https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9C%D7%99%D7%AA%D7%A8+%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A7חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-05-06T22:18:42Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=589225לוחות הברית2023-04-18T06:29:57Z<p>ליתר דיוק: תקלדה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:לוחות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית [[הגהה|שהוגהו]] על ידי [[הרבי]] לשער הירחון [[שיחות לנוער]]]]<br />
'''לוחות הברית''', הם לוחות אבן בגודל [[אמה]] על אמה ברוחב (עובי) חצי אמה, עליהם חקוקים [[עשרת הדיברות]].<br />
<br />
== קבלת הלוחות מה' ==<br />
{{ציטוט צף|חלוק לוחות הראשונות ולוחות האחרונות:{{ש}}<br />
בלוחות עצמן - הראשונות מעשה [[אלקים]], השניות {{מונחון|פסל לך|מעשה אדם}}.<br />
<br />
{{מונחון|המכתב|הדברות}} - חרות על הלוחות שכדרשת [[רז"ל]] [[מסכת עירובין|עירובין]] (נד. א) הוא רק בלוחות הראשונות.<br />
<br />
במעלת [[בני ישראל]] - בלוחות הראשונות [[צדיק|צדיקים]], כשעמדו על [[הר סיני]] פסקה זוהמתן, בשניות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]].<br />
<br />
במעלת [[משה רבינו|משה]] - ב[[מתן תורה]] ניתן למשה אלף [[אור]]ות במתנה, וב{{קישור אם קיים|חטא העגל}} ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק ב[[שבת]] נותנים לו כדאיתא ב{{קישור אם קיים|פרי עץ חיים}}). מעלת לוחות השניות שניתן גם כן [[הלכה|הלכות]] {{קישור אם קיים|מדרש}} [[אגדה|אגדות]] כו', כפלים לתושיה כדאיתא ב[[מסכת נדרים|נדרים]] (כב. ב), וקירון [[עור]] פני משה.|[[תבנית:היום יום/י"ז בתמוז|היום יום, י"ז בתמוז]]}}<br />
כשעלה [[משה]] למרום, במתן תורה יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו [[ה']] גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו ב[[ערב שבת]] בין השמשות{{הערה|אבות פ"ה מ"ו.}}.<br />
<br />
ב[[י"ז בתמוז]] [[ב'תמ"ח]] ירד משה מן ההר, וכאשר ראה שחטאו ישראל ב[[חטא העגל]], שבר את הלוחות. בראש-[[חודש אלול]] חצב משה - על-פי ציווי [[הקדוש ברוך הוא]] - את הלוחות השניות, אותם עשה בעצמו.<br />
<br />
(שברי) הלוחות הראשונות והלוחות השניות מונחות ב[[ארון הברית]].<br />
<br />
== צורת הלוחות ==<br />
גדולי ישראל רבים{{הערה|[[רבינו בחיי]] על [[פרשת כי תשא]], רבי אברהם ברדקי, רבי [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב, רבי [[דוב פוברסקי]], ה[[קבלה|מקובל]] רבי שריה דבליצקי, רבי [[ניסים קרליץ]], רבי חיים פנחס שיינברג, רבי יששכר-דוב גולדשטיי, רבי [[שלמה זלמן אויערבך]] ורבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ([[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]]). בשיחה ציין הרבי גם:"שישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול", מאוחר יותר נחשף בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/651215/ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות?] ב{{אינפו}}.}} שכוונתו של הרבי היא לרבי אליהו כץ רבה של באר שבע, שבספרו "ביכורי אליהו" כתב שצורתם של הלוחות היו מרובעות.}} שבראשם [[הרבי]] ציינו שהלוחות היות מרובעות, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות שהלוחות היו בצורת חצי עיגול. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן ב[[ש"ס]] שארכן ורחבן היה שישה טפחים, וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא ישאר חלל מיותר בארון. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/12XO98Tp5M5YS2ePoXRB9Zk5LzI-op0YP/view תמונה].}}, ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|שיחת קודש [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]].}}{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.<br />
<br />
המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ' קי"ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעת ב[[יהדות]].<br />
<br />
היו שניסו לעורר על הקביעה שהלוחות היו מרובעות{{הערה|רבי ישראל יעקב פישר [https://beta.otzar.org/#/book/102839/p/76/t/5491168681234/fs/0/start/0/end/0/c אבן ישראל, סימן נ"ז].}}, על פי הנכתב ב[[תלמוד הירושלמי]]{{הערה|[[מסכת שביעית]], פ"ו, ו[[מסכת נדרים]], פ"ה.}} שאין "מרובע" במעשה בראשית וב[[פרקי אבות]]{{הערה|פ"ה.}} נכתב שהלוחות נבראו ב[[בריאת העולם]]. אולם טענה זו הופרכה, וזאת מכיוון שמסקנת הירושלמי היא שהכלל ש"אין מרובע במעשה בראשית" הוא רק ב[[בעלי חיים]]{{מקור}}.<br />
<br />
===התייחסות מהרבי במשך השנים===<br />
[[קובץ:הלוחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות הברית מרובעות, ציור עתיק מלפני 600 שנים]]<br />
[[קובץ:מסיבות שבת סמל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל פעילות '[[מסיבות שבת]]' בה משולבות לוחות עגולות]]<br />
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי היו קיימים מספר סמלים חב"דיים בהם שולבו לוחות עגולות, ביניהם הסמל של פעילות '[[מסיבות שבת]]', פעילות אותה ייסד הרבי עצמו.<br />
<br />
עוד לפני תחילת נשיאותו החל הרבי להחדיר את נושא הלוחות המרובעות{{הערה|ראה מכתב הרבי למרת בתיה חיה בנוגע לציור הלוחות ב"בול" של הרשת מ[[כ"ה סיוון]] [[תשכ"ב]], ולהרב [[קלמן כהנא]] מ[[י"ב שבט]] [[תשכ"ז]].}} , כאשר היה אחראי על הוצאת ה"[[שיחות לנוער]]" שיצאו לאור בחיי [[אדמו"ר הריי"צ]]. באותן שנים יצאו לאור ה"שיחות לנוער" כשבתחילתן היה ציור לוחות מרובעות. באותה תקופה אנשים שאלו על כך את הרבי, והרבי במכתביו הדגיש כי מדובר בציור מכוון{{הערה|ראה מכתב הרבי לרב [[שלום דובער ריבקין]] מ[[כ"ט שבט]] [[תשכ"א]]:"ציורי הלוחות - כרגיל ב"עולם" - מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי על זה. דמלשון ה[[ש"ס]] משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא על פי דברי רז"ל על הכתוב מזה ומזה הם כתובים. ומדויק הוא בשער ה"שמועסין" (=[[שיחות לנוער]] ב[[אידיש]])".}}.<br />
<br />
בהזדמנות כאשר שלח הרב [[יעקב בריסקי]] ראש ישיבת "[[חנוך לנוער (ברוקלין)|חנוך לנוער]]", תמונה בה נראה תלמיד לומד לצד חלונות בצורה חצי עיגול, הורה הרבי לשנות את צורת החלונות למרובעים על אף אין מדובר בצורת הלוחות.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]]{{הערה|ב[[שבת]] פרשת תשא.}} דיבר [[הרבי]] באופן פומבי לראשונה בנוגע לתיקון צורת לוחות הברית, שעד אז (וגם היום בכמה מקומות) הופיעו ברוב המקומות (על ארונות קודש וחפצים יהודיים) בצורה עגולה, היינו שחלקם העליון של הלוחות כמין חצי עיגול. כאמור, עורר הרבי שצורה זו אינה נכונה ואדרבה, מקורה הוא בנצרות. מסופר כי לאחר שיחתו של הרבי כנגד הלוחות העגולות, טיפס הרב [[מיכאל טייטלבוים]], מנהל מוסדות '[[אהלי תורה]]' ב[[קראון הייטס]], על סולם גבוה, ותלש את אותה תבנית עגולה לעיני כל התלמידים, כדי לחנכם לכך.<br />
<br />
הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] דאג לאחר השיחה, להסתובב בעשרות בתי כנסת ולשנות את צורת הלוחות למרובעים ב[[פרוכת]], באישורו של ה[[גבאי]].<br />
<br />
לאחר חג השבועות [[תשמ"א]] נערכה הכנסת [[ספר תורה הכללי]] של [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]], כיון שהכתר לספר תורה נרכש עוד קודם שיחת הרבי בפומבי על צורת הלוחות, נחרטו עליו לוחות עגולים, ובשעה שהרבי עלה לתורה בספר בפעם הראשונה{{הערה|ההכנסה נערכה בקנדה ביום ראשון, וליום שני הביאו אותו ל-770 לקריאת התורה והרבי עלה בו.}} נעץ הרבי מבט ממוסך בכתר, ולאחר התפילה בירר הרבי מי התורם{{הערה|הרב [[אליעזר ליין]].}} ואמר שלפי מה שהתבונן ניתן לתקן בקלות מבלי שהכתר יהרס, וכיון שמדובר בתורם שיקבל את הדברים, הרי שיאמרו לו לתקן{{הערה|על פי מכתבו של הרב [[יהושע מונדשיין]].}}.<br />
<br />
בשיחה ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]], עורר הרבי על כך שוב, באומרו:{{ציטוטון|לפלא הכי גדול שישנם כמה וכמה מוסדות וארגונים שמציירים ב"סמל" שלהם את הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה - היפך דברי הגמרא}}, הרבי המשיך להסביר כי דברים אלו גורמים נזק לחינוך הילדים והשפעה מבחוץ: {{ציטוטון|מדובר במוסדות חינוך שמחנכים ילדי ישראל על טהרת הקודש, ומבלי הבט על זה שתכלית כוונת המוסד היא להגן על הילדים מפני השפעה שמבחוץ, ולפעול עליהם שהנהגתם תהיה באופן ד"כל מעשיך לשם שמים", ו"בכל דרכיך דעהו", ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ללימוד התורה. אף-על-פי-כן כאשר הם מציירים את הלוחות, על טפסים השייכים למוסד, פנקסי קבלות וכו', שבהם כלולים כל ענייני התורה כולה, הרי הם מציירים זאת באופן הפכי מדברי הגמרא}}.<br />
<br />
באותה שנה יצא על ידי [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]] סניף [[נחלת הר חב"ד]] בהנהלת הרב [[ליפא קורצווייל]] החוברת "[[על חטא העיגול]]" בעריכתו של ר' [[יחזקאל סופר]]. חוברת זו הופצה ברבבות עותקים וגרמה לסערה בעולם התורני. בעקבותיה נוצר גל התעניינות במקומות רבים ברחבי הארץ.<br />
<br />
מאז החל הרבי במבצע המיוחד, חל שינוי מהותי ביחס ללוחות המרובעות, כשרובם של גדולי ישראל מצדדים בשינוי המתבקש, ורבים אחרים, מכל החוגים והעדות, החלו לנהוג לפי הוראתו של הרבי{{הערה|זאת אפשר לראות בבתי כנסת רבים שמקפידים לצייר דווקא לוחות מרובעות.}}, ובמקומות רבים שונו צורת הלוחות{{הערה|[https://col.org.il/news/129130 "נטע זר בכרם ישראל": 40 שנה לזעקת הרבי נגד לוחות עגולות] באתר {{חב"ד און ליין}} {{*}} [https://chabad.info/news/927658/ סמל הרבנות הדתית שדרות] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] ניסו [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] לפעול לקראת [[חנוכה]] הנפקת מטבעות שמצידם האחד יופיעו סמלים יהודיים ומצידם השני שווי המטבע. בין השאר הוצע שבין הסמלים היהודיים יופיע צורת לוחות-הברית. הרבי הגיב על הצעה זו:{{ציטוטון|הבטוח שייעשה מרובעות? - באם לא בטוח, לא לדבר על-דבר ציור זה (שלא להיכנס למחלוקת וכו' שאין לוותר בזה, כיוון שזה היפך ה[[ש"ס]])}}.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]], בעקבות פניות חוזרות ונשנות אל הרבנות הראשית לישראל{{הערה|[https://chabad.info/news/33196/ סטודנטים בפניה לרבנות הראשית: די לעגל פינות].}}, שונה לבסוף סמל המוסד והוחלפו בו לוחות הברית העגולות שהופיעו בו, בלוחות מרובעות{{הערה|[http://chabad.info/news/הרבנות-הראשית-ריבעה-את-לוחות-הברית/ הרבנות הראשית "ריבעה" את לוחות הברית] {{אינפו}}.}}, כמו כן ב[[כ"ד סיון]] [[ה'תשע"ט]] במסגרת יום הרבנות הצבאית לציון 70 שנה להיווסדה, הוצג והונף דגל הרבנות החדש שבו מופיעות הלוחות כנדרש. קדמו לזה שתדלנויות רבות וכחלק מהן, גם שינוי הסמל ברבנות הראשית לישראל - סייעה.<br />
<br />
הרבי הורה לחסידים לא לוותר בשום אופן על ציור לוחות מרובעות כיון שזהו היפך הש"ס (בשונה מציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב"ם עוד בזמנו){{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/ליקוט-מענות-קודש-תשמג.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות פו].}}, ואף הורה לעורכים של גליון '[[משיח טיימס]]' לנצל כל הזדמנות לצייר לוחות מרובעות בדווקא.<br />
<br />
לבית כנסת בירושלים ששינה את צורת הלוחות החצי עגול למלבן, הורה הרבי לשנות למרובע, עם זאת שעל פרוכת ארון הקודש ב-770 הלוחות מצויירות כמלבנים, וכן צייר הרבי בכתב יד קודשו עבור המעיל של ספר התורה של ילדי ישראל, כשהוא מציין במפורש שעל הגובה להיות ו' טפחים והרוחב ג' טפחים.<br />
<br />
==בתורת החסידות==<br />
{{להשלים}}<br />
הרבי הסביר שהסיבה ש[[חטא העגל]] והלוחות האחרונות נכתבו ב[[פרשת כי תשא]] כהמשך ללוחות הראשונות כך שנראה הדבר שהם משהו "אחד", למרות שמדובר לכאורה בשני עניינים הפכיים ולא קשורים, זאת משום ששלושת הדברים האלו הינם מסמלים את שלושת השלבים בעלייה של בני ישראל: הלוחות הראשונות מבטאים את העלייה של בני ישראל, חטא העגל מסמל את הירידה לצורך עלייה - שמובילה לשלימות של הכול - הלוחות האחרונות{{הערה|[[דבר מלכות כי תשא]].}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''ציור הלוחות כמו שהוא בהשמועסן''', לקט כתבי יד קודש של הרבי ביחס ללוחות מרובעות, מדור 'מבית המלכות' גליון 1849 עמוד 4<br />
*הרב מנחם מענדיל רוזנבוים, '''הלוחות''', סקירת הפולמוס סביב צורת הלוחות בצירוף יריעה נרחבת מדעתו המנומקת של הרבי בנושא, מוסף המבשר-תורני, ערב שבת פרשת יתרו תשפ"א עמוד 24<br />
*'''[[דבר מלכות]] כי תשא''', ביאור מקיף אודות מעלת הלוחות הראשונות, מעלת הלוחות האחרונות, והסיבה שמובאים באותה פרשה<br />
*'''שבת טיש''' פרשת כי תשא תש"פ (397) מדור 'יוסיף דעת' עמוד 2<br />
*הרב מרדכי מנשה לאופר, '''לוחות מרובעים''', בתוך שבועון התקשרות גליון א'תלג במדור ניצוצי רבי, ערב שבת פרשת יתרו תשפ"ב, עמוד 9<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{אוצר החכמה|יחזקאל סופר|על חטא העיגול|629099}} <br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2097 נו, חב"דניק, ספר לי כיצד נראו לוחות הברית?], מאמר העוסק בשאלה האם הלוחות היו ריבוע או מלבן, הרב [[פרץ בלוי]] - אתר {{שטורעם}} {{PDF}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/129130 "נטע זר בכרם ישראל": 40 שנה לזעקת הרבי נגד לוחות עגולות]'''{{COL|}}<br />
*הרב חיים אליעזר וילשאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/656790/ למה עם ישראל לקחו את 'שברי הלוחות' למלחמה?]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/news/675968/ ב'כאן 11' הסבירו מדוע הלוחות המרובעות הן הנכונות]''' - מתוך הערך "[[לוחות הברית]]" (ערך זה) עם צילום מסך מאתר [[חב"דפדיה]] - {{אינפו}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{הר הבית}}<br />
[[קטגוריה:הלכה]]</div>ליתר דיוקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%98%D7%90%D7%95%D7%91&diff=555334אברהם טאוב2022-07-18T10:03:23Z<p>ליתר דיוק: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:טאוב.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ר' אבי טאוב בתפילה ב-[[770]]]]<br />
[[קובץ:נחשון וטאוב.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ר' אבי טאוב ור' [[דוד נחשון]] בציון [[אדמו"ר האמצעי]], בניעז'ין, מקריאים את הפסק דין]]<br />
'''אברהם (אבי) טאוב''' ([[ז' תמוז]] [[תשי"א]] - [[כ"ט תשרי]] [[תש"פ]]) היה איש עסקים, חסיד חב"ד, יסד את חברת "[[שפע ימים]]". ומאז הקמתה בחודש [[טבת]] [[תשנ"ט]] הוא שימש כמנכ"ל החברה.<br />
==תולדות חיים==<br />
אבי נולד ביום [[ז' בתמוז]] שנת [[תשי"א]] בעיר [[נתניה]]. אביו היה יהלומן וגם אבי עוסק משחר ילדותו בתחום היהלומים, אבנים יקרות ותכשיטים.<br />
<br />
בשלהי שנות הלמד"ים הפך ל[[חסיד]] של [[הרבי]] ממנו זכה ליחס מיוחד ואישי.<br />
<br />
יחד עם חברו הקרוב ושותפו הרב [[דוד נחשון]] נשלחו על ידי הרבי לשליחויות שונות חשאיות ומסווגות בעניינים שונים בארץ וברחבי העולם.<br />
<br />
באמצע שנות הממי"ם נשלחו למסעות מתמשכים, על פני 5 שנים, אל מאחורי מסך הברזל הסובייטי במסווה של אנשי עסקים, על מנת לתחזק ולהגדיל את התשתית של המחתרת היהודית-חב"דית ששמרה לאורך שנות הדיכוי על הגחלת היהודית ברחבי [[רוסיה]] הקומוניסטית.<br />
<br />
בהתאם להוראות מפורטות שקיבלו מהרבי בשנת [[תשמ"ח]] בנו השנים ברחבי ברית המועצות את האוהלים והציונים של אדמו"רי החסידות בכלל ו[[רבותינו נשיאנו|אדמו"רי חב"ד]] בפרט.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] היה שותף פעיל בבניית בית חב"ד המרכזי בנתניה שע"י השליח הראשי לעיר, הרב [[מנחם וולפא]].<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] נשלח יחד עם הרב דוד נחשון כ"שלוחי בית-דין" של רבני חב"ד מרחבי העולם - בהסכמתו ובברכתו של הרבי - לשליחות סודית לכל ציוני אדמו"רי חב"ד ברוסיה, על מנת להקריא שם את פסק הדין הקובע שהרבי הוא [[מלך המשיח]] ועליו להתגלות לעיני כל העולם.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] הקים את [[בית הכנסת]] ובית המדרש '''מרכז ממש''' בנתניה - במטרה להתמקד בהפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל.<br />
<br />
ב[[כ"ט תשרי]] [[תש"פ]] הלך לעולמו בגיל 68 לאחר שחלה במחלה הידועה.<br />
<br />
==ניידות חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|ניידות חב"ד}}<br />
מאז השנים הראשונות של הקמת [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]] ליווה אבי טאוב את הארגון מהפן הכלכלי והארגוני כחבר וועד ההנהלה, ואף סייע במהלך שנות הממי"ם בקניית כמה ניידות מכספו הפרטי.<br />
<br />
יחד עם ר' דוד נחשון החל את קמפיין "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" ב[[חנוכה]] [[תשנ"ג]] ומאז עשו רבות בפרסום זהותו של הרבי כמלך המשיח ופרסום בשורת הגאולה.<br />
<br />
==שפע ימים==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[שפע ימים]]}}<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ח]] ייסד אבי טאוב את חברת שפע ימים שהוקמה על בסיס נבואתו של [[הרבי מלך המשיח]] שנאמרה למר אריה גוראל (ראש עיריית [[חיפה]] דאז) בביקרו אצל הרבי במעמד חלוקת דולרים ל[[צדקה]] ב[[חודש אייר]] [[תשמ"ח]].<br />
<br />
בדבריו קבע הרבי כי בעמק שסמוך לעיר חיפה - [[הקב"ה]] הטמין אוצרות של אבנים טובות ומרגליות באדמה. אבי ראה בהקמת שפע ימים ובאמצעותה את גילוי האוצרות את מילוי הוראותיו של הרבי: {{ציטוטון|... עניינים שהם באופן של אורות דתוהו אבל בכלים דתיקון..!}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו - עו"ד בנימין (בני) טאוב ע"ה, היה מושפעו, ושימש בין השאר גם עורך דין של מערכת [[בית משיח]] <br />
<br />
*אחיינו - אור חיים טאוב, בנו של בני, למד בישיבת מקור חיים, אחר כך התקרב להשקפת הציונות הדתית, וייסד ועומד בראש ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] של הציונות הדתית ב[[רמת גן]].<br />
* בנו - הרב [[יוסף יצחק טאוב]] - רב בית הכנסת ובית המדרש מרכז ממ"ש בנתניה וראש [[כולל אברכים|כולל]] ללימוד תורת הגאולה.<br />
* בנו - ר' מנחם מענדל טאוב - למד בישיבת [[תומכי תמימים קריות|תומכי תמימים בקריית שמואל]]. והוסמך כמומחה בתחום המחשבים. מנהל תחום המיחשוב וסמנכ"ל חברת שפע ימים.<br />
* בנו - ר' משה חיים טאוב - למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|ישיבת חב"ד בנצרת עילית]]. שירת בצה"ל כקצין מודיעין. משמש כקצין ביטחון של מוסדות ממשלתים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.shefayamim.com/Abraham-Avi-Taub/avi-taub.htm פרופיל על אבי טאוב] (אנגלית)<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75086 משימה סודית ברוסטוב] {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/13-%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%92%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F/ 13 דולרים מהרבי עבור גידול הזקן]{{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/3/14/295159757516.html חשיפתו של דוד נחשון בעיתון בית משיח, גליון 873].<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78425 הפ"נ שהרבי הכניס לכיס הסרטוק {{וידאו}}]<br />
*[https://chabad.info/moshiach/67638/ כשערפאת ימ"ש הציג את תמונת בית המקדש] {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:טאוב, אברהם}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחי הרבי בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]</div>ליתר דיוקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=553611אומות העולם בזמן הגאולה2022-07-13T10:14:30Z<p>ליתר דיוק: תקלדה</p>
<hr />
<div>בזמן ה[[גאולה]], עת אשר כל מה שאינו בגדר "ה[[קדושה]]" במהותו, או כמסייע לה, יתבטל ויסתלק מהעולם. גם שאר האומות אשר אינם יהודים, דינם יהיה להתבטל, אך הדבר תלוי במעשיהם של אותם אומות, אם התנהגו בחייהם ב[[אמונה בה'|אמונה]] ב[[הקב"ה]] ולא הצרו ל[[עם ישראל]], אזי יזכו להשאר גם בתקופת הגאולה ואדרבה הם יזכו גם לראות את הגילויים הנעלים, ותפקידם יהיה לשרת ולסייע לעם ישראל, דבר אשר יהיה עבורם כזכות גדולה. אך אותם אומות ואנשים שבמשך הדורות הצרו והזיקו לעם ישראל יתבטלו ויבואו על עונשם.<br />
==המקורות לקיום או ביטול האומות בגאולה==<br />
ב[[תנ"ך]] ו[[תלמוד]] על מפרשיו מוצאים אנו דעות שונות ואף סותרות.<br />
===מקורות המוכיחים את ביטול האומות העולם===<br />
ב[[פרשת בלק]] כחלק מנבואת בלעם, כתוב: <br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="וקרקר כל בני שת"|מקור=במדבר, כד יז}}<br />
<br />
ומפרשים{{הערה|האבן עזרא, תרגום יונתן בן עוזיאל, ותרגום ירושלמי}} ש"וקרקר כל בני שת" פירושו ש[[מלך המשיח]] יהרוס ויחריב את [[אומות העולם]] כמו שהורסים קיר. (ובפירוש פסוק זה עצמו מוצאים אנו מחלוקת, ולדעה אחרת הפירוש הוא שמשיח ישלוט על אומות העולם, דהיינו שהם ישארו קיימים.)<br />
<br />
ב[[ישעיה]] מתואר הדבר ביתר חריפות וכדוגמה על מלכות אדום: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="מי זה בא מאדום חמוץ [[בגד|בגדים]] מבצרה... אדרכם באפי וארמסם בחמתי... כי יום נקם בליבי ושנת גאולי באה"|מקור= ישעיה, פרק ס"ג}}<br />
===מקורות המוכיחים את קיומם ותיקונם===<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו. כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים|מקור=ישעיה ב, ב-ה}}<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם השם לעבדו שכם אחד"|מקור=צפניה ג, ט}}<br />
==תיווך הסתירה==<br />
קשה להעלות על הדעת שדווקא בזמן ה[[גאולה]] המסמלת את נצחון ה[[טוב]] על העולם וכיבוש ה[[רע]], דווקא אז תתרחש השמדה כללית וקולקטיבית וללא חשבון, על כך מסביר [[הרבי]] שישנו חילוק, אותם אלה ש[[חטא]]ו ופשעו ל[[הקב"ה|ה']] ולעמו, בזמן ה[[גלות]] עליהם יתקיים הפסוקים ונבואות המתארים הרס והשמדה, יחד עם ביטול רוח ה[[טומאה]] לעתיד, אך אותם אלה המכונים "חסידי אומות העולם" שבכל הדורות סייעו והתנהגו בכבוד אל [[עם ישראל]] הם ישארו ויתוקנו ואף יזכו להתעלות, כמבואר באריכות בחסידות וכמו שכותב [[אדמו"ר הזקן]] בתניא "ומיתרון (ומרוב) ההארה שתתגלה לישראל לעתיד יגיה (יאיר) חושך האומות גם כן{{הערה|פרק ל"ו בסופו}}. <br />
===תיקון אומות העולם===<br />
כחלק מפעולתיו של מלך המשיח ומייעודי הגאולה בכלל הוא בירור, זיכוך ותיקון אומות העולם, כמו שכותב [[הרמב"ם]] על מלך המשיח{{הערה|הלכות מלכים סוף פרק י"א}}: "ויתקן את כל העולם כולו לעבוד את ה' ביחד" <br />
<br />
הנהירה של אומות-העולם לארץ-ישראל ולירושלים, כדי לעבוד את ה' ולסייע לעם-ישראל מתוארת בנביא ישעיהו הנ"ל: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו. כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים".<br />
<br />
דברים דומים נאמרים בנבואת זכריה{{הערה|זכריה ח, כא-כג}}: "כה אמר ה' צבאות, עד אשר יבואו עמים, ויושבי ערים רבות. והלכו יושבי אחת אל אחת לאמור, נלכה הלוך לחלות את פני ה' ולבקש את ה' צבאות, אלכה גם אני. ובאו עמים רבים וגויים עצומים לבקש את ה' צבאות בירושלים, ולחלות את פני ה'. כה אמר ה' צבאות, בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים, והחזיקו בכנף איש יהודי לאמור נלכה עמכם, כי שמענו אלוקים עמכם".<br />
==תפקיד הגויים בזמן הגאולה==<br />
אחד מיעודי הגאולה הינו:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=והיו מלכים אומניך ושרתיהם מיניקותיך, אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו, וידעת כי אני ה'|מקור=ישעיה מט, כג}}<br />
<br />
פסוק זה מתאר את האומות בגאולה משרתים את ישראל מאלף עד תיו ולשם המחשת הענין אף כתוב שילחכו את עפר רגליהם של ישראל.<br />
<br />
מסופר בגמרא{{הערה|זבחים יט א}} על ר' הונא בר נתן שפעם אחת נפגש עם איזגדר מלך פרס והאבנט שלו היה חגור גבוה מהרגיל, ניגש אליו המלך וסידר את אבנטו כשהוא אומר לו: "הלא עליכם נאמר ממלכת כוהנים וגוי קדוש, כשסיפר זאת רב הונא לחבירו אמימר, אמרו לו שהתקיים בו היעוד של "ויהיו מלכים אמניך".<br />
<br />
===אלפיים עבדים לכל יהודי===<br />
כחלק מבירור וזיכוך הגויים בגאולה, תפקידם יהיה לשרת ולסייע לעם ישראל להתעלות בתורה ובקדושה, ובכך יהיה זכותם. מובא בגמרא{{הערה|מסכת שבת לב, ב}}: "אמר ריש לקיש, כל הזהיר בציצית, זוכה ומשמשין לו שני אלפים ושמונה-מאות עבדים. שנאמר: כה אמר ה' צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים והחזיקו בכנף איש יהודי"{{הערה|זכריה ח, כא-כב}}.<br />
<br />
המפרשים מסבירים איך הגיע ריש-לקיש לחשבון זה של אלפיים ושמונה-מאות: "כבר ידעת, כל לשונות הגויים הם שבעים לשון, ואם יהיו עשרה אנשים מכל לשון לשבעים לשון – יהיו הכול שבע-מאות. הרי אלו יחזיקו בכנף אחד; וה[[טלית]] שעל ישראל יש לה ארבע כנפיים, שנאמר 'על ארבע כנפות כסותך', הרי אם יהיו שבע-מאות מחזיקים בכנף אחד, יהיו כל המחזיקים בארבע כנפיים – אלפים ושמונה-מאות"{{הערה|רב ניסים גאון}}.<br />
<br />
אף שלכאורה אלפיים עבדים לאדם אחד נשמע כהגזמה, ואינו מובן למה יצטרך אדם אחד כל כך הרבה עבדים. הרבי העלה את התמיה הזאת וענה{{הערה|[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] כרך ג, עמ' 1697}}:<br />
"וכאשר יהודי ישאל: מה יעשה עם אלפיים ושמונה-מאות עבדים – הרי זה עתה יצא מהגלות, ובזמן הגלות לא היה לו אפילו עבד אחד, ואם-כן, מה יעשה עם אלפיים ושמונה-מאות עבדים?! לכאורה, הרי זה 'לבטלה', כי אין לו במה להעסיק את כל העבדים, ואין לו אפילו פנאי לזה, כי הוא צריך ללמוד את תורתו של משיח?! – הנה שאלה זו תהיה בין השאלות שישאלו את משיח-צדקנו, והוא יתרץ אותה"<br />
==תחילת קיום היעוד כבר בזמן הזה==<br />
<br />
[[הרבי]] מסביר שבזמן הזה שלפני בא ה[[גאולה]] יש לכל אחד את ה"נתינת כח" מלמעלה וכחלק מעבודתו ב[[עולם]] "לעשות לו (להם) יתברך דירה בתחתונים(בעולם הגשמי)" בכחו גם להשפיע על אינם [[יהודים]], ואף לזכות לסיועם, ומביא הרבי סיפור שסיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שפעם יצא הרבי [[מהר"ש]] למסע ועבר בין כפרים של אינם יהודים וכולם בראותם את הרבי עובר בעגלה יצאו והשתחוו לפניו, הסיבה שהרבי הריי"צ סיפר זאת, אומר הרבי, הוא ללמד הוראה לרבים, לדעת שיש לכל אחד את הכח והאחריות להשפיע על הגויים אומות העולם.{{הערה|קונטרס חג הסוכות תש"נ סעיף ה}}<br />
<br />
יש לציין שכחלק מפעולותיו של [[הרבי כמלך המשיח]] יצא במבצע נרחב להשפיע על כל אחד ואחד מאומות העולם שאינם יהודים לקיים את [[שבע מצוות בני נח]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''[[לקוטי שיחות]]''' ח' כ"ג עמ' 172.<br />
* '''לקוטי שיחות''' ח' כ"ה עמ' 127.<br />
* '''[[התועדויות]]''' [[תשמ"ב]] ח' ג עמ' 1697.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
;מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6497 הגויים שייכחדו]'''<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6107 תחיית המתים - גם לגויים?]'''<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6006 הגויים שילמדו תורה ויעניקו מתנות]'''<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5627 על מה יודו הגויים בגאולה]'''<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3650 [[צדקה]] לימודית ו[[צדקה]] לגויים]'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{תבנית:גאולה ומשיח}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אומות העולם]]<br />
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]</div>ליתר דיוקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=553610אומות העולם בזמן הגאולה2022-07-13T10:11:51Z<p>ליתר דיוק: </p>
<hr />
<div>בזמן ה[[גאולה]], עת אשר כל מה שאינו בגדר "ה[[קדושה]]" במהותו, או כמסייע לה, יתבטל ויסתלק מהעולם. גם שאר האומות אשר אינם יהודים, דינם יהיה להתבטל, אך הדבר תלוי במעשיהם של אותם אומות, אם התנהגו בחייהם ב[[אמונה בה'|אמונה]] ב[[הקב"ה]] ולא הצרו ל[[עם ישראל]], אזי יזכו להשאר גם בתקופת הגאולה ואדרבה הם יזכו גם לראות את הגילויים הנעלים, ותפקידם יהיה לשרת ולסייע לעם ישראל, דבר אשר יהיה עבורם כזכות גדולה. אך אותם אומות ואנשים שבמשך הדורות הצרו והזיקו לעם ישראל יתבטלו ויבואו על עונשם.<br />
==המקורות לקיום או ביטול האומות בגאולה==<br />
ב[[תנ"ך]] ו[[תלמוד]] על מפרשיו מוצאים אנו דעות שונות ואף סותרות.<br />
===מקורות המוכיחים את ביטול האומות העולם===<br />
ב[[פרשת בלק]] כחלק מנבואת בלעם, כתוב: <br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="וקרקר כל בני שת"|מקור=במדבר, כד יז}}<br />
<br />
ומפרשים{{הערה|האבן עזרא, תרגום יונתן בן עוזיאל, ותרגום ירושלמי}} ש"וקרקר כל בני שת" פירושו ש[[מלך המשיח]] יהרוס ויחריב את [[אומות העולם]] כמו שהורסים קיר. (ובפירוש פסוק זה עצמו מוצאים אנו מחלוקת, ולדעה אחרת הפירוש הוא שמשיח ישלוט על אומות העולם, דהיינו שהם ישארו קיימים.)<br />
<br />
ב[[ישעיה]] מתואר הדבר ביתר חריפות וכדוגמה על מלכות אדום: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="מי זה בא מאדום חמוץ [[בגד|בגדים]] מבצרה... אדרכם באפי וארמסם בחמתי... כי יום נקם בליבי ושנת גאולי באה"|מקור= ישעיה, פרק ס"ג}}<br />
===מקורות המוכיחים את קיומם ותיקונם===<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו. כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים|מקור=ישעיה ב, ב-ה}}<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם השם לעבדו שכם אחד"|מקור=צפניה ג, ט}}<br />
==תיווך הסתירה==<br />
קשה להעלות על הדעת שדווקא בזמן ה[[גאולה]] המסמלת את נצחון ה[[טוב]] על העולם וכיבוש ה[[רע]], דווקא אז יתרחש השמדה כללית וקולקטיבית ללא חשבון מי ומה, על כך מסביר [[הרבי]] שישנו חילוק, אותם אלה ש[[חטא]]ו ופשעו ל[[הקב"ה|ה']] ולעמו, בזמן ה[[גלות]] עליהם יתקיים הפסוקים ונבואות המתארים הרס והשמדה, יחד עם ביטול רוח ה[[טומאה]] לעתיד, אך אותם אלה המכונים "חסידי אומות העולם" שבכל הדורות סייעו והתנהגו בכבוד אל [[עם ישראל]] הם ישארו ויתוקנו ואף יזכו להתעלות, כמבואר באריכות בחסידות וכמו שכותב [[אדמו"ר הזקן]] בתניא "ומיתרון (ומרוב) ההארה שתתגלה לישראל לעתיד יגיה (יאיר) חושך האומות גם כן{{הערה|פרק ל"ו בסופו}}. <br />
===תיקון אומות העולם===<br />
כחלק מפעולתיו של מלך המשיח ומייעודי הגאולה בכלל הוא בירור, זיכוך ותיקון אומות העולם, כמו שכותב [[הרמב"ם]] על מלך המשיח{{הערה|הלכות מלכים סוף פרק י"א}}: "ויתקן את כל העולם כולו לעבוד את ה' ביחד" <br />
<br />
הנהירה של אומות-העולם לארץ-ישראל ולירושלים, כדי לעבוד את ה' ולסייע לעם-ישראל מתוארת בנביא ישעיהו הנ"ל: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו. כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים".<br />
<br />
דברים דומים נאמרים בנבואת זכריה{{הערה|זכריה ח, כא-כג}}: "כה אמר ה' צבאות, עד אשר יבואו עמים, ויושבי ערים רבות. והלכו יושבי אחת אל אחת לאמור, נלכה הלוך לחלות את פני ה' ולבקש את ה' צבאות, אלכה גם אני. ובאו עמים רבים וגויים עצומים לבקש את ה' צבאות בירושלים, ולחלות את פני ה'. כה אמר ה' צבאות, בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים, והחזיקו בכנף איש יהודי לאמור נלכה עמכם, כי שמענו אלוקים עמכם".<br />
==תפקיד הגויים בזמן הגאולה==<br />
אחד מיעודי הגאולה הינו:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=והיו מלכים אומניך ושרתיהם מיניקותיך, אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו, וידעת כי אני ה'|מקור=ישעיה מט, כג}}<br />
<br />
פסוק זה מתאר את האומות בגאולה משרתים את ישראל מאלף עד תיו ולשם המחשת הענין אף כתוב שילחכו את עפר רגליהם של ישראל.<br />
<br />
מסופר בגמרא{{הערה|זבחים יט א}} על ר' הונא בר נתן שפעם אחת נפגש עם איזגדר מלך פרס והאבנט שלו היה חגור גבוה מהרגיל, ניגש אליו המלך וסידר את אבנטו כשהוא אומר לו: "הלא עליכם נאמר ממלכת כוהנים וגוי קדוש, כשסיפר זאת רב הונא לחבירו אמימר, אמרו לו שהתקיים בו היעוד של "ויהיו מלכים אמניך".<br />
<br />
===אלפיים עבדים לכל יהודי===<br />
כחלק מבירור וזיכוך הגויים בגאולה, תפקידם יהיה לשרת ולסייע לעם ישראל להתעלות בתורה ובקדושה, ובכך יהיה זכותם. מובא בגמרא{{הערה|מסכת שבת לב, ב}}: "אמר ריש לקיש, כל הזהיר בציצית, זוכה ומשמשין לו שני אלפים ושמונה-מאות עבדים. שנאמר: כה אמר ה' צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים והחזיקו בכנף איש יהודי"{{הערה|זכריה ח, כא-כב}}.<br />
<br />
המפרשים מסבירים איך הגיע ריש-לקיש לחשבון זה של אלפיים ושמונה-מאות: "כבר ידעת, כל לשונות הגויים הם שבעים לשון, ואם יהיו עשרה אנשים מכל לשון לשבעים לשון – יהיו הכול שבע-מאות. הרי אלו יחזיקו בכנף אחד; וה[[טלית]] שעל ישראל יש לה ארבע כנפיים, שנאמר 'על ארבע כנפות כסותך', הרי אם יהיו שבע-מאות מחזיקים בכנף אחד, יהיו כל המחזיקים בארבע כנפיים – אלפים ושמונה-מאות"{{הערה|רב ניסים גאון}}.<br />
<br />
אף שלכאורה אלפיים עבדים לאדם אחד נשמע כהגזמה, ואינו מובן למה יצטרך אדם אחד כל כך הרבה עבדים. הרבי העלה את התמיה הזאת וענה{{הערה|[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] כרך ג, עמ' 1697}}:<br />
"וכאשר יהודי ישאל: מה יעשה עם אלפיים ושמונה-מאות עבדים – הרי זה עתה יצא מהגלות, ובזמן הגלות לא היה לו אפילו עבד אחד, ואם-כן, מה יעשה עם אלפיים ושמונה-מאות עבדים?! לכאורה, הרי זה 'לבטלה', כי אין לו במה להעסיק את כל העבדים, ואין לו אפילו פנאי לזה, כי הוא צריך ללמוד את תורתו של משיח?! – הנה שאלה זו תהיה בין השאלות שישאלו את משיח-צדקנו, והוא יתרץ אותה"<br />
==תחילת קיום היעוד כבר בזמן הזה==<br />
<br />
[[הרבי]] מסביר שבזמן הזה שלפני בא ה[[גאולה]] יש לכל אחד את ה"נתינת כח" מלמעלה וכחלק מעבודתו ב[[עולם]] "לעשות לו (להם) יתברך דירה בתחתונים(בעולם הגשמי)" בכחו גם להשפיע על אינם [[יהודים]], ואף לזכות לסיועם, ומביא הרבי סיפור שסיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שפעם יצא הרבי [[מהר"ש]] למסע ועבר בין כפרים של אינם יהודים וכולם בראותם את הרבי עובר בעגלה יצאו והשתחוו לפניו, הסיבה שהרבי הריי"צ סיפר זאת, אומר הרבי, הוא ללמד הוראה לרבים, לדעת שיש לכל אחד את הכח והאחריות להשפיע על הגויים אומות העולם.{{הערה|קונטרס חג הסוכות תש"נ סעיף ה}}<br />
<br />
יש לציין שכחלק מפעולותיו של [[הרבי כמלך המשיח]] יצא במבצע נרחב להשפיע על כל אחד ואחד מאומות העולם שאינם יהודים לקיים את [[שבע מצוות בני נח]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''[[לקוטי שיחות]]''' ח' כ"ג עמ' 172.<br />
* '''לקוטי שיחות''' ח' כ"ה עמ' 127.<br />
* '''[[התועדויות]]''' [[תשמ"ב]] ח' ג עמ' 1697.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
;מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6497 הגויים שייכחדו]'''<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6107 תחיית המתים - גם לגויים?]'''<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=6006 הגויים שילמדו תורה ויעניקו מתנות]'''<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5627 על מה יודו הגויים בגאולה]'''<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=3650 [[צדקה]] לימודית ו[[צדקה]] לגויים]'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{תבנית:גאולה ומשיח}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אומות העולם]]<br />
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]</div>ליתר דיוקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%96%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%95&diff=550914זאב זלנקו2022-07-01T05:26:25Z<p>ליתר דיוק: </p>
<hr />
<div>{{בעבודה מתמשכת}}<br />
[[קובץ:זלנקו.jpg|ממוזער|ד"ר זאב (וולדמיר) זלנקו.]]<br />
ד"ר ר' '''זאב (וולדמיר) זלנקו''' ([[תשל"ג]] - ר"ח תמוז תשפ"ב). היה חסיד חב"ד, שימש כרופא ראשי בעיירה קריית יואל (מונרו) של חסידי סאטמר שבניו יורק.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תשל"ג]] ב[[רוסיה הסובייטית]], להורים שכתוצר של מערכת החינוך הקומוניסטי, כמעט לא ידעו על יהדותם. שני דורות אחורה, כל המשפחה הייתה שומרת תורה ומצוות, אבל בעקבות המהפכה הקומוניסטית סבו וסבתו עזבו שמירת תורה ומצות, ולהוריו בקושי היו זכרונות יהודיים.<br />
<br />
למרות שלא התנהגו כיהודים – בעיני הגויים הם נחשבו כיהודים וסבלו מתופעות אנטישמיות.<br />
<br />
בשנת תשל"ז, הצליחה המשפחה לקבל היתרי יציאה מרוסיה, ולאחר תחנת ביניים באיטליה – היגרו לארצות הברית והתיישבו בברוקלין. כעבור כמה חודשים אביו לקח אותו לקראון הייטס, שם ערך לו ברית מילה בבית הכנסת של ארגון [[FREE]] הפועל בקרב יוצאי רוסיה.<br />
<br />
כאשר נכנס ללימודים גבוהים בקולג', למד פילוסופיה, ולקראת סיום הלימודים בקולג', לפני התחלת לימודי הרפואה באוניברסיטה, נסע במסגרת [[ארגון הלל]] לטיול בארץ ישראל. <br />
<br />
במהלך השבוע הראשון טייל באתרים רבים, ונהנה מהחשיפה לכל קשת החיים היהודיים בארץ ישראל, ובסיומו של השבוע כאשר התארח בליל שבת אצל משפחה חרדית בעיר העתיקה בירושלים, החלה אצלו התעוררות רוחנית, שהתחזקה בהמשך לאורך הביקור, וכאשר הגיע הטיול לסיומו, החליט שברצונו להישאר בארץ ולהעמיק את הזהות היהודית שלו ונרשם לתוכנית 'ישראלייט' בניהול הרב דוד אהרן בעיר העתיקה בירושלים.<br />
<br />
במהלך התוכנית למד הרבה על היהדות. בין השאר היו לו שיחות ארוכות עם ד"ר ג'רלד שרדר, יהודי שומר תורה ומצוות ופיזיקאי מפורסם בעולם, על הסתירה לכאורה בין הדת למדע, והוא הוכיח שכאשר מכירים לעומק את היהדות וגם את המדע, הכל נהיה ברור יותר. ה'סתירות' הן תוצאה של בורות, או ביהדות או במדע.<br />
<br />
כעבור חודש היה חייב לחזור לארה"ב, ללימודי הרפואה באוניברסיטה בבופולו ולפני שחזר נוצר קשר בינו לבין הרב [[נתן גוראריה]], שליח הרבי באונירבסיטה.<br />
<br />
בשנת תשנ"ה התחיל ללמוד רפואה באוניברסיטה בבופולו. מצד אחד הלך עם כיפה, ומצד שני עוד לא החליט לשנות את אורח החיים לגמרי.<br />
<br />
בחורף תשנ"ו עבר חוויה מטלטלת לאחר שאביו עבר אירוע לב רפואי, והתפילות מעומק הלב לרפואת אביו חיזקו אותו במקביל בכל הקשר לתורה ולמצוות.<br />
<br />
באותה תקופה התקרב גם אחיו אפרים לשמירת תורה ומצוות, והדבר פעל עליו ועל הוריו להתחזק בכשרות.<br />
<br />
בר"ח תמוז ה'תשפ"ב - 30 ביוני 2022 נפטר לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.<br />
<br />
==במגפת הקורונה==<br />
[[קובץ:כינוס השולחים עו.jpg|ממוזער|ד"ר זלנקו נואם בבנקט כינוס השלוחים תשע"ו.]]<br />
במהלך [[מגפת הקורונה]] קיבל פרסום גדול בטענה שהצליח לרפא כ־700 חולי קורונה על ידי שימוש בתרופה לטיפול במלריה בשם hydroxychloroquine (הידרוקסיכלורוקווין) בשילוב עם חומרים אחרים. מטרה של תרופה זאת היא להגביר את ספיגת ה'אבץ', אחד ממרכיביה העיקריים של המערכת החיסונית, בגוף. לדבריו גם אפשר להחליף את הטיפול בתרופה זאת באמצעות תוסף תזונה 'קוורציטין' המגביר גם הוא את ספיגת האבץ בגוף.<br />
<br />
הוא פרסם את ממצאיו בכתב וטען שהתרופה הוכחה כיעילה אצל מטופליו. הנשיא טראמפ וראשי הממשל בוושינגטון מהרו לאמץ את הצעתו. אך ראשי מערכת הבריאות הביעו התנגדות בטענה שאין נתונים מדעיים ליעילות התרופה. העניין נותר במחלוקת בין ראשי מערכות הבריאות בעולם, ואף נעשה נושא למאבק בין תומכי פרזידנט טראמפ למתנגדיו.<br />
<br />
מחקר שנערך{{הערה|התפרסם במגזין יוקרתי למיקרוביולוגיה, מובא באתר [https://chabad.info/news/coronavirus/630503/ חב"ד אינפו].}} בקרב חולים בסיכון גבוה{{הערה|כל החולים שהשתתפו במחקר היו בסיכון והשתייכו לאחת מקבוצות הסיכון הבאות: מעל גיל 60; עם קוצר נשימה; עם מחלות רקע כגון: חולי לב, ריאות, קרישי דם, כליות, כבד, סרטן, פסיכיאטרי, אסטמה, אוטואימונית, שבץ והשמנת יתר.}} העלה כי התרופה יעילה עבור חולים בסיכון גבוה, אם היא ניטלת יחד עם תרופה נוספת בשלב מוקדם של המחלה. יעילותה פוחתת ככל שהמחלה מתקדמת והופכת קשה. המחקר קובע כי טיפול ביתי באבץ והידרוקסיכלורוקווין במינון נמוך, ואזיתרומיצין נמצא יעיל וחולים שנטלו אותו החלימו בשיעור גבוה יותר ביחס לאלו שלא{{הערה|במסגרת המחקר נבדקו 141 חולי קורונה מאומתים שבתוך ארבעה ימים מאז שהתגלו בגופם תסמיני הקורונה, קיבלו את הטיפול למשך 5 ימים, לצדם נבדקו 377 חולי קורונה מאומתים שלא קיבלו את הטיפול האמור. מבין החולים שטופלו רק 4 (2.8%) אושפזו ו-1 (0.7%) נפטר, לעומת אלו שלא טופלו בתרופה מביניהם 58 אושפזו (15.4%) ו 13 (3.5%) נפטרו.}}<br />
<br />
הפורוורד, אתר חדשות יהודי-אמריקני מניו יורק, פרסם את שמו ברשימת ה-50 היהודים המשפיעים בעולם לשנת 2020, אשר השפיעו בצורה בלתי רגילה ולטובה{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/645193/ הרופא החב"די נבחר בין 50 היהודים המשפיעים בעולם]}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/magazine/646471/ סיפור חיים מדהים: ד"ר זלנקו שלא הכרתם] {{*}} [https://chabad.info/magazine/647633/ המסר של הרבי שהוביל ל'פרוטוקול זלנקו'] מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו|}}<br />
*[https://chabad.info/news/coronavirus/645193/ ד"ר זלנקו מדבר בבנקט כינוס השולחים ה'תשע"ו]<br />
*[https://chabad.info/news/coronavirus/630503/ התרופה של הרופא החב"די מקראון הייטס הוכחה כיעילה]<br />
*[https://chabad.info/news/coronavirus/645193/ הרופא החב"די נבחר בין 50 היהודים המשפיעים בעולם]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זלנקו, זאב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רופאים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]]</div>ליתר דיוקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=544121גאולה2022-06-01T08:14:46Z<p>ליתר דיוק: ניסוח</p>
<hr />
<div>'''גאולה''' היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד ו[[גלות]].<br />
<br />
== הגאולה ב[[יהדות]] ==<br />
ב[[תנ"ך]] ישנם ביטויים רבים למושג גאולה: שיחרור קרקעות משעבוד לאדם אחר{{הערה|ויקרא, כה}}, הצלה מצרה{{הערה|בראשית, מ"ח}}, פידיון תוצרת חקלאית מקדושת מעשרות{{הערה|ויקרא, כ"ז}}, סיום אלמנוּת{{הערה|רות, ג}}, הצלה ממוות{{הערה|הושע, י"ג}}, וכיוצא באלו.<br />
<br />
==גאולות בימי ישראל==<br />
===גאולת מצרים===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[גאולת מצרים]]}}<br />
'''גאולת מצרים''' (מוכר גם בשם '''יציאת מצרים''') הינה תהליך שהתרחש בשנת 2668 ל[[בריאת העולם]], במהלכו יצאו [[בני ישראל]] מארץ מצרים לאחר שיעבוד של 210 שנים{{הערה|אף כי בתורה נכתב אשר בני ישראל עבדו 430 שנה, מתרץ ר' אלעזר בן עזריה, אשר מספר זה כולל את חמשת השנים הקודמות בהם נולדו מנשה ואפרים, ומכיון שבני ישראל עבדו ביום ובלילה - כל יום נחשב לשני ימים}}.<br />
<br />
בליל [[ט"ו ניסן]] במהלך [[ליל הסדר]] ישנה מצווה לספר את סיפור הגאולה ו[[עשרת המכות]] שקדמו לה, זאת בנוסף למצוות זכירת [[יציאת מצרים]] הנאמרת כל יום במהלך התפילה ואף מוזכרת בלילות.<br />
<br />
גאולת מצרים זו לא הייתה מושלמת מכיון שלאחריה היו גלויות נוספות, אך עם זאת היא נחשבת לגאולה עיקרית, מכיון שהיא הייתה הראשונה שפתחה את הצינור לכל הגאולות שבאו אחריה.<br />
<br />
==גאולה פרטית==<br />
על פי [[תורת החסידות]], האדם נמצא בעולם הזה בגלות פרטית, [[נפש אלוקית|נפשו האלוקית]] שרויה ב"מאסר" בידי ה[[נפש הבהמית]]. מצרים מלשון מיצר והגבלה, על האדם לצאת ממצרים, מההגבלות הגשמיות האישיות שלו והתחבר לה' על ידי קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]]יה.<br />
<br />
גאולה זו צריכה להעירך בכל יום, שכן האדם יכול לפרוץ בכל יום גבולות חדשים. כפי שמביא [[אדמו"ר הזקן]] בספר התניא {{ציטוטון|בכל [[דור]] ודור וכל יום ויום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום מ[[מצרים]]}}{{הערה|[[אדמו"ר הזקן]] ב[[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז|פרק ל"ז]]}}<br />
<br />
יציאה זו מתרחשת בפרט בזמן קבלת מלכות שמים ב[[קריאת שמע]], בה מקבל עליו את יחודו של ה', באמרו {{ציטוטון|ה' אלהינו [[ה' אחד]]}}, ומסיבה זו תקנו חכמים את פרשת [[יציאת מצרים]] בשעת [[קריאת שמע]], אף על פי שמצוות זכירת [[יציאת מצרים]] הינה מצוה בפני עצמה.<br />
<br />
==הגאולה האמיתית והשלימה==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הגאולה האמיתית והשלימה]]}}<br />
אף כי מושג "גאולה" מתייחס למספר סוגים של גאולה, מקום מיוחד והתייחסות מיוחדת יש לגאולת [[עם ישראל]] הן בתנ"ך, הן ב[[תורה שבעל פה]]: [[תלמוד ירושלמי]], [[תלמוד בבלי]]{{הערה|שבת ל"א, א}}, הן במדרשים עתיקים, והן בשני חיבורי תורת הסוד המרכזיים: ספר [[הזהר]], וספר [[עץ חיים]] שנכתב בידי רבי [[חיים ויטאל]] תלמידו של [[האר"י הקדוש]].<br />
<br />
הציפייה לגאולת עם ישראל היא אחת החובות העיקריות ביהדות, ואף נקבעה בהלכה היהודית כמצוה שבעבודת הלב, כלומר בתפילה, שנתקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה: [[תפילת שמונה עשרה]].<br />
כמו כן הוזכרה כיסוד ה-12 ב-13 בעיקרי האמונה היהודית ל[[רמב"ם]]. תפיסת הגאולה נשענת על האמונה במידותיו של ה', ביכולתו הבלתי מוגבלת, בצדקתו וברחמיו.<br />
<br />
הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י"א הלכה א'}} מוכיח מאת הגאולה מן הפסוקים בתנ"ך: {{ציטוטון|ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה}}{{הערה|דברים, ל, ג}} אף בלעם ניבא על [[מלך המשיח]], שיופיע: {{ציטוטון|אראנו ולא עתה, אשורנו ולא קרוב, דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל}}{{הערה|בלק, כד, יז}}, הוכחה נוספת היא מפרשת [[ערי מקלט]]{{הערה|[[ספר דברים]], [[פרשת שופטים]]}} בה נכתב על היום שה' ירחיב את גבולות ארץ ישראל ועל כן יוסיפו שלושה ערי מקלט נוספים. כן ספרי הנביאים מלאים בנבואות ותיאורים על תקופת [[ימות המשיח]].<br />
<br />
לאחר גאולה זו לא יתרחשו יותר [[גלות|גלויות]] נוספות ועל כן גאולה זו נקראת 'האמיתית', שכן אמת הוא דבר נצחי שאין בו שינויים{{הערה|הגמרא מכנה נהרות הפעילים לתקופות בלבד בשם "נהרות המכזבים" כלומר שכל דבר שאינו נצחי, הרי הוא כזב}}. בגאולה זאת יגאלו כל בני ישראל ללא יוצא מן הכלל, בשונה מגאולת קודמות בהם נגאלו חלקים מהעם, לכן גאולה זו מכונת בשם 'השלימה', שכן זה יעשה בשלימות ו[[משיח]] יקבץ את כל נדחי ישראל.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{תבנית:גאולה ומשיח}}<br />
<br />
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]</div>ליתר דיוקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A5%27&diff=543522אברוץ'2022-05-29T22:34:04Z<p>ליתר דיוק: תקלדה</p>
<hr />
<div>ה[[עיירה]] '''אַבְרוּץ'''' (באוקראינית: '''Овруч'''. באנגלית: '''Ovruch'''. בכתיב [[אידיש|אידי]]: '''אַוְורוּטְש''') הינה עיר במחוז ז'יטומיר בצפון [[אוקראינה]] המרוחקת כ-30 קילומטר מה[[עיירה]] [[ווילעדניק]], וכ-120 קילומטר מ[[זי'טומיר]].<br />
<br />
בעיר מתגוררים כיום כ-17,000 תושבים, והיא נחשבת למרכז המנהלי של המקום, ובסמיכות לעיר פועל בסיס גדול של חיל האוויר האוקראיני.<br />
<br />
כאשר התרחש הפיצוץ בכור האטומי בצ'רנוביל, התפשט הזיהום עד לאוורוטש, וגרם לזיהום סביבתי בעיר.<br />
<br />
==ה[[עיירה]] בתולדות החסידות==<br />
בעיר זו הקים בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן הצמח צדק)|יוסף יצחק שניאורסון]] [[חסידות אוורוטש|חצר חסידית]] אותה הנהיג כדרך אדמו"רי בית צ'רנוביל, אליהם השתייכה משפחת חמיו הרב הקדוש רבי [[יעקב ישראל מצ'רקאס]].<br />
<br />
ב[[חודש אלול]] [[תרל"ה]] התקיימה ב[[עיירה]] חתונתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] עם בתו של רבי יוסף יצחק מאוורוטש, ואביו [[אדמו"ר המהר"ש]] נעדר מהחתונה.<br />
<br />
לאחר פטירתו של רבי יוסף יצחק ב[[י"ח כסלו]] [[תרל"ז]], נטמן בבית העלמין ב[[עיירה]], ואת מקומו בהנהגת החצר מילא בנו רבי [[נחום דובער שניאורסון]], עד לפטירתו ב[[ח' טבת]] [[תרנ"ו]].<br />
<br />
לאחר פטירתו של רבי נחום דובער, התפצלו חסידיו: חלקם התקשרו לאדמו"רי חסידות צ'רנוביל, וחלקם התקשרו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] והפכו לחסידי חב"ד.<br />
<br />
על פי מקורות שונים, בשנת תר"ס עדיין התקיימה בעיר קהילה יהודית גדולה שמנתה כ-3,500 יהודים, שהיוו את רוב האוכלוסייה המקומית, והיו למעלה ממחצית מתושבי ה[[עיירה]].<br />
<br />
בשנת תרס"ט התמנה הרב [[שמעון לזרוב (לנינגרד)|שמעון לזרוב]] לרב בעיר. <br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] אותר ב[[עיירה]] מקום קבורתו של הריי"צ מאוורוטש על ידי אגודת אהלי צדיקים, ועל קברו הוקמה מצבה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=53188 התגלה ציונו של בן האדמו"ר הצמח צדק נ"ע] {{שטורעם}} ה' כסלו תשע"ב}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:עיירות באוקראינה}}</div>ליתר דיוקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%90&diff=543521שבור מלכא2022-05-29T22:30:11Z<p>ליתר דיוק: ניסוח</p>
<hr />
<div>{{לפשט}}<br />
'''שבור מלכא''' היה מלך בבלי בזמן דורם של [[רב יהודה]] ועד דורם של [[אביי]] ו[[רבא]]. מוזכר בתלמוד בעיקר בהקשרים חיוביים.<br />
<br />
במסכת ברכות{{הערה|נו ב}} מוזכר בנוגע להתפלמסות שהיה לו עם רבא, שהוכיח לו כי חלומות של האדם נמשכים אחר מחשבותיו שביום. במסכת תענית{{הערה|כד ב}} הוא מוזכר בנוגע למעשה שרצה לצער את רבא, אך זכה לחלום מאמו שהזהירה אותו שלא כדאי לצער את היהודים כי כל תפילותיהם מתקבלות. בעקבות כך דרש שבור מלכא מרבא שיוריד גשם, מעשה שעורר עליו קטרוג בשמים.<br />
<br />
לעומת זאת במסכת מועד קטן{{הערה|כו ב}} הוא מוזכר לרעה, כרוצח המונים אכזרי שהרג שנים עשר אלף יהודים. למרות זאת הוא התפאר בפני [[שמואל (אמורא)|שמואל]] שמעולם לא הרג יהודי, ובגמרא אכן מוסבר כי הם גרמו לעצמם, שמרדו בו. כמו כן מוזכר שבור כמי שלקח הרבה מיסים מרבא{{הערה|חגיגה ה, ב}}.0<br />
<br />
במסכת סנהדרין{{הערה|מו, ב}} מוזכר בנוגע לשאלה ששאל את רב חמא מה מקור הקבורה מהתורה.<br />
==בתורת הרבי==<br />
בסיום [[מסכת עבודה זרה]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=27&daf=76b&format=text דף ע"ו ע"ב.].}}מובא:<br />
אמר רב עוקבא בר חמא ונועצה עשרה פעמים בקרקע. אמר רב הונא בריה דרב יהושע, ובקרקע שאינה עבודה. אמר [[רב כהנא]] ובסכין יפה שאין בה גומות. [[תניא]] נמי הכי, סכין יפה שאין בה גומות, נועצה עשרה פעמים בקרקע, אמר רב הונא בריה דרב יהושע לאכול בה צונן, כי הא ד[[רב יהודה]] ובאטי בר טובי הוו יתבי קמיה דשבור מלכא, אייתו לקמייהו אתרוגא, פסק אכל, פסק והב ליה לבאטי בר טובי, הדר {{מונחון|דצה|נעצה}} עשרה זימני בארעא, פסק הב ליה למר יהודה, אמר ליה באטי בר טובי וההוא גברא לאו בר ישראל הוא, אמר ליה מר קים לי בגויה ומר לא קים לי בגויה. איכא דאמרי אמר ליה אידכר מאי עבדת באורתא.<br />
<br />
תרגום: רב יהודה ועבדו באטי בר טובי ישבו לפני שבור מלכא, שהיה מלך גוי. הביאו לפניהם אתרוג למאכל. חתך המלך חתיכות מהאתרוג, ולקח לעצמו מספר חתיכות, לאחר מכן חתך המלך מהאתרוג בסכינו ונתן לבאטי. ולאחר מכן נעץ את הסכין עשרה פעמים בקרקע ואז נתן לרב יהודה לאכול. שאלו באטי בר טובי: וכי אני איני יהודי? השיב לו המלך: רב יהודה ידוע לי כי הוא נוהג בהלכה זו, ואילו עליך לא ידוע לי. (וכפירוש רש"י:) "מר קים לי בגויה - רב יהודה מכיר אני בו שהוא פרוש ולא יאכל דבר איסור אבל בך איני מוחזק שתהא פרוש כל כך". לפי הגרסא השניה הוא אמר לו כי ידוע לו בבירור כי באטי אינו שומר על מצוות התורה וכפירוש רש"י - "מאי עבדת באורתא - דרך פרסיים למסור נשים לאכסנאים וכששיגרן להם בלילה שעבר קיבל באטי ורב יהודה לא קיבל".<br />
<br />
[[הרבי]]{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשד"מ]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16044&hilite=40f7d5c6-1283-452c-93e3-0bf4d17e3e72&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%96%D7%A8%D7%94&pgnum=339 חלק ד'].}} מקשה: למה נעץ שבור מלכא את הסכין בקרקע דווקא אחרי שנתן לטאבי בר טובי, הרי אין כל טירחה מיותרת באם ינעץ את הסכין בקרקע קודם לכן, ולכן גם אם לא היה בטוח שבאטי פרוש למה לא נעץ את הסכין בקרקע קודם לכן. ועוד, גם אם היה בטוח שהוא לא פרוש, אין זו סיבה להכשילו באיסור.<br />
<br />
הרבי מסביר כי מדויק במעשה זה ששבור מלכא היה בקי בדינים. ולכן לא נעץ את הסכין לפני ש'''הוא''' אכל, כי אין דרכו של חכם לעשות דברים ללא צורך. ועוד, שמכיון שלא היה גוי, הרי אין מניחין אותן לחדש דינים שלא מדעתן{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות מלכים פ"י ה"ט.}} גם אם עשו כדי לקבל שכר{{הערה|רמב"ם שם ה"י.}} <br />
<br />
והטעם שלא חתך את הסכין כשהביאו לבאטי הוא כדי לא להכשיל את הרואים, שיחשבו על ידי מעשה זה שישראל גמור הוא למרות שבאמת היה [[עבד|עבדו]] של [[רב יהודה]], ואם קיבל גט שחרור - הרי גם אז אינו מכשילו, שהרי אינו מכריחו לאכול את המאכל.<br />
<br />
אלא יש להקשות למה לא חשש מהאיסור של לפני עור לא תתן מכשול, שמא יאכל טאבי מפני כבוד המלך שהרי מדובר ב"תרי עברי דנהרא", שהרי לא היה אוכל אם לא מפני כבוד המלך{{הערה|ראה חגיגה ה.}} ומתרץ הרבי שמדובר בספק בלבד, ובפרט לפי הדיעות שספיקא דאורייתא לחומרא אינו אלא מדרבנן, וודאי ש[[גוי]] לא מצווה על כך.<br />
<br />
אודות שני הדיעות מה אמר לו שבור מלכא, מבאר הרבי כי הם חלוקים אם העיקר היא '''[[סיבה|הסיבה]]''' שגרמה לו לדעת איך הוא עבד, או המסובב - שהוא עבד.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:גויים]]</div>ליתר דיוקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=537544חמורו של משיח2022-04-28T06:29:42Z<p>ליתר דיוק: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:חמורו של משיח.png|ממוזער|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=גילי מאוד בת-ציון, הריעי בת-ירושלים, הנה מלכך יבוא לך, צדיק ונושע הוא, עני ורוכב על חמור ועל עיר בן-אתונות|מקור=זכריה, ט, ט}} תמונה שצלמה הצלמת מרים צחי בה נראה חמור לצד כרזת [[פרסום זהות משיח]]]]<br />
'''חמורו של משיח''' הוא ה[[חמור]] עליו ירכב [[מלך המשיח]], במידה והגאולה תבוא בזמן המיועד לה ולא קודם לכן.<br />
<br />
==מקורו==<br />
חמורו של משיח נזכר לראשונה ב[[ספר זכריה]], שם כתוב ש[[מלך המשיח]] יבוא רכוב על [[חמור]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות|מקור=זכריה, ט, ט}}<br />
<br />
חמור זה הוא החמור עליו רכבו [[אברהם]] ו[[משה]] על פי פירוש [[רש"י]] על הפסוק: {{ציטוטון|ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור}} {{הערה|שמות, י"ד}} שחמור זה הוא החמור עליו רכב אברהם כשנסע ל[[עקדת יצחק]] ושעליו ירכב [[מלך המשיח]] כשיבוא לגאול את עם ישראל.<br />
<br />
לעומת זאת בספר דניאל {{הערה|דניאל,ז,י"ג}} נאמר "וארו עם עני שמיא כבר אנש אתה". כלומר, ש[[מלך המשיח]] יבוא על גבי עננים, על כך מסופר ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|דף צח עמוד א}} ש[[רבי יהושע בן לוי]] שאל שאלה זו, ותירצו לו שאם המשיח יבוא קודם זמנו "זכו" - בזכות מעשי ישראל, אז הוא יבוא על [[ענני שמיא]] ואם הוא יבוא "בעיתה"- בזמנו אז יבוא רוכב על [[חמור]].<br />
<br />
==האגדה בדבר היות החמור בצבע לבן==<br />
בהמשך הגמרא נאמר שהמלך "שבור" אמר לאמורא [[שמואל (אמורא)|שמואל]] שאם המשיח יבוא בחמור אז הוא ייתן לו [[סוס]] משובח, בתגובה ענה לו שמואל "האם יש לך חמור בן מאה גוונים, כמו שיש למשיח?".<br />
<br />
אגדה עממית טוענת שחמורו של מלך המשיח יהיה בצבע לבן{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=184&CategoryID=248 חמור לבן] באתר צעירי חב"ד}}, כנראה מכיוון ששמואל ענה למלך שבור בשפתו של המלך, פרסית, בה חמור נקרא 'חאר', מילה ששובשה בהמשך ל'חיוור', וכך נולדה האגדה על היותו בצבע לבן.<br />
<br />
==עניינו==<br />
[[רש"י]] מפרש ש"רוכב על חמור" זה מסמל על מידת הענווה של [[מלך המשיח]] {{הערה|בספר זכריה}}, וכך גם מפרשים נוספים{{הערה|בספר דניאל}}.יש שפרשו ש"רוכב על חמור", פירושו שיבוא בהיסח הדעת, כיון שהדור אינו ראוי למשיח, והשטן יעכב ביאתו. ולכן מסיח את דעתו של השטן, ובא על חמור, שהשטן אינו חושב שראוי למשיח לבוא על החמור, אלא על סוס.<br />
<br />
[[הש"ך]] פירש{{הערה|ש"ך על התורה, פרשת כי תצא}} שחמור הכוונה היא ללומדי התורה, ש[[מלך המשיח]] יבוא בזכות לומדי התורה.<br />
<br />
[[המהר"ל מפראג]] פירש שמפני שחמור הוא הבעל חיים הפשוט ביותר, וזה שמשלך המשיח רוכב עליו זה מראה על מעלתו של מלך המשיח שהוא מרומם מכולם.{{הערה|נצח ישראל ,מ}}[[הרגוצ'ובי]] כתב שחמור זה הוא האתון של [[בלעם]], בגלל שבלעם התנבא על [[ימות המשיח]].{{הערה|צפנת פענח, בלק כ"ג}}<br />
<br />
==בתורת החסידות==<br />
[[הרבי]] מבאר ב[[שיחה]] {{הערה|לקו"ש חל"א, שיחה ג' לפ' שמות, עמ' 15}} את עניינו של "החמור של מלך המשיח", בשיחה מביא הרבי את דברי [[רש"י]] ומקשה עליהם כמה קושיות, מדוע באמת לקח משה רבינו עבור אשתו וילדיו דווקא את החמור המיוחד של אברהם ולא סתם סוס או גמל? ומדוע אינו מביא מה שנאמר במדרש שהוא החמור שנברא בין השמשות? [[הרבי]] מבאר, שמשה לקח את החמור למצרים, כיון שלחמור זה יש תפקיד מכריע בתהליך הבאת [[הגאולה]] ולכן הביא את המדרש שהוא החמור עליו יתגלה [[מלך המשיח]].<br />
<br />
בתחילה סירב [[משה רבינו]] לקחת על עצמו את תפקיד גאולתן של בני ישראל ממצרים, וטען בפני ה' שאינו מוכשר וראוי לכך, וכי "שלח נא ביד תשלח", שלח ביד משיח צדקנו, תשובתו של ה' לכך נרמזת בהגעת משה עם החמור. לומר שאין הגאולה ממצרים והגאולה העתידה – שתי גאולות נפרדות, אלא הם תהליך מתמשך אחד, של [[הגאולה השלימה]], וזה שחשב [[משה]] שאינו ראוי לכך, גם תשובה לזה נרמז בשליחתו עם חמורו של [[מלך המשיח]], שהרי החמור מסמל על מידת ה[[ענווה]] של המשיח. ובזה מרמז ה' למשה שדווקא מצד ביטולו, ראוי הוא להיות מושיען של ישראל.<br />
<br />
אצל אברהם נאמר ש"חבש את החמור", אצל משה "וירכיבם על החמור", ואצל משיח כתוב "שעתיד להתגלות עליו". שינויים אלו מצביעים על שלשה שלבי ודרגות בהמשכת קדושה בעולם, בתקופות של אברהם, משה ומשיח.<br />
<br />
חמור זה, מרמז על חומריות הגוף והעולם. וזה הקשר בין הגאולה לחמור, כי תוכנה של הגאולה הוא לגלות את אור ה' וע"י לזכך ולבטל את החומר.<br />
<br />
[[הרבי]] בשיחה אחרת מסביר את דבריו של [[יעקב]] "ויהי לי שור וחמור", שאצל [[לבן]] הוא התעסק בדברים גשמיים וחומריים, ודווקא ע"י עבודה זו יבוא ה[[משיח]] על החמור, שזו מעלה יותר גדולה אפילו מענני שמיא{{הערה|לקו"ש, א עמ' 68}}, [[הרבי]] מבאר במקום אחר שכל יהודי יכול להגיע למדרגה זו של "עני ורוכב על חמור"{{הערה|ספר המאמרים תשי"ח, ע' 309}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10141&CategoryID=1807 חמורו של משיח]''' שלימות שיעבוד החומר לקדושה על-ידי משיח. שיחה של הרבי. [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] גיליון 1013<br />
*הרב [[מנחם ברוד]], '''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1443&CategoryID=17 מלך רוכב על חמור]''' האם באמת יופיע המשיח כשהוא רכוב על חמור לבן? באתר צעירי חב"ד<br />
*הרב [[שניאור אשכנזי]], '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3898938 חמורו של משיח]''' באתר בית חב"ד {{בית חבד}}<br />
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=5085 חמור בן 5000 שנה ויותר]''' {{חבד בישראל}}<br />
*ר' יוסף אברמוביץ', '''[https://www.hageula.com/news/about_hageula/21107.htm שינוי בתכנית: המשיח לא מגיע על חמור לבן]''', [[עיתון הגאולה]] מס' 41 עמוד 12<br />
<br />
{{קרדיט|[http://torashageula.org/%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97#cite_note-34 הערך "חמורו של משיח"] באתר "תורת הגאולה"}}<br />
{{גאולה ומשיח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מגלות לגאולה]]</div>ליתר דיוקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%94&diff=530537חנוכיה2022-03-23T16:00:21Z<p>ליתר דיוק: תקלדה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חנוכיה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החנוכיה בבית מדרשו של הרבי ב-[[770]], שנבנתה בהשראת צורתה של [[מנורה|מנורת המקדש]]]]<br />
'''חנוכיה''' (מכונה גם: '''מנורת חנוכה''') הינו פריט יודאיקה, המשמש להדלקת נרות [[חג החנוכה|חנוכה]]. בחנוכיה ישנם מקומות לשמונה נרות ושמש.<br />
<br />
==השם 'חנוכיה'==<br />
בספרות ההלכתית, מופיעה החנוכיה בדרך כלל בתואר 'מנורת חנוכה', אך כבר לפני שנים רבות החלו לכנות אותה בשם זה בארצות הבלקן וספרד{{הערה|לדוגמה בספר "שדה הארץ" (אורח־חיים סימן ל"ח) {{ציטוטון|ראובן היה לו פמוט של־נחושת, שקורין אותו חנוקיאה, והאומן עשה הנר הנוסף שקורין שמש, בעבור שזה הנר הוא, שאם יבוא להשתמש לאור הנרות לא ישתמש לאור נרות עיקר המצוה אלא ישתמש לאור הנר הלז הנוסף}}.}}.<br />
<br />
השימוש במילה הפך לרווח עם הפעילות ל'החייאת' השפה העברית{{הערה|על ידי אשתו של אליעזר בן יהודה.}}, ובשל כך ישנם רבים המקפידים שלא להשתמש בכינוי זה.<br />
<br />
גם הרבי נוקט על פי רוב בכינוי 'מנורת חנוכה', אך לא נמנע לחלוטין מלהשתמש בכינוי זה{{הערה|1=ראו לדוגמה: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&st=&pgnum=182 לקוטי שיחות חלק כ"א עמוד 169].}}.<br />
<br />
==מבנה החנוכיה==<br />
שמונה מקני החנוכיה מיועדים להדלקת נרות החג. הקנה הנוסף, התשיעי - מיועד ל'שַמָּש', הנר שאיתו משתמשים להדלקת הנרות (כיון שבנרות עצמם אסור להשתמש). קנה זה נבנה בגובה שונה, על מנת להבדילו משאר הקנים. שאר הקנים צריכים להיות שוים בגובהם.<br />
==הוראות הרבי==<br />
===חנוכיות ציבוריות===<br />
[[קובץ:החנוכיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החנוכיה הציבורית הגדולה בעולם מוצבת במנהטן]]<br />
{{ערך מורחב|חנוכיה ציבורית}}<br />
היוזמה להדלקת חנוכיה ציבורית החלה על ידי [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] במסגרת [[מבצע חנוכה]]. בהדלקה זו לא יוצאים ידי חובת המצוה, אך היא נעשית על מנת לפרסם את נס [[חנוכה]] באופן המקסימלי לכמה שיותר יהודים. כיום התפשטו החנוכיות הציבוריות לכל פינה ברחבי העולם, מהם במקומות בולטים כמו בבית הלבן, ליד מגדל אייפל ועוד.<br />
<br />
היוזמה נתקלה בעבר בהתנגדות עזה מצד חוגים יהודיים שונים ב[[אמריקה]], כמו ה[[התנועה הרפורמית|רפורמים]] ודומיהם, אולם לאחר מאבק משפטי ממושך נחלו חסידי חב"ד ניצחון מוחץ בעידודו של הרבי.<br />
<br />
===קני החנוכיה===<br />
{{ערך מורחב|קני המנורה}}<br />
למרות ההבדל בין מספר קני החנוכיה, לאלו של [[מנורת המקדש]] - כתב [[הרבי]] ש"כדאי לעשות קניהן באלכסון... ולמה לשנות בגוף צורת המנורה שקניה היו ביושר ולא כחצי עיגול"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14944&st=&pgnum=182 לקוטי שיחות חלק כ"א עמוד 169].}}.<br />
<br />
===חנוכיה לכל ילד===<br />
בחג החנוכה [[תשל"ד]] הורה הרבי שכל ילד ידליק חנוכייה משלו{{הערה|שיחות קודש תשל"ד, חלק א' עמוד 174.}}, וכן הורה שהילדים ידליקו את החנוכיה בפתח החדר שלהם וכך יהפכו אותו ל'מקדש מעט' פרטי, והדבר ישפיע על החדר ויקדש אותו, ואף ישפיע על הילד בצורה חזקה יותר{{הערה|שיחת זאת חנוכה תש"ל.}}.<br />
<br />
===שימוש בפתילות הישנות===<br />
בקונטרס "ברוך שעשה ניסים" [[תשי"א]] כתב הרבי שהמנהג הוא להחליף את הפתילות מידי יום, וישנם שאינם מקפידים על כך. הרבי הוסיף שלא עלה בידו לברר את הנהגת [[אדמו"ר הריי"צ]] בנידון.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ז]], גילה הרבי שאדמו"ר הריי"צ נהג להשתמש דווקא בפתילות הישנות הואיל והם דולקים טוב יותר, ובזה עצמו - שם את הפתילה הישנה בנר החדש דווקא, וביאר את הטעם לכך לפי פנימיות הענינים{{הערה|שיחת שבת פרשת וישב תשט"ז.}}.<br />
<br />
עם זאת, ב[[ספר המנהגים]] שהודפס בשנת [[תשכ"ו]], הותיר הרבי את הוראתו משנת תשי"א על כנה. וה[[משב"ק]]ים בבית הרבי מספרים שהרבי עצמו משתמש בפתילות חדשות{{הערה|מעשה מלך - חנוכה. בקדש פנימה.}}.<br />
<br />
===הדפסה===<br />
כאשר הכניסו לרבים ציורים לשער הגליון של 'משיח טיימס' הורה שהחנוכיה צריכה להופיע דווקא באמצע הציור היות וענינה הוא פרסום הנס, וכן שיראו את כל שמונת הנרות דולקים.<br />
<br />
==חנוכיות ייחודיות==<br />
===חנוכיית אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הריי"צ===<br />
[[קובץ:חנוכיה אדמור הרייצ.jpg|ממוזער|תצלום החנוכיה של [[אדמו"ר הריי"צ]] (ניתן להבחין בגב החנוכיה בתבליט עיטור של [[מנורה עגולה]])]]<br />
[[קובץ:חנוכיה אדמור הרייצ1.jpg|ממוזער|[[אדמו"ר הריי"צ]] יושב בפתח חדר ה[[יחידות]] על יד מנורת החנוכה שלו]]<br />
כפי העדויות שנשתמרו בידינו, החנוכיה של אדמו"ר הזקן היא בעלת 'גב'{{הערה|1={{קישור שטורעם|97648|news|התמונה האחרונה של כ"ק מוהריי"צ נ"ע בעיבוד מחודש|כתב שטורעם בארצות הברית|כ"ה בכסלו תשע"ח}}}}, וכן ניתן לראות בחנוכיה שנותרה בידינו מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/135117 עיטורים של כתר, כד ומנורה: החנוכייה של אדמו"ר הריי"צ].}}.<br />
<br />
===חנוכיית הרבי===<br />
[[קובץ:חנוכי' - הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החנוכיה בה השתמש בדרך כלל הרבי{{הערה|1=[https://chabad.info/special/554870/ כך נראית החנוכיה הפרטית של הרבי] {{*}} [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/10/14-10-2021-00-14-57-1633885450087-768x512.jpg?v=1634170514 החנוכיה מוצגת בתערוכת ספריית ליובאוויטש, תשפ"ב].}}]]<br />
[[קובץ:חנוכית הזהב.png |שמאל|ממוזער|250px| חנוכיית הזהב בה השתמש הרבי בתשל"ח]]<br />
[[הרבי]] הדליק בדרך כלל בחנוכיית 'פס' ישרה עם גב, עשויה אלומניום, אותה קנה (כפי הנראה) ב[[אירופה]], או בשנת [[תש"ב]] ב[[איסט סייד]]{{הערה|על פי עדותו של המזכיר [[חס"ד הלברשטאם]], כפי ששמע מהרבנית. נדפס בספר 'מעשה מלך' חג החנוכה.}}, לעומת זאת על פי עדויות אחרות, הרבי הקפיד להשתמש דווקא בחנוכיה זו היות והוא קיבל אותה מחמיו, [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|מעשה מלך - חנוכה.}}.<br />
<br />
החנוכיה של הרבי מעוטרת בסמל [[מגן דוד]] ובשתי אריות שביניהם ניצבים [[לוחות הברית]] עם ראשים עגולים.<br />
<br />
ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]], הרבי היה מדליק את החנוכיה בקומת הכניסה, בצידו הדרומי של סלון הבית, בדלת המפרידה בין הסלון לבין החדרון האחורי הקטן והמטבח. משנת [[תש"נ]] החל הרבי להדליק את החנוכיה ב[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]] ב[[770]]. הרבי היה פותח את דלת חדרו הקדוש - בחלל הפתח, ממול למזוזה, הוצב כסא עליו הונחה החנוכיה, בה היה הרבי מדליק. דלת חדרו של הרבי הייתה נותרת פתוחה כל משך הזמן הנדרש להדלקה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=228 שטורעם נט.], עם מספר תיקונים קלים, והובא (בלא ציון מקור) גם בקובץ 'חנוכה ה'תשע"א', בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים]]. [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5489&CategoryID=1235 חג חנוכה בקודש פנימה], [[התקשרות (גליון)|התקשרות]] 752.}}.<br />
<br />
במשך מספר שנים, כאשר הדליק הרבי ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], הדליק הרבי במנורה אחרת, ישרה, בלא גב. בשנת [[תשל"ח]] הדליק פעם אחת במנורת [[זהב]] שניתנה לו על ידי ר' [[אהרון קליין]]{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/135046 151 אונקיות זהב: חנוכיית הזהב שעמדה בביתו של הרבי]''' {{COL}}}} ועליה הכיתוב "ערכתי נר ל[[משיח]]י"{{הערה|ה[[משמש בקודש]] ר' [[שלמה חיים רייניץ]] העיד כי גם בשנות המ"מים ראה פעם אחת את מנורת הזהב עם סימני שימוש טריים.}}.<br />
<br />
בנוסף לחנוכיות אלו, החזיק הרבי בחנוכייתו של [[המהרי"ן מניעז'ין]], אותה קיבל ב[[חתונת הרבי והרבנית|חתונתו]] כ'דורון דרשה' מהסבא של הכלה הרבנית [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], הרב [[אברהם שניאורסון (חמיו של אדמו"ר הריי"צ)|אברהם שניאורסון]]{{הערה|על חנוכיה זו כתב אביו של הרבי, ר' [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]: "בשלום ובבריאות תשמש בהנר חנוכה שנתנו לך, מסתמא הוא של כסף, ונר מצוה ותורה אור יאירו לפניך כל הימים, וזכות אביכם זקנכם מהרי"ן נ"ע זי"ע יגן עליכן לטוב כל הימים".}}.<br />
<br />
===החנוכיה ב-770===<br />
<br />
החנוכיה ב-770 מעוצבת בדומה ל[[מנורת המקדש]], והיא מצופה זהב טהור.<br />
<br />
את החנוכיה בנה האמן החסידי ר' [[הירשל פקר]] בשנת [[תשמ"ג]] ביוזמתם של הרב [[חיים ניסילביץ']] והרב זלמן שארף.<br />
<br />
החנוכיה הודלקה לראשונה בנר שישי של חנוכה ה'[[תשמ"ג]]. בתחילה לא היה מקומו של השמש מוגבה, אלא מוטה, והרבי הורה שלא להניח את השמש במקומו כדי שלא יראה שדולקים שבעה נרות{{הערה|היות ומדובר היה ביום השישי של חנוכה שבו מדליקים 6 נרות מלבד השמש.}}{{הערה|על פי עדותו של הרב [[פרץ אוריאל בלוי]]}}, כמו במנורת המקדש. בעקבות זאת הוגבה מקום השמש.<br />
<br />
החנוכיה מוצבת מידי שנה על בימה מוגבהת בגובה הבימה של הרבי, שנבנית במיוחד עבורה. במשך שנים הדליק אותה החזן ר' [[משה טלישבסקי]], עד לפטירתו בשנת [[תשע"ד]].<br />
<br />
בנוגע לסיבה שמדליקים בחנוכיה זו בנרות שעווה על אף שעשו אותה בדומה למנורה בבית המקדש שם הדליקו בשמן, הסביר הרבי עצמו{{הערה|1=[https://w3.chabad.org/media/pdf/1030/qmlj10309933.pdf הוספה לקובץ ועד הנחות בלה"ק חנוכה תשע"ח].}}, שזה כדי למעט בטורח הציבור ולהוסיף בשמירת נקיון בית הכנסת.<br />
<br />
===החנוכיה הגדולה בעולם===<br />
החנוכיה הגדולה בעולם מוצבת ומודלקת מידי שנה בפינת השדרה החמישית ורחוב 59 באי [[מנהטן]] שב[[ניו יורק]]. החנוכיה דולקת בחסות קון אדיסון - חברת ה[[נורה חשמלית|חשמל]] המקומית. מידי לילה מימות החנוכה מוזמנים אישי ציבור ואנשי עסקים מהשורה הראשונה להדליק את החנוכיה, כאשר המוני אנשים צופים במחזה. את טקס ההדלקה מארגנים [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] שתחת ניהולו של הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].<br />
<br />
רעיון הקמת החנוכיה היה של הגב' צ'חנובר, אשת מר [[יוסף צ'חנובר]]. החנוכיה תוכננה על ידי האמן [[יעקב אגם]], בהשראת איור ה[[מנורה]] המקורית מ[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]] על פי ה[[רמב"ם]], ודגם מוקטן שלה הוצב על שולחנו של הרבי{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]], גליון שבת פ' מקץ תשע"ז.}}. החנוכיה שוקלת כמעט שתי טונות וגובהה קרוב לעשרה מטרים - הגובה המקסימלי המותר מבחינה הלכתית.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''והדליקו נרות בחצרות קדשך''', שבועון בית משיח כ"ה כסלו תשפ"א עמוד 48<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5489&CategoryID=1235 חג חנוכה בקודש פנימה], [[התקשרות (גליון)|התקשרות]] 752<br />
* {{קישור חבד אינפו ישן|85429|מדוע הורכבה חנוכיה עגולה על הרכב?||{{תע|12/25/2014}}}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|101924|סיפורה של המנורה הגדולה בעולם||ה' טבת תשע"ז}}<br />
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%a8%d7%a6%d7%90%d7%95%d7%aa/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%93%d7%95%d7%91%d7%a2%d7%a8-%d7%9c%d7%95%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%aa/ הרב שלום דובער לוין בשיעור על החנוכיות של רבותינו נשיאינו]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/128189 ילד מביא לרבי חנוכיה שהכין]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
{{חנוכה}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חנוכה]]<br />
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]</div>ליתר דיוקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=530535חיים ניסלביץ'2022-03-23T15:58:11Z<p>ליתר דיוק: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:חיים ניסלביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים ניסלביץ']]<br />
הרב '''חיים ניסלביץ'''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת ארמון הנציב ב[[ירושלים]], ומ[[משפיע]]י קהילת חב"ד המקומית.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[סמרקנד]] ב[[כ"ז סיון]] [[תשי"ט]] להוריו [[משה ניסלביץ'|משה ומארע ניסלביץ']], ונקרא על שם סבו, שהיה מחסידי חב"ד ב[[קרמנצ'וג]]. בשנת [[תשל"א]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
לאחר נישואיו עם מרת בלומה יהודית לבית הרב [[שמואל אלעזר שאולזון]], קבע את מקום מגוריו ב[[ירושלים]] ונכנס ללמוד ב[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר תחת הנהלתם של הרב [[חיים שלום דייטש]] והרב [[יוסף צבי סגל]]. מספר שנים לאחר מכן התמנה כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד ב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].<br />
<br />
הרב ניסלביץ' שר בחלק מהקלטות של [[ניחו"ח]], וכן היה מאלה שדאגו ל[[חנוכיה]] הגדולה המוצבת ב-[[770]] בחג ה[[חנוכה]].<br />
<br />
כיום משמש הרב ניסלביץ' כ[[שליח]] [[הרבי]] בשכונת ארמון הנציב ב[[ירושלים]], ומ[[משפיע]]י קהילת חב"ד המקומית.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב שמואל ניסלביץ', [[שליח]] [[הרבי]] ב[[בריסל]], [[בלגיה]]<br />
*בנו, הרב [[לוי ניסילביץ]], [[משפיע]] שיעור ג' ב[[חח"ל צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]<br />
*בנו, הרב אריה ניסילביץ, מעסקני קהילת חב"ד בצפת ואחראי לשכת חב"ד בעיריה<br />
*בנו, הרב שניאור זלמן ניסלביץ', [[נהריה]]<br />
*בנו, הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], שליח הרבי לקהילה הישראלית [[פאולו]] [[ברזיל]] ומשפיע ב[[תומכי תמימים פאולו|תומכי תמימים המקומית]]<br />
*חתנו, הרב מנחם מענדל דורון, [[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[חנוך לנער]] ובמכון התורני טכנולוגי ב[[צפת]]<br />
*בנו, הרב מרדכי ניסלביץ', [[קראון הייטס]]<br />
<br />
{{מיון רגיל:ניסלביץ', חיים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ניסלביץ']]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]</div>ליתר דיוקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=530534חיים ניסלביץ'2022-03-23T15:57:28Z<p>ליתר דיוק: ניסוח</p>
<hr />
<div>[[קובץ:חיים ניסלביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים ניסלביץ']]<br />
הרב '''חיים ניסלביץ'''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת ארמון הנציב ב[[ירושלים]], ומ[[משפיע]]י קהילת חב"ד המקומית.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[סמרקנד]] ב[[כ"ז סיון]] [[תשי"ט]] להוריו [[משה ניסלביץ'|משה ומארע ניסלביץ']], ונקרא על שם סבו, שהיה מחסידי חב"ד ב[[קרמנצ'וג]]. בשנת [[תשל"א]] עלה עם הוריו ל[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
לאחר נישואיו עם מרת בלומה יהודית לבית הרב [[שמואל אלעזר שאולזון]], קבע את מקום מגוריו ב[[ירושלים]] ונכנס ללמוד ב[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר תחת הנהלתם של הרב [[חיים שלום דייטש]] והרב [[יוסף צבי סגל]]. מספר שנים לאחר מכן התמנה כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד ב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].<br />
<br />
הרב ניסילביץ' שר בחלק מהקלטות של [[ניחו"ח]], וכן היה מאלה שדאגו ל[[חנוכיה]] הגדולה המוצבת ב-[[770]] בחג ה[[חנוכה]].<br />
<br />
כיום משמש הרב ניסלביץ' כ[[שליח]] [[הרבי]] בשכונת ארמון הנציב ב[[ירושלים]], ומ[[משפיע]]י קהילת חב"ד המקומית.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב שמואל ניסלביץ', [[שליח]] [[הרבי]] ב[[בריסל]], [[בלגיה]]<br />
*בנו, הרב [[לוי ניסילביץ]], [[משפיע]] שיעור ג' ב[[חח"ל צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]<br />
*בנו, הרב אריה ניסילביץ, מעסקני קהילת חב"ד בצפת ואחראי לשכת חב"ד בעיריה<br />
*בנו, הרב שניאור זלמן ניסלביץ', [[נהריה]]<br />
*בנו, הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], שליח הרבי לקהילה הישראלית [[פאולו]] [[ברזיל]] ומשפיע ב[[תומכי תמימים פאולו|תומכי תמימים המקומית]]<br />
*חתנו, הרב מנחם מענדל דורון, [[משפיע]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[חנוך לנער]] ובמכון התורני טכנולוגי ב[[צפת]]<br />
*בנו, הרב מרדכי ניסלביץ', [[קראון הייטס]]<br />
<br />
{{מיון רגיל:ניסלביץ', חיים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ניסלביץ']]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]</div>ליתר דיוקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=530533משיח פרידמן2022-03-23T15:55:29Z<p>ליתר דיוק: תקלדה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משיח פרידמן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|משיח פרידמן]]ר' '''משיח פרידמן''' (יליד שנת [[תשנ"ב]], 1992) הינו משלוחי [[הרבי]] ל[[אור יהודה]], עיתונאי וסופר חב"די.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[אור יהודה]] ב[[י"ט סיון]] [[תשנ"ב]] לאביו הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], [[שליח]] [[הרבי]] לאור יהודה.<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]], ובהמשך בישיבה גדולה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת]], שם החל לפרסם בקביעות מידי שבוע כתבות וסיפורים בעלונים לילדי חב"ד ובעלונים פנימיים בישיבה.<br />
<br />
לקראת שנת [[תשע"ב]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובמהלך השנה כתב את מדור 'יומנו של תמים', המתפרסם מידי שבוע ב[[שבועון בית משיח]]. <br />
<br />
===פעילות ספרותית===<br />
בשלהי [[תשע"ג]] הוציא לאור את ספרו [[ימי בשורה]] המתעד את אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה בשנים [[תנש"א]] - [[תשנ"ד]]. במהלך השנים, פרסם כתבות רבות ב[[שבועון בית משיח]] ובאתר [[חב"ד אינפו]], ערך והוציא לאור עשרות חוברות 'תשורה' וקבצים שונים וכן השתתף בעריכתם של כמה ספרים. <br />
<br />
ב[[י"ב אלול]] [[תשע"ה]] התחתן עם רעייתו, בת הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]]. כעבור כמה חודשים הצטרף לשלוחי הרבי ב[[אור יהודה]]. בין השנים [[תשע"ו]] - [[תשע"ח]] פירסם בקביעות טור שבועי בשם 'משיח אין גאזעטען' ב[[שבועון בית משיח]]. <br />
בג' תמוז תשע"ט הוציא לאור את המהדורה החדשה לספרו [[ימי בשורה]] עם הוספות רבות וחשובות.<br />
<br />
בשנים האחרונות מפרסם טורים וכתבות ב[[שבועון כפר חב"ד]] ובבימות שונות, לצד המשך עבודתו בעריכת חוברות וספרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים== <br />
*'''[http://chabad.info/tag/%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97-%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F/ חלק מטוריו באתר חב"ד אינפו]'''<br />
<br />
==ספרים וחוברות בעריכתו==<br />
;ספרים<br />
*'''[[ימי בשורה]]''' - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה, תשע"ג.<br />
<br />
;ספרים שהשתתף בעריכתם <br />
*'''שמעון הצדיק''' - מסכת חייו ופועלו של הרב [[שמעון פרידמן]], [[ניסן]] תשע"ה, ארה"ק. <br />
*'''מרבים בשמחה''' - פתגם יומי בענין השמחה, בהגשת הזמר החסידי ר' [[מנדי ג'רופי]], אדר תשע"ו, ארה"ק.<br />
<br />
;חלק מהחוברות<br />
{{טורים|תוכן=<br />
*'''לקט שיחות ויומנים בקשר להכרזת 'יחי המלך'''' - תשורה מחגיגת הבר-מצווה לת' יחימלך פרידמן, ה' [[ניסן]] תשס"ח, אור יהודה. <br />
*'''לא איברא קעמפא אלא ל'משיחי'''' - חוברת הכנה למפקדי קעמפ 'אורו של משיח', קיץ תש"ע.<br />
*'''[http://www.chabad.info/images/notimage/64594_he_1.pdf "קרייזי אבאוט משיח"]''' - תולדות חייו ופועלו של החסיד ר' [[רמי אנטיאן]], אדר תשע"א, צפת.<br />
*'''להחיות משיח - יומן מסע''' - חוברת להסברת ענייני משיח לילדים, קעמפ אורו של משיח, קיץ תשע"א. <br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/?no_pda=true#!g=1&url=article&id=82389 אחת ולתמיד]''' - קטעים קצרים וקולעים מדברי הרבי ומסקנותיהם הברורות, תשרי תשע"ב, 770. <br />
*'''קבלת פני משיח מחמש יבשות''' - תיעוד מעמד ה'סאטעלייט' תשנ"ו, תשורה מכינוס האגודה למען הגאולה, י' שבט תשע"ב, ארה"ק. <br />
*'''האגודה למען הגאולה''' - תולדות הקמתה ופעולותיה, תשורה מ[[התוועדות]] יום הולדת, י"ט סיון תשע"ב, 770. <br />
*'''הנבואה''' - לקט מיוחד אודות נבואתו העיקרית של הרבי, תשורה - ב' [[אלול]] תשע"ב, ארה"ק. <br />
*'''"...לעולם ועד!"''' - תיעוד אירועי קבלת המלכות בתשרי תשנ"ג, תשורה למשתתפי כינוס ברוכים הבאים לקראת תשרי תשע"ג, 770. <br />
*'''האמונה והפצתה''' - לקט כתבות, מאמרים וראיונות בענייני משיח וגאולה, תשורה למשתתפי כינוס התמימים, ו' תשרי תשע"ג, 770.<br />
*'''העובדות שמאחורי הכינוס''' - תיעוד פעילותן של נשי ובנות חב"ד לקבלת המלכות -באישורו ועידודו של הרבי, תשורה למשתתפי מעמד צאתכם לשלום, תשרי תשע"ג, 770. <br />
*'''אין בליבנו אלא אחד''' - מבחר פנינים מיוחדים אודות ההתקשרות הבלעדית לרבי, תשורה מ[[התוועדות]] 'יום הולדת חסידי', ח"י שבט תשע"ד, 770.<br />
*'''בית נאמן לרבי''' - גישתו הנכונה של חסיד לקראת שידוכיו ונישואיו, בניית ביתו וההסתדרות בחייו - לאור דברי הרבי ופתגמי חסידים, תשורה - ג' סיון תשע"ד, ארה"ק. <br />
*'''איצ'ה על דגלו''' - פעילותו ומאבקיו של החסיד ר' [[איצ'ה שפרינגר]] להפצת בשורת הגאולה ופרסום זהות הגואל, תשורה מ[[התוועדות]] יום הולדת, י"ט סיון תשע"ד, 770. <br />
*'''מה לך נרדם''' - זעקת הרבי לעורר את חסידיו מתרדמתם בעת ה[[התוועדות]] ומשינתם בהבלי הזמן - למילוי תפקידם, תשורה - ה' [[אלול]] תשע"ד, ארה"ק. <br />
*'''המלך - בטאון השליחות היחידה''' - (חוברת ראשונה - תשרי תשע"ה, חוברת שנייה - חשון תשע"ה), 770. <br />
*'''אין מחיר לאידיאולוגיה''' - לקט דעות שלא מצאתי מישהו שישלם לי עבורם, תשורה משמחת ה'ווארט', כ"ה [[אייר]] תשע"ה, אור יהודה. <br />
*'''שאיפתו של חסיד''' - לקט משיחות ומכתבי הרבי, פתגמי וסיפורי חסידים על השאיפה החסידית לפרסם את הרבי בעולם, תשורה - י"ד תמוז תשע"ו. <br />
}}<br />
{{מיון רגיל:פרידמן, משיח}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ב]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ב]]</div>ליתר דיוקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9C%D7%99%D7%AA%D7%A8_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A7&diff=530532משתמש:ליתר דיוק2022-03-23T15:51:30Z<p>ליתר דיוק: יצירת דף עם התוכן "יחי המלך המשיח!"</p>
<hr />
<div>יחי המלך המשיח!</div>ליתר דיוקhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_(%D7%91%D7%9C%D7%A2_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA)&diff=530483חיים נצחיים (בלע המוות)2022-03-23T03:23:52Z<p>ליתר דיוק: תקלדה</p>
<hr />
<div>אחד מהיעודים המודגשים יותר של ה[[גאולה]], הוא היעוד של "חיים נצחיים", ביטול האפשרות למוות, ותוחלת חיים בלתי נגמרת, [[הרבי]] חידש שה"חיים נצחיים" מתחילים כבר לפני ה[[גאולה]]. מקור היעוד הוא מהפסוק:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="בלע המות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים"|מקור=ישעיה כה, ח}}<br />
<br />
==חיים נצחיים אצל הקמים לתחיה==<br />
===מחלוקת [[הרמב"ם]] והרמב"ן===<br />
בין ה[[רמב"ם]] ל[[רמב"ן]] הייתה מחלוקת בענין תחיית המתים:<br />
<br />
לשיטת ה[[רמב"ם]] יקומו לתחיה, אך לאחר זמן ישובו כולם לעפר ואזי יתקיימו באופן נצחי כ[[נשמה|נשמות]] ללא גופים.<br />
<br />
ה[[רמב"ן]] חולק עליו, ואומר שיקומו לתחיה ושוב לא ישובו לעפר אלא חיים וקיימים לעולם, ובנוגע לשאלתו של [[הרמב"ם]] שאם כן יוצא שאברי העיכול של האדם הינם לחינם (שהרי לא אוכל ושותה), עונה הוא שיתכן שיזונו מן המן וכיוצא בזה.<br />
<br />
===הכרעת החסידות===<br />
[[תורת החסידות]] מכריעה{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצוות [[ציצית]] ובכ"מ.}} כדעת [[הרמב"ן]] שהתכלית היא עולם התחייה, אשר בו יחיו כולם לנצח. ובנוגע לאופן הקיום, הרי מבואר שתתגלה אז מעלת הגוף, כלומר, החיות האלקית המחיה אותו שלמעלה משורש חיות ה[[נשמה]] ועד שאפילו ה[[נשמה]] תהיה ניזונת מן הגוף. ואופן קיום זה הוא כמו אכילה ושתיה גשמיים (כמו שכתוב ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו - שהראיה הייתה באופן של אכו"ש).<br />
<br />
==חיים נצחיים במשיח==<br />
בחסידות מבואר שחייו של מלך המשיח הם מהאין סוף בעצמו,<br />
ולכן הם [[חיים נצחיים]] ולא שייך בהם מיתה והפסק.<br />
וכן מובא בתורת חיים פרשת ויחי שחייו של משיח בן דוד הינם חיים נצחיים. <br />
<br />
עוד מבואר בחסידות{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] נביאים עמוד ס'- מאמר ד"ה "למרבה המשרה".}}<br />
שמה שאמרו חז"ל "דוד מלך ישראל חי וקיים" קאי על [[משיח בן דוד]].<br />
<br />
על האדם נגזר "עפר אתה ואל עפר תשוב". משיח הוא האדם הראשון<br />
בעולם שחי חיים נצחיים, כיון שהוא זה שמבטל את מציאות המוות<br />
מהעולם, כמו שכתוב "ובלע המוות לנצח". מציאות המות התחדשה על<br />
ידי חטא [[אדם הראשון]], ו"כולם מודים שחטאו ועונשו של אדם הראשון<br />
יתבטל ל[[ימות המשיח]]. <br />
<br />
אם כן, אחר שיבוא המשיח יהיה בטל מכולנו, אבל<br />
במשיח עצמו בטל הוא לגמרי"<br />
כמבואר בחסידות, שכל עניין המיתה הוא בגלל שה[[נשמה]] המתגלת בגוף<br />
האדם להחיות אותו היא רק בחינת התפשטות החיות, ובבחינת התפשטות<br />
שייך שינוי והפסק, אבל נשמת משיח שהיא בחינת ה[[יחידה]] והיא עצם החיות<br />
- לא שייך בו שינוי והפסק אלא הוא חי חיים נצחיים. <br />
<br />
גם בשאלת חייו הנצחיים של ה[[משיח]], סבור הרמב"ן{{הערה|ויכוח [[הרמב"ן]] סימן לט.}} שהמשיח אינו יכול למות, בהסבירו כי המוות נתחדש בגין [[חטא עץ הדעת]], ומ"כיון שכולם מודים שחטאו ועונשו של [[אדם הראשון]] יתבטל לימות המשיח, על-כן, אחר שיבוא המשיח יהיה המוות בטל מכולנו, אבל במשיח עצמו בטל הוא לגמרי". [[הרמב"ן]] מביא אף את הפסוק שמתייחס למשיח: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד"{{הערה|[[תהלים כ"א]], ה.}}{{הערה|[https://abc770.org/article_node_4267/ נצחיות מלך המשיח] {{חב"ד אור אין סוף|}}}}.<br />
<br />
== חיים נצחיים בדור השביעי ==<br />
<br />
בכל הדורות לא הייתה בחינת היחידה בנשיאי הדורות בשלימות הגילוי, ולכן הייתה בהם [[הסתלקות]].<br />
<br />
אבל בדורנו הודיע [[הרבי מלך המשיח]] שמכיוון שכבר הסתיים בירור העולם, הרי בימינו אלו ישנה התגלות עצם החיות של משיח, ומובנת<br />
הסיבה להבטחה שהדור כולו, ובפרט נשיא הדור זוכה לחיים נצחיים.<br />
[[הרבי]] קובע, אשר מכיון שדורנו השלים את עבודתו, וזוכה ל[[גאולה]] השלימה בקרוב, לכן כל הדור זוכה לחיים נצחיים.<br />
<br />
חז"ל קובעים שבני-האדם ימותו שעה אחת לפני [[תחיית המתים]] ואז יקומו שוב, בהתבסס על הנאמר "כי עפר אתה ואל עפר תשוב"{{הערה|בראשית ג, י"ט.}}, אך הרבי אומר{{הערה|התוועדויות שנת [[תשמ"ח]] כרך ד' עמוד 112.}} שדבר זה נעשה על ידי העבודה הרוחנית של "ונפשי כעפר לכל תהיה"{{הערה|בהערה שם (95) מסביר: "כפי שאומר כל אחד ואחד בסיומה של כל תפילה (ג"פ ביום, בתלת זמני הוי חזקה) - בעומדו לפני ממ"ה הקב"ה, ובוודאי שאמירתו אז היא בתכלית האמת".}}, זוהי הסיבה ששייכת מציאות שלא יצטרכו למות לפני תחיית המתים, אלא כל אנשי הדור יעברו חיים לגאולה - בלי הפסק בינתיים{{הערה|התוועדויות שנת תש"נ כרך ד' עמוד 125: "ועוברים, בלי הפסק כלל מחיינו עתה, לחיים נצחיים".}}.<br />
<br />
==משמעות היעוד בפנימיות==<br />
<br />
ב[[מאמר]] על פסוק הזה זה משנת [[תשכ"ה]] מסביר [[הרבי]] בארוכה את מהות היעוד.<br />
<br />
כאשר נברא העולם, הוא נברא כולו מלא ב[[טוב]] וללא [[רע]], וממילא גם ללא המושג מוות, אך לאחר ש[[אדם הראשון]] חטא ב[[חטא עץ הדעת]] ירד רע לעולם והתערב בכל העולם, ונתהוה האפשרות של מיתה ולא [[חיים נצחיים]] כבתחילה.{{הערה|לפי זה מובן גם המשך הפסוקים המעלה את החשש ש[[אדם הראשון]] לאחר שלקח מ[[עץ הדעת]] (והוריד רע לעולם) יקח גם מעץ החיים, מכיוון שאז יווצר מצב שיש רע בעולם, ויש גם נצחיות לרע זו}} <br />
<br />
מכיון שהחיים הגשמיים קשורים ותלויים בחיים הרוחנים וכאשר האדם גרם לעצמו על ידי ה[[חטא]] מות רוחני נעשה גם המציאות של מוות גשמי ופיזי.<br />
<br />
מובא שב[[מתן תורה]] "פסקה זוהמתן של ישראל" וביטלו מעצמם את כל ה[[קליפה]] וה[[רע]], והיו במצב כמו לפני [[חטא עץ הדעת]], אך לאחר [[חטא העגל]] חזר הרע והמוות וירד שוב לעולם.{{הערה|[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]] בראשית ח"א עמ' שח.}} <br />
<br />
אך לעתיד לבוא שאז יתקיים מה שכתוב "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (מהעולם) ממילא יתבטל מיד גם מציאות המוות.<br />
<br />
===עיר מקלט בגאולה===<br />
בנוגע להוספת ערי מקלט [[לעתיד לבוא]], למרות שלא יהיה מציאות של רצח ומוות ראה: {{ערך מורחב|ערך=[[עיר מקלט]]}}<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
<br />
[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2412 איך מתכוננים לחיים נצחיים?] - שיעור וידאו מאת הרב [[זלמן נוטיק]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[תחיית המתים]]<br />
<br />
{{תבנית:גאולה ומשיח}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]</div>ליתר דיוק