חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ישיבה גדולה תורת אמת

2011-08-26T11:44:02Z

לוי'ק:

[[תמונה:ישיבת תורת אמת.jpg|left|thumb|250px|ישיבת תורת אמת בירושלים]]
[[קובץ:תורת אמת ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור באולם הלימודים בישיבת תורת אמת בירושלים]]
ישיבת '''תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - ישיבה חב"דית, הכוללת מסגרת של ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

כבר בשנת [[תרע"ד]], בשעה שישיבת "[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]" עדיין התקיימה ב[[חברון]], התקיים סניף ממנה ב[[ירושלים]], וגם אחר כך, עם תום מלחמת העולם הראשונה, כאשר ישיבת "תורת אמת" חזרה ונפתחה בארץ הקודש והפעם במקום בחברון – בירושלים.

לאחר הפסקה של שבע שנים, משלהי שנת תרע"ד ועד תחילת שנת [[תרפ"ב]], נפתחה הישיבה מחדש על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]].

התוכנית הראשונה היתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.

תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת גבעת שאול, שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל.

הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ"ו]] שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.

כר"מים בישיבה בירושלים שימשו הרב [[משה אריה לייב שפירא]] והרב [[משה דובער ריבקין]]. מזכיר הישיבה היה הרב [[שמעון גליצנשטיין]]. המשפיע בישיבה היה הרב [[אלטר שימחוביץ]].

בין השנים [[תשי"ג]] - [[תשט"ז]] התקיים [[דין תורה]] בין [[חנוך הענדל הבלין]] ל[[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] על בעלות הישיבה, האם היא שייכת למשפחת הבלין או ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]; לבסוף ניצחה חב"ד.

===צוות הישיבה===
*הרב בנימין זאב סגל - ראש הישיבה.
*הרב יהושע יוזביץ - מנהל.
*הרב יעקב אורנשטיין - משגיח ראשי.

רמי״ם:
*הרב יצחק מאיר סגל - שיעור א׳.
*הרב יוסף צבי צירקוס - שיעור ב'.
*הרב חיים שלום דייטש - שיעור ג'.

;משפיעים
*הרב זלמן פנחס ניסן נוטיק - שיעור א' (עד תשע"ב)
*הרב שמואל פרסמן- שיעור ב'.
*הרב יוסף יצחק אופן והרב יוסף יצחק גלוכובסקי - שיעור ג'.

==ישיבה קטנה==
במקום קיימת גם מסגרת לימודים לבחורים צעירים יותר - ישיבה קטנה.
*ראש הישיבה - הרב ראובן בורושנסקי.

==ראו גם==
*[[תורת אמת חברון]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61991 ייסוד תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] סקירה, סיפורים, תמונות ומסמכים {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=60368 שתי תמונות של תמימים מתקופת הראשית של ישיבת תורת אמת בירושלים]{{תמונה}} - {{אינפו}}

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|י]]

ישיבה גדולה תורת אמת

2011-08-26T11:42:15Z

לוי'ק:

[[תמונה:ישיבת תורת אמת.jpg|left|thumb|250px|ישיבת תורת אמת בירושלים]]
[[קובץ:תורת אמת ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור באולם הלימודים בישיבת תורת אמת בירושלים]]
ישיבת '''תורת אמת''' ב[[ירושלים]] - ישיבה חב"דית, הכוללת מסגרת של ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

כבר בשנת [[תרע"ד]], בשעה שישיבת "[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]" עדיין התקיימה ב[[חברון]], התקיים סניף ממנה ב[[ירושלים]], וגם אחר כך, עם תום מלחמת העולם הראשונה, כאשר ישיבת "תורת אמת" חזרה ונפתחה בארץ הקודש והפעם במקום בחברון – בירושלים.

לאחר הפסקה של שבע שנים, משלהי שנת תרע"ד ועד תחילת שנת [[תרפ"ב]], נפתחה הישיבה מחדש על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]].

התוכנית הראשונה היתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.

תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת גבעת שאול, שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל.

הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ"ו]] שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.

כר"מים בישיבה בירושלים שימשו הרב [[משה אריה לייב שפירא]] והרב [[משה דובער ריבקין]]. מזכיר הישיבה היה הרב [[שמעון גליצנשטיין]]. המשפיע בישיבה היה הרב [[אלטר שימחוביץ]].

בין השנים [[תשי"ג]] - [[תשט"ז]] התקיים [[דין תורה]] בין [[חנוך הענדל הבלין]] ל[[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] על בעלות הישיבה, האם היא שייכת למשפחת הבלין או ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]; לבסוף ניצחה חב"ד.

===צוות הישיבה===
*הרב בנימין זאב סגל - ראש הישיבה.
*הרב יהושע יוזביץ - מנהל.
*הרב יעקב אורנשטיין - משגיח ראשי.

רמי״ם:
*הרב יצחק מאיר סגל - שיעור א׳.
*הרב חיים שלום דייטש - שיעור ב׳.
*הרב צירקוס - שיעור ג׳.

;משפיעים
*הרב שמואל פרסמן- שיעור ב'.
*הרב יוסף יצחק אופן והרב יוסף יצחק גלכובובסקי - שיעור ג'.

==ישיבה קטנה==
במקום קיימת גם מסגרת לימודים לבחורים צעירים יותר - ישיבה קטנה.
*ראש הישיבה - הרב ראובן בורושנסקי.

==ראו גם==
*[[תורת אמת חברון]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61991 ייסוד תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]] סקירה, סיפורים, תמונות ומסמכים {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=60368 שתי תמונות של תמימים מתקופת הראשית של ישיבת תורת אמת בירושלים]{{תמונה}} - {{אינפו}}

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|י]]

חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ'

2011-08-26T11:41:45Z

לוי'ק: /* פטירתו */

[[קובץ:חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרה"ח ר' חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ]]
ה[[משפיע]] הרב '''חיים אלטר ניסן שמעון שימחוביץ''' הידוע בשם "ר' אלטר שימחוביץ" - כיהן כמשפיע בישיבות תומכי תמימים.

==ביוגרפיה==
[[קובץ:הצוואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קטע מצוואת הרב שימחוביץ]]
נולד לאביו הרב יצחק ולאימו מרת חיה מרים בעיירה [[פוצ'פ]] בתחילת שנות ה[[תר"נ]].

בצעירותו למד בישיבת [[ישיבת חב"ד פוצ'פ]] אצל הרב [[יהושע נתן גנעסין]] ("צבי נטע"). ב[[חשון]] [[תרס"ה]] נתקבל לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. בערך בשנת [[תרס"ח]] נשלח ל[[תומכי תמימים הורודישץ]], שם למד אצל הרב [[שלמה זלמן הבלין]] שלימים היה חותנו.

בשנת [[תער"ב]] נשלח יחד עם עוד ששה תלמידים וה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] ל[[חברון]], שם ייסדו את ישיבת [[תורת אמת חברון]], אך בסיום אותה שנה חזר ל[[ליובאוויטש]], שם שהה עד שנת [[תרע"ז]].

בשנים אלו שימש כ[[חוזר]] אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]

===משפיע===

בשנת [[תרע"ו]] השתדך עם זוגתו מרת רבקה, בת הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. בשנת [[תרע"ז]] נישא אליה, ועבר ל[[שצעדרין]], שם מונה ל[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין]].

לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ב' ניסן תר"פ]], נסע ר' אלטר ל[[רוסטוב]]. הוא החל לשמש כמוכר דייסה. סגן מנהל [[תומכי תמימים רוסטוב]], הרב [[יצחק גולדין]], הציע לו לשמש כ[[משפיע]] בישיבה. ר' אלטר סרב, אך כששמע ש[[אדמו"ר הריי"צ]] עומד מאחורי ההצעה, שפך את קערת הדיסה על הארץ ורץ לישיבה, להתחיל בתפקידו.

בקיץ [[תרפ"א]] נשלח על-ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ורשה]], הוא הגיע לשם ב[[פסח]] [[תרפ"א]], ורבים באו לישיבה לשמוע שיעוריו ב[[תורת החסידות]].

בגלל תנאי המגורים הצפופים ב[[ורשה]], חלה ר' אלטר בשחפת. בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[ירושלים]]. בחודש [[תמוז]] [[תרפ"ז]] נרפא ממחלתו, ובכ"ד תמוז נפטרה רעייתו.

בחודש [[תשרי]] [[תרפ"ט]] נסע ל[[ריגא]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להסתופף בצילו בחודש החגים, וב[[חשוון]] חזר לעבוד ב[[תומכי תמימים ורשה]].

ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]] השתתף בחתונת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], ושם נצטווה על-ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לחלק בשמו [[משקה]] לכל תלמידי הישיבה.

ב[[תמוז]] [[תרפ"ט]], בעקבות בקשות מצד משפחתו, הוחלט שיחזור לשמש כ[[משפיע]] ב[[תורת אמת ירושלים]].

בעשור השנים בהם כיהן כ[[משפיע]] כיהן גם כחבר הנהלה, ונלחם בצורה עקשת על-מנת שהנהלת היישבה תקיים בדיוק את הוראות [[אדמו"ר הריי"צ]].

===פטירתו===
נפטר בדמי ימיו, בז' [[ניסן]] [[תרצ"ט]], בהותירו אחריו צוואה רוחנית מפורטת, ובה גם הוראות מדוייקות לגבי ההלוייה ומי ראוי לישא את מיטתו, ומי לא.
שלוש ילדות הותיר אחריו, וחלקן גדלו אצל כמה מגדולי החסידים בדור ההוא. [[אדמו"ר הריי"צ]] דאג מאד לשלומם והתעניין בהם מאד{{הערת שוליים|ראה: "אד"ש דואג לטויבע שימחוביץ'" (מכתב הרב [[אברהם פריז]] לבני משפחתו, [[אחד היה אברהם]] עמ' 148)}}. למעשה בהמשך כולם עזבו את הדת ואחת מהם אף התחתנה עם גוי בריטי.

==תלמידיו==

תלמידים רבים היו לו, בניהם:

*הרב [[משה אשכנזי]]

*הרב [[אפרים וולף]]

*הרב [[דוד חנזין]]

==כתביו==

*'''ציוני מקבילות וביאורים על [[ספר התניא]]''', רשימות, הערות ויצונים שנרשמו על-ידו על גליון [[ספר התניא]]. בעריכת הרב [[יצחק וילהלם]], [[היכל הבעש"ט]], [[ניסן]] [[תשס"ט]].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|שימחוביץ' אלטר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|שימחוביץ' אלטר]]

משפיע

2011-08-26T11:40:45Z

לוי'ק: /* ממשפיעי ימינו */ זי"ע

[[תמונה:ר ניסן.jpg|left|thumb|250px|המשפיע ר' ניסן נמנוב בשעת התפילה]]
ה'''משפיע''' הוא [[חסיד]] - המשתייך בדרך-כלל לשכבת גיל מבוגרת יותר - אשר משמש כדמות רוחנית לחסידים האחרים, להם הוא מהווה מודל השראה בהליכותיו וברוחו החסידית. המשפיע החסידי משמר באישיותו ובהנהגותיו את האתוס החסידי האותנטי מן הדורות הקודמים. בד-בבד, ב[[התוועדות|התוועדויות]] חסידיות, משפיע ה'משפיע' על מושפעיו דברי [[חסידות]]. בדרך כלל המשפיע גם מוסר שיעורי חסידות.

לרוב מתייחס התואר "משפיע" לרב ב[[תומכי תמימים]] האחראי על לימודי השקפה ואמונה ב[[חסידות חב"ד|חסידות]] אך לא בהכרח. [[הרבי]] הורה בעבר הורה למנות משפיע אישי - "[[עשה לך רב]]" - שידריך וינהיג בחיי היום-יום וגם בצמתי קבלת החלטות חשובות. המשפיע משמש לחסידים מקור לפניות ומתן הכוונה ומענה בנושאים שונים - הן בענייני עבודה שבלב זו תפילה והן בשאלות ארציות בהן מתקשה החסיד להכריע לבדו ועל-כן פונה אל המשפיע בבקשת סיוע. מתוקף היכרותו המעמיקה של המשפיע את המושפע ומתוקף היותו אובייקטיבי וחף מפניות ואינטרסים אישיים - מצליח המשפיע לראות את התמונה בכללותה, על כל היבטיה, ועל-כן מצוי בעמדה המאפשרת לו להשיא עצה טובה המתאימה לפונה.

המשפיע הוא הדמות הדומיננטית כמעט בכל [[התוועדות]] החסידית, ועל-פי רוב הוא משמש בה דובר ראשי - אם לא בלעדי. עם זאת, אין מדובר בהרצאה פרונטאלית בה נותר קהל השומעים פאסיבי, אלא מתקיימת הפריה הדדית מתוך דינמיקה קבוצתית, באווירה בלתי פורמלית וידידותית, שמעורבים בה [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים]] כבדי ראש לצד ניגוני שמחה. המשפיע מנחה את משתתפי ההתוועדות, מעודדם ומדרבנם להפנים ולאמץ את המסר החסידי והלקח הטמון בו בקשר לעבודת ה' הפנימית שלהם, וכן בחיזוק התקשרותם אל רבותינו-נשיאינו ובפרט אל הנשיא שבדור.

==מדברי הרבי==
בשנת [[תשל"ז]] החל [[הרבי]] לעשות '[[שטורעם]]' גדול בנושא [[משפיע|משפיעים]] ותפקידם. הרבי דיבר על החובה שבכל קהילה יהיו משפיעים.

בפרשת שמות תשל"ז הרבי אמר: "והנה ישנו עניין מיוחד שתחלתו ב[[חסידים]] ויש להשתדל שיבוא בפועל בכל מושבותיהם של החסידים, והוא - התקנה שהיתה מאז ומקדם ובפרט בדורות האחרונים עד ל[[אדמו"ר הרש"ב|כ"ק אדמו"ר נ"ע]] אשר בכל מקום שבו נמצאים [[אנ"ש]], חסידים או [[יהודים]] שיש לקוות אשר בקרוב ממש ילמדו את תורת החסידות ואת תורת [[חב"ד]] ופירושיה - יהיה יהודי אחד שיקבל על עצמו את תפקיד ה'[[משפיע]]'". הרבי האריך בכל העניינים השייכים לענין המשפיע, כולל סדרי מינויו של משפיע, חובותיו וזכויותיו.

בשנת [[תשמ"ה]] הרבי ביטא בדיוק למה הייתה כוונתו כאשר נתן את ההוראה למנות משפיעים: "זו הייתה, למעשה, הכוונה במה שדובר לפני כמה שנים אודות העניין ד"משפיעים" שתפקידם היה אמור להיות - לעורר את כל אלו שנמצאים בסביבתם להוסיף בכל ענייני טוב וקדושה, לקבוע עיתים ל[[תורה]], לעסוק בהפצת היהדות והמעיינות חוצה, ענייני ה[[מבצעים]] וכו', כולל - שכאשר מתעוררת השאלה אצל מישהו בעניינים אלו, יהיה אל מי לפנות כדי להתייעץ עמו בדבר". באותה שיחה הרבי כאב את העובדה שהמשפיעים לא מנצלים את כחם בדבר שהם צריכים לפעול.

בהמשך השנים הרבי דיבר על הנזק העצום באדישות ובתרדמה של המשפיעים והחובה למלאות את התפקיד לפועל. בשנת [[תשמ"ז]] הרבי אף דיבר על כך שתפקיד המשפיע הוא שיקיימו את ה[[מנהגי חב"ד|מנהגים]] בפועל.

== משפיעים בעבר ==
בין המשפיעים המפורסמים בחסידות חב"ד מהדורות הקודמים:
*הרב '''[[שמואל גרונם אסתרמן]]''' - המשפיע הראשון, אליו נשלחו תלמידי ישיבת תומכי תמימים עם פתיחתה.
*הרב '''[[משולם ידידיה קוראטין]]''', ידוע בכינוי "'''ר' שילם'''" - למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, אחר כך נהיה משפיע בישיבה, התפרסם כגדול ה"חוזרים" (על מאמרי חסידות) בדורו. נפטר בצעירותו, ב[[קרמנצ'וג]] בשנת [[תרע"ט]]. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא כי בתלמידו זה הרויח את הקרן מישיבתו, וכל השאר הם רווח נקי.
*הרב '''[[שמואל בצלאל שעפטיל]]''' - היה עוד מחסידי ה[[צמח צדק]] ומחנכו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. היה מדריך את תלמידי הישיבה עד פטירתו בשנת [[תרס"ד]].
*הרב '''[[שלמה זלמן הבלין]]''' - מתלמידי ישיבת תומכי תמימים הראשונים, בשנת [[תרע"ב]] שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] כמנין תלמידים לפתוח את [[תורת אמת חברון]], ומינהו למשפיע, כעבור זמן עברה הישיבה ל[[ירושלים]], ובאופיו הלבבי משך צעירים ירושלמים רבים לחסידות חב"ד.
*הרב '''[[אלתר שימחוביץ]]''' - חתנו וממלא מקומו של הרב שלמה זלמן הבלין.
*הרב '''[[חיים שאול ברוק]]''' - משפיע בישיבת "אחי תמימים" ב[[ראשון לציון]].
*הרב '''[[אברהם דריזין]]''', הידוע בשמו '''ר' אברהם מאיור''' - משפיע ב[[כפר חב"ד]].
*הרב '''[[זלמן משה היצחקי]]''', כיהן כמשפיע בעיירה החסידית נעוול ולאחר מכן בתל אביב.
*הרב '''[[שלמה חיים קסלמן]]''' - היה משפיע בישיבות ברוסיה, לאחר המהפכה הקומוניסטית ירד למחתרת, יצא מרוסיה בשנת [[תש"ו]], וכעבור זמן עלה לארץ ישראל, שם שימש כמשפיע בישיבה שנפתחה ב[[לוד]] (מכונה "הפרדס"), בשנת [[תש"ז]]. בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה ל[[כפר חב"ד]]. נפטר בשנת [[תשל"א]], לאחר ששימש כמשפיע למעלה מחמישים שנה. השפעתו על תלמידיו הייתה עצומה, והוא נחשב כאחרון המשפיעים בסגנון הישן.
*הרב '''[[מנחם מענדל פוטרפס]]''', הידוע בשמו '''ר' מענדל''' - מונה על ידי [[הרבי]] למשפיע בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד לאחר פטירת הרב שלמה חיים קסלמן.
*הרב '''[[ניסן נמנוב]]''' - היה משפיע תחת שלטון האימים ברוסיה הקומוניסטית, ולאחר עזיבת רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] נחשב כסמכות העליונה בקרב החסידים, על אף צעירותו, וזאת מחמת היותו למופת בפרישותו ועבודת ה' שלו. עזב את רוסיה בשנת תש"ו, ופתח את הישיבה [[תומכי תמימים ברינוא]] ב[[צרפת]]. נפטר בשנת [[תשמ"ג]]. דמות מופת וסמל לחסיד מסור ללא סייג שאינו מוותר על קוצו של יוד.

== ממשפיעי ימינו ==
בין המשפיעים בימינו (על פי סדר הא-ב):
*הרב [[יוסף יצחק אופן]] - משפיע בישיבות [[תורת אמת ירושלים]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
*הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]].
*הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] - משפיע בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
*הרב [[מיכאל חנוך גולומב]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].
*הרב [[שניאור זלמן גופין]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*הרב [[יוסף יצחק גורארי]] - משפיע ב[[ישיבת מנחם מענדל-ליובאוויטש, דטרויט]].
*הרב [[יוסף יצחק גורביץ]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*הרב [[מענדל וועכטר]] - משפיע ב[[נחלת הר חב"ד]].
*הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].
*הרב [[שלום חריטונוב]] - משפיע בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]].
*הרב [[יואל כהן]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].
*הרב [[עופר מיודובניק]] - משפיע בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
*הרב [[אברהם מייזליש]] - משפיע אנ"ש [[כפר חב"ד]], ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*הרב [[מיכאל מישולובין]] - משפיע אנ"ש ב[[נחלת הר חב"ד]].
*הרב [[זלמן נוטיק]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
*הרב [[יוסף יצחק סגל]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
*הרב [[ישבעם סגל]] - משפיע אנ"ש כפר חב"ד.
*הרב [[שלום פלדמן]] - משפיע אנ"ש כפר חב"ד ובישיבת [[תומכי תמימים חולון]].
*הרב [[זאב קסלמן]] - משפיע בית הכנסת "בית מנחם", כפר חב"ד.
*הרב [[נחמן שפירא]] - משפיע בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]].

==ראו גם==
*[[איגוד המשפיעים]]
*[[עשה לך רב]]

[[קטגוריה:עבודת ה']]

שיחת קובץ:חנה גוראריה בצעירותה.jpg

2011-08-26T11:39:45Z

לוי'ק: דף חדש: מאיפה התמונה המשונה הזו?!! ~~~

מאיפה התמונה המשונה הזו?!! [[משתמש:לוי'ק|לוי'ק]] - [[שיחת משתמש:לוי'ק|שיחה]]

שיחה:מרדכי מנשה לאופר

2011-08-26T11:36:55Z

לוי'ק: דף חדש: נכתב כאן שמוטי לאופר הוא מהשלוחי קודש. זהו קשקוש. ויקיחב"דפדיה צריכה להעסיק מגיהקבוע על מנת שלא יכנסו …

נכתב כאן שמוטי לאופר הוא מהשלוחי קודש. זהו קשקוש. ויקיחב"דפדיה צריכה להעסיק מגיהקבוע על מנת שלא יכנסו כאן עובדות חסרות קשר ופשר. [[משתמש:לוי'ק|לוי'ק]] - [[שיחת משתמש:לוי'ק|שיחה]] 11:36, 26 באוגוסט 2011 (UTC)

מרדכי מנשה לאופר

2011-08-26T11:35:53Z

לוי'ק:

[[קובץ:לאופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לאופר]]
הרב '''מרדכי מנשה לאופר''' [[שליח]] [[הרבי]] לאשדוד ומנהל [[בית חב"ד]] ברובע י"א בעיר, ידען מופלג, עורך ספרים וכותב מדור קבוע - "ניצוצי רבי" - בגליון 'התקשרות'.

התחלת עבודתו בתחום הספרים הייתה כשלמד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונתבקש על ידי מנהל הוצאת ספרי [[קה"ת]] להגיה ספרים שונים. יחד עם הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[משה מרינובסקי]] הכינו לדפוס את "[[ילקוט בר מצווה]]" וספרים נוספים שעמדו על הפרק בהוצאת קה"ת באותה תקופה.

בעבר השתתף בעריכת ביטאון [[בכרם חב"ד]].

==ספריו==
*'''[[המלך במסיבו]]'''.
*'''[[יום מלכנו]]'''.
*'''[[ספר השליחות]]'''.
*'''[[בצל החכמה]]'''.
*'''[[כללי רמב"ם]]''' (3 כרכים של "[[היכל מנחם]]").
*'''[[מקדש מלך]]'''.
*'''[[משבחי רבי]]'''.
*'''[[שמחת עולם]]'''.
*'''[[ספר היובל - קרנות צדי"ק]]'''.
*'''[[צדיק יסוד עולם]]'''.
*'''[[ימי מלך]]'''.
*'''[[אלבום סיומי הרמב"ם בארה"ק]]'''.
*'''[[סיפורה של שליחות]]'''.

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|לאופר]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|לאופר]]

קידוש לבנה

2011-08-26T11:35:27Z

לוי'ק:

[[קובץ:הרבי בקידוש לבנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בקידוש לבנה]]
'''קידוש לבנה''' הינה תפילה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, החל משבעה ימים אחרי המולד, ועד למילויה של הלבנה. את הברכה מסימים: "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אמן".

== קידוש לבנה מתוך כונה לזרז הגאולה ==
ב[[שיחה]] [[מוגה|מוגהת]] שאמר [[הרבי]] ב[[שבת]] [[פרשת נח]] בשנת [[תשנ"ב]] אמר כי: "כשעושים חשבון צדק בסיומו של השבוע הראשון לעבודה בעולם .. ובאים למסקנא שאין הדבר תלוי אלא ב[[משיח]] צדקנו עצמו - צריך הדבר להתבטא בתוספת זהירות והידור בקידוש לבנה, "שהם עתידים להתחדש כמותה"

ובפרטיות יותר:
לכל לראש - להזהר ולהשתדל יותר בקידוש לבנה בבגדים חשובים ונאים, ברחוב וברוב עם הדרת מלך, גם באותם מקומות שעד עתה לא הקפידו על זה (לפי שדרים בין הגוים), כולל גם הזהירות בנוגע להזמן דקידוש לבנה - שמצינו בזה חילוקי מנהגים .. ועוד ועיקר - קידוש לבנה מתוך כונה מיוחדת למהר ולזרז ולפעול תיכף ומיד ביאת דוד מלכא משיחא, ע"י ההוספה בדרישה ובקשה על ה[[גאולה]], כסיום וחותם קידוש לבנה: "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אמן"

==לקריאה נוספת==

*הרב שלמה יצחק פראנק, '''סדר קידוש לבנה''', עכו, תשס"א.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=60282 הרבי בקידוש לבנה]{{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5887&CategoryID=1282 הסגולה בקידוש הלבנה] - מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]

[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]