חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

תורה אור ולקוטי תורה

2026-01-13T08:12:43Z

מבקש: /* ספרי ביאורים על הספר */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ספר תורה אור של אדמו"ר הזקן|אחר=סידור תורה אור|ראו=סידור תורה אור}}
{{ספר
|שם=תורה אור
|תמונה=[[קובץ:תוא חדש.png|250px]]
|כיתוב=עמוד השער של מהדורת תשע"ו
|מאת=ר' [[שניאור זלמן מלאדי]]
|איורים=
|צילומים=
|שם בשפת המקור=
|שפת המקור=[[עברית]]
|הוצאה=[[קה"ת]]
|הוצאה בשפת המקור=
|הוצאה בעברית=
|סוגה=[[ספרות תורנית]] - [[חסידות]]
|תרגום לעברית=
|תורגם לשפות=[[אנגלית]] (חלקית)
|מספר עמודים=
|מסת"ב=
|סדרת ספרים=
|מספר כרכים=
|הסכמות=
|כתבי יד=
|פרשנים=
|מקורות לכתיבת הספר=
|ויקיטקסט=
|היברובוקס=
|תאריך הוצאה=[[ה'תקצ"ח]] (1837)}}
'''תורה אור''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר]]י [[אדמו"ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ספר בראשית|בראשית]] ו[[שמות]]. חלקו השני של הספר הוא הספר [[לקוטי תורה]].

הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מדי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים ל[[פרשת השבוע]], המכונים "הפרשה החסידית". [[הרבי]] עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].

==הספר==
במכתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום ההדפסה הראשונה כותב: "ספר תורה אור הנדפס עתה.. בו מאמרים רוב הדרושים שמשנת [[תקנ"ו]] עד סוף [[תקע"ב]]{{הערה|בפועל בספר ישנם כארבעה מאמרים כבר משנת תקנ"ה, וכוונת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבעיקר המאמרים הם משנים הללו.}}, אשר הרבה מהם שם רבינו בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס. והספר כולל שני חלקים".

בפועל לא הספיקו להדפיס את שני החלקים, אלא רק את החלק הראשון, זאת בגלל מלשינות בגינה סגרה הממשלה כמה מבתי הדפוס היהודים ברוסיה, וביניהם את בית הדפוס בקפוסט. בשנת [[תר"ח]] נדפס החלק השני בשם "[[לקוטי תורה]]" בעיר [[ז'יטומיר]].

בספר מאמרים על פרשיות ספר [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]. בנוסף ישנם מאמרים על החגים והמועדים החלים בתקופת קריאת פרשיות אלו.

על הספר ישנם מראי מקומות, הערות וציונים ומפתחות מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]{{הערה|*[https://www.hebrewbooks.org/43708 לצפיה והורדה] {{PDF}}}}.

==דפוסי הספר==
* בשנת [[תקצ"ז]] - ב[[ג' שבט]] ב[[קפוסט]], על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].
*בשנת [[תרכ"ב]] - ב[[ז'יטומיר]], שם נתווספו עוד מאמרים ב"הוספות" שבסוף הספר.
*בשנת [[תרכ"ט]] - ב[[וילנא]].
*קרוב לתחילת [[מלחמת העולם השנייה]], ב[[ורשא]]. לא ברור אם שרדו הספרים מאותה הוצאה.
* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]] את הספר, בצילום מדפוס [[וילנא]] תרכ"ט, על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש"ב]] על גליון התורה אור שלו.
* בשנת [[תשט"ו]] - הודפסה מהדורה חדשה ב[[הוצאת קה"ת]] ב[[ניו יורק]], בצילום מדפוס ז'יטומיר תרכ"ב. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[מפתח]]ות, הערות וציונים ורשימת דפוסי הספר. ההוספות נערכו על ידי הרבי.
* בשנת [[תשל"ב]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, לראשונה עם [[מראי מקומות]].
*בשנת [[תנש"א]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נסדר לראשונה מחדש באותיות מרובעות, כהוראת הרבי. כמו כן נוספו תיקונים מאדמו"ר הרש"ב ומהרבי, ומראי מקומות. הספר נדפס שוב בשנת [[תשנ"ב]].
* בשנת [[תשע"ו]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נתקנו בפנים הספר כל התיקונים מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. התיקונים שבדרך אפשר, נרשמו בשולי הגליון של העמוד אליו שייכים. בנוסף, נסדרו ההוספות מחדש, בהוספת מראי מקומות לספרי רבותינו נשיאינו{{הערה|בהם נתבארו הענינים שבספר 'לקוטי תורה'. (ע"פ ה'פתח דבר').}}.
* בשנת [[תשפ"ב]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, ע"פ הוצאת תשע"ו.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] נדפסו עשרים מהדורות לספר.

== ספרי ביאורים על הספר ==
* '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].
* '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. ובסדרה שניה על הפרשות יצא לאור בשנת תשפ"ה ספר בראשית. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.
* '''ביאורי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' - בשנת התשפ"ד יצא כרך ראשון (על חומש בראשית) בהוצאת '[[שטיינזלץ|מרכז שטיינזלץ]]' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]', ובשנים הבאות יצאו לאור חלק שני (על חומש שמות) ושני כרכים על המועדים. ובכל שבוע נערך מאמר חדש מהקלטות שיעוריו של הרב עדין שטיינזלץ ומתעדכן באתר של ישיבת תקוע/מרכז שטיינזלץ באתר שם ישנה אפשרות גם לשמוע את ההקלטות מאותם שיעורים שנמסרו על ידי הרב שטיינזלץ.

== לימוד הספר ==
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם "[[תורה שבכתב|תורה שבעל פה]] של חסידות"{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם "הפרשה החסידית"{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&st=&pgnum=50 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29].}}.

פעמים רבות הורה הרבי "שכל אחד ואחד ילמד בכל שבוע את כל הדרושים שבלקוטי תורה השייכים ל[[פרשת השבוע]] כו'"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש"פ וישב תשט"ו], בהמשך אותה שנה בשבת תו"מ (תשט"ו ח"ב ע"ע 238 ואילך), אגרות קודש ח"י אגרת ג'רנט, חי"א אגרת ג'תקו, התוועדויות תשד"מ ח"ב עמ' 1302, תשמ"ו ג"ג עמ' 388, תשמ"ח ג"ג עמ' 81 הערה 19, עמ' 344 הערה 14, עמ' 517ץ צשנ:ט י:א ענ' 315 הערה 29ף ענ' 321ף י:ב ענ' 186, תשנ"ב ח"א עמ' 299 ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}.

בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'.

באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}.

לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכב].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב].}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}.

בשנת [[תשפ"א]] הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]] לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/633759/ התאחדות החסידים: מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'].}}.

==ראו גם==
*[[ליקוטי תורה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[אליהו מטוסוב]], '''עיונים בעריכת ה"תורה אור"''', פרדס חב"ד גליון ט' ע' 49
*'''האור שבתורת האור''', מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://drive.google.com/file/d/1v0hucqPvdxQh-o7ANJvQHxvCjTcH6mgh/view?usp=sharing ספר 'תורה אור']''', הוצאת [[קה"ת]] - [[תשע"ו]], לקריאה והורדה {{PDF}}
*[http://chabadlibrary.org/books/3900000000 טקסט הספר] {{ספרייה}}
*[https://www.hebrewbooks.org/43708 מפתחות והערות לספר תורה אור] בעריכת הרבי מלך המשיח {{PDF}}
*[https://chassidutbehirah.com תורה אור - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]
*[https://chabadpedia.co.il/images/4/49/רשימת_המאמרים_בתורה_אור_ולקוטי_תורה_לפי_האלף_בית.pdf רשימת המאמרים בלקו"ת ע"פ סדר האלף בית] {{PDF}}
*[https://likutaytorahkeys.blogspot.com/ מפתח ענינים (של הרבי, נערך בסדר חדש) ע"פ סדר העמודים (לתועלת הלימוד)]
{{ספרי אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]

תורה אור ולקוטי תורה

2026-01-13T08:10:39Z

מבקש: /* ספרי ביאורים על הספר */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ספר תורה אור של אדמו"ר הזקן|אחר=סידור תורה אור|ראו=סידור תורה אור}}
{{ספר
|שם=תורה אור
|תמונה=[[קובץ:תוא חדש.png|250px]]
|כיתוב=עמוד השער של מהדורת תשע"ו
|מאת=ר' [[שניאור זלמן מלאדי]]
|איורים=
|צילומים=
|שם בשפת המקור=
|שפת המקור=[[עברית]]
|הוצאה=[[קה"ת]]
|הוצאה בשפת המקור=
|הוצאה בעברית=
|סוגה=[[ספרות תורנית]] - [[חסידות]]
|תרגום לעברית=
|תורגם לשפות=[[אנגלית]] (חלקית)
|מספר עמודים=
|מסת"ב=
|סדרת ספרים=
|מספר כרכים=
|הסכמות=
|כתבי יד=
|פרשנים=
|מקורות לכתיבת הספר=
|ויקיטקסט=
|היברובוקס=
|תאריך הוצאה=[[ה'תקצ"ח]] (1837)}}
'''תורה אור''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר]]י [[אדמו"ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ספר בראשית|בראשית]] ו[[שמות]]. חלקו השני של הספר הוא הספר [[לקוטי תורה]].

הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מדי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים ל[[פרשת השבוע]], המכונים "הפרשה החסידית". [[הרבי]] עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].

==הספר==
במכתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום ההדפסה הראשונה כותב: "ספר תורה אור הנדפס עתה.. בו מאמרים רוב הדרושים שמשנת [[תקנ"ו]] עד סוף [[תקע"ב]]{{הערה|בפועל בספר ישנם כארבעה מאמרים כבר משנת תקנ"ה, וכוונת [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבעיקר המאמרים הם משנים הללו.}}, אשר הרבה מהם שם רבינו בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס. והספר כולל שני חלקים".

בפועל לא הספיקו להדפיס את שני החלקים, אלא רק את החלק הראשון, זאת בגלל מלשינות בגינה סגרה הממשלה כמה מבתי הדפוס היהודים ברוסיה, וביניהם את בית הדפוס בקפוסט. בשנת [[תר"ח]] נדפס החלק השני בשם "[[לקוטי תורה]]" בעיר [[ז'יטומיר]].

בספר מאמרים על פרשיות ספר [[חומש בראשית|בראשית]] ו[[חומש שמות|שמות]]. בנוסף ישנם מאמרים על החגים והמועדים החלים בתקופת קריאת פרשיות אלו.

על הספר ישנם מראי מקומות, הערות וציונים ומפתחות מ[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]{{הערה|*[https://www.hebrewbooks.org/43708 לצפיה והורדה] {{PDF}}}}.

==דפוסי הספר==
* בשנת [[תקצ"ז]] - ב[[ג' שבט]] ב[[קפוסט]], על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].
*בשנת [[תרכ"ב]] - ב[[ז'יטומיר]], שם נתווספו עוד מאמרים ב"הוספות" שבסוף הספר.
*בשנת [[תרכ"ט]] - ב[[וילנא]].
*קרוב לתחילת [[מלחמת העולם השנייה]], ב[[ורשא]]. לא ברור אם שרדו הספרים מאותה הוצאה.
* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]] את הספר, בצילום מדפוס [[וילנא]] תרכ"ט, על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש"ב]] על גליון התורה אור שלו.
* בשנת [[תשט"ו]] - הודפסה מהדורה חדשה ב[[הוצאת קה"ת]] ב[[ניו יורק]], בצילום מדפוס ז'יטומיר תרכ"ב. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[מפתח]]ות, הערות וציונים ורשימת דפוסי הספר. ההוספות נערכו על ידי הרבי.
* בשנת [[תשל"ב]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, לראשונה עם [[מראי מקומות]].
*בשנת [[תנש"א]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נסדר לראשונה מחדש באותיות מרובעות, כהוראת הרבי. כמו כן נוספו תיקונים מאדמו"ר הרש"ב ומהרבי, ומראי מקומות. הספר נדפס שוב בשנת [[תשנ"ב]].
* בשנת [[תשע"ו]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, כאשר נתקנו בפנים הספר כל התיקונים מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. התיקונים שבדרך אפשר, נרשמו בשולי הגליון של העמוד אליו שייכים. בנוסף, נסדרו ההוספות מחדש, בהוספת מראי מקומות לספרי רבותינו נשיאינו{{הערה|בהם נתבארו הענינים שבספר 'לקוטי תורה'. (ע"פ ה'פתח דבר').}}.
* בשנת [[תשפ"ב]] - הודפס הספר בהוצאת קה"ת, ע"פ הוצאת תשע"ו.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] נדפסו עשרים מהדורות לספר.

== ספרי ביאורים על הספר ==
* '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].
* '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. ובסדרה שניה על הפרשות יצא לאור בשנת תשפ"ה ספר בראשית. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.
* '''ביאורי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' - בשנת התשפ"ד יצא כרך ראשון (על חומש בראשית) בהוצאת [[שטיינזלץ|מרכז שטיינזלץ]] ו[[הוצאת מעינותייך]], ובשנים הבאות יצאו לאור חלק שני (על חומש שמות) ושני כרכים על המועדים. ובכל שבוע נערך מאמר חדש מהקלטות שיעוריו של הרב עדין שטיינזלץ ומתעדכן באתר של ישיבת תקוע/מרכז שטיינזלץ באתר שם ישנה אפשרות גם לשמוע את ההקלטות מאותם שיעורים שנמסרו על ידי הרב שטיינזלץ.

== לימוד הספר ==
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם "[[תורה שבכתב|תורה שבעל פה]] של חסידות"{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם "הפרשה החסידית"{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&st=&pgnum=50 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29].}}.

פעמים רבות הורה הרבי "שכל אחד ואחד ילמד בכל שבוע את כל הדרושים שבלקוטי תורה השייכים ל[[פרשת השבוע]] כו'"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש"פ וישב תשט"ו], בהמשך אותה שנה בשבת תו"מ (תשט"ו ח"ב ע"ע 238 ואילך), אגרות קודש ח"י אגרת ג'רנט, חי"א אגרת ג'תקו, התוועדויות תשד"מ ח"ב עמ' 1302, תשמ"ו ג"ג עמ' 388, תשמ"ח ג"ג עמ' 81 הערה 19, עמ' 344 הערה 14, עמ' 517ץ צשנ:ט י:א ענ' 315 הערה 29ף ענ' 321ף י:ב ענ' 186, תשנ"ב ח"א עמ' 299 ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}.

בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'.

באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}.

לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכב].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב].}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}.

בשנת [[תשפ"א]] הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]] לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/633759/ התאחדות החסידים: מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'].}}.

==ראו גם==
*[[ליקוטי תורה]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[אליהו מטוסוב]], '''עיונים בעריכת ה"תורה אור"''', פרדס חב"ד גליון ט' ע' 49
*'''האור שבתורת האור''', מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://drive.google.com/file/d/1v0hucqPvdxQh-o7ANJvQHxvCjTcH6mgh/view?usp=sharing ספר 'תורה אור']''', הוצאת [[קה"ת]] - [[תשע"ו]], לקריאה והורדה {{PDF}}
*[http://chabadlibrary.org/books/3900000000 טקסט הספר] {{ספרייה}}
*[https://www.hebrewbooks.org/43708 מפתחות והערות לספר תורה אור] בעריכת הרבי מלך המשיח {{PDF}}
*[https://chassidutbehirah.com תורה אור - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]
*[https://chabadpedia.co.il/images/4/49/רשימת_המאמרים_בתורה_אור_ולקוטי_תורה_לפי_האלף_בית.pdf רשימת המאמרים בלקו"ת ע"פ סדר האלף בית] {{PDF}}
*[https://likutaytorahkeys.blogspot.com/ מפתח ענינים (של הרבי, נערך בסדר חדש) ע"פ סדר העמודים (לתועלת הלימוד)]
{{ספרי אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]

לקוטי תורה

2026-01-13T08:06:48Z

מבקש: /* ספרי ביאורים על הספר */

{{תקנות הרבי|}}
[[קובץ:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|דף שער ההדפסה הראשונה - שנת [[תר"ח]]]]
[[קובץ:לקות חדש.png|שמאל|ממוזער|דף שער ה'לקוטי תורה' - הוצאת קה"ת, תשע"ו]]
'''לקוטי תורה''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר]]י [[אדמו"ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ויקרא]], [[במדבר]] ו[[דברים]], מעט פרשיות מ[[ספר שמות]], ומאמרים על [[שיר השירים]]. לקוטי תורה הוא חלקו השני של הספר [[תורה אור]].

הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים ל[[פרשת השבוע]], המכונים "הפרשה החסידית". [[הרבי]] עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].

==הספר==
ספר זה הוא חלקו השני של הספר [[תורה אור]], אלא שאת הספר תורה אור הדפיס הצמח צדק בלי הערותיו, ובספר לקוטי תורה הדפיס גם את הערותיו, בעקבות הפצרותיהם של החסידים והתגלותו של [[אדמו"ר הזקן]] אליו ואל בניו בחלום{{הערה|[[תבנית:היום יום/ט"ו בשבט|היום יום ט"ו שבט]].}}.

בספר נדפסו מאמרים על הספרים [[ויקרא]], [[במדבר]] ו[[דברים]]. נוסף לזה כולל הספר:
א. דרושים על פרשיות [[בשלח]] ו[[פקודי]] מתוך [[ספר שמות]], וכן הוספות לספר ויקרא.
ב. דרושים על ה[[יום טוב|חגים]] הנמצאים בטווח הזמן שבו קוראים את הפרשיות הנ"ל.
ג. דרושים ל[[שיר השירים]], עם הוספות.

==דפוסים==
* בשנת [[תר"ח]] - נדפס הספר בפעם הראשונה בדפוס [[זיטומיר]].
* בשנים [[תרל"ח]], [[תרמ"ה]], [[תרס"ד]] ו[[תרפ"ח]] - הדפסות נוספות בוילנא.
* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]] את הספר, בצילום מדפוס [[וילנא]] תרס"ד, על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש"ב]] על גליון הלקוטי תורה שלו{{הערה|שם=פתח דבר|'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/פתח_דבר_ללקוטי-תורה.pdf פתח דבר לכל הוצאות הלקוטי תורה]''' {{PDF}}}}.
* בשנת [[תשכ"ה]] - הדפסת מהדורה חדשה, בה הוכנסו לראשונה כל התיקונים שנרשמו בלוח התיקון שבהוצאות הקודמות. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[מפתח]]ות, הערות וציונים ו[[מראי מקומות]]. חלק מההוספות נערכו על ידי [[הרבי]]{{הערה|שם=פתח דבר}}.

ההוצאה עלתה הון רב, והרבי אסף כסף להוצאה "מעשרה יחידים ומוסדות שיש להם טעם מיוחד לזכות קדימה לזכות זו"{{הערה|ממכתב הרב חודוקוב להנהלת הישיבה בלוד, נדפס הספר "הוצאת ספרים קה"ת" (כפר חב"ד תשע"ג) עמ' 368, ב"ימי תמימים כרך ג' עמ' 280 ובהתקשרות גליון סה עמ' 13. נוסח דומה מהמכתב נשלח לכמה.}}, כאשר במכתבים אליהם נוקב הרבי בסכומים אותם הוא מצפה לקבל מהם "אמנם אין לוחצים עליכם והבחירה הכי חפשית להחליט בזה כרצונכם, אבל אם מסכימים אתם לזה תצטרכו להשתף בזה בסך 2500 ל"י{{הערה|מהמכתב ישיבה בלוד.}}, וע"יז תוכלו להדפיס במאה טופסים את הקדשתכם בנוסח שתרצו בה, ועשה ספרים מהם תקבלו חנם.

אלו שזכו להשתתף קבלו לאחר ההדפסה מהרבי את הספר עם הקדשה אישית ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] בנוסח: "ב"ה. בברכה להתעוררות "הלבבות לעבודת ה'" בכל שייפין, ובמיוחד – בהפצת המעינות, ומתוך אורה ושמחה בגשמיות ורוחניות (חתימת יד קדשו)"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&CategoryID=2012 לימוד כל ה'ליקוטי תורה']}}. כמו כן הזכיר הרבי את מעלת המנדבים בשיחה שנשא בהתוועדות פורים באותה שנה{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4306690/jewish/-.htm שיחת פורים תשכ"ה].}}.

לעותק ששלח הרבי לרב שניאור זלמן גוראיה{{הערה|נדפס (בחלקו) בהתקשרון גליון א'קיד עמ' 12.}} צורף מכתב, בו מספר הרבי על לבטיו לגבי השינויים וההוספות במהדורה מיוחדת זו ועד שמתבטא שם "שמחתי שפעלתי בעצמי לשנות... מכמו שיצא מידי רבותינו נשיאנו... כמה היסוסים וספקות נקרו במוחי... ונשענתי על מה שקבלתי רשיון וגם יישר-כח מכ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגגע לספרי דא"ח אחרים - להו"ל באופן זה"

בעקבות ההוצאה, החל הרבי לעורר בתכיפות על לימוד מאמרי הספר ("הפרשה החסידית") מידי שבוע{{הערה|ראה להלן בפיסקה [[#לימוד הספר|לימוד הספר]].}}.
* בשנת [[תשד"מ]] - הדפסת מהדורה חדשה בהוספות רבות: הערות ותיקונים מהרבי, מראי מקומות רבים, רשימת המאמרים לפי סדר השנים, רשימת דפוסי הספר ועוד. המהדורה נערכה על ידי הרב [[אהרן חיטריק]]{{הערה|שם=פתח דבר}}.
:הרבי התייחס להדפסה בחגיגיות רבה, ובהתוועדות השבת הקדיש כמה שיחות על מעלת ההוצאה החדשה ואודות הספר לקוטי תורה בכלל. כן [[חלוקת משקה|מסר בקבוק משקה]] עבור התוועדות מיוחדת בקשר להוצאה החדשה{{הערה|1=ראה שיחות ש"פ תשא, ט"ו אדר א' תשד"מ ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=473&hilite= הוגהו ונדפסו בהוספות ללקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 384 ואילך]).}}.

הספר נדפס שוב בשנת [[תשמ"ז]].
* בשנת [[תשס"א]] - נדפס הספר במהדורה חדשה ובאותיות מרובעות ע"פ הוראת הרבי{{הערה|ראה [[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] ח"ב ע' 431.}}, והספר הוגה ע"פ כתבי היד{{הערה|שם=פתח דבר}}.
* בשנת [[תשע"ו]] - נדפס הספר במהדורה חדשה{{הערה|שם=פתח דבר}}, בשני מהדורות{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/9127.html בשורה משמחת - הלקוטי תורה הודפס שוב] {{חב"ד אף אם}}}}.

בשנת [[תשפ"א]] הספר נדפס שוב.

בנוסף, [[סניף קה"ת כפר חב"ד]] הדפיס את ה'לקוטי תורה' בשנים [[תשכ"ה]], [[תשל"ג]], [[תשל"ו]], [[תשל"ט]] ו[[תשמ"ו]].

נכון לשנת [[תשפ"ב]] הודפסו שמונה עשרה מהדורות לספר.

===הערות וציונים===
בשנת [[תשכ"ה]] הטיל הרבי על מזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]] לערוך הוספות ל'הערות וציונים' ללקוטי תורה, לקראת הדפסת המהדורה החדשה.

הרבי הקציב לעבודה שבוע בלבד, ולצורך כך הסתגר הרב גרונר והתעסק בעבודה זו בלבד כשהוא מותיר את עניני [[מזכירות הרבי]] שתחת תחום אחריותו לטיפולם של שאר חברי המזכירות.

ביום שישי הגיש לרבי את מה שהספיק לאסוף, וכאשר הגיש לרבי במוצאי שבת הערות וציונים נוספים, הגיב הרבי שעל אף שסוכם שהעבודה תושלם תוך שבוע, כיון שכבר הביא - יכלול גם את זה.

בהוראת הרבי נדפס שמו בעמוד הראשון של ההערות והציונים{{הערה|שבועון כפר חב"ד גליון 1854 עמוד 10.}}.

===מאמרים מלוקטים===

הוצאת הספרים [[קה"ת]] הוציאה לאור החוברת '''מאמרים מלוקטים''' (ליקוט שנערך בשעתו על ידי המשפיעים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]) המלקטת בתוכה סדרת מאמרים יסודיים מתוך הספר, עבור ה[[תמימים]] הלומדים ב[[ישיבות תומכי תמימים]] ברחבי העולם וישנה דעה שהמשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] הוא המלקט{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1PIg8zFYEcvpmsPIhS3rovG_dYLV7ZJB-/view?usp=sharing לקריאה והורדה] {{PDF}}}} {{הערה| שמועה זו הובאה בספר המשפיע רש"ח של הגה"ח ר"י שי' אלפנביין עמוד 429 ובשוה"ג לפתח דבר של הקונטרס נרשם שלוקט על ידי המשפיעים דישיבת תות"ל}}. הקונטרס נדפס בשנים [[תשנ"ג]]{{הערה|בפתח דבר נרשם [[תשנ"ג]], אך בפועל נדפס בשנת [[תשנ"ד]] כמו"כ מפתח הדבר של הקונטרס משמע שאין זו ההדפסה הראשונה של קונטרס זה}} [[תשע"ז]], [[תשפ"ב]]{{הערה|בפתח דבר נרשם [[תשפ"ב]], אך בפועל נדפס בשנת [[תשפ"ג]].}}.

== ספרי ביאורים על הספר ==
* '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].
* '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. ובסדרה שניה על הפרשות יצא לאור בשנת תשפ"ה ספר בראשית. ועוד ארבעה כרכים נוספים: 1) מאמרים לימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת. 2) מאמרים לחנוכה, פורים וארבע פרשיות. 3) מאמרים לחג הפסח וחג השבועות. 4) מאמרי שיר השירים.
הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.
* '''שאלות ותשובות במאמרי ליקוטי תורה''' - ביאור בסגנון של שאלות ותשובות, המיועד להקל על שינון המאמרים. נערך על ידי הרב [[טוביה ליצמן]].
* '''ביאור תורה אור ולקוטי תורה''' על ידי הרב [[עדין אבן ישראל]] מתוך שיעוריו. יוצא באופן דיגיטלי וכעלון במספר בתי כנסת, ולקראת [[יריד החסידות (אירוע)|יריד החסידות]] תשפ"ד נדפס החלק הראשון בסדרה, על ספר בראשית, על ידי [[ספריית מעיינותיך]] ובשנים הבאות יצאו לאור חלק שני על ספר שמות ושני כרכים על המועדים.

== לימוד הספר ==
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם "[[תורה שבעל פה]] של חסידות"{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם "הפרשה החסידית"{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&st=&pgnum=50 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29].}}.

פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע]]{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש"פ וישב תשט"ו]. ובשיחות תשכ"ה כדלהלן. ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}.

בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'.

באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמה, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}.

לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י"ד, אגרת ד'תתכ"ג].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב].}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}.

בשנת [[תשפ"א]] הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]] לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/633759/ התאחדות החסידים: מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'].}}.

==ראו גם==
* [[תורה אור]]

==לקריאה נוספת==
*'''האור שבתורת האור''', מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://drive.google.com/file/d/1fq7CFJ7_MtggGNp76Iau88_FhnXprt2H/view?usp=sharing הספר 'לקוטי תורה']''', הוצאת [[קה"ת]] - [[תשע"ו]], לקריאה והורדה {{PDF}}
* [https://drive.google.com/file/d/1PIg8zFYEcvpmsPIhS3rovG_dYLV7ZJB-/view?usp=sharing מאמרים מלוקטים מספר 'לקוטי תורה'], הוצאת קה"ת - [[תשע"ז]], לקריאה והורדה {{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/4000000000 טקסט הספר] {{ספרייה}}
*[https://chassidutbehirah.com ליקוטי תורה - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]
*'''הרבי מעורר על לימוד לקוטי תורה''' - סקירה בגליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 חלק ראשון] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&CategoryID=2012 חלק שני]
*'''[https://anash.org/resource-collection-released-for-new-likutei-torah-cycle/ אוסף משאבים פורסם עבור מחזור ליקוטי תורה]''' {{אנ"ש|}} (אנגלית)
*[https://likutaytorahkeys.blogspot.com/ מפתח ענינים (של הרבי, נערך בסדר חדש) ע"פ סדר העמודים (לתועלת הלימוד)]

{{ספרי אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
[[en:Likutei Torah]]

רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)

2026-01-13T07:54:41Z

מבקש: /* ילדותו ונעוריו */

{{דמות
|שם=רבי שניאור זלמן מלאדי (בורוכוביץ')
|תמונה=רבי שניאור זלמן.jpg
|כינוי=אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך
|תיאור=מייסד [[חסידות חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]]{{הערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מביא שנולד ב[[י"ז כסלו]] [[תק"ז]], או [[ט"ז]] [[כסלו]] [[תק"ח]], אבל על פי מסורת [[חב"ד]], נולד ב[[י"ח אלול]] [[תק"ה]]}}
|מקום לידה=[[ליאזנא]]
|תאריך פטירה=[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]
|מקום פטירה=פיענא (קבור ב[[האדיטש]])
|מקום פעילות=[[רוסיה]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[המגיד ממעזריטש]], [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]] מ[[ליובאוויטש]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[תניא]], [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]], [[לקוטי תורה]] ו[[תורה אור]]
|השתייכות=
}}
[[קובץ:ציור אדמור הזקן - שולם.jpg|ממוזער|ציור של אדמו"ר הזקן, מאת שלום פייגין]]
'''רבי שניאור זלמן בורוכוביץ'{{הערה|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מליאדי''' ([[י"ח באלול]] [[תק"ה]] - [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]) בקרב חסידי חב"ד מכונה '''אדמו"ר הזקן''' (דער אלטער רבי באידיש), גם מכונה כ'''המגיד מליוזנא, הגר"ז,''' '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערה|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}} או פשוט '''הרב'''{{הערה|היה מכונה גם '''דער ליטוואק'''. בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי".}}, מגדולי תלמידיו של [[המגיד ממזריטש]], הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|"שולחן ערוך הרב"]].

==תולדות חיים==
===לידתו===
[[קובץ:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור צבעוני על פי [[ציור אדמו"ר הזקן]]]]
הוריו של אדמו"ר הזקן, רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך פויזנר]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|1=ל[[מהר"ל מפראג]] היה בן יחיד - רבי בצלאל חריף שנולד בשנת ה'שט"ז ונפטר בשנת ה'ש"פ. בנו ר' שמואל היה ראש קהילת פראג ונפטר בשנת ה'תט"ו. בנו ר' יהודה ליב היה אב בית דין בקהילת קאווילי. בנו ר' [[משה מפוזנא]] (מחבר הספר "קול יהודה" על ה[[שולחן ערוך]]). בנו ר' [[שניאור זלמן פוזנר]], סבו של אדמו"ר הזקן. בנו ר' [[ישראל ברוך פוזנר]] היה אביו של אדמו"ר הזקן. ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&hilite=a49c5317-2495-4dab-af8b-bb8404ad75d1&st=משה+מפוזנא&pgnum=107 קובץ אור ישראל] מ[[חודש כסלו]] [[תשס"ד]] וקובץ "מאסף ישורון" [[ג' באלול]] [[תשנ"ז]] עמוד [[תרע"ט]].}}) ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] נישאו ב[[יום שישי]] [[י"ז באלול]] שנת [[תק"ג]]. במשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים ובעצת רבי [[יצחק שאול]], ידידו של רבי ברוך, נסעו הזוג לבקש את ברכת ה[[בעל שם טוב]]. בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תק"ד]] הגיעו אל [[הבעל שם טוב]] והוא הבטיח להם שתוך שנה יהיה להם בן. רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)| ברוך]] ורבקה נשארו קצת אצל [[הבעל שם טוב]] ובסעודת [[יום הולדת|יום ההולדת]] של הבעל שם טוב ב[[י"ח באלול]] פנה הבעל שם טוב לרבי ברוך ואמר לו: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן".

לפני שעזבו את [[מז'יבוז']], נכנסו אל [[הבעש"ט]] לקבל ברכת פרידה. [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|הרבנית רבקה]] אמרה ל[[בעש"ט]] שכאשר ה' ימלא את ברכתו הקדושה של הבעש"ט היא תקדיש אותו ל[[תורה]] ועבודה בדרכו של הבעש"ט. הבעש"ט ברכם, והם נסעו לביתם בשמחה. בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי [[י"ח באלול]] שנת [[תק"ה]] נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד העיירה [[ליאזנא]].

ב[[חודש אדר]] שנת [[תק"ה]] נסע ר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] אל הבעש"ט לבשר לו שברכתו נתקיימה ואשתו נפקדה. הבעש"ט התעניין על זמן הפקידה וכששמע זאת, ציווה את ר' ברוך לחגור אבנט ולברך "[[ברכת שהחיינו|שהחיינו]]" ללא שם ומלכות.

בהמשך נתן לו [[הבעש"ט]] הוראות כיצד תנהג האשה בעת ההיריון ואחר הלידה והזהירו שלא לספר לאיש שנולד לו בן ואם ישאלוהו על כך, יאמר באופן סתמי: ה' יעזור.

ב[[יום הכיפורים]] שנת [[תק"ו]] נסע ר' ברוך אל הבעש"ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים, וזכר הרבה פרקי [[תהלים]] בעל פה.

כשר' ברוך בא ל[[בעש"ט]] ב[[ראש השנה]] [[תק"ז]], סיפר לו על החלטתו שב[[ח"י אלול]] הבא, כשבנו יגיע לגיל שלוש, [[הבעש"ט]] [[תספורת ראשונה|יגזור לו את שערותיו]]. בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק"ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל [[הבעל שם טוב]], ל[[מז'יבוז']]. הבעש"ט הניח לו את פיאותיו, בירכו [[ברכת כהנים]] והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה "סבא".

===ילדותו ונעוריו===
רבי שניאור זלמן נחשב לילד מסודר בזמנים ובלימודים. היתה לו הצלחה גדולה בידיעת התורה ואף את הענין הקשה ביותר בתורה הבין לכל פרטיו. ב[[י"ז בכסלו]] [[תק"י]] התקבל רבי שניאור זלמן לשמש ה[[חברא קדישא]] בעיירה [[ליאזנא]], עד [[בר מצווה| הבר מצווה]] שלו. בגיל 15 הספיק לסיים את כל הש"ס 3 פעמים. ובגיל 16, באור ל[[י"ז כסלו]] [[תקכ"א]], התקבל לאחד מחברי ה'חברא קדישא'{{הערה|ראה [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] פרק א', והדיונים בהערות שם.}}. הוא היה בקי בסידור "שער השמים" של השל"ה, והתנהג לפי הנהגות השל"ה.

בגיל שמונה כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]]. בהיותו בן עשר חלם [[חלום]], בו רבי ראובן בעל-שם (שהיה צדיק נסתר) אומר לו שהוא נתבע לדין. כאשר נכנס ל[[בית הכנסת]] ב[[ליאזנא]], רבי ראובן בעל-שם הוליכו לעבר השולחן, והדיינים החלו לומר: {{ציטוטון|שלושה זקנים אלה, [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]], תובעים אותך לדין תורה, על שאתה רוצה לשלול את זכותם מלהיות מזכי הרבים מלהגות וללמוד בפירושיהם, על ידי פירושך הכלול משלושת הפירושים.}}, אדמו"ר הזקן נבהל מהדברים, והבטיח שישרוף את פירושו. לאחר פנו אליו הזקנים ובירכו אותו שיחדש [[חידושי תורה]] ודרכי עבודה ב[[עבודת ה']].

לאחר שהתעורר התענה אדמו"ר הזקן, ולאחר שחלם בשנית שרף את פירושו{{הערה|רשימת כ"ק אדמו"ר הריי"צ, [[בטאון חב"ד]] גיליון 19-20.}}.

בהיותו בן תשע לקחו אביו לעיירה [[ליובאוויטש]] ללמוד תורה אצל הגאון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש | יששכר דב]]. כשמלאו לרבינו הזקן אחת עשרה שנים, כשנתיים לאחר הגיעו לליובאוויטש, אמר רבי יששכר דב לרבי ברוך שבנו אינו זקוק עוד ל[[מלמדים]], ור' [[ישראל ברוך פוזנר | ברוך]] לקח אותו לביתו בליאזנא.

בהיותו בן אחת עשרה, החל ללמוד בנוסף ל[[גמרא]] ופוסקים, ספרי [[קבלה]] ו[[מוסר]]. בנוסף לחיזוק לימודיו, החל לעסוק בפעילות ציבורית. הוא נהג להגיע לשוק בליאזנא, לעודד את היהודים לעזוב את עיסוקם במסחר, שלא כל-כך התפרנסו מהם, ולעבור להתפרנס מעבודת האדמה. משפחות רבות עברו בשיכנועו לעסוק בחקלאות{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 78}}.

===בר המצווה===
בחגיגת [[בר המצווה]] בשנת [[תקי"ח]], נטלו חלק מגדולי הגאונים של אותו הדור, מ[[וויטבסק]], פולוצק ו[[מינסק]]. אביו של אדמו"ר הזקן רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] וסבו רבי משה, ערכו אז שבעת ימי משתה, ובכל יום היתה [[סעודת מצווה]] בה נאמרו הרבה חידושי תורה. חידושיו של אדמו"ר הזקן עלו על כולם ונכתבו על ידי אחיו ר' [[יהודה לייב מינוביץ']]{{הערה|רבי יצחק אייזיק מ[[וויטבסק]] סיפר, שנמצאו אצלו שלושה כרכים כתב יד שהעתיק מתוך כתבי רבי יהודה לייב - אחיו של אדמו"ר הזקן, תשובותיו של אדמו"ר הזקן על כל השאלות מהגאונים שהיו נוכחים בחגיגות הבר מצווה שלו.}}. כל הגאונים הסמיכוהו והכתירוהו בתארים "גאון" ו"[[רב (אמורא)|רב]] [[תנא]] הוא ופליג"{{הערה|תארים אלו נרשמו בפנקס ה'חבריא קדישא' בתור זכרון לדורות.}}.

זמן קצר אחרי בר-המצוה שלו, נסע ל[[וויטבסק]] אל דודו רבי [[יוסף יצחק משריי]] ושהה שם כמה חודשים. שם, הוא שמע על [[שיטת החסידות]] ועל דרך [[הבעש"ט]], אך מבלי לדעת שאלו הם מאמרי הבעש"ט. לאחר זמן סיפר, שכאשר היה אצל דודו, הרגיש כל יום אווירה של עונג [[יום טוב]]{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק א'}}.

===[[נישואיו]]===
כשהגיע אדמו"ר הזקן לפרקו - בהיותו בן ארבע עשרה - כבר יצא שמו בכל סביבת מגוריו כגאון.

ר' [[יהודה לייב סגל]], שהיה אחד מעשירי ונכבדי העיר [[ויטבסק]], לקחו לחתן לבתו מרת [[סטערנא]].

בתחילה קבעו את זמן ה[[חתונה]] ל[[חודש אלול]] [[תקי"ט]], אבל אביו של אדמו"ר הזקן - רבי ברוך נסע מביתו בתחילת חודש אלול ולכן דחו את החתונה.

המחותן ר' [[יהודה לייב סגל]] דרש לערוך את החתונה בחורף [[תק"כ]], אבל רבי ברוך לא הסכים. אחרי [[חג הפסח]] נסע רבי ברוך שוב מביתו וחזר ב[[חודש תמוז]], ואז קבע את זמן החתונה ליום שישי, ערב שבת נחמו, [[י"ב במנחם אב]] תק"כ.

לאחר החתונה, היה סמוך על שולחן חותנו רבי [[יהודה לייב סגל]] בוויטבסק{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 79}}.

אחד התנאים שהתנה אדמו"ר הזקן בהסכמתו לשידוך, היה שימסרו לרשותו את חמשת אלפי שקלים הזהב שהובילו עבורו כ[[נדוניה]], ושהוא יעשה בהם כחפצו. ואמנם בשנה הראשונה לחתונתו מסר את כל הסכום, בהסכמת רעייתו, עבור משפחות שרצו להתפרנס מעבודתו האדמה. בכסף זה סייע להם לקנות שטחי אדמה, בעלי חיים לציוד חקלאי. בזכות כסף זה הוקמו ישובים גדולים של יהודים עובדי אדמה לאורך נהר הדווינה החוצה את העיר [[וויטבסק]]. אדמו"ר הזקן ביקר פעמים רבות בישובים אלו, עורר את היהודים לקבוע עיתים לתורה, והרבה לספר להם סיפורי תורה ואגדות חז"ל{{הערה|שיחות תש"ה עמוד 131}}.

בגיל שמונה עשרה היה בקי בכל ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו כולל ספרי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]].

===במזריטש===
אף על פי שהוא לא נפגש עם הבעש"ט למעט במועד גזיזת שערותיו בגיל 3, התבטא על הבעש"ט שהוא סבו הרוחני: "ר' [[ברוך ממז'יבוז]] הוא נכד גשמי לבעש"ט ואני נכד רוחני" ישנם שני אופנים להסביר משפט זה, או שהתכוון דרך מורו הראשון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] שהיה תלמיד הבעש"ט, או דרך מורו העיקרי, [[המגיד ממזריטש]] שהיה גם מגדולי תלמידי הבעש"ט{{הערה|ספר הזכרונות בתחילתו}}.

לאחר חג הפסח בשנת [[תקכ"ד]] נסע, בהסכמת אשתו, לקיים "הוי גולה למקום תורה"{{הערה|אבות ד, יד.}}.

אחר התלבטות בחר לנסוע ל[[מזריטש]] ללמוד אצל רבי דובער המגיד ממזריטש. שיקולו העיקרי היה, שבווילנה מלמדים כיצד ללמוד וזאת הוא כבר יודע, ואילו במזריטש מלמדים כיצד [[עבודת התפילה|להתפלל]] וזאת הוא טרם למד כיצד.

כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא [[נשמה]] חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל]] ולגלות את דרך [[חסידות חב"ד]], כי צריכים לאהוב [[יהודי]] מפני שהוא יהודי.
אדמו"ר הזקן אמר שבמזריטש הוא למד: מה הוא הקב"ה, מה הם ישראל ומהו כוחו של ניגון.

בהיותו ב[[מזריטש]] למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד).

לאחר ששהה ב[[מזריטש]] במשך שנה וחצי, חזר לביתו בעיר [[ויטבסק]], והחל לפרסם את שיטת החסידות שיסד [[הבעש"ט]]. אדמו"ר הזקן חולל מהפכה בוויטבסק. גם גאוני וויטבסק נפעמו מאוד מגאונותו העצומה. כאשר ראה חותנו, הגביר ר' [[יהודה לייב סגל]], שחתנו 'נתפס' ל[[דרך החסידות]], החל לרדת לחייו ולהציק לו. הוא אף לחץ על בתו להתגרש וכשלא הסכימה לגירושין, גירש אותה אביה מביתו.

בגיל עשרים ושתיים - בשנת [[תקכ"ז]], נתמנה אדמו"ר הזקן למגיד העיר [[ליאזנא]].

בגיל עשרים וחמש - בשנת [[תק"ל]], החל בהוראת [[המגיד]] לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם "[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]" ו"שולחן ערוך הרב". בשעה שציווה עליו לחבר את השולחן ערוך, עמד המגיד מלוא קומתו, הניח את ידיו על ראשו וברכו בברכת כהנים{{הערה|התמים עמוד עב{{הבהרה}}}}.

בשנת [[תקל"א]], נסע בשליחות חשאית של [[המגיד ממזריטש]] אל רבי [[יוסף כלבו]] מ[[שקלוב]].

==יסוד חסידות חב"ד==
{{ערך מורחב|התייסדות חסידות חב"ד}}
כשחזר אדמו"ר הזקן בפעם הראשונה מ[[מזריטש]], הוא סיפר שהרב המגיד גילה לו שאחד מתפקידיו ב[[עולם הזה]] הוא לגלות את [[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תקל"ב]], כאשר כבשו הרוסים את כל איזור [[ויטבסק]] ו[[ליאזנא]] מידי הפולנים{{הערה|חסידות חב"ד יכלה להיווסד רק ב[[רוסיה]], ראה שיחת [[הרבי]], [[י"ב תמוז]] [[תשי"ג]].}}, ייסד את שיטת חסידות חב"ד - [[עבודת ה']] ב[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]{{הערה|שיחות תש"ט עמוד 293, [[שלשלת היחס]] - אדמו"ר הזקן}}.

לאחר התפשטות השיטה על ידי אדמו"ר הזקן ועל ידי שליחיו, הצטרפו אליה מאות אברכים צעירים. לימינו של אדמו"ר הזקן בהקמת חסידות חב"ד עמד אחיו רבי [[יהודה לייב פוזנר]]. בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ הקודש]], כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד והתקשרו לאדמו"ר הזקן, ובשנת תק"מ מנו חסידי חב"ד כ-15,000 משפחות ברחבי רוסיה.

במשך שנה זו - [[תקל"ב]] - ניהל תעמולה שהיהודים הגרים בעיר [[ויטבסק]], יעבירו את מושבם מעבר לגבול - למדינת [[רוסיה]]{{הערה|שלשלת היחס}}.

==נשיא חסידות חב"ד==
===הסתלקות המגיד ממזריטש===
[[קובץ:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[המגיד ממזריטש]], רבו של אדמו"ר הזקן]]
{{ערך מורחב|אסיפות תלמידי המגיד}}
ב[[י"ח בכסלו]] [[תקל"ג]], ביקש [[המגיד ממזריטש]] מתלמידו אדמו"ר הזקן שיעשה מה שביכולתו כדי שבנו רבי [[אברהם המלאך]] ימלא את מקומו ובאם הוא לא ירצה, שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ימלא את מקומו. למחרת, ביום [[י"ט בכסלו]] תקל"ג, הסתלק המגיד ותלמידיו הגדולים התפזרו לארצות שונות, בכדי להפיץ את תורת החסידות. רבי אברהם "המלאך" התגורר במדינת וואהלין ורבי מנחם מענדל מוויטבסק התגורר ברוסיה. אדמו"ר הזקן ושאר תלמידי המגיד, מסרו מיד כתב התקשרות לרבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש.

באותם שנים הייתה ההתנגדות ל[[תורת החסידות]] בשיא תוקפה ובכדי להתגבר על המתנגדים היתה דרישה לאיש איתן ברוחו שידע לעמוד מולם. לצורך כך ערכו אסיפה בראשות רבי [[אברהם המלאך]] והוחלט למנות ועד הנהגה והיו"ר שלו יהיה מוסמך לתת פקודות לכל מרכזי החסידים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. כיו"ר נבחר אדמו"ר הזקן. בתפקיד זה היה אדמו"ר הזקן במשך שלוש שנים בהן נסע רבות על מנת לחזק את תלמידי המגיד, במקומותיהם.

בשנת [[תקל"ו]] (1777) ייסד אדמו"ר הזקן את [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|ה'חדרים']] בליאזנא לשם התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור שהתמידו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו"ר הזקן. בתקופה זו, ככל הנראה, החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל את הגוון החב"די, שהלך והתחדד עם השנים. תוך תקופה קצרה התפרסם שבשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם ה[[חב"ד]]י.

בשנת [[תקל"ז]]{{הערה|[[שלשלת היחס]]}} נסע ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. אדמו"ר הזקן התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך שהבעל שם טוב לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסעו למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך אדמו"ר הזקן לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו ב[[חלום]] והורה לו להישאר ואדמו"ר הזקן הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד"ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בזמן הזה הלך האדמ"ר הזקן לשהות במוהילוב.

===המעבר לליאזנא===
באותה תקופה הגיעו לאדמו"ר הזקן הצעות רבנות מהעיר [[ויטבסק]] ומ[[ליאזנא]] והוא בחר בליאזנא לאחר שהסכימו לתנאי של אדמו"ר הזקן שהם ידאגו לצרכים הכלכליים שלו, של שלושת אחיו ומשפחותיהם, של האברכים ותלמידי החדרים והחסידים האורחים שמגיעים מרוסיה וליטא. ב[[חודש אלול]] שנת [[תקל"ו]] יצא אדמו"ר הזקן לליאזנא וב[[חודש שבט]] שנת [[תקל"ח]] הגיע לליאזנא.

באותם ימים כבר הנהיג אדמו"ר הזקן אלפי חסידים, אך עדיין לא נחשב ל"רבי" רשמי. השתוקקותם של חסידיו לדמות של '[[רבי]]' שיהיה לידם בגשמיות - הלכה והתעצמה, והם ביטאו את רצונם בפני רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]. הוא הורה להם במכתב שלמרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ"הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים.. שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים", "גדולי העדה מפורסמים בתורה וביראת ה' הנמצאים עמהם במקומות מושבותם". הכוונה הייתה לצדיקים; רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד"ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, "וכבוד הרב מו"ה שניאור זלמן (אדמו"ר הזקן) ד' ישמרם ויה' שמם לעולם. והחוט המשולש וכו'. אשר בע"ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת".

במכתב זה נתן רבי מנחם מענדל מוויטבסק את האישור לחסידיו ברוסיה, לשאול בעצתם ולהקשיב לדעתם. מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מענדל הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה' ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. עם הזמן חש רבי מנחם מענדל כי למרות מאמציו לנהל את עדת החסידים מרחוק, הרי שיש מחסידיו שכבר החלו לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מ[[פולין]] את 'החוזה' מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה.

כשהבין רבי מענדל שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט למנות את אדמו"ר הזקן למנהיג החסידים ברוסיה.

===הנסיעה אל הגאון מווילנה===
לאחר הסתלקות הרב [[המגיד ממזריטש]], הגבירו המתנגדים את מלחמתם בחסידות. רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ואדמו"ר הזקן נסעו ל[[ווילנה]] בשנת [[תקל"ד]], כדי להיפגש עם [[הגאון מווילנה]], לשכנע אותו שה[[חסידים]] לא 'סטו' מדרך ה[[תורה]], ובכך להביא להפסקת מלחמותיהם של המתנגדים נגד החסידים. אולם [[הגר"א]] סירב לקבלם ועזב את וילנה. הוא חזר אליה רק לאחר שאדמו"ר הזקן ורבי מנחם מענדל עזבו את העיר.

וכך כותב אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] אגרת לד}}: {{ציטוט|תוכן=מראשית כזאת הודענו והלכנו אל הגאון החסיד ע"י לביתו להתווכח עימו ולהסיר תלונותיו מעלינו, בהיותי שם עם הרב החסיד מוהר"ר מענדיל האראדאקער זצלה"ה, וסגר הדלת בעדנו פעמיים... וכאשר החלו להפציר בו מאוד חלף והלך לו ונסע מן העיר ושהה שם עד יום נסיעתנו מן העיר...ומלחמת המתנגדים נמשכה במלוא עוזה.}}

רבי מנחם מענדל ואתו אחדים מתלמידי [[המגיד]], שנוכחו לראות שאינם יכולים להשקיט את מלחמת המתנגדים, החליטו לנסוע ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{מקור}}}}.

===ויכוחים עם המתנגדים לתורת החסידות===
{{ערך מורחב|ערך=[[הויכוח הגדול במינסק (תקמ"ג)]]}}
בחמשת השנים בהן כיהן אדמו"ר הזקן כמסדר הכללי של תנועת החסידות מאז עלייתו של רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש ועד שנת [[תקמ"ג]], ערך מספר ויכוחים מול גדולי המתנגדים, כשלצורך כך נסע במיוחד למעוזיהם של המתנגדים ל[[תורת החסידות]] והוכיח להם את כוחם של החסידים בלימוד [[תורת הנגלה]], ואת צדקת דרכם ושיטתם.

הויכוחים הידועים מבין ויכוחים אלו הוא '[[שקלוב#ויכוח שקלוב|ויכוח שקלוב]]' ו'[[הויכוח הגדול במינסק]]' שנערך בשנת [[תקמ"ג]], בעקבותיהם התקרבו מאות אברכים לתורת החסידות, ופחתה ההתנגדות האמיתית מצד גדולי התורה מעדת המתנגדים שנוכחו לדעת שמנהיג תנועת החסידות הוא גאון עצום ולמדן, וכי כל דרכיו מיוסדים על אמונת ה' מבלי כל סטיה מדרכי היהדות המסורתית, ונותרה רק ההתנגדות המפלגתית מצד הקיצוניים שבעדת המתנגדים, שלא היו מוכנים להשלים עם כך שאדמו"ר הזקן ניצח אותם בויכוחים בצורה מוחצת.

===התמנותו לרבי===
בשנת תקמ"ו שלח רבי מנחם מענדל מוויטבסק מכתב מיוחד לאדמו"ר הזקן{{הערה|בפתיחת המכתב מופיעים שבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: "אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה"ה כבוד אהובנו ידיד ה' וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק"ש מוהר"ר שניאור זלמן נ"י".}} בו הוא מודיע לו ודורש ממנו{{הערה|"ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה' לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה' אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה' ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה'".}} שהגיע הזמן שיקבל על עצמו את הנהגת החסידים ברוסיה ושיהיה 'רבי' ושלא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו ומבטיח לו ברכת הצלחה{{הערה|"לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו'".}}. בהמשך המכתב הוא מתווה לו את דרכי ההנהגה על פיהם ינהיג את החסידים{{הערה|"ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא הייתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאוד מטומאת הגוים".}}. באותה תקופה כבר היה אדמו"ר הזקן מנהיג לאלפי חסידים שהסתופפו בצילו וב'חדרים' שלו היו מאות תלמידים גאונים. למרות זאת הוא לא שש לקבל על עצמו את התואר '[[רבי]]', עם כל העול הכרוך בזה. במכתב תשובה כותב אדמו"ר הזקן{{הערה|בשנת תקמ"ח, כארבעה חודשים לפני הסתלקות רבי מנחם מענדל}} שנרעד מלשמוע את אשר הוא נמשח להנהיג את החסידים ברוסיה וכותב שכבד עליו התפקיד ולא יוכל לשאתו לבדו{{הערה|"ישא ברכה מאת ה'. העולה להר ה' והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו"ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו' וכו' מורינו ורבינו הרב ר' מנחם מענדיל שיחי' נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו.{{ש}}הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ"ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי."}}. עם זאת לא רצה להמרות את פי רבו והוא הסכים לקבל את התפקיד בתנאי שיעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות{{הערה|אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה"ו ואיש על דגל"ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי"ם י"נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ו[[אהבה]] ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם".}}. רבי מענדל'י מצידו שלח גם מכתבים לחסידים ברוסיה שיקבלו על עצמם את הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ"ח, זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר את רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה{{הערה|.. כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים.. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד', ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד' היקר בעיניו".}}. בעקבות זאת קיבלו על עצמם קהל החסידים ברוסיה, את נשיאותו של אדמו"ר הזקן.

רק לאחר חמש-עשרה שנה מהסתלקות הרב המגיד, בשנת תקמ"ח קיבל אדמו"ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם הרשמי של החסידים.

==עם תנועת ההשכלה==
המשכילים באותו תקופה הצליחו לחדור ל[[ווילנה]], המרכז התורני הגדול ביותר באותה תקופה, שהיה גם המרכז ל[[התנגדות לחסידות]]. תלמידי החכמים בווילנה, ובראשם [[הגר"א]], ראו בעין יפה את ההשתלמות בלימודים חיצוניים לצד [[לימוד התורה]], ובפרט בלימוד [[דקדוק]] [[לשון הקודש]]. המשכילים ניצלו פירצה זו כדי לחדור לשכבות המרכזיות של תלמידי החכמים, ולהעביר את בניהם לחינוך על פי דרכם, שהוביל צעירים רבים ללימודים זרים ביסודיות בברלין ומשם להשכלה. חלק פעיל בכך נטל [[שמעון ליליינטל]] (שמעון הכופר), שהתחזה למלמד ירא שמים והעביר ילדים רבים לחינוך בדרך ההשכלה. שמעון ניסה למצוא דרך להשפיע גם על הציבור החסידי, ולשם כך עשה מסע ארוך ל[[רוסיה הלבנה]] ואף נפגש עם [[אדמו"ר הזקן]], אך התייאש כשנוכח לראות את גודל אמונתם של החסידים והתקשרותם לרבי{{הערה|[[הרבי הריי"צ]], '''[https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת דברי ימי אדמו"ר הזקן]''', עמ' לב ואילך, [[קה"ת]], תשע"א
}}.

==ספר התניא==
[[קובץ:ספר התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת [[ספר התניא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}}
"ספר התניא" הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. מסופר, שאדמו"ר הזקן כתב את ספר התניא עם כל התשובות של כל הדורות עד ביאת משיח צדקנו.

בשנת [[תקל"ב]] (1772) לאחר שיסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדריך אדמו"ר הזקן את חסידיו ב[[יחידות]], בענייני [[עבודת השם]]. הוראות אלו רשמו החסידים לעצמם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערה|בהוראת [[הרבי]]}}. בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את [[ספר התניא]] ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים ממנו עם זיופי כפירה מכוונים. כשנודע הדבר לאדמו"ר הזקן החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים. בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]; ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. העותקים הראשונים מספר התניא הגיעו מבית הדפוס לאדמו"ר הזקן ביום [[כ"ו בכסלו]] [[תקנ"ז]].

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות, בעקבות האלמנט האינטלקטואלי שבו, אך לאחר שראו שהדבר הביא להוספה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.

לספר התניא מספר כינויים; "לקוטי אמרים" - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן. "ספר של בינונים" - על שם מטרת הספר. "תניא" - על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר. "תורה שבכתב של תורת החסידות" - על שם הדיוק שבכל אות בספר, עד התורה שבכתב של [[נגלה]].

ספר התניא מחולק לחמשה חלקים:
#'''לקוטי אמרים''' - חלקו הראשון והעיקרי.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בנושא אחדות השם.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושניים מכתבים מאדמו"ר הזקן.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים'.

סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל, בעקבות כך נוהגים גם לשנן את [[ספר התניא]] בעל פה. לספר גם השפעה מכרעת על האמונה היהודית ובעיקר בהסבר חידוש הבעש"ט בדבר ה[[השגחה פרטית]] של הקב"ה. כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' וחסידי חב"ד לומדים בו כל יום קטע, על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, ובמשך שנה מסיימים את כולו.

במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. נכון להיום (תש"ע) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות.

==מאסריו==
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]], [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן]]}}
לאחר התמנותו הרשמית של אדמו"ר הזקן לנשיא [[חסידות חב"ד]] ופירסום שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], נתקל אדמו"ר הזקן בהתנגדויות רבות. מצד אחד ה[[מתנגדים]] ומצד שני ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]]. בשנת [[תקנ"ט]] (1798) הלשינו המתנגדים על אדמו"ר הזקן שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלט אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת אסיפת הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום [[כ"ד בתשרי]] אסר שלטון הצאר את אדמו"ר הזקן והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב אדמו"ר הזקן במאסר במבצר הפטרופבלי שב[[פטרבורג]], כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ב[[יום שלישי]] [[י"ט בכסלו]] תקנ"ט לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק "פדה בשלום נפשי".

יום צאתו לחירות, י"ט בכסלו, הפך ל"חג הגאולה" בקרב חסידי חב"ד והוא נחוג עד היום.

מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת [[תקנ"ט]]{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83}}.

ב[[כ"ד בתשרי]] שנת [[תקס"א]] [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|נאסר אדמו"ר הזקן בשנית]], אך בתנאים טובים יותר. עם זאת כתב האישום היה חמור יותר. ממאסר זה שוחרר ביום [[כ"ז בכסלו]] (נר שלישי של [[חנוכה]]) לגירסה אחת. לגירסה אחרת היה זה ביום [[כ"ט בכסלו]] (נר חמישי של חנוכה){{הערה|על שני התאריכים כותב [[הרבי]]: "ויש לומר דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם)". ב[[כרם חב"ד]] פירסם הרב [[יהושע מונדשיין]] מסמכים מהם עולה שב[[כ"ז בכסלו]] יצא אדמו"ר הזקן מן הכלא למאסר בית וב[[כ"ט בכסלו]] שוחרר לחלוטין.}}.

==בליאדי==
לאחר מאסרו השני של אדמו"ר הזקן ביקשו השלטונות שהוא יגור בפטרבורג. החסידים שלא התגוררו באזור הצטערו מאוד על המרחק מרבם. באותה תקופה משל בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי שרצה לפגוש את אדמו"ר הזקן. אחד החסידים סיפר לנסיך בגדולת אדמו"ר הזקן, את ההערצה שחשים כלפיו אלפי אנשים ואת הצער של החסידים מהחלטת השלטונות שאדמו"ר הזקן יגור בפטרבורג.

כשנפגשו ליובאמירסקי ואדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן הסכים להתיישב בעיירה ליאדי והנסיך ציווה שיבנו בתים לאדמו"ר הזקן ולחסידיו.

ב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, [[י"ד במנחם אב]] [[תקס"א]] הגיע אדמו"ר הזקן עם חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. מאז רווח לאדמו"ר הזקן ולחסידים מהמתנגדים והם חיו חיים של קורת רוח. עבודתו של אדמו"ר הזקן בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ו[[אוקראינה]] ובתקופה זו התווספו עשרות אלפי חסידים{{הערה|על פי [[קונטרס לימוד החסידות]] עמ' 12-13}}.

==מלחמת נפוליאון==
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת נפוליאון]]}}
עם פרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה אדמו"ר הזקן את דעתו בפני החסידים, שאם נפוליאון ינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח"ל. אשר על כן עשה אדמו"ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י"ד תמוז שנת [[תקע"ב]] (1812 למניינם) - שלח אדמו"ר הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרב [[משה מייזליש]]).

אדמו"ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. אדמו"ר הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; "ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא".

אדמו"ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה אדמו"ר הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, [[כ"ט אב|כ"ט מנחם-אב]], ערב ראש חודש [[אלול]] [[תקע"ב]]. אדמו"ר הזקן יחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהייתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.

בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, את מיטותיהם ושולחנותיהם ואף את עמוד התפילה (סטענדער) הקבוע עקרו מהמקום. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים זוג נעלי-בית בלויים, אדמו"ר הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.

זמן קצר לאחר עזיבתו של אדמו"ר הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו יחד עם חיילי צבא צרפת, הוא מיהר אל מקום ביתו של אדמו"ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של אדמו"ר הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מאדמו"ר הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לאדמו"ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.

במשך מאה וארבעים יום היו אדמו"ר הזקן ושלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של אדמו"ר הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות וכפי שכותב אדמו"ר האמצעי, וזה לשונו: "וב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שמענו שהיתה מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר..."

כאשר אדמו"ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב"ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה [[אדמו"ר האמצעי]] בנו וממשיך דרכו.

== הסתלקותו ==
[[קובץ:אוהל אדמוהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו"ר הזקן]] המשופץ ב[[האדיטש]] ([[תשנ"ד]])]]
[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר הזקן מבפנים]]
===ימים אחרונים===
ביום שישי [[ח' בטבת]] [[תקע"ג]] הגיע אדמו"ר הזקן לכפר פיענא{{הערה|1=[https://www.google.com.ua/maps/place/Peny,+Kurskaya+oblast',+רוסיה/@51.0693537,35.9543904,13z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x4128b695373d9355:0x70a7e22b3e35db6d מיקום הכפר] במפות גוגל, [https://ssl.panoramio.com/photo/46542781 תמונת הכפר ] באתר panoramio.com}}, שם נודע לו על חורבן [[רוסיה הלבנה]]{{הערה|ישנה גרסא שאף על כיבוש [[מוסקבה]] בידי נפוליון, ויש מכחישים{{מקור}}.}}. ב[[יום חמישי]] [[כ"א בטבת]] שנת [[תקע"ג]] התפלל אדמו"ר הזקן את תפילת הערבית האחרונה שלו (באריכות){{הערה|ראו בהרחבה אודות כל המאורעות סביב ההסתלקות בספר 'המסע האחרון' של הרב [[יהושע מונדשיין]] ובכתבה '''השבוע האחרון''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1891 עמוד 36.}}.

בני אדמו"ר הזקן היו מספרים שתפילה זו הייתה "בדעה צלולה ומיושבת וב[[דביקות]] נפלאה". לפני [[הסתלקות]]ו אמר: "זה שיאחז ב"ידית" שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי"{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] [[תרצ"ט]], עמוד 338. בהמשך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] ש"יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]" והוא מביא את אחד הפירושים.}}.

עוד אמר{{הערה|מופיע ברשימה של אדמו"ר הריי"צ, ששמע מאביו, אדמו"ר הרש"ב}}: "ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן נראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים נראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן ה[[גוף]] הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות ה[[נשמה]] בגוף, ומזה הוא התרגשותי.

רגעים לפני [[הסתלקות]]ו כתב אדמור הזקן על פתקא את הדרוש הנפש השפלה: "נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית"{{הערה|[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] חלק ג'-ד', ליקוט לב בסופו}}.

אדמו"ר הזקן הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי){{הערה|מרשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה. משמו של ה[[שד"ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]. בספר [[שבחי הרב]] מוזכר שסגרו את החדר, אך לא צויין שהיה זה בציוויו של אדמו"ר הזקן.}}.

===ההסתלקות===
ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר ערבית ו[[הבדלה]] על קפה{{הערה|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]] שנשפך לו כמה פעמים במהלך ההבדלה ("לקט הליכות ומנהגי שבת קודש" (קה"ת תשנ"ו) פרק י' עמוד 63).}}, בשעה 22:22 - הסתלק.

===מקום מנוחתו - האדיטש===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אוהל אדמו"ר הזקן]], [[האדיטש]]}}

בכפר פיענא לא היה בית קברות יהודי, לכן הובילו את אדמו"ר הזקן למחרת במזחלת שלג, לעיירה [[האדיטש]] במרחק של כ300 ק"מ שם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}.

כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה בהאדיטש, נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.

אדמו"ר הזקן הובא למנוחות בבית העלמין היהודי בהאדיטש ומאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]].

לאחר הקבורה עבר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש.

==משפחתו==
*בתו, [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]] - נישאה לרב [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|אליהו קלוצקר]].
*בתו, [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]] - נישאה לרב [[שלום שכנא (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא אלטשולער]].
*בתו, [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] - נישאה לרב [[אברהם (חתן אדמו"ר הזקן)|אברהם שיינעס]].
*בנו, [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|רבי דובער, האדמו"ר האמצעי]] - נישא לרבנית [[הרבנית שיינא|שיינא שניאורי]].
*בנו, [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|הרב חיים אברהם]].
*בנו, [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|הרב משה]] - נישא למרת [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה שניאורי]] לבית ריבלין.

==יחוסו==
ייחוס אדה"ז מגיע ל[[מהר"ל מפראג]] שהוא עצמו מיוחס עד רב האי גאון בנו של [[רב שרירא גאון]] בנו של רב חנינא גאון שהם ממשפחת ראשי הגולה והנשיאים עד מלכי יהודה ודוד המלך{{הערה|1=ראה בזה גם [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 מאמר הרב שלום דובער וולפא]}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} שאדמו"ר הזקן היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי [[משה מפוזנא]], בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל מפראג.

לפי הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} רבי [[משה מפוזנא]] (סב אביו של אדמו"ר הזקן) היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי אב-בית-דין קהילת לובלין (ויש אומרים אב בית דין קהילת לבוב), וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים המסתפקים אם ניתן לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 ספר אור ישראל, ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 שם, ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}} {{הערה|ואין אחר דבר המלך כלום. ואע"פ שדברי קדשו של כ"ק אדמור הריי"צ אינם זקוקים לחיזוק וסיוע.}}.

== ציור אדמו"ר הזקן ==
[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו"ר הזקן]]

{{ערך מורחב|ערך=[[ציור אדמו"ר הזקן]]}}
בשנת תקנ"ט, כשהיה אדמו"ר הזקן במאסר, הוא צויר על על ידי האדונים של [[פטרבורג]], בו הוא נראה בגיל המתאים לתקופה זו. על הציור נודע על ידי חסיד ששמע, בשנת [[תרכ"ב]], את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר זאת לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]].

לא ידוע בוודאות אם הציור המקורי צוייר בעופרת שחורה, כפי שהוא ידוע מן ההדפסים או בצבע. הפריט הקדום ביותר הנשמר מהציור המקורי הוא טופס מההדפסה הראשונית של הציור, בפורמט גדול. נעשה על ידי ר' שמריה שניאורסון והוא שמור כיום ב[[ספריית ליובאוויטש]].

==חיבוריו==
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]]
*[[אמירה לנכרי (ספר)]]
*[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]
*[[הלכות תלמוד תורה]]
*[[לקוטי תורה]]
[[קובץ:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ההדפסה הראשונה של ה[[לקוטי תורה]], שנת [[תר"ח]]]]
*[[מאה שערים (ספר)]]
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)]]
*[[סידור אדמו"ר הזקן]]
*[[ספר התניא]]
*[[פסקי הסידור]]
*[[קונטרס הרב]]
*[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]]
*[[שאלות ותשובות הרב]]
*[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]
*[[תורה אור (ספר)]]
*[[בונה ירושלים]]
*[[מאמרי אדמו"ר הזקן - הקצרים]]
*[[לוח ברכות הנהנין]]

==חידושיו ותקנותיו==
{{פסקה חסרה}}
אדמו"ר הזקן היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג אדמו"ר הזקן מספר תקנות וחידושים:
:*[[ספר התניא]] - דרך עבודת ה'.
:*[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה]] - סידור השווה לכל נפש.
:*[[סכינים מלוטשות]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.
:*[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב סת"ם]] - צורת [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] חדשה המשלבת קבלה והלכה, הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמוה"ז ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת"ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.
:*[[חלוקת הש"ס]] - סיום הש"ס מדי שנה על ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.
:*[[מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן|תקנת המקוה]] - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.
:*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.
:*[[קשר תפילין בשיטת אדמו"ר הזקן|קשר התפילין]] - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן כ"ז סעיף י"ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע"ו) עמוד 82.}} ותפילין של יד{{הערה|קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.}}.

==עשרת הניגונים==
[[קובץ:ארבע בבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי ה[[ניגון ארבע בבות]] מ[[ספר הניגונים]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[עשרת הניגונים]]}}
מסורת בידי [[חסידי]] חב"ד שאדמו"ר הזקן חיבר בעצמו עשרה [[ניגונים מכוונים]] שסגולה מיוחדת להם - הבאת המנגן אותם להתעוררות תשובה ו[[דביקות]] ה[[נשמה]] באלקות. נוהגים לא לנגן [[ניגונים]] אלו באופן שגרתי כי-אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר. חמשה מתוך עשרת הניגונים אנו יודעים מה הם ושאר הניגונים מיוחסים אליו אך ספק אם הוא בעצמו חיברם.

#[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]
#[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]
#[[ניגון ארבע בבות|ארבע בבות]]
#[[ניגון בני היכלא|בני היכלא]]
#[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]
#[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]
#[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]
#[[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]
#[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]
#[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]

==ראו גם==
*[[תניא]]
*[[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]]
*[[האדיטש]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/pdf/tcrtz.pdf תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]
*[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן כפי שנכתב על ידי אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] בצעירותה ונאבד במהלך השנים. בשנת [[ת"ש]] נמצאה על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו"ר הריי"צ]].
*הרב [[חיים מאיר הילמן]], [[בית רבי (ספר)|'''בית רבי''']].
*מרדכי טיטלבוים, '''הרב מלאדי ומפלגת חב"ד''', [[תר"ע]].
*הרב [[יהושע מונדשיין]], מסע ברדיצ'ב
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק ד - אדמו"ר הזקן במאסר
*מאסר וגאולה י"ט כסלו, מוסף מיוחד ב[[שבועון בית משיח]] 207
*סקירה - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (גדולי ישראל ושו"ע אדמוה"ז, כיצד התקבל שו"ע אדמוה"ז בציבור הליטאי), שבועון בית משיח 1343
*הרב [[חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', אדמו"ר הזקן.
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[התמים (בית משיח)]] (מוסף ב[[שבועון בית משיח]]). סדרה על תלמידיו הגדולים.
*הרב [[דב טברדוביץ']], '''הלכתא כרב''' - ביאור על הלכות [[שבת]] לדעת אדמו"ר הזקן, [[כפר-חב"ד]].
*ר' אברהם לוי, קונטרס '''כתב חב"ד''' - סקירה ודיוקים בכתב אדמו"ר הזקן. [[מגדל העמק]], [[טבת]] [[תשס"ט]].
*'''הראשון''', הוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], [[תשע"ד]] - 2013.
*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 54, [[תשע"ג]]
*הרב [[נחום גרינוואלד]], [http://www.alysefer.com/הרב/ הרב], [[תשע"ה]].
*מתניה אנגלמן, '''דרך חדשה של 'נשמה חדשה'''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1992 עמוד 20

==קישורים חיצונים==
*הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1582 הרב בעל ה"תניא" - מפעלו הרוחני והספרותי של מייסד חסידות חב"ד, וציוני הדרך של חייו] {{חב"ד בישראל|}}
*רות צוקר [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1618 ניתוח גרפולוגי על כתב היד של אדמו"ר הזקן] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56570 מסמך היסטורי אודות מעורבתו של אדמו"ר הזקן במלחמת נפוליאון] - בטאון 'סגולה' - אתר {{COL|}}
*[[מנחם זיגלבוים]] '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71069 200 שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71197 המלך בשדה והרבי נודד בדרכים]''', [[שבועון בית משיח]], [[אלול]] [[תשע"ב]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1794 רבי שניאור זלמן מליאדי], ירחון [[שיחות לנוער]] - {{חב"ד בישראל}}
* ציון אדמו"ר הזקן באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@50.3549522,34.0072083,3a,75y,97.81h,89.45t/data=!3m6!1e1!3m4!1sK_93ZD9qskuoSAIrtPWVgg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/50°21'16.3%22N+34°00'29.8%22E/@50.354523,34.0104677,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0?hl=iw מיקום]
*שאול סילם, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shayevitz-Silem%20-%203%20Adar%202%205774.pdf דברי ימי אדמו"ר הזקן]''' נדפס כתשורה לנישואי בתו ג' אדר תשע"ד {{PDF|}}
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/ראיון-עם-אדמור-הזקן/ ראיון מיוחד עם האדמו"ר הזקן - "תרגום" לעברית לטעימה מתשובותיו לחוקריו], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3562034 6 סרטונים על אדמו"ר הזקן]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} קטעי מולטימדיה על אדמו"ר הזקן באתר בית חב"ד
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_57.html 'זכה לגילוי אליהו': מכתב נדיר של המגיד ממעזריטש על אדמו"ר הזקן]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}

{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הזקן}}
{{סדרה|הקודם=[[המגיד ממזריטש]]{{הערה|כנשיא החסידות הכללית}}|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]] - [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]|הבא=[[אדמו"ר האמצעי]]}}
{{אחרונים}}
{{ספרי אדמו"ר הזקן}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{סדר הדורות מהמהר"ל עד אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|3]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש|ש]]
[[קטגוריה:מגידים|ש]]
[[קטגוריה:אישים בליאדי]]
[[קטגוריה:אישים בליאזנא]]

רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)

2026-01-13T07:53:56Z

מבקש: /* ילדותו ונעוריו */

{{דמות
|שם=רבי שניאור זלמן מלאדי (בורוכוביץ')
|תמונה=רבי שניאור זלמן.jpg
|כינוי=אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך
|תיאור=מייסד [[חסידות חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]]{{הערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מביא שנולד ב[[י"ז כסלו]] [[תק"ז]], או [[ט"ז]] [[כסלו]] [[תק"ח]], אבל על פי מסורת [[חב"ד]], נולד ב[[י"ח אלול]] [[תק"ה]]}}
|מקום לידה=[[ליאזנא]]
|תאריך פטירה=[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]
|מקום פטירה=פיענא (קבור ב[[האדיטש]])
|מקום פעילות=[[רוסיה]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[המגיד ממעזריטש]], [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]] מ[[ליובאוויטש]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[תניא]], [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]], [[לקוטי תורה]] ו[[תורה אור]]
|השתייכות=
}}
[[קובץ:ציור אדמור הזקן - שולם.jpg|ממוזער|ציור של אדמו"ר הזקן, מאת שלום פייגין]]
'''רבי שניאור זלמן בורוכוביץ'{{הערה|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מליאדי''' ([[י"ח באלול]] [[תק"ה]] - [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]) בקרב חסידי חב"ד מכונה '''אדמו"ר הזקן''' (דער אלטער רבי באידיש), גם מכונה כ'''המגיד מליוזנא, הגר"ז,''' '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערה|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}} או פשוט '''הרב'''{{הערה|היה מכונה גם '''דער ליטוואק'''. בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי".}}, מגדולי תלמידיו של [[המגיד ממזריטש]], הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|"שולחן ערוך הרב"]].

==תולדות חיים==
===לידתו===
[[קובץ:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור צבעוני על פי [[ציור אדמו"ר הזקן]]]]
הוריו של אדמו"ר הזקן, רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך פויזנר]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|1=ל[[מהר"ל מפראג]] היה בן יחיד - רבי בצלאל חריף שנולד בשנת ה'שט"ז ונפטר בשנת ה'ש"פ. בנו ר' שמואל היה ראש קהילת פראג ונפטר בשנת ה'תט"ו. בנו ר' יהודה ליב היה אב בית דין בקהילת קאווילי. בנו ר' [[משה מפוזנא]] (מחבר הספר "קול יהודה" על ה[[שולחן ערוך]]). בנו ר' [[שניאור זלמן פוזנר]], סבו של אדמו"ר הזקן. בנו ר' [[ישראל ברוך פוזנר]] היה אביו של אדמו"ר הזקן. ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&hilite=a49c5317-2495-4dab-af8b-bb8404ad75d1&st=משה+מפוזנא&pgnum=107 קובץ אור ישראל] מ[[חודש כסלו]] [[תשס"ד]] וקובץ "מאסף ישורון" [[ג' באלול]] [[תשנ"ז]] עמוד [[תרע"ט]].}}) ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] נישאו ב[[יום שישי]] [[י"ז באלול]] שנת [[תק"ג]]. במשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים ובעצת רבי [[יצחק שאול]], ידידו של רבי ברוך, נסעו הזוג לבקש את ברכת ה[[בעל שם טוב]]. בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תק"ד]] הגיעו אל [[הבעל שם טוב]] והוא הבטיח להם שתוך שנה יהיה להם בן. רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)| ברוך]] ורבקה נשארו קצת אצל [[הבעל שם טוב]] ובסעודת [[יום הולדת|יום ההולדת]] של הבעל שם טוב ב[[י"ח באלול]] פנה הבעל שם טוב לרבי ברוך ואמר לו: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן".

לפני שעזבו את [[מז'יבוז']], נכנסו אל [[הבעש"ט]] לקבל ברכת פרידה. [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|הרבנית רבקה]] אמרה ל[[בעש"ט]] שכאשר ה' ימלא את ברכתו הקדושה של הבעש"ט היא תקדיש אותו ל[[תורה]] ועבודה בדרכו של הבעש"ט. הבעש"ט ברכם, והם נסעו לביתם בשמחה. בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי [[י"ח באלול]] שנת [[תק"ה]] נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד העיירה [[ליאזנא]].

ב[[חודש אדר]] שנת [[תק"ה]] נסע ר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] אל הבעש"ט לבשר לו שברכתו נתקיימה ואשתו נפקדה. הבעש"ט התעניין על זמן הפקידה וכששמע זאת, ציווה את ר' ברוך לחגור אבנט ולברך "[[ברכת שהחיינו|שהחיינו]]" ללא שם ומלכות.

בהמשך נתן לו [[הבעש"ט]] הוראות כיצד תנהג האשה בעת ההיריון ואחר הלידה והזהירו שלא לספר לאיש שנולד לו בן ואם ישאלוהו על כך, יאמר באופן סתמי: ה' יעזור.

ב[[יום הכיפורים]] שנת [[תק"ו]] נסע ר' ברוך אל הבעש"ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים, וזכר הרבה פרקי [[תהלים]] בעל פה.

כשר' ברוך בא ל[[בעש"ט]] ב[[ראש השנה]] [[תק"ז]], סיפר לו על החלטתו שב[[ח"י אלול]] הבא, כשבנו יגיע לגיל שלוש, [[הבעש"ט]] [[תספורת ראשונה|יגזור לו את שערותיו]]. בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק"ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל [[הבעל שם טוב]], ל[[מז'יבוז']]. הבעש"ט הניח לו את פיאותיו, בירכו [[ברכת כהנים]] והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה "סבא".

===ילדותו ונעוריו===
רבי שניאור זלמן נחשב לילד מסודר בזמנים ובלימודים. היתה לו הצלחה גדולה בידיעת התורה ואף את הענין הקשה ביותר בתורה הבין לכל פרטיו. ב[[י"ז בכסלו]] [[תק"י]] התקבל רבי שניאור זלמן לשמש ה[[חברה קדישא]] בעיירה [[ליאזנא]], עד [[בר מצווה| הבר מצווה]] שלו. בגיל 15 הספיק לסיים את כל הש"ס 3 פעמים. ובגיל 16, באור ל[[י"ז כסלו]] [[תקכ"א]], התקבל לאחד מחברי ה'חברה קדישא'{{הערה|ראה [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] פרק א', והדיונים בהערות שם.}}. הוא היה בקי בסידור "שער השמים" של השל"ה, והתנהג לפי הנהגות השל"ה.

בגיל שמונה כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]]. בהיותו בן עשר חלם [[חלום]], בו רבי ראובן בעל-שם (שהיה צדיק נסתר) אומר לו שהוא נתבע לדין. כאשר נכנס ל[[בית הכנסת]] ב[[ליאזנא]], רבי ראובן בעל-שם הוליכו לעבר השולחן, והדיינים החלו לומר: {{ציטוטון|שלושה זקנים אלה, [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]], תובעים אותך לדין תורה, על שאתה רוצה לשלול את זכותם מלהיות מזכי הרבים מלהגות וללמוד בפירושיהם, על ידי פירושך הכלול משלושת הפירושים.}}, אדמו"ר הזקן נבהל מהדברים, והבטיח שישרוף את פירושו. לאחר פנו אליו הזקנים ובירכו אותו שיחדש [[חידושי תורה]] ודרכי עבודה ב[[עבודת ה']].

לאחר שהתעורר התענה אדמו"ר הזקן, ולאחר שחלם בשנית שרף את פירושו{{הערה|רשימת כ"ק אדמו"ר הריי"צ, [[בטאון חב"ד]] גיליון 19-20.}}.

בהיותו בן תשע לקחו אביו לעיירה [[ליובאוויטש]] ללמוד תורה אצל הגאון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש | יששכר דב]]. כשמלאו לרבינו הזקן אחת עשרה שנים, כשנתיים לאחר הגיעו לליובאוויטש, אמר רבי יששכר דב לרבי ברוך שבנו אינו זקוק עוד ל[[מלמדים]], ור' [[ישראל ברוך פוזנר | ברוך]] לקח אותו לביתו בליאזנא.

בהיותו בן אחת עשרה, החל ללמוד בנוסף ל[[גמרא]] ופוסקים, ספרי [[קבלה]] ו[[מוסר]]. בנוסף לחיזוק לימודיו, החל לעסוק בפעילות ציבורית. הוא נהג להגיע לשוק בליאזנא, לעודד את היהודים לעזוב את עיסוקם במסחר, שלא כל-כך התפרנסו מהם, ולעבור להתפרנס מעבודת האדמה. משפחות רבות עברו בשיכנועו לעסוק בחקלאות{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 78}}.

===בר המצווה===
בחגיגת [[בר המצווה]] בשנת [[תקי"ח]], נטלו חלק מגדולי הגאונים של אותו הדור, מ[[וויטבסק]], פולוצק ו[[מינסק]]. אביו של אדמו"ר הזקן רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] וסבו רבי משה, ערכו אז שבעת ימי משתה, ובכל יום היתה [[סעודת מצווה]] בה נאמרו הרבה חידושי תורה. חידושיו של אדמו"ר הזקן עלו על כולם ונכתבו על ידי אחיו ר' [[יהודה לייב מינוביץ']]{{הערה|רבי יצחק אייזיק מ[[וויטבסק]] סיפר, שנמצאו אצלו שלושה כרכים כתב יד שהעתיק מתוך כתבי רבי יהודה לייב - אחיו של אדמו"ר הזקן, תשובותיו של אדמו"ר הזקן על כל השאלות מהגאונים שהיו נוכחים בחגיגות הבר מצווה שלו.}}. כל הגאונים הסמיכוהו והכתירוהו בתארים "גאון" ו"[[רב (אמורא)|רב]] [[תנא]] הוא ופליג"{{הערה|תארים אלו נרשמו בפנקס ה'חבריא קדישא' בתור זכרון לדורות.}}.

זמן קצר אחרי בר-המצוה שלו, נסע ל[[וויטבסק]] אל דודו רבי [[יוסף יצחק משריי]] ושהה שם כמה חודשים. שם, הוא שמע על [[שיטת החסידות]] ועל דרך [[הבעש"ט]], אך מבלי לדעת שאלו הם מאמרי הבעש"ט. לאחר זמן סיפר, שכאשר היה אצל דודו, הרגיש כל יום אווירה של עונג [[יום טוב]]{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק א'}}.

===[[נישואיו]]===
כשהגיע אדמו"ר הזקן לפרקו - בהיותו בן ארבע עשרה - כבר יצא שמו בכל סביבת מגוריו כגאון.

ר' [[יהודה לייב סגל]], שהיה אחד מעשירי ונכבדי העיר [[ויטבסק]], לקחו לחתן לבתו מרת [[סטערנא]].

בתחילה קבעו את זמן ה[[חתונה]] ל[[חודש אלול]] [[תקי"ט]], אבל אביו של אדמו"ר הזקן - רבי ברוך נסע מביתו בתחילת חודש אלול ולכן דחו את החתונה.

המחותן ר' [[יהודה לייב סגל]] דרש לערוך את החתונה בחורף [[תק"כ]], אבל רבי ברוך לא הסכים. אחרי [[חג הפסח]] נסע רבי ברוך שוב מביתו וחזר ב[[חודש תמוז]], ואז קבע את זמן החתונה ליום שישי, ערב שבת נחמו, [[י"ב במנחם אב]] תק"כ.

לאחר החתונה, היה סמוך על שולחן חותנו רבי [[יהודה לייב סגל]] בוויטבסק{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 79}}.

אחד התנאים שהתנה אדמו"ר הזקן בהסכמתו לשידוך, היה שימסרו לרשותו את חמשת אלפי שקלים הזהב שהובילו עבורו כ[[נדוניה]], ושהוא יעשה בהם כחפצו. ואמנם בשנה הראשונה לחתונתו מסר את כל הסכום, בהסכמת רעייתו, עבור משפחות שרצו להתפרנס מעבודתו האדמה. בכסף זה סייע להם לקנות שטחי אדמה, בעלי חיים לציוד חקלאי. בזכות כסף זה הוקמו ישובים גדולים של יהודים עובדי אדמה לאורך נהר הדווינה החוצה את העיר [[וויטבסק]]. אדמו"ר הזקן ביקר פעמים רבות בישובים אלו, עורר את היהודים לקבוע עיתים לתורה, והרבה לספר להם סיפורי תורה ואגדות חז"ל{{הערה|שיחות תש"ה עמוד 131}}.

בגיל שמונה עשרה היה בקי בכל ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו כולל ספרי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]].

===במזריטש===
אף על פי שהוא לא נפגש עם הבעש"ט למעט במועד גזיזת שערותיו בגיל 3, התבטא על הבעש"ט שהוא סבו הרוחני: "ר' [[ברוך ממז'יבוז]] הוא נכד גשמי לבעש"ט ואני נכד רוחני" ישנם שני אופנים להסביר משפט זה, או שהתכוון דרך מורו הראשון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] שהיה תלמיד הבעש"ט, או דרך מורו העיקרי, [[המגיד ממזריטש]] שהיה גם מגדולי תלמידי הבעש"ט{{הערה|ספר הזכרונות בתחילתו}}.

לאחר חג הפסח בשנת [[תקכ"ד]] נסע, בהסכמת אשתו, לקיים "הוי גולה למקום תורה"{{הערה|אבות ד, יד.}}.

אחר התלבטות בחר לנסוע ל[[מזריטש]] ללמוד אצל רבי דובער המגיד ממזריטש. שיקולו העיקרי היה, שבווילנה מלמדים כיצד ללמוד וזאת הוא כבר יודע, ואילו במזריטש מלמדים כיצד [[עבודת התפילה|להתפלל]] וזאת הוא טרם למד כיצד.

כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא [[נשמה]] חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל]] ולגלות את דרך [[חסידות חב"ד]], כי צריכים לאהוב [[יהודי]] מפני שהוא יהודי.
אדמו"ר הזקן אמר שבמזריטש הוא למד: מה הוא הקב"ה, מה הם ישראל ומהו כוחו של ניגון.

בהיותו ב[[מזריטש]] למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד).

לאחר ששהה ב[[מזריטש]] במשך שנה וחצי, חזר לביתו בעיר [[ויטבסק]], והחל לפרסם את שיטת החסידות שיסד [[הבעש"ט]]. אדמו"ר הזקן חולל מהפכה בוויטבסק. גם גאוני וויטבסק נפעמו מאוד מגאונותו העצומה. כאשר ראה חותנו, הגביר ר' [[יהודה לייב סגל]], שחתנו 'נתפס' ל[[דרך החסידות]], החל לרדת לחייו ולהציק לו. הוא אף לחץ על בתו להתגרש וכשלא הסכימה לגירושין, גירש אותה אביה מביתו.

בגיל עשרים ושתיים - בשנת [[תקכ"ז]], נתמנה אדמו"ר הזקן למגיד העיר [[ליאזנא]].

בגיל עשרים וחמש - בשנת [[תק"ל]], החל בהוראת [[המגיד]] לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם "[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]" ו"שולחן ערוך הרב". בשעה שציווה עליו לחבר את השולחן ערוך, עמד המגיד מלוא קומתו, הניח את ידיו על ראשו וברכו בברכת כהנים{{הערה|התמים עמוד עב{{הבהרה}}}}.

בשנת [[תקל"א]], נסע בשליחות חשאית של [[המגיד ממזריטש]] אל רבי [[יוסף כלבו]] מ[[שקלוב]].

==יסוד חסידות חב"ד==
{{ערך מורחב|התייסדות חסידות חב"ד}}
כשחזר אדמו"ר הזקן בפעם הראשונה מ[[מזריטש]], הוא סיפר שהרב המגיד גילה לו שאחד מתפקידיו ב[[עולם הזה]] הוא לגלות את [[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תקל"ב]], כאשר כבשו הרוסים את כל איזור [[ויטבסק]] ו[[ליאזנא]] מידי הפולנים{{הערה|חסידות חב"ד יכלה להיווסד רק ב[[רוסיה]], ראה שיחת [[הרבי]], [[י"ב תמוז]] [[תשי"ג]].}}, ייסד את שיטת חסידות חב"ד - [[עבודת ה']] ב[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]{{הערה|שיחות תש"ט עמוד 293, [[שלשלת היחס]] - אדמו"ר הזקן}}.

לאחר התפשטות השיטה על ידי אדמו"ר הזקן ועל ידי שליחיו, הצטרפו אליה מאות אברכים צעירים. לימינו של אדמו"ר הזקן בהקמת חסידות חב"ד עמד אחיו רבי [[יהודה לייב פוזנר]]. בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ הקודש]], כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת [[ליטא]] לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד והתקשרו לאדמו"ר הזקן, ובשנת תק"מ מנו חסידי חב"ד כ-15,000 משפחות ברחבי רוסיה.

במשך שנה זו - [[תקל"ב]] - ניהל תעמולה שהיהודים הגרים בעיר [[ויטבסק]], יעבירו את מושבם מעבר לגבול - למדינת [[רוסיה]]{{הערה|שלשלת היחס}}.

==נשיא חסידות חב"ד==
===הסתלקות המגיד ממזריטש===
[[קובץ:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[המגיד ממזריטש]], רבו של אדמו"ר הזקן]]
{{ערך מורחב|אסיפות תלמידי המגיד}}
ב[[י"ח בכסלו]] [[תקל"ג]], ביקש [[המגיד ממזריטש]] מתלמידו אדמו"ר הזקן שיעשה מה שביכולתו כדי שבנו רבי [[אברהם המלאך]] ימלא את מקומו ובאם הוא לא ירצה, שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ימלא את מקומו. למחרת, ביום [[י"ט בכסלו]] תקל"ג, הסתלק המגיד ותלמידיו הגדולים התפזרו לארצות שונות, בכדי להפיץ את תורת החסידות. רבי אברהם "המלאך" התגורר במדינת וואהלין ורבי מנחם מענדל מוויטבסק התגורר ברוסיה. אדמו"ר הזקן ושאר תלמידי המגיד, מסרו מיד כתב התקשרות לרבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש.

באותם שנים הייתה ההתנגדות ל[[תורת החסידות]] בשיא תוקפה ובכדי להתגבר על המתנגדים היתה דרישה לאיש איתן ברוחו שידע לעמוד מולם. לצורך כך ערכו אסיפה בראשות רבי [[אברהם המלאך]] והוחלט למנות ועד הנהגה והיו"ר שלו יהיה מוסמך לתת פקודות לכל מרכזי החסידים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. כיו"ר נבחר אדמו"ר הזקן. בתפקיד זה היה אדמו"ר הזקן במשך שלוש שנים בהן נסע רבות על מנת לחזק את תלמידי המגיד, במקומותיהם.

בשנת [[תקל"ו]] (1777) ייסד אדמו"ר הזקן את [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|ה'חדרים']] בליאזנא לשם התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור שהתמידו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו"ר הזקן. בתקופה זו, ככל הנראה, החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל את הגוון החב"די, שהלך והתחדד עם השנים. תוך תקופה קצרה התפרסם שבשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם ה[[חב"ד]]י.

בשנת [[תקל"ז]]{{הערה|[[שלשלת היחס]]}} נסע ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. אדמו"ר הזקן התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך שהבעל שם טוב לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסעו למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך אדמו"ר הזקן לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו ב[[חלום]] והורה לו להישאר ואדמו"ר הזקן הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד"ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בזמן הזה הלך האדמ"ר הזקן לשהות במוהילוב.

===המעבר לליאזנא===
באותה תקופה הגיעו לאדמו"ר הזקן הצעות רבנות מהעיר [[ויטבסק]] ומ[[ליאזנא]] והוא בחר בליאזנא לאחר שהסכימו לתנאי של אדמו"ר הזקן שהם ידאגו לצרכים הכלכליים שלו, של שלושת אחיו ומשפחותיהם, של האברכים ותלמידי החדרים והחסידים האורחים שמגיעים מרוסיה וליטא. ב[[חודש אלול]] שנת [[תקל"ו]] יצא אדמו"ר הזקן לליאזנא וב[[חודש שבט]] שנת [[תקל"ח]] הגיע לליאזנא.

באותם ימים כבר הנהיג אדמו"ר הזקן אלפי חסידים, אך עדיין לא נחשב ל"רבי" רשמי. השתוקקותם של חסידיו לדמות של '[[רבי]]' שיהיה לידם בגשמיות - הלכה והתעצמה, והם ביטאו את רצונם בפני רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]. הוא הורה להם במכתב שלמרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ"הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים.. שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים", "גדולי העדה מפורסמים בתורה וביראת ה' הנמצאים עמהם במקומות מושבותם". הכוונה הייתה לצדיקים; רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד"ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, "וכבוד הרב מו"ה שניאור זלמן (אדמו"ר הזקן) ד' ישמרם ויה' שמם לעולם. והחוט המשולש וכו'. אשר בע"ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת".

במכתב זה נתן רבי מנחם מענדל מוויטבסק את האישור לחסידיו ברוסיה, לשאול בעצתם ולהקשיב לדעתם. מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מענדל הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה' ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. עם הזמן חש רבי מנחם מענדל כי למרות מאמציו לנהל את עדת החסידים מרחוק, הרי שיש מחסידיו שכבר החלו לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מ[[פולין]] את 'החוזה' מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה.

כשהבין רבי מענדל שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט למנות את אדמו"ר הזקן למנהיג החסידים ברוסיה.

===הנסיעה אל הגאון מווילנה===
לאחר הסתלקות הרב [[המגיד ממזריטש]], הגבירו המתנגדים את מלחמתם בחסידות. רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ואדמו"ר הזקן נסעו ל[[ווילנה]] בשנת [[תקל"ד]], כדי להיפגש עם [[הגאון מווילנה]], לשכנע אותו שה[[חסידים]] לא 'סטו' מדרך ה[[תורה]], ובכך להביא להפסקת מלחמותיהם של המתנגדים נגד החסידים. אולם [[הגר"א]] סירב לקבלם ועזב את וילנה. הוא חזר אליה רק לאחר שאדמו"ר הזקן ורבי מנחם מענדל עזבו את העיר.

וכך כותב אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] אגרת לד}}: {{ציטוט|תוכן=מראשית כזאת הודענו והלכנו אל הגאון החסיד ע"י לביתו להתווכח עימו ולהסיר תלונותיו מעלינו, בהיותי שם עם הרב החסיד מוהר"ר מענדיל האראדאקער זצלה"ה, וסגר הדלת בעדנו פעמיים... וכאשר החלו להפציר בו מאוד חלף והלך לו ונסע מן העיר ושהה שם עד יום נסיעתנו מן העיר...ומלחמת המתנגדים נמשכה במלוא עוזה.}}

רבי מנחם מענדל ואתו אחדים מתלמידי [[המגיד]], שנוכחו לראות שאינם יכולים להשקיט את מלחמת המתנגדים, החליטו לנסוע ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{מקור}}}}.

===ויכוחים עם המתנגדים לתורת החסידות===
{{ערך מורחב|ערך=[[הויכוח הגדול במינסק (תקמ"ג)]]}}
בחמשת השנים בהן כיהן אדמו"ר הזקן כמסדר הכללי של תנועת החסידות מאז עלייתו של רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש ועד שנת [[תקמ"ג]], ערך מספר ויכוחים מול גדולי המתנגדים, כשלצורך כך נסע במיוחד למעוזיהם של המתנגדים ל[[תורת החסידות]] והוכיח להם את כוחם של החסידים בלימוד [[תורת הנגלה]], ואת צדקת דרכם ושיטתם.

הויכוחים הידועים מבין ויכוחים אלו הוא '[[שקלוב#ויכוח שקלוב|ויכוח שקלוב]]' ו'[[הויכוח הגדול במינסק]]' שנערך בשנת [[תקמ"ג]], בעקבותיהם התקרבו מאות אברכים לתורת החסידות, ופחתה ההתנגדות האמיתית מצד גדולי התורה מעדת המתנגדים שנוכחו לדעת שמנהיג תנועת החסידות הוא גאון עצום ולמדן, וכי כל דרכיו מיוסדים על אמונת ה' מבלי כל סטיה מדרכי היהדות המסורתית, ונותרה רק ההתנגדות המפלגתית מצד הקיצוניים שבעדת המתנגדים, שלא היו מוכנים להשלים עם כך שאדמו"ר הזקן ניצח אותם בויכוחים בצורה מוחצת.

===התמנותו לרבי===
בשנת תקמ"ו שלח רבי מנחם מענדל מוויטבסק מכתב מיוחד לאדמו"ר הזקן{{הערה|בפתיחת המכתב מופיעים שבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: "אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה"ה כבוד אהובנו ידיד ה' וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק"ש מוהר"ר שניאור זלמן נ"י".}} בו הוא מודיע לו ודורש ממנו{{הערה|"ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה' לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה' אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה' ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה'".}} שהגיע הזמן שיקבל על עצמו את הנהגת החסידים ברוסיה ושיהיה 'רבי' ושלא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו ומבטיח לו ברכת הצלחה{{הערה|"לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו'".}}. בהמשך המכתב הוא מתווה לו את דרכי ההנהגה על פיהם ינהיג את החסידים{{הערה|"ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא הייתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאוד מטומאת הגוים".}}. באותה תקופה כבר היה אדמו"ר הזקן מנהיג לאלפי חסידים שהסתופפו בצילו וב'חדרים' שלו היו מאות תלמידים גאונים. למרות זאת הוא לא שש לקבל על עצמו את התואר '[[רבי]]', עם כל העול הכרוך בזה. במכתב תשובה כותב אדמו"ר הזקן{{הערה|בשנת תקמ"ח, כארבעה חודשים לפני הסתלקות רבי מנחם מענדל}} שנרעד מלשמוע את אשר הוא נמשח להנהיג את החסידים ברוסיה וכותב שכבד עליו התפקיד ולא יוכל לשאתו לבדו{{הערה|"ישא ברכה מאת ה'. העולה להר ה' והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו"ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו' וכו' מורינו ורבינו הרב ר' מנחם מענדיל שיחי' נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו.{{ש}}הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ"ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי."}}. עם זאת לא רצה להמרות את פי רבו והוא הסכים לקבל את התפקיד בתנאי שיעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות{{הערה|אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה"ו ואיש על דגל"ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי"ם י"נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ו[[אהבה]] ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם".}}. רבי מענדל'י מצידו שלח גם מכתבים לחסידים ברוסיה שיקבלו על עצמם את הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ"ח, זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר את רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה{{הערה|.. כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים.. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד', ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד' היקר בעיניו".}}. בעקבות זאת קיבלו על עצמם קהל החסידים ברוסיה, את נשיאותו של אדמו"ר הזקן.

רק לאחר חמש-עשרה שנה מהסתלקות הרב המגיד, בשנת תקמ"ח קיבל אדמו"ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם הרשמי של החסידים.

==עם תנועת ההשכלה==
המשכילים באותו תקופה הצליחו לחדור ל[[ווילנה]], המרכז התורני הגדול ביותר באותה תקופה, שהיה גם המרכז ל[[התנגדות לחסידות]]. תלמידי החכמים בווילנה, ובראשם [[הגר"א]], ראו בעין יפה את ההשתלמות בלימודים חיצוניים לצד [[לימוד התורה]], ובפרט בלימוד [[דקדוק]] [[לשון הקודש]]. המשכילים ניצלו פירצה זו כדי לחדור לשכבות המרכזיות של תלמידי החכמים, ולהעביר את בניהם לחינוך על פי דרכם, שהוביל צעירים רבים ללימודים זרים ביסודיות בברלין ומשם להשכלה. חלק פעיל בכך נטל [[שמעון ליליינטל]] (שמעון הכופר), שהתחזה למלמד ירא שמים והעביר ילדים רבים לחינוך בדרך ההשכלה. שמעון ניסה למצוא דרך להשפיע גם על הציבור החסידי, ולשם כך עשה מסע ארוך ל[[רוסיה הלבנה]] ואף נפגש עם [[אדמו"ר הזקן]], אך התייאש כשנוכח לראות את גודל אמונתם של החסידים והתקשרותם לרבי{{הערה|[[הרבי הריי"צ]], '''[https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת דברי ימי אדמו"ר הזקן]''', עמ' לב ואילך, [[קה"ת]], תשע"א
}}.

==ספר התניא==
[[קובץ:ספר התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת [[ספר התניא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}}
"ספר התניא" הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. מסופר, שאדמו"ר הזקן כתב את ספר התניא עם כל התשובות של כל הדורות עד ביאת משיח צדקנו.

בשנת [[תקל"ב]] (1772) לאחר שיסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדריך אדמו"ר הזקן את חסידיו ב[[יחידות]], בענייני [[עבודת השם]]. הוראות אלו רשמו החסידים לעצמם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערה|בהוראת [[הרבי]]}}. בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את [[ספר התניא]] ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים ממנו עם זיופי כפירה מכוונים. כשנודע הדבר לאדמו"ר הזקן החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים. בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]; ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. העותקים הראשונים מספר התניא הגיעו מבית הדפוס לאדמו"ר הזקן ביום [[כ"ו בכסלו]] [[תקנ"ז]].

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות, בעקבות האלמנט האינטלקטואלי שבו, אך לאחר שראו שהדבר הביא להוספה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.

לספר התניא מספר כינויים; "לקוטי אמרים" - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן. "ספר של בינונים" - על שם מטרת הספר. "תניא" - על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר. "תורה שבכתב של תורת החסידות" - על שם הדיוק שבכל אות בספר, עד התורה שבכתב של [[נגלה]].

ספר התניא מחולק לחמשה חלקים:
#'''לקוטי אמרים''' - חלקו הראשון והעיקרי.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בנושא אחדות השם.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושניים מכתבים מאדמו"ר הזקן.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים'.

סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל, בעקבות כך נוהגים גם לשנן את [[ספר התניא]] בעל פה. לספר גם השפעה מכרעת על האמונה היהודית ובעיקר בהסבר חידוש הבעש"ט בדבר ה[[השגחה פרטית]] של הקב"ה. כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' וחסידי חב"ד לומדים בו כל יום קטע, על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, ובמשך שנה מסיימים את כולו.

במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. נכון להיום (תש"ע) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות.

==מאסריו==
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]], [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן]]}}
לאחר התמנותו הרשמית של אדמו"ר הזקן לנשיא [[חסידות חב"ד]] ופירסום שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], נתקל אדמו"ר הזקן בהתנגדויות רבות. מצד אחד ה[[מתנגדים]] ומצד שני ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]]. בשנת [[תקנ"ט]] (1798) הלשינו המתנגדים על אדמו"ר הזקן שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלט אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת אסיפת הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום [[כ"ד בתשרי]] אסר שלטון הצאר את אדמו"ר הזקן והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב אדמו"ר הזקן במאסר במבצר הפטרופבלי שב[[פטרבורג]], כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ב[[יום שלישי]] [[י"ט בכסלו]] תקנ"ט לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק "פדה בשלום נפשי".

יום צאתו לחירות, י"ט בכסלו, הפך ל"חג הגאולה" בקרב חסידי חב"ד והוא נחוג עד היום.

מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת [[תקנ"ט]]{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83}}.

ב[[כ"ד בתשרי]] שנת [[תקס"א]] [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|נאסר אדמו"ר הזקן בשנית]], אך בתנאים טובים יותר. עם זאת כתב האישום היה חמור יותר. ממאסר זה שוחרר ביום [[כ"ז בכסלו]] (נר שלישי של [[חנוכה]]) לגירסה אחת. לגירסה אחרת היה זה ביום [[כ"ט בכסלו]] (נר חמישי של חנוכה){{הערה|על שני התאריכים כותב [[הרבי]]: "ויש לומר דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם)". ב[[כרם חב"ד]] פירסם הרב [[יהושע מונדשיין]] מסמכים מהם עולה שב[[כ"ז בכסלו]] יצא אדמו"ר הזקן מן הכלא למאסר בית וב[[כ"ט בכסלו]] שוחרר לחלוטין.}}.

==בליאדי==
לאחר מאסרו השני של אדמו"ר הזקן ביקשו השלטונות שהוא יגור בפטרבורג. החסידים שלא התגוררו באזור הצטערו מאוד על המרחק מרבם. באותה תקופה משל בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי שרצה לפגוש את אדמו"ר הזקן. אחד החסידים סיפר לנסיך בגדולת אדמו"ר הזקן, את ההערצה שחשים כלפיו אלפי אנשים ואת הצער של החסידים מהחלטת השלטונות שאדמו"ר הזקן יגור בפטרבורג.

כשנפגשו ליובאמירסקי ואדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן הסכים להתיישב בעיירה ליאדי והנסיך ציווה שיבנו בתים לאדמו"ר הזקן ולחסידיו.

ב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, [[י"ד במנחם אב]] [[תקס"א]] הגיע אדמו"ר הזקן עם חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. מאז רווח לאדמו"ר הזקן ולחסידים מהמתנגדים והם חיו חיים של קורת רוח. עבודתו של אדמו"ר הזקן בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ו[[אוקראינה]] ובתקופה זו התווספו עשרות אלפי חסידים{{הערה|על פי [[קונטרס לימוד החסידות]] עמ' 12-13}}.

==מלחמת נפוליאון==
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת נפוליאון]]}}
עם פרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה אדמו"ר הזקן את דעתו בפני החסידים, שאם נפוליאון ינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח"ל. אשר על כן עשה אדמו"ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י"ד תמוז שנת [[תקע"ב]] (1812 למניינם) - שלח אדמו"ר הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרב [[משה מייזליש]]).

אדמו"ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. אדמו"ר הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; "ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא".

אדמו"ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה אדמו"ר הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, [[כ"ט אב|כ"ט מנחם-אב]], ערב ראש חודש [[אלול]] [[תקע"ב]]. אדמו"ר הזקן יחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהייתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.

בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, את מיטותיהם ושולחנותיהם ואף את עמוד התפילה (סטענדער) הקבוע עקרו מהמקום. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים זוג נעלי-בית בלויים, אדמו"ר הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.

זמן קצר לאחר עזיבתו של אדמו"ר הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו יחד עם חיילי צבא צרפת, הוא מיהר אל מקום ביתו של אדמו"ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של אדמו"ר הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מאדמו"ר הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לאדמו"ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.

במשך מאה וארבעים יום היו אדמו"ר הזקן ושלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של אדמו"ר הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות וכפי שכותב אדמו"ר האמצעי, וזה לשונו: "וב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שמענו שהיתה מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר..."

כאשר אדמו"ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב"ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה [[אדמו"ר האמצעי]] בנו וממשיך דרכו.

== הסתלקותו ==
[[קובץ:אוהל אדמוהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו"ר הזקן]] המשופץ ב[[האדיטש]] ([[תשנ"ד]])]]
[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר הזקן מבפנים]]
===ימים אחרונים===
ביום שישי [[ח' בטבת]] [[תקע"ג]] הגיע אדמו"ר הזקן לכפר פיענא{{הערה|1=[https://www.google.com.ua/maps/place/Peny,+Kurskaya+oblast',+רוסיה/@51.0693537,35.9543904,13z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x4128b695373d9355:0x70a7e22b3e35db6d מיקום הכפר] במפות גוגל, [https://ssl.panoramio.com/photo/46542781 תמונת הכפר ] באתר panoramio.com}}, שם נודע לו על חורבן [[רוסיה הלבנה]]{{הערה|ישנה גרסא שאף על כיבוש [[מוסקבה]] בידי נפוליון, ויש מכחישים{{מקור}}.}}. ב[[יום חמישי]] [[כ"א בטבת]] שנת [[תקע"ג]] התפלל אדמו"ר הזקן את תפילת הערבית האחרונה שלו (באריכות){{הערה|ראו בהרחבה אודות כל המאורעות סביב ההסתלקות בספר 'המסע האחרון' של הרב [[יהושע מונדשיין]] ובכתבה '''השבוע האחרון''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1891 עמוד 36.}}.

בני אדמו"ר הזקן היו מספרים שתפילה זו הייתה "בדעה צלולה ומיושבת וב[[דביקות]] נפלאה". לפני [[הסתלקות]]ו אמר: "זה שיאחז ב"ידית" שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי"{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] [[תרצ"ט]], עמוד 338. בהמשך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] ש"יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]" והוא מביא את אחד הפירושים.}}.

עוד אמר{{הערה|מופיע ברשימה של אדמו"ר הריי"צ, ששמע מאביו, אדמו"ר הרש"ב}}: "ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן נראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים נראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן ה[[גוף]] הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות ה[[נשמה]] בגוף, ומזה הוא התרגשותי.

רגעים לפני [[הסתלקות]]ו כתב אדמור הזקן על פתקא את הדרוש הנפש השפלה: "נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית"{{הערה|[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] חלק ג'-ד', ליקוט לב בסופו}}.

אדמו"ר הזקן הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי){{הערה|מרשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה. משמו של ה[[שד"ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]. בספר [[שבחי הרב]] מוזכר שסגרו את החדר, אך לא צויין שהיה זה בציוויו של אדמו"ר הזקן.}}.

===ההסתלקות===
ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר ערבית ו[[הבדלה]] על קפה{{הערה|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]] שנשפך לו כמה פעמים במהלך ההבדלה ("לקט הליכות ומנהגי שבת קודש" (קה"ת תשנ"ו) פרק י' עמוד 63).}}, בשעה 22:22 - הסתלק.

===מקום מנוחתו - האדיטש===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אוהל אדמו"ר הזקן]], [[האדיטש]]}}

בכפר פיענא לא היה בית קברות יהודי, לכן הובילו את אדמו"ר הזקן למחרת במזחלת שלג, לעיירה [[האדיטש]] במרחק של כ300 ק"מ שם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}.

כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה בהאדיטש, נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.

אדמו"ר הזקן הובא למנוחות בבית העלמין היהודי בהאדיטש ומאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]].

לאחר הקבורה עבר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש.

==משפחתו==
*בתו, [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]] - נישאה לרב [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|אליהו קלוצקר]].
*בתו, [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]] - נישאה לרב [[שלום שכנא (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא אלטשולער]].
*בתו, [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] - נישאה לרב [[אברהם (חתן אדמו"ר הזקן)|אברהם שיינעס]].
*בנו, [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|רבי דובער, האדמו"ר האמצעי]] - נישא לרבנית [[הרבנית שיינא|שיינא שניאורי]].
*בנו, [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|הרב חיים אברהם]].
*בנו, [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|הרב משה]] - נישא למרת [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה שניאורי]] לבית ריבלין.

==יחוסו==
ייחוס אדה"ז מגיע ל[[מהר"ל מפראג]] שהוא עצמו מיוחס עד רב האי גאון בנו של [[רב שרירא גאון]] בנו של רב חנינא גאון שהם ממשפחת ראשי הגולה והנשיאים עד מלכי יהודה ודוד המלך{{הערה|1=ראה בזה גם [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 מאמר הרב שלום דובער וולפא]}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} שאדמו"ר הזקן היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי [[משה מפוזנא]], בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל מפראג.

לפי הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} רבי [[משה מפוזנא]] (סב אביו של אדמו"ר הזקן) היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי אב-בית-דין קהילת לובלין (ויש אומרים אב בית דין קהילת לבוב), וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים המסתפקים אם ניתן לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 ספר אור ישראל, ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 שם, ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}} {{הערה|ואין אחר דבר המלך כלום. ואע"פ שדברי קדשו של כ"ק אדמור הריי"צ אינם זקוקים לחיזוק וסיוע.}}.

== ציור אדמו"ר הזקן ==
[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו"ר הזקן]]

{{ערך מורחב|ערך=[[ציור אדמו"ר הזקן]]}}
בשנת תקנ"ט, כשהיה אדמו"ר הזקן במאסר, הוא צויר על על ידי האדונים של [[פטרבורג]], בו הוא נראה בגיל המתאים לתקופה זו. על הציור נודע על ידי חסיד ששמע, בשנת [[תרכ"ב]], את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר זאת לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]].

לא ידוע בוודאות אם הציור המקורי צוייר בעופרת שחורה, כפי שהוא ידוע מן ההדפסים או בצבע. הפריט הקדום ביותר הנשמר מהציור המקורי הוא טופס מההדפסה הראשונית של הציור, בפורמט גדול. נעשה על ידי ר' שמריה שניאורסון והוא שמור כיום ב[[ספריית ליובאוויטש]].

==חיבוריו==
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]]
*[[אמירה לנכרי (ספר)]]
*[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]
*[[הלכות תלמוד תורה]]
*[[לקוטי תורה]]
[[קובץ:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ההדפסה הראשונה של ה[[לקוטי תורה]], שנת [[תר"ח]]]]
*[[מאה שערים (ספר)]]
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)]]
*[[סידור אדמו"ר הזקן]]
*[[ספר התניא]]
*[[פסקי הסידור]]
*[[קונטרס הרב]]
*[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]]
*[[שאלות ותשובות הרב]]
*[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]
*[[תורה אור (ספר)]]
*[[בונה ירושלים]]
*[[מאמרי אדמו"ר הזקן - הקצרים]]
*[[לוח ברכות הנהנין]]

==חידושיו ותקנותיו==
{{פסקה חסרה}}
אדמו"ר הזקן היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג אדמו"ר הזקן מספר תקנות וחידושים:
:*[[ספר התניא]] - דרך עבודת ה'.
:*[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה]] - סידור השווה לכל נפש.
:*[[סכינים מלוטשות]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.
:*[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב סת"ם]] - צורת [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] חדשה המשלבת קבלה והלכה, הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמוה"ז ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת"ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.
:*[[חלוקת הש"ס]] - סיום הש"ס מדי שנה על ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.
:*[[מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן|תקנת המקוה]] - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.
:*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.
:*[[קשר תפילין בשיטת אדמו"ר הזקן|קשר התפילין]] - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן כ"ז סעיף י"ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע"ו) עמוד 82.}} ותפילין של יד{{הערה|קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.}}.

==עשרת הניגונים==
[[קובץ:ארבע בבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי ה[[ניגון ארבע בבות]] מ[[ספר הניגונים]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[עשרת הניגונים]]}}
מסורת בידי [[חסידי]] חב"ד שאדמו"ר הזקן חיבר בעצמו עשרה [[ניגונים מכוונים]] שסגולה מיוחדת להם - הבאת המנגן אותם להתעוררות תשובה ו[[דביקות]] ה[[נשמה]] באלקות. נוהגים לא לנגן [[ניגונים]] אלו באופן שגרתי כי-אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר. חמשה מתוך עשרת הניגונים אנו יודעים מה הם ושאר הניגונים מיוחסים אליו אך ספק אם הוא בעצמו חיברם.

#[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]
#[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]
#[[ניגון ארבע בבות|ארבע בבות]]
#[[ניגון בני היכלא|בני היכלא]]
#[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]
#[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]
#[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]
#[[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]
#[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]
#[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]

==ראו גם==
*[[תניא]]
*[[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]]
*[[האדיטש]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/pdf/tcrtz.pdf תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]
*[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן כפי שנכתב על ידי אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] בצעירותה ונאבד במהלך השנים. בשנת [[ת"ש]] נמצאה על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו"ר הריי"צ]].
*הרב [[חיים מאיר הילמן]], [[בית רבי (ספר)|'''בית רבי''']].
*מרדכי טיטלבוים, '''הרב מלאדי ומפלגת חב"ד''', [[תר"ע]].
*הרב [[יהושע מונדשיין]], מסע ברדיצ'ב
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק ד - אדמו"ר הזקן במאסר
*מאסר וגאולה י"ט כסלו, מוסף מיוחד ב[[שבועון בית משיח]] 207
*סקירה - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (גדולי ישראל ושו"ע אדמוה"ז, כיצד התקבל שו"ע אדמוה"ז בציבור הליטאי), שבועון בית משיח 1343
*הרב [[חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', אדמו"ר הזקן.
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[התמים (בית משיח)]] (מוסף ב[[שבועון בית משיח]]). סדרה על תלמידיו הגדולים.
*הרב [[דב טברדוביץ']], '''הלכתא כרב''' - ביאור על הלכות [[שבת]] לדעת אדמו"ר הזקן, [[כפר-חב"ד]].
*ר' אברהם לוי, קונטרס '''כתב חב"ד''' - סקירה ודיוקים בכתב אדמו"ר הזקן. [[מגדל העמק]], [[טבת]] [[תשס"ט]].
*'''הראשון''', הוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], [[תשע"ד]] - 2013.
*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 54, [[תשע"ג]]
*הרב [[נחום גרינוואלד]], [http://www.alysefer.com/הרב/ הרב], [[תשע"ה]].
*מתניה אנגלמן, '''דרך חדשה של 'נשמה חדשה'''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1992 עמוד 20

==קישורים חיצונים==
*הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1582 הרב בעל ה"תניא" - מפעלו הרוחני והספרותי של מייסד חסידות חב"ד, וציוני הדרך של חייו] {{חב"ד בישראל|}}
*רות צוקר [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1618 ניתוח גרפולוגי על כתב היד של אדמו"ר הזקן] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56570 מסמך היסטורי אודות מעורבתו של אדמו"ר הזקן במלחמת נפוליאון] - בטאון 'סגולה' - אתר {{COL|}}
*[[מנחם זיגלבוים]] '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71069 200 שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71197 המלך בשדה והרבי נודד בדרכים]''', [[שבועון בית משיח]], [[אלול]] [[תשע"ב]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1794 רבי שניאור זלמן מליאדי], ירחון [[שיחות לנוער]] - {{חב"ד בישראל}}
* ציון אדמו"ר הזקן באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@50.3549522,34.0072083,3a,75y,97.81h,89.45t/data=!3m6!1e1!3m4!1sK_93ZD9qskuoSAIrtPWVgg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/50°21'16.3%22N+34°00'29.8%22E/@50.354523,34.0104677,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0?hl=iw מיקום]
*שאול סילם, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shayevitz-Silem%20-%203%20Adar%202%205774.pdf דברי ימי אדמו"ר הזקן]''' נדפס כתשורה לנישואי בתו ג' אדר תשע"ד {{PDF|}}
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/ראיון-עם-אדמור-הזקן/ ראיון מיוחד עם האדמו"ר הזקן - "תרגום" לעברית לטעימה מתשובותיו לחוקריו], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3562034 6 סרטונים על אדמו"ר הזקן]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} קטעי מולטימדיה על אדמו"ר הזקן באתר בית חב"ד
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_57.html 'זכה לגילוי אליהו': מכתב נדיר של המגיד ממעזריטש על אדמו"ר הזקן]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}

{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הזקן}}
{{סדרה|הקודם=[[המגיד ממזריטש]]{{הערה|כנשיא החסידות הכללית}}|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]] - [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]|הבא=[[אדמו"ר האמצעי]]}}
{{אחרונים}}
{{ספרי אדמו"ר הזקן}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{סדר הדורות מהמהר"ל עד אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|3]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש|ש]]
[[קטגוריה:מגידים|ש]]
[[קטגוריה:אישים בליאדי]]
[[קטגוריה:אישים בליאזנא]]

חוזר

2025-01-20T12:01:32Z

מבקש: /* חוזרים אצל רבותינו נשיאנו */

{{לעריכה}}
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|300px|החוזר הראשי של הרבי, הרב [[יואל כהן]] בעת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים חסידים המאזינים לחזרה ו[[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב]]

'''חוזר''' הוא כינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד "לתעד בזיכרון" את [[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר]]יו של הרבי או ה[[אדמו"ר]] שנאמרו במהלך השבת, וב[[מוצאי שבת]] ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב לאחר מכן (במסמך המכונה "[[הנחה]]").

== החזרה בדורות עברו ==
בדורות עברו, נהגו [[רבותינו נשיאנו]] לומר מאמר מדי דבר וחג, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות החוזרים שיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.

באחד המאמרים שאמר [[הרבי הריי"צ]], ציטט פסוק באופן שונה מכפי שכתוב בנ"ך, ור' [[חאטשע פייגין]] אמר לחוזר ר' [[יצחק הנדל]] לחזור כפי שכתוב בנ"ך, ובחזרה הרבי תיקן אותו שלוש פעמים (הוא חזר שוב על פי הוראת ר' חאטשע), ואז שאל חאטשע שהרי כך כתוב? וענה לו הרבי: אבל זהו לשון הרב.

== החזרה בדורנו ==
{{להשלים}}
ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב [[יואל כהן]], שהחל לכתוב עוד קודם [[קבלת הנשיאות של הרבי]] לכתוב את השיחות שאמר הרבי. לאחר המאמר [[באתי לגני]] שאמר הרבי בעת קבלת נשיאותו, חשבו החסידים שכפי שנהגו כל הרביים לכתוב את המאמרים שאמרו בעצמם נוסף על ה"[[הנחה|הנחות]]" שכתבו החסידים, גם הרבי יכתוב את המאמר בעצמו. אולם הרבי לא כתב, וציווה על ר' יואל לכתוב את ההנחה בעצמו, אותה [[מוגה|הגיה]] הרבי לקראת [[י"א ניסן]] באותה השנה.

בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים ב[[ועד להפצת חסידות]], ומאוחר יותר נקרא [[ועד להפצת שיחות]].

היות ובשונה מהנהוג בדורות הקודמים הרבי לא כתב את הדברים בעצמו ולא נהגו להיכנס אל חדרו ולחזור בפניו על המאמר כפי שזכרו החסידים על מנת שהרבי יתקן ויוסיף ביאור בדברים, אפילו חל איסור על הקלטת השיחות, כך שהיה הכרח על החוזרים לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם. גם לאחר [[תשי"ט]] כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]]. פעמים רבות היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים בהם שאלות שהתעוררו להם על המבואר בשיחה או במאמר.

לאחר שהתחיל ר' יואל לערוך את [[ספר הערכים]] בהוראת הרבי, נשאר לו פחות זמן להקדיש לכתיבת השיחות. בעקבות זאת קרא הרב חודקוב למשרדו בשנת תשכ"ו את הרבנים [[יהודה לייב שפירא]], [[שלמה זרחי]] [[שלום בער לויטין]] [[אפרים פיקרסקי]] וביקש מהם בשם הרבי שיסייעו לר' יואל בעריכת השיחות. הוועד שהקימו נקרא על ידם בשם [[ועד הנחות התמימים]]{{הערה|[[תחיינו]] גליון 2 עמוד 19}}.

הרבי התייחס למינויים בהתוועדות והורה להם לבוא ולעמוד על יד ר' יואל בהתוועדויות.

מביניהם נשאר הרב [[יהודה לייב שפירא]] החוזר במשך שנים ארוכות, ואף היה ה'מניח' של כרכים י-יד ב[[לקוטי שיחות]].

ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"א]] הוקם במקביל אל ועד הנחות התמימים [[ועד הנחות בלה"ק]], שתפקידו היה להניח את השיחות ב[[לשון הקודש]].

לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה [[מוגה|מגיה]] את ה[[הנחה]] - הייתה ה[[שיחה]] או ה[[מאמר]] יוצאים כ"מוגה", וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ"[[בלתי מוגה]]".

===אופי החזרה בדורנו===
עיקר החידוש של בדורנו התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות [[חסידות חב"ד]] "ספרי מאמרים", המכילים את מאמרי ה[[דא"ח]] מאותה שנה. הרבי, החל [[התוועדות עם הרבי|בהתוועדויות]] ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.

מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות [[גן עדן העליון|בחדרו]] בשבת-קודש בבוקר.

כאשר מתעתקים (תהליך כתיבת המלל בהתאמה לנשמע מהקלטת שמע) את דבריו של הרבי במדויק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.

במשך רוב השנים התקיימה רק חזרה אחת בראשות ר' יואל, אולם בשנים האחרונות החלו לקיים שלוש חזרות בו זמנית במקביל: באידיש, אנגלית ועברית{{הבהרה|מי חזר מה? ג'ייקוסון ר יואל ועוד מי?}}.

== חוזרים אצל רבותינו נשיאנו ==

{{טורים
| תוכן = === חוזרים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ===
* [[אדמו"ר הצמח צדק]].
* הרב [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)]]
* הרב [[משה (בן אדמו"ר הזקן)]]
* הרב [[מאיר זלמן מינוביטש]].
* הרב [[אפרים שמחה מבינשקוביץ]].
* הרב [[חיים שלום מקרופקא]].
* הרב [[פנחס רייזעס]].

=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] ===

* הרב [[משה שלמה מפאריטש]].
*הרב [[נחום מסטרדוב]].

=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ===

* הרב [[נחום מסטרדוב]].
* הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]]
* הרב [[דובער אשכנזי|דובער אשכנזי (קאליסקר)]].
* הרב [[איסר בער גילרסון]]

=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]] ===

* הרב [[מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין]].
* הרב [[איסר בער גילרסון]].

=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ===
* הרב [[משולם ידידיה קוראטין]] (מכונה "ר' שילם"). שימש כחוזר ראשי
* הרב [[ישראל נח חצקביץ|ישראל נח "הקטן" חצקביץ]]
* הרב [[אלי' ייאכיל סימפסאן]]
* הרב [[מרדכי חפץ]]
* הרב [[אלתר שימחוביץ]]
* הרב [[משה רוזנבלט]] (המכונה ר' משה דער חוזר)
* הרב [[יעקב לנדא]]

=== חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ ===

* הרב [[שמואל זלמנוב]] - ה'חוזר' הראשי.
* הרב [[דובער גרפינקל]]
* הרב [[יחזקאל פייגין]]
* הרב [[יהודה עבער]]
* הרב [[יהושע קארף]]
* הרב [[מרדכי מנטליק]]
* הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]]
* הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]

=== חוזרים של הרבי ===

* הרב [[יואל כהן]] - החוזר הראשי
* הרב [[יוסף וינברג]]
* הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]
* הרב [[מנחם דוב דוברוסקין]]
* הרב [[דוד פלדמן]]
* הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]
* הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]]
* הרב [[סימון ג'יקובסון]]
* הרב [[דוד משה אולידורט|דוד אולידורט]]
* הרב [[אליעזר ברוד]]
* הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]]
* הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]
* הרב [[יוסף יצחק כץ]]
* הרב [[ישראל פרידמן]]
* הרב [[אברהם שמטוב]]
* הרב [[ישראל לבקובסקי]]
* הרב [[לייבל שפירא]]
* הרב [[אברהם ברוך גרליצקי]]
* הרב [[נתן וולף]]
* הרב [[דוד פישר]]
* הרב [[שלמה זרחי]]
* הרב [[נחום גרינוולד]]
* הרב [[נחמן שפירא]]
* הרב [[יוסף קרסיק]]
* הרב [[יוסף הכט]]
* הרב [[אפרים פיקארסקי]]
* הרב [[שלום דובער לויטין]]
* הרב [[צבי גרינבלאט]] היה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי{{מקור}}
* הרב [[יעקה משה וואלבערג]]
}}

==ראו גם==
*[[הנחה]]

== לקריאה נוספת ==
*[[קונטרס דברי ימי החוזרים]], ממכתב אדמו"ר הריי"צ מקיץ שנת [[תרצ"ט]] ל"אחד מחתניו הרבנים" ([[מנחם מענדל הורנשטיין]])

==קישורים חיצוניים==
*
*[https://col.org.il/news/132509 מיהו ה"חוזר"? מה תפקידו, ומי הרבי שבזמנו החלה ה"חזרה"?] {{Col}}
*[https://col.org.il/news/50033 הנתונים נחשפים: 11,000 שעות של דברי אלוקים חיים{{col}}]
*[https://anash.org/podcast-feeds-timely-chazaros-of-reb-yoel-kahn/ PODCAST FEEDS TIMELY CHAZAROS OF REB YOEL KAHN] פלטופרמת פודקאסט המכילה את כל חזרותיו של ר' יואל כהן על התוועדויתיו ושיחותיו של הרבי {{אנש|}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוזרים|*]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]

בני ברק

2024-06-30T10:51:48Z

מבקש: /* מוסדות חב"ד בעיר */

'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים.
{{קהילת חב"ד|
|שם=
|תמונה=[[קובץ:בני ברק 1.jpeg|250px|]]
|כתובית=אלפי ילדים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו
|עיר=
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].
|[[משפיע]] הקהילה= הרב [[יעקב יהשוע לאופר]]
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שמואל אנגלסמן]], הרב [[מנחם מענדל קסטל]], הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב [[חנניה קורקוס]], הרב [[יוסף דוד הלל]].
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר משפחות בקהילה= 250\300
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבני ברק|אישים בבני ברק]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק|מוסדות וארגונים בבני ברק]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב [[יצחק גרשנטקורן]]. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, {{הערה|היה מחותן של ר' [[שאול ברוק]], בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]]}} הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.

קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה{{מקור}}. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.

[[קובץ:ב"ב2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיה מרכזית של חב"ד ברחובות בני ברק]]

==רבני חב"ד בעיר==
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר מערכת כשרות מפותחת ומרשימה, פעל למען שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות ב[[בני ברק]] היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.

לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים.

לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבנות העיר יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.

רב מרכז העיר הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא.

== בתי חב"ד בעיר ==
המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב [[משה גרינברג]] עד לפטירתו בשנת [[תשע"ג]]. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בן השליח ל[[רחובות]] הרב [[אברהם מרדכי קסטל]].
:שכונת '''פרדס כץ''' - שליח ורב השכונה: הרב אהרן שפירא. מנהל:הרב [[יוסף דוד הלל]] (מנהל רוחני תלמוד תורה בני מנחם בני ברק).
:איזור תעשיה - מנהל הרב ברוך פריזנט.
:שכונת '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'. הדוכן נסגר במהלך השנים, אך עדיין מתקיים בבית חב"ד התועדויות לרגל תאריכים חסידיים לכל תושבי האזור.
:מערב העיר''' - מנהל: הרב [[יוסף צבי פילמר]].
*'''מגדלי בסר''' - השליח הרב [[אליעזר גלוכובסקי]].
[[קובץ:ב"ב 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] בהתוועדות י"ט כסלו בבני ברק, תשע"ו]]

==קהילות חב"ד בעיר==
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:

*'''בית כנסת רחוב אברהם''' - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]], ואח"כ ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]]. כרב [[בית הכנסת]] כיהן הרב [[יעקב דב כץ]] עד לפטירתו ב[[תשע"ה]].
*'''בית כנסת [[רש"י]]''' - [[בית הכנסת]] המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], ה[[משפיע]] היה הרב [[יעקב יהושע לאופר]], וה[[גבאי]] הוא הרב יעקב שטיינברג.
*'''בית כנסת שיכון ה'''' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, [[משפיע|משפיעי]] הקהילה לשעבר: הרב [[שלמה זלמן לנדא]] והרב דוד יואל ויינפלד. בשנת [[תשפ"ג]] מונה {{הערה|1=[https://chabad.info/news/956511/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}} לכהן כרב הבי"כ הרב יצחק אלטרוביץ'. ובתור משפיע הקהילה הרב [[אסף דפנה]].
*'''מנין חב"ד שיכון ה''''- הוקם על ידי [[הרב שלמה רוזנברג]] ומנוהל על ידי בנו ר' שמואל וחתנו הרב ישראל ויינפלד. בקיץ [[תשפ"ג]] נסגר המנין ולאחר מספר חודשים חזר ונפתח.
*'''מנין קרית הרצוג''' - הוקם ע"י הרב [[אורי מרדכי ליפש]] ומנוהל על ידו . הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג.
*'''בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר''' נווה אחיעזר - מרכז תורני ו[[ בית כנסת ]] נוסד ע"י ר' [[אברהם יוסף גליס ]] בסוף שנות הל' והיום הינו בהנהלת הרב [[מנחם מענדל קסטל]] יו"ר [[ צעירי אגודת חב"ד ]] בעיר ( חתנו של ר' [[ משה גרינברג ]] ) , המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, הורחב למסגרת ''' נחלת אשר ''' בחודש תמוז תשפ"א{{הערה|2=[https://col.org.il/news/132067 דיווח באתר COL].}}.

==מוסדות חב"ד בעיר==
סיפר הרב [[בנימין קליין]] שפעם אמר לו [[הרבי]] ש"עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח". וב"ה היום התפתחו בבני ברק אימפריות מוסדות.

*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]] (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בנו של הרב [[שלמה רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]]. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ד) בניהולו של הרב [[לוי יצחק רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]].

*כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]].

*[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7 תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים]. הוקם ע"י הרב [[שלמה רוזנברג]] ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב מנחם מענדל אייזנבך לאחריו התמנה כמנהל הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: '''"דאס איז מיין מוסד אין [[בני ברק]]''' (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)'''"''' משפט זה ש[[הרבי]] התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של ה[[תלמוד תורה]]). כיום: הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי.

*בית ספר יסודי לבנות [[עטרת חיה (בני ברק)|עטרת חיה]] שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]]. והגב' פייגי בוקיעט.

*[[היכל מנחם]] להפצת [[תורת החסידות]]. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב [[אליהו וילהלם]] בעבר הספרן הראשי היה הרב [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב [[שמואל אנגלסמן]] ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ.

*בית ספר חב"ד יסודי [[בנות חנה]], בניהולה של הגב' רינת פורסט{{הערה|[https://chabad.info/women/868063/ ממלכת בנות חנה בני ברק]}}.

*תיכון העל יסודי בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה זלמנוב.

*סמינר בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה מרגליות.

==ראו גם==
*[[תומכי תמימים בני ברק]]
*[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]

==קישורים חיצוניים==
* {{קישור חבד און ליין|119634|מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות||ט"ו תמוז ה'תשע"ט}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf ממלכת חב"ד בני ברק, מוסדות בנות חנה]
{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בני ברק]]

שבתי סלבטיצקי

2024-06-18T09:34:08Z

מבקש: /* ספריו */

[[קובץ:שבתי סלבטיצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שבתי סלבטיצקי]]
הרב '''שבתי סלבטיצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הינו [[שליח]] [[הרבי]] בעיר אנטוורפן שב[[בלגיה]], משפיע ראשי ב[[תומכי תמימים אנטוורפן|ישיבת תומכי תמימים בעיר]], ומרצה נודע ומבוקש.

==תולדות חיים==
הרב סלבטיצקי נולד בראש [[חודש תמוז]] בשנת [[תשי"א]] בבית ליטאי, ובצעירותו למד ב[[ישיבה|ישיבת]] קול תורה ב[[ירושלים]] והתקרב ל[[חסידות חב"ד]] על ידי הרב [[יוסף צבי סגל]].

לאחר שהפך לחסיד חב"ד, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והיה ממקורביו של ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]].

לקראת [[חודש ניסן]] [[תשל"ג]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]], ונשאר ללמוד שם שנה שלימה עד לחודש ניסן [[תשל"ד]].

לאחר נישואיו עם בת משפחת זילברשטיין מאנטוורפן, החל לשמש בשליחות [[הרבי]] בעיר, והפך עד מהרה ל[[משפיע]] הקהילה, קירב ל[[יהדות]] ול[[חסידות]] מאות.

בצעירותו סבל מגמגום, והצליח להיחלץ מכך בעזרת הצעה שהרבי העניק לו כאשר שלח אותו לקבוע את מגוריו אחר החתונה באנטוורפן ולשמש כשליח במקום על אף שסבל מגמגום{{הערה|1=[https://karovel.co.il/%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%95%d7%aa/%d7%95%d7%9b%d7%90%d7%9f-%d7%94%d7%96%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%aa/ הרב סלבטיצקי מספר על כך ב'קרוב אליך' גליון 362 עמוד 29].}}.

כשעמד לרכוש דירה למקום מגוריו חפץ בבית פרטי לעומת אשתו שהביעה בפניו את רצונה בדירה, כשנקרתה לפניהם הצעה לקניית בית במחיר נמוך כתבו לרבי על ההצעה, הרבי השיב במענה שתוכנו היה: "ישאל בדעתה של אשתו ויעשה כרצונה" (כשמתחת למילה כרצונה מתח הרבי קו), בעקבות מורת רוחה של האישה מההצעה לקניית בית פרטי פנו הרב סלבטיצקי ורעייתו לבדיקת הצעה אחרת לקניית דירת מגורים, לאחר שכתבו לרבי על ההצעה קיבלו מענה שתוכנו היה: "שיהיה בשעה טובה ומוצלחת"{{הערה|הרב סלבטיצקי מספר על כך בוידאו 'כך הגיב הרבי מליובאוויטש כשעמדנו לקנות בית' בערוץ היוטיוב הרב שבתי סלבטיצקי.}}.

בשנת [[תשע"ד]] פתח [[תומכי תמימים אנטוורפן|ישיבת תומכי תמימים]] באנטוורפן וכיום משמש בה כ-משפיע ראשי.

וכיום הרב סלבטיצקי הוא מרצה נודע ומבוקש, להרצאותיו ו[[התוועדות|התוועדויותיו]] יצא שם בציבור החב"די, ה[[חרדי]] וה[[דתי-לאומי]].

==ספריו==
*'''לחיים ולברכה''' - לקט [[התוועדות|התוועדויות]] חסידיות מפיו, [[לדורות (בית הוצאה לאור)|הוצאת 'לדורות']], תשע"ד.
*'''התוועדות''' עם הרב שבתי סלבטיצקי, ספריית מעיינותיך, חלק א - [[תשע"ח]], חלק ב - [[תשפ"ב]].
*'''הפרשה בחיי''' - רעיונות מרוממים לחיי היום יום, שתי חלקים - [[תשפ"ב]].
*'''המועדים בחיי''' - רעיונות מרוממים לחיי היום יום, [[תשפ"ג]].
*'''פרקי אבות דרך לבנים''' - רעיונות לפרקי אבות, [[ספריית מעיינותיך]], [[תשפ"ד]].

==משפחתו==
* אשתו מרת רישא, בת הרב [[שמואל מאיר זילברשטיין]]
* בנו הרב משה זלמן, ראש [[תומכי תמימים בולטימור|ישיבת ליובאוויטש בולטימור]] מארילנד ומרבני הקהילה
* בנו הרב [[מנחם מענדל סלבטיצקי|מנחם מענדל]], שליח הרבי בעיר שיקגו
* בתו רחל, שליחת הרבי לעיר אנטוורפן
* בנו הרב יוסף יצחק, שליח הרבי לעיר אנטוורפן
* בנו הרב ישראל, משפיע ור"מ בישיבת יוסף יצחק מנחם מענדל ליובאוויטש דטרויט
* בנו הרב חיים, שליח הרבי לעיר פורט לודרדייל
* בנו הרב אברהם שלמה, שליח הרבי לעיר אטלנטה
* בנו הרב שלום דובער, שליח הרבי לניו המפשיר
* דבורה לאה
* חתנו הרב [[מנחם מענדל טברדוביץ'|מנחם מענדל טברדוביץ]], [[תומכי תמימים אנטוורפן|ראש ישיבת חב"ד אנטוורפן]]

==קישורים חיצוניים==
*מדוריו של הרב סלבטיצקי באתרי חב"ד השונים: '''[https://col.org.il/section/45 באתר COL]''' {{*}} '''[https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%98%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99/ באתר חב"ד אינפו]''' {{*}} '''[http://www.yahadut.tv/vod?lecturer=13 באתר יהדות TV]'''
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2022/04/359.-Acharei-5782.pdf מה שכל כימאי יודע]''', בגליון הסיפור שלי, [[jem]] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סלבטיצקי, שבתי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בבלגיה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:מרצים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בחו"ל]]

סדרת האוצרות

2024-06-18T09:28:01Z

מבקש: /* ספרים נוספים בסדרה המלוקטים מתוך לקוטי שיחות */

[[קובץ:אוצר לקוטי שיחות6.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת '''אוצר ליקוטי שיחות''' על הפרשיות]]
'''סדרת האוצרות''' היא סדרת ספרים שיצאה לאור על ידי מכון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ובה אוסף נבחר מתוך סדרות [[תורת הרבי|תורתו]] של [[הרבי]], בחלוקה לפי פרשיות, מועדים ונושאים, והיא כוללת 13 ספרים. גולת הכותרת של הסדרה היא התת-סדרה 'אוצר לקוטי שיחות'.

==ספרי הסדרה==
===אוצר לקוטי שיחות===
====הרקע לכתיבתו====

מכון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], עוסק רבות בהנחלת תורת חסידות חב"ד גם לקהלים שאינם משתייכים לעת-עתה לקהל חב"ד.

בעקבות כך, החליטו במכון להכין לקט נבחר של שיחות הרבי מתוך סדרת [[לקוטי שיחות]], לתרגמן במדויק ללה"ק, ולערוך סיכומים בסוף כל שיחה להקלת הלימוד.

בעריכת הספר השתתפו קבוצת משפיעים, המנוסים היטב בעריכת ספרים, ובקיאים בתורתו של הרבי ובשפת ה[[אידיש]].

====מבנה הסדרה====
הספרים כוללים 6 שיחות של הרבי לכל פרשה / מועד, 3 שיחות בכל סדרה:

*השיחה הראשונה עוסקת ב'''פשוטו של מקרא''' - בדרך כלל ביאור של הרבי על פירוש רש"י מסויים בפרשה.
*השיחה השניה עוסקת ב'''חסידות בפרשה''' - ביאור של הרבי בפרשת השבוע ברוח החסידות.
*השיחה השלישית עוסקת ב'''סוגיא בפרשה''' - ביאור עמוק של הרבי הקשור לפרשה, בגמרא או ברמב"ם בדרך כלל.

בתחלת כל שיחה מופיע פתיח של השיחה בצורה המושכת ללמוד את השיחה.

בסיומה של כל שיחה מופיע סיכום של השיחה בצורה חלקה ופשוטה, העוזר לזכור היטב את השיחה{{הערה|או למי שאינו יכול ללמוד את כל השיחה - ללמוד את נקודת השיחה.}}.

השיחות שנכתבו במקור ב[[אידיש]] תורגמו על ידי המערכת ל[[לשון הקודש]] בצורה מדוייקת ביותר.

חלק נוסף בספר עוסק במועדים, המועדים הקיימים בספר: [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]], [[חג הסוכות]] ו[[שמחת תורה]], [[י"ט כסלו]], [[חג החנוכה]], ימי ה[[פורים]], [[חג הפסח]], [[ספירת העומר]], [[ל"ג בעומר]], [[חג השבועות]] ו[[בין המצרים]].

בשנת [[תשע"ו]] הוציא המכון שני כרכים נוספים: "אוצר לקו"ש - לשיטתייהו", ו"אוצר לקו"ש - כלל ישראל". בשנת [[תשפ"ב]] יצא כרך נוסף "אוצר לקו"ש - ביאורי רש"י על התורה", ובשנת [[תשפ"ג]] יצא כרך נוסף "אוצר לקו"ש - תשובה".

====הדפסות ומהדורות====

חלקים א-ג{{הערה|חלק א' עוסק בחומשים [[בראשית]] ו[[שמות]], חלק ב' בחומשים [[ויקרא]] ו[[במדבר]], וחלק ג' בחומש [[דברים]] ובמועדים.}} יצאו לאור לראשונה בשנת [[תשע"א]], לאור הביקוש הרב, יצאה סדרה נוספת הכוללת את חלקים ד-ו{{הערה|המסודרים כמו הכרכים הקודמים}} בשנת [[תשע"ד]].

בשנת [[תשע"ט]] הדפיס המכון מהדורה חדשה של הסדרה בכריכה רכה, ובה מסודרים הכרכים כשלכל חומש יש כרך נפרד, ועל כל פרשה מופיעים ששת השיחות ביחד.

בשנת [[תש"פ]] יצאה לאור הסדרה שוב מסודרת כבהוצאת תשע"ט, והפעם בכריכה קשה, כאשר היתרון הפעם הוא, שבסוף כל שיחה מופיעים ביאורים והרחבות בנקודות מתוך השיחה. הפעם הסדרה יצאה גם ב-12 כרכים קטנים כשלכל חומש יש 2 כרכים.

הסדרה מבוקשת מאד, ומופצת בצורה חסרת תקדים.

===ספרים נוספים בסדרה המלוקטים מתוך לקוטי שיחות===

*'''אוצר לקוטי שיחות לשיטתייהו''' - מרכז את שיחותיו של הרבי מתוך [[לקוטי שיחות]] בנושא מחלוקות של [[תנאים]] ו[[אמוראים]], כגון [[בית שמאי]] ו[[בית הלל]], [[רב]] ו[[שמואל]] וכדומה, בשיחות אלו הרבי יורד לעומק שיטת בעלי הפלוגתא, ומכאן שם הספר (כפי שהגדיר זאת הרבי): '''לשיטתייהו'''.
*'''אוצר לקוטי שיחות כלל ישראל''' - הספר מביא את שיחות הרבי שבסדרת [[לקוטי שיחות]] העוסקות בנושאי ייחודו של עם ישראל, כמו: ישראל והעמים, דין ציבור, מעמדות בעם ישראל, אהבת ישראל וערבותם זה לזה, ועוד.
*'''אוצר לקוטי שיחות ביאורי רש"י על התורה''' - בספר מובאים 54 שיחות מסדרת [[לקוטי שיחות]] העוסקות בביאורי [[רש"י]] על התורה, שיחה אחת לכל פרשה.
*'''אוצר לקוטי שיחות תשובה''' - הספר מביא את כל שיחות הרבי בענייני תשובה.
*'''אוצר לקוטי שיחות לימוד התורה''' - בספר מובאים 60 שיחות מוגהות של הרבי העוסקות בסוגיית מצוות תלמוד תורה.

===אוצר התוועדויות===
{{ערך מורחב|תורת מנחם - התוועדויות}}
בשנת [[תשע"ד]] יצאו לאור שני כרכים בשם 'אוצר התוועדויות'{{הערה|חלק א' כולל את חודשים [[תשרי]] - [[אדר]], וחלק ב' את חודשים [[ניסן]] - [[אלול]].}}, הכוללים לקט של [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות הרבי]] לפי סדר מעגל השנה, מועדי השנה ויומי דפגרא חסידיים.

הספרים נערכו על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] בשיתוף עם מכון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], בצמד הספרים מופיעות התוועדויות '''בעיקר''' בין השנים [[תשי"א]] - [[תשכ"ה]] בערך, ובין השנים [[תשמ"ב]] - [[תשנ"ב]]{{הערה|זאת עקב כך שבשעת הדפסת הסדרה הופיעו כרכי [[תורת מנחם]] עד שנת [[תשכ"ה]], ובשנים [[תשמ"ב]] - [[תשנ"ב]].}}.

===אוצר מאמרי חסידות===
{{ערך מורחב|דא"ח}}
ספר הכולל ליקוט מ[[מאמר|מאמריו]] של [[הרבי]] במשך השנים. הספר יצא לאור בשנת [[תשע"ג]], בשיתוף עם [[ועד הנחות בלה"ק]].

כולל בתוכו שני חלקים: בחלק הראשון של הספר יש מאמרים המחולקים לפי סדר מועדי השנה, ובחלק השני לפי סדר נושאים בתורת החסידות.

המיוחד בספר זה שהוא כולל גם מאמרים מוגהים של הרבי, וגם כאלו שאינם מוגהים, אלא הנחת החוזרים{{הערה|או הקלטה.}}.

===אוצר אגרות קודש===
{{ערך מורחב|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א}}
בספר זה לוקטו כמה מאות ממכתביו של הרבי מתוך סדרת '[[אגרות קודש]]', והוא יצא לאור בשנת [[תשס"ז]], ובמהדורה חדשה בשנת [[תשע"ד]]{{הערה|בחודש [[תמוז]] [[תש"פ]] חולקו חינם כ-15,000 עותקים של הספר ליהודים שאינם חסידי חב"ד.}}.

הספר מחולק לשש נושאים מרכזיים וחשובים הכוללים בתוכם תת-נושאים. הנושאים הם: מכתבי תורה, עבודת ה', מורה נבוכים, בכל דרכיך, עניני הכלל ומכתבים כלליים.

===אוצר רשימות===
{{ערך מורחב|רשימות אדמו"ר שליט"א}}
ספר ובו יש ליקוט מסדרת [[רשימות]] של הרבי, יצא לאור בשנת [[תשס"ח]]{{הערה|עקב זאת שהספר הודפס שנים מספר לפני שאר הספרים שבסדרה - ספר זה מעוצב בעיצוב שונה משאר הסדרה.}}.

הספר מחולק לנושאים: מכתבי תורה, ביאורי אגדה, קטעי יומן, ובתור הוספה - את רשימתו של הרבי בנושא 'שניים אוחזין בטלית'.

==חברי המערכת==
{{טורים|תוכן=
*הרב נחום יצחק קפלן (ברא"ל).
*הרב מנחם מענדל קפלן (ברא"ל).
*הרב צבי הירש זלמנוב.
*הרב [[שניאור זלמן הכט]].
*הרב [[אלי וולף]]
*הרב אברהם וולף.
*הרב שמואל יחזקאל בראון.
*הרב יהודה כהן
*הרב [[אריק מלכיאלי]]
*הרב שמואל וולס
*הרב [[משה מרינובסקי]]
*הרב [[מנחם מענדל ברונפמן]]
*הרב [[משה שילת]].
}}

==קישורים חיצוניים==

*[https://col.org.il/news/62635 התוועדות לרגל הדפסת הכרכים הראשונים של 'אוצר לקוטי שיחות']. {{COL}}
*[https://col.org.il/news/93543 שלשה כרכים חדשים של הסדרה יצאו לאור]. {{COL}}
*[https://col.org.il/news/98328 אוצר לקוטי שיחות לשיטתייהו הוענק לאדמו"רים]. {{COL}}
*[https://col.org.il/news/30066 אוצר אגרות קודש - ספר חדש]. {{COL}}
*[https://col.org.il/news/30119 'הצופה' על אוצר אגרות קודש]. {{COL}}
*[https://col.org.il/news/30203 חלוקת 'אוצר אגרות קודש' והלימוד בו בישיבות].{{COL}}
*[https://col.org.il/news/30303 תמונות מחלוקת 'אוצר אגרות קודש'].{{COL}}
*[https://col.org.il/news/125423 חלוקת 'אוצר אגרות קודש' תש"פ].{{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סדרות]]

שמואל רסקין (חולון)

2024-03-21T11:19:02Z

מבקש: /* ספריו */

{{מפנה|שמואל רסקין|שליח הרבי בהונגריה|שמואל רסקין (בודפסט)}}
{{אין תמונה}}
הרב '''שמואל רסקין''' (יליד שנת [[תשמ"ה]], 1985) הוא כותב ומרצה במחשבת ישראל, ו[[שליח הרבי]] בשיכון ותיקים ושכונת נווה רמז בעיר [[חולון]], ומנהל אגף '[[מבצע תורה]]' ב[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב מנחם אב]] [[תשמ"ה]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו ר' [[לוי יצחק רסקין (כפר חב"ד)|לוי יצחק רסקין]] ולאמו מרת שיינדל דובה. סביו היו ר' [[מנחם מענדל רסקין (כפר חב"ד)|מענדל רסקין]] מ[[כפר חב"ד]] מצד אביו,
והחסיד המפורסם ר' [[מוטל קוזלינר]] מצד אמו.

בהיותו בגיל שנה, נשלחו הוריו על ידי [[הרבי]] לשמש כשלוחים בעיר [[ערד]]{{הערה|בהמשך חזרו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].}}.

בבחרותו, למד בישיבה ב[[כפר חב"ד]] ובישיבה ב[[בני ברק]] לאחר מכן למד במשך שבע שנים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].

לאחר [[נישואיו]] עם רעייתו מלכה בת הרב [[מנחם מענדל גורביץ]], מנהל [[תומכי תמימים ברינואה|ישיבת חב"ד בברינואה]] שב[[צרפת]], למד במשך שנה ב[[כולל אברכים]].

בשנת [[תש"ע]] יצא לפעול בשליחות הרבי ב[[חולון]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/54571 דיווח באתר COL].}} וייסד את בית חב"ד בשיכון ותיקים בעיר ובהמשך אף החל לפעול בשכונת נווה רמז.

לאורך השנים הקים בית תמחוי המאכיל מאות פיות מידי שבוע ומחלק מעל אלף מנות שבועיות, ובשנת [[תש"פ]] ייסד את ארגון המתנדבים 'זה לזה' הפועל לסיוע לכל תושבי השכונה ומאגד קבוצה של מעל מאה מתנדבים תושבי העיר המעניקים עזרה למשפחות הזקוקות לכך.

לצד מערך של שיעורי תורה, מנייני תפילה ואספקת תשמישי קדושה, הקים מועדוני נוער ופעילויות לילדים, פעילות חינוכית בבתי הספר ובגני הילדים, ועוד.

במקביל לפעילותו בעיר חולון, משמש כדובר רהוט, כותב ומרצה במחשבת ישראל, מעביר קורסים של הגות ומחשבה יהודית, העצמה אישית הנחייה והדרכה, חבר בצוותי העריכה של חומרים נושאי יהדות הפונים לקהל הרחב ובראשם ביוזמת 'חכמת חיים' שעל ידי האגף לפרוייקטים מיוחדים ב[[צעירי אגודת חב"ד]], ובמיזמים של אגף 'מבצע תורה', וכן משמש כחבר בצוות המרצים של [[פרדס - במה לחכמה יהודית]], ועוד.

הרצאותיו ושיעוריו מתפרסמים ברשת האינטרנט וזוכים לחשיפה גבוהה ולביקוש רב, והחל מחודש [[אדר שני]] [[תשפ"ב]] מפרסם פודקאסט יומי על הפתגם היומי ב[[לוח היום יום]].

בשנת [[תשפ"ג]] השתתף בסרט "איכא בשוקא", שהופק על ידי ארגון הילדים החב"די '[[הפנסאים]]'.

לרב רסקין ורעייתו, שמונה ילדים.

==ספריו==
*'''[[היום יום]] המבואר''' - 2 חלקים, בהוצאת מכון תפארת רפאל, תשע"ח
*'''חכמת חיים''' - חוברות לימוד לשיעורי תורה משותפים סביב דילמות מחיי היום יום, עורך שותף. בין החוברות שיצאו לאור: לינץ - מה דעתך על פגיעה במחבל לאחר שנוטרל {{*}} ויתורים כואבים - מי ינצח בוויכוח הבא ביניכם {{*}} מדבר שקר תרחק?! שקרים לבנים {{*}} האח הגדול - הצצה לבתים של אחרים {{*}} אחים לצרה - סיכון חיים למען הצלת יהודי אחר {{*}} שכחתי לומר תודה // ואיך מתמודדים עם אדם מקטר? {{*}} חייכי, מצלמים: צילום סתר בביתנו הפרטי {{*}} בשר מבשרי - תרומת איברים בעד תמורה כספית {{*}} אבא, לא! האם אפשר לומר לאבא ואמא לא? {{*}} אגדת החירות - איזה משמעות יש לחג החירות בחיים מלאי עבדות? {{*}} מתן בגלוי {{*}} חוק יסוד - חמלה {{*}}
*'''בסוד הפרשה''' - עורך שותף
*'''613 מצוות''' - עיבוד ספר המצוות של הרמב"ם לעברית בת ימינו
*'''אוצר [[רשימות]]''' - עורך שותף
*'''אור וחיות - שיעורי חסידות לעם'''
*'''פגישות עם התניא - שתי נפשות''' - מפגשי לימוד לשמונה פרקי ה[[תניא]] הראשונים, [[מעיינותיך]] תשפ"ד.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1BNkCftQmctbHIAYobrJABv7HEy6lICOW פודקאסטים על הפתגם היומי בלוח היום יום]''' {{אודיו}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4720605 מסע בעקבות המצה: משדה החיטה לשולחן ה'סדר']''' {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רסקין, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ה]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בחולון]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בני ברק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]

שמואל רסקין (חולון)

2024-03-21T11:17:33Z

מבקש: /* ספריו */

{{מפנה|שמואל רסקין|שליח הרבי בהונגריה|שמואל רסקין (בודפסט)}}
{{אין תמונה}}
הרב '''שמואל רסקין''' (יליד שנת [[תשמ"ה]], 1985) הוא כותב ומרצה במחשבת ישראל, ו[[שליח הרבי]] בשיכון ותיקים ושכונת נווה רמז בעיר [[חולון]], ומנהל אגף '[[מבצע תורה]]' ב[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב מנחם אב]] [[תשמ"ה]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו ר' [[לוי יצחק רסקין (כפר חב"ד)|לוי יצחק רסקין]] ולאמו מרת שיינדל דובה. סביו היו ר' [[מנחם מענדל רסקין (כפר חב"ד)|מענדל רסקין]] מ[[כפר חב"ד]] מצד אביו,
והחסיד המפורסם ר' [[מוטל קוזלינר]] מצד אמו.

בהיותו בגיל שנה, נשלחו הוריו על ידי [[הרבי]] לשמש כשלוחים בעיר [[ערד]]{{הערה|בהמשך חזרו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].}}.

בבחרותו, למד בישיבה ב[[כפר חב"ד]] ובישיבה ב[[בני ברק]] לאחר מכן למד במשך שבע שנים בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], שם גם [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].

לאחר [[נישואיו]] עם רעייתו מלכה בת הרב [[מנחם מענדל גורביץ]], מנהל [[תומכי תמימים ברינואה|ישיבת חב"ד בברינואה]] שב[[צרפת]], למד במשך שנה ב[[כולל אברכים]].

בשנת [[תש"ע]] יצא לפעול בשליחות הרבי ב[[חולון]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/54571 דיווח באתר COL].}} וייסד את בית חב"ד בשיכון ותיקים בעיר ובהמשך אף החל לפעול בשכונת נווה רמז.

לאורך השנים הקים בית תמחוי המאכיל מאות פיות מידי שבוע ומחלק מעל אלף מנות שבועיות, ובשנת [[תש"פ]] ייסד את ארגון המתנדבים 'זה לזה' הפועל לסיוע לכל תושבי השכונה ומאגד קבוצה של מעל מאה מתנדבים תושבי העיר המעניקים עזרה למשפחות הזקוקות לכך.

לצד מערך של שיעורי תורה, מנייני תפילה ואספקת תשמישי קדושה, הקים מועדוני נוער ופעילויות לילדים, פעילות חינוכית בבתי הספר ובגני הילדים, ועוד.

במקביל לפעילותו בעיר חולון, משמש כדובר רהוט, כותב ומרצה במחשבת ישראל, מעביר קורסים של הגות ומחשבה יהודית, העצמה אישית הנחייה והדרכה, חבר בצוותי העריכה של חומרים נושאי יהדות הפונים לקהל הרחב ובראשם ביוזמת 'חכמת חיים' שעל ידי האגף לפרוייקטים מיוחדים ב[[צעירי אגודת חב"ד]], ובמיזמים של אגף 'מבצע תורה', וכן משמש כחבר בצוות המרצים של [[פרדס - במה לחכמה יהודית]], ועוד.

הרצאותיו ושיעוריו מתפרסמים ברשת האינטרנט וזוכים לחשיפה גבוהה ולביקוש רב, והחל מחודש [[אדר שני]] [[תשפ"ב]] מפרסם פודקאסט יומי על הפתגם היומי ב[[לוח היום יום]].

בשנת [[תשפ"ג]] השתתף בסרט "איכא בשוקא", שהופק על ידי ארגון הילדים החב"די '[[הפנסאים]]'.

לרב רסקין ורעייתו, שמונה ילדים.

==ספריו==
*'''[[היום יום]] המבואר''' - 2 חלקים, בהוצאת מכון תפארת רפאל, תשע"ח
*'''חכמת חיים''' - חוברות לימוד לשיעורי תורה משותפים סביב דילמות מחיי היום יום, עורך שותף. בין החוברות שיצאו לאור: לינץ - מה דעתך על פגיעה במחבל לאחר שנוטרל {{*}} ויתורים כואבים - מי ינצח בוויכוח הבא ביניכם {{*}} מדבר שקר תרחק?! שקרים לבנים {{*}} האח הגדול - הצצה לבתים של אחרים {{*}} אחים לצרה - סיכון חיים למען הצלת יהודי אחר {{*}} שכחתי לומר תודה // ואיך מתמודדים עם אדם מקטר? {{*}} חייכי, מצלמים: צילום סתר בביתנו הפרטי {{*}} בשר מבשרי - תרומת איברים בעד תמורה כספית {{*}} אבא, לא! האם אפשר לומר לאבא ואמא לא? {{*}} אגדת החירות - איזה משמעות יש לחג החירות בחיים מלאי עבדות? {{*}} מתן בגלוי {{*}} חוק יסוד - חמלה {{*}}
*'''בסוד הפרשה''' - עורך שותף
*'''613 מצוות''' - עיבוד ספר המצוות של הרמב"ם לעברית בת ימינו
*'''אוצר [[רשימות]]''' - עורך שותף
*'''אור וחיות - שיעורי חסידות לעם'''
*'''פגישות עם התניא - שתי נפשות''' - מפגשי לימוד לשמונה פרקי ה[[תניא]] הראשונים, מעיינותיך תשפ"ד.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1BNkCftQmctbHIAYobrJABv7HEy6lICOW פודקאסטים על הפתגם היומי בלוח היום יום]''' {{אודיו}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4720605 מסע בעקבות המצה: משדה החיטה לשולחן ה'סדר']''' {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רסקין, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ה]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בחולון]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בני ברק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]

משה שילת

2024-02-06T15:53:29Z

מבקש: /* ספריו */

{{דמות
|שם=הרב משה שילת
|תמונה=משה שילת.jpg
|כינוי=
|מקום פעילות=ישראל
|תפקידים נוספים=מנהל חב"ד בקמפוס וחב"ד לנוער
}}
הרב '''משה שילת''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עסקן חב"די העומד בראש מספר ארגונים הקשורים ב[[הפצת המעיינות]] של [[תורת החסידות]] בארץ הקודש - [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], [[חב"ד לנוער]], [[חב"ד בקמפוס]], [[מעיינותיך]] - הוצאת ספרים, ועוד. נשא בתואר 'מנהל האגף לפרוייקטים מיוחדים' בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] משנת [[תשע"ד]] עד סגירתו בשנת [[תשע"ח]]. במשך מספר שנים נחשב שילת לאיש אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]] והיה אחראי על תרומותיו באמצעות '[[קרן מרומים]]'.

בנוסף, עוסק בכתיבה ועריכה, והוציא עשרות כותרים פרי הגותו ועריכתו, זאת מלבד טורים שבועיים שמפרסם בעיתונים{{הערה|1=ביניהם: 'שבת בשבתו', וכן 'קרוב אליך', ו'כי קרוב' (שהיה שותף לייסודם).}} ובשבועונים מזדמנים.

==תולדות חיים==
הרב שילת נולד ביישוב מעלה אדומים ב[[כ"א כסלו]] [[תשל"ו]], לאביו הרב יצחק שילת, ראש ישיבת מעלה אדומים ומחשובי הרבנים בציונות הדתית, תלמידו המובהק של הרב [[צבי יהודה קוק]], ומייסד ישיבת 'ברכת משה', ולאמו הרבנית יהודית שילת, מנהלת 'פורום תקנה', ומהדמויות הבולטות בקרב נשות הציונות הדתית.

כבר בילדותו נחשף לפעילות החב"דית שהתקיימה ביישוב בו התגוררה משפחתו, והוא החל להשתתף בשיעורי [[תניא]] שהפעיל [[שליח]] הרבי במקום הרב אברהם
שמלה.

ב[[חודש אדר]] [[תש"נ]] בעת לימודיו בכיתה ט' בישיבה לצעירים של ישיבת [[מרכז הרב]] בקריית משה ב[[ירושלים]], הצטרף אל דודו לנסיעה לחצר [[הרבי]], שם החליט כי מקומו בחב"ד, והוא התקשר לרבי.

עם סיום לימודיו בישיבה לצעירים, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]], ובשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם רעייתו [[ברכה שילת|ברכה]] ליבי למשפחת קירשנבאום, קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והצטרף לצוות החינוכי ב[[תומכי תמימים נתניה|ישיבת חב"ד המקומית]].

במקביל לעבודתו בישיבה, החל לסייע לרב [[מנחם פרלשטיין]] בארגון [[מרכז את"ה בארץ הקודש]], ולאחר שנתיים של עבודה משותפת, נפרדו דרכיהם.

לאחר שעזב את הישיבה, הצטרף לצוות ה[[תלמוד תורה נתניה|תלמוד תורה בעיר]], שם סייע בין היתר בארגון מבצעי לימוד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=31563&lang=he הרב שילת סקר בפני ההורים את הפעילות החסידית בתלמוד תורה] {{אינפו}}}}.

במקביל לעבודתו בתלמוד תורה, הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]. לאחר תקופה פרש מעבודתו בתלמוד תורה, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

לזוג שילת שמונה ילדים.

==פעילות ציבורית==
===תורת חב"ד לבני הישיבות===
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]}}
ב[[חודש ניסן]] [[תשנ"ט]], הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], והחל לעסוק באופן ממוסד בהפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור הציוני דתי ממנו הגיע.

הפעילות בראשיתה כללה הפעלה של מערך שיעורים בישיבות ההסדר ברחבי הארץ מאת טובי ה[[משפיע]]ים החב"דיים בארץ, שהלך והתרחב עם השנים. לפעילות זו הצליח לרתום את הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר ב[[רמת גן]], וה[[חוזר]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]].

לאחר שהתמסד מערך השיעורים, החל בהוצאת רבעון בשם 'מעיינותיך' העוסק במחשבת החסידות, ומופץ בקרב הציבור הדתי-לאומי, ובארגון [[התוועדות]] שנתית ב[[י"ט כסלו]], אליה נהרו אלפים מבני הציונות הדתית.

במקביל, עמל להוציא לאור חוברות המתאימות את רעיונות [[תורת החסידות]] לסגנון המקובל בקרב הציבור הציוני דתי, והצליח להכניס את הלימוד בחוברות אלו כחלק ממסלול הלימודים במוסדות, ולקבל הכרה רשמית בחומר לימוד זה מטעם המדינה.

בשנת [[תשס"ט]] העלה לרשת אתר [[אינטרנט]] המרכז את ההוצאות לאור שיצאו מטעם הארגון, ושיעורי וידאו ב[[תורת החסידות]] שנמסרים על ידי [[משפיע]]ים ומרצים מהשורה הראשונה.

===יריד החסידות===
{{ערך מורחב|אירועי צמאה}}
בשנת [[תשע"א]] הקים יריד ספרים ענק בסמיכות למקום ה[[התוועדות]] השנתית ב[[י"ט כסלו]], במהלכו נמכרו מאות אלפי ספרי חסידות, ובשנים שלאחר מכן הכפיל את ההצלחה, והגיע לשיאים חסרי תקדים בהפצת ספרי חסידות בקרב קהלים שונים שנהרו אל המקום באלפיהם.

לקראת היריד בשנת [[תשע"ד]] ניהל מערכת מסועפת שהוציאה לאור תוך חודשים ספורים עשרות ספרי חסידות של גדולי התנועה החסידית בעריכה מחודשת ומפוארת ובאותיות מאירות עיניים, ובכך הצליח להוזיל באופן משמעותי את המכירה ולאפשר מחיר אחיד של כל הספרים ב-25 שקלים (4 ב-100). מגמה זו נמשכה גם בשנה שלאחר מכן, כשבסך הכל הודפסו מטעמו קרוב למאה ספרי חסידות וסיפורת.

בשנת [[תשע"ה]] נמכרו ביריד מעל ל-330,000 ספרים, והוא התפרש על פני ארבעה ימים, כשהיום הראשון הוקדש למכירה נפרדת לנשים.

במקביל ליריד מתקיימים לאורך ארבעת הימים מבחנים בחסידות מטעם תכנית 'לב לדעת', תערוכה אמנותית מתחלפת, וכ-13 אירועים תרבותיים המושכים כולם יחד קהל של למעלה מ-50,000 איש{{הערה|'התוועדות לכל האומה', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון פרשת וירא תשע"ז.}}. שיא ההשתתפות לפי הפרסומים, היה בשנת [[תשע"ז]] אז השתתפו באירועים כ-70,000 יהודים{{מקור}}.

===גזבר צדקה===
לאור הצלחתו הגדולה בקרב הציבור הדתי לאומי, קנה את אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]], שהפקיד אותו על קרן של כספי [[צדקה]] שהקים הנקראת '[[קרן מרומים]]'.

כספים אלה, מחולקים על ידו (בעיקר כהלוואה) לשלוחים, מנהלי מוסדות חב"ד ופרוייקטים ארציים (דוגמת הארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]] וכדו'), כשבמקביל הכספים מחולקים גם לפעילים שאינם נמנים על חוגי [[חסידות חב"ד]], כפי רצונו של מייסד הקרן.

===צעירי אגודת חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=[[צעירי אגודת חב"ד בישראל#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]]}}
בעזרת תרומותיו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, הכריז ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] על פתיחת מיזם חדש בשם 'פעילי חב"ד' שנועד לצרף את כלל חסידי חב"ד בארץ לפעילות של השלוחים.

הארגון, מתקצב ומסבסד את פעילותם של אנ"ש, ומסייע להם במציאת מקומות פנויים בהם יוכלו לפעול מבלי לפגוע בפעולותיו של השליח המקומי.

בראש הפעילות והקשר עם הנציגים הוצב ר' שלום סגל האחראי על הצד הטכני, ומידי תקופה מתקיימת הגרלה בין הפעילים על [[נסיעה לרבי]].

לאחר ההצלחה במיזם 'פעילי חב"ד', הקים את האגף לפרוייקטים מיוחדים שתחת צעירי אגודת חב"ד, במסגרתו יזם בין השנים [[תשע"ה]]-[[תשע"ו]] את יציאתם של שלוחים מיוחדים לבתי רפואה, [[חב"ד בקמפוס (ישראל)|למכללות ומוסדות להשכלה אקדמית]], ולקניונים, וכן סייע בהקמת ארגון המרצים '[[פרדס - במה לחכמה יהודית]]'.

===תקנת [[הרמב"ם]] היומי===
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנת הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשע"א]] הצליח שילת להגיע לשיתוף פעולה עם מינהל החינוך הדתי לאומי{{הערה|1=[http://rambam-lanoar.co.il/about.asp פרטים מורחבים על הפעילות באתר הפרוייקט].}}, ובשיתוף איתם הקים את פרוייקט "חמ"ד של תורה", המעודד את לימוד ספר [[הרמב"ם]] כפי תקנתו של הרבי.

בשנת [[תשע"ה]] נערכו בהיכל 'יד אליהו' ב[[תל אביב]] שני כנסים מסכמים (נפרדים) לרגל סיום מחזור הלימוד, בהשתתפות כוללת של 20,000 נערים ונערות. את האירוע כיבד בנוכחותו הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה הראשי של תל אביב והאמנים ישי ריבו, אברהם פריד, ישי לפידות וקובי סלע. במהלך האירוע נערך גם חידון מסכם על [[הרמב"ם]] כשאת השאלות שאל ראש הממשלה מר [[בנימין נתניהו]], ובסיומו הוכתרו חתן וכלת הרמב"ם{{הערה|1={{קישור שטורעם|77080|news|עוצמה: 20,000 איש בסיום הרמב"ם|כתב שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ה}}.}}.

עם סיום מחזוור הלימוד העשרים ותשע, הורחבה הפעילות אל הציבור הכללי, ובשיתוף פעולה עם רבני הציונות הדתית בישיבת מעלה אדומים ועם הרב חיים סבתו, הוקם גוף בשם 'הרמב"ם היומי בקיצור ובשלימות', המפעיל רשת של שיעורי רמב"ם ברחבי הארץ לפי המסלול של פרק אחד ליום, מסבסד ספרי לימוד המבארים את הרמב"ם, ומתגמל את מוסרי השיעורים{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=4528 הציונות הדתית לומדת רמב"ם] - סקירה מקיפה על הפעילות באתר {{חב"ד בישראל}}.}}.

על הקשר עם הנציגים המקומיים, מופקד ר' שמואל רייניץ.

===פעילות כללית===
בשנת [[תשע"ב]] החל לפרסם טור שבועי קבוע העוסק ברעיונות מתורת החסידות, המתפרסם בעיתון הציוני דתי 'שבת בשבתו'.

כמו כן, במסגרת פעילותו יזם את הוצאתם לאור של 'אוצר לקוטי שיחות', 'אוצר מאמרים' ו'אוצר התוועדויות', המלקטים פנינים ממרחבי תורתו העצומה של הרבי, ומנגישה אותם לציבור הכללי.

בנוסף לכך, עומד הרב שילת מאחורי ההוצאה לאור של ספרים המבארים את תורת החסידות, כגון שיעורי הרב [[יואל כהן]] על ספר התניא, וסדרת הספרים 'המעיינות - שערים נפתחים בתורת [[חסידות חב"ד]]' שהחלה לצאת בשנת תשע"ד.

===הוצאה לאור===
{{ערך מורחב|ערך=[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]}}
במקביל לפעילות הממוסדת והעיונית להפצת תורת החסידות בקרב הציבור הדתי-לאומי, יוזם הוצאה לאור של עלונים ומגזינים לכלל שדרות הציבור.

בשנת [[תשע"ד]] החל בהוצאה לאור של הגליון השבועי '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]' יחד עם אנשי ישיבת ההסדר ברמת גן תלמידי הרב שפירא הנמנים על אנשי הזרם הדתי-לאומי העוסקים בתורת החסידות. העיתון נושא את הסלוגן 'עבודת ה' ברוח חסידית', ומשתדל להביא מגוון דעות וכתבות בקשת רחבה, המחברים ציבור רחב לרעיונות מתורת החסידות.

בשנת [[תשע"ו]] החל בהוצאה לאור של מגזין 'אור וחיות', המהווה מקבילה למגזין 'מעיינותיך' ומגיש ברובו את אותם התכנים בעיצוב ושפה המותאמת לציבור החרדי.

בשנת [[תשע"ט]] יזם את הוצאתו לאור של הגליון הדו-שבועי '[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]]', המיועד לציבור החרדי המקורב לחב"ד, ולציבור החב"די עצמו.

==ספריו==
{{פסקה חסרה}}
*'''טעימות''' - אוסף טורים במחשבת חב"ד שהתפרסמו בעלון 'שבת בשבתו', ישראל תשע"ג.
*'''מועדים לחסידות''' - אוסף מקורות בהארה המיוחדת של זמני השנה בעבודת ה' המתחדשת (עורך שותף), ישראל תשע"ה.
*'''י"ט כסלו''' - ענייני דיומא מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש, ישראל תשע"ו.
*'''שווה לכל נפש - חגים''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ו.
*'''שווה לכל נפש - תפילה''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תשע"ז.
*'''שווה לכל נפש - עבודת ה'''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ח.
*'''שווה לכל נפש - פרקי אבות''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תש"פ.
*'''שווה לכל נפש - הגדה של פסח''' - על פי שיחות הרבי בלילות הסדר, ישראל תשפ"ג.

==משפחתו==
'''חתניו:
'''
*חתנו, הרב מנחם מענדל בלוי - כפר חב"ד
*חתנו, הרב ליאור קליין - נתניה

==לקריאה נוספת==
*כתבת פרופיל ב[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 1535, כ"ו כסלו תשע"ד.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.kikarhashabat.co.il/פורום-תקנה-3.html פורום תקנה]''' העיתונאי ידידיה מאיר בטור מפרגן בעיתון 'בשבע' על פעילותו של הרב שילת - אתר כיכר השבת, כ"ה כסלו תשע"ד
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=78873 כיצד נולד מיזם 'פעילי חב"ד'?]''' - נאום שנשא הרב שילת בכינוס [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]] {{וידאו}} {{COL}} כ"ג חשוון תשע"ד
*{{קישור שטורעם|77105|news|הרב משה שילת ל'שטורעם': "המשיח כבר בועט בדלת"|מנחם בן-ישראל|כ"ז בכסלו תשע"ה}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*נדב גלעד, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_5.pdf בעש"ט 2013]''', ראיון עם הרב שילת בעקבות האירועים לרגל [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] בבנייני האומה בירושלים, בתוך עלון [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 5 {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/11/5dc52a689edd6_1573202536.pdf חב"ד לצעירים]''' {{PDF}} בטאון חודשי המסקר את פעילות הארגונים שבהנהלתו
*'''[https://col.org.il/news/131538 "חומת ההתנגדות קורסת": ליפקין מראיין את הרב שילת]''' {{COL}} כ"ז סיון ה'תשפ"א 07.06.2021

;טורים פרי עטו:
*'''[http://www.mishnetorah.com/file/mosheshilat_rambam_yomi.pdf יפוצו מעיינותיך]''' - טורו השבועי של הרב שילת בעיתון 'שבת בשבתו' בקשר עם [[תקנת הרמב"ם|תקנת לימוד הרמב"ם היומי]] {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=584 פשוט שכחנו מה זה חב"ד!]''' הרב שילת במאמר תגובה למאמרו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בגנות חגיגות יום העצמאות. {{שטורעם}} ז' ב[[אייר]] תשס"ז {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*'''[http://musaf-shabbat.com/2012/02/02/בתגובה-לעמקות-גלותית-מאת-הרב-יאיר-דרי/ החסידות היא גאולתית]''', תגובה של שילת למאמרו של [[יאיר דרייפוס]] '[http://musaf-shabbat.com/2012/01/19/עמקות-גלותית-יאיר-דרייפוס/ עמקות גלותית]' במוסף השבועי של עיתון 'מקור ראשון', שבת פרשת בשלח תשע"ב

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שילת, משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב לצעירים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:מנהלי בתי הוצאה לאור]]

הוצאת מעיינותיך

2024-02-06T15:50:55Z

מבקש: /* ספרים בהוצאת מעיינותיך */

[[קובץ:מעיינותך.png|שמאל|ממוזער|250px|אחד הגיליונות, סיון תשע"ח]]
'''הוצאת מעיינותיך''' היא מערכת הוצאה לאור הפועלת להפצת תורת החסידות, תולדות אדמו"רי חב"ד וההיסטוריה החסידית.

לצד ההוצאה לאור הקבועה של גליונות 'מעיינותיך - למחשבת חב"ד' לציבור התורני-כללי וגליון 'אור וחיות' לציבור החרדי, יצאו לאור במשך השנים על ידי המכון למעלה משישים ספרים.

==גליון מעיינותיך==
'''מעיינותיך - למחשבת חב"ד''' הינו רבעון חב"די המיועד לבני ישיבות, ויוצא לאור על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

הגליון החל לצאת לאור בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[משה שילת]], שהחל לעסוק באותן שנים בהנגשת תורת חב"ד לתלמידי הישיבות התיכוניות וישיבות ההסדר. לאחר תקופה קצרה של כינוסים והרצאות שערך, התעורר ביקוש ללמוד את תורת חב"ד.

לצורך כך, החל להוציא לאור רבעון שיעסוק בהגות חב"דית, וימלא את הצמאון ל[[תורת החסידות]] בשפה ובסגנון מתאים לספרות הנפוצה בציונות הדתית.

הגליון הראשון יצא לאור לראשונה לקראת [[י"א ניסן]] [[תשס"ד]]{{הערה|1='''[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/01.pdf מעיינותיך למחשבת חב"ד - גליון א']''' {{PDF}} באתר הבית של המערכת.}}, וכלל כשלושים עמודי צבע מלא בגודל ספר סטנדרטי{{הערה|מעט קטן יותר מהגודל המקובל בעיתונות החרדית.}}. מתכונת זו נשמרת עד היום.

נכון לשנת [[תשפ"ד]], יצאו לאור למעלה משבעים גליונות, והם זמינים באתר של המערכת.

===חברי המערכת===
עורכי הגליון כיום הם הרב [[משה שילת]], הרב יהודה כהן והרב ישראל לב. בעבר השתתפו בעריכה הרב [[אליהו קירשנבאום]], הרב [[מנחם מענדל ברונפמן]] והרב [[יצחק קפלן]].

בראש הגליון היה מתפרסם בקביעות מאמר מהרב [[יואל כהן]] עד לפטירתו, בכתיבת מאמרים לגליון משתתפים לסירוגין סופרים והוגים חב"דיים מהשורה הראשונה, ביניהם: הרב [[מנחם ברוד]], הרב [[יחזקאל סופר]], הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב [[יצחק גינזבורג]], הרב [[שניאור זלמן גופין]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] והרב [[נחום גרינוולד]].

בנוסף, בכתיבת הגליון משתתפים רבנים בולטים בציבור הציוני-דתי, ביניהם: הרב יאיר דרייפוס ראש ישיבת שיח יצחק, הרב יהושע שפירא ראש ישיבת רמת גן, ועוד.

===מעיינותיך לצעירים===
במקביל לרבעון 'מעיינותיך' החל לצאת לאור בחודש כסלו [[תשס"ח]] גליון 'מעיינותיך לצעירים'{{הערה|1='''[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/tzeirim/1.pdf מעיינותיך לצעירים - גליון א']''' {{PDF}} באתר הבית של המערכת.}}. כשמו, הגליון מיועד לנוער צעיר יותר והוא פועל במתכונת דומה מבחינה רעיונית, אך כתוב ברוח קלילה יותר ומלווה בתמונות ואיורים.

עורכי הגליון היו הרב מנחם איתן והרב אייל לוגסי, והמערכת הוציאה תחת ידה תשעה גליונות כשהאחרון שבהם יצא לאור בחודש כסלו [[תש"ע]].

==אור וחיות==
[[קובץ:אור וחיות.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הגיליון העשירי, תשרי תשע"ח]]
'''אור וחיות''' הינו ירחון חב"די המיועד לציבור הישיבתי הליטאי והציבור החרדי והחסידי, ויוצא לאור על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

===הוצאה לאור===
אור וחיות החל לצאת לאור בשנת [[תשע"ו]] על ידי הרב [[משה שילת]], כהמשך להצלחה הגדולה של הארגון שבניהולו בתכניות הלימוד 'לב לדעת' ובביקוש לגליון [[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]].

הירחון מותאם מבחינת התכנים והעיצוב לבני הציבור הישיבתי-חרדי, וכולל סקירת אישים ידועים מעולם הישיבות שעסקו בלימוד תורת חב"ד וקיימו חליפות מכתבים עם רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים.

הגליון הראשון יצא לאור לראשונה לקראת יריד החסידות השנתי של הארגון בבניני האומה ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשע"ו, וכלל כשלושים עמודי צבע מלא בגודל ספר סטנדרטי, והופץ בריכוזי הציבור החרדי.

המגזין מודפס על עמודי כרומו צבעוני ומתפרסמים בו סקירות על אישים שונים מגדולי ישראל וקשריהם עם [[חסידות חב"ד]], שאלות ועיונים בעבודת ה' ובלימוד ספר התניא, והתוועדויות עם משפיעים חב"דיים, כשלצידם מתפרסמים מאמרים שכתבו גדולי חסידי חב"ד בדורות קודמים.

===חברי המערכת===
עורכי הגליון הם הרב [[משה שילת]], הרב יהודה כהן, הרב ישראל לב והרב מאיר אליאני.

בכתיבת המאמרים לגליון משתתפים לסירוגין סופרים והוגים חב"דיים מהשורה הראשונה, ביניהם: הרב [[יואל כהן]], הרב [[שבתי סלבטיצקי]], הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]], הרב [[שניאור זלמן גופין]].

==ספרים בהוצאת מעיינותיך==
*'''אוצר לקוטי שיחות''' - 6 כרכים
*'''אוצר לקוטי שיחות - עם ביאורים''' - 12 כרכים
*'''אוצר לקוטי שיחות - 'לשיטתייהו''''
*'''אוצר לקוטי שיחות - כלל ישראל'''
*'''אוצר לקוטי שיחות - ביאורי רש"י על התורה'''
*'''אוצר לקוטי שיחות - תשובה'''
*'''אוצר אגרות קודש'''
*'''אוצר מאמרי חסידות'''
*'''אוצר מרשימות הרבי הריי"צ'''
*'''[[יום הולדת]] - ראש השנה האישי'''
*'''התוועדות''' - סדרת התוועדויות כתובות, הרב [[עדין אבן ישראל]] - 2 כרכים, הרב [[שבתי סלבטיצקי]] - 2 כרכים, הרב [[זלמן גופין]], הרב [[חיים שלום דייטש]] - 2 כרכים והרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]].
*'''[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)|פתקים משולחנו של הרבי]]''' - 2 כרכים
*'''היא שיחתי''' - 2 חלקים
*'''חצי שעה''' - מאת הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*'''דובדבנים''' - מאת הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*'''תובנות התניא''' מאת הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*'''חסידות הלכה למעשה'''
*'''לדעת להאמין''' - מאת הרב [[יחזקאל סופר]]
*'''תניא - על פרשת דרכים''' מאת הרב [[יחזקאל סופר]]
*'''המועדים בחסידות''' ו'''סוגיות בחסידות''' מאת הרב [[יואל כהן]].
*'''הערות ועיונים במנחת חינוך'''
*'''[[סודו של הרבי]]'''
*'''להבין חסידות''' מאת הרב [[מנחם ברוד]]
*'''שבחי הבעל שם טוב - מהדורה מוערת'''
*'''תשובות לשאלות החיים'''
*'''תניא לאנשים כמוך וכמוני'''
*'''נפשי תערוג'''
*'''סיפורים שסיפר הרבי והוראות בעבודת השם'''
*'''גם כשהפוך לי'''

;ביוגרפיות והיסטוריה
*'''[[חד בדרא]]''' - ספר הסוקר את תולדותיו הגותו ופועלו של הרבי
*'''תולדות רבותינו נשיאינו''' - קיצור מסדרת [[ספר התולדות]], הסוקר את תולדותיהם של כל רבותינו נשיאינו בכרך אחד
*'''בני הצמח צדק''' - מאת הרב [[עמרם בלוי]]
*'''צמאה לך''' - תולדותיו של הבעל שם טוב, יוסי אליטוב ויאיר שרקי
*'''ברגע האמת''' - הרבי והדיאולוג הבטחוני-מדיני עם מקבלי ההחלטות בישראל
*'''המאורות הגדולים''' - תולדות חייהם של הבעש"ט והמגיד ממעזריטש מאת [[בנימין ליפקין]] ויאיר וינשטוק
*'''שבעה רועים''' - 2 כרכים של תולדות רבותינו נשיאינו מאת [[בנימין ליפקין]] ויאיר וינשטוק

;ספרי ביאורים בחסידות
*'''[[דרך מצוותיך]] המבואר''' - 4 כרכים (ובנוסף כרך "ליקוט" הכולל את המאמרים שנלמדים כסדר בישיבות חב"ד)
*'''[[תורה אור]] ולקוטי תורה המבואר''' - 5 כרכים על התורה, מאמר לכל פרשה. 3 כרכים על המועדים וכרך על שיר השירים - בשיתוף עם מכון 'לעבדך באמת'
*'''קונטרס התפילה - מבואר'''
*'''קונטרס עץ החיים מבואר'''
*'''קונטרס העבודה - מבואר'''
*'''מאמרי חסידות אדמו"ר הרש"ב''' - חמישה מאמרים יסודיים עם ביאור נרחב
*'''מאמרי חסידות מאדמו"ר האמצעי - מבואר'''
*'''מאמרי חסידות מאדמו"ר מהר"ש - מבואר'''
*'''מאמרי חסידות מאדמו"ר הריי"צ - מבואר'''
*'''תהילים עם פניני החסידות''' - בצירוף ציורי של האמן ר' [[ברוך נחשון]], בשיתוף עם הוצאת קורן
*'''תהילים עם ביאורי חסידות'''
*'''סוגיות בחסידות'''
*'''[[כתר שם טוב]] מפורש ומבואר''' - 2 כרכים
*'''[[מגיד דבריו ליעקב]] מפורש ומבואר''' - חלק ראשון
*'''[[תניא]] עם ביאור''' - מאת הרב [[יואל כהן]], 2 כרכים: אגרת התשובה, שער היחוד והאמונה
*'''להבין ולהשכיל''' ביאורים למאמרי הרבי מאת הרב [[יואל כהן]] - 2 כרכים

;ההדרה
*'''בית רבי - מהדורה מוערת'''
*'''ילקוט תורת הנפש על פי חב"ד'''

;נשים
*'''הרבי שלי'''
*'''על כולנה'''
*'''את עלית'''

;ילדים
*'''התהילים שלי''' - ספר תהילים מאוייר לילדים
*'''התורה שלי''' - חומש מנוקד ומאוייר לילדים, 5 כרכים
*'''סיפורי התורה שלי''' - סיפורי חז"ל הקשורים לפרשה עם סיכום נושאי הפרשה מאויירים לילדים בפורמט גדול, 5 כרכים
*'''הרבי של כולנו'''
*'''הדרך הארוכה והקצרה'''
*'''כאן בונים'''
*'''סדרת 'מאורי האש'''' - רבי לוי יצחק מברדיטשוב, אדמו"ר הזקן, האחים הקדושים, המגיד ממעזריטש

==ראו גם==
*[[אור וחיות (גליון)|אור וחיות]]

==קישורים חיצוניים==
*גליונות [http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28285 מעיינותיך לצעירים]
*[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28821 מפתח חלקי לפי אישים למאמרים שפורסמו בגליון]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

הוצאת מעיינותיך

2024-02-06T15:43:42Z

מבקש: /* גליון מעיינותיך */

[[קובץ:מעיינותך.png|שמאל|ממוזער|250px|אחד הגיליונות, סיון תשע"ח]]
'''הוצאת מעיינותיך''' היא מערכת הוצאה לאור הפועלת להפצת תורת החסידות, תולדות אדמו"רי חב"ד וההיסטוריה החסידית.

לצד ההוצאה לאור הקבועה של גליונות 'מעיינותיך - למחשבת חב"ד' לציבור התורני-כללי וגליון 'אור וחיות' לציבור החרדי, יצאו לאור במשך השנים על ידי המכון למעלה משישים ספרים.

==גליון מעיינותיך==
'''מעיינותיך - למחשבת חב"ד''' הינו רבעון חב"די המיועד לבני ישיבות, ויוצא לאור על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

הגליון החל לצאת לאור בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[משה שילת]], שהחל לעסוק באותן שנים בהנגשת תורת חב"ד לתלמידי הישיבות התיכוניות וישיבות ההסדר. לאחר תקופה קצרה של כינוסים והרצאות שערך, התעורר ביקוש ללמוד את תורת חב"ד.

לצורך כך, החל להוציא לאור רבעון שיעסוק בהגות חב"דית, וימלא את הצמאון ל[[תורת החסידות]] בשפה ובסגנון מתאים לספרות הנפוצה בציונות הדתית.

הגליון הראשון יצא לאור לראשונה לקראת [[י"א ניסן]] [[תשס"ד]]{{הערה|1='''[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/01.pdf מעיינותיך למחשבת חב"ד - גליון א']''' {{PDF}} באתר הבית של המערכת.}}, וכלל כשלושים עמודי צבע מלא בגודל ספר סטנדרטי{{הערה|מעט קטן יותר מהגודל המקובל בעיתונות החרדית.}}. מתכונת זו נשמרת עד היום.

נכון לשנת [[תשפ"ד]], יצאו לאור למעלה משבעים גליונות, והם זמינים באתר של המערכת.

===חברי המערכת===
עורכי הגליון כיום הם הרב [[משה שילת]], הרב יהודה כהן והרב ישראל לב. בעבר השתתפו בעריכה הרב [[אליהו קירשנבאום]], הרב [[מנחם מענדל ברונפמן]] והרב [[יצחק קפלן]].

בראש הגליון היה מתפרסם בקביעות מאמר מהרב [[יואל כהן]] עד לפטירתו, בכתיבת מאמרים לגליון משתתפים לסירוגין סופרים והוגים חב"דיים מהשורה הראשונה, ביניהם: הרב [[מנחם ברוד]], הרב [[יחזקאל סופר]], הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב [[יצחק גינזבורג]], הרב [[שניאור זלמן גופין]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] והרב [[נחום גרינוולד]].

בנוסף, בכתיבת הגליון משתתפים רבנים בולטים בציבור הציוני-דתי, ביניהם: הרב יאיר דרייפוס ראש ישיבת שיח יצחק, הרב יהושע שפירא ראש ישיבת רמת גן, ועוד.

===מעיינותיך לצעירים===
במקביל לרבעון 'מעיינותיך' החל לצאת לאור בחודש כסלו [[תשס"ח]] גליון 'מעיינותיך לצעירים'{{הערה|1='''[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/tzeirim/1.pdf מעיינותיך לצעירים - גליון א']''' {{PDF}} באתר הבית של המערכת.}}. כשמו, הגליון מיועד לנוער צעיר יותר והוא פועל במתכונת דומה מבחינה רעיונית, אך כתוב ברוח קלילה יותר ומלווה בתמונות ואיורים.

עורכי הגליון היו הרב מנחם איתן והרב אייל לוגסי, והמערכת הוציאה תחת ידה תשעה גליונות כשהאחרון שבהם יצא לאור בחודש כסלו [[תש"ע]].

==אור וחיות==
[[קובץ:אור וחיות.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הגיליון העשירי, תשרי תשע"ח]]
'''אור וחיות''' הינו ירחון חב"די המיועד לציבור הישיבתי הליטאי והציבור החרדי והחסידי, ויוצא לאור על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

===הוצאה לאור===
אור וחיות החל לצאת לאור בשנת [[תשע"ו]] על ידי הרב [[משה שילת]], כהמשך להצלחה הגדולה של הארגון שבניהולו בתכניות הלימוד 'לב לדעת' ובביקוש לגליון [[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]].

הירחון מותאם מבחינת התכנים והעיצוב לבני הציבור הישיבתי-חרדי, וכולל סקירת אישים ידועים מעולם הישיבות שעסקו בלימוד תורת חב"ד וקיימו חליפות מכתבים עם רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים.

הגליון הראשון יצא לאור לראשונה לקראת יריד החסידות השנתי של הארגון בבניני האומה ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשע"ו, וכלל כשלושים עמודי צבע מלא בגודל ספר סטנדרטי, והופץ בריכוזי הציבור החרדי.

המגזין מודפס על עמודי כרומו צבעוני ומתפרסמים בו סקירות על אישים שונים מגדולי ישראל וקשריהם עם [[חסידות חב"ד]], שאלות ועיונים בעבודת ה' ובלימוד ספר התניא, והתוועדויות עם משפיעים חב"דיים, כשלצידם מתפרסמים מאמרים שכתבו גדולי חסידי חב"ד בדורות קודמים.

===חברי המערכת===
עורכי הגליון הם הרב [[משה שילת]], הרב יהודה כהן, הרב ישראל לב והרב מאיר אליאני.

בכתיבת המאמרים לגליון משתתפים לסירוגין סופרים והוגים חב"דיים מהשורה הראשונה, ביניהם: הרב [[יואל כהן]], הרב [[שבתי סלבטיצקי]], הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]], הרב [[שניאור זלמן גופין]].

==ספרים בהוצאת מעיינותיך==
*'''אוצר לקוטי שיחות''' - 6 כרכים
*'''אוצר לקוטי שיחות - עם ביאורים''' - 12 כרכים
*'''אוצר לקוטי שיחות 'לשיטתייהו''''
*'''אוצר לקוטי שיחות - כלל ישראל'''
*'''אוצר לקוטי שיחות - ביאורי רש"י על התורה'''
*'''אוצר אגרות קודש'''
*'''אוצר מאמרי חסידות'''
*'''אוצר מרשימות הרבי הריי"צ'''
*'''[[יום הולדת]] - ראש השנה האישי'''
*'''התוועדות''' - סדרת התוועדויות כתובות, הרב [[עדין אבן ישראל]] - 2 כרכים, הרב [[שבתי סלבטיצקי]] - 2 כרכים, הרב [[זלמן גופין]] והרב [[חיים שלום דייטש]]
*'''[[פתקים משולחנו של הרבי (ספר)|פתקים משולחנו של הרבי]]''' - 3 כרכים
*'''היא שיחתי''' - 2 חלקים
*'''חצי שעה''' - מאת הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*'''דובדבנים''' - מאת הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*'''תובנות התניא''' מאת הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*'''חסידות הלכה למעשה'''
*'''לדעת להאמין''' - מאת הרב [[יחזקאל סופר]]
*'''תניא - על פרשת דרכים''' מאת הרב [[יחזקאל סופר]]
*'''המועדים בחסידות'''
*'''הערות ועיונים במנחת חינוך'''
*'''[[סודו של הרבי]]'''
*'''להבין חסידות''' מאת הרב [[מנחם ברוד]]
*'''שבחי הבעל שם טוב - מהדורה מוערת'''
*'''תשובות לשאלות החיים'''
*'''תניא לאנשים כמוך וכמוני'''
*'''נפשי תערוג'''
*'''סיפורים שסיפר הרבי והוראות בעבודת השם'''
*'''גם כשהפוך לי'''

;ביוגרפיות והיסטוריה
*'''[[חד בדרא]]''' - ספר הסוקר את תולדותיו הגותו ופועלו של הרבי
*'''תולדות רבותינו נשיאינו''' - קיצור מסדרת [[ספר התולדות]], הסוקר את תולדותיהם של כל רבותינו נשיאינו בכרך אחד
*'''בני הצמח צדק''' - מאת הרב [[עמרם בלוי]]
*'''צמאה לך''' - תולדותיו של הבעל שם טוב, יוסי אליטוב ויאיר שרקי
*'''ברגע האמת''' - הרבי והדיאולוג הבטחוני-מדיני עם מקבלי ההחלטות בישראל
*'''שבעה רועים'' - 2 כרכים של תולדות רבותינו נשיאינו מאת [[בנימין ליפקין]] ויאיר וינשטוק

;ספרי ביאורים בחסידות
*'''[[דרך מצוותיך]] המבואר''' - 4 כרכים (ובנוסף כרך "ליקוט" הכולל את המאמרים שנלמדים כסדר בישיבות חב"ד)
*'''[[תורה אור]] ולקוטי תורה המבואר''' - 5 כרכים על התורה, מאמר לכל פרשה. 3 כרכים על המועדים וכרך על שיר השירים - בשיתוף עם מכון 'לעבדך באמת'
*'''קונטרס התפילה - מבואר'''
*'''קונטרס עץ החיים מבואר'''
*'''קונטרס העבודה - מבואר'''
*'''מאמרי חסידות אדמו"ר הרש"ב''' - חמישה מאמרים יסודיים עם ביאור נרחב
*'''מאמרי חסידות מאדמו"ר האמצעי - מבואר'''
*'''מאמרי חסידות מאדמו"ר מהר"ש - מבואר'''
*'''מאמרי חסידות מאדמו"ר הריי"צ - מבואר'''
*'''תהילים עם פניני החסידות''' - בצירוף ציורי של האמן ר' [[ברוך נחשון]], בשיתוף עם הוצאת קורן
*'''תהילים עם ביאורי חסידות'''
*'''סוגיות בחסידות'''
*'''[[כתר שם טוב]] מפורש ומבואר''' - 2 כרכים
*'''[[תניא]] עם ביאור''' - מאת הרב [[יואל כהן]], 2 כרכים: אגרת התשובה, שער היחוד והאמונה
*'''להבין ולהשכיל''' ביאורים למאמרי הרבי מאת הרב [[יואל כהן]] - 2 כרכים

;ההדרה
*'''בית רבי - מהדורה מוערת'''
*'''ילקוט תורת הנפש על פי חב"ד'''

;נשים
*'''הרבי שלי'''
*'''על כולנה'''
*'''את עלית'''

;ילדים
*'''התהילים שלי''' - ספר תהילים מאוייר לילדים
*'''התורה שלי''' - חומש מנוקד ומאוייר לילדים, 5 כרכים
*'''סיפורי התורה שלי''' - סיפורי חז"ל הקשורים לפרשה עם סיכום נושאי הפרשה מאויירים לילדים בפורמט גדול, 5 כרכים
*'''הרבי של כולנו'''
*'''הדרך הארוכה והקצרה'''
*'''כאן בונים'''
*'''סדרת 'מאורי האש'''' - רבי לוי יצחק מברדיטשוב, אדמו"ר הזקן, האחים הקדושים, המגיד ממעזריטש

==ראו גם==
*[[אור וחיות (גליון)|אור וחיות]]

==קישורים חיצוניים==
*גליונות [http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28285 מעיינותיך לצעירים]
*[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28821 מפתח חלקי לפי אישים למאמרים שפורסמו בגליון]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

לקוטי תורה

2024-01-21T15:19:48Z

מבקש: /* ספרי ביאורים על הספר */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ספר המאמרים המרכזי של אדמו"ר הזקן, על סדר פרשיות התורה}}
{{תקנות הרבי|}}
[[קובץ:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ההדפסה הראשונה - שנת [[תר"ח]]]]
[[קובץ:לקות חדש.png|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ה'לקוטי תורה' - הוצאת קה"ת, תשע"ו]]
'''לקוטי תורה''' הוא הספר המרכזי של [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]], שנלקטו ונדפסו על ידי נכדו [[אדמו"ר ה"צמח צדק"]]. מכיל מאמרים על פרשיות התורה לספרים [[ויקרא]], [[במדבר]] ו[[דברים]], מעט פרשיות מ[[ספר שמות]], ומאמרים על [[שיר השירים]]. לקוטי תורה הוא חלקו השני של הספר [[תורה אור]].

הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים ל[[פרשת השבוע]], המכונים "הפרשה החסידית". [[הרבי]] עורר פעמים רבות על חשיבות הלימוד, ומעלתו ל[[הבאת המשיח|זירוז הגאולה]].

==הספר==
ספר זה הוא חלקו השני של הספר [[תורה אור]], אלא שאת הספר תורה אור הדפיס הצמח צדק בלי הערותיו, ובספר לקוטי תורה הדפיס גם את הערותיו, בעקבות הפצרותיהם של החסידים והתגלותו של [[אדמו"ר הזקן]] אליו ואל בניו בחלום{{הערה|[[תבנית:היום יום/ט"ו בשבט|היום יום ט"ו שבט]].}}.

בספר נדפסו מאמרים על הספרים [[ויקרא]], [[במדבר]] ו[[דברים]]. נוסף לזה כולל הספר:
א. דרושים על פרשיות [[בשלח]] ו[[פקודי]] מתוך [[ספר שמות]], וכן הוספות לספר ויקרא.
ב. דרושים על ה[[חגים]] הנמצאים בטווח הזמן שבו קוראים את הפרשיות הנ"ל.
ג. דרושים ל[[שיר השירים]], עם הוספות.

==דפוסים==

* בשנת [[תר"ח]] - נדפס הספר בפעם הראשונה בדפוס [[זיטומיר]].

* בשנים [[תרל"ח]], [[תרמ"ה]], [[תרס"ד]] ו[[תרפ"ח]] - הדפסות נוספות בוילנא.
* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]] את הספר, בצילום מדפוס [[וילנא]] תרס"ד, על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש"ב]] על גליון הלקוטי תורה שלו{{הערה|שם=פתח דבר|'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fd/%D7%A4%D7%AA%D7%97_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9C%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf פתח דבר לכל הוצאות הלקוטי תורה]''' {{PDF}}}}.

* בשנת [[תשכ"ה]] - הדפסת מהדורה חדשה, בה הוכנסו לראשונה כל התיקונים שנרשמו בלוח התיקון שבהוצאות הקודמות. כמו כן נוספו הוספות רבות, ביניהן: אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[מפתח|מפתחות]], הערות וציונים ו[[מראי מקומות]]. חלק מההוספות נערכו על ידי [[הרבי]]{{הערה|שם=פתח דבר}}.
:ההוצאה עלתה הון רב, והרבי אסף כסף להוצאה מכמה חסידים, שזכו לקבל מהרבי את הספר אחר הדפסתו עם הקדשה אישית ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]] בנוסח: "ב"ה. בברכה להתעוררות "הלבבות לעבודת ה'" בכל שייפין, ובמיוחד – בהפצת המעינות, ומתוך אורה ושמחה בגשמיות ורוחניות (חתימת יד קדשו)"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&CategoryID=2012 לימוד כל ה'ליקוטי תורה']}}. כמו כן הזכיר הרבי את מעלת המנדבים בשיחה שנשא בהתוועדות פורים באותה שנה{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4306690/jewish/-.htm שיחת פורים תשכ"ה].}}.
:בעקבות ההוצאה, החל הרבי לעורר בתכיפות על לימוד מאמרי הספר ("הפרשה החסידית") מידי שבוע{{הערה|ראה להלן בפיסקה [[#לימוד הספר|לימוד הספר]].}}.

* בשנת [[תשד"מ]] - הדפסת מהדורה חדשה בהוספות רבות: הערות ותיקונים מהרבי, מראי מקומות רבים, רשימת המאמרים לפי סדר השנים, רשימת דפוסי הספר ועוד. המהדורה נערכה על ידי הרב [[אהרן חיטריק]]{{הערה|שם=פתח דבר}}.
:הרבי התייחס להדפסה בחגיגיות רבה, ובהתוועדות השבת הקדיש כמה שיחות על מעלת ההוצאה החדשה ואודות הספר לקוטי תורה בכלל. כן [[חלוקת משקה|מסר בקבוק משקה]] עבור התוועדות מיוחדת בקשר להוצאה החדשה{{הערה|1=ראה שיחות ש"פ תשא, ט"ו אדר א' תשד"מ ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=473&hilite= הוגהו ונדפסו בהוספות ללקוטי שיחות חלק כ"ו, ע' 384 ואילך]).}}.

הספר נדפס שוב בשנת [[תשמ"ז]].

* בשנת [[תשס"א]] - נדפס הספר במהדורה חדשה ובאותיות מרובעות ע"פ הוראת הרבי{{הערה|ראה [[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] ח"ב ע' 431.}}, והספר הוגה ע"פ כתבי היד{{הערה|שם=פתח דבר}}.

* בשנת [[תשע"ו]] - נדפס הספר במהדורה חדשה{{הערה|שם=פתח דבר}}, בשני מהדורות{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/9127.html בשורה משמחת - הלקוטי תורה הודפס שוב] {{חב"ד אף אם}}}}.

בשנת [[תשפ"א]] הספר נדפס שוב.

בנוסף, [[סניף קה"ת כפר חב"ד]] הדפיס את ה'לקוטי תורה' בשנים [[תשכ"ה]], [[תשל"ג]], [[תשל"ו]], [[תשל"ט]] ו[[תשמ"ו]].

נכון לשנת [[תשפ"ב]] הודפסו שמונה עשרה מהדורות לספר.

===הערות וציונים===
בשנת [[תשכ"ה]] הטיל הרבי על מזכירו הרב [[יהודה לייב גרונר]] לערוך הוספות ל'הערות וציונים' ללקוטי תורה, לקראת הדפסת המהדורה החדשה.

הרבי הקציב לעבודה שבוע בלבד, ולצורך כך הסתגר הרב גרונר והתעסק בעבודה זו בלבד כשהוא מותיר את עניני [[מזכירות הרבי]] שתחת תחום אחריותו לטיפולם של שאר חברי המזכירות.

ביום שישי הגיש לרבי את מה שהספיק לאסוף, וכאשר הגיש לרבי במוצאי שבת הערות וציונים נוספים, הגיב הרבי שעל אף שסוכם שהעבודה תושלם תוך שבוע, כיון שכבר הביא - יכלול גם את זה.

בהוראת הרבי נדפס שמו בעמוד הראשון של ההערות והציונים{{הערה|שבועון כפר חב"ד גליון 1854 עמוד 10.}}.

===מאמרים מלוקטים===

הוצאת הספרים [[קה"ת]] הוציאה לאור החוברת '''מאמרים מלוקטים''' (ליקוט שנערך בשעתו על ידי המשפיעים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]) המלקטת בתוכה סדרת מאמרים יסודיים מתוך הספר, עבור ה[[תמימים]] הלומדים ב[[ישיבות תומכי תמימים]] ברחבי העולם{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1PIg8zFYEcvpmsPIhS3rovG_dYLV7ZJB-/view?usp=sharing לקריאה והורדה] {{PDF}}}}. הקונטרס נדפס בשנים [[תשנ"ג]]{{הערה|בפתח דבר נרשם [[תשנ"ג]], אך בפועל נדפס בשנת [[תשנ"ד]].}} [[תשע"ז]], [[תשפ"ב]]{{הערה|בפתח דבר נרשם [[תשפ"ב]], אך בפועל נדפס בשנת [[תשפ"ג]].}}.

== ספרי ביאורים על הספר ==
* '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].

* '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. ועוד ארבעה כרכים נוספים: 1) מאמרים לימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת. 2) מאמרים לחנוכה, פורים וארבע פרשיות. 3) מאמרים לחג הפסח וחג השבועות. 4) מאמרי שיר השירים.
הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.

* '''שאלות ותשובות במאמרי ליקוטי תורה''' - ביאור בסגנון של שאלות ותשובות, המיועד להקל על שינון המאמרים. נערך על ידי הרב [[טוביה ליצמן]].

* '''ביאור תורה אור ולקוטי תורה''' על ידי הרב [[עדין אבן ישראל]] מתוך שיעוריו. יוצא באופן דיגיטלי וכעלון במספר בתי כנסת, ולקראת [[יריד החסידות (אירוע)|יריד החסידות]] תשפ"ד נדפס החלק הראשון בסדרה על ידי [[ספריית מעיינותיך]]

== לימוד הספר ==
הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם "[[תורה שבעל פה]] של חסידות"{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם "הפרשה החסידית"{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&st=&pgnum=50 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29].}}.

פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע]]{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש"פ וישב תשט"ו]. ובשיחות תשכ"ה כדלהלן. ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}.

בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'.

באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמה, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}.

לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכב].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב].}}.

בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}.

בשנת [[תשפ"א]] הפיק הרב דוד פרקש באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]] לוח לימוד יומי לצורך קיום הוראתו של הרבי בסיום כל הלקוטי תורה והתורה אור במשך שנה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/633759/ התאחדות החסידים: מורה שיעור ללימוד 'תורה אור' ו'לקוטי תורה'].}}.

==ראו גם==
*[[תורה אור (ספר)|תורה אור]]

==לקריאה נוספת==
*'''האור שבתורת האור''', מוסף 'במחנה צבאות השם' ה' שבט תש"פ עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://drive.google.com/file/d/1fq7CFJ7_MtggGNp76Iau88_FhnXprt2H/view?usp=sharing הספר 'לקוטי תורה']''', הוצאת [[קה"ת]] - [[תשע"ו]], לקריאה והורדה {{PDF}}
* [https://drive.google.com/file/d/1PIg8zFYEcvpmsPIhS3rovG_dYLV7ZJB-/view?usp=sharing מאמרים מלוקטים מספר 'לקוטי תורה'], הוצאת קה"ת - [[תשע"ז]], לקריאה והורדה {{PDF}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur_hazoken טקסט הספר] {{ספרייה}}
*[https://chassidutbehirah.com ליקוטי תורה - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]
*'''הרבי מעורר על לימוד לקוטי תורה''' - סקירה בגליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 חלק ראשון] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&CategoryID=2012 חלק שני]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]

הוצאת מעיינותיך

2023-01-26T08:20:55Z

מבקש:

[[קובץ:מעיינותך.png|שמאל|ממוזער|250px|אחד הגיליונות, סיון תשע"ח]]
'''הוצאת מעיינותיך''' היא מערכת הוצאה לאור הפועלת להפצת תורת החסידות, תולדות אדמו"רי חב"ד וההיסטוריה החסידית.

לצד ההוצאה לאור הקבועה של גליונות 'מעיינותיך - למחשבת חב"ד' לציבור התורני-כללי וגליון 'אור וחיות' לציבור החרדי, יצאו לאור במשך השנים על ידי המכון למעלה משישים ספרים.

==גליון מעיינותיך==
'''מעיינותיך - למחשבת חב"ד''' הינו רבעון חב"די המיועד לבני ישיבות, ויוצא לאור על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

הגליון החל לצאת לאור בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[משה שילת]], שהחל לעסוק באותן שנים בהנגשת תורת חב"ד לתלמידי הישיבות התיכוניות וישיבות ההסדר. לאחר תקופה קצרה של כינוסים והרצאות שערך, התעורר ביקוש ללמוד את תורת חב"ד.

לצורך כך, החל להוציא לאור רבעון שיעסוק בהגות חב"דית, וימלא את הצמאון ל[[תורת החסידות]] בשפה ובסגנון מתאים לספרות הנפוצה בציונות הדתית.

הגליון הראשון יצא לאור לראשונה לקראת [[י"א ניסן]] [[תשס"ד]]{{הערה|1='''[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/01.pdf מעיינותיך למחשבת חב"ד - גליון א']''' {{PDF}} באתר הבית של המערכת.}}, וכלל כשלושים עמודי צבע מלא בגודל ספר סטנדרטי{{הערה|מעט קטן יותר מהגודל המקובל בעיתונות החרדית.}}. מתכונת זו נשמרת עד היום.

נכון לשנת [[תשפ"א]], יצאו לאור למעלה משישים גליונות, והם זמינים באתר של המערכת.

===חברי המערכת===
עורכי הגליון כיום הם הרב [[משה שילת]], הרב יהודה כהן והרב ישראל לב. בעבר השתתפו בעריכה הרב [[אליהו קירשנבאום]], הרב [[מנחם מענדל ברונפמן]] והרב [[יצחק קפלן]].

בראש הגליון היה מתפרסם בקביעות מאמר מהרב [[יואל כהן]] עד לפטירתו, בכתיבת מאמרים לגליון משתתפים לסירוגין סופרים והוגים חב"דיים מהשורה הראשונה, ביניהם: הרב [[מנחם ברוד]], הרב [[יחזקאל סופר]], הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב [[יצחק גינזבורג]], הרב [[שניאור זלמן גופין]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] והרב [[נחום גרינוולד]].

בנוסף, בכתיבת הגליון משתתפים רבנים בולטים בציבור הציוני-דתי, ביניהם: הרב יאיר דרייפוס ראש ישיבת שיח יצחק, הרב יהושע שפירא ראש ישיבת רמת גן, ועוד.

===מעיינותיך לצעירים===
במקביל לרבעון 'מעיינותיך' החל לצאת לאור בחודש כסלו [[תשס"ח]] גליון 'מעיינותיך לצעירים'{{הערה|1='''[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/tzeirim/1.pdf מעיינותיך לצעירים - גליון א']''' {{PDF}} באתר הבית של המערכת.}}. כשמו, הגליון מיועד לנוער צעיר יותר והוא פועל במתכונת דומה מבחינה רעיונית, אך כתוב ברוח קלילה יותר ומלווה בתמונות ואיורים.

עורכי הגליון היו הרב מנחם איתן והרב אייל לוגסי, והמערכת הוציאה תחת ידה תשעה גליונות כשהאחרון שבהם יצא לאור בחודש כסלו [[תש"ע]].

==אור וחיות==
[[קובץ:אור וחיות.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הגיליון העשירי, תשרי תשע"ח]]
'''אור וחיות''' הינו ירחון חב"די המיועד לציבור הישיבתי הליטאי והציבור החרדי והחסידי, ויוצא לאור על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

===הוצאה לאור===
אור וחיות החל לצאת לאור בשנת [[תשע"ו]] על ידי הרב [[משה שילת]], כהמשך להצלחה הגדולה של הארגון שבניהולו בתכניות הלימוד 'לב לדעת' ובביקוש לגליון [[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]].

הירחון מותאם מבחינת התכנים והעיצוב לבני הציבור הישיבתי-חרדי, וכולל סקירת אישים ידועים מעולם הישיבות שעסקו בלימוד תורת חב"ד וקיימו חליפות מכתבים עם רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים.

הגליון הראשון יצא לאור לראשונה לקראת יריד החסידות השנתי של הארגון בבניני האומה ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשע"ו, וכלל כשלושים עמודי צבע מלא בגודל ספר סטנדרטי, והופץ בריכוזי הציבור החרדי.

המגזין מודפס על עמודי כרומו צבעוני ומתפרסמים בו סקירות על אישים שונים מגדולי ישראל וקשריהם עם [[חסידות חב"ד]], שאלות ועיונים בעבודת ה' ובלימוד ספר התניא, והתוועדויות עם משפיעים חב"דיים, כשלצידם מתפרסמים מאמרים שכתבו גדולי חסידי חב"ד בדורות קודמים.

===חברי המערכת===
עורכי הגליון הם הרב [[משה שילת]], הרב יהודה כהן, הרב ישראל לב והרב מאיר אליאני.

בכתיבת המאמרים לגליון משתתפים לסירוגין סופרים והוגים חב"דיים מהשורה הראשונה, ביניהם: הרב [[יואל כהן]], הרב [[שבתי סלבטיצקי]], הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]], הרב [[שניאור זלמן גופין]].

==ספרים בהוצאת מעיינותיך==
*'''אוצר לקוטי שיחות''' - 6 כרכים
*'''אוצר לקוטי שיחות - עם ביאורים''' - 12 כרכים
*'''אוצר לקוטי שיחות 'לשיטתייהו''''
*'''אוצר לקוטי שיחות - כלל ישראל'''
*'''אוצר לקוטי שיחות - ביאורי רש"י על התורה'''
*'''אוצר אגרות קודש'''
*'''אוצר מאמרי חסידות'''
*'''אוצר מרשימות הרבי הריי"צ'''
*'''[[יום הולדת]] - ראש השנה האישי'''
*'''התוועדות''' - סדרת התוועדויות כתובות, הרב [[עדין אבן ישראל]] - 2 כרכים, הרב [[שבתי סלבטיצקי]] - 2 כרכים, הרב [[זלמן גופין]] והרב [[חיים שלום דייטש]]
*'''פתקים משולחנו של הרבי''' - 3 כרכים
*'''היא שיחתי''' - 2 חלקים
*'''חצי שעה''' - מאת הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*'''דובדבנים''' - מאת הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*'''תובנות התניא''' מאת הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*'''חסידות הלכה למעשה'''
*'''לדעת להאמין''' - מאת הרב [[יחזקאל סופר]]
*'''תניא - על פרשת דרכים''' מאת הרב [[יחזקאל סופר]]
*'''המועדים בחסידות'''
*'''הערות ועיונים במנחת חינוך'''
*'''[[סודו של הרבי]]'''
*'''להבין חסידות''' מאת הרב [[מנחם ברוד]]
*'''שבחי הבעל שם טוב - מהדורה מוערת'''
*'''תשובות לשאלות החיים'''
*'''תניא לאנשים כמוך וכמוני'''
*'''נפשי תערוג'''
*'''סיפורים שסיפר הרבי והוראות בעבודת השם'''
*'''גם כשהפוך לי'''

;ביוגרפיות והיסטוריה
*'''[[חד בדרא]]''' - ספר הסוקר את תולדותיו הגותו ופועלו של הרבי
*'''תולדות רבותינו נשיאינו''' - קיצור מסדרת [[ספר התולדות]], הסוקר את תולדותיהם של כל רבותינו נשיאינו בכרך אחד
*'''בני הצמח צדק''' - מאת הרב [[עמרם בלוי]]
*'''צמאה לך''' - תולדותיו של הבעל שם טוב, יוסי אליטוב ויאיר שרקי
*'''ברגע האמת''' - הרבי והדיאולוג הבטחוני-מדיני עם מקבלי ההחלטות בישראל
*'''שבעה רועים'' - 2 כרכים של תולדות רבותינו נשיאינו מאת [[בנימין ליפקין]] ויאיר וינשטוק

;ספרי ביאורים בחסידות
*'''[[דרך מצוותיך]] המבואר''' - 4 כרכים (ובנוסף כרך "ליקוט" הכולל את המאמרים שנלמדים כסדר בישיבות חב"ד)
*'''[[תורה אור]] ולקוטי תורה המבואר''' - 5 כרכים על התורה, מאמר לכל פרשה. 3 כרכים על המועדים וכרך על שיר השירים - בשיתוף עם מכון 'לעבדך באמת'
*'''קונטרס התפילה - מבואר'''
*'''קונטרס עץ החיים מבואר'''
*'''קונטרס העבודה - מבואר'''
*'''מאמרי חסידות אדמו"ר הרש"ב''' - חמישה מאמרים יסודיים עם ביאור נרחב
*'''מאמרי חסידות מאדמו"ר האמצעי - מבואר'''
*'''מאמרי חסידות מאדמו"ר מהר"ש - מבואר'''
*'''מאמרי חסידות מאדמו"ר הריי"צ - מבואר'''
*'''תהילים עם פניני החסידות''' - בצירוף ציורי של האמן ר' [[ברוך נחשון]], בשיתוף עם הוצאת קורן
*'''תהילים עם ביאורי חסידות'''
*'''סוגיות בחסידות'''
*'''[[כתר שם טוב]] מפורש ומבואר''' - 2 כרכים
*'''[[תניא]] עם ביאור''' - מאת הרב [[יואל כהן]], 2 כרכים: אגרת התשובה, שער היחוד והאמונה
*'''להבין ולהשכיל''' ביאורים למאמרי הרבי מאת הרב [[יואל כהן]] - 2 כרכים

;ההדרה
*'''בית רבי - מהדורה מוערת'''
*'''ילקוט תורת הנפש על פי חב"ד'''

;נשים
*'''הרבי שלי'''
*'''על כולנה'''
*'''את עלית'''

;ילדים
*'''התהילים שלי''' - ספר תהילים מאוייר לילדים
*'''התורה שלי''' - חומש מנוקד ומאוייר לילדים, 5 כרכים
*'''סיפורי התורה שלי''' - סיפורי חז"ל הקשורים לפרשה עם סיכום נושאי הפרשה מאויירים לילדים בפורמט גדול, 5 כרכים
*'''הרבי של כולנו'''
*'''הדרך הארוכה והקצרה'''
*'''כאן בונים'''
*'''סדרת 'מאורי האש'''' - רבי לוי יצחק מברדיטשוב, אדמו"ר הזקן, האחים הקדושים, המגיד ממעזריטש

==ראו גם==
*[[אור וחיות (גליון)|אור וחיות]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28284 אתר הבית]
*גליונות [http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28285 מעיינותיך לצעירים]
*[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28821 מפתח חלקי לפי אישים למאמרים שפורסמו בגליון]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

בדרכי החסידים (ספר)

2023-01-26T08:15:13Z

מבקש: קישורים פנימיים

[[קובץ:1971787890 1682395368.png|ממוזער|250px|הספר]]
הספר '''בדרכי החסידים''' הינו ספר הכולל סיפורים ופנינים מיוחדים מפי הרב [[יואל כהן]].

== תוכן הספר ==
הספר מכיל את הסבריו של הרב כהן בעניינים שונים בתורת החסידות, השקפה חסידית ועוד, לצד סיפורי חסידים רבים{{הערה|מקורם של רבים מהסיפורים הינו מהרב [[רפאל נחמן הכהן]], אביו של הרי"כ, שהי' מגדולי בעלי השמועה}}, זכרונות מאירועים שונים בצל הרבי במהלך השנים הרבות בהם זכה לשהות בחצרות קודשנו, ועובדות שונות על משפחת בית רבי, אותם אמר וסיפר במהלך התוועדויותיו ושיעוריו הרבים.

== חלקי הספר ==
*בדרכי החסידות – העוסק בהתקשרות לרבי ובעניין "ביטול היש".
*זיכרונות מימי בראשית – סיפורים מהתקופה שלאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ ותחילת הנהגתו של הרבי.
*ניצוצות אור מבית חיינו – אוצר סיפורים על הרבי בליווי דברי רקע והסבר.
*פנינים מבית הרב – סיפורים על משפחת בית רבי{{הערה|בעיקר על משפחתו הקרובה של הרבי, אביו ואחיו}}
*בעקבות החסידים – סיפורים ופנינים מחייהם של גדולי החסידים בדור הקודם.
*חיים חסידיים – תיאור החיים החסידיים ברמת גן ותל אביו בשנות השי"נים המוקדמות {{הערה|אז גר ולמד הרי"כ בערים אלו}}.

פרק מיוחד בספר עוסק בתקופתנו, לאחר ג' בתמוז, ובו מובאת שיטתו של הרב כהן בנושאים שונים הנוגעים לזמן זה.

== על הספר ==
הספר נערך ע"י הרב לוי"צ קירשנבאום והרב [[אליהו קירשנבאום]], ויצא לאור על ידי הוצאת "יחד" בהנהלת הרב יוסף דמיכובסקי. הספר יצא באישורו והסכמתו של הרב כהן{{הערה|אף שהדברים לא נבדקו על ידו קודם לכן והינם על אחריות העורכים בלבד}}.

לאחר פטירתו של הרב כהן{{הערה|ב[[ו' אב]] [[ה'תשפ"א]]}}, יצא לאור הספר במהדורה חדשה על ידי הוצאת הספרים [[מעיינותיך]], ונוספו בו קטעים מיומנים שכתב במשך השנים הראשונות לנשיאותו של הרבי.

בשנת [[תשפ"ב]] יצא לאור החלק השני של הספר על ידי הוצאת הספרים [[מעיינותיך]] והוצאת "יחד" בהנהלת הרב יוסף דמיכובסקי, הספר יצא באישורו של ר' יואל ובהכוונתו לעורכים לפני פטירתו.

== משולחנו של ר' יואל ==
הספר מכיל רעיונות וסיפורים מיוחדים מתוך שני כרכי "בדרכי החסידים" ערוכים ומותאמים לקורא הצעיר, בעריכת הרב [[מנחם ברוד]] והרב [[אליהו קירשנבאום]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://www.yahad.org/78099.html מאחורי הקלעים של הוצאת הספר בדרכי החסידים].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי חסידים]]
[[קטגוריה:ספרי הרב יואל כהן]]

סדרת האוצרות

2023-01-25T08:05:14Z

מבקש: עידכון ספר נוסף

[[קובץ:אוצר לקוטי שיחות6.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת '''אוצר ליקוטי שיחות''' על הפרשיות]]
'''סדרת האוצרות''' היא סדרת ספרים שיצאה לאור על ידי מכון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ובה אוסף נבחר מתוך סדרות [[תורת הרבי|תורתו]] של [[הרבי]], בחלוקה לפי פרשיות, מועדים ונושאים, והיא כוללת 13 ספרים. גולת הכותרת של הסדרה היא התת-סדרה 'אוצר לקוטי שיחות'.

==ספרי הסדרה==
===אוצר לקוטי שיחות===
{{ערך מורחב|לקוטי שיחות}}
====הרקע לכתיבתו====

מכון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], עוסק רבות בהנחלת תורת חסידות חב"ד גם לקהלים שאינם משתייכים לעת-עתה לקהל חב"ד.

בעקבות כך, החליטו במכון להכין לקט נבחר של שיחות הרבי מתוך סדרת [[לקוטי שיחות]], לתרגמן במדויק ללה"ק, ולערוך סיכומים בסוף כל שיחה להקלת הלימוד.

בעריכת הספר השתתפו קבוצת משפיעים, המנוסים היטב בעריכת ספרים, ובקיאים בתורתו של הרבי ובשפת ה[[אידיש]].

====מבנה הסדרה====
הספרים כוללים 6 שיחות של הרבי לכל פרשה / מועד, 3 שיחות בכל סדרה:

*השיחה הראשונה עוסקת ב'''פשוטו של מקרא''' - בדרך כלל ביאור של הרבי על פירוש רש"י מסויים בפרשה.
*השיחה השניה עוסקת ב'''חסידות בפרשה''' - ביאור של הרבי בפרשת השבוע ברוח החסידות.
*השיחה השלישית עוסקת ב'''סוגיא בפרשה''' - ביאור עמוק של הרבי הקשור לפרשה, בגמרא או ברמב"ם בדרך כלל.

בתחלת כל שיחה מופיע פתיח של השיחה בצורה המושכת ללמוד את השיחה.

בסיומה של כל שיחה מופיע סיכום של השיחה בצורה חלקה ופשוטה, העוזר לזכור היטב את השיחה{{הערה|או למי שאינו יכול ללמוד את כל השיחה - ללמוד את נקודת השיחה.}}.

השיחות שנכתבו במקור ב[[אידיש]] תורגמו על ידי המערכת ל[[לשון הקודש]] בצורה מדוייקת ביותר.

חלק נוסף בספר עוסק במועדים, המועדים הקיימים בספר: [[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]], [[חג הסוכות]] ו[[שמחת תורה]], [[י"ט כסלו]], [[חג החנוכה]], ימי ה[[פורים]], [[חג הפסח]], [[ספירת העומר]], [[ל"ג בעומר]], [[חג השבועות]] ו[[בין המצרים]].

בשנת [[תשע"ו]] הוציא המכון שני כרכים נוספים: "אוצר לקו"ש - לשיטתייהו", ו"אוצר לקו"ש - כלל ישראל". בשנת [[תשפ"ב]] יצא כרך נוסף "אוצר לקו"ש - ביאורי רש"י על התורה".

====הדפסות ומהדורות====

חלקים א-ג{{הערה|חלק א' עוסק בחומשים [[בראשית]] ו[[שמות]], חלק ב' בחומשים [[ויקרא]] ו[[במדבר]], וחלק ג' בחומש [[דברים]] ובמועדים.}} יצאו לאור לראשונה בשנת [[תשע"א]], לאור הביקוש הרב, יצאה סדרה נוספת הכוללת את חלקים ד-ו{{הערה|המסודרים כמו הכרכים הקודמים}} בשנת [[תשע"ד]].

בשנת [[תשע"ט]] הדפיס המכון מהדורה חדשה של הסדרה בכריכה רכה, ובה מסודרים הכרכים כשלכל חומש יש כרך נפרד, ועל כל פרשה מופיעים ששת השיחות ביחד.

בשנת [[תש"פ]] יצאה לאור הסדרה שוב מסודרת כבהוצאת תשע"ט, והפעם בכריכה קשה, כאשר היתרון הפעם הוא, שבסוף כל שיחה מופיעים ביאורים והרחבות בנקודות מתוך השיחה. הפעם הסדרה יצאה גם ב-12 כרכים קטנים כשלכל חומש יש 2 כרכים.

הסדרה מבוקשת מאד, ומופצת בצורה חסרת תקדים.

===ספרים נוספים בסדרה המלוקטים מתוך לקוטי שיחות===

*'''אוצר לקוטי שיחות לשיטתייהו''' - מרכז את שיחותיו של הרבי מתוך [[לקוטי שיחות]] בנושא מחלוקות של [[תנאים]] ו[[אמוראים]], כגון [[בית שמאי]] ו[[בית הלל]], [[רב]] ו[[שמואל]] וכדומה, בשיחות אלו הרבי יורד לעומק שיטת בעלי הפלוגתא, ומכאן שם הספר: '''לשיטתייהו'''.
*'''אוצר לקוטי שיחות כלל ישראל''' - הספר מביא את שיחות הרבי שבסדרת [[לקוטי שיחות]] העוסקות בנושאי ייחודו של עם ישראל, כמו: ישראל והעמים, דין ציבור, מעמדות בעם ישראל, אהבת ישראל וערבותם זה לזה, ועוד.
*'''אוצר לקוטי שיחות ביאורי רש"י על התורה''' - בספר מובאים 54 שיחות מסדרת [[לקוטי שיחות]] העוסקות בביאורי [[רש"י]] על התורה, שיחה אחת לכל פרשה.

===אוצר התוועדויות===
{{ערך מורחב|תורת מנחם - התוועדויות}}
בשנת [[תשע"ד]] יצאו לאור שני כרכים בשם 'אוצר התוועדויות'{{הערה|חלק א' כולל את חודשים [[תשרי]] - [[אדר]], וחלק ב' את חודשים [[ניסן]] - [[אלול]].}}, הכוללים לקט של [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות הרבי]] לפי סדר מעגל השנה, מועדי השנה ויומי דפגרא חסידיים.

הספרים נערכו על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] בשיתוף עם מכון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], בצמד הספרים מופיעות התוועדויות '''בעיקר''' בין השנים [[תשי"א]] - [[תשכ"ה]] בערך, ובין השנים [[תשמ"ב]] - [[תשנ"ב]]{{הערה|זאת עקב כך שבשעת הדפסת הסדרה הופיעו כרכי [[תורת מנחם]] עד שנת [[תשכ"ה]], ובשנים [[תשמ"ב]] - [[תשנ"ב]].}}.

===אוצר מאמרי חסידות===
{{ערך מורחב|דא"ח}}
ספר הכולל ליקוט מ[[מאמר|מאמריו]] של [[הרבי]] במשך השנים. הספר יצא לאור בשנת [[תשע"ג]], בשיתוף עם [[ועד הנחות בלה"ק]].

כולל בתוכו שני חלקים: בחלק הראשון של הספר יש מאמרים המחולקים לפי סדר מועדי השנה, ובחלק השני לפי סדר נושאים בתורת החסידות.

המיוחד בספר זה שהוא כולל גם מאמרים מוגהים של הרבי, וגם כאלו שאינם מוגהים, אלא הנחת החוזרים{{הערה|או הקלטה.}}.

===אוצר אגרות קודש===
{{ערך מורחב|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א}}
בספר זה לוקטו כמה מאות ממכתביו של הרבי מתוך סדרת '[[אגרות קודש]]', והוא יצא לאור בשנת [[תשס"ז]], ובמהדורה חדשה בשנת [[תשע"ד]]{{הערה|בחודש [[תמוז]] [[תש"פ]] חולקו חינם כ-15,000 עותקים של הספר ליהודים שאינם חסידי חב"ד.}}.

הספר מחולק לשש נושאים מרכזיים וחשובים הכוללים בתוכם תת-נושאים. הנושאים הם: מכתבי תורה, עבודת ה', מורה נבוכים, בכל דרכיך, עניני הכלל ומכתבים כלליים.

===אוצר רשימות===
{{ערך מורחב|רשימות אדמו"ר שליט"א}}
ספר ובו יש ליקוט מסדרת [[רשימות]] של הרבי, יצא לאור בשנת [[תשס"ח]]{{הערה|עקב זאת שהספר הודפס שנים מספר לפני שאר הספרים שבסדרה - ספר זה מעוצב בעיצוב שונה משאר הסדרה.}}.

הספר מחולק לנושאים: מכתבי תורה, ביאורי אגדה, קטעי יומן, ובתור הוספה - את רשימתו של הרבי בנושא 'שניים אוחזין בטלית'.

==חברי המערכת==
{{טורים|תוכן=
*הרב נחום יצחק קפלן (ברא"ל).
*הרב מנחם מענדל קפלן (ברא"ל).
*הרב צבי הירש זלמנוב.
*הרב [[שניאור זלמן הכט]].
*הרב [[אלי וולף]]
*הרב אברהם וולף.
*הרב שמואל יחזקאל בראון.
*הרב יהודה כהן
*הרב שמואל וולס
*הרב [[משה מרינובסקי]]
*הרב [[מנחם מענדל ברונפמן]]
*הרב [[משה שילת]].
}}

==קישורים חיצוניים==

*[https://col.org.il/news/62635 התוועדות לרגל הדפסת הכרכים הראשונים של 'אוצר לקוטי שיחות']. {{COL}}
*[https://col.org.il/news/93543 שלשה כרכים חדשים של הסדרה יצאו לאור]. {{COL}}
*[https://col.org.il/news/98328 אוצר לקוטי שיחות לשיטתייהו הוענק לאדמו"רים]. {{COL}}
*[https://col.org.il/news/30066 אוצר אגרות קודש - ספר חדש]. {{COL}}
*[https://col.org.il/news/30119 'הצופה' על אוצר אגרות קודש]. {{COL}}
*[https://col.org.il/news/30203 חלוקת 'אוצר אגרות קודש' והלימוד בו בישיבות].{{COL}}
*[https://col.org.il/news/30303 תמונות מחלוקת 'אוצר אגרות קודש'].{{COL}}
*[https://col.org.il/news/125423 חלוקת 'אוצר אגרות קודש' תש"פ].{{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סדרות]]

תורת חב"ד לבני הישיבות

2022-05-03T19:53:27Z

מבקש: /* ניידת הפצה */

[[קובץ:ניידת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ניידת שעל ידי הארגון]]
'''תורת חב"ד לבני הישיבות''' הינו ארגון המפיץ את תורת [[חסידות חב"ד]] לבני הישיבות. פועל במסגרת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] בהנהלת הרב [[משה שילת]], ומפעיל מכון הוצאה לאור.

== תוכנית לב לדעת ==
במסגרת "תוכנית לב לדעת" מפעיל הארגון באתר שלו בית מדרש וירטואלי ללימודי החסידות, באמצעות תכנית לימוד מיוחדת ובנויה היטב בסוגיות [[אחדות ה']] ו[[תשובה]] בראי ה[[חסידות]]. בתוכנית זו מופעלת גם רשת כוללי ערב ארצית לאברכים, ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] בעיון. מדי ערב מתקיים הלימוד בחברותות ושיעורים, באמצעות ראשי הכוללים וה[[משפיע]] הכללי, הרב [[יחזקאל סופר]]. במהלך השנה, נערכים מבחנים מסכמים על החומר הנלמד, כשבתמורה מקבלים המשתתפים מלגות לקניית ספרים. בנוסף, מתקיימים שבתונים לכלל האברכים ומשפחותיהם והתוועדויות מיוחדות בתאריכים חסידיים.

== ניידת הפצה ==
בעבר הפעיל הארגון ניידת מיוחדת שהגייעה לישיבות ברחבי הארץ ומכרה ספרי חסידות בהנחות גדולות ובסבסוד. בניידת מובנית גם ספריית השאלה לבני ישיבות. פעמיים בשנה, בחורף (חשוון-ניסן) ובקיץ (אייר–אלול) מגיעה הניידת לישיבות, למכירת ספרי חסידות המשתתפים במבצע באותה תקופה עם פרסום ופירוט קודם בכל ישיבה.

בכ"ד טבת [[תשס"ו]] נחנכה הניידת באירוע בכפר חב"ד בהשתתפות הרב [[יהודה קרינסקי]] ובנו הרב הלל דוד תורם הניידת.

== האתר ==
באתר הארגון מאמרים מהמשפיעים והרבנים הידועים ובהם: הרב [[יואל כהן]], הרב [[עדין אבן ישראל]], הרב [[יחזקאל סופר]], האדמו"ר מטולנא, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].

במדור מולטימדיה ישנם שיעורים מהרב [[חיים שלום דייטש]] והרב [[אברהם מנדל ווכטר]].

==הוצאה לאור==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]], [[אור וחיות (גליון)|אור וחיות]]}}
הארגון מפעיל מכון הוצאה לאור, הן כתבי עת ומגזינים המיועדים עבור ציבור בני הישיבות, הן חומרי לימוד ועיון המופקים עבור תכניות הלימוד של הארגון, והן ספרים חדשים וספרים היוצאים לאור במהדורות מבוארות, המופצים בעיקר ביריד החסידות השנתי של הארגון בבניני האומה בי"ט כסלו.

במסגרת המגזינים של הארגון יוצאים לאור שני רבעונים של [[תורת החסידות]] אחד בשם "[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]]" המיועד למגזר הדתי לאומי, ושני לציבור החרדי בשם "[[אור וחיות (גליון)|אור וחיות]]".
==אלבום צמאה==
{{ערך מורחב|צמאה (אלבום)}}
[[קובץ:צמאה1.jpg|ממוזער|אלבום צמאה הרביעי]]
[[צמאה (אלבום)|צמאה]] היא סדרת אלבומים של פרויקט מוזיקלי המבצעת את רוב [[ניגוני חב"ד]], ובעיקר את אלו שאינם מוכרים ומנגישה אותם לציבור היהודי הרחב. מתוך הסדרה יצאו לאור חמשה אלבומים מוזיקלים וכמה סינגלים. המפיק המוזיקלי של הפרויקט הוא ר' [[נאור כרמי]]. האלבומים יוצאים ביוזמת ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ומנהלו הרב משה שילת. באלבומים השתתפו יוצרים וזמרים ישראלים מוכרים, דתיים וחילונים, ביניהם [[אברהם פריד]], [[שולי רנד]], אריאל זילבר, ישי ריבו ועוד.

==חגיגות י"ט כסלו בבנייני האומה==
{{ערך מורחב|אירועי צמאה}}
החל משנת [[תשס"ו]] החל הארגון לקיים בחג הגאולה י"ט כסלו יריד ספרי חסידות והתוועדות חסידית לציבור הרחב, עם השנים המתכונת הורחבה והחל משנת תשע"ד היא החלה לכלול שרשרת של התוועדויות מופעי ניגונים ותערוכות לאלפי בני הישיבות ולבנות בנפרד עם משפיעים מהארץ ומחו"ל.

ההתוועדות המרכזית היא מעמד סיום ספר התניא הנערך בלילה שבין י"ט לכ' כסלו ובה משתתפים הרב יואל כהן וכן הרב שבתאי סלבטיצקי שמגיעים במיוחד מידי שנה לאירוע. גולת הכותרת הוא יריד חסידות למכירת ספרי החסידות הכללית עם דגש על ספרי חסידות חב"ד במחירים מסובסדים של ארבעה ספרים במאה שקלים.

היריד זוכה להצלחה רבה הבאה לידי ביטוי במספר המשתתפים העצום ובמספר הספרים הנמכרים כשבשנת תשע"ז השתתפו בתוכניות השונות למעלה מ-50,000 איש ונמכרו מעל 300,000 ספרי חסידות שונים.

בכל שנה מוציא הארגון לרגל היריד ספרי חסידות מבוארים וערוכים מחדש וכן מדפיס מחדש עשרות כותרים קיימים, בין הספרים שהוציא הארגון במהלך השנים לרגל היריד:
*[[אוצר לקוטי שיחות]] (8 כרכים)
*אוצר התוועדויות (2 כרכים)
*אוצר אגרות קודש
*אוצר מאמרי חסידות
*אוצר רשימות
*פתקים משולחנו של הרבי (3 כרכים)
*כתר שם טוב המבואר (2 כרכים)
*דרך מצותיך המבואר (4 כרכים)

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.toratchabad.com/ אתר הבית של 'תורת חב"ד לבני הישיבות'].

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

הוצאת מעיינותיך

2022-05-03T19:42:02Z

מבקש: /* ספרים בהוצאת מעיינותיך */

[[קובץ:מעיינותך.png|שמאל|ממוזער|250px|אחד הגיליונות, סיון תשע"ח]]
'''הוצאת מעיינותיך''' היא מערכת הוצאה לאור הפועלת להפצת תורת החסידות, תולדות אדמו"רי חב"ד וההיסטוריה החסידית.

לצד ההוצאה לאור הקבועה של גליונות 'מעיינותיך - למחשבת חב"ד' לציבור התורני-כללי וגליון 'אור וחיות' לציבור החרדי, יצאו לאור במשך השנים על ידי המכון למעלה משישים ספרים.

==גליון מעיינותיך==
'''מעיינותיך - למחשבת חב"ד''' הינו רבעון חב"די המיועד לבני ישיבות, ויוצא לאור על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

הגליון החל לצאת לאור בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[משה שילת]], שהחל לעסוק באותן שנים בהנגשת תורת חב"ד לתלמידי הישיבות התיכוניות וישיבות ההסדר. לאחר תקופה קצרה של כינוסים והרצאות שערך, התעורר ביקוש ללמוד את תורת חב"ד.

לצורך כך, החל להוציא לאור רבעון שיעסוק בהגות חב"דית, וימלא את הצמאון ל[[תורת החסידות]] בשפה ובסגנון מתאים לספרות הנפוצה בציונות הדתית.

הגליון הראשון יצא לאור לראשונה לקראת [[י"א ניסן]] [[תשס"ד]]{{הערה|1='''[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/01.pdf מעיינותיך למחשבת חב"ד - גליון א']''' {{PDF}} באתר הבית של המערכת.}}, וכלל כשלושים עמודי צבע מלא בגודל ספר סטנדרטי{{הערה|מעט קטן יותר מהגודל המקובל בעיתונות החרדית.}}. מתכונת זו נשמרת עד היום.

נכון לשנת [[תשפ"א]], יצאו לאור למעלה משישים גליונות, והם זמינים באתר של המערכת.

===חברי המערכת===
עורכי הגליון כיום הם הרב [[משה שילת]], הרב יהודה כהן והרב יצחק קפלן. בעבר השתתפו בעריכה הרב [[אליהו קירשנבאום]], והרב [[מנחם מענדל ברונפמן]].

בראש הגליון מתפרסם בקביעות מאמר מהרב [[יואל כהן]], בכתיבת מאמרים לגליון משתתפים לסירוגין סופרים והוגים חב"דיים מהשורה הראשונה, ביניהם: הרב [[מנחם ברוד]], הרב [[יחזקאל סופר]], הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב [[יצחק גינזבורג]], הרב [[שניאור זלמן גופין]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] והרב [[נחום גרינוולד]].

בנוסף, בכתיבת הגליון משתתפים רבנים בולטים בציבור הציוני-דתי, ביניהם: הרב יאיר דרייפוס ראש ישיבת שיח יצחק, הרב יהושע שפירא ראש ישיבת רמת גן, ועוד.

===מעיינותיך לצעירים===
במקביל לרבעון 'מעיינותיך' החל לצאת לאור בחודש כסלו [[תשס"ח]] גליון 'מעיינותיך לצעירים'{{הערה|1='''[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/tzeirim/1.pdf מעיינותיך לצעירים - גליון א']''' {{PDF}} באתר הבית של המערכת.}}. כשמו, הגליון מיועד לנוער צעיר יותר והוא פועל במתכונת דומה מבחינה רעיונית, אך כתוב ברוח קלילה יותר ומלווה בתמונות ואיורים.

עורכי הגליון היו הרב מנחם איתן והרב אייל לוגסי, והמערכת הוציאה תחת ידה תשעה גליונות כשהאחרון שבהם יצא לאור בחודש כסלו [[תש"ע]].

==אור וחיות==
[[קובץ:אור וחיות.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הגיליון העשירי, תשרי תשע"ח]]
'''אור וחיות''' הינו ירחון חב"די המיועד לציבור הישיבתי הליטאי והציבור החרדי והחסידי, ויוצא לאור על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

===הוצאה לאור===
אור וחיות החל לצאת לאור בשנת [[תשע"ו]] על ידי הרב [[משה שילת]], כהמשך להצלחה הגדולה של הארגון שבניהולו בתכניות הלימוד 'לב לדעת' ובביקוש לגליון [[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]].

הירחון מותאם מבחינת התכנים והעיצוב לבני הציבור הישיבתי-חרדי, וכולל סקירת אישים ידועים מעולם הישיבות שעסקו בלימוד תורת חב"ד וקיימו חליפות מכתבים עם רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים.

הגליון הראשון יצא לאור לראשונה לקראת יריד החסידות השנתי של הארגון בבניני האומה ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשע"ו, וכלל כשלושים עמודי צבע מלא בגודל ספר סטנדרטי, והופץ בריכוזי הציבור החרדי.

המגזין מודפס על עמודי כרומו צבעוני ומתפרסמים בו סקירות על אישים שונים מגדולי ישראל וקשריהם עם [[חסידות חב"ד]], שאלות ועיונים בעבודת ה' ובלימוד ספר התניא, והתוועדויות עם משפיעים חב"דיים, כשלצידם מתפרסמים מאמרים שכתבו גדולי חסידי חב"ד בדורות קודמים.

===חברי המערכת===
עורכי הגליון הם הרב [[משה שילת]], הרב יהודה כהן, הרב ישראל לב והרב מאיר אליאני.

בכתיבת המאמרים לגליון משתתפים לסירוגין סופרים והוגים חב"דיים מהשורה הראשונה, ביניהם: הרב [[יואל כהן]], הרב [[שבתי סלבטיצקי]], הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]], הרב [[שניאור זלמן גופין]].

==ספרים בהוצאת מעיינותיך==
*'''אוצר לקוטי שיחות''' - 6 כרכים
*'''אוצר לקוטי שיחות - עם ביאורים''' - 12 כרכים
*'''אוצר לקוטי שיחות 'לשיטתייהו''''
*'''אוצר לקוטי שיחות - כלל ישראל'''
*'''אוצר אגרות קודש'''
*'''אוצר מאמרי חסידות'''
*'''אוצר מרשימות הרבי הריי"צ'''
*'''[[יום הולדת]] - ראש השנה האישי'''
*'''התוועדות''' - סדרת התוועדויות כתובות, הרב [[עדין אבן ישראל]] - 2 כרכים, הרב [[שבתי סלבטיצקי]] - 2 כרכים, הרב [[זלמן גופין]] והרב [[חיים שלום דייטש]]
*'''פתקים משולחנו של הרבי''' - 2 כרכים
*'''היא שיחתי''' - 2 חלקים
*'''חצי שעה''' - מאת הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*'''דובדבנים''' - מאת הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*'''תובנות התניא''' מאת הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*'''חסידות הלכה למעשה'''
*'''לדעת להאמין''' - מאת הרב [[יחזקאל סופר]]
*'''תניא - על פרשת דרכים''' מאת הרב [[יחזקאל סופר]]
*'''המועדים בחסידות'''
*'''הערות ועיונים במנחת חינוך'''
*'''סודו של הרבי'''
*'''להבין חסידות''' מאת הרב [[מנחם ברוד]]
*'''שבחי הבעל שם טוב - מהדורה מוערת'''
*'''תשובות לשאלות החיים'''
*'''תניא לאנשים כמוך וכמוני'''
*'''נפשי תערוג'''
*'''סיפורים שסיפר הרבי והוראות בעבודת השם'''
*'''גם כשהפוך לי'''

;ביוגרפיות והיסטוריה
*'''חד בדרא''' - ספר הסוקר את תולדותיו הגותו ופועלו של הרבי
*'''תולדות רבותינו נשיאינו''' - קיצור מסדרת [[ספר התולדות]], הסוקר את תולדותיהם של כל רבותינו נשיאינו בכרך אחד
*'''בני הצמח צדק''' - מאת הרב [[עמרם בלוי]]
*'''צמאה לך''' - תולדותיו של הבעל שם טוב, יוסי אליטוב ויאיר שרקי
*'''ברגע האמת''' - הרבי והדיאולוג הבטחוני-מדיני עם מקבלי ההחלטות בישראל
*'''שבעה רועים'' - 2 כרכים של תולדות רבותינו נשיאינו מאת [[בנימין ליפקין]] ויאיר וינשטוק

;ספרי ביאורים בחסידות
*'''[[דרך מצוותיך]] המבואר''' - 4 כרכים (ובנוסף כרך "ליקוט" הכולל את המאמרים שנלמדים כסדר בישיבות חב"ד)
*'''[[תורה אור]] ולקוטי תורה המבואר''' - 5 כרכים על התורה, מאמר לכל פרשה. 3 כרכים על המועדים - בשיתוף עם מכון 'לעבדך באמת'
*'''קונטרס התפילה - מבואר'''
*'''קונטרס עץ החיים מבואר'''
*'''קונטרס העבודה - מבואר'''
*'''מאמרי חסידות אדמו"ר הרש"ב''' - חמישה מאמרים יסודיים עם ביאור נרחב
*'''מאמרי חסידות מאדמו"ר האמצעי - מבואר'''
*'''מאמרי חסידות מאדמו"ר מהר"ש - מבואר'''
*'''מאמרי חסידות מאדמו"ר הריי"צ - מבואר'''
*'''תהילים עם פניני החסידות''' - בצירוף ציורי של האמן ר' [[ברוך נחשון]], בשיתוף עם הוצאת קורן
*'''תהילים עם ביאורי חסידות'''
*'''סוגיות בחסידות'''
*'''[[כתר שם טוב]] מפורש ומבואר''' - 2 כרכים
*'''[[תניא]] עם ביאור''' - מאת הרב [[יואל כהן]], 2 כרכים: אגרת התשובה, שער היחוד והאמונה
*'''להבין ולהשכיל''' ביאורים למאמרי הרבי מאת הרב [[יואל כהן]] - 2 כרכים

;ההדרה
*'''בית רבי - מהדורה מוערת'''
*'''ילקוט תורת הנפש על פי חב"ד'''

;נשים
*'''הרבי שלי'''
*'''על כולנה'''
*'''את עלית'''

;ילדים
*'''התהילים שלי''' - ספר תהילים מאוייר לילדים
*'''התורה שלי''' - חומש מנוקד ומאוייר לילדים, 5 כרכים
*'''סיפורי התורה שלי''' - סיפורי חז"ל הקשורים לפרשה עם סיכום נושאי הפרשה מאויירים לילדים בפורמט גדול, 5 כרכים
*'''הרבי של כולנו'''
*'''הדרך הארוכה והקצרה'''
*'''כאן בונים'''
*'''סדרת 'מאורי האש'''' - רבי לוי יצחק מברדיטשוב, אדמו"ר הזקן, האחים הקדושים, המגיד ממעזריטש

==ראו גם==
*[[אור וחיות (גליון)|אור וחיות]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28284 אתר הבית]
*גליונות [http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28285 מעיינותיך לצעירים]
*[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28821 מפתח חלקי לפי אישים למאמרים שפורסמו בגליון]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

הוצאת מעיינותיך

2022-05-03T19:30:54Z

מבקש: /* חברי המערכת */

[[קובץ:מעיינותך.png|שמאל|ממוזער|250px|אחד הגיליונות, סיון תשע"ח]]
'''הוצאת מעיינותיך''' היא מערכת הוצאה לאור הפועלת להפצת תורת החסידות, תולדות אדמו"רי חב"ד וההיסטוריה החסידית.

לצד ההוצאה לאור הקבועה של גליונות 'מעיינותיך - למחשבת חב"ד' לציבור התורני-כללי וגליון 'אור וחיות' לציבור החרדי, יצאו לאור במשך השנים על ידי המכון למעלה משישים ספרים.

==גליון מעיינותיך==
'''מעיינותיך - למחשבת חב"ד''' הינו רבעון חב"די המיועד לבני ישיבות, ויוצא לאור על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

הגליון החל לצאת לאור בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[משה שילת]], שהחל לעסוק באותן שנים בהנגשת תורת חב"ד לתלמידי הישיבות התיכוניות וישיבות ההסדר. לאחר תקופה קצרה של כינוסים והרצאות שערך, התעורר ביקוש ללמוד את תורת חב"ד.

לצורך כך, החל להוציא לאור רבעון שיעסוק בהגות חב"דית, וימלא את הצמאון ל[[תורת החסידות]] בשפה ובסגנון מתאים לספרות הנפוצה בציונות הדתית.

הגליון הראשון יצא לאור לראשונה לקראת [[י"א ניסן]] [[תשס"ד]]{{הערה|1='''[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/01.pdf מעיינותיך למחשבת חב"ד - גליון א']''' {{PDF}} באתר הבית של המערכת.}}, וכלל כשלושים עמודי צבע מלא בגודל ספר סטנדרטי{{הערה|מעט קטן יותר מהגודל המקובל בעיתונות החרדית.}}. מתכונת זו נשמרת עד היום.

נכון לשנת [[תשפ"א]], יצאו לאור למעלה משישים גליונות, והם זמינים באתר של המערכת.

===חברי המערכת===
עורכי הגליון כיום הם הרב [[משה שילת]], הרב יהודה כהן והרב יצחק קפלן. בעבר השתתפו בעריכה הרב [[אליהו קירשנבאום]], והרב [[מנחם מענדל ברונפמן]].

בראש הגליון מתפרסם בקביעות מאמר מהרב [[יואל כהן]], בכתיבת מאמרים לגליון משתתפים לסירוגין סופרים והוגים חב"דיים מהשורה הראשונה, ביניהם: הרב [[מנחם ברוד]], הרב [[יחזקאל סופר]], הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב [[יצחק גינזבורג]], הרב [[שניאור זלמן גופין]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] והרב [[נחום גרינוולד]].

בנוסף, בכתיבת הגליון משתתפים רבנים בולטים בציבור הציוני-דתי, ביניהם: הרב יאיר דרייפוס ראש ישיבת שיח יצחק, הרב יהושע שפירא ראש ישיבת רמת גן, ועוד.

===מעיינותיך לצעירים===
במקביל לרבעון 'מעיינותיך' החל לצאת לאור בחודש כסלו [[תשס"ח]] גליון 'מעיינותיך לצעירים'{{הערה|1='''[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/tzeirim/1.pdf מעיינותיך לצעירים - גליון א']''' {{PDF}} באתר הבית של המערכת.}}. כשמו, הגליון מיועד לנוער צעיר יותר והוא פועל במתכונת דומה מבחינה רעיונית, אך כתוב ברוח קלילה יותר ומלווה בתמונות ואיורים.

עורכי הגליון היו הרב מנחם איתן והרב אייל לוגסי, והמערכת הוציאה תחת ידה תשעה גליונות כשהאחרון שבהם יצא לאור בחודש כסלו [[תש"ע]].

==אור וחיות==
[[קובץ:אור וחיות.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הגיליון העשירי, תשרי תשע"ח]]
'''אור וחיות''' הינו ירחון חב"די המיועד לציבור הישיבתי הליטאי והציבור החרדי והחסידי, ויוצא לאור על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].

===הוצאה לאור===
אור וחיות החל לצאת לאור בשנת [[תשע"ו]] על ידי הרב [[משה שילת]], כהמשך להצלחה הגדולה של הארגון שבניהולו בתכניות הלימוד 'לב לדעת' ובביקוש לגליון [[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]].

הירחון מותאם מבחינת התכנים והעיצוב לבני הציבור הישיבתי-חרדי, וכולל סקירת אישים ידועים מעולם הישיבות שעסקו בלימוד תורת חב"ד וקיימו חליפות מכתבים עם רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים.

הגליון הראשון יצא לאור לראשונה לקראת יריד החסידות השנתי של הארגון בבניני האומה ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשע"ו, וכלל כשלושים עמודי צבע מלא בגודל ספר סטנדרטי, והופץ בריכוזי הציבור החרדי.

המגזין מודפס על עמודי כרומו צבעוני ומתפרסמים בו סקירות על אישים שונים מגדולי ישראל וקשריהם עם [[חסידות חב"ד]], שאלות ועיונים בעבודת ה' ובלימוד ספר התניא, והתוועדויות עם משפיעים חב"דיים, כשלצידם מתפרסמים מאמרים שכתבו גדולי חסידי חב"ד בדורות קודמים.

===חברי המערכת===
עורכי הגליון הם הרב [[משה שילת]], הרב יהודה כהן, הרב ישראל לב והרב מאיר אליאני.

בכתיבת המאמרים לגליון משתתפים לסירוגין סופרים והוגים חב"דיים מהשורה הראשונה, ביניהם: הרב [[יואל כהן]], הרב [[שבתי סלבטיצקי]], הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]], הרב [[שניאור זלמן גופין]].

==ספרים בהוצאת מעיינותיך==
*'''אוצר לקוטי שיחות''' - 6 כרכים
*'''אוצר לקוטי שיחות - עם ביאורים''' - 12 כרכים
*'''אוצר לקוטי שיחות 'לשיטתייהו''''
*'''אוצר לקוטי שיחות - כלל ישראל'''
*'''אוצר אגרות קודש'''
*'''אוצר מאמרי חסידות'''
*'''אוצר מרשימות הרבי הריי"צ'''
*'''[[יום הולדת]] - ראש השנה האישי'''
*'''התוועדות''' - סדרת התוועדויות כתובות, הרב אבן ישראל, הרב סלבטיצקי הרב גופין והרב חיטריק - 4 כרכים
*'''פתקים משולחנו של הרבי''' - 3 כרכים
*'''היא שיחתי''' - 2חלקים
*'''חצי שעה''' - מאת הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*'''דובדבנים''' - מאת הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*'''תובנות התניא''' מאת הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*'''חסידות הלכה למעשה'''
*'''לדעת להאמין''' - מאת הרב [[יחזקאל סופר]]
*'''תניא - על פרשת דרכים'''
*'''המועדים בחסידות'''
*'''הערות ועיונים במנחת חינוך'''
*'''סודו של הרבי'''
*'''להבין חסידות'''
*'''שבחי הבעל שם טוב - מהדורה מוערת'''
*'''תשובות לשאלות החיים'''
*'''תניא לאנשים כמוך וכמוני'''
*'''נפשי תערוג'''
*'''סיפורים שסיפר הרבי והוראות בעבודת השם'''
*'''גם כשהפוך לי'''

;ביוגרפיות והיסטוריה
*'''חד בדרא''' - ספר הסוקר את תולדותיו הגותו ופועלו של הרבי
*'''תולדות רבותינו נשיאינו''' - קיצור מסדרת [[ספר התולדות]], הסוקר את תולדותיהם של כל רבותינו נשיאינו בכרך אחד
*'''בני הצמח צדק''' - מאת הרב [[עמרם בלוי]]
*'''צמאה לך''' - תולדותיו של הבעל שם טוב, יוסי אליטוב ויאיר שרקי
*'''ברגע האמת''' - הרבי והדיאולוג הבטחוני-מדיני עם מקבלי ההחלטות בישראל

;ספרי ביאורים בחסידות
*'''[[דרך מצוותיך]] המבואר''' - 4 כרכים (ובנוסף כרך "ליקוט" הכולל את המאמרים שנלמדים כסדר בישיבות חב"ד)
*'''[[תורה אור]] ולקוטי תורה המבואר''' - חנוכה ופורים
*'''קונטרס התפילה - מבואר'''
*'''קונטרס עץ החיים מבואר'''
*'''קונטרס העבודה - מבואר'''
*'''מאמרי חסידות מאדמו"ר האמצעי - מבואר'''
*'''תהילים עם פניני החסידות''' - בצירוף ציורי של האמן ר' [[ברוך נחשון]], בשיתוף עם הוצאת קורן
*'''תהילים עם ביאורי חסידות'''
*'''סוגיות בחסידות'''
*'''[[כתר שם טוב]] מפורש ומבואר''' - 2 כרכים
*'''[[תניא]] עם ביאור משכיל לאיתן''' - מאת הרב [[יואל כהן]], 4 כרכים: אגרת התשובה, שער היחוד והאמונה
*'''להבין ולהשכיל''' - 2 כרכים

;ההדרה
*'''בית רבי - מהדורה מוערת'''
*'''ילקוט תורת הנפש על פי חב"ד'''

;נשים
*'''הרבי שלי'''
*'''על כולנה'''
*'''את עלית'''

;ילדים
*'''התהילים שלי''' - ספר תהילים מאוייר לילדים
*'''התורה שלי''' - חומש מנוקד ומאוייר לילדים, 5 כרכים
*'''הרבי של כולנו'''
*'''סדרת 'הרגשונים'''' - כעס, עלבון
*'''הדרך הארוכה והקצרה'''
*'''כאן בונים'''
*'''סדרת 'מאורי האש'''' - רבי לוי יצחק מברדיטשוב, אדמו"ר הזקן, האחים הקדושים

==ראו גם==
*[[אור וחיות (גליון)|אור וחיות]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28284 אתר הבית]
*גליונות [http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28285 מעיינותיך לצעירים]
*[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=28821 מפתח חלקי לפי אישים למאמרים שפורסמו בגליון]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

היכל מנחם

2022-05-03T19:26:15Z

מבקש: /* מכון הוצאה לאור */

'''היכל מנחם''' הוא ארגון הפועל להפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור ה[[חרדי]]. לארגון חמישה סניפים הממוקמים בריכוזים חרדיים בעולם: [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[ביתר עילית]], [[בארא פארק]] ו[[מונסי]].

==היכל מנחם - ירושלים==
{{ערך מורחב|ערך=[[היכל מנחם ירושלים]]}}
ספריית היכל מנחם שוכנת בשכונת גאולה ברחוב ישעיהו. היכל מנחם בירושלים הוקם בשנת [[תש"נ]] על ידי הנגיד הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] ובראשו עומד הרב [[יוסף יצחק הבלין]] והרב [[בנימין זילברשטרום]]. במרכז ספריה ענקית ל[[תורת החסידות]] ומאגרים מידע מגוונים.

===מכון הוצאה לאור===
במשך השנים מוציא המכון לאור ספרים, רבים מהם ליקוטים לנושאים שונים בתורתו של הרבי. העורך ראשי וראש המכון הוא ר' [[יוסף יצחק הבלין]]. משתתפים בעריכה: ר' [[מרדכי מנשה לאופר]], [[שמעון ויצהנדלר]], ר' [[יעקב גולדשמיד]], ר' יעקב וולס, ר' [[משה מרינובסקי]], ר' שמואל אופן, ר' [[זושא וולף]], ר' [[שמעון גופין]], ר' מנחם מענדל גולדשמיד, ר' שניאור זלמן ריטרמן, ר' [[יעקב הורביץ]], ר' מנחם מענדל הלפרין, ר' יהודה כהן ור' שלמה ביסטריצקי.

==היכל מנחם - בארא פארק==
היכל מנחם בבארא פארק הוא מרכז חב"די להפצת ולחקר [[תורת החסידות]] המשרת את תושבי השכונות החרדיות בברוקלין בכלל ובארא פארק בפרט. המרכז ממוקם בשדרה ה-16בפינת רחוב ה52. נוסד בשנת [[תש"נ]] לרגל ארבעים שנה לנשיאות [[הרבי]]{{הערה|1=מלבד [[בית הכנסת]] '[[בית מנחם]]' ב[[כפר חב"ד]], זהו המוסד היחיד שקיבל את אישורו של הרבי לקרוא למוסד על שמו.}}. בראש המרכז עומד הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]] והרב ישראל שטערן. כיו"ר כבוד משמש הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].

בבנין שוכן [[מכון אליעזר יצחק]], המוציא לאור את סדרת הספרים [[חסידות מבוארת]]. כמו כן שוכנת בבנין ספריה גדולה, למכירת והפצת ספרי החסידות.

בשנת [[תשס"ז]] עברה הספרייה שיפוצים יסודיים, ולכן הייתה סגורה במשך תקופה ארוכה. ב[[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפתחה הספרייה שוב; הספרייה שוכנת בשני חדרים גדולים, כאשר מוכרים בה את כל ספרי ה[[חסידות]]; מלבד ספרי חסידות [[חב"ד]] שנמכרים בה במחירים מוזלים, נמכרים בה גם ספרי כל תלמידי הבעש"ט, מנהל הספריה הוא הרב מרדכי שלמה ברים.

במסגרת היכל מנחם בורו פארק פועל מערכת שיעורי חסידות בטלפון הנקרא "[[חסידות שעל הטלפון]]".

===הוצאה לאור===
המכון הוציא בעבר את גליון "[[באור החסידות]]", וכיום הוא מו"ל את הרבעון [[היכל הבעש"ט]], ובנוסף, מפיק בצורה סדירה חוברות ועלונים מתורת רבותינו נשיאינו המופצת בבתי הכנסיות בבארא-פארק.

נכון לשנת [[תש"פ]], יצאו לאור על ידי המכון בסדרת [[חסידות מבוארת]] על תורת [[אדמו"ר הזקן]]:
*'''דרושים מלוקטים תורה אור ולקוטי תורה עם פירוש חסידות מבוארת'''
:*מועדים חלק א
:*מועדים חלק ב
:*שבת
:*ימי שמחה
:*עבודת התפילה
:*מאמרים מלוקטים
*'''תניא עם פירוש חסידות מבוארת'''
:*חלק א (פרקים א-ח)
:*חלק ב (פרקים ט-יז)
:*חלק ג (פרקים יח-כג)
:*חלק ד (פרקים כד-כט)
:*חלק ה (פרקים ל-לד)
:*חלק ו (פרקים לה-לח)
:*חלק ז (פרקים לט-מב)

בנוסף יוצאים לאור על ידי המכון מזמן לזמן [[תשורה|תשורות]] מיוחדות לאירועים המתקיימים על ידם. בין התשורות ניתן למנות:
*מפי חסידים - לקט [[סיפורי חסידים]] על [[אדמו"ר הזקן]]
*[[אהבת ישראל]] ע"פ תורת הבעש"ט
*חיים של [[שמחה]] - לקט [[אגרות קודש]] מ[[אדמו"ר מוהריי"צ]] ומ[[אדמו"ר שליט"א]]

====קישורים חיצוניים====
אתר היכל מנחם בורו פארק: http://chassidus.com

==היכל מנחם - מונסי==
{{ערך מורחב|ערך=[[היכל מנחם (מונסי)]]}}
היכל מנחם מונסי, ניו יורק הוא אחד מרשת מרכזי היכל מנחם בעולם.

בבנין יש בית-מדרש מפואר 'נר ישראל'. בבית המדרש משתתפים חסידי חב"ד, ברובם ממשפחות [[חסידי פולין]]. בראש בית המדרש עומד הרב [[גדליה אוברלנדר]], מחבר ספרים חשובים בהלכה ובמנהגי ישראל, ועורך קובץ "אור ישראל", וקובץ החסידי [[היכל הבעש"ט]].

בצמוד לבית המדרש ישנה ספרייה עשירה ומפוארת, הכוללת אלפי ספרי [[חסידות חב"ד]], הסטורייה חסידית, וכן ספרי חסידות וסיפורי חסידים מאדמו"רי החסידות הכללית. בבית המדרש מתקיים גם כולל ערב ל[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], בו מחולקים מלגות תמיכה למשתתפים.

==היכל מנחם – בני ברק==
היכל מנחם בבני ברק, הוקם על ידי הנגיד החסידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]]. המנהל הראשון היה הרב בנימין וילהלם מ[[נחל'ה]] בסיוע הת' [[שמעון ויצהנדלר]] ושבתי וינטרוב ב[[חודש אלול]] [[תשמ"ט]]. בשנת [[תשנ"א]] עבר הניהול לרב שמואל אנגלסמן, ובשנת [[תשנ"ו]] הצטרף הרב אלחנן יעקבוביץ (הצעיר). במקום, ספרית קריאה גדולה כולל רוב ספרי [[אדמו"ר]]י [[פולין]] וכו', חנות מוצרי [[חב"ד]] פופולארית, שיעורים בחסידות, בעבר מוסרים השיעורים היו הרבנים הרב גופין, הרב סופר, ואולי הרב [[מנחם מענדל ווכטר]]. וכיום הרב פויגל מוסר את השיעור. בעבר היתה ספריית השאלת ספרים וקלטות גדולה. היום יש מראות קודש, וכן מוקד חלוקת עלוני חב"ד וקובצי שיחות. בשנים [[תשנ"ב]] – [[תשנ"ד]] היו שיעורים רבים בענייני [[גאולה ומשיח]] וזהותו.

בערבי העיון שהתקיימו בשנים תש''ס-ע' בערך השתתפו גדולי ישראל ביניהם: הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] – לשעבר [[אב"ד]] בני ברק, ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות טולנא]] הרב [[אהרן שפירא]] אב"ד פרדס כץ, הרב [[אברהם צבי קלוגר]] מבית שמש בעל "נזר ישראל", [[יהושע רוקח|האדמו"ר ממחנובקא]] ועוד.

===הוצאה לאור===
[[קובץ:רוחו בקרבנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר רוחו בקרבנו בהוצאת היכל מנחם בני ברק]]
'''רוחו בקרבנו''' – נאומי האדמו"ר מטאלנא שליט"א שנאמרו בערבי העיון במשנת [[הרבי]] שנערכו על ידי היכל מנחם בני ברק שבהנהלת הרב [[שמואל אנגלסמן]] (בין השנים [[תש"ס]] – [[תשס"ט]]).

==היכל מנחם - ביתר עילית==
המרכז הממוקם בגבעה A, ברח' רוזין פינת בעל התניא ופתוח בכל ימות השבוע. במקום פועל באופן קבוע וידאו של הרבי וכן ניתן לרכוש בו ספרי חב"ד ותמונות של הרבי. במקום מתקיימים גם שיעורי תורה וחסידות, כמו גם פרוייקט "טעמו וראו", המאפשר להוריד בצורה אלקטרונית וללא תשלום את כל התוועדויות הרבי, שיעורי חסידות, ניגוני חב"ד, קטעי וידאו של הרבי וחב"ד בעולם.

מנהל היכל מנחם הוא הרב [[חיים גרינברג]] יו"ר מרכז חב"ד בעיר [[ביתר עילית]].

==לקריאה נוספת==
*'''ר' יואל יצר אנשים חדשים''', שבועון כפר חב"ד 1920 עמוד 29

== קישורים חיצוניים ==

*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=46970 האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק בביקור ב'היכל מנחם'] - אתר [[חב"ד און ליין]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41880 [[הכנסת ספר תורה]] לבית המדרש נר ישראל במונסי] - {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=58385 חנוכת היכל מנחם - ביתר עילית] - אתר [[חב"ד און ליין]]

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

יזכור

2022-04-11T11:23:16Z

מבקש: /* נוסח יזכור */

'''תפילת יִזְכּוֹר''' הוא קטע [[תפילה]] הנאמר ב[[בית הכנסת]] בחגים ובמועדים, בו מזכירים הילדים את נשמות הוריהם שנפטרו, ומבקשים עבור הנשמות שתהיה להם מנוחה ב[[גן עדן]].

בקשר עם תפילה זו נוהגים להוסיף ב[[צדקה]], וכן להדליק בערב החג [[נר נשמה]] לזכות הנפטרים.

לפי מנהג [[חב"ד]] נאמרת התפילה ארבע פעמים בשנה בין קריאת התורה לתפילת מוסף: ב[[יום הכיפורים]], ב[[שמיני עצרת]], ב[[שביעי של פסח]], וב[[חג השבועות]]{{הערה|הזכרת הנשמות קשורה לסיום החג, ולכן בחו"ל אומרים את התפילה באחרון של פסח במקום בשביעי של פסח, ביום השני של שבועות, ובשמחת תורה, ולכן גם אדמו"ר הריי"צ היה מזכיר את הנשמות ביום השני של ראש השנה.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מזכיר נשמות בלחש גם ביום השני של [[ראש השנה]], אך הדבר לא נקבע כמנהג חב"ד{{הערה|משיחת ו' תשרי תשמ"ג.}}.

לתפילה זו מיוחסת חשיבות רבה בעיקר ב[[יום הכיפורים]], וישנם יהודים רבים שמגיעים לבית הכנסת רק פעם אחת בשנה במיוחד על מנת להשתתף בתפילה זו.

==נוסח תפילת יזכור==
===נוסח יזכור===
נוסח התפילה לאדם שנפטר אביו, הוא כך:
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=
<poem>
יִזְכֹּר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אַבָּא מוֹרִי (פלוני בן פלונית) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ,
בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדוֹ.
בִּשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים
עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה,
וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְנֹאמַר אָמֵן.
</poem>
|מקור=}}

נוסח התפילה לאדם שנפטרה אמו, הוא כך:
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=
<poem>
יִזְכֹּר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אִמִי מוֹרָתִי (פלונית בן פלונית) שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ,
בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדָהּ.
בִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשָׁהּ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים
עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה,
וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְנֹאמַר אָמֵן.
</poem>
|מקור=}}

לאחר מכן אומרים 'אב הרחמים'.

==מנהגי חב"ד==
*קודם תפילת יזכור - צריך הרב לדרוש{{הערה|עדות הרב יצחק רוזן, שליח הרבי ברומא, שנעדר מעיר השליחות בחג הפסח עקב סיבות אישיות, וכשנודע על כך לרבי הוציא מענה חריף כשהתוכן של אחד הסעיפים הוא: מה עם הדרשה של יזכור? לפני יזכור צריך להגיד דרשה.}}.
*תפילת יזכור נאמרת כש[[ספר תורה|ספרי התורה]] מונחים על הבימה לאחר [[קריאת התורה]], לפני שמחזירים אותם ל[[ארון קודש]].
*רבותינו נשיאינו דייקו לאחוז בעץ החיים של הספר-תורה בעת אמירת "יזכור"{{הערה|לקוטי-שיחות כרך יד עמ' 233. 'המלך במסיבו' ח"א עמ' שט.}}.
*בהזכרת נשמות מזכירים גם בנוגע לגברים וגם בנוגע לנשים את שם האמא{{הערה|סידור 'תורה אור' עמ' 259, וכן נהג הרבי, 'המלך במסיבו' ח"ב עמ' קסו.}}.
*"מנהג החסידים להזכיר גם את כ"ק מו"ח אדמו"ר (וכן את רבותינו נשיאינו שלפניו, בנוגע לאלו שהכירו אותם), שזהו עניין שפעולתו היא עבור האומר..."{{הערה|משיחת אחש"פ תשכ"ו.}}.
*מי שיש לו אב ואם - יוצא מבית-הכנסת בזמן הזכרת נשמות{{הערה|קיצור שו"ע קלג, כא. ובפשטות הכוונה גם על מי שהוריו בחיים אך אחד מילדיו נפטר, אלא אם כן יש מישהו אחר שיאמר עבורם.}}.
*אבל בשנה הראשונה לאחר פטירת אביו או אימו, נשאר בבית-הכנסת, אבל אינו אומר 'יזכור'{{הערה|הוראת הרבי, נדפסה באוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי עמוד רכא. וב'שערי הלכה ומנהג' יורה דעה עמוד שפג הובאה אפשרות נוספת "לומר באופן שלא יהיה ניכר", אך ככל הנראה אין זו משנה אחרונה. בנוגע למי שכבר סיים י"ב חודשי אבלות היות והייתה זו שנה מעוברת, אבל טרם הגיע היארצייט שלו, סיפר הת' ר' [[ישראל מרדכי קאזמינסקי]] שהייתה אצלו שאלה זו, ובחודש אלול תשמ"א שאל זאת את הרב יעקב לנדא, שענה לו ששאלה זו הייתה גם אצלו ושאל את אדמו"ר הרש"ב, ופסק שצריך לומר 'יזכור'.}}.
*אחר תפילת יזכור אומרים "אב הרחמים". גם מי שאינו מזכיר נשמות יכול לומר "אב הרחמים"{{הערה|הוראת אדמו"ר הריי"צ, 'אוצר מנהגי חב"ד' עמ' רכ. והוראת הרבי שכן נכון לנהוג – 'המלך במסיבו' ח"ב עמ' נח-נט.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4518345#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content יזכור: למה כולם יוצאים חוצה?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/57116 הרבי מסביר על מעלת תפילת ה'יזכור' של יהודים שמבקרים בבית הכנסת 'אחת בשנה'...]''' {{אודיו}} הקלטה ותמליל משיחת הרבי

{{אבלות וימי זכרון}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה]]

יזכור

2022-04-11T11:22:18Z

מבקש: /* נוסח יזכור */

'''תפילת יִזְכּוֹר''' הוא קטע [[תפילה]] הנאמר ב[[בית הכנסת]] בחגים ובמועדים, בו מזכירים הילדים את נשמות הוריהם שנפטרו, ומבקשים עבור הנשמות שתהיה להם מנוחה ב[[גן עדן]].

בקשר עם תפילה זו נוהגים להוסיף ב[[צדקה]], וכן להדליק בערב החג [[נר נשמה]] לזכות הנפטרים.

לפי מנהג [[חב"ד]] נאמרת התפילה ארבע פעמים בשנה בין קריאת התורה לתפילת מוסף: ב[[יום הכיפורים]], ב[[שמיני עצרת]], ב[[שביעי של פסח]], וב[[חג השבועות]]{{הערה|הזכרת הנשמות קשורה לסיום החג, ולכן בחו"ל אומרים את התפילה באחרון של פסח במקום בשביעי של פסח, ביום השני של שבועות, ובשמחת תורה, ולכן גם אדמו"ר הריי"צ היה מזכיר את הנשמות ביום השני של ראש השנה.}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מזכיר נשמות בלחש גם ביום השני של [[ראש השנה]], אך הדבר לא נקבע כמנהג חב"ד{{הערה|משיחת ו' תשרי תשמ"ג.}}.

לתפילה זו מיוחסת חשיבות רבה בעיקר ב[[יום הכיפורים]], וישנם יהודים רבים שמגיעים לבית הכנסת רק פעם אחת בשנה במיוחד על מנת להשתתף בתפילה זו.

==נוסח תפילת יזכור==
===נוסח יזכור===
נוסח התפילה לאדם שנפטר אביו, הוא כך:
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=
<poem>
יִזְכֹּר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אַבָּא מוֹרִי (פלוני בן פלונית) שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ,
בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדוֹ.
בִּשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשׁוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים
עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה,
וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְנֹאמַר אָמֵן.
</poem>
|מקור=}}

נוסח התפילה לאדם שנפטרה אמו, הוא כך:
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=
<poem>
יִזְכֹּר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אִמִי מוֹרָתִי (פלונית בן פלונית) שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָה,
בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בַּעֲדָה.
בִשְׂכַר זֶה תְּהֵא נַפְשָׁהּ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים
עִם נִשְׁמַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה,
וְעִם שְׁאָר צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְנֹאמַר אָמֵן.
</poem>
|מקור=}}

לאחר מכן אומרים 'אב הרחמים'.

==מנהגי חב"ד==
*קודם תפילת יזכור - צריך הרב לדרוש{{הערה|עדות הרב יצחק רוזן, שליח הרבי ברומא, שנעדר מעיר השליחות בחג הפסח עקב סיבות אישיות, וכשנודע על כך לרבי הוציא מענה חריף כשהתוכן של אחד הסעיפים הוא: מה עם הדרשה של יזכור? לפני יזכור צריך להגיד דרשה.}}.
*תפילת יזכור נאמרת כש[[ספר תורה|ספרי התורה]] מונחים על הבימה לאחר [[קריאת התורה]], לפני שמחזירים אותם ל[[ארון קודש]].
*רבותינו נשיאינו דייקו לאחוז בעץ החיים של הספר-תורה בעת אמירת "יזכור"{{הערה|לקוטי-שיחות כרך יד עמ' 233. 'המלך במסיבו' ח"א עמ' שט.}}.
*בהזכרת נשמות מזכירים גם בנוגע לגברים וגם בנוגע לנשים את שם האמא{{הערה|סידור 'תורה אור' עמ' 259, וכן נהג הרבי, 'המלך במסיבו' ח"ב עמ' קסו.}}.
*"מנהג החסידים להזכיר גם את כ"ק מו"ח אדמו"ר (וכן את רבותינו נשיאינו שלפניו, בנוגע לאלו שהכירו אותם), שזהו עניין שפעולתו היא עבור האומר..."{{הערה|משיחת אחש"פ תשכ"ו.}}.
*מי שיש לו אב ואם - יוצא מבית-הכנסת בזמן הזכרת נשמות{{הערה|קיצור שו"ע קלג, כא. ובפשטות הכוונה גם על מי שהוריו בחיים אך אחד מילדיו נפטר, אלא אם כן יש מישהו אחר שיאמר עבורם.}}.
*אבל בשנה הראשונה לאחר פטירת אביו או אימו, נשאר בבית-הכנסת, אבל אינו אומר 'יזכור'{{הערה|הוראת הרבי, נדפסה באוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי עמוד רכא. וב'שערי הלכה ומנהג' יורה דעה עמוד שפג הובאה אפשרות נוספת "לומר באופן שלא יהיה ניכר", אך ככל הנראה אין זו משנה אחרונה. בנוגע למי שכבר סיים י"ב חודשי אבלות היות והייתה זו שנה מעוברת, אבל טרם הגיע היארצייט שלו, סיפר הת' ר' [[ישראל מרדכי קאזמינסקי]] שהייתה אצלו שאלה זו, ובחודש אלול תשמ"א שאל זאת את הרב יעקב לנדא, שענה לו ששאלה זו הייתה גם אצלו ושאל את אדמו"ר הרש"ב, ופסק שצריך לומר 'יזכור'.}}.
*אחר תפילת יזכור אומרים "אב הרחמים". גם מי שאינו מזכיר נשמות יכול לומר "אב הרחמים"{{הערה|הוראת אדמו"ר הריי"צ, 'אוצר מנהגי חב"ד' עמ' רכ. והוראת הרבי שכן נכון לנהוג – 'המלך במסיבו' ח"ב עמ' נח-נט.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4518345#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content יזכור: למה כולם יוצאים חוצה?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/57116 הרבי מסביר על מעלת תפילת ה'יזכור' של יהודים שמבקרים בבית הכנסת 'אחת בשנה'...]''' {{אודיו}} הקלטה ותמליל משיחת הרבי

{{אבלות וימי זכרון}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה]]

ישראל הלפרין (כפר חב"ד)

2021-06-22T08:00:54Z

מבקש: לא היה בקבוצה בשנה הזו, עדכון

[[קובץ:ישראל הלפרין כפר חב"ד.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב ישראל הלפרין]]
הרב '''ישראל הלפרין''' הוא דיין ומורה צדק, מו"ץ ודיין ב[[בית הוראה כפר חב"ד]] ומרבני [[מכון הלכה חב"ד]].

==תולדות חיים==
גדל ב[[כפר חב"ד]] ולמד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וישיבת [[תורת אמת]] בירושלים.

למד להוראה (דיני אורח חיים ואיסור והיתר) ולדיינות (דיני חושן משפט ודיני אבן העזר) במשך שנים אצל הרב [[מאיר אהרון]] ב[[בית מדרש להוראה ומשפט]] ב[[רחובות]] וישב כדיין בבית הדין של הרב אהרון. נבחן בהצלחה במבחני דיינות של [[הרבנות הראשית לישראל]] והינו בעל כושר לרב אזורי מטעמה.

התמחה ושימש ב"שימוש חכמים" בבית הדין של הרב [[שמואל וואזנר]], אצל תלמידו הרב יעקב מאיר שטרן. הוסמך לדיינות גם על ידי הרבנים הגאונים הרב ציון בוארון, דיין בבית הדין הגדול בירושלים, והרב שלמה תם אב בית הדין הרבני בתל אביב.

עם הקמתו של [[בית הוראה כפר חב"ד]] בשנת [[תשע"ט]] על ידי [[ועד מקומי כפר חב"ד]], התמנה לדיין ומורה צדק בבית ההוראה, הן במחלקת דיני איסור והיתר והן במחלקת דיני ממונות.

שימש כרב לשלוחים בבתי הרפואה מתוך נסיונו ב'רפואה והלכה' וכן משמש כרב האחראי על העירובין בכפר חב"ד.

במהלך שנת [[תש"פ]] הצטרף לרבני [[מכון הלכה חב"ד]] ומשמש כרב משיב מטעם המכון בשאלות הלכתיות בד' חלקי השולחן ערוך, ומשתתף במיזמי ההלכה והפרוייקטים של המכון.

עוסק בכתיבת פרסומי הלכה בבמות שונות, ובין השאר כתב במשך שנים את 'פינת ההלכה' השבועית מטעם בית ההוראה ברחובות. במשך שנים מוסר שיעורי הלכה קבועים בכפר חב"ד.

==קישורים חיצוניים==
*מנחם ברונפמן, '''[http://www.alysefer.com/dyanim שלושת דייני העתיד המבטיחים של חב"ד בראיון משותף ונדיר]''' באתר עלי ספר
*'''[https://chabad.info/news/coronavirus/640624/ מה דעת ההלכה והרבי בנוגע לחיסון הקורונה?]''' כ"ח כסלו תשפ"א {{אינפו}}
*'''[https://vod.smslarav.co.il/lecture/6059c43e956dbcd15dc7eac0 הלכות פסח בשיעורי וידיאו מאת הרב הלפרין]''' באתר מדיה הלכה - מכון הלכה חב"ד
*'''[https://chabad.info/magazine/677779/ רוצה להיות מורה צדק?]''' סקירה על רבני מכון למען ילמדו, בתוך שבועון בית משיח ערב חג השבועות תשפ"א {{אינפו}}

{{מיון רגיל: הלפרין, ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]

יהושע משה יוסף הלפרין

2021-06-22T08:00:03Z

מבקש:

הרב '''יהושע משה יוסף הלפרין''' הינו איש חינוך ותיק ב[[כפר חב"ד]] ומחשובי וזקני הקהילה המקומית, מייסד ישיבת הערב המיתולוגית שאותה הוא מפעיל יחד עם ועד כפר חב"ד כבר מעל ל-50 שנה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ח חשון]] [[תרצ"ה]] בשכונת שערי חסד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[ישראל יצחק זעליג הלפרין]] ולאמו מרת מיכלא, כצאצא ל[[אדמו"ר הזקן]] מצד אביו.

בילדותו עברה המשפחה להתגורר בשכונת בית ישראל, ובצעירותו למד בתלמוד תורה וישיבת 'חיי עולם' ולאחר מכן בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], עד שנת [[תשי"ט]].

גדל בבית בו חינכו מילדות להפצת מעיינות החסידות, וכבר בעודו בחור צעיר קודם בר מצווה נשלח על ידי אביו לבית כנסת לא חב"די לחזור בעל פה על מאמר חסידות ברבים.

בהגיעו לגיל חתונה, נישואי עם רעייתו מרת הדסה בת ר' משה אדלר רב המועצה הדתית בירושלים ורבה של שיכון הרבנים בעיר.

לאחר פטירתו הטראגית של אביו בתאונת דרכים בי"ז חשון תשי"ט, נקרא למלא את מקומו ולעסוק בכפר חב"ד בתחום החינוך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6586.htm אגרות קודש חלק יח אגרת ו'תקפו, מכתב הרבי אליו על מילוי מקום אביו].}} ובשנת [[תשכ"א]] ייסד לזכר אביו את ישיבת הערב המיתולוגית בכפר חב"ד, אותה מלווה לאורך כל השנים, במשך למעלה מחמישים שנה.

==משפחתו==
בנו: הרב [[ישראל הלפרין (כפר חב"ד)|ישראל הלפרין ]] מרבני בית ההוראה ב[[כפר חב"ד]].

חתנו: הרב מנחם מענדל אייזנבך, [[כפר חב"ד]].

==לקריאה נוספת==
*'''יודעי תרועה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1876 עמוד 43

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלפרין, יהושע משה יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]

יהושע משה יוסף הלפרין

2021-06-22T07:56:56Z

מבקש: קישורים פנימיים

הרב '''יהושע משה יוסף הלפרין''' הינו איש חינוך ותיק ב[[כפר חב"ד]] ומחשובי וזקני הקהילה המקומית, מייסד ישיבת הערב המיתולוגית שאותה הוא מפעיל יחד עם ועד כפר חב"ד כבר מעל ל-50 שנה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ח חשון]] [[תרצ"ה]] בשכונת שערי חסד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[ישראל יצחק זעליג הלפרין]] ולאמו מרת מיכלא, כצאצא ל[[אדמו"ר הזקן]] מצד אביו.

בילדותו עברה המשפחה להתגורר בשכונת בית ישראל, ובצעירותו למד בתלמוד תורה וישיבת 'חיי עולם' ולאחר מכן בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], עד שנת [[תשי"ט]].

גדל בבית בו חינכו מילדות להפצת מעיינות החסידות, וכבר בעודו בחור צעיר קודם בר מצווה נשלח על ידי אביו לבית כנסת לא חב"די לחזור בעל פה על מאמר חסידות ברבים.

בהגיעו לגיל חתונה, נישואי עם רעייתו מרת הדסה בת ר' משה אדלר רב המועצה הדתית בירושלים ורבה של שיכון הרבנים בעיר.

לאחר פטירתו הטראגית של אביו בתאונת דרכים בי"ז חשון תשי"ט, נקרא למלא את מקומו ולעסוק בכפר חב"ד בתחום החינוך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6586.htm אגרות קודש חלק יח אגרת ו'תקפו, מכתב הרבי אליו על מילוי מקום אביו].}} ובשנת [[תשכ"א]] ייסד לזכר אביו את ישיבת הערב המיתולוגית בכפר חב"ד, אותה מלווה לאורך כל השנים, במשך למעלה מחמישים שנה.

==משפחתו==
בנו: הרב ישראל הלפרין מרבני בית ההוראה ב[[כפר חב"ד]].

חתנו: הרב מנחם מענדל אייזנבך, [[כפר חב"ד]].

==לקריאה נוספת==
*'''יודעי תרועה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1876 עמוד 43

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלפרין, יהושע משה יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]

יהושע משה יוסף הלפרין

2021-06-22T07:55:31Z

מבקש:

הרב '''יהושע משה יוסף הלפרין''' הינו איש חינוך ותיק ב[[כפר חב"ד]] ומחשובי וזקני הקהילה המקומית, מייסד ישיבת הערב המיתולוגית שאותה הוא מפעיל יחד עם ועד כפר חב"ד כבר מעל ל-50 שנה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ח חשון]] [[תרצ"ה]] בשכונת שערי חסד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[ישראל יצחק זעליג הלפרין]] ולאמו מרת מיכלא, כצאצא ל[[אדמו"ר הזקן]] מצד אביו.

בילדותו עברה המשפחה להתגורר בשכונת בית ישראל, ובצעירותו למד בתלמוד תורה וישיבת 'חיי עולם' ולאחר מכן בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], עד שנת [[תשי"ט]].

גדל בבית בו חינכו מילדות להפצת מעיינות החסידות, וכבר בעודו בחור צעיר קודם בר מצווה נשלח על ידי אביו לבית כנסת לא חב"די לחזור בעל פה על מאמר חסידות ברבים.

בהגיעו לגיל חתונה, נישואי עם רעייתו מרת הדסה בת ר' משה אדלר רב המועצה הדתית בירושלים ורבה של שיכון הרבנים בעיר.

לאחר פטירתו הטראגית של אביו בתאונת דרכים בי"ז חשון תשי"ט, נקרא למלא את מקומו ולעסוק בכפר חב"ד בתחום החינוך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6586.htm אגרות קודש חלק יח אגרת ו'תקפו, מכתב הרבי אליו על מילוי מקום אביו].}} ובשנת [[תשכ"א]] ייסד לזכר אביו את ישיבת הערב המיתולוגית בכפר חב"ד, אותה מלווה לאורך כל השנים, במשך למעלה מחמישים שנה.

==משפחתו==
בנו: הרב [[ישראל הלפרין]] מרבני בית ההוראה ב[[כפר חב"ד]].

חתנו: הרב מנחם מענדל אייזנבך, [[כפר חב"ד]].

==לקריאה נוספת==
*'''יודעי תרועה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1876 עמוד 43

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלפרין, יהושע משה יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]

יהושע משה יוסף הלפרין

2021-06-22T07:51:26Z

מבקש: /* תולדות חיים */

הרב '''יהושע משה יוסף הלפרין''' הינו איש חינוך ותיק ב[[כפר חב"ד]] ומחשובי וזקני הקהילה המקומית, מייסד ישיבת הערב המיתולוגית שאותה הוא מפעיל יחד עם ועד כפר חב"ד כבר מעל ל-50 שנה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ח חשון]] [[תרצ"ה]] בשכונת שערי חסד ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[ישראל יצחק זעליג הלפרין]] ולאמו מרת מיכלא, כצאצא ל[[אדמו"ר הזקן]] מצד אביו.

בילדותו עברה המשפחה להתגורר בשכונת בית ישראל, ובצעירותו למד בתלמוד תורה וישיבת 'חיי עולם' ולאחר מכן בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], עד שנת [[תשי"ט]].

גדל בבית בו חינכו מילדות להפצת מעיינות החסידות, וכבר בעודו בחור צעיר קודם בר מצווה נשלח על ידי אביו לבית כנסת לא חב"די לחזור בעל פה על מאמר חסידות ברבים.

בהגיעו לגיל חתונה, נישואי עם רעייתו מרת הדסה בת ר' משה אדלר רב המועצה הדתית בירושלים ורבה של שיכון הרבנים בעיר.

לאחר פטירתו הטראגית של אביו בתאונת דרכים בי"ז חשון תשי"ט, נקרא למלא את מקומו ולעסוק בכפר חב"ד בתחום החינוך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/6586.htm אגרות קודש חלק יח אגרת ו'תקפו, מכתב הרבי אליו על מילוי מקום אביו].}} ובשנת [[תשכ"א]] ייסד לזכר אביו את ישיבת הערב המיתולוגית בכפר חב"ד, אותה מלווה לאורך כל השנים, במשך למעלה מחמישים שנה.

==לקריאה נוספת==
*'''יודעי תרועה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1876 עמוד 43

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלפרין, יהושע משה יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]

שיחה:יקותיאל זלמן ולס

2020-10-14T09:48:02Z

מבקש:

כאן כתוב שאשתו היתה [[הרבנית רבקה (בת אדמו"ר האמצעי)]], ואילו בערך [[בילא (בת אדמו"ר האמצעי]] כתוב שהוא היה בעלה. יש גם מקור. מי צודק? --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 07:18, 4 באפריל 2010 (UTC)

שוב מצאתי שבערך זה חוקר בזה. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 07:19, 4 באפריל 2010 (UTC)

היתה לו גם בת שהינה נשואה למהרי"ן מניעז'ין. או במילים אחרות, הוא סבא רבא של הרבי הקודם. {{אנונימי}}
:תודה, תוכל לציין מקור? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בחשוון ה'תשע"ד 14:11, 28 באוקטובר 2013 (UTC)

== בנו שניאור זלמן ==
איך זה יכול להיות שהיה לו כזה בן עם קוראים לו בעצמו זלמן--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] 18:10, 6 באפריל 2014 (UTC)
:??????--נכתב בשעה 00:08 ע"י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[ט"ז בתמוז]] [[ה'תש"ף]] ([[תש"פ]]) מגיע משיח. [[מיוחד:דפים יתומים|חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----]]
מה המקור שהיה לו בן בשם זה? בספר הצאצאים לא מופיע בן בשם זה.

== טעות ביום פטירת ר' יקותיאל זלמן ולס ==

ר' יקותיאל זלמן ולס נפטר בח"י ניסן ולא בער"ח חודש ניסן
ראה צילום מצבתו בלינק הבא
http://www.mylubavitch.org/1690-2/

ציון הלזה הוקם על קבר הרב הנכבד ירא אלוקים מגזע יוחסין בנם של קדושים

מורנו הרב יקותיאל זלמן זכרונו לחיי העולם הבא בן הרב

מורנו הרב יוסף בונים זכרונו לחיי העולם הבא

חתן הקדוש תורתו מאירה

מורנו ורבנו לוי יצחק אב בית דין ושר הקהילה ברדיטשב

והוא הרב יקותיאל זלמן חתן אדמו”ר הקדוש

מורנו הרב דובער נשמתו עדן מליבאוויטש

נפטר יום ד’ יוד ח’ ניסן שנת תרכ”ד

ת. נ. צ. ב. ה

1-011 № (24.04.1864)

раввин Екутиэль Залман бен раввина Йосеф Буним{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/109.66.43.246|109.66.43.246]] 06:42, 26 במרץ 2017 (UTC)

משה שילת

2020-06-16T08:49:25Z

מבקש:

[[קובץ:משה שילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה שילת]]
הרב '''משה שילת''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עסקן חב"די העומד בראש מספר ארגונים הקשורים ב[[הפצת המעיינות]], [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]], [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ועוד, והחל משנת [[תשע"ד]] נושא בתואר 'מנהל האגף לפרוייקטים מיוחדים' בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. שילת נחשב לאיש אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]] ואחראי על תרומותיו באמצעות 'קרן מרומים'.

בנוסף, עוסק בכתיבה ועריכה, והוציא עשרות כותרים פרי הגותו ועריכתו, זאת מלבד טורים שבועיים שמפרסם בעיתונים{{הערה|1=ביניהם: 'שבת בשבתו', וכן 'קרוב אליך', ו'כי קרוב' (שהיה שותף לייסודם).}} ובשבועונים מזדמנים.

==תולדות חיים==
הרב שילת נולד ביישוב מעלה אדומים ב[[כ"א כסלו]] [[תשל"ו]], לאביו הרב יצחק שילת, ראש ישיבת מעלה אדומים ומחשובי הרבנים בציונות הדתית, תלמידו המובהק של הרב [[צבי יהודה קוק]], ומייסד ישיבת 'ברכת משה', ולאמו הרבנית יהודית שילת, מנהלת 'פורום תקנה', ומהדמויות הבולטות בקרב נשות הציונות הדתית.

כבר בילדותו נחשף לפעילות החב"דית שהתקיימה ביישוב בו התגוררה משפחתו, והוא החל להשתתף בשיעורי [[תניא]] שהפעיל [[שליח]] הרבי במקום.

ב[[חודש אדר]] [[תש"נ]] בעת לימודיו בכיתה ט' בישיבה לצעירים של ישיבת [[מרכז הרב]] בקרית משה ב[[ירושלים]], הצטרף אל דודו לנסיעה לחצר [[הרבי]], שם החליט כי מקומו בחב"ד, והוא התקשר לרבי.

עם סיום לימודיו בישיבה לצעירים, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]], ובשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם רעייתו ברכה ליבי למשפחת קירשנבאום, קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והצטרף לצוות החינוכי ב[[תומכי תמימים נתניה|ישיבת חב"ד המקומית]].

במקביל לעבודתו בישיבה, החל לסייע לרב [[מנחם פרלשטיין]] בארגון [[מרכז את"ה בארץ הקודש]], ולאחר שנתיים של עבודה משותפת, נפרדו דרכיהם.

לאחר שעזב את הישיבה, הצטרף לצוות ה[[תלמוד תורה נתניה|תלמוד תורה בעיר]], שם סייע בין היתר בארגון מבצעי לימוד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=31563&lang=he הרב שילת סקר בפני ההורים את הפעילות החסידית בתלמוד תורה] {{אינפו}}}}.

במקביל לעבודתו בתלמוד תורה, הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]. לאחר תקופה פרש מעבודתו בתלמוד תורה, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

לזוג שילת שמונה ילדים.

==פעילות ציבורית==
===תורת חב"ד לבני הישיבות===
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]}}
ב[[חודש ניסן]] [[תשנ"ט]], הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], והחל לעסוק באופן ממוסד בהפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור הציוני דתי ממנו הגיע.

הפעילות בראשיתה כללה הפעלה של מערך שיעורים בישיבות ההסדר ברחבי הארץ מאת טובי ה[[משפיע|משפיעים]] החב"דיים בארץ, שהלך והתרחב עם השנים. לפעילות זו הצליח לרתום את הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר ב[[רמת גן]], וה[[חוזר]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]].

לאחר שהתמסד מערך השיעורים, החל בהוצאת רבעון בשם 'מעיינותיך' העוסק במחשבת החסידות, ומופץ בקרב הציבור הדתי-לאומי, ובארגון [[התוועדות]] שנתית ב[[י"ט כסלו]], אליה נהרו אלפים מבני הציונות הדתית.

במקביל, עמל להוציא לאור חוברות המתאימות את רעיונות [[תורת החסידות]] לסגנון המקובל בקרב הציבור הציוני דתי, והצליח להכניס את הלימוד בחוברות אלו כחלק ממסלול הלימודים במוסדות, ולקבל הכרה רשמית בחומר לימוד זה מטעם המדינה.

בשנת [[תשס"ט]] העלה לרשת אתר [[אינטרנט]] המרכז את ההוצאות לאור שיצאו מטעם הארגון, ושיעורי וידאו ב[[תורת החסידות]] שנמסרים על ידי [[משפיע|משפיעים]] ומרצים מהשורה הראשונה.

===יריד החסידות===
בשנת [[תשע"א]] הקים יריד ספרים ענק בסמיכות למקום ה[[התוועדות]] השנתית ב[[י"ט כסלו]], במהלכו נמכרו מאות אלפי ספרי חסידות, ובשנים שלאחר מכן הכפיל את ההצלחה, והגיע לשיאים חסרי תקדים בהפצת ספרי חסידות בקרב קהלים שונים שנהרו אל המקום באלפיהם.

לקראת היריד בשנת [[תשע"ד]] ניהל מערכת מסועפת שהוציאה לאור תוך חודשים ספורים עשרות ספרי חסידות של גדולי התנועה החסידית בעריכה מחודשת ומפוארת ובאותיות מאירות עיניים, ובכך הצליח להוזיל באופן משמעותי את המכירה ולאפשר מחיר אחיד של כל הספרים ב-25 שקלים (4 ב-100). מגמה זו נמשכה גם בשנה שלאחר מכן, כשבסך הכל הודפסו מטעמו קרוב למאה ספרי חסידות וסיפורת.

בשנת [[תשע"ה]] נמכרו ביריד מעל ל-330,000 ספרים, והוא התפרש על פני ארבעה ימים, כשהיום הראשון הוקדש למכירה נפרדת לנשים.

במקביל ליריד מתקיימים לאורך ארבעת הימים מבחנים בחסידות מטעם תכנית 'לב לדעת', תערוכה אמנותית מתחלפת, וכ-13 אירועים תרבותיים המושכים כולם יחד קהל של למעלה מ-50,000 איש{{הערה|'התוועדות לכל האומה', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון פרשת וירא תשע"ז.}}.

בשנת תשע"ז נשבר השיא, והשתתפו ביריד ובהתוועדות כ-70,000 יהודים!

===גזבר צדקה===
לאור הצלחתו הגדולה בקרב הציבור הדתי לאומי, קנה את אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]], שהפקיד אותו על קרן של כספי [[צדקה]] שהקים הנקראת 'קרן מרומים'.

כספים אלה, מחולקים על ידו (בעיקר כהלוואה) לשלוחים, מנהלי מוסדות חב"ד ופרוייקטים ארציים (דוגמת הארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]] וכדו'), כשבמקביל הכספים מחולקים גם לפעילים שאינם נמנים על חוגי [[חסידות חב"ד]], כפי רצונו של מייסד הקרן.

===צעירי אגודת חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]]}}
בעזרת תרומותיו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, הכריז ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] על פתיחת מיזם חדש בשם 'פעילי חב"ד' שנועד לצרף את כלל חסידי חב"ד בארץ לפעילות של השלוחים.

הארגון, מתקצב ומסבסד את פעילותם של אנ"ש, ומסייע להם במציאת מקומות פנויים בהם יוכלו לפעול מבלי לפגוע בפעולותיו של השליח המקומי.

בראש הפעילות והקשר עם הנציגים הוצב ר' שלום סגל האחראי על הצד הטכני, ומידי תקופה מתקיימת הגרלה בין הפעילים על [[נסיעה לרבי]].

לאחר ההצלחה במיזם 'פעילי חב"ד', הקים את האגף לפרוייקטים מיוחדים שתחת צעירי אגודת חב"ד, במסגרתו יזם בין השנים [[תשע"ה]]-[[תשע"ו]] את יציאתם של שלוחים מיוחדים לבתי רפואה, [[חב"ד בקמפוס (ישראל)|למכללות ומוסדות להשכלה אקדמית]], ולקניונים, וכן סייע בהקמת ארגון המרצים '[[פרדס - במה לחכמה יהודית]]'.

===תקנת [[הרמב"ם]] היומי===
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנת הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשע"א]] הצליח שילת להגיע לשיתוף פעולה עם מינהל החינוך הדתי לאומי{{הערה|1=[http://rambam-lanoar.co.il/about.asp פרטים מורחבים על הפעילות באתר הפרוייקט].}}, ובשיתוף איתם הקים את פרוייקט "חמ"ד של תורה", המעודד את לימוד ספר [[הרמב"ם]] כפי תקנתו של הרבי.

בשנת [[תשע"ה]] נערכו בהיכל 'יד אליהו' ב[[תל אביב]] שתי כנסים מסכמים (נפרדים) לרגל סיום מחזור הלימוד, בהשתתפות כוללת של 20,000 נערים ונערות. את האירוע כיבד בנוכחותו הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה הראשי של [[תל אביב]] והאמנים ישי רביבו, אברהם פריד, ישי לפידות וקובי סלע. במהלך האירוע נערך גם חידון מסכם על [[הרמב"ם]] כשאת השאלות שאל ראש הממשלה מר [[בנימין נתניהו]], ובסיומו הוכתרו חתן וכלת הרמב"ם{{הערה|1={{קישור שטורעם|77080|news|עוצמה: 20,000 איש בסיום הרמב"ם|כתב שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ה}}.}}.

עם סיום מחזוור הלימוד העשרים ותשע, הורחבה הפעילות אל הציבור הכללי, ובשיתוף פעולה עם רבני הציונות הדתית בישיבת מעלה אדומים ועם הרב חיים סבתו, הוקם גוף בשם 'הרמב"ם היומי בקיצור ובשלימות', המפעיל רשת של שיעורי רמב"ם ברחבי הארץ לפי המסלול של פרק אחד ליום, מסבסד ספרי לימוד המבארים את הרמב"ם, ומתגמל את מוסרי השיעורים{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=4528 הציונות הדתית לומדת רמב"ם] - סקירה מקיפה על הפעילות באתר {{חב"ד בישראל}}.}}.

על הקשר עם הנציגים המקומיים, מופקד ר' שמואל רייניץ.

===פעילות כללית===
בשנת [[תשע"ב]] החל לפרסם טור שבועי קבוע העוסק ברעיונות מתורת החסידות, המתפרסם בעיתון הציוני דתי 'שבת בשבתו'.

כמו כן, במסגרת פעילותו יזם את הוצאתם לאור של 'אוצר לקוטי שיחות', 'אוצר מאמרים' ו'אוצר התוועדויות', המלקטים פנינים ממרחבי תורתו העצומה של הרבי, ומנגישה אותם לציבור הכללי.

בנוסף לכך, עומד הרב שילת מאחורי ההוצאה לאור של ספרים המבארים את תורת החסידות, כגון שיעורי הרב [[יואל כהן]] על ספר התניא, וסדרת הספרים 'המעיינות - שערים נפתחים בתורת [[חסידות חב"ד]]' שהחלה לצאת בשנת תשע"ד.

===הוצאה לאור===
{{ערך מורחב|ערך=[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]}}
במקביל לפעילות הממוסדת והעיונית להפצת תורת החסידות בקרב הציבור הדתי-לאומי, יוזם הוצאה לאור של עלונים ומגזינים לכלל שדרות הציבור.

בשנת [[תשע"ד]] החל בהוצאה לאור של הגליון השבועי '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]' יחד עם אנשי ישיבת ההסדר ברמת גן תלמידי הרב שפירא הנמנים על אנשי הזרם הדתי-לאומי העוסקים בתורת החסידות. העיתון נושא את הסלוגן 'עבודת ה' ברוח חסידית', ומשתדל להביא מגוון דעות וכתבות בקשת רחבה, המחברים ציבור רחב לרעיונות מתורת החסידות.

בשנת [[תשע"ו]] החל בהוצאה לאור של מגזין 'אור וחיות', המהווה מקבילה למגזין 'מעיינותיך' ומגיש ברובו את אותם התכנים בעיצוב ושפה המותאמת לציבור החרדי.

בשנת [[תשע"ט]] יזם את הוצאתו לאור של הגליון הדו-שבועי '[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]]', המיועד לציבור החרדי המקורב לחב"ד, ולציבור החב"די עצמו.

==ספריו==
{{פסקה חסרה}}
*'''טעימות''' - אוסף טורים במחשבת חב"ד שהתפרסמו בעלון 'שבת בשבתו', ישראל תשע"ג.
*'''מועדים לחסידות''' - אוסף מקורות בהארה המיוחדת של זמני השנה בעבודת ה' המתחדשת (עורך שותף), ישראל תשע"ה.
*'''י"ט כסלו''' - ענייני דיומא מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש, ישראל תשע"ו.
*'''שווה לכל נפש - חגים''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ו.
*'''שווה לכל נפש - תפילה''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ז.
*'''שווה לכל נפש - עבודת ה'''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ח.
*'''שווה לכל נפש - פרקי אבות''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תש"פ.

==לקריאה נוספת==
*כתבת פרופיל ב[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 1535, כ"ו כסלו תשע"ד.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%94-3.html פורום תקנה]''' העיתונאי [[ידידיה מאיר]] בטור מפרגן בעיתון 'בשבע' על פעילותו של הרב שילת - אתר כיכר השבת, כ"ה כסלו תשע"ד
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=78873 כיצד נולד מיזם 'פעילי חב"ד'?]''' - נאום שנשא הרב שילת בכינוס [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]] {{וידאו}} {{COL}} כ"ג חשוון תשע"ד
*{{קישור שטורעם|77105|news|הרב משה שילת ל'שטורעם': "המשיח כבר בועט בדלת"|מנחם בן-ישראל|כ"ז בכסלו תשע"ה}}
*נדב גלעד, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_5.pdf בעש"ט 2013]''', ראיון עם הרב שילת בעקבות האירועים לרגל [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] בבנייני האומה בירושלים, בתוך עלון [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 5
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/11/5dc52a689edd6_1573202536.pdf חב"ד לצעירים]''' {{PDF}} בטאון דו שבועי המסקר את פעילות הארגונים שבבעלותו

;טורים פרי עטו:
*'''[http://www.mishnetorah.com/file/mosheshilat_rambam_yomi.pdf יפוצו מעיינותיך]''' - טורו השבועי של הרב שילת בעיתון 'שבת בשבתו' בקשר עם [[תקנת הרמב"ם|תקנת לימוד הרמב"ם היומי]]
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=584 פשוט שכחנו מה זה חב"ד!]''' הרב שילת במאמר תגובה למאמרו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בגנות חגיגות יום העצמאות. {{שטורעם}} ז' ב[[אייר]] תשס"ז
*'''[http://musaf-shabbat.com/2012/02/02/%D7%91%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%93%D7%A8%D7%99/ החסידות היא גאולתית]''', תגובה של שילת למאמרו של [[יאיר דרייפוס]] '[http://musaf-shabbat.com/2012/01/19/%D7%A2%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A1/ עמקות גלותית]' במוסף השבועי של עיתון 'מקור ראשון', שבת פרשת בשלח תשע"ב

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שילת, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב לצעירים]]

תבנית:היום יום/ו' כסלו

2020-06-16T08:36:12Z

מבקש: זעיר אנפין פה הוא המושג 'ז"א'

[[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] [[אדמו"ר]] אמר: "[[קריאת שמע שעל המטה]] איז, אין זעיר אנפין, ווי דער ווידוי וואס קודם צאת ה[[נפש]] מה[[גוף]]. נאר יעמאלט גייט מען שוין אינגאנצען אוועק פון יריד, און עס ענדיגט זיך שוין דער מסחר פון "היום לעשותם", און אין קריאת שמע שעל המטה פון יעדער נאכט האלט מען נאך אין מיטן יריד, און מען קען נאך אויפטאן".
----
'''תרגום מ[[אידיש]]''': [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] [[אדמו"ר]] אמר: "[[קריאת שמע שעל המטה]] הוא, בזעיר אנפין הווידוי שאומרים קודם צאת ה[[נפש]] מה[[גוף]]. אלא שאז כבר הולכים לגמרי מה[[יריד]] ונגמרת העבודה של "היום לעשותם", ובקריאת שמע שעל המטה שבכל לילה, אוחזים עדיין באמצע היריד ואפשר עוד לפעול".
<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/ה' כסלו|ה' כסלו]]|הבא=[[תבנית:היום יום/ז' כסלו|ז' כסלו]]}}[[קטגוריה:היום יום|א]]</noinclude>

לוי יצחק הלפרין

2020-05-18T19:39:10Z

מבקש:

[[קובץ:לוי הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוי יצחק הלפרין]]

הרב '''לוי יצחק הלפרין''' ([[ו' חשוון]] [[תרצ"ד]] - [[ט"ז חשוון]] [[תשע"ט]]) היה מחשובי רבני חב"ד ב[[ירושלים]], ממייסדי המכון מדעי טכנולוגי להלכה וראש המכון. נחשב לגדול המומחים בעניני הלכה וטכנולוגיה ופסיקותיו מהוות בסיס הלכתי לפסקיהם של רבנים מורי הוראה מכל החוגים והעדות.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ו' חשון]] [[תרצ"ד]] לאמו מרת בריינה ולאביו הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], כדור שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]].

בצעירותו למד בישיבת 'חיי עולם' ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת סלבודקה ב[[בני ברק]] יחד עם אחיו הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], ובעקבות השתתפותם של השניים בשיעור [[תניא]] שמסר בבית הכנסת הגדול ב[[בני ברק]] ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]], דבר שהיה למורת רוחה של הנהלת הישיבה, נאלצו לעזוב את הישיבה, וב[[חודש אייר]] [[תשי"א]] עברו השניים ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]{{הערה|[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] עמוד 180.}}.

בשנת [[תשי"ג]] ייסד במסגרת צעירי אגודת חב"ד בירושלים את ישיבת הערב החב"דית הראשונה, בשכונת 'בית ישראל', יחד עם אחיו הרב שמואל אלעזר הלפרין, כשבהמשך לכך הוקמה גם הישיבה בשכונת שערי חסד בניהול הרב [[נפתלי רוט]], שיחד עם הישיבה שהקימו האחים לבית הלפרין קירבה נערים רבים לחסידות חב"ד.

לאחר שהוסמך לרבנות, התקיימו נישואיו עם רעייתו מרת יפה (שיינדיל) נחמה, בת ר' אברהם משה קירשנבוים, מחסידי חב"ד בירושלים ומגזע החיד"א.

===פעילות ציבורית===
====חלוץ בעניני הלכה ומדע====
במשך השנים עסק בהוראה וברבנות, והתמחה במיוחד בענינים טכנולוגיים בראי ההלכה, ואף נמנה על עורכי ערך ה'חשמל' ב[[האנציקלופדיה התלמודית|אנציקלופדיה תלמודית]].

בשנת [[תשכ"ח]] הצטרף למייסדי 'המכון המדעי טכנולוגי לבעיות ההלכה' שיזם והקים הפרופסור ר' [[זאב לב]], ועמד בראש המחלקה ההלכתית של המכון, ובמשך השנים התמנה לעמוד בראשות המכון.

פסקיו ההלכתיים בעניני טכנולוגיה ומדע נחשבים לבסיס עיקרי בפסיקותיהם של רבנים רבים מכל גווני הקשת החרדית, ועמדתו התורנית זכתה להתייחסות רבות מאת חשובי הפוסקים בדור האחרון, דוגמת הרב [[שלמה זלמן אוירבך]].

פסקיו מתפרסמים בבימות תורניות שונות, בפרסומים היוצאים לאור על ידי המכון שבראשותו, ובספריו '''מעשה חש"ב'''.

רוב פסקיו עוסקים בהכרעה הלכתית בסוגיות אקטואליות המתעוררות בעקבות החידושים הטכנולוגיים השונים, והשלכתם ההלכתית.

====רבנות העיר ירושלים====
בשנת [[תשמ"ג]] התמודד על תפקיד רב העיר ירושלים, והפסיד בהתמודדות לרב יצחק קוליץ שזכה ברוב הקולות של חברי ה[[גוף]] הבוחר (49 קולות לטובת הרב קוליץ, מול 11 קולות לטובת הרב הלפרין), ונבחר כרבה האשכנזי של העיר.

==כתביו==
*סדרת השו"ת "מעשה חושב", בהוצאת המכון הטכנולוגי, 7 חלקים.
;בהוצאת המכון המדעי טכנולוגי להלכה:
*'''שימוש בבוילר בשבת''', תש"ל.
*'''חימום [[מים]] בשבת''', תשל"ד.
*'''בעית הכהנים בבתי חולים''', תשל"ו.
*'''מעשה וגרמא בהלכה''', תשל"ח.
*'''טהרת פתחים''', תשס"ב.
*'''כשרות ושבת במטבח המודרני''', תשל"ט.
*'''מעליות בשבת''', תשד"מ.
*'''אמונת עתך''', תשס"א.
*'''אם אסק שמים - קיום מצוות בחלל''', תשס"ג{{הערה|נכתב במענה לשאלתו של האסטרונאוט היהודי מר אילן רמון.}}.
*'''ה[[נורה חשמלית|חשמל]] בשבת''', תשע"ג.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[משה צבי הלפרין]] - ראש ישיבת [[אחי תמימים]] ורב קהילת חב"ד ב[[ראשון לציון]].
*אחיו, הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] - ראש [[תומכי תמימים תורת אמת|ישיבת תורת אמת]], רב שכונת בית ישראל בירושלים, ויושב ראש איגוד צאצאי רבנו הזקן.
*גיסו, הרב [[אברהם מנחם דנציגר]] - האדמו"ר מאלכסנדר, (בעל אחותו הרבנית אסתר לאה).
*אחיו, הרב שמשון לייב הלפרין מנהל המחלקה למוסדות ציבור במשרד העבודה והרווחה.
*אחיו, הרב [[זאב דב הלפרין (סנהדריה) | זאב דב הלפרין]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד בסנהדריה המורחבת בירושלים, ומשנה לנציב מס הכנסה.
*אחותו, מרת מרים ראם אשת הרב שמחה ראם, [[פתח תקווה]].
*אחותו, מרת שרה מלכה נחמה רודרמן, אשת הרב יצחק רודרמן, [[פתח תקווה]].

*בנו, הרב אברהם משה הלפרין
*בנו, הרב שמואל אלעזר הלפרין
*בתו מרת חסיה איטא, רעיית הרב אברהם חיים אייזנשטיין
*בתו מרת מרים
*בתו מרת רבקה
*בתו מרת פשה הדסה, רעיית הרב יחיאל משה ורטהיימר, ביתר עלית
*בתו מרת שרה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלפרין, לוי יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

לקוטי תורה

2019-11-03T13:25:39Z

מבקש: /* ספרי ביאורים על הספר */

{{תקנות הרבי|}}
[[תמונה:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|left|thumb|250px|דף שער ההדפסה הראשונה - שנת [[תר"ח]]]]
[[תמונה:Har-likutm.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'לקוטי תורה']]

ספר '''לקוטי תורה''' הוא ספר ובו [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]] שאמר או כתב במשך השנים; המאמרים נערכו על-ידי [[הרבי הצמח צדק]].

ספר זה הוא חלקו השני של הספר [[תורה אור]], אלא שאת הספר תורה אור הדפיס הרבי הצמח צדק בלי הערותיו, ובספר ליקוטי תורה הדפיס גם את הערותיו, בעקבות הפצרותיהם של החסידים והתגלותו של [[אדמו"ר הזקן]] אליו ואל בניו בחלום.{{הערה|מכתב [[הרבי הריי"צ]] שנדפס בסוף הספר ליקוטי תורה.}}.

בספר נדפסו מאמרים על הספרים [[ויקרא]], [[במדבר]] ו[[דברים]]. נוסף לזה כולל הספר:
א. דרושים על פרשיות [[בשלח]] ו[[פקודי]] מתוך [[ספר שמות]] וכן הוספות לספרים שמות, [[ספר ויקרא|ויקרא]], [[ספר במדבר|במדבר]] ו[[ספר דברים|דברים]].
ב. דרושים על ה[[חגים]] הנמצאים בטווח הזמן שבו קוראים את הפרשיות הנ"ל.
ג. דרושים ל[[שיר השירים]], עם הוספות.

לקוטי תורה הוא מספרי היסוד של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי]] הורה ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע|פרשה]] {{הערה|תורת מנחם התועדויות [[תשט"ו]] שיחת ש"פ וישב סעיף ה}}.

==דפוסים==

* בשנת [[תר"ח]] - נדפס הספר בפעם הראשונה בדפוס [[זיטומיר]].

* בשנת [[תרל"ח]] - נדפס בפעם השניה ב[[וילנא]].

* בשנים [[תרמ"ה]], [[תרס"ד]], [[תרפ"ח]] - הדפסות נוספות בוילנא.

* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]] את הספר בפוטוגרפיא מדפוס [[וילנא]] תרס"ד על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש"ב]] על גליון הלקוטי תורה שלו.

* בשנת [[תשכ"ה]] - הדפסת מהדורה חדשה אשר בה הוכנסו לראשונה כל התיקונים שנרשמו בלוח התיקון שבהוצאות הקודמות. כמו כן נוספו בראש הספר: א) מפתח כללי לכל החלקים. ב) אגרת קודש של [[הרבי הצמח צדק]] - אודות ההוצאה לאור של התורה אור. ג) אגרת קודש של [[הרבי הריי"צ]] - על הספר תורה אור ולקוטי תורה. ד) מפתח ענינים. ה) מפתח שמות ספרים ואנשים. ו) השמטות בלקוטי תורה. ז) הערות וציונים. ח) דפוסי הספר. הוספות ד-ח נערכו על ידי הרבי. (הוספות שבסוף הספר:) ט) צילום משער ההוצאה הראשונה של לקוטי תורה, ושער ההוספות. י) הסכמות הרבנים לדפוסים הראשונים של הלקוטי תורה. יא) מראי מקומות לפסוקי [[תנ"ך]] ומאמרי [[רז"ל]] (נערכו על ידי חברי ה[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל שעל ידי מזכירות הרבי]]). יב) הוספות להערות וציונים (נערכו על ידי הרב [[יהודה לייב גרונר]]). יג) מודעה רבה - שנדפסה בהוצאת [[וילנא]] [[תרפ"ח]] ולראשונה [[וילנא]] תרס"ד.

* בשנת [[תשד"מ]] - הדפסת מהדורה חדשה (בעריכת ר' [[אהרן חיטריק]]) בה נוספו: א) הערות ותיקונים מהרבי (לפ' [[בשלח]], [[פקודי]] והתחלת פרשת [[ויקרא]]). ב)במראי מקומות נוספו: 1. ציונים למאמרי אדמו"ר הזקן, מאמרי [[הרבי האמצעי]], מאמרי הרבי הצמח צדק - בהם נמצאים מאמרי הלקוטי תורה בשינויים או עם תוספת ביאורים ותוספת הערות. 2. מראי מקומות נוספים ל[[ש"ס]], [[מדרש]], [[זהר]] וכו', ומראי מקומות לספרי [[רבותינו נשיאינו]] שבהם נתבארו ענינים שבלקוטי תורה. 3. ציונים מחסיד לא ידוע, שנרשמו בגליון [[לקוטי תורה]] הנמצא ב[[ספריית אגו"ח|ספריית הרבי]]. ג)רשימת ה[[כתבי יד]] שבהם נמצאים מאמרי הלקוטי תורה. ד) רשימת מאמרי הלקוטי תורה על פי סדר השנים. ה) דפוסי לקוטי תורה. ו) צילום מגוף כתב יד קודש הרבי הצמח צדק ומגוף כתב יד קודש של [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|המהרי"ל]], אחי אדמו"ר הזקן.

* בשנת [[תשנ"ט]] - נדפס הספר במהדורה חדשה בה הוגה הספר כולו מגוף כתב יד קודש הרבי הצמח צדק, ונוספו במראי מקומות ציונים למאמרי [[אדמו"ר הזקן]] ומאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] - בהם נמצאים הנחות אחרות ממאמרי הלקוטי תורה וכמה מהם בשינויים עם ביאורים ותוספות בהערות, וכן מראי מקומות נוספים לש"ס, מדרש, זהר וכו' ומראי מקומות לספרי רבותינו נשיאינו שבהם נתבארו ענינים שבלקוטי תורה. כמו כן נוספו בסוף הספר: א) רשימת ראשי תיבות. ב) החוזה עם [[דפוס האלמנה והאחים ראם|דפוס האחים ראם]].

נכון לשנת [[תשע"ו]] הודפסו שבע עשרה מהדורות לספר.

==מאמרים מלוקטים==
הוצאת הספרים [[קה"ת]] הוציאה לאור החוברת '''מאמרים מלוקטים''' (ליקוט שנערך בשעתו על ידי המשפיעים ב[[תומכי תמימים]] בליובאוויטש) המלקטת בתוכה סדרת מאמרים יסודיים מתוך הספר, עבור ה[[תמימים]] הלומדים ב[[ישיבות תומכי תמימים]] ברחבי העולם.

== ספרי ביאורים על הספר ==
* '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].

* '''תורה אור ולקוטי תורה המבואר''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.

* '''שאלות ותשובות במאמרי ליקוטי תורה''' - ביאור בסגנון של שאלות ותשובות, המיועד להקל על שינון המאמרים. נערך על ידי הרב [[טוביה ליצמן]].

== לימוד הספר ==
בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר [[הרבי]] על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'.

בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}.

באחת השנים נכנס ל[[יחידות]] בחור ישיבה המקורב ל[[חב"ד]], ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה ומה עליו לעשות. ענה לו הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ה]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=55a3b772-b58d-4084-9844-1499e66debf4&st=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%9E%D7%A8&pgnum=559 חלק א'].}}.

==ראו גם==
*[[תורה אור (ספר)|תורה אור]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur_hazoken טקסט הספר] - אתר ספריית ליבאוויטש
*[http://hebrewbooks.org/16093 הספר באתר היברו-בוקס]
*[https://chassidutbehirah.com ליקוטי תורה - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]
*'''הרבי מעורר על לימוד לקוטי תורה''' - סקירה בגליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 חלק ראשון] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&CategoryID=2012 חלק שני]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]

לקוטי תורה

2019-11-03T13:25:05Z

מבקש: /* ספרי ביאורים על הספר */

{{תקנות הרבי|}}
[[תמונה:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|left|thumb|250px|דף שער ההדפסה הראשונה - שנת [[תר"ח]]]]
[[תמונה:Har-likutm.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'לקוטי תורה']]

ספר '''לקוטי תורה''' הוא ספר ובו [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקן]] שאמר או כתב במשך השנים; המאמרים נערכו על-ידי [[הרבי הצמח צדק]].

ספר זה הוא חלקו השני של הספר [[תורה אור]], אלא שאת הספר תורה אור הדפיס הרבי הצמח צדק בלי הערותיו, ובספר ליקוטי תורה הדפיס גם את הערותיו, בעקבות הפצרותיהם של החסידים והתגלותו של [[אדמו"ר הזקן]] אליו ואל בניו בחלום.{{הערה|מכתב [[הרבי הריי"צ]] שנדפס בסוף הספר ליקוטי תורה.}}.

בספר נדפסו מאמרים על הספרים [[ויקרא]], [[במדבר]] ו[[דברים]]. נוסף לזה כולל הספר:
א. דרושים על פרשיות [[בשלח]] ו[[פקודי]] מתוך [[ספר שמות]] וכן הוספות לספרים שמות, [[ספר ויקרא|ויקרא]], [[ספר במדבר|במדבר]] ו[[ספר דברים|דברים]].
ב. דרושים על ה[[חגים]] הנמצאים בטווח הזמן שבו קוראים את הפרשיות הנ"ל.
ג. דרושים ל[[שיר השירים]], עם הוספות.

לקוטי תורה הוא מספרי היסוד של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי]] הורה ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע|פרשה]] {{הערה|תורת מנחם התועדויות [[תשט"ו]] שיחת ש"פ וישב סעיף ה}}.

==דפוסים==

* בשנת [[תר"ח]] - נדפס הספר בפעם הראשונה בדפוס [[זיטומיר]].

* בשנת [[תרל"ח]] - נדפס בפעם השניה ב[[וילנא]].

* בשנים [[תרמ"ה]], [[תרס"ד]], [[תרפ"ח]] - הדפסות נוספות בוילנא.

* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]] את הספר בפוטוגרפיא מדפוס [[וילנא]] תרס"ד על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש"ב]] על גליון הלקוטי תורה שלו.

* בשנת [[תשכ"ה]] - הדפסת מהדורה חדשה אשר בה הוכנסו לראשונה כל התיקונים שנרשמו בלוח התיקון שבהוצאות הקודמות. כמו כן נוספו בראש הספר: א) מפתח כללי לכל החלקים. ב) אגרת קודש של [[הרבי הצמח צדק]] - אודות ההוצאה לאור של התורה אור. ג) אגרת קודש של [[הרבי הריי"צ]] - על הספר תורה אור ולקוטי תורה. ד) מפתח ענינים. ה) מפתח שמות ספרים ואנשים. ו) השמטות בלקוטי תורה. ז) הערות וציונים. ח) דפוסי הספר. הוספות ד-ח נערכו על ידי הרבי. (הוספות שבסוף הספר:) ט) צילום משער ההוצאה הראשונה של לקוטי תורה, ושער ההוספות. י) הסכמות הרבנים לדפוסים הראשונים של הלקוטי תורה. יא) מראי מקומות לפסוקי [[תנ"ך]] ומאמרי [[רז"ל]] (נערכו על ידי חברי ה[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל שעל ידי מזכירות הרבי]]). יב) הוספות להערות וציונים (נערכו על ידי הרב [[יהודה לייב גרונר]]). יג) מודעה רבה - שנדפסה בהוצאת [[וילנא]] [[תרפ"ח]] ולראשונה [[וילנא]] תרס"ד.

* בשנת [[תשד"מ]] - הדפסת מהדורה חדשה (בעריכת ר' [[אהרן חיטריק]]) בה נוספו: א) הערות ותיקונים מהרבי (לפ' [[בשלח]], [[פקודי]] והתחלת פרשת [[ויקרא]]). ב)במראי מקומות נוספו: 1. ציונים למאמרי אדמו"ר הזקן, מאמרי [[הרבי האמצעי]], מאמרי הרבי הצמח צדק - בהם נמצאים מאמרי הלקוטי תורה בשינויים או עם תוספת ביאורים ותוספת הערות. 2. מראי מקומות נוספים ל[[ש"ס]], [[מדרש]], [[זהר]] וכו', ומראי מקומות לספרי [[רבותינו נשיאינו]] שבהם נתבארו ענינים שבלקוטי תורה. 3. ציונים מחסיד לא ידוע, שנרשמו בגליון [[לקוטי תורה]] הנמצא ב[[ספריית אגו"ח|ספריית הרבי]]. ג)רשימת ה[[כתבי יד]] שבהם נמצאים מאמרי הלקוטי תורה. ד) רשימת מאמרי הלקוטי תורה על פי סדר השנים. ה) דפוסי לקוטי תורה. ו) צילום מגוף כתב יד קודש הרבי הצמח צדק ומגוף כתב יד קודש של [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|המהרי"ל]], אחי אדמו"ר הזקן.

* בשנת [[תשנ"ט]] - נדפס הספר במהדורה חדשה בה הוגה הספר כולו מגוף כתב יד קודש הרבי הצמח צדק, ונוספו במראי מקומות ציונים למאמרי [[אדמו"ר הזקן]] ומאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] - בהם נמצאים הנחות אחרות ממאמרי הלקוטי תורה וכמה מהם בשינויים עם ביאורים ותוספות בהערות, וכן מראי מקומות נוספים לש"ס, מדרש, זהר וכו' ומראי מקומות לספרי רבותינו נשיאינו שבהם נתבארו ענינים שבלקוטי תורה. כמו כן נוספו בסוף הספר: א) רשימת ראשי תיבות. ב) החוזה עם [[דפוס האלמנה והאחים ראם|דפוס האחים ראם]].

נכון לשנת [[תשע"ו]] הודפסו שבע עשרה מהדורות לספר.

==מאמרים מלוקטים==
הוצאת הספרים [[קה"ת]] הוציאה לאור החוברת '''מאמרים מלוקטים''' (ליקוט שנערך בשעתו על ידי המשפיעים ב[[תומכי תמימים]] בליובאוויטש) המלקטת בתוכה סדרת מאמרים יסודיים מתוך הספר, עבור ה[[תמימים]] הלומדים ב[[ישיבות תומכי תמימים]] ברחבי העולם.

== ספרי ביאורים על הספר ==
* '''[[חסידות מבוארת]]''' - מלקט בתוכו מאמרים נבחרים עם ביאורים. העורך הראשי הוא ר' [[מענדל ווכטר]].

* '''[[תורה אור ולקוטי תורה המבואר]]''' - חמישה כרכים עם מאמר אחד לכל פרשה. כרך על ימים נוראים, חג הסוכות ושמיני עצרת, וכרך על חנוכה, פורים וארבע פרשיות. הספרים נערכו על ידי הרבנים לוי געלב, משה גורארי', חיים זקס, ו[[משה לינק]] ויצאו לאור על ידי המכונים 'לעבדך באמת' ו'[[תורת חב"ד לבני הישיבות|ספריית מעיינותיך]]'.

* '''שאלות ותשובות במאמרי ליקוטי תורה''' - ביאור בסגנון של שאלות ותשובות, המיועד להקל על שינון המאמרים. נערך על ידי הרב [[טוביה ליצמן]].

== לימוד הספר ==
בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר [[הרבי]] על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'.

בשנת [[תשנ"ב]] חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.}}.

באחת השנים נכנס ל[[יחידות]] בחור ישיבה המקורב ל[[חב"ד]], ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה ומה עליו לעשות. ענה לו הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ה]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=55a3b772-b58d-4084-9844-1499e66debf4&st=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F+%D7%90%D7%9E%D7%A8&pgnum=559 חלק א'].}}.

==ראו גם==
*[[תורה אור (ספר)|תורה אור]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur_hazoken טקסט הספר] - אתר ספריית ליבאוויטש
*[http://hebrewbooks.org/16093 הספר באתר היברו-בוקס]
*[https://chassidutbehirah.com ליקוטי תורה - במהדורה מנוקדת, מפוסקת, מוערת, עם פתיחת ראשי התיבות]
*'''הרבי מעורר על לימוד לקוטי תורה''' - סקירה בגליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 חלק ראשון] [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&CategoryID=2012 חלק שני]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]

חנא חיים פרידמן

2019-09-04T06:29:33Z

מבקש:

הרב '''חנא חיים פרידמן''' הוא תלמיד חכם, מרביץ תורה ומחבר ספרים.
== תולדות חיים ==

נולד ב[[י' תשרי]] - [[יום הכיפורים]] [[תשמ"ט]] לאביו הרב גרשון צבי פרידמן, [[חסיד]] [[חב"ד]] מ[[ירושלים]] שבנערותו התקרב לחסידות [[חב"ד]].

בילדותו למד בתלמוד תורה חב"ד ב[[ירושלים]], ובישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מגדל העמק]], ולאחר שסיים את שנת הקבוצה שימש כ[[נו"נ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים ברינואה]].

בתקופת לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] זכה לסיים את ה[[ש"ס]].

בשנת [[תשע"א]] התחתן עם חי' יהודית, בתו של הרב [[אליעזר ברוד]], רבה של כרמי יוסף וראש בית מדרש להוראה בישיבת "אור מנחם" ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשע"ג]] מונה למשיב בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בנוסף, מוסר כל יום שלישי שיעור ב[[בית הכנסת]] "נחום יצחק" שיעור בגמרא, במסגרת השיעורים של "תא שמע".

== ספריו ==

* עיונים והערות במנחת החינוך, הוצאת 'מעיינותיך' [[תשע"ה]].

== משפחתו ==

*אביו הרב גרשון צבי פרידמן.

*חותנו הרב [[אליעזר ברוד]]

*גיסו הרב [[מנחם מענדל ברוד (תל אביב)|מנחם מענדל הלוי ברוד]]

*גיסו הרב [[חיים ברוך רוזן]].
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]

זאב דב הלפרין (סנהדריה)

2019-09-03T09:09:20Z

מבקש:

הרב '''זאב דב הלפרין''' (במקור '''היילפרין''', [[י"ד חשוון]] [[תר"צ]] – [[כ"ח אב]] [[תשס"ו]]), היה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים, דור שביעי ל[[רבנו הזקן]], משפיע קהילת חב"ד בשכונת סנהדריה המורחבת בעיר, תלמיד חכם בעל שיעור קומה, ואיש מחשבה מעמיק, שימש בתפקיד משנה לנציב מס הכנסה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[י"ד בחשון]] [[תר"צ]] לאביו הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], שהיה גם תלמיד חכם ואיש ספר, ובן לשושלת רבנים שמוצאה בעיר ברז'ן שבגליציה, ולאמו מרת פעריל.

כשאר אחיו, למד בצעירותו בתלמוד תורה 'חיי עולם' ב[[ירושלים]], וכבר בגיל זה התבלט בכישוריו ובידיעותיו הרחבות{{הערה|ב[[ספר הצאצאים]] נכתב בנוגע אליו: "הוא "ליווה" את כל החזיתות בימי [[מלחמת העולם השנייה]] [בהיותו צעיר מגיל מצוות] והצטיין בהסבריו. כל תושבי הסביבה ומוריו ומלמדיו ניזונו מידיעותיו אלו".}}, ולאחריו ב[[תורת אמת (ירושלים)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]].

עם השלמת מסלול הלימודים הישיבתי התגייס ל[[צה"ל]], ובמהלך שירותו קיבל מכתב מהרבי בו עודד אותו לנצל את המקום בו הוא נמצא כדי לפעול לחיזוק הזהות היהודית בסביבתו{{הערה|"נודעתי.. אשר נמצא הוא בצבא קרוב לשנה, ובטח נזכר הוא על צור מחצבתו [מגזע [[אדמו"ר הזקן]]] בכל מקום שנמצא, ותקותי אשר לפעמים חושב מחשבות בלבו אשר אפשר לו שליחות מיוחדה להביא להסביבה שם נשלח ונמצא עתה".}}.

לאחר נישואיו לרעייתו מרת גולדה בת הרב צבי שכטר, קבע את מגוריו בירושלים והתמנה כמשנה לנציב מס הכנסה ונודע כגאון אנליטי וזכה להצלחה והערכה רבה בתפקידו.

במקביל, שימש כ[[משפיע]] חסידי חב"ד בשכונת סנהדריה המורחבת ב[[ירושלים]].

בהתוועדויות שבת קודש בבית כנסת חב"ד-ליובאוויטש לעולי רוסיה - סנהדריה המורחבת, היה תובע בחן ובנועם מאנ"ש להיצמד להוראות של כ"ק אדמו"ר שליט"א. היה עורך מעין סיכום של שיחות הרבי על הפרשה ושוזר בה בגאונות מדהימה ובמתק שפתים מענייני דיומא והעניינים שעומדים על הפרק וטעונים חיזוק.

נפטר בגיל 76 ב[[כ"ח אב]] [[תשס"ו]].

==משפחתו==
'''אחיו ואחיותיו:'''
* הרב [[משה צבי הלפרין]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] '[[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]]' ורב [[ראשון לציון|קהילת חב"ד בראשל"צ]].
* הרב שמשון לייב הלפרין, מנהל המחלקה למוסדות ציבור במשרד העבודה והרווחה.
* הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], מגדולי רבני חב"ד בארה"ק, ראש ישיבת [[תורת אמת]] ורב שכונת [[בית ישראל]] בירושלים ויו"ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]].
* הרב [[לוי יצחק הלפרין]], ראש [[המכון המדעי-טכנולוגי להלכה]], מגדולי הפוסקים, ומחבר סדרת הספרים "מעשה חושב" על הלכות שבת.
* הרבנית אסתר לאה דנציגר, אשת כ"ק אדמו"ר מאלכסנדר רבי [[אברהם מנחם דנציגר]].
* מרת סלאווא, נפטרה בבחרותה.
* מרת מרים ראם, אשת הרב שמחה ראם, חבר לשכת הרבנות בפתח תקווה.
* מרת שרה מלכה נחמה רודרמן, פתח תקווה, אשת הרב יצחק רודרמן
'''בניו ובנותיו:'''
* הרב גבריאל הלפרין
* הרב מנחם מענדל הלפרין
* מרת פנינה פערל אשת הרב יעקב משה וולס
* מרת רחל אשת הרב מרדכי דרמר
* מרת חיה אשת הרב חנוך לודמיר
* מרת ברוריה אשת הרב יצחק יעקובוביץ

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלפרין שלמה אלעזר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:חב"ד סנהדריה המורחבת]]

לקוטי שיחות

2019-09-03T09:05:14Z

מבקש: הוספת הוצאה לאור

[[תמונה:ליקוטי שיחות רגיל.jpg|left|thumb|250px|סדרת 'ליקוטי שיחות']]
סדרת '''לקוטי שיחות''' הינה סדרת הספרים (39 כרכים) החשובה והעיקרית ביותר של תורת [[הרבי]] היוצאת לאור על ידי [[ועד להפצת שיחות]]. סדרה זו בנויה מ[[שיחה|שיחות]] שאמר הרבי במהלך השנים, רוב השיחות נערכו על ידי חברי ועד להפצת שיחות, ומתייחדות בכך שכולן הוגהו בקפידה על ידי הרבי עצמו שהשקיע בכך שעות רבות.

==מבנה הסדרה==
[[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
הסדרה מורכבת מ39 כרכים (בנוסף ישנם שבעה ספרי 'מפתחות'){{הערה|חלק א' על כרכים א-י, חלק ב' כרכים יא-טו, חלק ג' כרכים טו-כ, חלק ד' כרכים כא-כה, חלק ה' מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א-כט ב' חלקים, תוכן ומפתח.}},

סדרה זו מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, ומורכבת מסה״כ תשעה 'ספרים'. (ספר = השלמת סדרה של שיחות על פרשיות כל התורה). הספר הראשון כמו הספר השני (מתוך התשעה), מחולקים כל אחד לשני כרכים, כך שכרך א׳ כולל שיחות על פרשות שלושת החומשים; ״בראשית״ ״שמות״ ו״ויקרא״. וכרך ב׳ כולל שיחות על שני החומשים; ״במדבר״ ו״דברים״. באותו האופן מסודרים גם כרכים ג' וד', שהם שני חלקים מה'ספר' השני.
החל מה'ספר' השלישי, כל 'ספר' מתחלק לחמישה כרכים, בחלוקה מקבילה לחמשת חומשי התורה, כשכל כרך כולל [[שיחה|שיחות]] השייכות (רק) לאחד מחמשת חומשי התורה. נמצא אם כן, שבכל סדרת ״לקוטי שיחות״, ישנם תשעה 'ספרים' על חמשה חומשי תורה.

הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא 'ליקוט'), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הוציאו לאור את הספר ליקוטי שיחות כשלכל שבוע ישנם בין 2 ל-5 שיחות (תלוי באיזו סדרה).

בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה "הוספות", והם ליקוטי מכתבים ושיחות (וקטעי שיחות) שיש בהם ביאורים, רמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, כלולים ובלולים מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם בארוכה, ואף אלו נלקטו "מגילה מגילה" בכל כרך וכרך.
ענין זה התחיל בכרך ט"ו, שנים רבות לפני תחילת ההו"ל של סדרת [[אגרות קודש]]. בשנים אלו היה זה המקום היחיד בו פורסמו מכתביו של הרבי. המכתבים התקבלו מידי המקבלים, והיוו בסיס לסדרת האגרות.

בשנים האחרונות (החל מחורף [[תשל"ח]]) זכינו שהרבי [[מוגה|הגיה]], לעתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות שבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר הגהת ההתוועדויות נהפכה לדבר קבוע, החלו להדפיס אותם בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה '[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]]' (שנים-עשר כרכים, בהוצאת ה[[ועד להפצת שיחות]]).

בשנים קודמות היה גם כרך אחד שיוחד ל"לקוטי שיחות על ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]]". אך בהדפסה המחודשת הוא הודפס כחלק מכרך ל"ט בסדרה הנ"ל הכללית.

בשנים מאוחרות יותר, נדפסו סדרות ליקוטים מיוחדות — מתוך 39 כרכים אלו של הסדרה הכללית, כמו הסדרה "לקוטי שיחות מועדים", הכוללת אחד-עשר כרכים. וכמו סדרת "[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]", הכוללת חמשה כרכים.

==הרקע לסדרה==
בסביבות [[חג השבועות]] [[תשי"ח]]. תבע הרבי רבות מהחסידים [[הקהלת קהילות|ללכת לומר דברי חסידות בבתי הכנסת]], החסידים ביקשו שהרבי יגיה אחת משיחותיו מהשנים שעברו על פרשת השבוע, על-מנת שיהיה בידם חומר מוכן לומר, הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע קונטרסים שנקראו אז בשם 'תוכן עניינים לחזרת [[דא"ח]] בבתי כנסיות'. שיחות אלו יצאו במשך שנה (והודפסו לאחר-מכן בשני הכרכים הראשונים של לקוטי שיחות).

שנת [[תשכ"ג]], היתה שנת הק"ן ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], הרבי עשה [[שטורעם]] גדול למעלת שנה זו, ושוב היתה התעוררות מחודשת להפצת השיחות. הרבי המשיך להגיה את השיחות, (אלו נקבצו בשני הכרכים ג-ד של לקוטי שיחות). לאחר מכן היתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.

ארבעת הכרכים הראשונים נערכו על ידי הרב אליהו חיים קרליבך והרב [[אוריאל צימער]] ונדפסו על ידי [[צא"ח]] ב[[ארה"ב]] ואחר כך נמסרה הזכות עליהם ל[[ועד להפצת שיחות]], ורק אחרי שנדפסו ארבעת הכרכים הם קיבלו את השם 'לקוטי שיחות' כשקודם לכן הם נקראו 'רעיונות לחזרת [[דא"ח]] בבתי כנסיות'.

לאחר [[הסתלקות]] אמו של הרבי, הרבנית [[חנה שניאורסון]], בשנת [[תשכ"ה]], החל הרבי [[התוועדות|להתוועד]] בכל שבת ולהקדיש בכל [[התוועדות]] שיחה מיוחדת לביאור פירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של [[פרשת השבוע|הפרשה]]. בתקופה ההיא (משבת נח ועד שבת וישלח) הגיה הרבי מדי שבוע את כל ההתוועדות.

בשנת [[תשכ"ז]] החליט הרב [[בן ציון שם טוב]] לחזק את הפצת השיחות בחוגים רחבים, הוא חידש והרחיב את פעילות ה[[ועד להפצת שיחות]]. באותה שנה דאג הרב שם-טוב להדפיס ולהפיץ את אחת השיחות שהוגהו מהשנים שעברו ברחבי [[ניו יורק]], כאשר הרב שם-טוב הכין את הקונטרס הראשון ומסרו לרבי בצירוף הודעה כי מתכוונים להפיצו ברבים, כתב הרבי בעצמו על דף-השער של הקונטרס את צמד-המלים "לקוטי שיחות", וציין למטה להוסיף את סמל [[קה"ת]]. מעתה הפכו ה'לקוטי שיחות' לחוברות היוצאות באופן רשמי.

בחורף [[תשכ"ט]], לאחר שהדפיסו במשך שנתיים את כל השיחות שיצאו בארבעת הכרכים הראשונים, ביקש הרב שם-טוב מהרבי להגיה שיחות נוספות לשבועות הבאים. לקראת שבת [[פרשת שמות]] [[תשכ"ט]] הופיע ליקוט חדש מהרבי. אולם סך הכול הוגהו באותה שנה רק לשבע שבתות.

בשנת [[תש"ל]], כשתמו כל השיחות הישנות, החל הרבי להגיה שיחה מדי שבוע לקראת כל שבת, סדר זה נמשך כשנתיים, ומהשיחות שהוגהו באותן שנים נדפסו השיחות המופיעות בחלקים ה-ט.

בשנת [[תשל"ב]], בעקבות התעסקותו של ר' [[יואל כהן]] בכתיבת [[ספר הערכים]] לא נותר לו זמן לעריכת השיחות, ובשל כך הפסיק הרבי להגיה את השיחות, ובשנת [[תשל"ג]] ביוזמתו של הרב [[יהודה לייב שפירא]] ניגשו יחד חברי ה[[ועד להפצת שיחות]] בשעת חלוקת [[כוס של ברכה]] במוצאי שמחת תורה, וקיבלו את ברכתו של הרבי עבור הועד ובהמשך לכך חזר הרבי להגיה את החוברות שערכו, כשבהשפעתו של הרב שפירא החלו לערוך את השיחות בלשון הקודש (עקב טענתם של אנשים בעלי רקע תורני שמעולם לא ראו ספר 'לומדות' שנכתב באידיש), וכך זה המשיך עד לשנת [[תשל"ו]], עם הפסקה קצרה בשנת [[תשל"ה]], ומאז תשל"ו ברצף עד ל[[תשנ"ב]].

משיחות אלו נכרכו כל 39 ספרי הלקוטי שיחות, שבהם 1228 ליקוטים.

הליקוט האחרון אותו הגיה הרבי היה לקראת שבת פרשת ויקהל תשנ"ב, והוא נדפס לאחר מכן בחלק ל"ו עמוד 187. ליקוט זה מסתיים באופן סימלי במילים: "להאיר את העולם".

יחד עם זה ישנם מספר שיחות מוגהות של הרבי שלא נכללו בסדרה זו{{הערה|כגון הדרן על [[מסכתות בני"ך]] שנדפס בהדרנים על הש"ס, ועוד.}}.

בפי [[חסיד]]ים מקובל, (ויש אומרים שמ[[הרבי]] עצמו היו התייחסויות לכך) שבארבעת החלקים הראשונים של הסדרה נמצאים יסודות ההשקפה ה[[יהודי]]ת וה[[חסיד]]ית. הרב [[יואל כהן]] מכנה חלקים אלו: 'שולחן ערוך של הרבי'.

==צורת העריכה==
כמתבקש ממטרת החוברות - חזרת חסידות בבתי כנסת - נערכו השיחות באופן של נקודות משיחה (או מכמה שיחות, מכתבים ואפילו [[מאמר|מאמרים]]) שנערכו מחדש בצורת ענין מסודר ולא כצורת האמירה.

העריכה כולה לוותה בהנחיות צמודות מ[[הרבי]], למשל מה צריך להיות בגוף השיחה ומה בהערות השוליים. פעמים רבות הרבי ביקש להוריד ענינים שלמים שנכתבו בגוף השיחה אל ההערות, לשנות במקצת ציוני מראי מקומות, להחליף סוגריים לזוג מקפים ועוד.

הרבי ביקש שהעריכה תהיה כמה שיותר מובנת לציבור הרחב, גם במחיר היצמדות פחותה לסגנון המקורי. כמו כן הרבי הקפיד שהסגנון והניסוח יהיו מקצועיים מדוייק ביותר אך קל לקריאה, יחד עם דיוק מפליא בכל מילה ואות (לדוגמא - כל משפט שבתוכו ישנם סוגריים אמור להיות קריא ברצף בין עם הסוגריים ובין בלעדיהם), כדי שיהיה נעים לעין הקורא החיצוני.

בחלקים האחרונים השתדל הרבי שיהי' מתאים גם לסגנון לומדי התורה שאינם רגילים לביטויים אפילו הפשוטים של עולם החסידות.

==שפת הכתיבה==
בעקבות שינויים שונים שעבר צוות העריכה של הסדרה וקהל היעד, חלקים מהסדרה מופיעים בשפת האידיש וחלקים אחרים בלשון הקודש.

בשנים הראשונות אחרי השואה, רוב קהל [[חסיד|חסידי חב"ד]] היו יוצאי ארצות אירופה ושפת הדיבור שלהם הייתה אידיש. זוהי גם שפת הדיבור של הרבי, ומובן איפוא שהשיחות נכתבו אף הן בשפה זו.

עם השנים גדל היישוב החב"די ב[[ארץ הקודש]], ואט אט, במיוחד אחרי הצטרפות תנועת ה[[תשובה]] למאזן, התהווה ציבור חסידים גדל והולך שלא הבין את לשונו של הרבי ונוצר צורך רציני בשיחות בלשון הקודש.

בתחילת שנת [[תשל"ג]] הסכים הרבי להתחיל להגיה את הלקוטים בלשון הקודש. לשם כך נבחרו קבוצת אברכים שלמדו בכולל שעל ידי מזכירות הרבי ב[[קראון הייטס]], והם התחילו להכין את השיחות להגהה.

בשנתיים הבאות יצאו לאור הליקוטים בלה"ק, אלו הן השיחות המרכיבות את כרכים י' עד י"ד בלקו"ש. במשך הזמן התברר שהאברכים שעסקו בהכנת השיחות אינם בקיאים די הצורך בלשון הקודש, והם לא עמדו בציפיות המקצועיות של הרבי. בתחיחלת שנת [[תשל"ה]] הודיע הרבי שסדר זה אינו יכול להמשך ופסק מהגהת השיחות למשך כשנה.

במשך השנה הבאה יצאו לאור חוברות "לקוטי שיחות - הנחה בלתי מוגה", ובהם בדרך כלל ליקוטים מעובדים מהשיחות של אותה שנה (תשל"ה). כמה מהם הוגהו על ידי הרבי אחר כך והודפסו בספרי הלקוטי שיחות (והם הליקוטים לפ' בראשית, נח, בשלח ופקודי, וכן כמה בהוספות לכרכים י-יד), וחלקם עברו עריכה מחדש והוגהו והודפסו בשנים הבאות. רובם נערכו בלה"ק וחלקם באידיש.

ב[[תשל"ו]] חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו-כ"ט), ורק בשנת [[תשמ"ז]] חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, הפעם על ידי מערכת מנוסה ומקצועית, והמשיך בזה עד שבת פרשת ויקהל תשנ"ב. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל'-ל"ט.

==הוצאות שונות לסדרה==
[[קובץ:לקוטי שיחות באנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[לקוטי שיחות]] בתרגום לאנגלית]]
* '''בעברית''' - בשנת [[תשל"ד]] הוקם ב[[ישראל]] [[מכון לוי יצחק]] כאשר הפרויקט המרכזי שלהם הוא תרגום הסדרה לעברית. בשנת [[תשע"ד]] גמר המכון את כרך כ"ט, ובכך הושלמה הסדרה (אלא שלא הודפסו השיחות באידיש שנדפסו בהוספות). בנוסף לכך, בשנים תש"ל-תשל"א תורגמו השיחות של כרכים א-ד והודפסו בב' כרכים. וכן בשנים תשנ"ג-תשנ"ו הדפיסו ועד להפצת שיחות תרגומים ללה"ק (ולא ל[[עברית]] מדוברת כמו מכון לוי"צ) של רוב השיחות מכרכים כה-כט, וחלק מכרכים ו-ז. משום מה, בשנת תשנ"ו הופסקה עריכה זו.
*'''בעברית''' - בשנת [[תשע"א]] יצאו לאור שלושה כרכים של מהדורה לבני הישיבות הכוללת שלוש שיחות לכל פרשה ומועד, בתרגום חדש ללשון הקודש, בתוספת פתיחים וסיכומים. בהוצאת [[קה"ת]] ו[[תורת חב"ד לבני הישיבות]], בשנת [[תשע"ו]] יצאו שלושה כרכים נוספים עם שלוש שיחות נוספות לכל פרשה ומועד. בשנת [[תשע"ט]] הספרים יצאו במהדורה חדשה של שישה כרכים, כרך לכל חומש, עם שש השיחות לכל פרשה ומועד.
* '''באנגלית''' - תרגום הסדרה ל[[אנגלית]] נעשה על-ידי 'ועד להפצת שיחות'.
* '''ליקוטי שיחות פרשיות''' - בשנת [[תשס"ד]] הוציא לאור ה[[ועד להפצת שיחות]] מהדורה של "ליקוטי שיחות פרשיות", המרכזת את כל השיחות של אותה פרשה לכרך אחד. במהדורה זו הוסיפו לכל כרך גם את השיחות שהודפסו בסדרת [[ספר השיחות]]. בשנת [[תשע"א]] יצא סט זה במהדורת כיס.

===ליקוטים ערוכים של רעיונות מתוך הסדרה===
*'''[[ביאורים לפירש"י על התורה]]'''

==ראו גם==
* [[ועד להפצת שיחות]].
* [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]].

==לקריאה נוספת==
*אליהו מאיר אליטוב, '''משנתו של הרבי מליובאוויטש''' - ספר הסוקר את דרך לימודו של הרבי בלקוטי שיחות, [[תשע"ב]].

==קישורים חיצוניים==
* סדרת לקוטי שיחות כרכים א' - ל"ט, ב[http://sites.google.com/site/bokss2/home/lkoth פורמט ספר] - אתר שיתופי של [[ספריית חב"ד]] עם [[HebrewBooks]].
* כרכים ל' - ל"ט, ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus פורמט טקסט] - אתר "ספריית חב"ד".

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה: ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סדרות]]

יוסף יצחק הבלין

2019-05-09T13:01:14Z

מבקש:

[[File:הרב_יוסף_יצחק_הבלין_2016-08-25_17-33.jpg|thumbnail|הרב יוסף יצחק הבלין]]

הרב '''יוסף יצחק הבלין''' הינו רב קהילת חב"ד ליובאוויטש בשכונת [[רמת שלמה (ירושלים)]].

==תולדות חיים==
נולד בכ"ח טבת תשי"א ב[[ירושלים]], לאביו הרב [[דוב אליעזר הבלין]] ולאמו עלקא. סבו, היה הרב [[שלמה זלמן הבלין]], ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בעיר.

בבחרותו למד בישיבת מיר, והתקרב לחסידות בלימוד [[תורת החסידות]] בקבוצות בישיבה. למד בכולל צמח צדק בירושלים העתיקה והיה מעורכי קובץ יגדיל תורה - [[ירושלים]] שיצא לאור על ידי הכולל.

כיהן כר"מ בישיבת תורת אמת בירושלים.

בשנת [[תשנ"ז]] נבחר לרבנות קהילת ליובאוויטש בשכונת [[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה בשנת [[תשנ"ו]].

ביוזמתו נבנה [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונה במודל [[770]].

ממקימי "[[היכל מנחם]]" [[ירושלים]] והעורך ראשי של מכון ההוצאה לאור של היכל מנחם.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[משה הבלין]] - רב העיר [[קרית גת]] וראש המוסדות, חבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
*חתנו, הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] רב ו[[משפיע]] [[בית הכנסת]] 'גבעת ליובאוויטש' ומנהל מכון ההוצאה לאור של ספרי אביו הרב [[זלמן גופין]]
*חתנו, הרב [[יעקב גולדשמיד]] - [[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ומראשי ישיבת תות"ל המרכזית
*חתנו הרב [[זושא וולף]] - סופר חסידי, ומנהל סניף חברת המדיה [[jem]] בארץ הקודש
*חתנו הרב יששכר שלמה ביסטריצקי - שליח אדמו"ר ורב העיר המבורג, [[גרמניה]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2169736 הודעה חשובה]''' - הרב הבלין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:הבלין, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]

יוסף יצחק הבלין

2019-05-09T12:59:22Z

מבקש: הוספת חתן

[[File:הרב_יוסף_יצחק_הבלין_2016-08-25_17-33.jpg|thumbnail|הרב יוסף יצחק הבלין]]

הרב '''יוסף יצחק הבלין''' הינו רב קהילת חב"ד ליובאוויטש בשכונת [[רמת שלמה (ירושלים)]].

==תולדות חיים==
נולד בכ"ח טבת תשי"א ב[[ירושלים]], לאביו הרב [[דוב אליעזר הבלין]] ולאמו עלקא. סבו, היה הרב [[שלמה זלמן הבלין]], ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] בעיר.

בבחרותו למד בישיבת מיר, והתקרב לחסידות בלימוד [[תורת החסידות]] בקבוצות בישיבה. למד בכולל צמח צדק בירושלים העתיקה והיה מעורכי קובץ יגדיל תורה - [[ירושלים]] שיצא לאור על ידי הכולל.

כיהן כר"מ בישיבת תורת אמת בירושלים.

בשנת [[תשנ"ז]] נבחר לרבנות קהילת ליובאוויטש בשכונת [[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה בשנת [[תשנ"ו]].

ביוזמתו נבנה [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונה במודל [[770]].

ממקימי "[[היכל מנחם]]" [[ירושלים]] והעורך ראשי של מכון ההוצאה לאור של היכל מנחם.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[משה הבלין]] - רב העיר [[קרית גת]] וראש המוסדות, חבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
*חתנו, הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] רב ו[[משפיע]] [[בית הכנסת]] 'גבעת ליובאוויטש' ומנהל מכון ההוצאה לאור של ספרי אביו הרב [[זלמן גופין]]
*חתנו, הרב [[יעקב גולדשמיד]] - [[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ומראשי ישיבת תות"ל המרכזית
*חתנו הרב [[זושא וולף]] - סופר חסידי, ומנהל סניף חברת המדיה [[jem]] בארץ הקודש
*חתנו הרב שלמה ביסטריצקי - שליח ורב העיר המבורג ב[[גרמניה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2169736 הודעה חשובה]''' - הרב הבלין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:הבלין, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]

מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)

2019-04-29T10:19:56Z

מבקש:

{{דמות|
שם=הרב מאיר אשכנזי
|תמונה=[[קובץ:מאיר אשכנזי כפ"ח.jpg|250px]]
|תיאור= הרב מאיר אשכנזי רבו של [[כפר חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"ט כסלו]] [[תש"ל]]
|תאריך פטירה=
|מקום פעילות=[[צפת]], [[כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=[[ר"מ]] בישיבת [[חח"ל צפת]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
[[קובץ:הרב מאיר אשכנזי3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר אשכנזי ב[[התוועדות]] חסידים בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד]]
[[קובץ:מאיר אשכנזי 1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אשכנזי בתפקידו כר"מ בישיבת [[חח"ל צפת]]]]
[[הרב]] '''מאיר אשכנזי''' ([[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] - 1969), הוא [[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]], הממלא החל מ[[כ"ד טבת]] [[תשע"ה]] (2015) את מקום אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתפקיד זה. קודם לכן, כיהן במשך שני עשורים כ[[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] וכחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]].

==תולדות חיים==
הרב אשכנזי נולד ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ולאימו הרבנית סימה כדור שמיני ל[[אדמו"ר הזקן]], ונקרא על שם זקנו, הרב [[מאיר אשכנזי]] רבה של שנגחאי שבסין, ומגדולי החסידים של [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי.

את שנות ילדותו עשה במוסדות הלימוד החב"דיים המקומיים, ולאחריהם המשיך את לימודיו בישיבות חב"ד בלוד, ב[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|בית הר"מ]] ב[[קרית מלאכי]] שם התחנך אצל ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]] לאחר מכן המשיך לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ועם סיום השנה החל לעסוק בלימודי רבנות, והוסמך להוראה על ידי רבני חב"ד ועל ידי [[הרבנות הראשית לישראל]].

כאשר קרס השלטון הקומוניסטי ו[[ברית המועצות#בדור השביעי|נפתחו שערי ברית המועצות]] ב[[חודש שבט]] [[תשנ"א]], יצא יחד עם קבוצה של תלמידי ישיבת תומכי תמימים ב-770 בשליחות הרבי, למסע קירוב יהודי ברית המועצות לתורה ומצוות, ושהה לצורך כך בעיר חרסון מספר חודשים.

בשנת [[תשנ"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חנה פיה, בתו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב העיר קרית מוצקין, ולאחר חתונתו הצטרף לצוות החינוכי של [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] וקבע את מגוריו בעיר.

במשך עשרים שנה כיהן כ[[ר"מ]] בישיבה, וכחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]], ולאחר פטירתו הפתאומית של אביו ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]], מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|1={{2קישור חבד וידפו|4395|הכתרת הרב החדש והכרזת "יחי אדוננו"}}}} [[ועד כפר חב"ד]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|77738|news|נציגי בתי הכנסת החליטו: בן הרב ימלא מקומו|מערכת שטורעם|כ"ג בטבת תשע"ה}}}} וגבאי [[בית הכנסת]] בכפר חב"ד{{הערה|1={{קישור שטורעם|77762|news|רב חדש לכפר חב"ד: הגאון הרב מאיר אשכנזי שליט"א|מערכת שטורעם|כ"ד בטבת תשע"ה}}}} כממלא מקומו של אביו.

עם כניסתו לתפקיד פתח בתעמולה נרחבת לחיזוק חומות הכשרות והחינוך, ונכנס למלא את תפקידיו המגוונים של אביו בכלל תחומי החיים בכפר כולל עריכת חופה וקידושין, למעט ב[[סמיכה לרבנות|הסמכת]] [[תמימים]] ו[[אברכים]] ל[[רב|רבנות]] כיון שאין לו את הסמכות לכך.

ביום [[ז' תמוז]] [[תשע"ה]] קרא בפעם הראשונה לכל תושבי [[כפר חב"ד]] לאסיפה מיוחדת בעניין הדיור וה[[צניעות]] בכפר, בה הוא דיבר במשך למעלה משעה ובחריפות רבה, - הנאום קיבל תשומת לב רבה.

בשנת [[תשע"ז]] הקים ועד רוחני פעיל כרצון [[הרבי]], כשהוא עומד בראש הועד, ובשנת [[תשע"ח]] הוביל לבחירה של קבוצת עסקנים ל[[ועד כפר חב"ד]] שתחליף את הועד הקיים.

==משפחתו==
*חתנו, הרב זעליג אלטהויז - [[כפר חב"ד]].
*בנו, הרב מנחם מענדל אשכנזי - משלוחי הרבי באילת.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד וידפו|4402|"אבא, תלך ותצעק שאנחנו דורשים את ההתגלות של הרבי!"}}
*{{2קישור חבד וידפו|4403|במעמד הקבורה: הקראת הסיפור על החסיד שנטמן בכ"ד טבת}}
*{{קישור חבד און ליין|87801|הכירו את הרב החדש של [[כפר חב"ד]] ● פרופיל מיוחד||ב' שבט תשע"ה}}
*{{קישור חבד און ליין|87813|פנים חדשות באו לכאן ● בנימין ליפקין||ב' שבט תשע"ה}}
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%95/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ '''"שתהיה הצלחה ברבנות" - הברכה המיוחדת מהרבי לרב מאיר אשכנזי'''] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*יוסף כץ, '''[http://chabad.info/news/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C-%D7%9E%D7%A8%D7%90-%D7%93%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%90-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%90%D7%91%D7%90/ מרא דאתרא שהוא אבא]''', כתבת פרופיל שהתפרסמה בשבועון 'בקהילה', פרשת חיי שרה [[תשע"ו]] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=[[מרדכי שמואל אשכנזי]]|הבא=-|רשימה=[[רב|רבו]] הראשי של [[כפר חב"ד]]}}

{{מיון רגיל:אשכנזי, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

מנחם ברוד

2019-03-13T10:12:26Z

מבקש:

{{פירוש נוסף|נוכחי=דובר צעירי אגודת חב"ד|אחר=שליח הרבי ב[[תל אביב]]|ראו=[[מנחם מנדל ברוד (תל אביב)]]}}
[[קובץ:מנחם מענדל ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם ברוד]]
הרב '''מנחם מענדל יצחק ברוד''' (מכונה '''מענדי ברוד''') הינו [[חסיד חב"ד]], עיתונאי, סופר, איש תקשורת ודובר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]]
ועורך העלון '[[שיחת השבוע]]'

==תולדות חיים==
הרב ברוד נולד ב[[ריגא]] ב[[ח' כסלו]] [[תש"כ]] לר' [[ישראל ברוך ברוד]]. בהיותו בגיל חמש עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"א]] נסע לשנת '[[קבוצה]]' ב-[[770]]. באותו זמן מונה לכתב [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] ב[[ארצות הברית]], ומכתבותיו יצאו לאור מספר ספרים (ראה מדור ספריו) [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרים ביתו של הרב יצחק רודרמן מ[[פתח תקוה]]. לאחר נישואיו התגורר ב[[בת ים]], ולאחמ"כ עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשמ"ג]] מונה לעורך הפרסומי של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה לדובר הארגון. בשנת [[תשמ"ז]] החל להוציא לאור את העלון השבועי [[שיחת השבוע]]. בשנת [[תשנ"ד]] החל לערוך את הגליון השבועי '[[התקשרות (גליון)|התקשרות]]'. בשנת [[תשס"ד]] החל לכתוב מדור קבוע בגיליון [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] בשם "נקודא בהיכלא", בו הוא מבאר מושגים בתורת [[חסידות חב"ד]] בשפה ברורה וקלה. בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] כתב בשבועון [[כפר חב"ד]] טור בשם "לא סוד בברוד". בשנת [[תשס"ט]] החל להגיש ברדיו קול חי תוכנית "בקהל חסידים", העוסקת בעולם החסידות, יחד עם סגן מנהל התכניות בתחנה חיים פלאם.

הרב ברוד מופיע בכלי התקשורת כדובר [[חסידות חב"ד]] בישראל. בפועל לא מונה באופן רשמי דובר לחסידות חב"ד, לאחר שדובר חב"ד הקודם, הרב [[שלום דובער וולף]], פוטר בשנת [[תש"נ]] בעקבות פרשת [[התרגיל המסריח]]{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8-1-.jpg צילום מכתב רבני חב"ד] {{תמונה}}}}.

== ספריו ==
*'''יומן קבוצה תשמ"א''' - הוצאת [[תלמידי התמימים]] [[770]], [[קראון הייטס]], [[תשמ"ב]].
* '''ימות המשיח''' - תיאור על תקופת ה[[גאולה]], על פי מקורות היהדות. פורסם בהמשכים בעלון [[שיחת השבוע]] ([[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]]). הוצאת [[מכון ליובאוויטש]] של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[תשנ"ג]], כפר חב"ד.
*'''אור חסידי בחושך הסובייטי''' - זכרונות חייו של דודו [[יחזקאל ברוד]], תשנ"ו.
*'''מה ידוע לך על חב"ד''' - תוכנה הפנימי של [[חסידות]] בכלל ו[[חסידות חב"ד]] בפרט. סדרת מאמרים שהתפרסמה ב[[שבועון כפר חב"ד]] ([[תשמ"ב]]-[[תשד"מ]]). הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ט]].
* '''בן י"ג למצוות''' - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשנ"ז]] ו[[תשנ"ט]].
* '''צעירי אגודת חב"ד''' - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשס"ד]].
* '''[[נשמה]] עם עצמה''' - הוצאת שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד, [[תשס"ה]].
* '''הפצת היהדות במשנת הרבי''', הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשס"ז]].
*'''[[סודות הגאולה]]''', הוצאת מרכז צעירי אגודת חב"ד, [[תשע"א]].
* '''צדיקים למופת''' - שבו ליקט את הסיפורים שפירסם במשך השנים בעיתון [[שיחת השבוע]]
*'''תשובות לשאלות החיים''' - בהוצאת ידיעות אחרונות, [[תשע"ה]]
* '''להבין חסידות''' - מושגי יסוד בעולם המחשבה החסידי, הוצאת 'מעיינותיך' [[תשע"ט]]

== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2338 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] {{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29172 מה שברוד שכח: דברי הרבי על מבצע משיח] {{וידאו}} - {{אינפו}}

* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65278 הרב ברוד והעיתונאי מתי טוכפלד משוחחים על האמונה ברבי כמלך המשיח] {{שמע}}
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_83304.html הסודות של הסופרים החב"דיים ● פרויקט] באתר {{COL}}
;מאמרי תגובה לדעות שהביע
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40518 התזה המטלטלת על שופטים נ"א] ● תגובה למאמר הרב ברוד - מתוך [[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=7951 היסח הדעת? / מאמר תגובה] של הרב [[שלמה הלפרן]] - מתוך [[שבועון בית משיח]].
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=29755 לא תוכל להתעלם] - תגובה מהרב שלמה הלפרן על מאמר של הרב ברוד - מתוך [[שבועון בית משיח]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אליעזר יעקב ברוד]], רב היישוב כרמי יוסף.
*גיסו, הסופר [[זלמן רודרמן]].
*גיסו השליח הרב [[צבי הירש רודרמן]].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ברוד, מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:משפחת ברוד]]

אליהו אברהם קירשנבאום

2019-03-13T10:01:17Z

מבקש:

{{אין תמונה}}
הרב '''אליהו אברהם קירשנבאום''' (יליד שנת [[תשמ"א]], 1981) הוא סופר חסידי ועורך תורני, מתלמידיו המובהקים של הרב [[יואל כהן]] ועורך ביאוריו, [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בעל הסמכה לדינות ומורה צדק ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[פתח תקוה]] ב[[כ"ב אדר|כ"ב אדר ראשון]] [[תשמ"א]] לאביו ר' עוזר ולאמו מרת יהודית קירשנבאום.

למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בזמן לימודיו בתומכי תמימים המרכזית, נמנה על בחירי תלמידיו של ה[[משפיע]] הרב [[יואל כהן]].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה בת הרב [[אריה דמיחובסקי]], התיישב ב[[כפר חב"ד]] והחל לעסוק בעריכה תורנית מטעת ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] של הרב [[משה שילת]] במסגרתה החל להוציא לאור את [[ספר התניא]] עם ביאורים של הרב [[יואל כהן]], ובעריכת מאמרים תורניים עבור בטאון 'מעיינותיך' היוצא לאור על ידי הארגון, וכן משמש כעורך ראשי בתוכנית לב לדעת.

למד ב[[כולל אברכים|כולל]] אצל הרב [[מאיר אהרן]] ב[[רחובות]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי גדולי רבני חב"ד, משמש כמורה צדק ב[[כפר חב"ד]] ומשמש בהרכב דיינים (לצד הרב [[ישראל הלפרין (כפר חב"ד)|ישראל הלפרין]] והרב [[אברהם מאיר רבינוביץ]]) העוסקים בהנחלת ההלכות המעשיות לתושבי כפר חב"ד באמצעות שיעורים בדיני ממונות, והוצאה לאור של קבצים ייעודים המסכמים את ההלכות בצורה תמציתית.

משמש כ[[משפיע]] בשיעור ב' בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

==כותרים שהשתתף בעריכתם==
*'''מעיינותיך''' - בטאון ארגון תורת חב"ד לבני הישיבות
*'''הראשון''' - דמותו ומשנתו של אדמו"ר הזקן, ספריית מעיינותיך, תשע"ד
*'''השביעי''' - דמותו ומשנתו של הרבי, ספריית מעיינותיך, תשע"ד
*'''אוצר אגרות קודש''', תורת חב"ד לבני הישיבות, תשס"ז
*'''סוגיות בחסידות - אחדות השם''', לב לדעת, תש"ע
*'''דרך מצוותיך המבואר''', שלושה כרכים, ספריית מעיינותיך, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ט
*'''בדרכי החסידים''' - רעיונות וסיפורים חסידיים מאת ר' יואל כהן
*'''[[שער היחוד והאמונה]] - עם שיעורי הרב יואל כהן'''
*'''[http://www.col.org.il/files/0.6349564956_2126455.pdf נזקי שכנים]''', ועד כפר חב"ד, תשע"ו
*'''דיני שכירות בתים''', ועד כפר חב"ד, תשע"ו
*'''לב לדעת''', פרקי עיון בתורת החסידות, סדרת חוברות (6 כותרים)
*'''קונטרס עניינה של תורת החסידות''' עם ביאור, ספריית מעיינותיך, תשע"ח
*'''מאמרי אדמו"ר הרש"ב''' חמישה מאמרים יסודיים עם ביאור, ספריית מעיינותיך, [[תשע"ח]]

{{מיון רגיל:קירשנבאום, אליהו אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת דמיחובסקי]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

יוסף יצחק אליטוב

2019-03-13T09:58:09Z

מבקש:

[[קובץ:יוסף יצחק אליטוב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|ר' יוסף יצחק אליטוב]]
ר' '''יוסף יצחק אליטוב''' (יליד שנת [[תשל"ג]], 1973) הינו סופר, עיתונאי ופרשן פוליטי.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשל"ג]] בארגנטינה, לאביו הרב [[שמעון גד אליטוב]].

ב[[ישיבה קטנה]] למד ב[[ישיבה|ישיבת]] [[ישיבה קטנה תורת אמת|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים קרית גת|קריית גת]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים 770|770]], שם [[סמיכה|הוסמך לרבנות]].

בשנת [[תשנ"א]] היה חבר מערכת הספר [[באגרות מלך]] יחד עם הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] ועזריאל זעליג אשכנזי.

בשנת [[תשנ"ד]] שהה אליטוב ב[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] וכתב מדור בשם "יומנו של תמים" ב[[שבועון כפר חב"ד]]. ומאז כתב במשך מספר שנים בכפר חב"ד.

לאחר מכן עבר אליטוב לכתוב בשבועון החרדי "משפחה". משנת [[תשע"א]] משמש אליטוב כעורך הראשי של העיתון.

אליטוב מקורב לראשי תנועת ש"ס ומפעם לפעם מסייע דרכם למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

בשנת [[תשנ"ו]] חיבר אליטוב ביחד עם חברו [[בנימין ליפקין]] את הספר "[[שלמות הארץ (ספר)|שלמות הארץ]]", הכולל את [[שיחה|שיחותיו]] הקדושות של [[הרבי]] בנושא [[שלימות הארץ]] וסיקור פעילותו של הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] בתחום.

בשנת [[תשע"ד]] הופיע במגזין 'גלובס' ברשימת 100 האנשים המשפיעים בתקשורת הישראלית{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_100_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA_80437.html יוסי אליטוב ברשימת 100 המשפיעים בתקשורת הישראלית] י"ד שבט תשע"ד.}}.

אליטוב נשוי עם מרת צרויה, לבית שמואל גנץ, ומתגורר ב[[ביתר עלית]].

בנם הבכור הוא הרב דוד ישראל אליטוב המתגורר בביתר עלית.

== ספריו ==
*'''[[באגרות מלך]]''' עם [[שמואל שלמה ליפשיץ]] ועזריאל זעליג אשכנזי, [[תשמ"ט]].
*'''בן פורת יוסף''' תולדות חייו של הרב [[עובדיה יוסף]], [[תשס"ד]].
*'''שלמות הארץ''' - ליקוט מ[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] בנושא [[שלימות הארץ]] וסיקור פעולותיו של הנגיד החסידי [[יוסף יצחק גוטניק]], מגדולי העוסקים בתחום. השתתף בעריכה גם ר' בנימין ליפקין, ויצא לאור בשנת [[תשנ"ו]]. הספר הופץ לקראת בחירות תשנ"ו באלפי עותקים.
*'''בכל ביתי נאמן הוא''' - על חייו של החסיד הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], (שותף עורך עם ר' [[בנימין ליפקין]]), [[תשע"א]].
* יוסי אליטוב, אריה ארליך ושלום ירושלמי, '''ברגע האמת''', הרבי מלובביץ' והדיאלוג המדיני-ביטחוני עם מקבלי ההחלטות בישראל, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תשע"ז
* '''צמאה לך''' - אבני דרך לחיים במשנת הבעש"ט, הספר נערך יחד עם העיתונאי יאיר שרקי, מעיינותיך, [[תשע"ט]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.kikarhashabat.co.il/author.php?id=46 כתבות] ו[http://www.kikarhashabat.co.il/tag.php?q=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%95%D7%91&from=10 מאמרי הגות ופוליטיקה] באתר כיכר השבת

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אליטוב, יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ביתר עלית: אישים]]

יוסף יצחק אליטוב

2019-03-13T09:57:28Z

מבקש:

[[קובץ:יוסף יצחק אליטוב.JPG|שמאל|ממוזער|200px|ר' יוסף יצחק אליטוב]]
ר' '''יוסף יצחק אליטוב''' (יליד שנת [[תשל"ג]], 1973) הינו סופר, עיתונאי ופרשן פוליטי.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשל"ג]] בארגנטינה, לאביו הרב [[שמעון גד אליטוב]].

ב[[ישיבה קטנה]] למד ב[[ישיבה|ישיבת]] [[ישיבה קטנה תורת אמת|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים קרית גת|קריית גת]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים 770|770]], שם [[סמיכה|הוסמך לרבנות]].

בשנת [[תשנ"א]] היה חבר מערכת הספר [[באגרות מלך]] יחד עם הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] ועזריאל זעליג אשכנזי.

בשנת [[תשנ"ד]] שהה אליטוב ב[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] וכתב מדור בשם "יומנו של תמים" ב[[שבועון כפר חב"ד]]. ומאז כתב במשך מספר שנים בכפר חב"ד.

לאחר מכן עבר אליטוב לכתוב בשבועון החרדי "משפחה". משנת [[תשע"א]] משמש אליטוב כעורך הראשי של העיתון.

אליטוב מקורב לראשי תנועת ש"ס ומפעם לפעם מסייע דרכם למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

בשנת [[תשנ"ו]] חיבר אליטוב ביחד עם חברו [[בנימין ליפקין]] את הספר "[[שלמות הארץ (ספר)|שלמות הארץ]]", הכולל את [[שיחה|שיחותיו]] הקדושות של [[הרבי]] בנושא [[שלימות הארץ]] וסיקור פעילותו של הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] בתחום.

בשנת [[תשע"ד]] הופיע במגזין 'גלובס' ברשימת 100 האנשים המשפיעים בתקשורת הישראלית{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_100_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA_80437.html יוסי אליטוב ברשימת 100 המשפיעים בתקשורת הישראלית] י"ד שבט תשע"ד.}}.

אליטוב נשוי עם מרת צרויה, לבית שמואל גנץ, ומתגורר ב[[ביתר עלית]].

בנם הבכור הוא הרב דוד ישראל אליטוב המתגורר בביתר עלית.

== ספריו ==
*'''[[באגרות מלך]]''' עם [[שמואל שלמה ליפשיץ]] ועזריאל זעליג אשכנזי, [[תשמ"ט]].
*'''בן פורת יוסף''' תולדות חייו של הרב [[עובדיה יוסף]], [[תשס"ד]].
*'''שלמות הארץ''' - ליקוט מ[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] בנושא [[שלימות הארץ]] וסיקור פעולותיו של הנגיד החסידי [[יוסף יצחק גוטניק]], מגדולי העוסקים בתחום. השתתף בעריכה גם ר' בנימין ליפקין, ויצא לאור בשנת [[תשנ"ו]]. הספר הופץ לקראת בחירות תשנ"ו באלפי עותקים.
*'''בכל ביתי נאמן הוא''' - על חייו של החסיד הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], (שותף עורך עם ר' [[בנימין ליפקין]]), [[תשע"א]].
* יוסי אליטוב, אריה ארליך ושלום ירושלמי, '''ברגע האמת''', הרבי מלובביץ' והדיאלוג המדיני-ביטחוני עם מקבלי ההחלטות בישראל, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תשע"ז
* '''צמאה לך''' - אבני דרך לחיים במשנת הבעש"ט יחד עם יאיר שרקי, מעיינותיך, [[תשע"ט]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.kikarhashabat.co.il/author.php?id=46 כתבות] ו[http://www.kikarhashabat.co.il/tag.php?q=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%95%D7%91&from=10 מאמרי הגות ופוליטיקה] באתר כיכר השבת

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אליטוב, יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ביתר עלית: אישים]]

גוף כתב יד קודש

2019-03-13T09:54:43Z

מבקש:

{{פירוש נוסף|נוכחי=מענות קודש מהרבי שנכתבו בכתב יד קודשו|אחר=מאמרי חסידות שנכתבו בגוף כתב יד קודשם של רבותינו נשיאינו|ראו='[[ביכלאך]]'}}
[[תמונה: א_רביס_אן_ענטפער.PNG|left|thumb|250px|'''ווארעם אַ רביס אַן ענטפער איז דאך "דבר הוי' דבר בי ומלתו על לשוני".''' (=היות ומענה של רבי הרי זה "דבר הוי' דבר דיבר בי ומלתו על לשוני")]]
מענותיו של [[הרבי]] שנרשמו בכתב ידו, מכונות בפי החסידים '''גוף כתב יד קודש''' (ר"ת - גוכי"ק), והם מתייחסים אליהם בחביבות מיוחדת.

==היסטוריה==
בשונה מ[[אדמו"רי חב"ד]] לאורך הדורות, הרבי נהג אינו כתב בעצמו את [[מאמר|מאמרי החסידות]] שאמר, ואף לא את [[שיחה|שיחות הקודש]]. באשר לכך, כתבי היד המצויים בידינו הינם בעיקר מכתבים ומענות שכתב הרבי לאנשים שונים, הוראות קצרות, ועלי ה[[הגהה]]{{הערה|בנוסף לכך ישנם [[רשימות]] פרטיות שכתב הרבי לעצמו, מפתח קטלוגי לשיחות ומאמרי רבותינו נשיאינו, ועוד.}}.

מענות אלו החלו להתפרסם לרבים בקובץ צדי"ק למלך, שיצא לאור בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] לזכות החלמתו של הרבי. בשנים האחרונות מתפרסמים מענות וכתבי יד נוספים ב[[תשורה|תשורות]] משמחות אנ"ש, ובמדורים קבועים בשבועונים [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] ו[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]].

המענות שהתפרסמו בשבועון בית משיח נלקטו בספרים '[[מאוצר המלך]]', וקוטלגו לפי מדורים.

המענות שהתפרסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]] על ידי המזכיר הרב [[בנימין קליין]] רוכזו על ידי האחים הרב [[מאיר שלמה לובצקי]] והרב [[שמואל לובעצקי]] והרב [[דוד לובעצקי]] והתפרסמו בספר 'מבית המלכות'.

בנוסף כונסו כתבי יד נוספים בסדרת החוברות "[[צדי"ק למלך]]", [[דבר מלך]], ועוד.

==חיקוי כתב ידו של הרבי==
הרבי מעיד{{הערה|אגרות קודש חלק ט' עמוד לא.}} כי "בין חסידים לרבותיהם, משתדלים בסגנון מכתביהם והליכותיהם בכלל, להדמות לרבם", ועד כדי כך שהחסידים שהיו ממונים על העתקת כתבי היד ומאמרי החסידות השתדלו לחקות בכתב-ידם את כתב-ידו של הרבי, עד שפעמים רבות ניתן להבחין לאיזה אדמו"ר שייך המאמר אפילו מבלי לעיין בתוכן שלו.

הרבי אף הביא את הפתגם החסידים המהווה מקור להנהגה זו, על פי מאמר חז"ל{{הערה|סוטה י"א ע"א}}: "אחרי השם אלוקיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?", שאף שאי אפשר 'לחקות' את הקדוש ברוך הוא, הרי שתלמיד כן יכול לחקות את רבו.

==ליקוטים שיצאו לאור==
*'''[[מאוצר המלך]]''' ג' כרכים - בעריכת הרב [[שלום יעקב חזן]]
*'''פתקים משולחנו של הרבי''' ג' כרכים - בעריכת הרב יצחק קפלן, ספריית [[תורת חב"ד לבני הישיבות|'מעיינותיך']], תשע"ו־ח{{הערה|1=[http://www.toratchabad.com/files/Maayontecha48.pdf עמודים לדוגמא מתוך הספר, בגליון 'מעיינותיך' 48, ערב ראש השנה תשע"ו] {{PDF}}}}

==קישורים חיצוניים==
*תדפיסים: '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/mBais%20haMalchus%20%282%29%20-%20Paris%20-%20Iyar%202%2C%205776.pdf מבית המלכות - ב]''' {{*}} '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Taub-Ben%20Shushan%20-%20Marcheshvan%204%2C%205778%20-%20mBais%20haMalchus%20%234.pdf תדפיס מבית המלכות - ד]''' {{*}} לקט כתבי קודש שהתפרסמו בתשורות, תדפיס מתוך ספר המלקט את המענות שהתפרסמו על ידי הרב בנימין קליין

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

יואל כהן

2019-03-13T09:47:21Z

מבקש:

[[קובץ:יואל כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל כהן]]
הרב '''יואל כהן''' (יליד שנת [[תר"צ]]), נודע כה[[חוזר]] הראשי של [[הרבי]] וכיהן כ[[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. הרב כהן מפורסם כאחד המשפיעים היותר בולטים ב[[חב"ד]], וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן מרצה מבוקש לשיעורי [[חסידות]] ו[[התוועדות|התוועדויות]], ובמיוחד אצל [[חסידי פולין]]. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.

==תולדות חיים==
ר' יואל נולד ב[[ט"ז שבט]] [[תר"צ]] ב[[רוסיה]], לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ"ו]] יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה ל[[ארץ ישראל]] להתגורר ב[[רמת גן]].
בפולין זכו להכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח [[הרבי]] עם הילד יואל, ושאלו: "מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?" ענה הילד יואל: "זה הרבי של כל הרביים". הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע "יש לך ילד מיוחד תשמור על הבן שלך".

כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה מקנאה בין הילדים חילקה אתה שוקולד בין כל הילדים.

==בארץ הקודש==

בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו ב[[ארץ הקודש]], ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]].

במשך השנים למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים בתל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[שלמה חיים קסלמן]] וכן ספג חינוכו מהחסיד המשכיל בחסידות ר' [[משה גוראריה]] ומר' נחום גולדשמיד, ר' מאיר בלזינסקי ועוד מזקני החסידים, ואף מאחיו של הרבי ר' [[ישראל אריה ליב שניאורסון]].

בניגוד לחלק גדול מבני קהילת אנ"ש שהלכו ללמוד בישיבת [[פונביז']] ר' יואל סירב לשמוע הצעה כזו. גם כאשר חבריו הרב בערל פוברסקי והרב שלמה ברמן עברו מישיבת אחי תמימים לפונביז סירב לשמוע כלל על הליכה ללמוד בישיבה לא חב"דית.

ר' יואל ביקש מהרבי הקודם מספר פעמים לבא ל 770 אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני י' שבט הרבי הסכים לו, מיד סידר הניירת והתכונן לנסוע.

ב[[י"א שבט]] [[תש"י]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מ[[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[הרבי הריי"צ]]. בדרך ל[[ארצות הברית]] נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר- בעקבות הוראה שקיבל מ[[הרבי]], ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.

ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ד]] התחתן עם מרת לובא לאה, בת ר' [[שניאור זלמן בוטמן]].

==פעילות ציבורית==
{{להשלים}}

===מסעות בקרב גדולי תורה===
בשנות הסמ"ך ועי"ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו"רים בציבור החרדי הלטאי והחסידי.

המסע על פי עצת כמה עסקני חב"ד, בהתייעצות עם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], על מנת שהפגישות יביאו קירוב בין הקהלים והחצרות, דבר שייסע להפצת החסידות.

בין היתר ניפגש עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A9_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99_93599.html ה'חוזר' הרב כהן נפגש עם האדמו"ר מגור ● תמליל בלעדי] {{חב"ד און ליין}}}}, [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=93562 ביקור היסטורי: ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם האדמו"ר מבעלזא] {{חב"ד און ליין}}}} הרב [[חיים קנייבסקי]] (בפגישה זו השתתף גם הרב [[אברהם מנחם מענדל וכטר]]){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=51448 הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן] {{חב"ד און ליין}}}}, עם ראשי-ישיבת פוניבז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]]{{הערה|שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' [[רפאל נחמן כהן]] בילדותו}}{{מקור}}, הרב חיים-פרץ ברמן (חתנו של הרב פוברסקי ו[[ר"מ]] בישיבת פונביז'), ועוד{{מקור}}.

ביקוריו זכו לסיקור נרחב בעיתונים בארץ הקודש.

==פעילותו התורנית==
===חוזר===
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן במלאכת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]]

מיד עם הגיעו ל770 ניכרו בו כשרונתיו המעולים, והתחיל להניח את השיחות של הרבי, זקני החסידים שהיו עוד חוזרים אצל הרבי מהורש"ב התפעלו מכחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים, והרבי קיבלו כחוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו.

ר' יואל משמש כ[[חוזר]] תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, ב[[התוועדות]] [[י"א שבט]] [[תשי"א]] פנה אליו הרבי וביקשו להכין "[[הנחה]]" מ[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" שנאמר ב[[התוועדות]]. ידוע גם כי ב[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מה[[מקווה]]. בשנת תשכ"ו לערך הוסיף על ידי ר' [[יהושע דובראווסקי]] חברים חדשים ב[[וועד להפצת שיחות]], והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל.

===ועד להפצת חסידות===
{{ערך מורחב|ועד להפצת חסידות}}
בשנת [[תשי"א]] הצטרף ר' יואל והחיה מחדש את הוועד להפצת חסידות שנוסד כעשר שנים לפני כן בשנת [[תש"א]], על מנת להדפיס את שיחות הרבי, וכן על מנת להפיץ חסידות בחוגים שונים, ר' יואל ערך החומר הנדפס והנמסר בשיעורים הרדיו, במסגרת זו הגיה הרבי שיחות רבות.

===לקוטי שיחות===
{{ערך מורחב|ליקוטי שיחות}}
בתור חוזר כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבים, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים א' עד ד' בסט [[לקוטי שיחות]]. לאחר שראו שהרבי מסכים להגיהה אתה שיחות, אבל דורש עריכה מקיפה לפני שיעלו על מכבש הדפוס, התמסר ר'יואל לעריכה מחדש של השיחות, שבהתחלה היה בעיקר שיחות על פירוש רש"י, שאותם התחיל הרבי להגיד לאחר הסתלקות אמו הרבנית [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|חנה]] ומהם נדפסו לקוטי שיחות חלקים ה-ט.
בעקבות תחילת עבודתו בעריכת [[ספר הערכים]] הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים.

===[[מאמרים מוגהים]]===
{{להשלים}}
כן כתב חלק גדול מההנחות של מאמרי הרבי, והחל משנת [[תשמ"ו]] עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם להגהה, מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי [[ספר המאמרים מלוקט]].

===ספר הערכים===
[[קובץ:יואל ושולם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל כהן יחד עם הרב [[שלום חריטונוב]], חברי מערכת ספר הערכים]]
{{ערך מורחב|ספר הערכים}}
בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת [[חסידות חב"ד]]. אותה התחיל יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]. כיום הוא עובד על עריכת הסדרה יחד עם הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]], גם הוא מה'[[חוזרים]]' של הרבי מלך המשיח.

עם רכישת ביתו הפרטי של ר' [[מאיר איטקין]] הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות ספריית [[אוצר החסידים]] ליובאוויטש, שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם שוקד הוא על עבודתו. ובהמשך גם עבר להתגורר בקומה הראשונה של הבית.

===משפיע ומחנך===
תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח"כ בישיבה ב 770.

[[קובץ:הרב יואל כהן.jpg|200px|thumb|left|ר' יואל מוסר שיעור ל[[תמימים]] ב[[זאל הקטן]] שב[[770]] בשנים עברו]]
ר' יואל משמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] (בשנים האחרונות הצהיר שאינו כבר בהנהלת הישיבה{{מקור|}}, אך עדיין ממשיך למסור שיעורים ב-[[770]]{{הערת שוליים|אך יש לציין שבהתוועדויות הצוות ב[[חנוכה]] הוא נמצא.}}). הדגש בהתוועדויות שעורך בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב ה[[תמימים]]) הוא בצורך להתקשרות ל[[רבי]].

במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרת התקרבו אלפי לחסידות חב"ד.

מוסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מ[[חסידי פולין]].

בין מקורביו המפורסמים הם ר' [[מענדל וכטר]] ותלמידיו.

במסגרת זו מוסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעתים יוצא למסעות ל[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]].

===בעל מנגן===
ר' יואל נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא, את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש, וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת לביתו, מרבה לנגן, ולדייק בניגונים, ואף פעמים שמלמד ניגונים בלתי מפורסמים.

בכל התוועדיות הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של [[ד' בבות]] וכיוצא בזה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על ההבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}.{{ש}}
בשנות הי' הרבי התלונן, שאין סדר בניגונים בהתוועדיות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' [[צבי הירש גנזבורג]] (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדיות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי.

===סיפורי חסידים===
[[קובץ:יואל ט באב עח.jpg|ממוזער|ר' יואל מימין ב770 בט' באב תשע"ח]]
ר' יואל הינו ממעתקי השמועה והמסורה בסיפורי חסידים, רבים קיבל מאביו, מחבר [[שמועות וסיפורים]] הרב [[רפאל נחמן כהן]], וכן מחסידים מבוגרים נוספים. ר' יואל דייקן גדול בפרטי הסיפורים, ונוהג לספרם בהתוועדיות ובסעודת ליל שבת בביתו לבחורים.

וכן יצא לאור בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת הרב [[אליהו קירשנבוים]].

===דעותיו===
בשנת [[תשנ"ג]] שימש כחבר ב[[המטה העולמי להבאת המשיח|מטה העולמי להבאת המשיח]]. בתקופה זו עסק בלהט בנושא [[פרסום זהות משיח]], [[גאולה]] ו[[יחי אדוננו]], בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות וראיונות ב[[שבועון כפר חב"ד]] - בהם השמיע את דעתו הברורה, שהתגלות [[הרבי כמלך המשיח]] ודאית יותר מזריחת השמש בכל בוקר{{הערה|1=ראה דוגמאות ב'קישורים חיצוניים' להלן.}}.

לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק ב[[פרסום זהות משיח]]‏‏.
לדעתו, אין ספק כי הרבי עתיד להיות המשיח{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב], עמוד 12, 19-20.}}. כיון שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק "[[משיח שבכל דור|ראוי להיות משיח]]"). ר' יואל מחזיק בדיעה שמי שלא מאמין ברבי כמשיח אינו נמנה על חסידי חב"ד. ואין התקשרות לרבי בלי הידיעה הברורה שבקרוב ממש יבוא לגאול את עם ישראל.

למרות זאת אין לערוך תעמולה על כך, מחוץ לחב"ד כלל, כיון שלטענתו, האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי [[תורת החסידות]] אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה. מאז מאורע יום זה הוא מביע התנגדות נחרצת לשיטה המתייחסת אליו כ[[נכסה וחוזר ונגלה#ניסיון האמונה|ניסיון זמני]] וכי [[הרבי]] [[חי וקיים|חי]] בגופו הגשמי.

== ספריו ==
* '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' - אנציקלופדיה ל[[תורת החסידות]] 8 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]].
* ''' מחשבת החסידות''' - שני כרכים, לקט נושאים ב[[תורת החסידות]] וב[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|מבט החסידות]], שנערכו מתוך שיעורי ר' [[יואל כהן]] על ידי כמה ו[[מנחם מענדל ברוד|כמה]] [[משה מרינובסקי|אברכים]], יצא לאור ב[[תשס"ה]]. על ידי הרב [[מנחם מענדל קפלן]]{{הערה|הספר יצא שלא ברצון הרב כהן, שטען שהחומר בספר לא הוגה כל צורכו.}}.
* '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות.
* '''מאי חנוכה''' - נס [[חנוכה]] על פי תורת החסידות.
* '''המועדים בחסידות''' ו'''סוגיות בחסידות''' - 2 כרכים. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''חוקים ומשפטים''' - מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של [[הרבי מליובאוויטש]].
* '''שיעורי חסידות - גאולה''' - שיכתוב שיעוריו של ר' יואל בנושאי [[גאולה]], [[משיח]] ו[[בית המקדש השלישי]]. נערך על-ידי ר' [[שמואל חיים בלומינג]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ב]].
* '''[[אגרת התשובה]]''' - הוצאת [[מעיינות]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''[[שער היחוד והאמונה]]''' - ביאורים משיעורי ר' יואל על [[שער היחוד והאמונה]] בתניא. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
*'''בדרכי החסידים''' - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו, [[תשע"ה]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* '''להבין ולהשכיל'''. ביאור ארבעה מאמרים של [[הרבי]] י"ל על ידי [[מעיינותיך]] [[תשע"ו]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
*'''[[מענה חכם]]''' - יישוב טענותיו של [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' על השקפת הרבי בנושא ה[[ציונות]]. וכן בענין עשרת המבצעים, הספר בנוי בעקרו מב' מכתבים של ר' יואל, ונוספו בו ליקוטים נוספים בענין.

== לקריאה נוספת ==
* '''השקפה אחרת, הבנה אחרת, ייחול אחר - ראיון מקיף עם ר' יואל''', מגזין "תחיינו" גליון מס' 3, י' שבט תשע"ו

== קישורים חיצוניים ==
* ראיון עם הרב כהן, שבועון [[כפר חב"ד]] גיליון 558, [[שבט]] [[תשנ"ג]] - [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28818 קטעים מהראיון] - {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47098 הקלטה ייחודית של ר' יואל מדבר על ג' תמוז] {{שמע}} - {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14988 הקלטה מהתוועדות] של ר' יואל כהן - אתר שטורעם {{שמע}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69786 "משיח כבר פה, וישנה כבר ההתגלות"] - נאום הרב כהן בסעודת ההודאה המסורתית - ר"ח כסלו [[תשנ"ד]] - {{אינפו}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2523753 מפלתו של המן המודרני] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3346488 האורח חצה את קו התאריך]''' - הרב כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
* {{קישור חבד און ליין|92599|אל תחמיצו: נאומו של ה'חוזר' - אנחנו לא מבינים אבל 'מאמינים'.. ● עברית||כ"ה [[תשרי]] תשע"ו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמאר וליובאוויטש] {{חב"ד און ליין}}
{{הערות שוליים}}

{{תורת הרבי}}
{{מיון רגיל:כהן, יואל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]

אלכסנדר זושא בן נון

2019-03-13T09:33:22Z

מבקש:

[[קובץ:מצבה אלכסנדר בן נון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של ר' זושא ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]]]
הרב '''אלכסנדר זושא (בונין) בן-נון''' ([[תרע"א]]-[[כ"ח אייר]] [[תשמ"א]]) היה מחנך בעל שיעור קומה, שכיהן כמפקח על בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]], והקים יחד עם רעייתו מוסד חינוכי לבנות ב[[רעננה]] בשם 'ביתנו'. בצעירותו היה מבאי ביתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[עיירה]] [[קלימוביץ]] ב[[רוסיה]] לאביו [[אברהם אבא בונין|ר' אברהם אבא]]. בצעירותו [[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ונכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] בצל דודו ר' [[ישראל לוין (נעוועל)|ישראל לוין]]. בהמשך למד בסניפי הישיבה בחרקוב בפולוצק במלחובקה וב[[יקטרינוסלב]], שם התעכב כחצי שנה בשנת [[תרפ"ז]] והיה מבאי ביתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי, התחבב על ידי הרבנית ושמע ממנה סיפורים רבים הקשורים לבני המשפחה, ואף נפגש עם הרבי.

לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה, נאסר על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב]] ונשלח לרצות עונש של ארבע שנות גלות ב[[סיביר]]{{הערה|בעוון נטיותיו הציוניות.}}. לאחר שהשתחרר, התיישב ב[[מוסקבה]] ועסק בשחיטה עבור קהילת חסידי חב"ד המקומית.

===בארץ הקודש===
[[קובץ:אסיפת מורים רשת אהלי יוסף יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בן נון בכנס מורים מטעם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. מימין לשמאל: הרב [[משה סלונים]], הרב [[אברהם הרשקוביץ]], '''הרב בן נון''', ר' עקיבא פרידמן, ר' מאיר בר, ר' שמעון דדון, ר' אליהו ריבקין]]
בשנת [[תרצ"ג]] עלה לארץ הקודש, התיישב ב[[רעננה]] ובשנת [[ת"ש]] הקים יחד עם רעייתו מוסד חינוכי לילדים מחוסרי בית בשם 'ביתנו'. מוסד זה זכה לתמיכה כספית מהרבי, ולמענות מעודדים לאורך כל הדרך.

בשנת [[תש"כ]] מונה בהוראת הרבי למפקח הכללי על בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]], ובהקשר זה זכה ל[[יחידות|יחידויות]] ארוכות ומפורטות אצל הרבי.

במקביל לעבודתו ב'רשת', עסק רבות ב[[מבצעי המצוות]] של הרבי, ולאחר ההכרזה על [[מבצע תפילין]] פתח קרן תפילין מיוחדת שהעניקה זוגות תפילין לכל אחד מבוגרי ה'רשת' שהתחייב להקפיד על הנחת תפילין מידי יום.

בשנותיו האחרונות לקה במחלת לב, בעקבותיה סגר את המוסד החינוכי שניהל, וכשנה לפני פטירתו עבר בהסכמת הרבי להתגורר ב[[ירושלים]], בה עמל על כתיבת ספרו 'ילקוט לתורת הנפש על פי תורת חב"ד', ועסק בזה עד לפטירתו בגיל 70 ב[[כ"ח אייר]] [[תשמ"א]].

בשנת [[תשע"ה]] התגלה מקבץ של [[סיפורי חסידים]] שהעלה על גבי הכתב, והם פורסמו לקראת חג הפסח ב[[שבועון בית משיח]].

==משפחתו==
*בנו, ר' זאב בן נון
*בנו, ר' אורי צבי בן נון - מנכ"ל מפעלי ים המלח וחברת החשמל
*בתו, מרת רחל שוחטמן, רעייתו של הפרופסור אליאב שוחטמן
*בנו, ר' אבינועם בן נון

==חיבוריו==
*'''ילקוט תורת הנפש על פי תורת חב"ד''' - ביאורים על [[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים של אדמו"ר הריי"צ]], בעריכת הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] (שתי חלקים, כפר חב"ד, תשמ"ג). (הוצאה חדשה בכרך אחד - מעיינותיך, תשע"ט)

==לקריאה נוספת==
*'''כה תברכו''' - לקט סיפורים מפי כתביו של הרב בן נון, שנדפסו כהוספה ל[[תשורה]] מנישואי ר' משה אריאל רוט, [[תשרי]] תשס"ב

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|237|artdays|"לחסיד אין שאלות על תניא"|מ' אברמסון|כ"ט בכסלו תשס"ו}}
*{{קישור התקשרות צאח|2076|12519|1146|רועה ישראל|הרב מרדכי מנשה לאופר}}
*{{קישור התקשרות צאח|2086|12621|1151|משלשלים הטלית על הראש, ומתפללים|הרב מרדכי מנשה לאופר}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בן נון, אלכסנדר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רעננה: אישים]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים חרקוב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים יקטרינוסלב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מלחובקה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פולוצק]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מוסקבה: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

שבתי סלבטיצקי

2019-03-13T09:29:02Z

מבקש:

[[קובץ:שבתי סלבטיצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שבתי סלבטיצקי]]
הרב '''שבתי סלבטיצקי''' (יליד [[תשי"א]]) הינו [[שליח]] [[הרבי]] בעיר אנטוורפן שב[[בלגיה]] ומרצה נודע ומבוקש.

==תולדות חיים==
הרב סלבטיצקי נולד בראש [[חודש תמוז]] בשנת [[תשי"א]] בבית ליטאי, ובצעירותו למד ב[[ישיבה|ישיבת]] [[קול תורה (ירושלים)|קול תורה]] ב[[ירושלים]] והתקרב ל[[חסידות חב"ד]] על ידי הרב [[יוסף צבי סגל]].

לאחר שהפך לחסיד חב"ד, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והיה ממקורביו של ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]].

לאחר נישואיו עם בת משפחת זילברשטיין מאנטוורפן, החל לשמש בשליחות [[הרבי]] בעיר, והפך עד מהרה ל[[משפיע]] הקהילה, קירב ל[[יהדות]] ול[[חסידות]] מאות.

הרב סלבטיצקי הוא מרצה נודע ומבוקש, להרצאותיו ו[[התוועדות|התוועדויותיו]] יצא שם בציבור החב"די, ה[[חרדי]] וה[[דתי-לאומי]].

==ספריו==
*'''לחיים ולברכה''' - לקט [[התוועדות|התוועדויות]] חסידיות מפיו, [[לדורות (בית הוצאה לאור)|הוצאת 'לדורות']], תשע"ד.
*'''התוועדות''' עם הרב שבתי סלבטיצקי, ספריית מעיינותיך, [[תשע"ח]]

==משפחתו==
* אשתו מרת רישא, בת הרב [[שמואל מאיר זיילבערשטיין]]
* בנו הרב משה זלמן, ראש ישיבת ליובאוויטש באלטימאר מארילנד
* בנו הרב מנחם מענדל, שליח הרבי בעיר שיקאגו
* בתו רחל, שליחת הרבי לעיר אנטווערפן
* בנו הרב יוסף יצחק, שליח הרבי לעיר אנטווערפן
* בנו הרב ישראל, משפיע ור"מ בישיבת יוסף יצחק מנחם מענדל ליובאוויטש דטרויט
* בנו הרב חיים, שליח כ"ק אדמו"ר לעיר פורט לאדרדייל
* בנו הרב אברהם שלמה, שליח הרבי לעיר אטלאנטא
* בנו הרב שלום דובער, שליח הרבי לניו המפשיר
* דבורה לאה
* חתנו הרב מנחם מנדל טברדוביץ, ראש ישיבת חב"ד אנטווערפן
* חתנו הרב מנחם מנדל גולדברג

{{מיון רגיל:סלבטיצקי, שבתי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בבלגיה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]

אליהו אברהם קירשנבאום

2019-03-13T09:25:05Z

מבקש:

{{אין תמונה}}
הרב '''אליהו אברהם קירשנבאום''' (יליד שנת [[תשמ"א]], 1981) הוא סופר חסידי ועורך תורני, מתלמידיו המובהקים של הרב [[יואל כהן]] ועורך ביאוריו, [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בעל הסמכה לדינות ומורה צדק ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[פתח תקוה]] ב[[כ"ב אדר|כ"ב אדר ראשון]] [[תשמ"א]] לאביו ר' עוזר ולאמו מרת יהודית קירשנבאום.

למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולקראת שנת הלימודים [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בזמן לימודיו בתומכי תמימים המרכזית, נמנה על בחירי תלמידיו של ה[[משפיע]] הרב [[יואל כהן]].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חנה בת הרב [[אריה דמיחובסקי]], התיישב ב[[כפר חב"ד]] והחל לעסוק בעריכה תורנית מטעת ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] של הרב [[משה שילת]] במסגרתה החל להוציא לאור את [[ספר התניא]] עם ביאורים של הרב [[יואל כהן]], ובעריכת מאמרים תורניים עבור בטאון 'מעיינותיך' היוצא לאור על ידי הארגון, וכן משמש כעורך ראשי בתוכנית לב לדעת.

למד ב[[כולל אברכים|כולל]] אצל הרב [[מאיר אהרן]] ב[[רחובות]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי גדולי רבני חב"ד, משמש כמורה צדק ב[[כפר חב"ד]] ומשמש בהרכב דיינים (לצד הרב [[ישראל הלפרין (כפר חב"ד)|ישראל הלפרין]] והרב [[אברהם מאיר רבינוביץ]]) העוסקים בהנחלת ההלכות המעשיות לתושבי כפר חב"ד באמצעות שיעורים בדיני ממונות, והוצאה לאור של קבצים ייעודים המסכמים את ההלכות בצורה תמציתית.

משמש כ[[משפיע]] בשיעור ב' בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

==כותרים שהשתתף בעריכתם==
*'''מעיינותיך''' - בטאון ארגון תורת חב"ד לבני הישיבות
*'''הראשון''' - דמותו ומשנתו של אדמו"ר הזקן, ספריית מעיינותיך, תשע"ד
*'''השביעי''' - דמותו ומשנתו של הרבי, ספריית מעיינותיך, תשע"ד
*'''אוצר אגרות קודש''', תורת חב"ד לבני הישיבות, תשס"ז
*'''סוגיות בחסידות - אחדות השם''', לב לדעת, תש"ע
*'''דרך מצוותיך המבואר''', שלושה כרכים, ספריית מעיינותיך, תשע"ו, תשע"ז, תשע"ט
*'''בדרכי החסידים''' - רעיונות וסיפורים חסידיים מאת ר' יואל כהן
*'''[[שער היחוד והאמונה]] - עם שיעורי הרב יואל כהן'''
*'''[http://www.col.org.il/files/0.6349564956_2126455.pdf נזקי שכנים]''', ועד כפר חב"ד, תשע"ו
*'''דיני שכירות בתים''', ועד כפר חב"ד, תשע"ו
*'''לב לדעת''', פרקי עיון בתורת החסידות, סדרת חוברות (6 כותרים)
*'''מאמרי אדמו"ר הרש"ב''' עם ביאורים, ספריית מעיינותיך, [[תשע"ח]]

{{מיון רגיל:קירשנבאום, אליהו אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת דמיחובסקי]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]