חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ספר תורה של משיח

2023-08-15T22:10:52Z

מענדי ר.: /* הכתר */מחקתי תוכן. כיון שלא היו דברים מעולם

[[קובץ:ספר תורה של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח]]
'''ספר התורה לקבלת פני משיח צדקנו''' או בקיצור '''ספר תורה של משיח''' הינו [[ספר תורה]] שנכתב במבצע שמימי, שהחל בו [[אדמו"ר הריי"צ]] בתקופת [[השואה]], והסתיים על ידי [[הרבי]] בימי ההתעוררות המיוחדים סביב [[י' שבט תש"ל]].

על דבר כתיבת ספר תורה של משיח הודיע אדמו"ר הריי"צ ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ליל [[שמחת תורה]] (קודם [[הקפות]]) ב[[כ"ג תשרי תש"ב]]. וזו לשונו הקדושה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="בעזרת השם יתברך ובזכות אבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, זכיתי להודות להשי"ת, בלי [[נדר]] להיות שליח לטובת כלל ישראל ולכתוב ספר תורה מיוחד - "קבלת פני משיח ספר תורה" - לקבל את משיח צדקנו במהרה בימינו, אתכם".}}

== השתלשלות העניינים ==
כבר ב[[אסרו חג]] של שמחת תורה יצא מנשר מטעם מזכירות אדמו"ר הריי"צ אודות היוזמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/catalog/pdf.php?config=eyJocmVmIjoiaHR0cHM6XC9cL3MzLndhc2FiaXN5cy5jb21cL2NoYWJhZGxpYnJhcnlcL0FMXC97JHBkZmxpbmt9XC97JHBkZmxpbmt9X3BhZ2VfeyRwYWdlbnVtfS5wZGYiLCJjb3VudGVyIjpudWxsLCJsaW5rcyI6eyJ0YWJsZSI6ImhjYXRhbG9nX21hcCIsInBhZ2VzIjp7ImhlYWRlciI6Ilx1MDVlMlx1MDVkZVx1MDVkNVx1MDVkM1x1MDVkOVx1MDVkZCIsImxpbmsiOiJcdTA1ZTJcdTA1ZGVcdTA1ZDVcdTA1ZDMifSwidXNlaWQiOnRydWUsImltYWdlIjpmYWxzZX0sInJvdyI6eyIwIjoiMTE4NTI1IiwiaGJfaWQiOiIxMTg1MjUiLCIxIjoiNyIsInBhZ2VzIjoiNyIsIjIiOiIxMTg1MjUiLCJ2b2xubyI6IjExODUyNSIsIjMiOiJodHRwczpcL1wvczMud2FzYWJpc3lzLmNvbVwvY2hhYmFkbGlicmFyeVwvQUwiLCJwcmVmaXgiOiJodHRwczpcL1wvczMud2FzYWJpc3lzLmNvbVwvY2hhYmFkbGlicmFyeVwvQUwiLCI0IjoiMCIsInNoYWFyIjoiMCIsIjUiOiJcL3skcGRmbGlua31cL3skcGRmbGlua31fcGFnZV97JHBhZ2VudW19LnBkZiIsInBvc3RmaXgiOiJcL3skcGRmbGlua31cL3skcGRmbGlua31fcGFnZV97JHBhZ2VudW19LnBkZiJ9fQ== תצלום המכתב בארכיון ספריית ליובאוויטש].}}.

תחילה תוכנן כי הכתיבה תחל ב[[כ' מר חשוון]] [[תש"ב]], אולם הדבר נדחה עד ל[[ב' באייר]] באותה שנה.

באגרת מיום ב' אייר תש"ב כתב אדמו"ר הריי"צ:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, יתברך ויתעלה, בזכות הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה סיבב סיבה טובה לזכותני בשליחות מצוה רמה ונשאה, להתעורר ולעורר לאלתר לתשובה ולהכין עצמנו לאלתר לגאולה ולכתוב ספר תורה ביחוד לקבלת פני משיח צדקנו, והיה דבר כתיבת ספר התורה כמוס עמדי לעשות הדבר באופן פרטי, אמנם בסעודת [[שמחת תורה]] בשיחתנו במעלת אהבת ישראל.. עלה בדעתי האם צדקתי במשפטי לכסות על האמת ולמנוע רבים ושלמים התמימים מלהשתתף בזכות הגדולה והקדושה.. החלטתי להודיע ברבים כי בעזרתו יתברך הנני מתעתד לכתוב ספר-תורה ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן.}}

ובהמשך האגרת:
{{ציטוטון|לסיבות מסיבות שונות נתאחרה האפשרות להתחיל בעזה"י בכתיבת הס"ת, והיום בשני ל[[חודש אייר]] - תפארת שבתפארת - יום הולדת הוד [[אדמו"ר המהר"ש|כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש]] זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע הנה עלה הגורל להתחיל בכתיבת הספר תורה לזכותם של כלל ישראל בגשמיות וברוחניות}}.

ואכן בב' אייר החלה כתיבת ספר-התורה בחשאי.

כתיבת ספר-התורה הייתה על גבי קלף מיוחד של [[עור]] בהמות שחוטות וכשרות. רצונו של האדמו"ר הריי"צ היה שהקלף יהיה מעובד ב[[ארץ הקודש]], ופנה בבקשה זו במברק לרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]. באגרת מפורטת אליו, ב[[ב' חשוון]]:
{{ציטוטון|שלחתי תלגרמה לידידי שי' על אודות השגת קלף מעורות שחוטות וכשרות מעובדים לשמה - במדת ששה טפחים - בשביל לכתוב בעזה"י ספר תורה לקבל בה את פני משיח צדקנו בקרוב ממש}}.

ב[[ג' בכסלו]] כותב לו שוב:
{{ציטוטון|אדות הקלף להס"ת הנה יעלה ביוקר ולכן בדעתנו לעשות זאת פה.}}

את הקלף אמנם השיגו ב[[ארה"ב]], על אף הקשיים בהשגת קלף באותה שעה, היות שרוב העורות נלקחו באותה שעה על ידי הממשלה עבור צרכי המלחמה. לאחר התחלת הכתיבה פנה בנידון זה, ב[[ו' אייר]] [[תש"ב]], לרב [[אליהו נחום שקלאר]]: {{ציטוטון|בזה הנני למלאות את ידו להתענין אדות העורות הדרושים לעיבוד הקלף בשביל הס"ת שכותבים בעזה"י ביחוד בשביל קבלת פני משיח צדקנו בב"א, שיהיו משחוטות וכשרות ויואילו להשגיח על זה בדיוק, והשי"ת יזכנו לקבל פני משיח צדקנו בב"א בחסד וברחמים}}.

ההוצאות של קנין הקלף ושכר הסופר (שמריהו פאַקטאָר וישראל חיים סאמעט), היה על חשבונו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, והנדבות שנדבו עבור זה מסר לקופת ה"[[מרכז לעניני חינוך]]" וקופת "[[מחנה ישראל]]".
את ספר התורה התחילו וכתבו אז, אך סיומו התעכב שנים רבות.

ועד מיוחד מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ לטפל בנושא הספר תורה ומכירת האותיות. חבר הועד שפעל בנידון במרץ רב היה הרב [[אליהו יאכיל סימפסון]] שגם זכה לארגן את סיום הספר.

== סיום כתיבת הספר תורה ==
לקראת [[יו"ד שבט תש"ל]] הציעו החסידים רעיונות שונים, אך את כל אלה לא קיבל [[הרבי]]. אחת מנכבדות [[נשי חב"ד]] ב[[כפר חב"ד]], מרת לאה רייזל הלמן {{הערה| בת הרה"ח יהודה שמוטקין ואחותו של השליח הראשי במילווקי הרב ישראל שמוטקין.}}, הציעה לרבי שיסיימו את כתיבת ספר התורה של משיח. הצעה זו זכתה, והרבי קיבל הצעה את. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת וארא]], [[ג' שבט]] [[תש"ל]], הודיע [[הרבי]] על הסיום בימים הקרובים ואמר שהגיעה הצעה מ[[ארץ הקודש]] לסיים את הספר-תורה, והתפלא על כך שהצעה כזו לא הועלתה מאלו הדרים על-יד הספר תורה - על-יד 'האוצר'. וזה לשונו ב[[שיחה]] שנאמרה בעת סיומה:
"מטעמים מובנים, רצינו שהסיום של ספר התורה שכ"ק מו"ח אדמו"ר התחיל לכתוב - שיהיה בסיום תקופת עשרים השנים מ[[הסתלקות]]ו.

וכמו שנאמר בירושלמי אודות שמשון (ש"שמשון נקרא על שמו של הקב"ה, שנאמר כי שמש ומגן הוי' אלוקים", ודווקא כמו ש[[הקב"ה]] הוא שמש ללא המגן): "כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה וכתוב אחד אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה כו' מלמד שהיו הפלשתים יראים ממנו כ' שנה לאחרי מותו כדרך שהיו יראים ממנו כ' שנה בחייו ולכן הסיום הוא לאחר חצות היום, שזה בסמיכות הכי אפשרית ליו"ד שבט, שבשנה זו זה חל ב[[שבת קודש]] (כבשנת ההסתלקות)".

ואכן ביום ו' [[ערב שבת קודש]] [[פרשת בא]], [[ט' שבט]] [[תש"ל]] לאחר חצות, סיימוה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות בהשתתפות הרבי]]. מאורע זה הביא איתו המוני [[חסידי חב"ד]] שבאו מכל קצוות תבל. באותה התוועדות אף סיים הרבי מחזור נוסף על ה[[מאמר]] [[באתי לגני]].

לאחר שיחה קצרה מאת הרבי, קריאת פסוקי "למנצח יענך" על ידי הרב [[שמואל הלוי לויטין]] ועניית הקהל פסוק אחר פסוק, וניגוני [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] - סוימה כתיבת ספר-התורה.

לאחר אמירת פסוקי "[[אתה הראת]]", [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] "[[פרזות תשב ירושלים (ניגון)|פרזות תשב ירושלים]]", הרב סימפסון עשה את הגבהת התורה, את הגלילה ביצע הרב אבצן ולבישת ה"כתר" נעשתה על ידי הרבי{{הערה|בשעת ההכנסה הכתר לא תאם נכונה את ה"עץ חיים" ועל כן הרבי שם את הכתר רק על "עץ חיים" אחד, לאחר ההכנסה תוקנה הבעיה, והכתר יושב על שני "עצי חיים".}}. לאחר מכן לקח הרבי את ספר-התורה{{הערה|בדרך כלל לוקח הרבי את הספר תורה כאשר הכתב לגבי הקהל, אך בפעם הזו לקח את הספר כאשר גב הספר כלפי הקהל ופניו כלפי הרבי.}} ל[[ארון הקודש]] תחת חופה ובלווית נרות - ברך הרבי ברכת "[[שהחיינו]]" בקול, ואכל פרי חדש. לאחר-מכן אמר [[מאמר]] "להבין ענין כתיבת ספר תורה", ושיחה קצרה.
[[קובץ:הרבי נושא את הספר תורה לארון הקודש .jpg|ממוזער|הרבי נושא את הספר תורה ל[[ארון הקודש]] (ניתן לראות שהכתר על עץ חיים אחד, ראה בהערות).]]

==התעוררות מיוחדת==
[[קובץ:מכתב מיוחדPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המכתב המיוחד]]

הכנסת ספר התורה גרמה להתעוררות גדולה אצל קהל עדת החסידים על אודות ביאת המשיח והתגלותו הקרובה של הרבי כמלך המשיח.

ביטוי להתעוררות זו ניתן למצוא במכתב מיוחד ששלחו גדולי החסידים לרבי מלך המשיח בו כותבים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כ"ק אדמו"ר המלך המשיח שליט"א

מאחר שזכינו לסיום הספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו, והרי הרבי מ[[מלכות בית דוד|בית דוד]] ו[[הוגה בתורה]] ו[[ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה|כופה כל ישראל לחזק בדקה]] ו[[לוחם מלחמת ה']] ועושה ומצליח וכמו שכבר שמענו מפיו הקדוש שכלו כל הקיצין ואין סוף להצרות שסובלים כלל ישראל. אנא לרחם ולבוא תיכף לגאלינו מהגלות המר ויוליכנו קוממיות לארצנו בחסד וברחמים".}}

על המכתב באו על החתום החסידים: [[זושא וילימובסקי]], [[בערקע חן]], [[בן ציון שם טוב]], [[שלום ליברוב]], [[אהרן פרידמן]], [[וועלוועל קסלמן]], [[בערל שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[בערל בוימגארטן]] ו[[בערל קסלמן]].

כך גם חברי "ועדת העשרים" שהגיעו מארץ הקודש התאספו בחצרות קדשנו וביחד עם המשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]] החליטו לכתוב פ"נ לרבי ולבקש ממנו על הכל. בשעות הבוקר של יום שישי ט' שבט, המתינו חברי הועד לבואו של הרבי ל-770 כשהגיע הרבי, נכנסו לחדרו ומסרו לו את הפ"נ ואמרו שהגיע הזמן ורוצים משיח בפועל ממש וכו'... הרבי האזין לדבריהם ברוב קשב, תוך שהוא מביט לעברם במבט חודר, ולבסוף הורה להם שיסעו אל ה'אוהל' ושם ימסרו את הדברים{{הערה|מפי הרב חנוך גליצנשטיין. ואולי זהו הפ"נ שבפיסקא הקודמת}}

== הכתר ==
ב[[י' שבט]] [[תש"ל]] במעמד סיום כתיבת הספר תורה, הרבי הוציא את הכתר מקופסת קרטון והניחו על גבי ספר התורה. ביומנים מאז מסופר שכאשר הרבי הוציא את הכתר, אנשים חשבו שהרבי עומד ללבוש את הכתר, להתגלות כמלך המשיח ולגאול את כולם.

==ימים בהם משתמשים בספר תורה לקבל פני משיח==
במהלך השנים התגבשה רשימה בהתכתבות בין הרבי לבין סופר בית חיינו הרב [[ישעיהו מאטלין]], באיזה ימים להשתמש בספר תורה מיוחד זה, ובסופו של דבר הרבי השאיר ההחלטה הסופית לידי ה[[גבאי בית הכנסת 770| גבאים]]. להלן רשימת הימים בהם משתמשים בספר תורה זה:
{{טורים|
*[[ראש השנה]]
*[[צום גדליה]]
*[[שבת תשובה]]
*[[יום הכיפורים]]
*שבת שבין יום הכיפורים לסוכות
*[[חג הסוכות]] (כולו)
*[[שמחת תורה]] (בעליה של [[חתן בראשית]])
*שבת [[פרשת בראשית]]
*שבת [[פרשת נח]], כאשר היא חלה בראש חודש חשון
*[[כ' מר חשון]] - יום ההולדת של [[אדמו"ר הרש"ב]]
*[[ראש חודש כסלו]] - יציאתו של הרבי לציבור בפעם הראשונה לאחר [[שמיני עצרת תשל"ח]]
*[[ט' כסלו]] - יום ההולדת ויום ההילולא של [[אדמו"ר האמצעי]]
*[[י' כסלו]] - [[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|חג הגאולה של אדמו"ר האמצעי]]
*[[י"ד כסלו]] - [[חתונת הרבי|יום הנישואין]] של הרבי
*[[י"ט כסלו]] - [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|חג הגאולה של אדמו"ר הזקן]] ו[[ראש השנה לחסידות]]
*[[כ' כסלו]]
*[[חנוכה]] (כולו)
*[[ה' טבת]] - [[פרשת הספרים|יום ה'דידן נצח' במשפט הספרים]]
*[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]]
*[[י"ג שבט]] - יום ה[[יארצייט]] של [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|הרבנית שטערנא שרה]]
*[[ט"ו בשבט]] - [[ראש השנה לאילנות]]
*שבת [[פרשת יתרו]]
*[[ט' אדר]] - יום הצלתו והגעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] (אם השנה מעוברת רק באדר שני)
*[[פורים]] ו[[פורים קטן]]
*[[שושן פורים]] ושושן פורים קטן
*[[כ"ה אדר]] - [[יום הולדת|יום ההולדת]] של [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]
*[[ארבע פרשיות]]: [[שבת שקלים]], [[שבת זכור]], [[שבת פרה]], [[שבת החודש]]
*[[ב' ניסן]] - יום ההילולא של [[אדמו"ר הרש"ב]]
*[[שבת הגדול]]
*[[י"ד ניסן|ערב פסח]]
*[[חג הפסח]] (כולו)
*[[ל"ג בעומר]]
*[[ה' סיון|ערב שבועות]]
*[[חג השבועות]]
*[[כ"ח סיון]] - [[כ"ח סיוון תש"א|יום ההצלה של הרבי והרבנית]]
*[[ג' תמוז]] - התחלת [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|גאולת הרבי הריי"צ]]
*[[י"ב תמוז]] - [[יום הולדת|יום ההולדת]] ויום [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|גאולת הרבי הריי"צ]]
*[[י"ג תמוז]]
*[[י"ז תמוז]] (גם כשחל בשבת וגם כשחל ביום חול)
*[[שבת חזון]]
*[[ט' באב]] (שחרית בלי כתר, מנחה עם הכתר)
*[[שבת נחמו]]
*[[חמשה עשר באב]]
*[[שבת מברכים]] החודש אלול
*שבת [[ראש חודש אלול]]
*[[ח"י אלול]] - [[יום הולדת]] המאורות [[הבעל שם טוב]] ו[[אדמו"ר הזקן]] ויום התגלות הבעל שם טוב
*שבת [[פרשת נצבים]] (וילך)
}}

==לקריאה נוספת==
*'''50 שנה לספר תורה של משיח''', במדור והבט פני משיחך, [[שבועון בית משיח]] ה' שבט [[תש"פ]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://photos.app.goo.gl/fpq9dM165zmYkhRx9 אלבום תמונות מיו"ד שבט תש"ל]''' {{רבי דרייב|}}
*'''[https://col.org.il/news/123091 השידור הראשון מ-770]''' {{וידאו}}{{COL}} הפקת וידאו הסוקרת את השידור הראשון בי' שבט תש"ל
* [https://chabad.info/moshiach/120027/ י' שבט תש"ל: סיום ספר תורה של משיח] {{וידפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52468 העיתונות מדווחת על המעמד] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/in-focus/958732/ הכתר שעל גבי ספר התורה של משיח • תיעוד מרהיב] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38161 הסטייפלר רכש אות בספר תורה של משיח] {{אינפו}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=85248 החוזה בחתימת הרבי על הקלף וכתיבת ספר תורה של משיח] {{שטורעם}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52549 יומן מרתק מהאירוע] {{אינפו}}
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/12-02-2017-13-48-16-במחנה.pdf הספר השמיימי]''', מגזין '[[במחנה צבאות השם]]' שבט תשע"ז
*הרב [[צבי הירש טלזנר]], '''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/04/253.-Shmini-5780.pdf ספר תורה לסיום הגלות]''', בראיון לגליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]] - ניסן תש"פ
*[https://drive.google.com/file/d/1SqXls6la5K5xShaG1ndIjOnIOA1jBVXB/view תשורה מחתונת נכד הרב מטלין, עם מענות בקשר לספר תורה לקבלת פני משיח]
*'''[70years.com/topic.html#a-torah-for-moshiach ספר תורה למשיח]''', בפרוייקט שנת ה-70 של חברת המדיה החב"דית [[jem]]
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20לאזאר%20איטצינגער%20WA.pdf מענות הרבי לסופר הרב מאטלין בנוגע לימי קריאת התורה בהם מוציאים את הספר]''', [[תשורה]] מחתונת לאזאר, תש"פ
*'''[https://chabad.info/in-focus/958732/ הכתר שעל גבי ספר התורה של משיח • תיעוד מרהיב]''' {{תמונה}} {{אינפו}}

{{סתם}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

הזמנה לחתונה

2018-11-20T17:43:50Z

מענדי ר.: /* דיוקים בנוסח ההזמנה */

[[קובץ:הזמנת חתונת הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחת מההזמנות לחתונת הרבי]]
ה'''הזמנה ל[[חתונה]]''' הנהוגה כיום בין חסידי חב"ד, הינה נוסח אחיד המבוסס על אחת ההזמנות שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[חתונת אדמו"ר שליט"א]] בשנת [[תרפ"ט]].

==ההזמנה המקובלת כיום==
בנוסח המקורי מנוסחת ההזמנה כהזמנה אישית מאדמו"ר הריי"צ, ובנוסח המקובל כיום מבצעים בדרך כלל מספר שינויים כשהבולט שבהם הוא הפיכת הניסוח ללשון רבים, והזמנה משותפת למשפחות ה[[חתן]] וה[[כלה]].

בנוסף לנוסח הקבוע, מודפסים בדרך כלל לצד ההזמנה גם פרטים נוספים הנוגעים ל[[חתונה]], כגון זמן ומיקום ה[[אופרופעניש|עלייה לתורה]], זמן עריכת ה[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] וסעודת החתונה, שמות זקני החתן והכלה, ופרטים בנוגע לתחבורה אפשרית להגעה לחתונה וכדומה.

==דיוקים בנוסח ההזמנה==
בשיחת ש"פ וישלח [[תשי"ד]] לרגל חצי יובל שנים לחתונה התוועד הרבי [[התוועדות]] מיוחדת לרגל המאורע. ושם הסביר הרבי הרבה ממנהיגי חתונה.
ושם הסביר הרבי שפסקאות בהזמנה לחתונה מתחילות במכוון באותיות אלו, אך הרבי הקודם לא רמה שישימו לב לכך. וכאשר שמו לה לא היתה דעתו הק' נוחה מזה.
בחתונת אחותה של הרבנית - [[הרבנית שיינא]] הי"ד רצו להדגיש את האותיות האלו והרבי סימן למחוק זאת.

==ההזמנות אצל רבותינו נשיאינו==
בחתונתו של הרבי, כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] 13 סוגי הזמנות שונים, הן בצורתם הן בסגנונם והן בתוכנם, שהתחלקו לסוגי המוזמנים השונים, כאשר לחלק מההזמנות צורפו כרטיסי כניסה לחתונה שהייתה סגורה לקהל הרחב.

==הזמנות לאירועים אחרים==
בנוסף להזמנות לחתונה נהוג להזמין גם ל[[בר מצווה]], ואף באירועים אלו יש המשתדלים להיצמד כפי האפשר לנוסח ההזמנה לחתונת הרבי.

בשונה מכך, לאירוע הברית לא נוהגים להזמין, היות ועל פי הלכה כאשר מזמינים אדם כל שהוא לברית הוא מחוייב לעשות השתדלות להשתתף, ועל כן נמנעים מלהזמין אלא רק 'להודיע'.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Gneivish-Kaltman%20-%20Cheshvan%2013%2C%205776.pdf סקירת ופענוח נוסחי ההזמנה השונים לחתונת הרבי]''', תשורה מחתונת משפחת גניביש י"ד חשון תשע"ו
*[[יהושע מונדשיין]], סקירה ואוסף היסטורי של הזמנות חב"דיות: '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=180 פרק א'] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=181 פרק ב'] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=182 פרק ג'] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=183 פרק ד'] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=184 פרק ה'] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=185 פרק ו'] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=186 פרק ז'] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=187&lang=hebrew פרק ח'] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=201&lang=hebrew פרק ט'] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=188&lang=hebrew פרק י'] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=189 פרק י"א] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=190 פרק י"ב] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=191 פרק י"ג] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=192 פרק י"ד] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=193 פרק ט"ו] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=194 פרק ט"ז] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=195 פרק י"ז] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=196 פרק י"ח] • [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=197 פרק י"ט]''' {{שטורעם}}

{{אירועים יהודיים}}
[[קטגוריה:חתונה]]

שיחה:פרעות תרפ"ט

2017-08-11T06:16:25Z

מענדי ר.:

הרבי הריי"צ ביקר ימים בחברון ימים ספורים לפני פרוץ המהומות. היה לזה איזכור בבית משיח בשבוע שעבר (מקסימום שבועיים). (בכתבה על העסקן הליטאי שעזר להשיג את האישור להיכנס למערה (כתבת עליו ערך אז). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג 20:40, 4 ביולי 2013 (UTC)
:זה היה חודש ימים קודם לכן, איך זה מתקשר לערך? העסקן הוא [[ישראל זיסל דבורץ]]. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג • 23:16, 4 ביולי 2013 (UTC)
::ראה בסוף הערך --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בכסלו ה'תשע"ד, למניינם 07:47, 10 בנובמבר 2013 (UTC)

== משוב ==

"כחודש וחצי קודם פרוץ המאורעות ביקר אדמו"ר הריי"צ במקומות הקדושים"???
הרבי הקודם הגיע לארץ בב' מנ''א שלושה שבועות לפני הפרעות ועזב בטז כשבוע קודם.
אשמח אם הנתונים יתוקנו{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/80.178.88.26|80.178.88.26]] 05:32, 22 באוגוסט 2016 (UTC)

== הרבי באוניה ==
הוספתי שם סיפור על הרבי הקודם באוניה והרופא אשמח אם מישהו יכתוב לזה מקור כי כמדומני שהרבי מספר את זה. וכן אני גם לא זוכר כרגע את שמו של הרופא אם מישהו יוכל להשלים קטע זה אשמח. --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 23:43, 9 באוגוסט 2017 (UTC)
:לקו"ש ח"ל ויצא? ד"ר וואלך. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 00:14, 10 באוגוסט 2017 (UTC)
::אם כן הייתי שמח לדעת למה הקטע הזה נמחק [[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 06:16, 11 באוגוסט 2017 (UTC)

שיחה:פרעות תרפ"ט

2017-08-09T23:43:44Z

מענדי ר.:

פרעות תרפ"ט

2017-08-09T23:41:33Z

מענדי ר.: /* התייחסות רבותינו נשיאינו */

[[קובץ:פרעות_תרפט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית כנסת]] יהודי שחולל על ידי הפורעים ב[[חברון]] בעת המאורעות]]
[[קובץ:פרעות_תרפט_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת יהודים מתבוננים בהריסות שנגרמו לשוק היהודי בעיר העתיקה ב[[צפת]] על ידי הפורעים הערבים]]
[[קובץ:פרעות_תרפט_3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסע הלוייה להרוגים בטבח ב[[צפת]]]]
'''פרעות [[תרפ"ט]]''' היו סדרת התרחשויות טרוריסטיות שבוצעו על ידי התושבים הערבים ב[[ארץ ישראל]] ופגעו פגיעה קשה ביישוב היהודי. המאורעות החלו ביום שישי [[י"ז אב]] ונמשכו ונמשכו כשבוע. במהלך הפרעות נרצחו מעל 120 יהודים ונפצעו מאות נוספים, נגרם נזק רב לרכוש היהודי, ומספר קהילות ברחבי הארץ נחרבו ונאלצו לנטוש את מקומם.

==הרקע==
בליל [[יום כיפור]] של שנת [[תרפ"ט]] התכנסו יהודים רבים מתושבי [[ירושלים]] להתפלל ברחבת [[הכותל המערבי]], ובשעת ה[[תפילה]] הקימו מחיצה בין הגברים לנשים, כפי דרישת ה[[הלכה]], מעשה זה נגד את הסטטוס-קוו בין התושבים הערבים והיהודים של [[ירושלים]] שהיה נהוג בזמן השלטון העות'מאני, וגרם לסכסוך פוליטי בין היהודים למושל [[ירושלים]] מטעם המנדט הבריטי.

המופתי המוסלמי, חאג' אמין אל חוסייני ניצל את ההזדמנות לתעמולה אנטי-יהודית בקרב הערבים, ושילהב את רוחם להתנגד ל"השתלטות היהודית על [[הר הבית]] והמקומות הקדושים". דרושתיו שהיו גדושות בשנאת ישראל מצאו אוזן קשבת אצל הערבים, והם החלו להתגרות ביהודי העיר ולהציק להם. המופתי הגביר בעקביות את דברי השנאה שלו כלפי היהודים, עד שבחודש בו פרצו הפרעות קרא לאוהדיו והבטיח להם שמי שיהרוג יהודי - מובטח לו חלק לעולם הבא.

לאחר חצי שנה מתוחה, החליטו חברי תנועת הנוער הציונית בית"ר להפגין בעלות יהודית על הכותל המערבי, והם הגיעו לשטח הכותל עם דגל ישראל בקריאות "הכותל - כותלנו", וליוו את דבריהם בקריאות בוז לממשלה. כתגובת נגד, ערכו הערבים הפגנה, שהובילה לפריצת המאורעות כשבוע לאחר מכן.

לתוצאות הקשות של המאורעות תרמה העובדה שהנציב הבריטי בארץ נסע ללונדון באותה תקופה, ומנהיגי היישוב היהודי נסעו להשתתף בקונגרס הציוני בציריך שבשווייץ, דבר שגרם למחסור בהנהגה שתשקיט את הפרעות, ותעודד את היהודים להתמודד עם הפורעים ולהציל את נפשם.

==השתלשלות האירועים==
יום למחרת ההפגנה ב[[כותל המערבי]] נערכה ב[[תשעה באב]] על ידי חברי בית"ר, התקיימה הפגנה של ערבים-מוסלמים תושבי העיר{{הערה|באותה שנה [[תשעה באב]] חל ביום חמישי, ויום למחרת שהיה יום שישי הקדוש למוסלמים - נשמעו שוב קריאות שטנה, שליבו את היצרים והובילו להפגנה.}}, ובמהלכה שרפו ספרי קודש. למחרת ב[[שבת קודש]] [[פרשת ואתחנן]] ערבים פתחו בקטטה אלימה על קבוצת יהודית שהלכו ברחובות שכונת הבוכרים בירושלים, והרגו את אחד מחברי הקבוצה. ביום שלישי התקיימה לוייה המונית, שהפכה להפגנה יהודית עם קריאות לנקמה.

בעקבות ההתלהטות, הגיעו ערבים מכפרים הסמוכים לירושלים והתכנסו במתחם הר הבית, ובדרשת יום השישי (הקדוש למוסלמים) המופתי נשא דרשה בהשתתפות קהל רב. גם בפעם הזו דרשתו היתה מלאת שטנה, ועם סיום הדרשה החלה צעדה המונית של מוסלמים חמושים שיצאה דרך שער שכם, והמשיכה לכיון השכונות היהודיות, כשהם טובחים ביהודים שהם פוגשים, ושורפים בתים פרטיים ו[[בית כנסת|בתי כנסת]].

כאשר הגיעה התהלוכה לשכונת מאה שערים, הרב אהרון פישר נעמד מול הצעדה וירה באקדח לעבר ראש הצועדים, והניס את ההמון הערבי לאחור, ובכך עצר את תהלוכת המוות.

למחרת, ב[[שבת]] [[פרשת עקב]] [[י"ח אב]] נמשכו הפרעות ב[[חברון]], כשהערבים המקומיים רוצחים באכזריות את רוב התושבים היהודים, ומוחקים את הקהילה המקומית כליל. רק מספר מועט של פליטים הצליחו להינצל מההרג ההמוני בעזרתם של ידידים ממשפחות ערביות שהגנו עליהם וסייעו להם לברוח.

כאשר הערבים ב[[תל אביב]] ב[[יפו]] וב[[חיפה]] ניסו לבצע פרעות, הצליחו היהודים המקומיים (בעזרת פעילי ההגנה שהיו חמושים) להדוף את המתקפות, כשמספר ההרוגים היה מועט ביחס לחברון ולירושלים. בימים שלאחרי זה ניסו הערבים לבצע פרעות ביישובים נוספים רבים, אך לא נחלו הצלחה, בעקבות עזרתם של הבריטים.

ב[[כ"ב אב]] נמשכו הפרעות ב[[צפת]] שהחלו בשעה 5:30 אחר הצהריים עם פריצתם של פורעים ערבים לרובע היהודי, ונמשכו עשרים דקות בלבד, עד להגעת השוטרים הבריטיים שעצרו את הפורעים, אך במהלך זמן קצר זה הספיקו הפורעים להרוג רבים מהתושבים, ולהעלות את בתיהם באש.

בסך הכל נרצחו במהלך הפרעות מעל מאה ועשרים יהודים: ב[[חברון]] 67 יהודים, ב[[ירושלים]] 19 יהודים, ב[[צפת]] 18, ב[[חיפה]] 7, ב[[תל אביב]] 6, ובמקומות נוספים בארץ נרצחו עוד כעשרים יהודים. מהפורעים הערבים נהרגו במהלך המהומות מעל מאה איש.

לאחר שוך הפרעות, הממשלה הבריטית פרסמה הודעת גינוי על הערבים שביצעו את הפרעות, השעתה את הוצאת לאור של העיתונים הערביים שהשתתפו בליבוי השנאה, והקציבה 100,000 לא"י לפיצוי היהודים שנפגעו במאורעות, סכום שכיסה רק חלק קטן מהנזק הכספי שנוצר.

==התייחסות רבותינו נשיאינו==
כשבוע וחצי קודם פרוץ המאורעות [[אדמו"ר הריי"צ#ביקורו בארץ בישראל|ביקר אדמו"ר הריי"צ]] במקומות הקדושים ב[[ארץ ישראל]], ובמהלכם ביקר גם במערת המכפלה ובכותל המערבי. [[אדמו"ר הריי"צ]] חווה את התלהטות הרוחות, ובשל כך נמנע מלבקר ב[[תשעה באב]] עצמו בכותל המערבי, כדי לא לגרום להתקהלות גדולה של חסידים ותושבי הארץ שיבואו להתפלל יחד איתו ברחבת הכותל, ויעוררו את חמתם של המוסלמים המקומיים.

בראייתו הנבואית מרחיקת הלכת של הרבי, חזה את ההתרחשויות, וכפי שתיאר זאת במכתבו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מחזות-תוגה הגיד לי לבי, וכתמי דם ראיתי מרחפים באוירה של ארץ ישראל, ולדאבון לב כל ישראל ולבבי קרה לא עלינו את אשר קרה, וירחם השם יתברך את עמו ונחלתו, וישלח לנו גואל צדק ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&st=&pgnum=244 מכתב מתאריך כ"ח סיון תר"ץ]}}

מסופר שכאשר היה הרבי הקודם באוניה בדרך ל[[ארצות הברית]] הגיע הבשורה המרה על הטבח וכתוצאה מזה הרבי הרגיש ממש שלא בטוב, והיה שם רופא יהודי שטיפל בו. לאחר מכן הוא בא לרבבי הקודם לבקש תיקון. וכששאל אותו הרבי על מה הוא ענה על כך שאם לא היה באוניה מי שיטפל ברבי ברור שהרבי לא היה נופל למשכב, וממילא אני מבקש תיקון על כך שבגללי הרבי סבל.

===ניצול כספי הפיצויים===
לאחר מאורעות [[תרפ"ט]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] בכאב רב לשופט גד פרומקין, ותינה בפניו את צערו על כך שכספי הפיצויים והתרומות שנאספו על ידי מנהיגי היישוב הציוני על רקע המאורעות הקשים שהתרחשו, לא הועברו אל יעדם האמיתי - בני משפחותיהם של הנפגעים מהטבח, אלא הוקדשו למימון הפעולות שנעשו באותה שעה לקידום [[ציונות|הרעיון הציוני]]. הרבי התבטא במילים קשות, והגדיר את האנשים המייעדים את הכסף למטרות אחרות בשם "חוטא נשכר"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&st=&pgnum=221 אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ג עמוד רב]. (אגרת מתאריך ו' אדר תר"ץ).}}.

השופט הסכים לדברי הרבי, וכתב ש"אלה שהדבר בידם, חסרה להם ההבנה, ואינם חדורים אותו הרוח הרצוי' לנו. ביחוד יש לחשוש כי תקופח זכותה של [[חברון]] עיר האבות. לקחתי דברים עם הטובים שבמנהיגים, עם הגרועים שבהם לא כדאי לנסות, וישנם בהם בעלי שאר רוח ואנשי מדות היודעים להוקיר את ערך חברון, אך גם הם מהצועקים ואינם נענים. הממונים או יותר נכון, הממונה כאן אשר אולי הנהו איש מעשה, רחוק הוא מעניני היהדות ורק מחדש בא לנו, והרי הוא מתחמק בטענה שעושה הוא לפי ההוראות של הממונים בלונדון ואמריקה"{{הערה|1=נעתק ב[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes19-s2.pdf פרדס חב"ד גליון 19] עמוד 311 ואילך.}}.

==חסידי חב"ד שנרצחו בפרעות==
*הרב [[משה גולדשמיד]]

{{פסקה חסרה}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=6945 עיתון 'הארץ' הוציא את "דיבת הארץ"] - עיתון משפחה בכתבה נגד עיתון הארץ אשר פרסם כתבה בה רמז על כך שהאשם בפרעות [[תרפ"ט]] הוא אדמו"ר הריי"צ, בצירוף תגובה מעיתון בית משיח, ט"ז [[אלול]] [[תשס"ד]] (02.09.2004) {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:היסטוריה ואירועים ביהדות]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל]]

פרעות תרפ"ט

2017-08-09T23:41:02Z

מענדי ר.: /* התייחסות רבותינו נשיאינו */

[[קובץ:פרעות_תרפט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית כנסת]] יהודי שחולל על ידי הפורעים ב[[חברון]] בעת המאורעות]]
[[קובץ:פרעות_תרפט_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת יהודים מתבוננים בהריסות שנגרמו לשוק היהודי בעיר העתיקה ב[[צפת]] על ידי הפורעים הערבים]]
[[קובץ:פרעות_תרפט_3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסע הלוייה להרוגים בטבח ב[[צפת]]]]
'''פרעות [[תרפ"ט]]''' היו סדרת התרחשויות טרוריסטיות שבוצעו על ידי התושבים הערבים ב[[ארץ ישראל]] ופגעו פגיעה קשה ביישוב היהודי. המאורעות החלו ביום שישי [[י"ז אב]] ונמשכו ונמשכו כשבוע. במהלך הפרעות נרצחו מעל 120 יהודים ונפצעו מאות נוספים, נגרם נזק רב לרכוש היהודי, ומספר קהילות ברחבי הארץ נחרבו ונאלצו לנטוש את מקומם.

==הרקע==
בליל [[יום כיפור]] של שנת [[תרפ"ט]] התכנסו יהודים רבים מתושבי [[ירושלים]] להתפלל ברחבת [[הכותל המערבי]], ובשעת ה[[תפילה]] הקימו מחיצה בין הגברים לנשים, כפי דרישת ה[[הלכה]], מעשה זה נגד את הסטטוס-קוו בין התושבים הערבים והיהודים של [[ירושלים]] שהיה נהוג בזמן השלטון העות'מאני, וגרם לסכסוך פוליטי בין היהודים למושל [[ירושלים]] מטעם המנדט הבריטי.

המופתי המוסלמי, חאג' אמין אל חוסייני ניצל את ההזדמנות לתעמולה אנטי-יהודית בקרב הערבים, ושילהב את רוחם להתנגד ל"השתלטות היהודית על [[הר הבית]] והמקומות הקדושים". דרושתיו שהיו גדושות בשנאת ישראל מצאו אוזן קשבת אצל הערבים, והם החלו להתגרות ביהודי העיר ולהציק להם. המופתי הגביר בעקביות את דברי השנאה שלו כלפי היהודים, עד שבחודש בו פרצו הפרעות קרא לאוהדיו והבטיח להם שמי שיהרוג יהודי - מובטח לו חלק לעולם הבא.

לאחר חצי שנה מתוחה, החליטו חברי תנועת הנוער הציונית בית"ר להפגין בעלות יהודית על הכותל המערבי, והם הגיעו לשטח הכותל עם דגל ישראל בקריאות "הכותל - כותלנו", וליוו את דבריהם בקריאות בוז לממשלה. כתגובת נגד, ערכו הערבים הפגנה, שהובילה לפריצת המאורעות כשבוע לאחר מכן.

לתוצאות הקשות של המאורעות תרמה העובדה שהנציב הבריטי בארץ נסע ללונדון באותה תקופה, ומנהיגי היישוב היהודי נסעו להשתתף בקונגרס הציוני בציריך שבשווייץ, דבר שגרם למחסור בהנהגה שתשקיט את הפרעות, ותעודד את היהודים להתמודד עם הפורעים ולהציל את נפשם.

==השתלשלות האירועים==
יום למחרת ההפגנה ב[[כותל המערבי]] נערכה ב[[תשעה באב]] על ידי חברי בית"ר, התקיימה הפגנה של ערבים-מוסלמים תושבי העיר{{הערה|באותה שנה [[תשעה באב]] חל ביום חמישי, ויום למחרת שהיה יום שישי הקדוש למוסלמים - נשמעו שוב קריאות שטנה, שליבו את היצרים והובילו להפגנה.}}, ובמהלכה שרפו ספרי קודש. למחרת ב[[שבת קודש]] [[פרשת ואתחנן]] ערבים פתחו בקטטה אלימה על קבוצת יהודית שהלכו ברחובות שכונת הבוכרים בירושלים, והרגו את אחד מחברי הקבוצה. ביום שלישי התקיימה לוייה המונית, שהפכה להפגנה יהודית עם קריאות לנקמה.

בעקבות ההתלהטות, הגיעו ערבים מכפרים הסמוכים לירושלים והתכנסו במתחם הר הבית, ובדרשת יום השישי (הקדוש למוסלמים) המופתי נשא דרשה בהשתתפות קהל רב. גם בפעם הזו דרשתו היתה מלאת שטנה, ועם סיום הדרשה החלה צעדה המונית של מוסלמים חמושים שיצאה דרך שער שכם, והמשיכה לכיון השכונות היהודיות, כשהם טובחים ביהודים שהם פוגשים, ושורפים בתים פרטיים ו[[בית כנסת|בתי כנסת]].

כאשר הגיעה התהלוכה לשכונת מאה שערים, הרב אהרון פישר נעמד מול הצעדה וירה באקדח לעבר ראש הצועדים, והניס את ההמון הערבי לאחור, ובכך עצר את תהלוכת המוות.

למחרת, ב[[שבת]] [[פרשת עקב]] [[י"ח אב]] נמשכו הפרעות ב[[חברון]], כשהערבים המקומיים רוצחים באכזריות את רוב התושבים היהודים, ומוחקים את הקהילה המקומית כליל. רק מספר מועט של פליטים הצליחו להינצל מההרג ההמוני בעזרתם של ידידים ממשפחות ערביות שהגנו עליהם וסייעו להם לברוח.

כאשר הערבים ב[[תל אביב]] ב[[יפו]] וב[[חיפה]] ניסו לבצע פרעות, הצליחו היהודים המקומיים (בעזרת פעילי ההגנה שהיו חמושים) להדוף את המתקפות, כשמספר ההרוגים היה מועט ביחס לחברון ולירושלים. בימים שלאחרי זה ניסו הערבים לבצע פרעות ביישובים נוספים רבים, אך לא נחלו הצלחה, בעקבות עזרתם של הבריטים.

ב[[כ"ב אב]] נמשכו הפרעות ב[[צפת]] שהחלו בשעה 5:30 אחר הצהריים עם פריצתם של פורעים ערבים לרובע היהודי, ונמשכו עשרים דקות בלבד, עד להגעת השוטרים הבריטיים שעצרו את הפורעים, אך במהלך זמן קצר זה הספיקו הפורעים להרוג רבים מהתושבים, ולהעלות את בתיהם באש.

בסך הכל נרצחו במהלך הפרעות מעל מאה ועשרים יהודים: ב[[חברון]] 67 יהודים, ב[[ירושלים]] 19 יהודים, ב[[צפת]] 18, ב[[חיפה]] 7, ב[[תל אביב]] 6, ובמקומות נוספים בארץ נרצחו עוד כעשרים יהודים. מהפורעים הערבים נהרגו במהלך המהומות מעל מאה איש.

לאחר שוך הפרעות, הממשלה הבריטית פרסמה הודעת גינוי על הערבים שביצעו את הפרעות, השעתה את הוצאת לאור של העיתונים הערביים שהשתתפו בליבוי השנאה, והקציבה 100,000 לא"י לפיצוי היהודים שנפגעו במאורעות, סכום שכיסה רק חלק קטן מהנזק הכספי שנוצר.

==התייחסות רבותינו נשיאינו==
כשבוע וחצי קודם פרוץ המאורעות [[אדמו"ר הריי"צ#ביקורו בארץ בישראל|ביקר אדמו"ר הריי"צ]] במקומות הקדושים ב[[ארץ ישראל]], ובמהלכם ביקר גם במערת המכפלה ובכותל המערבי. [[אדמו"ר הריי"צ]] חווה את התלהטות הרוחות, ובשל כך נמנע מלבקר ב[[תשעה באב]] עצמו בכותל המערבי, כדי לא לגרום להתקהלות גדולה של חסידים ותושבי הארץ שיבואו להתפלל יחד איתו ברחבת הכותל, ויעוררו את חמתם של המוסלמים המקומיים.

בראייתו הנבואית מרחיקת הלכת של הרבי, חזה את ההתרחשויות, וכפי שתיאר זאת במכתבו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מחזות-תוגה הגיד לי לבי, וכתמי דם ראיתי מרחפים באוירה של ארץ ישראל, ולדאבון לב כל ישראל ולבבי קרה לא עלינו את אשר קרה, וירחם השם יתברך את עמו ונחלתו, וישלח לנו גואל צדק ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה בימינו אמן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&st=&pgnum=244 מכתב מתאריך כ"ח סיון תר"ץ]}}

מסופר שכאשר היה הרבי הקודם באוניה בדרך ל{{ארצות הברית}} הגיע הבשורה המרה על הטבח וכתוצאה מזה הרבי הרגיש ממש שלא בטוב, והיה שם רופא יהודי שטיפל בו. לאחר מכן הוא בא לרבבי הקודם לבקש תיקון. וכששאל אותו הרבי על מה הוא ענה על כך שאם לא היה באוניה מי שיטפל ברבי ברור שהרבי לא היה נופל למשכב, וממילא אני מבקש תיקון על כך שבגללי הרבי סבל.

===ניצול כספי הפיצויים===
לאחר מאורעות [[תרפ"ט]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] בכאב רב לשופט גד פרומקין, ותינה בפניו את צערו על כך שכספי הפיצויים והתרומות שנאספו על ידי מנהיגי היישוב הציוני על רקע המאורעות הקשים שהתרחשו, לא הועברו אל יעדם האמיתי - בני משפחותיהם של הנפגעים מהטבח, אלא הוקדשו למימון הפעולות שנעשו באותה שעה לקידום [[ציונות|הרעיון הציוני]]. הרבי התבטא במילים קשות, והגדיר את האנשים המייעדים את הכסף למטרות אחרות בשם "חוטא נשכר"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&st=&pgnum=221 אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ג עמוד רב]. (אגרת מתאריך ו' אדר תר"ץ).}}.

השופט הסכים לדברי הרבי, וכתב ש"אלה שהדבר בידם, חסרה להם ההבנה, ואינם חדורים אותו הרוח הרצוי' לנו. ביחוד יש לחשוש כי תקופח זכותה של [[חברון]] עיר האבות. לקחתי דברים עם הטובים שבמנהיגים, עם הגרועים שבהם לא כדאי לנסות, וישנם בהם בעלי שאר רוח ואנשי מדות היודעים להוקיר את ערך חברון, אך גם הם מהצועקים ואינם נענים. הממונים או יותר נכון, הממונה כאן אשר אולי הנהו איש מעשה, רחוק הוא מעניני היהדות ורק מחדש בא לנו, והרי הוא מתחמק בטענה שעושה הוא לפי ההוראות של הממונים בלונדון ואמריקה"{{הערה|1=נעתק ב[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes19-s2.pdf פרדס חב"ד גליון 19] עמוד 311 ואילך.}}.

==חסידי חב"ד שנרצחו בפרעות==
*הרב [[משה גולדשמיד]]

{{פסקה חסרה}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=6945 עיתון 'הארץ' הוציא את "דיבת הארץ"] - עיתון משפחה בכתבה נגד עיתון הארץ אשר פרסם כתבה בה רמז על כך שהאשם בפרעות [[תרפ"ט]] הוא אדמו"ר הריי"צ, בצירוף תגובה מעיתון בית משיח, ט"ז [[אלול]] [[תשס"ד]] (02.09.2004) {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:היסטוריה ואירועים ביהדות]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל]]

הושענא רבה

2017-06-29T20:53:02Z

מענדי ר.:

[[קובץ:הושענות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ה'הושענות' בהושענא רבה]]
[[קובץ:הושענא רבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת 'לעקאח' בהושענא רבה]]
'''הושענא רבה''' הוא יום השביעי של [[חג הסוכות]]. ביום זה עורכים את כל ההושענות שאומרים בחג הסוכות, בהקפה את הבימה עם כל{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/12/171&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 [[אדמו"ר הריי"צ]],[[ספר השיחות]] תש"ח]}} ספרי התורה.
== הושענא רבה ==
על פי תורת הקבלה, בחותם דהושענא רבה ניכר בחסרון הצל אדם בראשו שלא יוציא שנתו, ואף על פי כן יחיה עד סוף שנה.
[[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמירת [[תהלים]] בליל הושענא רבה ב-[[770]]]]
הטעם לכך הוא הוא מצד שאין למזל חיבור עם אור וחיות ה[[נשמה]] שבגוף, רק שבהעלם מאיר בו.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tshu/2/6d/6d&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 אדמו"ר האמצעי]}}

== עבודת הערבה - למעלה מטעם ודעת ==
העבודה דימים אלו, [[שופר]] - ב[[ראש השנה]], וערבה - בהושענא רבה, היא למעלה מטעם ודעת.

ובפרטיות: העבודה דשופר - ענינה [[קבלת עול מלכות שמים]], שהוא ענין שלמעלה מטעם ודעת. ולכן [[תקיעת שופר]] היא בקרן של [[בהמה]] דווקא, להורות שבמדריגה זו האדם משתווה לבהמה, שהוא וה[[בהמה]] הם בשוה. ועבודה זו מגעת למקום שבו נאמר "אדם ו[[בהמה]] תושיע ה'" - אור שלמעלה מהשתלשלות, שלגביו אדם ו[[בהמה]] הם בהשוואה.

ועל דרך זה העבודה של ערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח", דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא [[קבלת עול]] בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא", על שם שגדלים באחוה - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת עול אין חילוקים.

ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה - כי, בשאר ימי [[חג הסוכות]] אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה", שבו מקיימים "מנהג נביאים" לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש השנה.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/11/102&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 הרבי]}}

== מנהגים ==
[[אדמו"ר הרש"ב]] היה אומר [[ספר דברים]] - משנה תורה - לבדו, ו[[תהילים]] היה אומר עם הקהל.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/12/171&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 אדמו"ר הריי"צ,[[ספר השיחות]] תש"ח]}}

מנהגנו, שבליל הושענא רבה קורין [[פרשת וזאת הברכה]] רק פעם אחת, כמו כל "משנה תורה", ואילו העברת הסדרה היא בערב [[שמחת תורה]], כשם שבכל שבוע העברת הסדרה היא בערב שבת.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/13/112&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם]}}

בספר-המנהגים נאמר שאין נוהגים לאמר 'גמר חתימה טבא' ו'פתקא טבא' {{הערה|"לאמור איש לחבירו בהושענא-רבה: "גמר חתימה טבא", "פתקא טבא" וכיוצא בזה - לא נהיגינן כן". המקור לכך הוא מסה"ש [[תש"ח]] ס"ע 171 - "לא נהגו בליובאוויטש"}}, אך למעשה בשנים האחרונות הרבי עצמו בירך כמה פעמים, ומאז גם אנ"ש מברכים 'פתקא טבא'{{הערה|1={{קישור התקשרות צאח|767|2403|587|הלכות ומנהגי חב"ד}}}}.

באחד השנים הזכיר הרבי מנהג ישן שהגבאים מחלקים לכל הקהל תפוח ודבש, ומאז נהוג כך גם בקהילות אנ"ש.

ביום זה נהוג להטביל חלה בדבש.{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/11/169&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 אדמו"ר הריי"צ,[[ספר השיחות]] תש"ח]}}

== זריקת אבטיחים ותפוחים ==

אחר אמירת [[תהילים]] ב[[הושענא רבא]] - ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובבתי הכנסת, היו הנערים '''זורקים''' מעזרת נשים '''אבטיחים ותפוחים'''. {{הערה|1=מזכרונות הרב [[יהודה חיטריק]]}}.

כיום מנהג זה לא נהוג בבתי כנסת חב"ד. גם בעבר מנהג זה לא היה נפוץ ונמצא רק בזכרונותיו של הרב חיטריק.

== חלוקת "לעקאח" ==
בהושענא רבה נוהג [[הרבי]] לחלק [[לעקאח]] למי שלא קיבל בערב יום הכיפורים. בתחילה היתה החלוקה על פתח סוכתו הקדושה, ומשנת [[תשנ"ב]] - על [[גן עדן התחתון|פתח חדרו]] הקדוש.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1980051 מהו יום הושענא רבה, ומה עושים בו?]''' {{בית חבד}}
*{{קישור שטורעם|75538|news|הושענא רבה ה'תשמ"ט ■ מופת בפתח סוכתו של הרבי|כתב שטורעם בארה"ב|כ"א בתשרי תשע"ה}}
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90-%D7%A8%D7%91%D7%94-%D7%95%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA/ כל הלכות ומנהגי חב"ד להושענא רבה]''' {{אינפו}}

;וידאו
*{{קישור חבד וידפו|3983|הרבי בוכה: אין מקום כלל לכך שיהודי יישאר בגלות}}
*{{קישור חבד וידפו|3145|הנהגות הרבי בהושענא רבה ● וידאו}}
*{{קישור חבד וידפו|2614|ליל הושענא רבה עם הרבי ● וידאו}}
*'''[http://chabad.info/video/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90-%D7%A8%D7%91%D7%94/ הרבי בתפילה בהושענא רבה]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
*{{קישור שטורעם|59227|news|הרבי מסמן לצלם לקרוא תהילים בליל הושענא רבה|מערכת שטורעם|כ' בתשרי תשע"ג}}
*{{קישור חבד וידפו|2615|הרבי בעריכת ההושענות בהושע"ר ● וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{חגים וזמנים}}

[[קטגוריה:סוכות]]

הושענא רבה

2017-06-29T20:52:00Z

מענדי ר.:

[[קובץ:הושענות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם ה'הושענות' בהושענא רבה]]
[[קובץ:הושענא רבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת 'לעקאח' בהושענא רבה]]
'''הושענא רבה''' הוא יום השביעי של [[חג הסוכות]]. ביום זה עורכים את כל ההושענות שאומרים בחג הסוכות, בהקפה את הבימה עם כל{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/12/171&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 [[אדמו"ר הריי"צ]],[[ספר השיחות]] תש"ח]}} ספרי התורה.
== הושענא רבה ==
על פי תורת הקבלה, בחותם דהושענא רבה ניכר בחסרון הצל אדם בראשו שלא יוציא שנתו, ואף על פי כן יחיה עד סוף שנה.
[[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמירת [[תהלים]] בליל הושענא רבה ב-[[770]]]]
הטעם לכך הוא הוא מצד שאין למזל חיבור עם אור וחיות ה[[נשמה]] שבגוף, רק שבהעלם מאיר בו.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tshu/2/6d/6d&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 אדמו"ר האמצעי]}}

== עבודת הערבה - למעלה מטעם ודעת ==
העבודה דימים אלו, [[שופר]] - ב[[ראש השנה]], וערבה - בהושענא רבה, היא למעלה מטעם ודעת.

ובפרטיות: העבודה דשופר - ענינה [[קבלת עול מלכות שמים]], שהוא ענין שלמעלה מטעם ודעת. ולכן [[תקיעת שופר]] היא בקרן של [[בהמה]] דווקא, להורות שבמדריגה זו האדם משתווה לבהמה, שהוא וה[[בהמה]] הם בשוה. ועבודה זו מגעת למקום שבו נאמר "אדם ו[[בהמה]] תושיע ה'" - אור שלמעלה מהשתלשלות, שלגביו אדם ו[[בהמה]] הם בהשוואה.

ועל דרך זה העבודה של ערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח", דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא [[קבלת עול]] בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא", על שם שגדלים באחוה - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת עול אין חילוקים.

ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה - כי, בשאר ימי [[חג הסוכות]] אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה", שבו מקיימים "מנהג נביאים" לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש השנה.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/15/11/102&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 הרבי]}}

== מנהגים ==
[[אדמו"ר הרש"ב]] היה אומר [[ספר דברים]] - משנה תורה - לבדו, ו[[תהילים]] היה אומר עם הקהל.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/12/171&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 אדמו"ר הריי"צ,[[ספר השיחות]] תש"ח]}}

מנהגנו, שבליל הושענא רבה קורין [[פרשת וזאת הברכה]] רק פעם אחת, כמו כל "משנה תורה", ואילו העברת הסדרה היא בערב [[שמחת תורה]], כשם שבכל שבוע העברת הסדרה היא בערב שבת.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/13/112&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם]}}

בספר-המנהגים נאמר שאין נוהגים לאמר 'גמר חתימה טבא' ו'פתקא טבא' {{הערה|"לאמור איש לחבירו בהושענא-רבה: "גמר חתימה טבא", "פתקא טבא" וכיוצא בזה - לא נהיגינן כן". המקור לכך הוא מסה"ש [[תש"ח]] ס"ע 171 - "לא נהגו בליובאוויטש"}}, אך למעשה בשנים האחרונות הרבי עצמו בירך כמה פעמים, ומאז גם אנ"ש מברכים 'פתקא טבא'{{הערה|1={{קישור התקשרות צאח|767|2403|587|הלכות ומנהגי חב"ד}}}}.
באחד השנים הזכיר הרבי מנהג ישן שהגבאים מחלקים לכל הקהל תפוח ודבש, ומאז נהוג כך גם בקהילות אנ"ש.

ביום זה נהוג להטביל חלה בדבש.{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/5/11/169&search=%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90+%D7%A8%D7%91%D7%94 אדמו"ר הריי"צ,[[ספר השיחות]] תש"ח]}}

== זריקת אבטיחים ותפוחים ==

אחר אמירת [[תהילים]] ב[[הושענא רבא]] - ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ובבתי הכנסת, היו הנערים '''זורקים''' מעזרת נשים '''אבטיחים ותפוחים'''. {{הערה|1=מזכרונות הרב [[יהודה חיטריק]]}}.

כיום מנהג זה לא נהוג בבתי כנסת חב"ד. גם בעבר מנהג זה לא היה נפוץ ונמצא רק בזכרונותיו של הרב חיטריק.

== חלוקת "לעקאח" ==
בהושענא רבה נוהג [[הרבי]] לחלק [[לעקאח]] למי שלא קיבל בערב יום הכיפורים. בתחילה היתה החלוקה על פתח סוכתו הקדושה, ומשנת [[תשנ"ב]] - על [[גן עדן התחתון|פתח חדרו]] הקדוש.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1980051 מהו יום הושענא רבה, ומה עושים בו?]''' {{בית חבד}}
*{{קישור שטורעם|75538|news|הושענא רבה ה'תשמ"ט ■ מופת בפתח סוכתו של הרבי|כתב שטורעם בארה"ב|כ"א בתשרי תשע"ה}}
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90-%D7%A8%D7%91%D7%94-%D7%95%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA/ כל הלכות ומנהגי חב"ד להושענא רבה]''' {{אינפו}}

;וידאו
*{{קישור חבד וידפו|3983|הרבי בוכה: אין מקום כלל לכך שיהודי יישאר בגלות}}
*{{קישור חבד וידפו|3145|הנהגות הרבי בהושענא רבה ● וידאו}}
*{{קישור חבד וידפו|2614|ליל הושענא רבה עם הרבי ● וידאו}}
*'''[http://chabad.info/video/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%90-%D7%A8%D7%91%D7%94/ הרבי בתפילה בהושענא רבה]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
*{{קישור שטורעם|59227|news|הרבי מסמן לצלם לקרוא תהילים בליל הושענא רבה|מערכת שטורעם|כ' בתשרי תשע"ג}}
*{{קישור חבד וידפו|2615|הרבי בעריכת ההושענות בהושע"ר ● וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{חגים וזמנים}}

[[קטגוריה:סוכות]]

התנועה הציונית

2017-05-04T20:11:25Z

מענדי ר.: /* קישורים חיצוניים */

'''ציונות''' היא תנועה לאומית שנוסדה לפני כמאה ועשרים שנה, על ידי קבוצת הוגים יהודים ביניהם: בנימין זאב הרצל, ומשה הס. במרכזה של האידאולוגיה הציונית עומדת ה{{מונחון|לאומיות|כלומר: אידאולוגיה, לפיה יש לעם זכות לקיים ממשל עצמי}} כאשר לקיום התורה והמצוות ישנה עדיפות משנית, אם בכלל. לרעיון זה התנגדו [[רבותינו נשיאינו]] בכל תוקף.

==מקור השם==
השם [[ציונות]], שהוטבע על ידי ההוגה נתן בירנבאום, בתיאור תנועת "חובבי ציון", לקוח מהפסוק "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה", בפסוק מכונה [[ירושלים]] בשם ציון. הקונגרס הציוני הראשון, קבל שם זה ככינוי הרשמי של התנועה.

==האידאולוגיה הציונית==
ההשקפה הציונית סוברת שהלאומיות{{הערת שוליים|1=מתוך [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]].}} באה בראש סדר העדיפויות של כל יהודי. זה הדרך לאחדו ולשמרו כעם, שמירת המצוות נצרכו רק מחוץ לארץ ישראל, כמכנה משותף בין היהודים מכל העולם. אך כעת, כיון שקיים מכנה משותף אחר, אין צורך בהם. מקימי הציונות, ראו צורך חיוני בהקמת מדינה ליהודים. כשיעדים נוספים של ה[[ציונות]], הוגדרו בקונגרסים שהתקיימו במשך השנים, כשהם משתנים בהתאם לזמן.

==זרמים בציונות==
*ציונות מדינית - בהנהגתם של בנימין זאב הרצל ונורדאו. גרסה, שיש להשיג הסכם מדיני עם האומות ולאחר מכן להקים את המדינה.
*ציונות מעשית - בהנהגתם של מ. ליליינבלום וי. ל. פינסקר. סוברת, כי יש לזרז עליה לארץ והתיישבות יהודית, על מנת לבסס את הבית הלאומי.
*ציונות סוציאליסטית - בהנהגת נ. סירקין, ד. ב. ברוכוב, ח. ארלוזורוב וב. כצנלסון. שילוב ערכים סוציאליסטים של שיוויון ועבודה.
*המזרח"י - בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס, מנהיג תנועת "המזרחי".
*[[ציונות דתית|דתיים לאומיים]] - ציונות על פי משנת [[הרב קוק]].
*ציונות רוויזיוניסטית (מהפכנית) - בהנהגת זאב ז'בוטינסקי.

===הציונות הדתית===
{{ערך מורחב|ערך=[[ציונות דתית]]}}
'''הציונות הדתית''', רואה את ההתעוררות להקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל כחלק מ'תהליך הגאולה'. עיקר השקפת הציונים הדתיים מבוססת על פי משנתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

==דעת רבותינו ==
ב[[קונטרס ומעין]] מובאת התכתבות בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לרב אהרונסון בקשר להתנגדות של הרבי לתנועה הציונית. במכתב התשובה של אדמו"ר הרש"ב, מבוארת הבעייתיות שבשיטה זו. שלכן גם לחם ברעיון הציוני. [[הרבי]] דוגל בשיטה שיש להפריד בין האיש והשיטה, ומעולם לא דחה את מנהיגי הציונות, אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות.

==דרכי נועם==
הרבי לא גורס ויכוח ציבורי בנושא, כיון שאינו מביא לשום דבר, ויכול אף לגרום לנזקים. הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מספר לפני שנים רבות, בעקבות חילוקי דעות שנתעוררו בבית הכנסת שלו מסביב לאמירת מי שברך למדינה, עלה בדעתו לערוך דיון ציבורי בנושא זה, דיון שהיה גולש מטבע הדברים, גם לשאלות נוספות כגון שאלת היחס למדינה ולציונות בכלל, גיוס ל[[צה"ל|צבא]] (כולל של בחורי ישיבות ושל בנות) וכיו"ב, והוא שאל את הרבי אם לקיים את הדיון והסימפוזיון הזה, ועל זה הוא זכה לקבל את המענה בזה"ל: "מיעוט הויכוח בכיו"ב ישובח".{{הערה|1=מפי מי ששמע מפיו, מובא ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו].}}

כאשר מישהו שאל את הרבי כיצד לשלב בין השיטה של חב"ד נגד הציונות, עם השיטה של חב"ד לקרב כל אחד ואחד. השיב הרבי כי צריך לקרב את האנשים באופן אישי, אבל לא לקרב יחד איתם את הציונות שבהם, מכיון שהם יהודים וצריך לקרבם.

הרבי סיפר גם באותה הזדמנות שעל ידי שקירב מספר מהציונים בדרכי נועם, הצליח לגרום למנוע אירוע מסוים שהיה גורם חילול ה' נורא ועצום. באותה הזדמנות הביע הרבי את מורת רוחו מגן הפסלים הממוקם באה"ק, שם יש ענינים שהם [[עבודה זרה]] ממש!{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4596&hilite=9dca0992-1e3d-4214-86d9-91fe597f8dc5&st=%D7%92%D7%9F+%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=440 שיחות קודש [[תשכ"ז]] (440)].}}

== ראו גם ==
*[[ציונות דתית]]
*[[אתחלתא דגאולה]]
*[[יום העצמאות]]

== לקריאה נוספת ==
*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש לציונות ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]].

==קישורים חיצוניים==
*[[פרץ אוריאל צימר]], '''[http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm יהדות התורה והמדינה]''' באתר דעת.
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/04/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94.pdf בין גלות לגאולה]''', ועד חיילי בית דוד סניף צפת {{PDF}} {{אינפו}} [[ל"ג בעומר]] תשע"ה

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}

[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

אתחלתא דגאולה

2017-05-04T20:07:54Z

מענדי ר.: /* חומרת הטעות בזה */

'''אתחלתא דגאולה''' פירושו התחלת ה[[גאולה]]. במונח זה השתמשה רבות הציונות הדתית, כהגדרה להקמת [[מדינת ישראל]], ולהקמת שלטון ה[[יהודים]] ב[[ארץ ישראל]]. ה[[רבי]] מתנגד לתפיסה זו{{הערה|1=ראה התוועדויות - [[תשמ"ג]] כרך א' ע' 509 [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=509&cPartLetter=B&nBookId=61&refrashBookNav=Y קישור באתר אוצר הרבי].}} -, כיון ש[[מדינת ישראל]] לא הוקמה על בסיס [[תורה]] ו[[מצוות]] היא אינה יכולה להוות התחלה ל[[גאולה]]. ה[[רבי]] ציין מספר רב של פעמים שהתחלת ה[[גאולה]] על פי [[הלכה]] היא אך ורק בסדר אותו קבע ה[[רמב"ם]], שתהיה תחילה על ידי [[מלך המשיח]] שהינו בשר ודם.

== המדרש וההלכה ==
מכמה מדרשים ומאגדות ה[[גמרא]] ב[[תלמוד בבלי]] ו[[ירושלמי]] נראה שחידוש היישוב ה[[יהודי]] ב[[ארץ ישראל]] הינו התחלת ה[[גאולה]]. ב[[גמרא]] בסנהדרין מובא על פריחת ה[[צומח]] ב[[ארץ ישראל]], "אין לך [[קץ]] מגולה מזה".

תפיסת היסוד של ה[[רבי]] היא כי אי אפשר להסמך על מדרשים וגמרות ולקבוע מהם הלכה, ההלכה נקבעה ב[[רמב"ם]] שהוא הפוסק היחיד בענין ה[[גאולה]], ובמקום שלא חלקו עליו סימן הוא, כי הסכימו לדבריו, ה[[רמב"ם]] כותב בהלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח פרק י"א על הסדר ב[[גאולה]]: "יעמוד מלך מבית דוד [[הוגה בתורה]] ו[[עוסק במצוות]] כדוד אביו ויכוף כל [[ישראל]] לילך בה ולחזק בדקה", כלומר ה[[גאולה]] תתחיל בביאת ה[[מלך המשיח]]. רק לאחר מכן יהיה השלב של [[קיבוץ גלויות]]{{הערה|פעם בעיצומה של [[יחידות]] של אחד מרבני ה[[ציונות|ציונות הדתית]] נשמע קולו של ה[[רבי]] שהוא אומר בקול תוך כדי דפיקה השולחן: {{ציטוטון|הרב קוק טעה...}} - מדברי הרב [[אסף חנוך פרומר]], בועידת התמימים לתלמידי התמימים בארגון [[את"ה העולמי]], כ"ד [[ניסן]] [[תשע"ג]].}}.

גם את המדרשים אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם '[[גאולה]]' הוא שם כללי, כל [[גאולה]] של יחיד או רבים מצרה קרוי [[גאולה]], לכן ייתכן שהמדרש והגמרא מדברים על [[גאולה]], אך לא על ה[[גאולה]] המיוחלת.

ישנם (בודדים - כמובן) שרצו לומר שמדברי הגמרא בסנהדרין: ש[[הקב"ה]] מקים 'דוד אחר' שהוא יהיה [[מלך המשיח]], הכוונה לדוד בן גוריון. טענה מגוחכת ומבהילה זו דחה ה[[רבי]], כפי המובן בפשטות ש[[מלך המשיח]] תפקידו לכוף את [[ישראל]] לקיים [[תורה ומצוות]] ולהחזיר את [[שלימות התורה]] ל[[עם ישראל]], ממילא מובן שדוד בן גוריון שפעל בכיוון ההפוך לחטוא ולהחטיא לא שייך שיהיה [[מלך המשיח]]...{{הערה|אג"ק כ' ע' קי"א}}

== חומרת הטעות בזה ==

במכתבים רבים ה[[רבי]] שלל בחומרה את הטוענים שכעת כבר התחילה ה[[גאולה]]. המצב ב[[ארץ ישראל]] מהבחינה של קיום [[תורה ומצוות]] לא נעשה טוב יותר על ידי הקמת [[מדינת ישראל]], ולהיפך, ממילא לא ייתכן שזוהי התחלת ה[[גאולה]], שמטרתה [[שלימות התורה ומצוות]]. ב[[מכתב]] שכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]], הוא כותב שהדבר גורם להתרופפות בקיום [[תורה ומצוות]] ולדחיית ה[[קץ]]{{הערה|"כיון שלדעתי {{מונחון|על ידי זה|על ידי זה}} דוחין את ה[[קץ]] {{מונחון|ח"ו|חס וחלילה}}, נוסף {{מונחון|ע"ז|על זה}} שהדברים על דבר אתחלתא ד[[גאולה]] בזמן זה מביאים לקולא בקיום ה{{מונחון|תומ"צ|תורה ומצוות}}..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד)}} "הביאור היחידי שנופלים קורבנות ב[[ארץ ישראל]] הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא ד[[גאולה]]‏‏.{{הערה|‏וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש({{מונחון|לע"ע|לעת עתה}}) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} וביניהם אפילו כאלו ש[[ניצולי השואה|ניצולו מהשואה]] וראו [[נסים]] גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב{{מונחון|אה"ק|ארצנו הקדושה}} {{מונחון|ת"ו|תיבנה ותכונן}} ו{{מונחון|ג"כ|גם כן}} באופן בלתי טבעי כנ"ל," (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג)‏.}}. פרופ' [[ישראל אלדד]] כתב במאמר ב"[[ידיעות אחרונות]]" על ביקורו בחצר הרבי מליובאוויטש: "כאשר ניסיתי להעלות את הנוסחה המקובלת בציונות הדתית שהציונות היא אתחלתא ד[[גאולה]]... חל מפנה מפתיע בטון דיבורו, אף הלם באגרופו על השולחן והפטיר: הרב קוק טעה". הרב [[שלום דב וולפא]], כתב בנושא זה את הספר '''בין אור לחושך'''.

ה[[רבי]] אמר כי טענות אלו מביאים לקולות (הקלות) ב[[תורה ובמצוות]] (מכיון שמסתכלים על שלטון שאינו מאמין ב[[תורה ובמצוות]] כתחילת ה[[גאולה]]).
ה[[רבי]] אמר שאמירה זו היא שימת חושך לאור, ואור לחושך.

ביטוי חריף (יוצא דופן בסגנון הכתיבה של [[הרבי]]) על אמירה זו כתב ה[[רבי]]{{הערה|אגרת הנ"ל לרש"י זווין.}}: "הכרזת 'אתחלתא דגאולה' - ענין של סכנה, כי זהו הביאור היחיד ש(לעת עתה) מצאתי על ענין הקרבנות והחללים ב[[ארץ הקודש]] ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מה[[שואה]] וראו ניסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, וגם כן באופן בלתי טבעי כנ"ל,".

==לקריאה נוספת==
* ספר [[אגרות קודש בעניני גאולה ומשיח]] פרק אתחלתא דגאולה.

*הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]], '''[[בין אור לחושך]]''', יחס [[הרבי]] מליובאוויטש ל[[ציונות]] ול[[מדינת ישראל]], הוצאת המחבר, [[קרית גת]] [[חשון]] [[תשס"ו]].

== קישורים חיצונים ==

[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&hilite=9c775ac9-3072-4593-95dd-377447295090&st=%u05de%u05d1%u05e6%u05e2 לקוטי שיחות ח"כ (285)]

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}

[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]
[[קטגוריה:השקפה בתורת חב"ד]]
[[קטגוריה:ציונות דתית]]

ניסן מנגל

2017-03-22T22:06:14Z

מענדי ר.: /* משפחתו */

[[קובץ:מנגל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן מנגל (י"ב שבט תשע"א, בעת מעמד ההכתרה של הרב [[יוסף ישעיה ברוין]])]]
הרב '''ניסן מנגל''' הוא דיין ב[[בד"צ קראון הייטס]] ורב [[בית הכנסת]] "כתב סופר" בשכונת [[קראון הייטס]]

==תולדות חיים==
נולד בברטיסלבה בירת סלובקיה, ובהיותו בגיל 10 נלקחה משפחתו על ידי ה[[נאצים]] למחנות המוות. על אף גילו הצעיר, בשעת הסלקציה הצליח לשכנע את הצורר ד"ר מנגלה שהוא בגיל 17, ובשל כך הצליח להינצל ממוות, והיה מהנערים עליהם ערך הצורר ניסויים רפואיים ובשל כך שרד את כל אימות השואה.

כאשר התקרבו כוחות הברית, הצטרף עם שאר אסירי המחנה לצעדת המוות, ובנס הצליח לשרוד את כל הצעדה ולהישאר בחיים{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%95/ ניצחון היהדות: הרב מאנגל במסע למחנה המוות אושוויץ] {{אינפו}}}}.

לאחר סיום המלחמה, למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] בתשי"ט קיבל [[סמיכה]] לרבנות.

מספר פעמים נשלח על ידי הרבי לליקווד הנחשבת למעוז הליטאי-אמריקאי של ההתנגדות לשיטת החסידות, וקירב שם מספר בחורים ואברכים לתורת החסידות.

לאחר נישואיו עם רעייתו רייזל, בתו של הרב לייב הארליג, התיישב בשכונת [[קראון הייטס]], ובהמשך התמנה לדיין ב[[בית דין צדק קראון הייטס]] ולרב [[בית הכנסת]] 'כתב סופר' בשכונה.

בתשל"ה חיבר ספר מראי מקומות וציונים על שולחן ערוך חושן משפט של אדמו"ר הזקן. בנוסף, ערך מספר ספרים תחת הוצאת הספרים [[קה"ת]], ביניהם תרגומים ל[[אנגלית]] של הסידור והמחזור החב"די, מבוא ומראי מקומות לתניא בתרגות ערבי שיצא לאור בקזבלנקה, וספרים נוספים בשפה האנגלית.

בשנת [[תשס"ו]] עמד לצידו של הרב [[אהרן יעקב שווי]] והוציא גילוי דעת משותף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=20506 הרבנים: ל"בחירות" אין תוקף על פי הלכה!] {{אינפו}} י"ד [[אייר]] התשס"ו (12.05.2006)}} יחד איתו עם הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]] נגד קיום בחירות מוטות שהתקיימו בצורה לא ישרה וללא פיקוח חיצוני.

בשנת [[תש"ע]] כאשר נפסק על ידי הרכב בית הדין של הזבל"א לקיים בחירות לאיוש משרת הרב השלישי בשכונת קראון הייטס, הציג את מועמדתו ונתמך על ידי הרב [[אהרן יעקב שווי]], אך מאוחר יותר הסיר את מועמדותו לטובת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]].

==משפחתו==
*בנו, הרב אברהם ישראל מנגל
*בנו, הרב אליעזר אלימלך (ע"ה) מנגל משלוחי הרבי בניו ג'רזי{{הערה|נפטר בצעירותו בתאונת דרכים ב[[ד' תמוז]] [[תשמ"ח]].}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2403942 מפגש מפתיע]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1900569 ביקור חולים]''' - הרב מנגל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מנגל, ניסן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ניצולי שואה]][[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:דיינים]]

ראש חודש כסלו

2016-12-02T01:29:48Z

מענדי ר.: /* בוקר שמיני עצרת */

{{לעריכה|לא אנציקלופדי, זוהי העתקה כמעט מושלמת של "מגילת ראש חודש כסלו"!}}
ב'''שמיני עצרת תשל"ח''' עבר [[הרבי]] התקף לב באמצע ההקפות. מאז במשך למעלה מחודש שהה בחדרו, ולא יצא לחסידים, עד [[א' כסלו]], בו יצא לביתו.

== רקע ==

בחול המועד [[סוכות]] [[תשל"ח]] הגיעו אלפי [[חסיד]]ים ל[[770]], באותם ימים ארעה תופעה שלא הייתה קודם לכן: בכל פעם ש[[הרבי]] נכנס ל[[תפילה|תפילות]] ב[[הזאל הגדול]], עלה על הבימה, הסתובב לקהל והחל לעודד את השירה.

ביום [[הושענא רבה]], היתה הנהגה כרגיל{{הערת שוליים|מלבד כך שכאשר הוציאו את הספר תורה התחילו לנגן את הניגון [[אנא עבדא]] והרבי עודד בצורה מיוחדת ובמשך זמן ארוך מהרגיל}}. הרבי חילק כמנהגו פרוסת [[לעקאח]] לכל אחד ואחד. וכן שאר פרטי ההנהגה היו כרגיל.

במשך היום התענינה [[הרבנית חיה מושקא]] (ע"ה) אצל אחד ה[[משב"ק]]ים וביקשה לדעת איזה [[ספר תורה]] ימסרו בלילה, בעת ה"[[הקפות]]", לבעלה, הרבי, וביקשה שספר התורה יהיה קל וכן שההקפות יהיו קצרות, כיוון שהרבי אינו מרגיש כל-כך טוב...

חלוקת הלעקאח נמשכה עד ממש סמוך לחג ומשום כך לא טעם הרבי כלום לאחר החלוקה ועד ה[[תפילה]].

== ליל שמיני עצרת ==

בליל שמיני עצרת נקראו הפסוקים שלפני ההקפות במהירות גדולה{{הערת שוליים|י"א שזה היה על פי הוראת [[הרבי]].}}.

בהקפה הראשונה רקד הרבי יחד עם גיסו [[הרש"ג]] (ז"ל), בהתלהבות גדולה.

בהקפה השלישית אותה רקד הרבי על בימתו, היו פני קדשו חיוורים והוא ניגב את פניו בממחטתו - דברי שאינו רגיל כלל וכלל, עם זא, המשיך הרבי לעודד את השירה כרגיל.

בהקפה הרביעית, בשעה שהתחילו לשיר את "[[ניגון על הסלע הך]]" והרבי הפנה את פניו לעבר הקהל, תוך כדי מחיאת כפיים - פניו של הרבי החווירו מאד, והוא מחא כפיים בקושי.

כעבור עשר דקות החזיר הרבי את פניו מהקהל, נשען על הסטנדר ופנה לר' [[יהודה לייב גרונר]] בבקשה לקרב את כסאו הק'.

== התקפת הלב ==

בתום ה"הקפה" התיישב הרבי בכיסאו, ועצם את עיניו הק', הקהל היה היסטרי ויצא במהירות מן הבניין. כל החלונות נפרצו, על מנת שיהיה לרבי אוויר.

ה[[משב"ק|משבק]]י"ם ביקשו הרבי שיעלה לחדרו לנוח מעט; אך הרבי לא שעה להצעה זו, ובו במקום ציווה להמשיך את ה[[הקפות]] - במהירות - עד תומן.

בינתיים מיהר איש ההצלה ר' [[יהודה לייב ביסטריצקי]], והגיע בריצה עם מכשירי החמצן בידיו. כאשר הבחין הרבי בהם, חייך.

רבים צעקו להביא מיד מים, בכוונה לתת לרבי לשתות משהו; אך הרבי התנגד לכך, ואמר כי מחוץ לסוכה לא ישתה. גם כאשר המזכיר, הרב [[בנימין קליין]] ביקש מהרבי מספר פעמים שיאות לקחת את המים - אך הרבי לא הגיב.

כשתיים שלוש דקות ישב הרבי בכסאו, ומיד קם על רגליו להמשיך את ה"הקפות". בשעה זו היה - [[הזאל הגדול]] - כמעט ריק מ[[אדם]], ופחות ממאה איש נשארו בו; ביניהם - סקרנים בודדים, ורופאים נטולי עצה שלא הבינו עדיין מה קרה.

התברר כי [[הרבי]] רוצה שימשיכו בהקפות, ועד שלא יסתיימו - לא יצא. ה[[הקפות]] המשיכו בזריזות, ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת.

את ההקפה השישית ערכו בשקט. כדי לא לאלץ את [[הרבי]] לטרוח ולקום - לא [[שירה|שרו]] ולא [[ריקוד|רקדו]]{{הערת שוליים|לפי נוסחא אחרת נערכה גם ההקפה החמישית במהירות, ללא שירה וריקודים; ולאחרי ההקפה השישית שוב לא הרגיש הרבי בטוב והתיישב, אך התרומם מיד להקפה האחרונה}}.

כאשר הגיעו להקפה השביעית והאחרונה - אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]]- הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אולם הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הק' את [[ספר התורה]], וצעד לעבר בימת ה"הקפות", במרכז בית הכנסת.

כאשר התחיל [[הרבי]] ללכת, הסתובב תחילה לראות באם גם גיסו [[הרש"ג]], צועד אחריו למקום ה[[הקפות]] כרגיל. הרש"ג פנה מיד ללכת בעקבות הרבי וה[[חסיד]]ים נצלו את העובדה כדי לבקש ממנו לדאוג לכך שהריקוד יהיה קצר ככל האפשר.

במהלך הצעידה עד למרכז בית הכנסת, היו כאלו שנשקו את ספר התורה של הרבי; אך ר' [[יהודה לייב גרונר]] גרונר - שצעד לפני הרבי - בראותו זאת - מנע מהנוכחים לנשק, כדי למהר את סיומן של ה"הקפות".

עם הגיע הרבי לבימת ה"הקפות" שר הקהל את [[ניגון הקפות]], והרבי רקד כרגיל עם [[הרש"ג]] (ז"ל). הריקוד הזה היה איטי וקצר כאשר פניו הק' של הרבי חיוורות. הרש"ג, הפסיק מיד את הריקודים לאחרי מספר סיבובים, והרבי חייך אליו.

בתום ההקפה הכניסו את ספרי התורה חזרה ל[[ארון הקודש]], ו[[הרבי]] חזר למקומו. בהגיעו למקומו, מעל בימתו הקבועה - אמרו 'עלינו' ו'[[קדיש]]' ואחר כך הכריז הרבי: "גוט יום-טוב" שלוש פעמים. בעת ההכרזה עשה הרבי תנועה נלהבת בשתי ידיו הק' כאשר כל גופו הק' מתנענע חזק.

== הנהגת הרבי בחדרו ==

כאשר יצא הרבי מבית הכנסת ועלה לחדרו הק' - סגרו מיד את כל הדלתות, וכולם יצאו החוצה. כעת החלו חברי [[המזכירות]] להשתלט על המצב אם כי כפי שניתן לשער הם עצמם היו בהולים ונבהלים.

בינתיים כאשר נכנס הרבי לחדרו הק' היה עליו להשען על הקיר ומזכירו הרב ח. מ. א חודקוב - שנכנס איתו - נבהל ביותר בראותו זאת. הרבי מצידו אמר לו שילך לחדר ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]]. הרבי סגר את הדלת, והתבודד לבדו בפנים מספר דקות.
הרבי לא פתח הדלת לאף אחד, וכשפתח לבסוף התבטא שזה לא כלום "וזהו רק מהתאמצות יתרה, כי כל היום לא אכלתי ועמדתי על הרגליים, וממילא זוהי עייפות יתרה בלבד".

[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] (ע"ה) נקראה מביתה, לבוא מיד אל בעלה - הרבי.

הרבי יצא מחדרו הק' ונכנס ל[[סוכה]], לבוש מעיל, והרבנית, [[הרש"ג]], הרופאים והמזכיר אחריו. קודם לכן, ביקשו שהרבי יטעם משהו בחדרו, אך הרבי שלל זאת באומרו, שאיננו רוצה לאכול לפני קידוש ומחוץ לסוכה.

הרבי התיישב בסוכה והשעין בקלות את מצח ראשו על ידיו הק'. הביאו לפניו [[יין]] ומיץ ענבים לקידוש ואוכל עבור [[סעודת יום טוב]]. בתוך המאכלים שהגישו לרבי הפעם - דאגו להכניס גם מידה גדושה של סוכר, כי לפי דעת הרופא ר' א. זליגזון (ז"ל) היה חסר לו סוכר בדמו.

הרבי לא הסכים לעשות [[קידוש]] אלא על [[יין]] ולא על מיץ ענבים, באומרו: קידוש עושים על [[יין]]. הרבי אכל כדרכו מעט מכל מין, ובירך. לשעה קלה ישב הרבי בסוכה. בזמן זה השתפר קצת המצב לטובה, ואחרי הסעודה אף נראה גוון בפניו הק'. גם הרופאים ראו בכך הטבה כלשהי, כי בתחילה היה דופק הלב נמוך ביותר, ואילו בעת מנוחתו וישיבתו בסוכה עלה בהרבה. אחר כך יצא הרבי מהסוכה ונכנס לחדרו הק'. בשעה זו היו מעטים שכבר נרגעו ופנו הביתה לסעודת יום טוב, אבל רוב רובו של הציבור נשאר עומד בחוץ, מייחל בנשימה עצורה לראות את הרבי יוצא מהסוכה וצועד לחדרו.

כאשר יצא הרבי הצהיבו פניו מעט ונראתה עליהן שמחה מסויימת. הוא אף פנה לעבר הקהל בתנועת יד נמרצת משהו לאות של עידוד השירה. וכאשר הגיע למדרגות שלפני הפתח, שב ופנה לעבר הציבור וסימן בידיו הק' להגברת השירה.

לאחרי שנכנס התחילו פניו הק' שוב להחוויר כסיד, כנראה מהתאמצות היתרה בעת שעודד את השירה בידיו הק' בחוץ. בינתיים, כשהרבי ישב בסוכה, הכניסו לחדר מיטה שהורידו מבית [[אדמו"ר מוהריי"צ]]. [לא הייתה זו מיטת אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|אך בשם ר' משה דיקשטיין שהי' אז מה[[וועד המסדר]] ובעצמו הביא את המיטה מסופר שאדרבא היתה זו דווקא כן מיטתו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"ץ.}}, כי הרבי לא הסכים לכך].

באמצע פתח הרבי את דלת חדרו וביקש להודיע לקהל: "מ'זאל זיך האלטן רואיג און מ'זאל גיין פראווען שמחת יום טוב" [= שיישארו רגועים וילכו לשמוח בשמחת יום-טוב]. כמו כן הודיע שהלילה לא ילך הביתה{{הערת שוליים|יש אומרים, כי הרבי אף רצה ללכת הביתה, אך הרבנית סברה שעליו להשאר ב[[770]].}} הרב לייבל גרונר יצא אל הקהל ומסר את דברי הרבי. אחר כך פרסמה המזכירות הודעה בשם הרבי כי "אלו שעשו כבר הקפות - ילכו לביתם לסעוד סעודת יום טוב, ואלו שעדיין לא עשו "הקפות" - יכנסו לבית הכנסת לערוך הקפות" בשמחה. הציבור הממושמע נכנס לבית הכנסת. ואכן מחלל [[בית הכנסת]] בקעה ועלתה שירה, אבל כמובן שהמצב היה מתוח.

== שניתנה רשות לרופא לרפאות ==

במשך כל הזמן זרמו ללא הרף המוני רופאים ל770. רבים מהם הגיעו במכוניות המשטרה.

בינתיים, זמן מה אחרי שנכנס לחדרו, בשעה אחת אחרי חצות הלילה (לערך) - גילה הרבי - בפעם הראשונה - כי היו לו כאבים בלב. הרבי הסכים שיבואו אליו עוד רופאים מומחים לבדיקות. הוא אמר שמוכן לדבר אתם בתנאי שלא ימסרו את ממצאיהם לאף אחד ממש. מיד הזעיקו המזכירים ארבע רופאי לב מומחים ביותר, ובידיהם מכשיריהם המשוכללים.

אחרי הבדיקות התברר בוודאות כי הרבי עבר התקף לב חזק ביותר. היה קשה על הרופאים להאמין כי הרבי במצבו הקשה לא השמיע אף קול בעת ההתקפה ואף לא נפל על עמדו.

הרופאים החליטו מיד לתת לרבי זריקה נגד כאבים. אחד הרופאים ניגש ושאל את הרבי אם להזריק לו זריקה נגד כאבים, אך הרבי סירב. אחד מהחסידים שנכח במקום אמר ברוגזה לרופא: האם לא ברור לך שאם אתה שואל באופן כזה, הרבי בוודאי יסרב. הרי היום יום טוב ולפי ההלכה מותר לעשות זריקה רק בפקודת הרופא. הרופא הבין וחזר לרבי ואמר: כרופא אני מצווה על הרבי להסכים לזריקה. הזריקה חיונית ביותר כי עוצמת הכאבים מסכנת את חיי הרבי! הרבי הסכים מיד. אחרי הזריקה, למרות שהיתה במינון גבוה, נח הרבי רק מעט, לפליאת הרופאים.

בינתיים התייעצו הרופאים ביניהם ומסקנתם היתה חד משמעית: על הרבי לעבור מיד למחלקה לטיפול נמרץ שם יש ציוד המתאים ולהשגחה צמודה. אך הרבי סירב בתוקף, ואמר: מה היה עושה אדם שנמצא במקום שאין בו בית רופאים? וביקש לתת לו הלילה לנוח ולמחרת יהיה בסדר (כרגיל).{{הערת שוליים|רופא אחר שאל את הרבי, מה היה עונה לחסיד במצב זהה - שהיה שואל האם ללכת לבית רפואה. תשובת הרבי היתה שאיננו מחוייב לענות על 'אילו יצוייר'...}}

מיד עלה אחד הנוכחים לקומה העליונה ב770, שם ישבו וחיכו הרבנים. במידה שיצטרכו לברר איזו שאלה הלכתית, ושאלו - על פי בקשת הרבי - לברר את חוות דעתם בקשר לבית הרפואה. הרבנים הורו לחיוב. כאשר חזר הלה והודיע זאת לרבי קטע הרבי את דבריו ואמר:

:::''"היות ואני יהודי דתי ("א פרומער איד") וצריכים לשמוע בקול הרבנים, ממילא אל תגידו לי את הפסק כדי לא לאלצני ללכת, כי אין צורך ללכת לבית הרופאים".

שוב ניסו לבקש מהרבנית הצדקנית שתבקש אצל הרבי ללכת לבית הרפואה, אך היא ענתה: הוא יודע בעצמו מה לעשות... כראותם את המצב החמור שנוצר, מיהרו המזכירים להביא ציוד ממרכז רפואי יהודי שבברוקלין, בהסכמתו של הרבי.
=== המצב מחמיר ===
כעבור שעה קלה נהפך חדרו של הרבי לחדר טיפול נמרץ משוכלל וגדוש ציוד. אותו רופא חיבר את הרבי למיכשור המעקב. הרופאים שנכחו על אתר החליטו להזריק שוב לרבי, אבל הפעם במינון גבוהה יותר ("מורפין"), ולאחריה אכן נח הרבי למשך ארבע שעות לערך.{{הערת שוליים|1=מאוחר יותר התבטאה [[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]], בהקשר לכך, שמעולם לא זכור לה שהרבי אי פעם יישן למשך ארבע שעות ברצף!...}} בשעה חמש וחצי לפנות בוקר הבחין הרופא מהמרכז, לתדהמתו, שהרבי עבר עכשיו התקף קשה, שני; וקשה בהרבה מהראשון.

המזכירים היו בבהלה, ברור היה להם כי הרבי זקוק לטיפול רפואי מקצועי. הנוכחים, הרופאים והרבנים, התלבטו קשות אם לקחת את הרבי לבית הרפואה{{הערת שוליים|תוך כדי מנוחה שלאחרי זריקה.}} או לא, הרבנית היא שהכריעה לשלילה באמרה כי חלילה לעשות משהו לרבי נגד רצונו. ואז בשעה שש לפנות בוקר, עלה בדעתו של הרב [[יהודה קרינסקי]] לקרוא לד"ר וייס משיקאגו{{הערת שוליים|ד"ר וייס היה רופא לב ממקורבי חב"ד, ואף ביקר פעם בחצר הרבי. הוא היה אמנם צעיר - אך שמו הלך לפניו כרופא מוכשר ומבטיח.}} בלא לאבד שנייה התקשר קרינסקי אל ד"ר וייס. הרופא, שנחרד מעט מצלצול הטלפון שהעיר אותו משנתו בשעת בוקר מוקדמת זו של יום טוב, קפץ ואמר: "אני עולה על המטוס הראשון ל[[ניו יורק]]", והניח את השפורפרת.

בינתיים, יצא מישהו מבפנים והודיע לקהל להתחיל לומר [[תהילים]]. בשעה שש בבוקר יצאה ברגל קבוצה של אברכים ותמימים{{הערת שוליים|1=ביניהם הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום דובער שם טוב]] והת' [[דוד פלדמן]], ועוד כמה מחשובי ה[[תמימים]] ו[[אנ"ש]].}} אל [[האוהל]] להתפלל ולומר שם [[תהילים]]. מאוחר יותר, בשעה 11 בבוקר, יצאה קבוצה השניה לדרכה, דרך של שש שעות הליכה; וכך במשך כל שעות יממות החג.

בעולם נודע מצב בריאותו של הרבי, וכולם מיהרו להתפלל להחלמתו המהירה; גם ב[[אה"ק]] נודע הדבר, ומיד הלכו להתפלל ליד המקומות הקדושים, רבבות התפללו ליד ה[[כותל המערבי]] לרפואתו הקרובה של הרבי.

מאוחר יותר שוב ביקשו הרבנים למסור לרבי, כי לדעתם, עליו להסכים ללכת לבית הרפואה. הרבי התנגד לכך בצורה חד משמעית והוסיף: "צריך לשקול את אי הנעימות שתהיה לי ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] מול המעלות שבדבר, ולהכריע שטוב יותר עבורי להישאר כאן".{{הערת שוליים|אשה אחת, משרתת בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] - אמרה לרבי, שרצונה לשאול אותו משהו; וענה לה הרבי בחיוב - שיכולה לשאול. היא שאלה: אם אותו מצב היה אצל מישהו אחר והוא היה שואל האם לנסוע לביהי רצון מה הרבי היה מייעץ לו? והרבי ענה בשאלה: האם הוא היה שומע בקולי? - "כן" היא ענתה. "ממילא", המשיך הרבי, גם כעת יש לשמוע בקולי.}}

==בוקר שמיני עצרת ==

בשעה עשר בבוקר התכנס מניין של זקני ה[[חסידים]] ליד [[חדרו של הרבי]]. ל[[תפילת שחרית]] עד [[קריאת התורה]] התפללו ב[[גן עדן התחתון]] (חדר ההמתנה ל[[יחידות]]), ולקריאת התורה, נכנסו ל[[גן עדן העליון]], חדרו הק' של הרבי, וקראו בתורה. כבימה שימש הפעם הסטענדר של הרבי שעמד ליד המיטה.

במשך ה[[תפילה]] ו[[קריאת התורה]] לא קם הרבי מהמיטה, אבל כאשר נקרא לעלות ל[[מפטיר]], אזר הרבי כוח, התיישב, נשק את ספר התורה ובירך את הברכות. אחרי ה"קריאה" קרא הרבי את ההפטרה בקול ברור ורגיל, עד שאפילו אלו שעמדו בחוץ יכלו לשמוע את ההפטרה.

את [[תפילת מוסף]] התפללו, כמו שחרית, ב[[גן עדן התחתון]]. כאשר שרו הנוכחים [[הוא אלוקינו]] ו[[אתה בחרתנו]] ב[[חזרת הש"ץ]], עודד הרבי את השירה בתנועות קלות.

במהלך התפילה הגיעה בשורה מהחדר לקהל, הרופאים קבעו שהמצב הולך ומשתפר, והרבי יבריא בע"ה.

לאחר התפילה בחדרו הק' התחיל הרבי לשיר [[ניגון ושמחת בחגך|ניגון 'ושמחת']], והורה שכל אחד מהנוכחים יעבור על ידו לומר "גוט יום טוב". לכולם אמר: "גוט יום טוב" ול[[כהן|כהנים]] הוסיף והביע: "יישר כוח". כאשר עבר הרב [[שמריהו גוראריה]] (מתל אביב) אמר לו שידבר עם הגבאים אודות "מכירת המצוות" ב[[שבת]] בראשית. עובדה זו העלתה כמובן את המצב רוח אצל כולם, שהיה נתון עד לשעה זו בשפל חסר תקדים.

חלפו כמה שעות והד"ר וייס הגיע בטיסה מ[[שיקאגו]] בליווי מכשירים משוכללים. מאז שד"ר וייס נכנס לחדר, אמר שהמצב משתפר והולך ומשתפר. בכלל, תמיד כשעשו בדיקות היו מראים את הממצאים לרבי, והוא היה אומר מה עליהם לעשות. "כל מה שהרבי אומר - כן הוא בדיוק", התבטאו הרופאים.

הרבי ביקש מהרופאים שאם ישתנה, ח"ו, המצב - שלא יפרסמו זאת. הרופאים שאלוהו: "אם כן - מדוע לא שוחח הרבי על כך עד עכשיו?" והשיב הרבי: "בכל פעם שהיה לי כאב - טיפלתי בעצמי במקום של הלב והכאב עבר". ואמר עוד, שידע כל הזמן שהיה לו התקף לב, ולא רצה לגלות.

כל הרופאים היו המומים מכך שלפי כל הסימנים עבר הרבי את ההתקף הקשה בעת ה[[הקפות]], ולמרות זאת צעד הרבי להקפה השביעית, חזר לבימה לסיום התפילה, ועלה מ[[בית הכנסת]] לחדרו למעלה - במדריגות. הרופאים התבטאו פה אחד שאלו היו כוחות על אנושיים. "אי אפשר להאמין שאחר התקפת לב כזו יוכל אדם לעלות במדריגות וללכת לאכול ב[[סוכה]]!" אמרו.{{הערת שוליים|אחד הרופאים הסביר זאת על פי הידוע, ש[[מלך]] אף פעם לא נופל לפני בני עמו, מכיוון שאין זה לכבוד, וכמו כן, הרבי לא נפל על בימתו בבית הכנסת בשעת ההתקפה; כי הרבי דומה למלך...}}

אחרי התפילה הודיעו, שהרבי אמר להרב [[יהודה לייב גרונר]]: שלא ישכחו ללכת לשמח יהודים בבתי הכנסת, וכן גם מחר, והעיקר - שילכו ב[[שטורעם]], והוסיף שאלו שרוצים לגרום להטבת בריאותי - שילכו לשמח!

== ליל שמחת תורה ==

לפנות ערב נכנס הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] אל הרבי, ובעיניים זולגות דמעות איחל לרבי "רפואה שלימה". הרבי הגיב על כך: זה הרי סתירה ל'ושמחת בחגך'; רוצים שיתווסף לי בבריאות - אז זה דווקא על ידי שירבו ב[[שמחה]]. בכיות - זה נגד רצוני!.

ביום ההוא נתן הרבי להרב קזרנובסקי שני בקבוקי [[משקה]], ואמר לו: זהו בכדי לחלק לכל אחד ואחד בעת ה[[התוועדות]] שלפני ה[[הקפות]] - שבוודאי יארגנו - ובוודאי לא יחסרו בה דברי התורה, ההתעוררות והשמחה. ואחר כך יערכו את ה"הקפות" ושתהיינה בשמחה, ושלא יגרע משמחת החג". כמו כן אמר, שישתו מה'משקה' עוד במשך היום, שלא יהיה כמכין מהיום למחר.

אחר כך נכנס [[הרש"ג]] לרבי, והרבי אמר לו כי הוא עושה אתו לשליח בנוגע לפסוקי [[אתה הראית]], ושימכרו את הפסוקים - לטובת ישיבת [[תומכי תמימים]] - כרגיל, ובלי שינויים; את השתתפותו - אמר הרבי - יתן בדולרים יחידים, וכל מי שיקנה פסוק יקבל דולר (של הרבי). לפנות ערב התבטא הרבי שבעת ה[[התוועדות]] ובהליכה להקפות יציירו שזה שיושב על הכיסא - לא חסר...

בשעה תשע בערב, לפני ההקפות, התיישב הקהל הגדול להתועדות עם זקני החסידים. חילקו לכל אחד מה[[משקה]] שהרבי שלח במיוחד עבור ההתוועדות.

בליל שמחת תורה שאל הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]]: "האם הלכו לשמח בבתי כנסת?" וענה: "כן". שוב שאלו הרבי: מה קורה למטה בבית הכנסת? וענה: "מתוועדים משעה תשע". הגיב הרבי: "מיט א שטורעם? תמסור להם שאמרתי שיהיה מיט א גרויסען שטורעם!" [= עם 'שטורעם' (חיות ותוקף גדול)? תמסור להם שאמרתי שיהיה עם הרבה 'שטורעם'].

אחר ה[[התוועדות]] הלכו כולם לערוך את ההקפות בשמחה גדולה ועצומה מאוד. בעת הריקודים ניגנו במשך שעה ארוכה, את הניגון [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|זאל שוין זיין די גאולה]] [= שתבוא כבר הגאולה], אך הפעם החליפו את מילותיו ב"דער רבי זאל געזונט זיין" [= שהרבי יבריא], ומאוחר יותר - "דער רבי וועט געזונט זיין" [= הרבי יבריא (בוודאי)] ומאוחר יותר "דער רבי איז געזונט" [= הרבי בריא], כאשר כל מי שנכח בבית הכנסת לא ישכח כל ימי חייו את סערת הריקוד הזה שמצד אחד נרקד בשמחה רבה ומצד שני עם דמעות בעיני כל אחד. הניגון הגיע לאוזני הרבי, ואחד הרופאים התבטא אחר כך שאילו ידע הקהל כמה נחת רוח גורם ניגון זה לרבי - היו מנגנים אותו כל הזמן ללא הרף.

מספרים, שבאותה שעה - כאשר שמע הרבי ששרים "דער רבי איז געזונט" - ירד הרבי ממיטתו ועמד על רגליו הק' - בכדי שהריל"ג יוכל למסור לקהל (כך אמר) שהוא "מרגיש טוב באופן גלוי", ואף התבטא באוזני הרופא, כשחיוך רחב נסוך על פניו הק': "דאס איז [[חסידים]]" [= אלו הם חסידים]... וכאשר שאלוהו אם השירים והניגונים למטה לא מפריעים וטורדים את המנוחה המוחלטת שהוא זקוק לה - ענה: "ס'איז א געשמאקע מוזיק!" [= זוהי מוזיקה ערבה]...

בינתיים, בשעה אחת שתיים אחר חצות הלילה, נכנס "מנין" ל[[גן עדן התחתון]] והתפללו תפילת ערבית, כאשר הרבי יושב על מיטתו. גם את ההקפות ערך הרבי תוך כדי ישיבה על המיטה, וספר התורה בידו הק'.

אחר התפילה וההקפות אצל הרבי, יצא הרב י. ל. גרונר מהחדר וסיפר שהרבי אמר לו שיתוועדו גם למחרת כרגיל, ושכולם יטלו ידיים לסעודה; וכי את ה[[משקה]] שהכניסו אליו לפני יום טוב יחלקו בעת ההתוועדות. ושוב אמר הרבי: "ברצוני שהשמחה שהיתה ביום שמיני עצרת - תיהיה ביום שמחת תורה בכפליים{{הערת שוליים|1=וויפיל מען האט זיך געפילט היינט; אפילו א מיליאן מאל בעסער ווי נעכטן - איז דעם צוויטן טאג (מארגן) קען מען נאך אלץ פילן בעסער!" [= כמה שהרגישו (טוב) היום; אפילו מיליון פעם טוב יותר מאתמול - הנה ביום השני (מחר) יכולים {עדיין} להרגיש טוב יותר!].}}.

הרב גרונר הוסיף וסיפר, שהרבי אף מסר על ידו תוכן מ"[[שיחה]]" שיהיה עליו לחזור עליה בעת ההתוועדות, והורה לו להתדבר בעניין עם החוזר הרב [[יואל כהן]], שיוסיף לדבר "מראי מקומות" וכו'...

== יום שמחת תורה ==

ביום שמחת תורה בבוקר התפללו מנין אנשים בגן עדן התחתון. הרבי סגר את דלת חדרו באומרו שהוא נמצא למטה, היינו בבית הכנסת הגדול עם כל הקהל...
לפני ההקפות נפתחה הדלת ואמרו את פסוקי אתה הראית כרגיל; את הפסוק הראשון והאחרון אמר הרבי בעצמו, והשאר - המניין שעמד בחוץ. אחרי התפילה נערכו ההקפות בחדרו הק' של הרבי. בשני ספרי תורה הקיפו את הסטענדר. הרבי בעצמו ישב על המיטה והחזיק [[ספר תורה]] בידיו הק'; וכאשר עשו את ה"הקפות" הקיף את ספר התורה בידיו הק' מסביב לסידורו שהיה מונח לפניו על השולחן...

אחרי הצהרים, בשעה חמש לערך, שאל הרבי את הרב יהודה לייב גרונר: מה נעשה למטה בבית הכנסת? וענה: הקהל בשמחה גדולה. הגיב הרבי: אמור לעולם שבהמשך תהיה שמחה עוד יותר סוערת!.

=== מאמר (התוועדות) בשליחות הרבי ===

סמוך לעת השקיעה, הסבו הכל להתוועדות. [[בית הכנסת]] היה ערוך כתמיד. ורק על הציבור שבמצוות הרבי שרוי היה בשמחת החג ניכרת תוגה על כך שאין המלך גלוי לעמו בשעה זו.

בפתח ה[[התוועדות]] מסר הרב גרונר את הדברים שהורה לו הרבי לחזור ב[[התוועדות]] זו והרי נקודת העניין:

:::''"כאשר ישנו באיזשהו ענין - חסרון, יכול הדבר להתבטא בשני אופנים: (א) שכל הדבר (העניין) חסר; (ב) שחסר בעניין. כלומר, שהדבר קיים אבל איננו שלם אלא חסר ואז יש הכרח בתוספת והתגברות. דוגמא לדבר - משאיבת הדם: כשמוציאים דם מאדם פועלת הזריקה שיהיה מקום חלל; ועל ידי שהאוויר יוצא - מתמלא החלל הזה בדם. כלומר, שהחלל ממשיך לתוכו תוספת. ורואים מזה שדבר שהיה חסר - איננו חסרון אלא גורם לתוספת.

בהמשך סיפר בשם הרבי, שפעם אמר לו מישהו ב[[יחידות]] שהוא ריק מענייני תורה ומצוות, וממילא אין כל טעם לדבר איתו על כך. והרבי ענה לו: אדרבה, מכיוון שהוא כלי ריק - הוא שואב יותר כוחות מנשמתו, וביכולתו לקבל על עצמו את התורה והמצוות.

וכמו כן הוא בעניין ה[[צמצום]] - שלצורך התהוות העולמות הרי הצמצום וההסתר הכריח את גילוי אור ה[[קו]]. והרבי הוסיף: כיוון שישנו עניין של "יפקד מושבך" - לא צריך להיגרם על ידי זה גרעון; אלא אדרבה.

הרב גרונר סיים ואז הרב [[יואל כהן]] ביאר את העניין בארוכה, כהוראת הרבי.

זקני החסידים התוועדו וניגנו במשך זמן רב.{{הערת שוליים|1=הרב [[מרדכי מענטליק]] אמר, שכאשר שמים לב לשיחת י"ג [[תשרי]] (השנה), רואים שהרבי "האט שוין אלעס דעמאלט באווארנט" [= ביאר והבטיח כבר אז את הכל] וצפה הכל מראש. ראה [[שיחות קודש]] תשל"ח חלק א' עמוד 133, על דבר מצב בריאותו של אדמו"ר מוהריי"צ, ועוד.}}

בשעה אחת עשרה בלילה, הביא הרב יהודה לייב גרונר את כוסו של הרבי ומעט היין שבתוכו, וכן את הבקבוק שממנו לקח הרבי [[יין]] ל'הבדלה', ואמר, שהרבי שלח את היין לכוס של ברכה. כמו כן אמר, שהרבי ציווה לו להכריז "הכרזה", אך הרבי הוסיף - "דאס זאלסטו זיי זאגן נאך זייער מעריב, פאר הבדלה" [= זה תגיד להם אחרי שהם יתפללו מעריב, לפני הבדלה]. שמחת הציבור גדלה ואליה הצטרפה הציפייה לשמוע מהי ההכרזה שעתידה להתפרסם בעוד דקות אחדות.

התפללו [[תפילת ערבית]] ואז הרב גרונר גילה את הבשורה: הרבי יאמר שיחה בחדרו הק', וכולם ישמעו אותה, על ידי המיקרופון למטה בבית הכנסת!

שמחת הנוכחים לא ידעה גבול. פרץ של שירה אדירה [[ניגון הקפות]] של (אב) הרבי - פרץ ספונטנית בבת אחת. רק ארבעים ושמונה שעות חלפו מאז הרבי קיבל התקף לב קשה ל"ע ול"ע והנה - שיחה.

בחצות הלילה, לאחר שביקש לקבל את האבנט שלו, פתח הרבי את דבריו: "אזוי ווי מצד א סיבה רעדט מען נאך הבדלה" [= כיון שמצד סיבה מדברים לאחר הבדלה]... ודיבר בהתרגשות קלה על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם [[שמחת תורה]] - "התאחדות אמיתית פון כל אחד מבני ישראל, ניט קוקענדיק אויף זייער התחלקות אין אנדערע ענינים, כמבואר בארוכה אין [[תניא - פרק ל"ב]] [= התאחדות אמיתי של כל אחד מבני ישראל, בלי הבט על התחלקותם בענינים אחרים, כמבואר בארוכה בתניא - פרק ל"ב]..."

הרבי אף השמיע [[מאמר]] ד"ה להבין עניין שמחת תורה. בסיום השיחה, שפע הרבי ברכות ובקטע זה נקטע דיבורו מידי פעם בבכי.. וגם אחרי השיחה בכה זמן מה. כאשר שאלו הרופאים (אחרי השיחה), על מה דיבר בעת שבכה - ענה, שבירך את החסידים ודיבר על [[משיח]]...

מאוחר יותר נודע כי הרופאים התירו לרבי לדבר חמש דקות בלבד, ושיחת הק' נמשכה קרוב לעשרים וחמש דקות! אחרי השיחה הודה הרבי לרופא על שלא עצרו באמצע, ונתן לו לדבר הרבה יותר מכפי המתוכנן, ואמר, שאחרי שאמר את מה שרצה הוטב לו בהרבה.{{הערת שוליים|ואכן גם הרופאים העידו שהכול עבר בטוב, ולא היתה לאמירת השיחה כל השפעה על הלב.}}. שאלו הרופא, האם הספיק לומר בשעה קלה את כל מה שרצה; וענה: "אם זה תלוי במה שאני רוצה - הרי אין כל שיעור לזמן הדיבור"...

==ראו גם==
[[ניגון ראש חודש כסלו]]

== קישורים חיצוניים ==
[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32327 שלושים שנה לשמיני עצרת תשל"ח / יומן מרתק] {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42446 מגילת ראש חודש כסלו] - אתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=742 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - ניגוני חב"ד (לאופר)
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=779 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - אלבום המאה (פילהרמוני)
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

ראש חודש כסלו

2016-12-02T01:27:08Z

מענדי ר.: /* המצב מחמיר */

{{לעריכה|לא אנציקלופדי, זוהי העתקה כמעט מושלמת של "מגילת ראש חודש כסלו"!}}
ב'''שמיני עצרת תשל"ח''' עבר [[הרבי]] התקף לב באמצע ההקפות. מאז במשך למעלה מחודש שהה בחדרו, ולא יצא לחסידים, עד [[א' כסלו]], בו יצא לביתו.

== רקע ==

בחול המועד [[סוכות]] [[תשל"ח]] הגיעו אלפי [[חסיד]]ים ל[[770]], באותם ימים ארעה תופעה שלא הייתה קודם לכן: בכל פעם ש[[הרבי]] נכנס ל[[תפילה|תפילות]] ב[[הזאל הגדול]], עלה על הבימה, הסתובב לקהל והחל לעודד את השירה.

ביום [[הושענא רבה]], היתה הנהגה כרגיל{{הערת שוליים|מלבד כך שכאשר הוציאו את הספר תורה התחילו לנגן את הניגון [[אנא עבדא]] והרבי עודד בצורה מיוחדת ובמשך זמן ארוך מהרגיל}}. הרבי חילק כמנהגו פרוסת [[לעקאח]] לכל אחד ואחד. וכן שאר פרטי ההנהגה היו כרגיל.

במשך היום התענינה [[הרבנית חיה מושקא]] (ע"ה) אצל אחד ה[[משב"ק]]ים וביקשה לדעת איזה [[ספר תורה]] ימסרו בלילה, בעת ה"[[הקפות]]", לבעלה, הרבי, וביקשה שספר התורה יהיה קל וכן שההקפות יהיו קצרות, כיוון שהרבי אינו מרגיש כל-כך טוב...

חלוקת הלעקאח נמשכה עד ממש סמוך לחג ומשום כך לא טעם הרבי כלום לאחר החלוקה ועד ה[[תפילה]].

== ליל שמיני עצרת ==

בליל שמיני עצרת נקראו הפסוקים שלפני ההקפות במהירות גדולה{{הערת שוליים|י"א שזה היה על פי הוראת [[הרבי]].}}.

בהקפה הראשונה רקד הרבי יחד עם גיסו [[הרש"ג]] (ז"ל), בהתלהבות גדולה.

בהקפה השלישית אותה רקד הרבי על בימתו, היו פני קדשו חיוורים והוא ניגב את פניו בממחטתו - דברי שאינו רגיל כלל וכלל, עם זא, המשיך הרבי לעודד את השירה כרגיל.

בהקפה הרביעית, בשעה שהתחילו לשיר את "[[ניגון על הסלע הך]]" והרבי הפנה את פניו לעבר הקהל, תוך כדי מחיאת כפיים - פניו של הרבי החווירו מאד, והוא מחא כפיים בקושי.

כעבור עשר דקות החזיר הרבי את פניו מהקהל, נשען על הסטנדר ופנה לר' [[יהודה לייב גרונר]] בבקשה לקרב את כסאו הק'.

== התקפת הלב ==

בתום ה"הקפה" התיישב הרבי בכיסאו, ועצם את עיניו הק', הקהל היה היסטרי ויצא במהירות מן הבניין. כל החלונות נפרצו, על מנת שיהיה לרבי אוויר.

ה[[משב"ק|משבק]]י"ם ביקשו הרבי שיעלה לחדרו לנוח מעט; אך הרבי לא שעה להצעה זו, ובו במקום ציווה להמשיך את ה[[הקפות]] - במהירות - עד תומן.

בינתיים מיהר איש ההצלה ר' [[יהודה לייב ביסטריצקי]], והגיע בריצה עם מכשירי החמצן בידיו. כאשר הבחין הרבי בהם, חייך.

רבים צעקו להביא מיד מים, בכוונה לתת לרבי לשתות משהו; אך הרבי התנגד לכך, ואמר כי מחוץ לסוכה לא ישתה. גם כאשר המזכיר, הרב [[בנימין קליין]] ביקש מהרבי מספר פעמים שיאות לקחת את המים - אך הרבי לא הגיב.

כשתיים שלוש דקות ישב הרבי בכסאו, ומיד קם על רגליו להמשיך את ה"הקפות". בשעה זו היה - [[הזאל הגדול]] - כמעט ריק מ[[אדם]], ופחות ממאה איש נשארו בו; ביניהם - סקרנים בודדים, ורופאים נטולי עצה שלא הבינו עדיין מה קרה.

התברר כי [[הרבי]] רוצה שימשיכו בהקפות, ועד שלא יסתיימו - לא יצא. ה[[הקפות]] המשיכו בזריזות, ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת.

את ההקפה השישית ערכו בשקט. כדי לא לאלץ את [[הרבי]] לטרוח ולקום - לא [[שירה|שרו]] ולא [[ריקוד|רקדו]]{{הערת שוליים|לפי נוסחא אחרת נערכה גם ההקפה החמישית במהירות, ללא שירה וריקודים; ולאחרי ההקפה השישית שוב לא הרגיש הרבי בטוב והתיישב, אך התרומם מיד להקפה האחרונה}}.

כאשר הגיעו להקפה השביעית והאחרונה - אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]]- הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אולם הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הק' את [[ספר התורה]], וצעד לעבר בימת ה"הקפות", במרכז בית הכנסת.

כאשר התחיל [[הרבי]] ללכת, הסתובב תחילה לראות באם גם גיסו [[הרש"ג]], צועד אחריו למקום ה[[הקפות]] כרגיל. הרש"ג פנה מיד ללכת בעקבות הרבי וה[[חסיד]]ים נצלו את העובדה כדי לבקש ממנו לדאוג לכך שהריקוד יהיה קצר ככל האפשר.

במהלך הצעידה עד למרכז בית הכנסת, היו כאלו שנשקו את ספר התורה של הרבי; אך ר' [[יהודה לייב גרונר]] גרונר - שצעד לפני הרבי - בראותו זאת - מנע מהנוכחים לנשק, כדי למהר את סיומן של ה"הקפות".

עם הגיע הרבי לבימת ה"הקפות" שר הקהל את [[ניגון הקפות]], והרבי רקד כרגיל עם [[הרש"ג]] (ז"ל). הריקוד הזה היה איטי וקצר כאשר פניו הק' של הרבי חיוורות. הרש"ג, הפסיק מיד את הריקודים לאחרי מספר סיבובים, והרבי חייך אליו.

בתום ההקפה הכניסו את ספרי התורה חזרה ל[[ארון הקודש]], ו[[הרבי]] חזר למקומו. בהגיעו למקומו, מעל בימתו הקבועה - אמרו 'עלינו' ו'[[קדיש]]' ואחר כך הכריז הרבי: "גוט יום-טוב" שלוש פעמים. בעת ההכרזה עשה הרבי תנועה נלהבת בשתי ידיו הק' כאשר כל גופו הק' מתנענע חזק.

== הנהגת הרבי בחדרו ==

כאשר יצא הרבי מבית הכנסת ועלה לחדרו הק' - סגרו מיד את כל הדלתות, וכולם יצאו החוצה. כעת החלו חברי [[המזכירות]] להשתלט על המצב אם כי כפי שניתן לשער הם עצמם היו בהולים ונבהלים.

בינתיים כאשר נכנס הרבי לחדרו הק' היה עליו להשען על הקיר ומזכירו הרב ח. מ. א חודקוב - שנכנס איתו - נבהל ביותר בראותו זאת. הרבי מצידו אמר לו שילך לחדר ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]]. הרבי סגר את הדלת, והתבודד לבדו בפנים מספר דקות.
הרבי לא פתח הדלת לאף אחד, וכשפתח לבסוף התבטא שזה לא כלום "וזהו רק מהתאמצות יתרה, כי כל היום לא אכלתי ועמדתי על הרגליים, וממילא זוהי עייפות יתרה בלבד".

[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] (ע"ה) נקראה מביתה, לבוא מיד אל בעלה - הרבי.

הרבי יצא מחדרו הק' ונכנס ל[[סוכה]], לבוש מעיל, והרבנית, [[הרש"ג]], הרופאים והמזכיר אחריו. קודם לכן, ביקשו שהרבי יטעם משהו בחדרו, אך הרבי שלל זאת באומרו, שאיננו רוצה לאכול לפני קידוש ומחוץ לסוכה.

הרבי התיישב בסוכה והשעין בקלות את מצח ראשו על ידיו הק'. הביאו לפניו [[יין]] ומיץ ענבים לקידוש ואוכל עבור [[סעודת יום טוב]]. בתוך המאכלים שהגישו לרבי הפעם - דאגו להכניס גם מידה גדושה של סוכר, כי לפי דעת הרופא ר' א. זליגזון (ז"ל) היה חסר לו סוכר בדמו.

הרבי לא הסכים לעשות [[קידוש]] אלא על [[יין]] ולא על מיץ ענבים, באומרו: קידוש עושים על [[יין]]. הרבי אכל כדרכו מעט מכל מין, ובירך. לשעה קלה ישב הרבי בסוכה. בזמן זה השתפר קצת המצב לטובה, ואחרי הסעודה אף נראה גוון בפניו הק'. גם הרופאים ראו בכך הטבה כלשהי, כי בתחילה היה דופק הלב נמוך ביותר, ואילו בעת מנוחתו וישיבתו בסוכה עלה בהרבה. אחר כך יצא הרבי מהסוכה ונכנס לחדרו הק'. בשעה זו היו מעטים שכבר נרגעו ופנו הביתה לסעודת יום טוב, אבל רוב רובו של הציבור נשאר עומד בחוץ, מייחל בנשימה עצורה לראות את הרבי יוצא מהסוכה וצועד לחדרו.

כאשר יצא הרבי הצהיבו פניו מעט ונראתה עליהן שמחה מסויימת. הוא אף פנה לעבר הקהל בתנועת יד נמרצת משהו לאות של עידוד השירה. וכאשר הגיע למדרגות שלפני הפתח, שב ופנה לעבר הציבור וסימן בידיו הק' להגברת השירה.

לאחרי שנכנס התחילו פניו הק' שוב להחוויר כסיד, כנראה מהתאמצות היתרה בעת שעודד את השירה בידיו הק' בחוץ. בינתיים, כשהרבי ישב בסוכה, הכניסו לחדר מיטה שהורידו מבית [[אדמו"ר מוהריי"צ]]. [לא הייתה זו מיטת אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|אך בשם ר' משה דיקשטיין שהי' אז מה[[וועד המסדר]] ובעצמו הביא את המיטה מסופר שאדרבא היתה זו דווקא כן מיטתו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"ץ.}}, כי הרבי לא הסכים לכך].

באמצע פתח הרבי את דלת חדרו וביקש להודיע לקהל: "מ'זאל זיך האלטן רואיג און מ'זאל גיין פראווען שמחת יום טוב" [= שיישארו רגועים וילכו לשמוח בשמחת יום-טוב]. כמו כן הודיע שהלילה לא ילך הביתה{{הערת שוליים|יש אומרים, כי הרבי אף רצה ללכת הביתה, אך הרבנית סברה שעליו להשאר ב[[770]].}} הרב לייבל גרונר יצא אל הקהל ומסר את דברי הרבי. אחר כך פרסמה המזכירות הודעה בשם הרבי כי "אלו שעשו כבר הקפות - ילכו לביתם לסעוד סעודת יום טוב, ואלו שעדיין לא עשו "הקפות" - יכנסו לבית הכנסת לערוך הקפות" בשמחה. הציבור הממושמע נכנס לבית הכנסת. ואכן מחלל [[בית הכנסת]] בקעה ועלתה שירה, אבל כמובן שהמצב היה מתוח.

== שניתנה רשות לרופא לרפאות ==

במשך כל הזמן זרמו ללא הרף המוני רופאים ל770. רבים מהם הגיעו במכוניות המשטרה.

בינתיים, זמן מה אחרי שנכנס לחדרו, בשעה אחת אחרי חצות הלילה (לערך) - גילה הרבי - בפעם הראשונה - כי היו לו כאבים בלב. הרבי הסכים שיבואו אליו עוד רופאים מומחים לבדיקות. הוא אמר שמוכן לדבר אתם בתנאי שלא ימסרו את ממצאיהם לאף אחד ממש. מיד הזעיקו המזכירים ארבע רופאי לב מומחים ביותר, ובידיהם מכשיריהם המשוכללים.

אחרי הבדיקות התברר בוודאות כי הרבי עבר התקף לב חזק ביותר. היה קשה על הרופאים להאמין כי הרבי במצבו הקשה לא השמיע אף קול בעת ההתקפה ואף לא נפל על עמדו.

הרופאים החליטו מיד לתת לרבי זריקה נגד כאבים. אחד הרופאים ניגש ושאל את הרבי אם להזריק לו זריקה נגד כאבים, אך הרבי סירב. אחד מהחסידים שנכח במקום אמר ברוגזה לרופא: האם לא ברור לך שאם אתה שואל באופן כזה, הרבי בוודאי יסרב. הרי היום יום טוב ולפי ההלכה מותר לעשות זריקה רק בפקודת הרופא. הרופא הבין וחזר לרבי ואמר: כרופא אני מצווה על הרבי להסכים לזריקה. הזריקה חיונית ביותר כי עוצמת הכאבים מסכנת את חיי הרבי! הרבי הסכים מיד. אחרי הזריקה, למרות שהיתה במינון גבוה, נח הרבי רק מעט, לפליאת הרופאים.

בינתיים התייעצו הרופאים ביניהם ומסקנתם היתה חד משמעית: על הרבי לעבור מיד למחלקה לטיפול נמרץ שם יש ציוד המתאים ולהשגחה צמודה. אך הרבי סירב בתוקף, ואמר: מה היה עושה אדם שנמצא במקום שאין בו בית רופאים? וביקש לתת לו הלילה לנוח ולמחרת יהיה בסדר (כרגיל).{{הערת שוליים|רופא אחר שאל את הרבי, מה היה עונה לחסיד במצב זהה - שהיה שואל האם ללכת לבית רפואה. תשובת הרבי היתה שאיננו מחוייב לענות על 'אילו יצוייר'...}}

מיד עלה אחד הנוכחים לקומה העליונה ב770, שם ישבו וחיכו הרבנים. במידה שיצטרכו לברר איזו שאלה הלכתית, ושאלו - על פי בקשת הרבי - לברר את חוות דעתם בקשר לבית הרפואה. הרבנים הורו לחיוב. כאשר חזר הלה והודיע זאת לרבי קטע הרבי את דבריו ואמר:

:::''"היות ואני יהודי דתי ("א פרומער איד") וצריכים לשמוע בקול הרבנים, ממילא אל תגידו לי את הפסק כדי לא לאלצני ללכת, כי אין צורך ללכת לבית הרופאים".

שוב ניסו לבקש מהרבנית הצדקנית שתבקש אצל הרבי ללכת לבית הרפואה, אך היא ענתה: הוא יודע בעצמו מה לעשות... כראותם את המצב החמור שנוצר, מיהרו המזכירים להביא ציוד ממרכז רפואי יהודי שבברוקלין, בהסכמתו של הרבי.
=== המצב מחמיר ===
כעבור שעה קלה נהפך חדרו של הרבי לחדר טיפול נמרץ משוכלל וגדוש ציוד. אותו רופא חיבר את הרבי למיכשור המעקב. הרופאים שנכחו על אתר החליטו להזריק שוב לרבי, אבל הפעם במינון גבוהה יותר ("מורפין"), ולאחריה אכן נח הרבי למשך ארבע שעות לערך.{{הערת שוליים|1=מאוחר יותר התבטאה [[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]], בהקשר לכך, שמעולם לא זכור לה שהרבי אי פעם יישן למשך ארבע שעות ברצף!...}} בשעה חמש וחצי לפנות בוקר הבחין הרופא מהמרכז, לתדהמתו, שהרבי עבר עכשיו התקף קשה, שני; וקשה בהרבה מהראשון.

המזכירים היו בבהלה, ברור היה להם כי הרבי זקוק לטיפול רפואי מקצועי. הנוכחים, הרופאים והרבנים, התלבטו קשות אם לקחת את הרבי לבית הרפואה{{הערת שוליים|תוך כדי מנוחה שלאחרי זריקה.}} או לא, הרבנית היא שהכריעה לשלילה באמרה כי חלילה לעשות משהו לרבי נגד רצונו. ואז בשעה שש לפנות בוקר, עלה בדעתו של הרב [[יהודה קרינסקי]] לקרוא לד"ר וייס משיקאגו{{הערת שוליים|ד"ר וייס היה רופא לב ממקורבי חב"ד, ואף ביקר פעם בחצר הרבי. הוא היה אמנם צעיר - אך שמו הלך לפניו כרופא מוכשר ומבטיח.}} בלא לאבד שנייה התקשר קרינסקי אל ד"ר וייס. הרופא, שנחרד מעט מצלצול הטלפון שהעיר אותו משנתו בשעת בוקר מוקדמת זו של יום טוב, קפץ ואמר: "אני עולה על המטוס הראשון ל[[ניו יורק]]", והניח את השפורפרת.

בינתיים, יצא מישהו מבפנים והודיע לקהל להתחיל לומר [[תהילים]]. בשעה שש בבוקר יצאה ברגל קבוצה של אברכים ותמימים{{הערת שוליים|1=ביניהם הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום דובער שם טוב]] והת' [[דוד פלדמן]], ועוד כמה מחשובי ה[[תמימים]] ו[[אנ"ש]].}} אל [[האוהל]] להתפלל ולומר שם [[תהילים]]. מאוחר יותר, בשעה 11 בבוקר, יצאה קבוצה השניה לדרכה, דרך של שש שעות הליכה; וכך במשך כל שעות יממות החג.

בעולם נודע מצב בריאותו של הרבי, וכולם מיהרו להתפלל להחלמתו המהירה; גם ב[[אה"ק]] נודע הדבר, ומיד הלכו להתפלל ליד המקומות הקדושים, רבבות התפללו ליד ה[[כותל המערבי]] לרפואתו הקרובה של הרבי.

מאוחר יותר שוב ביקשו הרבנים למסור לרבי, כי לדעתם, עליו להסכים ללכת לבית הרפואה. הרבי התנגד לכך בצורה חד משמעית והוסיף: "צריך לשקול את אי הנעימות שתהיה לי ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] מול המעלות שבדבר, ולהכריע שטוב יותר עבורי להישאר כאן".{{הערת שוליים|אשה אחת, משרתת בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] - אמרה לרבי, שרצונה לשאול אותו משהו; וענה לה הרבי בחיוב - שיכולה לשאול. היא שאלה: אם אותו מצב היה אצל מישהו אחר והוא היה שואל האם לנסוע לביהי רצון מה הרבי היה מייעץ לו? והרבי ענה בשאלה: האם הוא היה שומע בקולי? - "כן" היא ענתה. "ממילא", המשיך הרבי, גם כעת יש לשמוע בקולי.}}

==בוקר שמיני עצרת ==

בשעה עשר בבוקר התכנס מניין של זקני ה[[חסידים]] ליד [[חדרו של הרבי]]. ל[[תפילת שחרית]] עד [[קריאת התורה]] התפלללו ב[[גן עדן התחתון]] (חדר ההמתנה ל[[יחידות]]), ולקריאת התורה, נכנסו ל[[גן עדן העליון]], חדרו הק' של הרבי, וקראו בתורה. כבימה שימש הפעם הסטענדר של הרבי שעמד ליד המיטה.

במשך ה[[תפילה]] ו[[קריאת התורה]] לא קם הרבי מהמיטה, אבל כאשר נקרא לעלות ל[[מפטיר]], אזר הרבי כוח, התיישב, נשק את ספר התורה ובירך את הברכות. אחרי ה"קריאה" קרא הרבי את ההפטרה בקול ברור ורגיל, עד שאפילו אלו שעמדו בחוץ יכלו לשמוע את ההפטרה.

את [[תפילת מוסף]] התפללו, כמו שחרית, ב[[גן עדן התחתון]]. כאשר שרו הנוכחים [[הוא אלוקינו]] ו[[אתה בחרתנו]] ב[[חזרת הש"ץ]], עודד הרבי את השירה בתנועות קלות.

במהלך התפילה הגיעה בשורה מהחדר לקהל, הרופאים קבעו שהמצב הולך ומשתפר, והרבי יבריא בע"ה.

לאחר התפילה בחדרו הק' התחיל הרבי לשיר [[ניגון ושמחת בחגך|ניגון 'ושמחת']], והורה שכל אחד מהנוכחים יעבור על ידו לומר "גוט יום טוב". לכולם אמר: "גוט יום טוב" ול[[כהן|כהנים]] הוסיף והביע: "יישר כוח". כאשר עבר הרב [[שמריהו גוראריה]] (מתל אביב) אמר לו שידבר עם הגבאים אודות "מכירת המצוות" ב[[שבת]] בראשית. עובדה זו העלתה כמובן את המצב רוח אצל כולם, שהיה נתון עד לשעה זו בשפל חסר תקדים.

חלפו כמה שעות והד"ר וייס הגיע בטיסה מ[[שיקאגו]] בליווי מכשירים משוכללים. מאז שד"ר וייס נכנס לחדר, אמר שהמצב משתפר והולך ומשתפר. בכלל, תמיד כשעשו בדיקות היו מראים את הממצאים לרבי, והוא היה אומר מה עליהם לעשות. "כל מה שהרבי אומר - כן הוא בדיוק", התבטאו הרופאים.

הרבי ביקש מהרופאים שאם ישתנה, ח"ו, המצב - שלא יפרסמו זאת. הרופאים שאלוהו: "אם כן - מדוע לא שוחח הרבי על כך עד עכשיו?" והשיב הרבי: "בכל פעם שהיה לי כאב - טיפלתי בעצמי במקום של הלב והכאב עבר". ואמר עוד, שידע כל הזמן שהיה לו התקף לב, ולא רצה לגלות.

כל הרופאים היו המומים מכך שלפי כל הסימנים עבר הרבי את ההתקף הקשה בעת ה[[הקפות]], ולמרות זאת צעד הרבי להקפה השביעית, חזר לבימה לסיום התפילה, ועלה מ[[בית הכנסת]] לחדרו למעלה - במדריגות. הרופאים התבטאו פה אחד שאלו היו כוחות על אנושיים. "אי אפשר להאמין שאחר התקפת לב כזו יוכל אדם לעלות במדריגות וללכת לאכול ב[[סוכה]]!" אמרו.{{הערת שוליים|אחד הרופאים הסביר זאת על פי הידוע, ש[[מלך]] אף פעם לא נופל לפני בני עמו, מכיוון שאין זה לכבוד, וכמו כן, הרבי לא נפל על בימתו בבית הכנסת בשעת ההתקפה; כי הרבי דומה למלך...}}

אחרי התפילה הודיעו, שהרבי אמר להרב [[יהודה לייב גרונר]]: שלא ישכחו ללכת לשמח יהודים בבתי הכנסת, וכן גם מחר, והעיקר - שילכו ב[[שטורעם]], והוסיף שאלו שרוצים לגרום להטבת בריאותי - שילכו לשמח!

== ליל שמחת תורה ==

לפנות ערב נכנס הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] אל הרבי, ובעיניים זולגות דמעות איחל לרבי "רפואה שלימה". הרבי הגיב על כך: זה הרי סתירה ל'ושמחת בחגך'; רוצים שיתווסף לי בבריאות - אז זה דווקא על ידי שירבו ב[[שמחה]]. בכיות - זה נגד רצוני!.

ביום ההוא נתן הרבי להרב קזרנובסקי שני בקבוקי [[משקה]], ואמר לו: זהו בכדי לחלק לכל אחד ואחד בעת ה[[התוועדות]] שלפני ה[[הקפות]] - שבוודאי יארגנו - ובוודאי לא יחסרו בה דברי התורה, ההתעוררות והשמחה. ואחר כך יערכו את ה"הקפות" ושתהיינה בשמחה, ושלא יגרע משמחת החג". כמו כן אמר, שישתו מה'משקה' עוד במשך היום, שלא יהיה כמכין מהיום למחר.

אחר כך נכנס [[הרש"ג]] לרבי, והרבי אמר לו כי הוא עושה אתו לשליח בנוגע לפסוקי [[אתה הראית]], ושימכרו את הפסוקים - לטובת ישיבת [[תומכי תמימים]] - כרגיל, ובלי שינויים; את השתתפותו - אמר הרבי - יתן בדולרים יחידים, וכל מי שיקנה פסוק יקבל דולר (של הרבי). לפנות ערב התבטא הרבי שבעת ה[[התוועדות]] ובהליכה להקפות יציירו שזה שיושב על הכיסא - לא חסר...

בשעה תשע בערב, לפני ההקפות, התיישב הקהל הגדול להתועדות עם זקני החסידים. חילקו לכל אחד מה[[משקה]] שהרבי שלח במיוחד עבור ההתוועדות.

בליל שמחת תורה שאל הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]]: "האם הלכו לשמח בבתי כנסת?" וענה: "כן". שוב שאלו הרבי: מה קורה למטה בבית הכנסת? וענה: "מתוועדים משעה תשע". הגיב הרבי: "מיט א שטורעם? תמסור להם שאמרתי שיהיה מיט א גרויסען שטורעם!" [= עם 'שטורעם' (חיות ותוקף גדול)? תמסור להם שאמרתי שיהיה עם הרבה 'שטורעם'].

אחר ה[[התוועדות]] הלכו כולם לערוך את ההקפות בשמחה גדולה ועצומה מאוד. בעת הריקודים ניגנו במשך שעה ארוכה, את הניגון [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|זאל שוין זיין די גאולה]] [= שתבוא כבר הגאולה], אך הפעם החליפו את מילותיו ב"דער רבי זאל געזונט זיין" [= שהרבי יבריא], ומאוחר יותר - "דער רבי וועט געזונט זיין" [= הרבי יבריא (בוודאי)] ומאוחר יותר "דער רבי איז געזונט" [= הרבי בריא], כאשר כל מי שנכח בבית הכנסת לא ישכח כל ימי חייו את סערת הריקוד הזה שמצד אחד נרקד בשמחה רבה ומצד שני עם דמעות בעיני כל אחד. הניגון הגיע לאוזני הרבי, ואחד הרופאים התבטא אחר כך שאילו ידע הקהל כמה נחת רוח גורם ניגון זה לרבי - היו מנגנים אותו כל הזמן ללא הרף.

מספרים, שבאותה שעה - כאשר שמע הרבי ששרים "דער רבי איז געזונט" - ירד הרבי ממיטתו ועמד על רגליו הק' - בכדי שהריל"ג יוכל למסור לקהל (כך אמר) שהוא "מרגיש טוב באופן גלוי", ואף התבטא באוזני הרופא, כשחיוך רחב נסוך על פניו הק': "דאס איז [[חסידים]]" [= אלו הם חסידים]... וכאשר שאלוהו אם השירים והניגונים למטה לא מפריעים וטורדים את המנוחה המוחלטת שהוא זקוק לה - ענה: "ס'איז א געשמאקע מוזיק!" [= זוהי מוזיקה ערבה]...

בינתיים, בשעה אחת שתיים אחר חצות הלילה, נכנס "מנין" ל[[גן עדן התחתון]] והתפללו תפילת ערבית, כאשר הרבי יושב על מיטתו. גם את ההקפות ערך הרבי תוך כדי ישיבה על המיטה, וספר התורה בידו הק'.

אחר התפילה וההקפות אצל הרבי, יצא הרב י. ל. גרונר מהחדר וסיפר שהרבי אמר לו שיתוועדו גם למחרת כרגיל, ושכולם יטלו ידיים לסעודה; וכי את ה[[משקה]] שהכניסו אליו לפני יום טוב יחלקו בעת ההתוועדות. ושוב אמר הרבי: "ברצוני שהשמחה שהיתה ביום שמיני עצרת - תיהיה ביום שמחת תורה בכפליים{{הערת שוליים|1=וויפיל מען האט זיך געפילט היינט; אפילו א מיליאן מאל בעסער ווי נעכטן - איז דעם צוויטן טאג (מארגן) קען מען נאך אלץ פילן בעסער!" [= כמה שהרגישו (טוב) היום; אפילו מיליון פעם טוב יותר מאתמול - הנה ביום השני (מחר) יכולים {עדיין} להרגיש טוב יותר!].}}.

הרב גרונר הוסיף וסיפר, שהרבי אף מסר על ידו תוכן מ"[[שיחה]]" שיהיה עליו לחזור עליה בעת ההתוועדות, והורה לו להתדבר בעניין עם החוזר הרב [[יואל כהן]], שיוסיף לדבר "מראי מקומות" וכו'...

== יום שמחת תורה ==

ביום שמחת תורה בבוקר התפללו מנין אנשים בגן עדן התחתון. הרבי סגר את דלת חדרו באומרו שהוא נמצא למטה, היינו בבית הכנסת הגדול עם כל הקהל...
לפני ההקפות נפתחה הדלת ואמרו את פסוקי אתה הראית כרגיל; את הפסוק הראשון והאחרון אמר הרבי בעצמו, והשאר - המניין שעמד בחוץ. אחרי התפילה נערכו ההקפות בחדרו הק' של הרבי. בשני ספרי תורה הקיפו את הסטענדר. הרבי בעצמו ישב על המיטה והחזיק [[ספר תורה]] בידיו הק'; וכאשר עשו את ה"הקפות" הקיף את ספר התורה בידיו הק' מסביב לסידורו שהיה מונח לפניו על השולחן...

אחרי הצהרים, בשעה חמש לערך, שאל הרבי את הרב יהודה לייב גרונר: מה נעשה למטה בבית הכנסת? וענה: הקהל בשמחה גדולה. הגיב הרבי: אמור לעולם שבהמשך תהיה שמחה עוד יותר סוערת!.

=== מאמר (התוועדות) בשליחות הרבי ===

סמוך לעת השקיעה, הסבו הכל להתוועדות. [[בית הכנסת]] היה ערוך כתמיד. ורק על הציבור שבמצוות הרבי שרוי היה בשמחת החג ניכרת תוגה על כך שאין המלך גלוי לעמו בשעה זו.

בפתח ה[[התוועדות]] מסר הרב גרונר את הדברים שהורה לו הרבי לחזור ב[[התוועדות]] זו והרי נקודת העניין:

:::''"כאשר ישנו באיזשהו ענין - חסרון, יכול הדבר להתבטא בשני אופנים: (א) שכל הדבר (העניין) חסר; (ב) שחסר בעניין. כלומר, שהדבר קיים אבל איננו שלם אלא חסר ואז יש הכרח בתוספת והתגברות. דוגמא לדבר - משאיבת הדם: כשמוציאים דם מאדם פועלת הזריקה שיהיה מקום חלל; ועל ידי שהאוויר יוצא - מתמלא החלל הזה בדם. כלומר, שהחלל ממשיך לתוכו תוספת. ורואים מזה שדבר שהיה חסר - איננו חסרון אלא גורם לתוספת.

בהמשך סיפר בשם הרבי, שפעם אמר לו מישהו ב[[יחידות]] שהוא ריק מענייני תורה ומצוות, וממילא אין כל טעם לדבר איתו על כך. והרבי ענה לו: אדרבה, מכיוון שהוא כלי ריק - הוא שואב יותר כוחות מנשמתו, וביכולתו לקבל על עצמו את התורה והמצוות.

וכמו כן הוא בעניין ה[[צמצום]] - שלצורך התהוות העולמות הרי הצמצום וההסתר הכריח את גילוי אור ה[[קו]]. והרבי הוסיף: כיוון שישנו עניין של "יפקד מושבך" - לא צריך להיגרם על ידי זה גרעון; אלא אדרבה.

הרב גרונר סיים ואז הרב [[יואל כהן]] ביאר את העניין בארוכה, כהוראת הרבי.

זקני החסידים התוועדו וניגנו במשך זמן רב.{{הערת שוליים|1=הרב [[מרדכי מענטליק]] אמר, שכאשר שמים לב לשיחת י"ג [[תשרי]] (השנה), רואים שהרבי "האט שוין אלעס דעמאלט באווארנט" [= ביאר והבטיח כבר אז את הכל] וצפה הכל מראש. ראה [[שיחות קודש]] תשל"ח חלק א' עמוד 133, על דבר מצב בריאותו של אדמו"ר מוהריי"צ, ועוד.}}

בשעה אחת עשרה בלילה, הביא הרב יהודה לייב גרונר את כוסו של הרבי ומעט היין שבתוכו, וכן את הבקבוק שממנו לקח הרבי [[יין]] ל'הבדלה', ואמר, שהרבי שלח את היין לכוס של ברכה. כמו כן אמר, שהרבי ציווה לו להכריז "הכרזה", אך הרבי הוסיף - "דאס זאלסטו זיי זאגן נאך זייער מעריב, פאר הבדלה" [= זה תגיד להם אחרי שהם יתפללו מעריב, לפני הבדלה]. שמחת הציבור גדלה ואליה הצטרפה הציפייה לשמוע מהי ההכרזה שעתידה להתפרסם בעוד דקות אחדות.

התפללו [[תפילת ערבית]] ואז הרב גרונר גילה את הבשורה: הרבי יאמר שיחה בחדרו הק', וכולם ישמעו אותה, על ידי המיקרופון למטה בבית הכנסת!

שמחת הנוכחים לא ידעה גבול. פרץ של שירה אדירה [[ניגון הקפות]] של (אב) הרבי - פרץ ספונטנית בבת אחת. רק ארבעים ושמונה שעות חלפו מאז הרבי קיבל התקף לב קשה ל"ע ול"ע והנה - שיחה.

בחצות הלילה, לאחר שביקש לקבל את האבנט שלו, פתח הרבי את דבריו: "אזוי ווי מצד א סיבה רעדט מען נאך הבדלה" [= כיון שמצד סיבה מדברים לאחר הבדלה]... ודיבר בהתרגשות קלה על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם [[שמחת תורה]] - "התאחדות אמיתית פון כל אחד מבני ישראל, ניט קוקענדיק אויף זייער התחלקות אין אנדערע ענינים, כמבואר בארוכה אין [[תניא - פרק ל"ב]] [= התאחדות אמיתי של כל אחד מבני ישראל, בלי הבט על התחלקותם בענינים אחרים, כמבואר בארוכה בתניא - פרק ל"ב]..."

הרבי אף השמיע [[מאמר]] ד"ה להבין עניין שמחת תורה. בסיום השיחה, שפע הרבי ברכות ובקטע זה נקטע דיבורו מידי פעם בבכי.. וגם אחרי השיחה בכה זמן מה. כאשר שאלו הרופאים (אחרי השיחה), על מה דיבר בעת שבכה - ענה, שבירך את החסידים ודיבר על [[משיח]]...

מאוחר יותר נודע כי הרופאים התירו לרבי לדבר חמש דקות בלבד, ושיחת הק' נמשכה קרוב לעשרים וחמש דקות! אחרי השיחה הודה הרבי לרופא על שלא עצרו באמצע, ונתן לו לדבר הרבה יותר מכפי המתוכנן, ואמר, שאחרי שאמר את מה שרצה הוטב לו בהרבה.{{הערת שוליים|ואכן גם הרופאים העידו שהכול עבר בטוב, ולא היתה לאמירת השיחה כל השפעה על הלב.}}. שאלו הרופא, האם הספיק לומר בשעה קלה את כל מה שרצה; וענה: "אם זה תלוי במה שאני רוצה - הרי אין כל שיעור לזמן הדיבור"...

==ראו גם==
[[ניגון ראש חודש כסלו]]

== קישורים חיצוניים ==
[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32327 שלושים שנה לשמיני עצרת תשל"ח / יומן מרתק] {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42446 מגילת ראש חודש כסלו] - אתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=742 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - ניגוני חב"ד (לאופר)
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=779 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - אלבום המאה (פילהרמוני)
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

ראש חודש כסלו

2016-12-02T01:25:19Z

מענדי ר.: /* הנהגת הרבי בחדרו */

{{לעריכה|לא אנציקלופדי, זוהי העתקה כמעט מושלמת של "מגילת ראש חודש כסלו"!}}
ב'''שמיני עצרת תשל"ח''' עבר [[הרבי]] התקף לב באמצע ההקפות. מאז במשך למעלה מחודש שהה בחדרו, ולא יצא לחסידים, עד [[א' כסלו]], בו יצא לביתו.

== רקע ==

בחול המועד [[סוכות]] [[תשל"ח]] הגיעו אלפי [[חסיד]]ים ל[[770]], באותם ימים ארעה תופעה שלא הייתה קודם לכן: בכל פעם ש[[הרבי]] נכנס ל[[תפילה|תפילות]] ב[[הזאל הגדול]], עלה על הבימה, הסתובב לקהל והחל לעודד את השירה.

ביום [[הושענא רבה]], היתה הנהגה כרגיל{{הערת שוליים|מלבד כך שכאשר הוציאו את הספר תורה התחילו לנגן את הניגון [[אנא עבדא]] והרבי עודד בצורה מיוחדת ובמשך זמן ארוך מהרגיל}}. הרבי חילק כמנהגו פרוסת [[לעקאח]] לכל אחד ואחד. וכן שאר פרטי ההנהגה היו כרגיל.

במשך היום התענינה [[הרבנית חיה מושקא]] (ע"ה) אצל אחד ה[[משב"ק]]ים וביקשה לדעת איזה [[ספר תורה]] ימסרו בלילה, בעת ה"[[הקפות]]", לבעלה, הרבי, וביקשה שספר התורה יהיה קל וכן שההקפות יהיו קצרות, כיוון שהרבי אינו מרגיש כל-כך טוב...

חלוקת הלעקאח נמשכה עד ממש סמוך לחג ומשום כך לא טעם הרבי כלום לאחר החלוקה ועד ה[[תפילה]].

== ליל שמיני עצרת ==

בליל שמיני עצרת נקראו הפסוקים שלפני ההקפות במהירות גדולה{{הערת שוליים|י"א שזה היה על פי הוראת [[הרבי]].}}.

בהקפה הראשונה רקד הרבי יחד עם גיסו [[הרש"ג]] (ז"ל), בהתלהבות גדולה.

בהקפה השלישית אותה רקד הרבי על בימתו, היו פני קדשו חיוורים והוא ניגב את פניו בממחטתו - דברי שאינו רגיל כלל וכלל, עם זא, המשיך הרבי לעודד את השירה כרגיל.

בהקפה הרביעית, בשעה שהתחילו לשיר את "[[ניגון על הסלע הך]]" והרבי הפנה את פניו לעבר הקהל, תוך כדי מחיאת כפיים - פניו של הרבי החווירו מאד, והוא מחא כפיים בקושי.

כעבור עשר דקות החזיר הרבי את פניו מהקהל, נשען על הסטנדר ופנה לר' [[יהודה לייב גרונר]] בבקשה לקרב את כסאו הק'.

== התקפת הלב ==

בתום ה"הקפה" התיישב הרבי בכיסאו, ועצם את עיניו הק', הקהל היה היסטרי ויצא במהירות מן הבניין. כל החלונות נפרצו, על מנת שיהיה לרבי אוויר.

ה[[משב"ק|משבק]]י"ם ביקשו הרבי שיעלה לחדרו לנוח מעט; אך הרבי לא שעה להצעה זו, ובו במקום ציווה להמשיך את ה[[הקפות]] - במהירות - עד תומן.

בינתיים מיהר איש ההצלה ר' [[יהודה לייב ביסטריצקי]], והגיע בריצה עם מכשירי החמצן בידיו. כאשר הבחין הרבי בהם, חייך.

רבים צעקו להביא מיד מים, בכוונה לתת לרבי לשתות משהו; אך הרבי התנגד לכך, ואמר כי מחוץ לסוכה לא ישתה. גם כאשר המזכיר, הרב [[בנימין קליין]] ביקש מהרבי מספר פעמים שיאות לקחת את המים - אך הרבי לא הגיב.

כשתיים שלוש דקות ישב הרבי בכסאו, ומיד קם על רגליו להמשיך את ה"הקפות". בשעה זו היה - [[הזאל הגדול]] - כמעט ריק מ[[אדם]], ופחות ממאה איש נשארו בו; ביניהם - סקרנים בודדים, ורופאים נטולי עצה שלא הבינו עדיין מה קרה.

התברר כי [[הרבי]] רוצה שימשיכו בהקפות, ועד שלא יסתיימו - לא יצא. ה[[הקפות]] המשיכו בזריזות, ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת.

את ההקפה השישית ערכו בשקט. כדי לא לאלץ את [[הרבי]] לטרוח ולקום - לא [[שירה|שרו]] ולא [[ריקוד|רקדו]]{{הערת שוליים|לפי נוסחא אחרת נערכה גם ההקפה החמישית במהירות, ללא שירה וריקודים; ולאחרי ההקפה השישית שוב לא הרגיש הרבי בטוב והתיישב, אך התרומם מיד להקפה האחרונה}}.

כאשר הגיעו להקפה השביעית והאחרונה - אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]]- הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אולם הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הק' את [[ספר התורה]], וצעד לעבר בימת ה"הקפות", במרכז בית הכנסת.

כאשר התחיל [[הרבי]] ללכת, הסתובב תחילה לראות באם גם גיסו [[הרש"ג]], צועד אחריו למקום ה[[הקפות]] כרגיל. הרש"ג פנה מיד ללכת בעקבות הרבי וה[[חסיד]]ים נצלו את העובדה כדי לבקש ממנו לדאוג לכך שהריקוד יהיה קצר ככל האפשר.

במהלך הצעידה עד למרכז בית הכנסת, היו כאלו שנשקו את ספר התורה של הרבי; אך ר' [[יהודה לייב גרונר]] גרונר - שצעד לפני הרבי - בראותו זאת - מנע מהנוכחים לנשק, כדי למהר את סיומן של ה"הקפות".

עם הגיע הרבי לבימת ה"הקפות" שר הקהל את [[ניגון הקפות]], והרבי רקד כרגיל עם [[הרש"ג]] (ז"ל). הריקוד הזה היה איטי וקצר כאשר פניו הק' של הרבי חיוורות. הרש"ג, הפסיק מיד את הריקודים לאחרי מספר סיבובים, והרבי חייך אליו.

בתום ההקפה הכניסו את ספרי התורה חזרה ל[[ארון הקודש]], ו[[הרבי]] חזר למקומו. בהגיעו למקומו, מעל בימתו הקבועה - אמרו 'עלינו' ו'[[קדיש]]' ואחר כך הכריז הרבי: "גוט יום-טוב" שלוש פעמים. בעת ההכרזה עשה הרבי תנועה נלהבת בשתי ידיו הק' כאשר כל גופו הק' מתנענע חזק.

== הנהגת הרבי בחדרו ==

כאשר יצא הרבי מבית הכנסת ועלה לחדרו הק' - סגרו מיד את כל הדלתות, וכולם יצאו החוצה. כעת החלו חברי [[המזכירות]] להשתלט על המצב אם כי כפי שניתן לשער הם עצמם היו בהולים ונבהלים.

בינתיים כאשר נכנס הרבי לחדרו הק' היה עליו להשען על הקיר ומזכירו הרב ח. מ. א חודקוב - שנכנס איתו - נבהל ביותר בראותו זאת. הרבי מצידו אמר לו שילך לחדר ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]]. הרבי סגר את הדלת, והתבודד לבדו בפנים מספר דקות.
הרבי לא פתח הדלת לאף אחד, וכשפתח לבסוף התבטא שזה לא כלום "וזהו רק מהתאמצות יתרה, כי כל היום לא אכלתי ועמדתי על הרגליים, וממילא זוהי עייפות יתרה בלבד".

[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] (ע"ה) נקראה מביתה, לבוא מיד אל בעלה - הרבי.

הרבי יצא מחדרו הק' ונכנס ל[[סוכה]], לבוש מעיל, והרבנית, [[הרש"ג]], הרופאים והמזכיר אחריו. קודם לכן, ביקשו שהרבי יטעם משהו בחדרו, אך הרבי שלל זאת באומרו, שאיננו רוצה לאכול לפני קידוש ומחוץ לסוכה.

הרבי התיישב בסוכה והשעין בקלות את מצח ראשו על ידיו הק'. הביאו לפניו [[יין]] ומיץ ענבים לקידוש ואוכל עבור [[סעודת יום טוב]]. בתוך המאכלים שהגישו לרבי הפעם - דאגו להכניס גם מידה גדושה של סוכר, כי לפי דעת הרופא ר' א. זליגזון (ז"ל) היה חסר לו סוכר בדמו.

הרבי לא הסכים לעשות [[קידוש]] אלא על [[יין]] ולא על מיץ ענבים, באומרו: קידוש עושים על [[יין]]. הרבי אכל כדרכו מעט מכל מין, ובירך. לשעה קלה ישב הרבי בסוכה. בזמן זה השתפר קצת המצב לטובה, ואחרי הסעודה אף נראה גוון בפניו הק'. גם הרופאים ראו בכך הטבה כלשהי, כי בתחילה היה דופק הלב נמוך ביותר, ואילו בעת מנוחתו וישיבתו בסוכה עלה בהרבה. אחר כך יצא הרבי מהסוכה ונכנס לחדרו הק'. בשעה זו היו מעטים שכבר נרגעו ופנו הביתה לסעודת יום טוב, אבל רוב רובו של הציבור נשאר עומד בחוץ, מייחל בנשימה עצורה לראות את הרבי יוצא מהסוכה וצועד לחדרו.

כאשר יצא הרבי הצהיבו פניו מעט ונראתה עליהן שמחה מסויימת. הוא אף פנה לעבר הקהל בתנועת יד נמרצת משהו לאות של עידוד השירה. וכאשר הגיע למדרגות שלפני הפתח, שב ופנה לעבר הציבור וסימן בידיו הק' להגברת השירה.

לאחרי שנכנס התחילו פניו הק' שוב להחוויר כסיד, כנראה מהתאמצות היתרה בעת שעודד את השירה בידיו הק' בחוץ. בינתיים, כשהרבי ישב בסוכה, הכניסו לחדר מיטה שהורידו מבית [[אדמו"ר מוהריי"צ]]. [לא הייתה זו מיטת אדמו"ר הריי"צ{{הערת שוליים|אך בשם ר' משה דיקשטיין שהי' אז מה[[וועד המסדר]] ובעצמו הביא את המיטה מסופר שאדרבא היתה זו דווקא כן מיטתו של כ"ק אדמו"ר מהוריי"ץ.}}, כי הרבי לא הסכים לכך].

באמצע פתח הרבי את דלת חדרו וביקש להודיע לקהל: "מ'זאל זיך האלטן רואיג און מ'זאל גיין פראווען שמחת יום טוב" [= שיישארו רגועים וילכו לשמוח בשמחת יום-טוב]. כמו כן הודיע שהלילה לא ילך הביתה{{הערת שוליים|יש אומרים, כי הרבי אף רצה ללכת הביתה, אך הרבנית סברה שעליו להשאר ב[[770]].}} הרב לייבל גרונר יצא אל הקהל ומסר את דברי הרבי. אחר כך פרסמה המזכירות הודעה בשם הרבי כי "אלו שעשו כבר הקפות - ילכו לביתם לסעוד סעודת יום טוב, ואלו שעדיין לא עשו "הקפות" - יכנסו לבית הכנסת לערוך הקפות" בשמחה. הציבור הממושמע נכנס לבית הכנסת. ואכן מחלל [[בית הכנסת]] בקעה ועלתה שירה, אבל כמובן שהמצב היה מתוח.

== שניתנה רשות לרופא לרפאות ==

במשך כל הזמן זרמו ללא הרף המוני רופאים ל770. רבים מהם הגיעו במכוניות המשטרה.

בינתיים, זמן מה אחרי שנכנס לחדרו, בשעה אחת אחרי חצות הלילה (לערך) - גילה הרבי - בפעם הראשונה - כי היו לו כאבים בלב. הרבי הסכים שיבואו אליו עוד רופאים מומחים לבדיקות. הוא אמר שמוכן לדבר אתם בתנאי שלא ימסרו את ממצאיהם לאף אחד ממש. מיד הזעיקו המזכירים ארבע רופאי לב מומחים ביותר, ובידיהם מכשיריהם המשוכללים.

אחרי הבדיקות התברר בוודאות כי הרבי עבר התקף לב חזק ביותר. היה קשה על הרופאים להאמין כי הרבי במצבו הקשה לא השמיע אף קול בעת ההתקפה ואף לא נפל על עמדו.

הרופאים החליטו מיד לתת לרבי זריקה נגד כאבים. אחד הרופאים ניגש ושאל את הרבי אם להזריק לו זריקה נגד כאבים, אך הרבי סירב. אחד מהחסידים שנכח במקום אמר ברוגזה לרופא: האם לא ברור לך שאם אתה שואל באופן כזה, הרבי בוודאי יסרב. הרי היום יום טוב ולפי ההלכה מותר לעשות זריקה רק בפקודת הרופא. הרופא הבין וחזר לרבי ואמר: כרופא אני מצווה על הרבי להסכים לזריקה. הזריקה חיונית ביותר כי עוצמת הכאבים מסכנת את חיי הרבי! הרבי הסכים מיד. אחרי הזריקה, למרות שהיתה במינון גבוה, נח הרבי רק מעט, לפליאת הרופאים.

בינתיים התייעצו הרופאים ביניהם ומסקנתם היתה חד משמעית: על הרבי לעבור מיד למחלקה לטיפול נמרץ שם יש ציוד המתאים ולהשגחה צמודה. אך הרבי סירב בתוקף, ואמר: מה היה עושה אדם שנמצא במקום שאין בו בית רופאים? וביקש לתת לו הלילה לנוח ולמחרת יהיה בסדר (כרגיל).{{הערת שוליים|רופא אחר שאל את הרבי, מה היה עונה לחסיד במצב זהה - שהיה שואל האם ללכת לבית רפואה. תשובת הרבי היתה שאיננו מחוייב לענות על 'אילו יצוייר'...}}

מיד עלה אחד הנוכחים לקומה העליונה ב770, שם ישבו וחיכו הרבנים. במידה שיצטרכו לברר איזו שאלה הלכתית, ושאלו - על פי בקשת הרבי - לברר את חוות דעתם בקשר לבית הרפואה. הרבנים הורו לחיוב. כאשר חזר הלה והודיע זאת לרבי קטע הרבי את דבריו ואמר:

:::''"היות ואני יהודי דתי ("א פרומער איד") וצריכים לשמוע בקול הרבנים, ממילא אל תגידו לי את הפסק כדי לא לאלצני ללכת, כי אין צורך ללכת לבית הרופאים".

שוב ניסו לבקש מהרבנית הצדקנית שתבקש אצל הרבי ללכת לבית הרפואה, אך היא ענתה: הוא יודע בעצמו מה לעשות... כראותם את המצב החמור שנוצר, מיהרו המזכירים להביא ציוד ממרכז רפואי יהודי שבברוקלין, בהסכמתו של הרבי.
=== המצב מחמיר ===
כעבור שעה קלה נהפך חדרו של הרבי לחדר טיפול נמרץ משוכלל וגדוש ציוד. אותו רופא חיבר את הרבי למיכשור המעקב. הרופאים שנכחו על אתר החליטו להזריק שוב לרבי, אבל הפעם במינון גבוהה יותר ("מורפין"), ולאחריה אכן נח הרבי למשך ארבע שעות לערך.{{הערת שוליים|1=מאוחר יותר התבטאה [[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]], בהקשר לכך, שמעולם לא זכור לה שהרבי אי פעם יישן למשך ארבע שעות!...}} בשעה חמש וחצי לפנות בוקר הבחין הרופא מהמרכז, לתדהמתו, שהרבי עבר עכשיו התקף קשה, שני; וקשה בהרבה מהראשון.

המזכירים היו בבהלה, ברור היה להם כי הרבי זקוק לטיפול רפואי מקצועי. הנוכחים, הרופאים והרבנים, התלבטו קשות אם לקחת את הרבי לבית הרפואה{{הערת שוליים|תוך כדי מנוחה שלאחרי זריקה.}} או לא, הרבנית היא שהכריעה לשלילה באמרה כי חלילה לעשות משהו לרבי נגד רצונו. ואז בשעה שש לפנות בוקר, עלה בדעתו של הרב [[יהודה קרינסקי]] לקרוא לד"ר וייס משיקאגו{{הערת שוליים|ד"ר וייס היה רופא לב ממקורבי חב"ד, ואף ביקר פעם בחצר הרבי. הוא היה אמנם צעיר - אך שמו הלך לפניו כרופא מוכשר ומבטיח.}} בלא לאבד שנייה התקשר קרינסקי אל ד"ר וייס. הרופא, שנחרד מעט מצלצול הטלפון שהעיר אותו משנתו בשעת בוקר מוקדמת זו של יום טוב, קפץ ואמר: "אני עולה על המטוס הראשון ל[[ניו יורק]]", והניח את השפורפרת.

בינתיים, יצא מישהו מבפנים והודיע לקהל להתחיל לומר [[תהילים]]. בשעה שש בבוקר יצאה ברגל קבוצה של אברכים ותמימים{{הערת שוליים|1=ביניהם הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום דובער שם טוב]] והת' [[דוד פלדמן]], ועוד כמה מחשובי ה[[תמימים]] ו[[אנ"ש]].}} אל [[האוהל]] להתפלל ולומר שם [[תהילים]]. מאוחר יותר, בשעה 11 בבוקר, יצאה קבוצה השניה לדרכה, דרך של שש שעות הליכה; וכך במשך כל שעות יממות החג.

בעולם נודע מצב בריאותו של הרבי, וכולם מיהרו להתפלל להחלמתו המהירה; גם ב[[אה"ק]] נודע הדבר, ומיד הלכו להתפלל ליד המקומות הקדושים, רבבות התפללו ליד ה[[כותל המערבי]] לרפואתו הקרובה של הרבי.

מאוחר יותר שוב ביקשו הרבנים למסור לרבי, כי לדעתם, עליו להסכים ללכת לבית הרפואה. הרבי התנגד לכך בצורה חד משמעית והוסיף: "צריך לשקול את אי הנעימות שתהיה לי ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] מול המעלות שבדבר, ולהכריע שטוב יותר עבורי להישאר כאן".{{הערת שוליים|אשה אחת, משרתת בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] - אמרה לרבי, שרצונה לשאול אותו משהו; וענה לה הרבי בחיוב - שיכולה לשאול. היא שאלה: אם אותו מצב היה אצל מישהו אחר והוא היה שואל האם לנסוע לביהי רצון מה הרבי היה מייעץ לו? והרבי ענה בשאלה: האם הוא היה שומע בקולי? - "כן" היא ענתה. "ממילא", המשיך הרבי, גם כעת יש לשמוע בקולי.}}

==בוקר שמיני עצרת ==

בשעה עשר בבוקר התכנס מניין של זקני ה[[חסידים]] ליד [[חדרו של הרבי]]. ל[[תפילת שחרית]] עד [[קריאת התורה]] התפלללו ב[[גן עדן התחתון]] (חדר ההמתנה ל[[יחידות]]), ולקריאת התורה, נכנסו ל[[גן עדן העליון]], חדרו הק' של הרבי, וקראו בתורה. כבימה שימש הפעם הסטענדר של הרבי שעמד ליד המיטה.

במשך ה[[תפילה]] ו[[קריאת התורה]] לא קם הרבי מהמיטה, אבל כאשר נקרא לעלות ל[[מפטיר]], אזר הרבי כוח, התיישב, נשק את ספר התורה ובירך את הברכות. אחרי ה"קריאה" קרא הרבי את ההפטרה בקול ברור ורגיל, עד שאפילו אלו שעמדו בחוץ יכלו לשמוע את ההפטרה.

את [[תפילת מוסף]] התפללו, כמו שחרית, ב[[גן עדן התחתון]]. כאשר שרו הנוכחים [[הוא אלוקינו]] ו[[אתה בחרתנו]] ב[[חזרת הש"ץ]], עודד הרבי את השירה בתנועות קלות.

במהלך התפילה הגיעה בשורה מהחדר לקהל, הרופאים קבעו שהמצב הולך ומשתפר, והרבי יבריא בע"ה.

לאחר התפילה בחדרו הק' התחיל הרבי לשיר [[ניגון ושמחת בחגך|ניגון 'ושמחת']], והורה שכל אחד מהנוכחים יעבור על ידו לומר "גוט יום טוב". לכולם אמר: "גוט יום טוב" ול[[כהן|כהנים]] הוסיף והביע: "יישר כוח". כאשר עבר הרב [[שמריהו גוראריה]] (מתל אביב) אמר לו שידבר עם הגבאים אודות "מכירת המצוות" ב[[שבת]] בראשית. עובדה זו העלתה כמובן את המצב רוח אצל כולם, שהיה נתון עד לשעה זו בשפל חסר תקדים.

חלפו כמה שעות והד"ר וייס הגיע בטיסה מ[[שיקאגו]] בליווי מכשירים משוכללים. מאז שד"ר וייס נכנס לחדר, אמר שהמצב משתפר והולך ומשתפר. בכלל, תמיד כשעשו בדיקות היו מראים את הממצאים לרבי, והוא היה אומר מה עליהם לעשות. "כל מה שהרבי אומר - כן הוא בדיוק", התבטאו הרופאים.

הרבי ביקש מהרופאים שאם ישתנה, ח"ו, המצב - שלא יפרסמו זאת. הרופאים שאלוהו: "אם כן - מדוע לא שוחח הרבי על כך עד עכשיו?" והשיב הרבי: "בכל פעם שהיה לי כאב - טיפלתי בעצמי במקום של הלב והכאב עבר". ואמר עוד, שידע כל הזמן שהיה לו התקף לב, ולא רצה לגלות.

כל הרופאים היו המומים מכך שלפי כל הסימנים עבר הרבי את ההתקף הקשה בעת ה[[הקפות]], ולמרות זאת צעד הרבי להקפה השביעית, חזר לבימה לסיום התפילה, ועלה מ[[בית הכנסת]] לחדרו למעלה - במדריגות. הרופאים התבטאו פה אחד שאלו היו כוחות על אנושיים. "אי אפשר להאמין שאחר התקפת לב כזו יוכל אדם לעלות במדריגות וללכת לאכול ב[[סוכה]]!" אמרו.{{הערת שוליים|אחד הרופאים הסביר זאת על פי הידוע, ש[[מלך]] אף פעם לא נופל לפני בני עמו, מכיוון שאין זה לכבוד, וכמו כן, הרבי לא נפל על בימתו בבית הכנסת בשעת ההתקפה; כי הרבי דומה למלך...}}

אחרי התפילה הודיעו, שהרבי אמר להרב [[יהודה לייב גרונר]]: שלא ישכחו ללכת לשמח יהודים בבתי הכנסת, וכן גם מחר, והעיקר - שילכו ב[[שטורעם]], והוסיף שאלו שרוצים לגרום להטבת בריאותי - שילכו לשמח!

== ליל שמחת תורה ==

לפנות ערב נכנס הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] אל הרבי, ובעיניים זולגות דמעות איחל לרבי "רפואה שלימה". הרבי הגיב על כך: זה הרי סתירה ל'ושמחת בחגך'; רוצים שיתווסף לי בבריאות - אז זה דווקא על ידי שירבו ב[[שמחה]]. בכיות - זה נגד רצוני!.

ביום ההוא נתן הרבי להרב קזרנובסקי שני בקבוקי [[משקה]], ואמר לו: זהו בכדי לחלק לכל אחד ואחד בעת ה[[התוועדות]] שלפני ה[[הקפות]] - שבוודאי יארגנו - ובוודאי לא יחסרו בה דברי התורה, ההתעוררות והשמחה. ואחר כך יערכו את ה"הקפות" ושתהיינה בשמחה, ושלא יגרע משמחת החג". כמו כן אמר, שישתו מה'משקה' עוד במשך היום, שלא יהיה כמכין מהיום למחר.

אחר כך נכנס [[הרש"ג]] לרבי, והרבי אמר לו כי הוא עושה אתו לשליח בנוגע לפסוקי [[אתה הראית]], ושימכרו את הפסוקים - לטובת ישיבת [[תומכי תמימים]] - כרגיל, ובלי שינויים; את השתתפותו - אמר הרבי - יתן בדולרים יחידים, וכל מי שיקנה פסוק יקבל דולר (של הרבי). לפנות ערב התבטא הרבי שבעת ה[[התוועדות]] ובהליכה להקפות יציירו שזה שיושב על הכיסא - לא חסר...

בשעה תשע בערב, לפני ההקפות, התיישב הקהל הגדול להתועדות עם זקני החסידים. חילקו לכל אחד מה[[משקה]] שהרבי שלח במיוחד עבור ההתוועדות.

בליל שמחת תורה שאל הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]]: "האם הלכו לשמח בבתי כנסת?" וענה: "כן". שוב שאלו הרבי: מה קורה למטה בבית הכנסת? וענה: "מתוועדים משעה תשע". הגיב הרבי: "מיט א שטורעם? תמסור להם שאמרתי שיהיה מיט א גרויסען שטורעם!" [= עם 'שטורעם' (חיות ותוקף גדול)? תמסור להם שאמרתי שיהיה עם הרבה 'שטורעם'].

אחר ה[[התוועדות]] הלכו כולם לערוך את ההקפות בשמחה גדולה ועצומה מאוד. בעת הריקודים ניגנו במשך שעה ארוכה, את הניגון [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|זאל שוין זיין די גאולה]] [= שתבוא כבר הגאולה], אך הפעם החליפו את מילותיו ב"דער רבי זאל געזונט זיין" [= שהרבי יבריא], ומאוחר יותר - "דער רבי וועט געזונט זיין" [= הרבי יבריא (בוודאי)] ומאוחר יותר "דער רבי איז געזונט" [= הרבי בריא], כאשר כל מי שנכח בבית הכנסת לא ישכח כל ימי חייו את סערת הריקוד הזה שמצד אחד נרקד בשמחה רבה ומצד שני עם דמעות בעיני כל אחד. הניגון הגיע לאוזני הרבי, ואחד הרופאים התבטא אחר כך שאילו ידע הקהל כמה נחת רוח גורם ניגון זה לרבי - היו מנגנים אותו כל הזמן ללא הרף.

מספרים, שבאותה שעה - כאשר שמע הרבי ששרים "דער רבי איז געזונט" - ירד הרבי ממיטתו ועמד על רגליו הק' - בכדי שהריל"ג יוכל למסור לקהל (כך אמר) שהוא "מרגיש טוב באופן גלוי", ואף התבטא באוזני הרופא, כשחיוך רחב נסוך על פניו הק': "דאס איז [[חסידים]]" [= אלו הם חסידים]... וכאשר שאלוהו אם השירים והניגונים למטה לא מפריעים וטורדים את המנוחה המוחלטת שהוא זקוק לה - ענה: "ס'איז א געשמאקע מוזיק!" [= זוהי מוזיקה ערבה]...

בינתיים, בשעה אחת שתיים אחר חצות הלילה, נכנס "מנין" ל[[גן עדן התחתון]] והתפללו תפילת ערבית, כאשר הרבי יושב על מיטתו. גם את ההקפות ערך הרבי תוך כדי ישיבה על המיטה, וספר התורה בידו הק'.

אחר התפילה וההקפות אצל הרבי, יצא הרב י. ל. גרונר מהחדר וסיפר שהרבי אמר לו שיתוועדו גם למחרת כרגיל, ושכולם יטלו ידיים לסעודה; וכי את ה[[משקה]] שהכניסו אליו לפני יום טוב יחלקו בעת ההתוועדות. ושוב אמר הרבי: "ברצוני שהשמחה שהיתה ביום שמיני עצרת - תיהיה ביום שמחת תורה בכפליים{{הערת שוליים|1=וויפיל מען האט זיך געפילט היינט; אפילו א מיליאן מאל בעסער ווי נעכטן - איז דעם צוויטן טאג (מארגן) קען מען נאך אלץ פילן בעסער!" [= כמה שהרגישו (טוב) היום; אפילו מיליון פעם טוב יותר מאתמול - הנה ביום השני (מחר) יכולים {עדיין} להרגיש טוב יותר!].}}.

הרב גרונר הוסיף וסיפר, שהרבי אף מסר על ידו תוכן מ"[[שיחה]]" שיהיה עליו לחזור עליה בעת ההתוועדות, והורה לו להתדבר בעניין עם החוזר הרב [[יואל כהן]], שיוסיף לדבר "מראי מקומות" וכו'...

== יום שמחת תורה ==

ביום שמחת תורה בבוקר התפללו מנין אנשים בגן עדן התחתון. הרבי סגר את דלת חדרו באומרו שהוא נמצא למטה, היינו בבית הכנסת הגדול עם כל הקהל...
לפני ההקפות נפתחה הדלת ואמרו את פסוקי אתה הראית כרגיל; את הפסוק הראשון והאחרון אמר הרבי בעצמו, והשאר - המניין שעמד בחוץ. אחרי התפילה נערכו ההקפות בחדרו הק' של הרבי. בשני ספרי תורה הקיפו את הסטענדר. הרבי בעצמו ישב על המיטה והחזיק [[ספר תורה]] בידיו הק'; וכאשר עשו את ה"הקפות" הקיף את ספר התורה בידיו הק' מסביב לסידורו שהיה מונח לפניו על השולחן...

אחרי הצהרים, בשעה חמש לערך, שאל הרבי את הרב יהודה לייב גרונר: מה נעשה למטה בבית הכנסת? וענה: הקהל בשמחה גדולה. הגיב הרבי: אמור לעולם שבהמשך תהיה שמחה עוד יותר סוערת!.

=== מאמר (התוועדות) בשליחות הרבי ===

סמוך לעת השקיעה, הסבו הכל להתוועדות. [[בית הכנסת]] היה ערוך כתמיד. ורק על הציבור שבמצוות הרבי שרוי היה בשמחת החג ניכרת תוגה על כך שאין המלך גלוי לעמו בשעה זו.

בפתח ה[[התוועדות]] מסר הרב גרונר את הדברים שהורה לו הרבי לחזור ב[[התוועדות]] זו והרי נקודת העניין:

:::''"כאשר ישנו באיזשהו ענין - חסרון, יכול הדבר להתבטא בשני אופנים: (א) שכל הדבר (העניין) חסר; (ב) שחסר בעניין. כלומר, שהדבר קיים אבל איננו שלם אלא חסר ואז יש הכרח בתוספת והתגברות. דוגמא לדבר - משאיבת הדם: כשמוציאים דם מאדם פועלת הזריקה שיהיה מקום חלל; ועל ידי שהאוויר יוצא - מתמלא החלל הזה בדם. כלומר, שהחלל ממשיך לתוכו תוספת. ורואים מזה שדבר שהיה חסר - איננו חסרון אלא גורם לתוספת.

בהמשך סיפר בשם הרבי, שפעם אמר לו מישהו ב[[יחידות]] שהוא ריק מענייני תורה ומצוות, וממילא אין כל טעם לדבר איתו על כך. והרבי ענה לו: אדרבה, מכיוון שהוא כלי ריק - הוא שואב יותר כוחות מנשמתו, וביכולתו לקבל על עצמו את התורה והמצוות.

וכמו כן הוא בעניין ה[[צמצום]] - שלצורך התהוות העולמות הרי הצמצום וההסתר הכריח את גילוי אור ה[[קו]]. והרבי הוסיף: כיוון שישנו עניין של "יפקד מושבך" - לא צריך להיגרם על ידי זה גרעון; אלא אדרבה.

הרב גרונר סיים ואז הרב [[יואל כהן]] ביאר את העניין בארוכה, כהוראת הרבי.

זקני החסידים התוועדו וניגנו במשך זמן רב.{{הערת שוליים|1=הרב [[מרדכי מענטליק]] אמר, שכאשר שמים לב לשיחת י"ג [[תשרי]] (השנה), רואים שהרבי "האט שוין אלעס דעמאלט באווארנט" [= ביאר והבטיח כבר אז את הכל] וצפה הכל מראש. ראה [[שיחות קודש]] תשל"ח חלק א' עמוד 133, על דבר מצב בריאותו של אדמו"ר מוהריי"צ, ועוד.}}

בשעה אחת עשרה בלילה, הביא הרב יהודה לייב גרונר את כוסו של הרבי ומעט היין שבתוכו, וכן את הבקבוק שממנו לקח הרבי [[יין]] ל'הבדלה', ואמר, שהרבי שלח את היין לכוס של ברכה. כמו כן אמר, שהרבי ציווה לו להכריז "הכרזה", אך הרבי הוסיף - "דאס זאלסטו זיי זאגן נאך זייער מעריב, פאר הבדלה" [= זה תגיד להם אחרי שהם יתפללו מעריב, לפני הבדלה]. שמחת הציבור גדלה ואליה הצטרפה הציפייה לשמוע מהי ההכרזה שעתידה להתפרסם בעוד דקות אחדות.

התפללו [[תפילת ערבית]] ואז הרב גרונר גילה את הבשורה: הרבי יאמר שיחה בחדרו הק', וכולם ישמעו אותה, על ידי המיקרופון למטה בבית הכנסת!

שמחת הנוכחים לא ידעה גבול. פרץ של שירה אדירה [[ניגון הקפות]] של (אב) הרבי - פרץ ספונטנית בבת אחת. רק ארבעים ושמונה שעות חלפו מאז הרבי קיבל התקף לב קשה ל"ע ול"ע והנה - שיחה.

בחצות הלילה, לאחר שביקש לקבל את האבנט שלו, פתח הרבי את דבריו: "אזוי ווי מצד א סיבה רעדט מען נאך הבדלה" [= כיון שמצד סיבה מדברים לאחר הבדלה]... ודיבר בהתרגשות קלה על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם [[שמחת תורה]] - "התאחדות אמיתית פון כל אחד מבני ישראל, ניט קוקענדיק אויף זייער התחלקות אין אנדערע ענינים, כמבואר בארוכה אין [[תניא - פרק ל"ב]] [= התאחדות אמיתי של כל אחד מבני ישראל, בלי הבט על התחלקותם בענינים אחרים, כמבואר בארוכה בתניא - פרק ל"ב]..."

הרבי אף השמיע [[מאמר]] ד"ה להבין עניין שמחת תורה. בסיום השיחה, שפע הרבי ברכות ובקטע זה נקטע דיבורו מידי פעם בבכי.. וגם אחרי השיחה בכה זמן מה. כאשר שאלו הרופאים (אחרי השיחה), על מה דיבר בעת שבכה - ענה, שבירך את החסידים ודיבר על [[משיח]]...

מאוחר יותר נודע כי הרופאים התירו לרבי לדבר חמש דקות בלבד, ושיחת הק' נמשכה קרוב לעשרים וחמש דקות! אחרי השיחה הודה הרבי לרופא על שלא עצרו באמצע, ונתן לו לדבר הרבה יותר מכפי המתוכנן, ואמר, שאחרי שאמר את מה שרצה הוטב לו בהרבה.{{הערת שוליים|ואכן גם הרופאים העידו שהכול עבר בטוב, ולא היתה לאמירת השיחה כל השפעה על הלב.}}. שאלו הרופא, האם הספיק לומר בשעה קלה את כל מה שרצה; וענה: "אם זה תלוי במה שאני רוצה - הרי אין כל שיעור לזמן הדיבור"...

==ראו גם==
[[ניגון ראש חודש כסלו]]

== קישורים חיצוניים ==
[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32327 שלושים שנה לשמיני עצרת תשל"ח / יומן מרתק] {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42446 מגילת ראש חודש כסלו] - אתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=742 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - ניגוני חב"ד (לאופר)
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=779 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - אלבום המאה (פילהרמוני)
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

ראש חודש כסלו

2016-12-02T01:22:04Z

מענדי ר.: /* התקפת הלב */

{{לעריכה|לא אנציקלופדי, זוהי העתקה כמעט מושלמת של "מגילת ראש חודש כסלו"!}}
ב'''שמיני עצרת תשל"ח''' עבר [[הרבי]] התקף לב באמצע ההקפות. מאז במשך למעלה מחודש שהה בחדרו, ולא יצא לחסידים, עד [[א' כסלו]], בו יצא לביתו.

== רקע ==

בחול המועד [[סוכות]] [[תשל"ח]] הגיעו אלפי [[חסיד]]ים ל[[770]], באותם ימים ארעה תופעה שלא הייתה קודם לכן: בכל פעם ש[[הרבי]] נכנס ל[[תפילה|תפילות]] ב[[הזאל הגדול]], עלה על הבימה, הסתובב לקהל והחל לעודד את השירה.

ביום [[הושענא רבה]], היתה הנהגה כרגיל{{הערת שוליים|מלבד כך שכאשר הוציאו את הספר תורה התחילו לנגן את הניגון [[אנא עבדא]] והרבי עודד בצורה מיוחדת ובמשך זמן ארוך מהרגיל}}. הרבי חילק כמנהגו פרוסת [[לעקאח]] לכל אחד ואחד. וכן שאר פרטי ההנהגה היו כרגיל.

במשך היום התענינה [[הרבנית חיה מושקא]] (ע"ה) אצל אחד ה[[משב"ק]]ים וביקשה לדעת איזה [[ספר תורה]] ימסרו בלילה, בעת ה"[[הקפות]]", לבעלה, הרבי, וביקשה שספר התורה יהיה קל וכן שההקפות יהיו קצרות, כיוון שהרבי אינו מרגיש כל-כך טוב...

חלוקת הלעקאח נמשכה עד ממש סמוך לחג ומשום כך לא טעם הרבי כלום לאחר החלוקה ועד ה[[תפילה]].

== ליל שמיני עצרת ==

בליל שמיני עצרת נקראו הפסוקים שלפני ההקפות במהירות גדולה{{הערת שוליים|י"א שזה היה על פי הוראת [[הרבי]].}}.

בהקפה הראשונה רקד הרבי יחד עם גיסו [[הרש"ג]] (ז"ל), בהתלהבות גדולה.

בהקפה השלישית אותה רקד הרבי על בימתו, היו פני קדשו חיוורים והוא ניגב את פניו בממחטתו - דברי שאינו רגיל כלל וכלל, עם זא, המשיך הרבי לעודד את השירה כרגיל.

בהקפה הרביעית, בשעה שהתחילו לשיר את "[[ניגון על הסלע הך]]" והרבי הפנה את פניו לעבר הקהל, תוך כדי מחיאת כפיים - פניו של הרבי החווירו מאד, והוא מחא כפיים בקושי.

כעבור עשר דקות החזיר הרבי את פניו מהקהל, נשען על הסטנדר ופנה לר' [[יהודה לייב גרונר]] בבקשה לקרב את כסאו הק'.

== התקפת הלב ==

בתום ה"הקפה" התיישב הרבי בכיסאו, ועצם את עיניו הק', הקהל היה היסטרי ויצא במהירות מן הבניין. כל החלונות נפרצו, על מנת שיהיה לרבי אוויר.

ה[[משב"ק|משבק]]י"ם ביקשו הרבי שיעלה לחדרו לנוח מעט; אך הרבי לא שעה להצעה זו, ובו במקום ציווה להמשיך את ה[[הקפות]] - במהירות - עד תומן.

בינתיים מיהר איש ההצלה ר' [[יהודה לייב ביסטריצקי]], והגיע בריצה עם מכשירי החמצן בידיו. כאשר הבחין הרבי בהם, חייך.

רבים צעקו להביא מיד מים, בכוונה לתת לרבי לשתות משהו; אך הרבי התנגד לכך, ואמר כי מחוץ לסוכה לא ישתה. גם כאשר המזכיר, הרב [[בנימין קליין]] ביקש מהרבי מספר פעמים שיאות לקחת את המים - אך הרבי לא הגיב.

כשתיים שלוש דקות ישב הרבי בכסאו, ומיד קם על רגליו להמשיך את ה"הקפות". בשעה זו היה - [[הזאל הגדול]] - כמעט ריק מ[[אדם]], ופחות ממאה איש נשארו בו; ביניהם - סקרנים בודדים, ורופאים נטולי עצה שלא הבינו עדיין מה קרה.

התברר כי [[הרבי]] רוצה שימשיכו בהקפות, ועד שלא יסתיימו - לא יצא. ה[[הקפות]] המשיכו בזריזות, ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת.

את ההקפה השישית ערכו בשקט. כדי לא לאלץ את [[הרבי]] לטרוח ולקום - לא [[שירה|שרו]] ולא [[ריקוד|רקדו]]{{הערת שוליים|לפי נוסחא אחרת נערכה גם ההקפה החמישית במהירות, ללא שירה וריקודים; ולאחרי ההקפה השישית שוב לא הרגיש הרבי בטוב והתיישב, אך התרומם מיד להקפה האחרונה}}.

כאשר הגיעו להקפה השביעית והאחרונה - אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]]- הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אולם הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הק' את [[ספר התורה]], וצעד לעבר בימת ה"הקפות", במרכז בית הכנסת.

כאשר התחיל [[הרבי]] ללכת, הסתובב תחילה לראות באם גם גיסו [[הרש"ג]], צועד אחריו למקום ה[[הקפות]] כרגיל. הרש"ג פנה מיד ללכת בעקבות הרבי וה[[חסיד]]ים נצלו את העובדה כדי לבקש ממנו לדאוג לכך שהריקוד יהיה קצר ככל האפשר.

במהלך הצעידה עד למרכז בית הכנסת, היו כאלו שנשקו את ספר התורה של הרבי; אך ר' [[יהודה לייב גרונר]] גרונר - שצעד לפני הרבי - בראותו זאת - מנע מהנוכחים לנשק, כדי למהר את סיומן של ה"הקפות".

עם הגיע הרבי לבימת ה"הקפות" שר הקהל את [[ניגון הקפות]], והרבי רקד כרגיל עם [[הרש"ג]] (ז"ל). הריקוד הזה היה איטי וקצר כאשר פניו הק' של הרבי חיוורות. הרש"ג, הפסיק מיד את הריקודים לאחרי מספר סיבובים, והרבי חייך אליו.

בתום ההקפה הכניסו את ספרי התורה חזרה ל[[ארון הקודש]], ו[[הרבי]] חזר למקומו. בהגיעו למקומו, מעל בימתו הקבועה - אמרו 'עלינו' ו'[[קדיש]]' ואחר כך הכריז הרבי: "גוט יום-טוב" שלוש פעמים. בעת ההכרזה עשה הרבי תנועה נלהבת בשתי ידיו הק' כאשר כל גופו הק' מתנענע חזק.

== הנהגת הרבי בחדרו ==

כאשר יצא הרבי מבית הכנסת ועלה לחדרו הק' - סגרו מיד את כל הדלתות, וכולם יצאו החוצה. כעת החלו חברי [[המזכירות]] להשתלט על המצב אם כי כפי שניתן לשער הם עצמם היו בהולים ונבהלים.

בינתיים כאשר נכנס הרבי לחדרו הק' היה עליו להשען על הקיר ומזכירו הרב ח. מ. א חודקוב - שנכנס איתו - נבהל ביותר בראותו זאת. הרבי מצידו אמר לו שילך לחדר ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]]. הרבי סגר את הדלת, והתבודד לבדו בפנים מספר דקות.
הרבי לא פתח הדלת לאף אחד, וכשפתח לבסוף התבטא שזה לא כלום "וזהו רק מהתאמצות יתרה, כי כל היום לא אכלתי ועמדתי על הרגליים, וממילא זוהי עייפות יתרה בלבד".

[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] (ע"ה) נקראה מביתה, לבוא מיד אל בעלה - הרבי.

הרבי יצא מחדרו הק' ונכנס ל[[סוכה]], לבוש מעיל, והרבנית, [[הרש"ג]], הרופאים והמזכיר אחריו. קודם לכן, ביקשו שהרבי יטעם משהו בחדרו, אך הרבי שלל זאת באומרו, שאיננו רוצה לאכול לפני קידוש ומחוץ לסוכה.

הרבי התיישב בסוכה והשעין בקלות את מצח ראשו על ידיו הק'. הביאו לפניו [[יין]] ומיץ ענבים לקידוש ואוכל עבור [[סעודת יום טוב]]. בתוך המאכלים שהגישו לרבי הפעם - דאגו להכניס גם מידה גדושה של סוכר, כי לפי דעת הרופא ר' א. זליגזון (ז"ל) היה חסר לו סוכר בדמו.

הרבי לא הסכים לעשות [[קידוש]] אלא על [[יין]] ולא על מיץ ענבים, באומרו: קידוש עושים על [[יין]]. הרבי אכל כדרכו מעט מכל מין, ובירך. לשעה קלה ישב הרבי בסוכה. בזמן זה השתפר קצת המצב לטובה, ואחרי הסעודה אף נראה גוון בפניו הק'. גם הרופאים ראו בכך הטבה כלשהי, כי בתחילה היה דופק הלב נמוך ביותר, ואילו בעת מנוחתו וישיבתו בסוכה עלה בהרבה. אחר כך יצא הרבי מהסוכה ונכנס לחדרו הק'. בשעה זו היו מעטים שכבר נרגעו ופנו הביתה לסעודת יום טוב, אבל רוב רובו של הציבור נשאר עומד בחוץ, מייחל בנשימה עצורה לראות את הרבי יוצא מהסוכה וצועד לחדרו.

כאשר יצא הרבי הצהיבו פניו מעט ונראתה עליהן שמחה מסויימת. הוא אף פנה לעבר הקהל בתנועת יד נמרצת משהו לאות של עידוד השירה. וכאשר הגיע למדרגות שלפני הפתח, שב ופנה לעבר הציבור וסימן בידיו הק' להגברת השירה.

לאחרי שנכנס התחילו פניו הק' שוב להחוויר כסיד, כנראה מהתאמצות היתרה בעת שעודד את השירה בידיו הק' בחוץ. בינתיים, כשהרבי ישב בסוכה, הכניסו לחדר מיטה שהורידו מבית [[אדמו"ר מוהריי"צ]]. [לא הייתה זו מיטת אדמו"ר הריי"צ, כי הרבי לא הסכים לכך].

באמצע פתח הרבי את דלת חדרו וביקש להודיע לקהל: "מ'זאל זיך האלטן רואיג און מ'זאל גיין פראווען שמחת יום טוב" [= שיישארו רגועים וילכו לשמוח בשמחת יום-טוב]. כמו כן הודיע שהלילה לא ילך הביתה{{הערת שוליים|יש אומרים, כי הרבי אף רצה ללכת הביתה, אך הרבנית סברה שעליו להשאר ב[[770]].}} הרב לייבל גרונר יצא אל הקהל ומסר את דברי הרבי. אחר כך פרסמה המזכירות הודעה בשם הרבי כי "אלו שעשו כבר הקפות - ילכו לביתם לסעוד סעודת יום טוב, ואלו שעדיין לא עשו "הקפות" - יכנסו לבית הכנסת לערוך הקפות" בשמחה. הציבור הממושמע נכנס לבית הכנסת. ואכן מחלל [[בית הכנסת]] בקעה ועלתה שירה, אבל כמובן שהמצב היה מתוח.

== שניתנה רשות לרופא לרפאות ==

במשך כל הזמן זרמו ללא הרף המוני רופאים ל770. רבים מהם הגיעו במכוניות המשטרה.

בינתיים, זמן מה אחרי שנכנס לחדרו, בשעה אחת אחרי חצות הלילה (לערך) - גילה הרבי - בפעם הראשונה - כי היו לו כאבים בלב. הרבי הסכים שיבואו אליו עוד רופאים מומחים לבדיקות. הוא אמר שמוכן לדבר אתם בתנאי שלא ימסרו את ממצאיהם לאף אחד ממש. מיד הזעיקו המזכירים ארבע רופאי לב מומחים ביותר, ובידיהם מכשיריהם המשוכללים.

אחרי הבדיקות התברר בוודאות כי הרבי עבר התקף לב חזק ביותר. היה קשה על הרופאים להאמין כי הרבי במצבו הקשה לא השמיע אף קול בעת ההתקפה ואף לא נפל על עמדו.

הרופאים החליטו מיד לתת לרבי זריקה נגד כאבים. אחד הרופאים ניגש ושאל את הרבי אם להזריק לו זריקה נגד כאבים, אך הרבי סירב. אחד מהחסידים שנכח במקום אמר ברוגזה לרופא: האם לא ברור לך שאם אתה שואל באופן כזה, הרבי בוודאי יסרב. הרי היום יום טוב ולפי ההלכה מותר לעשות זריקה רק בפקודת הרופא. הרופא הבין וחזר לרבי ואמר: כרופא אני מצווה על הרבי להסכים לזריקה. הזריקה חיונית ביותר כי עוצמת הכאבים מסכנת את חיי הרבי! הרבי הסכים מיד. אחרי הזריקה, למרות שהיתה במינון גבוה, נח הרבי רק מעט, לפליאת הרופאים.

בינתיים התייעצו הרופאים ביניהם ומסקנתם היתה חד משמעית: על הרבי לעבור מיד למחלקה לטיפול נמרץ שם יש ציוד המתאים ולהשגחה צמודה. אך הרבי סירב בתוקף, ואמר: מה היה עושה אדם שנמצא במקום שאין בו בית רופאים? וביקש לתת לו הלילה לנוח ולמחרת יהיה בסדר (כרגיל).{{הערת שוליים|רופא אחר שאל את הרבי, מה היה עונה לחסיד במצב זהה - שהיה שואל האם ללכת לבית רפואה. תשובת הרבי היתה שאיננו מחוייב לענות על 'אילו יצוייר'...}}

מיד עלה אחד הנוכחים לקומה העליונה ב770, שם ישבו וחיכו הרבנים. במידה שיצטרכו לברר איזו שאלה הלכתית, ושאלו - על פי בקשת הרבי - לברר את חוות דעתם בקשר לבית הרפואה. הרבנים הורו לחיוב. כאשר חזר הלה והודיע זאת לרבי קטע הרבי את דבריו ואמר:

:::''"היות ואני יהודי דתי ("א פרומער איד") וצריכים לשמוע בקול הרבנים, ממילא אל תגידו לי את הפסק כדי לא לאלצני ללכת, כי אין צורך ללכת לבית הרופאים".

שוב ניסו לבקש מהרבנית הצדקנית שתבקש אצל הרבי ללכת לבית הרפואה, אך היא ענתה: הוא יודע בעצמו מה לעשות... כראותם את המצב החמור שנוצר, מיהרו המזכירים להביא ציוד ממרכז רפואי יהודי שבברוקלין, בהסכמתו של הרבי.
=== המצב מחמיר ===
כעבור שעה קלה נהפך חדרו של הרבי לחדר טיפול נמרץ משוכלל וגדוש ציוד. אותו רופא חיבר את הרבי למיכשור המעקב. הרופאים שנכחו על אתר החליטו להזריק שוב לרבי, אבל הפעם במינון גבוהה יותר ("מורפין"), ולאחריה אכן נח הרבי למשך ארבע שעות לערך.{{הערת שוליים|1=מאוחר יותר התבטאה [[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]], בהקשר לכך, שמעולם לא זכור לה שהרבי אי פעם יישן למשך ארבע שעות!...}} בשעה חמש וחצי לפנות בוקר הבחין הרופא מהמרכז, לתדהמתו, שהרבי עבר עכשיו התקף קשה, שני; וקשה בהרבה מהראשון.

המזכירים היו בבהלה, ברור היה להם כי הרבי זקוק לטיפול רפואי מקצועי. הנוכחים, הרופאים והרבנים, התלבטו קשות אם לקחת את הרבי לבית הרפואה{{הערת שוליים|תוך כדי מנוחה שלאחרי זריקה.}} או לא, הרבנית היא שהכריעה לשלילה באמרה כי חלילה לעשות משהו לרבי נגד רצונו. ואז בשעה שש לפנות בוקר, עלה בדעתו של הרב [[יהודה קרינסקי]] לקרוא לד"ר וייס משיקאגו{{הערת שוליים|ד"ר וייס היה רופא לב ממקורבי חב"ד, ואף ביקר פעם בחצר הרבי. הוא היה אמנם צעיר - אך שמו הלך לפניו כרופא מוכשר ומבטיח.}} בלא לאבד שנייה התקשר קרינסקי אל ד"ר וייס. הרופא, שנחרד מעט מצלצול הטלפון שהעיר אותו משנתו בשעת בוקר מוקדמת זו של יום טוב, קפץ ואמר: "אני עולה על המטוס הראשון ל[[ניו יורק]]", והניח את השפורפרת.

בינתיים, יצא מישהו מבפנים והודיע לקהל להתחיל לומר [[תהילים]]. בשעה שש בבוקר יצאה ברגל קבוצה של אברכים ותמימים{{הערת שוליים|1=ביניהם הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום דובער שם טוב]] והת' [[דוד פלדמן]], ועוד כמה מחשובי ה[[תמימים]] ו[[אנ"ש]].}} אל [[האוהל]] להתפלל ולומר שם [[תהילים]]. מאוחר יותר, בשעה 11 בבוקר, יצאה קבוצה השניה לדרכה, דרך של שש שעות הליכה; וכך במשך כל שעות יממות החג.

בעולם נודע מצב בריאותו של הרבי, וכולם מיהרו להתפלל להחלמתו המהירה; גם ב[[אה"ק]] נודע הדבר, ומיד הלכו להתפלל ליד המקומות הקדושים, רבבות התפללו ליד ה[[כותל המערבי]] לרפואתו הקרובה של הרבי.

מאוחר יותר שוב ביקשו הרבנים למסור לרבי, כי לדעתם, עליו להסכים ללכת לבית הרפואה. הרבי התנגד לכך בצורה חד משמעית והוסיף: "צריך לשקול את אי הנעימות שתהיה לי ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] מול המעלות שבדבר, ולהכריע שטוב יותר עבורי להישאר כאן".{{הערת שוליים|אשה אחת, משרתת בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] - אמרה לרבי, שרצונה לשאול אותו משהו; וענה לה הרבי בחיוב - שיכולה לשאול. היא שאלה: אם אותו מצב היה אצל מישהו אחר והוא היה שואל האם לנסוע לביהי רצון מה הרבי היה מייעץ לו? והרבי ענה בשאלה: האם הוא היה שומע בקולי? - "כן" היא ענתה. "ממילא", המשיך הרבי, גם כעת יש לשמוע בקולי.}}

==בוקר שמיני עצרת ==

בשעה עשר בבוקר התכנס מניין של זקני ה[[חסידים]] ליד [[חדרו של הרבי]]. ל[[תפילת שחרית]] עד [[קריאת התורה]] התפלללו ב[[גן עדן התחתון]] (חדר ההמתנה ל[[יחידות]]), ולקריאת התורה, נכנסו ל[[גן עדן העליון]], חדרו הק' של הרבי, וקראו בתורה. כבימה שימש הפעם הסטענדר של הרבי שעמד ליד המיטה.

במשך ה[[תפילה]] ו[[קריאת התורה]] לא קם הרבי מהמיטה, אבל כאשר נקרא לעלות ל[[מפטיר]], אזר הרבי כוח, התיישב, נשק את ספר התורה ובירך את הברכות. אחרי ה"קריאה" קרא הרבי את ההפטרה בקול ברור ורגיל, עד שאפילו אלו שעמדו בחוץ יכלו לשמוע את ההפטרה.

את [[תפילת מוסף]] התפללו, כמו שחרית, ב[[גן עדן התחתון]]. כאשר שרו הנוכחים [[הוא אלוקינו]] ו[[אתה בחרתנו]] ב[[חזרת הש"ץ]], עודד הרבי את השירה בתנועות קלות.

במהלך התפילה הגיעה בשורה מהחדר לקהל, הרופאים קבעו שהמצב הולך ומשתפר, והרבי יבריא בע"ה.

לאחר התפילה בחדרו הק' התחיל הרבי לשיר [[ניגון ושמחת בחגך|ניגון 'ושמחת']], והורה שכל אחד מהנוכחים יעבור על ידו לומר "גוט יום טוב". לכולם אמר: "גוט יום טוב" ול[[כהן|כהנים]] הוסיף והביע: "יישר כוח". כאשר עבר הרב [[שמריהו גוראריה]] (מתל אביב) אמר לו שידבר עם הגבאים אודות "מכירת המצוות" ב[[שבת]] בראשית. עובדה זו העלתה כמובן את המצב רוח אצל כולם, שהיה נתון עד לשעה זו בשפל חסר תקדים.

חלפו כמה שעות והד"ר וייס הגיע בטיסה מ[[שיקאגו]] בליווי מכשירים משוכללים. מאז שד"ר וייס נכנס לחדר, אמר שהמצב משתפר והולך ומשתפר. בכלל, תמיד כשעשו בדיקות היו מראים את הממצאים לרבי, והוא היה אומר מה עליהם לעשות. "כל מה שהרבי אומר - כן הוא בדיוק", התבטאו הרופאים.

הרבי ביקש מהרופאים שאם ישתנה, ח"ו, המצב - שלא יפרסמו זאת. הרופאים שאלוהו: "אם כן - מדוע לא שוחח הרבי על כך עד עכשיו?" והשיב הרבי: "בכל פעם שהיה לי כאב - טיפלתי בעצמי במקום של הלב והכאב עבר". ואמר עוד, שידע כל הזמן שהיה לו התקף לב, ולא רצה לגלות.

כל הרופאים היו המומים מכך שלפי כל הסימנים עבר הרבי את ההתקף הקשה בעת ה[[הקפות]], ולמרות זאת צעד הרבי להקפה השביעית, חזר לבימה לסיום התפילה, ועלה מ[[בית הכנסת]] לחדרו למעלה - במדריגות. הרופאים התבטאו פה אחד שאלו היו כוחות על אנושיים. "אי אפשר להאמין שאחר התקפת לב כזו יוכל אדם לעלות במדריגות וללכת לאכול ב[[סוכה]]!" אמרו.{{הערת שוליים|אחד הרופאים הסביר זאת על פי הידוע, ש[[מלך]] אף פעם לא נופל לפני בני עמו, מכיוון שאין זה לכבוד, וכמו כן, הרבי לא נפל על בימתו בבית הכנסת בשעת ההתקפה; כי הרבי דומה למלך...}}

אחרי התפילה הודיעו, שהרבי אמר להרב [[יהודה לייב גרונר]]: שלא ישכחו ללכת לשמח יהודים בבתי הכנסת, וכן גם מחר, והעיקר - שילכו ב[[שטורעם]], והוסיף שאלו שרוצים לגרום להטבת בריאותי - שילכו לשמח!

== ליל שמחת תורה ==

לפנות ערב נכנס הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] אל הרבי, ובעיניים זולגות דמעות איחל לרבי "רפואה שלימה". הרבי הגיב על כך: זה הרי סתירה ל'ושמחת בחגך'; רוצים שיתווסף לי בבריאות - אז זה דווקא על ידי שירבו ב[[שמחה]]. בכיות - זה נגד רצוני!.

ביום ההוא נתן הרבי להרב קזרנובסקי שני בקבוקי [[משקה]], ואמר לו: זהו בכדי לחלק לכל אחד ואחד בעת ה[[התוועדות]] שלפני ה[[הקפות]] - שבוודאי יארגנו - ובוודאי לא יחסרו בה דברי התורה, ההתעוררות והשמחה. ואחר כך יערכו את ה"הקפות" ושתהיינה בשמחה, ושלא יגרע משמחת החג". כמו כן אמר, שישתו מה'משקה' עוד במשך היום, שלא יהיה כמכין מהיום למחר.

אחר כך נכנס [[הרש"ג]] לרבי, והרבי אמר לו כי הוא עושה אתו לשליח בנוגע לפסוקי [[אתה הראית]], ושימכרו את הפסוקים - לטובת ישיבת [[תומכי תמימים]] - כרגיל, ובלי שינויים; את השתתפותו - אמר הרבי - יתן בדולרים יחידים, וכל מי שיקנה פסוק יקבל דולר (של הרבי). לפנות ערב התבטא הרבי שבעת ה[[התוועדות]] ובהליכה להקפות יציירו שזה שיושב על הכיסא - לא חסר...

בשעה תשע בערב, לפני ההקפות, התיישב הקהל הגדול להתועדות עם זקני החסידים. חילקו לכל אחד מה[[משקה]] שהרבי שלח במיוחד עבור ההתוועדות.

בליל שמחת תורה שאל הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]]: "האם הלכו לשמח בבתי כנסת?" וענה: "כן". שוב שאלו הרבי: מה קורה למטה בבית הכנסת? וענה: "מתוועדים משעה תשע". הגיב הרבי: "מיט א שטורעם? תמסור להם שאמרתי שיהיה מיט א גרויסען שטורעם!" [= עם 'שטורעם' (חיות ותוקף גדול)? תמסור להם שאמרתי שיהיה עם הרבה 'שטורעם'].

אחר ה[[התוועדות]] הלכו כולם לערוך את ההקפות בשמחה גדולה ועצומה מאוד. בעת הריקודים ניגנו במשך שעה ארוכה, את הניגון [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|זאל שוין זיין די גאולה]] [= שתבוא כבר הגאולה], אך הפעם החליפו את מילותיו ב"דער רבי זאל געזונט זיין" [= שהרבי יבריא], ומאוחר יותר - "דער רבי וועט געזונט זיין" [= הרבי יבריא (בוודאי)] ומאוחר יותר "דער רבי איז געזונט" [= הרבי בריא], כאשר כל מי שנכח בבית הכנסת לא ישכח כל ימי חייו את סערת הריקוד הזה שמצד אחד נרקד בשמחה רבה ומצד שני עם דמעות בעיני כל אחד. הניגון הגיע לאוזני הרבי, ואחד הרופאים התבטא אחר כך שאילו ידע הקהל כמה נחת רוח גורם ניגון זה לרבי - היו מנגנים אותו כל הזמן ללא הרף.

מספרים, שבאותה שעה - כאשר שמע הרבי ששרים "דער רבי איז געזונט" - ירד הרבי ממיטתו ועמד על רגליו הק' - בכדי שהריל"ג יוכל למסור לקהל (כך אמר) שהוא "מרגיש טוב באופן גלוי", ואף התבטא באוזני הרופא, כשחיוך רחב נסוך על פניו הק': "דאס איז [[חסידים]]" [= אלו הם חסידים]... וכאשר שאלוהו אם השירים והניגונים למטה לא מפריעים וטורדים את המנוחה המוחלטת שהוא זקוק לה - ענה: "ס'איז א געשמאקע מוזיק!" [= זוהי מוזיקה ערבה]...

בינתיים, בשעה אחת שתיים אחר חצות הלילה, נכנס "מנין" ל[[גן עדן התחתון]] והתפללו תפילת ערבית, כאשר הרבי יושב על מיטתו. גם את ההקפות ערך הרבי תוך כדי ישיבה על המיטה, וספר התורה בידו הק'.

אחר התפילה וההקפות אצל הרבי, יצא הרב י. ל. גרונר מהחדר וסיפר שהרבי אמר לו שיתוועדו גם למחרת כרגיל, ושכולם יטלו ידיים לסעודה; וכי את ה[[משקה]] שהכניסו אליו לפני יום טוב יחלקו בעת ההתוועדות. ושוב אמר הרבי: "ברצוני שהשמחה שהיתה ביום שמיני עצרת - תיהיה ביום שמחת תורה בכפליים{{הערת שוליים|1=וויפיל מען האט זיך געפילט היינט; אפילו א מיליאן מאל בעסער ווי נעכטן - איז דעם צוויטן טאג (מארגן) קען מען נאך אלץ פילן בעסער!" [= כמה שהרגישו (טוב) היום; אפילו מיליון פעם טוב יותר מאתמול - הנה ביום השני (מחר) יכולים {עדיין} להרגיש טוב יותר!].}}.

הרב גרונר הוסיף וסיפר, שהרבי אף מסר על ידו תוכן מ"[[שיחה]]" שיהיה עליו לחזור עליה בעת ההתוועדות, והורה לו להתדבר בעניין עם החוזר הרב [[יואל כהן]], שיוסיף לדבר "מראי מקומות" וכו'...

== יום שמחת תורה ==

ביום שמחת תורה בבוקר התפללו מנין אנשים בגן עדן התחתון. הרבי סגר את דלת חדרו באומרו שהוא נמצא למטה, היינו בבית הכנסת הגדול עם כל הקהל...
לפני ההקפות נפתחה הדלת ואמרו את פסוקי אתה הראית כרגיל; את הפסוק הראשון והאחרון אמר הרבי בעצמו, והשאר - המניין שעמד בחוץ. אחרי התפילה נערכו ההקפות בחדרו הק' של הרבי. בשני ספרי תורה הקיפו את הסטענדר. הרבי בעצמו ישב על המיטה והחזיק [[ספר תורה]] בידיו הק'; וכאשר עשו את ה"הקפות" הקיף את ספר התורה בידיו הק' מסביב לסידורו שהיה מונח לפניו על השולחן...

אחרי הצהרים, בשעה חמש לערך, שאל הרבי את הרב יהודה לייב גרונר: מה נעשה למטה בבית הכנסת? וענה: הקהל בשמחה גדולה. הגיב הרבי: אמור לעולם שבהמשך תהיה שמחה עוד יותר סוערת!.

=== מאמר (התוועדות) בשליחות הרבי ===

סמוך לעת השקיעה, הסבו הכל להתוועדות. [[בית הכנסת]] היה ערוך כתמיד. ורק על הציבור שבמצוות הרבי שרוי היה בשמחת החג ניכרת תוגה על כך שאין המלך גלוי לעמו בשעה זו.

בפתח ה[[התוועדות]] מסר הרב גרונר את הדברים שהורה לו הרבי לחזור ב[[התוועדות]] זו והרי נקודת העניין:

:::''"כאשר ישנו באיזשהו ענין - חסרון, יכול הדבר להתבטא בשני אופנים: (א) שכל הדבר (העניין) חסר; (ב) שחסר בעניין. כלומר, שהדבר קיים אבל איננו שלם אלא חסר ואז יש הכרח בתוספת והתגברות. דוגמא לדבר - משאיבת הדם: כשמוציאים דם מאדם פועלת הזריקה שיהיה מקום חלל; ועל ידי שהאוויר יוצא - מתמלא החלל הזה בדם. כלומר, שהחלל ממשיך לתוכו תוספת. ורואים מזה שדבר שהיה חסר - איננו חסרון אלא גורם לתוספת.

בהמשך סיפר בשם הרבי, שפעם אמר לו מישהו ב[[יחידות]] שהוא ריק מענייני תורה ומצוות, וממילא אין כל טעם לדבר איתו על כך. והרבי ענה לו: אדרבה, מכיוון שהוא כלי ריק - הוא שואב יותר כוחות מנשמתו, וביכולתו לקבל על עצמו את התורה והמצוות.

וכמו כן הוא בעניין ה[[צמצום]] - שלצורך התהוות העולמות הרי הצמצום וההסתר הכריח את גילוי אור ה[[קו]]. והרבי הוסיף: כיוון שישנו עניין של "יפקד מושבך" - לא צריך להיגרם על ידי זה גרעון; אלא אדרבה.

הרב גרונר סיים ואז הרב [[יואל כהן]] ביאר את העניין בארוכה, כהוראת הרבי.

זקני החסידים התוועדו וניגנו במשך זמן רב.{{הערת שוליים|1=הרב [[מרדכי מענטליק]] אמר, שכאשר שמים לב לשיחת י"ג [[תשרי]] (השנה), רואים שהרבי "האט שוין אלעס דעמאלט באווארנט" [= ביאר והבטיח כבר אז את הכל] וצפה הכל מראש. ראה [[שיחות קודש]] תשל"ח חלק א' עמוד 133, על דבר מצב בריאותו של אדמו"ר מוהריי"צ, ועוד.}}

בשעה אחת עשרה בלילה, הביא הרב יהודה לייב גרונר את כוסו של הרבי ומעט היין שבתוכו, וכן את הבקבוק שממנו לקח הרבי [[יין]] ל'הבדלה', ואמר, שהרבי שלח את היין לכוס של ברכה. כמו כן אמר, שהרבי ציווה לו להכריז "הכרזה", אך הרבי הוסיף - "דאס זאלסטו זיי זאגן נאך זייער מעריב, פאר הבדלה" [= זה תגיד להם אחרי שהם יתפללו מעריב, לפני הבדלה]. שמחת הציבור גדלה ואליה הצטרפה הציפייה לשמוע מהי ההכרזה שעתידה להתפרסם בעוד דקות אחדות.

התפללו [[תפילת ערבית]] ואז הרב גרונר גילה את הבשורה: הרבי יאמר שיחה בחדרו הק', וכולם ישמעו אותה, על ידי המיקרופון למטה בבית הכנסת!

שמחת הנוכחים לא ידעה גבול. פרץ של שירה אדירה [[ניגון הקפות]] של (אב) הרבי - פרץ ספונטנית בבת אחת. רק ארבעים ושמונה שעות חלפו מאז הרבי קיבל התקף לב קשה ל"ע ול"ע והנה - שיחה.

בחצות הלילה, לאחר שביקש לקבל את האבנט שלו, פתח הרבי את דבריו: "אזוי ווי מצד א סיבה רעדט מען נאך הבדלה" [= כיון שמצד סיבה מדברים לאחר הבדלה]... ודיבר בהתרגשות קלה על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם [[שמחת תורה]] - "התאחדות אמיתית פון כל אחד מבני ישראל, ניט קוקענדיק אויף זייער התחלקות אין אנדערע ענינים, כמבואר בארוכה אין [[תניא - פרק ל"ב]] [= התאחדות אמיתי של כל אחד מבני ישראל, בלי הבט על התחלקותם בענינים אחרים, כמבואר בארוכה בתניא - פרק ל"ב]..."

הרבי אף השמיע [[מאמר]] ד"ה להבין עניין שמחת תורה. בסיום השיחה, שפע הרבי ברכות ובקטע זה נקטע דיבורו מידי פעם בבכי.. וגם אחרי השיחה בכה זמן מה. כאשר שאלו הרופאים (אחרי השיחה), על מה דיבר בעת שבכה - ענה, שבירך את החסידים ודיבר על [[משיח]]...

מאוחר יותר נודע כי הרופאים התירו לרבי לדבר חמש דקות בלבד, ושיחת הק' נמשכה קרוב לעשרים וחמש דקות! אחרי השיחה הודה הרבי לרופא על שלא עצרו באמצע, ונתן לו לדבר הרבה יותר מכפי המתוכנן, ואמר, שאחרי שאמר את מה שרצה הוטב לו בהרבה.{{הערת שוליים|ואכן גם הרופאים העידו שהכול עבר בטוב, ולא היתה לאמירת השיחה כל השפעה על הלב.}}. שאלו הרופא, האם הספיק לומר בשעה קלה את כל מה שרצה; וענה: "אם זה תלוי במה שאני רוצה - הרי אין כל שיעור לזמן הדיבור"...

==ראו גם==
[[ניגון ראש חודש כסלו]]

== קישורים חיצוניים ==
[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32327 שלושים שנה לשמיני עצרת תשל"ח / יומן מרתק] {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42446 מגילת ראש חודש כסלו] - אתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=742 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - ניגוני חב"ד (לאופר)
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=779 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - אלבום המאה (פילהרמוני)
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

ראש חודש כסלו

2016-12-02T01:20:24Z

מענדי ר.: /* ליל שמיני עצרת */

{{לעריכה|לא אנציקלופדי, זוהי העתקה כמעט מושלמת של "מגילת ראש חודש כסלו"!}}
ב'''שמיני עצרת תשל"ח''' עבר [[הרבי]] התקף לב באמצע ההקפות. מאז במשך למעלה מחודש שהה בחדרו, ולא יצא לחסידים, עד [[א' כסלו]], בו יצא לביתו.

== רקע ==

בחול המועד [[סוכות]] [[תשל"ח]] הגיעו אלפי [[חסיד]]ים ל[[770]], באותם ימים ארעה תופעה שלא הייתה קודם לכן: בכל פעם ש[[הרבי]] נכנס ל[[תפילה|תפילות]] ב[[הזאל הגדול]], עלה על הבימה, הסתובב לקהל והחל לעודד את השירה.

ביום [[הושענא רבה]], היתה הנהגה כרגיל{{הערת שוליים|מלבד כך שכאשר הוציאו את הספר תורה התחילו לנגן את הניגון [[אנא עבדא]] והרבי עודד בצורה מיוחדת ובמשך זמן ארוך מהרגיל}}. הרבי חילק כמנהגו פרוסת [[לעקאח]] לכל אחד ואחד. וכן שאר פרטי ההנהגה היו כרגיל.

במשך היום התענינה [[הרבנית חיה מושקא]] (ע"ה) אצל אחד ה[[משב"ק]]ים וביקשה לדעת איזה [[ספר תורה]] ימסרו בלילה, בעת ה"[[הקפות]]", לבעלה, הרבי, וביקשה שספר התורה יהיה קל וכן שההקפות יהיו קצרות, כיוון שהרבי אינו מרגיש כל-כך טוב...

חלוקת הלעקאח נמשכה עד ממש סמוך לחג ומשום כך לא טעם הרבי כלום לאחר החלוקה ועד ה[[תפילה]].

== ליל שמיני עצרת ==

בליל שמיני עצרת נקראו הפסוקים שלפני ההקפות במהירות גדולה{{הערת שוליים|י"א שזה היה על פי הוראת [[הרבי]].}}.

בהקפה הראשונה רקד הרבי יחד עם גיסו [[הרש"ג]] (ז"ל), בהתלהבות גדולה.

בהקפה השלישית אותה רקד הרבי על בימתו, היו פני קדשו חיוורים והוא ניגב את פניו בממחטתו - דברי שאינו רגיל כלל וכלל, עם זא, המשיך הרבי לעודד את השירה כרגיל.

בהקפה הרביעית, בשעה שהתחילו לשיר את "[[ניגון על הסלע הך]]" והרבי הפנה את פניו לעבר הקהל, תוך כדי מחיאת כפיים - פניו של הרבי החווירו מאד, והוא מחא כפיים בקושי.

כעבור עשר דקות החזיר הרבי את פניו מהקהל, נשען על הסטנדר ופנה לר' [[יהודה לייב גרונר]] בבקשה לקרב את כסאו הק'.

== התקפת הלב ==

בתום ה"הקפה" התיישב הרבי בכיסאו, ועצם את עיניו הק', הקהל היה היסטרי ויצא במהירות מן הבניין. כל החלונות נפרצו, על מנת שיהיה לרבי אוויר.

ה[[משב"ק|משבק]]י"ם ביקשו הרבי שיעלה לחדרו לנוח מעט; אך הרבי לא שעה להצעה זו, ובו במקום ציווה להמשיך את ה[[הקפות]] - במהירות - עד תומן.

בינתיים מיהר איש ההצלה ר' [[יהודה לייב ביסטריצקי]], והגיע בריצה עם מכשירי החמצן בידיו. כאשר הבחין הרבי בהם, חייך.

רבים צעקו להביא מיד מים, בכוונה לתת לרבי לשתות משהו; אך הרבי התנגד לכך, ואמר כי מחוץ לסוכה לא ישתה. גם כאשר המזכיר, הרב [[בנימין קליין]] ביקש מהרבי מספר פעמים שיאות לקחת את המים - אך הרבי לא הגיב.

כשתיים שלוש דקות ישב הרבי בכסאו, ומיד קם על רגליו להמשיך את ה"הקפות". בשעה זו היה - [[הזאל הגדול]] - כמעט ריק מ[[אדם]], ופחות ממאה איש נשארו בו; ביניהם - סקרנים בודדים, ורופאים נטולי עצה שלא הבינו עדיין מה קרה.

התברר כי [[הרבי]] רוצה שימשיכו בהקפות, ועד שלא יסתיימו - לא יצא. ה[[הקפות]] המשיכו בזריזות, ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת.

את ההקפה השישית ערכו בשקט. כדי לא לאלץ את [[הרבי]] לטרוח ולקום - לא [[שירה|שרו]] ולא [[ריקוד|רקדו]]. {{הערת שוליים|לפי נוסחא אחרת נערכה גם ההקפה החמישית במהירות, ללא שירה וריקודים; ולאחרי ההקפה השישית שוב לא הרגיש הרבי בטוב והתיישב, אך התרומם מיד להקפה האחרונה}}.

כאשר הגיעו להקפה השביעית והאחרונה - אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]]- הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אולם הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הק' את [[ספר התורה]], וצעד לעבר בימת ה"הקפות", במרכז בית הכנסת.

כאשר התחיל [[הרבי]] ללכת, הסתובב תחילה לראות באם גם גיסו [[הרש"ג]], צועד אחריו למקום ה[[הקפות]] כרגיל. הרש"ג פנה מיד ללכת בעקבות הרבי וה[[חסיד]]ים נצלו את העובדה כדי לבקש ממנו לדאוג לכך שהריקוד יהיה קצר ככל האפשר.

במהלך הצעידה עד למרכז בית הכנסת, היו כאלו שנשקו את ספר התורה של הרבי; אך ר' [[יהודה לייב גרונר]] גרונר - שצעד לפני הרבי - בראותו זאת - מנע מהנוכחים לנשק, כדי למהר את סיומן של ה"הקפות".

עם הגיע הרבי לבימת ה"הקפות" שר הקהל את [[ניגון הקפות]], והרבי רקד כרגיל עם [[הרש"ג]] (ז"ל). הריקוד הזה היה איטי וקצר כאשר פניו הק'של הרבי חיוורות. הרש"ג, הפסיק מיד את הריקודים לאחרי מספר סיבובים, והרבי חייך אליו.

בתום ההקפה הכניסו את ספרי התורה חזרה ל[[ארון הקודש]], ו[[הרבי]] חזר למקומו. בהגיעו למקומו, מעל בימתו הקבועה - אמרו 'עלינו' ו'[[קדיש]]' ואחר כך הכריז הרבי: "גוט יום-טוב" שלוש פעמים. בעת ההכרזה עשה הרבי תנועה נלהבת בשתי ידיו הק' כאשר כל גופו הק' מתנענע חזק.

== הנהגת הרבי בחדרו ==

כאשר יצא הרבי מבית הכנסת ועלה לחדרו הק' - סגרו מיד את כל הדלתות, וכולם יצאו החוצה. כעת החלו חברי [[המזכירות]] להשתלט על המצב אם כי כפי שניתן לשער הם עצמם היו בהולים ונבהלים.

בינתיים כאשר נכנס הרבי לחדרו הק' היה עליו להשען על הקיר ומזכירו הרב ח. מ. א חודקוב - שנכנס איתו - נבהל ביותר בראותו זאת. הרבי מצידו אמר לו שילך לחדר ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]]. הרבי סגר את הדלת, והתבודד לבדו בפנים מספר דקות.
הרבי לא פתח הדלת לאף אחד, וכשפתח לבסוף התבטא שזה לא כלום "וזהו רק מהתאמצות יתרה, כי כל היום לא אכלתי ועמדתי על הרגליים, וממילא זוהי עייפות יתרה בלבד".

[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] (ע"ה) נקראה מביתה, לבוא מיד אל בעלה - הרבי.

הרבי יצא מחדרו הק' ונכנס ל[[סוכה]], לבוש מעיל, והרבנית, [[הרש"ג]], הרופאים והמזכיר אחריו. קודם לכן, ביקשו שהרבי יטעם משהו בחדרו, אך הרבי שלל זאת באומרו, שאיננו רוצה לאכול לפני קידוש ומחוץ לסוכה.

הרבי התיישב בסוכה והשעין בקלות את מצח ראשו על ידיו הק'. הביאו לפניו [[יין]] ומיץ ענבים לקידוש ואוכל עבור [[סעודת יום טוב]]. בתוך המאכלים שהגישו לרבי הפעם - דאגו להכניס גם מידה גדושה של סוכר, כי לפי דעת הרופא ר' א. זליגזון (ז"ל) היה חסר לו סוכר בדמו.

הרבי לא הסכים לעשות [[קידוש]] אלא על [[יין]] ולא על מיץ ענבים, באומרו: קידוש עושים על [[יין]]. הרבי אכל כדרכו מעט מכל מין, ובירך. לשעה קלה ישב הרבי בסוכה. בזמן זה השתפר קצת המצב לטובה, ואחרי הסעודה אף נראה גוון בפניו הק'. גם הרופאים ראו בכך הטבה כלשהי, כי בתחילה היה דופק הלב נמוך ביותר, ואילו בעת מנוחתו וישיבתו בסוכה עלה בהרבה. אחר כך יצא הרבי מהסוכה ונכנס לחדרו הק'. בשעה זו היו מעטים שכבר נרגעו ופנו הביתה לסעודת יום טוב, אבל רוב רובו של הציבור נשאר עומד בחוץ, מייחל בנשימה עצורה לראות את הרבי יוצא מהסוכה וצועד לחדרו.

כאשר יצא הרבי הצהיבו פניו מעט ונראתה עליהן שמחה מסויימת. הוא אף פנה לעבר הקהל בתנועת יד נמרצת משהו לאות של עידוד השירה. וכאשר הגיע למדרגות שלפני הפתח, שב ופנה לעבר הציבור וסימן בידיו הק' להגברת השירה.

לאחרי שנכנס התחילו פניו הק' שוב להחוויר כסיד, כנראה מהתאמצות היתרה בעת שעודד את השירה בידיו הק' בחוץ. בינתיים, כשהרבי ישב בסוכה, הכניסו לחדר מיטה שהורידו מבית [[אדמו"ר מוהריי"צ]]. [לא הייתה זו מיטת אדמו"ר הריי"צ, כי הרבי לא הסכים לכך].

באמצע פתח הרבי את דלת חדרו וביקש להודיע לקהל: "מ'זאל זיך האלטן רואיג און מ'זאל גיין פראווען שמחת יום טוב" [= שיישארו רגועים וילכו לשמוח בשמחת יום-טוב]. כמו כן הודיע שהלילה לא ילך הביתה{{הערת שוליים|יש אומרים, כי הרבי אף רצה ללכת הביתה, אך הרבנית סברה שעליו להשאר ב[[770]].}} הרב לייבל גרונר יצא אל הקהל ומסר את דברי הרבי. אחר כך פרסמה המזכירות הודעה בשם הרבי כי "אלו שעשו כבר הקפות - ילכו לביתם לסעוד סעודת יום טוב, ואלו שעדיין לא עשו "הקפות" - יכנסו לבית הכנסת לערוך הקפות" בשמחה. הציבור הממושמע נכנס לבית הכנסת. ואכן מחלל [[בית הכנסת]] בקעה ועלתה שירה, אבל כמובן שהמצב היה מתוח.

== שניתנה רשות לרופא לרפאות ==

במשך כל הזמן זרמו ללא הרף המוני רופאים ל770. רבים מהם הגיעו במכוניות המשטרה.

בינתיים, זמן מה אחרי שנכנס לחדרו, בשעה אחת אחרי חצות הלילה (לערך) - גילה הרבי - בפעם הראשונה - כי היו לו כאבים בלב. הרבי הסכים שיבואו אליו עוד רופאים מומחים לבדיקות. הוא אמר שמוכן לדבר אתם בתנאי שלא ימסרו את ממצאיהם לאף אחד ממש. מיד הזעיקו המזכירים ארבע רופאי לב מומחים ביותר, ובידיהם מכשיריהם המשוכללים.

אחרי הבדיקות התברר בוודאות כי הרבי עבר התקף לב חזק ביותר. היה קשה על הרופאים להאמין כי הרבי במצבו הקשה לא השמיע אף קול בעת ההתקפה ואף לא נפל על עמדו.

הרופאים החליטו מיד לתת לרבי זריקה נגד כאבים. אחד הרופאים ניגש ושאל את הרבי אם להזריק לו זריקה נגד כאבים, אך הרבי סירב. אחד מהחסידים שנכח במקום אמר ברוגזה לרופא: האם לא ברור לך שאם אתה שואל באופן כזה, הרבי בוודאי יסרב. הרי היום יום טוב ולפי ההלכה מותר לעשות זריקה רק בפקודת הרופא. הרופא הבין וחזר לרבי ואמר: כרופא אני מצווה על הרבי להסכים לזריקה. הזריקה חיונית ביותר כי עוצמת הכאבים מסכנת את חיי הרבי! הרבי הסכים מיד. אחרי הזריקה, למרות שהיתה במינון גבוה, נח הרבי רק מעט, לפליאת הרופאים.

בינתיים התייעצו הרופאים ביניהם ומסקנתם היתה חד משמעית: על הרבי לעבור מיד למחלקה לטיפול נמרץ שם יש ציוד המתאים ולהשגחה צמודה. אך הרבי סירב בתוקף, ואמר: מה היה עושה אדם שנמצא במקום שאין בו בית רופאים? וביקש לתת לו הלילה לנוח ולמחרת יהיה בסדר (כרגיל).{{הערת שוליים|רופא אחר שאל את הרבי, מה היה עונה לחסיד במצב זהה - שהיה שואל האם ללכת לבית רפואה. תשובת הרבי היתה שאיננו מחוייב לענות על 'אילו יצוייר'...}}

מיד עלה אחד הנוכחים לקומה העליונה ב770, שם ישבו וחיכו הרבנים. במידה שיצטרכו לברר איזו שאלה הלכתית, ושאלו - על פי בקשת הרבי - לברר את חוות דעתם בקשר לבית הרפואה. הרבנים הורו לחיוב. כאשר חזר הלה והודיע זאת לרבי קטע הרבי את דבריו ואמר:

:::''"היות ואני יהודי דתי ("א פרומער איד") וצריכים לשמוע בקול הרבנים, ממילא אל תגידו לי את הפסק כדי לא לאלצני ללכת, כי אין צורך ללכת לבית הרופאים".

שוב ניסו לבקש מהרבנית הצדקנית שתבקש אצל הרבי ללכת לבית הרפואה, אך היא ענתה: הוא יודע בעצמו מה לעשות... כראותם את המצב החמור שנוצר, מיהרו המזכירים להביא ציוד ממרכז רפואי יהודי שבברוקלין, בהסכמתו של הרבי.
=== המצב מחמיר ===
כעבור שעה קלה נהפך חדרו של הרבי לחדר טיפול נמרץ משוכלל וגדוש ציוד. אותו רופא חיבר את הרבי למיכשור המעקב. הרופאים שנכחו על אתר החליטו להזריק שוב לרבי, אבל הפעם במינון גבוהה יותר ("מורפין"), ולאחריה אכן נח הרבי למשך ארבע שעות לערך.{{הערת שוליים|1=מאוחר יותר התבטאה [[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]], בהקשר לכך, שמעולם לא זכור לה שהרבי אי פעם יישן למשך ארבע שעות!...}} בשעה חמש וחצי לפנות בוקר הבחין הרופא מהמרכז, לתדהמתו, שהרבי עבר עכשיו התקף קשה, שני; וקשה בהרבה מהראשון.

המזכירים היו בבהלה, ברור היה להם כי הרבי זקוק לטיפול רפואי מקצועי. הנוכחים, הרופאים והרבנים, התלבטו קשות אם לקחת את הרבי לבית הרפואה{{הערת שוליים|תוך כדי מנוחה שלאחרי זריקה.}} או לא, הרבנית היא שהכריעה לשלילה באמרה כי חלילה לעשות משהו לרבי נגד רצונו. ואז בשעה שש לפנות בוקר, עלה בדעתו של הרב [[יהודה קרינסקי]] לקרוא לד"ר וייס משיקאגו{{הערת שוליים|ד"ר וייס היה רופא לב ממקורבי חב"ד, ואף ביקר פעם בחצר הרבי. הוא היה אמנם צעיר - אך שמו הלך לפניו כרופא מוכשר ומבטיח.}} בלא לאבד שנייה התקשר קרינסקי אל ד"ר וייס. הרופא, שנחרד מעט מצלצול הטלפון שהעיר אותו משנתו בשעת בוקר מוקדמת זו של יום טוב, קפץ ואמר: "אני עולה על המטוס הראשון ל[[ניו יורק]]", והניח את השפורפרת.

בינתיים, יצא מישהו מבפנים והודיע לקהל להתחיל לומר [[תהילים]]. בשעה שש בבוקר יצאה ברגל קבוצה של אברכים ותמימים{{הערת שוליים|1=ביניהם הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום דובער שם טוב]] והת' [[דוד פלדמן]], ועוד כמה מחשובי ה[[תמימים]] ו[[אנ"ש]].}} אל [[האוהל]] להתפלל ולומר שם [[תהילים]]. מאוחר יותר, בשעה 11 בבוקר, יצאה קבוצה השניה לדרכה, דרך של שש שעות הליכה; וכך במשך כל שעות יממות החג.

בעולם נודע מצב בריאותו של הרבי, וכולם מיהרו להתפלל להחלמתו המהירה; גם ב[[אה"ק]] נודע הדבר, ומיד הלכו להתפלל ליד המקומות הקדושים, רבבות התפללו ליד ה[[כותל המערבי]] לרפואתו הקרובה של הרבי.

מאוחר יותר שוב ביקשו הרבנים למסור לרבי, כי לדעתם, עליו להסכים ללכת לבית הרפואה. הרבי התנגד לכך בצורה חד משמעית והוסיף: "צריך לשקול את אי הנעימות שתהיה לי ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] מול המעלות שבדבר, ולהכריע שטוב יותר עבורי להישאר כאן".{{הערת שוליים|אשה אחת, משרתת בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] - אמרה לרבי, שרצונה לשאול אותו משהו; וענה לה הרבי בחיוב - שיכולה לשאול. היא שאלה: אם אותו מצב היה אצל מישהו אחר והוא היה שואל האם לנסוע לביהי רצון מה הרבי היה מייעץ לו? והרבי ענה בשאלה: האם הוא היה שומע בקולי? - "כן" היא ענתה. "ממילא", המשיך הרבי, גם כעת יש לשמוע בקולי.}}

==בוקר שמיני עצרת ==

בשעה עשר בבוקר התכנס מניין של זקני ה[[חסידים]] ליד [[חדרו של הרבי]]. ל[[תפילת שחרית]] עד [[קריאת התורה]] התפלללו ב[[גן עדן התחתון]] (חדר ההמתנה ל[[יחידות]]), ולקריאת התורה, נכנסו ל[[גן עדן העליון]], חדרו הק' של הרבי, וקראו בתורה. כבימה שימש הפעם הסטענדר של הרבי שעמד ליד המיטה.

במשך ה[[תפילה]] ו[[קריאת התורה]] לא קם הרבי מהמיטה, אבל כאשר נקרא לעלות ל[[מפטיר]], אזר הרבי כוח, התיישב, נשק את ספר התורה ובירך את הברכות. אחרי ה"קריאה" קרא הרבי את ההפטרה בקול ברור ורגיל, עד שאפילו אלו שעמדו בחוץ יכלו לשמוע את ההפטרה.

את [[תפילת מוסף]] התפללו, כמו שחרית, ב[[גן עדן התחתון]]. כאשר שרו הנוכחים [[הוא אלוקינו]] ו[[אתה בחרתנו]] ב[[חזרת הש"ץ]], עודד הרבי את השירה בתנועות קלות.

במהלך התפילה הגיעה בשורה מהחדר לקהל, הרופאים קבעו שהמצב הולך ומשתפר, והרבי יבריא בע"ה.

לאחר התפילה בחדרו הק' התחיל הרבי לשיר [[ניגון ושמחת בחגך|ניגון 'ושמחת']], והורה שכל אחד מהנוכחים יעבור על ידו לומר "גוט יום טוב". לכולם אמר: "גוט יום טוב" ול[[כהן|כהנים]] הוסיף והביע: "יישר כוח". כאשר עבר הרב [[שמריהו גוראריה]] (מתל אביב) אמר לו שידבר עם הגבאים אודות "מכירת המצוות" ב[[שבת]] בראשית. עובדה זו העלתה כמובן את המצב רוח אצל כולם, שהיה נתון עד לשעה זו בשפל חסר תקדים.

חלפו כמה שעות והד"ר וייס הגיע בטיסה מ[[שיקאגו]] בליווי מכשירים משוכללים. מאז שד"ר וייס נכנס לחדר, אמר שהמצב משתפר והולך ומשתפר. בכלל, תמיד כשעשו בדיקות היו מראים את הממצאים לרבי, והוא היה אומר מה עליהם לעשות. "כל מה שהרבי אומר - כן הוא בדיוק", התבטאו הרופאים.

הרבי ביקש מהרופאים שאם ישתנה, ח"ו, המצב - שלא יפרסמו זאת. הרופאים שאלוהו: "אם כן - מדוע לא שוחח הרבי על כך עד עכשיו?" והשיב הרבי: "בכל פעם שהיה לי כאב - טיפלתי בעצמי במקום של הלב והכאב עבר". ואמר עוד, שידע כל הזמן שהיה לו התקף לב, ולא רצה לגלות.

כל הרופאים היו המומים מכך שלפי כל הסימנים עבר הרבי את ההתקף הקשה בעת ה[[הקפות]], ולמרות זאת צעד הרבי להקפה השביעית, חזר לבימה לסיום התפילה, ועלה מ[[בית הכנסת]] לחדרו למעלה - במדריגות. הרופאים התבטאו פה אחד שאלו היו כוחות על אנושיים. "אי אפשר להאמין שאחר התקפת לב כזו יוכל אדם לעלות במדריגות וללכת לאכול ב[[סוכה]]!" אמרו.{{הערת שוליים|אחד הרופאים הסביר זאת על פי הידוע, ש[[מלך]] אף פעם לא נופל לפני בני עמו, מכיוון שאין זה לכבוד, וכמו כן, הרבי לא נפל על בימתו בבית הכנסת בשעת ההתקפה; כי הרבי דומה למלך...}}

אחרי התפילה הודיעו, שהרבי אמר להרב [[יהודה לייב גרונר]]: שלא ישכחו ללכת לשמח יהודים בבתי הכנסת, וכן גם מחר, והעיקר - שילכו ב[[שטורעם]], והוסיף שאלו שרוצים לגרום להטבת בריאותי - שילכו לשמח!

== ליל שמחת תורה ==

לפנות ערב נכנס הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] אל הרבי, ובעיניים זולגות דמעות איחל לרבי "רפואה שלימה". הרבי הגיב על כך: זה הרי סתירה ל'ושמחת בחגך'; רוצים שיתווסף לי בבריאות - אז זה דווקא על ידי שירבו ב[[שמחה]]. בכיות - זה נגד רצוני!.

ביום ההוא נתן הרבי להרב קזרנובסקי שני בקבוקי [[משקה]], ואמר לו: זהו בכדי לחלק לכל אחד ואחד בעת ה[[התוועדות]] שלפני ה[[הקפות]] - שבוודאי יארגנו - ובוודאי לא יחסרו בה דברי התורה, ההתעוררות והשמחה. ואחר כך יערכו את ה"הקפות" ושתהיינה בשמחה, ושלא יגרע משמחת החג". כמו כן אמר, שישתו מה'משקה' עוד במשך היום, שלא יהיה כמכין מהיום למחר.

אחר כך נכנס [[הרש"ג]] לרבי, והרבי אמר לו כי הוא עושה אתו לשליח בנוגע לפסוקי [[אתה הראית]], ושימכרו את הפסוקים - לטובת ישיבת [[תומכי תמימים]] - כרגיל, ובלי שינויים; את השתתפותו - אמר הרבי - יתן בדולרים יחידים, וכל מי שיקנה פסוק יקבל דולר (של הרבי). לפנות ערב התבטא הרבי שבעת ה[[התוועדות]] ובהליכה להקפות יציירו שזה שיושב על הכיסא - לא חסר...

בשעה תשע בערב, לפני ההקפות, התיישב הקהל הגדול להתועדות עם זקני החסידים. חילקו לכל אחד מה[[משקה]] שהרבי שלח במיוחד עבור ההתוועדות.

בליל שמחת תורה שאל הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]]: "האם הלכו לשמח בבתי כנסת?" וענה: "כן". שוב שאלו הרבי: מה קורה למטה בבית הכנסת? וענה: "מתוועדים משעה תשע". הגיב הרבי: "מיט א שטורעם? תמסור להם שאמרתי שיהיה מיט א גרויסען שטורעם!" [= עם 'שטורעם' (חיות ותוקף גדול)? תמסור להם שאמרתי שיהיה עם הרבה 'שטורעם'].

אחר ה[[התוועדות]] הלכו כולם לערוך את ההקפות בשמחה גדולה ועצומה מאוד. בעת הריקודים ניגנו במשך שעה ארוכה, את הניגון [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|זאל שוין זיין די גאולה]] [= שתבוא כבר הגאולה], אך הפעם החליפו את מילותיו ב"דער רבי זאל געזונט זיין" [= שהרבי יבריא], ומאוחר יותר - "דער רבי וועט געזונט זיין" [= הרבי יבריא (בוודאי)] ומאוחר יותר "דער רבי איז געזונט" [= הרבי בריא], כאשר כל מי שנכח בבית הכנסת לא ישכח כל ימי חייו את סערת הריקוד הזה שמצד אחד נרקד בשמחה רבה ומצד שני עם דמעות בעיני כל אחד. הניגון הגיע לאוזני הרבי, ואחד הרופאים התבטא אחר כך שאילו ידע הקהל כמה נחת רוח גורם ניגון זה לרבי - היו מנגנים אותו כל הזמן ללא הרף.

מספרים, שבאותה שעה - כאשר שמע הרבי ששרים "דער רבי איז געזונט" - ירד הרבי ממיטתו ועמד על רגליו הק' - בכדי שהריל"ג יוכל למסור לקהל (כך אמר) שהוא "מרגיש טוב באופן גלוי", ואף התבטא באוזני הרופא, כשחיוך רחב נסוך על פניו הק': "דאס איז [[חסידים]]" [= אלו הם חסידים]... וכאשר שאלוהו אם השירים והניגונים למטה לא מפריעים וטורדים את המנוחה המוחלטת שהוא זקוק לה - ענה: "ס'איז א געשמאקע מוזיק!" [= זוהי מוזיקה ערבה]...

בינתיים, בשעה אחת שתיים אחר חצות הלילה, נכנס "מנין" ל[[גן עדן התחתון]] והתפללו תפילת ערבית, כאשר הרבי יושב על מיטתו. גם את ההקפות ערך הרבי תוך כדי ישיבה על המיטה, וספר התורה בידו הק'.

אחר התפילה וההקפות אצל הרבי, יצא הרב י. ל. גרונר מהחדר וסיפר שהרבי אמר לו שיתוועדו גם למחרת כרגיל, ושכולם יטלו ידיים לסעודה; וכי את ה[[משקה]] שהכניסו אליו לפני יום טוב יחלקו בעת ההתוועדות. ושוב אמר הרבי: "ברצוני שהשמחה שהיתה ביום שמיני עצרת - תיהיה ביום שמחת תורה בכפליים{{הערת שוליים|1=וויפיל מען האט זיך געפילט היינט; אפילו א מיליאן מאל בעסער ווי נעכטן - איז דעם צוויטן טאג (מארגן) קען מען נאך אלץ פילן בעסער!" [= כמה שהרגישו (טוב) היום; אפילו מיליון פעם טוב יותר מאתמול - הנה ביום השני (מחר) יכולים {עדיין} להרגיש טוב יותר!].}}.

הרב גרונר הוסיף וסיפר, שהרבי אף מסר על ידו תוכן מ"[[שיחה]]" שיהיה עליו לחזור עליה בעת ההתוועדות, והורה לו להתדבר בעניין עם החוזר הרב [[יואל כהן]], שיוסיף לדבר "מראי מקומות" וכו'...

== יום שמחת תורה ==

ביום שמחת תורה בבוקר התפללו מנין אנשים בגן עדן התחתון. הרבי סגר את דלת חדרו באומרו שהוא נמצא למטה, היינו בבית הכנסת הגדול עם כל הקהל...
לפני ההקפות נפתחה הדלת ואמרו את פסוקי אתה הראית כרגיל; את הפסוק הראשון והאחרון אמר הרבי בעצמו, והשאר - המניין שעמד בחוץ. אחרי התפילה נערכו ההקפות בחדרו הק' של הרבי. בשני ספרי תורה הקיפו את הסטענדר. הרבי בעצמו ישב על המיטה והחזיק [[ספר תורה]] בידיו הק'; וכאשר עשו את ה"הקפות" הקיף את ספר התורה בידיו הק' מסביב לסידורו שהיה מונח לפניו על השולחן...

אחרי הצהרים, בשעה חמש לערך, שאל הרבי את הרב יהודה לייב גרונר: מה נעשה למטה בבית הכנסת? וענה: הקהל בשמחה גדולה. הגיב הרבי: אמור לעולם שבהמשך תהיה שמחה עוד יותר סוערת!.

=== מאמר (התוועדות) בשליחות הרבי ===

סמוך לעת השקיעה, הסבו הכל להתוועדות. [[בית הכנסת]] היה ערוך כתמיד. ורק על הציבור שבמצוות הרבי שרוי היה בשמחת החג ניכרת תוגה על כך שאין המלך גלוי לעמו בשעה זו.

בפתח ה[[התוועדות]] מסר הרב גרונר את הדברים שהורה לו הרבי לחזור ב[[התוועדות]] זו והרי נקודת העניין:

:::''"כאשר ישנו באיזשהו ענין - חסרון, יכול הדבר להתבטא בשני אופנים: (א) שכל הדבר (העניין) חסר; (ב) שחסר בעניין. כלומר, שהדבר קיים אבל איננו שלם אלא חסר ואז יש הכרח בתוספת והתגברות. דוגמא לדבר - משאיבת הדם: כשמוציאים דם מאדם פועלת הזריקה שיהיה מקום חלל; ועל ידי שהאוויר יוצא - מתמלא החלל הזה בדם. כלומר, שהחלל ממשיך לתוכו תוספת. ורואים מזה שדבר שהיה חסר - איננו חסרון אלא גורם לתוספת.

בהמשך סיפר בשם הרבי, שפעם אמר לו מישהו ב[[יחידות]] שהוא ריק מענייני תורה ומצוות, וממילא אין כל טעם לדבר איתו על כך. והרבי ענה לו: אדרבה, מכיוון שהוא כלי ריק - הוא שואב יותר כוחות מנשמתו, וביכולתו לקבל על עצמו את התורה והמצוות.

וכמו כן הוא בעניין ה[[צמצום]] - שלצורך התהוות העולמות הרי הצמצום וההסתר הכריח את גילוי אור ה[[קו]]. והרבי הוסיף: כיוון שישנו עניין של "יפקד מושבך" - לא צריך להיגרם על ידי זה גרעון; אלא אדרבה.

הרב גרונר סיים ואז הרב [[יואל כהן]] ביאר את העניין בארוכה, כהוראת הרבי.

זקני החסידים התוועדו וניגנו במשך זמן רב.{{הערת שוליים|1=הרב [[מרדכי מענטליק]] אמר, שכאשר שמים לב לשיחת י"ג [[תשרי]] (השנה), רואים שהרבי "האט שוין אלעס דעמאלט באווארנט" [= ביאר והבטיח כבר אז את הכל] וצפה הכל מראש. ראה [[שיחות קודש]] תשל"ח חלק א' עמוד 133, על דבר מצב בריאותו של אדמו"ר מוהריי"צ, ועוד.}}

בשעה אחת עשרה בלילה, הביא הרב יהודה לייב גרונר את כוסו של הרבי ומעט היין שבתוכו, וכן את הבקבוק שממנו לקח הרבי [[יין]] ל'הבדלה', ואמר, שהרבי שלח את היין לכוס של ברכה. כמו כן אמר, שהרבי ציווה לו להכריז "הכרזה", אך הרבי הוסיף - "דאס זאלסטו זיי זאגן נאך זייער מעריב, פאר הבדלה" [= זה תגיד להם אחרי שהם יתפללו מעריב, לפני הבדלה]. שמחת הציבור גדלה ואליה הצטרפה הציפייה לשמוע מהי ההכרזה שעתידה להתפרסם בעוד דקות אחדות.

התפללו [[תפילת ערבית]] ואז הרב גרונר גילה את הבשורה: הרבי יאמר שיחה בחדרו הק', וכולם ישמעו אותה, על ידי המיקרופון למטה בבית הכנסת!

שמחת הנוכחים לא ידעה גבול. פרץ של שירה אדירה [[ניגון הקפות]] של (אב) הרבי - פרץ ספונטנית בבת אחת. רק ארבעים ושמונה שעות חלפו מאז הרבי קיבל התקף לב קשה ל"ע ול"ע והנה - שיחה.

בחצות הלילה, לאחר שביקש לקבל את האבנט שלו, פתח הרבי את דבריו: "אזוי ווי מצד א סיבה רעדט מען נאך הבדלה" [= כיון שמצד סיבה מדברים לאחר הבדלה]... ודיבר בהתרגשות קלה על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם [[שמחת תורה]] - "התאחדות אמיתית פון כל אחד מבני ישראל, ניט קוקענדיק אויף זייער התחלקות אין אנדערע ענינים, כמבואר בארוכה אין [[תניא - פרק ל"ב]] [= התאחדות אמיתי של כל אחד מבני ישראל, בלי הבט על התחלקותם בענינים אחרים, כמבואר בארוכה בתניא - פרק ל"ב]..."

הרבי אף השמיע [[מאמר]] ד"ה להבין עניין שמחת תורה. בסיום השיחה, שפע הרבי ברכות ובקטע זה נקטע דיבורו מידי פעם בבכי.. וגם אחרי השיחה בכה זמן מה. כאשר שאלו הרופאים (אחרי השיחה), על מה דיבר בעת שבכה - ענה, שבירך את החסידים ודיבר על [[משיח]]...

מאוחר יותר נודע כי הרופאים התירו לרבי לדבר חמש דקות בלבד, ושיחת הק' נמשכה קרוב לעשרים וחמש דקות! אחרי השיחה הודה הרבי לרופא על שלא עצרו באמצע, ונתן לו לדבר הרבה יותר מכפי המתוכנן, ואמר, שאחרי שאמר את מה שרצה הוטב לו בהרבה.{{הערת שוליים|ואכן גם הרופאים העידו שהכול עבר בטוב, ולא היתה לאמירת השיחה כל השפעה על הלב.}}. שאלו הרופא, האם הספיק לומר בשעה קלה את כל מה שרצה; וענה: "אם זה תלוי במה שאני רוצה - הרי אין כל שיעור לזמן הדיבור"...

==ראו גם==
[[ניגון ראש חודש כסלו]]

== קישורים חיצוניים ==
[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32327 שלושים שנה לשמיני עצרת תשל"ח / יומן מרתק] {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42446 מגילת ראש חודש כסלו] - אתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=742 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - ניגוני חב"ד (לאופר)
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=779 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - אלבום המאה (פילהרמוני)
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

ראש חודש כסלו

2016-12-02T01:19:15Z

מענדי ר.: /* רקע */

{{לעריכה|לא אנציקלופדי, זוהי העתקה כמעט מושלמת של "מגילת ראש חודש כסלו"!}}
ב'''שמיני עצרת תשל"ח''' עבר [[הרבי]] התקף לב באמצע ההקפות. מאז במשך למעלה מחודש שהה בחדרו, ולא יצא לחסידים, עד [[א' כסלו]], בו יצא לביתו.

== רקע ==

בחול המועד [[סוכות]] [[תשל"ח]] הגיעו אלפי [[חסיד]]ים ל[[770]], באותם ימים ארעה תופעה שלא הייתה קודם לכן: בכל פעם ש[[הרבי]] נכנס ל[[תפילה|תפילות]] ב[[הזאל הגדול]], עלה על הבימה, הסתובב לקהל והחל לעודד את השירה.

ביום [[הושענא רבה]], היתה הנהגה כרגיל{{הערת שוליים|מלבד כך שכאשר הוציאו את הספר תורה התחילו לנגן את הניגון [[אנא עבדא]] והרבי עודד בצורה מיוחדת ובמשך זמן ארוך מהרגיל}}. הרבי חילק כמנהגו פרוסת [[לעקאח]] לכל אחד ואחד. וכן שאר פרטי ההנהגה היו כרגיל.

במשך היום התענינה [[הרבנית חיה מושקא]] (ע"ה) אצל אחד ה[[משב"ק]]ים וביקשה לדעת איזה [[ספר תורה]] ימסרו בלילה, בעת ה"[[הקפות]]", לבעלה, הרבי, וביקשה שספר התורה יהיה קל וכן שההקפות יהיו קצרות, כיוון שהרבי אינו מרגיש כל-כך טוב...

חלוקת הלעקאח נמשכה עד ממש סמוך לחג ומשום כך לא טעם הרבי כלום לאחר החלוקה ועד ה[[תפילה]].

== ליל שמיני עצרת ==

בליל שמיני עצרת נקראו הפסוקים שלפני ההקפות במהירות גדולה{{הערת שוליים|י"א שזה היה על פי הוראת [[הרבי]].}}.

בהקפה הראשונה רקד הרבי יחד עם גיסו [[הרש"ג]] (ז"ל), בהתלהבות גדולה.

בהקפה השלישית אותה רקד הרבי על בימתו, היו פני קדשו חיוורים והוא ניגב את פניו בממחטתו - דברי שאינו רגיל כלל וכלל, עם זא, המשיך הרבי לעודד את השירה כרגיל.

בהקפה הרביעית, בשעה שהתחילו לשיראת "[[ניגון על הסלע הך]]" והרבי הפנה את פניו לעבר הקהל, תוך כדי מחיאת כפיים - פניו של הרבי החווירו מאד, והוא מחא כפיים בקושי.

כעבור עשר דקות החזיר הרבי את פניו מהקהל, נשען על הסטנדר ופנה לר' [[יהודה לייב גרונר]] בבקשה לקרב את כסאו הק'.

== התקפת הלב ==

בתום ה"הקפה" התיישב הרבי בכיסאו, ועצם את עיניו הק', הקהל היה היסטרי ויצא במהירות מן הבניין. כל החלונות נפרצו, על מנת שיהיה לרבי אוויר.

ה[[משב"ק|משבק]]י"ם ביקשו הרבי שיעלה לחדרו לנוח מעט; אך הרבי לא שעה להצעה זו, ובו במקום ציווה להמשיך את ה[[הקפות]] - במהירות - עד תומן.

בינתיים מיהר איש ההצלה ר' [[יהודה לייב ביסטריצקי]], והגיע בריצה עם מכשירי החמצן בידיו. כאשר הבחין הרבי בהם, חייך.

רבים צעקו להביא מיד מים, בכוונה לתת לרבי לשתות משהו; אך הרבי התנגד לכך, ואמר כי מחוץ לסוכה לא ישתה. גם כאשר המזכיר, הרב [[בנימין קליין]] ביקש מהרבי מספר פעמים שיאות לקחת את המים - אך הרבי לא הגיב.

כשתיים שלוש דקות ישב הרבי בכסאו, ומיד קם על רגליו להמשיך את ה"הקפות". בשעה זו היה - [[הזאל הגדול]] - כמעט ריק מ[[אדם]], ופחות ממאה איש נשארו בו; ביניהם - סקרנים בודדים, ורופאים נטולי עצה שלא הבינו עדיין מה קרה.

התברר כי [[הרבי]] רוצה שימשיכו בהקפות, ועד שלא יסתיימו - לא יצא. ה[[הקפות]] המשיכו בזריזות, ובעת ההקפה החמישית נעמד הרבי לרגע ומחא כפיים קלות, אך מיד חזר לשבת.

את ההקפה השישית ערכו בשקט. כדי לא לאלץ את [[הרבי]] לטרוח ולקום - לא [[שירה|שרו]] ולא [[ריקוד|רקדו]]. {{הערת שוליים|לפי נוסחא אחרת נערכה גם ההקפה החמישית במהירות, ללא שירה וריקודים; ולאחרי ההקפה השישית שוב לא הרגיש הרבי בטוב והתיישב, אך התרומם מיד להקפה האחרונה}}.

כאשר הגיעו להקפה השביעית והאחרונה - אותה נוהג הרבי לערוך במעגל המיוחד לו במרכז [[הזאל הגדול]]- הציעו לרבי לעשות זאת הפעם מעל בימתו הקבועה, בכדי למנוע טרחה מיותרת. אולם הרבי לא קיבל את ההצעה אלא לקח בידיו הק' את [[ספר התורה]], וצעד לעבר בימת ה"הקפות", במרכז בית הכנסת.

כאשר התחיל [[הרבי]] ללכת, הסתובב תחילה לראות באם גם גיסו [[הרש"ג]], צועד אחריו למקום ה[[הקפות]] כרגיל. הרש"ג פנה מיד ללכת בעקבות הרבי וה[[חסיד]]ים נצלו את העובדה כדי לבקש ממנו לדאוג לכך שהריקוד יהיה קצר ככל האפשר.

במהלך הצעידה עד למרכז בית הכנסת, היו כאלו שנשקו את ספר התורה של הרבי; אך ר' [[יהודה לייב גרונר]] גרונר - שצעד לפני הרבי - בראותו זאת - מנע מהנוכחים לנשק, כדי למהר את סיומן של ה"הקפות".

עם הגיע הרבי לבימת ה"הקפות" שר הקהל את [[ניגון הקפות]], והרבי רקד כרגיל עם [[הרש"ג]] (ז"ל). הריקוד הזה היה איטי וקצר כאשר פניו הק'של הרבי חיוורות. הרש"ג, הפסיק מיד את הריקודים לאחרי מספר סיבובים, והרבי חייך אליו.

בתום ההקפה הכניסו את ספרי התורה חזרה ל[[ארון הקודש]], ו[[הרבי]] חזר למקומו. בהגיעו למקומו, מעל בימתו הקבועה - אמרו 'עלינו' ו'[[קדיש]]' ואחר כך הכריז הרבי: "גוט יום-טוב" שלוש פעמים. בעת ההכרזה עשה הרבי תנועה נלהבת בשתי ידיו הק' כאשר כל גופו הק' מתנענע חזק.

== הנהגת הרבי בחדרו ==

כאשר יצא הרבי מבית הכנסת ועלה לחדרו הק' - סגרו מיד את כל הדלתות, וכולם יצאו החוצה. כעת החלו חברי [[המזכירות]] להשתלט על המצב אם כי כפי שניתן לשער הם עצמם היו בהולים ונבהלים.

בינתיים כאשר נכנס הרבי לחדרו הק' היה עליו להשען על הקיר ומזכירו הרב ח. מ. א חודקוב - שנכנס איתו - נבהל ביותר בראותו זאת. הרבי מצידו אמר לו שילך לחדר ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]]. הרבי סגר את הדלת, והתבודד לבדו בפנים מספר דקות.
הרבי לא פתח הדלת לאף אחד, וכשפתח לבסוף התבטא שזה לא כלום "וזהו רק מהתאמצות יתרה, כי כל היום לא אכלתי ועמדתי על הרגליים, וממילא זוהי עייפות יתרה בלבד".

[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא]] (ע"ה) נקראה מביתה, לבוא מיד אל בעלה - הרבי.

הרבי יצא מחדרו הק' ונכנס ל[[סוכה]], לבוש מעיל, והרבנית, [[הרש"ג]], הרופאים והמזכיר אחריו. קודם לכן, ביקשו שהרבי יטעם משהו בחדרו, אך הרבי שלל זאת באומרו, שאיננו רוצה לאכול לפני קידוש ומחוץ לסוכה.

הרבי התיישב בסוכה והשעין בקלות את מצח ראשו על ידיו הק'. הביאו לפניו [[יין]] ומיץ ענבים לקידוש ואוכל עבור [[סעודת יום טוב]]. בתוך המאכלים שהגישו לרבי הפעם - דאגו להכניס גם מידה גדושה של סוכר, כי לפי דעת הרופא ר' א. זליגזון (ז"ל) היה חסר לו סוכר בדמו.

הרבי לא הסכים לעשות [[קידוש]] אלא על [[יין]] ולא על מיץ ענבים, באומרו: קידוש עושים על [[יין]]. הרבי אכל כדרכו מעט מכל מין, ובירך. לשעה קלה ישב הרבי בסוכה. בזמן זה השתפר קצת המצב לטובה, ואחרי הסעודה אף נראה גוון בפניו הק'. גם הרופאים ראו בכך הטבה כלשהי, כי בתחילה היה דופק הלב נמוך ביותר, ואילו בעת מנוחתו וישיבתו בסוכה עלה בהרבה. אחר כך יצא הרבי מהסוכה ונכנס לחדרו הק'. בשעה זו היו מעטים שכבר נרגעו ופנו הביתה לסעודת יום טוב, אבל רוב רובו של הציבור נשאר עומד בחוץ, מייחל בנשימה עצורה לראות את הרבי יוצא מהסוכה וצועד לחדרו.

כאשר יצא הרבי הצהיבו פניו מעט ונראתה עליהן שמחה מסויימת. הוא אף פנה לעבר הקהל בתנועת יד נמרצת משהו לאות של עידוד השירה. וכאשר הגיע למדרגות שלפני הפתח, שב ופנה לעבר הציבור וסימן בידיו הק' להגברת השירה.

לאחרי שנכנס התחילו פניו הק' שוב להחוויר כסיד, כנראה מהתאמצות היתרה בעת שעודד את השירה בידיו הק' בחוץ. בינתיים, כשהרבי ישב בסוכה, הכניסו לחדר מיטה שהורידו מבית [[אדמו"ר מוהריי"צ]]. [לא הייתה זו מיטת אדמו"ר הריי"צ, כי הרבי לא הסכים לכך].

באמצע פתח הרבי את דלת חדרו וביקש להודיע לקהל: "מ'זאל זיך האלטן רואיג און מ'זאל גיין פראווען שמחת יום טוב" [= שיישארו רגועים וילכו לשמוח בשמחת יום-טוב]. כמו כן הודיע שהלילה לא ילך הביתה{{הערת שוליים|יש אומרים, כי הרבי אף רצה ללכת הביתה, אך הרבנית סברה שעליו להשאר ב[[770]].}} הרב לייבל גרונר יצא אל הקהל ומסר את דברי הרבי. אחר כך פרסמה המזכירות הודעה בשם הרבי כי "אלו שעשו כבר הקפות - ילכו לביתם לסעוד סעודת יום טוב, ואלו שעדיין לא עשו "הקפות" - יכנסו לבית הכנסת לערוך הקפות" בשמחה. הציבור הממושמע נכנס לבית הכנסת. ואכן מחלל [[בית הכנסת]] בקעה ועלתה שירה, אבל כמובן שהמצב היה מתוח.

== שניתנה רשות לרופא לרפאות ==

במשך כל הזמן זרמו ללא הרף המוני רופאים ל770. רבים מהם הגיעו במכוניות המשטרה.

בינתיים, זמן מה אחרי שנכנס לחדרו, בשעה אחת אחרי חצות הלילה (לערך) - גילה הרבי - בפעם הראשונה - כי היו לו כאבים בלב. הרבי הסכים שיבואו אליו עוד רופאים מומחים לבדיקות. הוא אמר שמוכן לדבר אתם בתנאי שלא ימסרו את ממצאיהם לאף אחד ממש. מיד הזעיקו המזכירים ארבע רופאי לב מומחים ביותר, ובידיהם מכשיריהם המשוכללים.

אחרי הבדיקות התברר בוודאות כי הרבי עבר התקף לב חזק ביותר. היה קשה על הרופאים להאמין כי הרבי במצבו הקשה לא השמיע אף קול בעת ההתקפה ואף לא נפל על עמדו.

הרופאים החליטו מיד לתת לרבי זריקה נגד כאבים. אחד הרופאים ניגש ושאל את הרבי אם להזריק לו זריקה נגד כאבים, אך הרבי סירב. אחד מהחסידים שנכח במקום אמר ברוגזה לרופא: האם לא ברור לך שאם אתה שואל באופן כזה, הרבי בוודאי יסרב. הרי היום יום טוב ולפי ההלכה מותר לעשות זריקה רק בפקודת הרופא. הרופא הבין וחזר לרבי ואמר: כרופא אני מצווה על הרבי להסכים לזריקה. הזריקה חיונית ביותר כי עוצמת הכאבים מסכנת את חיי הרבי! הרבי הסכים מיד. אחרי הזריקה, למרות שהיתה במינון גבוה, נח הרבי רק מעט, לפליאת הרופאים.

בינתיים התייעצו הרופאים ביניהם ומסקנתם היתה חד משמעית: על הרבי לעבור מיד למחלקה לטיפול נמרץ שם יש ציוד המתאים ולהשגחה צמודה. אך הרבי סירב בתוקף, ואמר: מה היה עושה אדם שנמצא במקום שאין בו בית רופאים? וביקש לתת לו הלילה לנוח ולמחרת יהיה בסדר (כרגיל).{{הערת שוליים|רופא אחר שאל את הרבי, מה היה עונה לחסיד במצב זהה - שהיה שואל האם ללכת לבית רפואה. תשובת הרבי היתה שאיננו מחוייב לענות על 'אילו יצוייר'...}}

מיד עלה אחד הנוכחים לקומה העליונה ב770, שם ישבו וחיכו הרבנים. במידה שיצטרכו לברר איזו שאלה הלכתית, ושאלו - על פי בקשת הרבי - לברר את חוות דעתם בקשר לבית הרפואה. הרבנים הורו לחיוב. כאשר חזר הלה והודיע זאת לרבי קטע הרבי את דבריו ואמר:

:::''"היות ואני יהודי דתי ("א פרומער איד") וצריכים לשמוע בקול הרבנים, ממילא אל תגידו לי את הפסק כדי לא לאלצני ללכת, כי אין צורך ללכת לבית הרופאים".

שוב ניסו לבקש מהרבנית הצדקנית שתבקש אצל הרבי ללכת לבית הרפואה, אך היא ענתה: הוא יודע בעצמו מה לעשות... כראותם את המצב החמור שנוצר, מיהרו המזכירים להביא ציוד ממרכז רפואי יהודי שבברוקלין, בהסכמתו של הרבי.
=== המצב מחמיר ===
כעבור שעה קלה נהפך חדרו של הרבי לחדר טיפול נמרץ משוכלל וגדוש ציוד. אותו רופא חיבר את הרבי למיכשור המעקב. הרופאים שנכחו על אתר החליטו להזריק שוב לרבי, אבל הפעם במינון גבוהה יותר ("מורפין"), ולאחריה אכן נח הרבי למשך ארבע שעות לערך.{{הערת שוליים|1=מאוחר יותר התבטאה [[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]], בהקשר לכך, שמעולם לא זכור לה שהרבי אי פעם יישן למשך ארבע שעות!...}} בשעה חמש וחצי לפנות בוקר הבחין הרופא מהמרכז, לתדהמתו, שהרבי עבר עכשיו התקף קשה, שני; וקשה בהרבה מהראשון.

המזכירים היו בבהלה, ברור היה להם כי הרבי זקוק לטיפול רפואי מקצועי. הנוכחים, הרופאים והרבנים, התלבטו קשות אם לקחת את הרבי לבית הרפואה{{הערת שוליים|תוך כדי מנוחה שלאחרי זריקה.}} או לא, הרבנית היא שהכריעה לשלילה באמרה כי חלילה לעשות משהו לרבי נגד רצונו. ואז בשעה שש לפנות בוקר, עלה בדעתו של הרב [[יהודה קרינסקי]] לקרוא לד"ר וייס משיקאגו{{הערת שוליים|ד"ר וייס היה רופא לב ממקורבי חב"ד, ואף ביקר פעם בחצר הרבי. הוא היה אמנם צעיר - אך שמו הלך לפניו כרופא מוכשר ומבטיח.}} בלא לאבד שנייה התקשר קרינסקי אל ד"ר וייס. הרופא, שנחרד מעט מצלצול הטלפון שהעיר אותו משנתו בשעת בוקר מוקדמת זו של יום טוב, קפץ ואמר: "אני עולה על המטוס הראשון ל[[ניו יורק]]", והניח את השפורפרת.

בינתיים, יצא מישהו מבפנים והודיע לקהל להתחיל לומר [[תהילים]]. בשעה שש בבוקר יצאה ברגל קבוצה של אברכים ותמימים{{הערת שוליים|1=ביניהם הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום דובער שם טוב]] והת' [[דוד פלדמן]], ועוד כמה מחשובי ה[[תמימים]] ו[[אנ"ש]].}} אל [[האוהל]] להתפלל ולומר שם [[תהילים]]. מאוחר יותר, בשעה 11 בבוקר, יצאה קבוצה השניה לדרכה, דרך של שש שעות הליכה; וכך במשך כל שעות יממות החג.

בעולם נודע מצב בריאותו של הרבי, וכולם מיהרו להתפלל להחלמתו המהירה; גם ב[[אה"ק]] נודע הדבר, ומיד הלכו להתפלל ליד המקומות הקדושים, רבבות התפללו ליד ה[[כותל המערבי]] לרפואתו הקרובה של הרבי.

מאוחר יותר שוב ביקשו הרבנים למסור לרבי, כי לדעתם, עליו להסכים ללכת לבית הרפואה. הרבי התנגד לכך בצורה חד משמעית והוסיף: "צריך לשקול את אי הנעימות שתהיה לי ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] מול המעלות שבדבר, ולהכריע שטוב יותר עבורי להישאר כאן".{{הערת שוליים|אשה אחת, משרתת בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] - אמרה לרבי, שרצונה לשאול אותו משהו; וענה לה הרבי בחיוב - שיכולה לשאול. היא שאלה: אם אותו מצב היה אצל מישהו אחר והוא היה שואל האם לנסוע לביהי רצון מה הרבי היה מייעץ לו? והרבי ענה בשאלה: האם הוא היה שומע בקולי? - "כן" היא ענתה. "ממילא", המשיך הרבי, גם כעת יש לשמוע בקולי.}}

==בוקר שמיני עצרת ==

בשעה עשר בבוקר התכנס מניין של זקני ה[[חסידים]] ליד [[חדרו של הרבי]]. ל[[תפילת שחרית]] עד [[קריאת התורה]] התפלללו ב[[גן עדן התחתון]] (חדר ההמתנה ל[[יחידות]]), ולקריאת התורה, נכנסו ל[[גן עדן העליון]], חדרו הק' של הרבי, וקראו בתורה. כבימה שימש הפעם הסטענדר של הרבי שעמד ליד המיטה.

במשך ה[[תפילה]] ו[[קריאת התורה]] לא קם הרבי מהמיטה, אבל כאשר נקרא לעלות ל[[מפטיר]], אזר הרבי כוח, התיישב, נשק את ספר התורה ובירך את הברכות. אחרי ה"קריאה" קרא הרבי את ההפטרה בקול ברור ורגיל, עד שאפילו אלו שעמדו בחוץ יכלו לשמוע את ההפטרה.

את [[תפילת מוסף]] התפללו, כמו שחרית, ב[[גן עדן התחתון]]. כאשר שרו הנוכחים [[הוא אלוקינו]] ו[[אתה בחרתנו]] ב[[חזרת הש"ץ]], עודד הרבי את השירה בתנועות קלות.

במהלך התפילה הגיעה בשורה מהחדר לקהל, הרופאים קבעו שהמצב הולך ומשתפר, והרבי יבריא בע"ה.

לאחר התפילה בחדרו הק' התחיל הרבי לשיר [[ניגון ושמחת בחגך|ניגון 'ושמחת']], והורה שכל אחד מהנוכחים יעבור על ידו לומר "גוט יום טוב". לכולם אמר: "גוט יום טוב" ול[[כהן|כהנים]] הוסיף והביע: "יישר כוח". כאשר עבר הרב [[שמריהו גוראריה]] (מתל אביב) אמר לו שידבר עם הגבאים אודות "מכירת המצוות" ב[[שבת]] בראשית. עובדה זו העלתה כמובן את המצב רוח אצל כולם, שהיה נתון עד לשעה זו בשפל חסר תקדים.

חלפו כמה שעות והד"ר וייס הגיע בטיסה מ[[שיקאגו]] בליווי מכשירים משוכללים. מאז שד"ר וייס נכנס לחדר, אמר שהמצב משתפר והולך ומשתפר. בכלל, תמיד כשעשו בדיקות היו מראים את הממצאים לרבי, והוא היה אומר מה עליהם לעשות. "כל מה שהרבי אומר - כן הוא בדיוק", התבטאו הרופאים.

הרבי ביקש מהרופאים שאם ישתנה, ח"ו, המצב - שלא יפרסמו זאת. הרופאים שאלוהו: "אם כן - מדוע לא שוחח הרבי על כך עד עכשיו?" והשיב הרבי: "בכל פעם שהיה לי כאב - טיפלתי בעצמי במקום של הלב והכאב עבר". ואמר עוד, שידע כל הזמן שהיה לו התקף לב, ולא רצה לגלות.

כל הרופאים היו המומים מכך שלפי כל הסימנים עבר הרבי את ההתקף הקשה בעת ה[[הקפות]], ולמרות זאת צעד הרבי להקפה השביעית, חזר לבימה לסיום התפילה, ועלה מ[[בית הכנסת]] לחדרו למעלה - במדריגות. הרופאים התבטאו פה אחד שאלו היו כוחות על אנושיים. "אי אפשר להאמין שאחר התקפת לב כזו יוכל אדם לעלות במדריגות וללכת לאכול ב[[סוכה]]!" אמרו.{{הערת שוליים|אחד הרופאים הסביר זאת על פי הידוע, ש[[מלך]] אף פעם לא נופל לפני בני עמו, מכיוון שאין זה לכבוד, וכמו כן, הרבי לא נפל על בימתו בבית הכנסת בשעת ההתקפה; כי הרבי דומה למלך...}}

אחרי התפילה הודיעו, שהרבי אמר להרב [[יהודה לייב גרונר]]: שלא ישכחו ללכת לשמח יהודים בבתי הכנסת, וכן גם מחר, והעיקר - שילכו ב[[שטורעם]], והוסיף שאלו שרוצים לגרום להטבת בריאותי - שילכו לשמח!

== ליל שמחת תורה ==

לפנות ערב נכנס הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] אל הרבי, ובעיניים זולגות דמעות איחל לרבי "רפואה שלימה". הרבי הגיב על כך: זה הרי סתירה ל'ושמחת בחגך'; רוצים שיתווסף לי בבריאות - אז זה דווקא על ידי שירבו ב[[שמחה]]. בכיות - זה נגד רצוני!.

ביום ההוא נתן הרבי להרב קזרנובסקי שני בקבוקי [[משקה]], ואמר לו: זהו בכדי לחלק לכל אחד ואחד בעת ה[[התוועדות]] שלפני ה[[הקפות]] - שבוודאי יארגנו - ובוודאי לא יחסרו בה דברי התורה, ההתעוררות והשמחה. ואחר כך יערכו את ה"הקפות" ושתהיינה בשמחה, ושלא יגרע משמחת החג". כמו כן אמר, שישתו מה'משקה' עוד במשך היום, שלא יהיה כמכין מהיום למחר.

אחר כך נכנס [[הרש"ג]] לרבי, והרבי אמר לו כי הוא עושה אתו לשליח בנוגע לפסוקי [[אתה הראית]], ושימכרו את הפסוקים - לטובת ישיבת [[תומכי תמימים]] - כרגיל, ובלי שינויים; את השתתפותו - אמר הרבי - יתן בדולרים יחידים, וכל מי שיקנה פסוק יקבל דולר (של הרבי). לפנות ערב התבטא הרבי שבעת ה[[התוועדות]] ובהליכה להקפות יציירו שזה שיושב על הכיסא - לא חסר...

בשעה תשע בערב, לפני ההקפות, התיישב הקהל הגדול להתועדות עם זקני החסידים. חילקו לכל אחד מה[[משקה]] שהרבי שלח במיוחד עבור ההתוועדות.

בליל שמחת תורה שאל הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]]: "האם הלכו לשמח בבתי כנסת?" וענה: "כן". שוב שאלו הרבי: מה קורה למטה בבית הכנסת? וענה: "מתוועדים משעה תשע". הגיב הרבי: "מיט א שטורעם? תמסור להם שאמרתי שיהיה מיט א גרויסען שטורעם!" [= עם 'שטורעם' (חיות ותוקף גדול)? תמסור להם שאמרתי שיהיה עם הרבה 'שטורעם'].

אחר ה[[התוועדות]] הלכו כולם לערוך את ההקפות בשמחה גדולה ועצומה מאוד. בעת הריקודים ניגנו במשך שעה ארוכה, את הניגון [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|זאל שוין זיין די גאולה]] [= שתבוא כבר הגאולה], אך הפעם החליפו את מילותיו ב"דער רבי זאל געזונט זיין" [= שהרבי יבריא], ומאוחר יותר - "דער רבי וועט געזונט זיין" [= הרבי יבריא (בוודאי)] ומאוחר יותר "דער רבי איז געזונט" [= הרבי בריא], כאשר כל מי שנכח בבית הכנסת לא ישכח כל ימי חייו את סערת הריקוד הזה שמצד אחד נרקד בשמחה רבה ומצד שני עם דמעות בעיני כל אחד. הניגון הגיע לאוזני הרבי, ואחד הרופאים התבטא אחר כך שאילו ידע הקהל כמה נחת רוח גורם ניגון זה לרבי - היו מנגנים אותו כל הזמן ללא הרף.

מספרים, שבאותה שעה - כאשר שמע הרבי ששרים "דער רבי איז געזונט" - ירד הרבי ממיטתו ועמד על רגליו הק' - בכדי שהריל"ג יוכל למסור לקהל (כך אמר) שהוא "מרגיש טוב באופן גלוי", ואף התבטא באוזני הרופא, כשחיוך רחב נסוך על פניו הק': "דאס איז [[חסידים]]" [= אלו הם חסידים]... וכאשר שאלוהו אם השירים והניגונים למטה לא מפריעים וטורדים את המנוחה המוחלטת שהוא זקוק לה - ענה: "ס'איז א געשמאקע מוזיק!" [= זוהי מוזיקה ערבה]...

בינתיים, בשעה אחת שתיים אחר חצות הלילה, נכנס "מנין" ל[[גן עדן התחתון]] והתפללו תפילת ערבית, כאשר הרבי יושב על מיטתו. גם את ההקפות ערך הרבי תוך כדי ישיבה על המיטה, וספר התורה בידו הק'.

אחר התפילה וההקפות אצל הרבי, יצא הרב י. ל. גרונר מהחדר וסיפר שהרבי אמר לו שיתוועדו גם למחרת כרגיל, ושכולם יטלו ידיים לסעודה; וכי את ה[[משקה]] שהכניסו אליו לפני יום טוב יחלקו בעת ההתוועדות. ושוב אמר הרבי: "ברצוני שהשמחה שהיתה ביום שמיני עצרת - תיהיה ביום שמחת תורה בכפליים{{הערת שוליים|1=וויפיל מען האט זיך געפילט היינט; אפילו א מיליאן מאל בעסער ווי נעכטן - איז דעם צוויטן טאג (מארגן) קען מען נאך אלץ פילן בעסער!" [= כמה שהרגישו (טוב) היום; אפילו מיליון פעם טוב יותר מאתמול - הנה ביום השני (מחר) יכולים {עדיין} להרגיש טוב יותר!].}}.

הרב גרונר הוסיף וסיפר, שהרבי אף מסר על ידו תוכן מ"[[שיחה]]" שיהיה עליו לחזור עליה בעת ההתוועדות, והורה לו להתדבר בעניין עם החוזר הרב [[יואל כהן]], שיוסיף לדבר "מראי מקומות" וכו'...

== יום שמחת תורה ==

ביום שמחת תורה בבוקר התפללו מנין אנשים בגן עדן התחתון. הרבי סגר את דלת חדרו באומרו שהוא נמצא למטה, היינו בבית הכנסת הגדול עם כל הקהל...
לפני ההקפות נפתחה הדלת ואמרו את פסוקי אתה הראית כרגיל; את הפסוק הראשון והאחרון אמר הרבי בעצמו, והשאר - המניין שעמד בחוץ. אחרי התפילה נערכו ההקפות בחדרו הק' של הרבי. בשני ספרי תורה הקיפו את הסטענדר. הרבי בעצמו ישב על המיטה והחזיק [[ספר תורה]] בידיו הק'; וכאשר עשו את ה"הקפות" הקיף את ספר התורה בידיו הק' מסביב לסידורו שהיה מונח לפניו על השולחן...

אחרי הצהרים, בשעה חמש לערך, שאל הרבי את הרב יהודה לייב גרונר: מה נעשה למטה בבית הכנסת? וענה: הקהל בשמחה גדולה. הגיב הרבי: אמור לעולם שבהמשך תהיה שמחה עוד יותר סוערת!.

=== מאמר (התוועדות) בשליחות הרבי ===

סמוך לעת השקיעה, הסבו הכל להתוועדות. [[בית הכנסת]] היה ערוך כתמיד. ורק על הציבור שבמצוות הרבי שרוי היה בשמחת החג ניכרת תוגה על כך שאין המלך גלוי לעמו בשעה זו.

בפתח ה[[התוועדות]] מסר הרב גרונר את הדברים שהורה לו הרבי לחזור ב[[התוועדות]] זו והרי נקודת העניין:

:::''"כאשר ישנו באיזשהו ענין - חסרון, יכול הדבר להתבטא בשני אופנים: (א) שכל הדבר (העניין) חסר; (ב) שחסר בעניין. כלומר, שהדבר קיים אבל איננו שלם אלא חסר ואז יש הכרח בתוספת והתגברות. דוגמא לדבר - משאיבת הדם: כשמוציאים דם מאדם פועלת הזריקה שיהיה מקום חלל; ועל ידי שהאוויר יוצא - מתמלא החלל הזה בדם. כלומר, שהחלל ממשיך לתוכו תוספת. ורואים מזה שדבר שהיה חסר - איננו חסרון אלא גורם לתוספת.

בהמשך סיפר בשם הרבי, שפעם אמר לו מישהו ב[[יחידות]] שהוא ריק מענייני תורה ומצוות, וממילא אין כל טעם לדבר איתו על כך. והרבי ענה לו: אדרבה, מכיוון שהוא כלי ריק - הוא שואב יותר כוחות מנשמתו, וביכולתו לקבל על עצמו את התורה והמצוות.

וכמו כן הוא בעניין ה[[צמצום]] - שלצורך התהוות העולמות הרי הצמצום וההסתר הכריח את גילוי אור ה[[קו]]. והרבי הוסיף: כיוון שישנו עניין של "יפקד מושבך" - לא צריך להיגרם על ידי זה גרעון; אלא אדרבה.

הרב גרונר סיים ואז הרב [[יואל כהן]] ביאר את העניין בארוכה, כהוראת הרבי.

זקני החסידים התוועדו וניגנו במשך זמן רב.{{הערת שוליים|1=הרב [[מרדכי מענטליק]] אמר, שכאשר שמים לב לשיחת י"ג [[תשרי]] (השנה), רואים שהרבי "האט שוין אלעס דעמאלט באווארנט" [= ביאר והבטיח כבר אז את הכל] וצפה הכל מראש. ראה [[שיחות קודש]] תשל"ח חלק א' עמוד 133, על דבר מצב בריאותו של אדמו"ר מוהריי"צ, ועוד.}}

בשעה אחת עשרה בלילה, הביא הרב יהודה לייב גרונר את כוסו של הרבי ומעט היין שבתוכו, וכן את הבקבוק שממנו לקח הרבי [[יין]] ל'הבדלה', ואמר, שהרבי שלח את היין לכוס של ברכה. כמו כן אמר, שהרבי ציווה לו להכריז "הכרזה", אך הרבי הוסיף - "דאס זאלסטו זיי זאגן נאך זייער מעריב, פאר הבדלה" [= זה תגיד להם אחרי שהם יתפללו מעריב, לפני הבדלה]. שמחת הציבור גדלה ואליה הצטרפה הציפייה לשמוע מהי ההכרזה שעתידה להתפרסם בעוד דקות אחדות.

התפללו [[תפילת ערבית]] ואז הרב גרונר גילה את הבשורה: הרבי יאמר שיחה בחדרו הק', וכולם ישמעו אותה, על ידי המיקרופון למטה בבית הכנסת!

שמחת הנוכחים לא ידעה גבול. פרץ של שירה אדירה [[ניגון הקפות]] של (אב) הרבי - פרץ ספונטנית בבת אחת. רק ארבעים ושמונה שעות חלפו מאז הרבי קיבל התקף לב קשה ל"ע ול"ע והנה - שיחה.

בחצות הלילה, לאחר שביקש לקבל את האבנט שלו, פתח הרבי את דבריו: "אזוי ווי מצד א סיבה רעדט מען נאך הבדלה" [= כיון שמצד סיבה מדברים לאחר הבדלה]... ודיבר בהתרגשות קלה על ההתאחדות המיוחדת שנפעלת על ידי שידור והקשר עם [[שמחת תורה]] - "התאחדות אמיתית פון כל אחד מבני ישראל, ניט קוקענדיק אויף זייער התחלקות אין אנדערע ענינים, כמבואר בארוכה אין [[תניא - פרק ל"ב]] [= התאחדות אמיתי של כל אחד מבני ישראל, בלי הבט על התחלקותם בענינים אחרים, כמבואר בארוכה בתניא - פרק ל"ב]..."

הרבי אף השמיע [[מאמר]] ד"ה להבין עניין שמחת תורה. בסיום השיחה, שפע הרבי ברכות ובקטע זה נקטע דיבורו מידי פעם בבכי.. וגם אחרי השיחה בכה זמן מה. כאשר שאלו הרופאים (אחרי השיחה), על מה דיבר בעת שבכה - ענה, שבירך את החסידים ודיבר על [[משיח]]...

מאוחר יותר נודע כי הרופאים התירו לרבי לדבר חמש דקות בלבד, ושיחת הק' נמשכה קרוב לעשרים וחמש דקות! אחרי השיחה הודה הרבי לרופא על שלא עצרו באמצע, ונתן לו לדבר הרבה יותר מכפי המתוכנן, ואמר, שאחרי שאמר את מה שרצה הוטב לו בהרבה.{{הערת שוליים|ואכן גם הרופאים העידו שהכול עבר בטוב, ולא היתה לאמירת השיחה כל השפעה על הלב.}}. שאלו הרופא, האם הספיק לומר בשעה קלה את כל מה שרצה; וענה: "אם זה תלוי במה שאני רוצה - הרי אין כל שיעור לזמן הדיבור"...

==ראו גם==
[[ניגון ראש חודש כסלו]]

== קישורים חיצוניים ==
[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32327 שלושים שנה לשמיני עצרת תשל"ח / יומן מרתק] {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42446 מגילת ראש חודש כסלו] - אתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=742 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - ניגוני חב"ד (לאופר)
*[http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=779 לשמיעת 'ניגון ראש חודש כסלו'] - אלבום המאה (פילהרמוני)
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

שיחת משתמש:שף ויתיב/ארכיון 1

2016-11-17T08:04:19Z

מענדי ר.: /* שלמה מולכו */

{{בה}}
אני מקווה שתנצל את שהותך בחממה התורנית המוגנת של [[חב"דפדיה]] לתועלת המיזם, קרי: עריכת והוספת ערכים בחסידות ובנגלה, ולא בהתקוטטות אווילית שמקומה בויקי-קליפה. {{כתב קטן|(להעיר, שאף שאין מי שימנע בעדך מלהתווכח וכדו' על דפי האתר על נושאים השקפתיים, מומלץ להמנע מכך ולהתמקד בתוכן, אם זה לא נוגע לערך ספציפי, עדיף אולי שתשלח מכתב דרך שירות יונות הדואר המלכותיות השוכן בין הכלים המשובחים של אתר זה!)}}.

בברכת הגאולה האמיתית והשלימה, ושתזכה יחד עם כל בני ישראל לצפות ולייחל לגאולה (ולא רק בדמיון...)• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 07:08, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
:תודה על הקבלת פנים החמה... אך מדוע נראה לך שבאתי להתקוטט אם כתבתי בפירוש שאין בכוונתי לבקר כלל בערכים אלו--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 07:12, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
::ראשית כל, על פי כתיבתך ב[[שיחת משתמש:5778#ציונות]]. שנית, נהוג בדפי שיחה להזיח בכל תגובה את השורה פעם אחת באמצעות נקודותיים (:), ובתגובה שנייה פעמיים וכן הלאה.• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 07:31, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
:::ייש"כ על העצה. אגב, מהו יונת הדואר ואיך משתמשים בזה?--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 12:10, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
::::יונת הדואר המכונה בלע"ז "אימייל" הוא קישור בצד הימני של הדף בלשונית "כלים", שכאשר נמצאים בדף שיחה או משתמש של מישהו - ניתן לשלוח לו אימייל באופן אישי ללא הטרדת כל העולם (בעוד שינוי...) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:57, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

== ברוכים הבאים ==

ראשית כל ברכת ברוכים הבאים רבתית. נשמע שיש לך הרבה מרץ, דבר שמוסיף מרץ גם לשאר העורכים... שנית, אהבתי לקרוא את דף המשתמש שלך. יש בו הרבה נקודות למחשבה, וכבר בתחילתו - תוכל לקרוא את המאמר האחרון של וייצהנדלר בגליון 'הפנסאים' של חודש אב על 'אהוב אריסטו' וכו' - שמפרש זאת באופן מקורי. אשמח לקבל הסבר על שם המשתמש המקורי (אלא אם כן אתה רוצה לרמז שזה שמקום מושבך הוא בשכונת המלך, זה מכיון שאתה מתגורר במקום ד'שף ויתיב' עצמו, מה שמעורר דיון חדש - על איזה חלק בדיוק ב-770 נאמר שף ויתיב, המקום בו מלמד תורה לתלמידיו, או המקום ששם 'יתיב' {{קריצה}}). מי שלא מפחד מחרם הקדמונים, מה לו לחשוש לאיסור דאורייתא? והלא חמורים (וערבים) דברי סופרים יותר מדברי תורה... בקשר עם יחס הרבי לציונות, הרי שההצהרה שכתבת מאוד מעניינת, אתה מתכוון שהרבי לא התנגד בחריפות לרעיון הציוני, או למפעל הציוני? לרעיון הציוני - אין ספק שרבותינו נשיאינו התנגדו בתוקף הרבה לפני שיטת ה'אתחלתא', ועיין במכתבי אדמו"ר הרש"ב הידועים, ובקונטרס שהורה הרבי לאוריאל צימר לכתוב, ואם על המפעל הציוני - הרי שלכל היותר אפשר לומר שלדעת הרבי אין זו ציונות אלא חלוציות וכדומה, אך ודאי שהרבי מתנגד לציונות כציונות. נעצור כאן, ואם נראה שיש לך כח להתפלסף - אז נמשיך... בהצלחה בעבודת הקודש, ואחתום מעין הפתיחה בברכת ברוכים הבאים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:37, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
:תודה על הקבלת פנים החמה! השם שבחרתי לניק שלי הוא בגדר הררים התלויים בשערה והרבה סודות התורה מרומזים בה. אך הנסתרות לה' אלוקינו ומה שניתן לגלות הוא ש'''א.''' "שף" הוא ר"ת של שמי הקדוש ושם משפחתי (אם אתה אכן מי שאני חושב שאתה אז תדע שאני זה מי שאתה חושב שאני...). '''ב.''' לרמז אשר אינני מסוגל לשבת במקום אחד אלא כלשון המדרש "קפיץ ואזיל קפיץ ואזיל". '''ג.''' כפי ששיערת זה רכן רומז שאני תושב השכונה. '''ד.''' לרמז אשר אני נמנה על נאמני בית חיינו. ועוד הרבה הרבה טעמים.

:בנוגע למה שכתבתי על הציונות אז ככה, הדיעה הרווחת כיום בחב"ד שזה שיש מדינה זהו ענין של בדיעבד והצלת נפשות ולא ענין של לכתחילה (ולהרבה, אף החזרת שטחים אסורה רק מטעם פקו"נ). אולם מעיון קל בדברי רבינו נראה שלא כך הם פני הדברים וזה שהארץ היא בידי ישראלים הוא ענין טוב, ויתירה מזו אף ענין של אתחלתא דגאולה. ישנו סיפור שא' (שכחתי מי, אבדוק זאת) שאל את אדמו"ר הקודם בזמן קום המדינה אם זהו ענין של גאולה, ואמר אחרי מחשבה "רעדן טאר מען ניט, אבער טראכטן מעג מען". ולענ"ד הביאור הוא שאם מסתכלים על זה כהגאולה, היינו שכל הגאולה היא גאולה "טכנית" הרי בודאי שח"ו לומר כן, אך אם מסתכלים על הגאולה ככלל ושכל דבר שקורה בעולם הוא בהשגח"פ (היינו שמסתכלים על הגאולה ע"פ אחו"ק תנש"א ובכלל שיחות נ"א-נ"ב) הרי שבודאי ש'''כל''' מאורע שקורה בעולם הוא בגדר "אתחלתא דגאולה" ובודאי אירוע כה משמעותי כהקמת ממשלה יהודית בארץ ישראל.

:כן הדבר גם בנוגע למנהיגי המדינה, אשר בחב"ד מקובל לחשוב עליהם כעל בעלי תפקיד 'טכני' בלבד, אך לכאורה דעת הרבי היא שהם (סוג של) מנהיגי עם ישראל וע"ד 'נשיא שבט' וד"ל. זו רק דעתי, ואשמח לשמוע דיעות אחרות.--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 22:51, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
::אצטרף בזאת למברכים מקרב הלב ולמצפים לפעילותך המשמעותית באזורנו.
::להעיר, שבכתיבה אנציקלופדית יש לכתוב בכתיב התקני של שפת הציונים, וכיון שאתה מזדהה במידת מה עם הציונות, בטח לא יקשה עליך הדבר {{קריצה}}. דוגמאות: הערך מוטל ליפשיץ הנחמד שבנית, ייקרא "מרדכי ליפשיץ" וגם בפתיח ייכתב מרדכי ובסוגריים (מוטל). ובכך עניתי על שאלתך ב[[שיחת חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]] (אם כי לענ"ד השם מענדל יוצא מהכלל מהסיבה שכתבת).
::הרבה הצלחה בפעילות ובפולמוסים מרתקים בענינים העומדים ברומו של עולם! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:06, ט"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::עוד, לא אתאפק מלשאול היכן מצאת רמז בדברי מלכנו משיחנו לכך שיש ענין יהודי-רוחני כלשהו במנהיגי המדינה הציונית (אני מניח שהשיחה על כך ששז"ר עלה לגדולה ונמחלו עוונותיו, אינה מהווה מקור מספק לדעה הזו). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:32, ט"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::::הגדרת הציונות היא - יצירת לאום יהודי, שיחליף את הזיהוי של המשתייך לעם ישראל כשומר תורה ומצוות, ויחליפו בפולקלור יהודי המשתמש בשפה עברית וקשור לחלקת אדמה 'ישראלית'. זה ערש הציונות וזה הרס הציונות. בשל כך - חס ושלום להוציא לעז שהרבי לא מתנגד לציונות. שאר הענינים, זהו חבל דק שרק הרבי יכול לאחוז בשני קצותיו. הרי כל הענינים כמדינה וכו' הם הם כלי המשחית של הצורר הציוני, ולהשתמש בהם בחכמה ולראות בהם ענין אלוקי, זה אפשרי רק בכוחו של מי שרואה בעשיו וקורח והמקושש וכו' וכו' - אנשים צדיקים בעלי רצון מופלא להוסיף בשמירת תומ"צ אצל כלל ישראל...
::::בקשר לרמזים שפיזרת, הרי שאין עיתותי בידי לנחש, אבל אני רואה שריבוי משתמשים אחרים כן הצליחו לזהותך, ואולי אתה או אחד מהם יכתוב לי בפרטי את זהותך, וכך - אם "אם אני זה מי שאתה חושב שאני", הרי שבלאו הכי לא תחשוף את זהותך, ואם זה לא אני, אזי שלא יוודע לי מזהותך... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:48, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::ובנוגע לציונות, אני התכוונתי נגד תבנית משתמש עם הכיתובית "משתמש זה מתנגד לרעיון הציוני על כל מונחיו, זרמיו ושיטותיו, ולכל השלכותיו המעשיות והרעיוניות", עם קישורים ל[[אתחלתא דגאולה]], [[יום העצמאות]], [[מדינת ישראל]] ו[[אברהם יצחק הכהן קוק]]. אשר לאלה (מלבד האחרון) אינני בטוח שהרבי מתנגד. לרעיון הלאומי ודאי שהרבי מתנגד, אך אם כך היה צריך לכתוב "השכלה בלבוש ציוני" ולא "ציונות". [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי]], אכן לא טעית, התכוונתי בין היתר לאותה שיחה. אך אם לדעתך אין היא מהווית ראיה מספקת אשמח להמציא לידך עוד הרבה מראי מקומות. ואגב [[משתמש:להתראות|להתראות]], איך שלא תרצה להסתכל על זה, השימוש בביטוי "הצורר הציוני" ודאי שאינו הולם. אגב, כנראה ידוע לכם שהרבי לא היה מתנגד כ"כ חריף לשירת 'התקוה' ואף שר קטע ממנו לאחד מחסידיו שבמקרה הינו אביו של סבי שיחי'. --[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]] 10:36, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::תמחל לי שמחקתי את שמך, וקבל בזה את ברכותיי הכפולות והמכופלות לרגל בואך בקשרי השידוכין עם חב"דפדיה. באמת רוח רעננה וצעירה, עתירת הידע וברוכת הכשרונות. ברוכים הבאים!
::::::בנוגע לציונות, נמצנו חולקים על הגדרת המושג 'ציונות' ולא על יחסו של הרבי. ניחא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:04, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::מצחיק לחשוב על מנהיג חילוני של תנועה פוליטית כנשיא שבט. הענין של נשיא שבט הוא מנהיג רוחני, וכל קבוצה התארגונית אחרת אינה קשורה למושג הזה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 17:59, 28 באוקטובר 2016 (UTC)

== חיים אברהם דובער לוין ==

ע"פ הצהרתך בדף המשתמש שאין לחטט בנבכי הצארסקי פאמיליע, ערכתי את הערך [[חיים אברהם דובער לוין]]. בתקוה שיניח דעתך. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:02, ט"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:קרייזי, בפעם האחרונה שערכת משהו שכתבתי... וע"ע [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה|פיל בחנות חרסינה]]... ובנוגע לעניננו, כוונתי בעניני הצארסקי פאמיליע לא היתה בנוגע למידת דתיותם, ואדרבה, לענ"ד צריך לפרוך כל הבדותות על 'צידקותם' של ר' לייבל אחי אד"ש והרבנית הצדקנית, ולו כדי לידע להודיע ולהיוודע אשר צידקותם אינה נובעת ממעשיהם אלא מעצם עובדת היותם צארסקי פאמיליע. כוונתי היתה בנוגע למחלוקות פנימיות בתוך המשפחה כגון פרשת [[חסידות קפוסט|בני הצ"צ]], [[ה' טבת תשמ"ז|ה' טבת]], מאבק הירושה בתש"י, וגם המתחים שבין הרבי נ"ע לרבי הקודם בעקבות פרשת [[חיים אברהם דובער לוין|האיליער]] ועוד ועוד אשר אין כדאי לפורטם. אולם מפאת שאני חולק לך כבוד השארתי את הערך כפי שכתבתו.--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 00:02, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
::אני מקוה שחוץ מהכבוד אלי - תגלה גם הבנה לדעות אחרות (ונפוצות), הסוברות שאין לפרסם ענינים כאלו בנוגע להצארסקי פאמיליע (אני פשוט חושש שיש בכוונתך להעלות תיכף תמונה לערכים של [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|אחים ורעים למקום]]...). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:21, י"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== תבנית משתמש ==

מה אתה אומר על [[תבנית:משתמש - איפכא מסתברא'ניק|התבנית המיוחדת]] שהקדשתי לך? {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:26, ט"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:יישר כח! קצת מקובל מידי, אך נסתדר עם זה.{{שכח|שף ויתיב}}
::שתי הצעות לי אליך: א. סדר את התבניות בסדר הגיוני יותר, היינו קודם הדעות ובסוף המגורים, או להיפך. ב. קצר אותם קצת, כי האורך מאבד את האפקט שבתבנית משתמש (כי הרי באמת גם ערכים ארוכים לא יצליחו להוות משכן לדעותיך הק'...). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:19, י"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== ערכים שבכוונתו הק' לערוך ==

כיון שראיתי שבדעתך לערוך על [[סימון יעקובשוילי]], הריני להוסיף לינק ל[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31666&st=&pgnum=196&hilite= מכתב אדמו"ר הריי"צ נ"ע] על מה שסיפר פקיד הק.ג.ב., אשר שמעתי מבנו שי' שהמכתב עוסק בו. עוד אמר לי הנ"ל, שמכתב זה נכתב ע"י הרבי הריי"צ בכוונה שלא ידעו מי הוא הכותב, ולכן מופיע בו "כ"ק אדמו"ר שליט"א" עליו (וגם בהקדמה לקונטרס כתוב שנכתב ע"י "אחד הרבנים"). בהצלחה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:25, י"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:אני לא בטוח שאתם מדברים על אותו בן אדם, כי יעקובשוילי ש"שף" מדבר עליו לכאורה לא נולד לפני הסתלקות אדמו"ר הריי"צ '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"ז באלול ה'תשע"ו
::טעית. אתה מדבר על [[סימון ג'ייקובסון]] (שעליו יש ערך), ואני והוא מדברים על [[סימון יעקובשוילי]] שליח הרבי הריי"צ לגרוזיה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:04, י"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::ופה בדיוק הנקודה. אני שאלתי אותו פא"פ, והוא אמר לי שכוונתו לסימון ג'ייקובסון. אכן יש עליו ערך? מוזר לי. כנראה אני או הוא התבלבלנו. '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"ז באלול ה'תשע"ו
::::המכתב ידוע, וייש"כ בכ"ז. בנוגע למחלוקת למי התכוונתי אלו ואלו דא"ח, התכוונתי לסימון יעקבשוילי אשר החליף את שמו לג'ייקובסון... סימון ג'ייקובסון דהיום הוא נכדו.--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 03:53, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

== אידיש ==

כשראית את ההוספות בדף המשתמש, נתעוררתי לחביבות המיוחדת שהינך רוחש לשפת ה[[אידיש]], ושמא תוכל להרחיב מהידוע לך על המופיע בערך זה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:57, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

== ספר החינוך ==

האם אוכל נא לבקש מכבודו לכתוב את הערך [[ספר החינוך]]. ערך שלענ"ד מאוד חשוב, ואם תוכל, תוסיף שנית ידיך גם על [[ספר המצוות להרמב"ם]].

בכתיבתך תוכל להעזר במבוא של [http://hebrewbooks.org/40631 מהדורת שעוועל], וכן באופן הכתיבה שבערך המקביל בויקיקליפה.

הרבי כותב באיזהו מקומן בלקו"ש שדרכו היא דרך הרמב"ם.

כמו כן יש את עניין ה[[שש מצוות תמידיות]] שמובאות בהקדמתו - שחובתן תמיד.

בהצלחה, ו{{ישר כוח|}}• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 00:21, 27 בספטמבר 2016 (UTC)

== קו? ==

רבינו שף, באיזה קו היית מגדיר את עצמך? קו השמאל (ביקורת) או קו הימין (השפעה והוספה בטוב)? אני חושב שאם יש לך משהו לתקן, אז פשוט תתקן, מההערות בדף השיחה לא תועיל הרבה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 19:56, 10 באוקטובר 2016 (UTC)
:[[משתמש:שלום]] - אני מצטרף לדבריך. אני חייב לציין שאמרתי את הנל פא"פ להנ"ל. יהא רעווא מן שמיא הוא אכן יתחיל לבצע בפועל.
:וכמו"כ בנוגע לעניינים אחרים שהוא צריך להועיל בהם, ואין כאן המקום. {{תבנית:קריצה}} '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ח' בתשרי ה'תשע"ז
::אבל למען ההגינות י"ל שהוא אכן כן תורם גם בפועל. רק נעשה רושם כזה, כיון שכשהוא רושם הערות בדפי שיחת הוא רושם אותם באופן של נתינת ביקורת ופקודות. חבל. מהיכרותי איתו - עם קצת השקעה הוא יכול להפוך פה את חב"דפדיה. '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ח' בתשרי ה'תשע"ז
:::באשר לשאלתך [[משתמש:שלום|שלום]], המקובל האלוקי [[באבא אמזגלו]] זיעכויו"א אמר לי פעם ששורש נשמתי מקו השמאל, מה לעשות ככה נולדתי... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
::::העבודה היא להצמד לקו האמצעי ככל האפשר... --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 22:56, 10 באוקטובר 2016 (UTC)
:::::מהיכרותי, עם יותר מידי מחמאות הוא בסוף יעזוב פה. נשמתו מקו השמאל וצריך גם 'לתת לו בראש', שהרי זהו המזון הרוחני שלו {{קריצה}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:05, 11 באוקטובר 2016 (UTC)
ובנימה רצינית, [[משתמש:שלום|שלום]] אני מאמין ש(עכ"פ חלק מ)ביקורתך היא בעקבות הערתי [[שיחה:הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כאן]], אולם זהו ממש שלא באשמתי כי הערך נעול... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
:אני חייב להגיד שבנוגע להערה הנ"ל - אתה צודק. ידידנו קרייזי העי"ר ע"ז ג"כ כבר כמ"פ. אז אולי תפתח דף משתמש ושם תכתוב מחדש, ואח"ז תבקש לשלב אותו בערך הקיים. '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"א בתשרי ה'תשע"ז
::בנתיים ההגנה הוסרה. עכשיו אתה מוזמן לערוך... '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 17:19, 13 באוקטובר 2016 (UTC)

== חתימה ==

נושא התאריך בחתימה שלך - בכוונה? '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ט' בתשרי ה'תשע"ז
:סתם מעצבן, לא? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
::אבל מאפשר לך ולאחרים לדעת מתי נכתבו הדברים (למשל במקרה זה, האם אני מעורר דיון מעלה אבק, או סתם מתערב בשיחה מעודכנת). ובהזדמנות זו אשגר ברכת ברוך הבא לבבית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בתשרי ה'תשע"ז 20:48, 12 באוקטובר 2016 (UTC)
:::לזה הינך יכול להסתכל במגיב שלפני ושלאחריי... ואגב כך אעיר, שאחת הסיבות שאינני חותם בתאריך הוא כי אינני רוצה ש'''כ-ו-ל-ם''' יראו שאני גולש ב[[יום הכיפורים|י' תשרי]] {{קריצה|}} '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
::::ולאחר כל הקריצה והצחוק, כרונולוגיה היא עניין מהותי בשיחות ודיונים. ניתן להסתכל אצל המגיבים שלפני ואחרי (למרות שלפעמים עוברים ימים ואף חודשים בין מגיב למגיב) ניתן גם להסתכל בהיסטוריה, אך עדיין זה מוסיף מורכבות שאינה נחוצה.
::::כשעובדים במיזם קהילתי כגון חב"דפדיה, מן הראוי לכבד את כללי הכתיבה המקובלים, גם אם לא מדובר בכלל מחייב. א גוט מועד. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בתשרי ה'תשע"ז 17:36, 20 באוקטובר 2016 (UTC)

== שינה בסוכה ==

בחיל ורעדה אני מתכבד להזמינך להביע דעתך לתקן ולשפר בערך [[שינה בסוכה]] לקדמה למומלצות.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:23, 12 באוקטובר 2016 (UTC)

== ברכות והודאות ==

כמשתמש צעיר אך רב פעלים, הרשה לי להביע את הערכתי לפועלך הרב, המתבטא לא רק [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D במספר העריכות הגבוה שלך], אלא גם ובעיקר בתוספת האיכותית שלהם לחב"דפדיה.

{{תודה רבה}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בתשרי ה'תשע"ז 23:16, 26 באוקטובר 2016 (UTC)
:היינו, ברצונך לכפר על מעשיך הנבזים בדברי חנופה {{קריצה}}... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:43, 27 באוקטובר 2016 (UTC)
::הוא התכוין לכסות על מעשיך הנוראים והתנהגותך הבוטה, בהדגשת הצד הטוב שבך, מה שלא כ"כ הצליח לו כי התגובה שלך הרסה הכל {{קריצה}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 03:05, 27 באוקטובר 2016 (UTC)
:::כל הכבוד על פעלך הרב וידיעותיך הנפלאות, המשך בעבודה ופחות בתלונות (פשוט אם תתחיל לכתוב תלונות על הנעשה בחב"דפדיה - תוכל בקלות למלא על זה יותר מ-6,658 ערכים)... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:40, כ"ט בתשרי, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

== חמדת ימים ==

היות וכבר הבטחתי שלא להגיב בדף השיחה שם אודות הערך, אני נמנע מלכתוב שם באופן ענייני (מהסיבות שפירטתי שם וד"ל). אך ברצוני לשבח את עריכותיך המעולות האחרונות.

מכיון שאתה מקו השמאל, ייתכן שמחמאות עלולות לעצבן אותך. א"כ ממ"נ: אם תהנה מהמחמאות - סימן שנגזר משמים שתהנה, ואם תתעצבן - גם כן טוב, הכל בהשגחה פרטית. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 00:24, 11 בנובמבר 2016 (UTC)

‏:ראה תגובתי ל{{א|שיע.ק|שיע}} לעיל. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:28, 13 בנובמבר 2016 (UTC)

== בעניין לגופו של אדם ועניין ==

שף ויתיב, בהמשך לאמור ב'חמדת ימים' המטרה של כולנו היא לכתוב פה מידע אמין ומדויק, וחבל להסיט דיונים לפסים אישיים (למרות שמהיכרותי רבת השנים עם שלום, אני משוכנע שזה לא ילך לכיוון הזה, למענך הקפד על תרבות דיון נאותה).

גם במקרה קיצוני בו נפגשת במשתמש שהבעיה היא אכן בו ולא רק בעניין הנידון - כאשר לדעתך המשתמש עורך בצורה בעייתית באופן עקבי, ויש צורך לתקן אותו ולא רק את העניין הנידון, יש לעשות זאת כפשוט על פי הלכה ומצד אנושיות ותועלתיות בפורום פרטי, מייל וכדו'.

בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בחשוון ה'תשע"ז 07:27, 14 בנובמבר 2016 (UTC)

== הקריאה והקדושה ==

{{בעבודה מתיישנת|הקריאה והקדושה}}• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:50, י"ד בחשוון, ה'תשע"ז ''(15 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

{{בוצע}} '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:40, 17 בנובמבר 2016 (UTC)
== שלמה מולכו ==

הייתי מאוד רוצה להכין ערך על [[שלמה מולכו]] במיוחד לאור הפרשנות היחסית די שלילית שהוא מקבל בעולם ולאור התמיכה המוחלטת בו אצל גדולי עולם וברבותינו נשאינו בפרט. אין לי את הכח והידע והכלים המתאימים תרצה לעזור לי בנושא? אם כן תשאיר לי הודעה בדף שיחה שלי --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 08:03, 17 בנובמבר 2016 (UTC)

שיחת משתמש:שף ויתיב/ארכיון 1

2016-11-17T08:03:57Z

מענדי ר.: /* הקריאה והקדושה */

{{בה}}
אני מקווה שתנצל את שהותך בחממה התורנית המוגנת של [[חב"דפדיה]] לתועלת המיזם, קרי: עריכת והוספת ערכים בחסידות ובנגלה, ולא בהתקוטטות אווילית שמקומה בויקי-קליפה. {{כתב קטן|(להעיר, שאף שאין מי שימנע בעדך מלהתווכח וכדו' על דפי האתר על נושאים השקפתיים, מומלץ להמנע מכך ולהתמקד בתוכן, אם זה לא נוגע לערך ספציפי, עדיף אולי שתשלח מכתב דרך שירות יונות הדואר המלכותיות השוכן בין הכלים המשובחים של אתר זה!)}}.

בברכת הגאולה האמיתית והשלימה, ושתזכה יחד עם כל בני ישראל לצפות ולייחל לגאולה (ולא רק בדמיון...)• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 07:08, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
:תודה על הקבלת פנים החמה... אך מדוע נראה לך שבאתי להתקוטט אם כתבתי בפירוש שאין בכוונתי לבקר כלל בערכים אלו--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 07:12, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
::ראשית כל, על פי כתיבתך ב[[שיחת משתמש:5778#ציונות]]. שנית, נהוג בדפי שיחה להזיח בכל תגובה את השורה פעם אחת באמצעות נקודותיים (:), ובתגובה שנייה פעמיים וכן הלאה.• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 07:31, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
:::ייש"כ על העצה. אגב, מהו יונת הדואר ואיך משתמשים בזה?--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 12:10, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
::::יונת הדואר המכונה בלע"ז "אימייל" הוא קישור בצד הימני של הדף בלשונית "כלים", שכאשר נמצאים בדף שיחה או משתמש של מישהו - ניתן לשלוח לו אימייל באופן אישי ללא הטרדת כל העולם (בעוד שינוי...) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:57, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

== ברוכים הבאים ==

ראשית כל ברכת ברוכים הבאים רבתית. נשמע שיש לך הרבה מרץ, דבר שמוסיף מרץ גם לשאר העורכים... שנית, אהבתי לקרוא את דף המשתמש שלך. יש בו הרבה נקודות למחשבה, וכבר בתחילתו - תוכל לקרוא את המאמר האחרון של וייצהנדלר בגליון 'הפנסאים' של חודש אב על 'אהוב אריסטו' וכו' - שמפרש זאת באופן מקורי. אשמח לקבל הסבר על שם המשתמש המקורי (אלא אם כן אתה רוצה לרמז שזה שמקום מושבך הוא בשכונת המלך, זה מכיון שאתה מתגורר במקום ד'שף ויתיב' עצמו, מה שמעורר דיון חדש - על איזה חלק בדיוק ב-770 נאמר שף ויתיב, המקום בו מלמד תורה לתלמידיו, או המקום ששם 'יתיב' {{קריצה}}). מי שלא מפחד מחרם הקדמונים, מה לו לחשוש לאיסור דאורייתא? והלא חמורים (וערבים) דברי סופרים יותר מדברי תורה... בקשר עם יחס הרבי לציונות, הרי שההצהרה שכתבת מאוד מעניינת, אתה מתכוון שהרבי לא התנגד בחריפות לרעיון הציוני, או למפעל הציוני? לרעיון הציוני - אין ספק שרבותינו נשיאינו התנגדו בתוקף הרבה לפני שיטת ה'אתחלתא', ועיין במכתבי אדמו"ר הרש"ב הידועים, ובקונטרס שהורה הרבי לאוריאל צימר לכתוב, ואם על המפעל הציוני - הרי שלכל היותר אפשר לומר שלדעת הרבי אין זו ציונות אלא חלוציות וכדומה, אך ודאי שהרבי מתנגד לציונות כציונות. נעצור כאן, ואם נראה שיש לך כח להתפלסף - אז נמשיך... בהצלחה בעבודת הקודש, ואחתום מעין הפתיחה בברכת ברוכים הבאים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:37, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
:תודה על הקבלת פנים החמה! השם שבחרתי לניק שלי הוא בגדר הררים התלויים בשערה והרבה סודות התורה מרומזים בה. אך הנסתרות לה' אלוקינו ומה שניתן לגלות הוא ש'''א.''' "שף" הוא ר"ת של שמי הקדוש ושם משפחתי (אם אתה אכן מי שאני חושב שאתה אז תדע שאני זה מי שאתה חושב שאני...). '''ב.''' לרמז אשר אינני מסוגל לשבת במקום אחד אלא כלשון המדרש "קפיץ ואזיל קפיץ ואזיל". '''ג.''' כפי ששיערת זה רכן רומז שאני תושב השכונה. '''ד.''' לרמז אשר אני נמנה על נאמני בית חיינו. ועוד הרבה הרבה טעמים.

:בנוגע למה שכתבתי על הציונות אז ככה, הדיעה הרווחת כיום בחב"ד שזה שיש מדינה זהו ענין של בדיעבד והצלת נפשות ולא ענין של לכתחילה (ולהרבה, אף החזרת שטחים אסורה רק מטעם פקו"נ). אולם מעיון קל בדברי רבינו נראה שלא כך הם פני הדברים וזה שהארץ היא בידי ישראלים הוא ענין טוב, ויתירה מזו אף ענין של אתחלתא דגאולה. ישנו סיפור שא' (שכחתי מי, אבדוק זאת) שאל את אדמו"ר הקודם בזמן קום המדינה אם זהו ענין של גאולה, ואמר אחרי מחשבה "רעדן טאר מען ניט, אבער טראכטן מעג מען". ולענ"ד הביאור הוא שאם מסתכלים על זה כהגאולה, היינו שכל הגאולה היא גאולה "טכנית" הרי בודאי שח"ו לומר כן, אך אם מסתכלים על הגאולה ככלל ושכל דבר שקורה בעולם הוא בהשגח"פ (היינו שמסתכלים על הגאולה ע"פ אחו"ק תנש"א ובכלל שיחות נ"א-נ"ב) הרי שבודאי ש'''כל''' מאורע שקורה בעולם הוא בגדר "אתחלתא דגאולה" ובודאי אירוע כה משמעותי כהקמת ממשלה יהודית בארץ ישראל.

:כן הדבר גם בנוגע למנהיגי המדינה, אשר בחב"ד מקובל לחשוב עליהם כעל בעלי תפקיד 'טכני' בלבד, אך לכאורה דעת הרבי היא שהם (סוג של) מנהיגי עם ישראל וע"ד 'נשיא שבט' וד"ל. זו רק דעתי, ואשמח לשמוע דיעות אחרות.--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 22:51, 19 בספטמבר 2016 (UTC)
::אצטרף בזאת למברכים מקרב הלב ולמצפים לפעילותך המשמעותית באזורנו.
::להעיר, שבכתיבה אנציקלופדית יש לכתוב בכתיב התקני של שפת הציונים, וכיון שאתה מזדהה במידת מה עם הציונות, בטח לא יקשה עליך הדבר {{קריצה}}. דוגמאות: הערך מוטל ליפשיץ הנחמד שבנית, ייקרא "מרדכי ליפשיץ" וגם בפתיח ייכתב מרדכי ובסוגריים (מוטל). ובכך עניתי על שאלתך ב[[שיחת חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה]] (אם כי לענ"ד השם מענדל יוצא מהכלל מהסיבה שכתבת).
::הרבה הצלחה בפעילות ובפולמוסים מרתקים בענינים העומדים ברומו של עולם! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:06, ט"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::עוד, לא אתאפק מלשאול היכן מצאת רמז בדברי מלכנו משיחנו לכך שיש ענין יהודי-רוחני כלשהו במנהיגי המדינה הציונית (אני מניח שהשיחה על כך ששז"ר עלה לגדולה ונמחלו עוונותיו, אינה מהווה מקור מספק לדעה הזו). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:32, ט"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::::הגדרת הציונות היא - יצירת לאום יהודי, שיחליף את הזיהוי של המשתייך לעם ישראל כשומר תורה ומצוות, ויחליפו בפולקלור יהודי המשתמש בשפה עברית וקשור לחלקת אדמה 'ישראלית'. זה ערש הציונות וזה הרס הציונות. בשל כך - חס ושלום להוציא לעז שהרבי לא מתנגד לציונות. שאר הענינים, זהו חבל דק שרק הרבי יכול לאחוז בשני קצותיו. הרי כל הענינים כמדינה וכו' הם הם כלי המשחית של הצורר הציוני, ולהשתמש בהם בחכמה ולראות בהם ענין אלוקי, זה אפשרי רק בכוחו של מי שרואה בעשיו וקורח והמקושש וכו' וכו' - אנשים צדיקים בעלי רצון מופלא להוסיף בשמירת תומ"צ אצל כלל ישראל...
::::בקשר לרמזים שפיזרת, הרי שאין עיתותי בידי לנחש, אבל אני רואה שריבוי משתמשים אחרים כן הצליחו לזהותך, ואולי אתה או אחד מהם יכתוב לי בפרטי את זהותך, וכך - אם "אם אני זה מי שאתה חושב שאני", הרי שבלאו הכי לא תחשוף את זהותך, ואם זה לא אני, אזי שלא יוודע לי מזהותך... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 04:48, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::ובנוגע לציונות, אני התכוונתי נגד תבנית משתמש עם הכיתובית "משתמש זה מתנגד לרעיון הציוני על כל מונחיו, זרמיו ושיטותיו, ולכל השלכותיו המעשיות והרעיוניות", עם קישורים ל[[אתחלתא דגאולה]], [[יום העצמאות]], [[מדינת ישראל]] ו[[אברהם יצחק הכהן קוק]]. אשר לאלה (מלבד האחרון) אינני בטוח שהרבי מתנגד. לרעיון הלאומי ודאי שהרבי מתנגד, אך אם כך היה צריך לכתוב "השכלה בלבוש ציוני" ולא "ציונות". [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי]], אכן לא טעית, התכוונתי בין היתר לאותה שיחה. אך אם לדעתך אין היא מהווית ראיה מספקת אשמח להמציא לידך עוד הרבה מראי מקומות. ואגב [[משתמש:להתראות|להתראות]], איך שלא תרצה להסתכל על זה, השימוש בביטוי "הצורר הציוני" ודאי שאינו הולם. אגב, כנראה ידוע לכם שהרבי לא היה מתנגד כ"כ חריף לשירת 'התקוה' ואף שר קטע ממנו לאחד מחסידיו שבמקרה הינו אביו של סבי שיחי'. --[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]] 10:36, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::תמחל לי שמחקתי את שמך, וקבל בזה את ברכותיי הכפולות והמכופלות לרגל בואך בקשרי השידוכין עם חב"דפדיה. באמת רוח רעננה וצעירה, עתירת הידע וברוכת הכשרונות. ברוכים הבאים!
::::::בנוגע לציונות, נמצנו חולקים על הגדרת המושג 'ציונות' ולא על יחסו של הרבי. ניחא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:04, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::מצחיק לחשוב על מנהיג חילוני של תנועה פוליטית כנשיא שבט. הענין של נשיא שבט הוא מנהיג רוחני, וכל קבוצה התארגונית אחרת אינה קשורה למושג הזה. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 17:59, 28 באוקטובר 2016 (UTC)

== חיים אברהם דובער לוין ==

ע"פ הצהרתך בדף המשתמש שאין לחטט בנבכי הצארסקי פאמיליע, ערכתי את הערך [[חיים אברהם דובער לוין]]. בתקוה שיניח דעתך. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:02, ט"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:קרייזי, בפעם האחרונה שערכת משהו שכתבתי... וע"ע [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה|פיל בחנות חרסינה]]... ובנוגע לעניננו, כוונתי בעניני הצארסקי פאמיליע לא היתה בנוגע למידת דתיותם, ואדרבה, לענ"ד צריך לפרוך כל הבדותות על 'צידקותם' של ר' לייבל אחי אד"ש והרבנית הצדקנית, ולו כדי לידע להודיע ולהיוודע אשר צידקותם אינה נובעת ממעשיהם אלא מעצם עובדת היותם צארסקי פאמיליע. כוונתי היתה בנוגע למחלוקות פנימיות בתוך המשפחה כגון פרשת [[חסידות קפוסט|בני הצ"צ]], [[ה' טבת תשמ"ז|ה' טבת]], מאבק הירושה בתש"י, וגם המתחים שבין הרבי נ"ע לרבי הקודם בעקבות פרשת [[חיים אברהם דובער לוין|האיליער]] ועוד ועוד אשר אין כדאי לפורטם. אולם מפאת שאני חולק לך כבוד השארתי את הערך כפי שכתבתו.--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 00:02, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
::אני מקוה שחוץ מהכבוד אלי - תגלה גם הבנה לדעות אחרות (ונפוצות), הסוברות שאין לפרסם ענינים כאלו בנוגע להצארסקי פאמיליע (אני פשוט חושש שיש בכוונתך להעלות תיכף תמונה לערכים של [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|אחים ורעים למקום]]...). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:21, י"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== תבנית משתמש ==

מה אתה אומר על [[תבנית:משתמש - איפכא מסתברא'ניק|התבנית המיוחדת]] שהקדשתי לך? {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:26, ט"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:יישר כח! קצת מקובל מידי, אך נסתדר עם זה.{{שכח|שף ויתיב}}
::שתי הצעות לי אליך: א. סדר את התבניות בסדר הגיוני יותר, היינו קודם הדעות ובסוף המגורים, או להיפך. ב. קצר אותם קצת, כי האורך מאבד את האפקט שבתבנית משתמש (כי הרי באמת גם ערכים ארוכים לא יצליחו להוות משכן לדעותיך הק'...). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:19, י"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== ערכים שבכוונתו הק' לערוך ==

כיון שראיתי שבדעתך לערוך על [[סימון יעקובשוילי]], הריני להוסיף לינק ל[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31666&st=&pgnum=196&hilite= מכתב אדמו"ר הריי"צ נ"ע] על מה שסיפר פקיד הק.ג.ב., אשר שמעתי מבנו שי' שהמכתב עוסק בו. עוד אמר לי הנ"ל, שמכתב זה נכתב ע"י הרבי הריי"צ בכוונה שלא ידעו מי הוא הכותב, ולכן מופיע בו "כ"ק אדמו"ר שליט"א" עליו (וגם בהקדמה לקונטרס כתוב שנכתב ע"י "אחד הרבנים"). בהצלחה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:25, י"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:אני לא בטוח שאתם מדברים על אותו בן אדם, כי יעקובשוילי ש"שף" מדבר עליו לכאורה לא נולד לפני הסתלקות אדמו"ר הריי"צ '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"ז באלול ה'תשע"ו
::טעית. אתה מדבר על [[סימון ג'ייקובסון]] (שעליו יש ערך), ואני והוא מדברים על [[סימון יעקובשוילי]] שליח הרבי הריי"צ לגרוזיה. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:04, י"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::ופה בדיוק הנקודה. אני שאלתי אותו פא"פ, והוא אמר לי שכוונתו לסימון ג'ייקובסון. אכן יש עליו ערך? מוזר לי. כנראה אני או הוא התבלבלנו. '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"ז באלול ה'תשע"ו
::::המכתב ידוע, וייש"כ בכ"ז. בנוגע למחלוקת למי התכוונתי אלו ואלו דא"ח, התכוונתי לסימון יעקבשוילי אשר החליף את שמו לג'ייקובסון... סימון ג'ייקובסון דהיום הוא נכדו.--[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] - [[שיחת משתמש:שף ויתיב|שיחה]] 03:53, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

== אידיש ==

כשראית את ההוספות בדף המשתמש, נתעוררתי לחביבות המיוחדת שהינך רוחש לשפת ה[[אידיש]], ושמא תוכל להרחיב מהידוע לך על המופיע בערך זה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:57, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

== ספר החינוך ==

האם אוכל נא לבקש מכבודו לכתוב את הערך [[ספר החינוך]]. ערך שלענ"ד מאוד חשוב, ואם תוכל, תוסיף שנית ידיך גם על [[ספר המצוות להרמב"ם]].

בכתיבתך תוכל להעזר במבוא של [http://hebrewbooks.org/40631 מהדורת שעוועל], וכן באופן הכתיבה שבערך המקביל בויקיקליפה.

הרבי כותב באיזהו מקומן בלקו"ש שדרכו היא דרך הרמב"ם.

כמו כן יש את עניין ה[[שש מצוות תמידיות]] שמובאות בהקדמתו - שחובתן תמיד.

בהצלחה, ו{{ישר כוח|}}• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 00:21, 27 בספטמבר 2016 (UTC)

== קו? ==

רבינו שף, באיזה קו היית מגדיר את עצמך? קו השמאל (ביקורת) או קו הימין (השפעה והוספה בטוב)? אני חושב שאם יש לך משהו לתקן, אז פשוט תתקן, מההערות בדף השיחה לא תועיל הרבה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 19:56, 10 באוקטובר 2016 (UTC)
:[[משתמש:שלום]] - אני מצטרף לדבריך. אני חייב לציין שאמרתי את הנל פא"פ להנ"ל. יהא רעווא מן שמיא הוא אכן יתחיל לבצע בפועל.
:וכמו"כ בנוגע לעניינים אחרים שהוא צריך להועיל בהם, ואין כאן המקום. {{תבנית:קריצה}} '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ח' בתשרי ה'תשע"ז
::אבל למען ההגינות י"ל שהוא אכן כן תורם גם בפועל. רק נעשה רושם כזה, כיון שכשהוא רושם הערות בדפי שיחת הוא רושם אותם באופן של נתינת ביקורת ופקודות. חבל. מהיכרותי איתו - עם קצת השקעה הוא יכול להפוך פה את חב"דפדיה. '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ח' בתשרי ה'תשע"ז
:::באשר לשאלתך [[משתמש:שלום|שלום]], המקובל האלוקי [[באבא אמזגלו]] זיעכויו"א אמר לי פעם ששורש נשמתי מקו השמאל, מה לעשות ככה נולדתי... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
::::העבודה היא להצמד לקו האמצעי ככל האפשר... --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 22:56, 10 באוקטובר 2016 (UTC)
:::::מהיכרותי, עם יותר מידי מחמאות הוא בסוף יעזוב פה. נשמתו מקו השמאל וצריך גם 'לתת לו בראש', שהרי זהו המזון הרוחני שלו {{קריצה}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:05, 11 באוקטובר 2016 (UTC)
ובנימה רצינית, [[משתמש:שלום|שלום]] אני מאמין ש(עכ"פ חלק מ)ביקורתך היא בעקבות הערתי [[שיחה:הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כאן]], אולם זהו ממש שלא באשמתי כי הערך נעול... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
:אני חייב להגיד שבנוגע להערה הנ"ל - אתה צודק. ידידנו קרייזי העי"ר ע"ז ג"כ כבר כמ"פ. אז אולי תפתח דף משתמש ושם תכתוב מחדש, ואח"ז תבקש לשלב אותו בערך הקיים. '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"א בתשרי ה'תשע"ז
::בנתיים ההגנה הוסרה. עכשיו אתה מוזמן לערוך... '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 17:19, 13 באוקטובר 2016 (UTC)

== חתימה ==

נושא התאריך בחתימה שלך - בכוונה? '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • ט' בתשרי ה'תשע"ז
:סתם מעצבן, לא? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
::אבל מאפשר לך ולאחרים לדעת מתי נכתבו הדברים (למשל במקרה זה, האם אני מעורר דיון מעלה אבק, או סתם מתערב בשיחה מעודכנת). ובהזדמנות זו אשגר ברכת ברוך הבא לבבית. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בתשרי ה'תשע"ז 20:48, 12 באוקטובר 2016 (UTC)
:::לזה הינך יכול להסתכל במגיב שלפני ושלאחריי... ואגב כך אעיר, שאחת הסיבות שאינני חותם בתאריך הוא כי אינני רוצה ש'''כ-ו-ל-ם''' יראו שאני גולש ב[[יום הכיפורים|י' תשרי]] {{קריצה|}} '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
::::ולאחר כל הקריצה והצחוק, כרונולוגיה היא עניין מהותי בשיחות ודיונים. ניתן להסתכל אצל המגיבים שלפני ואחרי (למרות שלפעמים עוברים ימים ואף חודשים בין מגיב למגיב) ניתן גם להסתכל בהיסטוריה, אך עדיין זה מוסיף מורכבות שאינה נחוצה.
::::כשעובדים במיזם קהילתי כגון חב"דפדיה, מן הראוי לכבד את כללי הכתיבה המקובלים, גם אם לא מדובר בכלל מחייב. א גוט מועד. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בתשרי ה'תשע"ז 17:36, 20 באוקטובר 2016 (UTC)

== שינה בסוכה ==

בחיל ורעדה אני מתכבד להזמינך להביע דעתך לתקן ולשפר בערך [[שינה בסוכה]] לקדמה למומלצות.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:23, 12 באוקטובר 2016 (UTC)

== ברכות והודאות ==

כמשתמש צעיר אך רב פעלים, הרשה לי להביע את הערכתי לפועלך הרב, המתבטא לא רק [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D במספר העריכות הגבוה שלך], אלא גם ובעיקר בתוספת האיכותית שלהם לחב"דפדיה.

{{תודה רבה}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בתשרי ה'תשע"ז 23:16, 26 באוקטובר 2016 (UTC)
:היינו, ברצונך לכפר על מעשיך הנבזים בדברי חנופה {{קריצה}}... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:43, 27 באוקטובר 2016 (UTC)
::הוא התכוין לכסות על מעשיך הנוראים והתנהגותך הבוטה, בהדגשת הצד הטוב שבך, מה שלא כ"כ הצליח לו כי התגובה שלך הרסה הכל {{קריצה}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 03:05, 27 באוקטובר 2016 (UTC)
:::כל הכבוד על פעלך הרב וידיעותיך הנפלאות, המשך בעבודה ופחות בתלונות (פשוט אם תתחיל לכתוב תלונות על הנעשה בחב"דפדיה - תוכל בקלות למלא על זה יותר מ-6,658 ערכים)... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:40, כ"ט בתשרי, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

== חמדת ימים ==

היות וכבר הבטחתי שלא להגיב בדף השיחה שם אודות הערך, אני נמנע מלכתוב שם באופן ענייני (מהסיבות שפירטתי שם וד"ל). אך ברצוני לשבח את עריכותיך המעולות האחרונות.

מכיון שאתה מקו השמאל, ייתכן שמחמאות עלולות לעצבן אותך. א"כ ממ"נ: אם תהנה מהמחמאות - סימן שנגזר משמים שתהנה, ואם תתעצבן - גם כן טוב, הכל בהשגחה פרטית. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 00:24, 11 בנובמבר 2016 (UTC)

‏:ראה תגובתי ל{{א|שיע.ק|שיע}} לעיל. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:28, 13 בנובמבר 2016 (UTC)

== בעניין לגופו של אדם ועניין ==

שף ויתיב, בהמשך לאמור ב'חמדת ימים' המטרה של כולנו היא לכתוב פה מידע אמין ומדויק, וחבל להסיט דיונים לפסים אישיים (למרות שמהיכרותי רבת השנים עם שלום, אני משוכנע שזה לא ילך לכיוון הזה, למענך הקפד על תרבות דיון נאותה).

גם במקרה קיצוני בו נפגשת במשתמש שהבעיה היא אכן בו ולא רק בעניין הנידון - כאשר לדעתך המשתמש עורך בצורה בעייתית באופן עקבי, ויש צורך לתקן אותו ולא רק את העניין הנידון, יש לעשות זאת כפשוט על פי הלכה ומצד אנושיות ותועלתיות בפורום פרטי, מייל וכדו'.

בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בחשוון ה'תשע"ז 07:27, 14 בנובמבר 2016 (UTC)

== הקריאה והקדושה ==

{{בעבודה מתיישנת|הקריאה והקדושה}}• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:50, י"ד בחשוון, ה'תשע"ז ''(15 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

{{בוצע}} '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:40, 17 בנובמבר 2016 (UTC)
== שלמה מולכו ==

הייתי מאוד רוצה להכין ערך על שלמהמולכו במיוחד לאור הפרשנות היחסית די שלילית שהוא מקבל בעולם ולאור התמיכה המוחלטת בו אצל גדולי עולם וברבותינו נשאינו בפרט. אין לי את הכח והידע והכלים המתאימים תרצה לעזור לי בנושא? אם כן תשאיר לי הודעה בדף שיחה שלי --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 08:03, 17 בנובמבר 2016 (UTC)

נוף הגליל

2016-11-15T19:06:45Z

מענדי ר.:

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|תמונה=
|כתובית=
|עיר=נצרת עלית
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב ישעיהו הרצל|מו"צ=הרב [[משה קורנוויץ]], הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]
|משפיע הקהילה=הרב [[דוד נחשון]], הרב דוד טייכטל
|מוסדות בקהילה=גני חב"ד, מעון חב"ד, [[חיידר]] חב"ד, בי"ס בנות, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, חנויות יודאיקה, כולל תפארת זקנים, ארגון שפרה ופועה, בית תבשיל, ארגון נקודת אור
|שלוחים מרכזיים=הרב שמשון הלפרין, הרב מרדכי ביטון
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר משפחות בקהילה=כ-150
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד נצרת עלית: אישים|אישים בקהילת חב"ד נצרת עילית]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
[[נצרת עילית]] היא עיר בגליל התחתון. הוכרזה כעיר בשנת [[תשל"ד]]. על-פי נתוני הלמ"ס יש בעיר למעלה מארבעים ושלוש אלף תושבים. ראש העיר הוא מר נתנאל טויטו. רבה של העיר הינו הרב [[ישעיהו הרצל]].

== ראשית ההתיישבות החב"דית בעיר ==
ראשית ההתיישבות החב"דית ופעילותה בעיר נצרת עילית החלה בשנות הכפי"ם, עם בואם של כ5-7 משפחות חב"דיות לעיר, ביניהם משפחת נחשון, טייכטל, קעניג, ליפסקר, הרצל, ועוד. בשנת [[תשנ"ו]] הוכתר הרב [[ישעיהו הרצל]], שכיהן עד אז כרב ושליח בכפר תבור, לרב הקהילה ורב העיר.

==מפתח העיר==
[[קובץ:נצרת עילית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר נצרת עילית מוצג בתערוכת [[ספריית ליובאוויטש]] באולם הספריה (אב, תשע"ג)]]
מסופר כי [[מפתח העיר]] שהוענק לרבי על ידי ראש העיר לשעבר, מר מנחם אריאב, היה מונח בשולחן [[הרבי]] שנים רבות.

==ניידות חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]}}
הרב [[ישראל דוד נחשון]] הקים בשנות הלמ"דים את [[ניידות חב"ד]]. מרכז הניידות הוא בככר מד"א בנצרת עלית, ומשם הם פועלים בכל חלקי הארץ.

הנהלת הניידות מפעילה גם את [[צבאות השם בארץ הקודש]], ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]].

== הקהילה כיום ==
כיום, קהילת חסידי חב"ד בנצרת-עילית מונה כמאה משפחות. רב הקהילה הוא הרב [[ישעיהו הרצל]], משפיעי הקהילה הינם הרב [[דוד טייכטל]] והרב [[דוד נחשון]]. את בית חב"ד מנהל הרב [[שמשון הלפרין]]. את 'מטה משיח' מנהל הרב מרדכי ביטון.

== מוסדות חב"ד בעיר ==
* [[בית חב"ד]].
* חמשה בתי-כנסת חבדיי"ם.
* בית-ספר מלכתי דתי חב"ד -בנות.
* '[[חיידר]]' חב"ד.
* ארבעה גני חב"ד.
* מעון רבקה-חב"ד.
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)]].
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]].
* כמה וכמה ספריות.
* שני חנויות יודאיקה.
* מרכז [[צבאות השם (ישראל)]].
* מרכז [[ניידות חב"ד]].
* שלושה מקוואות בשיטת חב"ד.
* כולל "תפארת זקנים".
* ארגון "[[שפרה ופועה]]".
* בית-תבשיל "חסדי מנחם".
* ארגון "[[נקודת אור]]".

== קישורים חיצוניים ==
* {{קישור חבד אינפו|80978|בלעדי: הכיכר המרכזית בנצרת עלית תיקרא על שם הרבי}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

נוף הגליל

2016-11-15T19:05:56Z

מענדי ר.:

{{קהילת חב"ד|
|שם=קהילת חב"ד
|תמונה=
|כתובית=
|עיר=נצרת עלית
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב ישעיהו הרצל
|מו"צ=הרב [[משה קורנוויץ]], הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]
|משפיע הקהילה=הרב [[דוד נחשון]], הרב דוד טייכטל
|מוסדות בקהילה=גני חב"ד, מעון חב"ד, [[חיידר]] חב"ד, בי"ס בנות, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, חנויות יודאיקה, כולל תפארת זקנים, ארגון שפרה ופועה, בית תבשיל, ארגון נקודת אור
|שלוחים מרכזיים=הרב שמשון הלפרין, הרב מרדכי ביטון
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר משפחות בקהילה=כ-150
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:קהילת חב"ד נצרת עלית: אישים|אישים בקהילת חב"ד נצרת עילית]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
[[נצרת עילית]] היא עיר בגליל התחתון. הוכרזה כעיר בשנת [[תשל"ד]]. על-פי נתוני הלמ"ס יש בעיר למעלה מארבעים ושלוש אלף תושבים. ראש העיר הוא מר נתנאל טויטו. רבה של העיר הינו הרב [[ישעיהו הרצל]].

== ראשית ההתיישבות החב"דית בעיר ==
ראשית ההתיישבות החב"דית ופעילותה בעיר נצרת עילית החלה בשנות הכפי"ם, עם בואם של כ5-7 משפחות חב"דיות לעיר, ביניהם משפחת נחשון, טייכטל, קעניג, ליפסקר, הרצל, ועוד. בשנת [[תשנ"ו]] הוכתר הרב [[ישעיהו הרצל]], שכיהן עד אז כרב ושליח בכפר תבור, לרב הקהילה ורב העיר.

==מפתח העיר==
[[קובץ:נצרת עילית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפתח העיר נצרת עילית מוצג בתערוכת [[ספריית ליובאוויטש]] באולם הספריה (אב, תשע"ג)]]
מסופר כי [[מפתח העיר]] שהוענק לרבי על ידי ראש העיר לשעבר, מר מנחם אריאב, היה מונח בשולחן [[הרבי]] שנים רבות.

==ניידות חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]}}
הרב [[ישראל דוד נחשון]] הקים בשנות הלמ"דים את [[ניידות חב"ד]]. מרכז הניידות הוא בככר מד"א בנצרת עלית, ומשם הם פועלים בכל חלקי הארץ.

הנהלת הניידות מפעילה גם את [[צבאות השם בארץ הקודש]], ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (גדולה)]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]].

== הקהילה כיום ==
כיום, קהילת חסידי חב"ד בנצרת-עילית מונה כמאה משפחות. רב הקהילה הוא הרב [[ישעיהו הרצל]], משפיעי הקהילה הינם הרב [[דוד טייכטל]] והרב [[דוד נחשון]]. את בית חב"ד מנהל הרב [[שמשון הלפרין]]. את 'מטה משיח' מנהל הרב מרדכי ביטון.

== מוסדות חב"ד בעיר ==
* [[בית חב"ד]].
* חמשה בתי-כנסת חבדיי"ם.
* בית-ספר מלכתי דתי חב"ד -בנות.
* '[[חיידר]]' חב"ד.
* ארבעה גני חב"ד.
* מעון רבקה-חב"ד.
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית)]].
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)]].
* כמה וכמה ספריות.
* שני חנויות יודאיקה.
* מרכז [[צבאות השם (ישראל)]].
* מרכז [[ניידות חב"ד]].
* שלושה מקוואות בשיטת חב"ד.
* כולל "תפארת זקנים".
* ארגון "[[שפרה ופועה]]".
* בית-תבשיל "חסדי מנחם".
* ארגון "[[נקודת אור]]".

== קישורים חיצוניים ==
* {{קישור חבד אינפו|80978|בלעדי: הכיכר המרכזית בנצרת עלית תיקרא על שם הרבי}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]

יצחק אלחנן שגלוב

2016-11-13T07:08:28Z

מענדי ר.: /* תולדות חיים */

הרב '''יצחק אלחנן שגלוב''' ([[תרנ"ו]]-[[כ"א טבת]] [[תש"ו]]) היה [[מוהל]] חסידי שנמנה על אנשי קהילת חב"ד ב[[הומיל]] ונרצח על קידוש ה' במרתפי ה[[ק.ג.ב.]] על התעקשותו למול ילדים.

==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' [[יהודה לייב שגלוב]] בשנת [[תרנ"ו]] ב[[עיירה]] וויעטקא [[נישואין|נשא]] את מרת מרייאשא בת ר' [[בן ציון גורליק]], והזוג קבע את מגוריו ב[[הומיל]] שם עבד כ[[מוהל]].

על אף הגבלות המשטר הסובייטי, מסר את נפשו למול את ילדי ישראל תחת עינם הפקוחה של ה[[ק.ג.ב.]] כשלעיתים אף היה עושה זאת בשיתוף פעולה עם הסבים והסבתות בניגוד לרצונם של הורי התינוק.

בסופו של דבר בשנת [[תש"ו]] עלו ה[[ק.ג.ב.]] על עקבותיו, ושלושה חודשים לאחר מכן הוצא למוות בירייה ב[[כ"א טבת]] [[תש"ו]].

רעייתו נותרה לבדה לגדל את ששת ילדיהם וזכתה לאריכות ימים. בתחילה שלחה ידיה במכירת גרביים ומיני סדקית כדי לקיים את משפחתה, ובהמשך התיישבה ב[[קראון הייטס]] הוייתה חלק מהנוף של [[770]], והיתה עומדת שעות ארוכות ב[[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] לדאוג לסדר וארגון בתור של הנשים שחיכו לקבל דולר מידיו של הרבי, וכן הייתה מהעסקניות שאספה כספים עבור מוסדות [[אהלי תורה (קראון הייטס)]]. נפטרה באותו תאריך בו נפטר בעלה בגיל 106 ב[[כ"א טבת]] [[תשס"ז]] וזכתה לראות דור ישרים מבורך עם קרוב לאלף צאצאים ( זכתה לראות נכדי נינים). הלוייתה התקיימה בו ביום והיא נטמנה בחלקת הנשים של אגודת חסידי חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק.

==משפחתו==
*בתו מרת רוזה, רעיית הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - זקן [[חסידי חב"ד]] המתגורר ב[[קראון הייטס]] ומכהן כ[[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]].
*בנו, הרב [[שניאור זלמן שגלוב]] - מחשובי העסקנים בשכונת [[קראון הייטס]], פעיל נמרץ עם יוצאי יהדות [[רוסיה]], ומראשי ארגון F.R.E.E. ('''F'''riends of '''R'''efugees of '''E'''astern '''E'''urope - '[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]').
*בנו, הרב [[בן ציון שגלוב]], [[ירושלים]]
*בתו מרת שולה שפרה, רעיית הרב [[שלמה שניאור זלמן קייזן]] - שלוחי הרבי בקליולנד אוהיו
*בתו מרת רחל ליברוב - לונדון, אנגליה
*בנו, ר' יעקב שגלוב

{{מיון רגיל:שגלוב, יצחק אלחנן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד הומיל: אישים]]
[[קטגוריה:מוהלים]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו ברוסיה הקומוניסטית]]

צבי הירש חיטריק

2016-11-13T07:02:31Z

מענדי ר.: /* בניו יורק */

[[קובץ:חיטריק.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכנס חב"די]]
הרב '''צבי הירש חיטריק''' ([[י"ב אב]] [[תרפ"ז]]-[[ב' טבת]] [[תשע"ב]]) היה חסיד מקושר ל{{ה|רבי}} שימש כ[[שליח]] בדרום אמריקה ולאחמ"כ כנשיא [[ארגון פרי]] ב[[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
===ילדותו===
נולד ב[[י"ב מנחם אב]] [[תרפ"ז]] בעיר [[חרקוב]] לאביו ר' [[יהודה חיטריק]] שהיה השוחט החסידי בעיר ולאמו מרת קיילא בתו של ר' [[אהרון תומרקין]] רב העיר.

בשעת לידתו שלח אביו מברק להרב [[רפאל כהן]] בבקשה שילך להודיע לרבי ([[הריי"צ]]) ולבקש ברכה, על המברק נכתבו רק המילים: "קיילא בת רחל מקשה ללדת, רחמים". הרבי העביר את ידו על מצחו ואמר: "כמדומה שזהו [[יהודה חיטריק]]" ובאותם רגעים ממש נולד הבן צבי הירש.

בילדותו למד בבית סביו ר' [[אהרון תומרקין]] עד לפטירתו של סביו בחול המועד סוכות [[תרצ"ז]].

בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] נדד עם משפחתו לעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן שם שהו עד עזיבתם את [[ברית המועצות]] ל[[פולין]] ומשם לפראג. לאחר שהגיעו לפראג התקבלה הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] "חייקין וחיטריק לאנטוורפן" ומיד נסעו המשפחה יחד עם משפחת ר' [[מאיר חייקין]] לאנטוורפן. בדרך שהו ב[[צרפת]] לתקופה לא קצרה, באותה תקופה שנת- [[תש"ז]] הגיע [[הרבי]] לפריז, ור' צבי הירש זכה לאכול פעמים רבות עם הרבי וכן זכה לקירובים בזמן שהות הרבי בפריז.

===בניו יורק===

למרות שמשפחתו השתקעה ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]] חשקה נפשו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] ל[[ניו יורק]].

[[הרבי הריי"צ]] שלח לו ולחבירו [[עזריאל חייקין]] אשרת שהיה, והם הגיעו בספינה שהובילה אלפי חיילים שחזרו מאירופה ל[[ארצות הברית]]. בארצות הברית נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], זכה להיכנס ל[[יחידות]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וכן זכה להיות מאלו שכרו את קברו הק' של [[הרבי הריי"צ]] בהוראת [[הרבי]].

בשנת [[תשי"א]] [[נישואין|נשא]] את רבקה, בתו הצעירה של ר' [[חיים אליעזר קרסיק]]. את סידור ה[[קידושין ונישואין|קידושין]] בחופתו סידר [[הרבי]], וכן בברית של בנו ר' יוסף יצחק בר"ח כסליו [[תשי"ב]] שימש [[הרבי]] בסנדקאות ואף בעת סעודת הברית אמר שיחה{{הערה|[[שיחה]] זו הוגהה על ידי [[הרבי]] ונדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ג' בשיחה ל[[פרשת ויחי]].}}.

===שליחותו===

כבר לפני חתונתו הורה לו [[הרבי]] לצאת לשליחות לברזיל, ואף שכנע בכך את הורי כלתו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/804 אגרות קודש חלק ד' אגרת תתד].}}, בפועל התעכבה היציאה בכמה חודשים עד שהשיגו דרכונים ואישורי כניסה.

בהתחלה התגורר ופעל בעיר 'פאלו' שם שיקם וניהל את הבית ספר 'בית חינוך' ומספר התלמידים בבי"ס בזמנו הגיע ל400 ילדים.

בעקבות כמה בעיות נאלץ לעזוב את הבית ספר ועבר לגור בעיר [[ריו דה ז'ינרו]] שם המשיך לפעול בשליחות [[הרבי]].

היה כותב טור בשני [[עיתונים]] בברזיל ובו היה מכניס פירושים מ[[תניא]] ו[[חסידות]] וכל שבוע היה שולח את העיתונים ל[[רבי]], וקיבל כמה הוראות ומענות בקשר למאמרים שלו.

נפטר ב[[ב' טבת]] [[תשע"ב]].

==משפחתו==
'''בניו'''

* ר' [[יוסף יצחק חיטריק]] - [[צפת]].
* הרב אהרן חיטריק - [[קראון הייטס]].

'''בנותיו'''

* מרת אלה לרמן - [[קראון הייטס]]
* מרת אסתר פיקרסקי - אשת ר' [[יוסף יצחק פיקרסקי]], [[תל אביב]].
* מרת שרה זלמנוב - אשת ר' ישראל זלמנוב, [[קראון הייטס]].
* מרת רחל שם טוב - אשת ר' [[אליעזר גרשון שם טוב]], ה[[שליח]] ל[[ארגוואי]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1280210 "הוא חושב שאני לא יודעת"]''' - הרב חיטריק מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חיטריק, צבי הירש}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]

יהודה חיטריק

2016-11-13T07:01:13Z

מענדי ר.: /* פטירתו */

[[תמונה:יהודה חיטריק.jpg|left|thumb|250px|הרב יהודה חיטריק]]
הרב '''יהודה חיטריק''' נולד ב[[ראש חודש]] [[אלול]] [[תרנ"ט]] ב[[עיירה]] קרסנלוקי השוכנת במחוז בוריסוב שבפלך מינסק, ביילורוסיה, להוריו הרב [[צבי הירש חיטריק (האב)|צבי הירש חיטריק]] ומרת חיה.

הרב יהודה זכה להסתופף בצילם של שלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]].

סדר יומו של הרב חיטריק היה תורה וחסידות משעת קימתו, בטרם זרחה החמה, ועד עלותו על משכבו. קודם [[תפילת שחרית]] היה לומד חסידות במשך שעתיים ולאחר מכן התפלל באריכות. מעבר ללימוד המעמיק בשעות הבוקר, הקדיש שעות נוספות לשיעוריו הקבועים: '[[לקוטי תורה]]' וספרי חסידות רבים. כשייסד [[הרבי]] את [[תקנת הרמב"ם]] היומי, שאל היכן יוכל למצוא זמן ללימוד זה. אך מובן שכחסיד, עסק בלימוד [[הרמב"ם]] היומי בלהט ובחיות.

אחד המחזות המיוחדים שראו באי [[770]] בשנים האחרונות, היה לראות את הרב חיטריק יושב ולומד בצוותא עם החברותא, הרב [[מאיר איטקין]].

לכבוד יום הולדתו ה-‏105, שיגר אליו נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש מכתב ברכה מיוחד ובו כתב:

"לורה ואני מקווים שהאירוע המיוחד הזה מלא [[אהבה]] ושמחה. עמנו מכיר לך טובה על המורשת היוצאת מן הכלל שלך, של רחמים, פטריוטיות, תקווה ואחריות. הישגיך הרבים וניסיונך הם מקור השראה לאחרים. אנו משתתפים עם בני משפחתך וידידיך בשיגור מיטב האיחולים לבריאות ושמחה. אלוקים יברך אותך. בהוקרה ג'ורג' וו. בוש".

== שנות צעירותו ==
הרב חיטריק נולד בתוך אווירה של תורה וחסידות. אביו היה מגיע לשמוע [[דא"ח]] בקביעות בבית המדרש של ה[[עיירה]]. כבר במלאת לבנו שלוש שנים, היה לוקח אותו בכל [[שבת]] קודש לשמוע חסידות, אף שלעתים היה נרדם במקום.

בהיותו ילד כבן 11, נסע ללמוד בישיבה בעיר בוריסוב שם למדו כחמישים תלמידים בשלוש כיתות. לאחר כשנתיים ביקש מאביו לנסוע ללמוד בישיבה גדולה. באותה תקופה הגיעו לאוזניו שמען של שלוש ישיבות מפורסמות: [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ראדין ומיר, והוא ואביו התחבטו להיכן ייסע. לבסוף הוחלט שייסע לישיבה ב[[ליובאוויטש]].

באותה תקופה, אירע לאביו אסון, כאשר [[שריפה]] גדולה כילתה שלוש חנויות וכמה בתים שהיו שייכים לו. המצב הכספי הקשה ערער את בטחונו לגבי נסיעת בנו לליובאוויטש, שמא לא יוכל לכלכל את בנו כראוי. כשהשיח את דאגתו בפני החסיד ר' [[אליהו הבר]], נתן זה לנער מכתב המלצה אל ה[[משגיח]] הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].

== בליובאוויטש ==

בשנת [[תרע"ג]], נסע ר' יהודה ללמוד בישיבה בליובאוויטש.

לאחר בחינה ממושכת, התקבל יהודה הצעיר לישיבה הליובאוויטשית, ולא היה זה דבר של מה בכך, שכן כשמונים תלמידים ביקשו להתקבל לישיבה, ורק שלושים וששה מתוכם התקבלו. כחודש ימים למד גמרא [[בבא מציעא]] אצל הרב [[יחיאל קומיסר]], שהוא היה הבוחן הכללי לתלמידים חדשים שבאו להתקבל בישיבת תומכי תמימים.

מאוחר יותר עבר ללמוד אצל המגיד שיעור ר' [[אברהם מסענע]], ואצל ר' [[שמואל ניסנוויטש]], כולם תלמידי חכמים מופלגים.

ר' יהודה היה ביישן מופלג מטבעו, והוא התבייש לאכול אצל 'בעלי בתים' כפי שאכלו שאר התלמידים. הכסף שאביו שלח למחייתו, לא הספיק. את סעודות ימי החול אכל אפוא בישיבה, ובשבתות, למרבה המזל, דאג לו חברו הטוב [[ישראל חיים זרחי]], שהיה תושב ליובאוויטש, והוא הזמינו לביתו לסעודות שבת. במשך שנתיים סעד בבית חברו.

לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ח]] נסעה קבוצת תלמידים לשהות עם הרבי הרש"ב ב[[רוסטוב]], ובהם גם הרב חיטריק. בזכרונותיו הוא מספר: "פתאום קרא ה[[משגיח]] ה[[משפיע]] ר' [[שילם קוראטין]] להבחורים הקשישים" - - "ואמר להם שהגיע מאדמו"ר הריי"צ אלף רובל עבור הוצאות הנסיעה לרוסטוב, והיות שאז נמצאו באולם הגדול מאה תלמידים, ינתן לכל אחד עשרה רובל עבור כרטיס".

בואם של מאה תמימים לרוסטוב בבת-אחת, יצר בעיות קשות. לאחר מכן נענה אדמו"ר הריי"צ, שכוונתו הייתה שרק עשרה [[תמימים]] יבואו ולכל אחד יינתן מאה רובלים להוצאות לכל חודש [[תשרי]], אבל מה שנעשה נעשה.

== נדודיו ==

תקופה קצרה לאחר מכן, התפרקה הישיבה המרכזית בליובאוויטש. קבוצות רבות של תמימים עזבו את ליובאוויטש והלכו לערים אחרות. אחת הקבוצות, ובה הרב חיטריק, הגיעה ל[[חרקוב]] במטרה להמשיך לעבר [[קרמנצ'וג]], אך כשהגיעו לעיר התברר להם שצבא גרמניה כבש את [[קרמנצ'וג]] וקו הרכבות הופסק.

התמימים נשארו אפוא בעיר כמה חודשים, עד קיץ [[תרע"ח]], כאשר לאחר מכן עברו בהוראת הרבי הרש"ב לקרמנצ'וג, שם המשיכו בלימודיהם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]].

בסוף קיץ [[תר"פ]] עבר יחד עם התמימים המבוגרים לרוסטוב, שם למדו בבית רבותינו נשיאינו, בצלו של אדמו"ר הריי"צ. הקשיים היו עצומים: תקופת מה הרבי חלה בצורה קשה, והתמימים נאלצו לעזוב לבית אחר; לאחר מכן פרצה מגיפת הטיפוס, ושוב נאלצו לנדוד. ר' יהודה וחבריו המשיכו אפוא ללמוד בבית כנסת שהיה בחצר 'בית החיים' הרוסטובי.

רדיפותיהם של אנשי ה'[[יבסקציה]]' לא הקלו. בסוף חורף [[תרפ"א]] החלו לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. לאחר משפט פומבי החליטו לסגור את הישיבה. הם גם ערכו חיפוש בבית הריי"צ, החרימו רכוש רב והטילו מעצר בית על הרבי הריי"צ.

הרב חיטריק היה נוכח בעת המאורעות ההיסטוריים הללו. הוא עצמו הגיע בדיוק לבית הרבי בעיצומו של החיפוש, והיה עד לזוועה שהתחוללה שם.

הוא אף היה נוכח בחתונתה של בת אדמו"ר הריי"צ עם [[הרש"ג]] שהתקיימה בחודש [[סיון]] באותה שנה. מספר ימים לאחר החתונה, המשיך במסכת נדודיו, עם כעשרים וחמשה מחבריו, אל העיר [[פולטבה]] שבאוקראינה.

באותה תקופה מצבן הכלכלי של הישיבות היה בכי רע, וכאחד מהמבוגרים שבתמימים, נשלח לגייס כספים עבור הישיבה בקרב [[אנ"ש]] ברחבי [[רוסיה]]. לשם כך היה נדרש עוז, אומץ לב והרבה [[מסירות נפש]], שכן אם היה נתפס, אחת דינו. אף על פי כן, הרב חיטריק יצא לדרך ארוכה בקרב קהילות החסידים, אך לא ראה ברכה מרובה בעמלו. [[מלחמת העולם הראשונה]] יחד עם המהפכה, הרסו לחלוטין את כלכלת ברית המועצות, ואנ"ש עצמם היו רשים וחסרי כל.

במקביל לגיוס הכספים, בכל מקום אליו הגיע, היה חוזר [[מאמר|מאמרי]] חסידות.

המצב הכלכלי היה כה קשה, שאפילו את דמי כרטיסי הנסיעה ברכבת, לא הצליח לגייס.

בשנת [[תרפ"ה]] החל ללמוד שחיטה אצל החסיד ר' [[מאיר נח לרמן]], ושנה לאחר מכן, הגיע בברית ה[[נישואין]] עם מרת קיילא, בתו של הרב [[אהרן תומרקין]], רב ואב"ד ב[[חרקוב]]. הזוג הצעיר קבע את מקום מגוריו בחרקוב, לא הרחק ממגורי הורי רעייתו. במשך השנים מסר שיעורי חסידות בבתי כנסת, והתפרנס משחיטה.

הרדיפות כנגד שומרי המצוות הלכו ותכפו. המצב נהיה קשה מיום ליום. אף על פי כן, כאשר הגיעו ילדיו לגיל חינוך, הרב חיטריק לא שלחם ל'שקולע' שם חינכו בדרכי הקומוניזם. כשהשלטונות החלו במעקבים, קנה הרב חיטריק לילדיו ילקוטים, ומידי בוקר, בשעה שכל התלמידים יצאו אל בית הספר, יצאו אף ילדיו מהבית עם הילקוטים היישר לבית סבם, הרב אהרן תומרקין. כך היה גם בשובם, שעה שתלמידי בתי הספר היו צועדים הביתה בסיום יום הלימודים.

== בחרקוב ==

באותה תקופה ארע מקרה, שכמעט נתפס בכף, ובעקבותיו חש כי עליו לעבור להתגורר בגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות קשות: "בשנת [[תרצ"ט]], הבטתי מהחלון ונדמה היה לי שדוד איצ'ה ['מוסר' שבגינו נעצרו חסידי חב"ד בכמה ערים בבריה"מ], עובר לפני ביתי. אני הכרתיו עוד מרוסטוב, ואמרתי לזוגתי שלבי אומר לי שמועה לא טובה.

"בלילה באו אחדים מאנ"ש לביתי, וסיפרו לי שדוד איצ'ה היה בבית הכנסת מאצ'נסקי, ושם היה אברך לא חכם, ושאל אותו דוד איצ'ה אם יש כאן אברכים בוגרי ישיבות '[[תומכי תמימים]]'. האברך השיב לו שיש כאן יהודה חיטריק, אם דרוש לכם איזו תמיכה, או כרטיס רכבת תבקשהו ויתן לך. גם יש פה אברך [[נחום יצחק פינסון]], ואם לאחד מאברכי 'תומכי תמימים' ודרוש לו אכסניה, אצלו ישיג אכסניה בפנים יפות, והוליך אותו לבית משפחת פינסון, ושם לן. בדרך הילוכו עם האברך הלז, נודע לו מכל אברכי התמימים הדרים בחרקוב! כן נודע לנו למחרתו כשנסע, ופחד גדול נפל עלינו".

הרב חיטריק התייעץ עם גיסיו והם הסכימו כי הגיע הזמן להעתיק את מקום מגוריהם לגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות אינטנסיביות. עד אז, נמנע ר' יהודה לישון בביתו, מחשש שמא ייתפס בכף, ואף לא ללכת לבית הכנסת הקבוע.

באחת השבתות, כאשר עמד לצאת מביתו יחד עם בנו לעבר בית הכנסת, נכנס לביתו גוי רחב גרם, נראה בעליל כאיש חזק. "שאל אותי לשמי ואם אני גר פה", סיפר ר' יהודה. "השבתי לו, ומיד שאלתיו מי הוא? ולשם מה איש כמוהו בא לבקר בביתי? מיד הראה לי תעודה המעידה עליו כי הנו חוקר ג.פ.או., ובתגובה שאלתיו מה יש לי עם הג.פ.או. ומניין ידע כתובתי? והוא השיב: 'אל תירא אין שום דבר, אלא שאחד הנקרא חיטריק, עשה דבר נגד השלטונות, ואנו מבקשים אותו. מסרו לי את התיק שלו והורו לי לחפש את כל מי שכינויו חיטריק".

בתום חקירה קצרה הלך החוקר לדרכו. באותו לילה נודע לו כי באותו זמן ביקרו חוקרי הג.פ.או. בבתיהם של כמה מהחסידים וערכו חקירות נמרצות. בעקבות זאת ירד למחתרת גם בשעות היום. "מהיום ההוא התחלתי להיות נחבא עוד יותר, במערה מלאה סמרטוטים.. ושם היו מגוריי מ[[חנוכה]] עד אחר [[פורים]] [שנת תרצ"ט]".

במוצאי [[שושן פורים]] תרצ"ט, חל ה-‏8 במרץ הנחשב בעולם ל"יום האשה". הרב חיטריק חשב כי הגויים משתתפים במסיבות ושותים לשוכרה, ומשום כך לא יבצעו מעצרים בלילה כזה. אבל אנשי הג.פ.או. בחרקוב כלל לא חגגו. בשעות של לפנות בוקר, נשמעו נקישות על חלון בית משפחת חיטריק. הדופק היה אחד מבני משפחת פינסון שסיפר כי בלילה זה נאסרו אביו ר' נחום יצחק, וכן ר' [[שמואל כצמן]], ר' [[מאיר גורקוב]], ר' [[צמח גורביץ]] והרב [[אברהם ברוך פבזנר]].

בעקבות זאת נמלט עם רעייתו וילדיו ל[[סמרקנד]], שם היה יחד עם קבוצה גדולה מחסידי חב"ד.

== בבלגיה ==

בתום [[מלחמת העולם השניה]] - בשנת [[תש"ו]] - הצליח לצאת את ברית-המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] יחד עם עוד כאלף נפשות. לאחר תקופת נדודים קצרה, התיישב ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה.

עם הגיעו לבלגיה, יחד עם הרב [[חיים חייקין]], הורה להם אדמו"ר הריי"צ לדאוג לחיזוק היהדות וחינוך הכשר במקום מגוריהם החדש: "ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק' בחיזוק היהדות וחינוך הכשר"{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק ט' עמוד קע"ח}}.

לאחר כשנה הורה לו הרבי לבקר בהולנד, ולבדוק אם חסידי חב"ד יכולים להסתדר שם במשרה של רבנות שחיטה או מסחר.

בחודש [[כסלו]] [[תש"ח]], ביקש ממנו [[הרבי]] מלך המשיח דיווח על מצב החינוך "במקומות שהשפעתו מגעת או יכולה שתגיע". כמו כן הציע שיקח על עצמו הפצת ומכירת ספרי [[קה"ת]] בבלגיה.

הרב חיטריק לא הסתפק בלימוד עצמי, אלא פעל ללמד חסידות גם בקרב רחוקים מדרך התורה והחסידות. בנושא זה פרש את התלבטותו בפני הרבי, האם ללמד גם צעירים הנמצאים תחת חסותם של 'אגודת ישראל', ועל כך השיב לו הרבי: "אינו מבאר מפני מה תגרע השפעתו על תלמידיו עתה, אם יקח חלק גם בחינוך הצעירים שתחת יד האגודה. ולפי עניות דעתי, הרי אדרבה" (אגרות קודש חלק כ"א עמוד פא).

==במונטריאול==

שנים אחדות לאחר מכן, בשנת [[תש"י]], היגר ל[[מונטריאול]] שבקנדה, ומונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למנהלה הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. על כך כתב לו אדמו"ר הריי"צ: "במענה על מכתבו מכ"ב [[אלול]] העבר התענגתי לדעת כי נכנס לעבודת הקודש בתור מנהל רוחני של תומכי תמימים ליובאוויטש בעי"ת מאנטרעאל יע"א, יתן השי"ת שתהיה בהצלחה מרובה.

ודאי הוא כי צריכים להדריך את התלמידים יחיו בדרך החסידות, אבל בהתחשב עם מצבם הנוכחי, צריכים לסדר אשר לבד לימוד ה[[תניא]] יקבעו עבורם גם הלימוד של שער השלישי מ[[שערי תשובה]], וילמדו זאת בשעות אשר בהן החובה על כל התלמידים להמצא בהישיבה" ([[אגרות קודש]] הריי"צ חלק י' עמוד רנה-ו).

== מקושר לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ==

לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר הריי"צ, [[התקשרות|התקשר]] בלב ונפש ל[[הרבי|רבי מלך המשיח שליט"א]]. הרב חיטריק אף נמנה על משלחת חסידי חב"ד ממונטריאל שהגישו לרבי את כתב ההתקשרות עליו חתמו חסידי חב"ד במונטריאול. הוא אף הוסיף ואיחל לרבי באופן אישי "שכל מה שלא הספיק להפעל על ידי הרבי הריי"צ, שיפעל על ידי הרבי", והיה ניכר כי הרבי נהנה מהברכה.

פעם סיפר, כי לאחר שהרבי אמר את ה[[מאמר]] הראשון [[באתי לגני]], הוא אמר לרבי "המאמר לקח" (כלומר, המאמר 'קנה' את החסידים). הוא הוסיף וביקש לברך את הרבי, והרבי אמר שיאמר '[[לחיים]]'.

במשך חצי יובל שנים שימש כמחנך בישיבת תומכי תמימים במונטריאל משנת [[תש"י]] עד [[תשל"ה]]. תלמידיו מתקופה זו מעידים על שיעורים מיוחדים המשלבים לימוד גמרא והלכה לצד סיפורי חסידים מרתקים.

בתקופה זו היו לו כמה שיעורים קבועים בבית הכנסת, בעיקר בחסידות ובהלכה.

בשנת [[תשמ"ג]], לאחר פטירת רעייתו מרת קיילא, עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].

== ממעתיקי שמועה ==

בשנים בהן שהה ב[[ארצות הברית]], הוציא לאור את זיכרונותיו העשירים. הוא אגר בזיכרונו רגעים חשובים שראה אצל רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים, שמע אלפי סיפורים שעברו מדור לדור, והוא העלם על הכתב בספריו "[[רשימות דברים]]" (ארבעה כרכים) ו"[[משולחן השבת של אבא]]".

את הספר "רשימות דברים" כתב בעידודו הישיר של הרבי, על כך כתב בהקדמה לספר: "הרבי הציע לפני כמה שנים, להעלות על הכתב, מה ששמעתי וראיתי מהמשפיעים, מחסידים ואנשי מעשה".

==פטירתו==
נפטר ב[[י"ז שבט]] [[תשס"ו]] בגיל 106.

בהלוויתו שעברה ליד [[770]] השתתפו המוני אנ"ש ו[[תמים|התמימים]], נטמן בחלקת אגודת חב"ד שב[[ניו יורק]] בסמוך ל[[אוהל (קבר הצדיק)#אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]] הק'.

==משפחתו==

'''בניו:'''
*ר' [[צבי הירש חיטריק]].
*ר' [[אהרון חיטריק]]

'''בנותיו:'''
*מרת חיה ליברמן, אשת ר' [[דוד משה ליברמן]], רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].

*מרת שיינדל שניאורסון.

הותיר אחריו בנים, נכדים, נינים ובני נינים - כולם חסידי חב"ד, ורבים מהם מכהנים כשלוחי הרבי ברחבי העולם

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: חיטריק יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד סמרקנד: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מונטריאול]]

אוהל (קבר הצדיק)

2016-11-13T07:00:26Z

מענדי ר.: /* אוהל אדמו"ר הריי"צ */

[[קובץ:בדרך לאוהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] [[מלך המשיח]] בדרכו ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], כשבידו חבילת [[פדיון נפש|פ"נים]]. ניתן לראות את נעלי הבד שנועל הרבי בעת הנסיעה לאוהל]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=אוהל - קבר הצדיק|אחר=משמעויות אחרות ב'אוהל'|ראו=[[אוהל|אוהל - פירושונים]]}}
'''אוהל''' הינו מבנה הבנוי מעל ציון הקבר של הצדיק.

האוהל מוקדש לתפילה ובקשות רחמים בעת ה"השתטחות" על קבר הצדיק, והוא מקום סגולה להתעוררות רחמים רבים.

כתוב בזוהר הקדוש, "צדיקא ד[[פטירה|אתפטר]] אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי". (הצדיק שנפטר, נמצא בכל העולמות יותר מבחייו), הן במילי דשמיא והן במילי דעלמא.

==במילי דשמיא==

במילי דשמיא - השפעתו הרוחנית בבחינת חיזוק האמונה, [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']], הנה, מאחר שנשמתו עלתה מגופו בפטירתו, ואינו מוגבל במגבלותיו הגשמיים, יכולה להיות גם השפעתו על תלמידיו ומקושריו - בעבודת ה', באופן לא מוגבל כפי שהיה לפני כן.

==במילי דעלמא==

במילי דעלמא - בהצלתם ורוחתם של ישראל, [[לחם]] לאכול ובגד ללבוש וכו', הנה, בפירוש נאמר בזוהר הקדוש; "דצדיקייא מגינין על עלמא, ובמתתהון יתיר מבחייהון, ואלמלא צלותא דצדיקייא בההוא עלמא, לא אתקיים עלמא רגעא חדא" (הצדיקים מגינים על העולם, ובמתתם - יותר מבחייהם, ואלמלא תפילת הצדיקים בעולם העליון - אין העולם מתקיים אפילו רגע אחד).

קבלת ההשפעה -הגשמית והרוחנית- מנשמת הצדיק, מותנה ב[[התקשרות]] לנשמתו, הבאה לידי ביטוי באמונה השלימה שמאמינים בו, וכמו שכתוב: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", וכן ב[[אהבה]] רבה שאוהבים אותו ובהליכה בדרכיו הטובים - על פי הוראותיו.

לפיכך הכניסה לאוהל וההשתטחות על קבר הצדיק, מחזקת את ההתקשרות אליו ומאפשרת את קבלת השפע הגשמי והרוחני מנשמתו. כי נשמת הצדיק אינה עוזבת לגמרי את גופו הקדוש שבו עבדה את ה' וזככה והעלתה אותו למדריגות עליונות.

ולכן בנוסף לעובדה שמקום משכן הצדיק הוא מקום קדוש וטהור והתפילה מתקבלת שם יותר, וגם התפילה במקום זה מכוונת בנפש האדם בכונה הרצויה ובלב נשבר, הנה, העיקר הוא האמונה הגדולה בה' המתחזקת על ידי האמונה הגדולה בצדיק, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה כל שישנו בויאמינו במשה ישנו בויאמינו בה', וההתקשרות וההתבטלות לצדיק בבחינת התדבקות רוחא ברוחא המביאה לידי ביטול אל ה' בתכלית.

וכל זה נעשה על ידי ההשתטחות באוהל על קבר הצדיק וההתיחדות עמו.

ישנם סוגים שונים באהלי הצדיקים; ישנם אהלים שסגולתם לפעול בבאים להשתטח - קו המרירות והכיווץ, וישנם שפועלים בקו השמחה וההתעלות.

כאשר מתמלאים בקשותיו של אדם בתפילתו באהל הצדיק, הרי זה מחייב - לימוד תורתו והליכה בדרכיו ביתר שאת מכפי שהיה עד עתה.

== אוהל אדמו"ר הריי"צ ==

{{ערך מורחב|אוהל אדמו"ר הריי"צ}}

[[הרבי]] מלך המשיח נהג לפקוד את אוהל ה[[אדמו"ר הריי"צ]] בקביעות בימים ראשון וחמישי בכל שבוע (ובשנים האחרונות לאחר שהחל מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]], בימי שני וחמישי), בערבי ר"ח ובימי הההילולא של רבותינו נשיאינו, שם היה קורא הרבי את הפ"נים ורבים מהמכתבים שקיבל.

האוהל נבנה, בהוראת הרבי, ללא קורת גג על מנת שגם כוהנים יוכלו להשתטח במקום, כמו כן נבנתה מעין מחיצה בין מקום המצבות למקום שבו מתפללים הפוקדים את המקום.

== מנהגי ההשתטחות ==
את חלקם של מנהגי ההשתטחות הורה הרבי עצמו לנהוג וחלקם נלמדו מאופן הנהגתו של הרבי בעת היותו באוהל.

א: באוהל נהוג לקרוא את ה[[מענה לשון]].

ב: נהוג שלא ללבוש נעלי [[עור]] בעת השהות באוהל.

ג: אלו שזכו לראות את הרבי בעיני בשר יציירו לעצמם את ציור פניו ויחשבו על כך "אז דא איז ער" (שכאן הוא).

ד: נהוג לקרוע את המכתב או הפ"נ ולהניחו על הציון.

ה: אין אוכלים ביום ההליכה לאוהל קודם הכניסה לאוהל, אך שותים (בדווקא).

{{סגל}}

==ראו גם==
*[[אוהל אדמו"ר הזקן]]
*[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש]]
*[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]

[[קטגוריה:הסתלקות]]

יהודה חיטריק

2016-11-13T06:59:15Z

מענדי ר.: /* מקושר לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א */

[[תמונה:יהודה חיטריק.jpg|left|thumb|250px|הרב יהודה חיטריק]]
הרב '''יהודה חיטריק''' נולד ב[[ראש חודש]] [[אלול]] [[תרנ"ט]] ב[[עיירה]] קרסנלוקי השוכנת במחוז בוריסוב שבפלך מינסק, ביילורוסיה, להוריו הרב [[צבי הירש חיטריק (האב)|צבי הירש חיטריק]] ומרת חיה.

הרב יהודה זכה להסתופף בצילם של שלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]].

סדר יומו של הרב חיטריק היה תורה וחסידות משעת קימתו, בטרם זרחה החמה, ועד עלותו על משכבו. קודם [[תפילת שחרית]] היה לומד חסידות במשך שעתיים ולאחר מכן התפלל באריכות. מעבר ללימוד המעמיק בשעות הבוקר, הקדיש שעות נוספות לשיעוריו הקבועים: '[[לקוטי תורה]]' וספרי חסידות רבים. כשייסד [[הרבי]] את [[תקנת הרמב"ם]] היומי, שאל היכן יוכל למצוא זמן ללימוד זה. אך מובן שכחסיד, עסק בלימוד [[הרמב"ם]] היומי בלהט ובחיות.

אחד המחזות המיוחדים שראו באי [[770]] בשנים האחרונות, היה לראות את הרב חיטריק יושב ולומד בצוותא עם החברותא, הרב [[מאיר איטקין]].

לכבוד יום הולדתו ה-‏105, שיגר אליו נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש מכתב ברכה מיוחד ובו כתב:

"לורה ואני מקווים שהאירוע המיוחד הזה מלא [[אהבה]] ושמחה. עמנו מכיר לך טובה על המורשת היוצאת מן הכלל שלך, של רחמים, פטריוטיות, תקווה ואחריות. הישגיך הרבים וניסיונך הם מקור השראה לאחרים. אנו משתתפים עם בני משפחתך וידידיך בשיגור מיטב האיחולים לבריאות ושמחה. אלוקים יברך אותך. בהוקרה ג'ורג' וו. בוש".

== שנות צעירותו ==
הרב חיטריק נולד בתוך אווירה של תורה וחסידות. אביו היה מגיע לשמוע [[דא"ח]] בקביעות בבית המדרש של ה[[עיירה]]. כבר במלאת לבנו שלוש שנים, היה לוקח אותו בכל [[שבת]] קודש לשמוע חסידות, אף שלעתים היה נרדם במקום.

בהיותו ילד כבן 11, נסע ללמוד בישיבה בעיר בוריסוב שם למדו כחמישים תלמידים בשלוש כיתות. לאחר כשנתיים ביקש מאביו לנסוע ללמוד בישיבה גדולה. באותה תקופה הגיעו לאוזניו שמען של שלוש ישיבות מפורסמות: [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ראדין ומיר, והוא ואביו התחבטו להיכן ייסע. לבסוף הוחלט שייסע לישיבה ב[[ליובאוויטש]].

באותה תקופה, אירע לאביו אסון, כאשר [[שריפה]] גדולה כילתה שלוש חנויות וכמה בתים שהיו שייכים לו. המצב הכספי הקשה ערער את בטחונו לגבי נסיעת בנו לליובאוויטש, שמא לא יוכל לכלכל את בנו כראוי. כשהשיח את דאגתו בפני החסיד ר' [[אליהו הבר]], נתן זה לנער מכתב המלצה אל ה[[משגיח]] הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].

== בליובאוויטש ==

בשנת [[תרע"ג]], נסע ר' יהודה ללמוד בישיבה בליובאוויטש.

לאחר בחינה ממושכת, התקבל יהודה הצעיר לישיבה הליובאוויטשית, ולא היה זה דבר של מה בכך, שכן כשמונים תלמידים ביקשו להתקבל לישיבה, ורק שלושים וששה מתוכם התקבלו. כחודש ימים למד גמרא [[בבא מציעא]] אצל הרב [[יחיאל קומיסר]], שהוא היה הבוחן הכללי לתלמידים חדשים שבאו להתקבל בישיבת תומכי תמימים.

מאוחר יותר עבר ללמוד אצל המגיד שיעור ר' [[אברהם מסענע]], ואצל ר' [[שמואל ניסנוויטש]], כולם תלמידי חכמים מופלגים.

ר' יהודה היה ביישן מופלג מטבעו, והוא התבייש לאכול אצל 'בעלי בתים' כפי שאכלו שאר התלמידים. הכסף שאביו שלח למחייתו, לא הספיק. את סעודות ימי החול אכל אפוא בישיבה, ובשבתות, למרבה המזל, דאג לו חברו הטוב [[ישראל חיים זרחי]], שהיה תושב ליובאוויטש, והוא הזמינו לביתו לסעודות שבת. במשך שנתיים סעד בבית חברו.

לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ח]] נסעה קבוצת תלמידים לשהות עם הרבי הרש"ב ב[[רוסטוב]], ובהם גם הרב חיטריק. בזכרונותיו הוא מספר: "פתאום קרא ה[[משגיח]] ה[[משפיע]] ר' [[שילם קוראטין]] להבחורים הקשישים" - - "ואמר להם שהגיע מאדמו"ר הריי"צ אלף רובל עבור הוצאות הנסיעה לרוסטוב, והיות שאז נמצאו באולם הגדול מאה תלמידים, ינתן לכל אחד עשרה רובל עבור כרטיס".

בואם של מאה תמימים לרוסטוב בבת-אחת, יצר בעיות קשות. לאחר מכן נענה אדמו"ר הריי"צ, שכוונתו הייתה שרק עשרה [[תמימים]] יבואו ולכל אחד יינתן מאה רובלים להוצאות לכל חודש [[תשרי]], אבל מה שנעשה נעשה.

== נדודיו ==

תקופה קצרה לאחר מכן, התפרקה הישיבה המרכזית בליובאוויטש. קבוצות רבות של תמימים עזבו את ליובאוויטש והלכו לערים אחרות. אחת הקבוצות, ובה הרב חיטריק, הגיעה ל[[חרקוב]] במטרה להמשיך לעבר [[קרמנצ'וג]], אך כשהגיעו לעיר התברר להם שצבא גרמניה כבש את [[קרמנצ'וג]] וקו הרכבות הופסק.

התמימים נשארו אפוא בעיר כמה חודשים, עד קיץ [[תרע"ח]], כאשר לאחר מכן עברו בהוראת הרבי הרש"ב לקרמנצ'וג, שם המשיכו בלימודיהם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]].

בסוף קיץ [[תר"פ]] עבר יחד עם התמימים המבוגרים לרוסטוב, שם למדו בבית רבותינו נשיאינו, בצלו של אדמו"ר הריי"צ. הקשיים היו עצומים: תקופת מה הרבי חלה בצורה קשה, והתמימים נאלצו לעזוב לבית אחר; לאחר מכן פרצה מגיפת הטיפוס, ושוב נאלצו לנדוד. ר' יהודה וחבריו המשיכו אפוא ללמוד בבית כנסת שהיה בחצר 'בית החיים' הרוסטובי.

רדיפותיהם של אנשי ה'[[יבסקציה]]' לא הקלו. בסוף חורף [[תרפ"א]] החלו לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. לאחר משפט פומבי החליטו לסגור את הישיבה. הם גם ערכו חיפוש בבית הריי"צ, החרימו רכוש רב והטילו מעצר בית על הרבי הריי"צ.

הרב חיטריק היה נוכח בעת המאורעות ההיסטוריים הללו. הוא עצמו הגיע בדיוק לבית הרבי בעיצומו של החיפוש, והיה עד לזוועה שהתחוללה שם.

הוא אף היה נוכח בחתונתה של בת אדמו"ר הריי"צ עם [[הרש"ג]] שהתקיימה בחודש [[סיון]] באותה שנה. מספר ימים לאחר החתונה, המשיך במסכת נדודיו, עם כעשרים וחמשה מחבריו, אל העיר [[פולטבה]] שבאוקראינה.

באותה תקופה מצבן הכלכלי של הישיבות היה בכי רע, וכאחד מהמבוגרים שבתמימים, נשלח לגייס כספים עבור הישיבה בקרב [[אנ"ש]] ברחבי [[רוסיה]]. לשם כך היה נדרש עוז, אומץ לב והרבה [[מסירות נפש]], שכן אם היה נתפס, אחת דינו. אף על פי כן, הרב חיטריק יצא לדרך ארוכה בקרב קהילות החסידים, אך לא ראה ברכה מרובה בעמלו. [[מלחמת העולם הראשונה]] יחד עם המהפכה, הרסו לחלוטין את כלכלת ברית המועצות, ואנ"ש עצמם היו רשים וחסרי כל.

במקביל לגיוס הכספים, בכל מקום אליו הגיע, היה חוזר [[מאמר|מאמרי]] חסידות.

המצב הכלכלי היה כה קשה, שאפילו את דמי כרטיסי הנסיעה ברכבת, לא הצליח לגייס.

בשנת [[תרפ"ה]] החל ללמוד שחיטה אצל החסיד ר' [[מאיר נח לרמן]], ושנה לאחר מכן, הגיע בברית ה[[נישואין]] עם מרת קיילא, בתו של הרב [[אהרן תומרקין]], רב ואב"ד ב[[חרקוב]]. הזוג הצעיר קבע את מקום מגוריו בחרקוב, לא הרחק ממגורי הורי רעייתו. במשך השנים מסר שיעורי חסידות בבתי כנסת, והתפרנס משחיטה.

הרדיפות כנגד שומרי המצוות הלכו ותכפו. המצב נהיה קשה מיום ליום. אף על פי כן, כאשר הגיעו ילדיו לגיל חינוך, הרב חיטריק לא שלחם ל'שקולע' שם חינכו בדרכי הקומוניזם. כשהשלטונות החלו במעקבים, קנה הרב חיטריק לילדיו ילקוטים, ומידי בוקר, בשעה שכל התלמידים יצאו אל בית הספר, יצאו אף ילדיו מהבית עם הילקוטים היישר לבית סבם, הרב אהרן תומרקין. כך היה גם בשובם, שעה שתלמידי בתי הספר היו צועדים הביתה בסיום יום הלימודים.

== בחרקוב ==

באותה תקופה ארע מקרה, שכמעט נתפס בכף, ובעקבותיו חש כי עליו לעבור להתגורר בגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות קשות: "בשנת [[תרצ"ט]], הבטתי מהחלון ונדמה היה לי שדוד איצ'ה ['מוסר' שבגינו נעצרו חסידי חב"ד בכמה ערים בבריה"מ], עובר לפני ביתי. אני הכרתיו עוד מרוסטוב, ואמרתי לזוגתי שלבי אומר לי שמועה לא טובה.

"בלילה באו אחדים מאנ"ש לביתי, וסיפרו לי שדוד איצ'ה היה בבית הכנסת מאצ'נסקי, ושם היה אברך לא חכם, ושאל אותו דוד איצ'ה אם יש כאן אברכים בוגרי ישיבות '[[תומכי תמימים]]'. האברך השיב לו שיש כאן יהודה חיטריק, אם דרוש לכם איזו תמיכה, או כרטיס רכבת תבקשהו ויתן לך. גם יש פה אברך [[נחום יצחק פינסון]], ואם לאחד מאברכי 'תומכי תמימים' ודרוש לו אכסניה, אצלו ישיג אכסניה בפנים יפות, והוליך אותו לבית משפחת פינסון, ושם לן. בדרך הילוכו עם האברך הלז, נודע לו מכל אברכי התמימים הדרים בחרקוב! כן נודע לנו למחרתו כשנסע, ופחד גדול נפל עלינו".

הרב חיטריק התייעץ עם גיסיו והם הסכימו כי הגיע הזמן להעתיק את מקום מגוריהם לגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות אינטנסיביות. עד אז, נמנע ר' יהודה לישון בביתו, מחשש שמא ייתפס בכף, ואף לא ללכת לבית הכנסת הקבוע.

באחת השבתות, כאשר עמד לצאת מביתו יחד עם בנו לעבר בית הכנסת, נכנס לביתו גוי רחב גרם, נראה בעליל כאיש חזק. "שאל אותי לשמי ואם אני גר פה", סיפר ר' יהודה. "השבתי לו, ומיד שאלתיו מי הוא? ולשם מה איש כמוהו בא לבקר בביתי? מיד הראה לי תעודה המעידה עליו כי הנו חוקר ג.פ.או., ובתגובה שאלתיו מה יש לי עם הג.פ.או. ומניין ידע כתובתי? והוא השיב: 'אל תירא אין שום דבר, אלא שאחד הנקרא חיטריק, עשה דבר נגד השלטונות, ואנו מבקשים אותו. מסרו לי את התיק שלו והורו לי לחפש את כל מי שכינויו חיטריק".

בתום חקירה קצרה הלך החוקר לדרכו. באותו לילה נודע לו כי באותו זמן ביקרו חוקרי הג.פ.או. בבתיהם של כמה מהחסידים וערכו חקירות נמרצות. בעקבות זאת ירד למחתרת גם בשעות היום. "מהיום ההוא התחלתי להיות נחבא עוד יותר, במערה מלאה סמרטוטים.. ושם היו מגוריי מ[[חנוכה]] עד אחר [[פורים]] [שנת תרצ"ט]".

במוצאי [[שושן פורים]] תרצ"ט, חל ה-‏8 במרץ הנחשב בעולם ל"יום האשה". הרב חיטריק חשב כי הגויים משתתפים במסיבות ושותים לשוכרה, ומשום כך לא יבצעו מעצרים בלילה כזה. אבל אנשי הג.פ.או. בחרקוב כלל לא חגגו. בשעות של לפנות בוקר, נשמעו נקישות על חלון בית משפחת חיטריק. הדופק היה אחד מבני משפחת פינסון שסיפר כי בלילה זה נאסרו אביו ר' נחום יצחק, וכן ר' [[שמואל כצמן]], ר' [[מאיר גורקוב]], ר' [[צמח גורביץ]] והרב [[אברהם ברוך פבזנר]].

בעקבות זאת נמלט עם רעייתו וילדיו ל[[סמרקנד]], שם היה יחד עם קבוצה גדולה מחסידי חב"ד.

== בבלגיה ==

בתום [[מלחמת העולם השניה]] - בשנת [[תש"ו]] - הצליח לצאת את ברית-המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] יחד עם עוד כאלף נפשות. לאחר תקופת נדודים קצרה, התיישב ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה.

עם הגיעו לבלגיה, יחד עם הרב [[חיים חייקין]], הורה להם אדמו"ר הריי"צ לדאוג לחיזוק היהדות וחינוך הכשר במקום מגוריהם החדש: "ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק' בחיזוק היהדות וחינוך הכשר"{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק ט' עמוד קע"ח}}.

לאחר כשנה הורה לו הרבי לבקר בהולנד, ולבדוק אם חסידי חב"ד יכולים להסתדר שם במשרה של רבנות שחיטה או מסחר.

בחודש [[כסלו]] [[תש"ח]], ביקש ממנו [[הרבי]] מלך המשיח דיווח על מצב החינוך "במקומות שהשפעתו מגעת או יכולה שתגיע". כמו כן הציע שיקח על עצמו הפצת ומכירת ספרי [[קה"ת]] בבלגיה.

הרב חיטריק לא הסתפק בלימוד עצמי, אלא פעל ללמד חסידות גם בקרב רחוקים מדרך התורה והחסידות. בנושא זה פרש את התלבטותו בפני הרבי, האם ללמד גם צעירים הנמצאים תחת חסותם של 'אגודת ישראל', ועל כך השיב לו הרבי: "אינו מבאר מפני מה תגרע השפעתו על תלמידיו עתה, אם יקח חלק גם בחינוך הצעירים שתחת יד האגודה. ולפי עניות דעתי, הרי אדרבה" (אגרות קודש חלק כ"א עמוד פא).

==במונטריאול==

שנים אחדות לאחר מכן, בשנת [[תש"י]], היגר ל[[מונטריאול]] שבקנדה, ומונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למנהלה הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. על כך כתב לו אדמו"ר הריי"צ: "במענה על מכתבו מכ"ב [[אלול]] העבר התענגתי לדעת כי נכנס לעבודת הקודש בתור מנהל רוחני של תומכי תמימים ליובאוויטש בעי"ת מאנטרעאל יע"א, יתן השי"ת שתהיה בהצלחה מרובה.

ודאי הוא כי צריכים להדריך את התלמידים יחיו בדרך החסידות, אבל בהתחשב עם מצבם הנוכחי, צריכים לסדר אשר לבד לימוד ה[[תניא]] יקבעו עבורם גם הלימוד של שער השלישי מ[[שערי תשובה]], וילמדו זאת בשעות אשר בהן החובה על כל התלמידים להמצא בהישיבה" ([[אגרות קודש]] הריי"צ חלק י' עמוד רנה-ו).

== מקושר לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ==

לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר הריי"צ, [[התקשרות|התקשר]] בלב ונפש ל[[הרבי|רבי מלך המשיח שליט"א]]. הרב חיטריק אף נמנה על משלחת חסידי חב"ד ממונטריאל שהגישו לרבי את כתב ההתקשרות עליו חתמו חסידי חב"ד במונטריאול. הוא אף הוסיף ואיחל לרבי באופן אישי "שכל מה שלא הספיק להפעל על ידי הרבי הריי"צ, שיפעל על ידי הרבי", והיה ניכר כי הרבי נהנה מהברכה.

פעם סיפר, כי לאחר שהרבי אמר את ה[[מאמר]] הראשון [[באתי לגני]], הוא אמר לרבי "המאמר לקח" (כלומר, המאמר 'קנה' את החסידים). הוא הוסיף וביקש לברך את הרבי, והרבי אמר שיאמר '[[לחיים]]'.

במשך חצי יובל שנים שימש כמחנך בישיבת תומכי תמימים במונטריאל משנת [[תש"י]] עד [[תשל"ה]]. תלמידיו מתקופה זו מעידים על שיעורים מיוחדים המשלבים לימוד גמרא והלכה לצד סיפורי חסידים מרתקים.

בתקופה זו היו לו כמה שיעורים קבועים בבית הכנסת, בעיקר בחסידות ובהלכה.

בשנת [[תשמ"ג]], לאחר פטירת רעייתו מרת קיילא, עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].

== ממעתיקי שמועה ==

בשנים בהן שהה ב[[ארצות הברית]], הוציא לאור את זיכרונותיו העשירים. הוא אגר בזיכרונו רגעים חשובים שראה אצל רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים, שמע אלפי סיפורים שעברו מדור לדור, והוא העלם על הכתב בספריו "[[רשימות דברים]]" (ארבעה כרכים) ו"[[משולחן השבת של אבא]]".

את הספר "רשימות דברים" כתב בעידודו הישיר של הרבי, על כך כתב בהקדמה לספר: "הרבי הציע לפני כמה שנים, להעלות על הכתב, מה ששמעתי וראיתי מהמשפיעים, מחסידים ואנשי מעשה".

==פטירתו==
נפטר ב[[י"ז שבט]] [[תשס"ו]] בגיל 106.

בהלוויתו שעברה ליד [[770]] השתתפו המוני אנ"ש ו[[תמים|התמימים]], נטמן בחלקת אגודת חב"ד שב[[ניו יורק]] בסמוך ל[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] הק'.

==משפחתו==

'''בניו:'''
*ר' [[צבי הירש חיטריק]].
*ר' [[אהרון חיטריק]]

'''בנותיו:'''
*מרת חיה ליברמן, אשת ר' [[דוד משה ליברמן]], רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].

*מרת שיינדל שניאורסון.

הותיר אחריו בנים, נכדים, נינים ובני נינים - כולם חסידי חב"ד, ורבים מהם מכהנים כשלוחי הרבי ברחבי העולם

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: חיטריק יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד סמרקנד: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מונטריאול]]

יהודה חיטריק

2016-11-13T06:58:53Z

מענדי ר.: /* מקושר לאדמו"ר שליט"א */

[[תמונה:יהודה חיטריק.jpg|left|thumb|250px|הרב יהודה חיטריק]]
הרב '''יהודה חיטריק''' נולד ב[[ראש חודש]] [[אלול]] [[תרנ"ט]] ב[[עיירה]] קרסנלוקי השוכנת במחוז בוריסוב שבפלך מינסק, ביילורוסיה, להוריו הרב [[צבי הירש חיטריק (האב)|צבי הירש חיטריק]] ומרת חיה.

הרב יהודה זכה להסתופף בצילם של שלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]].

סדר יומו של הרב חיטריק היה תורה וחסידות משעת קימתו, בטרם זרחה החמה, ועד עלותו על משכבו. קודם [[תפילת שחרית]] היה לומד חסידות במשך שעתיים ולאחר מכן התפלל באריכות. מעבר ללימוד המעמיק בשעות הבוקר, הקדיש שעות נוספות לשיעוריו הקבועים: '[[לקוטי תורה]]' וספרי חסידות רבים. כשייסד [[הרבי]] את [[תקנת הרמב"ם]] היומי, שאל היכן יוכל למצוא זמן ללימוד זה. אך מובן שכחסיד, עסק בלימוד [[הרמב"ם]] היומי בלהט ובחיות.

אחד המחזות המיוחדים שראו באי [[770]] בשנים האחרונות, היה לראות את הרב חיטריק יושב ולומד בצוותא עם החברותא, הרב [[מאיר איטקין]].

לכבוד יום הולדתו ה-‏105, שיגר אליו נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש מכתב ברכה מיוחד ובו כתב:

"לורה ואני מקווים שהאירוע המיוחד הזה מלא [[אהבה]] ושמחה. עמנו מכיר לך טובה על המורשת היוצאת מן הכלל שלך, של רחמים, פטריוטיות, תקווה ואחריות. הישגיך הרבים וניסיונך הם מקור השראה לאחרים. אנו משתתפים עם בני משפחתך וידידיך בשיגור מיטב האיחולים לבריאות ושמחה. אלוקים יברך אותך. בהוקרה ג'ורג' וו. בוש".

== שנות צעירותו ==
הרב חיטריק נולד בתוך אווירה של תורה וחסידות. אביו היה מגיע לשמוע [[דא"ח]] בקביעות בבית המדרש של ה[[עיירה]]. כבר במלאת לבנו שלוש שנים, היה לוקח אותו בכל [[שבת]] קודש לשמוע חסידות, אף שלעתים היה נרדם במקום.

בהיותו ילד כבן 11, נסע ללמוד בישיבה בעיר בוריסוב שם למדו כחמישים תלמידים בשלוש כיתות. לאחר כשנתיים ביקש מאביו לנסוע ללמוד בישיבה גדולה. באותה תקופה הגיעו לאוזניו שמען של שלוש ישיבות מפורסמות: [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ראדין ומיר, והוא ואביו התחבטו להיכן ייסע. לבסוף הוחלט שייסע לישיבה ב[[ליובאוויטש]].

באותה תקופה, אירע לאביו אסון, כאשר [[שריפה]] גדולה כילתה שלוש חנויות וכמה בתים שהיו שייכים לו. המצב הכספי הקשה ערער את בטחונו לגבי נסיעת בנו לליובאוויטש, שמא לא יוכל לכלכל את בנו כראוי. כשהשיח את דאגתו בפני החסיד ר' [[אליהו הבר]], נתן זה לנער מכתב המלצה אל ה[[משגיח]] הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].

== בליובאוויטש ==

בשנת [[תרע"ג]], נסע ר' יהודה ללמוד בישיבה בליובאוויטש.

לאחר בחינה ממושכת, התקבל יהודה הצעיר לישיבה הליובאוויטשית, ולא היה זה דבר של מה בכך, שכן כשמונים תלמידים ביקשו להתקבל לישיבה, ורק שלושים וששה מתוכם התקבלו. כחודש ימים למד גמרא [[בבא מציעא]] אצל הרב [[יחיאל קומיסר]], שהוא היה הבוחן הכללי לתלמידים חדשים שבאו להתקבל בישיבת תומכי תמימים.

מאוחר יותר עבר ללמוד אצל המגיד שיעור ר' [[אברהם מסענע]], ואצל ר' [[שמואל ניסנוויטש]], כולם תלמידי חכמים מופלגים.

ר' יהודה היה ביישן מופלג מטבעו, והוא התבייש לאכול אצל 'בעלי בתים' כפי שאכלו שאר התלמידים. הכסף שאביו שלח למחייתו, לא הספיק. את סעודות ימי החול אכל אפוא בישיבה, ובשבתות, למרבה המזל, דאג לו חברו הטוב [[ישראל חיים זרחי]], שהיה תושב ליובאוויטש, והוא הזמינו לביתו לסעודות שבת. במשך שנתיים סעד בבית חברו.

לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ח]] נסעה קבוצת תלמידים לשהות עם הרבי הרש"ב ב[[רוסטוב]], ובהם גם הרב חיטריק. בזכרונותיו הוא מספר: "פתאום קרא ה[[משגיח]] ה[[משפיע]] ר' [[שילם קוראטין]] להבחורים הקשישים" - - "ואמר להם שהגיע מאדמו"ר הריי"צ אלף רובל עבור הוצאות הנסיעה לרוסטוב, והיות שאז נמצאו באולם הגדול מאה תלמידים, ינתן לכל אחד עשרה רובל עבור כרטיס".

בואם של מאה תמימים לרוסטוב בבת-אחת, יצר בעיות קשות. לאחר מכן נענה אדמו"ר הריי"צ, שכוונתו הייתה שרק עשרה [[תמימים]] יבואו ולכל אחד יינתן מאה רובלים להוצאות לכל חודש [[תשרי]], אבל מה שנעשה נעשה.

== נדודיו ==

תקופה קצרה לאחר מכן, התפרקה הישיבה המרכזית בליובאוויטש. קבוצות רבות של תמימים עזבו את ליובאוויטש והלכו לערים אחרות. אחת הקבוצות, ובה הרב חיטריק, הגיעה ל[[חרקוב]] במטרה להמשיך לעבר [[קרמנצ'וג]], אך כשהגיעו לעיר התברר להם שצבא גרמניה כבש את [[קרמנצ'וג]] וקו הרכבות הופסק.

התמימים נשארו אפוא בעיר כמה חודשים, עד קיץ [[תרע"ח]], כאשר לאחר מכן עברו בהוראת הרבי הרש"ב לקרמנצ'וג, שם המשיכו בלימודיהם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]].

בסוף קיץ [[תר"פ]] עבר יחד עם התמימים המבוגרים לרוסטוב, שם למדו בבית רבותינו נשיאינו, בצלו של אדמו"ר הריי"צ. הקשיים היו עצומים: תקופת מה הרבי חלה בצורה קשה, והתמימים נאלצו לעזוב לבית אחר; לאחר מכן פרצה מגיפת הטיפוס, ושוב נאלצו לנדוד. ר' יהודה וחבריו המשיכו אפוא ללמוד בבית כנסת שהיה בחצר 'בית החיים' הרוסטובי.

רדיפותיהם של אנשי ה'[[יבסקציה]]' לא הקלו. בסוף חורף [[תרפ"א]] החלו לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. לאחר משפט פומבי החליטו לסגור את הישיבה. הם גם ערכו חיפוש בבית הריי"צ, החרימו רכוש רב והטילו מעצר בית על הרבי הריי"צ.

הרב חיטריק היה נוכח בעת המאורעות ההיסטוריים הללו. הוא עצמו הגיע בדיוק לבית הרבי בעיצומו של החיפוש, והיה עד לזוועה שהתחוללה שם.

הוא אף היה נוכח בחתונתה של בת אדמו"ר הריי"צ עם [[הרש"ג]] שהתקיימה בחודש [[סיון]] באותה שנה. מספר ימים לאחר החתונה, המשיך במסכת נדודיו, עם כעשרים וחמשה מחבריו, אל העיר [[פולטבה]] שבאוקראינה.

באותה תקופה מצבן הכלכלי של הישיבות היה בכי רע, וכאחד מהמבוגרים שבתמימים, נשלח לגייס כספים עבור הישיבה בקרב [[אנ"ש]] ברחבי [[רוסיה]]. לשם כך היה נדרש עוז, אומץ לב והרבה [[מסירות נפש]], שכן אם היה נתפס, אחת דינו. אף על פי כן, הרב חיטריק יצא לדרך ארוכה בקרב קהילות החסידים, אך לא ראה ברכה מרובה בעמלו. [[מלחמת העולם הראשונה]] יחד עם המהפכה, הרסו לחלוטין את כלכלת ברית המועצות, ואנ"ש עצמם היו רשים וחסרי כל.

במקביל לגיוס הכספים, בכל מקום אליו הגיע, היה חוזר [[מאמר|מאמרי]] חסידות.

המצב הכלכלי היה כה קשה, שאפילו את דמי כרטיסי הנסיעה ברכבת, לא הצליח לגייס.

בשנת [[תרפ"ה]] החל ללמוד שחיטה אצל החסיד ר' [[מאיר נח לרמן]], ושנה לאחר מכן, הגיע בברית ה[[נישואין]] עם מרת קיילא, בתו של הרב [[אהרן תומרקין]], רב ואב"ד ב[[חרקוב]]. הזוג הצעיר קבע את מקום מגוריו בחרקוב, לא הרחק ממגורי הורי רעייתו. במשך השנים מסר שיעורי חסידות בבתי כנסת, והתפרנס משחיטה.

הרדיפות כנגד שומרי המצוות הלכו ותכפו. המצב נהיה קשה מיום ליום. אף על פי כן, כאשר הגיעו ילדיו לגיל חינוך, הרב חיטריק לא שלחם ל'שקולע' שם חינכו בדרכי הקומוניזם. כשהשלטונות החלו במעקבים, קנה הרב חיטריק לילדיו ילקוטים, ומידי בוקר, בשעה שכל התלמידים יצאו אל בית הספר, יצאו אף ילדיו מהבית עם הילקוטים היישר לבית סבם, הרב אהרן תומרקין. כך היה גם בשובם, שעה שתלמידי בתי הספר היו צועדים הביתה בסיום יום הלימודים.

== בחרקוב ==

באותה תקופה ארע מקרה, שכמעט נתפס בכף, ובעקבותיו חש כי עליו לעבור להתגורר בגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות קשות: "בשנת [[תרצ"ט]], הבטתי מהחלון ונדמה היה לי שדוד איצ'ה ['מוסר' שבגינו נעצרו חסידי חב"ד בכמה ערים בבריה"מ], עובר לפני ביתי. אני הכרתיו עוד מרוסטוב, ואמרתי לזוגתי שלבי אומר לי שמועה לא טובה.

"בלילה באו אחדים מאנ"ש לביתי, וסיפרו לי שדוד איצ'ה היה בבית הכנסת מאצ'נסקי, ושם היה אברך לא חכם, ושאל אותו דוד איצ'ה אם יש כאן אברכים בוגרי ישיבות '[[תומכי תמימים]]'. האברך השיב לו שיש כאן יהודה חיטריק, אם דרוש לכם איזו תמיכה, או כרטיס רכבת תבקשהו ויתן לך. גם יש פה אברך [[נחום יצחק פינסון]], ואם לאחד מאברכי 'תומכי תמימים' ודרוש לו אכסניה, אצלו ישיג אכסניה בפנים יפות, והוליך אותו לבית משפחת פינסון, ושם לן. בדרך הילוכו עם האברך הלז, נודע לו מכל אברכי התמימים הדרים בחרקוב! כן נודע לנו למחרתו כשנסע, ופחד גדול נפל עלינו".

הרב חיטריק התייעץ עם גיסיו והם הסכימו כי הגיע הזמן להעתיק את מקום מגוריהם לגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות אינטנסיביות. עד אז, נמנע ר' יהודה לישון בביתו, מחשש שמא ייתפס בכף, ואף לא ללכת לבית הכנסת הקבוע.

באחת השבתות, כאשר עמד לצאת מביתו יחד עם בנו לעבר בית הכנסת, נכנס לביתו גוי רחב גרם, נראה בעליל כאיש חזק. "שאל אותי לשמי ואם אני גר פה", סיפר ר' יהודה. "השבתי לו, ומיד שאלתיו מי הוא? ולשם מה איש כמוהו בא לבקר בביתי? מיד הראה לי תעודה המעידה עליו כי הנו חוקר ג.פ.או., ובתגובה שאלתיו מה יש לי עם הג.פ.או. ומניין ידע כתובתי? והוא השיב: 'אל תירא אין שום דבר, אלא שאחד הנקרא חיטריק, עשה דבר נגד השלטונות, ואנו מבקשים אותו. מסרו לי את התיק שלו והורו לי לחפש את כל מי שכינויו חיטריק".

בתום חקירה קצרה הלך החוקר לדרכו. באותו לילה נודע לו כי באותו זמן ביקרו חוקרי הג.פ.או. בבתיהם של כמה מהחסידים וערכו חקירות נמרצות. בעקבות זאת ירד למחתרת גם בשעות היום. "מהיום ההוא התחלתי להיות נחבא עוד יותר, במערה מלאה סמרטוטים.. ושם היו מגוריי מ[[חנוכה]] עד אחר [[פורים]] [שנת תרצ"ט]".

במוצאי [[שושן פורים]] תרצ"ט, חל ה-‏8 במרץ הנחשב בעולם ל"יום האשה". הרב חיטריק חשב כי הגויים משתתפים במסיבות ושותים לשוכרה, ומשום כך לא יבצעו מעצרים בלילה כזה. אבל אנשי הג.פ.או. בחרקוב כלל לא חגגו. בשעות של לפנות בוקר, נשמעו נקישות על חלון בית משפחת חיטריק. הדופק היה אחד מבני משפחת פינסון שסיפר כי בלילה זה נאסרו אביו ר' נחום יצחק, וכן ר' [[שמואל כצמן]], ר' [[מאיר גורקוב]], ר' [[צמח גורביץ]] והרב [[אברהם ברוך פבזנר]].

בעקבות זאת נמלט עם רעייתו וילדיו ל[[סמרקנד]], שם היה יחד עם קבוצה גדולה מחסידי חב"ד.

== בבלגיה ==

בתום [[מלחמת העולם השניה]] - בשנת [[תש"ו]] - הצליח לצאת את ברית-המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] יחד עם עוד כאלף נפשות. לאחר תקופת נדודים קצרה, התיישב ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה.

עם הגיעו לבלגיה, יחד עם הרב [[חיים חייקין]], הורה להם אדמו"ר הריי"צ לדאוג לחיזוק היהדות וחינוך הכשר במקום מגוריהם החדש: "ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק' בחיזוק היהדות וחינוך הכשר"{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק ט' עמוד קע"ח}}.

לאחר כשנה הורה לו הרבי לבקר בהולנד, ולבדוק אם חסידי חב"ד יכולים להסתדר שם במשרה של רבנות שחיטה או מסחר.

בחודש [[כסלו]] [[תש"ח]], ביקש ממנו [[הרבי]] מלך המשיח דיווח על מצב החינוך "במקומות שהשפעתו מגעת או יכולה שתגיע". כמו כן הציע שיקח על עצמו הפצת ומכירת ספרי [[קה"ת]] בבלגיה.

הרב חיטריק לא הסתפק בלימוד עצמי, אלא פעל ללמד חסידות גם בקרב רחוקים מדרך התורה והחסידות. בנושא זה פרש את התלבטותו בפני הרבי, האם ללמד גם צעירים הנמצאים תחת חסותם של 'אגודת ישראל', ועל כך השיב לו הרבי: "אינו מבאר מפני מה תגרע השפעתו על תלמידיו עתה, אם יקח חלק גם בחינוך הצעירים שתחת יד האגודה. ולפי עניות דעתי, הרי אדרבה" (אגרות קודש חלק כ"א עמוד פא).

==במונטריאול==

שנים אחדות לאחר מכן, בשנת [[תש"י]], היגר ל[[מונטריאול]] שבקנדה, ומונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למנהלה הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. על כך כתב לו אדמו"ר הריי"צ: "במענה על מכתבו מכ"ב [[אלול]] העבר התענגתי לדעת כי נכנס לעבודת הקודש בתור מנהל רוחני של תומכי תמימים ליובאוויטש בעי"ת מאנטרעאל יע"א, יתן השי"ת שתהיה בהצלחה מרובה.

ודאי הוא כי צריכים להדריך את התלמידים יחיו בדרך החסידות, אבל בהתחשב עם מצבם הנוכחי, צריכים לסדר אשר לבד לימוד ה[[תניא]] יקבעו עבורם גם הלימוד של שער השלישי מ[[שערי תשובה]], וילמדו זאת בשעות אשר בהן החובה על כל התלמידים להמצא בהישיבה" ([[אגרות קודש]] הריי"צ חלק י' עמוד רנה-ו).

== מקושר לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ==

לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר הריי"צ, [[התקשרות|התקשר]] בלב ונפש ל[[רבי|רבי מלך המשיח שליט"א]]. הרב חיטריק אף נמנה על משלחת חסידי חב"ד ממונטריאל שהגישו לרבי את כתב ההתקשרות עליו חתמו חסידי חב"ד במונטריאול. הוא אף הוסיף ואיחל לרבי באופן אישי "שכל מה שלא הספיק להפעל על ידי הרבי הריי"צ, שיפעל על ידי הרבי", והיה ניכר כי הרבי נהנה מהברכה.

פעם סיפר, כי לאחר שהרבי אמר את ה[[מאמר]] הראשון [[באתי לגני]], הוא אמר לרבי "המאמר לקח" (כלומר, המאמר 'קנה' את החסידים). הוא הוסיף וביקש לברך את הרבי, והרבי אמר שיאמר '[[לחיים]]'.

במשך חצי יובל שנים שימש כמחנך בישיבת תומכי תמימים במונטריאל משנת [[תש"י]] עד [[תשל"ה]]. תלמידיו מתקופה זו מעידים על שיעורים מיוחדים המשלבים לימוד גמרא והלכה לצד סיפורי חסידים מרתקים.

בתקופה זו היו לו כמה שיעורים קבועים בבית הכנסת, בעיקר בחסידות ובהלכה.

בשנת [[תשמ"ג]], לאחר פטירת רעייתו מרת קיילא, עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].

== ממעתיקי שמועה ==

בשנים בהן שהה ב[[ארצות הברית]], הוציא לאור את זיכרונותיו העשירים. הוא אגר בזיכרונו רגעים חשובים שראה אצל רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים, שמע אלפי סיפורים שעברו מדור לדור, והוא העלם על הכתב בספריו "[[רשימות דברים]]" (ארבעה כרכים) ו"[[משולחן השבת של אבא]]".

את הספר "רשימות דברים" כתב בעידודו הישיר של הרבי, על כך כתב בהקדמה לספר: "הרבי הציע לפני כמה שנים, להעלות על הכתב, מה ששמעתי וראיתי מהמשפיעים, מחסידים ואנשי מעשה".

==פטירתו==
נפטר ב[[י"ז שבט]] [[תשס"ו]] בגיל 106.

בהלוויתו שעברה ליד [[770]] השתתפו המוני אנ"ש ו[[תמים|התמימים]], נטמן בחלקת אגודת חב"ד שב[[ניו יורק]] בסמוך ל[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] הק'.

==משפחתו==

'''בניו:'''
*ר' [[צבי הירש חיטריק]].
*ר' [[אהרון חיטריק]]

'''בנותיו:'''
*מרת חיה ליברמן, אשת ר' [[דוד משה ליברמן]], רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].

*מרת שיינדל שניאורסון.

הותיר אחריו בנים, נכדים, נינים ובני נינים - כולם חסידי חב"ד, ורבים מהם מכהנים כשלוחי הרבי ברחבי העולם

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: חיטריק יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד סמרקנד: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מונטריאול]]

יהודה חיטריק

2016-11-13T06:57:16Z

מענדי ר.: /* בבלגיה */

[[תמונה:יהודה חיטריק.jpg|left|thumb|250px|הרב יהודה חיטריק]]
הרב '''יהודה חיטריק''' נולד ב[[ראש חודש]] [[אלול]] [[תרנ"ט]] ב[[עיירה]] קרסנלוקי השוכנת במחוז בוריסוב שבפלך מינסק, ביילורוסיה, להוריו הרב [[צבי הירש חיטריק (האב)|צבי הירש חיטריק]] ומרת חיה.

הרב יהודה זכה להסתופף בצילם של שלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]].

סדר יומו של הרב חיטריק היה תורה וחסידות משעת קימתו, בטרם זרחה החמה, ועד עלותו על משכבו. קודם [[תפילת שחרית]] היה לומד חסידות במשך שעתיים ולאחר מכן התפלל באריכות. מעבר ללימוד המעמיק בשעות הבוקר, הקדיש שעות נוספות לשיעוריו הקבועים: '[[לקוטי תורה]]' וספרי חסידות רבים. כשייסד [[הרבי]] את [[תקנת הרמב"ם]] היומי, שאל היכן יוכל למצוא זמן ללימוד זה. אך מובן שכחסיד, עסק בלימוד [[הרמב"ם]] היומי בלהט ובחיות.

אחד המחזות המיוחדים שראו באי [[770]] בשנים האחרונות, היה לראות את הרב חיטריק יושב ולומד בצוותא עם החברותא, הרב [[מאיר איטקין]].

לכבוד יום הולדתו ה-‏105, שיגר אליו נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש מכתב ברכה מיוחד ובו כתב:

"לורה ואני מקווים שהאירוע המיוחד הזה מלא [[אהבה]] ושמחה. עמנו מכיר לך טובה על המורשת היוצאת מן הכלל שלך, של רחמים, פטריוטיות, תקווה ואחריות. הישגיך הרבים וניסיונך הם מקור השראה לאחרים. אנו משתתפים עם בני משפחתך וידידיך בשיגור מיטב האיחולים לבריאות ושמחה. אלוקים יברך אותך. בהוקרה ג'ורג' וו. בוש".

== שנות צעירותו ==
הרב חיטריק נולד בתוך אווירה של תורה וחסידות. אביו היה מגיע לשמוע [[דא"ח]] בקביעות בבית המדרש של ה[[עיירה]]. כבר במלאת לבנו שלוש שנים, היה לוקח אותו בכל [[שבת]] קודש לשמוע חסידות, אף שלעתים היה נרדם במקום.

בהיותו ילד כבן 11, נסע ללמוד בישיבה בעיר בוריסוב שם למדו כחמישים תלמידים בשלוש כיתות. לאחר כשנתיים ביקש מאביו לנסוע ללמוד בישיבה גדולה. באותה תקופה הגיעו לאוזניו שמען של שלוש ישיבות מפורסמות: [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ראדין ומיר, והוא ואביו התחבטו להיכן ייסע. לבסוף הוחלט שייסע לישיבה ב[[ליובאוויטש]].

באותה תקופה, אירע לאביו אסון, כאשר [[שריפה]] גדולה כילתה שלוש חנויות וכמה בתים שהיו שייכים לו. המצב הכספי הקשה ערער את בטחונו לגבי נסיעת בנו לליובאוויטש, שמא לא יוכל לכלכל את בנו כראוי. כשהשיח את דאגתו בפני החסיד ר' [[אליהו הבר]], נתן זה לנער מכתב המלצה אל ה[[משגיח]] הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].

== בליובאוויטש ==

בשנת [[תרע"ג]], נסע ר' יהודה ללמוד בישיבה בליובאוויטש.

לאחר בחינה ממושכת, התקבל יהודה הצעיר לישיבה הליובאוויטשית, ולא היה זה דבר של מה בכך, שכן כשמונים תלמידים ביקשו להתקבל לישיבה, ורק שלושים וששה מתוכם התקבלו. כחודש ימים למד גמרא [[בבא מציעא]] אצל הרב [[יחיאל קומיסר]], שהוא היה הבוחן הכללי לתלמידים חדשים שבאו להתקבל בישיבת תומכי תמימים.

מאוחר יותר עבר ללמוד אצל המגיד שיעור ר' [[אברהם מסענע]], ואצל ר' [[שמואל ניסנוויטש]], כולם תלמידי חכמים מופלגים.

ר' יהודה היה ביישן מופלג מטבעו, והוא התבייש לאכול אצל 'בעלי בתים' כפי שאכלו שאר התלמידים. הכסף שאביו שלח למחייתו, לא הספיק. את סעודות ימי החול אכל אפוא בישיבה, ובשבתות, למרבה המזל, דאג לו חברו הטוב [[ישראל חיים זרחי]], שהיה תושב ליובאוויטש, והוא הזמינו לביתו לסעודות שבת. במשך שנתיים סעד בבית חברו.

לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ח]] נסעה קבוצת תלמידים לשהות עם הרבי הרש"ב ב[[רוסטוב]], ובהם גם הרב חיטריק. בזכרונותיו הוא מספר: "פתאום קרא ה[[משגיח]] ה[[משפיע]] ר' [[שילם קוראטין]] להבחורים הקשישים" - - "ואמר להם שהגיע מאדמו"ר הריי"צ אלף רובל עבור הוצאות הנסיעה לרוסטוב, והיות שאז נמצאו באולם הגדול מאה תלמידים, ינתן לכל אחד עשרה רובל עבור כרטיס".

בואם של מאה תמימים לרוסטוב בבת-אחת, יצר בעיות קשות. לאחר מכן נענה אדמו"ר הריי"צ, שכוונתו הייתה שרק עשרה [[תמימים]] יבואו ולכל אחד יינתן מאה רובלים להוצאות לכל חודש [[תשרי]], אבל מה שנעשה נעשה.

== נדודיו ==

תקופה קצרה לאחר מכן, התפרקה הישיבה המרכזית בליובאוויטש. קבוצות רבות של תמימים עזבו את ליובאוויטש והלכו לערים אחרות. אחת הקבוצות, ובה הרב חיטריק, הגיעה ל[[חרקוב]] במטרה להמשיך לעבר [[קרמנצ'וג]], אך כשהגיעו לעיר התברר להם שצבא גרמניה כבש את [[קרמנצ'וג]] וקו הרכבות הופסק.

התמימים נשארו אפוא בעיר כמה חודשים, עד קיץ [[תרע"ח]], כאשר לאחר מכן עברו בהוראת הרבי הרש"ב לקרמנצ'וג, שם המשיכו בלימודיהם ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]].

בסוף קיץ [[תר"פ]] עבר יחד עם התמימים המבוגרים לרוסטוב, שם למדו בבית רבותינו נשיאינו, בצלו של אדמו"ר הריי"צ. הקשיים היו עצומים: תקופת מה הרבי חלה בצורה קשה, והתמימים נאלצו לעזוב לבית אחר; לאחר מכן פרצה מגיפת הטיפוס, ושוב נאלצו לנדוד. ר' יהודה וחבריו המשיכו אפוא ללמוד בבית כנסת שהיה בחצר 'בית החיים' הרוסטובי.

רדיפותיהם של אנשי ה'[[יבסקציה]]' לא הקלו. בסוף חורף [[תרפ"א]] החלו לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. לאחר משפט פומבי החליטו לסגור את הישיבה. הם גם ערכו חיפוש בבית הריי"צ, החרימו רכוש רב והטילו מעצר בית על הרבי הריי"צ.

הרב חיטריק היה נוכח בעת המאורעות ההיסטוריים הללו. הוא עצמו הגיע בדיוק לבית הרבי בעיצומו של החיפוש, והיה עד לזוועה שהתחוללה שם.

הוא אף היה נוכח בחתונתה של בת אדמו"ר הריי"צ עם [[הרש"ג]] שהתקיימה בחודש [[סיון]] באותה שנה. מספר ימים לאחר החתונה, המשיך במסכת נדודיו, עם כעשרים וחמשה מחבריו, אל העיר [[פולטבה]] שבאוקראינה.

באותה תקופה מצבן הכלכלי של הישיבות היה בכי רע, וכאחד מהמבוגרים שבתמימים, נשלח לגייס כספים עבור הישיבה בקרב [[אנ"ש]] ברחבי [[רוסיה]]. לשם כך היה נדרש עוז, אומץ לב והרבה [[מסירות נפש]], שכן אם היה נתפס, אחת דינו. אף על פי כן, הרב חיטריק יצא לדרך ארוכה בקרב קהילות החסידים, אך לא ראה ברכה מרובה בעמלו. [[מלחמת העולם הראשונה]] יחד עם המהפכה, הרסו לחלוטין את כלכלת ברית המועצות, ואנ"ש עצמם היו רשים וחסרי כל.

במקביל לגיוס הכספים, בכל מקום אליו הגיע, היה חוזר [[מאמר|מאמרי]] חסידות.

המצב הכלכלי היה כה קשה, שאפילו את דמי כרטיסי הנסיעה ברכבת, לא הצליח לגייס.

בשנת [[תרפ"ה]] החל ללמוד שחיטה אצל החסיד ר' [[מאיר נח לרמן]], ושנה לאחר מכן, הגיע בברית ה[[נישואין]] עם מרת קיילא, בתו של הרב [[אהרן תומרקין]], רב ואב"ד ב[[חרקוב]]. הזוג הצעיר קבע את מקום מגוריו בחרקוב, לא הרחק ממגורי הורי רעייתו. במשך השנים מסר שיעורי חסידות בבתי כנסת, והתפרנס משחיטה.

הרדיפות כנגד שומרי המצוות הלכו ותכפו. המצב נהיה קשה מיום ליום. אף על פי כן, כאשר הגיעו ילדיו לגיל חינוך, הרב חיטריק לא שלחם ל'שקולע' שם חינכו בדרכי הקומוניזם. כשהשלטונות החלו במעקבים, קנה הרב חיטריק לילדיו ילקוטים, ומידי בוקר, בשעה שכל התלמידים יצאו אל בית הספר, יצאו אף ילדיו מהבית עם הילקוטים היישר לבית סבם, הרב אהרן תומרקין. כך היה גם בשובם, שעה שתלמידי בתי הספר היו צועדים הביתה בסיום יום הלימודים.

== בחרקוב ==

באותה תקופה ארע מקרה, שכמעט נתפס בכף, ובעקבותיו חש כי עליו לעבור להתגורר בגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות קשות: "בשנת [[תרצ"ט]], הבטתי מהחלון ונדמה היה לי שדוד איצ'ה ['מוסר' שבגינו נעצרו חסידי חב"ד בכמה ערים בבריה"מ], עובר לפני ביתי. אני הכרתיו עוד מרוסטוב, ואמרתי לזוגתי שלבי אומר לי שמועה לא טובה.

"בלילה באו אחדים מאנ"ש לביתי, וסיפרו לי שדוד איצ'ה היה בבית הכנסת מאצ'נסקי, ושם היה אברך לא חכם, ושאל אותו דוד איצ'ה אם יש כאן אברכים בוגרי ישיבות '[[תומכי תמימים]]'. האברך השיב לו שיש כאן יהודה חיטריק, אם דרוש לכם איזו תמיכה, או כרטיס רכבת תבקשהו ויתן לך. גם יש פה אברך [[נחום יצחק פינסון]], ואם לאחד מאברכי 'תומכי תמימים' ודרוש לו אכסניה, אצלו ישיג אכסניה בפנים יפות, והוליך אותו לבית משפחת פינסון, ושם לן. בדרך הילוכו עם האברך הלז, נודע לו מכל אברכי התמימים הדרים בחרקוב! כן נודע לנו למחרתו כשנסע, ופחד גדול נפל עלינו".

הרב חיטריק התייעץ עם גיסיו והם הסכימו כי הגיע הזמן להעתיק את מקום מגוריהם לגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות אינטנסיביות. עד אז, נמנע ר' יהודה לישון בביתו, מחשש שמא ייתפס בכף, ואף לא ללכת לבית הכנסת הקבוע.

באחת השבתות, כאשר עמד לצאת מביתו יחד עם בנו לעבר בית הכנסת, נכנס לביתו גוי רחב גרם, נראה בעליל כאיש חזק. "שאל אותי לשמי ואם אני גר פה", סיפר ר' יהודה. "השבתי לו, ומיד שאלתיו מי הוא? ולשם מה איש כמוהו בא לבקר בביתי? מיד הראה לי תעודה המעידה עליו כי הנו חוקר ג.פ.או., ובתגובה שאלתיו מה יש לי עם הג.פ.או. ומניין ידע כתובתי? והוא השיב: 'אל תירא אין שום דבר, אלא שאחד הנקרא חיטריק, עשה דבר נגד השלטונות, ואנו מבקשים אותו. מסרו לי את התיק שלו והורו לי לחפש את כל מי שכינויו חיטריק".

בתום חקירה קצרה הלך החוקר לדרכו. באותו לילה נודע לו כי באותו זמן ביקרו חוקרי הג.פ.או. בבתיהם של כמה מהחסידים וערכו חקירות נמרצות. בעקבות זאת ירד למחתרת גם בשעות היום. "מהיום ההוא התחלתי להיות נחבא עוד יותר, במערה מלאה סמרטוטים.. ושם היו מגוריי מ[[חנוכה]] עד אחר [[פורים]] [שנת תרצ"ט]".

במוצאי [[שושן פורים]] תרצ"ט, חל ה-‏8 במרץ הנחשב בעולם ל"יום האשה". הרב חיטריק חשב כי הגויים משתתפים במסיבות ושותים לשוכרה, ומשום כך לא יבצעו מעצרים בלילה כזה. אבל אנשי הג.פ.או. בחרקוב כלל לא חגגו. בשעות של לפנות בוקר, נשמעו נקישות על חלון בית משפחת חיטריק. הדופק היה אחד מבני משפחת פינסון שסיפר כי בלילה זה נאסרו אביו ר' נחום יצחק, וכן ר' [[שמואל כצמן]], ר' [[מאיר גורקוב]], ר' [[צמח גורביץ]] והרב [[אברהם ברוך פבזנר]].

בעקבות זאת נמלט עם רעייתו וילדיו ל[[סמרקנד]], שם היה יחד עם קבוצה גדולה מחסידי חב"ד.

== בבלגיה ==

בתום [[מלחמת העולם השניה]] - בשנת [[תש"ו]] - הצליח לצאת את ברית-המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] יחד עם עוד כאלף נפשות. לאחר תקופת נדודים קצרה, התיישב ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה.

עם הגיעו לבלגיה, יחד עם הרב [[חיים חייקין]], הורה להם אדמו"ר הריי"צ לדאוג לחיזוק היהדות וחינוך הכשר במקום מגוריהם החדש: "ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק' בחיזוק היהדות וחינוך הכשר"{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק ט' עמוד קע"ח}}.

לאחר כשנה הורה לו הרבי לבקר בהולנד, ולבדוק אם חסידי חב"ד יכולים להסתדר שם במשרה של רבנות שחיטה או מסחר.

בחודש [[כסלו]] [[תש"ח]], ביקש ממנו [[הרבי]] מלך המשיח דיווח על מצב החינוך "במקומות שהשפעתו מגעת או יכולה שתגיע". כמו כן הציע שיקח על עצמו הפצת ומכירת ספרי [[קה"ת]] בבלגיה.

הרב חיטריק לא הסתפק בלימוד עצמי, אלא פעל ללמד חסידות גם בקרב רחוקים מדרך התורה והחסידות. בנושא זה פרש את התלבטותו בפני הרבי, האם ללמד גם צעירים הנמצאים תחת חסותם של 'אגודת ישראל', ועל כך השיב לו הרבי: "אינו מבאר מפני מה תגרע השפעתו על תלמידיו עתה, אם יקח חלק גם בחינוך הצעירים שתחת יד האגודה. ולפי עניות דעתי, הרי אדרבה" (אגרות קודש חלק כ"א עמוד פא).

==במונטריאול==

שנים אחדות לאחר מכן, בשנת [[תש"י]], היגר ל[[מונטריאול]] שבקנדה, ומונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למנהלה הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. על כך כתב לו אדמו"ר הריי"צ: "במענה על מכתבו מכ"ב [[אלול]] העבר התענגתי לדעת כי נכנס לעבודת הקודש בתור מנהל רוחני של תומכי תמימים ליובאוויטש בעי"ת מאנטרעאל יע"א, יתן השי"ת שתהיה בהצלחה מרובה.

ודאי הוא כי צריכים להדריך את התלמידים יחיו בדרך החסידות, אבל בהתחשב עם מצבם הנוכחי, צריכים לסדר אשר לבד לימוד ה[[תניא]] יקבעו עבורם גם הלימוד של שער השלישי מ[[שערי תשובה]], וילמדו זאת בשעות אשר בהן החובה על כל התלמידים להמצא בהישיבה" ([[אגרות קודש]] הריי"צ חלק י' עמוד רנה-ו).

== מקושר לאדמו"ר שליט"א ==

לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר הריי"צ, [[התקשרות|התקשר]] בלב ונפש לרבי. הרב חיטריק אף נמנה על משלחת חסידי חב"ד ממונטריאל שהגישו לרבי את כתב ההתקשרות עליו חתמו חסידי חב"ד במונטריאול. הוא אף הוסיף ואיחל לרבי באופן אישי "שכל מה שלא הספיק להפעל על ידי הרבי הריי"צ, שיפעל על ידי הרבי", והיה ניכר כי הרבי נהנה מהברכה.

פעם סיפר, כי לאחר שהרבי אמר את ה[[מאמר]] הראשון [[באתי לגני]], הוא אמר לרבי "המאמר לקח" (כלומר, המאמר 'קנה' את החסידים). הוא הוסיף וביקש לברך את הרבי, והרבי אמר שיאמר '[[לחיים]]'.

במשך חצי יובל שנים שימש כמחנך בישיבת תומכי תמימים במונטריאל משנת [[תש"י]] עד [[תשל"ה]]. תלמידיו מתקופה זו מעידים על שיעורים מיוחדים המשלבים לימוד גמרא והלכה לצד סיפורי חסידים מרתקים.

בתקופה זו היו לו כמה שיעורים קבועים בבית הכנסת, בעיקר בחסידות ובהלכה.

בשנת [[תשמ"ג]], לאחר פטירת רעייתו מרת קיילא, עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].

== ממעתיקי שמועה ==

בשנים בהן שהה ב[[ארצות הברית]], הוציא לאור את זיכרונותיו העשירים. הוא אגר בזיכרונו רגעים חשובים שראה אצל רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים, שמע אלפי סיפורים שעברו מדור לדור, והוא העלם על הכתב בספריו "[[רשימות דברים]]" (ארבעה כרכים) ו"[[משולחן השבת של אבא]]".

את הספר "רשימות דברים" כתב בעידודו הישיר של הרבי, על כך כתב בהקדמה לספר: "הרבי הציע לפני כמה שנים, להעלות על הכתב, מה ששמעתי וראיתי מהמשפיעים, מחסידים ואנשי מעשה".

==פטירתו==
נפטר ב[[י"ז שבט]] [[תשס"ו]] בגיל 106.

בהלוויתו שעברה ליד [[770]] השתתפו המוני אנ"ש ו[[תמים|התמימים]], נטמן בחלקת אגודת חב"ד שב[[ניו יורק]] בסמוך ל[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] הק'.

==משפחתו==

'''בניו:'''
*ר' [[צבי הירש חיטריק]].
*ר' [[אהרון חיטריק]]

'''בנותיו:'''
*מרת חיה ליברמן, אשת ר' [[דוד משה ליברמן]], רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].

*מרת שיינדל שניאורסון.

הותיר אחריו בנים, נכדים, נינים ובני נינים - כולם חסידי חב"ד, ורבים מהם מכהנים כשלוחי הרבי ברחבי העולם

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: חיטריק יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד סמרקנד: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מונטריאול]]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2016-11-08T02:22:34Z

מענדי ר.: /* ההתייחסות להנהגות הרבי שליט"א באתר */

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]


== זכויות יוצרים ==

ראשית כל, הידד לארכוב האולם, אולם הנושא הבא הוא אכן נושא כאוב ודורש תשומת לב מרובה:

באתר זה, כמו שאר אתרי הויקי השונים, יש חוק הקובע שאפשר להעלות רק תמונות שאין עליהם זכויות יוצרים. כיוון שברגע שמישהו צילם תמונה והעלו אותה לכאן ללא רשות, זה יכול לעלות בעשרות אלפי שקלים!!

ועל כן הנני בא בהודעה ובקשה, נא ונא, לא להעלות תמונות שאינם מצילום אישי או מויקימדיה או מאתרי חב"ד אינפו. ולשומעים יונעם ותבוא עליכם ברכה.

ומלבד זאת, בוודאי בימים אלו המנהלים ושאר המשתמשים יעשו סינון בין התמונות השונות ו'''ימחקו''' כל תמונה שאינה עומדת בקריטריונים הנ"ל! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 01:34, 11 בספטמבר 2016 (UTC)
:האם ידוע לך על איזו תביעה מסויימת? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' באלול ה'תשע"ו, למניינם 00:04, 12 בספטמבר 2016 (UTC)
::כך כתב הרב [[משתמש: חיים נהר]] בנוגע לערך [[יגאל פיזם]]. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 00:08, 12 בספטמבר 2016 (UTC)
:::לא הבנתי שמדובר בנוגע לשימוש בחומר ללא רשות, למרות שהדבר פסול מצד עצמו, אלא בנוגע לחשיפת מידע אישי וכיו"ב. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' באלול ה'תשע"ו, למניינם 09:05, 12 בספטמבר 2016 (UTC)

== רבותינו ובתיהם ==

ב[[שיחת קטגוריה:נשיאי חב"ד]] פתחתי שאילתה, וכמו שנראה היא לא תיראה, ועל כן אני עובר לכאן: בשביל הסדר הטוב צריך להכניס את אחת משני הקטגוריות לתוך השניה.

וכעת לדיון: מה אתם מציעים, מה יותר "ראשי" [[:קטגוריה:נשיאי חב"ד]] או [[:קטגוריה:בית רבי]]? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 04:41, 11 בספטמבר 2016 (UTC)
:לענ"ד יש לשים את נשיאי חב"ד בתוך בית רבי. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' באלול ה'תשע"ו, למניינם 09:06, 12 בספטמבר 2016 (UTC)
::אני מסכים [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 20:24, 12 באוקטובר 2016 (UTC)
:::מסכים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בתשרי ה'תשע"ז 20:35, 12 באוקטובר 2016 (UTC)

== אישים בעייתיים ==

האם ראוי להכניס ערכים על אישים בעייתיים ושיטותיהם בכדי להבין שיטת הרבי בנוגע אליהם?

למשל, האם ראוי להכניס ערך על פרופסור [[ישעיהו ליבוביץ']] יודעי דבר אומרים שהרבי התייחס כמה פעמים לשיטתו. מעיון קל נראה ששיטתו היא ההיפך הגמור משיטת החסידות (א-ל עולם או א-ל העולם).

'''למסכימים''': אבקשכם להגדיר ברורות ההבדל בינו לבין ראש הישיבה דפונוביץ' ודלייקוואוד שברור לכולנו (כך נראה לי) שאין להכניס ערך אליהם.

'''למתנגדים''': אבקשכם להגדיר ברורות ההבדל בינו לבין [[מדינת ישראל]], [[אבולוציה]], [[נצרות]] וכו' וכו'.

[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]
:אכן יש התייחסות לאיש, ראה לדוגמא בשיחה המודפסת בספר על המדע (איני זוכר את שמו) של פרופסור ברנובר, ובעיקר על שיטתו כי לתורה עניינה ספר מצוות והלכה ואינה שייכת למדעי העולם, בנושא זה ריבוי מכתבים להוכיח את שלילתה. ומכאן לכאורה יש להגיע למסקנה כי שי לכתוב ערך על יחסה של התורה למדע ושלילת הטעות בזה, ולא על האיש. גם הערכים שציינת אמורים לעסוק ביחס התורה אליהם ולא בהם עצמם. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:13, 28 בספטמבר 2016 (UTC)
::מישהו שרוצה לדעת משהו על יחס הרבי לאיש מסויים, לא יחפש תחת בערך "תורה ומדע". [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]
:::לענ"ד מי שלא התנגד באופן אישי לנשיא הדור (אלא לחסידות בכללה, או בכללות יותר שניסה להגדיר דרך חדשה באמונה היהודית), אפשר לכתוב עליו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 07:22, 29 בספטמבר 2016 (UTC)
::::הוא כן התנגד לרבי, אך לא רק. באם לא יהיה כאן הכרעה בימים הקרובים מהועדה הרוחנית או הצבעה אעלה את הערך [[ישעיהו ליבוביץ']]. [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]
:::::הוא אשר כתבתי. באופן אישי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 07:47, 6 באוקטובר 2016 (UTC)
::::::מדובר בבן אדם שהיה חולה מסוכן מבחינת רוחנית. אם בערך יהיה מוזכר אחת מהדיעות הכפרניות שלו, כמו למשל דעתו ה[[כלב]]ית בענין פנימיות התורה, הוא ימחק לאלתר, ואני מציע שאכן כדאי להשקיע כוחות בערכים אחרים של אנשים אחרים שלא היו חולי נפש. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 13:57, 6 באוקטובר 2016 (UTC)
:::::::תנשום עמוק, אינני קשור למשחית שביקר כאן... כוונתי פשוטה, כשאחד שומע שהרבי דיבר נגד שיטתו של ישעיהו ליבוביץ (שהיא על רגל אחת, צמצום כפשוטו בקיצוניות), מטבע הדברים רוצה לבדוק מה בדיוק היתה שיטתו. או שיפתח בחב"דפדיה ששם כמובן לא יהיו אמרותיו הכפרניות אלא רק תיאור כללי של שיטתו (במה זה שונה מהערך [[נצרות]]?) ואם לא יהיה כאן ערך הוא יפתח ויקיפדיה ויראה את '''כל''' אמרותיו הכלביות. מה עדיף? [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]
:::::::::אתה צודק שהמשחית ההוא עצבן אותי מאוד בגלל הזבל שהוא כתב כאן למרות שהוא נמחק לאלתר. לגופו של ענין צריך לראות מה יהיה כתוב בערך, ובאיזו צורה, כדי לדעת אם יש לזה מקום בחב"דפדיה. אגב אינני מודאג במיוחד מזה שיכול לבדוק בויקיפדיה, מי שיש לו ויקיפדיה נחשף ללא ספק לאלפי ערכים שכתוב בהם מינות ואפיקורסות באופן הגרוע ביותר, זה יותר גרוע מליון פעם מאתר שמטרתו הרשמית היא אפיקורסות שאף בן אדם חרדי לא יכנס לשם, ומי שיש לו גישה חופשית לויקיפדיה אינני דואג על היראת שמים שלו. אגב יש כמה וכמה אנשים שפרקו עול מלכות שמים לאחר עיון באתר התועבה הנ"ל. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 21:40, 6 באוקטובר 2016 (UTC)
::::::::::תודה שאתה מחזק את טענתי... (ואגב אלה שפרקו עול כו', ידוע מאמר אדמו"ר מהר"ש שאם היו מסרסים האפיקורסים היו מיד נהפכים למאמינים... כך שקשה לי להאמין ש'''זה''' מה שגרם להם לפרוק, אולם אני מסכים איתך שלא צריך להיות גישה חופשית לאתר הנ"ל, ולכן כל המידע צריך להיות זמין כאן). [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]
::::::::::ול[[משתמש:להתראות|להתראות]], באם כוונתך שביטוייו הם רק כלפי החסידות ולא כלפי הרבי, אז אתה טועה. [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]
:::::::::::כוונתי כפשוטה, מי שקידש מלחמה על נשיא הדור, או שפשוט ירה לכל הכיוונים ובכל המאמינים ונושאי דגל האמונה, בלי כוונה אישית לנשיא החב"ד דווקא. זו עכ"פ דעתי האישית. ובנוגע לטענתו של שלום, איני מסכים איתה כלל וזה היפך שיטתו של הרבי להתבדל ולהתעלם. ניתן אכן לכתוב על הפרופסור הנ"ל, ואם אכן הוא יעניין מישהו, עדיף שיקרא עליו אצלנו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:24, 7 באוקטובר 2016 (UTC)
::::::::::::שף ויתיב נראה שיש לך ידיעות מעניינות בעניין אולי תציין על סמך מה אתה כותב קביעות אלו. גם מעניין אותי מה המקור לדברי הרבי מהר"ש, (תמיד אנו גם יודעים להיפך שאדם שאמונתו חזקה גם כי יפול עדיין קשור הוא אבל כשמתחיל לפקפק בדעות אי רציונליות אז הוא מאבד את כל הקשר).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:19, 10 באוקטובר 2016 (UTC)
:::::::::::::באיזה ענין? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
{{שבירה}}
ישעיהו ליבוביץ'. ומה עם דברי הרבי מהר"ש?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:14, 10 באוקטובר 2016 (UTC)
::אני חושב שבתנאים מסויימים כדאי להכניס ערך על ישעיהו ליבוביץ[[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 20:30, 12 באוקטובר 2016 (UTC)
:::אפשר להכניס ערך, אבל היות שמדובר בערך בנושא רגיש, שצריך זהירות ומחשבה כפי שכתבו כאן לפני, חובה להכניס אותו קודם בארגז חול פרטי, כך שהקהילה תוכל לראות אותו ולהעיר את דבריה. זו דעתי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בתשרי ה'תשע"ז 20:39, 12 באוקטובר 2016 (UTC)
::::עכשיו שחזרתי לעבוד (לפי"ע עכ"פ)... {{א|הנחה}} לשאלתך, אינני זוכר מקור הסיפור עם [[הרבי מהר"ש]], אולם ראה לקו"ש חט"ו שיחה א' לפרשת בראשית בתחילתו ממש כעין זה.

::::בנוגע לפרופסור ליבוביץ' אין לי ידיעות שאין לכולכם (אני מקוה), העובדות הידועות היא ששיטתו היא הקצנה של שיטת ה[[גר"א]] בענין ה[[צמצום]], והוא כתב מכתב אודות מכתבו של [[הרבי]] על [[אבולוציה]]. הרבי התייחס לשיטתו כמה פעמים. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:32, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::אין לי מושג למה יכוונו דבריך.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:30, 7 בנובמבר 2016 (UTC)

== התוועדות ==

הנני בזה להזמין את קהל התמימים ואנ"ש הנמנים על עורכי חב"דפדיה, להשתתף בפארבריינגען רבתי {{מונחון|לרגל שנת הקהל|שנמשכת עד סוכות}}. המעוניינים, נא ליצור איתי קשר בהקדם האפשרי דרך האימייל שלי הנמצא כאן! ויפה שעה אחת קודם.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 00:50, 14 באוקטובר 2016 (UTC)
:חבל על דאבדין... {{בכי}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:40, כ"ט בתשרי, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

== קבוצות ==

אני מציע בזאת להעלות את המיזם שהתחיל מכובדנו [[משתמש:בפועל ממש/ארגז חול - קבוצות]], למרחב הערכים. אני סבור שערך כזה ימשוך עוד כניסות לחב"דפדיה היות והוא מסקרן, ואף שימושי לאנשים רבים (למשל פגישות מחזור, או חיפוש שידוך...). דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתשרי ה'תשע"ז 19:01, 25 באוקטובר 2016 (UTC)
:הצעתי מזמן ונעניתי שעוד לא מספיק מושלם. מאז הדף התקדם הרבה. מה גם שלענ"ד ברגע שזה יעלה אנשים ישלימו. מצטרף. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:13, 26 באוקטובר 2016 (UTC)

== מנטרים ==

שימו לב ל[[חב"דפדיה:מנטר]]. נשמח להצטרפות של שניים שלושה הרואים עצמם מתאימים לעבודת הקודש הסיזיפית והבלתי זוהרת הזו (רמז: לא תוכל לרשום בדף המשתמש שלך יצרתי כך וכך ערכים, וביצעתי כך וכך עריכות). --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בתשרי ה'תשע"ז 21:37, 26 באוקטובר 2016 (UTC)
:יש בקשה ב[[חב"דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת]]--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 01:49, 30 באוקטובר 2016 (UTC)

== תבניות אירועים ==

הכנסתי את התבנית האוטומטית אודות אירועים ללוח הראשי. בתקווה שהדבר יעודד מישהו/או מישוהים לקחת אחריות להשלמת הפרוייקט. חסרים ימים בסוף תשרי מכ"ח ואילך וכן כמעט כל הימים בחודשים הבאים, חשון - אדר. לעומת זאת החודשים ניסן - תשרי מלאים כולם או כמעט כולם.

לא צריך להשלים הכל ביום אחד אפשר כל שבוע לעבוד על השבוע הבא אחריו.

הדף הראשי הוא הפנים שלנו אז אפשר לקוות שנצליח להתגייס למטרה.

===הוראות ליצירת ערכים חדשים לימים שעדיין אין===
ראשית בדף [[:קטגוריה:תבניות אירועים בלוח העברי]], ניתן לראות אילו ימים כבר יש עליהם ערכים ואילו ימים צריך ליצור להם ערכים.

תבנית הערך צריכה להיות בדוגמת המופיע ב[[תבנית:א' בתשרי]]. כלומר בפתיח צריך להופיע הקוד הבא
<nowiki><noinclude>
{{ניווט תאריכים|
| פרויקט = [[חב"דפדיה:אירועים בלוח העברי|אירועים בלוח העברי]]
| הפניה = {{שם הדף}}
| הקודם = תבנית:כ"ט באלול
| הבא = תבנית:ב' בתשרי
}}
[[קטגוריה:תבניות אירועים בלוח העברי|א01]]
</noinclude>
</nowiki>

כאשר בכל פעם צריך לשנות שלושה פרמטרים: 1. הקודם. 2. הבא. ואת המספר הסידורי שבסוף התבנית בשורה שמתחילה "קטגוריה:תבניות אירועים" בדוגמה זה א01, בב' תשרי זה יהיה א02, בג' תשרי א03, בא' חשון זה ב01, ב' חשון - ב02, וכן הלאה. ניתן גם להעתיק ולראות כיצד זה עובד ב [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99 קטגוריה:תבניות אירועים בלוח העברי] בויקיפדיה.

את האירועים עצמם מעתיקים מהערך המקביל המופיע ב[[:קטגוריה:תבניות אירועים בלוח העברי]]. לדוגמה [[א' בחשוון]] שכבר קיים, יועתק (בהתאמה הנדרשת) ל[[תבנית:א' בחשוון]].

בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בתשרי ה'תשע"ז 22:06, 26 באוקטובר 2016 (UTC)

== עיצוב העמוד הראשי ==

עם שינוי התבנית מ'השבוע בימי חב"ד' ל'היום'. צריכה הקהילה להחליט בעוד 2 עניינים והמסתעף מהם.

הראשון הוא טכני וקל יותר להכרעה: לכאורה כעת, כשהתיבה הזו מכילה פחות טקסט, יהיה יפה יותר עיצובית להעביר אותה לצד שמאל מתחת להיום יום? מישהו אולי מתנדב ליצור ארגז חול פרטי מעין [[משתמש:שלום/עמוד ראשי|זה]], כדי להדגים כיצד זה יראה? (שלום נראה שכבר התנסית בזה, אולי אתה תרים את הכפפה?

השני, צריך להכריע בשאלה האם להכניס בתבנית זו רק אירועים הקשורים דווקא לחב"ד חב"ד או גם אירועים כלליים ביהדות (ואולי לפצל זאת לשני תיבות), זאת בהמשך לדיון שהחל ב[[שיחת תבנית:השבוע בימי חב"ד#עניין נוסף]]. לאחר מכן נוכל לקבוע מה תהיה הכותרת של התיבה, בינתיים נתתי לה שם המתאים למצב העכשווי 'היום בלוח העברי ובימי חב"ד'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בתשרי ה'תשע"ז 22:29, 26 באוקטובר 2016 (UTC)
:ראשית כל מזל טוב. שנית, לענ"ד רק חב"ד בטהרתה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:08, 27 באוקטובר 2016 (UTC)
::דעתי הובאה שם. יש גם לדעת שבמקרה שיהיה רק חב"ד בטהרתה, התבנית תהיה לפעמים ריקה במיוחד. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 13:21, 27 באוקטובר 2016 (UTC)
:::א. אף אחד לא אמר שצריך כבר לעבור לתבנית יומית. ב. זה יוצר ערבוב ובלגן בעיניים. התבנית נועדה בשביל חב"דניקים שמעניין אותם מה קרה בחב"ד היום. אנשים מבחוץ לא מתעניינים בתבנית זו, ואם כבר הם מתעניינים רק בתאריכים הקשורים לעולם הערכים שלהם, וממילא גם להם זה יוצר בלגן בעיניים, ככה שתפסת מרובה לא תפסת (יש מעט מאוד אנשים כמוך שמתעניינים גם וגם...). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:13, 30 באוקטובר 2016 (UTC)
::::גם אם לצערי יוחלט בסופו של דבר לערבב, לפחות צריך לשים איזה שהוא קו מפריד בין התאריכים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:14, 30 באוקטובר 2016 (UTC)

== הצעה חיונית שלבטח לא תמצא חן בעיני רבים ==

לדעתי צריך להתחיל במבצע מחיקת ערכים. היינו במקום שההישג יהיה שלוש מאות ערכים ואתר שאף אחד לא פותח, עדיף אלפיים ערכים ושכל אחד שצריך מידע יפתח את האתר. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 16:49, 28 באוקטובר 2016 (UTC)
:למרות ההסתכלות השלילית שלך על האתר ש"אף אחד לא פותח", אני מצטער לבשר לך כי מספר הצפיות שלנו עולה על כל דמיון (אלא אם כן 7-8 מליון צפיות לשנה נחשב קצת). --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 17:45, 28 באוקטובר 2016 (UTC)
::אינני חוזר בי. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:26, 28 באוקטובר 2016 (UTC)
:::ר' {{א|שף ויתיב}}, אם תיכנס לארכיונים השונים של אולם הדיונים, ושאר מקומות, תוכל למצוא ריבוי פעמים שעסקו בנושא נפיץ זה. אך למעשה, יש כאן כמה וכמה, שעניינם הוא להעלות חומר, לאו דווקא ערוך, על מנת לאפשר לך לתרום גם בנושאים תורניים..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:49, 28 באוקטובר 2016 (UTC)
:::::{{א|שף ויתיב}} אם חב"דפדיה כ"כ חשובה לך, הייתי מציע שתכין רשימת ערכים גרועים ביותר, ומצידי על כל ערך איכותי שתוסיף לחב"דפדיה תוכל למחוק אחד מהם... (כמובן שזה לא תלוי רק בי). '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 19:02, 28 באוקטובר 2016 (UTC)
::::::לצערי, אין ביכולתי לערוך עכשיו ערכים חדשים, ובודאי לא איכותיים. אני מקוה שבימים הקרובים אוכל לחזור לזה. אולם, אם מחיקת הערכים היא לטובתי הינך צודק בטענתך שאינני רשאי לדרוש דבר כזה אם אינני עורך, אך מכיון שזהו לטובת האתר אז לא משנה מי הציע את הרעיון. חוץ מזה, נראה שמה שהכי נוגע לך זה מספר הערכים, אז למה שלא תפעיל את הבוט שיעשה כשני מליון ערכים חדשים... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:24, 28 באוקטובר 2016 (UTC)
:::::::לא מספר הערכים הוא הנוגע לי, אלא מכיון שלדעתי עדיף שיהיה ערך דל יחסית על מושג, מאשר שלא יהיה עליו בכלל ערך. אתה דואג ל"כבוד" של חב"דפדיה, ומעדיף שיהיו בה רק ערכים ארוכים ואיכותיים, אבל צריך גם לדאוג למטרתה של חב"דפדיה ולהבטיח שעל כל מושג יהיה כאן מידע, (כמובן שאין ויכוח כשמדובר על ערכים קצרצרים / או ממש לא ערוכים, אלא כשמדובר על ערכים שאינם עומדים ברמה של [[ויקיפדיה|אתר הזבל]] הידוע). במקרה ומישהו אחר יכין ערכים איכותיים במקום אלו שימחקו, אזי הצר שווה בנזק המלך. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 19:45, 28 באוקטובר 2016 (UTC)
::::::::לדעתי, טענת {{א|שף ויתיב}} טענה אלימתא, ובכדי להעלות את רמת האתר יש להעלות את רמת הדרישה והביקורת, בהחלט יש מקום לערוך קריטוריונים ברורים איזה עלונים, קבצים, אישים, מאורעות, ארגונים, נושאים וכו' יש להם מקום ולאיזה לא. לאחמ"כ '''ללא רחמנות''' להתחיל לציין על ערכים שהם קצרצמרים, למחיקה, לדיון חשיבות, ללא מקורות, וכו'. ולבצע כעבור '''שבוע''' את הפעולה הנדרשת. אפשרות נוספת היא להעביר ערכים שאינם ראויים מהמרחב הפתוח (ולא למחוק) למרחב שיפתח לצורך העניין עד שמישהו יתנדב לערוך אותם.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:22, 29 באוקטובר 2016 (UTC)
:::::::שיהיה ברור שהסיבה שהערכים שהונח עליהם תבנית חשיבות לא נמחקו פשוט בגלל שבדיון על חשיבותם/ אי חשיבותם לא השתתף אף אחד. אם יהיו שלשה משתתפים שיסכימו לעבור יחד על רשימת ערכים ולהחליט בהסכמה כי יש למוחקם, למשל ערכים על איזה עלון זניח או על איזה ספר כשאפשר לאחד את הערך לאיזה מקום אחר, אין לי כל בעיה עם זה. אבל לא יתכן למחוק ערכים בלא דיון, כשהם כתובים בצורה סבירה וכשיש ספק בחשיבותם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 04:15, 30 באוקטובר 2016 (UTC)
::::::::רשימת הערכים האלו שאכן ראויים להימחק לא מגיעה למאה, ורשימת הערכים שצריך להשקיע בהם כדי להעלות את רמת האתר מגיעה כמעט למאה אחוז מהערכים... אני לא חושב שידידי שף ויתיב וידידי להתראות אכן חושבים שצריכים למחוק מחצית מהערכים. אפשר לערוך תבנית מתאימה ועדינה של 'ערך דל', ולהציב אותה בכל ערך שחושבים שמתאים לתבנית זו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:11, 30 באוקטובר 2016 (UTC)
{{שבירה}} יש כבר תבניות חשיבות, תבניות "לאחד" "להשלים" וכו' וכו', אבל במקום לדון על השימוש בהם, אפשר פשוט לעשות זאת ולהשתמש בהם. {{א|שף ויתיב}}, אתה מוזמן כמובן לפתוח במחיקת/איחוד ערכים, אבל לא כהישג 'כך וכך ערכים' אלא פשוט כל אחד שאתה רואה שצריך.
ומדאתינא להכא אפתח בהצעה לאחד את הערכים הכפולים [[מוכיחים]] ו[[תוכחה]]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:43, כ"ט בתשרי, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
:אגב, לא הבנתי מה 'לבטח' בכך שההצעה 'לא תמצא חן בעיני רבים'... בושה אם היו כאן משתמשים שהיעד שלהם הוא להגיע למספר ערכים (10,000, 100,000 או מיליון) ולא אכפת להם מהנעשה בתכנם. ובודאי אף אחד מהעורכים כאן אינו כזה... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:44, כ"ט בתשרי, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

== קידום ==

מהצצה חטופה באתר אלקסה, נראה ש3.3% מהגולשים בחב"דפדיה עשו זאת דרך קישור מויקיפדיה.

ועל כן באה הקריאה: מי שיכול לקשר שם לערכים פה, יבורך מפי עליון..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:05, 28 באוקטובר 2016 (UTC)
:לא בסיטונאות. הם ימחקו הכל. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 18:10, 28 באוקטובר 2016 (UTC)

==בקשה נפשית==
אנא הכנסו ל: [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&oldid=272258 כאן], והוסיפו כמה שיותר מילים לרשימה. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 09:22, 3 בנובמבר 2016 (UTC)
:ינון, מה כל כך חשוב בזה?! וראה [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|כאן]] • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:45, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
:: אשתדל לענות בקרוב, אני כרגע בלחץ של זמן[[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 10:12, 4 בנובמבר 2016 (UTC)

== ההתייחסות להנהגות הרבי שליט"א באתר ==

בהמשך לדיון (הלא כ"כ מוצלח) שנפתח [[שיחת משתמש:מענדי ר.#העריכות האחרונות שלך|כאן]], ולטענות שהתחילו להשמע בו - לדעתי יש לדון בדיון רציני כאן, בשאלה: '''כיצד אמורה חב"דפדיה להתייחס להנהגותיו של הרבי שליט"א, כאשר מאז [[ג' תמוז תשנ"ד]] לא רואים בגלוי את אופן הנהגתו'''. השאלה אמורה לגבי נושאים כמו [[התוועדות]]{{הערה|הידעתם, כי אין אף מקום בחב"דפדיה שמתייחס וסוקר בצורה אנציקלופדית את ההתוועדויות של הרבי? הערך [[התוועדות]] מתייחס רק להתוועדויות חסידים. ''הערת אגב שלא הצלחתי להתאפק מלהשחיל''.}}, [[חלוקת כוס של ברכה]] {{קח| חלוקת |דולרים}} וכד' (ולכאורה - יש לה השלכות גם על עוד הנהגות של אד"ש, כגון בתפילה וקרה"ת; האם הרבי "'''נוהג'''" או "'''נהג'''" לקחת אתרוג מקלבריה ולולב עם 'קורא', וכו' וכו').

אביע את דעתי האישית - כי יש להתייחס לכל הנהגה (שלא הופסקה לפני כ"ז אד"ר, היינו לא התוועדויות בימות החול ויחידות פרטית וכו') בלשון הווה. וזאת כי: אף אם נניח ואכן הנהגות אלו הופסקו בתקופה זו, הרי לו יצוייר שהערך היה נכתב אי שם במהלך שנות נ"ב-נ"ג-נ"ד, כאשר הרבי יצא למרפסת, נראה לי שכל חסיד היה מעדיף להתבטא שהרבי "'''מתוועד'''" ו"'''מחלק''' דולרים" וכו' ולא "התוועד" ו"חילק", אף שראו את הרבי ביציאותיו למרפסת בלבד, מפני שברור לכל שזהו המצב הטבעי שהרבי מעולם לא הודיע על ביטולו. ולא היה קשה לאיש ממה שאירע כ"ז אד"ר, שכן ברור שזהו הפסק זמני ולא מובן ולא מתקבל על הדעת, וא"כ חלילה לומר שהרבי "'''סיים'''" כביכול הנהגה זו (בדיוק כמו שאם חל יו"ט ביום ראשון והרבי אז לא מחלק דולרים, זה לא נקרא שהוא "הפסיק" ו"היה" מחלק).

[אמנם לא אתנגד להתבטא בצורה מרוככת ודיפלומטית שתרגיע חלק מהמשתמשים. כגון: "ברכת התמימים הוא שמו של המעמד בו נוהג הרבי לברך את תלמידי הישיבה" במקום "בו הרבי מברך", או אפילו - במידת האפשר - ניסוח מרוכך יותר כמו "עד שנת תשמ"ח התוועד הרבי בשבתות ובמספר יומי דפגרא, ומאז הפסיק להתוועד בימות החול והחל להתוועד בשבתות". מקווה שהובנתי].

מצפה לשמוע דעות נוספות בדיון '''עניני'''. תודה רבה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:06, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

:אני כבר לאמתו של דבר הבעתי את עמדתי, ונקודתה אינך יכול לכתוב משהו שאינך יודע, יודע אתה מה הרבי עשה עד תאריך מסויים ואינך יודע מה הוא עשה מתאריך מסויים מה שברור לך שאת מה שהוא עשה קודם שוב הוא אינו עושה!! (או שהוא עושה אותם הדברים במקום אחר ברוניות או בגשמיות, או שהוא עושה דברים אחרים או אולי (והוא העיקר) משהו שלא אני ולא אתה ואחרים שייכים בכלל לדון בזה. כשם שאתה יודע שהרבי התוועד בי"ט כסלו עד תשמ"ח ולאחריה שוב לא התוועד, למרות שאני כחסיד בטוח שהוא רצה להתוועד, אבל לפועל שוב לא התוועד, כן הוא לאחרי תשנ"ד ששוב אינו נראה ומתוועד שאף שבטוחני שאין זה רצונו מ"מ זו היא המציאות בעולם הזה הגשמי. (ויקום מי שיקום ויטען שטענה זו אינה מתאימה לאמונה כי הרבי חי וקיים בגשמיות, ולזאת אני מבהיר מה השייכות? לכו"ע בתשמ"ט היו החיים בגוף גשמי ולמרות זאת לא נאמר שהרבי התוועד כי לפועל בעניים הגשמיים שלנו הוא לא!!)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:51, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
::מסכים. ולשלימות הדיון אוסיף: בכל דבר שקשור עם [[אמונה]], [[בלי גבול]], למעלה מן השכל. הרי הכלל הוא שאין לך בו אלא מה ששמעת. ברגע שהנך מוסיף על מה שקיבלת, הרי כיוון שבתחום לא-שכלי עסקינן, יש סיכוי טוב שאתה מדבר שטויות. למעשה, גם אם מה שאתה אומר הוא נכון. הרי שאתה - מדבר שטויות. משום שבנושא לא שכלי, שהבסיס שלו הוא האמת של התורה הק', מרגע שאתה אומר דברים מדעת עצמך, ה"ז שטויות = לא שכלי. גם אם מצ"ע הדבר נכון. וכ"ה בכל עניין וגם בעניין שלנו. לכה"פ בתור אנצקלופדיה חב"דית. כל מה ששמענו מהרבי - כולל 'חי וקיים' (בווריאציה כזו או אחרת) ה"ה אמת ויציב. כל מה שלא שמענו אין לנו יכולת לדעת. וכ"ש לא לכתוב. גם אם רגשית הדבר מפריע. (בשולי הדברים יוער: כתב ר' קרייזי שהמנהגים שנפסקו אחרי ז"ך אד"ר הרבי מעולם לא הודיע על ביטולם - שהרבי גם מעולם לא הודיע על ביטול מנהג ההתוועדויות בימות החול, אך בפו"מ לא זכינו לגילוי זה. ואגב אעיר מניין לנו לומר בוודאות שבהתגלות השלימה יהיו דולרים והתוועדויות וכו'? אולי יהיו אז גילויים אחרים ובאופן אחר? אותנו השמיע הרמב"ם ש'לא ידע האדם אותם איך שיהיו עד שיהיו'. גם אם קשה לנו לדמיין אחרת... [[זושא פויזנר]] מודיע לעיתים שכשהרבי יתגלה - זה יהיה עם זקן שחור... ודו"ק). [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 09:10, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
:::נראה כי בסחף התנגדותם לא שמו הכותבים דלעיל את ליבם לנקודת דברי הרב קרייזי. אין כאן ויכוח האם ההנהגות קיימות או לא, אלא כיצד להתנסח פה בחבדפדיה בנוגע להנהגתו של הרבי - האם מוכרחים להדגיש בכל הזדמנות ש"היה ג' תמוז" והכל זה נחלת העבר, או שאפשר לספר בפשטות '''שע"ד הרגיל''' כך נוהג הרבי. במילא אין מקום בדיון זה לטענות שעלו קודם (האם הרבי אכן נוהג כך גם היום או לא). וכאילו אנו דנים עתה האם להדפיס ספר עם דף שער של תשע"ז או תשנ"ב...
:::באם סוברים שיש להתנסח בלשון עבר, הרי שכך צריך להיות באופן אחיד בכל הערכים (לדוגמא: הרבי '''היה''' שולח שלוחים, הרבי '''רצה''' שילמדו חסידות, וכן הלאה).
:::אני אישית מצטרף לעמדה שיש לנסח בלשון הווה, מתוך הבהרה (בדפי המדיניות וכיו"ב) שהדברים נכתבים בהתבסס על השנים האחרונות בהם זכינו לראות את הרבי ומנוסחים כאילו הדברים נכתבו בשנים ההם.
:::{{קטן|(אעיר שמלבד שוליים קיצוניים, לא ראיתי מי שידפיס יומנים משנים עברו (אפילו אם עברו עריכה ושכתוב מחודש) וישמיט את השליט"א וכיו"ב. ואפילו בספרים שבשעריהם מופיעים תארים הפכיים מזה, הרי שבהערות בפנים הספר נכתב שליט"א).}} -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 12:48, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז ''(7 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
::::דוקא ההתייחסות במפורש לאיך לכתוב ולא רק לעצם העניין, אלא שלטענתך אפשר לכתוב בצורה רכה וכו' שלא יהי נראה שהוא נחלת העבר, כמדומני שלא צריך לשנות בכדי לתת הרגשים, שנצמדים לאמת באופן המלא שינם ההרגשים באופן הכי מדוייק, על מציאותו של הרבי אין עוררין שהוא חי וקיים וממילא אפשר לכתוב בלשון הווה כמו"כ שישנם שלוחיו גם הרי זה קיים ואפשר לכתוב (אם כי שליחותו בפועל לא נעשית על ידו אלא על ידי המרכז שאותה הקים הרבי וממילא נחשב לשלוחו כבשנים האחרונות לפני ג' תמוז) על כל ה'''פרטים''' אין איתנו יודע וכו' כאמור לעיל וממילא אין לכתוב ולא מוריד כלום אם יכתבו שכך נהג הרבי.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:30, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::לא יודע אם זה קשור לדיון עניני כפי שהתבקש פותח הדיון: לצערי אין את כפר חב"ד מקוון, אבל זכורני שלרגל תאריך עגול לציון 'חגיגות ג' תמוז' נערך ראיון חינוכי עם 'דובר חב"ד' מנחם ברוד, ואילו הוא אמר שאם מדברים על הרבי בלשון עבר זה מרחיק את כל הענין מהילדים. אמנם אין בזה ללמד על דעתו של ברוד לגבי ניסוח אנציקלופדי, אבל יש בזה כדי ללמד אותנו כיצד שימוש בתוארי עבר מתקבל אצל הקוראים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:14, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
::::::אדגיש שוב: '''לא על הרבי אנו כותבים בעבר אלא על "פרטים" שאינם, שבזה אנו מנחילים אמונה אמתית בנצחיותו של נשיא הדור, ולא הרגשים של שטות כפי שהטיב להגדיר זאת משתמש {{א|חכם באשי}}.'''--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:25, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::::הנחה, לא היטבתי לראות בדבריך הבעת דעה בדיון האם לכתוב כמו בתשנ"ב, אלא רק חזרה על דבריך הקודמים - שבמה שאתה מאמין שקיים בתשע"ז אפשר לכתוב גם בתשע"ז בלשון הווה. ואילו כפי שהבנתי הדיון לא אמור לגעת בשאלה זו כלל.
:::::::{{קטן|(אלא אם כן התכוונת להעלות נימוק נוסף בעד התנסחות בלשון עבר, על מנת "לחנך" את הקוראים נגד מה שאתה רואה כשטות).}} -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 18:47, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז ''(7 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
::::::::כנראה שלא כולם הבינו אותי, {{קטן|דבר לגיטימי שקורה לכל אחד מאיתנו, כאשר הוא נכנס לדיון בעיקר במטרה להשמיע ולא כ"כ לשמוע.}} - על כן אדגיש:
::::::::אין בכוונתי להכריע בשאלה '''האם הרבי מלך המשיח שליט"א חילק דולרים ביום א' ו' מ"ח תשע"ז'''. קטונתי מלדון בשאלה זו, אם מהסיבות שציינו הכותבים הנכבדים לעיל, ואם מסיבות נוספות. '''הדגשתי''', שטענתי היא {{ציטוטון|אף אם נניח ואכן הנהגות אלו הופסקו בתקופה זו}} - איך עלינו בכתיבה כאן להתייחס להפסק זה?! האם כמו הפסק ההתוועדויות בימות החול בשבט תשמ"ח, או שמא כמו הפסק ההתוועדות בשבת בצהריים בשבתות חוה"מ, הפסק חלוקת הדולרים ביום א' שחל ביו"ט וכד'.
::::::::ועל כן אני מפנה שוב את השאלה למשתמשים המתנגדים: האם לו הייתם נכנסים לחב"דפדיה במהלך שנת תשנ"ג, וקוראים בפתיח הערך [[חלוקת דולרים]] "חלוקת דולרים הוא מעמד '''המתקיים''' בימי ראשון בו '''מחלק''' הרבי דולרים לקהל" - זה היה צורם לכם, הייתם משנים את זה? (כמו שהייתם משנים את ההתוועדויות בימות החול שייכתב בלשון עבר?). - לענ"ד, זה תלוי בצורת ההתייחסות להעלם והסתר ולאופן קבלתו. ולכן הצבעתי על שנת תשנ"ג, שאז החושים של רוב החסידים היו בריאים וטבעיים יותר ללא מפלגתיות וכה"ג, ודי ברור לי שאז היה טבעי לכתוב בלשון הווה, למרות שמעמדים אלו הופסקו אז.
::::::::[וכמובן ופשוט, דעתי זו אינה תלויה כלל בשאלה "מה יקרה בהתגלות". לשם האתגר המחשבתי, אזרוק את השאלה: מי אמר שבהתגלות יהיו שלוחים? - האם זה מפריע לאי מי לכתוב "הרבי '''שולח''' שלוחים" בלשון הווה, ואע"פ שלא ראינו שום דבר מוחשי בקשר לזה ב-22 שנה האחרונות?...] בברכה, • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:18, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
::::::::לטענתך ק. א. משיח, הבנתי היטב את דבריך, אלא שלדעתי המדד כלל אינו קובע, הכתיבה באתר אמורה להיות מציאותית ולא רגשית (כי לזה אין לדבר סוף), וממילא לאמתו של דבר גם בנ"ג אמורים היינו לכתוב שהחלוקה התקיימה ושוב מסיבות אלו ואחרות היא אינה מתקיימת שוב אלו הן העובדות, לאחר מכן אילו מאמין הנך שהרבי ממשיך לחלק ויש לך הסמכה אמינה לכך בתורת רבינו כתוב יש לך הרגשים בעניין בשום אופן אל תכתוב. בעז"ה ובלי נדר זו תגובתי האחרונה בנידון, כרגיל משתתפים בה יחידים ואלו שכן חלקם מובלים אותה להתכתשות ולמריבות, אני פורש מי שמעוניין מזמן להביע דעתו לערוך להוסיף לתקן ולשפר בערכים הנפלאים במרחבי האתר.. (סלח לי {{א|קרייזי אבאוט משיח}} שלקחתי לך את התפקיד...)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:46, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::::::לא אוכל להתאפק מלומר את דעתי בנידון, בדעתכם יש כמין תרתי דסתרי אם אתם אומרים חבר'ה לא יודע מה נאחנו חושבים אלא מה המציאות בשטח ואנחנו בצורה מאוד ענינית רק את מה שאנחנו רואים שקיים או לא בצורה אוביקטיבית אז א"כ משום מה ראיתי בהסטוריה שמחקו כאן (ואפילו בחריפות) את האיזכור לכך שגם כיום חלק מהחסידים מהחסידים עוברים וכו' (ציטוט: "כאשר איננו זוכים לראות את הרבי שליט"א מלך המשיח בעיני בשר, עוברים החסידים באותו מקום קבוע בזמן הקבוע ומקבלים דולר לברכה, והיום כמו אז זוכים לראות ניסים ונפלאות" מתוך הדף שיחה של הערך) דהיינו שאתם לא כ"כ הולכים נטו על העובדות אלא אומרים יש גם משמעות מאחורי המילים... אז אם כן צריכים לקלוט שכאשר משנים באדיקות את הענינים הכל ללשון עבר זה לא רק ביטוי של המציאות אלא יש כאן ביטוי שלדעתי הוא בחזקת "יהרג ואל יעבור" שהרבי והכל הכל וכל מה שאצלינו מייצג את דור השביעי כולל הכל, הכל שייך לנחלת העבר... רח"ל עפ"ל. וזה סלחו לי אבל מעשה אשר לא יעשה
:::::::::(וזה מבלי לגעת בנקודה שבאותה "אוביקטיביות" מזוייפת שכותבים בחיוב על כל מיני אנשים וארגונים שנלחמים בכל הקדוש והיקר לנו וכו' ניתן גם לכתוב באותה אוביקטיביות על עניני חלוקת דולרים וכוס של ברכה וכו' באותה צורה של צופים מן הצד, אני חושב שזה ברור שלא יותר גרוע מה"ועד" (שנהפך כבר ל.. עי' סוף סוטה) או מהמוסר הידוע וכו' וכו' שהם כן זוכים לקבל כאן במה ואפי' חיובית רח"ל. ואדרבא אם מישהו חולק עלי בנקודה זו מוזמן להסביר לי את נקודת החילוק) --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 02:22, 8 בנובמבר 2016 (UTC)

==הערות שוליים==
<div class="reflist references-small style="{{#ifeq:
|כן| column-width:32em;-moz-column-width:32em;-webkit-column-width:32em;}}{{#ifeq:
|שמאל|direction: ltr;}}">
{{#tag:references}}</div>

== ישיבות תומכי תמימים תחת שלטון הקומוניסטים ==

אני מציע לאחד את כל הערכים של גלגולי ישיבות תומכי תמימים. זה סתם מיותר. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:29, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
:באיזה אופן? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:06, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

חב"דפדיה:אולם דיונים

2016-11-08T02:21:57Z

מענדי ר.: /* ההתייחסות להנהגות הרבי שליט"א באתר */

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]


== זכויות יוצרים ==

ראשית כל, הידד לארכוב האולם, אולם הנושא הבא הוא אכן נושא כאוב ודורש תשומת לב מרובה:

באתר זה, כמו שאר אתרי הויקי השונים, יש חוק הקובע שאפשר להעלות רק תמונות שאין עליהם זכויות יוצרים. כיוון שברגע שמישהו צילם תמונה והעלו אותה לכאן ללא רשות, זה יכול לעלות בעשרות אלפי שקלים!!

ועל כן הנני בא בהודעה ובקשה, נא ונא, לא להעלות תמונות שאינם מצילום אישי או מויקימדיה או מאתרי חב"ד אינפו. ולשומעים יונעם ותבוא עליכם ברכה.

ומלבד זאת, בוודאי בימים אלו המנהלים ושאר המשתמשים יעשו סינון בין התמונות השונות ו'''ימחקו''' כל תמונה שאינה עומדת בקריטריונים הנ"ל! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 01:34, 11 בספטמבר 2016 (UTC)
:האם ידוע לך על איזו תביעה מסויימת? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' באלול ה'תשע"ו, למניינם 00:04, 12 בספטמבר 2016 (UTC)
::כך כתב הרב [[משתמש: חיים נהר]] בנוגע לערך [[יגאל פיזם]]. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 00:08, 12 בספטמבר 2016 (UTC)
:::לא הבנתי שמדובר בנוגע לשימוש בחומר ללא רשות, למרות שהדבר פסול מצד עצמו, אלא בנוגע לחשיפת מידע אישי וכיו"ב. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' באלול ה'תשע"ו, למניינם 09:05, 12 בספטמבר 2016 (UTC)

== רבותינו ובתיהם ==

ב[[שיחת קטגוריה:נשיאי חב"ד]] פתחתי שאילתה, וכמו שנראה היא לא תיראה, ועל כן אני עובר לכאן: בשביל הסדר הטוב צריך להכניס את אחת משני הקטגוריות לתוך השניה.

וכעת לדיון: מה אתם מציעים, מה יותר "ראשי" [[:קטגוריה:נשיאי חב"ד]] או [[:קטגוריה:בית רבי]]? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 04:41, 11 בספטמבר 2016 (UTC)
:לענ"ד יש לשים את נשיאי חב"ד בתוך בית רבי. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' באלול ה'תשע"ו, למניינם 09:06, 12 בספטמבר 2016 (UTC)
::אני מסכים [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 20:24, 12 באוקטובר 2016 (UTC)
:::מסכים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בתשרי ה'תשע"ז 20:35, 12 באוקטובר 2016 (UTC)

== אישים בעייתיים ==

האם ראוי להכניס ערכים על אישים בעייתיים ושיטותיהם בכדי להבין שיטת הרבי בנוגע אליהם?

למשל, האם ראוי להכניס ערך על פרופסור [[ישעיהו ליבוביץ']] יודעי דבר אומרים שהרבי התייחס כמה פעמים לשיטתו. מעיון קל נראה ששיטתו היא ההיפך הגמור משיטת החסידות (א-ל עולם או א-ל העולם).

'''למסכימים''': אבקשכם להגדיר ברורות ההבדל בינו לבין ראש הישיבה דפונוביץ' ודלייקוואוד שברור לכולנו (כך נראה לי) שאין להכניס ערך אליהם.

'''למתנגדים''': אבקשכם להגדיר ברורות ההבדל בינו לבין [[מדינת ישראל]], [[אבולוציה]], [[נצרות]] וכו' וכו'.

[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]
:אכן יש התייחסות לאיש, ראה לדוגמא בשיחה המודפסת בספר על המדע (איני זוכר את שמו) של פרופסור ברנובר, ובעיקר על שיטתו כי לתורה עניינה ספר מצוות והלכה ואינה שייכת למדעי העולם, בנושא זה ריבוי מכתבים להוכיח את שלילתה. ומכאן לכאורה יש להגיע למסקנה כי שי לכתוב ערך על יחסה של התורה למדע ושלילת הטעות בזה, ולא על האיש. גם הערכים שציינת אמורים לעסוק ביחס התורה אליהם ולא בהם עצמם. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:13, 28 בספטמבר 2016 (UTC)
::מישהו שרוצה לדעת משהו על יחס הרבי לאיש מסויים, לא יחפש תחת בערך "תורה ומדע". [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]
:::לענ"ד מי שלא התנגד באופן אישי לנשיא הדור (אלא לחסידות בכללה, או בכללות יותר שניסה להגדיר דרך חדשה באמונה היהודית), אפשר לכתוב עליו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 07:22, 29 בספטמבר 2016 (UTC)
::::הוא כן התנגד לרבי, אך לא רק. באם לא יהיה כאן הכרעה בימים הקרובים מהועדה הרוחנית או הצבעה אעלה את הערך [[ישעיהו ליבוביץ']]. [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]
:::::הוא אשר כתבתי. באופן אישי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 07:47, 6 באוקטובר 2016 (UTC)
::::::מדובר בבן אדם שהיה חולה מסוכן מבחינת רוחנית. אם בערך יהיה מוזכר אחת מהדיעות הכפרניות שלו, כמו למשל דעתו ה[[כלב]]ית בענין פנימיות התורה, הוא ימחק לאלתר, ואני מציע שאכן כדאי להשקיע כוחות בערכים אחרים של אנשים אחרים שלא היו חולי נפש. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 13:57, 6 באוקטובר 2016 (UTC)
:::::::תנשום עמוק, אינני קשור למשחית שביקר כאן... כוונתי פשוטה, כשאחד שומע שהרבי דיבר נגד שיטתו של ישעיהו ליבוביץ (שהיא על רגל אחת, צמצום כפשוטו בקיצוניות), מטבע הדברים רוצה לבדוק מה בדיוק היתה שיטתו. או שיפתח בחב"דפדיה ששם כמובן לא יהיו אמרותיו הכפרניות אלא רק תיאור כללי של שיטתו (במה זה שונה מהערך [[נצרות]]?) ואם לא יהיה כאן ערך הוא יפתח ויקיפדיה ויראה את '''כל''' אמרותיו הכלביות. מה עדיף? [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]
:::::::::אתה צודק שהמשחית ההוא עצבן אותי מאוד בגלל הזבל שהוא כתב כאן למרות שהוא נמחק לאלתר. לגופו של ענין צריך לראות מה יהיה כתוב בערך, ובאיזו צורה, כדי לדעת אם יש לזה מקום בחב"דפדיה. אגב אינני מודאג במיוחד מזה שיכול לבדוק בויקיפדיה, מי שיש לו ויקיפדיה נחשף ללא ספק לאלפי ערכים שכתוב בהם מינות ואפיקורסות באופן הגרוע ביותר, זה יותר גרוע מליון פעם מאתר שמטרתו הרשמית היא אפיקורסות שאף בן אדם חרדי לא יכנס לשם, ומי שיש לו גישה חופשית לויקיפדיה אינני דואג על היראת שמים שלו. אגב יש כמה וכמה אנשים שפרקו עול מלכות שמים לאחר עיון באתר התועבה הנ"ל. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 21:40, 6 באוקטובר 2016 (UTC)
::::::::::תודה שאתה מחזק את טענתי... (ואגב אלה שפרקו עול כו', ידוע מאמר אדמו"ר מהר"ש שאם היו מסרסים האפיקורסים היו מיד נהפכים למאמינים... כך שקשה לי להאמין ש'''זה''' מה שגרם להם לפרוק, אולם אני מסכים איתך שלא צריך להיות גישה חופשית לאתר הנ"ל, ולכן כל המידע צריך להיות זמין כאן). [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]
::::::::::ול[[משתמש:להתראות|להתראות]], באם כוונתך שביטוייו הם רק כלפי החסידות ולא כלפי הרבי, אז אתה טועה. [[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]] • [[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]
:::::::::::כוונתי כפשוטה, מי שקידש מלחמה על נשיא הדור, או שפשוט ירה לכל הכיוונים ובכל המאמינים ונושאי דגל האמונה, בלי כוונה אישית לנשיא החב"ד דווקא. זו עכ"פ דעתי האישית. ובנוגע לטענתו של שלום, איני מסכים איתה כלל וזה היפך שיטתו של הרבי להתבדל ולהתעלם. ניתן אכן לכתוב על הפרופסור הנ"ל, ואם אכן הוא יעניין מישהו, עדיף שיקרא עליו אצלנו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:24, 7 באוקטובר 2016 (UTC)
::::::::::::שף ויתיב נראה שיש לך ידיעות מעניינות בעניין אולי תציין על סמך מה אתה כותב קביעות אלו. גם מעניין אותי מה המקור לדברי הרבי מהר"ש, (תמיד אנו גם יודעים להיפך שאדם שאמונתו חזקה גם כי יפול עדיין קשור הוא אבל כשמתחיל לפקפק בדעות אי רציונליות אז הוא מאבד את כל הקשר).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:19, 10 באוקטובר 2016 (UTC)
:::::::::::::באיזה ענין? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''
{{שבירה}}
ישעיהו ליבוביץ'. ומה עם דברי הרבי מהר"ש?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:14, 10 באוקטובר 2016 (UTC)
::אני חושב שבתנאים מסויימים כדאי להכניס ערך על ישעיהו ליבוביץ[[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 20:30, 12 באוקטובר 2016 (UTC)
:::אפשר להכניס ערך, אבל היות שמדובר בערך בנושא רגיש, שצריך זהירות ומחשבה כפי שכתבו כאן לפני, חובה להכניס אותו קודם בארגז חול פרטי, כך שהקהילה תוכל לראות אותו ולהעיר את דבריה. זו דעתי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בתשרי ה'תשע"ז 20:39, 12 באוקטובר 2016 (UTC)
::::עכשיו שחזרתי לעבוד (לפי"ע עכ"פ)... {{א|הנחה}} לשאלתך, אינני זוכר מקור הסיפור עם [[הרבי מהר"ש]], אולם ראה לקו"ש חט"ו שיחה א' לפרשת בראשית בתחילתו ממש כעין זה.

::::בנוגע לפרופסור ליבוביץ' אין לי ידיעות שאין לכולכם (אני מקוה), העובדות הידועות היא ששיטתו היא הקצנה של שיטת ה[[גר"א]] בענין ה[[צמצום]], והוא כתב מכתב אודות מכתבו של [[הרבי]] על [[אבולוציה]]. הרבי התייחס לשיטתו כמה פעמים. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:32, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::אין לי מושג למה יכוונו דבריך.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:30, 7 בנובמבר 2016 (UTC)

== התוועדות ==

הנני בזה להזמין את קהל התמימים ואנ"ש הנמנים על עורכי חב"דפדיה, להשתתף בפארבריינגען רבתי {{מונחון|לרגל שנת הקהל|שנמשכת עד סוכות}}. המעוניינים, נא ליצור איתי קשר בהקדם האפשרי דרך האימייל שלי הנמצא כאן! ויפה שעה אחת קודם.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 00:50, 14 באוקטובר 2016 (UTC)
:חבל על דאבדין... {{בכי}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:40, כ"ט בתשרי, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

== קבוצות ==

אני מציע בזאת להעלות את המיזם שהתחיל מכובדנו [[משתמש:בפועל ממש/ארגז חול - קבוצות]], למרחב הערכים. אני סבור שערך כזה ימשוך עוד כניסות לחב"דפדיה היות והוא מסקרן, ואף שימושי לאנשים רבים (למשל פגישות מחזור, או חיפוש שידוך...). דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתשרי ה'תשע"ז 19:01, 25 באוקטובר 2016 (UTC)
:הצעתי מזמן ונעניתי שעוד לא מספיק מושלם. מאז הדף התקדם הרבה. מה גם שלענ"ד ברגע שזה יעלה אנשים ישלימו. מצטרף. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:13, 26 באוקטובר 2016 (UTC)

== מנטרים ==

שימו לב ל[[חב"דפדיה:מנטר]]. נשמח להצטרפות של שניים שלושה הרואים עצמם מתאימים לעבודת הקודש הסיזיפית והבלתי זוהרת הזו (רמז: לא תוכל לרשום בדף המשתמש שלך יצרתי כך וכך ערכים, וביצעתי כך וכך עריכות). --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בתשרי ה'תשע"ז 21:37, 26 באוקטובר 2016 (UTC)
:יש בקשה ב[[חב"דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת]]--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 01:49, 30 באוקטובר 2016 (UTC)

== תבניות אירועים ==

הכנסתי את התבנית האוטומטית אודות אירועים ללוח הראשי. בתקווה שהדבר יעודד מישהו/או מישוהים לקחת אחריות להשלמת הפרוייקט. חסרים ימים בסוף תשרי מכ"ח ואילך וכן כמעט כל הימים בחודשים הבאים, חשון - אדר. לעומת זאת החודשים ניסן - תשרי מלאים כולם או כמעט כולם.

לא צריך להשלים הכל ביום אחד אפשר כל שבוע לעבוד על השבוע הבא אחריו.

הדף הראשי הוא הפנים שלנו אז אפשר לקוות שנצליח להתגייס למטרה.

===הוראות ליצירת ערכים חדשים לימים שעדיין אין===
ראשית בדף [[:קטגוריה:תבניות אירועים בלוח העברי]], ניתן לראות אילו ימים כבר יש עליהם ערכים ואילו ימים צריך ליצור להם ערכים.

תבנית הערך צריכה להיות בדוגמת המופיע ב[[תבנית:א' בתשרי]]. כלומר בפתיח צריך להופיע הקוד הבא
<nowiki><noinclude>
{{ניווט תאריכים|
| פרויקט = [[חב"דפדיה:אירועים בלוח העברי|אירועים בלוח העברי]]
| הפניה = {{שם הדף}}
| הקודם = תבנית:כ"ט באלול
| הבא = תבנית:ב' בתשרי
}}
[[קטגוריה:תבניות אירועים בלוח העברי|א01]]
</noinclude>
</nowiki>

כאשר בכל פעם צריך לשנות שלושה פרמטרים: 1. הקודם. 2. הבא. ואת המספר הסידורי שבסוף התבנית בשורה שמתחילה "קטגוריה:תבניות אירועים" בדוגמה זה א01, בב' תשרי זה יהיה א02, בג' תשרי א03, בא' חשון זה ב01, ב' חשון - ב02, וכן הלאה. ניתן גם להעתיק ולראות כיצד זה עובד ב [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99 קטגוריה:תבניות אירועים בלוח העברי] בויקיפדיה.

את האירועים עצמם מעתיקים מהערך המקביל המופיע ב[[:קטגוריה:תבניות אירועים בלוח העברי]]. לדוגמה [[א' בחשוון]] שכבר קיים, יועתק (בהתאמה הנדרשת) ל[[תבנית:א' בחשוון]].

בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בתשרי ה'תשע"ז 22:06, 26 באוקטובר 2016 (UTC)

== עיצוב העמוד הראשי ==

עם שינוי התבנית מ'השבוע בימי חב"ד' ל'היום'. צריכה הקהילה להחליט בעוד 2 עניינים והמסתעף מהם.

הראשון הוא טכני וקל יותר להכרעה: לכאורה כעת, כשהתיבה הזו מכילה פחות טקסט, יהיה יפה יותר עיצובית להעביר אותה לצד שמאל מתחת להיום יום? מישהו אולי מתנדב ליצור ארגז חול פרטי מעין [[משתמש:שלום/עמוד ראשי|זה]], כדי להדגים כיצד זה יראה? (שלום נראה שכבר התנסית בזה, אולי אתה תרים את הכפפה?

השני, צריך להכריע בשאלה האם להכניס בתבנית זו רק אירועים הקשורים דווקא לחב"ד חב"ד או גם אירועים כלליים ביהדות (ואולי לפצל זאת לשני תיבות), זאת בהמשך לדיון שהחל ב[[שיחת תבנית:השבוע בימי חב"ד#עניין נוסף]]. לאחר מכן נוכל לקבוע מה תהיה הכותרת של התיבה, בינתיים נתתי לה שם המתאים למצב העכשווי 'היום בלוח העברי ובימי חב"ד'. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בתשרי ה'תשע"ז 22:29, 26 באוקטובר 2016 (UTC)
:ראשית כל מזל טוב. שנית, לענ"ד רק חב"ד בטהרתה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:08, 27 באוקטובר 2016 (UTC)
::דעתי הובאה שם. יש גם לדעת שבמקרה שיהיה רק חב"ד בטהרתה, התבנית תהיה לפעמים ריקה במיוחד. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 13:21, 27 באוקטובר 2016 (UTC)
:::א. אף אחד לא אמר שצריך כבר לעבור לתבנית יומית. ב. זה יוצר ערבוב ובלגן בעיניים. התבנית נועדה בשביל חב"דניקים שמעניין אותם מה קרה בחב"ד היום. אנשים מבחוץ לא מתעניינים בתבנית זו, ואם כבר הם מתעניינים רק בתאריכים הקשורים לעולם הערכים שלהם, וממילא גם להם זה יוצר בלגן בעיניים, ככה שתפסת מרובה לא תפסת (יש מעט מאוד אנשים כמוך שמתעניינים גם וגם...). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:13, 30 באוקטובר 2016 (UTC)
::::גם אם לצערי יוחלט בסופו של דבר לערבב, לפחות צריך לשים איזה שהוא קו מפריד בין התאריכים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:14, 30 באוקטובר 2016 (UTC)

== הצעה חיונית שלבטח לא תמצא חן בעיני רבים ==

לדעתי צריך להתחיל במבצע מחיקת ערכים. היינו במקום שההישג יהיה שלוש מאות ערכים ואתר שאף אחד לא פותח, עדיף אלפיים ערכים ושכל אחד שצריך מידע יפתח את האתר. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 16:49, 28 באוקטובר 2016 (UTC)
:למרות ההסתכלות השלילית שלך על האתר ש"אף אחד לא פותח", אני מצטער לבשר לך כי מספר הצפיות שלנו עולה על כל דמיון (אלא אם כן 7-8 מליון צפיות לשנה נחשב קצת). --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 17:45, 28 באוקטובר 2016 (UTC)
::אינני חוזר בי. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:26, 28 באוקטובר 2016 (UTC)
:::ר' {{א|שף ויתיב}}, אם תיכנס לארכיונים השונים של אולם הדיונים, ושאר מקומות, תוכל למצוא ריבוי פעמים שעסקו בנושא נפיץ זה. אך למעשה, יש כאן כמה וכמה, שעניינם הוא להעלות חומר, לאו דווקא ערוך, על מנת לאפשר לך לתרום גם בנושאים תורניים..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:49, 28 באוקטובר 2016 (UTC)
:::::{{א|שף ויתיב}} אם חב"דפדיה כ"כ חשובה לך, הייתי מציע שתכין רשימת ערכים גרועים ביותר, ומצידי על כל ערך איכותי שתוסיף לחב"דפדיה תוכל למחוק אחד מהם... (כמובן שזה לא תלוי רק בי). '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 19:02, 28 באוקטובר 2016 (UTC)
::::::לצערי, אין ביכולתי לערוך עכשיו ערכים חדשים, ובודאי לא איכותיים. אני מקוה שבימים הקרובים אוכל לחזור לזה. אולם, אם מחיקת הערכים היא לטובתי הינך צודק בטענתך שאינני רשאי לדרוש דבר כזה אם אינני עורך, אך מכיון שזהו לטובת האתר אז לא משנה מי הציע את הרעיון. חוץ מזה, נראה שמה שהכי נוגע לך זה מספר הערכים, אז למה שלא תפעיל את הבוט שיעשה כשני מליון ערכים חדשים... '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:24, 28 באוקטובר 2016 (UTC)
:::::::לא מספר הערכים הוא הנוגע לי, אלא מכיון שלדעתי עדיף שיהיה ערך דל יחסית על מושג, מאשר שלא יהיה עליו בכלל ערך. אתה דואג ל"כבוד" של חב"דפדיה, ומעדיף שיהיו בה רק ערכים ארוכים ואיכותיים, אבל צריך גם לדאוג למטרתה של חב"דפדיה ולהבטיח שעל כל מושג יהיה כאן מידע, (כמובן שאין ויכוח כשמדובר על ערכים קצרצרים / או ממש לא ערוכים, אלא כשמדובר על ערכים שאינם עומדים ברמה של [[ויקיפדיה|אתר הזבל]] הידוע). במקרה ומישהו אחר יכין ערכים איכותיים במקום אלו שימחקו, אזי הצר שווה בנזק המלך. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 19:45, 28 באוקטובר 2016 (UTC)
::::::::לדעתי, טענת {{א|שף ויתיב}} טענה אלימתא, ובכדי להעלות את רמת האתר יש להעלות את רמת הדרישה והביקורת, בהחלט יש מקום לערוך קריטוריונים ברורים איזה עלונים, קבצים, אישים, מאורעות, ארגונים, נושאים וכו' יש להם מקום ולאיזה לא. לאחמ"כ '''ללא רחמנות''' להתחיל לציין על ערכים שהם קצרצמרים, למחיקה, לדיון חשיבות, ללא מקורות, וכו'. ולבצע כעבור '''שבוע''' את הפעולה הנדרשת. אפשרות נוספת היא להעביר ערכים שאינם ראויים מהמרחב הפתוח (ולא למחוק) למרחב שיפתח לצורך העניין עד שמישהו יתנדב לערוך אותם.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:22, 29 באוקטובר 2016 (UTC)
:::::::שיהיה ברור שהסיבה שהערכים שהונח עליהם תבנית חשיבות לא נמחקו פשוט בגלל שבדיון על חשיבותם/ אי חשיבותם לא השתתף אף אחד. אם יהיו שלשה משתתפים שיסכימו לעבור יחד על רשימת ערכים ולהחליט בהסכמה כי יש למוחקם, למשל ערכים על איזה עלון זניח או על איזה ספר כשאפשר לאחד את הערך לאיזה מקום אחר, אין לי כל בעיה עם זה. אבל לא יתכן למחוק ערכים בלא דיון, כשהם כתובים בצורה סבירה וכשיש ספק בחשיבותם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 04:15, 30 באוקטובר 2016 (UTC)
::::::::רשימת הערכים האלו שאכן ראויים להימחק לא מגיעה למאה, ורשימת הערכים שצריך להשקיע בהם כדי להעלות את רמת האתר מגיעה כמעט למאה אחוז מהערכים... אני לא חושב שידידי שף ויתיב וידידי להתראות אכן חושבים שצריכים למחוק מחצית מהערכים. אפשר לערוך תבנית מתאימה ועדינה של 'ערך דל', ולהציב אותה בכל ערך שחושבים שמתאים לתבנית זו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:11, 30 באוקטובר 2016 (UTC)
{{שבירה}} יש כבר תבניות חשיבות, תבניות "לאחד" "להשלים" וכו' וכו', אבל במקום לדון על השימוש בהם, אפשר פשוט לעשות זאת ולהשתמש בהם. {{א|שף ויתיב}}, אתה מוזמן כמובן לפתוח במחיקת/איחוד ערכים, אבל לא כהישג 'כך וכך ערכים' אלא פשוט כל אחד שאתה רואה שצריך.
ומדאתינא להכא אפתח בהצעה לאחד את הערכים הכפולים [[מוכיחים]] ו[[תוכחה]]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:43, כ"ט בתשרי, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
:אגב, לא הבנתי מה 'לבטח' בכך שההצעה 'לא תמצא חן בעיני רבים'... בושה אם היו כאן משתמשים שהיעד שלהם הוא להגיע למספר ערכים (10,000, 100,000 או מיליון) ולא אכפת להם מהנעשה בתכנם. ובודאי אף אחד מהעורכים כאן אינו כזה... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:44, כ"ט בתשרי, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

== קידום ==

מהצצה חטופה באתר אלקסה, נראה ש3.3% מהגולשים בחב"דפדיה עשו זאת דרך קישור מויקיפדיה.

ועל כן באה הקריאה: מי שיכול לקשר שם לערכים פה, יבורך מפי עליון..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:05, 28 באוקטובר 2016 (UTC)
:לא בסיטונאות. הם ימחקו הכל. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 18:10, 28 באוקטובר 2016 (UTC)

==בקשה נפשית==
אנא הכנסו ל: [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&oldid=272258 כאן], והוסיפו כמה שיותר מילים לרשימה. [[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 09:22, 3 בנובמבר 2016 (UTC)
:ינון, מה כל כך חשוב בזה?! וראה [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|כאן]] • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:45, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
:: אשתדל לענות בקרוב, אני כרגע בלחץ של זמן[[משתמש:ינון גלעדי|ינון גלעדי]] - [[שיחת משתמש:ינון גלעדי|שיחה]] 10:12, 4 בנובמבר 2016 (UTC)

== ההתייחסות להנהגות הרבי שליט"א באתר ==

בהמשך לדיון (הלא כ"כ מוצלח) שנפתח [[שיחת משתמש:מענדי ר.#העריכות האחרונות שלך|כאן]], ולטענות שהתחילו להשמע בו - לדעתי יש לדון בדיון רציני כאן, בשאלה: '''כיצד אמורה חב"דפדיה להתייחס להנהגותיו של הרבי שליט"א, כאשר מאז [[ג' תמוז תשנ"ד]] לא רואים בגלוי את אופן הנהגתו'''. השאלה אמורה לגבי נושאים כמו [[התוועדות]]{{הערה|הידעתם, כי אין אף מקום בחב"דפדיה שמתייחס וסוקר בצורה אנציקלופדית את ההתוועדויות של הרבי? הערך [[התוועדות]] מתייחס רק להתוועדויות חסידים. ''הערת אגב שלא הצלחתי להתאפק מלהשחיל''.}}, [[חלוקת כוס של ברכה]] {{קח| חלוקת |דולרים}} וכד' (ולכאורה - יש לה השלכות גם על עוד הנהגות של אד"ש, כגון בתפילה וקרה"ת; האם הרבי "'''נוהג'''" או "'''נהג'''" לקחת אתרוג מקלבריה ולולב עם 'קורא', וכו' וכו').

אביע את דעתי האישית - כי יש להתייחס לכל הנהגה (שלא הופסקה לפני כ"ז אד"ר, היינו לא התוועדויות בימות החול ויחידות פרטית וכו') בלשון הווה. וזאת כי: אף אם נניח ואכן הנהגות אלו הופסקו בתקופה זו, הרי לו יצוייר שהערך היה נכתב אי שם במהלך שנות נ"ב-נ"ג-נ"ד, כאשר הרבי יצא למרפסת, נראה לי שכל חסיד היה מעדיף להתבטא שהרבי "'''מתוועד'''" ו"'''מחלק''' דולרים" וכו' ולא "התוועד" ו"חילק", אף שראו את הרבי ביציאותיו למרפסת בלבד, מפני שברור לכל שזהו המצב הטבעי שהרבי מעולם לא הודיע על ביטולו. ולא היה קשה לאיש ממה שאירע כ"ז אד"ר, שכן ברור שזהו הפסק זמני ולא מובן ולא מתקבל על הדעת, וא"כ חלילה לומר שהרבי "'''סיים'''" כביכול הנהגה זו (בדיוק כמו שאם חל יו"ט ביום ראשון והרבי אז לא מחלק דולרים, זה לא נקרא שהוא "הפסיק" ו"היה" מחלק).

[אמנם לא אתנגד להתבטא בצורה מרוככת ודיפלומטית שתרגיע חלק מהמשתמשים. כגון: "ברכת התמימים הוא שמו של המעמד בו נוהג הרבי לברך את תלמידי הישיבה" במקום "בו הרבי מברך", או אפילו - במידת האפשר - ניסוח מרוכך יותר כמו "עד שנת תשמ"ח התוועד הרבי בשבתות ובמספר יומי דפגרא, ומאז הפסיק להתוועד בימות החול והחל להתוועד בשבתות". מקווה שהובנתי].

מצפה לשמוע דעות נוספות בדיון '''עניני'''. תודה רבה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:06, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

:אני כבר לאמתו של דבר הבעתי את עמדתי, ונקודתה אינך יכול לכתוב משהו שאינך יודע, יודע אתה מה הרבי עשה עד תאריך מסויים ואינך יודע מה הוא עשה מתאריך מסויים מה שברור לך שאת מה שהוא עשה קודם שוב הוא אינו עושה!! (או שהוא עושה אותם הדברים במקום אחר ברוניות או בגשמיות, או שהוא עושה דברים אחרים או אולי (והוא העיקר) משהו שלא אני ולא אתה ואחרים שייכים בכלל לדון בזה. כשם שאתה יודע שהרבי התוועד בי"ט כסלו עד תשמ"ח ולאחריה שוב לא התוועד, למרות שאני כחסיד בטוח שהוא רצה להתוועד, אבל לפועל שוב לא התוועד, כן הוא לאחרי תשנ"ד ששוב אינו נראה ומתוועד שאף שבטוחני שאין זה רצונו מ"מ זו היא המציאות בעולם הזה הגשמי. (ויקום מי שיקום ויטען שטענה זו אינה מתאימה לאמונה כי הרבי חי וקיים בגשמיות, ולזאת אני מבהיר מה השייכות? לכו"ע בתשמ"ט היו החיים בגוף גשמי ולמרות זאת לא נאמר שהרבי התוועד כי לפועל בעניים הגשמיים שלנו הוא לא!!)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:51, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
::מסכים. ולשלימות הדיון אוסיף: בכל דבר שקשור עם [[אמונה]], [[בלי גבול]], למעלה מן השכל. הרי הכלל הוא שאין לך בו אלא מה ששמעת. ברגע שהנך מוסיף על מה שקיבלת, הרי כיוון שבתחום לא-שכלי עסקינן, יש סיכוי טוב שאתה מדבר שטויות. למעשה, גם אם מה שאתה אומר הוא נכון. הרי שאתה - מדבר שטויות. משום שבנושא לא שכלי, שהבסיס שלו הוא האמת של התורה הק', מרגע שאתה אומר דברים מדעת עצמך, ה"ז שטויות = לא שכלי. גם אם מצ"ע הדבר נכון. וכ"ה בכל עניין וגם בעניין שלנו. לכה"פ בתור אנצקלופדיה חב"דית. כל מה ששמענו מהרבי - כולל 'חי וקיים' (בווריאציה כזו או אחרת) ה"ה אמת ויציב. כל מה שלא שמענו אין לנו יכולת לדעת. וכ"ש לא לכתוב. גם אם רגשית הדבר מפריע. (בשולי הדברים יוער: כתב ר' קרייזי שהמנהגים שנפסקו אחרי ז"ך אד"ר הרבי מעולם לא הודיע על ביטולם - שהרבי גם מעולם לא הודיע על ביטול מנהג ההתוועדויות בימות החול, אך בפו"מ לא זכינו לגילוי זה. ואגב אעיר מניין לנו לומר בוודאות שבהתגלות השלימה יהיו דולרים והתוועדויות וכו'? אולי יהיו אז גילויים אחרים ובאופן אחר? אותנו השמיע הרמב"ם ש'לא ידע האדם אותם איך שיהיו עד שיהיו'. גם אם קשה לנו לדמיין אחרת... [[זושא פויזנר]] מודיע לעיתים שכשהרבי יתגלה - זה יהיה עם זקן שחור... ודו"ק). [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 09:10, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
:::נראה כי בסחף התנגדותם לא שמו הכותבים דלעיל את ליבם לנקודת דברי הרב קרייזי. אין כאן ויכוח האם ההנהגות קיימות או לא, אלא כיצד להתנסח פה בחבדפדיה בנוגע להנהגתו של הרבי - האם מוכרחים להדגיש בכל הזדמנות ש"היה ג' תמוז" והכל זה נחלת העבר, או שאפשר לספר בפשטות '''שע"ד הרגיל''' כך נוהג הרבי. במילא אין מקום בדיון זה לטענות שעלו קודם (האם הרבי אכן נוהג כך גם היום או לא). וכאילו אנו דנים עתה האם להדפיס ספר עם דף שער של תשע"ז או תשנ"ב...
:::באם סוברים שיש להתנסח בלשון עבר, הרי שכך צריך להיות באופן אחיד בכל הערכים (לדוגמא: הרבי '''היה''' שולח שלוחים, הרבי '''רצה''' שילמדו חסידות, וכן הלאה).
:::אני אישית מצטרף לעמדה שיש לנסח בלשון הווה, מתוך הבהרה (בדפי המדיניות וכיו"ב) שהדברים נכתבים בהתבסס על השנים האחרונות בהם זכינו לראות את הרבי ומנוסחים כאילו הדברים נכתבו בשנים ההם.
:::{{קטן|(אעיר שמלבד שוליים קיצוניים, לא ראיתי מי שידפיס יומנים משנים עברו (אפילו אם עברו עריכה ושכתוב מחודש) וישמיט את השליט"א וכיו"ב. ואפילו בספרים שבשעריהם מופיעים תארים הפכיים מזה, הרי שבהערות בפנים הספר נכתב שליט"א).}} -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 12:48, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז ''(7 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
::::דוקא ההתייחסות במפורש לאיך לכתוב ולא רק לעצם העניין, אלא שלטענתך אפשר לכתוב בצורה רכה וכו' שלא יהי נראה שהוא נחלת העבר, כמדומני שלא צריך לשנות בכדי לתת הרגשים, שנצמדים לאמת באופן המלא שינם ההרגשים באופן הכי מדוייק, על מציאותו של הרבי אין עוררין שהוא חי וקיים וממילא אפשר לכתוב בלשון הווה כמו"כ שישנם שלוחיו גם הרי זה קיים ואפשר לכתוב (אם כי שליחותו בפועל לא נעשית על ידו אלא על ידי המרכז שאותה הקים הרבי וממילא נחשב לשלוחו כבשנים האחרונות לפני ג' תמוז) על כל ה'''פרטים''' אין איתנו יודע וכו' כאמור לעיל וממילא אין לכתוב ולא מוריד כלום אם יכתבו שכך נהג הרבי.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:30, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::לא יודע אם זה קשור לדיון עניני כפי שהתבקש פותח הדיון: לצערי אין את כפר חב"ד מקוון, אבל זכורני שלרגל תאריך עגול לציון 'חגיגות ג' תמוז' נערך ראיון חינוכי עם 'דובר חב"ד' מנחם ברוד, ואילו הוא אמר שאם מדברים על הרבי בלשון עבר זה מרחיק את כל הענין מהילדים. אמנם אין בזה ללמד על דעתו של ברוד לגבי ניסוח אנציקלופדי, אבל יש בזה כדי ללמד אותנו כיצד שימוש בתוארי עבר מתקבל אצל הקוראים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:14, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
::::::אדגיש שוב: '''לא על הרבי אנו כותבים בעבר אלא על "פרטים" שאינם, שבזה אנו מנחילים אמונה אמתית בנצחיותו של נשיא הדור, ולא הרגשים של שטות כפי שהטיב להגדיר זאת משתמש {{א|חכם באשי}}.'''--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:25, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::::הנחה, לא היטבתי לראות בדבריך הבעת דעה בדיון האם לכתוב כמו בתשנ"ב, אלא רק חזרה על דבריך הקודמים - שבמה שאתה מאמין שקיים בתשע"ז אפשר לכתוב גם בתשע"ז בלשון הווה. ואילו כפי שהבנתי הדיון לא אמור לגעת בשאלה זו כלל.
:::::::{{קטן|(אלא אם כן התכוונת להעלות נימוק נוסף בעד התנסחות בלשון עבר, על מנת "לחנך" את הקוראים נגד מה שאתה רואה כשטות).}} -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 18:47, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז ''(7 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
::::::::כנראה שלא כולם הבינו אותי, {{קטן|דבר לגיטימי שקורה לכל אחד מאיתנו, כאשר הוא נכנס לדיון בעיקר במטרה להשמיע ולא כ"כ לשמוע.}} - על כן אדגיש:
::::::::אין בכוונתי להכריע בשאלה '''האם הרבי מלך המשיח שליט"א חילק דולרים ביום א' ו' מ"ח תשע"ז'''. קטונתי מלדון בשאלה זו, אם מהסיבות שציינו הכותבים הנכבדים לעיל, ואם מסיבות נוספות. '''הדגשתי''', שטענתי היא {{ציטוטון|אף אם נניח ואכן הנהגות אלו הופסקו בתקופה זו}} - איך עלינו בכתיבה כאן להתייחס להפסק זה?! האם כמו הפסק ההתוועדויות בימות החול בשבט תשמ"ח, או שמא כמו הפסק ההתוועדות בשבת בצהריים בשבתות חוה"מ, הפסק חלוקת הדולרים ביום א' שחל ביו"ט וכד'.
::::::::ועל כן אני מפנה שוב את השאלה למשתמשים המתנגדים: האם לו הייתם נכנסים לחב"דפדיה במהלך שנת תשנ"ג, וקוראים בפתיח הערך [[חלוקת דולרים]] "חלוקת דולרים הוא מעמד '''המתקיים''' בימי ראשון בו '''מחלק''' הרבי דולרים לקהל" - זה היה צורם לכם, הייתם משנים את זה? (כמו שהייתם משנים את ההתוועדויות בימות החול שייכתב בלשון עבר?). - לענ"ד, זה תלוי בצורת ההתייחסות להעלם והסתר ולאופן קבלתו. ולכן הצבעתי על שנת תשנ"ג, שאז החושים של רוב החסידים היו בריאים וטבעיים יותר ללא מפלגתיות וכה"ג, ודי ברור לי שאז היה טבעי לכתוב בלשון הווה, למרות שמעמדים אלו הופסקו אז.
::::::::[וכמובן ופשוט, דעתי זו אינה תלויה כלל בשאלה "מה יקרה בהתגלות". לשם האתגר המחשבתי, אזרוק את השאלה: מי אמר שבהתגלות יהיו שלוחים? - האם זה מפריע לאי מי לכתוב "הרבי '''שולח''' שלוחים" בלשון הווה, ואע"פ שלא ראינו שום דבר מוחשי בקשר לזה ב-22 שנה האחרונות?...] בברכה, • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:18, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז
::::::::לטענתך ק. א. משיח, הבנתי היטב את דבריך, אלא שלדעתי המדד כלל אינו קובע, הכתיבה באתר אמורה להיות מציאותית ולא רגשית (כי לזה אין לדבר סוף), וממילא לאמתו של דבר גם בנ"ג אמורים היינו לכתוב שהחלוקה התקיימה ושוב מסיבות אלו ואחרות היא אינה מתקיימת שוב אלו הן העובדות, לאחר מכן אילו מאמין הנך שהרבי ממשיך לחלק ויש לך הסמכה אמינה לכך בתורת רבינו כתוב יש לך הרגשים בעניין בשום אופן אל תכתוב. בעז"ה ובלי נדר זו תגובתי האחרונה בנידון, כרגיל משתתפים בה יחידים ואלו שכן חלקם מובלים אותה להתכתשות ולמריבות, אני פורש מי שמעוניין מזמן להביע דעתו לערוך להוסיף לתקן ולשפר בערכים הנפלאים במרחבי האתר.. (סלח לי {{א|קרייזי אבאוט משיח}} שלקחתי לך את התפקיד...)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:46, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::::::לא אוכל להתאפק מלומר את דעתי בנידון, בדעתכם יש כמין תרתי דסתרי אם אתם אומרים חבר'ה לא יודע מה נאחנו חושבים אלא מה המציאות בשטח ואנחנו בצורה מאוד ענינית רק את מה שאנחנו רואים שקיים או לא בצורה אוביקטיבית אז א"כ משום מה ראיתי בהסטוריה שמחקו כאן (ואפילו בחריפות) את האיזכור לכך שגם כיום חלק מהחסידים מהחסידים עוברים וכו' (ציטוט: "כאשר איננו זוכים לראות את הרבי שליט"א מלך המשיח בעיני בשר, עוברים החסידים באותו מקום קבוע בזמן הקבוע ומקבלים דולר לברכה, והיום כמו אז זוכים לראות ניסים ונפלאות" מתוך הדף שיחה של הערך) דהיינו שאתם לא כ"כ הולכים נטו על העובדות אלא אומרים יש גם משמעות מאחורי המילים... אז אם כן צריכים לקלוט שכאשר משנים באדיקות את הענינים הכל ללשון עבר זה לא רק ביטוי של המציאות אלא יש כאן ביטוי שלדעתי הוא בחזקת "יהרג ואל יעבור" שהרבי והכל הכל וכל מה שאצלינו מייצג את דור השביעי כולל הכל, הכל שייך לנחלת העבר... רח"ל עפ"ל. וזה סלחו לי אבל מעשה אשר לא יעשה
(וזה מבלי לגעת בנקודה שבאותה "אוביקטיביות" מזוייפת שכותבים בחיוב על כל מיני אנשים וארגונים שנלחמים בכל הקדוש והיקר לנו וכו' ניתן גם לכתוב באותה אוביקטיביות על עניני חלוקת דולרים וכוס של ברכה וכו' באותה צורה של צופים מן הצד, אני חושב שזה ברור שלא יותר גרוע מה"ועד" (שנהפך כבר ל.. עי' סוף סוטה) או מהמוסר הידוע וכו' וכו' שהם כן זוכים לקבל כאן במה ואפי' חיובית רח"ל. ואדרבא אם מישהו חולק עלי בנקודה זו מוזמן להסביר לי את נקודת החילוק)

==הערות שוליים==
<div class="reflist references-small style="{{#ifeq:
|כן| column-width:32em;-moz-column-width:32em;-webkit-column-width:32em;}}{{#ifeq:
|שמאל|direction: ltr;}}">
{{#tag:references}}</div>

== ישיבות תומכי תמימים תחת שלטון הקומוניסטים ==

אני מציע לאחד את כל הערכים של גלגולי ישיבות תומכי תמימים. זה סתם מיותר. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:29, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
:באיזה אופן? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:06, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

יקותיאל מליעפלי

2016-11-07T02:50:37Z

מענדי ר.: /* אצל אדמו"ר האמצעי */

רבי '''יקותיאל ליפעלי''' היה מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הזקן]] [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], וממכתיריו של [[אדמו"ר המהר"ש]].

== אצל [[אדמו"ר הזקן]] ==
היה מתחילה בעל כשרונות חלשים ביותר, כשנודע לו הענין של [[רבי]] ו[[חסידות]] הוא התפעל מאוד ונסע ל[[ליאוזנא]], ורצה מיד להיכנס ל[[יחידות]]. [[זקני החסידים]] אמרו לו שצריך הכנה וכו', אך הוא לא רצה לשמוע. כשלא אפשרו לו להיכנס הוא טיפס על החלון וקפץ פנימה דרך החלון לעלית הבית של [[אדמו"ר הזקן]], וזעק בבכיה מעומק ה[[לב]]: "[[רבי]] גדע לי את הצד השמאלי מקומו של [[היצר הרע]]". רבינו הזקן ישב אז מעוטר ב[[תפילין]] ד[[רבינו תם]], הרבי רמז לו שירד מהחלון, נשען על ידיו הקדושות ואמר: [[רבונו של עולם]], ואתה מחיה את כולם כתיב. ר' יקותיאל יצא ב[[שמחה]] גדולה, ואמר שה[[רבי]] המשיך בו [[חיות]]. מאותה שעה נפתח לבו של רבי יקותיאל, ונמשך בו [[חיות]] חדשה,עברו כמה שנים עד שה[[חיות]] הביאה אותו לידי הבנה - בימי [[אדמו"ר האמצעי]], אך את ה[[חיות]] קיבל מיד. חיות זאת הייתה באופן של [[גילוי]] [[אור]] אלוקי.

על כך אמרו רבותינו, כי מכיון שהזעקה שלו היתה באופן [[מקיף]], גם מה שקיבל מ[[אדמו"ר הזקן]] עבור זאת היה באופן של [[‏‏‏‏מקיף]], וכל עבודתו הייתה באופן של [[מקיף]], בניגוד לר'[[משה וילענקער]] שעמל שלוש שנים להיכנס ל[[יחידות]], וכל עבודתו הייתה באופן [[פנימי]].

כשרצה [[רבינו הזקן]] לברך את ר' יקותיאל ליעפלער בעשירות, אמר שאינו חפץ בזה, שלא תטרידו העשירות מ[[לימוד החסידות]] והתעסקות בעבודה, וכשרצה לברכו באריכות ימים אמר: "אך לא בחיי-אכרים ש'עיניים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו', לא רואים אלוקות ולא שומעים אלוקות"{{הערה|[[תבנית:היום יום/ו' חשוון|היום יום, ו' מר חשון]].}}.

==אצל אדמו"ר האמצעי==
לאחר [[הסתלקות]] רבו [[אדמו"ר הזקן]] נעשה חסיד מקושר ל[[אדמו"ר האמצעי]].
פעם אחת עבר דרך ליעפלי, אחד האברכים והמשפיעים וחזר [[מאמרי חסידות]] של [[אדמו"ר האמצעי]] בע"פ. במאמרים אלו התבארו ענינים עמוקים ביותר, אך האברך היה נואם נפלא ונאם בכישרון רב.
ר' יקותיאל שמע את הדברים ולא הבין מאומה, הדבר נגע מאוד לליבו ושבר את רוחו. שנים אחר כך כשסיפר זאת ר' יקותיאל לר' [[שמואל דוב מבוריסוב]] הסביר לו:"הגע בעצמך,הייתי אז כבן ארבעים,לאחר שהלכתי ל[[אדמו"ר הזקן]] במשך כחמש עשרה שנה. בכל אותה תקופה למדתי [[חסידות]] לפי כוחי. והנה נהייתה תופעה חדשה - מגיע אברך צעיר, אפרוח ממש,וחוזר את מאמריו של [[הרבי]] בזמרה ובחיות, ואני שומע ואיני מבין. מרגיש אנוכי כי העניינים עמוקים מאוד עניינים נפלאים אבל אינני יודע מאומה." ר' יקותיאל ביקש מהאברך שיחזור לפניו את ה[[מאמרים]], שוב ושוב, ושיסביר לו אותם, והוא אכן השתדל להסביר לו, אך ר' יקותיאל לא הצליח להבין מאומה. האברך נסע ור' יקותיאל נשאר כספינה בלב ים, מכיוון שכן החליט לללכת ל[[ליובאוויטש]].

כשהגיע ל[[ליובאוויטש]], לליובאוויטש הגיע ביום רביעי, ולפני קבלת [[שבת]], אמר ה[[רבי]] מאמר. ב[[שבת]] קודש, אמר הרבי מאמר וביאור על המאמר, את המאמר הבין ר' יקותיאל אך את הביאור לא הבין. אך להפתעתו ראה שהאברכים הבינו את הביאור. ר' יקותיאל הצטער צער רב שלא הבין את הביאור, וכל הלילה בכה מעמקי לבבו.
ביום שני נכנס ל[[יחידות]] וסיפר כל מה שעבר עליו. ענה לו הרבי:"אין לך דבר העומד בפני ה[[רצון]]..וכשרוצים ב[[אמת]] גם החושים מתרחבים". כששמע זאת מ[[הרבי]], החליט להשיאר בליובאוויטש עד שיתחיל להבין. כארבע חודשים התייגע ר' יקותיאל, ביגיעה עצומה, יגיעת [[נפש]] ויגיעת בשר, להרגיל את עצמו לחשוב על עניין אחד כמה שעות, ולחזור על דבר אחד כמה פעמים.
האברך ר' אפריים מסמיליאן, חזר איתו את המאמרים פעמים רבות, עד שהצליח להבינם. בחודש [[תשרי]], הרגיש ר' יקותיאל את עצמו כבריה חדשה, ונהיה כלי לקבלה, ואז נסע לביתו. החל מאז היה מבין גדול ב[[דא"ח]], עד שרבינו האמצעי חיבר את ה[[אמרי בינה]] בשבילו, ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], שלח את [[אדמו"ר המהר"ש]]]לשאול אותו שאלות ב[[חסידות]]. אך עדיין בעניני ה[[עולם]], וב[[נגלה]], היה בעל ידיעה פשוטה ביותר.

== אצל הצמח צדק ==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר האמצעי]] התקשר ונעשה חסיד של [[הצמח צדק]] והיה נוסע להסתופף אצלו פעמים רבות.
[[אדמו"ר הצמח צדק]] רצה ל'הלביש' את ר' יקותיאל ב'[[לבושים]]', ונתן לו סדר היום ללמוד חומש עם [[רש"י]] בל"א, וקב הישר בל"א, אך הדבר לא בא בקלות.
==אצל הרבי המהר"ש==
כשנסתלק [[אדמו"ר הצמח צדק]] לא סיפרו על כך לר' יקותיאל (הוא היה אז בשנות התשעים לחייו, וכנראה חששו להודיע לו מפני בריאותו). כשנודע לו הדבר החל לזעוק: "טיפשים, מדוע הנחתם לרבי להסתלק? קברו את ספרי התורה, קברו את עצמכם". הוא שבר כל החלונות ויצא רגלי ל[[ליובאוויטש]].

בבואו לליובאוויטש אמר: "לא אעשה שום דבר, לא אתפלל וכו'; בתחילה אני רוצה לשמוע מה יאמר לי הרבי". הוא שם פעמיו אל הציון של ה[[צמח צדק]] והתרפק על הקבר במשך כל היום. לבסוף הוציאוהו משם לאחר שהתעלף. כשהתעורר מעלפונו אמר "צריכים לצאת בריקוד".

כשהגיע הרב יקותיאל ליעפלי לליובאוויטש ביקש לבחור אדמו"ר מבין בניו של ה"צמח צדק". הוא בא אל ששת הבנים וביקשם לומר חסידות. כשהגיע לבן הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש|רבי שמואל]], מצאו יושב כשלראשו כיפה. אמר לו "חבוש את הכובע ותגיד חסידות". ר' יקותיאל היה חסיד קשיש ומנכבדי החסידים ואי אפשר היה לסרב לו. נענה רבי שמואל ואמר [[מאמר]] חסידות. כשסיים לומר, נענה ר' יקותיאל ואמר: "אתה הרבי שלי".

בזכות ברכתו של [[אדמו"ר הזקן]], האריך ימים ונפטר בשיבה טובה, בגיל קרוב למאה שנים.

== ראו גם ==
[[אמרי בינה#החסיד יקותיאל ליעפליער (מליפעלי) וספר אמרי בינה|החסיד יקותיאל ליעפליער (מליפעלי) וספר אמרי בינה]]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|ליעפלי יקותיאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|ליעפלי יקותיאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|ליעפלי יקותיאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|ליעפלי יקותיאל]]

מרדכי אליהו

2016-11-07T02:44:18Z

מענדי ר.: /* ביקוריו אצל הרבי */

{{דמות
|שם=הרב מרדכי אליהו
|תמונה=[[קובץ:מרדכי אליהו ברמת אביב.jpg|שמאל|250px|]]
|כינוי=הראשון לציון
|תיאור=הרב מרדכי אליהו נואם בכנס לזכרו של פרופסור [[אבנר חי שאקי]] ב[[ישיבת חב"ד ברמת אביב]] ([[אייר]] [[תשס"ו]])
|תאריך לידה=[[כ"א באדר א']] [[תרפ"ט]]
|מקום לידה=עיר העתיקה, [[ירושלים]]
|תאריך פטירה=[[כ"ה בסיוון]] [[תש"ע]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום פעילות=ירושלים
|תפקידים נוספים=[[רב]] ו[[קבלה|מקובל]]
|רבותיו=רבי עזרא עטיה, רבי [[צדקה]] חוצין וה[[באבא סאלי]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[מרדכי אליהו#חיבוריו|ראו בהמשך]]
|השתייכות=כללי
}}
[[הרב]] '''מרדכי אליהו''' ([[כ"א באדר א']] [[תרפ"ט]]-[[כ"ה בסיוון]] [[תש"ע]]) היה [[רב]] ו[[מקובל]], כיהן כ{{ה|רב הראשי לישראל}} בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשנ"ג]]. היה ידיד ומעריץ של [[הרבי מליובאוויטש]] ו[[חסידות חב"ד]].

==תולדות חיים==

הרב מרדכי צמח אליהו נולד ב[[כ"ה באדר א']] שנת [[תרפ"ט]] לרב סלמן (מחבר הספר "כרם שלמה") ומזל-טוב אליהו, בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהיותו בגיל אחד עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי [[צדקה]] חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[יצחק נסים]] והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]] (ה"בבא סאלי").

ב[[מלחמת השחרור]] היה הרב אליהו חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"י]] היה הרב אליהו בין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים', מחתרת דתית להקמת מדינה על פי ה[[הלכה]]. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשים.

בתחילת שנת [[תש"כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראל. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[תשכ"ז]], אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשמ"ג]] נבחר לרב -ראשי-בישראל, בהתמודדות עם הרב [[אליהו בקשי דורון]]. בתפקיד הרב-ראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]. באותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.

במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] בתורה. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיח.

ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס"ח]] עבר הרב אליהו התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות. רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כ"ה בסיוון]] בשנת [[תש"ע]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55239 ברוך דיין האמת: הרב מרדכי אליהו] - [[חב"ד אינפו]]}}. [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הוציאה הודעת-אבל על הפטירה{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 אגו"ח באה"ק: אבלים על פטירת הרב אליהו]}}. פעולות רבות נעשות בחסידות חב"ד לעילוי נשמתו של הרב אליהו{{הערה|1=לדוגמא, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55872 חצי יובל של כינוסי תורה בתל-אביב] - [[חב"ד אינפו]]}}.

היה ידוע כעושה מופתים גדול, ולאחר פטירתו פירסם בנו הרב [[שמואל אליהו]] סדרת ספרים בשם "אביהם של ישראל" המלקטת מופתים ומעשי ניסים שנעשו על ידו.

==הקשר עם הרבי==
[[קובץ:מרדכי אליהו מסמיך בחורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת בחורים חב"דיים [[הסכמה לרבנות|מוסמכים לרבנות]] אצל הרב אליהו. לימין הרב אליהו יושב הרב [[חיים שלום דייטש]] ([[אדר א']] [[תשס"ח]])]]
הערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל [[הרבי]], הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. הרב אליהו ביקר מספר פעמים אצל הרבי ב[[יחידות]], בהם היו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים{{הערה|חלקים מתוכן היחידויות הודפסו בספר "בצל החכמה" ובסוף [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] משנת [[תשנ"ב]].}}. כל הזדמנות נוצלה על ידו להאדיר את שמו של הרבי ופעולותיו למען היהדות.

הרב אליהו הרבה לבקר במוסדות חב"ד ברחבי העולם והיה נואם בכינוסים התורניים של חב"ד{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55247 ידיד אמת לחב"ד - מקבץ תמונות של הרב אליהו במוסדות חב"ד]}}. מאות ואלפי בחורים חב"דיים הוסמכו על ידו לרבנות, במהלך השנים{{הערה|1= לדוגמא, דיווחים באתר [[חב"ד אינפו]]: [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35597 הרבנים התפעלו מהתמימים ב"עיון הלכה"], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28382 הרב מרדכי אליהו התפעל מהידע של הנבחנים], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15650 אברכי נחלת הר חב"ד נבחנו אצל הרב אליהו], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14024 תמימים יוצאי רוסיה נבחנו אצל הרב אליהו] ועוד רבים.}}.

לאחר האירוע של ב[[כ"ז באדר א']] [[תשנ"ב]], היה הרב אליהו מעורר בכל הזדמנות לתפילה להחלמת הרבי{{הערה|דברים אלו נאמרו בחגיגת [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]], ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ב]] ב[[תל אביב]], בחגיגת [[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ג]] ב[[כפר חב"ד]] וב[[התועדות]] י"א [[ניסן]] [[תשנ"ג]] בכפר חב"ד.}}.

===ביקוריו אצל הרבי===
[[תמונה:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|thumb|250px|הרב מרדכי אליהו בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשנ"ב]])]]
[[קובץ:הסכמה מרדכי אליהו יחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב מרדכי אליהו לספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] של הרב [[שלום דובער וולפא]]]]
[[קובץ:הלווית מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפים בהלווית הרב מרדכי אליהו ב[[ירושלים]] ([[סיוון]] [[תש"ע]])]]
ביקוריו של הרב אליהו היו במסגרת "ביקור הרבנים הראשיים" והיה מגיע יחד עם הרב הראשי האשכנזי.

ביום [[א' בכסלו]] בשנת [[תשמ"ד]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל [[הרבי]] יחד עם הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיה]] ה[[קומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדו את [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר"א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי [[רש"י]] "הנשיא הוא הכל" ולשון [[הרמב"ם]] "לב כל קהל ישראל". [[ענווה]] ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ו[[וידוי]] אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אף על פי שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם ב[[עולם הזה]] הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-[[770]]. הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה ובהזדמנויות רבות הביע את הערצתו לרבי. חודשיים לאחר היחידות התפרסם ראיון עם הרב אליהו בו תיאר את גאונותו של הרבי{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש טבת]] שנת [[תשמ"ד]] (גיליון 123) בו נכתב: {{ציטוטון|ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[ש"ס]] ופוסקים, וכן ב[[נסתר]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר}}}}. בביקורו במוסדות חב"ד ב[[פריז]], נאם לפני התלמידים וגם שם הביע את רישומיו מהביקור{{הערה|הביקור נערך ב[[חודש אדר]] שנת [[תשמ"ה]]. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ה[[תורה]] ובכל הנעשה ב[[ארץ הקודש]]. הבעת פניו היא ממש כ[[מלאך]] ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי}}.}} וכן כשביקר במונטריאול{{הערה|ב[[חודש שבט]] שנת [[תשמ"ה]] ביקר במוסדות חב"ד ב[[מונטריאול]] שם אמר: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי}}.}}. שיא התלהבותו הייתה כשנאם בשנת [[תשמ"ו]] בחגיגת [[י"ט בכסלו]] ב[[כפר חב"ד]] שם הגדיר את הרבי "למעלה מ[[מלאך]]" וכך אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=מתוך נאום ב[[י"ט בכסלו]] [[תשמ"ו]], [[כפר חב"ד]]
|תוכן=ה[[גמרא]] אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. כך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג ב[[מסירות נפש]] להפיץ את התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור.
}}

ביקורים נוספים היו: ביום [[כ"ז באדר ב']] בשנת [[תשמ"ו]], בו עסקו בחגים [[פורים]] ו[[הפסח]]{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולה.

בעניני [[פסח]]: ביאור דברי [[חז"ל]] ש[[בני ישראל]] [[ברית מילה|מלו]] באותו הלילה של [[יציאת מצרים]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של [[משה רבנו]]. ביאור דברי חז"ל על מה שאמר משה רבנו "כחצות". האם שייך לומר שבזמן [[יציאת מצרים]] כבר היתה [[קדושה]] ב[[ירושלים]]. איך בנה [[אברהם]] [[מזבח]] ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ה[[הגדה]] של [[הרמב"ם]] "בבהילו יצאנו ממצרים". לעתיד לבוא "לא במנוסה תצאו". הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של "וימש חושך". האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו"ן. הפלאת הענין ש"עוללים ויונקים" ראו את ה[[שכינה]] ב[[קריעת ים סוף]]. הצורך בארגון "סדרים פומבים" בארץ ישראל".

בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של [[הרמב"ם]] בערב פסח, ביאר הרבי,אשר דברי [[הרא"ש]] ש"אין להורות מספר הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה "לימוד על מנת להורות", אלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. כן ביאר את הלשונות של "חכמה [[בינה]] ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.}}. בשנת [[תשמ"ז]] במהלך ביקר הרבנים הראשיים ב[[ארצות הברית]] וביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]], בו דובר, בין היתר, על הצורך והנחיצות שבהוצאת פסק דין על כך שמשיח צריך לבוא מיד{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 "יש צורך לפסוק שהמשיח צריך לבוא"]{{וידאו}}. עוד על ביקור זה, ראו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש סיוון]] שנת [[תשמ"ו]] (גיליון 244).}}. לאחר פטירתו נודע שהיה חבר בבית דין שהיה מתכנס מידי שנה ודן בעניני הגאולה ופוסק כי עם ישראל כבר ראוי לקבל משיח צדקנו. העתק מפסקי הדין נקברו יחד עם הרב אליהו{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 מדהים: הרב אליהו חבר בבי"ד למען הגאולה]}}. ביום [[ו' בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]] היה הביקור האחרון של הרב אליהו אצל הרבי{{הערת שוליים|יש לציין שלע"ע ביקור זה הוא גם הביקור האחרון של אישי ציבור ליחידות אצל הרבי עד האירוע של [[כ"ז באדר א'#ימי חב"ד|כ"ז אד"ר]] תשנ"ב.}}. במהלך ביקור דובר רבות בנושא ה[[גאולה]] הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען "השיבנו ה' אליך" ו[[הקב"ה]] מבקש "שובו אלי" בתחילה, אבל "אחרי רבים להטות".}}{{הערה|בין הנושאים דובר על: השראת ה[[שכינה]] במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת ה[[גוף]] היהודי. פס"ד [[הרמב"ם]] אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ"צ. כוחו של בי"ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'. מלכותו של [[הקב"ה]] על ידי ישראל. אמירת "לשם יחוד" למנהג חב"ד רק פעם אחת ביום (לפני "ברוך שאמר"). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל איך ינהג בענין "ותן טל ומטר". [[ברכת כהנים]] בכל יום למנהג הספרדים.}} (שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה ל[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשנ"ב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 בהמשך גם תיאר הרבי את [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"שליט"א"]{{וידאו}}}}}} לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}". בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכוניתו{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו - תמונות בפרסום ראשון] של הצייר [[יחיאל אופנר]]}}. בכינוס של [[כולל חב"ד]] שנערך באותו שבוע ב[[ניו יורק]] דיבר הרב אליהו על התפעלותו מכך שהרבי אחרי [[חלוקת דולרים]] לאלפי איש, לא היה נראה עייף או חלש והיה ב"צלילות ה[[מחשבה]] ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע.. אמרתי, לית דין בר נש, אלא [[מלאך]] קדוש עומד לפנינו!" בהמשך גם דיבר על כך שהרבי מטה כל פעם את השיחה לכיוון של דאגה לכלל ישראל ו[[אהבת ישראל]].

==תמיכה בפעילות הרבי==
[[קובץ:קונגרס הרבנים למען השלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו נואם באחת מאסיפות [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[ניסן]] [[תשס"ו]])]]

הרב אליהו תמך רבות במבצעיו, תקנותיו ופעולותיו של הרבי. על שלוחי הרבי אמר שהם סותמים את הפרצות בעם ישראל{{הערה|ב"דינר" של "ישיבת תומכי תמימים" [[כפר חב"ד]] ב"גני אורנים" תל אביב, [[חנוכה]] תשנ"ב.}}. בשנת תשנ"א, כשהיהדות החלה שוב לפרוח ב[[רוסיה]] אמר שכל זה בזכות חסידי הרבי שפעלו שם בתקופת הקומוניסטית{{הערה|בחגיגת י"א ב[[ניסן]] [[תנש"א]] בכפר חב"ד. ראה גם מכתבו לכינוס הרבנים של מדינות חבר העמים כ"ב שבט תשנ"ב. מכתבו מיום כ"ג אדר תשנ"ג}}. ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תשנ"ה בכפר חב"ד דיבר על פועלו של הרבי למען הצלת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]], בכינוס לציון סיום שנת הלימודים בבית ספר חב"ד ביפו דיבר במעלת החינוך החב"די. ב[[חודש אדר]] [[תשנ"א]] במהלך ביקור במוסדות חב"ד ב[[מוסקבה]] אמר שכל השלוחים נמצאים במקום קדוש ושלוחים של אדם קדוש. "במקום שיש בו נגיעת יד של האדמו"ר שליט"א - אתה לומד שם להיות ירא שמים".

על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] התבטא {{ציטוטון|רוח אלקים דיבר בו לזכות את העם בלימוד אחיד בהלכות הרמב"ם.. הרעיון האדיר הזה לאחד את העם בלימוד אחיד מגדול הפוסקים, דבר השוה לכל נפש, הוא מנפש אצילה וגדולה}}{{הערה|מדבריו ל[[שבועון כפר חב"ד]] [[חודש מנחם אב]] [[תשמ"ד]] (גיליון 157).}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|תקנת [[הרמב"ם]] וספר המצוות זהו משהו שמיימי גאוני, משהו אדיר}}. על המתנגדים לתקנה אמר {{ציטוטון|אני מתפלא מאד איך יצאו אנשים נגד תקנה נפלאה זו. עובדה, שהחיד"א הוסיף ל"חוק לישראל" לימוד רמב"ם בכל יום. והמוני יהודים בכל הדורות מאז, שמנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, הלכו בתמימות בדרך ה' ולמדו את הרמב"ם. ומה הפגם כאשר לומדים פרק שלם ולא רק הלכה אחת. ה"בן איש חי" אומר שהרמב"ם הוא "מרא דאתרא" בכל "ערביסטאן" - המזרח התיכון{{הערה|בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]] (גיליון 283). דברים נוספים בעד התקנה כתב ביום [[י"ג בניסן]] [[תשמ"ה]]}}}}.

על [[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]] אמר: {{ציטוטון|רק ראש גאוני, כמורנו ורבנו גאון הדור והדרו כ"ק האדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, הוא שיכול להמציא רעיון נשגב כזה של אחדות ילדי ישראל על ידי כתיבת אותיות בספר התורה. שכן רק בתורה ועל ידי התורה, תיתכן אחדות אמיתית, של דיבוק חברים, אהבה, אחוה, שלום ורעות. עלינו ללמוד מכ"ק מרן רבנו האדמו"ר שליט"א ולעשות ככל שביכלתנו למען לא ישאר ילד יהודי אחד ללא תורה ח"ו}}{{הערה|מדבריו בסיום הספר תורה השני של ילדי ישראל ביום [[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ו]]}}.

על מלחמתו של הרבי לתיקון [[חוק מיהו יהודי]] אמר שאילו היו שומעים לרבי היו חוסכים את כל בעיות הגרות עם העולים מרוסיה{{הערה|מראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש כסלו]] [[תנש"א]] (גיליון 454)}}. לאחר [[הסתלקות]] מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי, נשא הרב אליהו נאום הספד בה דיבר על יחוסה וצדקותה של הרבנית{{הערה|ב[[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]] בכינוס "[[הקהל]]" של [[רב]]ני [[ארץ הקודש]] ב[[ירושלים]], שהיה ב"שבעה"}}. לאחר שהרבי אמר את [[השיחה הידועה]] פנה הרב אליהו ושאל את הרבי: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?". ענה לו הרבי: "לא, אמשיך הלאה"{{הערה|מדבריו ב[[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ה]] ב[[כפר חב"ד]].}}. הרב אליהו נתן את הסכמתו לספר "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]" של הרב [[שלום דובער וולפא]] העוסק בשיטת ה[[רמב"ם]] בגדר "[[בחזקת משיח]]" שבהלכות מלכים.

===שלימות הארץ===
הרב אליהו התנגד למסירת שטחים מארץ ישראל תמורת "שלום" עם הערבים. על [[תוכנית ההתנתקות]] התבטא הרב אליהו "היה לא תהיה" ואמר ש"זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". הרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיף{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11979 מכתב מהרב אליהו: אסור על פי תורה להשתתף בגירוש] - [[חב"ד אינפו]]}}. כמו כן, היה חבר בנשיאות [[קונגרס הרבנים למען השלום]].

==ציטוטים על הרבי==
[[קובץ:רבנים עם מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביקור רבני ועסקי חב"ד אצל הרב אליהו בהוראת [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשמ"ו]]). בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב מרדכי אליהו, הרב [[אברהם שפירא]], הרב יוסף גליקסברג רבה של [[גבעתיים]]. מאחור עומד (ימין) הרב [[ברק'ה וולף]].]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרב אליהו ב-[[770]] במוצאי [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]
|תוכן="הכרתי רבנים אדמורי"ם וגאונים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. ראינו מי שהיה גדול בסוגיא מסוימת ובמקצוע פלוני בתורה.. אבל הרבי.. כאשר השמיע מדברות קדשו ראו במוחש ממש ש[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו כפשוטו ממש, שמדבר ממש כמי שרואה דברים בשמים ואומר אותם ליושבי הארץ.. כל דיבור, כל תנועה וכל פרט ממעשי הרבי, הם הלכה. צריך רק עיניים לראות ואזנים לשמוע.

"הרי רואים בצורה הכי ברורה, שדברי התורה של הרבי הם למעלה ממה ששכל אנושי מסוגל להשיג. אין אלו דברים שמישהו מסוגל להגיע אליהם בכוח העיון והמחשבה, אלא אך ורק ברוח הקודש, כי רוח אלוקים דברה בקרבו. וכי יתכן ללקט ולחבר דברים מקצה אל קצה באופן כה מופלא בכוח שכל אנושי?!..

"זכיתי להיות קרוב אל הרבי באופן מיוחד. אינני יודע מפני מה זכיתי לזה, שמא זכות אבות היא שעמדה לי, היחס היה מיוחד במינו, שכמה פעמים זכיתי שיקבלני בהיכלו לשיחות ממושכות, כידוע. וגם הקשר בכלל היה שלא כרגיל. למשל, בשנים האחרונות היו כמה הזדמנויות שבהן הרבי ביקש לדבר עמי בטלפון, ומזכירו ציין בפני שיש בכך הנהגה בלתי רגילה, כי בדרך כלל הרבי נמנע מלשוחח בטלפון. ואינני יודע במה זכיתי לזכות זו. ופעם אחת, שיחת הטלפון היתה בשעה שבארץ ישראל היה כבר סמוך לחצות הלילה, והרבי שאל כמו בדרך צחות, האם כבר אמרתי "תיקון חצות". ואינני יכול לתאר את ההרגשה לזכות גדולה ונפלאה זו..

"צריכים להתחזק עוד יותר בכל כוחות הנפש, בהתקשרות הגדולה לרבי.. להמשיך ללכת בדרכו של הרבי. לא להפסיק חלילה לשניה אחת לפעול בדרך שהרבי הורה לנו.. כאשר עולה [[מחשבה]] בקשר לדבר לא רצוי, צריך האדם לשאול את עצמו "כיצד הייתי מתרץ את עצמי לפני הרבי על מעשה שכזה".

"כידוע וכמפורסם, שיחות הקודש של הרבי יש להן מעלה יתירה, דברי הרבי הם תורה שנאמרה בקדושה ובטהרה. מלבד הענינים המאירים והנפלאים בשפע העצום של תורת הרבי, מורגשת בהם הקדושה והטהרה המיוחדת. מי שקורא ולומד את דברי הרבי ואינו מרגיש את ההתעלות המיוחדת, ראוי לו שיטבול במקוה פעם נוספת.
}}
הערצתו של הרב מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולות. הוא היה מתאר את הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה לו. בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] אמר: {{ציטוטון|האדמו"ר הגדול הגאון העצום בש"ס פוסקים וקבלה, [[מלאך]] ה' צבאות. מפיץ תורה, הוא המפיץ [[יראת שמים]] בכל העולם כולו}}. באחד מראיונתיו ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון 283, לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]]}} אמר: {{ציטוטון|תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. אני ישבתי כמה שעות אצל כ"ק האדמו"ר שליט"א.. הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה.. התפעלתי מאד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה, [[פשט]] [[רמז]] [[סוד]] [[קבלה]] ו[[הלכה]]. הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת בצורה בהירה וברורה, טס מ[[זבחים]] ל[[מנחות]] וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן.}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, [[נשמה]] קדושה מיוחדת. הרגשתי בו [[נשמה]] קדושה מיוחדת, [[נשמה]] לא פרטית אלא [[נשמה]] כללית של כלל ישראל}}{{הערה|הרב צוריאל בובליל [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 616).}}.

בשנת [[תשמ"ט]] ב[[התוועדות]] [[י"א בניסן]], לכבוד יום הולדתו השמונים ושבעה (פ"ז) של הרבי, נשא הרב אליהו נאום ובין היתר אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
תוכן=
מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ"ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק סהחסיד, צדיקא חסידא ופרישא, קדוש כמלאך ה' צבאות, כל רז לא אניס ליה, בקי עצום חריף גדול בכל פרד"ס התרה, הגאון כבוד[[הרבי]] ראשו כתם פז, מי שראה אותו, מי שהכיר אותו, מי שדיבר איתו, מי שזכה לשבת בד' אמותיו, יודע שראשו כתם פ"ז, מוח על-אנושי.. נקי צלול ברור בהיר.

ברכתי לאדמו"ר שליט"א, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, תמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, לא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם.. ברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, עוד ימשיך להנהיג.
}}

בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תשמ"ט]] בירושלים אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
תוכן=
האדמו"ר מחב"ד שליט"א גאון וגדול, קדוש וצדיק רב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, יש רב יותר גדול ויש רב כולל. ה[[נשמה]] של האדמו"ר מחב"ד שליט"א היא [[נשמה]] כוללת. הוא רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודו.

זכיתי להפגש עם האדמו"ר שליט"א, ראיתי את הגאונות שלו, את למדנותו, את עומק הבנתו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניו. אבל יותר מזה, מעל כל אלה ראיתי את ה[[ענווה]] שלו.. הרביהמקריב עצמו למען כלל ישראל, ודואג לכל עם ישראל. בכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילה, מבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו"ר מחב"ד שליט"א.
}}

בסיום [[הרמב"ם]] שנערך ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ב]] השתתף ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|תוכן=רק [[נשמה]] כללית וצדיק הדור, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראל. הרביהוא בבחינת "איש א-לקים" שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישיים, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינה, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודש, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות על פי הטבע, אלא שזכות כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהו, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינו
}}

==תמונות מביקורי הרב מרדכי אליהו אצל הרבי==
;תמונות מהביקור ביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]] שנערך בחדרו הפרטי של [[הרבי]] ב-[[770]]

<gallery widths="200px" heights="200px" perrow="4">
קובץ:מרדכי אליהו 5.jpg|ביקור הרבנים הראשיים, הרב מרדכי אליהו והרב [[אברהם שפירא]], אצל הרבי
קובץ:מרדכי אליהו 3.jpg|הרבי במהלך הפגישה
קובץ:מרדכי אליהו 4.jpg|הרבי נפרד מהרב מרדכי אליהו
קובץ:מרדכי אליהו 8.jpg|הרבי בפתח [[770]], מלווה את הרבנים בסיום הפגישה
</gallery>

;תמונות מהביקור ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]] שנערך בבניין [[ספריית ליובאוויטש]]

<gallery widths="200px" heights="200px" perrow="4">
קובץ:מרדכי אליהו 1.jpg|ביקורו של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי
קובץ:מרדכי אליהו 2.jpg|הרבי במהלך הפגישה
קובץ:מרדכי אליהו 7.jpg|הרבי נפרד מהרב אליהו
קובץ:הרבי מלווה את מרדכי אליהו.jpg|הרבי מלווה את הרב מרדכי אליהו למכוניתו בסיום הביקור
</gallery>

==ספריו==
===ספרי הלכה===
*'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה.
*'''אמרי מרדכי''' - מאמרים וחידודים על השו"ע חלק א' חלק אורח חיים.
*'''דרכי תורה''' - הלכות, דרושים ומאמרים בענייני [[פסח]].
*'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים.
*'''מאמר מרדכי-ושבתה הארץ''' - מאמרים, שו"ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים.
*'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י"ג [[אלול]] - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.
*'''מאמר מרדכי''' - דרשות ומאמרי הלכה בסוגיות בבן איש חי (בעריכה).
*'''מאמר מרדכי-הלכות שבת''' - ג' כרכים (בעריכה).
*'''מאמר מרדכי-אורח חיים חלק א'''' - הלכות והנהגות לימות החול (בעריכה).
*'''ספר ההלכה''' ספר הלכות לתלמידי עדות המזרח כעין קיצור שולחן ערוך (2 חלקים).
*'''ספר הלכות קריאה התורה'''.
*'''צרור החיים''' - הלכות אבילות, נכתב על ידי הרב מישאל רובין תלמידו של הרב.
*'''קיצור דרכי טהרה''' -קיצור של ספרו דרכי טהרה על הלכות [[נידה]] וטהרת המשפחה.
*'''קיצור שולחן ערוך''' - קיצור שולחן ערוך להרב שלמה גאנצפריד עם הערות "דרכי הלכה" על פי פסקי הרב מרדכי אליהו.
*'''בין אדם לחברו''' - הלכות.

===ספרי שו"ת===
*'''שו"ת הרב הראשי''' - מבחר של שאלות ותשובות שהופנו לרב בעת כהונתו כרב ראשי לישראל, כרך התש"ן-התשנ"ג.
*'''שו"ת "קול אליהו"''' - מבחר של תשובות אשן נתנו על ידי הרב לשאלותיהם של מאזינים ברדיו (בעריכה).
*'''שו"ת מאמר מרדכי''' - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (בעריכה).

===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות===
*'''סידור "שפתי תפתח"''' - מבואר על ידי הרב שמואל אליהו עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.
*'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול.
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[שבת]] וימי חול עם הרבה הלכות.
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[תשעה באב]] עם הלכות.
*'''קול אליהו''' - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין.
*'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).
*'''תהילים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.

===ספרים שונים===
*'''אמרי אליהו''' - לקט דברי תורה ל[[אלול]] ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו, הוצאת דני ספרים.
*'''"דורש טוב לעמו"''' -כרך א'- ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו של הרב.
*'''מאמר מרדכי-דרשות ושיחות לימים הנוראים'''
*'''"קול צופייך"''' - דרשות על חמשה חומשי תורה (בעריכה). כרגע יצא רק על ספר שמות.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק א' עמ' 53-68.
*הרב [[שמואל אליהו]], '''אביהם של ישראל''', חמש כרכים.

==קישורים חיצוניים==
;וידאו
*{{קישור שטורעם|86277|news|וידיאו מיוחד הופק על הרב מרדכי אליהו ● לצפייה|מערכת שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 ביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2408 נאום הערצה של הרב מרדכי אליהו לרבי במעמד הדלקת נר [[חנוכה]] מרכזי ברחבת [[הכותל המערבי]] ([[חנוכה]] תש"נ)]{{וידאו}}
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63078 הרב מרדכי אליהו על תוכנית ההתנתקות]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2519 הזכרונות של הרב אליהו מהיחידות אצל הרבי (תשס"ט)]{{וידאו}}
;תמונות
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55259 ביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]{{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{תמונה}}

;שונות
*[http://www.harav.org/ '''הרב'''] - אתר של תלמידי הרב אליהו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32221 ראשי-דברים מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/1300623_271E-02.pdf קונטרס המבאר את המשא ומתן בין הרבי לרב אליהו בביקור י"א באייר תשמ"ט]{{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22395 הרב אליהו: "כיפה עם יחי אדוננו"]{{שמע}}
* '''מספריו''': [http://harav.org/r3a.pdf אמרי מרדכי], [http://harav.org/r6.pdf מאמר מרדכי - למועדים ולימים], [http://harav.org/r4.pdf שו"ת הרב הראשי] {{PDF}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82291 כשהרב מרדכי אליהו התראיין לעיתון 'הגאולה']''' {{אינפו}} ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ד]] (12.06.2014)
*חיים ששון, '''[http://chabad.info/news/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A2%D7%94-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91/ ביקורי הרב מרדכי אליהו אצל הרבי]''', גליון מיוחד הסוקר את ארבעת הביקורים של הרב אליהו אצל הרבי {{אינפו}} כ"ג [[סיוון]] תשע"ה

{{סדרה|הקודם=הרב [[עובדיה יוסף]]|הבא=הרב [[אליהו בקשי דורון]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[א' ניסן]] [[תשמ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשנ"ג]]}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{מיון רגיל: אליהו מרדכי צמח}}
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]

מרדכי אליהו

2016-11-07T02:42:57Z

מענדי ר.: /* ביקוריו אצל הרבי */

{{דמות
|שם=הרב מרדכי אליהו
|תמונה=[[קובץ:מרדכי אליהו ברמת אביב.jpg|שמאל|250px|]]
|כינוי=הראשון לציון
|תיאור=הרב מרדכי אליהו נואם בכנס לזכרו של פרופסור [[אבנר חי שאקי]] ב[[ישיבת חב"ד ברמת אביב]] ([[אייר]] [[תשס"ו]])
|תאריך לידה=[[כ"א באדר א']] [[תרפ"ט]]
|מקום לידה=עיר העתיקה, [[ירושלים]]
|תאריך פטירה=[[כ"ה בסיוון]] [[תש"ע]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום פעילות=ירושלים
|תפקידים נוספים=[[רב]] ו[[קבלה|מקובל]]
|רבותיו=רבי עזרא עטיה, רבי [[צדקה]] חוצין וה[[באבא סאלי]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[מרדכי אליהו#חיבוריו|ראו בהמשך]]
|השתייכות=כללי
}}
[[הרב]] '''מרדכי אליהו''' ([[כ"א באדר א']] [[תרפ"ט]]-[[כ"ה בסיוון]] [[תש"ע]]) היה [[רב]] ו[[מקובל]], כיהן כ{{ה|רב הראשי לישראל}} בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשנ"ג]]. היה ידיד ומעריץ של [[הרבי מליובאוויטש]] ו[[חסידות חב"ד]].

==תולדות חיים==

הרב מרדכי צמח אליהו נולד ב[[כ"ה באדר א']] שנת [[תרפ"ט]] לרב סלמן (מחבר הספר "כרם שלמה") ומזל-טוב אליהו, בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהיותו בגיל אחד עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי [[צדקה]] חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[יצחק נסים]] והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]] (ה"בבא סאלי").

ב[[מלחמת השחרור]] היה הרב אליהו חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"י]] היה הרב אליהו בין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים', מחתרת דתית להקמת מדינה על פי ה[[הלכה]]. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשים.

בתחילת שנת [[תש"כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראל. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[תשכ"ז]], אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשמ"ג]] נבחר לרב -ראשי-בישראל, בהתמודדות עם הרב [[אליהו בקשי דורון]]. בתפקיד הרב-ראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]. באותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.

במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] בתורה. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיח.

ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס"ח]] עבר הרב אליהו התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות. רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כ"ה בסיוון]] בשנת [[תש"ע]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55239 ברוך דיין האמת: הרב מרדכי אליהו] - [[חב"ד אינפו]]}}. [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הוציאה הודעת-אבל על הפטירה{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 אגו"ח באה"ק: אבלים על פטירת הרב אליהו]}}. פעולות רבות נעשות בחסידות חב"ד לעילוי נשמתו של הרב אליהו{{הערה|1=לדוגמא, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55872 חצי יובל של כינוסי תורה בתל-אביב] - [[חב"ד אינפו]]}}.

היה ידוע כעושה מופתים גדול, ולאחר פטירתו פירסם בנו הרב [[שמואל אליהו]] סדרת ספרים בשם "אביהם של ישראל" המלקטת מופתים ומעשי ניסים שנעשו על ידו.

==הקשר עם הרבי==
[[קובץ:מרדכי אליהו מסמיך בחורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת בחורים חב"דיים [[הסכמה לרבנות|מוסמכים לרבנות]] אצל הרב אליהו. לימין הרב אליהו יושב הרב [[חיים שלום דייטש]] ([[אדר א']] [[תשס"ח]])]]
הערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל [[הרבי]], הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. הרב אליהו ביקר מספר פעמים אצל הרבי ב[[יחידות]], בהם היו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים{{הערה|חלקים מתוכן היחידויות הודפסו בספר "בצל החכמה" ובסוף [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] משנת [[תשנ"ב]].}}. כל הזדמנות נוצלה על ידו להאדיר את שמו של הרבי ופעולותיו למען היהדות.

הרב אליהו הרבה לבקר במוסדות חב"ד ברחבי העולם והיה נואם בכינוסים התורניים של חב"ד{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55247 ידיד אמת לחב"ד - מקבץ תמונות של הרב אליהו במוסדות חב"ד]}}. מאות ואלפי בחורים חב"דיים הוסמכו על ידו לרבנות, במהלך השנים{{הערה|1= לדוגמא, דיווחים באתר [[חב"ד אינפו]]: [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35597 הרבנים התפעלו מהתמימים ב"עיון הלכה"], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28382 הרב מרדכי אליהו התפעל מהידע של הנבחנים], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15650 אברכי נחלת הר חב"ד נבחנו אצל הרב אליהו], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14024 תמימים יוצאי רוסיה נבחנו אצל הרב אליהו] ועוד רבים.}}.

לאחר האירוע של ב[[כ"ז באדר א']] [[תשנ"ב]], היה הרב אליהו מעורר בכל הזדמנות לתפילה להחלמת הרבי{{הערה|דברים אלו נאמרו בחגיגת [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]], ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ב]] ב[[תל אביב]], בחגיגת [[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ג]] ב[[כפר חב"ד]] וב[[התועדות]] י"א [[ניסן]] [[תשנ"ג]] בכפר חב"ד.}}.

===ביקוריו אצל הרבי===
[[תמונה:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|thumb|250px|הרב מרדכי אליהו בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשנ"ב]])]]
[[קובץ:הסכמה מרדכי אליהו יחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב מרדכי אליהו לספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] של הרב [[שלום דובער וולפא]]]]
[[קובץ:הלווית מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפים בהלווית הרב מרדכי אליהו ב[[ירושלים]] ([[סיוון]] [[תש"ע]])]]
ביקוריו של הרב אליהו היו במסגרת "ביקור הרבנים הראשיים" והיה מגיע יחד עם הרב הראשי האשכנזי.

ביום [[א' בכסלו]] בשנת [[תשמ"ד]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל [[הרבי]] יחד עם הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיה]] ה[[קומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדו את [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר"א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי [[רש"י]] "הנשיא הוא הכל" ולשון [[הרמב"ם]] "לב כל קהל ישראל". [[ענווה]] ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ו[[וידוי]] אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אף על פי שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם ב[[עולם הזה]] הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-[[770]]. הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה ובהזדמנויות רבות הביע את הערצתו לרבי. חודשיים לאחר היחידות התפרסם ראיון עם הרב אליהו בו תיאר את גאונותו של הרבי{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש טבת]] שנת [[תשמ"ד]] (גיליון 123) בו נכתב: {{ציטוטון|ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[ש"ס]] ופוסקים, וכן ב[[נסתר]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר}}}}. בביקורו במוסדות חב"ד ב[[פריז]], נאם לפני התלמידים וגם שם הביע את רישומיו מהביקור{{הערה|הביקור נערך ב[[חודש אדר]] שנת [[תשמ"ה]]. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ה[[תורה]] ובכל הנעשה ב[[ארץ הקודש]]. הבעת פניו היא ממש כ[[מלאך]] ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי}}.}} וכן כשביקר במונטריאול{{הערה|ב[[חודש שבט]] שנת [[תשמ"ה]] ביקר במוסדות חב"ד ב[[מונטריאול]] שם אמר: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי}}.}}. שיא התלהבותו הייתה כשנאם בשנת [[תשמ"ו]] בחגיגת [[י"ט בכסלו]] ב[[כפר חב"ד]] שם הגדיר את הרבי "למעלה מ[[מלאך]]" וכך אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=מתוך נאום ב[[י"ט בכסלו]] [[תשמ"ו]], [[כפר חב"ד]]
|תוכן=ה[[גמרא]] אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. כך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג ב[[מסירות נפש]] להפיץ את התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור.
}}

ביקורים נוספים היו: ביום [[כ"ז באדר ב']] בשנת [[תשמ"ו]], בו עסקו בחגים [[פורים]] ו[[הפסח]]{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולה.

בעניני [[פסח]]: ביאור דברי [[חז"ל]] ש[[בני ישראל]] [[ברית מילה|מלו]] באותו הלילה של [[יציאת מצרים]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של [[משה רבנו]]. ביאור דברי חז"ל על מה שאמר משה רבנו "כחצות". האם שייך לומר שבזמן [[יציאת מצרים]] כבר היתה [[קדושה]] ב[[ירושלים]]. איך בנה [[אברהם]] [[מזבח]] ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ה[[הגדה]] של [[הרמב"ם]] "בבהילו יצאנו ממצרים". לעתיד לבוא "לא במנוסה תצאו". הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של "וימש חושך". האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו"ן. הפלאת הענין ש"עוללים ויונקים" ראו את ה[[שכינה]] ב[[קריעת ים סוף]]. הצורך בארגון "סדרים פומבים" בארץ ישראל".

בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של [[הרמב"ם]] בערב פסח, ביאר הרבי,אשר דברי [[הרא"ש]] ש"אין להורות מספר הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה "לימוד על מנת להורות", אלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. כן ביאר את הלשונות של "חכמה [[בינה]] ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.}}. בשנת [[תשמ"ז]] במהלך ביקר הרבנים הראשיים ב[[ארצות הברית]] וביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]], בו דובר, בין היתר, על הצורך והנחיצות שבהוצאת פסק דין על כך שמשיח צריך לבוא מיד{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 "יש צורך לפסוק שהמשיח צריך לבוא"]{{וידאו}}. עוד על ביקור זה, ראו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש סיוון]] שנת [[תשמ"ו]] (גיליון 244).}}. לאחר פטירתו נודע שהיה חבר בבית דין שהיה מתכנס מידי שנה ודן בעניני הגאולה ופוסק כי עם ישראל כבר ראוי לקבל משיח צדקנו. העתק מפסקי הדין נקברו יחד עם הרב אליהו{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 מדהים: הרב אליהו חבר בבי"ד למען הגאולה]}}. ביום [[ו' בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]] היה הביקור האחרון של הרב אליהו אצל הרבי{{הערת שוליים|יש לציין שלע"ע ביקור זה הוא גם הביקור האחרון של אישי ציבור ליחידות אצל הרבי עד [[כ"ז באדר א'#ימי חב"ד|כ"ז אד"ר]] וממילא גם עד עצם היום הזה.}}. במהלך ביקור דובר רבות בנושא ה[[גאולה]] הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען "השיבנו ה' אליך" ו[[הקב"ה]] מבקש "שובו אלי" בתחילה, אבל "אחרי רבים להטות".}}{{הערה|בין הנושאים דובר על: השראת ה[[שכינה]] במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת ה[[גוף]] היהודי. פס"ד [[הרמב"ם]] אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ"צ. כוחו של בי"ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'. מלכותו של [[הקב"ה]] על ידי ישראל. אמירת "לשם יחוד" למנהג חב"ד רק פעם אחת ביום (לפני "ברוך שאמר"). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל איך ינהג בענין "ותן טל ומטר". [[ברכת כהנים]] בכל יום למנהג הספרדים.}} (שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה ל[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשנ"ב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 בהמשך גם תיאר הרבי את [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"שליט"א"]{{וידאו}}}}}} לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}". בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכוניתו{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו - תמונות בפרסום ראשון] של הצייר [[יחיאל אופנר]]}}. בכינוס של [[כולל חב"ד]] שנערך באותו שבוע ב[[ניו יורק]] דיבר הרב אליהו על התפעלותו מכך שהרבי אחרי [[חלוקת דולרים]] לאלפי איש, לא היה נראה עייף או חלש והיה ב"צלילות ה[[מחשבה]] ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע.. אמרתי, לית דין בר נש, אלא [[מלאך]] קדוש עומד לפנינו!" בהמשך גם דיבר על כך שהרבי מטה כל פעם את השיחה לכיוון של דאגה לכלל ישראל ו[[אהבת ישראל]].

==תמיכה בפעילות הרבי==
[[קובץ:קונגרס הרבנים למען השלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו נואם באחת מאסיפות [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[ניסן]] [[תשס"ו]])]]

הרב אליהו תמך רבות במבצעיו, תקנותיו ופעולותיו של הרבי. על שלוחי הרבי אמר שהם סותמים את הפרצות בעם ישראל{{הערה|ב"דינר" של "ישיבת תומכי תמימים" [[כפר חב"ד]] ב"גני אורנים" תל אביב, [[חנוכה]] תשנ"ב.}}. בשנת תשנ"א, כשהיהדות החלה שוב לפרוח ב[[רוסיה]] אמר שכל זה בזכות חסידי הרבי שפעלו שם בתקופת הקומוניסטית{{הערה|בחגיגת י"א ב[[ניסן]] [[תנש"א]] בכפר חב"ד. ראה גם מכתבו לכינוס הרבנים של מדינות חבר העמים כ"ב שבט תשנ"ב. מכתבו מיום כ"ג אדר תשנ"ג}}. ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תשנ"ה בכפר חב"ד דיבר על פועלו של הרבי למען הצלת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]], בכינוס לציון סיום שנת הלימודים בבית ספר חב"ד ביפו דיבר במעלת החינוך החב"די. ב[[חודש אדר]] [[תשנ"א]] במהלך ביקור במוסדות חב"ד ב[[מוסקבה]] אמר שכל השלוחים נמצאים במקום קדוש ושלוחים של אדם קדוש. "במקום שיש בו נגיעת יד של האדמו"ר שליט"א - אתה לומד שם להיות ירא שמים".

על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] התבטא {{ציטוטון|רוח אלקים דיבר בו לזכות את העם בלימוד אחיד בהלכות הרמב"ם.. הרעיון האדיר הזה לאחד את העם בלימוד אחיד מגדול הפוסקים, דבר השוה לכל נפש, הוא מנפש אצילה וגדולה}}{{הערה|מדבריו ל[[שבועון כפר חב"ד]] [[חודש מנחם אב]] [[תשמ"ד]] (גיליון 157).}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|תקנת [[הרמב"ם]] וספר המצוות זהו משהו שמיימי גאוני, משהו אדיר}}. על המתנגדים לתקנה אמר {{ציטוטון|אני מתפלא מאד איך יצאו אנשים נגד תקנה נפלאה זו. עובדה, שהחיד"א הוסיף ל"חוק לישראל" לימוד רמב"ם בכל יום. והמוני יהודים בכל הדורות מאז, שמנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, הלכו בתמימות בדרך ה' ולמדו את הרמב"ם. ומה הפגם כאשר לומדים פרק שלם ולא רק הלכה אחת. ה"בן איש חי" אומר שהרמב"ם הוא "מרא דאתרא" בכל "ערביסטאן" - המזרח התיכון{{הערה|בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]] (גיליון 283). דברים נוספים בעד התקנה כתב ביום [[י"ג בניסן]] [[תשמ"ה]]}}}}.

על [[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]] אמר: {{ציטוטון|רק ראש גאוני, כמורנו ורבנו גאון הדור והדרו כ"ק האדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, הוא שיכול להמציא רעיון נשגב כזה של אחדות ילדי ישראל על ידי כתיבת אותיות בספר התורה. שכן רק בתורה ועל ידי התורה, תיתכן אחדות אמיתית, של דיבוק חברים, אהבה, אחוה, שלום ורעות. עלינו ללמוד מכ"ק מרן רבנו האדמו"ר שליט"א ולעשות ככל שביכלתנו למען לא ישאר ילד יהודי אחד ללא תורה ח"ו}}{{הערה|מדבריו בסיום הספר תורה השני של ילדי ישראל ביום [[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ו]]}}.

על מלחמתו של הרבי לתיקון [[חוק מיהו יהודי]] אמר שאילו היו שומעים לרבי היו חוסכים את כל בעיות הגרות עם העולים מרוסיה{{הערה|מראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש כסלו]] [[תנש"א]] (גיליון 454)}}. לאחר [[הסתלקות]] מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי, נשא הרב אליהו נאום הספד בה דיבר על יחוסה וצדקותה של הרבנית{{הערה|ב[[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]] בכינוס "[[הקהל]]" של [[רב]]ני [[ארץ הקודש]] ב[[ירושלים]], שהיה ב"שבעה"}}. לאחר שהרבי אמר את [[השיחה הידועה]] פנה הרב אליהו ושאל את הרבי: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?". ענה לו הרבי: "לא, אמשיך הלאה"{{הערה|מדבריו ב[[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ה]] ב[[כפר חב"ד]].}}. הרב אליהו נתן את הסכמתו לספר "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]" של הרב [[שלום דובער וולפא]] העוסק בשיטת ה[[רמב"ם]] בגדר "[[בחזקת משיח]]" שבהלכות מלכים.

===שלימות הארץ===
הרב אליהו התנגד למסירת שטחים מארץ ישראל תמורת "שלום" עם הערבים. על [[תוכנית ההתנתקות]] התבטא הרב אליהו "היה לא תהיה" ואמר ש"זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". הרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיף{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11979 מכתב מהרב אליהו: אסור על פי תורה להשתתף בגירוש] - [[חב"ד אינפו]]}}. כמו כן, היה חבר בנשיאות [[קונגרס הרבנים למען השלום]].

==ציטוטים על הרבי==
[[קובץ:רבנים עם מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביקור רבני ועסקי חב"ד אצל הרב אליהו בהוראת [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשמ"ו]]). בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב מרדכי אליהו, הרב [[אברהם שפירא]], הרב יוסף גליקסברג רבה של [[גבעתיים]]. מאחור עומד (ימין) הרב [[ברק'ה וולף]].]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרב אליהו ב-[[770]] במוצאי [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]
|תוכן="הכרתי רבנים אדמורי"ם וגאונים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. ראינו מי שהיה גדול בסוגיא מסוימת ובמקצוע פלוני בתורה.. אבל הרבי.. כאשר השמיע מדברות קדשו ראו במוחש ממש ש[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו כפשוטו ממש, שמדבר ממש כמי שרואה דברים בשמים ואומר אותם ליושבי הארץ.. כל דיבור, כל תנועה וכל פרט ממעשי הרבי, הם הלכה. צריך רק עיניים לראות ואזנים לשמוע.

"הרי רואים בצורה הכי ברורה, שדברי התורה של הרבי הם למעלה ממה ששכל אנושי מסוגל להשיג. אין אלו דברים שמישהו מסוגל להגיע אליהם בכוח העיון והמחשבה, אלא אך ורק ברוח הקודש, כי רוח אלוקים דברה בקרבו. וכי יתכן ללקט ולחבר דברים מקצה אל קצה באופן כה מופלא בכוח שכל אנושי?!..

"זכיתי להיות קרוב אל הרבי באופן מיוחד. אינני יודע מפני מה זכיתי לזה, שמא זכות אבות היא שעמדה לי, היחס היה מיוחד במינו, שכמה פעמים זכיתי שיקבלני בהיכלו לשיחות ממושכות, כידוע. וגם הקשר בכלל היה שלא כרגיל. למשל, בשנים האחרונות היו כמה הזדמנויות שבהן הרבי ביקש לדבר עמי בטלפון, ומזכירו ציין בפני שיש בכך הנהגה בלתי רגילה, כי בדרך כלל הרבי נמנע מלשוחח בטלפון. ואינני יודע במה זכיתי לזכות זו. ופעם אחת, שיחת הטלפון היתה בשעה שבארץ ישראל היה כבר סמוך לחצות הלילה, והרבי שאל כמו בדרך צחות, האם כבר אמרתי "תיקון חצות". ואינני יכול לתאר את ההרגשה לזכות גדולה ונפלאה זו..

"צריכים להתחזק עוד יותר בכל כוחות הנפש, בהתקשרות הגדולה לרבי.. להמשיך ללכת בדרכו של הרבי. לא להפסיק חלילה לשניה אחת לפעול בדרך שהרבי הורה לנו.. כאשר עולה [[מחשבה]] בקשר לדבר לא רצוי, צריך האדם לשאול את עצמו "כיצד הייתי מתרץ את עצמי לפני הרבי על מעשה שכזה".

"כידוע וכמפורסם, שיחות הקודש של הרבי יש להן מעלה יתירה, דברי הרבי הם תורה שנאמרה בקדושה ובטהרה. מלבד הענינים המאירים והנפלאים בשפע העצום של תורת הרבי, מורגשת בהם הקדושה והטהרה המיוחדת. מי שקורא ולומד את דברי הרבי ואינו מרגיש את ההתעלות המיוחדת, ראוי לו שיטבול במקוה פעם נוספת.
}}
הערצתו של הרב מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולות. הוא היה מתאר את הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה לו. בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] אמר: {{ציטוטון|האדמו"ר הגדול הגאון העצום בש"ס פוסקים וקבלה, [[מלאך]] ה' צבאות. מפיץ תורה, הוא המפיץ [[יראת שמים]] בכל העולם כולו}}. באחד מראיונתיו ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון 283, לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]]}} אמר: {{ציטוטון|תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. אני ישבתי כמה שעות אצל כ"ק האדמו"ר שליט"א.. הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה.. התפעלתי מאד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה, [[פשט]] [[רמז]] [[סוד]] [[קבלה]] ו[[הלכה]]. הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת בצורה בהירה וברורה, טס מ[[זבחים]] ל[[מנחות]] וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן.}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, [[נשמה]] קדושה מיוחדת. הרגשתי בו [[נשמה]] קדושה מיוחדת, [[נשמה]] לא פרטית אלא [[נשמה]] כללית של כלל ישראל}}{{הערה|הרב צוריאל בובליל [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 616).}}.

בשנת [[תשמ"ט]] ב[[התוועדות]] [[י"א בניסן]], לכבוד יום הולדתו השמונים ושבעה (פ"ז) של הרבי, נשא הרב אליהו נאום ובין היתר אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
תוכן=
מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ"ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק סהחסיד, צדיקא חסידא ופרישא, קדוש כמלאך ה' צבאות, כל רז לא אניס ליה, בקי עצום חריף גדול בכל פרד"ס התרה, הגאון כבוד[[הרבי]] ראשו כתם פז, מי שראה אותו, מי שהכיר אותו, מי שדיבר איתו, מי שזכה לשבת בד' אמותיו, יודע שראשו כתם פ"ז, מוח על-אנושי.. נקי צלול ברור בהיר.

ברכתי לאדמו"ר שליט"א, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, תמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, לא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם.. ברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, עוד ימשיך להנהיג.
}}

בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תשמ"ט]] בירושלים אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
תוכן=
האדמו"ר מחב"ד שליט"א גאון וגדול, קדוש וצדיק רב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, יש רב יותר גדול ויש רב כולל. ה[[נשמה]] של האדמו"ר מחב"ד שליט"א היא [[נשמה]] כוללת. הוא רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודו.

זכיתי להפגש עם האדמו"ר שליט"א, ראיתי את הגאונות שלו, את למדנותו, את עומק הבנתו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניו. אבל יותר מזה, מעל כל אלה ראיתי את ה[[ענווה]] שלו.. הרביהמקריב עצמו למען כלל ישראל, ודואג לכל עם ישראל. בכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילה, מבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו"ר מחב"ד שליט"א.
}}

בסיום [[הרמב"ם]] שנערך ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ב]] השתתף ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|תוכן=רק [[נשמה]] כללית וצדיק הדור, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראל. הרביהוא בבחינת "איש א-לקים" שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישיים, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינה, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודש, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות על פי הטבע, אלא שזכות כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהו, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינו
}}

==תמונות מביקורי הרב מרדכי אליהו אצל הרבי==
;תמונות מהביקור ביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]] שנערך בחדרו הפרטי של [[הרבי]] ב-[[770]]

<gallery widths="200px" heights="200px" perrow="4">
קובץ:מרדכי אליהו 5.jpg|ביקור הרבנים הראשיים, הרב מרדכי אליהו והרב [[אברהם שפירא]], אצל הרבי
קובץ:מרדכי אליהו 3.jpg|הרבי במהלך הפגישה
קובץ:מרדכי אליהו 4.jpg|הרבי נפרד מהרב מרדכי אליהו
קובץ:מרדכי אליהו 8.jpg|הרבי בפתח [[770]], מלווה את הרבנים בסיום הפגישה
</gallery>

;תמונות מהביקור ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]] שנערך בבניין [[ספריית ליובאוויטש]]

<gallery widths="200px" heights="200px" perrow="4">
קובץ:מרדכי אליהו 1.jpg|ביקורו של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי
קובץ:מרדכי אליהו 2.jpg|הרבי במהלך הפגישה
קובץ:מרדכי אליהו 7.jpg|הרבי נפרד מהרב אליהו
קובץ:הרבי מלווה את מרדכי אליהו.jpg|הרבי מלווה את הרב מרדכי אליהו למכוניתו בסיום הביקור
</gallery>

==ספריו==
===ספרי הלכה===
*'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה.
*'''אמרי מרדכי''' - מאמרים וחידודים על השו"ע חלק א' חלק אורח חיים.
*'''דרכי תורה''' - הלכות, דרושים ומאמרים בענייני [[פסח]].
*'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים.
*'''מאמר מרדכי-ושבתה הארץ''' - מאמרים, שו"ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים.
*'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י"ג [[אלול]] - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.
*'''מאמר מרדכי''' - דרשות ומאמרי הלכה בסוגיות בבן איש חי (בעריכה).
*'''מאמר מרדכי-הלכות שבת''' - ג' כרכים (בעריכה).
*'''מאמר מרדכי-אורח חיים חלק א'''' - הלכות והנהגות לימות החול (בעריכה).
*'''ספר ההלכה''' ספר הלכות לתלמידי עדות המזרח כעין קיצור שולחן ערוך (2 חלקים).
*'''ספר הלכות קריאה התורה'''.
*'''צרור החיים''' - הלכות אבילות, נכתב על ידי הרב מישאל רובין תלמידו של הרב.
*'''קיצור דרכי טהרה''' -קיצור של ספרו דרכי טהרה על הלכות [[נידה]] וטהרת המשפחה.
*'''קיצור שולחן ערוך''' - קיצור שולחן ערוך להרב שלמה גאנצפריד עם הערות "דרכי הלכה" על פי פסקי הרב מרדכי אליהו.
*'''בין אדם לחברו''' - הלכות.

===ספרי שו"ת===
*'''שו"ת הרב הראשי''' - מבחר של שאלות ותשובות שהופנו לרב בעת כהונתו כרב ראשי לישראל, כרך התש"ן-התשנ"ג.
*'''שו"ת "קול אליהו"''' - מבחר של תשובות אשן נתנו על ידי הרב לשאלותיהם של מאזינים ברדיו (בעריכה).
*'''שו"ת מאמר מרדכי''' - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (בעריכה).

===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות===
*'''סידור "שפתי תפתח"''' - מבואר על ידי הרב שמואל אליהו עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.
*'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול.
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[שבת]] וימי חול עם הרבה הלכות.
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[תשעה באב]] עם הלכות.
*'''קול אליהו''' - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין.
*'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).
*'''תהילים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.

===ספרים שונים===
*'''אמרי אליהו''' - לקט דברי תורה ל[[אלול]] ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו, הוצאת דני ספרים.
*'''"דורש טוב לעמו"''' -כרך א'- ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו של הרב.
*'''מאמר מרדכי-דרשות ושיחות לימים הנוראים'''
*'''"קול צופייך"''' - דרשות על חמשה חומשי תורה (בעריכה). כרגע יצא רק על ספר שמות.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק א' עמ' 53-68.
*הרב [[שמואל אליהו]], '''אביהם של ישראל''', חמש כרכים.

==קישורים חיצוניים==
;וידאו
*{{קישור שטורעם|86277|news|וידיאו מיוחד הופק על הרב מרדכי אליהו ● לצפייה|מערכת שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 ביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2408 נאום הערצה של הרב מרדכי אליהו לרבי במעמד הדלקת נר [[חנוכה]] מרכזי ברחבת [[הכותל המערבי]] ([[חנוכה]] תש"נ)]{{וידאו}}
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63078 הרב מרדכי אליהו על תוכנית ההתנתקות]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2519 הזכרונות של הרב אליהו מהיחידות אצל הרבי (תשס"ט)]{{וידאו}}
;תמונות
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55259 ביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]{{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{תמונה}}

;שונות
*[http://www.harav.org/ '''הרב'''] - אתר של תלמידי הרב אליהו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32221 ראשי-דברים מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/1300623_271E-02.pdf קונטרס המבאר את המשא ומתן בין הרבי לרב אליהו בביקור י"א באייר תשמ"ט]{{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22395 הרב אליהו: "כיפה עם יחי אדוננו"]{{שמע}}
* '''מספריו''': [http://harav.org/r3a.pdf אמרי מרדכי], [http://harav.org/r6.pdf מאמר מרדכי - למועדים ולימים], [http://harav.org/r4.pdf שו"ת הרב הראשי] {{PDF}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82291 כשהרב מרדכי אליהו התראיין לעיתון 'הגאולה']''' {{אינפו}} ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ד]] (12.06.2014)
*חיים ששון, '''[http://chabad.info/news/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A2%D7%94-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91/ ביקורי הרב מרדכי אליהו אצל הרבי]''', גליון מיוחד הסוקר את ארבעת הביקורים של הרב אליהו אצל הרבי {{אינפו}} כ"ג [[סיוון]] תשע"ה

{{סדרה|הקודם=הרב [[עובדיה יוסף]]|הבא=הרב [[אליהו בקשי דורון]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[א' ניסן]] [[תשמ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשנ"ג]]}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{מיון רגיל: אליהו מרדכי צמח}}
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]

מרדכי אליהו

2016-11-07T02:40:02Z

מענדי ר.: /* ביקוריו אצל הרבי */

{{דמות
|שם=הרב מרדכי אליהו
|תמונה=[[קובץ:מרדכי אליהו ברמת אביב.jpg|שמאל|250px|]]
|כינוי=הראשון לציון
|תיאור=הרב מרדכי אליהו נואם בכנס לזכרו של פרופסור [[אבנר חי שאקי]] ב[[ישיבת חב"ד ברמת אביב]] ([[אייר]] [[תשס"ו]])
|תאריך לידה=[[כ"א באדר א']] [[תרפ"ט]]
|מקום לידה=עיר העתיקה, [[ירושלים]]
|תאריך פטירה=[[כ"ה בסיוון]] [[תש"ע]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]]
|מקום פעילות=ירושלים
|תפקידים נוספים=[[רב]] ו[[קבלה|מקובל]]
|רבותיו=רבי עזרא עטיה, רבי [[צדקה]] חוצין וה[[באבא סאלי]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[מרדכי אליהו#חיבוריו|ראו בהמשך]]
|השתייכות=כללי
}}
[[הרב]] '''מרדכי אליהו''' ([[כ"א באדר א']] [[תרפ"ט]]-[[כ"ה בסיוון]] [[תש"ע]]) היה [[רב]] ו[[מקובל]], כיהן כ{{ה|רב הראשי לישראל}} בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשנ"ג]]. היה ידיד ומעריץ של [[הרבי מליובאוויטש]] ו[[חסידות חב"ד]].

==תולדות חיים==

הרב מרדכי צמח אליהו נולד ב[[כ"ה באדר א']] שנת [[תרפ"ט]] לרב סלמן (מחבר הספר "כרם שלמה") ומזל-טוב אליהו, בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהיותו בגיל אחד עשרה שנים נפטר אביו. כתוצאה מכך סבלה המשפחה ממצוקה כלכלית ובכל זאת השקיע מרדכי רבות בלימוד תורה מחכמי ירושלים; רבי עזרא עטיה ורבי [[צדקה]] חוצין. מאוחר יותר השתלם בלימודי דיינות אצל הרב [[יצחק נסים]] והיה מקורב ל[[רבי ישראל אבוחצירא]] (ה"בבא סאלי").

ב[[מלחמת השחרור]] היה הרב אליהו חבר בקבוצת צעירים שסייעו לכוחות המגן של הרובע היהודי בהקמת ביצורים. ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"י]] היה הרב אליהו בין הוגי ומקימי 'ברית הקנאים', מחתרת דתית להקמת מדינה על פי ה[[הלכה]]. על פעילות זו ישב במאסר עשרה חודשים.

בתחילת שנת [[תש"כ]] קיבל כושר דיינות ממועצת הרבנות הראשית ולאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]] והיה לדיין הצעיר ביותר בארץ ישראל. אחרי כארבע שנים עבר לבית הדין האזורי בירושלים ובשנת [[תשכ"ז]], אחרי שלוש שנים בבית הדין האזורי, התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. בשנת [[תשמ"ג]] נבחר לרב -ראשי-בישראל, בהתמודדות עם הרב [[אליהו בקשי דורון]]. בתפקיד הרב-ראשי שימש עשר שנים במקביל עם הרב הראשי האשכנזי, הרב [[אברהם אלקנה שפירא]]. באותה תקופה כיהן גם כראש בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.

במהלך כהונתו כרב ראשי התגלה גאונותו במקצועות ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] בתורה. הוא היה מלמד תורה לרבים וצבר אהדה רבה בקרב הציבור. הוא היה כתובת לבעיות הלכתיות סבוכות, כמו בענייני פוריות בעידן המודרני ועוד. דרשותיו נאמרו בלבביות והיה מעורר להתחזקות בלימוד התורה ולהתכוננות לביאת משיח.

ב[[שביעי של פסח]] שנת [[תשס"ח]] עבר הרב אליהו התקף לב ונזקק לטיפול רפואי. כעבור מספר ימים עבר גם אירוע מוחי. מצב בריאותו השתפר והתדרדר חליפות. רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], יצא בקריאה להתפלל לרפואתו. ביום [[כ"ה בסיוון]] בשנת [[תש"ע]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55239 ברוך דיין האמת: הרב מרדכי אליהו] - [[חב"ד אינפו]]}}. [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הוציאה הודעת-אבל על הפטירה{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55242 אגו"ח באה"ק: אבלים על פטירת הרב אליהו]}}. פעולות רבות נעשות בחסידות חב"ד לעילוי נשמתו של הרב אליהו{{הערה|1=לדוגמא, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55872 חצי יובל של כינוסי תורה בתל-אביב] - [[חב"ד אינפו]]}}.

היה ידוע כעושה מופתים גדול, ולאחר פטירתו פירסם בנו הרב [[שמואל אליהו]] סדרת ספרים בשם "אביהם של ישראל" המלקטת מופתים ומעשי ניסים שנעשו על ידו.

==הקשר עם הרבי==
[[קובץ:מרדכי אליהו מסמיך בחורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת בחורים חב"דיים [[הסכמה לרבנות|מוסמכים לרבנות]] אצל הרב אליהו. לימין הרב אליהו יושב הרב [[חיים שלום דייטש]] ([[אדר א']] [[תשס"ח]])]]
הערצתו והתבטלותו של הרב מרדכי אליהו אל [[הרבי]], הייתה יוצאת דופן לאדם שהכיר גדולי ישראל גם מדורות עברו. הרב אליהו ביקר מספר פעמים אצל הרבי ב[[יחידות]], בהם היו משוחחים ביניהם שעות רבות במגוון נושאים{{הערה|חלקים מתוכן היחידויות הודפסו בספר "בצל החכמה" ובסוף [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] משנת [[תשנ"ב]].}}. כל הזדמנות נוצלה על ידו להאדיר את שמו של הרבי ופעולותיו למען היהדות.

הרב אליהו הרבה לבקר במוסדות חב"ד ברחבי העולם והיה נואם בכינוסים התורניים של חב"ד{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55247 ידיד אמת לחב"ד - מקבץ תמונות של הרב אליהו במוסדות חב"ד]}}. מאות ואלפי בחורים חב"דיים הוסמכו על ידו לרבנות, במהלך השנים{{הערה|1= לדוגמא, דיווחים באתר [[חב"ד אינפו]]: [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35597 הרבנים התפעלו מהתמימים ב"עיון הלכה"], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28382 הרב מרדכי אליהו התפעל מהידע של הנבחנים], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=15650 אברכי נחלת הר חב"ד נבחנו אצל הרב אליהו], [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14024 תמימים יוצאי רוסיה נבחנו אצל הרב אליהו] ועוד רבים.}}.

לאחר האירוע של ב[[כ"ז באדר א']] [[תשנ"ב]], היה הרב אליהו מעורר בכל הזדמנות לתפילה להחלמת הרבי{{הערה|דברים אלו נאמרו בחגיגת [[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]], ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ב]] ב[[תל אביב]], בחגיגת [[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ג]] ב[[כפר חב"ד]] וב[[התועדות]] י"א [[ניסן]] [[תשנ"ג]] בכפר חב"ד.}}.

===ביקוריו אצל הרבי===
[[תמונה:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|thumb|250px|הרב מרדכי אליהו בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשנ"ב]])]]
[[קובץ:הסכמה מרדכי אליהו יחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב מרדכי אליהו לספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] של הרב [[שלום דובער וולפא]]]]
[[קובץ:הלווית מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפים בהלווית הרב מרדכי אליהו ב[[ירושלים]] ([[סיוון]] [[תש"ע]])]]
ביקוריו של הרב אליהו היו במסגרת "ביקור הרבנים הראשיים" והיה מגיע יחד עם הרב הראשי האשכנזי.

ביום [[א' בכסלו]] בשנת [[תשמ"ד]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל [[הרבי]] יחד עם הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיה]] ה[[קומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדו את [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר"א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי [[רש"י]] "הנשיא הוא הכל" ולשון [[הרמב"ם]] "לב כל קהל ישראל". [[ענווה]] ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ו[[וידוי]] אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אף על פי שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם ב[[עולם הזה]] הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-[[770]]. הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה ובהזדמנויות רבות הביע את הערצתו לרבי. חודשיים לאחר היחידות התפרסם ראיון עם הרב אליהו בו תיאר את גאונותו של הרבי{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש טבת]] שנת [[תשמ"ד]] (גיליון 123) בו נכתב: {{ציטוטון|ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[ש"ס]] ופוסקים, וכן ב[[נסתר]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר}}}}. בביקורו במוסדות חב"ד ב[[פריז]], נאם לפני התלמידים וגם שם הביע את רישומיו מהביקור{{הערה|הביקור נערך ב[[חודש אדר]] שנת [[תשמ"ה]]. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ה[[תורה]] ובכל הנעשה ב[[ארץ הקודש]]. הבעת פניו היא ממש כ[[מלאך]] ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי}}.}} וכן כשביקר במונטריאול{{הערה|ב[[חודש שבט]] שנת [[תשמ"ה]] ביקר במוסדות חב"ד ב[[מונטריאול]] שם אמר: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי}}.}}. שיא התלהבותו הייתה כשנאם בשנת [[תשמ"ו]] בחגיגת [[י"ט בכסלו]] ב[[כפר חב"ד]] שם הגדיר את הרבי "למעלה מ[[מלאך]]" וכך אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=מתוך נאום ב[[י"ט בכסלו]] [[תשמ"ו]], [[כפר חב"ד]]
|תוכן=ה[[גמרא]] אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. כך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג ב[[מסירות נפש]] להפיץ את התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור.
}}

ביקורים נוספים היו: ביום [[כ"ז באדר ב']] בשנת [[תשמ"ו]], בו עסקו בחגים [[פורים]] ו[[הפסח]]{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולה.

בעניני [[פסח]]: ביאור דברי [[חז"ל]] ש[[בני ישראל]] [[ברית מילה|מלו]] באותו הלילה של [[יציאת מצרים]] והרי מילה צריכה להיות ביום דוקא. אם שייך לומר שבני ישראל נימנו על הפסח של [[משה רבנו]]. ביאור דברי חז"ל על מה שאמר משה רבנו "כחצות". האם שייך לומר שבזמן [[יציאת מצרים]] כבר היתה [[קדושה]] ב[[ירושלים]]. איך בנה [[אברהם]] [[מזבח]] ב[[הר המוריה]] שהיה שייך אז לכנענים. ביאור נוסח ה[[הגדה]] של [[הרמב"ם]] "בבהילו יצאנו ממצרים". לעתיד לבוא "לא במנוסה תצאו". הפלא בכך שהיהודים ראו את כליו של המצרי בזמן של "וימש חושך". האם הגיע משה רבנו למדריגת שער הנו"ן. הפלאת הענין ש"עוללים ויונקים" ראו את ה[[שכינה]] ב[[קריעת ים סוף]]. הצורך בארגון "סדרים פומבים" בארץ ישראל".

בעניינים כלליים: בקשר עם יום הולדתו של [[הרמב"ם]] בערב פסח, ביאר הרבי,אשר דברי [[הרא"ש]] ש"אין להורות מספר הרמב"ם" אינם שייכים לענין הלימוד היומי, כי אין זה "לימוד על מנת להורות", אלא בכדי להתאחד בלימוד כל ה[[תורה]] כולה. כן ביאר את הלשונות של "חכמה [[בינה]] ודעת" בתחילת ספר "יד החזקה" ובסופו.}}. בשנת [[תשמ"ז]] במהלך ביקר הרבנים הראשיים ב[[ארצות הברית]] וביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]], בו דובר, בין היתר, על הצורך והנחיצות שבהוצאת פסק דין על כך שמשיח צריך לבוא מיד{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 "יש צורך לפסוק שהמשיח צריך לבוא"]{{וידאו}}. עוד על ביקור זה, ראו בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש סיוון]] שנת [[תשמ"ו]] (גיליון 244).}}. לאחר פטירתו נודע שהיה חבר בבית דין שהיה מתכנס מידי שנה ודן בעניני הגאולה ופוסק כי עם ישראל כבר ראוי לקבל משיח צדקנו. העתק מפסקי הדין נקברו יחד עם הרב אליהו{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56056 מדהים: הרב אליהו חבר בבי"ד למען הגאולה]}}. ביום [[ו' בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]] היה הביקור האחרון של הרב אליהו אצל הרבי{{הערת שוליים|יש לציין שלע"ע ביקור זה הוא גם הביקור האחרון של אישי ציבור ליחידות אצל הרבי עד [[כ"ז אדר א'|כ"ז אד"ר]] וממילא גם עד עצם היום הזה.}}. במהלך ביקור דובר רבות בנושא ה[[גאולה]] הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען "השיבנו ה' אליך" ו[[הקב"ה]] מבקש "שובו אלי" בתחילה, אבל "אחרי רבים להטות".}}{{הערה|בין הנושאים דובר על: השראת ה[[שכינה]] במעמד עשרה מישראל אף שאינם לומדים תורה. ישראל למעלה מהתורה. מעלת ה[[גוף]] היהודי. פס"ד [[הרמב"ם]] אודות היעודים הגשמיים המוכרחים לקיום התומ"צ. כוחו של בי"ד לעשות היפך התורה בהוראת שעה. מחיקת פרשה מהתורה להתיר אשה לבעלה. לפני מי אתם מטהרין, למעלה משם הוי'. מלכותו של [[הקב"ה]] על ידי ישראל. אמירת "לשם יחוד" למנהג חב"ד רק פעם אחת ביום (לפני "ברוך שאמר"). היסח הדעת מלימוד התורה במקומות שאסור ללמוד בהם. כיסוי הראש. אם מה שחצי שיעור אסור מהתורה הוא רק במידי דאכילה או בכל דבר. טעם הקרבת שתי הלחם מחמץ בחג השבועות. בן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל איך ינהג בענין "ותן טל ומטר". [[ברכת כהנים]] בכל יום למנהג הספרדים.}} (שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה ל[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשנ"ב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 בהמשך גם תיאר הרבי את [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"שליט"א"]{{וידאו}}}}}} לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}". בסיום הפגישה יצא הרבי ללוות את הרב אליהו למכוניתו{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו - תמונות בפרסום ראשון] של הצייר [[יחיאל אופנר]]}}. בכינוס של [[כולל חב"ד]] שנערך באותו שבוע ב[[ניו יורק]] דיבר הרב אליהו על התפעלותו מכך שהרבי אחרי [[חלוקת דולרים]] לאלפי איש, לא היה נראה עייף או חלש והיה ב"צלילות ה[[מחשבה]] ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע.. אמרתי, לית דין בר נש, אלא [[מלאך]] קדוש עומד לפנינו!" בהמשך גם דיבר על כך שהרבי מטה כל פעם את השיחה לכיוון של דאגה לכלל ישראל ו[[אהבת ישראל]].

==תמיכה בפעילות הרבי==
[[קובץ:קונגרס הרבנים למען השלום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי אליהו נואם באחת מאסיפות [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[ניסן]] [[תשס"ו]])]]

הרב אליהו תמך רבות במבצעיו, תקנותיו ופעולותיו של הרבי. על שלוחי הרבי אמר שהם סותמים את הפרצות בעם ישראל{{הערה|ב"דינר" של "ישיבת תומכי תמימים" [[כפר חב"ד]] ב"גני אורנים" תל אביב, [[חנוכה]] תשנ"ב.}}. בשנת תשנ"א, כשהיהדות החלה שוב לפרוח ב[[רוסיה]] אמר שכל זה בזכות חסידי הרבי שפעלו שם בתקופת הקומוניסטית{{הערה|בחגיגת י"א ב[[ניסן]] [[תנש"א]] בכפר חב"ד. ראה גם מכתבו לכינוס הרבנים של מדינות חבר העמים כ"ב שבט תשנ"ב. מכתבו מיום כ"ג אדר תשנ"ג}}. ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] תשנ"ה בכפר חב"ד דיבר על פועלו של הרבי למען הצלת יהדות מרוקו וצפון אפריקה. ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ז]], בכינוס לציון סיום שנת הלימודים בבית ספר חב"ד ביפו דיבר במעלת החינוך החב"די. ב[[חודש אדר]] [[תשנ"א]] במהלך ביקור במוסדות חב"ד ב[[מוסקבה]] אמר שכל השלוחים נמצאים במקום קדוש ושלוחים של אדם קדוש. "במקום שיש בו נגיעת יד של האדמו"ר שליט"א - אתה לומד שם להיות ירא שמים".

על [[תקנת לימוד הרמב"ם]] התבטא {{ציטוטון|רוח אלקים דיבר בו לזכות את העם בלימוד אחיד בהלכות הרמב"ם.. הרעיון האדיר הזה לאחד את העם בלימוד אחיד מגדול הפוסקים, דבר השוה לכל נפש, הוא מנפש אצילה וגדולה}}{{הערה|מדבריו ל[[שבועון כפר חב"ד]] [[חודש מנחם אב]] [[תשמ"ד]] (גיליון 157).}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|תקנת [[הרמב"ם]] וספר המצוות זהו משהו שמיימי גאוני, משהו אדיר}}. על המתנגדים לתקנה אמר {{ציטוטון|אני מתפלא מאד איך יצאו אנשים נגד תקנה נפלאה זו. עובדה, שהחיד"א הוסיף ל"חוק לישראל" לימוד רמב"ם בכל יום. והמוני יהודים בכל הדורות מאז, שמנהג אבותיהם הקדושים בידיהם, הלכו בתמימות בדרך ה' ולמדו את הרמב"ם. ומה הפגם כאשר לומדים פרק שלם ולא רק הלכה אחת. ה"בן איש חי" אומר שהרמב"ם הוא "מרא דאתרא" בכל "ערביסטאן" - המזרח התיכון{{הערה|בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]] (גיליון 283). דברים נוספים בעד התקנה כתב ביום [[י"ג בניסן]] [[תשמ"ה]]}}}}.

על [[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]] אמר: {{ציטוטון|רק ראש גאוני, כמורנו ורבנו גאון הדור והדרו כ"ק האדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, הוא שיכול להמציא רעיון נשגב כזה של אחדות ילדי ישראל על ידי כתיבת אותיות בספר התורה. שכן רק בתורה ועל ידי התורה, תיתכן אחדות אמיתית, של דיבוק חברים, אהבה, אחוה, שלום ורעות. עלינו ללמוד מכ"ק מרן רבנו האדמו"ר שליט"א ולעשות ככל שביכלתנו למען לא ישאר ילד יהודי אחד ללא תורה ח"ו}}{{הערה|מדבריו בסיום הספר תורה השני של ילדי ישראל ביום [[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ו]]}}.

על מלחמתו של הרבי לתיקון [[חוק מיהו יהודי]] אמר שאילו היו שומעים לרבי היו חוסכים את כל בעיות הגרות עם העולים מרוסיה{{הערה|מראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש כסלו]] [[תנש"א]] (גיליון 454)}}. לאחר [[הסתלקות]] מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי, נשא הרב אליהו נאום הספד בה דיבר על יחוסה וצדקותה של הרבנית{{הערה|ב[[כ"ז בשבט]] [[תשמ"ח]] בכינוס "[[הקהל]]" של [[רב]]ני [[ארץ הקודש]] ב[[ירושלים]], שהיה ב"שבעה"}}. לאחר שהרבי אמר את [[השיחה הידועה]] פנה הרב אליהו ושאל את הרבי: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?". ענה לו הרבי: "לא, אמשיך הלאה"{{הערה|מדבריו ב[[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ה]] ב[[כפר חב"ד]].}}. הרב אליהו נתן את הסכמתו לספר "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]" של הרב [[שלום דובער וולפא]] העוסק בשיטת ה[[רמב"ם]] בגדר "[[בחזקת משיח]]" שבהלכות מלכים.

===שלימות הארץ===
הרב אליהו התנגד למסירת שטחים מארץ ישראל תמורת "שלום" עם הערבים. על [[תוכנית ההתנתקות]] התבטא הרב אליהו "היה לא תהיה" ואמר ש"זו גם תפילה וגם בעז"ה קביעת מציאות". הרב אליהו קרא לסרב לפקודת גירוש יהודים מגוש קטיף{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11979 מכתב מהרב אליהו: אסור על פי תורה להשתתף בגירוש] - [[חב"ד אינפו]]}}. כמו כן, היה חבר בנשיאות [[קונגרס הרבנים למען השלום]].

==ציטוטים על הרבי==
[[קובץ:רבנים עם מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביקור רבני ועסקי חב"ד אצל הרב אליהו בהוראת [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשמ"ו]]). בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב מרדכי אליהו, הרב [[אברהם שפירא]], הרב יוסף גליקסברג רבה של [[גבעתיים]]. מאחור עומד (ימין) הרב [[ברק'ה וולף]].]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרב אליהו ב-[[770]] במוצאי [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]]
|תוכן="הכרתי רבנים אדמורי"ם וגאונים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. ראינו מי שהיה גדול בסוגיא מסוימת ובמקצוע פלוני בתורה.. אבל הרבי.. כאשר השמיע מדברות קדשו ראו במוחש ממש ש[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו כפשוטו ממש, שמדבר ממש כמי שרואה דברים בשמים ואומר אותם ליושבי הארץ.. כל דיבור, כל תנועה וכל פרט ממעשי הרבי, הם הלכה. צריך רק עיניים לראות ואזנים לשמוע.

"הרי רואים בצורה הכי ברורה, שדברי התורה של הרבי הם למעלה ממה ששכל אנושי מסוגל להשיג. אין אלו דברים שמישהו מסוגל להגיע אליהם בכוח העיון והמחשבה, אלא אך ורק ברוח הקודש, כי רוח אלוקים דברה בקרבו. וכי יתכן ללקט ולחבר דברים מקצה אל קצה באופן כה מופלא בכוח שכל אנושי?!..

"זכיתי להיות קרוב אל הרבי באופן מיוחד. אינני יודע מפני מה זכיתי לזה, שמא זכות אבות היא שעמדה לי, היחס היה מיוחד במינו, שכמה פעמים זכיתי שיקבלני בהיכלו לשיחות ממושכות, כידוע. וגם הקשר בכלל היה שלא כרגיל. למשל, בשנים האחרונות היו כמה הזדמנויות שבהן הרבי ביקש לדבר עמי בטלפון, ומזכירו ציין בפני שיש בכך הנהגה בלתי רגילה, כי בדרך כלל הרבי נמנע מלשוחח בטלפון. ואינני יודע במה זכיתי לזכות זו. ופעם אחת, שיחת הטלפון היתה בשעה שבארץ ישראל היה כבר סמוך לחצות הלילה, והרבי שאל כמו בדרך צחות, האם כבר אמרתי "תיקון חצות". ואינני יכול לתאר את ההרגשה לזכות גדולה ונפלאה זו..

"צריכים להתחזק עוד יותר בכל כוחות הנפש, בהתקשרות הגדולה לרבי.. להמשיך ללכת בדרכו של הרבי. לא להפסיק חלילה לשניה אחת לפעול בדרך שהרבי הורה לנו.. כאשר עולה [[מחשבה]] בקשר לדבר לא רצוי, צריך האדם לשאול את עצמו "כיצד הייתי מתרץ את עצמי לפני הרבי על מעשה שכזה".

"כידוע וכמפורסם, שיחות הקודש של הרבי יש להן מעלה יתירה, דברי הרבי הם תורה שנאמרה בקדושה ובטהרה. מלבד הענינים המאירים והנפלאים בשפע העצום של תורת הרבי, מורגשת בהם הקדושה והטהרה המיוחדת. מי שקורא ולומד את דברי הרבי ואינו מרגיש את ההתעלות המיוחדת, ראוי לו שיטבול במקוה פעם נוספת.
}}
הערצתו של הרב מרדכי אליהו לרבי לא ידעה גבולות. הוא היה מתאר את הרבי בתיאורים המופלאים ביותר, בכל הזדמנות שרק ניתנה לו. בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] אמר: {{ציטוטון|האדמו"ר הגדול הגאון העצום בש"ס פוסקים וקבלה, [[מלאך]] ה' צבאות. מפיץ תורה, הוא המפיץ [[יראת שמים]] בכל העולם כולו}}. באחד מראיונתיו ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון 283, לקראת [[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]]}} אמר: {{ציטוטון|תלמידי חכמים כל מה שמזקינים דעתם מתוספת עליהם. אני ישבתי כמה שעות אצל כ"ק האדמו"ר שליט"א.. הרגשתי את הגדלות והבקיאות העצומה שאין דומה לה.. התפעלתי מאד מכוח זכרונו העצום, מידיעותיו המקיפות בכל פרד"ס התורה, [[פשט]] [[רמז]] [[סוד]] [[קבלה]] ו[[הלכה]]. הוא שט בים התלמוד וזה כמאן דמנח בכיסיה, כאילו ברגע זה למד זאת בצורה בהירה וברורה, טס מ[[זבחים]] ל[[מנחות]] וכו'. כשדיברנו בדברים עמוקים יותר בקושיות ותירוצים וכו', הרי סברתו והסברתו הנפלאה היא דבר שלא נתקלתי בו קודם לכן.}}. בהזדמנות אחרת אמר: {{ציטוטון|הגאונות של הרבי היא נוראה ומדהימה. על קדושתו של הרבי בכלל אין מילים. אדם גדול שהוא בקי וגם עמקן, זהו משהו נדיר. אבל לא רק זה, אדם כמוהו שבקי בש"ס ובפוסקים, בקבלה, מהזוהר והאר"י עד אחרוני האחרונים, ובקי בהם לא מקופיא אלא ממש לעומקם של דברים, זה נדיר זה רק כוח עילאי! כל זה מוכיח שזה לא טבעי, [[נשמה]] קדושה מיוחדת. הרגשתי בו [[נשמה]] קדושה מיוחדת, [[נשמה]] לא פרטית אלא [[נשמה]] כללית של כלל ישראל}}{{הערה|הרב צוריאל בובליל [[שבועון כפר חב"ד]] (גיליון 616).}}.

בשנת [[תשמ"ט]] ב[[התוועדות]] [[י"א בניסן]], לכבוד יום הולדתו השמונים ושבעה (פ"ז) של הרבי, נשא הרב אליהו נאום ובין היתר אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
תוכן=
מורי ורבותי, ראשו כתם פז, פ"ז שנים שחוגגים הערב לכבוד ראש ישראל פאר הדור והדרו, הגאון הגדול הצדיק סהחסיד, צדיקא חסידא ופרישא, קדוש כמלאך ה' צבאות, כל רז לא אניס ליה, בקי עצום חריף גדול בכל פרד"ס התרה, הגאון כבוד[[הרבי]] ראשו כתם פז, מי שראה אותו, מי שהכיר אותו, מי שדיבר איתו, מי שזכה לשבת בד' אמותיו, יודע שראשו כתם פ"ז, מוח על-אנושי.. נקי צלול ברור בהיר.

ברכתי לאדמו"ר שליט"א, ברכתי לשלוחיו בכל העולם כולו, תמשיכו ביתר שאת וביתר עוז, ואל יבוש מפני המלעיגים עליו, לא צריכים להתחשב עם שום אדם בעולם.. ברכתי אליו עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, עוד ימשיך להניב, עוד ימשיך ללמד, עוד ימשיך להנהיג.
}}

בסיום [[הרמב"ם]] שנת [[תשמ"ט]] בירושלים אמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
תוכן=
האדמו"ר מחב"ד שליט"א גאון וגדול, קדוש וצדיק רב וחסיד, בקי עצום בכל התורה כולה, בפשט בקבלה ברמז ובסוד, בכל מקצועות התורה כל רז לא אניס ליה. יש רב עדה, יש רב עיר, יש רב יותר גדול ויש רב כולל. ה[[נשמה]] של האדמו"ר מחב"ד שליט"א היא [[נשמה]] כוללת. הוא רב כולל של כלל עם ישראל וכולם חייבים בכבודו.

זכיתי להפגש עם האדמו"ר שליט"א, ראיתי את הגאונות שלו, את למדנותו, את עומק הבנתו, את בקיאותו, את יראת השמים הניכרת על פניו. אבל יותר מזה, מעל כל אלה ראיתי את ה[[ענווה]] שלו.. הרביהמקריב עצמו למען כלל ישראל, ודואג לכל עם ישראל. בכל מקום שתמצאו בעולם אורה המאירה את החושך והאפילה, מבחינים מיד בטביעת האצבעות והשליחות של האדמו"ר מחב"ד שליט"א.
}}

בסיום [[הרמב"ם]] שנערך ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ב]] השתתף ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|תוכן=רק [[נשמה]] כללית וצדיק הדור, מסוגל ליזום רעיונות שיאחדו את כלל ישראל. הרביהוא בבחינת "איש א-לקים" שאין לו כל רצונות משלו, אין לו ענינים אישיים, אין לו כל ענין לא במאכל ולא במשקה ולא בשינה, כי אם כל משאת נפשו לקדש שם שמים וללכד את ישראל באהבה. המתבונן אל הנהגתו ודרכו בקודש, יבין עד מהרה כי אדם כזה לא יכול להיות על פי הטבע, אלא שזכות כלל ישראל מעלה אותו לדרגת איש אלקים. אורו הגדול בוקע מקצה העולם ועד קצהו, וכל העולם כולו מזדכך בזכותו, ונעשה ראוי לביאת המשיח במהרה בימינו
}}

==תמונות מביקורי הרב מרדכי אליהו אצל הרבי==
;תמונות מהביקור ביום [[י"א באייר]] [[תשמ"ט]] שנערך בחדרו הפרטי של [[הרבי]] ב-[[770]]

<gallery widths="200px" heights="200px" perrow="4">
קובץ:מרדכי אליהו 5.jpg|ביקור הרבנים הראשיים, הרב מרדכי אליהו והרב [[אברהם שפירא]], אצל הרבי
קובץ:מרדכי אליהו 3.jpg|הרבי במהלך הפגישה
קובץ:מרדכי אליהו 4.jpg|הרבי נפרד מהרב מרדכי אליהו
קובץ:מרדכי אליהו 8.jpg|הרבי בפתח [[770]], מלווה את הרבנים בסיום הפגישה
</gallery>

;תמונות מהביקור ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]] שנערך בבניין [[ספריית ליובאוויטש]]

<gallery widths="200px" heights="200px" perrow="4">
קובץ:מרדכי אליהו 1.jpg|ביקורו של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי
קובץ:מרדכי אליהו 2.jpg|הרבי במהלך הפגישה
קובץ:מרדכי אליהו 7.jpg|הרבי נפרד מהרב אליהו
קובץ:הרבי מלווה את מרדכי אליהו.jpg|הרבי מלווה את הרב מרדכי אליהו למכוניתו בסיום הביקור
</gallery>

==ספריו==
===ספרי הלכה===
*'''דרכי טהרה''' - הלכות נידה וטהרת המשפחה.
*'''אמרי מרדכי''' - מאמרים וחידודים על השו"ע חלק א' חלק אורח חיים.
*'''דרכי תורה''' - הלכות, דרושים ומאמרים בענייני [[פסח]].
*'''מאמר מרדכי-למועדים ולימים''' - ספר הלכות בנושאי החגים שבמעגל השנה היהודי לספרדים ואשכנזים.
*'''מאמר מרדכי-ושבתה הארץ''' - מאמרים, שו"ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים.
*'''מאמר מרדכי''' - שיעורי י"ג [[אלול]] - דברים שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי נקבצו בידי תלמידי חכמים.
*'''מאמר מרדכי''' - דרשות ומאמרי הלכה בסוגיות בבן איש חי (בעריכה).
*'''מאמר מרדכי-הלכות שבת''' - ג' כרכים (בעריכה).
*'''מאמר מרדכי-אורח חיים חלק א'''' - הלכות והנהגות לימות החול (בעריכה).
*'''ספר ההלכה''' ספר הלכות לתלמידי עדות המזרח כעין קיצור שולחן ערוך (2 חלקים).
*'''ספר הלכות קריאה התורה'''.
*'''צרור החיים''' - הלכות אבילות, נכתב על ידי הרב מישאל רובין תלמידו של הרב.
*'''קיצור דרכי טהרה''' -קיצור של ספרו דרכי טהרה על הלכות [[נידה]] וטהרת המשפחה.
*'''קיצור שולחן ערוך''' - קיצור שולחן ערוך להרב שלמה גאנצפריד עם הערות "דרכי הלכה" על פי פסקי הרב מרדכי אליהו.
*'''בין אדם לחברו''' - הלכות.

===ספרי שו"ת===
*'''שו"ת הרב הראשי''' - מבחר של שאלות ותשובות שהופנו לרב בעת כהונתו כרב ראשי לישראל, כרך התש"ן-התשנ"ג.
*'''שו"ת "קול אליהו"''' - מבחר של תשובות אשן נתנו על ידי הרב לשאלותיהם של מאזינים ברדיו (בעריכה).
*'''שו"ת מאמר מרדכי''' - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (בעריכה).

===סידורים ומחזורים עם פסקי הלכות===
*'''סידור "שפתי תפתח"''' - מבואר על ידי הרב שמואל אליהו עם התאמה לתמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.
*'''סליחות לימים הנוראים''' - כולל הלכות לחודש אלול.
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[שבת]] וימי חול עם הרבה הלכות.
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[תשעה באב]] עם הלכות.
*'''קול אליהו''' - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין.
*'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות).
*'''תהילים''' - כולל הלכות לפי הרב עם תוספות רבות.

===ספרים שונים===
*'''אמרי אליהו''' - לקט דברי תורה ל[[אלול]] ולירח האיתנים מלוקטים משיחותיו של הרב אליהו, הוצאת דני ספרים.
*'''"דורש טוב לעמו"''' -כרך א'- ספר אלבומי הכולל תמונות ופרקים מחייו של הרב.
*'''מאמר מרדכי-דרשות ושיחות לימים הנוראים'''
*'''"קול צופייך"''' - דרשות על חמשה חומשי תורה (בעריכה). כרגע יצא רק על ספר שמות.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק א' עמ' 53-68.
*הרב [[שמואל אליהו]], '''אביהם של ישראל''', חמש כרכים.

==קישורים חיצוניים==
;וידאו
*{{קישור שטורעם|86277|news|וידיאו מיוחד הופק על הרב מרדכי אליהו ● לצפייה|מערכת שטורעם}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38178 ביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2408 נאום הערצה של הרב מרדכי אליהו לרבי במעמד הדלקת נר [[חנוכה]] מרכזי ברחבת [[הכותל המערבי]] ([[חנוכה]] תש"נ)]{{וידאו}}
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/760280 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{וידאו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63078 הרב מרדכי אליהו על תוכנית ההתנתקות]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2519 הזכרונות של הרב אליהו מהיחידות אצל הרבי (תשס"ט)]{{וידאו}}
;תמונות
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55259 ביקור הרבנים אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט]{{תמונה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55252 ביקור הרב אליהו אצל הרבי, ה' חשוון תשנ"ב]{{תמונה}}

;שונות
*[http://www.harav.org/ '''הרב'''] - אתר של תלמידי הרב אליהו
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32221 ראשי-דברים מביקור הרב אליהו והרב שפירא אצל הרבי, י"א אייר תשמ"ט].
*[http://www.col.org.il/pics/inbox/1300623_271E-02.pdf קונטרס המבאר את המשא ומתן בין הרבי לרב אליהו בביקור י"א באייר תשמ"ט]{{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22395 הרב אליהו: "כיפה עם יחי אדוננו"]{{שמע}}
* '''מספריו''': [http://harav.org/r3a.pdf אמרי מרדכי], [http://harav.org/r6.pdf מאמר מרדכי - למועדים ולימים], [http://harav.org/r4.pdf שו"ת הרב הראשי] {{PDF}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82291 כשהרב מרדכי אליהו התראיין לעיתון 'הגאולה']''' {{אינפו}} ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ד]] (12.06.2014)
*חיים ששון, '''[http://chabad.info/news/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A2%D7%94-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91/ ביקורי הרב מרדכי אליהו אצל הרבי]''', גליון מיוחד הסוקר את ארבעת הביקורים של הרב אליהו אצל הרבי {{אינפו}} כ"ג [[סיוון]] תשע"ה

{{סדרה|הקודם=הרב [[עובדיה יוסף]]|הבא=הרב [[אליהו בקשי דורון]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי]]|שנה=[[א' ניסן]] [[תשמ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשנ"ג]]}}

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{מיון רגיל: אליהו מרדכי צמח}}
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]

ו' בחשוון

2016-11-07T02:36:29Z

מענדי ר.: /* ימי חב"ד */

{{חודש חשוון}}
'''ו' בחשוון''' הוא היום השישי ב[[חודש חשוון]].

==אירועים ביהדות==
*ג'תכ"ז - פרעות ב[[יהודי]] בית שאן בידי היוונים.
*ד'קע"ד - פרעות ביהודי אלכסנדריה שב[[מצרים]] בידי אספסוף [[נוצרי]] מוסת.
*ד'תתקכ"ו - רבי [[משה בן מיימון]] (הרמב"ם) הגיע ל[[ירושלים]].
*[[תקמ"ח]] - רבי שלמה מולכו, מחבר 'שמן משחת קודש' ו'שמן זית זך', נפטר.
*[[תס"א]] - רבי [[יהודה החסיד]] נפטר.
*[[תק"ע]] - רבי [[ישראל מסלנט]], מייסד [[תנועת המוסר]], נולד.
*[[תש"ד]] - רבי שלמה דוד יהושע וינברג מ[[סלונים]], נרצח על קידוש ה' במחנה ריכוז קדליצ'ובי.
*[[תשמ"ב]] - רבי שלמה קצין המקובל, נפטר.
*[[תשמ"ט]] - רבי יחיאל מנחם זינגר מאלכסנדר, ארצות הברית, נפטר.

==ימי חב"ד==
*[[תשנ"ב]] - ביקור הראשון לציון ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]] הרב [[מרדכי אליהו]] ע"ה במעונו של הרבי ל[[יחידות]]. במהלכה התבטא הרבי "הגאולה עומדת כבר על סף הפתח".

===נולדו===
*[[תרע"ט]] - הרב [[שמשון חריטונוב]], [[בעל מנגן]] חסידי תושב [[קראון הייטס]].
*[[תשי"ב]] - הרב [[ישראל יוסף הנדל]], מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ורב קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]].

===נפטרו===
* [[תרפ"א]] - ר' [[מנחם מענדל קפלן]] (מכונה "מענדל דער חסיד"), מחסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]].
{{להיום יום|ו'|חשוון}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ב ו]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש חשוון|ב]]

שיחת משתמש:מענדי ר.

2016-11-07T02:34:18Z

מענדי ר.: /* פיל בחנות חרסינה */

{{בה}}

--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 02:30, 20 באוקטובר 2016 (UTC)

==יצירת ערכים חדשים==
לתשומת לבך, כדי ליצור ערך חדש בחב"דפדיה חובה להיות על האישיות, אישיות מפורסמת במיוחד או משפיעה בתפקידים מכובדים במיוחד. היות בן אדם חבר הנהלה או ר"מ בישיבה בלבד אינה מצדיקה עליו ערך.

אל תשבר. פתח ערכים איכותיים ובעיקר בנושאי חסידות, ותראה שהם יישארו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 02:30, 20 באוקטובר 2016 (UTC)--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 02:30, 20 באוקטובר 2016 (UTC)

== הבעל שם טוב ==

עריכתך האחרונה בערך [[הבעל שם טוב]], אינה עומדת בכללי הכתיבה. או שתכתוב מקור ברור, או שעריכתך תשוחזר! חב"דפדיה אינה בימה לאימות שמועות, וכלשון אד"ש "אינני אחראי לשמועות"...• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:24, 31 באוקטובר 2016 (UTC)
:לכן שמתי את זה בהערת שוליים, ואתה מוזמן לפתוח כל ספר חסידי מזדמן לראות כמה סיפורים שם הם מפי השמועה... ובמיוחד שזה קצת מסביר על מה יצא הקצף... אתה רוצה תמחוק צו געזונט. --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 06:40, 31 באוקטובר 2016 (UTC)
::אם שמעת מפי עצמך, צריך למחוק. אם שמעת מפי [[בעל שמועה]], אפשר להשאיר. ואם לא, צריך לשים תבנית {{תב|מקור}}. אבל כך זה לא טוב.
::ואתה יכול גם לראות עד כמה התאמצו להתחקות אחר מקור השמועה...• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:57, 31 באוקטובר 2016 (UTC)
:::קראתי את זה איפה שהוא ולא זוכר איפה. אם יש לך שינויים במה שעשיתי אתה מוזמן לעשות אותם. --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 09:58, 31 באוקטובר 2016 (UTC)

== העריכות האחרונות שלך ==

משתמש יקר, עריכותיך האחרונות עוברות על כללי הכתיבה בחב"דפדיה. אקווה שמעשיך היו בתום לב, ומכאן ולהבא תשים לב למעשי ידי מקלדתך. בברכה • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 08:11, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
:אשמח אם תתן לי דוגמא אחת... זה נשמע כאילו כתבתי קללות או מילים גסות בחב"דפדיה...
:הייתי שמח להשאיר גם לך הודעות אבל אין לי מושג איך ואיפה. תכל'ס יש לי מה לומר לך על העצבים שלך אבל אין לי איך אם אתה רוצה אני אשאיר לך הודעות בדף מהשיחה שלי. רק תעדכן אותי
::הדוגמאות הן פשוטות כל העריכות שהוא שיחזר אתה יכול לראותן ב[[מיוחד:שינויים אחרונים|שינויים אחרונים]] המופיע בצד ימין של המסך. אם כי איני יכול להראותך את המקור לדיון בעניין וכו' (ואכן חבל שעדיין לא יצרו דפי הגדרות וכללים לכל הפרטים, בחבדפדיה הוסכם לכתוב בלשון עבר על כל הדברים שהתרחשו לפני ג' תמוז למרות האמונה התקיפה כי הרבי חי וקיים חיים נצחיים.
:: בעניינים האחרים; כדי לכתוב לו אתה יכול להיכנס לדף השיחה שלו שהקישור אליו מופיע בחתימתו (עכשיו הוא מכנה זאת [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]) תוכל לכתוב לו על ידי 'הוספת נושא' (מופיע מעל דף התצוגה והעריכה בכל דפי השיחה) או להגיב לו שם.
::כמו כן נהוג בדיונים ושיחות להוסיף חתימה בסוף כל משפט טענה וכדו' זאת על ידי הוספת התווים <nowiki>--~~~~</nowiki> או על ידי האיקון המופיע מעל מקום תצוגת הדף בצד ימין.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:23, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
:::לי נראה ממש ממש צורם '''לדבר על הרבי בלשון עבר''' ולכן שיניתי את הכל ללשון הווה, ולכן באמת שיניתי את זה גם בדברים שלא קיימים כך היום שבזה באתי להדגיש שאין כוונתי למה שנערך היום למרות שברוב הדברים אני תומך בצורה מוחלטת אלא לעניין עקרוני שהרבי שלנו לא שייך להסטוריה ועל '''רבי מדברים בלשון הווה'''. --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 09:30, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
:::: כתבת "בחבדפדיה הוסכם לכתוב בלשון עבר על כל הדברים שהתרחשו לפני ג' תמוז למרות האמונה התקיפה כי הרבי חי וקיים חיים נצחיים" הייתי שמח לראות איפה נכתב הכלל הכ"כ פשוט הזה (באירוניה כמובן) שעד שלא מילאתי אחריו זכיתי למטר גינויים שלא קיבל עורך הערך "ועד כו'" (שמכיון שהחלטתי לשים לב למעשי ידי מקלדתי... לא אכתוב את השם במלואו) ועוד ערכים בסגנון זה. --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 09:30, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::אכן כתבתי שאיני מוצא את המיקום לכך אולם כך נראים פני הדברים לדעתי מזכותך לפתוח דיון על כך וליצור אח"כ דף ששמו [[עזרה:כללים לכתיבת תוארים על הרבי]] ונראה מה יהיה דעת הקהל. (דא"ג על איזה ערך יצא קצפך)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:37, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
::::::אענה על האחרון ראשון לא על ערך מסויים יצא קצפי אלא על הגישה ובמיוחד כשראיתי שזה שיטתי (ועל זה שרצת למחוק את זה עוד לפני ששמעת אותי...), אני חוזר ומדגיש לא כתבתי על הדברים עכשיו אלא על אפילו על מה שתקרא לזה היה פעם - זה לא יכול להיות שייך לנבכי ההיסטוריה. ולגבי הדבר הראשון שהעלית: אני קצת חדש בחב"דפדיה ואין לי כ"כ מושג איך פותחים. אדרבא תפתח אתה את הדיון ואני אעלה לשם את דעתי וכו' וירא העם וישפוט. ----[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 09:42, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::::אין לי מושג מדוע החלטת שאני רצתי למחוק הרי בשביל כך יש את החתימה בכדי שתראה שהמוחק הוא 'כתית למאור' וזה שמתכתב אתך הוא 'הנחה', אבל כנראה זה חוסר שימת לב, בנוגע לגוף טענתך לדעתי היא מגוחכת
# מדובר בהרגשים.. ואין מיקומה בחבדפדיה (אני בתור "תלמידו" (זה לא נכון..) של [[ר' מענדל]] צר לי שהוא אינו ולכן מהיום אכתוב עליו שהוא אוכל איתי ומתפלל איתי כי כך אני "מרגיש".
# צר לכולנו מאוד שמי"א ניסן תשמ"ו הרבי מצד רצונו הקדושה החליט ששוב אינו מתוועד ובתשמ"ז גם לא אמר שיחה אבל לי זה צר ולכן בהיסטוריה שלי כתוב שבתשמ"ו היה התוועדות וגם בשנים שלאחרי זה.... וכך גם החלטתי לכתוב שהרבי קיבל ליחדיות פרטית כל השנים כי זה עצוב לכתוב שהרבי החליט שלא.. ובכ"ב שבט תשמ"ח הרבי לא הפסיק להתוועד באמצע השבוע כי זה גם לא עניין שמובן לנו.. וכו' וכו'
:::::::הבחן היטב שבנוגע לעצם מציאותו של מנהיג ונשיא הוא [[הרבי|רבינו הקדוש]] לא כתוב כלל בלשון עבר, עיי"ש--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:19, 4 בנובמבר 2016 (UTC)

== פיל בחנות חרסינה ==

אתה מוזמן להצטרף לדיון בדף [[שיחת תבנית:פיל בחנות חרסינה]]. [[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 18:42, 4 בנובמבר 2016 (UTC)

לידיעתך, אם עריכה שלך שוחזרה, אין לשחזר שוב! כוונתי לעריכתך בערך [[אהרן מסטרשלה]]. ואם אין דעתך נוחה מרשימותיו של המשיח שליט"א, אל תסתכל, אך לעולם אל תמחק מראי מקומות משם!! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:50, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:מר כתית למאור לפני שהתייחס לגוף טענותך אני רוצה לומר לך שאתה מתחיל לעלות לי העצבים. יש לך סגנון לא מתאים אף אחד לא חייב לך שום דבר אז תכתוב בסגנון המתאים ולא בצורה של חלוקת פקודות. ולגופו של עניין אתה לא מסכים עם הסיפור שהכנסתי? טוען שהוא לא מתאים? בא תסביר קצת על מה יצא הקצף...
:: ובכן, כמו שכתבתי, אתה מחקת את המראה מקום ל[[רשימות]], ועל כך שחזרתי את עריכתך.
:: דפי שיחה הינן מקום להתדברות מיושבת בין חברי הקהילה, ולא מקום להתלהמויות. ועל כן, מומלץ למתן את ההתקפה.
:: בנוסף לכך, רציתי להבהיר לך, שאין לי כל כוונה לפגוע בך, אני מוקיר מאוד את החלטתך לתרום לחב"דפדיה, אך עם זאת, יש למקום כללים שמומלץ להקפיד עליהם, ותוכל לעיין בהם בקישור המצוין בתחילת דף השיחה.
:: בברכת הצלחה בהמשך הדרך, וכדאי שתיקח את דברי כביקורת בונה, ולא כהתקפה... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:46, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:::על הרשימות זה לאו דווקא אני, אבל אם אתה רוצה שאני אתייחס להערות שלך כביקורת בונה אז תכתוב אותם בכזה סגנון. בטח שלא במתן פקודות ועוד יותר בסגנון מתנשא. אז נוכל להתדבר בנושא.

שיחת תבנית:פיל בחנות חרסינה

2016-11-06T21:18:34Z

מענדי ר.: /* זהות הפיל */

== זהות הפיל ==
[[משתמש:כתית למאור]] ו[[משתמש:הנחה]] טוענים ([http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3A%D7%90%D7%91%D7%99%D7%99&diff=272474&oldid=272380 כאן]), ש[[משתמש:אביי]] שיצר את התבנית הוא בעצמו פיל. [[משתמש:אביי]] לעומת זאת, מתבטא על [[משתמש:כתית למאור]] שהוא פיל, כי הוא משחזר עריכות ללא חשבון.

לכאורה יש פה שיחה חירשים, שעלול לסכן את חב"ד פדיה...

אני מציע לנצל את הבמה הזאת להבהיר עמדות, כללי עריכה וכו', מתוך שמירה על כבוד הזולת ואהבת ישראל. [[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 18:41, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
:אין כאן שום דיון. יש כללים בחב"דפדיה, ואביי צריך ללמוד אותם. אגב יצרו כאן תקדים מסויים עם התבנית הזאת, של "מכנה שם רע לחבירו". ולכן ייתכן והתבנית תמחק. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ג' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 18:57, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
‏::אוי {{א|מ. פינחסי|פינחסי}}, הצחקתני כהוגן... אני לא מצליח להירגע... מיהו הפיל בחב"דפיליה (אני מקוה ש{{א|שלום}} יסלח לי ע"ז שאני מכנה שם לחברי)... לא זכרתי אותך כבעל חוש הומור יוצא דופן, כנראה שהקבוצה בכל זאת עשתה לך משהו...
‏:::מלבד {{א|שלום}} שבטוח אשר כבר תמו הפילים מן הארץ אז אני סבור שרוב העורכים יסלחו לי על הבוטות. אני סבור שהערך הכי מושקע כאן הוא [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה|פיל בחנות חרסינה]] והערך הכי רדוד הוא [[מיוחד:אקראי|ערך אקראי]]. נכתב ע"י {{א|שף ויתיב}} שאין לו כח לחתום את שמו.
::::אינני מבין על מה המהומה, משתמש אחד החליט שממש מחכים את האנטים וכתב ביקורת (נגד הכלל שחב"דפדיה אינה בימה למחקרים אישיים), ומשתמש אחר החליט לעדכן (או לפחות זה היה השלב הבא שלו) על החלוקת דולרים שנערכה בשם הרבי ביום ראשון האחרון, והשלב הבא שלו יהיה לכתוב ערך על [[חפלת הגאולה]] (אחרי שמחקו את הערך על [[ישראל זלצמן]]).

::::לעומת זאת יש [[משתמש:ינון גלעדי|משתמש אחר]] בעל כוונות טובות, אך לא מודע לכמה מכללי העריכה - כמו מקורות וסגנון.

::::אין לי בעיה עם הסוג האחרון, ובפרט שבאיזה שהו שלב הם ישתפשפו, אבל הראשונים מהווים מטרד פילי... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:05, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::מקווה שהשינויים שעשיתי בתבנית בצירוף ההסבר בתקציר העריכה יתקבלו בברכה. מה גם שאולי כדאי לקבל את הערתו של הרב שלום שליט"א ולנסח את ה'פיל בחנות חרסינה' לשם יותר מכובד ומכבד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:52, 5 בנובמבר 2016 (UTC)
::::::מר כתית למאור אין לי מושג מי אתה ואני לא יודע אם אתה אחד מהמנהלים או סתם כותב שהאף שלו עלה לגבהים חדשים. אם אתה אחד המנהלים אז הגיע הזמן שתקלוט שיכול להיות גם הנהלה של פילים. דהיינו לשגע את השכל לכל מי שכותב איחזה שורה שלא לרוחך ולאכול את השכל לא באמת בגלל שזה עבר כל גבול ויש כאן משהו חריג אלא רק בגלל שזה לא לרוחך. זה לא הגיוני כי בסך הכל כולנו '''תורמים''' לענין ביחד. ואם אתה סתם בחור עם שגעון גדלות כמו שמריח לי שזה זה.... אז כדאי שתסתום את הפה כי חלאס חפרת. --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 21:04, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

שיחת תבנית:פיל בחנות חרסינה

2016-11-06T21:04:09Z

מענדי ר.:

== זהות הפיל ==
[[משתמש:כתית למאור]] ו[[משתמש:הנחה]] טוענים ([http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3A%D7%90%D7%91%D7%99%D7%99&diff=272474&oldid=272380 כאן]), ש[[משתמש:אביי]] שיצר את התבנית הוא בעצמו פיל. [[משתמש:אביי]] לעומת זאת, מתבטא על [[משתמש:כתית למאור]] שהוא פיל, כי הוא משחזר עריכות ללא חשבון.

לכאורה יש פה שיחה חירשים, שעלול לסכן את חב"ד פדיה...

אני מציע לנצל את הבמה הזאת להבהיר עמדות, כללי עריכה וכו', מתוך שמירה על כבוד הזולת ואהבת ישראל. [[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 18:41, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
:אין כאן שום דיון. יש כללים בחב"דפדיה, ואביי צריך ללמוד אותם. אגב יצרו כאן תקדים מסויים עם התבנית הזאת, של "מכנה שם רע לחבירו". ולכן ייתכן והתבנית תמחק. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ג' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 18:57, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
‏::אוי {{א|מ. פינחסי|פינחסי}}, הצחקתני כהוגן... אני לא מצליח להירגע... מיהו הפיל בחב"דפיליה (אני מקוה ש{{א|שלום}} יסלח לי ע"ז שאני מכנה שם לחברי)... לא זכרתי אותך כבעל חוש הומור יוצא דופן, כנראה שהקבוצה בכל זאת עשתה לך משהו...
‏:::מלבד {{א|שלום}} שבטוח אשר כבר תמו הפילים מן הארץ אז אני סבור שרוב העורכים יסלחו לי על הבוטות. אני סבור שהערך הכי מושקע כאן הוא [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה|פיל בחנות חרסינה]] והערך הכי רדוד הוא [[מיוחד:אקראי|ערך אקראי]]. נכתב ע"י {{א|שף ויתיב}} שאין לו כח לחתום את שמו.
::::אינני מבין על מה המהומה, משתמש אחד החליט שממש מחכים את האנטים וכתב ביקורת (נגד הכלל שחב"דפדיה אינה בימה למחקרים אישיים), ומשתמש אחר החליט לעדכן (או לפחות זה היה השלב הבא שלו) על החלוקת דולרים שנערכה בשם הרבי ביום ראשון האחרון, והשלב הבא שלו יהיה לכתוב ערך על [[חפלת הגאולה]] (אחרי שמחקו את הערך על [[ישראל זלצמן]]).

::::לעומת זאת יש [[משתמש:ינון גלעדי|משתמש אחר]] בעל כוונות טובות, אך לא מודע לכמה מכללי העריכה - כמו מקורות וסגנון.

::::אין לי בעיה עם הסוג האחרון, ובפרט שבאיזה שהו שלב הם ישתפשפו, אבל הראשונים מהווים מטרד פילי... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:05, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::מקווה שהשינויים שעשיתי בתבנית בצירוף ההסבר בתקציר העריכה יתקבלו בברכה. מה גם שאולי כדאי לקבל את הערתו של הרב שלום שליט"א ולנסח את ה'פיל בחנות חרסינה' לשם יותר מכובד ומכבד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:52, 5 בנובמבר 2016 (UTC)
::::::מר כתית למאור אין לי מושג מי את הואני לא יודע אם אתה אחד מהמנהלים או סתם כותב שהאף שלו עלה לגבהים חדשים. אם אתה אחד המנהלים אז הגיע הזמן שתקלוט שיכול להיות גם הנהלה של פילים. דהיינו לשגע את השכל לכל מי שכותב איחזה שורה שלא לרוחך ולאכול את השכל לא באמת בגלל שזה עבר כל גבול ויש כאן משהו חריג אלא רק בגלל שזה לא לרוחך. זה לא הגיוני כי בסך הכל כולנו '''תורמים''' לענין ביחד. ואם אתה סתם בחור עם שגעון גדלות כמו שמריח לי שזה זה.... אז כדאי שתסתום את הפה כי חלאס חפרת. --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 21:04, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

שיחת תבנית:פיל בחנות חרסינה

2016-11-06T21:03:55Z

מענדי ר.: /* זהות הפיל */

== זהות הפיל ==
[[משתמש:כתית למאור]] ו[[משתמש:הנחה]] טוענים ([http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%3A%D7%90%D7%91%D7%99%D7%99&diff=272474&oldid=272380 כאן]), ש[[משתמש:אביי]] שיצר את התבנית הוא בעצמו פיל. [[משתמש:אביי]] לעומת זאת, מתבטא על [[משתמש:כתית למאור]] שהוא פיל, כי הוא משחזר עריכות ללא חשבון.

לכאורה יש פה שיחה חירשים, שעלול לסכן את חב"ד פדיה...

אני מציע לנצל את הבמה הזאת להבהיר עמדות, כללי עריכה וכו', מתוך שמירה על כבוד הזולת ואהבת ישראל. [[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 18:41, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
:אין כאן שום דיון. יש כללים בחב"דפדיה, ואביי צריך ללמוד אותם. אגב יצרו כאן תקדים מסויים עם התבנית הזאת, של "מכנה שם רע לחבירו". ולכן ייתכן והתבנית תמחק. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ג' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 18:57, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
‏::אוי {{א|מ. פינחסי|פינחסי}}, הצחקתני כהוגן... אני לא מצליח להירגע... מיהו הפיל בחב"דפיליה (אני מקוה ש{{א|שלום}} יסלח לי ע"ז שאני מכנה שם לחברי)... לא זכרתי אותך כבעל חוש הומור יוצא דופן, כנראה שהקבוצה בכל זאת עשתה לך משהו...
‏:::מלבד {{א|שלום}} שבטוח אשר כבר תמו הפילים מן הארץ אז אני סבור שרוב העורכים יסלחו לי על הבוטות. אני סבור שהערך הכי מושקע כאן הוא [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה|פיל בחנות חרסינה]] והערך הכי רדוד הוא [[מיוחד:אקראי|ערך אקראי]]. נכתב ע"י {{א|שף ויתיב}} שאין לו כח לחתום את שמו.
::::אינני מבין על מה המהומה, משתמש אחד החליט שממש מחכים את האנטים וכתב ביקורת (נגד הכלל שחב"דפדיה אינה בימה למחקרים אישיים), ומשתמש אחר החליט לעדכן (או לפחות זה היה השלב הבא שלו) על החלוקת דולרים שנערכה בשם הרבי ביום ראשון האחרון, והשלב הבא שלו יהיה לכתוב ערך על [[חפלת הגאולה]] (אחרי שמחקו את הערך על [[ישראל זלצמן]]).

::::לעומת זאת יש [[משתמש:ינון גלעדי|משתמש אחר]] בעל כוונות טובות, אך לא מודע לכמה מכללי העריכה - כמו מקורות וסגנון.

::::אין לי בעיה עם הסוג האחרון, ובפרט שבאיזה שהו שלב הם ישתפשפו, אבל הראשונים מהווים מטרד פילי... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:05, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::מקווה שהשינויים שעשיתי בתבנית בצירוף ההסבר בתקציר העריכה יתקבלו בברכה. מה גם שאולי כדאי לקבל את הערתו של הרב שלום שליט"א ולנסח את ה'פיל בחנות חרסינה' לשם יותר מכובד ומכבד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:52, 5 בנובמבר 2016 (UTC)
::::::מר כתית למאור אין לי מושג מי את הואני לא יודע אם אתה אחד מהמנהלים או סתם כותב שהאף שלו עלה לגבהים חדשים. אם אתה אחד המנהלים אז הגיע הזמן שתקלוט שיכול להיות גם הנהלה של פילים. דהיינו לשגע את השכל לכל מי שכותב איחזה שורה שלא לרוחך ולאכול את השכל לא באמת בגלל שזה עבר כל גבול ויש כאן משהו חריג אלא רק בגלל שזה לא לרוחך. זה לא הגיוני כי בסך הכל כולנו '''תורמים''' לענין ביחד. ואם אתה סתם בחור עם שגעון גדלות כמו שמריח לי שזה זה.... אז כדאי שתסתום את הפה כי חלאס חפרת.

שיחת משתמש:מענדי ר.

2016-11-06T20:57:35Z

מענדי ר.: /* פיל בחנות חרסינה */

שיחה:יחזקאל סופר

2016-11-06T20:54:17Z

מענדי ר.:

לעניות דעתי - אין "מצוה" להתייחס לכל הקשת הרחבה של הנושא. כחסידים, כדאי לגעת בעניינים החיוביים המאפיינים כל חסיד, בלי להיכנס לכל ה... של הענין. כך לענ"ד, אשמח לשמוע דעתם של האחרים. [[משתמש:יואל|יואל]]
:צודק. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::יש כאן קצת הגזמה, אדם שיצא במוצהר שהרבי לא מלך המשיח ואף בזמנו פרסם דברים כגון שצריך למנות רבי חדש וכו' וכו' מביאים אותו כאן כאילו הכל בסדר עם איזה רבע התייחסות לכך שיש לו דעה "הנחשבת חריגה" במקום לכתוב על זה איזה פרק חריף ביותר בנושא. --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 20:54, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

== "אתה הראית לדעת..." ==
כמדומה לי ששם הספר הוא "כי במשיח '''אי''' אפשר כבר לגעת". אין לפני כרגע את הספר, האם מישהו יכול להוסיף מידיעותיו? '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:שם הספר הוא כפי שמופיע בערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 10:12, 11 בדצמבר 2009 (UTC)

התוכן של הספר ככל הידוע לי אינו "לבאר את '''גדרו''' של משיח", אלא כפי שהיה כתוב קודם לכן "בנושא הרבי כמלך המשיח". הוא לא מדבר שם על "מדוע הרבי משיח" אלא על הצורך להכיר בו.--יוסי ג. בשם [[משתמש:ד. שטרן]]

מאמר

2016-11-06T09:06:29Z

מענדי ר.: /* מאמרי הרבי */

[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]'''מאמר''' [[חסידות]] הינו דברי [[תורה]] - '''דא"ח''' ('''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) - שנאמר או נכתב על ידי ה[[אדמו"ר]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, [[שכינה]] מדברת מתוך גרונו. לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים [[ניגון]] מיוחד הנקרא [[ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר [[הרבי מלך המשיח]] מאמר ללא ניגון הכנה.

== סגנונות במאמרי חב"ד ==
לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה דבר מאפיין במאמריו:

* [[אדמו"ר הזקן]]: בתחילת [[נשיאות]]ו מאמריו היו קצרים והם נקראו "דרכים", לאחר-מכן התארכו יותר ונקראו "אגרות", לאחר מכן התארכו יותר ונקראו "מאמרים". שינויים נוספים היו בין לפני המאסר ב[[פטרבורג]] בשנת [[תקנ"ט]] ולאחריו; המאמרים התארכו יותר בהסברת הדברים.

* [[אדמו"ר האמצעי]]: מאמריו היו באריכות גדולה הרבה יותר, ובהסברה מרובה. על הפנימיות מוסבר כי [[אדמו"ר הזקן]] היה בבחינת [[חכמה]] ולכן מאמריו היו קצרים יותר, אך [[אדמו"ר האמצעי]] היה בחינת [[בינה]] ולכן מאמריו היו באריכות ובהרחבה.

* [[אדמו"ר הצמח צדק]]: מאמריו היו משופעים במאמרי [[חז"ל]] וציטוטים מספרים שונים, דבר שפעמים הקשה על ההבנה עבור מי שלא היה מורגל בכך.

* [[אדמו"ר מהר"ש]]: אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] מצינו לראשונה את 'ה[[המשך]]' - סדרת מאמרים שנאמרו לאורך זמן העוסקת בנושא משותף.

* [[אדמו"ר הרש"ב]]: במאמריו ביאר את עניני החסידות בהרחבה ובצורה מוסברת, וכונה "[[הרמב"ם]] של [[תורת החסידות]]".

* [[אדמו"ר הריי"צ]]: לראשונה הדפיס את המאמרים גם בתרגום ל[[אידיש]]{{הערה|להוציא את קונטרס [[פוקח עורים]], ומאמר עניין תפילה של ה[[אדמו"ר האמצעי]] שנכתבו גם כן באידיש.}} ובשפה המובנת גם לחסרי ידע ורקע בסיסי בהבנת החסידות.

==סוגי מאמרים==
מאמרי רבותינו נשיאנו מתחלקים לשלושה חלקים:

*'''מאמרי השכלה''' - כינוי למאמרים העוסקים בהבנת מושגים מופשטים ונעלים, לדוגמא: הבנת החילוקים בין [[רצון]] ו[[תענוג]]{{הערה|על זה נבנה כל [[המשך ס"ו]].}}.

*'''מאמרי עבודה''' - כינוי למאמרים העוסקים בתורת הנפש וחודרים לפרטי העשיה הקטנים מתוך דרישה עצומה להניח את עצמו בתוך ענינים של [[תורה]] ו[[יראת שמים]].

*'''פירושים על פי חסידות''' - זהו סוג מאמרים העוסק באופן דרושי על פירוש פסוקים וענינים בתורה על פי [[חסידות]].

*'''מאמרים לטיהור העולם''' היו מאמרים מסוימים ש[[רבותינו נשיאנו]] חזרו עליהם כמה וכמה פעמים ל"טהר את אויר העולם".

== חזרת מאמר ==
בימי [[אדמו"ר האמצעי]] החל המנהג בקרב ה[[חסידים]] לחזור על מאמרי החסידות בעיירות הפזורות בדרכם מהרבי אל מקום מגוריהם. מנהג זה נקרא בשם "חזרת דא"ח".

גם כיום מכנים אמירת מאמר חסידות בעל-פה או מתוך הכתובים בשם "חזרת דא"ח", והמנהג מתקיים בעיקר בשעת [[רעווא דרעווין]] בכל [[שבת]], כמנהג חסידים, וב[[התוועדויות]] מיוחדות כגון ב[[יום הולדת]].

== מאמרי הרבי ==
[[הרבי]] נוהג להחזיק מטפחת (כאשר הוא כורך אותה על כף היד וכן על האצבעות) או חפץ [[גשמי]] כל-שהוא בעת אמירת המאמר. חסידים היו מסבירים, שעובדה זו נעוצה בסיבה שהרבי רצה לאחוז במשהו "גשמי" בעת אמירת דברי אלוקים חיים.

ישנם שני סוגי מאמרים: מאמר בניגון של מאמר או מאמר כעין שיחה (דהיינו אשר בעת אמירת מאמר זה הרבי לא נהג לעצום את עיניו, וכן הניגון היה ניגון של שיחה רגילה ולא הניגון המסורתי של המאמר, וכן את המטפחת כרך הרבי רק על כף היד ולא בין האצבעות). רוב המאמרים שאמר הרבי היו מהסוג השני.

בשנים המאוחרות יותר מיעט הרבי באמירת מאמרים בניגון של מאמר, והמאמר האחרון מסוג זה היה בערב [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] - מאמר [[ד"ה]] "אנכי ה' אלוקיך". המאמר נאמר בהפתעה (כמו קודמו בערב [[חג הפסח]] - ד"ה "מצה זו"{{
הערת שוליים|יש לציין שזהו המאמר האחרון שהרבי אמר לע"ע עם הקדמת הניגון המיוחד "[[ניגון רוסטוב|ניגון הכנה למאמר]]", משא"כ בעחה"ש שאמירת המאמר הייתה בהפתעה וממילא ללא הקדמת הניגון.}}). המאמר האחרון כעין שיחה נאמר ב[[שבת]] [[פרשת חיי שרה]] [[תנש"א]]{{הערה|מאמר זה הוגה על ידי הרבי ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.}}.

בשנים הראשונות מיעט הרבי להגיה את מאמריו והם נכתבו בתור [[הנחה|הנחות]] כשלעתים הרבי עובר עליהם ומעיר הערות אך לא בתור מאמר [[מוגה]]. יוצאים מן הכלל היו חלק ממאמרי [[באתי לגני]] אותם הגיה הרבי.

החל משנת [[תשמ"ו]], החל הרבי להגיה מאמרים משנים קודמות יותר וכך יצאו לאור בקונטרס הנושא את התאריך של ההוצאה-לאור. קונטרסים אלו נדפסו בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. הקונטרס האחרון שנדפס בסדרה זו הינו מאמר [[ואתה תצוה]] שיצא-לאור לקראת [[פורים קטן]] [[תשנ"ב]], והיה הקונטרס האחרון שחולק על ידי הרבי, לעת עתה. מאמר זה הינו יסודי בענין ה[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].

בתחילת שנת [[תשנ"ג]] (לקראת [[שמחת תורה]] ו[[ר"ח כסלו]]) יצאו לאור שני מאמרים שהיו "למראה עיניו הקדושות" (כלשון ה"פתח דבר") והרבי הורה להדפיסם כ"קונטרס" מוגה. כן לקראת [[חג השבועות]] [[תשנ"ג]], כשהתגלה ב[[ספריית ליובאוויטש]] עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, הסכים הרבי שייצא בתור מאמר מוגה באותה עת.

למרות שאת עריכת המאמרים ביצע [[ועד הנחות בלה"ק]], הרי לפועל מסר הרבי את האחריות (כולל החתימה בפתח המאמר) ל[[ועד להפצת שיחות]] שאף הוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים הידועים בתור [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. בשנת [[תשס"ה]] יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]], אך יצא מכתב מחברי ה[[בד"צ קראון הייטס]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/news/36/3635.jpg צילום המכתב] {{תמונה}}}} ורבנים נוספים{{הערת שוליים|הרב [[יצחק הכהן הענדל]] רב קהילת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר]], ראב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].}} שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1360 סיפור הפרשייה] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשס"ג]] החלה ההוצאה לאור על ידי [[את"ה המרכזי 770]] סדרת "[[מאמרים מבוארים]]" על מנת לבאר את מאמרי [[הרבי]]. סדרה דומה התפרסמה במשך השנים בשם "[[ביאורים במאמרי רבינו]]" על ידי ר' מנחם מענדל אשכנזי, [[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד.

בשנת [[תשע"ד]] החלה לצאת לאור סדרה המלקטת את מאמרי הרבי על סדר ימות השנה בהוצאת [[המכון להפצת תורתו של משיח]].

== ראו גם ==
*[[ניגון רוסטוב]] - ניגון הכנה למאמר
*[[חוזר]] - כינוי לחסידים כשרוניים בעלי זכרון והבנה טובים, המסוגלים לזכור את מאמרי החסידות הארוכים
*[[ניגון ש"ד]] - ניגון שנהוג לשיר אחרי חזרת מאמר

==קישורים חיצוניים==
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1911 מאמר ד"ה בשעה שהקדימו] [[תשד"מ]] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2305 מאמר ד"ה "כי ישאלך בנך" - י"א [[ניסן]] תשד"מ] {{וידאו}} {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

מאמר

2016-11-06T09:04:50Z

מענדי ר.: /* מאמרי הרבי */

[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]'''מאמר''' [[חסידות]] הינו דברי [[תורה]] - '''דא"ח''' ('''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) - שנאמר או נכתב על ידי ה[[אדמו"ר]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, [[שכינה]] מדברת מתוך גרונו. לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים [[ניגון]] מיוחד הנקרא [[ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר [[הרבי מלך המשיח]] מאמר ללא ניגון הכנה.

== סגנונות במאמרי חב"ד ==
לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה דבר מאפיין במאמריו:

* [[אדמו"ר הזקן]]: בתחילת [[נשיאות]]ו מאמריו היו קצרים והם נקראו "דרכים", לאחר-מכן התארכו יותר ונקראו "אגרות", לאחר מכן התארכו יותר ונקראו "מאמרים". שינויים נוספים היו בין לפני המאסר ב[[פטרבורג]] בשנת [[תקנ"ט]] ולאחריו; המאמרים התארכו יותר בהסברת הדברים.

* [[אדמו"ר האמצעי]]: מאמריו היו באריכות גדולה הרבה יותר, ובהסברה מרובה. על הפנימיות מוסבר כי [[אדמו"ר הזקן]] היה בבחינת [[חכמה]] ולכן מאמריו היו קצרים יותר, אך [[אדמו"ר האמצעי]] היה בחינת [[בינה]] ולכן מאמריו היו באריכות ובהרחבה.

* [[אדמו"ר הצמח צדק]]: מאמריו היו משופעים במאמרי [[חז"ל]] וציטוטים מספרים שונים, דבר שפעמים הקשה על ההבנה עבור מי שלא היה מורגל בכך.

* [[אדמו"ר מהר"ש]]: אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] מצינו לראשונה את 'ה[[המשך]]' - סדרת מאמרים שנאמרו לאורך זמן העוסקת בנושא משותף.

* [[אדמו"ר הרש"ב]]: במאמריו ביאר את עניני החסידות בהרחבה ובצורה מוסברת, וכונה "[[הרמב"ם]] של [[תורת החסידות]]".

* [[אדמו"ר הריי"צ]]: לראשונה הדפיס את המאמרים גם בתרגום ל[[אידיש]]{{הערה|להוציא את קונטרס [[פוקח עורים]], ומאמר עניין תפילה של ה[[אדמו"ר האמצעי]] שנכתבו גם כן באידיש.}} ובשפה המובנת גם לחסרי ידע ורקע בסיסי בהבנת החסידות.

==סוגי מאמרים==
מאמרי רבותינו נשיאנו מתחלקים לשלושה חלקים:

*'''מאמרי השכלה''' - כינוי למאמרים העוסקים בהבנת מושגים מופשטים ונעלים, לדוגמא: הבנת החילוקים בין [[רצון]] ו[[תענוג]]{{הערה|על זה נבנה כל [[המשך ס"ו]].}}.

*'''מאמרי עבודה''' - כינוי למאמרים העוסקים בתורת הנפש וחודרים לפרטי העשיה הקטנים מתוך דרישה עצומה להניח את עצמו בתוך ענינים של [[תורה]] ו[[יראת שמים]].

*'''פירושים על פי חסידות''' - זהו סוג מאמרים העוסק באופן דרושי על פירוש פסוקים וענינים בתורה על פי [[חסידות]].

*'''מאמרים לטיהור העולם''' היו מאמרים מסוימים ש[[רבותינו נשיאנו]] חזרו עליהם כמה וכמה פעמים ל"טהר את אויר העולם".

== חזרת מאמר ==
בימי [[אדמו"ר האמצעי]] החל המנהג בקרב ה[[חסידים]] לחזור על מאמרי החסידות בעיירות הפזורות בדרכם מהרבי אל מקום מגוריהם. מנהג זה נקרא בשם "חזרת דא"ח".

גם כיום מכנים אמירת מאמר חסידות בעל-פה או מתוך הכתובים בשם "חזרת דא"ח", והמנהג מתקיים בעיקר בשעת [[רעווא דרעווין]] בכל [[שבת]], כמנהג חסידים, וב[[התוועדויות]] מיוחדות כגון ב[[יום הולדת]].

== מאמרי הרבי ==
[[הרבי]] נוהג להחזיק מטפחת (כאשר הוא כורך אותה על כף היד וכן על האצבעות) או חפץ [[גשמי]] כל-שהוא בעת אמירת המאמר. חסידים היו מסבירים, שעובדה זו נעוצה בסיבה שהרבי רצה לאחוז במשהו "גשמי" בעת אמירת דברי אלוקים חיים.

ישנם שני סוגי מאמרים: מאמר בניגון של מאמר או מאמר כעין שיחה (דהיינו אשר בעת אמירת מאמר זה הרבי לא נהג לעצום את עיניו, וכן הניגון היה ניגון של שיחה רגילה ולא הניגון המסורתי של המאמר, וכן את המטפחת כרך הרבי רק על כף היד ולא בין האצבעות). רוב המאמרים שאמר הרבי היו מהסוג השני.

בשנים המאוחרות יותר מיעט הרבי באמירת מאמרים בניגון של מאמר, והמאמר האחרון מסוג זה היה בערב [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] - מאמר [[ד"ה]] "אנכי ה' אלוקיך". המאמר נאמר בהפתעה (כמו קודמו בערב [[חג הפסח]] - ד"ה "מצה זו"{{
הערת שוליים|יש לציין שזהו המאמר האחרון שהרבי אמר לע"ע עם הקדמת הניגון המיוחד "ניגון הכנה למאמר", משא"כ בעחה"ש שאמירת המאמר הייתה בהפתעה וממילא ללא הקדמת הניגון.}}). המאמר האחרון כעין שיחה נאמר ב[[שבת]] [[פרשת חיי שרה]] [[תנש"א]]{{הערה|מאמר זה הוגה על ידי הרבי ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.}}.

בשנים הראשונות מיעט הרבי להגיה את מאמריו והם נכתבו בתור [[הנחה|הנחות]] כשלעתים הרבי עובר עליהם ומעיר הערות אך לא בתור מאמר [[מוגה]]. יוצאים מן הכלל היו חלק ממאמרי [[באתי לגני]] אותם הגיה הרבי.

החל משנת [[תשמ"ו]], החל הרבי להגיה מאמרים משנים קודמות יותר וכך יצאו לאור בקונטרס הנושא את התאריך של ההוצאה-לאור. קונטרסים אלו נדפסו בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. הקונטרס האחרון שנדפס בסדרה זו הינו מאמר [[ואתה תצוה]] שיצא-לאור לקראת [[פורים קטן]] [[תשנ"ב]], והיה הקונטרס האחרון שחולק על ידי הרבי, לעת עתה. מאמר זה הינו יסודי בענין ה[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].

בתחילת שנת [[תשנ"ג]] (לקראת [[שמחת תורה]] ו[[ר"ח כסלו]]) יצאו לאור שני מאמרים שהיו "למראה עיניו הקדושות" (כלשון ה"פתח דבר") והרבי הורה להדפיסם כ"קונטרס" מוגה. כן לקראת [[חג השבועות]] [[תשנ"ג]], כשהתגלה ב[[ספריית ליובאוויטש]] עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, הסכים הרבי שייצא בתור מאמר מוגה באותה עת.

למרות שאת עריכת המאמרים ביצע [[ועד הנחות בלה"ק]], הרי לפועל מסר הרבי את האחריות (כולל החתימה בפתח המאמר) ל[[ועד להפצת שיחות]] שאף הוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים הידועים בתור [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. בשנת [[תשס"ה]] יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]], אך יצא מכתב מחברי ה[[בד"צ קראון הייטס]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/news/36/3635.jpg צילום המכתב] {{תמונה}}}} ורבנים נוספים{{הערת שוליים|הרב [[יצחק הכהן הענדל]] רב קהילת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר]], ראב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].}} שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1360 סיפור הפרשייה] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשס"ג]] החלה ההוצאה לאור על ידי [[את"ה המרכזי 770]] סדרת "[[מאמרים מבוארים]]" על מנת לבאר את מאמרי [[הרבי]]. סדרה דומה התפרסמה במשך השנים בשם "[[ביאורים במאמרי רבינו]]" על ידי ר' מנחם מענדל אשכנזי, [[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד.

בשנת [[תשע"ד]] החלה לצאת לאור סדרה המלקטת את מאמרי הרבי על סדר ימות השנה בהוצאת [[המכון להפצת תורתו של משיח]].

== ראו גם ==
*[[ניגון רוסטוב]] - ניגון הכנה למאמר
*[[חוזר]] - כינוי לחסידים כשרוניים בעלי זכרון והבנה טובים, המסוגלים לזכור את מאמרי החסידות הארוכים
*[[ניגון ש"ד]] - ניגון שנהוג לשיר אחרי חזרת מאמר

==קישורים חיצוניים==
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1911 מאמר ד"ה בשעה שהקדימו] [[תשד"מ]] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2305 מאמר ד"ה "כי ישאלך בנך" - י"א [[ניסן]] תשד"מ] {{וידאו}} {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

שיחת משתמש:מענדי ר.

2016-11-04T09:42:51Z

מענדי ר.: /* העריכות האחרונות שלך */

שיחת משתמש:מענדי ר.

2016-11-04T09:42:19Z

מענדי ר.: /* העריכות האחרונות שלך */

שיחת משתמש:מענדי ר.

2016-11-04T09:30:38Z

מענדי ר.: /* העריכות האחרונות שלך */

שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון חורף תשע"ז

2016-11-04T09:18:52Z

מענדי ר.: /* ברכות על האירכוב */

{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון קיץ תשע"ג|קיץ תשע"ג]] {{*}} [[שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון ע"ד-ע"ו|ע"ד - ע"ו]]}}

== ברכות על האירכוב ==

אני גאה להיות הפותח את הדף הבא בדף שיחתך. ומכיון שבדף הקודם שארכבת היו הרבה דברי הערצה והוקרה לפעילותך המבורכת, הריני לציין בזאת שוב את הערכתי העצומה לפעלך, כדי שח"ו לא יהיו כאלו שיכנסו לדף הזה ולא יבדקו בארכיון וממילא יחמיצו את המידע החשוב. המשך עבודת קודש פוריה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:01, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:אגב אפשר לשאול מהו פשר הרמז "בית הבד"? (אני מקווה מאוד שלא התכוונת לומר שבדף שיחה זה יהיה ה"כתית" בין המשתמשים על מנת להגיע "למאור"...) {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:05, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::בית הבד הוא אכן המקום שבו כותשים את הזיתים.. במחשבה ראשונה רציתי לכתוב משהו כמו "ועמדו רגליו על הר הזיתים", או "כרם היה לידידי בקרן בית שמן", אבל החלטתי שזה יותר שמיש, מלבד שזהו מקום שבו אנו הנדכאים בגולה נמצאים... {{קריצה}} בתקווה שתיכף ומיד יתגלה המשיח שליט"א והשמן ידלק ויאיר באור אין סוף באופן ש"כולה משקה" ושלא ישאר בכתובים אלא יתבצע בפועל ממש!! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:12, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::אין לי איפה להניח לך את זה אז אני מניח את זה כאן: כשאתה מתעצבן על עריכות של מישהו אחר אתה יכול לברר את קו המחשבה שלו ולהסכים או לא. אבל כל עוד שאין כאן דברים הנוגדים את הדת / שיחות של הרבי / וכו' אתה צריך לחשוב פעמיים לפני שאתה מתעצבן ובטח לפני שאתה מדבר בסגנון זול שכזה (ואני מצטט: "אקווה שמעשיך היו בתום לב, ומכאן ולהבא תשים לב למעשי ידי מקלדתך") אא"כ זה לא חב"דפדיה אלא שלטון יחיד ואם כן אז תאמר ואנחנו נכרע בפניך ברך ונשתוק..... (או שלא) --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 09:17, 4 בנובמבר 2016 (UTC)

== ערכים בחסידות ==
כל הכבוד על פועלך המיוחד בעריכת ושיפוץ ערכי חסידות. אשמח אם תוכל להכין אחד מהערכים שכתבת למומלצות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:03, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:אני חושב כרגע על [[מתיבתא דרקיעא]], או [[נפש אלוקית]] ואולי [[יין]] או [[יין המשומר]]. מה דעתך? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:27, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
::אני בעד [[נפש אלוקית]], בהיותו ערך מקיף ומושג מרכזי בחסידות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:29, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::1. אז מה צריך לעשות? 2. צריך לכתוב את הערך [[ירידת הנשמה לגוף]]. 3. אתה מוזמן להמליץ עליו. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:31, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
::::מה אמור להיות שם, האם אתה בטוח שזה ראוי לערך נפרד מבחינת כמות החומר?--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:33, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::א. [[מתיבתא דרקיעא]] אכן די פוטנציאלי מבחינת מצבו הנוכחי.
:::::ב. בנוגע לירידת הנשמה אולי כדאי לעשות ערך [[נשמה וגוף]] ובו ידונו כל הנושאים הקשורים לכך (ירידת הנשמה, חלק הנשמה המלובש/אינו מלובש בגוף, עובדי ה' בגופם/בנשמתם, ההבדל בין העבודה עם הנשמה לעבודה עם הגוף, נשמה ניזונת מן הגוף לע"ל ועוד). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:50, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::::::ב. יתכן, אך צריך קודם להתחיל בדף משתמש, ולראות מהו המבנה המיועד של הערך. כעת אני עסוק בערך על [[ספר יחזקאל]]..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 00:27, 2 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::אחד החסרונות המשמעותיים ברוב הערכים בחסידות הוא המחסור במקורות. ראה לדוגמא מה שהוספתי בנפש אלוקית. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:51, 2 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::::דווקא בקטע הזה יש מראה מקום בסופו המציין לפרק ב' בתניא. אך אתה צודק, אפשר וצריך להוסיף עוד מראי מקומות. אך יש לזכור בערך זה, שמכיוון שיש לו הרבה תתי-ערכים, לא לכל דבר צריך לציין. (וגילוי נאות: לא רציתי להעלותו לפני שאסיים לכתוב עוד סדרת ערכים, אך מפאת סיבה מיוחדת התעוררתי שלא להמתין..) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:59, 2 בספטמבר 2016 (UTC)

== wlcc ==
אתה צודק שwlcc השמיטו את זה ג"כ, אבל הוידאו שג'ם פרסמו זה לא אותו וידאו, אלא הוידאו המלא.
כלומר, הם קיבלו את הכל, ללא צינזורים, וצינזרו שוב '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • כ"ט באב ה'תשע"ו
:באנגלית אומרים "come on", הם עשו אותו דבר, שאגב לפי השמועה (לפחות אז) זה הוראה שהגיעה מהמזכירות (ואולי פנימה יותר).. וכך או כך, מי יודע על זה שנאמר לעומר? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:07, 2 בספטמבר 2016 (UTC)
::לפי השמועה שאני שמעתי מאנשים שהיו אז - זה היה כריזה של [[יהודה לייב גרונר|א' המזכירים]] שנהג תמיד 'לשמור על כבוד החצר' '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • כ"ט באב ה'תשע"ו
:::סליחה על ההתערבות, אבל מה זה שייך לביקורת, אולי לפסקה שתעסוק במבנה שבה החברה עורכת את הוידיאו, שלדעתם קטעי וידיאו שמפורסמים בציבור עליהם להיות מבוקרים. (בגבול העריכה אפשר להתווכח ואין לדבר סוף) אבל ברעיון עצמו יש כנראה ריבוי עניינים שבהם אפשר למצוא סיפורים ועדויות על ביקורת של הרבי והמזכירות על אופי ואופן הפרסום. (ידוע לכולם שמלך אין רואים אותו במקומות שאינם מכבדים אותו למרות שגם לשם "געיטער וי א נשיא" (כלשונו של הרבי - י"ב תמוז מ"ה) הן אמת שישנם כאלו שלא שמים לב לזה כבוידיאו של "לראות" שבוע זה (ראה ע"ו) אבל עדיין לא אומר שהם צודקים) (כל האמור הוא רק בא לומר שאם מצטטים ביקורת עליהם להיות ציטוט של מישהו, ולא של חב"דפדיה שהרי איננו האגף הפירסומי של "לראות"..).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:56, 3 בספטמבר 2016 (UTC)
::::סליחה על ההתערבות בהתערבות.. אבל לא מתאים כלל לתמים וחסיד חב"ד לערוך השוואה כזו, שתוכנה הוא כביכול הרבי נראה לציבור באופן בלתי מכובד. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 21:17, ל' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(3 בספט' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::הבאתי ראיה שקיים מושג של חוסר כבוד, בגבול מה בגדר כבוד ומה לא, כתבתי שאפשר לדון ואין לדבר סוף. וממילא זכותם של עורכי ג'ם לשקול את הדברים על פי שיקול דעתם. לעיתים ישנם עניינים שבגלוי הינם פליטת פה (אף שעל פי אמת אין איתנו יודע להסבירם) שאצל כמה וכמה לא יבינו זאת וכשם שבעריכת הספר השיחה (הבלתי מוגה!) השמיטו כך ישמיטו אותו גם בוידיאו. (ועל זה הוספתי שגם בוידיאו שבמוצ"ש זה למי שראה רואים את הרבי בהופעה בציבור בנ"ג, אבל מה לעשות החולצה אינה מסודרת ואינה מכבדת כלל (לבד העניין שבשעה שהרבי דיבר על "גלות הדיבור" הוא בכה, ואנו רואים זאת שוב ושוב וששים ושמחים וכו'..) אף שיש כאלו שלא מרגישים זאת, נו, בשביל "להרגיש" צריכים חוש..)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:56, 3 בספטמבר 2016 (UTC)
==זריז==
אני מעביר את הדף, חושב: נו, צריך גם לסדר את התבנית ו.. אופס, מסודר.. מעניין.. מסתכל ב'שינויים אחרונים' ורואה שיש כאן בחור זריז, כל הכבוד. {{חיוך}}.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:36, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:הסתכלתי על השינויים אחרונים, והצצתי שוב על הערך שלא ממש קראתי בעיון, והקישור האדום הציק לי בעין..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:38, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:אני מקווה שהנך מתעתד לבוא לחצרות קודשנו לקראת חודש החגים הבעל"ט, כך נוכל להתוועד כהוגן על מנת להצעיד את המיזם הלאה..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:40, 4 בספטמבר 2016 (UTC)

== בקשת ערכים ==
כיון שאתה עוסק כרגע הרבה בתנ"ך, כדאי שאת כל הערכים שאתה נתקל שחסרים בנושאים אלו תכתוב בדף בקשת ערכים, במיוחד בערכים בסיסיים על סיפורי תורה. לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:50, ו' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:הבעיה היא, שעד שלא אעשה זאת בעצמי, לא יהיה מי שיעשה זאת{{בכי|}} אגב, היום הצצתי שוב ב[[:קטגוריה:קטגוריות]], ו... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:17, 9 בספטמבר 2016 (UTC)
::פעם להתראות הסביר לי שזה בבחי' "שלח לחמך", ונוכחתי שהוא צודק. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:01, ו' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::אשתדל. אגב, מה עם ההערות על פסח גלגל? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 07:06, 9 בספטמבר 2016 (UTC)
::::עם הדגשה על "'''ברוב''' הימים" {{קריצה}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:20, 9 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::סתם מעניין. [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C_(%D7%91%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA)&curid=38705&diff=262269&oldid=259851 למה זה]? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז באלול ה'תשע"ו, למניינם 05:48, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::ראה בפלח הרימון שציינתי....• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:10, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

== יהודים ==

מה התכוונת שאבדוק? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:10, י"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:את האופן שבו העתקתי..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 08:12, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

== תמונות ==

צריך גם ל[[יין]], [[ראיה]] (עין), [[בשר]] בהמה, [[סוכר]], [[דבש]], ואולי גם [[מן (לחם מן השמים)|מן]] {{קריצה|}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח באלול ה'תשע"ו, למניינם 03:05, 21 בספטמבר 2016 (UTC)

== אותיות ==

מכיון שצורת האותיות מיוחסת בצורה מדוייקת לאותיות על פי כתב אשורית שעל פי הקבלה, האם תוכל להעלות לכאן את תמונות האותיות שיש כבר עליהם ערכים? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד באלול ה'תשע"ו, למניינם 18:30, 27 בספטמבר 2016 (UTC)
: כמו בויקיקליפה? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 19:11, 27 בספטמבר 2016 (UTC)
:::ויקיקליפה חסום לי ב"ה. אם זה אותיות אשורית תעלה לכאן, ונבדוק כבר אם זה מתאים על פי הקבלה (ברוב האותיות אין חילוק, חוץ מצ' ועוד בודדים). --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד באלול ה'תשע"ו, למניינם 23:17, 27 בספטמבר 2016 (UTC)
:::{{כל הכבוד|}}, {{תודה רבה|}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באלול ה'תשע"ו, למניינם 00:59, 28 בספטמבר 2016 (UTC)

== שינה בסוכה ==

הנני מתכבד להזמינך להביע דעתך בערך [[שינה בסוכה]], ברצוני להעלותה להצבעה בקרוב למומלצות. תודה מראש--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:22, 12 באוקטובר 2016 (UTC)

== קמץ א ==

מה פשר הפסקה 'הניגון' ב[[קמץ אלף א]]?

האם המשפט הבא הוא ציטוט מאיפשהו? "לעיתים לאחר התוועדות ממושכת בסיומו של לילה, מגיעים למסקנה שצריכים להתחיל הכל מחדש. ואז פוצחים בניגון שמבטא יותר מהכל את ההתחלה מחדש"

--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בתשרי ה'תשע"ז 21:54, 26 באוקטובר 2016 (UTC)
==חוצפה!==
הנך מרשה לעצמך לשכזר עריכות ללא שום חשבון!
עיין{{פיל בחנות חרסינה}}

שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון חורף תשע"ז

2016-11-04T09:17:19Z

מענדי ר.: /* ברכות על האירכוב */

{{ארכיון|מספר ארכיון=[[שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון קיץ תשע"ג|קיץ תשע"ג]] {{*}} [[שיחת משתמש:כתית למאור/ארכיון ע"ד-ע"ו|ע"ד - ע"ו]]}}

== ברכות על האירכוב ==

אני גאה להיות הפותח את הדף הבא בדף שיחתך. ומכיון שבדף הקודם שארכבת היו הרבה דברי הערצה והוקרה לפעילותך המבורכת, הריני לציין בזאת שוב את הערכתי העצומה לפעלך, כדי שח"ו לא יהיו כאלו שיכנסו לדף הזה ולא יבדקו בארכיון וממילא יחמיצו את המידע החשוב. המשך עבודת קודש פוריה! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:01, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:אגב אפשר לשאול מהו פשר הרמז "בית הבד"? (אני מקווה מאוד שלא התכוונת לומר שבדף שיחה זה יהיה ה"כתית" בין המשתמשים על מנת להגיע "למאור"...) {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:05, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::בית הבד הוא אכן המקום שבו כותשים את הזיתים.. במחשבה ראשונה רציתי לכתוב משהו כמו "ועמדו רגליו על הר הזיתים", או "כרם היה לידידי בקרן בית שמן", אבל החלטתי שזה יותר שמיש, מלבד שזהו מקום שבו אנו הנדכאים בגולה נמצאים... {{קריצה}} בתקווה שתיכף ומיד יתגלה המשיח שליט"א והשמן ידלק ויאיר באור אין סוף באופן ש"כולה משקה" ושלא ישאר בכתובים אלא יתבצע בפועל ממש!! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:12, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::אין לי איפה להניח לך את זה אז אני מניח את זה כאן: כשאתה מתעצבן על עריכות של מישהו אחר אתה יכול לברר את קו המחשבה שלו ולהסכים או לא אבל כל עוד שאין כאן דברים הנוגדים את הדת / שיחות של הרבי / וכו' אתה צרייך לחשוב פעמיים לפני שאתה מתעצבן ובטח לפני שאתה מדבר בסגנון זול שכזה אא"כ זה לא פדיה אלא שילטון יחיד ואם כן אז תאמר ואנחנו נכרע בפניך ברך ונשתוק..... (או שלא) --[[משתמש:מענדי ר.|מענדי ר.]] - [[שיחת משתמש:מענדי ר.|שיחה]] 09:17, 4 בנובמבר 2016 (UTC)

== ערכים בחסידות ==
כל הכבוד על פועלך המיוחד בעריכת ושיפוץ ערכי חסידות. אשמח אם תוכל להכין אחד מהערכים שכתבת למומלצות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:03, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:אני חושב כרגע על [[מתיבתא דרקיעא]], או [[נפש אלוקית]] ואולי [[יין]] או [[יין המשומר]]. מה דעתך? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:27, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
::אני בעד [[נפש אלוקית]], בהיותו ערך מקיף ומושג מרכזי בחסידות. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:29, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::1. אז מה צריך לעשות? 2. צריך לכתוב את הערך [[ירידת הנשמה לגוף]]. 3. אתה מוזמן להמליץ עליו. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:31, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
::::מה אמור להיות שם, האם אתה בטוח שזה ראוי לערך נפרד מבחינת כמות החומר?--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:33, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::א. [[מתיבתא דרקיעא]] אכן די פוטנציאלי מבחינת מצבו הנוכחי.
:::::ב. בנוגע לירידת הנשמה אולי כדאי לעשות ערך [[נשמה וגוף]] ובו ידונו כל הנושאים הקשורים לכך (ירידת הנשמה, חלק הנשמה המלובש/אינו מלובש בגוף, עובדי ה' בגופם/בנשמתם, ההבדל בין העבודה עם הנשמה לעבודה עם הגוף, נשמה ניזונת מן הגוף לע"ל ועוד). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:50, כ"ח באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
::::::ב. יתכן, אך צריך קודם להתחיל בדף משתמש, ולראות מהו המבנה המיועד של הערך. כעת אני עסוק בערך על [[ספר יחזקאל]]..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 00:27, 2 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::אחד החסרונות המשמעותיים ברוב הערכים בחסידות הוא המחסור במקורות. ראה לדוגמא מה שהוספתי בנפש אלוקית. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:51, 2 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::::דווקא בקטע הזה יש מראה מקום בסופו המציין לפרק ב' בתניא. אך אתה צודק, אפשר וצריך להוסיף עוד מראי מקומות. אך יש לזכור בערך זה, שמכיוון שיש לו הרבה תתי-ערכים, לא לכל דבר צריך לציין. (וגילוי נאות: לא רציתי להעלותו לפני שאסיים לכתוב עוד סדרת ערכים, אך מפאת סיבה מיוחדת התעוררתי שלא להמתין..) • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:59, 2 בספטמבר 2016 (UTC)

== wlcc ==
אתה צודק שwlcc השמיטו את זה ג"כ, אבל הוידאו שג'ם פרסמו זה לא אותו וידאו, אלא הוידאו המלא.
כלומר, הם קיבלו את הכל, ללא צינזורים, וצינזרו שוב '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • כ"ט באב ה'תשע"ו
:באנגלית אומרים "come on", הם עשו אותו דבר, שאגב לפי השמועה (לפחות אז) זה הוראה שהגיעה מהמזכירות (ואולי פנימה יותר).. וכך או כך, מי יודע על זה שנאמר לעומר? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 18:07, 2 בספטמבר 2016 (UTC)
::לפי השמועה שאני שמעתי מאנשים שהיו אז - זה היה כריזה של [[יהודה לייב גרונר|א' המזכירים]] שנהג תמיד 'לשמור על כבוד החצר' '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • כ"ט באב ה'תשע"ו
:::סליחה על ההתערבות, אבל מה זה שייך לביקורת, אולי לפסקה שתעסוק במבנה שבה החברה עורכת את הוידיאו, שלדעתם קטעי וידיאו שמפורסמים בציבור עליהם להיות מבוקרים. (בגבול העריכה אפשר להתווכח ואין לדבר סוף) אבל ברעיון עצמו יש כנראה ריבוי עניינים שבהם אפשר למצוא סיפורים ועדויות על ביקורת של הרבי והמזכירות על אופי ואופן הפרסום. (ידוע לכולם שמלך אין רואים אותו במקומות שאינם מכבדים אותו למרות שגם לשם "געיטער וי א נשיא" (כלשונו של הרבי - י"ב תמוז מ"ה) הן אמת שישנם כאלו שלא שמים לב לזה כבוידיאו של "לראות" שבוע זה (ראה ע"ו) אבל עדיין לא אומר שהם צודקים) (כל האמור הוא רק בא לומר שאם מצטטים ביקורת עליהם להיות ציטוט של מישהו, ולא של חב"דפדיה שהרי איננו האגף הפירסומי של "לראות"..).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:56, 3 בספטמבר 2016 (UTC)
::::סליחה על ההתערבות בהתערבות.. אבל לא מתאים כלל לתמים וחסיד חב"ד לערוך השוואה כזו, שתוכנה הוא כביכול הרבי נראה לציבור באופן בלתי מכובד. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 21:17, ל' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(3 בספט' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::הבאתי ראיה שקיים מושג של חוסר כבוד, בגבול מה בגדר כבוד ומה לא, כתבתי שאפשר לדון ואין לדבר סוף. וממילא זכותם של עורכי ג'ם לשקול את הדברים על פי שיקול דעתם. לעיתים ישנם עניינים שבגלוי הינם פליטת פה (אף שעל פי אמת אין איתנו יודע להסבירם) שאצל כמה וכמה לא יבינו זאת וכשם שבעריכת הספר השיחה (הבלתי מוגה!) השמיטו כך ישמיטו אותו גם בוידיאו. (ועל זה הוספתי שגם בוידיאו שבמוצ"ש זה למי שראה רואים את הרבי בהופעה בציבור בנ"ג, אבל מה לעשות החולצה אינה מסודרת ואינה מכבדת כלל (לבד העניין שבשעה שהרבי דיבר על "גלות הדיבור" הוא בכה, ואנו רואים זאת שוב ושוב וששים ושמחים וכו'..) אף שיש כאלו שלא מרגישים זאת, נו, בשביל "להרגיש" צריכים חוש..)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:56, 3 בספטמבר 2016 (UTC)
==זריז==
אני מעביר את הדף, חושב: נו, צריך גם לסדר את התבנית ו.. אופס, מסודר.. מעניין.. מסתכל ב'שינויים אחרונים' ורואה שיש כאן בחור זריז, כל הכבוד. {{חיוך}}.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:36, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:הסתכלתי על השינויים אחרונים, והצצתי שוב על הערך שלא ממש קראתי בעיון, והקישור האדום הציק לי בעין..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:38, 4 בספטמבר 2016 (UTC)
:אני מקווה שהנך מתעתד לבוא לחצרות קודשנו לקראת חודש החגים הבעל"ט, כך נוכל להתוועד כהוגן על מנת להצעיד את המיזם הלאה..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 09:40, 4 בספטמבר 2016 (UTC)

== בקשת ערכים ==
כיון שאתה עוסק כרגע הרבה בתנ"ך, כדאי שאת כל הערכים שאתה נתקל שחסרים בנושאים אלו תכתוב בדף בקשת ערכים, במיוחד בערכים בסיסיים על סיפורי תורה. לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:50, ו' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:הבעיה היא, שעד שלא אעשה זאת בעצמי, לא יהיה מי שיעשה זאת{{בכי|}} אגב, היום הצצתי שוב ב[[:קטגוריה:קטגוריות]], ו... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:17, 9 בספטמבר 2016 (UTC)
::פעם להתראות הסביר לי שזה בבחי' "שלח לחמך", ונוכחתי שהוא צודק. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:01, ו' באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::אשתדל. אגב, מה עם ההערות על פסח גלגל? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 07:06, 9 בספטמבר 2016 (UTC)
::::עם הדגשה על "'''ברוב''' הימים" {{קריצה}}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:20, 9 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::סתם מעניין. [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C_(%D7%91%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA)&curid=38705&diff=262269&oldid=259851 למה זה]? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז באלול ה'תשע"ו, למניינם 05:48, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::ראה בפלח הרימון שציינתי....• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 06:10, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

== יהודים ==

מה התכוונת שאבדוק? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:10, י"ז באלול, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:את האופן שבו העתקתי..• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 08:12, 20 בספטמבר 2016 (UTC)

== תמונות ==

צריך גם ל[[יין]], [[ראיה]] (עין), [[בשר]] בהמה, [[סוכר]], [[דבש]], ואולי גם [[מן (לחם מן השמים)|מן]] {{קריצה|}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ח באלול ה'תשע"ו, למניינם 03:05, 21 בספטמבר 2016 (UTC)

== אותיות ==

מכיון שצורת האותיות מיוחסת בצורה מדוייקת לאותיות על פי כתב אשורית שעל פי הקבלה, האם תוכל להעלות לכאן את תמונות האותיות שיש כבר עליהם ערכים? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד באלול ה'תשע"ו, למניינם 18:30, 27 בספטמבר 2016 (UTC)
: כמו בויקיקליפה? • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 19:11, 27 בספטמבר 2016 (UTC)
:::ויקיקליפה חסום לי ב"ה. אם זה אותיות אשורית תעלה לכאן, ונבדוק כבר אם זה מתאים על פי הקבלה (ברוב האותיות אין חילוק, חוץ מצ' ועוד בודדים). --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד באלול ה'תשע"ו, למניינם 23:17, 27 בספטמבר 2016 (UTC)
:::{{כל הכבוד|}}, {{תודה רבה|}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ה באלול ה'תשע"ו, למניינם 00:59, 28 בספטמבר 2016 (UTC)

== שינה בסוכה ==

הנני מתכבד להזמינך להביע דעתך בערך [[שינה בסוכה]], ברצוני להעלותה להצבעה בקרוב למומלצות. תודה מראש--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 22:22, 12 באוקטובר 2016 (UTC)

== קמץ א ==

מה פשר הפסקה 'הניגון' ב[[קמץ אלף א]]?

האם המשפט הבא הוא ציטוט מאיפשהו? "לעיתים לאחר התוועדות ממושכת בסיומו של לילה, מגיעים למסקנה שצריכים להתחיל הכל מחדש. ואז פוצחים בניגון שמבטא יותר מהכל את ההתחלה מחדש"

--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בתשרי ה'תשע"ז 21:54, 26 באוקטובר 2016 (UTC)
==חוצפה!==
הנך מרשה לעצמך לשכזר עריכות ללא שום חשבון!
עיין{{פיל בחנות חרסינה}}

שיחת משתמש:מענדי ר.

2016-11-04T09:09:31Z

מענדי ר.: /* העריכות האחרונות שלך */

שיחת משתמש:מענדי ר.

2016-11-04T09:01:12Z

מענדי ר.: /* העריכות האחרונות שלך */