https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%A6חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T15:38:10Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94&diff=190986חנוכה2014-12-17T11:42:01Z<p>לויצ: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הדלקת נרות חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ליד החנוכיה ב[[770]]]]<br />
[[קובץ:חשמונאים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של אלעזר החשמונאי]]<br />
'''חג החנוכה''', הוא חג בן שמונה ימים, המתחיל בכ''ה כסלו.<br />
<br />
==מנהגי חנוכה==<br />
<br />
===ערב חנוכה===<br />
<br />
כשנותנים [[צדקה]] לעני בערב [[חנוכה]] שהוא ערב [[שבת]], לא די לתת לו כראוי לצרכי [[שבת]] סתם אלא כצרכי שבת מיוחדת - שבת חנוכה, שבודאי הדבר ניכר גם בסעודות השבת, ועל דרך זה<br />
- לתת כל הדרוש לו עבור צרכי החנוכה. הוספה הנ"ל היא גם בנוגע לעבודה הרוחנית - להוסיף בלימוד ריבוי הענינים הנוספים מפני הצירוף דשבת וחנוכה (וכן הענינים הנוספים מפני קביעות ב' השבתות וקריאת ב' הפטרות).<br />
<br />
לעורר את השכנים והידידים, והעיקר - להשתדל ולברר אם ישנם כאלה שאינם יודעים גודל ה"[[שטורעם]]" דעניני חנוכה, שגם אצלם יהיו כל עניני חנוכה בשלימות כולל גם בנוגע להכנה לחנוכה מבעוד מועד, מערב שבת.<br />
<br />
כשמתחילים ימי החנוכה במוצאי שבת קודש - הרי הזמן המתאים לעורר אודות עניני חנוכה, הוא, בהתחלת ערב שבת, כיון שמיד בצאת השבת צריכים להתחיל בפועל ממש בכל עניני חנוכה.<br />
<br />
לעורר בנוגע להדלקת נר חנוכה כפשוטה: כיון שהדלקת הנרות צריך להיות מיד ב[[מוצאי שבת]], וכל המקדים הרי זה משובח - הרי, ההכנות להדלקת נר חנוכה שאי-אפשר לעשותם ביום השבת צריכים לעשותם בערב שבת. אפילו ההכנות שמותר לעשותם ביום השבת, מוטב שיעשום בערב שבת שאז יהיו באופן מסודר, כיון שלא צריכים לחשוש מענינים של מוקצה, להזהר בכל תנועה ותנועה.<br />
<br />
כאשר [[כ"ד בכסלו]] יום הנצחון והצלה, חל בשבת - צריכה ה[[שמחה]] דחנוכה להיות גם ב[[כ"ד]], כי אז הניצחון של המלחמה הוא באופן שאין שום רושם של טרחה וצער.<br />
<br />
גם כשנפגשים בימי החנוכה יש לנהוג בברכת "גוט יום טוב".<br />
<br />
===צדקה===<br />
<br />
בימי החנוכה צריך להיות הוספה יתירה בענין ה[[צדקה]], שעל ידי זה זוכים בקרוב ממש, להדלקת הנרות בחצרות קדשיך.<br />
<br />
===שמחת חנוכה===<br />
<br />
פסק [[הרמב"ם]] שימי חנוכה הם "ימי [[שמחה]]", וכמובא גם להלכה ברמ"א, ש"יש קצת מצוה בריבוי סעודות", "ולענין מעשה מנהג קדום הוא להרבות בסעודה בימים אלו".<br />
<br />
אף שיש חילוקי דעות בזה, הרי מכיון שבמצות נרות חנוכה המנהג פשוט הוא להיות מהדרין מן המהדרין, מובן שכן צריך להיות בנוגע לשמחה בחנוכה - להדר בזה באופן דמהדרין מן<br />
המהדרין.<br />
===דמי חנוכה===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[דמי חנוכה]]}}<br />
דמי חנוכה הם מעות אותם נוהגים לתת לילדים בחג החנוכה על מנת לחנכם לצדקה. הרבי חילק מעות לתלמידי הישיבה ב770 וכן הורה לתת משמו ל[[חיילי צה"ל]] בישראל. כמו-כן הורה לכל המוסדות לתת מעות לתלמידיהם.<br />
<br />
===מבצע חנוכה===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע חנוכה]]}}<br />
מבצע חנוכה הינו מבצע אותו יזם הרבי מליובאוויטש שמטרתו לחזק את קיום מצוות ומנהגי חג החנוכה ולפרסם את נס החנוכה, לדאוג שבכל בית ומקום ציבורי יודלק [[חנוכיה]].<br />
<br />
===המנורה והדלקתה===<br />
[[תמונה:חנוכה.jpg|left|thumb|250px|הרבי וחנוכיה]]<br />
*הציווי "זה א-לי ואנוהו - התנאה לפניו במצות", כולל בנוגע לחנוכה - מנורת חנוכה נאה.<br />
<br />
*נוהגים להדליק בבית-הכנסת גם בבוקר כמספר הנרות שהדליקו בלילה שלפני זה.<br />
<br />
*כדי להוסיף בההתעוררות דנרות חנוכה - כדאי שתהיה מנורה דלוקה ב[[בית הכנסת]], שכולם מתכנסים שם במשך כל המעת-לעת, אם אין חשש כלל שישחקו התינוקות.<br />
<br />
*כל ילד וילדה ידליקו נרות חנוכה בפתח חדרם (בית המדרש פרטי).<br />
<br />
*בנוגע לבנות - הייתה הנהגת [[פורטל:בית רבי|בית הרב]] שהבנות לא הדליקו נרות חנוכה לא הגדולות ולא הקטנות לפני בת-מצוה כי אם יצאו ידי חובתן בזה על ידי אביהן ואחר כך - בעליהן.<br />
<br />
*במקומות שאין אנשים שידליקו נר חנוכה - ישתדלו לכל-הפחות שאשה או ילדה תדליק נר חנוכה.<br />
<br />
==חנוכה בתורת החסידות==<br />
===כוחות מיוחדים לחנך===<br />
<br />
בימי החנוכה מלשון [[חינוך]] מקבלים כוחות מיוחדים לחנך, לחזק ולחדש את "הנר<br />
מצוה ותורה אור" עם כל "ה[[שטורעם]]" ותוספת כח הבאים עם ענין החינוך, ומסוגלים<br />
ביותר להוסיף בכל הפעולות דחינוך ילדי ישראל.<br />
<br />
===לשמוע מה הנרות מספרים===<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר פתגם והוראה שהוזכרו על ידי [[הרבי]] פעמים רבות: "צריכים להתבונן ולהקשיב לסיפורם של נרות חנוכה"{{הערה|במקור באידיש: "מ'דארף צוקוקן און צוהערן זיך צו דעם וואס די ליטעלאך דערציילן". שיחת כ"ז כסלו תש"ו, נדפסה בקונטרס דיבר המתחיל "ברוך שעשה לי ניסים", ברוקלין, תשי"א}}. כאשר ילד או ילדה, יבוא לביתו יבקש מההורים והילדים הקטנים יבקשו מאחיהם ואחיותיהם המבוגרים להוסיף ולספר להם, בכל לילה ולילה, ומה טוב - גם בימים, מה הנרות מספרים. ויוסיפו ויספרו לכם עוד יותר בעניני חנוכה בכלל - סיפורים מדברי ימי ישראל שתוכנם הוא שאף עך פי "שאתם המעט מכל העמים", בכל זה "אתה בחרתנו מכל העמים" ו[[הקב"ה]] נתן ל[[בני ישראל]] ה[[תורה]] ומצוותיה{{הערה|1=[http://otzar770.com/library/?nPageNumber=47&cPartLetter=B&nBookId=36 שיחת כ"ו כסלו תשמ"ט], באתר otzar770}}.<br />
<br />
===פרסומי ניסא===<br />
<br />
לאחרי הפירסום העיקרי על ידי קיום מצות נר חנוכה בבית הכנסת, ואמירת "[[הנרות הללו (ניגון)|הנרות<br />
הללו]]" כדאי ונכון להוסיף ב"פרסומי ניסא"<br />
גם על ידי הדיבור בעניני חנוכה.<br />
<br />
יש לראות לנצל ימים אלו כדי לערוך [[התוועדות]] חסידים, או לקרוא לזה בלשון אחר,<br />
בכל מקום לפי ענינו, בכל יום מימי החנוכה, ולדבר שם<br />
דברי תורה, ולקבל החלטות טובות.<br />
<br />
ובעיקר - לדבר בענין פרסומי ניסא, בכל הניסים שהקב"ה עושה לבני ישראל - "בימים<br />
ההם בזמן הזה" מתוך ידיעה שהפרסומי ניסא שהקב"ה עושה בזמנינו נוגע וקשורה להבאת<br />
הגאולה בפועל ממש.<br />
<br />
===הכנה להגאולה===<br />
<br />
הציווי וההוראה "עמדו הכן כולכם" בנוגע לרבים, ועד - כלל ישראל, שיש צורך בכמה<br />
ימים תהיה עיקר ההדגשה בימי החנוכה שהם שמונה ימים.<br />
<br />
==זאת חנוכה==<br />
<br />
<br />
יש לעשות "סך הכל" מכללות הענין דחנוכה ב[[זאת חנוכה]], כדי ש"[[החי יתן אל לבו]]", להמשיך בעבודת<br />
כל השנה כולה במעשה בפועל.<br />
<br />
צריך ללמוד המאמר או עך כך פנים חלק, או שורות אחדות, שישנו מ[[אדמו"ר הזקן]] עם הגהות והערות של הצמח צדק, שמבאר העילוי ד"זאת חנוכה", והעיקר - "לחיות" עם המאמר, שיכול להיות גם לפני הלימוד - שעצם הידיעה שישנו מאמר זה מעוררת אצלו חיות והתלהבות.<br />
===החלטות טובות===<br />
<br />
בסיום וחותם ימי החנוכה צריך כל אחד ואחת אנשים נשים וטף לקבל החלטות טובות להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני "נר מצוה ותורה אור", החל מלימוד התורה, ובהפצת היהדות ובהפצת המעיינות. ומה טוב - שיתחילו בזה על ידי עריכת [[התוועדות]] נוספת שבהם יוסיפו בלימוד פנימיות התורה, ויקבלו החלטות טובות בנוגע לימים שלאחרי זה: להוסיף בלימוד פנימיות התורה ובהפצת המעיינות חוצה ובכל עניני טוב וקדושה.<br />
<br />
===פעולה נמשכת===<br />
בהימים שלאחרי חנוכה, יש להמשיך בקיום ההוראות והלימודים מימי החנוכה "הלוך ומוסיף" מיום ליום בכל עניני טוב וקדושה ולהמשיך בהוספות אלו במשך כל השנה.<br />
<br />
== חנוכה בתורת הנגלה ==<br />
בחג זה ישנה מצווה מיוחדת מדרבנן החל על כל יהודי ויהודיה, להדליק נר חנוכה כדי לפרסם את הנס לכל. המהדרין מדליקין נר לכל אחד ואחד מבני הבית, והמהדרין מן המהדרין מדליקין שמונה נרות בכל בית, באופן שביום הראשון מדליקין נר אחד, ביום השני שני נרות, ביום השלישי שלושה נרות כו' באופן של מוסיף והולך, עד שביום השמיני מדליק שמונה נרות.<br />
<br />
במצווה זו ישנם שני חיובים:<REF>ב"ח בהלכות חנוכה.</REF><br />
א. חיוב ממוני - להדליק מממונו נר חנוכה.<br />
<br />
ב. חיוב הודאה על הנס - אותו ממלאים בעת הברכה השניה "שעשה ניסים לאבותינו".<br />
<br />
מי שנאנס ולא יכול לקיים את החיוב הראשון, כגון שאינו בביתו, אז כאשר רואה נר חנוכה, מברך את הברכה "שעשה ניסים לאבותינו", כך מקיים לכל הפחות את החלק השני של המצווה.<REF>שולחן ערוך הלכות חנוכה.</REF><br />
<br />
=== האם החג לזכר הנצחון במלחמה או לזכר נס פך השמן ===<br />
<br />
החג הוא לזכר שני ניסים עיקריים: א. ניצחון החשמונאים על היוונים באופן ניסי, על אף כמותם הקטנה של החשמונאים. ב. דליקת נר החנוכה באופן ניסי שמונה ימים, על אף שלא היה בפח אלא שמן ליום אחד.<REF>שבת כא, ב.</REF><br />
<br />
ישנה שני מחלוקות בין הראשונים בנוגע לחג:<br />
<br />
א. אם נס המלחמה הסתיים ביום כ"ד או ביום כ"ה, לפי דעת המאירי המלחמה נסתיימה ביום כ"ד, ולפי דעת הרמב"ם המלחמה נסתיימה ביום כ"ה.<br />
<br />
ב. אם החג נקבע רק ל'''ימי הלל והודאה''', - שמחה רוחנית, או גם ל'''ימי שמחה''' - שמחה גשמית וגופנית. דעת המהר"ם מרוטנבורג כפי שמובאת ב[[בית יוסף]] ושכמותה נפסק להלכה בשולחן ערוך היא {{ציטוטון|שריבוי הסעודות שמרבים בהם הן סעודות הרשות, שלא קבעום אלא להלל ולהודאה ולא למשתה ושמחה}}. מאידך, הב"ל חולק על הבית יוסף, ואומר {{ציטוטון|מנהג זה שמרבים בו בסעודה כבר נהגו בו גדולי הדור הקדמונים, ומהרש"ל בביאורו לטור כתב גם כן דברמב"ם משמע '''דימי שמחה הן''', וכן כתב המרדכי הארוך עכ"ל, וז"ל מהר"ש מאוסטרייך דבחנוכה יש לנהוג שמחה ומשתה, וכן מוכח קצת ברמב"ם}}<REF>ראה שני הדיעות בהשלמה לשו"ע אדמו"ר הזקן (דברי נחמיה) סימן עת"ר ס"ג וש"נ.</REF><br />
<br />
[[הרבי]] מקשר את שני המחלוקות זו בזו, ומסביר כי לפי הדיעה שנס המלחמה נסתיים ביום כ"ד,<REF>מאירי שבת כא, ב.</REF> אם כן עיקר הנס הוא לזכר נס פך השמן שהיה ביום כ"ה בכסליו, זה היא שמחה רוחנית שקיימו את מצוות הדלקת המנורה, על כן נקבע החג רק לימי הלל והודאה - שמחה רוחנית, וכמו שכתב "ומברכין על הגאולה '''ועל נס מציאת הפך'''", <br />
<br />
אך לפי הדיעה כי המלחמה נסתתימה ביום כ"ה אם כן החג הוא גם לזכר הניצחון שהיה ביום כ"ה,<REF>רמב"ם הלכות חנוכה פ"ג ה"ב.</REF> שזהו שמחה גשמית - ניצחון עם ישראל והצלתם, לכן נקבעת גם השמחה לשמחה <REF> שם ה"ג.</REF> גשמית. <REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&st=&pgnum=33 שערי המועדים חנוכה עמ' מ' (עמ' 33)]</REF>.<br />
<br />
למסקנת הדברים הרבי חוזר בו ומוכיח מלשון אדמו"ר הזקן שכתב שבניגוד לחג הפסח שנקבע ביום הנס, חג החנוכה וחג הפורים נקבעו ביום המנוחה, שלכוו"ע החג הוא גם לזכר הנס, אלא שנחלקו אם העיקר הוא המלחמה הוא המנוחה שהיא ביום שאחריה.<br />
<br />
== צורת החנוכיה ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[קני המנורה]]}}<br />
בהתאם לדברי [[הרבי]] נהוג להשתמש בחנוכיה שקניה אלכסונים, בדוגמת [[קני המנורה]]. "ועפ"ז מקום לומר שגם החנוכיות (לימי חנוכה) כדאי לעשות קניהן באלכסון.. ולמה לשנות בגוף צורת המנורה שקני' היו ביושר ולא כחצי עיגול".<br />
<br />
== ראה גם ==<br />
*[[חנוכה והקהל]]<br />
*[[החנוכיה הגדולה בעולם]]<br />
*[[תאונת התמימים בחנוכה תשס"ז]]<br />
===ניגוני חב"ד לחג===<br />
*[[ניגון הנרות הללו]]<br />
*[[ניגון יוונים נקבצו]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
[[סיפורו של חג - חג החנוכה]], [[מנחם זיגלבוים]]<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=191 חג החנוכה הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&pgnum=1 שערי המועדים - חנוכה] - [[אתר היברובוקס]]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חגים ומועדים}}<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>לויצhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90_%D7%A8%D7%91%D7%94&diff=188400הושענא רבה2014-10-15T04:13:46Z<p>לויצ: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הושענא רבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת לקח בהושענא רבה]]<br />
'''הושענא רבה''' הוא יום השביעי של חג הסוכות. ביום זה עורכים את כל ההושענות שאומרים בחג הסוכות, בהקפה את הבימה עם כל<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/12/171&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 [[אדמו"ר הריי"צ]],[[ספר השיחות]] תש"ח]</REF> ספרי התורה.<br />
== הושענא רבה ==<br />
ע"פ תורת הקבלה, בחותם דהושענא רבה ניכר בחסרון הצל אדם בראשו שלא יוציא שנתו, ואף על פי כן יחיה עד סוף שנה. <br />
<br />
הטעם לכך הוא הוא מצד שאין למזל חיבור עם אור וחיות הנשמה שבגוף, רק שבהעלם מאיר בו.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tshu/2/6d/6d&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 אדמו"ר האמצעי]</REF><br />
<br />
== עבודת הערבה - למעלה מטעם ודעת ==<br />
העבודה דימים אלו, [[שופר]] - ב[[ראש השנה]], וערבה - בהושענא רבה, היא למעלה מטעם ודעת.<br />
<br />
ובפרטיות: העבודה דשופר - ענינה [[קבלת עול מלכות שמים]], שהוא ענין שלמעלה מטעם ודעת. ולכן תקיעת שופר היא בקרן של בהמה דווקא, להורות שבמדריגה זו האדם משתווה לבהמה, שהוא והבהמה הם בשוה. ועבודה זו מגעת למקום שבו נאמר "אדם ובהמה תושיע ה'" - אור שלמעלה מהשתלשלות, שלגביו אדם ובהמה הם בהשוואה.<br />
<br />
ועל דרך זה העבודה של ערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח", דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא [[קבלת עול]] בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא", על שם שגדלים באחוה - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת עול אין חילוקים.<br />
<br />
ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה - כי, בשאר ימי [[חג הסוכות]] אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה", שבו מקיימים "מנהג נביאים" לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש השנה.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/11/102&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 הרבי]</REF><br />
<br />
== מנהגים ==<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] היה אומר [[ספר דברים]] - משנה תורה - לבדו, ו[[תהילים]] היה אומר עם הקהל.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/12/171&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 אדמו"ר הריי"צ,[[ספר השיחות]] תש"ח]</REF><br />
<br />
מנהגנו, שבליל הושענא רבה קורין [[פרשת וזאת הברכה]] רק פעם אחת, כמו כל "משנה תורה", ואילו העברת הסדרה היא בערב [[שמחת תורה]], כשם שבכל שבוע העברת הסדרה היא בערב שבת.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/13/112&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם]</REF><br />
<br />
לא היה נהוג ב[[ליובאוויטש]] לברך "פתקא טבא" וכיו"ב בהושענא רבה אמנם הרבי שליט"א מלך המשיח מברך א גוט קוויטל וכן נוהגים. <REF>שם.</REF><br />
<br />
ביום זה נהוג להטביל חלה בדבש.<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/11/169&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 אדמו"ר הריי"צ,[[ספר השיחות]] תש"ח]</REF><br />
<br />
== זריקת אבטיחים ותפוחים ==<br />
<br />
אחר אמירת [[תהילים]] ב[[הושענא רבא]] - ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובבתי הכנסת, היו הנערים '''זורקים''' מעזרת נשים '''אבטיחים ותפוחים'''. <REF>מזכרונות הרב [[יהודה חיטריק]] ע"ה</REF>.<br />
<br />
כיום מנהג זה לא נהוג בבתי כנסת חב"ד. גם בעבר מנהג זה לא היה נפוץ ונמצא רק בזכרונותיו של הרב חיטריק. <br />
<br />
== חלוקת "לעקאח" ==<br />
בהושענא רבה נוהג [[הרבי]] לחלק [[לעקאח]] למי שלא קיבל בערב יום הכיפורים. בתחילה היתה החלוקה על פתח סוכתו הקדושה, ומשנת [[תשנ"ב]] - על [[גן עדן התחתון|פתח חדרו]] הקדוש.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>לויצ