חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יהי כבוד

2026-04-12T17:13:12Z

ל. ק.:

{{פירוש נוסף|נוכחי=קטע בתפילת שחרית|אחר=ניגון|ראו=[[יהי כבוד (ניגון)]]}}
'''יהי כבוד''' הוא לקט של שמונה-עשר פסוקים הנאמרים בכל יום כחלק מ[[פסוקי דזמרה]] ב[[תפילת שחרית]], לאחר [[מזמור לתודה]], ולפני [[אשרי יושבי ביתך]].

== תוכן ==
הקטע מורכב מפסוקים שנלקטו ממקומות שונים ב[[תנ"ך]] (בעיקר מספר [[תהילים]]), העוסקים בשבחו של הקדוש ברוך הוא, מלכותו הנצחית והשגחתו על העולם. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"א|אגרת הקודש, סימן י"א]]}} כי אמירת פסוקים אלו נועדה לעורר את השמחה למעלה, כפי שרומז הפסוק הראשון: "יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם, '''יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו'''".

== בחסידות ==
* '''יהי כבוד ה'''' - אדמו"ר הזקן מסביר{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"א|אגרת הקודש, סימן י"א]]}} ש"כבוד ה'" הוא האור והחיות האלוקית המשתלשלת לעולמות, והתפילה היא שהמשכה זו תהיה בבחינת גילוי ("לעולם") ולא בהסתר. בנוסף, ב[[תורה אור]]{{הערה|[[פרשת משפטים]], ד"ה "ואלה המשפטים"}} מסביר ש"כבוד" הוא בחינת ה[[מלכות]] המהווה את המקור לחיות העולמות התחתונים.

* '''ישמח ה' במעשיו''' - העבודה ב"יהי כבוד" היא לפעול "ישמח ה' במעשיו" – שהקדוש ברוך הוא ירווה נחת רוח מעבודת התחתונים, ובכך תתבטל הגזירה והדינים יומתקו ויהפכו לחסדים{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"א|אגרת הקודש, סימן י"א]]}}.

* '''והוא רחום יכפר עוון''' - הפסוק מהווה חלק חשוב בתפילה, שכן הוא ממשיך רחמים עצמיים שלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], המאפשרים לנקות את הנפש גם כשמצד הדין היבש האדם אינו ראוי לכך. והרי כידוע, בעוד ש[[פסוקי דזמרה]] פועלים בתוך [[עולם העשייה]] שבו שולטים בירורים ודינים, הפסוק "והוא רחום" ממרק את העוונות והמחיצות המבדילים בין היהודי לקונו. בכך יהודי יכול להיכנס לתפילת [[אשרי]] מתוך שמחה וביטחון מוחלט בקרבת ה', מתוך הכרה שרחמיו האין-סוף של הבורא גוברים על כל פגם ומאפשרים לכל נשמה להתייצב לפניו בטהרה{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]], כרך ו', עמ' קס"ה (ד"ה "יהי כבוד")}}{{הערה|ספר המאמרים - תרנ"ט, עמ' קצ"ב}}.

== ראו גם ==
* [[פסוקי דזמרה]]
* [[יהי כבוד (ניגון)]]

{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תפילת שחרית]]
[[קטגוריה:פסוקי דזמרה]]

יהי כבוד (ניגון)

2026-04-12T17:12:06Z

ל. ק.:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון "יהי כבוד"|אחר=קטע "יהי כבוד" בתפילת שחרית|ראו=[[יהי כבוד]]}}{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
ניגון '''יהי כבוד''' הוא [[ניגון]] שהולחן בשנת [[תשס"ה]] לכבוד [[יום הולדת]]ו ה-103 של [[הרבי]] - [[י"א בניסן]], על ידי [[תמים|הת']] לוי יצחק ומנחם מענדל קראוס.

אף על פי שבאותה [[לוח השנה העברי|שנה]], בחרה [[וועדת הניגונים ליובאוויטש]] את הניגון '[[ברכי נפשי (פרק ק"ד)|ברכי נפשי]]' שהולחן על ידי הרב [[מנחם מענדל לבקיבקר]], [[ניגוני חב"ד|ניגון]] זה התקבל אצל החסידים וה[[תמימים]], ומנגנים אותו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]].

==מילות הניגון==
{{ציטוט|
יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו:

יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּינוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לְעוֹלָם וָעֶד:

אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי:

יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בֵּה':

חַי וְקַיָּם בְּגוּף גַּשְׁמִי לְעוֹלָם וָעֶד בְּ-770{{הערה|את המילים הללו (בהוספת המילים "מחלק דולרים ב-770") מנגנים בכל יום בריקודים אחרי [[התפילה ב-770|תפילת שחרית במנין של הרבי]].}}:|מקור=תהלים קד, ב; יט; כג (בשינוי)}}

==ראו גם==
* [[תהלים ק"ד]]
* [[ניגונים על פרקי הרבי]]
* [[ברכי נפשי (פרק ק"ד)|ניגון ברכי נפשי]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabadpedia.co.il/images/d/da/קד_-_יהי_כבוד.mp3 להאזנה לניגון] {{צליל}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]

יהי כבוד

2026-04-12T17:10:32Z

ל. ק.: /* ראו גם */

'''יהי כבוד''' הוא לקט של שמונה-עשר פסוקים הנאמרים בכל יום כחלק מ[[פסוקי דזמרה]] ב[[תפילת שחרית]], לאחר [[מזמור לתודה]], ולפני [[אשרי יושבי ביתך]].

== תוכן ==
הקטע מורכב מפסוקים שנלקטו ממקומות שונים ב[[תנ"ך]] (בעיקר מספר [[תהילים]]), העוסקים בשבחו של הקדוש ברוך הוא, מלכותו הנצחית והשגחתו על העולם. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"א|אגרת הקודש, סימן י"א]]}} כי אמירת פסוקים אלו נועדה לעורר את השמחה למעלה, כפי שרומז הפסוק הראשון: "יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם, '''יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו'''".

== בחסידות ==
* '''יהי כבוד ה'''' - אדמו"ר הזקן מסביר{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"א|אגרת הקודש, סימן י"א]]}} ש"כבוד ה'" הוא האור והחיות האלוקית המשתלשלת לעולמות, והתפילה היא שהמשכה זו תהיה בבחינת גילוי ("לעולם") ולא בהסתר. בנוסף, ב[[תורה אור]]{{הערה|[[פרשת משפטים]], ד"ה "ואלה המשפטים"}} מסביר ש"כבוד" הוא בחינת ה[[מלכות]] המהווה את המקור לחיות העולמות התחתונים.

* '''ישמח ה' במעשיו''' - העבודה ב"יהי כבוד" היא לפעול "ישמח ה' במעשיו" – שהקדוש ברוך הוא ירווה נחת רוח מעבודת התחתונים, ובכך תתבטל הגזירה והדינים יומתקו ויהפכו לחסדים{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"א|אגרת הקודש, סימן י"א]]}}.

* '''והוא רחום יכפר עוון''' - הפסוק מהווה חלק חשוב בתפילה, שכן הוא ממשיך רחמים עצמיים שלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], המאפשרים לנקות את הנפש גם כשמצד הדין היבש האדם אינו ראוי לכך. והרי כידוע, בעוד ש[[פסוקי דזמרה]] פועלים בתוך [[עולם העשייה]] שבו שולטים בירורים ודינים, הפסוק "והוא רחום" ממרק את העוונות והמחיצות המבדילים בין היהודי לקונו. בכך יהודי יכול להיכנס לתפילת [[אשרי]] מתוך שמחה וביטחון מוחלט בקרבת ה', מתוך הכרה שרחמיו האין-סוף של הבורא גוברים על כל פגם ומאפשרים לכל נשמה להתייצב לפניו בטהרה{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]], כרך ו', עמ' קס"ה (ד"ה "יהי כבוד")}}{{הערה|ספר המאמרים - תרנ"ט, עמ' קצ"ב}}.

== ראו גם ==

* [[פסוקי דזמרה]]
* [[יהי כבוד (ניגון)]]
{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תפילת שחרית]]
[[קטגוריה:פסוקי דזמרה]]

יהי כבוד

2026-04-12T17:10:07Z

ל. ק.:

'''יהי כבוד''' הוא לקט של שמונה-עשר פסוקים הנאמרים בכל יום כחלק מ[[פסוקי דזמרה]] ב[[תפילת שחרית]], לאחר [[מזמור לתודה]], ולפני [[אשרי יושבי ביתך]].

== תוכן ==
הקטע מורכב מפסוקים שנלקטו ממקומות שונים ב[[תנ"ך]] (בעיקר מספר [[תהילים]]), העוסקים בשבחו של הקדוש ברוך הוא, מלכותו הנצחית והשגחתו על העולם. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"א|אגרת הקודש, סימן י"א]]}} כי אמירת פסוקים אלו נועדה לעורר את השמחה למעלה, כפי שרומז הפסוק הראשון: "יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם, '''יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו'''".

== בחסידות ==
* '''יהי כבוד ה'''' - אדמו"ר הזקן מסביר{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"א|אגרת הקודש, סימן י"א]]}} ש"כבוד ה'" הוא האור והחיות האלוקית המשתלשלת לעולמות, והתפילה היא שהמשכה זו תהיה בבחינת גילוי ("לעולם") ולא בהסתר. בנוסף, ב[[תורה אור]]{{הערה|[[פרשת משפטים]], ד"ה "ואלה המשפטים"}} מסביר ש"כבוד" הוא בחינת ה[[מלכות]] המהווה את המקור לחיות העולמות התחתונים.

* '''ישמח ה' במעשיו''' - העבודה ב"יהי כבוד" היא לפעול "ישמח ה' במעשיו" – שהקדוש ברוך הוא ירווה נחת רוח מעבודת התחתונים, ובכך תתבטל הגזירה והדינים יומתקו ויהפכו לחסדים{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"א|אגרת הקודש, סימן י"א]]}}.

* '''והוא רחום יכפר עוון''' - הפסוק מהווה חלק חשוב בתפילה, שכן הוא ממשיך רחמים עצמיים שלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], המאפשרים לנקות את הנפש גם כשמצד הדין היבש האדם אינו ראוי לכך. והרי כידוע, בעוד ש[[פסוקי דזמרה]] פועלים בתוך [[עולם העשייה]] שבו שולטים בירורים ודינים, הפסוק "והוא רחום" ממרק את העוונות והמחיצות המבדילים בין היהודי לקונו. בכך יהודי יכול להיכנס לתפילת [[אשרי]] מתוך שמחה וביטחון מוחלט בקרבת ה', מתוך הכרה שרחמיו האין-סוף של הבורא גוברים על כל פגם ומאפשרים לכל נשמה להתייצב לפניו בטהרה{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]], כרך ו', עמ' קס"ה (ד"ה "יהי כבוד")}}{{הערה|ספר המאמרים - תרנ"ט, עמ' קצ"ב}}.

== ראו גם ==

* [[פסוקי דזמרה]]
{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תפילת שחרית]]
[[קטגוריה:פסוקי דזמרה]]

יהי כבוד

2026-04-12T17:08:19Z

ל. ק.: +קטגוריה:תפילת שחרית; +קטגוריה:פסוקי דזמרה באמצעות HotCat

'''יהי כבוד''' הוא לקט של שמונה-עשר פסוקים הנאמרים בכל יום כחלק מ[[פסוקי דזמרה]] ב[[תפילת שחרית]], לאחר [[מזמור לתודה]], ולפני [[אשרי יושבי ביתך]].

== תוכן ==
הקטע מורכב מפסוקים שנלקטו ממקומות שונים ב[[תנ"ך]] (בעיקר מספר [[תהילים]]), העוסקים בשבחו של הקדוש ברוך הוא, מלכותו הנצחית והשגחתו על העולם. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"א|אגרת הקודש, סימן י"א]]}} כי אמירת פסוקים אלו נועדה לעורר את השמחה למעלה, כפי שרומז הפסוק הראשון: "יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם, '''יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו'''".

== בחסידות ==
* '''יהי כבוד ה'''' - אדמו"ר הזקן מסביר{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"א|אגרת הקודש, סימן י"א]]}} ש"כבוד ה'" הוא האור והחיות האלוקית המשתלשלת לעולמות, והתפילה היא שהמשכה זו תהיה בבחינת גילוי ("לעולם") ולא בהסתר. בנוסף, ב[[תורה אור]]{{הערה|[[פרשת משפטים]], ד"ה "ואלה המשפטים"}} מסביר ש"כבוד" הוא בחינת ה[[מלכות]] המהווה את המקור לחיות העולמות התחתונים.

* '''ישמח ה' במעשיו''' - העבודה ב"יהי כבוד" היא לפעול "ישמח ה' במעשיו" – שהקדוש ברוך הוא ירווה נחת רוח מעבודת התחתונים, ובכך תתבטל הגזירה והדינים יומתקו ויהפכו לחסדים{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"א|אגרת הקודש, סימן י"א]]}}.

* '''והוא רחום יכפר עוון''' - הפסוק מהווה חלק חשוב בתפילה, שכן הוא ממשיך רחמים עצמיים שלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], המאפשרים לנקות את הנפש גם כשמצד הדין היבש האדם אינו ראוי לכך. והרי כידוע, בעוד ש[[פסוקי דזמרה]] פועלים בתוך [[עולם העשייה]] שבו שולטים בירורים ודינים, הפסוק "והוא רחום" ממרק את העוונות והמחיצות המבדילים בין היהודי לקונו. בכך יהודי יכול להיכנס לתפילת [[אשרי]] מתוך שמחה וביטחון מוחלט בקרבת ה', מתוך הכרה שרחמיו האין-סוף של הבורא גוברים על כל פגם ומאפשרים לכל נשמה להתייצב לפניו בטהרה{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]], כרך ו', עמ' קס"ה (ד"ה "יהי כבוד")}}{{הערה|ספר המאמרים - תרנ"ט, עמ' קצ"ב}}.

{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תפילת שחרית]]
[[קטגוריה:פסוקי דזמרה]]

תבנית:תפילה

2026-04-12T17:07:52Z

ל. ק.:

{{ניווט קבוצות
|הסתרה=כן
|כותרת='''[[תפילה]]'''
|קבוצה1=סוגים
|רשימה1={{קח|תפילת|שחרית}} · {{קח|תפילת|מוסף}} · {{קח|תפילת|מנחה}} · {{קח|תפילת|ערבית}} · {{קח|תפילת|נעילה}}
|קבוצה2=מהותה, מעלתה ודרכיה
|רשימה2=[[עבודת התפילה]] · [[פירוש המילות בתפילה]] · [[התופל כלי חרס]] · [[שעת צלותא שעת קרבא]] · [[תפילה ללא כוונה כגוף ללא נשמה]] · [[אכילה לפני התפילה]] · [[צדקה לפני התפילה]]
|קבוצה3=חלקי התפילה
|רשימה3=[[מודה אני]] · [[ברכות השחר]] · [[ברכת אשר יצר]] · [[ברכת אלקי נשמה]] · [[ברכות התורה]] · [[הריני מקבל (תפילה)|הריני מקבל]] · [[מה טובו]] · [[אדון עולם]] · [[לעולם יהא אדם]] · [[פרשת העקידה]] · [[קריאת שמע קטנה]] · [[תרומת הדשן|פרשת תרומת הדשן]] · [[קרבן תמיד|פרשת התמיד]] · [[קטורת|פרשת הקטורת]] · [[וערבה לה']] · [[אביי הוה מסדר]] · [[אנא בכח]] · [[פרק איזהו מקומן]] · [[ברייתא דרבי ישמעאל]]
----
{{תת קבוצה
|קבוצה1=עשיה
|רשימה1= [[מזמור שיר חנוכת הבית]] · [[ה' מלך]] · [[למנצח בנגינות מזמור שיר]] · [[לשם יחוד]]
|קבוצה2=יצירה
|רשימה2=[[ברוך שאמר]] · [[מזמור לתודה]] · [[יהי כבוד]] · [[תהלים קמ"ה|אשרי]] · [[פסוקי דזמרה]] · [[ברוך ה' לעולם]] · [[ויברך דוד]] · [[ויושע ה']] · [[אז ישיר]] · [[ישתבח]]
|קבוצה3=בריאה
|רשימה3=[[ברכות שלפני קריאת שמע (שחרית)|ברכות שלפני קריאת שמע]] · [[קריאת שמע]] · [[פרשת שמע ישראל|שמע ישראל]] · [[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם וגו']] · [[פרשת והיה אם שמוע|והיה אם שמוע]] · [[פרשת ציצית|ויאמר ה']] · [[אמת ויציב]]
|קבוצה4=אצילות
|רשימה4=[[שמונה עשרה]] · [[ברכת אתה קדוש|אתה קדוש]] · [[אמירת קדושה|קדושה]] · [[ברכת סלח לנו|סלח לנו]] · [[ברכת כהנים]]
}}
----
[[תחנון]] · [[נפילת אפיים]] · [[קריאת התורה]] · [[ברכת התורה שבקריאת התורה|ברכת התורה]] · [[אחינו כל בית ישראל (תפילה)|אחינו כל בית ישראל]] · [[תהלים כ'|למנצח יענך]] · [[ובא לציון]] · [[שיר של יום]] · [[אין כאלוקינו]] · [[עלינו לשבח]] · [[קדיש]] · [[יהא שמיה רבה מברך|יהא שמיה רבה]] · [[אל תירא]] · [[שש זכירות]] · [[י"ג עיקרי הדת|י"ג עיקרים]] · [[קריאת שמע שעל המיטה]] · [[ברכת המפיל]]
|קבוצה4=הוספות לתפילה
|רשימה4=[[יעלה ויבוא]] · [[קריאת ההלל|הלל]] · [[ברכי נפשי]] · [[לדוד ה' אורי וישעי]] · [[ועל הניסים]]
|קבוצה5=עניות בתפילה
|רשימה5=[[אמן]] · [[יהא שמיה רבא]] · [[ברוך הוא וברוך שמו]]
|קבוצה6=ספרים בנושא
|רשימה6= [[סידור עם דא"ח]] · [[קונטרס התפילה]] · [[שערי תפילה]] · [[אור התפילה]] · [[ללמוד איך להתפלל]] · [[ואני תפלתי]] · [[עבודת התפילה בדור השביעי]]
}}
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ניווט - תורת החסידות]][[en:Template:Prayer]]</noinclude>

יהי כבוד

2026-04-12T17:06:47Z

ל. ק.:

יהי כבוד

2026-04-12T17:06:13Z

ל. ק.: הוספת ערך

'''יהי כבוד''' הוא לקט של שמונה-עשר פסוקים הנאמרים בכל יום כחלק מ[[פסוקי דזמרה]] ב[[תפילת שחרית]], לאחר [[מזמור לתודה, ולפני [[אשרי יושבי ביתך]].

== תוכן ==
הקטע מורכב מפסוקים שנלקטו ממקומות שונים ב[[תנ"ך]] (בעיקר מספר [[תהילים]]), העוסקים בשבחו של הקדוש ברוך הוא, מלכותו הנצחית והשגחתו על העולם. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"א|אגרת הקודש, סימן י"א]]}} כי אמירת פסוקים אלו נועדה לעורר את השמחה למעלה, כפי שרומז הפסוק הראשון: "יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם, '''יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו'''".

== בחסידות ==
* '''יהי כבוד ה'''' - אדמו"ר הזקן מסביר{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"א|אגרת הקודש, סימן י"א]]}} ש"כבוד ה'" הוא האור והחיות האלוקית המשתלשלת לעולמות, והתפילה היא שהמשכה זו תהיה בבחינת גילוי ("לעולם") ולא בהסתר. בנוסף, ב[[תורה אור]]{{הערה|[[פרשת משפטים]], ד"ה "ואלה המשפטים"}} מסביר ש"כבוד" הוא בחינת ה[[מלכות]] המהווה את המקור לחיות העולמות התחתונים.

* '''ישמח ה' במעשיו''' - העבודה ב"יהי כבוד" היא לפעול "ישמח ה' במעשיו" – שהקדוש ברוך הוא ירווה נחת רוח מעבודת התחתונים, ובכך תתבטל הגזירה והדינים יומתקו ויהפכו לחסדים{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן י"א|אגרת הקודש, סימן י"א]]}}.

* '''והוא רחום יכפר עוון''' - הפסוק מהווה חלק חשוב בתפילה, שכן הוא ממשיך רחמים עצמיים שלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], המאפשרים לנקות את הנפש גם כשמצד הדין היבש האדם אינו ראוי לכך. והרי כידוע, בעוד ש[[פסוקי דזמרה]] פועלים בתוך [[עולם העשייה]] שבו שולטים בירורים ודינים, הפסוק "והוא רחום" ממרק את העוונות והמחיצות המבדילים בין היהודי לקונו. בכך יהודי יכול להיכנס לתפילת [[אשרי]] מתוך שמחה וביטחון מוחלט בקרבת ה', מתוך הכרה שרחמיו האין-סוף של הבורא גוברים על כל פגם ומאפשרים לכל נשמה להתייצב לפניו בטהרה{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]], כרך ו', עמ' קס"ה (ד"ה "יהי כבוד")}}{{הערה|ספר המאמרים - תרנ"ט, עמ' קצ"ב}}.

{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}

משתמש:ל. ק.

2026-04-12T14:28:50Z

ל. ק.:

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - אוהב גאומ"ש}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - נגלה}}
{{משתמש - אחדות}}
{{משתמש - חסיד חב"ד}}
{{משתמש - שליח}}
{{משתמש - יחי}}
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}
{{תבנית:משתמש - מספר דפים|102}}
}}
<big><big><big>'''"טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!"'''
</big></big>(תחשוב טוב, יהיה טוב!)</big>
[[קובץ:דבר מלכות.jpg|לא ממוסגר|ימין]]

{{אות משתמש - 2000 עריכות}}

== ערכים שיצרתי ==
{{טורים
| תוכן = === אישים ===
* [[משתמש:ל. ק./טוביה גינזבורג|טוביה גינזבורג]]

* [[משתמש:ל. ק./אברהם קאפל בכר|אברהם קאפל בכר]]

* [[משה גוטליב]]

* [[יהודה זאב גוטסמן]]

* [[משה מושקוביץ]]

* [[אברהם ברגמן]]

* [[עוזיאל פלטין]]

* [[אברהם פלינט]]

* [[דוד נינצינסקי]]

* [[נטע בער פינסקי]]

* [[יהושע קליינבערג]]

* [[משה צבי הירש דולקין]]

* [[שמואל לובעצקי]]

* [[בנימין כהן]]

* [[לוי יצחק דרוץ]]

* [[אברהם דניסוב]]

* [[אברהם זקס]]

* [[זלמן שמעון דערען]]

* [[ראובן קורבסקי]]

* [[משה תמרין]]

* [[שלמה דייטש]]

* [[בנציון ברנשטיין]]

* [[אברהם אבא רוגאלין]]

* [[ינון לנג]]

* [[שמריה קאצ'ן]]

* [[אברהם שמואל ספאלטר]]

* [[עזריאל זליג אשכנזי]]

* [[בנימין וולף (סבסטופול)]]

* [[לוי קמינצקי]]

* [[ישראל מלמד]]

* [[שמואל קופרמן]]

* [[יצחק שיינר]]

=== אישים בתנ"ך ===
* [[איתן האזרחי]]

=== מוסדות וארגונים ===
* [[מוזיאון היהדות והסובלנות]]

* [[בית חב"ד ז'וקובקה]]

* [[בית חב"ד מעטישי]]

* [[אהלי מנחם מענדל ליובאוויטש]]

* [[קניז'ניקי|קניז'ניקי - הוצאה לאור]]

* [[יחד]]

=== ליובאוויטש ===
* [[בית כנסת של העקידה]]

* [[אוהל הרבניות]]

=== ספרים ===
* [[ביאורים במאמרי רבינו]]

* [[המבצעים כהלכתם (ספר)]]

* [[הוגה בתורה (ספר)]]

* [[אוצר סגולות הרבי (ספר)]]

* [[לקוטי אמרים תניא השלם]]

=== מושגים ===
* [[עניית אמן]]

* [[ברוך הוא וברוך שמו]]

* [[דף היומי בירושלמי]]

* [[מגילת י"ט כסלו]]

* [[יהלום]]

=== מספרים ===
* [[אלף (מספר)]]

* [[שישים ריבוא]]

=== פרקי תהילים ===
* [[תהלים י"ד]]

* [[תהלים ל"ח]]

* [[תהלים ל"ט]]

* [[תהלים נ"ב]]

* [[תהלים נ"ג]]

* [[תהלים נ"ד]]

* [[תהלים קכ"ה]]

* [[תהלים קכ"ו]]

* [[תהלים קכ"ז]]

=== תפילה ===
* [[לעולם יהא אדם]]

* [[וערבה לה']]

* [[אביי הוה מסדר]]

* [[ברייתא דרבי ישמעאל]]

* [[ברוך ה' לעולם]]

* [[ויושע ה']]

* [[פרשת והיה אם שמוע]]

* [[פרשת ציצית]]

=== שבעת המינים ===
* [[רימון]]

* [[תאנה]]

* [[גפן]]

* [[חיטה]]

* [[שעורה]]

=== מאמרים ===
* [[אחת שאלתי (מאמר)]]

* [[וקבל היהודים]]

=== אירועים חב"דיים ===
* [[פורים קטן תרפ"ז]]

=== ערים ומדינות ===
* [[קיסלבודסק]]

* [[כרמיאל]]

=== ניגונים ===
* [[ניגון מודה אני]]

==== ניגונים על פרקי הרבי ====
* [[שיר המעלות אל ה']]

* [[בצאת ישראל ממצרים (ניגון)|בצאת ישראל ממצרים]]

* [[ניגון אשרי איש (י"א ניסן)|אשרי איש]]

* [[הוד והדר פעלו (ניגון)|הוד והדר פעלו]]

* [[לדוד מזמור (פרק ק"י)]]

* [[אודה ה' מאוד בפי]]

* [[שיר מזמור לדוד (ניגון)| שיר מזמור לדוד]]

* [[הודו לה' כי טוב (ניגון)|הודו לה' כי טוב]]

* [[הללוי-ה הודו לה' כי טוב (ניגון)|הללוי-ה הודו לה' כי טוב]]

* [[הודו לה' קראו בשמו (ניגון)|הודו לה' קראו בשמו]]

* [[ברכי נפשי (פרק ק"ד)]]

* [[יהי כבוד (ניגון)]]

* [[ברכי נפשי (פרק ק"ג)]]

* [[ואתה ה' לעולם תשב (ניגון)|ואתה ה' לעולם תשב]]

* [[לדוד מזמור (פרק ק"א)]]

* [[מזמור לתודה (ניגון)|מזמור לתודה]]

* [[יודו שמך (ניגון)|יודו שמך]]

* [[זכר חסדו]]

* [[ה' מלך תגל הארץ]]

* [[שירו לה' שיר חדש]]

* [[לכו נרננה (ניגון)| לכו נרננה]]
}}

== תבניות שיצרתי ==
*[[תבנית:י"ט כסלו]]

*[[תבנית:שבעת המינים]]

*[[תבנית:ליובאוויטש]]

== ציוני דרך ==
=== עריכות ===
*הצטרפתי ל[[חב"דפדיה]] ב[[י"ב שבט]] [[תשפ"ד]].

*ב[[י"ג שבט]] [[תשפ"ד]] ערכתי את העריכה ה-10 שלי!

*ב[[כ"א אדר א']] [[תשפ"ד]] ערכתי את העריכה ה-100 שלי!

*ב[[שושן פורים]] [[תשפ"ד]] ערכתי את העריכה ה-500 שלי{{הערה|שם=עריכות|בה אני כותב את המילים האלו...}}!

*ב[[ראש חודש ניסן]] [[תשפ"ד]] ערכתי את העריכה ה-[[מספר 770|770]] שלי{{הערה|שם=עריכות|בה אני כותב את המילים האלו...}}!

*בערב יום הבהיר [[י"א ניסן]] [[תשפ"ד]] ערכתי את העריכה ה-1000 שלי{{הערה|שם=עריכות|בה אני כותב את המילים האלו...}}!

*ב[[י"ב אייר]] [[תשפ"ד]] ערכתי את העריכה ה-1500 שלי!

*ב[[כ"ד ניסן]] [[תשפ"ה]] ערכתי את העריכה ה-2000 שלי!

=== ערכים ===
*ב[[ל' שבט]] [[תשפ"ד]] יצרתי את הערך הראשון שלי!

*ב[[כ"ב אדר ב']] [[תשפ"ד]] יצרתי את הערך ה-10 שלי!

*ב[[כ"ה ניסן]] [[תשפ"ד]] יצרתי את הערך ה-50 שלי!

* ב[[ח"י ניסן]] [[תשפ"ו]] יצרתי את הערך ה-100 שלי!

== דברים שלא ידעתם על [[חב"דפדיה]] ==
נכון ליום '''{{תאריך עברי}}''',

יש בחב"דפדיה {{מספר דפים}} דפים,

שעברו {{מספר עריכות}} עריכות,

מתוכם {{מספר ערכים}} ערכים.

*ישנם {{מספר משתמשים}} משתמשים רשומים.

*הערך האחרון שנוצר בחב"דפדיה הוא- {{מיוחד:דפים חדשים/1}}

----
'''{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|{{צבע גופן|כחול|[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]}}}}}}'''
----

{{תחזוקה}}
*{{סטטיסטיקה 3}}

{{הערות שוליים}}

תבנית:תפילה

2026-04-12T14:27:54Z

ל. ק.:

{{ניווט קבוצות
|הסתרה=כן
|כותרת='''[[תפילה]]'''
|קבוצה1=סוגים
|רשימה1={{קח|תפילת|שחרית}} · {{קח|תפילת|מוסף}} · {{קח|תפילת|מנחה}} · {{קח|תפילת|ערבית}} · {{קח|תפילת|נעילה}}
|קבוצה2=מהותה, מעלתה ודרכיה
|רשימה2=[[עבודת התפילה]] · [[פירוש המילות בתפילה]] · [[התופל כלי חרס]] · [[שעת צלותא שעת קרבא]] · [[תפילה ללא כוונה כגוף ללא נשמה]] · [[אכילה לפני התפילה]] · [[צדקה לפני התפילה]]
|קבוצה3=חלקי התפילה
|רשימה3=[[מודה אני]] · [[ברכות השחר]] · [[ברכת אשר יצר]] · [[ברכת אלקי נשמה]] · [[ברכות התורה]] · [[הריני מקבל (תפילה)|הריני מקבל]] · [[מה טובו]] · [[אדון עולם]] · [[לעולם יהא אדם]] · [[פרשת העקידה]] · [[קריאת שמע קטנה]] · [[תרומת הדשן|פרשת תרומת הדשן]] · [[קרבן תמיד|פרשת התמיד]] · [[קטורת|פרשת הקטורת]] · [[וערבה לה']] · [[אביי הוה מסדר]] · [[אנא בכח]] · [[פרק איזהו מקומן]] · [[ברייתא דרבי ישמעאל]]
----
{{תת קבוצה
|קבוצה1=עשיה
|רשימה1= [[מזמור שיר חנוכת הבית]] · [[ה' מלך]] · [[למנצח בנגינות מזמור שיר]] · [[לשם יחוד]]
|קבוצה2=יצירה
|רשימה2=[[ברוך שאמר]] · [[מזמור לתודה]] · [[פסוקי דזמרה]] · [[ברוך ה' לעולם]] · [[ויברך דוד]] · [[ויושע ה']] · [[אז ישיר]] · [[ישתבח]]
|קבוצה3=בריאה
|רשימה3=[[ברכות שלפני קריאת שמע (שחרית)|ברכות שלפני קריאת שמע]] · [[קריאת שמע]] · [[פרשת שמע ישראל|שמע ישראל]] · [[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם וגו']] · [[פרשת והיה אם שמוע|והיה אם שמוע]] · [[פרשת ציצית|ויאמר ה']] · [[אמת ויציב]]
|קבוצה4=אצילות
|רשימה4=[[שמונה עשרה]] · [[ברכת אתה קדוש|אתה קדוש]] · [[אמירת קדושה|קדושה]] · [[ברכת סלח לנו|סלח לנו]] · [[ברכת כהנים]]
}}
----
[[תחנון]] · [[נפילת אפיים]] · [[קריאת התורה]] · [[ברכת התורה שבקריאת התורה|ברכת התורה]] · [[אחינו כל בית ישראל (תפילה)|אחינו כל בית ישראל]] · [[תהלים כ'|למנצח יענך]] · [[ובא לציון]] · [[שיר של יום]] · [[אין כאלוקינו]] · [[עלינו לשבח]] · [[קדיש]] · [[יהא שמיה רבה מברך|יהא שמיה רבה]] · [[אל תירא]] · [[שש זכירות]] · [[י"ג עיקרי הדת|י"ג עיקרים]] · [[קריאת שמע שעל המיטה]] · [[ברכת המפיל]]
|קבוצה4=הוספות לתפילה
|רשימה4=[[יעלה ויבוא]] · [[קריאת ההלל|הלל]] · [[ברכי נפשי]] · [[לדוד ה' אורי וישעי]] · [[ועל הניסים]]
|קבוצה5=עניות בתפילה
|רשימה5=[[אמן]] · [[יהא שמיה רבא]] · [[ברוך הוא וברוך שמו]]
|קבוצה6=ספרים בנושא
|רשימה6= [[סידור עם דא"ח]] · [[קונטרס התפילה]] · [[שערי תפילה]] · [[אור התפילה]] · [[ללמוד איך להתפלל]] · [[ואני תפלתי]] · [[עבודת התפילה בדור השביעי]]
}}
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ניווט - תורת החסידות]][[en:Template:Prayer]]</noinclude>

ישתבח

2026-04-12T14:26:47Z

ל. ק.:

{{חלונית
| כותרת = ברכת ישתבח
| ניקוד = כן
| רוחב מקסימלי = 30%
| תוכן = יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּֽנוּ הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ · כִּי לְךָ נָאֶה יְ-הֺוָה אֱ-לֹהֵֽינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד · שִׁיר וּשְׁבָחָה הַלֵּל וְזִמְרָה עֹז וּמֶמְשָׁלָה נֶֽצַח גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת · בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יְ-הֺוָה אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל וּמְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת אֵל הַהוֹדָאוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת בּוֹרֵא כָּל־הַנְּשָׁמוֹת רִבּוֹן כָּל־הַמַּעֲשִׂים הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה מֶֽלֶךְ יָחִיד חֵי הָעוֹלָמִים:
| מקור = {{חב"דטקסט|ברכת ישתבח}}
}}

ברכת '''ישתבח''' הינה הברכה החותמת את [[פסוקי דזמרה]], נוסח הברכה מבטא שבח לה'.

ברכת ישתבח אינה מתחילה ב"ברוך" מפני שהינה המשך וחותם לברכת [[ברוך שאמר]]<ref>[[אורח חיים (שולחן ערוך)|שולחן ערוך, אורח חיים]] חלק א, הלכות ברכות השחר, נד, א.</ref>.

== מקור הברכה ==
הברכה לא מובאת בגמרא, ומוזכרת לראשונה ב'גאונים', וככל הנראה נתקנה ע"י הגאונים, אך ישנם דעות הסוברות שנתקנה כבר בזמן התלמוד ומביאים מהכתוב בירושלמי "כל המדבר בין ישתבח ליוצר עבירה היא בידו וחוזר מעורכי המלחמה"<ref>ראה ספר האשכול וספר המנהיג.</ref> אך ב[[תלמוד ירושלמי]] שלפנינו לא נמצא כלל מאמר זה.

ה[[כלבו]]<ref>סימן קכ"ב.</ref> כותב ש[[שלמה המלך]] תיקן ברכה זו ואף רמז את שמו בתחילת הברכה: '''ש'''מך '''ל'''עד '''מ'''לכנו '''ה'''א-ל, הרב חיים ויטאל מביא ש[[אברהם אבינו]] תיקן את ברכת ישתבח ורמז את שמו במילים: "'''א'''דון הנפלאות, '''ב'''ורא כל הנשמות, '''ר'''בון כל המעשים, '''ה'''בוחר השירי מרה, '''מ'''לך יחיד חי העולמים".

== דיני הברכה ==
צריך לעמוד בברכת ישתבח<ref>שו"ע אדה"ז סי' נ"א סי"א, שם סי' נ"ג ס"א</ref>.

אסור להפסיק בברכת ישתבח אפילו לעניית 'אמן יהא שמיה רבא' ו'קדושה' ו'ברכו'.

== ביאור הברכה ע"פ חסידות ==
[[הרבי הרש"ב]] מבאר בהגהות לסידור שיש נקודה לפני המילה 'שיר' ואחרי המילה 'מלכות' מפני שאת כל הי"ג שבחים האלה צריך לומר ברצף, אך מביא שיש כאלה שאומרים שצריך לומר ברצף עד 'והודאות', כלומר ט"ו שבחים, ומבאר שעניין הט"ו שבחים הם כנגד ט"ו התיבות בפסוק 'את ה' האמרת' והיינו ש"ביום הוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", "יהיה" ב' פעמים שם "י-ה" שגם "ו-ה" יהיה במדרגת "י-ה", והט"ו שבחים הם להמשיך י-ה בו-ה.

== הערות שוליים ==
<references />
{{תפילה}}
[[קטגוריה:תפילת שחרית]]
[[קטגוריה:פסוקי דזמרה]]
[[en:Yishtabach]]

ויושע ה'

2026-04-12T14:26:31Z

ל. ק.:

{{חלונית
| כותרת = ויושע ה'
| ניקוד = כן
| רוחב מקסימלי = 30%
| תוכן = וַיּוֹשַׁע יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְהוָה וַיַּאֲמִינוּ בַּיהוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ.
| מקור =
}}

'''ויושע ה'''' הוא קטע פסוקים מתוך [[פרשת בשלח]] ([[שמות]] פרק יד, פסוקים ל'-ל"א), החותם את נס [[קריעת ים סוף]] ומהווה הקדמה ל[[שירת הים]]. קטע זה נאמר בכל יום ב[[תפילת שחרית]] בסיום [[פסוקי דזמרה]].

== בחסידות ==
* '''וירא ישראל את היד הגדולה''' - ההבדל שבין "[[שמיעה]]" ל"[[ראייה]]" באלוקות הוא, שבעוד ש"שמיעה" היא הבנה שכלית שיכולה להישאר מופשטת, ה"ראייה" היא השגה מוחשית שאינה משאירה מקום לספק. ב[[קריעת ים סוף]] זכו [[בני ישראל]] ל"ראייה" של הכוח האלוקי המהווה את העולם, וזוהי העבודה הנדרשת מהיהודי בזמן התפילה – להפוך את הידע האלוקי למוחש בנפשו{{הערה|[תורה אור]], [[פרשת בשלח, ד"ה "ויושע ה' ביום ההוא" (דף ס"ג, עמוד ג' ואילך)}}.

* '''ויאמינו בה' ובמשה עבדו''' - מבואר{{הערה|[[תניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ב'|פרק ב']]}} כי בכל דור קיימת [[אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא|אתפשטותא דמשה]], ועל ידי ההתקשרות לצדיק, המשמש כ[[רעיא מהימנא]], מקבל היהודי כוח להפוך את אמונתו המופשטת לראייה חושית ומוחשית, בדיוק כמו שחוו בני ישראל על הים. בכך מהווה פסוק זה את שער הכניסה לשירה ולהודיה מתוך ביטול מוחלט, הנובע מהכרה בנוכחות האלוקית המתגלה דרך "משה עבדו".

* '''וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים''' - {{הערה|[[תורה אור]], [[פרשת בשלח, ד"ה "ויושע ה' ביום ההוא" (דף ס"ג, עמוד ג' ואילך)}} מוסבר כי "מצרים" אינה רק [[ישות]], אלא היא מסמלת את המצרים והגבולים של ה[[נפש הבהמית]] וה[[גוף]], המעלימים על האור האלוקי. ראיית מצרים "מת על שפת הים" מסמלת את הביטול המוחלט של כוח הרע וה[[קליפה]], עד למצב שבו הרע מאבד את מציאותו ואינו יכול עוד להסתיר ולעכב את עבודת השם של היהודי. רק לאחר בירור וזיכוך זה, כאשר הנהגת ה"טבע" מתבטלת בפני הנהגת ה"[[נס]]", יכול היהודי להתעלות לדרגת השירה – שהיא מצב של ביטול המציאות המוחלט ודביקות שלמעלה מטעם ודעת. השירה היא תוצאה ישירה של היציאה מהמיצרים הפרטיים, כאשר הנשמה חווה גילוי אלוקי בבחינת "ראייה", המביא אותה לידי התפעלות עצומה והודיה על הגאולה הפרטית והכללית.

== ראו גם ==
* [[קריעת ים סוף]]

* [[אז ישיר]]

{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תפילת שחרית]]
[[קטגוריה:פסוקי דזמרה]]

ויושע ה'

2026-04-12T14:25:13Z

ל. ק.: +קטגוריה:תפילת שחרית; +קטגוריה:פסוקי דזמרה באמצעות HotCat

'''ויושע ה'''' הוא קטע פסוקים מתוך [[פרשת בשלח]] ([[שמות]] פרק יד, פסוקים ל'-ל"א), החותם את נס [[קריעת ים סוף]] ומהווה הקדמה ל[[שירת הים]]. קטע זה נאמר בכל יום ב[[תפילת שחרית]] בסיום [[פסוקי דזמרה]].

== בחסידות ==
* '''וירא ישראל את היד הגדולה''' - ההבדל שבין "[[שמיעה]]" ל"[[ראייה]]" באלוקות הוא, שבעוד ש"שמיעה" היא הבנה שכלית שיכולה להישאר מופשטת, ה"ראייה" היא השגה מוחשית שאינה משאירה מקום לספק. ב[[קריעת ים סוף]] זכו [[בני ישראל]] ל"ראייה" של הכוח האלוקי המהווה את העולם, וזוהי העבודה הנדרשת מהיהודי בזמן התפילה – להפוך את הידע האלוקי למוחש בנפשו{{הערה|[תורה אור]], [[פרשת בשלח, ד"ה "ויושע ה' ביום ההוא" (דף ס"ג, עמוד ג' ואילך)}}.

* '''ויאמינו בה' ובמשה עבדו''' - מבואר{{הערה|[[תניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ב'|פרק ב']]}} כי בכל דור קיימת [[אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא|אתפשטותא דמשה]], ועל ידי ההתקשרות לצדיק, המשמש כ[[רעיא מהימנא]], מקבל היהודי כוח להפוך את אמונתו המופשטת לראייה חושית ומוחשית, בדיוק כמו שחוו בני ישראל על הים. בכך מהווה פסוק זה את שער הכניסה לשירה ולהודיה מתוך ביטול מוחלט, הנובע מהכרה בנוכחות האלוקית המתגלה דרך "משה עבדו".

* '''וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים''' - {{הערה|[[תורה אור]], [[פרשת בשלח, ד"ה "ויושע ה' ביום ההוא" (דף ס"ג, עמוד ג' ואילך)}} מוסבר כי "מצרים" אינה רק [[ישות]], אלא היא מסמלת את המצרים והגבולים של ה[[נפש הבהמית]] וה[[גוף]], המעלימים על האור האלוקי. ראיית מצרים "מת על שפת הים" מסמלת את הביטול המוחלט של כוח הרע וה[[קליפה]], עד למצב שבו הרע מאבד את מציאותו ואינו יכול עוד להסתיר ולעכב את עבודת השם של היהודי. רק לאחר בירור וזיכוך זה, כאשר הנהגת ה"טבע" מתבטלת בפני הנהגת ה"[[נס]]", יכול היהודי להתעלות לדרגת השירה – שהיא מצב של ביטול המציאות המוחלט ודביקות שלמעלה מטעם ודעת. השירה היא תוצאה ישירה של היציאה מהמיצרים הפרטיים, כאשר הנשמה חווה גילוי אלוקי בבחינת "ראייה", המביא אותה לידי התפעלות עצומה והודיה על הגאולה הפרטית והכללית.

== ראו גם ==
* [[קריעת ים סוף]]

* [[אז ישיר]]

{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תפילת שחרית]]
[[קטגוריה:פסוקי דזמרה]]

ויושע ה'

2026-04-12T14:24:13Z

ל. ק.:

תבנית:תפילה

2026-04-12T14:21:53Z

ל. ק.:

{{ניווט קבוצות
|הסתרה=כן
|כותרת='''[[תפילה]]'''
|קבוצה1=סוגים
|רשימה1={{קח|תפילת|שחרית}} · {{קח|תפילת|מוסף}} · {{קח|תפילת|מנחה}} · {{קח|תפילת|ערבית}} · {{קח|תפילת|נעילה}}
|קבוצה2=מהותה, מעלתה ודרכיה
|רשימה2=[[עבודת התפילה]] · [[פירוש המילות בתפילה]] · [[התופל כלי חרס]] · [[שעת צלותא שעת קרבא]] · [[תפילה ללא כוונה כגוף ללא נשמה]] · [[אכילה לפני התפילה]] · [[צדקה לפני התפילה]]
|קבוצה3=חלקי התפילה
|רשימה3=[[מודה אני]] · [[ברכות השחר]] · [[ברכת אשר יצר]] · [[ברכת אלקי נשמה]] · [[ברכות התורה]] · [[הריני מקבל (תפילה)|הריני מקבל]] · [[מה טובו]] · [[אדון עולם]] · [[לעולם יהא אדם]] · [[פרשת העקידה]] · [[קריאת שמע קטנה]] · [[תרומת הדשן|פרשת תרומת הדשן]] · [[קרבן תמיד|פרשת התמיד]] · [[קטורת|פרשת הקטורת]] · [[וערבה לה']] · [[אביי הוה מסדר]] · [[אנא בכח]] · [[פרק איזהו מקומן]] · [[ברייתא דרבי ישמעאל]]
----
{{תת קבוצה
|קבוצה1=עשיה
|רשימה1= [[מזמור שיר חנוכת הבית]] · [[ה' מלך]] · [[למנצח בנגינות מזמור שיר]] · [[לשם יחוד]]
|קבוצה2=יצירה
|רשימה2=[[ברוך שאמר]] · [[מזמור לתודה]] · [[פסוקי דזמרה]] · [[ברוך ה' לעולם]] · [[ויברך דוד]] · [[ויושע ה']] · [[אז ישיר]]
|קבוצה3=בריאה
|רשימה3=[[ברכות שלפני קריאת שמע (שחרית)|ברכות שלפני קריאת שמע]] · [[קריאת שמע]] · [[פרשת שמע ישראל|שמע ישראל]] · [[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם וגו']] · [[פרשת והיה אם שמוע|והיה אם שמוע]] · [[פרשת ציצית|ויאמר ה']] · [[אמת ויציב]]
|קבוצה4=אצילות
|רשימה4=[[שמונה עשרה]] · [[ברכת אתה קדוש|אתה קדוש]] · [[אמירת קדושה|קדושה]] · [[ברכת סלח לנו|סלח לנו]] · [[ברכת כהנים]]
}}
----
[[תחנון]] · [[נפילת אפיים]] · [[קריאת התורה]] · [[ברכת התורה שבקריאת התורה|ברכת התורה]] · [[אחינו כל בית ישראל (תפילה)|אחינו כל בית ישראל]] · [[תהלים כ'|למנצח יענך]] · [[ובא לציון]] · [[שיר של יום]] · [[אין כאלוקינו]] · [[עלינו לשבח]] · [[קדיש]] · [[יהא שמיה רבה מברך|יהא שמיה רבה]] · [[אל תירא]] · [[שש זכירות]] · [[י"ג עיקרי הדת|י"ג עיקרים]] · [[קריאת שמע שעל המיטה]] · [[ברכת המפיל]]
|קבוצה4=הוספות לתפילה
|רשימה4=[[יעלה ויבוא]] · [[קריאת ההלל|הלל]] · [[ברכי נפשי]] · [[לדוד ה' אורי וישעי]] · [[ועל הניסים]]
|קבוצה5=עניות בתפילה
|רשימה5=[[אמן]] · [[יהא שמיה רבא]] · [[ברוך הוא וברוך שמו]]
|קבוצה6=ספרים בנושא
|רשימה6= [[סידור עם דא"ח]] · [[קונטרס התפילה]] · [[שערי תפילה]] · [[אור התפילה]] · [[ללמוד איך להתפלל]] · [[ואני תפלתי]] · [[עבודת התפילה בדור השביעי]]
}}
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ניווט - תורת החסידות]][[en:Template:Prayer]]</noinclude>

ויושע ה'

2026-04-12T14:20:43Z

ל. ק.: הוספת ערך

'''ויושע ה'''' הוא קטע פסוקים מתוך [[פרשת בשלח]] ([[שמות]] פרק יד, פסוקים ל'-ל"א), החותם את נס [[קריעת ים סוף]] ומהווה הקדמה ל[[שירת הים]]. קטע זה נאמר בכל יום ב[[תפילת שחרית]] בסיום [[פסוקי דזמרה]].

== בחסידות ==
* '''וירא ישראל את היד הגדולה''' - ההבדל שבין "[[שמיעה]]" ל"[[ראייה]]" באלוקות הוא, שבעוד ש"שמיעה" היא הבנה שכלית שיכולה להישאר מופשטת, ה"ראייה" היא השגה מוחשית שאינה משאירה מקום לספק. ב[[קריעת ים סוף]] זכו [[בני ישראל]] ל"ראייה" של הכוח האלוקי המהווה את העולם, וזוהי העבודה הנדרשת מהיהודי בזמן התפילה – להפוך את הידע האלוקי למוחש בנפשו{{הערה|[[תורה אור]], [[פרשת בשלח, ד"ה "ויושע ה' ביום ההוא" (דף ס"ג, עמוד ג' ואילך) }}.

* '''ויאמינו בה' ובמשה עבדו''' - מבואר{{הערה|[[תניא]], [[לקוטי אמרים - פרק ב'|פרק ב']]}} כי בכל דור קיימת [[אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא|אתפשטותא דמשה]], ועל ידי ההתקשרות לצדיק, המשמש כ[[רעיא מהימנא]], מקבל היהודי כוח להפוך את אמונתו המופשטת לראייה חושית ומוחשית, בדיוק כמו שחוו בני ישראל על הים. בכך מהווה פסוק זה את שער הכניסה לשירה ולהודיה מתוך ביטול מוחלט, הנובע מהכרה בנוכחות האלוקית המתגלה דרך "משה עבדו".

* '''וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים''' - {{הערה|[[תורה אור]], [[פרשת בשלח, ד"ה "ויושע ה' ביום ההוא" (דף ס"ג, עמוד ג' ואילך) }} מוסבר כי "מצרים" אינה רק [[ישות]], אלא היא מסמלת את המצרים והגבולים של ה[[נפש הבהמית]] וה[[גוף]], המעלימים על האור האלוקי. ראיית מצרים "מת על שפת הים" מסמלת את הביטול המוחלט של כוח הרע וה[[קליפה]], עד למצב שבו הרע מאבד את מציאותו ואינו יכול עוד להסתיר ולעכב את עבודת השם של היהודי. רק לאחר בירור וזיכוך זה, כאשר הנהגת ה"טבע" מתבטלת בפני הנהגת ה"[[נס]]", יכול היהודי להתעלות לדרגת השירה – שהיא מצב של ביטול המציאות המוחלט ודביקות שלמעלה מטעם ודעת. השירה היא תוצאה ישירה של היציאה מהמיצרים הפרטיים, כאשר הנשמה חווה גילוי אלוקי בבחינת "ראייה", המביא אותה לידי התפעלות עצומה והודיה על הגאולה הפרטית והכללית.

{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}

כתריאל שמטוב (ירושלים)

2026-04-10T16:13:07Z

ל. ק.: /* משפחתו */

{{מפנה|כתריאל שמטוב}}
{{אין תמונה}}
הרב '''כתריאל שמטוב''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], 1967) הוא מייסד ומנהל [[מכון מעיינות]] בירושלים, המעניק מסגרת חינוכית לצעירים דוברי [[אנגלית]] המתקרבים ליהדות, ופועלת בשיתוף עם פרוייקטים של הסוכנות היהודית.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשכ"ז]] ב[[קראון הייטס]] לאביו העסקן ר' [[ישראל שם טוב]].

למד בצעירותו בישיבות תומכי תמימים בקראון הייטס, ובחודש תמוז תשנ"ג התקיימה חתונתו עם מרת יפה שיינא בת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן גופין]].

לאחר נישואיו התיישב ב[[ירושלים]] וייסד את [[מכון מעיינות]] במרכז העיר, המפעיל כיום מרכז קהילתי-תרבותי, לצד ישיבה לעשרות בחורים העושים את צעדיהם הראשונים בעולם היהדות, ומסגרת לימודית מיוחדת לנשים ובנות.

הרב שמטוב נחשב לאחד מהעסקנים המצליחים, היוצר שיתופי פעולה עם פילנתרופים רבים ועם מוסדות ופרוייקטים ממשלתיים דוגמת הסוכנות היהודית, ומשיג תקציבים משמעותיים עבור המוסדות בראשם הוא עומד.

==משפחתו==
*בנו, ר' יוסף שם טוב (חתן וינברג)
*בתו, מרת חיה מושקא, אשת ר' צמח דוד שרגא יאיר חזן
*בתו, מרת עטקא, אשת ר' ישראל יוסף פרידמן

{{מיון רגיל:שמטוב, כתריאל}}

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ז]]
[[קטגוריה:חברי מכון מעיינות]]

כתריאל שמטוב (ירושלים)

2026-04-10T16:07:11Z

ל. ק.: /* משפחתו */

{{מפנה|כתריאל שמטוב}}
{{אין תמונה}}
הרב '''כתריאל שמטוב''' (יליד שנת [[תשכ"ז]], 1967) הוא מייסד ומנהל [[מכון מעיינות]] בירושלים, המעניק מסגרת חינוכית לצעירים דוברי [[אנגלית]] המתקרבים ליהדות, ופועלת בשיתוף עם פרוייקטים של הסוכנות היהודית.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשכ"ז]] ב[[קראון הייטס]] לאביו העסקן ר' [[ישראל שם טוב]].

למד בצעירותו בישיבות תומכי תמימים בקראון הייטס, ובחודש תמוז תשנ"ג התקיימה חתונתו עם מרת יפה שיינא בת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן גופין]].

לאחר נישואיו התיישב ב[[ירושלים]] וייסד את [[מכון מעיינות]] במרכז העיר, המפעיל כיום מרכז קהילתי-תרבותי, לצד ישיבה לעשרות בחורים העושים את צעדיהם הראשונים בעולם היהדות, ומסגרת לימודית מיוחדת לנשים ובנות.

הרב שמטוב נחשב לאחד מהעסקנים המצליחים, היוצר שיתופי פעולה עם פילנתרופים רבים ועם מוסדות ופרוייקטים ממשלתיים דוגמת הסוכנות היהודית, ומשיג תקציבים משמעותיים עבור המוסדות בראשם הוא עומד.

==משפחתו==
*בנו, ר' יוסף שם טוב (חתן וינברג)
*בתו, מרת חיה מושקא, אשת ר' צמח דוד שרגא יאיר חזן
*בתו, מרת עטקא ,אשת ר' ישראל יוסף פרידמן.

{{מיון רגיל:שמטוב, כתריאל}}

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ז]]
[[קטגוריה:חברי מכון מעיינות]]

יוסף יצחק גרינברג

2026-04-10T16:04:40Z

ל. ק.: הוספת קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה באמצעות HotCat

{{מפנה|יוסף יצחק גרינברג|אחד מאנשי קהילת חב"ד ב[[סמרקנד]] ו[[משפיע]] קהילת 'נווה אחיעזר' ב[[בני ברק]]|יוסף גרינברג}}
[[קובץ:יוסקה גרינברג.jpg|ממוזער|הרב גרינברג (תשפ"ג)]]
הרב '''יוסף יצחק גרינברג''' (יליד [[תשכ"ה]]), הוא [[שליח]] [[הרבי]] באנקורג', מדינת אלסקה.

==תולדות חיים==
[[קובץ:יוסק'ה גרינברג במבצעים.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|הרב גרינברג ב'[[מבצע תפילין]]' ב[[אלסקה]] בתחילת השליחות]]
נולד ב[[ברית המועצות]] בשנת [[תשכ"ה]] לרב [[משה גרינברג]] ואמו מרת דבורה, אח ל-16 אחים ואחיות. כשהיה בן שלוש עלו הוריו [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישבו ב[[בני ברק]], שם גדל.

כשהיה בן 11 נסע עם אביו לרבי ונכנס ל'[[יחידות]]' שם שהה עם אביו 18 דקות, והרבי שוחח איתו בדברי [[הלכה]] שלמד, והתעניין האם מקפיד לתת [[צדקה]]. למד ב[[תומכי תמימים לוד]] ובשנת [[תשמ"א]], נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]].

בעודו בחור נמנה על [[התלמידים השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים סיאטל]], על חברי [[ועד מימוש הוראות הרבי]], ועל מייסדי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]].

בשנת [[תשמ"ח]] ערך את הקובץ הראשון של "[[קובץ סיפורים]] עם ביאורים והערות בעבודת ה'".

בשנת [[תשמ"ט]] עמד בראש 'מטה חב"ד למען ג' בניו יורק', על פי הוראתו החריגה של הרבי לפעול לחיזוק הרשימה בשנה זו.

[[נישואין|התחתן]] עם אסתר גאלדא, בתו של הרב [[שלום דובער שם טוב]] שליח ראשי למישיגן.

בשנה הראשונה לנשואיו עסק ב[[הוצאה לאור]] של הספר האלבומי [[ימי בראשית]] המהווה קיבוץ [[יומנים]] ועדויות בפרסום ראשון על תקופת תש"י-תשי"א, השנה הראשונה בנשיאות הרבי{{הערה|לרגל חתונת בנו הרב מנחם מענדל גרינברג הוציא תשורה מיוחדת עם מעט הוספות לספר.}} .

קצת יותר משנה מאז נישואיהם, בשנת [[תנש"א]], יצאו ל[[שליחות]] ב[[אלסקה]] עם בנם הקטן. קודם שנסעו עברו אצל הרבי לבקש את ברכת הדרך והרבי בירכם בחיוך: "תחממו את אלסקה בחום של היהדות".

במשך שנות פעילותם באלסקה הקימו [[בית כנסת]], [[מקווה טהרה]], גן ילדים, [[תלמוד תורה]], מוזיאון ליהדות אלסקה ופעילות עניפה עם הקהילה היהודית המקומית.

הרב גרינברג לעיתים קרובות מפרסם מאמרי הגות ומחשבה בעניני השקפה חב"דית.

הרב גרינברג הוא חבר בוועד ההנהלה הכללי של "[[בית ספר נט|חיידר נט]]".

==משפחתו==
*חתנו, הרב לוי יצחק גליצנשטיין - שליח הרבי באנקורג', אלסקה
*בנו, הרב מנחם מענדל גרינברג - שליח הרבי בואסילה, אלסקה
*בנו, הרב לוי יצחק גרינברג - בודפסט, הונגריה.
*חתנו, הרב מנחם מענדל הרצל - שליח בזמביה.
*גיסו, הרב [[לוי יצחק אזימוב]] - [[פריז]], [[צרפת]].

==קישורים חיצוניים==
*ערוץ 7, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81331 חיי שליחות במינוס 20 מעלות]''', [[ניסן]] תשע"ד
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Greenberg-Hertzel%2C%203%20Nissan%205781.pdf סקירה על השליחות באלסקה ופעולות נוספות ביוזמתו]''', בתוך תשורה מנישואי בתו ג' ניסן תשפ"א {{PDF}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/710806/jewish/North-to-Alaska.htm צפונה לאלסקה יש הרבה חום]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרינברג, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]]
[[קטגוריה:חברי ועד המימוש]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג (1)]]
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]]
[[קטגוריה:משפחת חזן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]

יוסף יצחק גרינברג

2026-04-10T16:04:14Z

ל. ק.:

ברייתא די"ג מדות

2026-04-10T15:45:30Z

ל. ק.: הפניה לדף ברייתא דרבי ישמעאל

#הפניה [[ברייתא דרבי ישמעאל]]

ניגון לכה דודי

2026-04-09T22:15:14Z

ל. ק.: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:זין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי הניגון]]
'''נִיגּוּן "לכה דודי"''' הינו [[:קטגוריה:ניגונים מיוחסים|לחן המיוחס]] ל[[אדמו"ר הזקן]], שמושר עם מילות הפיוט השבתי "[[לכה דודי]]" (שחובר על ידי ה[[מקובל]] ר' שלמה אלקבץ שהיה תושב העיר [[צפת]]. ר' שלמה אף חתם את שמו באותיות הראשונות של בתי השיר). [[אדמו"ר הרש"ב]] היה דרכו לשורר ניגון זה בדביקות בפסוק הראשון של קריאת-שמע בימות החול.

לניגון זה גירסה שונה (וכנראה גם מדוייקת יותר), על הבית '''לקראת שבת''' שבפיוט "לכה דודי". גירסה זו נרשמה מפי ה[[חסיד]] ר' [[פרץ מוצקין]] כפי שקיבלו מזקני החסידים שבדור העבר והודפסה ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א').

ניגון זה הוא ניגון ז' ב[[ספר הניגונים]] (הגירסה הנוספת - ניגון קע"ז).

==מילות הניגון==
{{ציטוט|תוכן='''לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה'''
:'''פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה'''
'''שָׁ'''מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד
:הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְּיֻחָד
:ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד
:לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה

'''ל'''קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה
:כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה
:מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה
:סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה

'''מ'''קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה
:קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה
:רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא
:וְהוּא יַחֲמוֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה

'''ה'''תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי
:לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי
:עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי
:קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ

'''ה'''תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי
:כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי
:עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי
:כְּבוֹד ה' עָלַיִךְ נִגְלָה

'''ל'''א תֵבֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי
:מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי
:בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי
:וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ

'''ו'''הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ
:וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ
:יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ
:כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה

'''י'''מִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹצִי
:וְאֶת ה' תַּעֲרִיצִי
:עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי
:וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה

בֹּאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ
:גַּם בְּרִנָה (בְּשִׂמְחָה) וּבְצָהֳלָה
:תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה
:בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה
:(תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה
:בּוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא)
}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/03-07-Niggun-Likras-Shabbos-from-The-Alter-Rebbe-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
*[https://chabadpedia.co.il/images/c/c7/%28%D7%96%29_%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מפי הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{צליל}}
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=426 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] {{צליל}} {{חב"ד אינפו|}} {{קישור שבור}}
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4404906 לשמיעת הניגון בפרוייקט געגועים מפי הרב מנחם מענדל עמאר] {{צליל}}{{בית חבד}}

{{ניגוני רבו"נ}}
{{ניגוני חב"ד}}
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]
[[קטגוריה:ניגוני תנועה]]
[[en:Nigun Lecha Dodi]]

ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)

2026-04-09T22:06:22Z

ל. ק.: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:חית.jpg|ממוזער|תווי הניגון]]
'''ניגון דבקות''' זה הינו [[ניגון]] דבקות לתפילות [[שבת]] המיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]]. בניגון זה התפללו בדביקות והתלהבות עצומה על-פי דרך [[חב"ד]] [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] בכל [[שבת קודש]] כשהתפללו ביחידות.

[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם על ניגון זה{{הערה|בשיחת פורים תש"ג.}}: {{ציטוטון|כשמתפללים באריכות ועוסקים ב[[עובד|עבודה]], יוצא הניגון בדרך ממילא}}.

כיוון שתנועות ניגון זה עולות ויורדות מתוך [[מחשבה]] עיונית וכוונות עמוקות בתפילה ולפי אופן מצבי ה[[נפש]] והרגש ה[[לב]] של ה[[צדיק]]. לפיכך, קשה לברר סדר הבבות של ניגון זה. פעם היה מזמר בבא זו קודם ופעם בבא אחרת. גם לפעמים היה מפסיק ביניהן באמירת תיבות התפילה ולפעמים היה מפזם רק קטעים מהניגון. לכן מובא ניגון זה בגרסא נוספת ב[[ספר הניגונים]] כרך ב' (חלק א'), כפי שנשמע מה[[חסיד]] ר' [[דוד לייב מרוזוב]] כפי ששמעו מאביו ר' [[אלחנן דוב מרוזוב|אלחנן דוב]].

ניגון זה הוא ניגון ח' ב[[ספר הניגונים]] (גירסה נוספת - ניגון קע"ח).

==קישורים חיצוניים==
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/03-07-Niggun-Likras-Shabbos-from-The-Alter-Rebbe-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]] {{צליל}}
* [https://chabadpedia.co.il/images/2/26/(ח)_דביקות_חב לשמיעת הניגון ''מפי הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ''] {{צליל}}
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=427 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] {{צליל}}
* [http://chabad.info/musicnews/ערב-יום-ההילולא-פרוכטמן-מבצע-ניגון-דב/ אהרון פרוכטמן] כ"ד בטבת ה'תשע"ח {{וידפו}} {{צליל}}
* [http://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/זאָג-אַ-נִיגוּן-ניגון-דבקות-לאדהז-•-צפ/ לשמיעת הניגון מפי מקהלת הקאפעליע בהתועדות י"ט כסלו תשע"ט בבורו פארק] {{וידאו}} {{אינפו}} {{צליל}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/3/3f/ניגונו_של_אדמור_הזקן_מרדכי_ברוצקי.mp3 לשמיעת הניגון]''' בביצוע ר' מרדכי ברוצקי {{צליל}}
*'''[https://chabad.info/musicnews/1286317/ "דיך אליין": הזמר שמחה פרידמן מגיש סינגל חדש]''', ביצוע של הקטע האחרון בניגון על מילותיו של אדמו"ר הזקן שהיה נוהג לומר בעת דביקותו{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ח בכסלו|לוח היום יום י"ח כסלו]].}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{ניגוני רבו"נ}}
{{ניגוני חב"ד}}
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]
[[en:Devekut Niggun for Shabbat (Alter Rebbe)]]

מרגלא בפומיה דרבא (מאמר חסידות)

2026-04-09T19:45:38Z

ל. ק.: ל. ק. העביר את הדף מרגלא בפומיה דרבא (מאמר חסידות) לשם מרגלא בפומיה דרבא (מאמר)

#הפניה [[מרגלא בפומיה דרבא (מאמר)]]

מרגלא בפומיה דרבא (מאמר)

2026-04-09T19:45:38Z

ל. ק.: ל. ק. העביר את הדף מרגלא בפומיה דרבא (מאמר חסידות) לשם מרגלא בפומיה דרבא (מאמר)

{{מאמרי רבותינו נשיאינו}}
המאמר '''מרגלא בפומיה דרבא''' שאמר הרבי בשבת פרשת וישלח י"ז כסלו תשמ"ו הוא מאמר חסידות המיוסד על מאמר שאמר אדמו"ר הריי"צ בשבת פרשת וישלח תרפ"ט בסעודת ה[[שבת שבע ברכות]] של הרבי. על אף שהרבי לא [[הגהה|הגיה]] מאמר זה, הוא נחשב למאמר מיוחד בשל התוכן שלו, שבדורנו לא שייכת עבודת ה' באופן של [[מרירות]] ועבודת ה' צריכה להיות מתוך [[שמחה]] דווקא ובאופן של [[תשובה תתאה ותשובה עילאה|תשובה עילאה]]{{הערה|1=יש להבחין בין מאמר זה לבין המאמר 'מרגלא בפומיה דרבא' תש"מ - קונטרס י"ד כסלו תנש"א (ספר המאמרים מלוקט חלק ה' עמוד צא). אודותיו ראו '''[https://drive.google.com/file/d/1W5Jl1s8oHD16RGn6r7-i2MRYhP997w4s/view פעולת התורה ומצות על האדם]''', בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות"ל המרכזית 770 י"א ניסן ה'תשפ"ו עמוד 347}}.

==תוכן המאמר==
המאמר פותח בביאור דברי [[חז"ל]] שתכלית החכמה היא תשובה ומעשים טובים, ומקשה כיצד ייתכן הדבר, מאחר שהתורה עניינה השגה שכלית ואילו תשובה ומעשים טובים אינם תלויים דווקא בהשגה. בהמשך מובא בשם רבותינו נשיאינו כי בדורנו אין העבודה בדרך [[מרירות]], אלא מתוך [[שמחה]], על פי הפתגם [[טראכט גוט וועט זיין גוט]], וכן על פי המבואר באגרת התשובה שהתשובה מתוך שמחה היא תשובה עילאה. דבר זה מתאים במיוחד לזמן ד[[עקבתא דמשיחא]], שבו נמצאים ישראל סמוך ל"יום השבת" של האלף השישי, ולכן שייכת העבודה ל[[תשובה עילאה]] דווקא.

לאחר מכן מבואר שעם כל מעלת ה[[תשובה]] מתוך שמחה עדיין יש להבין כיצד היא תכלית החכמה. על כך מבואר על פי מאמר הזוהר ש[[עצמות אין סוף]] אינו נתפס כלל ב[[שכל]], אפילו בדרגות העליונות של ה[[ספירת החכמה|חכמה]], אלא נתפס דווקא ברעותא דלבא. אהבה זו היא אהבה עצמית שאינה תלויה ב[[התבוננות]], בדוגמת אהבת בן לאביו, והיא מתגלית בעבודת התשובה. משום כך דווקא על ידי התשובה מגיעים לתכלית עניינה של החכמה - תפיסת עצמות נותן התורה, עד שנעשה "[[ישראל ואורייתא וקוב"ה כולא חד]]".

בהמשך מבואר שגם עניין "[[מעשים טובים]]" קשור לתשובה, שכן אף שה[[מצווה|מצוות]] נקראות מעשים מצד עצמן, הרי על ידי התשובה נעשים הן "מעשים טובים" שבהם מאיר אור [[התורה]] ואף המאור שבתורה. בפרט מודגש עניין הצדקה, שהיא בכלל "תמכין דאורייתא", ועל ידה נמשך גילוי המאור שבתורה ומקרבים את [[הגאולה]], עד לקיום הייעוד "פרזות תשב ירושלים".

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1Ha5GcMUNvgmSxNLtQ2R4SWhteUb1Qcea/view המאמר בקובץ PDF]''' {{PDF}}
*'''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2015/11/24-11-2015-13-29-36-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%A7%D7%9B%D7%96.pdf עבודת המרירות בדורנו]''', הערות התמימים ואנ"ש צפת (קכז) גליון י"ד כסלו תשע"ו עמוד 39

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שמחה]]
[[קטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א]]

ידידיה אלתר דינרי

2026-04-06T09:32:48Z

ל. ק.:

{{אין תמונה|גבר}}
'''ידידיה אַלטֶר דינרי''' ([[תר"צ]] – [[תשס"ח]]; 1930-2007) היה חסיד חב"ד חוקר יהדות ופרופסור ב[[אוניברסיטת תל אביב.

==תולדות חיים==
נולד ב[[תר"צ]] (1930). הוא סיים עבודת דוקטור ב-[[1968]] באוניברסיטה העברית, בנושא "חכמי ההלכה ב[[יהדות אשכנז|אשכנז]] במאה ה-15 וחיבוריהם: [[מהרי"ל]], [[יעקב וייל|מהרי"ו]], ו[[ישראל איסרלן|מהרא"י]]" (לימים ראתה הדיסרטציה אור כספר).
בשנת [[תשמ"ה]], זכה בפרס שזר לחקר תולדות ישראל הראשון.

נפטר ביום [[ט"ו בניסן]] [[תשס"ז]].

== משפחתו =
*זוגתו, גב' דבורה דינרי (בתו של הרב החסיד [[נפתלי דוליצקי]] ע"ה)
*בנו, הרב שמואל אבא דינרי מאנ"ש ב[[פתח תקוה]]
*בתו, מרת רות פלס אשת הרב ישראל פלס מעורכי מפעל הטור השלם שע"י "מכון ירושלים"
*בתו, מרת אסתר אשת הרב [[משה נפתלין]], רב קהילת חב"ד בשכונת בית וגן בירושלים.

== מספריו ==
* '''חכמי אשכנז בשלהי ימי-הביניים: דרכיהם וכתביהם בהלכה''', ירושלים: מוסד ביאליק, תשמ"ד 1984.
{{קרד|ויקיפדיה}}
{{קצרמר|אישים}}
{{מיון רגיל:דינרי, ידידיה}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]

ידידיה אלתר דינרי

2026-04-06T09:30:04Z

ל. ק.:

{{אין תמונה|גבר}}
'''ידידיה אַלטֶר דינרי''' ([[תר"צ]] – [[תשס"ח]]; 1930-2007) היה חסיד חב"ד חוקר יהדות ופרופסור ב[[אוניברסיטת תל אביב]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[תר"צ]] (1930). הוא סיים עבודת דוקטור ב-[[1968]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]], בנושא "חכמי ההלכה ב[[יהדות אשכנז|אשכנז]] ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] וחיבוריהם: [[מהרי"ל]], [[יעקב וייל|מהרי"ו]], ו[[ישראל איסרלן|מהרא"י]]" (לימים ראתה ה[[דיסרטציה]] אור כספר).
בשנת [[תשמ"ה]], זכה ב[[פרס שזר לחקר תולדות ישראל]] הראשון.

נפטר ביום [[ט"ו בניסן]] [[תשס"ז]].

== משפחתו =
*זוגתו, גב' דבורה דינרי (בתו של הרב החסיד [[נפתלי דוליצקי]] ע"ה)
*בנו, הרב שמואל אבא דינרי מאנ"ש ב[[פתח תקוה]]
*בתו, מרת רות פלס אשת הרב ישראל פלס מעורכי מפעל הטור השלם שע"י "מכון ירושלים"
*בתו, מרת אסתר אשת הרב [[משה נפתלין]], רב קהילת חב"ד בשכונת בית וגן בירושלים.

== מספריו ==
* '''חכמי אשכנז בשלהי ימי-הביניים: דרכיהם וכתביהם בהלכה''', ירושלים: מוסד ביאליק, תשמ"ד 1984.
{{קרד|ויקיפדיה}}
{{קצרמר|אישים}}
{{מיון רגיל:דינרי, ידידיה}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]

תשפ"ו

2026-04-06T08:38:19Z

ל. ק.: /* ימי חב"ד */

{{פתיח שנה|5786}}

==מניין השנה==
{{מניין השנה|5786}}
*בשנה זו מציינים יובל שנים ל[[מבצע חינוך]] ו[[מבצע אהבת ישראל]].
*ראשי התיבות של השנה הם '''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''ו'''ניסים.

== ימי חב"ד ==

=== [[נפטר|נפטרו]] ===

* [[א' בתשרי]] - הרב [[יחיאל מיכל וישצקי|מיכל וישצקי]] - משפיע חסידי ונואם מבוקש, בעל מסירות נפש ב[[ברית המועצות|רוסיה הקומוניסטית]].

* [[א' בתשרי]] - הרב [[יוסף יצחק קלמנסון]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים]] "[[בית דוד שלמה]]" ניו הייבן ב[[ארצות הברית]], מחבר סדרת הספרים [[רשימות שיעורים]].
* [[י"ב תשרי]] - הרב [[שמואל אשר בעגון]] - מורה חב"די, מחבר ספרים רבים, גרפיקאי מומחה.
* [[ט"ו תשרי]] - הרב [[ליפא קליין]] - זקן חסידי חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]], משומרי הגחלת החסידית ב[[טשקנט]], ממייסדי [[ישיבת הבוכרים|ישיבת הבוכרים 'אור שמחה']] ומזכיר הישיבה למעלה מיובל שנים.
* [[ט"ז תשרי]] - הרב בנימין ציוני - מאנ"ש ב[[יקנעם עילית|יקנעם]], איש חסד ששימש כחובש רפואת חירום והציל רבים.
* [[י"ט תשרי]] - הרב [[שמואל פלוטקין]] - מזקני חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], שימש בעבר כשליח הרבי ב[[ז'יטומיר]] וב[[ברדיצ'וב]].
* [[כ"ג בתשרי]] - הרב יהושע יוסף ליאני - מאנ"ש ב[[בני ברק]].
* [[כ"ד תשרי]] - הרב [[מנחם בן ציון גרוסמן]] - דמות ציבורית ב[[מגדל העמק]], ומרצה מבוקש.
* [[א' חשוון|א' בחשוון]] - הרב [[מאיר אורנשטיין]], מזקני חסידי חב"ד ב[[בני ברק]], אביו של הרב [[משה אורנשטיין]].
* [[א' בחשוון|א’ בחשוון]] - הרב [[אברהם סלווין]] מזקני אנ"ש בלונדון.
* [[א' בחשוון]] - הרב יונתן בנימין גורדון בנו של ר’ [[ניסן גורדון]] שהיה בנו של הגבאי ר’ [[יוחנן גורדון]]
* [[ד' בחשוון]] - הרב [[מאיר חיים בריקמן]] שליח בסייגיט.
* [[י"א בחשוון]] - הרב [[אברהם ראובן מקלר]] מאנ"ש ברחובות.
* [[י"ד בחשוון]] - הרב [[יצחק זאב ליבוביץ']] היה חזן וגבאי בבית המדרש ליובאוויטש במונטריאול, שהיה מעורב מאוד במבצעים הקדושים של הרבי.
* [[ט"ו בחשוון]] - הרב [[יעקב וילימובסקי]] בנו של [[חיים זושא וילימובסקי]] נהרג בתאונת דרכים.
* [[כ' בחשוון]] - הרב [[משה אשר אריה וינברג]] מפיץ מעיינות ומורה וותיק בסמינר בית רבקה.
* [[כ"ה חשוון]] - הרב [[ברוך שלום כהן (ניו הייבן)|ברוך שלום כהן]] מזקני חסידי חב"ד בארצות הברית, שו"ב, משפיע וותיק בניו הייבן, היה מעורכי הליקוטי שיחות ופעיל למען הפצת המעיינות באונבירסיטת ייל.
* [[כ"ז בחשוון]] - הרב צבי יוסף גרונברג מאנ"ש בביתר עילית.
* [[כ"ח חשוון]] - הרבנית החשובה מרת [[שיינא טעמא גוראריה]] מזקנות אנ"ש שזכתה לעבוד בהדרכת הרבי בעריכת העיתון [[די אידישע היים]].
* [[כ"ט חשוון]] - ר' [[אילן קופילוב]] אדם של מעשה שבמשך שנים רבות עבד בבית ספר למלאכה בכפר חב"ד ונפטר ערירי לגמרי.
* [[ג' בכסלו]] - הת’ מנחם מענדל אליהו טוויטו מנחלת הר חב"ד.
* [[ד' בכסלו]] - הרב [[יוסף יצחק נאה (רמת גן)|יוסף יצחק נאה]] בנו של הרב [[ברוך נאה]] מנהל ת"ת בטברי' ומנהל לוח כולל חב"ד.
* [[י' בכסלו]] - הרב [[אהרן לייב דוכן]] חבר פעיל בקהילת חב"ד בסינסינטי, אוהיו, חסיד חב"ד מאוק פארק מישגן שעלה לארץ.
* [[י"ב בכסלו]] - הרב יהושע חיימסון, מאנ"ש ב[[ירושלים]].
*[[י"ט כסלו|י"ט בכסלו]] - הרב [[חס"ד הלברשטם|חס"ד ׁׁ(חנניה סיני דוד) הלברשטם]] - שימש כ[[משב"ק]] של [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]].
*[[כ"ד כסלו]] - הרב [[פייוול אליעזר הלוי שלאנגר|אלי שלאנגר]] [[הי"ד]], שליח הרבי בסידני, נרצח בפיגוע באירוע חנוכה של בית חב”ד בבונדיי ביץ׳.
*[[כ"ד כסלו]] - הרב ראובן מוריסון [[הי"ד]], חבר בקהילת חב"ד בסידני, נרצח בפיגוע באירוע חנוכה של בית חב”ד בבונדיי ביץ׳.
*[[כ"ד כסלו]] - הרב יעקב לויטאן [[הי"ד]], חבר בקהילת חב"ד בסידני, נרצח בפיגוע באירוע חנוכה של בית חב”ד בבונדיי ביץ׳.
*[[כ"ה כסלו|כ"ה בכסלו]] - הרב מנחם מענדל גופין, מאנ"ש [[כפר חב"ד]].
*[[כ"ה כסלו|כ"ה בכסלו]] - הרב [[יונה סלפושניק]], משפיע בקהילת חב"ד בשכונת סנהדריה המורחבת ב[[ירושלים]], ומזקני חסידי חב"ד בארץ הקודש.
*[[ה' טבת|ה' בטבת]] - הרב קלמן אליעזר רוטבן, מאנ"ש ב[[נחלת הר חב"ד|נחלת הר חב"ד.]]
*[[ט' בטבת]] - הרב יונתן אברהמס, מאנ"ש ב[[בית שמש]].
*[[ט' בטבת]] - הרב [[דון אברהם רוטנברג]] מחנך בלוס אנג'לס ומאנ"ש בקראון הייטס.
*[[י' בטבת]] - הרב [[יעקב יהודה וייזער]] - משפיע קהילת חב"ד בוינה אוסטריה.
*[[ט"ו בטבת]] - הרב [[לימא מינקוביץ']] מנהל מוסד בית רבקה בקראון הייטס, גבאי ורב בבית הכנסת חב"ד "בית בנימין" ברחוב מונטגומרי
*[[כ' טבת|כ' בטבת]] - הרב [[מנחם מאניש קירשנבוים]] מנהל 'אולמי גוטניק' ומוותיקי קהילת חב"ד בשכונת מטרסדורף בירושלים.
*[[כ"ב בטבת]] - הרב [[מרדכי שמואל אנטל]] שליח הרבי ואיש חינוך במונטריאול.
*[[כ"ה בטבת]] - הרב שלמה אוחנה, מוותיקי אנ"ש ב[[רחובות|רחובות.]]
*[[ב' בשבט]] - הרב [[אביחי יעקובי]] שליח הרבי בשכונת גבעת הזיתים בלוד וחבר המועצה הדתית בעיר לוד.
*[[ג' בשבט]] - הרב [[יעקב שנור]] מעסקני חב"ד בירושלים, מקים ויוזם קרית ליובאוויטש בשכונת רמת שלמה ירושלים, בעבר נציג חב"ד בעירית ירושלים.
*[[י"ב בשבט]] - הרב [[יששכר אהרן איזק|יששכר אהרון איזק]], חבר קהילת חב"ד ב[[רחובות]]. לשעבר שליח הרבי באיזמיר שבטורקיה, ובהמשך כיהן כרב בכיר בצבא ארצות הברית.
*[[י"ז בשבט]] - הרב [[יצחק סופרין]] מזקני ומוותיקי שלוחי הרבי באי הבריטי
*[[י"ז בשבט]] - הרב [[צבי בורלא]] ממשפיעי אנ"ש בנחלת הר חב"ד
*[[י"ט בשבט]] - הרב [[משה שקלאר]] מנכבדי קהילת חב"ד בבורו פארק ומזקני חסידי ליובאוויטש
*[[י"ט בשבט]] - הרב [[עקיבא אהרון אליגולאשוילי]] מאנ"ש בנחלת הר חב"ד.
*[[כ"ב בשבט]] - הרב [[אלתר בן ציון מצגר]] שימש כפרופסור למדעי היהדות במכללת שטרן לנשים בישיבה יוניברסיטי, מחברם של ספרים ומאמרים מחקריים ובנושאי הגות חסידית, היסטוריה יהודית ופסיכולוגיה.
*[[כ"ד בשבט]] - הרב [[יעקב ברגמן]], מאנ"ש בשכונת רמות ב[[ירושלים]], מנהל קייטרינג ברגמן ומאנשי החברא קדישא בעיר.
*[[כ"ה בשבט]] - הרב איתן עברון מאנ"ש בתל אביב ומבוגרי ישיבת חזון אליהו.
*[[א' באדר]] - הרב [[משה נוסבכר]] ר"מ ידוע בישיבות הליטאיות בבני ברק וחתנו של הרב [[נחום גולדשמיד]].
*[[ד' באדר]] - הרב [[יעקב שמואלי]] מחשובי אנ"ש חסידי חב"ד ברחובות, שימש בעבר כמפקד זק"א 770 במרכז, מנהל תלמוד תורה חב"ד רחובות בעבר, ורב צבאי בכיר.
*[[ז' באדר]] - הרב [[אריה ניאזוב]] מזקני וחשובי חסידי חב"ד בשיכון חב"ד בלוד,זכה בשנים עברו לשפץ את קבר אביו של הרבי באלמא אטא, והרבי הוקיר לו תודה מיוחדת על כך.
*[[ח' באדר]] - ד"ר [[צבי טאהלער]] - רופא חב"די תושב שכונת קראון הייטס, אביו של [[ברוך טאלער]].
*[[י' באדר]] - הרב [[חיים ינקוביץ']] - חובש בכיר מאנ"ש בחדרה.
*[[י"ג באדר]] - פרופסור [[ברוך בוש]] מוותיקי שכונת המלך.
*[[י"ג באדר]] - ר' יהושע בלשינקוב - מאנ"ש בנתניה.
*[[ט"ו באדר]] - הרב [[אהרון זוהר]] - מאנ"ש בבני ברק, גבאי בית הכנסת ברחוב רש"י ומחנך.
*[[י"ח באדר]] - הרב [[אברהם גנוט]] מאנ"ש בקריית גת.
*[[כ"א באדר]] - הרב [[חיים בן ציון חן]], מזקני אנ"ש ב[[לוד]], מגיד שיעור בכולל זקנים ב[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית אריה]], משלוחי הרבי ל[[מוסקבה]] וסופר ספרי יהדות בשפה הרוסית.
*[[כ"ט באדר]] - הרב [[יוסף סלומון (כפר חב"ד)|יוסף סלומון]], מוותיקי אנ"ש בכפר חב"ד, בעל שמועה ובעל תפילה חב"די.
*[[א' ניסן]] - הרב [[שלמה תעיזי]], שליח הרבי ומנהל בית חב"ד הפועל ב-25 ישובי חבל מודיעין,
*[[ג' ניסן]] - הרב [[מרדכי מעטוף]], מדריך בישיבת [[תות"ל לוד|תות"ל בלוד]] כיובל שנים.
*[[ז' ניסן]] - הרב מיכאל אלימלך הורביץ, מאנ"ש ב[[קריית גת]].
*[[י"א ניסן]] - החייל [[משה יצחק כץ]] הי"ד בן למשפחה חב"דית מניו הייבן ונינו של הרב [[משה יצחק העכט]] נפל בלבנון במהלך מלחמת [[שאגת הארי]].
*[[ט"ז ניסן]] - הרב [[יוסף שלום ויינפלד]], הבעלים של הוצאת ספרים אשכול ואחיו של [[שמואל יהודה ויינפלד]].
*[[י"ט ניסן]] - הרב [[יחיאל נפרסטק]], מזקני החסידים ב[[כפר חב"ד]]. שימש כמזכיר [[סמינר בית רבקה כפר חב"ד]].

==לוח שנה==
{{כותרת לוח שנה עברי|5786}}
{{MIHY|תשרי|2025|9|23|2025|1|55311|11125|11125|44444|45211|11111}}
{{MIHY|חשוון|2025|10|23|2025|0|11111|11111|13111|11111|11111|11120}}
{{MIHY|כסלו|2025|11|21|2025|1|11111|11111|11111|11111|11114|44444}}
{{MIHY|טבת|2025|12|21|2025|0|44111|11113|11111|11111|11111|11110}}
{{MIHY|שבט|2026|1|19|2026|1|11111|11111|11114|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אדר|2026|2|18|2026|0|11111|11111|11344|11111|11111|11110}}
{{MIHY|ניסן|2026|3|19|2026|1|11111|11111|11125|44444|52111|13111}}
{{MIHY|אייר|2026|4|18|2026|0|11135|11112|11121|11411|11111|12410}}
{{MIHY|סיוון|2026|5|17|2026|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}
{{MIHY|תמוז|2026|6|16|2026|0|11111|11111|11111|13111|11111|11120}}
{{MIHY|אב|2026|7|15|2026|1|11111|11131|11112|11111|11111|11111}}
{{MIHY|אלול|2026|8|14|2026|0|11111|11111|11111|11111|11111|11120}}
{{תחתית לוח שנה עברי}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/4/41/טבלת_לוח_הקביעויות_בתורת_רבינו_התשפו.pdf טבלת לוח הקביעויות בתורת הרבי - ה'תשפ"ו]

יחיאל נפרסטק

2026-04-06T08:36:51Z

ל. ק.: +קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ו; +קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים באמצעות HotCat

{{אין תמונה}}
הרב '''יחיאל ירחמיאל נפרסטק''' ([[י"ב תמוז]] [[תרצ"ג]], 1933 - [[י"ט ניסן]] [[תשפ"ו]], 2026), היה מזקני החסידים ב[[כפר חב"ד]]. שימש במשך שנים ארוכות כמזכיר [[סמינר בית רבקה כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב תמוז]] [[תרצ"ג]] ב[[פולין]] לרב [[ראובן דובער נפרסטק]] ומרת חיה גיטל{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/14_039.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.

במהלך [[מלחמת העולם השניה]] התייתם מאמו, וכיון שלאביו היתה אזרחות פולנית, עם סיום המלחמה היה מהראשונים שקיבלו היתר יציאה חוקי מרוסיה, והוא עלה עם המשפחה לארץ הקודש, והיה מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].

כנער, למד בישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]], [[תומכי תמימים ברינואה|תומכי תמימים פריז]], [[אחי תמימים תל אביב|תומכי תמימים תל אביב]] ו[[תומכי תמימים לוד]], בין השנים [[תש"ו]]-[[תשט"ו]].

בהגיעו לגיל נישואיו, התחתן עם רעייתו מרת לאה גיטל בת משה בנימין ובלומה.

לאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] והחל לשמש כמזכיר [[סמינר בית רבקה כפר חב"ד]].

היה שותף פעיל במבצעי הרבי ועסק רבות במבצע תפילין ובשאר מבצעי הקודש{{הערה|1=ראו לדוגמא: [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/821433 סיפורה של שפרה מרוזוב שהקדישה את חייה למשפחות הנופלים].}}.

נפטר בשיבה טובה ביום ד' ד[[חול המועד]] [[פסח]], [[י"ט ניסן]] [[תשפ"ו]]. נטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
*בנו, ר' שמואל יעקב נפרסטק
*בנו, ר' שלמה דוד נפרסטק
*בנו, ר' ישראל נפרסטק
*בנו, ר' יוסף יצחק נפרסטק
*בתו מרת חיה, רעיית ר' [[שמואל יצחק בלוי]]<ref>בן הרב [[עמרם בלוי]]</ref>
*בתו, מרת חנה הלפרין
*בתו, מרת נחמה דינה נפרסטק
*בתו מרת דבורה, רעיית ר' מנחם מענדל וינברג

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נפרסטק, יחיאל ירחמאיל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת נפרסטק]]
[[קטגוריה:צוות בית רבקה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]

יחיאל נפרסטק

2026-04-06T08:36:11Z

ל. ק.: /* תולדות חיים */

יחיאל נפרסטק

2026-04-06T08:35:29Z

ל. ק.:

{{אין תמונה}}
הרב '''יחיאל ירחמיאל נפרסטק''' ([[י"ב תמוז]] [[תרצ"ג]], 1933 - [[י"ט ניסן]] [[תשפ"ו]], 2026), היה מזקני החסידים ב[[כפר חב"ד]]. שימש במשך שנים ארוכות כמזכיר [[סמינר בית רבקה כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב תמוז]] [[תרצ"ג]] ב[[פולין]] לרב [[ראובן דובער נפרסטק]] ומרת חיה גיטל{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/14_039.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.

במהלך [[מלחמת העולם השניה]] התייתם מאמו, וכיון שלאביו היתה אזרחות פולנית, עם סיום המלחמה היה מהראשונים שקיבלו היתר יציאה חוקי מרוסיה, והוא עלה עם המשפחה לארץ הקודש, והיה מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].

כנער, למד בישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]], תומכי תמימים פריז, [[אחי תמימים תל אביב|תומכי תמימים תל אביב]] ו[[תומכי תמימים לוד]], בין השנים [[תש"ו]]-[[תשט"ו]].

בהגיעו לגיל נישואיו, התחתן עם רעייתו מרת לאה גיטל בת משה בנימין ובלומה.

לאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] והחל לשמש כמזכיר [[סמינר בית רבקה כפר חב"ד]].

היה שותף פעיל במבצעי הרבי ועסק רבות במבצע תפילין ובשאר מבצעי הקודש{{הערה|1=ראו לדוגמא: [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/821433 סיפורה של שפרה מרוזוב שהקדישה את חייה למשפחות הנופלים].}}.

נפטר בשיבה טובה ביום ד' ד[[חול המועד]] [[פסח]], [[י"ט ניסן]] [[תשפ"ו]]. נטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].

==משפחתו==
*בנו, ר' שמואל יעקב נפרסטק
*בנו, ר' שלמה דוד נפרסטק
*בנו, ר' ישראל נפרסטק
*בנו, ר' יוסף יצחק נפרסטק
*בתו מרת חיה, רעיית ר' [[שמואל יצחק בלוי]]<ref>בן הרב [[עמרם בלוי]]</ref>
*בתו, מרת חנה הלפרין
*בתו, מרת נחמה דינה נפרסטק
*בתו מרת דבורה, רעיית ר' מנחם מענדל וינברג

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נפרסטק, יחיאל ירחמאיל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת נפרסטק]]
[[קטגוריה:צוות בית רבקה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]

יחיאל נפרסטק

2026-04-06T08:33:26Z

ל. ק.:

{{אין תמונה}}
הרב '''יחיאל ירחמיאל נפרסטק''' ([[י"ב תמוז]] [[תרצ"ג]], 1933 - [[י"ט ניסן]] [[תשפ"ו]], 2026), היה מזקני החסידים ב[[כפר חב"ד]]. שימש במשך שנים ארוכות כמזכיר [[סמינר בית רבקה כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב תמוז]] [[תרצ"ג]] ב[[פולין]] לרב [[ראובן דובער נפרסטק]] ומרת חיה גיטל{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/14_039.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.

במהלך [[מלחמת העולם השניה]] התייתם מאמו, וכיון שלאביו היתה אזרחות פולנית, עם סיום המלחמה היה מהראשונים שקיבלו היתר יציאה חוקי מרוסיה, והוא עלה עם המשפחה לארץ הקודש, והיה מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].

כנער, למד בישיבת תומכי תמימים פוקינג, תומכי תמימים פריז, תומכי תמימים תל אביב ותומכי תמימים לוד, בין השנים [[תש"ו]]-[[תשט"ו]].

בהגיעו לגיל נישואיו, התחתן עם רעייתו מרת לאה גיטל בת משה בנימין ובלומה.

לאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] והחל לשמש כמזכיר [[סמינר בית רבקה כפר חב"ד]].

היה שותף פעיל במבצעי הרבי ועסק רבות במבצע תפילין ובשאר מבצעי הקודש{{הערה|1=ראו לדוגמא: [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/821433 סיפורה של שפרה מרוזוב שהקדישה את חייה למשפחות הנופלים].}}.

נפטר בשיבה טובה ביום ד' ד[[חול המועד]] [[פסח]], [[י"ט ניסן]] [[תשפ"ו]]. נטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]

==משפחתו==
*בנו, ר' שמואל יעקב נפרסטק
*בנו, ר' שלמה דוד נפרסטק
*בנו, ר' ישראל נפרסטק
*בנו, ר' יוסף יצחק נפרסטק
*בתו מרת חיה, רעיית ר' [[שמואל יצחק בלוי]]<ref>בן הרב [[עמרם בלוי]]</ref>
*בתו, מרת חנה הלפרין
*בתו, מרת נחמה דינה נפרסטק
*בתו מרת דבורה, רעיית ר' מנחם מענדל וינברג

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נפרסטק, יחיאל ירחמאיל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת נפרסטק]]
[[קטגוריה:צוות בית רבקה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]

פרשת שמע ישראל

2026-04-05T18:08:03Z

ל. ק.:

[[קובץ:פרשת שמע ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרשת שמע ישראל]]פרשת '''שמע ישראל''' עוסקת ב[[קבלת עול מלכות שמים]].
על פי הקבלה, שמע ישראל הוי"ה אלקינו - [[יחוד או"א]], תרין רעין דלא מתפרשין, [[ה' אחד]] - יחוד [[זו"נ]]. [[בשכמל"ו]] - [[יחודא תתאה]].

== ענין הפרשה ==

סדר הפרשה היא: מתחלה ואהבת את הוי' שהוא בחינת [[אהבה]] ו[[יראה]], הנמשכים על ידי ה[[התבוננות]] שמע ישראל כו'.

אחר כך והיו הדברים כו' ודברת בם כו', שהוא מצות [[תלמוד תורה]], ואחר כך וקשרתם לאות שהוא מעשה ה[[מצוות]].

וזהו כסדר ההמשכה של שם [[הוי"ה]] ב"ה. י"ה הן בחינת [[דחילו]] ו[[רחימו]]. ו' הוא בחינת תורה. ה' בחינת מצות.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/7/23d&search=%D7%A9%D7%9E%D7%A2+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תורה אור פרשת ויצא]}}

==כוונה==
ההלכה אומרת, שבפסוק זה, חובה שתהיה כונת הלב. באם הוא נאמר ללא כוונה, האדם יוצא ידי חובתו בדיעבד.

בחסידות מובאים כוונות רבות שאפשר לכוון בפסוק זה.

==יחודא עילאה==
{{להשלים}}

== ראו גם ==
* [[פרשת והיה אם שמוע]]
* [[פרשת ציצית]]

{{קצרמר}}
{{הערות שוליים}}
{{תפילה}}
[[קטגוריה:תפילה]]

פרשת שמע ישראל

2026-04-05T18:07:22Z

ל. ק.:

[[קובץ:פרשת שמע ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרשת שמע ישראל]]פרשת '''שמע ישראל''' עוסקת ב[[קבלת עול מלכות שמים]].
על פי הקבלה, שמע ישראל הוי"ה אלקינו - [[יחוד או"א]], תרין רעין דלא מתפרשין, [[ה' אחד]] - יחוד [[זו"נ]]. [[בשכמל"ו]] - [[יחודא תתאה]].

== ענין הפרשה ==

סדר הפרשה היא: מתחלה ואהבת את הוי' שהוא בחינת [[אהבה]] ו[[יראה]], הנמשכים על ידי ה[[התבוננות]] שמע ישראל כו'.

אחר כך והיו הדברים כו' ודברת בם כו', שהוא מצות [[תלמוד תורה]], ואחר כך וקשרתם לאות שהוא מעשה ה[[מצוות]].

וזהו כסדר ההמשכה של שם [[הוי"ה]] ב"ה. י"ה הן בחינת [[דחילו]] ו[[רחימו]]. ו' הוא בחינת תורה. ה' בחינת מצות.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/7/23d&search=%D7%A9%D7%9E%D7%A2+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תורה אור פרשת ויצא]}}

==כוונה==
ההלכה אומרת, שבפסוק זה, חובה שתהיה כונת הלב. באם הוא נאמר ללא כוונה, האדם יוצא ידי חובתו בדיעבד.

בחסידות מובאים כוונות רבות שאפשר לכוון בפסוק זה.

==יחודא עילאה==

== ראו גם ==
* [[פרשת והיה אם שמוע]]
* [[פרשת ציצית]]

{{להשלים}}
{{קצרמר}}
{{הערות שוליים}}
{{תפילה}}
[[קטגוריה:תפילה]]

מנדלסון (פירושונים)

2026-04-05T18:06:00Z

ל. ק.:

{{פירושונים|* הרב [[יונה זאב מנדלסון (הראשון)|יונה זאב מנדלסון]] - היה מחסידי חב"ד בעיר הקודש [[חברון]], דיין, ו[[שד"ר]] [[כולל חב"ד]] ומוסדות החסד בחברון ברחבי העולם
* הרב [[בנימין מנדלזון]] - רב המושב קוממיות
*הרב [[מנחם מענדל מנדלזון]] - רב המושב קוממיות ונשיא קרן השביעית ומראשי הפעילים להסדרת עניני ה[[שמיטה]] בארץ ישראל
*הרב [[יעקב משה מנדלסון]] - רב קהילת חב"ד ב[[ערד]]
*הרב [[זלמן מנדלסון]] - שליח הרבי ומייסד ומנהל בית חב"ד במדינת וייומינג שבארצות הברית.

===משפחת מנדלסון מירושלים===
*הרב [[יונה מנדלסון]] - ("שר המשקים דארץ ישראל") מנהל '[[יקב שמשון]]', [[גבאי]] בית כנסת חב"ד ב[[שכונת בית ישראל]] ובשכונת '[[בית וגן]]'
*מרת [[ציפורה מנדלסון]] לבית שור - רעייתו של הרב יונה מנדלסון, בתו של הרב משה שלום שור, שימשה במשך שנים רבות כיו"ר [[נשי חב"ד]] ב[[ירושלים]]
*הרב [[שלמה זלמן מנדלסון]] - מחנך ב[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]], ומנהל '[[יקב שמשון]]', בנו של יונה מנדלסון
*הרב [[מרדכי מנדלסון]] (מוטי) - [[שליח הרבי]] לקרלסרוהה [[גרמניה]], בנו של שלמה מנדלסון
*הרב [[בנימין מנדלסון]] - משלוחי הרבי ב[[בית שמש]]
*הרב [[מרדכי נח מנדלסון]] - ממייסדי קהילת חב"ד ב[[בית שמש]]
*ר' [[אברהם דב מנדלסון]] - היה מחשובי המתפללים בבית הכנסת חב"ד בשיכון פאג"י בירושלים.

אם התכוונתם למשפחת מנדלזון, ראו [[מנדלזון (פירושונים)]]
==עץ משפחת מנדלסון==
{{עץ משפחת מנדלסון}}
}}
[[קטגוריה:פירושונים]] [[קטגוריה:משפחת מנדלסון|*]]

מנדלסון (פירושונים)

2026-04-05T18:05:15Z

ל. ק.:

{{פירושונים|* הרב [[יונה זאב מנדלסון (הראשון)|יונה זאב מנדלסון]] - היה מחסידי חב"ד בעיר הקודש [[חברון]], דיין, ו[[שד"ר]] [[כולל חב"ד]] ומוסדות החסד בחברון ברחבי העולם
* הרב [[בנימין מנדלזון]] - רב המושב קוממיות
*הרב [[מנחם מענדל מנדלזון]] - רב המושב קוממיות ונשיא קרן השביעית ומראשי הפעילים להסדרת עניני ה[[שמיטה]] בארץ ישראל
*הרב [[יעקב משה מנדלסון]] - רב קהילת חב"ד ב[[ערד]]
*הרב [[זלמן מנדלסון]] - שליח הרבי ומייסד ומנהל בית חב"ד במדינת וייומינג שבארצות הברית.

===משפחת מנדלסון מירושלים===
*הרב [[יונה מנדלסון]] - ("שר המשקים דארץ ישראל") מנהל '[[יקב שמשון]]', [[גבאי]] בית כנסת חב"ד ב[[שכונת בית ישראל]] ובשכונת '[[בית וגן]]'
*מרת [[ציפורה מנדלסון]] לבית שור - רעייתו של הרב יונה מנדלסון, בתו של הרב משה שלום שור, שימשה במשך שנים רבות כיו"ר [[נשי חב"ד]] ב[[ירושלים]]
*הרב [[שלמה זלמן מנדלסון]] - מחנך ב[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]], ומנהל '[[יקב שמשון]]', בנו של יונה מנדלסון
*הרב [[מרדכי מנדלסון]] (מוטי) - [[שליח הרבי]] לקרלסרוהה [[גרמניה]], בנו של שלמה מנדלסון
*הרב [[בנימין מנדלסון]] - משלוחי הרבי ב[[בית שמש]]
*הרב [[מרדכי נח מנדלסון]] - ממייסדי קהילת חב"ד ב[[בית שמש]]
*ר' [[אברהם דב מנדלסון]]

אם התכוונתם למשפחת מנדלזון, ראו [[מנדלזון (פירושונים)]]
==עץ משפחת מנדלסון==
{{עץ משפחת מנדלסון}}
}}
[[קטגוריה:פירושונים]] [[קטגוריה:משפחת מנדלסון|*]]

משתמש:ל. ק.

2026-04-05T17:59:04Z

ל. ק.:

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - אוהב גאומ"ש}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - נגלה}}
{{משתמש - אחדות}}
{{משתמש - חסיד חב"ד}}
{{משתמש - שליח}}
{{משתמש - יחי}}
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}
{{תבנית:משתמש - מספר דפים|101}}
}}
<big><big><big>'''"טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!"'''
</big></big>(תחשוב טוב, יהיה טוב!)</big>
[[קובץ:דבר מלכות.jpg|לא ממוסגר|ימין]]

{{אות משתמש - 2000 עריכות}}

== ערכים שיצרתי ==
{{טורים
| תוכן = === אישים ===
* [[משתמש:ל. ק./טוביה גינזבורג|טוביה גינזבורג]]

* [[משתמש:ל. ק./אברהם קאפל בכר|אברהם קאפל בכר]]

* [[משה גוטליב]]

* [[יהודה זאב גוטסמן]]

* [[משה מושקוביץ]]

* [[אברהם ברגמן]]

* [[עוזיאל פלטין]]

* [[אברהם פלינט]]

* [[דוד נינצינסקי]]

* [[נטע בער פינסקי]]

* [[יהושע קליינבערג]]

* [[משה צבי הירש דולקין]]

* [[שמואל לובעצקי]]

* [[בנימין כהן]]

* [[לוי יצחק דרוץ]]

* [[אברהם דניסוב]]

* [[אברהם זקס]]

* [[זלמן שמעון דערען]]

* [[ראובן קורבסקי]]

* [[משה תמרין]]

* [[שלמה דייטש]]

* [[בנציון ברנשטיין]]

* [[אברהם אבא רוגאלין]]

* [[ינון לנג]]

* [[שמריה קאצ'ן]]

* [[אברהם שמואל ספאלטר]]

* [[עזריאל זליג אשכנזי]]

* [[בנימין וולף (סבסטופול)]]

* [[לוי קמינצקי]]

* [[ישראל מלמד]]

* [[שמואל קופרמן]]

* [[יצחק שיינר]]

=== אישים בתנ"ך ===
* [[איתן האזרחי]]

=== מוסדות וארגונים ===
* [[מוזיאון היהדות והסובלנות]]

* [[בית חב"ד ז'וקובקה]]

* [[בית חב"ד מעטישי]]

* [[אהלי מנחם מענדל ליובאוויטש]]

* [[קניז'ניקי|קניז'ניקי - הוצאה לאור]]

* [[יחד]]

=== ליובאוויטש ===
* [[בית כנסת של העקידה]]

* [[אוהל הרבניות]]

=== ספרים ===
* [[ביאורים במאמרי רבינו]]

* [[המבצעים כהלכתם (ספר)]]

* [[הוגה בתורה (ספר)]]

* [[אוצר סגולות הרבי (ספר)]]

* [[לקוטי אמרים תניא השלם]]

=== מושגים ===
* [[עניית אמן]]

* [[ברוך הוא וברוך שמו]]

* [[דף היומי בירושלמי]]

* [[מגילת י"ט כסלו]]

* [[יהלום]]

=== מספרים ===
* [[אלף (מספר)]]

* [[שישים ריבוא]]

=== פרקי תהילים ===
* [[תהלים י"ד]]

* [[תהלים ל"ח]]

* [[תהלים ל"ט]]

* [[תהלים נ"ב]]

* [[תהלים נ"ג]]

* [[תהלים נ"ד]]

* [[תהלים קכ"ה]]

* [[תהלים קכ"ו]]

* [[תהלים קכ"ז]]

=== תפילה ===
* [[לעולם יהא אדם]]

* [[וערבה לה']]

* [[אביי הוה מסדר]]

* [[ברייתא דרבי ישמעאל]]

* [[ברוך ה' לעולם]]

* [[פרשת והיה אם שמוע]]

* [[פרשת ציצית]]

=== שבעת המינים ===
* [[רימון]]

* [[תאנה]]

* [[גפן]]

* [[חיטה]]

* [[שעורה]]

=== מאמרים ===
* [[אחת שאלתי (מאמר)]]

* [[וקבל היהודים]]

=== אירועים חב"דיים ===
* [[פורים קטן תרפ"ז]]

=== ערים ומדינות ===
* [[קיסלבודסק]]

* [[כרמיאל]]

=== ניגונים ===
* [[ניגון מודה אני]]

==== ניגונים על פרקי הרבי ====
* [[שיר המעלות אל ה']]

* [[בצאת ישראל ממצרים (ניגון)|בצאת ישראל ממצרים]]

* [[ניגון אשרי איש (י"א ניסן)|אשרי איש]]

* [[הוד והדר פעלו (ניגון)|הוד והדר פעלו]]

* [[לדוד מזמור (פרק ק"י)]]

* [[אודה ה' מאוד בפי]]

* [[שיר מזמור לדוד (ניגון)| שיר מזמור לדוד]]

* [[הודו לה' כי טוב (ניגון)|הודו לה' כי טוב]]

* [[הללוי-ה הודו לה' כי טוב (ניגון)|הללוי-ה הודו לה' כי טוב]]

* [[הודו לה' קראו בשמו (ניגון)|הודו לה' קראו בשמו]]

* [[ברכי נפשי (פרק ק"ד)]]

* [[יהי כבוד (ניגון)]]

* [[ברכי נפשי (פרק ק"ג)]]

* [[ואתה ה' לעולם תשב (ניגון)|ואתה ה' לעולם תשב]]

* [[לדוד מזמור (פרק ק"א)]]

* [[מזמור לתודה (ניגון)|מזמור לתודה]]

* [[יודו שמך (ניגון)|יודו שמך]]

* [[זכר חסדו]]

* [[ה' מלך תגל הארץ]]

* [[שירו לה' שיר חדש]]

* [[לכו נרננה (ניגון)| לכו נרננה]]
}}

== תבניות שיצרתי ==
*[[תבנית:י"ט כסלו]]

*[[תבנית:שבעת המינים]]

*[[תבנית:ליובאוויטש]]

== ציוני דרך ==
=== עריכות ===
*הצטרפתי ל[[חב"דפדיה]] ב[[י"ב שבט]] [[תשפ"ד]].

*ב[[י"ג שבט]] [[תשפ"ד]] ערכתי את העריכה ה-10 שלי!

*ב[[כ"א אדר א']] [[תשפ"ד]] ערכתי את העריכה ה-100 שלי!

*ב[[שושן פורים]] [[תשפ"ד]] ערכתי את העריכה ה-500 שלי{{הערה|שם=עריכות|בה אני כותב את המילים האלו...}}!

*ב[[ראש חודש ניסן]] [[תשפ"ד]] ערכתי את העריכה ה-[[מספר 770|770]] שלי{{הערה|שם=עריכות|בה אני כותב את המילים האלו...}}!

*בערב יום הבהיר [[י"א ניסן]] [[תשפ"ד]] ערכתי את העריכה ה-1000 שלי{{הערה|שם=עריכות|בה אני כותב את המילים האלו...}}!

*ב[[י"ב אייר]] [[תשפ"ד]] ערכתי את העריכה ה-1500 שלי!

*ב[[כ"ד ניסן]] [[תשפ"ה]] ערכתי את העריכה ה-2000 שלי!

=== ערכים ===
*ב[[ל' שבט]] [[תשפ"ד]] יצרתי את הערך הראשון שלי!

*ב[[כ"ב אדר ב']] [[תשפ"ד]] יצרתי את הערך ה-10 שלי!

*ב[[כ"ה ניסן]] [[תשפ"ד]] יצרתי את הערך ה-50 שלי!

* ב[[ח"י ניסן]] [[תשפ"ו]] יצרתי את הערך ה-100 שלי!

== דברים שלא ידעתם על [[חב"דפדיה]] ==
נכון ליום '''{{תאריך עברי}}''',

יש בחב"דפדיה {{מספר דפים}} דפים,

שעברו {{מספר עריכות}} עריכות,

מתוכם {{מספר ערכים}} ערכים.

*ישנם {{מספר משתמשים}} משתמשים רשומים.

*הערך האחרון שנוצר בחב"דפדיה הוא- {{מיוחד:דפים חדשים/1}}

----
'''{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|{{צבע גופן|כחול|[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]}}}}}}'''
----

{{תחזוקה}}
*{{סטטיסטיקה 3}}

{{הערות שוליים}}

מצות ציצית

2026-04-05T17:58:31Z

ל. ק.: /* ראו גם */

[[קובץ:מצוות ציצית.jpg|ממוזער|ציצית]]
'''ציצית''' היא אחת מן [[תרי"ג מצוות התורה]], והיא מצוה להטיל חוטי ציצית בכל כנף של בגד בן ארבעה כנפות.

== מקור המצווה ==
מצוות ציצית היא מצווה מהתורה, המוזכרת באריכות ובפרטות בכל יום בפרשת ציצית. (שהיא גם הפרשה השלישית מפרשיות [[קריאת שמע]]):
{{ציטוט|תוכן= וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹקיכֶם. מא אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹקים אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם.|מקור=במדבר, פרק ט"ו, פסוק ל"ח-לט}}

מצוות זו מופיעה פעם נוספת גם בספר דברים:
{{ציטוט|תוכן=גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ"|מקור=דברים פרק כ"ב י"ב}}

מסיבה זו כותב [[אדמו"ר הזקן]]:{{הערה|1=שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] סימן ח' סעיף י"ח.}} כיון שטעם לבישת הציצית הוא כדי לזכור המצות, לפיכך הלובש [[טלית קטן]] יזהר ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראוהו ויזכור המצות, ואותן הלובשים אותו תחת הבגדים יזהרו שילבשו אותו באופן שיראו הציצית תמיד, שעל ידי ראייתן יזכרו המצות תמיד.

מצוות ציצית שקולה כנגד כל המצוות.{{הערה|1=נדרים כה, א. שבועות כט, סע"א.}}

== פרטי המצווה ==
חיוב המצווה חל על הלובש בגד בעל ארבע כנפות, החיוב הינו לתלות חוטי ציצית בכל אחת מהכנפות. חל איסור מהתורה ללכת עם בגד ללא ציציות. החיוב אינו חל אלא על בגד שלובשים אותו ב[[יום]], ורק על בגד כזה ש[[קטן]] בן תשע שנים אינו מתבייש ללכת בו ב[[שוק]] דרך עראי.

לדעת [[אדמו"ר הזקן]] חיוב הציצית הוא רק על בגד בן [[אמה]] על אמה, פחות מכך אין מחויב הבגד בציצית. כמו כן הקפיד [[אדמו"ר הזקן]] שלא יתקפל הבגד בשעת לבישתו לפחות מגודל זה, והטעם לכך: מכיון שסיבת החיוב היא על העיטוף בבגד, ומכיון שהבגד מקופל הרי חסר משיעור העיטוף בפועל הנצרך.
מפני סיבה זו הקפידו חסידי חב"ד ללכת עם [[גארטל]] על גבי הטלית קטן.

נוהגים לקיים את מצוות ציצית בשני אופנים: האחד על ידי [[טלית גדול]], אותו נהוג ללבוש בשעת תפילת שחרית, ובנוסף לכך לובשים טלית קטן מתחת לבגדים - או מעליהם כל אחד לפי מנהגו.

[[קובץ:ציצית.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פתיל ציצית]]

===תכלת בציצית===

מן התורה, צריכים להיות בציצית חוטי תכלת - בנוסף לחוטי הלבן.

ב[[אור התורה]] מבואר ש"החילזון שצובע התכלת . . מסמא עיני החיצונים"{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58830&st=&pgnum=132 [[ספר הליקוטים]] ערך חילזון].}}.

אמנם, צבעו התכלת האמיתי נעלם מאיתנו במהלך הגלות, וע"כ אנו עושים את כל החוטים לבנים{{הערה|ראה שו"ע אדה"ז הלכות ציצית.}}.

בזמנו של [[אדמו"ר הרש"ב]], טען האדמו"ר מראדזין שהצליח למצוא את צבע התכלת, ע"י הפקתו מחיה ימית בשם 'דיונון הרוקחים'.
בנו שלח מכתב לרבי הרש"ב, ושאל לדעתו בעניין. הרבי ענה{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=403 אגרות קודש אדמו"ר מהורש"ב חלק א' אגרת קנח]}} שמכמה טעמים אין הוא יכול להסכים לכך: הן ע"פ פנימיות התורה - מבואר בלקוטי תורה{{הערה|פרשת שלח, דף מה עמוד ד}} בשם כתבי האריז"ל שהאור האלוקי של תכלת קיים רק בזמן בית המקדש, ובזמן החורבן אין אפשרות להוריד אור אלוקי זה ע"י לבישת תכלת.
והן ע"פ הלכה - קרוב הדבר שע"י התפשטות לבישת תכלת - יבואו ללבוש תכלת בציציות פשתן, דבר האסור משום כלאיים כל עוד לא מתקיימת מצווה עי"ז (כגון בלילה). הרבי הזכיר כמה פעמים את האגרת הזו.

כיום ישנם רבים הנוהגים לשים פתילי תכלת (המופקים מחילזונות שונים) בציצית, אך אין אף חסיד חב"ד ששם תכלת.

==מנהגי חב"ד בציצית==
*משתדלים להרגיל את הילד בלבישת טלית קטן בגיל מוקדם לכל היותר{{הערה|מפי השמועה בשם הרב מארלאו והרב דווארקין שהורו להתיר להלביש טלית קטן גם לילד שעדיין לא נגמל, מבלי לחשוש לביזוי הטלית קטן.}}, והרבי כתב שהחינוך ללבישת טלית קטן יכולה להתחיל עוד לפני גיל 3{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-ליקוט-מענות-קודש-תשמח.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות רפז].}}.
*בטלית קטן שני חורים ובאלכסון<ref>ציור אופן האלכסון בכתי"ק של הרבי - ראה ב[[אגרות קודש (הרבי)|אגרות קודש]] חלק ב ע' שיג [בכמה הוצאות נשמט הציור].</ref> בכנף הבגד, וקשירת הפתילים כשמכניסים מנקב אחד ומוציאים מהנקב השני כלפי חוץ.
*הקשירה מיוחדת בכך שכל שלוש כריכות הן כקשורות בפני עצמן.
*רוחב וגובה הציצית ברוחב אמה 'שופעת', לא כולל החלק דרכו מכניסים את הראש{{הערה|1=[https://anash.org/rebbes-request-fulfilled-after-70-years/ הוראתו של הרבי מולאה אחרי 70 שנה].}}.
*ללבוש את הטלית קטן מתחת לבגדים, אך מעל הבגד שעל ה[[גוף]] עצמו.
*ציצית צמר דווקא.
*ללבוש את הציצית גם בעת השינה בלילה.
*נוהגים להצמיד את הציצית מסביב לגוף באמצעות חוט גומי או "[[גארטעל]]" על מנת שלא תתקפל{{הערה|1=להרחבה ראו [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-קובץ-לימוד-ישיבת-קיץ-בוגרים.pdf מהי הסיבה להניח גומי על הציצית?], קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 36.}}.
*בטלית גדול עושים נקב אחד במרחק הראוי לפי ההלכה משפת כנף הטלית, ונקב נוסף קטן סמוך ממש לשפתה. אופן קשירת הפתילים: משחילים כל ארבעת הפתילים בנקב הגדול המרוחק קמעא משפת הטלית וקושרים אותם בשני קשרים זה על גבי זה. לאחר מכן, משחילים השמש (היינו החוט הארוך שעימו כורכים ע"ג הפתילים) בנקב הקטן הסמוך לשפת הבגד, על מנת שהפתילים יתלו בגובה הטלית וינטפו אחר הקשירה על הכנף ממש, ומתחילים הכריכות כמנינן וכקשירתן.
*יש להפריד את חוטי הציציות מדי יום קודם התפילה, על ידי ההפרדה נמנעים מחוטים סבוכים ומחוטים קרועים{{הערה|שו"ע או"ח ח' ז, שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן ח סעיף יב, משנה ברורה ח' י"ח, משנה ברורה ח' כ"א.}}. האריז"ל הביא מעלת חסידות הנפעלת מההקפדה על הלכה זו וכתב שבמילה ציצת יש [[ראשי תיבות]] 'צדיק יפריד ציציותיו תמיד'{{הערה|הובא במשנה ברורה ח' י"ח.}} [[הרבי]] חזר על דברי האריז"ל ב[[יחידות]] לר' [[דוד שרעבי]]{{הערה|מפי בן דודו הרב [[ברק כוכבי]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2047 ע' 62.}}.

הפרדת חוטי הציציות מובאת גם כסגולה לכאבי שיניים, כשהרב יהודה לייב אשר התאונן בפני הרבי על כאבי שיניים הורה לו הרבי להפריד את חוטי הציציות ולמנותם בידו אחת אחת תוך כדי נקיבת מספר כל חוט{{הערה|אהלי ליובאוויטש' גליון ג (סיון-תמוז תשנ"ה, עמ' 5-6) הובא גם בקיצור בלקט ציונים והערות (הרב [[לוי ביסטריצקי]]) ח"א (קה"ת תשמ"ב) עמ' 97, הסגולה נהוגה גם בכמה חצרות חסידיות ומובאת בספרי הפוסקים: כף החיים סי' יא אות יז מהספר דרך ישרה ומהספר חסד לאברהם (אות ג), שולחן מלכים" על קיצור שולחן ערוך סי' ט, בטעם הצבי ס"ק ט.}}.

ב[[שבת]] קיים חשש לגמר [[מלאכת קושר]] על ידי הידוק הקשר של חוטי הציצות{{הערה|שערי תשובה ס"ק ט' השלחן בדי השלחן קכ"ג ד.}}, כדי להימנע מחשש זה יש לאחוז את הקשר ביד תוך כדי הפרדת החוטים{{הערה|הוראת הרבי לרב יהודה לייב אשר שהובאה במקור הראשון בהערה הקודמת, הרב אשר גם סיפר שייתכן שהרבי סיפר שכך נהג גם [[אדמו"ר הריי"צ]], הרב [[לייבל גרונר]] סיפר שראה את הרבי עצמו נוהג כך.}}.

==טלית==
היא כינוי בלשון חז"ל לבגד שלובשים על רוב הגוף. בלשון הפוסקים ובלשון זמנינו הטלית היא הבגד שיש בו [[ציצית]] המכסה את רוב הגוף.
{{ערך מורחב|ערך=[[טלית]]}}
על פי תורת הקבלה הטלית היא המשכת [[אור מקיף]]. קדושה זו גדולה כל כך, עד שאינה חלה על החפץ הגשמי של הטלית, ולכן אין חובה לגנוז את הטלית לאחר בלייתה (אלא רק את הציצית בלבד), למרות שאסור לנהוג בה מנהג בזיון.

== אופן העטיפה ==

בפרטי עטיפת טלית גדול: [[אדמו"ר הזקן]] כותב בספר ה[[תניא]]{{הערה|1=[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%22%D7%90 פרק מ"א]}} ובעטיפת ציצית יכוין כמו שנאמר בזהר להמשיך עליו מלכותו יתברך אשר היא מלכות כל עולמים וכו' לייחדה עלינו מצוה זו והוא כענין שום תשים עליך מלך.

מנהג [[חב"ד]] על פי הוראת הרבי [[הריי"צ]], בעת העטיפה לכסות בחלקו העליון של הטלית גדול גם את העינים, אבל אין מכסים עד הפה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14931&hilite=d47e01fe-21ef-4f8b-853b-a0fdc4db0d9f&st=%u05e6%u05d9%u05e6%u05d9%u05ea לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 311 (עמ' 322)]}}
בהקדמה לספר על ר' אברהם פריז, מביא הרב טוביה בלוי משמו של ר' אברהם בשם הרבי הריי"צ שבשעת העטיפה יש ללכת 4 אמות כשאתה מעוטף בטלית (ולא רק שיעור זמן של הליכת 4 אמות). ומספר שם שכך נהג הרבי הריי"צ גם כאשר קשתה עליו ההליכה.

==בתורת החסידות==
===ארבעת הכנפות שבציצית===
ב[[קבלה]] מובא שהמילים "והיה לכם לציצית" הם [[גימטריה]] של המילים 'ד' קליפות', ארבעת כנפות הציצית מהווים הגנה מד' הקליפות שהם ד' רוחות הטומאה{{הערה|[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=33149&st=&pgnum=96 מגלה עמוקות על התורה פרשת שלח].}}.

ב[[חסידות]] מבואר{{הערה|אור התורה במדבר כרך א' עמוד מח, יין מלכות ספר אהבה סימן טז.}} שארבעת הכנפות שבציצית מכוונות כנגד ארבע חיות שב[[מרכבה]]. ולבוש הציצית עצמו מכוון כנגד "לבוש מלכות" דהיינו ספירת ה[[מלכות דאצילות]]. ועל ידי קיום מצוות ציצית מרוממים את ספירת ה[[מלכות דאצילות]] לשרשה ומקורה בחינת "ה' אלקי גדלת מאד".

ארבעת הכנפות הינן תיקון של בחינת [[נוגה]] ורומזות על בחינת 'איה' המסמלת את התיקון של האדם כשחוזר בתשובה והתהליך בו הוא פונה ומחפש את ה' בכל צד מרוחות העולם - בבחינת 'איה מקום כבודו'{{הערה|ליקוטי הלכות לרבי נתן מברסלב הלכות ציצית הלכה ב'.}}.

===ציצת וטלית===
כאשר האדם מתעטף בטלית הוא מקבל וממשיך על עצמו לבוש מקיף של [[יראת שמים]] כללי לכל ה[[מצוות]]{{הערה|תורת חיים שמות חלק ב' תלב ב'}}.

ההבדל בין ציצית לטלית הוא שטלית היא בחינת [[מקיף]] ו[[לבוש]] שהוא בחינת [[סובב כל עלמין]] והציצית היא בחינת ה[[תורה]] ו[[מצוות]] כפי שבאים בפרטים ומגלים בפנימיות הבריאה את [[אור אין סוף]] המקיפי{{הערה|תורת שמואל חלק ב' עמוד שמה}}.

==ראו גם==
*[[ל"ב נתיבות חכמה#שלושים ושנים חוטי ציצית|ל"ב נתיבות חכמה ול"ב חוטי הציצית]]
*[[עשית ציצית]]
*[[פרשת ציצית]]

==לקריאה נוספת==
*פנימיות המנהגים, '''תמיד במצווה''', מצוות טלית קטן - גליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] שבט ה'תשפ"א
*'''כל הזהיר בציצית,''' דין קטנים במצוות ציצית, הרב [[שמואל קראוס]], גליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 214 עמוד 71.
*'''בצל כנפיך יחסיון''', המנהג ללכת בציציות גלויות בדווקא, המבשר תורני פרשת שלח תשפ"ב עמוד 8
*'''טלית קטן כשר''', במדור 'מבית המלכות', שבועון כפר חב"ד גליון 2065 עמוד 14

== קישורים חיצוניים==
*'''הציצית - מעל לבגדים או מתחתיהם''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14956&hilite=2580db4c-c8c8-4458-a2a7-1da1b6b2e127&st=ציצית&pgn לקוטי שיחות חלק ל"ג עמ' 95]
*'''טלית גדול - סדר העטיפה''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14931&hilite=33416830-3c4c-404c-9168-d91789ccb77c&st=%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%AA&pgnum=322 לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 311]
*'''על ידי מכונה''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&hilite=09f269a7-c5f9-4da3-9980-edd660166253&st=%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%91 אגרות קודש חלק י"א עמ' חצר]
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=583 קיבוץ גלויות - מארבע כנפות הבגד]''', על מצות ציצית והגאולה - {{חב"ד בישראל}}
*'''[https://col.org.il/news/132441 פְּתִיל תְּכֵלֶת • למה אנחנו לא מטילים 'תכלת' בציצית?]''' {{COL}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1ZClbTahWQCPUG8E-x7mpVhrcehUohCUK/view למה אין תכלת נוהג בזמה"ז ע"פ פנמיות הענינים]''', קובץ שלם בתלמודו (שיקגו) י' שבט תשפ"ג עמוד 110
*'''[https://drive.google.com/file/d/1UdHa7e--s_TY_4GbHw6p1GL-xIwRuAwV/view מנהגים במצוות ציצית ומקורם]''', קובץ הערות וביאורים 770 תומכי תמימים המרכזית 770 י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 234
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5887&CategoryID=1282 ל"ב חוטי הציצית ול"ב השיניים]''' בתוך התקשרות גליון 773
*'''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/3766416 מצוות ציצית היא סגולה לכאבי שיניים! ועוד רמזים וגימטריאות לפרשת כי תצא]''' הרב [[מנחם מענדל רייצעס]] {{בית חב"ד (אתר)|}}

;מולטימדיה
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1453 אחיזת הציציות בשעת אמירת ברוך שאמר]''' - מנהגי הרבי {{וידאו}}{{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3363275 למה חשוב ללבוש ציצית?]''' - שיעור וידאו עם הרב [[שניאור אשכנזי]] {{וידאו}} {{בית חבד}} '''[https://he.chabad.org/media/pdf/1067/uJFk10677826.pdf הציצית - גלגל הצלה]''' {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3558 כך קושרים ציצית חב"דית ● מדריך וידאו] - {{וידפו|}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1PW01JeP6ztEoUailLvKihM9_LWxcJLV7/view נקב הצוואר של טלית קטן]''', הערות וביאורים אהלי תורה א'רנט תולדות ה'תשפ"ה, עמוד 102

{{הערות שוליים}}

{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:ציצית]]
[[קטגוריה:לבושים]]

פרשת ויאמר ה' אל משה

2026-04-05T17:58:00Z

ל. ק.: הפניה לדף פרשת ציצית

#הפניה [[פרשת ציצית]]

ויאמר ה' אל משה

2026-04-05T17:57:44Z

ל. ק.: הפניה לדף פרשת ציצית

#הפניה [[פרשת ציצית]]

פרשת ויאמר

2026-04-05T17:57:24Z

ל. ק.: הפניה לדף פרשת ציצית

#הפניה [[פרשת ציצית]]

תבנית:תפילה

2026-04-05T17:56:15Z

ל. ק.:

{{ניווט קבוצות
|הסתרה=כן
|כותרת='''[[תפילה]]'''
|קבוצה1=סוגים
|רשימה1={{קח|תפילת|שחרית}} · {{קח|תפילת|מוסף}} · {{קח|תפילת|מנחה}} · {{קח|תפילת|ערבית}} · {{קח|תפילת|נעילה}}
|קבוצה2=מהותה, מעלתה ודרכיה
|רשימה2=[[עבודת התפילה]] · [[פירוש המילות בתפילה]] · [[התופל כלי חרס]] · [[שעת צלותא שעת קרבא]] · [[תפילה ללא כוונה כגוף ללא נשמה]] · [[אכילה לפני התפילה]] · [[צדקה לפני התפילה]]
|קבוצה3=חלקי התפילה
|רשימה3=[[מודה אני]] · [[ברכות השחר]] · [[ברכת אשר יצר]] · [[ברכת אלקי נשמה]] · [[ברכות התורה]] · [[הריני מקבל (תפילה)|הריני מקבל]] · [[מה טובו]] · [[אדון עולם]] · [[לעולם יהא אדם]] · [[פרשת העקידה]] · [[קריאת שמע קטנה]] · [[תרומת הדשן|פרשת תרומת הדשן]] · [[קרבן תמיד|פרשת התמיד]] · [[קטורת|פרשת הקטורת]] · [[וערבה לה']] · [[אביי הוה מסדר]] · [[אנא בכח]] · [[פרק איזהו מקומן]] · [[ברייתא דרבי ישמעאל]]
----
{{תת קבוצה
|קבוצה1=עשיה
|רשימה1= [[מזמור שיר חנוכת הבית]] · [[ה' מלך]] · [[למנצח בנגינות מזמור שיר]] · [[לשם יחוד]]
|קבוצה2=יצירה
|רשימה2=[[ברוך שאמר]] · [[מזמור לתודה]] · [[פסוקי דזמרה]] · [[ברוך ה' לעולם]] · [[ויברך דוד]] · [[אז ישיר]]
|קבוצה3=בריאה
|רשימה3=[[ברכות שלפני קריאת שמע (שחרית)|ברכות שלפני קריאת שמע]] · [[קריאת שמע]] · [[פרשת שמע ישראל|שמע ישראל]] · [[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד|ברוך שם וגו']] · [[פרשת והיה אם שמוע|והיה אם שמוע]] · [[פרשת ציצית|ויאמר ה']] · [[אמת ויציב]]
|קבוצה4=אצילות
|רשימה4=[[שמונה עשרה]] · [[ברכת אתה קדוש|אתה קדוש]] · [[אמירת קדושה|קדושה]] · [[ברכת סלח לנו|סלח לנו]] · [[ברכת כהנים]]
}}
----
[[תחנון]] · [[נפילת אפיים]] · [[קריאת התורה]] · [[ברכת התורה שבקריאת התורה|ברכת התורה]] · [[אחינו כל בית ישראל (תפילה)|אחינו כל בית ישראל]] · [[תהלים כ'|למנצח יענך]] · [[ובא לציון]] · [[שיר של יום]] · [[אין כאלוקינו]] · [[עלינו לשבח]] · [[קדיש]] · [[יהא שמיה רבה מברך|יהא שמיה רבה]] · [[אל תירא]] · [[שש זכירות]] · [[י"ג עיקרי הדת|י"ג עיקרים]] · [[קריאת שמע שעל המיטה]] · [[ברכת המפיל]]
|קבוצה4=הוספות לתפילה
|רשימה4=[[יעלה ויבוא]] · [[קריאת ההלל|הלל]] · [[ברכי נפשי]] · [[לדוד ה' אורי וישעי]] · [[ועל הניסים]]
|קבוצה5=עניות בתפילה
|רשימה5=[[אמן]] · [[יהא שמיה רבא]] · [[ברוך הוא וברוך שמו]]
|קבוצה6=ספרים בנושא
|רשימה6= [[סידור עם דא"ח]] · [[קונטרס התפילה]] · [[שערי תפילה]] · [[אור התפילה]] · [[ללמוד איך להתפלל]] · [[ואני תפלתי]] · [[עבודת התפילה בדור השביעי]]
}}
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ניווט - תורת החסידות]][[en:Template:Prayer]]</noinclude>

פרשת ציצית

2026-04-05T17:55:42Z

ל. ק.: הוספת קטגוריה:תפילה באמצעות HotCat

{{חלונית
|כותרת=ויאמר ה' אל משה
|רוחב=26%
|תוכן=
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת:
וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם:
לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם:
אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת:
|מקור=
|ניקוד=כן}}
'''פרשת הציצית''' (הידועה גם כ"'''פרשת ויאמר'''") היא הפרשה השלישית ב[[קריאת שמע]]. הפרשה מופיעה בתורה בסוף [[פרשת שלח]] ([[ספר במדבר]], פרק ט"ו). בפרשה זו מצווה התורה על [[מצוות ציצית]], המהווה תזכורת תמידית לכל [[תרי"ג המצוות]], וחותמת במצוות זכירת [[יציאת מצרים]].

== תוכן הפרשה ==
הפרשה עוסקת בחיוב להטיל [[ציצית]] על כנפי בגד שיש לו ארבע כנפות. התורה מציינת כי ראיית הציצית מביאה לידי זיכרון המצוות ("וראיתם אותו וזכרתם"), ומהווה הגנה רוחנית מפני הרהורים אסורים ("ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"). הפרשה מסתיימת בפסוקי "אני ה' אלוקיכם", המדגישים את ה[[אמונה]] בה' ואת [[יציאת מצרים]].

== בתפילה ==
נהוג לאמר את פרשת הציצית פעמיים בכל יום ב[[קריאת שמע]] בתפילת [[שחרית]] ו[[ערבית]].

מנהג חב"ד (על פי [[שער הכוונות]] וה[[אריז"ל]]), לנשק את הציציות בכל פעם שאומרים את המילה "ציצית" ובמילה "אמת" שבסופה.

סומכים את המילה "אמת" למילים "אני ה' אלוקיכם" כדי שלא להפסיק ביניהם. אומרים: "אני ה' אלוקיכם - אמת". הש"ץ חוזר ואומר "ה' אלוקיכם אמת" להשלמת מניין 248 תיבות (כנגד איברי האדם).

== בחסידות ==
עניינה הפנימי של פרשת הציצית הוא חיבור המדרגות האלוקיות הנעלות עם המציאות המוגבלת של האדם. הבגד מייצג בחסידות את ה"לבושים" של הנשמה ([[מחשבה דיבור ומעשה|מחשבה, דיבור ומעשה]]) ואת הנהגת ה[[אור הממלא כל עלמין]] המתלבשת בטבע. לעומת זאת, ה[[ציצית]], המשתלשלת מהבגד החוצה, מייצגת את ה[[אור הסובב כל עלמין]] – האור האלוקי האין-סוף שלמעלה מהגדרות. התורה מצווה להטיל ציצית על כנפי הבגד כדי להורות שגם בתוך חיי המעשה והטבע ("בגד"), על היהודי להמשיך את הביטול המוחלט לאינסוף ("ציצית"). זהו עומק הפירוש "וראיתם אותו וזכרתם": הראייה החושית של החוטים מעוררת את הזיכרון הנשמתי, שכן הציצית (בגימטריה תרי"ג עם הקשרים) פועלת כ"חבל" המקשר את המעשה התחתון עם המקור העליון. על ידי מצוות הציצית, האדם משעבד את "לבבכם ועיניכם" – את הרצון והתפיסה האנושית – לאמת האלוקית, ובכך הוא הופך את גופו ובגדיו לדירה לו יתברך, בבחינת "להיות לכם לאלוקים" – שהכוח האין-סוף יהיה ניכר ומורגש בתוך הכוח המוגבל שלו{{הערה|[[לקוטי תורה]], [[פרשת שלח]], דף מ"ו ע"ב ואילך}} {{הערה|ספר המאמרים ל[[צמח צדק]] - על פרשיות התורה והמועדים, כרך ב' (במדבר-דברים), בפרשת שלח, ד"ה "וראיתם אותו וזכרתם וגו'", דף תתס"ג ואילך}}.

== ראו גם ==
* [[פרשת שמע]]
* [[פרשת והיה אם שמוע]]
* [[מצוות ציצית]]

{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תפילה]]

פרשת ציצית

2026-04-05T17:54:38Z

ל. ק.:

פרשת ציצית

2026-04-05T17:50:53Z

ל. ק.: הוספת ערך

'''פרשת הציצית''' (הידועה גם כ"'''פרשת ויאמר'''") היא הפרשה השלישית ב[[קריאת שמע]]. הפרשה מופיעה בתורה בסוף [[פרשת שלח]] ([[ספר במדבר]], פרק ט"ו). בפרשה זו מצווה התורה על [[מצוות ציצית]], המהווה תזכורת תמידית לכל [[תרי"ג המצוות]], וחותמת במצוות זכירת [[יציאת מצרים]].

== תוכן הפרשה ==
הפרשה עוסקת בחיוב להטיל [[ציצית]] על כנפי בגד שיש לו ארבע כנפות. התורה מציינת כי ראיית הציצית מביאה לידי זיכרון המצוות ("וראיתם אותו וזכרתם"), ומהווה הגנה רוחנית מפני הרהורים אסורים ("ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"). הפרשה מסתיימת בפסוקי "אני ה' אלוקיכם", המדגישים את ה[[אמונה]] בה' ואת [[יציאת מצרים]].

== בתפילה ==
נהוג לאמר את פרשת הציצית פעמיים בכל יום ב[[קריאת שמע]] בתפילת [[שחרית]] ו[[ערבית]].

מנהג חב"ד (על פי [[שער הכוונות]] וה[[אריז"ל]]), לנשק את הציציות בכל פעם שאומרים את המילה "ציצית" ובמילה "אמת" שבסופה.

סומכים את המילה "אמת" למילים "אני ה' אלוקיכם" כדי שלא להפסיק ביניהם. אומרים: "אני ה' אלוקיכם - אמת". הש"ץ חוזר ואומר "ה' אלוקיכם אמת" להשלמת מניין 248 תיבות (כנגד איברי האדם).

== בחסידות ==
עניינה הפנימי של פרשת הציצית הוא חיבור המדרגות האלוקיות הנעלות עם המציאות המוגבלת של האדם. הבגד מייצג בחסידות את ה"לבושים" של הנשמה ([[מחשבה דיבור ומעשה|מחשבה, דיבור ומעשה]]) ואת הנהגת ה[[אור הממלא כל עלמין]] המתלבשת בטבע. לעומת זאת, ה[[ציצית]], המשתלשלת מהבגד החוצה, מייצגת את ה[[אור הסובב כל עלמין]] – האור האלוקי האין-סוף שלמעלה מהגדרות. התורה מצווה להטיל ציצית על כנפי הבגד כדי להורות שגם בתוך חיי המעשה והטבע ("בגד"), על היהודי להמשיך את הביטול המוחלט לאינסוף ("ציצית"). זהו עומק הפירוש "וראיתם אותו וזכרתם": הראייה החושית של החוטים מעוררת את הזיכרון הנשמתי, שכן הציצית (בגימטריה תרי"ג עם הקשרים) פועלת כ"חבל" המקשר את המעשה התחתון עם המקור העליון. על ידי מצוות הציצית, האדם משעבד את "לבבכם ועיניכם" – את הרצון והתפיסה האנושית – לאמת האלוקית, ובכך הוא הופך את גופו ובגדיו לדירה לו יתברך, בבחינת "להיות לכם לאלוקים" – שהכוח האין-סוף יהיה ניכר ומורגש בתוך הכוח המוגבל שלו{{הערה|[[לקוטי תורה]], [[פרשת שלח]], דף מ"ו ע"ב ואילך}} {{הערה|ספר המאמרים ל[[צמח צדק]] - על פרשיות התורה והמועדים, כרך ב' (במדבר-דברים), בפרשת שלח, ד"ה "וראיתם אותו וזכרתם וגו'", דף תתס"ג ואילך}}.

== ראו גם ==
* [[פרשת שמע]]
* [[פרשת והיה אם שמוע]]
* [[מצוות ציצית]]

{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}

והיה אם שמוע

2026-04-05T17:41:14Z

ל. ק.: הפניה לדף פרשת והיה אם שמוע

#הפניה [[פרשת והיה אם שמוע]]

ברייתא דרבי ישמעאל

2026-04-05T17:38:52Z

ל. ק.:

{{חלונית
|כותרת=ברייתא דרבי ישמעאל
|רוחב=26%
|תוכן=
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת:

א. מִקַּל וָחֹמֶר.

ב. וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה.

ג. מִבִּנְיַן אָב מִכָּתוּב אֶחָד, וּמִבִּנְיַן אָב מִשְּׁנֵי כְתוּבִים.

ד. מִכְּלָל וּפְרָט.

ה. וּמִפְּרָט וּכְלָל.

ו. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט.

ז. מִכְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט, וּמִפְּרָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָל.

ח. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא.

ט. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעוֹן טַעַן אֶחָד שֶׁהוּא כְעִנְיָנוֹ, יָצָא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחְמִיר.

י. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעוֹן טַעַן אַחֵר שֶׁלֹּא כְעִנְיָנוֹ, יָצָא לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר.

יא. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ, אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ לִכְלָלוֹ, עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ בְּפֵרוּשׁ.

יב. וְדָבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ, וְדָבָר הַלָּמֵד מִסּוֹפוֹ.

יג. וְכֵן שְׁנֵי כְתוּבִים הַמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה, עַד שֶׁיָּבֹא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם.
|מקור=
|ניקוד=כן}}
'''ברייתא ד[[רבי ישמעאל]]''' (או "'''שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן'''") היא ה[[ברייתא]] הפותחת את מדרש ה"ספרא" (תורת כהנים), ובה מפורטים הכללים שבאמצעותם נדרשת ה[[תורה שבכתב]] וממנה נלמדת ה[[תורה שבעל פה]].

== בנגלה ==
[[רבי ישמעאל]] הרחיב את שבע המידות שסידר [[הלל הזקן]] לשלוש עשרה. שיטתו מדגישה את העיקרון ש"דיברה תורה כלשון בני אדם", ולכן המידות מבוססות על היקשים הגיוניים, דקדוקיים ומבניים (כגון 'קל וחומר', 'גזירה שווה' ומערכת של 'כלל ופרט').

על אף שהמידות נראות ככללים הגיוניים, פוסק ה[[רמב"ם]] כי השימוש בהן אינו תלוי בסברא אנושית עצמאית, אלא הן "[[הלכה למשה מסיני]]" – רק מידה שקיבל אדם מרבו עד משה רבנו (במיוחד ב'גזירה שווה') ניתן להשתמש בה כדי לחדש הלכה.

== בתפילה ==
[[סידור אדמו"ר הזקן]] נקבעה אמירת הברייתא בברכות השחר מיד לאחר [[פרק איזהו מקומן]] וסדר הקורבנות.

נהוג שהחזן מסיים את הברייתא בקול רם בניגון של לימוד הגמרא. ניגון זה מבטא את העובדה שבאמירה זו היהודי אינו רק "מתפלל", אלא עוסק בעמלה של תורה ובבירור ההלכה.

מיד לאחר סיום הברייתא, אומרים את תפילת "יהי רצון... שיבנה בית המקדש במהרה בימינו". הסיבה לזה מבוארת{{הערה|[[לקוטי שיחות]], חלק י"ח, שיחה לפרשת פינחס}} בחסידות כי לימוד ענייני הקרבנות והמידות שהתורה נדרשת בהןמעורר רצון עליון ל[[בית המקדש|בניין המקדש.]] בחסידות מודגש כי על ידי לימוד הלכות בית הבחירה והקרבנות, נחשב הדבר כאילו בנינו את המקדש ברוחניות, והתפילה "יהי רצון" פועלת להוריד בניין זה לגשמיות.

== סיבת אמירתה ==
ב[[תורה אור]]{{הערה|[[פרשת מקץ]]}} מבואר כי י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן משתלשלות מ[[י"ג מידות הרחמים]]. מכיוון שכדי שהתפילה תהיה בעת רצון, אנו מעוררים את י"ג מידות הרחמים העליונות. אמירת הברייתא פועלת "המשכה" של רחמים האין סוף לתוך מערכת הכללים המוגבלת של השכל וההלכה, ובכך "ממתיקה" את הדינים עוד לפני תחילת התפילה.

עוד מבואר שם, כי ה[[תפילה]] היא עבודה שבלב ("אור פנימי"), אך היא זקוקה לכוח מהתורה ("אור מקיף") כדי להתעלות. כי י"ג המידות הן בחינת "מקיפים" (מכיוון שהן כללי לימוד כלליים), ועל ידי אמירתן בבוקר, היהודי מחבר את האור המקיף של התורה אל תוך כלי השכל והמידות שלו, מה שמאפשר לתפילה שלאחר מכן להיות חדורה בביטול לה'.

ב[[הלכות תלמוד תורה]] מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שאמירת הברייתא נחשבת כלימוד [[גמרא]]. שהרי עניינה של הגמרא הוא בירור הקושיות והספקות. לפני שאדם ניגש לעמוד לפני המלך בתפילה, עליו "לברר" את [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]]. אמירת י"ג המידות, המבררות את ההלכה מהפסוקים, פועלת ברוחניות את בירור המחשבות הזרות, ומכינה את המוח והלב ל[[אהבה]] ו[[יראה]] בשעת התפילה.

מבואר עוד, כי הברייתא היא החוליה המקשרת בין [[עולם העשייה]] (קרבנות) ל[[עולם היצירה]] (פסוקי דזמרה). כלומר, לאחר שהיהודי הקריב את הבהמה שבו (בפרשת הקרבנות), הוא זקוק ל"כלים" כדי לעלות לעולם גבוה יותר. י"ג המידות הן הכלים שדרכם עובר השפע האלוקי [[מלמעלה למטה]], ובאמצעותם יכול המתפלל לטפס בסולם התפילה בבטח.

{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תפילה]]

ברייתא דרבי ישמעאל

2026-04-05T17:38:15Z

ל. ק.:

{{חלונית
|כותרת=ברייתא דרבי ישמעאל
|רוחב=26%
|תוכן=
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת:
א. מִקַּל וָחֹמֶר.
ב. וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה.
ג. מִבִּנְיַן אָב מִכָּתוּב אֶחָד, וּמִבִּנְיַן אָב מִשְּׁנֵי כְתוּבִים.
ד. מִכְּלָל וּפְרָט.
ה. וּמִפְּרָט וּכְלָל.
ו. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט.
ז. מִכְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט, וּמִפְּרָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָל.
ח. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא.
ט. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעוֹן טַעַן אֶחָד שֶׁהוּא כְעִנְיָנוֹ, יָצָא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחְמִיר.
י. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעוֹן טַעַן אַחֵר שֶׁלֹּא כְעִנְיָנוֹ, יָצָא לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר.
יא. כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ, אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ לִכְלָלוֹ, עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ בְּפֵרוּשׁ.
יב. וְדָבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ, וְדָבָר הַלָּמֵד מִסּוֹפוֹ.
יג. וְכֵן שְׁנֵי כְתוּבִים הַמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה, עַד שֶׁיָּבֹא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם.
|מקור=
|ניקוד=כן}}
'''ברייתא ד[[רבי ישמעאל]]''' (או "'''שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן'''") היא ה[[ברייתא]] הפותחת את מדרש ה"ספרא" (תורת כהנים), ובה מפורטים הכללים שבאמצעותם נדרשת ה[[תורה שבכתב]] וממנה נלמדת ה[[תורה שבעל פה]].

== בנגלה ==
[[רבי ישמעאל]] הרחיב את שבע המידות שסידר [[הלל הזקן]] לשלוש עשרה. שיטתו מדגישה את העיקרון ש"דיברה תורה כלשון בני אדם", ולכן המידות מבוססות על היקשים הגיוניים, דקדוקיים ומבניים (כגון 'קל וחומר', 'גזירה שווה' ומערכת של 'כלל ופרט').

על אף שהמידות נראות ככללים הגיוניים, פוסק ה[[רמב"ם]] כי השימוש בהן אינו תלוי בסברא אנושית עצמאית, אלא הן "[[הלכה למשה מסיני]]" – רק מידה שקיבל אדם מרבו עד משה רבנו (במיוחד ב'גזירה שווה') ניתן להשתמש בה כדי לחדש הלכה.

== בתפילה ==
[[סידור אדמו"ר הזקן]] נקבעה אמירת הברייתא בברכות השחר מיד לאחר [[פרק איזהו מקומן]] וסדר הקורבנות.

נהוג שהחזן מסיים את הברייתא בקול רם בניגון של לימוד הגמרא. ניגון זה מבטא את העובדה שבאמירה זו היהודי אינו רק "מתפלל", אלא עוסק בעמלה של תורה ובבירור ההלכה.

מיד לאחר סיום הברייתא, אומרים את תפילת "יהי רצון... שיבנה בית המקדש במהרה בימינו". הסיבה לזה מבוארת{{הערה|[[לקוטי שיחות]], חלק י"ח, שיחה לפרשת פינחס}} בחסידות כי לימוד ענייני הקרבנות והמידות שהתורה נדרשת בהןמעורר רצון עליון ל[[בית המקדש|בניין המקדש.]] בחסידות מודגש כי על ידי לימוד הלכות בית הבחירה והקרבנות, נחשב הדבר כאילו בנינו את המקדש ברוחניות, והתפילה "יהי רצון" פועלת להוריד בניין זה לגשמיות.

== סיבת אמירתה ==
ב[[תורה אור]]{{הערה|[[פרשת מקץ]]}} מבואר כי י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן משתלשלות מ[[י"ג מידות הרחמים]]. מכיוון שכדי שהתפילה תהיה בעת רצון, אנו מעוררים את י"ג מידות הרחמים העליונות. אמירת הברייתא פועלת "המשכה" של רחמים האין סוף לתוך מערכת הכללים המוגבלת של השכל וההלכה, ובכך "ממתיקה" את הדינים עוד לפני תחילת התפילה.

עוד מבואר שם, כי ה[[תפילה]] היא עבודה שבלב ("אור פנימי"), אך היא זקוקה לכוח מהתורה ("אור מקיף") כדי להתעלות. כי י"ג המידות הן בחינת "מקיפים" (מכיוון שהן כללי לימוד כלליים), ועל ידי אמירתן בבוקר, היהודי מחבר את האור המקיף של התורה אל תוך כלי השכל והמידות שלו, מה שמאפשר לתפילה שלאחר מכן להיות חדורה בביטול לה'.

ב[[הלכות תלמוד תורה]] מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שאמירת הברייתא נחשבת כלימוד [[גמרא]]. שהרי עניינה של הגמרא הוא בירור הקושיות והספקות. לפני שאדם ניגש לעמוד לפני המלך בתפילה, עליו "לברר" את [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]]. אמירת י"ג המידות, המבררות את ההלכה מהפסוקים, פועלת ברוחניות את בירור המחשבות הזרות, ומכינה את המוח והלב ל[[אהבה]] ו[[יראה]] בשעת התפילה.

מבואר עוד, כי הברייתא היא החוליה המקשרת בין [[עולם העשייה]] (קרבנות) ל[[עולם היצירה]] (פסוקי דזמרה). כלומר, לאחר שהיהודי הקריב את הבהמה שבו (בפרשת הקרבנות), הוא זקוק ל"כלים" כדי לעלות לעולם גבוה יותר. י"ג המידות הן הכלים שדרכם עובר השפע האלוקי [[מלמעלה למטה]], ובאמצעותם יכול המתפלל לטפס בסולם התפילה בבטח.

{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תפילה]]

משתמש:ל. ק.

2026-04-05T17:35:35Z

ל. ק.:

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - התגלות היום}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - אוהב גאומ"ש}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - נגלה}}
{{משתמש - אחדות}}
{{משתמש - חסיד חב"ד}}
{{משתמש - שליח}}
{{משתמש - יחי}}
{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}
{{תבנית:משתמש - מספר דפים|100}}
}}
<big><big><big>'''"טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!"'''
</big></big>(תחשוב טוב, יהיה טוב!)</big>
[[קובץ:דבר מלכות.jpg|לא ממוסגר|ימין]]

{{אות משתמש - 2000 עריכות}}

== ערכים שיצרתי ==
{{טורים
| תוכן = === אישים ===
* [[משתמש:ל. ק./טוביה גינזבורג|טוביה גינזבורג]]

* [[משתמש:ל. ק./אברהם קאפל בכר|אברהם קאפל בכר]]

* [[משה גוטליב]]

* [[יהודה זאב גוטסמן]]

* [[משה מושקוביץ]]

* [[אברהם ברגמן]]

* [[עוזיאל פלטין]]

* [[אברהם פלינט]]

* [[דוד נינצינסקי]]

* [[נטע בער פינסקי]]

* [[יהושע קליינבערג]]

* [[משה צבי הירש דולקין]]

* [[שמואל לובעצקי]]

* [[בנימין כהן]]

* [[לוי יצחק דרוץ]]

* [[אברהם דניסוב]]

* [[אברהם זקס]]

* [[זלמן שמעון דערען]]

* [[ראובן קורבסקי]]

* [[משה תמרין]]

* [[שלמה דייטש]]

* [[בנציון ברנשטיין]]

* [[אברהם אבא רוגאלין]]

* [[ינון לנג]]

* [[שמריה קאצ'ן]]

* [[אברהם שמואל ספאלטר]]

* [[עזריאל זליג אשכנזי]]

* [[בנימין וולף (סבסטופול)]]

* [[לוי קמינצקי]]

* [[ישראל מלמד]]

* [[שמואל קופרמן]]

* [[יצחק שיינר]]

=== אישים בתנ"ך ===
* [[איתן האזרחי]]

=== מוסדות וארגונים ===
* [[מוזיאון היהדות והסובלנות]]

* [[בית חב"ד ז'וקובקה]]

* [[בית חב"ד מעטישי]]

* [[אהלי מנחם מענדל ליובאוויטש]]

* [[קניז'ניקי|קניז'ניקי - הוצאה לאור]]

* [[יחד]]

=== ליובאוויטש ===
* [[בית כנסת של העקידה]]

* [[אוהל הרבניות]]

=== ספרים ===
* [[ביאורים במאמרי רבינו]]

* [[המבצעים כהלכתם (ספר)]]

* [[הוגה בתורה (ספר)]]

* [[אוצר סגולות הרבי (ספר)]]

* [[לקוטי אמרים תניא השלם]]

=== מושגים ===
* [[עניית אמן]]

* [[ברוך הוא וברוך שמו]]

* [[דף היומי בירושלמי]]

* [[מגילת י"ט כסלו]]

* [[יהלום]]

=== מספרים ===
* [[אלף (מספר)]]

* [[שישים ריבוא]]

=== פרקי תהילים ===
* [[תהלים י"ד]]

* [[תהלים ל"ח]]

* [[תהלים ל"ט]]

* [[תהלים נ"ב]]

* [[תהלים נ"ג]]

* [[תהלים נ"ד]]

* [[תהלים קכ"ה]]

* [[תהלים קכ"ו]]

* [[תהלים קכ"ז]]

=== תפילה ===
* [[לעולם יהא אדם]]

* [[וערבה לה']]

* [[אביי הוה מסדר]]

* [[ברייתא דרבי ישמעאל]]

* [[ברוך ה' לעולם]]

* [[פרשת והיה אם שמוע]]

=== שבעת המינים ===
* [[רימון]]

* [[תאנה]]

* [[גפן]]

* [[חיטה]]

* [[שעורה]]

=== מאמרים ===
* [[אחת שאלתי (מאמר)]]

* [[וקבל היהודים]]

=== אירועים חב"דיים ===
* [[פורים קטן תרפ"ז]]

=== ערים ומדינות ===
* [[קיסלבודסק]]

* [[כרמיאל]]

=== ניגונים ===
* [[ניגון מודה אני]]

==== ניגונים על פרקי הרבי ====
* [[שיר המעלות אל ה']]

* [[בצאת ישראל ממצרים (ניגון)|בצאת ישראל ממצרים]]

* [[ניגון אשרי איש (י"א ניסן)|אשרי איש]]

* [[הוד והדר פעלו (ניגון)|הוד והדר פעלו]]

* [[לדוד מזמור (פרק ק"י)]]

* [[אודה ה' מאוד בפי]]

* [[שיר מזמור לדוד (ניגון)| שיר מזמור לדוד]]

* [[הודו לה' כי טוב (ניגון)|הודו לה' כי טוב]]

* [[הללוי-ה הודו לה' כי טוב (ניגון)|הללוי-ה הודו לה' כי טוב]]

* [[הודו לה' קראו בשמו (ניגון)|הודו לה' קראו בשמו]]

* [[ברכי נפשי (פרק ק"ד)]]

* [[יהי כבוד (ניגון)]]

* [[ברכי נפשי (פרק ק"ג)]]

* [[ואתה ה' לעולם תשב (ניגון)|ואתה ה' לעולם תשב]]

* [[לדוד מזמור (פרק ק"א)]]

* [[מזמור לתודה (ניגון)|מזמור לתודה]]

* [[יודו שמך (ניגון)|יודו שמך]]

* [[זכר חסדו]]

* [[ה' מלך תגל הארץ]]

* [[שירו לה' שיר חדש]]

* [[לכו נרננה (ניגון)| לכו נרננה]]
}}

== תבניות שיצרתי ==
*[[תבנית:י"ט כסלו]]

*[[תבנית:שבעת המינים]]

*[[תבנית:ליובאוויטש]]

== ציוני דרך ==
=== עריכות ===
*הצטרפתי ל[[חב"דפדיה]] ב[[י"ב שבט]] [[תשפ"ד]].

*ב[[י"ג שבט]] [[תשפ"ד]] ערכתי את העריכה ה-10 שלי!

*ב[[כ"א אדר א']] [[תשפ"ד]] ערכתי את העריכה ה-100 שלי!

*ב[[שושן פורים]] [[תשפ"ד]] ערכתי את העריכה ה-500 שלי{{הערה|שם=עריכות|בה אני כותב את המילים האלו...}}!

*ב[[ראש חודש ניסן]] [[תשפ"ד]] ערכתי את העריכה ה-[[מספר 770|770]] שלי{{הערה|שם=עריכות|בה אני כותב את המילים האלו...}}!

*בערב יום הבהיר [[י"א ניסן]] [[תשפ"ד]] ערכתי את העריכה ה-1000 שלי{{הערה|שם=עריכות|בה אני כותב את המילים האלו...}}!

*ב[[י"ב אייר]] [[תשפ"ד]] ערכתי את העריכה ה-1500 שלי!

*ב[[כ"ד ניסן]] [[תשפ"ה]] ערכתי את העריכה ה-2000 שלי!

=== ערכים ===
*ב[[ל' שבט]] [[תשפ"ד]] יצרתי את הערך הראשון שלי!

*ב[[כ"ב אדר ב']] [[תשפ"ד]] יצרתי את הערך ה-10 שלי!

*ב[[כ"ה ניסן]] [[תשפ"ד]] יצרתי את הערך ה-50 שלי!

* ב[[ח"י ניסן]] [[תשפ"ו]] יצרתי את הערך ה-100 שלי!

== דברים שלא ידעתם על [[חב"דפדיה]] ==
נכון ליום '''{{תאריך עברי}}''',

יש בחב"דפדיה {{מספר דפים}} דפים,

שעברו {{מספר עריכות}} עריכות,

מתוכם {{מספר ערכים}} ערכים.

*ישנם {{מספר משתמשים}} משתמשים רשומים.

*הערך האחרון שנוצר בחב"דפדיה הוא- {{מיוחד:דפים חדשים/1}}

----
'''{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|{{צבע גופן|כחול|[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]}}}}}}'''
----

{{תחזוקה}}
*{{סטטיסטיקה 3}}

{{הערות שוליים}}

אחדות ה'

2026-04-05T17:34:37Z

ל. ק.:

{{מקורות|רמה=מחפש}}
{{יג עיקרים}}
[[קובץ:שמע ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|הפסוק "שמע ישראל" בו מעיד כל יהודי כי "ה' אחד"]]
האמונה ב'''אחדות ה'''' היא מצות עשה מהתורה{{הערה|ספר המצוות להרמב"ם}}, וביטויה בפסוק [[שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד]] הוא אחת מ[[תרי"ג מצוות התורה]]. מצוה זו היא מיסודות היהדות, מה[[י"ג עיקרי האמונה]].

==המצוה==
באחדות ה' שני ענינים:

א) אחדות ה' משלימה את מצות האמונה במציאות ה'.

ב) אחדות ה' [[מצוות|מצוה]] בפני עצמה, והיא האמונה באחדות ה', בנוסף על מצות האמונה במציאות ה'.
==מקור==
בעוד שמצות האמונה במציאות ה' נלמדת מהדיבור הראשון שבעשרת הדברות שבתורה - "אנכי הוי' אלקיך", הרי שמצות האמונה באחדות ה' נלמדת מפסוק:{{ציטוט|תוכן=שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד"|מקור=דברים ו, ד.}}{{הערה|משנה תורה הלכות יסודי התורה פרק א'.}}

הביטוי ה' אחד מבטא שה' הוא אחד במציאותו ואין עוד שום מציאות נוספת הקיימת מלבדו. דבר רמוז במלה "אחד" [[א]]' - אלופו של עולם, [[ח]]' - שבעת הרקיעים והארץ, [[ד]]' - ארבע רוחות העולם, והיינו, שהעולם כולו - הכולל את הרקיעים, הארץ ואת רוחות העולם - בטל ומאוחד באלופו של עולם{{הערה|1=[[שולחן ערוך הרב]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/7/61/index.htm#_ftnref_4481 סימן ס"א סעיף ו']}}.

==האחדות במציאות ה'==
תוכנה של המצווה היא להאמין ש[[הקב"ה]] הוא אחד ולא שנים. ובזה שני פרטים:
#האמונה שה' הוא אלקה אחד שאין עוד אלקה מצוי מבלעדיו. והוא הנאמר: "לא יהיה לך אלקים אחרים על פני".
#האמונה שה' הוא אלקה אחד במהותו, זאת אומרת אחדות מופשטת - בלתי מורכבת מחלקים. שהרי חלקים המרכיבים עצם כל-שהוא, הם מוגבלים. משום שהיותם רבים - משמע שאינם זהים. הוה אומר שהם שונים זה מזה, ובמה? בכך שכל אחד מוגדר (מוגבל) בענינו, ובזה הוא שונה מזולתו.

נמצא אפוא, שהמרכיבים של העצם הבונים אותו - מוגבלים, וממילא העצם המורכב מהם - מוגבל.

אבל [[הקב"ה]] הבלתי בעל גבול, הוא "אחד האמת" גם בעצם מהותו, לא רק שהוא אחד ביחס לריבוי האלילים, אלא גם שאינו מורכב ח"ו - אחדות פשוטה, וכל ה[[מדות]] וה[[ספירות]] הכלולים בו הם בביטול מוחלט בו - כמשל אור השמש בשמש.

דבר זה קשור גם לפנימיות ענין אחדות ה' האמיתית, שהיא מצוה בפני עצמה, כי הוא מבוסס על היות ה' בלתי בעל גבול - בחינת אין סוף.

==האמונה באחדות ה'==
הענין השני באחדות ה' - היותה מצוה מיוחדת ונוספת על מצות האמונה במציאות ה', זאת אומרת האמונה באחדות ה'.

משום כך יש למצות האחדות מקור מיוחד בתורה, מלבד המקור למצות האמונה בכללה, והוא הנאמר: "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד".

פירושו של דבר; "אחד" כמו "יחיד", והיא אמונתנו שהוא יחיד ומיוחד - שאין עוד שום מציאות מלבדו. וזאת שלא רק שאין עוד שום מציאות א-לוהית מלבדו, אלא שאין שום מציאות בכלל - חוץ ממנו ח"ו. ואפילו סתם מציאות עצמית של נברא - דבר בפני עצמו, גם זה אינו קיים וכמאמר הפסוק "הויה הוא האלקים אין עוד מלבדו", שהכונה בזה, שאין עוד שום מציאות קיימת - מלבדו.

וכמו שכתוב בתפילה: "אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא משנברא" - בלי שום שינוי, כדכתיב: אני ה' לא שניתי", ופירושו -לא השתניתי. שכשם שהוי' - יחיד הוא, לפני הבריאה, שאין עוד מלבדו, כי הוא לבדו הוא ואפס זולתו, וכמארז"ל: "עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד", כך גם לאחר שנבראו כל הנבראים - יחיד הוא, ואין עוד מלבדו. וזאת משום ש"[[כולא קמיה כלא חשיב]]" - שכל המתהוים הם כ[[אין ואפס]] ממש כלפיו, והוא יחיד במציאותו.

ושני הסברים בזה:

# משום היותם קטנים ומצומצמים - חסרי כל ערך מציאותי לעומתו, שהרי הוא בבחינת אין סוף ואין לו תחילה - תכלית השלימות, ואילו המתהוים הם גבוליים, ואינם נחשבים למציאות כלל לעומתו. כי מציאות הגבולי היא אפסית ממש לעומת הבלי-גבול.
#כי כל מציאות המתהוים אינם אלא חלק ממציאותו, ואינם מציאות לעצמם כלל. כי רק "מאמיתת המצאו נמצאו כל הנמצאים", הוה אומר; שכל מציאות הנבראים אינו אלא חלק מאמיתת המצאו, ואין דבר חוץ ממנו.

וזאת משום ש"לית אתר פנוי מיניה" (אין מקום פנוי ממנו), נמצא שבכל מקום מציאות, שם הוא מציאות [[עצמותו]] ית'.
ולכן "כולא" - כל המתהוים, "קמיה" - לעומתו, לא חשיב ממש, ולא רק ב'כ' הדמיון.

==אחדות ה' - ניגוד מוחלט לשיתוף==
האמונה באחדות ה' בשני עניניה: - א) המשלימה את מצות האמונה במציאות ה'. ב) מצות "אחדות ה'" לכשלעצמה. - היא הניגוד לטעות של ה"[[שיתוף]]" בשני אופניה:

1. אחדות ה' שוללת את התפיסה כאילו שיש לכוכבים ומערכות השמים - שבאמצעותם משפיע ה' חיות לעולם - איזו שהיא שליטה על ההשפעה שהיא תלויה ברצונם ובבחירתם (ח"ו) - האם לאפשר את העברת ההשפעה האלקית אל הנבראים אם לאו, תפיסה זו נשללת מעיקרה.
כי מצד אמונת האחדות, הרי הכוכבים והמזלות - הממוצעים שנועדו על ידי ה' להעברת השפע אל הנבראים - אינם אלא "כגרזן ביד החוצב בו".

2. אחדות ה' השוללת את עיקר ויסוד טעות ה"שיתוף" - התפיסה המוטעית שכאילו מציאותם של הכוכבים ומערכות השמים היא מציאות עצמית נפרדת ונוספת על מציאות ה' (ח"ו), שמזה נובעת הטעות הנ"ל, שנדמה להם שההשפעה הנמשכת באמצעותם - תלויה ברצונם ובבחירתם - כנ"ל.

נמצא שאמונת האחדות האמיתית, מביאה לידי ביטול מוחלט של המאמין - אל ה', יותר מהאמונה כשהיא רק ההודאה במציאות ה'.
ולכן אומות העולם אינם מצווים על שלילת השיתוף, אלא רק על איסור עבודה-זרה, שהיא מ[[שבע מצוות בני נח]].
ורק ישראל חייבים במצות האחדות שהיא שלילת השיתוף, שנאמר: "שמע ישראל וגו' ה' אחד".

==אחדות ה' - כוללת כל המצוות==

מכיוון שאחדות ה' האמיתית היא פנימיות ואמיתיות מצות האמונה, לכן מצות האמונה כוללת את כל תרי"ג המצוות.
הדיבור - "אנכי ה'", כולל את כל רמ"ח מצוות עשה, והדיבור - "לא יהיה לך וגו'", כולל את כל שס"ה מצוות לא תעשה.
המילה "מצוה" היא מלשון צוותא והתחברות, ההתחברות שהמצוה פועלת היא הדבקות וההתאחדות של חומר הנברא שבו נעשית המצוה, וכן האדם העושה את המצוה - עם [[הקב"ה]] מצווה המצוה, ובזה הנברא בטל אל ה' בתכלית - כפי אמונתנו באחדות ה' - שאין עוד מלבדו.
וכן הזהירות מעבירה, משמעותה - הזהירות מלהיות מציאות נפרדת ח"ו מהקב"ה, שהיא הניגוד לאחדות ה' האמיתית.
נמצא שהאמונה - מלבד היותה מצוה בתוך תרי"ג מצוות, הנה, היא גם כוללת את כל המצוות כולן.

==ראו גם==
*[[יחודא עילאה ויחודא תתאה]]
*[[יחודא תתאה]]
*[[הוי' הוא האלקים]]
*[[אחדות ה' (ספר)|ספר אחדות ה']]
*[[אין עוד מלבדו]]

==לקריאה נוספת==
*ה[[צמח צדק]] ב'''דרך מצוותיך''' מצות '''אחדות ה' '''

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|87415|מה חידושה של תורת החסידות באחדות ה'? ● שיעור [[תניא]] עם הרב מיכאל טייב||י"ג טבת תשע"ה}} {{וידאו}}
*הרב יואל כהן, '''[https://toratchabad.com/%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9B%D7%9C-%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F אחדות מכל כיוון]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*הרב זלמן גופין, '''[https://toratchabad.com/%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94 מצות אחדות השם]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*הרב מנדל וכטר '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2025/08/689473f9938f1_1754559481.pdf "דברך ניצב בשמיים" - התהוות העולם בכל רגע]''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] גליון 173 עמ' 2
*הרב משה ארנשטיין, '''[https://77012.blogspot.com/2023/03/1.html שיעור מרתק בנושא 'אחדות השם']''', באתר {{לחלוחית|}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:י"ג עיקרי האמונה]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:אחדות השם]]