חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

רש"י

2014-06-15T15:30:37Z

ללה ללה:

[[תמונה:רשי.jpg|left|thumb|250px|ציור המיוחס לרש"י]]
[[תמונה:רשי 2.jpg|left|thumb|250px|בית מדרשו של רשי בוורמיזא]]
רבינו '''שלמה ירחי''', הידוע בכינויו '''רש"י''', נולד לאביו רבינו [[יצחק הצרפתי]], בעיר טרואה (Troyes, 'טרויישׂ' בלשון הימים ההם) שבצפון צרפת קרוב לשנת ד' תתא. ונפטר בשנת ד'תתס"ה, ובה נקבר.

פירושיו על התנ"ך ועל הש"ס נתפרסמו בכל תפוצות ישראל, אך בעיקר הפליאו גדולי הדורות את פירושו על התורה, עליו התבטא נכדו רבנו תם: כפירושו על הש"ס אף אני אעשה, אך פירושו על התורה אין ביכולתי לעשות.

== הפעולה הפנימית של לימוד רש"י על התורה ועל הש"ס ==

[[אדמו"ר הזקן]] אמר פעם: פירוש [[רש"י]] אויף [[חמשה חומשי תורה|חומש]] איז יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י אויף [[גמרא]] איז פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי. '''תרגום מ[[אידיש]]''': פירוש [[רש"י]] על [[חמשה חומשי תורה|חומש]] הוא יינה של [[תורה]], פותח ה[[לב]] ומגלה [[אהבה]] ו[[יראה]] [[עצמי]]ות, פירוש רש"י על [[גמרא]] פותח ה[[מוח]] ומגלה [[שכל]] עצמי.<REF>[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%22%D7%98_%D7%A9%D7%91%D7%98 היום יום, כ"ט שבט.]</REF>

הרבי העיד על עצמו:{{ציטוטון|איך [[קָאך]] זיך דָאך בלימוד פירוש רש"י}} [= לי הרי יש "קאָך" בלימוד פירוש רש"י]<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=0281c88c-ca4d-4ebb-8195-9656c74d9df3&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=689 התוועדויות תשמ"ה ח"א]</REF>.

== שמו ==
שמו המקורי של רש"י הינו "שלמה ירחי", ירחי כדי להזכיר שהוא או אביו רבינו [[יצחק הצרפתי]] התגוררו בלוניל שבצרפת (פירוש השם 'לוניל' בצרפתית = 'ירח'), מפני שהיו מכנים אותו בתקופה ההיא 'רבינו שלמה', - ר"ש וכדי לא לומר ר"ש שפרושו עני, הוסיפו את השם ירחי או יצחקי לרמז את שם אביו.

== כללי פירוש רש"י על התורה מ[[הרבי]] ==

א. רש"י הינו פרשן ולא פסקן כידוע.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=228 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 215 (עמ' 228)]</REF>

ב. אי אפשר לשאול סתירות לפירושו על הש"ס.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14933&st=&pgnum=51 ליקוטי שיחות חט"ו עמ' 38 (עמ' 49)]</REF>

ג. רש"י מזכיר בפירושו על התורה את מקור הפירוש הוא רק כשזה נוגע להבנת הפירוש.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14932&st=&pgnum=150&hilite= לקוטי שיחות ח"ט עמ' 122 (עמ' 150)]</REF>

ד. כאשר מזכיר רש"י שלוש פירושים שונים סימן הוא כי יש קושי מסוים שווה בשני הפירושים הראשונים.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=%D7%95%D7%94%D7%92%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%95&pgnum=53&hilite=06c7f35a-ba54-4d86-b833-0a3eae94111d לקוטי שיחות חלק ה' בראשית עמ' 41 (עמ' 53)]</REF>

ה. כאשר אין רש"י מפרש כלל הרי זה סימן כי רש"י מבין כי דבר כזה מבין אף "בן חמש למקרא". אם היתה הסיבה לאי ידיעת רש"י את הפירוש, היה רש"י כותב "איני יודע".<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=%D7%95%D7%94%D7%92%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%95&pgnum=153&hilite=0378d1b7-4be8-47f9-b44b-ef6f98e4bc12 לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 141 (עמ' 153)]</REF>

== ראו גם ==
*[[ביאורים לפירוש רש"י]].
*[[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]]
*[[כללי רש"י (ספר)]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=1206 תולדות חייו של רש"י] - אתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]

הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח

2014-06-15T15:18:37Z

ללה ללה:

==זיהוי אדם כמשיח בהיסטוריה==
{{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}
[[קובץ:חן כותב לרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החסיד ר' [[בערקע חן]] כותב לרבי בתואר 'מלך משיח'. ז' תמוז [[תשמ"ב]]]]
בכל דור ישנו אדם הראוי להיות משיח ובאם הדור זכאי, יגאל הוא את עם ישראל מה[[גלות]] וכך כותב ה[[חתם סופר]]{{הערה|שו"ת [[חתם סופר]] חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: {{ציטוטון|מיום שחרב בית המקדש, מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו ה' יתברך וישלחו.. ובעוונותינו כי רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח גם כי הם ראוים לכך, אבל הדור לא היה ראוי, אולם כשיגיע אם ירצה ה' יגלה אליו ה' כמו למשה בסנה וישלחהו}}.

על בסיס זה, בכל דור חיפשו מיהו המשיח שבדור. אין בזיהוי זה להבטיח שהוא יהיה המשיח אשר יגאל את ישראל בפועל, אלא רק לומר שבאותו זמן הוא המתאים ביותר לגאול את ישראל באם אכן יזכו{{הערה|וכפי שדייקו רב ורב נחמן בלשונם ואמרו (סנהדרין צח, ב.) "אי מן חייא הוא", ופירש [[רש"י]] "אם משיח מאותן שחיין עכשיו", כדבר המוטל בספק. כיון שביאת הגאולה תלויה בזכותם של ישראל, ואם חלילה לא יזכו ותתעכב הגאולה, לא יהי' משיח מאותן שחיין עכשיו, אלא מהדורות הבאים לאחר מכן}}. הגמרא ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|צח, ב.}} מספרת על כך שתלמידי ה[[תנאים]] מצאו רמזים לכך שרבם הוא המשיח: {{ציטוטון|מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי... אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא, שנאמר והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא. אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש}}.

הרבי מדייק בלשונו של [[רש"י]] כי לא שהתלמידים דייקו כך, אלא שרבם דייק זאת לפניהם, באומרו אשר שמו של המשיח צריך להיות כך, וכך הוא שמו (לדוגמא; ר' ינאי אמר לתלמידיו כי משיח שמו 'ינאי' כי זה דומה ל'ינון'){{הערה|שולי הגליון הא' להערה 67 בשיחת שבת פרשת תזו"מ תנש"א.}}.

על דרך זה לאורך הדורות ישנם ביטויים רבים בקשר לגדולי ישראל, שתלמידיהם ציפו לגאולה השלימה בימיהם ולהתגלותו של רבם כמלך המשיח{{הערה|דבריהם נלקטו בקונטרס '[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141550& משיח שבכל דור]' (קראון הייטס תנש"א). וראה בספר 'מאוצר המלך' חלק א' עמ' 185 בנוגע לרמב"ם בדורו.}}. כן יש ביטויים של גדולי ישראל על עצמם, כי שמם הוא כשמו של משיח{{הערה|לדוגמא: ר' שכנא רבו של הרמ"א כתב על גליון הגמרא בסוגיא זו - משיח שכנא שמו שנאמר לשכנו תדרשו. וכן האור החיים כתב שמשיח 'חיים' שמו. (הובא בקונטרס הנ"ל).}}.

עם התגלות החסידות באה אמונה{{הערה|"כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - בדוגמת נשיא דורנו - הוא הוא המשיח" (משיחת הרבי בליל ה' דחג הסוכות תשמ"ז)}} זאת בביטוי על [[נשיאי חב"ד]]. גם את האדמו"ר הקודם בחב"ד, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], ראו כאדם הראוי להיות משיח{{הערה|1=[[נחום שמריהו ששונקין]], בספרו 'זכרונותי' פרק ל"א 'מלכות בית דוד'. נדפס גם בספר 'אוצר החסידים' - [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69608 כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח], והתבטאות מפיו של הרב [[ניסן נמנוב]] (נדפסה בסוף הספר 'ביאורי הרב ניסן על התניא'.}} וכך גם העיד הרבי על חותנו{{הערה|ראה כדוגמא שיחת שבת פרשת נשא תש"כ}}.

בשונה מדורות קודמים, בהם האדם המזוהה כראוי להיות משיח, היה בספק האם דורו יהיה זכאי לכך, בדורנו, עם קבלת הנשיאות של הרבי ב[[י' שבט תשי"א]] נשא הרבי [[מאמר]] בו הודיע{{הערה|מאמר "באתי לגני" תשי"א}} כי בדורו תבוא הגאולה. במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: {{ציטוטון|דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה}}{{הערה|שיחות שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנ"א ה'תשמ"ח}}. ואף הודיע{{הערה|1=שיחת פרשת שמות תשנ"ב אות י"ד - [http://www.chabad.fm/63/5217.html השיחה בגרסת טקסט]}} שכבר ישנו מלך שהוא [[בחזקת משיח]]. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[שופטים]] תשנ"א}}. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי.

בשנת תשנ"ב, בשיחה ל[[שלוחים]] הסביר הרבי כי ה' כבר הורה לאותו משיח שבדור לצאת ולגאול את ישראל: {{ציטוטון|ע"פ הידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", "א' הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'", וע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה - הרי מובן, ש'''מתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח'''{{הערה|1=ביטוי אותו אמר משה אל ה' כאשר ציווה אותו לצאת ולגאול את ישראל ממצרים}}", השליחות של [[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]]}}{{הערה|שיחת [[פרשת חיי שרה]] ה'תשנ"ב, סעיף י"ג}}.

==גדרו ההלכתי==
===סימני הרמב"ם===
{{ערך מורחב|בחזקת משיח}}
[[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מלובאוויטש. מלך מבית דוד]]
[[הרמב"ם]] הינו הפוסק היחיד שהגדיר [[הלכה|הלכתית]] את תהליך ה[[גאולה]] והתגלות ה[[משיח]]. הרמב"ם קבע כי [[מלך המשיח]] הוא בהכרח אדם בשר ודם, ילוד אישה{{הערה|כך כותב גם [[האריז"ל]], שער הגלגולים פרק י"ג: "בוודאי משיח יהיה אדם צדיק נולד מאיש ואשה ויגדל בצדקתו עד קץ הימין"}}, הצאצא ל[[דוד]] המלך{{הערה|כפי הנאמר במפורש בדברי הנביאים: "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה", ישעיהו י"א א}}.

לשון הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים י"א א'}}: {{ציטוטון|ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד}}.

בשונה מ[[משיח שבכל דור]], שהוא רק ראוי להיות משיח, הגדר של 'בחזקת משיח' הוא שיש לו כבר דין משיח וכך צריכים להתייחס אליו. כאשר המשיח פועל להבאת הגאולה עוד בזמן הגלות, טרם שהצליח בפעולותיו וטרם שנצח במלחמותיו, הוא מוגדר עדיין כ"חזקת שהוא משיח". רק כאשר המשיח הצליח בפעולותיו וניצח במלחמותיו עד שהביא למצב של גאולה בפועל ובשלימות על ידי שבנה את בית המקדש וקיבץ נדחי ישראל, רק אז "הרי זה משיח בודאי".

סימניו של 'בחזקת משיח' נועדו, על מנת שעוד בזמן הגלות יוכל עם ישראל לזהות את מלך המשיח. הרבי על פי סימנים אלו, מגלם בדמותו, באישיותו ובפעולותיו את דמותו של המשיח המתואר ברמב"ם{{הערה|1=ד"ר יעקב גוטליב, [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46303 הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב"ם], ראיון בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}.

כך גם אמר הרבי{{הערה|שיחת פרשת שמות תשנ"ב: "ישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו.. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה'" - שאז "בחזקת שהוא משיח""}}, שבדורנו כבר ישנו אדם שהוא ב'חזקת משיח'.

====• [[יעמוד מלך מבית דוד]]:====
התואר מלך אינו במשמעות המלאה של המושג. מלך המשיח אינו מלך פוליטי{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], תומת ישרים תנחם עמ' 86}} או מדיני{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], יחי המלך המשיח עמ' קמו}}. וכן אינו מלך משוח, שהרי בזמן הגלות אין סנהדרין שתמנה מלך{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361: על כרחך צריך לומר שאין הכוונה על פי בית דין של ע' ונביא, ועל דרך ראיית הרמב"ם "אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח" (ולא היה שם נביא וכו') - כי אם על דרך שכותב על בן כוזיבא המלך". וראה גם שיחת פרשת מסעי [[תשכ"ז]], שלבר-כוכבא היו את סימני המשיח, אף על פי שלא היה מלך בהגדרתו ההלכתית.}} אלא, הכוונה למנהיג היהדות{{הערה|על דרך בן כוזיבא, שרבי עקיבא ראהו כמלך המשיח, שמלך רק בארץ ישראל, בעוד שרוב העם כבר היה באותה העת מפוזר בין העמים בבבל ורומי וכו'. אך הוא מצדו נטל על עצמו את האחריות לכלל האומה ויצא למשימה כלל ישראלית לגרש את האויבים מארץ ישראל ולבנות בחזרה את המקדש}} בעל כח הנהגה על רבים מבני ישראל, [[נשיא הדור]]{{הערה|כפי שמובן גם מדברי הגמרא שהדוגמאות למשיח שבדור הם [[רבינו הקדוש]], רבי יהודה מסדר ה[[משנה]], שהיה נשיא ה[[סנהדרין]], ורב נחמן שהיה מבית [[ראש הגולה]], וראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] תשנ"ב: "מסתבר לומר שהוא הנשיא שבדור, כמו רבי יהודה הנשיא"}}.

על מלך זה להיות מזעו של דוד{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק א': "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם"}}, מכיון שמלכות דוד לא בטלה אפילו בזמן הגלות כפי שאומר הרמב"ם "לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם{{הערה|משנה תורה, הלכות מלכים פרק א'}}{{הערה|וכהבטחת התורה (ויחי מט, ו) שלעולם לא תפסק המלכות מזרע יהודה: "לא יסור שבט מיהודה.. עד כי יבוא שילה", "מלך המשיח שהמלוכה שלו". ודרשו חז"ל לשאלה במה מתבטאת מלכותו הנצחית של דוד בזמן הזה בה אין מלך בישראל, וביארו "אלו ראשי גליות שבבבל (ראה רמב"ם הלכות סנהדרין, "ראשי גולה שבבבל במקום מלך הם עומדין") ונשיא שבארץ ישראל" הממשיכים את מלכות דוד גם בזמן הגלות.

וכך ביאר ה[[של"ה]] (פרשת ויחי) ש"בכל דור ודור לא ימנע אנשים חשובים מיהודה ואם אינם במלכות זה הם במלכות אחר... וכלל העניין שלא תפסוק מיהודה ממשלה, יהיה ממשלה גדולה או קטנה, ודבר זה יהיה נוהג עד שיבא משיח, ואז עליו יקהתו כל העמים וימלוך בכיפה עולמי עד"}}".

סימן זה אינו רק יחוסו של משיח אלא מהותו העיקרית "להחזיר מלכות בית דוד"{{הערה|"מפשטות לשון הרמב"ם משמע שענין זה ("מלך מבית דוד") הוא (לא רק מצד ההבטחה ש"לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם", אלא) הגדר דמשיח" (הדרן על הרמב"ם תשמ"ו)}}{{הערה|1=ראה בהרחבה:[http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} עמ' 74}}.

[[הרבי הרש"ב]] העיד על שלשלת נשיאי חב"ד שהם ממשיכי מלכות דוד{{הערה|שיחת י"ט כסלו תער"ג}}: "חסידות תהי' עד משיח.. עלינו נאמר שלא יכבה נרו לעולם ועד".

הרבי מיוחס לדוד המלך בן אחר בן וגם בן אחר בת{{הערה|1=הרב שלום דובער וולפא, [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת]}}. כפי שהעיד הרבי בעצמו{{הערה|שיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב סעיף י"ג}}: {{ציטוטון|[[רבותינו נשיאנו]], שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה}}.

ב[[ט"ו אייר]] תשנ"א חילק הרבי קונטרס בשם "[[דבר מלכות]]" בו נדפסו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הלכות מלכים. חסידים ראו בכך רמז והסכמה לכך שהרבי עונה לתואר מלך.
{{תבנית:שלשלת יחוס המשיח}}

====• [[הוגה בתורה]]:====
[[תמונה:הוגה בתורה.jpg|left|thumb|250px|תמונה נדירה. הרבי הוגה בתורה בחדרו ב-[[770]]]]
מעלתו הראשונה של משיח היא 'הוגה בתורה', שכן המשיח הינו בעל דמות תורנית ובכוח זה גואל את ישראל{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א עמ' 8}}, בכח התורה גם מבטל את ידי עשו{{הערה|פרקי דרבי אליעזר סוף פרק ל"ב}}, על פי חז"ל דרגת ההוגה בתורה הנדרשת ממשיח הינה, שמחדש חידושים לאחר ש"גרסת התלמוד ופרושו שגורה לו בפיו{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה יט, א}}.

כשהוכנס הספר [[היום יום]] להגהה אצל הרבי, הוסיף הרבי ברשימת הביוגרפיה שלו ביחס לילדותו: "לומד בשקידה עצומה ומצליח{{הערה|1=[[שלשלת היחס]], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27247& נדפס בספר היום יום, עמ' 21]}}".

הרבי הוא אחד המורים והוגי הדעות הפוריים והמעמיקים ביותר בתולדות העם היהודי. ברבבות [[שיחה|שיחותיו]], באלפי [[מאמר|מאמריו]], באין ספור [[אגרות קודש|אגרותיו]] הוא מאיר את כל הנושאים הקשורים בעולמה של היהדות.

היקף תורתו של הרבי חסר תקדים בספרות התורנית. משנתו משתרעת על כ-[[ספרי הרבי מילובאוויטש|300 ספרים]] שיצאו עד היום, המכילים: עיון ומחקר בכל תחומי הידע התורניים ב[[הלכה]], ב[[קבלה]], ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]], פרקי הגות ומחשבה ותשובות ועצות לשואלים וזאת בשילוב של כל חלקי התורה: פשט, רמז, דרוש וסוד. [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי לפני קהל חסידיו היו נמשכות לעיתים עד שבע ושמונה שעות. כל אותו הזמן שפע הרבי דברי תורה, הגות והדרכה, שכללו מאות ציטוטים מן המקורות. מעולם לא נזקק במהלך אותן ההתוועדויות לספר פתוח או לרישום כלשהו של הדברים בראשי פרקים.

ספריו של הרבי נמצאים כיום בכל בית יהודי. צוותים של תלמידי חכמים במכונים שונים ברחבי תבל עוסקים בריכוז חידושיו של הרבי, וכך יוצאים-לאור עשרות ספרים שמגישים את תפיסתו של הרבי בנושאים שונים ומגוונים.

====• [[עוסק במצוות כדוד אביו]]:====
הדגש בסימן זה הוא על כך שמשיח אינו רק מקיים את מצוות התורה בשלימות ובהידור, אלא אף עוסק בהם{{הערה|ר"ן, מסכת סוכה כה, א}}, בטרחה והשקעה. וזאת כפי דוד, שהקדים תשובה ומעשים טובים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}.

====• [[יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה]]:====
[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"יכוף כל ישראל באמצעות שלוחיו", תמונה קבוצתית של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ומנהלי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם במהלך [[כינוס השלוחים]]]]
סימנו הנוסף של משיח, הוא בכך שיכפה את העם בקיום התורה והמצוות, כפיה זו אינה בכוח כי אם בדברים{{הערה|שגם נחשבת ככפיה. כתובות נג, א}}, בדרכי נועם{{הערה|הלכות ממרים ג: "בני אותן הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות וגדלו אותן עליו, הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו הגוים על דתם שהוא אנוס.. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה, ולא ימהר אדם להרגן"}}, בהשפעה פנימית ויראה להם דרך האמת{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] תשח"י: "הפירוש במה שכתב הרמב"ם "ויכוף כל ישראל כו'" הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול - אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר"}}. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו{{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' מנחם אב תשכ"ז - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]]}}.

כפיית כל ישראל היא גם תיקון ל[[חורבן בית המקדש]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}, מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|מסכת שבת קיט, ב}}.

מלשון הרמב"ם, מבאר הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}} שהשפעת המשיח היא אף על הצדיקים{{הערה|"לילך בה" - היא על צדיקים שלא חטאו, ו"לחזק בדקה" - לבעלי תשובה שעברו ופרצו}}.

גם את סימן זה מגלם הרבי. מעולם לא נעמד מנהיג לישראל, אשר נעמד מול מצב של ירידה וחלישות ביהדות בעקבות ה[[שואה]], וביומו הראשון על כס הנשיאות הצהיר שמשימתו היא להפיץ יהדות בכל מקום ומקום, ומשימה זו היא הקו המרכזי של הנהגתו לאורך
כל השנים, ונטל על עצמו את האחריות לדאוג לכל יהודי בכל קצוי תבל, באמצעות שלוחיו הקים את מפעל היהדות הגדול בעולם והגיע גם ליהודים הנידחים ועוררם לקיום תורה ומצוות, על ידי [[מבצעי המצוות]] אותם יזם. נוסף לכך, קיים הרבי את 'חיזוק בדקה', כאשר עורר והתריע רבות על עניינים הדורשים תיקון, כגון על שמירת [[שלימות העם]] במאבקו למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]],[[שלימות הארץ]] ו[[שלימות התורה]].

====• [[ילחם מלחמות ה']]:====
[[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארה"ב (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]
הסימן האחרון אותו מביא הרמב"ם, הוא המלחמות אותם יערוך המשיח עוד בתקופת הגלות{{הערה|כמוכח מכך שעדיין יש מנגדים שאיתם צריך להלחם (שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב)}}.

מטרת המלחמות הם "להרים את דת האמת ולמלאות העולם צדק{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק ד' הלכה ד'}}{{הערה|מטרות אלו יושגו עוד בתקופת הגלות ואילו המטרה הנוספת "לשבור זרוע הרשעים" תעשה בגאולה (לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 263)}}". אין הכרח שמלחמות אלו יערכו דווקא בזרוע. בדברי הנביאים וב[[מדרש]]ים אנו מוצאים תיאורים על עריכת המלחמות בשלום, באמצעות דיבור{{הערה|ישעיה י"א, ד: "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". ראה בפירוש מהר"י קרא לפסוק: "אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה" (מתוך מדרש)}} וברוחניות{{הערה|כחזקיהו שניצח במלחמה על ידי תפלתו, מבלי שיצא למלחמה גשמית. מלכים-ב', יט, טו}}{{הערה|1=ההיסטוריון אריה מורגנשטרן [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54973 מספר על שליחות שהטיל עליו הרבי, בו הוא רואה את אופן מלחמות ה' שמנהל הרבי] {{אינפו}}}}.

על דורנו העיד הרבי {{ציטוטון|שכבר רואים בפועל איך שנפעל ה"וילחום מלחמת ה'" וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום}}. כוונת הרבי היתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה{{הערה|עוד קודם לכן, בפורים תשי"ג הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/529103 הסיפור המלא]}}, שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם{{הערה|שיחת פרשת ויגש תשנ"ב}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חתמו רוסיה וארצות הברית על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר בניו יורק){{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"ב}}.

===פסק דין===
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
====הפסק הראשון====
בכ"ח ניסן תשנ"א, נשא הרבי שיחה שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו"{{הערה|[http://torah4blind.org/hebrew/dm54.pdf שיחת ליל כ"ח בניסן ה'תנש"א - ספר-השיחות תנש"א כרך ב עמ' 474] {{PDF}}}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=867"מחזה מאוים, מבהיל ומפחיד"] וידאו ויומן - {{אינפו}}}}. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. במוצאי שבת ל' אייר התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה בכפר חב"ד. במהלך האסיפה הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מהרבנים שהרבי משיח. רעיון הפסק לא היה חדש, בעבר הרבי עצמו יזם{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב מרדכי אליהו שהגיע זמן הגאולה}} ופנה רבנים, מורי הוראה, שיפסקו שהגיע זמן הגאולה. ההצעה התקבלה ובאותו מעמד הכריז, מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[דוד חנזין]], בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח.

באותו ערב, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של פסק הדין:

{{ציטוט|תוכן=מוצאי שבת קודש [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תשנ"א|שנת נפלאות אראנו]]

אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,

מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,

בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}

באותו לילה, הרב [[דוד]] נחשון ו[[אבי טאוב]] טסו לניו יורק, לחצר הרבי, על מנת להגיש לרבי את הפסק דין. למחרת בוקר, ב' אייר, נוספו ארבע חתימות נוספות של חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]] הרב יוסף אברהם העלער, הרב [[גרשון מענדל גרליק]], רבה של מילאנו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]], והרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין בחיפה.

הרב נחשון חיכה לרבי ליד המקווה{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה}} וכשהגיע הגיש לרבי את פסק הדין, הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]].

לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס.

====הפסק השני====
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]
במוצאי [[חג השבועות]], התקיימה אסיפה של רבני חב"ד בעולם שהגיעו לניו יורק לחג, שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות הרמב"ם וכך נכתב בין היתר:

{{ציטוט|תוכן=הרי ברור על פי דין תורת אמת שחל על הרבי הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בהרבי כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל|מרכאות=כן}}

הרבנים גם חתמו על כתב מינוי להרב נחשון ולטאוב שיסעו לקברי [[נשיאי חב"ד]] ברוסיה, להקריא את פסק הדין. ביום ראשון י"ג סיוון. במעמד [[חלוקת דולרים]] פנה הרבי מיוזמתו, לאבי טאוב, הגיש לו דולר נוסף ואמר: {{ציטוטון|ברכה והצלחה, זה עבור הנסיעה}} מיד למחרת ביום שני יצאה המשלחת למוסקבה משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על קברם של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]], במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}} ביום רביעי חזרה המשלחת ל770{{הערה|מספר הרב נחשון: כשהרבי יצא מתפילת ערבית, עבר לידנו ועשה בידו הק' תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומייד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו, כאומר "כבר הספקתם?", ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברנו.}}.

ביום ההילולא של [[האריז"ל]], ב[[ה' מנחם אב]], עלו על קברו בצפת מנין חסידים והקריאו את נוסח פסק הדין, על דו"ח שהוכנס לרבי על כך, ענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}} ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]].

בחורף תשנ"ב, לאחר חתימת הסכם לצמצום כלי הנשק בין רוסיה לארצות הברית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68650 רוסיה וארה"ב: פירקנו את רוב הנשק הכימי והגרעיני]}}, בשיחה שנתן הרבי{{הערה|שבת [[פרשת משפטים]] תשנ"ב}}, ייחס את האירוע לכך שמשיח החל לפעול בעולם וזאת כתוצאה של פסק הדין שנתן לו את הכח:{{ציטוטון|רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים... שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם בערב שבת פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]", היא כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא",... הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו'. בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}.

לאחר כ"ז אדר תשנ"ב, ביקשו שוב הרבנים מהרב נחשון ומטאוב לנסוע קברי נשיאי חב"ד ברוסיה, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.

====הפסק השלישי====

הפסק השלישי נחתם על ידי חשובי הרבנים בראשות הרב [[פנחס הירשפרונג]] והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]]. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].

====הפסק הרביעי====
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] התארגנו מספר רבנים ב[[ארץ הקודש]] וניסחו את פסק הדין מחדש ובו מופיע: {{ציטוטון|הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין נביא. ומפורש בשיחותיו הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא, ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'מלחמת ששת הימים' וב'מלחמת המפרץ' ועוד ועוד. ועל כן מחוייבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו, מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}.

על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר|אדמו"רים]] רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים, בינהם: הרב [[אהרון יחיאל לייפער]], האדמו"ר מ[[נדבורנא]]. הרב [[אהרן רוזנפלד]], האדמו"ר מ[[פינסק קרלין]]. הרב [[אליהו שמואל שמרלר]], ראש ישיבות [[צאנז]] וחבר הנהלת 'מפעל הש"ס'. הרב [[יורם אברג'ל]], ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות. הרב [[יעקב יוסף]], רב גבעת משה וראש כולל חזון יעקב, בנו של הרב עובדיה יוסף. חכם [[רפאל אלאשוילי]], רב ראשי ליהודי יוצאי [[גרוזיה]]{{הערה|[http://www.chabad.info/files/pdf/psak.pdf רשימה מלאה של הרבנים] {{PDF}}}}.

וגם רבני חב"ד מכל העולם, בינהם: הרב [[יצחק הענדל]], אב בית הדין ב[[מונטריאול]]. הרב [[יצחק גינזבורג]] וכן חתנו של ה[[בבא סאלי]], הרב [[ישר אדרעי]].

את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.

==התייחסות הרבי==
הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי. פעמים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר ל[[יוסף יצחק שניאורסון|חותנו]] הרבי הקודם, כשכוונתו לומר זאת על עצמו{{הערה|1="כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש תשי"ב עמ' 137)}}.

אולם בשיחותיו במשך השנים הביא לכך רמזים ברורים{{הערה|ד"ר יעקב גוטליב בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי' עמ' 174: "ואולם האמת צריכה להאימר: העיון בכתבי רמ"מ מוביל למסקנה כי רמ"מ ראה עצמו כמי שעליו הטילה ההשגחה העליונה להביא את הגאולה... התבטאויותיו ורמיזותיו הברורות בשנותיו האחרונות הן בבחינת "סופו מעיד על תחילתו"}}:

*דוגמה אחת היא הערה בסוף [[שיחה]] שהוגהה על הרבי טרם פרסומה, ובה מופיעים [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]}}{{הערה|1=הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, תשנ"ב חלק ב, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=306&hilite= עמוד 282 הערה מספר 148].}}

*בשיחות אחרות מתעכב הרבי על דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, ב. "יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו"}} שמשיח "מנחם שמו" (שמו הפרטי של הרבי הוא מנחם מענדל). ובכמה מקומות{{הערה|שיחת שבת פרשת תרומה תש"נ. וראה גם שיחת שבת פרשת האזינו תנש"א, "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם"}} מוסיף גם בנוגע לשמו השני מענדל, שהוא בגימטריא "צדק", ש"צדק" הוא שמו של משיח{{הערה|על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) "והיה צדק אזור מתניו".}}.

*הרבי גם רמז בכך שאמר שביתו של הרבי, [[770]], הוא בגמטריא "בית משיח"{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] סעיף ז' הערה 92}} וכן אמר שההכרזה של משיח תבוא מחו"ל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה סעיף י"ב הערה 108}}, זאת על פי דברי חז"ל{{הערה|הגמרא (סנהדרין צח) מספרת שמשיח נמצא ברומי, ובדורנו "פתחה של רומי", דהיינו המדינה הגדולה בעולם (גבורות ה' פרק י"ח), הוא באמריקה, שם יושב המלך המשיח ומצפה לגאולה. וכן מובא בשם המלבי"ם (רב"ב מקמניץ, קכ"ד) "שמשיח בהכרח שיבוא מאמריקה", וכן אמר בעל ה"דברי חיים" מצאנז (ספר ארצות החיים מכתב ו') "משיח יתגלה באמריקה"}}.

==פרסום זהותו של הרבי כמשיח==
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שהרב פריז פרסם]]
[[תמונה:ברוך הבא.jpg|left|thumb|250px|סטיקר הקמפיין ברוך הבא מלך המשיח]]
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי{{הערה|שיחת פרשת שופטים תשנ"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהי' ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".}} לפרסם, חסדי חב"ד רואים חשיבות גדולה בפרסום זהותו של הגואל. על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"]: "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!}} וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו{{הערה|כפי שביקש הרבי בשיחה משבת פר' משפטים תשנ"א "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה".}} ועל מנת לזרז את הגאולה{{הערה|כפי שאמר הרבי בשיחת ז"ך חשון תשמ"ט: "הזכרת שמו של משיח - "איש צמח שמו" - ממהרת ומזרזת עוד יותר את ביאת צמח, תיכף ומיד ממש".}}.

כבר שנים רבות לפני שהחל הרבי לעסוק באופן מוגבר בפרסום משיח, חסידים רבים פנו אל הרבי במכתבים בתואר "מלך המשיח"{{הערה|1=כך לדוגמא כתב הרב [[שלום בער קסלמן]] (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיצא לאור בשנת [[תשע"ג]]), [[אברהם פריז]] (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם ב[http://www.beismoshiach.org/pdf/349/Mas349_B_1.pdf בית משיח גליון 349 עמוד 39]), ועוד.}}, הרבי קיבל מכתבים אלו ואף השיב אליהם.

עם זאת, בשנים הראשונות התנגד הרבי לפרסום. יוזמת הפרסום הראשונה, היא משנת [[תשכ"ה]], אז הפיץ הרב [[אברהם פריז]] כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי והרבי לא השיב. לאחר פרסום הכרוז, מספר אנשים התלוננו בפני הרבי, אז ביקש הרבי להפסיק את החלוקה{{הערה|1=[[משה סלונים]], [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה], נדפס בספר [[והוא יגאלנו]].}}.

בשנת [[תשמ"ג]] פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), בו הסביר באריכות מדוע [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]. הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב], המענה נדפס גם ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}

בשנת [[תשמ"ד]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את הספר [[יחי המלך (ספר)]], בו רמז ברורות כי הרבי הוא המלך המשיח. בקיץ של אותה שנה הורה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר. כמו כן, בשבת פרשת [[בראשית]] [[תשמ"ה]] דיבר הרבי בחריפות על כך שכתוצאה מפרסום זהות הגואל יכולים לבוא עניינים שליליים והרחקת יהודים מ[[לימוד החסידות]], ולכן אין לפרסם את זהות משיח.

החל מ[[תשנ"א]] (1991) חסידים הבחינו בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח. את האישור הראשון קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב"ד בבת ים. לאחר שיחת הרבי בחורף תשנ"א, שאל הרב צ'יק את הרבי: {{ציטוטון|לאור דברי הרבי אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח.}}, על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר בהתוועדות בארוכה לפי ערך, אזכיר על ה[[ציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. מענה זה היה הפתח הראשון לסדרת מענות נוספות בהם אישר הרבי את הפרסום.

בקיץ תשנ"א שאל הרב וולפא את הרבי האם אפשר שוב להדפיס את ספרו, הוראת הרבי הייתה אישור להדפסת הספר לאחר התייעצות עם ידידים מבינים, שימחקו קטעים העלולים להרחיק יהודים. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]]}}, בתאריך י"ז חשון תשנ"ב, ענה הרבי על הדפסת הספר: {{ציטוטון|נתקבל, תשואות חן, תשואות חן, מצורף בזה, שיוציא לאור, שיחליפו במכורך{{הערה|היינו שידפיסו עם כריכה.}} - ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות, אזכיר על הציון לכל הנ"ל}}.

בדומה לזאת גם קיבל הרב [[יונה אבצן]] אישור להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11267 הספר ש"יעורר מלחמה" מקבל אישור מהרבי] {{אינפו}}}}.

התיחסותו של הרבי לפרסומים במהלך השנים [[תשנ"ב]] (1992) -[[תשנ"ד]] (1994) היו שונות, לרבים מה[[שלוחים]] אישר הרבי לפרסם את זהותו כמלך המשיח, אך התנה זאת בשיקול הדעת של "חב"ד של אתר" - הרבנים והשלוחים המקומיים{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה והרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]].}}. וכן לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום זהות הרבי ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון מהפרסום. מאידך, ל[[שליח]] הרב דוד אליעזרי ענה הרבי בניד ראש כי אין עיקר עניינם של השלוחים כיום לפרסם כי הרבי הוא משיח{{הערה|הרב [[שניאור זלמן הרצל]] בספרו 'שליט"א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, על פי הכלל 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה מתיחסת לפני השואל, מי ששאל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ואלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן.}}.

את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום בשנים האחרונות, הסביר [[חוזר|חוזרו]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת הקב"ה להתגלות כמלך המשיח, לבנות בית המקדש ולקבץ נדחי ישראל - בודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..."}}.

בשנת [[תשנ"ג]] (1993) הוציא הרב וולפא את ספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] כהמשך לספרו הקודם, בספר זה מוסבר כיצד סימני המשיח מתקיימים ברבי. הספר קיבל הסכמות מרבנים רבים, אף מחוץ לחב"ד, כגון: הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[מאיר מאזוז]]. הרבי אישר את תרגומם של פרקים מסויימים מתוך הספר לשפות אחרות, אך התנה זאת באישורם של הרבנים והשלוחים המקומיים.

[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" שנתלה ב[[770]] מול הרבי]]
לקראת [[חנוכה]] תשנ"ג, יצאו [[ניידות חב"ד]] בקמפיין תחת הסלוגן "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" המלווה בתמונתו של הרבי. הקמפיין זכה לברכתו של [[הרבי]]{{הערה|1=ראה מכתב וועד רבני אנ"ש בה מאשרים את הקמפיין לאור ברכת הרבי. [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79175 הרבנים, העסקנים והשלוחים כותבים על שיירת הטנקים]{{תמונה}}}} וכיוון שכך, גם לעידודם של רבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/397.pdf מכתב הרב אשכנזי התומך בשיירה] {{PDF}} עמ' 15}} וקיבל הד תקשורתי נרחב.

אחד מפוליגלים אלו עם הכיתוב 'ברוך הבא מלך המשיח', אף נתלה ב-[[770]] בשנת תשנ"ג, והיה למראה עיניו של [[הרבי]]. בשלט זה לא הופיע תמונתו של הרבי, כפי המתאים להלכה האוסרת תליית תמונות בבית הכנסת{{הערה|טושו"ע או"ח סימן צ סכ"ג.}}. השלט נתלה בראשונה מול מקום מושבו הזמני של הרבי ב[[מרפסת]] ואחר כך הועבר לקיר הצפוני לשמאלו של הרבי.

באותה שנה לקראת חודש [[מנחם אב]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור}}.

במשך השנים ממשיכים חסידי חב"ד לפרסם את [[בשורת הגאולה]] עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים [[האגודה למען הגאולה]], [[מטה משיח]], [[ממ"ש]] ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים.

====פירסום בעיתונים====
בחודש [[טבת]] [[תשנ"ג]] יצא הרב [[יצחק שפרינגר]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75455 הרב שפרינגר: הרבי אישר לי לפרסם זהות הגואל].}}, במבצע פרסום זהותו של משיח, בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון ה"ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות [[אנגלית]], [[יידיש]] ו[[לשון הקודש]].

בעקבות מספר עסקנים שטענו כי פרסום בקנה מידה עולמי על ה[[אמונה]] כי הרבי הוא המשיח, עלול להיגרם נזק לתדמית של [[חב"ד]], ולאור כך ביקשו מהרב שפרינגר לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של [[שלוחים]] אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.

לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' [[לייבל גרונר]] הקריא לפני הרבי את תוכן המודעות, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום.

לשם הבהרת דעתו החיובית של הרבי על פרסום המודעות, ביקש ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שר' לייבל יכתוב על דף תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי. ר' לייבל אכן כתב תיאור על אישור הפרסום שעורר הדים בקרב חסידי חב"ד.
{| align=center
|<gallery widths="150px" heights="200px" perrow="3">
תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]]
תמונה:springer - 2.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות האמריקאית באישור [[הרבי]]
תמונה:Maane_springer.jpeg|כתב ידו של [[לייבל גרונר]], המביא את תשובתו של [[הרבי]]
</gallery>
|}

==קבלת המלכות==
[[קובץ:קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב קבלת המלכות שהוגש לרבי, עליו חתמו 250 איש, ד' אייר תשנ"א]]
[[קובץ:קבלת המלכות - מענה הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי שנכתב על ידי המזכיר הרב גרונר]]
[[קובץ:דוכן קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן לקבלת המלכות, מירון, תשס"ט]]
===הרקע===
בסוף זמן הגלות כשעומדים על סף הגאולה, ישנו מצב של שינה במלך המשיח{{הערה|שיחת שבת פרשת וארא, סעיף ג'}} ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו{{הערה|אור התורה לנ"ך חלק א' עמ' תעא-ב}}, העם לא בוחר את המלך{{הערה|כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"}}, אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן ה[[גלות]] ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית ל[[אלקות]], מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים{{הערה|[[דרך מצוותיך]], מצות מינוי מלך}}.

בתאריך ב' ניסן תשמ"ח נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטא בהכרזה "יחי המלך", שתוכנה היא ענין ההכתרה{{הערה|שיחת ב' ניסן תשמ"ח סעיפים ד'-ה'}}, הכרזה זו היתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם{{הערה|מלכים א', א' לד-לט}} והוסיף הרבי{{הערה|שיחה הנ"ל סעיף יב, וראה הושע ב, ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה}} שכשנסיים את הכרזה זו {{ציטוטון|בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב"ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש}}.

הקשר בין המלך לעם, נוסף על כך שהם מקבלים את חיותם מהמלך, מציאותו של המלך תלוי בעם: "אין מלך בלא עם"{{הערה|1=רבינו בחיי, פרשת וישב, לח, ל. שם ר"פ בלק. וראו עוד [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25048&hilite=a74fe300-d5e1-4371-b8ad-d6906161185a&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D תורת מנחם.]}} ולכך ביטול זה של העם המתבטא בהכרזה זו, לא רק פועלת את התגלות המלוכה, אלא מוסיפה חיים בחיי המלך כפשוטו{{הערה|שיחת ב' ניסן תשמ"ח סעיפים ד'-ה'.}}.

בשיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, הסביר הרבי, שלאחר שה[[מציאות של משיח]] כבר ישנה, הכרזת "יחי המלך" מביאה לכך שיתגלה בפועל{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/57443_he_6.pdf השליחות היחידה] {{PDF}} עמ' 30}}: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם".. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'}}.

האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דר"ה תשל"ז}}{{ציטוטון|מלכיות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים יחי המלך וכיו"ב}}.

בשנת [[תש"ל]] בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב [[בן ציון שם טוב]] הצעה לפיה ילמדו חסידי חב"ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר [[דרך מצותיך]] זאת מכיוון "שכולנו מצפים ומחכים לרגע שנוכל לקיים את מצות "מינוי מלך", בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח, וכאשר נלמד זאת כולנו במיוחד ב[[י"א ניסן]], בוודאי יעורר הדבר למעלה ויגרום ויפעל שאכן נוכל לקיים זאת בפועל בהתגלות", הרבי הגיב בחריפות לההצעה {{ציטוטון|פשוט אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה}}. כשראה הרב שם טוב את התשובה, שמח מאוד ואמר: {{ציטוטון|קודם כל, הרבי כותב שעתה אין הזמן גרמא לזה, ומזה מוכח שבעתיד אכן תבוא העת שכן יהיה הזמן גרמא לזה!}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/74196_he_1.pdf הרב לוי יצחק גינזבורג] עמ' 6: ועוד הוסיף הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, "מלמעלה", אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו"חסידים זיינען דאך קלוג" (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים "לחטוף" כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל}}.

===הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי===
[[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|כסלו תשנ"ד. שלוחי הרבי בחזית 770 עם שלט ה'יחי']]
המשפט [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], הפך בשנים האחרונות לסיסמת הדגל בחסידות חב"ד. נוהגים לכתוב זאת בכל פרסום ורבים אף חובשים כיפה עליה מצוין משפט זה. הכרזה זאת מבטאת את קבלת מלכותו של הרבי על ידי מי שאומרה. ההכרזה נאמרה והושרה בפני הרבי פעמים רבות ואף קיבלה את עידודו.

הפעם הראשונה בה הוכרזה בפני הרבי בנוסח המלא{{הערה|עד אז היו מכריזים בפני הרבי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" בלבד}}, היה בשבת פרשת [[תזריע-מצורע]], ו' אייר תשנ"א. לפני השבת הכניס הרב נחשון בקבוק [[משקה]] למזכירות הרבי, על מנת לקבלו מיד הרבי ב[[התוועדות]] בשבת עצמה. במהלך ההתוועדות בשבת, קרא הרבי להרב נחשון לקבל את הבקבוק. הרב נחשון קיבל מהרבי את הבקבוק והכריז: כיוון שלאחרונה היו פסקי דינים על ידי רבנים ובתי דין בישראל שהגיע עת הגאולה, ולאחרונה ממש ישנם פסקי דינים שהרבי הוא מלך המשיח והוא צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל, לכן אנחנו מקבלים עלינו בזאת את מלכותו של הרבי מלך המשיח, לעשות כל מה שיבקש מאיתנו במסירות נפש, ואנחנו כולנו מכריזים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! הקהל היה בהתרגשות עצומה מהמעמד ההיסטורי וענה אחריו: יחי, יחי, יחי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf יומן מהשבת] {{PDF}} עמ' 16}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57766 העדכון לשלוחים] הרב גדליה שמטוב מעדכן את השלוחים בעולם על אירועי השבת}}.

במוצאי שבת לפני תפילת ערבית, הכריזו זאת שוב בפני הרבי, שהפעם הוצמד למילים [[ניגון יחי אדוננו 1|לחן של ניגון חבד"י ישן]], הרבי עודד את השירה.

ביום שני ט"ו אייר [[תנש"א]] אחרי תפילת מנחה, הרבי חילק את הקונטרס [[דבר מלכות]], בסיום החלוקה החלו לשיר "יחי אדוננו" והרבי עודד בידו את השירה{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 ט"ו אייר תשנ"א, הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] - {{וידאו}}}}. גם אחרי תפילת ערבית באותו יום, כשיצא הרבי עודד את השיר הנ"ל בחוזק רב.

בשנת תשנ"ג, יצא הרבי לעיתים להתראות עם חסידים דרך [[המרפסת]], בימים אלו שרו עשרות פעמים את השיר "יחי אדוננו" בפני הרבי ובכל פעם הרבי עודד את השירה{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F0%E6%EB%F8%E9%ED%20%E5%F0%F2%F9%E9%ED הרבי מעודד את שירת "יחי אדוננו בתשנ"ג]{{וידאו}} - עשרות סרטי וידאו של עידוד השירה בשנת תשנ"ג}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72586 יומן] ו[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 וידאו] מכינוס השלוחים תשנ"ג בו יצא הרבי לבאנקעט סיום הכינוס ועודד את שירת היחי}}.

===התייחסות הרבי להחתמות===
בחודש אייר תשנ"א, בעקבות [[השיחה הידועה]] הוקם בקראון הייטס [[המטה העולמי להבאת המשיח]], עם יסודו של ארגון התקיימה אסיפה ב[[770]], במהלכה חתמו 250 מחסידי חב"ד על טופס בו הם מקבלים את מלכותו של הרבי:
{{ציטוט|תוכן=כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, הננו החתומים מטה מקבלים עלינו את עול מלכותו, של הרבי מלך המשיח ולעשות כל מה שירצה מאיתנו בכל מה שיבקש מאיתנו ובכל הענינים, ולעשות את כל זה במסירות נפש|מרכאות=כן}}

למחרת האסיפה, ערב שבת פרשת תזריע מצורע, ו' אייר, הגיש הרב דוד נחשון את החתימות למזכיר הרב גרונר על מנת שיכניס אותם לרבי, לאחר זמן קצר יצאה התשובה:
{{ציטוט|תוכן=נתקבל ותשואות חן, ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא, כנתינת כח דחכמינו זכרונם לברכה וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו דהקב"ה שתוספתו מרובה כו'.

והזמן גרמא שבאים מחודש ניסן והשפעתו ונכנסים לחודש אייר (ר"ת האבות ורחל- רגל הד') כמפורש בכמה מקומות.

בשנת ה(י') ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות). אזכיר על ה[[האוהל|ציון]]".|מרכאות=כן}}

* בח' אייר תנש"א כתב הרב דוד נחשון עם עוד כמה מחסידי חב"ד, שבאסיפה של למעלה מעשרה עסקנים ומשפיעים הוחלט להמשיך את החתמות 'קבלת המלכות'. על מכתב זה - שצורפו אליו עוד חתימות - השיב הרבי: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".

* בחודש כסלו תשנ"ב, השיב הרבי לרב דוד נחשון, על דו"ח מהחתמת אנשים על טופסי 'קבלת המלכות' ועל הרצאה שמסר בנושא "הרבי כמשיח" בערב מיוחד בו נכחו גם אישי ציבור: "ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות וכו'. אזכיר על הציון".

===פעילות הנשים===
[[קובץ:נשים מגישות קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב' מר חשון תשנ"ב, נשי חב"ד מגישות לרבי קופסה ובה חתימות של נשים המקבלות את מלכותו של הרבי]]
[[קובץ:תוף יחיPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px| גברת ח. כהן מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב "{{יחי}}"]]
בשנת [[תשנ"ב]] בחלוקת ה[[לעקאח]] ב[[הושענא רבה]], עברה לפני הרבי קבוצה של עשר נשים מנשות חב"ד, שהגישו לרבי מעטפה המכילה חתימות של נשים המקבלות עליהן את מלכותו של הרבי. דוברת המשלחת אמרה: "אנחנו כאן, מניין נשים "עם קשה עורף" מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד". בתגובה, נתן הרבי דולר ואמר: {{ציטוטון|אמן, הצלחה רבה, בשורות טובות. בשביל המכתב, בשביל הפ"נ ובשביל השמות}}. בהמשך לכך, נערך בראש חודש [[מר חשוון]] כינוס מיוחד שמטרתו המוצהרת היא: לעורר את העם לקבלת מלכותו של הרבי, בפרט על ידי החתמות על ההצהרה לקבלת מלכותו. ההזמנה לאירוע, נשלחה לרבי שנתן את עידודו לכך {{הערה|על ההזמנה ענה הרבי: {{ציטוטון|אביא את המצורף בזה בעזרת השם על הציון. והזמן גרמא}} במכתב נוסף ששלחו, כתבו הנשים שהכינוס מתקיים בזכות ובעקבות העידוד שניתן מהרבי לכך בהושענא רבה. על מכתב זה, השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה רבה, והזמן גרמא והענינים, אזכיר על הציון}}}}.

לאחר הכינוס, הכינו הנשים דו"ח מפורט, בו נכתבו הנושאים המרכזיים שנידונו במהלכו, ביניהם: הצורך לעורר את מידת המלכות של המלך על ידי קבלת המלכות, הכח המיוחד והחובה של נשי ישראל בהבאת הגאולה והחשיבות המיוחדת של המכתב והחתימות. על דו"ח זה השיב הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון עוד הפעם להמשך הצלחה רבה ונפלאה בכל מכל וכו'}}. למחרת הכינוס, ב[[חלוקת דולרים]], ניגשו קבוצת נשים והביאו לרבי קופסא ובתוכה טפסי חתימות קבלת המלכות{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 נשות חב"ד מגישות טפסי קבלת המלכות לרבי]{{וידאו}}}}. דוברת הנציגות אמרה: "ברוך השם יש פעילות נפלאה במבצע 'ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם' - ומצאו, ומתפשט תחת נשי חב"ד, ובכל העולם כולו ולכל השלוחות, אנו מקבלות בזה, נשי ובנות חב"ד את פני משיח צדקנו, הרבי, ויוליכנו קוממיות לארצנו" הרבי השיב: {{ציטוטון|אמן}} (התבונן בקופסא, ואמר:) {{ציטוטון|זה בשבילי? בשורות טובות}}, (שוב התבונן בקופסא ובחתימות, והוסיף:) {{ציטוטון|בשביל כל הענינים צריך לשלם לצדקה ותהיה הצלחה רבה, וללכת מחיל אל חיל עד שתלכו אל אלקים בציון בגאולה האמיתית והשלימה. ברכה והצלחה, הצלחה רבה}}.

לקראת חודש [[טבת]], התקבלה ההחלטה בארגון [[נשי חב"ד]] ב[[קראון הייטס]] על עריכת כינוס לנשות השכונה והאיזור שיתקיים ב[[770]], תחת הכותרת "סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו", עם שלבי התכנון, דיווחו בארגון על כך לרבי, שהשיב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון והזמן גרמא והענינים ויהא בהצלחה רבה וכו'}}.

מאוחר יותר התקבלה החלטה שלא להשאיר את האירוע במסגרת פנימית, אלא לפרסם אודותיו בעולם כולו. בעקבות כך הוחל בפרסום על כך הגיע מענה נוסף וברכה מיוחדת: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה}}.

בעיצומו של הערב, פנו נציגות הנשים במכתב לרבי, בשם כל המשתתפות בכינוס ב-770 וכל המשתתפות באמצעות השידור - בכל רחבי העולם ובשם כל בית ישראל שמוכן ומצפה ברגע זה להתגלות המלך. בין השאר, נכתב שם: "הוד מלכותו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, נשי ישראל בכלל ונשי חב"ד בפרט, מוכנות לקבל את פני משיח צדקנו ולשמוע את דברי כבוד קדושתו באופן של "תורה חדשה מאתי תצא" בסעודה שערכו לכבודו, ומתפללות שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה עם ענני שמיא וכו' תיכף ומיד ממ"ש" על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|וכל המברך מתברך בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר, ובמיוחד ברכה מיוחדת בזמן מיוחד. אזכיר על הציון}}.

במהלך הערב נעמדה הרבנית סימה אשכנזי מ[[כפר חב"ד]], והכריזה "{{יחי}}"{{הערה|לימים סיפרה שחששה שמא עשתה דבר שאינו לרצונו של הרבי. אך למחרת, כשעברה בחלוקת הדולרים וכן במענות שנתקבלו בימים שלאחרי, הסתבר שמעשה אמיץ זה, היה לרצון הרבי וסלל את הדרך לקבלת המלכות בשלימות}}.

הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] מ[[מרכז שידורי חב"ד]] הכניס לרבי דו"ח על 129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו בשידור חי בסעודת ה'מלוה מלכה', על כך השיב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון}}{{הערה|1=צילום הדו"ח ומענה הרבי [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66313&search=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&page=1 20 שנה: העובדות והמענות של כנס קבלת המלכות] {{אינפו}}}}.

לאחר זמן, נשי חב"ד בלונדון, שלחו דו"ח לרבי ובו פירוט מפעולותיהן בלימוד ענייני משיח, בתשובה הורה הרבי לפעול בקשר ובתיאום עם נשי חב"ד שב[[קראון הייטס]] כשהרבי מדגיש במיוחד על הפעולה האחרונה: {{ציטוטון|נתקבל והמצורף בזה ותשואות חן ויהא בהצלחה רבה ובטח עומדות בקשר עם נשי חב"ד תחיינה דכאן לדעת על דבר חגיגתן כאן לאחרונה. אזכיר על הציון}}{{הערה|1=ראה בהרחבה את כל השתלשלות האירועים בקובץ [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]}}.

===מעמד קבלת המלכות===
{{ערך מורחב|ערך=[[מעמד הסאטלייט]]}}
[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'[[סאטלייט]]' (י' שב"ט תשנ"ג)]]
[[קובץ:תשנג.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרבי במעמד]]
לקראת [[י' שבט]] [[תשנ"ג]] התאספו כמה פעילים מ[[המטה העולמי להבאת המשיח]] ביניהם: הרב [[שמואל בוטמן]], הרב [[מנחם גערליצקי]], הרב [[יעקב שפריצער]], הרב [[משה רובשקין]], הרב יוסי פאריז והרב [[זושא זילברשטיין]] והחלו בארגון המעמד שבמרכזו קבל מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי'. יחד עם הכינוס תוכנן לשלב גם את חגיגת סיום ציור, על ימות המשיח, שעורך הצייר מר [[מיכאל שוורץ]]. הציור שצויר, על פי בקשת הרבי מהצייר בעבר{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 סיפורו של הציור]{{וידאו}}}}, הסתיים כבר בי"א ניסן בשנה הקודמת (תשנ"ב) אך עקב המאורעות נדחה, לקראת הכינוס ביקש מר שוורץ מהרבי לסיים זאת בי' שבט, והרבי השיב בחיוב. במשך השבוע הקודם לאירוע, הכניסו המארגנים את תוכנית הכינוס ובקשת ברכה, והרבי נענה בראשו לאות חיוב.

בעקבות הפרסום, גורמים שונים בחב"ד החלו להצר את צעדי המארגנים{{הערה|1= הרב [[שמואל בוטמן]], [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 מאחרי הקלעים של קבלת המלכות] בראיון ל[[שבועון בית משיח]]}}, הרבנים שחששו מכך פרסמו אזהרה שלא לפרסם את האירוע בתקשורת, ביום חמישי ו' שבט, שלושה ימים לפני הכינוס שתוכנן ליום ראשון, הכניסו המארגנים, אל הרבי, את כל פרטי התוכנית, ביניהם: שידור ישיר מהמעמד לכל העולם באמצעות ה'לוין'. הרבי השיב ב'הסכמה וברכה' לתוכנית. בעקבות הסכמת הרבי לשידור המעמד, התכנסו הרבנים על מנת לבטל את הודעתם הקודמת, וכך כתבו: {{ציטוטון|הבהרה- לאור הסכמה וברכה מפורשת מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א (ושנמסר על ידי המשב"ק הרב לייבל שי' גרונר) לעשות סאטעלייט (הוק-אפ) ביום ראשון ט' שבט בשעה 5:00 אחה"צ, הננו להודיע שאין לאחר דברי המלך כלום, (ובמילא הפתק שנמסר בשם ה[[בד"צ]] בנוגע להנ"ל בטל ומבוטל)}}. על החתום בשם בית הדין: הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]], הרב [[יצחק הענדל]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

הכינוס עצמו נפתח בשעה 5:00. לאחר קריאת פרקו של הרבי בתהילים על ידי הרב [[משה טלישבסקי]], פתח המנחה, הרב שמואל בוטמן בהסבר על המעמד. נאמו בערב: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג בית בהדין של [[קראון הייטס]]. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם. בנוסף דיברו: הרב [[יצחק הנדל]], אשר הקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]], והרב [[יואל כהן]].

תוך כדי המעמד יצא הרבי לבית הכנסת, שם נערך הכינוס, לתפילת ערבית, בסיום התפילה נכנס הרבי אל ה[[מרפסת]] ומשם צפה בסיום הציור על הצייר מר שוורץ. הרב גוראריה בירך את הרבי ואמר: "בזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כל הקהל הכריז יחד עמו שלוש פעמים 'יחי', ומיד החלו לנגן בשירת 'יחי'. הרבי הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכן סקר את בימת הצלמים. הניגון נמשך למעלה מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 "מאות אלפים ראו ומליונים שמעו" ● יומן] {{אינפו}}}}.
התקשורת בישראל ובעולם סיקרו את האירוע ועסקו בכך בימים שאחרי. בעת האירוע עצמו נכחו ב-‏770 למעלה מעשרים נציגים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם. ששידרו את האירוע בשידור חי וישיר. באותו ערב משחק ה"סופר-בול" השנתי נדחה בכמה שעות. ובינתיים שודר המעמד מ-770. כמות הצופים הגיעה לעשרות מליונים.
{{תבנית:גלריה משיח}}

==האמונה לאחר ג' בתמוז==
{{פסקה חסרה}}
ביום ג' בתמוז שנת תשנ"ד התכסה הרבי מעינינו. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים לכך שהרבי יתגלה כמלך המשיח. בהקשר לכך מזכירים החסידים את דברי חז"ל{{הערה|רש"י, דניאל י"ב, י"ב}} "שעתיד משיחנו [[נכסה וחוזר ונגלה|להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה]]".

ביום ו' תמוז תשנ"ד, נערכה אסיפה דחופה של כל רבני חב"ד בישראל, בה הוחלט להמשיך עם פירסום זהותו של משיח וכן הורו ל[[עיתון כפר חב"ד]] להמשיך ולפרסם בשער העיתון את הכרזת 'יחי'{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום מכתב הרב ירוסלבסקי לאהרון דב הלפרין, עורך העיתון]}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2975 הרב יורקוביץ' מספר על אסיפת הרבנים אחרי ג' תמוז]{{וידאו}}}}{{הערה|הסיפור המלא נדפס בספר [[תומת ישרים תנחם]], של הרב [[שלום בער וולפא]].}}.

הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] פרסם לאחר ג' בתמוז מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב"ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז"ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"‏{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] {{אינפו}}}}

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''יחי המלך המשיח''', הוצאת המחבר, תשנ"ב (1992)
*הרב [[חיים ששון]], '''עתה ידעתי''', הוצאת המחבר, תש"ס (2000)
*הרב [[יוסף יצחק מייזליש]], '''התקופה והגאולה''' - במשנתו של הרבי מילובאוויטש, בהוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], תשס"ה (2005).
*משיח פרידמן, '''[[ימי בשורה]]''' - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה, אלול תשע"ג (09.2013) ([http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77955 העמודים הראשונים של הספר] {{תמונה}})

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/images/notimage/44706_he_1.pdf סוגיות בגאולה - מלך המשיח] {{PDF}}

====גדרו ההלכתי====
'''סימני הרמב"ם'''
*[http://www.hageula.com/moshiach/person/3808.html סימני הרמב"ם על מלך המשיח]{{וידאו}} סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו ברבי - אתר הגאולה
*[http://www.hageula.com/study/books/2357.html ביאור פסק הדין "בחזקת שהוא משיח"] - אתר הגאולה
*הרב שלום דובער וולף, [http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} - סיכום וביאור שיטת הרבי בענין מלכות בית דוד והגאולה העתידה

'''פסק דין'''
*[http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק הדין] {{PDF}}
*[http://psakdin.net 'אתר פסק דין']
*[http://chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] {{PDF}} - קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] המשפיע הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}

====פרסום האמונה====
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21467&search=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+-+%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8,+%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8,+%D7%90%D7%95+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94%3F&page=1 פירסום זהותו של משיח - אסור, מותר, או מצווה] - רב שיח עם רבנים ומשפיעים {{אינפו}}
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2976 הרב חנזין: בשורת הגאולה והגואל לציבור]{{וידאו}}

====קבלת המלכות====
'''שיחות הרבי'''
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ"ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה "יחי המלך". {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ"ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/images/notimage/67977_he_5.pdf 'יחי המלך'] {{PDF}} קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] הסוקר את מהות ההכרזה

'''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67796 הכרזת "יחי המלך" בפני הרבי]{{וידאו}} - [[ד' בניסן]] [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] [[ט"ו אייר תנש"א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ"ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ"ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3121 ונענע לנו בראשו - 20 שנה לקבלת המלכות] {{וידאו}}

'''פעולות הנשים'''
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/images/notimage/72071_he_1.pdf קובץ העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}}, תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב"ד לקבלת המלכות - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 מגישים לרבי חתימות 'קבלת המלכות'] ב' מר חשון תשנ"ב{{וידאו}} - {{אינפו}}

'''מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג'''
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור משנת תשנ"ג] - {{אינפו}}
* [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} - הסיפור המלא. בהוצאת "[[ועד חיילי בית דוד]]".
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3307 הסאטלייט מי' שבט תשנ"ג • הוידאו המלא]{{וידאו}}

'''שונות'''
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27712 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד] {{PDF}}- ליקוט מעניינם בתורה המבארים את תוכן הענין של קבלת מלכותו של מלך המשיח המתבטא בהכרזה "יחי המלך".
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75094 "פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!" ● סקירה] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61251 המסמכים מוכיחים: הרבי אישר ועודד את "קבלת המלכות"]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2338 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] חודש ניסן תשנ"ד{{וידאו}} - {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index2.php?url=article_he&id=60913 סגן רה"ע שיקאגו: מקבל את מלכותו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ"ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ"ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}

====האמונה לאחר ג' תמוז====
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55295 בשורת הגאולה לאחר ג' תמוז] - ראיון עם הרב שימי גולדשטיין
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן]

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|*]]

מידותיו של מלך המשיח

2014-06-13T14:51:17Z

ללה ללה:

{{לעריכה}}
אותו המלך שיעמוד מזרע דוד, בעל חכמה יהי' יותר משלמה<REF>[[רמב"ם]] הלכות תשובה פ"ט הלכה ב'.</REF>.

"ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'"<REF>ישעיה י"א ב'.</REF>.

==בעל ענוה==

[[אדמו"ר הריי"צ]] אומר כי במיוחד יצטין ה[[מלך המשיח]] במידת הענווה שהיא המידה טובה מכל המידות טובות כלשון הרמב"ן באגרתו הידועה.

מעלת מלך המשיח היא ענוותנותו הגדולה. אף על פי שיהיה בתכלית הרוממות, וכמו שכתוב<REF>ישעיה י"א ב'.</REF> ונחה עליו רוח ה'. וילמד תורה עם האבות ועם משה רבינו, יהיה עניו ובטל בתכלית בעיני עצמו וילמד גם עם האנשים הפשוטים.

==בעל רחמים==

מלך המשיח לא יתאכזר לעמו ולא יתנשא עליהם, שנאמר: וענוה צדק… נוראות ימינך.

כאשר מלך המשיח יראה אביון, מתחנן לעני שיחזיר לו את הכסף שהלווהו, ולעני לא יהיה מקור לעזרה - ירחם עליו המשיח ויתן לו משלו, שנאמר<REF>תהלים ע"ב י"ד.</REF>: מתוך ומחמס יגאל נפשם ויקר דמם בעיניו.

==אוהב כל יהודי==

אומר [[הרבי]] כי מסופר במדרש שכאשר ראה משה רבינו עליו השלום, שכבשה אחת ברחה מן העדר, הניח את כל העדר, ורץ להחזיר אותה לעדר. מזה לומדים כמה חשובה למשה רבינו כל נפש מישראל, ואפילו כשמדובר בכבשה שברחה מן העדר, ומכיון שגואל ראשון הוא גואל אחרון<REF>ראה שמות רבה ב', ד'.</REF> גם לגבי משיח צדקנו יקר וחשוב כל יהודי באשר הוא שם ואפילו יברח מן העדר.

==בעל יסורים==

שלושה חלקים נחלקו הייסורים - אחד נטלו אבות העולם; אחד דורו של שמד, ואחד של מלך המשיח<REF>מדרש תהלים פר' ט"ז ד'.</REF>.

ומדוע סובל המלך המשיח כל כך? הדבר קשור באהבת ישראל שלו. משיח יסכים למסור את נפשו למען שליחות הגאולה<REF>כתבי ה[[רמב"ן]] חלק א' עק שכ"ד</REF>.

הקב"ה שואל את המשיח: הללו שגנוזים אצלך עוונותיהם, עתידים להכניסך בעול ברזל, ועושים אותך כעגל הזה שכהו עיניו ומשנקין את רוחך בעול, ובעוונותיהם של אלו עתיד לשונך להידבק בחיכך, רצונך בכך?… אמר משיח לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, בגילת לבי ובשמחת לבי אני מקבל עלי, על מנת שלא יאבד אחד מישראל <REF>ילקוט שמעוני.</REF>.

אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם
ואנחנו חשבנוהו נגוע, מוכה אלוקים ומעונה
והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעוונותינו
מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו כולנו כצאן תעינו, איש לדרכו פנינו, וה' הפגיע בו עוון כולנו<REF>ישעי' נ"ג ד-ו.</REF>.

==בעל גבורה==

מלך המשיח יהיה גיבור כמו יפתח הגלעדי - לשעת מלחמה. שנאמר<REF>תה' מ"ה ד'.</REF>: חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך" - שאף על פי שכל מלך אינו יכול להתהלל כשחוגר החרב; שנאמר<REF>מלכים א', כ' י"א.</REF>: אל יתהלל חוגר כמפתח - מלך המשיח בחגירת החרב יכול להתהלל כאילו כבר בא מן המלחמה, וכבר ניצח את אויביו.

הגבורה היא צורך חיוני למלך, שהרי זהו תפקידו [[ילחום מלחמות ה'|ללחום מלחמות ה']] ולנצח, אבל כדי לנצח את אויביו, לא יצטרך המלך המשיח להשתמש בגבורה, אלא בעצה, כלומר שתהיה למלך המשיח תושיה וחכמה מיוחדת, שעל פי זה יתן עצות לנצח את האויבים:

ואף על פי שמלכים צריכים שיהיו גיבורים כמו דוד, שנאמר בו<REF>ש"ב י"ז ח'</REF>: ואביך איש מלחמה - המלך המשיח לא יצטרך לגבורה, כי מתוך העצה תהי הגבורה, שנא'<REF>ישעיה י"א ב'.</REF>: " ונחה עליו… רוח עצה וגבורה".

כלי הנשק של הצדיקים וגבורתם היא החכמה, התפילה והבקשה, כמו שאומר יעקב אבינו: בחרבי ובקשתי (ויחי מח כב), ומפרש רש"י: היא חכמתי ותפילתי, ומתרגם אונקלוס: בצלותי ובבעותי. כלומר: בתפילתי ובבקשתי.

וכפי שאומרת המשנה בפרקי אבות: איזהו גבור? - הכובש את יצרו. ואכן זוהי גדולתו של המשיח, ומעלתו המיוחדת: הגבורה האמיתית היא לנצח את היצר, וזוהי מעלתו של משיח והודו והדרו שמנצח יצרו, וזהו שנא'<REF>תהל' מ"ה, ד'.</REF>: "חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך".

==בעל מעשים טובים==

המלך המשיח מתהדר בפעולות ומעשים טובים, שאינם רק מעשים טובים רגילים, שהרבה צדיקים מתנאים בהם, אלא מעשיו ופעולותיו נאים ויפים במיוחד, ונעלים שלא בערך ממעשים טובים של שאר בני אדם:

מעשיו של מלך המשיח יפים ממעשי שאר בני אדם, וכשמדבר את דבריו הן דברי חן, כאילו נשפך החן על שפתיו, שנא'<REF>תה' מ"ה ג'.</REF>: יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך (מצו"ד עה"פ).

==ירא ה'==

[[מחשבה|מחשבתו]], [[דיבור|דיבורו]] [[מעשה|ומעשיו]] של המלך המשיח יהיו ביראת ה', והרי [[יראת שמים]] קודמת לכל, שכן יראת שמים היא אוצרו, ואם אין יראה אין חכמה:

כל דיבוריו ומאמריו של מלך המשיח יהיו ביראת ה', שנא'<REF>ישע' י"א, ג'.</REF>: והריחו ביראת ה' - 'והריחו' מלשון דיבור.

וכפירוש [[רש"י]] לפסוק: כל דבר שיעשה מלך המשיח - לא יעשה לפי ראיה גשמית או שמיעה גשמית; אלא בחוש יראת ה' המיוחד שלו. שנא' (ישע' י"א, ג'): והריחו ביראת ה' - 'והריחו', הכוונה רוחו. דהיינו שרוחניותו תהיה יראת ה'.

==אוהב ה'==

כל מעשיו של המשיח יהיו לשם שמים, כי הוא אוהב ה', אהבה שמעל ל"[[אהבת עולם]]" ו"[[אהבה רבה]]", אהבה מתוך התבטלות מוחלטת.

אף על פי שדרך המלכים להרויח עצמם ולהתעדן בענינים הגשמיים במאכל ומשתה. מלך המשיח לא יהיה כן, אלא כל רווחתו ועידונו יהיו באהבת ה', בקיום התורה והמצוות ולא בהבלי העולם. שנא'<REF>ישע' י"א ג'</REF>: והריחו ביראת ה' - 'והריחו' מלשון 'ריוַח'.

==בעל [[אמונה]] ואיש צדק==

אמונת המשיח תגבר על הכל, אף על [[חכמה|חכמתו]]:
למשיח תהיה אמונה מאוד חזקה. ואף על פי שיהיה לו גם חכמה גדולה - תגבר האמונה על החכמה, וכך יגיע להשגות גדולות ביותר.

הצדק והאמונה שיהיו במלך המשיח, לא יהיו לו קנין חיצוני, אלא כאזור הדבוק אל המתנים, שהוא דבר השייך לגופו. והצדק, שהוא בין אדם לחברו - יהי' גלוי כאזור על המתנים, מבחוץ; והאמונה שהיא בין אדם למקום, דומה לאזור חלצים שאינו נראה אלא לאיש הלובשו שנא'<REF>ישע' י"א, ה'.</REF>: "והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו".

==בעל חוש ריח מיוחד - "[[והריחו ביראת ה']]"==

גדולתו של משיח יהיה חוש הריח שלו, דהיינו ש"יריח" כל אחד וידע את מידת היראת שמים שלו, עד כמה שיכול להגיע, ואפילו שירד בהתנהגותו. כמו בושם שמונח בכלי גם לאחר שמוציאים את הבושם, נשאר הריח בכלי, כך גם נשאר ב"כלי" - הגוף, את ריח מידת יראת השמים של אותו אדם. שנא'<REF>ישע' י"א, ב'.</REF>: והריחו ביראת ה'<REF>[[ביאורי החסידות לנ"ך]] עמ' קצ"ט.</REF>.

ומפרש הרבי , שהריח שורשו מפנימיות עתיק ונמשך גם בעניין הדין בשכל הגלוי, דוקא על ידי משיח צדקנו. פירושו של דבר, המשיח יראה את עצם האדם הנשפט ולא את חיצוניותו, ידע את הסיבות שהביאוהו למצבו ושבעצם הוא טוב.

==בעל [[רוח הקודש]]==

ונחה עליו… רוח דעת ויראת ה' <REF>ישע' י"א ג'.</REF> 'רוח דעת', זה רוח הקודש, כמו שנאמר בבצלאל<REF>שמות ל"א ג'.</REF>: ואמלא אותו רוח אלוקים בחכמה ובתבונה ובדעת. ויראת ה' - היא אוצרו, שאם אין יראה, אין חכמה, וכל שכן שאין רוח הקודש.

==נביא גדול==

משיח הוא [[נביא]] גדול מאוד וגדול מכל הנביאים קרוב ל[[משה רבינו]]<REF>אגרת תימן</REF>.

מיום הולדתו של משיח, תלך צדקתו ותגדל תמיד מרגע לרגע יותר ויותר, ובזכות מעשיו שיעשה בעולם הזה - יזכה לדרגות נשגבות של שלימות רוחנית.

ובתנחומא<REF>ס"פ תולדות.</REF> משמע שהוא נביא גדול ממשה: זה משיח בן דוד… שהוא גדול מן האבות, שנאמר, הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד <REF>ישעי' נב יג.</REF>. ירום מאברהם, ונשא מיצחק, וגבה מיעקב… ונשא ממשה.

הרבי מלך המשיח מסביר, שעל פי מדרש תנחומא משמע שהמלך המשיח יהיה גדול ממשה, ועל כן פירוש המילים בה[[רמב"ם]]: קרוב למשה הוא: למעלה ממשה.

[[האדמו"ר האמצעי]] מסביר את יתרונו של משה רבינו על שאר הנביאים, שהיה כלי לקבלת האור האלוקי גם בגופו ולא רק בנשמתו, ובכך יגבר המלך המשיח אף על משה רבינו:

בנבואת משה "פנים אל פנים אדבר בו" כו', שלא היה הבדל כלל בין גופו לנשמתו, כמו ששכינה מדברת מתוך גרונו כו', ואין צריך להכנת החומר, על כן לא נפל לארץ. וזה יהיה במשיח ביתר שאת… מאחר שיהיה כלי לקבל הכל בלי שיצטרך לעלות למעלה.

==רועה ונסיך אדם==

משיח הוא "נסיך אדם". שנא'<REF>מיכה ה', ד'</REF>: והקימונו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם<REF>[[סוכה]] נ"ב, ב'.</REF>. ואכן המלך המשיח הוא אחד מ[[שבעה רועים]] המפרנסים ומשפיעים אלוקותו ית' בכנסת ישראל באופן פנימי. ואחד משבעה נסיכים שהם צדיקים תמימים, שגם מהם נמשך כוח לנשמות ישראל בעבודה באופן מקיף.

==שקול כנגד כל ישראל - היחידה הכללית==

על [[משה רבינו]] נאמר שהוא שקול כנגד כל ישראל, אך משה רבינו היה בבחינת [[נשמה כללית|הנשמה הכללית]] ואילו המשיח בבחינת היחידה הכללית. כמבואר בקבלה:

חמישה שמות נקראו לנשמה; [[נפש]], [[רוח]], [[נשמה]], [[חיה]], [[יחידה]]. דוד זכה לבחינת נפש. אליהו הנביא זכה לבחינת רוח. משה רבינו לנשמה, אדם הראשון לחיה ומלך המשיח - לבחינת יחידה. והיינו, היחידה הכללית של עם ישראל.

ולכן על ידי גילוי בחינת היחידה הפרטית, מעוררים את הגאולה לכלל ישראל.

==חי מעל הטבע==

מעלתו של המשיח היא שהוא שולט על החומר, מובדל ממנו, ומתנשא מעליו, וזהו שנאמר<REF>זכרי' ט', ט'.</REF>: "עני ורוכב על חמור"<REF>גבורות ה' פכ"ט.</REF>.

למשיח אין חלק כלל בעולם הזה הטבעי, והעולם אף מתנגד לו, משום שמעלותיו אינם מהטבע, ואף הוא עצמו אינו טבעי ואינו גשמי. ועל פי זה יובן מה שאמרו רז"ל<REF>[[סנהדרין]] צ"ח א'.</REF> שר' יהושע בן לוי שאל את משיח: אימתי קאתי מר? (מתי יבוא המשיח?) וענה לו המשיח: היום. כי משיח הוא למעלה מהזמן, שאצלו יום יכול להיות זמן רב. וזהו גם מה שכתוב בגמרא<REF>שם.</REF>: "יושב בין עניים", כי גם לעניים אין חלק בעולם הזה, ועולם הטבע מתנגד להם.

"ונחה עליו רוח ה'"<REF>ישעיה י"א, ב'.</REF> - ה' הוא - היה, הווה ויהיה כאחד, למעלה מן [[הטבע]], וגם משיח הוא למעלה מן הטבע.

==עניינו - אלוקות==

הנה ימים באים נאום ה', והקימותי לדוד צמח צדיק ומלך… וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו<REF>ירמי' כג ה-ו.</REF>.

משיח הוא יחוד של [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] - איש אלוקים:

משיח הוא יחוד של מ"ה וב"ן. דהיינו, מצד אחד הינו בשר ודם בגשמיות כפשוטו (ב"ן) ומצד שני הינו שליחו של הקב"ה, וכמותו ממש (מ"ה).

הוא שכלי לגמרי ועניינו הוא אלוקות.

כל עניין המשיח הוא אלוקות לא גשמי, ואיך יהיה המשיח בעולם הזה שהוא עולם גשמי, אלא שאז ב[[ימות המשיח]] יהיה העולם מוכן… ויהיה העולם הזה אלוקי, ולא יהיה האדם רודף את הדברים הגשמיים רק דברים אלוקיים.

ועוד ועיקר שלדברי ה[[אדמו"ר האמצעי]], [[הקב"ה]] אומר:

אנא עתיד לאתגלאה במשיח. כי הקב"ה שהוא ה"[[בלי גבול]]" יכול להתגלות בתוך ה"גבול" - בסנה, בבית המקדש, במלאכים, בצדיקים הדומים לבוראם ובמיוחד במלך המשיח. שהרי נאמר במדרש הידוע: ורוח אלוקים מרחפת על פני המים - זה רוחו של משיח. דהיינו, רוחו של משיח היא רוח אלוקים.

וזוהי, לדבריו של האדמו"ר האמצעי גדולתו של המשיח על כל אדם אף על משה רבינו. וזה לשון קדשו:

ולא היה משה נקרא מלכא אלא משה רבינו
והוא בהיותו מלמד תורה לישראל בבחינת הנגלה
כמ"ש: תורה צוה לנו משה כו'
אבל משיח יהי' בבחינת מלך דוקא בדוגמא דמלך מלכי המלכים
מפני שבו יגלה ממהומו ועצמותו [[אור אין סוף]] ממש.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מלך המשיח]]

חסידות חב"ד

2014-06-13T14:48:13Z

ללה ללה:

{{מפנה|חב"ד|[[ספירות]] [[חכמה]], [[בינה]] ו[[דעת]]|חב"ד (ספירות)}}
[[קובץ:חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור של נשיאי וזקני חב"ד ליד [[770]]]]
'''חסידות חב"ד''' ([[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]]) הוקמה לפני למעלה ממאתיים שנה על ידי רבי [[שניאור זלמן מליאדי]], הנקרא בפי [[חסיד]]י חב"ד '''[[אדמו"ר הזקן]]''', וידוע בעולם היהדות כ'''בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך''']], או סתם '''הרב'''. החסידות מכונה גם [[ליובאוויטש]] (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), על שם העיירה בה פעלה במשך כמאה ועשר שנים.

כיום מונה חסידות חב"ד עשרות אלפי חסידים בעשרות [[:קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד|קהילות]] בחמשת היבשות, וארבעת אלפים וחמש מאות [[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם.
חסידות חב"ד משמשת ככוח דינמי ברחבי קהילות יהודיות רבות בעולם, גם כאלה שאינם חב"דיות.

את החסידות מנהיג כיום [[רבי]] [[מנחם מענדל שניאורסון]] (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]]).

==ייסוד חסידות חב"ד==
מיסד שיטת חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי, נולד ב[[ח"י אלול קה"ת]] (1745) בעיירה [[ליאוזנא]] שברוסיה הלבנה לאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|רבי ברוך]], שהשתייך ל"[[מחנה הנסתרים]]" והיה מחסידיו של [[הבעל שם טוב]].

אל עולם החסידות הגיע בהיותו בן 20-18. הוא נסע אז לעיירה [[מזריטש]] בה הנהיג את החסידות תלמידו של הבעש"ט וממלא מקומו - רבי דוב בער, המכונה "[[המגיד ממזריטש]]", והפך במהרה לאחד מתלמידיו.

לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ג]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות את רבי שניאור-זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שה[[התנגדות לחסידות]] שם היתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתו, ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות.

שנה זו - [[תקל"ו]] (1776) - היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב"די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והתפרסם כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם החב"די.

חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]], ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|נאסר]] על-ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של המתנגדים והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י"ט כסלו תקנ"ט | י"ט בכסלו]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם.

==ספר היסוד התניא==
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}}
במשך עשרים שנה משנת [[תקל"ה]] (1775) כתב אדמו"ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב"ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ"ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.

מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר "כפרני". עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.

בשנת [[תקנ"ז]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו"ר הזקן ב-כ' כסלו [[תקנ"ז]].

בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב"ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.

בספר זה מצויים יסודותיה של תורת חב"ד ופנימיות התורה. הספר מבאר בהרחבה את מבנה נפש האדם ואת מערך הכוחות הפועל בקרבו; הוא חודר לעומקן של בעיות פילוסופיות מקיפות, כמו היחס בין הבורא לעולם, בריאת [[יש מאין]], [[אחדות ה']], מטרת התורה והמצוות וכדומה, והוא סולל לפני האדם דרך בטוחה וקלה להגיע לדרגות נעלות ולעבוד את ה' כראוי.

ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש"ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על עולמו. הבעש"ט חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעש"ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.

השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר"א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין "[[צמצום לא כפשוטו]]" {{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'.}}.

כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב"ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש"ט "[[יפוצו מעינותיך חוצה]]".

==אדמו"רי חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[פורטל:נשיאי חב"ד|פורטל נשיאי חב"ד]]}}
===אדמו"ר הזקן===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הזקן]]}}
[[רבי]] שניאור זלמן בורוכוביץ{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מ[[ליאדי]] - ה[[אדמו"ר]] הזקן (במקור ב[[אידיש]]: '''דער אלטער רבי'''). מכונה גם הרב{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי"}} או בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסד שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון משבעת [[אדמו"רי חב"ד]]. מחבר הספרים; תניא ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[ח"י אלול קה"ת]] ב[[עיירה]] [[ליאזני]] שב[[פלך מוהילוב]] ב[[בלארוס]], לר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]) ולמרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]. [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ"ד טבת תקע"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר [[האדיטש]].

===אדמו"ר האמצעי===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר האמצעי]]}}
רבי דובער שניאורי - ה[[אדמו"ר]] האמצעי{{הערת שוליים|הכינוי "אדמו"ר האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]) ורבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} הוא האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]]. נולד ב[[ט' כסלו תקל"ד]] לרבי [[אדמו"ר הזקן|שניאור זלמן]] ו[[סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא]]. הסתלק ביום [[ט' כסלו תקפ"ח]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין.

===אדמו"ר הצמח צדק===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}
רבי מנחם מענדל שניאורסון - האדמו"ר הצמח צדק הוא נשיאה השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]] {{הערת שוליים|גרסאות נוספות: בשנת [[תקמ"ח]] או [[תק"נ]].}} בעיר [[ליאזני]], ל[[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. [[הסתלק]] ביום [[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].
===אדמו"ר המהר"ש===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר המהר"ש]]}}
רבי שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש הוא האדמו"ר הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[ב' אייר תקצ"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק|רבי מנחם מענדל]] (אדמו"ר הצמח צדק) ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. מייסד השיטה [[לכתחילה אריבער]] (= מראש לדלג על בעיות). נפטר ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]], לאחר שסבל ממחלה קשה. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]], ליד ציון אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]].
===אדמו"ר הרש"ב===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הרש"ב]]}}
רבי שלום דובער שניאורסון - האדמו"ר הרש"ב הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון תרכ"א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב"ד]] בעולם. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן תר"פ]] ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]].

===אדמו"ר הריי"צ===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הריי"ץ]]}}
רבי יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר הריי"צ (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער רבי''') הוא האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וחמיו של [[הרבי]] מליובאוויטש. נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. [[הסתלק]] ב[[יום השבת]], [[י' שבט תש"י]] ומנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].

===אדמו"ר שליט"א===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר שליט"א]]}}
רבי מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון) - הרבי (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ'), מלך המשיח או בקיצור "הרבי") הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז תשנ"ד]], התכסה מעינינו ובקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי רש"י בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח<ref>פרק י"ב פסוק י"ב.</ref>, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].

==עיקרי תורת חב"ד==
תורת חב"ד היא התפתחות נוספת בגילוי תורת החסידות, אותה החל לגלות [[הבעש"ט]]. החסידות בכללותה הינה גילוי של פנימיות התורה, פנימיות של כל ארבעת חלקי התורה [[פרד"ס]] - פשט, רמז, דרש וסוד.

התורה, כמו הגוף מחולקת ל"גוף" ול"נשמה" החלק שנקרא "נגלה" הוא בעצם החלק הגלוי, בחלק זה כלולים כל התנ"ך, המשנה, התלמוד ושאר הספרים שנוספו עליהם. החלק השני "הפנימיות" - הנשמה, זוהי החסידות.

המילה חב"ד מהווה ראשי תיבות של שלושת היכולות האינטלקטואליות: [[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]]. הפילוסופיה של התנועה מבוססת על המימד העמוק ביותר של תורת השם. היא מלמדת להבין ולהכיר את הבורא, את תפקידה ומטרתה של הבריאה, ואת החשיבות והשליחות הייחודית של כל יצור נברא. תורת חב"ד מדריכה את האדם לעדן ולשלוט בכל פעולה או רגש שלו באמצעות החכמה, הבינה והדעת.

תורת חב"ד עוסקת למעשה בכל עולם ההגות והמחשבה של היהדות. היא דנה ביחסים שבין הבורא לבריאה, בדרכים שבהן שולט הבורא על עולמו, כיצד הוא מקיים ומחייה את העולם והמטרה שלשמה הוא ברא בכלל את העולם כולו. אנו מוצאים בתורת חב"ד הסברים מאלפים על מהותן של התורה ומצוותיה, על יחודו של עם ישראל ועל כוחותיה של הנשמה היהודית. בתורת חב"ד גם מצויים ניתוחים מעמיקים ונפלאים של נפש האדם וקיימת בה חדירה לרבדים העמוקים ביותר של הנשמה היהודית.

ישנו מכלול רחב של שאלות-יסוד המהווה נושא מתמיד לדיון במשנתה של חסידות חב"ד. כמה מהן הן השאלות: לשם מה ברא הקדוש-ברוך-הוא את העולם? האם היה חסר לו דבר-מה שלשם כך ברא את העולם? וכיצד נוצר עולם כה מורכב ובעל כל כך הרבה ניגודים מהאלוקים האחד והיחיד אשר "מהותו" היא אחדות פשוטה?

מקום נרחב מוקדש לעיסוק בשאלות המטרה והתכלית: מהי התכלית שבלימוד התורה ובקיום מצוותיה? לשם מה הייתה הנשמה האלוקית שלנו צריכה לרדת מן העולם הרוחני העליון שבו שרתה אל עולמנו הגשמי והתחתון? מהי התועלת שבירידה עצומה זו? מהו סופו של העולם, האם הוא יישאר כפי שהוא לנצח או שיחול שינוי בכל מהותו בשלב זה או אחר?

המאפיין את צורת הדיון בחסידות הוא - ההגיון המוצק של ההסברים, הבהירות, העומק ועם זאת - הפשטות הניתנת להשגה לכל אדם.

מפליאה במיוחד היא העובדה, שכמעט לא נמצא אדם שניסה לחדור למעיינותיה של חסידות חב"ד והדבר לא חולל אצלו שינויים. עצם העיסוק בתורת חב"ד משנה זוויות-ראיה, מגביר מודעות לתחומים עדינים שלא היו קרובים קודם-לכן והופך את האדם לאדם אחר: רציני יותר, שלם יותר עם השקפת עולמו, מיושב יותר - וגם בעל חיוניות ושמחת-חיים גדולה יותר.

מהותה של חסידות חב"ד באופן מעמיק נתבארה על ידי הרבי ב[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].

[[תמונה:770 התוועדות.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] עם הרבי בה מתחזקים החסידים ב[[עבודת ה']]]

== עבודת ה' ==
תורת חסידות חב"ד מטרתה הוא לגרום אשר האדם יחיה במצב בו ה[[מוח שליט על הלב]], דבר הבא מתוך יגיעה רבה. לשם מטרה זו חסידי חב"ד [[תפלה|מתפללים]] באריכות, [[התוועדות|מתוועדים]] לעיתים מזומנות ועוסקים ב[[אתכפיא]]. אין די בלימוד החסידות בלבד, כ[[משכיל|השכלה]] בלבד, אלא נחוצה ה[[עבודה]] בלב.

בחסידות חב"ד מודגש הצורך בעבודת ה' מתוך [[שמחה]] וטוב לבב, ושלילת ה[[עצבות]]. כמו כן מדובר רבות אודות עבודת ה[[מדות]]. אולם בשונה מתורת ה[[מוסר]] וה[[קבלה]] אין היא מבטלת את ה[[גוף]], או מנתקת את ה[[נשמה]] מן המציאות ה[[גשמיות|גשמית]] אלא מלמדת את ה[[אדם]] להגביר את ה[[צורה]] על ה[[חומר]].

==מאפייני חסידות חב"ד==
===מרכז התנועה===
[[תמונה:חזית_770.jpg|left|thumb|300px|חזית בנין [[770]], מרכז חב"ד העולמי]]
בעיירה [[ליובאוויטש]] התקיימה מרכז תנועת חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי שקבע בו את מושבו, בהמשך התגוררו בעיירה: אדמו"ר הצמח צדק; אדמו"ר המהר"ש; ואדמו"ר הרש"ב.

בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת תרע"ו (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש. סך השנים בהם הייתה ליובאוייטש בירת התנועה הוא 102 שנים.

כיום מרכזה של חסידות חב"ד הוא [[770 | סעוון סעוונטי]] - מרכז חב"ד העולמי (המוכר יותר כ-"[[770]]") בית מדרשו של הרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק.

את 770 לא ניתן להגדיר רק כמקום מסויים. בדור האחרון, הפך מקום זה ל"סמל" לרבבות אלפי חסידים השואבים מהבית הגדול הזה את כל חיותם; להמוני יהודים שהבית הזה משמש להם מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז-רוח; לנבוכים ומחפשי-דרך ש'סעוון סעוונטי', "שבע מאות שבעים", יצק בהם השקפת-עולם ברורה, איתנה ותקיפה. לאלפי-אלפים של לומדי תורה ועובדי ה', שהבית הגדול הזה, והשפע שנובע ממנו, היה להם למגדלור של תורה אמונה והדרכה בעבודת ה'.

הרבי אף ביטא את חשיבות הבניין בהזכירו מספר פעמים ש"770" בגימטריא "[[פרצת]]", ושב[[השגחה פרטית]] הבניין נקרא בפי כל בשם "770" בלשון-הקודש באידית ובאנגלית, הרי בוודאי שלגבינו ישנה חשיבות וקדושה מיוחדת לבית רבינו. ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] גילה הרבי כי המספר 770 בגימטריא "[[בית משיח]]" והודיע כי כשירד בית המקדש השלישי משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור ב "770" ומשם, יחד עם בנין 770, יסע לארץ הקודש לירושלים.

===לדאוג לכל העם===
'''ייחודה של תנועת חב"ד ודרכה הרעיונית, לא להסתגר בד' אמותיה, אלא לדאוג לכל מחסורו של יהודי, באשר הוא, ולהפיץ את משנת החסידות ומעיינותיה - חוצה, לכל מקום'''.

מי שהביא את הפעלתם של החסידים למען כל עם ישראל בכל מדינות פזורותיו לממדים מדהימים, הינו [[אדמו"ר שליט"א]]. הרבי פיתח את מושג ה[[שליחות]] והקים את ה"[[בתי חב"ד]]". במשך עשרות שנות מנהיגותו, שלח הרבי את אלפי תלמידיו לחמש יבשות תבל. הוא "כבש" מדינה אחר מדינה פתח סניפים, בתי כנסת ומוסדות חינוך, בכל עיר ויישוב. במדינות חופשיות מתקיימת הפעילות בחוצות ובפרסום רב, ובמדינות בהם שלט משטר עוין קמו ופעלו מחתרות של שליחיו האמיצים והמסורים של הרבי.

כמעט בכל נקודה נידחת בעולם אפשר למצוא "[[בית חב"ד]]". נכון לשנת [[תש"ע]] פזורים כ-5000 [[שלוחים]] ברחבי העולם. חסידי חב"ד מנהלים בתי ספר יהודיים במדינות רבות בעולם, בראש ובראשונה במדינות ברית המועצות לשעבר.

עבור ילדי ישראל הקים הרבי את תנועת הנוער "[[צבאות השם]]" מטרת הארגון להחדיר בקרב הילדים את המודעות להגברת הצד הטוב שלהם ולמלחמה ברע הקיים בתוכם, וזאת דווקא על ידי החינוך הבלתי פורמלי, בהפיכתם לחיילים המודרכים על ידי מפקדים הקרובים להלך רוחם לפעמים יותר מהמורה וההורה.

הארגון פועל במדינות רבות בעולם כארגון בת של מוסדות [[שליחות | שלוחי]] הרבי, בעולם גדל הארגון מ-5000 ילדים בשנתו הראשונה לכחצי מליון ילדים היום, על חבריו נמנים ילדים מכל גווני הקשת מהחרדים ביותר ועד לכאלו שהקשר שלהם עם היהדות שואף לאפס.

==מנהגים אופייניים==
לחסידות חב"ד מספר מנהגים ייחודיים להלן מספר דוגמאות:
*חסידות חב"ד שמה דגש על תפילה באריכות, תוך התבוננות מעמיקה בגדלותו האינסופית של הבורא, ואפסות האדם. התפילה מלווה לעתים בנגינה חרישית של [[ניגון חב"די]], כדי לעורר את הלב. עם זאת, בשונה מפלגים אחרים בחסידות, הם מקפידים שלא להבליט זאת בתנועות חיצוניות, ומרחיקים זאת מאוד. תפילה באריכות נקראת בעגה החב"דית "תפילה בעבודה", וחסיד הידוע בכך מכונה "[[עובד]]", מאחר וזהו הפן המעשי יותר בתורת חב"ד. עיסוק בהשכלת חב"ד לבד ללא שימת דגש על "עבודה" נחשב לעוון.
*חסידי חב"ד אינם נוהגים [[שינה בסוכה|לישון בסוכה]] במהלך חג הסוכות.
*חסידי חב"ד בדרך כלל סועדים [[סעודה שלישית]] בשבת ללא לחם. זמן זה, לקראת סוף השבת, מכונה "רעוא דרעוין" (רצון הרצונות - זמן אידאלי לבקש ולהתחנן). בזמן זה נהוג לשורר [[ניגונים חב"דיים | ניגונים חסידיים]], ואף להשמיע "[[מאמר חסידות]]" ברבים (מקובל לחזור בעל-פה דווקא).
*[[נשיאי חב"ד | אדמו"רי חב"ד]] חדשו מספר לימודים יומיים:
[[אדמו"ר הריי"צ]] הנהיג את לימוד ה[[חת"ת]] ('''ח'''ומש '''ת'''הילים '''ת'''ניא) היומי, חומש - קטע יומי מפרשת השבוע עם רש"י, תהילים - כפי שנחלק לימי החודש, "[[תניא]]" - יומי כפי שחילקו אדמו"ר הריי"צ.

על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ, כתב [[הרבי]] את "[[היום יום]]" - דבר תורה יומי קצר בהלכה או בחסידות.

הרבי הנהיג את לימוד "[[רמב"ם (תקנה)|הרמב"ם היומי]]" (פרק או שלושה פרקים ליום).

==ראו גם==
*[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד בחסידות חב"ד|*]]
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות|חב"ד]]
[[קטגוריה:ליובאוויטש|*]]

ג' בתמוז

2014-06-13T14:47:29Z

ללה ללה:

{{חודש תמוז}}
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]].

==אירועים ביהדות==
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.

==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]].
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה
.
*[[תשנ"ד]] - [[הרבי]] התכסה מעינינו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] ישנם דעות שונות בכל הקשור לאירועי היום, בשאלה כיצד להגדיר את שהתרחש, וכיצד יש לנהוג בעקבות כך. רוב ה[[חסיד]]ים מאמינים, שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של הרבי כ[[מלך המשיח]]. זאת בשל דבריו של הרבי כי {{מונחון|דורנו|כלומר דורו של הרבי}}{{הערה|ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר [[באתי לגני]] מוזכרים שבעה דורות שהראשון שבהם הוא דורו של [[אדמו"ר הזקן]] והאחרון שבהם הוא דורו של [[הרבי]]}}, {{הערה|בשיחה אחרת של הרבי מובא התייחסות יותר מפורשת לנצחיות חיין של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו - הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה - הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], אלא אדרבה - מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב, בהיותו למעלה מזה), באופן שכשנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא".
(תרגום מספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 294).}} הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"{{הערה|ראו לדוגמה במאמר [[באתי לגני#באתי לגני תשי"א|באתי לגני תשי"א]]}}. בהקשר לכך, מזכירים החסידים את האמור{{הערה|[[רש"י]] בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על [[מלך המשיח]].}}: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].
אך מחוץ לחב"ד וחלק מחסידי חב"ד מתנגדים לפירסומים אלו ומאמינים שהרבי היה אדם קדוש וטהור אך לא היה משיח וגם הרבי עצמו התנגד לפירסומים הללו כפי שאמרו קרוביו
להרחבה ראו את הערך [[פולמוס המשיחיות בחב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}

{{להיום יום|ג'|תמוז}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]

ג' בתמוז

2014-06-13T14:46:38Z

ללה ללה:

{{חודש תמוז}}
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]].

==אירועים ביהדות==
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.

==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]].
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה
.
*[[תשנ"ד]] - [[הרבי]] התכסה מעינינו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] ישנם דעות שונות בכל הקשור לאירועי היום, בשאלה כיצד להגדיר את שהתרחש, וכיצד יש לנהוג בעקבות כך. רוב ה[[חסיד]]ים מאמינים, שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של הרבי כ[[מלך המשיח]]. זאת בשל דבריו של הרבי כי {{מונחון|דורנו|כלומר דורו של הרבי}}{{הערה|ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר [[באתי לגני]] מוזכרים שבעה דורות שהראשון שבהם הוא דורו של [[אדמו"ר הזקן]] והאחרון שבהם הוא דורו של [[הרבי]]}}, {{הערה|בשיחה אחרת של הרבי מובא התייחסות יותר מפורשת לנצחיות חיין של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו - הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה - הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], אלא אדרבה - מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב, בהיותו למעלה מזה), באופן שכשנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא".
(תרגום מספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 294).}} הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"{{הערה|ראו לדוגמה במאמר [[באתי לגני#באתי לגני תשי"א|באתי לגני תשי"א]]}}. בהקשר לכך, מזכירים החסידים את האמור{{הערה|[[רש"י]] בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על [[מלך המשיח]].}}: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].
אך מחוץ לחב"ד וחלק מחסידי חב"ד ובראשם רבי יואל כהן מתנגדים לפירסומים אלו ומאמינים שהרבי היה אדם קדוש וטהור אך לא היה משיח
להרחבה ראו את הערך [[פולמוס המשיחיות בחב"ד]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}

{{להיום יום|ג'|תמוז}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]

יעקב ישראל קנייבסקי

2014-06-13T14:38:09Z

ללה ללה:

{{דמות
|שם=יעקב ישראל קנייבסקי
|כינוי= הסטייפלר
|תמונה=[[תמונה:קנייבסקי.jpg|200px]]
|תיאור=
|תאריך לידה=[[ט' בתמוז]] [[תרנ"ט]]
|מקום לידה= הורנסטייפל, אוקראינה
|תאריך פטירה= [[כ"ג באב]] [[תשמ"ה]]
|מקום פטירה= בני ברק
|מקום פעילות=[[ליטא]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו= קהילות יעקב, קריינא דאיגרתא
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הרב '''יעקב ישראל קנייבסקי''' (מכונה '''הסטייפלר''') ([[ט' בתמוז]] [[תרנ"ט]] - [[כ"ג באב]] [[תשמ"ה]]) כיהן כראש ישיבת נובהרדוק ב[[בני ברק]] וממנהיגי הציבור הליטאי-[[מתנגד]]י ב[[ארץ הקודש]], יחסיו עם [[חסידות חב"ד]] ו[[הרבי]] היו מורכבים.

==ביוגרפיה==

הסטייפלר נולד בעיירה הורון-סטייפלא בשנת [[תרנ"ט]] לאביו ה[[חסיד]] ר' חיים פרץ, חסידו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[מרדכי דב טברסקי (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דב טווערסקי-שניאורסאהן מסטייפלא-טאמשאפל]], שהיה נכדו של [[אדמו"ר האמצעי]] ובנו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]. הוא נקרא ע"ש מייסד השושלת, רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]], בנו של ר' [[מרדכי מטשרנוביל]] וחתנו של [[אדמו"ר האמצעי]], בעל בתו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]]. ר' מרדכי היה הסנדק שלו.<ref>את הערכתו לשורשיו החסידיים ניתן ללמוד מהסיפור הבא: "הרה"ג והרה"ח ר' [[ברוך שמעון שניאורסון]] ראש ישיבת "כוכב מיעקב" טשיבין סיפר בשם בעל ה"קהילות יעקב"' שנקרא על שמו של רי"י: בהיות אבותיו תושבי העיר הורנסטייפל ונמנו על חסידיו שכל היראת שמים שיש לו הוא בגלל שאביו היה לומד עמו בילדותו כל בוקר מתוך הספר "עמק תפלה" [להרי"י מטשערקאס]." (תולדותיהם של צדיקים דף י')</ref>.

בהיותו בן שש נפטר עליו אביו, וכעבור שנתיים, שלחה אותו אמו מרת ברכה קנייבסקי לישיבת נובהרדוק, מישיבות [[תנועת המוסר]] למרות היותו מבית [[חסיד]]י, כיוון שבסביבתם לא הייתה ישיבה חסידית.

הוא גדל ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']] ועד מהרה יצא לו שם של 'עילוי', ומונה על ידי ה'סבא' מנובהרדוק לשמש כראש ישיבה בכמה מסניפי הישיבה. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] גוייס לצבא הקומוניסטי, שם שמר ב[[מסירות נפש]] על ה[[יהדות]]<ref>[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1200 מאמר בנושא מאת החוקר החב"די הרב יהושע מונדשיין ובו מביע תמיהות רבות על סיפורי המסי"נ הללו]</ref>.

בשנת [[תרפ"ה]] פירסם את חיבורו הראשון שעורר רעש בעולם התורני{{הערת שוליים|[[שבועון כפר חב"ד]] גל' 205}} קונטרס חידושי תורה בשם: 'שערי תבונה', בראש ספרו זה הופיעו הסכמות של גדולי חכמי ה[[חסידות]] - הגה"ק רבי [[יחיאל מאיר מאוסטרובצה]] והגה"ח ר' [[מנחם זמבא]], וכן של ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]].

שנה לאחר הוצאת הקונטרס ראה ה[[חזון איש]] את הקונטרס והתפעל ממחברו. כאשר בירר אודות המחבר, הובהר לו כי הינו רווק, ומרוב התפעלות דאג החזו"א לשדך את אחותו עם הרב קנייבסקי.

בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[בני ברק]] שם עמד בראש ישיבת נובהרדוק. שמו נודע כמרביץ תורה וכגאון גדול, והיה ממנהיגי הציבור הליטאי.

נפטר בליל [[שבת קודש]], כ"ג [[מנחם אב]] [[תשמ"ה]].

==אות בספר התורה - תש"ה==
[[תמונה:אות בסת.jpg|left|thumb|250px|שמו של הסטייפלר מופיע ברשימת רוכשי האותיות המוצגת ב[[ספריית חב"ד]].]]

בשנת [[תש"ב]] רכש הסטייפלער שתי אותיות ב[[ספר תורה של משיח]]. אחד לעצמו והשני, ככל הנראה, לרעייתו. שמו הופיע ברשימת הקונים עליה היה אחראי ב[[ארץ הקודש]], הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]. כיום מוצג הדף עם שם הסטייפלער ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

=="הסטייפלר ירא שמיים, ויש ליצור עמו קשר"==

בטרם צאתו של הרב [[אוריאל צימר]] לארץ הקודש בראשית קיץ [[תשט"ז]] הטיל עליו [[הרבי]] ב[[יחידות]] בת כמה שעות שורה של הוראות לביצוע באה"ק, רובן בהקשר ל[[הפצת המעיינות]] ב[[הציבור החרדי]]. בין השאר אמר לו הרבי "יש ל[[חזון איש]] גיס (הסטייפלר) שאומרים עליו שהוא [[יראת שמים|ירא שמים]] וכדאי לסור אליו להשפיע עליו ללמוד [[חסידות]]". הביקור לא יצא אל הפועל מסיבות צדדיות<ref>עדות מקורבו של הרב צימר, הרב [[טוביה בלוי]], [[פרד"ס חב"ד]] גליון 14 עמ' 165 בהערה.</ref>.

==אות בספר התורה של משיח - תש"ל==

גם בשנת [[תש"ל]] קנה הסטייפלר אות ב[[ספר תורה של משיח]].

היה זה בחודש [[שבט]]. על מנת לסיים את הספר, יצאו ה[[תמימים]] לזכות [[יהודי]]ם בקניית אותיות. ב[[בני ברק]] החתימו התמימים [[קלונימוס קופצ'יק]] ו[[אליהו אריה פרידמן]]. הם סבבו בין בתי כנסת וגדולי תורה.

כשעברו ליד בית הסטייפלר ברח' רשב"ם, הציע פרידמן להיכנס אליו. עקב ידיעה שהתפרסמה בימים ההם שראש ישיבה בפוניבז' טען כי עניין הס"ת שייך ל[[עבודה זרה]], והלה היה מידידיו הטובים ביותר של הסטייפלר חשש קופצ'יק שגם הסטייפלר מחזיק בדעותיו, אמנם פרידמן התעקש, והם עלו, דפקו בדלת. הרבנית פתחה את הדלת, והם נכנסו לסלון.

הסטייפלר היה כבד שמיעה והפניה אליו נעשתה בכתב. הוא סימן להם בשאלה: "מה רצונם?" והם כתבו לו על דף נייר: "היות ומסיימים ס"ת של משיח ברצוננו לזכות אותו באות" הוא ענה שאין ברצונו להשתתף, כי ידוע על מספר פעמים שגדולי ישראל דיברו על הקץ וקם כנגדם גדול בישראל ונשבע שמשיח לא יבוא באותו קץ, והנימוק לשבועה היה, כי אם ח"ו יגיע התאריך ומשיח לא יבוא ח"ו, שלא תיגרם חלישות באמונה כי יתלו את אי-ביאת המשיח בכך שהצדיק נשבע שלא יבוא".

הם ענו לו בכתב: "כאן לא מדובר בתאריך שיתגלה המשיח - אלא בתאריך שבו עומדים לסיים את כתיבת ספר-התורה שאיתו יצאו לקראת המשיח, אלא שהליצנים שברחוב אומרים שהכוונה לקץ".

הסטייפלר נעמד על רגליו ואמר: "אתם [[חסיד]]ים של [[הרבי]] שלכם ואתם חייבים לשמוע בקולו ואם הרבי הוא ה[[משיח]] גם אני ארוץ אחריו, אבל בגלל הסיבה שאמרתי קודם, אני לא משתתף". השניים איחלו לו ערב טוב ופנו לצאת מהבית.

כאשר יצאו לחדר המדרגות יצא אחריהם הסטייפלר ואמר: "כתיבת ס"ת היא מצווה חשובה מאוד, ובמיוחד ס"ת שמשתתפים בו כל כך הרבה יהודים, ולכן אני מבקש מאתנו שתזכו לי בפרוטה משלכם". המטבע הובא לסטייפלר, ושמו נוסף לרשימה<ref>עדות הרב קופצ'יק, שליחו של [[הרבי מלך המשיח]] ב[[חדרה]].</ref>.

במקום אחר<ref>[[שבועון כפר חב"ד]] גליון מס' 205.</ref> מסופר, כי בהזדמנות זו נעמד על רגליו לכבודו של [[הרבי]].

==למען 'מיהו יהודי'==

בזמן המאבק על [[מיהו יהודי]] חתם הסטייפלר, יחד עם מאות גדולי תורה, על כרוז למען המאבק<ref>קובץ 'בית מנחם' עמ' 16.</ref>.

==עמידה בפרץ נגד המלחמה בחסידות==
[[תמונה:מחאת המנגדים.jpg|left|thumb|250px|מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם הסטייפלער]]
בימים הסוערים כשרב מסוים בציבור הליטאי וראשי הציבור הליטאי, באמצעות העיתון 'יתד נאמן' אשר התייסד על ידי ראש ישיבת פונוביז' והסטייפלער, נלחמו ב[[חסידות]] וב[[רבי]], הרב [[טוביה בלוי]] עמד כנגדם והחזיר מלחמה שערה.

לאחר שנים העיד הרב בלוי: "מחרחרי הריב ניסו לנצל את שמו למלחמה ב[[חסידות]] אך הוא נשאר נאמן לחסידות וברוב המקרים אף סיכל את מזימותיהם בעמדו בתוקף על סירובו להצטרף למעשים אלו".

פעם אחת חרג ממנהגו וחתם יחד עם ראש ישיבת פוניבז' על כרוז נגד [[תהלוכת ל"ג בעומר]] - בשנת [[תש"מ]]. עם זאת, יש מבני משפחתו<ref>נכדו הרב ברים.</ref> הטוענים כי קריאה זו לא הייתה על דעתו.

==עם הגרא"ח נאה==

בתקופת הפולמוס ההלכתי בין גיסו, [[החזון איש]], לבין הגאון הרב [[אברהם חיים נאה]], תקף הסטייפלער את דברי הרב נאה בכדי להגן על שיעורי גיסו ואף הוציא לאור מספר קונטרסים לתקוף את שיעורים אלו. במסגרת הפולמוס אף הוציא הסטייפלער קונטרס" שיעורין של תורה".
כמו כן התנגד הסטייפלר לתקנת ה[[מקווה]] [[בור על גבי בור]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערת שוליים|הרב [[לוי יצחק הלפרין]], ראש [[המכון המדעי-טכנולוגי להלכה]] מספר כי בנו, ר' חיים תומך בתקנה}}.

==עם החסיד ר' זלמן לייב אסטולין==

הגאון ה[[חסיד]] ר' [[זלמן לייב אסטולין]] היה מתפלל תקופה מסוימת בבית הכנסת של הסטייפלער. בתקופה זו, נוכח הסטייפלער לעמוד על גדולתו בתורה, והיה מחבבו ומקרבו ביותר. לא פעם היה ניגש אליו אחר התפילה לדבר עימו בלימוד. בכלל, כשהיה ר' זלמן לייב ניגש אל הסטייפלער, היה האחרון נעמד לכבודו, והיו מתווכחים מי ישב ראשון. כך כיבדו זה את זה, והיו משוחחים בקביעות בדברי תורה. מכרי הרב קנייבסקי מספרים שהסטייפלער נהנה מאוד מחברתו, וביניהם נוצרה קביעות בלימוד. מדי כמה ימים היו מעלים סוגיות שונות שהיו דנים בהן בלהט.

אף את בר-המצוה של בנו דוד-אליהו, כיבד הסטייפעלער בנוכחותו, ואף העניק לחתן הבר-מצווה דורון דרשה<ref>ספר [[גאון וחסיד]].</ref>.

=='המותר בפיך'==

בספרו 'קריינא דאיגרתא' מקשה הסטייפלער על שיטת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו<ref>http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799</ref> כי בנו, הגאון ר' [[חיים קנייבסקי]] קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו<ref>http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=673</ref>.

==ציפיה לביאת המשיח==

הסטייפלר ציפה כל ימיו לביאת המשיח, מלבד קניית האות ב[[ספר תורה של משיח]], התבטא מספר פעמים: "אנו קרובים מאד לביאת המשיח". בנו ר' [[חיים קנייבסקי]] אף התבטא כי "לאבא היה מעיל מיוחד לביאת משיח"<REF>ראה: [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53556 יוזמה חדשה: עשיית מנוי לקרבן פסח], [[חב"ד אינפו]].</REF>.

==לוחות הברית==

בשנת [[תשמ"א]] יצא [[הרבי]] בקריאה לשינוי ציורי [[לוחות הברית]] מעגולות למרובעות, על יסוד ה[[גמרא]] ב[[מסכת בבא בתרא]] ועוד. הסטייפלר נשאל על הדבר, והשיב שהרבי צודק ובבית מדרשו 'לדרמן' שינו את הלוחות למרובעות<ref> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=2247 חב"ד אינפו]</ref>. עמיתו, מראשי ישיבת פוניבז' כתב לר' [[יחזקאל סופר]] כי לדעתו הלוחות צריכות להיות עגולות, אבל עקב הוראת הסטייפלר גם הוא תומך בתיקון ציורי הלוחות{{הערת שוליים|המכתב נדפס בחוברת 'על חטא העיגול' מהדורת [[תש"ע]].}}.

==ספריו==

*שערי תבונה

*קריינא דאגרתא

*קהילות יעקב

==משפחתו==

*בנו הגאון ר' חיים קנייבסקי.

*בתו הרבנית יוספה ברזם{{הערת שוליים|תלמידתו של ה[[משפיע]] הרה"ח ר' [[נחום גולדשמיד]] ע"ה}}.

*בתו הרבנית אהובה ברמן.

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:רבני ליטא|קנייבסקי יעקב ישראל]]

יעקב ישראל קנייבסקי

2014-06-13T14:36:25Z

ללה ללה:

{{דמות
|שם=יעקב ישראל קנייבסקי
|כינוי= הסטייפלר
|תמונה=[[תמונה:קנייבסקי.jpg|200px]]
|תיאור=
|תאריך לידה=[[ט' בתמוז]] [[תרנ"ט]]
|מקום לידה= הורנסטייפל, אוקראינה
|תאריך פטירה= [[כ"ג באב]] [[תשמ"ה]]
|מקום פטירה= בני ברק
|מקום פעילות=[[ליטא]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו= קהילות יעקב, קריינא דאיגרתא
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הרב '''יעקב ישראל קנייבסקי''' (מכונה '''הסטייפלר''') ([[ט' בתמוז]] [[תרנ"ט]] - [[כ"ג באב]] [[תשמ"ה]]) כיהן כראש ישיבת נובהרדוק ב[[בני ברק]] וממנהיגי הציבור הליטאי-[[מתנגד]]י ב[[ארץ הקודש]], יחסיו עם [[חסידות חב"ד]] ו[[הרבי]] היו מורכבים.

==ביוגרפיה==

הסטייפלר נולד בעיירה הורון-סטייפלא בשנת [[תרנ"ט]] לאביו ה[[חסיד]] ר' חיים פרץ, חסידו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[מרדכי דב טברסקי (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דב טווערסקי-שניאורסאהן מסטייפלא-טאמשאפל]], שהיה נכדו של [[אדמו"ר האמצעי]] ובנו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]. הוא נקרא ע"ש מייסד השושלת, רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]], בנו של ר' [[מרדכי מטשרנוביל]] וחתנו של [[אדמו"ר האמצעי]], בעל בתו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]]. ר' מרדכי היה הסנדק שלו.<ref>את הערכתו לשורשיו החסידיים ניתן ללמוד מהסיפור הבא: "הרה"ג והרה"ח ר' [[ברוך שמעון שניאורסון]] ראש ישיבת "כוכב מיעקב" טשיבין סיפר בשם בעל ה"קהילות יעקב"' שנקרא על שמו של רי"י: בהיות אבותיו תושבי העיר הורנסטייפל ונמנו על חסידיו שכל היראת שמים שיש לו הוא בגלל שאביו היה לומד עמו בילדותו כל בוקר מתוך הספר "עמק תפלה" [להרי"י מטשערקאס]." (תולדותיהם של צדיקים דף י')</ref>.

בהיותו בן שש נפטר עליו אביו, וכעבור שנתיים, שלחה אותו אמו מרת ברכה קנייבסקי לישיבת נובהרדוק, מישיבות [[תנועת המוסר]] למרות היותו מבית [[חסיד]]י, כיוון שבסביבתם לא הייתה ישיבה חסידית.

הוא גדל ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']] ועד מהרה יצא לו שם של 'עילוי', ומונה על ידי ה'סבא' מנובהרדוק לשמש כראש ישיבה בכמה מסניפי הישיבה. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] גוייס לצבא הקומוניסטי, שם שמר ב[[מסירות נפש]] על ה[[יהדות]]<ref>[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1200 מאמר בנושא מאת החוקר החב"די הרב יהושע מונדשיין ובו מביע תמיהות רבות על סיפורי המסי"נ הללו]</ref>.

בשנת [[תרפ"ה]] פירסם את חיבורו הראשון שעורר רעש בעולם התורני{{הערת שוליים|[[שבועון כפר חב"ד]] גל' 205}} קונטרס חידושי תורה בשם: 'שערי תבונה', בראש ספרו זה הופיעו הסכמות של גדולי חכמי ה[[חסידות]] - הגה"ק רבי [[יחיאל מאיר מאוסטרובצה]] והגה"ח ר' [[מנחם זמבא]], וכן של ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]].

שנה לאחר הוצאת הקונטרס ראה ה[[חזון איש]] את הקונטרס והתפעל ממחברו. כאשר בירר אודות המחבר, הובהר לו כי הינו רווק, ומרוב התפעלות דאג החזו"א לשדך את אחותו עם הרב קנייבסקי.

בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[בני ברק]] שם עמד בראש ישיבת נובהרדוק. שמו נודע כמרביץ תורה וכגאון גדול, והיה ממנהיגי הציבור הליטאי.

נפטר בליל [[שבת קודש]], כ"ג [[מנחם אב]] [[תשמ"ה]].

==אות בספר התורה - תש"ה==
[[תמונה:אות בסת.jpg|left|thumb|250px|שמו של הסטייפלר מופיע ברשימת רוכשי האותיות המוצגת ב[[ספריית חב"ד]].]]

בשנת [[תש"ב]] רכש הסטייפלער שתי אותיות ב[[ספר תורה של משיח]]. אחד לעצמו והשני, ככל הנראה, לרעייתו. שמו הופיע ברשימת הקונים עליה היה אחראי ב[[ארץ הקודש]], הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]. כיום מוצג הדף עם שם הסטייפלער ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

=="הסטייפלר ירא שמיים, ויש ליצור עמו קשר"==

בטרם צאתו של הרב [[אוריאל צימר]] לארץ הקודש בראשית קיץ [[תשט"ז]] הטיל עליו [[הרבי]] ב[[יחידות]] בת כמה שעות שורה של הוראות לביצוע באה"ק, רובן בהקשר ל[[הפצת המעיינות]] ב[[הציבור החרדי]]. בין השאר אמר לו הרבי "יש ל[[חזון איש]] גיס (הסטייפלר) שאומרים עליו שהוא [[יראת שמים|ירא שמים]] וכדאי לסור אליו להשפיע עליו ללמוד [[חסידות]]". הביקור לא יצא אל הפועל מסיבות צדדיות<ref>עדות מקורבו של הרב צימר, הרב [[טוביה בלוי]], [[פרד"ס חב"ד]] גליון 14 עמ' 165 בהערה.</ref>.

==אות בספר התורה של משיח - תש"ל==

גם בשנת [[תש"ל]] קנה הסטייפלר אות ב[[ספר תורה של משיח]].

היה זה בחודש [[שבט]]. על מנת לסיים את הספר, יצאו ה[[תמימים]] לזכות [[יהודי]]ם בקניית אותיות. ב[[בני ברק]] החתימו התמימים [[קלונימוס קופצ'יק]] ו[[אליהו אריה פרידמן]]. הם סבבו בין בתי כנסת וגדולי תורה.

כשעברו ליד בית הסטייפלר ברח' רשב"ם, הציע פרידמן להיכנס אליו. עקב ידיעה שהתפרסמה בימים ההם שראש ישיבה בפוניבז' טען כי עניין הס"ת שייך ל[[עבודה זרה]], והלה היה מידידיו הטובים ביותר של הסטייפלר חשש קופצ'יק שגם הסטייפלר מחזיק בדעותיו, אמנם פרידמן התעקש, והם עלו, דפקו בדלת. הרבנית פתחה את הדלת, והם נכנסו לסלון.

הסטייפלר היה כבד שמיעה והפניה אליו נעשתה בכתב. הוא סימן להם בשאלה: "מה רצונם?" והם כתבו לו על דף נייר: "היות ומסיימים ס"ת של משיח ברצוננו לזכות אותו באות" הוא ענה שאין ברצונו להשתתף, כי ידוע על מספר פעמים שגדולי ישראל דיברו על הקץ וקם כנגדם גדול בישראל ונשבע שמשיח לא יבוא באותו קץ, והנימוק לשבועה היה, כי אם ח"ו יגיע התאריך ומשיח לא יבוא ח"ו, שלא תיגרם חלישות באמונה כי יתלו את אי-ביאת המשיח בכך שהצדיק נשבע שלא יבוא".

הם ענו לו בכתב: "כאן לא מדובר בתאריך שיתגלה המשיח - אלא בתאריך שבו עומדים לסיים את כתיבת ספר-התורה שאיתו יצאו לקראת המשיח, אלא שהליצנים שברחוב אומרים שהכוונה לקץ".

הסטייפלר נעמד על רגליו ואמר: "אתם [[חסיד]]ים של [[הרבי]] שלכם ואתם חייבים לשמוע בקולו ואם הרבי הוא ה[[משיח]] גם אני ארוץ אחריו, אבל בגלל הסיבה שאמרתי קודם, אני לא משתתף". השניים איחלו לו ערב טוב ופנו לצאת מהבית.

כאשר יצאו לחדר המדרגות יצא אחריהם הסטייפלר ואמר: "כתיבת ס"ת היא מצווה חשובה מאוד, ובמיוחד ס"ת שמשתתפים בו כל כך הרבה יהודים, ולכן אני מבקש מאתנו שתזכו לי בפרוטה משלכם". המטבע הובא לסטייפלר, ושמו נוסף לרשימה<ref>עדות הרב קופצ'יק, שליחו של [[הרבי מלך המשיח]] ב[[חדרה]].</ref>.

במקום אחר<ref>[[שבועון כפר חב"ד]] גליון מס' 205.</ref> מסופר, כי בהזדמנות זו נעמד על רגליו לכבודו של [[הרבי]].

==למען 'מיהו יהודי'==

בזמן המאבק על [[מיהו יהודי]] חתם הסטייפלר, יחד עם מאות גדולי תורה, על כרוז למען המאבק<ref>קובץ 'בית מנחם' עמ' 16.</ref>.

==עמידה בפרץ נגד המלחמה בחסידות==
[[תמונה:מחאת המנגדים.jpg|left|thumb|250px|מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם הסטייפלער]]
בימים הסוערים כשרב מסוים בציבור הליטאי וראשי הציבור הליטאי, באמצעות העיתון 'יתד נאמן' אשר התייסד על ידי ראש ישיבת פונוביז' והסטייפלער, נלחמו ב[[חסידות]] וב[[רבי]], הרב [[טוביה בלוי]] עמד כנגדם והחזיר מלחמה שערה.

לאחר שנים העיד הרב בלוי: "מחרחרי הריב ניסו לנצל את שמו למלחמה ב[[חסידות]] אך הוא נשאר נאמן לחסידות וברוב המקרים אף סיכל את מזימותיהם בעמדו בתוקף על סירובו להצטרף למעשים אלו".

פעם אחת חרג ממנהגו וחתם יחד עם ראש ישיבת פוניבז' על כרוז נגד [[תהלוכת ל"ג בעומר]] - בשנת [[תש"מ]]. עם זאת, יש מבני משפחתו<ref>נכדו הרב ברים.</ref> הטוענים כי קריאה זו לא הייתה על דעתו.

==עם הגרא"ח נאה==

בתקופת הפולמוס ההלכתי בין גיסו, [[החזון איש]], לבין הגאון הרב [[אברהם חיים נאה]], תקף הסטייפלער את דברי הרב נאה בכדי להגן על שיעורי גיסו ואף הוציא לאור מספר קונטרסים לתקוף את שיעורים אלו. במסגרת הפולמוס אף הוציא הסטייפלער קונטרס" שיעורי תורה".
כמו כן התנגד הסטייפלר לתקנת ה[[מקווה]] [[בור על גבי בור]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערת שוליים|הרב [[לוי יצחק הלפרין]], ראש [[המכון המדעי-טכנולוגי להלכה]] מספר כי בנו, ר' חיים תומך בתקנה}}.

==עם החסיד ר' זלמן לייב אסטולין==

הגאון ה[[חסיד]] ר' [[זלמן לייב אסטולין]] היה מתפלל תקופה מסוימת בבית הכנסת של הסטייפלער. בתקופה זו, נוכח הסטייפלער לעמוד על גדולתו בתורה, והיה מחבבו ומקרבו ביותר. לא פעם היה ניגש אליו אחר התפילה לדבר עימו בלימוד. בכלל, כשהיה ר' זלמן לייב ניגש אל הסטייפלער, היה האחרון נעמד לכבודו, והיו מתווכחים מי ישב ראשון. כך כיבדו זה את זה, והיו משוחחים בקביעות בדברי תורה. מכרי הרב קנייבסקי מספרים שהסטייפלער נהנה מאוד מחברתו, וביניהם נוצרה קביעות בלימוד. מדי כמה ימים היו מעלים סוגיות שונות שהיו דנים בהן בלהט.

אף את בר-המצוה של בנו דוד-אליהו, כיבד הסטייפעלער בנוכחותו, ואף העניק לחתן הבר-מצווה דורון דרשה<ref>ספר [[גאון וחסיד]].</ref>.

=='המותר בפיך'==

בספרו 'קריינא דאיגרתא' מקשה הסטייפלער על שיטת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו<ref>http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799</ref> כי בנו, הגאון ר' [[חיים קנייבסקי]] קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו<ref>http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=673</ref>.

==ציפיה לביאת המשיח==

הסטייפלר ציפה כל ימיו לביאת המשיח, מלבד קניית האות ב[[ספר תורה של משיח]], התבטא מספר פעמים: "אנו קרובים מאד לביאת המשיח". בנו ר' [[חיים קנייבסקי]] אף התבטא כי "לאבא היה מעיל מיוחד לביאת משיח"<REF>ראה: [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53556 יוזמה חדשה: עשיית מנוי לקרבן פסח], [[חב"ד אינפו]].</REF>.

==לוחות הברית==

בשנת [[תשמ"א]] יצא [[הרבי]] בקריאה לשינוי ציורי [[לוחות הברית]] מעגולות למרובעות, על יסוד ה[[גמרא]] ב[[מסכת בבא בתרא]] ועוד. הסטייפלר נשאל על הדבר, והשיב שהרבי צודק ובבית מדרשו 'לדרמן' שינו את הלוחות למרובעות<ref> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=2247 חב"ד אינפו]</ref>. עמיתו, מראשי ישיבת פוניבז' כתב לר' [[יחזקאל סופר]] כי לדעתו הלוחות צריכות להיות עגולות, אבל עקב הוראת הסטייפלר גם הוא תומך בתיקון ציורי הלוחות{{הערת שוליים|המכתב נדפס בחוברת 'על חטא העיגול' מהדורת [[תש"ע]].}}.

==ספריו==

*שערי תבונה

*קריינא דאגרתא

*קהילות יעקב

==משפחתו==

*בנו הגאון ר' חיים קנייבסקי.

*בתו הרבנית יוספה ברזם{{הערת שוליים|תלמידתו של ה[[משפיע]] הרה"ח ר' [[נחום גולדשמיד]] ע"ה}}.

*בתו הרבנית אהובה ברמן.

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:רבני ליטא|קנייבסקי יעקב ישראל]]

יעקב ישראל קנייבסקי

2014-06-13T14:35:51Z

ללה ללה:

{{דמות
|שם=יעקב ישראל קנייבסקי
|כינוי= הסטייפלר
|תמונה=[[תמונה:קנייבסקי.jpg|200px]]
|תיאור=
|תאריך לידה=[[ט' בתמוז]] [[תרנ"ט]]
|מקום לידה= הורנסטייפל, אוקראינה
|תאריך פטירה= [[כ"ג באב]] [[תשמ"ה]]
|מקום פטירה= בני ברק
|מקום פעילות=[[ליטא]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו= קהילות יעקב, קריינא דאיגרתא
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הרב '''יעקב ישראל קנייבסקי''' (מכונה '''הסטייפלר''') ([[ט' בתמוז]] [[תרנ"ט]] - [[כ"ג באב]] [[תשמ"ה]]) כיהן כראש ישיבת נובהרדוק ב[[בני ברק]] וממנהיגי הציבור הליטאי-[[מתנגד]]י ב[[ארץ הקודש]], יחסיו עם [[חסידות חב"ד]] ו[[הרבי]] היו מורכבים.

==ביוגרפיה==

הסטייפלר נולד בעיירה הורון-סטייפלא בשנת [[תרנ"ט]] לאביו ה[[חסיד]] ר' חיים פרץ, חסידו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[מרדכי דב טברסקי (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דב טווערסקי-שניאורסאהן מסטייפלא-טאמשאפל]], שהיה נכדו של [[אדמו"ר האמצעי]] ובנו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]. הוא נקרא ע"ש מייסד השושלת, רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]], בנו של ר' [[מרדכי מטשרנוביל]] וחתנו של [[אדמו"ר האמצעי]], בעל בתו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]]. ר' מרדכי היה הסנדק שלו.<ref>את הערכתו לשורשיו החסידיים ניתן ללמוד מהסיפור הבא: "הרה"ג והרה"ח ר' [[ברוך שמעון שניאורסון]] ראש ישיבת "כוכב מיעקב" טשיבין סיפר בשם בעל ה"קהילות יעקב"' שנקרא על שמו של רי"י: בהיות אבותיו תושבי העיר הורנסטייפל ונמנו על חסידיו שכל היראת שמים שיש לו הוא בגלל שאביו היה לומד עמו בילדותו כל בוקר מתוך הספר "עמק תפלה" [להרי"י מטשערקאס]." (תולדותיהם של צדיקים דף י')</ref>.

בהיותו בן שש נפטר עליו אביו, וכעבור שנתיים, שלחה אותו אמו מרת ברכה קנייבסקי לישיבת נובהרדוק, מישיבות [[תנועת המוסר]] למרות היותו מבית [[חסיד]]י, כיוון שבסביבתם לא הייתה ישיבה חסידית.

הוא גדל ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']] ועד מהרה יצא לו שם של 'עילוי', ומונה על ידי ה'סבא' מנובהרדוק לשמש כראש ישיבה בכמה מסניפי הישיבה. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] גוייס לצבא הקומוניסטי, שם שמר ב[[מסירות נפש]] על ה[[יהדות]]<ref>[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1200 מאמר בנושא מאת החוקר החב"די הרב יהושע מונדשיין ובו מביע תמיהות רבות על סיפורי המסי"נ הללו]</ref>.

בשנת [[תרפ"ה]] פירסם את חיבורו הראשון שעורר רעש בעולם התורני{{הערת שוליים|[[שבועון כפר חב"ד]] גל' 205}} קונטרס חידושי תורה בשם: 'שערי תבונה', בראש ספרו זה הופיעו הסכמות של גדולי חכמי ה[[חסידות]] - הגה"ק רבי [[יחיאל מאיר מאוסטרובצה]] והגה"ח ר' [[מנחם זמבא]], וכן של ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]].

שנה לאחר הוצאת הקונטרס ראה ה[[חזון איש]] את הקונטרס והתפעל ממחברו. כאשר בירר אודות המחבר, הובהר לו כי הינו רווק, ומרוב התפעלות דאג החזו"א לשדך את אחותו עם הרב קנייבסקי.

בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[בני ברק]] שם עמד בראש ישיבת נובהרדוק. שמו נודע כמרביץ תורה וכגאון גדול, והיה ממנהיגי הציבור הליטאי.

נפטר בליל [[שבת קודש]], כ"ג [[מנחם אב]] [[תשמ"ה]].

==אות בספר התורה - תש"ה==
[[תמונה:אות בסת.jpg|left|thumb|250px|שמו של הסטייפלר מופיע ברשימת רוכשי האותיות המוצגת ב[[ספריית חב"ד]].]]

בשנת [[תש"ב]] רכש הסטייפלער שתי אותיות ב[[ספר תורה של משיח]]. אחד לעצמו והשני, ככל הנראה, לרעייתו. שמו הופיע ברשימת הקונים עליה היה אחראי ב[[ארץ הקודש]], הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]. כיום מוצג הדף עם שם הסטייפלער ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

=="הסטייפלר ירא שמיים, ויש ליצור עמו קשר"==

בטרם צאתו של הרב [[אוריאל צימר]] לארץ הקודש בראשית קיץ [[תשט"ז]] הטיל עליו [[הרבי]] ב[[יחידות]] בת כמה שעות שורה של הוראות לביצוע באה"ק, רובן בהקשר ל[[הפצת המעיינות]] ב[[הציבור החרדי]]. בין השאר אמר לו הרבי "יש ל[[חזון איש]] גיס (הסטייפלר) שאומרים עליו שהוא [[יראת שמים|ירא שמים]] וכדאי לסור אליו להשפיע עליו ללמוד [[חסידות]]". הביקור לא יצא אל הפועל מסיבות צדדיות<ref>עדות מקורבו של הרב צימר, הרב [[טוביה בלוי]], [[פרד"ס חב"ד]] גליון 14 עמ' 165 בהערה.</ref>.

==אות בספר התורה של משיח - תש"ל==

גם בשנת [[תש"ל]] קנה הסטייפלר אות ב[[ספר תורה של משיח]].

היה זה בחודש [[שבט]]. על מנת לסיים את הספר, יצאו ה[[תמימים]] לזכות [[יהודי]]ם בקניית אותיות. ב[[בני ברק]] החתימו התמימים [[קלונימוס קופצ'יק]] ו[[אליהו אריה פרידמן]]. הם סבבו בין בתי כנסת וגדולי תורה.

כשעברו ליד בית הסטייפלר ברח' רשב"ם, הציע פרידמן להיכנס אליו. עקב ידיעה שהתפרסמה בימים ההם שראש ישיבה בפוניבז' טען כי עניין הס"ת שייך ל[[עבודה זרה]], והלה היה מידידיו הטובים ביותר של הסטייפלר חשש קופצ'יק שגם הסטייפלר מחזיק בדעותיו, אמנם פרידמן התעקש, והם עלו, דפקו בדלת. הרבנית פתחה את הדלת, והם נכנסו לסלון.

הסטייפלר היה כבד שמיעה והפניה אליו נעשתה בכתב. הוא סימן להם בשאלה: "מה רצונם?" והם כתבו לו על דף נייר: "היות ומסיימים ס"ת של משיח ברצוננו לזכות אותו באות" הוא ענה שאין ברצונו להשתתף, כי ידוע על מספר פעמים שגדולי ישראל דיברו על הקץ וקם כנגדם גדול בישראל ונשבע שמשיח לא יבוא באותו קץ, והנימוק לשבועה היה, כי אם ח"ו יגיע התאריך ומשיח לא יבוא ח"ו, שלא תיגרם חלישות באמונה כי יתלו את אי-ביאת המשיח בכך שהצדיק נשבע שלא יבוא".

הם ענו לו בכתב: "כאן לא מדובר בתאריך שיתגלה המשיח - אלא בתאריך שבו עומדים לסיים את כתיבת ספר-התורה שאיתו יצאו לקראת המשיח, אלא שהליצנים שברחוב אומרים שהכוונה לקץ".

הסטייפלר נעמד על רגליו ואמר: "אתם [[חסיד]]ים של [[הרבי]] שלכם ואתם חייבים לשמוע בקולו ואם הרבי הוא ה[[משיח]] גם אני ארוץ אחריו, אבל בגלל הסיבה שאמרתי קודם, אני לא משתתף". השניים איחלו לו ערב טוב ופנו לצאת מהבית.

כאשר יצאו לחדר המדרגות יצא אחריהם הסטייפלר ואמר: "כתיבת ס"ת היא מצווה חשובה מאוד, ובמיוחד ס"ת שמשתתפים בו כל כך הרבה יהודים, ולכן אני מבקש מאתנו שתזכו לי בפרוטה משלכם". המטבע הובא לסטייפלר, ושמו נוסף לרשימה<ref>עדות הרב קופצ'יק, שליחו של [[הרבי מלך המשיח]] ב[[חדרה]].</ref>.

במקום אחר<ref>[[שבועון כפר חב"ד]] גליון מס' 205.</ref> מסופר, כי בהזדמנות זו נעמד על רגליו לכבודו של [[הרבי]].

==למען 'מיהו יהודי'==

בזמן המאבק על [[מיהו יהודי]] חתם הסטייפלר, יחד עם מאות גדולי תורה, על כרוז למען המאבק<ref>קובץ 'בית מנחם' עמ' 16.</ref>.

==עמידה בפרץ נגד המלחמה בחסידות==
[[תמונה:מחאת המנגדים.jpg|left|thumb|250px|מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם הסטייפלער]]
בימים הסוערים כשרב מסוים בציבור הליטאי וראשי הציבור הליטאי, באמצעות העיתון 'יתד נאמן' אשר התייסד על ידי ראש ישיבת פונוביז' והסטייפלער, נלחמו ב[[חסידות]] וב[[רבי]], הרב [[טוביה בלוי]] עמד כנגדם והחזיר מלחמה שערה.

לאחר שנים העיד הרב בלוי: "מחרחרי הריב ניסו לנצל את שמו למלחמה ב[[חסידות]] אך הוא נשאר נאמן לחסידות וברוב המקרים אף סיכל את מזימותיהם בעמדו בתוקף על סירובו להצטרף למעשים אלו".

פעם אחת חרג ממנהגו וחתם יחד עם ראש ישיבת פוניבז' על כרוז נגד [[תהלוכת ל"ג בעומר]] - בשנת [[תש"מ]]. עם זאת, יש מבני משפחתו<ref>נכדו הרב ברים.</ref> הטוענים כי קריאה זו לא הייתה על דעתו.

==עם הגרא"ח נאה==

בתקופת הפולמוס ההלכתי בין גיסו, [[החזון איש]], לבין הגאון הרב [[אברהם חיים נאה]], תקף הסטייפלער את דברי הרב נאה בכדי להגן על שיעורי גיסו ואף הוציא לאור מספר קונטרסים לתקוף את שיעורים אלו. במסגרת הפולמוס אף הוציא הסטייפלער קונטרס בשם "שיעורין דאורייתא" ובו ציטוטים מסולפים מהספר "שיעורי תורה" של ר חיים נאה.
כמו כן התנגד הסטייפלר לתקנת ה[[מקווה]] [[בור על גבי בור]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערת שוליים|הרב [[לוי יצחק הלפרין]], ראש [[המכון המדעי-טכנולוגי להלכה]] מספר כי בנו, ר' חיים תומך בתקנה}}.

==עם החסיד ר' זלמן לייב אסטולין==

הגאון ה[[חסיד]] ר' [[זלמן לייב אסטולין]] היה מתפלל תקופה מסוימת בבית הכנסת של הסטייפלער. בתקופה זו, נוכח הסטייפלער לעמוד על גדולתו בתורה, והיה מחבבו ומקרבו ביותר. לא פעם היה ניגש אליו אחר התפילה לדבר עימו בלימוד. בכלל, כשהיה ר' זלמן לייב ניגש אל הסטייפלער, היה האחרון נעמד לכבודו, והיו מתווכחים מי ישב ראשון. כך כיבדו זה את זה, והיו משוחחים בקביעות בדברי תורה. מכרי הרב קנייבסקי מספרים שהסטייפלער נהנה מאוד מחברתו, וביניהם נוצרה קביעות בלימוד. מדי כמה ימים היו מעלים סוגיות שונות שהיו דנים בהן בלהט.

אף את בר-המצוה של בנו דוד-אליהו, כיבד הסטייפעלער בנוכחותו, ואף העניק לחתן הבר-מצווה דורון דרשה<ref>ספר [[גאון וחסיד]].</ref>.

=='המותר בפיך'==

בספרו 'קריינא דאיגרתא' מקשה הסטייפלער על שיטת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ח]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו<ref>http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799</ref> כי בנו, הגאון ר' [[חיים קנייבסקי]] קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו<ref>http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=673</ref>.

==ציפיה לביאת המשיח==

הסטייפלר ציפה כל ימיו לביאת המשיח, מלבד קניית האות ב[[ספר תורה של משיח]], התבטא מספר פעמים: "אנו קרובים מאד לביאת המשיח". בנו ר' [[חיים קנייבסקי]] אף התבטא כי "לאבא היה מעיל מיוחד לביאת משיח"<REF>ראה: [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53556 יוזמה חדשה: עשיית מנוי לקרבן פסח], [[חב"ד אינפו]].</REF>.

==לוחות הברית==

בשנת [[תשמ"א]] יצא [[הרבי]] בקריאה לשינוי ציורי [[לוחות הברית]] מעגולות למרובעות, על יסוד ה[[גמרא]] ב[[מסכת בבא בתרא]] ועוד. הסטייפלר נשאל על הדבר, והשיב שהרבי צודק ובבית מדרשו 'לדרמן' שינו את הלוחות למרובעות<ref> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=2247 חב"ד אינפו]</ref>. עמיתו, מראשי ישיבת פוניבז' כתב לר' [[יחזקאל סופר]] כי לדעתו הלוחות צריכות להיות עגולות, אבל עקב הוראת הסטייפלר גם הוא תומך בתיקון ציורי הלוחות{{הערת שוליים|המכתב נדפס בחוברת 'על חטא העיגול' מהדורת [[תש"ע]].}}.

==ספריו==

*שערי תבונה

*קריינא דאגרתא

*קהילות יעקב

==משפחתו==

*בנו הגאון ר' חיים קנייבסקי.

*בתו הרבנית יוספה ברזם{{הערת שוליים|תלמידתו של ה[[משפיע]] הרה"ח ר' [[נחום גולדשמיד]] ע"ה}}.

*בתו הרבנית אהובה ברמן.

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:רבני ליטא|קנייבסקי יעקב ישראל]]

עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

2014-06-13T14:33:59Z

ללה ללה:

[[תמונה:עדין אבן ישראל.jpg|left|thumb|250px|הרב עדין אבן ישראל ([[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]])]]
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' הוא [[רב]] [[חסיד חב"ד]], פילוסוף, מחבר ספרים וראש ישיבת 'תְּקוֹעַ'.

== תולדות חייו ==
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]]. בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]] והיה למקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם הרב [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]]. בשנת [[תשכ"ה]] נישא לרעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]].

===פעילות ציבורית===
ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד הרב שטיינזלץ בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".

בערך בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]].

בשנת [[תשמ"ד]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח אלף לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות ב[[ירושלים]] וב[[כפר עציון]]. לרב שטיינזלץ היה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב [[מנחם פרומן]] והרב [[שמעון גרשון רוזנברג]]. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר [[תקוע]] המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.

בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]]. בשנת [[תשמ"ט]] הקים את [[ישיבת שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלוסנונט. הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]]. בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות המלצת [[הרבי]]{{הערה|1='''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו]''' - וידיאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}. כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם [[הרבי]] שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].

בשנת [[תש"ס]] הוגדר על-ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו מעביר הרב את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור.

===כתיבה והוצאה לאור===
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד|תלמודים]], במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד|מנוקד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים, תמונות. כל אלה בנוסף לפירושים המקובלים ([[רש"י]] ו[[תוספות]])

ביום [[א' בכסלו]] שנת [[תשע"א]] סיים את פרושו לתלמוד בבלי.

בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את ספר התניא לציבור הכללי.

בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ חלק מרבני הציבור ה[[ליטאי]] ויצאו נגד ספרי הפירושים שלו לגמרא.

==מספריו==
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].
* '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בשמונה כרכים.
* '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד+ידיעות אחרונות)
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם פירוש
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים
* '''[[תהילים]] עם הארות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו בעברית אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], [[פורטוגזית]], [[סינית]] ועוד.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ]
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%9C%D7%A5 אגרות קודש]
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' סיון תש"ע

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]

חסידות חב"ד

2014-06-13T14:26:34Z

ללה ללה:

{{מפנה|חב"ד|[[ספירות]] [[חכמה]], [[בינה]] ו[[דעת]]|חב"ד (ספירות)}}
[[קובץ:חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור של נשיאי וזקני חב"ד ליד [[770]]]]
'''חסידות חב"ד''' ([[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]]) הוקמה לפני למעלה ממאתיים שנה על ידי רבי [[שניאור זלמן מליאדי]], הנקרא בפי [[חסיד]]י חב"ד '''[[אדמו"ר הזקן]]''', וידוע בעולם היהדות כ'''בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך''']], או סתם '''הרב'''. החסידות מכונה גם [[ליובאוויטש]] (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), על שם העיירה בה פעלה במשך כמאה ועשר שנים.

כיום מונה חסידות חב"ד עשרות אלפי חסידים בעשרות [[:קטגוריה:ערים וקהילות חב"ד|קהילות]] בחמשת היבשות, וארבעת אלפים וחמש מאות [[שליח|שלוחים]] ברחבי העולם.
חסידות חב"ד משמשת ככוח דינמי ברחבי קהילות יהודיות רבות בעולם, גם כאלה שאינם חב"דיות.

את החסידות מנהיג כיום [[רבי]] [[מנחם מענדל שניאורסון]] (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]]).

==ייסוד חסידות חב"ד==
מיסד שיטת חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי, נולד ב[[ח"י אלול קה"ת]] (1745) בעיירה [[ליאוזנא]] שברוסיה הלבנה לאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|רבי ברוך]], שהשתייך ל"[[מחנה הנסתרים]]" והיה מחסידיו של [[הבעל שם טוב]].

אל עולם החסידות הגיע בהיותו בן 20-18. הוא נסע אז לעיירה [[מזריטש]] בה הנהיג את החסידות תלמידו של הבעש"ט וממלא מקומו - רבי דוב בער, המכונה "[[המגיד ממזריטש]]", והפך במהרה לאחד מתלמידיו.

לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ג]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות את רבי שניאור-זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שה[[התנגדות לחסידות]] שם היתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתו, ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות.

שנה זו - [[תקל"ו]] (1776) - היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב"די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והתפרסם כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם החב"די.

חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]], ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|נאסר]] על-ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של המתנגדים והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י"ט כסלו תקנ"ט | י"ט בכסלו]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם.

==ספר היסוד התניא==
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}}
במשך עשרים שנה משנת [[תקל"ה]] (1775) כתב אדמו"ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב"ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ"ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.

מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר "כפרני". עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.

בשנת [[תקנ"ז]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו"ר הזקן ב-כ' כסלו [[תקנ"ז]].

בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב"ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.

בספר זה מצויים יסודותיה של תורת חב"ד ופנימיות התורה. הספר מבאר בהרחבה את מבנה נפש האדם ואת מערך הכוחות הפועל בקרבו; הוא חודר לעומקן של בעיות פילוסופיות מקיפות, כמו היחס בין הבורא לעולם, בריאת [[יש מאין]], [[אחדות ה']], מטרת התורה והמצוות וכדומה, והוא סולל לפני האדם דרך בטוחה וקלה להגיע לדרגות נעלות ולעבוד את ה' כראוי.

ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש"ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על עולמו. הבעש"ט חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעש"ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.

השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר"א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין "[[צמצום לא כפשוטו]]" {{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'.}}.

כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב"ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש"ט "[[יפוצו מעינותיך חוצה]]".

==אדמו"רי חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[פורטל:נשיאי חב"ד|פורטל נשיאי חב"ד]]}}
===אדמו"ר הזקן===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הזקן]]}}
[[רבי]] שניאור זלמן בורוכוביץ{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מ[[ליאדי]] - ה[[אדמו"ר]] הזקן (במקור ב[[אידיש]]: '''דער אלטער רבי'''). מכונה גם הרב{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי"}} או בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסד שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון משבעת [[אדמו"רי חב"ד]]. מחבר הספרים; תניא ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[ח"י אלול קה"ת]] ב[[עיירה]] [[ליאזני]] שב[[פלך מוהילוב]] ב[[בלארוס]], לר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]) ולמרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]. [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ"ד טבת תקע"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר [[האדיטש]].

===אדמו"ר האמצעי===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר האמצעי]]}}
רבי דובער שניאורי - ה[[אדמו"ר]] האמצעי{{הערת שוליים|הכינוי "אדמו"ר האמצעי" דבק בו לאחר הסתלקותו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]) ורבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} הוא האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]]. נולד ב[[ט' כסלו תקל"ד]] לרבי [[אדמו"ר הזקן|שניאור זלמן]] ו[[סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא]]. הסתלק ביום [[ט' כסלו תקפ"ח]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין.

===אדמו"ר הצמח צדק===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}
רבי מנחם מענדל שניאורסון - האדמו"ר הצמח צדק הוא נשיאה השלישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]] {{הערת שוליים|גרסאות נוספות: בשנת [[תקמ"ח]] או [[תק"נ]].}} בעיר [[ליאזני]], ל[[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. [[הסתלק]] ביום [[י"ג בניסן]] [[תרכ"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].
===אדמו"ר המהר"ש===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר המהר"ש]]}}
רבי שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש הוא האדמו"ר הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[ב' אייר תקצ"ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק|רבי מנחם מענדל]] (אדמו"ר הצמח צדק) ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. מייסד השיטה [[לכתחילה אריבער]] (= מראש לדלג על בעיות). נפטר ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]], לאחר שסבל ממחלה קשה. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]], ליד ציון אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]].
===אדמו"ר הרש"ב===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הרש"ב]]}}
רבי שלום דובער שניאורסון - האדמו"ר הרש"ב הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון תרכ"א]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב"ד]] בעולם. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן תר"פ]] ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]].

===אדמו"ר הריי"צ===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הריי"ץ]]}}
רבי יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר הריי"צ (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער רבי''') הוא האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וחמיו של [[הרבי]] מליובאוויטש. נולד ב[[י"ב תמוז תר"מ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. [[הסתלק]] ב[[יום השבת]], [[י' שבט תש"י]] ומנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[בית עלמין|בית העלמין]] "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].

===הרבי מליובאוויטש===
{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר שליט"א]]}}
רבי מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון) - הרבי (מכונה הרבי מ[[ליובאוויטש]] (מלובביץ'), מלך המשיח או בקיצור "הרבי") הוא ה[[נשיא]] השביעי ב[[תנועת חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א ניסן תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לאביו ה[[מקובל]] ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] ולאמו, [[הרבנית חנה|מרת חנה]]. ביום [[ג' תמוז ]] נפטר אך חלק מהחסישים טוענים שעדיין חי

==עיקרי תורת חב"ד==
תורת חב"ד היא התפתחות נוספת בגילוי תורת החסידות, אותה החל לגלות [[הבעש"ט]]. החסידות בכללותה הינה גילוי של פנימיות התורה, פנימיות של כל ארבעת חלקי התורה [[פרד"ס]] - פשט, רמז, דרש וסוד.

התורה, כמו הגוף מחולקת ל"גוף" ול"נשמה" החלק שנקרא "נגלה" הוא בעצם החלק הגלוי, בחלק זה כלולים כל התנ"ך, המשנה, התלמוד ושאר הספרים שנוספו עליהם. החלק השני "הפנימיות" - הנשמה, זוהי החסידות.

המילה חב"ד מהווה ראשי תיבות של שלושת היכולות האינטלקטואליות: [[חכמה]], [[בינה]], [[דעת]]. הפילוסופיה של התנועה מבוססת על המימד העמוק ביותר של תורת השם. היא מלמדת להבין ולהכיר את הבורא, את תפקידה ומטרתה של הבריאה, ואת החשיבות והשליחות הייחודית של כל יצור נברא. תורת חב"ד מדריכה את האדם לעדן ולשלוט בכל פעולה או רגש שלו באמצעות החכמה, הבינה והדעת.

תורת חב"ד עוסקת למעשה בכל עולם ההגות והמחשבה של היהדות. היא דנה ביחסים שבין הבורא לבריאה, בדרכים שבהן שולט הבורא על עולמו, כיצד הוא מקיים ומחייה את העולם והמטרה שלשמה הוא ברא בכלל את העולם כולו. אנו מוצאים בתורת חב"ד הסברים מאלפים על מהותן של התורה ומצוותיה, על יחודו של עם ישראל ועל כוחותיה של הנשמה היהודית. בתורת חב"ד גם מצויים ניתוחים מעמיקים ונפלאים של נפש האדם וקיימת בה חדירה לרבדים העמוקים ביותר של הנשמה היהודית.

ישנו מכלול רחב של שאלות-יסוד המהווה נושא מתמיד לדיון במשנתה של חסידות חב"ד. כמה מהן הן השאלות: לשם מה ברא הקדוש-ברוך-הוא את העולם? האם היה חסר לו דבר-מה שלשם כך ברא את העולם? וכיצד נוצר עולם כה מורכב ובעל כל כך הרבה ניגודים מהאלוקים האחד והיחיד אשר "מהותו" היא אחדות פשוטה?

מקום נרחב מוקדש לעיסוק בשאלות המטרה והתכלית: מהי התכלית שבלימוד התורה ובקיום מצוותיה? לשם מה הייתה הנשמה האלוקית שלנו צריכה לרדת מן העולם הרוחני העליון שבו שרתה אל עולמנו הגשמי והתחתון? מהי התועלת שבירידה עצומה זו? מהו סופו של העולם, האם הוא יישאר כפי שהוא לנצח או שיחול שינוי בכל מהותו בשלב זה או אחר?

המאפיין את צורת הדיון בחסידות הוא - ההגיון המוצק של ההסברים, הבהירות, העומק ועם זאת - הפשטות הניתנת להשגה לכל אדם.

מפליאה במיוחד היא העובדה, שכמעט לא נמצא אדם שניסה לחדור למעיינותיה של חסידות חב"ד והדבר לא חולל אצלו שינויים. עצם העיסוק בתורת חב"ד משנה זוויות-ראיה, מגביר מודעות לתחומים עדינים שלא היו קרובים קודם-לכן והופך את האדם לאדם אחר: רציני יותר, שלם יותר עם השקפת עולמו, מיושב יותר - וגם בעל חיוניות ושמחת-חיים גדולה יותר.

מהותה של חסידות חב"ד באופן מעמיק נתבארה על ידי הרבי ב[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].

[[תמונה:770 התוועדות.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] עם הרבי בה מתחזקים החסידים ב[[עבודת ה']]]

== עבודת ה' ==
תורת חסידות חב"ד מטרתה הוא לגרום אשר האדם יחיה במצב בו ה[[מוח שליט על הלב]], דבר הבא מתוך יגיעה רבה. לשם מטרה זו חסידי חב"ד [[תפלה|מתפללים]] באריכות, [[התוועדות|מתוועדים]] לעיתים מזומנות ועוסקים ב[[אתכפיא]]. אין די בלימוד החסידות בלבד, כ[[משכיל|השכלה]] בלבד, אלא נחוצה ה[[עבודה]] בלב.

בחסידות חב"ד מודגש הצורך בעבודת ה' מתוך [[שמחה]] וטוב לבב, ושלילת ה[[עצבות]]. כמו כן מדובר רבות אודות עבודת ה[[מדות]]. אולם בשונה מתורת ה[[מוסר]] וה[[קבלה]] אין היא מבטלת את ה[[גוף]], או מנתקת את ה[[נשמה]] מן המציאות ה[[גשמיות|גשמית]] אלא מלמדת את ה[[אדם]] להגביר את ה[[צורה]] על ה[[חומר]].

==מאפייני חסידות חב"ד==
===מרכז התנועה===
[[תמונה:חזית_770.jpg|left|thumb|300px|חזית בנין [[770]], מרכז חב"ד העולמי]]
בעיירה [[ליובאוויטש]] התקיימה מרכז תנועת חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי שקבע בו את מושבו, בהמשך התגוררו בעיירה: אדמו"ר הצמח צדק; אדמו"ר המהר"ש; ואדמו"ר הרש"ב.

בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת תרע"ו (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש. סך השנים בהם הייתה ליובאוייטש בירת התנועה הוא 102 שנים.

כיום מרכזה של חסידות חב"ד הוא [[770 | סעוון סעוונטי]] - מרכז חב"ד העולמי (המוכר יותר כ-"[[770]]") בית מדרשו של הרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, ניו יורק.

את 770 לא ניתן להגדיר רק כמקום מסויים. בדור האחרון, הפך מקום זה ל"סמל" לרבבות אלפי חסידים השואבים מהבית הגדול הזה את כל חיותם; להמוני יהודים שהבית הזה משמש להם מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז-רוח; לנבוכים ומחפשי-דרך ש'סעוון סעוונטי', "שבע מאות שבעים", יצק בהם השקפת-עולם ברורה, איתנה ותקיפה. לאלפי-אלפים של לומדי תורה ועובדי ה', שהבית הגדול הזה, והשפע שנובע ממנו, היה להם למגדלור של תורה אמונה והדרכה בעבודת ה'.

הרבי אף ביטא את חשיבות הבניין בהזכירו מספר פעמים ש"770" בגימטריא "[[פרצת]]", ושב[[השגחה פרטית]] הבניין נקרא בפי כל בשם "770" בלשון-הקודש באידית ובאנגלית, הרי בוודאי שלגבינו ישנה חשיבות וקדושה מיוחדת לבית רבינו. ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] גילה הרבי כי המספר 770 בגימטריא "[[בית משיח]]" והודיע כי כשירד בית המקדש השלישי משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור ב "770" ומשם, יחד עם בנין 770, יסע לארץ הקודש לירושלים.

===לדאוג לכל העם===
'''ייחודה של תנועת חב"ד ודרכה הרעיונית, לא להסתגר בד' אמותיה, אלא לדאוג לכל מחסורו של יהודי, באשר הוא, ולהפיץ את משנת החסידות ומעיינותיה - חוצה, לכל מקום'''.

מי שהביא את הפעלתם של החסידים למען כל עם ישראל בכל מדינות פזורותיו לממדים מדהימים, הינו [[אדמו"ר שליט"א]]. הרבי פיתח את מושג ה[[שליחות]] והקים את ה"[[בתי חב"ד]]". במשך עשרות שנות מנהיגותו, שלח הרבי את אלפי תלמידיו לחמש יבשות תבל. הוא "כבש" מדינה אחר מדינה פתח סניפים, בתי כנסת ומוסדות חינוך, בכל עיר ויישוב. במדינות חופשיות מתקיימת הפעילות בחוצות ובפרסום רב, ובמדינות בהם שלט משטר עוין קמו ופעלו מחתרות של שליחיו האמיצים והמסורים של הרבי.

כמעט בכל נקודה נידחת בעולם אפשר למצוא "[[בית חב"ד]]". נכון לשנת [[תש"ע]] פזורים כ-5000 [[שלוחים]] ברחבי העולם. חסידי חב"ד מנהלים בתי ספר יהודיים במדינות רבות בעולם, בראש ובראשונה במדינות ברית המועצות לשעבר.

עבור ילדי ישראל הקים הרבי את תנועת הנוער "[[צבאות השם]]" מטרת הארגון להחדיר בקרב הילדים את המודעות להגברת הצד הטוב שלהם ולמלחמה ברע הקיים בתוכם, וזאת דווקא על ידי החינוך הבלתי פורמלי, בהפיכתם לחיילים המודרכים על ידי מפקדים הקרובים להלך רוחם לפעמים יותר מהמורה וההורה.

הארגון פועל במדינות רבות בעולם כארגון בת של מוסדות [[שליחות | שלוחי]] הרבי, בעולם גדל הארגון מ-5000 ילדים בשנתו הראשונה לכחצי מליון ילדים היום, על חבריו נמנים ילדים מכל גווני הקשת מהחרדים ביותר ועד לכאלו שהקשר שלהם עם היהדות שואף לאפס.

==מנהגים אופייניים==
לחסידות חב"ד מספר מנהגים ייחודיים להלן מספר דוגמאות:
*חסידות חב"ד שמה דגש על תפילה באריכות, תוך התבוננות מעמיקה בגדלותו האינסופית של הבורא, ואפסות האדם. התפילה מלווה לעתים בנגינה חרישית של [[ניגון חב"די]], כדי לעורר את הלב. עם זאת, בשונה מפלגים אחרים בחסידות, הם מקפידים שלא להבליט זאת בתנועות חיצוניות, ומרחיקים זאת מאוד. תפילה באריכות נקראת בעגה החב"דית "תפילה בעבודה", וחסיד הידוע בכך מכונה "[[עובד]]", מאחר וזהו הפן המעשי יותר בתורת חב"ד. עיסוק בהשכלת חב"ד לבד ללא שימת דגש על "עבודה" נחשב לעוון.
*חסידי חב"ד אינם נוהגים [[שינה בסוכה|לישון בסוכה]] במהלך חג הסוכות.
*חסידי חב"ד בדרך כלל סועדים [[סעודה שלישית]] בשבת ללא לחם. זמן זה, לקראת סוף השבת, מכונה "רעוא דרעוין" (רצון הרצונות - זמן אידאלי לבקש ולהתחנן). בזמן זה נהוג לשורר [[ניגונים חב"דיים | ניגונים חסידיים]], ואף להשמיע "[[מאמר חסידות]]" ברבים (מקובל לחזור בעל-פה דווקא).
*[[נשיאי חב"ד | אדמו"רי חב"ד]] חדשו מספר לימודים יומיים:
[[אדמו"ר הריי"צ]] הנהיג את לימוד ה[[חת"ת]] ('''ח'''ומש '''ת'''הילים '''ת'''ניא) היומי, חומש - קטע יומי מפרשת השבוע עם רש"י, תהילים - כפי שנחלק לימי החודש, "[[תניא]]" - יומי כפי שחילקו אדמו"ר הריי"צ.

על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ, כתב [[הרבי]] את "[[היום יום]]" - דבר תורה יומי קצר בהלכה או בחסידות.

אדמו"ר שליט"א הנהיג את לימוד "[[רמב"ם (תקנה)|הרמב"ם היומי]]" (פרק או שלושה פרקים ליום).

==ראו גם==
*[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד בחסידות חב"ד|*]]
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות|חב"ד]]
[[קטגוריה:ליובאוויטש|*]]

מלך המשיח

2014-06-13T14:24:45Z

ללה ללה:

{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''מלך המשיח''' הוא צדיק מבית דוד, שנבחר על ידי [[הקב"ה]] להביא את העולם לתכליתו ושלימותו ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. כחלק מתהליך זה עליו לכוף (בדרכי נועם) את עם ישראל ללכת בדרך התורה והמצוות, להלחם למען קיום רצון הבורא בעולם בכלל, לבנות את בית המקדש ולאסוף את היהודים מכל העולם ולהביאם לארץ ישראל.

==המשיח בדברי הנביאים==
המשיח מוזכר לראשונה בדברי הנביאים בהדגשת שייכותו לדוד המלך: {{ציטוט|תוכן=ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה.. והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד|מקור=ישעיהו י"א פסוקים א' ו-י'.|מרכאות=כן}}. {{ציטוט|תוכן=הנה ימים באים נאום ה', והקימותי לדוד צמח צדיק, ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ. בימיו תיושע יהודה, וישראל ישכון לבטח. וזה שמו אשר יקראו - ה' צדקנו|מקור=ירמיהו כ"ג ה.|מרכאות=כן}}

==מקור המונח משיח==
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ. ש. ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]<ref>ויקרא פרק ד, ג</ref> [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"<ref>במדבר פרק לה, כה</ref>. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"<ref>שמואל א כד, ו</ref>, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]]<ref>ישעיהו פרק מה, א</ref>: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]<ref>כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".</ref>. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה<ref>ישעיהו סא, א</ref>.
ה[[אברבנאל]] מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|[[דון יצחק אברבנאל]] בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}.
[[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}.

==שמותיו==
שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ג'.}}, "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|[[אגרא דכלא]], צירופי בראשית.}}". המדרש{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}} מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.}} כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא{{הערה|ילקוט הראובני בראשית א' ב'.}}, כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]] ועל [[אבן השתייה]].

במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בספר [[נצח ישראל]] ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] ב[[אגרת תימן]].}}, אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת שבת פרשת תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א חלק א' עמ' 14.}}.

==מעלותיו של המשיח==
===נשמתו===
נשמתו של משיח{{הערת שוליים|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}}, היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה קיים אצל כל [[יהודי]]. נשמת משיח בשפת ה[[קבלה]] היא (הבחינה הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה), בחינת [[יחידה הכללית]] של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ב מ, ב.}}, הכוללת ממילא את כל [[נשמות ישראל]] - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי.
ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל [[עם ישראל]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}.

עוד מובא{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], [[פלח הרימון]] על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}} כי בנשמת [[משיח]] מאירה בחינתו של [[אדם הראשון]] קודם שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר הארה רוחנית זו לכל [[יהודי]].

===דרגתו===
מלך המשיח מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}.

===הלב של עם ישראל===
מלך המשיח - ככל מלך, הוא הלב של כל עם ישראל{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פ"ג ה"ו}}, שבלעדיו לא ייתכן קיומו של [[עם ישראל]], "המציאות דכל ישראל תלוי' במציאותו של מלך המשיח"{{הערה|לשון קדשו של הרבי מלך המשיח, [[התוועדויות]] [[תשמ"ו]] חלק ג' עמ' 191}}, ואם הוא לא קיים בעולמנו החומרי, הרי ח"ו אין קיום לעם ישראל.

===יחוסו===
{{ערך מורחב|ערך=[[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|מגילת היוחסין של מלך המשיח עד לדוד המלך]]}}

למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|[[ילקוט מעם לועז]], [[תהילים]], ח"א, עמ' רע"ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.}} ו[[תמר]]{{הערה|בראשית רבה, פ"ה, א.}}, [[מנשה]]{{הערה|במדבר רבה, י"ד, א'}} ו[[דן]]{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא ישיר ל[[נחשון בן עמינדב]], ל[[רות]], אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, [[מסכת סנהדרין]], צ"ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|ע"פ פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס"ג]] - ברשימתו של ה[[תמימים]] מנחם מענדל פלדמן.}}, ו[[זורבבל בן שאלתיאל]]{{הערה|מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.}}.

[כיוון שמשיח מזרע דוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]

;מזכרים או מנקבות

בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהי' דווקא בן אחר בן{{הערה|[http://jedwabny.narod.ru/letters/Hebrew/Kanevsky1.html ליקוט בעניין] במכתבי שואל לר' [[חיים קנייבסקי]].}}; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהי' מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.}}.

;מזרע שלמה
{{ערך מורחב|ערך=[[יעמוד מלך מבית דוד#משיח מזרע שלמה|משיח מזרע שלמה]]}}

[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, [[אגרת תימן]] פ"ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ{{הערה|ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.}} (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".

בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא [[יואש]] - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקיבות הרי מוכרח שמשיח אינו מזרע שלמה.

מדברי הרבי מלך המשיח{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].

===ענווה===
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם האבות ו[[משה רבינו]] ע"ה, עם כל זה יהיה בתכלית הענוה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|ע"פ [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}.

==לידתו==
במהלך חורבן [[בית המקדש]] ב[[תשעה באב]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}}, זמן עיבורו החל ב[[עשרה בטבת]]{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 230.}}. אמנם, אין הכוונה דווקא ללידה כפשוטה, אלא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות]], ולגאול את [[יהודים|עם ישראל]]{{הערה|שם חלק ב' עמ' 744 הערה 93; וראה ב'[[דבר מלכות]]' ל[[פרשת ואתחנן]] הע' 93}}.

==חכמתו==
על מלך המשיח נאמר{{הערה|ישעיהו יא, ב}} "ונחה עליו רוח ה', רוח [[חכמה]] ו[[בינה]].. רוח דעתו[[יראת ה']]", [[הרמב"ם]] כותב{{הערה|הלכות תשובה ט, ב}} כי מלך המשיח "בעל חכמה יהיה יתר מ[[שלמה]]" עליו נאמר{{הערה|מלכים א' ה, יא}} "ויחכם מכל אדם", כלומר שבנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם בשאר חכמות העולם.

==משיח בזמן הגלות==
===משיח בכל דור===
{{ערך מורחב|ערך=[[משיח שבכל דור]]}}

בפירושו למגילת רות{{הערת שוליים|?.}} מציין רבי עובדיה מברטנורא ש: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת [[חתם סופר]]{{הערת שוליים|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: "ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערת שוליים|פרשת דברים, אות י"ג.}} כתוב: "בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".

בכל דור היה משוער בקרב אנשי הדור מיהו הראוי להיות משיח של דורם - כך כותב ה[['שדי חמד']]{{הערה|פאת השדה, מערכת הא' כלל ע'.}}. הרבי מבאר{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 470.}} ש[[נשיא הדור]] (הנשיא של תורת החסידות{{הערה|ספר השיחות תשנ"ב חלק ב' עמ' 472.}}) הוא המשיח שבדור.

בדורנו, מאמינים חסידי חב"ד כי הראוי להיות משיח, הוא [[הרבי מליובאוויטש]]. אמונה זו, מסתמכת בין השאר על מספר התבטאויות של [[הרבי]] בעצמו, כשאחד מהם הוא הקביעה, כי המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שיחות קודש - תשנ"ב, חלק א' עמ' 318, משיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.}}, עוד הוסיף הרבי, כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.}}.

===הנהגה מלכותית===
[[הרמב"ם]] בתיאור סימני המשיח עוד בזמן הגלות כותב "יעמוד מלך מבית דוד", ובהכרח דבריו אלו אינם מתייחסים למלך במשמעות הפשוטה אלא לאדם המתנהג כמלך בזמן ה[[גלות]]. כפי שבנוגע לבר כוכבא מכנה אותו הרמב"ם "בן כוזיבא המלך" למרות שלא היה לו דין של מלך{{הערה|(ע"פ) הוספת הרבי בתי"ק עלי שיחת שבת פרשת תזו"מ, ו' אייר תנש"א.}}.

===פעולותיו===

בזמן הגלות פועל מלך המשיח מעין והתחלת פעולותיו בזמן ה[[גאולה]].

*על כל העמים - משפטים נ"ב.

*'בונה [[מקדש]] במקומו{{הערה|רמב"ם, בסימני [[משיח וודאי]].}}' - כהכנה והתחלה לבניין והתגלות [[בית המקדש השלישי]] על ידו, בונה מלך המשיח את [[מקדש מעט]] העיקרי שבדורו, שהוא מעין [[בית המקדש]], ואף יתחבר אליו בעתיד; [[770]]{{הערה|נתבאר בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] הערה 35, וראה שם הערה 37.}}.

===מקום שהותו===
בהיותו ב[[גלות]], נמצא [[מלך המשיח]] ב[[פתחה של רומי]]{{הערת שוליים|מס' סנהדרין?.}}, שם הוא ממתין לגאול את ישראל.

האברבנאל מבאר{{הערה|ישועות משיחו עיון ראשון פרק ג'}} שהפסוק "הנה מלכך יבוא לך" מוכיח שהמשיח יבוא מחוץ לארץ, וכך מפרש בזוהר{{הערה|ח"ג, ס"ט, א'}} "מכיוון שעד עתה אינו במקומו אלא בנכר".

[[הרבי]] הזכיר פעמים רבות את העובדה שמקומו של המשיח קודם שגואל את ישראל הוא בחוץ לארץ. לדוגמה{{הערה|שיחת י"ט כסלו ה'תשט"ז, בלתי מוגה}}: "...שמשיח יבוא מחוץ לארץ, יחד עם רוב מנין ורוב בנין של בני ישראל שנמצאים בחוץ לארץ..."

==חיים נצחיים==
{{ערך מורחב|ערך=[[חיים נצחיים במלך המשיח]]}}

ל[[מלך המשיח]] יש [[חיים נצחיים]], הרמב"ן{{הערה|כתבי [[הרמב"ן]] חלק א' עמ' שכ"ה.}} כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"{{הערה|ברכת שמואל עה"ת, [[חומש בראשית]], פ"ב פ' סט"ז.}}, ואף "לא יטעום טעם מיתה"{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון ש"הקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים"{{הערה|מדרש "אותיות ד[[רבי עקיבא]]" חלק א' ד"ה 'דבר אחר'.}}.

בתורת מוסברת הסיבה לחייו הנציים, כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ"[[אין סוף]]", לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק"ו}}, ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד"ה]] "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".}}.

בתלמוד{{הערה|[[מסכת סוכה]], נ"ב.).}} מובא שלפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]] {{הערה|[[תהילים]], כ"א, ה'}}: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד".

==המשיח בהלכה==
{{ערך מורחב|ערכים=[[בחזקת משיח]], [[משיח ודאי]]}}
הרמב"ם מבדיל בין שני שלבים בהופעתו של המשיח: בתחילה יהיו בו סימניים ראשוניים למשיחיותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו וכן הצלחה חלקית בתפקידו, ואז ייחשב "בחזקת משיח". מצב זה עודנו הפיך, רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו, יתברר כי הוא "משיח בוודאי".

{{ציטוט|תוכן=ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]"|מקור=[[רמב"ם]], [[הי"ד החזקה]], [[הלכות מלך המשיח]], פי"א ה"ד|מרכאות=כן}}.

==התגלותו==
{{פסקה חסרה}}
התגלותו של מלך המשיח היא תהליך המתרחש במספר שלבים{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת תולדות ה'תשנ"ב}}. השלב הראשון הוא התגלות מציאותו בתור מלך המשיח בהתגלות זו שהיא השלב העיקרי ביותר ב[[ביאת משיח]] משיח מודיע לעם ישראל שהוא בא לגאול אותם {{הערה|כמו שהרבי מוכיח בקונטרס בית רבינו שהמדרש בשעה שמלך המשיח בא" מדבר על זמן קודם לגאולה}} קודמות להתגלות זו מאורעות שמימיים בעולם המורים על ההתגלות הקרובה. ההתגלות השנייה היא התגלות מציאותו לעין כל על ידי פעולותיו. כדי שיתפרסם שמו של המשיח ויקבל העולם את מלכותו מלך המשיח מתחיל את פעולותיו בענייני צדק ויושר בקנה מידה עולמי{{הערה|ראה לדוגמה שיחת שבת פרשת משפטים ה'תשנ"ב}}. בשלב השלישי תיהי' ההתגלות '''המושלמת''' לעין כל שזה יקרה ביחד עם שלימות הגאולה. מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוי"ט בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יענה לו 'שלום עליכם'.

==מעשיו של מלך המשיח==
{{פסקה חסרה}}
עם גילויו של מלך המשיח, הוא יעשה [[התוועדות]] לכל השבים ב[[קיבוץ גלויות]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ג עמ' 241.}}.

בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהילים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}.

משיח ילמד תורה עם כל [[עם ישראל]]{{הערה|ראה רמב"ם סוף הלכות מלכים, [[היום יום]] א' [[מנחם אב]], ועוד.}}; הלימוד יהי' באופן של [[ראיה]], הוא יראה להם את מהות ה[[תורה]], ועל-ידי כך יוכל ללמוד את כולם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=%d7%9e%d7%9c%d7%9a+%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97 [[תורת מנחם]] חלק ט"ז עמ' 139].}}. אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות חלק ב' עמ' 292}}.

מלך המשיח יתקן את [[אומות העולם]] [[עבודת השם|לעבוד את ה']] ביחד, שנאמר{{הערת שוליים|צפני' ג', ט'.}}: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".

בהשפעתו של המשיח על האומות, ישנם שני שלבים{{הערת שוליים|משיחת [[הרבי]] [[ליקוטי שיחות]] חלק י"א ע' 283}}: שלב הראשון, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה, ובשלב השני ישפיע אלוקות על האומות, עד שאומות העולם יבואו מעצמם ויכירו בה'.

==משיח מהחיים או מהמתים==
הגמרא{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=98b&format=text סנהדרין צח, ב.]}}: מסתפקת האם המשיח הינו מהחיים בדווקא או מאותם [[צדיקים]] שבמיתתם קרויים חיים.

:::"אמר [[רב]], אי מן [[חי|חייא]] הוא כגון [[רבינו הקדוש]], אי מן [[מת|מתיא]] הוא כגון דניאל איש חמודות".

מגמרא זו רואים לכאורה כי אכן ה[[אמוראים]] עצמם הסתפקו האם המשיח הינו מה[[צדיקים]] החיים ב[[עולם]] בזמן ביאתו, או מהצדיקים שנסתלקו מהעולם כבר לפני ביאתו, ויקום לתחיה כדי לגאול את עם ישראל.

גם בפירושו של [[רש"י]] הוא מפרש שני פירושים האם מדובר בקביעה חד משמעית כי אם מהחיים בהכרח שמדובר ב[[רבינו הקדוש]] ואם מהמתים בהכרח שמדובר בדניאל, ולפי פירושו השני הוא מפרש כי מדובר בדוגמא בלבד, ומדובר באנשים כדוגמת [[רבינו הקדוש]] ודניאל איש חמודות, שמלכו על ישראל במקצת, רבי הקדוש ב[[נשיאות]] ודניאל במינוי שקיבל על ידי נבוכדנצר, וכן מדובר באנשים שסבלו [[יסורים]]. אם כי לשונו של רש"י הוא "ואם '''היה''' מאותן שמתו כבר היה דניאל", ולכן יש האומרים שהכוונה היא לפי המאן דאמר שאין משיח לישראל שכבא אכלוהו בימי [[חזקיה]], מאמר שאינו נפסק להלכה ככל וכלל.
ישנם ראיות כי מלך המשיח יבוא משמים, מכיון שהגמרא {{הערת שוליים|1=[[עירובין]] מג, א.}} תולה את ביאתו של מלך המשיח בשבת אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים.
אולם להלכה, כפי משמעות דברי הרמב"ם{{הערת שוליים|1=פי"א מהלכות מלכים.}} אין מקום למשיח מן המתים כיון שמדובר במלך שיעשה פעולות הכנה עוד בזמן הגלות, לפני שיגאל את עם ישראל.

==לקריאה נוספת==
*שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי ומיכאל פרידמן, '''[[מלך המשיח (ספר)|מלך המשיח]]''' - ליקוט בנושא "אישיותו של מלך המשיח", מכון אורו של משיח צפת, [[תשנ"ו]].

== קישורים חיצונים ==
* הרב [[גרשון אבצן]], '''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]''' {{אינפו}}
* הרב שלום דובער וולף, סקירה תורנית: '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76428 משיח שבכל דור] {{אינפו}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:מלך המשיח|*]]

התנגדות לחסידות

2014-06-13T14:22:29Z

ללה ללה:

ה'''התנגדות לחסידות''' שהתעוררה בקהילה היהודית במזרח אירופה, החלה עם התייסדות תנועת החסידות במדינת ווהלין על ידי [[הבעל שם טוב]] בשנת ה'ת"ק, המשיכה אצל תלמידו [[המגיד ממזריטש]], והחריפה בזמנו של ה[[אדמו"ר הזקן]] - מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההתנגדות יצרה מחלוקת בקנה מידה גדול בתוככי הציבור היהודי, וכללה רדיפות וחרמות, עד כדי מסירה לשלטונות. לאחר שלוש דורות של מחלוקת - שככה המחלוקת לתקופה ארוכה.

==מניע ההתנגדות==
להתנגדות זו היו מספר גורמים, כשהעיקרי מביניהם; עובדת התגלותה של החסידות לאחר משיח השקר שבתאי צבי ימ"ש שתוצאות מעשיו היו הרות אסון, לכך נולד החשש כי תנועה זו תגרור תוצאה דומה. גורם נוסף לכך היה הויכוח על איסור לימוד הקבלה.

מניעים נוספים להתנגדות, היו שמועות השווא הרבות שהופצו על כי החסידים אינם יראי שמים, ומזלזלים בקיום מצוות מסוימות{{הערה|1= יהושע מונדשיין במאמרו [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&hilite=75cfec11-d488-4aa6-a239-827d7e3f50e1&st=%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9D&pgnum=110 '''סילוף דברי חסידות'''] בכרם חב"ד כרך ד' גליון א.}}. וכן הרמת קרנם של היהודים פשוטי העם, על ידי החסידים, שטענת ההתנגדות לזה היתה, כי קירוב היהודים הפשוטים גורר בעקבותיו זלזול בכבוד התורה.

==ההתנגדות בתחילתה==
בתחילת תקופת החסידות, ריכז "וועד ארבע הארצות" את החרם{{הערה|החרמות רוכזו בחוברת בשם '''זמיר עריצים וחרבות צורים''', יצאה לאור בתקל"ב בברודי.}} נגד החסידים.

גם [[הגר"א]] יצא נגד החסידות והחסידים, וזאת בשל טעויות שהוטעה על ידי המתנגדים. מסופר שכמה מן המתנגדים נשבעו בפני הגר"א שהחסידים אכלו ושתו בתשעה באב ורקדו עם ילדה. האמת שעמדה מאחורי שבועתם היתה, כי תשעה באב חל באותה השנה בשבת (וממילא האכילה והשתיה מותרים), ואחד החסידים רקד כשילדתו התינוקת היתה על ידיו.

==פעולות ההתנגדות==
ההתנגדות החריפה עד כדי כך שיצא כרוז נגד החסידים שיינם הוא יין נסך ופיתם פת עכו"ם ואסור להתחתן איתם.

ההתנגדות לחסידות התירה את דמם של החסידים. אחד מהדוגמאות לכך הוא סיפורו של ה[[שמואל בצלאל שפטיל|רשב"צ]] מהעיר [[שווינציאן]], ש"נענש" על היותו חסיד.

בשנת ה'תקנ"ט הלשינו המתנגדים על [[אדמו"ר הזקן]] ובכך גרמו למאסרו על ידי הרוסים בעוון בגידה, סיפור שהגיע לסיומו ב[[י"ט כסלו]].

==תגובת החסידים==
תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ביקשו להטיל חרם על המתנגדים, אך לאחר התערבות אדמו"ר הזקן נמנע הדבר.

מיד לאחר מאסרו [[אדמו"ר הזקן]] ביקש שלא לעשות למתנגדים דבר. ה[[אדמו"ר האמצעי]] הורה לחסידים שלא לבא עימם בדברים ואף לא להתפלל בבית כנסת אחד עם המתנגדים, אף שיאלצו להתפלל ביחידות, על מנת שלא להתחכך איתם.

==ההתנגדות בדורנו==
[[קובץ:ישיבת_פונוביז.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת פונוביז' - מעוז ההתנגדות כיום]]
בתחילת דרכה של החסידות היה מקום לחשש שהתגובות בעקבות הקמתה יביאו לירידה בקיום התורה והמצוות, ומחלוקת זו היתה "לשם שמיים". אך לאחר כל השנים שעברו מאז, ניכרת פעולתה של החסידות על החסיד ועל המושפעים מהתנהגותו, ותנועת החסידות גרמה להוספה בקיום התורה והמצוות, אין להתנגדות סיבה אמיתית, וניצני המחלוקת הקיימים כיום הינם "שלא לשם שמיים", ואינם שייכים למחלוקת העתיקה בין החסידים למתנגדיהם.

באחד ההזדמנויות כתב [[הרבי]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך ט"ז עמ' קמ"ח
|תוכן=במה שכתב אודות מתנגדים - אין כאלו בתוככי בית ישראל, שאפילו אלו המתנגדים בדיבור, זהו רק מחסרון ידיעה, וכשמבארים להם הענינים כמו שהם לא רק שפוסקים התנגדותם אלא שגם נעשים לאוהבים ואוהדים ומסייעים, ואין הדבר תלוי אלא בהמעורר שיהיו דבריו בחיות ויוצאים מהלב שאז יפעלו פעולתם
}}

==מתנגדים==
'''מתנגד''' הינו השם אותו לקחו לעצמם אלו המתנגדים לחסידות.

שם זה קיים כבר מתקופת [[אדמו"ר הזקן]], כאשר אז כינו המתנגדים את ה[[חסידים]] בשם "חסידים" וממילא קיבלו הם את השם "מתנגדים לחסידות".

==לקריאה נוספת==
*[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - מאסרו של אדמו"ר הזקן ומאבקי מתנגדים חסידים בוילנא לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]].
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=44604| המודיע פרסם בהבלטה, המתנגדים שרפו את הדפוס] - כתבה באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] מתוך [[שבועון כפר חב"ד]].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65509 עלילת י"ט כסלו תשט"ו] - שניאור זלמן ברגר ב[[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&hilite=3d681bce-30da-4d0a-8856-2b4b5a628200&st=%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9D&pgnum=134 פרנסי וילנא והגר"א ומלחמתם בחסידות] חלקו של הגר"א במחלוקת ומעלליהם של פרנסי וילנא, [[כרם חב"ד]] (יהושע מונדשיין) כרך ד', באתר היברו בוקס.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידות הכללית]]
[[קטגוריה:אירועים בהיסטוריה]]

התנגדות לחסידות

2014-06-13T14:22:10Z

ללה ללה:

ה'''התנגדות לחסידות''' שהתעוררה בקהילה היהודית במזרח אירופה, החלה עם התייסדות תנועת החסידות במדינת ווהלין על ידי [[הבעל שם טוב]] בשנת ה'ת"ק, המשיכה אצל תלמידו [[המגיד ממזריטש]], והחריפה בזמנו של ה[[אדמו"ר הזקן]] - מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההתנגדות יצרה מחלוקת בקנה מידה גדול בתוככי הציבור היהודי, וכללה רדיפות וחרמות, עד כדי מסירה לשלטונות. לאחר שלוש דורות של מחלוקת - שככה המחלוקת לתקופה ארוכה. בשנות המ"מים התעוררה שוב המחלוקת מצד ראש ישיבת פוניבז'.

==מניע ההתנגדות==
להתנגדות זו היו מספר גורמים, כשהעיקרי מביניהם; עובדת התגלותה של החסידות לאחר משיח השקר שבתאי צבי ימ"ש שתוצאות מעשיו היו הרות אסון, לכך נולד החשש כי תנועה זו תגרור תוצאה דומה. גורם נוסף לכך היה הויכוח על איסור לימוד הקבלה.

מניעים נוספים להתנגדות, היו שמועות השווא הרבות שהופצו על כי החסידים אינם יראי שמים, ומזלזלים בקיום מצוות מסוימות{{הערה|1= יהושע מונדשיין במאמרו [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&hilite=75cfec11-d488-4aa6-a239-827d7e3f50e1&st=%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9D&pgnum=110 '''סילוף דברי חסידות'''] בכרם חב"ד כרך ד' גליון א.}}. וכן הרמת קרנם של היהודים פשוטי העם, על ידי החסידים, שטענת ההתנגדות לזה היתה, כי קירוב היהודים הפשוטים גורר בעקבותיו זלזול בכבוד התורה.

==ההתנגדות בתחילתה==
בתחילת תקופת החסידות, ריכז "וועד ארבע הארצות" את החרם{{הערה|החרמות רוכזו בחוברת בשם '''זמיר עריצים וחרבות צורים''', יצאה לאור בתקל"ב בברודי.}} נגד החסידים.

גם [[הגר"א]] יצא נגד החסידות והחסידים, וזאת בשל טעויות שהוטעה על ידי המתנגדים. מסופר שכמה מן המתנגדים נשבעו בפני הגר"א שהחסידים אכלו ושתו בתשעה באב ורקדו עם ילדה. האמת שעמדה מאחורי שבועתם היתה, כי תשעה באב חל באותה השנה בשבת (וממילא האכילה והשתיה מותרים), ואחד החסידים רקד כשילדתו התינוקת היתה על ידיו.

==פעולות ההתנגדות==
ההתנגדות החריפה עד כדי כך שיצא כרוז נגד החסידים שיינם הוא יין נסך ופיתם פת עכו"ם ואסור להתחתן איתם.

ההתנגדות לחסידות התירה את דמם של החסידים. אחד מהדוגמאות לכך הוא סיפורו של ה[[שמואל בצלאל שפטיל|רשב"צ]] מהעיר [[שווינציאן]], ש"נענש" על היותו חסיד.

בשנת ה'תקנ"ט הלשינו המתנגדים על [[אדמו"ר הזקן]] ובכך גרמו למאסרו על ידי הרוסים בעוון בגידה, סיפור שהגיע לסיומו ב[[י"ט כסלו]].

==תגובת החסידים==
תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ביקשו להטיל חרם על המתנגדים, אך לאחר התערבות אדמו"ר הזקן נמנע הדבר.

מיד לאחר מאסרו [[אדמו"ר הזקן]] ביקש שלא לעשות למתנגדים דבר. ה[[אדמו"ר האמצעי]] הורה לחסידים שלא לבא עימם בדברים ואף לא להתפלל בבית כנסת אחד עם המתנגדים, אף שיאלצו להתפלל ביחידות, על מנת שלא להתחכך איתם.

==ההתנגדות בדורנו==
[[קובץ:ישיבת_פונוביז.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת פונוביז' - מעוז ההתנגדות כיום]]
בתחילת דרכה של החסידות היה מקום לחשש שהתגובות בעקבות הקמתה יביאו לירידה בקיום התורה והמצוות, ומחלוקת זו היתה "לשם שמיים". אך לאחר כל השנים שעברו מאז, ניכרת פעולתה של החסידות על החסיד ועל המושפעים מהתנהגותו, ותנועת החסידות גרמה להוספה בקיום התורה והמצוות, אין להתנגדות סיבה אמיתית, וניצני המחלוקת הקיימים כיום הינם "שלא לשם שמיים", ואינם שייכים למחלוקת העתיקה בין החסידים למתנגדיהם.

באחד ההזדמנויות כתב [[הרבי]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך ט"ז עמ' קמ"ח
|תוכן=במה שכתב אודות מתנגדים - אין כאלו בתוככי בית ישראל, שאפילו אלו המתנגדים בדיבור, זהו רק מחסרון ידיעה, וכשמבארים להם הענינים כמו שהם לא רק שפוסקים התנגדותם אלא שגם נעשים לאוהבים ואוהדים ומסייעים, ואין הדבר תלוי אלא בהמעורר שיהיו דבריו בחיות ויוצאים מהלב שאז יפעלו פעולתם
}}

==מתנגדים==
'''מתנגד''' הינו השם אותו לקחו לעצמם אלו המתנגדים לחסידות.

שם זה קיים כבר מתקופת [[אדמו"ר הזקן]], כאשר אז כינו המתנגדים את ה[[חסידים]] בשם "חסידים" וממילא קיבלו הם את השם "מתנגדים לחסידות".

==לקריאה נוספת==
*[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - מאסרו של אדמו"ר הזקן ומאבקי מתנגדים חסידים בוילנא לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]].
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=44604| המודיע פרסם בהבלטה, המתנגדים שרפו את הדפוס] - כתבה באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] מתוך [[שבועון כפר חב"ד]].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65509 עלילת י"ט כסלו תשט"ו] - שניאור זלמן ברגר ב[[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&hilite=3d681bce-30da-4d0a-8856-2b4b5a628200&st=%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9D&pgnum=134 פרנסי וילנא והגר"א ומלחמתם בחסידות] חלקו של הגר"א במחלוקת ומעלליהם של פרנסי וילנא, [[כרם חב"ד]] (יהושע מונדשיין) כרך ד', באתר היברו בוקס.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידות הכללית]]
[[קטגוריה:אירועים בהיסטוריה]]

התנגדות לחסידות

2014-06-13T14:21:26Z

ללה ללה:

ה'''התנגדות לחסידות''' שהתעוררה בקהילה היהודית במזרח אירופה, החלה עם התייסדות תנועת החסידות במדינת ווהלין על ידי [[הבעל שם טוב]] בשנת ה'ת"ק, המשיכה אצל תלמידו [[המגיד ממזריטש]], והחריפה בזמנו של ה[[אדמו"ר הזקן]] - מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההתנגדות יצרה מחלוקת בקנה מידה גדול בתוככי הציבור היהודי, וכללה רדיפות וחרמות, עד כדי מסירה לשלטונות. לאחר שלוש דורות של מחלוקת - שככה המחלוקת לתקופה ארוכה. בשנות המ"מים התעוררה שוב המחלוקת מצד ראש ישיבת פוניבז'.

==מניע ההתנגדות==
להתנגדות זו היו מספר גורמים, כשהעיקרי מביניהם; עובדת התגלותה של החסידות לאחר משיח השקר שבתאי צבי ימ"ש שתוצאות מעשיו היו הרות אסון, לכך נולד החשש כי תנועה זו תגרור תוצאה דומה. גורם נוסף לכך היה הויכוח על איסור לימוד הקבלה.

מניעים נוספים להתנגדות, היו שמועות השווא הרבות שהופצו על כי החסידים אינם יראי שמים, ומזלזלים בקיום מצוות מסוימות{{הערה|1= יהושע מונדשיין במאמרו [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&hilite=75cfec11-d488-4aa6-a239-827d7e3f50e1&st=%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9D&pgnum=110 '''סילוף דברי חסידות'''] בכרם חב"ד כרך ד' גליון א.}}. וכן הרמת קרנם של היהודים פשוטי העם, על ידי החסידים, שטענת ההתנגדות לזה היתה, כי קירוב היהודים הפשוטים גורר בעקבותיו זלזול בכבוד התורה.

==ההתנגדות בתחילתה==
בתחילת תקופת החסידות, ריכז "וועד ארבע הארצות" את החרם{{הערה|החרמות רוכזו בחוברת בשם '''זמיר עריצים וחרבות צורים''', יצאה לאור בתקל"ב בברודי.}} נגד החסידים.

גם [[הגר"א]] יצא נגד החסידות והחסידים, וזאת בשל טעויות שהוטעה על ידי המתנגדים. מסופר שכמה מן המתנגדים נשבעו בפני הגר"א שהחסידים אכלו ושתו בתשעה באב ורקדו עם ילדה. האמת שעמדה מאחורי שבועתם היתה, כי תשעה באב חל באותה השנה בשבת (וממילא האכילה והשתיה מותרים), ואחד החסידים רקד כשילדתו התינוקת היתה על ידיו.

==פעולות ההתנגדות==
ההתנגדות החריפה עד כדי כך שיצא כרוז נגד החסידים שיינם הוא יין נסך ופיתם פת עכו"ם ואסור להתחתן איתם.

ההתנגדות לחסידות התירה את דמם של החסידים. אחד מהדוגמאות לכך הוא סיפורו של ה[[שמואל בצלאל שפטיל|רשב"צ]] מהעיר [[שווינציאן]], ש"נענש" על היותו חסיד.

בשנת ה'תקנ"ט הלשינו המתנגדים על [[אדמו"ר הזקן]] ובכך גרמו למאסרו על ידי הרוסים בעוון בגידה, סיפור שהגיע לסיומו ב[[י"ט כסלו]].

==תגובת החסידים==
תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ביקשו להטיל חרם על המתנגדים, אך לאחר התערבות אדמו"ר הזקן נמנע הדבר.

מיד לאחר מאסרו [[אדמו"ר הזקן]] ביקש שלא לעשות למתנגדים דבר. ה[[אדמו"ר האמצעי]] הורה לחסידים שלא לבא עימם בדברים ואף לא להתפלל בבית כנסת אחד עם המתנגדים, אף שיאלצו להתפלל ביחידות, על מנת שלא להתחכך איתם.

==ההתנגדות בדורנו==
[[קובץ:ישיבת_פונוביז.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת פונוביז' - מעוז ההתנגדות כיום]]
בתחילת דרכה של החסידות היה מקום לחשש שהתגובות בעקבות הקמתה יביאו לירידה בקיום התורה והמצוות, ומחלוקת זו היתה "לשם שמיים". אך לאחר כל השנים שעברו מאז, ניכרת פעולתה של החסידות על החסיד ועל המושפעים מהתנהגותו, ותנועת החסידות גרמה להוספה בקיום התורה והמצוות, אין להתנגדות סיבה אמיתית, וניצני המחלוקת הקיימים כיום הינם "שלא לשם שמיים", ואינם שייכים למחלוקת העתיקה בין החסידים למתנגדיהם.

באחד ההזדמנויות כתב [[הרבי]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך ט"ז עמ' קמ"ח
|תוכן=במה שכתב אודות מתנגדים - אין כאלו בתוככי בית ישראל, שאפילו אלו המתנגדים בדיבור, זהו רק מחסרון ידיעה, וכשמבארים להם הענינים כמו שהם לא רק שפוסקים התנגדותם אלא שגם נעשים לאוהבים ואוהדים ומסייעים, ואין הדבר תלוי אלא בהמעורר שיהיו דבריו בחיות ויוצאים מהלב שאז יפעלו פעולתם
}}

בזמננו ישיבת פּוֹניבָ

==מתנגדים==
'''מתנגד''' הינו השם אותו לקחו לעצמם אלו המתנגדים לחסידות.

שם זה קיים כבר מתקופת [[אדמו"ר הזקן]], כאשר אז כינו המתנגדים את ה[[חסידים]] בשם "חסידים" וממילא קיבלו הם את השם "מתנגדים לחסידות".

==לקריאה נוספת==
*[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - מאסרו של אדמו"ר הזקן ומאבקי מתנגדים חסידים בוילנא לאור תעודות ומסמכים, [[תשע"ב]].
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=44604| המודיע פרסם בהבלטה, המתנגדים שרפו את הדפוס] - כתבה באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] מתוך [[שבועון כפר חב"ד]].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65509 עלילת י"ט כסלו תשט"ו] - שניאור זלמן ברגר ב[[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&hilite=3d681bce-30da-4d0a-8856-2b4b5a628200&st=%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9D&pgnum=134 פרנסי וילנא והגר"א ומלחמתם בחסידות] חלקו של הגר"א במחלוקת ומעלליהם של פרנסי וילנא, [[כרם חב"ד]] (יהושע מונדשיין) כרך ד', באתר היברו בוקס.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידות הכללית]]
[[קטגוריה:אירועים בהיסטוריה]]

הגאון מווילנא

2014-06-13T14:18:57Z

ללה ללה:

{{דמות
|שם=הגאון אליהו מוילנא
|כינוי= הגאון מוילנא
|תמונה=[[תמונה:הגאון.jpg|200px]]
|תיאור= ציור המיוחס כתואר פני הגר"א
|תאריך לידה=[[ט"ו בניסן]] [[ת"פ]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה= [[י"ט בתשרי]] [[תקנ"ח]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[ליטא]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו= רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי אברהם בן הגר"א, הרב דנציג בעל החיי אדם
|חיבוריו= ביאור הגר"א על התורה ועל ה[[שו"ע]], הגהות הגר"א על הש"ס
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הגאון '''רבי אליהו בן שלמה זלמן מוילנא''' (נולד ב[[ט"ו בניסן]] [[ת"פ]] - נפטר [[י"ט בתשרי]] [[תקנ"ח]]), הידוע בכינויו '''הגר"א''', מגדולי הדור בליטא ומראשי ההתנגדות לחסידות.

== תולדות חייו ==
הגר"א נולד בעיירה סעלץ שבליטא לאביו הרב שלמה זלמן קרמר, כבר בצעירותו נודע כעילוי ובגיל 6 דרש בבית המדרש דרשה בדרך הפלפול והפליא את השומעים. לאחר חתונתו יצא הגר"א ל[[גלות]] כמנהג באותם שנים, בה התהלך בעילום שמו על מנת שלא לקבל כבוד, מפני שכבר נודע בעולם כעילוי וגאון. לאחר שנים מספר התיישב בוילנא, שם היה לומד בבדידות רוב שעות היממה, ומאוחר יותר הנהיג את ה'קלויז' המפורסם. אף לאחר הפצרות חוזרות ונשנות מראשי ופרנסי קהילת ווילנא (שאחדים מהם היו מחסידיו המובהקים של כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] כדוגמת ר' מאיר רפאל'ס ובנו), ובכל זאת הוא סירב לקבל עליו את רבנות העיר.

== ההתנגדות לחסידות ==
עם התפשטות תורת החסידות, קמו לה מתנגדים בטענה אשר החסידות מביא חלישות ב[[יראת שמים]] ואף מעודדת ביטול [[מצוות]] כתיקונן. סיבת ההתנגדות שורשה, בפחד מפני משיח השקר [[שבתאי צבי]] ששאריות תלמידיו עדיין המשיכו לפעול באירופה. המתנגדים חששו שהחסידות היא המשך לשבתאות.

מחרחרי ריב ב[[וילנא]] בעלי השפעה העידו בפני הגר"א עדות כשרה עם שני [[עדים]] כשרים על פי דין [[תורה]] הקדושה, שהם בעיניהם ראו את ה[[חסידים]] ורבם (כ"ק [[אדמו"ר הזקן]]) שביטלו את ה[[צומות]] אשר קבעו חז"ל ואף אוכלים בהם בפרהסיא בסעודה ומשתה [[יין]]. פרט אחד עיקרי הם השמיטו מהעדות, שהיה זה ב[[תשעה באב]] שחל ב[[שבת]], שאז לא רק שמותרים באכילה ושתיה והצום הוא נדחה, אלא שיש להרבות באכילה ושתיה לאפוקי הסלקא דעתך שאסור{{הערה|וראה בתחילת שיחת [[דברים]] נ"ב - "[[דבר מלכות]]"}}.

עוד אותם עדים העידו אשר ראו אותם רוקדים במעורב, היה זה כאשר כ"ק אדמו"ר הזקן רקד עם בתו. ובנוסף העידו שהם אף כופרים ב[[אמונה]]. היה זה ככל הנראה בעקבות דברים שהבינו שלא כדת וכדין באשר נכתב ב[[צוואת הריב"ש]] שבעקבותם נכתב פרק ב[[ספר התניא]] המסביר את הנושא, ויצוין, כי אותו [[אביגדור]] ה'מוסר' הידוע רבה של פינסק אף כתב זאת במכתב הלשנתו לקיסר רוסיה דאז.

לאור כל אלה, הגר"א שהיה יהודי ירא שמים והאמין לעדים הכשרים שהובאו לפניו, כנ"ל, לא היה מודע באופן אמין למתחולל בעולם, ולכן הוציא כמתבקש על פי דין תורה חרם כנגד החסידים בו הוא מגדירם כמינים וכופרים. בעקבות חרם זה החלו הרדיפות האיומות כנגד החסידות, עד שנאלצו כל גדולי החסידות באותה תקופה - תלמידי המגיד לברוח מבתיהם אל [[המגיד ממעזריטש]].

בשנת ה'[[תקל"ד]], [[אדמו"ר הזקן]] בא יחד עם רבו רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] לגר"א לבקשו ולהסביר לו את דרך החסידות על מנת למנוע ולהפסיק את הרדיפות. אך מקורביו של הגר"א, מנעו בעדו מלהכנס לשם, ואף נעלו אותם במרתף סגור במשך יומיים. מאוחר יותר התבטא הר' חיים מוולוז'ין בעל "נפש החיים" כי לאחר מכן רצה הגר"א ללכת הוא לפגוש את כ"ק אדמו"ר הזקן אך אמו מנעה בעדו כשנשכבה בשעת מעשה על הכביש ולא נתנה להם בשום אופן להמשיך בדרכם. או אז נאלץ הגר"א לסגת אחור אף מצד כיבוד אם.

לפי גרסא אחרת ופחות מקובלת<REF>הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] ז"ל.</REF> כאשר ראה הגאון את פניו הקדושות של אדמו"ר הזקן, הוא קפץ מבעד לחלון, מכיון שחשש שלא יוכל לעמוד בפני קדושתו של אדמו"ר הזקן ויעזוב את דרכו.

מסופר כי בהזדמנות מסוימת רצה הגר"א לנסוע ל[[המגיד ממזריטש]], וכאשר כל תחנוניהם של מקורביו לא עזרו, קראו הם לאמו של הגר"א, אשר נשכבה לפני גלגלי העגלה כדי שלא יוכל לנסוע למגיד. כך גם, לפי עדות רבי [[חיים מוולוז'ין]], אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]]. {{הערת שוליים|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 36.}}

יש מהחוקרים הטוענים כי חתימת הגר"א על החרם מזויפת ומעורבותו בהתנכלויות תלויים בספק רב. ישנם אף סימוכין לזה דלטעמייהו של הטוענים כך הגר"א היה אז בגיל מבוגר מאוד ולא שלט באופן מלא על הנעשה סביבו וקל היה להציג בפניו את הדברים שלא כדין. או שאכן שלט בחושיו וכו' אלא שביודעם כי הוא יודע את האמת הרי פרסמו בשמו ושלא בידעתו (כך מסתברא לומר) את החרם<REF>[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&hilite=b189386e-2ca0-4d97-a8fc-7a4adb507a91&st=%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9D&pgnum=153 כרם חב"ד].</REF>.

סמוך לפטירתו בחוה"מ פסח ערכו החסידים התוועדות גדולה בחצר אחד החסידים בווילנא שם שתו לחיים ואמרו מי שברך בפרהסיא לרפואתו של הגר"א. באותו הזמן נכנס אחד ממחרחרי הריב והחל לצעוק כיצד זה עושים מסיבות הוללות בו בזמן שהגר"א גוסס והחל להתסיס את ההמונים לכיוון המקום שם.
מיד לאחר פטירתו, בי"ט תשרי ה'תקנ"ח, ביקש כ"ק אדמו"ר הזקן כי יש לכבד אותו ואת תלמידיו ואף התבטא עליו במכתבו בתואר הגאון החסיד ז"ל. (כ"ק אדמו"ר, אם אינני טועה, ושרי לי מארי, התבטא פעם שהטעו את הגר"א ולכן חשב כך נגד עדת החסידים).
לאחר פטירתו, התחדשו הרדיפות אחר החסידים ביתר שאת, שבעקבותיה נאסר אדמו"ר הזקן, במוצאי חג הסוכות תקנ"ט, דבר שהוביל ל[[י"ט כסלו]]. מכך יש המוכיחים, כי דווקא המצאותו של הגר"א מנעה מהמתנגדים להחריף את צעדיהם. וכן נראה.<REF>כרם חב"ד.</REF>

תלמידו המובהק של הגר"א, רבי [[חיים מוולוז'ין]], היה ידידם של אדמו"ר הזקן ובנו [[אדמו"ר האמצעי]].

== ההתנגדות בימינו ==

עם השנים, ההתנגדות לחסידות בצורה קיצונית, הלכה ופחתה. המתנגדים לא החלו ללמוד חסידות, אבל היו בקשרים טובים עם החסידים. במשך כמאה שנים, לא היתה כל התנגדות, וכל צאצאי המתנגדים גדולי התורה היו בקשרים טובים עם גדולי החסידות בכלל ועם נשיאי חב"ד בפרט.<REF>[[הרבי]] בשיחה עם הרב [[צבי כהנא]].</REF>

הרבי כתב במכתב, כי למעשה, ככל שאדם דבוק במידה רבה יותר ומעריץ יותר את הגאון מווילנה, שהיה המתנגד הראשי לחסידות באותם ימים, כך הוא ייעשה לחסיד גדול ונאמן יותר.

הרבי הסביר גם, כי הסיבה לזה פשוטה: אותם מכתבים ציינו גם את הסיבות להתנגדות כלפי החסידים, דהיינו, החשש שהם עלולים להחליש את יסודות התורה והמצוות. ומובן מאליו עד כמה שגויים היו חששות אלו. עצור כל יהודי ברחוב, אפילו אחד שנמנה על התומכים הנאמנים ביותר של "המחנה האחר", ושאל אותו: "מהו [[חסיד]] ומהי דרך החיים שלו?". ללא היסוס הוא יענה משהו כמו זה: "חסיד הוא יהודי בעל זקן ופיאות ארוכות, שלבוש בסגנון עתיק, אדם שמניח שני זוגות [[תפילין]], מתפלל באריכות הרבה יותר מהאחרים, מחרים את הסרטים, נזהר לאכול רק [[מצה]] 'שמורה' ב[[פסח]], וכולי וכולי".<REF>[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2090 לקריאת כל המכתב.]</REF>

בשנת [[תשכ"ז]] כאשר רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] האדמור מ[[רחמסטריווקא]] ביקר ב[[יחידות]] אצל הרבי, ובמהלכה דיבר עמו הרבי על הצורך להנהיג בישיבות סדר לימוד חסידות לפני התפילה ("לאו דווקא [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]], אלא גם [[מאור עינים]]), כדי לסייע לקיום ההלכה שאין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש ומתוך התבוננות בגדולת ה'. ציטט לו הרבי מפירוש [[הגר"א]] לספר [[משלי]] שמי שלא למד [[פנימיות התורה]], לא ייתכן שידע דין לאמיתו{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59229 חב"ד אינפו].}}.

==מצאצאיו==
*בנו ר' אברהם. נפטר ב[[תקס"ט]].

ע"פ השמועה, כ"ק אדמו"ר הזקן ברך את הגאון שמצאצאיו יצאו חסידים, ואף חסידי חב"ד, ואכן כיום ישנם רבים מחסידי חב"ד וגם מחסידויות אחרות שהינם מצאצאיו של הגאון. בין צאצאיו המפורסמים מחסידי חב"ד נמנים הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[יוסף קרמר]] (בן אחר בן), הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], הרב [[שלום דובער וולפא]] ועוד.

==קישורים חיצוניים==
[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6781&CategoryID=1391 '''הרבי ותורת הגר"א'''], מגליון [[התקשרות (עלון)|התקשרות]], באתר צעירי חב"ד.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]

מלך המשיח

2014-06-13T14:17:09Z

ללה ללה:

{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''מלך המשיח''' הוא צדיק מבית דוד, שנבחר על ידי [[הקב"ה]] להביא את העולם לתכליתו ושלימותו ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. כחלק מתהליך זה עליו לכוף (בדרכי נועם) את עם ישראל ללכת בדרך התורה והמצוות, להלחם למען קיום רצון הבורא בעולם בכלל, לבנות את בית המקדש ולאסוף את היהודים מכל העולם ולהביאם לארץ ישראל.

[[חסיד]]י [[חב"ד]] כמו [[יהודי]]ם רבים מאמינים כי מלך המשיח הוא [[הרבי|הרבי מליובאוויטש]], בקיץ תשנ"א יצא פסק דין עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח|הרבי נמצא מתאים]] להגדרה ההלכתית של [[בחזקת משיח|חזקת משיח]] ברמב"ם. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.

==המשיח בדברי הנביאים==
המשיח מוזכר לראשונה בדברי הנביאים בהדגשת שייכותו לדוד המלך: {{ציטוט|תוכן=ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה.. והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד|מקור=ישעיהו י"א פסוקים א' ו-י'.|מרכאות=כן}}. {{ציטוט|תוכן=הנה ימים באים נאום ה', והקימותי לדוד צמח צדיק, ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ. בימיו תיושע יהודה, וישראל ישכון לבטח. וזה שמו אשר יקראו - ה' צדקנו|מקור=ירמיהו כ"ג ה.|מרכאות=כן}}

==מקור המונח משיח==
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ. ש. ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]<ref>ויקרא פרק ד, ג</ref> [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"<ref>במדבר פרק לה, כה</ref>. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"<ref>שמואל א כד, ו</ref>, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]]<ref>ישעיהו פרק מה, א</ref>: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]<ref>כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".</ref>. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה<ref>ישעיהו סא, א</ref>.
ה[[אברבנאל]] מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|[[דון יצחק אברבנאל]] בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}.
[[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}.

==שמותיו==
שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר]] פרק ג'.}}, "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|[[אגרא דכלא]], צירופי בראשית.}}". המדרש{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}} מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.}} כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא{{הערה|ילקוט הראובני בראשית א' ב'.}}, כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]] ועל [[אבן השתייה]].

במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בספר [[נצח ישראל]] ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי, חנינא, ינון, שילה, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] ב[[אגרת תימן]].}}, אליהו, אפריים, גיבור, דוד, זורבבל, חיים, חליא, יוסף, ילד, יצחק, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, ינון, חנינא, שילה, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת שבת פרשת תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א חלק א' עמ' 14.}}.

==מעלותיו של המשיח==
===נשמתו===
נשמתו של משיח{{הערת שוליים|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}}, היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה קיים אצל כל [[יהודי]]. נשמת משיח בשפת ה[[קבלה]] היא (הבחינה הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה), בחינת [[יחידה הכללית]] של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ב מ, ב.}}, הכוללת ממילא את כל [[נשמות ישראל]] - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי.
ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל [[עם ישראל]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}.

עוד מובא{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], [[פלח הרימון]] על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}} כי בנשמת [[משיח]] מאירה בחינתו של [[אדם הראשון]] קודם שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר הארה רוחנית זו לכל [[יהודי]].

===דרגתו===
מלך המשיח מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}.

===הלב של עם ישראל===
מלך המשיח - ככל מלך, הוא הלב של כל עם ישראל{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פ"ג ה"ו}}, שבלעדיו לא ייתכן קיומו של [[עם ישראל]], "המציאות דכל ישראל תלוי' במציאותו של מלך המשיח"{{הערה|לשון קדשו של הרבי מלך המשיח, [[התוועדויות]] [[תשמ"ו]] חלק ג' עמ' 191}}, ואם הוא לא קיים בעולמנו החומרי, הרי ח"ו אין קיום לעם ישראל.

===יחוסו===
{{ערך מורחב|ערך=[[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|מגילת היוחסין של מלך המשיח עד לדוד המלך]]}}

למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|[[ילקוט מעם לועז]], [[תהילים]], ח"א, עמ' רע"ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.}} ו[[תמר]]{{הערה|בראשית רבה, פ"ה, א.}}, [[מנשה]]{{הערה|במדבר רבה, י"ד, א'}} ו[[דן]]{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא ישיר ל[[נחשון בן עמינדב]], ל[[רות]], אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, [[מסכת סנהדרין]], צ"ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|ע"פ פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס"ג]] - ברשימתו של ה[[תמימים]] מנחם מענדל פלדמן.}}, ו[[זורבבל בן שאלתיאל]]{{הערה|מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.}}.

[כיוון שמשיח מזרע דוד ושלמה, יהיו אצלו שתי העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]

;מזכרים או מנקבות

בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהי' דווקא בן אחר בן{{הערה|[http://jedwabny.narod.ru/letters/Hebrew/Kanevsky1.html ליקוט בעניין] במכתבי שואל לר' [[חיים קנייבסקי]].}}; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהי' מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.}}.

;מזרע שלמה
{{ערך מורחב|ערך=[[יעמוד מלך מבית דוד#משיח מזרע שלמה|משיח מזרע שלמה]]}}

[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, [[אגרת תימן]] פ"ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ{{הערה|ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.}} (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".

בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא [[יואש]] - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקיבות הרי מוכרח שמשיח אינו מזרע שלמה.

מדברי הרבי מלך המשיח{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].

===ענווה===
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם האבות ו[[משה רבינו]] ע"ה, עם כל זה יהיה בתכלית הענוה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|ע"פ [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}.

==לידתו==
במהלך חורבן [[בית המקדש]] ב[[תשעה באב]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}}, זמן עיבורו החל ב[[עשרה בטבת]]{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 230.}}. אמנם, אין הכוונה דווקא ללידה כפשוטה, אלא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות]], ולגאול את [[יהודים|עם ישראל]]{{הערה|שם חלק ב' עמ' 744 הערה 93; וראה ב'[[דבר מלכות]]' ל[[פרשת ואתחנן]] הע' 93}}.

==חכמתו==
על מלך המשיח נאמר{{הערה|ישעיהו יא, ב}} "ונחה עליו רוח ה', רוח [[חכמה]] ו[[בינה]].. רוח דעתו[[יראת ה']]", [[הרמב"ם]] כותב{{הערה|הלכות תשובה ט, ב}} כי מלך המשיח "בעל חכמה יהיה יתר מ[[שלמה]]" עליו נאמר{{הערה|מלכים א' ה, יא}} "ויחכם מכל אדם", כלומר שבנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם בשאר חכמות העולם.

==משיח בזמן הגלות==
===משיח בכל דור===
{{ערך מורחב|ערך=[[משיח שבכל דור]]}}

בפירושו למגילת רות{{הערת שוליים|?.}} מציין רבי עובדיה מברטנורא ש: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת [[חתם סופר]]{{הערת שוליים|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: "ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערת שוליים|פרשת דברים, אות י"ג.}} כתוב: "בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".

בכל דור היה משוער בקרב אנשי הדור מיהו הראוי להיות משיח של דורם - כך כותב ה[['שדי חמד']]{{הערה|פאת השדה, מערכת הא' כלל ע'.}}. הרבי מבאר{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 470.}} ש[[נשיא הדור]] (הנשיא של תורת החסידות{{הערה|ספר השיחות תשנ"ב חלק ב' עמ' 472.}}) הוא המשיח שבדור.

בדורנו, מאמינים חסידי חב"ד כי הראוי להיות משיח, הוא [[הרבי מליובאוויטש]]. אמונה זו, מסתמכת בין השאר על מספר התבטאויות של [[הרבי]] בעצמו, כשאחד מהם הוא הקביעה, כי המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|שיחות קודש - תשנ"ב, חלק א' עמ' 318, משיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.}}, עוד הוסיף הרבי, כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.}}.

===הנהגה מלכותית===
[[הרמב"ם]] בתיאור סימני המשיח עוד בזמן הגלות כותב "יעמוד מלך מבית דוד", ובהכרח דבריו אלו אינם מתייחסים למלך במשמעות הפשוטה אלא לאדם המתנהג כמלך בזמן ה[[גלות]]. כפי שבנוגע לבר כוכבא מכנה אותו הרמב"ם "בן כוזיבא המלך" למרות שלא היה לו דין של מלך{{הערה|(ע"פ) הוספת הרבי בתי"ק עלי שיחת שבת פרשת תזו"מ, ו' אייר תנש"א.}}.

===פעולותיו===

בזמן הגלות פועל מלך המשיח מעין והתחלת פעולותיו בזמן ה[[גאולה]].

*על כל העמים - משפטים נ"ב.

*'בונה [[מקדש]] במקומו{{הערה|רמב"ם, בסימני [[משיח וודאי]].}}' - כהכנה והתחלה לבניין והתגלות [[בית המקדש השלישי]] על ידו, בונה מלך המשיח את [[מקדש מעט]] העיקרי שבדורו, שהוא מעין [[בית המקדש]], ואף יתחבר אליו בעתיד; [[770]]{{הערה|נתבאר בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] הערה 35, וראה שם הערה 37.}}.

===מקום שהותו===
בהיותו ב[[גלות]], נמצא [[מלך המשיח]] ב[[פתחה של רומי]]{{הערת שוליים|מס' סנהדרין?.}}, שם הוא ממתין לגאול את ישראל.

האברבנאל מבאר{{הערה|ישועות משיחו עיון ראשון פרק ג'}} שהפסוק "הנה מלכך יבוא לך" מוכיח שהמשיח יבוא מחוץ לארץ, וכך מפרש בזוהר{{הערה|ח"ג, ס"ט, א'}} "מכיוון שעד עתה אינו במקומו אלא בנכר".

[[הרבי]] הזכיר פעמים רבות את העובדה שמקומו של המשיח קודם שגואל את ישראל הוא בחוץ לארץ. לדוגמה{{הערה|שיחת י"ט כסלו ה'תשט"ז, בלתי מוגה}}: "...שמשיח יבוא מחוץ לארץ, יחד עם רוב מנין ורוב בנין של בני ישראל שנמצאים בחוץ לארץ..."

==חיים נצחיים==
{{ערך מורחב|ערך=[[חיים נצחיים במלך המשיח]]}}

ל[[מלך המשיח]] יש [[חיים נצחיים]], הרמב"ן{{הערה|כתבי [[הרמב"ן]] חלק א' עמ' שכ"ה.}} כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"{{הערה|ברכת שמואל עה"ת, [[חומש בראשית]], פ"ב פ' סט"ז.}}, ואף "לא יטעום טעם מיתה"{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון ש"הקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים"{{הערה|מדרש "אותיות ד[[רבי עקיבא]]" חלק א' ד"ה 'דבר אחר'.}}.

בתורת מוסברת הסיבה לחייו הנציים, כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ"[[אין סוף]]", לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק"ו}}, ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד"ה]] "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".}}.

בתלמוד{{הערה|[[מסכת סוכה]], נ"ב.).}} מובא שלפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]] {{הערה|[[תהילים]], כ"א, ה'}}: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימי עולם ועד".

==המשיח בהלכה==
{{ערך מורחב|ערכים=[[בחזקת משיח]], [[משיח ודאי]]}}
הרמב"ם מבדיל בין שני שלבים בהופעתו של המשיח: בתחילה יהיו בו סימניים ראשוניים למשיחיותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו וכן הצלחה חלקית בתפקידו, ואז ייחשב "בחזקת משיח". מצב זה עודנו הפיך, רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו, יתברר כי הוא "משיח בוודאי".

{{ציטוט|תוכן=ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה [[בחזקת משיח|בחזקת שהוא משיח]]"|מקור=[[רמב"ם]], [[הי"ד החזקה]], [[הלכות מלך המשיח]], פי"א ה"ד|מרכאות=כן}}.

==התגלותו==
{{פסקה חסרה}}
התגלותו של מלך המשיח היא תהליך המתרחש במספר שלבים{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת תולדות ה'תשנ"ב}}. השלב הראשון הוא התגלות מציאותו בתור מלך המשיח בהתגלות זו שהיא השלב העיקרי ביותר ב[[ביאת משיח]] משיח מודיע לעם ישראל שהוא בא לגאול אותם {{הערה|כמו שהרבי מוכיח בקונטרס בית רבינו שהמדרש בשעה שמלך המשיח בא" מדבר על זמן קודם לגאולה}} קודמות להתגלות זו מאורעות שמימיים בעולם המורים על ההתגלות הקרובה. ההתגלות השנייה היא התגלות מציאותו לעין כל על ידי פעולותיו. כדי שיתפרסם שמו של המשיח ויקבל העולם את מלכותו מלך המשיח מתחיל את פעולותיו בענייני צדק ויושר בקנה מידה עולמי{{הערה|ראה לדוגמה שיחת שבת פרשת משפטים ה'תשנ"ב}}. בשלב השלישי תיהי' ההתגלות '''המושלמת''' לעין כל שזה יקרה ביחד עם שלימות הגאולה. מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוי"ט בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יענה לו 'שלום עליכם'.

==מעשיו של מלך המשיח==
{{פסקה חסרה}}
עם גילויו של מלך המשיח, הוא יעשה [[התוועדות]] לכל השבים ב[[קיבוץ גלויות]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ג עמ' 241.}}.

בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהילים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}.

משיח ילמד תורה עם כל [[עם ישראל]]{{הערה|ראה רמב"ם סוף הלכות מלכים, [[היום יום]] א' [[מנחם אב]], ועוד.}}; הלימוד יהי' באופן של [[ראיה]], הוא יראה להם את מהות ה[[תורה]], ועל-ידי כך יוכל ללמוד את כולם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=%d7%9e%d7%9c%d7%9a+%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%99%d7%97 [[תורת מנחם]] חלק ט"ז עמ' 139].}}. אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות חלק ב' עמ' 292}}.

מלך המשיח יתקן את [[אומות העולם]] [[עבודת השם|לעבוד את ה']] ביחד, שנאמר{{הערת שוליים|צפני' ג', ט'.}}: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".

בהשפעתו של המשיח על האומות, ישנם שני שלבים{{הערת שוליים|משיחת [[הרבי]] [[ליקוטי שיחות]] חלק י"א ע' 283}}: שלב הראשון, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה, ובשלב השני ישפיע אלוקות על האומות, עד שאומות העולם יבואו מעצמם ויכירו בה'.

==משיח מהחיים או מהמתים==
הגמרא{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=98b&format=text סנהדרין צח, ב.]}}: מסתפקת האם המשיח הינו מהחיים בדווקא או מאותם [[צדיקים]] שבמיתתם קרויים חיים.

:::"אמר [[רב]], אי מן [[חי|חייא]] הוא כגון [[רבינו הקדוש]], אי מן [[מת|מתיא]] הוא כגון דניאל איש חמודות".

מגמרא זו רואים לכאורה כי אכן ה[[אמוראים]] עצמם הסתפקו האם המשיח הינו מה[[צדיקים]] החיים ב[[עולם]] בזמן ביאתו, או מהצדיקים שנסתלקו מהעולם כבר לפני ביאתו, ויקום לתחיה כדי לגאול את עם ישראל.

גם בפירושו של [[רש"י]] הוא מפרש שני פירושים האם מדובר בקביעה חד משמעית כי אם מהחיים בהכרח שמדובר ב[[רבינו הקדוש]] ואם מהמתים בהכרח שמדובר בדניאל, ולפי פירושו השני הוא מפרש כי מדובר בדוגמא בלבד, ומדובר באנשים כדוגמת [[רבינו הקדוש]] ודניאל איש חמודות, שמלכו על ישראל במקצת, רבי הקדוש ב[[נשיאות]] ודניאל במינוי שקיבל על ידי נבוכדנצר, וכן מדובר באנשים שסבלו [[יסורים]]. אם כי לשונו של רש"י הוא "ואם '''היה''' מאותן שמתו כבר היה דניאל", ולכן יש האומרים שהכוונה היא לפי המאן דאמר שאין משיח לישראל שכבא אכלוהו בימי [[חזקיה]], מאמר שאינו נפסק להלכה ככל וכלל.
ישנם ראיות כי מלך המשיח יבוא משמים, מכיון שהגמרא {{הערת שוליים|1=[[עירובין]] מג, א.}} תולה את ביאתו של מלך המשיח בשבת אם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים.
אולם להלכה, כפי משמעות דברי הרמב"ם{{הערת שוליים|1=פי"א מהלכות מלכים.}} אין מקום למשיח מן המתים כיון שמדובר במלך שיעשה פעולות הכנה עוד בזמן הגלות, לפני שיגאל את עם ישראל.

==לקריאה נוספת==
*שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי ומיכאל פרידמן, '''[[מלך המשיח (ספר)|מלך המשיח]]''' - ליקוט בנושא "אישיותו של מלך המשיח", מכון אורו של משיח צפת, [[תשנ"ו]].

== קישורים חיצונים ==
* הרב [[גרשון אבצן]], '''[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]''' {{אינפו}}
* הרב שלום דובער וולף, סקירה תורנית: '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76428 משיח שבכל דור] {{אינפו}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:מלך המשיח|*]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2014-06-13T14:16:33Z

ללה ללה:

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תמונה=[[תמונה: - תמונה קטנה.JPG|250px|]]
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם
|חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו"ר שליט"א#חיבוריו|בהמשך]])
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. מכונה '''הרבי מ[[לובביץ']]''', 'או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א בניסן]] שנת [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] וביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] עלה למרומים. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, חלק מאמינים שחי ופשוט מסתתר מאיתנו וחלק אחר בראשות רבי יואל כהן החוזר הראשי של הרבי מאמינים שנפטר

==קורות חייו==
===הולדתו וצעירותו===
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון [[לוח היום יום]] עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום [[י"א בניסן]] נכתב: {{ציטוטון|ב[[יום הולדת|יום ההולדת]], על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ו[[תשובה]] ישוב ויתקנם}}, דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב"ד על יום הולדתו של הרבי}}, בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב. ביום [[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]].}}. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה - גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

בתקופת מלחמת העולם הראשונה ([[תרע"ד]]-[[תרע"ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, בתקופת המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].

בקיץ [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].</ref>. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ"ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.

בשנת [[תרפ"ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] במשך זמן, לאחר מכן נסע עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע.

החל משנת [[תרפ"ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]], מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"שר ההשכלה" שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת [[תרפ"ו]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה ב[[לנינגרד]]. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם [[אדמו"ר הריי"צ]].

ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ"ח]] ששה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חתנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ"ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].

===נישואיו===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
[[קובץ:המקום.jpg|ימין|ממוזער|250px|המקום בו נערכה החתונה בוורשא (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] בא הרבי בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]] [[תרפ"ט]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה [[אדמו"ר הריי"צ]] שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.

סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די והאדמו"רים נפרדו לשלום.

על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]]‏ ‏‏‏<ref>‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206. </ref>‏
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}

אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].

לאחר חתונתו הטיל [[אדמו"ר הריי"צ]] על הרבי להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] וב[[ימי חב"ד]]. כמו כן, החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני [[הנהגת החסידים]] והכלל.

=== בברלין ופריז ===
[[תמונה:הרבי צרפת.jpg|ימין|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]][[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
בשנת [[תרפ"ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ"ב]] יצא הרבי ל[[התוועדות|התוועד]] עם [[יהודי]]ם ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ריגא]] וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת [[שיינא הורנשטיין]], בעיר לנדורוב ב[[פולין]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר"צ]] שהה ב[[ריגא]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] וב[[שמחת בית השואבה]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] התוועד עם ה[[חסידים]] שם. בשנת [[תרצ"ב]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר את הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ובאותה שנה נפגש גם עם הרב [[ברוך בער לייבוביץ']]. בשנת [[תרצ"ג]] נפגש עם הרב [[חיים אלעזר שפירא]] (ממונקטש, בעל ה"מנחת אלעזר") והרב שמעון שקופ.

ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את [[גרמניה]] והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישב באותה עת ב[[פולין]].

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'"}}. לצורך עריכת אגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], נשלח על ידי אחד ממזכיריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים.

בחודש תשרי [[תרצ"ה]] נסע לחמיו שהיה ב[[וורשא]] ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח [[רוסיה]], לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה ב[[פולין]] ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה ב[[וורשא]].

בשלהי חודש [[חשון]] נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו"ר מגור הרב [[אברהם מרדכי אלתר]] - בעל ה"אמרי אמת".

בתקופת טרום [[השואה]], הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[אגודת חב"ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מ[[ארצות הברית]] ל[[פריז]] וההפך, נעשה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], דרך הרבי ששהה ב[[פריז]].

מספר פעמים ביקר הרבי ב[[וורשה]] וב[[אוטווצק]] ובפורכטולסדרוף (וינה), מקומות מגוריו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. מאידך, [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר מספר פעמים ב[[פריז]], בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות [[אדמו"ר הריי"צ]] בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.

בשנת [[תרצ"ו]] מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. בשנה זו נפגש עם הרב [[שבתאי הכהן רפופורט]] (בעל ה"שפתי כהנים") וביקר את האדמו"ר הקדוש ר' [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]].

בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה [[חב"ד]]ית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם ל[[ארצות הברית]] ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס ב[[ארצות הברית]]. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי ב[[פריז]]. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי ב[[פריז]] אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.

באביב [[ת"ש]], ערב כניסת הנאצים ל[[פריז]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

בשנת [[ת"ש]], מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו ל[[צרפת]] והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום [[צרפת]], איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל [[חג השבועות]], הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בסוף קיץ [[ת"ש]] הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום [[צרפת]], שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.

=== בדרך לארצות הברית ===
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי{{הערת שוליים|הכוונה לעבודתו בגיליון [[התמים]]}}, הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

ביום [[י"ט בכסלו]] [[תש"א]] כתב אדמו"ר הריי"צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים"{{הערת שוליים|קובץ "כ"ח סיון".}}. ב[[כ"ו באדר]] [[תש"א]] בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' בניסן]] [[תש"א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו"ר הריי"צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי"ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו"ר הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו"ר הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום [[י"ז בסיוון]] [[תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

===בארצות הברית===
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]
ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפה פינטו" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]] התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על [[אדמו"ר הריי"צ]] ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ"ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.

==קבלת הנשיאות==
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]
כשנודע על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"{{הערת שוליים|או הרמ"מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.

על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים.

ביום טוב שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת".

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א" ובהגהה השני' מחק גם את זאת.

בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.

בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. ב[[כ"ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרשמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "[[באתי לגני]]", בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' בשבט]] על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.

לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]], שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}.

== פועלו והשפעתו ==
{{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]]}}
=== השפעתו בעולם היהודי ===
הרבי החל להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ"ח י"ד]]}}.

הרבי קרא לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.

יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב"ד: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל"ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.

הדגיש את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|[[אגרות קודש]] הרמ"מ]], חלק י"ח עמוד קע"ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}

פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: אהבת ישראל, חינוך יהודי, [[לימוד תורה]], הנחת [[תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] כשרות, מתן [[צדקה]], החזקת ספרי קודש בבית, [[כשרות]] המזון, בערב [[שבת]] וחג הדלקת נרות שבת ויום טוב ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37.}}.

בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני תפילין בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב"ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.

==== שלוחיו ברחבי העולם ====
{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד]]}}
חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. בתקופתו של [[הריי"צ]] היה היקף הפעילות מצומצם למדי, ובתקופת הנהגתו של הרבי גדל מאוד היקף השלוחים והגיע לאלפים ברחבי העולם.

מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ"ז טבת], ספריית חב"ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.
כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].

==== תקנת לימוד הרמב"ם היומי ====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשמ"ד]] יזם הרבי את מפעל הרמב"ם היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב"ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל הי"ד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.

=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===
==== שבע מצוות בני נח ====
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]
בשנות ה-80 קרא לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו {{רמב"ם|שופטים|מלכים ומלחמות|ח|יג}}.}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן].}}

הרבי ראה את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]], שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה.

בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.

==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====
ב[[תשל"ח]] החליט הקונגרס של ארצות הברית להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור הנשיא ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז שנת 1978, "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית מוכרז לפי התאריך העברי בו חל יום הולדתו של הרבי. נוהג זה נמשך גם לאחר פטירתו.

בשנת [[תשס"ט]] הוסיף הנשיא ברק אובמה להכרזה: "מעטים בלבד הבינו וקידמו את הרעיונות הללו בצורה יותר מוצלחת מאשר הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, אשר הדגיש את חשיבותם של חינוך ואופי טוב. דרך ביסוס מוסדות החינוך והשירות הסוציאלי ברחבי המדינה והעולם, הרב שניאורסון ביקש להעצים צעירים ולהעניק השראה לאנשים בכל הגילאים. ביום הזה, אנו קוראים שוב את קריאתו"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60994 הנשיא אובמה הכריז על י"א ניסן כ'יום החינוך']}}.

==== רגע של שתיקה ====
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.

קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי טען מנגד שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוהים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הוא טען שבית הספר אינו צריך להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.

בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.

==תורתו ומשנתו==
===ספריו===
[[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}

מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.
רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו לעברית בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום הודפסו כ-80 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.

[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]
[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].

איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו כ-30 כרכים).

==ניגוניו==
[[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]
במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.
#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.
#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת [[תשל"ד]].
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" שחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].
#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט בחזרת הש"ץ של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ההתוועדות של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.

===דיסקוגרפיה===
{{להשלים}}
תקליטים המוקדשים לניגוני הרבי:
*'''תנועות הרבי מחב"ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי

== לקריאה נוספת ==
;ביוגרפיה
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"א]].
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס"ז.
* אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].
* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].

;אלבומים
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].
* [[שמואל קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].

;מחקרים
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].
;תורתו
*[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב"ם במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).
;שונות
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].
* יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.

== קישורים חיצוניים ==
;כללי
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - {{חב}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד]

;היסטוריה
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים"
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים"
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]

;וידאו
*[http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}

;תמונות
*[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=שליט"א}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=מ[[י"א בניסן]] - [[תרס"ב]]|הבא=-}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2014-06-13T14:15:20Z

ללה ללה:

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תמונה=[[תמונה: - תמונה קטנה.JPG|250px|]]
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם
|חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו"ר שליט"א#חיבוריו|בהמשך]])
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. מכונה '''הרבי מ[[לובביץ']]''', 'או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א בניסן]] שנת [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] וביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] עלה למרומים. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, חלק מאמינים שנפטר וחלק מאמינים שחי אך רוב גדולי ישראל לא סוברים שחי

==קורות חייו==
===הולדתו וצעירותו===
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון [[לוח היום יום]] עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום [[י"א בניסן]] נכתב: {{ציטוטון|ב[[יום הולדת|יום ההולדת]], על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ו[[תשובה]] ישוב ויתקנם}}, דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב"ד על יום הולדתו של הרבי}}, בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב. ביום [[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]].}}. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה - גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

בתקופת מלחמת העולם הראשונה ([[תרע"ד]]-[[תרע"ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, בתקופת המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].

בקיץ [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].</ref>. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ"ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.

בשנת [[תרפ"ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] במשך זמן, לאחר מכן נסע עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע.

החל משנת [[תרפ"ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]], מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"שר ההשכלה" שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת [[תרפ"ו]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה ב[[לנינגרד]]. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם [[אדמו"ר הריי"צ]].

ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ"ח]] ששה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חתנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ"ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].

===נישואיו===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
[[קובץ:המקום.jpg|ימין|ממוזער|250px|המקום בו נערכה החתונה בוורשא (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] בא הרבי בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]] [[תרפ"ט]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה [[אדמו"ר הריי"צ]] שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.

סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די והאדמו"רים נפרדו לשלום.

על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]]‏ ‏‏‏<ref>‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206. </ref>‏
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}

אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].

לאחר חתונתו הטיל [[אדמו"ר הריי"צ]] על הרבי להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] וב[[ימי חב"ד]]. כמו כן, החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני [[הנהגת החסידים]] והכלל.

=== בברלין ופריז ===
[[תמונה:הרבי צרפת.jpg|ימין|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]][[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
בשנת [[תרפ"ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ"ב]] יצא הרבי ל[[התוועדות|התוועד]] עם [[יהודי]]ם ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ריגא]] וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת [[שיינא הורנשטיין]], בעיר לנדורוב ב[[פולין]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר"צ]] שהה ב[[ריגא]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] וב[[שמחת בית השואבה]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] התוועד עם ה[[חסידים]] שם. בשנת [[תרצ"ב]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר את הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ובאותה שנה נפגש גם עם הרב [[ברוך בער לייבוביץ']]. בשנת [[תרצ"ג]] נפגש עם הרב [[חיים אלעזר שפירא]] (ממונקטש, בעל ה"מנחת אלעזר") והרב שמעון שקופ.

ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את [[גרמניה]] והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישב באותה עת ב[[פולין]].

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'"}}. לצורך עריכת אגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], נשלח על ידי אחד ממזכיריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים.

בחודש תשרי [[תרצ"ה]] נסע לחמיו שהיה ב[[וורשא]] ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח [[רוסיה]], לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה ב[[פולין]] ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה ב[[וורשא]].

בשלהי חודש [[חשון]] נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו"ר מגור הרב [[אברהם מרדכי אלתר]] - בעל ה"אמרי אמת".

בתקופת טרום [[השואה]], הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[אגודת חב"ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מ[[ארצות הברית]] ל[[פריז]] וההפך, נעשה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], דרך הרבי ששהה ב[[פריז]].

מספר פעמים ביקר הרבי ב[[וורשה]] וב[[אוטווצק]] ובפורכטולסדרוף (וינה), מקומות מגוריו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. מאידך, [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר מספר פעמים ב[[פריז]], בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות [[אדמו"ר הריי"צ]] בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.

בשנת [[תרצ"ו]] מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. בשנה זו נפגש עם הרב [[שבתאי הכהן רפופורט]] (בעל ה"שפתי כהנים") וביקר את האדמו"ר הקדוש ר' [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]].

בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה [[חב"ד]]ית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם ל[[ארצות הברית]] ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס ב[[ארצות הברית]]. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי ב[[פריז]]. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי ב[[פריז]] אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.

באביב [[ת"ש]], ערב כניסת הנאצים ל[[פריז]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

בשנת [[ת"ש]], מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו ל[[צרפת]] והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום [[צרפת]], איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל [[חג השבועות]], הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בסוף קיץ [[ת"ש]] הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום [[צרפת]], שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.

=== בדרך לארצות הברית ===
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי{{הערת שוליים|הכוונה לעבודתו בגיליון [[התמים]]}}, הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

ביום [[י"ט בכסלו]] [[תש"א]] כתב אדמו"ר הריי"צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים"{{הערת שוליים|קובץ "כ"ח סיון".}}. ב[[כ"ו באדר]] [[תש"א]] בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' בניסן]] [[תש"א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו"ר הריי"צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי"ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו"ר הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו"ר הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום [[י"ז בסיוון]] [[תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

===בארצות הברית===
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]
ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפה פינטו" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]] התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על [[אדמו"ר הריי"צ]] ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ"ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.

==קבלת הנשיאות==
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]
כשנודע על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"{{הערת שוליים|או הרמ"מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.

על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים.

ביום טוב שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת".

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א" ובהגהה השני' מחק גם את זאת.

בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.

בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. ב[[כ"ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרשמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "[[באתי לגני]]", בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' בשבט]] על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.

לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]], שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}.

== פועלו והשפעתו ==
{{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]]}}
=== השפעתו בעולם היהודי ===
הרבי החל להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ"ח י"ד]]}}.

הרבי קרא לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.

יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב"ד: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל"ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.

הדגיש את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|[[אגרות קודש]] הרמ"מ]], חלק י"ח עמוד קע"ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}

פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: אהבת ישראל, חינוך יהודי, [[לימוד תורה]], הנחת [[תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] כשרות, מתן [[צדקה]], החזקת ספרי קודש בבית, [[כשרות]] המזון, בערב [[שבת]] וחג הדלקת נרות שבת ויום טוב ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37.}}.

בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני תפילין בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב"ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.

==== שלוחיו ברחבי העולם ====
{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד]]}}
חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. בתקופתו של [[הריי"צ]] היה היקף הפעילות מצומצם למדי, ובתקופת הנהגתו של הרבי גדל מאוד היקף השלוחים והגיע לאלפים ברחבי העולם.

מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ"ז טבת], ספריית חב"ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.
כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].

==== תקנת לימוד הרמב"ם היומי ====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשמ"ד]] יזם הרבי את מפעל הרמב"ם היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב"ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל הי"ד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.

=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===
==== שבע מצוות בני נח ====
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]
בשנות ה-80 קרא לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו {{רמב"ם|שופטים|מלכים ומלחמות|ח|יג}}.}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן].}}

הרבי ראה את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]], שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה.

בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.

==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====
ב[[תשל"ח]] החליט הקונגרס של ארצות הברית להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור הנשיא ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז שנת 1978, "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית מוכרז לפי התאריך העברי בו חל יום הולדתו של הרבי. נוהג זה נמשך גם לאחר פטירתו.

בשנת [[תשס"ט]] הוסיף הנשיא ברק אובמה להכרזה: "מעטים בלבד הבינו וקידמו את הרעיונות הללו בצורה יותר מוצלחת מאשר הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, אשר הדגיש את חשיבותם של חינוך ואופי טוב. דרך ביסוס מוסדות החינוך והשירות הסוציאלי ברחבי המדינה והעולם, הרב שניאורסון ביקש להעצים צעירים ולהעניק השראה לאנשים בכל הגילאים. ביום הזה, אנו קוראים שוב את קריאתו"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60994 הנשיא אובמה הכריז על י"א ניסן כ'יום החינוך']}}.

==== רגע של שתיקה ====
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.

קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי טען מנגד שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוהים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הוא טען שבית הספר אינו צריך להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.

בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.

==תורתו ומשנתו==
===ספריו===
[[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}

מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.
רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו לעברית בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום הודפסו כ-80 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.

[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]
[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].

איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו כ-30 כרכים).

==ניגוניו==
[[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]
במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.
#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.
#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת [[תשל"ד]].
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" שחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].
#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט בחזרת הש"ץ של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ההתוועדות של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.

===דיסקוגרפיה===
{{להשלים}}
תקליטים המוקדשים לניגוני הרבי:
*'''תנועות הרבי מחב"ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי

== לקריאה נוספת ==
;ביוגרפיה
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"א]].
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס"ז.
* אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].
* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].

;אלבומים
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].
* [[שמואל קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].

;מחקרים
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].
;תורתו
*[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב"ם במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).
;שונות
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].
* יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.

== קישורים חיצוניים ==
;כללי
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - {{חב}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד]

;היסטוריה
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים"
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים"
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]

;וידאו
*[http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}

;תמונות
*[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=שליט"א}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=מ[[י"א בניסן]] - [[תרס"ב]]|הבא=-}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2014-06-13T14:13:25Z

ללה ללה:

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תמונה=[[תמונה:אדמו"ר שליט"א - תמונה קטנה.JPG|250px|]]
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם
|חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו"ר שליט"א#חיבוריו|בהמשך]])
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. מכונה '''הרבי מ[[לובביץ']]''', 'או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א בניסן]] שנת [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] וביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] עלה למרומים. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, חלק מאמינים שנפטר וחלק מאמינים שחי אך רוב גדולי ישראל לא סוברים שחי

==קורות חייו==
===הולדתו וצעירותו===
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון [[לוח היום יום]] עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום [[י"א בניסן]] נכתב: {{ציטוטון|ב[[יום הולדת|יום ההולדת]], על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ו[[תשובה]] ישוב ויתקנם}}, דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב"ד על יום הולדתו של הרבי}}, בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב. ביום [[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]].}}. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה - גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

בתקופת מלחמת העולם הראשונה ([[תרע"ד]]-[[תרע"ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, בתקופת המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].

בקיץ [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].</ref>. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ"ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.

בשנת [[תרפ"ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] במשך זמן, לאחר מכן נסע עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע.

החל משנת [[תרפ"ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]], מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"שר ההשכלה" שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת [[תרפ"ו]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה ב[[לנינגרד]]. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם [[אדמו"ר הריי"צ]].

ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ"ח]] ששה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חתנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ"ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].

===נישואיו===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
[[קובץ:המקום.jpg|ימין|ממוזער|250px|המקום בו נערכה החתונה בוורשא (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] בא הרבי בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]] [[תרפ"ט]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה [[אדמו"ר הריי"צ]] שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.

סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די והאדמו"רים נפרדו לשלום.

על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]]‏ ‏‏‏<ref>‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206. </ref>‏
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}

אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].

לאחר חתונתו הטיל [[אדמו"ר הריי"צ]] על הרבי להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] וב[[ימי חב"ד]]. כמו כן, החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני [[הנהגת החסידים]] והכלל.

=== בברלין ופריז ===
[[תמונה:הרבי צרפת.jpg|ימין|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]][[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
בשנת [[תרפ"ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ"ב]] יצא הרבי ל[[התוועדות|התוועד]] עם [[יהודי]]ם ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ריגא]] וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת [[שיינא הורנשטיין]], בעיר לנדורוב ב[[פולין]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר"צ]] שהה ב[[ריגא]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] וב[[שמחת בית השואבה]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] התוועד עם ה[[חסידים]] שם. בשנת [[תרצ"ב]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר את הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ובאותה שנה נפגש גם עם הרב [[ברוך בער לייבוביץ']]. בשנת [[תרצ"ג]] נפגש עם הרב [[חיים אלעזר שפירא]] (ממונקטש, בעל ה"מנחת אלעזר") והרב שמעון שקופ.

ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את [[גרמניה]] והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישב באותה עת ב[[פולין]].

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'"}}. לצורך עריכת אגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], נשלח על ידי אחד ממזכיריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים.

בחודש תשרי [[תרצ"ה]] נסע לחמיו שהיה ב[[וורשא]] ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח [[רוסיה]], לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה ב[[פולין]] ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה ב[[וורשא]].

בשלהי חודש [[חשון]] נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו"ר מגור הרב [[אברהם מרדכי אלתר]] - בעל ה"אמרי אמת".

בתקופת טרום [[השואה]], הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[אגודת חב"ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מ[[ארצות הברית]] ל[[פריז]] וההפך, נעשה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], דרך הרבי ששהה ב[[פריז]].

מספר פעמים ביקר הרבי ב[[וורשה]] וב[[אוטווצק]] ובפורכטולסדרוף (וינה), מקומות מגוריו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. מאידך, [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר מספר פעמים ב[[פריז]], בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות [[אדמו"ר הריי"צ]] בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.

בשנת [[תרצ"ו]] מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. בשנה זו נפגש עם הרב [[שבתאי הכהן רפופורט]] (בעל ה"שפתי כהנים") וביקר את האדמו"ר הקדוש ר' [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]].

בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה [[חב"ד]]ית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם ל[[ארצות הברית]] ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס ב[[ארצות הברית]]. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי ב[[פריז]]. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי ב[[פריז]] אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.

באביב [[ת"ש]], ערב כניסת הנאצים ל[[פריז]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

בשנת [[ת"ש]], מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו ל[[צרפת]] והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום [[צרפת]], איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל [[חג השבועות]], הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בסוף קיץ [[ת"ש]] הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום [[צרפת]], שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.

=== בדרך לארצות הברית ===
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי{{הערת שוליים|הכוונה לעבודתו בגיליון [[התמים]]}}, הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

ביום [[י"ט בכסלו]] [[תש"א]] כתב אדמו"ר הריי"צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים"{{הערת שוליים|קובץ "כ"ח סיון".}}. ב[[כ"ו באדר]] [[תש"א]] בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' בניסן]] [[תש"א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו"ר הריי"צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי"ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו"ר הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו"ר הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום [[י"ז בסיוון]] [[תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

===בארצות הברית===
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]
ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפה פינטו" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]] התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על [[אדמו"ר הריי"צ]] ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ"ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.

==קבלת הנשיאות==
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]
כשנודע על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"{{הערת שוליים|או הרמ"מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.

על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים.

ביום טוב שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת".

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א" ובהגהה השני' מחק גם את זאת.

בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.

בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. ב[[כ"ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרשמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "[[באתי לגני]]", בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' בשבט]] על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.

לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]], שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}.

== פועלו והשפעתו ==
{{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]]}}
=== השפעתו בעולם היהודי ===
הרבי החל להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ"ח י"ד]]}}.

הרבי קרא לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.

יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב"ד: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל"ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.

הדגיש את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|[[אגרות קודש]] הרמ"מ]], חלק י"ח עמוד קע"ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}

פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: אהבת ישראל, חינוך יהודי, [[לימוד תורה]], הנחת [[תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] כשרות, מתן [[צדקה]], החזקת ספרי קודש בבית, [[כשרות]] המזון, בערב [[שבת]] וחג הדלקת נרות שבת ויום טוב ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37.}}.

בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני תפילין בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב"ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.

==== שלוחיו ברחבי העולם ====
{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד]]}}
חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. בתקופתו של [[הריי"צ]] היה היקף הפעילות מצומצם למדי, ובתקופת הנהגתו של הרבי גדל מאוד היקף השלוחים והגיע לאלפים ברחבי העולם.

מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ"ז טבת], ספריית חב"ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.
כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].

==== תקנת לימוד הרמב"ם היומי ====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשמ"ד]] יזם הרבי את מפעל הרמב"ם היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב"ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל הי"ד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.

=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===
==== שבע מצוות בני נח ====
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]
בשנות ה-80 קרא לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו {{רמב"ם|שופטים|מלכים ומלחמות|ח|יג}}.}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן].}}

הרבי ראה את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]], שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה.

בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.

==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====
ב[[תשל"ח]] החליט הקונגרס של ארצות הברית להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור הנשיא ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז שנת 1978, "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית מוכרז לפי התאריך העברי בו חל יום הולדתו של הרבי. נוהג זה נמשך גם לאחר פטירתו.

בשנת [[תשס"ט]] הוסיף הנשיא ברק אובמה להכרזה: "מעטים בלבד הבינו וקידמו את הרעיונות הללו בצורה יותר מוצלחת מאשר הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, אשר הדגיש את חשיבותם של חינוך ואופי טוב. דרך ביסוס מוסדות החינוך והשירות הסוציאלי ברחבי המדינה והעולם, הרב שניאורסון ביקש להעצים צעירים ולהעניק השראה לאנשים בכל הגילאים. ביום הזה, אנו קוראים שוב את קריאתו"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60994 הנשיא אובמה הכריז על י"א ניסן כ'יום החינוך']}}.

==== רגע של שתיקה ====
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.

קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי טען מנגד שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוהים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הוא טען שבית הספר אינו צריך להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.

בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.

==תורתו ומשנתו==
===ספריו===
[[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}

מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.
רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו לעברית בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום הודפסו כ-80 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.

[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]
[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].

איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו כ-30 כרכים).

==ניגוניו==
[[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]
במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.
#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.
#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת [[תשל"ד]].
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" שחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].
#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט בחזרת הש"ץ של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ההתוועדות של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.

===דיסקוגרפיה===
{{להשלים}}
תקליטים המוקדשים לניגוני הרבי:
*'''תנועות הרבי מחב"ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי

== לקריאה נוספת ==
;ביוגרפיה
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"א]].
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס"ז.
* אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].
* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].

;אלבומים
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].
* [[שמואל קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].

;מחקרים
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].
;תורתו
*[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב"ם במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).
;שונות
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].
* יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.

== קישורים חיצוניים ==
;כללי
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - {{חב}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד]

;היסטוריה
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים"
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים"
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]

;וידאו
*[http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}

;תמונות
*[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=שליט"א}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=מ[[י"א בניסן]] - [[תרס"ב]]|הבא=-}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2014-06-13T14:12:50Z

ללה ללה:

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תמונה=[[תמונה:אדמו"ר שליט"א - תמונה קטנה.JPG|250px|]]
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם
|חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו"ר שליט"א#חיבוריו|בהמשך]])
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. מכונה '''הרבי מ[[לובביץ']]''', 'או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א בניסן]] שנת [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] וביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] עלה למרומים. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, חלק מאמינים שנפטר וחלק מאמינים שחי אך רוב גדולי ישראל לא סוברים שחי

==קורות חייו==
===הולדתו וצעירותו===
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון [[לוח היום יום]] עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום [[י"א בניסן]] נכתב: {{ציטוטון|ב[[יום הולדת|יום ההולדת]], על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ו[[תשובה]] ישוב ויתקנם}}, דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב"ד על יום הולדתו של הרבי}}, בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב. ביום [[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]].}}. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה - גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

בתקופת מלחמת העולם הראשונה ([[תרע"ד]]-[[תרע"ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, בתקופת המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].

בקיץ [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].</ref>. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ"ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.

בשנת [[תרפ"ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] במשך זמן, לאחר מכן נסע עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע.

החל משנת [[תרפ"ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]], מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"שר ההשכלה" שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת [[תרפ"ו]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה ב[[לנינגרד]]. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם [[אדמו"ר הריי"צ]].

ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ"ח]] ששה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חתנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ"ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].

===נישואיו===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
[[קובץ:המקום.jpg|ימין|ממוזער|250px|המקום בו נערכה החתונה בוורשא (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] בא הרבי בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]] [[תרפ"ט]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה [[אדמו"ר הריי"צ]] שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.

סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די והאדמו"רים נפרדו לשלום.

על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]]‏ ‏‏‏<ref>‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206. </ref>‏
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}

אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].

לאחר חתונתו הטיל [[אדמו"ר הריי"צ]] על הרבי להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] וב[[ימי חב"ד]]. כמו כן, החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני [[הנהגת החסידים]] והכלל.

=== בברלין ופריז ===
[[תמונה:הרבי צרפת.jpg|ימין|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]][[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
בשנת [[תרפ"ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ"ב]] יצא הרבי ל[[התוועדות|התוועד]] עם [[יהודי]]ם ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ריגא]] וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת [[שיינא הורנשטיין]], בעיר לנדורוב ב[[פולין]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר"צ]] שהה ב[[ריגא]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] וב[[שמחת בית השואבה]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] התוועד עם ה[[חסידים]] שם. בשנת [[תרצ"ב]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר את הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ובאותה שנה נפגש גם עם הרב [[ברוך בער לייבוביץ']]. בשנת [[תרצ"ג]] נפגש עם הרב [[חיים אלעזר שפירא]] (ממונקטש, בעל ה"מנחת אלעזר") והרב שמעון שקופ.

ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את [[גרמניה]] והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישב באותה עת ב[[פולין]].

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'"}}. לצורך עריכת אגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], נשלח על ידי אחד ממזכיריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים.

בחודש תשרי [[תרצ"ה]] נסע לחמיו שהיה ב[[וורשא]] ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח [[רוסיה]], לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה ב[[פולין]] ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה ב[[וורשא]].

בשלהי חודש [[חשון]] נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו"ר מגור הרב [[אברהם מרדכי אלתר]] - בעל ה"אמרי אמת".

בתקופת טרום [[השואה]], הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[אגודת חב"ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מ[[ארצות הברית]] ל[[פריז]] וההפך, נעשה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], דרך הרבי ששהה ב[[פריז]].

מספר פעמים ביקר הרבי ב[[וורשה]] וב[[אוטווצק]] ובפורכטולסדרוף (וינה), מקומות מגוריו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. מאידך, [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר מספר פעמים ב[[פריז]], בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות [[אדמו"ר הריי"צ]] בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.

בשנת [[תרצ"ו]] מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. בשנה זו נפגש עם הרב [[שבתאי הכהן רפופורט]] (בעל ה"שפתי כהנים") וביקר את האדמו"ר הקדוש ר' [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]].

בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה [[חב"ד]]ית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם ל[[ארצות הברית]] ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס ב[[ארצות הברית]]. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי ב[[פריז]]. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי ב[[פריז]] אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.

באביב [[ת"ש]], ערב כניסת הנאצים ל[[פריז]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

בשנת [[ת"ש]], מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו ל[[צרפת]] והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום [[צרפת]], איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל [[חג השבועות]], הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בסוף קיץ [[ת"ש]] הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום [[צרפת]], שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.

=== בדרך לארצות הברית ===
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי{{הערת שוליים|הכוונה לעבודתו בגיליון [[התמים]]}}, הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

ביום [[י"ט בכסלו]] [[תש"א]] כתב אדמו"ר הריי"צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים"{{הערת שוליים|קובץ "כ"ח סיון".}}. ב[[כ"ו באדר]] [[תש"א]] בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' בניסן]] [[תש"א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו"ר הריי"צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי"ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו"ר הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו"ר הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום [[י"ז בסיוון]] [[תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

===בארצות הברית===
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]
ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפה פינטו" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]] התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על [[אדמו"ר הריי"צ]] ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ"ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.

==קבלת הנשיאות==
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]
כשנודע על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"{{הערת שוליים|או הרמ"מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.

על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים.

ביום טוב שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת".

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א" ובהגהה השני' מחק גם את זאת.

בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.

בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. ב[[כ"ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרשמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "[[באתי לגני]]", בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' בשבט]] על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.

לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]], שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}.

== פועלו והשפעתו ==
{{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]]}}
=== השפעתו בעולם היהודי ===
הרבי החל להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ"ח י"ד]]}}.

הרבי קרא לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.

יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב"ד: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל"ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.

הדגיש את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|[[אגרות קודש]] הרמ"מ]], חלק י"ח עמוד קע"ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}

פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: אהבת ישראל, חינוך יהודי, [[לימוד תורה]], הנחת [[תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] כשרות, מתן [[צדקה]], החזקת ספרי קודש בבית, [[כשרות]] המזון, בערב [[שבת]] וחג הדלקת נרות שבת ויום טוב ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37.}}.

בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני תפילין בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב"ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.

==== שלוחיו ברחבי העולם ====
{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד]]}}
חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. בתקופתו של [[הריי"צ]] היה היקף הפעילות מצומצם למדי, ובתקופת הנהגתו של הרבי גדל מאוד היקף השלוחים והגיע לאלפים ברחבי העולם.

מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ"ז טבת], ספריית חב"ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.
כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].

==== תקנת לימוד הרמב"ם היומי ====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשמ"ד]] יזם הרבי את מפעל הרמב"ם היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב"ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל הי"ד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.

=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===
==== שבע מצוות בני נח ====
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]
בשנות ה-80 קרא לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו {{רמב"ם|שופטים|מלכים ומלחמות|ח|יג}}.}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן].}}

הרבי ראה את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]], שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה.

בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.

==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====
ב[[תשל"ח]] החליט הקונגרס של ארצות הברית להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור הנשיא ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז שנת 1978, "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית מוכרז לפי התאריך העברי בו חל יום הולדתו של הרבי. נוהג זה נמשך גם לאחר פטירתו.

בשנת [[תשס"ט]] הוסיף הנשיא ברק אובמה להכרזה: "מעטים בלבד הבינו וקידמו את הרעיונות הללו בצורה יותר מוצלחת מאשר הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, אשר הדגיש את חשיבותם של חינוך ואופי טוב. דרך ביסוס מוסדות החינוך והשירות הסוציאלי ברחבי המדינה והעולם, הרב שניאורסון ביקש להעצים צעירים ולהעניק השראה לאנשים בכל הגילאים. ביום הזה, אנו קוראים שוב את קריאתו"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60994 הנשיא אובמה הכריז על י"א ניסן כ'יום החינוך']}}.

==== רגע של שתיקה ====
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.

קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי טען מנגד שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוהים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הוא טען שבית הספר אינו צריך להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.

בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.

==תורתו ומשנתו==
===ספריו===
[[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}

מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.
רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו לעברית בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום הודפסו כ-80 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.

[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]
[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].

איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו כ-30 כרכים).

==הרבי כמלך המשיח==
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}
הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.

עם תחילת התגלות המשיח עליו הכריז הרבי בתשנ"א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: {{יחי}}, ביותר התחזקה קבלת מלכותו בשנים תשנ"ג - תשנ"ד, בהם יצא מידי יום ביומו לעודד את שירת החסידים.
בשנים ההם אף אישר הרבי את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד איצ'ה שפרינגער להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו הק' וההכרזה "יחי המלך המשיח", וכן ביו"ד שבט תשנ"ג אישר הרבי למטה להבאת המשיח בניו יורק לעשות שידור עולמי (סאטעלייט) בטעלעוויזיא שבו יראה איך מעודד הרבי את הכרזת הקודש "יחי אדונינו", ועוד רבות{{הערה|להרחבה, ראו בספר "והוא יגאלינו", ברוקלין תשנ"ד.}}.

==ניגוניו==
[[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]
במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.
#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.
#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת [[תשל"ד]].
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" שחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].
#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט בחזרת הש"ץ של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ההתוועדות של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.

===דיסקוגרפיה===
{{להשלים}}
תקליטים המוקדשים לניגוני הרבי:
*'''תנועות הרבי מחב"ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי

== לקריאה נוספת ==
;ביוגרפיה
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"א]].
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס"ז.
* אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].
* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].

;אלבומים
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].
* [[שמואל קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].

;מחקרים
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].
;תורתו
*[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב"ם במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).
;שונות
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].
* יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.

== קישורים חיצוניים ==
;כללי
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - {{חב}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד]

;היסטוריה
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים"
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים"
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]

;וידאו
*[http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}

;תמונות
*[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=שליט"א}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=מ[[י"א בניסן]] - [[תרס"ב]]|הבא=-}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]

בחירות תשמ"ט

2014-06-13T14:10:04Z

ללה ללה:

{{לעריכה|הפרטים לא מדוייקים וכן חסרים פרטים רבים}}
בקיץ שנת [[תשמ"ח]], החלו הכנות לקראת '''הבחירות של שנת [[תשמ"ט]]''' לראשות [[מדינת ישראל|הממשלה]] שב[[ארץ ישראל]].

בשנה זו הוקמה מפלגת דגל התורה בראשות מרן ראש כל בני הגולה מרן הרב שך זצוק"ל מפלגת דגל התורה והם זכו בשני מנדטים ויהדות התורה זכו בשש מנדטים

== קישורים ==
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1362 דברי הרבי באותה תקופה בנוגע למחלוקת (27:23-51:14)]
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1354 נציגי גור מודים לרבי על ההצלחה בבחירות (25:42)]
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]

בחירות תשמ"ט

2014-06-13T14:07:37Z

ללה ללה:

{{לעריכה|הפרטים לא מדוייקים וכן חסרים פרטים רבים}}
בקיץ שנת [[תשמ"ח]], החלו הכנות לקראת '''הבחירות של שנת [[תשמ"ט]]''' לראשות [[מדינת ישראל|הממשלה]] שב[[ארץ ישראל]].

==הרקע==

מפלגת 'יהדות התורה' המייצגת את רוב הציבור החרדי בארץ מורכבת בעיקר משני פלגים, הפלג החסידי והפלג הליטאי, ובאותה תקופה אדם שמיצג הרבה מהציבור הליטאי בארץ, החליט שמעמדו מספיק גבוה בשביל לדרוש לנדות את [[חסידות חב"ד]] ולרחק עדה קדושה מקרב הציבור החרדי בארץ. דרישה זו הוא הציג בפני ראשי הפלג החסידי באמרו שאם לא יסכימו יפרשו הליטאים ממפלגה זו ויפתחו מפלגה לעצמם ובכך איים שלרשימת החסידים לא יהיו מספיק קולות בבחירות בטענתו שרוב הקולות למפלגה מגיעים מקרב הפלג הליטאי. יש לציין שצעד זה בא בעקבות תקופה של שנים מספר בהם עשה אותו 'מנהיג' כל שביכלתו כדי לחלק ולפלג את עם ישראל, בהשתמשו בביטויים של 'כבוד התורה' 'דעת תורה' ו'השקפה' אשר באמצעותם החדיר בקרב שומעי לקחו שנאה תהומית לכל ענין שקשור לחסידות ובעצם לכל ענין שעליו עורר [[הרבי]] כגון [[רמב"ם (תקנה)|תקנת לימוד הרמב"ם]], [[שלימות הארץ]], תיקון חוק [[מיהו יהודי]] ועוד כהנה רבות, וכאמור שלאחר כל הנ"ל החליט שהגיע הזמן להציב דרישה מחוצפת זו.

בשמוע מנהיגי ישראל האמיתיים הלא הם מועצת גדולי התורה ובראשם האדמו"ר מגור [[שמחה בונים אלתר|בעל ה'לב שמחה']] ואחיו [[פנחס מנחם אלתר|בעל ה'פני מנחם']] את זממו, וקלטו את חומרת הענין ובמי מעז הוא לשלוח ידו, החליטו פה אחד אשר לא יקום ולא יהיה. הם לא יתנו למעשה של חילול השם בצורה נוראה כזו להתבצע, ועל כן החליטו שלא להענות לדרישות של אותו אחד ובזה בעצם נחלקה מפלגת 'יהדות התורה' לשנים, החסידים קראו לעצמם 'אגודת ישראל' ואילו הליטאים בחרו לעצמם את השם 'דגל התורה'.

כאשר שמע הרבי את כל המעשה הנ"ל, ואת ההקרבה והמסירות שגילו עדת החסידות הכללית ביחס לחסידות חב"ד ולרבי בפרט, הוציא הוראה לכללות [[אנ"ש|אנשי שלומינו]] בארץ אשר למרות שחב"ד באופן רשמי אינה מתערבת כלל בפוליטיקה, באופן חד-פעמי יש לתמוך ברשימת אגודת ישראל אשר סימנם להצבעה בקלפי היה 'ג'.

מיד נכנסו כל עסקני חב"ד להתעסק במרץ לטובת רשימה זו, וכך כל חסידי חב"ד שבכל עיר וקהילה בארץ השפיעו ועסקו ופעלו במרץ על היהודים בארץ באמרם שרצון מנהיג ישראל הרבי מליובאוויטש הוא להצביע לרשימה זו, ואכן התוצאות ניכרו ביותר, רשימת 'אגודת ישראל' קיבלה חמשה מנדטים! (באופן שהיו חסרים כ-200 קולות על מנת להגיע למנדט השישי), בעוד שרשימת 'דגל התורה' עברה ממש בקושי את המנדט השני.

== קישורים ==
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1362 דברי הרבי באותה תקופה בנוגע למחלוקת (27:23-51:14)]
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1354 נציגי גור מודים לרבי על ההצלחה בבחירות (25:42)]
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]
[[קטגוריה:חסידות גור]]