https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D+%D7%A7. חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he] 2026-04-13T12:49:16Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=840204 שניאור זלמן אליעזר הורביץ 2026-04-07T08:13:31Z <p>מנחם ק.: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אליעזר הורביץ.jpg|ממוזער|הרב הורביץ]]<br /> הרב '''שניאור זלמן אליעזר הורביץ''' (כונה בשם '''לייזר איצ'עס'''&lt;ref&gt;ע&quot;ש אביו [[איצ'ה דער מתמיד]]. מפי הרב [[יוסף יצחק גופין]].&lt;/ref&gt;, [[כ&quot;ד טבת]] [[תרס&quot;ט]] - [[ה' באדר א']] [[תשד&quot;מ]]) היה [[משגיח]] ו[[מגיד שיעור]] ב[[תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]] בברית המועצות ובארץ ישראל, ועסקן חסידי.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> <br /> ר' אליעזר נולד ב[[כ&quot;ד טבת]] [[תרס&quot;ט]], לאביו ר' יצחק ([[איצ'ה דער מתמיד]]). נקרא על שם [[אדמו&quot;ר הזקן]], ועל שם סב אמו, ר' אליעזר ליטוצ'י.<br /> <br /> לאחר ה[[בר מצווה]] נסע ללמוד בישיבה ב[[נעוועל]], שם נודע בהתמדתו העצומה. שקידתו יחד עם כישרונותיו הנדירים וזיכרונו המצוין עשו אותו לבקי נפלא. כבר באותה תקופה התכתב עם הגאון הרוגוצ'ובר - ר' [[יוסף רוזין]] בנושאים תורניים. במשך תקופה היה חברותא בלימוד החסידות עם ר' [[מענדל פוטרפס]]{{הערה|באחד הימים שלמדו יחד, קרא ר' איצ'ה לר' מענדל ושאל אותו האם הוא לומד חסידות בשביל '[[השכלה]]' או בשביל '[[עבודה]]', ור' מענדל התחמק וענה &quot;בשביל השכלה בוודאי שאינני לומד&quot;. לאחר מכן הוא ביקש ממנו לקרוא לבנו ר' לייזר, ושאל אותו את אותה שאלה, ושניהם פרצו יחד בבכי.}}.<br /> <br /> אהב לבקר אצל גדולי תורה ולרכוש מפיהם ידיעות שונות. בשנים [[תר&quot;צ]]-[[תרצ&quot;א]] שהה ב[[יקטרינוסלב]] והתקרב מאד אל הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], שנתן לו '[[סמיכה]]' לרבנות.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ג]] יצא אביו עם שני אחיו מ[[רוסיה]], ועל פי הוראת [[הרבי הריי&quot;צ]] נשארו הוא ואחיו צמח מאחורי מסך הברזל.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] השתדך עם בתו של אחד משועי העיר [[קייב]] ר' משה וינרסקי, שם נערכה חתונתו.<br /> <br /> נפטר ב[[ה' אדר|ה' אדר א']] [[תשד&quot;מ]] בגיל 74.<br /> <br /> ==בהוראה==<br /> מעט זמן לאחר החתונה התמנה לשמש כ[[ר&quot;מ]] ו[[משגיח]] בישיבות '[[תומכי תמימים]]' ב[[וויטבסק]] ו[[יקטרינוסלב]] עד שנת [[תש&quot;ט]] שאז עלה ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בארץ הקודש נכנס לצוות ישיבת &quot;[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]]&quot; ב[[תל אביב]] כ[[משגיח]], ועם העתקת הישיבה ל[[לוד]] שימש שם כ[[משגיח]] ראשי.<br /> <br /> מאוחר יותר התמנה למנהלה הרוחני של הישיבה קטנה. בד בבד התמסר במיוחד לקליטתם של התלמידים מעדות המזרח ושילובם המלא בישיבה.<br /> <br /> שימש מספר שנים כ[[מגיד שיעור]] ב[[חסידות]] בישיבה הגדולה ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]]. כמו כן, היה מוסר שיעור תורה יומי במקום מגוריו ב[[שיכון חב&quot;ד לוד|שכונת חב&quot;ד בלוד]].<br /> <br /> == עסקנותו ==<br /> בשנת [[תשכ&quot;ב]], קיבל הוראה מ[[הרבי]] לאסוף כספים עבור [[בית הספר למלאכה]]. את הכספים העביר לידי המזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ג]] בעת שהיה ב[[יחידות]] אצל [[הרבי]], קיבל הוראה לפתוח כולל גבוה לאברכים ב[[כפר חב&quot;ד]]. ב[[תשכ&quot;ד]] הוקם הכולל{{הערה|הנהלת הכולל העלתה הצעה לקרוא לכולל על שם הרבי, אך הרבי שלל זאת מכל וכל}}.<br /> <br /> בחודש טבת [[תשכ&quot;ג]], נכנסה הישיבה בכפר חב&quot;ד לחובות עצומים, בשל בניית הבניין החדש. ר' אליעזר ור' [[שלמה מיידנצ'יק|שלוימק'ה מיידנצ'יק]] פתחו במבצע &quot;מגן האלף&quot;, לגיוס הכספים מ[[חסיד חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בארץ. המבצע קיבל את השם &quot;[[מגן האלף]]&quot; ור' אליעזר ושלוימק'ה ארגנו כינוסים אזוריים לגיוס הכספים. הכינוסים נערכו ב[[כפר חב&quot;ד]], [[תל אביב]], [[רמת גן]] וב[[בני ברק]]. במבצע ביקשו מכל חסיד לתרום סכום של 1000 לירות ארץ-ישראליות. המבצע זכה להצלחה עצומה, ומלבד החובות שכוסו נותר כסף רב לפיתוחה של הישיבה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[יהודה הורוביץ]]<br /> *בנו, שלמה הורוביץ, נפטר בצעירותו<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[ישראל אלפנביין]], '''יראת ה' אוצרו''', ספר לתולדות חייו של אביו ר' איצ'ה דער מתמיד<br /> *'''המשגיח''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 824 עמ' 48 ואילך<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/05_036.jpg '''הורביץ, ש. זלמן אליעזר - כרטיסי ספר חסידים'''] <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:הורביץ, שניאור זלמן אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלוד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הורביץ (2)]]</div> מנחם ק. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%A2%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9D&diff=839481 הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים 2026-04-05T10:26:25Z <p>מנחם ק.: /* התפתחות ההגדה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הגדה.gif|שמאל|ממוזער|שער ההגדה]]<br /> '''הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים''' של [[הרבי]] הודפסה לראשונה בשנת [[תש&quot;ו]]. ב[[הגדה של פסח]] ליקט הרבי מאות ביאורים מעשרות ספרים על סדר ונוסח ה[[הגדה של פסח|הגדה]], בעיקר על פי נוסח [[אדמו&quot;ר הזקן]] ופסקיו, בתוספת ליקוט מנהגים עבור חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==התפתחות ההגדה==<br /> [[קובץ:הגדה ב כרכים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההגדה בתוספת ביאורי הרבי על ההגדה וחג הפסח]]<br /> <br /> <br /> ההגדה הופיעה לראשונה בשנת [[תש&quot;ו]], בשם לקוטי מנהגים וטעמים, והכילה ארבעים ושבעה עמודים. גוף ההגדה בא בעמוד הימני וממולו ה'לקוטים'. במרוצת השנים הבאות, הוסיף הרבי פסקאות נוספות (40), לפחות בשלושה שלבים&lt;ref&gt;כמו שאפשר לראות בשו&quot;ע אדה&quot;ז (הוצאה ישנה) בהוספות לחלק או&quot;ח.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התבטא במענה לשאלה מתבקשת הקשורה להדפסתה של ההגדה: כידוע במסגרת פרסומי מערכת '[[אוצר החסידים]]' נקבעו '[[היכלות]]' המתחילים מ[[הבעש&quot;ט]], [[המגיד ממעזריטש]], [[אדמו&quot;ר הזקן]] וכך הלאה. לכל היכל נקבעה על ידי הרבי הריי&quot;צ מסגרת בעלת ציור שער מיוחד. וכאשר עמדה לדפוס ההגדה עלתה השאלה - באיזה 'שער' תודפס ההגדה? נענה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואמר לחתנו: &quot;אבא ([[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]) היה '[[פנימי]]', ואתה הנך 'פנימי'. מן הראוי, איפוא, שההגדה תופיע ב'שער' כזה כשל אבא&quot;{{הערה|{{אוצר החכמה|מרדכי מנשה לאופר|ימי מלך - ב|157297|ב||עמוד דיגיטלי=243}} עמ' 797. [[מפי השמועה]], הרב [[יואל כהן]] מחד פקפק באמינות הסיפור בשל העובדה שלשיחה זו בין אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרבי לא אמורים להיות עדים, מאידך לא שלל זאת לגמרי משום שתקדים לכך ארע בכך שסיפור המופיע ב[[רשימות הרבי]] (י&quot;ב כסלו תרצ&quot;ג) על חלום של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התפרסם עוד לפני גילוי הרשימות בספר תולדות אברהם הרופא עמ' 48. הערת הרב [[יואב למברג]], '''[https://drive.google.com/drive/folders/1sVEl-IGae0vc3gXeU22ExEMXmaui3nxL הגדת הרבי - כתר תורה וכתר מלכות]''' [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]] א'רפט (יב), י&quot;א ניסן תשפ&quot;ו, עמוד 45 הערה 22.}}.<br /> <br /> רק בשנת [[תשל&quot;ג]] - 27 שנים אחר הופעתה הראשונה - הוציא ה'[[ועד להפצת שיחות]]' את ההגדה כאשר כל הפסקאות שולבו יחדיו, והפעם הם באו בשולי ההגדה. בעקבות כך שונו מספרי העמודים ואף הרבי בהערותיו החל לציין למהדורה החדשה. מאז נדפסו מהדורות רבות להגדה, שהאחרונה שבהם י&quot;ל לקראת חג הפסח [[תשפ&quot;ה]].<br /> <br /> שינוי בולט יותר נעשה בשמה של ההגדה - במהדורה הראשונה היא קרויה &quot;לקוטי מנהגים וטעמים&quot; ואחר כך בסדר הפוך &quot;לקוטי טעמים ומנהגים&quot;.<br /> <br /> מהדורות שונות יצאו לאור במרוצת השנים של ההגדה ובכלל זה ובפרט היא 'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים' של ה'ועד להפצת שיחות' (ב' כרכים) בה נוספו כל ביאורי הרבי על ההגדה שנאמרו (ו[[מוגה|הוגהו]]) במשך השנים וה[[מכתב כללי|מכתבים הכלליים]] לחג הפסח.<br /> <br /> ===הגדת רב לתלמיד===<br /> <br /> ההגדה של הרבי ייחודית בתחומים רבים ומגוונים, אך עיקר העיקרים שלה היא בהתאמה מדוייקת - ואפילו קפדנית - לצרכיו של המעיין. יש בה את כל הדרוש להבנה עניינית ישרה של ההגדה ולשם קיום המצוות הרבות של [[ליל הסדר]] - כהלכתן, במלוא ההידור. לא חסר אך גם לא יתיר.<br /> <br /> ועם זאת - וזו פלאה - היא לא מוותרת על מאומה, וככל שנעמיק בה נגלה בה יצירתיות בכל תחום אפשרי: לכל לראש בניסוח תמציתי מדוייק של השתלשלות מבנה ההגדה, דרך בחירת פירושים בסיסיים ויסודיים המיישבים להפליא כל פיסקה או מילה עמומה וקשה, וכלה בסיכום מושלם של כל דיני הסדר בטעמיהם ובמיוחד שילובם של [[מנהגי חב&quot;ד]], להם נלוות הערות למדניות מעמיקות.<br /> <br /> זו אחת ההגדות הבודדות שמחברה הציב לו מטרה אחת: לספק את כל הדרוש לקורא. בכך היא מתייחדת מהמגוון האדיר של ההגדות שהופיעו מאז ומקדם.<br /> <br /> ===מטרת ההגדה===<br /> [[קובץ:אין לדייק.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לרב [[עזרא בנימין שוחט]] שעסק בביאור דברי הרבי ב'הגדה': '''אין לדייק כל-כך בהפיסוק שבהגדה של פסח עם הלקוטי טעמים הנדפסת''' (הוספה ל[[מכתב כללי פרטי]] מט&quot;ו כסלו תשכ&quot;ט, אגרות קודש חלק כ&quot;ו עמוד מב)]]<br /> מטרתה של היצירה - לספק לקורא את כל הדרוש להבנה מושלמת. דבר זה משתקף גם במקורותיו של 'המלקט', שכמובן אינו מעלימם ואדרבה. הרבי מגיש מגוון רחב ככל האפשר של פירושים, בבחינת 'קבל האמת ממי שאמרה'. וכך מקנה הרבי ללומדי יצירתו שיטת לימוד יסודית-פנימית שמאפייניה הם: אמונה טהורה בכל תג, מנהג והלכה, וחתירה להבנה בסיסית-ראשונית של הדברים.<br /> <br /> ==שמה של ההגדה==<br /> &quot;לקוטי טעמים ומנהגים&quot; - לכאורה השם, המבטא מלאכת לקוט גרידא, לא הולם יצירה כה יצירתית. אך כמדומה שהמושג 'לקוט', בהקשר לספר זה ושכמותו, נועד לאפיין את מהותה של היצירה. 'לקוט' לא במובן של איסוף, אלא - של זיקוק וניפוי כל החומר העצום הקיים על ההגדה, ובכלל זה החידושים של 'המלקט' עצמו, ובחירת העילית שבעילית בסגנון צח חד ובהיר שיסביר פנים לקורא. ה'לקט' מתבטא בכל פרט שבהגדה, גם כאשר 'המלקט' בחר פירוש מסוים ממפרשי ההגדה, הוא 'מלקטו' ומגיש מתוכו רק את נקודת התמצית ההולמת את המטרה שהציב לעצמו ביצירתו. כך שבעצם אין לך יצירה גדולה מזו - מלאכת השפעת רב לתלמיד.<br /> <br /> ===מרכיבי ההגדה===<br /> כאשר אנו אומרים 'הגדה של פסח' אנו מתכוונים לשני חלקים: א) גופה של ההגדה וקריאתה. ב) קיום המצוות ומנהגי [[ליל הסדר]]. וכאשר מדובר בהגדה חבדי&quot;ת הרי שכל אחד מחלקים אלו יש בו פן חבד&quot;י - בגופה של ההגדה יש את הנוסח של [[אדמו&quot;ר הזקן]], ובמצוות הלילה יש את פסקיו ומנהגי בית הרב שעברו מדור לדור. לכל ארבעת מרכיבים אלו מצמיד הרבי לקוטים בסיסיים מאירים ומסבירים.<br /> <br /> לגופה של ההגדה הוא מציע נוסחאות ומקורות יסוד ולצידם לקט פירושים. ואת דיני הסדר הוא מגיש בצורה תמציתית. בשילוב נימוקים, מקורות והגדרות - תוך ציון מרוכז של כל הדעות הקשורות להן.<br /> <br /> ===ההגדה===<br /> 'חומר הגלם' הראשוני של ההגדה מקורו ב&quot;משנה פסחים פרק י', מכילתא פרשת בא, [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]] בפסחים שם&quot; [וכן בספרי דברים] (ראה עמ' ח' בהגדה). בחומר ראשוני זה קיימים, כרגיל בכגון דא, גרסאות ונוסחאות שונות{{הערה|ראה פיסקא &quot;ויעבידו.. וימררו&quot; עמ' לו.}}.<br /> <br /> מתוך אותם מדרשי הלכה ואגדה בחר 'מסדר ההגדה' את הפיסקאות וסידרם לפי סדר של קדימה ואיחור, אלא שמכורח מבנה ההגדה, וסיבות נוספות, ערך המסדר בחלק מהפיסקאות שינויי לשון שונים{{הערה|עליהם עומד הרבי בכמה מקומות, ראה עמ' כט 'לי ולא לו', עמ' לה 'ואעבור עליך', עמ' מו 'שהיו אבותינו', עמ' מח 'לא את אבותינו' ועוד.}}. לפנינו אם כן דור שני של שינויים.<br /> <br /> לאחר שנסדרה ההגדה היא שוב מופיעה במקומות שונים - &quot;סידור ר' עמרם גאון, סימן רס&quot;ג, ברמב&quot;ם, מחזור ויטרי ועוד&quot;{{הערה|עמ' ח'.}} - בשינויים וניסוחים לא מעטים, כפי שמציין הרבי לאורך כל ההגדה.<br /> <br /> ואחרון חביב הנוסח של רבינו הזקן אותו בירר וליבן מתוך שישים נוסחאות{{הערה|כדברי ה&quot;[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]&quot;.}}. והיא ההגדה שבידינו. הרי לנו דור רביעי של נוסחאות.<br /> <br /> ובהתחשב במבנה ההגדה המורכב, בצירוף ארבעה דורות של שינויים, הרי דבר זה מחייב, שלא כרגיל, להעניק תשומת לב לנוסחאות ולסדר השתלשלותם ולולא זאת קטעים רבים נותרים קשי הבנה. ומכאן החשיבות שמעניק הרבי - במיוחד בהגדה - לנוסחאות{{הערה|הנה ציון לכמה דוגמאות המלמדים כיצד חילופי נוסחאות מבהירים פיסקאות רבות: עמ' כו 'אמר ראב&quot;ע', עמ' יט 'לפניך', עמ' לד 'אנוס', עמ' לד 'ועתה שמך', 'ואעבור עליך', עמ' ל 'ויעבידו גו' וימררו', עמ' מג פיסקת דיינו ועוד.}}.<br /> <br /> אך כאמור, הרבי עושה זאת בשפה ברורה מסוכמת ונעימה כדי לא להלאות את הקורא. ולכן רק כאשר הדבר נוגע ישירות להבנה מתעכב על כך, אך בדרך כלל רק מציין לעיין בשינויים הקיימים. רק מי שישוב לעיין בדברים ימצא שיטה 'פילולוגית' [=בלשנית, חוקרת לשון] מוגדרת וייווכח כיצד מנווט הרבי ברוחב בינתו בים הנוסחאות.<br /> <br /> ===ביאורים ופירושים===<br /> לצד הנוסחאות מלאה ההגדה בפירושים, אשר כפי שכבר נאמר הצד השווה בהם הוא היסודיות. ניתן לחלקם לשלושה: א) פירושים במבנה ורצף ההגדה. ב) ביאור תכנים ורעיונות. ג) ביאורי מילים.<br /> <br /> ההבנה הבסיסית הנדרשת מקורא ההגדה היא לכל לראש הבנת המבנה של פיסקאות ההגדה ושמירת הרצף החל מ'מה נשתנה' ועד לסיומו של ההלל. בהגדה מקדיש לכך הרבי תשומת לב מיוחדת, וכדרכו הוא משחיל זאת בקצרה תוך כדי קריאת ההגדה.<br /> <br /> אחד המאפיינים הבולטים במבנה ההגדה הוא שילוב פסוקים עם דרשות חז&quot;ל וביאורי מילים{{הערה|ובלשון הרבי: &quot;כוונת בעל ההגדה בדרשותיו היא, לבאר ולפרט יותר את הענינים על פי מה שנתבאר במקום אחר&quot; עמ' לו.}}. יש גם ביאורי מילים. לרוב הם מלוקטים מתוך כתובי המקרא ומאמרי חז&quot;ל.<br /> <br /> ===דינים ומנהגים===<br /> <br /> אף בדיני ומנהגי [[ליל הסדר]] מציג 'המלקט' בכל ענין את מקורותיו הראשוניים בשילוב נימוקים וביאורים, ואגב - מבחינה כמותית עיקר המלאכה בהגדה זו היא דווקא בחלק מעשי זה.<br /> <br /> לחלק זה יש פנים רבות. פעמים הרבי מסכם ומתמצת את כל השיטות והטעמים לדין מסויים. חלק זה גדוש במיוחד בהערות למדניות הדורשות עיון מעמיק. יש שעוסק בקביעת השתלשלות המנהגים - לדוגמא: הזרוע והביצה שבקערה. 'המלקט' מסיק שכבר בזמן הבית נהגו כך ושולל את הסברא לפיה המנהג לקחת ביצה הוא &quot;משום שעושים זכר לאבילות דחורבן ביהמ&quot;ק&quot;. שהרי &quot;מוכח במשנה ובירושלמי&quot; שנהגו כן כבר מזמן הבית. לפעמים אף משחיל סברות למדניות לפשר דיני הסדר.<br /> <br /> ==הגדת רבינו הזקן==<br /> בליל הסדר של שנת [[תש&quot;ד]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], לאחר אכילת המרור ביקש אחד הנוכחים מהאחראים שיתחילו להגיש לשולחן את הסעודה כך שמיד לאחר אכילת ה'כורך' יוכלו לגשת היישר ל'שולחן עורך'. [[הרבי הריי&quot;צ]] לא ניחא דעתו משינוי זה והתבטא אז: &quot;הוד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אאמו&quot;ר הרה&quot;ק]] אמר, שבלילות אלו - שני הסדרים של חג הפסח - לפני שעושין איזה דבר מעניני הסדר, דארף מען א קוק טאן אין סידור [= יש להביט בסידור]&quot;. כוונת הדברים היא לעיין באותם משפטי הדרכה מתומצתים שהציב [[אדמו&quot;ר הזקן]] בין קטעי ההגדה ובהם הביא הנהגות הנחוצות לדעת בשעת מעשה. משפטים אלו כל עניינם אינו אלא הדרכה מעשית לעורכי הסדר, אך הרבי נאמן לגישתו האמונתית לכל הנכתב בידי רבותינו נשיאנו, מדקדק במשפטים אלו כחוט השערה ושולה מתוכם פנינים ודיוקים מופלאים.<br /> <br /> כידוע [[אדמו&quot;ר הזקן]] בירר וליבן נוסח תפילה מתוך ששים סידורים מנוסחאות שונות. ובכלל זה הייתה גם ההגדה של פסח, אשר כמוה כסידור התפילה רבו בה הנוסחאות.<br /> <br /> ביצירה שלפנינו מתעכב הרבי בהרחבה יתירה לכל שינוי נוסח, או גירסא נדירה שבחר בה רבינו הזקן ואינו זז מחבבה עד שמגלה כיצד הנוסח הזה הוא הוא המושלם, המעולה והמקובל מכל צד ופינה. היותר מפורסם הוא סדר ארבעת הקושיות שב'מה נשתנה' - מטבילין, מצה, מרור, מסובין, השונה מנוסח 'העולם'. הרבי פותח בשפע נדיר של מקורות ראשוניים לנוסח זה{{הערה|&quot;משנה שבירושלמי רי&quot;ף ורא&quot;ש.. בסי' רע&quot;ג, בסי' רס&quot;ג, רמב&quot;ם, טור, אבודרהם.. זבח פסח למהר&quot;י אברבנל, פע&quot;ח, סימן האריז&quot;ל, מ&quot;ח ועוד..&quot;.}} וממשיך להוכיח כיצד דווקא נוסח זה &quot;מתאים לסדרם בליל זה&quot; ואף ל&quot;סדר העולמות מלמטה למעלה..&quot; אך לא מסתפק בכך ובמילים חדות וקצרות מתפלפל עם דעות נוספות העוסקות בכלל בסדר התפתחותם של ארבעת הקושיות במרוצת הדורות. ומסיים ברעיון מקורי המבאר בפשטות את סיבת שינויי המנהגים בנוסח זה.<br /> <br /> זאת בנוסף לשינויים נוספים בהם מסתפק הרבי בציון שורה של נוסחאות הזהים לנוסח שלפנינו, וכדרכה של אמת תורנית - תמיד מקפיד גם לציין את כל אותם מקורות שבהם מופיע הנוסח בשונה מ[[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|ראו לדוגמה עמ' לה 'ויהי שם לגוי'. במח&quot;ו, אבודרהם, של&quot;ה, יעבץ קו&quot;י גריס כאן לגוי גדול, אבל בסי' רס&quot;ג, רמב&quot;ם, מהר&quot;ל, סימן הרש&quot;ר נשמטה תיבת גדול.. [וממשיך לבאר את שתי הנוסחאות]&quot;.}}.<br /> <br /> =='לקוטי מנהגים'==<br /> <br /> אחד החלקים העיקריים בכל היצירה הזו, אשר בהחלט ניתן לשער שלשמם היא נוצרה הוא - 'לקוטי מנהגים'. כאן לראשונה הוצגו במרוכז ובמסודר כל [[מנהגי חב&quot;ד]] לליל הסדר, ובכלל זה גם מנהגי בית הרב אשר חלקם נועדו לנשיאים בלבד.<br /> <br /> הרבי היה הראשון שסידר בירר וליבן את המנהגים החב&quot;דיים באחידות, לא זה בכה וזה בכה. ואכן - בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הוכנסו בהגדה זו כל המנהגים. בדרך כלל מסתפק הרבי בציונם, אך מפעם לפעם, בפרט כאשר המנהג לא כל כך שיגרתי, מראה לו הרבי פנים אם בציון מקורות תורניים נוספים{{הערה|ראה עמ' מח 'מנהג בית הרב'.}} ואם בביאור. הנה דוגמה אחת למנהג שלא נוהגים בו: &quot;אין נוהגין בחטיפת האפיקומן בבית הרב&quot;. הרבי לא מתעלם מאלו הנוהגים לחטוף ואף מציין לכך רמז שהביאו ספרי המנהגים, אך את מנהג חב&quot;ד הוא מבאר בציטוט פתגם הגמרא{{הערה|ברכות ה, ב.}}: &quot;בתר גנבא גנוב וטעמא טעים&quot; אשר משמעותו, בהקשר זה, גניבה - בכל צורה שהיא - היא מחלה מדבקת...<br /> <br /> ===על ההגדה===<br /> הרב [[שלמה יוסף זווין]] כתב על הגדה זו: &quot;הגדה נפלאה שמעטים דוגמתה, ומתאימה לכל אדם מישראל, {{מונחון|כחסיד כאשר איננו חסיד|בין למי שחסיד ובין למי שאיננו חסיד}}. אלמלא הייתי חושש לסלידתם של חסידים מהגדרת חול לעבודת קודש, הייתי אומר שזוהי זוהי עבודה מדעית ממדריגה ראשונה. על כל פנים: פנינה בספרות ההגדית{{הערה|זוין, ספרים וסופרים ח&quot;ג, עמ' 263}}.&quot;.<br /> <br /> החוקר והבלשן מאיר מדן כתב: &quot;הגדה זו קטנת הכמות מפתיעה משתי בחינות: א) השפע העצום של מקורות מדבר חז&quot;ל ומספרי ראשונים ואחרונים - קשה להבין כיצד נקלט שפע עצום זה של בקיאות בחוברת דקה וצנומה של 47 עמודים, שרובם גוף ההגדה ומיעוטם דברי המלקט והעורך. ב) העובדה שהמחבר, אדמו&quot;ר חסידי, מתגלה לא כאדמו&quot;ר שחסידותו אומנותו ודבריו דברי רמז ודרוש כדרך שאר האדמו&quot;רים, אלא כחוקר מדעי ממדרגה ראשונה, פילולוג בעל שיעור קומה, המפליא בבקיאותו העצומה, בשכלו הישר ובכושר הבירור והניתוח המדעי של מקורות, של נוסחאות, של מקודם ומאוחר, של פשוטו של מקרא, והכל בלשון קצרה, תמציתית ומדוייקת למופת{{הערה|מחניים, גליון ל&quot;ב, תשי&quot;ז}}&quot;.<br /> <br /> ==הוצאות נוספות==<br /> *הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים - &quot;הגדת הרבי&quot;, - מנוקדת, עם פיענוחים - בתוספת סקירה של הרב [[שמעון וייצהנדלר]], בהוצאת מכון תורת מנחם (מהדורה ראשונה תשס&quot;ו. מאז נדפס במהדורות נוספות ומתוקנות, שהאחרונה שבהן יצאה לאור בתשפ&quot;ב).<br /> * הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים. מנוקדת. עם פענוח המ&quot;מ והציונים על הדף. קה&quot;ת, תשס&quot;ז.<br /> *'''הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים ובאורים''' - ההגדה בתוספת ביאורי הרבי על ההגדה וחג הפסח, ב' כרכים, [[ועד להפצת שיחות]].<br /> *'''הגדה של פסח ערוכה ומבוארת''' - ביאורו של הרבי להגדה ערוך בשפה עממית, בהוצאת מכון [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]]<br /> *'''הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מקורות ומנהגים''' - ההגדה של הרבי בצירוף מנהגים וביאורים, בהוצאת מכון היכל מנחם<br /> *הרב שלום דובער לוין, הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים עם ביאור &quot;דובר שלום&quot;, הוצאת ספרים קה&quot;ת, תשע&quot;ח.<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב יוסף ישעיה ברוין, '''[https://asktherav.com/wp-content/uploads/2019/10/%D7%91%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%90-%D7%93%D7%A8%D7%91-%D7%93.pdf ביאורים על ההגדה של הרבי]''', בעניין כורך, מרור, אפיקומן<br /> *הרב [[עזרא שוחט]], [https://drive.google.com/file/d/1eYrhtCGgiwK7TsMCN4etOiL4ATks5dSF/view?usp=sharing '''דיוקים וביאורים בהגדה של פסח''']<br /> *הרב [[שלום שפלטר]], [https://drive.google.com/file/d/1LCi9QMItrjzOuXRLvSnFsAvWFAqKVC0Z/view?usp=sharing '''שערי שלום''' על הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]<br /> *הרב [[אברהם אלאשווילי]], '''[https://drive.google.com/drive/folders/1sVEl-IGae0vc3gXeU22ExEMXmaui3nxL עיונים ב&quot;צריך עיון&quot; שבהגדת הרבי]''', [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]] א'רפט (יב), י&quot;א ניסן תשפ&quot;ו עמ' 20<br /> *הרב [[יואב למברג]], '''[https://drive.google.com/drive/folders/1sVEl-IGae0vc3gXeU22ExEMXmaui3nxL הגדת הרבי - כתר תורה וכתר מלכות]''', [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]] א'רפט (יב), י&quot;א ניסן תשפ&quot;ו עמ' 35<br /> *הרב [[נחמן לרנר]], '''כללי ההגדה - עיון בכללים מנחים ללימוד הגדת הרבי''', גליון 'התמים' [https://drive.google.com/file/d/14fG2BKP20rR6eofhh_pBdZxmxfcAErDj/view ערב פסח תשע&quot;ז] ו[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/26-03-2018-22-10-08-התמים-יא-ניסן-התשעח.pdf ערב חג הפסח תשע&quot;ח] (2 חלקים)<br /> *הרב [[נחמן לרנר]], [https://online.fliphtml5.com/aukho/bfuv/#p=37 '''כללי ההגדה 'לשיטתיה''''], בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י&quot;א ניסן תשפ&quot;ג, עמוד 37<br /> *הרב [[נחמן לרנר]], [https://online.fliphtml5.com/nvvpt/bqdx/#p=17 מנהגים בהגדה], בטאון [[היכל ליובאוויטש]] גליון ו' עמ' 17 ואילך.<br /> *הרב [[יוסף חנינא ביינדמן]], '''הגדה של פסח - דברי מנחם''', בהוצאת קה&quot;ת, אדר תשפ&quot;א<br /> *'''ביאורים נפלאים מהגדת הרבי''', במדור 'סוגיות בתורת רבינו', שבועון התקשרות פרשת צו תשפ&quot;א<br /> *[https://chabad.info/beis-medrash/141803/ מתנת תות&quot;ל נתניה לי&quot;א ניסן: &quot;הגדת מלך&quot;{{PDF}}{{אינפו}}]<br /> * '''[https://forum.otzar.org/download/file.php?id=116830 אוצרות ההגדה]''', אוצרות מתוך הגדת הרבי, בהוצאת מכון אור החסידות<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> {{מיזמים|חב&quot;דטקסט=הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים}}<br /> * '''[http://chabadpedia.co.il/images/9/97/הגדה_של_פסח_עם_לקוטי_טעמים_ומנהגים_-_מהדורה_ראשונה_(תש%22ו).pdf הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים - מהדורה ראשונה, עמוד הגדה מול עמוד ביאור (תש&quot;ו)]''' {{PDF}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/6400000000 טקסט ה'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים'] - {{ספרייה}}.<br /> * מכתבי [[הרבי]] לרב [[שלמה יוסף זווין]], מתוך חליפת מכתבים תורנית שניהלו בנושא ההגדה ונדפסו בסדרה [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] ; [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2 כרך ב' עמ' רמא], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig כרך ב' עמ' רס], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig כרך ט&quot;ו, עמ' ל&quot;ט] {{ספרייה}}<br /> * מכתב הרבי לגה&quot;ח [[מנחם זאב גרינגלאס|מנחם זאב גרינגלאס,]] שהפנה לרבי שאלה על ההגדה מאת המקובל הירושלמי ישעיה אשר זליג מרגליות, [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig אגרות קודש כרך י&quot;א עמ' קסו] {{ספרייה}}<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/04/06-04-2021-02-43-07-חוברת-א-לדפוס.pdf פניני ההגדה]''', בתוך קובץ לימוד לישיבת בין הזמנים של [[את&quot;ה העולמי]] פסח תשפ&quot;א, עמוד 36<br /> *'''[http://chabadpedia.co.il/images/0/0e/תשורה_פבנזר_בלינוב.pdf הגהות הרבי על הוספות להגדה]''', בתוך תשורה מנישואי פבזנר-בלינוב, טבת תשפ&quot;ב (ע' טז-יח) {{PDF}}<br /> *הרב משה שטרנבוך, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/14-04-2022-16-30-56-בית-ההוראה-15-E.pdf גדר מצוות &quot;והגדת לבנך&quot;]''', בגליון מבית ההוראה, פסח תשפ&quot;ב<br /> *'''[https://files.anash.org/uploads/2025/04/Final-%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%9F.pdf דיוקים וביאורים בהגדת הרבי]''', קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש מוריסטון, גליון תתקעד עמודים כה-מה, [https://drive.google.com/file/d/1pz-TSlT08GXbpdudiSL8yYBBNx_JsKqm/view הערות וביאורים אהלי תורה א'רסח עמוד 20-35]<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{פסח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]<br /> [[en:The Rebbe's Haggadah]]</div> מנחם ק.