חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אברהם חיים נאה

2012-06-19T08:01:45Z

מחדש: /* יחס הרבי אל הרב נאה */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] במדינת בוכרה (כיום [[אוזבקיסטן]]).

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".

הערכה רבה ישנה לספריו וחיבוריו בנושאי הלכה ומנהג ועל כך זכה בשנת תש"ט בפרס הרב קוק.

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

==ב[[העדה החרדית]]==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים ב"העדה החרדית". בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

בין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה: הגאון הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הגאון הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הגאון הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, המקובל הרב [[שלום משאש]], האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הגאון הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון, הגאון הרב [[שלום אלישיב]]. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו" {{הערת שוליים| נודע בשיעורים פרק כד ושם יש מקורות לכל הרבנים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==מאבק ב[[ציונות]]==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד ה[[ציונות]], אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==מנהל ב[[כולל חב"ד]]==

משנת [[תרצ"ח]] כיהן כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת תש"ח ערב פרוץ מלחמת השחרור, רכש חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים, שכן חלקת כולל חב"ד כבר היתה מליאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.

בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד.

תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח. {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק יד}}

==יחס הרבי אל הרב נאה==

התכתבות עניפה היתה בין הרבי לרב נאה, ועסקה בעיקר בנושאי הלכה ומנהג.
בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ד'נא}}"

==עם אדמו"רים ורבנים==
היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא ובהם: האדמו"רים האמרי אמת מגור, והבית ישראל מגור. האדמו"ר הדברי יואל מסאטמר. הרב מבריסק, הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק כז (עם גדולי ישראל)}}.

מלבד קשריו עם גדולי הדורשם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הראשון לציון הגאון רבי [[עובדיה יוסף]] שליט"א , אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] זצ"ל ועם הראשון לציון הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] זצ"ל אשר בדרשותיו{{הערת שוליים|1= הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 }} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 182}}.

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] [[ניו יורק]], יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* אוצר החסידים - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2012-06-19T07:59:42Z

מחדש: /* עם הרב מרדכי אליהו והרב עובדיה יוסף */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] במדינת בוכרה (כיום [[אוזבקיסטן]]).

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".

הערכה רבה ישנה לספריו וחיבוריו בנושאי הלכה ומנהג ועל כך זכה בשנת תש"ט בפרס הרב קוק.

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

==ב[[העדה החרדית]]==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים ב"העדה החרדית". בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

בין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה: הגאון הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הגאון הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הגאון הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, המקובל הרב [[שלום משאש]], האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הגאון הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון, הגאון הרב [[שלום אלישיב]]. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו" {{הערת שוליים| נודע בשיעורים פרק כד ושם יש מקורות לכל הרבנים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==מאבק ב[[ציונות]]==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד ה[[ציונות]], אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==מנהל ב[[כולל חב"ד]]==

משנת [[תרצ"ח]] כיהן כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת תש"ח ערב פרוץ מלחמת השחרור, רכש חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים, שכן חלקת כולל חב"ד כבר היתה מליאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.

בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד.

תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח. {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק יד}}

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ד'נא}}"

==עם אדמו"רים ורבנים==
היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא ובהם: האדמו"רים האמרי אמת מגור, והבית ישראל מגור. האדמו"ר הדברי יואל מסאטמר. הרב מבריסק, הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק כז (עם גדולי ישראל)}}.

מלבד קשריו עם גדולי הדורשם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הראשון לציון הגאון רבי [[עובדיה יוסף]] שליט"א , אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] זצ"ל ועם הראשון לציון הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] זצ"ל אשר בדרשותיו{{הערת שוליים|1= הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 }} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 182}}.

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] [[ניו יורק]], יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* אוצר החסידים - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2012-06-19T07:56:02Z

מחדש:

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] במדינת בוכרה (כיום [[אוזבקיסטן]]).

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".

הערכה רבה ישנה לספריו וחיבוריו בנושאי הלכה ומנהג ועל כך זכה בשנת תש"ט בפרס הרב קוק.

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

==ב[[העדה החרדית]]==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים ב"העדה החרדית". בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

בין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה: הגאון הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הגאון הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הגאון הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, המקובל הרב [[שלום משאש]], האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הגאון הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון, הגאון הרב [[שלום אלישיב]]. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו" {{הערת שוליים| נודע בשיעורים פרק כד ושם יש מקורות לכל הרבנים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==מאבק ב[[ציונות]]==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד ה[[ציונות]], אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==מנהל ב[[כולל חב"ד]]==

משנת [[תרצ"ח]] כיהן כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת תש"ח ערב פרוץ מלחמת השחרור, רכש חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים, שכן חלקת כולל חב"ד כבר היתה מליאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.

בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד.

תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח. {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק יד}}

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ד'נא}}"

==עם הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[עובדיה יוסף]]==

היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא, ומלבד זאת שם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הראשון לציון הגאון רבי [[עובדיה יוסף]] שליט"א , אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] זצ"ל ועם הראשון לציון הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] זצ"ל אשר בדרשותיו{{הערת שוליים|1= הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 }} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 182}}.

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] [[ניו יורק]], יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* אוצר החסידים - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

לוח כולל חב"ד

2012-06-19T07:54:30Z

מחדש: /* קישורים חיצוניים */

'''לוח כולל חב"ד''' הינו הלוח הראשון המרכז את כל [[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]] בכל ימות השנה. הלוח יצא בעקבות כך שראה הרב [[אברהם חיים נאה]] ש[[אנ"ש]] משתמשים בלוח לא חב"די, אז גמלה בליבו ההחלטה להוציא לוח חב"די באמצעות [[כולל חב"ד]] שהוא היה מנהלו.

לאחר פטירתו, הוציא את הלוח בנו הרב [[ברוך נאה]] וכיום מוציאים את הלוח בני ר' ברוך נאה.

==התייחסות הרבי==
בשנת [[תשי"ג]] [[מוגה|הגיה]] הרבי את הלוח.

כאשר הרב [[ברוך פריז]] פנה אל הבי בשאלה לגבי קריאת פרשת עמלק, הפנה אותו הרבי ללוח כולל חב"ד. ואילו הרב [[טוביה בלוי]] סיפר על דברי הרבי אליו ביחידות מחודש תשרי תשכ"ג: "ביחידות, ענה לי הרבי בפירוש על פי מה עלינו חסידי חב"ד לנהוג וציין: לוח היום יום, הרשימות (ליקוטי מנהגים מהם חובר ספר המנהגים) ולוח כולל חב"ד" {{הערת שוליים|נודע בשיעורים ע' 298}}.

בשבת חנוכה תשכ"ט, התפלפל הרבי בנוגע לאמירת הפטרה בשבת זו, והסיק כי למעשה יש לנהוג לפי הכתוב בלוח כולל חב"ד{{הערת שוליים|שיחות קודש תשכ"ט}}.

ובשיחת יום ב' דראש השנה תשנ"ב אמר הרבי:

"יש לעורר על דבר לימוד ההלכות הצריכות לימים אלו... שילמדו הלכות אלו בשו"ע או כפי שמצינו באחרונה שמדפיסים בלוחות השנה... הלכות הצריכות... על ידי העיון בלוחות אלו - ע"ד לוח כולל חב"ד, ובב' האופנים או כפי שהוא תלוי על הקיר או בתור ספר קטן שמלוקטים בו המנהגים וההלכות הצריכות - מוצאים בנקל את ההלכות האמורות. ולכן דבר נכון ביותר שכל אחד ואחד יעיין בלוחות הנ"ל {{הערת שוליים| תורת מנחם תשנ"ב ח"א}}.

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] פרק כה.

==קישורים חיצוניים==
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21936 מאמר על לוח כולל חב"ד] - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]

לוח כולל חב"ד

2012-06-19T07:54:00Z

מחדש:

'''לוח כולל חב"ד''' הינו הלוח הראשון המרכז את כל [[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]] בכל ימות השנה. הלוח יצא בעקבות כך שראה הרב [[אברהם חיים נאה]] ש[[אנ"ש]] משתמשים בלוח לא חב"די, אז גמלה בליבו ההחלטה להוציא לוח חב"די באמצעות [[כולל חב"ד]] שהוא היה מנהלו.

לאחר פטירתו, הוציא את הלוח בנו הרב [[ברוך נאה]] וכיום מוציאים את הלוח בני ר' ברוך נאה.

==התייחסות הרבי==
בשנת [[תשי"ג]] [[מוגה|הגיה]] הרבי את הלוח.

כאשר הרב [[ברוך פריז]] פנה אל הבי בשאלה לגבי קריאת פרשת עמלק, הפנה אותו הרבי ללוח כולל חב"ד. ואילו הרב [[טוביה בלוי]] סיפר על דברי הרבי אליו ביחידות מחודש תשרי תשכ"ג: "ביחידות, ענה לי הרבי בפירוש על פי מה עלינו חסידי חב"ד לנהוג וציין: לוח היום יום, הרשימות (ליקוטי מנהגים מהם חובר ספר המנהגים) ולוח כולל חב"ד" {{הערת שוליים|נודע בשיעורים ע' 298}}.

בשבת חנוכה תשכ"ט, התפלפל הרבי בנוגע לאמירת הפטרה בשבת זו, והסיק כי למעשה יש לנהוג לפי הכתוב בלוח כולל חב"ד{{הערת שוליים|שיחות קודש תשכ"ט}}.

ובשיחת יום ב' דראש השנה תשנ"ב אמר הרבי:

"יש לעורר על דבר לימוד ההלכות הצריכות לימים אלו... שילמדו הלכות אלו בשו"ע או כפי שמצינו באחרונה שמדפיסים בלוחות השנה... הלכות הצריכות... על ידי העיון בלוחות אלו - ע"ד לוח כולל חב"ד, ובב' האופנים או כפי שהוא תלוי על הקיר או בתור ספר קטן שמלוקטים בו המנהגים וההלכות הצריכות - מוצאים בנקל את ההלכות האמורות. ולכן דבר נכון ביותר שכל אחד ואחד יעיין בלוחות הנ"ל {{הערת שוליים| תורת מנחם תשנ"ב ח"א}}.

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] פרק כה.

==קישורים חיצוניים==
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21936 מאמר על לוח כולל חב"ד] - {{אינפו}}

[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]

לוח כולל חב"ד

2012-06-19T07:46:19Z

מחדש: /* קישורים חיצוניים */

אברהם חיים נאה

2012-06-19T07:44:59Z

מחדש: /* בעל השיעורים */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] במדינת בוכרה (כיום [[אוזבקיסטן]]).

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

==ב[[העדה החרדית]]==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים ב"העדה החרדית". בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

בין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה: הגאון הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הגאון הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הגאון הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, המקובל הרב [[שלום משאש]], האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הגאון הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון, הגאון הרב [[שלום אלישיב]]. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו" {{הערת שוליים| נודע בשיעורים פרק כד ושם יש מקורות לכל הרבנים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==מאבק ב[[ציונות]]==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד ה[[ציונות]], אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==מנהל ב[[כולל חב"ד]]==

משנת [[תרצ"ח]] כיהן כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת תש"ח ערב פרוץ מלחמת השחרור, רכש חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים, שכן חלקת כולל חב"ד כבר היתה מליאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.

בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד.

תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח. {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק יד}}

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ד'נא}}"

==עם הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[עובדיה יוסף]]==

היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא, ומלבד זאת שם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הראשון לציון הגאון רבי [[עובדיה יוסף]] שליט"א , אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] זצ"ל ועם הראשון לציון הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] זצ"ל אשר בדרשותיו{{הערת שוליים|1= הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 }} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 182}}.

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] [[ניו יורק]], יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* אוצר החסידים - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

עובדיה יוסף

2012-06-19T07:32:10Z

מחדש: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:עובדיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עובדיה יוסף]]
הרב '''עובדיה יוסף''', מחשובי הפוסקים ומגדולי מנהיגי יהדות המזרח בדורנו, רב ראשי ספרדי לשעבר. מחבר הספרים "יום ליום" ו"יביע אומר".

הרב עובדיה יוסף נולד בבגדד בירת עירק, בי"א בתשרי ה'[[תרפ"א]]. כיהן כרב במצרים ובירושלים, ובין השנים תשל"ג לתשמ"ג כראשון לציון – הרב הראשי הספרדי בארץ ישראל. מפוסקי ההלכה החשובים בדורנו, ומנהיגה הרוחני של מפלגת ש"ס.

קשריו עם חסידי חב"ד החלו עוד בימי צעירותו, ובמשך השנים נטל חלק באירועים חב"דיים רבים בכל רחבי הארץ. כיום אנשיו מסייעים לחב"ד ומוסדותיה בתחומים מגוונים.

בספריו מזכיר תדיר את שו"ע הרב, הצמח צדק, ואת ספרי הרב חיים נאה.

קשר מיוחד היה לו עם הרב [[חיים נאה]] ע"ה, וכיום יש קשרים מיוחדים עם הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[שמעון אליטוב]] מחשובי רבני חב"ד.

== הגאון ==

הרבי מזכיר את הרב עובדיה בספרי לקוטי שיחות תחת התואר 'הגאון'.
בשנת [[תשמ"ט]], לקראת פרשת שלח, יצא ליקוט מהרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי ה[[אריז"ל]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף.

הרבי הביא בהערה בשיחה שם, בתור "אנצקלופדי'" כביכול שמביא כל השיטות למיניהם ומפרש - את ספרו של הר"ר עובדי' יוסף, בזה"ל <REF>בשלהי הע' 3, נדפס בלקו"ש חל"ג עמ' 95 ואילך.</REF>: "לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) ח"ב ס"א ובס' שנסמנו שם."

בהגהה השניה רצו המניחים להוציא הערה זו, בעקבות דברים שנאמרו ע"י הרב הנ"ל באותה התקופה - וכן עשו.

כשיצא הליקוט לאור לקראת ש"פ שלח, הרבי ביקש ברורות מהמניחים - שיקחו חזרה כל השיחות שנדפסו כבר - ושגם ידפיסו השיחה בשנית, עם ההגה בפנים.

== חיכוכים ==

הרבי התנגד חריפות למהלך שהתבצע על ידי הרב עובדיה ועל ידי הרב [[שלמה גורן]], בזה שקצבו את כהונת הרבנים הראשיים לישראל, לכהונה של 10 שנים בלבד, ובכך גרמו למושג מחודש של הדחת רב, ופגיעה בכבוד הרבנות.

מסיבה זאת, לא הסכים הרבי לקבלו ל[[יחידות]] בגלימת הראשל"צ.

כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת, פסק הרב עובדיה לשומעי לקחו כי הדבר הינו ברכה לבטלה. רבי [[ישראל אבוחצירא]] הבבא סאלי זצ"ל מחה נגדו בתקיפות.

== הסכמה לספר [[יחי המלך]] ==
העניק הסכמה לספר [[יחי המלך]] בו מוכיח הרב [[שלום בער וולפא]] כי [[הרבי]] ב[[חזקת משיח]].

כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר המדובר: "הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על הרמב"ם הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה", ועוד.

בשנת [[תש"ע]] אמר הרב כי כל [[בית חב"ד]] נחשב לבית משיח{{מקור}}.

==לקריאה נוספת==
* [[שמן ששון מחבריך]]
* [[מנחם משיב נפשי]]
* [[נודע בשיעורים]] ע' 182.

==קישורים חיצונים ==
*[http://www.haredim.co.il/ViewArticle.aspx?catID=1&itmID=2194 הסכמת הרב עובדיה יוסף ליחי המלך, בכתב ידו].
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 הרב עובדיה יוסף מגן על שיעוריו] של הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] - וידאו מתוך [[חב"ד אינפו]] {{וידאו}}.
*[http://www.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ספרד]]

מרדכי אליהו

2012-06-19T07:31:15Z

מחדש: /* לקריאה נוספת */

{{דמות
|שם=הרב מרדכי אליהו
|תמונה=[[קובץ:מרדכי אליהו ברמת אביב.jpg|שמאל|250px|]]
|כינוי=הראשון לציון
|תיאור=הרב מרדכי אליהו נואם בכנס לזכרו של פרופסור [[אבנר חי שאקי]] ב[[ישיבת חב"ד ברמת אביב]] ([[אייר]] [[תשס"ו]])
|תאריך לידה=[[כ"א באדר א']] [[תרפ"ט]]
|מקום לידה=עיר העתיקה, [[ירושלים]]
|תאריך פטירה=[[כ"ה בסיוון]] [[תש"ע]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום פעילות=ירושלים
|תפקידים נוספים=[[רב]] ו[[קבלה|מקובל]]
|רבותיו=רבי עזרא עטיה ורבי צדקה חוצין
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[מרדכי אליהו#חיבוריו|ראו בהמשך]]
|השתייכות=כללי
}}
[[הרב]] '''מרדכי אליהו''' היה [[רב]] ו[[מקובל]], כיהן כרב הראשי לישראל בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשנ"ג]]. היה ידיד ומעריץ של [[הרבי מליובאוויטש]] ו[[חסידות חב"ד]]. נולד ביום [[כ"א באדר א']] [[תרפ"ט]] ונפטר ב[[כ"ה בסיוון]] [[תש"ע]] ומנוחתו כבוד ב[[ירושלים]].

==קורות חיים==
[[קובץ:הלווית מרדכי אליהו.jpg|ימין|ממוזער|250px|אלפים בהלווית הרב מרדכי אליהו ב[[ירושלים]] ([[סיוון]] [[תש"ע]])]]
[[קובץ:מרדכי אליהו אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פגישת הרבי עם הרב מרדכי אליהו ([[חשוון]] [[תשנ"ב]])]]

הרב מרדכי אליהו נולד ב[[כ"ה באדר א']] שנת [[תרפ"ט]] לרב סלמן (מחבר הספר "כרם שלמה") ומזל-טוב אליהו, בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהיותו בגיל אחד עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי צדקה חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[יצחק נסים]] והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]] (ה"בבא סאלי"). קשר מיוחד היה לו לרב [[אברהם חיים נאה]]{{הערת שוליים|1= הרב [[מרדכי אליהו]] מספר על הרב [[אברהם חיים נאה]]http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 }}

במלחמת השחרור היה הרב אליהו חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"י]] היה הרב אליהו בין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים', מחתרת דתית להקמת מדינה על פי ה[[הלכה]]. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשים.

בתחילת שנת [[תש"כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראל. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[תשכ"ז]], אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשמ"ג]] נבחר לרב -ראשי-בישראל, בהתמודדות עם הרב [[אליהו בקשי דורון]]. בתפקיד הרב-ראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]. באותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.

במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] בתורה. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיח.

ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס"ח]] עבר הרב אליהו התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות. רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כ"ה בסיוון]] בשנת [[תש"ע]] נפטר ומנוחתו כבוד בהר המנוחות ב[[ירושלים]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55239 ברוך דיין האמת: הרב מרדכי אליהו זצ"ל] - [[חב"ד אינפו]]}}. [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הוציאה הודעת-אבל על הפטירה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 אגו"ח באה"ק: אבלים על פטירת הרב אליהו]}}. פעולות רבות נעשים בחסידות חב"ד לעילוי נשמתו של הרב אליהו{{הערה|1=לדוגמא, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55872 חצי יובל של כינוסי תורה בתל-אביב] - [[חב"ד אינפו]]}}.

==הקשר עם הרבי==
[[קובץ:מרדכי אליהו מסמיך בחורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת בחורים חב"דיים [[הסכמה לרבנות|מוסמכים לרבנות]] אצל הרב אליהו. לימין הרב אליהו יושב הרב [[חיים שלום דייטש]] ([[אדר א']] [[תשס"ח]])]]
הערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל [[הרבי]], הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. הרב אליהו ביקר מספר פעמים אצל הרבי ב[[יחידות]], בהם היו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים{{הערה|חלקים מתוכן היחידויות הודפסו בספר "בצל החכמה" ובסוף [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] משנת [[תשנ"ב]].}}. כל הזדמנות נוצלה על ידו להאדיר את שמו של הרבי ופעולותיו למען היהדות. בראיון שהעניק לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]] ל[[שבועון כפר חב"ד]] נכתב:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=[[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 283)
|תוכן=תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. אני ישבתי כמה שעות אצל כ"ק האדמו"ר שליט"א . . הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה . . התפעלתי מאד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה, [[פשט]] [[רמז]] [[סוד]] [[קבלה]] ו[[הלכה]]. הוא שט בים ה[[תלמוד]] וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת. בצורה בהירה וברורה, טס מ[[זבחים]] ל[[מנחות]] וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן.

יש אנשים שיש להם ידיעות נרחבות, בקיאים. בדרך כלל הבקיאים אינם עמקנים. להכיר אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי ב[[ש"ס]] ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי!
}}

הרב אליהו הרבה לבקר במוסדות חב"ד ברחבי העולם והיה נואם בכינוסים התורניים של חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55247 ידיד אמת לחב"ד - מקבץ תמונות של הרב אליהו במוסדות חב"ד]}}. מאות ואלפי בחורים חב"דיים הוסמכו על ידו לרבנות, במהלך השנים{{הערה|1= לדוגמא, דיווחים באתר [[חב"ד אינפו]]: [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35597 הרבנים התפעלו מהתמימים ב"עיון הלכה"], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28382 הרב מרדכי אליהו התפעל מהידע של הנבחנים], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15650 אברכי נחלת הר חב"ד נבחנו אצל הרב אליהו], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14024 תמימים יוצאי רוסיה נבחנו אצל הרב אליהו] ועוד רבים.}}.

לאחר האירוע של ב[[כ"ז באדר א']] [[תשנ"ב]], היה הרב אליהו מעורר בכל הזדמנות לתפילה להחלמת הרבי{{הערה|דברים אלו נאמרו בחגיגת [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]], ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ב]] ב[[תל אביב]], בחגיגת [[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ג]] ב[[כפר חב"ד]] וב[[התועדות]] י"א ניסן תשנ"ג בכפר חב"ד.}}.

===ביקוריו אצל הרבי===
[[תמונה:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|thumb|250px|הרב מרדכי אליהו בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשנ"ב]])]]
[[קובץ:הסכמה מרדכי אליהו יחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב מרדכי אליהו לספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] של הרב [[שלום דובער וולפא]]]]

ביקוריו של הרב אליהו היו במסגרת "ביקור הרבנים הראשיים" והיה מגיע יחד עם הרב הראשי האשכנזי.

ביום [[א' בכסלו]] בשנת [[תשמ"ד]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל הרבי יחד עם הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיה]] ה[[קומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדתו [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר"א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי רש"י "הנשיא הוא הכל" ולשון הרמב"ם "לב כל קהל ישראל". ענוה ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ווידוי אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אע"פ שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם בעוה"ז הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-[[770]]. הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה ובהזדמנויות רבות הביע את הערצתו לרבי. חודשיים לאחר היחידות התפרסם ראיון עם הרב אליהו בו תיאר את גאונותו של הרבי{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש טבת]] שנת [[תשמ"ד]] (גיליון 123) בו נכתב: {{ציטוטון|ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[ש"ס]] ופוסקים, וכן ב[[נסתר]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר}}}}. בביקורו במוסדות חב"ד ב[[פריז]], נאם לפני התלמידים וגם שם הביע את רישומיו מהביקור{{הערה|הביקור נערך ב[[חודש אדר]] שנת [[תשמ"ה]]. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ה[[תורה]] ובכל הנעשה ב[[ארץ הקודש]]. הבעת פניו היא ממש כ[[מלאך]] ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי שליט"א}}.}} וכן כשביקר במונטריאול{{הערה|ב[[חודש שבט]] שנת [[תשמ"ה]] ביקר במוסדות חב"ד ב[[מונטריאול]] שם אמר: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי שליט"א}}.}}. שיא התלהבותו הייתה כשנאם בשנת [[תשמ"ו]] בחגיגת [[י"ט בכסלו]] ב[[כפר חב"ד]] שם הגדיר את הרבי "למעלה מ[[מלאך]]" וכך אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=מתוך נאום ב[[י"ט בכסלו]] [[תשמ"ו]], [[כפר חב"ד]]
|תוכן=ה[[גמרא]] אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. כך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג ב[[מסירות נפש]] להפיץ את התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור.
}}

ביקורים נוספים היו: ביום [[כ"ז באדר ב']] בשנת [[תשמ"ו]], בו עסקו בחגים [[פורים]] ו[[הפסח]]{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולה.

בעניני [[פסח]]: ביאור דברי [[חז"ל]] ש[[בני ישראל]] [[ברית מילה|מלו]] באותו הלילה של [[יציאת מצרים]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של [[משה רבנו]]. ביאור דברי חז"ל על מה שאמר משה רבנו "כחצות". האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר היתה [[קדושה]] ב[[ירושלים]]. איך בנה [[אברהם]] [[מזבח]] ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ה[[הגדה]] של [[הרמב"ם]] "בבהילו יצאנו ממצרים". לעתיד לבוא "לא במנוסה תצאו". הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של "וימש חושך". האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו"ן. הפלאת הענין ש"עוללים ויונקים" ראו את ה[[שכינה]] ב[[קריעת ים סוף]]. הצורך בארגון "סדרים פומבים" בארץ ישראל".

בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של הרמב"ם בערב פסח, ביאר כ"ק אדמו"ר, אשר דברי [[הרא"ש]] ש"אין להורות מספר הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה "לימוד על מנת להורות", אלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. כן ביאר את הלשונות של "חכמה בינה ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.}}. בשנת [[תשמ"ז]] במהלך ביקר הרבנים הראשיים ב[[ארצות הברית]] וביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]], בו דובר, בין היתר, על הצורך והנחיצות שבהוצאת פסק דין על כך שמשיח צריך לבוא מיד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 "יש צורך לפסוק שהמשיח צריך לבוא"]{{וידאו}}. עוד על ביקור זה, ראו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש סיוון]] שנת [[תשמ"ו]] (גיליון 244).}}. לאחר פטירתו נודע שהיה חבר בבית דין שהיה מתכנס מידי שנה ודן בעניני הגאולה ופוסק כי עם ישראל כבר ראוי לקבל משיח צדקנו. העתק מפסקי הדין נקברו יחד עם הרב אליהו{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 מדהים: הרב אליהו חבר בבי"ד למען הגאולה]}}. ביום [[ו' בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]] היה הביקור האחרון של הרב אליהו אצל הרבי. במהלך ביקור דובר רבות בנושא ה[[גאולה]] הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען "השיבנו ה' אליך" והקב"ה מבקש "שובו אלי" בתחילה, אבל "אחרי רבים להטות".}}{{הערה|בין הנושאים דובר על: השראת השכינה במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת הגוף היהודי. פס"ד הרמב"ם אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ"צ. כוחו של בי"ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'. מלכותו של הקב"ה ע"י ישראל. אמירת "לשם יחוד" למנהג חב"ד רק פעם אחת ביום (לפני "ברוך שאמר"). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל איך ינהג בענין "ותן טל ומטר". ברכת כהנים בכל יום למנהג הספרדים.}} (שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה ל[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשנ"ב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 בהמשך גם תיאר הרבי את אדמו"ר הריי"צ כ"שליט"א"]{{וידאו}}}}}} לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}". בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכוניתו{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו - תמונות בפרסום ראשון] של הצייר [[יחיאל אופנר]]}}. בכינוס של [[כולל חב"ד]] שנערך באותו שבוע ב[[ניו יורק]] דיבר הרב אליהו על התפעלותו מכך שהרבי אחרי [[חלוקת דולרים]] לאלפי איש, לא היה נראה עייף או חלש והיה ב"צלילות המחשבה ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע . . אמרתי, לית דין בר נש, אלא מלאך קדוש עומד לפנינו!" בהמשך גם דיבר על כך שהרבי מטה כל פעם את השיחה לכיוון של דאגה לכלל ישראל ו[[אהבת ישראל]].

==תמיכה בפעילות הרבי==
[[קובץ:רבנים עם מרדכי אליהו.jpg|ימין|ממוזער|250px|ביקר רבני ועסקי חב"ד אצל הרב אליהו בהוראת [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשמ"ו]]). בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב מרדכי אליהו, הרב [[אברהם שפירא]], הרב יוסף גליקסברג רבה של [[גבעתיים]]. מאחור עומד (ימין) הרב [[ברק'ה וולף]].]]
[[קובץ:קונגרס הרבנים למען השלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו נואם באחת מאסיפות [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[ניסן]] [[תשס"ו]])]]

הרב אליהו תמך רבות במבצעיו, תקנותיו ופעולותיו של הרבי. על שלוחי הרבי אמר שהם סותמים את הפרצות בעם ישראל{{הערה|ב"דינר" של "ישיבת תומכי תמימים" כפר חב"ד ב"גני אורנים" תל אביב, חנוכה תשנ"ב.}}. בשנת תשנ"א, כשהיהדות החלה שוב לפרוח ברוסיה אמר שכל זה בזכות חסידי הרבי שפעלו שם בתקופת הקומוניסטית{{הערה|בחגיגת י"א בניסן תנש"א בכפר חב"ד. ראה גם מכתבו לכינוס הרבנים של מדינות חבר העמים כ"ב שבט תשנ"ב. מכתבו מיום כ"ג אדר תשנ"ג}}. בי"ט כסלו תשנ"ה בכפר חב"ד דיבר על פועלו של הרבי למען הצלת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]], בכינוס לציון סיום שנת הלימודים בבית ספר חב"ד ביפו דיבר במעלת החינוך החב"די. ב[[חודש אדר]] [[תשנ"א]] במהלך ביקור במוסדות חב"ד במוסקבה אמר שכל השלוחים נמצאים במקום קדוש ושלוחים של אדם קדוש. "במקום שיש בו נגיעת יד של האדמו"ר שליט"א - אתה לומד שם להיות ירא שמים".

על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] התבטא {{ציטוטון|רוח אלקים דיבר בו לזכות את העם בלימוד אחיד בהלכות הרמב"ם . . הרעיון האדיר הזה לאחד את העם בלימוד אחיד מגדול הפוסקים, דבר השוה לכל נפש, הוא מנפש אצילה וגדולה}}{{הערה|מדבריו ל[[שבועון כפר חב"ד]] [[חודש מנחם אב]] [[תשמ"ד]] (גיליון 157).}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|תקנת הרמב"ם וספר המצוות זהו משהו שמיימי גאוני, משהו אדיר}}. על המתנגדים לתקנה אמר {{ציטוטון|אני מתפלא מאד איך יצאו אנשים נגד תקנה נפלאה זו. עובדה, שהחיד"א הוסיף ל"חוק לישראל" לימוד רמב"ם בכל יום. והמוני יהודים בכל הדורות מאז, שמנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, הלכו בתמימות בדרך ה' ולמדו את הרמב"ם. ומה הפגם כאשר לומדים פרק שלם ולא רק הלכה אחת. ה"בן איש חי" אומר שהרמב"ם הוא "מרא דאתרא" בכל "ערביסטאן" – המזרח התיכון{{הערה|בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]] (גיליון 283). דברים נוספים בעד התקנה כתב ביום [[י"ג בניסן]] [[תשמ"ה]]}}}}.

על [[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]] אמר: {{ציטוטון|רק ראש גאוני, כמורנו ורבנו גאון הדור והדרו כ"ק האדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, הוא שיכול להמציא רעיון נשגב כזה של אחדות ילדי ישראל ע"י כתיבת אותיות בספר התורה. שכן רק בתורה וע"י התורה, תיתכן אחדות אמיתית, של דיבוק חברים, אהבה, אחוה, שלום ורעות. עלינו ללמוד מכ"ק מרן רבנו האדמו"ר שליט"א ולעשות ככל שביכלתנו למען לא ישאר ילד יהודי אחד ללא תורה ח"ו}}{{הערה|מדבריו בסיום הספר תורה השני של ילדי ישראל ביום [[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ו]]}}.

על מלחמתו של הרבי לתיקון [[חוק מיהו יהודי]] אמר שאילו היו שומעים לרבי היו חוסכים את כל בעיות הגרות עם העולים מרוסיה{{הערה|מראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש כסלו]] [[תנש"א]] (גיליון 454)}}. לאחר הסתלקות מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי, נשא הרב אליהו נאום הספד בה דיבר על יחוסה וצדקותה של הרבנית{{הערה|ב[[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]] בכינוס "[[הקהל]]" של [[רב]]ני [[ארץ הקודש]] ב[[ירושלים]], שהיה ב"שבעה"}}. לאחר שהרבי אמר את [[השיחה הידועה]] פנה הרב אליהו ושאל את הרבי: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?". ענה לו הרבי: "לא, אמשיך הלאה"{{הערה|מדבריו ב[[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ה]] ב[[כפר חב"ד]].}}. הרב אליהו נתן את הסכמתו לספר "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]" של הרב [[שלום דובער וולפא]] העוסק בשיטת ה[[רמב"ם]] בגדר "[[בחזקת משיח]]" שבהלכות מלכים.

===שלימות הארץ===
הרב אליהו התנגד למסירת שטחים מארץ ישראל תמורת "שלום" עם הערבים. על תוכנית ההתנתקות התבטא הרב אליהו "היה לא תהיה" ואמר ש"זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". הרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיף{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11979 מכתב מהרב אליהו: אסור על פי תורה להשתתף בגירוש] - [[חב"ד אינפו]]}}. כמו כן, היה חבר בנשיאות [[קונגרס הרבנים למען השלום]].

==ציטוטים על הרבי==
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרב אליהו ב-[[770]] במוצאי [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]
|תוכן="הרבי היה גם שר וגם גדול, מושל ושולט בעליונים ובתחתונים. גאון הגאונים שלא היה לו אח ורע. השר והמושל בכל התחומים. שר התורה, בקי בש"ס ופוסקים, שר ההלכה, בקי ברמב"ם ובטורים, שר בית הזוהר, שר בקבלה, שר בחסידות, שר בדרוש, שר בהנהגה, שר בהפצת התורה, וכל זה בגדלות שאין דומה לה..בשיא הגדלות האמיתית שבן אנוש מסוגל להגיע אליה. עוצם בינתו וחכמתו, גודל קדושתו וטהרתו, היו באופן של פלאי פלאים, שאיננו מסוגלים לעכל ולהבין..

"כפי שכבר אמרתי כמה פעמים, הכרתי רבנים אדמורי"ם וגאונים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. ראינו מי שהיה גדול בסוגיא מסוימת ובמקצוע פלוני בתורה..אבל הרבי יחיד ומיוחד היה באופן של פלאי פלאים בכל הענינים בשיא הגדלות באופן מפליא ומבהיל. כאשר השמיע מדברות קדשו ראו במוחש ממש ששכינה מדברת מתוך גרונו כפשוטו ממש, שמדבר ממש כמי שרואה דברים בשמים ואומר אותם ליושבי הארץ. כרך היה כאשר נשא דברים וכך היה בעצם הנהגתו, כל דיבור, כל תנועה וכל פרט ממעשי הרבי, הם הלכה. צריך רק עינים לראות ואזנים לשמוע.

"הרי רואים בצורה הכי ברורה, שדברי התורה של הרבי הם למעלה ממה ששכל אנושי מסוגל להשיג. אין אלו דברים שמישהו מסוגל להגיע אליהם בכוח העיון והמחשבה, אלא אך ורק ברוח הקודש, כי רוח אלוקים דברה בקרבו. וכי יתכן ללקט ולחבר דברים מקצה אל קצה באופן כה מופלא בכוח שכל אנושי?!

רבנו הגדול הצדיק והקדוש, אבינו רוענו קודש הקדשים, שאין הפה מסוגל לומר עליו ביטויים שאומרים על אלו שאינם חיים, הנהיג את עם ישראל בהנהגה פלאית שלא היה לה אח ורע בשעה קשה מאד, בעת צרה ומצוקה. ואין לנו אלא לבכות בכי תמרורים מכל עומק לבנו ונפשנו, "אוי לה לספינה שאיבדה את קברניטה". הכאב גדול איום ונורא. הרי כל כך הרבה יהודים בכל העולם היו רגילים לעשות הכל לפי מוצא פיו של הרבי, ולשאול בעצתו על כל צעד ושעל, ועכשיו, למי יפנו ולמי יגידו..

"הרבי הקדוש והטהור, רעיא מהימנא קדישא, ש"השליך חייו מנגד" כדי להביא את הגאולה השלימה, בודאי ובודאי שלא ירפה להרף עין. ואדרבא, דוקא מהעולמות העליונים יפעל את משאת נפשו הטהורה להביא מיד ממש את הגאולה האמיתית והשלימה. ועלינו מוטל שלא להרפות, מהציפיה הגדולה "בכל יום שיבוא".

"בתוך הכלל כולו, ויחד עם האבל הגדול של כל בית ישראל, הנני עושה לעצמי אבל יחיד, כי זכיתי להיות קרוב אל הרבי באופן מיוחד. אינני יודע מפני מה זכיתי לזה, שמא זכות אבות היא שעמדה לי, היחס היה מיוחד במינו, שכמה פעמים זכיתי שיקבלני בהיכלו לשיחות ממושכות, כידוע. וגם הקשר בכלל היה שלא כרגיל. למשל, בשנים האחרונות היו כמה הזדמנויות שבהן הרבי ביקש לדבר עמי בטלפון, ומזכירו ציין בפני שיש בכך הנהגה בלתי רגילה, כי בדרך כלל הרבי נמנע מלשוחח בטלפון. ואינני יודע במה זכיתי לזכות זו. ופעם אחת, שיחת הטלפון היתה בשעה שבארץ ישראל היה כבר סמוך לחצות הלילה, והרבי שאל כמו בדרך צחות, האם כבר אמרתי "תיקון חצות". ואינני יכול לתאר את ההרגשה לזכות גדולה ונפלאה זו. ועתה, אוי לנו ואבוי לנו.

"הכל אבלים והכל כואבים, קשה מאד לדבר בשעה זו, אבל אנו יודעים שדוקא עכשיו, כל אחד ואחד, וחסידי חב"ד במיוחד, צריכים להתחזק עוד יותר בכל כוחות הנפש, בהתקשרות הגדולה לרבי..להמשיך ללכת בדרכו של הרבי. לא להפסיק חלילה לשניה אחת לפעול בדרך שהרבי הורה לנו..כשעומדים בפני ספק צריך לחשוב "מה הרבי היה עונה על שאלה כזו". כאשר עולה מחשבה בקשר לדבר לא רצוי, צריך האדם לשאול את עצמו "כיצד הייתי מתרץ את עצמי לפני הרבי על מעשה שכזה".

"הדרך העיקרית להמשך פעלו והשפעתו של הרבי, היא לימוד שיחותיו הקדושות. שכן, כידוע וכמפורסם, שיחות הקודש של הרבי יש להן מעלה יתירה, דברי הרבי הם תורה שנאמרה בקדושה ובטהרה. מלבד הענינים המאירים והנפלאים בשפע העצום של תורת הרבי, מורגשת בהם הקדושה והטהרה המיוחדת. מי שקורא ולומד את דברי הרבי ואינו מרגיש את ההתעלות המיוחדת, ראוי לו שיטבול במקוה פעם נוספת.
}}
הערצתו של הרב מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולות. הוא היה מתאר את הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה לו. בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] אמר: {{ציטוטון|האדמו"ר הגדול הגאון העצום בש"ס פוסקים וקבלה, מלאך ה' צבאות. מפיץ תורה, הוא המפיץ יראת שמים בכל העולם כולו}}. באחד מראיונתיו ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון 283, לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]]}} אמר: {{ציטוטון|הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, נשמה קדושה מיוחדת. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדת, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של כלל ישראל}}{{הערה|הרב צוריאל בובליל [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 616).}}.

בשנת [[תשמ"ט]] ב[[התוועדות]] [[י"א בניסן]], לכבוד יום הולדתו השמונים ושבעה (פ"ז) של הרבי, נשא הרב אליהו נאום ובין היתר אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
תוכן=
מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ"ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק סהחסיד, צדיקא חסידא ופרישא, קדוש כמלאך ה' צבאות, כל רז לא אניס ליה, בקי עצום חריף גדול בכל פרד"ס התרה, הגאון כבוד אדמו"ר שליט"א. ראשו כתם פז, מי שראה אותו, מי שהכיר אותו, מי שדיבר איתו, מי שזכה לשבת בד' אמותיו, יודע שראשו כתם פ"ז, מוח על-אנושי . . נקי צלול ברור בהיר.

ברכתי לאדמו"ר שליט"א, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, תמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, לא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם . . ברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, עוד ימשיך להנהיג.
}}

בסיום הרמב"ם שנת תשמ"ט בירושלים אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
תוכן=
האדמו"ר מחב"ד שליט"א גאון וגדול, קדוש וצדיק רב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, יש רב יותר גדול ויש רב כולל. הנשמה של האדמו"ר מחב"ד שליט"א היא נשמה כוללת. הוא רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודו.

זכיתי להפגש עם האדמו"ר שליט"א, ראיתי את הגאונות שלו, את למדנותו, את עומק הבנתו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניו. אבל יותר מזה, מעל כל אלה ראיתי את הענווה שלו..הרבי שליט"א המקריב עצמו למען כלל ישראל, ודואג לכל עם ישראל. בכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילה, מבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו"ר מחב"ד שליט"א.
}}

בסיום הרמב"ם שנערך ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ב]] השתתף ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|תוכן=רק נשמה כללית וצדיק הדור, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראל. הרבי שליט"א הוא בבחינת "איש א-לקים" שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישיים, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינה, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודש, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות על פי הטבע, אלא שזכות כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהו, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינו
}}

==תמונות מביקורי הרב מרדכי אליהו אצל הרבי==
;תמונות מהביקור ביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]] שנערך בחדרו הפרטי של [[הרבי]] ב-[[770]]

<gallery widths="200px" heights="200px" perrow="4">
קובץ:מרדכי אליהו 5.jpg|ביקור הרבנים הראשיים, הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא, אצל הרבי
קובץ:מרדכי אליהו 3.jpg|הרבי במהלך הפגישה
קובץ:מרדכי אליהו 4.jpg|הרבי נפרד מהרב מרדכי אליהו
קובץ:מרדכי אליהו 8.jpg|הרבי בפתח [[770]], מלווה את הרבנים בסיום הפגישה
</gallery>

;תמונות מהביקור ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]] שנערך בבניין [[ספריית ליובאוויטש]]

<gallery widths="200px" heights="200px" perrow="4">
קובץ:מרדכי אליהו 1.jpg|ביקורו של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי
קובץ:מרדכי אליהו 2.jpg|הרבי במהלך הפגישה
קובץ:מרדכי אליהו 7.jpg|הרבי נפרד מהרב אליהו
קובץ:הרבי מלווה את מרדכי אליהו.jpg|הרבי מלווה את הרב מרדכי אליהו למכוניתו בסיום הביקור
</gallery>

==ספריו==
===ספרי הלכה===
*'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה.
*'''אמרי מרדכי''' - מאמרים וחידודים על השו"ע חלק א' חלק אורח חיים.
*'''דרכי תורה''' - הלכות, דרושים ומאמרים בענייני [[פסח]].
*'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים.
*'''מאמר מרדכי-ושבתה הארץ''' - מאמרים, שו"ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים.
*'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י"ג אלול - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.
*'''מאמר מרדכי''' - דרשות ומאמרי הלכה בסוגיות בבן איש חי (בעריכה).
*'''מאמר מרדכי-הלכות שבת''' - ג' כרכים (בעריכה).
*'''מאמר מרדכי-אורח חיים חלק א'''' - הלכות והנהגות לימות החול (בעריכה).
*'''ספר ההלכה''' ספר הלכות לתלמידי עדות המזרח כעין קיצור שולחן ערוך (2 חלקים).
*'''ספר הלכות קריאה התורה'''.
*'''צרור החיים''' - הלכות אבילות, נכתב על ידי הרב מישאל רובין תלמידו של הרב.
*'''קיצור דרכי טהרה''' -קיצור של ספרו דרכי טהרה על הלכות [[נידה]] וטהרת המשפחה.
*'''קיצור שולחן ערוך''' - קיצור שולחן ערוך להרב שלמה גאנצפריד עם הערות "דרכי הלכה" על פי פסקי הרב מרדכי אליהו.
*'''בין אדם לחברו''' - הלכות.

===ספרי שו"ת===
*'''שו"ת הרב הראשי''' - מבחר של שאלות ותשובות שהופנו לרב בעת כהונתו כרב ראשי לישראל, כרך התש"ן-התשנ"ג.
*'''שו"ת "קול אליהו"''' - מבחר של תשובות אשן נתנו על ידי הרב לשאלותיהם של מאזינים ברדיו (בעריכה).
*'''שו"ת מאמר מרדכי''' - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (בעריכה).

===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות===
*'''סידור "שפתי תפתח"''' - מבואר על ידי הרב שמואל אליהו עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.
*'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול.
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[שבת]] וימי חול עם הרבה הלכות.
*'''קול אליהו''' - סידור לתשעה באב עם הלכות.
*'''קול אליהו''' - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין.
*'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה,יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).
*'''תהילים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.

===ספרים שונים===
*'''אמרי אליהו''' - לקט דברי תורה ל[[אלול]] ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו,הוצאת דני ספרים.
*'''"דורש טוב לעמו"''' -כרך א'- ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו של הרב.
*'''מאמר מרדכי-דרשות ושיחות לימים הנוראים'''
*'''"קול צופייך"''' - דרשות על חמשה חומשי תורה (בעריכה). כרגע יצא רק על ספר שמות.

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק א' עמ' 53-68.
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[נודע בשיעורים]], ע' 182-183.

==קישורים חיצוניים==
;וידאו
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 ביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2408 נאום הערצה של הרב מרדכי אליהו לרבי במעמד הדלקת נר חנוכה מרכזי ברחבת הכותל המערבי (חנוכה תש"נ)]{{וידאו}}
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63078 הרב מרדכי אליהו על תוכנית ההתנתקות]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2519 הזכרונות של הרב אליהו מהיחידות אצל הרבי (תשס"ט)]{{וידיאו}}
;תמונות
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55259 ביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]{{תמונה}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{תמונה}}

;שונות
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=32221 ראשי-דברים מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/1300623_271E-02.pdf קונטרס המבאר את המשא ומתן בין הרבי לרב אליהו בביקור י"א באייר תשמ"ט]{{PDF}}
*[http://www.hageula.com/general/do/4328.html ראיון עם הרב אליהו בעיתון "הגאולה"] ([http://www.hageula.com/news/world/4334.html תמליל ותמונות מהראיון]) - [[מנחם אב]] [[תשנ"א]].
*[http://www.harav.org/ האתר הרשמי של הרב אליהו - '''הרב''']
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=22395 הרב אליהו: "כיפה עם יחי אדוננו"]{{שמע}}
* '''מספריו''': [http://harav.org/r3a.pdf אמרי מרדכי], [http://harav.org/r6.pdf מאמר מרדכי - למועדים ולימים], [http://harav.org/r4.pdf שו"ת הרב הראשי] {{PDF}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:רבנים|אליהו מרדכי צמח]]

מרדכי אליהו

2012-06-19T07:30:14Z

מחדש: /* קורות חיים */

{{דמות
|שם=הרב מרדכי אליהו
|תמונה=[[קובץ:מרדכי אליהו ברמת אביב.jpg|שמאל|250px|]]
|כינוי=הראשון לציון
|תיאור=הרב מרדכי אליהו נואם בכנס לזכרו של פרופסור [[אבנר חי שאקי]] ב[[ישיבת חב"ד ברמת אביב]] ([[אייר]] [[תשס"ו]])
|תאריך לידה=[[כ"א באדר א']] [[תרפ"ט]]
|מקום לידה=עיר העתיקה, [[ירושלים]]
|תאריך פטירה=[[כ"ה בסיוון]] [[תש"ע]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום פעילות=ירושלים
|תפקידים נוספים=[[רב]] ו[[קבלה|מקובל]]
|רבותיו=רבי עזרא עטיה ורבי צדקה חוצין
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[מרדכי אליהו#חיבוריו|ראו בהמשך]]
|השתייכות=כללי
}}
[[הרב]] '''מרדכי אליהו''' היה [[רב]] ו[[מקובל]], כיהן כרב הראשי לישראל בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשנ"ג]]. היה ידיד ומעריץ של [[הרבי מליובאוויטש]] ו[[חסידות חב"ד]]. נולד ביום [[כ"א באדר א']] [[תרפ"ט]] ונפטר ב[[כ"ה בסיוון]] [[תש"ע]] ומנוחתו כבוד ב[[ירושלים]].

==קורות חיים==
[[קובץ:הלווית מרדכי אליהו.jpg|ימין|ממוזער|250px|אלפים בהלווית הרב מרדכי אליהו ב[[ירושלים]] ([[סיוון]] [[תש"ע]])]]
[[קובץ:מרדכי אליהו אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פגישת הרבי עם הרב מרדכי אליהו ([[חשוון]] [[תשנ"ב]])]]

הרב מרדכי אליהו נולד ב[[כ"ה באדר א']] שנת [[תרפ"ט]] לרב סלמן (מחבר הספר "כרם שלמה") ומזל-טוב אליהו, בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהיותו בגיל אחד עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי צדקה חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[יצחק נסים]] והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]] (ה"בבא סאלי"). קשר מיוחד היה לו לרב [[אברהם חיים נאה]]{{הערת שוליים|1= הרב [[מרדכי אליהו]] מספר על הרב [[אברהם חיים נאה]]http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 }}

במלחמת השחרור היה הרב אליהו חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"י]] היה הרב אליהו בין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים', מחתרת דתית להקמת מדינה על פי ה[[הלכה]]. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשים.

בתחילת שנת [[תש"כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראל. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[תשכ"ז]], אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשמ"ג]] נבחר לרב -ראשי-בישראל, בהתמודדות עם הרב [[אליהו בקשי דורון]]. בתפקיד הרב-ראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]. באותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.

במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] בתורה. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיח.

ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס"ח]] עבר הרב אליהו התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות. רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כ"ה בסיוון]] בשנת [[תש"ע]] נפטר ומנוחתו כבוד בהר המנוחות ב[[ירושלים]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55239 ברוך דיין האמת: הרב מרדכי אליהו זצ"ל] - [[חב"ד אינפו]]}}. [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הוציאה הודעת-אבל על הפטירה{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 אגו"ח באה"ק: אבלים על פטירת הרב אליהו]}}. פעולות רבות נעשים בחסידות חב"ד לעילוי נשמתו של הרב אליהו{{הערה|1=לדוגמא, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55872 חצי יובל של כינוסי תורה בתל-אביב] - [[חב"ד אינפו]]}}.

==הקשר עם הרבי==
[[קובץ:מרדכי אליהו מסמיך בחורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת בחורים חב"דיים [[הסכמה לרבנות|מוסמכים לרבנות]] אצל הרב אליהו. לימין הרב אליהו יושב הרב [[חיים שלום דייטש]] ([[אדר א']] [[תשס"ח]])]]
הערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל [[הרבי]], הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. הרב אליהו ביקר מספר פעמים אצל הרבי ב[[יחידות]], בהם היו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים{{הערה|חלקים מתוכן היחידויות הודפסו בספר "בצל החכמה" ובסוף [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] משנת [[תשנ"ב]].}}. כל הזדמנות נוצלה על ידו להאדיר את שמו של הרבי ופעולותיו למען היהדות. בראיון שהעניק לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]] ל[[שבועון כפר חב"ד]] נכתב:

{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=[[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 283)
|תוכן=תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. אני ישבתי כמה שעות אצל כ"ק האדמו"ר שליט"א . . הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה . . התפעלתי מאד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה, [[פשט]] [[רמז]] [[סוד]] [[קבלה]] ו[[הלכה]]. הוא שט בים ה[[תלמוד]] וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת. בצורה בהירה וברורה, טס מ[[זבחים]] ל[[מנחות]] וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן.

יש אנשים שיש להם ידיעות נרחבות, בקיאים. בדרך כלל הבקיאים אינם עמקנים. להכיר אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי ב[[ש"ס]] ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי!
}}

הרב אליהו הרבה לבקר במוסדות חב"ד ברחבי העולם והיה נואם בכינוסים התורניים של חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55247 ידיד אמת לחב"ד - מקבץ תמונות של הרב אליהו במוסדות חב"ד]}}. מאות ואלפי בחורים חב"דיים הוסמכו על ידו לרבנות, במהלך השנים{{הערה|1= לדוגמא, דיווחים באתר [[חב"ד אינפו]]: [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35597 הרבנים התפעלו מהתמימים ב"עיון הלכה"], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28382 הרב מרדכי אליהו התפעל מהידע של הנבחנים], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15650 אברכי נחלת הר חב"ד נבחנו אצל הרב אליהו], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14024 תמימים יוצאי רוסיה נבחנו אצל הרב אליהו] ועוד רבים.}}.

לאחר האירוע של ב[[כ"ז באדר א']] [[תשנ"ב]], היה הרב אליהו מעורר בכל הזדמנות לתפילה להחלמת הרבי{{הערה|דברים אלו נאמרו בחגיגת [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]], ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ב]] ב[[תל אביב]], בחגיגת [[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ג]] ב[[כפר חב"ד]] וב[[התועדות]] י"א ניסן תשנ"ג בכפר חב"ד.}}.

===ביקוריו אצל הרבי===
[[תמונה:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|thumb|250px|הרב מרדכי אליהו בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשנ"ב]])]]
[[קובץ:הסכמה מרדכי אליהו יחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב מרדכי אליהו לספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] של הרב [[שלום דובער וולפא]]]]

ביקוריו של הרב אליהו היו במסגרת "ביקור הרבנים הראשיים" והיה מגיע יחד עם הרב הראשי האשכנזי.

ביום [[א' בכסלו]] בשנת [[תשמ"ד]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל הרבי יחד עם הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיה]] ה[[קומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדתו [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר"א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי רש"י "הנשיא הוא הכל" ולשון הרמב"ם "לב כל קהל ישראל". ענוה ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ווידוי אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אע"פ שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם בעוה"ז הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-[[770]]. הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה ובהזדמנויות רבות הביע את הערצתו לרבי. חודשיים לאחר היחידות התפרסם ראיון עם הרב אליהו בו תיאר את גאונותו של הרבי{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש טבת]] שנת [[תשמ"ד]] (גיליון 123) בו נכתב: {{ציטוטון|ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[ש"ס]] ופוסקים, וכן ב[[נסתר]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר}}}}. בביקורו במוסדות חב"ד ב[[פריז]], נאם לפני התלמידים וגם שם הביע את רישומיו מהביקור{{הערה|הביקור נערך ב[[חודש אדר]] שנת [[תשמ"ה]]. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ה[[תורה]] ובכל הנעשה ב[[ארץ הקודש]]. הבעת פניו היא ממש כ[[מלאך]] ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי שליט"א}}.}} וכן כשביקר במונטריאול{{הערה|ב[[חודש שבט]] שנת [[תשמ"ה]] ביקר במוסדות חב"ד ב[[מונטריאול]] שם אמר: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי שליט"א}}.}}. שיא התלהבותו הייתה כשנאם בשנת [[תשמ"ו]] בחגיגת [[י"ט בכסלו]] ב[[כפר חב"ד]] שם הגדיר את הרבי "למעלה מ[[מלאך]]" וכך אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=מתוך נאום ב[[י"ט בכסלו]] [[תשמ"ו]], [[כפר חב"ד]]
|תוכן=ה[[גמרא]] אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. כך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג ב[[מסירות נפש]] להפיץ את התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור.
}}

ביקורים נוספים היו: ביום [[כ"ז באדר ב']] בשנת [[תשמ"ו]], בו עסקו בחגים [[פורים]] ו[[הפסח]]{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולה.

בעניני [[פסח]]: ביאור דברי [[חז"ל]] ש[[בני ישראל]] [[ברית מילה|מלו]] באותו הלילה של [[יציאת מצרים]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של [[משה רבנו]]. ביאור דברי חז"ל על מה שאמר משה רבנו "כחצות". האם שייך לומר שבזמן יציאת מצרים כבר היתה [[קדושה]] ב[[ירושלים]]. איך בנה [[אברהם]] [[מזבח]] ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ה[[הגדה]] של [[הרמב"ם]] "בבהילו יצאנו ממצרים". לעתיד לבוא "לא במנוסה תצאו". הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של "וימש חושך". האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו"ן. הפלאת הענין ש"עוללים ויונקים" ראו את ה[[שכינה]] ב[[קריעת ים סוף]]. הצורך בארגון "סדרים פומבים" בארץ ישראל".

בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של הרמב"ם בערב פסח, ביאר כ"ק אדמו"ר, אשר דברי [[הרא"ש]] ש"אין להורות מספר הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה "לימוד על מנת להורות", אלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. כן ביאר את הלשונות של "חכמה בינה ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.}}. בשנת [[תשמ"ז]] במהלך ביקר הרבנים הראשיים ב[[ארצות הברית]] וביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]], בו דובר, בין היתר, על הצורך והנחיצות שבהוצאת פסק דין על כך שמשיח צריך לבוא מיד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 "יש צורך לפסוק שהמשיח צריך לבוא"]{{וידאו}}. עוד על ביקור זה, ראו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש סיוון]] שנת [[תשמ"ו]] (גיליון 244).}}. לאחר פטירתו נודע שהיה חבר בבית דין שהיה מתכנס מידי שנה ודן בעניני הגאולה ופוסק כי עם ישראל כבר ראוי לקבל משיח צדקנו. העתק מפסקי הדין נקברו יחד עם הרב אליהו{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 מדהים: הרב אליהו חבר בבי"ד למען הגאולה]}}. ביום [[ו' בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]] היה הביקור האחרון של הרב אליהו אצל הרבי. במהלך ביקור דובר רבות בנושא ה[[גאולה]] הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען "השיבנו ה' אליך" והקב"ה מבקש "שובו אלי" בתחילה, אבל "אחרי רבים להטות".}}{{הערה|בין הנושאים דובר על: השראת השכינה במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת הגוף היהודי. פס"ד הרמב"ם אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ"צ. כוחו של בי"ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'. מלכותו של הקב"ה ע"י ישראל. אמירת "לשם יחוד" למנהג חב"ד רק פעם אחת ביום (לפני "ברוך שאמר"). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל איך ינהג בענין "ותן טל ומטר". ברכת כהנים בכל יום למנהג הספרדים.}} (שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה ל[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשנ"ב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 בהמשך גם תיאר הרבי את אדמו"ר הריי"צ כ"שליט"א"]{{וידאו}}}}}} לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}". בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכוניתו{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו - תמונות בפרסום ראשון] של הצייר [[יחיאל אופנר]]}}. בכינוס של [[כולל חב"ד]] שנערך באותו שבוע ב[[ניו יורק]] דיבר הרב אליהו על התפעלותו מכך שהרבי אחרי [[חלוקת דולרים]] לאלפי איש, לא היה נראה עייף או חלש והיה ב"צלילות המחשבה ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע . . אמרתי, לית דין בר נש, אלא מלאך קדוש עומד לפנינו!" בהמשך גם דיבר על כך שהרבי מטה כל פעם את השיחה לכיוון של דאגה לכלל ישראל ו[[אהבת ישראל]].

==תמיכה בפעילות הרבי==
[[קובץ:רבנים עם מרדכי אליהו.jpg|ימין|ממוזער|250px|ביקר רבני ועסקי חב"ד אצל הרב אליהו בהוראת [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשמ"ו]]). בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב מרדכי אליהו, הרב [[אברהם שפירא]], הרב יוסף גליקסברג רבה של [[גבעתיים]]. מאחור עומד (ימין) הרב [[ברק'ה וולף]].]]
[[קובץ:קונגרס הרבנים למען השלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו נואם באחת מאסיפות [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[ניסן]] [[תשס"ו]])]]

הרב אליהו תמך רבות במבצעיו, תקנותיו ופעולותיו של הרבי. על שלוחי הרבי אמר שהם סותמים את הפרצות בעם ישראל{{הערה|ב"דינר" של "ישיבת תומכי תמימים" כפר חב"ד ב"גני אורנים" תל אביב, חנוכה תשנ"ב.}}. בשנת תשנ"א, כשהיהדות החלה שוב לפרוח ברוסיה אמר שכל זה בזכות חסידי הרבי שפעלו שם בתקופת הקומוניסטית{{הערה|בחגיגת י"א בניסן תנש"א בכפר חב"ד. ראה גם מכתבו לכינוס הרבנים של מדינות חבר העמים כ"ב שבט תשנ"ב. מכתבו מיום כ"ג אדר תשנ"ג}}. בי"ט כסלו תשנ"ה בכפר חב"ד דיבר על פועלו של הרבי למען הצלת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]], בכינוס לציון סיום שנת הלימודים בבית ספר חב"ד ביפו דיבר במעלת החינוך החב"די. ב[[חודש אדר]] [[תשנ"א]] במהלך ביקור במוסדות חב"ד במוסקבה אמר שכל השלוחים נמצאים במקום קדוש ושלוחים של אדם קדוש. "במקום שיש בו נגיעת יד של האדמו"ר שליט"א - אתה לומד שם להיות ירא שמים".

על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] התבטא {{ציטוטון|רוח אלקים דיבר בו לזכות את העם בלימוד אחיד בהלכות הרמב"ם . . הרעיון האדיר הזה לאחד את העם בלימוד אחיד מגדול הפוסקים, דבר השוה לכל נפש, הוא מנפש אצילה וגדולה}}{{הערה|מדבריו ל[[שבועון כפר חב"ד]] [[חודש מנחם אב]] [[תשמ"ד]] (גיליון 157).}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|תקנת הרמב"ם וספר המצוות זהו משהו שמיימי גאוני, משהו אדיר}}. על המתנגדים לתקנה אמר {{ציטוטון|אני מתפלא מאד איך יצאו אנשים נגד תקנה נפלאה זו. עובדה, שהחיד"א הוסיף ל"חוק לישראל" לימוד רמב"ם בכל יום. והמוני יהודים בכל הדורות מאז, שמנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, הלכו בתמימות בדרך ה' ולמדו את הרמב"ם. ומה הפגם כאשר לומדים פרק שלם ולא רק הלכה אחת. ה"בן איש חי" אומר שהרמב"ם הוא "מרא דאתרא" בכל "ערביסטאן" – המזרח התיכון{{הערה|בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]] (גיליון 283). דברים נוספים בעד התקנה כתב ביום [[י"ג בניסן]] [[תשמ"ה]]}}}}.

על [[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]] אמר: {{ציטוטון|רק ראש גאוני, כמורנו ורבנו גאון הדור והדרו כ"ק האדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, הוא שיכול להמציא רעיון נשגב כזה של אחדות ילדי ישראל ע"י כתיבת אותיות בספר התורה. שכן רק בתורה וע"י התורה, תיתכן אחדות אמיתית, של דיבוק חברים, אהבה, אחוה, שלום ורעות. עלינו ללמוד מכ"ק מרן רבנו האדמו"ר שליט"א ולעשות ככל שביכלתנו למען לא ישאר ילד יהודי אחד ללא תורה ח"ו}}{{הערה|מדבריו בסיום הספר תורה השני של ילדי ישראל ביום [[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ו]]}}.

על מלחמתו של הרבי לתיקון [[חוק מיהו יהודי]] אמר שאילו היו שומעים לרבי היו חוסכים את כל בעיות הגרות עם העולים מרוסיה{{הערה|מראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש כסלו]] [[תנש"א]] (גיליון 454)}}. לאחר הסתלקות מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי, נשא הרב אליהו נאום הספד בה דיבר על יחוסה וצדקותה של הרבנית{{הערה|ב[[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]] בכינוס "[[הקהל]]" של [[רב]]ני [[ארץ הקודש]] ב[[ירושלים]], שהיה ב"שבעה"}}. לאחר שהרבי אמר את [[השיחה הידועה]] פנה הרב אליהו ושאל את הרבי: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?". ענה לו הרבי: "לא, אמשיך הלאה"{{הערה|מדבריו ב[[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ה]] ב[[כפר חב"ד]].}}. הרב אליהו נתן את הסכמתו לספר "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]" של הרב [[שלום דובער וולפא]] העוסק בשיטת ה[[רמב"ם]] בגדר "[[בחזקת משיח]]" שבהלכות מלכים.

===שלימות הארץ===
הרב אליהו התנגד למסירת שטחים מארץ ישראל תמורת "שלום" עם הערבים. על תוכנית ההתנתקות התבטא הרב אליהו "היה לא תהיה" ואמר ש"זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". הרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיף{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11979 מכתב מהרב אליהו: אסור על פי תורה להשתתף בגירוש] - [[חב"ד אינפו]]}}. כמו כן, היה חבר בנשיאות [[קונגרס הרבנים למען השלום]].

==ציטוטים על הרבי==
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרב אליהו ב-[[770]] במוצאי [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]
|תוכן="הרבי היה גם שר וגם גדול, מושל ושולט בעליונים ובתחתונים. גאון הגאונים שלא היה לו אח ורע. השר והמושל בכל התחומים. שר התורה, בקי בש"ס ופוסקים, שר ההלכה, בקי ברמב"ם ובטורים, שר בית הזוהר, שר בקבלה, שר בחסידות, שר בדרוש, שר בהנהגה, שר בהפצת התורה, וכל זה בגדלות שאין דומה לה..בשיא הגדלות האמיתית שבן אנוש מסוגל להגיע אליה. עוצם בינתו וחכמתו, גודל קדושתו וטהרתו, היו באופן של פלאי פלאים, שאיננו מסוגלים לעכל ולהבין..

"כפי שכבר אמרתי כמה פעמים, הכרתי רבנים אדמורי"ם וגאונים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. ראינו מי שהיה גדול בסוגיא מסוימת ובמקצוע פלוני בתורה..אבל הרבי יחיד ומיוחד היה באופן של פלאי פלאים בכל הענינים בשיא הגדלות באופן מפליא ומבהיל. כאשר השמיע מדברות קדשו ראו במוחש ממש ששכינה מדברת מתוך גרונו כפשוטו ממש, שמדבר ממש כמי שרואה דברים בשמים ואומר אותם ליושבי הארץ. כרך היה כאשר נשא דברים וכך היה בעצם הנהגתו, כל דיבור, כל תנועה וכל פרט ממעשי הרבי, הם הלכה. צריך רק עינים לראות ואזנים לשמוע.

"הרי רואים בצורה הכי ברורה, שדברי התורה של הרבי הם למעלה ממה ששכל אנושי מסוגל להשיג. אין אלו דברים שמישהו מסוגל להגיע אליהם בכוח העיון והמחשבה, אלא אך ורק ברוח הקודש, כי רוח אלוקים דברה בקרבו. וכי יתכן ללקט ולחבר דברים מקצה אל קצה באופן כה מופלא בכוח שכל אנושי?!

רבנו הגדול הצדיק והקדוש, אבינו רוענו קודש הקדשים, שאין הפה מסוגל לומר עליו ביטויים שאומרים על אלו שאינם חיים, הנהיג את עם ישראל בהנהגה פלאית שלא היה לה אח ורע בשעה קשה מאד, בעת צרה ומצוקה. ואין לנו אלא לבכות בכי תמרורים מכל עומק לבנו ונפשנו, "אוי לה לספינה שאיבדה את קברניטה". הכאב גדול איום ונורא. הרי כל כך הרבה יהודים בכל העולם היו רגילים לעשות הכל לפי מוצא פיו של הרבי, ולשאול בעצתו על כל צעד ושעל, ועכשיו, למי יפנו ולמי יגידו..

"הרבי הקדוש והטהור, רעיא מהימנא קדישא, ש"השליך חייו מנגד" כדי להביא את הגאולה השלימה, בודאי ובודאי שלא ירפה להרף עין. ואדרבא, דוקא מהעולמות העליונים יפעל את משאת נפשו הטהורה להביא מיד ממש את הגאולה האמיתית והשלימה. ועלינו מוטל שלא להרפות, מהציפיה הגדולה "בכל יום שיבוא".

"בתוך הכלל כולו, ויחד עם האבל הגדול של כל בית ישראל, הנני עושה לעצמי אבל יחיד, כי זכיתי להיות קרוב אל הרבי באופן מיוחד. אינני יודע מפני מה זכיתי לזה, שמא זכות אבות היא שעמדה לי, היחס היה מיוחד במינו, שכמה פעמים זכיתי שיקבלני בהיכלו לשיחות ממושכות, כידוע. וגם הקשר בכלל היה שלא כרגיל. למשל, בשנים האחרונות היו כמה הזדמנויות שבהן הרבי ביקש לדבר עמי בטלפון, ומזכירו ציין בפני שיש בכך הנהגה בלתי רגילה, כי בדרך כלל הרבי נמנע מלשוחח בטלפון. ואינני יודע במה זכיתי לזכות זו. ופעם אחת, שיחת הטלפון היתה בשעה שבארץ ישראל היה כבר סמוך לחצות הלילה, והרבי שאל כמו בדרך צחות, האם כבר אמרתי "תיקון חצות". ואינני יכול לתאר את ההרגשה לזכות גדולה ונפלאה זו. ועתה, אוי לנו ואבוי לנו.

"הכל אבלים והכל כואבים, קשה מאד לדבר בשעה זו, אבל אנו יודעים שדוקא עכשיו, כל אחד ואחד, וחסידי חב"ד במיוחד, צריכים להתחזק עוד יותר בכל כוחות הנפש, בהתקשרות הגדולה לרבי..להמשיך ללכת בדרכו של הרבי. לא להפסיק חלילה לשניה אחת לפעול בדרך שהרבי הורה לנו..כשעומדים בפני ספק צריך לחשוב "מה הרבי היה עונה על שאלה כזו". כאשר עולה מחשבה בקשר לדבר לא רצוי, צריך האדם לשאול את עצמו "כיצד הייתי מתרץ את עצמי לפני הרבי על מעשה שכזה".

"הדרך העיקרית להמשך פעלו והשפעתו של הרבי, היא לימוד שיחותיו הקדושות. שכן, כידוע וכמפורסם, שיחות הקודש של הרבי יש להן מעלה יתירה, דברי הרבי הם תורה שנאמרה בקדושה ובטהרה. מלבד הענינים המאירים והנפלאים בשפע העצום של תורת הרבי, מורגשת בהם הקדושה והטהרה המיוחדת. מי שקורא ולומד את דברי הרבי ואינו מרגיש את ההתעלות המיוחדת, ראוי לו שיטבול במקוה פעם נוספת.
}}
הערצתו של הרב מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולות. הוא היה מתאר את הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה לו. בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] אמר: {{ציטוטון|האדמו"ר הגדול הגאון העצום בש"ס פוסקים וקבלה, מלאך ה' צבאות. מפיץ תורה, הוא המפיץ יראת שמים בכל העולם כולו}}. באחד מראיונתיו ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון 283, לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]]}} אמר: {{ציטוטון|הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, נשמה קדושה מיוחדת. הרגשתי בו נשמה קדושה מיוחדת, נשמה לא פרטית אלא נשמה כללית של כלל ישראל}}{{הערה|הרב צוריאל בובליל [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 616).}}.

בשנת [[תשמ"ט]] ב[[התוועדות]] [[י"א בניסן]], לכבוד יום הולדתו השמונים ושבעה (פ"ז) של הרבי, נשא הרב אליהו נאום ובין היתר אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
תוכן=
מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ"ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק סהחסיד, צדיקא חסידא ופרישא, קדוש כמלאך ה' צבאות, כל רז לא אניס ליה, בקי עצום חריף גדול בכל פרד"ס התרה, הגאון כבוד אדמו"ר שליט"א. ראשו כתם פז, מי שראה אותו, מי שהכיר אותו, מי שדיבר איתו, מי שזכה לשבת בד' אמותיו, יודע שראשו כתם פ"ז, מוח על-אנושי . . נקי צלול ברור בהיר.

ברכתי לאדמו"ר שליט"א, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, תמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, לא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם . . ברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, עוד ימשיך להנהיג.
}}

בסיום הרמב"ם שנת תשמ"ט בירושלים אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
תוכן=
האדמו"ר מחב"ד שליט"א גאון וגדול, קדוש וצדיק רב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, יש רב יותר גדול ויש רב כולל. הנשמה של האדמו"ר מחב"ד שליט"א היא נשמה כוללת. הוא רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודו.

זכיתי להפגש עם האדמו"ר שליט"א, ראיתי את הגאונות שלו, את למדנותו, את עומק הבנתו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניו. אבל יותר מזה, מעל כל אלה ראיתי את הענווה שלו..הרבי שליט"א המקריב עצמו למען כלל ישראל, ודואג לכל עם ישראל. בכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילה, מבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו"ר מחב"ד שליט"א.
}}

בסיום הרמב"ם שנערך ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ב]] השתתף ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|תוכן=רק נשמה כללית וצדיק הדור, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראל. הרבי שליט"א הוא בבחינת "איש א-לקים" שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישיים, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינה, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודש, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות על פי הטבע, אלא שזכות כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהו, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינו
}}

==תמונות מביקורי הרב מרדכי אליהו אצל הרבי==
;תמונות מהביקור ביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]] שנערך בחדרו הפרטי של [[הרבי]] ב-[[770]]

<gallery widths="200px" heights="200px" perrow="4">
קובץ:מרדכי אליהו 5.jpg|ביקור הרבנים הראשיים, הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא, אצל הרבי
קובץ:מרדכי אליהו 3.jpg|הרבי במהלך הפגישה
קובץ:מרדכי אליהו 4.jpg|הרבי נפרד מהרב מרדכי אליהו
קובץ:מרדכי אליהו 8.jpg|הרבי בפתח [[770]], מלווה את הרבנים בסיום הפגישה
</gallery>

;תמונות מהביקור ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]] שנערך בבניין [[ספריית ליובאוויטש]]

<gallery widths="200px" heights="200px" perrow="4">
קובץ:מרדכי אליהו 1.jpg|ביקורו של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי
קובץ:מרדכי אליהו 2.jpg|הרבי במהלך הפגישה
קובץ:מרדכי אליהו 7.jpg|הרבי נפרד מהרב אליהו
קובץ:הרבי מלווה את מרדכי אליהו.jpg|הרבי מלווה את הרב מרדכי אליהו למכוניתו בסיום הביקור
</gallery>

==ספריו==
===ספרי הלכה===
*'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה.
*'''אמרי מרדכי''' - מאמרים וחידודים על השו"ע חלק א' חלק אורח חיים.
*'''דרכי תורה''' - הלכות, דרושים ומאמרים בענייני [[פסח]].
*'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים.
*'''מאמר מרדכי-ושבתה הארץ''' - מאמרים, שו"ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים.
*'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י"ג אלול - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.
*'''מאמר מרדכי''' - דרשות ומאמרי הלכה בסוגיות בבן איש חי (בעריכה).
*'''מאמר מרדכי-הלכות שבת''' - ג' כרכים (בעריכה).
*'''מאמר מרדכי-אורח חיים חלק א'''' - הלכות והנהגות לימות החול (בעריכה).
*'''ספר ההלכה''' ספר הלכות לתלמידי עדות המזרח כעין קיצור שולחן ערוך (2 חלקים).
*'''ספר הלכות קריאה התורה'''.
*'''צרור החיים''' - הלכות אבילות, נכתב על ידי הרב מישאל רובין תלמידו של הרב.
*'''קיצור דרכי טהרה''' -קיצור של ספרו דרכי טהרה על הלכות [[נידה]] וטהרת המשפחה.
*'''קיצור שולחן ערוך''' - קיצור שולחן ערוך להרב שלמה גאנצפריד עם הערות "דרכי הלכה" על פי פסקי הרב מרדכי אליהו.
*'''בין אדם לחברו''' - הלכות.

===ספרי שו"ת===
*'''שו"ת הרב הראשי''' - מבחר של שאלות ותשובות שהופנו לרב בעת כהונתו כרב ראשי לישראל, כרך התש"ן-התשנ"ג.
*'''שו"ת "קול אליהו"''' - מבחר של תשובות אשן נתנו על ידי הרב לשאלותיהם של מאזינים ברדיו (בעריכה).
*'''שו"ת מאמר מרדכי''' - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (בעריכה).

===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות===
*'''סידור "שפתי תפתח"''' - מבואר על ידי הרב שמואל אליהו עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.
*'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול.
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[שבת]] וימי חול עם הרבה הלכות.
*'''קול אליהו''' - סידור לתשעה באב עם הלכות.
*'''קול אליהו''' - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין.
*'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה,יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).
*'''תהילים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.

===ספרים שונים===
*'''אמרי אליהו''' - לקט דברי תורה ל[[אלול]] ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו,הוצאת דני ספרים.
*'''"דורש טוב לעמו"''' -כרך א'- ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו של הרב.
*'''מאמר מרדכי-דרשות ושיחות לימים הנוראים'''
*'''"קול צופייך"''' - דרשות על חמשה חומשי תורה (בעריכה). כרגע יצא רק על ספר שמות.

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק א' עמ' 53-68.

==קישורים חיצוניים==
;וידאו
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 ביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2408 נאום הערצה של הרב מרדכי אליהו לרבי במעמד הדלקת נר חנוכה מרכזי ברחבת הכותל המערבי (חנוכה תש"נ)]{{וידאו}}
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63078 הרב מרדכי אליהו על תוכנית ההתנתקות]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2519 הזכרונות של הרב אליהו מהיחידות אצל הרבי (תשס"ט)]{{וידיאו}}
;תמונות
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55259 ביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]{{תמונה}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{תמונה}}

;שונות
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=32221 ראשי-דברים מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/1300623_271E-02.pdf קונטרס המבאר את המשא ומתן בין הרבי לרב אליהו בביקור י"א באייר תשמ"ט]{{PDF}}
*[http://www.hageula.com/general/do/4328.html ראיון עם הרב אליהו בעיתון "הגאולה"] ([http://www.hageula.com/news/world/4334.html תמליל ותמונות מהראיון]) - [[מנחם אב]] [[תשנ"א]].
*[http://www.harav.org/ האתר הרשמי של הרב אליהו - '''הרב''']
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=22395 הרב אליהו: "כיפה עם יחי אדוננו"]{{שמע}}
* '''מספריו''': [http://harav.org/r3a.pdf אמרי מרדכי], [http://harav.org/r6.pdf מאמר מרדכי - למועדים ולימים], [http://harav.org/r4.pdf שו"ת הרב הראשי] {{PDF}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:רבנים|אליהו מרדכי צמח]]

אברהם חיים נאה

2012-06-19T07:27:45Z

מחדש: /* עם הרב מרדכי אליהו והרב עובדיה יוסף */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] במדינת בוכרה (כיום [[אוזבקיסטן]]).

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

==ב[[העדה החרדית]]==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים ב"העדה החרדית". בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==מאבק ב[[ציונות]]==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד ה[[ציונות]], אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==מנהל ב[[כולל חב"ד]]==

משנת [[תרצ"ח]] כיהן כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת תש"ח ערב פרוץ מלחמת השחרור, רכש חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים, שכן חלקת כולל חב"ד כבר היתה מליאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.

בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד.

תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח. {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק יד}}

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ד'נא}}"

==עם הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[עובדיה יוסף]]==

היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא, ומלבד זאת שם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הראשון לציון הגאון רבי [[עובדיה יוסף]] שליט"א , אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] זצ"ל ועם הראשון לציון הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] זצ"ל אשר בדרשותיו{{הערת שוליים|1= הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 }} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 182}}.

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] [[ניו יורק]], יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* אוצר החסידים - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2012-06-19T07:26:52Z

מחדש: /* עם הרב מרדכי אליהו והרב עובדיה יוסף */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] במדינת בוכרה (כיום [[אוזבקיסטן]]).

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

==ב[[העדה החרדית]]==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים ב"העדה החרדית". בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==מאבק ב[[ציונות]]==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד ה[[ציונות]], אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==מנהל ב[[כולל חב"ד]]==

משנת [[תרצ"ח]] כיהן כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת תש"ח ערב פרוץ מלחמת השחרור, רכש חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים, שכן חלקת כולל חב"ד כבר היתה מליאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.

בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד.

תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח. {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק יד}}

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ד'נא}}"

==עם הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[עובדיה יוסף]]==

היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא, ומלבד זאת שם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הראשון לציון הגאון רבי [[עובדיה יוסף]] שליט"א , אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] זצ"ל ועם הראשון לציון הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] זצ"ל אשר בדרשותיו{{הערת שוליים|הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 }} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 182}}.

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] [[ניו יורק]], יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* אוצר החסידים - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2012-06-19T07:25:52Z

מחדש: /* עם הרב מרדכי אליהו והרב עובדיה יוסף */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] במדינת בוכרה (כיום [[אוזבקיסטן]]).

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

==ב[[העדה החרדית]]==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים ב"העדה החרדית". בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==מאבק ב[[ציונות]]==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד ה[[ציונות]], אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==מנהל ב[[כולל חב"ד]]==

משנת [[תרצ"ח]] כיהן כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת תש"ח ערב פרוץ מלחמת השחרור, רכש חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים, שכן חלקת כולל חב"ד כבר היתה מליאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.

בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד.

תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח. {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק יד}}

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ד'נא}}"

==עם הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[עובדיה יוסף]]==

היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא, ומלבד זאת שם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הראשון לציון הגאון רבי [[עובדיה יוסף]] שליט"א , אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] זצ"ל ועם הראשון לציון הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] זצ"ל אשר בדרשותיו{{הערת שוליים|[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה]}} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 182}}.

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] [[ניו יורק]], יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* אוצר החסידים - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2012-06-19T07:23:46Z

מחדש: /* עם הרב מרדכי אליהו והרב עובדיה יוסף */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] במדינת בוכרה (כיום [[אוזבקיסטן]]).

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

==ב[[העדה החרדית]]==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים ב"העדה החרדית". בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==מאבק ב[[ציונות]]==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד ה[[ציונות]], אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==מנהל ב[[כולל חב"ד]]==

משנת [[תרצ"ח]] כיהן כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת תש"ח ערב פרוץ מלחמת השחרור, רכש חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים, שכן חלקת כולל חב"ד כבר היתה מליאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.

בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד.

תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח. {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק יד}}

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ד'נא}}"

==עם הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[עובדיה יוסף]]==

היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא, ומלבד זאת שם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הראשון לציון הגאון רבי [[עובדיה יוסף]] שליט"א , אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] זצ"ל ועם הראשון לציון הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] זצ"ל אשר בדרשותיו אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 182}}.

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] [[ניו יורק]], יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* אוצר החסידים - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2012-06-19T07:23:21Z

מחדש: /* פטירתו */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] במדינת בוכרה (כיום [[אוזבקיסטן]]).

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

==ב[[העדה החרדית]]==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים ב"העדה החרדית". בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==מאבק ב[[ציונות]]==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד ה[[ציונות]], אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==מנהל ב[[כולל חב"ד]]==

משנת [[תרצ"ח]] כיהן כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת תש"ח ערב פרוץ מלחמת השחרור, רכש חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים, שכן חלקת כולל חב"ד כבר היתה מליאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.

בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד.

תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח. {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק יד}}

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ד'נא}}"

==עם הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[עובדיה יוסף]]==

היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא, ומלבד זאת שם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א , אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] זצ"ל ועם הראשון לציון הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל אשר בדרשותיו אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 182}}.

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] [[ניו יורק]], יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* אוצר החסידים - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2012-06-19T07:18:38Z

מחדש: /* התקשרות */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] במדינת בוכרה (כיום [[אוזבקיסטן]]).

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

==ב[[העדה החרדית]]==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים ב"העדה החרדית". בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==מאבק ב[[ציונות]]==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד ה[[ציונות]], אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==מנהל ב[[כולל חב"ד]]==

משנת [[תרצ"ח]] כיהן כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת תש"ח ערב פרוץ מלחמת השחרור, רכש חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים, שכן חלקת כולל חב"ד כבר היתה מליאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.

בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד.

תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח. {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק יד}}

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ד'נא}}"

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] [[ניו יורק]], יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* אוצר החסידים - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2012-06-19T07:11:24Z

מחדש:

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] במדינת בוכרה (כיום [[אוזבקיסטן]]).

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

==ב[[העדה החרדית]]==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים ב"העדה החרדית". בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==מאבק ב[[ציונות]]==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד ה[[ציונות]], אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ד'נא}}"

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] [[ניו יורק]], יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* אוצר החסידים - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2012-06-19T07:00:35Z

מחדש: /* תפקידיו */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים, כיהן בתפקידי מפתח ב'[[העדה החרדית]]' ו'[[אגודת ישראל]]' וממנהלי [[כולל חב"ד]].

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] במדינת בוכרה (כיום [[אוזבקיסטן]]).

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

==ב[[העדה החרדית]]==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים ב"העדה החרדית". בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.

==מאבק ב[[ציונות]]==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד ה[[ציונות]], אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ד'נא}}"

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] [[ניו יורק]], יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* אוצר החסידים - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2012-06-19T07:00:21Z

מחדש: /* נגד הציונות */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים, כיהן בתפקידי מפתח ב'[[העדה החרדית]]' ו'[[אגודת ישראל]]' וממנהלי [[כולל חב"ד]].

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] במדינת בוכרה (כיום [[אוזבקיסטן]]).

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

==ב[[העדה החרדית]]==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים ב"העדה החרדית". בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.

==מאבק ב[[ציונות]==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד ה[[ציונות]], אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ד'נא}}"

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] [[ניו יורק]], יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* אוצר החסידים - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

מצרים

2012-06-19T06:59:07Z

מחדש: /* גלות מצרים ויציאת מצרים בתורת החסידות */

'''מצרים''', הינה ארץ בו היו בני ישראל מאתים ועשר שנה, החל מרדת [[יעקב אבינו]] למצרים, עד יציאתם ב[[חג הפסח]].

מיד לאחר פטירת [[יוסף הצדיק]], שהיה משנה למלך במצרים, החל שעבוד קשה מצד המצרים, שהסתיים רק על ידי עשרת המכות שנעשו על ידי [[משה רבינו]] בשליחותו של [[הקב"ה]], וסיומם הסופי במכת בכורות.

למרות ש[[אברהם אבינו]] נתבשר מפי ה' "גר יהיה זרעך בארץ לא להם ארבע מאות שנה", היה זמן הגלות רק מאתים ועשר שנים. לפי החשבון, מספר ארבע מאות שנה הינו החל מלידת [[יצחק אבינו]], עד יציאת מצרים. סיבה נוספת לקיצור שנות השעבוד למאתים ועשר, הינו קושי השעבוד של ישראל במצרים, שבאיכות היה שווה לשנות שעבוד של ארבע מאות שנה.

הגלות במצרים היתה אמנם גלות [[גשמיות|גשמית]], אך בעיקרה היתה גלות [[רוחניות|רוחנית]], ועל פי ספרי החסידות היו ישראל שקועים במ"ט שערי [[טומאה]] במצרים, מהם נטהרו במ"ט ימי ספירת העומר, שקדמו לקבלת ה[[תורה]].

== גלות מצרים ויציאת מצרים בתורת החסידות ==
ב[[תורת החסידות]] מצרים היא מושג המגדיר הגבלה רוחנית, מלשון מיצר והגבלה.

גלות מצרים ברוחניות הוא מה ש[[נפש הבהמית]] מגבלת ומסתרת על ה[[נפש אלקית]], עד שנפש האלוקית מתצמצמת כל כך שנעשה בקטנות והעלם.

המשמעות של יציאת מצרים ב[[עבודת השם]] היא, הסרת המיצר והגבול. והיינו דהשכל שב[[מוח]] מאיר בלב במדות טובות בפועל ממש<REF>היום יום ד' שבט.</REF>. מסיבה זו יציאת מצרים היא פעולה מתמשכת ולא פעולה חד פעמית, שהרי כל יום ויום האדם מתעלה ויוצא ממיצר נוסף בעבודת ה'.

ב[[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז|פרק ל"ז]] מבאר את המאמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בכל [[דור]] ו[[דור]] וכל [[יום]] ו[[יום]] חייב [[אדם]] לראות עצמו כאילו הוא [[יציאת מצריים|יצא]] היום מ[[מצרים]].}}

אדמו"ר הזקן מסביר כי יציאה תמידית זו עליה נאמר כי היא מתרחשת כל יום ועל אדם לחוש בכך, יציאה זו היא יציאת [[נפש אלוקית|נפש האלהית]] ממאסר ה[[גוף]] [[משכא דחויא]] ליכלל ביחוד אור איו סוף ב"ה על ידי עסק ה[[תורה]] וה[[מצוות|מצות]] בכלל.

יציאה זו מתרחשת בפרט בפרט בקבלת מלכות שמים ב[[קריאת שמע]] שבה מקבל וממשיך עליו יחודו ית' בפירוש, באמרו {{ציטוטון|ה' אלהינו ה' אחד}}. וזאת על פי המבואר בספר התניא כי המילה '''אלהינו''' הנאמרת ב[[שמע ישראל]] הוא על דרך הנאמר על [[אברהם אבינו]] "אלהי אברהם" וכו', שמשמעותה היא לפי שהיה בטל ונכלל ביחוד אור אין סוף ב"ה. רק שאברהם זכה לזה במעשיו והילוכו בקודש ממדרגה למדרגה, כמו שכתוב ויסע אברם הלוך ונסוע וגו', אבל אנחנו - בני ישראל - ירושה ומתנה היא לנו, שנתן לנו את תורתו והלביש בה רצונו וחכמתו ית' המיוחדים במהותו ועצמותו ית' בתכלית היחוד, והרי זה כאלו נתן לנו את עצמו כביכול{{הערת שוליים|בספר התניא מובא כאן: כמ"ש ב[[זוהר]] הקדוש על פסוק ויקחו לי תרומה [דלי כלומר אותי והווה ליה לומר ותרומה אלא משום דכולא חד עיין שם היטב].}} ובכך נתן לנו את האפשרות ליבטל ביחודו ית', ולזה אין מונע לנו מ[[דביקות]] ה[[נפש]] ביחודו ואורו ית' אלא ה[[רצון]] שאם אין האדם רוצה כלל ח"ו לדבקה בו כו'. אבל מיד שרוצה ומקבל וממשיך עליו אלהותו ית' ואומר {{ציטוטון|ה' אלהינו ה' אחד}}, הרי ממילא נכללת נפשו ביחודו ית' ד"רוח אייתי רוח ואמשיך רוח", והיא בחינת יציאת מצרים.

מסיבה זו, מסביר אדמו"ר הזקן, תקנו את פרשת יציאת מצרים בשעת קריאת שמע דווקא, למרות ש[[מצוות זכירת יציאת מצרים|היא]] מצוה בפני עצמה ולא ממצות קריאת שמע כדאיתא ב[[מסכת ברכות|גמרא]] ו[[שולחן ערוך|פוסקים]] אלא מפני שהן דבר אחד ממש. על כך מרומז גם בסוף פרשת יציאת מצרים המסתיים במילים {{ציטוטון|אני ה' אלהיכם}}, המורה על ביטול הנפש באחדותו יתברך, כמבואר.

==מצרים בדורנו==

בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוגלו למצרים חסידי חב"ד והרב [[מנחם מענדל נאה]] היה הדיין של המגורשים, ויחד עם בנו הרב [[אברהם חיים נאה]] הקימו את ישיבת ארץ ישראל עבור המגורשים.

אדמו"ר הריי"צ במסעו לארץ הקודש, ביקר במצרים, הן בהלוך והן בחזור.

הרבי הורה לערוך סיומי רמב"ם במצרים, ובמשך שנים רבות מידי שנה נסעה משלחת רבנים ואישים חב"דיים לערוך סיום רמב"ם במצרים.

בגלל הסכנה שבדבר, אין שלוחים במצרים.

==לקריאה נוספת==
*[[מסע הרבי בארץ הקודש]]
* [[נודע בשיעורים]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:פסח]]

עובדיה יוסף

2012-06-19T06:56:16Z

מחדש: /* קישורים חיצונים */

[[קובץ:עובדיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עובדיה יוסף]]
הרב '''עובדיה יוסף''', מחשובי הפוסקים ומגדולי מנהיגי יהדות המזרח בדורנו, רב ראשי ספרדי לשעבר. מחבר הספרים "יום ליום" ו"יביע אומר".

הרב עובדיה יוסף נולד בבגדד בירת עירק, בי"א בתשרי ה'[[תרפ"א]]. כיהן כרב במצרים ובירושלים, ובין השנים תשל"ג לתשמ"ג כראשון לציון – הרב הראשי הספרדי בארץ ישראל. מפוסקי ההלכה החשובים בדורנו, ומנהיגה הרוחני של מפלגת ש"ס.

קשריו עם חסידי חב"ד החלו עוד בימי צעירותו, ובמשך השנים נטל חלק באירועים חב"דיים רבים בכל רחבי הארץ. כיום אנשיו מסייעים לחב"ד ומוסדותיה בתחומים מגוונים.

בספריו מזכיר תדיר את שו"ע הרב, הצמח צדק, ואת ספרי הרב חיים נאה.

קשר מיוחד היה לו עם הרב [[חיים נאה]] ע"ה, וכיום יש קשרים מיוחדים עם הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[שמעון אליטוב]] מחשובי רבני חב"ד.

== הגאון ==

הרבי מזכיר את הרב עובדיה בספרי לקוטי שיחות תחת התואר 'הגאון'.
בשנת [[תשמ"ט]], לקראת פרשת שלח, יצא ליקוט מהרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי ה[[אריז"ל]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף.

הרבי הביא בהערה בשיחה שם, בתור "אנצקלופדי'" כביכול שמביא כל השיטות למיניהם ומפרש - את ספרו של הר"ר עובדי' יוסף, בזה"ל <REF>בשלהי הע' 3, נדפס בלקו"ש חל"ג עמ' 95 ואילך.</REF>: "לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) ח"ב ס"א ובס' שנסמנו שם."

בהגהה השניה רצו המניחים להוציא הערה זו, בעקבות דברים שנאמרו ע"י הרב הנ"ל באותה התקופה - וכן עשו.

כשיצא הליקוט לאור לקראת ש"פ שלח, הרבי ביקש ברורות מהמניחים - שיקחו חזרה כל השיחות שנדפסו כבר - ושגם ידפיסו השיחה בשנית, עם ההגה בפנים.

== חיכוכים ==

הרבי התנגד חריפות למהלך שהתבצע על ידי הרב עובדיה ועל ידי הרב [[שלמה גורן]], בזה שקצבו את כהונת הרבנים הראשיים לישראל, לכהונה של 10 שנים בלבד, ובכך גרמו למושג מחודש של הדחת רב, ופגיעה בכבוד הרבנות.

מסיבה זאת, לא הסכים הרבי לקבלו ל[[יחידות]] בגלימת הראשל"צ.

כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת, פסק הרב עובדיה לשומעי לקחו כי הדבר הינו ברכה לבטלה. רבי [[ישראל אבוחצירא]] הבבא סאלי זצ"ל מחה נגדו בתקיפות.

== הסכמה לספר [[יחי המלך]] ==
העניק הסכמה לספר [[יחי המלך]] בו מוכיח הרב [[שלום בער וולפא]] כי [[הרבי]] ב[[חזקת משיח]].

כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר המדובר: "הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על הרמב"ם הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה", ועוד.

בשנת [[תש"ע]] אמר הרב כי כל [[בית חב"ד]] נחשב לבית משיח{{מקור}}.

==לקריאה נוספת==
* [[שמן ששון מחבריך]]
* [[מנחם משיב נפשי]]
* [[נודע בשיעורים]]

==קישורים חיצונים ==
*[http://www.haredim.co.il/ViewArticle.aspx?catID=1&itmID=2194 הסכמת הרב עובדיה יוסף ליחי המלך, בכתב ידו].
* [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 הרב עובדיה יוסף מגן על שיעוריו] של הגאון ר' [[אברהם חיים נאה]] - וידאו מתוך [[חב"ד אינפו]] {{וידאו}}.
*[http://www.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ספרד]]

רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)

2012-06-19T06:54:44Z

מחדש: /* לקריאה נוספת */

{{דמות
|שם=רבי שלום דובער שניאורסון
|תמונה=[[תמונה:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|250px]]
|כינוי=אדמו"ר מהורש"ב
|תיאור=האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[כ' חשוון תרכ"א]]
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]]
|תאריך פטירה=[[ב' ניסן תר"פ]]
|מקום פטירה=רוסטוב
|מקום פעילות=ליובאוויטש
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר הרש"ב|אחר=אדמו"ר מרצ'יצ'א, נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]]}}'''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הרש"ב''' הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון תרכ"א]] (5 בנובמבר 1860) בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב"ד]] בעולם. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן תר"פ]] (21 במרץ 1920) ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]].

==ביוגרפיה==
===הולדתו===
ביום [[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] נולד אדמו"ר הרש"ב לרבי שמואל ורבקה שניאורסון, בעיירה [[ליובאוויטש]]. כשנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]] חלמה אימו חלום בו ראתה את אמה, מרת [[חנה חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה" ואדמו"ר האמצעי הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". אדמו"ר האמצעי אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו"ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו"ר המהר"ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער'.

ביום [[כ"ו בכסלו]] בשנת [[תרכ"א]] נערכה ה[[ברית מילה]], לאחר שנדחתה בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום [[כ"ז בחשוון]].

===תספורת והכנסה ל"חדר"===
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תרכ"ד]], ביום הולדתו השלישי של אדמו"ר הרש"ב, אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] שאת ה[[תספורת]] יעשו בחשאי והוסיף שבערב, לפני היכנסו לגיל שלש, יביאו את הילד שישן בחדרו. בבוקר כששלום דובער קם משנתו, אמר אדמו"ר הצמח צדק למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידיו של הילד ואדמו"ר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם: {{ציטוטון|פך השמן ה[[רוחני]] שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו"ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך ובכח זה הנני מושח את הילד}}.

כנהוג, הוכנס אדמו"ר הרש"ב, ביום התספורת שלו, ללימודים ב"[[חדר]]" שהיה בחדר-שני של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו"ר הצמח צדק. בעת ההכנסה זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[מלאך מיכאל]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. בערב [[פסח]] בזמן בדיקת כיסי הבגדים של הילדים, קרא אדמו"ר הצמח צדק לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן.

מידי יום היה אדמו"ר הרש"ב נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו"ר הצמח צדק, שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו.

===שידוכו===
בילדותו שהה אדמו"ר הרש"ב רבות בבית סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. באחד הביקורים נכח שם בנו ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] עם בתו שטערנא שרה. אדמו"ר הצמח צדק אמר עליהם: "חתן וכלה". שאל ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] את אביו: "שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה"? השיבו אביו: "זה הקטן יגדל ממך"!{{מקור}}

ביום י' [[סיוון]] [[תרכ"ה]] נכתבו התנאים בין הצדדים. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים להיות סמוכים על שולחנו{{הערת שוליים|בשנים: ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי החתונה}}. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים להיות סמוכים על שולחנו{{הערת שוליים|בשנים: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית}}. הסבא – אדמו"ר הצמח צדק התחייב לתת חמש מאות רובל, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מיד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל"ה]] ב[[ירושלים]].

עוד נכתב בתנאים שהחתונה תהיה ב[[ירושלים]]. כשהגיע מועד החתונה, תבע [[אדמו"ר מהר"ש]] לעשות את החתונה בירושלים דזמן ה[[גלות]] - ב[[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות לא יצא הדבר לפועל.

===חתונתו===
ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, ביום [[י"א אלול תרל"ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]] ל[[ליובאוויטש]], אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת.

בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו"ר המהר"ש, בגלל מצבו הבריאותי. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ב[[יום ראשון]] ה' באלול נסע אדמו"ר המהר"ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[דא"ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: "עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאימא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם".

אדמו"ר המהר"ש אמר לבנו החתן, שלא יחבוש שטריימל בחתונתו ובכלל שילבשהו רק ב[[ליובאוויטש]]. בעגלה הונחה קופסא ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. אדמו"ר המהר"ש ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.
מיד לאחר החתונה אמר אדמו"ר המהר"ש לבנו שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו"ר הרש"ב ב[[לימוד]] [[תורה]]{{הערת שוליים|בשבת נהג אדמו"ר הרש"ב לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין נגלה עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר משניות בעל-פה אך עיקר לימודו היה דא"ח וקבלה. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. בערב שבת ובמוצאי שבת בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וב[[יום רביעי]] בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ביחידות ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}.

==קבלת הנשיאות==
ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]] הסתלק [[אדמו"ר המהר"ש]], אביו של אדמו"ר הרש"ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת-עשרה שנים נמשך הליך קבלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב{{הערת שוליים|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב שאדמו"ר הרש"ב לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז"א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום [[ט"ז בתשרי]], אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר{{הערת שוליים|[[ד"ה]] "כתר יתנו לך" ובחנוכה "תנו רבנן נר חנוכה".}}. בחנוכה אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (בדרך כלל היווה אמירת מאמר האות לקבלת הנשיאות).

בשנת האבילות נהג אדמו"ר הרש"ב בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל אף אחד ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערת שוליים|מיומנו של אדמו"ר הריי"צ}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.

ב[[חודש אלול]] [[תרמ"ג]], לקראת סוף שנת האבילות, נכנסו החברים המלמדים, הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב משה אל הרב [[אברהם מזמבין]] כדי לשלאול אותו האם להמשיך לנסוע לליבאוויטש אחרי הסתלקות אדמו"ר המהר"ש, כשאף אחד מבניו לא קיבל על עצמו את הנשיאות. השניים הוסיפו שכיוון שהם חוששים שמא יש להם נטיה להימנע מהנסיעה, כדי לחסוך בעלות הנסיעה, לכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה שיחלק לצדקה לפי דעתו. ר' אברהם השיב להם כי אינו מקבל את הכסף ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה. הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש.

בשנת [[תר"נ]] החל אדמו"ר הרש"ב לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[ראש השנה]] [[תרנ"ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערת שוליים|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב, ביום פטירת אביו, אדמו"ר מוהר"ש.}}.

לקהילת חסידי חב"ד היה מאוד חשוב שאדמו"ר הרש"ב יקבל את הנשיאות באופן רשמי ומלא. בהזדמנות מסויימת אמר ר' [[גרשון דובער מנעוול]] לאדמו"ר הרש"ב, על סירובו לקבל את הנשיאות: "אדמו"ר הזקן הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?" כששמע זאת אדמו"ר הרש"ב - פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלא.

בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] של ה[[יהודי]]ם בכלל ויהודי רוסיה בפרט. בערך בשנת תר"נ החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. אדמו"ר הרש"ב ניסה בדרכים שונות לבטל את הגזירה, ללא הצלחה. בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי מוסקבה במקומות הולמים. הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"רים והרבנים. כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.

==ייסוד ישיבת תומכי תמימים==
{{ערך מורחב|ערך=ישיבת תומכי תמימים}}
ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו אדמו"ר הריי"צ, קרא אדמו"ר הרש"ב לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים בתורת החסידות וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו "[[תמימים]]" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי י"ז אלול, בחר אדמו"ר הרש"ב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.

שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, ב[[שמחת תורה]] [[תרס"א]], אמר אדמו"ר הרש"ב [[שיחה]] בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי חז"ל "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו{{מקור}}". בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי בית דוד]].

== מליובאוויטש לרוסטוב ==
[[קובץ:בית הרש"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית אדמו"ר הרש"ב ב[[רוסטוב]]]]
בחודש [[חשוון]] [[תרע"ו]], בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר הגרמנים התקרבו לעיר סמולנסק הסמוכה לעיירה [[ליובאוויטש]], עזב אדמו"ר הרש"ב את העיירה יחד עם בני ביתו. כשעלה על העגלה אמר לבנו, אדמו"ר הריי"צ: "בחודש מר חשוון הגיע [[אדמו"ר האמצעי]] לליובאוויטש והתיישב בה, ועתה - 102 שנים לאחר מכן, אנו עוזבים את ליובאוויטש". עם עזיבתו פסקה פעילותה של ישיבת חסידות חב"ד-ליובאויטש בעיירה זו.

תחילה לא הוחלט על יעד קבוע וב[[כ' בחשוון]], יום הולדתו של אדמו"ר הרש"ב, שהו בעיר אוראל, שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב (שעל נהר דון), שבניהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שאדמו"ר הרש"ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. אדמו"ר הרש"ב קיבל את בקשתם וביום [[כ"ח בחשוון]] הגיע ל[[רוסטוב]], שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטש, והיא נקבעה למרכז חסידות חב"ד.

באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב"ד שברחו מהמלחמה ועד שנת [[תרפ"ד]] הייתה רוסטוב מרכז חסידות חב"ד. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמן, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרע"ו]] התקיימה בביתו ה[[התוועדות]] בהשתתפות עם [[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[התוועדות|התוועדויות]] של אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון רוסטוב]] ואת [[ניגונו של ר' אשר מניקולייב]].

==שלוחי אדמו"ר הרש"ב==

אדמו"ר הרש"ב שלח תמימים מבוגרים או נשואים, לתפקידים רוחניים בקהילות רוסיה, כמו כן שלח את הרב [[שמואל לויטין]] ואחרים ל[[גרוזיה]] ואת הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]].

== תמונתו ==
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה המקורית]]
בשנת [[תר"פ]] תיכנן אדמו"ר הרש"ב לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של אדמו"ר הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לאדמו"ר הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.

לצורך הנפקת הויזה צילמו את אדמו"ר הרש"ב וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא אדמו"ר הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. אדמו"ר הרש"ב נשאר ברוסטוב.

== הסתלקותו ==
[[קובץ:אוהל הרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל]] אדמו"ר הרש"ב ב[[רוסטוב]]]]
ביום חמישי בלילה, כ"א ב[[אדר]] [[תר"פ]], אדמו"ר הרש"ב היה נראה עייף וחלש מהרגיל. למחרת ביום שישי בבוקר, החמיר מצבו וחומו עלה. ד"ר לנדא, הרופא המקורב לאדמו"ר הרש"ב, בדק אותו וקבע שזו רק 'אינפלינציה קלה'. במוצאי שבת, לאחר ההבדלה, ביקש אדמו"ר הרש"ב לעשן ולפתע חש שלא בטוב וכמעט שהתעלף. הנוכחים במקום התיזו עליו מים קרים ומיהרו לקרוא שוב לרופא. במשך הלילה גברה חולשתו ובבוקרו של יום ראשון, כ"ד באדר, נזקק אדמו"ר הרש"ב לסיוע בנטילת ידיו. בעקבות כך נכחו במהלך כל השבוע בבית אדמו"ר הרש"ב, הרופא הקבוע ד"ר לנדא יחד עם צוות של רופאים מומחים.

ביום שני בבוקר, הגיע פרופסור ז'בדסקי וערך בדיקות יסודיות. בתום הבדיקות נכנס לחדר ה'קבינט', שם ציפתה אשת אדמו"ר הרש"ב, מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] ובנם, [[אדמו"ר הריי"צ]], יחד עם החסיד הרב [[שמואל גוראריה]]. הפרופסור שהחמיר באבחנתו, הביע חשש למחלת ה'טיפוס' הקשה והמדבקת. ביום חמישי בשבוע התקיימה אסיפת רופאים בהשתתפות ד"ר לנדא, ד"ר רבינוביץ והפרופסור ז'בדסקי. לאחר התייעצות ממושכת הורו שיש לטפל באמצעות כוסות רוח וכמו כן, עליו לקבל חמש זריקות כל יממה. בבוקר יום השישי, שוב התקיימה אסיפת רופאים מורחבת בהשתתפות ד"ר לנדא, רבינוביץ, לאזינסקי, מירסקי ופרופסור מומחה בשם קסטריאן. ההחלטה הייתה שכדי להקל על אדמו"ר הרש"ב יש לשנות את שיטת טיפול.

למחרת, יום השבת, החריף משעה לשעה מצבו של אדמו"ר הרש"ב. בשעה חמש אחר הצהריים נכנס לחדרו הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] ועמד קרוב למיטתו של אדמו"ר הרש"ב. לפתע השתנה גוון פניו של אדמו"ר הרש"ב לאדמומי והיה נראה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאויים, כמו בזמנים בהם היה ב[[דבקות]]. הרופאים שהוזעקו אל החדר מיששו את זרועו של אדמו"ר הרש"ב ובדקו את הדופק. לאחר השבת הם סיפרו שבמשך כל השבת כמעט ולא היה דופק ועל פי ה[[טבע]] היה נראה שאין סיכויים להצילו, אך נמנעו מלגלות זאת.

בנו יחידו של אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ, היה צמוד כל הזמן למיטתו של אביו.. במוצאי שבת בשעה עשר, פקח לפתע אדמו"ר הרש"ב את עיניו והביט באדמו"ר הריי"צ, שרכן אליו כדי שיוכל להקשיב בתשומת לב לדברי אביו. קולו של אדמו"ר הרש"ב היה חד וברור: "אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי ל[[זאל]] (חדר ה[[יחידות]]) ונהיה ביחד"{{מקור}}. אדמו"ר הריי"צ החוויר בהבינו את משמעות הדברים. פנה אליו אביו ואמר לו: "[[התפעלות]]? התפעלות? [[מוחין]]! מוחין!".

אדמו"ר הרש"ב הועבר על מיטתו לאולם הגדול. רעייתו, מרת שטערנא שרה הגישה לו כוס קפה. שפתיו של אדמו"ר הרש"ב החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. אחד המקורבים שהטה את אוזנו שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם אדמו"ר הזקן בשעתו עשה הבדלה על קפה, שעות אחדות לפני הסתלקותו, אף הוא במוצאי שבת קודש.

לאחר השעה שתיים בלילה, הרים לפתע אדמו"ר הרש"ב את ידו הקדושה כששפתיו שוב רוחשות. אדמו"ר הריי"צ שעמד כל העת ליד המיטה, הבין שאביו רוצה לברכו. הוא הרכין את ראשו עד שידיו של היו מעל ראשו, וברכו בברכת אב. לאחר מכן ברך אף את שלוש נכדותיו - בנותיו של אדמו"ר הריי"צ. כל הנוכחים בחדר, מלבד בני המשפחה התבקשו, על ידי אדמו"ר הריי"צ, לצאת.

במשך כל תקופת מחלתו, היה אדמו"ר הרש"ב אפוף במחשבותיו ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה על פניו, מלבד אי-אלו פעמים נדירות.

ביום ב' ניסן תר"פ, שעה ארבע לפנות בוקר, ניכר שאלו היו רגעיו האחרונים של אדמו"ר הרש"ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה. לפתע הוא פקח את עיניו, הביט בבנו יחידו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות ומיד נעצמו שוב. תנועה קלה נוספת. אדמו"ר הרש"ב יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה{{הערת שוליים|לאחר זמן כתב אדמו"ר הריי"צ לכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש".}}.

===הלוויתו===
זקני ומכובדי [[אנ"ש]] ערכו את ה"טהרה" וסיפור שעל פניו הטהורות של אדמו"ר הרש"ב היה כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש ומהסטנדר של אדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב היה עטוף, מלבד התריכים, גם בטלית השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.

בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, יצאה הלוויה גדולה מהבית בו התגורר אדמו"ר הרש"ב, לכיוון בית העלמין הגדול שבפאתי העיר רוסטוב. את ארונו נשאו רק [[תלמידי התמימים]] ובודדים מזקני אנ"ש. לפני הקבורה, פנה אדמו"ר הריי"צ אל ר' [[אברהם ברוך פבזנר]], ר' [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד אחד ואמר כי הם בית דין מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]].

===העברת ה[[אוהל]]===
חסידי חב"ד ברוסטוב עשו רבות כדי לשמור על האוהל של קבר אדמו"ר הרש"ב. בחורף שנת [[תרצ"ט]], שלטונות רוסטוב תכננו לבנות בניינים חדשים על שטח בית העלמין בו שכן אוהלו של אדמו"ר הרש"ב והיה צורך להעביר את גופו הקדוש של אדמו"ר הרש"ב אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא 155. אדמו"ר הריי"צ שאישר את העברה ליווה אותה בכל שלביה וענה על כל ספק ובעיה שהתעוררו. לשאלות ההלכתיות אמר שיפנו אל מחותנו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]].

את ההעברה ביצעו החסידים; ר' [[צמח קוטמאן]], ר' [[מענדל קאנטאר]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לאקשין]], ר' [[אברהם קאצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]] ועוד. הם קיבלו על עצמם תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה ב[[מקווה]]). אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה ללא מסמרים ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. לאחר בקשת מחילה מאדמו"ר הרש"ב, החלו בחפירה. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - גופו הקדוש של אדמו"ר הרש"ב נשאר שלם והטלית שהייתה עליו אף היא נשארה שלימה וכיסתה את זקנו ופניו. החסידים נטלו את הגוף הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד וכך העבירוהו למקום קבורתו החדש.

==ניגוניו==
#'''[[ניגון מן המיצר]]''' - [[ניגון]] על הפסוקים שנאמרים לפני [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]], המתחיל בפסוק "מן המיצר קראתי יה"{{הערה|[[ספר תהלים]] פרק קי"ח.}}.
#'''[[ניגון ברכות קודם התקיעות]]''' - ניגון על הברכות שאומרים לפני תקיעת שופר בראש השנה.
#'''[[ניגון פסוקים שלאחר התקיעות]]''' - ניגון על הפסוקים שנאמרים לאחר התקיעות-שופר בראש השנה.
#'''[[ניגון רוסטוב]]''' - ניגון שהיו מנגנים אצל אדמו"ר הרש"ב בתקופת שהותו ב[[רוסטוב]].

==ספריו (חלקי)==
*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]''' - אגרותיו של אדמו"ר הרש"ב שיש בהם עניין לציבור.
*'''[[בשעה שהקדימו תער"ב]]''' - [[המשך]] ארוך בו נתבארו עיקרי [[תורת החסידות]].
*'''[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]]''' - סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר אדמו"ר הרש"ב במהלך שנות נשיאותו.
*'''[[ספר השיחות (תורת שלום)|ספר השיחות]]''' - [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו"ר הרש"ב שנאמרו בזמני [[התוועדות|התוועדויות]] ב[[חגים]] ומועדי השנה.

;קונטרסים
*'''[[קונטרס העבודה]]''' - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר עניין [[עבודת התפילה]].
*'''[[קונטרס ומעין מבית ה']]''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו"ר הרש"ב, העוסקים בביאור הפסוק "ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים" על פי תורת החסידות.
*'''[[קונטרס עץ חיים]]''' - קונטרס אותו כתב אדמו"ר הרש"ב עבור תלמידי "תומכי תמימים" ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.
*'''[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]]''' - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו"ר הרש"ב.
*'''[[מענה לשון]]''' - קונטרס ובו הסדר שהנהיג אדמו"ר הרש"ב לומר על קברי הצדיקים.

==לקריאה נוספת==
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הרש"ב''', [[קה"ת]]
* [[שלום דובער פויזנר]] ו[[מרדכי שוסטרמן]], '''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו"ר הרש"ב.
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''גזע חסידים''' - התיעוד המלא על העברת קברו.
* אדמו"ר הרש"ב, '''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]'''.
* [[רפאל נחמן כהן]], '''[[ליובאוויטש וחייליה]]'''.
* [[רפאל נחמן כהן]], '''[[שמועות וסיפורים]]'''
* [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]
* [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] על שלוחי אדמו"ר הרש"ב לגרוזיה
* [[שניאור זלמן ברגר]], [[נודע בשיעורים]] על שלוחי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד

==קישורים חיצוניים==
*[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65030 החתן בן ארבע והכלה בת שבע] תיאור שידוכו של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=258&article=2528 "אני עולה השמימה"] תיאור וסיפור ימיו אחרונים בעלמא דין של הוד כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע - {{חב}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 זכרונות אודות אדמו"ר הרש"ב] - נכתב בידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]].
{{הערות שוליים}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הרש"ב}}
{{בית רבי/אדמו"ר הרש"ב}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|7]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|*]]

רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)

2012-06-19T06:52:56Z

מחדש: /* מליובאוויטש לרוסטוב */

{{דמות
|שם=רבי שלום דובער שניאורסון
|תמונה=[[תמונה:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|250px]]
|כינוי=אדמו"ר מהורש"ב
|תיאור=האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[כ' חשוון תרכ"א]]
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]]
|תאריך פטירה=[[ב' ניסן תר"פ]]
|מקום פטירה=רוסטוב
|מקום פעילות=ליובאוויטש
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר הרש"ב|אחר=אדמו"ר מרצ'יצ'א, נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]]}}'''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הרש"ב''' הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון תרכ"א]] (5 בנובמבר 1860) בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב"ד]] בעולם. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן תר"פ]] (21 במרץ 1920) ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]].

==ביוגרפיה==
===הולדתו===
ביום [[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] נולד אדמו"ר הרש"ב לרבי שמואל ורבקה שניאורסון, בעיירה [[ליובאוויטש]]. כשנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]] חלמה אימו חלום בו ראתה את אמה, מרת [[חנה חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה" ואדמו"ר האמצעי הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". אדמו"ר האמצעי אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו"ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו"ר המהר"ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער'.

ביום [[כ"ו בכסלו]] בשנת [[תרכ"א]] נערכה ה[[ברית מילה]], לאחר שנדחתה בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום [[כ"ז בחשוון]].

===תספורת והכנסה ל"חדר"===
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תרכ"ד]], ביום הולדתו השלישי של אדמו"ר הרש"ב, אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] שאת ה[[תספורת]] יעשו בחשאי והוסיף שבערב, לפני היכנסו לגיל שלש, יביאו את הילד שישן בחדרו. בבוקר כששלום דובער קם משנתו, אמר אדמו"ר הצמח צדק למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידיו של הילד ואדמו"ר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם: {{ציטוטון|פך השמן ה[[רוחני]] שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו"ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך ובכח זה הנני מושח את הילד}}.

כנהוג, הוכנס אדמו"ר הרש"ב, ביום התספורת שלו, ללימודים ב"[[חדר]]" שהיה בחדר-שני של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו"ר הצמח צדק. בעת ההכנסה זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[מלאך מיכאל]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. בערב [[פסח]] בזמן בדיקת כיסי הבגדים של הילדים, קרא אדמו"ר הצמח צדק לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן.

מידי יום היה אדמו"ר הרש"ב נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו"ר הצמח צדק, שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו.

===שידוכו===
בילדותו שהה אדמו"ר הרש"ב רבות בבית סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. באחד הביקורים נכח שם בנו ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] עם בתו שטערנא שרה. אדמו"ר הצמח צדק אמר עליהם: "חתן וכלה". שאל ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] את אביו: "שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה"? השיבו אביו: "זה הקטן יגדל ממך"!{{מקור}}

ביום י' [[סיוון]] [[תרכ"ה]] נכתבו התנאים בין הצדדים. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים להיות סמוכים על שולחנו{{הערת שוליים|בשנים: ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי החתונה}}. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים להיות סמוכים על שולחנו{{הערת שוליים|בשנים: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית}}. הסבא – אדמו"ר הצמח צדק התחייב לתת חמש מאות רובל, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מיד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל"ה]] ב[[ירושלים]].

עוד נכתב בתנאים שהחתונה תהיה ב[[ירושלים]]. כשהגיע מועד החתונה, תבע [[אדמו"ר מהר"ש]] לעשות את החתונה בירושלים דזמן ה[[גלות]] - ב[[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות לא יצא הדבר לפועל.

===חתונתו===
ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, ביום [[י"א אלול תרל"ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]] ל[[ליובאוויטש]], אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת.

בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו"ר המהר"ש, בגלל מצבו הבריאותי. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ב[[יום ראשון]] ה' באלול נסע אדמו"ר המהר"ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[דא"ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: "עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאימא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם".

אדמו"ר המהר"ש אמר לבנו החתן, שלא יחבוש שטריימל בחתונתו ובכלל שילבשהו רק ב[[ליובאוויטש]]. בעגלה הונחה קופסא ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. אדמו"ר המהר"ש ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.
מיד לאחר החתונה אמר אדמו"ר המהר"ש לבנו שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו"ר הרש"ב ב[[לימוד]] [[תורה]]{{הערת שוליים|בשבת נהג אדמו"ר הרש"ב לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין נגלה עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר משניות בעל-פה אך עיקר לימודו היה דא"ח וקבלה. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. בערב שבת ובמוצאי שבת בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וב[[יום רביעי]] בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ביחידות ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}.

==קבלת הנשיאות==
ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]] הסתלק [[אדמו"ר המהר"ש]], אביו של אדמו"ר הרש"ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת-עשרה שנים נמשך הליך קבלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב{{הערת שוליים|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב שאדמו"ר הרש"ב לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז"א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום [[ט"ז בתשרי]], אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר{{הערת שוליים|[[ד"ה]] "כתר יתנו לך" ובחנוכה "תנו רבנן נר חנוכה".}}. בחנוכה אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (בדרך כלל היווה אמירת מאמר האות לקבלת הנשיאות).

בשנת האבילות נהג אדמו"ר הרש"ב בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל אף אחד ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערת שוליים|מיומנו של אדמו"ר הריי"צ}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.

ב[[חודש אלול]] [[תרמ"ג]], לקראת סוף שנת האבילות, נכנסו החברים המלמדים, הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב משה אל הרב [[אברהם מזמבין]] כדי לשלאול אותו האם להמשיך לנסוע לליבאוויטש אחרי הסתלקות אדמו"ר המהר"ש, כשאף אחד מבניו לא קיבל על עצמו את הנשיאות. השניים הוסיפו שכיוון שהם חוששים שמא יש להם נטיה להימנע מהנסיעה, כדי לחסוך בעלות הנסיעה, לכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה שיחלק לצדקה לפי דעתו. ר' אברהם השיב להם כי אינו מקבל את הכסף ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה. הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש.

בשנת [[תר"נ]] החל אדמו"ר הרש"ב לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[ראש השנה]] [[תרנ"ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערת שוליים|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב, ביום פטירת אביו, אדמו"ר מוהר"ש.}}.

לקהילת חסידי חב"ד היה מאוד חשוב שאדמו"ר הרש"ב יקבל את הנשיאות באופן רשמי ומלא. בהזדמנות מסויימת אמר ר' [[גרשון דובער מנעוול]] לאדמו"ר הרש"ב, על סירובו לקבל את הנשיאות: "אדמו"ר הזקן הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?" כששמע זאת אדמו"ר הרש"ב - פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלא.

בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] של ה[[יהודי]]ם בכלל ויהודי רוסיה בפרט. בערך בשנת תר"נ החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. אדמו"ר הרש"ב ניסה בדרכים שונות לבטל את הגזירה, ללא הצלחה. בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי מוסקבה במקומות הולמים. הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"רים והרבנים. כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.

==ייסוד ישיבת תומכי תמימים==
{{ערך מורחב|ערך=ישיבת תומכי תמימים}}
ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו אדמו"ר הריי"צ, קרא אדמו"ר הרש"ב לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים בתורת החסידות וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו "[[תמימים]]" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי י"ז אלול, בחר אדמו"ר הרש"ב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.

שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, ב[[שמחת תורה]] [[תרס"א]], אמר אדמו"ר הרש"ב [[שיחה]] בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי חז"ל "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו{{מקור}}". בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי בית דוד]].

== מליובאוויטש לרוסטוב ==
[[קובץ:בית הרש"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית אדמו"ר הרש"ב ב[[רוסטוב]]]]
בחודש [[חשוון]] [[תרע"ו]], בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר הגרמנים התקרבו לעיר סמולנסק הסמוכה לעיירה [[ליובאוויטש]], עזב אדמו"ר הרש"ב את העיירה יחד עם בני ביתו. כשעלה על העגלה אמר לבנו, אדמו"ר הריי"צ: "בחודש מר חשוון הגיע [[אדמו"ר האמצעי]] לליובאוויטש והתיישב בה, ועתה - 102 שנים לאחר מכן, אנו עוזבים את ליובאוויטש". עם עזיבתו פסקה פעילותה של ישיבת חסידות חב"ד-ליובאויטש בעיירה זו.

תחילה לא הוחלט על יעד קבוע וב[[כ' בחשוון]], יום הולדתו של אדמו"ר הרש"ב, שהו בעיר אוראל, שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב (שעל נהר דון), שבניהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שאדמו"ר הרש"ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. אדמו"ר הרש"ב קיבל את בקשתם וביום [[כ"ח בחשוון]] הגיע ל[[רוסטוב]], שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטש, והיא נקבעה למרכז חסידות חב"ד.

באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב"ד שברחו מהמלחמה ועד שנת [[תרפ"ד]] הייתה רוסטוב מרכז חסידות חב"ד. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמן, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרע"ו]] התקיימה בביתו ה[[התוועדות]] בהשתתפות עם [[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[התוועדות|התוועדויות]] של אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון רוסטוב]] ואת [[ניגונו של ר' אשר מניקולייב]].

==שלוחי אדמו"ר הרש"ב==

אדמו"ר הרש"ב שלח תמימים מבוגרים או נשואים, לתפקידים רוחניים בקהילות רוסיה, כמו כן שלח את הרב [[שמואל לויטין]] ואחרים ל[[גרוזיה]] ואת הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]].

== תמונתו ==
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה המקורית]]
בשנת [[תר"פ]] תיכנן אדמו"ר הרש"ב לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של אדמו"ר הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לאדמו"ר הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.

לצורך הנפקת הויזה צילמו את אדמו"ר הרש"ב וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא אדמו"ר הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. אדמו"ר הרש"ב נשאר ברוסטוב.

== הסתלקותו ==
[[קובץ:אוהל הרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל]] אדמו"ר הרש"ב ב[[רוסטוב]]]]
ביום חמישי בלילה, כ"א ב[[אדר]] [[תר"פ]], אדמו"ר הרש"ב היה נראה עייף וחלש מהרגיל. למחרת ביום שישי בבוקר, החמיר מצבו וחומו עלה. ד"ר לנדא, הרופא המקורב לאדמו"ר הרש"ב, בדק אותו וקבע שזו רק 'אינפלינציה קלה'. במוצאי שבת, לאחר ההבדלה, ביקש אדמו"ר הרש"ב לעשן ולפתע חש שלא בטוב וכמעט שהתעלף. הנוכחים במקום התיזו עליו מים קרים ומיהרו לקרוא שוב לרופא. במשך הלילה גברה חולשתו ובבוקרו של יום ראשון, כ"ד באדר, נזקק אדמו"ר הרש"ב לסיוע בנטילת ידיו. בעקבות כך נכחו במהלך כל השבוע בבית אדמו"ר הרש"ב, הרופא הקבוע ד"ר לנדא יחד עם צוות של רופאים מומחים.

ביום שני בבוקר, הגיע פרופסור ז'בדסקי וערך בדיקות יסודיות. בתום הבדיקות נכנס לחדר ה'קבינט', שם ציפתה אשת אדמו"ר הרש"ב, מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] ובנם, [[אדמו"ר הריי"צ]], יחד עם החסיד הרב [[שמואל גוראריה]]. הפרופסור שהחמיר באבחנתו, הביע חשש למחלת ה'טיפוס' הקשה והמדבקת. ביום חמישי בשבוע התקיימה אסיפת רופאים בהשתתפות ד"ר לנדא, ד"ר רבינוביץ והפרופסור ז'בדסקי. לאחר התייעצות ממושכת הורו שיש לטפל באמצעות כוסות רוח וכמו כן, עליו לקבל חמש זריקות כל יממה. בבוקר יום השישי, שוב התקיימה אסיפת רופאים מורחבת בהשתתפות ד"ר לנדא, רבינוביץ, לאזינסקי, מירסקי ופרופסור מומחה בשם קסטריאן. ההחלטה הייתה שכדי להקל על אדמו"ר הרש"ב יש לשנות את שיטת טיפול.

למחרת, יום השבת, החריף משעה לשעה מצבו של אדמו"ר הרש"ב. בשעה חמש אחר הצהריים נכנס לחדרו הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] ועמד קרוב למיטתו של אדמו"ר הרש"ב. לפתע השתנה גוון פניו של אדמו"ר הרש"ב לאדמומי והיה נראה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאויים, כמו בזמנים בהם היה ב[[דבקות]]. הרופאים שהוזעקו אל החדר מיששו את זרועו של אדמו"ר הרש"ב ובדקו את הדופק. לאחר השבת הם סיפרו שבמשך כל השבת כמעט ולא היה דופק ועל פי ה[[טבע]] היה נראה שאין סיכויים להצילו, אך נמנעו מלגלות זאת.

בנו יחידו של אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ, היה צמוד כל הזמן למיטתו של אביו.. במוצאי שבת בשעה עשר, פקח לפתע אדמו"ר הרש"ב את עיניו והביט באדמו"ר הריי"צ, שרכן אליו כדי שיוכל להקשיב בתשומת לב לדברי אביו. קולו של אדמו"ר הרש"ב היה חד וברור: "אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי ל[[זאל]] (חדר ה[[יחידות]]) ונהיה ביחד"{{מקור}}. אדמו"ר הריי"צ החוויר בהבינו את משמעות הדברים. פנה אליו אביו ואמר לו: "[[התפעלות]]? התפעלות? [[מוחין]]! מוחין!".

אדמו"ר הרש"ב הועבר על מיטתו לאולם הגדול. רעייתו, מרת שטערנא שרה הגישה לו כוס קפה. שפתיו של אדמו"ר הרש"ב החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. אחד המקורבים שהטה את אוזנו שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם אדמו"ר הזקן בשעתו עשה הבדלה על קפה, שעות אחדות לפני הסתלקותו, אף הוא במוצאי שבת קודש.

לאחר השעה שתיים בלילה, הרים לפתע אדמו"ר הרש"ב את ידו הקדושה כששפתיו שוב רוחשות. אדמו"ר הריי"צ שעמד כל העת ליד המיטה, הבין שאביו רוצה לברכו. הוא הרכין את ראשו עד שידיו של היו מעל ראשו, וברכו בברכת אב. לאחר מכן ברך אף את שלוש נכדותיו - בנותיו של אדמו"ר הריי"צ. כל הנוכחים בחדר, מלבד בני המשפחה התבקשו, על ידי אדמו"ר הריי"צ, לצאת.

במשך כל תקופת מחלתו, היה אדמו"ר הרש"ב אפוף במחשבותיו ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה על פניו, מלבד אי-אלו פעמים נדירות.

ביום ב' ניסן תר"פ, שעה ארבע לפנות בוקר, ניכר שאלו היו רגעיו האחרונים של אדמו"ר הרש"ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה. לפתע הוא פקח את עיניו, הביט בבנו יחידו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות ומיד נעצמו שוב. תנועה קלה נוספת. אדמו"ר הרש"ב יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה{{הערת שוליים|לאחר זמן כתב אדמו"ר הריי"צ לכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש".}}.

===הלוויתו===
זקני ומכובדי [[אנ"ש]] ערכו את ה"טהרה" וסיפור שעל פניו הטהורות של אדמו"ר הרש"ב היה כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש ומהסטנדר של אדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב היה עטוף, מלבד התריכים, גם בטלית השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.

בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, יצאה הלוויה גדולה מהבית בו התגורר אדמו"ר הרש"ב, לכיוון בית העלמין הגדול שבפאתי העיר רוסטוב. את ארונו נשאו רק [[תלמידי התמימים]] ובודדים מזקני אנ"ש. לפני הקבורה, פנה אדמו"ר הריי"צ אל ר' [[אברהם ברוך פבזנר]], ר' [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד אחד ואמר כי הם בית דין מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]].

===העברת ה[[אוהל]]===
חסידי חב"ד ברוסטוב עשו רבות כדי לשמור על האוהל של קבר אדמו"ר הרש"ב. בחורף שנת [[תרצ"ט]], שלטונות רוסטוב תכננו לבנות בניינים חדשים על שטח בית העלמין בו שכן אוהלו של אדמו"ר הרש"ב והיה צורך להעביר את גופו הקדוש של אדמו"ר הרש"ב אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא 155. אדמו"ר הריי"צ שאישר את העברה ליווה אותה בכל שלביה וענה על כל ספק ובעיה שהתעוררו. לשאלות ההלכתיות אמר שיפנו אל מחותנו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]].

את ההעברה ביצעו החסידים; ר' [[צמח קוטמאן]], ר' [[מענדל קאנטאר]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לאקשין]], ר' [[אברהם קאצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]] ועוד. הם קיבלו על עצמם תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה ב[[מקווה]]). אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה ללא מסמרים ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. לאחר בקשת מחילה מאדמו"ר הרש"ב, החלו בחפירה. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - גופו הקדוש של אדמו"ר הרש"ב נשאר שלם והטלית שהייתה עליו אף היא נשארה שלימה וכיסתה את זקנו ופניו. החסידים נטלו את הגוף הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד וכך העבירוהו למקום קבורתו החדש.

==ניגוניו==
#'''[[ניגון מן המיצר]]''' - [[ניגון]] על הפסוקים שנאמרים לפני [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]], המתחיל בפסוק "מן המיצר קראתי יה"{{הערה|[[ספר תהלים]] פרק קי"ח.}}.
#'''[[ניגון ברכות קודם התקיעות]]''' - ניגון על הברכות שאומרים לפני תקיעת שופר בראש השנה.
#'''[[ניגון פסוקים שלאחר התקיעות]]''' - ניגון על הפסוקים שנאמרים לאחר התקיעות-שופר בראש השנה.
#'''[[ניגון רוסטוב]]''' - ניגון שהיו מנגנים אצל אדמו"ר הרש"ב בתקופת שהותו ב[[רוסטוב]].

==ספריו (חלקי)==
*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]''' - אגרותיו של אדמו"ר הרש"ב שיש בהם עניין לציבור.
*'''[[בשעה שהקדימו תער"ב]]''' - [[המשך]] ארוך בו נתבארו עיקרי [[תורת החסידות]].
*'''[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]]''' - סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר אדמו"ר הרש"ב במהלך שנות נשיאותו.
*'''[[ספר השיחות (תורת שלום)|ספר השיחות]]''' - [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו"ר הרש"ב שנאמרו בזמני [[התוועדות|התוועדויות]] ב[[חגים]] ומועדי השנה.

;קונטרסים
*'''[[קונטרס העבודה]]''' - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר עניין [[עבודת התפילה]].
*'''[[קונטרס ומעין מבית ה']]''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו"ר הרש"ב, העוסקים בביאור הפסוק "ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים" על פי תורת החסידות.
*'''[[קונטרס עץ חיים]]''' - קונטרס אותו כתב אדמו"ר הרש"ב עבור תלמידי "תומכי תמימים" ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.
*'''[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]]''' - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו"ר הרש"ב.
*'''[[מענה לשון]]''' - קונטרס ובו הסדר שהנהיג אדמו"ר הרש"ב לומר על קברי הצדיקים.

==לקריאה נוספת==
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הרש"ב''', [[קה"ת]]
* [[שלום דובער פויזנר]] ו[[מרדכי שוסטרמן]], '''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו"ר הרש"ב.
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''גזע חסידים''' - התיעוד המלא על העברת קברו.
* אדמו"ר הרש"ב, '''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]'''.
* [[רפאל נחמן כהן]], '''[[ליובאוויטש וחייליה]]'''.
* רפאל נחמן כהן, '''[[שמועות וסיפורים]]'''

==קישורים חיצוניים==
*[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65030 החתן בן ארבע והכלה בת שבע] תיאור שידוכו של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=258&article=2528 "אני עולה השמימה"] תיאור וסיפור ימיו אחרונים בעלמא דין של הוד כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע - {{חב}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 זכרונות אודות אדמו"ר הרש"ב] - נכתב בידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]].
{{הערות שוליים}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הרש"ב}}
{{בית רבי/אדמו"ר הרש"ב}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|7]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|*]]

רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)

2012-06-19T06:50:27Z

מחדש: /* לקריאה נוספת */

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] השישי מ[[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=אדמו"ר הריי"צ מרצ'יצ'א, בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]}}{{דמות
|שם=רבי יוסף יצחק שניאורסון
|תמונה=[[תמונה:אדמור הרייצ - תמונה קטנה.jpg|250px|אדמו"ר הריי"צ]]
|כינוי=אדמו"ר הריי"צ
|תיאור=האדמו"ר השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"ב בתמוז]] [[תר"מ]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[י' בשבט]] [[תש"י]]
|מקום פטירה=[[ארצות הברית]]
|מקום פעילות=[[רוסיה]] ו[[ניו יורק]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] יוסף יצחק שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הריי"צ''' (בעגת חסידי חב"ד '''אדמו"ר הקודם''' ובמקור ב[[אידיש]] '''דער פריערדיקער רבי''') הוא ה[[אדמו"ר]] השישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וחמיו של [[הרבי שליט"א]] מ[[ליובאוויטש]]. נולד ביום [[י"ב בתמוז]] שנת [[תר"מ]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] (האדמו"ר הרש"ב) ו[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] שניאורסון. [[הסתלק]] ב[[יום השבת]], [[י' בשבט]] שנת [[תש"י]] ומנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] בבית העלמין "מונטיפיורי" ברובע קווינס שב[[ניו יורק]].

==קורות חייו==
[[קובץ:אדמור הרייצ בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בצעירותו]]
===לידתו===
ביום [[י"ב תמוז תר"מ]], נולד רבי יוסף יצחק. היה זה לאחר שבשנת [[תרל"ה]] נישאו הוריו, אדמו"ר הרש"ב ומרת שטערנא שרה, ובמשך מספר שנים לא נפקדו בבנים. ב[[שמחת תורה]] שנת [[תר"מ]], כש[[אדמו"ר המהר"ש]] בירך בביתו את הנשים והבנות, שכח לברך את בנו וכלתו, דבר שגרם לכלתו צער רב. בסופו של דבר הוא בירך אותה, אך הדבר לא הפיג את צערה. היא נכנסה לחדרה כשהיא מהרהרת על כך שטרם נפקדה, על בדידותה ועל ששכחו לברך אותה. בעקבות כך פרצה בבכי ונרדמה. בחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל לצדקה מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימו בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה מרת שטערנא היא סיפרה לאביה, אדמו"ר המהר"ש, על חלומה. אדמו"ר המהר"ש אמר שהאיש היה אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]] והשניים שליוהו היו [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הזקן]].

כדי שמרת שטערנא שרה תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה לצדקה ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.

ב[[י"ט בתמוז]] בשנת [[תר"מ]] הוכנס אדמו"ר הריי"צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו"ר הריי"צ וסבו, [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר לו: "מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה . . ותאמר חסידות בשפה ברורה". הרבי סיפר {{הערת שוליים|שיחה ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"י]]}} ששמע מ[[חסיד]]ים שאדמו"ר המהר"ש אמר "כשתגדל תהיה רבי" וברשימות הרבי הוא השמיט את המילה "רבי".

===ילדותו===
בילדותו למד אדמו"ר הריי"צ אצל ר' [[שמואל בצלאל שעפטיל]]. בזמנו הפנוי בילה רבות עם סבתו, מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]] ושמע ממנה סיפורים רבים על תולדות החסידות והחסידים. ביום [[י"א תמוז]] [[תרנ"א]], בהיותו בגיל אחת עשרה, הורה לו אביו שיתחיל להניח תפילין של רש"י עם ברכה (התפילין היו של אדמו"ר המהר"ש). בהוראת אביו, נעשתה פעולה זו מבלי שידעו על כך אנשים ולאחר שהיה מניח את התפילין היה הולך לבית הכנסת ומתפלל כרגיל. בגיל חמש עשרה הביאו אביו לאוהל של אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הצמח צדק ומינהו למזכירו בעסקנות ציבורית.

===נישואיו===
[[קובץ:הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ]]
לקראת שידוכיו הוצעו לאדמו"ר הריי"צ שתי הצעות. אחת ממשפחה עשירה והאחרת ממשפחה מאוד ענייה, שאפילו את הוצאות החתונה לא היה באפשרותם להשיג. הרבנית רבקה סברה שיש להיענות להצעה העשירה, אך אדמו"ר הרש"ב ורעייתו העדיפו את המשפחה הענייה, שהייתה נינה של אדמו"ר הצמח צדק. לבסוף הוחלט שכמו שהיה בנישואי יצחק ורבקה שההורים אמרו "ונשאלה את פיה"{{מקור}}, גם כאן הם יציגו בפני אדמו"ר הריי"צ את שתי ההצעות ושיכריע בעצמו. אדמו"ר הריי"צ השיב: "הרי באותה פרשה עצמה נאמר "ולקחת אישה לבני ממשפחתי ומבית אבי"{{מקור}}.

ביום שישי פרשת תצא [[י"ג אלול תרנ"ז]], בהיותו בגיל 17, התקיימה החתונה בעיירה [[ליובאוויטש]]. ביום חתונתו חבש החתן שטריימל ובאותו מעמד אמר לו אביו שיברך שהחיינו. לאחר החופה הובילו אדמו"ר הרש"ב וקהל רב את החתן והכלה בשירה, אל האולם בו נערכה הסעודה. בדרך אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו: "וחזקת והיית לאיש". הסעודה נערכה ב[[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|הזאל הגדול]] שבליובאוויטש. בשעת הסעודה הסתובב אדמו"ר הרש"ב יחד עם שלושה חסידים (ר' [[מאיר מרדכי צ'רנין]], ר' [[יעקב קאפיל זליקסון]] ור' [[שלמה חיים קוטאין]]) לוודא שהמלצרים מחלקים אוכל לכולם ואדמו"ר הרש"ב לגם עם כל אחד '[[לחיים]]'. כמו כן, אמר אדמו"ר הרש"ב הרבה דרושי חסידות. לאחר החתונה התגוררו הזוג בחדר שנבנה סמוך לדירת אדמו"ר הרש"ב.

בסעודת השבע ברכות, ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], הודיע אדמו"ר הרש"ב על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]] בה ילמדו [[נגלה]] ו[[חסידות]].

===מנהל תומכי תמימים===
מיד לאחר השבע ברכות של אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע אדמו"ר הרש"ב על פתיחת ישיבת תומכי תמימים, מונה אדמו"ר הריי"צ למנהלה בפועל. ביום [[י"ד באייר]] [[תרס"ב]] הלשינו לממשלה שבישיבה נמצאים בחורים המשתמטים מהצבא באמצעות שוחד. בעקבות ההלשנה נאסר אדמו"ר הריי"צ בשנית. על מאסר זה כתב אדמו"ר הריי"צ ביומנו: {{ציטוטון|בלתי נעימה היתה לי ישיבה זו, אבל שום מורא לא הרגשתי. לפנות ערב נקראתי לבוא אל חדר פקידי הבולשת ושם אמרו לי: החקירה עוד לא נגמרה, אבל לפי שבעבודת החקירה ודרישה במשך היום לא נמצא עדיין חומר מהעיד נגדך, על כן הנך חפשי ותוכל לילך לביתך ואם תדרש יקראו לך}}.

ביום [[כ"ג באייר]], לאחר שלא נמצאו ראיות מפלילות, שוחרר אדמו"ר הריי"צ ושוטר שהגיע לביתו הודיע לו כי הינו חף מכל פשע. בשנת [[תרס"ו]] לאחר שמספר צעירים יהודים התנפלו על שוטרים, שוב נאסר בתור עירבון עבור היהודים המורדים.

בשנת [[תרע"ג]] היה חבר בוועדת הרבנים שסייעו בהגנה משפטית למנחם בייליס, בפרשיית עלילת הדם.

==קבלת הנשיאות==
ביום [[ב' ניסן תר"פ]], הסתלק אדמו"ר הרש"ב שהיה אביו של אדמו"ר הריי"צ ובצוואתו כתב שימנו את בנו יחידו, ר' יוסף יצחק, לממלא מקומו בהנהגת חסידות חב"ד ובראש הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים]]. בעקבות כך מינו חסידי חב"ד ביום ההסתלקות את אדמו"ר הריי"צ שימלא את מקום אביו. עוד הוא כתב בצוואה, שבנו יתעסק בחיזוק וביסוס הישיבה ויקים חדרים ושיעורים ללימוד החסידות בעיירות רוסיה. בנוסף לצוואה קיבל אדמו"ר הריי"צ גם פתק אישי מאביו בו היה כתוב: "תדבר דא"ח לפני ידידינו על יסודות נאמנים בדברי אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע{{הערת שוליים|ראשי-תיבות: הקדושים זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו עדן}}, ותשתדל להסביר הדברים לזולתך בטוב טעם ודעת". את הפתק הראה אדמו"ר הריי"צ לחסידים לאחר הסתלקות אביו, אך לא הרשה להעתיקו.

חשובי ונכבדי החסידים כתבו מכתבי עידוד לחסידים שברוסיה ובתוך הדברים שילבו את תוכן הפתק. במקביל, החלו קהילות ליובאוויטש ברחבי ברית המועצות לשלוח כתבי התקשרות עליהם חתמו החסידים ובהם ביקשו את אדמו"ר הריי"צ לקבל על עצמו את נשיאות חסידות חב"ד. אדמו"ר הריי"צ אכן קיבל על עצמו מיד את עול הנשיאות. כבר בשבת פרשת צו, היום האחרון לשבעה, אחר תפילת מנחה, אמר מאמר דא"ח{{הערת שוליים|[[מאמר]] [[דא"ח]] [[ד"ה]] "ראשית גויים [[עמלק]]"}}, מה שמהווה אות לתחילת כהונה בפועל כנשיא.

בשנת האבילות נהג אדמו"ר הריי"צ כפי שנהג אביו אחר הסתקלות אדמו"ר מהר"ש; הסתגר בחדר היחידות של אביו ואת עיתותיו הקדיש ללימוד. באותה תקופה גם נחלה במחלה קשה עד שהיתה סכנה לחייו. במקביל החל לפעול כדי לחזק את עדת התמימים והחסידים. הוא כתב מכתבים כלליים בהם ביכה את הסתלקותו של אביו ומאידך עודד וניחם את כולם.

אותן שנים היו קשות במיוחד, שכן באותו זמן החלו הקומוניסטים ליישם את שיטתם ב[[ברית המועצות]] והחלו לסגור את מוסדות הדת ולאסור כל פעילות דתית. אדמו"ר הריי"צ חיזק את החסידים שמצידם היו מוכנים למסור נפשם לקיום הוראותיו. השלטון ברוסיה לא הניח לאדמו"ר הריי"צ מנוח אף בשנה הראשונה להסתלקת אביו (שנת האבל) וכבר בחודש תמוז תר"פ נלקח לחקירה בה איימו עליו באקדח. בתום שנת האבל החל אדמו"ר הריי"צ לערוך פעילות רבה בקרב החסידים ובקרב יהודי רוסיה בכלל, לליבוי הזיקה היהדות תחת הדיכוי הקומוניסטי{{הערת שוליים|ב[[לוח היום יום]] נכתב על ידי הרבי על פועלו של אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרפ"א]]: "מסדר עבודת הכלל בהחזקת היהדות והתורה במדינת רוסיה".}}.

==מאסריו==
[[קובץ:הריי"צ בחוץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק גדול ממאסריו, רשם אדמו"ר הריי"צ ביומנו. אדמו"ר הריי"צ באחת מכתיבותיו]]
===המאסר הראשון===
כשהיה אדמו"ר הריי"צ צעיר, הלך פעם בשוק לבקר את סבתו מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]]. בדרך ראה כיצד שוטר-זוטר (אורדניק) קופץ על ה[[חסיד]] ר' דוד הקצב, מכה אותו וסוטר לו עד שדם רב זב מחוטמו. אדמו"ר הריי"צ קפץ על הגוי, דחף אותו וצעק לעברו בכעס: 'שיכור, מנוול'. השוטר התנפל על אדמו"ר הריי"צ והכה בו נמרצות, גרר אותו בכוח לתחנת המשטרה, שם הוכנס לחדר המעצר. חמש שעות ישב שם עד שהשוטר שהכניס אותו לשם נכנס לתא והתנצל. באמצע נכנס מר מרדכי זילברבורד, שהיה מזכיר דודו של אדמו"ר הריי"צ - [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] ומסר פתק לידיו של המפקד שהורה לשחרר אותו מיד.

===המאסר השני===
ביום רביעי ז' אייר שנת תרס"ב, אדמו"ר הריי"צ היה אז בן עשרים ושתים ועמד בראש הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]]. יהודי לא דתי מגזע חסידי וואהלין בשם פרלמוטר סיפר לאדמו"ר הריי"צ שמר גיטלסון, המורה הראשי בבית הספר של 'חברת מפיצי ההשכלה', כועס מאוד על חסידי ליובאוויטש והרבי בראשם, בגלל מלחמתם במשכילים והוא הכין מכתב הלשנה למשרד החינוך ושר הפלך, בתואנה כי בישיבת 'תומכי תמימים' מעודדים את התלמידים להשתמט מעבודת הצבא על ידי זיופים ומעשים לא חוקיים. האשמה הופנתה למנהל הישיבה, בנו של הרבי (אדמו"ר הריי"צ).

ביום שני י"ב אייר, נכנס שוטר בליווי שני אנשים לבושים אזרחית למשרדו של אדמו"ר הריי"צ. הם החלו לחקור אותו באופן כללי על סדרי הישיבה, על דאגתה לתלמידים, חוקיות סדרי הכספים בישיבה ועוד. אחר כך הם עברו לדבר על השתמטותם של תלמידי הישיבה מגיוס בצבא. החקירה הסתיימה כעבור שעה קלה, והשלושה הלכו לדרכם.

למחרת, בשעה שמונה בערב, הגיעו למשרד הישיבה שוטר ואיש הבולשת וציוו על אדמו"ר הריי"צ להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. אדמו"ר הריי"צ אמר להם כי הוא "אזרח נכבד לדורותיו" ומבקש שלא להטריד אותו בשעה מאוחרת כזו ומחר בבוקר בסביבות השעה תשע-עשר הוא יתייצב אצלם. לשאלת הבלש מי ערב שלא יברח בלילה, ענה אדמו"ר הריי"צ כי "שניאורסאהן אינו בורח. השניאורסאהנים אינם מוגי לב הבורחים, וגם אין להם שום עילה וסיבה להיות נמלטים". למחרת בבוקר התייצב אדמו"ר הריי"צ בתחנת המשטרה כפי שהתחייב. הוא הוכנס לחדר צדדי, שם כבר המתינו לו שלושה אנשים. אחד מהם היה הבלש ששהה אמש במשרדו.

אדמו"ר הריי"צ לא ענה לשאלותיהם לגבי כמה אנשים פיטר עד כה מעבודת הצבא וכמה שוחד הוא נותן לפקידי המשטרה כדי שיעלימו את פשעיו כנגד החוק. אחד השוטרים הוזעק למקום והוא הוליך את אדמו"ר הריי"צ לכלא. לפנות ערב נקרא אדמו"ר הריי"צ לבוא אל חדרי הבולשת, שם אמר לו הבכיר שבחבורה כי אמנם טרם הסתיימה החקירה, אולם בבדיקות שנעשו עד כה לא הוכחה אשמתו ועל כן הוא משוחרר לביתו.

===המאסר השלישי===
[[קובץ:בית הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית בו התגורר אדמו"ר הריי"צ ב[[רוסטוב]] (קומה 3)]]

ביום רביעי, [[ו' בטבת]] [[תרס"ו]], הגיע שליח מיוחד למעונו של אדמו"ר הריי"צ ובידו הזמנה לאדמו"ר הריי"צ, שעליו להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתב הסיבה מלבד הציון "לרגל עניין נחוץ ואחראי". לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: "העדר הגעתו של המוזמן כרוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!". בשעה הנקובה התייצב אדמו"ר הריי"צ בבית המשטרה, בחדר חקירות. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז מר קובצקוב, שהכיר את אדמו"ר הריי"צ והוא הושיט לו ידו בברכת שלום לבבית ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.

בועדת החקירה נאמר לו כי הוא נלקח כערבון בעקבות התפרעות של צעירים שהתרחשה ביום שישי שעבר בשוק של [[ליובאוויטש]]. הצעירים ברחו והמשטרה עושה כל אשר ביכולתה למצוא אותם ולהעמידם לדין. נאמר לאדמו"ר הריי"צ כי ברור לשלטון כי אין לו ולתלמידי הישיבה שום קשר למעשים, אבל הוא נלקח כעירבון, עד אשר הקהילה היהודית תסגיר את הצעירים המורדים למשפט המלוכה. אדמו"ר הריי"צ נלקח אל אחד החדרים תחת שמירה קפדנית.

בשעה חמש בערב הורה שוטר לאדמו"ר הריי"צ שיתלווה אליו לחדר החקירות. החוקרים ישבו כמקודם והקריאו לאדמו"ר הריי"צ את החלטת ועדת החקירה: "לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחילופין, יוטלו עליהם קנסות עירבון בסך חמש-מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים. החלטה שניה: לאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן בתור עירבון עבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו".

על טופס ההחלטה התבקש אדמו"ר הריי"צ לחתום, אך הוא הודיע כי איננו חבר בועדת החקירה ועל כן אין לו זכות לחתום על הפרוטוקולים שלה ובנוגע אליו, אין זה נכון שהסכים להיאסר. פקיד הבולשת הביט עליו בעינים דוקרות ואמר: "אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם". אדמו"ר הריי"צ קם, אמר: "לילה טוב" והלך.

===המאסר הרביעי===
בחודש טבת תר"ע הלשין יהודי בשם ק.{{הערת שוליים|על פי תיעוד מתומצת של אדמו"ר הריי"צ על מאסרו זה.}} על אדמו"ר הריי"צ והוא נאסר בפטרגרד. כותב אדמו"ר הריי"צ על מאסר זה{{מקור}}: "מפני סיבות שונות שאי אפשר לגלותם, רק קטעים אחדים ורושמים כוללים, מה שאין בהם פגיעה בכבוד מי שהוא".

===המאסר החמישי===
בחודש שבט תרע"ו, בעקבות השתדלותו של אדמו"ר הריי"צ בהשגת חומר חוקי ודיני פטור מעבודת הצבא של בחורי ישיבות, נאסר אדמו"ר הריי"צ בפעם החמישית למשך מספר שעות בפטרגרד. במאסר זה הוא היה כבן שלושים ושש שנים.

===המאסר השישי===
[[קובץ:אדמור הרייצ מגיע לארהב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ בהגיעו לארצות הברית ([[אדר ב']] [[ת"ש]])]]
בקיץ שנת תר"פ, אדמו"ר הריי"צ היה אז שליח ציבור בשנת האבלות על אביו אדמו"ר הרש"ב. באמצע התפילה נכנסו לבית הכנסת שלושה שוטרים, ניגשו אל עמוד התפילה והורו לאדמו"ר הריי"צ שיחלוץ את טליתו ותפיליו ושיבוא אחריהם. אדמו"ר הריי"צ השיב להם כי קודם עליו לסיים את התפילה וללמוד את המשניות שנהוג ללמוד לאחר התפילה, לעילוי נשמת הנפטר ורק אחר כך יתפנה אליהם. לאחר שסיים אדמו"ר הריי"צ את הקדיש האחרון שלאחר לימוד המשניות, פשט את טליתו ותפיליו והתלווה אל השוטרים שהקיפוהו; אחד מימין, אחד משמאל והשלישי הלך אחריו.

כשהגיע ל"חצר-מוות", הוכנס אדמו"ר הריי"צ לאולם גדול. כחמישה-עשר אנשים, חברי "ועד מבקרי הדתות", ישבו שם סביב שולחן רחב ובראש השולחן ישבו שני הנכבדים שבהם. מול כל אחד מהיושבים היה מונח אקדח טעון. אדמו"ר הריי"צ הושב בסוף השולחן ולצידו נעמדו שלושת השומרים. הם פנו לאדמו"ר הריי"צ ואמרו לו שהם עסוקים בלבקר את דת ישראל והוא הוזמן כדי לפתור להם מספר שאלות בדת ישראל הקשורות עם תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ השיב להם ב[[אידיש]]: "כבר הודעתי בשתי הפעמים שהייתי קרוא אצלכם מלפנים, כי לא אזוז מהפרינציפים שלי; ועוד לא נולד האדם או אפילו שד שיזיז אותי מהפרינציפים שלי, אפילו זיז כלשהו"{{הערת שוליים|מופיע ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]}}. אחד מהיושבים התפרץ והניף את אקדחו כלפי פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא אומר: "'צעצוע' זה מסיר פרינציפים והוא מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים". על כך השיב לו אדמו"ר הריי"צ: "צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם".

לאחר שיחה קצרה, החל דו שיח ממושך בין אדמו"ר הריי"צ לבין חוקריו. לשאלתם האם הוא מאמין בדת ישראל ומקיים מצוות מתוך ידיעה מוחלטת או מצד אמונה והרגל, השיב - מצד ידיעה מוחלטת. החוקרים ביקשו מאדמו"ר הריי"צ שישכנע אותם באמיתותה של הדת היהודית, ואם אפשר, שיביאם למצב מוסרי נעלה כפי שהרבי עצמו נמצא בו. אדמו"ר הריי"צ חייך וענה להם כי הוא מוכן למלא את משאלתם, אולם כמו שאדם פשוט שייפגש ברחוב עם אסטרונום ויבקש ממנו שילמד אותו את תורת האסטרונומיה, הרי ישיב לו שיבוא עימו אל בית מצפה הכוכבים ושם ילמדהו את חכמת הכוכבים ונתיבותיהם כדת וכראוי. כן אני אומר גם לכם, אם אתם חפצים לבוא לידי ידיעה מוחלטת בדת אלקים ותורתו, בואו אל בית ה’, הניחו תפילין, אכלו כשר, שמרו את השבת וכאשר יזדכך מוחכם ולבבכם, תוכלו להבין ענין מוסרי כדבעי ולאט לאט תעלו בשליבות השכל בדרך להכרה שכלית בדת אלקים ובתורתו.

שעה ארוכה עוד נמשכה החקירה ולאחריה שוחרר אדמו"ר הריי"צ לביתו.

===המאסר השביעי===
[[תמונה:שפאלערקע.jpg|left|thumb|250px|בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור אדמו"ר הריי"צ]]
{{ערך מורחב|ערך=מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ}}

====רקע====
בתחילת שנת תרפ"ד פעלו הקומוניסטים בכל דרך לניתוק העם היהודי מתורה ומצוות. אדמו"ר מוהריי"צ שהתגורר ברוסטוב, היה היחיד שהפריע להם בפעילות ונלחם בהם ללא מורא וללא פחד. באותה תקופה נסע אדמו"ר הריי"צ ל[[מוסקבה]] במטרה לארגן ולחזק את הפעילות היהודית שם. מנהלי הג.פ.או. של רוסטוב החליטו שהם אוסרים את אדמו"ר הריי"צ, כדי לשים קץ לפעילות היהודית ברוסטוב. הדבר נודע לחסידי חב"ד ולאחר משא ומתן עם עם ראשי הג.פ.או. הוסכם שאם אדמו"ר הריי"צ יעזוב את רוסטוב מרצונו הם לא יאסרו אותו. ביום [[כ"ג באייר]] בשנת [[תרפ"ד]], עזב אדמו"ר הריי"צ את [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[פטרבורג]], שם הגביר יותר פעילותו הדתית.

====המאסר====
[[קובץ:ידיעה על מאסר הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוכנות הידיעות היהודית JTA מדווחת על מעצר אדמו"ר הריי"צ.<br> תרגום הידיעה: "הרבי מליובאוויטש, הרבי המפורסם לבית שניאורסאהן, נעצר בעוון איסוף כספים לישיבתו. הישיבה של הרבי ידועה ומפורסמת בעולם ומוערכת כאחת הישיבות החשובות, והרבי בעצמו זוכה להערכה רבה. המעצר גרם לתסיסה רבה בעולם היהודי"]]
כעבור שלוש שנים, ראו הקומוניסטים שפעילותו של אדמו"ר הריי"צ הולכת ומתרחב, החליטו שוב לשים לזה קץ ובחצות ליל רביעי, [[י"ד בסיון]] [[תרפ"ז]] פרצו אנשי הק.ג.ב. לביתו ולקחו אותו למאסר בבית הסוהר 'שׁפֹּלַרְקֶה'. הוא נחקר במשך שעות רבות ובסיום אמר לו אחד החוקרים: "בתוך 24 שעות תומת בירייה!". בעקבות לחץ בינלאומי ומאמצי ההצלה בשיתופם של הרב [[מרדכי דובין]] (חבר פרלמנט מלטבייה), ד"ר אוסקר קוהן (חבר הבונדסטאג הגרמני) וגב' פישקובה (יו"ר הצלב האדום הרוסי), הומר עונש המוות בגלות של עשר שנים באיי סלובקי. לאחר השתדלות הגב' פישקובה הוקל העונש לגלות של שלוש שנים בעיר קסטרמה. ביום [[ג' בתמוז]] [[תרפ"ז]] שוחרר אדמו"ר הריי"צ מהמאסר ונסע לקסטרמה.

[[חסיד]]י חב"ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר' [[מענדל פוטרפס]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנ"ב]] כינה [[הרבי]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] ג' תמוז.}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י"ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י"ב תמוז{{הערה|ראה בס' [[שערי המועדים]] ל[[חודש תמוז]] בפרקו, ועוד.}}.

הגב' פישקובה המשיכה לפעול לטובת אדמו"ר הריי"צ אצל ראשי השלטון הסובייטי וביום שלישי [[י"ב בתמוז]] [[תרפ"ז]] כשאדמו"ר הריי"צ הגיע להתייצבותו השבועית, בישר לו הפקיד כי אינו צריך להתייצב עוד היות והגיע פקודה לשחרור מלא. כיון שבאותו יום היה חג בקסטרמה, הנפיק המשרד את תעודת השחרור רק להמחרת.

אדמו"ר הריי"צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו"ר הריי"צ, הוא עבר לכפר מלחובקה. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו"ר הריי"צ אישור יציאה ללטביה וביום [[כ"ד בתשרי]] שנת [[תרפ"ח]] יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב בריגה, ולאחר זמן ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים גוסטינא]].

==עסקנותו==
[[קובץ:קול קורא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, [[החפץ חיים]] ורבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]] בקול קורא לתענית ציבור עולמית למען יהדות רוסיה.]]
כשהגיע אדמו"ר הריי"צ ל[[פולין]] הוא התחיל להתעסק בעסקנות ציבורית לטובת ה[[יהדות]] ובעיקר למען [[יהודי]] [[רוסיה]]. הוא גייס עבורם [[כסף]] ובמיוחד עבור [[קמחא דפסחא]]. הוא גם רתם לעסקנותו עשרות רבנים ואישי ציבור מ[[אירופה]], מ[[ארץ ישראל]] ומ[[ארצות הברית]] במהלך מסעותיו. בין הרבנים שעמדו לצידו היו הרב [[אליעזר סילבר]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5218&search=%d7%a8%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%90 אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ, כרך י"ד אגרת ה'ריח].}}, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]], הרב [[ישראל מאיר הכהן]], הרב ד"ר [[מאיר היילדסמר]], הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. וכן את השופט גד פרומקין ומר סם קרמר ועוד.

הכסף שנאסף הועבר לרוסיה עבור החזקת 'חדרים' וישיבות וכן עבור תמיכת [[רב|רבנים]]-[[תמים|תמימים]] ששהו אז בעיירותיהם והפיצו [[יהדות]]. מחלקה מיוחדת הייתה עבור הקמת [[מקווה|מקוואות]] [[טהרה]] ב[[ברית המועצות]]. אדמו"ר הריי"צ גם ארגן עצרות [[תפילה]] והכריז מספר פעמים על [[תענית ציבור]] עולמית למען יהודי רוסיה.

הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[חיים ליברמן]] היו אלו שריכזו את הפעילות עבור אדמו"ר הריי"צ בפולין. כשהוא הגיע לארצות הברית ריכז את מאמצי גיוס הכספים הרב [[ישראל ג'ייקובסון]].

==מסעותיו==

===ביקורו בארץ בישראל===
ביום [[ב' במנחם אב]] שנת [[תרפ"ט]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הביקר הייתה, להשתטח על קברי [[צדיק]]ים שבארץ, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו"רי חב"ד]] שנבצר ממנו{{הערת שוליים|ממכתב אדמו"ר הריי"צ: "רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש . . והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו ית', אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ"ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו באה"ק תובב"א, הנני חושב במשך כשני שבועות".}}. מיד בהגיעו לארץ ישראל נסע ל[[ירושלים]] ומשם המשיך לקברי צדיקים ברחבי הארץ.

אחד מהמקומות אליהם שם ביקר אדמו"ר הריי"צ היה [[חברון]], שבהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן בבית מלון מחוץ לעיר. כשיצא מהבית מלון ליוו אותו התושבים בשיירה דרך הכביש החיצוני אל מערת המכפלה. בעזרת החסיד הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון, הושג אישור כניסה מיוחד עבור אדמו"ר הריי"צ ושלושה מלווים. כשהשיירה הגיע ל"שער יעקב" (משם הייתה הכניסה אסורה ליהודים) קיבלו אותם משלחת מנכבדי הערבים ונתנו למורשי הכניסה{{הערה|הושגו שבעה רשיונות עבור: אדמו"ר הריי"צ, חתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה של חברון, הרב אליעזר דן סלונים, הרב ישראל ויצחק דבורץ והרב ש"ז קלונסקי.}} סוליות עור ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהגם. בכניסה למערה הלך אדמו"ר הריי"צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו לאדמו"ר הריי"צ על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט{{הערה|על פי יומנו של הרב ש"ז קלונסקי, שהיה מהמלווים.}}. כשהגיעו ל"שער אברהם" ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהיתה מותרת ליהודים) ויצאו. בהמשך ביקר אדמו"ר הריי"צ גם בקהילת חב"ד שבחברון.

אדמו"ר הריי"צ ביקר גם בערי ישראל; [[עפולה]], [[טבריה]], [[צפת]], [[מירון]], חברון, [[תל אביב]], [[בני ברק]] ו[[פתח תקוה]].

ביום [[ט"ז במנחם אב]] [[תרפ"ט]] סיים את הביקור ונערך טקס פרידה שהחל ב[[תל אביב]], משם יצאו ללוות את אדמו"ר הריי"צ 15 אוטובוסים לכיוון תחנת הרכבת בלוד, שם התאספו כחמש מאות איש מרחבי הארץ באולם מיוחד שהעמידה הנהלת הרכבת עבור אדמו"ר הריי"צ והמלווים. כשהגיע הרכבת עלה אדמו"ר הריי"צ על מדרגות הרכבת ופנה אל הקהל ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=
|תוכן=אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר [[הלכה]], ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - [[ד"ה]] אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה.
}}

אדמו"ר הריי"צ נסע ברכבת מלוד יחד עם קבוצה מרבני ומזקני חב"ד שליוו אותו עד לתחנת הרכבת ב[[רחובות]], משם יצא ברכבת נוספת למצרים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].

===ביקורו בארצות הברית===
[[תמונה:אדמור הרייצ (ביקור).jpg|left|thumb|250px|אדמו"ר הריי"צ (משמאל) וחתנו ר' [[שמריהו גוראריה]] (מימין) מתקבלים בבולטימור על ידי ראש העירייה דאז, מר ברונינג]]

ביום [[י"ב באלול]] שנת [[תרפ"ט]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור בארצות הברית. המונים ובראשם רבנים ועסקנים, קיבלו את פניו בנמל עם בואו. מהנמל נסע אדמו"ר הריי"צ לביתו של הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], מראשי [[אגודת חסידי חב"ד]]. בהמשך עבר לבית מרווח יותר שנשכר עבורו. במהלך שהותו בארצות הברית, ביקר אדמו"ר הריי"צ, בין היתר, במלוואקי, [[בולטימור]], [[שיקאגו]], [[דטרויט]], [[סנט לואיס]] ו[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69362 אדמו"ר הריי"צ והרש"ג בעת ביקורם בארה"ב בשנת תרפ"ט-תר"צ יחד עם המושל של מרילנד דאז, אלברט ריטשי]{{תמונה}}}}. ביקורו הסתיים ביום [[כ"א בתמוז]] [[תר"צ]].

ביקור זה מכונה "ביקור תר"צ" ובמהלכו, חיזק הרבי הריי"צ את יהדות ארצות הברית, וחסידי חב"ד בפרט.

===במלחמת העולם השניה===
[[קובץ:עיתון קול ישראל על אדמור הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השבועון החרדי 'קול ישראל' מדווח "האדמו"ר מליובאוויטש בריא ושלם" (גיליון מ[[ד' בכסלו]] שנת [[ת"ש]]]]
[[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ, בקבלת האזרחות האמריקנית, מרים את ידו כמחווה להבעת אימונים ([[אדמו"ר שליט"א]] נראה עומד בצד ימין). [[תש"ט]]]]בשנת [[תרצ"ג]] עבר אדמו"ר הריי"צ מריגה ל[[וורשה]] (פולין) ובשנת [[תרצ"ה]], בעקבות מצבו הבריאותו ועצת הרופאים, עבר לעיירה [[אטוואצק]]. בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, הוא עזב את [[אטווצק]] וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את וורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהיה זה טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשא שלם ובריא] - {{אינפו}}.}}

ב[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] בארצות הברית פעלו כל הזמן בניסיונות להבריח את אדמו"ר הריי"צ מתחומה של פולין. הם יצרו קשר עם אישים במימשל האמריקאי שפנו לראש המודיעין הצבאי הגרמני האדמירל וילהלם קאנאריס שפעל למען הברחתו של אדמו"ר הריי"צ. למרות המצב המסוכן ביקש אדמו"ר הריי"צ שיחד איתו יצאו עשרים איש נוספים, מלבד בני משפחתו. ביום [[ב' בטבת]] [[ת"ש]] - הוברח אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו מ[[פולין]], יחד עם עשרים אנשים, דרך ברלין אל ריגה. כעבור שלושה ימים, ביום [[ה' בטבת]] הם הגיעו ל[[ריגא]] וביום [[כ"ד אדר ת"ש]] הם עזבו את ריגה ועברו לשטוקהולם (שבדיה).

ביום שעזב אדמו"ר הריי"צ את ריגה, הוא כתב מכתב כללי עבור חסידי חב"ד שבכל אירופה:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]]
|תוכן=אל ידידינו אנ"ש אשר באה"ק ת"ו ובמדינות אירופא ד' עליהם יחיו . . על פי גזירת ההשגחה העליונה יתברך כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ הנני נוסע בעזרת-השם-יתברך צלחה עם בני-ביתי שליט"א לארצות הברית יגן-עליה-אלוקים. האהבה וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהבי נפשי ידידנו אנ"ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני - בעזה"י ובזכות הוד כ"ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - אתכם עמכם כאשר עד כה באהבה עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.
}}

ביום [[כ"ה אדר ת"ש]] נסעו משטוקהולם ברכבת לעיר גוטבורג, משם הפליגו באוניית "דרטינגהלם" ל[[ארצות הברית]].

==ארצות הברית==
[[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בכניסה ל[[האוהל|אוהל]] שבנבנה על קברו של אדמו"ר הריי"צ]]
ביום שני, ליל [[ט' באדר ב']] שנת [[ת"ש]], לאחר שנים עשר ימי הפלגה, הגיע אדמו"ר הריי"צ באוניה "דרטינגהלם", יחד עם רעייתו מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] ואימו מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], לנמל בארצות הברית (ברחוב וועסט 57 ב[[ניו יורק]], רציף 97). כיוון שהחוק בארצות הברית באותה תקופה לא הרשתה לנוסעים שבאו אחרי השעה 4 אחר הצהריים לרדת מהסיפון, נאלצו הנוסעים להמתין עד למחר בבוקר.

ביום שלישי הגיעו אלפי חסידים לקבל את פניו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא יצא מהאוניה הכריז הקהל "שלום עליכם" וחלק אף בירך "ברכת שהחיינו". בין מקבלי פניו היו משלחות מהארגונים היהודים בארצות הברית ואף ראש העיר שלח נציג לקבל את פני אדמו"ר הריי"צ. לאחר קבלת פנים קצרה באולם הנמל, יצא אדמו"ר הריי"צ אל מלון 'גרייסטון' ב[[מנהטן]], שם השתכן בתקופה הראשונה לשהותו בארצות הברית. בבואו למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ"ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש" באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ביראת שמים יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל}}.

ביום [[י"ב באב]] ת"ש נרכש בניין [[770 איסטרן פארקווי‏]] בשכונת [[קראון הייטס]], שישמש מקום מגורים לרבי ובית כנסת. כעבור כחודש, ביום [[י"ט אלול ת"ש|י"ט אלול]], נכנס אדמו"ר הריי"צ לגור בבניין. ביום [[כ"א אלול ת"ש]] נערכה חנוכת הבית.

בחודש תמוז בשנת [[תש"א]] הקים אדמו"ר הריי"צ את [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)]] במטרה "לעורר את חסידי חב"ד שבארץ ישראל שיסדרו לימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בלימוד ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים".

ביום [[כ"ג בתשרי]] [[תש"ב]], בהתוועדות שקודם ההקפות בליל [[שמחת תורה]], הכריז אדמו"ר הריי"צ על כתיבת [[ספר תורה של משיח]]. ביום [[ב' אייר תש"ב]] החלה הכתיבה כשכל ההוצאות הם מחשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ. כספי התרומות שהתקבלו עבור ספר התורה הועברו לקופת ה[[מרכז לענייני חינוך]]. כתיבת ספר התורה נעצרה בשלב כלשהו ורק כעבור עשרים ושמונה שנים, ביום [[ט' שבט]] ה'[[תש"ל]], נערך סיום והכנסת ספר התורה ב-770 ביוזמת הרבי.

בעשר השנים בהם חי אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, עד להסתלקותו, עסק בהקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] ו[[אחי תמימים]] בארצות הברית, אירופה וארץ הקודש. ביום [[כ"א באייר]] [[תש"ט]] ייסד את היישוב [[כפר חב"ד]] ומספר חודשים קודם התיישבו חסידי חב"ד בפאתי העיר לוד. כמו כן עזר לפליטי אנ"ש להגיע למקומות מגורים קבועים, בארצות הברית, ישראל ומדינות רבות אחרות.

בהתוועדויותיו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון הבינוני]] שחיבר החסיד ר' [[אהרון חריטונוב]]{{מקור}}.

===קבלת האזרחות===
[[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת אדמו"ר הריי"צ בקומה השניה ב-[[770]]. במקום זה ערך [[הרבי]] סעודות חג, גם לאחר פטירת אדמו"ר הריי"צ.]]
ביום חמישי [[ט"ז באדר]] שנת [[תש"ט]] הגיעה לביתו של אדמו"ר הריי"צ משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית. קדם לכך חקיקת חוק מיוחד שיאפשר להעניק אזרחות לאדם בביתו, מבלי שיצטרך להופיע במשרדי הממשלה{{הערת שוליים|לימים אמר [[הרבי]] ב[[שיחה]]: "ב'קונגרס' חוקקו חוק מיוחד כדי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר יוכל לקבל האזרחות בביתו, שכן כאשר נשיא הדור נצרך למשהו, נחקקים חוקים מיוחדים לשם כך".}}.

המשלחת התקבלה בחדרו של אדמו"ר הריי"צ כשהוא לבוש בבגדי משי וחבוש בשטריימל. תחילה אמר אדמו"ר הריי"צ [[שיחה]] קצרה לרגל המעמד, בה הבהיר כי ה[[השגחה הפרטית]] הובילה אותו דווקא לכאן, כי ממקום זה, מארצות הברית, ראוי שתתנהל [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת תורת החסידות]]. אחרי השיחה חתם אדמו"ר הריי"צ על המסמכים והביע את אמונו למדינה, באמצעות הרמת יד, והאזרחות ניתנה. בסיום, נפרד אדמו"ר הריי"צ מחברי המשלחת בחיוך ובלחיצת יד. את הפגישה ליווה חתנו (כיום [[אדמו"ר שליט"א]]) ועזר בנדרש.

באותה הזדמנות קיבלה אזרחות גם רעייתו של אדמו"ר הריי"צ, מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]] וחתנו, [[הרבי]].

==הסתלקותו==
אדמו"ר הריי"צ סבל יסורים רבים במהלך חייו והחל משנת [[תר"צ]], כתוצאה ממחלה קשה, גברו ייסוריו והליכתו ודיבורו היו קשים עליו. ביום [[י' שבט תש"י]], בשבת פרשת בא בשעה שמונה בבוקר, הסתלק. למחרת, ביום ראשון י"א שבט, התקיימה ההלוויה ועשרות אלפי אנשים ליוו את ארונו בדרכו לבית העלמין 'מונטיפיורי' ברובע קווינס שבניו יורק. על קברו בנו [[האוהל|אוהל]] מיוחד, שהלך והשתפץ במהלך השנים.

לאחר ההסתלקות שלח [[אדמו"ר שליט"א]] שלוחים ל[[מרוקו]], לייסד מוסדות תורניים תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], על שם אדמו"ר הריי"צ. בשנת [[תשי"ב]] הורה הרבי לר' [[זושא וילימובסקי]] לייסד בארץ ישראל רשת דומה למה שהקימו במרוקו בשם [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]. במהלך השנים נקראים מוסדות רבים על שמו של אדמו"ר הריי"צ.

ביום [[י' בשבט]] נוהגים חסידי חב"ד, על מכתב בקשה מ[[הרבי]], לנהוג במנהגים מיוחדים{{הערת שוליים|ממכתב הרבי לקראת יום ההילולא הראשון ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]].}}.

==חיבוריו==
[[קובץ:ספרי הרבי רייצ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|סדרת המאמרים של אדמו"ר הריי"צ]]]]
אדמו"ר הריי"צ הרבה לכתוב ולתעד את אשר שמע מאביו, מבני משפחתו ומחסידים מבוגרים. חלק מהם כתבם כ"רשימות" וחלק בסגנון סיפורי כגון "ספר הזכרונות" ועוד.
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]]
*[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]
*[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]]
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]]
*קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]
*[[דברי ימי החוזרים]]
*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]]
*[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]]
*[[קונטרס כללי החינוך וההדרכה]]
*'''קונטרס תורת החסידות''' - ביאור קצר וברור על [[מהות]] חכמת תורת החסידות והכרח ה[[תפילה]], מהותה ותוכן פעולתה. יצא לאור לראשונה בשנת [[תש"ו]].
*'''קונטרס לימוד החסידות''' - אודות החיוב והיכולת של כל אחד בלימוד [[תורת החסידות]]. קונטרס זה הוא מעין המשך ומילוי ל"קונטרס תורת החסידות"{{הערת שוליים|על פי דברי [[הרבי]] בהקדמת לקונטרס}}.
*'''קובץ מכתבים על אמירת תהילים''' - בעניין מעלת אמירת תהילים. נדפס כהוספה ל[[תהלים|תהלים אהל יוסף יצחק]].

==ראו גם==
*[[האוהל]]
*[[הרבי והקצין הגרמני (סרט)]]

==לקריאה נוספת==
*'''[[ספר התולדות]]''' - אדמו"ר הריי"צ, [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].
*'''רבותינו נשיאינו''' - אדמו"ר הריי"צ.
*'''[[הנסיך השישי]]''', [[מנחם זיגלבוים]].
*'''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''', [[דוד זאב רוטנברג]], הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].
* [[נודע בשיעורים]] על המסע בארץ הקודש

==קישורים חיצוניים==
===קורות חיים===
;ילדות
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55573 "נשמה ירדה בליובאוויטש", סיפור לידתו של אדמו"ר הריי"צ]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3329 סדרה המתעדת את ילדותו] - [[שבועון בית משיח]].
;נישואין
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63882 סקירה על נישואיו של אדמו"ר הריי"צ] - מאת [[מנחם זיגלבוים]]
;בתקופת ה[[שואה]]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61345 נס ההצלה מאירופה הבוערת] - מאת [[זלמן רודרמן]]
*[http://www.chabad.info/images/notimage/51996_he_1.pdf מניצולים למצילים] מצגת מאת שניאור זלמן ברגר {{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1855 מאמציו להצלת אדמו"רים בימי השואה] - שבועון בית משיח.
;הביקור בארץ הקודש
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3312 "קול ישראל" מדווח על ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל] - שבועון בית משיח.
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43978&st=&pgnum=1&hilite= דער ליובאוויטשער רבי] ב[[יידיש]]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח].
*אהוד עין גיל, [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=6739 עשרה ימים לפני הטבח], עיתון הארץ.
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור].
;הסתלקות
*הלל זלצמן, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66504 זכרונות מיו"ד שבט תש"י], [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}

===שונות===
;ספריו
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15697&pgnum=1 ספר המאמרים - תרפ"ח] - אתר היברו-בוקס
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15799&st=&pgnum=1&hilite= ספר המאמרים - אידיש] - אתר היברו-בוקס.
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/maamarei ספרי המאמרים] שנת תרפ"ט וכן תרצ"ב-תרצ"ג,
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos ספר השיחות] מהשנים תר"פ-תרפ"ז, תרפ"ח-תרצ"א, תש"ו-ה'שי"ת, פורמט טקסט - אתר ספריית חב"ד
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15658&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס תורת החסידות'] - אתר היברו בוקס.
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&st=&pgnum=1&hilite= 'קונטרס לימוד החסידות'] - אתר היברו בוקס.
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/haskala קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה] - אתר ספריית חב"ד.
*אגרות קודש הכרכים בפורמט PDF באתר היברו בוקס: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&pgnum=1 כרך א'] ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&pgnum=1 כרך ב'] - (תרפ"ח-תרצ"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31619&pgnum=1 כרך ג'] - (תמוז תרצ"ג-תרצ"ו) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&pgnum=1 כרך ד'] - (תרצ"ז-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31601&pgnum=1 כרך ה'] - (ת"ש-תש"א) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31606&pgnum=1 כרך ו'] - (תש"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&pgnum=1 כרך ז'] - (תש"ג) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=1 כרך ח'] - (תש"ד-תש"ה) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&pgnum=1 כרך ט'] - (תש"ו-תש"ח) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&pgnum=1 כרך י'] - (תש"ט-תש"י וחסרי תאריך) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&pgnum=1 כרך י"א] - (מילואים, תר"ס-תרצ"ט) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&pgnum=1 כרך י"ב] - (מילואים, ת"ש-תש"י ומפתח לכרכים א'-י"ב) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&pgnum=1 כרך י"ג] - (מילואים, תרס"א-תש"י) ● [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&pgnum=1 כרך י"ד] - (מילואים)

;תמונות
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=14165 גלריית תמונות מאדמו"ר הריי"צ] - {{אינפו}}.
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44285 גלריה תמונות מקבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ]{{תמונה}} - {{אינפו}}.

;סיפורים
*נתן אברהם, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66535 כשהרבי הריי"צ הופיע בחלום לילדה בת 11] [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הריי"צ}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|8]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|*]]

קצות השולחן

2012-06-19T06:49:00Z

מחדש: /* לקריאה נוספת */

[[תמונה:קצות השולחן.jpg|left|thumb|250px|אחד מהכרכים]]
ספר '''קצות השולחן''' ט' חלקים, נכתב על ידי הרב [[אברהם חיים נאה]], במשך שנים ארוכות.

בספר ביאור וקיצור להלכות אורח חיים, מתוך שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, וכפי שנכתב בשער הספר:

"כולל, הלכות המצויות על פי פסקי אדמו"ר הזקן זצוקללה"ה, בשולחן ערוך וסידור שלו, ואדמו"ר הצמח צדק זצוקלה"ה, ומנהגי אנ"ש חב"ד, ותוספת ליקוט מהאחרונים ז"ל".

ספר זה, הוא אבן יסוד לכל רב ותלמיד חכם חב"די, המבקש לפסוק בנושאים של אורח חיים, כך גם פוסקים ורבנים חשובים בעולם, לומדים בו ומצטטים רבות ממנו. הרבי בשיחותיו ואגרותיו מצטט ממנו תדיר.

==הסכמות גדולי הדור==

על הספר מתנוססות הסכמות של גדולי הדור. על החלק הראשון נתנו את הסכמתם: גאב"ד העדה החרדית הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], הרב [[אליהו קלוצקין]], הרב [[דוד צבי חן]], הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מענדל נאה]].

==ביקורת==

הרב [[שלמה יוסף זווין]], בטור ביקורת ספרים אשר כתב על ספר זה, מהלל ומשבח את הספר, ומקונן על אשר המחבר לא סיים את המלאכה, כיון שנפטר בעיצומה, וגם כותב שהציע למחבר להוציא לאור רק את הפסקים בלי הביאור, כחיבור בפני עצמו.

==ראו גם==

*הרב [[אברהם חיים נאה]]

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]]

==להורדת חלק ראשון==

* [http://www.hebrewbooks.org/7720 קצות השולחן חלק ראשון]

[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]

חיים חזקיהו מדיני

2012-06-19T06:47:57Z

מחדש:

[[תמונה:שדי חמד.jpg|left|thumb|250px|הרב חיים חזקיה מדיני]]

הרב '''חיים חזקיה מדיני''', (נולד ב[[ירושלים]] ב[[ז' בחשוון]] [[ה'תקצ"ג]], נפטר ונקבר ב[[חברון]] ב[[כ"ד בכסלו]] [[ה'תרס"ה]]), לעתים מכונה '''החח"מ'''. מחבר הספר '''שדי חמד''', רבה של העיר קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים ושל [[חברון]].

==תולדות חייו==

רב חיים חזקיהו נולד בירושלים, לר' אליהו רפאל מדיני, בן למשפחה וותיקה בירושלים, הוסמך להוראה כבר בגיל 13. עקב קשיים כלכליים היגר לקושטא ([[איסטנבול]]) ונתמנה ל[[דיין (משפט עברי)|דיין]]. בשנת [[תרכ"ו]] נקרא להיות הרב הראשי בעיר קרסו-בזאר בקרים ב[[רוסיה]] לקהילת קרימצ'קים - קהילה יהודית עתיקה בחצי האי קרים ודוברי הטטרית. התפרסם מאוד באזור ונערץ גם על ידי נוצרים ומוסלמים מקומיים. שם החל בחיבורו האנציקלופדי "שדי חמד". בהיותו בקרים חלה במחלה סופנית בשנת [[תרל"ח]], וכ[[סגולה (יהדות)|סגולה]] לרפואתו הוסיפו לו את השם "חיים".

שמו הלך למרחוק, ורבים פנו אליו בשאלות מגלויות רחוקות. וכך הוא מעיד על כך: "רבו טרדותי למעלה ראש לא במילי דמתא בלבד כי רובם באו מעלמא מכל קצווי ארץ ואינם רחוקים זה בכה וזה בכה בעניינים במינים ממינים שונים".

ב[[י"ט בתמוז]] [[תרנ"ט]] שב ל[[ארץ ישראל]], לאחר כשלושים ושלש שנה ברבנות בקרים. בתחילה ישב בירושלים למשך שנתיים, ואחר-כך נתמנה לרב הראשי בחברון, ושימש שם כרב עד יום פטירתו. בהגיעו לעיר פתח ישיבה ב[[בית רומנו]], ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה "שדי חמד". מינה את הרב [[מנחם מענדל נאה]] כראש הישיבה. היה בקשר ידידותי נפשי עמוק עם ראשי חב"ד בחברון: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב מנחם מענדל נאה]]. ואילו הרב [[אברהם חיים נאה]] בשנות ילדותו התחבב עליו, והיה בן בית בביתו.

הרב מדיני קרא להרחבת הקהילות היהודיות בארץ: "עושו חושו להושיט יד למפעל הקדוש הזה – ישוב ארץ ישראל ואם ראשיתו עוד מצער, אחריתו ישגה אי"ה מאוד ובגלל זה נזכה לחזות ולחדות ב[[גאולה]] האמיתית".

הרב מדיני היה מכובד מאוד בין הערבים, שחשבוהו לאיש אלוהים בשל מראהו הנאה, וזקנו שהיה יורד על-פי מדותיו והגיע, יש אומרים, עד ברכיו. כאשר הובא לקבורה בבית העלמין היהודי העתיק בחברון, ליווהו גם ערבים רבים ביראת כבוד, ובלילה שלאחר הקבורה, התגנבו לבית הקברות, חפרו בקברו ורצו לפנותו לחצר [[מסגד]] סמוך. הדבר נתגלה, והקהילה היהודית הציבה שומרים לשמור במקום, במשך תקופה ארוכה. צוואתו המפורטת נדפסה בראש החלק הארבע-עשר של ה"שדי חמד".

על שמו בי"ס יסודי ממלכתי-דתי ב[[מעלה אדומים]], ורחובות בערי הארץ.

==הערכת פועלו==
הרבי, העריך מאוד את שיטתו של הרב מדיני, והאיץ בחסידיו ללמוד ב'שדי חמד', ולהוציאו מחדש במהדורה מפוארת.

הרבי כתב על הרב מדיני כי "עוד בשחר טל ילדותו הצטיין בכשרונותיו הנשגבים, בהתמדתו הגדולה ובבקיאותו הנפלאה. בילדותו יצק מים על יד חכמים ורבנים מפורסמים... כל מעייניו היו תמיד בלימודיו ובספריו.. וישם לילות כימים לשקוד על דלתי התורה והעבודה. לבד שהיה נותן שיעורים פרטיים בתורה, וימלא כרסו בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים וגם מחכמת הנסתר לא הניח ידו. וכאשר הניח לו ה' מסביב, שם ליבו להחל הבניין הנהדר אשר שאף אליו תמיד - לחבר אנציקלופדיה של הלכה, ופרי עמלו הרב היה ספרו הגדול והמפורסם 'שדי חמד', שרוב חלקיו יצאו-לאור עוד בחיי המחבר (מהם בכמה מהדורות) ומקצתם אחרי פטירתו".

עוד כותב הרבי כי "בספרו זה שם לו המחבר למטרה להמציא למעיין בו כל דין והלכה (וגם כמה עניינים באגדה) על שורשיהם, יסודותיהם וענפיהם מהתלמוד ועד אחרון שבאחרונים, מסודר במשא ומתן ושקלא וטריא עם המקורות שמהם שאב אוצר ידיעותיו ופסקי דיניו. הספר 'שדי חמד' נתחבב ונתפרסם בכל המדינות, והרב המחבר נעשה כשולחני מפורסם ונאמן, אשר אליו הריצו שאלות ותשובות מכל קצווי תבל בבקשה לחוות דעתו המכרעת. גדולי עשירי רוסיא... העניקו לו ממיטב ספריהם בספרות התלמודית... והרב חיים-חזקיהו מדיני הרבה תורה ותושיה לשכלל חיבורו ככל האפשר".

חוקר תולדות גדולי ישראל, הרב ד"ר [[יצחק אלפסי]] כותב כי "בפי העם הוא נקרא החח"ם ובפי כל לומדי תורה ה"שדי חמד". יושב לו רב בקראסובזאר בחצי האי קרים, ובה קהילות של קרימצ'קאים ואשכנזים ומצודתו פרושה על כל רחבי העולם התורני, האשכנזי והספרדי ומכל עבר פונים אליו בשאלות בהלכה ובבקשות להסכמה, כעדות עצמו ש"מדי שבוע בשבוע יביא הבי-דואר טומוס מכתבים מינים ממינים שונים".

== הדפסת ספרו ==
הרבי הדפיס את ספריו של השדי חמד, בשליחות חותנו אדמו"ר הריי"צ.

במכתב משנת [[תש"ח]]<REF>[[אגרות קודש]] להרבי, כרך ב', [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2/348&search=%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%9E%D7%93 ע' שמח]</REF> אנו מוצאים מכתב מהרבי: כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א רוצה להדפיס את כל השדי חמד בנייר וכריכה היותר יפים, ומטובו לחקור ולהודיע האפשריות והמחירים בזה.

כשנה לאחר מכן חוזר הרבי וכותב שם כרך ג',<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/512&search=%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%9E%D7%93 עמ' תקיג]</REF>: מאנשי אונגארן הדפיסו עתה כמה מחלקי השדי חמד כמו שנדפס מאז, עתה נגשנו להו"ל הוצאה חדשה בכמה שינוים לשלמות הענין הננו מחפשים גוף כת"י החח"מ ז"ל (לאו דוקא מהשד"ח גופא) עלים אחדים לכה"פ פרטים אדותו, נוסף על הנדפס בשד"ח, תמונתו (זולת זו הנדפסת באוצר ישראל) וכיו"ב, ובטח יוכל לעזרני בזה כי בסוף ימיו הרי עלה החח"מ ז"ל לאה"ק ת"ו, ות"ח מראש. והענין נחפז מפני כמה תנאים פה.

==ספריו==
* "מכתב לחזקיהו" חדושים ו[[שו"ת]] ([[איזמיר]], [[ה'תרכ"ה]] 1865)
* "אור לי" שו"ת (איזמיר [[תרל"א]] 1871) – לזכר בנו היחיד שמת בחייו. הספר נדפס בעילום שם.
* "שדי חמד" פסקים וחידושים וכללים בערכין בסדר א"ב, בשמונה-עשר כרכים. הספר "שדי חמד" הוא מהפופולריים ביותר בספרות התורנית ולמרות היותו רב ממדים, נדפס בכמה וכמה מהדורות. הספר "שדי חמד" הוא מעין אנציקלופדיה המרכז תשובות להלכה יומיומית ומשלב בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד לפי סדר אלפביתי, מה שלא היה קיים קודם לכן. בעל שדי חמד מאריך מאוד, הספר נעשה במהדורות שונות, והרוצה למצוא ערך צריך לחפשו בחלקים שונים. למעט הספר "פחד יצחק" שנכתב 300 שנה קודם לכן, השדי חמד הוא חלוץ בשדה האנציקלופדיות היהודיות.
* "פקועות שדה" (ירושלים [[ה'תר"ס]] 1900) תוספת ל"שדי חמד".

בקרים הדפיס גם "בקשות" ו"נעים זמירות".

== ראו עוד ==
*[[שלמה יהודה לייב אליעזרוב#ביוגרפיה#עם ה"שדי חמד"|הרב אליעזרוב והשדי חמד]]

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]
* [[נודע בשיעורים]]

== קישורים חיצוניים ==
''ספריו'' באתר[[HebrewBooks]]
* [http://www.hebrewbooks.org/14146 שדי חמד חלק ראשון] {{PDF}}
* [http://www.hebrewbooks.org/1643 אור לי]{{PDF}}
* [http://www.hebrewbooks.org/14152 מכתב לחזקיהו חלק ראשון] ו[http://www.hebrewbooks.org/1393 חלק שני] {{PDF}}
* [http://www.hebrewbooks.org/34605 פקעת שדה] {{PDF}}
''אודותיו''
* שניאור זלמן ברגר, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65078 חשובי רבני חב"ד בבית המדרש של השדי חמד], באתר חב"ד אינפו, כד חשון ה'תשע"ב

== מקורות ==
[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/7/2163&search=%D7%94%D7%A9%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%9E%D7%93 אגרות קודש כרך ז]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אישים בחסידות חב"ד]]

סמרקנד

2012-06-19T06:45:41Z

מחדש: /* לקריאה נוספת */

סמרקנד הינה העיר השלישית בגודלה במדינת [[אוזבקיסטן]], ומתגוררים בה כ-400,000 איש. בעיר ישנה פעילות חב"דית מזה למעלה ממאה שנים. ובימי מלחמת העולם השניה, נוצרה בה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בעולם.

==שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד==

הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם פעל גדולות ונצורות.

הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]] נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות. מלבד זאת חיבר את ספר [[שנות חיים]] ובו דיני ומנהגי הנחת תפילין. הספר כתוב בעברית ובוכרית.

הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם עשה רבות עד למלחמת העולם השניה, כאשר במהלך שליחותו הוא גם ישב במאסר.

==בימי ה[[שואה]]==

בימי ה[[שואה]], משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, העתיקו את מקום מגורם לעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד.

=="לאחר שהקהל עזב"==

לאחר המלחמה, כאשר הפליטים הפולניים עזבו את ברית המועצות, ואיתם רבים מחסידי חב"ד שהתחזו לאזרחים פולניים, החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד|חסידים]] בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב).

אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עויין לכל דבר יהודי.

גם בתקופה זו, סמרקנד הייתה במדה מסויימת כמו עיר הבירה של כל חסידי חב"ד ברוסיה הסובייטית, כיון שבה היתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.

עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.

עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים בחורים גם מערים אחרות.

בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.

==ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)==
{{ערך מורחב|ערך=תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)}}
בשנת [[תרפ"ו]] נשלח הרב שמחה גורודצקי על ידי [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, ומיד עם בואו לשם יסד "[[תלמוד תורה]]" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום.

ב[[קיץ]] [[תש"א]] נאספו בעיר הרבה מ[[חסידי חב"ד]], ובעקבות הצורך הוקמה ישיבה חדשה על ידי ר' [[מיכאל טייטלבוים]].

==רשימת חסידי חב"ד בעיר סמרקנד==
חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, אחרי שהקהל עזב - לפי סדר הא"ב:
* הרב [[דוד אוקונוב]] הי"ד
* הרב יעקב בורושנסקי ע"ה
* הרב [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3386 אברהם זלצמן] ע"ה
* הרב [[אליהו לוין]] ע"ה הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
* הרב [[זלמן מרדכי לוין]] ע"ה
* הרב [[צבי הירש לרנר]] ע"ה
* הרב [[אליעזר מישולובין]] ע"ה
* הרב [[חיים אליהו מישולובין]] ע"ה
* הרב [[אשר אריה מקובצקי]] ע"ה
* הרב [[יעקב נוטיק]] ע"ה
* הרב [[מענדל פוטרפס]] ע"ה
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=13630= ר' יעקב פיל] ע"ה
* הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] ע"ה

==שלוחי הרבי לסמרקנד==
בשנות הנ' החלו להגיע לסמרקנד שלוחי הרבי, וחיזקו את היהדות במקום.
כיום השליח הראשי לאוזבקיסטן ואסיה התיכונה הרב [[אבא דוד גורביץ]] המתגורר ב[[טשקנט]], פועל גם בסמרקנד.

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]]
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]
*[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]
* סדרת זכרונות של הרב הלל זלצמן ב[[בית משיח]]
* [[שחור ולבן]]
* [[ישראל נח הגדול]]
* [[למען ידעו בנים יוולדו]]

[[קטגוריה:קהילות חב"ד במזרח רוסיה]]

יוסף חיים זוננפלד

2012-06-19T06:44:59Z

מחדש: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:זוננפלד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זוננפלד]]הרב '''יוסף חיים זוננפלד''' (ו' בכסלו ה'תר"ט - י"ט אדר תרצ"ב.) - גאב"ד ורבה הראשון של [[העדה החרדית]] ורבה של ירושלים. היה בקשר מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ, ואף נפגש עמו.

==ביוגרפיה==
מוצאו היה בעיירה וורבו בסלובקיה, בזמנו חלק מהממלכה ההונגרית, שם נולד בו' בכסלו ה'תר"ט והתחנך אצל גדולי תורה שרחשו לו הערכה מרובה, ביניהם הכתב סופר, בנו של ה[[חת"ם סופר]]. הרב זוננפלד עמד בראש החוגים "היראים" הקנאים במחצית השנייה של המאה ה-19.

ב[[תרל"ג]] (1873) עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. הוא התקרב לרב יהושע לייב דיסקין ולבנו, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת "בתי אונגרין". יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת [[תרל"ח]] (1878) את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה.

הקים את [[העדה החרדית]] בשנת [[תר"פ]], אז הוכתר על ידי ארגונים ורבנים לרבה של ירושלים, בין המכתירים גם [[כולל חב"ד]].

==קשריו עם אדמו"ר הריי"צ==

[[אדמו"ר הריי"צ]] היה עמו בקשרי מכתבים בנוגע לפעילות למען יהודי רוסיה.
וכאשר לקראת [[י"ב בתמוז]] [[תרפ"ח]], קבעו את ימי הגאולה, יצא בקריאה נלהבת בנושא. וכעבור מספר חודשים מלאו לגרי"ח שמונים, ואז השיב לו אדמו"ר הריי"צ במכתב מלא תשבחות וברכות.

אדמו"ר הריי"צ הכתירו בתוארים נכבדים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כבוד ידידי הרה"ג המפורסם והנודע בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה ותפארת במרחבי גאוני יעקב, מחזיקי הדת, מרביצי תורה ומחבבי לומדיה... יראת ה' אוצרו|מקור=תולדות אדמו"ר הריי"צ ח"ד}}.

כאשר אדמו"ר הריי"צ ביקר בארץ הקודש הושג לו הרשיון על ידי השתדלותו של רבי יוסף חיים. הריי"צ שלח לו על זה מכתב תודה, ובמשך ביקורו בארץ הקודשנפגש מספר פעמים עם הרב זוננפלד.

כמו כן היה בקשר טוב, עם רבני חב"ד הירושלמים. הרב [[אברהם חיים נאה]] היה יד ימינו כעוזרו האישי וכספרא דדיינא.

==הרבי מבקש להדפיס כתביו==
הרבי ביקש מצאצאיו להדפיס את מכתביו. להלן מתוך אגרת הרבי:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אתענין לדעת אם הדפיסו מכתבי זקנו הרה"ג והרה"ח כו' מוהרי"ח ע"ה זוננפלד או אם נערך להדפוס לזמן קרוב שבודאי יו"ח מתעסקים בזה וכמרז"ל עד כמה נתאוה שיהיו שפתותיו דובבות וכו'|מקור=[[אגרות קודש]], חי"א אגרת ג'תמט}}

כך גם במקדש מלך חלק ב', מביא כי הרבי אמר לאחד מצאצאיו להדפיס את כתביו.

==לקריאה נוספת==
* [[נשיאי חב"ד ובני דורם]]
* [[מסע הרבי לארץ הקודש]]
* [[תולדות אדמו"ר הריי"צ]]
* [[נודע בשיעורים]]
[[קטגוריה:רבנים]]

יוסף חיים זוננפלד

2012-06-19T06:44:44Z

מחדש: /* קשריו עם אדמו"ר הריי"צ */

שלמה יהודה ליב אליעזרוב

2012-06-19T06:43:33Z

מחדש: /* קישורים חיצונים */

[[תמונה:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
הרב '''שלמה יהודה לייב אליעזרוב''' היה מעמודי התווך של הישוב החב"די ב[[חברון]]. בין השאר יסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת הבוכרים בירושלים ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. בנוסף היה גם חבר ועד השחיטה של 'העדה החרדית'.

ברבות השנים שינה את שם משפחתו פעמיים. לאחר שנישא שינה ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו. כאשר כיהן כרבה של סמרקנד, ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי – אליעזרוב – היינו בן אליעזר.

==ביוגרפיה==
הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נולד בשנת תרכ"ג, בעיר יעקבשטאט שבלטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי.

כבן עשר היה כאשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], בה השתקעו בעיר [[חברון]] ובה גם התגוררה אם סבתו – הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].

בהיותו כבן שבע-עשרה, ביום י"א בסיון [[תר"מ]], נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]] המכונה "בערל' קאליסקער". הרב בערל' היה 'חוזר' של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובן בית אצלו. כמו כן היה '[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] וחברותא שלו. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ הקודש בהוראת אדמו"ר המהר"ש והשתקע בחברון ועד מהרה נמנה על ראשי העדה החברונית.

לאחר נישואיו המשיך לשקוד וללמוד עם בן דוד אביו הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]] (מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]-יפו). שני הצעירים שהיו גאונים ב[[נגלה]] ו[[חסידות]], שקדו בלימודם יומם ולילה.

בשנים הבאות למד הרב אליעזרוב אצל הגאון החסיד הרב [[שמעון מנשה חייקין]] רבה של חברון בימים ההם ואצל הרב הגדול המקובל ר' אליהו מני. שניהם העניקו לו סמיכה לרבנות.

הדבר האחרון שלמד, בהיותו יושב אהל ותורתו אומנותו, הוא שחיטה ובדיקה. זאת סיים בתחלת שנת [[תרנ"ב]]. זמן קצר לפני זה עלה לאה"ק הרה"ח [[דובער אפרת]], שנתקבל אחר כך לרבה של [[חברון]]. וראשית פעולתו היתה לבחון את הרב שלמה יהודה לייב ולתת לו הודעה וקבלה.

===ייסוד ישיבת 'מגן אבות'===
בן 26 בלבד היה הרב שיל"א כאשר ייסד יחד עם גיסו הרב מנחם מענדל נאה (נשותיהם היו אחיות) וידידו וקרוב משפחתו הרב שניאור זלמן סלונים, את ישיבת 'מגן אבות' בחברון. השינויים שחלו בחברון בשנים ההן, דחפו את השלושה להקים את הישיבה. בתקופה שקדמה לייסוד הישיבה החלו בני נוער ללמוד בבתי ספר של ארגון 'כל ישראל חברים', שם לא חינכו את הנערים ברוח ישראל סבא.

בשנת תרמ"ט, אזרו עוז שלושת האברכים הצעירים והקימו את ישיבת 'מגן אבות' שכללה גם תלמוד תורה לילדים. מי שעמד בראש המייסדים היה הרב אליעזרוב.

בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב מענדל נאה לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.

===מינויו לרבה של חברון בעידוד הרבי הרש"ב===
הרב אפרת כיהן כרבה של חברון בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.

אחד מאלו שדחפו למינויו היה ה"שדי חמד" – הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]]. בשנים האחרונות כיהן הרב מדיני כרבה הספרדי של חברון, והוא שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.

הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: "הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש חברון ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק חברון ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל". הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: "ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי".

הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה אמנם לא רצה להתערב במינוי לאחר שקיבל מכתבים מתושבי חברון שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". (אג"ק שלו ח"א אגרת קכד).
אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: "אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק חברון ת"ו במצבה הרוחני והגשמי". (שם, אגרת קכה).

כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר זצ"ל שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד.

אדמו"ר הרש"ב רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: "קיבל על עצמו רבנות חברון בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה" (אג"ק שלו חלק ד' אגרת קעד).

ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש.

במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".

===עם ה"שדי חמד"===
כאמור, קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של חברון ה"שדי חמד". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.

היכרותם של השניים החלה למעשה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות בעיירה קראסו-באזר שבחצי האי קרים ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש חברון ת"ו".

בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".

מאז עמדו בקשרי תורה וידידות מופלגים, וכאשר פרסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב (ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הוא מציין: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר מתארו ה"שדי חמד" בכינויים "גאון חסיד ענוותן כהלל".

בעת שניסו אנשי "[[כל ישראל חברים]]" לייסד בית ספר משלהם בחברון, ובאו בהצעה שבבית ספרם ילמדו ילדי העניים מקצוע מפרנס, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי חמד" שיסכים להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות בגלל שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".

רבות עשו יחדיו למען חיזוק הקהילה בחברון ובכדי למנוע פרצות. יחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי חו"ל לסייע בעד קהילתם החשובה. קריאתם זו נתמכה גם על ידי כ"ק [[האדמו"ר מלעלוב]], ורבני בד"צ חסידים ירושלים.

כהונתם המשותפת ברבנות העיר חברון, נמשכה תקופה קצרה יחסית, כיון שה"שדי חמד" נפטר בכ"ד בכסלו [[תרס"ה]]. כממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב, בעוד זה האחרון למד אצל אביו הרב אליהו מני.

ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב בכדי לסדרם לדפוס. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו", והרב אליעזרוב החל לסדרם בתוספת הערות רבות. מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".

גאונותו הגדולה היתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מוורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.

===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===
בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו היתה להם אחיזה. גם על חברון לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך שלא ברוח מסורת ישראל. הרב אליעזרוב שחזה את הסכנה, התריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא בירושלים, ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.

מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.

אדמו"ר הרש"ב עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא היתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון.

===תורת אמת - חברון===
הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי אדמו"ר הרש"ב ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].

הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:

"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה לייב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שכ"ק אדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה.

"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר אדמו"ר הריי"צ שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי.

"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ואדמו"ר הרש"ב ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרה"ח ר' [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה המשפיע והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם דא"ח כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש".

בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי רוסיה, כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון – הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]].

תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.

במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו אדמו"ר הרש"ב לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי לימוד חסידות. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.

בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות אדמו"ר הרש"ב על שמו. אדמו"ר הרש"ב רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.

בימי מלחמת העולם הראשונה הסתיימה תקופת חברון של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן רוסיה הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים.
הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.

כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.

==='תורת אמת' - ירושלים===
בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא היתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.

הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי ו' טבת [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת הרבי הריי"צ על פתיחת הישיבה בירושלים.

עם פתיחת הישיבה ביקש הרבי הריי"צ מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.

[[הרבי שליט"א]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת משניות בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים – ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך.

הרב שלמה יהודה לייב נפטר בירושלים בכ"ז [[טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת תשמ"ז החליטה עיריית ירושלים לקרוא רחוב על שמו בעיר{{הערת שוליים|1=[http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/pro/rehovot/rehovot.asp?STREET_KOD=0400 מתוך האתר של עיריית ירושלים].}}.

== קישורים חיצונים ==
[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 פרק ראשון מתולדותיו] - [[שבועון בית משיח]], מתוך [[חב"ד אינפו]].

==לקריאה נוספת==
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]
* [[המשפיע]]
* [[נודע בשיעורים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|אליעזרוב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|אליעזרוב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אליעזרוב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|אליעזרוב]]

{{הערות שוליים}}

כולל חב"ד בארץ הקודש

2012-06-19T06:42:03Z

מחדש: /* ועד הכולל משנת תרפ"ד */

{{לעריכה|עריכה כללית}}
'''כולל חב"ד''' נוסד בשנת [[תקמ"ח]] או [[תקפ"ז]] בעיר [[חברון]], ופועל עד היום במגוון תחומי רווחה למען יהודי ארץ ישראל בכלל וחסידי חב"ד בארץ ישראל בפרט.

בעוד שהקביעה הנפוצה היא שבשנת [[תקמ"ח]] ייסד [[אדמו"ר הזקן]] את הכולל, טוען הרב [[שלום בער לוין]] כי רק בשנת [[תקפ"ז]] נוסד הכולל בברכת ובנשיאות [[אדמו"ר האמצעי]].

הקמת הכולל החב"די נבעה מחילוקי דיעות עם "כולל החסידים" אליו היו שייכים חסידי חב"ד עד אז.

== הוועד המרכזי ==

מאז ומתמיד היתה הנהגת ה"כולל" מחולקת לשנים: א) נשיאות וגבאות הכולל בחו"ל. ב) ממוני ומשגיחי הכולל בארה"ק.

כך היה בימי כ"ק [[אדמו"ר הזקן]], שהוא היה נשיא מעות אה"ק בחו"ל. הגבאי הראשי היה ר' [[יעקב מסמיליאן]]. ואילו בארה"ק היה הממונה בתחלה הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ולאחרי הסתלקותו - הרה"ק ר' [[אברהם מקאליסק]]. אלו האחרונים היו מקבלים את המעות מאת נשיא מעות אה"ק שבחו"ל ומחלקים אותן בין עדת החסידים שבארה"ק ולצרכי הצבור, כפי הבנתם הקדושה.

אחרי יסוד קופה נפרדת לאנשי חב"ד שב[[ארץ הקודש]] - בשנת [[תקס"ה]], וכן במשך תקופת כ"ק אדמו"ר אדמו"ר האמצעי, היו נשלחים המעות עם רשימה מיוחדת, שהכין האדמו"ר, ובה היה רשום כמה יקבל כל אחד מאנשי חב"ד שבארה"ק. כיום, לא ידוע אם ומי היה הממונה על קופת מעות חב"ד שבאה"ק בימים ההם.

גם לא ידוע אם בזמן הזה היה בחו"ל מי שאפשר לכנותו בשם "גבאי הכללי", בדוגמת ר' יעקב מסמיליאן -בתקופה שעד תקס"ה.

בתקופת כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] עזרו על ידו, בניהול מעות כולל חב"ד שבחו"ל, גם דודו הרה"ק ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]] בן אדמו"ר הזקן וגיסו הרה"ק ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום באדמו"ר האמצעי]]. כך נראה מתוך אגרות אנ"ש שבחברון אליו בענין מעות התמיכה, שבפניות שבראשן מופיעים גם שמותיהם.

כהונת הגבאים הכלליים בשנים הבאות:

עד [[תרי"ב]]: ר' [[נחמיה מדובורנה]].

תרי"ב-טו: ר' [[זאב מרעציצא]] ור' [[אברהם מרוגוטשוב]].

[[תרט"ו]] ואילך: ר"א מרוגוטשוב, ר' [[יצחק אייזיק מביחוב]] ור' [[דן תומרקין]].

בשנים הבאות התמנה ר' דן תומרקין כ"גבאי כללי" לכולל חב"ד. הוא כיהן במשרה זו יותר משלשים שנה (בית רבי קכז,ב), בתחלה תחת נשיאות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", שהוא אף היה מסדר את רשימת מקבלי התמיכה - כדלעיל שם. ולאחר הסתלקותו בשנת תרכ"ו - תחת נשיאות בניו הקדושים. במשך התקופה הזאת נוסד ה"ועד הרוגוטשובי" לכולל חב"ד, שבראשו עמד ר' דן הנ"ל מרוגוטשוב, ונראים הדברים שבועד זה היו מסדרים מעתה את הרשימה.

בשנת תרמ"ח נעשה נסיון לבטל את הועד הזה ואת התמנותו של ר' דן תומרקין. באותה שעה התארגנו ממוני כולל חב"ד שבירושלים, לבטל את הסדר הישן באסיפת משלוח וחלוקת מעות כולל חב"ד שבאה"ק ולסדרו בסדר חדש. הם פרסמו מודעות שבהן מכנים את עצמם בשם "ראשי כולל חב"ד" ובהן מציעים ליושבי חו"ל א) לבטל את התמנותו של ר' דן תומרקין. ב) לבטל את השד"רים שבחו"ל, וכל עיר תשלח את מעות תמיכתה, דרך הדואר, ישר לארה"ק. ג) לבטל את משלוח מעות התמיכה לידי הממונים שבחברון; כיון שהדואר פועל רק בירושלים ולא בחברון, לכן יושלחו המעות לידי "בעל האדרעס" בירושלים, שהוא ימסור אותם לידי הממונים שבירושלים והם יחלקו אותן ליושבי חברון ושאר ערי הקודש.

על אף מחאתם הנמרצת של יושבי חברון ורבים מיושבי ירושלים, בכרוז מיוחד שתצלומו ניתן במגדל עז (ע' תקכו-ט), הצליחו ממוני ירושלים בכל שלושת הפרטים. בהמשך ידובר על העברת המרכז מ[[חברון]] ל[[ירושלים]]

בכרוז הנ"ל משיבים יושבי חברון:

איש אמונים, מטיבינו ואיש חסדינו, ידי"ע וידי"נ הרה"ג החסיד מוהרד"ת ני"ו, אשר קדש ידידי עתותיו, זה ארבעים שנה, לשים לנו שארית בארץ, ומוסמך ועומד מראשונים כמלאכים, אשר סמכו ידיהם עליו, חלף עבודתו הרצויה ומקובלת, ועסקו באמונה, בדעת ותבונה, הוא המשביר לכל יושבי קודש, ומפרי מעשיו תשבע הארץ.

מסגנון זה נראה שכבר בשנת תר"ח לערך התחיל לעסוק בעניני תמיכת אה"ק, כאשר ראה כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" את "עבודתו הרצויה ומקובלת ועסקו באמונה", אזי "סמכו ידיהם עליו" להיות הגבאי הראשי. בענין זה מוסיף באותו כרוז גם רבה של עדת חב"ד בחברון, הרש"מ חייקין, אשר כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" "הפקיד עלינו איש נאמן ברוחו ידי"ע וידי"נ הרה"ח הג' הרד"ת נ"י, אשר ע"י יעלה ויבוא אלינו מחית נפשותינו".

מ"מ אין אנו מוצאים את שמו נזכר על הועד הרוגוטשובי משנה זו ואילך.

מסגנון לשונו של בעל ה"בית רבי" (קכז,ב) "בשנת תרט"ו שם רבינו עליו המשרה להיות גבאי הכולל, והתעסק בזה יותר משלשים שנה" נראה, שלא המשיך במשרה זו אחרי שנת תרמ"ח. באותה שעה כבר היה בא בימים. בספר "בית רבי", שנכתב לערך בשנת תר"ס, מזכירהו בברכת המתים, א"כ נפטר בין השנים תרמ"ח-תר"ס.

מ"מ לא התבטל לגמרי ה"ועד הרוגוטשובי". בשנים הבאות עמדו בראשו ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] ור' [[חיים באגין]]. בפניה שבראש אגרות מו"מ כולל חב"ד שבארה"ק עליהם, הם היו נקראים "ועד מסדרי הרשימה". הרחא"ב כותב באחד הכרוזים בשם "תשובה לדורשי האדרעס" - "אנכי נכנסתי לשמש בעסק מסחר האתרוגים [הסוואה למעות אה"ק] דכולל חב"ד בשנת תרנ"א", ונראה שגם ר' חיים באגין נכנס למשרה זו בשנים הסמוכות.

הם נשארו לעמוד בראש הועד הזה עד שנת [[תרע"ג]].

== ממוני "כולל חב"ד" בחברון ==

בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים [מו"מ] בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.

הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' משה מייזליש. הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית, כדלעיל פ"ז. לצדם התמנה ר' ליב [חיטריק] מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.

שמות הממונים האלו ידועים לנו מתוך סגנון חתימתם "ממוני דק"ק אשכנזים הנקראים חב"ד דפה עיה"ק חברון ת"ו", או מהתואר שהוסיף כל אחד מהם בחתימתו.

על אחד מכתבי השד"רות של אותה שנה חתמו אתם עוד כמה מיחידי סגולה שבעדת חב"ד שבחברון. גם על רוב כתבי השד"רות של 20 השנים הבאות, וכן על ההסכמות ומכתבים של התקופה הזאת, חתמו יחד עם הממונים גם כמה מיחידי הסגולה, ולא תמיד נתפרש בכתבים אלו מיהו הממונה ומיהו יחיד הסגולה. כולם היו נכללים בתואר הכללי שבחתימת הכתב "ממוני ומשגיחי כוללינו ק' אשכנזים הי"ו עם עוד יח"ס החותמים פה עה"ק חברון ת"ו" וכיו"ב.

סדר הממונים במשך השנים תקפ"ז עד תרל"ה:

תקפ"ז-ט: רצ"ה ליפשיץ, ר"מ מייזליש ור"א יפה.

תק"צ-תר"ב: ר"ש סגל ורי"ל חיטריק מסענא.

תר"ג-ו: נוסף עליהם ר"א יפה הנ"ל.

תר"ז: ר"ש סגל, רש"מ חייקין ור"מ שמערלינג.

תר"ח: ר"ש סגל ורש"מ חייקין.

תר"ט: שנים הנ"ל, ר' אביגדור, ר"מ ארי' סגל ורא"ב חיטריק.

תר"י: רש"מ, ר' אביגדור ור' אורי.

תרי"א-ג: רש"מ ר' אורי ור"מ ארי' סגל.

תרי"ד: רש"מ רמ"א ורש"ז עפשטיין.

תרט"ו: נוסף גם רש"ז שניאורסאהן [שזבנ"י].

תרכ"ו: רש"מ רש"ז [עפשטיין או פונדאמינסקי] ור' דובער ב"ר נפתלי הירש.

תרכ"ח: רש"מ רלוי"צ סלונים ורש"ז פונדמינסקי.

תרל"ב-ה: הנ"ל ורי"ל סלונים.

מכל הנ"ל למדנו, שמשנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה, כדלעיל פי"ד).

בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל. בהסכם תרל"ב מבואר אשר "כל דבר מסויים לא נוכל לגמור מבלעדי ה"ר לוי יצחק הנ"ל כל הימים אשר הוא הנבחר מכו' חב"ד". גם בפסק בוררים משנת תרמ"ז הנעתק לעיל פי"ח מבואר אשר "מצד כולל חב"ד מעלת הרב וכו' מו"ה לוי יצחק סלאנים הי"ו הממונה מכולל הנ"ל". ובאשר לרש"מ כותבים "לתת יקר וכבוד להישיש ונכבד בעדתו ה"ה הרה"ג החסיד מו"ה שמעון מנשה הי"ו", כלומר הוא כיהן אז רק כנשיא הכבוד, מפני זקנותו המופלגת, והיו"ר בפועל היה ר' לוי יצחק סלונים (ראה לעיל פי"ד, שכך היה גם בקשר לרבנותו, שהוא נשאר הרב גם בשנות זקנותו, אך יחד עם זאת נבחר רב נוסף, להתעסק בעניני הרבנות בפועל).

בס' "תולדות משפחת הרב מלאדי" ע' 70 כותב על רלוי"צ סלונים "היה בעל השפעה גדולה ובלעדו לא נעשה דבר בחברון מקום מגורו כל ימי חייו. היה ראש העדה ומנהל כל עסקי הכולל חב"ד".

הרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה.

באותה שעה בא לחברון הרב דובער אפרת, שנתמנה לרב עדת חב"ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' מרדכי דובער סלונים וגיסו ר' בנימין ריבלין.

בשלהי שנת תרס"ב עבר הרד"א לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות חברון וניהול הכולל מילא הרב שיל"א. שלשה אלו ניהלו את הכולל בחברון עד שנת תרד"ע, כשהתחילה מלחמת העולם הראשונה והישוב החב"די בחברון שבת.

== ממוני "כולל חב"ד" בירושלים ==

הישוב החב"די בירושלים נוסד בשנת תר"ז. במפקד תר"ט רשומים הממונים: הרב הג' מו"ה אלי' יוסף [ריבלין] נ"י. הרב מו"ה אורי' [אורנשטיין] נ"י. שני אלו חתומים בתור ממוני כולל חב"ד בירושלים גם באגרת תר"ט למונטיפיורי. במפקד תרכ"ו רשומים הממונים ר' יהושע [נאטקין] מיעקבשטאט ור' זלמן עפשטיין. ובמפקד תרל"ה - ר' אברהם סטצערעס, ר' אהרן ליפקין ור' ישעי' אורנשטיין הסופר.

הראשון רשום שם שנולד בנאווארדאק בשנת תקס"ה ועלה לאה"ק בשנת תרכ"א, השני - שנולד בטאליצין בשנת תקצ"ג ועלה לאה"ק בשנת תר"ז והשלישי שנולד באה"ק בשנת תקצ"ה.

אין לנו ידיעות מפורטות מהממונים שבין השנים האלו. להלן פרטים בודדים ממקורות אחרים:

ב"יהודה וירושלים" תרל"ח (מהדורת קרסל, ירושלים תשט"ו, ע' 145 מספר ר' יואל משה סלומון על אופן חלוקת המעות שנתקבלו מאנגליה לידי הועד הכללי של הכוללות בירושלים "וחלק חב"ד.. נמסר פה לידי ה"ר אהרן ליפקין..

הממונה שלהם".

בס' ה"זכרונות" (ירושלים תש"ג, ע' 70) מספר ר' יצחק שריון:

בבואי ירושלימה בשנת תרמ"ט היו שני ממונים בכולל חב"ד פה. הממונה הראשי היה יהודי מעיר חרסון שבנגב רוסיה והיה נקרא בפי בני הכולל בשם "החרסונאי" (את שמו הפרטי איני זוכר). הוא שמש בתור ממונה כבר מכמה שנים.

גם את שמו של הממונה השני של אותה שעה אינו מזכיר, אמנם השם של שניהם נודע לנו מתוך חתימתם במודעה שהתפרסמה בכ"ג שבט תרמ"ט בהוספה להחבצלת גליון 19, "נאם יצחק יעקב שבתי ונאם ב. מ. רייזעס, ממוני כולל חב"ד פעה"ק ת"ו".

על התקופה שלאח"ז ממשיך ר' יצחק שריון לספר ב"זכרונות" שלו (שם ע' 71):

אחריו נתמנה לממונה ראשון ר' מיכאל ברוך רייזעס וממונה שני ר' מרדכי שלאנק. ר' מיכאל ברוך בא לירושלם מעיר פולטאווא שבאוקריינה הרוסית.

מסגנון דבריו נראה שהרמ"ב והרמ"ש התמנו אחרי שנת תרמ"ט; אמנם בקונטרס "תומת ישרים" (ירושלים תרע"ג, ע' 17) כותב הרמ"ש:

אני הח"מ משרת בכולל חב"ד פעיה"ק ירושלם ת"ו זה עשרים וששה שנים.

עוד בש' תרמ"ז נתמניתי למו"מ בהכולל עפ"י פקודת דו"ז כ"ק אדמו"ר מקאפוסק נבג"מ.. עם הרמ"ב רייזעס ז"ל.

ב"אבני זכרון" חי"ב ביום ד' ניסן תרס"ו רשום שנפטר "ר' מיכאל ברוך ב"ר דוד רייזיס ממונה כולל חב"ד", ובאגרת מו"מ ירושלים מד' ניסן תרס"ג (פנקס אגרות כולל חב"ד) נזכר "מימי הרמ"ב רייזעס", נראה שזה משך זמן שהפסיק להיות ממונה. מתחיל משנת תרמ"ח מונה בירושלים, בנוסף לשני הממונים, גם אחד "בעל האדרעס" (ראה תוכנו לקמן). ב"זכרונות" של שריון הנ"ל מספר:

בשנת תרמ"ח, הציעו ה"רבי'ים" וחשובי גבאי רמבעה"נ בחו"ל להגביר ר' משה ויטנברג, שעלה בשנת תרמ"ב לירושלם מעיר מולדתו ויטבסק שברוסיה הלבנה, ושהיה ידוע בתור איש ישר ונאמן ותלמיד חכם הגון ומחשובי חסידי חב"ד, לקבל עליו את נשיאות הכולל באה"ק.. מאז התחילו הגבאים של רוב הקהלות לשלוח את הכספים ישר לירושלם על שמו של ר' משה.. בהתקבץ סכום כדי חלוקה, עפ"י הרשימה של הכולל, היה ר' משה מוסר את הכסף לממוני הכולל.

בכרוז "תשובה לדורשי האדרעס" כותב הרח"א ביכאווסקי (גבאי מעות הכולל בחו"ל):

אנכי נכנסתי לשמש.. בשנת תרנ"א ואז היה האדרעס ע"ש הג' ר' משה וויטענבערג, ואחרי פטירתו נתמנה ה"ר מאניס ווערעוולעאנסקי ור' מרדכי שלאנק יחד ואחרי פטירת ה"ר מאנוס מינו בתמן במקומו את הרב ר' דובער אפרת.

כך כותב גם הרמ"ש בקונ' תומת ישרים שם:

אחרי פטירת הג' הר"מ וויטענבערג ז"ל נבחרתי לאדרעסאנט יחד עם הר"ר מאניש וויראווליאנסקי ז"ל מלאזנא, עפ"י פקודת הצדיקים אדמו"ר מקאפוסט ואדמו"ר מליאדי נבג"מ והסכמת הקהל הי"ו.

ב"החבצלת" מיום כ"ז ניסן תרנ"ט נמסר על פטירתו של ר"מ וויטנברג "ביום השלישי לחומה"פ גוע וימת וילך ערירי הגביר המצוין הנודע לשם, ר' משה ב"ר ראובן וויטענבערג, מילידי ותושבי וויטעבסק אשר ברוסיא, אשר זה כשמנה עשרה שנה אוה את ירושלם למושב לו".

ר' מאניס וויראווליאנסקי היה בעל האדרעס בכולל רק שלוש שנים, הוא נבחר בשנת תר"ס ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ונפטר בכ"א מ"ח תרס"ג.

בג' מנ"א תר"ס כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל הרמ"ד סלונים (אג"ק שלו ח"א אגרת קא) "אני מצדי רצוני שיושלח המעות להר"מ וויראווליאנסקי, שלפ"ד עי"ז יהיו הענינים שמה בסדר נכון". בקונ' בעניני כולל חב"ד (ע' ז) "ר' מאניס וויראווליאנסקי ז"ל אשר הי' ע"פ בחירתי". על פטירתו ומינוי הרד"א במקומו כותבים ממוני הכולל בשוה"ג לאגרת טו"ב מ"ח (פנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ג):

נתעכב המכתב, וביום כ"א חשון נפטר סוכן כוללינו המנוח ר' מאניש וויראווליאנסקי ז"ל, ונתמנה במקומו הרה"ג החסיד המפורסם מו"ה דובער אפרת יחי' והאדרעססא עתה ע"ש הרה"ח ר' דובער אפרת והר"מ שלאנק נ"י.

ביום פטירתו כותב רואה החשבונות בכולל - ר' יהודה ליב מנוחין אל ר' חיים באגין (שם): "דע כת"ר אשר ההתמנות להרד"א שי' הי' בהסכם כולם בלי שום פירוד לבבות". ובכ"ה מ"ח כותב לו סופר הכולל - ר' יעקב אורנשטיין:

כבר הודענו לרומע"כ מפטירת הרה"ח ר' מאניש וויראווליאנסקי ז"ל אשר שבק חיים לכ"ח אור ליום ועש"ק כ"א חשוון.. ביום ועש"ק נאספו כל בני הכולל לבית הוועד ויחליטו כולם פה אחד למנות את הרה"ג ר' דובער אפרת במקום הרמ"ו ז"ל.. אולם לאשר זה דרכינו מני אז שלא לעשות קטנה או גדולה מבלי הסכמת סוה"ג [סוכנים והגבאים] שליט"א לא יכולנו להדפיס קאנווערט ולפזרו עד יבא הסכמה סוה"ג (זולת למקומות מועטים אשר שלחנו לשם מיד תשובה הודענו לשם מפטירתו של הרמ"ו ז"ל ומהתמנות הרד"א יחי').. בקשתינו מכתר"ה להודעינו ע"י דילוג רב הסכמת הסוה"ג ע"י דעפעשע בזה"ל "איינגעשטימט אפרת".

מ"ש לעיל שהרי"ל מנוחין היה רואה החשבון בכולל הוא ע"פ אגרת שכתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בט"ז כסלו תרס"ג (אג"ק ח"ג אגרת תתז) "ר' ליב מנוחין .. הוא עתה רואה חשבון בכוללינו". מעתה ואילך חתומים על אגרות הכולל הרמ"ש הרד"א הריל"מ והרי"א הנ"ל, ועליהם נצטרף מפני הכבוד גם ר' דובער פראדקין בן הרה"ג בעל ה"תורת חסד".

כך כותב הרי"ל מנוחין אל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בכ"ט סיון תרס"ב (פנקס אגרות כולל חב"ד):

בנו של הרה"ג נחשב ג"כ מהממונים. אבל אינו שייך להעסק, רק אולי אשר שמו נחתם על המכתבים בן הרה"ג נ"ע, יש איזה טובת העסק.

בשלהי קיץ תרס"ג נדפס בירושלים "ספר חקי חברת בנין יהודה והגליל..

כולל חב"ד בעה"ק ירושלם וחברון" ועל החתום באים חמשת ממוני ירושלים האמורים כאן ושלשת ממוני חברון האמורים לעיל. כמו"כ חתומים אלו על שאר אגרות הכולל מאותה תקופה.

מתוך ההזכרות האלו נראה שמעתה היה בעל האדרעס גם ממונה, לכן היו שני בעלי אדרעס, שהם גם היו הממונים. ומלשון החתימה בספר החקים הנ"ל נראה, שגם רואה החשבון רי"ל מנוחין וגם הסופר ר"י אורנשטיין, נתמנו מעתה כממונים. בתחלת שנת תרס"ו הפסיק רי"ל מנוחין לשמש כרואה חשבון, ובמקומו נתמנה הרמ"מ נאה כרואה חשבון, כמבואר באגרת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אליו מיום ו' כסלו תרס"ו:

כאשר כבודו נתמנה למנהל החשבונות בהכולל, ייטיב לבקש מהרל"מ [רי"ל מנוחין הנ"ל] שי את מכתב בני שי' אליו וימלא בדבר שילוח החשבונות לפה ע"ש בני שיחי', בכל עת ששולחים החשבונות לחברי הועד [הרוגוטשובי הנ"ל] להרח"ב [לה"ר חיים באגין, יו"ר הועד הנ"ל] או לאחר.

ר' דובער פראדקין נפטר בי"ז אד"ש תרס"ה (אבני זכרון חי"ב) ורי"ל מנוחין נפטר בי' מנ"א תרס"ז (שם). מעתה ואילך נשארו בועד הכולל בירושלים רק הרמ"ש הרד"א, שהם היו בעלי האדרעס, הסופר - הרי"א, ומנהל החשבונות - הרמ"מ נאה.

ר' יעקב אורנשטיין נפטר בכ"ב סיון תרס"ח (אבני זכרון לגרייבסקי חי"ב) ואת מקומו מילא ר' משה אורנשטיין. את חתימתו ראיתי לראשונה על גבי מכתב מהכולל מי"ד מנ"א תרס"ט, יחד עם הרד"א והרמ"ש.

== העברת המרכז ==

במשך כל השנים - מאז ייסודו - היה מרכז כולל חב"ד ב[[חברון]].

עם התפתחות הקהילה בירושלים והתדלדלות הקהילה בחברון, עבר בשנת [[תרנ"א]] המרכז לירושלים.

== כולל חב"ד המיוחד ==
כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת [[תרע"ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים. מי שעמד בנשיאות הכולל היה ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] מבברויסק. יו"ר הכולל היה ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] והמנהלים היו הרבנים [[גרשון ליפשיץ]] ו[[משה קזרנובסקי]]. בשנת [[תרפ"ד]] אוחד הכולל עם [[כולל חב"ד]] תחת נשיאות כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].

== ועד הכולל משנת [[תרפ"ד]] ==

מעת קבלת [[אדמו"ר הריי"צ]] נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות: [[אדמו"ר הריי"צ]], הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[מנחם מענדל נאה]], הרב [[מרדכי ראובן רוקח]] והרב [[ישראל אשר ליבא]].

וועד הפועל נוהל על ידי הרבנים [[דוב לבנון]], [[מענדל לנדא]], [[יהודה לייב סלונים]] ו[[יצחק אביגדור אורנשטיין]].

{| class="toccolours" style="clear: both; width: 49.8%;" align="right"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | חברי הכולל
|-
| align="center" | [[עזריאל זעליג סלונים]] | [[דן תומרקין]] | [[חיים אליעזר ביכובסקי]] | [[אליעזר ננס]] | [[שניאור פינסקי]] | [[מרדכי שלאנק]] | [[שלמה יוסף זווין]] | [[שמריה נחום ששונקין]] | [[חיים באגין]] | [[נחמיה מדוברובנה]] | [[שניאור זלמן פראדקין]] | [[זאב מרעציצא]] | [[אברהם מרוגטשוב]] | [[דן מרוגטשוב]] | [[יעקב מסמליאן]] | [[יצחק אייזיק מביחוב]] | [[שלום דוכמן]] | [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] | [[נפתלי גוטליב]] | [[אברהם חיים נאה]] | [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] | [[יוסף יהודה לייב משיוף]] | [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] | [[צבי הירש ליפשיץ]] | [[משה מייזליש]] | [[לייב חיטריק]] | [[אפרים יפה]] | [[שמואל סגל]] | [[שמעון מנשה חייקין]] | [[משה שמערלינג]] | [[שלמה זלמן קובלקין]] | [[יוסף יהודה לייב שמערלינג]] | [[אורי אורנשטיין]] | [[אפריים עפשטיין]] | [[לוי יצחק סלונים]] | [[שלמה זלמן פונדמינסקי]] | [[דובער הירש]] | [[שניאור זלמן שניאורסון]] | [[מרדכי דובער סלונים]] | [[בנימין ריבלין]] | [[ישעיה אורנשטיין]] | [[אהרון ליפקין]] | [[מאניס וירולינסקי]] | [[יהודה לייב מנוחין]] | [[דובער פראדקין]] | [[יעקב אורנשטיין]] | [[ישראל אשר ליבא]] | [[מנחם מענדל נאה]] | [[יצחק אביגדור אורנשטין]] | [[ברוך נאה]] | [[דוב לבנון]] | [[שמואל אלעזר הלפרין]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 49.8%;" align="left"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | מוסדות שע"י כולל חב"ד
|-
| align="center" | [[ישיבת צמח צדק]] | [[חסד מנחם מענדל]] | [[בעל התניא (ביכנ"ס)]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 100%;" align="center"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | מוסדות הקשורים לכולל חב"ד
|-
| align="center" | [[כולל חב"ד המיוחד]] | [[כולל חב"ד בארה"ב]] | [[ישיבת צמח צדק]]
|}
{| class="toccolours" style="clear: both; width: 21.5%;" align="right"
|-
! style="background-color: #CCFF99;" | הוצאה לאור של הכולל
|-
| align="center" | [[לוח כולל חב"ד]] | [[הגאון מלובלין]] |
|}

==לקריאה נוספת==
* אגרות קודש אדמוה"ז במבוא
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]
* [[נודע בשיעורים]]
* [[עבד מלך]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]

אגודת ישראל

2012-06-19T06:40:38Z

מחדש: /* ראו עוד */

'''אגודת ישראל''' הינה תנועה חרדית עולמית. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מעורב בהקמת תנועת אגודת ישראל, אך פרש הימנה. [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב בקשת סיוע לאגודת ישראל בארץ ישראל, להצלת האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלזא, ובו הוא מדגיש את התבדלותו מהשקפת האגודה. הוא כותב "ידוע כי ש"ב האדמו"ר מבעלזא איינו ממעריצי אגודת ישראל, וגם אני איני ממעריצם מנקודת ראות מפלגתי"...<REF> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=30687 צילום המכתב]</REF>

==אישי חב"ד באגו"י==

כמה אישים חב"דיים היו חברים בגופים רישמיים של אגודת ישראל ומהם: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], הרב [[מרדכי דובין]], הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[אליעזר מזרחי]].

==דעת הרבי==

[[הרבי]] הביע את דעתו השלילית למפלגה, ולצורת התנהלותה, כאשר אין מנהיג מסוים למפלגה אלא כל אחד ורבו הוא, דבר שאינו כשר על פי התורה כי דַבָּר - מנהיג - אחד לדור ולא שני דַבָּרִים לדור<REF>רש"י דברים לא, ז.</REF> הרבי סבר כי על המפלגה לקבוע להם בית דין וכינוס רבנים אשר הם יקבעו ויחליטו יחד את ההחלטות, כדרך התורה.

פעם אחת אמר הרבי לבחור באגודת ישראל בשנת [[תשמ"ט]], בעקבות איחוד עם מפלגת פועלי אגודת ישראל.

==בחירות תשמ"ט==
{{ערך מורחב|ערך=בחירות תשמ"ט}}
{{פסקה חסרה}}

== איחוד עם פועלי אגודת ישראל ==
{{פסקה חסרה}}

== חזית טכנית ==

הרב שלמה לורינץ נסע בתחילת שנות הקמת [[מדינת ישראל]], בשליחות [[החזון איש]] לרבי ולאדמו"ר ר' [[יואל טייטלבום|יואל מסאטמאר]] בנוגע לאיחוד מפלגת אגודת ישראל עם המזרחי. הרבי עודד ביותר להקים חזית דתית בין החרדים למפד"ל, החזון איש התנגד לחזית, והאדמו"ר מסאטמאר קרא להחרים הבחירות לגמרי. לורנץ, בשליחות החזון איש, ניסה לתאם עמדות (לטענת הרב שלמה לורינץ, ספרו המפורסם של ר' יואל "ויואל משה" יצא לאור בעקבות פגישה זו שגרמה לו להסביר דעתו בבהירות).

בפגישה זו היטיב הרבי לבאר את עמדתו ונראה כי לורנץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!".<REF> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44408 חב"ד אינפו]</REF>

== ראו עוד ==

*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)]]
*[[בחירות]]
*[[ציונות]]

==לקריאה נוספת==
*[[שמן ששון מחבריך]]
* [[נשיאי חב"ד ובני דורם]]
* [[נודע בשיעורים]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]

העדה החרדית

2012-06-19T06:40:09Z

מחדש: /* לקריאה נוספת */

[[קובץ:העדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין "זופניק" בירושלים בו שוכנים משרדי העדה החרדית הבד"צ ומערכת הכשרות]]
'''העדה החרדית''' - ארגון המאגד את בני הישוב הישן בירושלים מאז שנת תרפ"א. מאז ועד היום חסידי חב"ד חברים בגופים ובארגונים הקשורים לעדה החרדית.

הגאון הרב [[אברהם חיים נאה]] היה חבר הנהלת העדה החרדית, ספרא דדיינא בבד"צ העדה החרדית, ובפועל היה יד ימינם של הגאב"ד הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] והגאב"ד הרב [[יוסף צבי דושינסקי]].

הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] היה חבר במערכת הכשרות של העדה החרדית. כיום הרב מאיר דוד ברגמן מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הוא מראשי מערכת הכשרות של העדה החרדית בירושלים.

ראשי העדה החרדית ובהם רבה של ירושלים הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] היו בקשר מיוחד עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ. הרב [[יעקב יצחק ווייס]] גאב"ד העדה החרדית היה בקשרים עם [[הרבי]], וכן הרב [[מאיר ברנדסדורפר]] חבר הבד"ץ.

ראש העדה החרדית כיום הגאון הרב [[יצחק טוביה ווייס]] קשור לחב"ד כבר עשרות שנים.

==לקריאה נוספת==
*[[שמן ששון מחבריך]]
* [[נשיאי חב"ד ובני דורם]]
* [[נודע בשיעורים]]

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חצרות]]

העדה החרדית

2012-06-19T06:40:00Z

מחדש:

[[קובץ:העדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין "זופניק" בירושלים בו שוכנים משרדי העדה החרדית הבד"צ ומערכת הכשרות]]
'''העדה החרדית''' - ארגון המאגד את בני הישוב הישן בירושלים מאז שנת תרפ"א. מאז ועד היום חסידי חב"ד חברים בגופים ובארגונים הקשורים לעדה החרדית.

הגאון הרב [[אברהם חיים נאה]] היה חבר הנהלת העדה החרדית, ספרא דדיינא בבד"צ העדה החרדית, ובפועל היה יד ימינם של הגאב"ד הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] והגאב"ד הרב [[יוסף צבי דושינסקי]].

הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] היה חבר במערכת הכשרות של העדה החרדית. כיום הרב מאיר דוד ברגמן מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הוא מראשי מערכת הכשרות של העדה החרדית בירושלים.

ראשי העדה החרדית ובהם רבה של ירושלים הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] היו בקשר מיוחד עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ. הרב [[יעקב יצחק ווייס]] גאב"ד העדה החרדית היה בקשרים עם [[הרבי]], וכן הרב [[מאיר ברנדסדורפר]] חבר הבד"ץ.

ראש העדה החרדית כיום הגאון הרב [[יצחק טוביה ווייס]] קשור לחב"ד כבר עשרות שנים.

==לקריאה נוספת==
*[[שמן ששון מחבריך]]
* [נשיאי חב"ד ובני דורם]]
* [[נודע בשיעורים]]

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חצרות]]

אברהם חיים נאה

2012-06-19T06:37:30Z

מחדש:

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים, כיהן בתפקידי מפתח ב'[[העדה החרדית]]' ו'[[אגודת ישראל]]' וממנהלי [[כולל חב"ד]].

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] במדינת בוכרה (כיום [[אוזבקיסטן]]).

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

==ב[[העדה החרדית]]==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים ב"העדה החרדית". בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.

==נגד הציונות==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד הציונות, אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ד'נא}}"

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] [[ניו יורק]], יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* אוצר החסידים - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2012-06-19T06:33:08Z

מחדש: /* חיבוריו */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים, כיהן בתפקידי מפתח ב'[[העדה החרדית]]' ו'[[אגודת ישראל]]' וממנהלי [[כולל חב"ד]].

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] ב[[בוכרה]].

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו חנוך לנער}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט בנודע בשיעורים פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב יוסף צבי דושינסקי גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם שנות חיים{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר נודע בשיעורים פרק ז'}}.

==ב[[העדה החרדית]]==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים ב"העדה החרדית". בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מבני ברק. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. בשבח המועדים ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.

==נגד הציונות==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד הציונות, אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| אגרות קודש ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ד'נא}}"

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] ניו יורק, יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* אוצר החסידים - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2012-06-19T06:31:19Z

מחדש:

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים, כיהן בתפקידי מפתח ב'[[העדה החרדית]]' ו'[[אגודת ישראל]]' וממנהלי [[כולל חב"ד]].

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] ב[[בוכרה]].

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו חנוך לנער}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט בנודע בשיעורים פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב יוסף צבי דושינסקי גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם שנות חיים{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר נודע בשיעורים פרק ז'}}.

==ב[[העדה החרדית]]==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים ב"העדה החרדית". בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מבני ברק. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. בשבח המועדים ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.

==נגד הציונות==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד הציונות, אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| אגרות קודש ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ד'נא}}"

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב יצחק אייזיק הרצוג רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] ניו יורק, יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* אוצר החסידים - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אגודת ישראל

2012-06-19T06:23:48Z

מחדש:

'''אגודת ישראל''' הינה תנועה חרדית עולמית. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מעורב בהקמת תנועת אגודת ישראל, אך פרש הימנה. [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב בקשת סיוע לאגודת ישראל בארץ ישראל, להצלת האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלזא, ובו הוא מדגיש את התבדלותו מהשקפת האגודה. הוא כותב "ידוע כי ש"ב האדמו"ר מבעלזא איינו ממעריצי אגודת ישראל, וגם אני איני ממעריצם מנקודת ראות מפלגתי"...<REF> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=30687 צילום המכתב]</REF>

==אישי חב"ד באגו"י==

כמה אישים חב"דיים היו חברים בגופים רישמיים של אגודת ישראל ומהם: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], הרב [[מרדכי דובין]], הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[אליעזר מזרחי]].

==דעת הרבי==

[[הרבי]] הביע את דעתו השלילית למפלגה, ולצורת התנהלותה, כאשר אין מנהיג מסוים למפלגה אלא כל אחד ורבו הוא, דבר שאינו כשר על פי התורה כי דַבָּר - מנהיג - אחד לדור ולא שני דַבָּרִים לדור<REF>רש"י דברים לא, ז.</REF> הרבי סבר כי על המפלגה לקבוע להם בית דין וכינוס רבנים אשר הם יקבעו ויחליטו יחד את ההחלטות, כדרך התורה.

פעם אחת אמר הרבי לבחור באגודת ישראל בשנת [[תשמ"ט]], בעקבות איחוד עם מפלגת פועלי אגודת ישראל.

==בחירות תשמ"ט==
{{ערך מורחב|ערך=בחירות תשמ"ט}}
{{פסקה חסרה}}

== איחוד עם פועלי אגודת ישראל ==
{{פסקה חסרה}}

== חזית טכנית ==

הרב שלמה לורינץ נסע בתחילת שנות הקמת [[מדינת ישראל]], בשליחות [[החזון איש]] לרבי ולאדמו"ר ר' [[יואל טייטלבום|יואל מסאטמאר]] בנוגע לאיחוד מפלגת אגודת ישראל עם המזרחי. הרבי עודד ביותר להקים חזית דתית בין החרדים למפד"ל, החזון איש התנגד לחזית, והאדמו"ר מסאטמאר קרא להחרים הבחירות לגמרי. לורנץ, בשליחות החזון איש, ניסה לתאם עמדות (לטענת הרב שלמה לורינץ, ספרו המפורסם של ר' יואל "ויואל משה" יצא לאור בעקבות פגישה זו שגרמה לו להסביר דעתו בבהירות).

בפגישה זו היטיב הרבי לבאר את עמדתו ונראה כי לורנץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!".<REF> [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44408 חב"ד אינפו]</REF>

== ראו עוד ==

*[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)]]
*[[בחירות]]
*[[ציונות]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]

העדה החרדית

2012-06-18T10:22:50Z

מחדש:

אברהם חיים נאה

2012-06-18T10:21:20Z

מחדש: /* גלות מצרים */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים, כיהן בתפקידי מפתח ב'[[העדה החרדית]]' ו'אגודת ישראל' וממנהלי [[כולל חב"ד]].

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] ב[[בוכרה]].

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "קצות השולחן" על שולחן ערוך אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"צמח צדק".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"אמרי אמת" מגור זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"שיעורי תורה" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: יבמות, חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו חנוך לנער}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט בנודע בשיעורים פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבה בליובאוויטש:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש בהיותו בגיל י"ח שנה בלבד, ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב יוסף צבי דושינסקי גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי ארץ ישראל, למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם שנות חיים{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר נודע בשיעורים פרק ז'}}.

==ב[[העדה החרדית]]==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים ב"העדה החרדית". בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מבני ברק. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. בשבח המועדים ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.

==נגד הציונות==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד הציונות, אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת תש"ז שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים תשי"א "{{הערת שוליים| אגרות קודש ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ד'נא}}"

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב יצחק אייזיק הרצוג רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] ניו יורק, יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2012-06-18T10:14:00Z

מחדש: /* גלות מצרים */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים, כיהן בתפקידי מפתח ב'[[העדה החרדית]]' ו'אגודת ישראל' וממנהלי [[כולל חב"ד]].

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] ב[[בוכרה]].

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "קצות השולחן" על שולחן ערוך אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"צמח צדק".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"אמרי אמת" מגור זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"שיעורי תורה" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: יבמות, חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו חנוך לנער}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט בנודע בשיעורים פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבה בליובאוויטש:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש בהיותו בגיל י"ח שנה בלבד, ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב יוסף צבי דושינסקי גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי ארץ ישראל, למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם שנות חיים{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר נודע בשיעורים פרק ז'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מבני ברק. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. בשבח המועדים ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.

==נגד הציונות==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד הציונות, אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת תש"ז שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים תשי"א "{{הערת שוליים| אגרות קודש ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ד'נא}}"

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב יצחק אייזיק הרצוג רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] ניו יורק, יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2012-06-18T10:11:36Z

מחדש: /* אצל אדמו"ר הרש"ב */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים, כיהן בתפקידי מפתח ב'[[העדה החרדית]]' ו'אגודת ישראל' וממנהלי [[כולל חב"ד]].

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] ב[[בוכרה]].

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "קצות השולחן" על שולחן ערוך אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"צמח צדק".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"אמרי אמת" מגור זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"שיעורי תורה" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: יבמות, חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו חנוך לנער}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט בנודע בשיעורים פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבה בליובאוויטש:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש בהיותו בגיל י"ח שנה בלבד, ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות מצרים==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב יוסף צבי דושינסקי גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי ארץ ישראל, למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מבני ברק. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. בשבח המועדים ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.

==נגד הציונות==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד הציונות, אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת תש"ז שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים תשי"א "{{הערת שוליים| אגרות קודש ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ד'נא}}"

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב יצחק אייזיק הרצוג רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] ניו יורק, יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2012-06-18T10:09:46Z

מחדש: /* שליחות בסמרקנד */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים, כיהן בתפקידי מפתח ב'[[העדה החרדית]]' ו'אגודת ישראל' וממנהלי [[כולל חב"ד]].

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] ב[[בוכרה]].

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "קצות השולחן" על שולחן ערוך אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"צמח צדק".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"אמרי אמת" מגור זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"שיעורי תורה" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: יבמות, חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו חנוך לנער}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט בנודע בשיעורים פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]].

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבה בליובאוויטש:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש בהיותו בגיל י"ח שנה בלבד, ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות מצרים==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב יוסף צבי דושינסקי גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי ארץ ישראל, למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מבני ברק. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. בשבח המועדים ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.

==נגד הציונות==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד הציונות, אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת תש"ז שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים תשי"א "{{הערת שוליים| אגרות קודש ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ד'נא}}"

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב יצחק אייזיק הרצוג רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] ניו יורק, יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

העדה החרדית

2012-06-18T10:07:13Z

מחדש:

[[קובץ:העדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין "זופניק" בירושלים בו יושבים משרדי העדה החרדית והבד"ץ שלה]]
'''העדה החרדית''' - ארגון המאגד את בני הישוב הישן בירושלים מאז שנת תרפ"א. מאז ועד היום חסידי חב"ד חברים בגופים ובארגונים הקשורים לעדה החרדית.

הגאון הרב [[אברהם חיים נאה]] היה חבר הנהלת העדה החרדית, ספרא דדיינא בבד"צ העדה החרדית, ובפועל היה יד ימינם של הגאב"ד הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] והגאב"ד הרב [[יוסף צבי דושינסקי]].

הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] היה חבר במערכת הכשרות של העדה החרדית. כיום הרב מאיר דוד ברגמן מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הוא מראשי מערכת הכשרות של העדה החרדית בירושלים.

ראשי העדה החרדית ובהם רבה של ירושלים הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] היו בקשר מיוחד עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ. הרב [[יעקב יצחק ווייס]] גאב"ד העדה החרדית היה בקשרים עם [[הרבי]], וכן הרב [[מאיר ברנדסדורפר]] חבר הבד"ץ.

ראש העדה החרדית כיום הגאון הרב [[יצחק טוביה ווייס]] קשור לחב"ד כבר עשרות שנים.

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חצרות]]

מנחם מענדל נאה

2012-06-18T10:06:07Z

מחדש: /* חבר הנהלת העדה החרדית */

הרב '''מנחם מענדל נאה''' מרבני וראשי חב"ד בחברון ובירושלים, ממנהלי [[כולל חב"ד]].

נולד לאביו הרב [[משה צבי נאה]] רבה של קאליסק. בגיל 18 עלה ל[[ארץ הקודש]], התחתן עם מרת מוסא בתו של הרב [[דובער אשכנזי|בערל קאליסקער]] והתיישב ב[[חברון]]. יחד עם גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] היה מראשי הישוב היהודי בחברון, ופעל בכל דרך להטבת מצב היהודים ומוסדות החינוך בעיר.

==מראשי חב"ד בחברון==
לאחר נישואיו הקדיש את עיתותיו ללימוד התורה, ובמשך תקופה ארוכה למד יחד עם גיסו הרב אליעזרוב בישיבת רבי אליהו סלימאן מני רבה של חברון. הרב מענדל נאה היה עמקן גדול ומוסר שיעורים לפני קהל תלמידי חכמים בחברון {{הערת שוליים|נודע בשיעורים ע' 31}}.

עוד בהיותו אברך צעיר פעל יחד עם גיסו הנזכר, למען הישוב היהודי בכלל וחסידי חב"ד בחברון בפרט, ועד מהרה היה לאחד מראשי הקהילה בעיר.

בשנת תרמ"ט, והוא בן 22 היה ממייסדי ישיבה ותלמוד תורה חב"ד שנקראו "מגן אבות" בהם למדו בני הישוב היהודי האשכנזי בחברון{{הערת שוליים|נודע בשיעורים ע' 32}}.

קשר מיוחד היה לו עם בעל ה[[שדי חמד]] שהתגורר בחברון והקים בה ישיבה, ובראשות הישיבה העמיד את הרב מענדל נאה.
==ממנהלי כולל חב"ד==

תפקידו הראשון בכולל חב"ד, היה מנהל חשבונות. לתפקיד זה מינהו אדמו"ר הרש"ב. ומספר שנים אחר כך, מונה על ידי האדמו"ר הרש"ב{{הערת שוליים|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב}}.(ובהסכמת האדמו"ר מבאבריסק והאדמו"ר מליאדי) ל"ממונה" (מנהל) בכולל חב"ד{{הערת שוליים|נודע בשיעורים ע' 37-38}}.
.
==במצרים==

בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], גורש יחד עם בני משפחתו ל[[מצרים]], שם הקים יחד עם בנו הרב [[אברהם חיים נאה]] ישיבה מיוחדת לגולים. במקביל הרב מענדל נאה היה דיין לכל הגולים.

==חבר הנהלת [[העדה החרדית]]==
הרב מענדל נאה, היה מחשובי הרבנים בירושלים ונטל חלק בביצור וחיזוק הקהילה החרדית שם. גאונותו הכבירה, יושרו ופיקחותו הביאו רבים לערוך דיני תורה, ביודעם כי יפסוק בצורה אובייקטיבית ומתאימה להלכה. בקיץ תרפ"ד מונה לחבר הנהלת [[העדה החרדית]], ובשנים יותר מאוחרות שימש גם כחבר ועד השחיטה של העדה החרדית{{הערת שוליים|נודע בשיעורים ע' 44}}.

==עם אדמו"ר הריי"צ==

כאשר ביקר בארץ [[אדמו"ר הריי"צ]], הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב נסעו לקבל את פניו במצרים ומשם נסעו עם האדמו"ר לארץ הקודש, ובכל משך המסע היו עמו{{הערת שוליים|מסע הרבי בארץ הקודש}}.

הרב נאה נפטר בשנת [[תרצ"ט]] ונטמן בהר הזיתים סמוך לציון בעל ה[[תורת חסד]].
השאיר אחריו כתבים שחלקם נאבדו בימי מלחמת תש"ח, וחלקם פרסמו בקונטרס "אילן נאה".

==בניו==

* הרב [[אברהם חיים נאה]]
* הרב [[יצחק נאה]]

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]]
* [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]
* אילן נאה
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|נאה מנחם]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה מנחם]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה מנחם]]

אברהם חיים נאה

2012-06-18T10:05:46Z

מחדש: /* תפקידיו */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים, כיהן בתפקידי מפתח ב'[[העדה החרדית]]' ו'אגודת ישראל' וממנהלי [[כולל חב"ד]].

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] ב[[בוכרה]].

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "קצות השולחן" על שולחן ערוך אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"צמח צדק".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"אמרי אמת" מגור זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"שיעורי תורה" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: יבמות, חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן.
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית.

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]].

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבה בליובאוויטש:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש בהיותו בגיל י"ח שנה בלבד, ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות מצרים==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב יוסף צבי דושינסקי גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי ארץ ישראל, למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מבני ברק. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. בשבח המועדים ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים בירושלים.

==נגד הציונות==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד הציונות, אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת תש"ז שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים תשי"א "{{הערת שוליים| אגרות קודש ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ד'נא}}"

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב יצחק אייזיק הרצוג רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] ניו יורק, יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2012-06-18T10:05:01Z

מחדש: /* תפקידיו */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים, כיהן בתפקידי מפתח ב'[[העדה החרדית]]' ו'אגודת ישראל' וממנהלי [[כולל חב"ד]].

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] ב[[בוכרה]].

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "קצות השולחן" על שולחן ערוך אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"צמח צדק".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"אמרי אמת" מגור זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"שיעורי תורה" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: יבמות, חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן.
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית.

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]].

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבה בליובאוויטש:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש בהיותו בגיל י"ח שנה בלבד, ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות מצרים==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב יוסף צבי דושינסקי גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי ארץ ישראל, למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מבני ברק. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. בשבח המועדים ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב בתפקידים שונים ב[[ארץ הקודש]]{{כלומר}}.

==נגד הציונות==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד הציונות, אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת תש"ז שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים תשי"א "{{הערת שוליים| אגרות קודש ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ד'נא}}"

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב יצחק אייזיק הרצוג רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] ניו יורק, יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2012-06-18T10:04:41Z

מחדש:

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים, כיהן בתפקידי מפתח ב'[[העדה החרדית]]' ו'אגודת ישראל' וממנהלי [[כולל חב"ד]].

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] ב[[בוכרה]].

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "קצות השולחן" על שולחן ערוך אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"צמח צדק".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"אמרי אמת" מגור זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"שיעורי תורה" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: יבמות, חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן.
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית.

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]].

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבה בליובאוויטש:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש בהיותו בגיל י"ח שנה בלבד, ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות מצרים==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב יוסף צבי דושינסקי גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי ארץ ישראל, למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מבני ברק. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. בשבח המועדים ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[עדה החרדית]]'
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב בתפקידים שונים ב[[ארץ הקודש]]{{כלומר}}.

==נגד הציונות==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד הציונות, אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת תש"ז שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים תשי"א "{{הערת שוליים| אגרות קודש ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ד'נא}}"

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב יצחק אייזיק הרצוג רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] ניו יורק, יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2012-06-18T10:04:06Z

מחדש: /* שנות צעירותו */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים, כיהן בתפקידי מפתח ב'עדה החרדית' ו'אגודת ישראל' וממנהלי [[כולל חב"ד]].

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] ב[[בוכרה]].

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "קצות השולחן" על שולחן ערוך אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"צמח צדק".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"אמרי אמת" מגור זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"שיעורי תורה" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: יבמות, חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן.
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית.

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]].

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבה בליובאוויטש:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש בהיותו בגיל י"ח שנה בלבד, ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות מצרים==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב יוסף צבי דושינסקי גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי ארץ ישראל, למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מבני ברק. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. בשבח המועדים ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[עדה החרדית]]'
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב בתפקידים שונים ב[[ארץ הקודש]]{{כלומר}}.

==נגד הציונות==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד הציונות, אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת תש"ז שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים תשי"א "{{הערת שוליים| אגרות קודש ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ד'נא}}"

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב יצחק אייזיק הרצוג רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] ניו יורק, יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2012-06-18T10:03:30Z

מחדש: /* שנות צעירותו */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים, כיהן בתפקידי מפתח ב'עדה החרדית' ו'אגודת ישראל' וממנהלי [[כולל חב"ד]].

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] ב[[בוכרה]].

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "קצות השולחן" על שולחן ערוך אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"צמח צדק".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"אמרי אמת" מגור זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"שיעורי תורה" שחיבר הגר"ח נאה".

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיה מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: יבמות, חולין ונדה והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן.
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית.

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]].

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבה בליובאוויטש:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש בהיותו בגיל י"ח שנה בלבד, ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות מצרים==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב יוסף צבי דושינסקי גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי ארץ ישראל, למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מבני ברק. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. בשבח המועדים ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[עדה החרדית]]'
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב בתפקידים שונים ב[[ארץ הקודש]]{{כלומר}}.

==נגד הציונות==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד הציונות, אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו קונטרס השולחן, חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==יחס הרבי אל הרב נאה==

בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת תש"ז שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים תשי"א "{{הערת שוליים| אגרות קודש ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| אגרות קודש חי"ב אגרת ד'נא}}"

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב יצחק אייזיק הרצוג רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] ניו יורק, יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]