חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

מנחם מענדל חיטריק

2024-05-30T18:00:25Z

מםמם:

{{דמות
|שם=הרב מנחם מענדל חיטריק
|תמונה=מנדי חיטריק.jpg
|תיאור=הרב חיטריק (שני מימין)
|תאריך לידה=[[י"ב ניסן]] [[תשל"ז]]
|מקום לידה=[[צפת]]
|אב=הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]
|מקום פעילות=[[טורקיה]]
|עיסוק= רבה האשכנזי של [[טורקיה]], ויו"ר [[איחוד הרבנים במדינות האסלאם]].
}}
הרב '''מנחם מענדל חיטריק''' (יליד [[תשל"ז]]) הוא רבה האשכנזי של [[טורקיה]], ויו"ר [[איחוד הרבנים במדינות האסלאם]].

==תולדות חיים==
נולד לר' [[יוסף יצחק חיטריק]] ב[[י"ב ניסן]] [[תשל"ז]] ב[[צפת]]. למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]]. בשנות לימודיו בלוד, ניהל יחד עם הרב [[ישראל סגל]] את "מטה משיח" בעיר. בשנת [[תש"ס]] נישא עם חיה לבית משפחת שוחט. לאחר נישואיו למד ב[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] ב[[ירושלים]]. קיבל [[סמיכה לרבנות]] מר' [[זלמן נחמיה גולדברג]], הרב [[אליהו בקשי דורון]] ומסבו הרב [[דוד משה ליברמן]].

בשנת [[תשס"ג]] יצא לאינסטבול שב[[טורקיה]] והוא משמש כרבה הראשי האשכנזי של המדינה. הוא הקים במקום [[בית כנסת]] יהודי, ומארגן שבתות ואירועים לקהילה. בנוסף הוא גם משמש כ[[משגיח כשרות]], [[שוחט]], [[סופר סת"ם]] ועוד. בעבר כיהן כחבר ב[[מרכז רבני אירופה]].

עם הקמתו של [[איחוד הרבנים במדינות האסלאם]] בשנת [[תשע"ט]] מונה ליושב ראש הארגון.

הרב חיטריק משמש גם כמרצה מבוקש להיסטוריית ומנהגי יהדות טורקיה.

==קישורים חיצוניים==
*תגית '''[https://chabad.info/?s=מנחם+מענדל+חיטריק מנחם מענדל חיטריק]''', באתר {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:שלוחים באסיה]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]
[[קטגוריה:חברי איחוד הרבנים במדינות האיסלאם]]

יחזקאל סופר

2024-05-30T17:55:14Z

מםמם:

==תולדות חיים==
נולד ב[[י' באלול]] [[תש"ז]] לר' שבתאי וטובה סופר במחנה עקורים בגרמניה לאחר [[השואה]]. בבחרותו למד בישיבות פוניבז' ובריסק. בגיל 17, כשלמד בישיבת בריסק, התקרב לחב"ד על ידי הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש [[כולל צמח צדק]] השתתף בשיעורי [[תניא]] של הרב [[אשר לעמיל כהן]] שנמסרו בסתר והתקרב ל[[חסידות חב"ד]]. בעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד סולק הרב סופר מישיבת בריסק ועבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנים אלו הושפע רבות מהרב [[מאיר בליז'ינסקי]].

בשנת [[תשכ"ה]] נסע ל[[ישיבת תומכי תמימים 770]] לשנת ה'[[קבוצה]]'.

נשא את שרה, בתו של הבעל מנגן החסידי הרב [[שניאור זלמן לוין]] מ[[כפר חב"ד]].

החל להרצות כבר בשנת [[תש"ל]] בתיכונים בארץ, עד שנתבקש ב[[תשל"ו]] על ידי פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שהיה חבר בסנט של ה[[אוניברסיטה]] בבאר שבע, לכהן כרב בקמפוס, תפקיד אותו נשא 16 שנה, כמו כן, עמד בראש מכון בר מצווה שנועד להכין ילדים לבר-המצווה.

בשנת [[תשמ"ב]] בעת שהרבי יצא במבצע ספר תורה הוצע לו על ידי נשי חב"ד לחבר ספר שיפרוס בפני הציבור הרחב את את מטרותיו של הרבי במבצעיו. הוא הכין ראשי פרקים שהתוו את שיטתו של הרבי החותר באופן עקבי להבאת הגאולה וביאת המשיח ובהם הגדיר את מושגי הגלות והגאולה על פי משנת חב"ד ואת מרכזיותו של הרבי - [[ראש בני ישראל]] שהוא ה[[משיח שבדור]], ה"מושה" את העם היהודי מ"ביצת גלותו", ומכשירו לקראת הגאולה.
ראשי הפרקים הוגשו באמצעות המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לעיונו של הרבי ותשובתו של הרבי{{הערה| ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 31.}} הייתה: {{ציטוטון|בכלל כדאי. פשוט – 1) שאין הזמן גרמא כלל שאעבור ואבקר החומר, וגם אין זה מעניני 2) שהענין בעל אחריות גדולה . . באם יחליטו מחנכים ומשפיעים באה"ק שיש . . בהנ"ל. בכלל – מובן שצ"ל 1) מודגש שזהו על אחריות הכותב שי' '''לחוד''', 2) מוגה הכל ע"י משפיעי [[דא"ח]] וכיוצא בזה, וכדבעי. להחזיר כל המצורף בזה}}.
במקביל הורה הרבי מיוזמתו באותו מענה שהרב סופר יוציא לאור ספר נוסף בעניינים אלו אך במתכונת שונה - קטעים מספרי רבותינו נשיאנו (ב'לשון הרב' המקורית - בהוספת מראי מקומות וכיו"ב בשולי הגליון). כמו כן הורה הרבי שהדבר צריך להיעשות {{ציטוטון|כפשוט על ידי וועד וכיוצא בזה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה רמח.}}.
תשובה חיובית ומעודדת זו להוציא לאור ספר בנושאים אלו היוותה חידוש מדרבן עבור הרב סופר לשקוד על חיבור הספר במשך שנתיים כשהספר אף עבר ביקורת של מחנכים ומשפיעים. אלא שבשלב הסופי כשהכל כבר היה מוכן להוצאה לאור באה [[שיחת שבת בראשית תשמ"ה]] והרתיעה את העסקנים שיזמו את הוצאת הספר לאור והוא נגנז מחשש שיגרום עגמת נפש לרבי{{הערה|הקדמת הספר 'במאי קמפליגי'.}}.

בשנת [[תשנ"ג]] היה מהמרצים הבולטים ומנותני הטון של מסע הפרסום אודות נבואת הרבי שהנה זה משיח בא בכלל וש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] בפרט. בתקופה זו פרסם מכתב חריף לר' [[יהושע מונדשיין]] שפקפק וזלזל בפרסומים ופעולות אלו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 אגרת לידיד שהחמיץ]}}.

לאורך השנים מסר אלפי שיעורי עומק במחשבה וביהדות שהתפרסמו באיכותם הלוגית ובצורת הגשתם. רבות מהם הוקלטו והופצו בקלטות שזכו להצלחה מסחרית רבה. חלק נרחב משיעורים אלו עוסק בהגשת שיחותיו של הרבי על פרשיות התורה בדרכו של רש"י בשפה בהירה וקולחת תוך הדגשת נקודת העומק שלהם על פני פירושיהם של שאר מפרשי התורה. שיעורים אלו נערכו על ידו ונדפסו בשנת [[תשע"ה]] בסדרת הספרים 'מעייני רש"י'.

מוסר שיעורים רבים ב[[תורת החסידות]] ומשמש כמרצה ב[[מכללת בית רבקה]]. בכל שבוע מוציא הרב סופר דף ובו חידות על [[פרשת השבוע]], כמו כן, מוציא מדי פעם דיסקים שונים בהם הרצאות על נושאים ב[[יהדות]], [[אמונה]], חגים, מצוות, [[גאולה]] ועוד.

סגנון שיעוריו וכתיבתו מתאפיין בשימוש בחידודי לשון ומליצות המושכות את קהל המאזינים והקוראים.

==חיבוריו==
*'''שורשים בהלכה''' - חוברת שנכתבה כתגובה לפסק הדין של הרב [[עובדיה יוסף]] בעניין שלימות הארץ. בחוברת מבואר סימן שכ"ט ב[[שולחן ערוך המחבר]] על פי [[שיחה|שיחות]] הרבי, החוברת עוסקת גם בנושאי [[שלום]], [[ביטחון]] ו[[שלימות הארץ]].
*'''כשרות המטבח''' - בנושא הסיבות השכליות ל[[כשרות]] ומטרתו של [[מבצע כשרות]].
*'''אתה הראית לדעת כי במשיח אפשר כבר לגעת''' - מבאר את גדרו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]]: [[חזקת משיח]] ו[[משיח ודאי]].
*'''יתבררו ויתלבנו''' - שלילת האמונה ברבי כמלך המשיח רח"ל והמשך ההנהגה - לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]{{הערה|מספר חיבורים יצאו מיד לאחר ספרו כתגובה לדבריו, בהם פורכים את טענותיו. לדוגמא הקונטרס "[https://drive.google.com/file/d/0B6TJjB7pbdurVWhhSUpva1J3OHM/view?usp=sharing&resourcekey=0-o7hyry56jRuVb5YRERPfkg ספר סופר וסיפור]" של הרב [[שלום דובער וולפא]], "באמונה שלימה" של הרב [[משה אורנשטיין]] ועוד.}}.
*'''לדעת להאמין''' - בנושא [[אמונה]], מדע, [[בחירה חופשית]], [[השגחה פרטית]] ועוד, על פי [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].
*'''[[על חטא העיגול]]''' - דיון הלכתי בנושא [[לוחות הברית]] וריבועם.
*'''אביעה חידות''' - בקיאותא עם בדיחותא ברש"י ובהבנת הנקרא, [[תשע"ב]].
*'''במאי קמיפלגי''' - ספר המתיימר לשלול את אמונת החסידים ברבי כמלך המשיח ובביאת המשיח בדור השביעי ח"ו.{{הערה|כתגובה לספר זה כתב הרב [[שלום דובער וולפא]] את ספרו '[[תומת ישרים תנחם]]'.}} הספר ותכניו נדחו בחריפות ע"י רבנים ומשפיעים מכל קשת הדיעות החב"דית{{הערה|שם=אין מקום}}, [[תשע"ג]].
*'''מעייני רש"י''' - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה (2 חלקים).
*'''חזון למועד''' - פרקי הגות על מועדי השנה בניחוח חסידי, תשרי תשע"ז.
*'''על פרשת דרכים''' - פרשנות ותובנות למעמיקים ב[[ספר התניא]], כסלו [[תשע"ט]].

==משפחתו==
;בניו
*ר' יוסף יצחק סופר.
*ר' [[מנחם מענדל מיכאל סופר]].
*ר' זאב סופר.
*ר' שלום דוב בער סופר.
*ר' שמואל סופר.
*ר' אברהם יונה סופר.
*ר' שבתאי סופר.
;בנותיו
*ציפורה אשת הרה"ח ר' [[משה אריה שטרן]].
*טויבא אשת הרה"ח יוסף יצחק סגל.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב ל"ידיד שהחמיץ"] מכתב לר' [[יהושע מונדשיין]] ובו הסבר בנושא "פרסום משיח" {{אינפו}}
*[http://shiurim.moreshet.co.il/web/rav.asp?ravID=69 מאגר שיעורים של הרב סופר] - אתר בית המדרש
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Soffer%20-%20BM%20-%20Tishrei%205778.pdf מכתבי הרבי לרב סופר]''' בתוך תשורה מחגיגת הבר מצווה של נכדו
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3144771 בדיוק ברגע הנכון]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} הרב סופר מתראיים לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סופר, יחזקאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

יחזקאל סופר

2024-05-30T17:54:45Z

מםמם:

==תולדות חיים==
נולד ב[[י' באלול]] [[תש"ז]] לר' שבתאי וטובה סופר במחנה עקורים בגרמניה לאחר [[השואה]]. בבחרותו למד בישיבות פוניבז' ובריסק. בגיל 17, כשלמד בישיבת בריסק, התקרב לחב"ד על ידי הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש [[כולל צמח צדק]] השתתף בשיעורי [[תניא]] של הרב [[אשר לעמיל כהן]] שנמסרו בסתר והתקרב ל[[חסידות חב"ד]]. בעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד סולק הרב סופר מישיבת בריסק ועבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנים אלו הושפע רבות מהרב [[מאיר בליז'ינסקי]].

בשנת [[תשכ"ה]] נסע ל[[ישיבת תומכי תמימים 770]] לשנת ה'[[קבוצה]]'.

נשא את שרה, בתו של הבעל מנגן החסידי הרב [[שניאור זלמן לוין]] מ[[כפר חב"ד]].

החל להרצות כבר בשנת [[תש"ל]] בתיכונים בארץ, עד שנתבקש ב[[תשל"ו]] על ידי פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שהיה חבר בסנט של ה[[אוניברסיטה]] בבאר שבע, לכהן כרב בקמפוס, תפקיד אותו נשא 16 שנה, כמו כן, עמד בראש מכון בר מצווה שנועד להכין ילדים לבר-המצווה.

בשנת [[תשמ"ב]] בעת שהרבי יצא במבצע ספר תורה הוצע לו על ידי נשי חב"ד לחבר ספר שיפרוס בפני הציבור הרחב את את מטרותיו של הרבי במבצעיו. הוא הכין ראשי פרקים שהתוו את שיטתו של הרבי החותר באופן עקבי להבאת הגאולה וביאת המשיח ובהם הגדיר את מושגי הגלות והגאולה על פי משנת חב"ד ואת מרכזיותו של הרבי - [[ראש בני ישראל]] שהוא ה[[משיח שבדור]], ה"מושה" את העם היהודי מ"ביצת גלותו", ומכשירו לקראת הגאולה.
ראשי הפרקים הוגשו באמצעות המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לעיונו של הרבי ותשובתו של הרבי{{הערה| ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 31.}} הייתה: {{ציטוטון|בכלל כדאי. פשוט – 1) שאין הזמן גרמא כלל שאעבור ואבקר החומר, וגם אין זה מעניני 2) שהענין בעל אחריות גדולה . . באם יחליטו מחנכים ומשפיעים באה"ק שיש . . בהנ"ל. בכלל – מובן שצ"ל 1) מודגש שזהו על אחריות הכותב שי' '''לחוד''', 2) מוגה הכל ע"י משפיעי [[דא"ח]] וכיוצא בזה, וכדבעי. להחזיר כל המצורף בזה}}.
במקביל הורה הרבי מיוזמתו באותו מענה שהרב סופר יוציא לאור ספר נוסף בעניינים אלו אך במתכונת שונה - קטעים מספרי רבותינו נשיאנו (ב'לשון הרב' המקורית - בהוספת מראי מקומות וכיו"ב בשולי הגליון). כמו כן הורה הרבי שהדבר צריך להיעשות {{ציטוטון|כפשוט על ידי וועד וכיוצא בזה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה רמח.}}.
תשובה חיובית ומעודדת זו להוציא לאור ספר בנושאים אלו היוותה חידוש מדרבן עבור הרב סופר לשקוד על חיבור הספר במשך שנתיים כשהספר אף עבר ביקורת של מחנכים ומשפיעים. אלא שבשלב הסופי כשהכל כבר היה מוכן להוצאה לאור באה [[שיחת שבת בראשית תשמ"ה]] והרתיעה את העסקנים שיזמו את הוצאת הספר לאור והוא נגנז מחשש שיגרום עגמת נפש לרבי{{הערה|הקדמת הספר 'במאי קמפליגי'.}}.

בשנת [[תשנ"ג]] היה מהמרצים הבולטים ומנותני הטון של מסע הפרסום אודות נבואת הרבי שהנה זה משיח בא בכלל וש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] בפרט. בתקופה זו פרסם מכתב חריף לר' [[יהושע מונדשיין]] שפקפק וזלזל בפרסומים ופעולות אלו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 אגרת לידיד שהחמיץ]}}.

לאורך השנים מסר אלפי שיעורי עומק במחשבה וביהדות שהתפרסמו באיכותם הלוגית ובצורת הגשתם. רבות מהם הוקלטו והופצו בקלטות שזכו להצלחה מסחרית רבה. חלק נרחב משיעורים אלו עוסק בהגשת שיחותיו של הרבי על פרשיות התורה בדרכו של רש"י בשפה בהירה וקולחת תוך הדגשת נקודת העומק שלהם על פני פירושיהם של שאר מפרשי התורה. שיעורים אלו נערכו על ידו ונדפסו בשנת [[תשע"ה]] בסדרת הספרים 'מעייני רש"י'.

מוסר שיעורים רבים ב[[תורת החסידות]] ומשמש כמרצה ב[[מכללת בית רבקה]]. בכל שבוע מוציא הרב סופר דף ובו חידות על [[פרשת השבוע]], כמו כן, מוציא מדי פעם דיסקים שונים בהם הרצאות על נושאים ב[[יהדות]], [[אמונה]], חגים, מצוות, [[גאולה]] ועוד.

סגנון שיעוריו וכתיבתו מתאפיין בשימוש בחידודי לשון ומליצות המושכות את קהל המאזינים והקוראים.

==ביקורת==
בעקבות [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] שינה הרב סופר את דעותיו בענייני משיח. הוא כתב את החוברת "יתבררו ויתלבנו" בה הוא טען כי התברר שהרבי אינו המשיח (עפ"ל) וכעבור שנים, בתשע"ב חיבר את הספר "במאי קמיפלגי" בה הוא מרחיב את שיטתו שמפקפקת ומערערת את ה[[דור השביעי]] ושייתכן שהרבי אינו [[נשיא דורנו]] (עפ"ל) ויש רח”ל צורך ברבי חדש וכי אנו דור שמיני וכו’. שיטה זו נחשבת חריגה מאוד וכלל חסידי חב"ד מתנערים ממנה, ואף הרבנים שנתנו את הסכמתם לספר פרסמו הבהרה שאינם מסכימים עם דיעה זו ואין לה מקום בחב"ד{{הערה|שם=אין מקום|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73200 הרבנים ירוסלבסקי וגופין: אין מקום כלל בליובאוויטש לדעות של "במאי קמיפלגי"!] {{אינפו}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73304 הרב הרשקוביץ במכתב התנגדות לספר 'במאי קמיפלגי' של הרב יחזקאל סופר] {{אינפו}}}}. בתגובה לכך הוציא הרב [[שלום בער וולפא]] בחודש מר-חשוון תשע"ג ספר תגובה לספרו של הרב סופר - "[[תומת ישרים תנחם]]"{{הערה|1=אם כי ראוי לציין כי הרב סופר חזר בו ובמהדורות הבאות של ספרו השמיט קטעים אלו.}}.

==חיבוריו==
*'''שורשים בהלכה''' - חוברת שנכתבה כתגובה לפסק הדין של הרב [[עובדיה יוסף]] בעניין שלימות הארץ. בחוברת מבואר סימן שכ"ט ב[[שולחן ערוך המחבר]] על פי [[שיחה|שיחות]] הרבי, החוברת עוסקת גם בנושאי [[שלום]], [[ביטחון]] ו[[שלימות הארץ]].
*'''כשרות המטבח''' - בנושא הסיבות השכליות ל[[כשרות]] ומטרתו של [[מבצע כשרות]].
*'''אתה הראית לדעת כי במשיח אפשר כבר לגעת''' - מבאר את גדרו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]]: [[חזקת משיח]] ו[[משיח ודאי]].
*'''יתבררו ויתלבנו''' - שלילת האמונה ברבי כמלך המשיח רח"ל והמשך ההנהגה - לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]{{הערה|מספר חיבורים יצאו מיד לאחר ספרו כתגובה לדבריו, בהם פורכים את טענותיו. לדוגמא הקונטרס "[https://drive.google.com/file/d/0B6TJjB7pbdurVWhhSUpva1J3OHM/view?usp=sharing&resourcekey=0-o7hyry56jRuVb5YRERPfkg ספר סופר וסיפור]" של הרב [[שלום דובער וולפא]], "באמונה שלימה" של הרב [[משה אורנשטיין]] ועוד.}}.
*'''לדעת להאמין''' - בנושא [[אמונה]], מדע, [[בחירה חופשית]], [[השגחה פרטית]] ועוד, על פי [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].
*'''[[על חטא העיגול]]''' - דיון הלכתי בנושא [[לוחות הברית]] וריבועם.
*'''אביעה חידות''' - בקיאותא עם בדיחותא ברש"י ובהבנת הנקרא, [[תשע"ב]].
*'''במאי קמיפלגי''' - ספר המתיימר לשלול את אמונת החסידים ברבי כמלך המשיח ובביאת המשיח בדור השביעי ח"ו.{{הערה|כתגובה לספר זה כתב הרב [[שלום דובער וולפא]] את ספרו '[[תומת ישרים תנחם]]'.}} הספר ותכניו נדחו בחריפות ע"י רבנים ומשפיעים מכל קשת הדיעות החב"דית{{הערה|שם=אין מקום}}, [[תשע"ג]].
*'''מעייני רש"י''' - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה (2 חלקים).
*'''חזון למועד''' - פרקי הגות על מועדי השנה בניחוח חסידי, תשרי תשע"ז.
*'''על פרשת דרכים''' - פרשנות ותובנות למעמיקים ב[[ספר התניא]], כסלו [[תשע"ט]].

==משפחתו==
;בניו
*ר' יוסף יצחק סופר.
*ר' [[מנחם מענדל מיכאל סופר]].
*ר' זאב סופר.
*ר' שלום דוב בער סופר.
*ר' שמואל סופר.
*ר' אברהם יונה סופר.
*ר' שבתאי סופר.
;בנותיו
*ציפורה אשת הרה"ח ר' [[משה אריה שטרן]].
*טויבא אשת הרה"ח יוסף יצחק סגל.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב ל"ידיד שהחמיץ"] מכתב לר' [[יהושע מונדשיין]] ובו הסבר בנושא "פרסום משיח" {{אינפו}}
*[http://shiurim.moreshet.co.il/web/rav.asp?ravID=69 מאגר שיעורים של הרב סופר] - אתר בית המדרש
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Soffer%20-%20BM%20-%20Tishrei%205778.pdf מכתבי הרבי לרב סופר]''' בתוך תשורה מחגיגת הבר מצווה של נכדו
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3144771 בדיוק ברגע הנכון]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} הרב סופר מתראיים לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סופר, יחזקאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

אוקראינה

2024-05-28T14:46:31Z

מםמם:

[[קובץ:שיירת האור באוקראינה קייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור ב[[קייב]] אוקראינה. חנוכה תשע"ה]]
'''אוקראינה''' (באוקראינית: '''Україна''') היא מדינה במזרח [[אירופה]]. היא גובלת בים השחור בדרום, ב[[רוסיה]] במזרח ובצפון-מזרח, ב[[בלארוס]] בצפון, ב[[פולין]] בצפון-מערב, ב[[סלובקיה]] וב[[הונגריה]] במערב, וב[[רומניה]] וב[[מולדובה]] בדרום-מערב.

בעבר היה שטח המדינה שייך ל{{ה|אימפריה הרוסית}} וחלק מ[[ברית המועצות]]. את עצמאותה קיבלה בעקבות [[התפרקות ברית המועצות]].

ב[[כ"ג אדר|כ"ג]] [[אדר]] א' [[תשפ"ב]] פלש [[צבא]] [[רוסיה]] למדינה במטרה לכבוש ממנה חלקים נרחבים, אולם הוא נתקל בהתנגדות עזה המקשה עליו להמשיך בכיבושה אך עדיין הצליח לכבוש חלקים מיזעריים ממנה. המלחמה כרגע עדיין בעיצומה{{הערה|נכון לאייר תשפ"ד}}.

רבה הראשי של המדינה, הוא הרב [[יונתן בנימין מרקוביץ]].

== היסטוריה ==
[[קייב]] שימשה בעבר כעיר הבירה של "רוס של קייב" (מדינה סלאבית, הגדולה באותה תקופה, ממנה התפתחו אחר כך [[רוסיה]], [[בלארוס]] ואוקראינה). עם השנים נחלש השלטון והמדינה נכבשה מספר פעמים על ידי נסיכים שונים, מ[[פולין]] ומדינות נוספות. הכיבושים על ידי אנשים שונים גרמו לחלוקתה של אוקראינה בין מספר נסיכים שהמירו את דת התושבים לפי אורח דתם.

בשנת ה'שכ"ט אוחד מרבית שטחה של אוקראינה עם [[פולין]] וליטא, מה שקיבל את השם "האיחוד הפולני ליטאי", והשלטון אילץ את התושבים להמיר את דתם לאורח חייהם של הרוזנים. עם זאת העבדות הפולנית הדגישה שכלכלת האיחוד מבוססת על ניצול כוחני של החלקאים האוקראינים.

ה[[קוזקים]] שבחלו מהמרת הדת הכפויה והרגישו מושפלים מהעבדות הקשה והבזויה החליטו להתמרד בשלטון והקימו מדינה (לא רשמית) "זפורוז'סקיה סץ".
בעקבות זאת הרימו ה[[קוזקים]] את ראשיהם, ובהנהגת בוגדן חמלניצקי, פתחו מרד נגד השלטון המרכזי וערכו [[פוגרום|פוגרומים]] ב[[יהודים]] ו[[פולנים]] בהם [[גזירות ת"ח ת"ט|גזירות ת"ח ות"ט]] הידועים לשמצה. תנועתם הביאה לצירופה של אוקראינה המזרחית ל[[רוסיה]], בעוד שהמערבית ברובה הצטרפה לרוסיה במסגרת חלוקת [[פולין]] רק בשנת [[תקנ"ו]].

===תקופת האימפריה הרוסית והשלטון הקומוניסטי===
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הכריזה אוקראינה על עצמאותה כ"הרפובליקה העממית של אוקראינה", אך כוחות האופוזיציה לא הניחו למצב זה לשרוד לאורך זמן. על אדמת אוקראינה התנהל מאבק עיקש בין מצדדי אוקראינה העצמאית ובין מתנגדיה. באותו זמן סבלו ה[[יהודים]] מאוד מה[[פרעות]] בידי כנופיות.

בשנת [[תרע"ט]] הגה [[סטלין]] את "תוכנית חומש" במהלכה העבודה החקלאית מרוכזת סביב משקים שיתופיים השייכים לממשלה הסובייטית. התוכנית נישלה מליוני בני אדם מאדמותיהם וגרמה לשנות רעב מהקשות שהיו בעולם. במהלך שנות הרעב מתו כ-10,000,000 איש (שליש מאוכלוסיית המדינה).

===מלחמת העולם השנייה ועד התפרקות ברית המועצות===
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] אוקראינה נכבשה כולה על ידי הגרמנים והוכפפה לשלטון נאצי. על שטחה הוקמו [[גטו|גטאות]], יהודיה נהרגו בהמוניהם בבורות על ידי כיתות יורים ומשתפי פעולה אוקראינים. אוקראינים רבים קיבלו את הכובשים הגרמנים כ"משחררים", שיתפו עמם פעולה והשתתפו ברדיפת ה[[יהודים]] וגם בהשמדתם. סך הכול על פי ההערכות כ-1.5 מיליון יהודים נרצחו על אדמת אוקראינה (מתוך 2.7 מיליון יהודים אוקראינים, בתקופת השואה), אחד המקומות הידועים לשמצה הוא [[באבי יאר]], בפאתי [[קייב]]. בשנת [[תש"ד]], לקראת סוף המלחמה, שוחרר רוב שטחה של אוקראינה על ידי הצבא הסובייטי. בזמן המלחמה כ-5 עד 8 מיליון אזרחים איבדו את חייהם. מספר זה כולל את יהודי אוקראינה וכ-2.7 מיליון הלוחמים בצבא האדום.

===לאחר התפרקות ברית המועצות===
במהלך סוף שנות המ"מים גברה הדרישה לעצמאות, בעקבות [[אסון צ'רנוביל]] והתמוטטות החומה בברלין (שסימלה את סוף עידן הקומוניזם), כל אלו נתנו דחיפה חזקה לתנועות הלאומניות של מערב אוקראינה. בשנת [[תנש"א]], עם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה של ברית המועצות]] זכתה אוקראינה לעצמאות מלאה.

ב[[אדר א']] [[תשפ"ב]] פלש צבא רוסיה לאוקראינה וכבש ערים וחלקים נרחבים ממנה, המלחמה עדיין בעיצומה{{הערה|נכון ל[[חשוון]] [[תשפ"ג]]}} וגובה חללים רבים. השלוחים נשארו במקום לדאוג ליהודים המקומיים עד שהצליחו להבריחם את מחוץ לגבולות המדינה באזור חג הפורים.

===יהדות אוקראינה===
[[קובץ:באבי יאר - מצבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת זיכרון ב[[באבי יאר]], [[קייב]], לזכר הנרצחים היהודים בשואה]]
אוקראינה הייתה מקום מושבם העיקרי של יהדות [[תחום המושב]], אך בעקבות ה[[פוגרום|פוגרומים]], היגרו מאוקראינה יהודים רבים.

עד ל[[מלחמת העולם השנייה]] הייתה האוכלוסייה היהודית כ-5% מהאוכלוסייה. לפני התפרקות [[ברית המועצות]] מנתה אוכלוסיית היהודים באוקראינה כחצי מיליון. כיום, כתוצאה מהגירה שלילית ירד המספר לכ-200 אלף. רוב יהדות אוקראינה היגרה ב[[שנות הת"ש]] ל[[ארץ ישראל]]

כיום עומד מספר היהודים על פחות מאחוז אחד (0.2%). מאידך גיסא, בסוף העשור השני של המאה ה-21, גם נשיא המדינה וגם ראש ממשלתה של אוקראינה הם יהודים.

== היסטוריה חב"דית ==
חסידי חב"ד רבים גרו במשך מספר דורות בערי ועיירות אוקראינה, בהם התפתחו קהילות גדולות וגם קטנות{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הצארית,תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.

לאחר המהפכה הקומוניסטית והתחלת הדיכוי נגד שמירת תורה ומצוות, העשיה החב"דית הפכה עם הזמן לחשאית. החסידים סבלו מרדיפות ומאסרים ועשרות הוצאו להורג במרתפי תחנות המשטרה החשאית {{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.

בתקופת [[השואה]], נחרבו קהילות חב"ד באוקראינה וחסידים רבים נרצחו על ידי הנאצים והאוקראינים. הניצולים הם אלו שהספיקו להימלט לאיזורים מרוחקים ורבים התיישבו בטשקנט וסמרקנד {{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.

===האדיטש===
{{ערך מורחב|האדיטש}}
[[קובץ:נהר בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהר בהאדיטש]]'''האדיטש''' הינה עיירה באוקראינה, בה ממוקם קברו של [[אדמו"ר הזקן]].

[[אדמו"ר הזקן]] הסתלק ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] בכפר [[פיענא]] בעת שברח מפני נפוליון. מסופר כי לפני [[הסתלקות]]ו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיירה זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-300 ק"מ מכפר פיענא.

===קרמנצ'וג===
{{ערך מורחב|ערך=[[קרמנצ'וג]]}}
[[קובץ:בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "מרכז רוהר חב"ד" והאנדרטה לזכר יהודי [[קרמנצ'וג]] שנרצחו בשואה]]

'''קרמנצ'וג'''{{הערה|אוקראינית: Кременчук, רוסית: Кременчуг}} היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שבאוקראינה.

הקהילת החב"דית בקרמנצ'וג מפורסמת בזכות רבנים וחסידים מפורסמים שהתגוררו בעיר ביניהם: הרב [[יוסף תומרקין]] והרב רפאלוביץ, ה"בעראלאך": ר' [[בערעל משה'ס]] (דברוסקין), ר' [[בערעל מאשייעוו]] ור' [[חיים דובער וילנסקי]], האחים גוראריה: ר' [[שמואל גוראריה]] ר' [[נתן גוראריה]] ור' [[מנחם מענדל גוראריה]], ומנהלי הישיבה וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתיים: ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[בן ציון מרוז]]. קהילה זו פרחה ושגשגה עד שבאה המהפיכה הקומוניסטית שגרמה להרס כלכלי ורוחני כאחד. כעשרים שנה חלפו והנאצים התקרבו לעיר, ורוב בני הקהילה הצליחו להימלט, ומי שלא ברח נספה על קידוש השם.

===חרקוב===
{{ערך מורחב|ערך=[[חרקוב]]}}
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרקוב ([[אב]] [[תשע"א]])]]'''חרקוב''' הינה עיר שהייתה מחוץ ל[[תחום המושב]] על גבול אוקראינה ולכן לא ישבו שם יהודים, הראשונים שהתישבו בה היו בעלי מלאכה שקיבלו אישור מיוחד להתגורר שם או ה[[קנטוניסטים]] המשוחררים להם הייתה רשות לגור מחוץ לתחום המושב.

הם הקימו שם בית כנסת גדול - 'מעשאנסקי' שמה, על יד הנהר - 'חרקוב' בגלל המקוה. במשך השנים כאשר הגיעו הרבה [[חסיד]]י [[חב"ד]], בקומה העליונה התפללו בנוסח [[האר"י]], ובקומה התחתונה התפללו בנוסח אשכנז.

בדרך ל[[יאלטה]] ובחזור ממנה ל[[ליובאוויטש]] עצר [[אדמו"ר הרש"ב]] למשך כמה שבועות ב[[חרקוב]], שם -במעשאנסקי- [[התוועד]] עם ה[[חסידים]], ואמר כמה מאמרי חסידות.

בשנת [[תרע"ה]] בטלה הגזירה בגלל [[מלחמת העולם הראשונה]], ואז החלו לנהור עליה אלפי יהודים וחסידים.

===דנייפרופטרובסק===
{{ערך מורחב|ערך=[[דנייפרופטרובסק]]}}
העיר נקראה בתחילה - יקטרינוסלב. שמה של העיר שונה בשנת [[תרפ"ו]] לדנייפרופטרובסק, על שמו של מר פטרובסקי, שהיה באותו זמן יו"ר הסובייט העליון של אוקראינה, וכן על שם "דנייפר" - הנהר החוצה את העיר.

לכתחילה הוקמה העיר במקום אחר ממיקומה הנוכחי, אולם חמש שנים לאחר יסודה, הועברה למיקומה הנוכחי, על שפתו המערבית של נהר הדנייפר.

כאשר הועברה למקום הנוכחי, חשבו לעשותה בירת האזור החדש שנכבש אז מידי הטורקים, ונקרא "נובורוסיה" - רוסיה החדשה. העיר תוכננה אפוא בקפדנות רבה, נסללו בה רחובות רחבים ונבנו בה ככרות מרשימים.
===[[קאמינסקוי]]===
{{ערך מורחב|ערך=[[קאמינסקוי]]}}
'''קאמינסקוי''' (בעבר: '''דנייפרדרז'ינסק''') היא עיר במדינת אוקראינה.
[[שליח]] [[הרבי]] ורבה הראשי של העיר הוא ה[[רב]] לוי יצחק סטמבלר.
[[שנה|בשנת]] [[תשס"ח]], חנכו השלוחים את מרכז [[חב"ד]] שבעירם, שנבנה בדוגמת בית חיינו [[770]]. הבנין נבנה בתרומתו של הנגיד מר בוגולובוב.

===חרסון===
{{ערך מורחב|ערך=[[חרסון]]}}
בעיר '''חרסון''' שבדרום מזרח אוקראינה, התקיימה קהילה של חסידי חב"ד, וישיבת תומכי תמימים.

עיר זו נכללה בפלך חרסון, בה נכללו הערים: נוואפאלטווקא, אלכסנדריה{{הערה|בה התגורר בין השאר החסיד רבי [[יואל איטקין (אלכסנדריה)]]}}, רומנובקה{{הערה|רבה של העיר היה רבי [[שמאי איטקין]]}} בריסלב{{הערה|בה שימש כרב ר' [[חיים מרדכי פרלוב]]}}.
[[קובץ:אלכסנדר סנדר יודסין.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]] ממקימי וראשי הישיבה בחרסון]]
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרסון כיום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרסון כיום]]

בעיר התגוררו בעלי בתים חשובים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של ישיבת תומכי תמימים, וביניהם ר' [[ישראל צ'רטוק]], האחים בזפלוב (בניו של ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי]], רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' [[נטע הנזבורג]], ר' [[אריה לייב ננס]] ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' [[אברהם יעקב שקליאר]] ור' [[משה חריטונוב]].

===קרלביץ===
{{ערך מורחב|ערך=[[קרלביץ]]}}
'''קרלביץ''' היא עיירה הממוקמת בצפון אוקראינה בסמוך לעיירה קונוטופ. קרלביץ' נחשבת מעין 'מרכז' עבור כפרי הסביבה בגלל התחנה בה עוברת הרכבת שנוסעת בקו [[קייב]]-[[מוסקבה]].
בעבר הייתה קרלביץ עיירה יהודית הספוגה בניחוחות חב"דיים. התגוררו בה יהודים תמימי דרך, כולם שומרי מצוות - חלקם תלמידי חכמים ובני-תורה וחלקם יהודים פשוטים. כשהמכנה המשותף ביניהם היה קרבתם לחסידות חב"ד. נוסח התפילה בבתי הכנסת היה על פי נוסח האר"י, והמנהגים היו [[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]]. לא פלא שרבים הגדירו את קרלביץ בכינוי "עיירה חסידית".

האוכלוסייה בקרלביץ מנתה כעשרת אלפים נפשות, מתוכם כמאתיים משפחות יהודיות. בין היהודים והגויים שררו יחסים תקינים בדרך-כלל. בכלל, האווירה בקרלביץ הייתה רגועה.

===אניפולי===
{{ערך מורחב|ערך=[[אניפולי]]}}
עוד בזמן נשיאותו של [[המגיד ממעזריטש]] התיישב [[רבי זושא מאניפולי|רבי זושא]] בעיר אניפולי, והחל להנהיג שם את החסידים שנקבצו אליו. הוא היה ביחסי ידידות קרובים עם רב העיר, ובזמנים בהם לא נדד בין עיירות [[רוסיה]] ואוקראינה, ישב בעיר והדריך את חסידיו בעבודת ה'.

כאשר [[אדמו"ר הזקן]] חזר מאחד מביקוריו אצל [[המגיד ממעזריטש]], האריך את הדרך ונסע לבקר באניפולי הסמוכה, שם הציג בפני רבי זושא את [[כתב אדמו"ר הזקן|צורת האותיות החדשה]] שהורה לו רבם לתקן.

בערוב ימיו של המגיד ממעזריטש, בשנת [[תקל"ב]], פרצה מגיפה קשה ב[[מעזריטש]], והמגיד החל לנדוד, עד שרבי זושא סיכן את עצמו ולקח את המגיד לביתו, חרף התנגדותו של מושל המחוז שחשש מהתיישבותם של נתינים המגיעים מאזורים נגועים במחלות ובנגיפים בתחומו{{הערה|1=על פי המסורת החסידית, רבי זושא ניצל מעונש לאחרי שהבטיח למושל המחוז שבמשך שנה שלימה לא ימות אף אדם בכל אזור המחוז. נדפס בספר 'לב ישראל' של הרב [[ישראל גרוסמן]] [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_47740_241.pdf עמוד 241].}}.

מלבד רבי זושא, התיישב בעיר זו גם [[רבי יהודה לייב הכהן]], בעל הספר 'אור הגנוז', שעסק אף הוא בהנהגת החסידים.

בחודשים האחרונים לחייו של [[המגיד ממעזריטש]], הגיעו תלמידיו לשהות לצידו, ובמשך תקופה התגוררו שם גדולי מנהיגי החסידות, דוגמת [[רבי אברהם המלאך]], [[אדמו"ר הזקן]], ועוד.

===מחוזות והרפובליקה האוטונומית===
# [[צ'רקאסי]]
# [[חמלניצקי]]
# [[סומי]]
# [[צ'רניהיב]]
# [[קירובוגרד]]
# [[טרנופול]]
# [[צ'רנוביץ']]
# [[קייב]]
# [[ויניצה]]
# [[חצי האי קרים|קרים]]
# [[לוהנסק]]
# [[ווהלין]]
# [[דנייפרו|דנייפרופטרובסק]]
# [[לבוב]]
# [[זקרפטיה]]
# [[דונצק]]
# [[מיקולאייב]]
# [[זפורוז'יה]]
# [[איוונו-פרנקיבסק]]
# [[אודסה]]
# [[ז'יטומיר]]
# [[חרקוב]]
# [[פולטבה]]
# [[חרסון]]
# [[רובנו]]

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם ברונפמן]], '''יהדות אוקראינה''', לצד סקירה נרחבת על פעילות רבותינו נשיאינו למען יהודי אוקראינה, שבועון כפר חב"ד 1949 עמוד 61
{{בית|מנחם זיגלבוים|שנת מלחמה והסוף לא נראה באופק|1349|18-23|תשפ"ג}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85457 חנוכה שלא יישכח בקייב ● גלריית ענק] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/שורת-אירועים-חגיגיים-לציון-יובל-שנים-ל/ חגיגות באוקראינה: שורת אירועים לציון יובל שנים לרב אסמן] - באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/141229 איזו לחרב ואיזו לשלום]''', עיתון משפחה תשרי תשפ"ג {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/144872 הצלת יהדות אוקראינה]''', מגזין 'בקהילה', חג הפסח תשפ"ג, ראיון מקיף עם שליח הרבי לצ'רנוביץ הרב מנחם גליצינשטיין

{{עיירות באוקראינה}}
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}
{{מדינות אירופה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אוקראינה|*]]

אוקראינה

2024-05-23T15:17:07Z

מםמם:

[[קובץ:שיירת האור באוקראינה קייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור ב[[קייב]] אוקראינה. חנוכה תשע"ה]]
'''אוקראינה''' (באוקראינית: '''Україна''') היא מדינה במזרח [[אירופה]]. היא גובלת בים השחור בדרום, ב[[רוסיה]] במזרח ובצפון-מזרח, ב[[בלארוס]] בצפון, ב[[פולין]] בצפון-מערב, ב[[סלובקיה]] וב[[הונגריה]] במערב, וב[[רומניה]] וב[[מולדובה]] בדרום-מערב.

בעבר היה שטח המדינה שייך ל{{ה|אימפריה הרוסית}} וחלק מ[[ברית המועצות]]. את עצמאותה קיבלה בעקבות [[התפרקות ברית המועצות]].

ב[[כ"ג אדר|כ"ג]] [[אדר]] א' [[תשפ"ב]] פלש [[צבא]] [[רוסיה]] למדינה במטרה לכבוש ממנה חלקים נרחבים, אולם הוא נתקל בהתנגדות עזה המקשה עליו להמשיך בכיבושה אך עדיין הצליח לכבוש חלקים מיזעריים ממנה. המלחמה כרגע עדיין בעיצומה{{הערה|נכון לניסן תשפ"ד}}.

== היסטוריה ==
[[קייב]] שימשה בעבר כעיר הבירה של "רוס של קייב" (מדינה סלאבית, הגדולה באותה תקופה, ממנה התפתחו אחר כך [[רוסיה]], [[בלארוס]] ואוקראינה). עם השנים נחלש השלטון והמדינה נכבשה מספר פעמים על ידי נסיכים שונים, מ[[פולין]] ומדינות נוספות. הכיבושים על ידי אנשים שונים גרמו לחלוקתה של אוקראינה בין מספר נסיכים שהמירו את דת התושבים לפי אורח דתם.

בשנת ה'שכ"ט אוחד מרבית שטחה של אוקראינה עם [[פולין]] וליטא, מה שקיבל את השם "האיחוד הפולני ליטאי", והשלטון אילץ את התושבים להמיר את דתם לאורח חייהם של הרוזנים. עם זאת העבדות הפולנית הדגישה שכלכלת האיחוד מבוססת על ניצול כוחני של החלקאים האוקראינים.

ה[[קוזקים]] שבחלו מהמרת הדת הכפויה והרגישו מושפלים מהעבדות הקשה והבזויה החליטו להתמרד בשלטון והקימו מדינה (לא רשמית) "זפורוז'סקיה סץ".
בעקבות זאת הרימו ה[[קוזקים]] את ראשיהם, ובהנהגת בוגדן חמלניצקי, פתחו מרד נגד השלטון המרכזי וערכו [[פוגרום|פוגרומים]] ב[[יהודים]] ו[[פולנים]] בהם [[גזירות ת"ח ת"ט|גזירות ת"ח ות"ט]] הידועים לשמצה. תנועתם הביאה לצירופה של אוקראינה המזרחית ל[[רוסיה]], בעוד שהמערבית ברובה הצטרפה לרוסיה במסגרת חלוקת [[פולין]] רק בשנת [[תקנ"ו]].

===תקופת האימפריה הרוסית והשלטון הקומוניסטי===
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הכריזה אוקראינה על עצמאותה כ"הרפובליקה העממית של אוקראינה", אך כוחות האופוזיציה לא הניחו למצב זה לשרוד לאורך זמן. על אדמת אוקראינה התנהל מאבק עיקש בין מצדדי אוקראינה העצמאית ובין מתנגדיה. באותו זמן סבלו ה[[יהודים]] מאוד מה[[פרעות]] בידי כנופיות.

בשנת [[תרע"ט]] הגה [[סטלין]] את "תוכנית חומש" במהלכה העבודה החקלאית מרוכזת סביב משקים שיתופיים השייכים לממשלה הסובייטית. התוכנית נישלה מליוני בני אדם מאדמותיהם וגרמה לשנות רעב מהקשות שהיו בעולם. במהלך שנות הרעב מתו כ-10,000,000 איש (שליש מאוכלוסיית המדינה).

===מלחמת העולם השנייה ועד התפרקות ברית המועצות===
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] אוקראינה נכבשה כולה על ידי הגרמנים והוכפפה לשלטון נאצי. על שטחה הוקמו [[גטו|גטאות]], יהודיה נהרגו בהמוניהם בבורות על ידי כיתות יורים ומשתפי פעולה אוקראינים. אוקראינים רבים קיבלו את הכובשים הגרמנים כ"משחררים", שיתפו עמם פעולה והשתתפו ברדיפת ה[[יהודים]] וגם בהשמדתם. סך הכול על פי ההערכות כ-1.5 מיליון יהודים נרצחו על אדמת אוקראינה (מתוך 2.7 מיליון יהודים אוקראינים, בתקופת השואה), אחד המקומות הידועים לשמצה הוא [[באבי יאר]], בפאתי [[קייב]]. בשנת [[תש"ד]], לקראת סוף המלחמה, שוחרר רוב שטחה של אוקראינה על ידי הצבא הסובייטי. בזמן המלחמה כ-5 עד 8 מיליון אזרחים איבדו את חייהם. מספר זה כולל את יהודי אוקראינה וכ-2.7 מיליון הלוחמים בצבא האדום.

===לאחר התפרקות ברית המועצות===
במהלך סוף שנות המ"מים גברה הדרישה לעצמאות, בעקבות [[אסון צ'רנוביל]] והתמוטטות החומה בברלין (שסימלה את סוף עידן הקומוניזם), כל אלו נתנו דחיפה חזקה לתנועות הלאומניות של מערב אוקראינה. בשנת [[תנש"א]], עם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה של ברית המועצות]] זכתה אוקראינה לעצמאות מלאה.

ב[[אדר א']] [[תשפ"ב]] פלש צבא רוסיה לאוקראינה וכבש ערים וחלקים נרחבים ממנה, המלחמה עדיין בעיצומה{{הערה|נכון ל[[חשוון]] [[תשפ"ג]]}} וגובה חללים רבים. השלוחים נשארו במקום לדאוג ליהודים המקומיים עד שהצליחו להבריחם את מחוץ לגבולות המדינה באזור חג הפורים.

===יהדות אוקראינה===
[[קובץ:באבי יאר - מצבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת זיכרון ב[[באבי יאר]], [[קייב]], לזכר הנרצחים היהודים בשואה]]
אוקראינה הייתה מקום מושבם העיקרי של יהדות [[תחום המושב]], אך בעקבות ה[[פוגרום|פוגרומים]], היגרו מאוקראינה יהודים רבים.

עד ל[[מלחמת העולם השנייה]] הייתה האוכלוסייה היהודית כ-5% מהאוכלוסייה. לפני התפרקות [[ברית המועצות]] מנתה אוכלוסיית היהודים באוקראינה כחצי מיליון. כיום, כתוצאה מהגירה שלילית ירד המספר לכ-200 אלף. רוב יהדות אוקראינה היגרה ב[[שנות הת"ש]] ל[[ארץ ישראל]]

כיום עומד מספר היהודים על פחות מאחוז אחד (0.2%). מאידך גיסא, בסוף העשור השני של המאה ה-21, גם נשיא המדינה וגם ראש ממשלתה של אוקראינה הם יהודים.

== היסטוריה חב"דית ==
חסידי חב"ד רבים גרו במשך מספר דורות בערי ועיירות אוקראינה, בהם התפתחו קהילות גדולות וגם קטנות{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הצארית,תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.

לאחר המהפכה הקומוניסטית והתחלת הדיכוי נגד שמירת תורה ומצוות, העשיה החב"דית הפכה עם הזמן לחשאית. החסידים סבלו מרדיפות ומאסרים ועשרות הוצאו להורג במרתפי תחנות המשטרה החשאית {{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.

בתקופת [[השואה]], נחרבו קהילות חב"ד באוקראינה וחסידים רבים נרצחו על ידי הנאצים והאוקראינים. הניצולים הם אלו שהספיקו להימלט לאיזורים מרוחקים ורבים התיישבו בטשקנט וסמרקנד {{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.

===האדיטש===
{{ערך מורחב|האדיטש}}
[[קובץ:נהר בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהר בהאדיטש]]'''האדיטש''' הינה עיירה באוקראינה, בה ממוקם קברו של [[אדמו"ר הזקן]].

[[אדמו"ר הזקן]] הסתלק ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] בכפר [[פיענא]] בעת שברח מפני נפוליון. מסופר כי לפני [[הסתלקות]]ו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיירה זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-300 ק"מ מכפר פיענא.

===קרמנצ'וג===
{{ערך מורחב|ערך=[[קרמנצ'וג]]}}
[[קובץ:בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "מרכז רוהר חב"ד" והאנדרטה לזכר יהודי [[קרמנצ'וג]] שנרצחו בשואה]]

'''קרמנצ'וג'''{{הערה|אוקראינית: Кременчук, רוסית: Кременчуг}} היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שבאוקראינה.

הקהילת החב"דית בקרמנצ'וג מפורסמת בזכות רבנים וחסידים מפורסמים שהתגוררו בעיר ביניהם: הרב [[יוסף תומרקין]] והרב רפאלוביץ, ה"בעראלאך": ר' [[בערעל משה'ס]] (דברוסקין), ר' [[בערעל מאשייעוו]] ור' [[חיים דובער וילנסקי]], האחים גוראריה: ר' [[שמואל גוראריה]] ר' [[נתן גוראריה]] ור' [[מנחם מענדל גוראריה]], ומנהלי הישיבה וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתיים: ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[בן ציון מרוז]]. קהילה זו פרחה ושגשגה עד שבאה המהפיכה הקומוניסטית שגרמה להרס כלכלי ורוחני כאחד. כעשרים שנה חלפו והנאצים התקרבו לעיר, ורוב בני הקהילה הצליחו להימלט, ומי שלא ברח נספה על קידוש השם.

===חרקוב===
{{ערך מורחב|ערך=[[חרקוב]]}}
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרקוב ([[אב]] [[תשע"א]])]]'''חרקוב''' הינה עיר שהייתה מחוץ ל[[תחום המושב]] על גבול אוקראינה ולכן לא ישבו שם יהודים, הראשונים שהתישבו בה היו בעלי מלאכה שקיבלו אישור מיוחד להתגורר שם או ה[[קנטוניסטים]] המשוחררים להם הייתה רשות לגור מחוץ לתחום המושב.

הם הקימו שם בית כנסת גדול - 'מעשאנסקי' שמה, על יד הנהר - 'חרקוב' בגלל המקוה. במשך השנים כאשר הגיעו הרבה [[חסיד]]י [[חב"ד]], בקומה העליונה התפללו בנוסח [[האר"י]], ובקומה התחתונה התפללו בנוסח אשכנז.

בדרך ל[[יאלטה]] ובחזור ממנה ל[[ליובאוויטש]] עצר [[אדמו"ר הרש"ב]] למשך כמה שבועות ב[[חרקוב]], שם -במעשאנסקי- [[התוועד]] עם ה[[חסידים]], ואמר כמה מאמרי חסידות.

בשנת [[תרע"ה]] בטלה הגזירה בגלל [[מלחמת העולם הראשונה]], ואז החלו לנהור עליה אלפי יהודים וחסידים.

===דנייפרופטרובסק===
{{ערך מורחב|ערך=[[דנייפרופטרובסק]]}}
העיר נקראה בתחילה - יקטרינוסלב. שמה של העיר שונה בשנת [[תרפ"ו]] לדנייפרופטרובסק, על שמו של מר פטרובסקי, שהיה באותו זמן יו"ר הסובייט העליון של אוקראינה, וכן על שם "דנייפר" - הנהר החוצה את העיר.

לכתחילה הוקמה העיר במקום אחר ממיקומה הנוכחי, אולם חמש שנים לאחר יסודה, הועברה למיקומה הנוכחי, על שפתו המערבית של נהר הדנייפר.

כאשר הועברה למקום הנוכחי, חשבו לעשותה בירת האזור החדש שנכבש אז מידי הטורקים, ונקרא "נובורוסיה" - רוסיה החדשה. העיר תוכננה אפוא בקפדנות רבה, נסללו בה רחובות רחבים ונבנו בה ככרות מרשימים.
===[[קאמינסקוי]]===
{{ערך מורחב|ערך=[[קאמינסקוי]]}}
'''קאמינסקוי''' (בעבר: '''דנייפרדרז'ינסק''') היא עיר במדינת אוקראינה.
[[שליח]] [[הרבי]] ורבה הראשי של העיר הוא ה[[רב]] לוי יצחק סטמבלר.
[[שנה|בשנת]] [[תשס"ח]], חנכו השלוחים את מרכז [[חב"ד]] שבעירם, שנבנה בדוגמת בית חיינו [[770]]. הבנין נבנה בתרומתו של הנגיד מר בוגולובוב.

===חרסון===
{{ערך מורחב|ערך=[[חרסון]]}}
בעיר '''חרסון''' שבדרום מזרח אוקראינה, התקיימה קהילה של חסידי חב"ד, וישיבת תומכי תמימים.

עיר זו נכללה בפלך חרסון, בה נכללו הערים: נוואפאלטווקא, אלכסנדריה{{הערה|בה התגורר בין השאר החסיד רבי [[יואל איטקין (אלכסנדריה)]]}}, רומנובקה{{הערה|רבה של העיר היה רבי [[שמאי איטקין]]}} בריסלב{{הערה|בה שימש כרב ר' [[חיים מרדכי פרלוב]]}}.
[[קובץ:אלכסנדר סנדר יודסין.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]] ממקימי וראשי הישיבה בחרסון]]
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרסון כיום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרסון כיום]]

בעיר התגוררו בעלי בתים חשובים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של ישיבת תומכי תמימים, וביניהם ר' [[ישראל צ'רטוק]], האחים בזפלוב (בניו של ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי]], רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' [[נטע הנזבורג]], ר' [[אריה לייב ננס]] ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' [[אברהם יעקב שקליאר]] ור' [[משה חריטונוב]].

===קרלביץ===
{{ערך מורחב|ערך=[[קרלביץ]]}}
'''קרלביץ''' היא עיירה הממוקמת בצפון אוקראינה בסמוך לעיירה קונוטופ. קרלביץ' נחשבת מעין 'מרכז' עבור כפרי הסביבה בגלל התחנה בה עוברת הרכבת שנוסעת בקו [[קייב]]-[[מוסקבה]].
בעבר הייתה קרלביץ עיירה יהודית הספוגה בניחוחות חב"דיים. התגוררו בה יהודים תמימי דרך, כולם שומרי מצוות - חלקם תלמידי חכמים ובני-תורה וחלקם יהודים פשוטים. כשהמכנה המשותף ביניהם היה קרבתם לחסידות חב"ד. נוסח התפילה בבתי הכנסת היה על פי נוסח האר"י, והמנהגים היו [[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]]. לא פלא שרבים הגדירו את קרלביץ בכינוי "עיירה חסידית".

האוכלוסייה בקרלביץ מנתה כעשרת אלפים נפשות, מתוכם כמאתיים משפחות יהודיות. בין היהודים והגויים שררו יחסים תקינים בדרך-כלל. בכלל, האווירה בקרלביץ הייתה רגועה.

===אניפולי===
{{ערך מורחב|ערך=[[אניפולי]]}}
עוד בזמן נשיאותו של [[המגיד ממעזריטש]] התיישב [[רבי זושא מאניפולי|רבי זושא]] בעיר אניפולי, והחל להנהיג שם את החסידים שנקבצו אליו. הוא היה ביחסי ידידות קרובים עם רב העיר, ובזמנים בהם לא נדד בין עיירות [[רוסיה]] ואוקראינה, ישב בעיר והדריך את חסידיו בעבודת ה'.

כאשר [[אדמו"ר הזקן]] חזר מאחד מביקוריו אצל [[המגיד ממעזריטש]], האריך את הדרך ונסע לבקר באניפולי הסמוכה, שם הציג בפני רבי זושא את [[כתב אדמו"ר הזקן|צורת האותיות החדשה]] שהורה לו רבם לתקן.

בערוב ימיו של המגיד ממעזריטש, בשנת [[תקל"ב]], פרצה מגיפה קשה ב[[מעזריטש]], והמגיד החל לנדוד, עד שרבי זושא סיכן את עצמו ולקח את המגיד לביתו, חרף התנגדותו של מושל המחוז שחשש מהתיישבותם של נתינים המגיעים מאזורים נגועים במחלות ובנגיפים בתחומו{{הערה|1=על פי המסורת החסידית, רבי זושא ניצל מעונש לאחרי שהבטיח למושל המחוז שבמשך שנה שלימה לא ימות אף אדם בכל אזור המחוז. נדפס בספר 'לב ישראל' של הרב [[ישראל גרוסמן]] [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_47740_241.pdf עמוד 241].}}.

מלבד רבי זושא, התיישב בעיר זו גם [[רבי יהודה לייב הכהן]], בעל הספר 'אור הגנוז', שעסק אף הוא בהנהגת החסידים.

בחודשים האחרונים לחייו של [[המגיד ממעזריטש]], הגיעו תלמידיו לשהות לצידו, ובמשך תקופה התגוררו שם גדולי מנהיגי החסידות, דוגמת [[רבי אברהם המלאך]], [[אדמו"ר הזקן]], ועוד.

===מחוזות והרפובליקה האוטונומית===
# [[צ'רקאסי]]
# [[חמלניצקי]]
# [[סומי]]
# [[צ'רניהיב]]
# [[קירובוגרד]]
# [[טרנופול]]
# [[צ'רנוביץ']]
# [[קייב]]
# [[ויניצה]]
# [[חצי האי קרים|קרים]]
# [[לוהנסק]]
# [[ווהלין]]
# [[דנייפרו|דנייפרופטרובסק]]
# [[לבוב]]
# [[זקרפטיה]]
# [[דונצק]]
# [[מיקולאייב]]
# [[זפורוז'יה]]
# [[איוונו-פרנקיבסק]]
# [[אודסה]]
# [[ז'יטומיר]]
# [[חרקוב]]
# [[פולטבה]]
# [[חרסון]]
# [[רובנו]]

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם ברונפמן]], '''יהדות אוקראינה''', לצד סקירה נרחבת על פעילות רבותינו נשיאינו למען יהודי אוקראינה, שבועון כפר חב"ד 1949 עמוד 61
{{בית|מנחם זיגלבוים|שנת מלחמה והסוף לא נראה באופק|1349|18-23|תשפ"ג}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85457 חנוכה שלא יישכח בקייב ● גלריית ענק] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/שורת-אירועים-חגיגיים-לציון-יובל-שנים-ל/ חגיגות באוקראינה: שורת אירועים לציון יובל שנים לרב אסמן] - באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/141229 איזו לחרב ואיזו לשלום]''', עיתון משפחה תשרי תשפ"ג {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/144872 הצלת יהדות אוקראינה]''', מגזין 'בקהילה', חג הפסח תשפ"ג, ראיון מקיף עם שליח הרבי לצ'רנוביץ הרב מנחם גליצינשטיין

{{עיירות באוקראינה}}
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}
{{מדינות אירופה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אוקראינה|*]]

אוקראינה

2024-05-23T15:16:58Z

מםמם:

[[קובץ:שיירת האור באוקראינה קייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור ב[[קייב]] אוקראינה. חנוכה תשע"ה]]
'''אוקראינה''' (באוקראינית: '''Україна''') היא מדינה במזרח [[אירופה]]. היא גובלת בים השחור בדרום, ב[[רוסיה]] במזרח ובצפון-מזרח, ב[[בלארוס]] בצפון, ב[[פולין]] בצפון-מערב, ב[[סלובקיה]] וב[[הונגריה]] במערב, וב[[רומניה]] וב[[מולדובה]] בדרום-מערב.

בעבר היה שטח המדינה שייך ל{{ה|אימפריה הרוסית}} וחלק מ[[ברית המועצות]]. את עצמאותה קיבלה בעקבות [[התפרקות ברית המועצות]].

ב[[כ"ג אדר|כ"ג]] [[אדר]] א' [[תשפ"ב]] פלש [[צבא]] [[רוסיה]] למדינה במטרה לכבוש ממנה חלקים נרחבים, אולם הוא נתקל בהתנגדות עזה המקשה עליו להמשיך בכיבושה אך עדיין הצליח לכבוש חלקים מיזעריים ממנה. המלחמה כרגע עדיין בעיצומה{{הערה|נכון לניסן תשפ"ד}}.

רבה הראשי של המדינה, הוא הרב [[משה ראובן אסמן]].

== היסטוריה ==
[[קייב]] שימשה בעבר כעיר הבירה של "רוס של קייב" (מדינה סלאבית, הגדולה באותה תקופה, ממנה התפתחו אחר כך [[רוסיה]], [[בלארוס]] ואוקראינה). עם השנים נחלש השלטון והמדינה נכבשה מספר פעמים על ידי נסיכים שונים, מ[[פולין]] ומדינות נוספות. הכיבושים על ידי אנשים שונים גרמו לחלוקתה של אוקראינה בין מספר נסיכים שהמירו את דת התושבים לפי אורח דתם.

בשנת ה'שכ"ט אוחד מרבית שטחה של אוקראינה עם [[פולין]] וליטא, מה שקיבל את השם "האיחוד הפולני ליטאי", והשלטון אילץ את התושבים להמיר את דתם לאורח חייהם של הרוזנים. עם זאת העבדות הפולנית הדגישה שכלכלת האיחוד מבוססת על ניצול כוחני של החלקאים האוקראינים.

ה[[קוזקים]] שבחלו מהמרת הדת הכפויה והרגישו מושפלים מהעבדות הקשה והבזויה החליטו להתמרד בשלטון והקימו מדינה (לא רשמית) "זפורוז'סקיה סץ".
בעקבות זאת הרימו ה[[קוזקים]] את ראשיהם, ובהנהגת בוגדן חמלניצקי, פתחו מרד נגד השלטון המרכזי וערכו [[פוגרום|פוגרומים]] ב[[יהודים]] ו[[פולנים]] בהם [[גזירות ת"ח ת"ט|גזירות ת"ח ות"ט]] הידועים לשמצה. תנועתם הביאה לצירופה של אוקראינה המזרחית ל[[רוסיה]], בעוד שהמערבית ברובה הצטרפה לרוסיה במסגרת חלוקת [[פולין]] רק בשנת [[תקנ"ו]].

===תקופת האימפריה הרוסית והשלטון הקומוניסטי===
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הכריזה אוקראינה על עצמאותה כ"הרפובליקה העממית של אוקראינה", אך כוחות האופוזיציה לא הניחו למצב זה לשרוד לאורך זמן. על אדמת אוקראינה התנהל מאבק עיקש בין מצדדי אוקראינה העצמאית ובין מתנגדיה. באותו זמן סבלו ה[[יהודים]] מאוד מה[[פרעות]] בידי כנופיות.

בשנת [[תרע"ט]] הגה [[סטלין]] את "תוכנית חומש" במהלכה העבודה החקלאית מרוכזת סביב משקים שיתופיים השייכים לממשלה הסובייטית. התוכנית נישלה מליוני בני אדם מאדמותיהם וגרמה לשנות רעב מהקשות שהיו בעולם. במהלך שנות הרעב מתו כ-10,000,000 איש (שליש מאוכלוסיית המדינה).

===מלחמת העולם השנייה ועד התפרקות ברית המועצות===
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] אוקראינה נכבשה כולה על ידי הגרמנים והוכפפה לשלטון נאצי. על שטחה הוקמו [[גטו|גטאות]], יהודיה נהרגו בהמוניהם בבורות על ידי כיתות יורים ומשתפי פעולה אוקראינים. אוקראינים רבים קיבלו את הכובשים הגרמנים כ"משחררים", שיתפו עמם פעולה והשתתפו ברדיפת ה[[יהודים]] וגם בהשמדתם. סך הכול על פי ההערכות כ-1.5 מיליון יהודים נרצחו על אדמת אוקראינה (מתוך 2.7 מיליון יהודים אוקראינים, בתקופת השואה), אחד המקומות הידועים לשמצה הוא [[באבי יאר]], בפאתי [[קייב]]. בשנת [[תש"ד]], לקראת סוף המלחמה, שוחרר רוב שטחה של אוקראינה על ידי הצבא הסובייטי. בזמן המלחמה כ-5 עד 8 מיליון אזרחים איבדו את חייהם. מספר זה כולל את יהודי אוקראינה וכ-2.7 מיליון הלוחמים בצבא האדום.

===לאחר התפרקות ברית המועצות===
במהלך סוף שנות המ"מים גברה הדרישה לעצמאות, בעקבות [[אסון צ'רנוביל]] והתמוטטות החומה בברלין (שסימלה את סוף עידן הקומוניזם), כל אלו נתנו דחיפה חזקה לתנועות הלאומניות של מערב אוקראינה. בשנת [[תנש"א]], עם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה של ברית המועצות]] זכתה אוקראינה לעצמאות מלאה.

ב[[אדר א']] [[תשפ"ב]] פלש צבא רוסיה לאוקראינה וכבש ערים וחלקים נרחבים ממנה, המלחמה עדיין בעיצומה{{הערה|נכון ל[[חשוון]] [[תשפ"ג]]}} וגובה חללים רבים. השלוחים נשארו במקום לדאוג ליהודים המקומיים עד שהצליחו להבריחם את מחוץ לגבולות המדינה באזור חג הפורים.

===יהדות אוקראינה===
[[קובץ:באבי יאר - מצבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת זיכרון ב[[באבי יאר]], [[קייב]], לזכר הנרצחים היהודים בשואה]]
אוקראינה הייתה מקום מושבם העיקרי של יהדות [[תחום המושב]], אך בעקבות ה[[פוגרום|פוגרומים]], היגרו מאוקראינה יהודים רבים.

עד ל[[מלחמת העולם השנייה]] הייתה האוכלוסייה היהודית כ-5% מהאוכלוסייה. לפני התפרקות [[ברית המועצות]] מנתה אוכלוסיית היהודים באוקראינה כחצי מיליון. כיום, כתוצאה מהגירה שלילית ירד המספר לכ-200 אלף. רוב יהדות אוקראינה היגרה ב[[שנות הת"ש]] ל[[ארץ ישראל]]

כיום עומד מספר היהודים על פחות מאחוז אחד (0.2%). מאידך גיסא, בסוף העשור השני של המאה ה-21, גם נשיא המדינה וגם ראש ממשלתה של אוקראינה הם יהודים.

== היסטוריה חב"דית ==
חסידי חב"ד רבים גרו במשך מספר דורות בערי ועיירות אוקראינה, בהם התפתחו קהילות גדולות וגם קטנות{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הצארית,תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.

לאחר המהפכה הקומוניסטית והתחלת הדיכוי נגד שמירת תורה ומצוות, העשיה החב"דית הפכה עם הזמן לחשאית. החסידים סבלו מרדיפות ומאסרים ועשרות הוצאו להורג במרתפי תחנות המשטרה החשאית {{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.

בתקופת [[השואה]], נחרבו קהילות חב"ד באוקראינה וחסידים רבים נרצחו על ידי הנאצים והאוקראינים. הניצולים הם אלו שהספיקו להימלט לאיזורים מרוחקים ורבים התיישבו בטשקנט וסמרקנד {{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.

===האדיטש===
{{ערך מורחב|האדיטש}}
[[קובץ:נהר בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהר בהאדיטש]]'''האדיטש''' הינה עיירה באוקראינה, בה ממוקם קברו של [[אדמו"ר הזקן]].

[[אדמו"ר הזקן]] הסתלק ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] בכפר [[פיענא]] בעת שברח מפני נפוליון. מסופר כי לפני [[הסתלקות]]ו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיירה זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-300 ק"מ מכפר פיענא.

===קרמנצ'וג===
{{ערך מורחב|ערך=[[קרמנצ'וג]]}}
[[קובץ:בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "מרכז רוהר חב"ד" והאנדרטה לזכר יהודי [[קרמנצ'וג]] שנרצחו בשואה]]

'''קרמנצ'וג'''{{הערה|אוקראינית: Кременчук, רוסית: Кременчуг}} היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שבאוקראינה.

הקהילת החב"דית בקרמנצ'וג מפורסמת בזכות רבנים וחסידים מפורסמים שהתגוררו בעיר ביניהם: הרב [[יוסף תומרקין]] והרב רפאלוביץ, ה"בעראלאך": ר' [[בערעל משה'ס]] (דברוסקין), ר' [[בערעל מאשייעוו]] ור' [[חיים דובער וילנסקי]], האחים גוראריה: ר' [[שמואל גוראריה]] ר' [[נתן גוראריה]] ור' [[מנחם מענדל גוראריה]], ומנהלי הישיבה וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתיים: ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[בן ציון מרוז]]. קהילה זו פרחה ושגשגה עד שבאה המהפיכה הקומוניסטית שגרמה להרס כלכלי ורוחני כאחד. כעשרים שנה חלפו והנאצים התקרבו לעיר, ורוב בני הקהילה הצליחו להימלט, ומי שלא ברח נספה על קידוש השם.

===חרקוב===
{{ערך מורחב|ערך=[[חרקוב]]}}
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרקוב ([[אב]] [[תשע"א]])]]'''חרקוב''' הינה עיר שהייתה מחוץ ל[[תחום המושב]] על גבול אוקראינה ולכן לא ישבו שם יהודים, הראשונים שהתישבו בה היו בעלי מלאכה שקיבלו אישור מיוחד להתגורר שם או ה[[קנטוניסטים]] המשוחררים להם הייתה רשות לגור מחוץ לתחום המושב.

הם הקימו שם בית כנסת גדול - 'מעשאנסקי' שמה, על יד הנהר - 'חרקוב' בגלל המקוה. במשך השנים כאשר הגיעו הרבה [[חסיד]]י [[חב"ד]], בקומה העליונה התפללו בנוסח [[האר"י]], ובקומה התחתונה התפללו בנוסח אשכנז.

בדרך ל[[יאלטה]] ובחזור ממנה ל[[ליובאוויטש]] עצר [[אדמו"ר הרש"ב]] למשך כמה שבועות ב[[חרקוב]], שם -במעשאנסקי- [[התוועד]] עם ה[[חסידים]], ואמר כמה מאמרי חסידות.

בשנת [[תרע"ה]] בטלה הגזירה בגלל [[מלחמת העולם הראשונה]], ואז החלו לנהור עליה אלפי יהודים וחסידים.

===דנייפרופטרובסק===
{{ערך מורחב|ערך=[[דנייפרופטרובסק]]}}
העיר נקראה בתחילה - יקטרינוסלב. שמה של העיר שונה בשנת [[תרפ"ו]] לדנייפרופטרובסק, על שמו של מר פטרובסקי, שהיה באותו זמן יו"ר הסובייט העליון של אוקראינה, וכן על שם "דנייפר" - הנהר החוצה את העיר.

לכתחילה הוקמה העיר במקום אחר ממיקומה הנוכחי, אולם חמש שנים לאחר יסודה, הועברה למיקומה הנוכחי, על שפתו המערבית של נהר הדנייפר.

כאשר הועברה למקום הנוכחי, חשבו לעשותה בירת האזור החדש שנכבש אז מידי הטורקים, ונקרא "נובורוסיה" - רוסיה החדשה. העיר תוכננה אפוא בקפדנות רבה, נסללו בה רחובות רחבים ונבנו בה ככרות מרשימים.
===[[קאמינסקוי]]===
{{ערך מורחב|ערך=[[קאמינסקוי]]}}
'''קאמינסקוי''' (בעבר: '''דנייפרדרז'ינסק''') היא עיר במדינת אוקראינה.
[[שליח]] [[הרבי]] ורבה הראשי של העיר הוא ה[[רב]] לוי יצחק סטמבלר.
[[שנה|בשנת]] [[תשס"ח]], חנכו השלוחים את מרכז [[חב"ד]] שבעירם, שנבנה בדוגמת בית חיינו [[770]]. הבנין נבנה בתרומתו של הנגיד מר בוגולובוב.

===חרסון===
{{ערך מורחב|ערך=[[חרסון]]}}
בעיר '''חרסון''' שבדרום מזרח אוקראינה, התקיימה קהילה של חסידי חב"ד, וישיבת תומכי תמימים.

עיר זו נכללה בפלך חרסון, בה נכללו הערים: נוואפאלטווקא, אלכסנדריה{{הערה|בה התגורר בין השאר החסיד רבי [[יואל איטקין (אלכסנדריה)]]}}, רומנובקה{{הערה|רבה של העיר היה רבי [[שמאי איטקין]]}} בריסלב{{הערה|בה שימש כרב ר' [[חיים מרדכי פרלוב]]}}.
[[קובץ:אלכסנדר סנדר יודסין.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]] ממקימי וראשי הישיבה בחרסון]]
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרסון כיום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרסון כיום]]

בעיר התגוררו בעלי בתים חשובים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של ישיבת תומכי תמימים, וביניהם ר' [[ישראל צ'רטוק]], האחים בזפלוב (בניו של ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי]], רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' [[נטע הנזבורג]], ר' [[אריה לייב ננס]] ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' [[אברהם יעקב שקליאר]] ור' [[משה חריטונוב]].

===קרלביץ===
{{ערך מורחב|ערך=[[קרלביץ]]}}
'''קרלביץ''' היא עיירה הממוקמת בצפון אוקראינה בסמוך לעיירה קונוטופ. קרלביץ' נחשבת מעין 'מרכז' עבור כפרי הסביבה בגלל התחנה בה עוברת הרכבת שנוסעת בקו [[קייב]]-[[מוסקבה]].
בעבר הייתה קרלביץ עיירה יהודית הספוגה בניחוחות חב"דיים. התגוררו בה יהודים תמימי דרך, כולם שומרי מצוות - חלקם תלמידי חכמים ובני-תורה וחלקם יהודים פשוטים. כשהמכנה המשותף ביניהם היה קרבתם לחסידות חב"ד. נוסח התפילה בבתי הכנסת היה על פי נוסח האר"י, והמנהגים היו [[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]]. לא פלא שרבים הגדירו את קרלביץ בכינוי "עיירה חסידית".

האוכלוסייה בקרלביץ מנתה כעשרת אלפים נפשות, מתוכם כמאתיים משפחות יהודיות. בין היהודים והגויים שררו יחסים תקינים בדרך-כלל. בכלל, האווירה בקרלביץ הייתה רגועה.

===אניפולי===
{{ערך מורחב|ערך=[[אניפולי]]}}
עוד בזמן נשיאותו של [[המגיד ממעזריטש]] התיישב [[רבי זושא מאניפולי|רבי זושא]] בעיר אניפולי, והחל להנהיג שם את החסידים שנקבצו אליו. הוא היה ביחסי ידידות קרובים עם רב העיר, ובזמנים בהם לא נדד בין עיירות [[רוסיה]] ואוקראינה, ישב בעיר והדריך את חסידיו בעבודת ה'.

כאשר [[אדמו"ר הזקן]] חזר מאחד מביקוריו אצל [[המגיד ממעזריטש]], האריך את הדרך ונסע לבקר באניפולי הסמוכה, שם הציג בפני רבי זושא את [[כתב אדמו"ר הזקן|צורת האותיות החדשה]] שהורה לו רבם לתקן.

בערוב ימיו של המגיד ממעזריטש, בשנת [[תקל"ב]], פרצה מגיפה קשה ב[[מעזריטש]], והמגיד החל לנדוד, עד שרבי זושא סיכן את עצמו ולקח את המגיד לביתו, חרף התנגדותו של מושל המחוז שחשש מהתיישבותם של נתינים המגיעים מאזורים נגועים במחלות ובנגיפים בתחומו{{הערה|1=על פי המסורת החסידית, רבי זושא ניצל מעונש לאחרי שהבטיח למושל המחוז שבמשך שנה שלימה לא ימות אף אדם בכל אזור המחוז. נדפס בספר 'לב ישראל' של הרב [[ישראל גרוסמן]] [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_47740_241.pdf עמוד 241].}}.

מלבד רבי זושא, התיישב בעיר זו גם [[רבי יהודה לייב הכהן]], בעל הספר 'אור הגנוז', שעסק אף הוא בהנהגת החסידים.

בחודשים האחרונים לחייו של [[המגיד ממעזריטש]], הגיעו תלמידיו לשהות לצידו, ובמשך תקופה התגוררו שם גדולי מנהיגי החסידות, דוגמת [[רבי אברהם המלאך]], [[אדמו"ר הזקן]], ועוד.

===מחוזות והרפובליקה האוטונומית===
# [[צ'רקאסי]]
# [[חמלניצקי]]
# [[סומי]]
# [[צ'רניהיב]]
# [[קירובוגרד]]
# [[טרנופול]]
# [[צ'רנוביץ']]
# [[קייב]]
# [[ויניצה]]
# [[חצי האי קרים|קרים]]
# [[לוהנסק]]
# [[ווהלין]]
# [[דנייפרו|דנייפרופטרובסק]]
# [[לבוב]]
# [[זקרפטיה]]
# [[דונצק]]
# [[מיקולאייב]]
# [[זפורוז'יה]]
# [[איוונו-פרנקיבסק]]
# [[אודסה]]
# [[ז'יטומיר]]
# [[חרקוב]]
# [[פולטבה]]
# [[חרסון]]
# [[רובנו]]

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם ברונפמן]], '''יהדות אוקראינה''', לצד סקירה נרחבת על פעילות רבותינו נשיאינו למען יהודי אוקראינה, שבועון כפר חב"ד 1949 עמוד 61
{{בית|מנחם זיגלבוים|שנת מלחמה והסוף לא נראה באופק|1349|18-23|תשפ"ג}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85457 חנוכה שלא יישכח בקייב ● גלריית ענק] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/שורת-אירועים-חגיגיים-לציון-יובל-שנים-ל/ חגיגות באוקראינה: שורת אירועים לציון יובל שנים לרב אסמן] - באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/141229 איזו לחרב ואיזו לשלום]''', עיתון משפחה תשרי תשפ"ג {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/144872 הצלת יהדות אוקראינה]''', מגזין 'בקהילה', חג הפסח תשפ"ג, ראיון מקיף עם שליח הרבי לצ'רנוביץ הרב מנחם גליצינשטיין

{{עיירות באוקראינה}}
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}
{{מדינות אירופה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אוקראינה|*]]

אוקראינה

2024-05-23T15:16:29Z

מםמם:

[[קובץ:שיירת האור באוקראינה קייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור ב[[קייב]] אוקראינה. חנוכה תשע"ה]]
'''אוקראינה''' (באוקראינית: '''Україна''') היא מדינה במזרח [[אירופה]]. היא גובלת בים השחור בדרום, ב[[רוסיה]] במזרח ובצפון-מזרח, ב[[בלארוס]] בצפון, ב[[פולין]] בצפון-מערב, ב[[סלובקיה]] וב[[הונגריה]] במערב, וב[[רומניה]] וב[[מולדובה]] בדרום-מערב.

בעבר היה שטח המדינה שייך ל{{ה|אימפריה הרוסית}} וחלק מ[[ברית המועצות]]. את עצמאותה קיבלה בעקבות [[התפרקות ברית המועצות]].

ב[[כ"ג אדר|כ"ג]] [[אדר]] א' [[תשפ"ב]] פלש [[צבא]] [[רוסיה]] למדינה במטרה לכבוש ממנה חלקים נרחבים, אולם הוא נתקל בהתנגדות עזה המקשה עליו להמשיך בכיבושה אך עדיין הצליח לכבוש חלקים מיזעריים ממנה. המלחמה כרגע עדיין בעיצומה{{הערה|נכון לניסן תשפ"ד}}.

== היסטוריה ==
[[קייב]] שימשה בעבר כעיר הבירה של "רוס של קייב" (מדינה סלאבית, הגדולה באותה תקופה, ממנה התפתחו אחר כך [[רוסיה]], [[בלארוס]] ואוקראינה). עם השנים נחלש השלטון והמדינה נכבשה מספר פעמים על ידי נסיכים שונים, מ[[פולין]] ומדינות נוספות. הכיבושים על ידי אנשים שונים גרמו לחלוקתה של אוקראינה בין מספר נסיכים שהמירו את דת התושבים לפי אורח דתם.

בשנת ה'שכ"ט אוחד מרבית שטחה של אוקראינה עם [[פולין]] וליטא, מה שקיבל את השם "האיחוד הפולני ליטאי", והשלטון אילץ את התושבים להמיר את דתם לאורח חייהם של הרוזנים. עם זאת העבדות הפולנית הדגישה שכלכלת האיחוד מבוססת על ניצול כוחני של החלקאים האוקראינים.

ה[[קוזקים]] שבחלו מהמרת הדת הכפויה והרגישו מושפלים מהעבדות הקשה והבזויה החליטו להתמרד בשלטון והקימו מדינה (לא רשמית) "זפורוז'סקיה סץ".
בעקבות זאת הרימו ה[[קוזקים]] את ראשיהם, ובהנהגת בוגדן חמלניצקי, פתחו מרד נגד השלטון המרכזי וערכו [[פוגרום|פוגרומים]] ב[[יהודים]] ו[[פולנים]] בהם [[גזירות ת"ח ת"ט|גזירות ת"ח ות"ט]] הידועים לשמצה. תנועתם הביאה לצירופה של אוקראינה המזרחית ל[[רוסיה]], בעוד שהמערבית ברובה הצטרפה לרוסיה במסגרת חלוקת [[פולין]] רק בשנת [[תקנ"ו]].

===תקופת האימפריה הרוסית והשלטון הקומוניסטי===
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הכריזה אוקראינה על עצמאותה כ"הרפובליקה העממית של אוקראינה", אך כוחות האופוזיציה לא הניחו למצב זה לשרוד לאורך זמן. על אדמת אוקראינה התנהל מאבק עיקש בין מצדדי אוקראינה העצמאית ובין מתנגדיה. באותו זמן סבלו ה[[יהודים]] מאוד מה[[פרעות]] בידי כנופיות.

בשנת [[תרע"ט]] הגה [[סטלין]] את "תוכנית חומש" במהלכה העבודה החקלאית מרוכזת סביב משקים שיתופיים השייכים לממשלה הסובייטית. התוכנית נישלה מליוני בני אדם מאדמותיהם וגרמה לשנות רעב מהקשות שהיו בעולם. במהלך שנות הרעב מתו כ-10,000,000 איש (שליש מאוכלוסיית המדינה).

===מלחמת העולם השנייה ועד התפרקות ברית המועצות===
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] אוקראינה נכבשה כולה על ידי הגרמנים והוכפפה לשלטון נאצי. על שטחה הוקמו [[גטו|גטאות]], יהודיה נהרגו בהמוניהם בבורות על ידי כיתות יורים ומשתפי פעולה אוקראינים. אוקראינים רבים קיבלו את הכובשים הגרמנים כ"משחררים", שיתפו עמם פעולה והשתתפו ברדיפת ה[[יהודים]] וגם בהשמדתם. סך הכול על פי ההערכות כ-1.5 מיליון יהודים נרצחו על אדמת אוקראינה (מתוך 2.7 מיליון יהודים אוקראינים, בתקופת השואה), אחד המקומות הידועים לשמצה הוא [[באבי יאר]], בפאתי [[קייב]]. בשנת [[תש"ד]], לקראת סוף המלחמה, שוחרר רוב שטחה של אוקראינה על ידי הצבא הסובייטי. בזמן המלחמה כ-5 עד 8 מיליון אזרחים איבדו את חייהם. מספר זה כולל את יהודי אוקראינה וכ-2.7 מיליון הלוחמים בצבא האדום.

===לאחר התפרקות ברית המועצות===
במהלך סוף שנות המ"מים גברה הדרישה לעצמאות, בעקבות [[אסון צ'רנוביל]] והתמוטטות החומה בברלין (שסימלה את סוף עידן הקומוניזם), כל אלו נתנו דחיפה חזקה לתנועות הלאומניות של מערב אוקראינה. בשנת [[תנש"א]], עם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה של ברית המועצות]] זכתה אוקראינה לעצמאות מלאה.

ב[[אדר א']] [[תשפ"ב]] פלש צבא רוסיה לאוקראינה וכבש ערים וחלקים נרחבים ממנה, המלחמה עדיין בעיצומה{{הערה|נכון ל[[חשוון]] [[תשפ"ג]]}} וגובה חללים רבים. השלוחים נשארו במקום לדאוג ליהודים המקומיים עד שהצליחו להבריחם את מחוץ לגבולות המדינה באזור חג הפורים.

===יהדות אוקראינה===
[[קובץ:באבי יאר - מצבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת זיכרון ב[[באבי יאר]], [[קייב]], לזכר הנרצחים היהודים בשואה]]
אוקראינה הייתה מקום מושבם העיקרי של יהדות [[תחום המושב]], אך בעקבות ה[[פוגרום|פוגרומים]], היגרו מאוקראינה יהודים רבים.

עד ל[[מלחמת העולם השנייה]] הייתה האוכלוסייה היהודית כ-5% מהאוכלוסייה. לפני התפרקות [[ברית המועצות]] מנתה אוכלוסיית היהודים באוקראינה כחצי מיליון. כיום, כתוצאה מהגירה שלילית ירד המספר לכ-200 אלף. רוב יהדות אוקראינה היגרה ב[[שנות הת"ש]] ל[[ארץ ישראל]]

כיום עומד מספר היהודים על פחות מאחוז אחד (0.2%). מאידך גיסא, בסוף העשור השני של המאה ה-21, גם נשיא המדינה וגם ראש ממשלתה של אוקראינה הם יהודים.

== היסטוריה חב"דית ==
חסידי חב"ד רבים גרו במשך מספר דורות בערי ועיירות אוקראינה, בהם התפתחו קהילות גדולות וגם קטנות{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הצארית,תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.

לאחר המהפכה הקומוניסטית והתחלת הדיכוי נגד שמירת תורה ומצוות, העשיה החב"דית הפכה עם הזמן לחשאית. החסידים סבלו מרדיפות ומאסרים ועשרות הוצאו להורג במרתפי תחנות המשטרה החשאית {{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.

בתקופת [[השואה]], נחרבו קהילות חב"ד באוקראינה וחסידים רבים נרצחו על ידי הנאצים והאוקראינים. הניצולים הם אלו שהספיקו להימלט לאיזורים מרוחקים ורבים התיישבו בטשקנט וסמרקנד {{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית}}.

===האדיטש===
{{ערך מורחב|האדיטש}}
[[קובץ:נהר בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהר בהאדיטש]]'''האדיטש''' הינה עיירה באוקראינה, בה ממוקם קברו של [[אדמו"ר הזקן]].

[[אדמו"ר הזקן]] הסתלק ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] בכפר [[פיענא]] בעת שברח מפני נפוליון. מסופר כי לפני [[הסתלקות]]ו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיירה זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-300 ק"מ מכפר פיענא.

===קרמנצ'וג===
{{ערך מורחב|ערך=[[קרמנצ'וג]]}}
[[קובץ:בית הכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "מרכז רוהר חב"ד" והאנדרטה לזכר יהודי [[קרמנצ'וג]] שנרצחו בשואה]]

'''קרמנצ'וג'''{{הערה|אוקראינית: Кременчук, רוסית: Кременчуг}} היא עיר תעשייתית גדולה, השוכנת לגדת נהר הדנייפר שבאוקראינה.

הקהילת החב"דית בקרמנצ'וג מפורסמת בזכות רבנים וחסידים מפורסמים שהתגוררו בעיר ביניהם: הרב [[יוסף תומרקין]] והרב רפאלוביץ, ה"בעראלאך": ר' [[בערעל משה'ס]] (דברוסקין), ר' [[בערעל מאשייעוו]] ור' [[חיים דובער וילנסקי]], האחים גוראריה: ר' [[שמואל גוראריה]] ר' [[נתן גוראריה]] ור' [[מנחם מענדל גוראריה]], ומנהלי הישיבה וה[[חיידר|חדרים]] המחתרתיים: ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[בן ציון מרוז]]. קהילה זו פרחה ושגשגה עד שבאה המהפיכה הקומוניסטית שגרמה להרס כלכלי ורוחני כאחד. כעשרים שנה חלפו והנאצים התקרבו לעיר, ורוב בני הקהילה הצליחו להימלט, ומי שלא ברח נספה על קידוש השם.

===חרקוב===
{{ערך מורחב|ערך=[[חרקוב]]}}
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרקוב ([[אב]] [[תשע"א]])]]'''חרקוב''' הינה עיר שהייתה מחוץ ל[[תחום המושב]] על גבול אוקראינה ולכן לא ישבו שם יהודים, הראשונים שהתישבו בה היו בעלי מלאכה שקיבלו אישור מיוחד להתגורר שם או ה[[קנטוניסטים]] המשוחררים להם הייתה רשות לגור מחוץ לתחום המושב.

הם הקימו שם בית כנסת גדול - 'מעשאנסקי' שמה, על יד הנהר - 'חרקוב' בגלל המקוה. במשך השנים כאשר הגיעו הרבה [[חסיד]]י [[חב"ד]], בקומה העליונה התפללו בנוסח [[האר"י]], ובקומה התחתונה התפללו בנוסח אשכנז.

בדרך ל[[יאלטה]] ובחזור ממנה ל[[ליובאוויטש]] עצר [[אדמו"ר הרש"ב]] למשך כמה שבועות ב[[חרקוב]], שם -במעשאנסקי- [[התוועד]] עם ה[[חסידים]], ואמר כמה מאמרי חסידות.

בשנת [[תרע"ה]] בטלה הגזירה בגלל [[מלחמת העולם הראשונה]], ואז החלו לנהור עליה אלפי יהודים וחסידים.

===דנייפרופטרובסק===
{{ערך מורחב|ערך=[[דנייפרופטרובסק]]}}
העיר נקראה בתחילה - יקטרינוסלב. שמה של העיר שונה בשנת [[תרפ"ו]] לדנייפרופטרובסק, על שמו של מר פטרובסקי, שהיה באותו זמן יו"ר הסובייט העליון של אוקראינה, וכן על שם "דנייפר" - הנהר החוצה את העיר.

לכתחילה הוקמה העיר במקום אחר ממיקומה הנוכחי, אולם חמש שנים לאחר יסודה, הועברה למיקומה הנוכחי, על שפתו המערבית של נהר הדנייפר.

כאשר הועברה למקום הנוכחי, חשבו לעשותה בירת האזור החדש שנכבש אז מידי הטורקים, ונקרא "נובורוסיה" - רוסיה החדשה. העיר תוכננה אפוא בקפדנות רבה, נסללו בה רחובות רחבים ונבנו בה ככרות מרשימים.
===[[קאמינסקוי]]===
{{ערך מורחב|ערך=[[קאמינסקוי]]}}
'''קאמינסקוי''' (בעבר: '''דנייפרדרז'ינסק''') היא עיר במדינת אוקראינה.
[[שליח]] [[הרבי]] ורבה הראשי של העיר הוא ה[[רב]] לוי יצחק סטמבלר.
[[שנה|בשנת]] [[תשס"ח]], חנכו השלוחים את מרכז [[חב"ד]] שבעירם, שנבנה בדוגמת בית חיינו [[770]]. הבנין נבנה בתרומתו של הנגיד מר בוגולובוב.

===חרסון===
{{ערך מורחב|ערך=[[חרסון]]}}
בעיר '''חרסון''' שבדרום מזרח אוקראינה, התקיימה קהילה של חסידי חב"ד, וישיבת תומכי תמימים.

עיר זו נכללה בפלך חרסון, בה נכללו הערים: נוואפאלטווקא, אלכסנדריה{{הערה|בה התגורר בין השאר החסיד רבי [[יואל איטקין (אלכסנדריה)]]}}, רומנובקה{{הערה|רבה של העיר היה רבי [[שמאי איטקין]]}} בריסלב{{הערה|בה שימש כרב ר' [[חיים מרדכי פרלוב]]}}.
[[קובץ:אלכסנדר סנדר יודסין.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]] ממקימי וראשי הישיבה בחרסון]]
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרסון כיום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרסון כיום]]

בעיר התגוררו בעלי בתים חשובים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של ישיבת תומכי תמימים, וביניהם ר' [[ישראל צ'רטוק]], האחים בזפלוב (בניו של ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב|יעקב מרדכי]], רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' [[נטע הנזבורג]], ר' [[אריה לייב ננס]] ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' [[אברהם יעקב שקליאר]] ור' [[משה חריטונוב]].

===קרלביץ===
{{ערך מורחב|ערך=[[קרלביץ]]}}
'''קרלביץ''' היא עיירה הממוקמת בצפון אוקראינה בסמוך לעיירה קונוטופ. קרלביץ' נחשבת מעין 'מרכז' עבור כפרי הסביבה בגלל התחנה בה עוברת הרכבת שנוסעת בקו [[קייב]]-[[מוסקבה]].
בעבר הייתה קרלביץ עיירה יהודית הספוגה בניחוחות חב"דיים. התגוררו בה יהודים תמימי דרך, כולם שומרי מצוות - חלקם תלמידי חכמים ובני-תורה וחלקם יהודים פשוטים. כשהמכנה המשותף ביניהם היה קרבתם לחסידות חב"ד. נוסח התפילה בבתי הכנסת היה על פי נוסח האר"י, והמנהגים היו [[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]]. לא פלא שרבים הגדירו את קרלביץ בכינוי "עיירה חסידית".

האוכלוסייה בקרלביץ מנתה כעשרת אלפים נפשות, מתוכם כמאתיים משפחות יהודיות. בין היהודים והגויים שררו יחסים תקינים בדרך-כלל. בכלל, האווירה בקרלביץ הייתה רגועה.

===אניפולי===
{{ערך מורחב|ערך=[[אניפולי]]}}
עוד בזמן נשיאותו של [[המגיד ממעזריטש]] התיישב [[רבי זושא מאניפולי|רבי זושא]] בעיר אניפולי, והחל להנהיג שם את החסידים שנקבצו אליו. הוא היה ביחסי ידידות קרובים עם רב העיר, ובזמנים בהם לא נדד בין עיירות [[רוסיה]] ואוקראינה, ישב בעיר והדריך את חסידיו בעבודת ה'.

כאשר [[אדמו"ר הזקן]] חזר מאחד מביקוריו אצל [[המגיד ממעזריטש]], האריך את הדרך ונסע לבקר באניפולי הסמוכה, שם הציג בפני רבי זושא את [[כתב אדמו"ר הזקן|צורת האותיות החדשה]] שהורה לו רבם לתקן.

בערוב ימיו של המגיד ממעזריטש, בשנת [[תקל"ב]], פרצה מגיפה קשה ב[[מעזריטש]], והמגיד החל לנדוד, עד שרבי זושא סיכן את עצמו ולקח את המגיד לביתו, חרף התנגדותו של מושל המחוז שחשש מהתיישבותם של נתינים המגיעים מאזורים נגועים במחלות ובנגיפים בתחומו{{הערה|1=על פי המסורת החסידית, רבי זושא ניצל מעונש לאחרי שהבטיח למושל המחוז שבמשך שנה שלימה לא ימות אף אדם בכל אזור המחוז. נדפס בספר 'לב ישראל' של הרב [[ישראל גרוסמן]] [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_47740_241.pdf עמוד 241].}}.

מלבד רבי זושא, התיישב בעיר זו גם [[רבי יהודה לייב הכהן]], בעל הספר 'אור הגנוז', שעסק אף הוא בהנהגת החסידים.

בחודשים האחרונים לחייו של [[המגיד ממעזריטש]], הגיעו תלמידיו לשהות לצידו, ובמשך תקופה התגוררו שם גדולי מנהיגי החסידות, דוגמת [[רבי אברהם המלאך]], [[אדמו"ר הזקן]], ועוד.

===מחוזות והרפובליקה האוטונומית===
# [[צ'רקאסי]]
# [[חמלניצקי]]
# [[סומי]]
# [[צ'רניהיב]]
# [[קירובוגרד]]
# [[טרנופול]]
# [[צ'רנוביץ']]
# [[קייב]]
# [[ויניצה]]
# [[חצי האי קרים|קרים]]
# [[לוהנסק]]
# [[ווהלין]]
# [[דנייפרו|דנייפרופטרובסק]]
# [[לבוב]]
# [[זקרפטיה]]
# [[דונצק]]
# [[מיקולאייב]]
# [[זפורוז'יה]]
# [[איוונו-פרנקיבסק]]
# [[אודסה]]
# [[ז'יטומיר]]
# [[חרקוב]]
# [[פולטבה]]
# [[חרסון]]
# [[רובנו]]

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם ברונפמן]], '''יהדות אוקראינה''', לצד סקירה נרחבת על פעילות רבותינו נשיאינו למען יהודי אוקראינה, שבועון כפר חב"ד 1949 עמוד 61
{{בית|מנחם זיגלבוים|שנת מלחמה והסוף לא נראה באופק|1349|18-23|תשפ"ג}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85457 חנוכה שלא יישכח בקייב ● גלריית ענק] - באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/news/שורת-אירועים-חגיגיים-לציון-יובל-שנים-ל/ חגיגות באוקראינה: שורת אירועים לציון יובל שנים לרב אסמן] - באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/141229 איזו לחרב ואיזו לשלום]''', עיתון משפחה תשרי תשפ"ג {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/144872 הצלת יהדות אוקראינה]''', מגזין 'בקהילה', חג הפסח תשפ"ג, ראיון מקיף עם שליח הרבי לצ'רנוביץ הרב מנחם גליצינשטיין

{{עיירות באוקראינה}}
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}
{{מדינות אירופה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אוקראינה|*]]

אברהם קארף

2024-05-12T16:27:33Z

מםמם:

{{פירוש נוסף|נוכחי=שליח הרבי לפלורידה|אחר=מחסידי חב"ד במונטריאול|ראו=[[אברהם קארפ (מונטריאול)]]}}
[[קובץ:korfavrohom.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם קארף]]
הרב '''אברהם קארף''' (מכונה '''ארבמ'ל''') (יליד שנת [[תרצ"ג]]) הוא מ[[קבוצת השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)]], ומשמש כ-[[השליח]] הראשי למדינת [[פלורידה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' חשון]] [[תרצ"ג]], לאביו ר' [[יהושע קארף|יהושע]] ואימו מרת חיה רבקה, ב[[עיירה]] [[חרקוב]].

בשנת [[תש"ב]], עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו בני המשפחה לעיר [[סמרקנד]] שב[[גרוזיה]]. בשנת [[תש"ז]] יצאה המשפחה באחד ה[[עשלונים]] במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|מבצע הבריחה מרוסיה]] יחד עם [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. משפחתו התיישבה במחנה הפליטים [[פאקינג]] לתקופה קצרה, ואחר כך ר' אברהם נסע ללמוד ב[[צרפת]] בישיבה ב[[ברינוא]].

בשנת [[תשי"ג]], לאחר קבלת אישור מ[[הרבי]], הגיע לראשונה ל[[ארצות הברית]] ל-[[770]].

בשנת [[תשט"ז]] נשלח על ידי [[הרבי]], יחד עם בחורים נוספים, ל[[ארץ ישראל]], לחזק את [[חסידי חב"ד]] לאחר [[רצח יד החמשה|הפיגוע הרצחני]] ב[[בית ספר למלאכה|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר-חב"ד]], בו נרצחו מדריך וחמישה תלמידים. לאחר מכן חזר ל[[ניו-יורק]].

בחודש [[שבט]] [[תש"כ]] התחתן. ר' אברהם זכה להיות בין האחרונים להם סידר [[הרבי]] את הקידושין.

לפני חתונתו נכנס חתן אחר לרבי וביקש שגם לו יסדר הרבי את הקידושין, אולם [[הרבי]] השיב שכידוע הוא כבר הפסיק לסדר. החתן לא הרפה ואמר ש"שמענו שהרבי מסדר לקארף" והרבי השיב: 'הוא הרי נוסע ל[[שליחות]]'...

== בשליחות ==
[[קובץ:מקוואותקארף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימוד דיני מקוואות עם שליח]]
לאחר חתונתו, במהלך שנת [[תש"כ]] פנה מזכירו של הרבי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|חודוקוב]] לר' אברהם ושאל אותו אם הוא מעוניין לנסוע ל[[שליחות]] ב[[פלורידה]], הרב קארף השיב מיד בחיוב והחל להתכונן לקראת היציאה לשליחות.

כמה חודשים לאחר החתונה, בחודש [[כסלו]] [[תשכ"א]], יצא הרב קארף ורעייתו לשליחות ב[[מיאמי]]. הפעילות התחילה במסגרת קטנה בארגון שיעורי תורה והרצאות ב[[בית כנסת|בתי הכנסת]] הבודדים שהיו אז קיימים, כשעם השנים פתחו [[בית כנסת]] משלהם, [[ישיבה]], ו[[מקווה|מקוואות טהרה]].

בשנה השלישית פתח [[מחנה קיץ]] בשביל הנערים ה[[יהודי]]ים. בהשגת שטח מתאים עבור הקעמפ נתקל בקשיים רבים שנבעו מגזענות נגד יהודים, אחרי מאבקים משפטיים הצליח להשיג שטח מתאים. הקעמפ התקיים במשך שנתיים ומנה 45 נערים.

במהלך השנים הקים [[תלמוד תורה]] [[חב"ד]]י, בו לומדים נכון לשנת [[תשע"ט]] כ-1200 תלמידים.

במסגרת עיסוקו עם מקוואות טהרה בפלורידה הפך למומחה גדול בתחום, ומסתובב לצורך כך במדינות רבות ברחבי העולם בעזרה לבנייה ושיפוץ מקוואות.

==משפחתו==
;אחיו
*אחיו, הרב [[פנחס קארף|פינייע קארף]] - [[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]] וב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
*אחיו, הרב [[גדליה קארף]] - קראון הייטס.
*אחותו, מרת בת שבע, אשת ר' [[שלום דובער שם טוב]] - [[דיטרויט]].
;בניו
*בנו ר' [[בן-ציון קארף]] - שליח חב"ד ומנכ"ל מוסדות חב"ד במיאמי.
*חתנו, ר' [[יוסף יצחק סאסאנקא]] ע"ה

==קישורים חיצוניים==
*[https://gallery.mailchimp.com/9b9ee67657c8d5ca3a84b4f0c/files/A_Chassidisher_Derher_Iyar_Preview.pdf ראיון (באנגלית) עם הרב קארף] בגליון 'א חסידישע דערהער' אייר תשע"ו
*{{קישור שטורעם|91483|news|הרב קארף ל'שטורעם': "בהוראת הרבי גם הפעם לא חששנו מסופת ההוריקן"|שליח שטורעם למיאמי, פלורידה|}}
*[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/702065 דיפלומטיה] - הרב קארף מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
*[https://col.org.il/news/122707 "הרבי אמר: לא לנקר עיניים"] {{וידאו}} {{COL}}
*[https://col.org.il/news/122705 מדינה אחת, 200 בתי חב"ד • דמותו של הרב אברהם קארף], בתוך סדרת 'חלוצי השליחות', יו"ד שבט תש"פ {{COL}}
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}

{{מיון רגיל:קארף, אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בפלורידה]]
[[קטגוריה:משפחת קארף]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]]
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]]

יחזקאל סופר

2024-05-12T16:15:50Z

מםמם:

[[קובץ:חצקל סופר.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סופר (תשפ"ד)]]
[[קובץ:יחזקאל סופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סופר בכנס של [[ועדת החינוך החב"די]]]]
ר' '''יהושע יחזקאל סופר''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא מרצה וסופר ב[[תורת חב"ד]] ומחשבת ישראל. כיהן כשליח ורב הקמפוס באוניברסיטת בן-גוריון ב[[באר שבע]] בין השנים [[ה'תשל"ו]] - [[ה'תשנ"ג]] (1976–1993).

==תולדות חיים==
נולד ב[[י' באלול]] [[תש"ז]] לר' שבתאי וטובה סופר במחנה עקורים בגרמניה לאחר [[השואה]]. בבחרותו למד בישיבות פוניבז' ובריסק. בגיל 17, כשלמד בישיבת בריסק, התקרב לחב"ד על ידי הרב [[יוסף צבי סגל]] ראש [[כולל צמח צדק]] השתתף בשיעורי [[תניא]] של הרב [[אשר לעמיל כהן]] שנמסרו בסתר והתקרב ל[[חסידות חב"ד]]. בעקבות התקרבותו לחסידות חב"ד סולק הרב סופר מישיבת בריסק ועבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנים אלו הושפע רבות מהרב [[מאיר בליז'ינסקי]].

בשנת [[תשכ"ה]] נסע ל[[ישיבת תומכי תמימים 770]] לשנת ה'[[קבוצה]]'.

נשא את שרה, בתו של הבעל מנגן החסידי הרב [[שניאור זלמן לוין]] מ[[כפר חב"ד]].

החל להרצות כבר בשנת [[תש"ל]] בתיכונים בארץ, עד שנתבקש ב[[תשל"ו]] על ידי פרופסור [[ירמיהו ברנובר]] שהיה חבר בסנט של ה[[אוניברסיטה]] בבאר שבע, לכהן כרב בקמפוס, תפקיד אותו נשא 16 שנה, כמו כן, עמד בראש מכון בר מצווה שנועד להכין ילדים לבר-המצווה.

בשנת [[תשמ"ב]] בעת שהרבי יצא במבצע ספר תורה הוצע לו על ידי נשי חב"ד לחבר ספר שיפרוס בפני הציבור הרחב את את מטרותיו של הרבי במבצעיו. הוא הכין ראשי פרקים שהתוו את שיטתו של הרבי החותר באופן עקבי להבאת הגאולה וביאת המשיח ובהם הגדיר את מושגי הגלות והגאולה על פי משנת חב"ד ואת מרכזיותו של הרבי - [[ראש בני ישראל]] שהוא ה[[משיח שבדור]], ה"מושה" את העם היהודי מ"ביצת גלותו", ומכשירו לקראת הגאולה.
ראשי הפרקים הוגשו באמצעות המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לעיונו של הרבי ותשובתו של הרבי{{הערה| ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 31.}} הייתה: {{ציטוטון|בכלל כדאי. פשוט – 1) שאין הזמן גרמא כלל שאעבור ואבקר החומר, וגם אין זה מעניני 2) שהענין בעל אחריות גדולה . . באם יחליטו מחנכים ומשפיעים באה"ק שיש . . בהנ"ל. בכלל – מובן שצ"ל 1) מודגש שזהו על אחריות הכותב שי' '''לחוד''', 2) מוגה הכל ע"י משפיעי [[דא"ח]] וכיוצא בזה, וכדבעי. להחזיר כל המצורף בזה}}.
במקביל הורה הרבי מיוזמתו באותו מענה שהרב סופר יוציא לאור ספר נוסף בעניינים אלו אך במתכונת שונה - קטעים מספרי רבותינו נשיאנו (ב'לשון הרב' המקורית - בהוספת מראי מקומות וכיו"ב בשולי הגליון). כמו כן הורה הרבי שהדבר צריך להיעשות {{ציטוטון|כפשוט על ידי וועד וכיוצא בזה}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ב מענה רמח.}}.
תשובה חיובית ומעודדת זו להוציא לאור ספר בנושאים אלו היוותה חידוש מדרבן עבור הרב סופר לשקוד על חיבור הספר במשך שנתיים כשהספר אף עבר ביקורת של מחנכים ומשפיעים. אלא שבשלב הסופי כשהכל כבר היה מוכן להוצאה לאור באה [[שיחת שבת בראשית תשמ"ה]] והרתיעה את העסקנים שיזמו את הוצאת הספר לאור והוא נגנז מחשש שיגרום עגמת נפש לרבי{{הערה|הקדמת הספר 'במאי קמפליגי'.}}.

בשנת [[תשנ"ג]] היה מהמרצים הבולטים ומנותני הטון של מסע הפרסום אודות נבואת הרבי שהנה זה משיח בא בכלל וש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] בפרט. בתקופה זו פרסם מכתב חריף לר' [[יהושע מונדשיין]] שפקפק וזלזל בפרסומים ופעולות אלו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 אגרת לידיד שהחמיץ]}}.

לאורך השנים מסר אלפי שיעורי עומק במחשבה וביהדות שהתפרסמו באיכותם הלוגית ובצורת הגשתם. רבות מהם הוקלטו והופצו בקלטות שזכו להצלחה מסחרית רבה. חלק נרחב משיעורים אלו עוסק בהגשת שיחותיו של הרבי על פרשיות התורה בדרכו של רש"י בשפה בהירה וקולחת תוך הדגשת נקודת העומק שלהם על פני פירושיהם של שאר מפרשי התורה. שיעורים אלו נערכו על ידו ונדפסו בשנת [[תשע"ה]] בסדרת הספרים 'מעייני רש"י'.

מוסר שיעורים רבים ב[[תורת החסידות]] ומשמש כמרצה ב[[מכללת בית רבקה]]. בכל שבוע מוציא הרב סופר דף ובו חידות על [[פרשת השבוע]], כמו כן, מוציא מדי פעם דיסקים שונים בהם הרצאות על נושאים ב[[יהדות]], [[אמונה]], חגים, מצוות, [[גאולה]] ועוד.

סגנון שיעוריו וכתיבתו מתאפיין בשימוש בחידודי לשון ומליצות המושכות את קהל המאזינים והקוראים.

==חיבוריו==
*'''שורשים בהלכה''' - חוברת שנכתבה כתגובה לפסק הדין של הרב [[עובדיה יוסף]] בעניין שלימות הארץ. בחוברת מבואר סימן שכ"ט ב[[שולחן ערוך המחבר]] על פי [[שיחה|שיחות]] הרבי, החוברת עוסקת גם בנושאי [[שלום]], [[ביטחון]] ו[[שלימות הארץ]].
*'''כשרות המטבח''' - בנושא הסיבות השכליות ל[[כשרות]] ומטרתו של [[מבצע כשרות]].
*'''אתה הראית לדעת כי במשיח אפשר כבר לגעת''' - מבאר את גדרו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]]: [[חזקת משיח]] ו[[משיח ודאי]].
*'''יתבררו ויתלבנו''' - שלילת האמונה ברבי כמלך המשיח רח"ל והמשך ההנהגה - לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]{{הערה|מספר חיבורים יצאו מיד לאחר ספרו כתגובה לדבריו, בהם פורכים את טענותיו. לדוגמא הקונטרס "[https://drive.google.com/file/d/0B6TJjB7pbdurVWhhSUpva1J3OHM/view?usp=sharing&resourcekey=0-o7hyry56jRuVb5YRERPfkg ספר סופר וסיפור]" של הרב [[שלום דובער וולפא]], "באמונה שלימה" של הרב [[משה אורנשטיין]] ועוד.}}.
*'''לדעת להאמין''' - בנושא [[אמונה]], מדע, [[בחירה חופשית]], [[השגחה פרטית]] ועוד, על פי [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].
*'''[[על חטא העיגול]]''' - דיון הלכתי בנושא [[לוחות הברית]] וריבועם.
*'''אביעה חידות''' - בקיאותא עם בדיחותא ברש"י ובהבנת הנקרא, [[תשע"ב]].
*'''במאי קמיפלגי''' - ספר המתיימר לשלול את אמונת החסידים ברבי כמלך המשיח ובביאת המשיח בדור השביעי ח"ו.{{הערה|כתגובה לספר זה כתב הרב [[שלום דובער וולפא]] את ספרו '[[תומת ישרים תנחם]]'.}} הספר ותכניו נדחו בחריפות ע"י רבנים ומשפיעים מכל קשת הדיעות החב"דית{{הערה|שם=אין מקום}}, [[תשע"ג]].
*'''מעייני רש"י''' - סוגיות ומהלכים בפשוטו של מקרא לאור שיחותיו של הרבי, תשע"ה (2 חלקים).
*'''חזון למועד''' - פרקי הגות על מועדי השנה בניחוח חסידי, תשרי תשע"ז.
*'''על פרשת דרכים''' - פרשנות ותובנות למעמיקים ב[[ספר התניא]], כסלו [[תשע"ט]].

==משפחתו==
;בניו
*ר' יוסף יצחק סופר.
*ר' [[מנחם מענדל מיכאל סופר]].
*ר' זאב סופר.
*ר' שלום דוב בער סופר.
*ר' שמואל סופר.
*ר' אברהם יונה סופר.
*ר' שבתאי סופר.
;בנותיו
*ציפורה אשת הרה"ח ר' [[משה אריה שטרן]].
*טויבא אשת הרה"ח יוסף יצחק סגל.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב ל"ידיד שהחמיץ"] מכתב לר' [[יהושע מונדשיין]] ובו הסבר בנושא "פרסום משיח" {{אינפו}}
*[http://shiurim.moreshet.co.il/web/rav.asp?ravID=69 מאגר שיעורים של הרב סופר] - אתר בית המדרש
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Soffer%20-%20BM%20-%20Tishrei%205778.pdf מכתבי הרבי לרב סופר]''' בתוך תשורה מחגיגת הבר מצווה של נכדו
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3144771 בדיוק ברגע הנכון]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} הרב סופר מתראיים לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סופר, יחזקאל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:משפחת לוין]]
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]