https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%94חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-28T08:20:03Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=687503אגודת חסידי חב"ד בישראל2024-06-04T15:13:21Z<p>מושיקה: /* דיוני תשפ"ד */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב"ד במדינה אחרת|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (פירושונים)]]}}<br />
[[קובץ:סמל אגוח.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל אגו"ח]]<br />
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית אגודת חסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב"ד ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר [[יואב גלנט]] (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר אגו"ח הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ארץ ישראל|ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]<br />
'''אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]]''' (מכונה ב[[ראשי תיבות|ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הוקמה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי להוות ארגון-על של [[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] (במקום ארגון [[כולל חב"ד]]{{הערה|כולל חב"ד היה עד אז ארגון על של חב"ד באה"ק. הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], עמוד רפו. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). מנהלי אגודת חסידי חב"ד במהלך השנים, קיבלו הוראות פרטניות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] ותפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות חינוך וחסד, ארגונים וחסידי חב"ד בארץ הקודש, ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: הקמת ישובים חב"דיים בארץ הקודש, גיוס משאבים וקשרים בחלונות הגבוהים, וגם לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] והיציאה מרוסיה, אגו"ח הקימה את [[כפר חב"ד]] וההתיישבות החב"דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו"ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], והקמת שכונות חב"דיות: [[שיכון חב"ד בלוד]], [[קרית חב"ד בצפת]] ו[[נחלת הר חב"ד]], ארגון טיסות לרבי (צ'רטרים), ספר תורה של משיח ועוד. במהלך השנים קיבלה אגו"ח מ[[הרבי]] משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה להנהיג את אנ"ש בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב"ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש"א]]: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"}}. כיום פעילות אגו"ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב"די]]{{הערה|ועדת החינוך החב"די - מייצגת את ההורים ואת בעלי המקצוע החב"די בארץ הקודש. הועדה נוסדה על-ידי יו"ר אגו"ח הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] בשנת [[תשס"א]] וליו"ר הועדה מונה הרב [[זושא פויזנר]]. כיום ועדת החינוך החב"די משמשת כאחת מזרועות הביצוע של אגודת חסידי חב"ד בישראל, וכל פעילות אגו"ח מתואמת עימה}}.<br />
<br />
==אגו"ח בתקופת אדמו"ר הריי"צ==<br />
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] מחשובי חסידי חב"ד ב[[תל אביב]], לחברי הנהלת אגו"ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב"ד בכל רחבי ארץ ישראל.<br />
<br />
===ארגון הגג===<br />
לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ, אגודת חסידי חב"ד הוקם כארגון גג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, ישיבות, כוללים, מוסדות חינוך וחסד וארגונים חב"דיים.<br />
<br />
בדורות הראשונים היה המוסד "[[כולל חב"ד]]" ארגון הגג של תנועת חב"ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג "כולל חב"ד"{{הערה|בשנת [[תער"ב]] יסד [[כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע את ישיבת [[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי "כולל חב"ד", אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מנדל נאה]] היו ראשי כולל חב"ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה "תורת אמת" ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ"ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].<br />
בשנת [[תרח"צ]] יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי "[[כולל חב"ד]]"}}.<br />
<br />
את אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שיסד כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב"ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת מי"ט [[מנחם אב]] [[תש"ד]], אל הנהלת "כולל חב"ד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ח אגרת ב'תסה}}:<br />
<br />
"בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב"ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ"ש שי' על ידי אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.<br />
<br />
==אגו"ח מתחדשת בעקבות [[היציאה מרוסיה]]==<br />
בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש"ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[היציאה מרוסיה]], אגו"ח התארגנה מחדש בראשות היו"ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב"ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד כפר חב"ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים.<br />
<br />
בחודש [[טבת]] [[תש"ט]] ביוזמת הנגיד ר' [[שלמה פלמר]], התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו"ח המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש. ליושב ראש האסיפה נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו"ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו"ח:<br />
<br />
"עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב"ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת"{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.<br />
<br />
===חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד===<br />
<br />
באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב"ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.<br />
<br />
חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד:<br />
*הרב [[שאול דובער זיסלין]]<br />
*הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br />
*הרב [[יעקב לנדא]]<br />
*הרב [[גרשון חן]]<br />
*הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]<br />
*הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*הרב [[נחום גולדשמיד]]<br />
*הרב [[פנחס אלטהויז]]<br />
*הרב [[משה גוראריה]]<br />
*הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]<br />
*הרב [[שמריה גוראריה]]<br />
*הרב [[אפרים וולף]]<br />
*הרב [[משה סגל]]<br />
*הרב [[אריה זאב ליפסקר]]<br />
*הרב [[אברהם דרייזין]]<br />
<br />
===המנהלים===<br />
כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו"ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.<br />
<br />
בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו"ר ומנהל אגו"ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב"ד. ואילו אודות המועצה, מלבד בחירתה, אין מידע על פעילותה.<br />
<br />
המינויים ופעילות אגודת חסידי חב"ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214-215}}.<br />
<br />
==אגו"ח וקבלת הנשיאות של הרבי==<br />
בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], מנהלי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב"ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו"ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח"י אלול]] יום הולדת ה[[בעש"ט]] ו[[אדמו"ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב"ד לצד מנהלי אגו"ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.<br />
<br />
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי"א [[שבט]] [[תשי"א]], הגיע יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב"דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.<br />
<br />
לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:<br />
<br />
לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב"ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], [[כולל חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]]. <br />
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.<br />
בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש:<br />
"בטח קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתבים המבקשים לכ"ק שליט"א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ"ק שליט"א אבל בהעדר קבלה מכ"ק שליט"א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה".<br />
בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי"ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי"א.<br />
<br />
בחודש אייר תשי"א התקיימה אסיפה של חברי ועד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, בהשתתפות – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].<br />
באסיפה דנו בענין ההתמסרות לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב"ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב"ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 236}}.<br />
<br />
במהלך שנת תשי"ב - הרבי קיבל נשיאות על המוסדות ברחבי תבל ובהם אגודת חסידי חב"ד ומוסדות וארגונים חב"ד בארץ הקודש. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.<br />
<br />
=== הרבי ממנה חברי ועד הפועל===<br />
בכסלו תשי"ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי [[צעירי אגודת חב"ד|צא"ח]], כולם חסידים ידועים ועסקנים נמרצים:<br />
*הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*הרב [[אברהם דרייזין]]<br />
*הרב [[פנחס אלטהויז]]<br />
*הרב [[משה גוראריה]]<br />
*הרב [[נחום גולדשמיד]]<br />
*הרב [[שמר'ל גוראריה]]<br />
*הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br />
*הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br />
*הרב [[יצחק גנזבורג]]<br />
*הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.<br />
<br />
שלושת מנהלי אגו"ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות תומכי תמימים בלוד וכפר חב"ד, ישיבת תורת אמת וישיבות ומוסדות חב"דיים נוספים וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br />
<br />
במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br />
<br />
===אגו"ח והמוסדות===<br />
בשנת [[תשי"א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] כמחלקה של אגו"ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]].<br />
<br />
אגו"ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:<br />
*ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.<br />
*דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.<br />
*סיוע בהתפתחות [[כפר חב"ד]]<br />
*הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר<br />
[[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב"ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי"ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]<br />
<br />
באגרות לאגו"ח ולמוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב"ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:<br />
*א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב"ד באמצעות נציג.<br />
*ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב"ד שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.<br />
*ג. התנהלות אגודת חסידי חב"ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב"ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב"ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ"ד סיון]] [[תשי"א]])}}.<br />
<br />
==תפקידי אגודת חסידי חב"ד==<br />
[[קובץ:אגוחח.jpg|שמאל|ממוזער|280px|אנשי אגו"ח בביקור אצל אישי ציבור ([[טבת]] [[תש"ע]])]]<br />
תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי הרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי"א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:<br />
<br />
#ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.<br />
#תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.<br />
#פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח לרבי{{הערה|מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד}}.<br />
#פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).<br />
#ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.<br />
#תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.<br />
#כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים"}}.<br />
#שמירה על צביונה של [[חסידות חב"ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]}}<br />
#קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב}}.<br />
#דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח. }}.<br />
#שמירה על צורתם של בתי כנסת [[חב"ד]] ופיתוחם.<br />
#ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות{{הערה|לדוגמא מכתב [[כ"א בסיון]] שנת [[תשי"ד]]ו אגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]}}.<br />
#אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש"ז.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד}}.<br />
#סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמא באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]:וכן באגרת בחלק י' ע' ק"ד}} (בניית [[מקווה חב"ד|מקוואות חב"ד]] על פי שיטת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|מכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]}}. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט"ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו של [[כפר חב"ד]]}}).<br />
#השגת כתבי-יד מ[[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא"ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב}}.<br />
<br />
== פעולות אגודת חסידי חב"ד ==<br />
<br />
מאז הקמת אגודת חסידי חב"ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגודת חסידי חב"ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב"דיות ברחבי ארץ הקודש.<br />
<br />
אגו"ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב"דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגו"ח היא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
במהלך השנים אגו"ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.<br />
*הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br />
*פיתוח ותמיכה בישיבות תומכי תמימים לוד וכפר חב"ד<br />
*הקמת ופיתוח [[צעירי חב"ד]]<br />
*הקמת [[נשי חב"ד]]<br />
*הקמת ופיתוח [[כפר חב"ד]]<br />
*הקמת ופיתוח [[שיכון חב"ד בלוד]], [[נחלת הר חב"ד]], קרית חב"ד בצפת<br />
*הקמת ושיפוץ מקוואות<br />
*המלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]<br />
*מערכות למען [[שלימות הארץ]]<br />
*גיוס תורמים לטובת מוסדות<br />
*ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב"ד<br />
<br />
==הקמת כפר חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד]]}}<br />
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב"ד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.<br />
<br />
ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.<br />
<br />
בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.<br />
<br />
בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]{{מקור}}}}.<br />
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.<br />
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.<br />
<br />
בתקופה הבאה פעלו באגו"ח להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.<br />
<br />
==הקמת שיכון חב"ד בלוד==<br />
<br />
לאחר [[מלחמת העולם השניה]] והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו"ח לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים<br />
בפאתי העיר [[לוד]].<br />
<br />
במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן גם כיו"ר אגו"ח.<br />
<br />
בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.<br />
<br />
==רשת אהלי יוסף יצחק==<br />
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ"זרם בלתי-זרמי" ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת "זרם בלתי-זרמי"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס"ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.<br />
<br />
אגודת חסידי חב"ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב"ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.<br />
<br />
==הקמת מקוואות==<br />
אגו"ח הקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה.<br />
<br />
הנה לדוגמא הוראה של הרבי על אחת המקוואות:<br />
ההוראה הגיעה במכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח"{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: "הקמת מקוואות טהרה"}}.<br />
<br />
== מחלקות אגודת חסידי חב"ד ==<br />
לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב"ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו"ח מסייעים למחלקות אלו.<br />
<br />
=== [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ===<br />
ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}.<br />
<br />
צעירי אגודת חב"ד - צא"ח - הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}<br />
<br />
כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד{{הערה|"פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ"ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב"ד]] בפ"ע, וכן איגוד [[נשי חב"ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ"ע".}}.<br />
<br />
<br />
===[[נשי ובנות חב"ד]]===<br />
במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו"{{הערה|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד [[סיוון]] ה'תשי"א}}.<br />
<br />
הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'}}.<br />
<br />
לאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח{{הערה|מכתב מיום כ"ח [[תמוז]] [[תשי"ב]]: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו".}}.<br />
<br />
===[[איגוד המשפיעים]]===<br />
בשנת [[תשמ"ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.<br />
<br />
זכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, זכה האיגוד לעידוד מהרבי:<br />
<br />
על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת "איגוד המשפיעים" לרבי מתאריך כ"ג [[ניסן]] [[תשמ"ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו "ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב".<br />
<br />
לקראת הכינוס הראשון הוציאו את "קובץ המשפיעים" הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.<br />
<br />
הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ"י מש"כ על פי שניים גו'".<br />
<br />
כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.<br />
<br />
===מטה משיח===<br />
[[קובץ:מטה משיח.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]]<br />
[[קובץ:מטה משיח באה"ק.png|ממוזער|הודעת רבני חב"ד על הקמת מטה משיח]]<br />
'''[[מטה משיח]]''' (שם רשמי: '''מטה משיח בארץ הקודש''') הוא ארגון שהוקם על ידי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד בישראל]], (ואף מוגדר כארגון חסות של האגודה) על מנת לפעול בלימוד והפצת נושאי [[הגאולה]] ו[[ביאת המשיח]]. הארגון מפיק פרסומים שבועיים ושנתיים ועורך שבתונים וכנסים בנושאי משיח וגאולה.<br />
<br />
===ועדת החינוך החב"די===<br />
'''[[ועדת החינוך החב"די]]''' - אותה ניהל הרב [[זושא פויזנר]] עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ"ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"[[שבת]] חינוך" אחת בשנה{{הבהרה|באיזה שנים בדיוק הייתה שבת החינוך?}}. תחת המחלקה פעל בעבר מכון [[הוצאה לאור]] שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב"דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע"ג]] החלה [[הוצאה לאור]] מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב"די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.<br />
<br />
===[[יד לילד המיוחד]]===<br />
מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו"ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.<br />
<br />
===מחלקת מחנכים מייעצים===<br />
בשנת [[תשס"ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.<br />
===כולל יום שישי===<br />
בשנת [[תשס"ד]] נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגודת חסידי חב"ד]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז [[תשמ"ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב"ם]] הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].<br />
<br />
===[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]===<br />
הוקם בשנת [[תשנ"ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.<br />
<br />
למכון [http://www.otzar770.com/login/wizard_step_00.asp אתר אוצר 770] ובו מאגר ספרי חסידות.<br />
<br />
===[[התאחדות החסידים]]===<br />
<br />
'''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח''' <br />
הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין [[אנ"ש]], כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון.<br />
<br />
<br />
פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:<br />
<br />
*הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה <br />
*הכשרת פעילים חב"דיים להפצת היהדות והמעיינות <br />
*איתור מקורות פרנסה <br />
*סיוע לנזקקים <br />
*הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא <br />
*הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה <br />
*הוצאה לאור <br />
*פעילות חסד <br />
*הפקות תוכן <br />
*שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה <br />
*מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה <br />
*התוועדויות ארציות ומקומיות <br />
*אגודת הידידים ורוממתנו <br />
*מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית <br />
*בשנת [[תשפ"ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.<br />
<br />
===מחלקת ניהול===<br />
[[קובץ:מנהלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס"ח]]]]<br />
<br />
נוסדה בשנת [[תשס"ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת <br />
למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו"ל ב[[תשס"ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.<br />
<br />
===חסדי שלמה ומשה===<br />
'''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה אגודת חסידי חב"ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ"ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br />
<br />
החל משנת [[תשע"ח]] המרכז מופעל באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]].<br />
<br />
=== בול חב"ד ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בול חב"ד]]}}<br />
[[קובץ:בול חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בול חב"ד]] <br />
'''בול חב"ד''' הונפק על ידי רשות הדואר של ישראל במחווה של כבוד לתנועת [[חב"ד]] ול{{ה|רבי}}. הבול מופיע בגליון מקושט ומהודר של שמונה בולים. יום ההופעה של הבול היה ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]] [[תשס"ו]].<br />
<br />
במלאת 100 שנה להולדת [[הרבי]] החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה ל[[רבי]] - להנפיק בול לכבודו.<br />
<br />
לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק י"ח עמוד רכו.}}) - נענו לבקשתו של יו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].<br />
<br />
במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס"ד]].<br />
<br />
לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול שהורכבה מחברי אגודת חסידי חב"ד הפעילים, "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
בראש הועדה להנפקת הבול עמד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].<br />
<br />
===כינוסי תורה===<br />
בשנת [[תשס"ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב"ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות חסידית]] עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].<br />
[[קובץ:כנס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס תורה, [[תשס"ח]]]]<br />
<br />
בשנת תשפ"ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, בהשתתפות הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של [[תל אביב]] והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של הרב מיידנצ'יק{{הערה|[https://chabad.info/news/1080914/ כינוס תורה אגו"ח שידור חוזר]}}.<br />
<br />
== חברי אגודת חסידי חב"ד ==<br />
האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט כאגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב"ד מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.<br />
<br />
למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו"ח אלא חברי הנהלה}}.<br />
<br />
=== תש"א-תש"נ ===<br />
הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב"ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי"א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] וכו').<br />
<br />
וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י"ג [[כסלו]] [[תשי"ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br />
<br />
או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב"ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br />
<br />
יושבי ראש ומינוי חברי אגו"ח במשך השנים תש"א-תש"נ:<br />
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]], מינוי של אדמו"ר הריי"צ<br />
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]], בשנת תש"ט, הנהלת אגו"ח נבחרה באסיפת רבני ועסקני חב"ד ומאז הרב קרסיק כיהן כיו"ר אגו"ח בפועל. חברי מועצת אגו"ח שנבחרו באסיפה בשנת תש"ט (לא ידוע אם המועצה היתה פעילה): <br />
**הרב [[שאול דובער זיסלין]]<br />
**הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br />
**הרב [[יעקב לנדא]]<br />
**הרב [[גרשון חן]]<br />
**הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]<br />
**הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
**הרב [[נחום גולדשמיד]]<br />
**הרב [[פנחס אלטהויז]]<br />
**הרב [[משה גוראריה]]<br />
**הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]<br />
**הרב [[שמריה גוראריה]]<br />
**הרב [[אפרים וולף]]<br />
**הרב [[משה סגל]]<br />
**הרב [[אריה זאב ליפסקר]]<br />
**הרב [[אברהם דרייזין]].<br />
<br />
* לאחר קבלת הנשיאות של הרבי, מונו עוד חברים לאגו"ח בהסכמת הרבי והיו"ר הרב אליעזר קרסיק המשיך בתפקידו. הנהלת אגו"ח מאז תשי"ב: <br />
**הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר<br />
**הרב [[אברהם דרייזין]]<br />
**הרב [[פנחס אלטהויז]]<br />
**הרב [[משה גוראריה]]<br />
**הרב [[נחום גולדשמיד]]<br />
**הרב [[שמר'ל גוראריה]]<br />
**הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br />
**הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br />
**הרב [[יצחק גנזבורג]]<br />
**הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.<br />
* לאחר פטירת הרב אליעזר קרסיק בשנת תש"כ, הרבי הורה כי חתנו הרב [[משה אשכנזי]] יירש את כל תפקידיו וכך נכנס לכהן כחבר אגודת חסידי חב"ד (וגם כרב קהילת חב"ד בתל אביב וחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית בלוד).<br />
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השלישי היה הרב [[אפרים וולף]]. אין אינפורמציה אודות זמן ואופן מינויו ליו"ר אגודת חסידי חב"ד.<br />
<br />
=== תש"נ-תשס"ב ===<br />
בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי: "לקבל ובאופן דמוסיף והולך עד שלא בערך וכו' אזכיר על הציון". הרבי הורה למסור לרב מידנצ'יק את החותמות והבלנקים של אגו"ח ובהוראה מיוחדת הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו"ח בכפר חב"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%95%22%D7%A8_%D7%90%D7%92%D7%95%22%D7%97.jpeg ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו"ר אגו"ח]}}.<br />
<br />
הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] אז יו"ר צעירי חב"ד מונה לסגן יו"ר אגו"ח, ובהתאמה למענה הרבי, מינויו הוגבל בתנאי שבתפקידו באגו"ח יעסוק רק במה שקשור לצא"ח{{הערה|מכתב גרייזמן תשע"ח}}.<br />
<br />
חברי אגו"ח בהרכב החדש:<br />
*הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - יו"ר אגודת חסידי חב"ד<br />
* הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]] שמונה לסגן היו"ר{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/12/5c2b96836b1c5_1546360451_news_images_gallery.jpg עפ"י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי"א תמוז תש"נ]}}.<br />
* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].<br />
* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].<br />
* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].<br />
* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]].<br />
* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה צפת|בית חנה]] ב[[צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] צורפו החברים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{אינפו}} {{תמונה}}}}:<br />
* הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br />
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].<br />
* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
=== תשס"ב-תשס"ד ===<br />
בשנת [[תשנ"ו]] יזמו חלק מחסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב"ד את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו"ח. יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב"ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב"ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:<br />
* הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].<br />
* הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה צפת|בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].<br />
* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br />
* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגודת חסידי חב"ד הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br />
<br />
=== לאחר שנת [[תשס"ד]] ===<br />
====מבקשים דיון הוגן====<br />
[[קובץ:אבג.jpg|שמאל|ממוזער|280px|כינוס אגודת חסידי חב"ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: הרב [[מרדכי אשכנזי]], חברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגודת חסידי חב"ד ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגודת חסידי חב"ד הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגודת חסידי חב"ד]] הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], חבר אגודת חסידי חב"ד הרב [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]]]] <br />
ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו"ר אגו"ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב"ד במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון הוגן בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו"ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב"ד. <br />
<br />
בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).<br />
<br />
====החלטת החמישה====<br />
בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס"ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי בית דין רבני חב"ד, בו הם החליטו על מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. <br />
<br />
לעומתם, הרב [[יוסף הכט]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חברי בית דין רבני חב"ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5072 הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]] רבה של נוף הגליל, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד בלוד, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] אב"ד בחיפה, הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב"ד מגדל העמק, הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות, הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.<br />
<br />
====הליכים ודיונים====<br />
מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 פסיקת הבוררות]}}.<br />
<br />
====הפשרה שלא יושמה====<br />
במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב"ד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.<br />
<br />
על פי הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad.info/news/עמותת-אגודת-חסידי-חבד-באהק-בסכנת-פירו/ עמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק.<br />
<br />
מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע"ג לא הוזכר ענין היו"ר.<br />
<br />
[[קובץ:Aguch5773.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההחלטה מתשע"ג]]<br />
הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך [[כ"ו סיוון]] [[ה'תשע"ג]] (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.<br />
<br />
בפועל{{הערה|שם=סכנת פירוק}}, האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].<br />
<br />
====אסיפת מחטף====<br />
ב[[כ"א שבט]] [[תשע"ו]], יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב"ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: ר' [[אריאל למברג]], ר' [[נפתלי ליפסקר]], ר' מוטי הלפרין ור' [[חיים קפלן]]{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא"ח]], וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו"ר.}}.<br />
<br />
לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.<br />
<br />
====חבר אגו"ח מבהיר תמונת מצב====<br />
בשנת [[תשע"ח]], הרב [[שמואל גרייזמן]] שליח הרבי לארץ הקודש ומחברי אגודת חסידי חב"ד, שלח [https://chabadpedia.co.il/images/2/28/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf מכתב ארוך ומנומק לבית דין רבני חב"ד], ובו מתעד את השתלשלות מינוי הרב אהרונוב לחבר וסגן יו"ר אגו"ח בשנת תש"נ, חרף הוראות הרבי שהמינוי לא יפריע לעבודתו כיושב ראש צעירי חב"ד. ובמכתבו שואל ותמה, אם הרבי הבהיר שהעבודה בצא"ח לא תפריע לאגו"ח, כיצד זה מנסים למנות את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. במכתב בן למעלה מעשרה עמודים, מביא הרב גרייזמן מענות רבים של הרבי לאגו"ח ולבי"ד הקשורות למינוי חברי אגו"ח חדשים, במיוחד לאחר פטירת היושב ראש הרב שלמה מיידנצ'יק.<br />
<br />
=== החברים טרם פירוק ===<br />
<br />
באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו"ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו"ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.<br />
<br />
טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:<br />
*ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).<br />
*החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']].<br />
*מזכ"ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב [[אריאל למברג]].<br />
*מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br />
*מנהל הפרוייקטים של אגו"ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br />
*מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]] (מאז שנת תנש"א, בהסכמת הרבי{{הערה|לקוטי מענות קודש קיץ נ"ב, נ"ג, נ"ד - ליקוט נ"ג.}}, וכהחלטת בית דין רבני חב"ד משנת תשס"ד): הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].<br />
<br />
====ועדת איתור====<br />
לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו"ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ"ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו"ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד [[לוד]] ונציג רבני חב"ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב"ד ועשרות מוסדות חב"דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב"ד בועדה}}, ר' יצחק בלוי (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו"ד משה אליה, עו"ד אורי קידר (נציג הרב אהרונוב), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין. <br />
ועדת האיתור הנ"ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ"ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו"ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו"ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו"ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו"ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במינוי אהרונוב ליו"ר, מכתב מחאה חריף {{הערה|מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי"ד}}, ובו קרא ל[[חסידי חב"ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי"ד מכתב חריף לעו"ד ופרסמו אותו בין אנ"ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו"ח].}}.<br />
<br />
בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו"ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו.<br />
<br />
===דיוני תשפ"ד===<br />
שנסיים נעדכן בינתים שיגעתם את השכל יום טוב <br />
<br />
<br />
====אסיפת בי"ד רבני חב"ד====<br />
ביום שלישי כ"ט [[ניסן]] [[תשפ"ד]], נערכה ישיבת [[בית דין רבני חב"ד]] חריגה, בה נטלו חלק שבעת חברי בית הדין, וכאשר שלושת רבני הערים שהתנגדו לעמדת הרב גלוכובסקי עזבו נכנס גם ר' יוסף יצחק אהרונוב לאסיפה. הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר הבי"ד, סיכם את העשייה של אהרונוב במטרה לבחור באגו"ח את אנשי אהרונוב לבדם, והציג את המצב המשפטי העדכני, בו הוחלט לאחר שמיעת הצדדים, על בחירת נציגים המייצגים את חב"ד על כל גווניה.<br />
<br />
שלושת רבני הערים החברים בבית-הדין - הרב [[משה הבלין]], הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[יוסף הכט]] הביעו תמיהה רבתי על נקיטת צעדים למינויים חדשים באגו"ח ללא אסיפות והתייעצויות עם חברי בית הדין, ורק בסיום ההליך המשפטי, אוספים את חברי הבי"ד להתייעצות, הם נקטו בעמדה נחרצת שצריך לקבל את הפשרה שהציג בית המשפט ולא להוביל לקרע בקרב חסידי חב"ד ולפירוק אגו"ח. כמו כן תמיהתם התגברה שבעתיים כאשר בכל הליכי הדיון הרב מנחם מענדל גלוכובסקי (שהנו מקורב לאהרונוב) כתב - בניגוד לתקנון הבי"ד והוראת הרבי - מכתבים בשם כלל חברי הבי"ד ללא ידיעתם ושלח אותם לשופטת ולשלוחים ברחבי הארץ, בעוד הם כלל לא ידעו על מכתבים אלה אלא רק לאחר שליחתם.<br />
<br />
הדיון נקטע באיבו, כאשר השלושה סיימו את דבריהם ויצאו מהאסיפה ללא שהתקבלה החלטה.<br />
<br />
מיד לאחר שעזבו נכנס לחדר הישיבות ר' יוסף יצחק אהרונוב במטרה לשכנע את הרבנים הנותרים להביע עמדה ברורה נגד הפשרה שהתקבלה בבית המשפט במעמד כל הצדדים, כאשר ברור כי עמדה זו תוביל לפירוק אגו"ח ולמכירת 770.<br />
<br />
ביום חמישי א' [[אייר]] [[תשפ"ד]], הרב מנחם מענדל גלוכובסקי הוציא הודעה על בלאנק של "מזכירות בית הדין" כי רק בית הדין יקבע מי יהיו חברי אגו"ח ובעצם הביע התנגדות להצעת הפשרה, וזאת למרות שבאסיפת בית הדין לא נקבעה תשובה סופית{{הערה|סיכום ההליכים האחרונים כפי שפירסם אחד מבני משפחת מיידנצ'יק באור לד' [[אייר]] [[תשפ"ד]]: כידוע בעקבות הניהול הכושל שהחל לאחר פטירת יו"ר אגו"ח הרב מיידנצ'יק, ומאסרו של אהרונוב, בית המשפט החליט על פירוק עמותת אגו"ח.<br />
<br />
בגלל חשיבות העמותה, בית המשפט החליט לתת צ'אנס נוסף להבראתה והקים וועדת איתור<br />
<br />
<br />
לאחר שוועדת האיתור, בה חברים הרב יורקוביץ', עו"ד קידר - נציג הרב גלוכובסקי, איציק בלוי, מר משה איליה - המפרק, ונציגת רשם העמותות. לא הצליחו להגיע לעמק השווה לגבי מהות 15 חברי אגו"ח החדשים, מאחר ששוב ושוב עו"ד קידר פוצץ את הישיבות בסירוב מוחלט לגבי כל חבר שלא מטעם הרב גלוכובסקי.<br />
<br />
לפני כעשרה ימים התקיים דיון בבית המשפט, בכדי להכריע מי יהיו חברי אגו"ח. השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים.<br />
<br />
בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות הבאים:<br />
<br />
שישה נציגי הרב גלוכובסקי-אהרונוב:<br />
ר' נפתלי שטרן - גיס של מוטי הלפרין (יודאיקה)<br />
ר' ישראל הלפרין - אח של מוטי הלפרין<br />
ר' תמיר קסטיאל, שליח בקטמון<br />
ר' זלמן גורליק, שליח בבאר שבע<br />
ר' דוד קורץ, אגף הסניפים בצא"ח<br />
ר' יהושע סלפושניק - עובד בצא"ח<br />
<br />
שלושה נייטרלים (בלוי):<br />
ר' חיים לוריא, לוד<br />
ר' אלי שלוסברג, איש עסקים<br />
ר' עמי פייקובסקי, ירושלים<br />
<br />
שלשה של המפרק:<br />
ר' מתי טוכפלד, עיתונאי<br />
ד"ר גיל שחר, לוד<br />
פרופ' שלמה קאליש<br />
<br />
שלושה של הרב יורקוביץ:<br />
ר' מ"מ בליניצקי, מנכ"ל עמותת יד לילד המיוחד<br />
ר' שניאור ליפסקר, מנכ"ל מוסדות חנוך לנער<br />
הרב מאיר מאירי, רב קהילת חב"ד שערי גאולה קרית גת<br />
<br />
לאחר דין ודברים ארוך, 4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב זה, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו"ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך.<br />
<br />
השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.<br />
<br />
ביום שלישי כ"ט [[ניסן]] [[תשפ"ד]] התקיימה אסיפת חברי בית הדין, כאשר אהרונוב נכח בחלקה (חיכה ששלושת רבני הערים יעזבו ואז נכנס) ודחק עם הרב גלוכובסקי ברבנים הנותרים לסרב לפשרה ולהביא ככל הנראה לפירוק העמותה<br />
<br />
שלוש רבני הערים, הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[יוסף העכט]] והרב [[משה הבלין]] התנגדו בכל תוקף להביא לקרע באנ"ש, והתעקשו להביא את החלטת בית הדין להסכים לפשרה. יש לציין כי גם עורכי הדין שנכחו באסיפה צידדו בכך.<br />
<br />
נכון לרגע זה ידוע לי בוודאות שנשלח מכתב מהבית דין - עוד לא עלה לאתר. ההשערה המבוססת היא שנשלח מכתב ללא חתימות הרבנים אלא רק בשם "מזכירות בית הדין" כפי שהרב גלוכובסקי נוהג לעשות כאשר רוצה לכפות דעתו.<br />
<br />
נמשיך ונעדכן.}}<br />
<br />
[https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו"ח]}}.<br />
<br />
====בחירת 15 מועמדים====<br />
בתאריך כ"ד ניסן [[תשפ"ד]], נערך דיון נרחב בבית המשפט, כאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו"ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.<br />
<br />
בין הנואמים הבולטים: הרב [[מענדי בליניצקי]] (נכד יו"ר אגו"ח האחרון הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]) ומנהל הפרוויקטים באגודת חסידי חב"ד, והרב [[דוד דרוקמן]] רבה של קריית מוצקין, והוא הציג את המשיחסטים כ"אינם קשורים" (רח"ל) לחברה החב"דית{{הערה|מהלך שכבר גרם בדיונים הקודמים לזעם רב מצד השופטת על דברי בלע אלה}}. <br />
<br />
השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים. בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות כדלהלן.<br />
4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב המוצע, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו"ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך. השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר. <br />
<br />
====רשימת השופטת בהסכמת רוב ועדת האיתור====<br />
<br />
'''נייטרלים''' (שאינם מייצגים צד מסוים בחב"ד): <br />
<br />
*ר' [[משתמש:חיים נהר|חיים לוריא]] - שליח ב[[ז'יטומיר]] ו[[דונייצק]], מפעיל מערכת בחב"דפדיה בה כינויו: [[משתמש:חיים נהר]]{{הערה| "נו, אז מי אתה “חיים נהר”? נעים להכיר: ר' חיים לוריא, הוא אברך נעים הליכות, ידען ורחב אופקים, המסיים בימים אלה חמש שנות שליחות בעיר ז'יטומיר. הוא לא רק כתב וערך ערכים בחב"פדיה, אלא אף הפעיל את המערכת וניווט את הכותבים ביד רמה, וניצח על השינויים הרבים המתבצעים במקום באינטנסיביות רבה". מתוך: [https://chabad.info/magazine/274305/ עשור למיזם הענק: הפנים שמאחורי מהפכת חב"דפדיה]}}<br />
*ר' [[אליהו שלוסברג]] - איש עסקים. מייסד ומנכ"ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית. מהתורמים החשובים למוסדות וארגוני חב"ד בארץ ובעולם.<br />
*ר' [[מתי טוכפלד]] - כתב פוליטי של העיתון ישראל היום.<br />
<br />
'''אנשי המפרק''' (שידאגו שהעמותה לא תבוא לפירוק שוב): <br />
<br />
*ר' [[עמי פייקובסקי]] - איש עסקים. משמש כרב קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, ועומד בקשר קרוב עם אנשי תנועת הלח"י, ומפיץ יהדות וחסידות בחוגי הידוענים ברחבי הארץ.<br />
*ד"ר [[גיל שחר]] - רופא אלטרנטיבי.<br />
*ר' [[שלמה קאליש]] - איש עסקים. יו"ר אגודת הידידים של מוסדות חב"ד רבים מנכ"ל ומייסד קבוצת "ג'רוזלם גלובל ונצ'רס", מראשי כלכלת ההיי-טק ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
'''אנשי [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]]''': <br />
*ר' [[מענדי בלניצקי]] - עסקן חב"די, נכד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מנכ"ל [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[ועדת החינוך החב"די]], חבר ועדה המייעצת של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]], והעורך הראשי של [[קונטרס יחי המלך]].<br />
*הרב [[מאיר מאירי]] - רב [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]].<br />
*ר' [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור ליפסקר]] - נכד הרב [[אריה זאב ליפסקר]] שהתמנה לחבר מועצת אגו"ח בשנת תש"ט. מנכ"ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו"ר סיעת חב"ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת.<br />
<br />
'''אנשי הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] (בא כוחו של ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]])''': <br />
*הרב [[תמיר קסטיאל]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד לשכונת קטמון,[[ירושלים]] ושליח הרבי ורב קהילת חב"ד ב[[הרצליה]].<br />
*ר' נפתלי שטרן - {{הערה|בן הרב [[אליהו שטרן]], חתן הרב [[אהרן הלפרין]]}}<br />
*ר' ישראל הלפרין - איש עסקים. {{הערה|בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]]}} <br />
*ר' [[דוד קורץ]] - אגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]], מחברי קהילת חב"ד בבית דגן<br />
*ר׳ [[זלמן גורליק]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי ב[[באר שבע]]<br />
*ר' [[יהושע סלפושניק]] - מחלקת יוצאים לשליחות{{הערה|[https://col.org.il/news/144865 יוצאים לשליחות]}} באגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]] ושליח הרבי ב[[גבעתיים]].<br />
<br />
ביום ראשון, ד' [[אייר]] [[תשפ"ד]], השופטת הודיעה כי המשך ההליכים יחד עם המפרק יסתיימו תוך כשלושה שבועות.<br />
<br />
בסוף אייר המפרק ורשם העמותות המליצו לשקול המתנה והידברות, והשופטת הסכימה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו"ח הרב [[יצחק גנזבורג]]<br />
*[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו"ר אגו"ח הרב [[אפרים וולף]]<br />
*שלומי חסקי, [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של חב"ד]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק<br />
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מג - אגודת חסידי חב"ד (תיעודים משנות ההקמה תש"ב-תש"ד)<br />
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וקבלת הנשיאות<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
=== אתרי אגודת חסידי חב"ד ===<br />
* [http://www.chabad.co.il/ דף הבית של '''חב"ד בישראל''' מטעם אגו"ח]<br />
* [http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שעל ידי אגו"ח] {{קישור שבור|ב' סיוון תשפ"א}}<br />
<br />
=== פעילות ===<br />
* '''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69419 הרב אשכנזי מסביר: מדוע פניתי לערכאות?] {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו"ח] {{אינפו}}<br />
<br />
=== שונות ===<br />
* [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf אגודת חסידי חב"ד, מטרותיה, תפקידה ופעילותה {{PDF}}]<br />
* [http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות'] {{PDF}} {{קישור שבור|}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 פרשיית החברים באגו"ח] {{אינפו}}<br />
* מענדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/blogs/756665/ מזכיר אגו"ח בטור פרידה: ר' זושא - הלוחם שלא חת {{אינפו}}] {{קישור שבור|}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|*]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]</div>מושיקהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=687502אגודת חסידי חב"ד בישראל2024-06-04T15:02:05Z<p>מושיקה: /* דיוני תשפ"ד */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב"ד במדינה אחרת|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (פירושונים)]]}}<br />
[[קובץ:סמל אגוח.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל אגו"ח]]<br />
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית אגודת חסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב"ד ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר [[יואב גלנט]] (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר אגו"ח הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ארץ ישראל|ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]<br />
'''אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]]''' (מכונה ב[[ראשי תיבות|ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הוקמה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי להוות ארגון-על של [[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] (במקום ארגון [[כולל חב"ד]]{{הערה|כולל חב"ד היה עד אז ארגון על של חב"ד באה"ק. הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], עמוד רפו. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). מנהלי אגודת חסידי חב"ד במהלך השנים, קיבלו הוראות פרטניות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] ותפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות חינוך וחסד, ארגונים וחסידי חב"ד בארץ הקודש, ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: הקמת ישובים חב"דיים בארץ הקודש, גיוס משאבים וקשרים בחלונות הגבוהים, וגם לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] והיציאה מרוסיה, אגו"ח הקימה את [[כפר חב"ד]] וההתיישבות החב"דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו"ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], והקמת שכונות חב"דיות: [[שיכון חב"ד בלוד]], [[קרית חב"ד בצפת]] ו[[נחלת הר חב"ד]], ארגון טיסות לרבי (צ'רטרים), ספר תורה של משיח ועוד. במהלך השנים קיבלה אגו"ח מ[[הרבי]] משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה להנהיג את אנ"ש בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב"ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש"א]]: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"}}. כיום פעילות אגו"ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב"די]]{{הערה|ועדת החינוך החב"די - מייצגת את ההורים ואת בעלי המקצוע החב"די בארץ הקודש. הועדה נוסדה על-ידי יו"ר אגו"ח הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] בשנת [[תשס"א]] וליו"ר הועדה מונה הרב [[זושא פויזנר]]. כיום ועדת החינוך החב"די משמשת כאחת מזרועות הביצוע של אגודת חסידי חב"ד בישראל, וכל פעילות אגו"ח מתואמת עימה}}.<br />
<br />
==אגו"ח בתקופת אדמו"ר הריי"צ==<br />
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] מחשובי חסידי חב"ד ב[[תל אביב]], לחברי הנהלת אגו"ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב"ד בכל רחבי ארץ ישראל.<br />
<br />
===ארגון הגג===<br />
לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ, אגודת חסידי חב"ד הוקם כארגון גג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, ישיבות, כוללים, מוסדות חינוך וחסד וארגונים חב"דיים.<br />
<br />
בדורות הראשונים היה המוסד "[[כולל חב"ד]]" ארגון הגג של תנועת חב"ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג "כולל חב"ד"{{הערה|בשנת [[תער"ב]] יסד [[כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע את ישיבת [[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי "כולל חב"ד", אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מנדל נאה]] היו ראשי כולל חב"ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה "תורת אמת" ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ"ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].<br />
בשנת [[תרח"צ]] יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי "[[כולל חב"ד]]"}}.<br />
<br />
את אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שיסד כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב"ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת מי"ט [[מנחם אב]] [[תש"ד]], אל הנהלת "כולל חב"ד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ח אגרת ב'תסה}}:<br />
<br />
"בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב"ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ"ש שי' על ידי אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.<br />
<br />
==אגו"ח מתחדשת בעקבות [[היציאה מרוסיה]]==<br />
בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש"ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[היציאה מרוסיה]], אגו"ח התארגנה מחדש בראשות היו"ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב"ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד כפר חב"ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים.<br />
<br />
בחודש [[טבת]] [[תש"ט]] ביוזמת הנגיד ר' [[שלמה פלמר]], התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו"ח המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש. ליושב ראש האסיפה נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו"ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו"ח:<br />
<br />
"עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב"ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת"{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.<br />
<br />
===חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד===<br />
<br />
באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב"ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.<br />
<br />
חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד:<br />
*הרב [[שאול דובער זיסלין]]<br />
*הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br />
*הרב [[יעקב לנדא]]<br />
*הרב [[גרשון חן]]<br />
*הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]<br />
*הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*הרב [[נחום גולדשמיד]]<br />
*הרב [[פנחס אלטהויז]]<br />
*הרב [[משה גוראריה]]<br />
*הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]<br />
*הרב [[שמריה גוראריה]]<br />
*הרב [[אפרים וולף]]<br />
*הרב [[משה סגל]]<br />
*הרב [[אריה זאב ליפסקר]]<br />
*הרב [[אברהם דרייזין]]<br />
<br />
===המנהלים===<br />
כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו"ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.<br />
<br />
בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו"ר ומנהל אגו"ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב"ד. ואילו אודות המועצה, מלבד בחירתה, אין מידע על פעילותה.<br />
<br />
המינויים ופעילות אגודת חסידי חב"ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214-215}}.<br />
<br />
==אגו"ח וקבלת הנשיאות של הרבי==<br />
בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], מנהלי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב"ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו"ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח"י אלול]] יום הולדת ה[[בעש"ט]] ו[[אדמו"ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב"ד לצד מנהלי אגו"ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.<br />
<br />
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי"א [[שבט]] [[תשי"א]], הגיע יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב"דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.<br />
<br />
לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:<br />
<br />
לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב"ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], [[כולל חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]]. <br />
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.<br />
בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש:<br />
"בטח קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתבים המבקשים לכ"ק שליט"א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ"ק שליט"א אבל בהעדר קבלה מכ"ק שליט"א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה".<br />
בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי"ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי"א.<br />
<br />
בחודש אייר תשי"א התקיימה אסיפה של חברי ועד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, בהשתתפות – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].<br />
באסיפה דנו בענין ההתמסרות לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב"ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב"ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 236}}.<br />
<br />
במהלך שנת תשי"ב - הרבי קיבל נשיאות על המוסדות ברחבי תבל ובהם אגודת חסידי חב"ד ומוסדות וארגונים חב"ד בארץ הקודש. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.<br />
<br />
=== הרבי ממנה חברי ועד הפועל===<br />
בכסלו תשי"ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי [[צעירי אגודת חב"ד|צא"ח]], כולם חסידים ידועים ועסקנים נמרצים:<br />
*הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*הרב [[אברהם דרייזין]]<br />
*הרב [[פנחס אלטהויז]]<br />
*הרב [[משה גוראריה]]<br />
*הרב [[נחום גולדשמיד]]<br />
*הרב [[שמר'ל גוראריה]]<br />
*הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br />
*הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br />
*הרב [[יצחק גנזבורג]]<br />
*הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.<br />
<br />
שלושת מנהלי אגו"ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות תומכי תמימים בלוד וכפר חב"ד, ישיבת תורת אמת וישיבות ומוסדות חב"דיים נוספים וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br />
<br />
במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.<br />
<br />
===אגו"ח והמוסדות===<br />
בשנת [[תשי"א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] כמחלקה של אגו"ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]].<br />
<br />
אגו"ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:<br />
*ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.<br />
*דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.<br />
*סיוע בהתפתחות [[כפר חב"ד]]<br />
*הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר<br />
[[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב"ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי"ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]<br />
<br />
באגרות לאגו"ח ולמוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב"ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:<br />
*א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב"ד באמצעות נציג.<br />
*ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב"ד שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.<br />
*ג. התנהלות אגודת חסידי חב"ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב"ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב"ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ"ד סיון]] [[תשי"א]])}}.<br />
<br />
==תפקידי אגודת חסידי חב"ד==<br />
[[קובץ:אגוחח.jpg|שמאל|ממוזער|280px|אנשי אגו"ח בביקור אצל אישי ציבור ([[טבת]] [[תש"ע]])]]<br />
תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי הרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי"א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:<br />
<br />
#ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.<br />
#תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.<br />
#פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח לרבי{{הערה|מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד}}.<br />
#פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).<br />
#ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.<br />
#תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.<br />
#כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים"}}.<br />
#שמירה על צביונה של [[חסידות חב"ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]}}<br />
#קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב}}.<br />
#דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח. }}.<br />
#שמירה על צורתם של בתי כנסת [[חב"ד]] ופיתוחם.<br />
#ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות{{הערה|לדוגמא מכתב [[כ"א בסיון]] שנת [[תשי"ד]]ו אגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]}}.<br />
#אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש"ז.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד}}.<br />
#סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמא באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]:וכן באגרת בחלק י' ע' ק"ד}} (בניית [[מקווה חב"ד|מקוואות חב"ד]] על פי שיטת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|מכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]}}. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט"ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו של [[כפר חב"ד]]}}).<br />
#השגת כתבי-יד מ[[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא"ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב}}.<br />
<br />
== פעולות אגודת חסידי חב"ד ==<br />
<br />
מאז הקמת אגודת חסידי חב"ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגודת חסידי חב"ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב"דיות ברחבי ארץ הקודש.<br />
<br />
אגו"ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב"דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגו"ח היא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
במהלך השנים אגו"ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.<br />
*הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br />
*פיתוח ותמיכה בישיבות תומכי תמימים לוד וכפר חב"ד<br />
*הקמת ופיתוח [[צעירי חב"ד]]<br />
*הקמת [[נשי חב"ד]]<br />
*הקמת ופיתוח [[כפר חב"ד]]<br />
*הקמת ופיתוח [[שיכון חב"ד בלוד]], [[נחלת הר חב"ד]], קרית חב"ד בצפת<br />
*הקמת ושיפוץ מקוואות<br />
*המלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]<br />
*מערכות למען [[שלימות הארץ]]<br />
*גיוס תורמים לטובת מוסדות<br />
*ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב"ד<br />
<br />
==הקמת כפר חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד]]}}<br />
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב"ד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.<br />
<br />
ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.<br />
<br />
בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.<br />
<br />
בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]{{מקור}}}}.<br />
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.<br />
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.<br />
<br />
בתקופה הבאה פעלו באגו"ח להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.<br />
<br />
==הקמת שיכון חב"ד בלוד==<br />
<br />
לאחר [[מלחמת העולם השניה]] והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו"ח לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים<br />
בפאתי העיר [[לוד]].<br />
<br />
במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן גם כיו"ר אגו"ח.<br />
<br />
בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.<br />
<br />
==רשת אהלי יוסף יצחק==<br />
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ"זרם בלתי-זרמי" ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת "זרם בלתי-זרמי"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס"ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.<br />
<br />
אגודת חסידי חב"ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב"ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.<br />
<br />
==הקמת מקוואות==<br />
אגו"ח הקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה.<br />
<br />
הנה לדוגמא הוראה של הרבי על אחת המקוואות:<br />
ההוראה הגיעה במכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח"{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: "הקמת מקוואות טהרה"}}.<br />
<br />
== מחלקות אגודת חסידי חב"ד ==<br />
לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב"ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו"ח מסייעים למחלקות אלו.<br />
<br />
=== [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ===<br />
ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}.<br />
<br />
צעירי אגודת חב"ד - צא"ח - הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}<br />
<br />
כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד{{הערה|"פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ"ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב"ד]] בפ"ע, וכן איגוד [[נשי חב"ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ"ע".}}.<br />
<br />
<br />
===[[נשי ובנות חב"ד]]===<br />
במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו"{{הערה|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד [[סיוון]] ה'תשי"א}}.<br />
<br />
הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'}}.<br />
<br />
לאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח{{הערה|מכתב מיום כ"ח [[תמוז]] [[תשי"ב]]: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו".}}.<br />
<br />
===[[איגוד המשפיעים]]===<br />
בשנת [[תשמ"ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.<br />
<br />
זכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, זכה האיגוד לעידוד מהרבי:<br />
<br />
על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת "איגוד המשפיעים" לרבי מתאריך כ"ג [[ניסן]] [[תשמ"ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו "ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב".<br />
<br />
לקראת הכינוס הראשון הוציאו את "קובץ המשפיעים" הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.<br />
<br />
הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ"י מש"כ על פי שניים גו'".<br />
<br />
כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.<br />
<br />
===מטה משיח===<br />
[[קובץ:מטה משיח.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]]<br />
[[קובץ:מטה משיח באה"ק.png|ממוזער|הודעת רבני חב"ד על הקמת מטה משיח]]<br />
'''[[מטה משיח]]''' (שם רשמי: '''מטה משיח בארץ הקודש''') הוא ארגון שהוקם על ידי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד בישראל]], (ואף מוגדר כארגון חסות של האגודה) על מנת לפעול בלימוד והפצת נושאי [[הגאולה]] ו[[ביאת המשיח]]. הארגון מפיק פרסומים שבועיים ושנתיים ועורך שבתונים וכנסים בנושאי משיח וגאולה.<br />
<br />
===ועדת החינוך החב"די===<br />
'''[[ועדת החינוך החב"די]]''' - אותה ניהל הרב [[זושא פויזנר]] עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ"ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"[[שבת]] חינוך" אחת בשנה{{הבהרה|באיזה שנים בדיוק הייתה שבת החינוך?}}. תחת המחלקה פעל בעבר מכון [[הוצאה לאור]] שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב"דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע"ג]] החלה [[הוצאה לאור]] מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב"די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.<br />
<br />
===[[יד לילד המיוחד]]===<br />
מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו"ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.<br />
<br />
===מחלקת מחנכים מייעצים===<br />
בשנת [[תשס"ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.<br />
===כולל יום שישי===<br />
בשנת [[תשס"ד]] נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגודת חסידי חב"ד]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז [[תשמ"ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב"ם]] הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].<br />
<br />
===[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]===<br />
הוקם בשנת [[תשנ"ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.<br />
<br />
למכון [http://www.otzar770.com/login/wizard_step_00.asp אתר אוצר 770] ובו מאגר ספרי חסידות.<br />
<br />
===[[התאחדות החסידים]]===<br />
<br />
'''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח''' <br />
הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין [[אנ"ש]], כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון.<br />
<br />
<br />
פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:<br />
<br />
*הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה <br />
*הכשרת פעילים חב"דיים להפצת היהדות והמעיינות <br />
*איתור מקורות פרנסה <br />
*סיוע לנזקקים <br />
*הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא <br />
*הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה <br />
*הוצאה לאור <br />
*פעילות חסד <br />
*הפקות תוכן <br />
*שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה <br />
*מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה <br />
*התוועדויות ארציות ומקומיות <br />
*אגודת הידידים ורוממתנו <br />
*מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית <br />
*בשנת [[תשפ"ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.<br />
<br />
===מחלקת ניהול===<br />
[[קובץ:מנהלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס"ח]]]]<br />
<br />
נוסדה בשנת [[תשס"ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת <br />
למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו"ל ב[[תשס"ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.<br />
<br />
===חסדי שלמה ומשה===<br />
'''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה אגודת חסידי חב"ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ"ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br />
<br />
החל משנת [[תשע"ח]] המרכז מופעל באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]].<br />
<br />
=== בול חב"ד ===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בול חב"ד]]}}<br />
[[קובץ:בול חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בול חב"ד]] <br />
'''בול חב"ד''' הונפק על ידי רשות הדואר של ישראל במחווה של כבוד לתנועת [[חב"ד]] ול{{ה|רבי}}. הבול מופיע בגליון מקושט ומהודר של שמונה בולים. יום ההופעה של הבול היה ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]] [[תשס"ו]].<br />
<br />
במלאת 100 שנה להולדת [[הרבי]] החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה ל[[רבי]] - להנפיק בול לכבודו.<br />
<br />
לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק י"ח עמוד רכו.}}) - נענו לבקשתו של יו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].<br />
<br />
במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס"ד]].<br />
<br />
לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול שהורכבה מחברי אגודת חסידי חב"ד הפעילים, "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
בראש הועדה להנפקת הבול עמד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].<br />
<br />
===כינוסי תורה===<br />
בשנת [[תשס"ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב"ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות חסידית]] עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].<br />
[[קובץ:כנס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס תורה, [[תשס"ח]]]]<br />
<br />
בשנת תשפ"ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, בהשתתפות הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של [[תל אביב]] והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של הרב מיידנצ'יק{{הערה|[https://chabad.info/news/1080914/ כינוס תורה אגו"ח שידור חוזר]}}.<br />
<br />
== חברי אגודת חסידי חב"ד ==<br />
האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט כאגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב"ד מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.<br />
<br />
למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו"ח אלא חברי הנהלה}}.<br />
<br />
=== תש"א-תש"נ ===<br />
הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב"ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי"א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] וכו').<br />
<br />
וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י"ג [[כסלו]] [[תשי"ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br />
<br />
או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב"ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.<br />
<br />
יושבי ראש ומינוי חברי אגו"ח במשך השנים תש"א-תש"נ:<br />
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]], מינוי של אדמו"ר הריי"צ<br />
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]], בשנת תש"ט, הנהלת אגו"ח נבחרה באסיפת רבני ועסקני חב"ד ומאז הרב קרסיק כיהן כיו"ר אגו"ח בפועל. חברי מועצת אגו"ח שנבחרו באסיפה בשנת תש"ט (לא ידוע אם המועצה היתה פעילה): <br />
**הרב [[שאול דובער זיסלין]]<br />
**הרב [[שלמה יוסף זווין]]<br />
**הרב [[יעקב לנדא]]<br />
**הרב [[גרשון חן]]<br />
**הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]<br />
**הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
**הרב [[נחום גולדשמיד]]<br />
**הרב [[פנחס אלטהויז]]<br />
**הרב [[משה גוראריה]]<br />
**הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]<br />
**הרב [[שמריה גוראריה]]<br />
**הרב [[אפרים וולף]]<br />
**הרב [[משה סגל]]<br />
**הרב [[אריה זאב ליפסקר]]<br />
**הרב [[אברהם דרייזין]].<br />
<br />
* לאחר קבלת הנשיאות של הרבי, מונו עוד חברים לאגו"ח בהסכמת הרבי והיו"ר הרב אליעזר קרסיק המשיך בתפקידו. הנהלת אגו"ח מאז תשי"ב: <br />
**הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר<br />
**הרב [[אברהם דרייזין]]<br />
**הרב [[פנחס אלטהויז]]<br />
**הרב [[משה גוראריה]]<br />
**הרב [[נחום גולדשמיד]]<br />
**הרב [[שמר'ל גוראריה]]<br />
**הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br />
**הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br />
**הרב [[יצחק גנזבורג]]<br />
**הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.<br />
* לאחר פטירת הרב אליעזר קרסיק בשנת תש"כ, הרבי הורה כי חתנו הרב [[משה אשכנזי]] יירש את כל תפקידיו וכך נכנס לכהן כחבר אגודת חסידי חב"ד (וגם כרב קהילת חב"ד בתל אביב וחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית בלוד).<br />
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השלישי היה הרב [[אפרים וולף]]. אין אינפורמציה אודות זמן ואופן מינויו ליו"ר אגודת חסידי חב"ד.<br />
<br />
=== תש"נ-תשס"ב ===<br />
בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי: "לקבל ובאופן דמוסיף והולך עד שלא בערך וכו' אזכיר על הציון". הרבי הורה למסור לרב מידנצ'יק את החותמות והבלנקים של אגו"ח ובהוראה מיוחדת הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו"ח בכפר חב"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%95%22%D7%A8_%D7%90%D7%92%D7%95%22%D7%97.jpeg ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו"ר אגו"ח]}}.<br />
<br />
הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] אז יו"ר צעירי חב"ד מונה לסגן יו"ר אגו"ח, ובהתאמה למענה הרבי, מינויו הוגבל בתנאי שבתפקידו באגו"ח יעסוק רק במה שקשור לצא"ח{{הערה|מכתב גרייזמן תשע"ח}}.<br />
<br />
חברי אגו"ח בהרכב החדש:<br />
*הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - יו"ר אגודת חסידי חב"ד<br />
* הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]] שמונה לסגן היו"ר{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/12/5c2b96836b1c5_1546360451_news_images_gallery.jpg עפ"י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי"א תמוז תש"נ]}}.<br />
* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].<br />
* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].<br />
* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]].<br />
* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].<br />
* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]].<br />
* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה צפת|בית חנה]] ב[[צפת]].<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] צורפו החברים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{אינפו}} {{תמונה}}}}:<br />
* הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].<br />
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].<br />
* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
=== תשס"ב-תשס"ד ===<br />
בשנת [[תשנ"ו]] יזמו חלק מחסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב"ד את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו"ח. יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב"ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב"ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:<br />
* הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].<br />
* הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה צפת|בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].<br />
* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].<br />
* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגודת חסידי חב"ד הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br />
<br />
=== לאחר שנת [[תשס"ד]] ===<br />
====מבקשים דיון הוגן====<br />
[[קובץ:אבג.jpg|שמאל|ממוזער|280px|כינוס אגודת חסידי חב"ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: הרב [[מרדכי אשכנזי]], חברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגודת חסידי חב"ד ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגודת חסידי חב"ד הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגודת חסידי חב"ד]] הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], חבר אגודת חסידי חב"ד הרב [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]]]] <br />
ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו"ר אגו"ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב"ד במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון הוגן בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו"ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב"ד. <br />
<br />
בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).<br />
<br />
====החלטת החמישה====<br />
בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס"ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי בית דין רבני חב"ד, בו הם החליטו על מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. <br />
<br />
לעומתם, הרב [[יוסף הכט]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חברי בית דין רבני חב"ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5072 הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]] רבה של נוף הגליל, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד בלוד, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] אב"ד בחיפה, הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב"ד מגדל העמק, הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות, הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.<br />
<br />
====הליכים ודיונים====<br />
מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 פסיקת הבוררות]}}.<br />
<br />
====הפשרה שלא יושמה====<br />
במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב"ד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.<br />
<br />
על פי הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad.info/news/עמותת-אגודת-חסידי-חבד-באהק-בסכנת-פירו/ עמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק.<br />
<br />
מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע"ג לא הוזכר ענין היו"ר.<br />
<br />
[[קובץ:Aguch5773.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההחלטה מתשע"ג]]<br />
הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך [[כ"ו סיוון]] [[ה'תשע"ג]] (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.<br />
<br />
בפועל{{הערה|שם=סכנת פירוק}}, האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].<br />
<br />
====אסיפת מחטף====<br />
ב[[כ"א שבט]] [[תשע"ו]], יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב"ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: ר' [[אריאל למברג]], ר' [[נפתלי ליפסקר]], ר' מוטי הלפרין ור' [[חיים קפלן]]{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא"ח]], וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו"ר.}}.<br />
<br />
לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.<br />
<br />
====חבר אגו"ח מבהיר תמונת מצב====<br />
בשנת [[תשע"ח]], הרב [[שמואל גרייזמן]] שליח הרבי לארץ הקודש ומחברי אגודת חסידי חב"ד, שלח [https://chabadpedia.co.il/images/2/28/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf מכתב ארוך ומנומק לבית דין רבני חב"ד], ובו מתעד את השתלשלות מינוי הרב אהרונוב לחבר וסגן יו"ר אגו"ח בשנת תש"נ, חרף הוראות הרבי שהמינוי לא יפריע לעבודתו כיושב ראש צעירי חב"ד. ובמכתבו שואל ותמה, אם הרבי הבהיר שהעבודה בצא"ח לא תפריע לאגו"ח, כיצד זה מנסים למנות את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. במכתב בן למעלה מעשרה עמודים, מביא הרב גרייזמן מענות רבים של הרבי לאגו"ח ולבי"ד הקשורות למינוי חברי אגו"ח חדשים, במיוחד לאחר פטירת היושב ראש הרב שלמה מיידנצ'יק.<br />
<br />
=== החברים טרם פירוק ===<br />
<br />
באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו"ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו"ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.<br />
<br />
טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:<br />
*ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).<br />
*החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']].<br />
*מזכ"ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב [[אריאל למברג]].<br />
*מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב [[ראובן קופצ'יק]].<br />
*מנהל הפרוייקטים של אגו"ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].<br />
*מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]] (מאז שנת תנש"א, בהסכמת הרבי{{הערה|לקוטי מענות קודש קיץ נ"ב, נ"ג, נ"ד - ליקוט נ"ג.}}, וכהחלטת בית דין רבני חב"ד משנת תשס"ד): הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].<br />
<br />
====ועדת איתור====<br />
לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו"ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ"ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו"ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד [[לוד]] ונציג רבני חב"ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב"ד ועשרות מוסדות חב"דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב"ד בועדה}}, ר' יצחק בלוי (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו"ד משה אליה, עו"ד אורי קידר (נציג הרב אהרונוב), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין. <br />
ועדת האיתור הנ"ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ"ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו"ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו"ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו"ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו"ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במינוי אהרונוב ליו"ר, מכתב מחאה חריף {{הערה|מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי"ד}}, ובו קרא ל[[חסידי חב"ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי"ד מכתב חריף לעו"ד ופרסמו אותו בין אנ"ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו"ח].}}.<br />
<br />
בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו"ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו.<br />
<br />
===דיוני תשפ"ד===<br />
בחודשי חורף [[תשפ"ד]] נערכו בבית המשפט דיונים מואצים ובסופם התבקשו כלל חסידי חב"ד לחוות דעתם אודות מהות תפקידה של אגו"ח ואופן הרצוי לקביעת חברי הנהלת אגו"ח.<br />
<br />
עשרות רבנים, שלוחים ועסקנים - שיגרו חוות דעת לבית המשפט וברובם עסקו באופן בחירת חברי אגו"ח ובהתמקדות על הפלונטר אם כלל חסידי חב"ד אמורים להיות מיוצגים באגו"ח, או רק עסקנים המקורבים ליו"ר צא"ח הרב אהרונוב.<br />
<br />
לקראת [[חודש ניסן]] תשפ"ד השופטת דחתה את הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו"ח אמורים להיות מיוצגים כלל חסידי חב"ד בארה"ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ"ד ניסן תשפ"ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד של אנשי הרב אהרונוב בהליכים המשפטיים, יד ימינו [[אריאל למברג]], שלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ולמחיקתו מרשם העמותות, מהלך שגרר הלם וזעזוע רב בקרב חסידי חב"ד{{הערה|<br />
<br />
<br />
====אסיפת בי"ד רבני חב"ד====<br />
ביום שלישי כ"ט [[ניסן]] [[תשפ"ד]], נערכה ישיבת [[בית דין רבני חב"ד]] חריגה, בה נטלו חלק שבעת חברי בית הדין, וכאשר שלושת רבני הערים שהתנגדו לעמדת הרב גלוכובסקי עזבו נכנס גם ר' יוסף יצחק אהרונוב לאסיפה. הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר הבי"ד, סיכם את העשייה של אהרונוב במטרה לבחור באגו"ח את אנשי אהרונוב לבדם, והציג את המצב המשפטי העדכני, בו הוחלט לאחר שמיעת הצדדים, על בחירת נציגים המייצגים את חב"ד על כל גווניה.<br />
<br />
שלושת רבני הערים החברים בבית-הדין - הרב [[משה הבלין]], הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[יוסף הכט]] הביעו תמיהה רבתי על נקיטת צעדים למינויים חדשים באגו"ח ללא אסיפות והתייעצויות עם חברי בית הדין, ורק בסיום ההליך המשפטי, אוספים את חברי הבי"ד להתייעצות, הם נקטו בעמדה נחרצת שצריך לקבל את הפשרה שהציג בית המשפט ולא להוביל לקרע בקרב חסידי חב"ד ולפירוק אגו"ח. כמו כן תמיהתם התגברה שבעתיים כאשר בכל הליכי הדיון הרב מנחם מענדל גלוכובסקי (שהנו מקורב לאהרונוב) כתב - בניגוד לתקנון הבי"ד והוראת הרבי - מכתבים בשם כלל חברי הבי"ד ללא ידיעתם ושלח אותם לשופטת ולשלוחים ברחבי הארץ, בעוד הם כלל לא ידעו על מכתבים אלה אלא רק לאחר שליחתם.<br />
<br />
הדיון נקטע באיבו, כאשר השלושה סיימו את דבריהם ויצאו מהאסיפה ללא שהתקבלה החלטה.<br />
<br />
מיד לאחר שעזבו נכנס לחדר הישיבות ר' יוסף יצחק אהרונוב במטרה לשכנע את הרבנים הנותרים להביע עמדה ברורה נגד הפשרה שהתקבלה בבית המשפט במעמד כל הצדדים, כאשר ברור כי עמדה זו תוביל לפירוק אגו"ח ולמכירת 770.<br />
<br />
ביום חמישי א' [[אייר]] [[תשפ"ד]], הרב מנחם מענדל גלוכובסקי הוציא הודעה על בלאנק של "מזכירות בית הדין" כי רק בית הדין יקבע מי יהיו חברי אגו"ח ובעצם הביע התנגדות להצעת הפשרה, וזאת למרות שבאסיפת בית הדין לא נקבעה תשובה סופית{{הערה|סיכום ההליכים האחרונים כפי שפירסם אחד מבני משפחת מיידנצ'יק באור לד' [[אייר]] [[תשפ"ד]]: כידוע בעקבות הניהול הכושל שהחל לאחר פטירת יו"ר אגו"ח הרב מיידנצ'יק, ומאסרו של אהרונוב, בית המשפט החליט על פירוק עמותת אגו"ח.<br />
<br />
בגלל חשיבות העמותה, בית המשפט החליט לתת צ'אנס נוסף להבראתה והקים וועדת איתור<br />
<br />
<br />
לאחר שוועדת האיתור, בה חברים הרב יורקוביץ', עו"ד קידר - נציג הרב גלוכובסקי, איציק בלוי, מר משה איליה - המפרק, ונציגת רשם העמותות. לא הצליחו להגיע לעמק השווה לגבי מהות 15 חברי אגו"ח החדשים, מאחר ששוב ושוב עו"ד קידר פוצץ את הישיבות בסירוב מוחלט לגבי כל חבר שלא מטעם הרב גלוכובסקי.<br />
<br />
לפני כעשרה ימים התקיים דיון בבית המשפט, בכדי להכריע מי יהיו חברי אגו"ח. השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים.<br />
<br />
בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות הבאים:<br />
<br />
שישה נציגי הרב גלוכובסקי-אהרונוב:<br />
ר' נפתלי שטרן - גיס של מוטי הלפרין (יודאיקה)<br />
ר' ישראל הלפרין - אח של מוטי הלפרין<br />
ר' תמיר קסטיאל, שליח בקטמון<br />
ר' זלמן גורליק, שליח בבאר שבע<br />
ר' דוד קורץ, אגף הסניפים בצא"ח<br />
ר' יהושע סלפושניק - עובד בצא"ח<br />
<br />
שלושה נייטרלים (בלוי):<br />
ר' חיים לוריא, לוד<br />
ר' אלי שלוסברג, איש עסקים<br />
ר' עמי פייקובסקי, ירושלים<br />
<br />
שלשה של המפרק:<br />
ר' מתי טוכפלד, עיתונאי<br />
ד"ר גיל שחר, לוד<br />
פרופ' שלמה קאליש<br />
<br />
שלושה של הרב יורקוביץ:<br />
ר' מ"מ בליניצקי, מנכ"ל עמותת יד לילד המיוחד<br />
ר' שניאור ליפסקר, מנכ"ל מוסדות חנוך לנער<br />
הרב מאיר מאירי, רב קהילת חב"ד שערי גאולה קרית גת<br />
<br />
לאחר דין ודברים ארוך, 4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב זה, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו"ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך.<br />
<br />
השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.<br />
<br />
ביום שלישי כ"ט [[ניסן]] [[תשפ"ד]] התקיימה אסיפת חברי בית הדין, כאשר אהרונוב נכח בחלקה (חיכה ששלושת רבני הערים יעזבו ואז נכנס) ודחק עם הרב גלוכובסקי ברבנים הנותרים לסרב לפשרה ולהביא ככל הנראה לפירוק העמותה<br />
<br />
שלוש רבני הערים, הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[יוסף העכט]] והרב [[משה הבלין]] התנגדו בכל תוקף להביא לקרע באנ"ש, והתעקשו להביא את החלטת בית הדין להסכים לפשרה. יש לציין כי גם עורכי הדין שנכחו באסיפה צידדו בכך.<br />
<br />
נכון לרגע זה ידוע לי בוודאות שנשלח מכתב מהבית דין - עוד לא עלה לאתר. ההשערה המבוססת היא שנשלח מכתב ללא חתימות הרבנים אלא רק בשם "מזכירות בית הדין" כפי שהרב גלוכובסקי נוהג לעשות כאשר רוצה לכפות דעתו.<br />
<br />
נמשיך ונעדכן.}}<br />
<br />
[https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו"ח]}}.<br />
<br />
====בחירת 15 מועמדים====<br />
בתאריך כ"ד ניסן [[תשפ"ד]], נערך דיון נרחב בבית המשפט, כאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו"ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.<br />
<br />
בין הנואמים הבולטים: הרב [[מענדי בליניצקי]] (נכד יו"ר אגו"ח האחרון הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]) ומנהל הפרוויקטים באגודת חסידי חב"ד, והרב [[דוד דרוקמן]] רבה של קריית מוצקין, והוא הציג את המשיחסטים כ"אינם קשורים" (רח"ל) לחברה החב"דית{{הערה|מהלך שכבר גרם בדיונים הקודמים לזעם רב מצד השופטת על דברי בלע אלה}}. <br />
<br />
השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים. בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות כדלהלן.<br />
4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב המוצע, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו"ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך. השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר. <br />
<br />
====רשימת השופטת בהסכמת רוב ועדת האיתור====<br />
<br />
'''נייטרלים''' (שאינם מייצגים צד מסוים בחב"ד): <br />
<br />
*ר' [[משתמש:חיים נהר|חיים לוריא]] - שליח ב[[ז'יטומיר]] ו[[דונייצק]], מפעיל מערכת בחב"דפדיה בה כינויו: [[משתמש:חיים נהר]]{{הערה| "נו, אז מי אתה “חיים נהר”? נעים להכיר: ר' חיים לוריא, הוא אברך נעים הליכות, ידען ורחב אופקים, המסיים בימים אלה חמש שנות שליחות בעיר ז'יטומיר. הוא לא רק כתב וערך ערכים בחב"פדיה, אלא אף הפעיל את המערכת וניווט את הכותבים ביד רמה, וניצח על השינויים הרבים המתבצעים במקום באינטנסיביות רבה". מתוך: [https://chabad.info/magazine/274305/ עשור למיזם הענק: הפנים שמאחורי מהפכת חב"דפדיה]}}<br />
*ר' [[אליהו שלוסברג]] - איש עסקים. מייסד ומנכ"ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית. מהתורמים החשובים למוסדות וארגוני חב"ד בארץ ובעולם.<br />
*ר' [[מתי טוכפלד]] - כתב פוליטי של העיתון ישראל היום.<br />
<br />
'''אנשי המפרק''' (שידאגו שהעמותה לא תבוא לפירוק שוב): <br />
<br />
*ר' [[עמי פייקובסקי]] - איש עסקים. משמש כרב קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, ועומד בקשר קרוב עם אנשי תנועת הלח"י, ומפיץ יהדות וחסידות בחוגי הידוענים ברחבי הארץ.<br />
*ד"ר [[גיל שחר]] - רופא אלטרנטיבי.<br />
*ר' [[שלמה קאליש]] - איש עסקים. יו"ר אגודת הידידים של מוסדות חב"ד רבים מנכ"ל ומייסד קבוצת "ג'רוזלם גלובל ונצ'רס", מראשי כלכלת ההיי-טק ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
'''אנשי [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]]''': <br />
*ר' [[מענדי בלניצקי]] - עסקן חב"די, נכד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מנכ"ל [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[ועדת החינוך החב"די]], חבר ועדה המייעצת של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]], והעורך הראשי של [[קונטרס יחי המלך]].<br />
*הרב [[מאיר מאירי]] - רב [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]].<br />
*ר' [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור ליפסקר]] - נכד הרב [[אריה זאב ליפסקר]] שהתמנה לחבר מועצת אגו"ח בשנת תש"ט. מנכ"ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו"ר סיעת חב"ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת.<br />
<br />
'''אנשי הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] (בא כוחו של ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]])''': <br />
*הרב [[תמיר קסטיאל]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד לשכונת קטמון,[[ירושלים]] ושליח הרבי ורב קהילת חב"ד ב[[הרצליה]].<br />
*ר' נפתלי שטרן - {{הערה|בן הרב [[אליהו שטרן]], חתן הרב [[אהרן הלפרין]]}}<br />
*ר' ישראל הלפרין - איש עסקים. {{הערה|בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]]}} <br />
*ר' [[דוד קורץ]] - אגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]], מחברי קהילת חב"ד בבית דגן<br />
*ר׳ [[זלמן גורליק]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי ב[[באר שבע]]<br />
*ר' [[יהושע סלפושניק]] - מחלקת יוצאים לשליחות{{הערה|[https://col.org.il/news/144865 יוצאים לשליחות]}} באגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]] ושליח הרבי ב[[גבעתיים]].<br />
<br />
ביום ראשון, ד' [[אייר]] [[תשפ"ד]], השופטת הודיעה כי המשך ההליכים יחד עם המפרק יסתיימו תוך כשלושה שבועות.<br />
<br />
בסוף אייר המפרק ורשם העמותות המליצו לשקול המתנה והידברות, והשופטת הסכימה.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]]<br />
*[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו"ח הרב [[יצחק גנזבורג]]<br />
*[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו"ר אגו"ח הרב [[אפרים וולף]]<br />
*שלומי חסקי, [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של חב"ד]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק<br />
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מג - אגודת חסידי חב"ד (תיעודים משנות ההקמה תש"ב-תש"ד)<br />
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וקבלת הנשיאות<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
=== אתרי אגודת חסידי חב"ד ===<br />
* [http://www.chabad.co.il/ דף הבית של '''חב"ד בישראל''' מטעם אגו"ח]<br />
* [http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שעל ידי אגו"ח] {{קישור שבור|ב' סיוון תשפ"א}}<br />
<br />
=== פעילות ===<br />
* '''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69419 הרב אשכנזי מסביר: מדוע פניתי לערכאות?] {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו"ח] {{אינפו}}<br />
<br />
=== שונות ===<br />
* [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf אגודת חסידי חב"ד, מטרותיה, תפקידה ופעילותה {{PDF}}]<br />
* [http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות'] {{PDF}} {{קישור שבור|}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 פרשיית החברים באגו"ח] {{אינפו}}<br />
* מענדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/blogs/756665/ מזכיר אגו"ח בטור פרידה: ר' זושא - הלוחם שלא חת {{אינפו}}] {{קישור שבור|}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|*]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]</div>מושיקהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=685600צרפת2024-05-29T18:06:11Z<p>מושיקה: /* ראו גם */</p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
[[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת נרות חנוכה על ידי חב"ד למרגלות מגדל אייפל]]<br />
מדינת '''צרפת''' מהווה סמל ודוגמא למהפכתו של [[הרבי]] בעולם. דבר זה נרמז בשמה: [[אותיות]] "צרפת" הינן [[אותיות]] "[[פרצת]]", וה[[גימטריה]] של המילה "צרפת" הינו [[770]] ביתו של הרבי. כחלק מענין זה ניתן לראות את לקיחתו של ניגון [[האדרת והאמונה|המנונה של מדינת צרפת]] והפיכתו לניגון חסידי על ידי הרבי.<br />
<br />
[[קובץ:השלוחים בצרפת בתמונה קבוצתית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים בצרפת בתמונה]]<br />
<br />
בצרפת חיים כיום כ800 אלף יהודים, והיא מהגדולות בקהילות ישראל שבתפוצות. למרבית הקהילה זיקה חזקה לדת היהודית ולישראל. הקהילה היום היא בעיקרה מיוצאי צפון אפריקה, כשמתוך קבוצה זו אחוז ניכר הם יוצאי אלג'יריה, ומיעוטם מיהודי תוניסיה ומרוקו. קיימים גם קהילות נוספות כגון מהגרים מטורקיה והבלקן וכן צאצאי הקהילה הספרדית הוותיקה של צרפת. הקהילה האשכנזית מהווה מיעוט בקרב יהודי צרפת. יהודי צרפת מעורים בחברה ובכלכלה במדינתם.<br />
<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] מונה לנציגה של צרפת ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]] הרב [[יוסף גולדברג]], ראש ישיבת [[תות"ל ברינוא|תות"ל ברינוא]]<br />
<br />
== צרפת בתקופת אדמו"ר הזקן ==<br />
בשנת [[תקנ"ט]] פרצה מלחמה בין צרפת בראשות [[נפוליאון בונפרטה]] מנהיגה של צרפת באותה העת, לבין הצאר ניקולאי. [[אדמו"ר הזקן]] סבר ש[[רוסיה]] צריכה לנצח למרות שאז יהיה קשה ליהודים בגשמיות, מפני שתחת ממשלת ושלטון צרפת היהודים יעזבו לחלוטין את היהדות, כפי שהיה עם רוב יהודי צרפת שעד לדורות האחרונים לא שמרו תורה ומצוות. אדמו"ר הזקן התבטא שנפוליאון הוא [[קליפה]] ושליח ה[[ס"מ]]. כבר אז החל ב[[בירור הניצוצות]] משם כאשר לקח את מארש הניצחון של חילי צרפת, המכונה [[מארש נפוליאון]], והפך אותו לאחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]. מארש זה נהוג לנגנו במוצאי [[יום כיפור]] בסיום [[תפילת נעילה]].<br />
<br />
== בתקופת אדמו"ר מהר"ש ==<br />
<br />
שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים.<br />
<br />
אדמו"ר מהר"ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה. ידוע אשר בשנת [[תרכ"ח]] ובשנות המ' הראשונות, נסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל בחו"ל.<br />
<br />
== בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ==<br />
הקשר של ליובאוויטש עם מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של [[אדמו"ר הרש"ב]] אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם "בנה הבנין דהמשך הידוע תער"ב", כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים ב[[תורת החסידות]] נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה - על כיף ימא - ע"ד ח' המעלות שיש במחשבת [[דא"ח]] לפני התפילה ב[[טלית]] ותפילין - כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם ("ווערט די וועלט ליכטיקער") - מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז. באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולשמוע [[דא"ח]] ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו.<br />
<br />
ועד אשר בהיות אדמו"ר (הרש"ב) ביחד עם בנו אדמו"ר הריי"צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב אדמו"ר הריי"צ: ".. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, [[משגיח]] ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית.."<br />
<br />
אלו הם פרטי ביקורי [[אדמו"ר הרש"ב]] בצרפת (הידועים לנו):<br />
<br />
[[תרמ"ד]]: בחורף נסע אדמו"ר הרש"ב ל[[פאריז]] עד י"ג [[ניסן]], לאחרי חג ה[[פסח]] חזר שוב לפאריז עד אחרי חג ה[[שבועות]], משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג ה[[סוכות]]. באותה שנה ביקר במוזיאון הלובר אשר בפאריז, והתעכב שם במחלקת הציורים (לפי סיפורו של אדמו"ר הריי"צ - בסה"מ תשי"א עמ' 129) .<br />
<br />
[[תרמ"ה]]: מאחר חג ה[[סוכות]] עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו כן שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול וב[[מענטון]], שם הגיע לבקרו ר' [[זלמן זלטפולסקי]].<br />
<br />
[[תרמ"ז]]: בשלהי קיץ נסע למקומות הרפואה בצרפת.<br />
<br />
[[תרמ"ח]]: באותו עת גר אדמו"ר הרש"ב בעיר מענאטאהן בחלק העיר הנקרא קאפמארטן.<br />
<br />
[[תרס"א]]: בקיץ נסע לפאריז מי"א [[אייר]] עד כ"ג אייר ביחד איתו נסע ר' [[יעקב מרדכי בעזפאלאוו]] הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו כן הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' [[אברהם אבא פערסאן]]. את אותו ביקור ניצל אדמו"ר הרש"ב גם לצורך עניני הכלל.<br />
<br />
[[תרס"ד]]: בי"ט [[שבט]] בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' [[ניסן]], והשתכן במלון Byron הנ"ל, ושכר שם שני [[חיידר|חדרים]] מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח ה[[מצות]] ושאר צורכי חג ה[[פסח]] לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת [[רוסיה]] ויפן, אדמו"ר הרש"ב פנה אז לעיתונים הגדולים: "פיגארו", "עקא דע פארי". כמו כן התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.<br />
<br />
את [[התוועדות]] [[פורים]] התוועד עם ר' [[זיסקינד ברלין]], ור' [[מענדל צוקרמן]], עד השעה 12 וכך כותב אדמו"ר הרש"ב על [[התוועדות]] זו: "ושמחנו ת"ל, ואם כי הייתה שמחה מלאכותית קצת מראי מקומות וכו'".<br />
<br />
[[תער"ב]]: מתחילת [[חודש שבט]] שהה אדמו"ר הרש"ב בעיר מענטאהן, ושהה ב Villa Nordi, לכבוד חג ה[[פורים]] התוועד אדמו"ר הרש"ב שם, ובלשון אדמו"ר הריי"צ "היו גילויים גדולים", באותו ביקור השתתף אדמו"ר הריי"צ אשר נשאר שם בעיר [[מענטון]] לערך ג' שבועות, כמו כן הגיעו לשם (לקראת פורים) חסידים בעלי השכלה ובעלי עבודה בתוכם הר"ר [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי מפולטבה]], הרב [[יעקב הורביץ]], והרב [[שמואל גוראריה]], כמו כן השתתפו כמה מחסידי [[פולין]] כמו הגביר ר' אהרן ובנו ר' [[בנימין ווינר]], ר' [[זיסקינד ביאלער]] מורשה, והאחים הורנשטיין מקיוב.<br />
<br />
באותה [[התוועדות]] צייר אדמו"ר את המשא ומתן שהי' בין [[הקב"ה]] ואומות העולם בנוגע ל[[מתן תורה]], דיבר על ההכרח של "עשה לך רב, וקנה לך חבר", ועל ההכרח אשר בעלי עסקים ילמדו חסידות, כמו כן דיבר על הצורך להתייגע בחסידות, דובר גם על החילוק בין ניגון חזנות, ניגון תפילה וניגון חסידי.<br />
<br />
אדמו"ר הרש"ב נשאר שם עד אחרי חג ה[[שבועות]].<br />
<br />
[[תרע"ג]]: בכ"א [[שבט]] הגיע אדמו"ר הרש"ב לעיר [[מענטון]] ושהה שם עד ראש חודש [[ניסן]], בהתחלה שהה המלון "טארטאקאווסקי, ומחמת הקור שינה ושכר בית ב-Villa Henriette, באותה תקופה הגיע לבקרו ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו הרב מפלטבה, כמו כן הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקרו ושהה שם בערך ב' שבועות.<br />
<br />
[[תרע"ד]]: בחורף - מיום ח' [[כסלו]] - שהה אדמו"ר הרש"ב במענטון, וגר בVilla Passerel, באותו חצר בו שהה אשתקד אם כי בדירה אחרת, באותו זמן התעסק אדמו"ר הרש"ב בדרוש [[תער"ב]] ומסיימו, כמו כן באותו זמן ביקר אדמו"ר הרש"ב אצל ר' מנחם נחום ברבי יצחק האדמו"ר מבויאן.<br />
<br />
לכבוד חג הפורים נשאר הוא שם ומתוועד, וכך כותב הוא עצמו על אותו פורים: "פורים איז גיווען מיט אנשריינגונג שמחת פורים, סיא גיווען היפש געסט, לנדא איז געקומען.. ר"ש גו"א נ"י האט שטארק משמח גיווען" [פורים היה עם שמחת [[פורים]] מיוחדת, היו אורחים חשובים, ר"ש גורארי' נ"י שימח במאוד], ונשאר שם עד סוף חודש אדר.<br />
<br />
== בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] ==<br />
וכך נמשך הדבר ביתר תוקף בזמן נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, אשר שהה בצרפת כמה וכמה פעמים ועד שאמר שם כמה פעמים [[מאמר]]י [[דא"ח]] ו[[שיחות]]. כמו כן שלח כמה פעמים לשם [[שלוחים]] על מנת לחזק את גזע אנ"ש הנמצאים שם, ולצוכי עסקנות הכלל.<br />
<br />
ואלו הם פרטי ביקורי אדמו"ר הריי"צ בצרפת (הידועים לנו):<br />
<br />
[[תרע"א]]: הגיע לעיר [[מענטון]] ביחד עם אביו שם מספר לו אביו אדמו"ר הרש"ב על הניגון של ר' זלמן זלאטאפאלסקי<br />
<br />
[[תרע"ב]]: נסע לפאריז, מרסל, ניצא, מנטו קרלו, [[מענטון]]. במענטון פגש את הוריו ([[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[הרבנית שטערנא שרה]]) בתחנת הרכבת, ומסר לאביו אז דו"ח על פעולותיו בעניני הכלל בפאריז. שם מספר לו גם על פגישה שהי' לו במלון "גאר די נארד" חדר מס' רכ"ג לצורך עניני הכלל.<br />
<br />
ביומנו מג' שבט תער"ב מספר על טיולו עם אביו - אדמו"ר הרש"ב בעיר מענטון בחלק העיר הנקרא קאפמארטן, ואז הראה לו אביו הבית בו גר בשנת תרמ"ח (כ"ה שנה לפנ"ז) - על כיף ימא.<br />
<br />
כמו כן שהה לכבוד חג הפורים ביחד עם אביו בעיר מענטון כנ"ל בארוכה, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שהה אז עם אביו לערך ג' שבועות.<br />
<br />
[[תרפ"ט]]: באותה שנה הגיע אדמו"ר הריי"צ לפאריז, בהמשך לנסיעה זו - בשנת [[תרצ"ב]] השתדל להקים וועד של בני החסידים להפיץ את המעיינות דלימוד תורת ה[[חסידות]] בצורה מובנת לכולם, ובמכתבי אדמו"ר הריי"צ מוצאים אנו כמה וכמה מכתבים בנידון זה לר' [[הלל זלאטאפאלסקי]] אשר גר אז בפאריז, יש לציין אשר בחודש [[אייר]] [[תרצ"ג]] בתחילת תקופת שהותו של [[הרבי]] בפאריז, מוצאים אנו מכתבים מאדמו"ר הריי"צ לרבי בקשר לענין זה, ההצעה הייתה לייסד "אגודת חסידי חב"ד" בצרפת (אלא שמסיבות שונות לא הצליחה התכנית לצאת לידי פועל אז בעיקבות פטירת ר' הלל הנ"ל).<br />
<br />
יש לציין אשר ברשימת אדמו"ר הריי"צ מנסיעתו ל[[ארץ הקודש]] ת"ו ולארצות הברית, בהן מתאר גם מביקורו בצרפת כותב אדמו"ר הריי"צ אשר בהיותו בפאריז בו הגיע אור ליום ג' ה' [[אלול]] עד למחרתו טייל עם הרבי ודיבר איתו ב"ענינים פנימיים".<br />
<br />
[[תרצ"ב]]: בחודש [[אדר]] אותה שנה אדמו"ר הריי"צ למשך כשבועיים בפאריז לצורכי עסקנות הכלל, באותה הזדמנות גם כינס אסיפה מהעסקנים יוצאי [[רוסיה]], כמו כן באותו זמן שלח אדמו"ר הריי"צ ר' [[שמעון ליב גרינברג]] כשד"ר לחזק גזע אנ"ש שבצרפת.<br />
<br />
[[תרצ"ג]]: באותה שנה שהה אדמו"ר הריי"צ כמה חודשים בצרפת (יש לציין אשר באותה תקופה הגיעו הרבי והרבנית להתיישב בפאריז).<br />
<br />
[[תרצ"ו]]: מתחלת [[תמוז]] עד כ"ב [[אלול]], שהה אדמו"ר הריי"צ בפאריז, בו' [[אלול]] ביקר בבית מס' 10 רחוב די'ע השייך ל"התאחדות הרבנים החרדים דצרפת" אשר ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]] יסדו ועמד בראשו, מסופר אשר בעלות אדמו"ר הריי"צ במדרגות הבית ספרם ונמצאו במספר כ"ו, באותו ביקור אמר אדמו"ר הריי"צ [[מאמר]] [[דא"ח]] "אני לדודי".<br />
<br />
תרצ"ז: בחורף של אותו שנה שהה אדמו"ר הריי"צ בעיר וויל ד'אוורע, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שוהה הוא בפאריז לשבועיים, על מנת לשאול בעצת הרופאים, באותו זמן גם עמד לידו אדמו"ר ומוצאים אנו בכמה מכתבים מאותה תקופה בו חותם אדמו"ר: "בשם הרבי, המזכיר מ. ש.", כמו כן נמצא רשימה שנכתבה על ידי אדמו"ר ובה שיחה מאדמו"ר הריי"צ שנאמרה אז.<br />
<br />
תרח"צ: בחורף אותו שנה שוב שהה אדמו"ר הריי"צ בפאריז במלון "מקס" הנמצא ב-9 רחוב בולארד שברובע החמש עשרה בפאריז שם שהה עד סוף [[חודש אדר]] ב' לעסוק בצרכי הכלל, וכך מוצאים אנו אשר בפורים קרא אדמו"ר את המגילה לפניו, וכתב כמה הנהגות אשר למד אז מאדמו"ר הריי"צ בהנוגע למנהגי פורים, כמו כן אז אמר אדמו"ר הריי"צ שיחה שנרשמה על ידי אדמו"ר.<br />
<br />
בשנים האחרונות לנשיאותו הקים שם מוסדות כגון: [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] וישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].<br />
<br />
== תקופת הרבי ==<br />
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז (תרצ"ג-ת"ש)]], [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}<br />
[[הרבי]] התגורר שנים רבות ([[תרצ"ג]]-[[תש"א]]) בצרפת. בשנת [[תרצ"ז]] עבר ל[[פריז]] שם המשיך לשקד על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון. <br />
<br />
מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br />
<br />
באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'". <br />
<br />
כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי [[הרבי הריי"צ]] העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים. <br />
<br />
אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] להרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל.<br />
<br />
בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] החל הרבי בשירת ה"מרסלייז" (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות "[[האדרת והאמונה]]" ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב"ד]].<br />
<br />
== יחס רבותינו נשיאנו למדינה ==<br />
=== בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
=== מהפכת צרפת ===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
=== יחס [[הרבי]] ===<br />
בדבר מלכות פרשת וישב [[התשנ"ב]], [[הרבי]] אמר שמדינת צרפת סיימה את עבודת הבירורים והיא מוכנה לגאולה. [[הרבי]] אמר שצרפת בתקופת [[אדמו"ר הזקן]]<br />
ייצגה תנועה של חופש מכל עניני דת, שהאדם בעל בחירה חופשית. ובדורינו המצב בצרפת התהפך. יש יהדות, שומרים תורה ומקיימים מצוות.<br />
<br />
== מוסדות חב"ד במדינה ==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
[[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי במדינת צרפת]]<br />
בצרפת למעלה מ-160 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] הפזורים ברחבי המדינה. <br />
שמתוכם 36 רק בעיר פריז עצמה. <br />
<br />
עשרות מוסדות חינוך, גנים, תלמודי תורה וישיבות בהם לומדים אלפי תלמידים.<br />
<br />
=== פריז ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
{{ערך מורחב|פריז}}<br />
ניתן למצוא פירוט בערך [[פריז]]<br />
<br />
=== ברינוא ===<br />
ערך מורחב https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%94<br />
פרבר ליד פריז שבה יש את הישיבה המפורסמת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ברינואה בנשיאות הרבי, נוסדה בשנת תש"ז בהוראת אדמו"ר הריי"צ. הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב"ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-380 בחורים. הישיבה ממוקמת בישוב ברינואה בפרברים הדרום-מזרחיים של פריז, במרחק 20 ק"מ ממרכז פריז.<br />
<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
<br />
=== ניס (ניצא){{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%90.pdf קובץ ניצא]'''.}} ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
בחודש אב [[ת"ש]] הגיע הרבי עם רעייתו לעיר, והתגורר בה עד לחודש סיון תש"א, אז [[כ"ח סיון תש"א|יצא מאירופה הבוערת והיגר לארצות הברית]] (דרך פורטוגל).<br />
<br />
בעיר קיימת קהילת חב"ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב יוסף יצחק פינסון, לצד הרב מנחם מענדל לוי והרב צבי הירש פינסון.<br />
<br />
=== ליאון ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
בעיר קיימת קהילת חב"ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב שמואל גורביץ'<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]<br />
* [[תומכי תמימים ברינוא]]<br />
* [[פריז]]<br />
* [[מארש נפוליאון]]<br />
* [[מענטאן]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
{{בית|שניאור זלמן ברגר|חב"ד בארץ צרפת|628|42 - 49|י"ב טבת תשס"ח}}<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm35.pdf שיחת שבת פרשת וישב תשנ"ב]{{PDF}}, הרבי מדבר על הפיכת ההמנון הצרפתי לניגון חב"די - אתר moshiach.net<br />
*[[זושא וולף]], [http://www.shturem.net/images/news/82342_news_27082015_2468.pdf אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת] (פרקים מתוך הספר)<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=220&lang=hebrew יסוד ה'לשכה האירופאית' מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=220&lang=hebrew הקשר בין הרביים לצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=214&lang=hebrew התיישבות הרבי והרבנית בצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=209&lang=hebrew כיצד נודע 'מארש נפוליאון'? מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [[יחידות כללית]] [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62694 בשפה הצרפתית, ט"ז תמוז ה'תשמ"ג] {{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
*הרב [[שלום בער בוטמן]] בראיון לאתר [[שטורעם. נט]] על ביקורו של הרבי בצרפת, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68846 כולם נהרו אחרי הרבי]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע"ד<br />
*'''[http://www.col.org.il/files/0.16913571357_7870148.pdf פניני האדרת והאמונה]''', תשורה מכינוס השלוחים האזורי בצרפת {{COL}} {{PDF}} אייר תשע"ד<br />
*'''[https://col.org.il/news/137967 מהפכה בעיר האורות: כתבת ענק על האימפריה של הרבי בצרפת]''' {{COL}}<br />
<br />
{{מדינות אירופה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:צרפת|*]]</div>מושיקהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%96%27%D7%99&diff=685599תומכי תמימים סערז'י2024-05-29T18:05:44Z<p>מושיקה: /* הישיבה */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם= ישיבת חב"ד סערז'י.<br />
|תמונה=ישיבת חב"ד סערז'י.jpeg<br />
|כתובית=תלמידי ישיבת חב"ד סערז'י בתמונה קבוצתית ב-[[770]]<br />
|אפיון=ישיבה קטנה לבני אנ"ש חסידי חב"ד בפריז והגלילות<br />
|תאריך יסוד=שנת הלימודים [[תשפ"א]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום= על יד סערז'י, [[צרפת]]<br />
|מייסד=הרב יוסף יצחק שי'<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מספר תלמידים=14 (נכון לשנת [[תשפ"ד]])<br />
<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים סערז'י''' היא ישיבה קטנה בעיר סערז'י שבפרוורי העיר [[פריז]], [[צרפת]]. הישיבה נפתחה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] על ידי הרב יוסף יצחק דוידוביץ'. <br />
<br />
==הישיבה==<br />
הישיבה מיועדת לבני אנ"ש. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-14 תמימים.<br />
<br />
בנוסף, מגיעים ללמוד בישיבה "[[התלמידים השלוחים]]" - בחורים בוגרי ישיבות חב"ד בארץ ישראל ולאחרי שנה בשנת הקבוצה ב770 "בית חיינו בית רבינו שבבל". שבאים לישיבה על מנת לסייע לתלמידים ולשמש כתומכי הוראה בישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/724362/ צרפת: כינוס 'בואכם לשלום' לתלמידים השלוחים בישיבת סערז'י] א' חשון תשפ"ב. {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
הישיבה שמה דגש על לימוד מתוך גישמאק ובעיון. ובלימוד התורה בנגלה ובחסידות מתוך סבלנות ומתינות וכן על הלכה למעשה.<br />
<br />
עד כרגע אין עדיין לישיבה מקווה בנוי ומהודר. מחכים לתורם.<br />
ברוך השם בשנה האחרונה נקנה עוד בית לישיבה על מנת שהלוואי ויהיה בו גם כן מקווה מהודר!<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*הרב יוסף יצחק דוידוביץ' - ראש הישיבה.<br />
*הרב [[שמואל לובעצקי]] - משפיע ראשי.<br />
*הרב חיים ביטון - ר"מ.<br />
*הרה"ת מנחם מענדל סיטבון - ר"מ.<br />
*הרב החסיד מנחם מענדל שממה - מנהל גשמי. ולאחרונה גם כן משגיח ראשי.<br />
*הטבח יוחנן רובשקין.<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{קצרמר}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם]]</div>מושיקהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%96%27%D7%99&diff=685596תומכי תמימים סערז'י2024-05-29T18:02:18Z<p>מושיקה: /* צוות הישיבה */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם= ישיבת חב"ד סערז'י.<br />
|תמונה=ישיבת חב"ד סערז'י.jpeg<br />
|כתובית=תלמידי ישיבת חב"ד סערז'י בתמונה קבוצתית ב-[[770]]<br />
|אפיון=ישיבה קטנה לבני אנ"ש חסידי חב"ד בפריז והגלילות<br />
|תאריך יסוד=שנת הלימודים [[תשפ"א]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום= על יד סערז'י, [[צרפת]]<br />
|מייסד=הרב יוסף יצחק שי'<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מספר תלמידים=14 (נכון לשנת [[תשפ"ד]])<br />
<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים סערז'י''' היא ישיבה קטנה בעיר סערז'י שבפרוורי העיר [[פריז]], [[צרפת]]. הישיבה נפתחה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] על ידי הרב יוסף יצחק דוידוביץ'. <br />
<br />
==הישיבה==<br />
הישיבה מיועדת לבני אנ"ש. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-14 תמימים.<br />
<br />
בנוסף, מגיעים ללמוד בישיבה "[[התלמידים השלוחים]]" - בחורים בוגרי ישיבות חב"ד בארץ ישראל ולאחרי שנה בשנת הקבוצה ב770 "בית חיינו בית רבינו שבבל". שבאים לישיבה על מנת לסייע לתלמידים ולשמש כתומכי הוראה בישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/724362/ צרפת: כינוס 'בואכם לשלום' לתלמידים השלוחים בישיבת סערז'י] א' חשון תשפ"ב. {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
הישיבה שמה דגש על לימוד מתוך גישמאק ובעיון. ובלימוד התורה בנגלה ובחסידות מתוך סבלנות ומתינות וכן על הלכה למעשה.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*הרב יוסף יצחק דוידוביץ' - ראש הישיבה.<br />
*הרב [[שמואל לובעצקי]] - משפיע ראשי.<br />
*הרב חיים ביטון - ר"מ.<br />
*הרה"ת מנחם מענדל סיטבון - ר"מ.<br />
*הרב החסיד מנחם מענדל שממה - מנהל גשמי. ולאחרונה גם כן משגיח ראשי.<br />
*הטבח יוחנן רובשקין.<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{קצרמר}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם]]</div>מושיקהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=685593צרפת2024-05-29T18:00:35Z<p>מושיקה: /* ברינוא */</p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
[[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת נרות חנוכה על ידי חב"ד למרגלות מגדל אייפל]]<br />
מדינת '''צרפת''' מהווה סמל ודוגמא למהפכתו של [[הרבי]] בעולם. דבר זה נרמז בשמה: [[אותיות]] "צרפת" הינן [[אותיות]] "[[פרצת]]", וה[[גימטריה]] של המילה "צרפת" הינו [[770]] ביתו של הרבי. כחלק מענין זה ניתן לראות את לקיחתו של ניגון [[האדרת והאמונה|המנונה של מדינת צרפת]] והפיכתו לניגון חסידי על ידי הרבי.<br />
<br />
[[קובץ:השלוחים בצרפת בתמונה קבוצתית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים בצרפת בתמונה]]<br />
<br />
בצרפת חיים כיום כ800 אלף יהודים, והיא מהגדולות בקהילות ישראל שבתפוצות. למרבית הקהילה זיקה חזקה לדת היהודית ולישראל. הקהילה היום היא בעיקרה מיוצאי צפון אפריקה, כשמתוך קבוצה זו אחוז ניכר הם יוצאי אלג'יריה, ומיעוטם מיהודי תוניסיה ומרוקו. קיימים גם קהילות נוספות כגון מהגרים מטורקיה והבלקן וכן צאצאי הקהילה הספרדית הוותיקה של צרפת. הקהילה האשכנזית מהווה מיעוט בקרב יהודי צרפת. יהודי צרפת מעורים בחברה ובכלכלה במדינתם.<br />
<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] מונה לנציגה של צרפת ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]] הרב [[יוסף גולדברג]], ראש ישיבת [[תות"ל ברינוא|תות"ל ברינוא]]<br />
<br />
== צרפת בתקופת אדמו"ר הזקן ==<br />
בשנת [[תקנ"ט]] פרצה מלחמה בין צרפת בראשות [[נפוליאון בונפרטה]] מנהיגה של צרפת באותה העת, לבין הצאר ניקולאי. [[אדמו"ר הזקן]] סבר ש[[רוסיה]] צריכה לנצח למרות שאז יהיה קשה ליהודים בגשמיות, מפני שתחת ממשלת ושלטון צרפת היהודים יעזבו לחלוטין את היהדות, כפי שהיה עם רוב יהודי צרפת שעד לדורות האחרונים לא שמרו תורה ומצוות. אדמו"ר הזקן התבטא שנפוליאון הוא [[קליפה]] ושליח ה[[ס"מ]]. כבר אז החל ב[[בירור הניצוצות]] משם כאשר לקח את מארש הניצחון של חילי צרפת, המכונה [[מארש נפוליאון]], והפך אותו לאחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]. מארש זה נהוג לנגנו במוצאי [[יום כיפור]] בסיום [[תפילת נעילה]].<br />
<br />
== בתקופת אדמו"ר מהר"ש ==<br />
<br />
שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים.<br />
<br />
אדמו"ר מהר"ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה. ידוע אשר בשנת [[תרכ"ח]] ובשנות המ' הראשונות, נסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל בחו"ל.<br />
<br />
== בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ==<br />
הקשר של ליובאוויטש עם מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של [[אדמו"ר הרש"ב]] אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם "בנה הבנין דהמשך הידוע תער"ב", כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים ב[[תורת החסידות]] נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה - על כיף ימא - ע"ד ח' המעלות שיש במחשבת [[דא"ח]] לפני התפילה ב[[טלית]] ותפילין - כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם ("ווערט די וועלט ליכטיקער") - מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז. באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולשמוע [[דא"ח]] ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו.<br />
<br />
ועד אשר בהיות אדמו"ר (הרש"ב) ביחד עם בנו אדמו"ר הריי"צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב אדמו"ר הריי"צ: ".. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, [[משגיח]] ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית.."<br />
<br />
אלו הם פרטי ביקורי [[אדמו"ר הרש"ב]] בצרפת (הידועים לנו):<br />
<br />
[[תרמ"ד]]: בחורף נסע אדמו"ר הרש"ב ל[[פאריז]] עד י"ג [[ניסן]], לאחרי חג ה[[פסח]] חזר שוב לפאריז עד אחרי חג ה[[שבועות]], משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג ה[[סוכות]]. באותה שנה ביקר במוזיאון הלובר אשר בפאריז, והתעכב שם במחלקת הציורים (לפי סיפורו של אדמו"ר הריי"צ - בסה"מ תשי"א עמ' 129) .<br />
<br />
[[תרמ"ה]]: מאחר חג ה[[סוכות]] עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו כן שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול וב[[מענטון]], שם הגיע לבקרו ר' [[זלמן זלטפולסקי]].<br />
<br />
[[תרמ"ז]]: בשלהי קיץ נסע למקומות הרפואה בצרפת.<br />
<br />
[[תרמ"ח]]: באותו עת גר אדמו"ר הרש"ב בעיר מענאטאהן בחלק העיר הנקרא קאפמארטן.<br />
<br />
[[תרס"א]]: בקיץ נסע לפאריז מי"א [[אייר]] עד כ"ג אייר ביחד איתו נסע ר' [[יעקב מרדכי בעזפאלאוו]] הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו כן הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' [[אברהם אבא פערסאן]]. את אותו ביקור ניצל אדמו"ר הרש"ב גם לצורך עניני הכלל.<br />
<br />
[[תרס"ד]]: בי"ט [[שבט]] בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' [[ניסן]], והשתכן במלון Byron הנ"ל, ושכר שם שני [[חיידר|חדרים]] מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח ה[[מצות]] ושאר צורכי חג ה[[פסח]] לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת [[רוסיה]] ויפן, אדמו"ר הרש"ב פנה אז לעיתונים הגדולים: "פיגארו", "עקא דע פארי". כמו כן התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.<br />
<br />
את [[התוועדות]] [[פורים]] התוועד עם ר' [[זיסקינד ברלין]], ור' [[מענדל צוקרמן]], עד השעה 12 וכך כותב אדמו"ר הרש"ב על [[התוועדות]] זו: "ושמחנו ת"ל, ואם כי הייתה שמחה מלאכותית קצת מראי מקומות וכו'".<br />
<br />
[[תער"ב]]: מתחילת [[חודש שבט]] שהה אדמו"ר הרש"ב בעיר מענטאהן, ושהה ב Villa Nordi, לכבוד חג ה[[פורים]] התוועד אדמו"ר הרש"ב שם, ובלשון אדמו"ר הריי"צ "היו גילויים גדולים", באותו ביקור השתתף אדמו"ר הריי"צ אשר נשאר שם בעיר [[מענטון]] לערך ג' שבועות, כמו כן הגיעו לשם (לקראת פורים) חסידים בעלי השכלה ובעלי עבודה בתוכם הר"ר [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי מפולטבה]], הרב [[יעקב הורביץ]], והרב [[שמואל גוראריה]], כמו כן השתתפו כמה מחסידי [[פולין]] כמו הגביר ר' אהרן ובנו ר' [[בנימין ווינר]], ר' [[זיסקינד ביאלער]] מורשה, והאחים הורנשטיין מקיוב.<br />
<br />
באותה [[התוועדות]] צייר אדמו"ר את המשא ומתן שהי' בין [[הקב"ה]] ואומות העולם בנוגע ל[[מתן תורה]], דיבר על ההכרח של "עשה לך רב, וקנה לך חבר", ועל ההכרח אשר בעלי עסקים ילמדו חסידות, כמו כן דיבר על הצורך להתייגע בחסידות, דובר גם על החילוק בין ניגון חזנות, ניגון תפילה וניגון חסידי.<br />
<br />
אדמו"ר הרש"ב נשאר שם עד אחרי חג ה[[שבועות]].<br />
<br />
[[תרע"ג]]: בכ"א [[שבט]] הגיע אדמו"ר הרש"ב לעיר [[מענטון]] ושהה שם עד ראש חודש [[ניסן]], בהתחלה שהה המלון "טארטאקאווסקי, ומחמת הקור שינה ושכר בית ב-Villa Henriette, באותה תקופה הגיע לבקרו ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו הרב מפלטבה, כמו כן הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקרו ושהה שם בערך ב' שבועות.<br />
<br />
[[תרע"ד]]: בחורף - מיום ח' [[כסלו]] - שהה אדמו"ר הרש"ב במענטון, וגר בVilla Passerel, באותו חצר בו שהה אשתקד אם כי בדירה אחרת, באותו זמן התעסק אדמו"ר הרש"ב בדרוש [[תער"ב]] ומסיימו, כמו כן באותו זמן ביקר אדמו"ר הרש"ב אצל ר' מנחם נחום ברבי יצחק האדמו"ר מבויאן.<br />
<br />
לכבוד חג הפורים נשאר הוא שם ומתוועד, וכך כותב הוא עצמו על אותו פורים: "פורים איז גיווען מיט אנשריינגונג שמחת פורים, סיא גיווען היפש געסט, לנדא איז געקומען.. ר"ש גו"א נ"י האט שטארק משמח גיווען" [פורים היה עם שמחת [[פורים]] מיוחדת, היו אורחים חשובים, ר"ש גורארי' נ"י שימח במאוד], ונשאר שם עד סוף חודש אדר.<br />
<br />
== בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] ==<br />
וכך נמשך הדבר ביתר תוקף בזמן נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, אשר שהה בצרפת כמה וכמה פעמים ועד שאמר שם כמה פעמים [[מאמר]]י [[דא"ח]] ו[[שיחות]]. כמו כן שלח כמה פעמים לשם [[שלוחים]] על מנת לחזק את גזע אנ"ש הנמצאים שם, ולצוכי עסקנות הכלל.<br />
<br />
ואלו הם פרטי ביקורי אדמו"ר הריי"צ בצרפת (הידועים לנו):<br />
<br />
[[תרע"א]]: הגיע לעיר [[מענטון]] ביחד עם אביו שם מספר לו אביו אדמו"ר הרש"ב על הניגון של ר' זלמן זלאטאפאלסקי<br />
<br />
[[תרע"ב]]: נסע לפאריז, מרסל, ניצא, מנטו קרלו, [[מענטון]]. במענטון פגש את הוריו ([[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[הרבנית שטערנא שרה]]) בתחנת הרכבת, ומסר לאביו אז דו"ח על פעולותיו בעניני הכלל בפאריז. שם מספר לו גם על פגישה שהי' לו במלון "גאר די נארד" חדר מס' רכ"ג לצורך עניני הכלל.<br />
<br />
ביומנו מג' שבט תער"ב מספר על טיולו עם אביו - אדמו"ר הרש"ב בעיר מענטון בחלק העיר הנקרא קאפמארטן, ואז הראה לו אביו הבית בו גר בשנת תרמ"ח (כ"ה שנה לפנ"ז) - על כיף ימא.<br />
<br />
כמו כן שהה לכבוד חג הפורים ביחד עם אביו בעיר מענטון כנ"ל בארוכה, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שהה אז עם אביו לערך ג' שבועות.<br />
<br />
[[תרפ"ט]]: באותה שנה הגיע אדמו"ר הריי"צ לפאריז, בהמשך לנסיעה זו - בשנת [[תרצ"ב]] השתדל להקים וועד של בני החסידים להפיץ את המעיינות דלימוד תורת ה[[חסידות]] בצורה מובנת לכולם, ובמכתבי אדמו"ר הריי"צ מוצאים אנו כמה וכמה מכתבים בנידון זה לר' [[הלל זלאטאפאלסקי]] אשר גר אז בפאריז, יש לציין אשר בחודש [[אייר]] [[תרצ"ג]] בתחילת תקופת שהותו של [[הרבי]] בפאריז, מוצאים אנו מכתבים מאדמו"ר הריי"צ לרבי בקשר לענין זה, ההצעה הייתה לייסד "אגודת חסידי חב"ד" בצרפת (אלא שמסיבות שונות לא הצליחה התכנית לצאת לידי פועל אז בעיקבות פטירת ר' הלל הנ"ל).<br />
<br />
יש לציין אשר ברשימת אדמו"ר הריי"צ מנסיעתו ל[[ארץ הקודש]] ת"ו ולארצות הברית, בהן מתאר גם מביקורו בצרפת כותב אדמו"ר הריי"צ אשר בהיותו בפאריז בו הגיע אור ליום ג' ה' [[אלול]] עד למחרתו טייל עם הרבי ודיבר איתו ב"ענינים פנימיים".<br />
<br />
[[תרצ"ב]]: בחודש [[אדר]] אותה שנה אדמו"ר הריי"צ למשך כשבועיים בפאריז לצורכי עסקנות הכלל, באותה הזדמנות גם כינס אסיפה מהעסקנים יוצאי [[רוסיה]], כמו כן באותו זמן שלח אדמו"ר הריי"צ ר' [[שמעון ליב גרינברג]] כשד"ר לחזק גזע אנ"ש שבצרפת.<br />
<br />
[[תרצ"ג]]: באותה שנה שהה אדמו"ר הריי"צ כמה חודשים בצרפת (יש לציין אשר באותה תקופה הגיעו הרבי והרבנית להתיישב בפאריז).<br />
<br />
[[תרצ"ו]]: מתחלת [[תמוז]] עד כ"ב [[אלול]], שהה אדמו"ר הריי"צ בפאריז, בו' [[אלול]] ביקר בבית מס' 10 רחוב די'ע השייך ל"התאחדות הרבנים החרדים דצרפת" אשר ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]] יסדו ועמד בראשו, מסופר אשר בעלות אדמו"ר הריי"צ במדרגות הבית ספרם ונמצאו במספר כ"ו, באותו ביקור אמר אדמו"ר הריי"צ [[מאמר]] [[דא"ח]] "אני לדודי".<br />
<br />
תרצ"ז: בחורף של אותו שנה שהה אדמו"ר הריי"צ בעיר וויל ד'אוורע, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שוהה הוא בפאריז לשבועיים, על מנת לשאול בעצת הרופאים, באותו זמן גם עמד לידו אדמו"ר ומוצאים אנו בכמה מכתבים מאותה תקופה בו חותם אדמו"ר: "בשם הרבי, המזכיר מ. ש.", כמו כן נמצא רשימה שנכתבה על ידי אדמו"ר ובה שיחה מאדמו"ר הריי"צ שנאמרה אז.<br />
<br />
תרח"צ: בחורף אותו שנה שוב שהה אדמו"ר הריי"צ בפאריז במלון "מקס" הנמצא ב-9 רחוב בולארד שברובע החמש עשרה בפאריז שם שהה עד סוף [[חודש אדר]] ב' לעסוק בצרכי הכלל, וכך מוצאים אנו אשר בפורים קרא אדמו"ר את המגילה לפניו, וכתב כמה הנהגות אשר למד אז מאדמו"ר הריי"צ בהנוגע למנהגי פורים, כמו כן אז אמר אדמו"ר הריי"צ שיחה שנרשמה על ידי אדמו"ר.<br />
<br />
בשנים האחרונות לנשיאותו הקים שם מוסדות כגון: [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] וישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].<br />
<br />
== תקופת הרבי ==<br />
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז (תרצ"ג-ת"ש)]], [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}<br />
[[הרבי]] התגורר שנים רבות ([[תרצ"ג]]-[[תש"א]]) בצרפת. בשנת [[תרצ"ז]] עבר ל[[פריז]] שם המשיך לשקד על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון. <br />
<br />
מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br />
<br />
באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'". <br />
<br />
כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי [[הרבי הריי"צ]] העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים. <br />
<br />
אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] להרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל.<br />
<br />
בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] החל הרבי בשירת ה"מרסלייז" (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות "[[האדרת והאמונה]]" ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב"ד]].<br />
<br />
== יחס רבותינו נשיאנו למדינה ==<br />
=== בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
=== מהפכת צרפת ===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
=== יחס [[הרבי]] ===<br />
בדבר מלכות פרשת וישב [[התשנ"ב]], [[הרבי]] אמר שמדינת צרפת סיימה את עבודת הבירורים והיא מוכנה לגאולה. [[הרבי]] אמר שצרפת בתקופת [[אדמו"ר הזקן]]<br />
ייצגה תנועה של חופש מכל עניני דת, שהאדם בעל בחירה חופשית. ובדורינו המצב בצרפת התהפך. יש יהדות, שומרים תורה ומקיימים מצוות.<br />
<br />
== מוסדות חב"ד במדינה ==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
[[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי במדינת צרפת]]<br />
בצרפת למעלה מ-160 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] הפזורים ברחבי המדינה. <br />
שמתוכם 36 רק בעיר פריז עצמה. <br />
<br />
עשרות מוסדות חינוך, גנים, תלמודי תורה וישיבות בהם לומדים אלפי תלמידים.<br />
<br />
=== פריז ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
{{ערך מורחב|פריז}}<br />
ניתן למצוא פירוט בערך [[פריז]]<br />
<br />
=== ברינוא ===<br />
ערך מורחב https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%94<br />
פרבר ליד פריז שבה יש את הישיבה המפורסמת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ברינואה בנשיאות הרבי, נוסדה בשנת תש"ז בהוראת אדמו"ר הריי"צ. הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב"ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-380 בחורים. הישיבה ממוקמת בישוב ברינואה בפרברים הדרום-מזרחיים של פריז, במרחק 20 ק"מ ממרכז פריז.<br />
<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
<br />
=== ניס (ניצא){{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%90.pdf קובץ ניצא]'''.}} ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
בחודש אב [[ת"ש]] הגיע הרבי עם רעייתו לעיר, והתגורר בה עד לחודש סיון תש"א, אז [[כ"ח סיון תש"א|יצא מאירופה הבוערת והיגר לארצות הברית]] (דרך פורטוגל).<br />
<br />
בעיר קיימת קהילת חב"ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב יוסף יצחק פינסון, לצד הרב מנחם מענדל לוי והרב צבי הירש פינסון.<br />
<br />
=== ליאון ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
בעיר קיימת קהילת חב"ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב שמואל גורביץ'<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]<br />
* [[תומכי תמימים ברינוא]]<br />
* [[ישיבת חב"ד סערז'י]]<br />
* [[פריז]]<br />
* [[מארש נפוליאון]]<br />
* [[מענטאן]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
{{בית|שניאור זלמן ברגר|חב"ד בארץ צרפת|628|42 - 49|י"ב טבת תשס"ח}}<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm35.pdf שיחת שבת פרשת וישב תשנ"ב]{{PDF}}, הרבי מדבר על הפיכת ההמנון הצרפתי לניגון חב"די - אתר moshiach.net<br />
*[[זושא וולף]], [http://www.shturem.net/images/news/82342_news_27082015_2468.pdf אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת] (פרקים מתוך הספר)<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=220&lang=hebrew יסוד ה'לשכה האירופאית' מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=220&lang=hebrew הקשר בין הרביים לצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=214&lang=hebrew התיישבות הרבי והרבנית בצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=209&lang=hebrew כיצד נודע 'מארש נפוליאון'? מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [[יחידות כללית]] [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62694 בשפה הצרפתית, ט"ז תמוז ה'תשמ"ג] {{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
*הרב [[שלום בער בוטמן]] בראיון לאתר [[שטורעם. נט]] על ביקורו של הרבי בצרפת, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68846 כולם נהרו אחרי הרבי]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע"ד<br />
*'''[http://www.col.org.il/files/0.16913571357_7870148.pdf פניני האדרת והאמונה]''', תשורה מכינוס השלוחים האזורי בצרפת {{COL}} {{PDF}} אייר תשע"ד<br />
*'''[https://col.org.il/news/137967 מהפכה בעיר האורות: כתבת ענק על האימפריה של הרבי בצרפת]''' {{COL}}<br />
<br />
{{מדינות אירופה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:צרפת|*]]</div>מושיקהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=685590צרפת2024-05-29T17:59:04Z<p>מושיקה: /* ברינוא */</p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
[[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת נרות חנוכה על ידי חב"ד למרגלות מגדל אייפל]]<br />
מדינת '''צרפת''' מהווה סמל ודוגמא למהפכתו של [[הרבי]] בעולם. דבר זה נרמז בשמה: [[אותיות]] "צרפת" הינן [[אותיות]] "[[פרצת]]", וה[[גימטריה]] של המילה "צרפת" הינו [[770]] ביתו של הרבי. כחלק מענין זה ניתן לראות את לקיחתו של ניגון [[האדרת והאמונה|המנונה של מדינת צרפת]] והפיכתו לניגון חסידי על ידי הרבי.<br />
<br />
[[קובץ:השלוחים בצרפת בתמונה קבוצתית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים בצרפת בתמונה]]<br />
<br />
בצרפת חיים כיום כ800 אלף יהודים, והיא מהגדולות בקהילות ישראל שבתפוצות. למרבית הקהילה זיקה חזקה לדת היהודית ולישראל. הקהילה היום היא בעיקרה מיוצאי צפון אפריקה, כשמתוך קבוצה זו אחוז ניכר הם יוצאי אלג'יריה, ומיעוטם מיהודי תוניסיה ומרוקו. קיימים גם קהילות נוספות כגון מהגרים מטורקיה והבלקן וכן צאצאי הקהילה הספרדית הוותיקה של צרפת. הקהילה האשכנזית מהווה מיעוט בקרב יהודי צרפת. יהודי צרפת מעורים בחברה ובכלכלה במדינתם.<br />
<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] מונה לנציגה של צרפת ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]] הרב [[יוסף גולדברג]], ראש ישיבת [[תות"ל ברינוא|תות"ל ברינוא]]<br />
<br />
== צרפת בתקופת אדמו"ר הזקן ==<br />
בשנת [[תקנ"ט]] פרצה מלחמה בין צרפת בראשות [[נפוליאון בונפרטה]] מנהיגה של צרפת באותה העת, לבין הצאר ניקולאי. [[אדמו"ר הזקן]] סבר ש[[רוסיה]] צריכה לנצח למרות שאז יהיה קשה ליהודים בגשמיות, מפני שתחת ממשלת ושלטון צרפת היהודים יעזבו לחלוטין את היהדות, כפי שהיה עם רוב יהודי צרפת שעד לדורות האחרונים לא שמרו תורה ומצוות. אדמו"ר הזקן התבטא שנפוליאון הוא [[קליפה]] ושליח ה[[ס"מ]]. כבר אז החל ב[[בירור הניצוצות]] משם כאשר לקח את מארש הניצחון של חילי צרפת, המכונה [[מארש נפוליאון]], והפך אותו לאחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]. מארש זה נהוג לנגנו במוצאי [[יום כיפור]] בסיום [[תפילת נעילה]].<br />
<br />
== בתקופת אדמו"ר מהר"ש ==<br />
<br />
שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים.<br />
<br />
אדמו"ר מהר"ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה. ידוע אשר בשנת [[תרכ"ח]] ובשנות המ' הראשונות, נסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל בחו"ל.<br />
<br />
== בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ==<br />
הקשר של ליובאוויטש עם מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של [[אדמו"ר הרש"ב]] אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם "בנה הבנין דהמשך הידוע תער"ב", כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים ב[[תורת החסידות]] נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה - על כיף ימא - ע"ד ח' המעלות שיש במחשבת [[דא"ח]] לפני התפילה ב[[טלית]] ותפילין - כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם ("ווערט די וועלט ליכטיקער") - מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז. באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולשמוע [[דא"ח]] ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו.<br />
<br />
ועד אשר בהיות אדמו"ר (הרש"ב) ביחד עם בנו אדמו"ר הריי"צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב אדמו"ר הריי"צ: ".. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, [[משגיח]] ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית.."<br />
<br />
אלו הם פרטי ביקורי [[אדמו"ר הרש"ב]] בצרפת (הידועים לנו):<br />
<br />
[[תרמ"ד]]: בחורף נסע אדמו"ר הרש"ב ל[[פאריז]] עד י"ג [[ניסן]], לאחרי חג ה[[פסח]] חזר שוב לפאריז עד אחרי חג ה[[שבועות]], משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג ה[[סוכות]]. באותה שנה ביקר במוזיאון הלובר אשר בפאריז, והתעכב שם במחלקת הציורים (לפי סיפורו של אדמו"ר הריי"צ - בסה"מ תשי"א עמ' 129) .<br />
<br />
[[תרמ"ה]]: מאחר חג ה[[סוכות]] עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו כן שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול וב[[מענטון]], שם הגיע לבקרו ר' [[זלמן זלטפולסקי]].<br />
<br />
[[תרמ"ז]]: בשלהי קיץ נסע למקומות הרפואה בצרפת.<br />
<br />
[[תרמ"ח]]: באותו עת גר אדמו"ר הרש"ב בעיר מענאטאהן בחלק העיר הנקרא קאפמארטן.<br />
<br />
[[תרס"א]]: בקיץ נסע לפאריז מי"א [[אייר]] עד כ"ג אייר ביחד איתו נסע ר' [[יעקב מרדכי בעזפאלאוו]] הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו כן הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' [[אברהם אבא פערסאן]]. את אותו ביקור ניצל אדמו"ר הרש"ב גם לצורך עניני הכלל.<br />
<br />
[[תרס"ד]]: בי"ט [[שבט]] בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' [[ניסן]], והשתכן במלון Byron הנ"ל, ושכר שם שני [[חיידר|חדרים]] מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח ה[[מצות]] ושאר צורכי חג ה[[פסח]] לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת [[רוסיה]] ויפן, אדמו"ר הרש"ב פנה אז לעיתונים הגדולים: "פיגארו", "עקא דע פארי". כמו כן התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.<br />
<br />
את [[התוועדות]] [[פורים]] התוועד עם ר' [[זיסקינד ברלין]], ור' [[מענדל צוקרמן]], עד השעה 12 וכך כותב אדמו"ר הרש"ב על [[התוועדות]] זו: "ושמחנו ת"ל, ואם כי הייתה שמחה מלאכותית קצת מראי מקומות וכו'".<br />
<br />
[[תער"ב]]: מתחילת [[חודש שבט]] שהה אדמו"ר הרש"ב בעיר מענטאהן, ושהה ב Villa Nordi, לכבוד חג ה[[פורים]] התוועד אדמו"ר הרש"ב שם, ובלשון אדמו"ר הריי"צ "היו גילויים גדולים", באותו ביקור השתתף אדמו"ר הריי"צ אשר נשאר שם בעיר [[מענטון]] לערך ג' שבועות, כמו כן הגיעו לשם (לקראת פורים) חסידים בעלי השכלה ובעלי עבודה בתוכם הר"ר [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי מפולטבה]], הרב [[יעקב הורביץ]], והרב [[שמואל גוראריה]], כמו כן השתתפו כמה מחסידי [[פולין]] כמו הגביר ר' אהרן ובנו ר' [[בנימין ווינר]], ר' [[זיסקינד ביאלער]] מורשה, והאחים הורנשטיין מקיוב.<br />
<br />
באותה [[התוועדות]] צייר אדמו"ר את המשא ומתן שהי' בין [[הקב"ה]] ואומות העולם בנוגע ל[[מתן תורה]], דיבר על ההכרח של "עשה לך רב, וקנה לך חבר", ועל ההכרח אשר בעלי עסקים ילמדו חסידות, כמו כן דיבר על הצורך להתייגע בחסידות, דובר גם על החילוק בין ניגון חזנות, ניגון תפילה וניגון חסידי.<br />
<br />
אדמו"ר הרש"ב נשאר שם עד אחרי חג ה[[שבועות]].<br />
<br />
[[תרע"ג]]: בכ"א [[שבט]] הגיע אדמו"ר הרש"ב לעיר [[מענטון]] ושהה שם עד ראש חודש [[ניסן]], בהתחלה שהה המלון "טארטאקאווסקי, ומחמת הקור שינה ושכר בית ב-Villa Henriette, באותה תקופה הגיע לבקרו ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו הרב מפלטבה, כמו כן הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקרו ושהה שם בערך ב' שבועות.<br />
<br />
[[תרע"ד]]: בחורף - מיום ח' [[כסלו]] - שהה אדמו"ר הרש"ב במענטון, וגר בVilla Passerel, באותו חצר בו שהה אשתקד אם כי בדירה אחרת, באותו זמן התעסק אדמו"ר הרש"ב בדרוש [[תער"ב]] ומסיימו, כמו כן באותו זמן ביקר אדמו"ר הרש"ב אצל ר' מנחם נחום ברבי יצחק האדמו"ר מבויאן.<br />
<br />
לכבוד חג הפורים נשאר הוא שם ומתוועד, וכך כותב הוא עצמו על אותו פורים: "פורים איז גיווען מיט אנשריינגונג שמחת פורים, סיא גיווען היפש געסט, לנדא איז געקומען.. ר"ש גו"א נ"י האט שטארק משמח גיווען" [פורים היה עם שמחת [[פורים]] מיוחדת, היו אורחים חשובים, ר"ש גורארי' נ"י שימח במאוד], ונשאר שם עד סוף חודש אדר.<br />
<br />
== בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] ==<br />
וכך נמשך הדבר ביתר תוקף בזמן נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, אשר שהה בצרפת כמה וכמה פעמים ועד שאמר שם כמה פעמים [[מאמר]]י [[דא"ח]] ו[[שיחות]]. כמו כן שלח כמה פעמים לשם [[שלוחים]] על מנת לחזק את גזע אנ"ש הנמצאים שם, ולצוכי עסקנות הכלל.<br />
<br />
ואלו הם פרטי ביקורי אדמו"ר הריי"צ בצרפת (הידועים לנו):<br />
<br />
[[תרע"א]]: הגיע לעיר [[מענטון]] ביחד עם אביו שם מספר לו אביו אדמו"ר הרש"ב על הניגון של ר' זלמן זלאטאפאלסקי<br />
<br />
[[תרע"ב]]: נסע לפאריז, מרסל, ניצא, מנטו קרלו, [[מענטון]]. במענטון פגש את הוריו ([[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[הרבנית שטערנא שרה]]) בתחנת הרכבת, ומסר לאביו אז דו"ח על פעולותיו בעניני הכלל בפאריז. שם מספר לו גם על פגישה שהי' לו במלון "גאר די נארד" חדר מס' רכ"ג לצורך עניני הכלל.<br />
<br />
ביומנו מג' שבט תער"ב מספר על טיולו עם אביו - אדמו"ר הרש"ב בעיר מענטון בחלק העיר הנקרא קאפמארטן, ואז הראה לו אביו הבית בו גר בשנת תרמ"ח (כ"ה שנה לפנ"ז) - על כיף ימא.<br />
<br />
כמו כן שהה לכבוד חג הפורים ביחד עם אביו בעיר מענטון כנ"ל בארוכה, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שהה אז עם אביו לערך ג' שבועות.<br />
<br />
[[תרפ"ט]]: באותה שנה הגיע אדמו"ר הריי"צ לפאריז, בהמשך לנסיעה זו - בשנת [[תרצ"ב]] השתדל להקים וועד של בני החסידים להפיץ את המעיינות דלימוד תורת ה[[חסידות]] בצורה מובנת לכולם, ובמכתבי אדמו"ר הריי"צ מוצאים אנו כמה וכמה מכתבים בנידון זה לר' [[הלל זלאטאפאלסקי]] אשר גר אז בפאריז, יש לציין אשר בחודש [[אייר]] [[תרצ"ג]] בתחילת תקופת שהותו של [[הרבי]] בפאריז, מוצאים אנו מכתבים מאדמו"ר הריי"צ לרבי בקשר לענין זה, ההצעה הייתה לייסד "אגודת חסידי חב"ד" בצרפת (אלא שמסיבות שונות לא הצליחה התכנית לצאת לידי פועל אז בעיקבות פטירת ר' הלל הנ"ל).<br />
<br />
יש לציין אשר ברשימת אדמו"ר הריי"צ מנסיעתו ל[[ארץ הקודש]] ת"ו ולארצות הברית, בהן מתאר גם מביקורו בצרפת כותב אדמו"ר הריי"צ אשר בהיותו בפאריז בו הגיע אור ליום ג' ה' [[אלול]] עד למחרתו טייל עם הרבי ודיבר איתו ב"ענינים פנימיים".<br />
<br />
[[תרצ"ב]]: בחודש [[אדר]] אותה שנה אדמו"ר הריי"צ למשך כשבועיים בפאריז לצורכי עסקנות הכלל, באותה הזדמנות גם כינס אסיפה מהעסקנים יוצאי [[רוסיה]], כמו כן באותו זמן שלח אדמו"ר הריי"צ ר' [[שמעון ליב גרינברג]] כשד"ר לחזק גזע אנ"ש שבצרפת.<br />
<br />
[[תרצ"ג]]: באותה שנה שהה אדמו"ר הריי"צ כמה חודשים בצרפת (יש לציין אשר באותה תקופה הגיעו הרבי והרבנית להתיישב בפאריז).<br />
<br />
[[תרצ"ו]]: מתחלת [[תמוז]] עד כ"ב [[אלול]], שהה אדמו"ר הריי"צ בפאריז, בו' [[אלול]] ביקר בבית מס' 10 רחוב די'ע השייך ל"התאחדות הרבנים החרדים דצרפת" אשר ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]] יסדו ועמד בראשו, מסופר אשר בעלות אדמו"ר הריי"צ במדרגות הבית ספרם ונמצאו במספר כ"ו, באותו ביקור אמר אדמו"ר הריי"צ [[מאמר]] [[דא"ח]] "אני לדודי".<br />
<br />
תרצ"ז: בחורף של אותו שנה שהה אדמו"ר הריי"צ בעיר וויל ד'אוורע, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שוהה הוא בפאריז לשבועיים, על מנת לשאול בעצת הרופאים, באותו זמן גם עמד לידו אדמו"ר ומוצאים אנו בכמה מכתבים מאותה תקופה בו חותם אדמו"ר: "בשם הרבי, המזכיר מ. ש.", כמו כן נמצא רשימה שנכתבה על ידי אדמו"ר ובה שיחה מאדמו"ר הריי"צ שנאמרה אז.<br />
<br />
תרח"צ: בחורף אותו שנה שוב שהה אדמו"ר הריי"צ בפאריז במלון "מקס" הנמצא ב-9 רחוב בולארד שברובע החמש עשרה בפאריז שם שהה עד סוף [[חודש אדר]] ב' לעסוק בצרכי הכלל, וכך מוצאים אנו אשר בפורים קרא אדמו"ר את המגילה לפניו, וכתב כמה הנהגות אשר למד אז מאדמו"ר הריי"צ בהנוגע למנהגי פורים, כמו כן אז אמר אדמו"ר הריי"צ שיחה שנרשמה על ידי אדמו"ר.<br />
<br />
בשנים האחרונות לנשיאותו הקים שם מוסדות כגון: [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] וישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].<br />
<br />
== תקופת הרבי ==<br />
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז (תרצ"ג-ת"ש)]], [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}<br />
[[הרבי]] התגורר שנים רבות ([[תרצ"ג]]-[[תש"א]]) בצרפת. בשנת [[תרצ"ז]] עבר ל[[פריז]] שם המשיך לשקד על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון. <br />
<br />
מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br />
<br />
באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'". <br />
<br />
כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי [[הרבי הריי"צ]] העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים. <br />
<br />
אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] להרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל.<br />
<br />
בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] החל הרבי בשירת ה"מרסלייז" (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות "[[האדרת והאמונה]]" ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב"ד]].<br />
<br />
== יחס רבותינו נשיאנו למדינה ==<br />
=== בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
=== מהפכת צרפת ===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
=== יחס [[הרבי]] ===<br />
בדבר מלכות פרשת וישב [[התשנ"ב]], [[הרבי]] אמר שמדינת צרפת סיימה את עבודת הבירורים והיא מוכנה לגאולה. [[הרבי]] אמר שצרפת בתקופת [[אדמו"ר הזקן]]<br />
ייצגה תנועה של חופש מכל עניני דת, שהאדם בעל בחירה חופשית. ובדורינו המצב בצרפת התהפך. יש יהדות, שומרים תורה ומקיימים מצוות.<br />
<br />
== מוסדות חב"ד במדינה ==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
[[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי במדינת צרפת]]<br />
בצרפת למעלה מ-160 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] הפזורים ברחבי המדינה. <br />
שמתוכם 36 רק בעיר פריז עצמה. <br />
<br />
עשרות מוסדות חינוך, גנים, תלמודי תורה וישיבות בהם לומדים אלפי תלמידים.<br />
<br />
=== פריז ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
{{ערך מורחב|פריז}}<br />
ניתן למצוא פירוט בערך [[פריז]]<br />
<br />
=== ברינוא ===<br />
<br />
פרבר ליד פריז שבה יש את הישיבה המפורסמת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ברינואה בנשיאות הרבי, נוסדה בשנת תש"ז בהוראת אדמו"ר הריי"צ. הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב"ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-380 בחורים. הישיבה ממוקמת בישוב ברינואה בפרברים הדרום-מזרחיים של פריז, במרחק 20 ק"מ ממרכז פריז.<br />
<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
<br />
=== ניס (ניצא){{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%90.pdf קובץ ניצא]'''.}} ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
בחודש אב [[ת"ש]] הגיע הרבי עם רעייתו לעיר, והתגורר בה עד לחודש סיון תש"א, אז [[כ"ח סיון תש"א|יצא מאירופה הבוערת והיגר לארצות הברית]] (דרך פורטוגל).<br />
<br />
בעיר קיימת קהילת חב"ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב יוסף יצחק פינסון, לצד הרב מנחם מענדל לוי והרב צבי הירש פינסון.<br />
<br />
=== ליאון ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
בעיר קיימת קהילת חב"ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב שמואל גורביץ'<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]<br />
* [[תומכי תמימים ברינוא]]<br />
* [[ישיבת חב"ד סערז'י]]<br />
* [[פריז]]<br />
* [[מארש נפוליאון]]<br />
* [[מענטאן]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
{{בית|שניאור זלמן ברגר|חב"ד בארץ צרפת|628|42 - 49|י"ב טבת תשס"ח}}<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm35.pdf שיחת שבת פרשת וישב תשנ"ב]{{PDF}}, הרבי מדבר על הפיכת ההמנון הצרפתי לניגון חב"די - אתר moshiach.net<br />
*[[זושא וולף]], [http://www.shturem.net/images/news/82342_news_27082015_2468.pdf אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת] (פרקים מתוך הספר)<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=220&lang=hebrew יסוד ה'לשכה האירופאית' מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=220&lang=hebrew הקשר בין הרביים לצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=214&lang=hebrew התיישבות הרבי והרבנית בצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=209&lang=hebrew כיצד נודע 'מארש נפוליאון'? מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [[יחידות כללית]] [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62694 בשפה הצרפתית, ט"ז תמוז ה'תשמ"ג] {{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
*הרב [[שלום בער בוטמן]] בראיון לאתר [[שטורעם. נט]] על ביקורו של הרבי בצרפת, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68846 כולם נהרו אחרי הרבי]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע"ד<br />
*'''[http://www.col.org.il/files/0.16913571357_7870148.pdf פניני האדרת והאמונה]''', תשורה מכינוס השלוחים האזורי בצרפת {{COL}} {{PDF}} אייר תשע"ד<br />
*'''[https://col.org.il/news/137967 מהפכה בעיר האורות: כתבת ענק על האימפריה של הרבי בצרפת]''' {{COL}}<br />
<br />
{{מדינות אירופה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:צרפת|*]]</div>מושיקהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=685585צרפת2024-05-29T17:55:28Z<p>מושיקה: /* ברינוא */</p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
[[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת נרות חנוכה על ידי חב"ד למרגלות מגדל אייפל]]<br />
מדינת '''צרפת''' מהווה סמל ודוגמא למהפכתו של [[הרבי]] בעולם. דבר זה נרמז בשמה: [[אותיות]] "צרפת" הינן [[אותיות]] "[[פרצת]]", וה[[גימטריה]] של המילה "צרפת" הינו [[770]] ביתו של הרבי. כחלק מענין זה ניתן לראות את לקיחתו של ניגון [[האדרת והאמונה|המנונה של מדינת צרפת]] והפיכתו לניגון חסידי על ידי הרבי.<br />
<br />
[[קובץ:השלוחים בצרפת בתמונה קבוצתית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים בצרפת בתמונה]]<br />
<br />
בצרפת חיים כיום כ800 אלף יהודים, והיא מהגדולות בקהילות ישראל שבתפוצות. למרבית הקהילה זיקה חזקה לדת היהודית ולישראל. הקהילה היום היא בעיקרה מיוצאי צפון אפריקה, כשמתוך קבוצה זו אחוז ניכר הם יוצאי אלג'יריה, ומיעוטם מיהודי תוניסיה ומרוקו. קיימים גם קהילות נוספות כגון מהגרים מטורקיה והבלקן וכן צאצאי הקהילה הספרדית הוותיקה של צרפת. הקהילה האשכנזית מהווה מיעוט בקרב יהודי צרפת. יהודי צרפת מעורים בחברה ובכלכלה במדינתם.<br />
<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] מונה לנציגה של צרפת ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]] הרב [[יוסף גולדברג]], ראש ישיבת [[תות"ל ברינוא|תות"ל ברינוא]]<br />
<br />
== צרפת בתקופת אדמו"ר הזקן ==<br />
בשנת [[תקנ"ט]] פרצה מלחמה בין צרפת בראשות [[נפוליאון בונפרטה]] מנהיגה של צרפת באותה העת, לבין הצאר ניקולאי. [[אדמו"ר הזקן]] סבר ש[[רוסיה]] צריכה לנצח למרות שאז יהיה קשה ליהודים בגשמיות, מפני שתחת ממשלת ושלטון צרפת היהודים יעזבו לחלוטין את היהדות, כפי שהיה עם רוב יהודי צרפת שעד לדורות האחרונים לא שמרו תורה ומצוות. אדמו"ר הזקן התבטא שנפוליאון הוא [[קליפה]] ושליח ה[[ס"מ]]. כבר אז החל ב[[בירור הניצוצות]] משם כאשר לקח את מארש הניצחון של חילי צרפת, המכונה [[מארש נפוליאון]], והפך אותו לאחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]. מארש זה נהוג לנגנו במוצאי [[יום כיפור]] בסיום [[תפילת נעילה]].<br />
<br />
== בתקופת אדמו"ר מהר"ש ==<br />
<br />
שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים.<br />
<br />
אדמו"ר מהר"ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה. ידוע אשר בשנת [[תרכ"ח]] ובשנות המ' הראשונות, נסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל בחו"ל.<br />
<br />
== בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ==<br />
הקשר של ליובאוויטש עם מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של [[אדמו"ר הרש"ב]] אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם "בנה הבנין דהמשך הידוע תער"ב", כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים ב[[תורת החסידות]] נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה - על כיף ימא - ע"ד ח' המעלות שיש במחשבת [[דא"ח]] לפני התפילה ב[[טלית]] ותפילין - כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם ("ווערט די וועלט ליכטיקער") - מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז. באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולשמוע [[דא"ח]] ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו.<br />
<br />
ועד אשר בהיות אדמו"ר (הרש"ב) ביחד עם בנו אדמו"ר הריי"צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב אדמו"ר הריי"צ: ".. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, [[משגיח]] ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית.."<br />
<br />
אלו הם פרטי ביקורי [[אדמו"ר הרש"ב]] בצרפת (הידועים לנו):<br />
<br />
[[תרמ"ד]]: בחורף נסע אדמו"ר הרש"ב ל[[פאריז]] עד י"ג [[ניסן]], לאחרי חג ה[[פסח]] חזר שוב לפאריז עד אחרי חג ה[[שבועות]], משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג ה[[סוכות]]. באותה שנה ביקר במוזיאון הלובר אשר בפאריז, והתעכב שם במחלקת הציורים (לפי סיפורו של אדמו"ר הריי"צ - בסה"מ תשי"א עמ' 129) .<br />
<br />
[[תרמ"ה]]: מאחר חג ה[[סוכות]] עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו כן שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול וב[[מענטון]], שם הגיע לבקרו ר' [[זלמן זלטפולסקי]].<br />
<br />
[[תרמ"ז]]: בשלהי קיץ נסע למקומות הרפואה בצרפת.<br />
<br />
[[תרמ"ח]]: באותו עת גר אדמו"ר הרש"ב בעיר מענאטאהן בחלק העיר הנקרא קאפמארטן.<br />
<br />
[[תרס"א]]: בקיץ נסע לפאריז מי"א [[אייר]] עד כ"ג אייר ביחד איתו נסע ר' [[יעקב מרדכי בעזפאלאוו]] הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו כן הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' [[אברהם אבא פערסאן]]. את אותו ביקור ניצל אדמו"ר הרש"ב גם לצורך עניני הכלל.<br />
<br />
[[תרס"ד]]: בי"ט [[שבט]] בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' [[ניסן]], והשתכן במלון Byron הנ"ל, ושכר שם שני [[חיידר|חדרים]] מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח ה[[מצות]] ושאר צורכי חג ה[[פסח]] לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת [[רוסיה]] ויפן, אדמו"ר הרש"ב פנה אז לעיתונים הגדולים: "פיגארו", "עקא דע פארי". כמו כן התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.<br />
<br />
את [[התוועדות]] [[פורים]] התוועד עם ר' [[זיסקינד ברלין]], ור' [[מענדל צוקרמן]], עד השעה 12 וכך כותב אדמו"ר הרש"ב על [[התוועדות]] זו: "ושמחנו ת"ל, ואם כי הייתה שמחה מלאכותית קצת מראי מקומות וכו'".<br />
<br />
[[תער"ב]]: מתחילת [[חודש שבט]] שהה אדמו"ר הרש"ב בעיר מענטאהן, ושהה ב Villa Nordi, לכבוד חג ה[[פורים]] התוועד אדמו"ר הרש"ב שם, ובלשון אדמו"ר הריי"צ "היו גילויים גדולים", באותו ביקור השתתף אדמו"ר הריי"צ אשר נשאר שם בעיר [[מענטון]] לערך ג' שבועות, כמו כן הגיעו לשם (לקראת פורים) חסידים בעלי השכלה ובעלי עבודה בתוכם הר"ר [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי מפולטבה]], הרב [[יעקב הורביץ]], והרב [[שמואל גוראריה]], כמו כן השתתפו כמה מחסידי [[פולין]] כמו הגביר ר' אהרן ובנו ר' [[בנימין ווינר]], ר' [[זיסקינד ביאלער]] מורשה, והאחים הורנשטיין מקיוב.<br />
<br />
באותה [[התוועדות]] צייר אדמו"ר את המשא ומתן שהי' בין [[הקב"ה]] ואומות העולם בנוגע ל[[מתן תורה]], דיבר על ההכרח של "עשה לך רב, וקנה לך חבר", ועל ההכרח אשר בעלי עסקים ילמדו חסידות, כמו כן דיבר על הצורך להתייגע בחסידות, דובר גם על החילוק בין ניגון חזנות, ניגון תפילה וניגון חסידי.<br />
<br />
אדמו"ר הרש"ב נשאר שם עד אחרי חג ה[[שבועות]].<br />
<br />
[[תרע"ג]]: בכ"א [[שבט]] הגיע אדמו"ר הרש"ב לעיר [[מענטון]] ושהה שם עד ראש חודש [[ניסן]], בהתחלה שהה המלון "טארטאקאווסקי, ומחמת הקור שינה ושכר בית ב-Villa Henriette, באותה תקופה הגיע לבקרו ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו הרב מפלטבה, כמו כן הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקרו ושהה שם בערך ב' שבועות.<br />
<br />
[[תרע"ד]]: בחורף - מיום ח' [[כסלו]] - שהה אדמו"ר הרש"ב במענטון, וגר בVilla Passerel, באותו חצר בו שהה אשתקד אם כי בדירה אחרת, באותו זמן התעסק אדמו"ר הרש"ב בדרוש [[תער"ב]] ומסיימו, כמו כן באותו זמן ביקר אדמו"ר הרש"ב אצל ר' מנחם נחום ברבי יצחק האדמו"ר מבויאן.<br />
<br />
לכבוד חג הפורים נשאר הוא שם ומתוועד, וכך כותב הוא עצמו על אותו פורים: "פורים איז גיווען מיט אנשריינגונג שמחת פורים, סיא גיווען היפש געסט, לנדא איז געקומען.. ר"ש גו"א נ"י האט שטארק משמח גיווען" [פורים היה עם שמחת [[פורים]] מיוחדת, היו אורחים חשובים, ר"ש גורארי' נ"י שימח במאוד], ונשאר שם עד סוף חודש אדר.<br />
<br />
== בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] ==<br />
וכך נמשך הדבר ביתר תוקף בזמן נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, אשר שהה בצרפת כמה וכמה פעמים ועד שאמר שם כמה פעמים [[מאמר]]י [[דא"ח]] ו[[שיחות]]. כמו כן שלח כמה פעמים לשם [[שלוחים]] על מנת לחזק את גזע אנ"ש הנמצאים שם, ולצוכי עסקנות הכלל.<br />
<br />
ואלו הם פרטי ביקורי אדמו"ר הריי"צ בצרפת (הידועים לנו):<br />
<br />
[[תרע"א]]: הגיע לעיר [[מענטון]] ביחד עם אביו שם מספר לו אביו אדמו"ר הרש"ב על הניגון של ר' זלמן זלאטאפאלסקי<br />
<br />
[[תרע"ב]]: נסע לפאריז, מרסל, ניצא, מנטו קרלו, [[מענטון]]. במענטון פגש את הוריו ([[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[הרבנית שטערנא שרה]]) בתחנת הרכבת, ומסר לאביו אז דו"ח על פעולותיו בעניני הכלל בפאריז. שם מספר לו גם על פגישה שהי' לו במלון "גאר די נארד" חדר מס' רכ"ג לצורך עניני הכלל.<br />
<br />
ביומנו מג' שבט תער"ב מספר על טיולו עם אביו - אדמו"ר הרש"ב בעיר מענטון בחלק העיר הנקרא קאפמארטן, ואז הראה לו אביו הבית בו גר בשנת תרמ"ח (כ"ה שנה לפנ"ז) - על כיף ימא.<br />
<br />
כמו כן שהה לכבוד חג הפורים ביחד עם אביו בעיר מענטון כנ"ל בארוכה, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שהה אז עם אביו לערך ג' שבועות.<br />
<br />
[[תרפ"ט]]: באותה שנה הגיע אדמו"ר הריי"צ לפאריז, בהמשך לנסיעה זו - בשנת [[תרצ"ב]] השתדל להקים וועד של בני החסידים להפיץ את המעיינות דלימוד תורת ה[[חסידות]] בצורה מובנת לכולם, ובמכתבי אדמו"ר הריי"צ מוצאים אנו כמה וכמה מכתבים בנידון זה לר' [[הלל זלאטאפאלסקי]] אשר גר אז בפאריז, יש לציין אשר בחודש [[אייר]] [[תרצ"ג]] בתחילת תקופת שהותו של [[הרבי]] בפאריז, מוצאים אנו מכתבים מאדמו"ר הריי"צ לרבי בקשר לענין זה, ההצעה הייתה לייסד "אגודת חסידי חב"ד" בצרפת (אלא שמסיבות שונות לא הצליחה התכנית לצאת לידי פועל אז בעיקבות פטירת ר' הלל הנ"ל).<br />
<br />
יש לציין אשר ברשימת אדמו"ר הריי"צ מנסיעתו ל[[ארץ הקודש]] ת"ו ולארצות הברית, בהן מתאר גם מביקורו בצרפת כותב אדמו"ר הריי"צ אשר בהיותו בפאריז בו הגיע אור ליום ג' ה' [[אלול]] עד למחרתו טייל עם הרבי ודיבר איתו ב"ענינים פנימיים".<br />
<br />
[[תרצ"ב]]: בחודש [[אדר]] אותה שנה אדמו"ר הריי"צ למשך כשבועיים בפאריז לצורכי עסקנות הכלל, באותה הזדמנות גם כינס אסיפה מהעסקנים יוצאי [[רוסיה]], כמו כן באותו זמן שלח אדמו"ר הריי"צ ר' [[שמעון ליב גרינברג]] כשד"ר לחזק גזע אנ"ש שבצרפת.<br />
<br />
[[תרצ"ג]]: באותה שנה שהה אדמו"ר הריי"צ כמה חודשים בצרפת (יש לציין אשר באותה תקופה הגיעו הרבי והרבנית להתיישב בפאריז).<br />
<br />
[[תרצ"ו]]: מתחלת [[תמוז]] עד כ"ב [[אלול]], שהה אדמו"ר הריי"צ בפאריז, בו' [[אלול]] ביקר בבית מס' 10 רחוב די'ע השייך ל"התאחדות הרבנים החרדים דצרפת" אשר ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]] יסדו ועמד בראשו, מסופר אשר בעלות אדמו"ר הריי"צ במדרגות הבית ספרם ונמצאו במספר כ"ו, באותו ביקור אמר אדמו"ר הריי"צ [[מאמר]] [[דא"ח]] "אני לדודי".<br />
<br />
תרצ"ז: בחורף של אותו שנה שהה אדמו"ר הריי"צ בעיר וויל ד'אוורע, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שוהה הוא בפאריז לשבועיים, על מנת לשאול בעצת הרופאים, באותו זמן גם עמד לידו אדמו"ר ומוצאים אנו בכמה מכתבים מאותה תקופה בו חותם אדמו"ר: "בשם הרבי, המזכיר מ. ש.", כמו כן נמצא רשימה שנכתבה על ידי אדמו"ר ובה שיחה מאדמו"ר הריי"צ שנאמרה אז.<br />
<br />
תרח"צ: בחורף אותו שנה שוב שהה אדמו"ר הריי"צ בפאריז במלון "מקס" הנמצא ב-9 רחוב בולארד שברובע החמש עשרה בפאריז שם שהה עד סוף [[חודש אדר]] ב' לעסוק בצרכי הכלל, וכך מוצאים אנו אשר בפורים קרא אדמו"ר את המגילה לפניו, וכתב כמה הנהגות אשר למד אז מאדמו"ר הריי"צ בהנוגע למנהגי פורים, כמו כן אז אמר אדמו"ר הריי"צ שיחה שנרשמה על ידי אדמו"ר.<br />
<br />
בשנים האחרונות לנשיאותו הקים שם מוסדות כגון: [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] וישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].<br />
<br />
== תקופת הרבי ==<br />
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז (תרצ"ג-ת"ש)]], [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}<br />
[[הרבי]] התגורר שנים רבות ([[תרצ"ג]]-[[תש"א]]) בצרפת. בשנת [[תרצ"ז]] עבר ל[[פריז]] שם המשיך לשקד על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון. <br />
<br />
מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br />
<br />
באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'". <br />
<br />
כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי [[הרבי הריי"צ]] העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים. <br />
<br />
אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] להרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל.<br />
<br />
בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] החל הרבי בשירת ה"מרסלייז" (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות "[[האדרת והאמונה]]" ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב"ד]].<br />
<br />
== יחס רבותינו נשיאנו למדינה ==<br />
=== בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
=== מהפכת צרפת ===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
=== יחס [[הרבי]] ===<br />
בדבר מלכות פרשת וישב [[התשנ"ב]], [[הרבי]] אמר שמדינת צרפת סיימה את עבודת הבירורים והיא מוכנה לגאולה. [[הרבי]] אמר שצרפת בתקופת [[אדמו"ר הזקן]]<br />
ייצגה תנועה של חופש מכל עניני דת, שהאדם בעל בחירה חופשית. ובדורינו המצב בצרפת התהפך. יש יהדות, שומרים תורה ומקיימים מצוות.<br />
<br />
== מוסדות חב"ד במדינה ==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
[[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי במדינת צרפת]]<br />
בצרפת למעלה מ-160 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] הפזורים ברחבי המדינה. <br />
שמתוכם 36 רק בעיר פריז עצמה. <br />
<br />
עשרות מוסדות חינוך, גנים, תלמודי תורה וישיבות בהם לומדים אלפי תלמידים.<br />
<br />
=== פריז ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
{{ערך מורחב|פריז}}<br />
ניתן למצוא פירוט בערך [[פריז]]<br />
<br />
=== ברינוא ===<br />
<br />
https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%94.JPG<br />
<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
<br />
=== ניס (ניצא){{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%90.pdf קובץ ניצא]'''.}} ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
בחודש אב [[ת"ש]] הגיע הרבי עם רעייתו לעיר, והתגורר בה עד לחודש סיון תש"א, אז [[כ"ח סיון תש"א|יצא מאירופה הבוערת והיגר לארצות הברית]] (דרך פורטוגל).<br />
<br />
בעיר קיימת קהילת חב"ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב יוסף יצחק פינסון, לצד הרב מנחם מענדל לוי והרב צבי הירש פינסון.<br />
<br />
=== ליאון ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
בעיר קיימת קהילת חב"ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב שמואל גורביץ'<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]<br />
* [[תומכי תמימים ברינוא]]<br />
* [[ישיבת חב"ד סערז'י]]<br />
* [[פריז]]<br />
* [[מארש נפוליאון]]<br />
* [[מענטאן]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
{{בית|שניאור זלמן ברגר|חב"ד בארץ צרפת|628|42 - 49|י"ב טבת תשס"ח}}<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm35.pdf שיחת שבת פרשת וישב תשנ"ב]{{PDF}}, הרבי מדבר על הפיכת ההמנון הצרפתי לניגון חב"די - אתר moshiach.net<br />
*[[זושא וולף]], [http://www.shturem.net/images/news/82342_news_27082015_2468.pdf אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת] (פרקים מתוך הספר)<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=220&lang=hebrew יסוד ה'לשכה האירופאית' מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=220&lang=hebrew הקשר בין הרביים לצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=214&lang=hebrew התיישבות הרבי והרבנית בצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=209&lang=hebrew כיצד נודע 'מארש נפוליאון'? מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [[יחידות כללית]] [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62694 בשפה הצרפתית, ט"ז תמוז ה'תשמ"ג] {{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
*הרב [[שלום בער בוטמן]] בראיון לאתר [[שטורעם. נט]] על ביקורו של הרבי בצרפת, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68846 כולם נהרו אחרי הרבי]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע"ד<br />
*'''[http://www.col.org.il/files/0.16913571357_7870148.pdf פניני האדרת והאמונה]''', תשורה מכינוס השלוחים האזורי בצרפת {{COL}} {{PDF}} אייר תשע"ד<br />
*'''[https://col.org.il/news/137967 מהפכה בעיר האורות: כתבת ענק על האימפריה של הרבי בצרפת]''' {{COL}}<br />
<br />
{{מדינות אירופה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:צרפת|*]]</div>מושיקהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=685580צרפת2024-05-29T17:47:09Z<p>מושיקה: /* מוסדות חב"ד במדינה */</p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
[[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת נרות חנוכה על ידי חב"ד למרגלות מגדל אייפל]]<br />
מדינת '''צרפת''' מהווה סמל ודוגמא למהפכתו של [[הרבי]] בעולם. דבר זה נרמז בשמה: [[אותיות]] "צרפת" הינן [[אותיות]] "[[פרצת]]", וה[[גימטריה]] של המילה "צרפת" הינו [[770]] ביתו של הרבי. כחלק מענין זה ניתן לראות את לקיחתו של ניגון [[האדרת והאמונה|המנונה של מדינת צרפת]] והפיכתו לניגון חסידי על ידי הרבי.<br />
<br />
[[קובץ:השלוחים בצרפת בתמונה קבוצתית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים בצרפת בתמונה]]<br />
<br />
בצרפת חיים כיום כ800 אלף יהודים, והיא מהגדולות בקהילות ישראל שבתפוצות. למרבית הקהילה זיקה חזקה לדת היהודית ולישראל. הקהילה היום היא בעיקרה מיוצאי צפון אפריקה, כשמתוך קבוצה זו אחוז ניכר הם יוצאי אלג'יריה, ומיעוטם מיהודי תוניסיה ומרוקו. קיימים גם קהילות נוספות כגון מהגרים מטורקיה והבלקן וכן צאצאי הקהילה הספרדית הוותיקה של צרפת. הקהילה האשכנזית מהווה מיעוט בקרב יהודי צרפת. יהודי צרפת מעורים בחברה ובכלכלה במדינתם.<br />
<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] מונה לנציגה של צרפת ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]] הרב [[יוסף גולדברג]], ראש ישיבת [[תות"ל ברינוא|תות"ל ברינוא]]<br />
<br />
== צרפת בתקופת אדמו"ר הזקן ==<br />
בשנת [[תקנ"ט]] פרצה מלחמה בין צרפת בראשות [[נפוליאון בונפרטה]] מנהיגה של צרפת באותה העת, לבין הצאר ניקולאי. [[אדמו"ר הזקן]] סבר ש[[רוסיה]] צריכה לנצח למרות שאז יהיה קשה ליהודים בגשמיות, מפני שתחת ממשלת ושלטון צרפת היהודים יעזבו לחלוטין את היהדות, כפי שהיה עם רוב יהודי צרפת שעד לדורות האחרונים לא שמרו תורה ומצוות. אדמו"ר הזקן התבטא שנפוליאון הוא [[קליפה]] ושליח ה[[ס"מ]]. כבר אז החל ב[[בירור הניצוצות]] משם כאשר לקח את מארש הניצחון של חילי צרפת, המכונה [[מארש נפוליאון]], והפך אותו לאחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]. מארש זה נהוג לנגנו במוצאי [[יום כיפור]] בסיום [[תפילת נעילה]].<br />
<br />
== בתקופת אדמו"ר מהר"ש ==<br />
<br />
שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים.<br />
<br />
אדמו"ר מהר"ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה. ידוע אשר בשנת [[תרכ"ח]] ובשנות המ' הראשונות, נסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל בחו"ל.<br />
<br />
== בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ==<br />
הקשר של ליובאוויטש עם מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של [[אדמו"ר הרש"ב]] אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם "בנה הבנין דהמשך הידוע תער"ב", כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים ב[[תורת החסידות]] נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה - על כיף ימא - ע"ד ח' המעלות שיש במחשבת [[דא"ח]] לפני התפילה ב[[טלית]] ותפילין - כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם ("ווערט די וועלט ליכטיקער") - מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז. באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולשמוע [[דא"ח]] ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו.<br />
<br />
ועד אשר בהיות אדמו"ר (הרש"ב) ביחד עם בנו אדמו"ר הריי"צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב אדמו"ר הריי"צ: ".. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, [[משגיח]] ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית.."<br />
<br />
אלו הם פרטי ביקורי [[אדמו"ר הרש"ב]] בצרפת (הידועים לנו):<br />
<br />
[[תרמ"ד]]: בחורף נסע אדמו"ר הרש"ב ל[[פאריז]] עד י"ג [[ניסן]], לאחרי חג ה[[פסח]] חזר שוב לפאריז עד אחרי חג ה[[שבועות]], משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג ה[[סוכות]]. באותה שנה ביקר במוזיאון הלובר אשר בפאריז, והתעכב שם במחלקת הציורים (לפי סיפורו של אדמו"ר הריי"צ - בסה"מ תשי"א עמ' 129) .<br />
<br />
[[תרמ"ה]]: מאחר חג ה[[סוכות]] עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו כן שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול וב[[מענטון]], שם הגיע לבקרו ר' [[זלמן זלטפולסקי]].<br />
<br />
[[תרמ"ז]]: בשלהי קיץ נסע למקומות הרפואה בצרפת.<br />
<br />
[[תרמ"ח]]: באותו עת גר אדמו"ר הרש"ב בעיר מענאטאהן בחלק העיר הנקרא קאפמארטן.<br />
<br />
[[תרס"א]]: בקיץ נסע לפאריז מי"א [[אייר]] עד כ"ג אייר ביחד איתו נסע ר' [[יעקב מרדכי בעזפאלאוו]] הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו כן הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' [[אברהם אבא פערסאן]]. את אותו ביקור ניצל אדמו"ר הרש"ב גם לצורך עניני הכלל.<br />
<br />
[[תרס"ד]]: בי"ט [[שבט]] בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' [[ניסן]], והשתכן במלון Byron הנ"ל, ושכר שם שני [[חיידר|חדרים]] מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח ה[[מצות]] ושאר צורכי חג ה[[פסח]] לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת [[רוסיה]] ויפן, אדמו"ר הרש"ב פנה אז לעיתונים הגדולים: "פיגארו", "עקא דע פארי". כמו כן התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.<br />
<br />
את [[התוועדות]] [[פורים]] התוועד עם ר' [[זיסקינד ברלין]], ור' [[מענדל צוקרמן]], עד השעה 12 וכך כותב אדמו"ר הרש"ב על [[התוועדות]] זו: "ושמחנו ת"ל, ואם כי הייתה שמחה מלאכותית קצת מראי מקומות וכו'".<br />
<br />
[[תער"ב]]: מתחילת [[חודש שבט]] שהה אדמו"ר הרש"ב בעיר מענטאהן, ושהה ב Villa Nordi, לכבוד חג ה[[פורים]] התוועד אדמו"ר הרש"ב שם, ובלשון אדמו"ר הריי"צ "היו גילויים גדולים", באותו ביקור השתתף אדמו"ר הריי"צ אשר נשאר שם בעיר [[מענטון]] לערך ג' שבועות, כמו כן הגיעו לשם (לקראת פורים) חסידים בעלי השכלה ובעלי עבודה בתוכם הר"ר [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי מפולטבה]], הרב [[יעקב הורביץ]], והרב [[שמואל גוראריה]], כמו כן השתתפו כמה מחסידי [[פולין]] כמו הגביר ר' אהרן ובנו ר' [[בנימין ווינר]], ר' [[זיסקינד ביאלער]] מורשה, והאחים הורנשטיין מקיוב.<br />
<br />
באותה [[התוועדות]] צייר אדמו"ר את המשא ומתן שהי' בין [[הקב"ה]] ואומות העולם בנוגע ל[[מתן תורה]], דיבר על ההכרח של "עשה לך רב, וקנה לך חבר", ועל ההכרח אשר בעלי עסקים ילמדו חסידות, כמו כן דיבר על הצורך להתייגע בחסידות, דובר גם על החילוק בין ניגון חזנות, ניגון תפילה וניגון חסידי.<br />
<br />
אדמו"ר הרש"ב נשאר שם עד אחרי חג ה[[שבועות]].<br />
<br />
[[תרע"ג]]: בכ"א [[שבט]] הגיע אדמו"ר הרש"ב לעיר [[מענטון]] ושהה שם עד ראש חודש [[ניסן]], בהתחלה שהה המלון "טארטאקאווסקי, ומחמת הקור שינה ושכר בית ב-Villa Henriette, באותה תקופה הגיע לבקרו ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו הרב מפלטבה, כמו כן הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקרו ושהה שם בערך ב' שבועות.<br />
<br />
[[תרע"ד]]: בחורף - מיום ח' [[כסלו]] - שהה אדמו"ר הרש"ב במענטון, וגר בVilla Passerel, באותו חצר בו שהה אשתקד אם כי בדירה אחרת, באותו זמן התעסק אדמו"ר הרש"ב בדרוש [[תער"ב]] ומסיימו, כמו כן באותו זמן ביקר אדמו"ר הרש"ב אצל ר' מנחם נחום ברבי יצחק האדמו"ר מבויאן.<br />
<br />
לכבוד חג הפורים נשאר הוא שם ומתוועד, וכך כותב הוא עצמו על אותו פורים: "פורים איז גיווען מיט אנשריינגונג שמחת פורים, סיא גיווען היפש געסט, לנדא איז געקומען.. ר"ש גו"א נ"י האט שטארק משמח גיווען" [פורים היה עם שמחת [[פורים]] מיוחדת, היו אורחים חשובים, ר"ש גורארי' נ"י שימח במאוד], ונשאר שם עד סוף חודש אדר.<br />
<br />
== בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] ==<br />
וכך נמשך הדבר ביתר תוקף בזמן נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, אשר שהה בצרפת כמה וכמה פעמים ועד שאמר שם כמה פעמים [[מאמר]]י [[דא"ח]] ו[[שיחות]]. כמו כן שלח כמה פעמים לשם [[שלוחים]] על מנת לחזק את גזע אנ"ש הנמצאים שם, ולצוכי עסקנות הכלל.<br />
<br />
ואלו הם פרטי ביקורי אדמו"ר הריי"צ בצרפת (הידועים לנו):<br />
<br />
[[תרע"א]]: הגיע לעיר [[מענטון]] ביחד עם אביו שם מספר לו אביו אדמו"ר הרש"ב על הניגון של ר' זלמן זלאטאפאלסקי<br />
<br />
[[תרע"ב]]: נסע לפאריז, מרסל, ניצא, מנטו קרלו, [[מענטון]]. במענטון פגש את הוריו ([[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[הרבנית שטערנא שרה]]) בתחנת הרכבת, ומסר לאביו אז דו"ח על פעולותיו בעניני הכלל בפאריז. שם מספר לו גם על פגישה שהי' לו במלון "גאר די נארד" חדר מס' רכ"ג לצורך עניני הכלל.<br />
<br />
ביומנו מג' שבט תער"ב מספר על טיולו עם אביו - אדמו"ר הרש"ב בעיר מענטון בחלק העיר הנקרא קאפמארטן, ואז הראה לו אביו הבית בו גר בשנת תרמ"ח (כ"ה שנה לפנ"ז) - על כיף ימא.<br />
<br />
כמו כן שהה לכבוד חג הפורים ביחד עם אביו בעיר מענטון כנ"ל בארוכה, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שהה אז עם אביו לערך ג' שבועות.<br />
<br />
[[תרפ"ט]]: באותה שנה הגיע אדמו"ר הריי"צ לפאריז, בהמשך לנסיעה זו - בשנת [[תרצ"ב]] השתדל להקים וועד של בני החסידים להפיץ את המעיינות דלימוד תורת ה[[חסידות]] בצורה מובנת לכולם, ובמכתבי אדמו"ר הריי"צ מוצאים אנו כמה וכמה מכתבים בנידון זה לר' [[הלל זלאטאפאלסקי]] אשר גר אז בפאריז, יש לציין אשר בחודש [[אייר]] [[תרצ"ג]] בתחילת תקופת שהותו של [[הרבי]] בפאריז, מוצאים אנו מכתבים מאדמו"ר הריי"צ לרבי בקשר לענין זה, ההצעה הייתה לייסד "אגודת חסידי חב"ד" בצרפת (אלא שמסיבות שונות לא הצליחה התכנית לצאת לידי פועל אז בעיקבות פטירת ר' הלל הנ"ל).<br />
<br />
יש לציין אשר ברשימת אדמו"ר הריי"צ מנסיעתו ל[[ארץ הקודש]] ת"ו ולארצות הברית, בהן מתאר גם מביקורו בצרפת כותב אדמו"ר הריי"צ אשר בהיותו בפאריז בו הגיע אור ליום ג' ה' [[אלול]] עד למחרתו טייל עם הרבי ודיבר איתו ב"ענינים פנימיים".<br />
<br />
[[תרצ"ב]]: בחודש [[אדר]] אותה שנה אדמו"ר הריי"צ למשך כשבועיים בפאריז לצורכי עסקנות הכלל, באותה הזדמנות גם כינס אסיפה מהעסקנים יוצאי [[רוסיה]], כמו כן באותו זמן שלח אדמו"ר הריי"צ ר' [[שמעון ליב גרינברג]] כשד"ר לחזק גזע אנ"ש שבצרפת.<br />
<br />
[[תרצ"ג]]: באותה שנה שהה אדמו"ר הריי"צ כמה חודשים בצרפת (יש לציין אשר באותה תקופה הגיעו הרבי והרבנית להתיישב בפאריז).<br />
<br />
[[תרצ"ו]]: מתחלת [[תמוז]] עד כ"ב [[אלול]], שהה אדמו"ר הריי"צ בפאריז, בו' [[אלול]] ביקר בבית מס' 10 רחוב די'ע השייך ל"התאחדות הרבנים החרדים דצרפת" אשר ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]] יסדו ועמד בראשו, מסופר אשר בעלות אדמו"ר הריי"צ במדרגות הבית ספרם ונמצאו במספר כ"ו, באותו ביקור אמר אדמו"ר הריי"צ [[מאמר]] [[דא"ח]] "אני לדודי".<br />
<br />
תרצ"ז: בחורף של אותו שנה שהה אדמו"ר הריי"צ בעיר וויל ד'אוורע, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שוהה הוא בפאריז לשבועיים, על מנת לשאול בעצת הרופאים, באותו זמן גם עמד לידו אדמו"ר ומוצאים אנו בכמה מכתבים מאותה תקופה בו חותם אדמו"ר: "בשם הרבי, המזכיר מ. ש.", כמו כן נמצא רשימה שנכתבה על ידי אדמו"ר ובה שיחה מאדמו"ר הריי"צ שנאמרה אז.<br />
<br />
תרח"צ: בחורף אותו שנה שוב שהה אדמו"ר הריי"צ בפאריז במלון "מקס" הנמצא ב-9 רחוב בולארד שברובע החמש עשרה בפאריז שם שהה עד סוף [[חודש אדר]] ב' לעסוק בצרכי הכלל, וכך מוצאים אנו אשר בפורים קרא אדמו"ר את המגילה לפניו, וכתב כמה הנהגות אשר למד אז מאדמו"ר הריי"צ בהנוגע למנהגי פורים, כמו כן אז אמר אדמו"ר הריי"צ שיחה שנרשמה על ידי אדמו"ר.<br />
<br />
בשנים האחרונות לנשיאותו הקים שם מוסדות כגון: [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] וישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].<br />
<br />
== תקופת הרבי ==<br />
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז (תרצ"ג-ת"ש)]], [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}<br />
[[הרבי]] התגורר שנים רבות ([[תרצ"ג]]-[[תש"א]]) בצרפת. בשנת [[תרצ"ז]] עבר ל[[פריז]] שם המשיך לשקד על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון. <br />
<br />
מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br />
<br />
באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'". <br />
<br />
כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי [[הרבי הריי"צ]] העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים. <br />
<br />
אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] להרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל.<br />
<br />
בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] החל הרבי בשירת ה"מרסלייז" (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות "[[האדרת והאמונה]]" ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב"ד]].<br />
<br />
== יחס רבותינו נשיאנו למדינה ==<br />
=== בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
=== מהפכת צרפת ===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
=== יחס [[הרבי]] ===<br />
בדבר מלכות פרשת וישב [[התשנ"ב]], [[הרבי]] אמר שמדינת צרפת סיימה את עבודת הבירורים והיא מוכנה לגאולה. [[הרבי]] אמר שצרפת בתקופת [[אדמו"ר הזקן]]<br />
ייצגה תנועה של חופש מכל עניני דת, שהאדם בעל בחירה חופשית. ובדורינו המצב בצרפת התהפך. יש יהדות, שומרים תורה ומקיימים מצוות.<br />
<br />
== מוסדות חב"ד במדינה ==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
[[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי במדינת צרפת]]<br />
בצרפת למעלה מ-160 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] הפזורים ברחבי המדינה. <br />
שמתוכם 36 רק בעיר פריז עצמה. <br />
<br />
עשרות מוסדות חינוך, גנים, תלמודי תורה וישיבות בהם לומדים אלפי תלמידים.<br />
<br />
=== פריז ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
{{ערך מורחב|פריז}}<br />
ניתן למצוא פירוט בערך [[פריז]]<br />
<br />
=== ברינוא ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
<br />
=== ניס (ניצא){{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%90.pdf קובץ ניצא]'''.}} ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
בחודש אב [[ת"ש]] הגיע הרבי עם רעייתו לעיר, והתגורר בה עד לחודש סיון תש"א, אז [[כ"ח סיון תש"א|יצא מאירופה הבוערת והיגר לארצות הברית]] (דרך פורטוגל).<br />
<br />
בעיר קיימת קהילת חב"ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב יוסף יצחק פינסון, לצד הרב מנחם מענדל לוי והרב צבי הירש פינסון.<br />
<br />
=== ליאון ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
בעיר קיימת קהילת חב"ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב שמואל גורביץ'<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]<br />
* [[תומכי תמימים ברינוא]]<br />
* [[ישיבת חב"ד סערז'י]]<br />
* [[פריז]]<br />
* [[מארש נפוליאון]]<br />
* [[מענטאן]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
{{בית|שניאור זלמן ברגר|חב"ד בארץ צרפת|628|42 - 49|י"ב טבת תשס"ח}}<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm35.pdf שיחת שבת פרשת וישב תשנ"ב]{{PDF}}, הרבי מדבר על הפיכת ההמנון הצרפתי לניגון חב"די - אתר moshiach.net<br />
*[[זושא וולף]], [http://www.shturem.net/images/news/82342_news_27082015_2468.pdf אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת] (פרקים מתוך הספר)<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=220&lang=hebrew יסוד ה'לשכה האירופאית' מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=220&lang=hebrew הקשר בין הרביים לצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=214&lang=hebrew התיישבות הרבי והרבנית בצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=209&lang=hebrew כיצד נודע 'מארש נפוליאון'? מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [[יחידות כללית]] [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62694 בשפה הצרפתית, ט"ז תמוז ה'תשמ"ג] {{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
*הרב [[שלום בער בוטמן]] בראיון לאתר [[שטורעם. נט]] על ביקורו של הרבי בצרפת, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68846 כולם נהרו אחרי הרבי]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע"ד<br />
*'''[http://www.col.org.il/files/0.16913571357_7870148.pdf פניני האדרת והאמונה]''', תשורה מכינוס השלוחים האזורי בצרפת {{COL}} {{PDF}} אייר תשע"ד<br />
*'''[https://col.org.il/news/137967 מהפכה בעיר האורות: כתבת ענק על האימפריה של הרבי בצרפת]''' {{COL}}<br />
<br />
{{מדינות אירופה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:צרפת|*]]</div>מושיקהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA&diff=685417צרפת2024-05-29T13:50:55Z<p>מושיקה: </p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
[[קובץ: צרפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדלקת נרות חנוכה על ידי חב"ד למרגלות מגדל אייפל]]<br />
מדינת '''צרפת''' מהווה סמל ודוגמא למהפכתו של [[הרבי]] בעולם. דבר זה נרמז בשמה: [[אותיות]] "צרפת" הינן [[אותיות]] "[[פרצת]]", וה[[גימטריה]] של המילה "צרפת" הינו [[770]] ביתו של הרבי. כחלק מענין זה ניתן לראות את לקיחתו של ניגון [[האדרת והאמונה|המנונה של מדינת צרפת]] והפיכתו לניגון חסידי על ידי הרבי.<br />
<br />
[[קובץ:השלוחים בצרפת בתמונה קבוצתית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים בצרפת בתמונה]]<br />
<br />
בצרפת חיים כיום כ800 אלף יהודים, והיא מהגדולות בקהילות ישראל שבתפוצות. למרבית הקהילה זיקה חזקה לדת היהודית ולישראל. הקהילה היום היא בעיקרה מיוצאי צפון אפריקה, כשמתוך קבוצה זו אחוז ניכר הם יוצאי אלג'יריה, ומיעוטם מיהודי תוניסיה ומרוקו. קיימים גם קהילות נוספות כגון מהגרים מטורקיה והבלקן וכן צאצאי הקהילה הספרדית הוותיקה של צרפת. הקהילה האשכנזית מהווה מיעוט בקרב יהודי צרפת. יהודי צרפת מעורים בחברה ובכלכלה במדינתם.<br />
<br />
בהקפות של ליל [[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] מונה לנציגה של צרפת ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]] הרב [[יוסף גולדברג]], ראש ישיבת [[תות"ל ברינוא|תות"ל ברינוא]]<br />
<br />
== צרפת בתקופת אדמו"ר הזקן ==<br />
בשנת [[תקנ"ט]] פרצה מלחמה בין צרפת בראשות [[נפוליאון בונפרטה]] מנהיגה של צרפת באותה העת, לבין הצאר ניקולאי. [[אדמו"ר הזקן]] סבר ש[[רוסיה]] צריכה לנצח למרות שאז יהיה קשה ליהודים בגשמיות, מפני שתחת ממשלת ושלטון צרפת היהודים יעזבו לחלוטין את היהדות, כפי שהיה עם רוב יהודי צרפת שעד לדורות האחרונים לא שמרו תורה ומצוות. אדמו"ר הזקן התבטא שנפוליאון הוא [[קליפה]] ושליח ה[[ס"מ]]. כבר אז החל ב[[בירור הניצוצות]] משם כאשר לקח את מארש הניצחון של חילי צרפת, המכונה [[מארש נפוליאון]], והפך אותו לאחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]. מארש זה נהוג לנגנו במוצאי [[יום כיפור]] בסיום [[תפילת נעילה]].<br />
<br />
== בתקופת אדמו"ר מהר"ש ==<br />
<br />
שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים.<br />
<br />
אדמו"ר מהר"ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה. ידוע אשר בשנת [[תרכ"ח]] ובשנות המ' הראשונות, נסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל בחו"ל.<br />
<br />
== בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ==<br />
הקשר של ליובאוויטש עם מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של [[אדמו"ר הרש"ב]] אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם "בנה הבנין דהמשך הידוע תער"ב", כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים ב[[תורת החסידות]] נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה - על כיף ימא - ע"ד ח' המעלות שיש במחשבת [[דא"ח]] לפני התפילה ב[[טלית]] ותפילין - כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם ("ווערט די וועלט ליכטיקער") - מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז. באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולשמוע [[דא"ח]] ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו.<br />
<br />
ועד אשר בהיות אדמו"ר (הרש"ב) ביחד עם בנו אדמו"ר הריי"צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב אדמו"ר הריי"צ: ".. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, [[משגיח]] ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית.."<br />
<br />
אלו הם פרטי ביקורי [[אדמו"ר הרש"ב]] בצרפת (הידועים לנו):<br />
<br />
[[תרמ"ד]]: בחורף נסע אדמו"ר הרש"ב ל[[פאריז]] עד י"ג [[ניסן]], לאחרי חג ה[[פסח]] חזר שוב לפאריז עד אחרי חג ה[[שבועות]], משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג ה[[סוכות]]. באותה שנה ביקר במוזיאון הלובר אשר בפאריז, והתעכב שם במחלקת הציורים (לפי סיפורו של אדמו"ר הריי"צ - בסה"מ תשי"א עמ' 129) .<br />
<br />
[[תרמ"ה]]: מאחר חג ה[[סוכות]] עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו כן שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול וב[[מענטון]], שם הגיע לבקרו ר' [[זלמן זלטפולסקי]].<br />
<br />
[[תרמ"ז]]: בשלהי קיץ נסע למקומות הרפואה בצרפת.<br />
<br />
[[תרמ"ח]]: באותו עת גר אדמו"ר הרש"ב בעיר מענאטאהן בחלק העיר הנקרא קאפמארטן.<br />
<br />
[[תרס"א]]: בקיץ נסע לפאריז מי"א [[אייר]] עד כ"ג אייר ביחד איתו נסע ר' [[יעקב מרדכי בעזפאלאוו]] הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו כן הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' [[אברהם אבא פערסאן]]. את אותו ביקור ניצל אדמו"ר הרש"ב גם לצורך עניני הכלל.<br />
<br />
[[תרס"ד]]: בי"ט [[שבט]] בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' [[ניסן]], והשתכן במלון Byron הנ"ל, ושכר שם שני [[חיידר|חדרים]] מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח ה[[מצות]] ושאר צורכי חג ה[[פסח]] לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת [[רוסיה]] ויפן, אדמו"ר הרש"ב פנה אז לעיתונים הגדולים: "פיגארו", "עקא דע פארי". כמו כן התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.<br />
<br />
את [[התוועדות]] [[פורים]] התוועד עם ר' [[זיסקינד ברלין]], ור' [[מענדל צוקרמן]], עד השעה 12 וכך כותב אדמו"ר הרש"ב על [[התוועדות]] זו: "ושמחנו ת"ל, ואם כי הייתה שמחה מלאכותית קצת מראי מקומות וכו'".<br />
<br />
[[תער"ב]]: מתחילת [[חודש שבט]] שהה אדמו"ר הרש"ב בעיר מענטאהן, ושהה ב Villa Nordi, לכבוד חג ה[[פורים]] התוועד אדמו"ר הרש"ב שם, ובלשון אדמו"ר הריי"צ "היו גילויים גדולים", באותו ביקור השתתף אדמו"ר הריי"צ אשר נשאר שם בעיר [[מענטון]] לערך ג' שבועות, כמו כן הגיעו לשם (לקראת פורים) חסידים בעלי השכלה ובעלי עבודה בתוכם הר"ר [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי מפולטבה]], הרב [[יעקב הורביץ]], והרב [[שמואל גוראריה]], כמו כן השתתפו כמה מחסידי [[פולין]] כמו הגביר ר' אהרן ובנו ר' [[בנימין ווינר]], ר' [[זיסקינד ביאלער]] מורשה, והאחים הורנשטיין מקיוב.<br />
<br />
באותה [[התוועדות]] צייר אדמו"ר את המשא ומתן שהי' בין [[הקב"ה]] ואומות העולם בנוגע ל[[מתן תורה]], דיבר על ההכרח של "עשה לך רב, וקנה לך חבר", ועל ההכרח אשר בעלי עסקים ילמדו חסידות, כמו כן דיבר על הצורך להתייגע בחסידות, דובר גם על החילוק בין ניגון חזנות, ניגון תפילה וניגון חסידי.<br />
<br />
אדמו"ר הרש"ב נשאר שם עד אחרי חג ה[[שבועות]].<br />
<br />
[[תרע"ג]]: בכ"א [[שבט]] הגיע אדמו"ר הרש"ב לעיר [[מענטון]] ושהה שם עד ראש חודש [[ניסן]], בהתחלה שהה המלון "טארטאקאווסקי, ומחמת הקור שינה ושכר בית ב-Villa Henriette, באותה תקופה הגיע לבקרו ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו הרב מפלטבה, כמו כן הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקרו ושהה שם בערך ב' שבועות.<br />
<br />
[[תרע"ד]]: בחורף - מיום ח' [[כסלו]] - שהה אדמו"ר הרש"ב במענטון, וגר בVilla Passerel, באותו חצר בו שהה אשתקד אם כי בדירה אחרת, באותו זמן התעסק אדמו"ר הרש"ב בדרוש [[תער"ב]] ומסיימו, כמו כן באותו זמן ביקר אדמו"ר הרש"ב אצל ר' מנחם נחום ברבי יצחק האדמו"ר מבויאן.<br />
<br />
לכבוד חג הפורים נשאר הוא שם ומתוועד, וכך כותב הוא עצמו על אותו פורים: "פורים איז גיווען מיט אנשריינגונג שמחת פורים, סיא גיווען היפש געסט, לנדא איז געקומען.. ר"ש גו"א נ"י האט שטארק משמח גיווען" [פורים היה עם שמחת [[פורים]] מיוחדת, היו אורחים חשובים, ר"ש גורארי' נ"י שימח במאוד], ונשאר שם עד סוף חודש אדר.<br />
<br />
== בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] ==<br />
וכך נמשך הדבר ביתר תוקף בזמן נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, אשר שהה בצרפת כמה וכמה פעמים ועד שאמר שם כמה פעמים [[מאמר]]י [[דא"ח]] ו[[שיחות]]. כמו כן שלח כמה פעמים לשם [[שלוחים]] על מנת לחזק את גזע אנ"ש הנמצאים שם, ולצוכי עסקנות הכלל.<br />
<br />
ואלו הם פרטי ביקורי אדמו"ר הריי"צ בצרפת (הידועים לנו):<br />
<br />
[[תרע"א]]: הגיע לעיר [[מענטון]] ביחד עם אביו שם מספר לו אביו אדמו"ר הרש"ב על הניגון של ר' זלמן זלאטאפאלסקי<br />
<br />
[[תרע"ב]]: נסע לפאריז, מרסל, ניצא, מנטו קרלו, [[מענטון]]. במענטון פגש את הוריו ([[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[הרבנית שטערנא שרה]]) בתחנת הרכבת, ומסר לאביו אז דו"ח על פעולותיו בעניני הכלל בפאריז. שם מספר לו גם על פגישה שהי' לו במלון "גאר די נארד" חדר מס' רכ"ג לצורך עניני הכלל.<br />
<br />
ביומנו מג' שבט תער"ב מספר על טיולו עם אביו - אדמו"ר הרש"ב בעיר מענטון בחלק העיר הנקרא קאפמארטן, ואז הראה לו אביו הבית בו גר בשנת תרמ"ח (כ"ה שנה לפנ"ז) - על כיף ימא.<br />
<br />
כמו כן שהה לכבוד חג הפורים ביחד עם אביו בעיר מענטון כנ"ל בארוכה, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שהה אז עם אביו לערך ג' שבועות.<br />
<br />
[[תרפ"ט]]: באותה שנה הגיע אדמו"ר הריי"צ לפאריז, בהמשך לנסיעה זו - בשנת [[תרצ"ב]] השתדל להקים וועד של בני החסידים להפיץ את המעיינות דלימוד תורת ה[[חסידות]] בצורה מובנת לכולם, ובמכתבי אדמו"ר הריי"צ מוצאים אנו כמה וכמה מכתבים בנידון זה לר' [[הלל זלאטאפאלסקי]] אשר גר אז בפאריז, יש לציין אשר בחודש [[אייר]] [[תרצ"ג]] בתחילת תקופת שהותו של [[הרבי]] בפאריז, מוצאים אנו מכתבים מאדמו"ר הריי"צ לרבי בקשר לענין זה, ההצעה הייתה לייסד "אגודת חסידי חב"ד" בצרפת (אלא שמסיבות שונות לא הצליחה התכנית לצאת לידי פועל אז בעיקבות פטירת ר' הלל הנ"ל).<br />
<br />
יש לציין אשר ברשימת אדמו"ר הריי"צ מנסיעתו ל[[ארץ הקודש]] ת"ו ולארצות הברית, בהן מתאר גם מביקורו בצרפת כותב אדמו"ר הריי"צ אשר בהיותו בפאריז בו הגיע אור ליום ג' ה' [[אלול]] עד למחרתו טייל עם הרבי ודיבר איתו ב"ענינים פנימיים".<br />
<br />
[[תרצ"ב]]: בחודש [[אדר]] אותה שנה אדמו"ר הריי"צ למשך כשבועיים בפאריז לצורכי עסקנות הכלל, באותה הזדמנות גם כינס אסיפה מהעסקנים יוצאי [[רוסיה]], כמו כן באותו זמן שלח אדמו"ר הריי"צ ר' [[שמעון ליב גרינברג]] כשד"ר לחזק גזע אנ"ש שבצרפת.<br />
<br />
[[תרצ"ג]]: באותה שנה שהה אדמו"ר הריי"צ כמה חודשים בצרפת (יש לציין אשר באותה תקופה הגיעו הרבי והרבנית להתיישב בפאריז).<br />
<br />
[[תרצ"ו]]: מתחלת [[תמוז]] עד כ"ב [[אלול]], שהה אדמו"ר הריי"צ בפאריז, בו' [[אלול]] ביקר בבית מס' 10 רחוב די'ע השייך ל"התאחדות הרבנים החרדים דצרפת" אשר ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]] יסדו ועמד בראשו, מסופר אשר בעלות אדמו"ר הריי"צ במדרגות הבית ספרם ונמצאו במספר כ"ו, באותו ביקור אמר אדמו"ר הריי"צ [[מאמר]] [[דא"ח]] "אני לדודי".<br />
<br />
תרצ"ז: בחורף של אותו שנה שהה אדמו"ר הריי"צ בעיר וויל ד'אוורע, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שוהה הוא בפאריז לשבועיים, על מנת לשאול בעצת הרופאים, באותו זמן גם עמד לידו אדמו"ר ומוצאים אנו בכמה מכתבים מאותה תקופה בו חותם אדמו"ר: "בשם הרבי, המזכיר מ. ש.", כמו כן נמצא רשימה שנכתבה על ידי אדמו"ר ובה שיחה מאדמו"ר הריי"צ שנאמרה אז.<br />
<br />
תרח"צ: בחורף אותו שנה שוב שהה אדמו"ר הריי"צ בפאריז במלון "מקס" הנמצא ב-9 רחוב בולארד שברובע החמש עשרה בפאריז שם שהה עד סוף [[חודש אדר]] ב' לעסוק בצרכי הכלל, וכך מוצאים אנו אשר בפורים קרא אדמו"ר את המגילה לפניו, וכתב כמה הנהגות אשר למד אז מאדמו"ר הריי"צ בהנוגע למנהגי פורים, כמו כן אז אמר אדמו"ר הריי"צ שיחה שנרשמה על ידי אדמו"ר.<br />
<br />
בשנים האחרונות לנשיאותו הקים שם מוסדות כגון: [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] וישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].<br />
<br />
== תקופת הרבי ==<br />
[[קובץ:הרבי צרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז (תרצ"ג-ת"ש)]], [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}<br />
[[הרבי]] התגורר שנים רבות ([[תרצ"ג]]-[[תש"א]]) בצרפת. בשנת [[תרצ"ז]] עבר ל[[פריז]] שם המשיך לשקד על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון. <br />
<br />
מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי"צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br />
<br />
באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'". <br />
<br />
כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי [[הרבי הריי"צ]] העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים. <br />
<br />
אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] להרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל.<br />
<br />
בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] החל הרבי בשירת ה"מרסלייז" (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות "[[האדרת והאמונה]]" ומאז הפך ניגון זה לאחד מ[[ניגוני חב"ד]].<br />
<br />
== יחס רבותינו נשיאנו למדינה ==<br />
=== בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
=== מהפכת צרפת ===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
=== יחס [[הרבי]] ===<br />
בדבר מלכות פרשת וישב [[התשנ"ב]], [[הרבי]] אמר שמדינת צרפת סיימה את עבודת הבירורים והיא מוכנה לגאולה. [[הרבי]] אמר שצרפת בתקופת [[אדמו"ר הזקן]]<br />
ייצגה תנועה של חופש מכל עניני דת, שהאדם בעל בחירה חופשית. ובדורינו המצב בצרפת התהפך. יש יהדות, שומרים תורה ומקיימים מצוות.<br />
<br />
== מוסדות חב"ד במדינה ==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
[[קובץ: שלוחים בצרפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלוחי הרבי במדינת צרפת]]<br />
בצרפת למעלה מ- 80 [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] הפזורים ברחבי המדינה.<br />
<br />
עשרות מוסדות חינוך, גנים, תלמודי תורה וישיבות בהם לומדים אלפי תלמידים.<br />
<br />
=== פריז ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
{{ערך מורחב|פריז}}<br />
ניתן למצוא פירוט בערך [[פריז]]<br />
<br />
=== ברינוא ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
<br />
=== ניס (ניצא){{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%90.pdf קובץ ניצא]'''.}} ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
בחודש אב [[ת"ש]] הגיע הרבי עם רעייתו לעיר, והתגורר בה עד לחודש סיון תש"א, אז [[כ"ח סיון תש"א|יצא מאירופה הבוערת והיגר לארצות הברית]] (דרך פורטוגל).<br />
<br />
בעיר קיימת קהילת חב"ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב יוסף יצחק פינסון, לצד הרב מנחם מענדל לוי והרב צבי הירש פינסון.<br />
<br />
=== ליאון ===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
בעיר קיימת קהילת חב"ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב שמואל גורביץ'<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]<br />
* [[תומכי תמימים ברינוא]]<br />
* [[ישיבת חב"ד סערז'י]]<br />
* [[פריז]]<br />
* [[מארש נפוליאון]]<br />
* [[מענטאן]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
{{בית|שניאור זלמן ברגר|חב"ד בארץ צרפת|628|42 - 49|י"ב טבת תשס"ח}}<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
* [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm35.pdf שיחת שבת פרשת וישב תשנ"ב]{{PDF}}, הרבי מדבר על הפיכת ההמנון הצרפתי לניגון חב"די - אתר moshiach.net<br />
*[[זושא וולף]], [http://www.shturem.net/images/news/82342_news_27082015_2468.pdf אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת] (פרקים מתוך הספר)<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=220&lang=hebrew יסוד ה'לשכה האירופאית' מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=220&lang=hebrew הקשר בין הרביים לצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=214&lang=hebrew התיישבות הרבי והרבנית בצרפת מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=209&lang=hebrew כיצד נודע 'מארש נפוליאון'? מאת שמואל לובצקי] - אתר שטורעם<br />
* [[יחידות כללית]] [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62694 בשפה הצרפתית, ט"ז תמוז ה'תשמ"ג] {{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
*הרב [[שלום בער בוטמן]] בראיון לאתר [[שטורעם. נט]] על ביקורו של הרבי בצרפת, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68846 כולם נהרו אחרי הרבי]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע"ד<br />
*'''[http://www.col.org.il/files/0.16913571357_7870148.pdf פניני האדרת והאמונה]''', תשורה מכינוס השלוחים האזורי בצרפת {{COL}} {{PDF}} אייר תשע"ד<br />
*'''[https://col.org.il/news/137967 מהפכה בעיר האורות: כתבת ענק על האימפריה של הרבי בצרפת]''' {{COL}}<br />
<br />
{{מדינות אירופה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:צרפת|*]]</div>מושיקהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%96%27%D7%99&diff=681669תומכי תמימים סערז'י2024-05-16T13:23:34Z<p>מושיקה: /* צוות הישיבה */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם= ישיבת חב"ד סערז'י.<br />
|תמונה=ישיבת חב"ד סערז'י.jpeg<br />
|כתובית=תלמידי ישיבת חב"ד סערז'י בתמונה קבוצתית ב-[[770]]<br />
|אפיון=ישיבה קטנה לבני אנ"ש חסידי חב"ד בפריז והגלילות<br />
|תאריך יסוד=שנת הלימודים [[תשפ"א]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום= על יד סערז'י, [[צרפת]]<br />
|מייסד=הרב יוסף יצחק שי'<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מספר תלמידים=14 (נכון לשנת [[תשפ"ד]])<br />
<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים סערז'י''' היא ישיבה קטנה בעיר סערז'י שבפרוורי העיר [[פריז]], [[צרפת]]. הישיבה נפתחה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] על ידי הרב יוסף יצחק דוידוביץ'. <br />
<br />
==הישיבה==<br />
הישיבה מיועדת לבני אנ"ש. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-14 תמימים.<br />
<br />
בנוסף, מגיעים ללמוד בישיבה "[[התלמידים השלוחים]]" - בחורים בוגרי ישיבות חב"ד בארץ ישראל ולאחרי שנה בשנת הקבוצה ב770 "בית חיינו בית רבינו שבבל". שבאים לישיבה על מנת לסייע לתלמידים ולשמש כתומכי הוראה בישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/724362/ צרפת: כינוס 'בואכם לשלום' לתלמידים השלוחים בישיבת סערז'י] א' חשון תשפ"ב. {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
הישיבה שמה דגש על לימוד מתוך גישמאק ובעיון. ובלימוד התורה בנגלה ובחסידות מתוך סבלנות ומתינות וכן על הלכה למעשה.<br />
<br />
עד כרגע אין עדיין לישיבה מקווה בנוי ומהודר. <br />
ברוך השם בשנה האחרונה נקנה עוד בית לישיבה על מנת שהלוואי ויהיה בו גם כן מקווה מהודר!<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*הרב יוסף יצחק דוידוביץ' - ראש הישיבה.<br />
*הרב שמואל לובעצקי - משפיע ראשי.<br />
*הרב חיים ביטון - ר"מ.<br />
*הרה"ת מנחם מענדל סיטבון - ר"מ.<br />
*הרב החסיד מנחם מענדל שממה - מנהל גשמי.<br />
*הטבח - יוחנן רובשקין.<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{קצרמר}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצרפת]]</div>מושיקהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%96%27%D7%99&diff=681668תומכי תמימים סערז'י2024-05-16T13:22:15Z<p>מושיקה: /* הישיבה */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם= ישיבת חב"ד סערז'י.<br />
|תמונה=ישיבת חב"ד סערז'י.jpeg<br />
|כתובית=תלמידי ישיבת חב"ד סערז'י בתמונה קבוצתית ב-[[770]]<br />
|אפיון=ישיבה קטנה לבני אנ"ש חסידי חב"ד בפריז והגלילות<br />
|תאריך יסוד=שנת הלימודים [[תשפ"א]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום= על יד סערז'י, [[צרפת]]<br />
|מייסד=הרב יוסף יצחק שי'<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מספר תלמידים=14 (נכון לשנת [[תשפ"ד]])<br />
<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים סערז'י''' היא ישיבה קטנה בעיר סערז'י שבפרוורי העיר [[פריז]], [[צרפת]]. הישיבה נפתחה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] על ידי הרב יוסף יצחק דוידוביץ'. <br />
<br />
==הישיבה==<br />
הישיבה מיועדת לבני אנ"ש. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-14 תמימים.<br />
<br />
בנוסף, מגיעים ללמוד בישיבה "[[התלמידים השלוחים]]" - בחורים בוגרי ישיבות חב"ד בארץ ישראל ולאחרי שנה בשנת הקבוצה ב770 "בית חיינו בית רבינו שבבל". שבאים לישיבה על מנת לסייע לתלמידים ולשמש כתומכי הוראה בישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/724362/ צרפת: כינוס 'בואכם לשלום' לתלמידים השלוחים בישיבת סערז'י] א' חשון תשפ"ב. {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
הישיבה שמה דגש על לימוד מתוך גישמאק ובעיון. ובלימוד התורה בנגלה ובחסידות מתוך סבלנות ומתינות וכן על הלכה למעשה.<br />
<br />
עד כרגע אין עדיין לישיבה מקווה בנוי ומהודר. <br />
ברוך השם בשנה האחרונה נקנה עוד בית לישיבה על מנת שהלוואי ויהיה בו גם כן מקווה מהודר!<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*הרב יוסף יצחק דוידוביץ' - ראש הישיבה.<br />
*הרב שמואל לובעצקי - משפיע ראשי.<br />
*הרב חיים ביטון - ר"מ.<br />
*הרה"ת מנחם מענדל סיטבון - ר"מ.<br />
*הרב החסיד מנחם מענדל שממה - מנהל גשמי.<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{קצרמר}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם]]</div>מושיקהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%96%27%D7%99&diff=681667תומכי תמימים סערז'י2024-05-16T13:16:11Z<p>מושיקה: /* הישיבה */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם= ישיבת חב"ד סערז'י.<br />
|תמונה=ישיבת חב"ד סערז'י.jpeg<br />
|כתובית=תלמידי ישיבת חב"ד סערז'י בתמונה קבוצתית ב-[[770]]<br />
|אפיון=ישיבה קטנה לבני אנ"ש חסידי חב"ד בפריז והגלילות<br />
|תאריך יסוד=שנת הלימודים [[תשפ"א]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום= על יד סערז'י, [[צרפת]]<br />
|מייסד=הרב יוסף יצחק שי'<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מספר תלמידים=14 (נכון לשנת [[תשפ"ד]])<br />
<br />
}}<br />
'''תומכי תמימים סערז'י''' היא ישיבה קטנה בעיר סערז'י שבפרוורי העיר [[פריז]], [[צרפת]]. הישיבה נפתחה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] על ידי הרב יוסף יצחק דוידוביץ'. <br />
<br />
==הישיבה==<br />
הישיבה מיועדת לבני אנ"ש. נכון לשנת [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-14 תמימים.<br />
<br />
בנוסף, מגיעים ללמוד בישיבה "[[התלמידים השלוחים]]" - בחורים בוגרי ישיבות חב"ד בארץ ישראל ולאחרי שנה בשנת הקבוצה ב770 "בית חיינו בית רבינו שבבל". שבאים לישיבה על מנת לסייע לתלמידים ולשמש כתומכי הוראה בישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/724362/ צרפת: כינוס 'בואכם לשלום' לתלמידים השלוחים בישיבת סערז'י] א' חשון תשפ"ב. {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
הישיבה שמה דגש על לימוד מתוך גישמאק ובעיון. ובלימוד התורה בנגלה ובחסידות מתוך סבלנות ומתינות וכן על הלכה למעשה.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
*הרב יוסף יצחק דוידוביץ' - ראש הישיבה.<br />
*הרב שמואל לובעצקי - משפיע ראשי.<br />
*הרב חיים ביטון - ר"מ.<br />
*הרה"ת מנחם מענדל סיטבון - ר"מ.<br />
*הרב החסיד מנחם מענדל שממה - מנהל גשמי.<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{קצרמר}}<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם]]</div>מושיקהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=680934מנחם מענדל זושא לובצקי2024-05-14T13:45:46Z<p>מושיקה: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>הרב '''מנחם מענדל זושא{{הערה|זוסיל.}} לובעצקי''' הוא מראשוני [[הגרופ הצרפתי]], משלוחי הרבי ב[[פריז]] שבצרפת, וראש משפחת לובעצקי החב"דית.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[צרפת]] ז׳ אדר תש"ט (?) למשפחה שומרת תורה ומצוות{{הערה|לאמו קראו מרת אידה יהודית.}}, ובשעת הברית נקרא על שם סבו.<br />
<br />
כנער בגיל 17, התקרב לחסידות חב"ד על ידי הרב [[פנחס גדליה פאשטר]] והצטרף לחבורת הצעירים שנמנתה על תלמידי ומקורבי השליח הרב [[שמואל אזימוב]], ונסע לרבי במסגרת '[[הגרופ]]' שזכה לחביבות מיוחדת.<br />
<br />
לאחר שהתעוררו שאלות שונות בנוגע לכשרות המאכלים היכן שלמד, שאל את הרבי וקיבל הוראה ללמוד ב'ישיבת חכמי צרפת' באקס-לה-בן{{הערה|ישיבה ששילבה לימודי חול עם לימודי קודש, והרבה מהלומדים בה היו בעלי רקע [[אקדמיה|אקדמאי]] שלקחו פסק זמן מלימודיהם האקדמאיים על מנת להשתלם בידיעות יהודיות.}}, או באחת הישיבות בארץ ישראל.<br />
<br />
כאשר החל לעסוק בהפצת החסידות בין צעירים, והיה נוסע בעיירות מרוחקות, שאל את הרבי האם ניתן למסור שיעורים לבנים ולבנות ביחד, כיון שלא מתאפשר להגיע לכל עיירה למסור שיעורים בזמנים נפרדים לבנים ולבנות, והרבי השיב בחיוב והורה שהבנים ישבו בנפרד והבנות ישבו בנפרד{{הערה|מפי בנו, ר' שמואל לובעצקי.}}.<br />
<br />
בשנת תשל"ג קיבל מהרבי מענה בנוגע לשאלותיו, שיקבל סדר בלימוד ותפילה כעצת הרב [[ניסן נמנוב]], בנוגע ל[[שידוך]] כ[[עצת ידידים]] יראי שמים, ובנוגע ל'ופרצת' שימשיך בפעולותיו ובהתייעצות עם הרב [[שמואל אזימוב]]{{הערה|1=תצלום הכתב יד נדפס ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2018/11/15420325565be98caca7216939710.pdf מבוא לאגרות קודש חלק כ"ח עמוד 18], והפיענוח שם בעמוד קמד.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ה]] התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת פייגא, והם קבעו את מגוריהם בפריז,והצטרפו למערך שלוחי הרבי בעיר.<br />
<br />
רבים מצאצאיו משמשים בשליחות הרבי.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב שמואל לובעצקי - שליח הרבי לעיר רואן, ועורך תורני שפירסם בין השאר סדרת חוברת עם כתבי יד מהרבי, 'מבית המלכות'<br />
*בנו, הרב חיים אברהם לובעצקי – שליח הרבי בוועריער, צרפת<br />
*בנו, ר' אליעזר יוסף לובצקי<br />
*בנו, ר' מאיר שלמה לובצקי – משלוחי הרבי בפריז, צרפת, ועורך תורני<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן לובצקי שליח הרבי בעיר Villeneuve-Saint-Georges<br />
*בנו, ר' ישראל אריה לייב לובצקי – שליח הרבי בקרמלין ביסעטר, צרפת. ופועל רבות בקירוב יהודים לתורה ומצוות מתוך התקשרות לרבי מה״מ. <br />
*בנו, ר' דוד לובצקי – משלוחי הרבי בוילנוב לע רואי, צרפת<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[ http://teshura.com/Lubetzky-Gabai%20-%20Sivan%204%2C%205773.pdf מכתבים שקיבל מהרבי]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי צאצאיו, ד' סיון תשע"ג<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לובצקי, מנחם מענדל זושא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפריז]]<br />
[[קטגוריה:שלוחי הרבי בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:חברי הגרופ הצרפתי]]</div>מושיקהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=680933מנחם מענדל זושא לובצקי2024-05-14T13:41:48Z<p>מושיקה: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>הרב '''מנחם מענדל זושא{{הערה|זוסיל.}} לובעצקי''' הוא מראשוני [[הגרופ הצרפתי]], משלוחי הרבי ב[[פריז]] שבצרפת, וראש משפחת לובעצקי החב"דית.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[צרפת]] ז׳ אדר תש"ט (?) למשפחה שומרת תורה ומצוות{{הערה|לאמו קראו מרת אידה יהודית.}}, ובשעת הברית נקרא על שם סבו.<br />
<br />
כנער בגיל 17, התקרב לחסידות חב"ד על ידי הרב [[פנחס גדליה פאשטר]] והצטרף לחבורת הצעירים שנמנתה על תלמידי ומקורבי השליח הרב [[שמואל אזימוב]], ונסע לרבי במסגרת '[[הגרופ]]' שזכה לחביבות מיוחדת.<br />
<br />
לאחר שהתעוררו שאלות שונות בנוגע לכשרות המאכלים היכן שלמד, שאל את הרבי וקיבל הוראה ללמוד ב'ישיבת חכמי צרפת' באקס-לה-בן{{הערה|ישיבה ששילבה לימודי חול עם לימודי קודש, והרבה מהלומדים בה היו בעלי רקע [[אקדמיה|אקדמאי]] שלקחו פסק זמן מלימודיהם האקדמאיים על מנת להשתלם בידיעות יהודיות.}}, או באחת הישיבות בארץ ישראל.<br />
<br />
כאשר החל לעסוק בהפצת החסידות בין צעירים, והיה נוסע בעיירות מרוחקות, שאל את הרבי האם ניתן למסור שיעורים לבנים ולבנות ביחד, כיון שלא מתאפשר להגיע לכל עיירה למסור שיעורים בזמנים נפרדים לבנים ולבנות, והרבי השיב בחיוב והורה שהבנים ישבו בנפרד והבנות ישבו בנפרד{{הערה|מפי בנו, ר' שמואל לובעצקי.}}.<br />
<br />
בשנת תשל"ג קיבל מהרבי מענה בנוגע לשאלותיו, שיקבל סדר בלימוד ותפילה כעצת הרב [[ניסן נמנוב]], בנוגע ל[[שידוך]] כ[[עצת ידידים]] יראי שמים, ובנוגע ל'ופרצת' שימשיך בפעולותיו ובהתייעצות עם הרב [[שמואל אזימוב]]{{הערה|1=תצלום הכתב יד נדפס ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2018/11/15420325565be98caca7216939710.pdf מבוא לאגרות קודש חלק כ"ח עמוד 18], והפיענוח שם בעמוד קמד.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ה]] התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת פייגא, והם קבעו את מגוריהם בפריז,והצטרפו למערך שלוחי הרבי בעיר.<br />
<br />
רבים מצאצאיו משמשים בשליחות הרבי.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב שמואל לובעצקי - שליח הרבי לעיר רואן, ועורך תורני שפירסם בין השאר סדרת חוברת עם כתבי יד מהרבי, 'מבית המלכות'<br />
*בנו, הרב חיים אברהם לובעצקי – שליח הרבי בוועריער, צרפת<br />
*בנו, ר' אליעזר יוסף לובצקי<br />
*בנו, ר' מאיר שלמה לובצקי – משלוחי הרבי בפריז, צרפת, ועורך תורני<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן לובצקי<br />
*בנו, ר' ישראל אריה לייב לובצקי – שליח הרבי בקרמלין ביסעטר, צרפת.<br />
*בנו, ר' דוד לובצקי – משלוחי הרבי בוילנוב לע רואי, צרפת<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[ http://teshura.com/Lubetzky-Gabai%20-%20Sivan%204%2C%205773.pdf מכתבים שקיבל מהרבי]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי צאצאיו, ד' סיון תשע"ג<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לובצקי, מנחם מענדל זושא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפריז]]<br />
[[קטגוריה:שלוחי הרבי בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:חברי הגרופ הצרפתי]]</div>מושיקהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%A1&diff=680399אליעזר דניאל מיירס2024-05-12T13:05:09Z<p>מושיקה: /* תולדות חיים */תיקנתי</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ליברמן פרידריך מייערס.jpg|ממוזער|הרב מייערס (במרכז) לצד הרב [[דוד משה ליברמן]], מזקני חסידי חב"ד ורב הקהילה היהודית באנטוורפן שבבלגיה (מימין) והרב [[יעקב אליעזר פרידריך]], מזקני חסידי ופעילי חב"ד באנטוורפן (משמאל)]]<br />
הרב '''אליעזר דניאל מיירס''' ('''מייערס''', [[ט"ו טבת]] [[תרצ"ט]] – [[כ"ג מנחם אב]] [[תשע"ה]]) היה חסיד חב"ד ששימש כדיקן באוניברסיטה, והיה הראשון שפעל בשליחות הרבי ב[[הולנד]]. זכה לקירובים רבים מהרבי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בהולנד ב[[ט"ו טבת]] [[תרצ"ט]] להוריו ר' שמואל יעקב ומרת חנה אדיל מיירס, במשפחה שומרת תורה ומצוות שנמנתה על עדת בני אשכנז והקפידה באדיקות על מסורת מנהגי בני אשכנז.<br />
<br />
בהיותו כבן שנה וחצי פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], אך בשל העובדה שסביו תפסו עמדות בכירות במשק, כשסבו מהצד האחד כיהן כמנהל אגף המיסים במשרד האוצר והסב מהצד השני ניהל את משרד הביטוח הלאומי של הולנד - נותרו בני משפחתו לפליטה כמו שאר היהודים בעלי התפקידים הבכירים במדינה.<br />
<br />
מאוחר יותר נשלחה גם משפחתו אל מחנות הכפייה של הגמרנים שם חלה במחלת הפוליו ובשל כך ערכו עליו הגרמנים את ניסוייהם האכזריים, אך בניסים גלויים ניצול הוא ומשפחתו, והם היו היחידים מכל העץ המשפחתי ששרדו את השואה.<br />
<br />
אחרי המלחמה חזרה משפחתו לרוטרדם שבהולנד שם נאלץ ללמוד בבית ספר לא יהודי אך נעדר מהלימודים בשבתות, ועם סיום לימודי התיכון פגש את ידיד נעוריו [[מרדכי אנגלסמן]] שהגיע לבקר את משפחתו, ומראהו של צעיר חב"די כבש את ליבו והוא עלה יחד איתו לארץ, שם התארח אצל ר' ראובן דונין, ולאחר לילה של שיחה מעמיקה הצטרף אל מרדכי אנגלסמן וקבע את מושבו בישיבה בלוד כשמקביל יצא לבקר בישיבות אחרות כדי להחליט על דרכו.<br />
<br />
על אף שהנהלת הישיבה לא ראתה בעין יפה את הדבר, הרבי התערב לטובתו, והוא המשיך להתארח בישיבה בלוד ולצאת מזמן לזמן לבקר בישיבות אחרות, ולקראת חג הפסח של שנת תשכ"א נסע לרבי לראשונה וזכה שהרבי יישלח קבוצת חסידים לקבל את פניו ולאסוף אותו ברכב{{הערה|כאשר אביו רצה להודות לרבי על המחווה, כתב לו הרבי שהמחווה הזאת היא מעטה ביחס לפעולות שבנו עתיד לבצע עבור הרבי...}}, ואף בהמשך הביקור זכה לקירובים נוספים כשהרבי מעניק לו מצה שלימה ב[[חלוקת המצות]] של אותה שנה, ובירר היכן הוא נמצא בשעת עריכת הסדר בדירתו של אדמו"ר הריי"צ.<br />
<br />
בעידוד הרבי, לאחר חתונתו עם רעייתו מרת מרים המשיך את לימודיו מחקריו והשתלמויותיו במסגרת האוניברסיטה, כשמעת לעת הרבי נותן לו עידוד נוסף, ובמקביל עסק בהפצת יהדות. לאחר סיום לימודיו שהתארכו בשל פעילותו, התקבל מייד לעבוד באוניברסיטה, וניצל את תפקידו ומשרתו להפצת יהדות וזכה להעמיד דורות של משפחות חסידיות, כשהוא היה למעשה חסיד חב"ד הראשון שפעל להפצת מעיינות החסידות בהולנד, כשהרבי מתבטא על עבודתו: "עומד יהודי עם הזקן הארוך ביותר בהולנד ואומר הרצאה למאה איש - אצלי זו ההפצה הגדולה ביותר".<br />
<br />
בשנת תשמ"ו חלה במחלת הטרשת שפגעה בעיניו וידיו, וכשביקש ברכה מהרבי לרפואה, אמר לו הרבי: "אל תשטה, שתהיה לך הצלחה מרובה בכתיבה ועשיה", ומלשון הברכה היה מובן שאכן העיניים והידיים יתרפאו היות שהרפואה בהם נדרשת לצורך המשך עבודתו, והוא אכן התרפא, אך כעבור זמן עברה המחלה לקנן בפלג גופו התחתון והוא סבל ממנה עד אחרית ימיו.<br />
<br />
בשנותיו האחרונות עלה לארץ הקודש, שם נפטר ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשע"ה]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב פנחס אברהם מיירס - מחסידי בעלז, אב"ד האג בעל שו"ת דברי פינחס{{הערה|1=[https://col.org.il/news/145288 דיווח על התמנותו כאחראי בועד הכשרות של רבני בעלז].}}<br />
*בנו, ר' דוד אליהו מיירס<br />
*בנו, ר' ברוך מענדל מיירס<br />
*בנו, הרב עזרא עמנואל מיירעס- סופר סת"ם ומאנ"ש ב[[ביתר]].<br />
*בתו, מרת שרה נמנוב<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://shturem.net/uploadfile/pdf/TshuraBirnhakMayers5778.pdf דניאל איש חמודות]''', תולדות חייו וחליפת המכתבים שלו עם הרבי, בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו {{PDF}} {{שטורעם}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/132814 החסיד שהרבי ביקש ממנו להסתובב מחוייך באמסטרדם]''', צרור סיפורים ואנקדוטות מחייו • מוגש על ידי בנו, הרב פנחס אברהם מייערס {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:מיירס, אליעזר דניאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בהולנד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]</div>מושיקהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D&diff=667042בתי חב"ד בעולם2024-03-12T00:40:23Z<p>מושיקה: /* ספרד */</p>
<hr />
<div><div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!{{ש}}'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב"ד בעולם'''</CENTER></div><br />
<br />
[[קובץ:מרכז לעניני חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל המרכז לענייני חינוך, הגוף הממונה על שליחי חב"ד ברחבי העולם]]<br />
'''בתי חב"ד בעולם''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי העולם. בית חב"ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. נכון לשנת [[תש"פ]] קיימים כ־5,000 שלוחים ברחבי העולם.<br />
<br />
לקראת שנת [[תשפ"ד]] הוקם ע"י [[מרכז 302]] אפליקציית 'בוט' מיוחדת לעזרה לישראלים במציאת בתי חב"ד ברחבי העולם{{הערה|[https://col.org.il/news/147689 בוט חדש יסייע לישראלים למצוא את בתי חב"ד ברחבי תבל{{col}}]}}.<br />
<br />
==א==<br />
===[[אוסטריה]]===<br />
*'''[[וינה]]''' - הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], הרב [[שניאור פלאץ]], הרב אהרון קטורזה.<br />
*'''[[זלצבורג]]''' - הרב דוד נוסבאום<br />
<br />
===[[אוקראינה]]===<br />
*'''[[קייב]]''' - הרב [[משה ראובן אסמן]].<br />
*'''[[ז'יטומיר]]''' - מנהל: הרב [[שלמה וילהלם]]. הרב [[נחום תמרין]].<br />
* '''[[ניקולייב]]''' - הרב [[שלום דובער גוטליב]]<br />
*'''[[דניפרו]]''' - הרב [[יוסי קמינצקי]], הרב [[שמואל קמינצקי]].<br />
*'''[[אודסה]]''' - הרב [[אברהם וולף]].<br />
*'''ז'פורִיזי'ה''' - הרב [[נחום ערנטרוי]]<br />
*'''[[צ'רקאסי]]''' - הרב [[דב אקסלרוד]]<br />
*'''בלייה צ'רקוב''' - הרב מאיר [[הולצברג]]<br />
*'''[[קרמנצ'וג]]''' - הרב [[שלמה סלומון]]<br />
*'''[[ברדיצ'ב]]''' - הרב [[משה טאהלער]]<br />
*'''קמינסקוי''' - הרב [[לוי סטמבלר]]<br />
*'''קרופיבניצקי''' - הרב [[דן זכותא]]<br />
*'''קריביי ריג''' - הרב [[לירון אדרי]]<br />
*'''פרווֹמאייסק''' - הרב [[לוי פרלשטיין]]<br />
*'''פולטבה''' - הרב [[יוסף סגל]]<br />
*'''רובנו''' - הרב [[שניאור שניאורסאהן]]<br />
*'''סוַוסטוֹפּוֹל''' - הרב בנימין וולף<br />
*'''סומי''' - הרב [[יחיאל שלמה לויטנסקי]]<br />
*'''אוּז'גוֹרוֹד''' - הרב [[מענדל וילהלם]]<br />
*'''חרקוב''' - הרב [[משה מוסקוביץ']]<br />
*'''חמלניצקי''' - הרב [[יוסף טייטלבוים]]<br />
*'''חרסון''' - הרב [[יוסף יצחק וולף]]<br />
*'''צ'רניגוב''' - הרב [[ישראל סילברשטיין]]<br />
*'''[[צ'רנוביץ]]''' - הרב [[מנחם גליצנשטיין]]<br />
<br />
===[[אזרבייג'ן]]===<br />
*'''באקו''' - הרב [[שניאור סגל]], הרב [[פסח מירוב]], הרב [[מתי לואיס]], הרב [[שלום דובער קוביטשעק]].<br />
*'''קובה''' - הרב יונה רונן יעקובי<br />
<br />
===איחוד האמירויות הערביות===<br />
*'''דובאי''' - הרב מנחם מענדל בלוי<br />
*'''אבו דאבי''' - הרב [[לוי דוכמן]]<br />
<br />
===[[איטליה]]===<br />
* '''[[מילאנו]]''' - לשם הגיע השליח הראשון הרב [[גרשון מענדל גרליק]], וכיום מכהנים בה עשרות שלוחים<br />
* '''[[רומא]]''' - הרב יצחק חזן, הרב שלום קונרוטו והרב מנחם לאזאר<br />
* '''[[ונציה]]''' - הרב [[רחמים]] בנין והרב עמיחי ריבר. בעיר קיימת ישיבה ומדי שנה מגיעים תמימים על מנת לסייע בפעילות<br />
* '''בולניה''' - הרב דוד בורנשטיין<br />
* '''פירנצה''' - הרב לוי וולובסקי<br />
<br />
===אל סלבדור===<br />
*'''אל טונקו'''- הרב יהודה לייב הלוי ברוד<br />
<br />
===אקוודור===<br />
*'''קיטו''' - הרב [[תומר רותם]]<br />
<br />
===[[ארגנטינה]]===<br />
* '''איה–בלנקה''' - הרב [[משה פרידמן]]<br />
* '''[[בואנוס איירס]]''' - הרב [[צבי יחיאל גרונבלט]]<br />
* '''פלורס''' - בית חב"ד [[770]] בהנהלת הרב דוד פלוטקא<br />
* '''פלרמו-סוהו''' - הרב צבי ליפינסקי<br />
* '''פלרמו''' - הרב שלמה לוי<br />
* '''אולירוס''' - הרב יעקב בירמן<br />
* '''פוארטו-מאדרו''' - הרב [[חיים ברוך אוירכמן]]<br />
* '''סלטה''' - הרב רפאל הכהן טאוויל<br />
* '''קורדובה''' - הרב יוסי טורק<br />
<br />
===[[ארמניה]]===<br />
*'''ירוואן''' - הרב גרשון מאיר בורשטיין<br />
<br />
==ב==<br />
===[[בלארוס]]===<br />
*'''[[באברויסק]]''' - הרב שאול חבבו<br />
*'''[[בריסק]]''' - הרב חיים רבינוביץ<br />
*'''[[מוהילב]]''' - הרב מנחם מענדל אלפרוביץ<br />
*'''[[גרודנה]]''' - הרב יצחק קופמן<br />
<br />
===[[ברזיל]]===<br />
*'''[[ס. פאולו]]'''<br />
:*הרב [[שבתי אלפרין]], מנהל בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב [[יוסף יצחק אלפרין]], בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב [[יצחק משען]], מנהל בית הכנסת "בַּיִת" בשכונת היז'נופוליס<br />
:*הרב [[מרדכי זאיינץ]], רב בית הכנסת צעירי חב"ד<br />
:*הרב [[יוסף יצחק שילדקרויט]], מנהל בית חב"ד איטאים<br />
:*הרב [[יוסף דוד וויטמאן]], רב בית הכנסת בית יעקב<br />
:*הרב [[יעקב גרנשטט]], מנהל בית חב"ד בשכונת ברוקלין<br />
:*הרב [[ירחמיאל בלינוב]], רב בית הכנסת "חי מנחם" בשכונת היז'נופוליס<br />
:*הרב [[אריה ברוך בלוך]], בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב דוד גולדברג, מנהל בית חב"ד מורומבי<br />
:*הרב [[אריאל אנטבי]], מנהל בית חב"ד למטייל בשכונת סנטנה<br />
:*הרב [[עדי כפיף]], מנהל בית חב"ד בשכונת וילה מאריאנה<br />
:*הרב [[מנחם מענדל ניסלביץ']], בית חב"ד לקהילה הישראלית<br />
:*הרב נחמן סטולמן, מנהל בית חב"ד בעיר קאמפינייס<br />
:*הרב שמעון ברנד, בית חב"ד גרנדה ווינה, קוצ'יה<br />
*'''[[ריו דה ז'נירו]]'''<br />
:*הרב יהושע בנימין גולדמן, בית חב"ד המרכזי<br />
:*הרב אילן סטיפלמן, מנהל בית חב"ד למטייל<br />
:*הרב אברהם צבי בויטנר<br />
:*הרב משה לזינסקי<br />
:*הרב יוסף שימעונוביץ', מנהל בית חב"ד בחה דה טיג'קה<br />
:*הרב חיים ברונר<br />
:*הרב מאיר רוזנברג<br />
*הרב לוי יצחק גולדמן<br />
*'''ברזיליה''' - הרב לייב רוזנברג<br />
*'''בליים''' - הרב ישראל זאגורי<br />
*'''פורטו אלגרי''' - הרב מענדל ליברוב. הרב שמואל בנימיני<br />
*'''קוריטיבה''' - הרב יוסף דוברבסקי<br />
*'''בלו הוריזונטה''' - הרב ניסים קטרי<br />
*'''סלבדור''' - הרב ישראל בוקיעט<br />
*'''רסיפה''' - הרב אלכסנדר מזרחי<br />
*'''מנאוס אמזונס''' - הרב אריה רייכמן<br />
*'''מורו דה ס. פאולו''' - הרב מנחם מענדל גרנשטט<br />
<br />
==ג==<br />
===[[גרמניה]]===<br />
* '''פרנקפורט''' - הרב [[שניאור זלמן גורביץ]]<br />
* '''אופנבך''' - הרב [[מנחם מענדל גורביץ]]<br />
* '''ברלין''' - הרב [[יהודה טייכטל]]<br />
* '''דיסלדורף''' - הרב חיים ברכהן<br />
* '''דרזדן''' - הרב [[שניאור הבלין]]<br />
* '''המבורג''' - הרב [[שלמה ביסטריצקי]]<br />
* '''הנובר''' - (הרב [[בנימין וולף]] ז"ל) הרב לוי יצחק גוטליב<br />
* '''ווירטמבורג''' - הרב זלמן טרבניק.<br />
* '''מינכן''' - הרב [[ישראל דיסקין]]<br />
* '''נירנברג''' - הרב [[חיים אליעזר חיטריק]]<br />
* '''פוטסדם''' - הרב [[נחום פרסמן]]<br />
* '''קלן''' - הרב מנחם מענדל שטראקס<br />
* '''קרלסרוהה''' - הרב מרדכי מנדלסון<br />
<br />
===[[ג'מייקה|ג'מייקה]]===<br />
[[בית חב"ד מונטגו ביי]] - יעקב ומושקי רסקין.<br />
<br />
==ד==<br />
===[[דרום קוריאה]]===<br />
*'''סיאול''' - הרב [[אשר ליצמן]]<br />
<br />
==ה==<br />
===[[הודו]]===<br />
* '''אנג'ונה''' - הרב [[נחמן הולצברג]] (נ.י.){{הערה|נשלחים למקום תמימים ל'[[מרכז שליחות]]'}}.<br />
* '''[[מומבאי]]''' - הוקם על ידי הרב [[גבריאל הולצברג]] הי"ד. כיום מנהלו הרב [[ישראל קוזלובסקי]]<br />
* '''בנגלור''' - הרב צבי ריבקין<br />
* '''גואה''' - הרב [[רועי מרילי]]<br />
* '''דאראמסלה''' - הרב דרור משה שאול והרב אורי ציפורי<br />
* '''דלהי''' - הרב [[שמואל שארף]] והרב [[עקיבא סודרי]]. הוקם על ידי הרב [[נחמן נחמנסון]]<br />
* '''דרום דלהי''' - הרב [[שניאור קופצ'יק]]<br />
* '''ואראנסי''' - הרב [[שמואל יזהר]]<br />
* '''ווטה קנאל''' - הרב רן שמיר<br />
* '''לה, לדאק''' - הרב אוהד מרציאנו<br />
* '''מנאלי''' - הרב יעקב שץ והרב [[חזי נפרסטק]] (פתוח מתחילת [[ניסן]] עד אחרי ראש השנה)<br />
* '''פונה''' - הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]<br />
* '''פושקר''' - הרב [[שמשון גולדשטיין]]<br />
* '''קאסול''' - הרב [[דני וינדרבאום]] והרב [[יואל כפלין]]<br />
* '''קאסר דייוי''' - הרב טל רמות<br />
* '''קוצ'ין''' - הרב [[זלמן ברנשטיין]]<br />
* '''רישיקש''' - הרב זוהר דוד<br />
<br />
===[[הונג קונג]]===<br />
*'''יאיוו''' - הרב ישראל ליברמן<br />
==י==<br />
===[[יפן]]===<br />
* '''טוקיו''' - הרב [[בנימין אדרעי]]<br />
* '''קיוטו''' - הרב [[מרדכי גרומך]]<br />
<br />
===[[ישראל]]===<br />
{{ערך מורחב|בתי חב"ד בישראל}}<br />
==מ==<br />
<br />
===[[מונטנגרו]]===<br />
* '''פודגוריצה''' - הרב [[אריה איידלקופ]].<br />
* '''בוודוה''' - הרב אליעזר ארנפלד.<br />
===[[מקסיקו]]===<br />
* '''מקסיקו סיטי''' - הרב [[יוסף יצחק מייזליש]]<br />
* '''פלאיה''' - הרב [[חיים ברוד]] והרב ברוך קראוס<br />
* '''קוזומל''' - הרב [[דוד כפלין]] והרב שלמה פלג<br />
* ''' איסלה מוחרס ''' הרב מוטי כהן<br />
* '''ס. קריסטובל צ'יאפס''' - הרב אורן רז<br />
* '''פורטו אסקונדידו''' - הרב [[דני וינדרבאום]]<br />
<br />
===[[מיאנמר]]===<br />
* '''ינגון''' - הרב שניאור רייטפורט<br />
<br />
==נ==<br />
===[[ניו ג'רזי]]===<br />
*'''ניו ג'רזי''' - הרב [[יוסף צבי קרליבך]]<br />
<br />
===[[נפאל]]===<br />
*'''פוקרה''' - הרב [[חזקי ליפשיץ]]<br />
*'''קטמנדו''' - הרב חזקי ליפשיץ<br />
<br />
==ס==<br />
===[[סין]]===<br />
*'''[[שנחאי]]''' - הרב שלום גרינברג והרב שלמה אויזרת<br />
*'''בייג'ינג''' - הרב שמעון פרוינדליך<br />
*'''גואנג'ואו''' - הרב אלי רוזנברג.<br />
*'''פושאן''' - הרב גדי לוזון<br />
*'''קאולון''' - הרב איציק אייזנבך<br />
*'''צ'אנגדו''' - הרב דובי הנינג<br />
*'''טייפה''' - הרב שלמה טביב<br />
<br />
===[[סרביה]]===<br />
*'''בלגרד''' - הרב יהושע קמינצקי<br />
<br />
===ספרד===<br />
* '''ברצלונה''' - הרב [[דוד מנחם מענדל ליברזון]]<br />
* '''מדריד''' - הרב שניאור זלמן גולדשטיין<br />
* '''וולנסיה'''- הרב שלום דובער בינשטוק<br />
*'''איביזה''' - הרב מנחם מענדל אנגלסמן<br />
*'''גירונה''' - הרב אברהם יצחק רוזנברג<br />
* מרבלה - הרב מנחם מענדל אטעל<br />
<br />
===[[סינגפור]]===<br />
*'''סינגפור''' - הרב מרדכי אברג'ל, הרב נתנאל ריבני<br />
<br />
==פ==<br />
===[[פולין]]===<br />
*'''[[וורשא]]''' - הרב [[שלום דוב בער סטמבלר]]<br />
*'''[[קראקוב]]''' - הרב [[אליעזר גוראריה]], וה[[רב]] רפאל פופאק<br />
<br />
===[[פיליפינים]]===<br />
*'''מנילה''' -הרב [[יוסף יצחק לוי]]<br />
*'''קלארק''' - הרב מענדי לוי <br />
*'''סבו''' - הרב מנחם מענדל אקסלרוד <br />
*'''אל נידו''' - הרב משה שמעון נוטיק<br />
*'''בורקאי''' - הרב דניאל מוסקוביץ<br />
*'''שירגאו''' - הרב מנחם מענדל שפינדלר<br />
<br />
===[[פלורידה]]===<br />
*'''מיאמי''' - הרב [[אברהם קארף]]<br />
*'''וועסטאן''' - הרב ישראל שפאלטער<br />
<br />
===פרו===<br />
*'''לימה''' - משפחת בלומינפלד<br />
*'''קוסקו''' - הרב [[עופר קריפור]]<br />
<br />
==ק==<br />
=== [[קולומביה]]=== <br />
* ''' בוגוטה''' - הרב [[יהושע בנימין רוזנפלד]]<br />
*''' ברנקיה''' - הרב יוסי ליברוב<br />
* ''' מדג'ין ''' - הרב לוי ונונו<br />
* ''' סלנטו''' - הרב שמואל הכהן פרידמן<br />
* ''' קרטחנה''' - הרב [[סעדיה גלויברמן]]<br />
<br />
===[[קזחסטן]]===<br />
* '''אלמא אטא''' - הרב [[ישעיה אלעזר כהן]], הרב [[אלחנן כהן]], הרב מרדכי הכהן והרב סעדיה ליברוב<br />
* '''פבלדאר''' - הרב [[שמעון אש]]<br />
* '''אוסט קמינגורסק''' - הרב אסף פיינשטיין<br />
* '''קרגנדה''' - הרב אשר תומרקין<br />
* '''קוסטנאי''' - הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]]<br />
* '''נור סולטן''' - הרב שמואל קרנאוח<br />
* '''צ'מיקנט''' - הרב מרדכי מרוזוב<br />
<br />
===[[קירגיזסטן]]===<br />
*'''בישקק''' - הרב אריה רייכמן<br />
<br />
===[[קמבודיה]]===<br />
*'''פנום פן''' - הרב [[בן ציון בוטמן]], הרב אברהם מנחם גרשוני<br />
<br />
===[[קניה]]===<br />
*'''נירובי''' - הרב [[שמואל נוטיק]]<br />
<br />
===[[קפריסין]]===<br />
*'''[[לרנקה]]''' - הרב [[אריה זאב רסקין]]<br />
*'''[[לימסול]]''' - הרב [[יאיר בייטש]]<br />
*'''[[פאפוס]]''' - הרב [[יצחק אייזנבך]]<br />
*'''[[איה נאפה]]''' - הרב [[זושא ניימרק]]<br />
<br />
===[[קרואטיה]]===<br />
*'''זאגרב''' - הרב [[פנחס ירוחם פישל זקלס]]<br />
<br />
==ר==<br />
===[[רומניה]]===<br />
*[[בוקרשט]] - הרב [[נפתלי דייטש]], הרב [[יצחק רסקין]]<br />
*קלוז 'נאפוקה - הרב [[דוב בער אורגד]]<br />
===[[רוסיה]]===<br />
*'''אוליאנובסק''' - הרב בני מרקוביץ<br />
*'''אופה''' - הרב דן קריצ'בסקי<br />
*'''אורנבורג''' - הרב גואל מייראס<br />
*'''[[אירקוצק]]''' - הרב אהרון ווגנר<br />
*'''אסטרחן''' - הרב [[בביאר מלמד]]<br />
*'''בירוביג'אן''' - הרב אליהו ריס<br />
*'''בנלצ'יק''' - הרב [[לוי שבת]]<br />
*'''בריאנסק''' - הרב מנחם מענדל זקלס<br />
*'''דרבנט''' - הרב עובדיה איסקוב<br />
*'''חברובסק''' - הרב יעקב סנטקוב, הרב אהרון מיאסקובסקי<br />
*'''טוליאטי''' - הרב מאיר פישר<br />
*'''טומסק''' - הרב [[לוי קמינצקי]]<br />
*'''ליפצק''' - הרב שמולי שטיפל<br />
* '''[[מוסקבה]]''' - הרב [[ברל לזר|שלמה דובער פנחס לזר]], הרב מרדכי ויסברג, הרב אלכסנדר בורדה, הרב יצחק קוגן, הרב דוד קרפוב, הרב אליהו בר, הרב מנחם גול, הרב יעקב קליין, הרב יקים יגודייב, הרב לוי-יצחק דרוץ, הרב ראובן קולין, הרב אהרון ממוט, הרב מנחם בושן, הרב יוחנן קוסנקו, הרב שמעון קרסנדומסקי, הרב זלמן שמעון דערען, הרב ברוך קליינברג, הרב אברהם בקרמן, הרב ראובן קורבסקי, הרב שמואל קופרמאן, הרב ניסן ליביוב, הרב אברהם אלישוילי, הרב אברהם אליגוייב, הרב מיכאל פידוסוב, הרב אייזק רוזנפלד, הרב אברהם ליבשיץ, הרב בערל ציסין.<br />
*'''[[מלחובקה]]''' - הרב משה תמרין, הרב זלמן קוסנסקו<br />
*'''מיתישצ'י''' - הרב [[לוי שבת]]<br />
*'''נובגורוד וליקי''' - הרב יעקב סומינסקי<br />
*'''[[נובוסבירסק]]''' - הרב [[שניאור זלמן זקלס]]<br />
*'''[[ניז'ני נובוגורוד]]''' - [[הרב שמעון ברגמן]]<br />
*'''סוצ'י''' - הרב שלום לזר<br />
*'''סבסטופול''' - הרב בנימין וולף<br />
*'''סטברופול''' - הרב אלכסנדר נסטרוב<br />
* '''[[סמולנסק]]''' - הרב לוי יצחק מונדשיין<br />
*'''[[סמרה]]''' - הרב [[שלמה דייטש]]<br />
*'''סרטוב''' - הרב [[יעקב מאיר קוביטשעק]], הרב [[יעקב ליפש]], הרב [[לוי יצחק וולף (סרטוב)|לוי יצחק וולף]]<br />
*'''[[פטרבורג]]''' - הרב [[מנחם מענדל פבזנר]], הרב חיים טולוצ'ינסקי, הרב חיים שאול ברוק, הרב צבי פינסקי, הרב דניאל אש, הרב בן-ציון ליפסקר, הרב אלעזר גולדברג, הרב שמואל מנדלסון, הרב שמואל סאמינסקי והרב יהודה ברטוקוב<br />
*'''פרם''' - הרב [[שניאור זלמן דייטש]]<br />
*'''[[צ'ליאבינסק]]''' - הרב [[מאיר קירש]], הרב [[יחיאל לוויטין]]<br />
*'''קאזאן''' - הרב [[נחום יצחק גורליק]]<br />
*'''[[קוסטרומה]]''' - הרב ניסן מנדל רופו<br />
*'''קלינינגרד''' - הרב דוד שביק<br />
*'''קרסנויארסק''' - הרב בנימין ווגנר<br />
*'''[[רוסטוב]]''' - הרב [[שמואל סטולין]]<br />
<br />
==ש==<br />
===[[שוויץ]]===<br />
*'''[[ציריך]]'''<br />
:*הרב [[מנחם מענדל רוזנפלד]]<br />
:*הרב שלום דובער רוזנפלד<br />
:*הרב נחום ברנשטיין<br />
*'''לוצרן''' - הרב חיים דרוקמן<br />
*'''[[לוגאנו]]''' - הרב יעקב צבי קנטור<br />
*'''באזל'''<br />
:*הרב [[שניאור זלמן וישצקי]]<br />
:*הרב [[מרדכי גרוזמן]]<br />
*'''ברן''' - הרב [[אלימלך מרילוס]]<br />
*'''[[ז'נבה]]'''<br />
:*הרב מנחם מענדל פבזנר<br />
:*הרב אברהם פסח שוורצבורד<br />
:*הרב דוד שמואל<br />
:*הרב לוי יצחק פבזנר<br />
<br />
==ת==<br />
===[[תאילנד]]===<br />
*'''בנגקוק''' - הרב [[נחמיה וילהלם]], הרב [[יוסף חיים קנטור]], הרב [[יוסף גולדברג (תאילנד)|יוסף גולדברג]], הרב דוד חדד, הרב משה חדד, הרב מנחם מענדל ונקרט<br />
*'''צ'יאנג מאי''' - הרב יוסף פיקל<br />
*'''קוסמוי''' - הרב מנחם מענדל גולדשמיד<br />
*'''פוקט''' - הרב שלום גליצנשטיין<br />
*'''פאי''' - הרב מנחם מענדל זאיאנץ<br />
*'''קופנגן''' - הרב דובער דיייטש<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מיזמים]]<br />
[[קטגוריה:בתי חב"ד]]</div>מושיקהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%96%27%D7%99&diff=665869תומכי תמימים סערז'י2024-03-07T19:45:39Z<p>מושיקה: הסרת כל התוכן מהדף</p>
<hr />
<div></div>מושיקהhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%96%27%D7%99&diff=665867תומכי תמימים סערז'י2024-03-07T19:45:10Z<p>מושיקה: </p>
<hr />
<div>==צוות הישיבה==<br />
*הרב יוסף יצחק דוידוביץ' - ראש הישיבה.<br />
*הרב שמואל לובעצקי - משפיע ראשי.<br />
*הרב חיים ביטון - ר"מ.<br />
*הרה"ת מנחם מענדל סיטבון - ר"מ.<br />
*הרב החסיד מנחם מענדל שממה - מנהל גשמי.<br />
*יוחנן רובשקין - טבח. <br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם]]</div>מושיקה