https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91 2026-04-18T04:35:51Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%92&diff=558379 2022-08-01T12:38:44Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>הרב '''ירחמיאל משה קעניג''' (תרע&quot;ט-[[ט&quot;ז חשון]] [[תשנ&quot;ג]]) היה סופר סת&quot;ם חסידי, מאנשי הקהילה בגבעת שאול ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ט]] לאביו ר' אלעזר מרדכי קעניג.<br /> <br /> בצעירותו, למד בישיבת לומז'א בפתח תקווה.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת דינה פעשא. בת ר' משה מרדכי מרגליות.<br /> <br /> במשך שנים ארוכות התגורר בשכונת 'גבעת שאול' ב[[ירושלים]].<br /> <br /> שימש כ[[סופר סת&quot;ם]] קרוב לשלושים שנה, נודע כירא שמים ובעל כתיבה יפה, ובתי כנסת ומוסדות רבים ביקשו לקנות דווקא ממנו, כך לדוגמא רכשה ממנו ישיבת פוניבז' ספר תורה, אף שנמנה על חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> לצד עבודתו, השקיע רבות בחינוך, הן בלימוד ילדיו והן בלימוד לתשב&quot;ר, עסק בלימוד תורה בעיון, והרבה באהבת ישראל ובעזרה לנצרכים.<br /> <br /> בעקבות הוראתו של הרבי בשנת תשנ&quot;א להדפיס חידושי תורה, קיבץ את חידושי התורה שהצטברו אצלו ממה שכתב לעצמו בשעת לימודו לאורך השנים, והציא אותם לאור בספר 'שרשי ים'.<br /> <br /> נפטר בגיל 73 ביום חמישי [[ט&quot;ז חשון]] [[תשנ&quot;ג]]. רעייתו מדה דינה פעשא נפטרה ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשס&quot;ט]]. שניהם טמונים בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים, בסמיכות לשכונה בה התגוררו במשך כל השנים.<br /> <br /> על מצבתו נחרט אקרוסטיכון על פועלו ומידותיו הייחודיות, היוצר בראשי המשפטים את שמו: &quot;'''י'''ראת ה' אוצרו, '''ר'''אשו כתם פז, '''ח'''סיד ודבק בצדיקים, '''מ'''לחמו נתן לדל, '''י'''שר וזך פעלו, '''א'''הבת התורה בלבו, '''ל'''מד ולימד תשב&quot;ר, '''מ'''יליו כושל יקימון, '''ש'''ם טוב קנה, '''ה'''אמונה הנחיל לדורותיו&quot;.<br /> <br /> ==ספרו==<br /> *'''שרשי ים'''<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב קעניג ורעייתו נולדו תשעה ילדים, בהם:<br /> *בנו, הרב [[שמואל יעקב קעניג]] - איש חינוך, ממנהלי בית הדפוס [[חיש]], וחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> *בתו מרת נחמה מלכה, רעיית הרב [[נטע שלמה וילהלם]] - סופר סת&quot;ם, ירושלים<br /> <br /> {{מיון רגיל:קעניג, ירחמיאל משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין גבעת שאול]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קעניג]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=558378 2022-08-01T12:36:32Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שמואל מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל מנחם מענדל שניאורסאהן]]<br /> <br /> <br /> הרב '''שמואל מנחם מענדל שניאורסון''' ([[י&quot;ט תשרי]] [[תרפ&quot;ח]]-[[י' תמוז]] [[תשע&quot;ט]]) היה שאר בשרו של הרבי, מזקני [[אנ&quot;ש]] ב[[ירושלים]], חבר הנהלת [[כולל חב&quot;ד]] ומהדיר ספרים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ט תשרי]] [[תרפ&quot;ח]] לאביו ר' [[ישראל יוסף שניאורסון]] ואמו מרת שאשע רייזע יוכבד לבית אייכנשטיין משושלת אדמו&quot;רי זידיטשוב.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] תש&quot;ז בא בקשרי השידוכין עם רעייתו פייגא רבקה והחתונה התקיימה חצי שנה לאחר מכן ב[[חודש אדר א']] [[תש&quot;ח]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשי&quot;ח]] נסע ללמוד בחצר [[הרבי]] ושהה שם במשך חצי שנה. נסיעתו ויציאתו מהארץ הייתה קשורה עם עיכובים שונים הן מטעם הממשלה בארץ והן מטעם רשויות ההגירה בארצות הברית, והרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] התערב לטובתו ושלח מכתב בקשה מיוחד לקונסוליה האמריקאית בבקשה לאשר לו את הכניסה לגבולות ארה&quot;ב.<br /> <br /> בזמן שהותו ב-[[770]] נערכה ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הידועה של [[חג הפורים]] [[תשי&quot;ח]] בה הרבי התבטא בביטויים מיוחדים ופנה אל החסידים באופן אישי עם קירובים רבים. במהלך ההתוועדות פנה הרבי ואמר: &quot;נמצא כאן הקרוב משפחה שלי, שיעלה להגיד לחיים&quot;.<br /> <br /> מונה על פי הוראת הרבי לחבר הנהלת כולל חב&quot;ד כנציג משפחת 'בית הרב' ושנים ספורות לפני פטירתו עדיין היה מעורב בניהול הכולל בארץ הקודש.<br /> <br /> נפטר בשבת קודש פרשת בלק [[י' תמוז]] [[תשע&quot;ט]].<br /> <br /> ==ספרים שההדיר==<br /> *סדר הסליחות והתפילות<br /> *כתנת תשבץ<br /> *קובץ שירי המהר&quot;ם מרוטנבורג<br /> <br /> ;קבצים שערך:<br /> *'תפארת שבתפארת', [[ירושלים]] תשס&quot;ד<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב ראובן שלמה שניאורסון, רמת שלמה, ירושלים.<br /> * חתנו, הרב אלעזר פרוש, ירושלים.<br /> * בתו, מרת פערל<br /> * בתו, מרת אלקה אשת הרב [[חיים אליעזר רייכמן]], [[כפר חב&quot;ד]].<br /> * חתנו, הרב אפרים אייזנבך, ירושלים.<br /> * בתו, מרת הינדא אשת [[הרב יעקב קעניג]], כפר חב&quot;ד.<br /> * חתנו, הרב ברוך אהרן הוס, מונטריאול, קנדה.<br /> * חתנו, הרב אברהם ערנטרוי, ירושלים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&amp;id=504 פנינים מהתוועדות פורים תשח&quot;י]''' {{שטורעם}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Vogel-Huss%20-%20Adar%2010,%205773.pdf סיפורי חסידים שנרשמו מפיו]''', ב[[תשורה]] לחתונת נכדתו, י' אדר תשע&quot;ג<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=3179 הרב שמואל שניאורסון מתוועד בניו-יורק ובמונטריאול]''' באתר {{col}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=23903 וידאו / 'פסוקו של יום']''' באתר {{col}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=4731 בישיבת 'תורת-אמת': מבצע 'תפארת' הגיע לסיומו]''' באתר {{col}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, שמואל מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ט]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%92&diff=552741 2022-07-09T19:18:53Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>הרב '''ירחמיאל משה קעניג''' היה סופר סת&quot;ם חסידי, מאנשי הקהילה בגבעת שאול ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ט]] לאביו ר' אלעזר מרדכי קעניג.<br /> <br /> בצעירותו, למד בישיבת לומז'א בפתח תקווה.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין התחתם עם רעייתו מרת דינה פעשא. בת ר' משה מרדכי מרגליות.<br /> <br /> במשך שנים ארוכות התגורר בשכונת 'גבעת שאול' ב[[ירושלים]].<br /> <br /> שימש כ[[סופר סת&quot;ם]] קרוב לשלושים שנה, נודע כירא שמים ובעל כתיבה יפה, ובתי כנסת ומוסדות רבים ביקשו לקנות דווקא ממנו, כך לדוגמא רכשה ממנו ישיבת פוניבז' ספר תורה, אף שנמנה על חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> לצד עבודתו, השקיע רבות בחינוך, הן בלימוד ילדיו והן בלימוד לתשב&quot;ר, עסק בלימוד תורה בעיון, והרבה באהבת ישראל ובעזרה לנצרכים.<br /> <br /> בעקבות הוראתו של הרבי בשנת תשנ&quot;א להדפיס חידושי תורה, קיבץ את חידושי התורה שהצטברו אצלו ממה שכתב לעצמו בשעת לימודו לאורך השנים, והציא אותם לאור בספר 'שרשי ים'.<br /> <br /> נפטר בגיל 73 ביום חמישי [[ט&quot;ז חשון]] [[תשנ&quot;ג]]. רעייתו מדה דינה פעשא נפטרה ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשס&quot;ט]]. שניהם טמונים בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים, בסמיכות לשכונה בה התגוררו במשך כל השנים.<br /> <br /> על מצבתו נחרט אקרוסטיכון על פועלו ומידותיו הייחודיות, היוצר בראשי המשפטים את שמו: &quot;'''י'''ראת ה' אוצרו, '''ר'''אשו כתם פז, '''ח'''סיד ודבק בצדיקים, '''מ'''לחמו נתן לדל, '''י'''שר וזך פעלו, '''א'''הבת התורה בלבו, '''ל'''מד ולימד תשב&quot;ר, '''מ'''יליו כושל יקימון, '''ש'''ם טוב קנה, '''ה'''אמונה הנחיל לדורותיו&quot;.<br /> <br /> ==ספרו==<br /> *'''שרשי ים'''<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב קעניג ורעייתו נולדו תשעה ילדים, בהם:<br /> *בנו, הרב [[שמואל יעקב קעניג]] - איש חינוך, ממנהלי בית הדפוס [[חיש]], וחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> *בתו מרת נחמה מלכה, רעיית הרב [[נטע שלמה וילהלם]] - סופר סת&quot;ם, ירושלים<br /> <br /> {{מיון רגיל:קעניג, ירחמיאל משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין גבעת שאול]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קעניג]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%AA%D7%9D&diff=551341 2022-07-03T13:59:20Z

<p>לייב: לייב העביר את הדף שיחה:רבנו תם לשם רבינו תם: למה להשים בשיחה? מה רע בדף הזה?</p> <hr /> <div>==הועבר מהערך==<br /> רבי '''יעקב בן מאיר''' מכונה '''רבנו תם''' (ד' אלפים תת&quot;ס - ד'אלפים תתקל&quot;א) מרומרוג מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות מגדולי הראשונים ומענקי בעלי התוספות, מחבר ספר הישר ועוד ספרים, נכדו של [[רש&quot;י]] ואחיהם הקטן של [[רשב&quot;ם]] וריב&quot;ם ודודו של ר&quot;י הזקן.<br /> <br /> === תולדות חייו ===<br /> נולד בשנת ד'תת&quot;ס לערך בצפון [[צרפת]] לאביו רבי מאיר מרומרוג ואמו יוכבד, בתו של רש&quot;י. אחיו הגדול הוא הרשב&quot;ם והשני הוא ריב&quot;ם והוא בעצמו היה הקטן. [[נישואין|נשא]] את מרים, אחות רבי שמשון הזקן מפלייזא. לפרנסתו עסק בהלוואה בריבית (מהר&quot;ם מרוטנבורג תשצה), ויש אומרים שהתפרנס גם מעשיית [[יין]]. <br /> <br /> אחרי מות אביו הנהיג רבנו תם ישיבה בעיר מולדתו רומרוג.<br /> <br /> ==== הנס במסעות הצלב ועלילות הדם ==== <br /> ביום שני של שבועות (ז' סיון) ד&quot;א תתק&quot;ז (8 מאי 1147), פשטו נוסעי הצלב על העיר רומרוג,ר&quot;ת עבר את שואת מסעות הצלב ופרעות תתנ&quot;ו, וניצל ממוות בנס. וכך מתאר זאת בן דורו של ר&quot;ת, רבי אפרים בן יעקב מבון:{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן= ויום טוב שני של שבועות נאספו הטועים [הצלבנים] מארץ [[צרפת]] אל רמרו ובאו בבית רבינו יעקב שיחיה ולקחו כל אשר לו בביתו וקרעו [[ספר תורה]] בפניו ולקחוהו והוליכוהו אל ה[[שדה]] ודברו אתו משפטים על דתו ויתנכלו להמיתו ופצעו אותו חמשה פצעים בראשו, כי אמרו אתה גדולו של ישראל לכן נקחה ממך נקמת התלוי ונפצעה בך כאשר פצעתם באלהינו חמישה פצעים. וכמעט שכנה דומה נפשו הטהורה לולי רחמי יוצרנו אשר ריחם על תורתו וימן ה' שר גדול לרבינו יעקב בדרך אותו [[שדה]] ויקראהו רבנו וישחדהו בסוס שווה חמישה זקוקים וילך השר וידבר על לב התועים וישסעם בדברים ויאמר להם הניחו לי היום ואני אדבר עמו אולי יפותה ונוכל להסיתו ואם לא יאבה דעו כי מחר אתננו בידכם. וכה עשו ונדחית השעה הרעה בחמלת ה' על עמו ריחם על המרביץ להם תורתו הקדושה}}.<br /> <br /> [[רבינו תם]] הוכר כאחד משני גדולי בעלי התוספות הגדולים ביותר וכמנהיג הדור, ויצאו לו מוניטין כגדול בתורה אף מעבר לארצו. מכל הארצות שלחו אליו וזאת עשו גם חכמים גדולים ממנו בשנים. תיקן תקנות לדורו ולדורות שלאחריו והוסיף על תקנות רבינו גרשום מאור הגולה וחיזקן.<br /> <br /> ה[[מהרי&quot;ל]] מספר עליו{{הערה|1=ליקוטים שבסוף ספר מהרי&quot;ל, הובא בהערת [[הרבי]] ל[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&amp;st=&amp;pgnum=79 ספר השיחות תש&quot;ד עמוד 71]. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&amp;st=&amp;pgnum=370 לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1371].}} שבעת לימודו היו מונח לפניו {{מונחון|תל|ערימה}} של זהובים, כדי להרחיב את דעתו בלימודו.<br /> <br /> === פסקי הלכה מפורסמים ===<br /> ====תפילין דרבינו תם====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תפילין דרבינו תם]]}}<br /> את שתי הדעות במחלוקת הקדומה בעניין סדר הפרשיות ב[תפילין]], נהוג לקרוא על שם רבנו תם וסבו, [[רש&quot;י]] - 'תפילין של רש&quot;י' ו'תפילין של רבנו תם'. למרות הפסיקה להניח תפילין כשיטת רש&quot;י, רבים מחמירים להניח אף תפילין של רבינו תם, ויש המדקדקים להניחן יחדיו דווקא. במסורת שכמותה פסק רש&quot;י, סדר הפרשיות הוא &quot;קדש&quot;, &quot;והיה כי יביאך&quot;, &quot;שמע ישראל&quot;, &quot;והיה אם שמוע&quot;. למסורת שכמותה פסק רבנו תם הסדר הוא &quot;קדש&quot;, &quot;והיה כי יביאך&quot; &quot;והיה אם שמוע&quot; ו&quot;שמע ישראל&quot;.<br /> <br /> ====זמן רבינו תם====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[זמן רבינו תם]]}}<br /> <br /> ===גדולי ישראל עליו===<br /> במות רבנו תם קוננו בו הדור, וכלשון בן אחותו, ר&quot;י הזקן: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי כבה אורו של עולם וכי נשברו לוחות הברית}}. תלמידו ר' חיים הכהן אמר:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אלמלא הייתי כשנפטר ר&quot;ת - הייתי מטמא לו, שבאותו היום בטלה קדושת כהונה}}(כלומר ר&quot;ת בעיניו היה גדול הדור ולכן הוא היה מוכן לעבור על הלאו שחל על הכהנים להיטמא למתים)‏{{הערה|תוספות מסכת כתובות דף ק&quot;ג עמוד ב'}}<br /> נפטר ב[[צרפת]] בשנת ד'תתקל&quot;א.<br /> <br /> === תלמידיו ===<br /> המהרש&quot;ל כותב כי תלמידיו [[רבינו תם]] היו רבים, ובזמן מסוים למדו לפניו שמונים מבעלי התוספות, וכל אחד הגיע להוראה ובהם: <br /> *ר' אלעזר ממיץ <br /> *ר' שמשון משאנץ <br /> *ר' יוסף בכור שור <br /> *ר&quot;י הלבן<br /> <br /> ===חיבוריו===<br /> פירושיו הרבים לתלמוד, בתוכם חידושי הלכה רבים, נקלטו בתוך פירוש התוספות לתלמוד, אך חיבורו העיקרי הפרטי הוא ספר הישר ובו חידושים על התלמוד ותשובות בהלכה, חיבר גם &quot;תיקון ספר תורה&quot; &quot;סדר הגט&quot; מחזור על דיני התפלות מכל השנה וסדר הברכות והגהות על הרי&quot;ף וחיבור בדקדוק.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ראשונים}}<br /> [[:קטגוריה:בעלי התוספות]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%AA%D7%9D&diff=551340 2022-07-03T13:58:12Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>==הועבר מהערך==<br /> רבי '''יעקב בן מאיר''' מכונה '''רבנו תם''' (ד' אלפים תת&quot;ס - ד'אלפים תתקל&quot;א) מרומרוג מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות מגדולי הראשונים ומענקי בעלי התוספות, מחבר ספר הישר ועוד ספרים, נכדו של [[רש&quot;י]] ואחיהם הקטן של [[רשב&quot;ם]] וריב&quot;ם ודודו של ר&quot;י הזקן.<br /> <br /> === תולדות חייו ===<br /> נולד בשנת ד'תת&quot;ס לערך בצפון [[צרפת]] לאביו רבי מאיר מרומרוג ואמו יוכבד, בתו של רש&quot;י. אחיו הגדול הוא הרשב&quot;ם והשני הוא ריב&quot;ם והוא בעצמו היה הקטן. [[נישואין|נשא]] את מרים, אחות רבי שמשון הזקן מפלייזא. לפרנסתו עסק בהלוואה בריבית (מהר&quot;ם מרוטנבורג תשצה), ויש אומרים שהתפרנס גם מעשיית [[יין]]. <br /> <br /> אחרי מות אביו הנהיג רבנו תם ישיבה בעיר מולדתו רומרוג.<br /> <br /> ==== הנס במסעות הצלב ועלילות הדם ==== <br /> ביום שני של שבועות (ז' סיון) ד&quot;א תתק&quot;ז (8 מאי 1147), פשטו נוסעי הצלב על העיר רומרוג,ר&quot;ת עבר את שואת מסעות הצלב ופרעות תתנ&quot;ו, וניצל ממוות בנס. וכך מתאר זאת בן דורו של ר&quot;ת, רבי אפרים בן יעקב מבון:{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן= ויום טוב שני של שבועות נאספו הטועים [הצלבנים] מארץ [[צרפת]] אל רמרו ובאו בבית רבינו יעקב שיחיה ולקחו כל אשר לו בביתו וקרעו [[ספר תורה]] בפניו ולקחוהו והוליכוהו אל ה[[שדה]] ודברו אתו משפטים על דתו ויתנכלו להמיתו ופצעו אותו חמשה פצעים בראשו, כי אמרו אתה גדולו של ישראל לכן נקחה ממך נקמת התלוי ונפצעה בך כאשר פצעתם באלהינו חמישה פצעים. וכמעט שכנה דומה נפשו הטהורה לולי רחמי יוצרנו אשר ריחם על תורתו וימן ה' שר גדול לרבינו יעקב בדרך אותו [[שדה]] ויקראהו רבנו וישחדהו בסוס שווה חמישה זקוקים וילך השר וידבר על לב התועים וישסעם בדברים ויאמר להם הניחו לי היום ואני אדבר עמו אולי יפותה ונוכל להסיתו ואם לא יאבה דעו כי מחר אתננו בידכם. וכה עשו ונדחית השעה הרעה בחמלת ה' על עמו ריחם על המרביץ להם תורתו הקדושה}}.<br /> <br /> [[רבינו תם]] הוכר כאחד משני גדולי בעלי התוספות הגדולים ביותר וכמנהיג הדור, ויצאו לו מוניטין כגדול בתורה אף מעבר לארצו. מכל הארצות שלחו אליו וזאת עשו גם חכמים גדולים ממנו בשנים. תיקן תקנות לדורו ולדורות שלאחריו והוסיף על תקנות רבינו גרשום מאור הגולה וחיזקן.<br /> <br /> ה[[מהרי&quot;ל]] מספר עליו{{הערה|1=ליקוטים שבסוף ספר מהרי&quot;ל, הובא בהערת [[הרבי]] ל[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&amp;st=&amp;pgnum=79 ספר השיחות תש&quot;ד עמוד 71]. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&amp;st=&amp;pgnum=370 לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1371].}} שבעת לימודו היו מונח לפניו {{מונחון|תל|ערימה}} של זהובים, כדי להרחיב את דעתו בלימודו.<br /> <br /> === פסקי הלכה מפורסמים ===<br /> ====תפילין דרבינו תם====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תפילין דרבינו תם]]}}<br /> את שתי הדעות במחלוקת הקדומה בעניין סדר הפרשיות ב[תפילין]], נהוג לקרוא על שם רבנו תם וסבו, [[רש&quot;י]] - 'תפילין של רש&quot;י' ו'תפילין של רבנו תם'. למרות הפסיקה להניח תפילין כשיטת רש&quot;י, רבים מחמירים להניח אף תפילין של רבינו תם, ויש המדקדקים להניחן יחדיו דווקא. במסורת שכמותה פסק רש&quot;י, סדר הפרשיות הוא &quot;קדש&quot;, &quot;והיה כי יביאך&quot;, &quot;שמע ישראל&quot;, &quot;והיה אם שמוע&quot;. למסורת שכמותה פסק רבנו תם הסדר הוא &quot;קדש&quot;, &quot;והיה כי יביאך&quot; &quot;והיה אם שמוע&quot; ו&quot;שמע ישראל&quot;.<br /> <br /> ====זמן רבינו תם====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[זמן רבינו תם]]}}<br /> <br /> ===גדולי ישראל עליו===<br /> במות רבנו תם קוננו בו הדור, וכלשון בן אחותו, ר&quot;י הזקן: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי כבה אורו של עולם וכי נשברו לוחות הברית}}. תלמידו ר' חיים הכהן אמר:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אלמלא הייתי כשנפטר ר&quot;ת - הייתי מטמא לו, שבאותו היום בטלה קדושת כהונה}}(כלומר ר&quot;ת בעיניו היה גדול הדור ולכן הוא היה מוכן לעבור על הלאו שחל על הכהנים להיטמא למתים)‏{{הערה|תוספות מסכת כתובות דף ק&quot;ג עמוד ב'}}<br /> נפטר ב[[צרפת]] בשנת ד'תתקל&quot;א.<br /> <br /> === תלמידיו ===<br /> המהרש&quot;ל כותב כי תלמידיו [[רבינו תם]] היו רבים, ובזמן מסוים למדו לפניו שמונים מבעלי התוספות, וכל אחד הגיע להוראה ובהם: <br /> *ר' אלעזר ממיץ <br /> *ר' שמשון משאנץ <br /> *ר' יוסף בכור שור <br /> *ר&quot;י הלבן<br /> <br /> ===חיבוריו===<br /> פירושיו הרבים לתלמוד, בתוכם חידושי הלכה רבים, נקלטו בתוך פירוש התוספות לתלמוד, אך חיבורו העיקרי הפרטי הוא ספר הישר ובו חידושים על התלמוד ותשובות בהלכה, חיבר גם &quot;תיקון ספר תורה&quot; &quot;סדר הגט&quot; מחזור על דיני התפלות מכל השנה וסדר הברכות והגהות על הרי&quot;ף וחיבור בדקדוק.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ראשונים}}<br /> [[:קטגוריה:בעלי התוספות]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%AA%D7%9D&diff=551338 2022-07-03T13:57:51Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>==הועבר מהערך==<br /> רבי '''יעקב בן מאיר''' מכונה '''רבנו תם''' (ד' אלפים תת&quot;ס - ד'אלפים תתקל&quot;א) מרומרוג מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות מגדולי הראשונים ומענקי בעלי התוספות, מחבר ספר הישר ועוד ספרים, נכדו של [[רש&quot;י]] ואחיהם הקטן של [[רשב&quot;ם]] ו[[ריב&quot;ם]] ודודו של ר&quot;י הזקן.<br /> <br /> === תולדות חייו ===<br /> נולד בשנת ד'תת&quot;ס לערך בצפון [[צרפת]] לאביו רבי מאיר מרומרוג ואמו יוכבד, בתו של רש&quot;י. אחיו הגדול הוא הרשב&quot;ם והשני הוא ריב&quot;ם והוא בעצמו היה הקטן. [[נישואין|נשא]] את מרים, אחות רבי שמשון הזקן מפלייזא. לפרנסתו עסק בהלוואה בריבית (מהר&quot;ם מרוטנבורג תשצה), ויש אומרים שהתפרנס גם מעשיית [[יין]]. <br /> <br /> אחרי מות אביו הנהיג רבנו תם ישיבה בעיר מולדתו רומרוג.<br /> <br /> ==== הנס במסעות הצלב ועלילות הדם ==== <br /> ביום שני של שבועות (ז' סיון) ד&quot;א תתק&quot;ז (8 מאי 1147), פשטו נוסעי הצלב על העיר רומרוג,ר&quot;ת עבר את שואת מסעות הצלב ופרעות תתנ&quot;ו, וניצל ממוות בנס. וכך מתאר זאת בן דורו של ר&quot;ת, רבי אפרים בן יעקב מבון:{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן= ויום טוב שני של שבועות נאספו הטועים [הצלבנים] מארץ [[צרפת]] אל רמרו ובאו בבית רבינו יעקב שיחיה ולקחו כל אשר לו בביתו וקרעו [[ספר תורה]] בפניו ולקחוהו והוליכוהו אל ה[[שדה]] ודברו אתו משפטים על דתו ויתנכלו להמיתו ופצעו אותו חמשה פצעים בראשו, כי אמרו אתה גדולו של ישראל לכן נקחה ממך נקמת התלוי ונפצעה בך כאשר פצעתם באלהינו חמישה פצעים. וכמעט שכנה דומה נפשו הטהורה לולי רחמי יוצרנו אשר ריחם על תורתו וימן ה' שר גדול לרבינו יעקב בדרך אותו [[שדה]] ויקראהו רבנו וישחדהו בסוס שווה חמישה זקוקים וילך השר וידבר על לב התועים וישסעם בדברים ויאמר להם הניחו לי היום ואני אדבר עמו אולי יפותה ונוכל להסיתו ואם לא יאבה דעו כי מחר אתננו בידכם. וכה עשו ונדחית השעה הרעה בחמלת ה' על עמו ריחם על המרביץ להם תורתו הקדושה}}.<br /> <br /> [[רבינו תם]] הוכר כאחד משני גדולי בעלי התוספות הגדולים ביותר וכמנהיג הדור, ויצאו לו מוניטין כגדול בתורה אף מעבר לארצו. מכל הארצות שלחו אליו וזאת עשו גם חכמים גדולים ממנו בשנים. תיקן תקנות לדורו ולדורות שלאחריו והוסיף על תקנות רבינו גרשום מאור הגולה וחיזקן.<br /> <br /> ה[[מהרי&quot;ל]] מספר עליו{{הערה|1=ליקוטים שבסוף ספר מהרי&quot;ל, הובא בהערת [[הרבי]] ל[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&amp;st=&amp;pgnum=79 ספר השיחות תש&quot;ד עמוד 71]. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&amp;st=&amp;pgnum=370 לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1371].}} שבעת לימודו היו מונח לפניו {{מונחון|תל|ערימה}} של זהובים, כדי להרחיב את דעתו בלימודו.<br /> <br /> === פסקי הלכה מפורסמים ===<br /> ====תפילין דרבינו תם====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תפילין דרבינו תם]]}}<br /> את שתי הדעות במחלוקת הקדומה בעניין סדר הפרשיות ב[תפילין]], נהוג לקרוא על שם רבנו תם וסבו, [[רש&quot;י]] - 'תפילין של רש&quot;י' ו'תפילין של רבנו תם'. למרות הפסיקה להניח תפילין כשיטת רש&quot;י, רבים מחמירים להניח אף תפילין של רבינו תם, ויש המדקדקים להניחן יחדיו דווקא. במסורת שכמותה פסק רש&quot;י, סדר הפרשיות הוא &quot;קדש&quot;, &quot;והיה כי יביאך&quot;, &quot;שמע ישראל&quot;, &quot;והיה אם שמוע&quot;. למסורת שכמותה פסק רבנו תם הסדר הוא &quot;קדש&quot;, &quot;והיה כי יביאך&quot; &quot;והיה אם שמוע&quot; ו&quot;שמע ישראל&quot;.<br /> <br /> ====זמן רבינו תם====<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[זמן רבינו תם]]}}<br /> <br /> ===גדולי ישראל עליו===<br /> במות רבנו תם קוננו בו הדור, וכלשון בן אחותו, ר&quot;י הזקן: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי כבה אורו של עולם וכי נשברו לוחות הברית}}. תלמידו ר' חיים הכהן אמר:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אלמלא הייתי כשנפטר ר&quot;ת - הייתי מטמא לו, שבאותו היום בטלה קדושת כהונה}}(כלומר ר&quot;ת בעיניו היה גדול הדור ולכן הוא היה מוכן לעבור על הלאו שחל על הכהנים להיטמא למתים)‏{{הערה|תוספות מסכת כתובות דף ק&quot;ג עמוד ב'}}<br /> נפטר ב[[צרפת]] בשנת ד'תתקל&quot;א.<br /> <br /> === תלמידיו ===<br /> המהרש&quot;ל כותב כי תלמידיו [[רבינו תם]] היו רבים, ובזמן מסוים למדו לפניו שמונים מבעלי התוספות, וכל אחד הגיע להוראה ובהם: <br /> *ר' אלעזר ממיץ <br /> *ר' שמשון משאנץ <br /> *ר' יוסף בכור שור <br /> *ר&quot;י הלבן<br /> <br /> ===חיבוריו===<br /> פירושיו הרבים לתלמוד, בתוכם חידושי הלכה רבים, נקלטו בתוך פירוש התוספות לתלמוד, אך חיבורו העיקרי הפרטי הוא ספר הישר ובו חידושים על התלמוד ותשובות בהלכה, חיבר גם &quot;תיקון ספר תורה&quot; &quot;סדר הגט&quot; מחזור על דיני התפלות מכל השנה וסדר הברכות והגהות על הרי&quot;ף וחיבור בדקדוק.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ראשונים}}<br /> [[:קטגוריה:בעלי התוספות]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_1.jpg&diff=546670 2022-06-15T16:56:37Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div></div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=546664 2022-06-15T16:14:22Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>{{עריכה}}<br /> הרב '''יוסף יהודה הלוי שטרסברג''' נולד לאביו הרב רבי דוב ז&quot;ל בשנת תקפ&quot;א או תקע&quot;ד בבוזנוב שבפאתי דרום-מזרח גליציה. הגאון רבי שלמה דרימר שכיהן ברבנות סקאלא הסמוכה, פעם אחת השיב לו על ענין ששאל בלשון: 'לכבוד ידידי אהובי הרבני המופלג החריף, ובקי מו&quot;ה יוסף יהודה שטראזבערג בק&quot;ק בוזנאב'.<br /> <br /> ==דיין בקוסוב==<br /> <br /> בערך בשנת תרכ&quot;א הוא עבר לקוסוב וכיהן כ[[מו&quot;צ]], דיין וראב&quot;ד במשך יותר משלושים ושלוש שנה. היה ידוע כלמדן מובהק בקי בחדרי [[תורה]], [[ירא שמים]], ישר דרך, פסקיו התקבלו אצל כולם, תמיד ראו אותו שוקד בלימודו, לא התערב במחלוקות. היה [[חסיד]] קוסוב ([[ויז'ניץ]] להבא).<br /> <br /> ==דיין בירושלים==<br /> <br /> בשלהי שנת תרנ&quot;ו רצה לעלות ל[[ארץ ישראל]]. לפני נסיעתו ביקר בלבוב אצל הראב&quot;ד הרא&quot;ש היילפרין, ובי&quot;ב תמוז קיבל ממנו הסכמה לספרו &quot;יד-יוסף&quot;</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=546313 2022-06-14T17:00:34Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>{{עריכה}}<br /> הרב '''יוסף יהודה הלוי שטרסברג''' נולד לאביו הרב רבי דוב ז&quot;ל בשנת תקפ&quot;א או תקע&quot;ד בבוזנוב שבפאתי דרום-מזרח גליציה. הגאון רבי שלמה דרימר שכיהן ברבנות סקאלא הסמוכה, פעם אחת השיב לו על ענין ששאל בלשון: 'לכבוד ידידי אהובי הרבני המופלג החריף, ובקי מו&quot;ה יוסף יהודה שטראזבערג בק&quot;ק בוזנאב'.<br /> <br /> ==דיין בקוסוב==<br /> <br /> בערך בשנת תרכ&quot;א הוא עבר לקוסוב וכיהן כ[[מו&quot;צ]], דיין וראב&quot;ד במשך יותר משלושים ושלוש שנה. היה ידוע כלמדן מובהק בקי בחדרי [[תורה]], [[ירא שמים]], ישר דרך, פסקיו התקבלו אצל כולם, תמיד ראו אותו שוקד בלימודו, לא התערב במחלוקות. היה [[חסיד]] קוסוב ([[ויז'ניץ]] להבא).<br /> <br /> ==דיין בירושלים==<br /> <br /> בשלהי שנת תרנ&quot;ו רצה לעלות ל[[ארץ ישראל]]. לפני נסיעתו ביקר בלבוב אצל הראב&quot;ד הרא&quot;ש היילפרין, ובי&quot;ב תמוז קיבל ממנו הסכמה לספרו &quot;בית- יוסף</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=546297 2022-06-14T16:31:26Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>{{עריכה}}<br /> הרב '''יוסף יהודה הלוי שטרסברג''' נולד לאביו הרב רבי דוב ז&quot;ל בשנת תקפ&quot;א או תקע&quot;ד בבוזנוב שבפאתי דרום-מזרח גליציה. הגאון רבי שלמה דרימר שכיהן ברבנות סקאלא הסמוכה, פעם אחת השיב לו על ענין ששאל בלשון: 'לכבוד ידידי אהובי הרבני המופלג החריף, ובקי מו&quot;ה יוסף יהודה שטראזבערג בק&quot;ק בוזנאב'.<br /> <br /> ==דיין בקוסוב==<br /> <br /> בערך בשנת תרכ&quot;א הוא עבר לקוסוב וכיהן כ[[מו&quot;צ]], דיין וראב&quot;ד במשך יותר משלושים ושלוש שנה. היה ידוע כלמדן מובהק בקי בחדרי [[תורה]], [[ירא שמים]], ישר דרך, פסקיו התקבלו אצל כולם, תמיד ראו אותו שוקד בלימודו, לא התערב במחלוקות. היה [[חסיד]] קוסוב ([[ויז'ניץ]] להבא).<br /> <br /> ==דיין בירושלים==<br /> <br /> בשלהי שנת תרנ&quot;ו רצה לעלות ל[[ארץ ישראל]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=545157 2022-06-08T15:44:15Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>{{עריכה}}<br /> הרב '''יוסף יהודה הלוי שטרסברג''' נולד לאביו הרב רבי דוב ז&quot;ל בשנת תקפ&quot;א או תקע&quot;ד בבוזנוב שבפאתי דרום-מזרח גליציה. הגאון רבי שלמה דרימר שכיהן ברבנות סקאלא הסמוכה, פעם אחת השיב לו על ענין ששאל בלשון: 'לכבוד ידידי אהובי הרבני המופלג החריף, ובקי מו&quot;ה יוסף יהודה שטראזבערג בק&quot;ק בוזנאב'.<br /> <br /> ==דיין בקוסוב==<br /> <br /> בערך בשנת תרכ&quot;א הוא עבר לקוסוב וכיהן כ[[מו&quot;צ]], דיין וראב&quot;ד במשך יותר משלושים ושלוש שנה. היה ידוע כלמדן מובהק בקי בחדרי [[תורה]], [[ירא שמים]], ישר דרך, פסקיו התקבלו אצל כולם, תמיד ראו אותו שוקד בלימודו, לא התערב במחלוקות. היה [[חסיד]] קוסוב ([[ויז'ניץ]] להבא).<br /> <br /> ==דיין בירושלים==<br /> <br /> בשלהי שנת תרנ&quot;ו רצה לעלות לארץ</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=545156 2022-06-08T15:40:09Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>{{עריכה}}<br /> הרב '''יוסף יהודה הלוי שטרסברג''' נולד לאביו הרב רבי דוב ז&quot;ל בשנת תקפ&quot;א או תקע&quot;ד בבוזנוב שבפאתי דרום-מזרח גליציה. הגאון רבי שלמה דרימר שכיהן ברבנות סקאלא הסמוכה, פעם אחת השיב לו על ענין ששאל בלשון: 'לכבוד ידידי אהובי הרבני המופלג החריף, ובקי מו&quot;ה יוסף יהודה שטראזבערג בק&quot;ק בוזנאב'.<br /> <br /> ==דיין בקוסוב==<br /> <br /> בערך בשנת תרכ&quot;א הוא עבר לקוסוב וכיהן כ[[מו&quot;צ]], דיין וראב&quot;ד במשך יותר משלושים ושלוש שנה. היה ידוע כלמדן מובהק בקי בחדרי [[תורה]], [[ירא שמים]], ישר דרך, פסקיו התקבלו אצל כולם, תמיד ראו אותו שוקד בלימודו, לא התערב במחלוקות. היה [[חסיד]] קוסוב ([[ויז'ניץ]] להבא).</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=545155 2022-06-08T15:38:49Z

<p>לייב: /* דיין בקוסוב */</p> <hr /> <div>{{עריכה}}<br /> הרב '''יוסף יהודה הלוי שטרסברג''' נולד לאביו הרב רבי דוב ז&quot;ל בשנת תקפ&quot;א או תקע&quot;ד בבוזנוב שבפאתי דרום-מזרח גליציה. הגאון רבי שלמה דרימר שכיהן ברבנות סקאלא הסמוכה, פעם אחת השיב לו על ענין ששאל בלשון: 'לכבוד ידידי אהובי הרבני המופלג החריף, ובקי מו&quot;ה יוסף יהודה שטראזבערג בק&quot;ק בוזנאב'.<br /> <br /> ==דיין בקוסוב==<br /> <br /> בערך בשנת תרכ&quot;א הוא עבר לקוסוב וכיהן כ[[מו&quot;צ]], דיין וראב&quot;ד במשך יותר משלושים ושלוש שנה. היה ידוע כלמדן מובהק בקי בחדרי תורה, ירא שמים, ישר דרך, פסקיו התקבלו אצל כולם, תמיד ראו אותו שוקד בלימודו, לא התערב במחלוקות. היה חסיד קוסוב ([[ויז'ניץ]] להבא).</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=545152 2022-06-08T14:22:14Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>{{עריכה}}<br /> הרב '''יוסף יהודה הלוי שטרסברג''' נולד לאביו הרב רבי דוב ז&quot;ל בשנת תקפ&quot;א או תקע&quot;ד בבוזנוב שבפאתי דרום-מזרח גליציה. הגאון רבי שלמה דרימר שכיהן ברבנות סקאלא הסמוכה, פעם אחת השיב לו על ענין ששאל בלשון: 'לכבוד ידידי אהובי הרבני המופלג החריף, ובקי מו&quot;ה יוסף יהודה שטראזבערג בק&quot;ק בוזנאב'.<br /> <br /> ==דיין בקוסוב==<br /> <br /> בערך בשנת תרכ&quot;א הוא עבר לקוסוב וכיהן כ[[מו&quot;צ]], דיין וראב&quot;ד במשך יותר משלושים ושלוש שנה-</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%92&diff=544964 2022-06-07T16:54:03Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>'''הרב דוד זושא אלכסנדר קעניג''' (יליד שנת [[תרצ&quot;א]]) הינו מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים ==<br /> נולד בשבט [[תרצ&quot;א]] להוריו ר' אלעזר מרדכי ואסתר פרומט. בהיותו בגיל תשע התייתם מאביו.<br /> <br /> למד ב[[ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ושם התקרב ונהיה לחסיד חב&quot;ד. לאחר מכן, בשנת [[תש&quot;י]] [[חתונה|התחתן]] עם רעיתו חנה (למשפחת גרינולד). בחודש [[טבת]] קיבל לחתונתו מכתב מ[[הרבי הריי&quot;צ]]. בתקופה לאחר נישואיו התגורר במאה שערים.<br /> <br /> לאחר מכן עבר ל[[שיכון חב&quot;ד בירושלים]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ד ניסן]] [[תש&quot;פ]] נפטרה אשתו חנה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו הרב [[ירחמיאל משה קעניג]]<br /> *בנו הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br /> *בנו הרב [[אלעזר מרדכי קעניג]] - משפיע בקהילת חב&quot;ד [[נוף הגליל]].<br /> *בנו הרב אפרים קעניג - מלמד ב[[תורת אמת ירושלים]].<br /> *בנו הרב יעקב קעניג - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו הרב שמואל גולדברג - [[ביתר עילית]].<br /> *חתנו הרב [[שלמה סגל (עפולה)|שלמה סגל]] - שליח הרבי ב[[עפולה]].<br /> *חתנו הרב גרשון צבי פרידמן - [[ביתר עילית]].<br /> *חתנו הרב יעקב רבינוביץ - ביתר עילית.<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל: קעניג, דוד זושא אלכסנדר}}<br /> [[קטגוריה:משפחת קעניג]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;א]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99&diff=544962 2022-06-07T16:48:12Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>הרב '''שלום דובער אדרי''' (יליד שנת [[תשנ&quot;ב]]) הינו [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד בשנת [[תשנ&quot;ב]] ב[[מגדל העמק]] לאביו ר' גד אדרי ורעייתו - עולי מרוקו.<br /> <br /> בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]], ולאחר מכן משפחתו עברה לגור ב[[מבשרת ציון]]. ישיבה קטנה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. לאחר מכן בשנת [[תשע&quot;ג]] נסע לרבי לשנת ה[[קבוצה]]. בשנת [[תשע&quot;ד]] חזר לארץ ישראל ושימש כ[[שליח]] בישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] נשא את מרת חיה מושקא, בתו של הרב [[שניאור זלמן גופין]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] מונה לשמש כ[[משפיע]] בשיעור ג' בישיבת תומכי תמימים לוד ובשנת [[תש&quot;פ]] מונה לשמש גם כמשגיח של שיעור ב'. בשנת [[תשפ&quot;א]] שימש כמשגיח לשיעור א', ובשנת [[תשפ&quot;ב]] חזר לשמש כמשגיח לשיעור ב'.<br /> <br /> אחיו הוא הרב לירון אדרי, שליח הרבי ב[[קריבוי רוג]], ראש האיגוד לפיתוח הקהילות היהודיות ב[[אוקראינה]].<br /> <br /> {{מיון רגיל: אדרי, שלום דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גופין]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99&diff=544961 2022-06-07T16:47:54Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>הרב '''שלום דובער אדרי''' (יליד שנת [[תשנ&quot;ב]]) הינו [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד בשנת [[תשנ&quot;ב]] ב[[מגדל העמק]] לאביו ר' גד אדרי ורעייתו - עולי מרוקו.<br /> <br /> בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק]], ולאחר מכן משפחתו עברה לגור ב[[מבשרת ציון]]. ישיבה קטנה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. לאחר מכן בשנת [[תשע&quot;ג]] נסע לרבי לשנת ה[[קבוצה]]. בשנת [[תשע&quot;ד]] חזר לארץ ישראל ושימש כ[[שליח]] בישיבת תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] נשא את מרת חיה מושקא, בתו של הרב [[שניאור זלמן גופין]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] מונה לשמש כ[[משפיע]] בשיעור ג' בישיבת תומכי תמימים לוד ובשנת [[תש&quot;פ]] מונה לשמש גם כמשגיח של שיעור ב'. בשנת [[תשפ&quot;א]] שימש כמשגיח לשיעור א', ובשנת [[תשפ&quot;ב]] חזר לשמש כמשגיח לשיעור ב'.<br /> <br /> אחיו הוא הרב לירון אדרי, שליח הרבי ב[[קריבוי רוג]], ראש האיגוד לפיתוח הקהילות היהודיות ב[[אוקראינה]] ורב קהילת קריבוירוג.<br /> <br /> {{מיון רגיל: אדרי, שלום דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גופין]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%92_(%D7%A2%D7%99%D7%A8)&diff=544958 2022-06-07T16:43:51Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>{{קובץ|קריבוי רוג|בית הכנסת חב&quot;ד בקריבוי רוג}}<br /> '''קריבוי רוג''' (ב[[רוסית]]: '''קריבי ריה''') היא עיר במחוז [[דנייפרופטרובסק]] ב[[אוקראינה]]. בעבר הייתה במקום קהילה יהודית גדולה וכן קהילת חב&quot;ד. כיום פועל בעיר השליח הרב לירון אדרי.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> אין הרבה מקורות על ראשית הקהילה היהודית בקריבוי רוג. ידוע לנו כי הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] מונה ב[[תשרי]] [[תרפ&quot;ג]] לרב הקהילה ופעל לשמר את היהדות בקרב בני הקהילה. בשנת [[תר&quot;צ]] הוגלה משם.<br /> <br /> ==תומכי תמימים בעיר==<br /> {{ערך מורחב|תומכי תמימים קריבוי רוג}}<br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] הקים הרב [[יוסף גולדברג]] במקום את תומכי תמימים קריוואג. ב[[תרצ&quot;ז]] היא נסגרה ונפתחה שוב ב[[אייר]] [[תרח&quot;צ]].<br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] נסגרה הישיבה. ובכך נסתם הגולל על הרוח היהודית ב[[עיירה]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] נרצחו כלל יהודי ה[[עיירה]].<br /> <br /> ==כיום==<br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] נשלחו למקום שני שלוחים שהקימו במקום &quot;ישיבת המשך&quot;.<br /> <br /> כיום פועל בעיר השליח הרב לירון אדרי. ב[[חודש אלול]] [[תש&quot;ע]] חנך במקום מבנה מפואר של [[בית הכנסת]] חב&quot;ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=56772 בית הכנסת המפואר בקריבוי רוג פתח את שעריו]{{אינפו}}}}. במקום פועל גם בית הספר מטעם רשת [[אור אבנר - חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==שלוחים במקום==<br /> <br /> *הרב לירון אדרי<br /> *הרב מנחם מענדל שטרסברג<br /> *הרב לוי מנחם מענדל זליקסון<br /> *הרב דניאל טרעגער<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=70704 מוסף &quot;קהילות&quot; בראיון מיוחד עם השלוחים באוקראינה] {{שטורעם}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אוקראינה]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=544943 2022-06-07T15:12:50Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>==צעירותו==<br /> <br /> הרב '''יוסף יהודה הלוי שטרסברג''' נולד לאביו הרב רבי דוב ז&quot;ל בשנת תקפ&quot;א או תקע&quot;ד בבוזנוב שבפאתי דרום-מזרח גליציה. הגאון רבי שלמה דרימר שכיהן ברבנות סקאלא הסמוכה, פעם אחת השיב לו על ענין ששאל בלשון: 'לכבוד ידידי אהובי הרבני המופלג החריף, ובקי מו&quot;ה יוסף יהודה שטראזבערג בק&quot;ק בוזנאב'.<br /> <br /> ==דיין בקוסוב==<br /> <br /> בערך בשנת תרכ&quot;א הוא עבר לקוסוב וכיהן כ[[מו&quot;צ]], דיין וראב&quot;ד במשך יותר משלושים ושלוש שנה</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=544941 2022-06-07T15:03:06Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>==צעירותו==<br /> <br /> הרב '''יוסף יהודה הלוי שטרסברג''' נולד לאביו הרב רבי דוב ז&quot;ל בשנת תקפ&quot;א או תקע&quot;ד בבוזנוב שבפאתי דרום-מזרח גליציה. הגאון רבי שלמה דרימר שכיהן ברבנות סקאלא הסמוכה, פעם אחת השיב לו על ענין ששאל בלשון: 'לכבוד ידידי אהובי הרבני המופלג החריף, ובקי מו&quot;ה יוסף יהודה שטראזבערג בק&quot;ק בוזנאב'<br /> <br /> ==דיין בקוסוב==<br /> <br /> בערך בשנת תרכ&quot;א הוא עבר ל[[קוסוב]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%92_(%D7%97%D7%99%D7%A9)&diff=544938 2022-06-07T14:47:23Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>הרב '''יעקב שמואל (יענק'ל) קעניג''', הוא איש חינוך וחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]], הותיק ביותר מבין החברים המכהנים, ויו&quot;ר סיעת 'הרשימה החסידית'. מעסקני הישוב, וחבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב&quot;ד|חיידר 'אור ליובאוויטש']]. עוסק לפרנסתו כמנהל בית הדפוס [[חיש]], בשותפות עם הר' חיים רייכמן.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט&quot;ו שבט]] [[תשי&quot;ח]] לאביו ר' [[ירחמיאל משה קעניג]] ולאמו מרה דינה פעשא.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת הינדה, בת ר' [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] ומרת פייגע רבקה.<br /> <br /> לאחר החתונה התיישב ב[[כפר חב&quot;ד]] והחל לעסוק בחינוך, ובמקביל החל לשמש כשותף עם גיסו ר' [[חיים אליעזר רייכמן]] בניהול [[בית הדפוס חיש]].<br /> <br /> שימש במספר תפקידים בעסקנות הכלל בכפר חב&quot;ד, ובעקבות כך החל משנת תשנ&quot;ב ברציפות התמודד ונבחר כחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]], תפקיד בו מחזיק במשך עשרות שנים, כשבחלק מהשנים משמש כסגן יו&quot;ר הועד, ונחשב היום לחבר הועד הותיק ביותר.<br /> <br /> עם הקמתו של החיידר החסידי, נמנה על חברי הועד המייסד ומשמש כיום כחבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב&quot;ד]]. בעקבות סירובם של ראשי כפר חב&quot;ד לאפשר את הסדרתו של המוסד, בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ט]] רץ בראש סיעת 'הרשימה החסידית' שכחלק מהמצע שלה הבטיחה את הסדרתו של המוסד, ולאחר שזכו ב-2 מושבים, חתמו על שיתוף פעולה פוליטי עם רשימותו של [[שמעון רבינוביץ]] שעמד בראש רשימה אופוזיציונית לרשימה שנתמכה על ידי הרב אשכנזי, וכך למרות ששתי הרשימות קיבלו כל אחת פחות קולות מהרשימה המרכזית, קיבלו יחד את ראשות הועד{{הערה|1=[https://col.org.il/news/114222 החלטה דרמטית: רבינוביץ וקעניג חתמו הסכם; רבינוביץ יושב ראש] {{COL}}}} והמוסד קיבל את ההכרה הרישמית והתקציבים הדרושים לפיתוחו והסדרתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' אלעזר מרדכי קעניג, שליח הרבי ב[[מודיעין עלית]] (ברכפלד).<br /> *בנו, ר' יוסי קעניג, שליח הרבי בבאר שבע.<br /> *בנו, ר' ירחמיאל משה קעניג.<br /> *בתו מרת שושנה, רעיית הרב [[שמואל הנדל]] - יו&quot;ר [[מטה משיח ארץ הקודש]], כפר חב&quot;ד.<br /> *בתו מרת מירל ברכה, רעיית הרב מנחם מענדל שטרסברג, שליח הרבי ב[[קריבוי רוג]], [[אוקראינה]].<br /> *בתו מרת אלטער פערל, רעיית הרב [[מנחם מענדל אלפרוביץ']] מנהל [[בית חב&quot;ד]] [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *בתו מרת דבורה לאה, אשת הרב מנחם מענדל הלפרין, שליח הרבי ב[[צפת]] עיר הקודש.<br /> *בתו מרת אסתר, אשת הרב שמואל קוביטשעק.<br /> *בתו מרת מושקא, רעיית הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג (חיפה)|שלום יהודה לייב גינזבורג]] - משלוחי הרבי בחיפה.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קעניג, יעקב שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קעניג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=544935 2022-06-07T14:35:29Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>הרב '''יוסף יהודה הלוי שטרסברג''' נולד לאביו הרב רבי דוב ז&quot;ל בשנת תקפ&quot;א או תקע&quot;ד בבוזנוב שבפאתי דרום-מזרח [[גליציה]].</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=544934 2022-06-07T14:34:52Z

<p>לייב: יצירת דף עם התוכן &quot;הרב &#039;&#039;&#039;יוסף יהודה הלוי שטרסברג&#039;&#039;&#039; נולד לאביו הרב רבי דוב ז&quot;ל בשנת תקפ&quot;א או תקע&quot;ד בבוזנוב שבפא...&quot;</p> <hr /> <div>הרב '''יוסף יהודה הלוי שטרסברג''' נולד לאביו הרב רבי דוב ז&quot;ל בשנת תקפ&quot;א או תקע&quot;ד בבוזנוב שבפאתי דרום-מזרח גליציה.</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=544933 2022-06-07T14:25:23Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שטרסברג.png|ממוזער|250px|הרב שטרסברג אחר החתונה]]<br /> הרב '''נחום שטרסברג''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ב]], 1982), הוא שליח הרבי, רבה ורכז הדת מטעם המועצה של היישובים [[בית אריה-עופרים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשמ&quot;ב]] ב[[כפר חב&quot;ד]] לאביו ר' יוסף שטרסברג, צאצא הדיין המפורסם [[הרב יוסף יהודה שטרסברג]] הלוי - בעל הספר '''יד יוסף'''.<br /> <br /> בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ב]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. נישא עם מרת אסתר ביתו של הרב [[ישעיהו וובר]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] יצא לשליחות בעיר בקאו שב[[רומניה]]{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=21384 שלוחים חדשים לרומניה] באתר {{שטורעם}}}} ובשנת [[תשס&quot;ח]] בעיר בבוקרשט שבמדינה. בשנת [[תשס&quot;ט]] יצא לשליחות בישובים [[בית אריה-עופרים]]{{הערה|[http://www.chabad.org.il/IsraeliBranchs/Item.asp?ArticleID=67164&amp;CategoryID=60&amp;CityID=-1&amp;txtBranchSearch=%E4%E6%EF+%F2%E9%F8+%E0%E5+%F9%ED+%EE%F0%E4%EC בית חב&quot;ד בית אריה-עופרים] באתר חב&quot;ד.}}.<br /> <br /> משמש כמגיה ספרים. עובד גם כמורה מקצועי וסגן מנהל, בתלמוד תורה פאר מנחם [[אלעד]]. במשך מספר שנים שימש כעורך הפינה ההלכתית של הגיליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שטרסברג נחום}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=544478 2022-06-02T16:48:05Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ראשונים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איזור קבורתו של רבינו בחיי ב&quot;ר אשר בעל פירוש רבינו בחיי על התורה בחבקוק שבגליל]]<br /> '''הראשונים''' הם חכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[גאונים]].<br /> <br /> ראשוני הראשונים היו ה[[רי&quot;ף]], תלמידו [[יוסף אבן מיגאש]], [[רש&quot;י]], [[הראב&quot;ד]], [[הרמב&quot;ם]], ועוד.<br /> == בדרגת נבואה ==<br /> איתא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]{{הערה|1שבת ספ&quot;ו.}} על הפסוק &quot;כעת יאמר ליעקב וגו'&quot;, שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.<br /> <br /> [[הרמב&quot;ם]] כותב בא' מאגרותיו - אגרת תימן{{הערה|1=פ&quot;ג (קרוב לסופו).}} - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ&quot;ח, וזהו אמרו &quot;כעת&quot;, שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע&quot;ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות [[הרמב&quot;ם]] (ליפסיא, תרי&quot;ט). אבל בסדר הדורות (ד&quot;א תתקע&quot;ב) מגי' - בשה&quot;ק - שצריך להיות תתקע&quot;ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ&quot;ד (ע' 239)) וקה&quot;ע בירושלמי שם - תתקע&quot;ב. וי&quot;א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק&quot;ע. וצע&quot;ג הגהת הסה&quot;ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב&quot;ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם הייתה בשנת הארבעים - (ולא ל&quot;ח) - ליציאת מצרים, ז.א. בשנת ב' אלפים תפ&quot;ח, ועל פי זה, &quot;כעת&quot; - הוא ד' אלפים תתקע&quot;ו. ובמקום הכתוב אחרת על כרחך צריך להיות שהוא טעות המעתיק.}} - תחזור הנבואה בישראל.<br /> <br /> [[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ&quot;ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע&quot;ו, היו רבי שמואל החסיד, ובנו רבי [[יהודה החסיד]], עליו נאמר{{הערה|1ראה תורת מנחם - התוועדויות חי&quot;ג ע' 138. וש&quot;נ.}} שאילו היה בימי האמוראים היה [[אמורא]], אילו היה בימי התנאים היה [[תנא]], ואילו היה בימי הנביאים היה [[נביא]].{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט&quot;ז]] חלק שלישי, שיחת ש&quot;פ בלק, י&quot;ד תמוז ה'תשט&quot;ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב&quot;ם, עיי&quot;ש ועיין בליקוטי שיחות חלק ב'.}}, ר' אלעזר בעל הרוקח{{הערה|כידוע מהרוקח ור&quot;י חסיד וסייעתם שהיו אנשי מופת מאד (אדמו&quot;ר הצ&quot;צ מצות עדות פ&quot;ח - ספר החקירה סה, סע&quot;א).}} וכן היה ה[[רמב&quot;ן]], שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז&quot;ל{{הערה|1ראה הקדמת [[הרח&quot;ו]] לשער ההקדמות (נדפס גם כן בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).}} שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט&quot;ז]] חלק שלישי, שיחת ש&quot;פ בלק, י&quot;ד תמוז ה'תשט&quot;ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב&quot;ם, עיי&quot;ש.}} [[הראב&quot;ד]], שהופיע [[רוח הקודש]] בבית מדרשו{{הערה|השגות הראב&quot;ד לרמב&quot;ם הל' לולב פ&quot;י ה&quot;ה. וראה שם הל' ביהב&quot;ח פ&quot;ו הל' י&quot;ד.}}, ר' עזרא הנביא{{הערה|הובא בתוד&quot;ה ודלמא - [[גיטין]] פח, רע&quot;א. תוד&quot;ה רב - שבועות כה, סע&quot;א.}}<br /> <br /> == תורת הראשונים ==<br /> <br /> הרבי אמר, כי כאשר חוזר יהודי על תורתם של הראשונים, בטוח הוא ש[[לימוד התורה]] אצלו הוא באופן המתאים; מה שאין כן כאשר מחדש חידושים בעצמו — מי יודע אם יכווין לאמיתתה של תורה. ובפרט בהתחשב עם גודל הירידה שבדורותינו אלו - שהרי אפילו בזמן הש&quot;ס אמרו ש&quot;אם ראשונים כ[[מלאכים]] אנו כבני אדם<br /> וכו'&quot;, ועל אחת כמה וכמה בדורותינו אלו{{הערה|1=למרות זאת, אמר הרבי כי על האדם לחדש חידושים גם בעצמו, ויטען &quot;למה נגרע&quot;, ואם יתייגע, אז מובטח לו &quot;ידעת ומצאת&quot;, ועד ש&quot;כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר למשה מסיני. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&amp;hilite=d1b79aab-a5e1-4d4c-80fe-f6a7ff390fcd&amp;st=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=362 התוועדויות [[תשמ&quot;ג]] ח&quot;ג.].}}.<br /> <br /> {{דורות}}<br /> {{ראשונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ראשונים|*]]<br /> [[קטגוריה:אישים ביהדות]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%22%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%90%D7%A9&diff=544473 2022-06-02T16:45:48Z

<p>לייב: הפניה לדף יוסף אבן מיגאש</p> <hr /> <div>#הפניה[[יוסף אבן מיגאש]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=544471 2022-06-02T16:44:39Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ראשונים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איזור קבורתו של רבינו בחיי ב&quot;ר אשר בעל פירוש רבינו בחיי על התורה בחבקוק שבגליל]]<br /> '''הראשונים''' הם חכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[גאונים]].<br /> <br /> ראשוני הראשונים היו ה[[רי&quot;ף]], תלמידו [[הר&quot;י מיגאש]], [[רש&quot;י]], [[הראב&quot;ד]], [[הרמב&quot;ם]], ועוד.<br /> == בדרגת נבואה ==<br /> איתא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]{{הערה|1שבת ספ&quot;ו.}} על הפסוק &quot;כעת יאמר ליעקב וגו'&quot;, שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.<br /> <br /> [[הרמב&quot;ם]] כותב בא' מאגרותיו - אגרת תימן{{הערה|1=פ&quot;ג (קרוב לסופו).}} - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ&quot;ח, וזהו אמרו &quot;כעת&quot;, שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע&quot;ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות [[הרמב&quot;ם]] (ליפסיא, תרי&quot;ט). אבל בסדר הדורות (ד&quot;א תתקע&quot;ב) מגי' - בשה&quot;ק - שצריך להיות תתקע&quot;ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ&quot;ד (ע' 239)) וקה&quot;ע בירושלמי שם - תתקע&quot;ב. וי&quot;א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק&quot;ע. וצע&quot;ג הגהת הסה&quot;ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב&quot;ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם הייתה בשנת הארבעים - (ולא ל&quot;ח) - ליציאת מצרים, ז.א. בשנת ב' אלפים תפ&quot;ח, ועל פי זה, &quot;כעת&quot; - הוא ד' אלפים תתקע&quot;ו. ובמקום הכתוב אחרת על כרחך צריך להיות שהוא טעות המעתיק.}} - תחזור הנבואה בישראל.<br /> <br /> [[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ&quot;ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע&quot;ו, היו רבי שמואל החסיד, ובנו רבי [[יהודה החסיד]], עליו נאמר{{הערה|1ראה תורת מנחם - התוועדויות חי&quot;ג ע' 138. וש&quot;נ.}} שאילו היה בימי האמוראים היה [[אמורא]], אילו היה בימי התנאים היה [[תנא]], ואילו היה בימי הנביאים היה [[נביא]].{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט&quot;ז]] חלק שלישי, שיחת ש&quot;פ בלק, י&quot;ד תמוז ה'תשט&quot;ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב&quot;ם, עיי&quot;ש ועיין בליקוטי שיחות חלק ב'.}}, ר' אלעזר בעל הרוקח{{הערה|כידוע מהרוקח ור&quot;י חסיד וסייעתם שהיו אנשי מופת מאד (אדמו&quot;ר הצ&quot;צ מצות עדות פ&quot;ח - ספר החקירה סה, סע&quot;א).}} וכן היה ה[[רמב&quot;ן]], שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז&quot;ל{{הערה|1ראה הקדמת [[הרח&quot;ו]] לשער ההקדמות (נדפס גם כן בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).}} שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט&quot;ז]] חלק שלישי, שיחת ש&quot;פ בלק, י&quot;ד תמוז ה'תשט&quot;ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב&quot;ם, עיי&quot;ש.}} [[הראב&quot;ד]], שהופיע [[רוח הקודש]] בבית מדרשו{{הערה|השגות הראב&quot;ד לרמב&quot;ם הל' לולב פ&quot;י ה&quot;ה. וראה שם הל' ביהב&quot;ח פ&quot;ו הל' י&quot;ד.}}, ר' עזרא הנביא{{הערה|הובא בתוד&quot;ה ודלמא - [[גיטין]] פח, רע&quot;א. תוד&quot;ה רב - שבועות כה, סע&quot;א.}}<br /> <br /> == תורת הראשונים ==<br /> <br /> הרבי אמר, כי כאשר חוזר יהודי על תורתם של הראשונים, בטוח הוא ש[[לימוד התורה]] אצלו הוא באופן המתאים; מה שאין כן כאשר מחדש חידושים בעצמו — מי יודע אם יכווין לאמיתתה של תורה. ובפרט בהתחשב עם גודל הירידה שבדורותינו אלו - שהרי אפילו בזמן הש&quot;ס אמרו ש&quot;אם ראשונים כ[[מלאכים]] אנו כבני אדם<br /> וכו'&quot;, ועל אחת כמה וכמה בדורותינו אלו{{הערה|1=למרות זאת, אמר הרבי כי על האדם לחדש חידושים גם בעצמו, ויטען &quot;למה נגרע&quot;, ואם יתייגע, אז מובטח לו &quot;ידעת ומצאת&quot;, ועד ש&quot;כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר למשה מסיני. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&amp;hilite=d1b79aab-a5e1-4d4c-80fe-f6a7ff390fcd&amp;st=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=362 התוועדויות [[תשמ&quot;ג]] ח&quot;ג.].}}.<br /> <br /> {{דורות}}<br /> {{ראשונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ראשונים|*]]<br /> [[קטגוריה:אישים ביהדות]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=544468 2022-06-02T16:43:27Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ראשונים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איזור קבורתו של רבינו בחיי ב&quot;ר אשר בעל פירוש רבינו בחיי על התורה בחבקוק שבגליל]]<br /> '''הראשונים''' הם חכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[גאונים]].<br /> <br /> ראשוני הראשונים היו ה[[רי&quot;ף]], תלמידו ה[[ר&quot;י מיגאש]], [[רש&quot;י]], [[הראב&quot;ד]], [[הרמב&quot;ם]], ועוד.<br /> == בדרגת נבואה ==<br /> איתא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]{{הערה|1שבת ספ&quot;ו.}} על הפסוק &quot;כעת יאמר ליעקב וגו'&quot;, שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.<br /> <br /> [[הרמב&quot;ם]] כותב בא' מאגרותיו - אגרת תימן{{הערה|1=פ&quot;ג (קרוב לסופו).}} - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ&quot;ח, וזהו אמרו &quot;כעת&quot;, שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע&quot;ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות [[הרמב&quot;ם]] (ליפסיא, תרי&quot;ט). אבל בסדר הדורות (ד&quot;א תתקע&quot;ב) מגי' - בשה&quot;ק - שצריך להיות תתקע&quot;ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ&quot;ד (ע' 239)) וקה&quot;ע בירושלמי שם - תתקע&quot;ב. וי&quot;א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק&quot;ע. וצע&quot;ג הגהת הסה&quot;ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב&quot;ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם הייתה בשנת הארבעים - (ולא ל&quot;ח) - ליציאת מצרים, ז.א. בשנת ב' אלפים תפ&quot;ח, ועל פי זה, &quot;כעת&quot; - הוא ד' אלפים תתקע&quot;ו. ובמקום הכתוב אחרת על כרחך צריך להיות שהוא טעות המעתיק.}} - תחזור הנבואה בישראל.<br /> <br /> [[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ&quot;ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע&quot;ו, היו רבי שמואל החסיד, ובנו רבי [[יהודה החסיד]], עליו נאמר{{הערה|1ראה תורת מנחם - התוועדויות חי&quot;ג ע' 138. וש&quot;נ.}} שאילו היה בימי האמוראים היה [[אמורא]], אילו היה בימי התנאים היה [[תנא]], ואילו היה בימי הנביאים היה [[נביא]].{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט&quot;ז]] חלק שלישי, שיחת ש&quot;פ בלק, י&quot;ד תמוז ה'תשט&quot;ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב&quot;ם, עיי&quot;ש ועיין בליקוטי שיחות חלק ב'.}}, ר' אלעזר בעל הרוקח{{הערה|כידוע מהרוקח ור&quot;י חסיד וסייעתם שהיו אנשי מופת מאד (אדמו&quot;ר הצ&quot;צ מצות עדות פ&quot;ח - ספר החקירה סה, סע&quot;א).}} וכן היה ה[[רמב&quot;ן]], שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז&quot;ל{{הערה|1ראה הקדמת [[הרח&quot;ו]] לשער ההקדמות (נדפס גם כן בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).}} שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט&quot;ז]] חלק שלישי, שיחת ש&quot;פ בלק, י&quot;ד תמוז ה'תשט&quot;ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב&quot;ם, עיי&quot;ש.}} [[הראב&quot;ד]], שהופיע [[רוח הקודש]] בבית מדרשו{{הערה|השגות הראב&quot;ד לרמב&quot;ם הל' לולב פ&quot;י ה&quot;ה. וראה שם הל' ביהב&quot;ח פ&quot;ו הל' י&quot;ד.}}, ר' עזרא הנביא{{הערה|הובא בתוד&quot;ה ודלמא - [[גיטין]] פח, רע&quot;א. תוד&quot;ה רב - שבועות כה, סע&quot;א.}}<br /> <br /> == תורת הראשונים ==<br /> <br /> הרבי אמר, כי כאשר חוזר יהודי על תורתם של הראשונים, בטוח הוא ש[[לימוד התורה]] אצלו הוא באופן המתאים; מה שאין כן כאשר מחדש חידושים בעצמו — מי יודע אם יכווין לאמיתתה של תורה. ובפרט בהתחשב עם גודל הירידה שבדורותינו אלו - שהרי אפילו בזמן הש&quot;ס אמרו ש&quot;אם ראשונים כ[[מלאכים]] אנו כבני אדם<br /> וכו'&quot;, ועל אחת כמה וכמה בדורותינו אלו{{הערה|1=למרות זאת, אמר הרבי כי על האדם לחדש חידושים גם בעצמו, ויטען &quot;למה נגרע&quot;, ואם יתייגע, אז מובטח לו &quot;ידעת ומצאת&quot;, ועד ש&quot;כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר למשה מסיני. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&amp;hilite=d1b79aab-a5e1-4d4c-80fe-f6a7ff390fcd&amp;st=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=362 התוועדויות [[תשמ&quot;ג]] ח&quot;ג.].}}.<br /> <br /> {{דורות}}<br /> {{ראשונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ראשונים|*]]<br /> [[קטגוריה:אישים ביהדות]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=544467 2022-06-02T16:43:11Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ראשונים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איזור קבורתו של רבינו בחיי ב&quot;ר אשר בעל פירוש רבינו בחיי על התורה בחבקוק שבגליל]]<br /> '''הראשונים''' הם חכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[גאונים]].<br /> <br /> ראשוני הראשונים היו ה[[רי&quot;ף]], תלמידו [[הר&quot;י מיגאש]], [[רש&quot;י]], [[הראב&quot;ד]], [[הרמב&quot;ם]], ועוד.<br /> == בדרגת נבואה ==<br /> איתא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]{{הערה|1שבת ספ&quot;ו.}} על הפסוק &quot;כעת יאמר ליעקב וגו'&quot;, שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.<br /> <br /> [[הרמב&quot;ם]] כותב בא' מאגרותיו - אגרת תימן{{הערה|1=פ&quot;ג (קרוב לסופו).}} - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ&quot;ח, וזהו אמרו &quot;כעת&quot;, שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע&quot;ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות [[הרמב&quot;ם]] (ליפסיא, תרי&quot;ט). אבל בסדר הדורות (ד&quot;א תתקע&quot;ב) מגי' - בשה&quot;ק - שצריך להיות תתקע&quot;ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ&quot;ד (ע' 239)) וקה&quot;ע בירושלמי שם - תתקע&quot;ב. וי&quot;א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק&quot;ע. וצע&quot;ג הגהת הסה&quot;ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב&quot;ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם הייתה בשנת הארבעים - (ולא ל&quot;ח) - ליציאת מצרים, ז.א. בשנת ב' אלפים תפ&quot;ח, ועל פי זה, &quot;כעת&quot; - הוא ד' אלפים תתקע&quot;ו. ובמקום הכתוב אחרת על כרחך צריך להיות שהוא טעות המעתיק.}} - תחזור הנבואה בישראל.<br /> <br /> [[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ&quot;ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע&quot;ו, היו רבי שמואל החסיד, ובנו רבי [[יהודה החסיד]], עליו נאמר{{הערה|1ראה תורת מנחם - התוועדויות חי&quot;ג ע' 138. וש&quot;נ.}} שאילו היה בימי האמוראים היה [[אמורא]], אילו היה בימי התנאים היה [[תנא]], ואילו היה בימי הנביאים היה [[נביא]].{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט&quot;ז]] חלק שלישי, שיחת ש&quot;פ בלק, י&quot;ד תמוז ה'תשט&quot;ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב&quot;ם, עיי&quot;ש ועיין בליקוטי שיחות חלק ב'.}}, ר' אלעזר בעל הרוקח{{הערה|כידוע מהרוקח ור&quot;י חסיד וסייעתם שהיו אנשי מופת מאד (אדמו&quot;ר הצ&quot;צ מצות עדות פ&quot;ח - ספר החקירה סה, סע&quot;א).}} וכן היה ה[[רמב&quot;ן]], שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז&quot;ל{{הערה|1ראה הקדמת [[הרח&quot;ו]] לשער ההקדמות (נדפס גם כן בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).}} שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט&quot;ז]] חלק שלישי, שיחת ש&quot;פ בלק, י&quot;ד תמוז ה'תשט&quot;ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב&quot;ם, עיי&quot;ש.}} [[הראב&quot;ד]], שהופיע [[רוח הקודש]] בבית מדרשו{{הערה|השגות הראב&quot;ד לרמב&quot;ם הל' לולב פ&quot;י ה&quot;ה. וראה שם הל' ביהב&quot;ח פ&quot;ו הל' י&quot;ד.}}, ר' עזרא הנביא{{הערה|הובא בתוד&quot;ה ודלמא - [[גיטין]] פח, רע&quot;א. תוד&quot;ה רב - שבועות כה, סע&quot;א.}}<br /> <br /> == תורת הראשונים ==<br /> <br /> הרבי אמר, כי כאשר חוזר יהודי על תורתם של הראשונים, בטוח הוא ש[[לימוד התורה]] אצלו הוא באופן המתאים; מה שאין כן כאשר מחדש חידושים בעצמו — מי יודע אם יכווין לאמיתתה של תורה. ובפרט בהתחשב עם גודל הירידה שבדורותינו אלו - שהרי אפילו בזמן הש&quot;ס אמרו ש&quot;אם ראשונים כ[[מלאכים]] אנו כבני אדם<br /> וכו'&quot;, ועל אחת כמה וכמה בדורותינו אלו{{הערה|1=למרות זאת, אמר הרבי כי על האדם לחדש חידושים גם בעצמו, ויטען &quot;למה נגרע&quot;, ואם יתייגע, אז מובטח לו &quot;ידעת ומצאת&quot;, ועד ש&quot;כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר למשה מסיני. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&amp;hilite=d1b79aab-a5e1-4d4c-80fe-f6a7ff390fcd&amp;st=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=362 התוועדויות [[תשמ&quot;ג]] ח&quot;ג.].}}.<br /> <br /> {{דורות}}<br /> {{ראשונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ראשונים|*]]<br /> [[קטגוריה:אישים ביהדות]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=544466 2022-06-02T16:42:49Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ראשונים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איזור קבורתו של רבינו בחיי ב&quot;ר אשר בעל פירוש רבינו בחיי על התורה בחבקוק שבגליל]]<br /> '''הראשונים''' הם חכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[גאונים]].<br /> <br /> ראשוני הראשונים היו ה[[רי&quot;ף]], תלמידו ה[[הר&quot;י מיגאש]], [[רש&quot;י]], [[הראב&quot;ד]], [[הרמב&quot;ם]], ועוד.<br /> == בדרגת נבואה ==<br /> איתא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]{{הערה|1שבת ספ&quot;ו.}} על הפסוק &quot;כעת יאמר ליעקב וגו'&quot;, שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.<br /> <br /> [[הרמב&quot;ם]] כותב בא' מאגרותיו - אגרת תימן{{הערה|1=פ&quot;ג (קרוב לסופו).}} - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ&quot;ח, וזהו אמרו &quot;כעת&quot;, שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע&quot;ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות [[הרמב&quot;ם]] (ליפסיא, תרי&quot;ט). אבל בסדר הדורות (ד&quot;א תתקע&quot;ב) מגי' - בשה&quot;ק - שצריך להיות תתקע&quot;ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ&quot;ד (ע' 239)) וקה&quot;ע בירושלמי שם - תתקע&quot;ב. וי&quot;א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק&quot;ע. וצע&quot;ג הגהת הסה&quot;ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב&quot;ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם הייתה בשנת הארבעים - (ולא ל&quot;ח) - ליציאת מצרים, ז.א. בשנת ב' אלפים תפ&quot;ח, ועל פי זה, &quot;כעת&quot; - הוא ד' אלפים תתקע&quot;ו. ובמקום הכתוב אחרת על כרחך צריך להיות שהוא טעות המעתיק.}} - תחזור הנבואה בישראל.<br /> <br /> [[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ&quot;ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע&quot;ו, היו רבי שמואל החסיד, ובנו רבי [[יהודה החסיד]], עליו נאמר{{הערה|1ראה תורת מנחם - התוועדויות חי&quot;ג ע' 138. וש&quot;נ.}} שאילו היה בימי האמוראים היה [[אמורא]], אילו היה בימי התנאים היה [[תנא]], ואילו היה בימי הנביאים היה [[נביא]].{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט&quot;ז]] חלק שלישי, שיחת ש&quot;פ בלק, י&quot;ד תמוז ה'תשט&quot;ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב&quot;ם, עיי&quot;ש ועיין בליקוטי שיחות חלק ב'.}}, ר' אלעזר בעל הרוקח{{הערה|כידוע מהרוקח ור&quot;י חסיד וסייעתם שהיו אנשי מופת מאד (אדמו&quot;ר הצ&quot;צ מצות עדות פ&quot;ח - ספר החקירה סה, סע&quot;א).}} וכן היה ה[[רמב&quot;ן]], שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז&quot;ל{{הערה|1ראה הקדמת [[הרח&quot;ו]] לשער ההקדמות (נדפס גם כן בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).}} שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט&quot;ז]] חלק שלישי, שיחת ש&quot;פ בלק, י&quot;ד תמוז ה'תשט&quot;ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב&quot;ם, עיי&quot;ש.}} [[הראב&quot;ד]], שהופיע [[רוח הקודש]] בבית מדרשו{{הערה|השגות הראב&quot;ד לרמב&quot;ם הל' לולב פ&quot;י ה&quot;ה. וראה שם הל' ביהב&quot;ח פ&quot;ו הל' י&quot;ד.}}, ר' עזרא הנביא{{הערה|הובא בתוד&quot;ה ודלמא - [[גיטין]] פח, רע&quot;א. תוד&quot;ה רב - שבועות כה, סע&quot;א.}}<br /> <br /> == תורת הראשונים ==<br /> <br /> הרבי אמר, כי כאשר חוזר יהודי על תורתם של הראשונים, בטוח הוא ש[[לימוד התורה]] אצלו הוא באופן המתאים; מה שאין כן כאשר מחדש חידושים בעצמו — מי יודע אם יכווין לאמיתתה של תורה. ובפרט בהתחשב עם גודל הירידה שבדורותינו אלו - שהרי אפילו בזמן הש&quot;ס אמרו ש&quot;אם ראשונים כ[[מלאכים]] אנו כבני אדם<br /> וכו'&quot;, ועל אחת כמה וכמה בדורותינו אלו{{הערה|1=למרות זאת, אמר הרבי כי על האדם לחדש חידושים גם בעצמו, ויטען &quot;למה נגרע&quot;, ואם יתייגע, אז מובטח לו &quot;ידעת ומצאת&quot;, ועד ש&quot;כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר למשה מסיני. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&amp;hilite=d1b79aab-a5e1-4d4c-80fe-f6a7ff390fcd&amp;st=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=362 התוועדויות [[תשמ&quot;ג]] ח&quot;ג.].}}.<br /> <br /> {{דורות}}<br /> {{ראשונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ראשונים|*]]<br /> [[קטגוריה:אישים ביהדות]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=544465 2022-06-02T16:42:01Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ראשונים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איזור קבורתו של רבינו בחיי ב&quot;ר אשר בעל פירוש רבינו בחיי על התורה בחבקוק שבגליל]]<br /> '''הראשונים''' הם חכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[גאונים]].<br /> <br /> ראשוני הראשונים היו ה[[רי&quot;ף]], תלמידו ה[[ר&quot;י מיגש]], [[רש&quot;י]], [[הראב&quot;ד]], [[הרמב&quot;ם]], ועוד.<br /> == בדרגת נבואה ==<br /> איתא ב[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]{{הערה|1שבת ספ&quot;ו.}} על הפסוק &quot;כעת יאמר ליעקב וגו'&quot;, שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.<br /> <br /> [[הרמב&quot;ם]] כותב בא' מאגרותיו - אגרת תימן{{הערה|1=פ&quot;ג (קרוב לסופו).}} - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ&quot;ח, וזהו אמרו &quot;כעת&quot;, שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע&quot;ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות [[הרמב&quot;ם]] (ליפסיא, תרי&quot;ט). אבל בסדר הדורות (ד&quot;א תתקע&quot;ב) מגי' - בשה&quot;ק - שצריך להיות תתקע&quot;ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ&quot;ד (ע' 239)) וקה&quot;ע בירושלמי שם - תתקע&quot;ב. וי&quot;א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק&quot;ע. וצע&quot;ג הגהת הסה&quot;ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב&quot;ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם הייתה בשנת הארבעים - (ולא ל&quot;ח) - ליציאת מצרים, ז.א. בשנת ב' אלפים תפ&quot;ח, ועל פי זה, &quot;כעת&quot; - הוא ד' אלפים תתקע&quot;ו. ובמקום הכתוב אחרת על כרחך צריך להיות שהוא טעות המעתיק.}} - תחזור הנבואה בישראל.<br /> <br /> [[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ&quot;ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע&quot;ו, היו רבי שמואל החסיד, ובנו רבי [[יהודה החסיד]], עליו נאמר{{הערה|1ראה תורת מנחם - התוועדויות חי&quot;ג ע' 138. וש&quot;נ.}} שאילו היה בימי האמוראים היה [[אמורא]], אילו היה בימי התנאים היה [[תנא]], ואילו היה בימי הנביאים היה [[נביא]].{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט&quot;ז]] חלק שלישי, שיחת ש&quot;פ בלק, י&quot;ד תמוז ה'תשט&quot;ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב&quot;ם, עיי&quot;ש ועיין בליקוטי שיחות חלק ב'.}}, ר' אלעזר בעל הרוקח{{הערה|כידוע מהרוקח ור&quot;י חסיד וסייעתם שהיו אנשי מופת מאד (אדמו&quot;ר הצ&quot;צ מצות עדות פ&quot;ח - ספר החקירה סה, סע&quot;א).}} וכן היה ה[[רמב&quot;ן]], שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז&quot;ל{{הערה|1ראה הקדמת [[הרח&quot;ו]] לשער ההקדמות (נדפס גם כן בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).}} שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת [[תשט&quot;ז]] חלק שלישי, שיחת ש&quot;פ בלק, י&quot;ד תמוז ה'תשט&quot;ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב&quot;ם, עיי&quot;ש.}} [[הראב&quot;ד]], שהופיע [[רוח הקודש]] בבית מדרשו{{הערה|השגות הראב&quot;ד לרמב&quot;ם הל' לולב פ&quot;י ה&quot;ה. וראה שם הל' ביהב&quot;ח פ&quot;ו הל' י&quot;ד.}}, ר' עזרא הנביא{{הערה|הובא בתוד&quot;ה ודלמא - [[גיטין]] פח, רע&quot;א. תוד&quot;ה רב - שבועות כה, סע&quot;א.}}<br /> <br /> == תורת הראשונים ==<br /> <br /> הרבי אמר, כי כאשר חוזר יהודי על תורתם של הראשונים, בטוח הוא ש[[לימוד התורה]] אצלו הוא באופן המתאים; מה שאין כן כאשר מחדש חידושים בעצמו — מי יודע אם יכווין לאמיתתה של תורה. ובפרט בהתחשב עם גודל הירידה שבדורותינו אלו - שהרי אפילו בזמן הש&quot;ס אמרו ש&quot;אם ראשונים כ[[מלאכים]] אנו כבני אדם<br /> וכו'&quot;, ועל אחת כמה וכמה בדורותינו אלו{{הערה|1=למרות זאת, אמר הרבי כי על האדם לחדש חידושים גם בעצמו, ויטען &quot;למה נגרע&quot;, ואם יתייגע, אז מובטח לו &quot;ידעת ומצאת&quot;, ועד ש&quot;כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר נאמר למשה מסיני. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&amp;hilite=d1b79aab-a5e1-4d4c-80fe-f6a7ff390fcd&amp;st=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;pgnum=362 התוועדויות [[תשמ&quot;ג]] ח&quot;ג.].}}.<br /> <br /> {{דורות}}<br /> {{ראשונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ראשונים|*]]<br /> [[קטגוריה:אישים ביהדות]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%A8&diff=544459 2022-06-02T16:36:13Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב הלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף אברהם העלר]]<br /> {{לעריכה}}<br /> הרב '''יוסף אברהם הלוי הלר''' ('''העלער'''; יליד שנת [[תש&quot;ז]], 1947) הוא ראש [[כולל מנחם]] שעל ידי [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ו[[מורה צדק|מו&quot;צ]] בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===נעוריו===<br /> נולד בשנת תש&quot;ז לאביו הרב [[דוד הלוי הלר]]{{הערה|רהיה חסיד פולין ושימש ראש הקהל של קהילת לוגאנו בשווייץ, וראש ישיבת &quot;ירחי כלה&quot; באירופה. (בערוב ימיו הוא עבר להתגורר בבורו פארק) הרב דוד היה תלמיד של הרב [[יחיאל יעקב ויינברג]], בעל של ה'שרידי אש'.}} המיוחס בן אחר בן לבעל המחבר [[תוי&quot;ט]] הרב [[יום טוב ליפמאן הלר]]. בבית אביו נהג להתארח לעיתים תכופות הרב מבריסק הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], כאשר היה מגיע לנוח מחמת מחלת ראות ממנה סבל, שם התוודעו משפחת הלר לבית בריסק, והביקורים עיצבו את דרך החיים של הרב הלר, וקירב אותו מאוד לדרך הלימוד של בריסק.<br /> <br /> בתחילה למד ב[[ישיבת סלבוטקה]]. כבר אז הוא נמשך ל[[תורת החסידות]] והיה אז מעיין בספרי חסידות רבים כגון &quot;[[נועם אלימלך]]&quot; ו&quot;מאור שמש&quot;. כאשר הרב [[משולם דוד סולובייצ'יק]] פתח את ישיבת בריסק שתחתיו{{הערה|ישנם מספר ישיבות בשיטת בריסק בירושלים.}} בחר עשרה תלמידים להתחיל בה את הישיבה שביניהם הרב הלר, מה שגרם לקירוב גדול בינו לבין הראש ישיבה הרב דוד סולובייצ'יק.<br /> <br /> בישיבת בריסק הוא היה לומד עם ב[[חברותא]] עם הרב [[עזרא בנימין שוחט]] שקירב אותו לחב&quot;ד. הרב סולובייצ'יק שחשש שהוא יתקרב לחב&quot;ד, ניסו לקרבו אליו ואף אסר עליו לגדל זקן כאמצעי למניעת התקרבותו לחב&quot;ד. [[הרבי]] מסר לו אליו אז מכתבים דרך הרב שוחט, ואף הגיב על הוראתו של הרב סולובייצ'יק שאסר עליו לגדל זקן ש: &quot;רואים שאפילו מתנגד מעיד שזקן זה דבר של חסידים&quot;.<br /> <br /> לאחר מכן, עבר למשך תקופה לשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] שם היה נוהג להאזין לקלטות של הרבי. בירושלים הכיר גם את החסיד הרב [[אליעזר ננס]] שלמד עמו את תורת חב&quot;ד. כאשר עבר להתגורר בבית אביו בשוויץ, הוא היה מארח בביתו את הרב ננס שהגיע לשם בתור [[שד&quot;ר]] של ישיבת תורת אמת. הרב ננס היה מקבל אז הוראות מהמזכירות כיצד לקרב את הרב הלר לחב&quot;ד. חסידים רבים שהשפיעו עליו וגרמו התקרבותו הסופית לחב&quot;ד היו הרב [[אברהם צבי כהן]] והרב [[משה וובר]], ממשפיעי אנ&quot;ש בירושלים.<br /> <br /> בנישואין ראשונים נשא את מרת שרה טשובא יהודית, ולאחר שנתאלמן בשנת [[תשנ&quot;ב]] נישא הרב בשנית בשנת [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תש&quot;ל]] נסע לראשונה ל[[הרבי]]. באותה תקופה הוצע לרב הלר לכהן כראש ישיבה מפורסמת בשוויץ, אך כשנכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי עם רעייתו במהלך חודש [[תשרי]] [[תשל&quot;א]] אמר לו הרבי שקבל המשרה תרחיק אותו מחב&quot;ד, והורה כי עליו להישאר בשכונה.<br /> <br /> ===בקראון הייטס===<br /> [[קובץ:הרב הלר התרת נדרים.jpg|ממוזער|הרב הלר לצד הרבי במעמד [[התרת נדרים]], כ&quot;ט אלול תש&quot;נ]]<br /> לאחר מכן עבד תקופה קצרה בישיבה [[בית דוד שלמה]] בניו הייבן, ולאחר מכן התחיל לעבוד בכולל &quot;[[כולל מנחם]]&quot; לצד הגאון הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], כאשר הרב העלער נותן שיעורים. בזמן זה שימש רבות אצל הרב דבורקין וקיבל ממנו את [[מנהגי חב&quot;ד]], ואת מסורת הפסיקה של רבני חב&quot;ד מדורות, וכשנפטר הרב דבורקין ב[[תשמ&quot;ה]] התמנה תחתיו כראש הכולל. נוהג למסור שיעור על פרשת השבוע בשבת בכולל, המיוסד על דברי גדולי החסידות בדורות הראשונים.<br /> <br /> כאשר ביקשו ממנו להצטרף לצוות החינוכי במוסדות חב&quot;ד בירושלים, אמר הרבי כי &quot;אין מי שימלא מקומו כאן&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] נבחר כחבר ב[[בית דין צדק קראון הייטס]] בבחירות חוזרות לאחר שהרב [[דוד חנזין]] מפתח תקווה, שנבחר לרב השכונה נשאר בתפקידו הקודם בהוראת הרבי. על פי השמועה [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]] התבטא עליו אז : &quot;פיינער יונגרמאן&quot; (אברך מיוחד). במסגרת תפקידו כדיין, הוא הנהיג קו תקיף בפסיקותיו. החל משנת [[תנש&quot;א]] הפסיק לשבת בהרכבי הבד&quot;צ, בעקבות מחלתה של רעייתו.<br /> <br /> [[קובץ:הרב הלר בכולל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יוסף אברהם העלר בשיחה עם קבוצת תלמידים בכולל]]<br /> <br /> בערב שבת פרשת פרשת נשא, י&quot;א סיון [[תשנ&quot;ב]] התאלמן מרעייתו הרבנית שרה טושנא יהודית, שהייתה מראשי העסקניות ב[[קראון הייטס]] בענייני [[נשי ובנות חב&quot;ד]] ובחינוך בני ישראל. מאז פטירת אשתו מיעט מאוד הרב את הופעותיו הציבוריות בכנסים והתוועדויות בקראון הייטס, עם זאת כאשר היה מתרחש מקרה הנוגד את ההלכה, היה מוחה על כך ברבים.<br /> <br /> לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] כתב, שיש פרשה פתוחה ויש פרשה סתומה, ועניני משיח הם בכלל דברים הסתומים שאין אנחנו יכולים להבין בהם, תוך תמיהה על המורים בעניינים אלו שלא זכינו בהם לש&quot;ך וט&quot;ז, בעוד שבענייני הלכה יראים מלפסוק בעצמם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] לאחר שנטען בערכאות של עכו&quot;ם שלפסקי בית הדין בקראון הייטס ממשך השנים אין כל תוקף מכיוון שהרב הלר חזר בו מפסקיו, התייצב הרב הלר בבית משפט ואמר שהוא אינו חוזר בו מפסקיו מהיותו משמש כחבר הבד&quot;צ. החל משנת [[תש&quot;ע]], בעקבות פסק הדין שהוציאו בית הדין לפתרון מחלוקת [[קראון הייטס]]{{הערה|1=לקריאת [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54133 הפסק], [[חב&quot;ד אינפו]].}} הוא אינו משמש יותר רשמית כחבר בבית הדין, ובמקומו מונה הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]. מאז שעזב את בית הדין אינו עונה בשאלות בהלכות ממונות.<br /> <br /> הרב דובר שפות רבות ביניהם אידיש, עברית, אנגלית, אטלקית, וגרמנית שוויצרית.<br /> <br /> ==דרכו התורנית==<br /> <br /> הרב הלר מוסר שיעורי &quot;חבורה&quot;, היינו שלא כל חברי הכולל משתתפים אלא רק אלו הרוצים לעסוק בסוגיא מסויימת, מכיון שעל פי הוראת הרבי הכולל אינו מיועד ללימוד נושא מסויים, אלא על כל אחד ללמוד את אשר ליבו חפץ.<br /> <br /> שיעוריו נמסרים בבהירות מיוחדת בהם מוליך את הלומדים מסוגיות הגמרא דרך הראשונים והאחרונים ועד ההלכה למעשה, ושמעם של שיעוריו הולך לפניהם.<br /> <br /> הרב מפרסם מפעם לפעם סדרת מאמרים בעניני הלכה בקובץ [[הדרת מלך]] ובקובץ [[אור ישראל]], וכן בקובץ &quot;דברי תורה&quot; שיצא לאור על ידי הכולל שבראשו עומד.<br /> <br /> מאז פרישתו מה[[בי&quot;ד]] בשנת [[תנש&quot;א]] הפסיק כמעט להביע דעה פולטית או בכל ענין הקשור למחלוקת, אלא אם כן נוגע הדבר לענייני יראת שמים.<br /> <br /> עם זאת, בעניני איסור והיתר ועניני השקפה ממשיך הרב הלר לייעץ לרבים והינו מהמורי-צדק המוכרים בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> הרב הלר משמש גם כמורה דרך לרבים מחוץ לשכונת [[קראון הייטס]], ובמיוחד בקרב בני קהילות שונות המתקרבים ל[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> הרב הלר הינו צאצא ישיר לרבי [[יום טוב ליפמן הלר]], בעל ה'תוספות יום טוב'.<br /> <br /> ==השקפותיו==<br /> {{ערך חסר}}<br /> מאז עזב את תפקידו כחבר הבד&quot;צ דשכונת [[קראון הייטס]] בשנת [[תנש&quot;א]], כמעט ואינו מתערב בענינים פולטיים, אך נוהג למסור שיחות ושיעורים בעניני השקפה בפני אברכי הכולל.<br /> <br /> בשיחותיו נותן דגש חזק על הצורך לייסד את חיי הבית על לימוד התורה כיסוד חייו של [[חסיד]].<br /> <br /> לדעת הרב בלר יש על כל אחד לקבוע שיעור בלימוד הגמרא כל יום כי היא עיקר התורה שבעל פה, ולא מספיק לימוד ההלכה וכיוצא בזה.<br /> <br /> הרב הלר מביע בשיחותיו התנגדות חריפה לכל עניני מודרנזציה, הנקרא בלשונו 'התייוונות'.<br /> <br /> מעורר באופן תדיר שחסיד חב&quot;ד הינו מי שמהדר במצוות, ואחרת לא ראוי הוא להימנות על עדת החסידים.<br /> <br /> ==פסקיו המפורסמים==<br /> פוסק להתיר שתיית מים בלתי מסוננים בברזים בברוקלין. הרב הלר פסק שהתולעים הנמצאים במים הינם בטלים למים ולא חל עליהם איסור (כדעתם של הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יצחק רייטפורט]] ובניגוד לדעתם המחמירה של הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]).<br /> <br /> פוסק כמו רוב רבני חב&quot;ד שדין שכונת [[קראון הייטס]] הוא כדין רשות הרבים דאורייתא ועל כן היקף של חוט של עירוב שיוצר צורת הפתח לא יועיל להתיר טלטול בשכונה בשבת, והמטלטל בשבת בקראון הייטס דינו כמחלל שבת בפרהסיא.<br /> <br /> פוסק לאסור לגמרי שימוש במים חמים שחוממו בדוד ('בוילר') ביום טוב, וחולק בזה על הנכתב בספר שמירת שבת בשם הגאון ר' [[שלמה זלמן אוירבך]].<br /> <br /> בחדר שאין בו חלונות פוסק הרב שאין להתייחס ל[[היכר ציר]] לעניין קביעת מזוזה, אלא נוהגים לפי הכניסה לחדר (כמוהו פסקו גם [[יוסף ישעיה ברוין]] והרב [[זלמן שמעון דווארקין]]) - בניגוד לדעת רוב רבני חב&quot;ד בארץ הקודש, ועוד.<br /> <br /> בתחילת שנות הנו&quot;ן שלח מספר שאלות אל הרבי בנוגע להתיר [[הפריה מלאכותית]] וזכה למספר תשובות ומענות, כאשר מסקנת הדברים הייתה לשלילה. דין ודברים אלו פורסמו מעל בימות שונות.<br /> <br /> בספרו &quot;שלום יהיה&quot; מוכיח נגד דעת ה'ערוך לנר', ופוסק שלא רק שמותר לשנות משום דרכי שלום, אלא מותר לומר שקר גמור משום דרכי שלום.<br /> <br /> בספר מ&quot;בית חיינו&quot; פרסם ביאור הלכתי למנהג חסידים להתפלל באריכות כסדר אחר חצות באם הקדימו לזה [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> [[קובץ:הלער - נר תמיד.jpg|ממוזער|הרב הלר מעיין בספר '''נר תמיד''' שיצא לאור בהדרכתו]]<br /> *'''[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=141618&amp;pagenum=1 הלכתא למשיחא]''' כולל עיונים בעניין [[נשיא הדור]], [[שופט]] הדור, [[מלך המשיח]] ומלכותו - לאור שיטת [[הרמב&quot;ם]]. הספר כולל שיעורים שמסר הרב הלר בכולל. יו&quot;ל ב[[חורף]] [[תשנ&quot;ב]]<br /> *'''שיטה ברורה''' על שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן בעל התניא הלכות נדה יו&quot;ד ס' קפג - קפד. מבאר דבריו ע&quot;פ מקורות ובהשוואה לשאר פוסקים וקצת לקוטים, ציונים ומראה מקומות להבנת הענין נדפס בסין [[תשנ&quot;ג]]<br /> *'''שולם יהיה''' לקוט מדברי חז&quot;ל, ראשונים ואחרונים, ספרי מוסר וחסידות אודות מצות ומעלת הבאת שלום, ואיסור וגנות המחלוקת, ובגדר מחלוקת לשם שמים, והמסתעף יו&quot;ל [[תשמ&quot;ט]]<br /> *'''ביאורים והערות ומראי מקומות בקונטרס אחרון''' (ומהדורא בתרא) לשו&quot;ע רבינו הזקן, הלכות נדה (מלבד סימן קפ&quot;ז) מאת חברי הכולל אברכים שעל ידי מזכירות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ליובאוויטש עורך ראשי - ר' יוסף אברהם הלוי העלער, ברוקלין קה&quot;ת-ומזכירות תש&quot;מ<br /> *'''קיצור דיני טהרה''', יצא לאור על ידי קה&quot;ת. מאת חברי הכולל אברכים שעל ידי מזכירות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ליובאוויטש עורך ראשי - ר' יוסף אברהם הלוי העלער<br /> *'''טוב טעם''', חמשה חלקים, של בעל התוספות יום טוב ביאור דברי הקבלה שנמצאים ברבינו בחיי על פי קבלת הרמ&quot;ק, את הספר כתב הבעל תוספות יום טוב בצעירותו, קודם שראה את קבלת האר&quot;י נדפס בצירוף '''ספר נפתלי''' פירוש נוסף על רבינו בחיי הוציא לאור הרב העלער יחד עם הרב אברהם שמואל הלוי העלער<br /> *'''מאמר הלבנה''' של ר' יוסף ענגל בתורת הקבלה, נערך והובא לדפוס על ידי הרב העלער<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב ישראל - מוהל בשכונת קראון הייטס ובעיר ניו יורק<br /> *בתו, חנה אשת הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר&quot;מ]] בישיבת [[אהלי תורה]].<br /> *בתו, אסתר אשת הרב [[יקותיאל ליפא פלדמן]] - מג&quot;ש ב[[תומכי תמימים 770]] ובישיבת אהלי תורה.<br /> *בנו, הרב אפרים הלל - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים ווסצ'סטר]]<br /> *בנו, הרב יהודה לייבוש - רב בית כנסת, ומגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים בלונדון<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן - מנהל ור&quot;מ ב[[תומכי תמימים ווסצ'סטר]].<br /> *הרב מנחם שמואל בנימין - [[שליח]] בבושוויק שברובע [[ברוקלין]] ו[[משגיח]] [[כולל מנחם]]<br /> *בתו, רחל אשת הרב מנחם מענדל שטראקס - [[ר&quot;מ]] ב[[ישיבת צעירי השלוחים]] בצפת<br /> *בנו, הרב יום טוב ליפמאן - מגיד שיעור בישיבת [[אהלי תורה]], קראון הייטס<br /> *בתו, רבקה אשת הרב שלום דובער פרלשטיין - ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים ווסצ'סטר]].<br /> *בתו, נחמה רייזל אשת הרב יוסף יצחק פרלשטיין - ר&quot;מ בתומכי תמימים ווסצ'סטר.<br /> *הרב [[לוי יצחק העלער]] - מגיד שיעור ב[[תומכי תמימים נייאק]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=51238 הרב העלער זועק: דרושה מהפכה בחינוך החב&quot;די] {{שטורעם}}<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> {{חברי בד&quot;צ קראון הייטס}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:הלר, יוסף אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:רבני שכונות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ז]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA&diff=544458 2022-06-02T16:33:53Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חנניא_בן_עקשיא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי חנניא בן עקשיא, את אמרתו אומרים לאחר כל פרק מפרקי אבות]]<br /> '''מסכת אבות''' היא מסכת בסדר נזיקין הכוללת &quot;מילי דחסידותא&quot; - דברי מוסר.<br /> <br /> מנהג הוא, לקרוא פרקי אבות בשבתות הקיץ סמוך לתפילת המנחה. למנהג חב&quot;ד (וקהילות אשכנז) המסכת נקראת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה, סך הכל נאמרים בשבועות אלו ששת פרקי המסכת בארבעה מחזורים. לאחר כל פרק אומרים את מאמרו של ה[[תנא]] [[רבי חנניה בן עקשיא]]: רצה [[הקדוש ברוך הוא]] לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם [[תורה]] ו[[מצוות]].<br /> <br /> בשבתות הקיץ ביאר [[הרבי]] בכל [[שבת]] משנה מן הפרק, ביאורים אלו נלקטו מאוחר יותר לספר [[ביאורים לפרקי אבות]].<br /> <br /> ==אודות המסכת==<br /> ===שם המסכת===<br /> לטעם שם המסכת, מופיעים בדברי המפרשים מספר הסברים:<br /> <br /> א. שמה של המסכת נקבע על שם דברי המוסר שבה שהם '''אבות''' ל[[מצווה|מצוות]], דהיינו עקרונות יסוד להתנהגות האדם.<br /> <br /> ב. &quot;מפני שנסדרו הנה דברי '''אבות''' הראשונים שקיבלו את התורה זה מזה&quot;.<br /> <br /> ג. על פי האמור בתחילת מסכת בבא קמא, ש&quot;אבות&quot; מרמז על כך שהדבר כתוב ב[[תורה]], ואכן, פירוש הגר&quot;א במסכת זו מתאפיין בהבאת מקורות מהתורה לכל משנה{{הערה|בשם [[הגר&quot;א]].}}.<br /> <br /> ד. &quot;קרא למסכת זו בשם אבות, כי על האמת החכמים הם האבות. כענין שאמר אלישע 'אבי אבי' על אליהו ז&quot;ל, וכן נקראו התלמידים בנים כו'&quot;, כלומר שהמסכת נקראת על שם החכמים ששנו אותה{{הערה|פירוש התוספות יום טוב.}}.<br /> <br /> בנוסף, המסכת מכונה גם בשם 'פרקי אבות' כיוון שנהוג לשנות וללמוד אותה פרקים פרקים (בשונה מדרך הלימוד של המסכתות האחרות שאין מנהג קבוע של קצב והספק לימוד קבוע).<br /> <br /> ===חשיבות המסכת===<br /> לפי גרסת המאירי מסכת אבות היא המסכת הראשונה שבכל הש&quot;ס.<br /> <br /> הרבי מבאר שהסיבה לכך היא מפני שמסכת זו היא המקור (&quot;אבות&quot;) לכל שאר המסכתות, מכיוון שמאמריהם של התנאים בכל מסכתות הש&quot;ס הם בהתאם לדרכי עבודתם, הבאים לידי ביטוי במאמריהם שבמסכת אבות{{הערה|1=הרבי מציין גם את העובדה שסדר הש&quot;ס מתחיל באות מ&quot;ם<br /> ומסתיים באות מ&quot;ם (כמבואר במפרשים בסוף סדר טהרות ובמאמרי אדמו&quot;ר מהר&quot;ש ד&quot;ה 'מאימתי' תרמ&quot;ב), וגם מסכת אבות מתחילה באות מ&quot;ם ומסתיימת (במשנה) באות מ&quot;ם, דבר המבטא את היותה מסכת כללית, בדוגמת כללות הש&quot;ס. משיחת שבת פרשת שמיני תשמ&quot;ב, התוועדויות חלק ג' עמוד 1384 ו-1399 ואילך (השיחה מעובדת [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16197&amp;CategoryID=2493 המסכת שמגדירה את הש&quot;ס כולו]).}}.<br /> <br /> ==לימוד פרקי אבות בשבתות הקיץ==<br /> '''מנהג לימוד פרקי אבות''', הוא מנהג לקרוא פרקי אבות בשבתות הקיץ סמוך לתפילת המנחה. למנהג [[חב&quot;ד]] (וקהילות אשכנז) המסכת נקראת בשבתות שמפסח ועד ראש השנה{{הערה|בעדות אחרות המסכת נאמרת מ[[פסח]] ועד [[חג]] ה[[שבועות]] בלבד}}, סך הכל נאמרים בשבועות אלו ששת פרקי המסכת בארבעה מחזורים. <br /> <br /> שרשי המנהג לקרוא את מסכת אבות ב[[שבת]] אחר [[מנחה]] הוא כבר מתקופת הגאונים ותיקנו אותו רב שר-שלום גאון ורב סעדיה גאון (רס&quot;ג) לזכרו של משה רבנו שנפטר בזמן זה מהעולם, ומכיוון שמצד אחד לא נוהגים ללמוד תורה בזמן שנפטר גדול ישראל אך מצד שני לא רצו לגרום לביטול תורה גדול תקנו את אמירת פרקי אבות.<br /> <br /> טעם נוסף הוא כדי להכין את עם ישראל לחג מתן תורה על ידי לימוד של דרך ארץ, מידות ומוסר אשר עניינם מופיעים במסכת.<br /> <br /> הרמז לזכור את השבתות בהן מתחילים את המחזור החדש של לימוד פרקי אבות הוא 'נפש': '''נ'''שא, '''פ'''נחס, '''ש'''ופטים{{הערה|ספר התודעה. הובא והתבאר בהתוועדויות תשמ&quot;ז חלק ג' עמוד 461.}}{{הערה|[[שנה|בשנה]] [[מעוברת]] הסדר אינו כך}}.<br /> <br /> בנוגע לאמירת פרקי אבות בקביעות שחלה [[שבת אסרו חג פסח]] ויוצרת הפרש בין בני חו&quot;ל לבני ארץ ישראל, התפשט המנהג בין חסידי חב&quot;ד להשתוות עם בני חו&quot;ל{{הערה|ראו בהרחבה בפיסקה [[שבת אסרו חג פסח#פרקי אבות]].}}.<br /> <br /> ===הוראות הרבי===<br /> [[קובץ:פרקי אבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] אוחז בדף מצולם של פרקי אבות, בסיום [[ההתוועדות הפתאומית - נשא ה'תנש&quot;א]]]]<br /> לאורך השנים הוסיף הרבי דגשים שונים בקיום המנהג:<br /> א. פרקי אבות הם חלק מ[[תורה שבעל פה]] שלימודה צריך להיות בהבנה והשגה דוקא. ולכך אין להסתפק באמירת פרקי אבות, אלא צריכים ללמדם בעיון כראוי בתורה שבעל פה. עם זאת לא תובעים מכל אחד ואחד שילמד בעיון את כל ה[[משניות]] של כל פרק בכל שבת ושבת, מכיון שקשה לדרוש זאת, אבל יש ללמוד על כל פנים משנה אחת בכל פרק. להוראה זו יש שייכות בפרט ל[[תמימים]]{{הערה|שם=נשא נא|ר&quot;ד משיחת שבת פרשת נשא ה'תנש&quot;א, התוועדות א'.}}.<br /> <br /> ב. אמירת פרקי אבות צריכה להיות מתוך סידור אדמו&quot;ר הזקן, ו'''לידו''' להחזיק ספר נוסף עם מפרשי המשנה, עדיף ספר עם מפרשים רבים, ורק אם אין אפשרות – יש ללמוד עם המפרשים הבסיסיים, עיקר [[תוספות יום טוב]] ו[[רבינו עובדיה מברטנורא]]{{הערה|שם=נשא נא}}.<br /> <br /> ג. יש לפרסם בבתי כנסיות על המנהג של לימוד פרקי אבות, עם התוספות של לימוד עיוני של משנה אחת לכל הפחות ללמוד לפחות משנה אחת עם מפרשים, ובפרט התמימים{{הערה|ר&quot;ד משיחת שבת פרשת קרח ה'תנש&quot;א.}}, וכן על המנהג ללמוד בכל שבתות הקיץ ולא רק בין פסח לשבועות{{הערה|כיון שאדמו&quot;ר הזקן כתב מנהג זה בסידורו &quot;השווה לכל נפש&quot;. שיחת שבת פרשת נשא ה'תש&quot;נ.}}.<br /> <br /> ד. יש להמשיך את לימוד פרקי אבות גם בשאר ימי השבוע{{הערה|שם=נשא נא}}.<br /> <br /> ה. התיקון למי שלא נזהר בלימוד פרקי אבות, הוא להשפיע על יהודים אחרים להתחיל לנהוג במנהג זה{{הערה|ר&quot;ד משיחת שבת פרשת שמיני ה'תנש&quot;א.}}.<br /> <br /> הרבי לימד זכות על אלו שלא לומדים על אף שזו תורה שבעל פה שתלויה בהבנה והשגה, כיון שזה נאמר בהמשך ישיר לתפילת מנחה{{הערה|שיחת שבת פרשת קורח ה'תנש&quot;א הערה 123.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ביאורים לפרקי אבות]] - מאת [[הרבי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * הרב מנחם מענדל הראל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68353 הקשר בין פרקי אבות לגאולה], ל [[ניסן]] ה'תשע&quot;ב - {{אינפו}}<br /> *'''[https://collive.com/rabbi-hodakovs-clever-tactic-that-worked-wonders/ המשמעות של פרקי אבות]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COLIVE}} (אנגלית)<br /> <br /> ===ביאורי הרבי===<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15836&amp;hilite=83c9c731-a3c7-40a6-868c-8acabfe44ee8&amp;st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA מסכת אבות עם שערי אבות, ביאורי הרבי] - {{הב}}<br /> *'''פ&quot;א מי&quot;ב:''' אוהב את הבריות - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&amp;st=&amp;pgnum=41&amp;hilite= לקוטי שיחות חלק ב' עמ' 315 (עמ' 31)] - {{הב}}<br /> *'''פ&quot;ב מ&quot;ט:''' חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&amp;hilite=ebdace70-7f97-456c-a9a1-67a3e173fd8c&amp;st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&amp;pgnum=214 התוועדויות [[תשמ&quot;ב]] חלק ד' עמ' 1960 (עמ' 214)] - {{הב}}<br /> *'''פ&quot;ג מ&quot;ח:''' כל השוכח דבר אחד...&quot; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&amp;st=&amp;pgnum=36 לקוטי שיחות חל&quot;ד עמ' 24 (עמ' 36)] - {{הב}}<br /> *'''פ&quot;ד מ&quot;ו:''' &quot;כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות&quot; - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&amp;st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&amp;pgnum=52 לקוטי שיחות חל&quot;ג עמ' 40 (עמ' 52)] - {{הב}}<br /> *'''פ&quot;ו מ&quot;ב:''' &quot;כל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף&quot; - [[שיחות קודש]] [[תשכ&quot;ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&amp;hilite=d08f147b-f890-4652-8260-5d1180082dac&amp;st=%u05e0%u05d9%u05d3%u05d5%u05d9&amp;pgnum=612 עמ' 592] - {{הב}}<br /> *[[משה שילת]], '''שווה לכל נפש - ביאורים מעובדים מהרבי על מסכת אבות: [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/pirkeyAvot/pirkeyhakdama.pdf הקדמה] {{*}} [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/pirkeyAvot/pirkayA.pdf פרק א'] {{*}} [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/pirkeyAvot/pirkayB.pdf פרק ב'] {{*}} [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/pirkeyAvot/pirkayC.pdf פרק ג'] {{*}} [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/pirkeyAvot/pirkayD.pdf פרק ד'] {{*}} [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/pirkeyAvot/pirkayE.pdf פרק ה'] {{*}} [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/pirkeyAvot/pirkayF.pdf פרק ו']''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{שס}}<br /> [[קטגוריה:ש&quot;ס]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99&diff=544449 2022-06-02T15:00:48Z

<p>לייב: שינוי יעד ההפניה מהדף השלטון הקומוניסטי לדף ברית המועצות</p> <hr /> <div>#הפניה[[ברית המועצות]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%9D_%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=544448 2022-06-02T14:59:53Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבנית חנה]]<br /> '''הרבנית חנה שניאורסון זצ&quot;ל{{הערה|כך כותב הרבי לגבי אמו, אגרות קודש חלק כ&quot;ח עמוד קה.}}''' ([[כ&quot;ח בטבת]] [[תר&quot;מ]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ&quot;ה]]), היא רעייתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] שהיה רבה של יקטרינוסלב, ואימו של [[הרבי]].<br /> <br /> לאורך עשרות שנות רבנותו ופעילותו הציבורית של בעלה, עמדה לצידו וגם בעת שנאסר והוגלה על ידי השלטון [[הקומוניסטי]] נסעה אחריו למקום גלותו. לאחר [[הסתלקות]]ו עברה את הגבול והגיעה לגור ב[[ארצות הברית]] ליד הרבי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הרבנית חנה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חנה בצעירותה]]<br /> הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום [[כ&quot;ח בטבת]] [[תר&quot;מ]] במושבה רומנובקה ש[[באוקראינה]], לאביה ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה לימים רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]].<br /> <br /> סב אביה הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] היה רב העיר ניקולייב, סבה הרב ישראל לייב ינובסקי החליפו ברבנות העיר לאחר פטירתו, ולאחריו בנו, אביה.<br /> <br /> הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה ה[[עיר]] ניקולייב משכן לקהילה תוססת של [[חסידי חב&quot;ד]], כאשר היה מתקבל [[מאמר חסידות]] מ[[ליובאוויטש]], הייתה הרבנית חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים.<br /> <br /> הרבנית חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו ירשה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה [[ניגוני חב&quot;ד|ניגונים חב&quot;דיים]] של [[דביקות]] הנפש.<br /> <br /> ===נישואין===<br /> בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י&quot;א בסיוון]] [[תר&quot;ס]] (8 ביוני 1900).<br /> <br /> לאחר החתונה שיגר [[אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב]] מכתב ברכה לאבי החתן רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.<br /> <br /> לזוג נולדו שלושה בנים: [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]], דובער וישראל אריה לייב.<br /> <br /> ===עסקנות ציבורית===<br /> [[קובץ:כרטיס בקשה חנה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], יעד ההגירה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]]<br /> בני הזוג התגוררו בניקולייב עד שנת תרס&quot;ז (1907), אז קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר [[יקטרינוסלב]] (כיום דנייפרופטרובסק), שהייתה העיר הראשית בנוגע לענייני היהדות באוקראינה (שהייתה באותם ימים מחוז ב[[ברית המועצות]]){{הערה|תורת מנחם התועדויות תש&quot;נ ח&quot;א, עמ' 62.}}.<br /> <br /> רבי לוי יצחק קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר וכיהן בה כרב במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים.<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הייתה מהעומדים בראש ה&quot;וועדים&quot; שהוקמו על מנת למצוא עזרה בכל המצטרך לכל פליטי המלחמה שהגיעו ל[[דנייפרופטרובסק]], ובהם [[שוחט]]ים, [[רב]]נים, [[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]], ועוד{{הערה|1=ע&quot;פ עדות בנה [[הרבי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&amp;st=&amp;pgnum=146 התוועדויות תשמ&quot;ה ח&quot;א ע' 139 ואילך]}}.<br /> <br /> הרבנית הייתה שותפה עם בעלה בגיוס כספים כדי לפדות אסורים והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות למרות שהדבר היה כרוך לעיתים בסיכון אישי.<br /> <br /> הרבי, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בנושא ההנהגה והדאגה לכלל ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]], נערכה חתונת בנם הבכור, [[הרבי]] בוורשה שב[[פולין]], על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.<br /> <br /> בשנת תרצ&quot;ט (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל מלחמתו של רבי לוי יצחק על שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות.<br /> <br /> לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שב[[קזחסטן]] הסובייטית. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו{{הערה|1=אודות פעולות הרבנית בגלות למען בעלה, ניתן לראות בדברי הרבי [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15820&amp;st=&amp;pgnum=82&amp;hilite= בדברים שנשא ביום השנה ה-25 ל[[הסתלקות]]ה] (סוף העמוד ואילך).}}.<br /> <br /> על אף התנאים הקשים, כאשר במקום גלותם לא ניתן היה להשיג כלי כתיבה, הצליחה במסירות רבה לספק את הנדרש על מנת שרבי לוי יצחק יוכל להעלות את תורתו על הכתב, באמצעות הפקת דיו מעשבים. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה, ולבסוף הצליחה להבריח את כתבים הללו אל מחוץ לברית המועצות, שלאחר מכן הודפסו בסדרת ספרים בשם [[ליקוטי לוי יצחק]].<br /> <br /> לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] (אלמטי) אך עקב קשיי המאסר והגלות, חלה שם במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר ב[[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]] (9 באוגוסט 1944).<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> [[קובץ:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|ממוזער|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארצות הברית]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)|ביקור הרבי בפריז]]}}<br /> בחורף [[תש&quot;ו]] (1946) יצאה הרבנית מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארצות הברית]] ולא הסכימה להבריח את הגבול ב'[[עשאלונים]]' באמצעות דרכון פולני מזוייף.<br /> <br /> לבסוף החליטה להבריח את הגבול ל[[פולין]], שם נדדה מעיר לעיר, מי שזכה ללוותה היו הנערות הדסה (פרמן) ויוכבד (זלמנוב) לבית גורליק, את משפחתם ואביהם הכירה עוד מאלמא אטא, והסיכמה לצאת למסע עם בנות אלו.<br /> <br /> ממחנה הפליטים שוב הגיעה במיוחד הנערה יוכבד זלמנוב ללוות הרבנית עד צרפת בכדי להפגש עם בנה, כשבדרך היו קשיים והצליחו לשרוד גם את מטח היריות. בסיום המסע הרבנית הודתה לה על כך שהגנה עליה בגופה, ואמרה לה שהצילה את חייה.<br /> <br /> בצרפת, הגיעה הרבנית ל[[פריז]], שם פגש אותה בנה, [[הרבי]].<br /> <br /> על פי הוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הם הפליגו יחד באוניה (ולא טסו במטוס) והגיעו לחופי [[ארצות הברית]] ב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;ז]] (1947). הרבנית חיה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-[[770]] (ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], בבית מספר 1418 המחובר כיום עם [[1414 פרזידנט|פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]).<br /> <br /> 3 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי&quot;צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]], מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל.<br /> [[קובץ:Pobrane (1).jpg|ממוזער]]<br /> הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, [[רבי לוי יצחק]]. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-[[770]] ואת שמחות החסידים. כמו כן, שימשה כחברת נשיאות [[נשי ובנות חב&quot;ד בארצות הברית]].<br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> [[קובץ:הרבי בהלויה הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מזיל דמעה ב[[הלוויה|הלווית]] אמו]]<br /> [[קובץ:ציון הרבנית חנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרבנית חנה]]<br /> הרבנית נפטרה בעלות המנחה ביום ה[[שבת]] ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ&quot;ה]] (12 בספטמבר 1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה ל[[האוהל|אוהל]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ברובע קווינס שב[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php? יומן הסתלקותה של הרבנית חנה] {{שטורעם}}.}}.<br /> <br /> ביום הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב-770.<br /> <br /> לאחר פטירתה החל הרבי לבאר בהתוועדויות השבת פירושי [[רש&quot;י]] על התורה. כמו כן הדפיס הרבי חוברת עם [[אגרת התשובה]] עם הקדשה לזכרה.<br /> <br /> בכל שנה מתוועד הרבי ביום השנה לפטירתה, ומעורר על שלוש המצוות שקשורים לנשות ובנות ישראל הקשורים בשמה:חלה, נדה, והדלקת הנר.<br /> <br /> ===הנצחה===<br /> בנות רבות נושאות את השם חנה ונוסדו מוסדות רבים לזכרה.<br /> <br /> בין אלו ניתן למנות את 'קרן חנה' המסייעת במימון לנערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים, רשת בתי הספר העל-יסודיים &quot;בית חנה&quot; לבנות{{הערה|נוסדו על ידי [[הרבי]] בשנת תשכ&quot;ו (1966)}}, שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] בקריית מלאכי, נוסדה גם היא לזכותה{{הערה|נוסדה על ידי הרבי בשנת תשכ&quot;ט (1969)}}, 'מכון חנה' לבנות בעלות תשובה{{הערה|נוסד בשנת תשל&quot;ב (1972)}}.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ב (2012) בועידה השנתית לעניני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב שלמה עמאר, במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות{{הערה|{{קישור חבד און ליין|70401|הראשון לציון העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו||כ' אב תשע&quot;ב}}}}.<br /> <br /> ==זכרונות הרבנית==<br /> <br /> בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ב[[רוסיה]] הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות בתשכ&quot;ד, בתוספת פרטים מראיונות שערך [[ניסן גורדון]] עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי&quot;צ (על פי הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).<br /> <br /> כ15 שנה לאחר-מכן הרב [[אליהו אלתר פרידמאן]] מצפת ערך את הספר &quot;[[אם בישראל]]&quot; ותרגם זכרונות אלו ללה&quot;ק, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי&quot;צ הודפסו בספר.<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות הנ&quot;ל, ותקתקו את הכל (מלא טעויות כרימון) והודפס כסדרו ב&quot;צדי&quot;ק למלך&quot; חוברת ד, ושם תוקתק על פי הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות).<br /> <br /> בשנת ה'תשע&quot;ב הגיע לידי מערכת [[ועד הנחות בלה&quot;ק]] המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות{{הערה|הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללשון הקודש, אנגלית, צרפתית ורוסית, והודפסו בחוברות שבועיות בשם &quot;רשימת זכרונות&quot;. לקראת שבת פרשת תזריע-מצורע תשע&quot;ב יצאה חוברת כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד שבת פרשת אחרי קדושים יצאה לאור חוברת כח שבה החלו להתפרסם הזכרונות מתוך המחברת השניה שלא נדפסה מעולם, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב&quot;די אידישע היים&quot; בשנת תשכ&quot;ד.}}.<br /> <br /> המחברות הועברו ל[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> * '''בעלה''': הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br /> *'''בניה''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].<br /> * '''נכדתה''': גב' [[דליה רוטמן]].<br /> * אחי בעלה, [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|שמואל שניאורסון]], היה נשוי לאחותה של הרבנית חנה.<br /> * אחי בעלה [[שלום שלמה שניאורסון]] הוא אביה של [[המשוררת זלדה|זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * אליהו הכהן פרידמן, '''אם בישראל''' הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ג]].<br /> * '''תולדות לוי יצחק''', כרך ג', בהוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> * '''אם המלכות''' בהוצאת הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], תשס&quot;א.<br /> * מנחם הרמן, הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי, תשע&quot;ד (2014)<br /> *שניאור זלמן ברגר, '''אם המלכות במחנה הפליטים''', שבועון בית משיח גליון 1198 כ&quot;ז טבת תש&quot;פ עמוד 39<br /> *'''שלום אמי מורתי''', 'כתבי יד קודש מבית המלכות' שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1842 עמוד 14<br /> *'''ביקורי בני שליט&quot;א''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב&quot;ד גליון 1877 עמוד 19<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx '''זכרונות הרבנית חנה'''] באתר [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64244 ספר התהלים של רלוי&quot;צ והרבנית חנה] - {{אינפו}}.<br /> * [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/318990/jewish/Funeral-of-Rebbetzin-Chana.htm סרטון הלווית הרבנית]{{וידאו}} באתר [[jem]].<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28440 ל&quot;ג בעומר בפריז] - {{אינפו}}.<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47729 זכרונות הגב' זלמנוב אודות הרבנית חנה] - {{אינפו}}.<br /> * [http://www.shturem.net/images/news/45158_news_15092010_7304.pdf קובץ '''אם המלכות'''], [[ועד תלמידי התמימים]], [[תשע&quot;א]]. {{PDF}}<br /> * '''[http://www.chabad.info/images/notimage/77907_he_1.pdf אמנו המלכה]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע&quot;ג]]<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84219_he_1.pdf אם המלך- 50 שנה להסתלקות הרבנית]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע&quot;ה]]<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Junik%20-%20BM%20-%20Tishrei%2013%2C%205764.pdf הסתלקות הרבנית חנה]''' רשימה אודות הסתלקותה בתוך תשורה משמחת משפחת יוניק<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/13-01-2021-17-23-34-תשורה-ליברוב-ברוין.pdf לקט התייחסויות מהרבי לכ&quot;ח טבת, יום הולדת אמו הרבנית]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות ליברוב-ברוין, טבת תשפ&quot;א {{PDF}}{{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133657 הראיון הנדיר של הרבנית חנה, שנתיים קודם פטירתה • מיוחד]''' {{COL}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, חנה}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בנות בית רבי|חנה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ה]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%9D_%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=544447 2022-06-02T14:59:27Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבנית חנה]]<br /> '''הרבנית חנה שניאורסון זצ&quot;ל{{הערה|כך כותב הרבי לגבי אמו, אגרות קודש חלק כ&quot;ח עמוד קה.}}''' ([[כ&quot;ח בטבת]] [[תר&quot;מ]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ&quot;ה]]), היא רעייתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] שהיה רבה של יקטרינוסלב, ואימו של [[הרבי]].<br /> <br /> לאורך עשרות שנות רבנותו ופעילותו הציבורית של בעלה, עמדה לצידו וגם בעת שנאסר והוגלה על ידי השלטון [[קומוניזם|הקומוניסטי]] נסעה אחריו למקום גלותו. לאחר [[הסתלקות]]ו עברה את הגבול והגיעה לגור ב[[ארצות הברית]] ליד הרבי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הרבנית חנה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חנה בצעירותה]]<br /> הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום [[כ&quot;ח בטבת]] [[תר&quot;מ]] במושבה רומנובקה ש[[באוקראינה]], לאביה ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה לימים רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]].<br /> <br /> סב אביה הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] היה רב העיר ניקולייב, סבה הרב ישראל לייב ינובסקי החליפו ברבנות העיר לאחר פטירתו, ולאחריו בנו, אביה.<br /> <br /> הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה ה[[עיר]] ניקולייב משכן לקהילה תוססת של [[חסידי חב&quot;ד]], כאשר היה מתקבל [[מאמר חסידות]] מ[[ליובאוויטש]], הייתה הרבנית חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים.<br /> <br /> הרבנית חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו ירשה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה [[ניגוני חב&quot;ד|ניגונים חב&quot;דיים]] של [[דביקות]] הנפש.<br /> <br /> ===נישואין===<br /> בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י&quot;א בסיוון]] [[תר&quot;ס]] (8 ביוני 1900).<br /> <br /> לאחר החתונה שיגר [[אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב]] מכתב ברכה לאבי החתן רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.<br /> <br /> לזוג נולדו שלושה בנים: [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]], דובער וישראל אריה לייב.<br /> <br /> ===עסקנות ציבורית===<br /> [[קובץ:כרטיס בקשה חנה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], יעד ההגירה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]]<br /> בני הזוג התגוררו בניקולייב עד שנת תרס&quot;ז (1907), אז קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר [[יקטרינוסלב]] (כיום דנייפרופטרובסק), שהייתה העיר הראשית בנוגע לענייני היהדות באוקראינה (שהייתה באותם ימים מחוז ב[[ברית המועצות]]){{הערה|תורת מנחם התועדויות תש&quot;נ ח&quot;א, עמ' 62.}}.<br /> <br /> רבי לוי יצחק קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר וכיהן בה כרב במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים.<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הייתה מהעומדים בראש ה&quot;וועדים&quot; שהוקמו על מנת למצוא עזרה בכל המצטרך לכל פליטי המלחמה שהגיעו ל[[דנייפרופטרובסק]], ובהם [[שוחט]]ים, [[רב]]נים, [[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]], ועוד{{הערה|1=ע&quot;פ עדות בנה [[הרבי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&amp;st=&amp;pgnum=146 התוועדויות תשמ&quot;ה ח&quot;א ע' 139 ואילך]}}.<br /> <br /> הרבנית הייתה שותפה עם בעלה בגיוס כספים כדי לפדות אסורים והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות למרות שהדבר היה כרוך לעיתים בסיכון אישי.<br /> <br /> הרבי, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בנושא ההנהגה והדאגה לכלל ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]], נערכה חתונת בנם הבכור, [[הרבי]] בוורשה שב[[פולין]], על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.<br /> <br /> בשנת תרצ&quot;ט (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל מלחמתו של רבי לוי יצחק על שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות.<br /> <br /> לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שב[[קזחסטן]] הסובייטית. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו{{הערה|1=אודות פעולות הרבנית בגלות למען בעלה, ניתן לראות בדברי הרבי [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15820&amp;st=&amp;pgnum=82&amp;hilite= בדברים שנשא ביום השנה ה-25 ל[[הסתלקות]]ה] (סוף העמוד ואילך).}}.<br /> <br /> על אף התנאים הקשים, כאשר במקום גלותם לא ניתן היה להשיג כלי כתיבה, הצליחה במסירות רבה לספק את הנדרש על מנת שרבי לוי יצחק יוכל להעלות את תורתו על הכתב, באמצעות הפקת דיו מעשבים. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה, ולבסוף הצליחה להבריח את כתבים הללו אל מחוץ לברית המועצות, שלאחר מכן הודפסו בסדרת ספרים בשם [[ליקוטי לוי יצחק]].<br /> <br /> לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] (אלמטי) אך עקב קשיי המאסר והגלות, חלה שם במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר ב[[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]] (9 באוגוסט 1944).<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> [[קובץ:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|ממוזער|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארצות הברית]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)|ביקור הרבי בפריז]]}}<br /> בחורף [[תש&quot;ו]] (1946) יצאה הרבנית מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארצות הברית]] ולא הסכימה להבריח את הגבול ב'[[עשאלונים]]' באמצעות דרכון פולני מזוייף.<br /> <br /> לבסוף החליטה להבריח את הגבול ל[[פולין]], שם נדדה מעיר לעיר, מי שזכה ללוותה היו הנערות הדסה (פרמן) ויוכבד (זלמנוב) לבית גורליק, את משפחתם ואביהם הכירה עוד מאלמא אטא, והסיכמה לצאת למסע עם בנות אלו.<br /> <br /> ממחנה הפליטים שוב הגיעה במיוחד הנערה יוכבד זלמנוב ללוות הרבנית עד צרפת בכדי להפגש עם בנה, כשבדרך היו קשיים והצליחו לשרוד גם את מטח היריות. בסיום המסע הרבנית הודתה לה על כך שהגנה עליה בגופה, ואמרה לה שהצילה את חייה.<br /> <br /> בצרפת, הגיעה הרבנית ל[[פריז]], שם פגש אותה בנה, [[הרבי]].<br /> <br /> על פי הוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הם הפליגו יחד באוניה (ולא טסו במטוס) והגיעו לחופי [[ארצות הברית]] ב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;ז]] (1947). הרבנית חיה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-[[770]] (ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], בבית מספר 1418 המחובר כיום עם [[1414 פרזידנט|פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]).<br /> <br /> 3 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי&quot;צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]], מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל.<br /> [[קובץ:Pobrane (1).jpg|ממוזער]]<br /> הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, [[רבי לוי יצחק]]. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-[[770]] ואת שמחות החסידים. כמו כן, שימשה כחברת נשיאות [[נשי ובנות חב&quot;ד בארצות הברית]].<br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> [[קובץ:הרבי בהלויה הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מזיל דמעה ב[[הלוויה|הלווית]] אמו]]<br /> [[קובץ:ציון הרבנית חנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרבנית חנה]]<br /> הרבנית נפטרה בעלות המנחה ביום ה[[שבת]] ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ&quot;ה]] (12 בספטמבר 1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה ל[[האוהל|אוהל]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ברובע קווינס שב[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php? יומן הסתלקותה של הרבנית חנה] {{שטורעם}}.}}.<br /> <br /> ביום הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב-770.<br /> <br /> לאחר פטירתה החל הרבי לבאר בהתוועדויות השבת פירושי [[רש&quot;י]] על התורה. כמו כן הדפיס הרבי חוברת עם [[אגרת התשובה]] עם הקדשה לזכרה.<br /> <br /> בכל שנה מתוועד הרבי ביום השנה לפטירתה, ומעורר על שלוש המצוות שקשורים לנשות ובנות ישראל הקשורים בשמה:חלה, נדה, והדלקת הנר.<br /> <br /> ===הנצחה===<br /> בנות רבות נושאות את השם חנה ונוסדו מוסדות רבים לזכרה.<br /> <br /> בין אלו ניתן למנות את 'קרן חנה' המסייעת במימון לנערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים, רשת בתי הספר העל-יסודיים &quot;בית חנה&quot; לבנות{{הערה|נוסדו על ידי [[הרבי]] בשנת תשכ&quot;ו (1966)}}, שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] בקריית מלאכי, נוסדה גם היא לזכותה{{הערה|נוסדה על ידי הרבי בשנת תשכ&quot;ט (1969)}}, 'מכון חנה' לבנות בעלות תשובה{{הערה|נוסד בשנת תשל&quot;ב (1972)}}.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ב (2012) בועידה השנתית לעניני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב שלמה עמאר, במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות{{הערה|{{קישור חבד און ליין|70401|הראשון לציון העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו||כ' אב תשע&quot;ב}}}}.<br /> <br /> ==זכרונות הרבנית==<br /> <br /> בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ב[[רוסיה]] הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות בתשכ&quot;ד, בתוספת פרטים מראיונות שערך [[ניסן גורדון]] עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי&quot;צ (על פי הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).<br /> <br /> כ15 שנה לאחר-מכן הרב [[אליהו אלתר פרידמאן]] מצפת ערך את הספר &quot;[[אם בישראל]]&quot; ותרגם זכרונות אלו ללה&quot;ק, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי&quot;צ הודפסו בספר.<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות הנ&quot;ל, ותקתקו את הכל (מלא טעויות כרימון) והודפס כסדרו ב&quot;צדי&quot;ק למלך&quot; חוברת ד, ושם תוקתק על פי הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות).<br /> <br /> בשנת ה'תשע&quot;ב הגיע לידי מערכת [[ועד הנחות בלה&quot;ק]] המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות{{הערה|הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללשון הקודש, אנגלית, צרפתית ורוסית, והודפסו בחוברות שבועיות בשם &quot;רשימת זכרונות&quot;. לקראת שבת פרשת תזריע-מצורע תשע&quot;ב יצאה חוברת כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד שבת פרשת אחרי קדושים יצאה לאור חוברת כח שבה החלו להתפרסם הזכרונות מתוך המחברת השניה שלא נדפסה מעולם, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב&quot;די אידישע היים&quot; בשנת תשכ&quot;ד.}}.<br /> <br /> המחברות הועברו ל[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> * '''בעלה''': הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br /> *'''בניה''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].<br /> * '''נכדתה''': גב' [[דליה רוטמן]].<br /> * אחי בעלה, [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|שמואל שניאורסון]], היה נשוי לאחותה של הרבנית חנה.<br /> * אחי בעלה [[שלום שלמה שניאורסון]] הוא אביה של [[המשוררת זלדה|זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * אליהו הכהן פרידמן, '''אם בישראל''' הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ג]].<br /> * '''תולדות לוי יצחק''', כרך ג', בהוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> * '''אם המלכות''' בהוצאת הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], תשס&quot;א.<br /> * מנחם הרמן, הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי, תשע&quot;ד (2014)<br /> *שניאור זלמן ברגר, '''אם המלכות במחנה הפליטים''', שבועון בית משיח גליון 1198 כ&quot;ז טבת תש&quot;פ עמוד 39<br /> *'''שלום אמי מורתי''', 'כתבי יד קודש מבית המלכות' שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1842 עמוד 14<br /> *'''ביקורי בני שליט&quot;א''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב&quot;ד גליון 1877 עמוד 19<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx '''זכרונות הרבנית חנה'''] באתר [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64244 ספר התהלים של רלוי&quot;צ והרבנית חנה] - {{אינפו}}.<br /> * [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/318990/jewish/Funeral-of-Rebbetzin-Chana.htm סרטון הלווית הרבנית]{{וידאו}} באתר [[jem]].<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28440 ל&quot;ג בעומר בפריז] - {{אינפו}}.<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47729 זכרונות הגב' זלמנוב אודות הרבנית חנה] - {{אינפו}}.<br /> * [http://www.shturem.net/images/news/45158_news_15092010_7304.pdf קובץ '''אם המלכות'''], [[ועד תלמידי התמימים]], [[תשע&quot;א]]. {{PDF}}<br /> * '''[http://www.chabad.info/images/notimage/77907_he_1.pdf אמנו המלכה]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע&quot;ג]]<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84219_he_1.pdf אם המלך- 50 שנה להסתלקות הרבנית]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע&quot;ה]]<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Junik%20-%20BM%20-%20Tishrei%2013%2C%205764.pdf הסתלקות הרבנית חנה]''' רשימה אודות הסתלקותה בתוך תשורה משמחת משפחת יוניק<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/13-01-2021-17-23-34-תשורה-ליברוב-ברוין.pdf לקט התייחסויות מהרבי לכ&quot;ח טבת, יום הולדת אמו הרבנית]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות ליברוב-ברוין, טבת תשפ&quot;א {{PDF}}{{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133657 הראיון הנדיר של הרבנית חנה, שנתיים קודם פטירתה • מיוחד]''' {{COL}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, חנה}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בנות בית רבי|חנה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ה]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%9D_%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=544446 2022-06-02T14:58:48Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבנית חנה]]<br /> '''הרבנית חנה שניאורסון זצ&quot;ל{{הערה|כך כותב הרבי לגבי אמו, אגרות קודש חלק כ&quot;ח עמוד קה.}}''' ([[כ&quot;ח בטבת]] [[תר&quot;מ]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ&quot;ה]]), היא רעייתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] שהיה רבה של יקטרינוסלב, ואימו של [[הרבי]].<br /> <br /> לאורך עשרות שנות רבנותו ופעילותו הציבורית של בעלה, עמדה לצידו וגם בעת שנאסר והוגלה על ידי השלטון [[הקומוניזם|קומוניסטי]] נסעה אחריו למקום גלותו. לאחר [[הסתלקות]]ו עברה את הגבול והגיעה לגור ב[[ארצות הברית]] ליד הרבי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הרבנית חנה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חנה בצעירותה]]<br /> הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום [[כ&quot;ח בטבת]] [[תר&quot;מ]] במושבה רומנובקה ש[[באוקראינה]], לאביה ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה לימים רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]].<br /> <br /> סב אביה הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] היה רב העיר ניקולייב, סבה הרב ישראל לייב ינובסקי החליפו ברבנות העיר לאחר פטירתו, ולאחריו בנו, אביה.<br /> <br /> הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה ה[[עיר]] ניקולייב משכן לקהילה תוססת של [[חסידי חב&quot;ד]], כאשר היה מתקבל [[מאמר חסידות]] מ[[ליובאוויטש]], הייתה הרבנית חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים.<br /> <br /> הרבנית חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו ירשה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה [[ניגוני חב&quot;ד|ניגונים חב&quot;דיים]] של [[דביקות]] הנפש.<br /> <br /> ===נישואין===<br /> בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י&quot;א בסיוון]] [[תר&quot;ס]] (8 ביוני 1900).<br /> <br /> לאחר החתונה שיגר [[אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב]] מכתב ברכה לאבי החתן רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.<br /> <br /> לזוג נולדו שלושה בנים: [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]], דובער וישראל אריה לייב.<br /> <br /> ===עסקנות ציבורית===<br /> [[קובץ:כרטיס בקשה חנה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], יעד ההגירה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]]<br /> בני הזוג התגוררו בניקולייב עד שנת תרס&quot;ז (1907), אז קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר [[יקטרינוסלב]] (כיום דנייפרופטרובסק), שהייתה העיר הראשית בנוגע לענייני היהדות באוקראינה (שהייתה באותם ימים מחוז ב[[ברית המועצות]]){{הערה|תורת מנחם התועדויות תש&quot;נ ח&quot;א, עמ' 62.}}.<br /> <br /> רבי לוי יצחק קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר וכיהן בה כרב במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים.<br /> <br /> בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הייתה מהעומדים בראש ה&quot;וועדים&quot; שהוקמו על מנת למצוא עזרה בכל המצטרך לכל פליטי המלחמה שהגיעו ל[[דנייפרופטרובסק]], ובהם [[שוחט]]ים, [[רב]]נים, [[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]], ועוד{{הערה|1=ע&quot;פ עדות בנה [[הרבי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&amp;st=&amp;pgnum=146 התוועדויות תשמ&quot;ה ח&quot;א ע' 139 ואילך]}}.<br /> <br /> הרבנית הייתה שותפה עם בעלה בגיוס כספים כדי לפדות אסורים והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות למרות שהדבר היה כרוך לעיתים בסיכון אישי.<br /> <br /> הרבי, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בנושא ההנהגה והדאגה לכלל ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]], נערכה חתונת בנם הבכור, [[הרבי]] בוורשה שב[[פולין]], על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.<br /> <br /> בשנת תרצ&quot;ט (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל מלחמתו של רבי לוי יצחק על שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות.<br /> <br /> לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שב[[קזחסטן]] הסובייטית. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו{{הערה|1=אודות פעולות הרבנית בגלות למען בעלה, ניתן לראות בדברי הרבי [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15820&amp;st=&amp;pgnum=82&amp;hilite= בדברים שנשא ביום השנה ה-25 ל[[הסתלקות]]ה] (סוף העמוד ואילך).}}.<br /> <br /> על אף התנאים הקשים, כאשר במקום גלותם לא ניתן היה להשיג כלי כתיבה, הצליחה במסירות רבה לספק את הנדרש על מנת שרבי לוי יצחק יוכל להעלות את תורתו על הכתב, באמצעות הפקת דיו מעשבים. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה, ולבסוף הצליחה להבריח את כתבים הללו אל מחוץ לברית המועצות, שלאחר מכן הודפסו בסדרת ספרים בשם [[ליקוטי לוי יצחק]].<br /> <br /> לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] (אלמטי) אך עקב קשיי המאסר והגלות, חלה שם במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר ב[[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]] (9 באוגוסט 1944).<br /> <br /> ===בארצות הברית===<br /> [[קובץ:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|ממוזער|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארצות הברית]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש&quot;ז)|ביקור הרבי בפריז]]}}<br /> בחורף [[תש&quot;ו]] (1946) יצאה הרבנית מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארצות הברית]] ולא הסכימה להבריח את הגבול ב'[[עשאלונים]]' באמצעות דרכון פולני מזוייף.<br /> <br /> לבסוף החליטה להבריח את הגבול ל[[פולין]], שם נדדה מעיר לעיר, מי שזכה ללוותה היו הנערות הדסה (פרמן) ויוכבד (זלמנוב) לבית גורליק, את משפחתם ואביהם הכירה עוד מאלמא אטא, והסיכמה לצאת למסע עם בנות אלו.<br /> <br /> ממחנה הפליטים שוב הגיעה במיוחד הנערה יוכבד זלמנוב ללוות הרבנית עד צרפת בכדי להפגש עם בנה, כשבדרך היו קשיים והצליחו לשרוד גם את מטח היריות. בסיום המסע הרבנית הודתה לה על כך שהגנה עליה בגופה, ואמרה לה שהצילה את חייה.<br /> <br /> בצרפת, הגיעה הרבנית ל[[פריז]], שם פגש אותה בנה, [[הרבי]].<br /> <br /> על פי הוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הם הפליגו יחד באוניה (ולא טסו במטוס) והגיעו לחופי [[ארצות הברית]] ב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;ז]] (1947). הרבנית חיה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-[[770]] (ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], בבית מספר 1418 המחובר כיום עם [[1414 פרזידנט|פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]).<br /> <br /> 3 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי&quot;צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]], מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל.<br /> [[קובץ:Pobrane (1).jpg|ממוזער]]<br /> הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, [[רבי לוי יצחק]]. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-[[770]] ואת שמחות החסידים. כמו כן, שימשה כחברת נשיאות [[נשי ובנות חב&quot;ד בארצות הברית]].<br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> [[קובץ:הרבי בהלויה הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מזיל דמעה ב[[הלוויה|הלווית]] אמו]]<br /> [[קובץ:ציון הרבנית חנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרבנית חנה]]<br /> הרבנית נפטרה בעלות המנחה ביום ה[[שבת]] ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ&quot;ה]] (12 בספטמבר 1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה ל[[האוהל|אוהל]] [[הרבי הריי&quot;צ]] ברובע קווינס שב[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php? יומן הסתלקותה של הרבנית חנה] {{שטורעם}}.}}.<br /> <br /> ביום הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב-770.<br /> <br /> לאחר פטירתה החל הרבי לבאר בהתוועדויות השבת פירושי [[רש&quot;י]] על התורה. כמו כן הדפיס הרבי חוברת עם [[אגרת התשובה]] עם הקדשה לזכרה.<br /> <br /> בכל שנה מתוועד הרבי ביום השנה לפטירתה, ומעורר על שלוש המצוות שקשורים לנשות ובנות ישראל הקשורים בשמה:חלה, נדה, והדלקת הנר.<br /> <br /> ===הנצחה===<br /> בנות רבות נושאות את השם חנה ונוסדו מוסדות רבים לזכרה.<br /> <br /> בין אלו ניתן למנות את 'קרן חנה' המסייעת במימון לנערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים, רשת בתי הספר העל-יסודיים &quot;בית חנה&quot; לבנות{{הערה|נוסדו על ידי [[הרבי]] בשנת תשכ&quot;ו (1966)}}, שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] בקריית מלאכי, נוסדה גם היא לזכותה{{הערה|נוסדה על ידי הרבי בשנת תשכ&quot;ט (1969)}}, 'מכון חנה' לבנות בעלות תשובה{{הערה|נוסד בשנת תשל&quot;ב (1972)}}.<br /> <br /> בשנת תשע&quot;ב (2012) בועידה השנתית לעניני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב שלמה עמאר, במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות{{הערה|{{קישור חבד און ליין|70401|הראשון לציון העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו||כ' אב תשע&quot;ב}}}}.<br /> <br /> ==זכרונות הרבנית==<br /> <br /> בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ב[[רוסיה]] הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות בתשכ&quot;ד, בתוספת פרטים מראיונות שערך [[ניסן גורדון]] עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי&quot;צ (על פי הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).<br /> <br /> כ15 שנה לאחר-מכן הרב [[אליהו אלתר פרידמאן]] מצפת ערך את הספר &quot;[[אם בישראל]]&quot; ותרגם זכרונות אלו ללה&quot;ק, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי&quot;צ הודפסו בספר.<br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות הנ&quot;ל, ותקתקו את הכל (מלא טעויות כרימון) והודפס כסדרו ב&quot;צדי&quot;ק למלך&quot; חוברת ד, ושם תוקתק על פי הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות).<br /> <br /> בשנת ה'תשע&quot;ב הגיע לידי מערכת [[ועד הנחות בלה&quot;ק]] המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות{{הערה|הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללשון הקודש, אנגלית, צרפתית ורוסית, והודפסו בחוברות שבועיות בשם &quot;רשימת זכרונות&quot;. לקראת שבת פרשת תזריע-מצורע תשע&quot;ב יצאה חוברת כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד שבת פרשת אחרי קדושים יצאה לאור חוברת כח שבה החלו להתפרסם הזכרונות מתוך המחברת השניה שלא נדפסה מעולם, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב&quot;די אידישע היים&quot; בשנת תשכ&quot;ד.}}.<br /> <br /> המחברות הועברו ל[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים.<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> * '''בעלה''': הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br /> *'''בניה''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].<br /> * '''נכדתה''': גב' [[דליה רוטמן]].<br /> * אחי בעלה, [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|שמואל שניאורסון]], היה נשוי לאחותה של הרבנית חנה.<br /> * אחי בעלה [[שלום שלמה שניאורסון]] הוא אביה של [[המשוררת זלדה|זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * אליהו הכהן פרידמן, '''אם בישראל''' הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ג]].<br /> * '''תולדות לוי יצחק''', כרך ג', בהוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> * '''אם המלכות''' בהוצאת הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], תשס&quot;א.<br /> * מנחם הרמן, הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי, תשע&quot;ד (2014)<br /> *שניאור זלמן ברגר, '''אם המלכות במחנה הפליטים''', שבועון בית משיח גליון 1198 כ&quot;ז טבת תש&quot;פ עמוד 39<br /> *'''שלום אמי מורתי''', 'כתבי יד קודש מבית המלכות' שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1842 עמוד 14<br /> *'''ביקורי בני שליט&quot;א''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב&quot;ד גליון 1877 עמוד 19<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx '''זכרונות הרבנית חנה'''] באתר [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64244 ספר התהלים של רלוי&quot;צ והרבנית חנה] - {{אינפו}}.<br /> * [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/318990/jewish/Funeral-of-Rebbetzin-Chana.htm סרטון הלווית הרבנית]{{וידאו}} באתר [[jem]].<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28440 ל&quot;ג בעומר בפריז] - {{אינפו}}.<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47729 זכרונות הגב' זלמנוב אודות הרבנית חנה] - {{אינפו}}.<br /> * [http://www.shturem.net/images/news/45158_news_15092010_7304.pdf קובץ '''אם המלכות'''], [[ועד תלמידי התמימים]], [[תשע&quot;א]]. {{PDF}}<br /> * '''[http://www.chabad.info/images/notimage/77907_he_1.pdf אמנו המלכה]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע&quot;ג]]<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84219_he_1.pdf אם המלך- 50 שנה להסתלקות הרבנית]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע&quot;ה]]<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Junik%20-%20BM%20-%20Tishrei%2013%2C%205764.pdf הסתלקות הרבנית חנה]''' רשימה אודות הסתלקותה בתוך תשורה משמחת משפחת יוניק<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/13-01-2021-17-23-34-תשורה-ליברוב-ברוין.pdf לקט התייחסויות מהרבי לכ&quot;ח טבת, יום הולדת אמו הרבנית]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות ליברוב-ברוין, טבת תשפ&quot;א {{PDF}}{{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/133657 הראיון הנדיר של הרבנית חנה, שנתיים קודם פטירתה • מיוחד]''' {{COL}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, חנה}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בנות בית רבי|חנה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ה]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99&diff=544445 2022-06-02T14:57:57Z

<p>לייב: הפניה לדף השלטון הקומוניסטי</p> <hr /> <div>#הפניה[[השלטון הקומוניסטי]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%92&diff=543930 2022-05-31T13:08:46Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>הרב '''משה ירחמיאל קעניג''' היה סופר סת&quot;ם חסידי, מאנשי הקהילה בגבעת שאול ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ט]] לאביו ר' אלעזר מרדכי קעניג.<br /> <br /> בצעירותו, למד בישיבת לומז'א בפתח תקווה.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין התחתם עם רעייתו מרת דינה פעשא. בת ר' משה מרדכי מרגליות.<br /> <br /> במשך שנים ארוכות התגורר בשכונת 'גבעת שאול' ב[[ירושלים]].<br /> <br /> שימש כ[[סופר סת&quot;ם]] קרוב לשלושים שנה, נודע כירא שמים ובעל כתיבה יפה, ובתי כנסת ומוסדות רבים ביקשו לקנות דווקא ממנו, כך לדוגמא רכשה ממנו ישיבת פוניבז' ספר תורה, אף שנמנה על חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> לצד עבודתו, השקיע רבות בחינוך, הן בלימוד ילדיו והן בלימוד לתשב&quot;ר, עסק בלימוד תורה בעיון, והרבה באהבת ישראל ובעזרה לנצרכים.<br /> <br /> בעקבות הוראתו של הרבי בשנת תשנ&quot;א להדפיס חידושי תורה, קיבץ את חידושי התורה שהצטברו אצלו ממה שכתב לעצמו בשעת לימודו לאורך השנים, והציא אותם לאור בספר 'שרשי ים'.<br /> <br /> נפטר בגיל 73 ביום חמישי [[ט&quot;ז חשון]] [[תשנ&quot;ג]]. רעייתו מדה דינה פעשא נפטרה ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשס&quot;ט]]. שניהם טמונים בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים, בסמיכות לשכונה בה התגוררו במשך כל השנים.<br /> <br /> על מצבתו נחרט אקרוסטיכון על פועלו ומידותיו הייחודיות, היוצר בראשי המשפטים את שמו: &quot;'''י'''ראת ה' אוצרו, '''ר'''אשו כתם פז, '''ח'''סיד ודבק בצדיקים, '''מ'''לחמו נתן לדל, '''י'''שר וזך פעלו, '''א'''הבת התורה בלבו, '''ל'''מד ולימד תשב&quot;ר, '''מ'''יליו כושל יקימון, '''ש'''ם טוב קנה, '''ה'''אמונה הנחיל לדורותיו&quot;.<br /> <br /> ==ספרו==<br /> *'''שרשי ים'''<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב קעניג ורעייתו נולדו תשעה ילדים, בהם:<br /> *בנו, הרב [[שמואל יעקב קעניג]] - איש חינוך, ממנהלי בית הדפוס [[חיש]], וחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> *בתו מרת נחמה מלכה, רעיית הרב [[נטע שלמה וילהלם]] - סופר סת&quot;ם, ירושלים<br /> <br /> {{מיון רגיל:קעניג, ירחמיאל משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין גבעת שאול]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קעניג]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%92&diff=543929 2022-05-31T13:08:25Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>הרב '''משה ירחמיאל קעניג''' היה סופר סת&quot;ם חסידי, מאנשי הקהילה בגבעת שאול ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ט]] לאביו ר' [[אלעזר מרדכי קעניג]].<br /> <br /> בצעירותו, למד בישיבת לומז'א בפתח תקווה.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין התחתם עם רעייתו מרת דינה פעשא. בת ר' משה מרדכי מרגליות.<br /> <br /> במשך שנים ארוכות התגורר בשכונת 'גבעת שאול' ב[[ירושלים]].<br /> <br /> שימש כ[[סופר סת&quot;ם]] קרוב לשלושים שנה, נודע כירא שמים ובעל כתיבה יפה, ובתי כנסת ומוסדות רבים ביקשו לקנות דווקא ממנו, כך לדוגמא רכשה ממנו ישיבת פוניבז' ספר תורה, אף שנמנה על חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> לצד עבודתו, השקיע רבות בחינוך, הן בלימוד ילדיו והן בלימוד לתשב&quot;ר, עסק בלימוד תורה בעיון, והרבה באהבת ישראל ובעזרה לנצרכים.<br /> <br /> בעקבות הוראתו של הרבי בשנת תשנ&quot;א להדפיס חידושי תורה, קיבץ את חידושי התורה שהצטברו אצלו ממה שכתב לעצמו בשעת לימודו לאורך השנים, והציא אותם לאור בספר 'שרשי ים'.<br /> <br /> נפטר בגיל 73 ביום חמישי [[ט&quot;ז חשון]] [[תשנ&quot;ג]]. רעייתו מדה דינה פעשא נפטרה ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תשס&quot;ט]]. שניהם טמונים בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים, בסמיכות לשכונה בה התגוררו במשך כל השנים.<br /> <br /> על מצבתו נחרט אקרוסטיכון על פועלו ומידותיו הייחודיות, היוצר בראשי המשפטים את שמו: &quot;'''י'''ראת ה' אוצרו, '''ר'''אשו כתם פז, '''ח'''סיד ודבק בצדיקים, '''מ'''לחמו נתן לדל, '''י'''שר וזך פעלו, '''א'''הבת התורה בלבו, '''ל'''מד ולימד תשב&quot;ר, '''מ'''יליו כושל יקימון, '''ש'''ם טוב קנה, '''ה'''אמונה הנחיל לדורותיו&quot;.<br /> <br /> ==ספרו==<br /> *'''שרשי ים'''<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> לרב קעניג ורעייתו נולדו תשעה ילדים, בהם:<br /> *בנו, הרב [[שמואל יעקב קעניג]] - איש חינוך, ממנהלי בית הדפוס [[חיש]], וחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> *בתו מרת נחמה מלכה, רעיית הרב [[נטע שלמה וילהלם]] - סופר סת&quot;ם, ירושלים<br /> <br /> {{מיון רגיל:קעניג, ירחמיאל משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין גבעת שאול]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קעניג]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%92_(%D7%97%D7%99%D7%A9)&diff=543927 2022-05-31T13:07:03Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>{{מפנה|יענק'ל קעניג|סופר סת&quot;ם תושב כפר חב&quot;ד|יעקב שמואל קעניג (סופר סת&quot;ם)}}<br /> הרב '''יעקב שמואל (יענק'ל) קעניג''', הוא איש חינוך וחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]], הותיק ביותר מבין החברים המכהנים, ויו&quot;ר סיעת 'הרשימה החסידית'. מעסקני הישוב, וחבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב&quot;ד|חיידר 'אור ליובאוויטש']]. עוסק לפרנסתו כמנהל בית הדפוס [[חיש]], בשותפות עם הר' חיים רייכמן.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט&quot;ו שבט]] [[תשי&quot;ח]] לאביו ר' [[ירחמיאל משה קעניג]] ולאמו מרה דינה פעשא.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת הינדה, בת ר' [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] ומרת פייגע רבקה.<br /> <br /> לאחר החתונה התיישב ב[[כפר חב&quot;ד]] והחל לעסוק בחינוך, ובמקביל החל לשמש כשותף עם גיסו ר' [[חיים אליעזר רייכמן]] בניהול [[בית הדפוס חיש]].<br /> <br /> שימש במספר תפקידים בעסקנות הכלל בכפר חב&quot;ד, ובעקבות כך החל משנת תשנ&quot;ב ברציפות התמודד ונבחר כחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]], תפקיד בו מחזיק במשך עשרות שנים, כשבחלק מהשנים משמש כסגן יו&quot;ר הועד, ונחשב היום לחבר הועד הותיק ביותר.<br /> <br /> עם הקמתו של החיידר החסידי, נמנה על חברי הועד המייסד ומשמש כיום כחבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב&quot;ד]]. בעקבות סירובם של ראשי כפר חב&quot;ד לאפשר את הסדרתו של המוסד, בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ט]] רץ בראש סיעת 'הרשימה החסידית' שכחלק מהמצע שלה הבטיחה את הסדרתו של המוסד, ולאחר שזכו ב-2 מושבים, חתמו על שיתוף פעולה פוליטי עם רשימותו של [[שמעון רבינוביץ]] שעמד בראש רשימה אופוזיציונית לרשימה שנתמכה על ידי הרב אשכנזי, וכך למרות ששתי הרשימות קיבלו כל אחת פחות קולות מהרשימה המרכזית, קיבלו יחד את ראשות הועד{{הערה|1=[https://col.org.il/news/114222 החלטה דרמטית: רבינוביץ וקעניג חתמו הסכם; רבינוביץ יושב ראש] {{COL}}}} והמוסד קיבל את ההכרה הרישמית והתקציבים הדרושים לפיתוחו והסדרתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' אלעזר מרדכי קעניג, שליח הרבי ב[[מודיעין עלית]] (ברכפלד).<br /> *בנו, ר' יוסי קעניג, שליח הרבי בבאר שבע.<br /> *בנו, ר' ירחמיאל משה קעניג.<br /> *בתו מרת שושנה, רעיית הרב [[שמואל הנדל]] - יו&quot;ר [[מטה משיח ארץ הקודש]], כפר חב&quot;ד<br /> *בתו מרת אלטער פערל, רעיית הרב [[מנחם מענדל אלפרוביץ']] מנהל [[בית חב&quot;ד]] [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *בתו מרת דבורה לאה, אשת הרב מנחם מענדל הלפרין, שליח הרבי ב[[צפת]] עיר הקודש<br /> *בתו מרת אסתר, אשת הרב שמואל קוביטשעק<br /> *בתו מרת מושקא, רעיית הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג (חיפה)|שלום יהודה לייב גינזבורג]] - משלוחי הרבי בחיפה<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קעניג, יעקב שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קעניג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%92_(%D7%97%D7%99%D7%A9)&diff=543926 2022-05-31T13:06:40Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>{{מפנה|יענק'ל קעניג|סופר סת&quot;ם תושב כפר חב&quot;ד|יעקב שמואל קעניג (סופר סת&quot;ם)}}<br /> הרב '''יעקב שמואל (יענק'ל) קעניג''', הוא איש חינוך וחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]], הותיק ביותר מבין החברים המכהנים, ויו&quot;ר סיעת 'הרשימה החסידית'. מעסקני הישוב, וחבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב&quot;ד|חיידר 'אור ליובאוויטש']]. עוסק לפרנסתו כמנהל בית הדפוס [[חיש]], בשותפות עם הר' חיים רייכמן.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט&quot;ו שבט]] [[תשי&quot;ח]] לאביו ר' [[ירחמיאל משה קעניג]] ולאמו מרה דינה פעשא.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת הינדה, בת ר' [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] ומרת פייגע רבקה.<br /> <br /> לאחר החתונה התיישב ב[[כפר חב&quot;ד]] והחל לעסוק בחינוך, ובמקביל החל לשמש כשותף עם גיסו ר' [[חיים אליעזר רייכמן]] בניהול בית הדפוס [[חיש]].<br /> <br /> שימש במספר תפקידים בעסקנות הכלל בכפר חב&quot;ד, ובעקבות כך החל משנת תשנ&quot;ב ברציפות התמודד ונבחר כחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]], תפקיד בו מחזיק במשך עשרות שנים, כשבחלק מהשנים משמש כסגן יו&quot;ר הועד, ונחשב היום לחבר הועד הותיק ביותר.<br /> <br /> עם הקמתו של החיידר החסידי, נמנה על חברי הועד המייסד ומשמש כיום כחבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב&quot;ד]]. בעקבות סירובם של ראשי כפר חב&quot;ד לאפשר את הסדרתו של המוסד, בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ט]] רץ בראש סיעת 'הרשימה החסידית' שכחלק מהמצע שלה הבטיחה את הסדרתו של המוסד, ולאחר שזכו ב-2 מושבים, חתמו על שיתוף פעולה פוליטי עם רשימותו של [[שמעון רבינוביץ]] שעמד בראש רשימה אופוזיציונית לרשימה שנתמכה על ידי הרב אשכנזי, וכך למרות ששתי הרשימות קיבלו כל אחת פחות קולות מהרשימה המרכזית, קיבלו יחד את ראשות הועד{{הערה|1=[https://col.org.il/news/114222 החלטה דרמטית: רבינוביץ וקעניג חתמו הסכם; רבינוביץ יושב ראש] {{COL}}}} והמוסד קיבל את ההכרה הרישמית והתקציבים הדרושים לפיתוחו והסדרתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' אלעזר מרדכי קעניג, שליח הרבי ב[[מודיעין עלית]] (ברכפלד).<br /> *בנו, ר' יוסי קעניג, שליח הרבי בבאר שבע.<br /> *בנו, ר' ירחמיאל משה קעניג.<br /> *בתו מרת שושנה, רעיית הרב [[שמואל הנדל]] - יו&quot;ר [[מטה משיח ארץ הקודש]], כפר חב&quot;ד<br /> *בתו מרת אלטער פערל, רעיית הרב [[מנחם מענדל אלפרוביץ']] מנהל [[בית חב&quot;ד]] [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *בתו מרת דבורה לאה, אשת הרב מנחם מענדל הלפרין, שליח הרבי ב[[צפת]] עיר הקודש<br /> *בתו מרת אסתר, אשת הרב שמואל קוביטשעק<br /> *בתו מרת מושקא, רעיית הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג (חיפה)|שלום יהודה לייב גינזבורג]] - משלוחי הרבי בחיפה<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קעניג, יעקב שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קעניג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=543921 2022-05-31T13:02:47Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שמואל מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל מנחם מענדל שניאורסאהן]]<br /> <br /> <br /> הרב '''שמואל מנחם מענדל שניאורסון''' ([[י&quot;ט תשרי]] [[תרפ&quot;ח]]-[[י' תמוז]] [[תשע&quot;ט]]) היה שאר בשרו של הרבי, מזקני [[אנ&quot;ש]] ב[[ירושלים]], חבר הנהלת [[כולל חב&quot;ד]] ומהדיר ספרים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ט תשרי]] [[תרפ&quot;ח]] לאביו ר' [[ישראל יוסף שניאורסון]] ואמו מרת שאשע רייזע יוכבד לבית אייכנשטיין משושלת אדמו&quot;רי זידיטשוב.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] תש&quot;ז בא בקשרי השידוכין עם רעייתו פייגא רבקה והחתונה התקיימה חצי שנה לאחר מכן ב[[חודש אדר א']] [[תש&quot;ח]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשי&quot;ח]] נסע ללמוד בחצר [[הרבי]] ושהה שם במשך חצי שנה. נסיעתו ויציאתו מהארץ הייתה קשורה עם עיכובים שונים הן מטעם הממשלה בארץ והן מטעם רשויות ההגירה בארצות הברית, והרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] התערב לטובתו ושלח מכתב בקשה מיוחד לקונסוליה האמריקאית בבקשה לאשר לו את הכניסה לגבולות ארה&quot;ב.<br /> <br /> בזמן שהותו ב-[[770]] נערכה ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הידועה של [[חג הפורים]] [[תשי&quot;ח]] בה הרבי התבטא בביטויים מיוחדים ופנה אל החסידים באופן אישי עם קירובים רבים. במהלך ההתוועדות פנה הרבי ואמר: &quot;נמצא כאן הקרוב משפחה שלי, שיעלה להגיד לחיים&quot;.<br /> <br /> מונה על פי הוראת הרבי לחבר הנהלת כולל חב&quot;ד כנציג משפחת 'בית הרב' ושנים ספורות לפני פטירתו עדיין היה מעורב בניהול הכולל בארץ הקודש.<br /> <br /> נפטר בשבת קודש פרשת בלק [[י' תמוז]] [[תשע&quot;ט]].<br /> <br /> ==ספרים שההדיר==<br /> *סדר הסליחות והתפילות<br /> *כתנת תשבץ<br /> *קובץ שירי המהר&quot;ם מרוטנבורג<br /> <br /> ;קבצים שערך:<br /> *'תפארת שבתפארת', [[ירושלים]] תשס&quot;ד<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב ראובן שלמה שניאורסון, רמת שלמה, ירושלים.<br /> * חתנו, הרב אלעזר פרוש, ירושלים.<br /> * בתו, מרת פערל אשת הרב [[חיים אליעזר רייכמן]], כפר חב&quot;ד, מזיווג ראשון.<br /> * בתו, מרת אלקה אשת הרב חיים רייכמן, כפר חב&quot;ד, מזיווג שני.<br /> * חתנו, הרב אפרים אייזנבך, ירושלים.<br /> * בתו, מרת הינדא אשת [[הרב יעקב קעניג]], כפר חב&quot;ד.<br /> * חתנו, הרב ברוך אהרן הוס, מונטריאול, קנדה.<br /> * חתנו, הרב אברהם ערנטרוי, ירושלים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&amp;id=504 פנינים מהתוועדות פורים תשח&quot;י]''' {{שטורעם}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Vogel-Huss%20-%20Adar%2010,%205773.pdf סיפורי חסידים שנרשמו מפיו]''', ב[[תשורה]] לחתונת נכדתו, י' אדר תשע&quot;ג<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=3179 הרב שמואל שניאורסון מתוועד בניו-יורק ובמונטריאול]''' באתר {{col}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=23903 וידאו / 'פסוקו של יום']''' באתר {{col}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=4731 בישיבת 'תורת-אמת': מבצע 'תפארת' הגיע לסיומו]''' באתר {{col}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, שמואל מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ט]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=543920 2022-05-31T13:02:27Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שמואל מנחם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל מנחם מענדל שניאורסאהן]]<br /> <br /> <br /> הרב '''שמואל מנחם מענדל שניאורסון''' ([[י&quot;ט תשרי]] [[תרפ&quot;ח]]-[[י' תמוז]] [[תשע&quot;ט]]) היה שאר בשרו של הרבי, מזקני [[אנ&quot;ש]] ב[[ירושלים]], חבר הנהלת [[כולל חב&quot;ד]] ומהדיר ספרים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ט תשרי]] [[תרפ&quot;ח]] לאביו ר' [[ישראל יוסף שניאורסון]] ואמו מרת שאשע רייזע יוכבד לבית אייכנשטיין משושלת אדמו&quot;רי זידיטשוב.<br /> <br /> ב[[חודש אלול]] תש&quot;ז בא בקשרי השידוכין עם רעייתו פייגא רבקה והחתונה התקיימה חצי שנה לאחר מכן ב[[חודש אדר א']] [[תש&quot;ח]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשי&quot;ח]] נסע ללמוד בחצר [[הרבי]] ושהה שם במשך חצי שנה. נסיעתו ויציאתו מהארץ הייתה קשורה עם עיכובים שונים הן מטעם הממשלה בארץ והן מטעם רשויות ההגירה בארצות הברית, והרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] התערב לטובתו ושלח מכתב בקשה מיוחד לקונסוליה האמריקאית בבקשה לאשר לו את הכניסה לגבולות ארה&quot;ב.<br /> <br /> בזמן שהותו ב-[[770]] נערכה ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הידועה של [[חג הפורים]] [[תשי&quot;ח]] בה הרבי התבטא בביטויים מיוחדים ופנה אל החסידים באופן אישי עם קירובים רבים. במהלך ההתוועדות פנה הרבי ואמר: &quot;נמצא כאן הקרוב משפחה שלי, שיעלה להגיד לחיים&quot;.<br /> <br /> מונה על פי הוראת הרבי לחבר הנהלת כולל חב&quot;ד כנציג משפחת 'בית הרב' ושנים ספורות לפני פטירתו עדיין היה מעורב בניהול הכולל בארץ הקודש.<br /> <br /> נפטר בשבת קודש פרשת בלק [[י' תמוז]] [[תשע&quot;ט]].<br /> <br /> ==ספרים שההדיר==<br /> *סדר הסליחות והתפילות<br /> *כתנת תשבץ<br /> *קובץ שירי המהר&quot;ם מרוטנבורג<br /> <br /> ;קבצים שערך:<br /> *'תפארת שבתפארת', [[ירושלים]] תשס&quot;ד<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, הרב ראובן שלמה שניאורסון, רמת שלמה, ירושלים.<br /> * חתנו, הרב אלעזר פרוש, ירושלים.<br /> * בתו, מרת פערל אשת הרב [[חיים אליעזר רייכמן]], כפר חב&quot;ד, מזיווג ראשון.<br /> * בתו, מרת אלקה אשת הרב חיים רייכמן, כפר חב&quot;ד, מזיווג שני.<br /> * חתנו, הרב אפרים אייזנבך, ירושלים.<br /> * בתו, מרת הינדא אשת [[הרב יעקב קניג]], כפר חב&quot;ד.<br /> * חתנו, הרב ברוך אהרן הוס, מונטריאול, קנדה.<br /> * חתנו, הרב אברהם ערנטרוי, ירושלים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&amp;id=504 פנינים מהתוועדות פורים תשח&quot;י]''' {{שטורעם}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Vogel-Huss%20-%20Adar%2010,%205773.pdf סיפורי חסידים שנרשמו מפיו]''', ב[[תשורה]] לחתונת נכדתו, י' אדר תשע&quot;ג<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=3179 הרב שמואל שניאורסון מתוועד בניו-יורק ובמונטריאול]''' באתר {{col}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=23903 וידאו / 'פסוקו של יום']''' באתר {{col}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=4731 בישיבת 'תורת-אמת': מבצע 'תפארת' הגיע לסיומו]''' באתר {{col}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, שמואל מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ט]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%92&diff=543918 2022-05-31T12:59:16Z

<p>לייב: הפניה לדף יעקב קניג</p> <hr /> <div>#הפניה[[יעקב קניג]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%92&diff=543917 2022-05-31T12:59:00Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>#הפניה[יעקב קניג]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%92&diff=543916 2022-05-31T12:58:25Z

<p>לייב: יצירת דף עם התוכן &quot;#[הפניה]&quot;</p> <hr /> <div>#[הפניה]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%92_(%D7%97%D7%99%D7%A9)&diff=543678 2022-05-30T17:00:25Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>{{מפנה|יענק'ל קעניג|סופר סת&quot;ם תושב כפר חב&quot;ד|יעקב שמואל קעניג (סופר סת&quot;ם)}}<br /> הרב '''יעקב שמואל (יענק'ל) קעניג''', הוא איש חינוך וחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]], הותיק ביותר מבין החברים המכהנים, ויו&quot;ר סיעת 'הרשימה החסידית'. מעסקני הישוב, וחבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב&quot;ד|חיידר 'אור ליובאוויטש']]. עוסק לפרנסתו כמנהל בית הדפוס [[חיש]], בשותפות עם הר' חיים רייכמן.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט&quot;ו שבט]] [[תשי&quot;ח]] לאביו ר' [[ירחמיאל משה קעניג]] ולאמו מרה דינה פעשא.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת הינדה, בת ר' [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] ומרת פייגע רבקה.<br /> <br /> לאחר החתונה התיישב ב[[כפר חב&quot;ד]] והחל לעסוק בחינוך, ובמקביל החל לשמש כשותף עם גיסו ר' [[חיים אליעזר רייכמן]] בניהול [[בית הדפוס חיש]].<br /> <br /> שימש במספר תפקידים בעסקנות הכלל בכפר חב&quot;ד, ובעקבות כך החל משנת תשנ&quot;ב ברציפות התמודד ונבחר כחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]], תפקיד בו מחזיק במשך עשרות שנים, כשבחלק מהשנים משמש כסגן יו&quot;ר הועד, ונחשב היום לחבר הועד הותיק ביותר.<br /> <br /> עם הקמתו של החיידר החסידי, נמנה על חברי הועד המייסד ומשמש כיום כחבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב&quot;ד]]. בעקבות סירובם של ראשי כפר חב&quot;ד לאפשר את הסדרתו של המוסד, בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ט]] רץ בראש סיעת 'הרשימה החסידית' שכחלק מהמצע שלה הבטיחה את הסדרתו של המוסד, ולאחר שזכו ב-2 מושבים, חתמו על שיתוף פעולה פוליטי עם רשימותו של [[שמעון רבינוביץ]] שעמד בראש רשימה אופוזיציונית לרשימה שנתמכה על ידי הרב אשכנזי, וכך למרות ששתי הרשימות קיבלו כל אחת פחות קולות מהרשימה המרכזית, קיבלו יחד את ראשות הועד{{הערה|1=[https://col.org.il/news/114222 החלטה דרמטית: רבינוביץ וקעניג חתמו הסכם; רבינוביץ יושב ראש] {{COL}}}} והמוסד קיבל את ההכרה הרישמית והתקציבים הדרושים לפיתוחו והסדרתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' אלעזר מרדכי קעניג, שליח הרבי ב[[מודיעין עלית]] (ברכפלד).<br /> *בנו, ר' יוסי קעניג, שליח הרבי בבאר שבע.<br /> *בנו, ר' ירחמיאל משה קעניג.<br /> *בתו מרת שושנה, רעיית הרב [[שמואל הנדל]] - יו&quot;ר [[מטה משיח ארץ הקודש]], כפר חב&quot;ד<br /> *בתו מרת אלטער פערל, רעיית הרב [[מנחם מענדל אלפרוביץ']] מנהל [[בית חב&quot;ד]] [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *בתו מרת דבורה לאה, אשת הרב מנחם מענדל הלפרין, שליח הרבי ב[[צפת]] עיר הקודש<br /> *בתו מרת אסתר, אשת הרב שמואל קוביטשעק<br /> *בתו מרת מושקא, רעיית הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג (חיפה)|שלום יהודה לייב גינזבורג]] - משלוחי הרבי בחיפה<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קעניג, יעקב שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קעניג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%92_(%D7%97%D7%99%D7%A9)&diff=543677 2022-05-30T16:59:00Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>{{מפנה|יענק'ל קעניג|סופר סת&quot;ם תושב כפר חב&quot;ד|יעקב שמואל קעניג (סופר סת&quot;ם)}}<br /> הרב '''יעקב שמואל (יענק'ל) קעניג''', הוא איש חינוך וחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]], הותיק ביותר מבין החברים המכהנים, ויו&quot;ר סיעת 'הרשימה החסידית'. מעסקני הישוב, וחבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב&quot;ד|חיידר 'אור ליובאוויטש']]. עוסק לפרנסתו כמנהל בית הדפוס [[חיש]], בשותפות עם הר' חיים רייכמן.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט&quot;ו שבט]] [[תשי&quot;ח]] לאביו ר' [[ירחמיאל משה קעניג]] ולאמו מרה דינה פעשא.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת הינדה, בת ר' [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] ומרת פייגע רבקה.<br /> <br /> לאחר החתונה התיישב ב[[כפר חב&quot;ד]] והחל לעסוק בחינוך, ובמקביל החל לשמש כשותף עם גיסו ר' [[חיים אליעזר רייכמן]] בניהול [[בית הדפוס חיש]].<br /> <br /> שימש במספר תפקידים בעסקנות הכלל בכפר חב&quot;ד, ובעקבות כך החל משנת תשנ&quot;ב ברציפות התמודד ונבחר כחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]], תפקיד בו מחזיק במשך עשרות שנים, כשבחלק מהשנים משמש כסגן יו&quot;ר הועד, ונחשב היום לחבר הועד הותיק ביותר.<br /> <br /> עם הקמתו של החיידר החסידי, נמנה על חברי הועד המייסד ומשמש כיום כחבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב&quot;ד]]. בעקבות סירובם של ראשי כפר חב&quot;ד לאפשר את הסדרתו של המוסד, בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ט]] רץ בראש סיעת 'הרשימה החסידית' שכחלק מהמצע שלה הבטיחה את הסדרתו של המוסד, ולאחר שזכו ב-2 מושבים, חתמו על שיתוף פעולה פוליטי עם רשימותו של [[שמעון רבינוביץ]] שעמד בראש רשימה אופוזיציונית לרשימה שנתמכה על ידי הרב אשכנזי, וכך למרות ששתי הרשימות קיבלו כל אחת פחות קולות מהרשימה המרכזית, קיבלו יחד את ראשות הועד{{הערה|1=[https://col.org.il/news/114222 החלטה דרמטית: רבינוביץ וקעניג חתמו הסכם; רבינוביץ יושב ראש] {{COL}}}} והמוסד קיבל את ההכרה הרישמית והתקציבים הדרושים לפיתוחו והסדרתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מרדכי קעניג, שליח הרבי ב[[מודיעין עלית]] (ברכפלד).<br /> *בנו, ר' יוסי קעניג, שליח הרבי בבאר שבע.<br /> *בנו, ר' ירחמיאל משה קעניג.<br /> *בתו מרת שושנה, רעיית הרב [[שמואל הנדל]] - יו&quot;ר [[מטה משיח ארץ הקודש]], כפר חב&quot;ד<br /> *בתו מרת אלטער פערל, רעיית הרב [[מנחם מענדל אלפרוביץ']] מנהל [[בית חב&quot;ד]] [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *בתו מרת דבורה לאה, אשת הרב מנחם מענדל הלפרין, שליח הרבי ב[[צפת]] עיר הקודש<br /> *בתו מרת אסתר, אשת הרב שמואל קוביטשעק<br /> *בתו מרת מושקא, רעיית הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג (חיפה)|שלום יהודה לייב גינזבורג]] - משלוחי הרבי בחיפה<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קעניג, יעקב שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קעניג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]</div>

לייב https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A7%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%92_(%D7%97%D7%99%D7%A9)&diff=543676 2022-05-30T16:58:14Z

<p>לייב: </p> <hr /> <div>{{מפנה|יענק'ל קעניג|סופר סת&quot;ם תושב כפר חב&quot;ד|יעקב שמואל קעניג (סופר סת&quot;ם)}}<br /> הרב '''יעקב שמואל (יענק'ל) קעניג''', הוא איש חינוך וחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]], הותיק ביותר מבין החברים המכהנים, ויו&quot;ר סיעת 'הרשימה החסידית'. מעסקני הישוב, וחבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב&quot;ד|חיידר 'אור ליובאוויטש']]. עוסק לפרנסתו כמנהל בית הדפוס [[חיש]], בשותפות עם הר' חיים רייכמן.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט&quot;ו שבט]] [[תשי&quot;ח]] לאביו ר' [[ירחמיאל משה קעניג]] ולאמו מרה דינה פעשא.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת הינדה, בת ר' [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] ומרת פייגע רבקה.<br /> <br /> לאחר החתונה התיישב ב[[כפר חב&quot;ד]] והחל לעסוק בחינוך, ובמקביל החל לשמש כשותף עם גיסו ר' [[חיים אליעזר רייכמן]] בניהול [[בית הדפוס חיש]].<br /> <br /> שימש במספר תפקידים בעסקנות הכלל בכפר חב&quot;ד, ובעקבות כך החל משנת תשנ&quot;ב ברציפות התמודד ונבחר כחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]], תפקיד בו מחזיק במשך עשרות שנים, כשבחלק מהשנים משמש כסגן יו&quot;ר הועד, ונחשב היום לחבר הועד הותיק ביותר.<br /> <br /> עם הקמתו של החיידר החסידי, נמנה על חברי הועד המייסד ומשמש כיום כחבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש כפר חב&quot;ד]]. בעקבות סירובם של ראשי כפר חב&quot;ד לאפשר את הסדרתו של המוסד, בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ט]] רץ בראש סיעת 'הרשימה החסידית' שכחלק מהמצע שלה הבטיחה את הסדרתו של המוסד, ולאחר שזכו ב-2 מושבים, חתמו על שיתוף פעולה פוליטי עם רשימותו של [[שמעון רבינוביץ]] שעמד בראש רשימה אופוזיציונית לרשימה שנתמכה על ידי הרב אשכנזי, וכך למרות ששתי הרשימות קיבלו כל אחת פחות קולות מהרשימה המרכזית, קיבלו יחד את ראשות הועד{{הערה|1=[https://col.org.il/news/114222 החלטה דרמטית: רבינוביץ וקעניג חתמו הסכם; רבינוביץ יושב ראש] {{COL}}}} והמוסד קיבל את ההכרה הרישמית והתקציבים הדרושים לפיתוחו והסדרתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מרדכי קעניג, שליח הרבי במודיעין עלית (ברכפלד).<br /> *בנו, ר' יוסי קעניג, שליח הרבי בבאר שבע.<br /> *בנו, ר' ירחמיאל משה קעניג.<br /> *בתו מרת שושנה, רעיית הרב [[שמואל הנדל]] - יו&quot;ר [[מטה משיח ארץ הקודש]], כפר חב&quot;ד<br /> *בתו מרת אלטער פערל, רעיית הרב [[מנחם מענדל אלפרוביץ']] מנהל [[בית חב&quot;ד]] [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *בתו מרת דבורה לאה, אשת הרב מנחם מענדל הלפרין, שליח הרבי ב[[צפת]] עיר הקודש<br /> *בתו מרת אסתר, אשת הרב שמואל קוביטשעק<br /> *בתו מרת מושקא, רעיית הרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג (חיפה)|שלום יהודה לייב גינזבורג]] - משלוחי הרבי בחיפה<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:קעניג, יעקב שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קעניג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]</div>

לייב