https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%97 2026-04-21T15:47:15Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%94&diff=151878 2013-10-22T14:51:34Z

<p>מנוח: /* חיבוריו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:נחוניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי נחוניא בן הקנה]]<br /> רבי '''נחוניה בן הקנה''' היה תנא בן הדור השני לתנאים. עסק בעיקר בתורת הקבלה, ובשונה מרוב התנאים שעסקו בעיקר ב[[נגלה]]{{הערת שוליים|מאמרים מלוקטים, ח&quot;ג ל&quot;ג בעומר ה'תשמ&quot;ה.}}, אך מוזכר לעיתים גם בתלמוד בבלי. הוא חיבר את [[תפילת נחוניא בן הקנה]] שהיא מקור לכמה מיסודות הקבלה, כמו &quot;כתר - תר&quot;ך עמודי אור&quot;{{הערת שוליים|אגרות קודש &gt; כרך יד &gt; ד'תתמח}}, וכן את '[[אנא בכח]]'.<br /> <br /> חי ופעל בתקופת בית שני, והאריך ימים. הוא הסביר זאת: מימי לא נתכבדתי בקלון חברי, ולא עלתה על מטתי קללת חברי, וותרן בממוני הייתי{{הערת שוליים|מגילה כ&quot;ח ע&quot;א.}}<br /> <br /> הוא היה מתלמידיו של [[רבי יוחנן בן זכאי]], ולמרות שלא נזכר בין חמשת התלמידים שלו המנויים במסכת אבות{{הערת שוליים|פ&quot;ב מ&quot;ט.}}, כמסופר בגמרא{{הערת שוליים|ב&quot;ב י, ב.}}: אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, מהו שאמר הכתוב{{הערת שוליים|משלי יד, לד.}} נענה רבי אליעזר ואמר כו' נענה רבי יהושע ואמר כו' נענה רבי נחוניא בן הקנה וכו'.<br /> <br /> מעלתו בתורה גדולה ביותר, עד כדי כך, שאמר להם<br /> רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, נראין דברי רבי נחוניא בן הקנה מדברי ומדבריכם, כלומר, פירושו של רבי נחוניא בן הקנה נראה יותר מפירושי התלמידים, ונראה יותר אפילו מפירושו של רבן יוחנן בן זכאי עצמו{{הערת שוליים|שאמר גם פירוש בעצמו, כמובא בהמשך הגמרא.}}, עד כדי כך גדלה מעלתו של רבי נחוניא בן הקנה בלימוד תורה.<br /> <br /> הוא היה גם המחבר של ספר &quot;הבהיר&quot; כידוע, ומכאן גדלותו גם בנוגע לתורת הקבלה.<br /> <br /> על פי זה מסביר הרבי את מאמרו: כל המקבל עליו עול תורה, היינו יהודי בדרגה כמוהו שיש לו תענוג מתורה, ואע&quot;פ כן מקבל עול תורה מתוך קבלת עול, מכיון שזה למעלה מדרך הטבע שיהודי כזה יהיה לו קבלת עול תורה, מעבירין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ - למרות שזה למעלה מדרך הטבע שכן זהו סדר העולם, אך מי שפורק עליו עול תורה ולומד מתוך תענוג, כיון שהוא פועל לפי הטבע, מעמיסים גם עליו ענינין של כדרך הטבע.<br /> <br /> מסיבה זו הוא גם היה הראשון שתיקן את התפילה הידועה &quot;שלא יכשלו חברי ואשמח בהם&quot;, כי יהודי שלומד תורה מתוך תענוג והתורה חודרת לכל עצמותיו והנפש הבהמית אינו צריך לתפילה כזו, רק יהודי כמוהו ששינה את טבעו ולומד תורה מתוך קבלת עול, אז יתכן שיהיו ענינין מצד נפש הבהמית, ואיפלו ענינין שבדקות שבדקות{{הערת שוליים|1=התוועדוית [[תשמ&quot;ה]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15992&amp;hilite=b6af8ab8-4aa7-4337-a55f-20ecec44ade1&amp;st=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;pgnum=117 ח&quot;ה].}}.<br /> <br /> קברו הוא על פי [[רבי חיים ויטאל]] שמתאר את קברו. קברו התגלה על ידי ועד [[אהלי צדיקים]] בשנת [[תש&quot;ע]] בנחל סמוך ל[[צפת]] כתיאורו המדוייק של [[רבי חיים ויטאל‏]].<br /> <br /> == חיבוריו ==<br /> * [[ספר הבהיר]]<br /> * [[אגרת הסודות]]<br /> * [[ספר הפליאה]]<br /> * [[ספר התמונה]]<br /> * [[אנא בכח]]<br /> * [[תפילת בית המדרש]]<br /> {{תנאים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%94&diff=151877 2013-10-22T14:50:22Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>[[קובץ:נחוניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי נחוניא בן הקנה]]<br /> רבי '''נחוניה בן הקנה''' היה תנא בן הדור השני לתנאים. עסק בעיקר בתורת הקבלה, ובשונה מרוב התנאים שעסקו בעיקר ב[[נגלה]]{{הערת שוליים|מאמרים מלוקטים, ח&quot;ג ל&quot;ג בעומר ה'תשמ&quot;ה.}}, אך מוזכר לעיתים גם בתלמוד בבלי. הוא חיבר את [[תפילת נחוניא בן הקנה]] שהיא מקור לכמה מיסודות הקבלה, כמו &quot;כתר - תר&quot;ך עמודי אור&quot;{{הערת שוליים|אגרות קודש &gt; כרך יד &gt; ד'תתמח}}, וכן את '[[אנא בכח]]'.<br /> <br /> חי ופעל בתקופת בית שני, והאריך ימים. הוא הסביר זאת: מימי לא נתכבדתי בקלון חברי, ולא עלתה על מטתי קללת חברי, וותרן בממוני הייתי{{הערת שוליים|מגילה כ&quot;ח ע&quot;א.}}<br /> <br /> הוא היה מתלמידיו של [[רבי יוחנן בן זכאי]], ולמרות שלא נזכר בין חמשת התלמידים שלו המנויים במסכת אבות{{הערת שוליים|פ&quot;ב מ&quot;ט.}}, כמסופר בגמרא{{הערת שוליים|ב&quot;ב י, ב.}}: אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, מהו שאמר הכתוב{{הערת שוליים|משלי יד, לד.}} נענה רבי אליעזר ואמר כו' נענה רבי יהושע ואמר כו' נענה רבי נחוניא בן הקנה וכו'.<br /> <br /> מעלתו בתורה גדולה ביותר, עד כדי כך, שאמר להם<br /> רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, נראין דברי רבי נחוניא בן הקנה מדברי ומדבריכם, כלומר, פירושו של רבי נחוניא בן הקנה נראה יותר מפירושי התלמידים, ונראה יותר אפילו מפירושו של רבן יוחנן בן זכאי עצמו{{הערת שוליים|שאמר גם פירוש בעצמו, כמובא בהמשך הגמרא.}}, עד כדי כך גדלה מעלתו של רבי נחוניא בן הקנה בלימוד תורה.<br /> <br /> הוא היה גם המחבר של ספר &quot;הבהיר&quot; כידוע, ומכאן גדלותו גם בנוגע לתורת הקבלה.<br /> <br /> על פי זה מסביר הרבי את מאמרו: כל המקבל עליו עול תורה, היינו יהודי בדרגה כמוהו שיש לו תענוג מתורה, ואע&quot;פ כן מקבל עול תורה מתוך קבלת עול, מכיון שזה למעלה מדרך הטבע שיהודי כזה יהיה לו קבלת עול תורה, מעבירין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ - למרות שזה למעלה מדרך הטבע שכן זהו סדר העולם, אך מי שפורק עליו עול תורה ולומד מתוך תענוג, כיון שהוא פועל לפי הטבע, מעמיסים גם עליו ענינין של כדרך הטבע.<br /> <br /> מסיבה זו הוא גם היה הראשון שתיקן את התפילה הידועה &quot;שלא יכשלו חברי ואשמח בהם&quot;, כי יהודי שלומד תורה מתוך תענוג והתורה חודרת לכל עצמותיו והנפש הבהמית אינו צריך לתפילה כזו, רק יהודי כמוהו ששינה את טבעו ולומד תורה מתוך קבלת עול, אז יתכן שיהיו ענינין מצד נפש הבהמית, ואיפלו ענינין שבדקות שבדקות{{הערת שוליים|1=התוועדוית [[תשמ&quot;ה]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15992&amp;hilite=b6af8ab8-4aa7-4337-a55f-20ecec44ade1&amp;st=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%90&amp;pgnum=117 ח&quot;ה].}}.<br /> <br /> קברו הוא על פי [[רבי חיים ויטאל]] שמתאר את קברו. קברו התגלה על ידי ועד [[אהלי צדיקים]] בשנת [[תש&quot;ע]] בנחל סמוך ל[[צפת]] כתיאורו המדוייק של [[רבי חיים ויטאל‏]].<br /> <br /> == חיבוריו ==<br /> * [[ספר הבהיר]]<br /> * [[אגרת הסודות]]<br /> * [[ספר הקנה]]<br /> * [[ספר הפליאה]]<br /> * [[ספר התמונה]]<br /> * [[אנא בכח]]<br /> * [[תפילת בית המדרש]]<br /> {{תנאים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&diff=151876 2013-10-22T14:36:51Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אבא חלפתא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של אבא חלפתא]]<br /> '''רבי חלפתא''' [[תנא]] בן הדור השלישי, אביהם של התנאים [[רבי יוסי]], ו[[רבי שמעון בן חלפתא|רבי שמעון]].<br /> <br /> הוא מוכר גם כ&quot;אבא חלפתא&quot;, וזאת משום שכאשר בנו רבי יוסי היה מזכיר אותו, הוא היה אומר &quot;אבא חלפתא&quot;, בלשון כבוד. הרבי מסביר, כי בהזכרתו את תואר הכבוד &quot;אבא&quot; לפני הזכרת שמו של אביו, אין ההזכרה &quot;כשאר דרך העם&quot; אלא בדרך כבוד, מותר, כמו שמצינו ש[[יהושע בן נון]] קרא לרבו [[משה]] בשם &quot;אדוני משה&quot;, וזהו יסוד ההיתר{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] כרך יב ג'תתטו.}}.<br /> == אמרותיו ==<br /> <br /> א&quot;ר חלפתא, יתברך שמו של [[הקב&quot;ה]] שאין כ[[נס|ניסיו]] וכנפלאותיו ואין כגבורתו וכמעשיו, שנאמר גדול אדונינו ורב כח{{הערת שוליים|מדרש רבה פ' בא פי&quot;ח דקל&quot;ה ע&quot;ב.}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תנאים}}<br /> [[קטגוריה:תנאים]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A0%D7%9B%D7%93_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=151837 2013-10-20T11:33:45Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>[[אדמו&quot;ר]] '''יצחק דובער שניאורסון''' אדמו&quot;ר מחסידות חב&quot;ד-ליאדי, נולד בשנת [[תקצ&quot;ה]] בעיירה [[ליובאוויטש]], לאביו אדמו&quot;ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. הוא היה בן יחיד לאביו. <br /> <br /> במשך שנים הסתופף בצילו של אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הצמח צדק, עבר יחד עם אביו לעיר [[ליאדי]], שם כיהן אביו כאדמו&quot;ר. לאחר פטירת אביו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו הרב יצחק דובער שניאורסון ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב לוי יצחק מסירטשין. ר' לוי יצחק היה צאצא לאדמו&quot;רי [[ראדזין]] שב[[פולין]], עבר לחסידות חב&quot;ד והעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין. בסוף ימיו עבר לוורשה ושם נפטר בשנת ה'תרס&quot;ה (1905).<br /> מהרי&quot;ד הנהיג את עדת החסידים עד פטירתו, ולאחר פטירתו לא היה ממשיך לחסידות, ורובם עברו בחזרה לקבל את הנהגת בן דודו של מהרי&quot;ד, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> כשהיה בגיל ארבעים וחמש הסתלק אביו והוא מילא את מקומו כאדמו&quot;ר בליאדי.<br /> <br /> חיבר את [[סידור מהרי&quot;ד]].<br /> <br /> ב[[כ' אייר עת&quot;ר]] נסתלק ומנוחתו כבוד בליאדי.<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון,יצחק דובער}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%A0%D7%9B%D7%93_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=151836 2013-10-20T11:32:04Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>[[אדמו&quot;ר]] '''יצחק דובער שניאורסון''' אדמו&quot;ר מחסידות חב&quot;ד-ליאדי, נולד בשנת [[תקצ&quot;ה]] בעיירה [[ליובאוויטש]], לאביו אדמו&quot;ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] בנו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. הוא היה בן יחיד לאביו. <br /> <br /> במשך שנים הסתופף בצילו של אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הצמח צדק, עבר יחד עם אביו לעיר [[ליאדי]], שם כיהן אביו כאדמו&quot;ר. לאחר פטירת אביו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו הרב יצחק דובער שניאורסון ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב לוי יצחק מסירטשין. ר' לוי יצחק היה צאצא לאדמו&quot;רי [[ראדזין]] שב[[פולין]], עבר לחסידות חב&quot;ד והעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין. בסוף ימיו עבר לוורשה ושם נפטר בשנת ה'תרס&quot;ה (1905).<br /> מהרי&quot;ד הנהיג את עדת החסידים עד פטירתו, ולאחר פטירתו לא היה ממשיך לחסידות, ורובם עברו בחזרה לקבל את הנהגת בן דודו של מהרי&quot;ד, [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> כשהיה בגיל ארבעים וחמש הסתלק אביו והוא מילא את מקומו כאדמו&quot;ר בליאדי.<br /> <br /> חיבר את [[סידור מהרי&quot;ד]].<br /> <br /> ב[[כ' אייר עת&quot;ר]] נסתלק ומנוחתו כבוד בליאדי.<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%93%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%92%D7%A8&diff=151835 2013-10-20T11:29:45Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אברהם מנחם דנציגר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר במהלך טיש]]<br /> האדמו&quot;ר רבי '''אברהם מנחם דנציגר''' נולד ביום [[ג' בתמוז]] [[תרפ&quot;א]], בביתו של סבו כ&quot;ק האדמו&quot;ר רבי בצלאל יאיר מאלכסנדר, אחיהם של כ&quot;ק האדמו&quot;רים ה&quot;ישמח ישראל&quot; וה&quot;תפארת שמואל&quot; מאלכסנדר. <br /> <br /> משחר ילדותו גדל והתחנך במחיצת זקנו האדמו&quot;ר, אולם בשנת [[תרצ&quot;ג]], הורה האדמו&quot;ר בעל ה&quot;עקידת יצחק&quot; לבעל ה&quot;אמונת משה&quot; לעלות ל[[ארץ ישראל]], והוא קבע את מגוריו ב[[ירושלים]]. עמו יחד עלה גם בנו המופלא רבי אברהם מנחם, שכבר בגיל זה ניבאו לו גדולות ונצורות, אף על פי שטרם היה ל[[בר מצווה]]. <br /> <br /> בשנות [[השואה]] עלה הכורת על חסידות אלכסנדר הגדולה והמפוארת, ועדת החסידים הקטנה והמיותמת, הטילה את ההנהגה על כתפי בעל ה&quot;אמונת משה&quot;, וזה החל להנהיג את העדה. <br /> <br /> שלושים יום לאחר שנסתלק, קיבל בנו האדמו&quot;ר רבי אברהם מנחם, את שרביט הנהגת החסידים, והוא המשיך במלאכת הקודש, בשיקום וביסוס מחדש של החסידות ומוסדותיה. <br /> <br /> == כותב לרבי ==<br /> [[תמונה:אלכסנדר.jpg|left|thumb|300px|האדמו&quot;ר אצל [[הרבי]]]]<br /> את נזר העטרה נטל בחרדה פנימית עמוקה, ועל כך כתב באותם ימים לרבי מלך המשיח וביקש את ברכתו: <br /> <br /> :::''לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, שלום וברכה. הכותב והמבקש בלב שבור ורצוץ, בנו של אדמו&quot;ר מאלכסנדר זצ&quot;ל. <br /> <br /> :::''אאמו&quot;ר זצ&quot;ל הכ&quot;מ נתבקש בישיבה של מעלה ביום ל' ל[[חודש אדר א']]. אותנו עזב לאנחות וחסר אונים. ואף אם היותי [[חומץ|חלא]] לגבי [[יין|חמרא]] לעומת אבותי הק' אדמו&quot;רי אלכסנדר זי&quot;ע ועכ&quot;י, עכ&quot;ז הועמס ויועמס עלי להמשיך שושלתא ד[[זהב|דהבא]], הנהגת והדרכת צאן קדשים חסידי אלכסנדר. באשר ליבי הומה בקרבי אנא אני בא ואיזה דרך אלך בה אתמוך יסודותי בזכות אבותינו רבותינו הק', מכל צידי קהילות קודש חסידי אלכסנדר החליטו את ההכתרה ביום כ&quot;ו לחודש דנא יום ההילולא של אבי אמי הרה&quot;צ הק' מוהר&quot;ר בצלאל יאיר נבג&quot;מ זי&quot;ע ועכ&quot;י. <br /> <br /> :::''אחלה את פני כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א להזכיריני לטובה ולהאציל ברכה לי ולכל אשר יבואו לחסות בצילי שנתברך מ[[נפש]] ועד בשר, הכותב והחותם בכל יראת הכבוד אברהם מנחם מנדל בן הרבנית אסתר פרל דנציגר. <br /> <br /> :::''רעייתי לאויש&quot;ט ולרפו&quot;ש אסתר לאה בת פריל ע&quot;ה ויבלח&quot;ט בת הרה&quot;ג והרה&quot;ח שושילתא דיחוסא הר' חנני' יוסף למשפחת היילפרין המיוחסת לרבנו אלחנן בעל התוספות ומגזע [[אדמו&quot;ר האמצעי]] בן [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעל [[התניא]] נבג&quot;מ והרב המגיד הקדוש הרי&quot;מ מזלאטשוב והרה&quot;ק הר' [[זאב וואלף מטשארני אוסטראה]] נבג&quot;מ זי&quot;ע ועכ&quot;י.<br /> <br /> == בביקור אצל הרבי ==<br /> <br /> ביום שלישי, כ&quot;א ב[[אייר]] [[תשמ&quot;ג]], נכנס האדמו&quot;ר מאלכסנדר ל[[יחידות]] לרבי, בלוויית פמלייה מחסידיו. בין השאר שאלו הרבי למקום לידתו, והשיב: בפולין. והוסיף לספר, כי אביו סיפר לו, כי כשהגיע כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לאסיפת רבנים בוורשה, בשנת [[תרס&quot;ה]], בהיותו בן 25 בלבד, אמר עליו האדמו&quot;ר מאלכסנדר, בעל ה&quot;ישמח משה&quot;: &quot;אינני יודע היכן יסתתרו הכל, לעומת אברך זה&quot;, וזאת עוד בתקופת נשיאות אביו - כ&quot;ק ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. <br /> <br /> על כך הגיב הרבי: &quot;כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|מורי וחמי אדמו&quot;ר]] סיפר לי, כי היה לו קשר מיוחד עם האדמו&quot;ר מאלכסנדר, הם נפגשו בנאות המרפא שבמרינבד ועמדו בקשרי ידידות מיוחדת&quot;. <br /> <br /> לפני שיצא, הציג האדמו&quot;ר מאלכסנדר שליט&quot;א את בנו לרבי, ואמר, כי קוראים לו שניאור זלמן, על שם ה[[אדמו&quot;ר הזקן]], וביקש מהרבי לברכו. השיב הרבי: &quot;שמא מילתא היא&quot;. ומאחר וניתן לו שם שכזה, הרי שמוטלת עליו התחייבות, יותר מ&quot;ממושבע ועומד מהר סיני&quot;, בדומה ל&quot;נשבע לקיים את המצוה&quot;. ומכיון ש&quot;שמא מילתא היא&quot; - מוטלת עליו התחייבות שיהא זה בגלוי&quot;. <br /> <br /> לפני צאתו איחל האדמו&quot;ר מאכלסנדר לרבי, &quot;לילה טוב&quot;. והשיב הרבי: &quot;שיהיה גם יום טוב&quot;. <br /> <br /> האדמו&quot;ר מאלכסנדר: בביאת המשיח יהיה &quot;לילה כיום יאיר&quot;. <br /> <br /> הרבי: שיהא זה בקרוב ממש. הלא אני תמיד זועק בהקשר לביאת המשיח. הרמב&quot;ם פוסק כי ביאת המשיח תהיה כך ש&quot;ומיד הן נגאלים&quot;. והרמב&quot;ם הלא הוא ספר הלכות. כך, שאי אפשר לומר, שזהו מדרש או דרוש. אלא, שהכוונה היא בפשטות. וכשאומרים &quot;מיד הן נגאלים&quot; - הרי שצריך להיות &quot;מיד הן נגאלים&quot;! <br /> <br /> כתוב ב&quot;מאור עינים&quot;, כי בכל יהודי קיים ניצוץ ממשיח, ולמשיח ישנו ניצוץ מכל יהודי - שכן, הוא נשמה כללית. ואם כן, למרות שהמשיח עדיין לא בא לעולם כשהלה זעק, אולם את ניצוץ המשיח שבו, ביכולתו לגאול. ועל-פי &quot;מאור עינים&quot; זה, מובן המסופר בגמרא, כי גוי חלם ש&quot;בלע חד כוכב&quot;, והדברים מיוחסים ליהודי - &quot;דכתיב, דרך כוכב מיעקב&quot;. בעוד שברמב&quot;ם מובא, כי &quot;דרך כוכב מיעקב&quot; נאמר על משיח שכן, כאמור, בכל יהודי קיים ניצוץ ממשיח, ואפילו ביהודי כזה שגוי חולם עליו. ויהי רצון, כי מדיבור יבואו הדברים בפועל&quot;. <br /> <br /> האדמו&quot;ר מאלכסנדר פיאר בנוכחותו את סיומי הרמב&quot;ם הכלליים וכן את חגיגות הסיום בבני ברק. הוא אף השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק 'מיהו יהודי' בשנת [[תשמ&quot;ג]], והוא חתום על כרוז האדמו&quot;רים לעידוד הדלקת נרות שבת קודש על ידי ילדות שהגיעו לחינוך. <br /> <br /> == דבריו על הספר יחי המלך המשיח ==<br /> <br /> מספר הגה&quot;ח הרב [[שלום דובער וולפא]]: &quot;כשהחלו להשמע דיבורים בענין קבלת פני [[משיח|מלך משיח]] צדקנו, הלכתי להקביל פניו של האדמו&quot;ר מאלכסנדר בהיותו בעיה&quot;ק צפת ת&quot;ו, ומסרתי לו את הספר &quot;יחי המלך המשיח&quot;. באותה הזדמנות שמעתי ממנו דברי עידוד וברכה חמים, על פעולותינו בענינים אלו של פירסום עניני משיח וגאולה, ועל עידוד העם לאמונה בהתגלות מלך המשיח&quot;. <br /> <br /> אחד מחסידיו, הרה&quot;ח ר' אברהם יצחק לנציצקי, סיפר בספרו &quot;הגיגי אבני ר&quot;מ&quot;: &quot;לפני נסיעתי לארצות הברית לרגל חתונת נכדתי שתחי', נכנסתי לכ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר שליט&quot;א מאלכסנדר לקבל את ברכתו. ואמר לי, תכנס לרבי מליובאוויטש, ותגיד לו במלים אלו: &quot;כתוב חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז, שבענו כבר מספיק בזיונות, כבר הגיע הזמן שיהיה חננו ה' וגו', אפילו במתנת חינם&quot;. <br /> <br /> &quot;כשנכנסתי לאדמו&quot;ר מליובאוויטש להגיד לו את שליחותו של כ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ענה לי אדמו&quot;ר מליובאוויטש: &quot;לפום צערא אגרא, והאגרא תהיה בכפלים, ונראה בטוב בגשמיות וברוחניות&quot;. במעמד זה נתן לי האדמו&quot;ר דולר בשליחות לכ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר שליט&quot;א מאלכסנדר&quot;. <br /> <br /> האדמו&quot;ר מאלכסנדר זצ&quot;ל היה נשוי לרבנית אסתר לאה, בתו של הגה&quot;ח הרב [[חנניה יוסף היילפרין]] ע&quot;ה, רב קהילת חב&quot;ד בשכונת בית-ישראל בירושלים. <br /> <br /> הניח בנים וחתנים גדולים בתורה ובחסידות.<br /> <br /> == מקורות ==<br /> <br /> [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2003 שבועון בית משיח 504]<br /> {{מיון רגיל:דנציגר, אברהם מנחם}}<br /> [[קטגוריה:אדמור&quot;ים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%93%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%92%D7%A8&diff=151834 2013-10-20T11:24:41Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אברהם מנחם דנציגר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו&quot;ר במהלך טיש]]<br /> האדמו&quot;ר רבי '''אברהם מנחם דנציגר''' נולד ביום [[ג' בתמוז]] [[תרפ&quot;א]], בביתו של סבו כ&quot;ק האדמו&quot;ר רבי בצלאל יאיר מאלכסנדר, אחיהם של כ&quot;ק האדמו&quot;רים ה&quot;ישמח ישראל&quot; וה&quot;תפארת שמואל&quot; מאלכסנדר. <br /> <br /> משחר ילדותו גדל והתחנך במחיצת זקנו האדמו&quot;ר, אולם בשנת [[תרצ&quot;ג]], הורה האדמו&quot;ר בעל ה&quot;עקידת יצחק&quot; לבעל ה&quot;אמונת משה&quot; לעלות ל[[ארץ ישראל]], והוא קבע את מגוריו ב[[ירושלים]]. עמו יחד עלה גם בנו המופלא רבי אברהם מנחם, שכבר בגיל זה ניבאו לו גדולות ונצורות, אף על פי שטרם היה ל[[בר מצווה]]. <br /> <br /> בשנות [[השואה]] עלה הכורת על חסידות אלכסנדר הגדולה והמפוארת, ועדת החסידים הקטנה והמיותמת, הטילה את ההנהגה על כתפי בעל ה&quot;אמונת משה&quot;, וזה החל להנהיג את העדה. <br /> <br /> שלושים יום לאחר שנסתלק, קיבל בנו האדמו&quot;ר רבי אברהם מנחם, את שרביט הנהגת החסידים, והוא המשיך במלאכת הקודש, בשיקום וביסוס מחדש של החסידות ומוסדותיה. <br /> <br /> == כותב לרבי ==<br /> [[תמונה:אלכסנדר.jpg|left|thumb|300px|האדמו&quot;ר אצל [[הרבי]]]]<br /> את נזר העטרה נטל בחרדה פנימית עמוקה, ועל כך כתב באותם ימים לרבי מלך המשיח וביקש את ברכתו: <br /> <br /> :::''לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מליובאוויטש שליט&quot;א, שלום וברכה. הכותב והמבקש בלב שבור ורצוץ, בנו של אדמו&quot;ר מאלכסנדר זצ&quot;ל. <br /> <br /> :::''אאמו&quot;ר זצ&quot;ל הכ&quot;מ נתבקש בישיבה של מעלה ביום ל' ל[[חודש אדר א']]. אותנו עזב לאנחות וחסר אונים. ואף אם היותי [[חומץ|חלא]] לגבי [[יין|חמרא]] לעומת אבותי הק' אדמו&quot;רי אלכסנדר זי&quot;ע ועכ&quot;י, עכ&quot;ז הועמס ויועמס עלי להמשיך שושלתא ד[[זהב|דהבא]], הנהגת והדרכת צאן קדשים חסידי אלכסנדר. באשר ליבי הומה בקרבי אנא אני בא ואיזה דרך אלך בה אתמוך יסודותי בזכות אבותינו רבותינו הק', מכל צידי קהילות קודש חסידי אלכסנדר החליטו את ההכתרה ביום כ&quot;ו לחודש דנא יום ההילולא של אבי אמי הרה&quot;צ הק' מוהר&quot;ר בצלאל יאיר נבג&quot;מ זי&quot;ע ועכ&quot;י. <br /> <br /> :::''אחלה את פני כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א להזכיריני לטובה ולהאציל ברכה לי ולכל אשר יבואו לחסות בצילי שנתברך מ[[נפש]] ועד בשר, הכותב והחותם בכל יראת הכבוד אברהם מנחם מנדל בן הרבנית אסתר פרל דנציגר. <br /> <br /> :::''רעייתי לאויש&quot;ט ולרפו&quot;ש אסתר לאה בת פריל ע&quot;ה ויבלח&quot;ט בת הרה&quot;ג והרה&quot;ח שושילתא דיחוסא הר' חנני' יוסף למשפחת היילפרין המיוחסת לרבנו אלחנן בעל התוספות ומגזע [[אדמו&quot;ר האמצעי]] בן [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעל [[התניא]] נבג&quot;מ והרב המגיד הקדוש הרי&quot;מ מזלאטשוב והרה&quot;ק הר' [[זאב וואלף מטשארני אוסטראה]] נבג&quot;מ זי&quot;ע ועכ&quot;י.<br /> <br /> == בביקור אצל הרבי ==<br /> <br /> ביום שלישי, כ&quot;א ב[[אייר]] [[תשמ&quot;ג]], נכנס האדמו&quot;ר מאלכסנדר ל[[יחידות]] לרבי, בלוויית פמלייה מחסידיו. בין השאר שאלו הרבי למקום לידתו, והשיב: בפולין. והוסיף לספר, כי אביו סיפר לו, כי כשהגיע כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לאסיפת רבנים בוורשה, בשנת [[תרס&quot;ה]], בהיותו בן 25 בלבד, אמר עליו האדמו&quot;ר מאלכסנדר, בעל ה&quot;ישמח משה&quot;: &quot;אינני יודע היכן יסתתרו הכל, לעומת אברך זה&quot;, וזאת עוד בתקופת נשיאות אביו - כ&quot;ק ה[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. <br /> <br /> על כך הגיב הרבי: &quot;כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|מורי וחמי אדמו&quot;ר]] סיפר לי, כי היה לו קשר מיוחד עם האדמו&quot;ר מאלכסנדר, הם נפגשו בנאות המרפא שבמרינבד ועמדו בקשרי ידידות מיוחדת&quot;. <br /> <br /> לפני שיצא, הציג האדמו&quot;ר מאלכסנדר שליט&quot;א את בנו לרבי, ואמר, כי קוראים לו שניאור זלמן, על שם ה[[אדמו&quot;ר הזקן]], וביקש מהרבי לברכו. השיב הרבי: &quot;שמא מילתא היא&quot;. ומאחר וניתן לו שם שכזה, הרי שמוטלת עליו התחייבות, יותר מ&quot;ממושבע ועומד מהר סיני&quot;, בדומה ל&quot;נשבע לקיים את המצוה&quot;. ומכיון ש&quot;שמא מילתא היא&quot; - מוטלת עליו התחייבות שיהא זה בגלוי&quot;. <br /> <br /> לפני צאתו איחל האדמו&quot;ר מאכלסנדר לרבי, &quot;לילה טוב&quot;. והשיב הרבי: &quot;שיהיה גם יום טוב&quot;. <br /> <br /> האדמו&quot;ר מאלכסנדר: בביאת המשיח יהיה &quot;לילה כיום יאיר&quot;. <br /> <br /> הרבי: שיהא זה בקרוב ממש. הלא אני תמיד זועק בהקשר לביאת המשיח. הרמב&quot;ם פוסק כי ביאת המשיח תהיה כך ש&quot;ומיד הן נגאלים&quot;. והרמב&quot;ם הלא הוא ספר הלכות. כך, שאי אפשר לומר, שזהו מדרש או דרוש. אלא, שהכוונה היא בפשטות. וכשאומרים &quot;מיד הן נגאלים&quot; - הרי שצריך להיות &quot;מיד הן נגאלים&quot;! <br /> <br /> כתוב ב&quot;מאור עינים&quot;, כי בכל יהודי קיים ניצוץ ממשיח, ולמשיח ישנו ניצוץ מכל יהודי - שכן, הוא נשמה כללית. ואם כן, למרות שהמשיח עדיין לא בא לעולם כשהלה זעק, אולם את ניצוץ המשיח שבו, ביכולתו לגאול. ועל-פי &quot;מאור עינים&quot; זה, מובן המסופר בגמרא, כי גוי חלם ש&quot;בלע חד כוכב&quot;, והדברים מיוחסים ליהודי - &quot;דכתיב, דרך כוכב מיעקב&quot;. בעוד שברמב&quot;ם מובא, כי &quot;דרך כוכב מיעקב&quot; נאמר על משיח שכן, כאמור, בכל יהודי קיים ניצוץ ממשיח, ואפילו ביהודי כזה שגוי חולם עליו. ויהי רצון, כי מדיבור יבואו הדברים בפועל&quot;. <br /> <br /> האדמו&quot;ר מאלכסנדר פיאר בנוכחותו את סיומי הרמב&quot;ם הכלליים וכן את חגיגות הסיום בבני ברק. הוא אף השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק 'מיהו יהודי' בשנת [[תשמ&quot;ג]], והוא חתום על כרוז האדמו&quot;רים לעידוד הדלקת נרות שבת קודש על ידי ילדות שהגיעו לחינוך. <br /> <br /> == דבריו על הספר יחי המלך המשיח ==<br /> <br /> מספר הגה&quot;ח הרב [[שלום דובער וולפא]]: &quot;כשהחלו להשמע דיבורים בענין קבלת פני [[משיח|מלך משיח]] צדקנו, הלכתי להקביל פניו של האדמו&quot;ר מאלכסנדר בהיותו בעיה&quot;ק צפת ת&quot;ו, ומסרתי לו את הספר &quot;יחי המלך המשיח&quot;. באותה הזדמנות שמעתי ממנו דברי עידוד וברכה חמים, על פעולותינו בענינים אלו של פירסום עניני משיח וגאולה, ועל עידוד העם לאמונה בהתגלות מלך המשיח&quot;. <br /> <br /> אחד מחסידיו, הרה&quot;ח ר' אברהם יצחק לנציצקי, סיפר בספרו &quot;הגיגי אבני ר&quot;מ&quot;: &quot;לפני נסיעתי לארצות הברית לרגל חתונת נכדתי שתחי', נכנסתי לכ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר שליט&quot;א מאלכסנדר לקבל את ברכתו. ואמר לי, תכנס לרבי מליובאוויטש, ותגיד לו במלים אלו: &quot;כתוב חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז, שבענו כבר מספיק בזיונות, כבר הגיע הזמן שיהיה חננו ה' וגו', אפילו במתנת חינם&quot;. <br /> <br /> &quot;כשנכנסתי לאדמו&quot;ר מליובאוויטש להגיד לו את שליחותו של כ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ענה לי אדמו&quot;ר מליובאוויטש: &quot;לפום צערא אגרא, והאגרא תהיה בכפלים, ונראה בטוב בגשמיות וברוחניות&quot;. במעמד זה נתן לי האדמו&quot;ר דולר בשליחות לכ&quot;ק מרן אדמו&quot;ר שליט&quot;א מאלכסנדר&quot;. <br /> <br /> האדמו&quot;ר מאלכסנדר זצ&quot;ל היה נשוי לרבנית אסתר לאה, בתו של הגה&quot;ח הרב [[חנניה יוסף היילפרין]] ע&quot;ה, רב קהילת חב&quot;ד בשכונת בית-ישראל בירושלים. <br /> <br /> הניח בנים וחתנים גדולים בתורה ובחסידות.<br /> <br /> == מקורות ==<br /> <br /> [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2003 שבועון בית משיח 504]<br /> [[קטגוריה:אדמור&quot;ים]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=151833 2013-10-20T11:22:10Z

<p>מנוח: יצירת דף עם התוכן &quot;קטגוריה:אישים&quot;</p> <hr /> <div>[[קטגוריה:אישים]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=151831 2013-10-20T11:20:55Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה: אישים]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151830 2013-10-20T11:19:56Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>ה[[גאון]] ה[[קדוש]] רבי '''חיים יעקב ספרין''' (בן רבי אברהם מרדכי מבוריסלב, ונכדו של רבי אליעזר צבי מקומרנה) היה האדמו&quot;ר מקומרנה לאחר ה[[שואה]]. היגר לפני [[מלחמת העולם השנייה]] ל[[ארצות הברית]]. היה נשוי לחיה, בתו של רבי יצחק פלאם הרבי מקורטשין. אחרי פטירתה בצעירותה (לאחר לידת בנו ר' שלום ושתי בנות) נשא את אחותה רבקה הענא (חנה), שילדה את יתר בניו. פתח בית כנסת סמוך לכיכר השבת ב[[שכונת גאולה]] ב[[ירושלים]]. בית כנסת זה משמש כיום כ&quot;[[שטיבל]]אך&quot;. חיבר את הספרים: &quot;[[בית]] אבות&quot; ו&quot;[[שבת]] [[שלום]] ומבורך&quot;.<br /> <br /> == קשריו עם רבותינו נשיאינו ==<br /> פעם ביקר רבי חיים יעקב אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בעת שהגיע בשנת [[ת&quot;ש]] ל[[ארצות הברית]]. אחרי שיחה ארוכה בענינים שונים, סיפר הרבי ריי&quot;צ: זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (של זקינו של רבי חיים יעקב - רבי יצחק אייזיק מקומרנה)(שכידוע כרך במדבר יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניחוהו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואמר: [[ספר]] זה, &quot;היכל הברכה&quot;, לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[זצ&quot;ל]] כל ימיו.{{הערה|הקדמת פרי [[חיים]] על ה[[תורה]]}}<br /> <br /> כש[[הרבי]] עשה פעם '[[חנוכת הבית]]' למוסדותיו, הזמין את רבי חיים יעקב לכבד את ה[[שמחה]] בנוכחותו, ורבי חיים יעקב דרש שם [[דרשה]] נפלאה, שרבות דובר אז אודותיה.{{הערה|שם}}<br /> <br /> == בני רבי חיים יעקב ==<br /> * רבי [[שלום]] ספרין ב[[ירושלים]], חתנו של ה[[רב]] [[ישראל יצחק רייזמן]], [[דיין (הלכה)|דיין]] ב[[העדה החרדית|עדה החרדית]]. [[תלמיד]]ו של הרב ברוך שלום ה[[לוי]] אשלג. מאז פטירתו משמשים בניו כאדמו&quot;רים:<br /> ** רבי נתנאל ספרין ([[ד' ניסן]] [[תש&quot;ב]]) ב[[ירושלים]]. [[חתן]] ה[[רב]] [[יהודה]] [[אריה]] [[דייטש]]. פתח [[בית כנסת]] במעלות דפנה|ארזי הבירה.<br /> *** רבי מתתיהו ספרין, בנו של רבי נתנאל. מכהן כאדמו&quot;ר עצמאי בחיי אביו. חתן הרב [[משה]] אדלר (בנו של רבי יוסף אדלר) מטורדא.<br /> ** רבי אליעזר צבי בן רבי שלום ב[[בית שמש]], מלמד שיעורי קבלה. <br /> ** רבי ישכר שטוקהמר, חתנו של רבי [[שלום]]. מתגורר ב[[רמת שלמה]], ונקרא &quot;הרה&quot;צ מקומרנה רמת שלמה&quot;. <br /> * רבי [[מנחם]] מוניש בן רבי חיים יעקב כיהן כאדמו&quot;ר ב[[בני ברק]]. בנה [[בית מדרש]] ב[[רחוב]] דבורה ה[[נביא]]ה. נפטר ב[[ח' סיון]] [[תש&quot;נ]]. <br /> ** רבי צבי אלעזר בן רבי מנחם מוניש, [[ממלא מקום]] אביו בבני ברק. <br /> ** רבי [[יצחק]] [[שלמה]] בן רבי מנחם מוניש, מכהן כאדמו&quot;ר בירושלים. חתנו של רבי [[מרדכי גולדמן]] מ[[חסידות זווהיל|זוויהל]].<br /> * רבי אלתר יצחק אלימלך בן רבי חיים יעקב בארצות הברית.<br /> * רבי [[ישכר דב (דובער) ספרין]] בן רבי חיים יעקב (נפטר [[ג' כסלו]] [[תשס&quot;ז]]) בבני ברק.<br /> {{מיון רגיל:ספרין,חיים יעקב}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151796 2013-10-19T21:30:50Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>ה[[גאון]] ה[[קדוש]] רבי '''חיים יעקב ספרין''' (בן רבי אברהם מרדכי מבוריסלב, ונכדו של רבי אליעזר צבי מקומרנה) היה האדמו&quot;ר מקומרנה לאחר ה[[שואה]]. היגר לפני [[מלחמת העולם השנייה]] ל[[ארצות הברית]]. היה נשוי לחיה, בתו של רבי יצחק פלאם הרבי מקורטשין. אחרי פטירתה בצעירותה (לאחר לידת בנו ר' שלום ושתי בנות) נשא את אחותה רבקה הענא (חנה), שילדה את יתר בניו. פתח בית כנסת סמוך לכיכר השבת ב[[שכונת גאולה]] ב[[ירושלים]]. בית כנסת זה משמש כיום כ&quot;[[שטיבל]]אך&quot;. חיבר את הספרים: &quot;[[בית]] אבות&quot; ו&quot;[[שבת]] [[שלום]] ומבורך&quot;.<br /> <br /> == קשריו עם רבותינו נשיאינו ==<br /> פעם ביקר רבי חיים יעקב אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בעת שהגיע בשנת [[ת&quot;ש]] ל[[ארצות הברית]]. אחרי שיחה ארוכה בענינים שונים, סיפר הרבי ריי&quot;צ: זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (של זקינו של רבי חיים יעקב - רבי יצחק אייזיק מקומרנה)(שכידוע כרך במדבר יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניתו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]], לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[זצ&quot;ל]] כל ימיו.{{הערה|הקדמת פרי [[חיים]] על ה[[תורה]]}}<br /> <br /> כש[[הרבי]] עשה פעם '[[חנוכת הבית]]' למוסדותיו, הזמין את רבי חיים יעקב לכבד את ה[[שמחה]] בנוכחותו, ורבי חיים יעקב דרש שם [[דרשה]] נפלאה, שרבות דובר אז אודותיה.{{הערה|שם}}<br /> <br /> == בני רבי חיים יעקב ==<br /> * רבי [[שלום]] ספרין ב[[ירושלים]], חתנו של ה[[רב]] [[ישראל יצחק רייזמן]], [[דיין (הלכה)|דיין]] ב[[העדה החרדית|עדה החרדית]]. [[תלמיד]]ו של הרב ברוך שלום ה[[לוי]] אשלג. מאז פטירתו משמשים בניו כאדמו&quot;רים:<br /> ** רבי נתנאל ספרין ([[ד' ניסן]] [[תש&quot;ב]]) ב[[ירושלים]]. [[חתן]] ה[[רב]] [[יהודה]] [[אריה]] [[דייטש]]. פתח [[בית כנסת]] במעלות דפנה|ארזי הבירה.<br /> *** רבי מתתיהו ספרין, בנו של רבי נתנאל. מכהן כאדמו&quot;ר עצמאי בחיי אביו. חתן הרב [[משה]] אדלר (בנו של רבי יוסף אדלר) מטורדא.<br /> ** רבי אליעזר צבי בן רבי שלום ב[[בית שמש]], מלמד שיעורי קבלה. <br /> ** רבי ישכר שטוקהמר, חתנו של רבי [[שלום]]. מתגורר ב[[רמת שלמה]], ונקרא &quot;הרה&quot;צ מקומרנה רמת שלמה&quot;. <br /> * רבי [[מנחם]] מוניש בן רבי חיים יעקב כיהן כאדמו&quot;ר ב[[בני ברק]]. בנה [[בית מדרש]] ב[[רחוב]] דבורה ה[[נביא]]ה. נפטר ב[[ח' סיון]] [[תש&quot;נ]]. <br /> ** רבי צבי אלעזר בן רבי מנחם מוניש, [[ממלא מקום]] אביו בבני ברק. <br /> ** רבי [[יצחק]] [[שלמה]] בן רבי מנחם מוניש, מכהן כאדמו&quot;ר בירושלים. חתנו של רבי [[מרדכי גולדמן]] מ[[חסידות זווהיל|זוויהל]].<br /> * רבי אלתר יצחק אלימלך בן רבי חיים יעקב בארצות הברית.<br /> * רבי [[ישכר דב (דובער) ספרין]] בן רבי חיים יעקב (נפטר [[ג' כסלו]] [[תשס&quot;ז]]) בבני ברק.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151795 2013-10-19T21:30:01Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>ה[[גאון]] ה[[קדוש]] רבי '''חיים יעקב ספרין''' (בן רבי אברהם מרדכי מבוריסלב, ונכדו של רבי אליעזר צבי מקומרנה) היה האדמו&quot;ר מקומרנה לאחר ה[[שואה]]. היגר לפני [[מלחמת העולם השנייה]] ל[[ארצות הברית]]. היה נשוי לחיה, בתו של רבי יצחק פלאם הרבי מקורטשין. אחרי פטירתה בצעירותה (לאחר לידת בנו ר' שלום ושתי בנות) נשא את אחותה רבקה הענא (חנה), שילדה את יתר בניו. פתח בית כנסת סמוך לכיכר השבת ב[[שכונת גאולה]] ב[[ירושלים]]. בית כנסת זה משמש כיום כ&quot;[[שטיבל]]אך&quot;. חיבר את הספרים: &quot;[[בית]] אבות&quot; ו&quot;[[שבת]] [[שלום]] ומבורך&quot;.<br /> <br /> == קשריו עם רבותינו נשיאינו ==<br /> פעם ביקר רבי חיים יעקב אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בעת שהגיע בשנת [[ת&quot;ש]] ל[[ארצות הברית]]. אחרי שיחה ארוכה בענינים שונים, סיפר הרבי ריי&quot;צ: זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (של זקינו של רבי חיים יעקב - רבי יצחק אייזיק מקומרנה)(שכידוע כרך במדבר יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניתו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]], לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[זצ&quot;ל]] כל ימיו.{{הערה|הקדמת פרי [[חיים]] על ה[[תורה]]}}<br /> <br /> כש[[הרבי]] עשה פעם '[[חנוכת הבית]]' למוסדותיו, הזמין את רבי חיים יעקב לכבד את ה[[שמחה]] בנוכחותו, ורבי חיים יעקב דרש שם [[דרשה]] נפלאה, שרבות דובר אז אודותיה.{{הערה|שם}}<br /> <br /> == בני רבי חיים יעקב ==<br /> * רבי [[שלום]] ספרין ב[[ירושלים]], חתנו של ה[[רב]] [[ישראל יצחק רייזמן]], [[דיין (הלכה)|דיין]] ב[[העדה החרדית|עדה החרדית]]. [[תלמיד]]ו של הרב ברוך שלום ה[[לוי]] אשלג. מאז פטירתו משמשים בניו כאדמו&quot;רים:<br /> ** רבי נתנאל ספרין ([[ד' ניסן]] [[תש&quot;ב]]) ב[[ירושלים]]. [[חתן]] ה[[רב]] [[יהודה]] [[אריה]] [[דייטש]]. פתח [[בית כנסת]] במעלות דפנה|ארזי הבירה.<br /> *** רבי מתתיהו ספרין, בנו של רבי נתנאל. מכהן כאדמו&quot;ר עצמאי בחיי אביו. חתן הרב [[משה]] אדלר (בנו של רבי יוסף אדלר) מטורדא.<br /> ** רבי אליעזר צבי בן רבי שלום ב[[בית שמש]], מלמד שיעורי קבלה. <br /> ** רבי ישכר שטוקהמר, חתנו של רבי [[שלום]]. מתגורר ב[[רמת שלמה]], ונקרא &quot;הרה&quot;צ מקומרנה רמת שלמה&quot;. <br /> * רבי [[מנחם]] מוניש בן רבי חיים יעקב כיהן כאדמו&quot;ר ב[[בני ברק]]. בנה [[בית מדרש]] ב[[רחוב]] דבורה ה[[נביא]]ה. נפטר ב[[ח' סיון]] [[תש&quot;נ]]. <br /> ** רבי צבי אלעזר בן רבי מנחם מוניש, [[ממלא מקום]] אביו בבני ברק. <br /> ** רבי [[יצחק]] [[שלמה]] בן רבי מנחם מוניש, מכהן כאדמו&quot;ר בירושלים. חתנו של רבי [[מרדכי גולדמן]] מ[[חסידות זווהיל|זוויהל]].<br /> * רבי אלתר יצחק אלימלך בן רבי חיים יעקב בארצות הברית.<br /> * רבי [[ישכר דב (דובער) ספרין]] בן רבי חיים יעקב (נפטר [[ג' כסלו]] [[תשס&quot;ז]]) בבני ברק.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידטשויב]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151794 2013-10-19T21:28:03Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>ה[[גאון]] ה[[קדוש]] רבי '''חיים יעקב ספרין''' (בן רבי אברהם מרדכי מבוריסלב, ונכדו של רבי אליעזר צבי מקומרנה) היה האדמו&quot;ר מקומרנה לאחר ה[[שואה]]. היגר לפני [[מלחמת העולם השנייה]] ל[[ארצות הברית]]. היה נשוי לחיה, בתו של רבי יצחק פלאם הרבי מקורטשין. אחרי פטירתה בצעירותה (לאחר לידת בנו ר' שלום ושתי בנות) נשא את אחותה רבקה הענא (חנה), שילדה את יתר בניו. פתח בית כנסת סמוך לכיכר השבת ב[[שכונת גאולה]] ב[[ירושלים]]. בית כנסת זה משמש כיום כ&quot;[[שטיבל]]אך&quot;. חיבר את הספרים: &quot;[[בית]] אבות&quot; ו&quot;[[שבת]] [[שלום]] ומבורך&quot;.<br /> <br /> == קשריו עם רבותינו נשיאינו ==<br /> פעם ביקר רבי חיים יעקב אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בעת שהגיע בשנת [[ת&quot;ש]] ל[[ארצות הברית]]. אחרי שיחה ארוכה בענינים שונים, סיפר הרבי ריי&quot;צ: זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (של זקינו של רבי חיים יעקב - רבי יצחק אייזיק מקומרנה)(שכידוע כרך במדבר יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניתו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]], לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[זצ&quot;ל]] כל ימיו.{{הערה|הקדמת פרי [[חיים]] על ה[[תורה]]}}<br /> <br /> כש[[הרבי]] עשה פעם '[[חנוכת הבית]]' למוסדותיו, הזמין את רבי חיים יעקב לכבד את ה[[שמחה]] בנוכחותו, ורבי חיים יעקב דרש שם [[דרשה]] נפלאה, שרבות דובר אז אודותיה.{{הערה|שם}}<br /> <br /> === בני רבי חיים יעקב ===<br /> * רבי [[שלום]] ספרין ב[[ירושלים]], חתנו של ה[[רב]] [[ישראל יצחק רייזמן]], [[דיין (הלכה)|דיין]] ב[[העדה החרדית|עדה החרדית]]. [[תלמיד]]ו של הרב ברוך שלום ה[[לוי]] אשלג. מאז פטירתו משמשים בניו כאדמו&quot;רים:<br /> ** רבי נתנאל ספרין ([[ד' ניסן]] [[תש&quot;ב]]) ב[[ירושלים]]. [[חתן]] ה[[רב]] [[יהודה]] [[אריה]] [[דייטש]]. פתח [[בית כנסת]] במעלות דפנה|ארזי הבירה.<br /> *** רבי מתתיהו ספרין, בנו של רבי נתנאל. מכהן כאדמו&quot;ר עצמאי בחיי אביו. חתן הרב [[משה]] אדלר (בנו של רבי יוסף אדלר) מטורדא.<br /> ** רבי אליעזר צבי בן רבי שלום ב[[בית שמש]], מלמד שיעורי קבלה. <br /> ** רבי ישכר שטוקהמר, חתנו של רבי [[שלום]]. מתגורר ב[[רמת שלמה]], ונקרא &quot;הרה&quot;צ מקומרנה רמת שלמה&quot;. <br /> * רבי [[מנחם]] מוניש בן רבי חיים יעקב כיהן כאדמו&quot;ר ב[[בני ברק]]. בנה [[בית מדרש]] ב[[רחוב]] דבורה ה[[נביא]]ה. נפטר ב[[ח' סיון]] [[תש&quot;נ]]. <br /> ** רבי צבי אלעזר בן רבי מנחם מוניש, [[ממלא מקום]] אביו בבני ברק. <br /> ** רבי [[יצחק]] [[שלמה]] בן רבי מנחם מוניש, מכהן כאדמו&quot;ר בירושלים. חתנו של רבי [[מרדכי גולדמן]] מ[[חסידות זווהיל|זוויהל]].<br /> * רבי אלתר יצחק אלימלך&lt;ref&gt;{{cite web|url=http://www.geni.com/people/Rabbi-Chaim-Yankev-Safrin-Komarner-rebbe-%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%AA%D7%A9%D7%9B-%D7%98/6000000002901183097|title=Rabbi Chaim Yankev Safrin|work=[[Geni]]|accessdate=כ״ה בניסן תשע״ב}}&lt;/ref&gt; בן רבי חיים יעקב בארצות הברית.<br /> * רבי [[ישכר דב (דובער) ספרין]] בן רבי חיים יעקב (נפטר [[ג' כסלו]] [[תשס&quot;ז]]) בבני ברק.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידטשויב]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151793 2013-10-19T21:27:30Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div> ה[[גאון]] ה[[קדוש]] רבי '''חיים יעקב ספרין''' (בן רבי אברהם מרדכי מבוריסלב, ונכדו של רבי אליעזר צבי מקומרנה) היה האדמו&quot;ר מקומרנה לאחר ה[[שואה]]. היגר לפני [[מלחמת העולם השנייה]] ל[[ארצות הברית]]. היה נשוי לחיה, בתו של רבי יצחק פלאם הרבי מקורטשין. אחרי פטירתה בצעירותה (לאחר לידת בנו ר' שלום ושתי בנות) נשא את אחותה רבקה הענא (חנה), שילדה את יתר בניו. פתח בית כנסת סמוך לכיכר השבת ב[[שכונת גאולה]] ב[[ירושלים]]. בית כנסת זה משמש כיום כ&quot;[[שטיבל]]אך&quot;. חיבר את הספרים: &quot;[[בית]] אבות&quot; ו&quot;[[שבת]] [[שלום]] ומבורך&quot;.<br /> <br /> == קשריו עם רבותינו נשיאינו ==<br /> פעם ביקר רבי חיים יעקב אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בעת שהגיע בשנת [[ת&quot;ש]] ל[[ארצות הברית]]. אחרי שיחה ארוכה בענינים שונים, סיפר הרבי ריי&quot;צ: זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (של זקינו של רבי חיים יעקב - רבי יצחק אייזיק מקומרנה)(שכידוע כרך במדבר יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניתו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]], לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[זצ&quot;ל]] כל ימיו.{{הערה|הקדמת פרי [[חיים]] על ה[[תורה]]}}<br /> <br /> כש[[הרבי]] עשה פעם '[[חנוכת הבית]]' למוסדותיו, הזמין את רבי חיים יעקב לכבד את ה[[שמחה]] בנוכחותו, ורבי חיים יעקב דרש שם [[דרשה]] נפלאה, שרבות דובר אז אודותיה.{{הערה|שם}}<br /> <br /> === בני רבי חיים יעקב ===<br /> * רבי [[שלום]] ספרין ב[[ירושלים]], חתנו של ה[[רב]] [[ישראל יצחק רייזמן]], [[דיין (הלכה)|דיין]] ב[[העדה החרדית|עדה החרדית]]. [[תלמיד]]ו של הרב ברוך שלום ה[[לוי]] אשלג. מאז פטירתו משמשים בניו כאדמו&quot;רים:<br /> ** רבי נתנאל ספרין ([[ד' ניסן]] [[תש&quot;ב]]) ב[[ירושלים]]. [[חתן]] ה[[רב]] [[יהודה]] [[אריה]] [[דייטש]]. פתח [[בית כנסת]] במעלות דפנה|ארזי הבירה.<br /> *** רבי מתתיהו ספרין, בנו של רבי נתנאל. מכהן כאדמו&quot;ר עצמאי בחיי אביו. חתן הרב [[משה]] אדלר (בנו של רבי יוסף אדלר) מטורדא.<br /> ** רבי אליעזר צבי בן רבי שלום ב[[בית שמש]], מלמד שיעורי קבלה. <br /> ** רבי ישכר שטוקהמר, חתנו של רבי [[שלום]]. מתגורר ב[[רמת שלמה]], ונקרא &quot;הרה&quot;צ מקומרנה רמת שלמה&quot;. <br /> * רבי [[מנחם]] מוניש בן רבי חיים יעקב כיהן כאדמו&quot;ר ב[[בני ברק]]. בנה [[בית מדרש]] ב[[רחוב]] דבורה ה[[נביא]]ה. נפטר ב[[ח' סיון]] [[תש&quot;נ]]. <br /> ** רבי צבי אלעזר בן רבי מנחם מוניש, [[ממלא מקום]] אביו בבני ברק. <br /> ** רבי [[יצחק]] [[שלמה]] בן רבי מנחם מוניש, מכהן כאדמו&quot;ר בירושלים. חתנו של רבי [[מרדכי גולדמן]] מ[[חסידות זווהיל|זוויהל]].<br /> * רבי אלתר יצחק אלימלך&lt;ref&gt;{{cite web|url=http://www.geni.com/people/Rabbi-Chaim-Yankev-Safrin-Komarner-rebbe-%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%AA%D7%A9%D7%9B-%D7%98/6000000002901183097|title=Rabbi Chaim Yankev Safrin|work=[[Geni]]|accessdate=כ״ה בניסן תשע״ב}}&lt;/ref&gt; בן רבי חיים יעקב בארצות הברית.<br /> * רבי [[ישכר דב (דובער) ספרין]] בן רבי חיים יעקב (נפטר [[ג' כסלו]] [[תשס&quot;ז]]) בבני ברק.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידטשויב]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151792 2013-10-19T21:26:31Z

<p>מנוח: יצירת דף עם התוכן &quot; הגאון הקדוש רבי &#039;&#039;&#039;חיים יעקב ספרין&#039;&#039;&#039; (בן רבי אברהם מרדכי מבוריסלב, ונכדו של רבי אליעזר...&quot;</p> <hr /> <div> ה[[גאון]] ה[[קדוש]] רבי '''חיים יעקב ספרין''' (בן רבי אברהם מרדכי מבוריסלב, ונכדו של רבי אליעזר צבי מקומרנה) היה האדמו&quot;ר מקומרנה לאחר ה[[שואה]]. היגר לפני [[מלחמת העולם השנייה]] ל[[ארצות הברית]]. היה נשוי לחיה, בתו של רבי יצחק פלאם הרבי מקורטשין. אחרי פטירתה בצעירותה (לאחר לידת בנו ר' שלום ושתי בנות) נשא את אחותה רבקה הענא (חנה), שילדה את יתר בניו. פתח בית כנסת סמוך לכיכר השבת ב[[שכונת גאולה]] ב[[ירושלים]]. בית כנסת זה משמש כיום כ&quot;[[שטיבל]]אך&quot;. חיבר את הספרים: &quot;[[בית]] אבות&quot; ו&quot;[[שבת]] [[שלום]] ומבורך&quot;.<br /> <br /> == קשריו עם רבותינו נשיאינו ==<br /> פעם ביקר רבי חיים יעקב אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בעת שהגיע בשנת [[ת&quot;ש]] ל[[ארצות הברית]]. אחרי שיחה ארוכה בענינים שונים, סיפר הרבי ריי&quot;צ: זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (של זקינו של רבי חיים יעקב - רבי יצחק אייזיק מקומרנה)(שכידוע כרך במדבר יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניתו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]], לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[זצ&quot;ל]] כל ימיו.{{הערה|הקדמת פרי [[חיים]] על ה[[תורה]]}}<br /> <br /> כש[[הרבי]] עשה פעם '[[חנוכת הבית]]' למוסדותיו, הזמין את רבי חיים יעקב לכבד את ה[[שמחה]] בנוכחותו, ורבי חיים יעקב דרש שם [[דרשה]] נפלאה, שרבות דובר אז אודותיה.{{הערה|שם}}<br /> <br /> === בני רבי חיים יעקב ===<br /> * רבי [[שלום]] ספרין ב[[ירושלים]], חתנו של ה[[רב]] [[ישראל יצחק רייזמן]], [[דיין (הלכה)|דיין]] ב[[העדה החרדית|עדה החרדית]]. [[תלמיד]]ו של הרב ברוך שלום ה[[לוי]] אשלג. מאז פטירתו משמשים בניו כאדמו&quot;רים:<br /> ** רבי נתנאל ספרין ([[ד' ניסן]] [[תש&quot;ב]]) ב[[ירושלים]]. [[חתן]] ה[[רב]] [[יהודה]] [[אריה]] [[דייטש]]. פתח [[בית כנסת]] במעלות דפנה|ארזי הבירה.<br /> *** רבי מתתיהו ספרין, בנו של רבי נתנאל. מכהן כאדמו&quot;ר עצמאי בחיי אביו. חתן הרב [[משה]] אדלר (בנו של רבי יוסף אדלר) מטורדא.<br /> ** רבי אליעזר צבי בן רבי שלום ב[[בית שמש]], מלמד שיעורי קבלה. <br /> ** רבי ישכר שטוקהמר, חתנו של רבי [[שלום]]. מתגורר ב[[רמת שלמה]], ונקרא &quot;הרה&quot;צ מקומרנה רמת שלמה&quot;. <br /> * רבי [[מנחם]] מוניש בן רבי חיים יעקב כיהן כאדמו&quot;ר ב[[בני ברק]]. בנה [[בית מדרש]] ב[[רחוב]] דבורה ה[[נביא]]ה. נפטר ב[[ח' סיון]] [[תש&quot;נ]]. <br /> ** רבי צבי אלעזר בן רבי מנחם מוניש, [[ממלא מקום]] אביו בבני ברק. <br /> ** רבי [[יצחק]] [[שלמה]] בן רבי מנחם מוניש, מכהן כאדמו&quot;ר בירושלים. חתנו של רבי [[מרדכי גולדמן]] מ[[חסידות זווהיל|זוויהל]].<br /> * רבי אלתר יצחק אלימלך&lt;ref&gt;{{cite web|url=http://www.geni.com/people/Rabbi-Chaim-Yankev-Safrin-Komarner-rebbe-%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%AA%D7%A9%D7%9B-%D7%98/6000000002901183097|title=Rabbi Chaim Yankev Safrin|work=[[Geni]]|accessdate=כ״ה בניסן תשע״ב}}&lt;/ref&gt; בן רבי חיים יעקב בארצות הברית.<br /> * רבי [[ישכר דב (דובער) ספרין]] בן רבי חיים יעקב (נפטר [[ג' כסלו]] [[תשס&quot;ז]]) בבני ברק.<br /> {{הערות שוליים}}</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151791 2013-10-19T20:41:18Z

<p>מנוח: /* רבי יצחק אייזיק במשנת חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ&quot;ה שבט]] [[תקס&quot;ו]] - [[י' אייר]] [[תרל&quot;ד]]) שימש כ[[אדמו&quot;ר]] הראשון של [[חסידות קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב.<br /> <br /> היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. <br /> <br /> את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה&quot;ישמח משה&quot;, רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל &quot;מלא הרועים&quot;, רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל &quot;אור לשמים&quot; ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו&quot;ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br /> <br /> == רבי יצחק אייזיק במשנת חב&quot;ד ==<br /> ב[[ספר]]ו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב רבי יצחק אייזיק: &quot;מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[תפילין]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''ה[[גאון]] ה[[קדוש]] מוהר&quot;ז בעל ה[[תניא]]''', שהקדוש הזה היה מדקדק מאד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק.&quot;<br /> <br /> ומספר בעל [[עשר]] קדושות: &quot;סיפר לי [[איש]] מופלג ב[[יראת השם]] [[חסיד]] מפורסם, ששאל ל[[רב]] ה[[קדוש]] (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן בעל ה'[[תניא]]' [[זי&quot;ע]] (כי לפי הנשמע אבדו מן ה[[עולם]]), והשיב לו, כי בעת שכתב [[ספר]]ו הנזכר לעיל, והגיע ל[[מקום]] הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן ב[[ספר]]ו. וסיים ה[[רב]] ה[[קדוש]]: (תרגום מ[[אידיש]]) ולפני ה[[עולם]] לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי ה[[בתים]]&quot;.<br /> <br /> מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק, ש'הוא גילה סודות מן החדר'. {{הערה|מפי ה[[רב]] ר' שמואל [[הלפרין]] [[שליט&quot;א]], הובא ב[[ספר]] שלשלת הקודש קאמארנא}}<br /> <br /> '''[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]''' סיפר לנינו '''רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא''': זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (שכידוע כרך זה יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניתו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]], לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[זצ&quot;ל]] כל ימיו.{{הערה|הקדמת פרי [[חיים]] על ה[[תורה]]}}<br /> <br /> ==מספריו==<br /> את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר&quot;י]] ותורת [[הבעש&quot;ט]], בהם: <br /> * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]].<br /> * '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי&quot;ג מצוות]] על דרך הפרד&quot;ס (בתוך חומש היכל הברכה). <br /> *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br /> * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר&quot;י]] ו[[הבעש&quot;ט]]. <br /> * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br /> * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br /> * '''אדם ישר''' - תפלות להנצל ממגפה<br /> * '''דרך אמונה''' - &quot;דברים הנצרכים לתורה ולעבודה&quot; (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br /> <br /> כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]], והם: <br /> * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br /> * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br /> * '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br /> * '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br /> * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. <br /> <br /> בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יו&quot;דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: &quot;ספר החזיונות&quot; - כעין יומן של האדמו&quot;ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא &quot;מעשה השם&quot; סיפורים על [[הבעש&quot;ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. <br /> <br /> קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br /> *היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br /> * זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br /> * שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ספרין,יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151790 2013-10-19T20:39:55Z

<p>מנוח: /* רבי יצחק אייזיק במשנת חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ&quot;ה שבט]] [[תקס&quot;ו]] - [[י' אייר]] [[תרל&quot;ד]]) שימש כ[[אדמו&quot;ר]] הראשון של [[חסידות קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב.<br /> <br /> היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. <br /> <br /> את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה&quot;ישמח משה&quot;, רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל &quot;מלא הרועים&quot;, רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל &quot;אור לשמים&quot; ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו&quot;ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br /> <br /> == רבי יצחק אייזיק במשנת חב&quot;ד ==<br /> ב[[ספר]]ו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב רבי יצחק אייזיק: &quot;מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[תפילין]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''ה[[גאון]] ה[[קדוש]] מוהר&quot;ז בעל ה[[תניא]]''', שהקדוש הזה היה מדקדק מאד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק.&quot;<br /> <br /> ומספר בעל [[עשר]] קדושות: &quot;סיפר לי [[איש]] מופלג ב[[יראת השם]] [[חסיד]] מפורסם, ששאל ל[[רב]] ה[[קדוש]] (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן בעל ה'[[תניא]]' [[זי&quot;ע]] (כי לפי הנשמע אבדו מן ה[[עולם]]), והשיב לו, כי בעת שכתב [[ספר]]ו הנזכר לעיל, והגיע ל[[מקום]] הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן ב[[ספר]]ו. וסיים ה[[רב]] ה[[קדוש]]: (תרגום מ[[אידיש]]) ולפני ה[[עולם]] לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי ה[[בתים]]&quot;.<br /> <br /> מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק, ש'הוא גילה סודות מן החדר'. {{הערה|מפי ה[[רב]] ר' [[שמואל]] הלפרין [[שליט&quot;א]], הובא ב[[ספר]] שלשלת הקודש קאמארנא}}<br /> <br /> '''[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]''' סיפר לנינו '''רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא''': זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (שכידוע כרך זה יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניתו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]], לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[זצ&quot;ל]] כל ימיו.{{הערה|הקדמת פרי [[חיים]] על ה[[תורה]]}}<br /> <br /> ==מספריו==<br /> את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר&quot;י]] ותורת [[הבעש&quot;ט]], בהם: <br /> * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]].<br /> * '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי&quot;ג מצוות]] על דרך הפרד&quot;ס (בתוך חומש היכל הברכה). <br /> *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br /> * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר&quot;י]] ו[[הבעש&quot;ט]]. <br /> * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br /> * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br /> * '''אדם ישר''' - תפלות להנצל ממגפה<br /> * '''דרך אמונה''' - &quot;דברים הנצרכים לתורה ולעבודה&quot; (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br /> <br /> כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]], והם: <br /> * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br /> * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br /> * '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br /> * '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br /> * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. <br /> <br /> בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יו&quot;דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: &quot;ספר החזיונות&quot; - כעין יומן של האדמו&quot;ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא &quot;מעשה השם&quot; סיפורים על [[הבעש&quot;ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. <br /> <br /> קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br /> *היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br /> * זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br /> * שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ספרין,יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151789 2013-10-19T20:39:13Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ&quot;ה שבט]] [[תקס&quot;ו]] - [[י' אייר]] [[תרל&quot;ד]]) שימש כ[[אדמו&quot;ר]] הראשון של [[חסידות קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב.<br /> <br /> היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. <br /> <br /> את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה&quot;ישמח משה&quot;, רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל &quot;מלא הרועים&quot;, רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל &quot;אור לשמים&quot; ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו&quot;ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br /> <br /> == רבי יצחק אייזיק במשנת חב&quot;ד ==<br /> ב[[ספר]]ו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב רבי יצחק אייזיק: &quot;מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[תפילין]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''ה[[גאון]] ה[[קדוש]] מוהר&quot;ז בעל ה[[תניא]]''', שהקדוש הזה היה מדקדק מאד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק.&quot;<br /> <br /> ומספר בעל [[עשר]] קדושות: &quot;סיפר לי [[איש]] מופלג ב[[יראת השם]] [[חסיד]] מפורסם, ששאל ל[[רב]] ה[[קדוש]] (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן בעל ה'[[תניא]]' [[זי&quot;ע]] (כי לפי הנשמע אבדו מן ה[[עולם]]), והשיב לו, כי בעת שכתב [[ספר]]ו הנזכר לעיל, והגיע ל[[מקום]] הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן ב[[ספר]]ו. וסיים ה[[רב]] ה[[קדוש]]: (תרגום מ[[אידיש]]) ולפני ה[[עולם]] לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי ה[[בתים]].&quot;<br /> <br /> מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק, ש'הוא גילה סודות מן החדר'. {{הערה|מפי ה[[רב]] ר' [[שמואל]] הלפרין [[שליט&quot;א]], הובא ב[[ספר]] שלשלת הקודש קאמארנא}}<br /> <br /> '''[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]''' סיפר לנינו '''רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא''': זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (שכידוע כרך זה יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניתו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]], לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[זצ&quot;ל]] כל ימיו.{{הערה|הקדמת פרי [[חיים]] על ה[[תורה]]}}<br /> <br /> ==מספריו==<br /> את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר&quot;י]] ותורת [[הבעש&quot;ט]], בהם: <br /> * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]].<br /> * '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי&quot;ג מצוות]] על דרך הפרד&quot;ס (בתוך חומש היכל הברכה). <br /> *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br /> * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר&quot;י]] ו[[הבעש&quot;ט]]. <br /> * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br /> * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br /> * '''אדם ישר''' - תפלות להנצל ממגפה<br /> * '''דרך אמונה''' - &quot;דברים הנצרכים לתורה ולעבודה&quot; (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br /> <br /> כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]], והם: <br /> * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br /> * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br /> * '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br /> * '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br /> * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. <br /> <br /> בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יו&quot;דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: &quot;ספר החזיונות&quot; - כעין יומן של האדמו&quot;ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא &quot;מעשה השם&quot; סיפורים על [[הבעש&quot;ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. <br /> <br /> קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br /> *היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br /> * זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br /> * שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ספרין,יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151788 2013-10-19T20:37:03Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div><br /> ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ&quot;ה שבט]] [[תקס&quot;ו]] - [[י' אייר]] [[תרל&quot;ד]]) שימש כ[[אדמו&quot;ר]] הראשון של [[חסידות קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב.<br /> <br /> היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. <br /> <br /> את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה&quot;ישמח משה&quot;, רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל &quot;מלא הרועים&quot;, רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל &quot;אור לשמים&quot; ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו&quot;ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br /> <br /> == רבי יצחק אייזיק במשנת חב&quot;ד ==<br /> ב[[ספר]]ו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב רבי יצחק אייזיק: &quot;מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[תפילין]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''ה[[גאון]] ה[[קדוש]] מוהר&quot;ז בעל ה[[תניא]]''', שהקדוש הזה היה מדקדק מאד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק.&quot;<br /> <br /> ומספר בעל [[עשר]] קדושות: &quot;סיפר לי [[איש]] מופלג ב[[יראת השם]] [[חסיד]] מפורסם, ששאל ל[[רב]] ה[[קדוש]] (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן בעל ה'[[תניא]]' [[זי&quot;ע]] (כי לפי הנשמע אבדו מן ה[[עולם]]), והשיב לו, כי בעת שכתב [[ספר]]ו הנזכר לעיל, והגיע ל[[מקום]] הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן ב[[ספר]]ו. וסיים ה[[רב]] ה[[קדוש]]: (תרגום מ[[אידיש]]) ולפני ה[[עולם]] לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי ה[[בתים]].&quot;<br /> <br /> מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק, ש'הוא גילה סודות מן החדר'. {{הערה|מפי ה[[רב]] ר' [[שמואל]] הלפרין [[שליט&quot;א]], הובא ב[[ספר]] שלשלת הקודש קאמארנא}}<br /> <br /> '''[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]''' סיפר לנינו '''רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא''': זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (שכידוע כרך זה יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניתו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]], לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[זצ&quot;ל]] כל ימיו.(הקדמת פרי [[חיים]] על ה[[תורה]])<br /> <br /> ==מספריו==<br /> את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר&quot;י]] ותורת [[הבעש&quot;ט]], בהם: <br /> * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]].<br /> * '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי&quot;ג מצוות]] על דרך הפרד&quot;ס (בתוך חומש היכל הברכה). <br /> *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br /> * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר&quot;י]] ו[[הבעש&quot;ט]]. <br /> * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br /> * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br /> * '''אדם ישר''' - תפלות להנצל ממגפה<br /> * '''דרך אמונה''' - &quot;דברים הנצרכים לתורה ולעבודה&quot; (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br /> <br /> כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]], והם: <br /> * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br /> * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br /> * '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br /> * '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br /> * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. <br /> <br /> בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יו&quot;דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: &quot;ספר החזיונות&quot; - כעין יומן של האדמו&quot;ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא &quot;מעשה השם&quot; סיפורים על [[הבעש&quot;ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. <br /> <br /> קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br /> *היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br /> * זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br /> * שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ספרין,יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151787 2013-10-19T20:27:52Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div><br /> ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ&quot;ה שבט]] [[תקס&quot;ו]] - [[י' אייר]] [[תרל&quot;ד]]) שימש כ[[אדמו&quot;ר]] הראשון של [[חסידות קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב.<br /> <br /> היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. <br /> <br /> את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה&quot;ישמח משה&quot;, רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל &quot;מלא הרועים&quot;, רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל &quot;אור לשמים&quot; ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו&quot;ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br /> <br /> == רבי יצחק אייזיק במשנת חב&quot;ד ==<br /> ב[[ספר]]ו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב רבי יצחק אייזיק: &quot;מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[תפילין]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''ה[[גאון]] ה[[קדוש]] מוהר&quot;ז בעל ה[[תניא]]''', שהקדוש הזה היה מדקדק מאד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק.&quot;<br /> <br /> ומספר בעל [[עשר]] קדושות: &quot;סיפר לי [[איש]] מופלג ב[[יראת השם]] [[חסיד]] מפורסם, ששאל ל[[רב]] ה[[קדוש]] (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן בעל ה'[[תניא]]' [[זי&quot;ע]] (כי לפי הנשמע אבדו מן ה[[עולם]]), והשיב לו, כי בעת שכתב [[ספר]]ו הנזכר לעיל, והגיע ל[[מקום]] הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן ב[[ספר]]ו. וסיים ה[[רב]] ה[[קדוש]]: (תרגום מ[[אידיש]]) ולפני ה[[עולם]] לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי ה[[בתים]].&quot;<br /> <br /> מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;הוא גילה סודות מן החדר&quot;}}{{הערת שוליים|מפי ה[[רב]] ר' [[שמואל]] הלפרין [[שליט&quot;א]], הובא ב[[ספר]] שלשלת הקודש קאמארנא}}<br /> <br /> <br /> <br /> '''[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]''' סיפר לנינו '''רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא''': זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (שכידוע כרך זה יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניתו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]], לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[זצ&quot;ל]] כל ימיו.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר&quot;י]] ותורת [[הבעש&quot;ט]], בהם: <br /> * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]].<br /> * '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי&quot;ג מצוות]] על דרך הפרד&quot;ס (בתוך חומש היכל הברכה). <br /> *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br /> * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר&quot;י]] ו[[הבעש&quot;ט]]. <br /> * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br /> * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br /> * '''אדם ישר''' - תפלות להנצל ממגפה<br /> * '''דרך אמונה''' - &quot;דברים הנצרכים לתורה ולעבודה&quot; (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br /> <br /> כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]], והם: <br /> * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br /> * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br /> * '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br /> * '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br /> * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. <br /> <br /> בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יו&quot;דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: &quot;ספר החזיונות&quot; - כעין יומן של האדמו&quot;ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא &quot;מעשה השם&quot; סיפורים על [[הבעש&quot;ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. <br /> <br /> קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br /> *היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br /> * זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br /> * שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br /> <br /> {{הערת שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ספרין,יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151786 2013-10-19T20:25:26Z

<p>מנוח: /* רבי יצחק אייזיק במשנת חב&quot;ד */</p> <hr /> <div><br /> ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ&quot;ה שבט]] [[תקס&quot;ו]] - [[י' אייר]] [[תרל&quot;ד]]) שימש כ[[אדמו&quot;ר]] הראשון של [[חסידות קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב.<br /> <br /> היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. <br /> <br /> את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה&quot;ישמח משה&quot;, רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל &quot;מלא הרועים&quot;, רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל &quot;אור לשמים&quot; ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו&quot;ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br /> <br /> == רבי יצחק אייזיק במשנת חב&quot;ד ==<br /> ב[[ספר]]ו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב רבי יצחק אייזיק: &quot;מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[תפילין]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''ה[[גאון]] ה[[קדוש]] מוהר&quot;ז בעל ה[[תניא]]''', שהקדוש הזה היה מדקדק מאד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק.&quot;<br /> <br /> ומספר בעל [[עשר]] קדושות: &quot;סיפר לי [[איש]] מופלג ב[[יראת השם]] [[חסיד]] מפורסם, ששאל ל[[רב]] ה[[קדוש]] (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן בעל ה'[[תניא]]' [[זי&quot;ע]] (כי לפי הנשמע אבדו מן ה[[עולם]]), והשיב לו, כי בעת שכתב [[ספר]]ו הנזכר לעיל, והגיע ל[[מקום]] הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן ב[[ספר]]ו. וסיים ה[[רב]] ה[[קדוש]]: (תרגום מ[[אידיש]]) ולפני ה[[עולם]] לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי ה[[בתים]].&quot;<br /> <br /> מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;הוא גילה סודות מן החדר&quot;}}'''{{הערת שוליים|מפי ה[[רב]] ר' [[שמואל]] הלפרין [[שליט&quot;א]], הובא ב[[ספר]] שלשלת הקודש קאמארנא.<br /> <br /> <br /> <br /> '''[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]''' סיפר לנינו '''רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא''': זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (שכידוע כרך זה יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניתו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]], לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[זצ&quot;ל]] כל ימיו.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר&quot;י]] ותורת [[הבעש&quot;ט]], בהם: <br /> * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]].<br /> * '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי&quot;ג מצוות]] על דרך הפרד&quot;ס (בתוך חומש היכל הברכה). <br /> *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br /> * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר&quot;י]] ו[[הבעש&quot;ט]]. <br /> * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br /> * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br /> * '''אדם ישר''' - תפלות להנצל ממגפה<br /> * '''דרך אמונה''' - &quot;דברים הנצרכים לתורה ולעבודה&quot; (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br /> <br /> כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]], והם: <br /> * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br /> * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br /> * '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br /> * '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br /> * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. <br /> <br /> בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יו&quot;דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: &quot;ספר החזיונות&quot; - כעין יומן של האדמו&quot;ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא &quot;מעשה השם&quot; סיפורים על [[הבעש&quot;ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. <br /> <br /> קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br /> *היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br /> * זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br /> * שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br /> <br /> {{מיון רגיל:ספרין,יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151785 2013-10-19T20:23:50Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div><br /> ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ&quot;ה שבט]] [[תקס&quot;ו]] - [[י' אייר]] [[תרל&quot;ד]]) שימש כ[[אדמו&quot;ר]] הראשון של [[חסידות קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב.<br /> <br /> היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. <br /> <br /> את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה&quot;ישמח משה&quot;, רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל &quot;מלא הרועים&quot;, רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל &quot;אור לשמים&quot; ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו&quot;ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br /> <br /> == רבי יצחק אייזיק במשנת חב&quot;ד ==<br /> ב[[ספר]]ו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב רבי יצחק אייזיק: &quot;מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[תפילין]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''ה[[גאון]] ה[[קדוש]] מוהר&quot;ז בעל ה[[תניא]]''', שהקדוש הזה היה מדקדק מאד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק.&quot;<br /> <br /> ומספר בעל [[עשר]] קדושות: &quot;סיפר לי [[איש]] מופלג ב[[יראת השם]] [[חסיד]] מפורסם, ששאל ל[[רב]] ה[[קדוש]] (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן בעל ה'[[תניא]]' [[זי&quot;ע]] (כי לפי הנשמע אבדו מן ה[[עולם]]), והשיב לו, כי בעת שכתב [[ספר]]ו הנזכר לעיל, והגיע ל[[מקום]] הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן ב[[ספר]]ו. וסיים ה[[רב]] ה[[קדוש]]: (תרגום מ[[אידיש]]) ולפני ה[[עולם]] לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי ה[[בתים]].&quot;<br /> <br /> מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;הוא גילה סודות מן החדר&quot;}}'''&lt;nowiki&gt;{{הערת שוליים|&lt;/nowiki&gt;''' מפי ה[[רב]] ר' [[שמואל]] הלפרין [[שליט&quot;א]], הובא ב[[ספר]] שלשלת הקודש קאמארנא '''&lt;nowiki&gt;}}&lt;/nowiki&gt;'''.<br /> <br /> <br /> <br /> '''[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]''' סיפר לנינו '''רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא''': זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (שכידוע כרך זה יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניתו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]], לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[זצ&quot;ל]] כל ימיו.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר&quot;י]] ותורת [[הבעש&quot;ט]], בהם: <br /> * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]].<br /> * '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי&quot;ג מצוות]] על דרך הפרד&quot;ס (בתוך חומש היכל הברכה). <br /> *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br /> * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר&quot;י]] ו[[הבעש&quot;ט]]. <br /> * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br /> * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br /> * '''אדם ישר''' - תפלות להנצל ממגפה<br /> * '''דרך אמונה''' - &quot;דברים הנצרכים לתורה ולעבודה&quot; (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br /> <br /> כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]], והם: <br /> * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br /> * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br /> * '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br /> * '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br /> * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. <br /> <br /> בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יו&quot;דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: &quot;ספר החזיונות&quot; - כעין יומן של האדמו&quot;ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא &quot;מעשה השם&quot; סיפורים על [[הבעש&quot;ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. <br /> <br /> קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br /> *היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br /> * זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br /> * שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br /> <br /> {{מיון רגיל:ספרין,יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151769 2013-10-18T11:53:33Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div><br /> ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ&quot;ה שבט]] [[תקס&quot;ו]] - [[י' אייר]] [[תרל&quot;ד]]) שימש כ[[אדמו&quot;ר]] הראשון של [[חסידות קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב.<br /> <br /> היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. <br /> <br /> את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה&quot;ישמח משה&quot;, רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל &quot;מלא הרועים&quot;, רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל &quot;אור לשמים&quot; ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו&quot;ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br /> <br /> == רבי יצחק אייזיק במשנת חב&quot;ד ==<br /> ב[[ספר]]ו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב רבי יצחק אייזיק: &quot;מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[תפילין]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''ה[[גאון]] ה[[קדוש]] מוהר&quot;ז בעל ה[[תניא]]''', שהקדוש הזה היה מדקדק מאד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק.&quot;<br /> <br /> ומספר בעל [[עשר]] קדושות: &quot;סיפר לי [[איש]] מופלג ב[[יראת השם]] [[חסיד]] מפורסם, ששאל ל[[רב]] ה[[קדוש]] (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן בעל ה'[[תניא]]' [[זי&quot;ע]] (כי לפי הנשמע אבדו מן ה[[עולם]]), והשיב לו, כי בעת שכתב [[ספר]]ו הנזכר לעיל, והגיע ל[[מקום]] הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן ב[[ספר]]ו. וסיים ה[[רב]] ה[[קדוש]]: (תרגום מ[[אידיש]]) ולפני ה[[עולם]] לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי ה[[בתים]].&quot;<br /> <br /> מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;הוא גילה סודות מן החדר&quot;}}<br /> <br /> '''[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]''' סיפר לנינו '''רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא''': זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (שכידוע כרך זה יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניתו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]], לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[זצ&quot;ל]] כל ימיו..&lt;REF&gt; הקדמת פרי חיים על ה[[תורה]] - בשם רבי חיים יעקב , בעל המעשה.&lt;/REF&gt;<br /> <br /> ==מספריו==<br /> את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר&quot;י]] ותורת [[הבעש&quot;ט]], בהם: <br /> * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]].<br /> * '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי&quot;ג מצוות]] על דרך הפרד&quot;ס (בתוך חומש היכל הברכה). <br /> *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br /> * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר&quot;י]] ו[[הבעש&quot;ט]]. <br /> * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br /> * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br /> * '''אדם ישר''' - תפלות להנצל ממגפה<br /> * '''דרך אמונה''' - &quot;דברים הנצרכים לתורה ולעבודה&quot; (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br /> <br /> כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]], והם: <br /> * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br /> * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br /> * '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br /> * '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br /> * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. <br /> <br /> בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יו&quot;דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: &quot;ספר החזיונות&quot; - כעין יומן של האדמו&quot;ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא &quot;מעשה השם&quot; סיפורים על [[הבעש&quot;ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. <br /> <br /> קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br /> *היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br /> * זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br /> * שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br /> <br /> {{מיון רגיל:ספרין,יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8&diff=151768 2013-10-18T11:50:39Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה:אישים]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7)&diff=151752 2013-10-17T19:24:28Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון<br /> |תמונה=[[תמונה:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|250px]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר הצמח צדק<br /> |תיאור=האדמו&quot;ר השלישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ט באלול]] [[תקמ&quot;ט]]<br /> |מקום לידה=[[ליאזני]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג ניסן תרכ&quot;ו]]<br /> |מקום פטירה=[[ליובאוויטש]]<br /> |מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו&quot;ר]] הצמח צדק|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[צמח צדק (פירושונים)]]}}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' - '''ה[[אדמו&quot;ר]] הצמח צדק''' הוא ה[[נשיא]] השלישי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ&quot;ט באלול]] [[תקמ&quot;ט]]{{הערת שוליים|שם=גירסאות|כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] חלק ד' עמ' רמ&quot;ח, שיחת י&quot;ב [[ניסן]] [[ש&quot;ת]], שיחת שביעי של פסח ש&quot;ת, [[שלשלת היחס]] - שבתחילת [[היום יום]] - [[תש&quot;ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ&quot;ח]]. ראה: יומן [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ&quot;ח]], [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] חלק ב' עמ' קצ&quot;ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ&quot;ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק&quot;נ]] וראה בשיחת [[כ&quot;ז בסיוון]] [[תש&quot;ד]].}} בעיר [[ליאזני]], לרב [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] ו[[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה אלטשולר]]. [[הסתלק]] ביום [[י&quot;ג בניסן]] [[תרכ&quot;ו]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> מכונה 'צמח צדק' על שם ספרו [[שו&quot;ת צמח צדק]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> ===לידתו וילדותו===<br /> ב[[יום ראשון]], [[כ&quot;ט באלול]] [[תקמ&quot;ט]]{{הערת שוליים|שם=גירסאות}} בעיר [[ליאזני]], נולד רבי מנחם מענדל לרב [[שלום שכנא אלטשולר (אב אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] והרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולער. הוריו קראו לו &quot;מנחם מענדל&quot; על שם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]. בשנת [[תקנ&quot;ג]] ביום [[ג' בתשרי]], בהיותו בן שלוש, נפטרה אמו ומנחם מענדל אומץ על ידי סבו, אדמו&quot;ר הזקן שחבבו מאוד. מנחם מענדל היה ישן בחדרו של אדמו&quot;ר הזקן, בסמוך לארון הקודש. עד גיל תשע היה אדמו&quot;ר הזקן מכסהו בטליתו, ב[[ברכת כוהנים]] של הימים-טובים ועד לחתונתו היה מכסהו בתקיעת שופר של [[ראש השנה]]. ביום [[י&quot;א בתשרי]] [[תקנ&quot;ג]] הכניסו [[אדמו&quot;ר הזקן]] ללמוד ב'[[חיידר]]'.<br /> <br /> בהיותו בגיל שמונה שנים הציע אדמו&quot;ר הזקן לבנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לקחתו כחתן לבתו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]], אך אדמו&quot;ר האמצעי היסס והראה לאביו מבעד לחלון כיצד הוא משחק עם כל הילדים במעשי ילדות. אדמו&quot;ר הזקן ניגש אל החלון ורמז באצבע לנכדו להיכנס לחדר, כאשר מנחם מענדל נכנס הגיש לו גמרא, הורה לו לשנן בעל-פה דף עם [[רש&quot;י]] ותוספות, תוך מחצית השעה, לשוב אל החדר ולחזור על כל מה שלמד. אדמו&quot;ר האמצעי שהמתין בחדר הבחין לאחר כרבע שעה שהילד שוב משחק בחוץ עם חבריו, פנה אל אביו ואמר 'אפילו בקולך אין הוא שומע!'. אדמו&quot;ר הזקן קרא לילד ונזף בו אך מנחם מענדל טען שהוא כבר למד והחל לחזור בעל-פה את הדף.<br /> <br /> כבר בשנת תקס&quot;א (בהיותו בן 11) התחיל לכתוב חידושים בנגלה ובחסידות, מה ששמע מסביו ובנוסף ביאורים משלו. ישנו מאמר ד&quot;ה 'עדות' (שנדפס בספר [[דרך אמונה]] שנכתב בשנת תקס&quot;ב, לאחר הרבה שנים הוסיף הצמח צדק את סיומו, וכך הוא הודפס.<br /> <br /> עד גיל 13 עיקר לימודו היה בנגלה ולאחר גיל בר מצווה קבע אדמו&quot;ר הזקן זמנים מיוחדים ללמוד עמו קבלה ו[[דא&quot;ח]].<br /> <br /> ===חתונתו===<br /> ביום [[ה' בכסלו]] שנת [[תקס&quot;ג]], בהיות אדמו&quot;ר הצמח צדק בן ארבע עשרה שנה, התחתן בעיר [[ליאדי]] עם בת דודתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. בשנת [[תקס&quot;ז]], כשלוש שנים לאחר נישואיהם, ביקש [[אדמו&quot;ר הזקן]] מחיה מושקא שתביא לו מכתבי ה[[חסידות]] של בעלה. היא נענתה לבקשתו ובין הכתבים שהביאה לו היה מאמר &quot;שורש מצוות התפילה&quot;{{הערת שוליים|מודפס בספר [[דרך מצותיך|דרך מצותיך]]}}. כשראה אדמו&quot;ר הזקן את חידושיו, קרא לאחיו [[יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|יהודה לייב]] ולרבי [[פינחס רייזס]] וביקשם שיענו &quot;אמן&quot; על ברכת &quot;שהחיינו&quot;. הדבר נודע לחסידים שהחלו לכבד את הצמח צדק.<br /> <br /> כשנודע לצמח צדק שאשתו העבירה בניגוד לרצונו את הכתבים, אמר לה שיגרשה. הרבנית טענה להגנתה שהינה מחוייבת בכיבוד הסבא – אדמו&quot;ר הזקן שגדול אפילו מכיבוד אב. הצמח צדק השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון. במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף. לאחר חודשיים שהצמח צדק לא חזר בו, סיפרה על כך לאביה, אדמו&quot;ר האמצעי ששוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל אדמו&quot;ר הזקן ושטח בפניו את העניין.<br /> <br /> בשבת [[פרשת מקץ]] לאחר שאדמו&quot;ר הזקן אמר בחדרו [[מאמר]] חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר ופנה אל הצמח צדק ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה, אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת, ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ה[[הלכה]]. לאחר העיון המשותף חזר בו הצמח צדק והצטער על שעלה בדעתו לגרש את זוגתו. אדמו&quot;ר הזקן הבטיח ללמוד עמו פעמיים בשבוע נגלה, ושלוש פעמים בשבוע יחזור לפניו מאמרים שאמר בעבר וביאורי תורות שקיבל מרבותיו. לאחר מכן ברך אדמו&quot;ר הזקן את הזוג כי יקוים בהם הכתוב &quot;תטעי נטעך נעמנים... ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי&quot;{{הערת שוליים|ישעיה י&quot;ז}} וביקשו שלא ישאר שום זכר של הקפדה על הרבנית ושישמח אותה ונאנח והוסיף: &quot;נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש&quot;.<br /> <br /> לאחר חתונתו היה אדמו&quot;ר הצמח צדק סמוך על שולחן חותנו, אדמו&quot;ר האמצעי, וכיהן כראש ישיבה אצלו, כדי שלא להתפרנס מהתורה, רק מיגיע כפיו. את שלוש מאות הרובלים שקיבל ככספי נדוניה השקיע בפתיחת בית מלאכה לייצור חותמות שעווה (בהם השתמשו לחתום אגרות דואר) שישמש כמקור לפרנסתו. בעסק זה לקח את החסיד ר' נחמיה מדוברובנא כשותף. במהלך כל עבודתם היו השניים משוחחים בדברי תורה, לאחר כחודש שקעו השניים, באחד הלילות, בסוגיה עמוקה במיוחד והדוד בו נמצא חומר הגלם של הדבק החל לבעור ובקושי הצליחו להנצל מהמפעל שעלה באש. לאחר מכן החליט אדמו&quot;ר הצמח צדק לעסוק בנגרות, אך בחצר הרבי העדיפו שלא יעסוק במלאכה ומינו אותו למלמד.<br /> <br /> בשנת [[תקס&quot;ו]] מסר אדמו&quot;ר הזקן לידיו ולידי דודו זקנו הרב [[יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|יהודה לייב]] את השאלות ההלכתיות המגיעות אליו, על מנת שיענו עליהם והוא יגיהם. בשנת [[תק&quot;ע]] מסר אדמו&quot;ר הזקן לידו ולידי דודו, הרב [[משה שניאורי]], את ההתעסקות בעניני הכלל.<br /> <br /> ב[[מלחמת נפוליאון]] כש[[אדמו&quot;ר הזקן]] ברח מ[[ליאדי]], הצטרף אליו אדמו&quot;ר הצמח צדק. בהמשך היה נוכח גם בשעת פטירת אדמו&quot;ר הזקן{{הערת שוליים|ב[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]] נמצאים עניינים אותם שמע אדמו&quot;ר הצמח צדק מ[[אדמו&quot;ר הזקן]] בימים אלו}}. לאחר הסלקות אדמו&quot;ר הזקן, משנת [[תקע&quot;ד]] עד שנת [[תקפ&quot;ז]], התבודד ולמד בהתמדה.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ביום [[ט' כסלו תקפ&quot;ח]], התקיימה אסיפה של זקני [[חסיד]]י חב&quot;ד בה הוחלט למנות את חתנו של אדמו&quot;ר האמצעי, רבי מנחם מענדל, שימלא את מקומו של חמיו בהנהגת חסידות חב&quot;ד. החלטה זו התבססה על אמירתו של אדמו&quot;ר האמצעי, כשביקש לעלות ל[[ארץ ישראל]]{{הערת שוליים|היה זה בחודש [[תשרי]] שנת [[תקפ&quot;ח]]. אדמו&quot;ר האמצעי הגיע ל[[האדיטש]] והתפלל מספר פעמים על ציון אביו אדמו&quot;ר הזקן. פעם אחת שהה בציון זמן רב, ואחר כך יצא משם כשפניו שוחקות ואמר: &quot;פעלתי מאבי אדוני מורי ורבי שיפטרוני מהרבנות&quot;. החסידים חשבו כי כוונתו לעלות לארץ הקודש, שהרי כאמור אביו רבינו הזקן ביקש גם הוא לוותר על הנהגת החסידים כדי לעלות לארץ ישראל.}}, שאלו אותו החסידים &quot;&quot;כיצד רבינו יעזבנו כצאן ללא רועה?&quot; השיבם אדמו&quot;ר האמצעי &quot;הלא עמכם חתני הרב הגאון רבי מנחם מענדל שיחיה. הוא יהיה לכם לרועה נאמן&quot;. החסידים התנגדו כמובן לרעיון ורק כאשר לאחר חודשיים, בדרך מ[[האדיטש]] ל[[ניעז'ין]], נפטר אדמו&quot;ר האמצעי, הבינו החסידים את כוונתו. בנוסף לכך מצאו החסידים רמזים נוספים לרצונו של אדמו&quot;ר האמצעי שדווקא חתנו יהיה ממלא מקומו.<br /> <br /> החלטת אסיפה זו פורסמה בכל ריכוזי חסידי חב&quot;ד ב[[רוסיה]]. משלחת של גדולי וזקני החסידים ובהם רבי [[הלל מפאריטש]], רבי [[יצחק אייזיק מויטבסק]], רבי [[יצחק משה מיאס]], רבי [[פרץ חן]] מצ’רניגוב ועוד, התייצבה בפני אדמו&quot;ר הצמח צדק ומסרה לו את החלטת האסיפה, אולם ה&quot;צמח צדק&quot; מיאן לקבל על עצמו את כתר הנשיאות. משלחות נוספות של חסידים באו והלכו, אך לכולם סירב רבי מנחם מענדל בתואנה כי כתר הנשיאות מגיע בדין לדודו הרב [[חיים אברהם שניאורי]], בנו של רבינו הזקן ואחיו של אדמו&quot;ר האמצעי. כששמע רבי חיים אברהם את הדברים הללו, הוא עצמו הצטרף לאחת המשלחות והפציר ברבי מנחם מענדל שיקבל את הנשיאות, אך הוא עדיין עמד בסרובו. <br /> <br /> בחודש [[ניסן]] החליטו החסידים כי לקראת חג השבועות יבואו כל זקני החסידים ל[[ליובאוויטש]] ויטכסו עצה מה לעשות. כשבועיים לפני [[חג השבועות]] באו לליובאוויטש כמה מזקני החסידים, ביניהם; רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]], רבי הלל מפאריטש, רבי יצחק אייזיק מויטבסק והם קיימו אסיפה נוספת ושלחו משלחות אל אדמו&quot;ר הצמח צדק, אך גם אלו לא עזרו. הוא המשיך להתחמק בטענה שיש לבחור ברבי חיים אברהם בנו של רבנו הזקן, או ברבי [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום]], בנו של רבנו האמצעי, או בחתנו הנוסף של אדמו&quot;ר האמצעי, רבי [[אהרן מקרמנצ'וג]]. סירובו של רבי מנחם מענדל ציערה מאוד את חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ביום שלישי, [[ג' סיון תקפ&quot;ט]] באו שלושת גדולי החסידים: רבי [[פרץ חן]], רבי הלל מפאריטש ורבי יצחק אייזיק מהומיל, אל חדרו של אדמו&quot;ר הצמח צדק והתחננו בפניו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בסופו של דבר ניאות, אך בתנאי שלא יטרידוהו בשאלת עצות בענינים גשמיים. רבי הלל מפאריטש נענה ואמר: &quot;חסידים רוצים לשמוע חסידות&quot;. כעבור זמן קצר נודע כי אדמו&quot;ר הצמח צדק ייצא לבית הכנסת לומר חסידות. ואכן אדמו&quot;ר הצמח צדק נכנס לבית המדרש שהיה מלא בחסידים, כשהוא לבוש בבגדי לבן אותם ירש מסבו אדמו&quot;ר הזקן והחל לומר מאמר [[דא&quot;ח]] [[ד&quot;ה]] &quot;על שלושה דברים העולם עומד&quot;.<br /> <br /> בשעה שהתחיל לומר את המאמר, נזכר רבי יצחק אייזיק מהומיל כי בצעירותו שמע פעם את אדמו&quot;ר הזקן חוזר מאמר זה, כשבאותה שעה שיחק בחדר הנכד, אדמו&quot;ר הצמח צדק, והפריע לחסידים לשמוע. רבי יצחק אייזיק חשש שזה מפריע ואז לפתע עצר אדמו&quot;ר הזקן את אמירת המאמר ואמר לו: &quot;הנח לו, הנח לו, הוא רוצה לשמוע. הוא שומע, עוד תיווכח שהוא שומע!&quot;. כעת נזכר באותו מעמד ובמוחו חלף הרהור: &quot;אכן זהו כח עליון, וה&quot;צמח צדק&quot; מראה את כוחותיו הכמוסים אשר חננו השם יתברך&quot;. עודנו מהרהר כך, הפסיק אדמו&quot;ר הצמח צדק באמירת המאמר ופנה אל רבי יצחק אייזיק ואמר: &quot;תחשדוני בדבר שאין בי? מה אעשה וסבי רבנו הזקן ציוה עלי לומר מאמר זה&quot; ומיד המשיך באמירת המאמר. בכך התגלתה רוח קודשו ברבים. בסיום המאמר פתחו כל החסידים בשירה וליווהו לביתו בריקודים וב[[שמחה]] גדולה.<br /> <br /> ==פעולותיו==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גזירת הקנטוניסטים]], [[ועידת הרבנים תר&quot;ג]]}}<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק ייסד [[ישיבה גדולה]] ב[[ליובאוויטש]] ובשנים הראשונות לנשיאותו היה מוסר באופן קבוע שיעורים לאברכים המיוחדים בישיבה. בנו הרב [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח]] היה ראש מגידי השיעורים וחתנו, הרב [[לוי יצחק זלמנוביץ']], היה מבוחני הישיבה.<br /> <br /> בתקופת &quot;[[גזירת הקנטוניסטים]]&quot; (- חטיפת ילדים יהודיים כדי שישרתו בצבא במשך עשרים וחמש שנים) היה אדמו&quot;ר הצמח צדק שולח בחשאי אל כל הקהילות ששהו בהם חוטפים ודאג שיחרימו אותם ואת הקנטוניסטים היה מחזק שישמרו את ה[[תורה]] וה[[מצוות]] וכן היה דואג לפדות את הילדים שנחטפו. פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות.<br /> <br /> בשנת [[תקצ&quot;ז]] הדפיס את ספרו [[תורה אור]]. בשנת [[תקצ&quot;ח]], על פי בקשת חסידי חב&quot;ד, ביקר ב[[מאהילוב]], [[מינסק]] ו[[וילנא]] וחזר דרך פלך [[ויטבסק]]. בנסיעתו זו נפגש גם עם גדולי ה[[מתנגד|מתנגדים]] שהחלו לשאת ולתת איתו בשאלות הלכתיות. מסע זה השקיט את המחלוקת בין החסידים ל[[מתנגדים]]. בשנת [[תקצ&quot;ט]] קנה אחוזה גדולה הכוללת אדמת זריעה ויער וייסד שם מושבה ליהודים עובדי אדמה ועזר להם גם במכשירי עבודה. בשנת [[תר&quot;ג]] מינתה הממשלה ועד בן ארבעה אנשים מבאי-כח התושבים היהודים, לדון אודות החוקים השייכים אל היהודים ובפרט בנוגע לשאלת ה[[חינוך]] ואדמו&quot;ר הצמח צדק נבחר להיות אחד מהם. במשך ההתאספות, שארכו חדשים אחדים, עמד על דעתו בשמירה על הדת והחינוך על טהרת הקדש. בזמני ההתאספות, נאסר עשרים ושניים פעמים בגין מחאותיו הנמרצות. בסופו של דבר נתמלאו דרישותיו. בשנת [[תר&quot;ה]] הדפיס את הספר [[לקוטי תורה]] המכיל [[מאמר]]י [[אדמו&quot;ר הזקן]] עם ביאורים והגהות שלו.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק גם ייסד בשנת [[תר&quot;ד]] את העיירה [[שצעדרין]] והושיב בה כשלש מאות משפחות שכולן היו חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> <br /> ב[[חודש כסלו]] שנת [[תר&quot;כ]] חלה אדמו&quot;ר הצמח צדק מאוד וכך היה חולה במשך יותר משש שנים. בערב שבת [[פרשת ויגש]] שנת [[תרכ&quot;א]] לאחר אשתו מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] הסתלקה, אמר לבנו, [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], כי נתקיימו דברי קודשו של אדמו&quot;ר הזקן – עברו 54 שנים מאז, נאנח ואמר לו &quot;'''נד''' קציר ביום נחלה&quot;{{הערת שוליים|הערך המספרי של המילה &quot;נד&quot; הוא 54}}. לאחר פטירת הרבנית הפסיק אדמו&quot;ר הצמח צדק לקבל אנשים ל[[יחידות]].<br /> <br /> בערך ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרכ&quot;ו]] החלו אצלו להופיע קשיים בדיבור. בתחילת חודש ניסן תרכ&quot;ו נחלש מאד והזמינו את הרופא של [[ליובאוויטש]] ואמר שאינו רואה דבר. למחרת נהיה המצב גרוע יותר והחסידים היו מבוהלים מאוד וכל היום אמרו [[תהילים]] והוסיפו לשמו את השם &quot;מאיר&quot;. לקראת ערבו של [[י&quot;ב בניסן]] [[תרכ&quot;ו]] אמרו שהמצב השתפר, אבל אחר זמן קצר ראו שוב שאין תקווה. השמש ר' חיים בער הטה את אזנו לפיו של אדמו&quot;ר הצמח צדק ושמע שאומר &quot;למען ירבו ימיכם&quot;. <br /> <br /> בשעה אחד עשרה בלילה ראו שאין מה לעשות. מטתו עמדה באמצע החדר ומסביבו עמדו כל האנשים עם נרות דולקים. אדמו&quot;ר הצמח צדק שכב ללא שום תנועה והביט על האנשים. באור ליום חמישי [[י&quot;ג בניסן]] בשעה שתים עשרה וחצי בלילה נפטר ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> לאחר פטירתו אמר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]: {{ציטוטון|דעו לכם כי אבא לא מת ומי שרוצה לבקש איזה בקשה יכול לבקש, גם אני בקשתי איזה בקשה}}{{הערה|1=גליון [[כרם חב&quot;ד]], ניסן תשמ&quot;ז, עמ' 68.}}.<br /> <br /> == תמונתו ==<br /> [[קובץ:צמח_צדק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציור המקורי]]<br /> היה גוי שהכיר את אדמו&quot;ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו&quot;ר הצמח צדק לא הסכים. התחכם הצייר ובא ב[[שבת]] לבית אדמו&quot;ר הצמח צדק, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. מסיבה זו נראה אדמו&quot;ר הצמח צדק בציור בבגדי שבת הלבנים, אשר אותם ירש מאדמו&quot;ר הזקן. לאחר מכן כשראה אדמו&quot;ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצוירה בשבת - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו&quot;ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שניה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו&quot;ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין. [[הרבי שליט&quot;א]] ציין פעם שטעות נוספת היא שאדמו&quot;ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר.<br /> <br /> בשנת [[תרמ&quot;ז]] שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת.<br /> <br /> הציור המקורי התגלה בשנת תשנ&quot;א ע&quot;י הספרן בערל לוין {{הערה|ראה מבית הגנזים מאת בערל לוין עמ' רנ&quot;ז}} אצל אחד מצאצאי ה[[מהרי&quot;ל מקאפוסט]] במוסקבה ופורסם לציבור.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> * [[שו&quot;ת צמח צדק]] (שמונה כרכים).<br /> * [[אגרות קודש מאת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן, כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי וכ&quot;ק אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;|אגרות קודש]].<br /> * [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הצמח צדק|אגרות קודש]].<br /> * [[אור התורה (ספר)|אור התורה]]. (ארבעים ושנים כרכים).<br /> * [[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ביאורי הזהר]]. (שלושה כרכים).<br /> * [[דרך מצותיך]].<br /> * [[מאה שערים (ספר)|מאה שערים]].<br /> * [[מאמרי אדמו&quot;ר הצמח צדק - תרי&quot;ד]].<br /> * [[מאמרי אדמו&quot;ר הצמח צדק תרט&quot;ו]].<br /> * [[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים תניא]].<br /> * [[פירוש &quot;יהל אור&quot; על ספר תהילים]].<br /> * [[דרך אמונה - ספר החקירה]].<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> [[תמונה:טוו.jpg|left|thumb|250px|תווי ה[[ניגון ימין ה' רוממה|ניגון 'ימין ה' רוממה']] של אדמו&quot;ר הצמח]]<br /> *[[ניגון אשרי איש]]<br /> *[[ניגון דביקות מיוחס לאדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> *[[ניגון דבקות (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ניגון דבקות]]<br /> *[[ניגון הודיעני ה' קיצי]]<br /> *[[ניגון ימין ה' רוממה]]<br /> *[[ניגון כאיל תערוג (אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ניגון כאיל תערוג]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו&quot;ר הצמח צדק''', הוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> * [[חיים מאיר הילמן]], '''[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]''' .<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=הצמח צדק}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר האמצעי]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[כ&quot;ט באלול]] - [[תקמ&quot;ט]] - [[י&quot;ג ניסן]] - [[תרכ&quot;ו]]|הבא=[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|5]]<br /> [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8&diff=151751 2013-10-17T19:23:03Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8&diff=151750 2013-10-17T19:22:18Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבותינו נשיאינו]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8&diff=151749 2013-10-17T19:21:50Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבותינו נישאינו]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8&diff=151748 2013-10-17T19:21:29Z

<p>מנוח: יצירת דף עם התוכן &quot;קטגוריה:ידידי חב&quot;ד קטגוריה:רבותינו נישאינו]]&quot;</p> <hr /> <div>[[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> קטגוריה:רבותינו נישאינו]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151747 2013-10-17T19:17:55Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ&quot;ה שבט]] [[תקס&quot;ו]] - [[י' אייר]] [[תרל&quot;ד]]) שימש כ[[אדמו&quot;ר]] הראשון של [[חסידות קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב.<br /> <br /> היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. <br /> <br /> את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה&quot;ישמח משה&quot;, רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל &quot;מלא הרועים&quot;, רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל &quot;אור לשמים&quot; ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו&quot;ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br /> <br /> == רבי יצחק אייזיק במשנת חב&quot;ד ==<br /> ב[[ספר]]ו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב רבי יצחק אייזיק: &quot;מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[תפילין]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''ה[[גאון]] ה[[קדוש]] מוהר&quot;ז בעל ה[[תניא]]''', שהקדוש הזה היה מדקדק מאד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק.&quot;<br /> <br /> ומספר בעל [[עשר]] קדושות: &quot;סיפר לי [[איש]] מופלג ב[[יראת השם]] [[חסיד]] מפורסם, ששאל ל[[רב]] ה[[קדוש]] (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן בעל ה'[[תניא]]' [[זי&quot;ע]] (כי לפי הנשמע אבדו מן ה[[עולם]]), והשיב לו, כי בעת שכתב [[ספר]]ו הנזכר לעיל, והגיע ל[[מקום]] הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן ב[[ספר]]ו. וסיים ה[[רב]] ה[[קדוש]]: (תרגום מ[[אידיש]]) ולפני ה[[עולם]] לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי ה[[בתים]].&quot;<br /> <br /> מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;הוא גילה סודות מן החדר&quot;}}<br /> <br /> '''[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]''' סיפר לנינו '''רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא''': זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (שכידוע כרך זה יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניתו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]], לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[זצ&quot;ל]] כל ימיו.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר&quot;י]] ותורת [[הבעש&quot;ט]], בהם: <br /> * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]].<br /> * '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי&quot;ג מצוות]] על דרך הפרד&quot;ס (בתוך חומש היכל הברכה). <br /> *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br /> * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר&quot;י]] ו[[הבעש&quot;ט]]. <br /> * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br /> * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br /> * '''אדם ישר''' - תפלות להנצל ממגפה<br /> * '''דרך אמונה''' - &quot;דברים הנצרכים לתורה ולעבודה&quot; (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br /> <br /> כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]], והם: <br /> * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br /> * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br /> * '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br /> * '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br /> * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. <br /> <br /> בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יו&quot;דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: &quot;ספר החזיונות&quot; - כעין יומן של האדמו&quot;ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא &quot;מעשה השם&quot; סיפורים על [[הבעש&quot;ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. <br /> <br /> קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br /> *היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br /> * זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br /> * שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br /> <br /> {{מיון רגיל:ספרין,יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=151746 2013-10-17T19:09:03Z

<p>מנוח: יצירת דף עם התוכן &quot;קטגוריה: ידידי חב&quot;ד&quot;</p> <hr /> <div>[[קטגוריה: ידידי חב&quot;ד]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151745 2013-10-17T19:08:12Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ&quot;ה שבט]] [[תקס&quot;ו]] - [[י' אייר]] [[תרל&quot;ד]]) שימש כ[[אדמו&quot;ר]] הראשון של [[חסידות קומרנו|קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב.<br /> <br /> היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. <br /> <br /> את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה&quot;ישמח משה&quot;, רבי [[אברהם יהושע השל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל &quot;מלא הרועים&quot;, רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל &quot;אור לשמים&quot; ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו&quot;ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br /> <br /> == רבי יצחק אייזיק במשנת חב&quot;ד ==<br /> ב[[ספר]]ו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב רבי יצחק אייזיק: &quot;מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[תפילין]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''ה[[גאון]] ה[[קדוש]] מוהר&quot;ז בעל ה[[תניא]]''', שהקדוש הזה היה מדקדק מאד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק.&quot;<br /> <br /> ומספר בעל [[עשר]] קדושות: &quot;סיפר לי [[איש]] מופלג ב[[יראת השם]] [[חסיד]] מפורסם, ששאל ל[[רב]] ה[[קדוש]] (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן בעל ה'[[תניא]]' [[זי&quot;ע]] (כי לפי הנשמע אבדו מן ה[[עולם]]), והשיב לו, כי בעת שכתב [[ספר]]ו הנזכר לעיל, והגיע ל[[מקום]] הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן ב[[ספר]]ו. וסיים ה[[רב]] ה[[קדוש]]: (תרגום מ[[אידיש]]) ולפני ה[[עולם]] לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי ה[[בתים]].&quot;<br /> <br /> מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;הוא גילה סודות מן החדר&quot;}}<br /> <br /> '''[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]''' סיפר לנינו '''רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא''': זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (שכידוע כרך זה יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניתו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]], לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[זצ&quot;ל]] כל ימיו.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר&quot;י]] ותורת [[הבעש&quot;ט]], בהם: <br /> * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]].<br /> * '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי&quot;ג מצוות]] על דרך הפרד&quot;ס (בתוך חומש היכל הברכה). <br /> *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br /> * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר&quot;י]] ו[[הבעש&quot;ט]]. <br /> * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br /> * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br /> * '''אדם ישר''' - תפלות להנצל ממגפה<br /> * '''דרך אמונה''' - &quot;דברים הנצרכים לתורה ולעבודה&quot; (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br /> <br /> כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]], והם: <br /> * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br /> * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br /> * '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br /> * '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br /> * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. <br /> <br /> בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יו&quot;דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: &quot;ספר החזיונות&quot; - כעין יומן של האדמו&quot;ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא &quot;מעשה השם&quot; סיפורים על [[הבעש&quot;ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. <br /> <br /> קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br /> *היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br /> * זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br /> * שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br /> <br /> {{מיון רגיל:ספרין,יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151742 2013-10-17T19:02:27Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ&quot;ה שבט]] [[תקס&quot;ו]] - [[י' אייר]] [[תרל&quot;ד]]) שימש כ[[אדמו&quot;ר]] הראשון של [[חסידות קומרנו|קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב.<br /> <br /> היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. <br /> <br /> את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה&quot;ישמח משה&quot;, רבי [[אברהם יהושע השל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל &quot;מלא הרועים&quot;, רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל &quot;אור לשמים&quot; ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו&quot;ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br /> <br /> == רבי יצחק אייזיק במשנת חב&quot;ד ==<br /> ב[[ספר]]ו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב רבי יצחק אייזיק: &quot;מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[תפילין]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''ה[[גאון]] ה[[קדוש]] מוהר&quot;ז בעל ה[[תניא]]''', שהקדוש הזה היה מדקדק מאד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק.&quot;<br /> <br /> ומספר בעל [[עשר]] קדושות: &quot;סיפר לי [[איש]] מופלג ב[[יראת השם]] [[חסיד]] מפורסם, ששאל ל[[רב]] ה[[קדוש]] (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורינו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן בעל ה'[[תניא]]' [[זי&quot;ע]] (כי לפי הנשמע אבדו מן ה[[עולם]]), והשיב לו, כי בעת שכתב [[ספר]]ו הנזכר לעיל, והגיע ל[[מקום]] הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן ב[[ספר]]ו. וסיים ה[[רב]] ה[[קדוש]]: (תרגום מ[[אידיש]]) ולפני ה[[עולם]] לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי ה[[בתים]].&quot;<br /> <br /> מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;הוא גילה סודות מן החדר&quot;}}<br /> <br /> '''[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]''' סיפר לנינו '''רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא''': זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (שכידוע כרך זה יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניתו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]], לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[זצ&quot;ל]] כל ימיו.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר&quot;י]] ותורת [[הבעש&quot;ט]], בהם: <br /> * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]].<br /> * '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי&quot;ג מצוות]] על דרך הפרד&quot;ס (בתוך חומש היכל הברכה). <br /> *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br /> * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר&quot;י]] ו[[הבעש&quot;ט]]. <br /> * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br /> * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br /> * '''אדם ישר''' - תפלות להנצל ממגפה<br /> * '''דרך אמונה''' - &quot;דברים הנצרכים לתורה ולעבודה&quot; (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br /> <br /> כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]], והם: <br /> * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br /> * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br /> * '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br /> * '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br /> * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. <br /> <br /> בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יו&quot;דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: &quot;ספר החזיונות&quot; - כעין יומן של האדמו&quot;ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא &quot;מעשה השם&quot; סיפורים על [[הבעש&quot;ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. <br /> <br /> קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br /> *היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br /> * זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br /> * שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br /> <br /> {{מיון רגיל:ספרין,יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151740 2013-10-17T18:57:14Z

<p>מנוח: /* רבי יצחק אייזיק במשנת חב&quot;ד */</p> <hr /> <div>ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ&quot;ה שבט]] [[תקס&quot;ו]] - [[י' אייר]] [[תרל&quot;ד]]) שימש כ[[אדמו&quot;ר]] הראשון של [[חסידות קומרנו|קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב.<br /> <br /> היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. <br /> <br /> את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה&quot;ישמח משה&quot;, רבי [[אברהם יהושע השל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל &quot;מלא הרועים&quot;, רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל &quot;אור לשמים&quot; ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו&quot;ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br /> <br /> == רבי יצחק אייזיק במשנת חב&quot;ד ==<br /> ב[[ספר]]ו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב רבי יצחק אייזיק: &quot;מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[תפילין]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''ה[[גאון]] ה[[קדוש]] מוהר&quot;ז בעל ה[[תניא]]''', שהקדוש הזה היה מדקדק מאד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק.&quot;<br /> <br /> ומספר בעל [[עשר]] קדושות: &quot;סיפר לי [[איש]] מופלג ב[[יראת השם]] [[חסיד]] מפורסם, ששאל ל[[רב]] ה[[קדוש]] (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורינו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן בעל ה'[[תניא]]' [[זי&quot;ע]] (כי לפי הנשמע אבדו מן ה[[עולם]]), והשיב לו, כי בעת שכתב [[ספר]]ו הנזכר לעיל, והגיע ל[[מקום]] הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן ב[[ספר]]ו. וסיים ה[[רב]] ה[[קדוש]]: (תרגום מ[[אידיש]]) ולפני ה[[עולם]] לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי ה[[בתים]].&quot;<br /> <br /> מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;הוא גילה סודות מן החדר&quot;}}<br /> <br /> '''[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]''' סיפר לנינו '''רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא''': זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (שכידוע כרך זה יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניתו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]], לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[זצ&quot;ל]] כל ימיו.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר&quot;י]] ותורת [[הבעש&quot;ט]], בהם: <br /> * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]].<br /> * '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי&quot;ג מצוות]] על דרך הפרד&quot;ס (בתוך חומש היכל הברכה). <br /> *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br /> * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר&quot;י]] ו[[הבעש&quot;ט]]. <br /> * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br /> * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br /> * '''אדם ישר''' - תפלות להנצל ממגפה<br /> * '''דרך אמונה''' - &quot;דברים הנצרכים לתורה ולעבודה&quot; (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br /> <br /> כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]], והם: <br /> * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br /> * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br /> * '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br /> * '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br /> * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. <br /> <br /> בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יו&quot;דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: &quot;ספר החזיונות&quot; - כעין יומן של האדמו&quot;ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא &quot;מעשה השם&quot; סיפורים על [[הבעש&quot;ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. <br /> <br /> קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br /> *היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br /> * זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br /> * שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br /> <br /> {{מיון רגיל:ספרין,יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:חצרות חסידיות]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151739 2013-10-17T18:56:46Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ&quot;ה שבט]] [[תקס&quot;ו]] - [[י' אייר]] [[תרל&quot;ד]]) שימש כ[[אדמו&quot;ר]] הראשון של [[חסידות קומרנו|קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב.<br /> <br /> היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. <br /> <br /> את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה&quot;ישמח משה&quot;, רבי [[אברהם יהושע השל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל &quot;מלא הרועים&quot;, רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל &quot;אור לשמים&quot; ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו&quot;ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br /> <br /> == רבי יצחק אייזיק במשנת חב&quot;ד ==<br /> ב[[ספר]]ו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב רבי יצחק אייזיק: &quot;מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[תפילין]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''ה[[גאון]] ה[[קדוש]] מוהר&quot;ז בעל ה[[תניא]]''', שהקדוש הזה היה מדקדק מאד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק.&quot;<br /> <br /> ומספר בעל [[עשר]] קדושות: &quot;סיפר לי [[איש]] מופלג ב[[יראת השם]] [[חסיד]] מפורסם, ששאל ל[[רב]] ה[[קדוש]] (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורינו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן בעל ה'[[תניא]]' [[זי&quot;ע]] (כי לפי הנשמע אבדו מן ה[[עולם]]), והשיב לו, כי בעת שכתב [[ספר]]ו הנזכר לעיל, והגיע ל[[מקום]] הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן ב[[ספר]]ו. וסיים ה[[רב]] ה[[קדוש]]: (תרגום מ[[אידיש]]) ולפני ה[[עולם]] לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי ה[[בתים]].&quot;<br /> <br /> מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הוא גילה סודות מן החדר&quot;}}<br /> <br /> '''[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]''' סיפר לנינו '''רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא''': זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (שכידוע כרך זה יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניתו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]], לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[זצ&quot;ל]] כל ימיו.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר&quot;י]] ותורת [[הבעש&quot;ט]], בהם: <br /> * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]].<br /> * '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי&quot;ג מצוות]] על דרך הפרד&quot;ס (בתוך חומש היכל הברכה). <br /> *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br /> * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר&quot;י]] ו[[הבעש&quot;ט]]. <br /> * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br /> * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br /> * '''אדם ישר''' - תפלות להנצל ממגפה<br /> * '''דרך אמונה''' - &quot;דברים הנצרכים לתורה ולעבודה&quot; (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br /> <br /> כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]], והם: <br /> * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br /> * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br /> * '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br /> * '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br /> * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. <br /> <br /> בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יו&quot;דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: &quot;ספר החזיונות&quot; - כעין יומן של האדמו&quot;ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא &quot;מעשה השם&quot; סיפורים על [[הבעש&quot;ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. <br /> <br /> קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br /> *היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br /> * זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br /> * שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br /> <br /> {{מיון רגיל:ספרין,יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:חצרות חסידיות]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151738 2013-10-17T18:55:50Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ&quot;ה שבט]] [[תקס&quot;ו]] - [[י' אייר]] [[תרל&quot;ד]]) שימש כ[[אדמו&quot;ר]] הראשון של [[חסידות קומרנו|קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב.<br /> <br /> היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. <br /> <br /> את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה&quot;ישמח משה&quot;, רבי [[אברהם יהושע השל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל &quot;מלא הרועים&quot;, רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל &quot;אור לשמים&quot; ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו&quot;ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br /> <br /> == רבי יצחק אייזיק במשנת חב&quot;ד ==<br /> ב[[ספר]]ו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב רבי יצחק אייזיק: &quot;מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[תפילין]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''ה[[גאון]] ה[[קדוש]] מוהר&quot;ז בעל ה[[תניא]]''', שהקדוש הזה היה מדקדק מאד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק.&quot;<br /> <br /> ומספר בעל [[עשר]] קדושות: &quot;סיפר לי [[איש]] מופלג ב[[יראת השם]] [[חסיד]] מפורסם, ששאל ל[[רב]] ה[[קדוש]] (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורינו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן בעל ה'[[תניא]]' [[זי&quot;ע]] (כי לפי הנשמע אבדו מן ה[[עולם]]), והשיב לו, כי בעת שכתב [[ספר]]ו הנזכר לעיל, והגיע ל[[מקום]] הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן ב]]ספר]]ו. וסיים ה[[רב]] ה[[קדוש]]: (תרגום מ[[אידיש]]) ולפני ה[[עולם]] לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי ה[[בתים]].&quot;<br /> <br /> מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הוא גילה סודות מן החדר&quot;}}<br /> <br /> '''[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]''' סיפר לנינו '''רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא''': זקיני, בעל [[הצמח צדק]] היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (שכידוע כרך זה יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים לרבם '''[[הצמח צדק]]''' את ה[[ספר]], והניתו על שולחנו. [[הצמח צדק]] הבחין ב[[ספר]], דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את ה[[ספר]] מ[[יד]]ו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שב[[דור]] זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת ה[[קבלה]]. וסיים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואמר: [[ספר]] זה, [[היכל]] ה[[ברכה]], לא מש משולחנו של בעל [[הצמח צדק]] [[זצ&quot;ל]] כל ימיו.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר&quot;י]] ותורת [[הבעש&quot;ט]], בהם: <br /> * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]].<br /> * '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי&quot;ג מצוות]] על דרך הפרד&quot;ס (בתוך חומש היכל הברכה). <br /> *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br /> * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר&quot;י]] ו[[הבעש&quot;ט]]. <br /> * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br /> * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br /> * '''אדם ישר''' - תפלות להנצל ממגפה<br /> * '''דרך אמונה''' - &quot;דברים הנצרכים לתורה ולעבודה&quot; (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br /> <br /> כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]], והם: <br /> * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br /> * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br /> * '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br /> * '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br /> * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. <br /> <br /> בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יו&quot;דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: &quot;ספר החזיונות&quot; - כעין יומן של האדמו&quot;ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא &quot;מעשה השם&quot; סיפורים על [[הבעש&quot;ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. <br /> <br /> קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br /> *היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br /> * זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br /> * שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br /> <br /> {{מיון רגיל:ספרין,יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:חצרות חסידיות]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151736 2013-10-17T18:10:19Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ&quot;ה שבט]] [[תקס&quot;ו]] - [[י' אייר]] [[תרל&quot;ד]]) שימש כ[[אדמו&quot;ר]] הראשון של [[חסידות קומרנו|קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב.<br /> <br /> היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. <br /> <br /> את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה&quot;ישמח משה&quot;, רבי[[אברהם יהושע השל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל &quot;מלא הרועים&quot;, רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל &quot;אור לשמים&quot; ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו&quot;ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br /> <br /> <br /> מסופר ש[[הצמח צדק]], התבטה פעם על רבי יצחק אייזיק, ואמר עליו:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הוא גילה סודות מן החדר&quot;}}<br /> ==מספריו==<br /> את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר&quot;י]] ותורת [[הבעש&quot;ט]], בהם: <br /> * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]].<br /> * '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי&quot;ג מצוות]] על דרך הפרד&quot;ס (בתוך חומש היכל הברכה). <br /> *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br /> * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר&quot;י]] ו[[הבעש&quot;ט]]. <br /> * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br /> * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br /> * '''אדם ישר''' - תפלות להנצל ממגפה<br /> * '''דרך אמונה''' - &quot;דברים הנצרכים לתורה ולעבודה&quot; (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br /> <br /> כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]], והם: <br /> * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br /> * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br /> * '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br /> * '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br /> * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. <br /> <br /> בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יו&quot;דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: &quot;ספר החזיונות&quot; - כעין יומן של האדמו&quot;ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא &quot;מעשה השם&quot; סיפורים על [[הבעש&quot;ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. <br /> <br /> קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br /> *היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br /> * זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br /> * שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br /> <br /> {{מיון רגיל:ספרין,יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:חצרות חסידיות]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151735 2013-10-17T18:07:50Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ&quot;ה שבט]] [[תקס&quot;ו]] - [[י' אייר]] [[תרל&quot;ד]]) שימש כ[[אדמו&quot;ר]] הראשון של[[חסידות קומרנו|קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב.<br /> <br /> היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. <br /> <br /> את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה&quot;ישמח משה&quot;, רבי[[אברהם יהושע השל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל &quot;מלא הרועים&quot;, רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל &quot;אור לשמים&quot; ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו&quot;ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br /> <br /> <br /> מסופר ש[[הצמח צדק]], התבטה פעם על רבי יצחק אייזיק, ואמר עליו:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הוא גילה סודות מן החדר&quot;}}<br /> ==מספריו==<br /> את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר&quot;י]] ותורת [[הבעש&quot;ט]], בהם: <br /> * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]].<br /> * '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי&quot;ג מצוות]] על דרך הפרד&quot;ס (בתוך חומש היכל הברכה). <br /> *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br /> * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר&quot;י]] ו[[הבעש&quot;ט]]. <br /> * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br /> * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br /> * '''אדם ישר''' - תפלות להנצל ממגפה<br /> * '''דרך אמונה''' - &quot;דברים הנצרכים לתורה ולעבודה&quot; (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br /> <br /> כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]], והם: <br /> * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br /> * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br /> * '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br /> * '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br /> * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. <br /> <br /> בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יו&quot;דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: &quot;ספר החזיונות&quot; - כעין יומן של האדמו&quot;ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא &quot;מעשה השם&quot; סיפורים על [[הבעש&quot;ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. <br /> <br /> קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br /> *היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br /> * זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br /> * שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br /> <br /> {{מיון רגיל:ספרין,יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:חצרות חסידיות]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151734 2013-10-17T18:07:16Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ&quot;ה שבט]] [[תקס&quot;ו]] - [[י' אייר]] [[תרל&quot;ד]]) שימש כ[[אדמו&quot;ר]] הראשון של[[חסידות קומרנו|קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב.<br /> <br /> היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. <br /> <br /> את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה&quot;ישמח משה&quot;, רבי[[אברהם יהושע השל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל &quot;מלא הרועים&quot;, רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל &quot;אור לשמים&quot; ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו&quot;ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br /> <br /> מסופר ש[[הצמח צדק]], התבטה על רבי יצחק אייזיק, ואמר עליו:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הוא גילה סודות מן החדר&quot;}}<br /> ==מספריו==<br /> את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר&quot;י]] ותורת [[הבעש&quot;ט]], בהם: <br /> * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]].<br /> * '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי&quot;ג מצוות]] על דרך הפרד&quot;ס (בתוך חומש היכל הברכה). <br /> *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br /> * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר&quot;י]] ו[[הבעש&quot;ט]]. <br /> * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br /> * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br /> * '''אדם ישר''' - תפלות להנצל ממגפה<br /> * '''דרך אמונה''' - &quot;דברים הנצרכים לתורה ולעבודה&quot; (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br /> <br /> כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]], והם: <br /> * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br /> * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br /> * '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br /> * '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br /> * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. <br /> <br /> בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יו&quot;דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: &quot;ספר החזיונות&quot; - כעין יומן של האדמו&quot;ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא &quot;מעשה השם&quot; סיפורים על [[הבעש&quot;ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. <br /> <br /> קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br /> *היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br /> * זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br /> * שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br /> <br /> {{מיון רגיל:ספרין,יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:חצרות חסידיות]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151733 2013-10-17T18:06:50Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ&quot;ה שבט]] [[תקס&quot;ו]] - [[י' אייר]] [[תרל&quot;ד]]) שימש כ[[אדמו&quot;ר]] הראשון של[[חסידות קומרנו|קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב.<br /> <br /> היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. <br /> <br /> את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה&quot;ישמח משה&quot;, רבי[[אברהם יהושע השל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל &quot;מלא הרועים&quot;, רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל &quot;אור לשמים&quot; ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו&quot;ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br /> <br /> מסופר ש[[הצמח צדק]], התבטה על רבי יצחק אייזיק ואמר עליו:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הוא גילה סודות מן החדר&quot;}}<br /> <br /> ==מספריו==<br /> את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר&quot;י]] ותורת [[הבעש&quot;ט]], בהם: <br /> * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]].<br /> * '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי&quot;ג מצוות]] על דרך הפרד&quot;ס (בתוך חומש היכל הברכה). <br /> *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br /> * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר&quot;י]] ו[[הבעש&quot;ט]]. <br /> * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br /> * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br /> * '''אדם ישר''' - תפלות להנצל ממגפה<br /> * '''דרך אמונה''' - &quot;דברים הנצרכים לתורה ולעבודה&quot; (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br /> <br /> כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]], והם: <br /> * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br /> * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br /> * '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br /> * '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br /> * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. <br /> <br /> בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יו&quot;דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: &quot;ספר החזיונות&quot; - כעין יומן של האדמו&quot;ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא &quot;מעשה השם&quot; סיפורים על [[הבעש&quot;ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. <br /> <br /> קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br /> *היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br /> * זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br /> * שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br /> <br /> {{מיון רגיל:ספרין,יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:חצרות חסידיות]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151732 2013-10-17T18:06:26Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ&quot;ה שבט]] [[תקס&quot;ו]] - [[י' אייר]] [[תרל&quot;ד]]) שימש כ[[אדמו&quot;ר]] הראשון של[[חסידות קומרנו|קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב.<br /> <br /> היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. <br /> <br /> את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה&quot;ישמח משה&quot;, רבי[[אברהם יהושע השל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל &quot;מלא הרועים&quot;, רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל &quot;אור לשמים&quot; ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו&quot;ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br /> <br /> == קשריו עם ה'צמח צדק ==<br /> מסופר ש[[הצמח צדק]], התבטה על רבי יצחק אייזיק ואמר עליו:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הוא גילה סודות מן החדר&quot;}}<br /> <br /> ==מספריו==<br /> את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר&quot;י]] ותורת [[הבעש&quot;ט]], בהם: <br /> * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]].<br /> * '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי&quot;ג מצוות]] על דרך הפרד&quot;ס (בתוך חומש היכל הברכה). <br /> *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br /> * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר&quot;י]] ו[[הבעש&quot;ט]]. <br /> * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br /> * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br /> * '''אדם ישר''' - תפלות להנצל ממגפה<br /> * '''דרך אמונה''' - &quot;דברים הנצרכים לתורה ולעבודה&quot; (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br /> <br /> כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]], והם: <br /> * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br /> * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br /> * '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br /> * '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br /> * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. <br /> <br /> בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יו&quot;דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: &quot;ספר החזיונות&quot; - כעין יומן של האדמו&quot;ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא &quot;מעשה השם&quot; סיפורים על [[הבעש&quot;ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. <br /> <br /> קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br /> *היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br /> * זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br /> * שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br /> <br /> {{מיון רגיל:ספרין,יצחק אייזיק}}<br /> [[קטגוריה:חצרות חסידיות]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=151731 2013-10-17T17:56:45Z

<p>מנוח: יצירת דף עם התוכן &quot;הצדיק הקדוש רבי &#039;&#039;&#039;יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין&#039;&#039;&#039; (כ&quot;ה שבט תקס&quot;ו - י&#039; אייר [[תרל&quot;ד]...&quot;</p> <hr /> <div>ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ&quot;ה שבט]] [[תקס&quot;ו]] - [[י' אייר]] [[תרל&quot;ד]]) שימש כ[[אדמו&quot;ר]] הראשון של[[חסידות קומרנו|קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב.<br /> <br /> היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. <br /> <br /> את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה&quot;ישמח משה&quot;, רבי[[אברהם יהושע השל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל &quot;מלא הרועים&quot;, רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל &quot;אור לשמים&quot; ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו&quot;ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].<br /> <br /> ==מספריו==<br /> את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר&quot;י]] ותורת [[הבעש&quot;ט]], בהם: <br /> * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]].<br /> * '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי&quot;ג מצוות]] על דרך הפרד&quot;ס (בתוך חומש היכל הברכה). <br /> *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות)<br /> * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר&quot;י]] ו[[הבעש&quot;ט]]. <br /> * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים.<br /> * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות.<br /> * '''אדם ישר''' - תפלות להנצל ממגפה<br /> * '''דרך אמונה''' - &quot;דברים הנצרכים לתורה ולעבודה&quot; (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)<br /> <br /> כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]], והם: <br /> * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה.<br /> * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]]<br /> * '''פני זקן''' - פירוש ל[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת שקלים]]<br /> * '''נדבת פי''' - פירוש ל[[מסכת קינים]] והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.<br /> * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. <br /> <br /> בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יו&quot;דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: &quot;ספר החזיונות&quot; - כעין יומן של האדמו&quot;ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא &quot;מעשה השם&quot; סיפורים על [[הבעש&quot;ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חסידות קומרנה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ספריו באתר [[היברו בוקס]]:<br /> *היכל הברכה (ואוצר החיים) - [http://www.hebrewbooks.org/20632 בראשית], [http://www.hebrewbooks.org/20545 שמות], [http://www.hebrewbooks.org/21283 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/22167 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/20837 דברים]<br /> * זוהר חי - [http://www.hebrewbooks.org/20311 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/21135 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/21112 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/22459 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/20388 ויקרא במדבר דברים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/21993 אדם ישר]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/30730 פני זקן על ירושלמי שקלים]<br /> * שולחן הטהור [http://www.hebrewbooks.org/9003 א], [http://www.hebrewbooks.org/9004 ב]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים]<br /> <br /> <br /> {{קצרמר|יהדות}}<br /> {{מיון רגיל:ספרין,יצחק אייזיק}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי זידיטשויב]]<br /> [[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני ספר הזוהר]]<br /> [[קטגוריה:רבנים מקובלים]]<br /> [[קטגוריה:פרשני התפילה]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%96%D7%95%D7%98%D7%A9%D7%A7%D7%90&diff=151693 2013-10-16T17:49:50Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div><br /> חסידות '''זוטשקא''' הינה חסידות רומנית, שנוסדה שנים בודדות לפני ה[[שואה]] ע&quot;י האדמו&quot;ר הרה&quot;ק רבי [[יצחק אייזיק רוזנבוים]], נכד רבי [[מאיר רוזנבוים]] מקרעטשניף, נכד הרה&quot;ק רבי בערצ'י מנדבורנה, בן הרה&quot;ק רבי יצחק מקאלוש, נכדו של רבי [[מאיר הגדול מפרימישליאן]]. כיום נמצא מרכז החסידות ב[[בני ברק]], [[ארץ ישראל]].<br /> <br /> == הדור הראשון ==<br /> תיכף אחר נישואיו קבע רבי יצחק אייזיק את מקום מגוריו בזוטשקא, עיירה קטנה בפרברי צ'רנוביץ, שם שימש כרב העיר עוד בחיי אביו, ועל שמה נקרא ה[[אדמו&quot;ר]] מזוטשקא. לאחר שנים ספורות עבר לכהן בעיר וואשקוביץ שם כיהן באדמו&quot;רות עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]].<br /> <br /> אחר [[השואה]] היגר ל[[ארצות הברית]], תחילה ישב באיסט [[ניו יורק]] וב[[קראון הייטס]], ולאחר מכן ב[[בורו פארק]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ג]], עם פטירת אביו רבי איתמר ב[[כ&quot;ב ניסן]], עלה למלא את מקומו בהנהגת העדה בבית מדרשו בשכונת [[יד אליהו]] ב[[תל אביב]], שם השפיע רבות על תושבי האזור. בשנת [[תשמ&quot;א]] עבר להתגורר ב[[בני ברק]], שם יסד את בית מדרשו. ייסד את גם את מפעל שונה [[הלכה|הלכות]] במסגרתו נבחנים מאות אברכים ובחורים מדי חודש על [[שלחן ערוך]] ו[[משנה ברורה]] הלכות שבת.<br /> <br /> האדמו&quot;ר מזוטשקא עמד בקשרים חמים ביותר עם [[הרבי]] ועם [[חב&quot;ד]] - {{ערך מורחב|יצחק אייזיק רוזנבוים}}<br /> <br /> == הדור השני ==<br /> עם הסתלקותו של האדמו&quot;ר מזוטשקא בשנת [[תש&quot;ס]], מונה בנו הצעיר רבי נתן דוד לממלא מקומו כאדמו&quot;ר מזוטשקא ב[[בני ברק]]. תחת הנהגתו פותחה והורחבה החסידות, ולשלחנותיו נוהרים רבים מתושבי [[בני ברק]].<br /> <br /> [[קטגוריה:חצרות חסידיות]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%97%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=151692 2013-10-16T17:48:14Z

<p>מנוח: יצירת דף עם התוכן &quot;נא לא למחוק וכיו&#039;ב את הקאטעגאריע חצרות חסידיות משום שבכוונתי להעביר את כל החסידויות לקאט...&quot;</p> <hr /> <div>נא לא למחוק וכיו'ב את הקאטעגאריע חצרות חסידיות משום שבכוונתי להעביר את כל החסידויות לקאטעגאריע זו, במקום השם 'חסידיות ושושלות' שהינו פחות אנציקולפדי. אם מפעיל מערכת יוכל לשנות את שם הקטגורי' 'חסידויות ושושלות' לחצרות חסידיות, אודה לו על מניעת הטירחה--[[משתמש:מנוח|מנוח]] - [[שיחת משתמש:מנוח|שיחה]] 17:48, 16 באוקטובר 2013 (UTC)</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9C&diff=151573 2013-10-13T17:35:59Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>חצר '''נארול''' (ב[[אידיש]]: '''נאראל''') הינה חסידות גליציאנית שנוסדה בשנת [[תקצ&quot;א]] ע&quot;י הרה&quot;ק רבי אברהם ריין-מאן מנארול זצוקללה&quot;ה (נסתלק כ&quot;ג [[חשון]] [[תר&quot;ב]]), כאדמור לחלק מחסידי רבו הרה&quot;ק רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב, שנסתלק אז.<br /> <br /> באדמו&quot;רות נאראל כיהן עוד לפניו אביו - הרה&quot;ק רבי יעקב ריין-מאן. <br /> <br /> == מראש צורים ==<br /> רבי יעקב הי' תלמידו של הרה&quot;ק רבי [[מנחם מענדל טורם]] מ[[רימינוב]], תלמידו של (דודו - אחי אמו - של רבי יעקב) הרה&quot;ק רבי [[שלמה מלוצק]] בעל '[[דברת שלמה]]', תלמידו ושאר-בשרו של [[הרב המגיד]], תלמידו ומ&quot;מ של מורנו [[הבעש&quot;ט]] נ&quot;ע.<br /> <br /> == שושלת ==<br /> רבי יעקב ריין-מאן מנאראל, בנו רבי אברהם מנאראל, חתנו רבי יצחק משולם זלמן ריין-מאן מנאראל, בנו רבי שלום אב&quot;ד נאראל, נכדו רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא]] מנאראל, בנו האדמו&quot;ר רבי [[דוב בעריש שפירא]] שליט&quot;א.<br /> <br /> == מיקום גיאגראפי ==<br /> העיירה נאראל, [[איראפה]].<br /> <br /> == המרכז העולמי ==<br /> מוסדות נאראל ב[[רח' רש&quot;י]] שבשכונת זכרון מאיר, [[ב&quot;ב]].<br /> <br /> == שלוחות ==<br /> מוסדות חסידי נאראל ב[[ברוקלין]], [[ניו יארק]].<br /> <br /> == מאפיינים בולטים ==<br /> בנאראל שמים דגש על לימוד התורה בלי פשרות, 'לערנען און לערנען און טאקע לערנען' (=ללמוד וללמוד ואכן ללמוד!..), בד בבד עם ההנהגה החסידית האופיינית, תוך התבטלות לצדיקי ומנהיגי הדור. כן שמים דגש רב על רציפות הלימוד וחומרת ביטול הזמן. כן שמים דגש על לימוד הלכה למעשה, וכן על חשיבות ידיעת דברי ימי ישראל.<br /> <br /> בשתי הדורות האחרונים עומדת חצר נארול בקשרים הדוקים עם חב&quot;ד. לקריאה נרחבת - ראה בערך [[חיים מאיר יחיאל שפירא]].<br /> <br /> == ארון הספרים הנאראלי ==<br /> תולדות רבי יעקב ותולדות צאצאיו בגליונות 'נחלת צבי'.<br /> <br /> [[קטגוריה: חצרות]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9C&diff=151572 2013-10-13T17:21:02Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>חצר '''נארול''' (ב[[אידיש]]: '''נאראל''') הינה חסידות גליציאנית שנוסדה בשנת [[תקצ&quot;א]] ע&quot;י הרה&quot;ק רבי אברהם ריין-מאן מנארול זצוקללה&quot;ה (נסתלק כ&quot;ג [[חשון]] [[תר&quot;ב]]), כאדמור לחלק מחסידי רבו הרהק רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב, שנסתלק אז.<br /> <br /> באדמורות נאראל כיהן עוד לפניו אביו - הרהק רבי יעקב ריין-מאן, כאדמור לחסידי רבו <br /> <br /> == מראש צורים ==<br /> רבי יעקב הי' תלמידו של הרה&quot;ק רבי [[מנחם מענדל טורם]] מ[[רימינוב]], תלמידו של (דודו - אחי אמו - של רבי יעקב) הרה&quot;ק רבי [[שלמה מלוצק]] בעל '[[דברת שלמה]]', תלמידו ושאר-בשרו של [[הרב המגיד]], תלמידו ומ&quot;מ של מורנו [[הבעש&quot;ט]] נ&quot;ע.<br /> <br /> == שושלת ==<br /> רבי יעקב ריין-מאן מנאראל, בנו רבי אברהם מנאראל, חתנו רבי יצחק משולם זלמן ריין-מאן מנאראל, בנו רבי שלום אב&quot;ד נאראל, נכדו רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא]] מנאראל, בנו האדמו&quot;ר רבי [[דוב בעריש שפירא]] שליט&quot;א.<br /> <br /> == מיקום גיאגראפי ==<br /> העיירה נאראל, [[איראפה]].<br /> <br /> == המרכז העולמי ==<br /> מוסדות נאראל ב[[רח' רש&quot;י]] שבשכונת זכרון מאיר, [[ב&quot;ב]].<br /> <br /> == שלוחות ==<br /> מוסדות חסידי נאראל ב[[ברוקלין]], [[ניו יארק]].<br /> <br /> == מאפיינים בולטים ==<br /> בנאראל שמים דגש על לימוד התורה בלי פשרות, 'לערנען און לערנען און טאקע לערנען' (=ללמוד וללמוד ואכן ללמוד!..), בד בבד עם ההנהגה החסידית האופיינית, תוך התבטלות לצדיקי ומנהיגי הדור. כן שמים דגש רב על רציפות הלימוד וחומרת ביטול הזמן. כן שמים דגש על לימוד הלכה למעשה, וכן על חשיבות ידיעת דברי ימי ישראל.<br /> <br /> בשתי הדורות האחרונים עומדת חצר נארול בקשרים הדוקים עם חב&quot;ד. לקריאה נרחבת - ראה בערך [[חיים מאיר יחיאל שפירא]].<br /> <br /> == ארון הספרים הנאראלי ==<br /> תולדות רבי יעקב ותולדות צאצאיו בגליונות 'נחלת צבי'.<br /> <br /> [[קטגוריה: חצרות]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9C&diff=151571 2013-10-13T16:37:14Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>חצר '''נארול''' הינה חסידות שנוסדה ע&quot;י הרה&quot;ק רבי יעקב ריין-מאן מנאראל זצוקללה&quot;ה (נסתלק ד' תמוז תקע&quot;ד).<br /> <br /> == מראש צורים ==<br /> רבי יעקב הי' תלמידו של הרה&quot;ק רבי [[מנחם מענדל טורם]] מ[[רימינוב]], תלמידו של (דודו - אחי אמו - של רבי יעקב) הרה&quot;ק רבי [[שלמה מלוצק]] בעל '[[דברת שלמה]]', תלמידו ושאר-בשרו של [[הרב המגיד]], תלמידו ומ&quot;מ של מורנו [[הבעש&quot;ט]] נ&quot;ע.<br /> <br /> == שושלת ==<br /> רבי יעקב ריין-מאן מנאראל, בנו רבי אברהם מנאראל, חתנו רבי יצחק משולם זלמן ריין-מאן מנאראל, בנו רבי שלום אב&quot;ד נאראל, נכדו רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא]] מנאראל, בנו האדמו&quot;ר רבי [[דוב בעריש שפירא]] שליט&quot;א.<br /> <br /> == מיקום גיאגראפי ==<br /> העיירה נאראל, [[איראפה]].<br /> <br /> == המרכז העולמי ==<br /> מוסדות נאראל ב[[רח' רש&quot;י]] שבשכונת זכרון מאיר, [[ב&quot;ב]].<br /> <br /> == שלוחות ==<br /> מוסדות חסידי נאראל ב[[ברוקלין]], [[ניו יארק]].<br /> <br /> == מאפיינים בולטים ==<br /> בנאראל שמים דגש על לימוד התורה בלי פשרות, 'לערנען און לערנען און טאקע לערנען' (=ללמוד וללמוד ואכן ללמוד!..), בד בבד עם ההנהגה החסידית האופיינית, תוך התבטלות לצדיקי ומנהיגי הדור. כן שמים דגש רב על רציפות הלימוד וחומרת ביטול הזמן. כן שמים דגש על לימוד הלכה למעשה, וכן על חשיבות ידיעת דברי ימי ישראל.<br /> <br /> בשתי הדורות האחרונים עומדת חצר נארול בקשרים הדוקים עם חב&quot;ד. לקריאה נרחבת - ראה בערך [[חיים מאיר יחיאל שפירא]].<br /> <br /> == ארון הספרים הנאראלי ==<br /> תולדות רבי יעקב ותולדות צאצאיו בגליונות 'נחלת צבי'.<br /> <br /> [[קטגוריה: חצרות]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9C&diff=151570 2013-10-13T16:36:36Z

<p>מנוח: /* מאפיינים בולטים */</p> <hr /> <div>חצר '''נארול''' הינה חסידות שנוסדה ע&quot;י הרה&quot;ק רבי יעקב ריין-מאן מנאראל זצוקללה&quot;ה (נסתלק ד' תמוז תקע&quot;ד).<br /> <br /> == מראש צורים ==<br /> רבי יעקב הי' תלמידו של הרה&quot;ק רבי [[מנחם מענדל טורם]] מ[[רימינוב]], תלמידו של (דודו - אחי אמו - של רבי יעקב) הרה&quot;ק רבי [[שלמה מלוצק]] בעל '[[דברת שלמה]]', תלמידו ושאר-בשרו של [[הרב המגיד]], תלמידו ומ&quot;מ של מורנו [[הבעש&quot;ט]] נ&quot;ע.<br /> <br /> == שושלת ==<br /> רבי יעקב ריין-מאן מנאראל, בנו רבי אברהם מנאראל, חתנו רבי יצחק משולם זלמן ריין-מאן מנאראל, בנו רבי שלום אב&quot;ד נאראל, נכדו רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא]] מנאראל, בנו האדמו&quot;ר רבי [[דוב בעריש שפירא]] שליט&quot;א.<br /> <br /> == מיקום גיאגראפי ==<br /> העיירה נאראל, [[איראפה]].<br /> <br /> == המרכז העולמי ==<br /> מוסדות נאראל ב[[רח' רש&quot;י]] שבשכונת זכרון מאיר, [[ב&quot;ב]].<br /> <br /> == שלוחות ==<br /> מוסדות חסידי נאראל ב[[ברוקלין]], [[ניו יארק]].<br /> <br /> == מאפיינים בולטים ==<br /> בנאראל שמים דגש על לימוד התורה בלי פשרות, 'לערנען און לערנען און טאקע לערנען' (=ללמוד וללמוד ואכן ללמוד!..), בד בבד עם ההנהגה החסידית האופיינית, תוך התבטלות לצדיקי ומנהיגי הדור. כן שמים דגש רב על רציפות הלימוד וחומרת ביטול הזמן. כן שמים דגש על לימוד הלכה למעשה, וכן על חשיבות ידיעת דברי ימי ישראל.<br /> <br /> בשתי הדורות האחרונים עומדת חצר נארול בקשרים הדוקים עם חב''ד. לקריאה נרחבת ראה בערך [[חיים מאיר יחיאל שפירא]].<br /> <br /> == ארון הספרים הנאראלי ==<br /> תולדות רבי יעקב ותולדות צאצאיו בגליונות 'נחלת צבי'.<br /> <br /> [[קטגוריה: חצרות]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9C&diff=151569 2013-10-13T16:35:13Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>חצר '''נארול''' הינה חסידות שנוסדה ע&quot;י הרה&quot;ק רבי יעקב ריין-מאן מנאראל זצוקללה&quot;ה (נסתלק ד' תמוז תקע&quot;ד).<br /> <br /> == מראש צורים ==<br /> רבי יעקב הי' תלמידו של הרה&quot;ק רבי [[מנחם מענדל טורם]] מ[[רימינוב]], תלמידו של (דודו - אחי אמו - של רבי יעקב) הרה&quot;ק רבי [[שלמה מלוצק]] בעל '[[דברת שלמה]]', תלמידו ושאר-בשרו של [[הרב המגיד]], תלמידו ומ&quot;מ של מורנו [[הבעש&quot;ט]] נ&quot;ע.<br /> <br /> == שושלת ==<br /> רבי יעקב ריין-מאן מנאראל, בנו רבי אברהם מנאראל, חתנו רבי יצחק משולם זלמן ריין-מאן מנאראל, בנו רבי שלום אב&quot;ד נאראל, נכדו רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא]] מנאראל, בנו האדמו&quot;ר רבי [[דוב בעריש שפירא]] שליט&quot;א.<br /> <br /> == מיקום גיאגראפי ==<br /> העיירה נאראל, [[איראפה]].<br /> <br /> == המרכז העולמי ==<br /> מוסדות נאראל ב[[רח' רש&quot;י]] שבשכונת זכרון מאיר, [[ב&quot;ב]].<br /> <br /> == שלוחות ==<br /> מוסדות חסידי נאראל ב[[ברוקלין]], [[ניו יארק]].<br /> <br /> == מאפיינים בולטים ==<br /> בנאראל שמים דגש על לימוד התורה בלי פשרות, 'לערנען און לערנען און טאקע לערנען' (=ללמוד וללמוד ואכן ללמוד!..), בד בבד עם ההנהגה החסידית האופיינית, תוך התבטלות לצדיקי ומנהיגי הדור. כן שמים דגש רב על רציפות הלימוד וחומרת ביטול הזמן. כן שמים דגש על לימוד הלכה למעשה, וכן על חשיבות ידיעת דברי ימי ישראל.<br /> <br /> בשתי הדורות האחרונים עומדת חצר נארול בקשרים הדוקים עם חב''ד. לקריאה נרחבת - ראה בערך [[חיים מאיר יחיאל שפירא]].<br /> <br /> <br /> == ארון הספרים הנאראלי ==<br /> תולדות רבי יעקב ותולדות צאצאיו בגליונות 'נחלת צבי'.<br /> <br /> [[קטגוריה: חצרות]]</div>

מנוח https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9C&diff=151568 2013-10-13T16:34:42Z

<p>מנוח: </p> <hr /> <div>חצר '''נארול''' הינה חסידות שנוסדה עי הרה&quot;ק רבי יעקב ריין-מאן מנאראל זצוקללה&quot;ה (נסתלק ד' תמוז תקע&quot;ד).<br /> <br /> == מראש צורים ==<br /> רבי יעקב הי' תלמידו של הרה&quot;ק רבי [[מנחם מענדל טורם]] מ[[רימינוב]], תלמידו של (דודו - אחי אמו - של רבי יעקב) הרה&quot;ק רבי [[שלמה מלוצק]] בעל '[[דברת שלמה]]', תלמידו ושאר-בשרו של [[הרב המגיד]], תלמידו ומ&quot;מ של מורנו [[הבעש&quot;ט]] נ&quot;ע.<br /> <br /> == שושלת ==<br /> רבי יעקב ריין-מאן מנאראל, בנו רבי אברהם מנאראל, חתנו רבי יצחק משולם זלמן ריין-מאן מנאראל, בנו רבי שלום אב&quot;ד נאראל, נכדו רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא]] מנאראל, בנו האדמו&quot;ר רבי [[דוב בעריש שפירא]] שליט&quot;א.<br /> <br /> == מיקום גיאגראפי ==<br /> העיירה נאראל, [[איראפה]].<br /> <br /> == המרכז העולמי ==<br /> מוסדות נאראל ב[[רח' רש&quot;י]] שבשכונת זכרון מאיר, [[ב&quot;ב]].<br /> <br /> == שלוחות ==<br /> מוסדות חסידי נאראל ב[[ברוקלין]], [[ניו יארק]].<br /> <br /> == מאפיינים בולטים ==<br /> בנאראל שמים דגש על לימוד התורה בלי פשרות, 'לערנען און לערנען און טאקע לערנען' (=ללמוד וללמוד ואכן ללמוד!..), בד בבד עם ההנהגה החסידית האופיינית, תוך התבטלות לצדיקי ומנהיגי הדור. כן שמים דגש רב על רציפות הלימוד וחומרת ביטול הזמן. כן שמים דגש על לימוד הלכה למעשה, וכן על חשיבות ידיעת דברי ימי ישראל.<br /> <br /> בשתי הדורות האחרונים עומדת חצר נארול בקשרים הדוקים עם חב''ד. לקריאה נרחבת - ראה בערך [[חיים מאיר יחיאל שפירא]].<br /> <br /> <br /> == ארון הספרים הנאראלי ==<br /> תולדות רבי יעקב ותולדות צאצאיו בגליונות 'נחלת צבי'.<br /> <br /> [[קטגוריה: חצרות]]</div>

מנוח