חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:שמעון משה דיסקין (לכוביץ)

2021-10-07T04:55:48Z

מנחם מ.: /* שינוי שם */

==חשיבות==
נראה לי, שאם זה מידע חשוב על המשפחה החב"דית שיצאה ממנו, כדאי להשאיר.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 14:22, כ"ו באייר, ה'תשע"ט ''(31 במאי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:הערך לא תורם לידיעה על משפחת דיסקין החב"דית או על חב"ד בכלל, ולכן הוא מיותר לחלוטין ב'''חב"ד'''פדיה! אם המשפחה מעוניינת במידע עליו היא יכולה לפנות לויקיפדיה בערכו. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 14:58, כ"ו באייר, ה'תשע"ט 14:58, 31 במאי 2019 (IST)
::נערך דיון בנושא והוחלט להותירו על כנו [[שיחת משתמש:מנחם מ.#השתייכותו החב"דית של שמעון משה דיסקין (לכוביץ)|כאן]] [[משתמש:מנחם מ.|מנחם]] - [[שיחת משתמש:מנחם מ.|שיחה]], 05:08, כ"ו בתמוז, ה'תשע"ט 05:08, 29 ביולי 2019 (IST)

== שינוי שם ==

{{א|מנחם מ.}}, יש עוד אדם שנקרא בשם זה שצריך להכניס לשמו את הסוגריים? אם לא כדאי להוריד אותם משם הערך שהערך יהיה יותר נגיש ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:12 • ל' בתשרי ה'תשפ"ב
:נכדו, לא זכאי לערך אך בניו כן, כך שההפניה מהם לאביהם תמיד מגיעה אל הסבא במקום לנכד [[משתמש:מנחם מ.|מנחם]] - [[שיחת משתמש:מנחם מ.|שיחה]], 04:55, א' בחשוון, ה'תשפ"ב 04:55, 7 באוקטובר 2021 (UTC)

ברוך וילהלם

2021-10-06T07:03:00Z

מנחם מ.: /* תולדות חיים */

[[קובץ:ברוך וילהלם 1.png|ממוזער|הרב ברוך וילהלם]]
הרב '''מאיר ברוך וילהלם''' (יליד שנת [[תשכ"ה]], 1965) הוא רב ו[[משפיע]] קהילת חב"ד ומשלוחי הרבי ב[[נהריה]], ומרצה מבוקש בעל שפה רהוטה, בעיקר בנושאי [[חינוך]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' סיון]] [[תשכ"ה]] ב[[ירושלים]] לאביו ר' [[משה אהרן וילהלם]] ולאמו מרת חיה שרה.

בהיותו בגיל שמונה, בחודש [[כסלו]] [[תשל"ד]], זכה להיכנס עם אביו ל[[יחידות]] אצל הרבי ובמהלך היחידות בחן אותו הרבי על לימודיו ובסיום הבחינה העניק לו מטבע ואמר לו שהוא נותן לו דולר היות ו'עייף' אותו עם שאלות, והורה לו לספר על היחידות ראשית למורו הרב ישעיהו וובר ואחר כך לחבריו{{הערה|תיאור היחידות במילואה נדפס בספר 'היכל מנחם - תשנ"ו' עמודים רמז-רמט.}}.
גם בכ"ז [[תשרי]] ה'תש"מ זכה להכנס שוב ליחידות פרטית

בשנת [[תשל"ט]] נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]], והמשיך ללמוד גם בישיבה גדולה של תומכי תמימים בכפר חב"ד. לאחר שיחתו הידועה של הרבי בשנת [[תשמ"ד|תשד"מ]] בנושא [[לוחות הברית]] שהיו מרובעות בדווקא, הסתובב בין רבנים ואדמו"רים כדי לשאול את דעתם בנושא מראה לוחות הברית{{הערה|הדו"ח ששלח לרבי נדפס בגליון התקשרות רמג, פרשת ויקרא תשנ"ט.}}.

בשנת [[תשמ"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובזמן שהותו בחצר הרבי, עבד במערכת [[אוצר החסידים]] והיה שותף בהכנה לדפוס של ספרי רבותינו נשיאינו, ובעיקר את ספריהם של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|בין הספרים שערך: ספר המאמרים תר"ס-תרס"ד, תר"פ-תרפ"ה.}}. כמו כן עזר בשנים מאוחרות יותר בעריכת והגהת ספרים נוספים{{הערה|כינויו בכל הספרים הוא "ברוך (ברמ"א) וילהלם".}}.

לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה בתו של ר' [[שמעון משה דיסקין (בני ברק)|שמעון משה דיסקין]] מ[[בני ברק]], נשלח על ידי הרבי ל[[נהריה]] ובי"ב [[אלול]] [[תשמ"ז]] קבע שם את מגוריו, והתמנה כרב [[בית הכנסת]] החב"די בעיר.

ידוע כבעל שפה רהוטה, ומשמש כמרצה מבוקש בבתי ומוסדות חב"ד. ומוסר שיעורים רבים בנושא החומש היומי [[ספר המצוות לרמב"ם]] ועוד.

לאחר פטירתו של הרב [[ישראל ברוך בוטמן]] ב[[ו' אדר]] [[תשע"ד]] אשר שימש כשליח הראשי בעיר, החליף אותו הרב וילהלם בתפקיד.

==משפחתו==
*בנו, ר' מנחם מענדל וילהלם.
*בנו, ר' אלימלך צבי וילהלם.
*בנו, ר' יוסף יצחק וילהלם.
*בנו, ר' שלמה יעקב וילהלם.
*בתו מרת מושקא, אשת ר' מנחם מענדל אלישביץ - לשעבר [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים באר שבע]] (סניף [[תומכי תמימים קריית גת]]).
*בתו מרת מלכה שיינדל, אשת ר' דוד מנחם מענדל ברוך - ר"מ בישיבה קטנה חח"ל צפת.
*בתו מרת דבורה לאה, אשת ר' מנחם מענדל מרגליות - ר"מ בישיבה קטנה חח"ל צפת.

==לקריאה נוספת==
*'''מנהריה תצא תורה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1880 עמוד 42, כתבת פרופיל
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: וילהלם, ברוך (נהריה)}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ה]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת וילהלם]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]

שיחה:שמעון משה דיסקין

2021-10-06T07:02:33Z

מנחם מ.: מנחם מ. העביר את הדף שיחה:שמעון משה דיסקין לשם שיחה:שמעון משה דיסקין (לכוביץ): בלבול קשה

#הפניה [[שיחה:שמעון משה דיסקין (לכוביץ)]]

שיחה:שמעון משה דיסקין (לכוביץ)

2021-10-06T07:02:33Z

מנחם מ.: מנחם מ. העביר את הדף שיחה:שמעון משה דיסקין לשם שיחה:שמעון משה דיסקין (לכוביץ): בלבול קשה

שמעון משה דיסקין (פירושונים)

2021-10-06T07:02:33Z

מנחם מ.: מנחם מ. העביר את הדף שמעון משה דיסקין לשם שמעון משה דיסקין (לכוביץ) תוך דריסת הפניה: בלבול קשה

#הפניה [[שמעון משה דיסקין (לכוביץ)]]

שמעון משה דיסקין (לכוביץ)

2021-10-06T07:02:32Z

מנחם מ.: מנחם מ. העביר את הדף שמעון משה דיסקין לשם שמעון משה דיסקין (לכוביץ) תוך דריסת הפניה: בלבול קשה

הרב '''שמעון משה דיסקין''' ([[ט"ו באדר]] [[תרל"ב]] - [[א' בתשרי]] [[תרצ"א]]) היה רבה של [[לכוביץ']] וראש משפחת דיסקין החב"דית{{הערה|הוא עצמו לא היה חסיד חב"ד}}.

==תולדות חיים==
נולד בעיר שומיאץ שב[[רוסיה]], לרב יהושע זליג דיסקין, מצאצאי רבי יהודה לייב דיסקין ("ר' לייב חסיד"), מתלמידי [[הגאון מווילנה]] (סבו - אבי אביו - של הרב יהושע לייב דיסקין). [[נישואין|נשא]] את שרה בת הרב אליהו בכרך מחסלוויץ, בעל שו"ת "ביכורי האביב", מצאצאי הרב יאיר חיים בכרך, בעל ה"חוות יאיר".

כשנפטר המהרי"ל בארץ ישראל, בשנת [[תרנ"ח]], ארגן הרב רפאל שפירא הספד ב[[בוברויסק]] והזמין את הרב שמעון משה דיסקין להספידו, למרות שהיה אז צעיר בן 26.

בשנת [[תרס"ד]] התמנה לרב ב[[עיירה]] לובני. בשנת [[תרפ"ב]] עבר לכהן כרבה של לכוביץ' שב[[בלארוס]]. נודע כ[[דרשן]], ודרשותיו כונסו בספר "מדרש שמעוני".

נפטר בליל [[ראש השנה]] בשנת תרצ"א.

==משפחתו==
*בנו, הרב יהושע זליג דיסקין – רבה של [[פרדס חנה]]
*בנו, הרב [[אהרן יעקב דיסקין]]
*חתנו, הרב [[ישעיה מטלין]].
*תמר איטה, אשת הרב נפתלי גלוסקין. בנם הרב משה חיים גלוסקין הוא [[משגיח]] בישיבת חמד לצעירים
*עלקה, אשת הרב צבי הירש סלבין. בתם מוסיה היא אשת הרב אליהו בן שלמה, לשעבר מראשי ישיבת אוהל יעקב ב[[בני ברק]]
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:דיסקין, שמעון משה}}
[[קטגוריה:רבנים]]

ניגון זא רעקאיו (פארט א אידעלע)

2019-11-08T13:40:44Z

מנחם מ.: added Category:ניגונים ברוסית using HotCat

ה[[ניגון]] '''זא רעקאיו''' מוכר גם בשם '''פארט א אידעלע''', הינו ניגון המושר עם מילים בשפה הרוסית. בגרסאות נוספות הוא מושר עם מילים 'באידיש' וכן עם מילות הפסוק 'צמאה לך נפשי'{{הערה|הניגון הושר בפני הרבי בשבת פרשת קדושים תשי"ד [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilhlem%20BM%20-%20Cheshvan%206,%205774.pdf תשורה מבר המצוה של הת' מאיר שלמה שיחי' וילהלם, ו' מרחשון ה'תשע"ד, עמ' 16, ובהערה שם]}}.

על פי ספר הניגונים, הניגון מבטא צעקת [[בעל תשובה]] שמרגיש בנפשו שעומד עדיין בעומק רע וצועק ומבקש את אביו שבשמים לעזרו ולהצילו. מילות הניגון מספרות משל על בן כפר רוסי המוליך ומושך בחבל בספינה הטובעת בנהר [[דונאי]] ואין לו שום דבר שיוכל לאחוז בו וגם חסר לו הכח להנצל וצועק במר נפשו: "אבא, הצילוני". ואביו מרחם עליו ומצילו.

בגרסה נוספת, מושר הניגון עם מילים באידיש, המבטאות את ההתקשרות בין ה[[חסיד]] ל[[רבי|רבו]]. בתחילה מבקש המנגן מאביו ומאמו להצילו, וכאשר אינם יכולים לעזור לו במצבו הרוחני אליו נקלע, הוא זועק אל הרבי בבקשת עזרה - הרבי מבטיח לו שהוא לא יטבע, ויצליח להיחלץ ממצבו הרוחני.

ניגון זה הוא ניגון קי"ג ב[[ספר הניגונים]].

==מקור הניגון==
שיר זה במקורו הינו שיר לכת רוסי, הבא לבטא את העובדה כי הקשר בין האמא לבנה הינו חזק יותר מהקשר בין האב לבנו.

השיר בגירסתו המקורית כולל את שתי הבבות הראשונות בלבד, בהם מסופר כיצד הילד נוסע בספינה הטובעת במצולות וצועק לעזרה לאביו ולאמו. כאשר הוא פונה לאביו הוא נענה "אין ביכולתי לעזור לך", אך כאשר הוא פונה אל אימו, היא מרגיעה אותו ואומרת לו "אל תדאג, אתה לא תטבע".

באחת ההזדמנויות שישבו חסידים בסוכה של [[770]] והתוועדו (כמדומה שהיה זה בשנת תשכ"ב), ניגנו שיר זה במהלך ההתוועדות, וקול שירתם נשמע עד לחדרו של הרבי, שלא היה מרוצה מתוכן השיר.

כשהחסידים שמעו שהרבי לא מרוצה מהניגון, הם החליטו להוסיף בבא נוספת, המשנה את כל תוכן השיר, ומבטאת את הקשר העצמי בין חסיד לרבו{{הערה|[http://www.shturem.net/images/news/45317_news_23092010_4386.pdf קובץ 'חג הסוכות', ועד תלמידי התמימים העולמי, עמ' 22 - 23]}}.

על פי הוראת הרבי הוסיפו החסידים גם סיומת שמחה לניגון, כנאמר "עבדו את ה' בשמחה" (תהלים ק, ב).

==מילות הניגון==
===ברוסית (זא רעקאיו)===
בספר הניגונים, מופיע הניגון עם המילים הבאות בשפה הרוסית:

:{{ציטוט|מרכאות=לא|
|תוכן=זא רעקאיו דונאיו ניע דאליאקא אט קראיו
:אויטאנולסיא טשומאטשאק בעדנענקי אויטאנול סיא
קריטשיט טשומאטשאק ראטונקא ראטו מעניא באטינקא
:ניע טו וועסלא ניעט סילא עך טי סינאטשיקמאי
בעדנענקי בעדנענקי אויטאניעיעש|}}

===באידיש (פארט א אידעלע)===
:{{ציטוט|מרכאות=לא|
|תוכן=פאָרט אַ אידעלע אין אַ שיפעלע, צוברעכט זיך די שיפעלע און עס טרינקט זיך,
:שרייט ער: 'טאַטעניו! ראַטעווע ראַטעווע ראַטעווע', - "איך קען דיר ניט העלפן".

פאָרט אַ אידעלע אין אַ שיפעלע, צוברעכט זיך די שיפעלע און עס טרינקט זיך,
:שרייט ער: 'מאַמעניו! ראַטעווע ראַטעווע ראַטעווע', - "איך קען דיר ניט העלפן".

פאָרט אַ אידעלע אין אַ שיפעלע, צוברעכט זיך די שיפעלע און עס טרינקט זיך,
:שרייט ער: 'רעבעניו! ראַטעווע ראַטעווע ראַטעווע', -"דו וועסט זיך ניט דער טרינקען".}}

===תרגום ללשון הקודש===
:{{ציטוט|מרכאות=לא|
|תוכן=נוסע יהודי בספינה בים, נשברה הספינה וטבעה בים.
:צועק הוא: 'אבא! הצילני, הצילני', - "אני לא יכול לעזור לך".

נוסע יהודי בספינה בים, נשברה הספינה וטבעה בים.
:צועק הוא: 'אמא! תצילני, תצילני', - "אני לא יכולה לעזור לך".

נוסע יהודי בספינה בים, נשברה הספינה וטבעה בים.
:צועק הוא: 'רבי! הצילני, הצילני', - "(אל תחשוש) אתה לא תטבע".}}

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/113_Fort_A_Yideleh.mp3 ר' דוד הורביץ], הניגון עם המילים ברוסית, הניגון עם המילים באידיש והניגון עם המילים צמאה לך נפשי {{צליל}}
* [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=531 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] {{צליל}} {{אינפו}}
* להקת אוי דיויז'ן, [http://chabadpedia.co.il/images/4/4d/Oy_Division_Za_Rekayu.mp3 זא רעקאיו], עם המילים המופיעות בספר הניגונים {{צליל}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ניגונים באידיש]]
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]
[[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]
[[קטגוריה:ניגונים ברוסית]]

שיחה:שמעון משה דיסקין (לכוביץ)

2019-07-29T04:08:35Z

מנחם מ.: /* חשיבות */

נוף הגליל

2019-07-05T03:56:51Z

מנחם מ.:

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|תמונה=
|כתובית=
|עיר=נוף הגליל
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|רב הקהילה=הרב [[ישעיהו הרצל]]
|מנכ"ל המוסדות = הרב דני לוי
|רב בית כנסת חב"ד הר יונה=הרב [[משה קורנוויץ]]
|מנהל הת"ת ובית הספר=הרב דניאל (דני) לוי
|משפיע הקהילה=הרב [[דוד טייכטל]]
|מוסדות בקהילה=גני חב"ד, מעון חב"ד, תלמוד תורה חב"ד, בית ספר בנות, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, כולל תפארת זקנים, ארגון שפרה ופועה, בית תבשיל, ארגון נקודת אור
|שלוחים מרכזיים=הרב דני לוי, הרב מרדכי ביטון, הרב שמשון הלפרין
|מספר משפחות בקהילה=כ-150
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד נוף הגליל: אישים|אישים בקהילת חב"ד נוף הגליל]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
[[נוף הגליל]] היא עיר בגליל התחתון. הוכרזה כעיר בשנת [[תשל"ד]]. על-פי נתוני הלמ"ס יש בעיר למעלה מארבעים ושלוש אלף תושבים. ראש העיר הוא מר רונן פלוט. רבה של העיר הינו הרב [[ישעיהו הרצל]]. בסיוון תשע"ט שונה שמה לנוף הגליל.

== ראשית ההתיישבות החב"דית בעיר ==
ראשית ההתיישבות החב"דית ופעילותה בעיר נוף הגליל החלה בשנות הכפי"ם, עם בואם של כמה משפחות חב"דיות לעיר, ביניהם משפחת נחשון, טייכטל, קעניג, ליפסקר, ועוד. בשנת [[תשנ"ו]] בשתדלותו של הרב דני לוי חבר המועצה הדתית בעיר, הוכתר הרב ישעיהו הרצל שכיהן עד אז כרב ושליח בכפר תבור, לרב העיר ורב קהילת חב"ד.

==ניידות חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]}}
בשנות הלמ"דים הקים הרב [[ישראל דוד נחשון]] את [[ניידות חב"ד]] בכיכר מד"א בנוף הגליל, משם מתנהלת הפעילות השוטפת של הטנקים. בשנות המ"מים הקים את תנועת הנוער [[צבאות השם בארץ הקודש]], על ידי ניידות חב"ד.

==מפתח העיר==
[[קובץ:נצרת עילית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר נוף הגליל מוצג בתערוכת [[ספריית ליובאוויטש]] באולם הספריה (אב, תשע"ג)]]
[[מפתח העיר]] שהוענק לרבי על ידי ראש העיר לשעבר, מר מנחם אריאב, היה מונח בשולחן [[הרבי]] שנים רבות.

== הקהילה כיום ==
כיום, קהילת חסידי חב"ד בנוף הגליל מונה כמאה משפחות הפזורות ברחבי העיר, כאשר חלק גדול מהקהילה הם עובדי ניידות חב"ד לשעבר ובהווה, מחנכים וצוות הישיבות.

רב בית הכנסת בהר יונה הינו הרב [[משה קורנוויץ]].

בשנת תשע"ו החלה בנית קמפוס חינוך קרית מנחם שבו ישכנו מוסדות החינוך בעיר.

את הבית ספר בנות וכן את התלמוד תורה ובית הספר העל יסודי בנות מנהל הרב דני לוי.

==מוסדות חב"ד בעיר==
* [[בית חב"ד]].
* שבעה בתי-כנסת חב"ד.
* ארבעה גני חב"ד.
* מעון רבקה - חב"ד.
* [[תלמוד תורה]] חב"ד.
* בית-ספר ממלכתי דתי חב"ד - בנות.
* בית ספר על יסודי בית רבקה.
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבה גדולה]].
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|ישיבה קטנה]].
* מרכז [[צבאות השם (ישראל)|תנועת הנוער צבאות השם בארה"ק]].
* מרכז [[ניידות חב"ד]].
* שלושה מקוואות בשיטת חב"ד.
* כולל "תפארת זקנים".
* ארגון "[[שפרה ופועה]]".
* בית-תבשיל "חסדי מנחם".
* ארגון "[[נקודת אור]]".

== קישורים חיצוניים ==
* {{קישור חבד אינפו|80978|בלעדי: הכיכר המרכזית בנצרת עלית תיקרא על שם הרבי}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נצרת עלית|*]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)

2019-07-05T03:56:34Z

מנחם מ.:

{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל
|תמונה=[[קובץ:ישיבת נצרת עילית.jpg|250px]]
|כתובית=[[סיום הרמב"ם]] בישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ד]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נוף הגליל]]
|מייסד=הרב [[דוד נחשון]]
|ראש הישיבה=הרב [[מנחם מענדל נחשון]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב שלמה חיים עזאגווי
|מנהל גשמי=מנהל כללי הרב ליאור מנור,הרב מנחם גנדל
|מספר תלמידים=כשישים תמימים
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}

'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל''' הינה [[ישיבה גדולה]] נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[מנחם מענדל נחשון]] בעיר [[נוף הגליל]]. הישיבה מונה כשישים [[תמימים]]{{הערה|נכון לשנת תשע"ה}}.

==מענות הרבי להקמת הישיבה==
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק.

לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת [[תשנ"ג]] שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן.

עברו מספר שנים עד שבשנת [[תשס"ג]] הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "ענייך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל.

==מכון סמיכה==
לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד "[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.

[[תמים|התמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]].

==ישיבה גדולה==
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה" בה ילמדו [[תמימים]] בגילאי 17-20 בוגרי 'ישיבות קטנות'. תשובת הרבי על הרעיון זה היתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה היתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.

הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.

===צוות הישיבה===
*'''ראש הישיבה: הרב מנחם מענדל נחשון'''.
*הרב שלמה חיים עזאגווי - [[משגיח]] ראשי.
*הרב שניאור זלמן שארף - משגיח.
*הרב משיח אליאס - משגיח.
*הרב שמואל מקמל - נו"נ ומנהל לימודי גירסא והלכה בישיבה.

;שיעור א':
* [[משפיע]] - הרב [[לוי יצחק נחשון]].
* [[ר"מ]] - הרב יונה נבון.
;שיעור ב':
* משפיע - הרב לוי יצחק אליאס.
* ר"מ - הרב [[משה קורנוויץ]].
;שיעור ג':
* משפיע - הרב אורן סיבוני.
* ר"מ - הרב מנחם מענדל נחשון.

===הנהלה גשמית===
*חבר הנהלה גשמית, הרב מנחם מענדל נחשון.
*חבר הנהלה גשמית, הרב צביקה פרידמן.
*חבר הנהלה גשמית, הרב שלמה חיים עיזאגווי
*חבר הנהלה גשמית, הרב אורן סיבוני.
חבר הנהלה גשמית, הרב שמואל נוטיק
*חבר הנהלה גשמית, הרב משה קורנווייץ.
*חבר וועד ההנהלה ומוועד המייסדים, הרב [[משה זלמנוב]].

==ראו גם==
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/video/documentary/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%AA-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%AA/ עשור לישיבת חב"ד נצרת עלית]''' {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו
*'''[http://chabad.info/video/documentary/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%AA-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%AA/ הצצה לישיבת חב"ד נצרת עלית]''' {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו

{{הערות שוליים|}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נוף הגליל גדולה]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד נוף הגליל:מוסדות]]

אהרון דוב הלפרין

2019-07-05T03:54:36Z

מנחם מ.: /* תולדות חיים */

[[קובץ:אהרון דב הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הלפרין]]
הרב '''אהרן דב הלפרין''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הוא העורך הראשי של [[שבועון כפר חב"ד]] מאז הקמתו, ואחד מהכתבים הפובליציסטים הבולטים בחב"ד. בעבר, כיהן כ[[מלמד]] ב[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז כסלו]] [[תשי"ד]], לאביו הרב [[שמשון לייב הלפרין]] בנו של הרב חנניה יוסף הלפרין, נצר למשפחת צאצאי רבי שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא והשולחן ערוך, מייסד חסידות חב"ד, ולמרים בתו של הרב יצחק דוד שאג-צוובנר.

בצעירותו למד בישיבת קול תורה הליטאית, שם השתתף בשיעורי [[ספר התניא]] שהתקיימו בשיתוף עם הרב שבתי סלבטיצקי ותמלמידים נבחרים נוספים, באמצע שנת תש"ל (1970).עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבכפר חב"ד בהשתדלותו של הרב [[יוסף צבי הלוי סגל]], ראש כולל צמח צדק.

בחג ה[[פורים]] [[תש"ל]] הגיע לראשונה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שם השתתף ב[[התוועדות]] של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], ובעקבותיה עבר ללמוד בישיבה. לקראת [[חודש ניסן]] [[תשל"ג]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], ונשאר ללמוד שם שנה שלימה עד ל[[חודש ניסן]] [[תשל"ד]].

עם סיום מסלול לימודיו, [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה ברכה הלפרין, בת ר' [[זושא ריבקין]], ועבר לגור ב[[כפר חב"ד]].

לאחר נישואיו שימש כ[[מלמד]] ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]]. בעקבות התקפות ה[[מתנגד]]ים על [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעמר]] בשנת [[תש"מ]] הקים בכפר חב"ד יחד עם ר' יצחק מאיר סוסובר את [[שבועון כפר חב"ד]].
[[תמונה:הלפרין אד.jpg|left|thumb|250px|]]

בעבר כתב תחת השם ד. אהרן.

במשך שנים שימש כחבר ב[[הועד למען שלימות העם|ועד למען שלימות העם]] וסייע בעריכת הגיליון "[[שלימות (גיליון)|שלימות]]".

ב[[כ"ו טבת]] [[תש"נ]] נפטרה אשתו. לאחר מספר שנים [[נישואין|נשא]] את מרת רחל הלפרין.

לאחר פרישתה של עורכת המוסף לנשים 'משפחה חסידית' הרבנית פרדי ברוד, הוחלף התפקיד על ידי רעייתו מרת הלפרין.

==ביקורת==
במהלך השנים ספג ביקורת נוקבת מאת עמיתים חב"דיים שטענו כי הוא אינו מדייק בסיפורים הנכתבים על ידו, והוא מרשה לעצמו לשנות ולעוות אותם על מנת להלהיב את הקוראים. בראש המבקרים עמד הרב [[יהושע מונדשיין]], שנהג מעת לעת לפרסם טורים נוקבים נגד הסיפורים המתפרסמים על ידו{{הערה|1=טורים לדוגמא: ‎[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3001 מאחורי הקלעים] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3011 עיתונאי בחקירה] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3013 משלב ההסחה לשלב ההסטה וההסתה] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3016 והחקירה נמשכת] {{שטורעם}}}}.

בשנת [[תשע"ג]] ההתפלמסות עלתה שלב, כאשר הרב הלפרין הגיב לטענות שהושמעו נגדו{{הערה|1=אחד הטורים שפירסם: [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_72860.html להשכיחם תורתך: על מחקרים וגלגוליהם] {{COL}}}}, והמבקרים לא קיבלו את דבריו.

==ספריו==
*'''ורבים השיב מעוון''' - ליקוט סיפורים שפירסם במהלך השנים ב[[שבועון כפר חב"ד]] (2 חלקים).
*'''מעשה ברבי''' - לקט סיפורים מהרבי על סדר הגדה של פסח (אדר תשע"ד).
*'''פרשיות עם הרבי''' - סדרת ספרים המלקטת סיפורים על הרבי בקשר לפרשיות השבוע (ספר בראשית - [[אלול]] תשע"ד, ספר שמות - טבת תשע"ה).
*'''סיפורי סבא''' - סדרת ספרי ילדים לגיל הרך (עד יצא בסדרה הספר 'מלאך עם מצלמה', טבת תשע"ה{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|87314|הפתעת ה' טבת: אהרן-דב הלפרין בסדרה חדשה לילדים||ח' טבת תשע"ה}}}}).
*'''כמותו ממש''' - סיפורים מעניינים על שלוחים.

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72575 אבן הבוחן: האם חיים 'יחי' במחשבה, דיבור ומעשה?] {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=5186 הרב הלפרין מתארח במדור 'מילה של חסיד'] {{שטורעם}} ב' [[אייר]] תשס"ו
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_83304.html הסודות של הסופרים החב"דיים ● פרויקט] באתר {{בםך}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הלפרין, אהרן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ג]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]

משתמש:95.86.122.48:טיוטה/מאיר מאירי

2019-04-18T08:21:31Z

מנחם מ.: מנחם מ. העביר את הדף מאיר מאירי לשם משתמש:95.86.122.48:טיוטה/מאיר מאירי בלי להשאיר הפניה

{{חשיבות}}
'''הרב מאיר מאיר''''
רב בית כנסת חב"ד שערי גאולה בעיר קרית גת
נולד בה' אב תשט"ו
חזר בתשובה בגיל 20+
התחתן בשנת ה'תשד"מ
התגורר בקרית מלאכי ולאחר מספר שנים עבר להתגורר בקרית גת שם הקים את בית הכנסת "שערי גאולה"

משתמש:95.86.122.48:טיוטה/מאיר מאירי

2019-04-18T03:38:32Z

מנחם מ.:

שיחה:שמעון רבינוביץ'

2019-04-18T03:38:13Z

מנחם מ.: /* פנסאים */

הערך עליו נראה כמו עלון יחסי ציבור. לדעתי הוא שווה ערך, במיוחד שהפך למועמד, אבל צריך לנסח היטב. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 08:49, 23 במאי 2011 (UTC)
:ערכתי. לפי המופיע בערך - אינו זכאי לערך. לא כל איש חסד, גדול ככל שיהיה, זכאי לערך. אולי מישהו ירחיב עליו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ' באייר ה'תשע"א 08:57, 24 במאי 2011 (UTC)
דווקא לפי כל מה שהוא עשה ועושה (יו"ר ועד כפר חב"ד, מנהל בית ספר על"ה לילדים עם צרכים מיוחדים, יו"ר הפנסאים. ארגון שפועל ב18 ערים ברחבי הארץ) הוא זכאי בהחלט לערך מכובד!

== פנסאים ==

מה נוגע הפוליטיקות והביקורת על פנסאים לערך על יו''ר ועד כפ''ח?!
 
מסכים--[[משתמש:מנחם מ.|מנחם]] - [[שיחת משתמש:מנחם מ.|שיחה]], 04:37, י"ג בניסן, ה'תשע"ט 04:37, 18 באפריל 2019 (IST)

שיחה:שמעון רבינוביץ'

2019-04-18T03:37:46Z

מנחם מ.: /* פנסאים */

הערך עליו נראה כמו עלון יחסי ציבור. לדעתי הוא שווה ערך, במיוחד שהפך למועמד, אבל צריך לנסח היטב. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 08:49, 23 במאי 2011 (UTC)
:ערכתי. לפי המופיע בערך - אינו זכאי לערך. לא כל איש חסד, גדול ככל שיהיה, זכאי לערך. אולי מישהו ירחיב עליו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ' באייר ה'תשע"א 08:57, 24 במאי 2011 (UTC)
דווקא לפי כל מה שהוא עשה ועושה (יו"ר ועד כפר חב"ד, מנהל בית ספר על"ה לילדים עם צרכים מיוחדים, יו"ר הפנסאים. ארגון שפועל ב18 ערים ברחבי הארץ) הוא זכאי בהחלט לערך מכובד!

== פנסאים ==

מה נוגע הפוליטיקות והביקורת על פנסאים לערך על יו''ר ועד כפ''ח?!
מסכים--[[משתמש:מנחם מ.|מנחם]] - [[שיחת משתמש:מנחם מ.|שיחה]], 04:37, י"ג בניסן, ה'תשע"ט 04:37, 18 באפריל 2019 (IST)

אורו של משיח (קעמפ)

2019-04-17T15:55:00Z

מנחם מ.: ביטול גרסה 320205 של שרון (שיחה)

{{פירוש נוסף|נוכחי=קעמפ אורו של משיח|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[אורו של משיח (פירושונים)]]}}
[[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|450px|לוגו קעמפ 'אורו של משיח']]
'''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו מחנה קיץ ([[קעמפ]]) לילדי וילדות [[אנ"ש|חסידי חב"ד]], המתקיים ב[[ארץ ישראל]] בימי [[בין הזמנים]] על ידי "[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]" שתחת "[[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]]". 'אורו של משיח' נוסד בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב פרץ פרידמן, והיה המחנה החב"די הראשון מסוגו בארץ ישראל. כיום הוא מחנה הקיץ החב"די הגדול ביותר בעולם, עם יותר משבע מאות ילדים.

הקעמפ מתייחד בהחדרת מסרים חסידיים בדרכים חוויתיות ויצירתיות, עם דגש על עניני [[גאולה ומשיח]]. כמו כן בולט הקעמפ בקשר האישי הנרקם בין המדריכים לחניכיהם, ובשמירת הקשר עם החניכים לאורך השנה כולה.

==רקע==
[[קובץ:אורו של משיח.jpg|left|thumb|350px|תמונה קבוצתית - [[תש"ע]]]]
[[קובץ:תמונת הקעמפ (Small).JPG|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע"ג]]]]
[[קובץ:אורו תשע"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונה קבוצתית - [[תשע"ו]]]]
קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית וחסידית לילדים בימי החופש במשך כשבועיים מלאים של 24 שעות ביממה. מידי שנה שוכר הקעמפ קמפוס הכולל פנימיות עבור הקעמפ.

הקעמפ בנוי במתכונת צבאית: הילדים, חיילי [[צבאות ה']] נקראים "חיילים", כאשר כל קבוצה של 10-12 ילדים נקראת סיירת, ולה שני מדריכים-מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. המפקדים אחראים על החיילים הן בפן הלימודי הרוחני והן בפן הגשמי. כל 8-10 סיירות מאוגדות לגדוד, שעליו מופקדים המג"ד והסמג"ד. כל שלושה גדודים מאוגדים לחטיבה, שעליה מופקד המח"ט והדמות המרכזית היא "הגנרל". כמו כן כולל הקעמפ צוות מנהלי לימודים המופקדים על התחום הלימודי והחסידי, מנהלי פעילות המופקדים על התחום החווייתי, וצוותות נוספים עבור ההנהלה, המטבח והניהול הטכני.

עבור בחירת אנשי הצוות ישנם קריטריונים מיוחדים להנהגה חסידית עם דגש על חיות בעניני גאולה ומשיח. כל צוות הקעמפ עובר ימי עיון והכשרה על ידי אנשי חינוך לפני הקעמפ.

אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. מידי שנה נבחר נושא מרכזי שסביבו נסוב חומר הלימודים, הפעילויות, המבצעים ו'מלחמת ופרצת'. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; [[רבי]], [[התקשרות]], [[גאולה ומשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. גם בשאר זמני היום ישנם משימות חסידיות, התוועדויות ומבצעי לימוד [[משניות]] ותניא בעל פה.

נכון לשנת [[תשע"ז]] מונה הקעמפ יותר משבע מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.

==היסטוריה==
הקעמפ נפתח בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב פרץ פרידמן, והיה אז ראשון מסוגו. באותה תקופה לא היו מקובלים בישראל מחנות קיץ עם תנאי פנימיה והרב פרידמן ייבא את הרעיון ממחנות הקיץ ב[[ארצות הברית]].

בקיץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה של האברכים הרב לוי נחשון, הרב מני מוריס והרב שולם לבקיבקר. על צוות הניהול מפקחים חברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע] - {{אינפו}}}}.

מאז שנת [[תשע"ד]] - כאשר כמות החניכים גדלה - החל הקעמפ להפעיל שתי מתחמים, המחולקים על פי גילאי החניכים, הצעירים והבוגרים.

*שנת [[תשנ"ו]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שמעון ברגמן ו[[חיים אליעזר וילשנסקי]].
*שנת [[תשנ"ז]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]] ואבי חדד.
*שנת [[תשנ"ח]], קמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]]. גנרלים: שלום בער מרזל וחיים אליעזר וילשנסקי.
*שנת [[תשנ"ט]], קמפוס ישיבת "מגדלור" ב[[מגדל העמק]]. גנרלים: שלום בער מרזל ומנחם מענדל פרידמן.
*שנת [[תש"ס]], קמפוס ישיבת שבי שומרון. גנרלים: חיים אליעזר וילשנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: [[יחיאל קופצ'יק]].
*שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרלים: [[לוי נחשון]] ו[[ישי קלי]].
*שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם פרידמן וינון ששון.
*שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]]. גנרלים: מנחם פרידמן ו[[לוי נחשון]].
*שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ו]], לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ז]], ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.
*שנת [[תשס"ח]], מדרשיית נועם ב[[פרדס חנה]]. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך ל[[מירון]]. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.
*שנת [[תש"ע]], ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר.
*שנת [[תשע"א]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61134 הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב"די הגדול]{{תמונה}}}}. גנרלים: אפרים זלמנוב ושניאור הראל.
*שנת [[תשע"ב]], קמפוס ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה על יד [[נתניה]]. גנרלים: מנחם מענדל ראובן איבערט ולוי יצחק זלמנוב.
*שנת [[תשע"ג]], כפר הנוער 'סילבר' ע"י [[אשקלון]]. גנרלים: שלום דובער ערד ואביחי קופצ'יק, מח"טים: משה חיים פיזם ויהונתן אנקווה.
*שנת [[תשע"ד]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: אביחי קופצ'יק וחיים מאירי. קמפוס [[המכון התורני-טכנולוגי]], [[צפת]]. גנרל: מנחם מענדל ראובן איבערט.
*שנת [[תשע"ה]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: שניאור זלמן גרוזמן ומשה נוטיק, מח"ט: שלום דובער אוריאן. קמפוס אולפנת 'בני עקיבא', [[מירון]]. גנרלים: אברהם אריה לוי וישראל גדסי, מח"ט: אליהו קטורזה.
*שנת [[תשע"ו]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]. גנרלים: הוד אהרן ומשה נוטיק, מח"טים: דוד אקסלרוד ומענדי כהן. קמפוס ישיבת בני עקיבא, נווה הרצוג. גנרל: ינון קופצ'יק.
*שנת [[תשע"ז]], קמפוס כפר הרוא"ה ישיבת 'בני עקיבא', גנרלים: דוד אקסלרוד ויהודה ליפש, מח"ט חיים דוד רחמים. קמפוס 'גן-יבנה', גנרלים: נתנאל אדרעי וישראל ערד.
*שנת [[תשע"ח]], קמפוס ישיבת 'בני עקיבא נווה הרצוג', גנרלים: יוספי ערד ומוישי פרידמן. קמפוס ישיבת 'בני עקיבא' [[באר שבע]], גנרלים: שולם זאב קורגליאק וחיים מרטון. מח"ט: שניאור אלפנביין.

==מושגים בקעמפ ==
*'''מסדר''' - בפתיחת ובסוף כל יום, נעמד הקעמפ למסדר הצדעה ל[[רבי]], בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]]
*'''מתיחה''' - תוכנית דמיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על האשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכרזה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת".
*'''מלחמת ופרצת''' - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותו על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמא: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון. כל קבוצה לומדת על הנושא שלה משננת [[תניא]] בעל פה ועושה הצגות ומוצגים על הנושא.

===לקסיקון===
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*'''הרמטכ"ל''' - הרבי מלך המשיח שליט"א.
*'''גנרל''' - סמכות העל בקעמפ, מנהלי הפעילות ואנשי המשמעת..
*'''מח"ט''' - מפקד החטיבה (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מג"ד''' - מפקד גדוד (בקעמפ ששה גדודים).
*'''סמג"ד''' - סגן מפקד גדוד.
*'''עמג"ד''' - עוזר מפקד גדוד.
*'''מפקד''' - תמים מהישיבה שלוקח פיקוד על סיירת אחת למשך הקעמפ.
*'''חייל''' - חניך.
*'''מ.פ.''' - מנהל פעילות.
*'''מ.ל.''' - מנהל לימודים.
*'''770''' - בית הכנסת בו מתפללים במהלך הקעמפ.
*'''גנרליה''' - חדר הגנרלים.
*'''מג"דיה''' - חדר המג"דים.
*'''מפקדה''' - משכן המדריכים והצוות.
*'''סיירת''' - כל 12 חיילים מתאגדים עם שני מפקדים לסיירת אחת.
*'''גדוד''' - קבוצת סיירות (בקעמפ ששה גדודים).
*'''חטיבה''' - שלושה גדודים (בקעמפ שתי חטיבות).
*'''מכסה יומית''' - שינון יומי של חומר לימודים.
*'''מנהל חינוכי''' - אחראי על התוכן החינוכי המוגש בקעמפ.}}

===גדודים===
הקעמפ מתחלק לשני חטיבות. כל חטיבה כלולה משלושה גדודים, ובכך הכל יש ששה גדודים. לכל גדוד יש שם המבטא הנהגה חסידית ודרך בעבודת ה'.

* '''אח"ל''' - אחוות לוחמים, הגדוד הצעיר של הקעמפ מיועד לחיילים העולים לכיתות ג' - ד'.
* '''מת"ן''' - מסירות נפש, מיועד לחיילים העולים לכיתה ה'.
* '''דק"ל''' - דבקות למטרה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ו'.
* '''שמ"ש''' - שליחות מתוך שמחה, מיועד לחיילים העולים לכיתה ז'.
* '''קש"ת''' - קשר תמידי, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה.
* '''קב"ע''' - קבלת עול, מיועד לחיילים העולים לכיתה ח' ולישיבה קטנה.
:משנת תשע"ד עברו הגדודים 'שמ"ש', 'קש"ת' ו'קב"ע', לקמפוס נפרד, תחת השם 'היחידה'.

==ממשיכים להילחם==
{{ערך מורחב|ממשיכים להילחם}}
[[תמונה:ממשיכים_להלחם.jpg|left|thumb|250px|שער אחד מעלוני 'ממשיכים להילחם']]
צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת|יום הולדתו]]. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם. במהלך השנה מארגן הקעמפ "שבתות עם הקעמפ" בכמה מקהילות חב"ד הגדולות ברחבי הארץ באזורים שונים עבור חניכי הקעמפ מאותם אזורים, וחלק ממדריכי הקעמפ מארגנים גם שבתות למפגש עם הקבוצה-סיירת שלהם.

==הפקות==
===עלון "ממשיכים להלחם"===
העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; [[התקשרות]] ל[[רבי]], [[משיח]] ו[[גאולה]], כתבות, התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי [[צבאות ה']], ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ '[[גן ישראל]]' וחדשות מהפעילות במשך השנה.

נכון לשנת [[תשע"ז]] יצאו מאה עלונים של ממשיכים להילחם.

=== מקהלת "אורו של משיח"===
[[קובץ:מקהלת אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'אורו של משיח']]
[[קובץ:רגע ההתגלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'רגע ההתגלות']]
הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: [[חיים אליעזר וילשנסקי]], דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דיקשטיין.

בשנת [[תשנ"ז]] ו[[תשס"ד]] הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת [[תשס"ז]] יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.

===סרט "קוד קב"ע"===
סרט שבו מתחקים חברי סיירת מובחרת של חיילים ב[[צבאות השם]], אחרי דרכי הפעולה של האויב. במהלך מבצע סודי, יוצאים החיילים לשטח, עורכים מארבים ומרדפים, ומתצפתים על האויב. המפקד מורה כי סוד הניצחון טמון בקוד צבאי צפון: קוד קב"ע. הסרט נערך וצולם בשנת תשס"ז והופץ בריכוזי חב"ד בארץ ובחו"ל .הסרט באורך של כ-45 דקות.

סיפור הסרט הוא על ילד שבני כיתתו חושדים בו שגנב סכום כסף. בחיפושיו אחר הכסף, מגיע הילד למחנה של אורו של משיח, שם הוא למד מה היא קבלת עול, או בשם הקוד: קב"ע.

בימוי: אהרון אוריאן
תסריט: שמעיה העכט
צילום: אהרון אוריאן ושניאור נבון
מפיק: אביגדור דיקשטיין

==ראו גם==
*[[ממשיכים להילחם]]
*[[גן ישראל]]
*[[רשת מחנות הקיץ גן ישראל בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://oro.org.il האתר] - אתר הרישום לקעמפ.
*'''ידיעות וכתבות בנושא קעמפ אורו של משיח''' באתר {{אינפו|}} - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=אורו+של+משיח באתר הישן], [http://chabad.info/tag/%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97/ באתר החדש], [http://chabad.info/category/video/kids/oro/ ובמדור הוידאו]

*[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/רגע-לפני-הקעמפ-הגדול-בעולם-מוכן-בדריכ רגע לפני: הקעמפ הגדול בעולם בדריכות שיא] - גלריית תמונות מהימי כוננות לקעמפ תשע"ו {{אינפו}}

*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/83783_he_1.pdf הרבי שלי] - חוברת הלימודים, קעמפ תשע"ד{{PDF}}

;וידיאו
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63214 הסרט 'קוד קב"ע' בהפקת 'אורו של משיח']{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62986 הסרט ניסיון בארמון] - הופק על ידי הקעמפ כחלק מתכנית הלימודים בשנת תש"ע{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63606 קעמפ קיץ תשע"א - וידאו מסכם]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4-%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%A9-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93-%D7%A0%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%9F-%D7%90%D7%97%D7%96%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%95/ קליפ מרגש: "תמיד נשארתי נאמן, אחזתי בנקודה כל הזמן"] - המנון שבת דבר מלכות, תשע"ה{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחנות קיץ|אורו של משיח]]
[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]
[[קטגוריה:תנועות נוער]]
[[קטגוריה:צבאות השם]]

שיחת משתמש:חוזרים לקבר יוסף

2019-04-14T09:12:46Z

מנחם מ.: יצירת דף עם התוכן "{{ברוך הבא}} --~~~~"

{{ברוך הבא}}
--[[משתמש:מנחם מ.|מנחם]] - [[שיחת משתמש:מנחם מ.|שיחה]], 10:12, ט' בניסן, ה'תשע"ט 10:12, 14 באפריל 2019 (IST)

שיחת משתמש:יחי - זה לחיות רבי

2019-04-12T04:09:48Z

מנחם מ.: יצירת דף עם התוכן "{{ברוך הבא }}--~~~~"

{{ברוך הבא
}}--[[משתמש:מנחם מ.|מנחם]] - [[שיחת משתמש:מנחם מ.|שיחה]], 05:09, ז' בניסן, ה'תשע"ט 05:09, 12 באפריל 2019 (IST)

חיים יצחק אייזיק לנדא

2019-04-12T04:08:03Z

מנחם מ.: עיין תמונה זו: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%95_%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.jpeg וכך מובן גם מניסוח המינוי

[[קובץ:Rabbi Chaim Yitzchak Isaac Landa.jpg|ממוזער|הרב יצחק אייזיק לנדא]]
הרב '''חיים יצחק אייזיק לנדא''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא רב העיר ואב"ד [[בני ברק]] (יחד עם הרב צבי שבח רוזנבלט) וראש מערכת הכשרות "הרב לנדא". בעבר כיהן כמורה-צדק בקהילת חב"ד ב[[צפת]], נמנה על ראשי קהילת חב"ד המקומית, ושימש עשרות שנים כ[[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ולפני כן כראש הישיבה-קטנה '[[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]]'.

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרב לנדא בודק מקווה.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|הרב לנדא בודק מקווה חדש שנחנך בעיר צפת]]
[[קובץ:אייזיק לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הרב לנדא נואם בכנס של חסידי חב"ד]]
הרב לנדא נולד ב[[ו' אדר]] [[תשכ"א]] לרב [[משה יהודה לייב לנדא]], [[רב]] העיר [[בני ברק]] ולאמו מרת מרים. בילדותו למד בתלמוד תורה חב"ד בבני ברק. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] [[ליטא]]ית "אור ישראל" בפתח תקוה וב[[ישיבה גדולה]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בזמן לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, היה מהבחורים המצטיינים, ולאור זאת ביקש ממנו ראש הישיבה הרב [[יעקב כץ]] לנסוע לשליחות לישיבה חדשה שנוסדה אז, ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבה במגדל העמק]], שהוקמה אז על ידי מוסדות "[[מגדל אור]]" של [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]]. בשליחות תורנית זו שהה הרב לנדא במשך כשנה.

בשנת [[תשמ"א]] נסע ל[[קבוצה|שנת ה'קבוצה']] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. בלימודיו בישיבה זכה לשמש את [[הרבי]] ולעזור ל[[מזכירות הרבי|מזכירות]] באמצעים שונים. בהזדמנות קרא לו ה[[מזכיר]] [[יהודה לייב גרונר|הרב גרונר]] וביקש ממנו לקנות במכולת מול 770 (במקום שנמצא היום [[מוזיאון צבאות השם]]) חתיכת עוגה וגבינה (ששימשה כארוחת הבוקר של הרבי), מאז היה קונה בכל יום את ארוחת הבוקר של הרבי. כמו כן היה פורט באופן קבוע את הצ'קים שהיו מגיעים למזכירות, של [[דמי מעמד]] או תרומות למוסדות השונים שתחת הנשיאות של הרבי.

לאחר סיום מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות, [[נישואין|נשא]] את רעייתו, נחמה רבקה, לבית ר' משה בצלאל וקסלשטיין, וקבע את מגוריו בקריית חב"ד ב[[צפת]]. בקהילת חב"ד צפת החל לשמש במסירות מיוחדת בתפקיד של מו"צ ופוסק הלכה. ידיעתיו העצומות בהלכה, יחד עם גישתו המעשית שרכש מאביו - קנו להם שם בצפת ובאזור הצפון בכלל. זכה לעשות שימוש אצל אביו במשך השנים בעניני הלכה ובעניני מערכת הכשרות.

עם פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]], ושימש בה כ[[ראש ישיבה]] עד לסגירתה. לאחר מכן מונה למגיד שיעור, בשיעור ב' של [[ישיבה גדולה]] - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] עד שנת הלימודים [[תשע"ד]], אז עבר למסור שיעורים לשיעור ג' בישיבה. שיטת לימודו מתייחדת בעמקות מחד גיסא ובהסברה המותאמת לתלמידים הצעירים מאידך גיסא. שיעוריו מלווים בדפי סיכום המבהירים את מהלך השיעור.

בין השנים [[תשס"ה]] ו[[תשס"ט]] היה חבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]] ומסר שיעורים ב[[נגלה]].

==רב מערכת הכשרות "הרב לנדא"==
הרב לנדא הוא מנהל מערכת הכשרות "הרב לנדא" שייסדו סביו הרב [[יעקב לנדא]] ואביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], תפקיד אותו קיבל על עצמו לאור בקשת אביו הרב לנדא בשנים האחרונות. אביו הרב לנדא, התבטא כמה פעמים באזני מקורביו, לגבי בנו הרב יצחק אייזיק בביטוי "בר סמכא", ובפטירת אביו, באדר תשע"ט, מונה באופן רשמי.(יחד עם הגרש"צ רוזנבלט)

==רב העיר ואב"ד בני ברק==
בהלוויית אביו הוכרז כממלא מקום אביו ע"פ בקשתו והוראת גדולי התורה והחסידות, יחד עם הגרש"צ רוזנבלט בתור נציג רבני הציבור הליטאי.
ביום שלישי ג' ניסן תשע"ט יצא ה'קול קורא' הראשון של הרבנים על בלנק רשמי כאשר שמצד ימין חתום הרב לנדא עם התואר "רב אב"ד דבני ברק", ובו קריאה לחתום על היתר עיסקא בעת מכירת חמץ.

==משפחתו==
* חתנו, הרב שמעיה הכט, [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ושליח.

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/special/כתבת-פרופיל-אבד-ורבה-של-בני-ברק-הרב-איי/ פרופיל: הרב אייזיק לנדא] באתר חב"ד אינפו, כ"ה באדר ב' ה׳תשע"ט
* [http://chabad.info/news/הרב-לנדא-מינה-את-בנו-הרב-יצחק-אייזיק-כממ/ הרב לנדא מינה את בנו הרב יצחק אייזיק כממשיך דרכו בכשרות], {{אינפו}} ד' בכסלו ה'תשע"ח
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=117402 פניו לאחדות: "השגחה אחת לחסידים וליטאים": ראיון עם הרב לנדא], אתר col אדר תשע"ט
*[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9C/ שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב לנדא], {{אינפו}} {{שמע}} - שיעור להאזנה

{{מיון רגיל:לנדא, חיים יצחק אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

מנחם מענדל גלוכובסקי

2019-04-09T15:04:44Z

מנחם מ.: /* משפחתו */

[[קובץ:נואם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מנדל גלוכובסקי]]
הרב '''מנחם מענדל גלוכובסקי''' (יליד שנת [[תשט"ז]], 1956) הינו מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], סגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ורב קהילת חב"ד ב[[רחובות]].
==תולדות חיים==

נולד לאביו הרב [[אברהם יעקב גלוכובסקי]] ב[[דטרויט]] ולאימו מרת פרידה ב[[כ"ט אייר]] [[תשט"ז]], בגיל 3 העתיקו את מושבם לעיר טורונטו במדינת קנדה ושם גדל. למד בישיבות [[תומכי תמימים 770]] ו[[תומכי תמימים ברינוא]], ולאחר סיום מסלול הלימודים הישיבתי נשלח על ידי הרבי כחלק מקבוצת [[התלמידים השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] במסרת מבצע [[יבנה וחכמיה]], וכעבור שנה יצא בשליחות הרבי יחד עם ר' [[זושא אלפרוביץ']] לייסד את ישיבת תומכי תמימים סיאטל, שם שהה כשנתיים.

[[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל, בתו של הרב [[חיים אליהו מישולובין]].

עשה "שימוש" לרבנות אצל הרב [[מאיר ברנדסדורפר]].

===רב קהילת חב"ד ברחובות===
בשנת [[תשל"ח]] נשלח הרב גלוכובסקי על-ידי הרבי ל[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]'.

בשנת [[תשל"ט]] הורה הרבי ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כ"ד עמוד 391].}}, ובעקבות כך כמה מחשובי חסידי חב"ד בראשות ה[[משפיע]] הרב ר' [[מענדל פוטרפס]] ביקשו את הרב גלוכובסקי להתמנות לרב הקהילה ב[[רחובות]], כשבמקביל קיבל הצעה מאנשי קהילת חב"ד ב[[לוד]] למלא את מקומו של הרב [[שרגא מלך קפלן]] שנפטר באותה תקופה.

לאחר שכתב לרבי על ההתלבטות, קיבל את ברכת הרבי על ההצעה לשמש ברבנות ברחובות, אלא שהיה מועמד שני שטען שיש לו הוראה ישנה של הרבי להתמנות לרב קהילה. חברי הקהילה שהיתה אז קטנה למדי, פנו במכתב דחוף לרבי, וקיבלו הוראה לפנות אל המרא דאתרא. כהוראת הרבי פנו אל הרב שמחה קוק - הרב הראשי לעיר והוא הורה לערוך בחירות.

בבחירות - שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תשמ"א]] השתתפו בני הקהילה, והרב גלוכובסקי נבחר ברוב קולות.

מאז היבחרו ועד היום, פועל באינטנסיביות רבה, למען הגדלת הקהילה ופיתוח מוסדות חב"ד בעיר, כאשר בפועל הוא מנווט ומנהל את מוסדות חב"ד המרכזיים בעיר, הכוללים מוסדות חינוך, בית חב"ד ובית כנסת. לצד זאת, משמש גם כ[[משפיע]] פרטי של רבים מבני הקהילה אשר נועצים עמו בכל שעות היממה, בכל נושא אישי או כללי.

==עסקנות ציבורית==
===סגן מזכיר בית דין רבני חב"ד===
באמצע שנות המ"מים נבחר הרב גלוכובסקי{{מקור}} לסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] ולחבר בהנהלת בית הדין, יחד עם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[דוד חנזין]].

בכ"ט טבת [[תשנ"ב]] עבר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]], הרבי נתן לו דולר והרב גלוכובסקי המשיך הלאה לפתע קרא לו הרבי חזרה פנה אליו ואמר: "יאריך ימים על ממלכתו", תוך כדי נתינת דולר נוסף. הרב המשיך הלאה והרבי קרא לו פעם נוספת ואמר: "אתה הרי מנהיג של ועד הרבנים שם שיהיה בהצלחה", ומאז החל לנהל בפועל את עניני בית הדין.

מתוקף תפקידו הרשמי כסגן, משרד הבית דין נמצא ברחובות, והרב גלוכובסקי מנהלו בפועל ואחראי על קבלת בקשות לדיונים, קביעת הרכבים, ניסוח פסקי דין ועוד.

מתוקף תפקידו הוא מעורב גם בנעשה בקהילות חב"ד השונות, בשנת תשס"ו פיקח על הבחירות למשרת רב קהילת חב"ד באלעד, קידם את הליך הבחירות בשכונת [[קראון הייטס]] בניו יורק ומעורב בפרויקטים שונים בהנהגת [[חסידות חב"ד]] בישראל ומחוצה לה.

===חבר הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק===

בשנת [[תשנ"ב]] הצטרף הרב גלוכובסקי כחבר בהנהלת ה[[רשת אהלי יוסף יצחק|רשת]].

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[משה מאיר שמואל גלוכובסקי]], מנהל מרכז ישיבת תומכי תמימים, ברוקלין, ניו יורק.
*בנו, הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]] - רב קהילת חב"ד ברמת בית שמש ג' ומנהל אגף המקוואות שע"י בי"ד רבני חב"ד באה"ק
*בנו, הרב יוסף יצחק גלוכובסקי, שליח בקלסטר ניו גרזי .
*בנו, הרב שניאור זלמן גלוכובסקי, שליח בשכונת קרית הלאום, [[ראשון לציון]].
*בנו, הרב יחיאל גלוכובסקי, [[שליח]] [[הרבי]] ורב פארק המדע רחובות-נס ציונה , ורב קהילת בית מנחם הצעירים ב[[רחובות]].
*בנו, הרב אליעזר גלוכובסקי, [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].
* חתנו, הרב שלמה שטרנברג - מנהל רוחני דישיבת חובבי תורה.
* חתנו, הרב גרשון הכהן בארענשטיין - ר"מ בישיבת תו"ת בניו הייבן, קונטיקט ומשלוחי הרבי בעיר.
* חתנו, הרב לוי מטוסוב - [[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה]].
* חתנו, הרב משה ירוסלבסקי - [[ר"מ]] בישיבת [[מאור מנחם רחובות]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://jewish-education.info/category/rav-gluchovsky/ מדור שיעורי הרב גלוכובסקי], אתר חינוך יהודי jewish-education
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/12/80.-Vayeishev-5777-Hebrew.pdf פרנסה בגשמיות וברוחניות]''', הרב גלוכובסקי מתראיין לעלון השבועי של חברת [[jem]] - כסלו תשע"ז

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גלוכובסקי, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה: קהילת חב"ד רחובות: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת גלוכובסקי]]

תלמוד תורה לוי יצחק רחובות

2019-04-09T13:10:12Z

מנחם מ.: /* פתיח */

'''תלמוד תורה לוי יצחק''' הוא בית ספר חב"די ברחובות, שהוקם בערך בשנת תשנ"ח. הת"ת מנוהל ע"י הרב אמיר הרץ.

== רקע ==
התלמוד תורה נוסד בתור '[[חדר]]' שנפתח בבניין בית הכנסת של אותם ימים. בשנים הבאות נבנה בית כנסת מפואר ולאחר מספר שנים נפתחה במבנה בית הכנסת החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר החיידר למוסד בו שכן בית הספר שז"ר.

== צוות החינוך ==
*'''מנהל''' הרב אמיר הרץ
*'''סגן מנהל''' הרב מנדי אלבז
*'''סגן מנהל''' הרב אהרן בן חמו

;מחנכים:
*'''כיתה א1-'''הרב מנחם שחר
*'''כיתה א2-''' הרב שניאור נחשון
*'''כיתה ב1-''' הרב מנחם פרנקל
*'''כיתה ב2-''' הרב דוד קירשנזפט
*'''כיתה ג1-''' הרב יצחק שמועני
*'''כיתה ג2''' הרב מנדי ערד
*'''כיתה ד1''' הרב יעקב ליאני
*'''כיתה ד2''' הרב אליקם בן מעש
*'''כיתה ה1''' הרב בצלאל הורנשטיין
*'''כיתה ו1''' הרב בנימין קטורזה
*'''כיתה ז1''' הרב דניאל טרעגר
*'''כיתה ח1''' הרב אליצור אפרתי

;מורים מקצועיים:
*הרב דרור כהן
*הרב מנדי אלבז
*הרב יועץ רדי
*הרב מרדכי ברוצקי
*הרב איציק גנות
*הרב מיכאל ריניץ
*הרב פנחס רויטמן
*הרב שניאור לנדא
*הרב זאב מינצברג

[[קטגוריה:תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רחובות: מוסדות]]

תלמוד תורה לוי יצחק רחובות

2019-04-09T13:09:39Z

מנחם מ.: /* רקע */

'''תלמוד תורה לוי יצחק''' הוא בית ספר חב"די ברחובות, שהוקם בערך בשנת תשנ"ח. מנהלו נכון לשנת תשע"ז הוא הרב אמיר הרץ.

== רקע ==
התלמוד תורה נוסד בתור '[[חדר]]' שנפתח בבניין בית הכנסת של אותם ימים. בשנים הבאות נבנה בית כנסת מפואר ולאחר מספר שנים נפתחה במבנה בית הכנסת החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר החיידר למוסד בו שכן בית הספר שז"ר.

== צוות החינוך ==
*'''מנהל''' הרב אמיר הרץ
*'''סגן מנהל''' הרב מנדי אלבז
*'''סגן מנהל''' הרב אהרן בן חמו

;מחנכים:
*'''כיתה א1-'''הרב מנחם שחר
*'''כיתה א2-''' הרב שניאור נחשון
*'''כיתה ב1-''' הרב מנחם פרנקל
*'''כיתה ב2-''' הרב דוד קירשנזפט
*'''כיתה ג1-''' הרב יצחק שמועני
*'''כיתה ג2''' הרב מנדי ערד
*'''כיתה ד1''' הרב יעקב ליאני
*'''כיתה ד2''' הרב אליקם בן מעש
*'''כיתה ה1''' הרב בצלאל הורנשטיין
*'''כיתה ו1''' הרב בנימין קטורזה
*'''כיתה ז1''' הרב דניאל טרעגר
*'''כיתה ח1''' הרב אליצור אפרתי

;מורים מקצועיים:
*הרב דרור כהן
*הרב מנדי אלבז
*הרב יועץ רדי
*הרב מרדכי ברוצקי
*הרב איציק גנות
*הרב מיכאל ריניץ
*הרב פנחס רויטמן
*הרב שניאור לנדא
*הרב זאב מינצברג

[[קטגוריה:תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רחובות: מוסדות]]

חיים יצחק אייזיק לנדא

2019-04-09T13:07:59Z

מנחם מ.: /* רב מערכת הכשרות "הרב לנדא" */

[[קובץ:Rabbi Chaim Yitzchak Isaac Landa.jpg|ממוזער|הרב יצחק אייזיק לנדא]]
הרב '''חיים יצחק אייזיק לנדא''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא רב העיר ואב"ד [[בני ברק]] (יחד עם הרב צבי שבח רוזנבלט) וראש מערכת הכשרות "הרב לנדא". בעבר כיהן כמורה-צדק בקהילת חב"ד ב[[צפת]], נמנה על ראשי קהילת חב"ד המקומית, ושימש עשרות שנים כ[[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ולפני כן כראש הישיבה-קטנה '[[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]]'.

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרב לנדא בודק מקווה.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|הרב לנדא בודק מקווה חדש שנחנך בעיר צפת]]
[[קובץ:אייזיק לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הרב לנדא נואם בכנס של חסידי חב"ד]]
הרב לנדא נולד ב[[ו' אדר]] [[תשכ"א]] לרב [[משה יהודה לייב לנדא]], [[רב]] העיר [[בני ברק]] ולאמו מרת מרים. בילדותו למד בתלמוד תורה חב"ד בבני ברק. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] [[ליטא]]ית "אור ישראל" בפתח תקוה וב[[ישיבה גדולה]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בזמן לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, היה מהבחורים המצטיינים, ולאור זאת ביקש ממנו ראש הישיבה הרב [[יעקב כץ]] לנסוע לשליחות לישיבה חדשה שנוסדה אז, ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבה במגדל העמק]], שהוקמה אז על ידי מוסדות "[[מגדל אור]]" של [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]]. בשליחות תורנית זו שהה הרב לנדא במשך כשנה.

בשנת [[תשמ"א]] נסע ל[[קבוצה|שנת ה'קבוצה']] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. בלימודיו בישיבה זכה לשמש את [[הרבי]] ולעזור ל[[מזכירות הרבי|מזכירות]] באמצעים שונים. בהזדמנות קרא לו ה[[מזכיר]] [[יהודה לייב גרונר|הרב גרונר]] וביקש ממנו לקנות במכולת מול 770 (במקום שנמצא היום [[מוזיאון צבאות השם]]) חתיכת עוגה וגבינה (ששימשה כארוחת הבוקר של הרבי), מאז היה קונה בכל יום את ארוחת הבוקר של הרבי. כמו כן היה פורט באופן קבוע את הצ'קים שהיו מגיעים למזכירות, של [[דמי מעמד]] או תרומות למוסדות השונים שתחת הנשיאות של הרבי.

לאחר סיום מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות, [[נישואין|נשא]] את רעייתו, נחמה רבקה, לבית ר' משה בצלאל וקסלשטיין, וקבע את מגוריו בקריית חב"ד ב[[צפת]]. בקהילת חב"ד צפת החל לשמש במסירות מיוחדת בתפקיד של מו"צ ופוסק הלכה. ידיעתיו העצומות בהלכה, יחד עם גישתו המעשית שרכש מאביו - קנו להם שם בצפת ובאזור הצפון בכלל. זכה לעשות שימוש אצל אביו במשך השנים בעניני הלכה ובעניני מערכת הכשרות.

עם פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]], ושימש בה כ[[ראש ישיבה]] עד לסגירתה. לאחר מכן מונה למגיד שיעור, בשיעור ב' של [[ישיבה גדולה]] - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] עד שנת הלימודים [[תשע"ד]], אז עבר למסור שיעורים לשיעור ג' בישיבה. שיטת לימודו מתייחדת בעמקות מחד גיסא ובהסברה המותאמת לתלמידים הצעירים מאידך גיסא. שיעוריו מלווים בדפי סיכום המבהירים את מהלך השיעור.

בין השנים [[תשס"ה]] ו[[תשס"ט]] היה חבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]] ומסר שיעורים ב[[נגלה]].

==רב מערכת הכשרות "הרב לנדא"==
הרב לנדא הוא מנהל מערכת הכשרות "הרב לנדא" שייסדו סביו הרב [[יעקב לנדא]] ואביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], תפקיד אותו קיבל על עצמו לאור בקשת אביו הרב לנדא בשנים האחרונות. אביו הרב לנדא, התבטא כמה פעמים באזני מקורביו, לגבי בנו הרב יצחק אייזיק בביטוי "בר סמכא", ובפטירת אביו, באדר תשע"ט, מונה באופן רשמי, (יחד עם הגרש"צ רוזנבלט)

==רב העיר ואב"ד בני ברק==
בהלוויית אביו הוכרז כממלא מקום אביו ע"פ בקשתו והוראת גדולי התורה והחסידות, יחד עם הגרש"צ רוזנבלט מרבני הציבור הליטאי.
ביום שלישי ג' ניסן תשע"ט יצא ה'קול קורא' הראשון של הרבנים על בלנק רשמי כאשר שמצד ימין חתום הרב לנדא עם התואר "רב אב"ד דבני ברק", ובו קריאה לחתום על היתר עיסקא בעת מכירת חמץ.

==משפחתו==
* חתנו, הרב שמעיה הכט, [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ושליח.

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/special/כתבת-פרופיל-אבד-ורבה-של-בני-ברק-הרב-איי/ פרופיל: הרב אייזיק לנדא] באתר חב"ד אינפו, כ״ה באדר ב׳ ה׳תשע״ט
http://chabad.info/news/הרב-לנדא-מינה-את-בנו-הרב-יצחק-אייזיק-כממ/ הרב לנדא מינה את בנו הרב יצחק אייזיק כממשיך דרכו בכשרות], {{אינפו}} ד׳ בכסלו ה׳תשע״ח
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=117402 פניו לאחדות: "השגחה אחת לחסידים וליטאים": ראיון עם הרב לנדא], אתר col אדר תשע"ט
*[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9C/ שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב לנדא], {{אינפו}} {{שמע}} - שיעור להאזנה

{{מיון רגיל:לנדא, חיים יצחק אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

חיים יצחק אייזיק לנדא

2019-04-09T13:07:05Z

מנחם מ.: /* רב העיר ואב"ד בני ברק */

[[קובץ:Rabbi Chaim Yitzchak Isaac Landa.jpg|ממוזער|הרב יצחק אייזיק לנדא]]
הרב '''חיים יצחק אייזיק לנדא''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא רב העיר ואב"ד [[בני ברק]] (יחד עם הרב צבי שבח רוזנבלט) וראש מערכת הכשרות "הרב לנדא". בעבר כיהן כמורה-צדק בקהילת חב"ד ב[[צפת]], נמנה על ראשי קהילת חב"ד המקומית, ושימש עשרות שנים כ[[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ולפני כן כראש הישיבה-קטנה '[[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]]'.

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרב לנדא בודק מקווה.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|הרב לנדא בודק מקווה חדש שנחנך בעיר צפת]]
[[קובץ:אייזיק לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הרב לנדא נואם בכנס של חסידי חב"ד]]
הרב לנדא נולד ב[[ו' אדר]] [[תשכ"א]] לרב [[משה יהודה לייב לנדא]], [[רב]] העיר [[בני ברק]] ולאמו מרת מרים. בילדותו למד בתלמוד תורה חב"ד בבני ברק. בבחרותו למד ב[[ישיבה קטנה]] [[ליטא]]ית "אור ישראל" בפתח תקוה וב[[ישיבה גדולה]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בזמן לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, היה מהבחורים המצטיינים, ולאור זאת ביקש ממנו ראש הישיבה הרב [[יעקב כץ]] לנסוע לשליחות לישיבה חדשה שנוסדה אז, ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבה במגדל העמק]], שהוקמה אז על ידי מוסדות "[[מגדל אור]]" של [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]]. בשליחות תורנית זו שהה הרב לנדא במשך כשנה.

בשנת [[תשמ"א]] נסע ל[[קבוצה|שנת ה'קבוצה']] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. בלימודיו בישיבה זכה לשמש את [[הרבי]] ולעזור ל[[מזכירות הרבי|מזכירות]] באמצעים שונים. בהזדמנות קרא לו ה[[מזכיר]] [[יהודה לייב גרונר|הרב גרונר]] וביקש ממנו לקנות במכולת מול 770 (במקום שנמצא היום [[מוזיאון צבאות השם]]) חתיכת עוגה וגבינה (ששימשה כארוחת הבוקר של הרבי), מאז היה קונה בכל יום את ארוחת הבוקר של הרבי. כמו כן היה פורט באופן קבוע את הצ'קים שהיו מגיעים למזכירות, של [[דמי מעמד]] או תרומות למוסדות השונים שתחת הנשיאות של הרבי.

לאחר סיום מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות, [[נישואין|נשא]] את רעייתו, נחמה רבקה, לבית ר' משה בצלאל וקסלשטיין, וקבע את מגוריו בקריית חב"ד ב[[צפת]]. בקהילת חב"ד צפת החל לשמש במסירות מיוחדת בתפקיד של מו"צ ופוסק הלכה. ידיעתיו העצומות בהלכה, יחד עם גישתו המעשית שרכש מאביו - קנו להם שם בצפת ובאזור הצפון בכלל. זכה לעשות שימוש אצל אביו במשך השנים בעניני הלכה ובעניני מערכת הכשרות.

עם פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]], ושימש בה כ[[ראש ישיבה]] עד לסגירתה. לאחר מכן מונה למגיד שיעור, בשיעור ב' של [[ישיבה גדולה]] - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] עד שנת הלימודים [[תשע"ד]], אז עבר למסור שיעורים לשיעור ג' בישיבה. שיטת לימודו מתייחדת בעמקות מחד גיסא ובהסברה המותאמת לתלמידים הצעירים מאידך גיסא. שיעוריו מלווים בדפי סיכום המבהירים את מהלך השיעור.

בין השנים [[תשס"ה]] ו[[תשס"ט]] היה חבר הנהלה בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]] ומסר שיעורים ב[[נגלה]].

==רב מערכת הכשרות "הרב לנדא"==
הרב לנדא הוא מנהל מערכת הכשרות "הרב לנדא" שייסדו סביו הרב [[יעקב לנדא]] ואביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], תפקיד אותו קיבל על עצמו לאור בקשת אביו הרב לנדא בשנים האחרונות. אביו הרב לנדא, התבטא כמה פעמים באזני מקורביו, לגבי בנו הרב יצחק אייזיק בביטוי "בר סמכא", ובפטירת אביו, באדר תשע"ט, מונה באופן רשמי.

==רב העיר ואב"ד בני ברק==
בהלוויית אביו הוכרז כממלא מקום אביו ע"פ בקשתו והוראת גדולי התורה והחסידות, יחד עם הגרש"צ רוזנבלט מרבני הציבור הליטאי.
ביום שלישי ג' ניסן תשע"ט יצא ה'קול קורא' הראשון של הרבנים על בלנק רשמי כאשר שמצד ימין חתום הרב לנדא עם התואר "רב אב"ד דבני ברק", ובו קריאה לחתום על היתר עיסקא בעת מכירת חמץ.

==משפחתו==
* חתנו, הרב שמעיה הכט, [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ושליח.

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/special/כתבת-פרופיל-אבד-ורבה-של-בני-ברק-הרב-איי/ פרופיל: הרב אייזיק לנדא] באתר חב"ד אינפו, כ״ה באדר ב׳ ה׳תשע״ט
http://chabad.info/news/הרב-לנדא-מינה-את-בנו-הרב-יצחק-אייזיק-כממ/ הרב לנדא מינה את בנו הרב יצחק אייזיק כממשיך דרכו בכשרות], {{אינפו}} ד׳ בכסלו ה׳תשע״ח
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=117402 פניו לאחדות: "השגחה אחת לחסידים וליטאים": ראיון עם הרב לנדא], אתר col אדר תשע"ט
*[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9C/ שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב לנדא], {{אינפו}} {{שמע}} - שיעור להאזנה

{{מיון רגיל:לנדא, חיים יצחק אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]

משתמש:95.86.123.12/טיוטה/יוסף הנדל

2019-04-09T12:52:30Z

מנחם מ.: מנחם מ. העביר את הדף יוסף הנדל לשם משתמש:95.86.123.12/טיוטה/יוסף הנדל בלי להשאיר הפניה: זה לא ערך, מוזמן לעבוד עליו

הרב יוסף הנדל נולד להוריו הרב שניאור זלמן אליהו והרבנית חיה רחל שיח' הנדל. שליח בשכונה ו' החדשה באר שבע וראש ישיבה

רחובות הנהר - תומכי תמימים רחובות

2019-04-09T11:56:47Z

מנחם מ.: /* פתיח */

'''רחובות הנהר''' הוא שמו של קובץ הערות התמימים ואנ"ש שיו"ל ע"י ישיבת [[מאור מנחם רחובות]] [[ליובאוויטש]].
הקובץ החל לצאת בשנת [[תשנ"ז]] כשנה לאחר יסוד הישיבה ע"י קבוצת תמימים.
בשנת [[תשס"ז]] ביצעה המערכת מתיחת פנים לקובץ שנקרא מאז רחובות הנהר והחל לצאת פעמיים בשנה בד"כ ולעיתים אף שלושה.
המערכת נוהגת לערוך מבצעים שנתיים לכתיבת הערות שבסיומם מוגרלים פרסים לכותבים כגון דולר של [[הרבי]] ועוד'

==יגדיל תורה ויאדיר==
החל משנה זו [[תשע"ז]], נכנסה לישיבה קטגוריה חדשה בקבצים - הוספה. קטגוריה זו מצויה בדרך כלל בקבצי ישיבות גדולות. את הקבצים מגיה הרה"ג הרה"ח [[חנוך העניך זילברשטרום]] שליט"א, ר"מ בישיבה ומג"ש דש"ב. הרב זילברשטורם, הינו בנו של הרה"ח [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] ע"ה עליו התבטא הרבי 'ירא שמיים בתכלית'. הרב, נולד בשנת [[תשכ"ב]], וזכה להוציא לאור ספר חידושי תורה של אביו - '[[אל המעיין]]'. בספר זה אף מלוקטים איגרות שלו אל אביו - איגרות הספוגות בחידושים וביאורים. הקובץ נתמך בעיקרו ע"י הנהלת הישיבה ע"י ראש הישיבה הרה"ח הרה"ג [[חיים אהרון]] שליט"א והרה"ח [[שניאור זלמן הלוי ברוד]] שיחיה. בעזרה הכספית עומד אף הרה"ח ר' [[מענדי ג'רופי]] שיחי' ואברכי אנ"ש.

[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]

שיחת משתמש:א. פלדמן

2019-04-09T11:49:42Z

מנחם מ.: יצירת דף עם התוכן "{{בה}} בברכה ----~~~~"

{{בה}}
בברכה ----[[משתמש:מנחם מ.|מנחם-יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:מנחם מ.|שיחה]], 12:49, ד' בניסן, ה'תשע"ט 12:49, 9 באפריל 2019 (IST)

תומכי תמימים רחובות

2019-04-09T11:48:02Z

מנחם מ.:

[[קובץ:רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה בלימודם]]
ישיבת '''מאור מנחם''', היא [[ישיבה קטנה]] חבדי"ת בעיר [[רחובות]], המונה כ80 [[תמימים]].

הישיבה הוקמה עבור נערי קהילת חב"ד בעיר בשנת [[תשנ"ה]] על ידי רב הקהילה, הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]; הוא פנה לר' חיים אהרן מ[[כפר חב"ד]] ולר' זאב מינצברג מאשדוד (שעבר בעקבות הקמת הישיבה לרחובות), ויחדיו הקימו את הישיבה; בשנתה השני' החלו להצטרף אלי' בחורים מכל רחבי הארץ.

בישיבה פועל ארגון [[את"ה]]. בשנת [[תשס"ט]] הוחלפה מערכת קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] של הישיבה, וקובץ ההערות החל להיקרא בשם '[[רחובות הנהר]]', ותפס מקום של כבוד בין קבצי ההערות.

==צוות הישיבה==

*[[ראש הישיבה]] - הרב [[חיים אהרן]].
*[[משגיח]] - הרב [[יוסף יצחק לוין]].
[[משפיע|משפיעים]]:
*הרב ברוך בנימין זאב מינצברג.
*הרב בנימין שמעון קטורזה.
*הרב שניאור זלמן ברוד.
[[ר"מים]]:
*הרב חנוך העניך זילברשטרום.
*הרב חיים איגרמן.
*הרב משה ירוסלבסקי.

;צוות הישיבה בעבר
*הרב [[יעקב לנצ'נר]] - ר"מ
*הרב יוסף יצחק הכהן כץ, משמש כיום כ[[משגיח]] בישיבת תומכי תמימים בני ברק.

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רחובות: מוסדות]]

רחובות הנהר - תומכי תמימים רחובות

2019-04-09T11:46:52Z

מנחם מ.:

בשנת [[תשנ"ז]], שנתיים לאחר יסוד ישיבה קטנה [[תומכי תמימים]] '[[מאור מנחם רחובות]]' [[ליובאוויטש]], התארגנה קבוצת מספר תמימים ויצאה בקובץ הערות התמימים הראשון. בשנת [[תשס"ז]], 'מערכת הערות התמימים ואנ"ש שעל ידי תומכי תמימים ליובאוויטש - '[[מאור מנחם רחובות]]', יצאה בקובץ מחודש בשם - 'רחובות הנהר'. בשנת תשע"ז, עשתה המערכת היסטוריה, והוציאה לאור שלשה קבצים משובחים למרות הקושי להכנת קובץ זה משתי סיבות עיקריות: הראשונה הינה העובדה שזו ישיבה קטנה, והתמימים אינם בשלים מספיק לכתיבה שזיפית שכזו. והשניה הינה חרף העובדה שמספר הבחורים בישיבה הינו נעמד על 80 בחורים בלבד! במהלך השנה, אף הוגרל מטעם המערכת דולר אשר התקבל מידו הקדושה של כ"ק [[אדמו"ר]] מה"מ ועוד פרסים יקרי הערך.
==יגדיל תורה ויאדיר==
החל משנה זו [[תשע"ז]], נכנסה לישיבה קטגוריה חדשה בקבצים - הוספה. קטגוריה זו מצויה בדרך כלל בקבצי ישיבות גדולות. את הקבצים מגיה הרה"ג הרה"ח [[חנוך העניך זילברשטרום]] שליט"א, ר"מ בישיבה ומג"ש דש"ב. הרב זילברשטורם, הינו בנו של הרה"ח [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] ע"ה עליו התבטא הרבי 'ירא שמיים בתכלית'. הרב, נולד בשנת [[תשכ"ב]], וזכה להוציא לאור ספר חידושי תורה של אביו - '[[אל המעיין]]'. בספר זה אף מלוקטים איגרות שלו אל אביו - איגרות הספוגות בחידושים וביאורים. הקובץ נתמך בעיקרו ע"י הנהלת הישיבה ע"י ראש הישיבה הרה"ח הרה"ג [[חיים אהרון]] שליט"א והרה"ח [[שניאור זלמן הלוי ברוד]] שיחיה. בעזרה הכספית עומד אף הרה"ח ר' [[מענדי ג'רופי]] שיחי' ואברכי אנ"ש.

[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]

שיחה:רחובות הנהר (סידור)

2019-04-09T11:38:25Z

מנחם מ.: /* יש למחוק */

== יש למחוק ==
עבר הזמן והערך אינו חשוב--[[משתמש:מנחם מ.|מנחם-יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:מנחם מ.|שיחה]], 12:38, ד' בניסן, ה'תשע"ט 12:38, 9 באפריל 2019 (IST)

ישראל דיסקין

2017-12-20T12:27:09Z

מנחם מ.:

הרב '''ישראל מאיר דיסקין''' (יליד שנת [[תשכ"ד]], 1964), הינו [[שליח]] [[הרבי]] הראשי לגרמניה ורב במינכן, [[גרמניה]].

==תולדות חיים==
{{להשלים}}הרב דיסקין נולד ב[[כ"ב ניסן]] [[תשכ"ד]] ב[[בני ברק]], לאביו הרב [[שמעון משה דיסקין]] ואמו מרת חנה הינדא לבית טייטלבוים.

ב[[ישיבה קטנה]] למד ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשנת [[תשמ"ט]] יצא ל[[שליחות]] במינכן, [[גרמניה]].

==משפחתו==
;אחיו:
*הרב [[חיים שלמה דיסקין]] רבה של קרית אתא
;גיסיו:
*הרב מנחם גרינברג - שליח הרבי לישוב שוהם,
*הרב ברוך וילהלם - שליח הרבי לנהריה
*הרב זאב מינצברג - [[משפיע]] ור"מ בישיבת מאור מנחם ברחובות
;חתניו:
*הרב לוי פרידמן - שליח בעיר מינכן
*הרב יוחנן גורדון - שליח ומוהל בעיר מינכן
{{מיון רגיל: דיסקין ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בגרמניה]]
[[קטגוריה:מנהלי בתי חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:חברי איגוד הרבנים גרמניה]]

חיים שלמה דיסקין

2017-02-23T16:24:08Z

מנחם מ.: /* משפחתו */

[[קובץ:הרב חיים שלמה דיסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שלמה דיסקין]]
ה[[רב]] '''חיים שלמה דיסקין''' (יליד שנת [[תש"כ]], 1959) הוא [[חסיד]] [[חב"ד]], בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]] ורב העיר [[קריית אתא]], המכהן גם כ[[שליח]] [[הרבי]] בעיר, וכיושב ראש ארגון ועד הבוגרים של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ד' בתשרי]] [[תש"כ]] ב[[בני ברק]] לאביו הרב שמעון משה דיסקין ואמו חנה הינדא לבית טייטלבוים. בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים בכפר חב"ד]] וב[[תומכי תמימים המרכזית 770|770]]. בשנת [[תשל"ט]] נשלח בקבוצה הראשונה לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] וזכה לאחר מכן להיות (כפי שסיפר בעצמו) מקבוצת הבחורים שהרבי הזמין אותם אליו ל[[י"א ניסן]] ואף שילם להם על הכרטיסים. לאחר שנישא בשנת [[תשמ"ג]] עם בת הרב [[שלמה קופצ'יק]] שהיה השליח דאז למד ב[[כולל אברכים]] של הרב [[יגאל פיזם]] ב[[קרית שמואל]] ותקופה מסוימת אף למד ב[[כולל אברכים]] של חסידות מאקווא בקרית אתא. לאחר שנה קיבל הצעה מהרב [[יגאל פיזם]] לקחת על עצמו את ניהול בתי חב"ד בקריות והוא שאל את דעתו של [[הרבי]]. הרבי ענה "ימשיך לימודיו בכולל". הרב דיסקין דחה את ההצעה והמשיך את לימודיו כאשר במשך הזמן התמנה למגיד שיעור בכולל וסיים את תואר הסכמה לרבנות מטעם 'היכל שלמה' של [[הרבנות הראשית]].

בשנת [[תשמ"ד]] עבר הרב דיסקין לקריית אתא, לסייע לרב קופצ'יק בפעילות בעיר. בשנת [[תש"נ]], לאחר פטירתו הרב קופצ'יק, מילא הרב דיסקין את מקומו. ביום [[ט"ו בשבט]] [[תשע"א]] נבחר הרב דיסקין לרבה האשכנזי של קריית אתא{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59344 מזל טוב! הרב דיסקין נבחר לרבה של קרית אתא] - {{אינפו}}.}}.

הרב דיסקין משמש גם כיושב ראש 'ועד הבוגרים' של הישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ופועל רבות למענה.

==משפחתו==
;בניו:
*הרב מנחם מענדל דיסקין - עסקן חב"די הפועל בין השאר במסגרת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צאגו"ח]] ומקים ארגון [[פעילי חב"ד]].
*הרב ראובן דיסקין - משלוחי הרבי ב[[קרית אתא]].‏

;חתניו:
*הרב אהרן גופין - שליח הרבי בשכונת סביוני ים, קרית ים.
*הרב משה טברדוביץ' - שליח הרבי בשכונת רחובות ההולנדית, רחובות.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/03/39.-Pikudei-5776-Hebrew-Version.pdf מתנה של ילד]''', ראיון משוכתב עם הרב דיסקין בגליון של חברת המדיה [[jem]], אדר תשע"ו

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:דיסקין שלמה חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית אתא: אישים]]

שיחה:קריית מלאכי

2016-08-15T07:13:24Z

מנחם מ.:

קרית (לא קריית), הלא כן? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א באב ה'תשע"ו, למניינם 06:07, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

:צודק לגמרי, מוטב לשנות זאת--[[משתמש:מנחם מ.|מנחם-יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:מנחם מ.|שיחה]] 06:53, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

::יש כאן בעצם שני קבוצות: [[קריית מלאכי]], [[קריית גת]], [[תומכי תמימים קריית גת]], [[קריית אתא]] [[קריית יובל]],

מול: [[קרית שמואל]], [[קרית ביאליק]]. נשמח לשמוע דיעות נוספות ובעיקר - איך הכללים בעברית. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א באב ה'תשע"ו, למניינם 07:06, 15 באוגוסט 2016 (UTC)
::: תיקון טעות, צריך לכתוב קריית (עיין ויקיפדיה)--[[משתמש:מנחם מ.|מנחם-יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:מנחם מ.|שיחה]] 07:13, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

שיחה:קריית מלאכי

2016-08-15T07:13:12Z

מנחם מ.:

שיחה:בומי פרידלנד

2016-08-15T07:06:29Z

מנחם מ.: /* האם זה נאה לקרוא לערך בשם חיבה? */ פסקה חדשה

https://chabad.info/images/originalsize/2698/269775.jpg תמונה של ר' בומי פרידלנד מתוועד. [[משתמש:זלמן|זלמן]] - [[שיחת משתמש:זלמן|שיחה]]
:תודה. העלתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ב באדר ב' ה'תשע"א 13:25, 28 במרץ 2011 (UTC)

== "עד היום לא סיים את הש"ס" ==

מספרים שפעם שאל אותו בחור שאלה דוקא בדף שאותו לא למד ואח"כ שם לב שסיים את הש"ס --[[משתמש:מנחם מענדל|מנחם מענדל]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל|שיחה]] 16:12, 7 ביולי 2014 (UTC)

== פעילותו בנחל'ה ==

כתבתי בקצרה. מי שיכול לפרט ולהרחיב [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]]

== משפחתו ==

כנ"ל. כתוב רק בן אחד כי זה הדבר היחיד שידעתי [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]]

== הוספה ==

הרב בומי נוהג גם לערוך מידי שבת "קבלת שבת לילדים" ובכלל כל השבת הוא דואג לפילעות עם הילדים{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/164.138.122.124|164.138.122.124]] 21:07, 10 בפברואר 2016 (UTC)

== האם זה נאה לקרוא לערך בשם חיבה? ==

צריך את השם המקורי ובערך לכתוב בומי, זה לא צורה ויקיפדית--[[משתמש:מנחם מ.|מנחם-יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:מנחם מ.|שיחה]] 07:06, 15 באוגוסט 2016 (UTC)

משתמש:מנחם מ.

2016-08-15T06:58:26Z

מנחם מ.:

שלום,
אני מנחם,
באתי לשפר ולעורר את חב"דפדיה בעז"ה.
יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
{{תיבות משתמש|
{{משתמש - דף הבית חב"דפדיה}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - מפרסם גאולה}}
{{משתמש - מקבל פנים}}
{{משתמש - רחובותי גאה}}
{{משתמש - ארמון למלך המשיח}}
{{משתמש - התגלות היום}}
{{תבנית:משתמש - נגד ציונות}}}}

קריית מלאכי

2016-08-15T06:55:51Z

מנחם מ.: /* פתיח */

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|תמונה=[[קובץ:נחלת הר חב"ד.jpg|ממוזער|240px|מרכז]]
|כתובית=נחלת הר חב"ד
|עיר=קרית מלאכי
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=נחלת הר חב"ד
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]
|משפיע הקהילה=הרב [[מיכאל מישולובין]]
|מוסדות בקהילה=ת"ת בנים, בי"ס בנות, ישיבת בית הר"מ, ישיבת תומכי תמימים, כולל אברכים, [[חמ"ה]], גני ומעונות ילדים, בית ספר למלאכה,
|שלוחים מרכזיים=הרב [[ליפא קורצוויל]], הרב שלום פש, הרב אלימלך הרצל
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר משפחות בקהילה=כ-1000
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:נחלת הר חב"ד: מוסדות]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}

'''קרית מלאכי''' היא עיר בדרום [[ארץ ישראל]]. ומתגוררים בה נכון ל[[תשע"ו]] 23,825 תושבים.

== שכונות חב"דיות ==
===נחלת הר חב"ד===
[[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] בבית הכנסת]]
{{ערך מורחב|נחלת הר חב"ד}}
בשנת [[תשכ"ט]] הורה [[הרבי]] להקים [[שכונה]] חב"דית בעיר לעולים חדשים מ[[ברית המועצות]]. בשכונה מתגוררים כיום קרוב ל-1000 משפחות, והיא השכונה השניה בגודלה של חסידות חב"ד.

===נחלת מנחם===
בשנת [[תש"ס]] הוקם על ידי הר' [[בועז לרנר]] שיכון חדש על קרקע פרטית שהייתה בבעלותה של משפחת גיבשטיין וצורפה לקריית מלאכי. השיכון החדש נקרא בשם [[נחלת מנחם]], בשיכון גרים כיום כ-100 משפחות עם [[מקווה טהרה]] ו[[בית כנסת]].

בשנת [[תשס"ט]] יצא מכרז המכונה "פס חב"ד" מטעם ועד נחלת הר חב"ד להרחבת השכונה על ידי חסידי חב"ד. פס חב"ד מחבר בין שכונת [[נחלת הר חב"ד]] לבין שיכון [[נחלת מנחם]].

==מוסדות חב"ד בעיר==
[[תמונה:קרית מלאכי.jpg|left|thumb|250px|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] הראשונה בקריית מלאכי, תשכ"ט]][[קובץ: בית משיח קרית מלאכי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית משיח בעיר]]
*[[בית כנסת 'בית יצחק']] - [[בית הכנסת]] המרכזי, נוסד בשנת [[תשל"ה]].
*בית כנסת תפארת אליעזר - נוסד על ידי הרב [[בועז לרנר]] בשכונת [[נחלת מנחם (קרית מלאכי)|נחלת מנחם]].
*גני ומעונות ילדים.
*תלמוד תורה - בנים.
*בית ספר יסודי - בנות. מנהל: הרב יוסף מעטוף.
*בית משיח. מנהל: הרב שלום פש.
*בית חב"ד. מנהל: הרב [[ליפא קורצוויל]].
*[[חבורת מזכי הרבים]] (חמ"ה).
*[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד |ישיבה קטנה - בית הר"מ]]
*[[בית ספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית ספר למלאכה]]. מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]].
*רשת מועדוני נוער חב"ד. מנהל: הרב [[אלימלך הרצל]].
*ישיבת תומכי תמימים. מנהל: הרב שמואל אליעזר קוזלינר.
*[[חזק]] - מכון הוצאה לאור.
*תורה אור - מכון הוצאה לאור.
*מקוואות חב"ד לגברים ונשים.

==חב"ד בעיריה==
[[קובץ: שטיינר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציגי חב"ד בעיריה חיים שטיינר ואברהם יוסף הרשקופ עם ראש העיר מוטי מלכה]]
בעבר נציג חב"ד בעיריה היה הרב יוסף יצחק יוזביץ, בבחירות בשנת [[תשס"ט]] רצו חסידי חב"ד ברשימת "נס" ביחד בראשות מוטי מלכה, מי שנבחר לפעול לכהן כראש עיר, מס' 2 ברשימה הינו הרב חיים שטיינר שנבחר לשמש כסגן ראש העיר, בהמשך הרשימה נבחר הרב אברהם יוסף הרשקופ.

בעקבות תהליכים משפטיים שנפתחו נגד ראש העיר בשנת תשע"ב, הודח ראש העיר מתפקידו, ועל-פי החלטת רוב אנשי המועצה, נבחר ר' חיים שטיינר לכהן תחתיו כראש העיר, והחל לשמש בפועל כראש העיר החב"די הראשון בתולדות מדינת ישראל.

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]

2015-10-15T16:30:34Z

מנחם מ.: /* ציוני דרך */

'''תשע"ו''' היא שנת החמשת אלפים שבע מאות שבעים ושש לבריאת העולם (כחשבון התיבות "ביאת המשיח"). שנה זו הינה [[שנת הקהל]].

קביעות שנה זו היא '''בש"ז''', דהיינו, שראש השנה חל ביום שני, חודשים חשוון וכסלו הינם מלאים וחג הפסח חל בשבת. שנה זו היא גם שנה מעוברת. על קביעות שנה זו התבטא הרבי בשנת תשנ"ב: כי היא שנה תמימה בכל האופנים - יש בה הכי הרבה ימים - 385 יום, וכן שספירת העומר מתחילה ביום ראשון, ומסתיימת בשבת קודש.

שנה זו היא גם השנה המסיימת\מתחילה את מחזור העיבור בן 19 השנה של לוח השנה העברי המתוקן{{הערה|כפי שהיה בשנת [[תשל"ח]], אז ביאר [[הרבי]] את משמעות הדבר.}}.

==ציוני דרך==
* בשנה זו יציינו 100 שנה לעזיבת אדמו"ר הרש"ב את העיירה [[ליובאוויטש]] והמעבר ל[[רוסטוב]] בשנת ה'[[תרע"ו]].
* בשנה זו יציינו 100 שנה לייסוד הישיבות במדינת גרוזיא ע"י [[אדמו"ר הרש"ב]] בסוף שנת ה'[[תרע"ו]].
* בשנה זו יציינו 80 שנה למעבר ישיבת תומכי תמימים ומקום מגורי אדמו"ר הריי"צ מ[[וורשא]] ל[[אטוואצק]].
* בשנה זו יציינו 70 שנה ל[[או"ם]] - בי"א בחשוון, 24 באוקטובר 2015 למניינם (ב-י"ז בחשוון לפי הלוח העברי, שאז זה יצא 24 באוקטובר 1945).
* בשנה זו יציינו 70 שנה להדפסת הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים שנערך ע"י הרבי.
{{להשלים}}
===נפטרו===
* ב' מרחשוון, הרב אהרן אליעזר צייטלין, ([[תשי"ד]]-תשע"ו)

==אירועים==
* בשנה זו בוטחים אנו שיבוא ה[[מלך המשיח]] ובהתגלותו של [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]] לעין כל ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] האמתית והשלימה תיכף ו[[מי"ד]] [[ממ"ש]].{{הערה|ראה [[שיחה:תשע"ה]].}}

{{הערות שוליים}}
{{תנש"א משיח}}
{{תנש"א}}