חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:אורי בן שחר

2016-08-09T11:45:16Z

לכתחילה: יצירת דף עם התוכן "מדוע הקישור החיצוני כפול ? זה סתם מיותר. ~~~~"

מדוע הקישור החיצוני כפול ? זה סתם מיותר. [[משתמש:לכתחילה|לכתחילה]] - [[שיחת משתמש:לכתחילה|שיחה]] 11:45, 9 באוגוסט 2016 (UTC)

חב"דפדיה:אולם דיונים

2016-08-08T23:09:20Z

לכתחילה:

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]


=
== אדמו"רים ==

בנושא שמות הערכים של אדמו"רים שורר פה בלגן עצום שבדיוק שמתי לב אליו, ואולי הגיע הזמן לעשות בזה סדר. חלק מהאדמו"רים נקראים רק בשמם - כמו רבי [[יואל טייטלבוים]]; חלק רק בשם חצרם - כמו רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]; וחלק גם וגם - כמו רבי [[שמחה בונם אלתר מגור]]. כדאי להחליט מה צריך להיות המדיניות הכללית, ואז לבצע (זו עבודה קשה, כי יהיה צורך למחוק הרבה דפי הפניה - תפקיד השמור למפעילי מערכת). מה דעתכם? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 06:11, 6 באפריל 2016 (UTC)
:לדעתי, הכלל בכל האישים הוא, שיש לכתוב על פי שמם המלא (פרטי ומשפחה) ללא תארים חסידות וכו'. אך יוצאים מן הכלל הנם אישים הידועים בכינוי וכדו', וכמעט לא ידועים בשמם. למשל הרבי 'מקוצק' כלל לא ידוע בשם 'מורגנשטרן' ולכן ראוי אכן לקרוא לערך 'מנחם מנדל מקוצק'. לעומת 'שמחה בונם אלתר' {{כתב מחוק|מגור}}. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ו 21:23, 17 במאי 2016 (UTC)
לדעתי שיע צודק, אך בכל אופן אפשר להוסיף הפניה.--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 01:05, 12 ביולי 2016 (UTC)

==ארכוב==
נראה לי שהדף מספיק מלא ע"מ לארכב אותו --[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 20:43, 10 באפריל 2016 (UTC)
: יש כמה נושאים שעדיין באמצע דיון<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;"> • </span> [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;"> • </span> [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 21:55, 10 באפריל 2016 (UTC)
:#לכאורה אפשר לארכב לא את כל הנושאים (אינני יודע איך עושים את זה).
:#נו אדרבה, אם כן, חשוב שהמשתמשים יצטרפו לדיונים שנמצאים באמצע על מנת לסיימם (ולא אסתיר שאני רומז לדיון הקודם...). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 02:07, 12 באפריל 2016 (UTC)
:::מדובר בנושא שלדעתי אינו ראוי דיו כדי להקדיש לו זמן מרובה כ"כ כפי שעלולים להקדיש לו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' בניסן ה'תשע"ו, למניינם 04:39, 12 באפריל 2016 (UTC)
ייתכן שהנושא עצמו הוא שולי, אבל הוא מסתעף מענין מרכזי יותר: חוסר הסדר והמדיניות הברורה בין הערכים בחב"דפדיה - בעיה מהותית ורצינית, שלדעתי צריכה לתפוס תשומת לב גדולה יותר ממה שהיא תופסת בפועל. לפענ"ד רוב התרומות המבורכות שנעשות מוסיפות רק בעוד פרט כזה או אחר, אבל חסר מאוד מאוד צעדים בכיוון הנ"ל: אחידות וסדר בכל מרחבי חב"דפדיה. ויה"ר שבקרוב ממש ישתנו הדברים לטובה באופן של ניסי ניסים, אכי"ר • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 02:47, 14 באפריל 2016 (UTC)
:::::בוצע ארכוב חלקי. אכן נחוץ שיהיה סדר. ויש לקבוע כללים בכל דבר. עדיין תיקון בפועל של העניין הנ"ל יקח זמן שכמדומני ראוי שיושקע בעניינים יותר חשובים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ו 21:14, 17 במאי 2016 (UTC)

== יחסה של חב"דפדיה למגוון הדעות בחב"ד ==

היות שבזמן האחרון יש הרבה דיונים על זה בדפי שיחה שונים, החלטתי פשוט לעשות סדר ולשאול את כולם:

מה דעתכם? כיצד צריכה חב"דפדיה להתייחס למגוון הדעות בחב"ד?

ואסביר: חב"דפדיה הינו אתר שנועד להפיץ את המעיינות '''חוצה''' (ראה [[חב"דפדיה|כאן]]). כמובן, שהמטרה היא שב"חוצה" יקבלו את הדברים המקובלים על רוב מפעילי האתר (מה שנקרא "השיטה המשיחיסטית").

לאידך גיסא, אדם שנכנס לאתר ורואה את הערך [[האוהל]] כפי שהוא עתה, יתאכזב עד מאוד מחוסר האמינות של חב"דפדיה. הרי אי אפשר לכתוב בפשטות שהאוהל הוא רק של הרבי הריי"צ מבלי להזכיר עוד כלום (וראה בארוכה [[שיחה:האוהל|כאן]] ובארכיון).

לכן גם חב"דפדיה נוהגת כך במקרים רבים אחרים, כמו [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], [[ארגון הפנסאים]], [[מרכז לענייני חינוך]], [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]], ועוד ועוד. בכולם מובאות העובדות מבלי להתחמק, בתוספת ביאור והבהרה לשיטה שאנו רוצים שתתקבל אצל הקורא.

ויודגש: הועלתה בדפי השיחה השונים כמה וכמה פעמים הטענה: בחב"דפדיה לא מביאים את טענות האבולוציה, טענות העולים להר הבית, ועוד ועוד. זה נכון, אך חושבני שאין אף אחד שישווה בין הדברים (כנראה מהדוגמאות הנ"ל).

אשמח לשמוע את דעתכם בנידון, כדי לחסוך דיונים שיחזרו על עצמם שוב ושוב ללא תועלת.

בתקווה שתיכף ומיד ממש נזכה ל"לא ילמדו עוד איש את רעהו"! בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:26, 26 באפריל 2016 (UTC)

:אגב, באותה המידה צריך להיות היחס ל[[חלוקת דולרים]] וכדומה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:31, 26 באפריל 2016 (UTC)
::אל תנסה להיתמם ולהציק. ראה מה שהגבתי לך בדף שיחתי. יעידו כל באי האתר שבדרך כלל אני משתדל להתייחס בסלחנות וסובלנות, אבל אתה ממש מטריד ומסיט את המשתמשים מלתרום תרומות תועלתיות לפיתוחה של חב"דפדיה ולשקוע בשטויות של ויכוחים חסרי תועלת עם משתמש שאין רצונו להגיע לעמק השווה, אלא לשנות את מדיניות הכותבים והמשתמשים בחב"דפדיה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]]

:::תוכל להאשים אותי בכל מה שעולה על דעתך, רק בקשה אחת לי: תנסה להתעלם מהדמות, תתמקד בנושא ובטענות. אם תרצה אוכל לחתום בשם אחר.

:::"קבל את האמת ממי שאמרה"!

:::אני שוב פונה לשאר הכותבים והמשתמשים, שמשתדלים תמיד (ולא "בדרך כלל") להגיב בסלחנות וסובלנות, שבכל זאת יוכלו להקדיש מעט מזמנם ולחשוב על השאלה החשובה הזאת. בהצלחה!--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 22:41, 27 באפריל 2016 (UTC)
::::א. הביטוי המקורי הוא "'''שמע''' האמת ממי שאמרה", ומשמעותו שאין הכרח '''לקבל''' את הדברים... (רמב"ם בפתיחה למסכת אבות).
::::ב. הרמב"ם עצמו בספר המצוות כתב: "הוזהרנו מלהיות חופשיים במחשבותינו".
::::ג. הדיון התארך כבר פעמים רבות והשיבו לך, אך אתה מתעקש וחוזר על הטענות ומפריע לנו להתמקד בדברים החשובים באמת. אם אתה מחפש תשובות, תקרא ותשנן את דפי השיחה, כי תשובות חדשות מעבר למה שכתוב שם - לא תקבל. בהצלחה, ובברכה "יתמו חטאים" (ולא חוטאים ח"ו). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:53, 28 באפריל 2016 (UTC)

:::::א. "מנין אתה אומר, שאם שמע מפי אדם שבישראל, שיהא עליו כשומע מפי חכם? ת"ל אשר אנכי מצוך היום" (קה"ר פי"ב, י). גם ברמב"ם מדובר על דברי תורה (הוא מסביר מדוע אינו מזכיר את שמות החכמים בדבריו), כך שבהחלט לא נכון לומר ש"אין הכרח" לקבל את הדברים (באם זו אמת, כמובן).
:::::ב. אבל על כך בדיוק הדיון! אסור להיות חופשיים במחשבתנו כאשר מדובר בדברי הקב"ה, או בדברי הרבי עצמו. אבל האם אסור להיות חפשיים במחשבתנו כאשר מדובר על '''דעתי האישית''' בפירוש דברי הרבי, כשיש מחבריי החולקים עלי? ועיין במכתבו המפורסם של רי"כ לר"מ וועכטער בארוכה.
:::::ואילו אתה מגיע למסקנת הדיון כבר מראשיתו, ואינך נותן לשאר המשתמשים אפשרות לפצות פה, בטענותיך השונות נגד הדיון עצמו!
:::::אשמח אם תואיל להשתתף בדיון, ולהסביר, למשל, מדוע לדעתך האיסור להיות חופשיים במחשבתנו כולל גם את דעתם של שאר חסידי חב"ד בפירוש דברי הרבי, ובאם כן, האם בשל כך אמורה להיות כאן התעלמות מעובדות, כפי שצויין לעיל בארוכה.
:::::ג. מעולם לא ניתנו תשובות בדפי השיחה לדיון זה (אלא למקרים ספצפיים בלבד, שניכר כי יש כאן תפיסה שניתנת לשינוי ע"י דיון ממצה כאן באולם, וחבל שאתה מפריע ומזיק לו שוב ושוב).
:::::אני חוזר וקורא למשתמשים השונים להביע את דעתם, ולהיות חלק מהדיון. בהצלחה.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 06:53, 2 במאי 2016 (UTC)
ואילו אני קורא לכל המשתמשים כולם לא להביע את דעתם ולא לבזבז את זמנם על הדיון הזה והדומים לו, שחוסר התועלת בהם אינו מוטל בספק. חב"דפדיה אינה פורום, בשביל זה יש מקומות אחרים ברשת. המקום כאן מיועד לאלו שרוצים לעבוד (וקצת להתוועד, בין לבין), ולא לאלו שיש להם תחביב מוזר - לשבת על שפת הים, לזרוק אבנים למים ולהביט בהנאה על הגלים שנוצרים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 07:02, 2 במאי 2016 (UTC)

פשוט ילדים... אולי שמשהו יענה לעניין? דעתי האישית ש5778 צודק! אם כל הכבוד לדעתכם, נכנסים לכאן גם יהודים מחוץ לחב"ד ורואים שבערך 'אוהל' אפי' לא מצוין ש'''רק''' בעיננו הגשמיות הרבי שם... זה פשוט חילול שם לויובאוויטש! אם ממש קשה לכם לכתוב כך (על אף שרוב מוחלט מחסידי חב"ד כך חושבים..) אז תורידו את הערך לגמרי כבר יותר עדיף.

== תאריכים וימי חב"ד ==

משתמשים יקרים ואהובים! בזכותכם הנושא החשוב של ימי חב"ד, שעמד בשוליים וסבל מהזנחה חריפה, נכנס לאט לאט לסדר - ע"י התבניות של אירועים בלוח העברי, מעשה ידיו להתפאר של הרב [[משתמש:שיע.ק|שיע]] שליט"א. הנני בזאת להזמין את כולם להשתתף בעריכת התבניות של ימי החודש (זה אמנם מעצבן קצת אבל לא מסובך. אפשר לראות בתבניות הקיימות, לדוגמא [[תבנית:כ"ד בניסן]]).

נושא שעלה לדיון בהמשך לכך (הדיון החל [[שיחת תבנית:השבוע בימי חב"ד|כאן]]), האם התבניות צריכות לכלול אירועים כלליים ביהדות? מסתבר שכן, אבל מה הקריטריונים? נא לחוות דעתכם: מה צריך להכלל בתבניות (שמוצגות בעמוד הראשי), מה צריך להכלל בערכים של תאריכי הימים, ומה צריך להזרק לפח (או לגניזה). תודה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 09:42, 2 במאי 2016 (UTC)

:לא ברור מה בדיוק צריך לעשות ואיך זה עובד. אם תוכל להסביר, בתודה מראש.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:27, 2 במאי 2016 (UTC)
::כדי לערוך את ה[[תבנית:השבוע בימי חב"ד]] (שבעמוד הראשי) בקלות - צריך ליצור תבנית לכל יום בשנה (כמו [[תבנית:כ"ד בניסן]]), שתכלול את האירועים שבו - אותם אירועים בערך של היום (כמו [[כ"ד בניסן]], רק בסדר כרונולוגי. ואז אפשר לערוך את תבנית השבוע ע"י קישורים לשבעת התבניות של ימי השבוע. בינתיים יש תבניות כאלו רק לימים שהתחלנו - מ[[תבנית:ט' בניסן|ט' ניסן]] עד [[תבנית:ו' באייר|ו' אייר]], כשהמגמה היא להמשיך ולהשלים את כל השנה לפי הסדר.
::כדי להבין יותר טוב, פשוט פתח את התבניות הנ"ל, וגם את חלון העריכה שלהם, ותבין בקלות. כמו כן אתה יכול לעקוב בשיוניים אחרונים לראות מה עשיתי. בהצלחה! (ואגב, עדיין מחכה לדעות בנדון הנ"ל). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 10:39, 2 במאי 2016 (UTC)
:::כדאי אולי להעביר את הדיון לכאן.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 10:42, 2 במאי 2016 (UTC)
:הערה קטנה ל'קרייזי', התבניות האלו לא נועדו כדי לערוך את 'תבנית השבוע בימי חב"ד' אלא הרבה יותר מכך - ברגע שיהיו תבניות לכל השנה, נוכל לכתוב קוד כך שהאירועים יתחלפו אוטומטית ויפנו את זמנם של הצדיקים שעושים אותה כעת. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ו 21:04, 17 במאי 2016 (UTC)

== ניקוד והערה ==

הבחנתי בעורכים שונים ([http://chabadpedia.co.il/index.php?title=JEM&curid=25032&diff=222433&oldid=222218 לדוגמא]) שמדייקים לכתוב את הערה לפני הנקודה שבסוף המשפט, כמדומני שלפי כללי הניקוד בכתיבה מקובלת הערה באה לאחרי הניקוד. (גם ההגיון אומר שהניקוד הוא לצורך הקריאה בעוד הההערה היא משפט נוסף או מקור - הוספה על עצם המשפט.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:50, 16 במאי 2016 (UTC)
:לדעתי כן ראוי לעשות, שכן הנקודה באה לאחר סיום כל הטקסט ואילו ההערה לדעתי הוא כעין חלק מהטקסט שרק מפני אריכותו וקשרו המשני לענין - לא נכתב בפנים, והרי הנקודה אומרת כי הענין חזר מבחינת [[פרצוף]] שהוא גילוי לבחינת [[נקודה]] שהוא החכמה כפי שהיא בהעלם אצל החכם, בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' באייר ה'תשע"ו, למניינם 13:59, 16 במאי 2016 (UTC)
::כמובן שציון להערה בא לפני הנקודה (לא ניקוד - נקודה) כפשוט בכללי הדקדוק הציוניים בהם משתמשים כאן, וכן הוא - להבדיל - בלקו"ש ובכ"מ. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:51, 16 במאי 2016 (UTC)
:::על מה אתה מבסס כ"כ בפשטות את דברך בקשר לכללי הכתיבה המקובלים? תעיינו באתר לאקדמיה ללשון העברית ותראו שהנכם טועים!.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:44, 16 במאי 2016 (UTC)
באמת בכללי הניקוד הציוניים (יאבדו מהרה בביאת משיח) הפניה להערה באה אחרי פיסוק, ולהבדיל בתורת אד"ש באה לפני פיסוק. לדעתי מצד ההגיון והקריאה אפשר כך ואפשר כך, ולכן אין צורך לשנות זאת בדוקא (אם כי אני אישית התרגלתי כנהוג בתורת אד"ש - לפני הנקודה). עם זאת יש לשים לב שכאשר שמים הפניה לאחר הנקודה, שלא יהיה רווח מיותר ביניהם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:07, ח' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:כמדומני שאכן אין כלל ברור בדבר, ומתאים שבחב"דפדיה, ייכתב בדווקא בדומה לספרי אד"ש. (אני גם מתחבר מאוד להסבר ההגיוני של שלום).
:אגב בויקיפדיה, הוכרע שניתן לכתוב כך או כך, אבל בכל ערך זה חייב להיות אחיד או כך כך. זו הכרעה מבלבלת ומועדת לטעויות. שהרי כל מי שלא מכירה יתבלבל, וגם מי שכן, לא תמיד יבחין כיצד סודרו ההערות האחרות באותו ערך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באייר ה'תשע"ו 21:02, 17 במאי 2016 (UTC)

== אין בושה?! ==

און ליין העתיקו את '''כל''' הערך על דוד גולדשטיין בלי לציין קרדיט. אין שום בושה?!... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]]
:אכן, לא פעם ראשונה שזה קורה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:39, 24 במאי 2016 (UTC)
::ואף אחד מהנהלת האתר לא רואה לנכון לנזוף בהם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:01, 24 במאי 2016 (UTC)
:::אתה רשאי בזאת לראות זאת לעצמך לנכון. לרשימת ההעתקות המלאה - ראה [[חב"דפדיה:ציטוטים מחב"דפדיה|כאן]]. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 23:51, 24 במאי 2016 (UTC)

== כתבה באינפו לרגל 60 מליון צפיות! ==

בחודשים האחרונים ניכרת תנופה מיוחדת בחב"דפדיה, עקב הרשמה מוגברת של עורכים מוכשרים, שהחליטו להפוך את חב"דפדיה למיזם מקצועי ומושקע במיוחד.

במסגרת עבודתם בחודשים האחרונים, הוגהו אלפי ערכים בעבודה מסיבית מטעויות שונות הן בעבודה ידנית והן על ידי "בוט", מאות ערכים נערכו מחדש, ואף חודש מיזם "ערכים מומלצים", כשהערך האחרון שזכה להמלצה הוא הערך [[השיחה הידועה]] שנערך על ידי כל העורכים בחב"דפדיה בעבודה משותפת ונבחר להיות ערך מומלץ.

ואכן התנופה המחודשת באה לידי ביטוי באחוזי הצפיה הלא צפויים של חב"דפדיה, כאשר תוך מספר שנים היא מגיעה למספר לא יאומן של 60,000,000 צפיות כשחסרים כ50 אלף צפיות אחרונות.

אתם מוזמנים להיות אלו שיחדשו את הצפיה השישים מליון בחב"דפדיה…

לכניסה לעמוד הראשי

מקור:

[http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95-%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%9A-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%AA-60-%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95/ כתבה באינפו לרגל 60 מליון צפיות!]

{{מזל טוב|}} '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ב בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 19:45, 28 ביוני 2016 (UTC)
:{{תודה רבה}} לך השם! --[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 13:29, 30 ביוני 2016 (UTC)
::מן הראוי לצייין כי בעקבות הפרסום באינפו ולאחריו כבר עברנו מזמן את השישים מליון !!!! '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 17:25, 30 ביוני 2016 (UTC)
:::אגב, האם זה אומר שיש רק חצי מיליון צפיות בחודש? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:19, כ"ב בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::::א. נראה לי שיותר. ב. חצי מליון זה הרבה. זה אומר 16,666 צפיות ביום, שהם 700 צפיות בשעה, שהם 11 צפיות בדקה. ולהעיר שמדובר על צפיות במרחב הערכים בלבד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:33, 28 ביולי 2016 (UTC)

== מלחמות עריכה ==

הננו להבהיר לקהל הרחב ההולך וגדל של חב"דפדיה שתי כללים בסיסיים, במקרה של דיעות חלוקות הגורמות למה שנקרא "מלחמת עריכה":

1. הדרך לפתור דיעות חלוקות היא באמצעות שיחה משותפת בדף השיחה. הרי ככלות הכל, לכולנו מטרה משותפת: לעשות נחת רוח לרבי. מלחמה היא לא דרך "חסידית" כ"כ לפתור חילוקי דיעות....

2. במקרה שבכל מקרה נוצרה מלחמת עריכה, או במקרה בו יש חילוקי דיעות על מספר כל שהוא שבערך, הערך חוזר לגרסא היציבה שלו, כפי שהיה לפני כל השינויים שגרמו לחילוקי דיעות.

3. בכל מקרה יש לזכור כי מטרתה של חב"דפדיה היא הפצת תורת החסידות, וערכים אלו עומדים בחשיבות ראשונה. כולכם מוזמנים להשקיע כוחות בשיפוץ ערכים אלו, ובפרט בשיפוץ הערך שעומד עתה לעריכה משותפת על מנת להופכו ל"ערך מומלץ", [[ניצוץ משיח]]. בואו נשקיע יחדיו בלימוד תורת החסידות כאן בחב"דפדיה, לגלות אלקותו ית' בתחתונים ממש! --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 13:36, 4 ביולי 2016 (UTC)
:האם אין אפשרות לערוך הצבעה כאשר יש חילוקי דעות ולא הגיעו לעמק השווה? כך זה בויקיפדיה. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 04:20, 5 ביולי 2016 (UTC)
::בטח שיש אפשרות. אבל לרוב מדובר במחלוקת עורכים 1 מול 1. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בסיוון ה'תשע"ו, למניינם 04:54, 5 ביולי 2016 (UTC)

== ימי חב"ד (?) ==

לאחר [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%92_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&curid=19583&diff=242842&oldid=242841 עריכתו ההגיונית הזו] של [[משתמש:חיילי משיח]], התעוררתי להציע לטפל כך בכל הערכים הדומים ולהוציא בכל הערכים את האירועים שאין להם '''שום''' הקשר חב"די. מה דעתכם? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:40, כ"א בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:זה לא הופיע בימי חב"ד אלא בתאריכים היהודיים הקשורים ליום זה, ואני לא רואה בכך שום ריעותא שזה יופיע. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:40, 27 ביולי 2016 (UTC)
::כפשוט שזה הופיע בתאריכים היהודיים, אבל גם בזה יש גבול. לפענ"ד, חשוב לציין את יום פטירתם של [[הש"ך]] וה[[אור החיים]], וגם של הרב [[מרדכי אליהו]]; אבל מה שהוא הוריד זה ראש ישיבת קרלין (הסיבה היחידה שהוא הופיע שם היא בגלל שהערך, עם כל ערכי התאריכים, הועתק ללא ביקורת מויקיפדיה). המבחן לדעתי צריך להיות: אם יש עליו ערך בחב"דפדיה או שראוי שיהיה, להשאיר. ואם לא, למחוק. דעות? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:55, כ"א בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::אם מישהו יעלב שלא מופיע - להשאיר, ואם לא - למחוק. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:12, 27 ביולי 2016 (UTC)
:::כמו להתראות. נגד מחיקה גורפת, וקשה להחליט מה הגדר המדויק. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"א בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 17:28, 27 ביולי 2016 (UTC)
::::נראה בעיני הקריטריון שהציע קרייזי. מי שנכתב או סביר שיכתב עליו בחב"דפדיה להשאיר. ותו לא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"א בתמוז ה'תשע"ו 22:50, 27 ביולי 2016 (UTC)
:::::גם לי נראה הקריטריון של קרייזי. {{קריצה}} ואם יש מישהו שחושב אחרת, כדאי לנסח הצעה אחרת עם קריטריון ברור ("יעלב" זה לא ממש ברור, אא"כ מישהו מתכנן ליצור קשר עם משפחתו של הראש ישיבה ולבדוק אם הם נעלבו...) - ואז נוכל לדון ולהכריע.
:::::חבל שהדיון הזה יסגר ללא מסקנה כמו שקורה לפעמים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:29, כ"ב בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::::::לא הבנתי למה מבקשים שאביע את דעתי שוב אחרי שהבעתי אותה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 21:10, 30 ביולי 2016 (UTC)
:::::::הסברתי: כי הקריטריון "יעלב" אינו ברור. ואם אין ברצונך/כוונתך לפרט יותר, ז.א. שאני צריך לפעול לפי ההצעה שלי ולחכות להערות ממך אם תחשוב שאני טועה במשהו... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:56, כ"ו בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== תבנית תקנות הרבי ==

הוספתי תבנית כי היא מוכרחת, רק שבזה עצמו צריך להחליט מה ראוי להיכלל ומה לא. יש הרבה תקנות 'קטנות' או 'חד פעמיות' כביכול. מה גם שלרובם יש שמות ארוכים ומתוסבכים. מי שיכול לעזור בניסוח, או לחילופין בהבעת עמדה על הוספת/מחיקת תקנות מהתבנית - מוזמן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:34, 28 ביולי 2016 (UTC)

== ביטול קישור ימי חב"ד ==

אם באמת מה שכתוב ב[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%95_%D7%91%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%90%D7%91&curid=18651&diff=243961&oldid=177035 תקציר העריכה הזה] נכון - צריך לעשות החלפת בוט לכל ערכי ימי חב"ד, שהרי אף מתכנת לא יגיע בזמן הקרוב לסדר את זה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:56, 31 ביולי 2016 (UTC)
:{{בוצע}} היו רק בודדים כאלו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 23:33, 31 ביולי 2016 (UTC)
::: יישר כח על ההתייחסות בקשר לקישור הכותרת אך כדאי להמשיך לטפל כיוון שהבעיה עדיין לא נפתרה ויש עוד הרבה תאריכים שהכותרת מקושרת.[[משתמש:לכתחילה|לכתחילה]] - [[שיחת משתמש:לכתחילה|שיחה]] 00:27, 1 באוגוסט 2016 (UTC)
::::::אשמח לקבל דוגמאות. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' באב ה'תשע"ו, למניינם 05:47, 8 באוגוסט 2016 (UTC)
:::::::יתכן והוא מתכון לכותרות נוספות בדפים השונים (לא הכותרת 'ימי חב"ד'), שגורמים לאותה הבעיה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:25, 8 באוגוסט 2016 (UTC):::::::::: הבעיה היא עדיין בקישור של ימי חב"ד, מאוד קשה לציין בפרוטרוט כי מדובר בכמות גדולה ואפשר פשוט לבדוק בכל חודש החל מתשרי ישנם הרבה דוגמאות כאלה.[[משתמש:לכתחילה|לכתחילה]] - [[שיחת משתמש:לכתחילה|שיחה]] 23:09, 8 באוגוסט 2016 (UTC)

== סמל חב"דפדיה ==

בסמל השם שלנו מופיע {כך} שימו לב שהסימון הנפוץ בחב"דפדיה הוא [זה] אז למה שלא נשנה?--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 19:39, 31 ביולי 2016 (UTC)
:כי זה יותר יפה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:55, 31 ביולי 2016 (UTC)
::זה בכלל לא אמור להיות סוגריים. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 23:33, 31 ביולי 2016 (UTC)
:::להתראות, מה הקשר ליופי? ושלום מה זאת אומרת "סוגריים"?--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 18:29, 1 באוגוסט 2016 (UTC)
::::[[משתמש:חבר|לחבר]] הסוגרים האלה { } יותר יפים מאלה [ ] ולכן הסמל ש (כמו כל סמל) אמור להיות יפה מסומן כך. ובכלל לא קשור לאיזה סוגרים משתמשים--[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 19:46, 7 באוגוסט 2016 (UTC)

== ראו עוד/ראו גם ==

קרייזי משיח מציע להחליף את כל ה"ראו עוד" ל"ראו גם" למען האחידות. מה דעתכם? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בתמוז ה'תשע"ו, למניינם 23:32, 3 באוגוסט 2016 (UTC)
:{{תבנית:בעד}}--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 08:51, 4 באוגוסט 2016 (UTC)
:{{בעד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:28, 4 באוגוסט 2016 (UTC)
:{{בעד}}--[[משתמש:חיים מבני ברק|חיים]] - [[שיחת משתמש:חיים מבני ברק|בכל יום שיבוא]] 19:38, 7 באוגוסט 2016 (UTC)
:{{בעד}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:43, 8 באוגוסט 2016 (UTC)
::{{בוצע}} [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|שיחה]] 05:42, 8 באוגוסט 2016 (UTC)

770 - מרכז חב"ד העולמי

2016-08-08T20:55:56Z

לכתחילה: ויקיזציה

[[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 'מרכז חב"ד העולמי - 770']]
[[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבניינים 770 (מימין) ו-[[788 איסטערן פארקווי|788]] בשידרת [[איסטרן פארקוויי]] במבט אוירי ([[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ז]])]]
'''770 - מרכז חב"ד העולמי''' (שם רשמי: '''בית אגודת חסידי חב"ד העולמי - אוהל יוסף יצחק'''. כינוי: '''סֶוֶון סֶוֶונְטִי'''{{הערה|תרגום של מספר הבית - 770 - לשפה האנגלית.}}) הוא בית מדרשו של [[הרבי מליובאוויטש]], מרכזה העולמי של [[חסידות חב"ד]] ו[[שליחות|השלוחים]]. 770 הוא מקום ה[[תפילה]] וה[[התוועדות]] של הרבי בו אמר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר|מאמרים]], קיבל הרבי אנשים ל[[יחידות]] ובשנים מאוחרות יותר נערך בו מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]. המקום מהווה מוקד עליה ל[[חסידי חב"ד]] וליהודים מכל רחבי העולם, בעיקר ב[[חודש תשרי]] ובתאריכים בהם אירעו [[ימי חב"ד|מאורעות חב"דיים]]. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם יהודים. המבנה ממוקם בבנין מספר 770 שבשדרת '[[אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי]]' בשכונת [[קראון הייטס]] בברוקלין שבעיר [[ניו יורק]]{{הערה|הכתובת באנגלית: Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y}}.

[[הרבי]] הסביר את מהות המקום ומעלתו באומרו שמספר הבניין "770" הוא ב[[גימטריא]] "[[פרצת|ופרצת]]". כלומר, מבניין זה "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ את ה[[יהדות]]. כמו כן אמר הרבי ש-"770" הוא בגימטריא גם "בית [[משיח]]" והודיע שב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]], כאשר [[בית המקדש השלישי]] ירד משמים בדרכו ל[[ארץ ישראל]], הוא ירד תחילה ב-770, יתחבר אליו ומשם ימשיכו ל[[ירושלים]]{{הערת שוליים|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}.

==רכישה==
[[קובץ:מציירים 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צייר [[ניו יורק]]י מצייר את 770 ([[חשוון]] [[תשע"ב]])]]
[[קובץ:770 ציור הושענא רבה ע''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור בית רבינו שבבבל ב[[הושענא רבא]] [[ה'תשע"ד]]]]
ביום [[ט' באדר]] [[ת"ש]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]], לאחר שברח מאירופה, והשתכן במלון גרייסטון שבמנהטן. החסידים החלו בחיפושים אחר מבנה מתאים שישמש ל[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] וכבית פרטי למגורי הרבי. לאחר חיפושים רבים נמצא בניין מספר 770 בשדרת 'איסטרן פארקוויי' בשכונת קראון הייטס. המבנה שימש כקלינקה פרטית של רופא נשים שנסגרה בצו ממשלתי. שכונת 'קראון הייטס' נחשבה באותה תקופה לשכונה יוקרתית, עובדה שהביאה גורמים מסויימים להתנגד לקביעת מרכז תורה וחסידות בשכונתם, אך לאחר מאמצים הוסרה ההתנגדות. מחיר המבנה (בן שלוש הקומות) היה נמוך יחסית לזמן ההוא (30,000 דולר) וב[[י"ב במנחם אב]] ה'[[ת"ש]] התבצעה הרכישה על ידי ועד מיוחד שנקרא בשם "ועד הבנין" בראשות הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].

מספר ימים לאחר הרכישה הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל-770 ואמר לאנשים הבודדים שהיו שם, כיצד לסדר את מקום [[בית הכנסת]] שיתפללו בו. לאחר מכן התפללו תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], אמרו [[לחיים]] על [[משקה]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] בירך שהשם יתברך יתן שהבית הזה יהיה דירת קבע בנפש - ל[[תורה]] ו[[עבודה]], ודירת ארעי - כיון ש"בקרוב נהיה ב[[ארץ הקודש]] עם [[משיח]] צדקנו".

ביום [[י"ט באלול]] נכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] להשתכן במבנה ויומיים אחר כך, ביום [[כ"א באלול]], נערכה חגיגה רשמית של "[[חנוכת הבית]]" בה אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] מאמר [[ד"ה]] "על שלושה דברים העולם עומד".

ביום [[כ"ט באייר]] [[תש"י]] שילם מר יוסף רובינסון את תשלום המשכנתא האחרונה על הבניין ולכבוד מאורע זה ערך הרבי [[התוועדות]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/17 שיחת ראש [[חודש סיון]] תש"י].}}.

גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ואף לצרכיו הפרטיים של אדמו"ר הריי"צ. המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה: הקומה הראשונה נועדה לבית מדרש עבור החסידים. הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ. הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]].

מלבד בניית מרפסת ל[[סוכה]] בדירת אדמו"ר הריי"צ, בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו שינויים במבנה. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף על כן נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.

==קומת כניסה==
[[תמונה:קומה ראשונה.jpg|left|thumb|200px|{{כתב קטן|1) כניסה ראשית, 2) מבואה, 3) חדרון צמוד לחדר [[הרבי]], 4) חדר מערכת המיזוג, 5) תצוגת ספרי [[קה"ת]], 6) קופת צדקה, 7) מעלית, 8) מזכירות ראשית, 9) "[[גן עדן התחתון]]", 10) מדרגות לקומה השניה, 11) מדרגות לקומת המרתף, 12) מרפסת הפונה לחצר, 13) "[[גן עדן העליון]]", 14) "הזאל הקטן", 15) מקום כסאו הרבי, 16) מקום הסטנדר של הרבי, 17) מקומו של [[הרבי הריי"צ]], 18) מקום הרבי בימות החול, 19) 'חדר שני' של ה"זאל הקטן", 20) דלת (בעבר, חלון), 21) ארכיון ה[[מל"ח]], 22) תאים, 23) ספריית הישיבה (בעבר, חדר שינה של [[שמואל לויטין]]), 24) מחסן לספרים, 25) המשך הספרייה (בעבר, סלון דירת הר"ש לויטין), 26) פרוזדור, 27) מקום לתליית מעילים, 28) חדר מדרגות, 29) דלת חדר הכביסה, 30) חלון שנסתם, 31) תיבת חשמל, 32) חדר מבוא, 33) משרד [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]], 34) שירותים, 35) ארכיון המזכירות, 36) מערכת מיזוג כללית, 37) [[מרכז שידורי חב"ד]] (בעבר, חדרו של הרמ"ל רודשטיין), 38) חדרו של הרב [[חודקוב]], 39) כיור לנטילת ידיים.}}]]

הדלת הראשית שבחזית קומת הכניסה, נפתחת ללובי ובו דלתות משני הצדדים ומסדרון הממשיך בקו ישר, (בו התקיימה [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]). הדלת משמאל מובילה לפרוזדור (המכונה "גן עדן התחתון") שבשמאלו ממוקם חדרו הפרטי של הרבי (המכונה "גן עדן העליון"). הדלת מימין נפתחת לגרם מדרגות המוביל לקומה השניה. בסוף הפרוזדור ממוקם חדרו של ה[[מזכירות הרבי|מזכיר]] ר' [[יהודה לייב גרונר]]. מימין הלובי ממוקם חדר ה[[מזכירות]] של הרבי. אחריו ישנו בית כנסת (ה"זאל הקטן") ואחריו חדרון שמשמש כ"[[חדר שני]]" של בית הכנסת. בקומה זו גם קיימים ספריית הישיבה, משרדי הישיבה ומשרדים נוספים.

קומה זו הייתה מרכז חסידות חב"ד עד להרחבת קומת המרתף ובניית [[בית הכנסת]] הגדול הקיים כיום ("הזאל הגדול").

===הזאל הקטן===
בית הכנסת שבקומת הכניסה לבניין נקרא בעגת חסידי חב"ד '''הזאל הקטן''' ("זאל" - אולם, בעגת יוצאי רוסיה). המקום שימש בתחילה כבית הכנסת המרכזי ב-770, אולם לאחר הרחבת מרתף הבנין והכשרתו לבית כנסת רחב יותר ("הזאל הגדול"), נשאר המקום כבית הכנסת המישני ומהווה את אולם-הלימודים הרשמי של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].

קבלת הנשיאות של הרבי באופן רשמי, ב[[התוועדות]] [[י' בשבט]] [[תשי"א]], הייתה בחדר זה וכן שאר התפילות וההתוועדויות של הרבי נערכו שם. לאחר בניית "הזאל הגדול" עבר הרבי להתוועד ולהתפלל בשבתות וחגים ב"זאל הגדול", אך עד לשנת [[תשמ"ט]] המשיך הרבי להתפלל את תפילות ימות החול ב"זאל הקטן" ולעיתים נדירות אף התוועד שם{{הערת שוליים|לדוגמא: [[התוועדות]] [[פורים]] [[תשמ"א]]}}. בשנת [[תשמ"ד]] החלו לערוך את ה[[יחידות כללית|יחידויות כלליות]] ב"זאל הקטן" וכן את פגישת הרבי עם חברי [[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]. עד היום מתקיים במקום זה מעמד [[ברכת התמימים]] בערב יום הכיפורים.

===גן עדן התחתון===
[[קובץ:גן עדן התחתון.jpg|ימין|ממוזער|150px|הרבי בגן עדן התחתון, בכניסה לחדרו הפרטי (מבט מהלובי)]]
חדרו של הרבי מכונה באופן מסורתי על ידי החסידים 'גן עדן העליון' על שם העולם הרוחני 'גן עדן העליון'. בהתאם לנעשה בעולמות הרוחניים, שהדרך ל'גן עדן העליון' עוברת ב'גן עדן התחתון, כך גם מכונה החלל דרכו נכנסים לחדר הרבי 'גן עדן התחתון'.

בפניה שמאלה מהלובי של 770 ישנו מסדרון המוביל לחדרו של הרבי, המכונה בפי החסידים '''גן עדן התחתון'''

המסדרון בנוי בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשוייה מעץ ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר ה[[יחידות]] הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות [[ערבית]] (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. הדלת הפונה למסדרון הייתה פתוחה בתחילה ובשנת [[תשל"ח]] הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ביראת כבוד ליחידות.

בתחילה הייתה מוצבת לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו"דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.

===גן עדן העליון===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[חדר הרבי]]}}
[[קובץ:החדר הקדוש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[הרבי]] ב[[יחידות]] בחדרו ("גן עדן העליון")]]
[[קובץ:770 מהצד.jpg|ימין|ממוזער|100px|חלון חדרו של [[הרבי]] (קומה ראשונה, צד שמאל)]]
חדרו הפרטי של הרבי נקרא '''גן עדן העליון''' ובו בילה הרבי את רוב זמנו, מאז הגעתו לארצות הברית. חדר זה שימש את הרבי ללימוד, קבלת קהל ([[יחידות]]) ולעתים אף לשינה.

מאז רכישת 770 ועד לבואו של הרבי (ב[[כ"ח בסיוון]] שנת [[תש"א]]), השתמש בחדר זה [[אדמו"ר הריי"צ]] לקבלת אנשים ל"יחידות" ואף אמר שם [[מאמר]] בכל ליל שלישי. לאחר שהרבי הגיע לארצות הברית, הועבר החדר לרשותו, שם התגורר יחד עם רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], עד ששכרו דירה ברחוב "ניו-יורק" ב"קראון הייטס". לאחר מכן, הפך החדר למשרדו הפרטי של הרבי. השולחן בו השתמש הרבי במהלך כל השנים - הוא השולחן שעוד שימש את [[אדמו"ר הריי"צ]] בחדר.

חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב"ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של טבילה במקווה, אמירת פרקי [[תהילים]] והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש"החדר שיושב כ"ק אדמו"ר הוא הקדש קדשים שלנו, וכ"ק אדמו"ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו". [[אדמו"ר הריי"צ]] אף התבטא על חדר היחידות שהוא "היכל משיח"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]] בתחילתו}}.

==קומה שניה==
[[תמונה:קומה שניה.jpg|left|thumb|200px|{{כתב קטן|1) חדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ, 2) סוכה (הוספה על עמודי ברזל לאחר רכישת הבית), 3) פרוזדור בין חדר היחידות לחדר השינה, 4) חדר השינה של הרבי הריי"צ, 5) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 6) ארון קיר, 7) חדר השינה של [[הרבנית שטרנא שרה]]. לאחר הסתלקותה שימש החדר לתפילת הרבי הריי"צ, 8) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 9) מדרגות פנימיות, 10) מעלית, 11) מסדרון, 12) מדרגות חיצוניות, 13) שירותים, 14) מטבח, 15) חדר שירות, 16) חדר האוכל של הרבניות, 17) חדר האוכל של [[הרבי הריי"צ]] (מתש"י עד [[תשל"א]] היה הרבי עורך בחדר זה את סעודות החגים), 18) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]
[[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|ימין|ממוזער|200px|סלון דירת [[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה השניה]]
הקומה השניה החליפה במהלך השנים מספר שימושים: משנת [[ת"ש]], התגורר [[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה זו ובעקבות מצבו הבריאותי, אף התפלל, [[התוועדות|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]]. לאחר הסתלקותו ב[[י' בשבט]] [[תש"י]] המשיכה להתגורר שם, רעייתו, הרבנית נחמה דינה והרבי גם המשיך לערוך שם את סעודות החגים. לאחר הסתלקותה, בשנת [[תשל"א]] הפסיק הרבי לאכול בקומה זו את סעודות החג והחל לערוך אותם ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] שברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]. בעקבות כך נותר המקום ללא שינוי ושימוש מיוחד.

נכון לשנת [[תשע"ג]] הגישה לשם אפשרית לעובדי [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] ומידי פעם מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]].

קומה זו כמעט ולא עברה שיפוצים ושינויים בחדרים וקירות הבית ונשארה בצורתה המקורית, מאז רכישת המבנה, בשנת ת"ש.

==קומה שלישית==
[[תמונה:קומה שלישית.jpg|left|thumb|200px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש"ג, 8) מרפסת (לאחר [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]], עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]

הקומה השלישית שמשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.

==קומת מרתף (האולם הגדול)==
בקומת המרתף ב-770 היה מקום ששימש לחניית אמבולנסים (שעבדו בשירות [[בית רפואה|בית הרפואה]] המקומי). במשך השנים התפתח המקום לבית הכנסת הגדול והמרכזי של חסידות חב"ד ומקום התפילות וההתוועדויות של [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] נקרא בשם '''הזאל הגדול''' (להבדיל מ"הזאל הקטן" שבקומת הכניסה).

===השאלאש===
[[תמונה:שלאש.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']]
משמאל למתחם הבניין 770, הייתה חניה (בעיקר לאמבולנסים שעבדו בשירות [[בית רפואה|בית הרפואה]] הפרטי שהיה במקום) שנקראה בשם '''שאלאש''' (ברוסית - מבנה ארעי, סוכה).

בסביבות שנת [[תשי"ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"שאלאש", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט בכסלו]], [[י' בשבט]] וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].

===הרחבה ראשונה===
ככל שקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן, גרם שלפעמים השהות במקום הייתה בלתי נסבלת{{הערת שוליים|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשי"ח]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".}}. בסוף שנת [[תשי"ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תש"כ]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם התמקמו בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.

באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' [[יעקב ליפסקר]] בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מידי שנה ב[[שמחת תורה]] בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת [[תשמ"ט]] הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770.

===הרחבה שניה===
[[קובץ:ישעיה מטלין מגיה ספר תורה ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם [[בית הכנסת]] לאחר ההרחבה השניה]]
בחורף שנת [[תשכ"ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-‏[[788 איסטרן פארקווי|788 שברחוב איסטערן פארקוויי]]. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.

יוזמת הרכישה הגיעה על ידי מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה [[בית הכנסת]] גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.

הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב"ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].

לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-‏770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש.

ב[[חודש אלול]] שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ"ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומברזל ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.

בליל ערב [[חג הסוכות]] [[תשכ"ח]], לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.

חסידי חב"ד והתמימים התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שכיוון שלמחרת הוא ערב חג ואין הרבה זמן לעבוד ובחול המועד (סוכות) לא עובדים, יצא שעד אחרי [[שמחת תורה]] לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינור ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.

הפועלים למחרת, לא האמינו למראה עיניהם. הם הניחו כבש שיגשר בין רצפות השלאש ו-‏784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית הכנסת החדש". לקראת [[תפילת מנחה]] של ערב חג הסוכות ירד הרבי מחדרו הק' ונכנס לזאל הגדול. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.

ביום הראשון של חג הסוכות העמידו קורות ברזל עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.

לאחר החג בנה ר' יעקב ליפסקר ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-‏770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.

===הרחבה שלישית===
[[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] לאחר ההרחבה השלישית]]
[[קובץ:כסא בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] בזאל הגדול, מעבירים מעל ראשיהם כיסא (ככל הנראה עבור אחד מזקני החסידים)]]
[[קובץ:הזאל_הגדול_360_מעלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול', בשעת אחר צהריים של יום שישי, כשהוא כמעט ריק ממתפללים. צילום: ישראל נבון]]
במשך השנים התרחבה קהילת חב"ד וכבר בשנת [[תשכ"ח]] לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את [[בית הכנסת]] תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערת שוליים|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום [[כ"ב באייר]] [[תשכ"ח]], בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת [[בית הכנסת]] ובנינו".}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים.

בסוף שנת [[תשל"ג]] החלו להרחיב את ה"זאל הגדול" וגם הפעם תכננו שלראש השנה יהיה [[בית הכנסת]] מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה אדם חזק שיכל לתפקד רק ביד אחת, עם זאת העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק ליפסקר. בבנייה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת.

במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבנייה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי 'ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש"בכל דבר יש סכנה". אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי היתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.

לקיר ה"מזרח" של [[בית הכנסת]] נתרמו לבנים מיוחדות ויקרות. ברבות השנים, כאשר רוב התמונות מ[[הרבי]] שצולמו ב-770 היה על רקע קיר זה, הוא הפך לאחד מסימני הזיהוי של 770. בחלקו העליון של קיר זה ישנו שיפוע כלפי חוץ, כדי שקולו של החזן "ייזרק" אחורה לעבר המתפללים.

בליל ערב [[ראש השנה]] [[תשל"ד]] היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקות לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה"זאל הגדול" מורחב עד ליכולתו המקסימלית. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקוויי היתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים.

הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקוויי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין", בו מכינים את כל הדרוש למזון להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.

===הנחת אבן הפינה===
[[תמונה:אבן_הפינה.jpg|ימין|thumb|250px|[[הרבי]] מניח את אבן הפינה להרחבת האחרונה של 770. ([[אלול]] [[תשמ"ח]])]]

במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפך 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.
ביום [[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפלת [[מנחה]] התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר ‘קרן ידידי מחנה ישראל' - הנדיב מר דוד צ'ייס וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהייתה שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-‏5:00".

הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה". בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - ‘גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתייה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם.

מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: "רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)". למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי.

בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש"ג]] יאמר דברי ברכה. [[הרש"ג]] הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות [[תומכי תמימים]] זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים.

אחרי נאומו של הרש"ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח, נעצר ואמר שברצונו לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה והרבי החל בחלוקה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד חלוקת הדולרים]{{תמונה}} - [[חב"ד אינפו]]}}. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של הרבי - נסע הרבי חזרה לביתו.

===המרפסת===
[[קובץ:המרפסת ב770 בבניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניית המרפסת בצידו המערבי של ה"זאל הגדול" ([[תשנ"ג]])]]
בשנת [[תשנ"ג]], בעקבות מצבו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-‏770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770, עם חיבור ישיר לחדרו של הרבי. לקראת [[שמחת תורה]] בנו גם מפרסת, שתאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרפסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת - הורדו חמשת הנברשות שתלו בתקרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי.

===שיפוצים===
בשנת [[תשנ"ב]] החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה לזאל הגדול. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בה השתתפו כלל חסידי חב"ד בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והסתיימה בשנת [[תשנ"ה]] כאשר כל רחבת הכניסה של 770 שופצה. בנוסף לכך נבנו בקומת המרתף שמתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הקודמים, הותאם וצורף ל'זאל הגדול'.

לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג והחשמל - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. ב[[חודש אלול]] [[תשס"א]] נבנתה עזרת נשים חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-‏50 מקומות ישיבה נוספים לנשים. בחורף [[תשס"ב]] נצבעו חלקים מארון הקודש מחדש. בתחילת שנת [[תשס"ה]] הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה בתשנ"ה. בחודש חשוון [[תשס"ו]] הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת [[תשס"ח]] הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת תשנ"ג. בשנת [[תשס"ט]] שופץ הזאל הקטן, במהלכו נקבע מסך אוטומטי היורד מהתקרה באמצעות שלט - המשמש להקרנת וידאו מידי יום ביומו על ידי ועד [[לצייר פני הרב]]. בחורף [[תשע"ג]] נוספה נברשת נוספת במערב 770 במקביל לנברשת שלפניה. ובתשרי [[תשע"ד]] נוספו עוד שלושה נברשות חדשות בחזית הארון קודש, אחת גדולה ושתיים נוספות קטנות יותר משני צדיה, נברשות אלו משווים לארון קודש הדר מלכותי.
===חומת אנ"ש===
{{ערך מורחב|חומת אנ"ש}}
'''חומת אנ"ש''' היה פרוייקט גיוס משאבים שפעל בשנת [[תשנ"ג]] מתוך מטרה להרחיב את 770, בהתאם להוראת הרבי ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].

==ניהול בית הכנסת==
[[קובץ:אבן הפינה - 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'אבן הפינה' שהניח [[הרבי]] ב[[י"ז באלול]] שנת [[תשמ"ח]]. כיום מוצב בכניסה לבית הכנסת הגדול ("הזאל הגדול") ב-770 כשמסביבו לוח שיש עם הסבר (החדש)]]
בשנת תשס"ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של 'אבן הפינה' המוצבת בפתח 770, הוגשה תביעה על ידי הנציגים של [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] וה[[מרכז לעניני חינוך]] החסידים [[יהודה קרינסקי|קרינסקי]] ו[[אברהם שמטוב|שמטוב]] לבית משפט{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22128 קרינסקי ושם-טוב דורשים לפנות את 770], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30947 קרינסקי ושם טוב: דברי הרבי לא רלוונטיים!] - חב"ד אינפו}} (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני{{מקור}}), בתביעה שניהול [[בית הכנסת]] יעבור לידיהם. הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34544 חב"ד אינפו]}}. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום [[י"א בשבט]] [[תשס"ט]], שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והאחריות לניהולו היא בידי נבחרי הציבור (הגבאים){{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44331 בית המשפט: הרבי ו- 770 שייכים לחסידים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44341 עורכי הדין בהודעה רשמית: נצחון ברור] - חב"ד אינפו}}.

ב[[חודש טבת]] [[תש"ע]], פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, באופן שיאפשר להם לנהל את המקום{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53517 תביעה חדשה: לסלק את [[בית הכנסת]] מ-770], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35432 בית המשפט לערעורים קיבל את טענות הגבאים] - חב"ד אינפו}}. כעבור שלושה חודשים, ב[[חודש סיון]], הגישו התובעים בקשה נוספת, לבית משפט מחוזי, להפקיע את סמכות עמותת [[בית הכנסת]] מהגבאים וצו לפינוי ציבור המתפללים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55229 לא נגמר: תביעה לפינוי הגבאים והמתפללים מ- 770]}}. ביום [[ו' בתמוז]] התקיים הדיון בנושא{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55448 דיון במשפט על פינוי 770 ● כל הפרטים]}} ובית המשפט פסק כי אופיה של התביעה היא סכסוך-דיירים וכי לבעלים החוקיים זכות מלאה כולל אפשרות לפינוי [[בית הכנסת]] ממקומו. הגבאים הגישו ערעור לבית המשפט העליון{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55460 פס"ד במשפט 770; הגבאים יגישו ערעור]}} שעצר את ביצוע פסק בית המשפט המחוזי וניתנו למשיבים שישה חודשים להכין ניירות לקראת הדיון בבית המשפט לערעורים של מדינת ניו יורק{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55957 הוטל עיקול על הפסיקה במשפט ניהול 770]}}.

ביום [[ל' בתשרי]] שנת [[תשע"א]] הגישו הגבאים תצהיר ובו טענתם לפיו פסק הדין של השופטת בערכאה הנמוכה הינו מוטעה מיסודו וכי הפסיקה הקודמת של בית המשפט הגבוה בניו יורק, היא הצודקת{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57490_he_1.PDF תצהיר הגבאים על פני שבעים ושתיים עמודים, הוגש באמצעות עורך הדין מר רודובסקי]}}. לתובעים ניתנה שלושים יום כדי להשיב על כך{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57490 משפט 770: הוגש התצהיר מטעם ההגנה] - חב"ד אינפו}} וביום [[כ"ד באייר]] [[תשע"א]] פסק בית המשפט לערעורים כי את [[בית הכנסת]] ינהלו הגבאים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61824 בית המשפט פסק: 770 שייך לרבי ולחסידים] - דיווח באתר [[חב"ד אינפו]] על פי [http://www.courts.state.ny.us/reporter/3dseries/2011/2011_04432.htm פסק הדין של בית המשפט בארה"ב לערעורים (אנגלית)]}}{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62550 משפט 770: ההחלטה סופית - לא ניתן להגיש ערעור] - {{אינפו}}}}.

ביום [[כ"ב באלול]] [[תשע"א]] דרשו שמטוב וקרינסקי שמתחם בית המדרש יפונה תוך עשרה ימים ובאם לא - ייתבעו הגבאים בבית משפט אזרחי{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php/includes/images/includes/newvideo/player/images/he/sidemadorim/small/includes/images/he/sidemadorim/small/113.jpg?url=article_he&id=64114 דיווח בחב"ד אינפו ומסמכים]}}.

====גבאים====
[[קובץ:רוזנברג בחירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג מפקח על הבחירות ([[תמוז]] [[תש"ע]])]]
[[קובץ:אסיפת גבאים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגבאים (מימין לשמאל) ר' אורי ניאזוב, ר' [[יוסף ברוך שפילמן]], ר' זלמן ליפסקר ור' [[מרדכי חן]], באסיפה ראשונה לאחר תוצאות הבחירות]]

במהלך השנים מאז פתיחת [[בית הכנסת]] על ידי [[הרבי הריי"צ]] בעת קניית הבניין, הופקד ניהול [[בית הכנסת]] בידי "גבאי [[בית הכנסת]] ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש", הם שדאגו לתפילות, לנקיון ולשאר צרכי הבית. פעמים רבות התייחס לכך הרבי וכאשר חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ניסו להתערב בניהול בית הכנסת, העיר על כך הרבי בחריפות{{מקור}}. בשנת [[תש"ל]], לאחר פטירת הרב [[יוחנן גורדון]] ששימש כגבאי מטעם [[אדמו"ר הריי"צ]], התקיימו לראשונה בחירות לגבאים, באישורו של [[הרבי]] ובברכתו לגבאים שנבחרו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך כ"ו עמוד מ"ד}}. בשנת [[תשל"א]] התאספו [[אנ"ש]] והחליטו שכיון שהגבאים עושים עבודתם נאמנה, הרי שיישארו בתפקידם זה לכל חייהם. במהלך השנים נפטרו חלק מהגבאים ונותרו רק הרב פינסון והרב בלסופסקי והיו שרצו למנות כגבאי חדש את הרב זאב כץ. לשם כך נאספו חתימות כדי למנותו וכאשר נכתב על כך לרבי, שלח הרבי לרבני השכונה שיאשרו את המינוי.

בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שב[[פרשת יתרו]] לחצו חברי אגו"ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה{{הערת שוליים|[[שבת]] פרשת משפטים תשמ"ז}} ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים "יענישו" את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, וגבאי אחר סירב להתנצל, בעקבות כך הרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו.

לאחר מכן התקיימו בחירות לוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב{{הערת שוליים|התבטא על כך הרבי שהוא "הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות"}} ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות, שזכו להתייחסות מהרבי, ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום ובמשך מספר שבועות כיהנו כגבאים ואף העלו את הרבי לתורה ועוד. במקביל היתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר תאונה בה נהרג בחור חב"די בשם שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם כגבאים{{הערת שוליים|באותה תקופה התבטא הרבי שאם תהיה אחדות הילד (שמואל חיטריק) יבריא. הגבאים חשבו שהאחדות אליה התכוון תלויה בהם והם התפטרו. היה זה למרות שרבני השכונה הביעו דעתם שלא לפרשיה זו כוונת הרבי ואינם צריכים להתפטר. בסופו של דבר נפטר שמואל חיטריק והיו שראו בזה הוכחה לצדקת רבני השכונה שהיה על הגבאים להמשיך את כהונתם.}}.

בשנת [[תשנ"ו]], כאשר חברי אגו"ח התערבו בניהול המקום והגיעו הדברים לידי כך שמנעו מרבני השכונה להתוועד בבית הכנסת ביומי דפגרא, החליטו הרבנים אשר כיון שהגבאי היחיד שנותר פעיל בבית הכנסת הינו הרב פינסון, יחזרו לשמש הגבאים שנבחרו בשנת [[תשמ"ז]]. בשנת [[תשס"ט]], לאחר שעברו כארבע שנים מאז הבחירות הקודמות, התעורר ויכוח בין רבני השכונה באשר לקיום בחירות נוספות, אך לפועל התקיימו בחירות, כאשר רוב ציבור הבוחרים מימש את זכותו, ונבחרו הגבאים: הרב זלמן ליפסקר, הרב [[מרדכי חן]], הרב [[יוסף ברוך שפילמן]] והרב אורי ניאזוב.

ב[[חודש ניסן]] [[תש"ע]], בעקבות מחלוקות בשכונה, הוקם בית דין מיוחד שפסק בין היתר על עריכת בחירות חדשות לגבאים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק דין שיביא שלום לקראון הייטס] - חב"ד אינפו}}. המעוניינים הגישו בקשות מועמדות ובחודש סיוון אישר בית הדין את המועמדים{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54960 תשעה מועמדים אושרו לבחירות לגבאי] - חב"ד אינפו}}. בכ"ה סיון הוציאו הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] מכתב בו הם קוראים לבעלי זכות הבחירה, להשתתף בבחירות{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55231 רבני השכונה במכתב משותף: בואו להצביע]}}, שהתקיימו בר"ח תמוז תש"ע{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55344 [[קראון הייטס]] בוחרת] - חב"ד אינפו}} ובהם נבחרו הגבאים: ר' [[מנחם נחום גרליצקי]], ר' אברהם הולצברג, ר' [[יוסף יצחק לאש]] ור' זלמן ליפסקר. אחריהם ברשימה (שלא עברו את אחוז החסימה): ניאזוב, חן ושפילמן{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 תוצאות סופיות לגבאי 770] - [[חב"ד אינפו]].}}.

==תומכי תמימים המרכזית ==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים המרכזית 770]]}}
ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת"ש|בט' אדר שני ת"ש]], היום בו הגיע [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש"א]] עברה הישיבה לבנין החדש - [[770 איסטערן פארקווי]], שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.

==קונטרס בית רבינו שבבבל==
[[תמונה:בית_רבינו_שבבבל.jpg|left|thumb|250px|שער קונטרס 'בית רבינו שבבבל']]
{{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]] חילק [[הרבי]] קונטרס חדש בשם "בית רבינו שבבבל" ובו ביאור על 770 שהוא, בין היתר, מקומו של [[נשיא הדור]]. מאז שהקונטרס יצא-לאור החזיק הרבי את הקונטרס בתוך הסידור שלו, ומעולם לא הוציאו.

==בדק הבית==
הקופה המיועדת למימון שיפוצים ותיחזוק 770 נקראת "קופת בדק הבית". תקופה מסוימת תיחזקה הקופה גם את [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. על הנהלת הקופה ופעילותה היו ממונים הרב [[חיים ברוך הלברשטם]], הרב [[אברהם ליפסקר]] והרב [[יצחק שפרינגר]]. לאחר פטירתו של הרב שפרינגר בשנת [[תשע"ג]] נותר הרב הלברשטם האחראי הבלעדי על הקופה, ובאותה שנה החל בפעילות מוגברת לתיחזוק הבנין ושיפוצו, כשבמהלך העבודות הוסיף ספריות ב[[חדר שני]] של הזאל הקטן, החליף וצבע את דלתות המסדרון, ושיפץ את [[חדר השידורים]] באופן שיוכל להוות חלק ממסלול הסיור וההדרכה של קבוצות אורחים המבקרים ב770.

==כינויים==
*'''בית אגודת חסידי חב"ד - אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]].
*'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך [[בית הכנסת]] של האמוראים בבבל.
*'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערת שוליים|שיחת כ"ח סיון תנש"א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא "[[פרצת]]".}}.
*'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - "770"{{הערת שוליים|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}.
*'''בית חיינו''' - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב"ד.
*'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור השביעי{{הערת שוליים|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל.}}.

==העתקים==
[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]]]]
בשנת [[תשמ"ה]] ביקש [[הרבי]] לבנות העתק מדויק של [[770 בכפר חב"ד]] - בניה שהסתיימה בט"ו בתמוז [[תשמ"ו]]. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם:
עוד לפני כן הי' העתק במילאנו.

===ארץ ישראל===
#[[770 כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - נבנה בשנת [[תשמ"ו]] (1986), על פי בקשת הרבי.
#[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת [[תשס"ג]], על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]].
#[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסף יצחק פריימן]].
#[[קרית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]].
#[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב"ד במגדל העמק.
#[[איתמר]] שבשומרון - בית פרטי של משפחת נואמה.
#[[גדרה]] - בית פרטי.
#[[קרית ארבע]] - נבנה על ידי השליח.
#[[אופקים]] - נבנה על ידי השליח, הרב הרשקוביץ.
#פסגת זאב, [[ירושלים]] - נבנה על ידי השליח הרב יצחק קורץ.
#[[עפולה]] - [[בית גבי ורבקי]] - נבנה על ידי הרב [[שמעון רוזנברג]].
#[[מצפה רמון]] - נבנה על ידי השליח, הרב צבי סלונים.

מבנים בתהליכי בניה:
#שלומי, צפון [[ארץ הקודש]] - יבנה על ידי השליח הרב בני נחום.
#שכונת נעורים, [[ראשון לציון]] - יבנה על ידי השליח הרב אלי סגל.
#[[בית שאן]] - על שם הרב [[יעקב אריה שמולביץ]].
#[[יבניאל]].
<gallery widths="150px" heights="100px" perrow="5">
קובץ:בית כנסת חבד מגדל העמק.jpg|מגדל העמק
קובץ:770 ירושלים.jpg|ירושלים
קובץ:זכרון יעקב.jpg|זכרון יעקב
קובץ:770 קרית אתא.jpg|קריית אתא
</gallery>

<gallery widths="150px" heights="100px" perrow="5">
קובץ:770 איתמר.jpg|איתמר
קובץ:770 קרית ארבע.jpg|קרית ארבע
קובץ:770 שלומי.jpg|שלומי (הדמיה)
קובץ:770 אופקים.jpg|אופקים (הדמיה)
קובץ:770 מצפה רמון.jpeg|מצפה רמון
</gallery>

<gallery widths="100px" heights="150px" perrow="4">
קובץ:770 גדרה.jpg|גדרה

</gallery>

===ברחבי העולם===
[[קובץ:בית חב"ד ניו ג'רסי.jpg|left|thumb|250px|אוניברסיטת רוטגרס, ניו-ג'רסי - [[בית חב"ד]] הגדול בעולם]]

#לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב"ד המרכזי נבנה בשנת [[תשמ"ב]].
#לוס אנג'לס, ליפורניה - בית ספר לבנות. נבנה בשנת [[תשס"ג]].
#[[מילאנו]], איטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]].
#מלבורן, אוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].
#אוניברסיטת רוטגרס, ניו ג'רסי, [[ארצות הברית]] - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].
#אושן, ניו ג'רזי, [[ארצות הברית]] - בית כנסת חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]].
#קליבלנד, אוהיו - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב לייבל אלבסקי.
#ס. פאולו, ברזיל.
#[[דנייפרדרז'ינסק]], אוקראינה - נבנה על ידי השליח הרב לוי סטמבלר.
#רמינסקאיא, [[מוסקבה]] - נבנה על-ידי הרב [[יצחק קוגן]].
#[[בואנוס איירס]], ארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.
#[[האדיטש]], אוקראינה - בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הזקן|ציונו]] של ה[[אדמו"ר הזקן]].
#סנטיאגו, צ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.
#קעמפ מחנה קיץ '[[גן ישראל]] [[מונטריאול]]'.
#טקומה, וושינגטון - נבנה על ידי השליח הרב זלמן הבר בשנת [[תשע"ב]].
#דרמקוט, צפון [[הודו]] - בבניה על ידי השליח דרור שאול.
#קווינס, ניו יורק - בבניה על ידי השליח הרב [[שרגא זלמנוב]]

<gallery widths="150px" heights="100px" perrow="4">
קובץ:770 באושן ניו ג'רזי.jpg|אושן, ניו ג'רזי, בית כנסת חב"ד
קובץ:בית ספר חבד לוס אנגלס770.jpg|לוס אנג'לס, קליפורניה - בית-ספר חב"ד בנות
קובץ:לוס אנגלס בית חבד770.jpg|לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב"ד
קובץ:770 איטליה.jpg|מילאנו, איטליה
קובץ:770 ארגנטינה.jpg|בואנוס איירס, ארגנטינה
קובץ:770 ברזיל.jpg|ס. פאולו, ברזיל
קובץ:770 מלבורן.jpg|מלבורן, אוסטרליה
קובץ:770 צילה.jpg|סנטיאגו, צ'ילה
קובץ:770אוהיו.jpg|קליבלנד, אוהיו
קובץ:770דנייפרדרזינסק.jpg|דנייפרדרז'ינסק, אוקראינה
קובץ:770 רמינסקאיא.jpg|רמינסקאיא, מוסקבה
קובץ:770האדיטש.jpg|האדיטש, אוקראינה
קובץ:גן ישראל.jpg|מונטריאול, קנדה - קעמפ 'גן ישראל מונטריאול'
קובץ:770_טקומה.jpg|טקומה, וושינגטון
קובץ:770 דרמקוט.jpg|דרמקוט, צפון [[הודו]] (בבניה)
קובץ:770 קווינס.png|קווינס, ניו יורק (בבניה)
</gallery>

==לקריאה נוספת==
*[[הרבי מליובאוויטש]], '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', [[קה"ת]] - [[תשנ"ב]].
*הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס"ד]] (2004).

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.770live.com/en770/770video.asp?s1=4848264826639999288214815293811428821233&lang=2&id=1&vid=1&spd=0 שידור חי ממרכז חב"ד העולמי (24 שעות ביממה)], [http://www.chabad.fm/719/171.html קישור נוסף לשידור].
;וידאו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] {{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה] - {{וידאו}} {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63541 שיר על קטעים מ'קונטרס בית רבינו שבבבל']{{וידאו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2741430 קטעי וידאו ישנים מתפילות הרבי בזאל הקטן]''' - בתוכנית הוידאו השבועית של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}

;תמונות
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה] {{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%E2%EC%F8%E9%E4%20%E4%F9%E1%E5%F2%E9%FA גלרייה שבועית מ'770'] {{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד הנחת אבן הפינה]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60099 בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*לוי ישראל [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62852 הויטראז'ים של 770 שמעולם לא שמתם לב אליהם] כ"א תמוז התשע"א (23.07.2011)- {{אינפו}} {{תמונה}}
* מנדי הכטמן, [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%94_%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_770_%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%A8%D7%94%D7%99%D7%91_77707.html מה מסתתר מאחורי חלונות 770? תיעוד מרהיב] - אתר COL, יום חמישי, כ"ג אלול [[תשע"ג]] {{תמונה}}
*[http://maps.google.com/maps?hl=iw&q=770+Eastern+Pkwy+Brooklyn+NY+11213 מבט מהרחוב ומפת לוויין] ב- maps.google.com
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68668 שדרת 'איסטרן פארקווי' בשנת תר"פ בערך]{{תמונה}}

;העתקים
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד] - {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23799 אתר הוושינגטון פוסט בכתבה על העתקי 770] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62604 ב"ישרא-פוסט" מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב"ד] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61079 המיליארדר גומא אגייאר: אקים 770 מל הכותל!] {{אינפו}}
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2319 הדמיית מרכז 770 מול הכותל] {{וידיאו}} {{אינפו}}

;שונות
*[http://www.chabad.info/?url=newsnew_he&string=tag_%FA%F9%F8%E9%20%E1%EC%E9%E5%E1%E0%E5%E5%E9%E8%F9%20%FA%F9%F2%22%E1 מדור 'תשרי בליובאוויטש' (תשע"ב)] - וידאו, תמונות, מאמרים ועוד.
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}}
*[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/16/AR2006101601299.html כתבה מהעיתון Washington Post] על דגמי הבניין (באנגלית).
;קונטרס בית רבינו
*[http://torah4blind.org/hebrew/k770h.htm קונטרס בית רבינו שבבבל בגרסת טקסט], [http://torah4blind.org/hebrew/dm48a.pdf בגרסת הדפסה], [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf בתרגום לאנגלית] וב[http://old2.ih.chabad.info/images/update/588.pdf עיבוד לילדים]. ראו גם בפסקה 'קישורים חיצונים' [[קונטרס בית רבינו שבבבל#קישורים חיצונים|בערך קונטרס בית רבינו שבבבל]].

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:770|*]]
[[קטגוריה:אתרים חב"דים]]
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: בתי כנסת]]
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]

שמואל אלעזר שאולזון

2016-08-08T20:48:15Z

לכתחילה:

[[קובץ:שאולזון_שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שאולזון]]
העסקן החסידי ר' '''שמואל אלעזר שאולזון''', ([[י"ט מנחם אב]] ה'[[תרפ"ה]] - [[כ"ז אלול]] ה'[[תש"מ]]), כיהן כסגן ראש עיריית [[ירושלים]] מטעם [[אגודת ישראל]].

== תולדותיו ==
נולד ב[[ירושלים]] שבין החומות לאביו הרב אלתר חיים פרץ. למד בישיבות עץ החיים וכן ב[[פורטל:ישיבות חב"ד|ישיבת חב"ד]].

בשנת ה'[[תש"ו]] התחיל לכתוב טור לנוער בעיתון קול ישראל. בשנת ה'[[תשי"ד]] התחיל לעבוד במשרדי מרכז [[אגודת ישראל]] יחד עם ר' [[משה פרוש]] ובנו ר' [[מנחם פרוש]], ועם השנים מונה למזכ"ל המשרד. בשנת ה'[[תשל"ג]] מונה כנציג תנועת אגודת ישראל לסגן ראש עירית [[ירושלים]] ובמסגרת תפקידו פעל רבות למען הציבור החרדי.

ר' שמואל נהג כפי [[מנהגי חב"ד]] והיה מראשוני פעילי [[צא"ח]] בירושלים. היה כותב מאמרים רבים על [[חסידות חב"ד]] ופעולותיה בעיתונים השונים, ובעיתון המודיע פרסם סידרת מאמרים של רבו, הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], ממנו קיבל רבות.

== יחוסו ==
מיוחס בן אחר בן ל[[בעל השארית יהודה]], רבי יהודה לייב - אח [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ספר הצאצאים ע' 63}}.

ביום [[כ"ח באדר]] [[תשמ"ט]], עברה אשתו (אז אלמנה) יחד עם ביתה לפני [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]], ולאחר שהציגה את עצמה וביקשה ברכה אמר הרבי: {{ציטוטון|איר דערציילט איר מאל פון טאטן אדער זי וייס אליין. זי זאל גיין ווי ער האט געוואלט גיין -בדרכיו}} (תרגום חופשי:סיפרתם לה על האבא, או שהיא יודעת לבד? שתלך כפי שהוא רצה ללכת - בדרכיו). לאחר שפנו ללכת קרא לה הרבי בחזרה ואמר לה על ביתה שעמדה לידה: {{ציטוטון|זי וייס אז ער איז געווען א אייניקל פון אלטן רבין?}} (תרגום: היא יודעת שהוא היה צאצא של רבנו הזקן?).

== קשריו עם הרבי ==
ר' שמואל התכתב עם הרבי בנושאים שונים, וזכה לקבל מענות רבים בשלל נושאים: [[חינוך]], עיריית ירושלים, [[אוניות]] בשבת, ועוד.

כשהיה נוסע ל[[ארצות הברית]] בשל עיסוקיו, הקפיד להגיע ל[[התוועדות|התועדויות]] של הרבי. בשנת [[תשל"ו]] קרא לו הרבי בעיצומה של ההתועדות ואמר לו: {{ציטוטון|דו ביסט דאך א שטיקל בעה"ב אויף ירושלים, צו דען וער איז דער בעה"ב, טדי?}} (תרגום: אתה הרי קצת בעל הבית על ירושלים. וכי מיהו הבעל הבית, טדי{{הערה|[[טדי קולק]], ראש עיריית [[ירושלים]] אז}}?).

==משפחתו==
*בנו חיים אלתר שאולזון עיתונאי.
*בנו יוסף, נחלת הר חב"ד
*בנו אבי, פלורידה
*בתו מרת יהודית (אשת הרב [[חיים ניסילביץ']])
*בתו מרת ברכה שטרן, קראון הייטס

==לקריאה נוספת==
*[[תשורה]] מ[[חתונה|שמחת הנישואין]] של ר' מנחם מענדל דורון (בת-ים), [[כ"ב אלול]] [[תש"ע]] (בעריכת נכדו הרב [[לוי יצחק ניסילביץ']]).

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שאולזון, שמואל אלעזר]]

שמואל אלעזר שאולזון

2016-08-08T20:45:44Z

לכתחילה:

[[קובץ:שאולזון_שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שאולזון]]
העסקן החסידי ר' '''שמואל אלעזר שאולזון''', ([[י"ט מנחם אב]] ה'[[תרפ"ה]] - [[כ"ז אלול]] ה'[[תש"מ]]), כיהן כסגן ראש עיריית [[ירושלים]] מטעם [[אגודת ישראל]].

== תולדותיו ==
נולד ב[[ירושלים]] שבין החומות לאביו הרב אלתר חיים פרץ. למד בישיבות עץ החיים וכן ב[[פורטל:ישיבות חב"ד|ישיבת חב"ד]].

בשנת ה'[[תש"ו]] התחיל לכתוב טור לנוער בעיתון קול ישראל. בשנת ה'[[תשי"ד]] התחיל לעבוד במשרדי מרכז [[אגודת ישראל]] יחד עם ר' [[משה פרוש]] ובנו ר' [[מנחם פרוש]], ועם השנים מונה למזכ"ל המשרד. בשנת ה'[[תשל"ג]] מונה כנציג תנועת אגודת ישראל לסגן ראש עירית [[ירושלים]] ובמסגרת תפקידו פעל רבות למען הציבור החרדי.

ר' שמואל נהג ב[[מנהגי חב"ד]] והיה מראשוני פעילי [[צא"ח]] בירושלים. היה כותב מאמרים רבים על [[חסידות חב"ד]] ופעולותיה בעיתונים השונים, ובעיתון המודיע פרסם סידרת מאמרים של רבו, הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], ממנו קיבל רבות.

== יחוסו ==
מיוחס בן אחר בן ל[[בעל השארית יהודה]], רבי יהודה לייב - אח [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ספר הצאצאים ע' 63}}.

ביום [[כ"ח באדר]] [[תשמ"ט]], עברה אשתו (אז אלמנה) יחד עם ביתה לפני [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]], ולאחר שהציגה את עצמה וביקשה ברכה אמר הרבי: {{ציטוטון|איר דערציילט איר מאל פון טאטן אדער זי וייס אליין. זי זאל גיין ווי ער האט געוואלט גיין -בדרכיו}} (תרגום חופשי:סיפרתם לה על האבא, או שהיא יודעת לבד? שתלך כפי שהוא רצה ללכת - בדרכיו). לאחר שפנו ללכת קרא לה הרבי בחזרה ואמר לה על ביתה שעמדה לידה: {{ציטוטון|זי וייס אז ער איז געווען א אייניקל פון אלטן רבין?}} (תרגום: היא יודעת שהוא היה צאצא של רבנו הזקן?).

== קשריו עם הרבי ==
ר' שמואל התכתב עם הרבי בנושאים שונים, וזכה לקבל מענות רבים בשלל נושאים: [[חינוך]], עיריית ירושלים, [[אוניות]] בשבת, ועוד.

כשהיה נוסע ל[[ארצות הברית]] בשל עיסוקיו, הקפיד להגיע ל[[התוועדות|התועדויות]] של הרבי. בשנת [[תשל"ו]] קרא לו הרבי בעיצומה של ההתועדות ואמר לו: {{ציטוטון|דו ביסט דאך א שטיקל בעה"ב אויף ירושלים, צו דען וער איז דער בעה"ב, טדי?}} (תרגום: אתה הרי קצת בעל הבית על ירושלים. וכי מיהו הבעל הבית, טדי{{הערה|[[טדי קולק]], ראש עיריית [[ירושלים]] אז}}?).

==משפחתו==
*בנו חיים אלתר שאולזון עיתונאי.
*בנו יוסף, נחלת הר חב"ד
*בנו אבי, פלורידה
*בתו מרת יהודית (אשת הרב [[חיים ניסילביץ']])
*בתו מרת ברכה שטרן, קראון הייטס

==לקריאה נוספת==
*[[תשורה]] מ[[חתונה|שמחת הנישואין]] של ר' מנחם מענדל דורון (בת-ים), [[כ"ב אלול]] [[תש"ע]] (בעריכת נכדו הרב [[לוי יצחק ניסילביץ']]).

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שאולזון, שמואל אלעזר]]

ישראל שמוטקין

2016-08-08T20:40:26Z

לכתחילה:

[[קובץ:ישראל שמוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל שמוטקין]]
הרב '''ישראל שמוטקין''' (יליד שנת [[תש"ה]], 1944) הינו [[שליח]] [[הרבי]] במילוואקי שבוויסקונסין, [[ארה"ב]], וחבר [[אגו"ח העולמית]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[תל אביב]] ב[[ד' תשרי]] [[תש"ה]] לאביו הרב [[יהודה שמוטקין]] שהיה סוחר ספרים ידוע, ושימש כבא כוחו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בכל הנוגע לספריית ליובאוויטש בארץ הקודש.

בצעירותו, נשלח ללמוד בישיבה שפעלה בסמיכות לחצר [[הרבי]] ב-[[770]], וזכה במשך שש שנים לסייע בייבוש החסה לצורך קערת הסדר בסעודות החג שנערכו בדירתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ולהיות נוכח בשעת הסדר מתחילתו, על אף היותו בחור צעיר.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת דבורה למשפחת גודמן, נשלח בשנת [[תשכ"ו]] על ידי [[הרבי]] למדינת וויסקונסין, שם ייסד רשת של מוסדות חב"ד, הכוללת כ-10 בתי חב"ד ברחבי המדינה, וכ-25 מוסדות חינוך.

נמנה על מייסדי [[כינוס השלוחים העולמי]], ומשמש כחבר בועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"ד (ארה"ב)|אגודת חסידי חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ו]] חבר יחד עם הרב [[בערל שם טוב]] הרב [[שמחה זירקינד]] הרב [[חיים קפלן]] והרב [[משה פלר]] לייסוד "הקרן לפיתוח מחנה ישראל" (midf) שיזמה התגבשות של קבוצת גבירים שיתרמו סכומי כסף גדולים לעניניו של הרבי, ותמורת זאת יזכו למפגש אישי עם הרבי שהיה ארוך יותר ממעמד ה[[חלוקת דולרים]] שהתקיים באותם שנים. 'יחידויות' אלו נודעו לימים בשם [[יחידות לגבירים]].

==משפחתו==
*בנו, הרב שניאור זלמן שמוטקין - דובר ארגון [[המרכז לעניני חינוך]] ומראשי אתר האינטרנט חב"ד.אורג
*בנו, הרב אלקנה פנחס שמוטקין - מנהל ארגון [[jem]], [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב מנחם מענדל שמוטקין - משלוחי הרבי במילוואקי וויסקונסין
*בנו, הרב מאיר שלמה שמוטקין
*בתו מרת חנה, רעיית הרב [[שמואל מנחם קליין (אילת)|שמואל מנחם קליין]] - משלוחי הרבי ב[[אילת]]

==לקריאה נוספת==
*'''מזכירין יציאת מצרים - זכרונות מליל הסדר אצל הרבי''', מגזין 'תחיינו' גליון 4 י"א ניסן [[תשע"ו]] עמוד 70
{{מיון רגיל:שמוטקין, ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת שמוטקין]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]

ליפקין (פירושונים)

2016-08-08T19:04:03Z

לכתחילה:

{{פירושונים|
*הרב [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב]] - משפיע ו[[משכיל]] עצום בחסידות, ומגדולי חסידי רבותינו נשיאינו
*הרב [[יהושע ליפקין (הראשון)|יהושע ליפקין]] - מה[[חוזר]]ים אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]]
*הרב [[אהרן ליפקין]] - מהממונים על [[כולל חב"ד]] בשנים הראשונות להקמתו
*הרב [[יהושע מרדכי ליפקין]] - משפיע ב[[בית כנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת חב"ד בשכונת 'מאה שערים']] ב[[ירושלים]]
*הרב [[בנימין ליפקין]] - עיתונאי וסופר חב"די, עורך ראשי של עיתון "[[המבשר]]", ומאנשי קהילת חב"ד ב[[לוד]]
*הרב [[יוסף יצחק ליפקין]] - משליחי הרבי ב[[כפר סבא]]
*][הרב]] [[ברוך ליפקין]] - [[שליח]] הרבי ורב הישוב מרחביה שבעמק יזרעאל.
}}

חיים זושא וילימובסקי

2016-08-08T17:19:20Z

לכתחילה:

[[תמונה:זושא_וילימובסקי.jpg|left|thumb|300px| מעודד את השירה ב[[התוועדות]] של הרבי בשנת תשד"מ]]

הרב '''זושא וילימובסקי''' - (מכונה "'''הפרטיזן'''") - היה מראשי עסקני חב"ד, החל משנת [[תש"ט]] כאשר הקים את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועד לפטירתו בחג הסוכות [[תשמ"ז]].

[[הרבי]] כינה את ר' זושא וילימובסקי - "מיין פרטיזן" (הפרטיזן שלי). ר' זושא עבד אכן כמו פרטיזן: הוא היה בכל מקום ובכל זמן שהיה נדרש, הגיח בהפתעה, היה בודק ומדווח לרבי, פועל בתחבולות ולא חת מפני איש והכל בכדי לעשות נחת רוח לרבי. כך היה בעת שפעל כפרטיזן ביערות כנגד הגרמנים ימ"ש, וכך בעת מילוי שליחותו בעולם הזה כפרטיזן של הרבי - ב[[הפצת המעיינות]] ופרסום זהות המשיח.

==צעירותו==
[[קובץ:הפרטיזן במלחמת השחרור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת מלחמת השחרור (משמאל - עם זקן מלא)]]
הרב זושא וילימובסקי - נולד ביום [[ד' בניסן]] [[תרפ"ב]], לאביו הרב יוסף יצחק ולאמו הרבנית מריישא (מרים). אביו כיהן כרב העיר איזיום שברוסיה, ובשנת [[תרפ"ד]], בעת שר' זושא היה בן שנתיים, עברה המשפחה לפולין, שם התמנה אביו לרב ואב-בית-דין בעיר סלץ.

בצעירותו למד בישיבות שבאיזור מגוריו. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר ברית המועצות כבשה את האיזור, נסגרו הישיבות ברחבי המדינה, והוא הבריח את הגבול לליטא שהייתה אז תחת ממשלה עצמאית, שם למד בישיבת ברנוביץ' בראשות הגאון הרב אלחנן וסרמן. בישיבה למד בחברותא עם ה[[חסיד]] ר' [[דוד גרשוביץ]]. דרכיהם של החברים הטובים נפגשו ונפרדו מספר פעמים, עד שהתיישבו שניהם ב[[כפר חב"ד]], כעבור שנים רבות.

כאשר כבשו הגרמנים את ליטא, נדדה הישיבה ממקום למקום עד שהגיעה לעיירה סאמילישוק, שם התארחו התלמידים בבתי היהודים בעיירה. ר' זושא מצא מקום מגורים בבית משפחה שהאישה הייתה תופרת מקצועית.

ערב אחד, בתום הלימודים, כאשר חזר לדירה, ראה את בני המשפחה אורזים את מיטלטליהם ומתכוננים לעזוב את הדירה. לנוכח תמיהתו סיפרה התופרת כי קצין גרמני שנהנה מאוד מעבודתה, גילה לה בסוד, שעם עלות השחר כל יהודי העיר יוצאו להורג, והוא יעץ לה לברוח מיד.

האישה הציעה לר' זושא להצטרף אליהם, אך הוא, במקום להצטרף אליהם ולהציל את עצמו - דבר טבעי מאוד שהתבקש באותם ימים טרופים - החל לעבור בין בתיהם של יהודי העיירה כדי למסור להם את אשר עומד להתרחש עם בוקרו של יום. אותה שעה, חיילים גרמניים כבר ניצבו בכל פינת רחוב, והוא חמק מהם במהירות ובזריזות. את משימתו החשובה סיים זמן קצר לפני שהאיר השחר, רק אז ברח בעצמו.

==פרטיזן==

בימי המלחמה נדד לביילורוסיה, שם הוכנס על ידי הנאצים לגטו לידא, וכעבור זמן הועבר למחנה עבודה סמוך. במחנה פגש את ר' [[דוד גרשוביץ]], ידידו משכבר הימים, וביחד הצליחו להימלט מהמחנה והצטרפו ליחידת הפרטיזנים (אוטריאד) בראשותו של המפקד טוביה ביילסקי.

אוטריאד ביילסקי, הייתה יחידת פרטיזנים רשמית שהיוותה חלק ממערך הפרטיזנים בביילורוסיה, והיא כללה בתוכה גם משפחות רבות, ולא רק לוחמים כמו יחידות אחרות. בניגוד ליחידות פרטיזניות אחרות, מטרתו הראשונה והחשובה של טוביה ביילסקי באוטריאד, לא הייתה מעשי נקם, אלא הצלת נפשות יהודיות מהגיטאות וממחנות העבודה. במשימה זו נטל חלק ר' זושא.

הוא נכנס שוב ושוב אל הגטו, והבריח משם אנשים דרך תעלות הביוב. יחד עם פרטיזנים אחרים עסק במלאכת קודש זו, עד שפעם אחת באה קבוצת פרטיזנים לגטו ונלכדה באקציית חיסול. למחרת רוכזו כל יהודי הגטו ונשלחו למחנה ההשמדה מיידנאק. רק מעטים הצליחו להימלט ברגע האחרון.

רוב חברי יחידת הפרטיזנים של ביילסקי לא יצאו בדרך כלל למבצעים נגד הגרמנים, אלא למשימות שמירה והגנה, וכן לפשיטות על כפרים סמוכים כדי להביא מזון. ר' זושא, שהיה בחור ישיבה עד למלחמה, לא היה לוחם, אבל השתתף בפעולות הגנה ובפשיטות מזון. לפני כל פעולה, נשא תפילה לבורא עולם, כי ישמור את הלוחמים מפני כוחות הרשע. גם הלוחמים הבלתי מאמינים שהתחנכו על ברכי הקומוניזם, רחשו כבוד והערצה לזושא הצעיר, שהתחבב על כולם.

==חסיד חב"ד==

מהמלחמה יצא ר' זושא כשהוא פצוע ירי ברגליו. מפצעים אלה סבל רבות במשך כמה שנים, עד שנתרפא. מידי יום היה מחליף תחבושות ברגליו; סימני ריקבון כבר ניכרו בהם. רק לאחר טיפול ממושך הגלידו הפצעים והרגליים הבריאו.

לאחר תלאות ונדודים הגיע ר' זושא למחנה העקורים קרומונה שבאיטליה, שם התיידד עם החסיד ר' [[שניאור זלמן לוין]]. יחד הקימו במחנה בית כנסת, לטובת הפליטים הרבים, ור' זלמן הוא שקירבו לחסידות חב"ד. ר' זושא התקרב בצעדים מהירים לדרכי החסידות ולתורת החסידות.

לאחר שעלה ארצה, נכנס ר' זושא ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בהיותו בגיל 25 שנחשב מבוגר מאוד ביחס לשאר התלמידים בישיבה, והחל ללמוד חסידות בצורה מסודרת תחת הכוונתו של ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. באותם ימים קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ללמוד שחיטה, לאחר שגולל בפני הרבי את כל התלאות שפקדו אותו בשנות המלחמה.

כבר בצעירותו בלטו בו תכונותיו כבעל מרץ וברוך כשרונות. [[אדמו"ר הריי"צ]] אף ביקש לברר את מהותו.

היה זה במהלך שנת [[תש"ח]], כאשר החסיד ר' [[משה גוראריה]] מתל אביב שהה ב-[[‏770]], נקרא אל חתנא דבי נשיאה - [[הרמ"ש]], והוא הראה לו פתק בכתב יד קודשו של חמיו אדמו"ר הריי"צ: "נא לברר מהותו של הבחור ז. ו."

ר' משה היה מופתע, אבל מיד סיפר את כל הידוע לו על ר' זושא. מיד בתום דבריו עלה [[הרבי]] אל דירת אדמו"ר הריי"צ.

==מקים "תומכי תמימים" בלוד==

בתחילת חודש [[שבט]] [[תש"ט]], זמן קצר לאחר ששלוש-עשרה משפחות חב"דיות התיישבו בקצה העיר [[לוד]], סמוך לתחנת הרכבת, בשכונה שננטשה על ידי הערבים במהלך [[מלחמת השחרור]]. ר' זושא הבין כי חייבים להקים ישיבה עבור ילדי משפחות אלו ועבור משפחות חסידי חב"ד נוספות שעלו זה לא מכבר מברית המועצות.

יום אחד הוא הגיע ללוד וראה בניין בן שלוש קומות ששימש בעבר כבית מלון קטן. הבניין היה סמוך לבתים בהם התיישבו המשפחות החב"דיות, ובעיניו זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. הוא לא התייעץ ולא תיכנן כיצד ומה לעשות; הוא פשוט נכנס לבניין, הביא עמו מנעול גדול, נעל את דלת הבניין וקבע עובדה - כאן תהיה ישיבת "תומכי תמימים".

כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו באחד המבנים ליד תחנת הרכבת. לשאלתם מי נתן לו רשות להקים ישיבה בבניין שאינו שייך לו, ענה כי את האישור לכניסה קיבל מהמושל הצבאי. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וראו את נכונותו להביא את המסמך, וויתרו ואמרו לו כי אין צורך, והם מאמינים לו", ועזבו את המקום.

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא עם הקמתה בחסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ועל פי הוראות [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].

בתקופה הבאה, המשיך ר' זושא להקדיש את כוחותיו למען הישיבה כפי שמסופר בספר [[הפרטיזן]]:

''"בגלל המצב הקשה של הישיבה, החל ר' זושא לאסוף כספים בכל רחבי הארץ ובעיקר בירושלים [...]''

"בי"א באלול [[תש"ט]] כתב ר' זושא ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על הישיבה:

"בעזרת השם יתברך זה כבר כשמונה חודשים שהנני עוסק בישיבה בלוד. עבודתי היא בתור מנהל הישיבה והחדר בענייני [[גשמיות]]. במשך הזמן הייתי בכמה מושבות ובתי כנסת שנעשה על ידי מגביות לטובת הישיבה והחדר בלוד….".

"ו[[אדמו"ר הריי"צ]] עונה לו במכתב מערב [[ראש השנה]] תש"י:

"במענה על מכתבו מי"א אלול התענגתי לקרוא מעבודתו בהתמסרות לטובת הישיבה בלוד, ואשר בעזרת השם יתברך הוא מצליח בזה". [...]

"למרות שהמצב הכלכלי בישיבה היה קשה, ר' זושא ראה חובה וזכות לעשות כל מאמץ להרבות את מספר התלמידים בישיבה. כיעד ראשון החל להשפיע על חסידי חב"ד או משפחות מגזע חב"ד, ברחבי הארץ להוציא את ילדיהם ממוסדות שאינם חב"דיים ולשולחם לישיבה כדי שיזכו לקבל חינוך חסידי ראוי".''

בספר מסופר עוד, כי לר' זושא היה חלק חשוב בהבאת ילדי עולי תימן לישיבה בלוד, הן אלו שהגיעו מחבן ובהם בני המשפחות העניפות: מפעי, הלל, מעטוף ושמח, והן את בני משפחת מזרחי שעלו עשרות שנים קודם.

==ממייסדי ה'רשת'==

בשנים הראשונות שלאחר מלחמת השחרור, פעל ר' זושא בקרב העולים החדשים שהגיעו לארץ מרחבי תבל, וביקש להקים מוסד שיקלוט את ילדי העולים. על כך כתב לרבי, במכתב מפורט.

ביום ה' ב[[תמוז]] [[תשי"א]] השיב לו הרבי על הצעתו - בהצעה אחרת להקים את "[[רשת אוהלי יוסף יצחק באה"ק]]":

{{ציטוטון|בנוגע לשאלתו הפרטית, מה שמנהל עתה משא ומתן בעניין מוסד העומד תחת רשות מפלגה, הנה קצת פליאה בעיני, שהרי לכאורה הרי יכול להשקיע כוחותיו באופן שיהיה בד' אמות של חב"ד... כיון שנראה ממכתבו יש בידו לקחת חלק בראש ביסוד מוסדות חינוך וגם באופן שהאמצעים לזה נמצאים שם על אתר, וכמו במוסד שהוא שואל חוות דעתי עתה במכתבו זה, הנה כדאי הוא שיתעניין בהאפשרות לייסד שם (בארץ הקודש ת"ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו במרוקו ונקראים על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים}}.

הרבי ידע את מהותו של ר' זושא שהיה בעל מרץ גדול לכל דבר שבקדושה, וביקש מעסקני חב"ד לרותמו לפעילות החב"דית, כפי שמסופר בספר [[הפרטיזן]]:

הרבי העריך כל השנים את פעילותו הברוכה והנמרצת. אבל עסקנים ותיקים חששו מכך שבחור צעיר יעמוד בראש מוסדות חדשים שזה עתה קמים, למרות שחסידי חב"ד בארץ הקודש היוו ציבור קטן יחסית והמצב הכספי היה קשה, הרבי כותב לאחד מחשובי העסקנים את השורות הבאות:

{{ציטוטון|בטח ידוע לכת"ר שהנני עומד בקישור מכתבים עם הרב וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ באמונה וכו' הרח"ז וילימובסקי, אשר כנראה הוא בעל מרץ…. וכבר קיבלתי ממנו איזה הצעות בעניין מוסדות חינוך בשם אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש}}.

בהמשך המכתב כותב הרבי כי כדאי לנצל את מרצו הרב: {{ציטוטון|ובפרט שאין אנחנו עשירים כל כך באנשים בעלי מרץ ומחנכים}}.

ר' זושא ניגש לעבודה, כאשר מידי זמן קיבל הוראות מהרבי כיצד לנהוג במוסד הנמצא בהקמה. חודשים ספורים מאז הגיעה ההוראה להקים את הרשת, וכבר נפתחו ארבע מחלקות בהם לימדו ילדים תורה בשעות אחר הצהרים.

הרבי דרש בתוקף מכל עסקני חב"ד ובהם ר' זושא, להשיג אישור ממשלתי ל"זרם בלתי זרמי" עבור הרשת. באותם ימים היו בתי ספר שהשתייכו לזרם הממלכתי והיו לממלכתי דתי וכו', והרבי ביקש שבתי ספר חב"ד יוכרו כזרם בלתי זרמי, אלא שבמשרדים הנוגעים בדבר, שללו את הרעיון, עד שר' זושא בתיחכום רב, הצליח לקבל את האישורים המתאימים. כך נפרצה הדרך להקמת בתי הספר של הרשת.

ובפתיחת שנת הלימודים תשי"ג, ארבע המחלקות של הרשת, הפכו לבתי ספר של ממש.

בתקופה הראשונה היה ר' זושא מנהל ה'רשת', עד שהרב [[דוד חנזין]] מונה לתפקיד, ואילו ר' זושא המשיך לכהן כחבר הנהלת הרשת, אליה היה מסור בלב ונפש, במשך כל השנים. הוא הירבה לבקר בבתי ספר של הרשת, וסייע רבות למנהלי בתי הספר בתחומים שונים. כמו כן לקראת כל 'תשרי' הגיע לכל בתי הספר, ודאג שהתלמידים יכתבו מכתבים לרבי, ולאחר תשרי, היה מחלק לתלמידים 'לעקח' שקיבל עבורם מהרבי.

בשנים הראשונות לפעילותו מלבד הקמת הישיבה בלוד, ייסד גם את ארגון [[נשי חב"ד|נשי חב"ד בארץ הקודש]], הפיץ ספרי חסידות והיה מהפעילים הבולטים במסגרת עבודת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי חב"ד]], והכול בהכוונת ובעידוד הרבי.

==למען [[כפר חב"ד]]==

במשך השנים ראה הרבי בהרחבה ובביסוס ופיתוח של [[כפר חב"ד]] מטרה חשובה מאוד.

ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"א]], בעת שהיה לראשונה אצל הרבי, נכנס ל[[יחידות]] וסיפר אודות עבודתו הציבורית, ושאל את הרבי על אודות המשך דרכו. הרבי הורה לו להשקיע את עצמו בשני עניינים עיקריים, והראשון שבהם בתפקיד מזכיר [[ועד כפר חב"ד]]. זמן קצר לאחר ששב מ-‏[[770]], מונה למזכיר ועד כפר חב"ד, ובכך מומשה הוראת הרבי. הענין השני בו השקיע עצמו, היה ה'רשת'.

ר' זושא ניצל היטב את תפקידו כמזכיר למען תושבי הכפר ומוסדותיו. הוא סייע לכלל ולפרט במה שהתבקש וגם במה שלא. די היה לו לשמוע שפלוני זקוק לעזרה, מדירה ראויה ועד עזרה רפואית או אחרת, ותמיד היה בא ומציע עזרה, ופועל במרץ לטובת כולם.

=='מבקר'==

החל משלהי שנת תשי"א, ביקשו הרבי לכתוב על הנעשה במוסדות חב"ד בארץ הקודש עד לפרטי פרטים. במכתבים הרבים שקיבל מהרבי, מופיעה שוב ושוב דרישה ותביעה לכתוב כמה שיותר, בייחוד שיבח אותו הרבי על כתיבה אודות כפר חב"ד.

יותר מ-‏25 שנה היה ר' זושא מדווח לרבי על כל מה שראה או שמע מהנעשה ב[[ארץ הקודש]], והכל על פי הוראות הרבי כאמור לעיל. במשך שנים רבות היה ר' זושא נוסע ברחבי הארץ, לארכה ולרחבה, בגין תפקידיו הרבים, ומה שהיה רואה ושומע - היה מדווח.

מצב זה התחזק לאחר [[חודש שבט]] [[תשל"ז]], בעת כינוס של חסידי חב"ד שאורגן על ידי [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]], או אז התמנה ל'מבקר' רשמי, ומכיוון שכך החל במסעות מסודרים בכל רחבי הארץ, במטרה להגיע לכל מקום בו מתגוררים חסידי חב"ד, והיה מדווח לרבי על הנעשה.

הוא היה עומד בצומת הכניסה לכפר חב"ד ומושיט ידיו ל"טרמפ" לרכב שיצא מכפר חב"ד. לכל מקום אליו היה נוסע בעל הרכב שעצר לו, היה מצטרף. לא היה משנה לו אם הלה נוסע לבאר שבע או לצפת, לעפולה או לירושלים... כך היה מסתובב בכל המקומות, שוהה בכל מקום כמה שעות או כמה ימים, כפי הנדרש, ובפרט במקומות בהם שהו שלוחים או חסידי חב"ד בכלל.

בכל מקום היה ר' זושא מעודד את מי שצריך, דוחף לפעולה את מי שצריך, מסתובב במקום כמי שכל הזמן שבעולם עומד לרשותו, והוא כמו מחפש להעביר את זמנו. כך "רחרח" וידע היטב מה קורה בכל מקום. הוא עשה זאת באופן המיוחד לו, בצורה שאף אחד לא ידע מה הוא עושה, ואם יש בכלל איזו תכלית בעובדת בואו למקום. מי שהיה צריך לדעת - ידע.

בשעות הפנויות היה יושב לעצמו וכותב בכתב גדול וצפוף על גיליונות גדולים של נייר. כששאלוהו מה הוא כותב, היה משיב: "סוד צבאי!"

היו אז שהתבטאו עליו כי הוא "מרגל" של הרבי-הרמטכ"ל, והדוחו"ת היו דוחו"ת צבאיים מודיעיניים לכל דבר ועניין.

==לימין השלוחים==

"ר' זושא היה דואג לכל [[שליחות|שליח]], בכל מקום בארץ ישראל, גם אם היה מתגורר בפינה רחוקה. כאשר הצליח השליח להקים משהו, או לפעול עניין, קטן כגדול, היה מוצא לנכון לעודד אותו. העידוד לא מתבטא במילים טובות בלבד או בטפיחה על השכם, אלא בכך שר' זושא הטריח עצמו לעירו ולביתו של השליח, גם אם היה בקצה הארץ, והיה מעודדו וממריצו בהמשך עבודתו.

מידי שנה בערב פסח, היה נוסע לחלק את המצות ששלח הרבי לארץ הקודש בין השלוחים. גם בשנותיו האחרונות נמנע מלמסור לשלוחים את המצות בסמיכות לרכב, ואמר שהוא עצמו חפץ להכניס את הברכה לבית.

הרבי הורה לעסקני חב"ד לסייע למינוי רבנים חב"דיים לקבל תפקידי רבני ערים. מי שפעלו והצליחו בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' זושא, שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר.

קשר מיוחד שרר בין ר' זושא לבין הרב [[שלמה גורן]], שהיה אז הרב הראשי לישראל; כך הצליח ר' זושא לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות.

==הרבי מכנהו "פרטיזן"==

[[תמונה:זושא_וילימובסקי2.jpg|left|thumb|250px| משמח את הקהל ב'שמחת בית השואבה']]
במשך שנים רבות הקפיד ר' זושא להגיע לרבי בכל חודש תשרי, עד שהפך להיות חלק מהאווירה. הוא למעשה שימש כראש הקבוצה הראשונה מארץ הקודש שהגיעה לרבי. לאחר כל תפילה החל לנגן [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] שמח, והרבי עודדו. [[התוועדות|בהתוועדויות]] עמד מאחורי הרבי, והיה מעודד ומנווט את שירת החסידים; הוא גם היה ממונה על השיעורים לאורחים, ובשנים האחרונות היה חלק בלתי נפרד מ[[שמחת בית השואבה]] בעמדו על חבית גבוהה, מחלל בחליל ומשמח את המשתתפים.

באחת השנים כתב ר' זושא לרבי, כי העבודה הרבה ב[[חודש תשרי]] מפיחה בו חיות מיוחדת לכל השנה כולה.

אל הרבי הגיע לראשונה לקראת [[חודש תשרי]] תשכ"א. ב[[שבת]] שלפני [[ראש השנה]], בעת ה[[התוועדות]], במעמד קהל חסידים הזכיר הרבי את ר' זושא בתוארו הקדום "פרטיזן", בבארו את עבודת הפרטיזן:

''"ישנו כאן יהודי שקוראים לו זושא וילימובסקי, והוא פרטיזן, ענינו של פרטיזן הוא שאינו מביט על דברים גדולים ולא על דברים קטנים אלא מבצע את ענייני המלוכה. כיון שנשארו עוד 20 או 21 עניינים שצריכים לבצע לקראת בוא המשיח, צריכים לעבוד באופן פרטיזני. זה אמנם לא מסודר אך זה על פי הכוונה".

באותה [[התוועדות]] דיבר הרבי על חשיבות [[לימוד התורה]] בכלל, ועל ידי האורחים שבאו ל-‏770 בפרט. בהקשר לכך שאל הרבי את ר' זושא אם הוא מסכים להיות אחראי על ארגון השיעורים לאורחים. ר' זושא השיב בחיוב. הרבי הוסיף ושאל אם הוא צריך עוזרים, ור' זושא ענה בשלילה.

הרבי נתן לר' זושא את הגביע שלו, ור' זושא שתה את היין שהיה בגביע והחזיר לרבי. לאחר מכן נתן לו הרבי את קערת המזונות שהייתה מונחת לפניו, ומיד חטפו החסידים את כל המזונות. ר' זושא הביט על הרבי מבלי שידע כיצד עליו לנהוג. הרבי הביט ימינה ושמאלה, וכעבור שניות חזרו כל המזונות לקערה. כשר' זושא החל ללכת בין הספסלים לעבר מקומו הקבוע, אמר לו הרבי: "תלך ישר, אני שומר עליך".

זו הייתה הפעם הראשונה שהרבי כינהו פרטיזן. במשך השנים המשיך הרבי לכנותו בכינוי 'הפרטיזן' ו'מיין פרטיזן' [= הפרטיזן שלי]. פעמים אירע שהרבי לא ראה את ר' זושא בהתוועדויות, והרבי שאל "וואו איז מיין פרטיזן?" [= איפה הפרטיזן שלי?] כינוי זה דבק בו, והחסידים אף הם כינוהו על פה ועלי כתב: הפרטיזן.

דרך פרטיזנית זו הייתה הדרך בה פעל כל העת. לא היו לו מקורות מימון, עובדים או עוזרים אישיים, אבל הוא פעל בכל המרץ, בכל מקום שהיו צריכים אותו, ונכח בכל מקום שידע שצריכים אותו - והכל בפשטות מבלי שנשא בתפקיד רשמי ומבלי שקיבל משכורת. בהרבה מקומות הוא זרע זרעים, ונתן לאחרים להמשיך לטפל בצמחים שיגדלו. כך היה בישיבה בלוד, דרך ה'רשת' וכלה בביסוס ופיתוח כפר חב"ד, והעזרה האגדית שלו לשלוחי הרבי בכל מקום שהם.

מידת השמחה הייתה חלק בלתי נפרד ממנו. תמיד היה בידו בקבוק משקה, והוא רקד בכל עת מצוא. לפני הטיסה ובזמן הטיסה, בהתוועדויות ובסעודות של הכנסת אורחים, בהתוועדויות עמד מאחורי הרבי ומעודד ומנווט את השירה; בעת חלוקת 'כוס של ברכה' היה רוקד על מקומו במשך שעות ארוכות, מוחא כפיים בעוצמה ומעודד בתנועות ידיים אופייניות את השמחה מסביב.

==פרסום משיח==
[[תמונה:מכתב מיוחדPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|המכתב המיוחד]]
ר' זושא היה מתבטא כלפי הרבי תדיר במושגי מלכות, ובמכתביו לרבי היה פותח "לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א".

ב[[י' שבט תש"ל]], לקראת מעמד סיום [[ספר התורה של משיח]], ניסח מכתב מיוחד עליו החתים את גדולי החסידים, בו כותב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כ"ק אדמו"ר המלך המשיח שליט"א

מאחר שזכינו לסיום הספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו, והרי הרבי מ[[מלכות בית דוד|בית דוד]] ו[[הוגה בתורה]] ו[[ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה|כופה כל ישראל לחזק בדקה]] ו[[לוחם מלחמת ה']] ועושה ומצליח וכמו שכבר שמענו מפיו הקדוש שכלו כל הקיצין ואין סוף להצרות שסובלים כלל ישראל. אנא לרחם ולבוא תיכף לגאלינו מהגלות המר ויוליכנו קוממיות לארצנו בחסד וברחמים".}}

פעם התבטא: {{ציטוטון|למה צריכים משיח, והרי יש לנו רבי? אלא שהרבי רוצה משיח!... כשיבוא משיח, לא כולם יבינו בפעם אחת שמשיח בא, אלא בהדרגה. יהיו חלק שיכירו בשלב מסויים, ואחר כך עוד חלק, עד שכל העולם יכירו כי משיח בא. יש כאלו שכבר מכירים כי הרבי משיח, וזה חלק מהתגלותו של המשיח}}{{הערה|"הפרטיזן", עמ' 329.}}.

==פטירתו==

ב[[ט"ז תשרי|יום טוב שני של חג הסוכות]] [[תשמ"ז]], נפטר ר' זושא בסוכה של [[אש"ל הכנסת אורחים]] שעל יד [[770]], לאחר חזרתו המוקדמת משמחת בית השואבה. בקשר למקום פטירתו, הזכירו החסידים את התבטאותו ביחס לרב [[חיים שמריהו גוראריה#פטירתו|שמריהו גוראריה]] שנפטר בתוך [[בית הכנסת]] ב[[770]], ליד [[הרבי]]: "אני לא אהיה מפונק כמוהו... אסתפק בחצר המלוכה"...

==ספר הפרטיזן==
יצא לאחרי פטירתו ע"י רשת אוהלי יוסף יצחק בעריכת הרב [[אורי בן שחר]] אשר מספר את תולדות חייו ופועלו ברשת אוהלי יוסף יצחק ועוד, בשנת [[תשס"ה]] יצא הספר בהרחבה בעריכת ר' [[שניאור זלמן ברגר]] ויצא לאור על ידי הרב [[לוי וילימובסקי]], בנו של ר' זושא,
[[תמונה:הפרטיזן.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר הפרטיזן]] בספר 384 עמודים והוא מכיל, בין היתר, מפועליו של של ר' זושא בהקמת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק (ישראל)|רשת אהלי יוסף יצחק]] ב[[ארץ הקודש]] וארגון [[נשי ובנות חב"ד]]. כמו כן מספרים רבנים ועסקנים כיצד סייע להם ר' זושא בדרכים 'פרטיזניות'. בספר עשרות מכתבים מהרבי אליו ופעולותיו למען שחרור שלום שטרקס. הספר יצא עד כה בשתי מהדורות.

==משפחתו==
* בנו ר' יעקב וילימובסקי.
* בנו ר' יוסף יצחק וילימובסקי - מהצוות הגשמי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]].
* בנו ר' [[לוי וילימובסקי]] - מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
* בתו מרת מרים אשת ר' גרשון פריז, לוד.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23562 האדמו"ר מנדבורנא מספר על 'הפרטיזן'] באתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1614 כתבה על ר' זושא בבית משיח]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1979 הפרטיזן מעורב בחנינת שולם שטרקס לנחת רוח הרבי]
*[http://www.reshet.org.il/chinuch/arc1.asp?aid=439&catid=2 מסכל את סגירת בית ספר חב"ד בנס ציונה]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24308 יוזם כינוסי השלוחים]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=13649 [[עיתון הצופה]] על פטירת ר' זושא]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64399 הפרטיזן]{{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82581 פרק מהספר הפרטיזן] {{אינפו}}
{{הערות שוליים|}}
{{סדרה|הקודם= - |הבא=[[דוד חנזין]]|רשימה=[[רשת אוהלי יוסף יצחק|מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק]]|שנה= מייסד - תשי"א}}
{{סדרה|הקודם= - |הבא=[[דבורה אשכנזי]]|רשימה=[[נשי חב"ד|יו"ר נשי חב"ד בארץ הקודש]]|שנה= מייסד - ?}}

{{מיון רגיל:וילימובסקי זושא}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת ברנוביץ']]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]

רשימת תלמידי הקבוצה

2016-08-08T17:15:08Z

לכתחילה:

דף זה מרכז את שמות התמימים שלמדו ב[[קבוצה]] - 770 החל מהשנה הראשונה [[תש"כ]]-[[תשכ"א]]. רשימה '''חלקית''' בלבד.

==קבוצה תשכ"ב==

יוסף הומינר | [[אהרן הלפרין]] | [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] | [[אשר לעמיל כהן]] הכהן | [[משה ליפש]] (ז"ל) | בנימין מזרחי |[[אלימלך צוויבל]] | יעקב צירקוס | [[נחום קפלן]] | [[מיכה שטיינמץ]] | [[נחום שטרנברג]] |

==קבוצה תשכ"ד==
שלום לייב אייזנבך | [[מרדכי שמואל אשכנזי]] | אברהם אבא ברוק | [[שלמה גלעדי]] | [[יקותיאל גרין]] | שמואל הבר | אהרון הלפרין | [[שלום דובער וולף (קרית מלאכי)|שלום דובער וולף]] | מרדכי זילברברג | מנחם חנזין | אלחנן יעקובוביץ' | אריה יהודה לייב לוין | [[בן ציון ליפסקר]] | מאיר לרר | חיים אשר זעליג סלומון | מאיר פרידמן (חצור) | ברוך קפלן | שלום שירום

==קבוצה תשכ"ה==
עמנואל אלטהויז | [[ישעיהו הרצל]] | [[ מני מנחם מענדל וולף]] | [[שמואל יחזקאל הכהן]] |

==קבוצה תשכ"ו==
אברהם אלתר הבר | [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]] | [[עמרם מלכא]] |רפאל נחום כהן | שרגא פייטל סודקביץ |

==קבוצה תשכ"ז==
[[יעקב הורוביץ]] | [[יהושע יחזקאל סופר]] | [[דוד מאיר דרוקמן]] | [[יהושע מונדשיין]] | [[יוסף שמחה גינזבורג]] | {{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=77969 תמונות ושמות של חלק מחברי הקבוצה]}}

==קבוצה תשכ"ח==
[[שלום דובער וולפא]] | [[דוד נחשון]] | [[יקותיאל מנחם ראפ]] | [[דב אלראי]] | [[שלום ברוכשטט]] |

==קבוצה תשכ"ט==
[[שלמה זלמן לבקיבקר]] | [[מרדכי צבי אלפנביין]] | [[חיים אשכנזי]]

==קבוצה תש"ל==
[[ישראל יוסף הנדל]] (מגדל העמק) | [[מנחם מענדל טננבוים]] (י-ם) | [[יוסף יצחק סגל (מגדל העמק)]] | [[יצחק אייזיק קעניג]] (ראש [[תומכי תמימים לוד|ישיבת לוד]]) | [[יוסף יצחק לבקיבקר]] | [[קלונימוס קופצ'יק]] (חדרה) |שמואל שטרן (רחובות)

==קבוצה תשל"א==
[[משה מרדכי ארנשטיין]] | [[חיים שלום סגל (עפולה)]] | [[יוסף יצחק אבלסקי]] | [[אהרן יצחק לייכטר]] |

==קבוצה תשל"ב==
[[מנחם וולפא]] | [[משה דיקשטיין]] | [[צבי לידר]]

==קבוצה תשל"ג==
[[יצחק גולדברג]] | [[נחמן יוסף טברסקי]] | [[ברוך בועז יורקוביץ']]| [[אהרון דוב הלפרין]] |[[יוסף יצחק וילשאנסקי]] |

==קבוצה תשל"ד==
[[עזרא ערד]] | [[אברהם מנחם כהן]] | [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]]

==קבוצה תשל"ה==
[[יצחק יהודה הולצמן ]] | יוסף שמואל הרשקוביץ | [[דוד וועקנין]] | [[יואל ימיני]] | משה לדיוב | אברהם מקוביצקי | יוסף יצחק נפרסטק | [[זאב פרידמן (צפת)|זאב פרידמן]] | יהודה קליין

==קבוצה תשל"ו==
[[דוד אולידורט]] | נפתלי גרינולד | מענדל זלמנוב | פייביש זלמנוב | אלי כהן | בערל לבקובסקי | יוסף יצחק לוין | בצלאל לשס | הירשעל נוטיק | יוסקה שפרינגר |

==קבוצה תשל"ז==
[[הירש פרבר]] | [[בועז סגל]] | [[שלמה יהודה סגל (עפולה)]]

==קבוצה תשל"ט==
שלמה אלפרוביץ | [[שלמה מאיר יששכר מארק]] | אליעזר שלמה חסקינד

==קבוצה תש"מ==
[[יצחק גרוזמן]] | [[שלמה זלמן לנדא]]|אברהם כהן|

==קבוצה תשמ"א==
יחזקאל מרקוביץ' | [[יוסף יצחק בוטמן]] | [[מנחם מענדל יצחק ברוד]] | [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מנחם מענדל גורביץ']] | [[ישראל הרשקוביץ]] | [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] מנשה אלטהויז

==קבוצה תשמ"ב==
מנחם מענדל גליצנשטיין | [[זאב פיזם]] | שמואל קוביטשעק |[[טוביה יעקובוביץ]] | [[אליהו וילהלם]] | [[יעקב סנגאוי]] | בגין קלימי | [[נפתלי שפרינגר]] |יצחק מאיר הלפרין

==קבוצה תשמ"ג==

[[שמעון גורליק]] (נהריה) | יוסף ריבקין | [[פרץ אוריאל בלוי]] | [[חיים פרוס]] |
[[שמעון בן ציון אייזנבך]] (אילת) | דוד פרידמן | [[שלום דוב גרוזמן]] (שליח בוינא) | [[צבי מאיר וינפלד]]

==קבוצה תשד"מ==

פנחס טודרוס אלטהויז | שאול משה אליטוב | משה אקסלרוד | [[אפרים בוגרד]] | יצחק בלוי | זלמן ברקוביץ | ישראל גליס | משה צבי הלפרין | בנימין נחום זילברשטרום | ירמיהו זלמנוב | יחזקאל חנונו | מרדכי ידגר | בצלאל יקונט | שמעון ירדני | [[מרדכי מנשה לאופר]] | [[נפתלי ליפסקר]] | [[משה מרינובסקי]] | [[יהושע סגל]] | [[בנימין קופרמן]] | [[משה קורנט]] (נשר) | משה ריבקין | יעקב שטיינברג | אהרן שיפמן | [[יעקב אריה שמולביץ]] | מאיר סויסא | יצחק יעקב גלבשטיין

==קבוצה תשמ"ה==
חיים אוחיון | מענדל איזנבך | מרדכי גלזמן | ישראל גרינוולד | ישראל שכנא דברוסקין | אברהם הרוניין | מאיר הרשקוביץ | [[ברוך וילהלם]] | מנחם כהן | אברהם לוי | [[רפאל שמשון לוינסון]] | יצחק לפקיבקר | רפאל לרר | נפתלי מרינובסקי | זלמן נוב | מנחם נוימן (אבן יהודה) | יוסף יצחק נפרסטק | יגאל עובדיה | צבי ערנטרוי | דרור פרומר | מרדכי יואל פרידמן | אליעזר פרסיה | יוסף יצחק קפלן | יוסף קרסיק | יעקב רבינוביץ | אליעזר שמולביץ | [[נחמיה שמרלינג]] | אבינועם תעיזי |

==קבוצה תשמ"ו==
יוסף אולידורט | בנימין אקסלרוד | מרדכי מישולבין | ברוך מרגליות | [[שניאור זלמן גורליק]] | רפאל בוסי | שמואל חיים צבי בקרמן

==קבוצה תשמ"ז==
[[שאול אקסלרוד]] | דניאל קריאף | אשר דייטש | יוסי ליפקין | [[אריה זאב וועג]] | קלמן ויינפלד | זושא אבלסקי | מנחם וייספיש | שמואל זוהר | משה אהרן משי זהב | [[שמואל קראוס]] | אליהו ויספיש | יהודה חלילי | בנציון פרידמן | [[צפריר ולנר]] | [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] | [[אורי מרדכי ליפש]] | מאיר אליטוב |מאיר סגל | שמואל לוין | יעקב טורנהיים | [[יעקב שוויכה]] | [[בנימין ליפשיץ]] | בנימין לרר | יעקב ערנטרי | רפאל בכר | יונה פרוס | דובער סגל | שניאור וילהלם | יוסי בקרמן | דורון שוורץ | חיים מנדלסון | נחום ערנטרי | אברהם לוי | שמעון אייזנבך | מנחם שיינגרטן | שמואל לנדא | אליעזר ויספיש | [[שמשון פיזם]] | זאב קפלן | [[יעקב משה מנדלסון]] | [[יוסף צבי צירקוס]] | יוסי תמם | שמואל לוין | יעקב טורנהיים | יצחק שטיינמיץ | שלום פוזילוב | שמואל קוט | שמואל טייכמן | ישראל ריבר | שאול רוזנבלט | אברהם הרשקופ | יוסף ערנטרי | מנחם מייזליש | יצחק אברמי | חיים שאלט | [[זלמן גורליק]] | חיים סלונים | [[ישעיה זושא אבלסקי]] חיים וולף

==קבוצה תשמ"ח==
שלום דובער בלוי | פנחס וישצקי | יוסף משי זהב | שניאור זלמן וולף | משה הבר | ברוך כהנא | יצחק גולדשמיד | אליהו שניאורסאהן | שבתאי מיכאלשווילי | בנימין גרין | חיים זבדי | שלמה לרר | יוסף אייזנברג | שאול בן שחר | שמואל גלבשטיין | [[שניאור זלמן רודרמן]] | בניהו חסין | מרדכי זיגלבוים | שחר ולנר | אלחנן מישלובין | חגי חסין | [[יהודה בוטמן]] | משה הלל | שלום גוטליב | שניאור יוזביץ | ישראל ליפש | יוסף יצחק סלונים | משה מעטוף | יוסי בורשנסקי | מיכאל קריספיק | מנחם חפר | יואל פורסט | אביעזר רפאל מור יוסף | מנחם ערנטרי | שמואל ערנרטי | מנחם מענדל דהן | [[יוחנן בוטמן]] | יעקב נקי | אהרון חנונו | חנן כוחונובסקי | גדליה כץ | יגאל כספי | שלמה ליפש | יעקב נקי | אוריאל דונל | פנחס סלפושניק |אברהם אבא קורנט|

==קבוצה תשמ"ט==
שגיא הר שפר | [[משה אורנשטיין]] | [[מאיר אשכנזי|מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)]] | שלמה וילהלם | ראובן בראל (אלאשווילי) | ישראל הלפרין | [[יעקב גולדשמיד]] | שמשון טל | אברהם רוחמקין | בנימין ביטון | יצחק ארי'ה לייב יעקובוביץ | אהרון גליס | [[זלמן נוטיק]] | [[יוסף חיים רוזנבלט]] | זאב מינצברג | יוסף רבינוביץ | שניאור זלמן גרוזמן | ישראל ניסן מור יוסף | מאיר הולצברג (אלעד) | שניאור זלמן וובר | יוסף יצחק הלוי הבר | מנחם מענדל לבקיבקר | פנחס כהן | [[עוזי קפלון]] | שלום רייכמן | שניאור הניג | [[ברוך סלונים]] | דורון שאער | ניסים נחמיאס | יוסף יצחק יפרח | ישראל ליפסקר | אשר ביטון | ברוך וילהלם | מנחם זוהר | יוסף ליפש (חיפה) | ינעם בן הרוש | מרדכי פינקוביץ | שמחה אופנר | צבי הרשקוביץ

==קבוצה תש"נ==
אליהו אוחיון | חיים אטיאס | מרדכי אייזנבך | רחמים אייזנברג | שמעון אלהרר | שאר ישוב אלחרר | מיכאל אלפרין | מנחם אמיתי | אברהם בארנס | שלמה חיים בלפר | יאיר בס | רפאל ברדה | [[נועם ברטוב]] | עזריאל בריל | זאב ברנשטוק | אליהו גבאי | עקיבא גולדשמיד | יצחק גזולי | שלמה דואק | [[מנחם מענדל דונין]] | צמח הלל | שניאור הלמן | [[שניאור זלמן הרצל]] | אברהם יעקב וובר | אבנר ווהב | [[אליהו וולף]] | אליהו וולצקי | יעקב ויספיש | יהושע זייגן | אבירם זילברברג | מאיר ז'נו | טוביה חבקין | אליהו חבר | נריה גמליאל חסין | ישראל טייכמן | אברהם טיישדלר | מרדכי טנג'י | יוסף יצחק יצחקוב | משה דוד כהן | צבי כהן | אליהו לוי | דובער לויטין| [[ ברוך ליפקין]] | יוסף יהודה ליפש | [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל לייב ליפשיץ]] | איתן לירן | [[אברהם מאן]] | אהרן מזרחי | קלמן מיכאל | דובער מיכאלשוילי | יוסף מלכא | [[מנחם מאניש מן]] | יאיר מעודה | שניאור זלמן מעטוף | יצחק מרקוביץ | ישראל נמירובסקי | שלמה יהודא סגל | שי סוקניק | ניסים סלמן | אילן סננס | נתנאל סעיד | צבי עמיתי | אליהו פטרבורסקי | פינקוביץ יוסף יצחק | [[יקותיאל ליפא פלדמן]] | גרשון פקטור | יום טוב יהודה קובלקין | מרדכי ניסן קורנט | [[יעקב קטן]] | מיכאל קלמן | אליעזר קרוגליאק | יהושע קרישבסקי | מנחם שאער | יצחק שיינר | בן ציון שמח | [[פנחס שנור]] | יוסף יצחק תעיזי

==קבוצה תשנ"א==

נחמיה קפלון | שלמה דייטש | פישל העניג | שלום מישולבין | יעקב הבר | אסף אמיתי |נריה ישעיהו | [[חיים אליעזר אשכנזי]] | שמריהו לרנר | [[יוסף ישעיה ברוין]] | נחמן סגל | מנחם אדרעי | יצחק קורץ | אהרון מנגמי | אלחנן סגל | עמנואל חביב | שמואל גדליה מנדלזון | שמעון ויינר | ברק כוכבי | אבינועם אהרוני | מענדל וילהלם | דוד פלדמן | נחום רוקח | שלום שיינר | יעקב כהנא | אהרן קרניאל | דוד אופנר | בצלאל מזרחי | שלום גרינוולד | מחם מענדל קפלן | [[הוד דוד אריה]] | משה גרוזמן | מנחם מענדל קליין | מאיר אלפרוביץ | אוריאל שחר | נועם רוט | לוי הענדל | מנחם מיכאלשוילי | [[משה גרוזמן]] | ירון אברהם | [[ישעיה אלעזר כהן]] | אברהם קדוש | נתנאל אביעד | מרדכי יהושע יעקובוביץ | מרדכי שיינר | צבי פינסקי | צבי גרינברג | [[אפרים פישל דמיחובסקי]] | מלכיאל מחפוץ | יוסי נחשון | יעקב יוסף קופרמן | שמעון אלמליח | יעקב מויאל | יוסף יצחק ניסילעוויטש | חיים פיזם | [[ישראל אלפנביין]] | [[שמואל שלמה ליפשיץ]] | שמעון לסאוו |יוסי מרקוביץ

==קבוצה תשנ"ב==
שלמה חיים אברהם | צבי אדלר | לוי אדרעי | גלעד ברטוב | מרדכי ויסברג] | אפרים יהושע גרינברג | יהודה דונין| מנחם מענדל הנדל| שניאור זלמן וינפלד | יוסף וולף (חרסון) | יוסף וולף (ביתר) | טוביה ויגלר | שבתי ויינטרוב | שמואל ויינקרט | נח וייספיש | יהודה לייב זילברשטרום | רפאל חימי | שמואל טייכמן | אלחנן יעקובוביץ | אברהמי ליפסקר | שלומי מזרחי | יקיר מלכה | צבי סלונים | לוי יצחק ספרנוביץ | שלמה חיים פלדמן | נחום פרסמן | שלום פש | יחיאל קוצר | אבי קדוש | אברהם קרביצקי | שלום שיינר | דובער קעניג |צבי ליפשיץ | אלחנן ישראל הכהן | [[יחיאל קוצר]] | שלום לפקיבקר (ערד) |

==קבוצה תשנ"ג==
זליג אשכנזי | אביחי רוטשילד | יוסף יצחק קרישבסקי | דובער גורביץ | מנחם מענדל משי זהב | מאיר הולצברג | גיל סודרי | [[עמוס כהן]] | מענדי ג'רופי (הזמר) | [[יוסף יצחק פריימן]] (זכרון יעקב) | [[דניאל גראבסקי]] | נחום ברגר | אשר גליס | יצחק אלחנן הכהן | משה אריאל הכהן רוט | נחשון פקטור | ישראל לבקובסקי | אריאל מדר | אליהו ברדוגו | שניאור זלמן גורביץ | שמואל אייזנברג | איתמר שיינר | יצחק נפתלין | עמיחי ליאני | איצ'ה סגל | זאב טביב | יואל פרידמן | מאיר סמדז'ה | יעקב לוי | משה משולבין | משה בלוי (ערבה) | יוסף יצחק ליפסקר | מנחם מענדל קורצוויל | אליהו קנטרמן | מאיר רוטר | יעקב בנימין לפקיבקר | יוסף יצחק סופר | דורון לינדמן | נועם כהן (אושען סיטי מרילנד) | שמואל הכהן סעידוב | חנניה הלוי לויוב | [[מנחם זיגלבוים]] | שניאור זלמן ניימרק |מנחם מענדל קוטנר | שלמה חיים ליסון | [[יוסף יצחק אליטוב]] | יהודה אריה זוהר |

==קבוצה תשנ"ד==
[[דב אקסלרוד]] | דניאל אהרון | יחיאל אוירכמן | [[יחיאל אופנר]] | חיים גלינסקי | שניאור זלמן גרינברג | שלום גופין | משה הורביץ | שלום הלל | [[שלמה הלפרן]] | יוסף וולף | חיים דוד לאופר | [[אריה לייב כהן]](ר"מ בישיבת חב"ד נתניה) | אריה לוי | יוסף יצחק לוין | משה לחיאני | יחזקאל ליפשיץ | יוסף לרר | פנחס מור | שמואל מינסקי | יוסף יצחק סילברמן | עופר פנר | [[אסף חנוך פרומר]] | [[שלום דובער פריימן]] |גדעון קיי| אברהם קנלסקי | יוסף רייניץ | יוסף שטיינברגר | יוסף שיף | [[בנימין מנשה ליפקין]] | שלמה רוזנבלט |מאיר כהן (ביתר) |שמואל אליעזר הכהן (ראש הכולל בנה"ח)|

==קבוצה תשנ"ה==
מנחם מענדל אלוש | אליהו שלום אליאב | אריה ברוך בלוך | [[מנחם מענדל בלניצקי (מגדל העמק)]] | אליאב בנימין | שמעון ברגמן | איל ברק | שמעון גולדברג | ירחמיאל גורליק | דוד הלל | חוטר ישי הלל | [[שמואל הנדל]] | [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]] | יוסי ויפלד | [[אלאור וולנר]] | מנחם מענדל וואלף | שניאור זלמן זקלס | לוי יצחק טייכטל | מנחם מענדל טייכמן | שניאור טרבניק | אליהו לאסקר | צמח דוד שלום מזרחי | יואל שמחה מן | יוסף יצחק סלוין | יעקב סלונים | [[חיים פוזן ]]| משה פיליפ | [[יוסף יצחק פריימן]] | לוי צירקוס | [[אריה קדם]] | מנחם מרדכי קעניג | שניאור שניאורסון | ראובן קופצ'יק | [[מרדכי ביסטריצקי]] | חגי אוריאן | גרשון שנור | יוסף יצחק וינפלד | [[יצחק מאיר סגל]] | חיים פוזן | אביעד דישראלי | שלמה חיים קסלמן | דניאל קריצ'בסקי | [[אורי למברג]] | יוסף יצחק דרוק | [[אברהם חיים מזרחי]] | אריה מלכיאלי |

==קבוצה תשנ"ו==
יוסף מיירס | לירון אדרי | לוי יצחק אהרון | גיל דוד אוריאן | אהרון אוריאן | שלמה אלמלם | דודי אלרואי | יוסי אנגלמן | ירון בבלי | ישי בוגרד | דוד משה ביטון | בן-ציון בקרמן | אברהם בראך | חיים ברנד | מאיר ברנשטיין | שי גודי | שימי גולדשטיין | שמוליק גופין | מוטי גורליק | מנדי גרינפלד | יוסי דדון | זלמן דייטש | יוסי הבלין | שניאור הבלין | שמואל נחמן הבר | אפרים הלפרין | יוסי הנדל | שלום בער הניג | בני וולף | מנדי ועג | מישאל ורדי | ברוך שלום זהר | לוי חדד | יחיאל צמח חנזין | ידידיה חסין | מאיר טביב | יהודה יזדי | שוקי ירחי | יהודה לייב כהן | יוסי כהן | שלמה לדיוב | שניאור לדיוב | אהרן לוי | מנחם לוין | ירמיהו ליכט | יוסי ליפסקר | יואב למברג | בני לרר | פיני מדר | יעקב מוזיקנט | שלמה חיים מזרחי | לייזר מישולבין | גיל מנור | גאון יוסף מעטוף | שניאור מעטוף | יענקי מקס | איציק מרטון | ישראל יצחק משי זהב | שמואל נחימובסקי | שלומי ניימרק | שניאור נפרסטק | שאול נפתלין | יוסי סגל | יוסי סודרי | [[שלמה סלומון]] | אברהם פינקוביץ | שמוליק פלס | שמוליק קופרמן | רפי קורנט | אהרן קטורזה | מנחם קטשוילי | אליהו צבי קליין | אורי קנטרוביץ | דודי קסטנבאום | חיים קעניג | מנחם קרץ | יוסי רבינוביץ | נחשון רובין | לוי רוזנברג | מתניה רוטשילד | יהודה ריבקין | שניאור רייכמן | יוסי רפאל | יעקב שוורץ | שלמה שוורץ | שאולי שטיינבך | [[שמואל שטיינברגר]] | גבריאל שטרסברג | [[משה שילת]] | יהושע שמעוני | יהודה שפלטר | נחומי ששונקין

==קבוצה תשנ"ז==

אשר אדרעי | שמואל צבי אזימוב | יוסף יצחק אייזנבך | משה יהושע אייזנבך | משה אליאס | מנחם מענדל אלרואי | מנחם מענדל בורגן | שמוליק ברגמן | משה ברנשטיין | מאיר גבאי | אלעזר גולדברג | אהרן דרוק | [[אריאל גורן]] | מנחם הלפרין | שניאור הלפרין | [[משה שמואל הרטמן (אודיסה) ]] | [[שמואל וייספיש]] | מרדכי אליעזר וובר | יוסף ורזוב | יהודה טויטו | בנימין כץ | מנחם מענדל לוין | דובער משה ליפש | שלמה ליצמן | יוסף יצחק ממו | [[לוי יצחק סגל ]]
| נח סוליש | שמואל קוט | לוי יצחק קופציק | דב רוקח | שמעון ריינהולד | מנחם מענדל רסקין

==קבוצה תשנ"ח==
מנחם אברהם | אליהו דוד אדרי | בנימין יחזקאל אדרעי | שמואל אהרון | ציון רביב אוהב | שמעון אולמן | חיים שניאור זלמן אופן | שמעון דניאל איסטנר | רפאל אלטין | משה אליאס| חיים אלפרוביץ | חיים אלראי | מנחם מענדל אשכנזי | מאיר אשכנזי | שניאור זלמן בוקיעט | יואל בורגן | אהרון ביטון | שלמה בייטש | אלימלך בינשטוק | יונתן אשר בינשטוק | [[שניאור זלמן ביסטריצקי]] | צבי בלוי | חיים מאיר גולדברג | [[שמעון גדסי]] | [[שלמה דניאל גולדפרב]] | נחום גולדשמיד | ניר גושן | שרון גושן | שמואל גלינסקי | חמדת אבנר גנץ | חיים דב בער ג'רופי | מנחם מענדל דדון | מאיר יהודה דהאן | יהודה דישראלי | זאב דב הלפרין | שניאור זלמן הלפרין | [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]] | [[שלום דוב בער הענדל]] | אריה הרטמן | שלמה נתנאל הר-צבי | מאיר הרצל | [[מאיר ווילשנסקי]] | לוי יצחק וולוביק | עזריאל זעליג וולפא | שניאור זלמן ויגלר | מנחם מענדל וינר | איציק ויספיש | דוד זהר | יונתן זיגמן | משה זילברשטרום | יוסף זליקוביץ' | שניאור זלמן חביב | אברהם חדד | חיים אליעזר חיטריק | שלמה חריר | משה טאלר | שמואל א. טברדוביץ | מאיר צבי טורקוב | שניאור זלמן ירס | ערן כהן | אליהו כהן | מנחם מענדל א. כהן | גדליה אליהו כהן | מנחם מענדל כהן | לוי יצחק כהן | שניאור ז. כהן (סעידוב) | דוד חי לדיוב | ישעיהו צבי ה. ליברוב | חיים מאיר ליברמן | עזריאל שלום מוזיקנט | עמנואל מזרחי | שמואל מנחם מזרחי | משה מייזליש | יוסף יצחק מלמד | ברוך מנדלסון | מרדכי אריה לייב מנדלסון | יוסף יצחק מרזל | ברק משרקי | שלמה נחימובסקי | [[מנחם מענדל נחשון]] | אליהו סגל | חנני סגל | שמואל סגל | ראובן שמעון סויסא | מנחם מענדל סלבטיצקי | לוי יצחק סלומון | חננאל פיזם | יואל זאב פינסון | מנחם מענדל פלמן | יוסף יצחק פלס | צבי פרידמן | שניאור זלמן פרידמן | [[לוי יצחק פרלשטיין]] | מרדכי קוסאשוילי | שניאור זלמן קורץ | יוסף דוד קטורזה | אברהם קלר | אברהם אהרון קעניג | שניאור זלמן קעניג | נחום קפלן | [[אליהו חיים קריאף]] | מאיר ש. קריצבסקי | שניאור זלמן קרישבסקי | [[לוי אריה קרץ]] | יונתן רובין | דוד מתיתיהו רוזן | אהרן נפתלי רוזן | יוסף יצחק רוזנברג | שמואל לייב רוזנברג | [[אברהם ישעיהו רייניץ]] | דב רינקוף | מנחם מענדל שארף | מנחם מענדל שטרסברג | מאיר שיינר | לוי יצחק שמח | יונתן שפיצר | בועז שרון

==קבוצה תשנ"ט==
יהודה טויטו | חיים מאיר בורגן | ישראל בייזר | ישי גבאי | [[ישעיהו גולדברג]] | משה גולדשטיין | יעקב נחום גופין | דוד גורביץ | יצחק גלבשטיין | יחיאל מיכל דאברוסקין | מאיר הבר | יוסף הלפרין | אברהם וואלף | מנחם מענדל וילהלם | שלום שמחה זילברשטרום |איתמר חייקין| יהושע יעקוביאן | זלמן כהן | טל לוי | מנדי לייכטער | הלל מונדשיין | נחמן מנדלזון | דוד עידה | נחום פינסון | ישראל קופציק | אלי'הו שמעון קליינברג | [[אלעזר מרדכי קעניג (מודיעין עלית)]] | [[דוד קפלן ]]| חיים אלימלך רבינוביץ | משה שארף | יהודה שלג |

==קבוצה תש"ס==
שלום אברג'ל | אלעד אוריאן | אברהם אושר | עמית אטדגי | אליהו איידלקופ | שמעון אייזנבך | יעקב דב אייזנבך | דניאל אלאשוילי | שלמה אלבז | ליאור אלמלם | אשר אלפנביין | מנחם מענדל אלפרוביץ | שניאור זלמן אלפרוביץ | יעקב אלראי | יוסף יצחק אמיתי | [[מוני אנדר]] | [[שניאור זלמן אשכנזי]] | מאיר אשכנזי | ישראל בוקיעט | שניאור זלמן בוקרב | יאיר בורוכוב | זלמן שלמה בינשטוק | שניאור בלוך | יששכר בן דוד | מנחם מענדל ברוך | אייל בריא | אפרים ברנשטיין | מנחם מענדל גאנזבורג | מאיר גדסי | מנחם מענדל גול | משה גולדשטיין | לוי יצחק גופין | שניאור זלמן גורי | שמואל גלדציילר | מנחם מענדל גערליצקי | מרדכי אברהם גרונר | יוסף חיים גרינברג | מנחם מענדל גרשוביץ | חיים עזרא דרוקמן | יעקב דרוקמן | אהרון דרורי | דוד דריזין | דוד משה דרעיזין | יצחק הבר | ברוך הגמן | יוסף הולצברג | יוסף מנחם הלפרין | נחמן הלר | אלון המבורגר | שלמה זלמן העכט | בני וגנר | [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] | יהודה וולפא | מנחם מענדל ויגלר | [[שלמה חיים וינפלד]] | חנוך יואל וינר | זאב ויסברג | יוסף יצחק ויסמן | פנחס וישצקי | שמעון ועקנין | [[אפרים וקסלר]] | [[נועם זיגמן]] | רועי זיגמן | נתנאל זילברמן | ישראל זילברשטרום | יהודה זכריה | פנחס ירוחם פישל זקלס | גיל חדד | ברוך חדד | יצחק דוד חזן | מנחם מענדל חממי | מנחם מענדל חרותי | יואל טאפ | יצחק יחיאל טביב | רפאל טוויל | פנחס טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | יעקב אפרים טורנהיים | מנחם אשר טורקוב | אוריאל ימיני | יוסף יצחק יעקובוביץ | עזריאל יצחקי | אשר ירס | יוסף יצחק ישעיהו | יוסף יצחק כהן | בצלאל שמואל כהן | שמואל צבי הירש כהן | שמחה כהן | דרור כהן | דוד כץ | אהוד ישראל לדרמן | יגאל לוטקין | שניאור זלמן לוין | יעקב דוד לייטר | שניאור זלמן ליסון | שניאור זלמן ליפסקר | יעקב ליפש | יעקב נעם מזוז | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל מינצברג | נתן יהודה מינצברג | יוסף יחיאל מלוב | ישראל מלוב | [[אפרים מלוב]] | שניאור ממו | שמואל מעטוף | מנחם מענדל מקמל | אפרים מרזל | עמיחי מרינובסקי | [[ יהושע נויהויזר]] | מנחם מענדל נוימן | שמוליק נחשון | דן נפתלין | ישראל נרובסקי | שמעון סגל | [[שניאור זלמן סגל]] | ישראל סודרי | שבתיי סויסא | שמואל סטולין | אורן סיבוני | שי סייג | יצחק חיים ספרנצ'יק | בועז ספתי | אבי עובדיה | אברהם פופאק | ירון פטאל | אריה אפרים פטברוסקי | מנחם מענדל פיקרסקי | חיים בנימין פרידלנד | מיכאל פרידמן | נתן נטע פריז | אחיקם פרייליך | אריה יהודה פרסמן | שלום דוב בער פרסמן | מאיר קוזלובסקי | חננאל קוט | גד קולטון | עמוס יצחק קיי | מיכאל קישון | בנימין מאיר קלי | דוד קלעצ'י | ישראל נח קמינצקי | לוי קמינצקי | מנחם מענדל קנלסקי | יוסף יצחק קעניג | שניאור זלמן קעשטיבוק | נועם קציר | מנחם מענדל קרומבי | יוסף יצחק קרץ | מאיר רבינוביץ | צבי רבינוביץ | שלום רוזנברג | מנחם מענדל רוזנפלד | מנחם מענדל רוכוורגר | עקיבא רומנובסקי | מנחם מענדל ריבקין | יהודה רייכמן | מנחם מענדל רייצעס | עקיבא שי ריפקין | יוסף מנחם שאולזון | אסי שאולזון | אריה שופט | מיכאל שטרן | מנשה שטרנפלד | יוסף שכטר | אריה שניאורסון | יעקב ישראל שניידר | מרדכי שניידרמן | ארז תעיזי

==קבוצה תשס"א==
אבי אבוקסיס | דודו אוחנונה | חיים ברוך אוירכמן | מנחם מענדל אופן | מרדכי אושר | צבי איזיקוביץ | מענדי איידלקופ | איתן אישבית | מנשה אמיתי | חיים אמיתי | יוסי אנטיזדה | יהודה אסרף | שלמה בונה | נתנאל בוני | שעיה בועז | שלום דובער בורגן | גילעד בזאל | אבישי בטאשווילי | אברהם ביטקין | יצחק ביר | יאיר בן דרור | יוסף יצחק בקשי | חיים הלל ברוך | נחום יצחק ברכהן | רפאל גולדמיץ | [[שמואל גולדפרב]] | מנחם מענדל גורביץ | ישעיהו גלויברמן | שמואל גליצנשטיין | מאיר פייביש גענוט | אלעזר מרדכי גרוסמן | משה גריזמן | שמואל גרינפלד | שעי' גרליצקי | שלום דגיאן | שמואל דדון | מענדי דוברבסקי | מענדי דיקשטיין | יוסף דמיחובסקי | יעקב דקל | צבי הירש דרוקמן | אלעזר ניסן הולצמן | שמריהו הלל | שלום הרפז | בערל'ה הרצל | נפתלי צבי הרצל | שרון הרשקו | מאיר ואזנה | שמואל אהרן וולף | שניאור זלמן ויגלר | יחיאל יעקב וילהלם | שניאור זלמן וילהלם | ישראל וינפלד | מנחם וינקרט | יוסף יצחק ויסברג | משה ויצמן | דוד ורדי | שאול חיים זוהל | משה מרדכי חדד | אריאל חדד | מענדי חייבי | שלמה חימסון | יקר חלילי | משה שמחה טברדוביץ | שניאור זלמן טורקוב | יהודה טייכטל | מאיר טרעגער | מנדל כהן | אביחי כהן | יחיאל יעקב כהן | רפאל לויוב | סנדר לושלסקי | שניאור זלמן ליברוב | אריאל למברג | מנחם מענדל לרנר | יוסף יצחק מור יוסף | דניאל מוריאל | אהרן אברהם מושקוביץ | אברמי מיידנצ'יק | שמואל חיים מלוב | אברהם שמואל מלכא | ארז מלכה | צבי מנדלזון | לוי מנדלסון | אלעד מעברי | שלומי מעטוף | ברוך משה מקמל | שלום דובער מרזל | אלחנן משה נחמנסון | צבי ניימן | שניאור זלמן סגל | נחמי'ה הלוי סגל | מענדי סגל | מיכאל אליהו סיטבון | [[משה דניאל עבד]] | שלמה חיים עזאגווי | מנחם יעקב עזריאל | יחיאל עמר | [[שמעון יהודה פיזם]] | יוסי פיים | מוטי פרידמן | מענדל'ה פרידמן | יהודה צבי קוזלובסקי | משה קוט | יובל ברוך קולטון | אברהם משה קומער | אהרן דוד קופציק | דב קוק | שמואל קוק | בנימיו שמעון קטורזה | [[אליהו אברהם קירשנבאום]] | אברהם קלי | יענקי קליין | אפרים נח קמיסר | [[אלעד קנטור]] | מנחם מענדל קסטל | שניאור זלמן קעניג | טל קפלן | שרגא קרומבי | יוסף יצחק הלוי קריצ | יוסף יצחק קריצבסקי | מנחם מענדל קרמר | אברהם מנחם רבינוביץ | מנחם מענדל רבינוביץ | יקיר רדי | רועי רוזנבויום | משה רוזנבלט | מנחם מענדל רוזנפלד | ינון רוט | דוד רוטבן | שמוליק רייניץ | שאול רייצעס | הראל שער | אסף שלמה שעתל

==קבוצה תשס"ב==
דוד אבוקסיס | שמואל חיים אביוב | אליהו פנחס אביוב | מנחם הילל אביוב | מנחם מענדל אופן | גדי אורבן | רפאל יוסף זלמן אושר | מאיר צבי אייזן | נועם מרדכי אליאס | אורי מצליח אלעל | ישראל אלפרוביץ | מנחם מענדל אלפרוביץ | משה אסולין | ישראל יעקב אשכנזי | יוסף יצחק בוקובזה | [[ראובן בורושנסקי]] | מרדכי ביכובסקי | יוסף יצחק בלוי | שלום דב בער בליניצקי | דוד בליניצקי | מנחם מענדל בליניצקי | אייל בן שמחון | שמואל בנימיני | רפאל בס | ברוך בקרמן | יעקב בר סלע | חיים ברנשטיין | עמי גדליהו | מנחם מענדל גדסי | ישעיהו גופין | דניאל גורדון | מנחם מענדל גינזבורג | משה גלייזר | ישראל גנזבורג | [[לוי יצחק גרונר]] | יצחק גרשוביץ | משה מרדכי דהן | דוד דימחובסקי | שלום דב בער דיקשטיין | יוסף דניאל | אליהו דקל | שמוליק דרוק | יוסף יצחק דרייפוס | [[מנחם מענדל הראל]] | שי הרמתי | שלום דובער וולפא | יוסי וילהלם | מענדל וישצקי | אייל זוכמן | נתניאל גדליה זיס | [[אברהם זלמנוב]] | מנחם מענדל זקלס | שלום דובער חביב | שלום דובער חזן | דניאל חסקינד | שניאור זלמן חרותי | יעקב אלימלך טהאלער | ישראל שלמה יהודה | אופיר יהודה | אברהם יחובוב | וינפלד יחיאל | אלדד יפת | אסף יוסף ירחי | שמעון כהן | מנחם אהרון כהן | מנחם מענדל כהן | אלעד כהן | יוסף יצחק כהן | מנחם אהרון כהן | אלחנן כהן | לוי כהן | שמוליק כפלין | מנחם מענדל כץ | מנחם מענדל לדיוב | מנחם מענדל לדיוב | שמואל לוזון | חיים לויטין | יניב ליליאב | אהרון מושקוביץ | יעקב מזרחי | אברהם מזרחי | יחיאל מינצברג | מנחם יעקב - זליג מיפעי | לוי ישראל ממו | דוד מנחם מעטוף | אלחנן (חוני) מעטוף | מנחם מענדל נפרסטק | אחי'ה סגל | יוסף יצחק סגל | שלמה יהודה סגל | שלום שניאור סודרי | נחום סטולין | אופיר סמימי | אופיר סמימי | מנחם מענדל ערד | [[מאיר ערד]] | מיכאל פזולאו | מנחם מענדל פלג | שניאור זלמן פרסיקו | אליעזר צייזלר | שניאור זלמן ציק | יחיאל יהודה קופצ'יק | אברהם קופצ'יק | שמוליק קליינמן | יצחק מאיר קליינמן | מנחם מענדל קמינקר | אלעזר מרדכי קעניג | חגי קפלן | שמוליק קרביץ | חיים קרישבסקי | יואל חיים רוזן | אלי רוזנברג | יוסף יצחק רוך | דוד מנחם מענדל שאער | יוחאי יהודה שאער | דניאל אהרון שהינו | יוסף יצחק שווארץ | דוד מנחם מענדל שטרסברג | מנחם מענדל שכטר | מנחם שמח | מנחם שערבי | [[חיים הלל שפרינגר]]

==קבוצה תשס"ג==
אריאל אביעד
| ישראל אדלר
| שמואל מנחם מענדל אוליבר
| אייל אונגר
| שמואל אופן (ב"ר יצחק)
| שמואל אופן (ב"ר דוד)
| שמואל אזיזה
| דוד אסרף
| לוי יצחק ארנשטיין
| דניאל אש
| יוסף יצחק בוארון
| מנחם מענדל בורגן
| מנחם מענדל בייזר
| [[שמואל ביסטריצקי]]
| יואל בליניצקי
| מנחם מענדל בקשי
| גיא ברגר
| שמואל גבירץ
| אליהו גוילי
| אברהם משה גולדברג
| יוסף יצחק ג'ייקובס
| יוסף יצחק דגן
| משה מרדכי דהן
| מרדכי דוקטורוביץ'
| משה דרוקמן
| יוסף היימן עורב
| מנחם מענדל הלפרין
| יניב הרשקוביץ נחשון
| יוסף יצחק ויינר
| מתן לוי ויצמן
| מנחם מענדל ועקנין
| מנחם מענדל חרבי
| יהודה טויטו
| יוסף יצחק טורקוב
| חנן דניאל טרכטנברג
| מנחם מענדל כהן
| מנחם מענדל כהן (רחובות)
| חנוך כהן
| רונן לגטיוי
| יפתח יעקב לוזיה
| מנחם לוי
| יוסף יצחק לוי
| יוסף יצחק לוי (פילפינים)
| אביאל לוי
| מנחם מענדל ליברמן
| מנחם מענדל לייכטער
| אליהו לנדו
| אליעד לנקין
| שמעון מאייר
| יעקב ישראל מזרחי
| יואל מיפעי
| שלום ממו
| מתתיהו מעטוף
| חגי מפעי
| מנחם מענדל מרגולין
| שרגא מרזל
| ישעיה מרנץ
| יוסף מרקוביץ
| אליהו נחום
| ישראל נחמני
| לוי יצחק נחשון
| שלמה יהודה סגל
| זאב סנדרוי
| מאיר שמואל סעיד
| מנחם עקיבא
| בנימין ערד
| דוד שלמה פיין
| דניאל פיש
| דובער פרבר
| אברהם יצחק פרודנשטסקי
| ראובן פרידמן
| בן ציון פרישמן
| דוד פרקש
| אברהם פרקש
| אהוד מרדכי צייזלר
| שלום דובער קארף
| יוסף יצחק קדוש
| דוד יהודה קולטיניוק
| שניאור זלמן קופצ'יק
| שי דוד קורס
| אריה לייב קישון
| ישי קלי
| יהושע קעניג
| מנחם מענדל קעניג
| יצחק קרומבי
| אברהם רבינשטיין
| לירון רחמים רווח
| הראל רחימי
| שמואל שארף
| מנחם ניסים שהינו
| יהושע שוורצבורויט
| אריה לייב שור
| אוהד שחר
| שמעון שניאורסון
| צמח צדק תעיזי

==קבוצה תשס"ד==
דוד אברג'ל | נתן אברהם | שניאור זלמן אוטומזגין | ראובן אורבן | יוסף אייזנבך | יוסף אלבז | מ. אליסון | יעקב אלמליח | יוסף יצחק אלפרוביץ | דן אלשטיין | ליאור אמור | גבריאל אמינוב | מתניה אנגלמן | יצחק אנטיזדה | שאול אסייג | אליעזר אשכנזי | אברהם באזיס | יובל בוים | ישראל בוקובזה | אברהם בוקסבוים | שניאור זלמן בורגן | שמואל בורנשטין | ניר ביטון | אליעזר ביכלר | יוסף יצחק בכר | זיו בלבן
| נתנאל בן מעש
| שאול בן שחר
| שלום דובער בנימיני
| צבי בס
| מרדכי בק
| ישראל מאיר בקשי
| יאיר בר
| עזריאל ברגר
| שלום דוב בער ברוד
| דוד גבירץ
| מנחם מענדל גודמן
| יוסף גולדברג
| שניאור זלמן גולדמיץ
| יוסף יצחק גולשטיין
| מ. גולשמיד
| אהרון גופין
| חנוך גכטמן
| מנחם מענדל גלויברמן
| גרשון גרצמן
| מאיר יהודה דוד
| יעקב דן
| יחזקאל דערען
| לוי הנאו
| מנחם מענדל הרשקוביץ
| יוסף ווגובסקי
| שלום דוב בער ויינר
| לוי יצחק וילנקין
| חיים ויס
| [[חנניה זהר]]
| יהושע זיגמן
| שמחה זאיאנץ
| פנחס זכרי
| משה חדד
| צבי חדד
| מנחם מענדל חיות
| שלמה טביב
| רועי טולדנו
| דוד טורנהיים
| נחום טננבוים
| דוד טרעגער
| מנחם מענדל יהושע
| מנחם ישעיהו
| ישראל כהן
| יצחק כהן
| אלעד כהן
| מאור כהן
| דניאל כלב
| יואל כפלין
| דוד כץ
| אסף כרמי
| שמעיה לוי
| שאול לוין
| יהושע ליפשיץ
| חיים ליפשיץ
| שניאור זלמן לישנר
| ברוך זאב לנקין
| עידן מגור
| נריה מזרחי
| שמואל ג. מנדלזון
| שמואל גרונם מנדלזון
| ישראל מנדלזון
| שמואל מנדלסון
| דוד מעטוף
| מנחם מעטוף
| ישראל מעטוף
| אברהם מקוביצקי
| אליעזר מקובצקי
| ישראל נתנאלוב
| אהרון סגל
| נתן סורגובט
| שמואל סיטבון
| מנחם מענדל סמדר
| מנחם עומר
| מנחם עמרם
| מנחם מענדל עמרן
| לוי ערנטרוי
| דוד פולק
| יצחק פורש
| דב בער פנחס פיזם
| אברהם שמחה פיין
| אהרן פינסאן
| אייל פלג
| מנחם מענדל פלדמן
| משה פלס
| שמחה פרידמן
| שמחה פרידמן(צפת)
| שלמה פרישמן
| ראובן קוניק
| יוסף יצחק קורנט
| יחזקאל קירשנבוים
| דוד קירשנזפט
| הישל קליין
| דובער קלמן קליין
| גרשון רובין
| נתן רוז
| שניאור זלמן רוזן
| ישראל רוחמקין
| זאב רויטמן
| שניאור זלמן ריינץ
| צבי שוקטי
| לוי יצחק שמואלי
| מנחם מענדל שפירו
| ינון ששון

==קבוצה תשס"ה==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
שלום דובער אופן | דביר איציק | לוי יצחק אליאס | חיים יוסף אליזם | מאיר יהודה אלפסי | לוי באום | יהודה בן זכאי | צבי הירש בראון |[[ חיים ברוד]] | מנחם מענדל ברון | שי שמואל בריגה | שניאור זלמן ברנשטיין | ישראל גבירץ | יהונתן גבעוני | אליהו יהודה גולן | חיים א. גלוכובסקי | שלמה חיים גרוזמן | מוטי גרומאך | ניר דוננפלד | יהושע הורביץ | שניאור יעקב הלל | צבי משה הלפרין | אמצי' הרמתי | אליקים ווייסגלאס | [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] | ארי' ולדמן | בנימין ועקנין | ניר חקק | ירון חרפק | שלום דובער טאלר | מנחם מענדל אלימלך יהודה | אהרן ימיני | מנחם מענדל ינקוביץ | לוי יצחק כהן | צחי כהן | שמואל חיים כהן | שלום לבקיבקר | שמואל לבקיבקר | אייל לוי | אליהו לוי | מנחם מענדל לוי | מנחם מענדל לנצ'נר | רועי דוד לנקין | מנחם יצחק לסקר | מנחם אשר מוריס | דוד שלום מזרחי | שמואל מחפוץ | דוד מינסקי | ברוך שלום מיפעי | מנחם מענדל מיפעי | דוד מרנץ | אהרן ארי' מרק | יוסף מרקוביץ | מנחם מענדל יונה נבון | יהודה נחמיאס | לוי יצחק ניסלעוויטש | עירן נקר | נדב יהודה נתן | חיים שלום סגל | יוסף יצחק סיימון | אלכסנדר ספיבק | מנשה עמרן | שניאור זלמן פייגין | חיים אליעזר פיקארסקי | יקיר פלד | שי פלדמן | שניאור זלמן פלדמן | יוסף נפתלי פלמן | מנחם מענדל פנר | יוסף יצחק פרבר | מנחם מענדל פרדני | יאיר פריגן | מני פרידמן | נדב פרידן | מרדכי פריימאן | מנחם מענדל פרקש | אלחנן צייגר | אהרן קוביציק | חיים נח קוט | [[משה קורנוויץ]] | מנחם מענדל קורנט | ברוך קטורזה | אהרן מאיר קיי | ארי' קירשנזפט | גיא קנטור | ארי' לייב קפלן | ישראל מאיר ראדאל | אלון רוזנשיין | שמואל ארי' רוך | שלמה רייניץ | אסף רפאל | שניאור זלמן שארף | שמעון י. שווארץ | שניאור זלמן שחר | מנחם מענדל שטיינר | רן שפירא | יוסף יצחק שרון | מנחם ישראל שרון

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
פנחס אלטהויז | דוד יוסף אליאס | אליהו מאיר אמור | שניאור זלמן בוטמן | שלום בוקיעט | יואל בורובסקי | ישראל בן-נון | שניאור זלמן ברוד | [[מנחם מענדל ברונפמן]] | אביב ברמי | שלום דובער ג'רופי | יעקב גאלדבערג | אברהם גולבצ'וב | עובדי' שמואל גורי | מנחם מענדל גורעוויטש | לוי יצחק הירץ | לוי הכט | אברהם וולס | יצחק זילברשטרום | שמואל זילזניאק | ניצן זרח | שמואל חיים חדד | שניאור זלמן חדד | אהרן חיים לייאנס | מנחם מענדל ליפסקער | מנחם מענדל מוזיקנט | מנחם מענדל מוזס | שניאור זלמן מושקוביץ | פנחס צבי מנדלזון | עידו מפעי | מנחם מענדל מרילוס | מנחם דוד מרנץ | אהרן נאבול | יעקב פריז | זאב קושנורסקי | חיים הלל קירנברג | לוי י. קנייבסקי | שלמה קעניג | יהודה קריספין | יוסף יצחק רוזנברג | יוסף רפאלוב

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
חיים מ. אלפרוביץ | יוסף יצחק בורגן | יוסף יצחק בייטש | ישראל בייטש | ברוך בלוי | דובער בעלינאוו | נתנאל דרורי | צבי הירש זלמנוב | חיים זקס | יצחק חדד | שמואל חדד | טהרני-ופה אדמונד | מנחם מענדל לישנר | מנחם מענדל לסקר | שלמה סלוין | אברהם קוק | יצחק קפלן | שמואל ראסקין | יוסף יצחק רבינוביץ | שלום דובער רבינוביץ

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
לוי יצחק אבייב | דובער אלפרוביץ | שלום דובער בקשי | אליעזר גלפערין | שניאור זלמן הולצברג | יוסף יצחק הורביץ | אליעזר זוננפלד | שניאור זלמן לביא | יהודה לויוב | מנחם מענדל ליצמן | יעקב מויאל | זבולון נתנוב | חיים שלום סגל | לוי יצחק סוסובר | משה פולק | אורן פייבישביץ | דניאל קהלני | מיכאל שלוש

;[[ישיבת הבוכרים]]
מרדכי אהרן | מנחם מענדל בנאמו | יוסף מיכאל ברון | חן ברק | שמואל גמליאל | מיכאל דברושווילי | שניאור זלמן זלמנוב | יוסף יצחק מלמד | חיים שמואל ממו | אביאל מעטוף | ישראל דוד מעטוף | רונן חיים עטייה | חיים פייזייב | רפאל קדביל | דוד רוז | יוסף יצחק רוזנצווייג | צבי ריבקינד

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
לוי יצחק ביטון | שניאור זלמן גודמן | ירחמיאל גורליק | דובער הרטמן | משה חזן | חיים ינקוביץ | אשר ישראלי | שלמה לבנוני | פנחס מוזגארשווילי | מנחם מענדל מרזל | זלמן סנטנר | יוסף יצחק פרוס | מרדכי קאיקוב | אלן קורק | עקיבא קמיסר

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
יאיר בורנשטיין | [[נדב כהן]] | אלעד שם-טוב

;בני ברק
אדם משה אריאל | מנחם ראובן ליאני

==קבוצה תשס"ו==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
יונתן אדמוני | חגי אהרן | ישראל אופן | יוסף אוריאן | יעקב ישראל אושר | ישי אלגזי | שניאור אליאס | יוסף אלקובי | מנשה אמיתי | מנחם אקוע | מנשה אראבוב | יוסף בוסי | שלום בלוי | ישראל בלוך | נח בלינצקי | דן בן חור | גלעד בר | שמואל לוי ברדוגו | דובער גדסי | אליהו גולדשטיין | יהושוע יצחק גור | שניאור גרופינקל | מנחם מענדל ברדוגו | מנחם מענדל גמליאל | משה דן |יהודה דיל | יוסף הלל | תנחום הרשקוביץ | שניאור וישצקי | [[שלום דובער וולף (צפת)]] | יוסף וולנסי | אלעזר שמעון ועקנין | אלימלך זאבין | בועז זכאי | דוד חביב | מנחם מענדל חלפא | יצחק חפץ | אפרים חרמ"ץ | יוסף טאוב | חנן טל | אהרן כהן | יוסף כהן | מנחם מענדל כהן | שלום דובער כהן | לוי יצחק דקל | יניב לוי | יהודה לורבר | חיים לוריא | מיכאל לי | מנחם מענדל ליפש | דניאל לנאו | משה מאזוז | שרון מושקוביץ | ישראל מידינציק | מנחם מענדל מינסקי | לוי מיפעי | יוסף מיפעי | זלמן מישלובין | אמיתי מעטוף | מצליח משה | לוי מרנץ | דוד משרקי | נחמן סגל | זלמן סוסבר | שניאור סעדי | יוסף יצחק עובדיה | חי עמנואל | משה עמוס | מנחם מענדל ערד | דוד ערנטרוי | טוביה פיש | מנחם מענדל פעלדמאן | מנחם מענדל פרידמן | ישראל ציקשווילי | מאיר קבקוב | אראיאל קהניאל | יוסף יצחק קופצ'יק | ארז גבריאל קורנפלד | נתן קירנברג | שמואל קלי | פריאל מאיר קלימי | שלמה קעניג | ישראל קפלן | שלום דובער קרומבי | מנחם מענדל קרישבסקי | אליצור רווה | יאיר רוזנטל | שניאור זלמן רותם | מורן שמעיה | שילו שאער | נתן שפאלטער | ישראל שפרינגר | שניאור ניסים תעיזי|

==קבוצה תשס"ז==
אולי אבוטבול | חיים אדרעי | אפרים אהרונוב | יריב אוחיון | חיים אושקי | יצחק איזגווי | אלי אליאב | שמעון אלקיים | ליאור אמתי | מנחם מענדל באראס | ישראל בורנשטין | יוסף יצחק ביטון | יהודה בלאטנר | בלינוב | רודי בנטי | שמוליק בקשי | לוי יצחק ברוק | שניאור זלמן בריסקי | אברימי גבירץ | גודמן | מענדי גרוזמן | ישראל גרנובטר | מרדכי דינערמאן | רפי דינרי | אליהו דיקשטיין | אשל הורביץ | מנחם מענדל הכטמן | מרדכי הלר | צאלי ווילשאנסקי | משה וולבוסקי | הרשי וולפא | מענדי וירט | אברהם יצחק זאיאנץ | חיים יהושוע זילבערנאגעל | יצחק זקס | אפרים חג'ג | אהרון חורושוכין | חיים ישראל חזן | זאב טביב | מענדי ידגר | מנדי יוניק | שניאור זלמן ישראלי | אביעד כלב | יצחק לאבסקובסקי | אלי לאופר | אריאל לוזון | לוי יצחק ליבעראוו | שייע ליפש | מנחם מענדל ליפשיץ | ישראל לנגזם | ברוך לנדא | שמואל לרנר | בני מאירי | יוסף יצחק מורדכיוב | יוסי מוריס | מנחם מענדל מטוסוב | מנחם מענדל מטלס | מענדי מייזליש | אילן מייערס | מנחם מענדל מינקאוויטש | משה מיעסקי | ישראל מלמד | מישאל מנגמי | ירמיהו מעהלמאן | ישראל מעטוף | יחיאל מיכל מרוזוב | רחמים נימני | [[יואל נפרסטק]] | יוסף יצחק סאבאל | נחום סאריטשוו | עקיבא סודרי | צבי הירש סטאליק | לוי סימפסון | מענדי סימפסון | יוסף יצחק סעלניק | חיים ישראל ספערלין | הושאל עסיס | שמוליק ערד | מנחם מענדל פיקרסקי | רועי פלוג | לוי יצחק פרוס | יצחק פרץ | אבי צוקרמן | לוי יצחק צפתמן | מנחם מענדל צפתמן | מרדכי קאסטינער | משה קארף | זאב משה קגן | לוי יצחק רביסקי | מרדכי ריטשלער | יוסי ריינהולד | אפרים רייניץ | מענדי שטיינר | מנדי שיפמן | מחפוץ שיקגו | [[איסר שפרינגר]]

==קבוצה תשס"ח==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
יוסף יצחק אבצן | יוסף יצחק אהרון | עזריה חיים אהרנבייב | יוסף משה אוחנונה | ישראל אוריאן | אברהם אורנשטיין | שם טוב אליאס | מנחם מענדל אלימי | שמואל אלישביץ | יוסף יצחק אמיתי | אברהם בוארון | אהרון בוטבול | ישראל בנימין בולטון | מאיר ישראל בוקצין | אלקנה בורוכוב | שמואל ביטון | יצחק יעקב בלולו | דביר בלומשטיין | לוי יצחק בן זכריה | מענדי בן עגו | יוסף בניטה | דוד משה ברדריאן | יעקב אוריאל ברוך | דובער בריסקי | לוי יצחק ברקוביץ | מנחם בשארי | מנחם מענדל גבירץ | בצלאל גבעוני | מנחם מענדל גוחפי | יהונתן גוריאצניק | אלקון גורפינקל | שניאור זלמן גמליאל | אברהם ג׳ובני | שלמה גנדל | מנחם מענדל דורון | דישראלי | נחשון שלום דובער הורביץ | משה ליב הכטמן | שמעון ווארקין | לוי יצחק שמואל ווייס | מנחם מענדל וולוסוב | יוסף יצחק שלמה זורנו | אברהם זילברמן | ישראל יצחק זלמנוב | אברהם זקס | פנחס חבבו | אליהו חביב | מנחם מענדל חביב | מנחם מענדל טהאלער | עומר ישועה | יוחאי יעקובוב | יאיר יצחייק | אביאל כהן | שלום דניאל כהן | שניאור זלמן כהן | דוד כפלין | לוי יצחק לוי | יוסף יצחק לוין | משה סעדיה ליברוב | משה ליכשטיין | שניאור זלמן מזרחי | יקותיאל יהודה מיודובניק | מנחם מענדל מיפעי | שניאור זלמן מלכא | יהודה מנדלסון | יחיאל מאיר מעטוף | נתנאל יצחק מעטוף | ישראל יהודה ליב מעל | יהונתן משה | שמואל מרדכי נוטיק (שליח בקניה)| אשר יהונתן נוי | מנחם מענדל ניסילביץ | ברוך מרדכי ניר | יחזקאל נפרסטק | דניאל נתנאלוב | יוסף יצחק סגל | צביקה סגל | יוסף יצחק סימה | אדיר סלמה | שניאור זלמן סמדר | מאיר חי עזיזה | מרדכי עמור | גד רון גואל עמנואל | שניאור זלמן מרדכי ערד | אייל גדי פאר | שניאור זלמן פוגאטש | מנחם מענדל פיזם | שלום בער פייגין | אריה לייב פלג | ברוך נחום פרבר | שמעון פרוס | דובער פרידמן | בנימין פריימן | יעקב יהודה ישראל צינאמון | דוד קדוש | שניאור זלמן קוביצק | פנחם מאיר קירשנזפט | יחיאל קפלן | אלישע קצבי | אהרון קרומבי | משה יהודה לייב רבינוביץ | ריכרד רובין | מנחם רויטבלאט | רז יעקב רזיאל | מנחם מענדל ריבקין | צבי ריבקין | נתן ישראל ריטרמן | יעקב שאער | שניאור זלמן שטינבערגער | זיו אליעזר שמח | מנחם מענדל שעתל | שי שרון | אריאל תורגמן | עמיחי ישראל תירם

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שלום אזדבא | מנחם מענדל אייזנבאך | שלמה אלבז | מנשה אלטהויז | מנחם מענדל אנטיזדה | משה מאיר אסולין | חיים זאב בלוי | שמחה בליזינסקי | חיים בניימין ברוד | ישראל נח גנזבורג | יוסף גרוזמן | מנחם מענדל גרוזמן | אברהם זאב גרוס | מנחם מענדל דרייפוס | מנחם מענדל הוניקמן | חנניה יוסף וולס | שניאור זלמן וולף | יעקב זלמנוב | מנחם מענדל זלמנוביץ | יוסף יצחק חאדאאד | ישראל יוסף חממי | חיים אליעזר טברדוביץ | ישראל משה טייטלבוים | עמיר יהודה יעקובוביץ | ישועה דוד כהן | עזרא איתן כהן | שמואל לוינסון | אברהם לסרי | מנחם מענדל מדינה | בנימין מזור | בנימין מנדלסון | מרדכי מנחם מנור | לוי יצחק מקמל | מנחם מענדל סגל | יעקב ישראל סויסא | ראובן ישראל סויסא | אברהם יונה סופר | זמיר סננס | חנא חיים פרידמן | שמעון צייטלין | חיים דוד קופליק | שניאור זלמן קרישבסקי | שמואל חיים רייניץ | שניאור זלמן רסקין | דוד מנחם מענדל שולקין | יעקב חיים שכטר | שלמה שפערלינג

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
נועם אפרתי | שלום דובער בלוי | צבי הירש גודמן | אלישע גולדובסקי | ב"צ גופין | מנחם מענדל גליס | חיים שאול גליצינשטיין | שניאור זלמן הרצל | מנחם מענדל וובר | נתן יוסף יצחק ווילדא | שמואל זלץ | חיים ירחמיאל זקהיים | חיים יעקב צבי כהן | נחום ליפשיץ | ישראל לנדא | בן ציון משה לספין | מנחם יאיר מדר | בנימין שמואל ממן | יהודה אריה פרוס | עקיבא יוסף פרידמן | שניאור זלמן קנייבסקי | ישראל אריה לייב רבינוביץ

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
אברהם אדלר | יוסף אלושווילי | לוי חיים אברהם אלטאבי | מנחם מענדל אליטוב | יוסף יצחק בלסבערג | דוב בער גודמן | אברהם הגר | לוי יצחק הלפרין | מנחם מענדל העלער | אהרון כהן | אילן דניאל לוי | שמואל מושיאשווילי | מיכאלשווילי | שמואל פיש | שניאור זלמן פרוש | חיים שניאור זלמן פרידמן | אהרון פריימן | יותם קדם | מנחם מענדל רויטמאן

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
לוי יצחק גול | שניאור זלמן גלבר | מנחם מענדל דיסקין | משה שלום הנקין | מנחם מענדל וויספיש | מנחם מענדל כהן | יאיר לויוב | שמואל ליפסקר | חיים משה לייב נוטיק | מנחם סעיד | מנחם מענדל פרנקל | שניאור זלמן פרנקל | שלום דובער קומער | ראובן קיל | נתן דוד קניש | שמואל רוזנשיין

==קבוצה תשס"ט==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]] ו[[תומכי תמימים נצרת עלית|נצרת עלית]]
אליעזר אוטינסקי | אהרון אוריאן | לוי אושקי | ליאב אליעזר | דובי אלפרוביץ' | רחמים אמזלג | יוסי אסמן | בצלאל אסרף | זכריה ארבל | שניאור אשכנזי | תום באר | מענדוש בוקובזה | יענקי בורגן | [[שניאור בורקיס ]]| שמואל בייטש | מוישי בלומברג | בן גין טל | דניאל בנימיני | מענדי בנימיני | לוי יצחק בר-זוהר | שמואל בראון | מנחם ברדה | מרדכי ברוך | אמיתי ברוצקי | שניאור ברנדלר | יהודה גינזבורג | מענדי גינזבורג | יהודה גלויברמן | ישראל שניאור גלעדי | מנחם גנדל | זלמן גרומך | יוסי גרוס | שמואל גרינברג | יוסף יצחק גרשוביץ | ישראל דהאן | שניאור דוברוסקין | רועי דיאמנט | אליהו דינרי | אביגדור דיקשטיין | בצלאל הורנשטיין | משה הלל | שמעיה העכט | מנחם וויליאמס | שמוליק ווינר | יוסף יצחק וויספיש | מענדלה וולף | יהודה ויסגלס | לוי ורנאי | משה חביב | אברהם חיאב | דוד טיילור | יוסף טסלר | דניאל טרעגער | שמוליק ינקוביץ' | רזיאל יעקב | מימון יפרח | מעיין יצחק | מענדי ירדני | מנחם ישראלי | מוטי כהן | ניסים כהן | אוריאל כלב | יוסף יצחק כלפון | ישראל כץ | שמוליק לבקיבקר | פיצי' לבקיבקר | דוד לואיס | אליעזר לוי | שמוליק ליס | מענדי ליסק | יודיק ליפש | שמוליק לנג | זכריה לנדאו | נחום לנדאו | בער לנצ'נר | נחמן לרנר | אברמי מאירי | מוישי מאירי | אליהו מרדכייב | ברוך מזרחי | מנחם שניאור מיודבניק | שלום מיפעי | מענדי מלמד | ינון מעברי | שניאור מעטוף | דובער מעטוף | שמואל מקמל | אבאל'ה מרזל | מנחם מרטון | רועי מרילי | ישראליק משה | אשר משולם | שניאור נבון | משה נחמיאס | מאיר נפרסטק | אברמי סודרי | פיצ' סטריים | שלום סינגאוי | אוריאל סיקסיק | אלעד סעיד | יעקב עטיה | דודו עטר | יוסי עקיבא | שמוליק פופאק | שמוליק פלג | ברק פרידמן | יוסי פרידמן | שוקי פריימן | לייזר פרלשטיין | איציק צוברי | בנימין קבקוב | נח קונסיפולסקי | מענדי קופצ'יק | ערן קורן | שוקי קורנט | בצלאל קירנברג | אליהו קלפא | מאיר קריאף | שניאור רוסין | חיים ריבקין | יענקי ריבקין | מאיר ריבקין | תנחום ריבקין | חיים שאער | שולם שארף | דוידי שהינו | שמעון שכטר | יאיר שניידר | דניאל שפרבר | שניאור שרעבי | רום תומר | מנחם תמם | זכריה תעיזי

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
יצחק אייזנבך | אברהם ארבוב | חיים ארטובסקי | ישראל ביינדמן | מאיר גמליאל | ראובן דיסקין | לוי יצחק הולצמן | מנחם מענדל הניג | חיים דוד וילהלם | שניאור זלמן טרנר | א. יורקוביץ | שלום דובער לויוב | רפאל לוין | ישראל ליברמן | מאיר קריאף | שניאור זלמן שימונוביץ

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
אורי בלוי | שמעון ברששת | יצחק חסון | ינותן טימסיט | בנימין כהן | חיים לביוב | לוי ליברמן | אהרון מיכאלשוילי | ישי סרצו'ק | רפאל שלוש | אליעזר תקתוק

==קבוצה תש"ע==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
בנימין אבן-חן | מנחם מענדל אברהמי | ניסים אדוט | לוי יצחק אזדבא | יוסף ישראל אילנתנוב | אלעד אלפי | מנחם מענדל אמיתי | מאיר אנקרי | ישראל אראבוב | מנחם מענדל אראבוב | מנחם מרדכי אריאל | שי בהרמנד | אפרים בורש | שניאור זלמן ביטון | משה בלוי | שלום זאב בן-דוד | איתמר בן יוסף | עמוס שניאור ברדה | יוסף יצחק בשארי | יוחאי אלעזר גדז' | דובער גלבר | מנחם מענדל גנזבורג | יחיאל מיכל גרליק | שמעון נתנאל גרשוביץ | חנוך שלמה דהאן | גרשון לוי יצחק דובקין | רחמים שלום דרחי | מנחם אהרון הוד | שמואל הרוש | שלום דובער וייס | מנחם מענדל ועקנין | מנחם דניאל ורדי | רמי זדה | אליהו מנחם זיתוני | אביעד זכריה | מנחם מענדל (ב"ר משה) זלמנוב | מנחם מענדל (ב"ר שמואל) זלמנוב | שלום זנגולסז | שניאור זלמן חבבו | לוי יצחק חמילבסקי | מנחם מענדל טייב | לוי יצחק טננבוים | שניאור משה יצחק | אביתר צדוק כהן | ישראל אליהו כהן | משה לוי | מתתיהו יהודה לוינסון | לוי ליפש | שמואל ללום | מנחם מענדל לנג | חיים דוד לנדא | שמואל מארעק | יפת יעקב י. מדוויל | יקיר משה מויאל | רותם מזרחי | אברהם מיכאשלשוילי | יוסף יצחק (ב"ר אליצור) מיפעי | יוסף יצחק (ב"ר אפרים) מיפעי | ניסים מלכה | יצחק מלמד | אברהם אביחי מעטוף | ליאור מריאסיס | בנימין משה | יוסף יצחק משרקי | אסף נאמן | אליהו סבאג | מתן ישראל סבאג | יחזקאל סגל | מרדכי סגל | מנחם מענדל סנגאוי | שניאור זלמן סנדרוי | יעקב ספייטר | הילו מנחם סקולניק | יוסף יצחק סתהון | מיכאל עבאדי | חיים אליהו עטיה | שניאור עטיה | ישראל ניסים עידה | שרגא פייבל עמית | רועי עמרן | שניאור זלמן ערנטרוי | מרדכי פופק | אשר פיזם | אברהם פלדמן | יחיאל פלמן | איתמר פרוכטמן | בנימין פרוס | ארנון פרידמן | לוי יצחק פרידמן | מנחם מענדל פרידמן | יוסף יצחק פרנסי | דניאל פתחוב | הלל צייגר | מנחם מענדל צרפתי | מנחם מענדל קדוש | שמעון מ. קוביטשעק | מאיר מארק קוגן | יהושע קוסקס | מנחם מענדל קירש | אביהו קירשינבוים | לוי יצחק קירשינזפט | אליעזר י.ח. קלנגל | יוסף יצחק קעניג | דוד קרומבי | מנחם מענדל קרת | מנחם משה רוטשילד | שמואל יוסף רויטמן | שניאור זלמן רוכוורגר | ישראל רונן | מרדכי שלום ריבק | ירחמיאל ריבקין | דביר רפופורט | יונתן שמעון שיקלר | ישראל שלג | נצח דוד שמח | ברוך דוב בער שנאן | זאב וולף שנקר | חיים שפרינגר | שניאור זלמן שקולניק | ישראל ארי'ה שרון | שמואל ששון | אייל משה ש. תיתו

;[[תומכי תמימים ע׳ד כבליובאוויטש|ברינוא צרפת]]
יהונתן עמוס | מרדכי סגל
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
יוסף יצחק אוחיון | שמואל אייזנברג | אשרי בוגלר | לוי בורובסקי | דוד צבי בייץ | דוד מ. א. בן-נתן | מנחם מענדל ברוד | רפאל נחמן ברוד | שניאור זלמן גולדברג | משה פנחס גכטמן | מנחם מענדל הלפרין | היונה הר-צבי | אברהם חדד | מרדכי חזן | אליהו חפר | שניאור זלמן טורנהיים | ישראל יהושע | מנחם מענדל כ"ץ | ישראל כלפון | חייים משה א. לביוב | שלום דובער לייכטר | צבי משה ליפשיץ | ישראל דניאל מאור | שלום סגל | אלכסנדר סורוקה | יוסף דובער קסטל | אליהו נחום קעניג | נחום דובער קפלן | דוד קרייטמן | אהרון יואל ריבקין | מנחם מענדל שייקביץ | מנחם מענדל חיים שכטר | אלחנן שניידר | לוי יצחק שפרינגר | שניאור זלמן הרוש | מנחם אהרון חסין

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
ברוך יהודה לייב בלוי | משה בנימין בלוי | לוי יצחק בר סלע | שלמה גאליץ |ישראל א.ל. גרליצקי | יוסף גרייזמן | שמואל אשר גרפונקל | בנימין הכהן דערן| אברהם ברוך הבלין | אשר הלפרין | לוי יצחק וילהלם | יוסף יצחק ויספיש | שמואל זלמנוב | מנחם י. טייטלבוים | לוי יצחק יודקין |יוסף יצחק יצחקי | אליהו צבי יעקובוביץ | משה לוי יצחק לאופר | דוד לואיס |ישעיה דוב מזרחי | מנחם מענדל מן | אברהם משען | יצחק אלכסנדר נוב | שמעון עקשטיין | יעקב פלדמן | ישראל אברהם פרץ | זאב וואלף הלוי קריצ'בסקי | מנחם מענדל קרניאל | יוסף יצחק רבינוביץ | שניאור זלמן רבינוביץ | חיים ברוך רוזן | מנחם מענדל רייכער | אליהו שוויכה

;[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]
שלום חי אהרונוב | דוד ארייב | דניאל ארייב | גבריאל גבריאלוב | ניסן חנימוב | רמי יוסופוב | אברהם יעקובי | שמעון אלעזר יפרח | אברהם מאיר לדיוב | ישראל יעקב מלאיוב | יצחק סעיד | ברוך קימיאגרוב

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עלית]]
זלמן שמעון איזאגווי | אחי' אלגבסי | נתנאל בינימיני | אלקנה בצלאל גלעדי | צבי משה זפרני | יוסף יצחק טאניס | יהושע ישורון | מנחם מענדל סטזגובסקי | שמעון מאיר פרבר | ישראל קליינמן | יוסף יהודה ריבק

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
אברהם חי אליאס | מנחם מענדל אקסלרוד | שמואל בר-זוהר | יעקב שניאור גורפינקל | לוי יצחק הלפרין | ישראל ויצמן

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]], [[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]], [[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]], [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
ישראל קלמן אבגי | שחר אביטל | יוסף חנינא ביינדמן | יוסף ניסן בן חיים | שמעון בר-ששת | יחיאל בשארי | שלום דובער גרונר | אדיר דניאל | אליסף לביוב | יוסף יצחק מ. ליצמן | משה יהודה מלוב | יואב סידה | אור-חיים סרצוק | שלמה אליעזר רוזנשיין | שניאור זלמן שטיינברג

==קבוצה תשע"א==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
דוד אוריאן | שמואל בורקיס | ראובן בן נפשי | יוסף יצחק בן ציון | מנחם מענדל בן ציון | יעקב מאיר בן שבת | יוסף בן שמעון | מנחם מענדל בקרמן | שלמה ברדה | יוסף יהודה ברקוביץ | יוסף יצחק בשארי | שניאור זלמן ג'ובני | פנחס גרוזמן | ישראל דורון | יהודה דיילס | שלמה דיקשטיין | ישעי'ה דרעיזין | יוסף יצחק הרפז | משה קלמן וואגעל | יוסף יצחק ועקנין | שניאור זלמן ועקנין | תמיר יוסף זילברמן | שמעון חביב | מנחם מענדל חגג | חיים פנחס טהאלער | לוי יצחק טורקוב | משה טרעגער | מנחם מענדל ידגר | גל יהב | תומר ימיני | לוי יצחק ישראלי | גרשום חיים י. כהן | שלום כלפון | שמואל כלפון | משה חי לביא | מאיר שלמה ליבעראוו | משה לידר | שאול שרגא לידר | מנחם מענדל מדוויל | מנחם מענדל מזוז | שמואל בצלאל מזרחי | מנחם מענדל מיפעי | יוסף חיים מליוב | יוסף מנחם מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | שניאור זלמן מקמל | שניאור זלמן מרקוביץ | לוי יצחק נבון | אור נגר | יוסף יצחק נגר | שמואל נפרסטק | שניאור ישראל סעדון | אריאל מנחם סעיד | בניהו עמרני | מנחם מענדל פוגאטש | ישראל רפאל פלג | אהרן פרז | לוי יצחק צבי | שניאור זלמן צייגר | מנחם מענדל קדוש | דובער קוביטשעק | מאיר שלום קולטון | משה קולקר | שלמה דידן נצח קופציק | מנחם מענדל קורנט | דוד מנחם קיסלמן | יואב זאב רובינסון | שלום דובער רוז | אברהם מנחם מענדל רייכמן | לוי יצחק רייניץ | ישראל א. שוראקי | מנחם מענדל שושן | חנני'ה שיקלר | שמואל יצחק שכטר | חיים שמחון | אליהו שריד | שלום דובער תמם

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
מנחם מענדל אוירכמן | יהונתן בייץ | יעקב בלינוב | אברהם בן שחר | שמעון ברגמן | שמואל גודמן | יצחק גורביץ' | מנחם מענדל גורדון | לוי גליצנשטיין | ישראל גרינוולד | שמחה י. גרפונקל | לוי יצחק דרוקמן | צבי הלפרין | מנחם מענדל הרצל | בנימין זאב וילהלם | שלום דובער חדד | ישראל טורנהיים | זכרי'ה טריסטר | שלום דובער לביא | לוי יצחק לוין | מנחם מענדל לוין | בנימין צבי לנדא | שלום דובער לסקר | מנחם מענדל מעודה | שמואל סגל | יעקב סטמבלר | שניאור זלמן פיקארסקי | מנחם מענדל פלס | רפאל דובער פרידמן | יהושע מנחם מענדל פרנקל | ניתאי מנחם פש | מנחם מענדל קוט | שמואל קופרמן | ישראל קטרי | ירמי'ה מ. קירנברג | אליעזר קליין | דוד קליין | לוי יצחק רבינוביץ' | מנחם מענדל רבינוביץ' | אלחנן יהודה רייצעס | שמחה שטיינברג

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שמואל אדרעי | [[חיים זליג אלטהויז (לוד)|חיים זליג אלטהויז]] | אליקם בן מעש | יאיר ברונשטיין | יוסף יצחק גולדשטיין | שמואל צבי הלפרין | מנחם מענדל וילהלם | מנחם מענדל ולנר | בצלאל נפתלי חדד | איתי דוד יעקובוביץ | שניאור זלמן כהן | שלום דובער כץ | שלום דובער ליטוואק | משה חיים מקמל | יוסף יצחק נאבול | מנחם מענדל י. ניאזוב | שניאור זלמן משה סקובלו | שלום דובער פייגין | ישראל א. ל. פלדמן | שרגא צבי פליישמן | אברהם פרנקל | ראובן קמינצקי | שרגא מלך קפלן | עקיבא קרמר | מנחם מענדל רוזנברג | ירחמיאל ריבקין | פז שביט | ראובן שכטר

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
חיים לייב אייגרמן | י. מ. בטוניאשוילי | יוסף יצחק ברקש | דוד ברוך גלבר | יוסף יצחק הויכברג | ישבעם נחמי'ה הלל | שמואל זיגדון | יואל משה זקהיים | אברהם זקלס | לוי לייכטר | יוסף יצחק ליסון | חיים מייזליש | יוסף יצחק נוימן | מנחם מענדל נקי | רפאל ברוך סבאן | יוסף יצחק עובדי'ה | משה עוז | חי שלום יגאל עזרי'ה | מנחם מענדל פולק | ברק בנימין פיבישביץ | חנני'ה יוסף צירקינד | יצחק קורנט | שמואל זאב ריבר | דוב בער שיינברגר

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
מנחם מענדל אלבז | ברוך יהודה בלוי | משה נתנאל בן יוסף | ישעיהו גורליק | ישראל גרברצ'יק | חנני'ה יוסף הלפרין | חיים ישראל וייספיש | משה חיים חנונו | בנימין ידידי'ה טויסטר | ישראל יצחקי | דובער ירוסלבסקי | יוסף יצחק גואל מרנץ | לוי משי-זהב | יעקב פלדמן | אברהם פרוס | יעקב שמעון פרסמן | נתן ארי'ה א. צוקרמן | משה חזקיהו קאיקוב | שמואל קוביטשעק | שמואל שפירא

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עלית]]
יצחק יעקב דאשיף | מנחם מענדל בלמו | אברהם הורביץ | יוסף ישורון | אברהם רפאל מזרחי | ישראל מקמל | ישראל נחמיאס | לוי יצחק נחמיאס | בני'ה נחשוני | יאיר מאיר עטר | שמואל פרלשטיין | שמואל רותם | מאור י.ח. שמח | יוסף חיים תם

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
בצלאל חיים אליאב | לוי גדסי | שי סאסי חג'ג | אלירן כהן | שמחה אור | שניאור ניסן כהן | ישעיהו זכרי'ה לידר | משה שטרנבוך

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]] ו[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]
ש. יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן רייניץ | מנחם מענדל שרעבי | אברהם בורוכוב | שמואל שמעון חנונו | יוסף יצחק קסטיאל

==קבוצה תשע"ב==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
חיים אביטן (נצרת)| תום אדלשטיין (נצרת)| דוד אדרעי | שניאור אודרמן | שניאור אלבו | נתנאל אלחדד | ישראל אלפסי (ביתר)| מנחם אסולין | חגי אפרתי | בנימין בובלי (קראון הייטס)| נחום בורוויץ | שבתי בטוניאשווילי | אלון ביתן | ברוך בן ארויה | יוסף בן ארויה | אלרם בן הרוש | מנחם משיח בן-מעש | אליהו בן-עיון | דוד ברוך | אלישע ברוצקי (גבעת אולגה) | עמיחי בריח (צפת) | מנחם בשארי | אהרן גבאי | משה גולדברג | מנחם מענדל גלעדי | [[נחמיה גרייזמן]] (צפת) | בנימין גרונברג (קריות)| יונתן גרינברג | שניאור זלמן גרינברג | אייל דוייב | מנחם מענדל דורון | מרדכי דינר | שמעון דינר | לוי יצחק דינרי | יצחק דרעי | דניאל הושיאר | יוסף הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | שניאור זלמן הראל (נצרת) | מרדכי הרשקופ | מנחם מענדל ויינר | יוסף יצחק ווישנפסקי (נחה"ח)| יוחאי ברוך וולמאן | נועם וולף | משה וידברג | אלימלך צבי וילהלם | יצחק וירט | נחום זילברמן | אפרים זלמנוב | יוסף יצחק חבבו (חדרה)| חיים עדיאל | לוי יצחק חרותי | יוסף יצחק טל | ינון יהושע יחזקאלי | הלל כהן | חיים שניאור כהן (רחובות)| מנשה כהן | ישראל לבקיבקר | מנחם מענדל לוין | ישראל לייטר | ישראל יעקב למברוזו | שלמה זאב לנדא | שניאור זלמן לנדאו | מנחם מענדל לרנר | יעקב מג'אה | מנחם מענדל מדויל | צבי הירש מיידנצ'יק | שמואל מיידנצ'יק | ישראל מיפעי | משה חיים מיפעי | שלום דובער מיפעי | שמואל מיפעי | שלמה מלכה | מנחם מענדל מעודה | אוראל מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | ישראל מרנץ | מתני' נאמן | ברוך נוטיק | אריאל נחום | דוד סימנטובוב | אליהו דוד סינגאווי | מנחם מענדל סננס | מנחם מענדל עובדיה | לוי פוגאטש | חיים אליעזר (קלוש) פיזם (עכו) | מנחם מענדל פרבר (צפת) | ישראל נח פרידמן | מאיר פרידמן | [[משיח ישראל נח פרידמן]] | יוסף יצחק פרלשטיין | לוי יצחק פרסיקו | יעקב צבי | דוד צדוק | יוסף יצחק קאיקוב | שלום דובער קדוש | יעקב ישראל קוסקס | יוסף דובער קורן | שלום דובער קטורזה | מרדכי לייב קיי | בנימין קירנברג | חננאל רוזנבאום (רחובות) | מנחם מענדל רותם | אמיר רחמן-פור | חיים שארף | שלום דובער שטרית | אביתר שלר | אליהו שמח | לוי יצחק שמח | משה חי שמעון | ניסים שניאור | ברוך שפרינגר

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עלית]]
חיים אברבי'ה | אליאור איש שלום | יוסף יצחק אמיתי | שמואל ברדוגו | מנחם ג'יאן | יוסף יצחק גרינוולד | אברהם דובקין | אלעזר ולדמן | מנחם זרביב | שמעון כדורי | שניאור מעטוף | מנחם מענדל נוטיק | מיכאל נחשוני | מרדכי פילצר | אריה קולין | שמואל רייכמן | מנחם מענדל שוקרון | ישראל שטיפל | יוסף שיטרית

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
לוי יצחק אוטינסקי | שניאור זלמן ברונשטיין | שמואל דוד וובר | נח יגורוב | מנחם מענדל ידגר | מנחם מענדל ליפסקר | שלמה מרנץ | מאיר שלום רוזנבלט | נחום יוסף רויטנבורד | יוסף יצחק ריבקין | מאיר ריבקין | מנחם מענדל רייניץ | דוד יחזקאל שטרן

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
דוד ביטון | זיו כוכבא | נריה מקסימוב | אביאל צברי | אביב תורג'מן

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
שניאור זלמן ארבוב | מנחם מענדל מיכאלשווילי

;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]
אלחנן חאניע בירמן | אברהם בכר

;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]
שלום דובער זורנו | יונתן חדד | יהודה חיון | יצחק טואטי | נתנאל יעקובי | אפרים כהן | מנחם מענדל ליפסקר | ישראל עמר | משה קרוטמן | מיכאל שטרנבוך

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
מנחם מענדל בורש | יעקב בן אהרון | מנחם בן יעקב | מאיר גליצנשטיין | מרדכי הולצברג | יחיאל הניג | שניאור זלמן וועג | יוסף יצחק חזן | דוד לדיוב | אריאל לויוב | מנחם מענדל ליפקין | אריאל מרקוביץ | שמואל נתן | יוסף יצחק ניאזוב | חי שלום עזריהו | ברק פייבישביץ | אלחנן קופרמן | רפאל קלימיאן | נתנאל רוטנברג | יצחק שיינברגר

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
דובער אייברמס | דוד צמח אליטוב | אברהם אלפרוביץ | יהודה אנקווה | בשניאור זלמן יטון | יצחק גולן | סעדי' גלויברמן | בנימין גליס | שניאור זלמן גרוזמן | יצחק מאיר הנדלס | לוי יצחק הרשקוביץ | משה זיו | משה זקלס | פנחס ישראל חלילי | מנחם מענדל חסקינד | לוי יצחק טובול | מנחם מענדל טייב | אברהם ירוסלבסקי | יוסף יהודה כהן | ינון יגאל כהן | שניאור כץ | יוסף שניאור לבל | מנחם מענדל מודכיוב | לוי מוזיקנט | דוד מונסטירסקי | מנחם מענדל מיכאלי | שמואל מנדלזון | לוי יצחק מעטוף | שניאור שלמה מעטוף | משה סויסא | מנחם מענדל עידה | יהודה פבזנר | יהושע פיש | מנחם מענדל פלדמן | אשר שלמה פריז | רועי צנעני | מנחם מענדל קעניג | נתנאל רויטמן | יעקב יוסף רסקין | מנחם מענדל שמואלביץ

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שניאור זלמן אוירכמן | שמעון בן ציון אורנשטיין | מנחם מענדל אייזנבאך | יוסף יצחק אסולין | לוי יצחק אפשטיין | אשכנזי | רונן ביטון | אהרן ברוך | יאיר ברושנטיין | אהרן משה דורון | ראובן זאיאנץ | מנחם מענדל זילברשטרום | יהונתן טייטלבוים | יוסף יצחק יהושע | אביחי יצחק | לוי יצחק כהן | אליהו לייב לוריא | מזוז | מנחם מענדל מרינובסקי | שמואל סלאוין | דוב סעידוב | דניאל ספייסקי | לוי פורסט | חיים פטליאר | יעקב פילפייב | יוסף יצחק פלדמן | צבי יונתן שניאורסאן

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
אהרן אביוב | שלמה אזימאוו | יצחק איילנברג | מנחם אפרתי | מנחם מענדל בלוי | שניאור זלמן בלויא | שלום דובער בעלינוב | שאול גולדברג | לוי יצחק דערן | רפאל זלצמן | מנחם ימקוב | שניאור זלמן כהן | ישראל לאופר | אריה מויאל | לוי מנדלזון | דוד סוסובר | שמואל סופער | יהושע סלפושניק | יוסף סנדורי | שמריהו קוביטשעק | אפרים רבינוביץ | יוסף יצחק רבינוביץ

==קבוצה תשע"ג==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
לוי יצחק אבלסקי | לוי יצחק אברמוב | מנחם מענדל אוזן | לוי יצחק אוריאן | שניאור זלמן אושקי | מנחם מענדל ראובן איבערט | משיח מאיר אליאס | יעקב מנחם אמור | יהונתן ארזוני | יוסף יצחק אשכנזי | יעקב בוטנרו | דור ביטון | ניסים רועי בן-הרוש | אורי בניסטי | חיים נחמן בנסמיאן | מנחם מענדל בס | בר-יהודה ליב זוהר | יוסף חי ג'ובני | שלום לוי יצחק גולדצוייג | יצחק גורליק | לוי יצחק גינזבורג | יעקב גרינברג | מנחם מענדל גרינברג | שלמה דהאן | שניאור זלמן דוברי | מנחם מענדל דיין | משה דנסקר | שלמה דרורי | דוד מאיר דריי | נח יעקב דרסלר | שניאור זלמן הורביץ | חנניה יוסף הלפרין | משה יצחק העכט | יוסף חיים וואראוויטש | ישראל ווייסגלאס | לוי יצחק זלמנוב | יוסף יצחק זרביב | יוסף חדד | מנחם מענדל טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | שלום מענדל טורקוב | בנצי טטרואשוילי | חיים טל | ישראל ידגר | בכור יוחנוב | מנחם מענדל יומטוביאן | בנימין משה שמח | דובער יורקוביץ | יחיאל יעקובוביץ | ישראל ירדני | ישראל ירון | כהן-רחמים צמח | ניצן טל כהן | מנחם מענדל כלפון | יוסף יצחק לורבר | דוד ליאם | מנחם מענדל ליפש | שמואל ליפש | מנחם מענדל מאיר | שקד מינר | ישראל מיפעי | אברהם חיים מעטוף | שמואל חיים מעטוף | יוסף משה | מנחם מענדל נוטיק | שניאור זלמן נמירובסקי | משה סלמן | משה יהודה סנדרוי | מנחם מענדל עבאדי | יוסף חיים עלמאן | שלמה חיים עמוס | לוי יצחק עמית | משה חיים יהושע עמית | אביעד עמרני | עקיבא פרידמן | נחום חיים פרקש | אליהו אהרן קאשי | משיח קופציק | יעקב ישראל רוז | לוי יצחק רוזנבלט | יוסף רוזנברג | חיים ריבק | ישראל רסקין | שלמה שושן | צבי מנשה שטיינמץ | יחזקאל שייקביץ | אלעזר ראובן שינאן | דעאל בנימין שיקיאר | שניאור זלמן שכטר | מנחם מענדל שניאור | דוד שניידר | משה שרמן | יוסף יצחק שרעבי | שמואל שרעבי | שלום תעיזי

;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]
נחמן בצלאל בירמן | מנחם מענדל בכר | לוי יצחק דורון | מנחם מענדל הרוניין | ישראל מעודה | נתן עוז | יוסף יצחק צינאמון | לוי יוסף יצחק קראוס | מנחם מענדל קריאף | מנחם מענדל קריספין

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
נועם טימסיט | דביר גולד | שלום יצחק | שלום מרנץ | חיים פרץ

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
מיכאל אדרעי | יוסף יצחק לנג | מאיר צייזלר | שמואל רייניץ

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
לוי יצחק הלל | שניאור זלמן הרשקוביץ | משה יחזקאל וואגעל | לוי יצחק מור יוסף | מנחם מענדל מחפוץ | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל רובין | מנחם מענדל ריבקין | ישראל יוסף ריפקיינד | צמח מענדל שוחט

;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]
רון אהרון | בועז ביטון | זכרי' חיים יהונתן | חורי, יוסף | חיים, אברהם | נתנאל טורג'מן | שלמה יפרח | אברהם חיים נתני | מאיר חיים סויסה | מנחם פלג | לוי פרסיה

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
יחיאל נתן בן שחר | יהונתן גולוב | שלמה דנה | מנחם מענדל יוזביץ | יוסף יצחק חנניה כהן | משה ליטוואק | שמואל ליכטשטיין | שלום אברהם מגידמן | דוב בער מישולובין | מאיר מרדכי שלמה נקי | יצחק פוראטי

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
ישעיהו אבני | שניאור זלמן אבצן | דוד אולידורט | אהרן שלמה אופן | שניאור זלמן אלבז | אברהם אלפרוביץ | בועז בן יעקב | משה קלמן ברונשטיין | אברהם ברששת | אפרים שמואל גורינשטיין | שמחה גורליק | שניאור זלמן גרונר | אלפרין גרשון | דובער אליעזר הבלין | שלום דובער ויסוצקי | מנחם מענדל זילברשטרום | שניאור זלמן דוד זלמנוביץ | מנחם חכמון | נדב מאיר חכמון | נחום חסקינד | מנחם מענדל טויסטר | ישעיהו יהודה | יוסף יצחק אצרף | מנחם מענדל (אלעד) ירוסלבסקי | מנחם מענדל (נחה"ח) ירוסלבסקי | נחום אליהו כהן | שלמה כהן | מנחם מענדל כהנא | שלום דב כץ | משה מרדכי לאופר | אבי דוב לרמן | שלמה זלמן לרר | מנחם מענדל מאור | שמואל מוזיקנט | דוד מושאשווילי | ישראל אהרן מנדלזון | לוי יצחק נאבול | שאול שלמה פייבישביץ | מנחם מענדל פלדמן | מנחם מענדל (ב"ר ערן) פלדמן | יצחק יהודה פלמן | אהרן עזרא קוביטשעק | משה מאיר קורנט | אליעזר קליין | שלום דובער רוזנברג | מנחם מענדל ריבקין | יצחק רסקין | יוסף יצחק שדמי
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
צבי הירש אלפרוביץ' | מנחם מענדל אסולין | יצחק מאיר בריכטא | יהוידע יוסף ג'ורי | שלום דובער גלבשטיין | שניאור זלמן אליעזר הורוביץ | חיים צבי הרשקוביץ | יוסף לוין | ישראל אריה ליב וולוסוב | לוי יצחק חפר | מאיר איתמר יפרח | שניאור זלמן כץ | מנחם מענדל לירן | אהרן ישראל סגל | חיים צבי פילדסטיל | מנחם מענדל פישר | דוד קפלן | שמואל קרסיק | מרדכי אלפרוביץ'

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
משה אבוטבול | אלי' אשר אביוב | אהרן אופן | שניאור זלמן אליאס | נתנאל בלוי | ישראל רפאל בלויא | דוד גולדברג | מרדכי ליבר גלבשטיין | שניאור זלמן גרליצקי | ברוך צבי הופמן | שניאור זלמן זקס | מנחם מענדל חדד | יואל טייטלבוים | ישראל מרדכי לישנר | שניאור זלמן לסקר | ישראל לרר | אברהם מויאל | אריה זאב מנדלזון | שבתי מקוביצקי | שמואל דוד מקובצקי | מנחם מענדל סגל | שניאור זלמן פינסקי | משה פרידמן | מנחם מענדל קאופמן | שמעון קופרמן | ישעי' קנייבסקי | יואל משה רוזן | יעקב הלל רוזנברג | מנחם מענדל שוויכה

==קבוצה תשע"ד==

;[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]
אריאל אברמוב | חיים אדוט | יוסף אזדאבא | מיכאל אזולאי | יהונתן אליהו | איתמר אנטיאן | יונתן אנקווה | אליהו אקסלרוד | מרדכי דוד אקסלרוד | חזקיהו יוסף חיים ארונסון | ראובן בולקא | מנחם מענדל בוסי | מאיר בלויא-חנוכה | איתמר מאיר בן חורין | מנחם מענדל בן עזרא | שניאור זלמן בן ציון | יוסף יצחק ברדה | צבי יחיאל ברקוביץ | ישראל בש | אבשלום גבאי | אלעזר גדסי | יצחק גוחפי | יוסף חיים סנדר גולדברג | שניאור זלמן משה גלפמן | יהודה לייב גרונברג | דניאל מרדכי גרוס | חיים אברהם שמואל דיקשטיין | יוסף יצחק דרחי | יוסף הרוניין | יצחק הרשקוביץ | שניאור וולמן | שניאור זלמן ווישנפסקי | ירון אפרים חודורוב | יוסף יצחק חורושוכין | אלתר דובער חסקינד | שניאור זלמן טל | יוסף ידגר | שניאור זלמן יהושע | יוסף חיים כהן | ישראל יעקב כהן | מנחם מענדל כהן אלורו | מרדכי אליהו כץ | נתן לייב כץ | לוי ליבעראוו | שמואל ליסון | שמואל לנצ'נר | שלום דובער לרנר | גדי נתן מדוויל | עמנואל מהאצרי | שניאור זלמן מטוסוב | לוי יצחק מיודובניק | יצחק מאיר מיידנצ'יק | שמואל מייזליש | יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן מיפעי | שולם מישולובין | שמואל מעודה | פנחס צבי מרגליות | שניאור זלמן נוימן | שניאור זלמן נימץ | יוסף יצחק נתן | ישי מרדכי סבג | מנשה שלום סיגמן | יוסף יצחק סינגאוי | דוד משה סלהוב | יוסף יצחק ססי | מנחם מענדל עובדיה | צמח צדק עובדיה | שלום דובער ערד | דוד ישראל פוזילוב | משה חיים פיזם | אליהו פיחה | משה אברהם פרבר | יעקב פרידמן | צבי חי מאיר פרקש | שלום דובער צ'ופין | שמואל צבי | חיים דוד קורנט | זבולון שמחה קזידו | שניאור קירש | מרדכי קמינקר | יהודה לייב רוזנבאום | מנחם מענדל רטובסקי | מנחם מענדל ריבר | אלחנן שארף | מנחם מענדל שמולביץ | שניאור זלמן שמולביץ | רפאל שמעיה | מנחם מענדל שפרינגר

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
יעקב אברהם | שלום בער אדרי | דובער אוירכמן | יהודה זונדל אייזנבאך | מנחם מענדל אייזנבאך | לוי"צ אנגלסמן | יונתן אפרתי | חיים שלום בירנהאק | מנחם מענדל בלינוב | מנחם בן הרוש | מאיר ג'ובני | לוי יצחק גליס | שואל משה גליצנשטיין | מרדכי גרוזמן | ישראל דערן | זאב דוב הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | מנחם מענדל כהן | אליהו ליפש | לוי לסקר | אלירן מושיאשוילי | דרור מזרחי | מנחם מענדל מנדלזון | נחום נוב | שניאור זלמן סלפושניק | מאיר שלמה פעווזנער | יעקב ציקוואשוילי | יצחק קאלטמן | שמואל קפלן | ישעיהו רוטנבערג

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
דוד אבא אולידורט | זעליג אלטהויז | מנחם מענדל בוהדנה | לוי בוטמן | צבי אהרן ברוד | לוי גודלברג | ישראל גולדיאן | יוסף יצחק גמליאל | צבי מנשה וולנר | משה וועג | דן זלטופולסקי | אברהם חיים | שניאור ישעיהו | יוחאי כהן | שלום כהן | מנחם מענדל כץ | ברוך לאש | אברהם לייבוביץ | חיים לייבמן | מנחם מענדל ליפשיץ | יוסף יצחק לנדא | יעקב מלצ'ק | יוסף יצחק מרילוס | נחום מרכוס | מנחם מענדל נוטיק | נתנאל עוקבי | יוסף מרדכי פרסמן | אלנתן קארה

;[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]
מנחם מענדל אטיאס | מנחם מענדל אמיתי | יוסף יצחק בוהדנה | ישראל אריה ליב בכר | ינון חנניה בצלאל | יהודה זונדל בק | יצחק מרדכי בק | לוי יצחק בקרמן | שלום ברששת | מנחם מענדל הרשקוביץ | ישעיהו וייס | מנחם מענדל (בר"ב) זילברשטרום | מנחם מענדל (בר"ח) זילברשטרום | ישראל משה חיים טויסטר | ישראל כהן | יהושע לבייב | מנחם מענדל ליפקין | חננאל לרר | אליעזר שלמה מזרחי | מיכאל משיח מיכאלשוילי | ישראל אהרן מנדלזון | מנחם מענדל סלונים(ברי"י) | דוב בער ערנטרוי | מאיר פילדסטיל | יצחק דב פינקוביץ' | מרדכי פרסמן | יעקב שניאור זלמן קאיקוב | עמוס ישראל קאשי | רותם קנטור | שמואל יוסף קרלנשטיין | שניאור זלמן רבינוביץ | שניאור זלמן רוזנברג | שניאור זלמן שמואל ריבקין | ישראל ארי' ליב שחר | חיים שטראקס | משה שיינברגר

;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]
מנחם מענדל אלפסי | לוי יצחק הורוביץ | חיים דוד מפעי | שלום דובער נחשון | שלום דובער צדוק | אברהם צינאמון | אופיר יצחק צמח | ראובן רביבו | מיכאל שרייבר

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
דייויד ג'מיל | מיכאל הלל | בן סגל | ישראל אוחנה

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
מנחם מענדל אפל | דוד שמחה בית יעקב | אברהם יגודייב | יוסף מירלסון | יוסף יצחק נחום | ישראל שמעיה

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
שמחה בונים ירט | לוי לויוב | דין חיים קנפו | יוסף אליהו פרישמן

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
יחיאל אלפנביין | מנחם מענדל אקסלרוד | מנחם מענדל גורליק | מנחם מענדל דייטש | מנחם מענדל חלילי | מנחם מענדל טרבניק | מנחם מענדל מזרחי | יעקב קופרמן | משה קורנט | מרדכי דב ריבר | מנחם מענדל רייצעס | אריה לייב שורקי | מרדכי שטרן | מנחם יאיר תם | לוי יצחק תמם

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עילית]]
שמואל בלמו | שניאור בנימיני | יעקב חביב | יוסף כהן | שניאור זלמן לנצ'נר | שלום מעטוף | אביעד נאמן | שניאור זלמן סננס | יעקב שוקרון

;[[תומכי תמימים פרנקפורט|פרנקפורט]]
בונים בלום | מנחם מענדל בריכטא | מנחם מענדל סטמבלר | יחיאל שמעון פרנקל | יצחק ריבקין

;קריות
יוסף יצחק פודורובסקי

;בריסל
שמואל אסולין | שנ"ז ליפשיץ | מ"מ לפקיבקר

==קבוצה תשע"ה==

'''[[קרית גת]]'''

לוי אלפעראוויטש | לוי פלדמן | שמואל מרדכי שצקי
{{הערות שוליים}}

מנחם ברוד

2016-08-08T16:58:41Z

לכתחילה:

{{פירוש נוסף|נוכחי=דובר צעירי אגודת חב"ד|אחר=שליח הרבי ב[[תל אביב]]|ראו=[[מנחם מנדל ברוד (תל אביב)]]}}
[[קובץ:מנחם מענדל ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם ברוד]]
הרב '''מנחם מענדל יצחק ברוד''' (מכונה '''מענדי ברוד''') הינו [[חסיד חב"ד]], עיתונאי, סופר, איש תקשורת ודובר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]]
ועורך העלון '[[שיחת השבוע]]'

==תולדות חיים==
הרב ברוד נולד ב[[ריגא]] ב[[ח' כסלו]] [[תש"כ]] לר' [[ישראל ברוך ברוד]]. בהיותו בגיל חמש עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"א]] נסע לשנת '[[קבוצה]]' ב-[[770]]. באותו זמן מונה לכתב [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] ב[[ארצות הברית]], ומכתבותיו יצאו לאור מספר ספרים (ראה מדור ספריו) [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרים ביתו של הרב יצחק רודרמן מ[[פתח תקוה]]. לאחר נישואיו התגורר ב[[בת ים]], ולאחמ"כ עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ג]] מונה לעורך הפרסומי של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה לדוברה, לענייני מבצעי [[חנוכה]] ו[[פורים]]{{מקור}}. בשנת [[תשמ"ז]] החל להוציא לאור את העלון השבועי [[שיחת השבוע]]. בשנת [[תשנ"ד]] החל לערוך את הגליון השבועי '[[התקשרות (גליון)|התקשרות]]'. בשנת [[תשס"ד]] החל לכתוב מדור קבוע בגיליון [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] בשם "נקודא בהיכלא", בו הוא מבאר מושגים בתורת [[חסידות חב"ד]] בשפה ברורה וקלה. בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] כתב בשבועון [[כפר חב"ד]] טור בשם "לא סוד בברוד". בשנת [[תשס"ט]] החל להגיש ברדיו קול חי תוכנית "בקהל חסידים", העוסקת בעולם החסידות, יחד עם סגן מנהל התכניות בתחנה חיים פלאם.

הרב ברוד מופיע בכלי התקשורת כדוברה של [[חסידות חב"ד]] בישראל. בפועל לא מונה באופן רשמי דובר לחסידות חב"ד, לאחר שדובר חב"ד הקודם, הרב [[שלום דובער וולף]], פוטר בשנת [[תש"נ]] בעקבות פרשת [[התרגיל המסריח]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/bigpic.php?lang=he&imageid=3940&mode=undefined צילום מכתב רבני חב"ד] {{תמונה}}}}.

== ספריו ==
*'''יומן קבוצה תשמ"א''' - הוצאת [[תלמידי התמימים]] [[770]], [[קראון הייטס]], [[תשמ"ב]].
* '''ימות המשיח''' - תיאור על תקופת ה[[גאולה]], על פי מקורות היהדות. פורסם בהמשכים בעלון [[שיחת השבוע]] ([[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]]). הוצאת [[מכון ליובאוויטש]] של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[תשנ"ג]], כפר חב"ד.
*'''אור חסידי בחושך הסובייטי''' - זכרונות חייו של דודו [[יחזקאל ברוד]], תשנ"ו.
*'''מה ידוע לך על חב"ד''' - תוכנה הפנימי של [[חסידות]] בכלל ו[[חסידות חב"ד]] בפרט. סדרת מאמרים שהתפרסמה ב[[שבועון כפר חב"ד]] ([[תשמ"ב]]-[[תשד"מ]]). הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ט]].
* '''בן י"ג למצוות''' - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשנ"ז]] ו[[תשנ"ט]].
* '''צעירי אגודת חב"ד''' - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשס"ד]].
* '''[[נשמה]] עם עצמה''' - הוצאת שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד, [[תשס"ה]].
* '''הפצת היהדות במשנת הרבי''', הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשס"ז]].
*'''[[סודות הגאולה]]''', הוצאת מרכז צעירי אגודת חב"ד, [[תשע"א]].

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2338 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29172 מה שברוד שכח: דברי הרבי על מבצע משיח] {{וידאו}} - {{אינפו}}

* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65278 הרב ברוד והעיתונאי מתי טוכפלד משוחחים על האמונה ברבי כמלך המשיח] {{שמע}}
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_83304.html הסודות של הסופרים החב"דיים ● פרויקט] באתר {{COL}}
;מאמרי תגובה לדעות שהביע
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40518 התזה המטלטלת על שופטים נ"א] ● תגובה למאמר הרב ברוד - מתוך [[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=7951 היסח הדעת? / מאמר תגובה] של הרב [[שלמה הלפרן]] - מתוך [[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29755 לא תוכל להתעלם] - תגובה מהרב שלמה הלפרן על מאמר של הרב ברוד - מתוך [[שבועון בית משיח]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אליעזר יעקב ברוד]], רב היישוב כרמי יוסף.
*גיסו, הסופר [[זלמן רודרמן]].
*גיסו השליח הרב [[צבי הירש רודרמן ]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ברוד, מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]

מנחם ברוד

2016-08-08T16:55:26Z

לכתחילה:

{{פירוש נוסף|נוכחי=דובר צעירי אגודת חב"ד|אחר=שליח הרבי ב[[תל אביב]]|ראו=[[מנחם מנדל ברוד (תל אביב)]]}}
[[קובץ:מנחם מענדל ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם ברוד]]
הרב '''מנחם מענדל יצחק ברוד''' (מכונה '''מענדי ברוד''') הינו [[חסיד חב"ד]], עיתונאי, סופר, איש תקשורת ודובר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]]
ועורך העלון 'שיחת השבוע'

==תולדות חיים==
הרב ברוד נולד ב[[ריגא]] ב[[ח' כסלו]] [[תש"כ]] לר' [[ישראל ברוך ברוד]]. בהיותו בגיל חמש עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"א]] נסע לשנת '[[קבוצה]]' ב-[[770]]. באותו זמן מונה לכתב [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] ב[[ארצות הברית]], ומכתבותיו יצאו לאור מספר ספרים (ראה מדור ספריו) [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרים ביתו של הרב יצחק רודרמן מ[[פתח תקוה]]. לאחר נישואיו התגורר ב[[בת ים]], ולאחמ"כ עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ג]] מונה לעורך הפרסומי של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה לדוברה, לענייני מבצעי [[חנוכה]] ו[[פורים]]{{מקור}}. בשנת [[תשמ"ז]] החל להוציא לאור את העלון השבועי [[שיחת השבוע]]. בשנת [[תשנ"ד]] החל לערוך את הגליון השבועי '[[התקשרות (גליון)|התקשרות]]'. בשנת [[תשס"ד]] החל לכתוב מדור קבוע בגיליון [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] בשם "נקודא בהיכלא", בו הוא מבאר מושגים בתורת [[חסידות חב"ד]] בשפה ברורה וקלה. בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] כתב בשבועון [[כפר חב"ד]] טור בשם "לא סוד בברוד". בשנת [[תשס"ט]] החל להגיש ברדיו קול חי תוכנית "בקהל חסידים", העוסקת בעולם החסידות, יחד עם סגן מנהל התכניות בתחנה חיים פלאם.

הרב ברוד מופיע בכלי התקשורת כדוברה של [[חסידות חב"ד]] בישראל. בפועל לא מונה באופן רשמי דובר לחסידות חב"ד, לאחר שדובר חב"ד הקודם, הרב [[שלום דובער וולף]], פוטר בשנת [[תש"נ]] בעקבות פרשת [[התרגיל המסריח]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/bigpic.php?lang=he&imageid=3940&mode=undefined צילום מכתב רבני חב"ד] {{תמונה}}}}.

== ספריו ==
*'''יומן קבוצה תשמ"א''' - הוצאת [[תלמידי התמימים]] [[770]], [[קראון הייטס]], [[תשמ"ב]].
* '''ימות המשיח''' - תיאור על תקופת ה[[גאולה]], על פי מקורות היהדות. פורסם בהמשכים בעלון [[שיחת השבוע]] ([[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]]). הוצאת [[מכון ליובאוויטש]] של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[תשנ"ג]], כפר חב"ד.
*'''אור חסידי בחושך הסובייטי''' - זכרונות חייו של דודו [[יחזקאל ברוד]], תשנ"ו.
*'''מה ידוע לך על חב"ד''' - תוכנה הפנימי של [[חסידות]] בכלל ו[[חסידות חב"ד]] בפרט. סדרת מאמרים שהתפרסמה ב[[שבועון כפר חב"ד]] ([[תשמ"ב]]-[[תשד"מ]]). הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ט]].
* '''בן י"ג למצוות''' - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשנ"ז]] ו[[תשנ"ט]].
* '''צעירי אגודת חב"ד''' - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשס"ד]].
* '''[[נשמה]] עם עצמה''' - הוצאת שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד, [[תשס"ה]].
* '''הפצת היהדות במשנת הרבי''', הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשס"ז]].
*'''[[סודות הגאולה]]''', הוצאת מרכז צעירי אגודת חב"ד, [[תשע"א]].

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2338 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29172 מה שברוד שכח: דברי הרבי על מבצע משיח] {{וידאו}} - {{אינפו}}

* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65278 הרב ברוד והעיתונאי מתי טוכפלד משוחחים על האמונה ברבי כמלך המשיח] {{שמע}}
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_83304.html הסודות של הסופרים החב"דיים ● פרויקט] באתר {{COL}}
;מאמרי תגובה לדעות שהביע
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40518 התזה המטלטלת על שופטים נ"א] ● תגובה למאמר הרב ברוד - מתוך [[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=7951 היסח הדעת? / מאמר תגובה] של הרב [[שלמה הלפרן]] - מתוך [[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29755 לא תוכל להתעלם] - תגובה מהרב שלמה הלפרן על מאמר של הרב ברוד - מתוך [[שבועון בית משיח]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אליעזר יעקב ברוד]], רב היישוב כרמי יוסף.
*גיסו, הסופר [[זלמן רודרמן]].
*גיסו השליח הרב [[צבי הירש רודרמן ]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ברוד, מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]

מנחם מענדל ברוד

2016-08-08T16:52:46Z

לכתחילה:

{{פירוש נוסף|נוכחי=שליח הרבי ב[[תל אביב]]|אחר=דובר צעירי אגודת חב"ד|ראו=[[מנחם מענדל יצחק ברוד]]}}
הרב '''מנחם מענדל הלוי ברוד''' (יליד שנת [[תשמ"ט]], 1989) הוא משלוחי הרבי ב[[תל אביב]], רב [[בית הכנסת]] 'הבנים' בשכונת שיכון דן בעיר, ו[[שליח]] [[הרבי]] ל[[בית הרפואה]] אסותה שב[[תל אביב]].
== תולדות חיים ==

נולד ב[[ט' תשרי]] [[תשמ"ט]] לאביו הרב [[אליעזר ברוד]] רבה של כרמי יוסף.

בילדותו למד ב[[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב"ד]] ובישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. לאחר מכן כיהן כשליח בישיבת תומכי תמימים שב[[חדרה]].

בשנת [[תשע"ב]] התחתן עם פסיה בתו של הרב [[מנחם מענדל גרליק]], [[שליח]] [[הרבי]] ל[[אשקלון]].

בשנת [[תשע"ג]] יצא לשליחות בעיר [[תל אביב]].
ומאז משמש כ[[רב]] ו[[שליח]] [[הרבי]] לשכונת שיכון דן בצפון [[תל אביב]] וכ[[רב]] [[בית הכנסת]] "הבנים" ב[[תל אביב]], ובנוסף משמש כשליח הרבי ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] "אסותה" ב[[תל אביב]].

מתוקף תפקידו כ[[רב]] ו[[שליח]] [[הרבי]] לשכונת שיכון דן בצפון [[תל אביב]] משמש הרב ברוד כשליח לאנשי עסקים ואישי ציבור, ומנצל את מפגשיו עמהם להפצת יהדות ו[[חסידות]].

== משפחתו ==
*אביו, הרב [[אליעזר ברוד]]

*חותנו, הרב מנחם מענדל גרליק.

*גיסו הת' שמחה גרליק

*גיסו, הרב [[חנא חיים פרידמן]].

*גיסו, הרב [[חיים ברוך רוזן]].

*גיסו,הרב דוד אולידורט.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]

פתח תקווה

2016-08-08T11:21:19Z

לכתחילה:

{{קהילת חב"ד
|עיר=פתח תקווה
|תמונה=[[קובץ:בית כנסת צמח צדק חב"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת צמח צדק חב"ד במרכז העיר]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מוסדות בקהילה=תלמוד תורה צמח צדק, בית ספר לבנות אור חיה, רשת גני ילדים, כולל ערב ללימוד חסידות
|שלוחים מרכזיים=הרב [[אשר דייטש]], הרב [[מרדכי גורליק]],
|מספר משפחות בקהילה=מעל 80
}}
[[קובץ:חנזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב"ד בעיר, הרב דוד חנזין]]
[[קובץ:469140.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשר דייטש ראש העיר יצחק אוחיון והרב מרדכי גורליק]]
[[קובץ:508293.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם בבית כנסת "צמח צדק" פתח תקווה]]
[[קובץ:שיירת האור בחנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור בחנוכה]]
העיר '''פתח תקווה''' (המכונה "אם המושבות") היא החמישית בגודלה ב[[ארץ ישראל]]. נוסדה כמושבה בשנת [[תרל"ח]]. זמן כניסת השבת הרשמי בעיר הוא ארבעים דקות לפני [[שקיעת החמה]], כפי [[מנהג]] [[ירושלים]] שלא כשאר ערי מרכז הארץ (משום שמקימי העיר היו מאנשי ירושלים).

== היסטוריה חב"דית בעיר ==

'''ביקור הרבי הריי"צ'''

בב' [[מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]] כשבין השאר, ביקר גם את הקהילה היהודית בפתח תקווה. שם נערכה לכבודו קבלת פנים רישמית ליד בית כנסת הגדול "בית יעקב", גם נכנס לבית כנסת חב"ד "צמח צדק" שבעיר, שהינו אחד מבתי הכנסת הוותיקים בעיר - מעל מאה שנה. הכסא עליו ישב על פי המסורת [[אדמו"ר הריי"ץ]] עודנו שמור בבית הכנסת.

לאחר מכן, ביום [[ט"ז מנחם אב תרפ"ט]], עלה על רכבת למצרים, משם המשיך ל[[ארצות הברית]].

'''הרב חנזין'''

בשנת [[תשי"ב]] הגיע להתגורר בעיר פתח תקווה הרב [[דוד חנזין]], שם מונה לחבר הרבנות הראשית. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים. [[הרבי]] עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן, זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות של אישים שונים שביקשו ממנו שיפנה את מקומו מפאת גילו.

בשנת [[תשמ"ז]] פוטר מתפקידו זה, אך למרות זאת המשיך לפעול ביד רמה בקרב תושבי העיר שחיבבו אותו מאוד.

מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקווה, דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב"ד למרות שקמו לכך מתנגדים עיקשים, ובהם אישים בעלי השפעה. [[הרבי]] מצידו עודדו במאבקו למען המקוואות החב"דיות.

הרב חנזין שימש כרב קהילת חב"ד בעיר וכן כחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] והיה זקן רבני חב"ד.

בחודש [[תשרי]] שנת [[תשי"ט]] נסע הרב חנזין לראשונה לרבי. לאחר שובו ארצה [[התוועדות|התוועד]] עם החסידים בקהילת חב"ד בעיר (וכן בערים נוספות) וסיפר את חוויותיו ורשמיו מהביקור. כמו כן לימד את [[ניגון שאמיל]] אותו לימד [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]] באותה [[תשי"ב|שנה]].

בשנת [[תשס"ג]] נפטר, ומאז לא התמנה רב אחר לקהילה. בשנת [[תשס"ח]] החליטה עיריית פתח תקווה - בהשתדלותו של השליח הראשי לעיר הרב [[אשר דייטש]] - לקרוא רחוב על שמו.

== פעילות חב"ד בעיר ==

בית חב"ד בפתח תקווה נוסד על ידי הרב [[בנימין רבינוביץ (פתח תקווה)|בנימין רבינוביץ]], בשנת [[תשמ"א]] (1981), ובהמשך הצטרף אליו הרב [[אשר דייטש]], שקיבל לידיו את הנהלת בית חב"ד, והוא מכהן כיום כשליח הראשי בעיר.

מטעם בית חב"ד, מתקיים בקרייה החרדית שיעור שבועי לציבור החסידי עם המשפיעים הרב [[יוסף יצחק אופן]] והרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].

מידי יום שישי מתקיים במרכז העיר [[מבצע תפילין]] על ידי התמימים מישיבת תות"ל ב[[אלעד]] הסמוכה, וכן התמימים המתגוררים בעיר.

בעבר, יצא לאור גליון '''חב"ד בפתח''' בעריכתו של הרב מרדכי גורליק שהיווה בימה לפרסום פעולות ה[[בית חב"ד]]. בידיעון הופיעו מאמרים, חדשות ואירועים ממוסדות חב"ד בעיר, ברכות מזל-טוב לתושבי הקהילה וכדומה.

מידי שנה מתקיים במתחם התלמוד תורה [[דיי קעמפ אור הגאולה]], שבשנים האחרונות השתתפו בו למעלה ממאה חיילים.

בח' [[אדר]] [[תש"ע]], ערכה עיריית פתח תקווה תחרות בנושא "ספרות תורנית" והרב [[יואב למברג]] זכה ב"פרס לספרות תורנית"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99_%D7%A9%D7%96%D7%9B%D7%94_%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F_53433.html הספר החב"די שזכה בפרס התחרות ● ראיון] {{col}}}}.

== קהילת חב"ד ==

הקהילה הוותיקה במרכז העיר ממוקמת בבית הכנסת "צמח צדק" ברחוב גוטמן על יד השוק, גבאי [[בית הכנסת]] הוא הרב [[נפתלי ליפסקר]].

קהילה חב"דית נוספת המונה כשישים משפחות פועלת בשכונת גני הדר ובקריה החסידית. [[בית הכנסת]] של הקהילה הוא "הדר מנחם". מידי שנה מתקיימות בחירות לגבאות. [[בית הכנסת]] ממוקם בקראוון ברחוב חנה רובינא.
הקהילה נוסדה בשנות הנונ"ים, ובעבר נעשו מספר נסיונות להביא למקום משפחות חב"דיות נוספות להרחבתה.
בשנים האחרונות הקהילה הולכת וגודלת בעיקר על ידי זוגות צעירים שבאים לגור במקום, כך שנוצר צורך להרחיב את בית הכנסת. בשנת [[תשע"ב]] הורחב [[בית הכנסת]] בקראוון נוסף שהיווה [[חדר שני]], בשנת [[תשע"ה]] הועברה אליו [[עזרת הנשים]] וכך הורחב [[בית הכנסת]] בצורה משמעותית.

בקהילה פועל מערך שיעורי תורה רחב לגברים ולנשים, וכן כולל ערב ל[[אברך|אברכים]] ללימוד חסידות המנוהל על ידי ר' [[ישראל אופן]] בהכוונת אביו הרב [[יוסף יצחק אופן]]. בקהילה פועל גמ"ח כספים בהנהלת ר' רן רוזנטל.

בשכונת כפר גנים פועל בית כנסת חב"ד ב[[שבת]]ות בשם "מה ידידות - נוסח האריז"ל", רב הבית כנסת הוא הרב ידידוביץ.

[[קובץ:הרב דייטש במבצע חנוכה.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|הרב אשר דייטש במבצע חנוכה]]

== מוסדות וארגוני חב"ד בעיר ==

* רשת גני ילדים במרכז העיר, בשכונת הדר גנים ובשכונת "אם המושבות" - גני הילדים במסגרת הממ"ד התורני של חב"ד. לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.
* [[תלמוד תורה]] בנים "[[צמח צדק]]" בניהולו של הרב [[מאיר בוסטומסקי]] בו לומדים כ-200 תלמידים.
* בית ספר בנות "[[אור חיה]]" בניהולה של הגב' נחמה דינה דייטש בו לומדות כ-120 תלמידות.
* בית כנסת "[[צמח צדק]]" - במרכז העיר.
* בית כנסת "הדר מנחם" - בשכונת הדר גנים.
* בית כנסת "מה ידידות - נוסח האריז"ל" - בכפר גנים.
* מקוואות - בשיטת חב"ד.
* [[נשי ובנות חב"ד]].
* [[שפרה ופועה]].
* [[צבאות ה']].
* כולל ערב ללימוד חסידות.
* ישיבת בין הזמנים שע"י [[את"ה העולמי]] מידי חודש ניסן.

== שלוחי הרבי בעיר ==
* הרב [[אשר דייטש]] - שליח ראשי ומייסד ביהכ"נ "הדר מנחם" .
* הרב אליעזר הכהן ויספיש - מנהל מרכז החסד.
* הרב שלמה יהודה הלוי סגל - מנהל מחלקת פעילות בבתי עסק ואזור התעשיה, ואחראי הכשרת מטבחים.
* הרב מרדכי גורליק - שליח בשכונת אם המושבות.
* הרב אילן טבוך - שליח בשכונת אחדות.
* הרב חמדי גנץ - שליח בשכונת כפר אברהם.

== חסידים שהתגוררו בעבר בעיר ==
* הרב [[חיים צבי ליפסקר]] - רשם ניגונים שנשתמרו בזכותו, [[ניגון אשרנו]], ניגון רע"ג, רע"ד ועוד.
* הרב [[ברוך פריז]]
* הרב [[אברהם פריז]]
* ר' [[מנחם זיגלבוים]]
*הרב[[יעקב משה חנזין]].
* ר' [[שניאור זלמן רודרמן]]
*הרב [[אסי שפיגל]].

==ראו גם==
*[[ניגון שאמיל]]
*[[דוד חנזין]]
*[[ב' מנחם אב תרפ"ט]]

== קישורים ==
*[http://www.chabadpt.org/ אתר בית חב"ד]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39708/ רחוב על שם הרב חנזין] {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2819 גילויים נחשפים מביקור [[הרבי הריי"צ]] בפתח תקווה] {{שטורעם}}
*[http://chabad.info/news/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94/ בית חב"ד האיר את פתח תקווה] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/%D7%92%D7%9F-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%91%D7%A1%D7%A2/ גן ישראל אור הגאולה בפתח תקווה נפתח בסערה] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%91%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%94/ הרב גרונר התוועד בפתח תקווה] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

שינה בסוכה

2016-08-01T22:14:30Z

לכתחילה:

ה'''שינה בסוכה''' היא חובה על כל יהודי כחלק ממצוות הישיבה ב[[סוכה]] שבה נצטוו עם ישראל ב[[חג הסוכות]] ובפרטים מסוימים אף חמורה יותר מאשר אכילה בסוכה. הפוסקים דנו בגדר חיוב השינה, יש טוענים שהשינה אינה חיוב אלא שיש איסור לישן מחוץ לסוכה, ויש שסוברים שהשינה חלק מהמצווה אלא שגם לשיטתם המגורים בסוכה נקבע בעיקר על ידי האכילה.

אם זאת קהילות רבות הקלו בשינה בסוכה גם חסידי חב"ד אינם ישנים בסוכה ב[[חג הסוכות]]. בספרות נמצאים טעמים שונים לקולה זו, יש שטענו שהוא מפני הקור השורר בחוץ בתקופה זו בארצות שונות. יש שטענו שאי היכולת לישן יחד עם האישה בסוכה פוטרת את האדם מקיומה. חסידי חב"ד נוהגים בזאת על פי דבריו של [[אדמו"ר האמצעי]]; שאי השינה נובע מקדושת הסוכה שאינה מאפשרת לישן בתוכה. [[הרבי]] ב[[שיחות]]יו ביאר כמה פרטים בביאורו של האדמו"ר האמצעי: איך מתבאר בזה מנהג החסידים שאינם חשים את הקדושה? היתכן שקדושת הסוכה תפריע לקיום המצווה?! ואיך למרות זאת ישנו בסוכה גדולי הדורות שחשו את קדושתה?

==מקורו==
חיוב השינה נלמד מהכתוב בתורה:{{ציטוט|תוכן="בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"|מקור=ויקרא כג, מב}}
ודרשו חז"ל{{הערה|שם=כח|סוכה כח, ב.}} תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה.{{הערה|סוכה כו, ב. [[רש"י]] דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.}} מכאן אמרו חכמים במשנה:{{הערה|שם=כח}} "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע".

חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'{{הערה|סוכה כ, ב.}} '''"הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו"''' יתירה מכך גזרו חכמים{{הערה|סוכה כו, א.}} והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה" משום שחששו 'שמא ירדם' מתוך שינתו הארעית. וכן ישנם שם בגמרא תיאור מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה.

וכך פסק גם [[הרמב"ם]] בספרו:{{הערה|הלכות סוכה ו, ו.}} "אוכלין ושותין '''וישנים''' בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי".
וכך פסקו הטור, השולחן ערוך,{{הערה|סימן תרל"ט סעיף ב.}} הרמ"א,{{הערה|שם בהגהה על סעיף א.}} ואדמו"ר הזקן.{{הערה|בשולחנו סימן תרלט סעיפים ד, ז-ח.}}

==גדר החיוב==
{{להשלים|*)חיוב גם עראי, לא אומרים ברכה, ועוד פרטי דינים. א)אין מצווה לישון בסוכה אלא איסור לישן מחוץ לסוכה - רוגצ'בי ברמב"ם שו"ע ועוד. (הראיה מעירוב) ב)יש מצווה לישן בסוכה - רש"י, רמ"א ועוד ג)וביאור הרבי שהוא לא מצווה פרטית אלא חלק מהכלל של תשבו כעין תדורו. ד)ההבדל בין השיטות בקשר לברכה על שינה }}

את חובת הדיור של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז"ל במילים "תשבו כעין תדורו" כלומר, אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדם. ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה:

הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח{{הערה|1=על [[הרמב"ם]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&st=&pgnum=64 הלכות סוכה פרק ו הלכה ב].}} מדייק מלשון חז"ל בגמרא{{הערה|שם=כח}} ולשון ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות סוכה ו, ה.}} בכתיבתו את חיובי האדם בישיבת סוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה ... שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות ישיבה בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה וכו' (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות) לעומת זאת השינה בסוכה אף שאסורה מחוץ לסוכה כמו שכותב בהלכה שלאחריה: "אוכלין ושותין וישנים בסוכה". איסורה אינו משום שהיא חלק מהמצווה (האקטיבית) אלא שבכך מראה האדם שאין דירתו בסוכה ולכן ישנו איסור לישון חוץ לסוכה. כשיטה זו סובר גם ה'מחבר' בשולחן ערוך שציטט את לשון [[הרמב"ם]] "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה מצוות שינה ורק בסעיף לאחריו כותב שישנו חיוב לישן בסוכה.

וזה גם הסיבה שאין אומרים ברכה על השינה לשיטה זו, משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה.

אולם ישנם ראשונים{{הערה|רש"י המובא להלן ובדף ז, א ד"ה מאי לאו, בעירובין מד, א (וזה לשונו:'כדי שיאכל וישתה וישן' - עיקר מצותה של סוכה בג' דברים הללו.) ותוספות סוכה מה, ב דיבור המתחיל 'אחד' ועוד.}} החולקים על הנחה זו, וסוברים שחיוב השינה הוא חלק מהמצווה כאכילה ושתיה. וכלשון רש"י:{{הערה|סוכה כ, ב דיבור המתחיל 'לא יצא'.}}"ועיקר ישיבת הסוכה אכילה שתיה ושינה".
וכשיטה זו פסק הרמ"א בהגהתו, שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א "כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים" שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיף שלאחריו את חיוב השינה. אלא שהדגשת הרמ"א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה. וכן הוא דעת הטור{{הערה|סימן תרל"ט - שהוסיף 'וישן' כהרמ"א על לשון הגמרא.(לקוטי שיחות שם)}} וכן דעת ה[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] שלו.{{הערה|שם=לט,ד|סימן תרל"ט סעיף ד.}} ולשיטתם אי הברכה על מצוות השינה היא משום שהם טפלים ל'עיקר' המצווה שהיא האכילה ונפטרים בברכה שעליה.{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז שם סעיף יב מתוספות ברכות יא, ב ד"ה שכבר ורא"ש ברכות פרק א' סימן יג.}}

הרבי בלקוטי שיחות{{הערה|חלק כט עמוד 214 ואילך.}} מבאר שגם לשיטה כי השינה היא חלק מהמצווה היא אינה מצווה פרטית. כלומר, אין במצוות ישיבה בסוכה חיוב לאכול וחיוב לישון אלא חיוב כללי ליישב בסוכה כלשון האדמו"ר הזקן:{{הערה|שם=לט,ד}}"כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתו וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו". (ומכיוון שעיקר ישיבת האדם מתבטאת באכילתו לכן עיקר הישיבה בסוכה היא באכילה דווקא שעליה מברכים, כמו כן בנוגע לאדם הפטור על פי תורה משינה בסוכה שלא חסר לו בקיום מצוות ישיבה בסוכה).

==המנהג בפועל וטעמו==
כבר בזמן [[בית המקדש]] מצאנו שנהגו המשתתפים ב[[שמחת בית השואבה]] שלא לישן בסוכה. וכדברי הגמרא{{ציטוטון|"תניא אמר רבי יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים [[שמחת בית השואבה]] לא ראינו שינה בעינינו כיצד שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפלה משם לקרבן מוסף משם לתפלת המוספין משם לבית המדרש משם לאכילה ושתיה משם לתפלת המנחה משם לתמיד של בין הערבים מכאן ואילך לשמחת בית השואבה. איני והאמר רבי יוחנן שבועה שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתר? אלא הכי קאמר לא טעמנו טעם שינה דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי|סוכה נא, א}}

וכתב הרב שמעון בן צמח דוראן בספרו{{הערה|1=שו"ת התשב"ץ [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=85 חלק א סימן ק] פיסקה המתחילה 'צריך להקדים' בסופו.}} שנמנום זה היה חוץ לסוכה (וביאר הרבי שמלשון הגמרא שהיו מנמנמים על כתפי החברים מוכרח שהיה חוץ לסוכה משום שזה היה דווקא בשעה שהיו יחד בעת התפילה הקרבנות או בשמחה עצמה בשונה משעת האכילה שאף שהיתה בסוכה היתה חוץ למקדש.{{הבהרה|בשעת האכילה היו ללא החברים? -כך משמע בשיחה ומה ההכרח? בשיחה משמע שיש מקור קדום שכך כתוב וצריך חיפוש}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=149 יום שמחת תורה תש"ל].}}) בסיבת ההיתר ביאר שהוא משום שהנמנום חוץ לסוכה אסור רק מדרבנן (ולשיטתו נמנום זה נחשב גם לשינת עראי{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 316 בשולי הגליון.}}) אולם הקשו{{הערה|גליוני הש"ס להרב יוסף ענגיל מסכת סוכה כו, א.}} על ביאורו שהרי להלכה נפסק שחיוב השינה גם ארעי הוא מהתורה{{הערה|כדברי רבא (סוכה כו, א) "אין קבע לשינה".}} הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום שהעוסק במצווה פטור מין המצווה ומכיוון שעסקו במצוות שמחה היו פטורים משינה בסוכה (אמנם לאכול בסוכה הקפידו שזה עיקר קיום המצווה אולם על שינה בסוכה לא הקפידו שכיוון שפטורים שוב אין כלל צורך בזה).{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).}} .

ובזמננו על אף החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים המאירי{{הערה|סוכה דף מו.}} המרדכי{{הערה|מסכת סוכה הלכה תשמא.}} ורבינו מנוח{{הערה|על [[הרמב"ם]] פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}} ועוד. והביאו מנהג זה גדולי הפוסקים הרמ"א, הלבוש, המגן אברהם, הט"ז ועוד כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות אירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34122&st=&pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג].}} אמנם בארץ ישראל נהגו לישן בסוכה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9155&st=&pgnum=292 שער המפקד הלכות סוכה ח].}} כמו כן מנהג נשיאי חב"ד{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 35 (אדמו"ר מוהרש"ב) לקוטי שיחות חלק כט עמוד 211 (אדמו"ר הריי"צ) ועוד.}} (החל מאדמו"ר האמצעי{{הערה|שם=אדה"ז}}) והחסידים שאין ישנים בסוכה.{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא].}} וכן הוא גם מנהג בעלזא.{{הערה|ראה נטעי גבריאל הלכות [[ראש השנה]] פרק טז הערה טז בשם הרה"ק מבולגרייא. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי בעלז כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות בעלז לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים. יש מעידים כי כשהרה"ק מבעלזא שכן בירושלים הזהיר את הבחורים שלא ישנו בסוכה.{{מקור}}}}

יש לציין שרובם ככולם של הפוסקים המביאים בדבריהם את המנהג אינם מתרעמים עליו אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכה. אף שיש מהם{{הערה|רמ"א שם ועוד.}} שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה ועל פי דבריהם כתבו שכשאינו מצטער חייב מין הדין לישן בסוכה ואין לכך שום הקלה.{{הערה|1=משנה ברורה על הרמ"א שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7949&st=&pgnum=225 נימוקי אורח חיים] על סעיף זה (באריכות ובחריפות).}}

טעמים שונים נכתבו על קולה זו:
;מפני הצינה
יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה.{{הערה|מרדכי, חידושי המאירי ורבנו מנוח.}} אמנם הרמ"א בדרכי משה מקשה על ביאורם משום שרואים שמנהג זה נהוג אף במקומות שאינם קרים. כן הקשה שלכאורה מוטלת על האדם החובה להביא עמו לסוכה כרים וכסתות להתחמם בהם. (אמנם על יסוד ביאור זה כתבו אף המחמירים שכאשר האדם אין ביכולתו להכניס לסוכה כרים וכסתות הרי הוא פטור מהמצווה).

;איש ואישתו
הרמ"א מציע ביאור אחר לקולה משום שחיוב הבעל בסוכה הוא איש ואשתו תשבו כעין תדורו מה בביתו איש וביתו כך גם בסוכה ועל פי זה כתב שאדם שאין באפשרותו לישן עם אשתו פטור (מצד גדר מצוות ישיבה בסוכה). וזאת על אף שה[[אשה]] עצמה פטורה ככל [[מצוות עשה שהזמן גרמא]] הבעל נפטר גם כן כשאין לאשתו מקום לשהות בסוכה יחד עמו.

והקשו על ביאורו הפוסקים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח, ט"ז סעיף קטן ט, ביאור הגר"א שם ועוד.}} מכמה צדדים ומהם מדברי הגמרא{{הערה|סוכה כז, ב.}} "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת" שוודאי באופן זה לא יוכלו לישן עם נשותיהם ולמרות זאת בישיבתם זו יוצאים ידי חובתם. כמו כן טענו שאילו המצווה היא איש וביתו כבנה הסוכה באופן שאין באפשרותו לישן בה עם אשתו הסוכה אמורה להיות פסולה משום שהבונה סוכה חייב לבנותה באופן שיוכל לקיים בה את המצווה (ורק אם לאחרי בנייתה נוצרה בעיה בסוכה אז יש דין מצטער וכדומה).{{הערה|שולחן ערוך סימן תר"מ סעיף ד.}}
יש מהאחרונים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח.}} שביארו הפטור על פי סברה זו אמנם לא מצד 'דין' סוכה אלא מצד מצטער שהאדם מצטער לישן ללא אשתו. (ויש שכתבו שהוא רק בשעת עונה.{{הערה|משנה ברורה סעיף קטן יח. וצריך עיון מקורו.}})
ויש מהאחרונים{{הערה|ט"ז סעיף קטן ט וכן כתב בשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] סעיף ט.}} שכתבו שהוא מצד העוסק במצווה פטור מין המצווה שחייב אדם לשמח את אשתו ברגל.{{הערה|מלשון ה'דרכי משה' משמע שכלל בביאורו את כל שלשת הביאורים עיין שם. (אמנם ברמ"א הביא רק הביאור דלעיל בפנים).}}
כל הביאורים האמורים הם אף כשאשתו אינה טהורה.{{הערה|דרכי משה, שולחן ערוך אדה"ז.}} ואינם נשואים יש מהאחרונים שאומר שסומכים על רוב האנשים שמקילים מצד 'כעין תדורו' ובפרט אדם הסמוך אצל בעל הבית שפטור.{{הערה|1=אשל אברהם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40313&st=&pgnum=13 סימן תרל"ט]}}

טעם נוסף מובא בראשונים שהוא מחשש גנבים.

;כבוד הסוכה ומקיפים דבינה
מנהג זה התבאר על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] שעל פי המסורת{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ו]] - [[ת"ש]] עמוד 295.}} כאשר שמע על חסידים המדקדקים על שינה בסוכה טען שדבר זה נוגד את קדושת הסוכה, שעל פי המתבאר בתורת [[הקבלה]] והחסידות מאיר בסוכה [[אור מקיף]] (מקיפים ד[[בינה]]) ועובדה זו שוללת את השינה בסוכה. ההדגשה על מקיפים של ספירת הבינה היא משום שספירת הבינה היא הדרגה שמובדלת בתכלית מהעולם בעוד שהספירות מתחתיה ([[ז"א]] ו[[מלכות]]) הם האור האלוקי המתלבש ובורא את העולם עליהם נאמר:{{הערה|שמות לא, יז. וראה זוהר חלק א רמז, א, חלק ג, רצח, ב שו"ת הרשב"א חלק א סימן תכג.}}"בששת ימים עשה ה' את השמים והארץ" וממילא אינם שוללים מהאדם את הנהגתו בענייני העולם. לעומת זאת, האור מקיף של [[בינה]] היא מובדלת מהעולם ושוללת את הנהגת האדם בענייני העולם.{{הערה|1=הרבי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 שיחות קודש שיחת יום שמח"ת תש"ל].}}

בדבריו מתבאר{{הערה|האמור להלן הוא על פי ביאור אמרתו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 211.}} ההנהגה של אי השינה בסוכה של אדמו"רי חב"ד שנהגו שלא לישן בסוכה וזאת משום שבשעה שהרגישו את קדושת הסוכה לא היה ביכולתם להירדם בסוכה (וברירה לא הייתה להם אלא לישון בביתם). ודבריו הם אף ביאור לכך שחסידי חב"ד נוהגים שלא לישן בסוכה (שהרי דבריו נאמרו בקשר למנהג החסידים כאמור) למרות שאינם מרגישים את האור מקיף ברמה שאינם יכולים להירדם. וזאת משום שידיעתם שבסוכה מאיר אור מקיף השינה בסוכה גורמת להם צער.{{הערה|ראה בהערות בשיחה שם, ומוכרח הוא שהרי תביעתו של הרבי הייתה לחסידים (שיכלו לישון) ורק שהאור אמור לגרום להם 'צער'. (וראה כעין זה להלן ממכתבי הרבי על צער החסידים מקדושת הסוכה.}}
ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את האור והקדושה, וממילא אינם חשים כלל צער מפני קדושתה; כי מנהג רבותיהם בידיהם וכהנהגת [[רב אחא]] המסופרת בגמרא{{הערה|סוכה לב, ב}} שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא אף שגם לשיטת רבו הנהגה זו היתה בדיעבד. נוסף על כך בדיני סוכה יש בזה סניף של מצטער; [[חסיד]]ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער.{{הערה|"שהרי אילו היה שומע מהרבי על דירה מסויימת שאין לישן שם, הרי מיד היה מוציא משם את מיטתו וכל חפציו ויושן בחדר אחר" (שיחת יום שמח"ת תש"ל).}} ומצטער פטור מן הסוכה!

הרבי במכתביו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כט עמוד 500 וראה שולחן מנחם אורח חיים חלק ג עמוד רט ואילך ובהערה תרגום מכתב באנגלית.}} ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה היא משום בזיון בקדושת הסוכה ומצטער{{הערה|אף שאינו מציין את דבריו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] ועניין ה'אור מקיף' מרוח הדברים נראה שמיוסדים על אימרה זו אלא שמתפרשים בשפה הלכתית.}} ואף ביאר את הסיבה להקפדה על השינה דווקא, שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה של האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו אצל חסיד שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער בשנתו.{{הערה|מדברי הרבי נראה שמקשר שני הדברים יחד בזיון הסוכה והצער ראה במכתב בשולחן מנחם שם.}}

בדבריו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] יש להבהיר לכאורה כמה פרטים: א. איך יתכן שבעוד ההלכה מחייבת שינה בסוכה (ועד שסוכה שאינה ראויה לשינה פסולה לאכילה גם כן{{הערה|רמ"א סימן תר"מ}}) תוכנה הפנימי שולל שינה? (כלומר איך יתכן שענין הסוכה מחייב שני דברים הפוכים) ב. כיצד ישנו במשך הדורות כל גדולי ישראל?
וביאר הרבי על פי האמור בגדר חיוב השינה, שהמצווה אינה חיוב פרטי על שינה אלא חיוב כללי 'לדור בסוכה' ואצל אותם אנשים שאינם מסוגלים לישן בסוכה הדירה בסוכה מתקיימת באכילתם. ושוב שייך 'חיוב' לישן משום שהתורה מתייחסת לרוב האנשים שביכולתם לישון בסוכה וממילא חייבים בשינה שהרי זה חלק מדירתם. ומסיבה זו גם לא 'חסר' בקיום מצוות ישיבה בסוכה בהעדר השינה בה, לפי שאין חיוב פרטי לישון בה אלא חיוב כללי לדור ואצל המצטער קיום המצווה בשלמות היא באכילתו. (זה גם הביאור ש[[שמחת בית השואבה]] נתקנה מלכתחילה באופן שמבטלת את מצוות השינה כאמור וודאי שלא נחסר על ידה בקיום מצוות ישיבה בסוכה לפי שקיום המצווה נעשה בשלמות על ידי האכילה והשתייה בה).

בפרט השני ביאר הרבי שני פרטים (הן מצד האנשים והן מצד גילוי האור מקיף):
א. אף שבין גדולי ישראל שלפני החסידות היו שידעו מתורת [[הקבלה]] ולמרות זאת ישנו בסוכה. זאת משום שהשינה שלהם הייתה בדרגה גבוהה - לא תוצאה רק של מנוחת ה[[גוף]] אלא עבודת ה'.{{הערה|על דרך מאמר חז"ל: בעת השינה ה[[נשמה]] 'שואבת' חיים מלמעלה. (בראשית רבה יד, ט. פרקי דר' אליעזר יב).}}(וזה שהנהגת אדמו"רי חב"ד הייתה שלא לישון אף ששנתם הייתה שינה נעלית (והאור לא היה אמור להפריע) היא משום שהם המשיכו את העניין המבואר להלן - שהאור מקיף יורגש בפנימיות עד שיפריע לישון).
ב. למרות שהאור מקיף האיר בסוכה בכל הדורות, המשכתה בהרגשה באופן פנימי שייך בעיקר לחסידות חב"ד ול[[אדמו"ר האמצעי]] בפרט. וזאת משום שעניינה של תורת החסידות להביא את העניינים האלוקיים שגם השכל האנושי יבין וישיג את עניינם ועד שישפיע בחיי הגוף. ובחסידות חב"ד גופא עניינו של [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ספירת הבינה דווקא הוא עסק וגילה וביאר את עניין זה של מקיפים דבינה.{{הערה|שם=אדה"ז|"שלא נמצא מקום שכתוב שה[[אדמו"ר הזקן]] לא ישן בסוכה"- שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 וצריך עיון).}}{{הערה|"משאין כן אחרים, כגון תלמידי המגיד שעסקו בעניינים אחרים שבמצוות סוכה" - שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (ואולי בא ליישב בזה דברי הנימוקי אורח חיים (סימן תרל"ט) "אבותינו ורבותינו מתלמידי הבעש"ט מסרו נפשיהו על שינה בסוכה").}} משום שעניינו שלו היה ספירת הבינה שעניינה המשכת האור בכלי (-המשכת המקיף בפנימי - עניין הישיבה בסוכה) לכן תבע ה[[אדמו"ר האמצעי]] גם מהחסידים להרגיש את האור מקיף ועד שיפריע לשנתם.

==שונות==
בהתוועדויות של חג הסוכות, שמחת תורה ושבת בראשית של שנת תש"ל, האריך הרבי בביאור מנהג זה וביאורו. ובקשר לזה הדגיש הרבי ב[[התוועדות]] של שבת בראשית, שאין בדבריו משום הוראה שלא לישן בסוכה, "אדרבה הרוצה לישון שישן 'ושכבת וערבה שנתך'...ושאף אחד לא יפרעו", ודבריו הם רק לבאר את המנהג הקיים וביאורו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] בענין.{{הערה|אמנם בהזדמנות אמר הרבי שמכיוון שהנהגת [[הרבי הריי"צ]] שלא לישן ממילא ההולכים בעקבותיו עליהם לנהוג כמותו וכהנהגת רב אחא בדרך רבו רב כהנא.(המלך במסיבו עמוד סב ואילך וראה שיחות תשרי תש"ל).}}

בשנת [[תש"ן]] בעקבות מחלוקת שעורר מנהיג הפלג הליטאי בא אל הרבי אחד מראשי הישיבות - הרב צבי כהנא בטענה על אי השינה בסוכה. הרבי השיב לו כי מנהג זה נהוג בחב"ד רבות שנים והוא קיים אף בקהילות נוספים כבעלז, כך נהג חמיו הריי"צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד ה[[אדמו"ר הזקן]] שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו"ע. ובכל השנים לא היו על כך שאלות מצד גדולי ישראל ובכללם: רבי חיים מוולוז'ין, רבי יצחק מוולוז'ין, רבי חיים מבריסק, רבי חיים עוזר גרודזינסקי, והתעוררות על כך היום היא עצת הס"מ, הרוצה לזרוע מחלוקת בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את הגאולה השלימה. (בדבריו אלו הבהיר הרבי על כך שתוכנם של הטענות ואופנם (ואי ההתעסקות עם דברים החיוניים לעם כהפצת היהדות ושמירה על צדק ויושר בהנהגת הישיבות והעמדת רבנים וראשי ישיבות) מעידים שמקורם אינה יראת שמים אלא עצת היצר לזרוע מחלוקת. (טענה המתחזקת בעקבות כך שהטענה על אי השינה בסוכה התעוררה על ידי אנשים שלא התעסקו בפסיקת הלכה והעידו על עצמם שאינם בקיאים בה דיים (וכלשונו של בעל המחלוקת :"אין לי יד ורגל בהלכה").{{הערה|ראה הסכמת ראש ישיבת פונביז' על ספרי הרב צבי כהן ('הגעלת כלים') וראה התוודויות [[תשמ"ה]] {{מקור|מתייחס לכךבאחד ההתוועדויות}}.}}).{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 חלק מדברי הרבי בעניין] וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 ואילך.}}

== ראו גם ==
* [[סוכה]]
* [[נוי סוכה]]
* [[מנהג]]
* [[התקשרות]]
== לקריאה נוספת ==
*[[שולחן מנחם]] - אורח חיים חלק ג עמוד רט.
*[[ידבר שלום]] חלק ב' סימן כ"ז.
*[[מבשר טוב]] עמ' שכ"ו ואילך.
*[[היכל הבעש"ט]] חלק ד' עמוד עא, חלק ה' עמוד סב.

==קישורים חיצוניים==
* [[הרבי]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=226 לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 211]''' ביאור בדברי האדמו"ר האמצעי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&st=&pgnum=233 תרגום ללה"ק בספר שערי הלכה ומנהג] אות רסח.
* [[הרבי]] - שיחת '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=103 יום ב' דחג הסוכות], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 יום שמחת תורה]''' ו'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=170&hilite= שבת בראשית] תש"ל''' - ביאור ופלפול בפרטי המנהג וטעמו. (בתרגום ללשון הקודש [[קובץ:שיחת [[שבת בראשית]] תשל.pdf|קובץ התוועדויות [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] עמוד 19]] - בהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]] צירוף כל השיחות יחד.
* [http://haoros.com/kovtzim.asp?yr=5747 קובץ הערות וביאורים גליון 362] - דיון ופלפול בביאורו של האדמו"ר האמצעי.

{{הלכה}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]] [[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]

שינה בסוכה

2016-08-01T22:12:37Z

לכתחילה:

ה'''שינה בסוכה''' היא חובה על כל יהודי כחלק ממצוות הישיבה ב[[סוכה]] שבה נצטוו עם ישראל ב[[חג הסוכות]] ובפרטים מסוימים אף חמורה יותר מאשר אכילה בסוכה. הפוסקים דנו בגדר חיוב השינה, יש טוענים שהשינה אינה חיוב אלא שיש איסור לישן מחוץ לסוכה, ויש שסוברים שהשינה חלק מהמצווה אלא שגם לשיטתם המגורים בסוכה נקבע בעיקר על ידי האכילה.

אם זאת קהילות רבות הקלו בשינה בסוכה גם חסידי חב"ד אינם ישנים בסוכה ב[[חג הסוכות]]. בספרות נמצאים טעמים שונים לקולה זו, יש שטענו שהוא מפני הקור השורר בחוץ בתקופה זו בארצות שונות. יש שטענו שאי היכולת לישן יחד עם האישה בסוכה פוטרת את האדם מקיומה. חסידי חב"ד נוהגים בזאת על פי דבריו של [[אדמו"ר האמצעי]]; שאי השינה נובע מקדושת הסוכה שאינה מאפשרת לישן בתוכה. [[הרבי]] ב[[שיחות]]יו ביאר כמה פרטים בביאורו של האדמו"ר האמצעי: איך מתבאר בזה מנהג החסידים שאינם חשים את הקדושה? היתכן שקדושת הסוכה תפריע לקיום המצווה?! ואיך למרות זאת ישנו בסוכה גדולי הדורות שחשו את קדושתה?

==מקורו==
חיוב השינה נלמד מהכתוב בתורה:{{ציטוט|תוכן="בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"|מקור=ויקרא כג, מב}}
ודרשו חז"ל{{הערה|שם=כח|סוכה כח, ב.}} תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה.{{הערה|סוכה כו, ב. [[רש"י]] דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.}} מכאן אמרו חכמים במשנה:{{הערה|שם=כח}} "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע".

חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'{{הערה|סוכה כ, ב.}} '''"הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו"''' יתירה מכך גזרו חכמים{{הערה|סוכה כו, א.}} והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה" משום שחששו 'שמא ירדם' מתוך שינתו הארעית. וכן ישנם שם בגמרא תיאור מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה.

וכך פסק גם [[הרמב"ם]] בספרו:{{הערה|הלכות סוכה ו, ו.}} "אוכלין ושותין '''וישנים''' בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי".
וכך פסקו הטור, השולחן ערוך,{{הערה|סימן תרל"ט סעיף ב.}} הרמ"א,{{הערה|שם בהגהה על סעיף א.}} ואדמו"ר הזקן.{{הערה|בשולחנו סימן תרלט סעיפים ד, ז-ח.}}

==גדר החיוב==
{{להשלים|*)חיוב גם עראי, לא אומרים ברכה, ועוד פרטי דינים. א)אין מצווה לישון בסוכה אלא איסור לישן מחוץ לסוכה - רוגצ'בי ברמב"ם שו"ע ועוד. (הראיה מעירוב) ב)יש מצווה לישן בסוכה - רש"י, רמ"א ועוד ג)וביאור הרבי שהוא לא מצווה פרטית אלא חלק מהכלל של תשבו כעין תדורו. ד)ההבדל בין השיטות בקשר לברכה על שינה }}

את חובת הדיור של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז"ל במילים "תשבו כעין תדורו" כלומר, אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדם. ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה:

הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח{{הערה|1=על [[הרמב"ם]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&st=&pgnum=64 הלכות סוכה פרק ו הלכה ב].}} מדייק מלשון חז"ל בגמרא{{הערה|שם=כח}} ולשון ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות סוכה ו, ה.}} בכתיבתו את חיובי האדם בישיבת סוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה ... שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות ישיבה בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה וכו' (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות) לעומת זאת השינה בסוכה אף שאסורה מחוץ לסוכה כמו שכותב בהלכה שלאחריה: "אוכלין ושותין וישנים בסוכה". איסורה אינו משום שהיא חלק מהמצווה (האקטיבית) אלא שבכך מראה האדם שאין דירתו בסוכה ולכן ישנו איסור לישון חוץ לסוכה. כשיטה זו סובר גם ה'מחבר' בשולחן ערוך שציטט את לשון [[הרמב"ם]] "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה מצוות שינה ורק בסעיף לאחריו כותב שישנו חיוב לישן בסוכה.

וזה גם הסיבה שאין אומרים ברכה על השינה לשיטה זו, משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה.

אולם ישנם ראשונים{{הערה|רש"י המובא להלן ובדף ז, א ד"ה מאי לאו, בעירובין מד, א (וזה לשונו:'כדי שיאכל וישתה וישן' - עיקר מצותה של סוכה בג' דברים הללו.) ותוספות סוכה מה, ב דיבור המתחיל 'אחד' ועוד.}} החולקים על הנחה זו, וסוברים שחיוב השינה הוא חלק מהמצווה כאכילה ושתיה. וכלשון רש"י:{{הערה|סוכה כ, ב דיבור המתחיל 'לא יצא'.}}"ועיקר ישיבת הסוכה אכילה שתיה ושינה".
וכשיטה זו פסק הרמ"א בהגהתו, שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א "כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים" שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיף שלאחריו את חיוב השינה. אלא שהדגשת הרמ"א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה. וכן הוא דעת הטור{{הערה|סימן תרל"ט - שהוסיף 'וישן' כהרמ"א על לשון הגמרא.(לקוטי שיחות שם)}} וכן דעת ה[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] שלו.{{הערה|שם=לט,ד|סימן תרל"ט סעיף ד.}} ולשיטתם אי הברכה על מצוות השינה היא משום שהם טפלים ל'עיקר' המצווה שהיא האכילה ונפטרים בברכה שעליה.{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז שם סעיף יב מתוספות ברכות יא, ב ד"ה שכבר ורא"ש ברכות פרק א' סימן יג.}}

הרבי בלקוטי שיחות{{הערה|חלק כט עמוד 214 ואילך.}} מבאר שגם לשיטה כי השינה היא חלק מהמצווה היא אינה מצווה פרטית. כלומר, אין במצוות ישיבה בסוכה חיוב לאכול וחיוב לישון אלא חיוב כללי ליישב בסוכה כלשון האדמו"ר הזקן:{{הערה|שם=לט,ד}}"כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתו וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו". (ומכיוון שעיקר ישיבת האדם מתבטאת באכילתו לכן עיקר הישיבה בסוכה היא באכילה דווקא שעליה מברכים, כמו כן בנוגע לאדם הפטור על פי תורה משינה בסוכה שלא חסר לו בקיום מצוות ישיבה בסוכה).

==המנהג בפועל וטעמו==
כבר בזמן [[בית המקדש]] מצאנו שנהגו המשתתפים ב[[שמחת בית השואבה]] שלא לישן בסוכה. וכדברי הגמרא{{ציטוטון|"תניא אמר רבי יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים [[שמחת בית השואבה]] לא ראינו שינה בעינינו כיצד שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפלה משם לקרבן מוסף משם לתפלת המוספין משם לבית המדרש משם לאכילה ושתיה משם לתפלת המנחה משם לתמיד של בין הערבים מכאן ואילך לשמחת בית השואבה. איני והאמר רבי יוחנן שבועה שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתר? אלא הכי קאמר לא טעמנו טעם שינה דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי|סוכה נא, א}}

וכתב הרב שמעון בן צמח דוראן בספרו{{הערה|1=שו"ת התשב"ץ [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=85 חלק א סימן ק] פיסקה המתחילה 'צריך להקדים' בסופו.}} שנמנום זה היה חוץ לסוכה (וביאר הרבי שמלשון הגמרא שהיו מנמנמים על כתפי החברים מוכרח שהיה חוץ לסוכה משום שזה היה דווקא בשעה שהיו יחד בעת התפילה הקרבנות או בשמחה עצמה בשונה משעת האכילה שאף שהיתה בסוכה היתה חוץ למקדש.{{הבהרה|בשעת האכילה היו ללא החברים? -כך משמע בשיחה ומה ההכרח? בשיחה משמע שיש מקור קדום שכך כתוב וצריך חיפוש}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=149 יום שמחת תורה תש"ל].}}) בסיבת ההיתר ביאר שהוא משום שהנמנום חוץ לסוכה אסור רק מדרבנן (ולשיטתו נמנום זה נחשב גם לשינת עראי{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 316 בשולי הגליון.}}) אולם הקשו{{הערה|גליוני הש"ס להרב יוסף ענגיל מסכת סוכה כו, א.}} על ביאורו שהרי להלכה נפסק שחיוב השינה גם ארעי הוא מהתורה{{הערה|כדברי רבא (סוכה כו, א) "אין קבע לשינה".}} הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום שהעוסק במצווה פטור מין המצווה ומכיוון שעסקו במצוות שמחה היו פטורים משינה בסוכה (אמנם לאכול בסוכה הקפידו שזה עיקר קיום המצווה אולם על שינה בסוכה לא הקפידו שכיוון שפטורים שוב אין כלל צורך בזה).{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).}} .

ובזמננו על אף החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים המאירי{{הערה|סוכה דף מו.}} המרדכי{{הערה|מסכת סוכה הלכה תשמא.}} ורבינו מנוח{{הערה|על [[הרמב"ם]] פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}} ועוד. והביאו מנהג זה גדולי הפוסקים הרמ"א, הלבוש, המגן אברהם, הט"ז ועוד כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות אירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34122&st=&pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג].}} אמנם בארץ ישראל נהגו לישן בסוכה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9155&st=&pgnum=292 שער המפקד הלכות סוכה ח].}} כמו כן מנהג נשיאי חב"ד{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 35 (אדמו"ר מוהרש"ב) לקוטי שיחות חלק כט עמוד 211 (אדמו"ר הריי"צ) ועוד.}} (החל מאדמו"ר האמצעי{{הערה|שם=אדה"ז}}) והחסידים שאין ישנים בסוכה.{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא].}} וכן הוא גם מנהג בעלזא.{{הערה|ראה נטעי גבריאל הלכות [[ראש השנה]] פרק טז הערה טז בשם הרה"ק מבולגרייא. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי בעלז כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות בעלז לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים. יש מעידים כי כשהרה"ק מבעלזא שכן בירושלים הזהיר את הבחורים שלא ישנו בסוכה.{{מקור}}}}

יש לציין שרובם ככולם של הפוסקים המביאים בדבריהם את המנהג אינם מתרעמים עליו אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכה. אף שיש מהם{{הערה|רמ"א שם ועוד.}} שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה ועל פי דבריהם כתבו שכשאינו מצטער חייב מין הדין לישן בסוכה ואין לכך שום הקלה.{{הערה|1=משנה ברורה על הרמ"א שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7949&st=&pgnum=225 נימוקי אורח חיים] על סעיף זה (באריכות ובחריפות).}}

טעמים שונים נכתבו על קולה זו:
;מפני הצינה
יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה.{{הערה|מרדכי, חידושי המאירי ורבנו מנוח.}} אמנם הרמ"א בדרכי משה מקשה על ביאורם משום שרואים שמנהג זה נהוג אף במקומות שאינם קרים. כן הקשה שלכאורה מוטלת על האדם החובה להביא עמו לסוכה כרים וכסתות להתחמם בהם. (אמנם על יסוד ביאור זה כתבו אף המחמירים שכאשר האדם אין ביכולתו להכניס לסוכה כרים וכסתות הרי הוא פטור מהמצווה).

;איש ואישתו
הרמ"א מציע ביאור אחר לקולה משום שחיוב הבעל בסוכה הוא איש ואשתו תשבו כעין תדורו מה בביתו איש וביתו כך גם בסוכה ועל פי זה כתב שאדם שאין באפשרותו לישן עם אשתו פטור (מצד גדר מצוות ישיבה בסוכה). וזאת על אף שה[[אשה]] עצמה פטורה ככל [[מצוות עשה שהזמן גרמא]] הבעל נפטר גם כן כשאין לאשתו מקום לשהות בסוכה יחד עמו.

והקשו על ביאורו הפוסקים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח, ט"ז סעיף קטן ט, ביאור הגר"א שם ועוד.}} מכמה צדדים ומהם מדברי הגמרא{{הערה|סוכה כז, ב.}} "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת" שוודאי באופן זה לא יוכלו לישן עם נשותיהם ולמרות זאת בישיבתם זו יוצאים ידי חובתם. כמו כן טענו שאילו המצווה היא איש וביתו כבנה הסוכה באופן שאין באפשרותו לישן בה עם אשתו הסוכה אמורה להיות פסולה משום שהבונה סוכה חייב לבנותה באופן שיוכל לקיים בה את המצווה (ורק אם לאחרי בנייתה נוצרה בעיה בסוכה אז יש דין מצטער וכדומה).{{הערה|שולחן ערוך סימן תר"מ סעיף ד.}}
יש מהאחרונים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח.}} שביארו הפטור על פי סברה זו אמנם לא מצד 'דין' סוכה אלא מצד מצטער שהאדם מצטער לישן ללא אשתו. (ויש שכתבו שהוא רק בשעת עונה.{{הערה|משנה ברורה סעיף קטן יח. וצריך עיון מקורו.}})
ויש מהאחרונים{{הערה|ט"ז סעיף קטן ט וכן כתב בשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] סעיף ט.}} שכתבו שהוא מצד העוסק במצווה פטור מין המצווה שחייב אדם לשמח את אשתו ברגל.{{הערה|מלשון ה'דרכי משה' משמע שכלל בביאורו את כל שלשת הביאורים עיין שם. (אמנם ברמ"א הביא רק הביאור דלעיל בפנים).}}
כל הביאורים האמורים הם אף כשאשתו אינה טהורה.{{הערה|דרכי משה, שולחן ערוך אדה"ז.}} ואינם נשואים יש מהאחרונים שאומר שסומכים על רוב האנשים שמקילים מצד 'כעין תדורו' ובפרט אדם הסמוך אצל בעל הבית שפטור.{{הערה|1=אשל אברהם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40313&st=&pgnum=13 סימן תרל"ט]}}

טעם נוסף מובא בראשונים שהוא מחשש גנבים.

;כבוד הסוכה ומקיפים דבינה
מנהג זה התבאר על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] שעל פי המסורת{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ו]] - [[ת"ש]] עמוד 295.}} כאשר שמע על חסידים המדקדקים על שינה בסוכה טען שדבר זה נוגד את קדושת הסוכה, שעל פי המתבאר בתורת [[הקבלה]] והחסידות מאיר בסוכה [[אור מקיף]] (מקיפים ד[[בינה]]) ועובדה זו שוללת את השינה בסוכה. ההדגשה על מקיפים של ספירת הבינה היא משום שספירת הבינה היא הדרגה שמובדלת בתכלית מהעולם בעוד שהספירות מתחתיה ([[ז"א]] ו[[מלכות]]) הם האור האלוקי המתלבש ובורא את העולם עליהם נאמר:{{הערה|שמות לא, יז. וראה זוהר חלק א רמז, א, חלק ג, רצח, ב שו"ת הרשב"א חלק א סימן תכג.}}"בששת ימים עשה ה' את השמים והארץ" וממילא אינם שוללים מהאדם את הנהגתו בענייני העולם. לעומת זאת, האור מקיף של [[בינה]] היא מובדלת מהעולם ושוללת את הנהגת האדם בענייני העולם.{{הערה|1=הרבי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 שיחות קודש שיחת יום שמח"ת תש"ל].}}

בדבריו מתבאר{{הערה|האמור להלן הוא על פי ביאור אמרתו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 211.}} ההנהגה של אי השינה בסוכה של אדמו"רי חב"ד שנהגו שלא לישן בסוכה וזאת משום שבשעה שהרגישו את קדושת הסוכה לא היה ביכולתם להירדם בסוכה (וברירה לא הייתה להם אלא לישון בביתם). ודבריו הם אף ביאור לכך שחסידי חב"ד נוהגים שלא לישן בסוכה (שהרי דבריו נאמרו בקשר למנהג החסידים כאמור) למרות שאינם מרגישים את האור מקיף ברמה שאינם יכולים להירדם. וזאת משום שידיעתם שבסוכה מאיר אור מקיף השינה בסוכה גורמת להם צער.{{הערה|ראה בהערות בשיחה שם, ומוכרח הוא שהרי תביעתו של הרבי הייתה לחסידים (שיכלו לישון) ורק שהאור אמור לגרום להם 'צער'. (וראה כעין זה להלן ממכתבי הרבי על צער החסידים מקדושת הסוכה.}}
ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את האור והקדושה, וממילא אינם חשים כלל צער מפני קדושתה; כי מנהג רבותיהם בידיהם וכהנהגת [[רב אחא]] המסופרת בגמרא{{הערה|סוכה לב, ב}} שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא אף שגם לשיטת רבו הנהגה זו היתה בדיעבד. נוסף על כך בדיני סוכה יש בזה סניף של מצטער; [[חסיד]]ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער.{{הערה|"שהרי אילו היה שומע מהרבי על דירה מסויימת שאין לישן שם, הרי מיד היה מוציא משם את מיטתו וכל חפציו ויושן בחדר אחר" (שיחת יום שמח"ת תש"ל).}} ומצטער פטור מן הסוכה!

הרבי במכתביו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כט עמוד 500 וראה שולחן מנחם אורח חיים חלק ג עמוד רט ואילך ובהערה תרגום מכתב באנגלית.}} ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה היא משום בזיון בקדושת הסוכה ומצטער{{הערה|אף שאינו מציין את דבריו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] ועניין ה'אור מקיף' מרוח הדברים נראה שמיוסדים על אימרה זו אלא שמתפרשים בשפה הלכתית.}} ואף ביאר את הסיבה להקפדה על השינה דווקא, שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה של האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו אצל חסיד שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער בשנתו.{{הערה|מדברי הרבי נראה שמקשר שני הדברים יחד בזיון הסוכה והצער ראה במכתב בשולחן מנחם שם.}}

בדבריו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] יש להבהיר לכאורה כמה פרטים: א. איך יתכן שבעוד ההלכה מחייבת שינה בסוכה (ועד שסוכה שאינה ראויה לשינה פסולה לאכילה גם כן{{הערה|רמ"א סימן תר"מ}}) תוכנה הפנימי שולל שינה? (כלומר איך יתכן שענין הסוכה מחייב שני דברים הפוכים) ב. כיצד ישנו במשך הדורות כל גדולי ישראל?
וביאר הרבי על פי האמור בגדר חיוב השינה, שהמצווה אינה חיוב פרטי על שינה אלא חיוב כללי 'לדור בסוכה' ואצל אותם אנשים שאינם מסוגלים לישן בסוכה הדירה בסוכה מתקיימת באכילתם. ושוב שייך 'חיוב' לישן משום שהתורה מתייחסת לרוב האנשים שביכולתם לישון בסוכה וממילא חייבים בשינה שהרי זה חלק מדירתם. ומסיבה זו גם לא 'חסר' בקיום מצוות ישיבה בסוכה בהעדר השינה בה, לפי שאין חיוב פרטי לישון בה אלא חיוב כללי לדור ואצל המצטער קיום המצווה בשלמות היא באכילתו. (זה גם הביאור ש[[שמחת בית השואבה]] נתקנה מלכתחילה באופן שמבטלת את מצוות השינה כאמור וודאי שלא נחסר על ידה בקיום מצוות ישיבה בסוכה לפי שקיום המצווה נעשה בשלמות על ידי האכילה והשתייה בה).

בפרט השני ביאר הרבי שני פרטים (הן מצד האנשים והן מצד גילוי האור מקיף):
א. אף שבין גדולי ישראל שלפני החסידות היו שידעו מתורת [[הקבלה]] ולמרות זאת ישנו בסוכה. זאת משום שהשינה שלהם הייתה בדרגה גבוהה - לא תוצאה רק של מנוחת ה[[גוף]] אלא עבודת ה'.{{הערה|על דרך מאמר חז"ל: בעת השינה ה[[נשמה]] 'שואבת' חיים מלמעלה. (בראשית רבה יד, ט. פרקי דר' אליעזר יב).}}(וזה שהנהגת אדמו"רי חב"ד הייתה שלא לישון אף ששנתם הייתה שינה נעלית (והאור לא היה אמור להפריע) היא משום שהם המשיכו את העניין המבואר להלן - שהאור מקיף יורגש בפנימיות עד שיפריע לישון).
ב. למרות שהאור מקיף האיר בסוכה בכל הדורות, המשכתה בהרגשה באופן פנימי שייך בעיקר לחסידות חב"ד ול[[אדמו"ר האמצעי]] בפרט. וזאת משום שעניינה של תורת החסידות להביא את העניינים האלוקיים שגם השכל האנושי יבין וישיג את עניינם ועד שישפיע בחיי הגוף. ובחסידות חב"ד גופא עניינו של [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ספירת הבינה דווקא הוא עסק וגילה וביאר את עניין זה של מקיפים דבינה.{{הערה|שם=אדה"ז|"שלא נמצא מקום שכתוב שה[[אדמו"ר הזקן]] לא ישן בסוכה"- שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 וצריך עיון).}}{{הערה|"משאין כן אחרים, כגון תלמידי המגיד שעסקו בעניינים אחרים שבמצוות סוכה" - שיחת [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] (ואולי בא ליישב בזה דברי הנימוקי אורח חיים (סימן תרל"ט) "אבותינו ורבותינו מתלמידי הבעש"ט מסרו נפשיהו על שינה בסוכה").}} משום שעניינו שלו היה ספירת הבינה שעניינה המשכת האור בכלי (-המשכת המקיף בפנימי - עניין הישיבה בסוכה) לכן תבע ה[[אדמו"ר האמצעי]] גם מהחסידים להרגיש את האור מקיף ועד שיפריע לשנתם.

==שונות==
בהתוועדויות של חג הסוכות, שמחת תורה ושבת בראשית של שנת תש"ל, האריך הרבי בביאור מנהג זה וביאורו. ובקשר לזה הדגיש הרבי ב[[התוועדות]] של שבת בראשית, שאין בדבריו משום הוראה שלא לישן בסוכה, "אדרבה הרוצה לישון שישן 'ושכבת וערבה שנתך'...ושאף אחד לא יפרעו", ודבריו הם רק לבאר את המנהג הקיים וביאורו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] בענין.{{הערה|אמנם בהזדמנות אמר הרבי שמכיוון שהנהגת [[הרבי הריי"צ]] שלא לישן ממילא ההולכים בעקבותיו עליהם לנהוג כמותו וכהנהגת רב אחא בדרך רבו רב כהנא.(המלך במסיבו עמוד סב ואילך וראה שיחות תשרי תש"ל).}}

בשנת [[תש"ן]] בעקבות מחלוקת שעורר מנהיג הפלג הליטאי בא אל הרבי אחד מראשי הישיבות - הרב צבי כהנא בטענה על אי השינה בסוכה. הרבי השיב לו כי מנהג זה נהוג בחב"ד רבות שנים והוא קיים אף בקהילות נוספים כבעלז, כך נהג חמיו הריי"צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד ה[[אדמו"ר הזקן]] שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו"ע. ובכל השנים לא היו על כך שאלות מצד גדולי ישראל ובכללם: רבי חיים מוולוז'ין, רבי יצחק מוולוז'ין, רבי חיים מבריסק, רבי חיים עוזר גרודזינסקי, והתעוררות על כך היום היא עצת הס"מ, הרוצה לזרוע מחלוקת בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את הגאולה השלימה. (בדבריו אלו הבהיר הרבי על כך שתוכנם של הטענות ואופנם (ואי ההתעסקות עם דברים החיוניים לעם כהפצת היהדות ושמירה על צדק ויושר בהנהגת הישיבות והעמדת רבנים וראשי ישיבות) מעידים שמקורם אינה יראת שמים אלא עצת היצר לזרוע מחלוקת. (טענה המתחזקת בעקבות כך שהטענה על אי השינה בסוכה התעוררה על ידי אנשים שלא התעסקו בפסיקת הלכה והעידו על עצמם שאינם בקיאים בה דיים (וכלשונם:"אין לי יד ורגל בהלכה").{{הערה|ראה הסכמת ראש ישיבת פונביז' על ספרי הרב צבי כהן ('הגעלת כלים') וראה התוודויות [[תשמ"ה]] {{מקור|מתייחס לכךבאחד ההתוועדויות}}.}}).{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 חלק מדברי הרבי בעניין] וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 ואילך.}}

== ראו גם ==
* [[סוכה]]
* [[נוי סוכה]]
* [[מנהג]]
* [[התקשרות]]
== לקריאה נוספת ==
*[[שולחן מנחם]] - אורח חיים חלק ג עמוד רט.
*[[ידבר שלום]] חלק ב' סימן כ"ז.
*[[מבשר טוב]] עמ' שכ"ו ואילך.
*[[היכל הבעש"ט]] חלק ד' עמוד עא, חלק ה' עמוד סב.

==קישורים חיצוניים==
* [[הרבי]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=226 לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 211]''' ביאור בדברי האדמו"ר האמצעי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&st=&pgnum=233 תרגום ללה"ק בספר שערי הלכה ומנהג] אות רסח.
* [[הרבי]] - שיחת '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=103 יום ב' דחג הסוכות], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 יום שמחת תורה]''' ו'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=170&hilite= שבת בראשית] תש"ל''' - ביאור ופלפול בפרטי המנהג וטעמו. (בתרגום ללשון הקודש [[קובץ:שיחת [[שבת בראשית]] תשל.pdf|קובץ התוועדויות [[שבת בראשית]] [[תש"ל]] עמוד 19]] - בהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]] צירוף כל השיחות יחד.
* [http://haoros.com/kovtzim.asp?yr=5747 קובץ הערות וביאורים גליון 362] - דיון ופלפול בביאורו של האדמו"ר האמצעי.

{{הלכה}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]] [[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]

רשימת תלמידי הקבוצה

2016-08-01T21:52:50Z

לכתחילה:

דף זה מרכז את שמות התמימים שלמדו ב[[קבוצה]] - 770 החל מהשנה הראשונה [[תש"כ]]-[[תשכ"א]]. רשימה '''חלקית''' בלבד.

==קבוצה תשכ"ב==

יוסף הומינר | [[אהרן הלפרין]] | [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] | [[אשר לעמיל כהן]] הכהן | [[משה ליפש]] (ז"ל) | בנימין מזרחי |[[אלימלך צוויבל]] | יעקב צירקוס | [[נחום קפלן]] | [[מיכה שטיינמץ]] | [[נחום שטרנברג]] |

==קבוצה תשכ"ד==
שלום לייב אייזנבך | [[מרדכי שמואל אשכנזי]] | אברהם אבא ברוק | [[שלמה גלעדי]] | [[יקותיאל גרין]] | שמואל הבר | אהרון הלפרין | [[שלום דובער וולף (קרית מלאכי)|שלום דובער וולף]] | מרדכי זילברברג | מנחם חנזין | אלחנן יעקובוביץ' | אריה יהודה לייב לוין | [[בן ציון ליפסקר]] | מאיר לרר | חיים אשר זעליג סלומון | מאיר פרידמן (חצור) | ברוך קפלן | שלום שירום

==קבוצה תשכ"ה==
עמנואל אלטהויז | [[ישעיהו הרצל]] | [[מנחם מענדל וולף]] | שמואל יחזקאל הכהן

==קבוצה תשכ"ו==
אברהם אלתר הבר | [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]] | [[עמרם מלכא]] |רפאל נחום כהן | שרגא פייטל סודקביץ |

==קבוצה תשכ"ז==
[[יעקב הורוביץ]] | [[יהושע יחזקאל סופר]] | [[דוד מאיר דרוקמן]] | [[יהושע מונדשיין]] | [[יוסף שמחה גינזבורג]] | {{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=77969 תמונות ושמות של חלק מחברי הקבוצה]}}

==קבוצה תשכ"ח==
[[שלום דובער וולפא]] | [[דוד נחשון]] | [[יקותיאל מנחם ראפ]] | [[דב אלראי]] | [[שלום ברוכשטט]] |

==קבוצה תשכ"ט==
[[שלמה זלמן לבקיבקר]] | [[מרדכי צבי אלפנביין]] | [[חיים אשכנזי]]

==קבוצה תש"ל==
[[ישראל יוסף הנדל]] (מגדל העמק) | [[מנחם מענדל טננבוים]] (י-ם) | [[יוסף יצחק סגל (מגדל העמק)]] | [[יצחק אייזיק קעניג]] (ראש [[תומכי תמימים לוד|ישיבת לוד]]) | [[יוסף יצחק לבקיבקר]] | [[קלונימוס קופצ'יק]] (חדרה) |שמואל שטרן (רחובות)

==קבוצה תשל"א==
[[משה מרדכי ארנשטיין]] | [[חיים שלום סגל (עפולה)]] | [[יוסף יצחק אבלסקי]] | [[אהרן יצחק לייכטר]] |

==קבוצה תשל"ב==
[[מנחם וולפא]] | [[משה דיקשטיין]] | [[צבי לידר]]

==קבוצה תשל"ג==
[[יצחק גולדברג]] | [[נחמן יוסף טברסקי]] | [[ברוך בועז יורקוביץ']]| [[אהרון דוב הלפרין]] |[[יוסף יצחק וילשאנסקי]] |

==קבוצה תשל"ד==
[[עזרא ערד]] | [[אברהם מנחם כהן]] | [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]]

==קבוצה תשל"ה==
[[יצחק יהודה הולצמן ]] | יוסף שמואל הרשקוביץ | [[דוד וועקנין]] | [[יואל ימיני]] | משה לדיוב | אברהם מקוביצקי | יוסף יצחק נפרסטק | [[זאב פרידמן (צפת)|זאב פרידמן]] | יהודה קליין

==קבוצה תשל"ו==
[[דוד אולידורט]] | נפתלי גרינולד | מענדל זלמנוב | פייביש זלמנוב | אלי כהן | בערל לבקובסקי | יוסף יצחק לוין | בצלאל לשס | הירשעל נוטיק | יוסקה שפרינגר |

==קבוצה תשל"ז==
[[הירש פרבר]] | [[בועז סגל]] | [[שלמה יהודה סגל (עפולה)]]

==קבוצה תשל"ט==
שלמה אלפרוביץ | [[שלמה מאיר יששכר מארק]] | אליעזר שלמה חסקינד

==קבוצה תש"מ==
[[יצחק גרוזמן]] | [[שלמה זלמן לנדא]]|אברהם כהן|

==קבוצה תשמ"א==
יחזקאל מרקוביץ' | [[יוסף יצחק בוטמן]] | [[מנחם מענדל ברוד]] | [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מנחם מענדל גורביץ']] | [[ישראל הרשקוביץ]] | [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] מנשה אלטהויז

==קבוצה תשמ"ב==
מנחם מענדל גליצנשטיין | [[זאב פיזם]] | שמואל קוביטשעק |טובי' יעקובוביץ | [[אליהו וילהלם]] | [[יעקב סנגאוי]] | בגין קלימי | [[נפתלי שפרינגר]] |יצחק מאיר הלפרין

==קבוצה תשמ"ג==

[[שמעון גורליק]] (נהריה) | יוסף ריבקין | [[פרץ אוריאל בלוי]] | [[חיים פרוס]] |
[[שמעון בן ציון אייזנבך]] (אילת) | דוד פרידמן | [[שלום דוב גרוזמן]] (שליח בוינא) | [[צבי מאיר וינפלד]]

==קבוצה תשד"מ==

פנחס טודרוס אלטהויז | שאול משה אליטוב | משה אקסלרוד | [[אפרים בוגרד]] | יצחק בלוי | זלמן ברקוביץ | ישראל גליס | משה צבי הלפרין | בנימין נחום זילברשטרום | ירמיהו זלמנוב | יחזקאל חנונו | מרדכי ידגר | בצלאל יקונט | שמעון ירדני | [[מרדכי מנשה לאופר]] | [[נפתלי ליפסקר]] | [[משה מרינובסקי]] | [[יהושע סגל]] | [[בנימין קופרמן]] | [[משה קורנט]] (נשר) | משה ריבקין | יעקב שטיינברג | אהרן שיפמן | [[יעקב אריה שמולביץ]] | מאיר סויסא | יצחק יעקב גלבשטיין

==קבוצה תשמ"ה==
חיים אוחיון | מענדל איזנבך | מרדכי גלזמן | ישראל גרינוולד | ישראל שכנא דברוסקין | אברהם הרוניין | מאיר הרשקוביץ | [[ברוך וילהלם]] | מנחם כהן | אברהם לוי | [[רפאל שמשון לוינסון]] | יצחק לפקיבקר | רפאל לרר | נפתלי מרינובסקי | זלמן נוב | מנחם נוימן (אבן יהודה) | יוסף יצחק נפרסטק | יגאל עובדיה | צבי ערנטרוי | דרור פרומר | מרדכי יואל פרידמן | אליעזר פרסיה | יוסף יצחק קפלן | יוסף קרסיק | יעקב רבינוביץ | אליעזר שמולביץ | [[נחמיה שמרלינג]] | אבינועם תעיזי |

==קבוצה תשמ"ו==
יוסף אולידורט | בנימין אקסלרוד | מרדכי מישולבין | ברוך מרגליות | [[שניאור זלמן גורליק]] | רפאל בוסי | שמואל חיים צבי בקרמן

==קבוצה תשמ"ז==
[[שאול אקסלרוד]] | דניאל קריאף | אשר דייטש | יוסי ליפקין | [[אריה זאב וועג]] | קלמן ויינפלד | זושא אבלסקי | מנחם וייספיש | שמואל זוהר | משה אהרן משי זהב | [[שמואל קראוס]] | אליהו ויספיש | יהודה חלילי | בנציון פרידמן | [[צפריר ולנר]] | [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] | [[אורי מרדכי ליפש]] | מאיר אליטוב |מאיר סגל | שמואל לוין | יעקב טורנהיים | [[יעקב שוויכה]] | [[בנימין ליפשיץ]] | בנימין לרר | יעקב ערנטרי | רפאל בכר | יונה פרוס | דובער סגל | שניאור וילהלם | יוסי בקרמן | דורון שוורץ | חיים מנדלסון | נחום ערנטרי | אברהם לוי | שמעון אייזנבך | מנחם שיינגרטן | שמואל לנדא | אליעזר ויספיש | [[שמשון פיזם]] | זאב קפלן | [[יעקב משה מנדלסון]] | [[יוסף צבי צירקוס]] | יוסי תמם | שמואל לוין | יעקב טורנהיים | יצחק שטיינמיץ | שלום פוזילוב | שמואל קוט | שמואל טייכמן | ישראל ריבר | שאול רוזנבלט | אברהם הרשקופ | יוסף ערנטרי | מנחם מייזליש | יצחק אברמי | חיים שאלט | [[זלמן גורליק]] | חיים סלונים | [[ישעיה זושא אבלסקי]] חיים וולף

==קבוצה תשמ"ח==
שלום דובער בלוי | פנחס וישצקי | יוסף משי זהב | שניאור זלמן וולף | משה הבר | ברוך כהנא | יצחק גולדשמיד | אליהו שניאורסאהן | שבתאי מיכאלשווילי | בנימין גרין | חיים זבדי | שלמה לרר | יוסף אייזנברג | שאול בן שחר | שמואל גלבשטיין | [[שניאור זלמן רודרמן]] | בניהו חסין | מרדכי זיגלבוים | שחר ולנר | אלחנן מישלובין | חגי חסין | [[יהודה בוטמן]] | משה הלל | שלום גוטליב | שניאור יוזביץ | ישראל ליפש | יוסף יצחק סלונים | משה מעטוף | יוסי בורשנסקי | מיכאל קריספיק | מנחם חפר | יואל פורסט | אביעזר רפאל מור יוסף | מנחם ערנטרי | שמואל ערנרטי | מנחם מענדל דהן | [[יוחנן בוטמן]] | יעקב נקי | אהרון חנונו | חנן כוחונובסקי | גדליה כץ | יגאל כספי | שלמה ליפש | יעקב נקי | אוריאל דונל | פנחס סלפושניק |אברהם אבא קורנט|

==קבוצה תשמ"ט==
שגיא הר שפר | [[משה אורנשטיין]] | [[מאיר אשכנזי|מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)]] | שלמה וילהלם | ראובן בראל (אלאשווילי) | ישראל הלפרין | [[יעקב גולדשמיד]] | שמשון טל | אברהם רוחמקין | בנימין ביטון | יצחק ארי'ה לייב יעקובוביץ | אהרון גליס | [[זלמן נוטיק]] | [[יוסף חיים רוזנבלט]] | זאב מינצברג | יוסף רבינוביץ | שניאור זלמן גרוזמן | ישראל ניסן מור יוסף | מאיר הולצברג (אלעד) | שניאור זלמן וובר | יוסף יצחק הלוי הבר | מנחם מענדל לבקיבקר | פנחס כהן | [[עוזי קפלון]] | שלום רייכמן | שניאור הניג | [[ברוך סלונים]] | דורון שאער | ניסים נחמיאס | יוסף יצחק יפרח | ישראל ליפסקר | אשר ביטון | ברוך וילהלם | מנחם זוהר | יוסף ליפש (חיפה) | ינעם בן הרוש | מרדכי פינקוביץ | שמחה אופנר | צבי הרשקוביץ

==קבוצה תש"נ==
אליהו אוחיון | חיים אטיאס | מרדכי אייזנבך | רחמים אייזנברג | שמעון אלהרר | שאר ישוב אלחרר | מיכאל אלפרין | מנחם אמיתי | אברהם בארנס | שלמה חיים בלפר | יאיר בס | רפאל ברדה | [[נועם ברטוב]] | עזריאל בריל | זאב ברנשטוק | אליהו גבאי | עקיבא גולדשמיד | יצחק גזולי | שלמה דואק | [[מנחם מענדל דונין]] | צמח הלל | שניאור הלמן | [[שניאור זלמן הרצל]] | אברהם יעקב וובר | אבנר ווהב | [[אליהו וולף]] | אליהו וולצקי | יעקב ויספיש | יהושע זייגן | אבירם זילברברג | מאיר ז'נו | טוביה חבקין | אליהו חבר | נריה גמליאל חסין | ישראל טייכמן | אברהם טיישדלר | מרדכי טנג'י | יוסף יצחק יצחקוב | משה דוד כהן | צבי כהן | אליהו לוי | דובער לויטין| [[ ברוך ליפקין]] | יוסף יהודה ליפש | [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל לייב ליפשיץ]] | איתן לירן | [[אברהם מאן]] | אהרן מזרחי | קלמן מיכאל | דובער מיכאלשוילי | יוסף מלכא | [[מנחם מאניש מן]] | יאיר מעודה | שניאור זלמן מעטוף | יצחק מרקוביץ | ישראל נמירובסקי | שלמה יהודא סגל | שי סוקניק | ניסים סלמן | אילן סננס | נתנאל סעיד | צבי עמיתי | אליהו פטרבורסקי | פינקוביץ יוסף יצחק | [[יקותיאל ליפא פלדמן]] | גרשון פקטור | יום טוב יהודה קובלקין | מרדכי ניסן קורנט | [[יעקב קטן]] | מיכאל קלמן | אליעזר קרוגליאק | יהושע קרישבסקי | מנחם שאער | יצחק שיינר | בן ציון שמח | [[פנחס שנור]] | יוסף יצחק תעיזי

==קבוצה תשנ"א==

נחמיה קפלון | שלמה דייטש | פישל העניג | שלום מישולבין | יעקב הבר | אסף אמיתי |נריה ישעיהו | [[חיים אליעזר אשכנזי]] | שמריהו לרנר | [[יוסף ישעיה ברוין]] | נחמן סגל | מנחם אדרעי | יצחק קורץ | אהרון מנגמי | אלחנן סגל | עמנואל חביב | שמואל גדליה מנדלזון | שמעון ויינר | ברק כוכבי | אבינועם אהרוני | מענדל וילהלם | דוד פלדמן | נחום רוקח | שלום שיינר | יעקב כהנא | אהרן קרניאל | דוד אופנר | בצלאל מזרחי | שלום גרינוולד | מחם מענדל קפלן | [[הוד דוד אריה]] | משה גרוזמן | מנחם מענדל קליין | מאיר אלפרוביץ | אוריאל שחר | נועם רוט | לוי הענדל | מנחם מיכאלשוילי | [[משה גרוזמן]] | ירון אברהם | [[ישעיה אלעזר כהן]] | אברהם קדוש | נתנאל אביעד | מרדכי יהושע יעקובוביץ | מרדכי שיינר | צבי פינסקי | צבי גרינברג | [[אפרים פישל דמיחובסקי]] | מלכיאל מחפוץ | יוסי נחשון | יעקב יוסף קופרמן | שמעון אלמליח | יעקב מויאל | יוסף יצחק ניסילעוויטש | חיים פיזם | [[ישראל אלפנביין]] | [[שמואל שלמה ליפשיץ]] | שמעון לסאוו |יוסי מרקוביץ

==קבוצה תשנ"ב==
שלמה חיים אברהם | צבי אדלר | לוי אדרעי | גלעד ברטוב | מרדכי ויסברג] | אפרים יהושע גרינברג | יהודה דונין| מנחם מענדל הנדל| שניאור זלמן וינפלד | יוסף וולף (חרסון) | יוסף וולף (ביתר) | טוביה ויגלר | שבתי ויינטרוב | שמואל ויינקרט | נח וייספיש | יהודה לייב זילברשטרום | רפאל חימי | שמואל טייכמן | אלחנן יעקובוביץ | אברהמי ליפסקר | שלומי מזרחי | יקיר מלכה | צבי סלונים | לוי יצחק ספרנוביץ | שלמה חיים פלדמן | נחום פרסמן | שלום פש | יחיאל קוצר | אבי קדוש | אברהם קרביצקי | שלום שיינר | דובער קעניג |צבי ליפשיץ | אלחנן ישראל הכהן | [[יחיאל קוצר]] | שלום לפקיבקר (ערד) |

==קבוצה תשנ"ג==
זליג אשכנזי | אביחי רוטשילד | יוסף יצחק קרישבסקי | דובער גורביץ | מנחם מענדל משי זהב | מאיר הולצברג | גיל סודרי | [[עמוס כהן]] | מענדי ג'רופי (הזמר) | [[יוסף יצחק פריימן]] (זכרון יעקב) | [[דניאל גראבסקי]] | נחום ברגר | אשר גליס | יצחק אלחנן הכהן | משה אריאל הכהן רוט | נחשון פקטור | ישראל לבקובסקי | אריאל מדר | אליהו ברדוגו | שניאור זלמן גורביץ | שמואל אייזנברג | איתמר שיינר | יצחק נפתלין | עמיחי ליאני | איצ'ה סגל | זאב טביב | יואל פרידמן | מאיר סמדז'ה | יעקב לוי | משה משולבין | משה בלוי (ערבה) | יוסף יצחק ליפסקר | מנחם מענדל קורצוויל | אליהו קנטרמן | מאיר רוטר | יעקב בנימין לפקיבקר | יוסף יצחק סופר | דורון לינדמן | נועם כהן (אושען סיטי מרילנד) | שמואל הכהן סעידוב | חנניה הלוי לויוב | [[מנחם זיגלבוים]] | שניאור זלמן ניימרק |מנחם מענדל קוטנר | שלמה חיים ליסון | [[יוסף יצחק אליטוב]] | יהודה אריה זוהר |

==קבוצה תשנ"ד==
[[דב אקסלרוד]] | דניאל אהרון | יחיאל אוירכמן | [[יחיאל אופנר]] | חיים גלינסקי | שניאור זלמן גרינברג | שלום גופין | משה הורביץ | שלום הלל | [[שלמה הלפרן]] | יוסף וולף | חיים דוד לאופר | [[אריה לייב כהן]](ר"מ בישיבת חב"ד נתניה) | אריה לוי | יוסף יצחק לוין | משה לחיאני | יחזקאל ליפשיץ | יוסף לרר | פנחס מור | שמואל מינסקי | יוסף יצחק סילברמן | עופר פנר | [[אסף חנוך פרומר]] | [[שלום דובער פריימן]] |גדעון קיי| אברהם קנלסקי | יוסף רייניץ | יוסף שטיינברגר | יוסף שיף | [[בנימין מנשה ליפקין]] | שלמה רוזנבלט |מאיר כהן (ביתר) |שמואל אליעזר הכהן (ראש הכולל בנה"ח)|

==קבוצה תשנ"ה==
מנחם מענדל אלוש | אליהו שלום אליאב | אריה ברוך בלוך | [[מנחם מענדל בלניצקי (מגדל העמק)]] | אליאב בנימין | שמעון ברגמן | איל ברק | שמעון גולדברג | ירחמיאל גורליק | דוד הלל | חוטר ישי הלל | [[שמואל הנדל]] | [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]] | יוסי ויפלד | [[אלאור וולנר]] | מנחם מענדל וואלף | שניאור זלמן זקלס | לוי יצחק טייכטל | מנחם מענדל טייכמן | שניאור טרבניק | אליהו לאסקר | צמח דוד שלום מזרחי | יואל שמחה מן | יוסף יצחק סלוין | יעקב סלונים | [[חיים פוזן ]]| משה פיליפ | [[יוסף יצחק פריימן]] | לוי צירקוס | [[אריה קדם]] | מנחם מרדכי קעניג | שניאור שניאורסון | ראובן קופצ'יק | [[מרדכי ביסטריצקי]] | חגי אוריאן | גרשון שנור | יוסף יצחק וינפלד | [[יצחק מאיר סגל]] | חיים פוזן | אביעד דישראלי | שלמה חיים קסלמן | דניאל קריצ'בסקי | [[אורי למברג]] | יוסף יצחק דרוק | [[אברהם חיים מזרחי]] | אריה מלכיאלי |

==קבוצה תשנ"ו==
יוסף מיירס | לירון אדרי | לוי יצחק אהרון | גיל דוד אוריאן | אהרון אוריאן | שלמה אלמלם | דודי אלרואי | יוסי אנגלמן | ירון בבלי | ישי בוגרד | דוד משה ביטון | בן-ציון בקרמן | אברהם בראך | חיים ברנד | מאיר ברנשטיין | שי גודי | שימי גולדשטיין | שמוליק גופין | מוטי גורליק | מנדי גרינפלד | יוסי דדון | זלמן דייטש | יוסי הבלין | שניאור הבלין | שמואל נחמן הבר | אפרים הלפרין | יוסי הנדל | שלום בער הניג | בני וולף | מנדי ועג | מישאל ורדי | ברוך שלום זהר | לוי חדד | יחיאל צמח חנזין | ידידיה חסין | מאיר טביב | יהודה יזדי | שוקי ירחי | יהודה לייב כהן | יוסי כהן | שלמה לדיוב | שניאור לדיוב | אהרן לוי | מנחם לוין | ירמיהו ליכט | יוסי ליפסקר | יואב למברג | בני לרר | פיני מדר | יעקב מוזיקנט | שלמה חיים מזרחי | לייזר מישולבין | גיל מנור | גאון יוסף מעטוף | שניאור מעטוף | יענקי מקס | איציק מרטון | ישראל יצחק משי זהב | שמואל נחימובסקי | שלומי ניימרק | שניאור נפרסטק | שאול נפתלין | יוסי סגל | יוסי סודרי | שלמה סלומון | אברהם פינקוביץ | שמוליק פלס | שמוליק קופרמן | רפי קורנט | אהרן קטורזה | מנחם קטשוילי | אליהו צבי קליין | אורי קנטרוביץ | דודי קסטנבאום | חיים קעניג | מנחם קרץ | יוסי רבינוביץ | נחשון רובין | לוי רוזנברג | מתניה רוטשילד | יהודה ריבקין | שניאור רייכמן | יוסי רפאל | יעקב שוורץ | שלמה שוורץ | שאולי שטיינבך | שמוליק שטיינברגר | גבריאל שטרסברג | [[משה שילת]] | יהושע שמעוני | יהודה שפלטר | נחומי ששונקין

==קבוצה תשנ"ז==

אשר אדרעי | שמואל צבי אזימוב | יוסף יצחק אייזנבך | משה יהושע אייזנבך | משה אליאס | מנחם מענדל אלרואי | מנחם מענדל בורגן | שמוליק ברגמן | משה ברנשטיין | מאיר גבאי | אלעזר גולדברג | אהרן דרוק | אריאל גורן | מנחם הלפרין | שניאור הלפרין | משה שמואל הרטמן | שמואל וייספיש | מרדכי אליעזר וובר | יוסף ורזוב | יהודה טויטו | בנימין כץ | מנחם מענדל לוין | דובער משה ליפש | שלמה ליצמן | יוסף יצחק ממו | לוי יצחק סגל
| נח סוליש | שמואל קוט | לוי יצחק קופציק | דב רוקח | שמעון ריינהולד | מנחם מענדל רסקין

==קבוצה תשנ"ח==
מנחם אברהם | אליהו דוד אדרי | בנימין יחזקאל אדרעי | שמואל אהרון | ציון רביב אוהב | שמעון אולמן | חיים שניאור זלמן אופן | שמעון דניאל איסטנר | רפאל אלטין | משה אליאס| חיים אלפרוביץ | חיים אלראי | מנחם מענדל אשכנזי | מאיר אשכנזי | שניאור זלמן בוקיעט | יואל בורגן | אהרון ביטון | שלמה בייטש | אלימלך בינשטוק | יונתן אשר בינשטוק | [[שניאור זלמן ביסטריצקי]] | צבי בלוי | חיים מאיר גולדברג | [[שמעון גדסי]] | [[שלמה דניאל גולדפרב]] | נחום גולדשמיד | ניר גושן | שרון גושן | שמואל גלינסקי | חמדת אבנר גנץ | חיים דב בער ג'רופי | מנחם מענדל דדון | מאיר יהודה דהאן | יהודה דישראלי | זאב דב הלפרין | שניאור זלמן הלפרין | [[שניאור זלמן צבי הירש העכט]] | [[שלום דוב בער הענדל]] | אריה הרטמן | שלמה נתנאל הר-צבי | מאיר הרצל | [[מאיר ווילשנסקי]] | לוי יצחק וולוביק | עזריאל זעליג וולפא | שניאור זלמן ויגלר | מנחם מענדל וינר | איציק ויספיש | דוד זהר | יונתן זיגמן | משה זילברשטרום | יוסף זליקוביץ' | שניאור זלמן חביב | אברהם חדד | חיים אליעזר חיטריק | שלמה חריר | משה טאלר | שמואל א. טברדוביץ | מאיר צבי טורקוב | שניאור זלמן ירס | ערן כהן | אליהו כהן | מנחם מענדל א. כהן | גדליה אליהו כהן | מנחם מענדל כהן | לוי יצחק כהן | שניאור ז. כהן (סעידוב) | דוד חי לדיוב | ישעיהו צבי ה. ליברוב | חיים מאיר ליברמן | עזריאל שלום מוזיקנט | עמנואל מזרחי | שמואל מנחם מזרחי | משה מייזליש | יוסף יצחק מלמד | ברוך מנדלסון | מרדכי אריה לייב מנדלסון | יוסף יצחק מרזל | ברק משרקי | שלמה נחימובסקי | [[מנחם מענדל נחשון]] | אליהו סגל | חנני סגל | שמואל סגל | ראובן שמעון סויסא | מנחם מענדל סלבטיצקי | לוי יצחק סלומון | חננאל פיזם | יואל זאב פינסון | מנחם מענדל פלמן | יוסף יצחק פלס | צבי פרידמן | שניאור זלמן פרידמן | [[לוי יצחק פרלשטיין]] | מרדכי קוסאשוילי | שניאור זלמן קורץ | יוסף דוד קטורזה | אברהם קלר | אברהם אהרון קעניג | שניאור זלמן קעניג | נחום קפלן | [[אליהו חיים קריאף]] | מאיר ש. קריצבסקי | שניאור זלמן קרישבסקי | [[לוי אריה קרץ]] | יונתן רובין | דוד מתיתיהו רוזן | אהרן נפתלי רוזן | יוסף יצחק רוזנברג | שמואל לייב רוזנברג | [[אברהם ישעיהו רייניץ]] | דב רינקוף | מנחם מענדל שארף | מנחם מענדל שטרסברג | מאיר שיינר | לוי יצחק שמח | יונתן שפיצר | בועז שרון

==קבוצה תשנ"ט==
יהודה טויטו | חיים מאיר בורגן | ישראל בייזר | ישי גבאי | [[ישעיהו גולדברג]] | משה גולדשטיין | יעקב נחום גופין | דוד גורביץ | יצחק גלבשטיין | יחיאל מיכל דאברוסקין | מאיר הבר | יוסף הלפרין | אברהם וואלף | מנחם מענדל וילהלם | שלום שמחה זילברשטרום | יהושע יעקוביאן | זלמן כהן | טל לוי | מנדי לייכטער | הלל מונדשיין | נחמן מנדלזון | דוד עידה | נחום פינסון | ישראל קופציק | אלי'הו שמעון קליינברג | אלעזר מרדכי קעניג | דוד קפלן | חיים אלימלך רבינוביץ | משה שארף | יהודה שלג |

==קבוצה תש"ס==
שלום אברג'ל | אלעד אוריאן | אברהם אושר | עמית אטדגי | אליהו איידלקופ | שמעון אייזנבך | יעקב דב אייזנבך | דניאל אלאשוילי | שלמה אלבז | ליאור אלמלם | אשר אלפנביין | מנחם מענדל אלפרוביץ | שניאור זלמן אלפרוביץ | יעקב אלראי | יוסף יצחק אמיתי | [[מוני אנדר]] | [[שניאור זלמן אשכנזי]] | מאיר אשכנזי | ישראל בוקיעט | שניאור זלמן בוקרב | יאיר בורוכוב | זלמן שלמה בינשטוק | שניאור בלוך | יששכר בן דוד | מנחם מענדל ברוך | אייל בריא | אפרים ברנשטיין | מנחם מענדל גאנזבורג | מאיר גדסי | מנחם מענדל גול | משה גולדשטיין | לוי יצחק גופין | שניאור זלמן גורי | שמואל גלדציילר | מנחם מענדל גערליצקי | מרדכי אברהם גרונר | יוסף חיים גרינברג | מנחם מענדל גרשוביץ | חיים עזרא דרוקמן | יעקב דרוקמן | אהרון דרורי | דוד דריזין | דוד משה דרעיזין | יצחק הבר | ברוך הגמן | יוסף הולצברג | יוסף מנחם הלפרין | נחמן הלר | אלון המבורגר | שלמה זלמן העכט | בני וגנר | [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] | יהודה וולפא | מנחם מענדל ויגלר | [[שלמה חיים וינפלד]] | חנוך יואל וינר | זאב ויסברג | יוסף יצחק ויסמן | פנחס וישצקי | שמעון ועקנין | [[אפרים וקסלר]] | [[נועם זיגמן]] | רועי זיגמן | נתנאל זילברמן | ישראל זילברשטרום | יהודה זכריה | פנחס ירוחם פישל זקלס | גיל חדד | ברוך חדד | יצחק דוד חזן | מנחם מענדל חממי | מנחם מענדל חרותי | יואל טאפ | יצחק יחיאל טביב | רפאל טוויל | פנחס טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | יעקב אפרים טורנהיים | מנחם אשר טורקוב | אוריאל ימיני | יוסף יצחק יעקובוביץ | עזריאל יצחקי | אשר ירס | יוסף יצחק ישעיהו | יוסף יצחק כהן | בצלאל שמואל כהן | שמואל צבי הירש כהן | שמחה כהן | דרור כהן | דוד כץ | אהוד ישראל לדרמן | יגאל לוטקין | שניאור זלמן לוין | יעקב דוד לייטר | שניאור זלמן ליסון | שניאור זלמן ליפסקר | יעקב ליפש | יעקב נעם מזוז | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל מינצברג | נתן יהודה מינצברג | יוסף יחיאל מלוב | ישראל מלוב | [[אפרים מלוב]] | שניאור ממו | שמואל מעטוף | מנחם מענדל מקמל | אפרים מרזל | עמיחי מרינובסקי | [[ יהושע נויהויזר]] | מנחם מענדל נוימן | שמוליק נחשון | דן נפתלין | ישראל נרובסקי | שמעון סגל | [[שניאור זלמן סגל]] | ישראל סודרי | שבתיי סויסא | שמואל סטולין | אורן סיבוני | שי סייג | יצחק חיים ספרנצ'יק | בועז ספתי | אבי עובדיה | אברהם פופאק | ירון פטאל | אריה אפרים פטברוסקי | מנחם מענדל פיקרסקי | חיים בנימין פרידלנד | מיכאל פרידמן | נתן נטע פריז | אחיקם פרייליך | אריה יהודה פרסמן | שלום דוב בער פרסמן | מאיר קוזלובסקי | חננאל קוט | גד קולטון | עמוס יצחק קיי | מיכאל קישון | בנימין מאיר קלי | דוד קלעצ'י | ישראל נח קמינצקי | לוי קמינצקי | מנחם מענדל קנלסקי | יוסף יצחק קעניג | שניאור זלמן קעשטיבוק | נועם קציר | מנחם מענדל קרומבי | יוסף יצחק קרץ | מאיר רבינוביץ | צבי רבינוביץ | שלום רוזנברג | מנחם מענדל רוזנפלד | מנחם מענדל רוכוורגר | עקיבא רומנובסקי | מנחם מענדל ריבקין | יהודה רייכמן | מנחם מענדל רייצעס | עקיבא שי ריפקין | יוסף מנחם שאולזון | אסי שאולזון | אריה שופט | מיכאל שטרן | מנשה שטרנפלד | יוסף שכטר | אריה שניאורסון | יעקב ישראל שניידר | מרדכי שניידרמן | ארז תעיזי

==קבוצה תשס"א==
אבי אבוקסיס | דודו אוחנונה | חיים ברוך אוירכמן | מנחם מענדל אופן | מרדכי אושר | צבי איזיקוביץ | מענדי איידלקופ | איתן אישבית | מנשה אמיתי | חיים אמיתי | יוסי אנטיזדה | יהודה אסרף | שלמה בונה | נתנאל בוני | שעיה בועז | שלום דובער בורגן | גילעד בזאל | אבישי בטאשווילי | אברהם ביטקין | יצחק ביר | יאיר בן דרור | יוסף יצחק בקשי | חיים הלל ברוך | נחום יצחק ברכהן | רפאל גולדמיץ | [[שמואל גולדפרב]] | מנחם מענדל גורביץ | ישעיהו גלויברמן | שמואל גליצנשטיין | מאיר פייביש גענוט | אלעזר מרדכי גרוסמן | משה גריזמן | שמואל גרינפלד | שעי' גרליצקי | שלום דגיאן | שמואל דדון | מענדי דוברבסקי | מענדי דיקשטיין | יוסף דמיחובסקי | יעקב דקל | צבי הירש דרוקמן | אלעזר ניסן הולצמן | שמריהו הלל | שלום הרפז | בערל'ה הרצל | נפתלי צבי הרצל | שרון הרשקו | מאיר ואזנה | שמואל אהרן וולף | שניאור זלמן ויגלר | יחיאל יעקב וילהלם | שניאור זלמן וילהלם | ישראל וינפלד | מנחם וינקרט | יוסף יצחק ויסברג | משה ויצמן | דוד ורדי | שאול חיים זוהל | משה מרדכי חדד | אריאל חדד | מענדי חייבי | שלמה חימסון | יקר חלילי | משה שמחה טברדוביץ | שניאור זלמן טורקוב | יהודה טייכטל | מאיר טרעגער | מנדל כהן | אביחי כהן | יחיאל יעקב כהן | רפאל לויוב | סנדר לושלסקי | שניאור זלמן ליברוב | אריאל למברג | מנחם מענדל לרנר | יוסף יצחק מור יוסף | דניאל מוריאל | אהרן אברהם מושקוביץ | אברמי מיידנצ'יק | שמואל חיים מלוב | אברהם שמואל מלכא | ארז מלכה | צבי מנדלזון | לוי מנדלסון | אלעד מעברי | שלומי מעטוף | ברוך משה מקמל | שלום דובער מרזל | אלחנן משה נחמנסון | צבי ניימן | שניאור זלמן סגל | נחמי'ה הלוי סגל | מענדי סגל | מיכאל אליהו סיטבון | [[משה דניאל עבד]] | שלמה חיים עזאגווי | מנחם יעקב עזריאל | יחיאל עמר | [[שמעון יהודה פיזם]] | יוסי פיים | מוטי פרידמן | מענדל'ה פרידמן | יהודה צבי קוזלובסקי | משה קוט | יובל ברוך קולטון | אברהם משה קומער | אהרן דוד קופציק | דב קוק | שמואל קוק | בנימיו שמעון קטורזה | [[אליהו אברהם קירשנבאום]] | אברהם קלי | יענקי קליין | אפרים נח קמיסר | [[אלעד קנטור]] | מנחם מענדל קסטל | שניאור זלמן קעניג | טל קפלן | שרגא קרומבי | יוסף יצחק הלוי קריצ | יוסף יצחק קריצבסקי | מנחם מענדל קרמר | אברהם מנחם רבינוביץ | מנחם מענדל רבינוביץ | יקיר רדי | רועי רוזנבויום | משה רוזנבלט | מנחם מענדל רוזנפלד | ינון רוט | דוד רוטבן | שמוליק רייניץ | שאול רייצעס | הראל שער | אסף שלמה שעתל

==קבוצה תשס"ב==
דוד אבוקסיס | שמואל חיים אביוב | אליהו פנחס אביוב | מנחם הילל אביוב | מנחם מענדל אופן | גדי אורבן | רפאל יוסף זלמן אושר | מאיר צבי אייזן | נועם מרדכי אליאס | אורי מצליח אלעל | ישראל אלפרוביץ | מנחם מענדל אלפרוביץ | משה אסולין | ישראל יעקב אשכנזי | יוסף יצחק בוקובזה | [[ראובן בורושנסקי]] | מרדכי ביכובסקי | יוסף יצחק בלוי | שלום דב בער בליניצקי | דוד בליניצקי | מנחם מענדל בליניצקי | אייל בן שמחון | שמואל בנימיני | רפאל בס | ברוך בקרמן | יעקב בר סלע | חיים ברנשטיין | עמי גדליהו | מנחם מענדל גדסי | ישעיהו גופין | דניאל גורדון | מנחם מענדל גינזבורג | משה גלייזר | ישראל גנזבורג | [[לוי יצחק גרונר]] | יצחק גרשוביץ | משה מרדכי דהן | דוד דימחובסקי | שלום דב בער דיקשטיין | יוסף דניאל | אליהו דקל | שמוליק דרוק | יוסף יצחק דרייפוס | [[מנחם מענדל הראל]] | שי הרמתי | שלום דובער וולפא | יוסי וילהלם | מענדל וישצקי | אייל זוכמן | נתניאל גדליה זיס | אברהם זלמנוב | מנחם מענדל זקלס | שלום דובער חביב | שלום דובער חזן | דניאל חסקינד | שניאור זלמן חרותי | יעקב אלימלך טהאלער | ישראל שלמה יהודה | אופיר יהודה | אברהם יחובוב | וינפלד יחיאל | אלדד יפת | אסף יוסף ירחי | שמעון כהן | מנחם אהרון כהן | מנחם מענדל כהן | אלעד כהן | יוסף יצחק כהן | מנחם אהרון כהן | אלחנן כהן | לוי כהן | שמוליק כפלין | מנחם מענדל כץ | מנחם מענדל לדיוב | מנחם מענדל לדיוב | שמואל לוזון | חיים לויטין | יניב ליליאב | אהרון מושקוביץ | יעקב מזרחי | אברהם מזרחי | יחיאל מינצברג | מנחם יעקב - זליג מיפעי | לוי ישראל ממו | דוד מנחם מעטוף | אלחנן (חוני) מעטוף | מנחם מענדל נפרסטק | אחי'ה סגל | יוסף יצחק סגל | שלמה יהודה סגל | שלום שניאור סודרי | נחום סטולין | אופיר סמימי | אופיר סמימי | מנחם מענדל ערד | [[מאיר ערד]] | מיכאל פזולאו | מנחם מענדל פלג | שניאור זלמן פרסיקו | אליעזר צייזלר | שניאור זלמן ציק | יחיאל יהודה קופצ'יק | אברהם קופצ'יק | שמוליק קליינמן | יצחק מאיר קליינמן | מנחם מענדל קמינקר | אלעזר מרדכי קעניג | חגי קפלן | שמוליק קרביץ | חיים קרישבסקי | יואל חיים רוזן | אלי רוזנברג | יוסף יצחק רוך | דוד מנחם מענדל שאער | יוחאי יהודה שאער | דניאל אהרון שהינו | יוסף יצחק שווארץ | דוד מנחם מענדל שטרסברג | מנחם מענדל שכטר | מנחם שמח | מנחם שערבי | [[חיים הלל שפרינגר]]

==קבוצה תשס"ג==
אריאל אביעד
| ישראל אדלר
| שמואל מנחם מענדל אוליבר
| אייל אונגר
| שמואל אופן (ב"ר יצחק)
| שמואל אופן (ב"ר דוד)
| שמואל אזיזה
| דוד אסרף
| לוי יצחק ארנשטיין
| דניאל אש
| יוסף יצחק בוארון
| מנחם מענדל בורגן
| מנחם מענדל בייזר
| [[שמואל ביסטריצקי]]
| יואל בליניצקי
| מנחם מענדל בקשי
| גיא ברגר
| שמואל גבירץ
| אליהו גוילי
| אברהם משה גולדברג
| יוסף יצחק ג'ייקובס
| יוסף יצחק דגן
| משה מרדכי דהן
| מרדכי דוקטורוביץ'
| משה דרוקמן
| יוסף היימן עורב
| מנחם מענדל הלפרין
| יניב הרשקוביץ נחשון
| יוסף יצחק ויינר
| מתן לוי ויצמן
| מנחם מענדל ועקנין
| מנחם מענדל חרבי
| יהודה טויטו
| יוסף יצחק טורקוב
| חנן דניאל טרכטנברג
| מנחם מענדל כהן
| מנחם מענדל כהן (רחובות)
| חנוך כהן
| רונן לגטיוי
| יפתח יעקב לוזיה
| מנחם לוי
| יוסף יצחק לוי
| יוסף יצחק לוי (פילפינים)
| אביאל לוי
| מנחם מענדל ליברמן
| מנחם מענדל לייכטער
| אליהו לנדו
| אליעד לנקין
| שמעון מאייר
| יעקב ישראל מזרחי
| יואל מיפעי
| שלום ממו
| מתתיהו מעטוף
| חגי מפעי
| מנחם מענדל מרגולין
| שרגא מרזל
| ישעיה מרנץ
| יוסף מרקוביץ
| אליהו נחום
| ישראל נחמני
| לוי יצחק נחשון
| שלמה יהודה סגל
| זאב סנדרוי
| מאיר שמואל סעיד
| מנחם עקיבא
| בנימין ערד
| דוד שלמה פיין
| דניאל פיש
| דובער פרבר
| אברהם יצחק פרודנשטסקי
| ראובן פרידמן
| בן ציון פרישמן
| דוד פרקש
| אברהם פרקש
| אהוד מרדכי צייזלר
| שלום דובער קארף
| יוסף יצחק קדוש
| דוד יהודה קולטיניוק
| שניאור זלמן קופצ'יק
| שי דוד קורס
| אריה לייב קישון
| ישי קלי
| יהושע קעניג
| מנחם מענדל קעניג
| יצחק קרומבי
| אברהם רבינשטיין
| לירון רחמים רווח
| הראל רחימי
| שמואל שארף
| מנחם ניסים שהינו
| יהושע שוורצבורויט
| אריה לייב שור
| אוהד שחר
| שמעון שניאורסון
| צמח צדק תעיזי

==קבוצה תשס"ד==
דוד אברג'ל | נתן אברהם | שניאור זלמן אוטומזגין | ראובן אורבן | יוסף אייזנבך | יוסף אלבז | מ. אליסון | יעקב אלמליח | יוסף יצחק אלפרוביץ | דן אלשטיין | ליאור אמור | גבריאל אמינוב | מתניה אנגלמן | יצחק אנטיזדה | שאול אסייג | אליעזר אשכנזי | אברהם באזיס | יובל בוים | ישראל בוקובזה | אברהם בוקסבוים | שניאור זלמן בורגן | שמואל בורנשטין | ניר ביטון | אליעזר ביכלר | יוסף יצחק בכר | זיו בלבן
| נתנאל בן מעש
| שאול בן שחר
| שלום דובער בנימיני
| צבי בס
| מרדכי בק
| ישראל מאיר בקשי
| יאיר בר
| עזריאל ברגר
| שלום דוב בער ברוד
| דוד גבירץ
| מנחם מענדל גודמן
| יוסף גולדברג
| שניאור זלמן גולדמיץ
| יוסף יצחק גולשטיין
| מ. גולשמיד
| אהרון גופין
| חנוך גכטמן
| מנחם מענדל גלויברמן
| גרשון גרצמן
| מאיר יהודה דוד
| יעקב דן
| יחזקאל דערען
| לוי הנאו
| מנחם מענדל הרשקוביץ
| יוסף ווגובסקי
| שלום דוב בער ויינר
| לוי יצחק וילנקין
| חיים ויס
| [[חנניה זהר]]
| יהושע זיגמן
| שמחה זאיאנץ
| פנחס זכרי
| משה חדד
| צבי חדד
| מנחם מענדל חיות
| שלמה טביב
| רועי טולדנו
| דוד טורנהיים
| נחום טננבוים
| דוד טרעגער
| מנחם מענדל יהושע
| מנחם ישעיהו
| ישראל כהן
| יצחק כהן
| אלעד כהן
| מאור כהן
| דניאל כלב
| יואל כפלין
| דוד כץ
| אסף כרמי
| שמעיה לוי
| שאול לוין
| יהושע ליפשיץ
| חיים ליפשיץ
| שניאור זלמן לישנר
| ברוך זאב לנקין
| עידן מגור
| נריה מזרחי
| שמואל ג. מנדלזון
| שמואל גרונם מנדלזון
| ישראל מנדלזון
| שמואל מנדלסון
| דוד מעטוף
| מנחם מעטוף
| ישראל מעטוף
| אברהם מקוביצקי
| אליעזר מקובצקי
| ישראל נתנאלוב
| אהרון סגל
| נתן סורגובט
| שמואל סיטבון
| מנחם מענדל סמדר
| מנחם עומר
| מנחם עמרם
| מנחם מענדל עמרן
| לוי ערנטרוי
| דוד פולק
| יצחק פורש
| דב בער פנחס פיזם
| אברהם שמחה פיין
| אהרן פינסאן
| אייל פלג
| מנחם מענדל פלדמן
| משה פלס
| שמחה פרידמן
| שמחה פרידמן(צפת)
| שלמה פרישמן
| ראובן קוניק
| יוסף יצחק קורנט
| יחזקאל קירשנבוים
| דוד קירשנזפט
| הישל קליין
| דובער קלמן קליין
| גרשון רובין
| נתן רוז
| שניאור זלמן רוזן
| ישראל רוחמקין
| זאב רויטמן
| שניאור זלמן ריינץ
| צבי שוקטי
| לוי יצחק שמואלי
| מנחם מענדל שפירו
| ינון ששון

==קבוצה תשס"ה==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
שלום דובער אופן | דביר איציק | לוי יצחק אליאס | חיים יוסף אליזם | מאיר יהודה אלפסי | לוי באום | יהודה בן זכאי | צבי הירש בראון |[[ חיים ברוד]] | מנחם מענדל ברון | שי שמואל בריגה | שניאור זלמן ברנשטיין | ישראל גבירץ | יהונתן גבעוני | אליהו יהודה גולן | חיים א. גלוכובסקי | שלמה חיים גרוזמן | מוטי גרומאך | ניר דוננפלד | יהושע הורביץ | שניאור יעקב הלל | צבי משה הלפרין | אמצי' הרמתי | אליקים ווייסגלאס | [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] | ארי' ולדמן | בנימין ועקנין | ניר חקק | ירון חרפק | שלום דובער טאלר | מנחם מענדל אלימלך יהודה | אהרן ימיני | מנחם מענדל ינקוביץ | לוי יצחק כהן | צחי כהן | שמואל חיים כהן | שלום לבקיבקר | שמואל לבקיבקר | אייל לוי | אליהו לוי | מנחם מענדל לוי | מנחם מענדל לנצ'נר | רועי דוד לנקין | מנחם יצחק לסקר | מנחם אשר מוריס | דוד שלום מזרחי | שמואל מחפוץ | דוד מינסקי | ברוך שלום מיפעי | מנחם מענדל מיפעי | דוד מרנץ | אהרן ארי' מרק | יוסף מרקוביץ | מנחם מענדל יונה נבון | יהודה נחמיאס | לוי יצחק ניסלעוויטש | עירן נקר | נדב יהודה נתן | חיים שלום סגל | יוסף יצחק סיימון | אלכסנדר ספיבק | מנשה עמרן | שניאור זלמן פייגין | חיים אליעזר פיקארסקי | יקיר פלד | שי פלדמן | שניאור זלמן פלדמן | יוסף נפתלי פלמן | מנחם מענדל פנר | יוסף יצחק פרבר | מנחם מענדל פרדני | יאיר פריגן | מני פרידמן | נדב פרידן | מרדכי פריימאן | מנחם מענדל פרקש | אלחנן צייגר | אהרן קוביציק | חיים נח קוט | [[משה קורנוויץ]] | מנחם מענדל קורנט | ברוך קטורזה | אהרן מאיר קיי | ארי' קירשנזפט | גיא קנטור | ארי' לייב קפלן | ישראל מאיר ראדאל | אלון רוזנשיין | שמואל ארי' רוך | שלמה רייניץ | אסף רפאל | שניאור זלמן שארף | שמעון י. שווארץ | שניאור זלמן שחר | מנחם מענדל שטיינר | רן שפירא | יוסף יצחק שרון | מנחם ישראל שרון

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
פנחס אלטהויז | דוד יוסף אליאס | אליהו מאיר אמור | שניאור זלמן בוטמן | שלום בוקיעט | יואל בורובסקי | ישראל בן-נון | שניאור זלמן ברוד | [[מנחם מענדל ברונפמן]] | אביב ברמי | שלום דובער ג'רופי | יעקב גאלדבערג | אברהם גולבצ'וב | עובדי' שמואל גורי | מנחם מענדל גורעוויטש | לוי יצחק הירץ | לוי הכט | אברהם וולס | יצחק זילברשטרום | שמואל זילזניאק | ניצן זרח | שמואל חיים חדד | שניאור זלמן חדד | אהרן חיים לייאנס | מנחם מענדל ליפסקער | מנחם מענדל מוזיקנט | מנחם מענדל מוזס | שניאור זלמן מושקוביץ | פנחס צבי מנדלזון | עידו מפעי | מנחם מענדל מרילוס | מנחם דוד מרנץ | אהרן נאבול | יעקב פריז | זאב קושנורסקי | חיים הלל קירנברג | לוי י. קנייבסקי | שלמה קעניג | יהודה קריספין | יוסף יצחק רוזנברג | יוסף רפאלוב

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
חיים מ. אלפרוביץ | יוסף יצחק בורגן | יוסף יצחק בייטש | ישראל בייטש | ברוך בלוי | דובער בעלינאוו | נתנאל דרורי | צבי הירש זלמנוב | חיים זקס | יצחק חדד | שמואל חדד | טהרני-ופה אדמונד | מנחם מענדל לישנר | מנחם מענדל לסקר | שלמה סלוין | אברהם קוק | יצחק קפלן | שמואל ראסקין | יוסף יצחק רבינוביץ | שלום דובער רבינוביץ

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
לוי יצחק אבייב | דובער אלפרוביץ | שלום דובער בקשי | אליעזר גלפערין | שניאור זלמן הולצברג | יוסף יצחק הורביץ | אליעזר זוננפלד | שניאור זלמן לביא | יהודה לויוב | מנחם מענדל ליצמן | יעקב מויאל | זבולון נתנוב | חיים שלום סגל | לוי יצחק סוסובר | משה פולק | אורן פייבישביץ | דניאל קהלני | מיכאל שלוש

;[[ישיבת הבוכרים]]
מרדכי אהרן | מנחם מענדל בנאמו | יוסף מיכאל ברון | חן ברק | שמואל גמליאל | מיכאל דברושווילי | שניאור זלמן זלמנוב | יוסף יצחק מלמד | חיים שמואל ממו | אביאל מעטוף | ישראל דוד מעטוף | רונן חיים עטייה | חיים פייזייב | רפאל קדביל | דוד רוז | יוסף יצחק רוזנצווייג | צבי ריבקינד

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
לוי יצחק ביטון | שניאור זלמן גודמן | ירחמיאל גורליק | דובער הרטמן | משה חזן | חיים ינקוביץ | אשר ישראלי | שלמה לבנוני | פנחס מוזגארשווילי | מנחם מענדל מרזל | זלמן סנטנר | יוסף יצחק פרוס | מרדכי קאיקוב | אלן קורק | עקיבא קמיסר

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
יאיר בורנשטיין | [[נדב כהן]] | אלעד שם-טוב

;בני ברק
אדם משה אריאל | מנחם ראובן ליאני

==קבוצה תשס"ו==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
יונתן אדמוני | חגי אהרן | ישראל אופן | יוסף אוריאן | יעקב ישראל אושר | ישי אלגזי | שניאור אליאס | יוסף אלקובי | מנשה אמיתי | מנחם אקוע | מנשה אראבוב | יוסף בוסי | שלום בלוי | ישראל בלוך | נח בלינצקי | דן בן חור | גלעד בר | שמואל לוי ברדוגו | דובער גדסי | אליהו גולדשטיין | יהושוע יצחק גור | שניאור גרופינקל | מנחם מענדל ברדוגו | מנחם מענדל גמליאל | משה דן |יהודה דיל | יוסף הלל | תנחום הרשקוביץ | שניאור וישצקי | [[שלום דובער וולף (צפת)]] | יוסף וולנסי | אלעזר שמעון ועקנין | אלימלך זאבין | בועז זכאי | דוד חביב | מנחם מענדל חלפא | יצחק חפץ | אפרים חרמ"ץ | יוסף טאוב | חנן טל | אהרן כהן | יוסף כהן | מנחם מענדל כהן | שלום דובער כהן | לוי יצחק דקל | יניב לוי | יהודה לורבר | חיים לוריא | מיכאל לי | מנחם מענדל ליפש | דניאל לנאו | משה מאזוז | שרון מושקוביץ | ישראל מידינציק | מנחם מענדל מינסקי | לוי מיפעי | יוסף מיפעי | זלמן מישלובין | אמיתי מעטוף | מצליח משה | לוי מרנץ | דוד משרקי | נחמן סגל | זלמן סוסבר | שניאור סעדי | יוסף יצחק עובדיה | חי עמנואל | משה עמוס | מנחם מענדל ערד | דוד ערנטרוי | טוביה פיש | מנחם מענדל פעלדמאן | מנחם מענדל פרידמן | ישראל ציקשווילי | מאיר קבקוב | אראיאל קהניאל | יוסף יצחק קופצ'יק | ארז גבריאל קורנפלד | נתן קירנברג | שמואל קלי | פריאל מאיר קלימי | שלמה קעניג | ישראל קפלן | שלום דובער קרומבי | מנחם מענדל קרישבסקי | אליצור רווה | יאיר רוזנטל | שניאור זלמן רותם | מורן שמעיה | שילו שאער | נתן שפאלטער | ישראל שפרינגר | שניאור ניסים תעיזי|

==קבוצה תשס"ז==
אולי אבוטבול | חיים אדרעי | אפרים אהרונוב | יריב אוחיון | חיים אושקי | יצחק איזגווי | אלי אליאב | שמעון אלקיים | ליאור אמתי | מנחם מענדל באראס | ישראל בורנשטין | יוסף יצחק ביטון | יהודה בלאטנר | בלינוב | רודי בנטי | שמוליק בקשי | לוי יצחק ברוק | שניאור זלמן בריסקי | אברימי גבירץ | גודמן | מענדי גרוזמן | ישראל גרנובטר | מרדכי דינערמאן | רפי דינרי | אליהו דיקשטיין | אשל הורביץ | מנחם מענדל הכטמן | מרדכי הלר | צאלי ווילשאנסקי | משה וולבוסקי | הרשי וולפא | מענדי וירט | אברהם יצחק זאיאנץ | חיים יהושוע זילבערנאגעל | יצחק זקס | אפרים חג'ג | אהרון חורושוכין | חיים ישראל חזן | זאב טביב | מענדי ידגר | מנדי יוניק | שניאור זלמן ישראלי | אביעד כלב | יצחק לאבסקובסקי | אלי לאופר | אריאל לוזון | לוי יצחק ליבעראוו | שייע ליפש | מנחם מענדל ליפשיץ | ישראל לנגזם | ברוך לנדא | שמואל לרנר | בני מאירי | יוסף יצחק מורדכיוב | יוסי מוריס | מנחם מענדל מטוסוב | מנחם מענדל מטלס | מענדי מייזליש | אילן מייערס | מנחם מענדל מינקאוויטש | משה מיעסקי | ישראל מלמד | מישאל מנגמי | ירמיהו מעהלמאן | ישראל מעטוף | יחיאל מיכל מרוזוב | רחמים נימני | [[יואל נפרסטק]] | יוסף יצחק סאבאל | נחום סאריטשוו | עקיבא סודרי | צבי הירש סטאליק | לוי סימפסון | מענדי סימפסון | יוסף יצחק סעלניק | חיים ישראל ספערלין | הושאל עסיס | שמוליק ערד | מנחם מענדל פיקרסקי | רועי פלוג | לוי יצחק פרוס | יצחק פרץ | אבי צוקרמן | לוי יצחק צפתמן | מנחם מענדל צפתמן | מרדכי קאסטינער | משה קארף | זאב משה קגן | לוי יצחק רביסקי | מרדכי ריטשלער | יוסי ריינהולד | אפרים רייניץ | מענדי שטיינר | מנדי שיפמן | מחפוץ שיקגו | [[איסר שפרינגר]]

==קבוצה תשס"ח==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
יוסף יצחק אבצן | יוסף יצחק אהרון | עזריה חיים אהרנבייב | יוסף משה אוחנונה | ישראל אוריאן | אברהם אורנשטיין | שם טוב אליאס | מנחם מענדל אלימי | שמואל אלישביץ | יוסף יצחק אמיתי | אברהם בוארון | אהרון בוטבול | ישראל בנימין בולטון | מאיר ישראל בוקצין | אלקנה בורוכוב | שמואל ביטון | יצחק יעקב בלולו | דביר בלומשטיין | לוי יצחק בן זכריה | מענדי בן עגו | יוסף בניטה | דוד משה ברדריאן | יעקב אוריאל ברוך | דובער בריסקי | לוי יצחק ברקוביץ | מנחם בשארי | מנחם מענדל גבירץ | בצלאל גבעוני | מנחם מענדל גוחפי | יהונתן גוריאצניק | אלקון גורפינקל | שניאור זלמן גמליאל | אברהם ג׳ובני | שלמה גנדל | מנחם מענדל דורון | דישראלי | נחשון שלום דובער הורביץ | משה ליב הכטמן | שמעון ווארקין | לוי יצחק שמואל ווייס | מנחם מענדל וולוסוב | יוסף יצחק שלמה זורנו | אברהם זילברמן | ישראל יצחק זלמנוב | אברהם זקס | פנחס חבבו | אליהו חביב | מנחם מענדל חביב | מנחם מענדל טהאלער | עומר ישועה | יוחאי יעקובוב | יאיר יצחייק | אביאל כהן | שלום דניאל כהן | שניאור זלמן כהן | דוד כפלין | לוי יצחק לוי | יוסף יצחק לוין | משה סעדיה ליברוב | משה ליכשטיין | שניאור זלמן מזרחי | יקותיאל יהודה מיודובניק | מנחם מענדל מיפעי | שניאור זלמן מלכא | יהודה מנדלסון | יחיאל מאיר מעטוף | נתנאל יצחק מעטוף | ישראל יהודה ליב מעל | יהונתן משה | שמואל מרדכי נוטיק (שליח בקניה)| אשר יהונתן נוי | מנחם מענדל ניסילביץ | ברוך מרדכי ניר | יחזקאל נפרסטק | דניאל נתנאלוב | יוסף יצחק סגל | צביקה סגל | יוסף יצחק סימה | אדיר סלמה | שניאור זלמן סמדר | מאיר חי עזיזה | מרדכי עמור | גד רון גואל עמנואל | שניאור זלמן מרדכי ערד | אייל גדי פאר | שניאור זלמן פוגאטש | מנחם מענדל פיזם | שלום בער פייגין | אריה לייב פלג | ברוך נחום פרבר | שמעון פרוס | דובער פרידמן | בנימין פריימן | יעקב יהודה ישראל צינאמון | דוד קדוש | שניאור זלמן קוביצק | פנחם מאיר קירשנזפט | יחיאל קפלן | אלישע קצבי | אהרון קרומבי | משה יהודה לייב רבינוביץ | ריכרד רובין | מנחם רויטבלאט | רז יעקב רזיאל | מנחם מענדל ריבקין | צבי ריבקין | נתן ישראל ריטרמן | יעקב שאער | שניאור זלמן שטינבערגער | זיו אליעזר שמח | מנחם מענדל שעתל | שי שרון | אריאל תורגמן | עמיחי ישראל תירם

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שלום אזדבא | מנחם מענדל אייזנבאך | שלמה אלבז | מנשה אלטהויז | מנחם מענדל אנטיזדה | משה מאיר אסולין | חיים זאב בלוי | שמחה בליזינסקי | חיים בניימין ברוד | ישראל נח גנזבורג | יוסף גרוזמן | מנחם מענדל גרוזמן | אברהם זאב גרוס | מנחם מענדל דרייפוס | מנחם מענדל הוניקמן | חנניה יוסף וולס | שניאור זלמן וולף | יעקב זלמנוב | מנחם מענדל זלמנוביץ | יוסף יצחק חאדאאד | ישראל יוסף חממי | חיים אליעזר טברדוביץ | ישראל משה טייטלבוים | עמיר יהודה יעקובוביץ | ישועה דוד כהן | עזרא איתן כהן | שמואל לוינסון | אברהם לסרי | מנחם מענדל מדינה | בנימין מזור | בנימין מנדלסון | מרדכי מנחם מנור | לוי יצחק מקמל | מנחם מענדל סגל | יעקב ישראל סויסא | ראובן ישראל סויסא | אברהם יונה סופר | זמיר סננס | חנא חיים פרידמן | שמעון צייטלין | חיים דוד קופליק | שניאור זלמן קרישבסקי | שמואל חיים רייניץ | שניאור זלמן רסקין | דוד מנחם מענדל שולקין | יעקב חיים שכטר | שלמה שפערלינג

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
נועם אפרתי | שלום דובער בלוי | צבי הירש גודמן | אלישע גולדובסקי | ב"צ גופין | מנחם מענדל גליס | חיים שאול גליצינשטיין | שניאור זלמן הרצל | מנחם מענדל וובר | נתן יוסף יצחק ווילדא | שמואל זלץ | חיים ירחמיאל זקהיים | חיים יעקב צבי כהן | נחום ליפשיץ | ישראל לנדא | בן ציון משה לספין | מנחם יאיר מדר | בנימין שמואל ממן | יהודה אריה פרוס | עקיבא יוסף פרידמן | שניאור זלמן קנייבסקי | ישראל אריה לייב רבינוביץ

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
אברהם אדלר | יוסף אלושווילי | לוי חיים אברהם אלטאבי | מנחם מענדל אליטוב | יוסף יצחק בלסבערג | דוב בער גודמן | אברהם הגר | לוי יצחק הלפרין | מנחם מענדל העלער | אהרון כהן | אילן דניאל לוי | שמואל מושיאשווילי | מיכאלשווילי | שמואל פיש | שניאור זלמן פרוש | חיים שניאור זלמן פרידמן | אהרון פריימן | יותם קדם | מנחם מענדל רויטמאן

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
לוי יצחק גול | שניאור זלמן גלבר | מנחם מענדל דיסקין | משה שלום הנקין | מנחם מענדל וויספיש | מנחם מענדל כהן | יאיר לויוב | שמואל ליפסקר | חיים משה לייב נוטיק | מנחם סעיד | מנחם מענדל פרנקל | שניאור זלמן פרנקל | שלום דובער קומער | ראובן קיל | נתן דוד קניש | שמואל רוזנשיין

==קבוצה תשס"ט==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]] ו[[תומכי תמימים נצרת עלית|נצרת עלית]]
אליעזר אוטינסקי | אהרון אוריאן | לוי אושקי | ליאב אליעזר | דובי אלפרוביץ' | רחמים אמזלג | יוסי אסמן | בצלאל אסרף | זכריה ארבל | שניאור אשכנזי | תום באר | מענדוש בוקובזה | יענקי בורגן | [[שניאור בורקיס ]]| שמואל בייטש | מוישי בלומברג | בן גין טל | דניאל בנימיני | מענדי בנימיני | לוי יצחק בר-זוהר | שמואל בראון | מנחם ברדה | מרדכי ברוך | אמיתי ברוצקי | שניאור ברנדלר | יהודה גינזבורג | מענדי גינזבורג | יהודה גלויברמן | ישראל שניאור גלעדי | מנחם גנדל | זלמן גרומך | יוסי גרוס | שמואל גרינברג | יוסף יצחק גרשוביץ | ישראל דהאן | שניאור דוברוסקין | רועי דיאמנט | אליהו דינרי | אביגדור דיקשטיין | בצלאל הורנשטיין | משה הלל | שמעיה העכט | מנחם וויליאמס | שמוליק ווינר | יוסף יצחק וויספיש | מענדלה וולף | יהודה ויסגלס | לוי ורנאי | משה חביב | אברהם חיאב | דוד טיילור | יוסף טסלר | דניאל טרעגער | שמוליק ינקוביץ' | רזיאל יעקב | מימון יפרח | מעיין יצחק | מענדי ירדני | מנחם ישראלי | מוטי כהן | ניסים כהן | אוריאל כלב | יוסף יצחק כלפון | ישראל כץ | שמוליק לבקיבקר | פיצי' לבקיבקר | דוד לואיס | אליעזר לוי | שמוליק ליס | מענדי ליסק | יודיק ליפש | שמוליק לנג | זכריה לנדאו | נחום לנדאו | בער לנצ'נר | נחמן לרנר | אברמי מאירי | מוישי מאירי | אליהו מרדכייב | ברוך מזרחי | מנחם שניאור מיודבניק | שלום מיפעי | מענדי מלמד | ינון מעברי | שניאור מעטוף | דובער מעטוף | שמואל מקמל | אבאל'ה מרזל | מנחם מרטון | רועי מרילי | ישראליק משה | אשר משולם | שניאור נבון | משה נחמיאס | מאיר נפרסטק | אברמי סודרי | פיצ' סטריים | שלום סינגאוי | אוריאל סיקסיק | אלעד סעיד | יעקב עטיה | דודו עטר | יוסי עקיבא | שמוליק פופאק | שמוליק פלג | ברק פרידמן | יוסי פרידמן | שוקי פריימן | לייזר פרלשטיין | איציק צוברי | בנימין קבקוב | נח קונסיפולסקי | מענדי קופצ'יק | ערן קורן | שוקי קורנט | בצלאל קירנברג | אליהו קלפא | מאיר קריאף | שניאור רוסין | חיים ריבקין | יענקי ריבקין | מאיר ריבקין | תנחום ריבקין | חיים שאער | שולם שארף | דוידי שהינו | שמעון שכטר | יאיר שניידר | דניאל שפרבר | שניאור שרעבי | רום תומר | מנחם תמם | זכריה תעיזי

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
יצחק אייזנבך | אברהם ארבוב | חיים ארטובסקי | ישראל ביינדמן | מאיר גמליאל | ראובן דיסקין | לוי יצחק הולצמן | מנחם מענדל הניג | חיים דוד וילהלם | שניאור זלמן טרנר | א. יורקוביץ | שלום דובער לויוב | רפאל לוין | ישראל ליברמן | מאיר קריאף | שניאור זלמן שימונוביץ

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
אורי בלוי | שמעון ברששת | יצחק חסון | ינותן טימסיט | בנימין כהן | חיים לביוב | לוי ליברמן | אהרון מיכאלשוילי | ישי סרצו'ק | רפאל שלוש | אליעזר תקתוק

==קבוצה תש"ע==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
בנימין אבן-חן | מנחם מענדל אברהמי | ניסים אדוט | לוי יצחק אזדבא | יוסף ישראל אילנתנוב | אלעד אלפי | מנחם מענדל אמיתי | מאיר אנקרי | ישראל אראבוב | מנחם מענדל אראבוב | מנחם מרדכי אריאל | שי בהרמנד | אפרים בורש | שניאור זלמן ביטון | משה בלוי | שלום זאב בן-דוד | איתמר בן יוסף | עמוס שניאור ברדה | יוסף יצחק בשארי | יוחאי אלעזר גדז' | דובער גלבר | מנחם מענדל גנזבורג | יחיאל מיכל גרליק | שמעון נתנאל גרשוביץ | חנוך שלמה דהאן | גרשון לוי יצחק דובקין | רחמים שלום דרחי | מנחם אהרון הוד | שמואל הרוש | שלום דובער וייס | מנחם מענדל ועקנין | מנחם דניאל ורדי | רמי זדה | אליהו מנחם זיתוני | אביעד זכריה | מנחם מענדל (ב"ר משה) זלמנוב | מנחם מענדל (ב"ר שמואל) זלמנוב | שלום זנגולסז | שניאור זלמן חבבו | לוי יצחק חמילבסקי | מנחם מענדל טייב | לוי יצחק טננבוים | שניאור משה יצחק | אביתר צדוק כהן | ישראל אליהו כהן | משה לוי | מתתיהו יהודה לוינסון | לוי ליפש | שמואל ללום | מנחם מענדל לנג | חיים דוד לנדא | שמואל מארעק | יפת יעקב י. מדוויל | יקיר משה מויאל | רותם מזרחי | אברהם מיכאשלשוילי | יוסף יצחק (ב"ר אליצור) מיפעי | יוסף יצחק (ב"ר אפרים) מיפעי | ניסים מלכה | יצחק מלמד | אברהם אביחי מעטוף | ליאור מריאסיס | בנימין משה | יוסף יצחק משרקי | אסף נאמן | אליהו סבאג | מתן ישראל סבאג | יחזקאל סגל | מרדכי סגל | מנחם מענדל סנגאוי | שניאור זלמן סנדרוי | יעקב ספייטר | הילו מנחם סקולניק | יוסף יצחק סתהון | מיכאל עבאדי | חיים אליהו עטיה | שניאור עטיה | ישראל ניסים עידה | שרגא פייבל עמית | רועי עמרן | שניאור זלמן ערנטרוי | מרדכי פופק | אשר פיזם | אברהם פלדמן | יחיאל פלמן | איתמר פרוכטמן | בנימין פרוס | ארנון פרידמן | לוי יצחק פרידמן | מנחם מענדל פרידמן | יוסף יצחק פרנסי | דניאל פתחוב | הלל צייגר | מנחם מענדל צרפתי | מנחם מענדל קדוש | שמעון מ. קוביטשעק | מאיר מארק קוגן | יהושע קוסקס | מנחם מענדל קירש | אביהו קירשינבוים | לוי יצחק קירשינזפט | אליעזר י.ח. קלנגל | יוסף יצחק קעניג | דוד קרומבי | מנחם מענדל קרת | מנחם משה רוטשילד | שמואל יוסף רויטמן | שניאור זלמן רוכוורגר | ישראל רונן | מרדכי שלום ריבק | ירחמיאל ריבקין | דביר רפופורט | יונתן שמעון שיקלר | ישראל שלג | נצח דוד שמח | ברוך דוב בער שנאן | זאב וולף שנקר | חיים שפרינגר | שניאור זלמן שקולניק | ישראל ארי'ה שרון | שמואל ששון | אייל משה ש. תיתו

;[[תומכי תמימים ע׳ד כבליובאוויטש|ברינוא צרפת]]
יהונתן עמוס | מרדכי סגל
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
יוסף יצחק אוחיון | שמואל אייזנברג | אשרי בוגלר | לוי בורובסקי | דוד צבי בייץ | דוד מ. א. בן-נתן | מנחם מענדל ברוד | רפאל נחמן ברוד | שניאור זלמן גולדברג | משה פנחס גכטמן | מנחם מענדל הלפרין | היונה הר-צבי | אברהם חדד | מרדכי חזן | אליהו חפר | שניאור זלמן טורנהיים | ישראל יהושע | מנחם מענדל כ"ץ | ישראל כלפון | חייים משה א. לביוב | שלום דובער לייכטר | צבי משה ליפשיץ | ישראל דניאל מאור | שלום סגל | אלכסנדר סורוקה | יוסף דובער קסטל | אליהו נחום קעניג | נחום דובער קפלן | דוד קרייטמן | אהרון יואל ריבקין | מנחם מענדל שייקביץ | מנחם מענדל חיים שכטר | אלחנן שניידר | לוי יצחק שפרינגר | שניאור זלמן הרוש | מנחם אהרון חסין

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
ברוך יהודה לייב בלוי | משה בנימין בלוי | לוי יצחק בר סלע | שלמה גאליץ |ישראל א.ל. גרליצקי | יוסף גרייזמן | שמואל אשר גרפונקל | בנימין הכהן דערן| אברהם ברוך הבלין | אשר הלפרין | לוי יצחק וילהלם | יוסף יצחק ויספיש | שמואל זלמנוב | מנחם י. טייטלבוים | לוי יצחק יודקין |יוסף יצחק יצחקי | אליהו צבי יעקובוביץ | משה לוי יצחק לאופר | דוד לואיס |ישעיה דוב מזרחי | מנחם מענדל מן | אברהם משען | יצחק אלכסנדר נוב | שמעון עקשטיין | יעקב פלדמן | ישראל אברהם פרץ | זאב וואלף הלוי קריצ'בסקי | מנחם מענדל קרניאל | יוסף יצחק רבינוביץ | שניאור זלמן רבינוביץ | חיים ברוך רוזן | מנחם מענדל רייכער | אליהו שוויכה

;[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]
שלום חי אהרונוב | דוד ארייב | דניאל ארייב | גבריאל גבריאלוב | ניסן חנימוב | רמי יוסופוב | אברהם יעקובי | שמעון אלעזר יפרח | אברהם מאיר לדיוב | ישראל יעקב מלאיוב | יצחק סעיד | ברוך קימיאגרוב

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עלית]]
זלמן שמעון איזאגווי | אחי' אלגבסי | נתנאל בינימיני | אלקנה בצלאל גלעדי | צבי משה זפרני | יוסף יצחק טאניס | יהושע ישורון | מנחם מענדל סטזגובסקי | שמעון מאיר פרבר | ישראל קליינמן | יוסף יהודה ריבק

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
אברהם חי אליאס | מנחם מענדל אקסלרוד | שמואל בר-זוהר | יעקב שניאור גורפינקל | לוי יצחק הלפרין | ישראל ויצמן

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]], [[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]], [[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]], [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
ישראל קלמן אבגי | שחר אביטל | יוסף חנינא ביינדמן | יוסף ניסן בן חיים | שמעון בר-ששת | יחיאל בשארי | שלום דובער גרונר | אדיר דניאל | אליסף לביוב | יוסף יצחק מ. ליצמן | משה יהודה מלוב | יואב סידה | אור-חיים סרצוק | שלמה אליעזר רוזנשיין | שניאור זלמן שטיינברג

==קבוצה תשע"א==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
דוד אוריאן | שמואל בורקיס | ראובן בן נפשי | יוסף יצחק בן ציון | מנחם מענדל בן ציון | יעקב מאיר בן שבת | יוסף בן שמעון | מנחם מענדל בקרמן | שלמה ברדה | יוסף יהודה ברקוביץ | יוסף יצחק בשארי | שניאור זלמן ג'ובני | פנחס גרוזמן | ישראל דורון | יהודה דיילס | שלמה דיקשטיין | ישעי'ה דרעיזין | יוסף יצחק הרפז | משה קלמן וואגעל | יוסף יצחק ועקנין | שניאור זלמן ועקנין | תמיר יוסף זילברמן | שמעון חביב | מנחם מענדל חגג | חיים פנחס טהאלער | לוי יצחק טורקוב | משה טרעגער | מנחם מענדל ידגר | גל יהב | תומר ימיני | לוי יצחק ישראלי | גרשום חיים י. כהן | שלום כלפון | שמואל כלפון | משה חי לביא | מאיר שלמה ליבעראוו | משה לידר | שאול שרגא לידר | מנחם מענדל מדוויל | מנחם מענדל מזוז | שמואל בצלאל מזרחי | מנחם מענדל מיפעי | יוסף חיים מליוב | יוסף מנחם מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | שניאור זלמן מעטוף | שניאור זלמן מקמל | שניאור זלמן מרקוביץ | לוי יצחק נבון | אור נגר | יוסף יצחק נגר | שמואל נפרסטק | שניאור ישראל סעדון | אריאל מנחם סעיד | בניהו עמרני | מנחם מענדל פוגאטש | ישראל רפאל פלג | אהרן פרז | לוי יצחק צבי | שניאור זלמן צייגר | מנחם מענדל קדוש | דובער קוביטשעק | מאיר שלום קולטון | משה קולקר | שלמה דידן נצח קופציק | מנחם מענדל קורנט | דוד מנחם קיסלמן | יואב זאב רובינסון | שלום דובער רוז | אברהם מנחם מענדל רייכמן | לוי יצחק רייניץ | ישראל א. שוראקי | מנחם מענדל שושן | חנני'ה שיקלר | שמואל יצחק שכטר | חיים שמחון | אליהו שריד | שלום דובער תמם

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
מנחם מענדל אוירכמן | יהונתן בייץ | יעקב בלינוב | אברהם בן שחר | שמעון ברגמן | שמואל גודמן | יצחק גורביץ' | מנחם מענדל גורדון | לוי גליצנשטיין | ישראל גרינוולד | שמחה י. גרפונקל | לוי יצחק דרוקמן | צבי הלפרין | מנחם מענדל הרצל | בנימין זאב וילהלם | שלום דובער חדד | ישראל טורנהיים | זכרי'ה טריסטר | שלום דובער לביא | לוי יצחק לוין | מנחם מענדל לוין | בנימין צבי לנדא | שלום דובער לסקר | מנחם מענדל מעודה | שמואל סגל | יעקב סטמבלר | שניאור זלמן פיקארסקי | מנחם מענדל פלס | רפאל דובער פרידמן | יהושע מנחם מענדל פרנקל | ניתאי מנחם פש | מנחם מענדל קוט | שמואל קופרמן | ישראל קטרי | ירמי'ה מ. קירנברג | אליעזר קליין | דוד קליין | לוי יצחק רבינוביץ' | מנחם מענדל רבינוביץ' | אלחנן יהודה רייצעס | שמחה שטיינברג

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שמואל אדרעי | [[חיים זליג אלטהויז (לוד)|חיים זליג אלטהויז]] | אליקם בן מעש | יאיר ברונשטיין | יוסף יצחק גולדשטיין | שמואל צבי הלפרין | מנחם מענדל וילהלם | מנחם מענדל ולנר | בצלאל נפתלי חדד | איתי דוד יעקובוביץ | שניאור זלמן כהן | שלום דובער כץ | שלום דובער ליטוואק | משה חיים מקמל | יוסף יצחק נאבול | מנחם מענדל י. ניאזוב | שניאור זלמן משה סקובלו | שלום דובער פייגין | ישראל א. ל. פלדמן | שרגא צבי פליישמן | אברהם פרנקל | ראובן קמינצקי | שרגא מלך קפלן | עקיבא קרמר | מנחם מענדל רוזנברג | ירחמיאל ריבקין | פז שביט | ראובן שכטר

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
חיים לייב אייגרמן | י. מ. בטוניאשוילי | יוסף יצחק ברקש | דוד ברוך גלבר | יוסף יצחק הויכברג | ישבעם נחמי'ה הלל | שמואל זיגדון | יואל משה זקהיים | אברהם זקלס | לוי לייכטר | יוסף יצחק ליסון | חיים מייזליש | יוסף יצחק נוימן | מנחם מענדל נקי | רפאל ברוך סבאן | יוסף יצחק עובדי'ה | משה עוז | חי שלום יגאל עזרי'ה | מנחם מענדל פולק | ברק בנימין פיבישביץ | חנני'ה יוסף צירקינד | יצחק קורנט | שמואל זאב ריבר | דוב בער שיינברגר

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
מנחם מענדל אלבז | ברוך יהודה בלוי | משה נתנאל בן יוסף | ישעיהו גורליק | ישראל גרברצ'יק | חנני'ה יוסף הלפרין | חיים ישראל וייספיש | משה חיים חנונו | בנימין ידידי'ה טויסטר | ישראל יצחקי | דובער ירוסלבסקי | יוסף יצחק גואל מרנץ | לוי משי-זהב | יעקב פלדמן | אברהם פרוס | יעקב שמעון פרסמן | נתן ארי'ה א. צוקרמן | משה חזקיהו קאיקוב | שמואל קוביטשעק | שמואל שפירא

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עלית]]
יצחק יעקב דאשיף | מנחם מענדל בלמו | אברהם הורביץ | יוסף ישורון | אברהם רפאל מזרחי | ישראל מקמל | ישראל נחמיאס | לוי יצחק נחמיאס | בני'ה נחשוני | יאיר מאיר עטר | שמואל פרלשטיין | שמואל רותם | מאור י.ח. שמח | יוסף חיים תם

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
בצלאל חיים אליאב | לוי גדסי | שי סאסי חג'ג | אלירן כהן | שמחה אור | שניאור ניסן כהן | ישעיהו זכרי'ה לידר | משה שטרנבוך

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]] ו[[כפר צבי סיטרין|כפר סיטרין]]
ש. יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן רייניץ | מנחם מענדל שרעבי | אברהם בורוכוב | שמואל שמעון חנונו | יוסף יצחק קסטיאל

==קבוצה תשע"ב==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
חיים אביטן (נצרת)| תום אדלשטיין (נצרת)| דוד אדרעי | שניאור אודרמן | שניאור אלבו | נתנאל אלחדד | ישראל אלפסי (ביתר)| מנחם אסולין | חגי אפרתי | בנימין בובלי (קראון הייטס)| נחום בורוויץ | שבתי בטוניאשווילי | אלון ביתן | ברוך בן ארויה | יוסף בן ארויה | אלרם בן הרוש | מנחם משיח בן-מעש | אליהו בן-עיון | דוד ברוך | אלישע ברוצקי (גבעת אולגה) | עמיחי בריח (צפת) | מנחם בשארי | אהרן גבאי | משה גולדברג | מנחם מענדל גלעדי | [[נחמיה גרייזמן]] (צפת) | בנימין גרונברג (קריות)| יונתן גרינברג | שניאור זלמן גרינברג | אייל דוייב | מנחם מענדל דורון | מרדכי דינר | שמעון דינר | לוי יצחק דינרי | יצחק דרעי | דניאל הושיאר | יוסף הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | שניאור זלמן הראל (נצרת) | מרדכי הרשקופ | מנחם מענדל ויינר | יוסף יצחק ווישנפסקי (נחה"ח)| יוחאי ברוך וולמאן | נועם וולף | משה וידברג | אלימלך צבי וילהלם | יצחק וירט | נחום זילברמן | אפרים זלמנוב | יוסף יצחק חבבו (חדרה)| חיים עדיאל | לוי יצחק חרותי | יוסף יצחק טל | ינון יהושע יחזקאלי | הלל כהן | חיים שניאור כהן (רחובות)| מנשה כהן | ישראל לבקיבקר | מנחם מענדל לוין | ישראל לייטר | ישראל יעקב למברוזו | שלמה זאב לנדא | שניאור זלמן לנדאו | מנחם מענדל לרנר | יעקב מג'אה | מנחם מענדל מדויל | צבי הירש מיידנצ'יק | שמואל מיידנצ'יק | ישראל מיפעי | משה חיים מיפעי | שלום דובער מיפעי | שמואל מיפעי | שלמה מלכה | מנחם מענדל מעודה | אוראל מעטוף | מנחם מענדל מעטוף | ישראל מרנץ | מתני' נאמן | ברוך נוטיק | אריאל נחום | דוד סימנטובוב | אליהו דוד סינגאווי | מנחם מענדל סננס | מנחם מענדל עובדיה | לוי פוגאטש | חיים אליעזר (קלוש) פיזם (עכו) | מנחם מענדל פרבר (צפת) | ישראל נח פרידמן | מאיר פרידמן | [[משיח ישראל נח פרידמן]] | יוסף יצחק פרלשטיין | לוי יצחק פרסיקו | יעקב צבי | דוד צדוק | יוסף יצחק קאיקוב | שלום דובער קדוש | יעקב ישראל קוסקס | יוסף דובער קורן | שלום דובער קטורזה | מרדכי לייב קיי | בנימין קירנברג | חננאל רוזנבאום (רחובות) | מנחם מענדל רותם | אמיר רחמן-פור | חיים שארף | שלום דובער שטרית | אביתר שלר | אליהו שמח | לוי יצחק שמח | משה חי שמעון | ניסים שניאור | ברוך שפרינגר

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עלית]]
חיים אברבי'ה | אליאור איש שלום | יוסף יצחק אמיתי | שמואל ברדוגו | מנחם ג'יאן | יוסף יצחק גרינוולד | אברהם דובקין | אלעזר ולדמן | מנחם זרביב | שמעון כדורי | שניאור מעטוף | מנחם מענדל נוטיק | מיכאל נחשוני | מרדכי פילצר | אריה קולין | שמואל רייכמן | מנחם מענדל שוקרון | ישראל שטיפל | יוסף שיטרית

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
לוי יצחק אוטינסקי | שניאור זלמן ברונשטיין | שמואל דוד וובר | נח יגורוב | מנחם מענדל ידגר | מנחם מענדל ליפסקר | שלמה מרנץ | מאיר שלום רוזנבלט | נחום יוסף רויטנבורד | יוסף יצחק ריבקין | מאיר ריבקין | מנחם מענדל רייניץ | דוד יחזקאל שטרן

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
דוד ביטון | זיו כוכבא | נריה מקסימוב | אביאל צברי | אביב תורג'מן

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
שניאור זלמן ארבוב | מנחם מענדל מיכאלשווילי

;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]
אלחנן חאניע בירמן | אברהם בכר

;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]
שלום דובער זורנו | יונתן חדד | יהודה חיון | יצחק טואטי | נתנאל יעקובי | אפרים כהן | מנחם מענדל ליפסקר | ישראל עמר | משה קרוטמן | מיכאל שטרנבוך

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
מנחם מענדל בורש | יעקב בן אהרון | מנחם בן יעקב | מאיר גליצנשטיין | מרדכי הולצברג | יחיאל הניג | שניאור זלמן וועג | יוסף יצחק חזן | דוד לדיוב | אריאל לויוב | מנחם מענדל ליפקין | אריאל מרקוביץ | שמואל נתן | יוסף יצחק ניאזוב | חי שלום עזריהו | ברק פייבישביץ | אלחנן קופרמן | רפאל קלימיאן | נתנאל רוטנברג | יצחק שיינברגר

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
דובער אייברמס | דוד צמח אליטוב | אברהם אלפרוביץ | יהודה אנקווה | בשניאור זלמן יטון | יצחק גולן | סעדי' גלויברמן | בנימין גליס | שניאור זלמן גרוזמן | יצחק מאיר הנדלס | לוי יצחק הרשקוביץ | משה זיו | משה זקלס | פנחס ישראל חלילי | מנחם מענדל חסקינד | לוי יצחק טובול | מנחם מענדל טייב | אברהם ירוסלבסקי | יוסף יהודה כהן | ינון יגאל כהן | שניאור כץ | יוסף שניאור לבל | מנחם מענדל מודכיוב | לוי מוזיקנט | דוד מונסטירסקי | מנחם מענדל מיכאלי | שמואל מנדלזון | לוי יצחק מעטוף | שניאור שלמה מעטוף | משה סויסא | מנחם מענדל עידה | יהודה פבזנר | יהושע פיש | מנחם מענדל פלדמן | אשר שלמה פריז | רועי צנעני | מנחם מענדל קעניג | נתנאל רויטמן | יעקב יוסף רסקין | מנחם מענדל שמואלביץ

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
שניאור זלמן אוירכמן | שמעון בן ציון אורנשטיין | מנחם מענדל אייזנבאך | יוסף יצחק אסולין | לוי יצחק אפשטיין | אשכנזי | רונן ביטון | אהרן ברוך | יאיר ברושנטיין | אהרן משה דורון | ראובן זאיאנץ | מנחם מענדל זילברשטרום | יהונתן טייטלבוים | יוסף יצחק יהושע | אביחי יצחק | לוי יצחק כהן | אליהו לייב לוריא | מזוז | מנחם מענדל מרינובסקי | שמואל סלאוין | דוב סעידוב | דניאל ספייסקי | לוי פורסט | חיים פטליאר | יעקב פילפייב | יוסף יצחק פלדמן | צבי יונתן שניאורסאן

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
אהרן אביוב | שלמה אזימאוו | יצחק איילנברג | מנחם אפרתי | מנחם מענדל בלוי | שניאור זלמן בלויא | שלום דובער בעלינוב | שאול גולדברג | לוי יצחק דערן | רפאל זלצמן | מנחם ימקוב | שניאור זלמן כהן | ישראל לאופר | אריה מויאל | לוי מנדלזון | דוד סוסובר | שמואל סופער | יהושע סלפושניק | יוסף סנדורי | שמריהו קוביטשעק | אפרים רבינוביץ | יוסף יצחק רבינוביץ

==קבוצה תשע"ג==
;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|צפת]]
לוי יצחק אבלסקי | לוי יצחק אברמוב | מנחם מענדל אוזן | לוי יצחק אוריאן | שניאור זלמן אושקי | מנחם מענדל ראובן איבערט | משיח מאיר אליאס | יעקב מנחם אמור | יהונתן ארזוני | יוסף יצחק אשכנזי | יעקב בוטנרו | דור ביטון | ניסים רועי בן-הרוש | אורי בניסטי | חיים נחמן בנסמיאן | מנחם מענדל בס | בר-יהודה ליב זוהר | יוסף חי ג'ובני | שלום לוי יצחק גולדצוייג | יצחק גורליק | לוי יצחק גינזבורג | יעקב גרינברג | מנחם מענדל גרינברג | שלמה דהאן | שניאור זלמן דוברי | מנחם מענדל דיין | משה דנסקר | שלמה דרורי | דוד מאיר דריי | נח יעקב דרסלר | שניאור זלמן הורביץ | חנניה יוסף הלפרין | משה יצחק העכט | יוסף חיים וואראוויטש | ישראל ווייסגלאס | לוי יצחק זלמנוב | יוסף יצחק זרביב | יוסף חדד | מנחם מענדל טולוצ'ינסקי | מנחם מענדל טורנהיים | שלום מענדל טורקוב | בנצי טטרואשוילי | חיים טל | ישראל ידגר | בכור יוחנוב | מנחם מענדל יומטוביאן | בנימין משה שמח | דובער יורקוביץ | יחיאל יעקובוביץ | ישראל ירדני | ישראל ירון | כהן-רחמים צמח | ניצן טל כהן | מנחם מענדל כלפון | יוסף יצחק לורבר | דוד ליאם | מנחם מענדל ליפש | שמואל ליפש | מנחם מענדל מאיר | שקד מינר | ישראל מיפעי | אברהם חיים מעטוף | שמואל חיים מעטוף | יוסף משה | מנחם מענדל נוטיק | שניאור זלמן נמירובסקי | משה סלמן | משה יהודה סנדרוי | מנחם מענדל עבאדי | יוסף חיים עלמאן | שלמה חיים עמוס | לוי יצחק עמית | משה חיים יהושע עמית | אביעד עמרני | עקיבא פרידמן | נחום חיים פרקש | אליהו אהרן קאשי | משיח קופציק | יעקב ישראל רוז | לוי יצחק רוזנבלט | יוסף רוזנברג | חיים ריבק | ישראל רסקין | שלמה שושן | צבי מנשה שטיינמץ | יחזקאל שייקביץ | אלעזר ראובן שינאן | דעאל בנימין שיקיאר | שניאור זלמן שכטר | מנחם מענדל שניאור | דוד שניידר | משה שרמן | יוסף יצחק שרעבי | שמואל שרעבי | שלום תעיזי

;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]
נחמן בצלאל בירמן | מנחם מענדל בכר | לוי יצחק דורון | מנחם מענדל הרוניין | ישראל מעודה | נתן עוז | יוסף יצחק צינאמון | לוי יוסף יצחק קראוס | מנחם מענדל קריאף | מנחם מענדל קריספין

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
נועם טימסיט | דביר גולד | שלום יצחק | שלום מרנץ | חיים פרץ

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
מיכאל אדרעי | יוסף יצחק לנג | מאיר צייזלר | שמואל רייניץ

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
לוי יצחק הלל | שניאור זלמן הרשקוביץ | משה יחזקאל וואגעל | לוי יצחק מור יוסף | מנחם מענדל מחפוץ | מנחם מענדל מיידנצ'יק | מנחם מענדל רובין | מנחם מענדל ריבקין | ישראל יוסף ריפקיינד | צמח מענדל שוחט

;[[ישיבת הבוכרים|אור שמחה]]
רון אהרון | בועז ביטון | זכרי' חיים יהונתן | חורי, יוסף | חיים, אברהם | נתנאל טורג'מן | שלמה יפרח | אברהם חיים נתני | מאיר חיים סויסה | מנחם פלג | לוי פרסיה

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
יחיאל נתן בן שחר | יהונתן גולוב | שלמה דנה | מנחם מענדל יוזביץ | יוסף יצחק חנניה כהן | משה ליטוואק | שמואל ליכטשטיין | שלום אברהם מגידמן | דוב בער מישולובין | מאיר מרדכי שלמה נקי | יצחק פוראטי

;[[תומכי תמימים קריית גת|קרית גת]]
ישעיהו אבני | שניאור זלמן אבצן | דוד אולידורט | אהרן שלמה אופן | שניאור זלמן אלבז | אברהם אלפרוביץ | בועז בן יעקב | משה קלמן ברונשטיין | אברהם ברששת | אפרים שמואל גורינשטיין | שמחה גורליק | שניאור זלמן גרונר | אלפרין גרשון | דובער אליעזר הבלין | שלום דובער ויסוצקי | מנחם מענדל זילברשטרום | שניאור זלמן דוד זלמנוביץ | מנחם חכמון | נדב מאיר חכמון | נחום חסקינד | מנחם מענדל טויסטר | ישעיהו יהודה | יוסף יצחק אצרף | מנחם מענדל (אלעד) ירוסלבסקי | מנחם מענדל (נחה"ח) ירוסלבסקי | נחום אליהו כהן | שלמה כהן | מנחם מענדל כהנא | שלום דב כץ | משה מרדכי לאופר | אבי דוב לרמן | שלמה זלמן לרר | מנחם מענדל מאור | שמואל מוזיקנט | דוד מושאשווילי | ישראל אהרן מנדלזון | לוי יצחק נאבול | שאול שלמה פייבישביץ | מנחם מענדל פלדמן | מנחם מענדל (ב"ר ערן) פלדמן | יצחק יהודה פלמן | אהרן עזרא קוביטשעק | משה מאיר קורנט | אליעזר קליין | שלום דובער רוזנברג | מנחם מענדל ריבקין | יצחק רסקין | יוסף יצחק שדמי
;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
צבי הירש אלפרוביץ' | מנחם מענדל אסולין | יצחק מאיר בריכטא | יהוידע יוסף ג'ורי | שלום דובער גלבשטיין | שניאור זלמן אליעזר הורוביץ | חיים צבי הרשקוביץ | יוסף לוין | ישראל אריה ליב וולוסוב | לוי יצחק חפר | מאיר איתמר יפרח | שניאור זלמן כץ | מנחם מענדל לירן | אהרן ישראל סגל | חיים צבי פילדסטיל | מנחם מענדל פישר | דוד קפלן | שמואל קרסיק | מרדכי אלפרוביץ'

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
משה אבוטבול | אלי' אשר אביוב | אהרן אופן | שניאור זלמן אליאס | נתנאל בלוי | ישראל רפאל בלויא | דוד גולדברג | מרדכי ליבר גלבשטיין | שניאור זלמן גרליצקי | ברוך צבי הופמן | שניאור זלמן זקס | מנחם מענדל חדד | יואל טייטלבוים | ישראל מרדכי לישנר | שניאור זלמן לסקר | ישראל לרר | אברהם מויאל | אריה זאב מנדלזון | שבתי מקוביצקי | שמואל דוד מקובצקי | מנחם מענדל סגל | שניאור זלמן פינסקי | משה פרידמן | מנחם מענדל קאופמן | שמעון קופרמן | ישעי' קנייבסקי | יואל משה רוזן | יעקב הלל רוזנברג | מנחם מענדל שוויכה

==קבוצה תשע"ד==

;[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]
אריאל אברמוב | חיים אדוט | יוסף אזדאבא | מיכאל אזולאי | יהונתן אליהו | איתמר אנטיאן | יונתן אנקווה | אליהו אקסלרוד | מרדכי דוד אקסלרוד | חזקיהו יוסף חיים ארונסון | ראובן בולקא | מנחם מענדל בוסי | מאיר בלויא-חנוכה | איתמר מאיר בן חורין | מנחם מענדל בן עזרא | שניאור זלמן בן ציון | יוסף יצחק ברדה | צבי יחיאל ברקוביץ | ישראל בש | אבשלום גבאי | אלעזר גדסי | יצחק גוחפי | יוסף חיים סנדר גולדברג | שניאור זלמן משה גלפמן | יהודה לייב גרונברג | דניאל מרדכי גרוס | חיים אברהם שמואל דיקשטיין | יוסף יצחק דרחי | יוסף הרוניין | יצחק הרשקוביץ | שניאור וולמן | שניאור זלמן ווישנפסקי | ירון אפרים חודורוב | יוסף יצחק חורושוכין | אלתר דובער חסקינד | שניאור זלמן טל | יוסף ידגר | שניאור זלמן יהושע | יוסף חיים כהן | ישראל יעקב כהן | מנחם מענדל כהן אלורו | מרדכי אליהו כץ | נתן לייב כץ | לוי ליבעראוו | שמואל ליסון | שמואל לנצ'נר | שלום דובער לרנר | גדי נתן מדוויל | עמנואל מהאצרי | שניאור זלמן מטוסוב | לוי יצחק מיודובניק | יצחק מאיר מיידנצ'יק | שמואל מייזליש | יוסף יצחק מיכאלשוילי | שניאור זלמן מיפעי | שולם מישולובין | שמואל מעודה | פנחס צבי מרגליות | שניאור זלמן נוימן | שניאור זלמן נימץ | יוסף יצחק נתן | ישי מרדכי סבג | מנשה שלום סיגמן | יוסף יצחק סינגאוי | דוד משה סלהוב | יוסף יצחק ססי | מנחם מענדל עובדיה | צמח צדק עובדיה | שלום דובער ערד | דוד ישראל פוזילוב | משה חיים פיזם | אליהו פיחה | משה אברהם פרבר | יעקב פרידמן | צבי חי מאיר פרקש | שלום דובער צ'ופין | שמואל צבי | חיים דוד קורנט | זבולון שמחה קזידו | שניאור קירש | מרדכי קמינקר | יהודה לייב רוזנבאום | מנחם מענדל רטובסקי | מנחם מענדל ריבר | אלחנן שארף | מנחם מענדל שמולביץ | שניאור זלמן שמולביץ | רפאל שמעיה | מנחם מענדל שפרינגר

;[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]
יעקב אברהם | שלום בער אדרי | דובער אוירכמן | יהודה זונדל אייזנבאך | מנחם מענדל אייזנבאך | לוי"צ אנגלסמן | יונתן אפרתי | חיים שלום בירנהאק | מנחם מענדל בלינוב | מנחם בן הרוש | מאיר ג'ובני | לוי יצחק גליס | שואל משה גליצנשטיין | מרדכי גרוזמן | ישראל דערן | זאב דוב הלפרין | מנחם מענדל הלפרין | מנחם מענדל כהן | אליהו ליפש | לוי לסקר | אלירן מושיאשוילי | דרור מזרחי | מנחם מענדל מנדלזון | נחום נוב | שניאור זלמן סלפושניק | מאיר שלמה פעווזנער | יעקב ציקוואשוילי | יצחק קאלטמן | שמואל קפלן | ישעיהו רוטנבערג

;[[תומכי תמימים מגדל העמק|מגדל העמק]]
דוד אבא אולידורט | זעליג אלטהויז | מנחם מענדל בוהדנה | לוי בוטמן | צבי אהרן ברוד | לוי גודלברג | ישראל גולדיאן | יוסף יצחק גמליאל | צבי מנשה וולנר | משה וועג | דן זלטופולסקי | אברהם חיים | שניאור ישעיהו | יוחאי כהן | שלום כהן | מנחם מענדל כץ | ברוך לאש | אברהם לייבוביץ | חיים לייבמן | מנחם מענדל ליפשיץ | יוסף יצחק לנדא | יעקב מלצ'ק | יוסף יצחק מרילוס | נחום מרכוס | מנחם מענדל נוטיק | נתנאל עוקבי | יוסף מרדכי פרסמן | אלנתן קארה

;[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]
מנחם מענדל אטיאס | מנחם מענדל אמיתי | יוסף יצחק בוהדנה | ישראל אריה ליב בכר | ינון חנניה בצלאל | יהודה זונדל בק | יצחק מרדכי בק | לוי יצחק בקרמן | שלום ברששת | מנחם מענדל הרשקוביץ | ישעיהו וייס | מנחם מענדל (בר"ב) זילברשטרום | מנחם מענדל (בר"ח) זילברשטרום | ישראל משה חיים טויסטר | ישראל כהן | יהושע לבייב | מנחם מענדל ליפקין | חננאל לרר | אליעזר שלמה מזרחי | מיכאל משיח מיכאלשוילי | ישראל אהרן מנדלזון | מנחם מענדל סלונים(ברי"י) | דוב בער ערנטרוי | מאיר פילדסטיל | יצחק דב פינקוביץ' | מרדכי פרסמן | יעקב שניאור זלמן קאיקוב | עמוס ישראל קאשי | רותם קנטור | שמואל יוסף קרלנשטיין | שניאור זלמן רבינוביץ | שניאור זלמן רוזנברג | שניאור זלמן שמואל ריבקין | ישראל ארי' ליב שחר | חיים שטראקס | משה שיינברגר

;[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]]
מנחם מענדל אלפסי | לוי יצחק הורוביץ | חיים דוד מפעי | שלום דובער נחשון | שלום דובער צדוק | אברהם צינאמון | אופיר יצחק צמח | ראובן רביבו | מיכאל שרייבר

;[[תומכי תמימים רמת אביב|רמת אביב]]
דייויד ג'מיל | מיכאל הלל | בן סגל | ישראל אוחנה

;[[תומכי תמימים באר שבע|באר שבע]]
מנחם מענדל אפל | דוד שמחה בית יעקב | אברהם יגודייב | יוסף מירלסון | יוסף יצחק נחום | ישראל שמעיה

;[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]
שמחה בונים ירט | לוי לויוב | דין חיים קנפו | יוסף אליהו פרישמן

;[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]]
יחיאל אלפנביין | מנחם מענדל אקסלרוד | מנחם מענדל גורליק | מנחם מענדל דייטש | מנחם מענדל חלילי | מנחם מענדל טרבניק | מנחם מענדל מזרחי | יעקב קופרמן | משה קורנט | מרדכי דב ריבר | מנחם מענדל רייצעס | אריה לייב שורקי | מרדכי שטרן | מנחם יאיר תם | לוי יצחק תמם

;[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|נצרת עילית]]
שמואל בלמו | שניאור בנימיני | יעקב חביב | יוסף כהן | שניאור זלמן לנצ'נר | שלום מעטוף | אביעד נאמן | שניאור זלמן סננס | יעקב שוקרון

;[[תומכי תמימים פרנקפורט|פרנקפורט]]
בונים בלום | מנחם מענדל בריכטא | מנחם מענדל סטמבלר | יחיאל שמעון פרנקל | יצחק ריבקין

;קריות
יוסף יצחק פודורובסקי

;בריסל
שמואל אסולין | שנ"ז ליפשיץ | מ"מ לפקיבקר

==קבוצה תשע"ה==

'''[[קרית גת]]'''

לוי אלפעראוויטש | לוי פלדמן | שמואל מרדכי שצקי
{{הערות שוליים}}

היכל מנחם (ירושלים)

2016-08-01T14:00:53Z

לכתחילה:

'''היכל מנחם''' (ב[[ירושלים]]) הוא מרכז חסידי עם ספריה המיועד להפצת [[תורת החסידות]] בעיקר לציבור החרדי, אחד מבין רשת ספריות [[היכל מנחם]] בעולם.

המרכז הוקם בשנת [[תש"נ]] על ידי הנגיד הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], "לזכות [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]". בראש המוסד עומד הרב [[יוסף יצחק הבלין]].

==מכון הוצאה לאור==
ספריית היכל מנחם שוכנת בשכונת גאולה ברחוב ישעיהו. היכל מנחם בירושלים הוקם בשנת [[תש"נ]] על ידי הנגיד הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] ובראשו עומד הרב [[יוסף יצחק הבלין]] והרב [[בנימין זילברשטרום]]. במרכז ספריה ענקית לתורת החסידות ומאגרים מידע מגוונים.

===מכון הוצאה לאור===
במשך השנים מוציא המכון לאור ספרים, רבים מהם ליקוטים לנושאים שונים בתורתו של הרבי. העורך ראשי וראש המכון הוא הרב [[יוסף יצחק הבלין]]. משתתפים בעריכה: הרב[[יעקב גולדשמיד]], הרב יעקב וולס, הרב [[משה מרינובסקי]], הרב שמואל אופן, הרב יהודה כהן והרב [[שלמה ביסטריצקי]].

====שערי המועדים====
'שערי המועדים' הכוללים ששה עשר ספרים נחשבים לסדרת הדגל של המכון, והם מהווים ליקוט מקיף מתורתו של הרבי על כל תאריך ומועד במעגל השנה. סדרה זו היתה הראשונה שליקטה בצורה מסודרת את רעיונותיו של הרבי על פי נושאים, והנגישה אותם ב[[לשון הקודש]] לציבור הרחב תוך שמירה מירבית על היצמדות ללשון המקור. הספרים שיצאו לאור:
*'''[[ראש השנה]]''' - מחולק למדורים; שבת מברכים תשרי, ערב ראש השנה, ראש השנה, יום ברוא [[אדם הראשון]], הכתרת [[הקב"ה]] למלך, [[תקיעת שופר]], מלכיות זכרונות ושופרות, ר"ה שחל בשבת, קביעות ימי ר"ה, תפילות ומנהגים (יצא לאור בשנת [[תשנ"ד]]).
*'''[[יום הכיפורים]]''' - מחולק למדורים; עשרת ימי תשובה, צום גדליה, שבת שובה, ערב יוה"כ, עיצומו של יום, אחת בשנה, עבודת כהן גדול, תפילות ומנהגים, מוצאי יוה"כ (יצא לאור בשנת [[תשנ"ה]]).
*'''[[חג הסוכות]]''' - מחולק למדורים; מהותו של חג בסוכות תשבו מצוות סוכה ולקחתם לכם מצוות [[ארבעת המינים]] זמן שמחתנו [[שמחת בית השואבה]] ניסוך המים הושענא רבה (יצא לאור בשנת [[תשנ"ז]]).
*'''[[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]]''' - מחולק למדורים; שמיני עצרת ו[[שמחת תורה]] קשה עלי פרידתכם, מצות היום בשמחה, הקפות, אתה הראת, שבת בראשית, ויעקב הלך לדרכו (יצא לאור בשנת [[תשנ"ז]]).
*'''[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|י']]-[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|י"ט כסלו]]''' - מחולק למדורים; ט' כסלו - יום ההילולא של אדמו"ר האמצעי, יו"ד כסלו - גאולת אדמו"ר האמצעי, [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] - הקטרוג והמאסר, גאולת אדמו"ר הזקן, [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] - יוקבע למועד תמידי, שמחה והתוועדות, חלוקת הש"ס (יצא לאור בשנת [[תשס"ב]])
*'''[[חנוכה]]''' - מחולק למדורים; נס פך השמן, ימי שמחה והלל, נרות להאיר, גזירות היוונים, ענינו של חג (יצא לאור בשנת [[תשנ"ה]]).
*'''[[חודש שבט]]''' - מחולק למדורים; חודש שבט, ר"ח שבט, יום ההילולא יו"ד שבט, מאמר באתי לגני, ט"ו בשבט - ראש השנה לאילנות, הצמיחה בעבודת האדם, שבעת המינים, מנהג איכלת פירות, כ"ב שבט - יום הסתלקות הרבנית (יצא לאור בשנת [[תשס"ו]]).
*'''[[חודש אדר]]''' - מחולק למדורים; משנכנס אדר, ז' אדר, [[פורים]] קטן, אדר בשנה מעוברת, מחצית השקל, פרשת זכור ותענית אסתר (יצא לאור בשנת [[תשנ"ד]]).
*'''[[חג הפורים]]''' - מחולק למדורים; ענינו של חג, תינוקות של בית רבן, ימי משתה ושמחה, מצות היום, קריאת המגילה וביאורים במגילת אסתר (יצא לאור בשנת [[תשנ"ד]]).
*'''[[חג הפסח]] (א)''' - מחולק למדורים; חודש ניסן, אמירת הנשיאים, שבת הגדול, ביעור חמץ, ערב פסח וקרבן פסח (יצא לאור בשנת [[תשנ"ז]]).
*'''[[חג הפסח]] (ב)''' - מחולק למדורים; חג הפסח, ליל הסדר, אכילת מצה, סיפור יציאת מצרים, שביעי של פסח, אחרון של פסח וסעודת משיח (יצא לאור בשנת [[תשנ"ז]]).
*'''[[ספירת העומר]] [[פסח שני]] ו[[ל"ג בעומר]]''' - מחלוק למדורים; ספירת העומר, אימתי הן תמימות, הכנה למתן תורה, ימי הספירה, חודש אייר, פסח שני, [[ל"ג בעומר]] ו[[רבי שמעון בר יוחאי]] (יצא לאור בשנת [[תשנ"ד]]).
*'''[[חג השבועות]]''' - מחולק למדורים; ירחין תליתא, כאיש אחד בלב אחד, ב' סיון - ממלכת כהנים, שלושת ימי הגבלה, נעשה ונשמע, מתן תורה, עשרת הדברות, אי לאו האי יומא, זמן מתן תורתנו, מצות היום, משה דוד והבעש"ט, ימי התשלומין (יצא לאור בשנת [[תשנ"ה]]).
*'''[[חודש תמוז]]''' - מחלוק למדורים; חודש תמוז, חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, שבעה עשר בתמוז, שלושת השבועות, ימי בין המצרים, ציון במשפט תפדה (יצא לאור בשנת [[תשס"א]]).
*'''[[חודש מנחם אב]]''' - מחולק למדורים; [[תשעת הימים]], [[ה' אב]] - יום ההילולא של ה[[אריז"ל]], שבת חזון, [[תשעה באב]], שבת נחמו, ט"ו באב, שבעה דנחמתא, [[כ' אב]] (יצא לאור בשנת [[תשס"א]]).
*'''[[חודש אלול]]''' - מחולק למדורים; שבת מברכים אלול [[חודש אלול]] [[תקיעת שופר]] ד[[חודש אלול]] מלך בשדה אני לדודי ודודי לי ערי מקלט חשבון הנפש הוראות ומנהגים ח"י אלול ימי הסליחות כ"ה אלול (יצא לאור בשנת [[תשס"ה]]).

====שערים נוספים====
*'''שערי הגדה''' - ליקוט קצר משיחות הרבי בעניני ההגדה. הספר מופיע בסוף ההגדה של פסח שיצאה לאור בהוצאת המכון בשנת תשנ"ט.
*'''שערי גאולה''' - שני ספרי ליקוט מתורת הרבי על ה[[גאולה]] ה[[אמת|אמיתית]] והשלימה. יצא לאור במהדורה ראשונה ב[[תשנ"ב]] ובמהדורה מחודשת ב[[תשס"ז]]. כרך א' - "האמונה והציפייה" לביאת המשיח, גדרה ופעולתה בחיי היום יום של היהודי, והנדרש מכל אחד לעשות ולפעול לזירוזה. כרך ב' - "[[ימות המשיח]]" כפי שיתבטא בעולם ובחייו של כל יהודי לעתיד לבוא. שיחות רבות בכרך זה הינם בעלי אופי מורכב, בשל הנושאים הרבים בנגלה והפלפולים המאפיינים שיחות כגון אלו.
*'''שערי שמיטה ומצוות הקהל''' - ליקוט מתורת [[הרבי]] על שמיטה והקהל. יצא לאור בשנת [[תש"ס]].
*'''שערי בר מצווה''' - ליקוט מתורת הרבי על עניני ה[[בר מצווה]] והנחת התפילין.
*'''שערי מילה''' - ליקוט מתורת הרבי בנושא [[ברית מילה]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ח]], בסיוע הרב [[בנימין זילברשטרום]].
*'''שערי אהבת ישראל'''.
*'''שערי אמונה''' - ליקוט מתורת הרבי בנושאי אמונה. ערך על ידי הרב [[זאב קפלן]] ויצא לאור בשני מהדורות; מהדורה ראשונה ב[[תשנ"ב]] ומהדורה שנייה ב[[תשס"ח]].
*'''שערי צדקה''' - ליקוט מתורת והוראות הרבי בנושא [[צדקה]]. נערך על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]] ויצא לאור בשנת [[תשנ"ד]].
*'''שערי תפילה''' - ליקוט מתורת הרבי בנושאי [[תפילה]]. יצא לאור לקראת [[חג הגאולה]] י"ט [[כסלו]] [[תשס"ט]].
*'''שמחה ובטחון בה'''' ליקוט מתורת הרבי בענייני ה[[שמחה]] ו[[ביטחון]].
*'''שערי ארץ ישראל''' - מחולק למדורים; עיני ה' אלוקיך בה, שלימות הארץ, גבולות הארץ, כיבוש וחלוקת הארץ, קדושת ארץ ישראל, ערי הקודש, ביקור בארץ הקודש, יציאה מארץ ישראל (יצא לאור בשנת [[תשס"ב]]).
*'''שערי חינוך''' - מחולק למדורים; גדר מצוות החינוך, חובת ההורים, הנהגת הבית, ושננתם לבניך, מוסדות חינוך, דרכי חינוך (יצא לאור בשנת [[תשס"ז]]).
*'''שערי שידוכין''' - מחולק למדורים; ענין הזיווגים, התקופה שעד הנישואין, אופן ההתעניינות, השידוך המתאים, אופן הבירור וההחלטה, קשרי השידוכין, בין קשרי השידוכין לחתונה, זיווג שני (יצא לאור בשנת [[תשס"ח]]).
*'''שערי נישואין''' - מחולק למדורים; הקידושין, הנישואין, החופה, ברכות הנישואין, שמחת הנישואין, הקמת ויסוד הבית, [[לימוד התורה]] אחר הנישואין, אוצר מנהגי [[נישואין]] (יצא לאור בשנת [[תשס"ז]]).

====ספרים נוספים====
*'''שולחן מנחם (שערי הלכה ומנהג)''' - (שבעה כרכים) לקט מתורת הרבי בענייני [[הלכה]] ו[[מנהג]], מסודרים בסדר חלקי ה[[שולחן ערוך]]. יצאו לאור בשנת [[תשע"ג]]. (מהדורות קודמות: יגדיל תורה - תשובות וביאורים, תשובות וביאורים, שערי הלכה ומנהג).
*'''ביאורי החומש''' - תשעה חלקים המלקטים ביאורים על פרשיות השבוע מתורתו של הרבי (לערך ארבעים עמודים לכל פרשה, ההוצאה לאור הסתיימה בשנת [[תשע"ב]]). הסט יצא לאור גם תחת השם '''המאור שבתורה''' בחמישה כרכים עבים.

*'''הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים, מקורות ומנהגים''' - ההגדה של הרבי, מבוארת ומחולקת לפי שערים עם הוספות.
*'''אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין, שתי כרכים).
*'''אוצר מנהגים והוראות''' (ביסטריצקי).
*'''מנהגי יארצייט - חב"ד'''.

*'''מגילת אסתר'''.
*'''פרקי אבות'''.
*'''תיקון ליל שבועות'''.
*'''תיקוני שבת ויום טוב'''.

*'''בית חיינו - 770'''.
*'''שמחה וביטחון בה''''.
*'''היכל הנגינה'''.
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה'''.

== קישורים חיצונים ==
===ספרים בהוצאות המכון===
*'''שערי המצוות''' - [http://www.hebrewbooks.org/15785 'שערי מילה'] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&pgnum=1 'שערי צדקה'] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15789&pgnum=1 'שערי שמיטה'] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15767&pgnum=1 'שערי אהבת ישראל'] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15822&pgnum=1 'שערי אמונה'] {{PDF}}

*'''שערי גאולה''' - [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15794&pgnum=1 האמונה והצפיה] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15828&pgnum=1 ימות המשיח] {{PDF}}

*'''שערי הלכה ומנהג''' - [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15787&pgnum=1 אורח חיים (חלק א')] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&pgnum=1 אורח חיים (חלק ב')] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&pgnum=1 יורה דעה] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15783&pgnum=1 אבן העזר - חושן משפט] {{PDF}} [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15802&pgnum=1 הוספות ומילואים] {{PDF}}

*'''שערי המועדים''' - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15803&pgnum=1 ראש השנה] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15825&pgnum=1 יום הכיפורים] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15830&pgnum=1 חג הסוכות] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15786&pgnum=1 שמיני עצרת ושמחת תורה] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15790&pgnum=1 י'-י"ט כסלו] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15868&pgnum=1 חג החנוכה] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15832&pgnum=1 חודש שבט] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15771&pgnum=1 חודש אדר] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15819&pgnum=1 חג הפורים] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&pgnum=1 חג הפסח (חלק א')] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15864&pgnum=1 חג הפסח (חלק ב')] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15853&pgnum=1 ספירת העומר, פסח שני ול"ג בעומר] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&pgnum=1 חג השבועות] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15847&pgnum=1 חודש תמוז] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&pgnum=1 חודש מנחם אב] {{PDF}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15793&pgnum=1 חודש אלול] {{PDF}}
[[קטגוריה:ספרי הרבי]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: מוסדות]]

אברהם גולדברג

2016-08-01T06:17:04Z

לכתחילה:

[[תמונה:גולדברג.jpg|left|thumb|240px|הרב גולדברג מגיש לרבי אלבום על פעילותו עם העולים החדשים משנת [[תנש"א]]]]
הרב '''אברהם גולדברג''' ([[י"ב תמוז]] [[תשי"א]] - [[י"ג ניסן]] [[תשס"ג]]), ממייסדי ועסקני [[צפת|הקהילה החב"דית בצפת]]. פעיל נמרץ ב[[הפצת המעיינות]] והפצת [[בשורת הגאולה]]. ממייסדי ישיבת [[בית לוי יצחק|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], מכון [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ומהפעילים הגדולים עם עולי חבר העמים.

==תולדות חיים==
=== בברית המועצות ===
הרב גולדברג נולד ב[[י"ב תמוז תרפ"ז|חג הגאולה י"ב תמוז]] [[תשי"א]] בעיר צ'יליאבינסק שבאורל, [[רוסיה]]. הוא נולד לאביו הרב יצחק, [[ברסלב|חסיד ברסלב]] שברח מ[[פולין]] בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], ולאמו מרת טויבע שנמלטה מבסרביה.

בבגלל שבצ'יליאבניסק לא הייתה אווירה של שמירת מסורת, ורובם של היהודים היו רחוקים מחיי יהדות, חששו הוריו מחינוך הילדים ועזבו את העיר כשהיה בגיל שבע. משפחתו עברה ל[[סמרקנד]] ומאוחר יותר ל[[טשקנט]], שם היה ריכוז יהודי שומר מצווה גדול, ביניהם חסידי חב"ד רבים.

בשל חוק חינוך חובה שהיה אז ברוסיה, נשלח עם אחותו רחל ללמוד בבית הספר הגויי, אולם ב[[שבת]] נמנעו בתכלית מלהופיע בבית הספר. בשעות אחר הצהריים למד [[תורה]] יחד עם אביו והרב [[לוי פרסמן]], מחסידי חב"ד בעיר.
בגיל עשר נשלח ללמוד ב[[תומכי תמימים סמרקנד|סניף תומכי תמימים בסמרקנד]].

=== בארץ הקודש ===
בשנת [[תשכ"ט]], כשהיה בן 18, קיבל עם בני משפחתו אשרת יציאה מרוסיה, וזאת אחרי בקשות חוזרות ונשנות שסורבו. ברגע הראשון שהתאפשר לשולחו מחוץ לגבולותיה של [[רוסיה]] נשלח ל[[ארץ הקודש]], שם התקבל על ידי דודו שהתגורר ב[[רמת גן]]. הוריו עם אחותו היחידה הצטרפו אליו חודש אחר כך.

בגלל שקיבל את ראשית חינוכו במוסדות חב"ד שפעלו בטשקנט וסמרקנד נכנס להמשך הלימודים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובתום מסלול הלימודים הרגיל נסע ל-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

באותה שנה הגיע אביו לבקרו ב[[ניו יורק]] והתקבל ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי]]. במהלך היחידות ביקש ברכה לשידוך עבור בנו, והרבי השיב: אם הוא נשאר באמריקה שימשיך ללמוד, ואם הוא חוזר לארץ הקודש - ה' יעזור. אחרי כמה חודשים בהם למד ב-770 חזר לארץ, וכעבור זמן קצר השתדך עם מרת יהודית, בתו של ר' [[יעקב פלס]] מ[[כפר חב"ד]], שם קבע את מקום מגוריו.

נפטר בפתאומיות ב[[י"ג בניסן]] [[תשס"ג]], יום ההילולא של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ונטמן ב[[בית העלמין בצפת]].

== עסקנותו ופעילותו ==
=== בשליחות בצפת ===
בשלהי שנת [[תשל"ד]] עבר עם משפחתו ל[[צפת]], והצטרף למשפחות החב"דיות הראשונות שהתיישבו בעיר וייסדו את הקהילה החב"דית במקום. את הקהילה במקום ייסד [[הרבי]], שנתן הוראה לרב [[לייבל קפלן]] לארגן קבוצת משפחות שישתקעו בעיר. בתחילה התיישבו עשר משפחות, בתוכם משפחת גולדברג, ואלה חיו מתוך תחושת שליחות ופעלו להפצת היהדות.

הרב גולדברג ניחן ב[[בעל מנגן|חוש נגינה]] והיה בעל תפילה מיוחד. ב[[התוועדות|התוועדויות]] היה מנהל את סדר ה[[ניגון|ניגונים]].

את חייו הקדיש לפעילות יהודית, והיה בעל מרץ וראש וראשון לכל דבר שבקדושה. להלן כמה נקודות ציון מפעולותיו:

* יסוד [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] בישובים הסמוכים לעיר צפת.
* יסוד ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|בית לוי יצחק]], בה למדו תלמידים מכיתה ו' ולאחר מכן בישיבה קטנה. הישיבה הייתה מוסד פנימייתי לנערים מאזור הצפון, אותה ניהל במשך כמה שנים. כשנפתחה הישיבה הגדולה היה יד ימינו של מנהל הישיבה הרב [[אלתר אליהו פרידמן]].
* ממייסדי [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בצפת וחבר ההנהלה במשך למעלה מעשרים שנה, עד לפטירתו.
* סמנכ"ל מוסדות חב"ד בצפת

בפעילותו במוסדות השיג תקציבים רבים והשקיע בפיתוח המוסדות. מלבד העיסוק במוסדות המוזכרים לעיל, התעסק בפרוייקטים שונים נוספים.

=== הדפסת [[ספר התניא]] בלבנון ===
אחת היוזמות החשובות בהם עסק, היתה [[הדפסת ספר התניא]] ב[[לבנון]] בעת [[מלחמת שלום הגליל]]. אחרי ש[[צה"ל]] כבש חלקים נרחבים מלבנון, עורר את הקהילה בצפת להתעסק בהדפסת [[ספר התניא]] בהרי לבנון, כפי הוראתו של הרבי שהתניא יודפס בכל מקום בעולם.

פעילותו בעניין הצליחה למעלה מן המשוער והודפסו חמש-עשרה מהדורות של [[ספר התניא]] במקומות שונים ברחבי לבנון. בהיותם בעיר חמדון נפגשו עם משפחה יהודית שביקשה לבנות [[מקווה טהרה]] במקום. הרב גולדברג ואברכים נוספים נרתמו למבצע המורכב וקיבלו את ברכתו של [[הרבי]]. ר' אברהם פעל להשגת האישורי כניסה מצה"ל לחסידי חב"ד שהתעסקו בבניה בפן המעשי ובפן ה[[הלכה|הלכתי]].

=== בפעילות עם עולי [[רוסיה]] ===
כשהחל גל העליה ההמוני ממדינות חבר העמים, נרתם במלוא המרץ למען רווחתם של העולים. בהיותו דובר רוסית, ארגן שיעורי תורה, [[ברית מילה|בריתות]], [[בר מצווה|בר מצוות]], [[חתונה|חתונות]] ועוד. מהפרויקטים הגדולים להם דאג והפעיל הוא פרויקט השבתות, בו משפחות עולים התארחו בבתי משפחות חב"דיות המתגוררות ב[[קרית חב"ד צפת|קריית חב"ד]] שבעיר, ובמהלך השבת השתתפו בשיעורים, הרצאות וסיורים ב{{ה|עיר העתיקה}}.

=== פרסום משיח ===
כמו בשאר [[עשרת המבצעים|מבצעיו של הרבי]], כך גם בפרסום [[בשורת הגאולה]] ו[[פרסום זהות הגואל]], הוא עסק במרץ רב. הוא נטל חלק בפרויקט החתמת חברי כנסת על מכתב בקשה מהרבי לבוא ל[[ארץ הקודש]] ו[[הרבי כמלך המשיח|להתגלות כמלך המשיח]]. על מכתב זה חתמו חמישים וארבעה חברי כנסת.

{{מיון רגיל:גולדברג, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]

אברהם גולדברג

2016-08-01T06:16:45Z

לכתחילה:

[[תמונה:גולדברג.jpg|left|thumb|240px|הרב גולדברג מגיש לרבי אלבום על פעילותו עם העולים החדשים משנת [[תנש"א]]]]
הרב '''אברהם גולדברג''' ([[י"ב תמוז]] [[תשי"א] - [[י"ג ניסן]] [[תשס"ג]]), ממייסדי ועסקני [[צפת|הקהילה החב"דית בצפת]]. פעיל נמרץ ב[[הפצת המעיינות]] והפצת [[בשורת הגאולה]]. ממייסדי ישיבת [[בית לוי יצחק|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], מכון [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ומהפעילים הגדולים עם עולי חבר העמים.

==תולדות חיים==
=== בברית המועצות ===
הרב גולדברג נולד ב[[י"ב תמוז תרפ"ז|חג הגאולה י"ב תמוז]] [[תשי"א]] בעיר צ'יליאבינסק שבאורל, [[רוסיה]]. הוא נולד לאביו הרב יצחק, [[ברסלב|חסיד ברסלב]] שברח מ[[פולין]] בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], ולאמו מרת טויבע שנמלטה מבסרביה.

בבגלל שבצ'יליאבניסק לא הייתה אווירה של שמירת מסורת, ורובם של היהודים היו רחוקים מחיי יהדות, חששו הוריו מחינוך הילדים ועזבו את העיר כשהיה בגיל שבע. משפחתו עברה ל[[סמרקנד]] ומאוחר יותר ל[[טשקנט]], שם היה ריכוז יהודי שומר מצווה גדול, ביניהם חסידי חב"ד רבים.

בשל חוק חינוך חובה שהיה אז ברוסיה, נשלח עם אחותו רחל ללמוד בבית הספר הגויי, אולם ב[[שבת]] נמנעו בתכלית מלהופיע בבית הספר. בשעות אחר הצהריים למד [[תורה]] יחד עם אביו והרב [[לוי פרסמן]], מחסידי חב"ד בעיר.
בגיל עשר נשלח ללמוד ב[[תומכי תמימים סמרקנד|סניף תומכי תמימים בסמרקנד]].

=== בארץ הקודש ===
בשנת [[תשכ"ט]], כשהיה בן 18, קיבל עם בני משפחתו אשרת יציאה מרוסיה, וזאת אחרי בקשות חוזרות ונשנות שסורבו. ברגע הראשון שהתאפשר לשולחו מחוץ לגבולותיה של [[רוסיה]] נשלח ל[[ארץ הקודש]], שם התקבל על ידי דודו שהתגורר ב[[רמת גן]]. הוריו עם אחותו היחידה הצטרפו אליו חודש אחר כך.

בגלל שקיבל את ראשית חינוכו במוסדות חב"ד שפעלו בטשקנט וסמרקנד נכנס להמשך הלימודים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובתום מסלול הלימודים הרגיל נסע ל-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

באותה שנה הגיע אביו לבקרו ב[[ניו יורק]] והתקבל ל'[[יחידות]]' אצל [[הרבי]]. במהלך היחידות ביקש ברכה לשידוך עבור בנו, והרבי השיב: אם הוא נשאר באמריקה שימשיך ללמוד, ואם הוא חוזר לארץ הקודש - ה' יעזור. אחרי כמה חודשים בהם למד ב-770 חזר לארץ, וכעבור זמן קצר השתדך עם מרת יהודית, בתו של ר' [[יעקב פלס]] מ[[כפר חב"ד]], שם קבע את מקום מגוריו.

נפטר בפתאומיות ב[[י"ג בניסן]] [[תשס"ג]], יום ההילולא של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ונטמן ב[[בית העלמין בצפת]].

== עסקנותו ופעילותו ==
=== בשליחות בצפת ===
בשלהי שנת [[תשל"ד]] עבר עם משפחתו ל[[צפת]], והצטרף למשפחות החב"דיות הראשונות שהתיישבו בעיר וייסדו את הקהילה החב"דית במקום. את הקהילה במקום ייסד [[הרבי]], שנתן הוראה לרב [[לייבל קפלן]] לארגן קבוצת משפחות שישתקעו בעיר. בתחילה התיישבו עשר משפחות, בתוכם משפחת גולדברג, ואלה חיו מתוך תחושת שליחות ופעלו להפצת היהדות.

הרב גולדברג ניחן ב[[בעל מנגן|חוש נגינה]] והיה בעל תפילה מיוחד. ב[[התוועדות|התוועדויות]] היה מנהל את סדר ה[[ניגון|ניגונים]].

את חייו הקדיש לפעילות יהודית, והיה בעל מרץ וראש וראשון לכל דבר שבקדושה. להלן כמה נקודות ציון מפעולותיו:

* יסוד [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] בישובים הסמוכים לעיר צפת.
* יסוד ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|בית לוי יצחק]], בה למדו תלמידים מכיתה ו' ולאחר מכן בישיבה קטנה. הישיבה הייתה מוסד פנימייתי לנערים מאזור הצפון, אותה ניהל במשך כמה שנים. כשנפתחה הישיבה הגדולה היה יד ימינו של מנהל הישיבה הרב [[אלתר אליהו פרידמן]].
* ממייסדי [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] בצפת וחבר ההנהלה במשך למעלה מעשרים שנה, עד לפטירתו.
* סמנכ"ל מוסדות חב"ד בצפת

בפעילותו במוסדות השיג תקציבים רבים והשקיע בפיתוח המוסדות. מלבד העיסוק במוסדות המוזכרים לעיל, התעסק בפרוייקטים שונים נוספים.

=== הדפסת [[ספר התניא]] בלבנון ===
אחת היוזמות החשובות בהם עסק, היתה [[הדפסת ספר התניא]] ב[[לבנון]] בעת [[מלחמת שלום הגליל]]. אחרי ש[[צה"ל]] כבש חלקים נרחבים מלבנון, עורר את הקהילה בצפת להתעסק בהדפסת [[ספר התניא]] בהרי לבנון, כפי הוראתו של הרבי שהתניא יודפס בכל מקום בעולם.

פעילותו בעניין הצליחה למעלה מן המשוער והודפסו חמש-עשרה מהדורות של [[ספר התניא]] במקומות שונים ברחבי לבנון. בהיותם בעיר חמדון נפגשו עם משפחה יהודית שביקשה לבנות [[מקווה טהרה]] במקום. הרב גולדברג ואברכים נוספים נרתמו למבצע המורכב וקיבלו את ברכתו של [[הרבי]]. ר' אברהם פעל להשגת האישורי כניסה מצה"ל לחסידי חב"ד שהתעסקו בבניה בפן המעשי ובפן ה[[הלכה|הלכתי]].

=== בפעילות עם עולי [[רוסיה]] ===
כשהחל גל העליה ההמוני ממדינות חבר העמים, נרתם במלוא המרץ למען רווחתם של העולים. בהיותו דובר רוסית, ארגן שיעורי תורה, [[ברית מילה|בריתות]], [[בר מצווה|בר מצוות]], [[חתונה|חתונות]] ועוד. מהפרויקטים הגדולים להם דאג והפעיל הוא פרויקט השבתות, בו משפחות עולים התארחו בבתי משפחות חב"דיות המתגוררות ב[[קרית חב"ד צפת|קריית חב"ד]] שבעיר, ובמהלך השבת השתתפו בשיעורים, הרצאות וסיורים ב{{ה|עיר העתיקה}}.

=== פרסום משיח ===
כמו בשאר [[עשרת המבצעים|מבצעיו של הרבי]], כך גם בפרסום [[בשורת הגאולה]] ו[[פרסום זהות הגואל]], הוא עסק במרץ רב. הוא נטל חלק בפרויקט החתמת חברי כנסת על מכתב בקשה מהרבי לבוא ל[[ארץ הקודש]] ו[[הרבי כמלך המשיח|להתגלות כמלך המשיח]]. על מכתב זה חתמו חמישים וארבעה חברי כנסת.

{{מיון רגיל:גולדברג, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]

מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח

2016-08-01T04:48:55Z

לכתחילה:

[[תמונה:הרב קותי ראפ חודש אדר.jpg|left|thumb|250px|הרב קותי ראפ בעיצומה של חלוקת [[משקה]] לרוקדים]]
'''מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח''' התייסד ונוהל על ידי הרב [[יקותיאל ראפ]], משגיח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]], לאור [[שיחה|שיחות]] ומענות של [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] בדבר חשיבות ה"[[שמחה בטהרתה]]" ל[[קבלת פני משיח צדקנו]]. הועד הראשון של המטה מונה על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]].כיום האחראי בנו הת' יוסף יצחק שיחי' ראף.

הפעילות הראשונה של המטה הייתה ריקודי שמחה ב[[770]], ב[[פורים קטן]] [[תשנ"ב]].

המטה מקיים ריקודים ב-770 בכל [[יומי דפגרא]] ובימי [[חודש אדר]].

כמו כן בכל [[קידוש לבנה]] מקיים המטה ברחבת 770 ריקודי שמחה ברוב עם, בעקבות שיחתו הידועה של הרבי לקיים קידוש לבנה "ברוב עם הדרת מלך" ומתוך שמחה.

== חברי המטה ==
* הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]].
* הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*הת' יוסף יצחק ראף.

===חברי המטה בעבר===
* הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] - מייסד ומנהל.
* הרב [[יצחק שפרינגר]].

==קישורים חיצוניים==
*ר' ירון צבי, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/2/5/427645238409.html שירה וזמרה לקבלת פני משיח]''', ראיון עם הרב [[קותי ראפ]], [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/news/%D7%90%D7%93%D7%A8-%D7%AA%D7%A9%D7%A0%D7%91-%D7%94%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ אדר תשנ"ב: הדו"ח על הריקודים ומענה הרבי] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%9D-27/ בימים ההם] - הרב [[קותי ראפ]] מחלק [[משקה]] לרוקדים {{אינפו}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]

זלמן קליימן

2016-08-01T04:12:18Z

לכתחילה:

[[קובץ:ר' זלמן קליינמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן קליינמן]]
[[קובץ:דיוקן עצמי של ר' זלמן קליינמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן עצמי של ר' זלמן קליינמן]]
הצייר החסיד ר' [[זלמן קליינמן]], נולד ב[[רוסיה]] לאביו ר' יעקב קליינמן, יליד [[וורשה]] שהגיע לרוסיה בזמן מלחמת העולם הראשונה יחד עם אמו ועם אחותו הצעירה, איטה.
חשוב להוסיף, כי בניגוד לשם השגור בפי כל, קליינמן, שם משפחתו המדוייק הוא קליימן, ללא נו"ן. כך ניתן לראות גם בחתימתו על ציוריו, וכך מעידה אחותו רחל זמיר בספרה.

==הוריו==
האב היה חסיד גור, ירא שמים ומדקדק מאוד במצוות. איש ישר היה, צנוע ונחבא אל הכלים. זלמן היה אדם טוב וישר, אציל נפש, בעל עושר אינטלקטואלי בכל תחומי החיים. בשקט עסק בציור, ובשלווה הקדיש שעות פנויות ללימוד התורה. מעודו לא חיפש תהילה או תלמידים. כשהיו באים אליו הורים ומבקשים, שילמד את בנם או את בתם ציור, היה אומר להם: "אם הילד נמשך לציור מעצמו - טוב ללמדו. אם לאו, אין ללחוץ על הילד ללמוד זאת, משום שזו עבודה קשה מאוד, הדורשת כוחות נפש עצומים". את הכרותו עם [[חסיד]]י [[חב"ד]], עשה בהיותו ברוסיה. היה נכנס לעתים תכופות בביתו של [[הגאון מרוגוצ'וב]] שהתבטא עליו - לפי עדותו של הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] - ‘יעקב יודע ללמוד היטב'". הרב ששונקין הוסיף ואמר כי "הגאון מרוגוצ'וב לא חילק שבחים מהר כל-כך. אך אם הוא אמר על מישהו שהוא יודע ללמוד, סימן שזה היה כך".

אמו היתה מרת רבקה, ילידת מינסק שברוסיה הלבנה.

==ימי ילדות==

את ימי ילדותו עשה בעיר [[לנינגרד]] בבית הוריו, יחד עם שתי אחיותיו פאניא ורחל (זמיר). אולם תקופה לנינגרד הסתיימה באיבה, בקיץ [[תש"א]] פרצה חזית נוספת במלחמת העולם השנייה מול רוסיה הסובייטית. עד מהרה החלו הקרבות, ההפגזות והרעב לתת את אותותיהן באזרחים. החזית הלכה והתקרבה במהירות לעיר הגדולה לנינגרד. זלמן הצעיר היה ילד כבן שמונה בלבד באותם ימים.

באחד הימים פרסמו השלטונות הודעת חירום על פינוי כל ילדי לנינגרד למקום רחוק ובטוח, וזאת כדי להצילם, וגם כדי שהוריהם יוכלו להתמסר במנוחת הדעת לעבודות הגנה על העיר.

בשלב הראשון התבקשו הילדים הנמצאים במסגרות מאורגנות, כמו בתי-ספר, גני-ילדים ופנימיות, להיות מוכנים בתאריך מסוים. להודעה הזאת צורף דף המפרט, מה על הילד להביא אתו כמו בגדים, מצעים וכדומה. בדאגה ובכאב גדול נאלצים ר' יעקב קליינמן ורעייתו להוציא מהבית את בתם רחל, ולמסור אותה לידיים נוכריות, בדרכה אל מקום לא ידוע. רכבות-רכבות עמוסות ילדים נוסעות ומתרחקות מעיר מגוריהם ומהוריהם.

בבית נשארו פאניא וזלמן הצעירים, שהצליחו להימלט מן גזירת הפרידה. אולם לא ארכו הימים, וכאשר החזית הלכה וקרבה, והמצור על לנינגרד הלך והתהדק, הודיעו השלטונות כי גם הילדים שלא לומדים במוסדות הממשלתיים מסיבות שונות, צריכים לעזוב את העיר במהירות. השלטונות אפילו לא התמהמהו לחקור מדוע הילדים האלה לא למדו במסגרות. בחיפזון רב אורגנו רכבות רבות ובהן ילדים, נשים, אימהות עם ילדיהן, וכן - רכבות של אנשי צבא היוצאים לחזיתות. כולם יוצאים את העיר בבהלה.

באחת מאותן רכבות היו שני הילדים הנותרים למשפחת קליינמן, פאניא בת השלוש-עשרה עם אחיה הקטן בן השמונה. ברגע האחרון פנו ההורים אל בתם הבכירה וביקשו ממנה בקול נרגש שתעשה ככל יכולתה כדי לשמור על האח הקטן.

ההורים נאלצו להשאר בעיר. חודשיים לאחר מכן כבר העיר הייתה נצורה, אין יוצא ואין בא. התושבים סובלים מהפצצות, מרעב ומקור. אין חימום. המים בברזים קפואים. האנשים מתחילים לגווע לאלפיהם ולרבבותיהם.

זמן קצר לפני המצור הספיק ר' יעקב קליינמן להיפגש עם אחותו, מרת איטה ששונקין, בגבול העיר לנינגרד. הפגישה היתה מרגשת, והפרידה עוד יותר. קודם שנפרדו הבטיחו השניים זה לזה בתקיעת כף: "מי שנשאר בחיים, מקבל על עצמו לדאוג לילדי אחיו".

==במוסד הילדים==

לאחר נסיעה ממושכת של מספר ימים הגיעו האחות והאח ל[[סיביר]] באזור העיר צ'ילאבינסק. האחות עשתה כל מאמץ כדי לשמור על אחיה, אך כעבור פחות משנה הופרדו השניים בהוראת הממונים. בהיותה בת ארבע-עשרה שנה בלבד נשלחה פאניא ללמוד מקצוע, מכונאות, בעוד אחיה הקטן נשאר במוסד הילדים.

ילד יהודי קטן כבן שמונה, בין המון ילדים גויים, רבים מהם גדולים ממנו. חייו היו קשים מנשוא. הצקות, התעללות, השפלות היו מנת חלקו. ביומן שכתב זלמן לאחר מכן, הוא מתאר חבורות ילדים שולטות ורודות בילדים צעירים וחסרי ישע. הוא מספר על ילד אחד, בורינקה שמו, שהיה אכזרי ביותר, סדיסט, שהשתלט על הכיתה, וכל הילדים נהפכו למשרתים ועושי דברו. מי שלא נשמע לו, ספג מכות, עלבונות ודיכוי. אסור היה לספר למדריכה ולהלשין, כי להלשין היה הדבר הבזוי ביותר, ומשום כך הילדים סבלו ושתקו. מנת ההשפלות והדיכוי נגעו גם ללחם קיומם, כאשר מנת האוכל הדלה ופרוסת הלחם הקטנה נלקחו על ידי הילד השליט.

במשך השנים האלה נערכה ריאורגניזציה בבתי-הילדים. באותה תקופה הועברו ילדים למוסדות אחרים, ובמקומם הוכנסו חדשים.

בשנה שלפני גמר המלחמה התחילה מדריכה מכיתה מקבילה לקרב את זלמן. כאשר הייתה זקוקה לעבודות ציור, פלקטים ושלטים לכיתתה, הייתה מזמינה את זלמן מכיתתו, והוא היה מבצע את כל עבודות הציור בשבילה. כישרון הציור נתגלה אצלו מילדותו. לעומת זאת המדריכה של כיתתו כעסה מאוד על ניצול כשרונותיו לטובת כיתה מתחרה. לכן בין שתי המדריכות היו יחסים מתוחים מאוד - עובדה שבעתיד סייעה להצלתו.

==לאחר המלחמה==

כאשר הסתיימה המלחמה, בית-הילדים עמד לחזור ללנינגרד. הילדים שהוריהם נספו, הוצאו מרשימת החוזרים. הם היו מועמדים להעברה לבית-היתומים המקומי. כאשר נודע לאותה מדריכה, שזלמן הוצא מרשימת החוזרים, ארגנה את כל המסמכים הפורמליים לאימוצו כבנה. היא אהבה אותו מאוד; דאגה לו כבן, דאגה לתזונתו ולכל צרכיו. היא העריכה אותו מאוד בגלל האינטליגנציה שלו, בגלל כשרונותיו לציור ולאמנות ובגלל הידע, שרכש מתוך קריאת ספרים.

מספרת אחותו, הגב' רחל זמיר: "במשך כל שנות המלחמה היינו נפרדים. לא ראינו זה את זה כחמש שנים, אך היינו מתכתבים בינינו. והנה אני מקבלת מכתב מזלמן, ובו הוא כותב שאומץ על ידי המדריכה. הוא מודיע בשמה, שעלינו לנתק כל קשר בינינו לעולמים. וברוח זו כתב גם לאחותי...".

מהריחוק הזה חשש אביו, ר' יעקב קליינמן יותר מכל; לא רק ריחוק פיזי אלא גם, ובעיקר, ריחוק רוחני, שהילד הצעיר יעזוב את מורשת אבותיו.

בשנת תש"ה הסתיימה מלחמת העולם השנייה, אז התברר כי זוג ההורים, ר' יעקב ורעייתו רבקה שנותרו בלנינגרד, גוועו ברעב הכבד ששרר בעיר באותם ימים.

בימים אלה, המשפחה היתה למעשה מפורקת. פאניא - האחות הגדולה, עבדה בתעשייה הצבאית הרוסית. האחות רחל שהתה בבית ילדים הרחק משם, בסיביר. ואילו האח הקטן אומץ על ידי מדריכה גויה, והוא עמד לחזור איתה לביתה שבלנינגרד, מתוך מטרה מוצהרת לנתקו לנצח מכל קשר עם בני משפחתו.

אלא שכאן התערבה ההשגחה הפרטית העליונה, במטרה להוציא יקר מזולל, ולאחד את המשפחה החסידית שוב.

כזכור, נשבעו זה לזה ר' יעקב ואחותו איטה, כי מי שישרוד מביניהם מתחייב לשמור על ילדי השני.

האחות התגוררה לפני המלחמה בעיר לוגה שבקרבת לנינגרד. יום אחד נאסר בעלה והוגלה לסיביר, וכאשת "פושע" נאסרה עליה השהייה בלנינגרד עצמה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה ובהפצצות הכבדות, הצליחה בחסדי ה' לעזוב את האזור ברכבת האחרונה עם שני ילדיה הקטנים, ציפורה בת השש ואברהם בן השלוש. למעשה הם נסעו ללא יעד מוגדר. הרכבות נסעו לכיוון סיביר, הרחק מאזור המלחמה.

באחד הימים עצרה הרכבת במחוז מולוטובסק, והנוסעים התפזרו בין העיירות והכפרים שבפלך ארץ זה. היא עצמה הגיע, אחרי ימים רבים של נסיעה, לכפר קישרץ, שם הציגה את עצמה כאישה שבעלה נלחם בחזית. אוי ואבוי היה לה לגלות את האמת, שבעלה נאסר בגלל יהדותו. מזכירות הכפר הפנתה אותה אפוא לאחד הבתים, שבעלת הבית תקצה לה פינה בדירתה. היו שם שני חדרים: חדר אחד לבעלת הבית וחדר לשתי בנותיה הבוגרות. חדר הכניסה שימש לכולם כחדר האוכל וכמטבח, ובו תנור רוסי הבנוי לתוך הריצפה. בחדר הזה עמד שולחן, ספסל, ומנורת נפט. בחדר הזה הקצו למרת איטה עם שני ילדיה הקטנים פינה לגור בה.

במקום זה שהתה עד סוף המלחמה. באחד הימים נודע לה על מקום הימצאו של חמיה, החסיד הרב [[נחום שמריה ששונקין]]. היא מיהרה ליצור עמו קשר, והוא שלח להודיע לה כי הוא נמצא בסמרקנד. היא יצאה אפוא מהכפר הנידח ובדרך ארוכה הגיעה עם שני ילדיה לאסיה התיכונה, לסמרקנד, אל חמיה.

דומה היה כי הגיעה אל המנוחה והנחלה, אלא שבאחד הלילות, חלמה, שאחיה מעיר אותה בנגיעה קלה בכתפה ואומר לה רק מילה אחת: "הילדים!"

היא התעוררה ברעד ומיד הבינה במה מדובר. בפרוץ המלחמה הרי הבטיחו זה לזה בתקיעת כף כי מי שיישאר בחיים אחרי המלחמה, ידאג לילדיו של השני. היא דחתה מעצמה את הרעיון הבלתי-מעשי והבלתי מתקבל על הדעת להציל את הילדים מהטמיעה ולהביאם אל חמיה, בחשבה לעצמה: ‘הרי אני נמצאת אצל חמי וחמותי בתקופת מחסור ורעב, ואיך אוכל להעמיס עליהם את ילדי אחי?'

אך אחיה לא הרפה. ברגע, שנרדמה, הופיע שנית בחלומה ואמר לה: "איטה, הילדים!" כך חזר העניין על עצמו במשך שלושה לילות: היא נרדמת, ואחיה מעיר אותה. באמצע הלילה השלישי החליטה שלא לחזור לישון, והתחילה להתהלך הלוך ושוב אובדת עצות.

חמיה, הרב ששונקין , ישב כהרגלו בחצות הלילה ולמד. פתאום שמע את כלתו, איטה, מסתובבת בחדרה בחוסר מנוחה. הוא שאל אותה מדוע אינה ישנה, אך היא השיבה בצורה מתחמקת. כאשר חזר המחזה על עצמו, לחץ עליה שתספר מה קרה. היא החלה אפוא לספר לו כי זה הלילה השלישי שאחיה יעקב בא בחלום ודורש שתדאג לילדים.

"את יודעת היכן הם?" שאל הרב ששונקין.

"כן", ענתה, "יש לי הכתובות שלהם".

"אם כן, מדוע שתקת עד עכשיו? הרי חייבים להצילם!" הגיב החותן.

למחרת התחילו השניים לפעול במרץ כדי להשיג ויזה וכרטיס לנסיעה הארוכה מסמרקנד לסיביר.

תוך כדי ההכנות הגיע מברק בהול מבית הילדים בו שהה זלמן. את המברק שלחה מדריכתו, שהייתה מסוכסכת עם עמיתתה לעבודה, המדריכה המאמצת. ההודעה במברק הייתה בלשון זו: "אם אתם רוצים לפגוש את הילד, תבואו בדחיפות! הוא אומץ".

כעת הבינו הכל, מדוע אביו לא נח ולא שקט, עד שהחלה פעולת ההצלה...

הדודה מרת איטה השאירה את ילדיה בבית חמיה וחמותה, וכשהיא מצוידת בויזה, בכרטיסי נסיעה, בכמה כיכרות לחם ופירות יצאה לדרך הארוכה והמפרכת למרחבי [[סיביר]] כדי להציל את אחיינה ואחייניתה. תחילה נסעה אל בית היתומים בו שהה זלמן הצעיר, ומשם המשיכה אל בית-היתומים בו נמצאה הבת רחל.

היא יצאה לדרך בתחילת סיון תש"ה, ועד שהגיעה ל[[סיביר]] לאזור צ'יליאבינסק, עברו כחודש וחצי. היא נסעה ברכבות משא, החליפה רכבות, לנה בתחנות רכבת וציפתה לרכבות הנוסעות לכיוון הנדרש לה. הרכבות היו עמוסות פליטים, חיילים, ואזרחים, שרצו להגיע למקום מבוקשם. לכן כאשר הגיעה הרכבת, הייתה התנפלות, שלא כל אחד זכה לעלות עליה. רבים נשארו בתחנה מחכים לרכבת הבאה, שתבוא כעבור כמה שעות או ימים.

בתום המסע המייגע הגיעה לבית הילדים בו היה זלמן הקטן שכבר אומץ פורמלית על-ידי המדריכה. הוא נקשר נפשית למדריכה המאמצת, ושמח מאוד לחזור אתה ועם כל הילדים ללנינגרד. היא השקיעה מאמצים כדי לשכנע את ההנהלה ואת המדריכה שתוותר על האימוץ. היא הסבירה להם שהיא דודתו של הילד, ואחיה, אביו של הילד, ביקש ממנה שתגדל אותו אם ימות במלחמה. בלב עגום וכואב השקיעה הדודה מאמצים לשכנע גם את הילד בן ה-‏12 להצטרף אליה. כששאלו אותו אם הוא רוצה לנסוע עם הדודה, השיב בשלילה משום שלא הכיר אותה. בידיה גם לא היו מסמכים שיעידו על הצוואה שקיבלה מאחיה. רק הדמעות והתחנונים שלה השפיעו, וזלמן הצעיר נמסר רשמית לדודתו.

מכאן יצאו השניים לנסיעה ארוכה אל בית היתומים הסיבירי בה נמצאה אחותו רחל.

אחרי הנסיעה הארוכה והמייגעת חזרו השלושה לסמרקנד שבאוזבקיסטן, לבית חמיה וחמותה של מרת איטה, הרב נחום שמריה ששונקין והרבנית מלכה.

==חינוך יהודי==

אמנם החזרה הפיזית הושלמה, אולם כעת הוטלה עליהם המלאכה להשיב בנים לחיק אבותם, וזה לא היה פשוט כלל וכלל. כאשר הדודה ניסתה לשכנע את זלמן לחבוש כיפה או לברך, הוא היה מתנגד בכל תוקף וזאת כתוצאה מהשפעת החינוך הקומוניסטי האנטי-דתי שקיבל במשך ארבע שנים.

כאשר הרב ששונקין הבחין בוויכוחים השונים שנוצרו, אמר לכלתו: "איטה, את שלך עשית. הצלת את הילדים מידי הגויים. כעת תני לי את האחריות על חינוכם".

הוא טיפל בעניין תוך הבנה פסיכולוגית. הוא אמר שקודם חייבים לתת לילדים להתרגל לסביבתם החדשה. אין ללחוץ עליהם בענייני דת; חייבים לחכות עד שזה יבוא מעצמו. כך למשל היה ביום הכיפורים. כל בני המשפחה הלכו להתפלל במקום תפילה מאולתר, רק זלמן הצעיר נשאר בבית. בערב, בסעודת גמר הצום, שאל הרב ששונקין את זלמן אם הוא אוהב מוזיקה, והמשיך, שיש אנשים שאמנם אינם מתפללים, אבל באים לשמוע את התפילה בגלל ניגוני התפילה. אמר ולא הוסיף.

זלמן עמד בהתנגדותו לכל מעשה הקשור לדת ואז הרב ששונקין דיבר על ליבו: "בין אם תרצה להאמין בה' ובתורה ובין אם לא תרצה, כדאי לך לדעת במה מדובר". זלמן שאהב לקרוא ספרים, קיבל את הטיעון. הוא נרשם לתלמוד תורה מחתרתי אצל הרב גורביץ', הנחשב למלמד המעולה, בעל גישה מצוינת לילדים, שם למד את הא"ב, קריאה, סיפורי תורה וכתיבה.

המדריכה המאמצת לא אמרה נואש. היא המשיכה לשלוח לזלמן הצעיר מכתבים בהם הביעה את געגועיה ודאגתה אליו, וכן ספרי קריאה שונים. הרב ששונקין מסר את הספרים לילד לא לפני שבדק את תוכנם. את המכתבים הוא זרק לאשפה. הוא הסביר לבני המשפחה כי אינו רוצה לנתק את זלמן בבת אחת מכל העבר, ובמיוחד מהמדריכה המאמצת, שאהב כל-כך.

באין מסירת מכתבים, זלמן לא ידע את כתובת המדריכה בלנינגרד, ולא ענה לה. כך באופן טבעי נותק הקשר במשך הזמן.

עם הגישה החכמה והבלתי לוחצת של הרב ששונקין התחיל זלמן מעצמו להתקרב ליהדות, לבקש לדעת וללמוד.

כעבור חודשים אחדים נערכה לו חגיגת [[בר מצווה]] מפוארת, לפי המושגים של אז, בשעה של דוחק וחוסר גשמי. כל אנ"ש בסמרקנד השתתפו במסיבה. זלמן חזר על מאמר דא"ח והשומעים היו מלאי התפעלות מהישגי הילד, שלפני חודשים מעטים לא ידע צורת אות, וגם אידיש לא דיבר.

==עוזבים את רוסיה==

ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]' בשנת [[תש"ז]], יצאה משפחת ששונקין עם ‘ילדיהם המאומצים' בני משפחת קליינמן את רוסיה באמצעות פספורטים מזוייפים של אזרחי [[פולין]]. לאחר שהות בעיר לבוב, עלו על הרכבת שהובילה אותם אל העיר קרקוב שבפולין. לאחר מכן עשו דרך נדודים ל[[אוסטריה]], ומשם ל[[גרמניה]] ולאחר מכן לתחנת המעבר האחרונה ב[[פריז]] שב[[צרפת]], שם שהו כשנתיים וחצי.

בשהותו בצרפת, ראה זלמן הצעיר את [[הרבי]], שהיה אז חתנא דבי נשיאה, לראשונה, ובאחת ההתוועדויות שערך הרבי בעיר, אף הוא השתתף.

==בארץ הקודש==

לאחר שהייה בת שנתיים בצרפת, זכו בני המשפחה לעלות ל[[ארץ ישראל]] באמצעות אניית "ארצה", אניה קטנה, שטולטלה בסערת הים. רבים מהנוסעים חלו במחלת ים, ובתוכם הרבנית ששונקין ונכדתה הקטנה רחל.

לאחר תקופת התאקלמות, נכנס זלמן ללמוד בישיבת ‘[[תומכי תמימים]]' בפרדס בלוד. אך כשרונותיו הטבעיים בציור, פרצו ממנו באותו גיל במלוא עצמתם. חבריו לישיבה מספרים כי לעתים קרובות היו מוצאים אותו יושב בין עצי הפרדס המקיף את הישיבה, ומכחול בידו, והוא מצייר בלהט רב.

[[קובץ:זלמן קליינמן במלאכתו.jpg|שמאל|ממוזער|300px|זלמן קליינמן במלאכתו]]

הלהט הזה למלאכת הציור, הביא אותו לעזוב את הישיבה ולעבור לגור ב[[כפר חב"ד]]. כאן החל להתמסר לציור. מקום מגורים לא היה לו, אך הוא השתדל להסתיר זאת מהאנשים ששאלוהו. הוא הסתפק במה שיש לו ולא רצה כלל ליהנות משל אחרים. הוא ישן על ספסל בבית הכנסת, אכל ארוחות דלות בקיוסק של מרת גיטל'ה פרידמן, ואחסן את מיטלטליו הדלים ב"בוידם" של הקיוסק. יום או יומיים בשבוע עבד למחייתו בכל מיני עבודות מזדמנות בשדה או בפרדס, ובשאר הזמן עסק בציור. כל אותה עת חי בדוחק, אך סירב לקבל עזרה מאיש. פעם אחת הציעה אחותו רחל למרת גיטל'ה לפרוע את החוב של אחיה, אך היא סירבה לקבל את הכסף בהסבירה: "זלמן הודיע בפירוש, שאם אקבל כסף ממישהו, יחדל לאכול אצלי".

כך גם באחד מביקוריו בבית הרב ששונקין ב[[ירושלים]]; רצתה הרבנית לתת לו דמי כיס, אך סירב לקבלם. מה עשתה? שמה בחשאי 10 לירות בתוך כיס מעילו התלוי על הקולב. בתקופה ההיא היה זה סכום נכבד. היא הייתה מאושרת ביודעה שהסכום הזה יעזור לו למחייתו, אך מה רבה הייתה אכזבתה כעבור חודש, כאשר מצאה את הכסף הזה תחוב מתחת למפת הקטיפה...

כשהרב [[אפרים וולף]], מנהל הישיבה שמע על אורח חייו של זלמן, ניסה לעזור לו. הוא פנה לרב ששונקין, שהיה מחנכו, והציע שהנער יגור בישיבה ויעסוק בציור "ואיש לא יפריע לו". כאשר דיבר הרב ששונקין על כך עם זלמן, סירב לקבלה באומרו "לא די שאינני עוזר לישיבה, אלא שאחיה על חשבונה?".

זלמן המשיך לחיות כך עד שבוקר אחד הבחין בו הרב [[אלימלך פרמן]], אלמן מזקני חב"ד, שנהג להשכים קום. בוקר אחד, כשהגיע לבית הכנסת, ראה אותו ישן על הספסל כתמיד, כשידו משמשת כרית, ומעילו - שמיכה. הוא פנה אל זלמן בהצעה לבוא לישון על מיטה מתקפלת בדירתו. תחילה סירב, אך הרב פרמן הפציר בו, ולבסוף עבר לישון אצלו. ברבות הימים הצליח להשיג חדר משלו.

בינתיים כבר ידעו הכל, שזלמן מצייר. פעם אחת בא מר [[שניאור זלמן שז"ר]], ראש הסוכנות היהודית, לבקר בכפר חב"ד. ר' [[פנחס אלטהויז]], הממונה על הכפר בפקודת הרבי, הביא אותו גם ל"חדר" של זלמן והראה לו את ציוריו. מר שז"ר התפעל מאוד, ובו במקום קבע לו מילגה ללימוד ציור. זלמן פנה לכמה בתי-ספר לציור והראה להם את יצירותיו, אך בכולם נענה שרמתו עולה בהרבה על רמת הלימודים באותו מוסד.

באותה הזדמנות ראה שז"ר ציור חסידי הממחיש [[התוועדות]] חסידים מלאת חיות ורגש. שז"ר הביע את פליאתו על כך שזה לא ההתוועדויות שהוא מכיר (כידוע שז"ר היה משתתף בקביעות בהתוועדויות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] שהתקיימו בכפר חב"ד). ר' זלמן קליינמן לא התבלבל והשיב בפשטות חסידית אופיינית: "כשאתה נמצא, זו ה[[התוועדות]] ה'רשמית'; מה שאתה רואה כאן, זה ה[[התוועדות]] אחרי שאתה הולך...".

==תקופת הצבא==
[[קובץ:זלמן בצבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זלמן בצבא (בשורה הראשונה)]]
בשנת [[תשי"ד]] התגייס זלמן ל[[צה"ל|צבא]], וכל שלושים חודשי שירותו, לא אכל מהמטבח הצבאי. החודשים הראשונים היו עבורו קשים מאוד. בחדר האוכל לא אכל, ומאכלים אחרים לא היו בידו, לכן היה רעב כל העת. הציעו לו להכנס לחדר האוכל, ולבור לו משהו לאכול, אך הוא השיב תשובה אופיינית: "מכיוון שאני הולך בזקן חב"די, אינני רוצה להיכנס לחדר האוכל, כדי שלא אכשיל אחרים. אם יראו אותי יושב שם, יחשבו, שכל המאכלים הם כשרים למהדרין".

במשך תקופת הטירונות התפרסם כשרונו העילאי בציור. הרב הראשי לצבא, הרב גורן, העביר אותו לרבנות הצבאית, והטיל עליו לקשט בתי-כנסת במחנות צבא שונים ולאייר את השבועון "מחניים". מכיוון שלא היה קשור לבסיס קבוע, קיבל דמי כלכלה ובעיית הכשרות נפתרה.

==חתונתו==

בסיום שירותו הצבאי ביקש מהרבי רשות לנסוע ל[[ארצות הברית]] כדי ללמוד ציור. הרבי ענה לו: אם רצונך ללמוד ציור, המקום הוא [[פריז]], [[צרפת]].

הוא אכן נסע לשם וביקר בתערוכות ובמוזיאונים. שם פגש את בת זוגו, רוזה נייהויז, בת לשושלת רבנים מצאצאי הב"ח. רעייתו של זלמן היא הבת היחידה בשושלת הזאת. השניים נשאו בשעה טובה ולאחר נישואיהם הגיעו בני הזוג לארה"ב.

במשך כל השנים, היה ביתם של משפחת קליינמן פתוח לרווחה לפני אורחים בכלל, ולפני [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בפרט. אורחים, שהגיעו לרבי וחיפשו את דרכם ליהדות, מצאו בביתם פינה חמה ותשובות רבות לשאלותיהם. שעות רבות נהג להקדיש לשיחות עם אורחיו, ורבים חבים לו הרבה על שחזרו בתשובה.

החיים של בני הזוג לא היו קלים. לשניהם לא היו הורים והם היו מחוסרי תמיכה. תחילה עבד זלמן בעבודות מזדמנות, אך הכנסותיו היו זעומות ביותר. לאחר שנולדו הילדים, החל להרוויח בקשיים רבים, גם מציור אילוסטרציות בהוצאות ספרים. עם הזמן החל לעבוד בעיתון "אלגעמיינער ז'ורנרל" כעורך אמנותי וקריקטוריסט. לאט-לאט זכה להכרה כצייר, ושמו הלך לפניו. במשך הזמן נערכו תערוכות מיצירותיו בברוקלין-מוזיאום, בקנדה, בפילדלפיה ועוד.

אך בעיקר זכה להערכה ולהערצה בעולם היהודי, בין חסידים. ציוריו היו המחשה מופלאה של נושאים יהודיים וחסידיים.

משזכה להכרה כצייר, השתפר מצבו הכלכלי, אך הוא המשיך באורח חיים צנוע כבעבר. חלק גדול מהכסף, שהרוויח, חילק לצדקה, בעיקר בדרך של "מתן בסתר".

ביצירותיו ביטא את רגשותיו החסידיים. ציוריו מלאים נושאים יהודיים וחסידיים, כמו דבקות בתפילה, התוועדויות, תפילת יום הכיפורים, קידוש לבנה, ריקודי שמחה חסידיים, הכנסת ספר התורה. נוסף על אלה, התמחה גם בציור נופים, פורטרטים ובאיור ספרים.

ממבט ראשון במבחר ציוריו, עולה לכאורה כי ר' זלמן אהב לצייר רגעי דבקות ותפילה, אולם לא כן הדבר. ר' זלמן ידע גם לשלב מוטיבים של שמחה ואפילו הומור חסידי כמו הציור המפורסם ה'[[קולע]]', או המשוגע, וכן השיכור ש"מוחזר" לביתו על ידי אחיו החסידים.

ר' זלמן היה תמיד מתבונן סביבו ומצייר. כשהיה בכפר חב"ד, ציוריו שיקפו את ההווי החסידי של הכפר בימים ההם, על בתיו הישנים, הצריפונים, השלוליות והבוץ שמלאו את הכפר. כשהיה בקראון-הייטס הטיב לבטא את האווירה שמסביב - בתים בסגנון אמריקאי, שלג, ואפילו מכוניות אמריקאיות החונות ב'דאבל פררקינג'...

ר' זלמן גם לא הגדיר את עצמו בתקופה אחת. ציוריו מבטאים קשת רחבה של זמנים וארועים, החל מציורים תנ"כיים כמו בריחת לוט מסדום הבוערת, [[ברית בין הבתרים]], [[קריעת ים סוף]], [[דוד המלך]], שמשון הגיבור ויפתח הגלעדי, ועד לימי המגיד הדורש בשוק וימי ה[[שואה]]. ר' זלמן גם הטיב לבטא בציוריו את סיפור ההגדה של פסח, במבחר ציורים מרשימים.

ליצירותיו השפעה עמוקה על הצופים. הן מעוררות כיסופים וגעגועים ליהדות גם בלבבות יהודים הרחוקים עדיין מיהדות. תמונותיו פזורות באלפי בתים בעולם ובמוסדות שונים, הן בבתיהם של שומרי תורה ומצוות והן בבתים אחרים. נוסף על כך איוריו ממלאים היום ספרים רבים, שהופצו ונמכרו ברבבות עותקים.

==פטירתו==

בגיל צעיר יחסית הסתלק מן העולם, שבע סבל בחייו הקצרים שלו. ביום [[י"ח מנחם אב]] [[תשנ"ה]], נפטר בהשאירו אחריו דור ישרים, ילדים ונכדים חסידים אמיתיים, העוסקים בשליחותו של הרבי.
*חתנו הרב [[ יעקב זאיינץ]] ר"מ בישיבת חב"ד במוריסטאון, הוא בנו של הרב [[לייבל זאיינץ]].
ציוריו החסידיים עדיין ממשיכים ‘לחיות' ולהאיר אלפי בתים, ולהמחיש מראות חסידיים אמיתיים עם עוצמות של רגש וחיות מולי"ם רבים משלבים בספריהם את ציוריו.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=28 מאמרו של מנחם זיגלבוים בבית משיח]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קליינמן זלמן]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קליינמן זלמן]]

[[קטגוריה:ציירים|קליינמן זלמן]]

זלמן קליימן

2016-08-01T04:09:41Z

לכתחילה:

[[קובץ:ר' זלמן קליינמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן קליינמן]]
[[קובץ:דיוקן עצמי של ר' זלמן קליינמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן עצמי של ר' זלמן קליינמן]]
הצייר החסיד ר' [[זלמן קליינמן]], נולד ב[[רוסיה]] לאביו ר' יעקב קליינמן, יליד [[וורשה]] שהגיע לרוסיה בזמן מלחמת העולם הראשונה יחד עם אמו ועם אחותו הצעירה, איטה.
חשוב להוסיף, כי בניגוד לשם השגור בפי כל, קליינמן, שם משפחתו המדוייק הוא קליימן, ללא נו"ן. כך ניתן לראות גם בחתימתו על ציוריו, וכך מעידה אחותו רחל זמיר בספרה.

==הוריו==
האב היה חסיד גור, ירא שמים ומדקדק מאוד במצוות. איש ישר היה, צנוע ונחבא אל הכלים. זלמן היה אדם טוב וישר, אציל נפש, בעל עושר אינטלקטואלי בכל תחומי החיים. בשקט עסק בציור, ובשלווה הקדיש שעות פנויות ללימוד התורה. מעודו לא חיפש תהילה או תלמידים. כשהיו באים אליו הורים ומבקשים, שילמד את בנם או את בתם ציור, היה אומר להם: "אם הילד נמשך לציור מעצמו - טוב ללמדו. אם לאו, אין ללחוץ על הילד ללמוד זאת, משום שזו עבודה קשה מאוד, הדורשת כוחות נפש עצומים". את הכרותו עם [[חסיד]]י [[חב"ד]], עשה בהיותו ברוסיה. היה נכנס לעתים תכופות בביתו של [[הגאון מרוגוצ'וב]] שהתבטא עליו - לפי עדותו של הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] - ‘יעקב יודע ללמוד היטב'". הרב ששונקין הוסיף ואמר כי "הגאון מרוגוצ'וב לא חילק שבחים מהר כל-כך. אך אם הוא אמר על מישהו שהוא יודע ללמוד, סימן שזה היה כך".

אמו היתה מרת רבקה, ילידת מינסק שברוסיה הלבנה.

==ימי ילדות==

את ימי ילדותו עשה בעיר [[לנינגרד]] בבית הוריו, יחד עם שתי אחיותיו פאניא ורחל (זמיר). אולם תקופה לנינגרד הסתיימה באיבה, בקיץ [[תש"א]] פרצה חזית נוספת במלחמת העולם השנייה מול רוסיה הסובייטית. עד מהרה החלו הקרבות, ההפגזות והרעב לתת את אותותיהן באזרחים. החזית הלכה והתקרבה במהירות לעיר הגדולה לנינגרד. זלמן הצעיר היה ילד כבן שמונה בלבד באותם ימים.

באחד הימים פרסמו השלטונות הודעת חירום על פינוי כל ילדי לנינגרד למקום רחוק ובטוח, וזאת כדי להצילם, וגם כדי שהוריהם יוכלו להתמסר במנוחת הדעת לעבודות הגנה על העיר.

בשלב הראשון התבקשו הילדים הנמצאים במסגרות מאורגנות, כמו בתי-ספר, גני-ילדים ופנימיות, להיות מוכנים בתאריך מסוים. להודעה הזאת צורף דף המפרט, מה על הילד להביא אתו כמו בגדים, מצעים וכדומה. בדאגה ובכאב גדול נאלצים ר' יעקב קליינמן ורעייתו להוציא מהבית את בתם רחל, ולמסור אותה לידיים נוכריות, בדרכה אל מקום לא ידוע. רכבות-רכבות עמוסות ילדים נוסעות ומתרחקות מעיר מגוריהם ומהוריהם.

בבית נשארו פאניא וזלמן הצעירים, שהצליחו להימלט מן גזירת הפרידה. אולם לא ארכו הימים, וכאשר החזית הלכה וקרבה, והמצור על לנינגרד הלך והתהדק, הודיעו השלטונות כי גם הילדים שלא לומדים במוסדות הממשלתיים מסיבות שונות, צריכים לעזוב את העיר במהירות. השלטונות אפילו לא התמהמהו לחקור מדוע הילדים האלה לא למדו במסגרות. בחיפזון רב אורגנו רכבות רבות ובהן ילדים, נשים, אימהות עם ילדיהן, וכן - רכבות של אנשי צבא היוצאים לחזיתות. כולם יוצאים את העיר בבהלה.

באחת מאותן רכבות היו שני הילדים הנותרים למשפחת קליינמן, פאניא בת השלוש-עשרה עם אחיה הקטן בן השמונה. ברגע האחרון פנו ההורים אל בתם הבכירה וביקשו ממנה בקול נרגש שתעשה ככל יכולתה כדי לשמור על האח הקטן.

ההורים נאלצו להשאר בעיר. חודשיים לאחר מכן כבר העיר הייתה נצורה, אין יוצא ואין בא. התושבים סובלים מהפצצות, מרעב ומקור. אין חימום. המים בברזים קפואים. האנשים מתחילים לגווע לאלפיהם ולרבבותיהם.

זמן קצר לפני המצור הספיק ר' יעקב קליינמן להיפגש עם אחותו, מרת איטה ששונקין, בגבול העיר לנינגרד. הפגישה היתה מרגשת, והפרידה עוד יותר. קודם שנפרדו הבטיחו השניים זה לזה בתקיעת כף: "מי שנשאר בחיים, מקבל על עצמו לדאוג לילדי אחיו".

==במוסד הילדים==

לאחר נסיעה ממושכת של מספר ימים הגיעו האחות והאח ל[[סיביר]] באזור העיר צ'ילאבינסק. האחות עשתה כל מאמץ כדי לשמור על אחיה, אך כעבור פחות משנה הופרדו השניים בהוראת הממונים. בהיותה בת ארבע-עשרה שנה בלבד נשלחה פאניא ללמוד מקצוע, מכונאות, בעוד אחיה הקטן נשאר במוסד הילדים.

ילד יהודי קטן כבן שמונה, בין המון ילדים גויים, רבים מהם גדולים ממנו. חייו היו קשים מנשוא. הצקות, התעללות, השפלות היו מנת חלקו. ביומן שכתב זלמן לאחר מכן, הוא מתאר חבורות ילדים שולטות ורודות בילדים צעירים וחסרי ישע. הוא מספר על ילד אחד, בורינקה שמו, שהיה אכזרי ביותר, סדיסט, שהשתלט על הכיתה, וכל הילדים נהפכו למשרתים ועושי דברו. מי שלא נשמע לו, ספג מכות, עלבונות ודיכוי. אסור היה לספר למדריכה ולהלשין, כי להלשין היה הדבר הבזוי ביותר, ומשום כך הילדים סבלו ושתקו. מנת ההשפלות והדיכוי נגעו גם ללחם קיומם, כאשר מנת האוכל הדלה ופרוסת הלחם הקטנה נלקחו על ידי הילד השליט.

במשך השנים האלה נערכה ריאורגניזציה בבתי-הילדים. באותה תקופה הועברו ילדים למוסדות אחרים, ובמקומם הוכנסו חדשים.

בשנה שלפני גמר המלחמה התחילה מדריכה מכיתה מקבילה לקרב את זלמן. כאשר הייתה זקוקה לעבודות ציור, פלקטים ושלטים לכיתתה, הייתה מזמינה את זלמן מכיתתו, והוא היה מבצע את כל עבודות הציור בשבילה. כישרון הציור נתגלה אצלו מילדותו. לעומת זאת המדריכה של כיתתו כעסה מאוד על ניצול כשרונותיו לטובת כיתה מתחרה. לכן בין שתי המדריכות היו יחסים מתוחים מאוד - עובדה שבעתיד סייעה להצלתו.

==לאחר המלחמה==

כאשר הסתיימה המלחמה, בית-הילדים עמד לחזור ללנינגרד. הילדים שהוריהם נספו, הוצאו מרשימת החוזרים. הם היו מועמדים להעברה לבית-היתומים המקומי. כאשר נודע לאותה מדריכה, שזלמן הוצא מרשימת החוזרים, ארגנה את כל המסמכים הפורמליים לאימוצו כבנה. היא אהבה אותו מאוד; דאגה לו כבן, דאגה לתזונתו ולכל צרכיו. היא העריכה אותו מאוד בגלל האינטליגנציה שלו, בגלל כשרונותיו לציור ולאמנות ובגלל הידע, שרכש מתוך קריאת ספרים.

מספרת אחותו, הגב' רחל זמיר: "במשך כל שנות המלחמה היינו נפרדים. לא ראינו זה את זה כחמש שנים, אך היינו מתכתבים בינינו. והנה אני מקבלת מכתב מזלמן, ובו הוא כותב שאומץ על ידי המדריכה. הוא מודיע בשמה, שעלינו לנתק כל קשר בינינו לעולמים. וברוח זו כתב גם לאחותי...".

מהריחוק הזה חשש אביו, ר' יעקב קליינמן יותר מכל; לא רק ריחוק פיזי אלא גם, ובעיקר, ריחוק רוחני, שהילד הצעיר יעזוב את מורשת אבותיו.

בשנת תש"ה הסתיימה מלחמת העולם השנייה, אז התברר כי זוג ההורים, ר' יעקב ורעייתו רבקה שנותרו בלנינגרד, גוועו ברעב הכבד ששרר בעיר באותם ימים.

בימים אלה, המשפחה היתה למעשה מפורקת. פאניא - האחות הגדולה, עבדה בתעשייה הצבאית הרוסית. האחות רחל שהתה בבית ילדים הרחק משם, בסיביר. ואילו האח הקטן אומץ על ידי מדריכה גויה, והוא עמד לחזור איתה לביתה שבלנינגרד, מתוך מטרה מוצהרת לנתקו לנצח מכל קשר עם בני משפחתו.

אלא שכאן התערבה ההשגחה הפרטית העליונה, במטרה להוציא יקר מזולל, ולאחד את המשפחה החסידית שוב.

כזכור, נשבעו זה לזה ר' יעקב ואחותו איטה, כי מי שישרוד מביניהם מתחייב לשמור על ילדי השני.

האחות התגוררה לפני המלחמה בעיר לוגה שבקרבת לנינגרד. יום אחד נאסר בעלה והוגלה לסיביר, וכאשת "פושע" נאסרה עליה השהייה בלנינגרד עצמה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה ובהפצצות הכבדות, הצליחה בחסדי ה' לעזוב את האזור ברכבת האחרונה עם שני ילדיה הקטנים, ציפורה בת השש ואברהם בן השלוש. למעשה הם נסעו ללא יעד מוגדר. הרכבות נסעו לכיוון סיביר, הרחק מאזור המלחמה.

באחד הימים עצרה הרכבת במחוז מולוטובסק, והנוסעים התפזרו בין העיירות והכפרים שבפלך ארץ זה. היא עצמה הגיע, אחרי ימים רבים של נסיעה, לכפר קישרץ, שם הציגה את עצמה כאישה שבעלה נלחם בחזית. אוי ואבוי היה לה לגלות את האמת, שבעלה נאסר בגלל יהדותו. מזכירות הכפר הפנתה אותה אפוא לאחד הבתים, שבעלת הבית תקצה לה פינה בדירתה. היו שם שני חדרים: חדר אחד לבעלת הבית וחדר לשתי בנותיה הבוגרות. חדר הכניסה שימש לכולם כחדר האוכל וכמטבח, ובו תנור רוסי הבנוי לתוך הריצפה. בחדר הזה עמד שולחן, ספסל, ומנורת נפט. בחדר הזה הקצו למרת איטה עם שני ילדיה הקטנים פינה לגור בה.

במקום זה שהתה עד סוף המלחמה. באחד הימים נודע לה על מקום הימצאו של חמיה, החסיד הרב [[נחום שמריה ששונקין]]. היא מיהרה ליצור עמו קשר, והוא שלח להודיע לה כי הוא נמצא בסמרקנד. היא יצאה אפוא מהכפר הנידח ובדרך ארוכה הגיעה עם שני ילדיה לאסיה התיכונה, לסמרקנד, אל חמיה.

דומה היה כי הגיעה אל המנוחה והנחלה, אלא שבאחד הלילות, חלמה, שאחיה מעיר אותה בנגיעה קלה בכתפה ואומר לה רק מילה אחת: "הילדים!"

היא התעוררה ברעד ומיד הבינה במה מדובר. בפרוץ המלחמה הרי הבטיחו זה לזה בתקיעת כף כי מי שיישאר בחיים אחרי המלחמה, ידאג לילדיו של השני. היא דחתה מעצמה את הרעיון הבלתי-מעשי והבלתי מתקבל על הדעת להציל את הילדים מהטמיעה ולהביאם אל חמיה, בחשבה לעצמה: ‘הרי אני נמצאת אצל חמי וחמותי בתקופת מחסור ורעב, ואיך אוכל להעמיס עליהם את ילדי אחי?'

אך אחיה לא הרפה. ברגע, שנרדמה, הופיע שנית בחלומה ואמר לה: "איטה, הילדים!" כך חזר העניין על עצמו במשך שלושה לילות: היא נרדמת, ואחיה מעיר אותה. באמצע הלילה השלישי החליטה שלא לחזור לישון, והתחילה להתהלך הלוך ושוב אובדת עצות.

חמיה, הרב ששונקין , ישב כהרגלו בחצות הלילה ולמד. פתאום שמע את כלתו, איטה, מסתובבת בחדרה בחוסר מנוחה. הוא שאל אותה מדוע אינה ישנה, אך היא השיבה בצורה מתחמקת. כאשר חזר המחזה על עצמו, לחץ עליה שתספר מה קרה. היא החלה אפוא לספר לו כי זה הלילה השלישי שאחיה יעקב בא בחלום ודורש שתדאג לילדים.

"את יודעת היכן הם?" שאל הרב ששונקין.

"כן", ענתה, "יש לי הכתובות שלהם".

"אם כן, מדוע שתקת עד עכשיו? הרי חייבים להצילם!" הגיב החותן.

למחרת התחילו השניים לפעול במרץ כדי להשיג ויזה וכרטיס לנסיעה הארוכה מסמרקנד לסיביר.

תוך כדי ההכנות הגיע מברק בהול מבית הילדים בו שהה זלמן. את המברק שלחה מדריכתו, שהייתה מסוכסכת עם עמיתתה לעבודה, המדריכה המאמצת. ההודעה במברק הייתה בלשון זו: "אם אתם רוצים לפגוש את הילד, תבואו בדחיפות! הוא אומץ".

כעת הבינו הכל, מדוע אביו לא נח ולא שקט, עד שהחלה פעולת ההצלה...

הדודה מרת איטה השאירה את ילדיה בבית חמיה וחמותה, וכשהיא מצוידת בויזה, בכרטיסי נסיעה, בכמה כיכרות לחם ופירות יצאה לדרך הארוכה והמפרכת למרחבי [[סיביר]] כדי להציל את אחיינה ואחייניתה. תחילה נסעה אל בית היתומים בו שהה זלמן הצעיר, ומשם המשיכה אל בית-היתומים בו נמצאה הבת רחל.

היא יצאה לדרך בתחילת סיון תש"ה, ועד שהגיעה ל[[סיביר]] לאזור צ'יליאבינסק, עברו כחודש וחצי. היא נסעה ברכבות משא, החליפה רכבות, לנה בתחנות רכבת וציפתה לרכבות הנוסעות לכיוון הנדרש לה. הרכבות היו עמוסות פליטים, חיילים, ואזרחים, שרצו להגיע למקום מבוקשם. לכן כאשר הגיעה הרכבת, הייתה התנפלות, שלא כל אחד זכה לעלות עליה. רבים נשארו בתחנה מחכים לרכבת הבאה, שתבוא כעבור כמה שעות או ימים.

בתום המסע המייגע הגיעה לבית הילדים בו היה זלמן הקטן שכבר אומץ פורמלית על-ידי המדריכה. הוא נקשר נפשית למדריכה המאמצת, ושמח מאוד לחזור אתה ועם כל הילדים ללנינגרד. היא השקיעה מאמצים כדי לשכנע את ההנהלה ואת המדריכה שתוותר על האימוץ. היא הסבירה להם שהיא דודתו של הילד, ואחיה, אביו של הילד, ביקש ממנה שתגדל אותו אם ימות במלחמה. בלב עגום וכואב השקיעה הדודה מאמצים לשכנע גם את הילד בן ה-‏12 להצטרף אליה. כששאלו אותו אם הוא רוצה לנסוע עם הדודה, השיב בשלילה משום שלא הכיר אותה. בידיה גם לא היו מסמכים שיעידו על הצוואה שקיבלה מאחיה. רק הדמעות והתחנונים שלה השפיעו, וזלמן הצעיר נמסר רשמית לדודתו.

מכאן יצאו השניים לנסיעה ארוכה אל בית היתומים הסיבירי בה נמצאה אחותו רחל.

אחרי הנסיעה הארוכה והמייגעת חזרו השלושה לסמרקנד שבאוזבקיסטן, לבית חמיה וחמותה של מרת איטה, הרב נחום שמריה ששונקין והרבנית מלכה.

==חינוך יהודי==

אמנם החזרה הפיזית הושלמה, אולם כעת הוטלה עליהם המלאכה להשיב בנים לחיק אבותם, וזה לא היה פשוט כלל וכלל. כאשר הדודה ניסתה לשכנע את זלמן לחבוש כיפה או לברך, הוא היה מתנגד בכל תוקף וזאת כתוצאה מהשפעת החינוך הקומוניסטי האנטי-דתי שקיבל במשך ארבע שנים.

כאשר הרב ששונקין הבחין בוויכוחים השונים שנוצרו, אמר לכלתו: "איטה, את שלך עשית. הצלת את הילדים מידי הגויים. כעת תני לי את האחריות על חינוכם".

הוא טיפל בעניין תוך הבנה פסיכולוגית. הוא אמר שקודם חייבים לתת לילדים להתרגל לסביבתם החדשה. אין ללחוץ עליהם בענייני דת; חייבים לחכות עד שזה יבוא מעצמו. כך למשל היה ביום הכיפורים. כל בני המשפחה הלכו להתפלל במקום תפילה מאולתר, רק זלמן הצעיר נשאר בבית. בערב, בסעודת גמר הצום, שאל הרב ששונקין את זלמן אם הוא אוהב מוזיקה, והמשיך, שיש אנשים שאמנם אינם מתפללים, אבל באים לשמוע את התפילה בגלל ניגוני התפילה. אמר ולא הוסיף.

זלמן עמד בהתנגדותו לכל מעשה הקשור לדת ואז הרב ששונקין דיבר על ליבו: "בין אם תרצה להאמין בה' ובתורה ובין אם לא תרצה, כדאי לך לדעת במה מדובר". זלמן שאהב לקרוא ספרים, קיבל את הטיעון. הוא נרשם לתלמוד תורה מחתרתי אצל הרב גורביץ', הנחשב למלמד המעולה, בעל גישה מצוינת לילדים, שם למד את הא"ב, קריאה, סיפורי תורה וכתיבה.

המדריכה המאמצת לא אמרה נואש. היא המשיכה לשלוח לזלמן הצעיר מכתבים בהם הביעה את געגועיה ודאגתה אליו, וכן ספרי קריאה שונים. הרב ששונקין מסר את הספרים לילד לא לפני שבדק את תוכנם. את המכתבים הוא זרק לאשפה. הוא הסביר לבני המשפחה כי אינו רוצה לנתק את זלמן בבת אחת מכל העבר, ובמיוחד מהמדריכה המאמצת, שאהב כל-כך.

באין מסירת מכתבים, זלמן לא ידע את כתובת המדריכה בלנינגרד, ולא ענה לה. כך באופן טבעי נותק הקשר במשך הזמן.

עם הגישה החכמה והבלתי לוחצת של הרב ששונקין התחיל זלמן מעצמו להתקרב ליהדות, לבקש לדעת וללמוד.

כעבור חודשים אחדים נערכה לו חגיגת [[בר מצווה]] מפוארת, לפי המושגים של אז, בשעה של דוחק וחוסר גשמי. כל אנ"ש בסמרקנד השתתפו במסיבה. זלמן חזר על מאמר דא"ח והשומעים היו מלאי התפעלות מהישגי הילד, שלפני חודשים מעטים לא ידע צורת אות, וגם אידיש לא דיבר.

==עוזבים את רוסיה==

ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]' בשנת [[תש"ז]], יצאה משפחת ששונקין עם ‘ילדיהם המאומצים' בני משפחת קליינמן את רוסיה באמצעות פספורטים מזוייפים של אזרחי [[פולין]]. לאחר שהות בעיר לבוב, עלו על הרכבת שהובילה אותם אל העיר קרקוב שבפולין. לאחר מכן עשו דרך נדודים ל[[אוסטריה]], ומשם ל[[גרמניה]] ולאחר מכן לתחנת המעבר האחרונה ב[[פריז]] שב[[צרפת]], שם שהו כשנתיים וחצי.

בשהותו בצרפת, ראה זלמן הצעיר את [[הרבי]], שהיה אז חתנא דבי נשיאה, לראשונה, ובאחת ההתוועדויות שערך הרבי בעיר, אף הוא השתתף.

==בארץ הקודש==

לאחר שהייה בת שנתיים בצרפת, זכו בני המשפחה לעלות ל[[ארץ ישראל]] באמצעות אניית "ארצה", אניה קטנה, שטולטלה בסערת הים. רבים מהנוסעים חלו במחלת ים, ובתוכם הרבנית ששונקין ונכדתה הקטנה רחל.

לאחר תקופת התאקלמות, נכנס זלמן ללמוד בישיבת ‘[[תומכי תמימים]]' בפרדס בלוד. אך כשרונותיו הטבעיים בציור, פרצו ממנו באותו גיל במלוא עצמתם. חבריו לישיבה מספרים כי לעתים קרובות היו מוצאים אותו יושב בין עצי הפרדס המקיף את הישיבה, ומכחול בידו, והוא מצייר בלהט רב.

[[קובץ:זלמן קליינמן במלאכתו.jpg|שמאל|ממוזער|300px|זלמן קליינמן במלאכתו]]

הלהט הזה למלאכת הציור, הביא אותו לעזוב את הישיבה ולעבור לגור ב[[כפר חב"ד]]. כאן החל להתמסר לציור. מקום מגורים לא היה לו, אך הוא השתדל להסתיר זאת מהאנשים ששאלוהו. הוא הסתפק במה שיש לו ולא רצה כלל ליהנות משל אחרים. הוא ישן על ספסל בבית הכנסת, אכל ארוחות דלות בקיוסק של מרת גיטל'ה פרידמן, ואחסן את מיטלטליו הדלים ב"בוידם" של הקיוסק. יום או יומיים בשבוע עבד למחייתו בכל מיני עבודות מזדמנות בשדה או בפרדס, ובשאר הזמן עסק בציור. כל אותה עת חי בדוחק, אך סירב לקבל עזרה מאיש. פעם אחת הציעה אחותו רחל למרת גיטל'ה לפרוע את החוב של אחיה, אך היא סירבה לקבל את הכסף בהסבירה: "זלמן הודיע בפירוש, שאם אקבל כסף ממישהו, יחדל לאכול אצלי".

כך גם באחד מביקוריו בבית הרב ששונקין ב[[ירושלים]]; רצתה הרבנית לתת לו דמי כיס, אך סירב לקבלם. מה עשתה? שמה בחשאי 10 לירות בתוך כיס מעילו התלוי על הקולב. בתקופה ההיא היה זה סכום נכבד. היא הייתה מאושרת ביודעה שהסכום הזה יעזור לו למחייתו, אך מה רבה הייתה אכזבתה כעבור חודש, כאשר מצאה את הכסף הזה תחוב מתחת למפת הקטיפה...

כשהרב [[אפרים וולף]], מנהל הישיבה שמע על אורח חייו של זלמן, ניסה לעזור לו. הוא פנה לרב ששונקין, שהיה מחנכו, והציע שהנער יגור בישיבה ויעסוק בציור "ואיש לא יפריע לו". כאשר דיבר הרב ששונקין על כך עם זלמן, סירב לקבלה באומרו "לא די שאינני עוזר לישיבה, אלא שאחיה על חשבונה?".

זלמן המשיך לחיות כך עד שבוקר אחד הבחין בו הרב [[אלימלך פרמן]], אלמן מזקני חב"ד, שנהג להשכים קום. בוקר אחד, כשהגיע לבית הכנסת, ראה אותו ישן על הספסל כתמיד, כשידו משמשת כרית, ומעילו - שמיכה. הוא פנה אל זלמן בהצעה לבוא לישון על מיטה מתקפלת בדירתו. תחילה סירב, אך הרב פרמן הפציר בו, ולבסוף עבר לישון אצלו. ברבות הימים הצליח להשיג חדר משלו.

בינתיים כבר ידעו הכל, שזלמן מצייר. פעם אחת בא מר [[שניאור זלמן שז"ר]], ראש הסוכנות היהודית, לבקר בכפר חב"ד. ר' [[פנחס אלטהויז]], הממונה על הכפר בפקודת הרבי, הביא אותו גם ל"חדר" של זלמן והראה לו את ציוריו. מר שז"ר התפעל מאוד, ובו במקום קבע לו מילגה ללימוד ציור. זלמן פנה לכמה בתי-ספר לציור והראה להם את יצירותיו, אך בכולם נענה שרמתו עולה בהרבה על רמת הלימודים באותו מוסד.

באותה הזדמנות ראה שז"ר ציור חסידי הממחיש [[התוועדות]] חסידים מלאת חיות ורגש. שז"ר הביע את פליאתו על כך שזה לא ההתוועדויות שהוא מכיר (כידוע שז"ר היה משתתף בקביעות בהתוועדויות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] שהתקיימו בכפר חב"ד). ר' זלמן קליינמן לא התבלבל והשיב בפשטות חסידית אופיינית: "כשאתה נמצא, זו ה[[התוועדות]] ה'רשמית'; מה שאתה רואה כאן, זה ה[[התוועדות]] אחרי שאתה הולך...".

==תקופת הצבא==
[[קובץ:זלמן בצבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זלמן בצבא (בשורה הראשונה)]]
בשנת [[תשי"ד]] התגייס זלמן ל[[צה"ל|צבא]], וכל שלושים חודשי שירותו, לא אכל מהמטבח הצבאי. החודשים הראשונים היו עבורו קשים מאוד. בחדר האוכל לא אכל, ומאכלים אחרים לא היו בידו, לכן היה רעב כל העת. הציעו לו להכנס לחדר האוכל, ולבור לו משהו לאכול, אך הוא השיב תשובה אופיינית: "מכיוון שאני הולך בזקן חב"די, אינני רוצה להיכנס לחדר האוכל, כדי שלא אכשיל אחרים. אם יראו אותי יושב שם, יחשבו, שכל המאכלים הם כשרים למהדרין".

במשך תקופת הטירונות התפרסם כשרונו העילאי בציור. הרב הראשי לצבא, הרב גורן, העביר אותו לרבנות הצבאית, והטיל עליו לקשט בתי-כנסת במחנות צבא שונים ולאייר את השבועון "מחניים". מכיוון שלא היה קשור לבסיס קבוע, קיבל דמי כלכלה ובעיית הכשרות נפתרה.

==חתונתו==

בסיום שירותו הצבאי ביקש מהרבי רשות לנסוע ל[[ארצות הברית]] כדי ללמוד ציור. הרבי ענה לו: אם רצונך ללמוד ציור, המקום הוא [[פריז]], [[צרפת]].

הוא אכן נסע לשם וביקר בתערוכות ובמוזיאונים. שם פגש את בת זוגו, רוזה נייהויז, בת לשושלת רבנים מצאצאי הב"ח. רעייתו של זלמן היא הבת היחידה בשושלת הזאת. השניים נשאו בשעה טובה ולאחר נישואיהם הגיעו בני הזוג לארה"ב.

במשך כל השנים, היה ביתם של משפחת קליינמן פתוח לרווחה לפני אורחים בכלל, ולפני [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בפרט. אורחים, שהגיעו לרבי וחיפשו את דרכם ליהדות, מצאו בביתם פינה חמה ותשובות רבות לשאלותיהם. שעות רבות נהג להקדיש לשיחות עם אורחיו, ורבים חבים לו הרבה על שחזרו בתשובה.

החיים של בני הזוג לא היו קלים. לשניהם לא היו הורים והם היו מחוסרי תמיכה. תחילה עבד זלמן בעבודות מזדמנות, אך הכנסותיו היו זעומות ביותר. לאחר שנולדו הילדים, החל להרוויח בקשיים רבים, גם מציור אילוסטרציות בהוצאות ספרים. עם הזמן החל לעבוד בעיתון "אלגעמיינער ז'ורנרל" כעורך אמנותי וקריקטוריסט. לאט-לאט זכה להכרה כצייר, ושמו הלך לפניו. במשך הזמן נערכו תערוכות מיצירותיו בברוקלין-מוזיאום, בקנדה, בפילדלפיה ועוד.

אך בעיקר זכה להערכה ולהערצה בעולם היהודי, בין חסידים. ציוריו היו המחשה מופלאה של נושאים יהודיים וחסידיים.

משזכה להכרה כצייר, השתפר מצבו הכלכלי, אך הוא המשיך באורח חיים צנוע כבעבר. חלק גדול מהכסף, שהרוויח, חילק לצדקה, בעיקר בדרך של "מתן בסתר".

ביצירותיו ביטא את רגשותיו החסידיים. ציוריו מלאים נושאים יהודיים וחסידיים, כמו דבקות בתפילה, התוועדויות, תפילת יום הכיפורים, קידוש לבנה, ריקודי שמחה חסידיים, הכנסת ספר התורה. נוסף על אלה, התמחה גם בציור נופים, פורטרטים ובאיור ספרים.

ממבט ראשון במבחר ציוריו, עולה לכאורה כי ר' זלמן אהב לצייר רגעי דבקות ותפילה, אולם לא כן הדבר. ר' זלמן ידע גם לשלב מוטיבים של שמחה ואפילו הומור חסידי כמו הציור המפורסם ה'[[קולע]]', או המשוגע, וכן השיכור ש"מוחזר" לביתו על ידי אחיו החסידים.

ר' זלמן היה תמיד מתבונן סביבו ומצייר. כשהיה בכפר חב"ד, ציוריו שיקפו את ההווי החסידי של הכפר בימים ההם, על בתיו הישנים, הצריפונים, השלוליות והבוץ שמלאו את הכפר. כשהיה בקראון-הייטס הטיב לבטא את האווירה שמסביב - בתים בסגנון אמריקאי, שלג, ואפילו מכוניות אמריקאיות החונות ב'דאבל פררקינג'...

ר' זלמן גם לא הגדיר את עצמו בתקופה אחת. ציוריו מבטאים קשת רחבה של זמנים וארועים, החל מציורים תנ"כיים כמו בריחת לוט מסדום הבוערת, [[ברית בין הבתרים]], [[קריעת ים סוף]], [[דוד המלך]], שמשון הגיבור ויפתח הגלעדי, ועד לימי המגיד הדורש בשוק וימי ה[[שואה]]. ר' זלמן גם הטיב לבטא בציוריו את סיפור ההגדה של פסח, במבחר ציורים מרשימים.

ליצירותיו השפעה עמוקה על הצופים. הן מעוררות כיסופים וגעגועים ליהדות גם בלבבות יהודים הרחוקים עדיין מיהדות. תמונותיו פזורות באלפי בתים בעולם ובמוסדות שונים, הן בבתיהם של שומרי תורה ומצוות והן בבתים אחרים. נוסף על כך איוריו ממלאים היום ספרים רבים, שהופצו ונמכרו ברבבות עותקים.

==פטירתו==

בגיל צעיר יחסית הסתלק מן העולם, שבע סבל בחייו הקצרים שלו. ביום [[י"ח מנחם אב]] [[תשנ"ה]], נפטר בהשאירו אחריו דור ישרים, ילדים ונכדים חסידים אמיתיים, העובדים בשליחותו של הרבי.
*חתנו הרב [[ יעקב זאיינץ]] ר"מ בישיבת חב"ד במוריסטאון, הוא בנו של הרב [[לייבל זאיינץ]].
ציוריו החסידיים עדיין ממשיכים ‘לחיות' ולהאיר אלפי בתים, ולהמחיש מראות חסידיים אמיתיים עם עוצמות של רגש וחיות.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=28 מאמרו של מנחם זיגלבוים בבית משיח]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קליינמן זלמן]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קליינמן זלמן]]

[[קטגוריה:ציירים|קליינמן זלמן]]

זלמן קליימן

2016-08-01T04:07:46Z

לכתחילה:

[[קובץ:ר' זלמן קליינמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן קליינמן]]
[[קובץ:דיוקן עצמי של ר' זלמן קליינמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן עצמי של ר' זלמן קליינמן]]
הצייר החסיד ר' [[זלמן קליינמן]], נולד ב[[רוסיה]] לאביו ר' יעקב קליינמן, יליד [[וורשה]] שהגיע לרוסיה בזמן מלחמת העולם הראשונה יחד עם אמו ועם אחותו הצעירה, איטה.
חשוב להוסיף, כי בניגוד לשם השגור בפי כל, קליינמן, שם משפחתו המדוייק הוא קליימן, ללא נו"ן. כך ניתן לראות גם בחתימתו על ציוריו, וכך מעידה אחותו רחל זמיר בספרה.

==הוריו==
האב היה חסיד גור, ירא שמים ומדקדק מאוד במצוות. איש ישר היה, צנוע ונחבא אל הכלים. זלמן היה אדם טוב וישר, אציל נפש, בעל עושר אינטלקטואלי בכל תחומי החיים. בשקט עסק בציור, ובשלווה הקדיש שעות פנויות ללימוד התורה. מעודו לא חיפש תהילה או תלמידים. כשהיו באים אליו הורים ומבקשים, שילמד את בנם או את בתם ציור, היה אומר להם: "אם הילד נמשך לציור מעצמו - טוב ללמדו. אם לאו, אין ללחוץ על הילד ללמוד זאת, משום שזו עבודה קשה מאוד, הדורשת כוחות נפש עצומים". את הכרותו עם [[חסיד]]י [[חב"ד]], עשה בהיותו ברוסיה. היה נכנס לעתים תכופות בביתו של [[הגאון מרוגוצ'וב]] שהתבטא עליו - לפי עדותו של הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] - ‘יעקב יודע ללמוד היטב'". הרב ששונקין הוסיף ואמר כי "הגאון מרוגוצ'וב לא חילק שבחים מהר כל-כך. אך אם הוא אמר על מישהו שהוא יודע ללמוד, סימן שזה היה כך".

אמו היתה מרת רבקה, ילידת מינסק שברוסיה הלבנה.

==ימי ילדות==

את ימי ילדותו עשה בעיר [[לנינגרד]] בבית הוריו, יחד עם שתי אחיותיו פאניא ורחל (זמיר). אולם תקופה לנינגרד הסתיימה באיבה, בקיץ [[תש"א]] פרצה חזית נוספת במלחמת העולם השנייה מול רוסיה הסובייטית. עד מהרה החלו הקרבות, ההפגזות והרעב לתת את אותותיהן באזרחים. החזית הלכה והתקרבה במהירות לעיר הגדולה לנינגרד. זלמן הצעיר היה ילד כבן שמונה בלבד באותם ימים.

באחד הימים פרסמו השלטונות הודעת חירום על פינוי כל ילדי לנינגרד למקום רחוק ובטוח, וזאת כדי להצילם, וגם כדי שהוריהם יוכלו להתמסר במנוחת הדעת לעבודות הגנה על העיר.

בשלב הראשון התבקשו הילדים הנמצאים במסגרות מאורגנות, כמו בתי-ספר, גני-ילדים ופנימיות, להיות מוכנים בתאריך מסוים. להודעה הזאת צורף דף המפרט, מה על הילד להביא אתו כמו בגדים, מצעים וכדומה. בדאגה ובכאב גדול נאלצים ר' יעקב קליינמן ורעייתו להוציא מהבית את בתם רחל, ולמסור אותה לידיים נוכריות, בדרכה אל מקום לא ידוע. רכבות-רכבות עמוסות ילדים נוסעות ומתרחקות מעיר מגוריהם ומהוריהם.

בבית נשארו פאניא וזלמן הצעירים, שהצליחו להימלט מן גזירת הפרידה. אולם לא ארכו הימים, וכאשר החזית הלכה וקרבה, והמצור על לנינגרד הלך והתהדק, הודיעו השלטונות כי גם הילדים שלא לומדים במוסדות הממשלתיים מסיבות שונות, צריכים לעזוב את העיר במהירות. השלטונות אפילו לא התמהמהו לחקור מדוע הילדים האלה לא למדו במסגרות. בחיפזון רב אורגנו רכבות רבות ובהן ילדים, נשים, אימהות עם ילדיהן, וכן - רכבות של אנשי צבא היוצאים לחזיתות. כולם יוצאים את העיר בבהלה.

באחת מאותן רכבות היו שני הילדים הנותרים למשפחת קליינמן, פאניא בת השלוש-עשרה עם אחיה הקטן בן השמונה. ברגע האחרון פנו ההורים אל בתם הבכירה וביקשו ממנה בקול נרגש שתעשה ככל יכולתה כדי לשמור על האח הקטן.

ההורים נאלצו להשאר בעיר. חודשיים לאחר מכן כבר העיר הייתה נצורה, אין יוצא ואין בא. התושבים סובלים מהפצצות, מרעב ומקור. אין חימום. המים בברזים קפואים. האנשים מתחילים לגווע לאלפיהם ולרבבותיהם.

זמן קצר לפני המצור הספיק ר' יעקב קליינמן להיפגש עם אחותו, מרת איטה ששונקין, בגבול העיר לנינגרד. הפגישה היתה מרגשת, והפרידה עוד יותר. קודם שנפרדו הבטיחו השניים זה לזה בתקיעת כף: "מי שנשאר בחיים, מקבל על עצמו לדאוג לילדי אחיו".

==במוסד הילדים==

לאחר נסיעה ממושכת של מספר ימים הגיעו האחות והאח ל[[סיביר]] באזור העיר צ'ילאבינסק. האחות עשתה כל מאמץ כדי לשמור על אחיה, אך כעבור פחות משנה הופרדו השניים בהוראת הממונים. בהיותה בת ארבע-עשרה שנה בלבד נשלחה פאניא ללמוד מקצוע, מכונאות, בעוד אחיה הקטן נשאר במוסד הילדים.

ילד יהודי קטן כבן שמונה, בין המון ילדים גויים, רבים מהם גדולים ממנו. חייו היו קשים מנשוא. הצקות, התעללות, השפלות היו מנת חלקו. ביומן שכתב זלמן לאחר מכן, הוא מתאר חבורות ילדים שולטות ורודות בילדים צעירים וחסרי ישע. הוא מספר על ילד אחד, בורינקה שמו, שהיה אכזרי ביותר, סדיסט, שהשתלט על הכיתה, וכל הילדים נהפכו למשרתים ועושי דברו. מי שלא נשמע לו, ספג מכות, עלבונות ודיכוי. אסור היה לספר למדריכה ולהלשין, כי להלשין היה הדבר הבזוי ביותר, ומשום כך הילדים סבלו ושתקו. מנת ההשפלות והדיכוי נגעו גם ללחם קיומם, כאשר מנת האוכל הדלה ופרוסת הלחם הקטנה נלקחו על ידי הילד השליט.

במשך השנים האלה נערכה ריאורגניזציה בבתי-הילדים. באותה תקופה הועברו ילדים למוסדות אחרים, ובמקומם הוכנסו חדשים.

בשנה שלפני גמר המלחמה התחילה מדריכה מכיתה מקבילה לקרב את זלמן. כאשר הייתה זקוקה לעבודות ציור, פלקטים ושלטים לכיתתה, הייתה מזמינה את זלמן מכיתתו, והוא היה מבצע את כל עבודות הציור בשבילה. כישרון הציור נתגלה אצלו מילדותו. לעומת זאת המדריכה של כיתתו כעסה מאוד על ניצול כשרונותיו לטובת כיתה מתחרה. לכן בין שתי המדריכות היו יחסים מתוחים מאוד - עובדה שבעתיד סייעה להצלתו.

==לאחר המלחמה==

כאשר הסתיימה המלחמה, בית-הילדים עמד לחזור ללנינגרד. הילדים שהוריהם נספו, הוצאו מרשימת החוזרים. הם היו מועמדים להעברה לבית-היתומים המקומי. כאשר נודע לאותה מדריכה, שזלמן הוצא מרשימת החוזרים, ארגנה את כל המסמכים הפורמליים לאימוצו כבנה. היא אהבה אותו מאוד; דאגה לו כבן, דאגה לתזונתו ולכל צרכיו. היא העריכה אותו מאוד בגלל האינטליגנציה שלו, בגלל כשרונותיו לציור ולאמנות ובגלל הידע, שרכש מתוך קריאת ספרים.

מספרת אחותו, הגב' רחל זמיר: "במשך כל שנות המלחמה היינו נפרדים. לא ראינו זה את זה כחמש שנים, אך היינו מתכתבים בינינו. והנה אני מקבלת מכתב מזלמן, ובו הוא כותב שאומץ על ידי המדריכה. הוא מודיע בשמה, שעלינו לנתק כל קשר בינינו לעולמים. וברוח זו כתב גם לאחותי...".

מהריחוק הזה חשש אביו, ר' יעקב קליינמן יותר מכל; לא רק ריחוק פיזי אלא גם, ובעיקר, ריחוק רוחני, שהילד הצעיר יעזוב את מורשת אבותיו.

בשנת תש"ה הסתיימה מלחמת העולם השנייה, אז התברר כי זוג ההורים, ר' יעקב ורעייתו רבקה שנותרו בלנינגרד, גוועו ברעב הכבד ששרר בעיר באותם ימים.

בימים אלה, המשפחה היתה למעשה מפורקת. פאניא - האחות הגדולה, עבדה בתעשייה הצבאית הרוסית. האחות רחל שהתה בבית ילדים הרחק משם, בסיביר. ואילו האח הקטן אומץ על ידי מדריכה גויה, והוא עמד לחזור איתה לביתה שבלנינגרד, מתוך מטרה מוצהרת לנתקו לנצח מכל קשר עם בני משפחתו.

אלא שכאן התערבה ההשגחה הפרטית העליונה, במטרה להוציא יקר מזולל, ולאחד את המשפחה החסידית שוב.

כזכור, נשבעו זה לזה ר' יעקב ואחותו איטה, כי מי שישרוד מביניהם מתחייב לשמור על ילדי השני.

האחות התגוררה לפני המלחמה בעיר לוגה שבקרבת לנינגרד. יום אחד נאסר בעלה והוגלה לסיביר, וכאשת "פושע" נאסרה עליה השהייה בלנינגרד עצמה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה ובהפצצות הכבדות, הצליחה בחסדי ה' לעזוב את האזור ברכבת האחרונה עם שני ילדיה הקטנים, ציפורה בת השש ואברהם בן השלוש. למעשה הם נסעו ללא יעד מוגדר. הרכבות נסעו לכיוון סיביר, הרחק מאזור המלחמה.

באחד הימים עצרה הרכבת במחוז מולוטובסק, והנוסעים התפזרו בין העיירות והכפרים שבפלך ארץ זה. היא עצמה הגיע, אחרי ימים רבים של נסיעה, לכפר קישרץ, שם הציגה את עצמה כאישה שבעלה נלחם בחזית. אוי ואבוי היה לה לגלות את האמת, שבעלה נאסר בגלל יהדותו. מזכירות הכפר הפנתה אותה אפוא לאחד הבתים, שבעלת הבית תקצה לה פינה בדירתה. היו שם שני חדרים: חדר אחד לבעלת הבית וחדר לשתי בנותיה הבוגרות. חדר הכניסה שימש לכולם כחדר האוכל וכמטבח, ובו תנור רוסי הבנוי לתוך הריצפה. בחדר הזה עמד שולחן, ספסל, ומנורת נפט. בחדר הזה הקצו למרת איטה עם שני ילדיה הקטנים פינה לגור בה.

במקום זה שהתה עד סוף המלחמה. באחד הימים נודע לה על מקום הימצאו של חמיה, החסיד הרב [[נחום שמריה ששונקין]]. היא מיהרה ליצור עמו קשר, והוא שלח להודיע לה כי הוא נמצא בסמרקנד. היא יצאה אפוא מהכפר הנידח ובדרך ארוכה הגיעה עם שני ילדיה לאסיה התיכונה, לסמרקנד, אל חמיה.

דומה היה כי הגיעה אל המנוחה והנחלה, אלא שבאחד הלילות, חלמה, שאחיה מעיר אותה בנגיעה קלה בכתפה ואומר לה רק מילה אחת: "הילדים!"

היא התעוררה ברעד ומיד הבינה במה מדובר. בפרוץ המלחמה הרי הבטיחו זה לזה בתקיעת כף כי מי שיישאר בחיים אחרי המלחמה, ידאג לילדיו של השני. היא דחתה מעצמה את הרעיון הבלתי-מעשי והבלתי מתקבל על הדעת להציל את הילדים מהטמיעה ולהביאם אל חמיה, בחשבה לעצמה: ‘הרי אני נמצאת אצל חמי וחמותי בתקופת מחסור ורעב, ואיך אוכל להעמיס עליהם את ילדי אחי?'

אך אחיה לא הרפה. ברגע, שנרדמה, הופיע שנית בחלומה ואמר לה: "איטה, הילדים!" כך חזר העניין על עצמו במשך שלושה לילות: היא נרדמת, ואחיה מעיר אותה. באמצע הלילה השלישי החליטה שלא לחזור לישון, והתחילה להתהלך הלוך ושוב אובדת עצות.

חמיה, הרב ששונקין , ישב כהרגלו בחצות הלילה ולמד. פתאום שמע את כלתו, איטה, מסתובבת בחדרה בחוסר מנוחה. הוא שאל אותה מדוע אינה ישנה, אך היא השיבה בצורה מתחמקת. כאשר חזר המחזה על עצמו, לחץ עליה שתספר מה קרה. היא החלה אפוא לספר לו כי זה הלילה השלישי שאחיה יעקב בא בחלום ודורש שתדאג לילדים.

"את יודעת היכן הם?" שאל הרב ששונקין.

"כן", ענתה, "יש לי הכתובות שלהם".

"אם כן, מדוע שתקת עד עכשיו? הרי חייבים להצילם!" הגיב החותן.

למחרת התחילו השניים לפעול במרץ כדי להשיג ויזה וכרטיס לנסיעה הארוכה מסמרקנד לסיביר.

תוך כדי ההכנות הגיע מברק בהול מבית הילדים בו שהה זלמן. את המברק שלחה מדריכתו, שהייתה מסוכסכת עם עמיתתה לעבודה, המדריכה המאמצת. ההודעה במברק הייתה בלשון זו: "אם אתם רוצים לפגוש את הילד, תבואו בדחיפות! הוא אומץ".

כעת הבינו הכל, מדוע אביו לא נח ולא שקט, עד שהחלה פעולת ההצלה...

הדודה מרת איטה השאירה את ילדיה בבית חמיה וחמותה, וכשהיא מצוידת בויזה, בכרטיסי נסיעה, בכמה כיכרות לחם ופירות יצאה לדרך הארוכה והמפרכת למרחבי [[סיביר]] כדי להציל את אחיינה ואחייניתה. תחילה נסעה אל בית היתומים בו שהה זלמן הצעיר, ומשם המשיכה אל בית-היתומים בו נמצאה הבת רחל.

היא יצאה לדרך בתחילת סיון תש"ה, ועד שהגיעה ל[[סיביר]] לאזור צ'יליאבינסק, עברו כחודש וחצי. היא נסעה ברכבות משא, החליפה רכבות, לנה בתחנות רכבת וציפתה לרכבות הנוסעות לכיוון הנדרש לה. הרכבות היו עמוסות פליטים, חיילים, ואזרחים, שרצו להגיע למקום מבוקשם. לכן כאשר הגיעה הרכבת, הייתה התנפלות, שלא כל אחד זכה לעלות עליה. רבים נשארו בתחנה מחכים לרכבת הבאה, שתבוא כעבור כמה שעות או ימים.

בתום המסע המייגע הגיעה לבית הילדים בו היה זלמן הקטן שכבר אומץ פורמלית על-ידי המדריכה. הוא נקשר נפשית למדריכה המאמצת, ושמח מאוד לחזור אתה ועם כל הילדים ללנינגרד. היא השקיעה מאמצים כדי לשכנע את ההנהלה ואת המדריכה שתוותר על האימוץ. היא הסבירה להם שהיא דודתו של הילד, ואחיה, אביו של הילד, ביקש ממנה שתגדל אותו אם ימות במלחמה. בלב עגום וכואב השקיעה הדודה מאמצים לשכנע גם את הילד בן ה-‏12 להצטרף אליה. כששאלו אותו אם הוא רוצה לנסוע עם הדודה, השיב בשלילה משום שלא הכיר אותה. בידיה גם לא היו מסמכים שיעידו על הצוואה שקיבלה מאחיה. רק הדמעות והתחנונים שלה השפיעו, וזלמן הצעיר נמסר רשמית לדודתו.

מכאן יצאו השניים לנסיעה ארוכה אל בית היתומים הסיבירי בה נמצאה אחותו רחל.

אחרי הנסיעה הארוכה והמייגעת חזרו השלושה לסמרקנד שבאוזבקיסטן, לבית חמיה וחמותה של מרת איטה, הרב נחום שמריה ששונקין והרבנית מלכה.

==חינוך יהודי==

אמנם החזרה הפיזית הושלמה, אולם כעת הוטלה עליהם המלאכה להשיב בנים לחיק אבותם, וזה לא היה פשוט כלל וכלל. כאשר הדודה ניסתה לשכנע את זלמן לחבוש כיפה או לברך, הוא היה מתנגד בכל תוקף וזאת כתוצאה מהשפעת החינוך הקומוניסטי האנטי-דתי שקיבל במשך ארבע שנים.

כאשר הרב ששונקין הבחין בוויכוחים השונים שנוצרו, אמר לכלתו: "איטה, את שלך עשית. הצלת את הילדים מידי הגויים. כעת תני לי את האחריות על חינוכם".

הוא טיפל בעניין תוך הבנה פסיכולוגית. הוא אמר שקודם חייבים לתת לילדים להתרגל לסביבתם החדשה. אין ללחוץ עליהם בענייני דת; חייבים לחכות עד שזה יבוא מעצמו. כך למשל היה ביום הכיפורים. כל בני המשפחה הלכו להתפלל במקום תפילה מאולתר, רק זלמן הצעיר נשאר בבית. בערב, בסעודת גמר הצום, שאל הרב ששונקין את זלמן אם הוא אוהב מוזיקה, והמשיך, שיש אנשים שאמנם אינם מתפללים, אבל באים לשמוע את התפילה בגלל ניגוני התפילה. אמר ולא הוסיף.

זלמן עמד בהתנגדותו לכל מעשה הקשור לדת ואז הרב ששונקין דיבר על ליבו: "בין אם תרצה להאמין בה' ובתורה ובין אם לא תרצה, כדאי לך לדעת במה מדובר". זלמן שאהב לקרוא ספרים, קיבל את הטיעון. הוא נרשם לתלמוד תורה מחתרתי אצל הרב גורביץ', הנחשב למלמד המעולה, בעל גישה מצוינת לילדים, שם למד את הא"ב, קריאה, סיפורי תורה וכתיבה.

המדריכה המאמצת לא אמרה נואש. היא המשיכה לשלוח לזלמן הצעיר מכתבים בהם הביעה את געגועיה ודאגתה אליו, וכן ספרי קריאה שונים. הרב ששונקין מסר את הספרים לילד לא לפני שבדק את תוכנם. את המכתבים הוא זרק לאשפה. הוא הסביר לבני המשפחה כי אינו רוצה לנתק את זלמן בבת אחת מכל העבר, ובמיוחד מהמדריכה המאמצת, שאהב כל-כך.

באין מסירת מכתבים, זלמן לא ידע את כתובת המדריכה בלנינגרד, ולא ענה לה. כך באופן טבעי נותק הקשר במשך הזמן.

עם הגישה החכמה והבלתי לוחצת של הרב ששונקין התחיל זלמן מעצמו להתקרב ליהדות, לבקש לדעת וללמוד.

כעבור חודשים אחדים נערכה לו חגיגת [[בר מצווה]] מפוארת, לפי המושגים של אז, בשעה של דוחק וחוסר גשמי. כל אנ"ש בסמרקנד השתתפו במסיבה. זלמן חזר על מאמר דא"ח והשומעים היו מלאי התפעלות מהישגי הילד, שלפני חודשים מעטים לא ידע צורת אות, וגם אידיש לא דיבר.

==עוזבים את רוסיה==

ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]' בשנת [[תש"ז]], יצאה משפחת ששונקין עם ‘ילדיהם המאומצים' בני משפחת קליינמן את רוסיה באמצעות פספורטים מזוייפים של אזרחי [[פולין]]. לאחר שהות בעיר לבוב, עלו על הרכבת שהובילה אותם אל העיר קרקוב שבפולין. לאחר מכן עשו דרך נדודים ל[[אוסטריה]], ומשם ל[[גרמניה]] ולאחר מכן לתחנת המעבר האחרונה ב[[פריז]] שב[[צרפת]], שם שהו כשנתיים וחצי.

בשהותו בצרפת, ראה זלמן הצעיר את [[הרבי]], שהיה אז חתנא דבי נשיאה, לראשונה, ובאחת ההתוועדויות שערך הרבי בעיר, אף הוא השתתף.

==בארץ הקודש==

לאחר שהייה בת שנתיים בצרפת, זכו בני המשפחה לעלות ל[[ארץ ישראל]] באמצעות אניית "ארצה", אניה קטנה, שטולטלה בסערת הים. רבים מהנוסעים חלו במחלת ים, ובתוכם הרבנית ששונקין ונכדתה הקטנה רחל.

לאחר תקופת התאקלמות, נכנס זלמן ללמוד בישיבת ‘[[תומכי תמימים]]' בפרדס בלוד. אך כשרונותיו הטבעיים בציור, פרצו ממנו באותו גיל במלוא עצמתם. חבריו לישיבה מספרים כי לעתים קרובות היו מוצאים אותו יושב בין עצי הפרדס המקיף את הישיבה, ומכחול בידו, והוא מצייר בלהט רב.

[[קובץ:זלמן קליינמן במלאכתו.jpg|שמאל|ממוזער|300px|זלמן קליינמן במלאכתו]]

הלהט הזה למלאכת הציור, הביא אותו לעזוב את הישיבה ולעבור לגור ב[[כפר חב"ד]]. כאן החל להתמסר לציור. מקום מגורים לא היה לו, אך הוא השתדל להסתיר זאת מהאנשים ששאלוהו. הוא הסתפק במה שיש לו ולא רצה כלל ליהנות משל אחרים. הוא ישן על ספסל בבית הכנסת, אכל ארוחות דלות בקיוסק של מרת גיטל'ה פרידמן, ואחסן את מיטלטליו הדלים ב"בוידם" של הקיוסק. יום או יומיים בשבוע עבד למחייתו בכל מיני עבודות מזדמנות בשדה או בפרדס, ובשאר הזמן עסק בציור. כל אותה עת חי בדוחק, אך סירב לקבל עזרה מאיש. פעם אחת הציעה אחותו רחל למרת גיטל'ה לפרוע את החוב של אחיה, אך היא סירבה לקבל את הכסף בהסבירה: "זלמן הודיע בפירוש, שאם אקבל כסף ממישהו, יחדל לאכול אצלי".

כך גם באחד מביקוריו בבית הרב ששונקין ב[[ירושלים]]; רצתה הרבנית לתת לו דמי כיס, אך סירב לקבלם. מה עשתה? שמה בחשאי 10 לירות בתוך כיס מעילו התלוי על הקולב. בתקופה ההיא היה זה סכום נכבד. היא הייתה מאושרת ביודעה שהסכום הזה יעזור לו למחייתו, אך מה רבה הייתה אכזבתה כעבור חודש, כאשר מצאה את הכסף הזה תחוב מתחת למפת הקטיפה...

כשהרב [[אפרים וולף]], מנהל הישיבה שמע על אורח חייו של זלמן, ניסה לעזור לו. הוא פנה לרב ששונקין, שהיה מחנכו, והציע שהנער יגור בישיבה ויעסוק בציור "ואיש לא יפריע לו". כאשר דיבר הרב ששונקין על כך עם זלמן, סירב לקבלה באומרו "לא די שאינני עוזר לישיבה, אלא שאחיה על חשבונה?".

זלמן המשיך לחיות כך עד שבוקר אחד הבחין בו הרב [[אלימלך פרמן]], אלמן מזקני חב"ד, שנהג להשכים קום. בוקר אחד, כשהגיע לבית הכנסת, ראה אותו ישן על הספסל כתמיד, כשידו משמשת כרית, ומעילו - שמיכה. הוא פנה אל זלמן בהצעה לבוא לישון על מיטה מתקפלת בדירתו. תחילה סירב, אך הרב פרמן הפציר בו, ולבסוף עבר לישון אצלו. ברבות הימים הצליח להשיג חדר משלו.

בינתיים כבר ידעו הכל, שזלמן מצייר. פעם אחת בא מר [[שניאור זלמן שז"ר]], ראש הסוכנות היהודית, לבקר בכפר חב"ד. ר' [[פנחס אלטהויז]], הממונה על הכפר בפקודת הרבי, הביא אותו גם ל"חדר" של זלמן והראה לו את ציוריו. מר שז"ר התפעל מאוד, ובו במקום קבע לו מילגה ללימוד ציור. זלמן פנה לכמה בתי-ספר לציור והראה להם את יצירותיו, אך בכולם נענה שרמתו עולה בהרבה על רמת הלימודים באותו מוסד.

באותה הזדמנות ראה שז"ר ציור חסידי הממחיש [[התוועדות]] חסידים מלאת חיות ורגש. שז"ר הביע את פליאתו על כך שזה לא ההתוועדויות שהוא מכיר (כידוע שז"ר היה משתתף בקביעות בהתוועדויות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] שהתקיימו בכפר חב"ד). ר' זלמן קליינמן לא התבלבל והשיב בפשטות חסידית אופיינית: "כשאתה נמצא, זו ה[[התוועדות]] ה'רשמית'; מה שאתה רואה כאן, זה ה[[התוועדות]] אחרי שאתה הולך...".

==תקופת הצבא==
[[קובץ:זלמן בצבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זלמן בצבא (בשורה הראשונה)]]
בשנת [[תשי"ד]] התגייס זלמן ל[[צה"ל|צבא]], וכל שלושים חודשי שירותו, לא אכל מהמטבח הצבאי. החודשים הראשונים היו עבורו קשים מאוד. בחדר האוכל לא אכל, ומאכלים אחרים לא היו בידו, לכן היה רעב כל העת. הציעו לו להכנס לחדר האוכל, ולבור לו משהו לאכול, אך הוא השיב תשובה אופיינית: "מכיוון שאני הולך בזקן חב"די, אינני רוצה להיכנס לחדר האוכל, כדי שלא אכשיל אחרים. אם יראו אותי יושב שם, יחשבו, שכל המאכלים הם כשרים למהדרין".

במשך תקופת הטירונות התפרסם כשרונו העילאי בציור. הרב הראשי לצבא, הרב גורן, העביר אותו לרבנות הצבאית, והטיל עליו לקשט בתי-כנסת במחנות צבא שונים ולאייר את השבועון "מחניים". מכיוון שלא היה קשור לבסיס קבוע, קיבל דמי כלכלה ובעיית הכשרות נפתרה.

==חתונתו==

בסיום שירותו הצבאי ביקש מהרבי רשות לנסוע ל[[ארצות הברית]] כדי ללמוד ציור. הרבי ענה לו: אם רצונך ללמוד ציור, המקום הוא [[פריז]], [[צרפת]].

הוא אכן נסע לשם וביקר בתערוכות ובמוזיאונים. שם פגש את בת זוגו, רוזה נייהויז, בת לשושלת רבנים מצאצאי הב"ח. רעייתו של זלמן היא הבת היחידה בשושלת הזאת. השניים נשאו בשעה טובה ולאחר נישואיהם הגיעו בני הזוג לארה"ב.

במשך כל השנים, היה ביתם של משפחת קליינמן פתוח לרווחה לפני אורחים בכלל, ולפני [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בפרט. אורחים, שהגיעו לרבי וחיפשו את דרכם ליהדות, מצאו בביתם פינה חמה ותשובות רבות לשאלותיהם. שעות רבות נהג להקדיש לשיחות עם אורחיו, ורבים חבים לו הרבה על שחזרו בתשובה.

החיים של בני הזוג לא היו קלים. לשניהם לא היו הורים והם היו מחוסרי תמיכה. תחילה עבד זלמן בעבודות מזדמנות, אך הכנסותיו היו זעומות ביותר. לאחר שנולדו הילדים, החל להרוויח בקשיים רבים, גם מציור אילוסטרציות בהוצאות ספרים. עם הזמן החל לעבוד בעיתון "אלגעמיינער ז'ורנרל" כעורך אמנותי וקריקטוריסט. לאט-לאט זכה להכרה כצייר, ושמו הלך לפניו. במשך הזמן נערכו תערוכות מיצירותיו בברוקלין-מוזיאום, בקנדה, בפילדלפיה ועוד.

אך בעיקר זכה להערכה ולהערצה בעולם היהודי, בין חסידים. ציוריו היו המחשה מופלאה של נושאים יהודיים וחסידיים.

משזכה להכרה כצייר, השתפר מצבו הכלכלי, אך הוא המשיך באורח חיים צנוע כבעבר. חלק גדול מהכסף, שהרוויח, חילק לצדקה, בעיקר בדרך של "מתן בסתר".

ביצירותיו ביטא את רגשותיו החסידיים. ציוריו מלאים נושאים יהודיים וחסידיים, כמו דבקות בתפילה, התוועדויות, תפילת יום הכיפורים, קידוש לבנה, ריקודי שמחה חסידיים, הכנסת ספר התורה. נוסף על אלה, התמחה גם בציור נופים, פורטרטים ובאיור ספרים.

ממבט ראשון במבחר ציוריו, עולה לכאורה כי ר' זלמן אהב לצייר רגעי דבקות ותפילה, אולם לא כן הדבר. ר' זלמן ידע גם לשלב מוטיבים של שמחה ואפילו הומור חסידי כמו הציור המפורסם ה'[[קולע]]', או המשוגע, וכן השיכור ש"מוחזר" לביתו על ידי אחיו החסידים.

ר' זלמן היה תמיד מתבונן סביבו ומצייר. כשהיה בכפר חב"ד, ציוריו שיקפו את ההווי החסידי של הכפר בימים ההם, על בתיו הישנים, הצריפונים, השלוליות והבוץ שמלאו את הכפר. כשהיה בקראון-הייטס הטיב לבטא את האווירה שמסביב - בתים בסגנון אמריקאי, שלג, ואפילו מכוניות אמריקאיות החונות ב'דאבל פררקינג'...

ר' זלמן גם לא הגדיר את עצמו בתקופה אחת. ציוריו מבטאים קשת רחבה של זמנים וארועים, החל מציורים תנ"כיים כמו בריחת לוט מסדום הבוערת, [[ברית בין הבתרים]], [[קריעת ים סוף]], [[דוד המלך]], שמשון הגיבור ויפתח הגלעדי, ועד לימי המגיד הדורש בשוק וימי ה[[שואה]]. ר' זלמן גם הטיב לבטא בציוריו את סיפור ההגדה של פסח, במבחר ציורים מרשימים.

ליצירותיו השפעה עמוקה על הצופים. הן מעוררות כיסופים וגעגועים ליהדות גם בלבבות יהודים הרחוקים עדיין מיהדות. תמונותיו פזורות באלפי בתים בעולם ובמוסדות שונים, הן בבתיהם של שומרי תורה ומצוות והן בבתים אחרים. נוסף על כך איוריו ממלאים היום ספרים רבים, שהופצו ונמכרו ברבבות עותקים.

==פטירתו==

בגיל צעיר יחסית הסתלק מן העולם, שבע סבל בחייו הקצרים שלו. ביום [[י"ח מנחם אב]] [[תשנ"ה]], נפטר בהשאירו אחריו דור ישרים, ילדים ונכדים חסידים אמיתיים, העובדים בשליחותו של הרבי.
*חתנו הרב יעקב זאיינץ ר"מ בישיבת חב"ד במוריסטאון.
ציוריו החסידיים עדיין ממשיכים ‘לחיות' ולהאיר אלפי בתים, ולהמחיש מראות חסידיים אמיתיים עם עוצמות של רגש וחיות.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=28 מאמרו של מנחם זיגלבוים בבית משיח]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קליינמן זלמן]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קליינמן זלמן]]

[[קטגוריה:ציירים|קליינמן זלמן]]

מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח

2016-08-01T04:04:56Z

לכתחילה:

[[תמונה:הרב קותי ראפ חודש אדר.jpg|left|thumb|250px|הרב קותי ראפ בעיצומה של חלוקת [[משקה]] לרוקדים]]
'''מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח''' נוהל על ידי הרב [[יקותיאל ראפ]], משגיח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]], לאור [[שיחה|שיחות]] ומענות של [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] בדבר חשיבות ה"[[שמחה בטהרתה]]" ל[[קבלת פני משיח צדקנו]]. הועד הראשון של המטה מונה על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]].כיום האחראי בנו הת' יוסף יצחק שיחי' ראף.

הפעילות הראשונה של המטה הייתה ריקודי שמחה ב[[770]], ב[[פורים קטן]] [[תשנ"ב]].

המטה מקיים ריקודים ב-770 בכל [[יומי דפגרא]] ובימי [[חודש אדר]].

כמו כן בכל [[קידוש לבנה]] מקיים המטה ברחבת 770 ריקודי שמחה ברוב עם, בעקבות שיחתו הידועה של הרבי לקיים קידוש לבנה "ברוב עם הדרת מלך" ומתוך שמחה.

== חברי המטה ==
* הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]].
* הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*הת' יוסף יצחק ראף.

===חברי המטה בעבר===
* הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] - מייסד ומנהל.
* הרב [[יצחק שפרינגר]].

==קישורים חיצוניים==
*ר' ירון צבי, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/2/5/427645238409.html שירה וזמרה לקבלת פני משיח]''', ראיון עם הרב [[קותי ראפ]], [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/news/%D7%90%D7%93%D7%A8-%D7%AA%D7%A9%D7%A0%D7%91-%D7%94%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ אדר תשנ"ב: הדו"ח על הריקודים ומענה הרבי] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%9D-27/ בימים ההם] - הרב [[קותי ראפ]] מחלק [[משקה]] לרוקדים {{אינפו}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]

מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח

2016-08-01T04:03:34Z

לכתחילה:

[[תמונה:הרב קותי ראפ חודש אדר.jpg|left|thumb|250px|הרב קותי ראפ בעיצומה של חלוקת [[משקה]] לרוקדים]]
'''מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח''' נוהל על ידי הרב [[יקותיאל ראפ]], משגיח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]], לאור [[שיחה|שיחות]] ומענות של [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] בדבר חשיבות ה"[[שמחה בטהרתה]]" ל[[קבלת פני משיח צדקנו]]. הועד הראשון של המטה מונה על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]].כיום האחראי בנו הת' יוסף יצחק שיחי' ראף.

הפעילות הראשונה של המטה הייתה ריקודי שמחה ב[[770]], ב[[פורים קטן]] [[תשנ"ב]].

המטה מקיים ריקודים ב-770 בכל [[יומי דפגרא]] ובימי [[חודש אדר]].

כמו כן בכל [[קידוש לבנה]] מקיים המטה ברחבת 770 ריקודי שמחה ברוב עם, בעקבות שיחתו הידועה של הרבי לקיים קידוש לבנה "ברוב עם הדרת מלך" ומתוך שמחה.

== חברי המטה ==
* הרב [[שלמה זלמן מאייעסקי]].
* הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].

===חברי המטה בעבר===
* הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]] - מייסד ומנהל.
* הרב [[יצחק שפרינגר]].

==קישורים חיצוניים==
*ר' ירון צבי, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/2/5/427645238409.html שירה וזמרה לקבלת פני משיח]''', ראיון עם הרב [[קותי ראפ]], [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/news/%D7%90%D7%93%D7%A8-%D7%AA%D7%A9%D7%A0%D7%91-%D7%94%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ אדר תשנ"ב: הדו"ח על הריקודים ומענה הרבי] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%9D-27/ בימים ההם] - הרב [[קותי ראפ]] מחלק [[משקה]] לרוקדים {{אינפו}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]

צבי יחיאל גרינבלט

2016-08-01T03:58:00Z

לכתחילה:

הרב '''צבי יחיאל גרינבלט''' הוא שליח הרבי ויו"ר מוסדות חב"ד במדינת [[ארגנטינה]]. בבחרותו שימש כחבר מערכת [[ועד הנחות התמימים]] ועסק בעריכת תורתו של הרבי לדפוס.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשט"ז]] למשפחה חסידית ממוצא הונגרי, שהתיישבה לאחר [[השואה]] ב[[ארגנטינה]]. בצעירותו למד בישיבה ששימשה את כלל תושבי העיר ללא אפיוני חוג ומפלגה, בראשה עמד (בהוראת הרבי) השליח הרב [[דובער בוימגארטן]] ובעקבות דברים ששמע על הרבי מפיו, התחיל להתקרב לרבי, ובהיותו בגיל 14 כתב את מכתבו הראשון לרבי.

על פי המכתב שהתקבל מהרבי, התחיל לחפש ישיבה ברמה גבוהה יותר, והרב בוימגרטן המליץ לו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי]] שם התקבל ללמוד ללא תשלום.

בחודש טבת [[תש"ל]] הגיע ללמוד בסמיכות לחצר הרבי, וראה את הרבי לראשונה ב[[שבת קודש]] פרשת ויחי - ח"י טבת.

===חוזר ומניח===
בין השנים תשל"ב-תשל"ח היה חבר [[ועד הנחות התמימים]] ושימש כ[[חוזר]] ולאחר חתונתו של הרב [[שלום בער לוין]] בשנת [[תשל"ה]] החליף אותו בתפקיד והיה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי.

כאשר הורה לו הרבי בשנת [[תשל"ח]] לצאת לפעול להפצת היהדות בארגנטינה, מילא את מקומו הרב [[דוד משה אולידורט]].

===בשליחות הרבי===
בשנת תשל"ח נשא הרב גרינבלט את מרת שטערנא שרה בתו של ר' [[משה קזרנובסקי]] מ[[קראון הייטס]] בן הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].

לאחר חתונתו נשלח על ידי הרבי למלא את מקומו של הרב [[דובער בוימגרטן|בערל בוימגרטן]], ולנהל את מוסדות חב"ד במקום.

כיום הרב גרינבלט מנהל רשת מוסדות חב"ד, ישיבות, בתי ספר, גנים ובתי חב"ד בעיר הבירה בואנוס איירס ובשאר ערי השדה של ארגטינה.

==משפחתו==
;בניו
* הרב מנחם מענדל גרינבלט, שליח בבואנוס איירס
;חתניו
* הרב שמואל גופין, שליח הרבי במיאמי פלורידה
* הרב חיים ברוך אוירכמן, שליח הרבי בפוארטו מאדרו ומנהל "משרד השלוחים" בארגנטינה
* הרב שמואל גייסינסקי, מחנך בחדר "אהלי חינוך" חב"ד בבואנוס איירס
* הרב מנחם מענדל גורביץ', שליח בבואנוס איירס
* הרב שרגא אלימלך רייטשיק, [[משפיע]] ב[[ישיבה גדולה חב"ד בואנוס איירס]]

==לקריאה נוספת==
*''''עבודה' ושמה 'התקשרות'''', מגזין 'תחיינו' גליון 4 י"א ניסן [[תשע"ו]] עמוד 12

{{תורת הרבי}}
{{מיון רגיל:גרונבלט צבי יחיאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]
[[קטגוריה:שלוחים באמריקה הדרומית]]

צבי יחיאל גרינבלט

2016-08-01T03:56:45Z

לכתחילה:

הרב '''צבי יחיאל גרינבלט''' הוא שליח הרבי ויו"ר מוסדות חב"ד במדינת [[ארגנטינה]]. בבחרותו שימש כחבר מערכת [[ועד הנחות התמימים]] ועסק בעריכת תורתו של הרבי לדפוס.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשט"ז]] למשפחה חסידית ממוצא הונגרי, שהתיישבה לאחר [[השואה]] ב[[ארגנטינה]]. בצעירותו למד בישיבה ששימשה את כלל תושבי העיר ללא אפיוני חוג ומפלגה, בראשה עמד (בהוראת הרבי) השליח הרב [[דובער בוימגארטן]] ובעקבות דברים ששמע על הרבי מפיו, התחיל להתקרב לרבי, ובהיותו בגיל 14 כתב את מכתבו הראשון לרבי.

על פי המכתב שהתקבל מהרבי, התחיל לחפש ישיבה ברמה גבוהה יותר, והרב בוימגרטן המליץ לו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי]] שם התקבל ללמוד ללא תשלום.

בחודש טבת [[תש"ל]] הגיע ללמוד בסמיכות לחצר הרבי, וראה את הרבי לראשונה ב[[שבת קודש]] "פרשת- ויחי" ח"י טבת.

===חוזר ומניח===
בין השנים תשל"ב-תשל"ח היה חבר [[ועד הנחות התמימים]] ושימש כ[[חוזר]] ולאחר חתונתו של הרב [[שלום בער לוין]] בשנת [[תשל"ה]] החליף אותו בתפקיד והיה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי.

כאשר הורה לו הרבי בשנת [[תשל"ח]] לצאת לפעול להפצת היהדות בארגנטינה, מילא את מקומו הרב [[דוד משה אולידורט]].

===בשליחות הרבי===
בשנת תשל"ח נשא הרב גרינבלט את מרת שטערנא שרה בתו של ר' [[משה קזרנובסקי]] מ[[קראון הייטס]] בן הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].

לאחר חתונתו נשלח על ידי הרבי למלא את מקומו של הרב [[דובער בוימגרטן|בערל בוימגרטן]], ולנהל את מוסדות חב"ד במקום.

כיום הרב גרינבלט מנהל רשת מוסדות חב"ד, ישיבות, בתי ספר, גנים ובתי חב"ד בעיר הבירה בואנוס איירס ובשאר ערי השדה של ארגטינה.

==משפחתו==
;בניו
* הרב מנחם מענדל גרינבלט, שליח בבואנוס איירס
;חתניו
* הרב שמואל גופין, שליח הרבי במיאמי פלורידה
* הרב חיים ברוך אוירכמן, שליח הרבי בפוארטו מאדרו ומנהל "משרד השלוחים" בארגנטינה
* הרב שמואל גייסינסקי, מחנך בחדר "אהלי חינוך" חב"ד בבואנוס איירס
* הרב מנחם מענדל גורביץ', שליח בבואנוס איירס
* הרב שרגא אלימלך רייטשיק, [[משפיע]] ב[[ישיבה גדולה חב"ד בואנוס איירס]]

==לקריאה נוספת==
*''''עבודה' ושמה 'התקשרות'''', מגזין 'תחיינו' גליון 4 י"א ניסן [[תשע"ו]] עמוד 12

{{תורת הרבי}}
{{מיון רגיל:גרונבלט צבי יחיאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]
[[קטגוריה:שלוחים באמריקה הדרומית]]

לוי ביסטריצקי

2016-08-01T03:39:20Z

לכתחילה:

[[תמונה:3434342.jpg|left|thumb|250px|הרב לוי ביסטריצקי בקבלת [[חלוקת דולרים|דולר לברכה]] מ[[הרבי]]]]
[[קובץ:הכתרה_לוי_ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]
הרב '''לוי ביסטריצקי''' ([[ח' אייר]] [[תש"ט]]-[[י"ט אב]] [[תשס"ב]]) מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]', שימש כרב קרית חב"ד בעיה"ק [[צפת]] וחבר [[ועד רבני אנ"ש בארץ הקודש]]. בשנת [[תשנ"ג]] נתמנה ל[[מרא דאתרא|רבה הראשי]] של צפת והגליל העליון והקים את מערכת הכשרות בעיר. נשא בתפקיד מנהל מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל ולאחר מכן כחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]]. חיבר ספרים תורניים הקשורים בעיקר עם [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בצעירותו==
ר' לוי נולד להוריו הרב [[יהודה לייב ביסטריצקי|יהודה לייב]] ואיטא ביסטריצקי ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. כשהיה בן שלוש עברה המשפחה לגור בווינלאנד, ניו ג'רסי, שם למד ב'ווינלאנד ג'ואיש סקול'. בהיותו בגיל 12 עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטשער ישיבה]].

בשנת [[תשכ"ב]] - ביום ה' אייר, היה ב[[יחידות]] אצל הרבי לרגל הבר מצוה. הרבי אמר לו שיאמר למחנך הכיתה הרב טעננבוים בשמו, שיעלה אותו כיתה, ובירכו שהמעבר יהי' בהצלחה. בשנת [[תשכ"ג]] בהיותו בגיל 14 נכנס ליחידות, והרבי שאל אותו האם הוא מוכן ללכת ללמוד בישיבה במונטריאול, וענה מיד שכן. לאחר תקופה, כשנכנס אביו ליחידות, הרבי אמר לו שהוא מאוד התפעל מהקבלת עול של לוי. הרבי אמר שהנהלת הישיבה פה תדבר עם הישיבה במונטריאול שהוא יגיע כמה ימים מאוחר. בעקבות אותה [[יחידות]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שבקנדה.

בישיבה במונטריאול הספיק ר' לוי לללמוד את כל הש"ס, ובגיל 17 נבחן קיבל מהרב [[פנחס הירשפרונג]] [[סמיכה]] לרבנות, לאחמ"כ הוא קיבל גם [[סמיכה]] לדיינות. גם שאר רבותיו בישיבה הצטרפו לסמיכה זו. חביריו תמיד היו מספרים על התמדתו בלימוד עד השעות הקטנות של הלילה. רבותיו בישיבה היו הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], הרב [[אייזיק שוויי]] והרב [[פנחס הירשפרונג]].

בשנים [[תשל"א]]-[[תשל"ב]] עשה 'שימוש' בבית הדין במונטריאול, בענייני גיטין, חליצה, שחיטה, ובדיקה. בד בבד עשה 'שימוש' גם אצל הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], ה[[מרא דאתרא]] דשכונת [[קראון הייטס]]. מעניין לציין כי הרב דבורקין קיבל על-כך הוראה מהרבי, שיתן לו לעשות 'שימוש' אצלו כדי שיוכל להשלים את ידיעותיו בהלכה ובבוא היום יוכל לשמש כרב.

== חתונתו ==
התחתן בי"ד [[סיון]] [[תשל"ג]] עם רעייתו מרת אסתר שולמית בתם של הרב [[חיים מנחם טייכטל]] ומרת חיה פייגל מירושלים. [[הרבנית חיה מושקא]] שלחה מברק מיוחד לחתונה. כשהלך אביו לפני החתונה לקבל ברכה מהרבנית, הרבנית נתנה לו את אחד הצעיפים ש[[אדמו"ר הריי"צ]] היה מברך עליהם שהחיינו ביום השני של ראש השנה, וכן את הבד של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבו היה עוטף את השופרות בר"ה. הרבי הסכים, שר' לוי יתעטף בבד הזה בחופתו. הרבנית אמרה 'דאס איז זייער טייער ביי מיר'.

לאחר חתונתו התגורר מספר חודשים בירושלים, ולאחר מכן עבר ל[[נצרת עלית]] ושם למד ב[[כולל]] 'תפארת מנחם' של גיסו הרב [[דוד טייכטל]].

== שליחותו ורבנותו בעיר צפת ==
[[תמונה:דוח לוי ביסטריצקי.jpg|left|thumb|250px|מענה מהרבי על דו"ח שמסר הרב ביסטרצקי]]
בי"א [[שבט]] [[תשל"ו]] נבחר על ידי הרבי לקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ונשלחו לצפת יחד עם עוד 22 שלוחים. הרבי אמר ב[[התוועדות]] שכל מי שרוצה לנסוע לשליחות ירשום את שמו במזכירות, ר' לוי נרשם, וזכה שהיה הראשון שהרבי סימן את שמו ברשימה.

בשנת [[תשל"ח]] התחיל להתעסק בנושא הכשרות בצפת. ר' לוי ביסטריצקי החל ללכת ולשכנע את בעלי העסקים שכדאי לשמור כשרות.

בשנת [[תשל"ט]] - בעודו לומד בכולל פנה אליו אחד מרבני הערים בארץ והציע לו להיות מורה הצדק בעירו. מכיון שר' לוי נשלח לצפת הוא סירב לכתוב על כך לרבי, אך הסכים שאותו רב יפנה לרבי. אותו הרב כתב לרבי ובערב ר"ח [[אלול]] התקשר [[חודוקוב|הרב חודקוב]] לשליח לצפת [[אריה לייב קפלן|הרב קפלן]] ואמר לו שהרבי ביקש שהיות שמציעים לר' לוי רבנות במקומות אחרים, אך בפועל הוא נשלח לצפת לכן מתאים שר' לוי יהיה רב בקהילה בצפת, והרבי הוסיף שכעת הוא נוסע ל[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]] ועד שיחזור משם הוא יקבל אישור שר' לוי אכן התמנה רשמי לרבה של קרית חב"ד בעיר צפת.

זמן קצר לאחר התמנותו כרב קיבל הוראה מהרבי לעשות בפעם הראשונה מצבה על קברו של ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]] בנו של אדמו"ר המהר"ש, הטמון ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין הישן]] ב[[צפת]].

בשנת [[תש"מ]] נתמנה על ידי הרבנים הראשיים לצפת כאחראי מטעמם על מחלקת העירובין ומקוואות בצפת. בשנת [[תשמ"ז]] - התקיימה אסיפה מיוחדת של רבני השכונות באזור הצפון, והוחלט למנות את הרב ביסטריצקי בראש 'וועדת שמיטה מיוחדת' שתספק את כל התצרוכת של כל הציבור החרדי באזור הגליל.

בשנת [[תשד"מ]] - לאחר הכרזת הרבי על [[תקנת הרמב"ם|תקנתו של הרבי אודות לימוד הרמב"ם]] יזם וביצע הרב ביסטריצקי את סיומי [[הרמב"ם]] על ציונו, ועד לשנתו האחרונה ערך את הסיומים על קבר הרמב"ם. כמו כן החל משנה זו נהג שבכל פעם שסיימו ללמוד הלכות מסוימות או ספר מסוים, לרדת עם מנין אנשים לקבר [[הרמב"ם]] בטבריה ולעשות זאת שם סיום. כהמשך לכך ב[[התוועדות]] שבת פרשת במדבר מבה"ח [[סיון]], דיבר הרבי אודותיו ב[[התוועדות]], ואמר שיש לו [[אהבת ישראל]] בהביאו לכאן [[משקה]] לכולם מהסיום שהיה על הקבר. הרבי הורה לערוך סיום [[הרמב"ם]] כל שנה, גם במצרים מקומו של [[הרמב"ם]] והורה לצרף את הרב ביסטריצקי משני טעמים: א. היות שהוא ה"מרא דאתרא" שעל יד ציון הרמב"ם. ב. היות שהוא עושה את סיומי [[הרמב"ם]] בטבריה על ציונו של הרמב"ם.

בשנת [[תשמ"ט]] בכ"ז טבת נפטר הרב שמחה קפלן רבה הראשי של צפת והתחילה מערכת הבחירות לרבנות העיר. הרב החל מיד להשתלב בעבודה ברבנות הראשית בצפת, ועבד במשך ארבע שנים ללא שכר, יחד עם שותפו הרב שמואל אליהו, והקים מערכת כשרות מפוארת.

בשנת [[תשנ"ג]] בכ"ג [[אב]] נבחר כרבה הראשי של צפת. ובשנת [[תשנ"ד]] ביום כ"א [[כסליו]] נערך טקס ההכתרה על ידי הרבנים הראשיים לישראל ונכבדי העיר צפת.

בשנת [[תשנ"ה]] גיבש נוהלי כשרות ארציים בכל הנוגע לנושא הטריפות בארץ כולל הפיקוח עליהם, ויוזמתו התקבלה והופעלה על ידי הרבנות הראשית לישראל.

בשנת [[תשנ"ו]] בחודש [[ניסן]] הוצע לו לכהן בתפקיד של מנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל, לאחר שהציב תוכנית עבודה שהתקבלה ברבנות הראשית התקבל כמנהל ובנה מערכת כשרות האחראית על כל הפרטים בארץ ועל כל חומרי הגלם המגיעים מחו"ל. לאחר שנה של עבודה מאומצת ותוכניות רבות נאלץ לעזוב את התפקיד מחוסר תקציבים שנדרשו לעבודה רבה זו.

בשנת [[תשנ"ט]] התמודד כמועמד עצמאי על חברות במוצעת הרה"ר לישראל ונבחר במקום השישי.

בשנת [[תש"ס]] ביום [[שמחת תורה]] הותקף בפעם הראשונה על ידי תושב צפת מעורער בנפשו. ב[[מוצאי שבת]] [[חול המועד]] [[פסח]] בשנה זו הותקף שוב ונפצע קשה.

בשנת [[תשס"ב]] החל להתכונן לקראת בחירות לרבנות הראשית לישראל וקיבל את תמיכתם של חלק מגדולי ישראל.
בפתע פתאום ביום שלישי י"ד מנחם [[אב]] חש שלא בטוב והלך לבית הרפואה. שם התברר שעבר התקף לב ומיד הוכנס לצינתור. הרופאים היו מרוצים מהשתפרות המצב, עד שלפתע ביום ראשון י"ט מנחם אב בשעה 5:15 בבוקר היתה הסתבכות, ממנה נפטר הרב ביסטריצקי.

הלוייתו התקיימה אחה"צ באותו היום, והשתתפו בה למעלה מעשרת אלפים איש. הרב נטמן בחלקת הרבנים בבית העלמין החדש בצפת, בסמוך לציונו של ר' פנחס בן יאיר.

== ספריו ==
בשנת [[תשל"ד]] - ב[[כ"ד טבת]] הוציא לאור את ספרו הראשון מראי מקומות לקונטרס אחרון בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

בשנת ה'תשל"ו - ב[[כ"ד טבת]] הוציא לאור את ספרו השני מראה מקומות וציונים ולוח התיקון להלכות שחיטה, טריפה ונידה - משו"ע [[אדמו"ר הזקן]] על חלק יורה דעה. ביום [[ח"י אלול]] יצא לאור ספרו השלישי מראי מקומות וציונים לשאלות ותשובות של אדמו"ר הזקן.

פעם אמר לו הרב חודקוב שהרבי ביקש שיכתוב מראה מקומות לברכת הנהנין, ביקש ר' לוי ביסטריצקי להעביר לרבי דרך הרב חודקוב, שחסידים מספרים ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר: "אני רוצה לראות מישהו שיכתוב מראה מקומות על ברכת הנהנין" כמענה לכך מסר הרבי: "זכות הרבים מסייעתו".

בשנת [[תשל"ז]] - בר"ח [[אייר]] יצא לאור ספרו הרביעי מראה מקומות וציונים ולוח התיקון לסדר ברכת הנהנין של אדמוה"ז.

בשנת [[תשל"ח]] - בו' [[תשרי]] יצא לאור ספרו החמישי סדר ולוח ברכת הנהנין ומראה מקומות וציונים וזכה שהרבי הגיה את הפתח דבר וכתב גם כן את התאריך של הפתח דבר.

בשנת [[תשמ"ב]] - בי"ט [[כסלו]] יצא לאור הספר השישי לקט ציונים והערות לשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] חלק א'. נסע לעיר בחמדון שבלבנון ובנה שם [[מקווה]] עבור אשה אחת. כשחזר - שלח דו"ח לרבי אודות הבניה. הרבי שאל אותו כמה עלו הוצאות הבניה של המקווה, והרבי שילם עבור כל ההוצאות.

בשנת [[תשמ"ו]] ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] יצא לאור ספרו השביעי [[הרמב"ם]] ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן. הרבי אמר על כך ביחידות ל[[רב יאלעס]]: "והנה בנדו"ד באה לידי ביטוי, לפי עניות דעתי, גדולתו של [[אדמו"ר הזקן]] שידע את גדולתו של הרמב"ם. כאשר עורכים השוואה בין שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] והרמב"ם רואים שכללים רבים אצל [[אדמו"ר הזקן]] הם בדומה לכללי [[הרמב"ם]] בספר היד, וה"ה בנוגע לפסקי הלכות. ישנו רב - בנו של הרי"ל שי' ביסטריצקי - בצפת (הרב לוי ביסטריצקי) שהו"ל ספר מיוחד [[הרמב"ם]] ושו"ע [[אדמו"ר הזקן]] שבו הוא משווה את פסקי הדינים של [[הרמב"ם]] ו[[אדמו"ר הזקן]] כאשר פעמים רבות דבריהם מכוונים".

ביום ח"י [[אלול]] יצא לאור הספר השמיני לקט ציונים והערות לשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] חלק ב'.

בשנת [[תשמ"ח]] - בכ"ד טבת יצא לאור ספרו התשיעי שאלות ותשובות [[אדמו"ר הזקן]] הספר יצא לאור על פי הוראה מהרבי.

בשנת [[תשנ"ב]] - בערב [[חג השבועות]] יצא לאור ספרו העשירי קיצור שולחן ערוך עם פסקי אדמו"ר הזקן. בתקופה זו החל הרב בהכנת סידור חדש לתפילה, עם ביאורי כל הדינים והמנהגים בתוך התפילה. הרב לא זכה לראות את הספר מושלם, ועד יומו האחרון הוסיף והשלים את כתיבתו.

בשנת [[תשס"א]] - נתמנה לעורך הראשי של שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] בתרגום לאנגלית. השקיע רבות והצליח להוציא לאור שני חלקים. הרב עמל בעבודה זו עד יומו האחרון, וגם בעת שהותו ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] אחרי התקף הלב, ביקש שיביאו לו את עלי ההגהה של החלק השני כדי שיוכל לגמור אותו.

[[תמונה:אנדרטה ביסטריצקי.jpg|left|thumb|250px|אנדרטה לזכרו בקרית חב"ד צפת]]
==ספר "הלב של צפת"==
הספר '''הלב של צפת''' כולל את תולדותיו של הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב הראשי ל[[צפת]] ו[[שליח]] [[הרבי]] ל[[ארץ הקודש]].

הספר נכתב על ידי [[משה מרינובסקי]] ויוסי הלפרין והושק בשנת [[תשס"ד]] (2004) בהוצאת [[חסדי לב]].

==ארגון חסדי לב==
הארגון '''חסדי לב''' - '''ל'''וי '''ב'''יסטריצקי - הוקם בשנת [[תשס"ג]] על שם הרב לוי ביסטריצקי, כארגון חסד. הארגון מוציא ספרים, מחלק מזון, מוציא חומר הסברה להתמודדות עם המצב הכלכלי, מנהל חנויות חסד - במחירים זולים במיוחד ועוד.

הארגון הוציא לאור גם את הספר "הלב של צפת". בראש הארגון עומד ר' שניאור זלמן ביסטריצקי והוא ממוקם ב[[צפת]].

==משפחתו==
[[תמונה:מרדכי ביסטריצקי.jpg|left|thumb|250px|הרב מרדכי ביסטריצקי ממלא מקום אביו ב[[סיום הרמב"ם]]]]

'''גיסיו:'''
*גיסו, הרב יששכר שלמה טייכטל - [[משפיע]] ומחנך בשכונת [[קראון הייטס]]
*גיסו, הרב דוד טייכטל - שליח הרבי ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[נצרת עלית]] וראש [[כולל אברכים|כולל]] 'תפארת מנחם' בעיר
*גיסו, הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ראש [[כולל אברכים|כולל]] בפריז ומחבר 'פלגי מים' על הש"ס
*גיסו, הרב [[מנחם וולפא]] - שליח הרבי וראש מוסדות חב"ד ב[[נתניה]]
*גיסו, הרב יוסף יצחק לוין - ממנהלי מוסדות חב"ד בפריז

'''בניו''':
*הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] - רב קריית [[חב"ד]] ב[[צפת]].
*הרב [[יששכר שלמה ביסטריצקי]] - שליח כ"ק אדמו"ר ורב העיר המבורג, גרמניה.
*הרב שניאור זלמן ביסטריצקי - מנהל עמותת "חסדי לב".
*הרב יוסף יצחק ביסטריצקי - שליח כ"ק אדמו"ר בלהבים.
*הרב [[שמואל ביסטריצקי]] - מנהל [[לדורות (בית הוצאה לאור)|בית ההוצאה 'לדורות']] ומחבר הספר "המבצעים כהלכתם".
*ר' משה ביסטריצקי.
*ר' ישראל ביסטריצקי.

'''בתו''':
*מרת נחמה, רעייתו של ר' דוד קורץ - כפר חב"ד.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.rabbib.net/index.asp אתר הנצחה לזכרו של הרב ביסטריצקי]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38124 מענה הרבי לרב ביסטרצקי] באתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://www.chasdeilev.com/ אתר העמותה 'חסדי לב']
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%93%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A6%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%95_77064.html אישי ציבור מספרים על הרב ביסטריצקי] באתר [[col]].

{{מיון רגיל:ביסטריצקי, לוי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת ביסטריצקי]]

משה יהודה לייב לנדא

2016-08-01T03:31:33Z

לכתחילה: א) הוא לא זקן רבני חבד לא בארץ הקודש וודאי לא בעולם בכל מקרה בגיל כזה לאורך ימים ושנים טובות אפילו אם כן עדיף היה לא להזכיר את היותו זקן ב) הכ...

{{דמות
|שם=משה יהודא ליב לנדא
|תמונה=[[קובץ:משה יהודה לייב לנדא.jpg|left|250px|]]
|כינוי=הרב לנדא
|תיאור=אב [[בית דין|בית הדין]] ורב העיר [[בני ברק]]
|תאריך לידה=[[ט' תמוז]] [[תרצ"ה]]
|מקום לידה=רמתיים
|מקום פעילות=[[בני ברק]]
|תפקידים נוספים=ראש מערכת כשרות מהודרת.
|השתייכות=חסידות חב"ד.
}}

[[קובץ:הכשר לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חותמת הכשרות של הרב לנדא]]
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לנדא ב[[זאל]] ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] בתקופת כהונתו כ[[ר"מ]]]]
{{מפנה|הרב לנדא|לנדא (פירושונים)}}
הרב '''משה יהודא ליב לנדא''' (יליד שנת [[תרצ"ה]], 1935) הינו הרב הראשי של [[בני ברק]], ראש מערכת כשרות מהודרת במיוחד. בעבר, כיהן כר"מ וכחבר הצוות הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' תמוז]] [[תרצ"ה]] בעיר רמתיים{{הערת שוליים|אחת מארבע המושבות המרכיבות כיום את העיר הוד השרון.}}, לאביו הרב [[יעקב לנדא]] (ששנה לאחר מכן נבחר לכהן כרבה של [[בני ברק]], ונשא בתפקיד במשך יובל שנים) ונקרא על שם סבו - אבי אביו.

בצעירותו למד בישיבת פונוביז ותומכי תמימים לוד ב'פרדס' אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

לאחר נישואיו, התמנה כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], וכחבר לשכת [[עזרת תמימים]] שנוהלה על ידי אביו.

לאחר פטירת אביו ב[[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]] עזב את עבודתו כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], והתמנה למלא את מקומו כרב העיר בני ברק, בהשתדלות ובברכת [[הרבי]], שבתקופה זו התבטא במענה אליו: "כבר הוחלט בבית דין של מעלה שהוא [[רב]] בעיר ואם בישראל...".

==פרשת המינוי לרבנות==
בצוואתו של הרב יעקב לנדא הוא ביקש שלאחר פטירתו ימונה בנו לממלא מקומו. בעת ההלויה הכריז ראש העיר דאז, ר' משה אירינשטיין - חסיד [[גור]]: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודה ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק", אך המתנגדים, בראשות ראש הישיבה הליטאית שהתנגד בענינים נוספים לרבי ולפעולותיו, לא היו מוכנים לקבל את מינויו של רב חב"די לעיר. הם התנגדו למינוי והודיעו שהם ממנים את הרב [[שמואל וואזנר|שמואל הלוי וואזנר]] לרב העיר. הרב וואזנר עצמו שהה באותם ימים בלונדון.

לקראת ה'שלושים' לרב הזקן חזר הרב וואזנר לארץ והגיע לאירוע השלושים, שם דיבר בפני הקהל והודיע כי הוא מקבל עליו את רבנותו של הרב לנדא. המתנגדים המאוכזבים נותרו ללא רב עיר מטעמם, ובמקום זאת הם הקימו מערכת כשרות מתחרה לזו הוותיקה של הרב לנדא (אותה ירש מאביו) בשם "שארית ישראל".

כל החצרות החסידיות תמכו ברב לנדא, וגם בד"ץ [[העדה החרדית]] קיבל על עצמו שלא לתת הכשר לבתי עסק ומפעלים בתחום רבנותו של הרב לנדא.

שאר רבני העיר הליטאים לא התערבו בנושא מפורשות באותה תקופה, אך תמכו בשקט במינויו של חתנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], לרב מרכז העיר. ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] והרב ניסים קרליץ במכתב תמיכה לרב [[יוסף יצחק בלינוב]], בו הם מכנים את חותנו הרב לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}.

הרב לנדא מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש עומד בראש מערכת כשרות הנחשבת כמערכת הכשרות המהודרת ביותר בעולם. בשנת [[תשס"ו]] חתמו כל אדמו"רי [[בני ברק]] על פסק כי אין לערוך שמחות באולם שאינו עומד תחת השגחת הרב לנדא{{מקור}}.

==משפחתו==
;אחיו
*הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]].
;בניו
*הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] - ר"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרה"ח [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] בקהילת חב"ד בני ברק.
*הרב [[ישראל לנדא]] שליח הרבי בטורונטו.
* הרב יוסף לנדא. לונדון.
*הרב מנחם לנדא שליח הרסי בסאן פראנסיסקו, קליפורניה.
*הרב שניאור שמחה לנדא שליח הרבי באוניברסיטה בנתניה.

*'''חתנו''': הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] - רב מרכז העיר [[בני ברק]].
*'''חתנו''': הרב נתן וינקלר.
*'''חתנו''': הרב אליהו וינברג.

== קישורים חיצונים==
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2395 ביקור הרב לנדא אצל הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}
* '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 מה זה מקוה חב"ד?]''', בתוך "פרד"ס חב"ד", קיץ [[תשס"ג]] (גיליון 11) {{שטורעם}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29317 על כבוד, רבנות והלכות חדשות]''' - מתוך אתר [[מרכז רבני אירופה]] {{אינפו}} כ סיון התשס"ז (06.06.2007)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לנדא משה יהודא לייב}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]

אברהם מיכאל הלפרין

2016-08-01T03:23:25Z

לכתחילה:

[[קובץ:אברהם מיכאל הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם מיכאל הלפרין]]
הרב '''אברהם מיכאל הלפרין''' הוא רב שכונת הגבעה הצרפתית (גבעת שפירא) ב[[ירושלים]] חבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], ומחשובי חסידי חב"ד ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ג' חשוון]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] להוריו [[זאב דב הלפרין|זאב דב ובריינדל הלפרין]]. בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים לוד|ישיבת חב"ד בלוד]] והיה ה[[חברותא]] של ה[[תמימים|תמים]] [[ישראל אריה לייב דוברוסקין]] (עד שנרצח בידי המחבלים), והיה ממושפעיו של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. כאשר [[צה"ל]] יצא ל[[מבצע קדש]] בשנת [[תשי"ז]] נשלח יחד עם עוד שתיים מחבריו להחליף את ה[[ר"מ|רמ"ים]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] שגויסו לצבא.

לאחר שנים של בקשות מצידו, אישר הרבי את הגעתו לבית חיינו באלול תש"כ, והגיע עם [[הצ'רטר הראשון]]. ההיתר הרשמי היה להגיע לחגי תשרי, אך לאחר שביקש ביחידות, אישר לו הרבי להישאר עד סוף השנה. כשבחודש אב, הורה לו לחזור לארץ הקודש, ושלחו בדרך למקומות רבים ומגוונים לשליחויות שונות, מהם אל מעבר למסך הברזל. מאז ועד היום, נסע לבית חיינו בקצב של שלוש ארבע פעמים לשנה. וזכה ליחידויות מרתקות וארוכות אצל הרבי.

לאחר נישואיו עם מרת אסתר ביילא תחי' לבית ר' אברהם דוד וינגוט, התמנה לרב העיירה [[עתלית]], ובשנת [[תשל"ב]] עבר ל[[ירושלים]] שם התמנה כחבר בהרכב הראשון של בית הדין של רבני חב"ד וישב לדיני תורה לצידו של הרב [[שלמה יוסף זווין]] שכיבד אותו מאוד והתחשב בדעותיו על אף גילו הצעיר.

בין כסה לעשור של [[תשל"ג]] עבר להתגורר בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים. בשנת [[תשל"ד]] התמנה כרב השכונה ורבה של צפון ירושלים, והוא מכהן בתפקיד זה עד היום.

בשנת [[תשס"ה]] הוציא את חיבורו 'אמרי הלכה ומנהג', המלקט תשובות הלכתיות שהשיב בזמן כהונתו כרב השכונה, בנושאים הקשורים לחלקים 'אורח חיים' ו'יורה דעה' ב[[שולחן ערוך]].

הרב הלפרין ידוע כמומחה עולמי בדיני [[מקווה טהרה|מקוואות]] ועירובין, ו[[שליח|שלוחים]] רבים ברחבי העולם מזמינים אותו במיוחד כדי שיסייע להם לבנות מקווה מהודר על פי הדרישות השונות ב[[הלכה]].

==משפחתו==
*בנו, הרב זאב דוב הלפרין - משגיח כשרות בירושלים.
*בנו, הרב יעקב שמואל הלפרין - פנסילבניה, [[ארה"ב]].
*בנו, הרב שניאור זלמן הלפרין - מנהל [[בית חב"ד]] מבואות החרמון.
*בנו, הרב יחיאל מאיר הלפרין - חולון.
*בתו, מרת בלומה מלכה, רעייתו של הרב שמואל טברדוביץ' - מיאמי, [[פלורידה]].
*חתנו, הרב חנוך זילברשטרום - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים רחובות]].
*חתנו, הרב אברהם יצחק רבינוביץ' - שליח הרבי במבשרת ציון, ירושלים
*הרשקוביץ

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2432520 להרגיש את הקשר]''' - הרב הלפרין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} אתר בית חב"ד

{{מיון רגיל:הלפרין, אברהם מיכאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]

אברהם מיכאל הלפרין

2016-08-01T03:21:48Z

לכתחילה:

[[קובץ:אברהם מיכאל הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם מיכאל הלפרין]]
הרב '''אברהם מיכאל הלפרין''' הוא רב שכונת הגבעה הצרפתית (גבעת שפירא) ב[[ירושלים]] חבד [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], ומחשובי חסידי חב"ד ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ג' חשוון]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] להוריו [[זאב דב הלפרין|זאב דב ובריינדל הלפרין]]. בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים לוד|ישיבת חב"ד בלוד]] והיה ה[[חברותא]] של ה[[תמימים|תמים]] [[ישראל אריה לייב דוברוסקין]] (עד שנרצח בידי המחבלים), והיה ממושפעיו של הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. כאשר [[צה"ל]] יצא ל[[מבצע קדש]] בשנת [[תשי"ז]] נשלח יחד עם עוד שתיים מחבריו להחליף את ה[[ר"מ|רמ"ים]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] שגויסו לצבא.

לאחר שנים של בקשות מצידו, אישר הרבי את הגעתו לבית חיינו באלול תש"כ, והגיע עם [[הצ'רטר הראשון]]. ההיתר הרשמי היה להגיע לחגי תשרי, אך לאחר שביקש ביחידות, אישר לו הרבי להישאר עד סוף השנה. כשבחודש אב, הורה לו לחזור לארץ הקודש, ושלחו בדרך למקומות רבים ומגוונים לשליחויות שונות, מהם אל מעבר למסך הברזל. מאז ועד היום, נסע לבית חיינו בקצב של שלוש ארבע פעמים לשנה. וזכה ליחידויות מרתקות וארוכות אצל הרבי.

לאחר נישואיו עם מרת אסתר ביילא תחי' לבית ר' אברהם דוד וינגוט, התמנה לרב העיירה [[עתלית]], ובשנת [[תשל"ב]] עבר ל[[ירושלים]] שם התמנה כחבר בהרכב הראשון של בית הדין של רבני חב"ד וישב לדיני תורה לצידו של הרב [[שלמה יוסף זווין]] שכיבד אותו מאוד והתחשב בדעותיו על אף גילו הצעיר.

בין כסה לעשור של [[תשל"ג]] עבר להתגורר בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים. בשנת [[תשל"ד]] התמנה כרב השכונה ורבה של צפון ירושלים, והוא מכהן בתפקיד זה עד היום.

בשנת [[תשס"ה]] הוציא את חיבורו 'אמרי הלכה ומנהג', המלקט תשובות הלכתיות שהשיב בזמן כהונתו כרב השכונה, בנושאים הקשורים לחלקים 'אורח חיים' ו'יורה דעה' ב[[שולחן ערוך]].

הרב הלפרין ידוע כמומחה עולמי בדיני [[מקווה טהרה|מקוואות]] ועירובין, ו[[שליח|שלוחים]] רבים ברחבי העולם מזמינים אותו במיוחד כדי שיסייע להם לבנות מקווה מהודר על פי הדרישות השונות ב[[הלכה]].

==משפחתו==
*בנו, הרב זאב דוב הלפרין - משגיח כשרות בירושלים.
*בנו, הרב יעקב שמואל הלפרין - פנסילבניה, [[ארה"ב]].
*בנו, הרב שניאור זלמן הלפרין - מנהל [[בית חב"ד]] מבואות החרמון.
*בנו, הרב יחיאל מאיר הלפרין - חולון.
*בתו, מרת בלומה מלכה, רעייתו של הרב שמואל טברדוביץ' - מיאמי, [[פלורידה]].
*חתנו, הרב חנוך זילברשטרום - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים רחובות]].
*חתנו, הרב אברהם יצחק רבינוביץ' - שליח הרבי במבשרת ציון, ירושלים
*הרשקוביץ

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2432520 להרגיש את הקשר]''' - הרב הלפרין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} אתר בית חב"ד

{{מיון רגיל:הלפרין, אברהם מיכאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]

משה יהודה לייב לנדא

2016-08-01T03:18:48Z

לכתחילה:

{{דמות
|שם=משה יהודא ליב לנדא
|תמונה=[[קובץ:משה יהודה לייב לנדא.jpg|left|250px|]]
|כינוי=הרב לנדא
|תיאור=אב [[בית דין|בית הדין]] ורב העיר [[בני ברק]]
|תאריך לידה=[[ט' תמוז]] [[תרצ"ה]]
|מקום לידה=רמתיים
|מקום פעילות=[[בני ברק]]
|תפקידים נוספים=ראש מערכת כשרות מהודרת.
|השתייכות=חסידות חב"ד.
}}

[[קובץ:הכשר לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חותמת הכשרות של הרב לנדא]]
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לנדא ב[[זאל]] ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] בתקופת כהונתו כ[[ר"מ]]]]
{{מפנה|הרב לנדא|לנדא (פירושונים)}}
הרב '''משה יהודא ליב לנדא''' (יליד שנת [[תרצ"ה]], 1935) הינו הרב הראשי של [[בני ברק]], ראש מערכת כשרות מהודרת במיוחד. בעבר, כיהן כר"מ וכחבר הצוות הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' תמוז]] [[תרצ"ה]] בעיר רמתיים{{הערת שוליים|אחת מארבע המושבות המרכיבות כיום את העיר הוד השרון.}}, לאביו הרב [[יעקב לנדא]] (ששנה לאחר מכן נבחר לכהן כרבה של [[בני ברק]], ונשא בתפקיד במשך יובל שנים) ונקרא על שם סבו - אבי אביו.

בצעירותו למד בישיבת פונוביז ותומכי תמימים לוד ב'פרדס' אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

לאחר נישואיו, התמנה כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], וכחבר לשכת [[עזרת תמימים]] שנוהלה על ידי אביו.

לאחר פטירת אביו ב[[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]] עזב את עבודתו כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], והתמנה למלא את מקומו כרב העיר בני ברק, בהשתדלות ובברכת [[הרבי]], שבתקופה זו התבטא במענה אליו: "כבר הוחלט בבית דין של מעלה שהוא [[רב]] בעיר ואם בישראל...".

==פרשת המינוי לרבנות==
בצוואתו של הרב יעקב לנדא הוא ביקש שלאחר פטירתו ימונה בנו לממלא מקומו. בעת ההלויה הכריז ראש העיר דאז, ר' משה אירינשטיין - חסיד [[גור]]: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודה ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק", אך המתנגדים, בראשות ראש הישיבה הליטאית שהתנגד בענינים נוספים לרבי ולפעולותיו, לא היו מוכנים לקבל את מינויו של רב חב"די לעיר. הם התנגדו למינוי והודיעו שהם ממנים את הרב [[שמואל וואזנר|שמואל הלוי וואזנר]] לרב העיר. הרב וואזנר עצמו שהה באותם ימים בלונדון.

לקראת ה'שלושים' לרב הזקן חזר הרב וואזנר לארץ והגיע לאירוע השלושים, שם דיבר בפני הקהל והודיע כי הוא מקבל עליו את רבנותו של הרב לנדא. המתנגדים המאוכזבים נותרו ללא רב עיר מטעמם, ובמקום זאת הם הקימו מערכת כשרות מתחרה לזו הוותיקה של הרב לנדא (אותה ירש מאביו) בשם "שארית ישראל".

כל החצרות החסידיות תמכו ברב לנדא, וגם בד"ץ [[העדה החרדית]] קיבל על עצמו שלא לתת הכשר לבתי עסק ומפעלים בתחום רבנותו של הרב לנדא.

שאר רבני העיר הליטאים לא התערבו בנושא מפורשות באותה תקופה, אך תמכו בשקט במינויו של חתנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], לרב מרכז העיר. ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] והרב ניסים קרליץ במכתב תמיכה לרב [[יוסף יצחק בלינוב]], בו הם מכנים את חותנו הרב לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}.

הרב לנדא הוא זקן רבני חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ועומד בראש מערכת כשרות הנחשבת כאחת ממערכות הכשרות המהודרות ביותר. בשנת [[תשס"ו]] חתמו כל אדמו"רי [[בני ברק]] על פסק כי אין לערוך שמחות באולם שאינו עומד תחת השגחת הרב לנדא{{מקור}}.

==משפחתו==
;אחיו
*הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]].
;בניו
*הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] - ר"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרה"ח [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] בקהילת חב"ד בני ברק.
*הרב [[ישראל לנדא]] שליח הרבי בטורונטו.
* הרב יוסף לנדא. לונדון.
*הרב מנחם לנדא שליח הרסי בסאן פראנסיסקו, קליפורניה.
*הרב שניאור שמחה לנדא שליח הרבי באוניברסיטה בנתניה.

*'''חתנו''': הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] - רב מרכז העיר [[בני ברק]].
*'''חתנו''': הרב נתן וינקלר.
*'''חתנו''': הרב אליהו וינברג.

== קישורים חיצונים==
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2395 ביקור הרב לנדא אצל הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}
* '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 מה זה מקוה חב"ד?]''', בתוך "פרד"ס חב"ד", קיץ [[תשס"ג]] (גיליון 11) {{שטורעם}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29317 על כבוד, רבנות והלכות חדשות]''' - מתוך אתר [[מרכז רבני אירופה]] {{אינפו}} כ סיון התשס"ז (06.06.2007)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לנדא משה יהודא לייב}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]

לנדא (פירושונים)

2016-08-01T03:15:59Z

לכתחילה:

{{פירושונים|
*הרב [[יחזקאל לנדא]] - הנודע ביהודה.
*הרב [[אברהם משולם זלמן לנדא]] (זלמן קורניצער) - מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]].
*הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] (זישקא קורעניצער או זיסקינד קורעניצער) - רבה של העיירה קורניץ שבביילרוסיה.
*הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)]] - ממלא מקום חותנו כרבה של קורניץ.
*הרב [[אברהם לנדא]] (אברמק'ה ז'עבינער) - מגדולי המשפיעים החב"דיים, ונכד הרב אברהם משולם זלמן לנדא
*הרב [[יעקב לנדא]] - שימש כרבה של העיר [[בני ברק]] בין השנים [[תרצ"ו]] - [[תשמ"ו]].
*הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - רבה של העיר בני ברק.
*הרב [[ אליהו לנדא]] - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] - [[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרה"ח [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בני ברק]].
*הרב [[ישראל לנדא]] - [[שליח]] ומנהל [[בית חב"ד]] לדוברי עברית בטורונטו, קנדה.
}}
[[קטגוריה:משפחת לנדא|*]]

לנדא (פירושונים)

2016-08-01T03:13:41Z

לכתחילה:

{{פירושונים|
*הרב [[יחזקאל לנדא]] - הנודע ביהודה.
*הרב [[אברהם משולם זלמן לנדא]] (זלמן קורניצער) - מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]].
*הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] (זישקא קורעניצער או זיסקינד קורעניצער) - רבה של העיירה קורניץ שבביילרוסיה.
*הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)]] - ממלא מקום חותנו כרבה של קורניץ.
*הרב [[אברהם לנדא]] (אברמק'ה ז'עבינער) - מגדולי המשפיעים החב"דיים, ונכד הרב אברהם משולם זלמן לנדא
*הרב [[יעקב לנדא]] - שימש כרבה של העיר [[בני ברק]] בין השנים [[תרצ"ו]] - [[תשמ"ו]].
*הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - רבה של העיר בני ברק.
*הרב [[חיים אברהם אליהו לנדא]] - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] - [[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרה"ח [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בני ברק]].
*הרב [[ישראל לנדא]] - [[שליח]] ומנהל [[בית חב"ד]] לדוברי עברית בטורונטו, קנדה.
}}
[[קטגוריה:משפחת לנדא|*]]

משה ראובן אסמן

2016-08-01T02:51:26Z

לכתחילה:

[[קובץ:אסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה ראובן אסמן]]
[[קובץ:מדליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המדליה הנשיאותית אותה קיבל מנשיא אוקראינה]]
[[הרב]] '''משה ראובן אסמן''' הוא רב ומנהל בית הכנסת ברחוב ברוצקי' בעיר קייב, [[אוקראינה]]. הרב אסמן מוכר כאדם בעל קשרים מסועפים עם הממשל{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31764 חב"ד אינפו].}}.

==תולדות חיים==
הרב אסמן נולד ב[[כ"ב באדר]] [[תשכ"ו]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19820 חב"ד אינפו].}} כמשה סטול ב[[רוסיה]], והתקרב ל[[חב"ד]] על ידי הרב [[יצחק קוגן]].

היה מראשי [[פרוייקט ילדי צ'רנוביל]] בחבר העמים.

מכהן כנשיא זק"א באוקראינה.{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54762 חב"ד אינפו].}}

בשבט [[תשס"ז]] הקים בית יתומים בקייב, ומנוהל על ידי הרבנית חנה אסמן.{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26570 חב"ד אינפו].}}

בשנת [[תשס"ט]] קיבל משר הכלא באוקראינה אות מיוחד על פעילותו הרבה בשיקום וסיוע רוחני וגשמי לאסירים יהודיים הכלואים בבתי הסוהר השונים ברחבי אוקראינה ואף מחוצה לה.{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46699 חב"ד אינפו].}}

בחודש [[שבט]] [[תש"ע]] קיבל מדלייה נשיאותית מנשיא אוקראינה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52531 חב"ד אינפו].}}. לאחר שבועיים הודיע הרב אסמן, על כוונתו להחזיר את המדליה הנשיאותית אותה קיבל, מכיון שהנשיא החליט להעניק מדליית גבורה דומה לפושע מלחמה ושונא ישראל סטפן בנדרה.{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52806 חב"ד אינפו].}}

בחודש [[כסלו]] [[תש"ע]] הקים מכון להוראה. תלמידי המכון קיבלו תעודות מאת הרבנים: הרב [[מאיר אהרן]] ראש [[כולל אברכים|כולל]] אור זרוע ואור יעקב ב[[רחובות]], ומאת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]]. המכון הוא היחיד בין מכוני הסמיכה בעולם העומד תחת פיקוח וועדה הרוחנית בה חברים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|חח"ל צפת]] וחבר [[אגו"ח]], הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - ראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)|ישיבות חב"ד נצרת עלית]] והרב [[יהודה שגב פרידמן‎‎]] - ראש [[מכון ר"ן]] [[מוסקבה]].{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55218 חב"ד אינפו].}}

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52757 הרב אסמן משכנע יהודי לעבור ברית מילה]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אסמן, משה ראובן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באוקראינה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]

ו' בשבט

2016-08-01T02:48:53Z

לכתחילה:

{{חודש שבט}}
'''ו' בשבט''' הוא היום השישי ב[[חודש שבט]].

== נפטרו ==
*[[תרפ"ו]] - רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגייט.(מחבר "עצי חיים" על התנ"ך ומועדים ש"ס שו"ע ושו"ת).
*[[תקמ"ג]] - רבי חיים צנזר, מגדולי חכמי ה'קלויז בברוד'.

== ימי חב"ד ==
*[[תקע"א]] - חתונתו של רבי [[יעקב ישראל טברסקי (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב ישראל טברסקי]] עם בתו של [[אדמו"ר האמצעי]] הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה]] ב[[ליאדי]].

===נולדו===
*[[תרס"ד]] - הרב [[משה צבי סגל]], מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: ברית החשמונאים, לח"י והיישוב [[כפר חב"ד]]. יו"ר [[וועד כפר חב"ד]].
*[[תשל"ב]] - הרב [[יוסף יצחק סילברמן]], שליח הרבי ו[[מורה צדק]] ב[[אלעד]].

===נפטרו===
*[[תש"ב]] - הרב [[מרדכי אליהו שווי]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].
*[[תשנ"ד]] - הרב [[משה ירוסלבסקי]], ממנהלי מוסדות [[חדרי תורה אור]], מנהל [[אש"ל הכנסת אורחים]], ומאנשי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]].
*[[תשס"ד]] - הרב [[חייקל חאנין]], גביר חב"די שהיה עמוד התווך של רשת ישיבות תומכי תמימים ב[[רוסיה]] בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השניה]]
*[[תשס"ח]] - הרב [[נחמן שלום שכנא הרטמן]], מחנך ופעיל ציבורי חסיד חב"ד, שזכה לתואר "יקיר החינוך הדתי" על פעילותו בשדה החינוך וההוראה.
*[[תשע"א]] - הרב [[שמואל גורביץ]], [[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים]] ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[לוד]].
{{להיום יום|ו'|שבט}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ה ו]]

ו' בשבט

2016-08-01T02:46:02Z

לכתחילה:

{{חודש שבט}}
'''ו' בשבט''' הוא היום השישי ב[[חודש שבט]].

== נפטרו ==
*[[תרפ"ו]] - רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגייט.(מחבר "עצי חיים" על התנ"ך).
*[[תקמ"ג]] - רבי חיים צנזר, מגדולי חכמי ה'קלויז בברוד'.

== ימי חב"ד ==
*[[תקע"א]] - חתונתו של רבי [[יעקב ישראל טברסקי (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב ישראל טברסקי]] עם בתו של [[אדמו"ר האמצעי]] הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה]] ב[[ליאדי]].

===נולדו===
*[[תרס"ד]] - הרב [[משה צבי סגל]], מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: ברית החשמונאים, לח"י והיישוב [[כפר חב"ד]]. יו"ר [[וועד כפר חב"ד]].
*[[תשל"ב]] - הרב [[יוסף יצחק סילברמן]], שליח הרבי ו[[מורה צדק]] ב[[אלעד]].

===נפטרו===
*[[תש"ב]] - הרב [[מרדכי אליהו שווי]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].
*[[תשנ"ד]] - הרב [[משה ירוסלבסקי]], ממנהלי מוסדות [[חדרי תורה אור]], מנהל [[אש"ל הכנסת אורחים]], ומאנשי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]].
*[[תשס"ד]] - הרב [[חייקל חאנין]], גביר חב"די שהיה עמוד התווך של רשת ישיבות תומכי תמימים ב[[רוסיה]] בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השניה]]
*[[תשס"ח]] - הרב [[נחמן שלום שכנא הרטמן]], מחנך ופעיל ציבורי חסיד חב"ד, שזכה לתואר "יקיר החינוך הדתי" על פעילותו בשדה החינוך וההוראה.
*[[תשע"א]] - הרב [[שמואל גורביץ]], [[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים]] ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[לוד]].
{{להיום יום|ו'|שבט}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ה ו]]

ו' בשבט

2016-08-01T02:43:30Z

לכתחילה:

{{חודש שבט}}
'''ו' בשבט''' הוא היום השישי ב[[חודש שבט]].

== נפטרו ==
*[[תרפ"ו]] - רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגייט.
*[[תקמ"ג]] - רבי חיים צנזר, מגדולי חכמי ה'קלויז בברוד'.

== ימי חב"ד ==
*[[תקע"א]] - חתונתו של רבי [[יעקב ישראל טברסקי (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב ישראל טברסקי]] עם בתו של [[אדמו"ר האמצעי]] הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה]] ב[[ליאדי]].

===נולדו===
*[[תרס"ד]] - הרב [[משה צבי סגל]], מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: ברית החשמונאים, לח"י והיישוב [[כפר חב"ד]]. יו"ר [[וועד כפר חב"ד]].
*[[תשל"ב]] - הרב [[יוסף יצחק סילברמן]], שליח הרבי ו[[מורה צדק]] ב[[אלעד]].

===נפטרו===
*[[תש"ב]] - הרב [[מרדכי אליהו שווי]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].
*[[תשנ"ד]] - הרב [[משה ירוסלבסקי]], ממנהלי מוסדות [[חדרי תורה אור]], מנהל [[אש"ל הכנסת אורחים]], ומאנשי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]].
*[[תשס"ד]] - הרב [[חייקל חאנין]], גביר חב"די שהיה עמוד התווך של רשת ישיבות תומכי תמימים ב[[רוסיה]] בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השניה]]
*[[תשס"ח]] - הרב [[נחמן שלום שכנא הרטמן]], מחנך ופעיל ציבורי חסיד חב"ד, שזכה לתואר "יקיר החינוך הדתי" על פעילותו בשדה החינוך וההוראה.
*[[תשע"א]] - הרב [[שמואל גורביץ]], [[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים]] ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[לוד]].
{{להיום יום|ו'|שבט}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ה ו]]

ו' בשבט

2016-08-01T02:42:03Z

לכתחילה:

{{חודש שבט}}
'''ו' בשבט''' הוא היום השישי ב[[חודש שבט]].

== נפטרו ==
*[[תרפ"ו]] - רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגייט.
*[[תקמ"ג]] - רבי חיים צנזר, מגדולי חכמי ה'קלויז בברוד'.

== ימי חב"ד ==
*[[תקע"א]] - חתונתו של רבי [[יעקב ישראל טברסקי (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב ישראל טברסקי]] עם בתו של [[אדמו"ר האמצעי]] הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה]] ב[[ליאדי]].

===נולדו===
*[[תרס"ד]] - הרב [[משה צבי סגל]], מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: ברית החשמונאים, לח"י והיישוב [[כפר חב"ד]]. יו"ר וועד כפר חב"ד.
*[[תשל"ב]] - הרב [[יוסף יצחק סילברמן]], שליח הרבי ו[[מורה צדק]] ב[[אלעד]].

===נפטרו===
*[[תש"ב]] - הרב [[מרדכי אליהו שווי]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].
*[[תשנ"ד]] - הרב [[משה ירוסלבסקי]], ממנהלי מוסדות [[חדרי תורה אור]], מנהל [[אש"ל הכנסת אורחים]], ומאנשי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]].
*[[תשס"ד]] - הרב [[חייקל חאנין]], גביר חב"די שהיה עמוד התווך של רשת ישיבות תומכי תמימים ב[[רוסיה]] בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השניה]]
*[[תשס"ח]] - הרב [[נחמן שלום שכנא הרטמן]], מחנך ופעיל ציבורי חסיד חב"ד, שזכה לתואר "יקיר החינוך הדתי" על פעילותו בשדה החינוך וההוראה.
*[[תשע"א]] - הרב [[שמואל גורביץ]], [[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים]] ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[לוד]].
{{להיום יום|ו'|שבט}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ה ו]]

ו' בשבט

2016-08-01T02:40:57Z

לכתחילה: מחיקת הכפילות

{{חודש שבט}}
'''ו' בשבט''' הוא היום השישי ב[[חודש שבט]].

== נפטרו ==
*[[תרפ"ו]] - רבי חיים צבי טייטלבוים מסיגייט.
*[[תקמ"ג]] - רבי חיים צנזר, מגדולי חכמי ה'קלויז בברוד'.

== ימי חב"ד ==
*[[תקע"א]] - חתונתו של רבי [[יעקב ישראל טברסקי (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב ישראל טברסקי]] עם בתו של [[אדמו"ר האמצעי]] הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה]] ב[[ליאדי]].

===נולדו===
*[[תרס"ד]] - הרב [[משה צבי סגל]], מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: ברית החשמונאים, לח"י והיישוב [[כפר חב"ד]].
*[[תשל"ב]] - הרב [[יוסף יצחק סילברמן]], שליח הרבי ו[[מורה צדק]] ב[[אלעד]].

===נפטרו===
*[[תש"ב]] - הרב [[מרדכי אליהו שווי]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].
*[[תשנ"ד]] - הרב [[משה ירוסלבסקי]], ממנהלי מוסדות [[חדרי תורה אור]], מנהל [[אש"ל הכנסת אורחים]], ומאנשי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]].
*[[תשס"ד]] - הרב [[חייקל חאנין]], גביר חב"די שהיה עמוד התווך של רשת ישיבות תומכי תמימים ב[[רוסיה]] בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השניה]]
*[[תשס"ח]] - הרב [[נחמן שלום שכנא הרטמן]], מחנך ופעיל ציבורי חסיד חב"ד, שזכה לתואר "יקיר החינוך הדתי" על פעילותו בשדה החינוך וההוראה.
*[[תשע"א]] - הרב [[שמואל גורביץ]], [[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים]] ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[לוד]].
{{להיום יום|ו'|שבט}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ה ו]]

שלמה זלמן לנדא

2016-08-01T02:36:57Z

לכתחילה:

הרב- החסיד הגאון '''הרב שלמה זלמן לנדא''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1959) הינו [[משפיע]] קהילת [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ"ח תמוז]] [[תשי"ט]] לאביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ולאמו מרת מרים.

בצעירותו למד בישיבת "אור ישראל" פתח תקווה אצל ר' יוסף רוזובסקי אחיו של ר' שמואל הנודע. לאחמ"כ בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] היה מתלמידיו המקורבים ביותר של ר' [[ מנחם מנדל פוטרפס ]] ואף אומרים שר' מענדל התבטא עליו, שאם היה בליובאוויטש בין החסידים הוא בטח היה ל"מאן דאמר"...

בשנת [[תשל"ט]] נשלח על ידי [[הרבי]] יחד עם קבוצת [[התלמידים השלוחים|תלמידי השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] שם פעל רבות וקירב כמה וכמה לחסידות ולרבי.

עוד בימי צעירותו התמנה על פי הסכמת הרבי לתפקיד [[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], ובשנים יותר מאוחרות התמנה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. קהל רב נמשך להתוועדויותיו ולדרכו האמיתית והאוטנתית ונחשב ל[[משפיע]] מרכזי בחסידות חב"ד. קירב הרבה יהודים לחב"ד ולרבי. ומהן השליח הנודע הגה"ח הרב ברוך אוברלנדר.

במשך תקופה ארוכה למד עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו"ר מפינסק קרלין ע"ה]] [[חסידות]] בביתו.

==משפחתו==
*בנו, הרה"ת יעקב לנדא, המכהן כר"מ בשיעור ג' בישיבת חח"ל צפת.
*חתנו, הרה"ת ינון הכהן רוט.
*בנו, הרה"ת [[חיים דוד לנדא]].
*בנו, הרה"ת יוסף יצחק לנדא.
*בנו, הת' מנחם מענדל לנדא.

{{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

שלמה זלמן לנדא

2016-08-01T02:35:48Z

לכתחילה:

הרב- החסיד הגאון '''הרב שלמה זלמן לנדא''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1959) הינו [[משפיע]] קהילת [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ"ח תמוז]] [[תשי"ט]] לאביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ולאמו מרת מרים.

בצעירותו למד בישיבת "אור ישראל" פתח תקווה אצל ר' יוסף רוזובסקי אחיו של ר' שמואל הנודע. לאחמ"כ בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] היה מתלמידיו המקורבים ביותר של ר' [[ מנחם מנדל פוטרפס ]] ואף אומרים שר' מענדל התבטא עליו, שאם היה בליובאוויטש בין החסידים הוא בטח היה ל"מאן דאמר"...

בשנת [[תשל"ט]] נשלח על ידי [[הרבי]] יחד עם קבוצת [[התלמידים השלוחים|תלמידי השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] שם פעל רבות וקירב כמה וכמה לחסידות ולרבי.

עוד בימי צעירותו התמנה על פי הסכמת הרבי לתפקיד [[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], ובשנים יותר מאוחרות התמנה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. קהל רב נמשך להתוועדויותיו ולדרכו האמיתית והאוטנתית ונחשב ל[[משפיע]] מרכזי בחסידות חב"ד. קירב הרבה יהודים לחב"ד ולרבי. ומהן השליח הנודע הגה"ח הרב ברוך אוברלנדר.

במשך תקופה ארוכה למד עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו"ר מפינסק קרלין ע"ה]] [[חסידות]] בביתו.

==משפחתו==
*בנו, הרה"ת יעקב לנדא, המכהן כר"מ בשיעור ג' בישיבת חח"ל צפת.
*חתנו, הרה"ת ינון הכהן רוט.
*בנו, הרה"ת חיים דוד לנדא.
*בנו, הרה"ת יוסף יצחק לנדא.
*בנו, הת' מנחם מענדל לנדא.

{{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

שלמה זלמן לנדא

2016-08-01T02:32:54Z

לכתחילה: מחיקת הכפילות.

הרה"ח '''הרב שלמה זלמן לנדא''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1959) הינו [[משפיע]] קהילת [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ"ח תמוז]] [[תשי"ט]] לאביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ולאמו מרת מרים.

בצעירותו למד בישיבת "אור ישראל" פתח תקווה אצל ר' יוסף רוזובסקי אחיו של ר' שמואל הנודע. לאחמ"כ בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] היה מתלמידיו המקורבים ביותר של ר' [[ מנחם מנדל פוטרפס ]] ואף אומרים שר' מענדל התבטא עליו, שאם היה בליובאוויטש בין החסידים הוא בטח היה ל"מאן דאמר"...

בשנת [[תשל"ט]] נשלח על ידי [[הרבי]] יחד עם קבוצת [[התלמידים השלוחים|תלמידי השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] שם פעל רבות וקירב כמה וכמה לחסידות ולרבי.

עוד בימי צעירותו התמנה על פי הסכמת הרבי לתפקיד [[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], ובשנים יותר מאוחרות התמנה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. קהל רב נמשך להתוועדויותיו ולדרכו האמיתית והאוטנתית ונחשב ל[[משפיע]] מרכזי בחסידות חב"ד. קירב הרבה יהודים לחב"ד ולרבי. ומהן השליח הנודע הגה"ח הרב ברוך אוברלנדר.

במשך תקופה ארוכה למד עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו"ר מפינסק קרלין ע"ה]] [[חסידות]] בביתו.

==משפחתו==
*בנו, הרה"ת יעקב לנדא, המכהן כר"מ בשיעור ג' בישיבת חח"ל צפת.
*חתנו, הרה"ת ינון הכהן רוט.
*בנו, הרה"ת חיים דוד לנדא.
*בנו, הרה"ת יוסף יצחק לנדא.
*בנו, הת' מנחם מענדל לנדא.

{{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

אהרן רוזנפלד

2016-08-01T02:30:48Z

לכתחילה:

[[קובץ:אהרן רוזנפלד מפינסק קרלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברו]]
האדמו"ר רבי '''אהרן''' הכהן '''רוזנפלד''' הינו מ[[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]. נולד ביום [[ב' תשרי]] ה'[[תרפ"ז]] לאביו ר' יצחק מנשה רוזנפלד, שהיה מחשובי החסידות, וצאצא של האדמור"ים הראשונים לבית [[קרלין]].

==התמונותו לאדמו"רות==
בתחילה היה רבי אהרן מחשובי זקני חסידי קרלין, נכד לרבי [[אהרן הגדול מקרלין]] ושל בנו רבי [[אשר מסטולין]]. לאחר הסתלקות האדמו"ר רבי [[יוחנן פרלוב מקרלין]], שהשאיר אחריו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הגדול קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של ה[[אדמו"ר]] הקודם, רבי ברוך שוחט מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (דער אלטע קרלינער'ס), ובינהם [[הרב]] [[ישראל גרוסמן]] פנו לרבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר הסתלקותו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים.

לאחר שרבי [[שמעון בידרמן]] לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי אהרן הכהן רוזנפלד - כ[[אדמו"ר]] מפינסק-קרלין.

רבי אהרן הסתלק ב[[ליל שבת]] [[כ"ח ניסן]] בשנת [[תשס"א]]. כממשיך דרכו משמש בנו רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קרלין.

== חותם על הפסק דין ==
במשך תקופה ממושכת למד ר' אהרון חסידות עם ה[[משפיע]] ר' [[זלמן לנדא]]. בהזדמנות אחת ביקש ממנו ר' זלמן שיחתום על ה[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] ש[[הרבי]] הוכח כ[[נביא]] ועל כן מצווים אנו לשמוע לו וכי הוא הינו ה[[מלך המשיח]]. ר' אהרן חגר את אבנטו וחתם, אך ביקש שלא לפרסם חתימתו. ואכן, חתימתו פורסמה רק לאחר הסתלקותו.

לפי גירסה אחרת, היה זה הרב ליפש שהחתים את האדמו"ר. הוא מספר{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]}}: אף אז היה הוא ידוע כאוהד חב"ד. אך בפגישתי עמו חיזק עובדה זו וסיפר כי הוא עצמו מפיץ חסידות בסתר... אדמו"ר זה גם ידוע בלמדנותו העצומה, עובדה אשר בזכותה בעיקר נבחר להיות האדמו"ר של חסידות פינסק קארלין.

"התחלנו לשוחח על הענין שלשמו באנו, והוא השיב כי שלושה סימנים בולטים הוא רואה ברבי. ראשית כל: הוגה בתורה: תואר זה כפי שהוא נראה אצל [[הרבי]], הוא דבר שאין לו אך ורע בכל מקום אחר. הוא סיפר כי הסתובב ופגש רבנים ותלמידי חכמים מכל שלושת הדורות האחרונים, ומעולם לא נפגש בדמות כמו זו של הרבי.

"שנית: 'יכוף כל ישראל': הוא אמר כי לדעתו מתבטא הדבר ביחסו של הרבי לכל יהודי בפרטות. הרבי מתעניין תמיד לדעת בדיוק כמה יהודים הניחו [[תפילין]], ושואל אם הייתה אפשרות להביא עוד ילד אחד להשתתף ב[[תהלוכה]]. רואים בבירור את יחסו של הרבי לכל ילד קטן, ול'כל ישראל' כפשוטו.

שלישית: אי אפשר להתעלם מרבבות המופתים ב[[אגרות קודש]], דבר הקובע ברכה לעצמו.

"אלא, שלאחרי כל זאת שאל אותנו כיצד אפשר כיום לאחר ג' תמוז, לחתום על פסק דין ברור כי הרבי הוא [[מלך המשיח]]? לא מדובר פה ב'ווארט' נחמד או ב[[התוועדות]] חסידית, אלא בפסק דין שיש לו תוקף הלכתי, וכיצד זה אפשר לקבוע בוודאות כי הרבי הוא [[מלך המשיח]]? אולי זה רבי שמעון בר יוחאי? או צדיק מדור אחר?

"כתשובה לשאלה זו, הראיתי לו את דברי הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=218&hilite= פרשת ויגש עמוד 206 הערה 6]}}, הוא קרא את הדברים בעיון, וראה כי מדובר בציטוטים הלכתיים. "אכן", אמר לנו, "על זה אפשר לבסס פסק הלכתי, על ה[[רמב"ם]] והירושלמי המצוטטים פה", ובאומרו זאת הודיע על הסכמתו לחתום. אלא שעם כל זאת לא רצה לחתום באותו יום. הוא הסביר לנו כי בגלל פצע שיש לו, לא טבל ב[[מקווה]] באותו יום, וביקש מאתנו לחזור למחרת.

"למחרת הוא אכן טבל ב[[מקווה]], וכשהגענו לבש סירטוק ו[[גארטל]], וחתם בהתרגשות רבה על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח|הפסק דין]]".

== ספריו ==
לאחר פטירתו הוציאו החסידים לאור סדרת ספרים נושאי השם "'''ארחות אהרן'''", ביניהם ספר "'''משנת החינוך'''" שמקובל מאוד בקרב מחנכים במגזר החסידי.

{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מקרלין לעלוב|רשימה=אדמו"רי [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]|שנה=[[ב' תשרי]] [[תרפ"ז]] - [[תשס"א]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קרלין}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|רוזנפלד אהרן]]
[[קטגוריה: אדמו"רי פינסק קרלין|רוזנפלד אהרן]]

שלמה זלמן לנדא

2016-08-01T02:26:35Z

לכתחילה:

[[הרה"ח ר' שלמה זלמן לנדא שליט"א]]
הרה"ח '''הרב שלמה זלמן לנדא''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1959) הינו [[משפיע]] קהילת [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ"ח תמוז]] [[תשי"ט]] לאביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ולאמו מרת מרים.

בצעירותו למד בישיבת "אור ישראל" פתח תקווה אצל ר' יוסף רוזובסקי אחיו של ר' שמואל הנודע. לאחמ"כ בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] היה מתלמידיו המקורבים ביותר של ר' [[ מנחם מנדל פוטרפס ]] ואף אומרים שר' מענדל התבטא עליו, שאם היה בליובאוויטש בין החסידים הוא בטח היה ל"מאן דאמר"...

בשנת [[תשל"ט]] נשלח על ידי [[הרבי]] יחד עם קבוצת [[התלמידים השלוחים|תלמידי השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] שם פעל רבות וקירב כמה וכמה לחסידות ולרבי.

עוד בימי צעירותו התמנה על פי הסכמת הרבי לתפקיד [[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], ובשנים יותר מאוחרות התמנה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. קהל רב נמשך להתוועדויותיו ולדרכו האמיתית והאוטנתית ונחשב ל[[משפיע]] מרכזי בחסידות חב"ד. קירב הרבה יהודים לחב"ד ולרבי. ומהן השליח הנודע הגה"ח הרב ברוך אוברלנדר.

במשך תקופה ארוכה למד עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו"ר מפינסק קרלין ע"ה]] [[חסידות]] בביתו.

==משפחתו==
*בנו, הרה"ת יעקב לנדא, המכהן כר"מ בשיעור ג' בישיבת חח"ל צפת.
*חתנו, הרה"ת ינון הכהן רוט.
*בנו, הרה"ת חיים דוד לנדא.
*בנו, הרה"ת יוסף יצחק לנדא.
*בנו, הת' מנחם מענדל לנדא.

{{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

שלמה זלמן לנדא

2016-08-01T02:24:47Z

לכתחילה:

[[הרה"ח ר' שלמה זלמן לנדא שליט"א]]
הרה"ח '''הרב שלמה זלמן לנדא''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1959) הינו [[משפיע]] קהילת [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ"ח תמוז]] [[תשי"ט]] לאביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ולאמו מרת מרים.

בצעירותו למד בישיבת "אור ישראל" פתח תקווה אצל ר' יוסף רוזובסקי אחיו של ר' שמואל הנודע. לאחמ"כ בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] היה מתלמידיו המקורבים ביותר של ר' [[ מנחם מנדל פוטרפס ]] ואף אומרים שר' מענדל התבטא עליו, שאם היה בליובאוויטש בין החסידים הוא בטח היה ל"מאן דאמר"...

בשנת [[תשל"ט]] נשלח על ידי [[הרבי]] יחד עם קבוצת [[התלמידים השלוחים|תלמידי השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] שם פעל רבות וקירב כמה וכמה לחסידות ולרבי.

עוד בימי צעירותו התמנה על פי הסכמת הרבי לתפקיד [[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], ובשנים יותר מאוחרות התמנה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. קהל רב נמשך להתוועדויותיו ולדרכו האמיתית והאוטנתית ונחשב ל[[משפיע]] מרכזי בחסידות חב"ד. קירב הרבה יהודים לחב"ד ולרבי. ומהן השליח הנודע הגה"ח הרב ברוך אוברלנדר.

במשך תקופה ארוכה למד עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו"ר מפינסק קרלין ע"ה]] חסידות בביתו.

==משפחתו==
*בנו, הרה"ת יעקב לנדא, המכהן כר"מ בשיעור ג' בישיבת חח"ל צפת.
*חתנו, הרה"ת ינון הכהן רוט.
*בנו, הרה"ת חיים דוד לנדא.
*בנו, הרה"ת יוסף יצחק לנדא.
*בנו, הת' מנחם מענדל לנדא.

{{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

שלמה זלמן לנדא

2016-08-01T02:23:14Z

לכתחילה:

[[הרה"ח ר' שלמה זלמן לנדא שליט"א]]
הרה"ח '''הרב שלמה זלמן לנדא''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1959) הינו [[משפיע]] קהילת [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ"ח תמוז]] [[תשי"ט]] לאביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ולאמו מרת מרים.

בצעירותו למד בישיבת "אור ישראל" פתח תקווה אצל ר' יוסף רוזובסקי אחיו של ר' שמואל הנודע. לאחמ"כ בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] היה מתלמידיו המקורבים ביותר של ר' [[מענדל פוטרפס ע"ה]] ואף אומרים שר' מענדל התבטא עליו, שאם היה בליובאוויטש בין החסידים הוא בטח היה ל"מאן דאמר"...

בשנת [[תשל"ט]] נשלח על ידי [[הרבי]] יחד עם קבוצת [[התלמידים השלוחים|תלמידי השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] שם פעל רבות וקירב כמה וכמה לחסידות ולרבי.

עוד בימי צעירותו התמנה על פי הסכמת הרבי לתפקיד [[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], ובשנים יותר מאוחרות התמנה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. קהל רב נמשך להתוועדויותיו ולדרכו האמיתית והאוטנתית ונחשב ל[[משפיע]] מרכזי בחסידות חב"ד. קירב הרבה יהודים לחב"ד ולרבי. ומהן השליח הנודע הגה"ח הרב ברוך אוברלנדר.

במשך תקופה ארוכה למד עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו"ר מפינסק קרלין ע"ה]] חסידות בביתו.

==משפחתו==
*בנו, הרה"ת יעקב לנדא, המכהן כר"מ בשיעור ג' בישיבת חח"ל צפת.
*חתנו, הרה"ת ינון הכהן רוט.
*בנו, הרה"ת חיים דוד לנדא.
*בנו, הרה"ת יוסף יצחק לנדא.
*בנו, הת' מנחם מענדל לנדא.

{{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

שלמה זלמן לנדא

2016-08-01T02:09:53Z

לכתחילה:

[[תמונה:זלמן.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה זלמן לנדא שליט"א]]
הרב '''שלמה זלמן לנדא''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1959) הינו [[משפיע]] קהילת [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ"ח תמוז]] [[תשי"ט]] לאביו הרב [[משה יהודא ליב לנדא]] ולאמו מרת מרים.

בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] היה מתלמידיו המקורבים ביותר של ר' [[מענדל פוטרפס]] ואף אומרים שר' מענדל התבטא עליו שאם היה בליובאוויטש בין החסידים הוא בטח היה ל"מאן דאמר"...

בשנת [[תשל"ו]] נשלח על ידי [[הרבי]] יחד עם קבוצת [[התלמידים השלוחים|תלמידי השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].

עוד בימי צעירותו התמנה על פי הסכמת הרבי לתפקיד [[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], ובשנים יותר מאוחרות התמנה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. קהל רב נמשך להתוועדויותיו ולדרכו האמיתית והאוטנתית ונחשב ל[[משפיע]] מרכזי בחסידות חב"ד. קירב הרבה יהודים לחב"ד ולרבי. ומהן השליח הנודע הגה"ח הרב ברוך אוברלנדר.

במשך תקופה ארוכה למד עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו"ר מפינסק קרלין]] חסידות בביתו.

==משפחתו==
*בנו, הרה"ת יעקב לנדא, המכהן כר"מ בשיעור ג' בישיבת חח"ל צפת.
*חתנו, הרה"ת ינון הכהן רוט.
*בנו, הרה"ת חיים דוד לנדא.
*בנו, הרה"ת יוסף יצחק לנדא.
*בנו, הת' מנחם מענדל לנדא.

{{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"מ]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

רוסטוב

2016-08-01T01:14:19Z

לכתחילה:

[[קובץ:בית הרש"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב]]]]
'''רוסטוב על הדון''' (באנגלית: '''Rostov-on-Don''', ברוסית: '''Ростов-на-Дону''') היא עיר בדרום מערב [[רוסיה]], בה התגוררו [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] במשך מספר שנים בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ובשנים שלאחריה, ובה נמצא אוהל אדמו"ר הרש"ב. בשנים בהן התגוררו במקום רבותינו נשיאינו, חסידי חב"ד נהרו אליה, והיא הפכה למרכז חב"די מפורסם.

==היסטוריית העיר==
ברוסיה ישנן שתי ערים בשם '''רוסטוב'''. משום כך, בשנת [[תקס"ז]] הוסיפו לעיר רוסטוב הגדולה את התואר '''נא דונו''' - ובעברית: רוסטוב על הדון. שכן, העיר שוכנת משתי גדותיו של הנהר דון.

רוסטוב, ממוקמת בדרום מערבה של רוסיה, מעט לפני תחילת רכס הרי הקווקז, והיא עיר הבירה של מחוז רוסטוב כולו. העיר ממוקמת קרוב לחופי ימת אזוב שמתחברת לים השחור.

[[כ"ח חשוון [[תרע"ו]] ]] - זה היום בו קמה קהילת ליובאוויטש ברוסטוב אשר על שפת נהר הדון. ביום זה הגיע [[אדמו"ר הרש"ב]] לרוסטוב, ובעקבותיו החלו להגיע למקום חסידי חב"ד נוספים.

השתלשלות האירועים שהביאה להתיישבות הרבי הרש"ב ברוסטוב, מתחילה בגזירת תחום המושב - שאסרה על היהודים להתגורר בערים הגדולות ובהן רוסטוב. בעיר זו האיסור נאכף בקפדנות יותר, שכן בה ובסביבותיה התגוררו קוזקים רבים, והשלטונות ביקשו למנוע התקרבות אפשרית בין הקוזקים ליהודים; הקוזקים היו אמורים לדכא במהירות ובאכזריות כל התנגדות לממשלה, בעוד שהיהודים הוחזקו כמתנגדי הממשלה.

למרות האיסור החמור, התגוררו ברוסטוב יהודים מעטים, בעיקר בעלי תארים אקדמאיים מיוחדים או בעלי מקצוע שהוחלט כי העיר זקוקה להם במיוחד. היו גם יהודים שהתגוררו בעיר עוד לפני הוצאת האיסור, להם ולבניהם הותר להמשיך לשהות ברוסטוב.

אלא שעד אז נהגו יהודי רוסטוב להביא מלמדים וכלי קודש מערי ליטא, ובגין הגזירה אפשרות זו ירדה מעל הפרק.

==העתקת [[אדמו"ר הרש"ב]] לרוסטוב==

בגין מצב בריאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא נסע מידי חורף למקומות מרפא באיטליה ובצרפת, אולם בעת מלחמת העולם הראשונה, בחר הרבי להתגורר ברוסטוב הקרובה להרי הקווקז, שם היו מקומות מרפא רבים.

בני הקהילה הרוסטובית הזמינו את הרבי לבוא אליהם, ואף הודיעו כי יש דירה ניאותה מוכנה עבור הרבי ובני ביתו.

הרבי הרש"ב, בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] ובני ביתם יצאו מאריאל והגיעו לרוסטוב ביום שני [[ח' בכסלו]].

במקום הקים חסיד בשם ר' אליהו יצחק 'חדר' מיוחד עבור תלמידים מקומיים שעד ביאתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] נסעו ללמוד מחוץ לעיר, והרבי הרש"ב תמך כלכלית בחדר זה.

באותה תקופה הגיעו לעיר חסידי חב"ד נוספים, וכן פליטים מערי פולין.

בשנה [[תרע"ח]], רכש הרבי הרש"ב בניין בן שתי קומות ברחוב בראטסקי 44, בניין רחב מימדים. בשלהי אותה שנה נערכו שיפוצים כלליים בבית וכן נבנה בו מקווה. במהלך בניית המקווה נתן הרבי הרש"ב הוראות כיצד לבנות את המקווה בשיטת 'בור על גבי בור', הוראות אלו רשם הרב [[יעקב לנדא]], ולפיהן נבנים מאז ועד היום מקוואות בשיטה ייחודית ומהודרת זו.

לקראת ראש השנה [[תרע"ט]] נכנס הרבי להתגורר בבנין זה, בו התגורר עד לפטירתו בשנת [[תר"פ]].

==מלחמת העולם הראשונה==

בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה העיר רוסטוב עברה מיד ליד - הגרמנים כבשוה, ה'אדומים' (המהפכנים הקומוניסטים) השתלטו עליה, וגם ה'לבנים' (אנטי מהפכנים) השתוללו בה.

המהפכה הקומוניסטית שהחלה בכ"ב במר חשוון [[תרע"ח]] , הסתיימה רק שלוש שנים לאחר מכן, חורף [[תרפ"א]], ועד אז היו ערי רוסיה לשדות קרב. חסידים רבים ברחבי המדינה נאלצו לעקור ממקומות מגוריהם, והיו מהם שבחרו להשתקע ברוסטוב ליד הרבי הרש"ב.

==='תומכי תמימים' ברוסטוב ===

בעקבות עזיבת [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[ליובאוויטש]], עברה גם ישיבת '[[תומכי תמימים]]' [[תומכי תמימים רוסטוב|לרוסטוב]]. היה זה במהלך קיץ [[תר"פ]].

על תלאותיה של הישיבה ברוסטוב סיפר הרב יהודה חיטריק מתלמידי הישיבה, בזכרונותיו:

בסוף חורף [[תרפ"א]] התחילו אנשי היבסקציה, לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. הם ערכו משפט פומבי לישיבה, והחליטו לסוגרה. כן ערכו חיפוש בבית אדמו"ר הריי"צ, החרימו רכוש רב, הטילו על [[הרבי הריי"צ]] מעצר בית, וגם עצרו את [[הרש"ג]] - חתנא דבי נשיאה ועוד כמה חסידים. הישיבה נסגרה אפוא, והתמימים עברו ללמוד בערים אחרות.

ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ד]], החליט [[אדמו"ר הריי"צ]] להחזיר את הישיבה המרכזית לרוסטוב, בכדי שתהיה שוב בבחינת 'סמוך ונראה'.

תלמידי הישיבה אכן זכו לשהות קרוב אל אדמו"ר הריי"צ, להשתתף [[התוועדות|בהתוועדויות]], להיכנס ל'[[יחידות]]' ולקבל הוראות בעבודת ה', ולחזות פני מלך לעיתים קרובות.

[[תמים|התמימים]] לנו בבניין בו שכן עד המהפכה התלמוד תורה של רוסטוב. שנות דור חלפו, ובשנים האחרונות משמש הבניין את בית ספר חב"ד.

בשנת [[תרפ"ד]] נסגרה ישיבת 'תומכי תמימים' שפעלה בעיר, והתלמידים עברו ללמוד בישיבות בערים אחרות ברחבי ברית המועצות.

רק לאחר כחמש שנים - בשנת [[תר"צ]] - שוב הוקמה ישיבת 'תומכי תמימים' בעיר, בה למדו מספר קטן של תלמידים.

במשך כשמונה שנים הייתה רוסטוב לבירתה של חסידות ליובאוויטש.

===ארגון אורטודוכס===
'''אורטודוכס''' היה ארגון שפעל בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] לסדר מקומות לימוד מתאימים לילדי רוסטוב. בראשות ארגון זה עמדו הליטאי ר' [[שלום בארנצ'יק]] והחסיד ר' [[אליהו יצחק הכהן]]. הארגון הוקם ב[[תרע"ג]] וב[[תרע"ד]] שלח הארגון את ילדי רוסטוב לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. בשנת [[תרע"ו]] סייע הארגון בהעברת הישיבה ו[[אדמו"ר הרש"ב]] מליובאוויטש לרוסטוב.

==רוסטוב לאחר עזיבתו של אדמו"ר הריי"צ==
לאחר עזיבת [[הרבי הריי"צ]] את העיר, נותרה ברוסטוב קהילה חב"דית שמנתה עשרות משפחות. בית רבותינו נשיאינו נמכר, אולם החסידים הצליחו לשכור שני חדרים בתוך הבניין, שם התפללו עוד עשר שנים. על ארגון ה"מניין החב"די" בבית רבותינו נשיאינו היה אחראי הרב [[דוד לאבאק]] מחשובי חסידי חב"ד ברוסטוב.

בשנת [[תרצ"ג]] בערך, נאלצו החסידים לעזוב את בית רבותינו נשיאינו, והמניין החב"די עבר לחדר מיוחד בבית הכנסת סלדטסקיה, אחד משני בתי הכנסת שנותרו לפליטה לאחר שהקומוניסטים סגרו את כל בתי הכנסת ומוסדות הדת בעיר. בית כנסת זה הוקם שנים רבות קודם לכן על ידי צאצאי ה[[קנטוניסטים]], ובו התפללו בנוסח ספרד. בתקופת השלטון הקומוניסטי, כיהן בו כרב, הרב [[אברהם יהושע העשיל זאמסקי]].

בית כנסת השני נקרא: רמסלניה (בעלי המלאכה) והמתפללים בו נמנו על חוגי 'המתנגדים'. בחורף [[תרצ"ד]] שלח לשם [[הרבי הריי"צ]] את הרב משה מדליה רבה של טולא, לכהן בו ברבנות.

מפני סיבות שונות, עברו חסידי חב"ד להתפלל בבית הכנסת של 'המתנגדים', ולמרות הבדלי הגישות, והאהבה והאחדות שררו במקום.

===סגירת המקווה===
ההתנכלות למקווה ברוסטוב החלה עוד בחורף [[תרפ"א]] , [[הרבי הריי"צ]] הצליח להביא לפתיחת המקווה העירונית מספר ימים לאחר שנסגרה (מדובר במקווה אחר, מלבד זה שהיה בתוך בית [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]). לאחר עזיבת הרבי הריי"צ, עברו החסידים להשתמש במקווה אחר, אלא שהקומוניסטים סגרוהו מספר שנים לאחר מכן. הרב זאמסקי נחלץ לבנות מקווה חדש, אלא שמכשולים רבים עמדו בדרכו, ואז ביקש לייסד מקווה בנאחיצעוואן הסמוכה לרוסטוב: "אחרי אשר גמרנו אודות המקווה כאשר הודעתי לכ"ק, קם אחד מהני דחצופין היושב שם בחצר והפך קערה על פיה, ונתבטל כל הענין. ועתה נתעוררה הצעה ליסד מקווה בנאחיצעוואן בחצר בית המדרש..." כתב לרבי הריי"צ.

גם שנים רבות לאחר מכן, לא ידוע היכן וכיצד נבנתה מקווה חדש.

===גל מעצרים ===
בימים הראשונים של שנת [[תרצ"ו]], ספגה קהילת חב"ד ברוסטוב גל מעצרים שפקד את הקהילה הקטנה והחשובה. בליל [[ראש השנה]] עצרו השלטונות הקומוניסטים את החסידים הרב [[משה מדליה]], הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]], הרב [[דוד לאבאק]], הרב [[שמואל מענדל הלפרין]] (היה משב"ק אצל [[הרבי הריי"צ]] ברוסטוב), ושניים נוספים. גל המעצרים שהחל בראש השנה [[תרצ"ו]], הסתיים כעבור תשעה ימים, עם מעצרם של ר' [[שמאי ויגאן]] ור' [[אליעזר ננס]] בליל ערב [[יום הכיפורים]].

עצורים אלו נשלחו לסיביר; מהם אשר שבו לביתם בתום גלותם ומהם נפחו את נשמתם מתוך סבל רב.

===העברת 'ציון' [[אדמו"ר הרש"ב]]===
החסידים ברוסטוב עשו רבות בכדי לשמור על אוהל הרבי הרש"ב. בחורף [[תרצ"ט]], כאשר שלטונות רוסטוב התכוונו להרוס את [[בית עלמין|בית-העלמין]] בו שכן ה'ציון' על מנת לבנות על שטחו בניינים חדשים, היה ברור כי יש צורך להעביר בדחיפות את גופו הקדוש של [[אדמו"ר הרש"ב]] אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא.

על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] שאלו החסידים את [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בנוגע לבעיות ההלכתיות ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. מיד לאחר בקשת מחילה, החלו בחפירת ה'ציון'. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - ה[[גוף]] הקדוש היה שלם, והטלית שהייתה אף היא שלימה כיסתה את הזקן ופניו הקדושות של הרבי, ויהי לפלא. החסידים נטלו את ה[[גוף]] הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר, והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד.

==בזמן השואה==
ב[[שבת]] פרשת עקב, י"ח ב[[מנחם אב]] [[תש"ב]], התפרסמה קריאה ליהודים מטעם המפקד הצבאי של רוסטוב, בה ציוה על היהודים להתפקד, אולם רק כאלפיים איש התפקדו. בינתיים מונה ד"ר לוריא ליו"ר היודנראט, והוא שפרסם בכ"ז מנחם אב קריאה לכל היהודים להתרכז במקום אחד על מנת להעבירם למקום בטוח יותר, כביכול.

בקריאה התבקשו היהודים לקחת עמם חפצי ערך, כסף ומסמכים אישיים, על מנת שיוכלו לזכות בדירה במקום המגורים החדש. היהודים הובלו, מי ברצון ומי בכוח, לפאתי רוסטוב, שם נרצחו באכזריות. הטבח ההמוני נמשך יומיים - בכ"ח ובכ"ט מנחם אב תש"ב. בחודשים הבאים המשיכו הנאצים ללכוד יהודים שהתחבאו במקומות מסתור ברחבי העיר, אסרו אותם והרגום.

רק בט' [[אדר]] ראשון שחררו הרוסים בשנית את רוסטוב, ושבוע לאחר מכן פרסם רדיו מוסקבה ידיעה כי על יד העיר נמצאו קברי המונים ובהם גוויות של 20.000 נרצחים.

==חזרתם של חסידי חב"ד לעיר==
לאחר נפילתה של ברית המועצות בשנת [[תש"נ]], חזרו חסידי חב"ד לפקוד את ה'ציון' של [[אדמו"ר הרש"ב]] בפאתי העיר. אל העיר הגיע השליח הרב [[אלישיב קפלון]].

לימים נגאל ביתם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] על-יד [[אגודת חסידי חב"ד - רוסיה|אגו"ח שברוסיה]], ומקום המקווה שהיה מכוסה בחול ובעפר, התגלה בשלימותו, דבר שהיה פלא ונס.

בבניין זה שכנה במשך מספר שנים ישיבת '[[תומכי תמימים רוסטוב (כיום)|תומכי תמימים]]' לתפארת.

==חסידים ברוסטוב==
כמה מחשובי חסידי חב"ד התגוררו ברוסטוב, גם לאחר עזיבתו של הרבי הריי"צ. ביניהם:

*הרב [[אליהו יצחק הכהן]] - היה מראשי ארגון [[אורטודוכס]] והיה הגורם לביאת [[אדמו"ר הרש"ב]] לרוסטוב.
*הרב [[משה וולף לאבאק]]
*הרב [[מרדכי אהרן פרידמן]]
*הרב [[אברהם אליהו ניימרק]]
*הרב [[יונה איידלקופ]]
*הרב [[שמאי וויגאן]].

==מגורשים==
השליח הראשי הרב אלישיב קפלון, גורש מהמדינה.
[[תמונה:חיים דנצינגר רוסטוב.jpg|left|thumb|225px|הרב חיים דנצינגר שליח הרבי ברוסטוב]]

ב[[חודש חשון]] [[תשס"ח]] גורשו התלמידים וצוות הישיבה על ידי השלטונות בעילה של שהיה בלתי חוקית, ובעולם החב"די נעשה רעש גדול סביב השאלה האם גורמים חב"דיים שונים יכלו למנוע את המעשה.

לאחר זמן קצר, שב השליח הרב [[חיים פרידמן]] מכינוס השלוחים, וכניסתו למדינה נאסרה. הוא הוחלף על ידי הרב [[חיים דנצינגר]]. כיום שליח הרבי ורב העיר הוא הרב [[שמואל סטולין]].

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ט]].
*[[משה דובער ריבקין]], '''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''', [[תשי"ג]].
*[[רפאל נחמן כהן]], '''[[שמועות וסיפורים]]'''.
*[[יהודה חיטריק]], '''[[רשימות דברים]]'''.
*[[אלישיב קפלון]], '''בתוך הגולה''', [[תשע"ב]].

==קישורים חיצוניים==
* מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75086 משימה סודית ברוסטוב]''', [[שבועון בית משיח]], ב ניסן התשע"ג (13.03.2013) {{אינפו}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה]]

שמואל הקטן

2016-08-01T01:11:30Z

לכתחילה: תיקוני טעויות כתיב.

'''שמואל הקטן''' היה [[תנא]] שהיה ידוע בענוותנותו.

בגמרא מובא: למה נקרא שמו קטן, לפי שהוא מקטין עצמו. ויש אומרים לפי שמעט היה קטן משמואל הרמתי. הרבי מסביר, כי נקטן את הלשון שמואל הרמתי, המסמל את תכלית הגדלות, ולמרות שהיה במעלה נשגבת כזו עד שכמעט היה במדריגתו של שמואל הנביא, היה מקטין עצמו{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16028&hilite=d5855ff0-97ed-4359-8b4b-03d754b11477&st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=387 חלק ג'].}}

בשונה מ[[הלל הזקן]], מצאנו את ענוותנותו המופלגת רק בנוגע לעם ישראל, ואפילו מאמרו "בנפול אויביך אל תשמח" מדובר רק{{הערת שוליים|1=[[מסכת מגילה]].}} בישראל{{הערת שוליים|הרבי שם.}}.

שמואל הקטן תיקן את ברכת ולמינים, כנגד האפיקורסים בדורו.
{{הערות שוליים}}
{{תנאים}}
[[קטגוריה:תנאים]]