https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99+%D7%90חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-20T22:46:48Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=774327צפת2025-06-10T09:30:48Z<p>מרדכי א: </p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קהילת חב"ד בצפת<br />
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg|250px]]<br />
|כתובית=קרית חב"ד בעיר<br />
|עיר=צפת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד<br />
|מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]]<br />
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]<br />
|רבני בתי הכנסת: הרב [[יוסף יצחק זלמנוב]], הרב [[איסר שפרינגר]], הרב מנחם שניאור מיודובניק, הרב רפאל שוואב, הרב [[חיים אליעזר וילשאנסקי|חיים אליעזר ווילשאנסקי]] <br />
|משפיע הקהילה= הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב [[אשר גרשוביץ]], הרב [[מאיר ווילשאנסקי]], הרב [[עופר מיודובניק]] הרב [[חיים הלל שפרינגר]], הרב יעקב לנדא, הרב [[ישעיה מרנץ]], הרב יצחק נחמן זקס, הרב אליעזר אשכנזי, הרב [[יוסף יצחק שהינו]], הרב שניאור זלמן ניאזוב, הרב מאיר טרעגר, הרב דוד מנחם מענדל שאער.<br />
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, סמינר למורות, [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה גדולה]], [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[ישיבת צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], ומכון אלטע<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל|שניאור זלמן אליהו הכהן הנדל]] הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]] הרב [[ברוך לבקיבקר]] הרב אפרים ברנשטיין<br />
|מספר שלוחים=10<br />
|מספר בתי חב"ד=10<br />
|מספר משפחות בקהילה=כ-1200<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]<br />
}}<br />
[[קובץ:לוגו צפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל המוסדות של צפת]]<br />
[[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]<br />
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] (עוד בתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]]) המונה מעל ל-1000 משפחות.<br />
<br />
בשנות הלמ"דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], סמינר למורות, מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.<br />
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.<br />
<br />
לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי יעקב בירב מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ"ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]] מחבר השולחן ערוך, רבי משה מטראני, רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.<br />
<br />
בשנת ה'רצ"ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש"ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.<br />
<br />
רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ"ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]].<br />
<br />
ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי"ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז.}}.<br />
<br />
עם הגעתו של [[האריז"ל]] לצפת בשנת ה'ש"ל, הפך הרמ"ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ"ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ"ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ"ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.<br />
<br />
לאחר פטירת הרמ"ק, נחשב האריז"ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר"י כרב. בשנת ה'של"ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ"ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד. בשנתו הראשונה של האריז"ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.<br />
<br />
רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.<br />
<br />
ה[[רדב"ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי"ד ונפטר בשנת ה'של"ד.<br />
<br />
===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===<br />
בשנת [[תקל"ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס"ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח.<br />
<br />
אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שהתרחשה באותה תקופה הביאה לדילדול הקהילה היהודית.<br />
<br />
==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==<br />
<br />
===הקהילה הראשונה===<br />
בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היתה קהילה קטנה של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים חברי הקהילה עזבו בעיקר ל[[חברון]] ולא התקיימה יותר קהילת חב"ד בצפת.<br />
<br />
===רעיון שנדחה===<br />
במכתבו של הרבי מ[[ר"ח כסלו]] [[תשכ"ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"די בסביבות צפת - [[מירון]]: "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[ברית המועצות|רוסיא]] . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו".<br />
<br />
===הרבי מקים קריה===<br />
בשנת [[תשל"ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. עוד לפני שהגיע הרב קפלן בפועל לצפת, ביקש הרבי מהרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] (במהלך יחידות בקיץ תשל"ג) להצטרף ולהיות שליח בצפת. (בפועל - באישור מיוחד מהרבי- הרב הנדל הגיע יחד עם רעייתו וילדיו לצפת בחורף תשל"ד).<br />
<br />
הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב"ד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], והמשפיע הרב [[זושא ווילימובסקי]]. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט. <br />
<br />
על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.<br />
הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב"ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב"ד כל השנים.<br />
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב העיר וקהילת חב"ד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br />
<br />
הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br />
<br />
בחודש [[תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.<br />
<br />
לאחר ייסוד קריית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של הקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.<br />
<br />
===בית כנסת היכל לוי יצחק===<br />
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]<br />
בית הכנסת הינו בית הכנסת המרכזי בשכונת [[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]], בית הכנסת נקרא על-שמו של אביו של [[הרבי]] הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br />
<br />
===ועד המנהלים===<br />
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו חברים הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב שלמה רסקין, הרב [[שאול לייטר]] והרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]].<br />
<br />
כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב"ד בעיר.<br />
<br />
==ריכוזי חב"ד בעיר==<br />
===קריית חב"ד===<br />
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת "[[היכל לוי יצחק]]" ול[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.<br />
<br />
כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].<br />
<br />
ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.<br />
<br />
===גבעת שושנה===<br />
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ"א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.<br />
<br />
השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.<br />
<br />
===שכונת כנען===<br />
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בתי הספר חב"ד לבנים ולבנות 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.<br />
<br />
===מרום כנען===<br />
בשנת [[תשס"ח]] נוסדה קהילת חב"ד נוספת עם בית כנסת חב"ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת"ם (צפת)|אוצר הסת"ם]] הפועל במקום.<br />
<br />
===שכונת מנחם בגין===<br />
בשנים האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]].<br />
<br />
מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.<br />
<br />
==קהילת חב"ד כיום==<br />
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]<br />
קהילת חב"ד צפת כיום היא מקהילות חב"ד הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה מעל ל-800 משפחות (נכון לשנת [[תשפ"ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא המחיר המוזל של הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר.<br />
<br />
חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br />
<br />
רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
{{ערך מורחב|כולל חב"ד צפת}}<br />
סניף של כולל חב"ד שנועד לתושבי הצפון. את הסניף מנהל הרב יוסף יצחק חיטריק, תחת מנהל כולל חב"ד הרב שלום דוכמן. בכולל קיים בית תבשיל, מרפאת שיניים לתושבי חב"ד בעיר, וכן סמיכה לרבנות.<br />
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]<br />
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br />
<br />
===מוסדות החינוך===<br />
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]<br />
*'''מעונות יום''' המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.<br />
*'''גני חב"ד''' המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב [[שמחה זילברשטרום]] (בעבר הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]).<br />
*'''תלמוד תורה 'אור מנחם' בנים''' (המונה מעל ל600 תלמידים כ"י). מנכ"ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], סמנכ"ל הרב [[שמחה זילברשטרום]]. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].<br />
<br />
*'''בית ספר יסודי 'אור מנחם' בנות''' (המונה כ-580 תלמידות). מנכ"ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], סמנכ"ל הרב [[שמחה זילברשטרום]], מנהלת חינוכית: גב' א. עבאדי.<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*''''בית חנה'''' בהנהלת הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].<br />
{{ערך מורחב|בית חנה (צפת)}}<br />
*'''ישיבה גדולה 'חח"ל'''' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[מאיר ווילשאנסקי]].<br />
{{ערך מורחב|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)}}<br />
*''''מכון חסידי טכנולוגי'''' תחת מוסדות 'חנוך לנער' (המונה כ-140 בחורים). מנהל: הרב [[שלמה אזרף]]. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br />
{{ערך מורחב|מכון תורני טכנולוגי'}}<br />
*'''ישיבת 'צעירי השלוחים'''', (המונה כ-100 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב [[שלום דובער הרצל]], וכיום גיסו [[שניאור זלמן קפלן]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת צעירי השלוחים}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'חח"ל'''' (המונה כ-200 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[ישראל ווילשאנסקי]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}}<br />
*'''ישיבת 'חנוך לנער'''' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב [[חיים אליעזר וילשאנסקי|חיים אליעזר ווילשאנסקי]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חנוך לנער}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'אהל מנחם מענדל'''' - (מונה כ-60 בחורים). ראש הישיבה: [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: [[שמואל מישולובין]] משגיח: הרב עזריאל שיימוס.<br />
{{ערך מורחב|אהל מנחם מענדל צפת}}<br />
*''''מכון אלטע'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
{{ערך מורחב|מכון אלטע}}<br />
*''''סמינר חיה מושקא'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
<br />
===מוסדות שונים===<br />
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.<br />
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת [[חיים קפלן]],<br />
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]<br />
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי<br />
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל<br />
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום<br />
*כולל לאברכים - העיר העתיקה.<br />
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה<br />
*אוצר הסתם - מכון סת"ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.<br />
<br />
אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.<br />
<br />
==בתי חב"ד בעיר==<br />
בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע"י הרבי בשנים תשל"ו-תשל"ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג.<br />
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br />
<br />
בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:<br />
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן. <br />
*מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].<br />
*מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].<br />
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br />
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br />
*עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br />
*רמת רזים - מנהל: הרב ישראל יוסף ערנטריי.<br />
*נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי<br />
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].<br />
*מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס. <br />
*חב״ד במרכז הרפואי ע״ש רבקה זיו - מנהל: הרב [[ינון לנג]]. <br />
<br />
===פעילות התמימים===<br />
בימי שישי ושבת ובמועדים נוספים, מאות התמימים תלמידי ישיבות חב"ד בעיר, כובשים את העיר ואת הצפון כולו, בפעילות מבצעים: מבצע תפילין, מסיבות שבת, הקהלת קהילות והפצת ענייני משיח וגאולה.<br />
<br />
==צבאות השם==<br />
ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].<br />
<br />
לארגון זה יש מספר סניפים:<br />
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].<br />
* סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.<br />
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].<br />
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.<br />
<br />
סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של [[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני משיח צדקינו]] ולימוד ה[[דבר מלכות]] התנש"א-תשנ"ב.<br />
<br />
==חב"ד בעירייה==<br />
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון ז"ל עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]<br />
צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור [[הרבי]] - רצים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.<br />
<br />
בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון ז"ל. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ז"ל ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.<br />
<br />
לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע"ט]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.<br />
<br />
לאחר הבחירות בשנת תשע"ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע"י סיעת חב"ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה.<br />
<br />
בבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד סדר הרשימה היה כך: הרב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) |שניאור ליפסקר]], הרב [[יורם מעודה]], הרב אריה ניסילביץ'. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו"ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו"ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר יוסי קקון.<br />
<br />
לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור.<br />
<br />
==ועד אברכי אנ"ש==<br />
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}<br />
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]<br />
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]] הרב [[מאיר וילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל קרץ]].<br />
<br />
== בית העלמין העתיק==<br />
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}<br />
בבית העלמין העתיק בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוגתו מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ראש הישיבות הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ועוד.<br />
<br />
בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שבועון בית משיח]] 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת<br />
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6563171/jewish/17-Facts-You-Should-Know-About-Safed.htm 17 עובדות שכדאי לדעת על צפת]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br />
<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/1175313/ עשר אלף הנחות תפילין בבית רפואה זיו מפתיחת הדוכן] {{אינפו}}<br />
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט. {{PDF|}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}<br />
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד {{בית חבד|}}<br />
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}<br />
<br />
{{ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי}}<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br />
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:צפת]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=745647יוסף יצחק וילשאנסקי2025-03-08T19:48:20Z<p>מרדכי א: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|הרב וילשאנסקי|וילשאנסקי (פירושונים)}}<br />
{{דמות<br />
|שם=הרב יוסף יצחק וילשאנסקי<br />
|תמונה=הרב ווילשאנסקי חדש.jpeg<br />
|כינוי=[[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]<br />
|תאריך לידה=[[ג' באדר]] [[תשי"א]]<br />
|מקום פעילות=[[צפת]]<br />
|תפקידים נוספים=חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[מטה משיח]]<br />
|תאריך פטירה= בצהריי שבת קודש [[ח' אדר]] [[תשפ"ה]]<br />
}}<br />
[[קובץ:ייצ וילי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק וילישאנסקי מוסר שיעור כללי לתלמידי הישיבה (תשפ"ג)]]<br />
[[קובץ:אלכסנדר מנקין ונכדיו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וילשאנסקי (מימין) בילדותו, יחד עם אחיו וסבם]]<br />
[[קובץ:בליניצקי 7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לומד בילדותו עם ר' [[אהרון יוסף בליניצקי]]]]<br />
[[קובץ:הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם בכינוס של מטה משיח]]<br />
הרב '''יוסף יצחק ווילשאנסקי''' ([[ג' באדר ב']] [[תשי"א]] - [[ח' באדר]] [[תשפ"ה]]) היה מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]], כיהן [[ראש ישיבה|כראש ישיבת]] [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], איש חינוך, היה חבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וב[[מטה משיח]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[צרפת]] ב[[ג' באדר ב']] [[תשי"א]] לרב [[רפאל וילשאנסקי]]. <br />
<br />
בהיותו כבן שלוש נפטרה אימו והוא גודל על ידי סבו, ה[[שד"ר]] הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]] מ[[פריז]], ובבית דודו הרב [[יהושע דובראווסקי]]. <br />
<br />
בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]], אצל ראש הישיבה, הרב [[יוסף גולדברג]]. <br />
<br />
לקראת חודש [[תשרי]] [[תש"ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770]]{{הערה|כחלק מקבוצת תלמידי הישיבה בברינוא שנסעה ל-770. יתר התלמידים נצטוו על ידי הרבי לחזור לברינוא, בעוד הרב ווילשאנסקי ואחיו, [[שניאור זלמן וילשאנסקי|הרב שניאור זלמן]], הורשו להמשיך את לימודיהם ב[[770]]}}. <br />
<br />
בחודש אייר [[תשל"א]] נמנה על קבוצת [[התלמידים השלוחים]] שנשלחו על ידי הרבי ל[[אוסטרליה]]. <br />
<br />
בשנת [[תשל"ג]], לאחר שובו ל-[[770]], הצטרף ל[[ועד להפצת שיחות]] ונטל חלק בעריכת חוברות [[לקוטי שיחות]] שיצאו מידי שבוע מוגהות בידי הרבי. <br />
<br />
באלול [[תשל"ה]] נשא את גב' מלכה פערל בת הרב [[משה אשכנזי]], נכדת הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], והחל ללמוד בכולל האברכים שעל ידי מזכירות הרבי, תוך שהוא ממשיך את עבודתו בועד להפצת שיחות. <br />
<br />
בי"א שבט [[תשל"ו]] [[שליח|נשלח]] על ידי [[הרבי]] ל[[ארץ ישראל]], בתוך קבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ באותה שנה. <br />
<br />
בחודש אייר תשל"ז הקים את [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת]] שבהוראת הרבי משלבת במסגרת הלימודים תלמידים מבתים חב"דיים לצד בעלי תשובה ביחד עם הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]. הישיבה כיום היא ישיבת חב"ד הגדולה בעולם. <br />
<br />
הרב ווילשאנסקי נקט בכל השנים בדעה שיש לפרסם את העבודה ש[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]. גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך לדבוק בעמדה זו ואף השתתף ונאם ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שנערכו בשנת תשנ"ה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] [[קבלת פני משיח צדקנו|לקבלת פני הרבי משיח צדקנו]]. גם בשנים הבאות הגיע הרב ווילשאנסקי לכינוסים שאירגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. כאשר קם [[מטה משיח באה"ק|מטה משיח]] הצטרף הרב ווילשאנסקי להנהלה. כיהן כחבר הנהלה ב[[קרן המליון]]. במהלך השנים התפרסמה הישיבה שבראשותו כישיבה שנוקטת קו של אמונה ללא פשרות בדברי הרבי [[פרסום בשורת הגאולה]] ו[[נצחיות חייו של הרבי]] תוך כדי מתן דגש מיוחד על ה[[התקשרות לרבי|התקשרות]] האיתנה לרבי מלך המשיח. <br />
<br />
הרב ווילשאנסקי חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על פסק דין ש[[נצחיות חייו של הרבי|הרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת. <br />
<br />
לישיבה שלוחות ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]] נוף הגליל ותל אביב וכן [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], [[ישיבת חנוך לנער]] וכן '[[מכון תורני טכנולוגי]]' המיועדת לתלמידים הזקוקים למסגרת אישית יותר. כמו כן, הקים ותרם להקמתם של מוסדות חינוך רבים בארץ, ומשמש כחבר [[צפת#ועד המנהלים|ועד המנהלים]] של קהילת חב"ד בצפת.<br />
<br />
הנחה מידי שנה את [[סיום הרמב"ם]] המרכזי ב[[טבריה]].<br />
<br />
נפטר במוצאי שבת קודש אה באדר ה'תשפ"ה והוא בן 74 שנים, לאחר מחלה ממושכת.<br />
הותיר אחריו בנים וצאצאים, שלוחים של הרבי, מקושרים לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח.<br />
<br />
===חבר אגו"ח===<br />
בשנת [[תשס"א]] צירף הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], את הרב ווילשאנסקי לחבר בהנהלת אגו"ח. [[בית דין רבני חב"ד]] אישר את המינוי ומזכיר הבי"ד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] אף השתתף באסיפת העמותה בה נתקבלה ההחלטה ובירך על כך בשם ביה"ד. לאחר כשנה נתקבל מכתב מביה"ד ובו הודעה כי המינוי בוצע ללא רשות. הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[יוסף הכט]] הודיעו להנהלת אגו"ח כי אין תוקף הלכתי ומעשי למכתב זה וכי עליהם להמשיך לפעול כרגיל. לאחר פטירת הרב מיידנצ'יק, בשנת [[תשס"ד]], אישרו שוב כל חברי בית הדין את צירופו לעמותה.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''שערי ישיבה - שיעורים''', הוא ספר המלקט חלק משיעוריו של הרב, שיעורים אלו נמסרו בישיבה במסגרת "שיעורים כלליים", מידי יום חמישי, והם מוגשים בעריכה קלה.<br />
<br />
הספר הראשון בסדרה, יצא לאור על החלקים הראשונים של לקו"ש.<br />
<br />
*'''שלוחו של אדם כמותו''' - קונטרס המלקט את כל שיחות [[הרבי]] בדיני שליחות, בצירוף פילפולים וחקירות בדברי [[הרבי]] - מתוך שיעורים שמסר. הקובץ נערך על ידי חתנו הרב [[לוי ניסילביץ]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
[[קובץ:Dcf2f5cde3751b46ee2bb314e6a121f9 (1).jpg|ממוזער|הרב ווילשאנסקי ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס כ"ח סיוון תשנ"ה]]. לצידו: חותנו הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[ישעיהו הרצל]] והרב [[מנחם בן ציון גרוסמן|בן ציון גרוסמן]]]]<br />
'''רעייתו''': מלכה פערל (לבית הרב [[משה אשכנזי]]).<br />
<br />
;בניו<br />
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] - רב קהילת [[חיפה|נווה גאולה]], ומנהל רוחני וראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].<br />
*הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] - ראש ישיבות [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
*הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]] - ראש ישיבות [[חנוך לנער צפת]].<br />
*הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר ווילשאנסקי]] - מנהל מכון הסמיכה ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]].<br />
*הרב [[ישראל שניאור זלמן ווילשאנסקי]] - מגיד שיעור וממנהלי ישיבה קטנה [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
*הרב [[בצלאל וילשאנסקי (חיפה)|בצלאל ווילשאנסקי]] - [[שליח]] הרבי בשכונת פנינת הכרמל [[חיפה]], ר"מ ב[[תומכי תמימים קריות]] ומרצה במכון [[למען ילמדו]] סניף נפש חיה.<br />
;בנותיו<br />
*מרת זלאטע, אשת הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] - ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[מגדל העמק]] וחבר הנהלת ארגון [[יד לאחים]]. <br />
*מרת חיה מושקא, אשת הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] - [[משפיע]] ראשי וחבר הנהלת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה - חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].<br />
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (חיפה)]].<br />
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מענדל צפתמן, יציאת השלוחים לארץ הקודש, רב שיח בהשתתפות הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[שמואל גרייזמן]] והרב [[ישראל יוסף הענדל]] {{בית משיח}} גיליון 542<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a3-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%95%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%a1%d7%a7%d7%99/ הרב יוסף יצחק וילשאנסקי באתר] {{אינפו}}<br />
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1OmYaCoW_0DUsUNg8lw1RZ-Oawbrn_9rE '''מאמינים שהרבי יתגלה!'''] נאומו של הרב ווילשאנסקי,י' שבט תשס"ז בכינוס שאורגן ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76063 ושננתם לבניך אלו התלמידים], ראיון חג ב[[שבועון בית משיח]] על משנתו החינוכית {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73980 ראשי המפלגות נפגשו עם הרב וילשאנסקי], ידיעה באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69418 היו ימים - הרב וילישאנסקי מקבל לחיים מהרבי בתור חבר הכולל אברכים] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82564 אש ההתקשרות להט השליחות]''' - משא לרגל ג' תמוז שנת העשרים {{בית משיח}} {{אינפו}} כ"ט [[סיוון]] [[תשע"ד]] (27.06.2014)<br />
*'''[https://chabad.info/magazine/717935/ האבא של התמימים]''', בתוך גליון 'צפת בתנופה' חג הסוכות תשפ"ב {{אינפו}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/5315 הרב ווילישאנסקי]''' באתר חב"ד אונליין {{Col}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_29.html טור מעורר: כיצד חסיד צריך לחיות את הרבי? • הרב יוסף יצחק וילשאנסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: וילשאנסקי, יוסף יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד להפצת שיחות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קרסיק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90&diff=742645משתמש:מרדכי א2025-02-23T19:58:08Z<p>מרדכי א: </p>
<hr />
<div>משתמש זה חדש בחב"דפדיה וישמח לכל הערה והארה!<br />
{{משתמש - התגלות היום}}<br />
{{משתמש - מצפה לגאולה}}<br />
{{משתמש - מאמין בנצחיות חייו של הרבי}}<br />
{{משתמש - אוהב להתוועד}}<br />
{{משתמש - צפתי}}<br />
{{משתמש - אוהב חסידות}}<br />
{{משתמש - נגד מחיקות ערכים}}{{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}{{משתמש - יחי}}<br />
{{משתמש - מספר עריכות|26}}</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90&diff=742579משתמש:מרדכי א2025-02-23T17:35:05Z<p>מרדכי א: </p>
<hr />
<div>{{משתמש - התגלות היום}}<br />
{{משתמש - מצפה לגאולה}}<br />
{{משתמש - מאמין בנצחיות חייו של הרבי}}<br />
{{משתמש - אוהב להתוועד}}<br />
{{משתמש - צפתי}}<br />
{{משתמש - אוהב חסידות}}<br />
{{משתמש - נגד מחיקות ערכים}}<br />
{{משתמש - יחי}}<br />
{{משתמש - מספר עריכות|21}}</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90&diff=742577משתמש:מרדכי א2025-02-23T17:33:18Z<p>מרדכי א: </p>
<hr />
<div>{{משתמש - התגלות היום}}{{משתמש - יחי}}{{משתמש - מצפה לגאולה}}{{משתמש - מאמין בנצחיות חייו של הרבי}}{{משתמש - אוהב להתוועד}}{{משתמש - צפתי}}{{משתמש - אוהב חסידות}}{{משתמש - נגד מחיקות ערכים}}{{משתמש - מספר עריכות|21}}</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90&diff=742574משתמש:מרדכי א2025-02-23T17:29:51Z<p>מרדכי א: יצירת דף עם התוכן "{{משתמש - מספר עריכות|21}}{{משתמש - יחי}} {{משתמש - צפתי}}{{משתמש - מצפה לגאולה}}{{משתמש - נגד מחיקות ערכים}}{{משתמש - מאמין בנצחיות חייו של הרבי}}{{משתמש - אוהב חסידות}}{{משתמש - אוהב להתוועד}}{{משתמש - התגלות היום}}"</p>
<hr />
<div>{{משתמש - מספר עריכות|21}}{{משתמש - יחי}}<br />
<br />
<br />
<br />
{{משתמש - צפתי}}{{משתמש - מצפה לגאולה}}{{משתמש - נגד מחיקות ערכים}}{{משתמש - מאמין בנצחיות חייו של הרבי}}{{משתמש - אוהב חסידות}}{{משתמש - אוהב להתוועד}}{{משתמש - התגלות היום}}</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=741898שלום שמחה זילברשטרום2025-02-20T16:34:21Z<p>מרדכי א: </p>
<hr />
<div><br />
הרב '''שלום שמחה זילברשטרום''' הוא איש חינוך וסמנכ"ל מוסדות אור מנחם בצפת.<br />
<br />
<br />
== תקציר קורות חייו ==<br />
שלום שמחה זילברשטרום נולד בשנת תשל"ט (1979) לאביו, [[ בנימין נחום זילברשטרום|הרב בנימין נחום זילברשטרום]], ולאמו, מרת לאה זילברשטרום (לבית שגלוב). בשנת תשס"ב (2002) נישא לדבורה לאה זילברשטרום (לבית הענדל). נישואיו אלו הובילו אותו להירתמות לסיוע למחותנו הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל|שניאור זלמן אליהו הענדל]] בניהול [[מוסדות אור מנחם (צפת)|מוסדות חב"ד בצפת]]. בהמשך, התמנה לסמנכ"ל מוסדות אור מנחם בצפת. יחד עם מנחם קרץ, ייסד את ועד אברכי אנ"ש בצפת, ומאז הוא פעיל בתחום צרכי הציבור בצפת. <br />
== ילדיו ==<br />
לרב שלום שמחה לזילברשטרום עשרה ילדים: מנחם מענדל, ישראל צבי, יוסף יצחק, אהרון מרדכי, מושקא, שיינא חווה מריאשה, חנה, שטערנא שרה, נחמה ציפורה, ומרים ברכה.<br />
== הישגים עיקריים ==<br />
סמנכ"ל מוסדות אור מנחם בצפת: הרב שלום שמחה זילברשטרום מכהן כסמנכ"ל מוסדות אור מנחם בצפת, מוסדות חינוך וחסד משמעותיים בעיר הכוללים גנים, מכינה לכיתה א', תלמוד תורה לבנים, ובית ספר יסודי לבנות. תפקידו כולל ניהול מגוון תחומים במוסדות אלו.<br />
מייסד ועד אברכי אנ"ש בצפת: הוא היה שותף מרכזי בהקמת ועד אברכי אנ"ש בצפת, גוף הפועל למען צרכי הקהילה החב"דית בעיר ומקיים בניהולו יריד ספרים כל שנה בה' טבת.<br />
== ערכים וייחודיות ==<br />
פעילותו של הרב שלום שמחה זילברשטרום משקפת את עבודת השליחות בשדה החינוך, כפי שהתווה הרבי מליובאוויטש. הוא משלב ניהול יעיל של מוסדות חינוך עם פעילות קהילתית נרחבת למען אנשי קהילתו.</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=741897שלום שמחה זילברשטרום2025-02-20T16:33:42Z<p>מרדכי א: </p>
<hr />
<div><br />
הרב '''שלום שמחה זילברשטרום''' הוא איש חינוך וסמנכ"ל מוסדות אור מנחם בצפת.<br />
[[קובץ:Https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2023/06/14-06-2023-16-44-44-WhatsApp-Image-2023-06-14-at-12.27.09-1536x1025.jpeg|ממוזער|הרב שלום שמחה זילברשטרום במסיבת סידור (וחומש) לילדי ה"מכינה" של רשת גני חב"ד צפת]]<br />
== תקציר קורות חייו ==<br />
שלום שמחה זילברשטרום נולד בשנת תשל"ט (1979) לאביו, [[ בנימין נחום זילברשטרום|הרב בנימין נחום זילברשטרום]], ולאמו, מרת לאה זילברשטרום (לבית שגלוב). בשנת תשס"ב (2002) נישא לדבורה לאה זילברשטרום (לבית הענדל). נישואיו אלו הובילו אותו להירתמות לסיוע למחותנו הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל|שניאור זלמן אליהו הענדל]] בניהול [[מוסדות אור מנחם (צפת)|מוסדות חב"ד בצפת]]. בהמשך, התמנה לסמנכ"ל מוסדות אור מנחם בצפת. יחד עם מנחם קרץ, ייסד את ועד אברכי אנ"ש בצפת, ומאז הוא פעיל בתחום צרכי הציבור בצפת. <br />
== ילדיו ==<br />
לרב שלום שמחה לזילברשטרום עשרה ילדים: מנחם מענדל, ישראל צבי, יוסף יצחק, אהרון מרדכי, מושקא, שיינא חווה מריאשה, חנה, שטערנא שרה, נחמה ציפורה, ומרים ברכה.<br />
== הישגים עיקריים ==<br />
סמנכ"ל מוסדות אור מנחם בצפת: הרב שלום שמחה זילברשטרום מכהן כסמנכ"ל מוסדות אור מנחם בצפת, מוסדות חינוך וחסד משמעותיים בעיר הכוללים גנים, מכינה לכיתה א', תלמוד תורה לבנים, ובית ספר יסודי לבנות. תפקידו כולל ניהול מגוון תחומים במוסדות אלו.<br />
מייסד ועד אברכי אנ"ש בצפת: הוא היה שותף מרכזי בהקמת ועד אברכי אנ"ש בצפת, גוף הפועל למען צרכי הקהילה החב"דית בעיר ומקיים בניהולו יריד ספרים כל שנה בה' טבת.<br />
== ערכים וייחודיות ==<br />
פעילותו של הרב שלום שמחה זילברשטרום משקפת את עבודת השליחות בשדה החינוך, כפי שהתווה הרבי מליובאוויטש. הוא משלב ניהול יעיל של מוסדות חינוך עם פעילות קהילתית נרחבת למען אנשי קהילתו.</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=741896שלום שמחה זילברשטרום2025-02-20T16:30:51Z<p>מרדכי א: יצירת דף עם התוכן " הרב '''שלום שמחה זילברשטרום''' הוא איש חינוך וסמנכ"ל מוסדות אור מנחם בצפת. == תקציר קורות חייו == שלום שמחה זילברשטרום נולד בשנת תשל"ט (1979) לאביו, הרב בנימין נחום זילברשטרום, ולאמו, מרת לאה זילברשטרום (לבית שגלוב). בשנת תשס"ב (2002) נישא ל..."</p>
<hr />
<div><br />
הרב '''שלום שמחה זילברשטרום''' הוא איש חינוך וסמנכ"ל מוסדות אור מנחם בצפת.<br />
== תקציר קורות חייו ==<br />
שלום שמחה זילברשטרום נולד בשנת תשל"ט (1979) לאביו, [[ בנימין נחום זילברשטרום|הרב בנימין נחום זילברשטרום]], ולאמו, מרת לאה זילברשטרום (לבית שגלוב). בשנת תשס"ב (2002) נישא לדבורה לאה זילברשטרום (לבית הענדל). נישואיו אלו הובילו אותו להירתמות לסיוע למחותנו הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל|שניאור זלמן אליהו הענדל]] בניהול [[מוסדות אור מנחם (צפת)|מוסדות חב"ד בצפת]]. בהמשך, התמנה לסמנכ"ל מוסדות אור מנחם בצפת. יחד עם מנחם קרץ, ייסד את ועד אברכי אנ"ש בצפת, ומאז הוא פעיל בתחום צרכי הציבור בצפת. <br />
== ילדיו ==<br />
לרב שלום שמחה לזילברשטרום עשרה ילדים: מנחם מענדל, ישראל צבי, יוסף יצחק, אהרון מרדכי, מושקא, שיינא חווה מריאשה, חנה, שטערנא שרה, נחמה ציפורה, ומרים ברכה.<br />
== הישגים עיקריים ==<br />
סמנכ"ל מוסדות אור מנחם בצפת: הרב שלום שמחה זילברשטרום מכהן כסמנכ"ל מוסדות אור מנחם בצפת, מוסדות חינוך וחסד משמעותיים בעיר הכוללים גנים, מכינה לכיתה א', תלמוד תורה לבנים, ובית ספר יסודי לבנות. תפקידו כולל ניהול מגוון תחומים במוסדות אלו.<br />
מייסד ועד אברכי אנ"ש בצפת: הוא היה שותף מרכזי בהקמת ועד אברכי אנ"ש בצפת, גוף הפועל למען צרכי הקהילה החב"דית בעיר ומקיים בניהולו יריד ספרים כל שנה בה' טבת.<br />
== ערכים וייחודיות ==<br />
פעילותו של הרב שלום שמחה זילברשטרום משקפת את עבודת השליחות בשדה החינוך, כפי שהתווה הרבי מליובאוויטש. הוא משלב ניהול יעיל של מוסדות חינוך עם פעילות קהילתית נרחבת למען אנשי קהילתו.</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=741880אהרן מרדכי זילברשטרום2025-02-20T15:06:45Z<p>מרדכי א: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אהרן מרדכי זילברשטרום.jpg|שמאל|ממוזער|הרב זילברשטרום]]<br />
[[קובץ:אמ זילברשטרום770.jpg|שמאל|ממוזער|מקבל [[לעקאח]] מ[[הרבי]]]]<br />
הרב החסיד ר' '''אהרן מרדכי זילברשטרום''' ([[תרפ"ג]] - [[תשע"ב]]), ממקימי "רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" ומנהל [[תלמוד תורה]] 'שילה' בירושלים, מחשובי חסידי חב"ד בארץ הקודש.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ז באייר]] [[תרפ"ג]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב בנימין נחום ולמרת פראדל (כהן) זילברשטרום. בליל [[שבת]] קודש, שבעה עשר בתמוז ה'תשע"ב השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה, כשהוא בשנת הצדי"ק לחייו.<br />
<br />
בנעוריו למד אצל [[מר שושני]] ובישיבות מקומיות, ואף נסע לימים לישיבה המפורסמת ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן בבלגיה, שם עוד שמע שיעור מהגאון רבי אלחנן ווסרמן, ושם הכיר את ידידו לעתיד, רבה של אנטוורפן, הגאון ר' [[דוד משה ליברמן]].<br />
(יסודה של ישיבת היידע הייתה על ידי שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שווייץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת בשואה).<br />
<br />
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] הצטרף לקבוצת [[תמים|תמימים]] שחיו ולמדו ביערות [[צרפת]] (מעין פרטיזנים יהודיים), תחת אחריותו הגשמית והרוחנית של בן דודו של [[הרבי]] ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]]. <br />
<br />
===בצרפת===<br />
לאחר שנגמרה המלחמה, הקים ר' [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]] ב[[מסירות נפש]] רשת בתי ספר לכל היתומים והיתומות שנותרו חסרי כל, על אדמת צרפת. בראש ניהול המוסדות עמדו אותה קבוצת תמימים שנשארו אחים ממש כל משך חייהם.<br />
<br />
הרב זילברשטרום, זכה לעמוד ולהיות מראשי המוסדות. בעיקר זכה, ש[[הרבי]], בעת שבא לשהות עם [[הרבנית חנה|אמו]] כשלושה חודשים בשנת [[תש"ז]] ב[[פאריז]], ביקר במוסדות. <br />
באותם חודשים, הזמין הרבי את הרב זילברשטרום אל חדרו במלון מספר פעמים, ושם שוחח עמו בענייני הדרכה של חינוך לרשת המוסדות.<br />
לאחר שחזר הרבי ל[[ארצות הברית]], שלח הרבי מתנה אישית לכל ילד וילדה שהכיר בביקורו במוסדות החינוך של חב"ד בצרפת.<br />
<br />
ב[[התוועדות]] 'צאתכם לשלום' המפורסמת, לפני שהרבי עזב בפעם האחרונה את אדמת אירופה, [[התוועדות]] שנמשכה 11 שעות רצופות ללא הפסקה, הרבי דיבר אל כל אחד ואחד ללא יוצא מן הכלל. הזכיר את שמו הפרטי של האיש וביאר זאת על פי [[קבלה]] וחסידות, [[נגלה]] ונסתר, באופן מיוחד ומבהיל, שהפליא את כל השומעים, חסידי חב"ד וגם כאלו שאינם. <br />
<br />
הראשון בתור, היה הרב אהרן מרדכי זילברשטרום, הרבי ביאר את שמו על פי מאמר חז"ל (חולין קלט, ב) "מרדכי מן התורה מנין, שנאמר "מר דרור" '''ומתרגמינן''' "מירא דכיא". והרבי אף הוסיף ואמר לו את שליחות ומטרת חייו על פי סוד שמו: לתת שיעורים בנגלה ובחסידות ולכתוב ספרים, גם (ובמיוחד?) בשפה הצרפתית, שהרב זילברשטרום רכש בצורה מקצועית ביותר. ולנהל מוסדות חינוך לילדים וילדות.<br />
<br />
עוד באותו מעמד הועידו הרבי בנבואה שמיימית, לפרוייקט שהטיל הרבי על חסידי חב"ד מיד עם עלותו על כס הנשיאות ב[[י"א שבט תשי"א]] - הקמת רשת בתי הספר [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]].<ref>לקריאה נוספת על התוועדות זאת התקשרות 1256 <nowiki>https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14444&CategoryID=2311</nowiki></ref><br />
<br />
===בארץ הקודש===<br />
לאחר שסיים את תפקידו בצרפת, קיבל רשות מהרבי לחזור אל חיק משפחתו, שבינתיים עלתה ארצה, וכאן בא בקשרי השידוכין עב"ג מרת מרים לבית שפיגל, מהמשפחות החשובות והמיוחסות של [[בני ברק]] הצעירה באותם ימים, ממקורבי בעל ה'חזון איש'. <br />
במברק מיוחד של 3 מילים ספורות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] קיבלו ברכה לסגירת השידוך.<br />
תאריך החתונה נקבע ליום י"ג שבט ה'תש"י, אולם ימים ספורים לפני כן קיבלו החתן והכלה את הידיעה מ[[ארצות הברית]] על פטירת הרבי, אליו היו קשורים בכל נימי נפשם.<br />
מברק שהם שיגרו אל [[הרבי]], בשאלה כיצד לנהוג, נענה במברק חוזר שימתינו עד לאחר סיום ה'שלושים', ואכן החתונה נדחתה (למרות שההורים של שני הצדדים לא היו חסידי חב"ד) על פי הוראת הרבי ליום י"ח אדר אותה שנה.<br />
<br />
מיד אחר חתונתו נכנס לניהול של תלמוד התורה הנודע 'שילה', שבוגריו מכהנים היום כרבנים חשובים בארץ ובעולם, תלמיד מיוחד שלמד שם אצל הרב זילברשטרום - הוא רבי יעקב אלתר, המכהן כיום כהאדמו"ר מגור.<br />
<br />
בעת שהרבי יצא בקריאה לייסד את ה'רשת', עזב הרב זילברשטרום מקצוע מכובד ופרנסה בריוח, ויצא להתנדב במשימה החדשה כחייל אמיתי של הרבי.<br />
כיהן כחבר הנהלת הרשת, ובתוקף תפקידו זה, יחד עם הרב [[דוד חנזין]], הרב [[זושא וילימובסקי]] ועוד, פתחו ב[[מסירות נפש]] בתי ספר בפריסה ארצית. שלחו מורים או מורות לכל מקום, ערכו להם ימי השתלמות, ימי עיון, עזרו לבסס קהילות ולהקימם סביב אותם בתי ספר שהצילו רבבות ילדים יהודיים משמד רוחני, אותם ילדים שבאו עם הורים תמימים מהעליות השונות לאחר קום המדינה.<br />
<br />
כשיצא הרבי ב[[תקנת לימוד הרמב"ם]], קבע חברותא יומית בלימוד השיעור עם ידידו ר' [[שמעון יעקובוביץ]], ובה החזיק עד לפני פטירתו. בנוסף מסר שיעור מספר פעמים בשבוע בבית הכנסת בשיכון חב"ד בירושלים, ובו סיפר לשומעים מהחידושים שנתחדשו בעת הלימוד בחברותא.<br />
<br />
כתב תדיר לרבי, וקיבל תשובות רבות. אגרות ומכתבים, מענות והוראות קודש, שחלקם פורסמו בסדרת 'אגרות קודש' וחלקם האחר שמור אצל צאצאיו. לאחר פטירתו פרסמו את חלקם ב'תשורות' לנישואיהם.<br />
<br />
לאחר שפרש רשמית מתפקידי הניהול בבתי הספר של הרשת, המשיך על פי הוראת הרבי אליו ב'חלוקת הדולרים' בתפקידים של הפצת המעיינות ומסירת שיעורי תורה למגוון חוגים וגילאים: בשעות הבוקר כמורה ומחנך בסמינר "בית חנה" לבנות חב"ד ליובאוויטש בעיר מגוריו [[ירושלים]]. ואחר הצהרים מסר שיעורים בנגלה ובחסידות, בקבלה ובמדרש, במגוון מוסדות, לסטודנטים ב'מכון לב', לציבור החרדי והדתי הירושלמי בספריית החסידות 'היכל מנחם', ל[[אנ"ש]] ברחבי הארץ וביניהם קהילת חב"ד ב[[תל ציון]].<br />
<br />
==קשרים עם בית בריסק==<br />
כיון ששורש משפחתו מה[[עיירה]] [[בריסק]], הוא היה קרוב מאוד עם בני משפחת הגאונים המפורסמת, שושלת בריסק - משפחת סולובייצ'יק, ועל פי הוראתו של הרבי אליו המשיך לתחזק את אותו הקשר.<br />
במשך השנים עמד בקשרים גלויים ונסתרים, עם גדולי תורה אלו שהיה תדיר בביתם, וכן עם שאר גדולי ראשי הישיבות של עולם התורה הליטאי.<br />
<br />
בליל [[שבת קודש]] פרשת בלק, [[י"ז בתמוז]] (צום שבעה עשר בתמוז נדחה) [[ה'תשע"ב]], נפטר ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ביקור חולים ב[[ירושלים]], בסמיכות לביתו. מסע ההלוויה נערך בהשתתפות בני המשפחה ואלפים מתלמידיו לאורך השנים, יצא מבית ההלוויות שמגר לחלקת חב"ד בהר הזיתים. כאשר המיטה עברה על יד בית הכנסת חב"ד ברחוב בעל התניא בשכונת מאה שערים, הגיע רבי מאיר סולובייצ'יק ואמר קדיש אחר מיטת ידידו.<br />
<br />
בשנת ה'[[תשע"ז]] לקראת יום היארצייט החמישי, יצא לאור הספר "איש החינוך" בהוצאת בני המשפחה. בספר באו תולדות חייו הסוערים והמרתקים, סיפורים ופנינים, שיטתו ופועלו החינוכי במשך שנות דור. אל הספר צורף גם כרך של חידושי תורה מפרי עטו "מן המעין" הכולל חידושים וביאורים מעמיקים במסכתות הש"ס, בי"ד ספרי החזקה להרמב"ם, ובתורתו של הרבי.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו מרת חנה, רעיית הרב [[משה דב גינזבורג]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי<br />
*רעייתו, מרת מרים זילברשטרום (לבית שפיגל) - ירושלים (נלב"ע ביום רביעי י"ח טבת התש"פ, ונטמנה בחלקת חב"ד בהר הזיתים בסמיכות אליו)<br />
*בתו מרת אסתר: אשת הרב [[גרשון אלישע שוחט]], דיין ומו"צ - טורונטו, קנדה<br />
*בנו, הרב [[בנימין נחום זילברשטרום]] - משפיע בישיבת תורת אמת, ומייסד ספריית החסידות להפצת המעיינות היכל מנחם - ירושלים<br />
*בנו, הרב [[טוביה זילברשטרום]] - רב ומד"א ביהכנ"ס היכל לוי יצחק בשיכון חב"ד - ירושלים<br />
*בנו, הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום (לוד)|יוסף יצחק זילברשטרום]] - [[משפיע]] בקהילת חב"ד - לוד<br />
*בנו, הרב [[חנוך העניך זילברשטרום]] - מגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ברחובות<br />
*בנו, הרב [[דוד זילברשטרום]] - מחנך [[חיידר אידיש]] [[כפר חב"ד]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*{{אוצר החכמה||'''איש החינוך'''|607696|כפר חב"ד, תשע"ו}}<br />
*'''עד האסף מרים''', קווים לדמותה של רעייתו הרבנית מרים, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1840 עמוד 8<br />
;מדברי תורתו<br />
*'''מן המעין''' א, ירושלים, תשנ"ה<br />
*{{אוצר החכמה||'''מן המעין''' ב|607697|כפר חב"ד, תשע"ו}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/8/20/310096374210.html מעגלי חיים נפתחים ונסגרים]''' - פרק מתוך הספר לזכרו בתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=96180 כשראש ישיבת בריסק ספד למחנך החב"די המסור]''' - כתבתו של [[אריה ארליך]], באתר {{COL}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf נכתב ונחתם בטבעת המלך]''', לקט אגרות שקיבל מהרבי בקשר עם התעסקותו ברשת אהלי יוסף יצחק - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז<br />
<br />
{{מיון רגיל:זילברשטרום, אהרן מרדכי}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=739703צפת2025-02-11T16:10:10Z<p>מרדכי א: </p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קהילת חב"ד בצפת<br />
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg|250px]]<br />
|כתובית=קרית חב"ד בעיר<br />
|עיר=צפת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד<br />
|מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]]<br />
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]<br />
|משפיע הקהילה=<br />
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, סמינר למורות, ישיבה גדולה, [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[ישיבת צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], ומכון אלטע<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] הרב [[חיים קפלן]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]]<br />
|מספר שלוחים=10<br />
|מספר בתי חב"ד=10<br />
|מספר משפחות בקהילה=כ-1200<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]<br />
}}<br />
[[קובץ:לוגו צפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל המוסדות של צפת]]<br />
[[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]<br />
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה מעל ל-1000 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בשנות הלמ"דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], סמינר למורות, מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.<br />
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.<br />
<br />
לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי יעקב בירב מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ"ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]] מחבר השולחן ערוך, רבי משה מטראני, רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.<br />
<br />
בשנת ה'רצ"ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש"ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.<br />
<br />
רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ"ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]].<br />
<br />
ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי"ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז.}}.<br />
<br />
עם הגעתו של [[האריז"ל]] לצפת בשנת ה'ש"ל, הפך הרמ"ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ"ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ"ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ"ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.<br />
<br />
לאחר פטירת הרמ"ק, נחשב האריז"ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר"י כרב. בשנת ה'של"ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ"ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד. בשנתו הראשונה של האריז"ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.<br />
<br />
רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.<br />
<br />
ה[[רדב"ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי"ד ונפטר בשנת ה'של"ד.<br />
<br />
===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===<br />
בשנת [[תקל"ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס"ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח.<br />
<br />
אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שהתרחשה באותה תקופה הביאה לדילדול הקהילה היהודית.<br />
<br />
==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==<br />
<br />
===הקהילה הראשונה===<br />
בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היתה קהילה קטנה של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים חברי הקהילה עזבו בעיקר ל[[חברון]] ולא התקיימה יותר קהילת חב"ד בצפת.<br />
<br />
===רעיון שנדחה===<br />
במכתבו של הרבי מ[[ר"ח כסלו]] [[תשכ"ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"די בסביבות צפת - [[מירון]]: "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[ברית המועצות|רוסיא]] . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו".<br />
<br />
===הרבי מקים קריה===<br />
בשנת [[תשל"ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. עוד לפני שהגיע הרב קפלן בפועל לצפת, ביקש הרבי מהרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] (במהלך יחידות בקיץ תשל"ג) להצטרף ולהיות שליח בצפת. (בפועל - באישור מיוחד מהרבי- הרב הנדל הגיע יחד עם רעייתו וילדיו לצפת בחורף תשל"ד).<br />
<br />
הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב"ד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], והמשפיע הרב [[זושא ווילימובסקי]]. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט. <br />
<br />
על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.<br />
הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב"ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב"ד כל השנים.<br />
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב העיר וקהילת חב"ד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br />
<br />
הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br />
<br />
בחודש [[תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.<br />
<br />
לאחר ייסוד קריית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של הקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.<br />
<br />
===בית כנסת היכל לוי יצחק===<br />
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]<br />
בית הכנסת הינו בית הכנסת המרכזי בשכונת [[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]], בית הכנסת נקרא על-שמו של אביו של [[הרבי]] הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br />
<br />
===ועד המנהלים===<br />
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו חברים הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב שלמה רסקין, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]].<br />
<br />
כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב"ד בעיר.<br />
<br />
==ריכוזי חב"ד בעיר==<br />
===קריית חב"ד===<br />
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת "[[היכל לוי יצחק]]" ול[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.<br />
<br />
כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].<br />
<br />
ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.<br />
<br />
===גבעת שושנה===<br />
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ"א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.<br />
<br />
השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.<br />
<br />
===שכונת כנען===<br />
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בתי הספר חב"ד לבנים ולבנות 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.<br />
<br />
===מרום כנען===<br />
בשנת [[תשס"ח]] נוסדה קהילת חב"ד נוספת עם בית כנסת חב"ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת"ם (צפת)|אוצר הסת"ם]] הפועל במקום.<br />
<br />
===שכונת מנחם בגין===<br />
בשנים האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]].<br />
<br />
מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.<br />
<br />
==קהילת חב"ד כיום==<br />
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]<br />
קהילת חב"ד צפת כיום היא מקהילות חב"ד הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה מעל ל-800 משפחות (נכון לשנת [[תשפ"ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא המחיר המוזל של הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר.<br />
<br />
חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br />
<br />
רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
{{ערך מורחב|כולל חב"ד צפת}}<br />
סניף של כולל חב"ד שנועד לתושבי הצפון. את הסניף מנהל הרב יוסף יצחק חיטריק, תחת מנהל כולל חב"ד הרב שלום דוכמן. בכולל קיים בית תבשיל, מרפאת שיניים לתושבי חב"ד בעיר, וכן סמיכה לרבנות.<br />
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]<br />
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br />
<br />
===מוסדות החינוך===<br />
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]<br />
*'''מעונות יום''' המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.<br />
*'''גני חב"ד''' המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: [[הרב שמחה זילברשטרום]] (בעבר הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]).<br />
*'''תלמוד תורה 'אור מנחם'''' (המונה מעל ל600 תלמידים כ"י). מנכ"ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], סמנכ"ל הרב [[הרב שמחה זילברשטרום]]. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*'''בית ספר יסודי 'אור מנחם'''' (המונה כ-580 תלמידות). מנכ"ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], סמנכ"ל הרב [[שמחה זילברשטרום]], מנהלת חינוכית: גב' א. עבאדי.<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*''''בית חנה'''' בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].<br />
{{ערך מורחב|בית חנה (צפת)}}<br />
*'''ישיבה גדולה 'חח"ל'''' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].<br />
{{ערך מורחב|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)}}<br />
*''''מכון חסידי טכנולוגי'''' תחת מוסדות 'חנוך לנער' (המונה כ-140 בחורים). מנהל: הרב [[שלמה אזרף]]. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br />
{{ערך מורחב|מכון תורני טכנולוגי'}}<br />
*'''ישיבת 'צעירי השלוחים'''', (המונה כ-100 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב [[שניאור זלמן קפלן]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת צעירי השלוחים}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'חח"ל'''' (המונה כ-206 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}}<br />
*'''ישיבת 'חנוך לנער'''' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חנוך לנער}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'אהל מנחם מענדל'''' - (מונה כ-60 בחורים). ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב [[שמואל מישולובין]] משגיח: הרב עזריאל שיימוס.<br />
{{ערך מורחב|אהל מנחם מענדל צפת}}<br />
*''''מכון אלטע'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
{{ערך מורחב|מכון אלטע}}<br />
*''''סמינר חיה מושקא'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
<br />
===מוסדות שונים===<br />
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.<br />
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],<br />
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]<br />
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי<br />
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל<br />
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום<br />
*כולל לאברכים - העיר העתיקה.<br />
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה<br />
*אוצר הסתם - מכון סת"ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.<br />
<br />
אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.<br />
<br />
==בתי חב"ד בעיר==<br />
בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע"י הרבי בשנים תשל"ו-תשל"ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג.<br />
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br />
<br />
בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:<br />
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן<br />
*מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].<br />
*מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].<br />
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br />
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br />
*עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br />
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].<br />
*נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי<br />
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].<br />
*מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס<br />
*חב״ד במרכז הרפואי ע״ש רבקה זיו- מנהל: הרב ינון לנג<br />
<br />
===פעילות התמימים===<br />
בימי שישי ושבת ובמועדים נוספים, מאות התמימים תלמידי ישיבות חב"ד בעיר, כובשים את העיר ואת הצפון כולו, בפעילות מבצעים: מבצע תפילין, מסיבות שבת, הקהלת קהילות והפצת ענייני משיח וגאולה.<br />
<br />
==צבאות השם==<br />
ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].<br />
<br />
לארגון זה יש מספר סניפים:<br />
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].<br />
* סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.<br />
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].<br />
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.<br />
<br />
סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב.<br />
<br />
==חב"ד בעירייה==<br />
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון ז"ל עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]<br />
צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור [[הרבי]] - רצים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.<br />
<br />
בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון ז"ל. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ז"ל ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.<br />
<br />
לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע"ט]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.<br />
<br />
לאחר הבחירות בשנת תשע"ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע"י סיעת חב"ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה.<br />
<br />
בבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד סדר הרשימה היה כך: הרב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) |שניאור ליפסקר]], הרב [[יורם מעודה]], הרב [[אריה ניסילביץ']]. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו"ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו"ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר [[יוסי קקון]].<br />
<br />
לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור.<br />
<br />
==ועד אברכי אנ"ש==<br />
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}<br />
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]<br />
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]] הרב [[מאיר וילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל קרץ]].<br />
<br />
== בית העלמין העתיק==<br />
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}<br />
בבית העלמין העתיק בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוגתו מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.<br />
<br />
בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שבועון בית משיח]] 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת<br />
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/1175313/ עשר אלף הנחות תפילין בבית רפואה זיו מפתיחת הדוכן] {{אינפו}}<br />
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט. {{PDF|}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}<br />
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד {{בית חבד|}}<br />
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}<br />
<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br />
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:צפת]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=739497משתמש:מרדכי א/שמחה זילברשטרום2025-02-10T16:53:52Z<p>מרדכי א: </p>
<hr />
<div><br />
== הרב '''שלום שמחה זילברשטרום''' סמנכ"ל [[מוסדות אור מנחם]] בצפת ועומד בראש ועד אברכי אנ"ש בצפת. ==<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
== תולדות חים ==<br />
נולד בכ"ד תשרי תשל"ט לאביו [[הרב בנימין נחום זילברשטרום]] משפיע בישיבת תורת אמת, ולאמו מרת לאה.<br />
<br />
נקרא על שם דודו ([[שמחה זילברשטרום]]) שנרצח בפיגוע [["רצח יד החמישה"]], <br />
<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* נשוי לאישתו מרת דבורה לאה זילברשטרום (מנהלת נשי חב" צפת וקבוצת נשים ובנות לרבי לחנוכה)<br />
* בניו - מנחם מענדל, מושקא, שיינא חווה מרייאשה, ישראל צבי, חנה, יוסף יצחק, [[אהרון מרדכי]], שטערנא שרה, נחמה ציפורה, מרים ברכה.</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=739496משתמש:מרדכי א/שמחה זילברשטרום2025-02-10T16:52:39Z<p>מרדכי א: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div><br />
== הרב '''שלום שמחה זילברשטרום'''סמנכ"ל [[מוסדות אור מנחם]] בצפת ועומד בראש ועד אברכי אנ"ש בצפת. ==<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
== תולדות חים ==<br />
נולד בכ"ד תשרי תשל"ט לאביו [[הרב בנימין נחום זילברשטרום]] משפיע בישיבת תורת אמת, ולאמו מרת לאה.<br />
<br />
נקרא על שם דודו ([[שמחה זילברשטרום]]) שנרצח בפיגוע [["רצח יד החמישה"]], <br />
<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
* נשוי לאישתו מרת דבורה לאה זילברשטרום (מנהלת נשי חב" צפת וקבוצת נשים ובנות לרבי לחנוכה)<br />
* בניו - מנחם מענדל, מושקא, שיינא חווה מרייאשה, ישראל צבי, חנה, יוסף יצחק, [[אהרון מרדכי]], שטערנא שרה, נחמה ציפורה, מרים ברכה.</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=739495משתמש:מרדכי א/שמחה זילברשטרום2025-02-10T16:50:32Z<p>מרדכי א: </p>
<hr />
<div><br />
== הרב '''שלום שמחה זילברשטרום'''סמנכ"ל [[מוסדות אור מנחם]] בצפת ועומד בראש ועד אברכי אנ"ש בצפת. ==<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
== תולדות חים ==<br />
נולד בכ"ד תשרי תשל"ט לאביו [[הרב בנימין נחום זילברשטרום]] משפיע בישיבת תורת אמת, ולאמו מרת לאה.<br />
<br />
נקרא על שם דודו ([[שמחה זילברשטרום]]) שנרצח בפיגוע [["רצח יד החמישה"]], <br />
<br />
<br />
=== משפחתו ===<br />
* נשוי לאישתו מרת דבורה לאה זילברשטרום (מנהלת נשי חב" צפת וקבוצת נשים ובנות לרבי לחנוכה)<br />
* נולדו לו 10 ילדים</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=739485משתמש:מרדכי א/שמחה זילברשטרום2025-02-10T16:30:02Z<p>מרדכי א: </p>
<hr />
<div>הרב '''שלום שמחה זילברשטרום'''סמנכ"ל מוסדות [[אור מנחם]] בצפת ועומד בראש ועד אברכי אנ"ש בצפת.</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D&diff=739484משתמש:מרדכי א/שמחה זילברשטרום2025-02-10T16:29:06Z<p>מרדכי א: יצירת דף עם התוכן "הרב '''שלום שמחה זילברשטרום'''סמנכ"ל מוסדות אור מנחם בצפת ועומד בראש ועד אברכי אנ"ש בצפת. ממוזער קובץ:הרב שלום שמחה זילברשטרום במסיבת סידור (וחומש) לילדי ה"מכינה" של רשת גני חב"ד צפת|ממוזער|הרב שלום שמחה זילברשטר..."</p>
<hr />
<div>הרב '''שלום שמחה זילברשטרום'''סמנכ"ל מוסדות [[אור מנחם]] בצפת ועומד בראש ועד אברכי אנ"ש בצפת.<br />
[[קובץ:WhatsApp-Image-2023-06-14-at-12.27.09-768x51314-06-2023-16-44-44-|ממוזער]]<br />
[[קובץ:הרב שלום שמחה זילברשטרום במסיבת סידור (וחומש) לילדי ה"מכינה" של רשת גני חב"ד צפת|ממוזער|הרב שלום שמחה זילברשטרום במסיבת סידור (וחומש) לילדי ה"מכינה" של רשת גני חב"ד צפת]]</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=739483ועד אברכי אנ"ש צפת2025-02-10T16:20:26Z<p>מרדכי א: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]<br />
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]] [[מאיר וילשאנסקי]] הרב [[מנחם מענדל קרץ]] <br />
<br />
==הקמת הארגון==<br />
בתחילת שנות הסמכי"ם חלה תנופה גדולה בהתיישבות החב"דית בצפת, ומאות משפחות קבעו בה את מגוריהם. בעקבות התפתחותה הקהילה, נוצר צורך ממשי להקים ארגון שיאגד את הפעילות החב"דית בין מאות האברכים שהתיישבו בקהילה, ויגרום לכך שלא יתקבעו במקום כבעלי-בתים בלבד, אלא ימשיכו להתעסק בענינים של הרבי ויצטרפו לפעילות הקיימת בהבאת בשורת הגאולה לתושבי האזור.<br />
<br />
==פעילות הארגון==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
===עידוד היציאה למבצעים===<br />
<br />
===חיזוק הקשר עם בית חיינו===<br />
בכל חודש [[תשרי]], נערכים מניינים בהתאם לסדרים של [[770]] על ידי הוועד. המניין מיועד לאלו שמסיבות שונות לא הגיעו בפועל לבית חיינו, אך רוצים להתפלל באופן הקרוב ביותר שניתן. המניין מותאם לילדים בכדי לאפשר גם לנשות הקהילה לחוש את חודש החגים כראוי.<br />
<br />
בשנת ה[[הקהל]] תשפ"ג ערך הוועד מבצעים מיוחדים לעידוד הנסיעה לחצרות קודשנו, כולל פרסום הטסים בכדי לעודד טיסה של משפחות נוספות.<br />
<br />
===שבתות קהילתיות===<br />
<br />
===התוועדויות ושיעורים===<br />
===עלון ליובאוויטש===<br />
בשנת [[תשע"ב]] החל לצאת לאור גליון שבועי בשם 'ליובאוויטש' שנועד להגביר את הקשר בין התושבים, ולהוות בימה לפרסום הפעילות של אנשי הקהילה בבחינת "קנאת סופרים תרבה חכמה".<br />
<br />
בעלון מתפרסמים תאריכי ימי ההולדת ואירועי השמחה הקשורים עם הקהילה, תמונות מהפעילות, טור הלכתי של הרב [[שבתי יונה פרידמן]], מדור ביאורי מושגים ועניינים בהלכה ובחסידות (בעריכת הרב [[יואל דובקין]] ור' [[רפאל אברהם דובקין]]), ומדורים מתחלפים נוספים.<br />
<br />
===מדריכים הלכתיים - פרקטיים===<br />
בשנת תשע"ט פורסם מדריך בענייני לידת בן ובת, ברית ופדיון הבן (בעריכת ר' [[רפאל אברהם דובקין]]) אשר גרר תשואות רבות. המדריך הורד מאתר הפעילות מעל 70 פעמים תוך יומיים בלבד מאז עלה. בפתח הדבר צויין אשר מדריך זה הינו ראשון מתוך סדרת המדריכים שתצא לאור בחסות הארגון.<br />
בתחילת שנת תש"פ התווסף מדריך שני בנושא תספורת ראשונה (בעריכת הנ"ל), אף מדריך זה זכה לפרסום ולתגובות חיוביות רבות.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* '''[https://vaa770.org/home/ דף הבית של הארגון]'''<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=739482צפת2025-02-10T16:18:56Z<p>מרדכי א: /* ועד אברכי אנ"ש */</p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קהילת חב"ד בצפת<br />
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg|250px]]<br />
|כתובית=קרית חב"ד בעיר<br />
|עיר=צפת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד<br />
|מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]]<br />
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]<br />
|משפיע הקהילה=<br />
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, סמינר למורות, ישיבה גדולה, [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[ישיבת צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], ומכון אלטע<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] הרב [[חיים קפלן]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]]<br />
|מספר שלוחים=10<br />
|מספר בתי חב"ד=10<br />
|מספר משפחות בקהילה=כ-1200<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]<br />
}}<br />
[[קובץ:לוגו צפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל המוסדות של צפת]]<br />
[[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]<br />
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה מעל ל-1000 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בשנות הלמ"דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], סמינר למורות, מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.<br />
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.<br />
<br />
לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי יעקב בירב מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ"ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]] מחבר השולחן ערוך, רבי משה מטראני, רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.<br />
<br />
בשנת ה'רצ"ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש"ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.<br />
<br />
רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ"ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]].<br />
<br />
ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי"ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז.}}.<br />
<br />
עם הגעתו של [[האריז"ל]] לצפת בשנת ה'ש"ל, הפך הרמ"ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ"ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ"ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ"ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.<br />
<br />
לאחר פטירת הרמ"ק, נחשב האריז"ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר"י כרב. בשנת ה'של"ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ"ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד. בשנתו הראשונה של האריז"ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.<br />
<br />
רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.<br />
<br />
ה[[רדב"ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי"ד ונפטר בשנת ה'של"ד.<br />
<br />
===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===<br />
בשנת [[תקל"ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס"ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח.<br />
<br />
אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שהתרחשה באותה תקופה הביאה לדילדול הקהילה היהודית.<br />
<br />
==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==<br />
<br />
===הקהילה הראשונה===<br />
בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היתה קהילה קטנה של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים חברי הקהילה עזבו בעיקר ל[[חברון]] ולא התקיימה יותר קהילת חב"ד בצפת.<br />
<br />
===רעיון שנדחה===<br />
במכתבו של הרבי מ[[ר"ח כסלו]] [[תשכ"ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"די בסביבות צפת - [[מירון]]: "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[ברית המועצות|רוסיא]] . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו".<br />
<br />
===הרבי מקים קריה===<br />
בשנת [[תשל"ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. עוד לפני שהגיע הרב קפלן לצפת, ביקש הרבי מהרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] (במהלך יחידות בקיץ תשל"ג) להגיע ולהיות שליח בצפת. (בפועל - באישור מיוחד מהרבי- הרב הנדל הגיע יחד עם רעייתו וילדיו לצפת בחורף תשל"ד) <br />
הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב"ד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], והמשפיע הרב [[זושא ווילימובסקי]]. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט. <br />
<br />
על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.<br />
הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב"ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב"ד כל השנים.<br />
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב העיר וקהילת חב"ד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br />
<br />
הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br />
<br />
בחודש [[תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.<br />
<br />
לאחר ייסוד קריית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של הקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.<br />
<br />
===בית כנסת היכל לוי יצחק===<br />
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]<br />
בית הכנסת הינו בית הכנסת המרכזי בשכונת [[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]], בית הכנסת נקרא על-שמו של אביו של [[הרבי]] הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br />
<br />
===ועד המנהלים===<br />
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב שלמה רסקין, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר.<br />
<br />
כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב"ד בעיר.<br />
<br />
==ריכוזי חב"ד בעיר==<br />
===קריית חב"ד===<br />
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת "[[היכל לוי יצחק]]" ול[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.<br />
<br />
כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].<br />
<br />
ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.<br />
<br />
===גבעת שושנה===<br />
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ"א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.<br />
<br />
השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.<br />
<br />
===שכונת כנען===<br />
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.<br />
<br />
===מרום כנען===<br />
בשנת [[תשס"ח]] נוסדה קהילת חב"ד נוספת עם בית כנסת חב"ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת"ם (צפת)|אוצר הסת"ם]] הפועל במקום.<br />
<br />
===שכונת מנחם בגין===<br />
בשנים האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]].<br />
<br />
מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.<br />
<br />
==קהילת חב"ד כיום==<br />
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]<br />
קהילת חב"ד צפת כיום היא מקהילות חב"ד הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה מעל ל-800 משפחות (נכון לשנת [[תשפ"ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא המחיר המוזל של הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר.<br />
<br />
חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br />
<br />
רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
{{ערך מורחב|כולל חב"ד צפת}}<br />
סניף של כולל חב"ד שנועד לתושבי הצפון. את הסניף מנהל הרב יוסף יצחק חיטריק, תחת מנהל כולל חב"ד הרב שלום דוכמן. בכולל קיים בית תבשיל, מרפאת שיניים לתושבי חב"ד בעיר, וכן סמיכה לרבנות.<br />
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]<br />
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br />
<br />
===מוסדות החינוך===<br />
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]<br />
*'''מעונות יום''' המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.<br />
*'''גני חב"ד''' המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: [[הרב שמחה זילברשטרום]] (בעבר הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]).<br />
*'''תלמוד תורה 'אור מנחם'''' (המונה מעל ל600 תלמידים כ"י). מנכ"ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], סמנכ"ל הרב [[הרב שמחה זילברשטרום]]. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*'''בית ספר יסודי 'אור מנחם'''' (המונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' עבאדי.<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*''''בית חנה'''' בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].<br />
{{ערך מורחב|בית חנה (צפת)}}<br />
*'''ישיבה גדולה 'חח"ל'''' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].<br />
{{ערך מורחב|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)}}<br />
*''''מכון חסידי טכנולוגי'''' תחת מוסדות 'חנוך לנער' (המונה כ-140 בחורים). מנהל: הרב [[שלמה אזרף]]. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br />
{{ערך מורחב|מכון תורני טכנולוגי'}}<br />
*'''ישיבת 'צעירי השלוחים'''', (המונה כ-100 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב [[שניאור זלמן קפלן]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת צעירי השלוחים}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'חח"ל'''' (המונה כ-206 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}}<br />
*'''ישיבת 'חנוך לנער'''' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חנוך לנער}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'אהל מנחם מענדל'''' - (מונה כ-60 בחורים). ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב [[שמואל מישולובין]] משגיח: הרב עזריאל שיימוס.<br />
{{ערך מורחב|אהל מנחם מענדל צפת}}<br />
*''''מכון אלטע'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
{{ערך מורחב|מכון אלטע}}<br />
*''''סמינר חיה מושקא'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
<br />
===מוסדות שונים===<br />
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.<br />
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],<br />
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]<br />
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי<br />
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל<br />
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום<br />
*כולל לאברכים - העיר העתיקה.<br />
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה<br />
*אוצר הסתם - מכון סת"ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.<br />
<br />
אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.<br />
<br />
==בתי חב"ד בעיר==<br />
בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע"י הרבי בשנים תשל"ו-תשל"ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג.<br />
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br />
<br />
בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:<br />
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן<br />
*מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].<br />
*מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].<br />
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br />
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br />
*עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br />
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].<br />
*נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי<br />
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].<br />
*מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס<br />
*חב״ד במרכז הרפואי ע״ש רבקה זיו- מנהל: הרב ינון לנג<br />
<br />
===פעילות התמימים===<br />
בימי שישי ושבת ובמועדים נוספים, מאות התמימים תלמידי ישיבות חב"ד בעיר, כובשים את העיר ואת הצפון כולו, בפעילות מבצעים: מבצע תפילין, מסיבות שבת, הקהלת קהילות והפצת ענייני משיח וגאולה.<br />
<br />
==צבאות השם==<br />
ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].<br />
<br />
לארגון זה יש מספר סניפים:<br />
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].<br />
* סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.<br />
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].<br />
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.<br />
<br />
סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב.<br />
<br />
==חב"ד בעירייה==<br />
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון ז"ל עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]<br />
צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור [[הרבי]] - רצים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.<br />
<br />
בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון ז"ל. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ז"ל ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.<br />
<br />
לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע"ט]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.<br />
<br />
לאחר הבחירות בשנת תשע"ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע"י סיעת חב"ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה.<br />
<br />
בבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד סדר הרשימה היה כך: הרב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) |שניאור ליפסקר]], הרב [[יורם מעודה]], הרב [[אריה ניסילביץ']]. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו"ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו"ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר [[יוסי קקון]].<br />
<br />
לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור.<br />
<br />
==ועד אברכי אנ"ש==<br />
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}<br />
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]<br />
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[שלום שמחה זילברשטרום]] הרב [[מאיר וילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל קרץ]].<br />
<br />
== בית העלמין העתיק==<br />
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}<br />
בבית העלמין העתיק בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוגתו מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.<br />
<br />
בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שבועון בית משיח]] 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת<br />
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/1175313/ עשר אלף הנחות תפילין בבית רפואה זיו מפתיחת הדוכן] {{אינפו}}<br />
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט. {{PDF|}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}<br />
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד {{בית חבד|}}<br />
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}<br />
<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br />
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:צפת]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=739479צפת2025-02-10T16:09:36Z<p>מרדכי א: /* מוסדות החינוך */</p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קהילת חב"ד בצפת<br />
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg|250px]]<br />
|כתובית=קרית חב"ד בעיר<br />
|עיר=צפת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד<br />
|מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]]<br />
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]<br />
|משפיע הקהילה=<br />
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, סמינר למורות, ישיבה גדולה, [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[ישיבת צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], ומכון אלטע<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] הרב [[חיים קפלן]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]]<br />
|מספר שלוחים=10<br />
|מספר בתי חב"ד=10<br />
|מספר משפחות בקהילה=כ-1200<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]<br />
}}<br />
[[קובץ:לוגו צפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל המוסדות של צפת]]<br />
[[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]<br />
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה מעל ל-1000 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בשנות הלמ"דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], סמינר למורות, מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.<br />
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.<br />
<br />
לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי יעקב בירב מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ"ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]] מחבר השולחן ערוך, רבי משה מטראני, רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.<br />
<br />
בשנת ה'רצ"ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש"ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.<br />
<br />
רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ"ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]].<br />
<br />
ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי"ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז.}}.<br />
<br />
עם הגעתו של [[האריז"ל]] לצפת בשנת ה'ש"ל, הפך הרמ"ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ"ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ"ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ"ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.<br />
<br />
לאחר פטירת הרמ"ק, נחשב האריז"ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר"י כרב. בשנת ה'של"ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ"ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד. בשנתו הראשונה של האריז"ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.<br />
<br />
רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.<br />
<br />
ה[[רדב"ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי"ד ונפטר בשנת ה'של"ד.<br />
<br />
===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===<br />
בשנת [[תקל"ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס"ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח.<br />
<br />
אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שהתרחשה באותה תקופה הביאה לדילדול הקהילה היהודית.<br />
<br />
==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==<br />
<br />
===הקהילה הראשונה===<br />
בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היתה קהילה קטנה של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים חברי הקהילה עזבו בעיקר ל[[חברון]] ולא התקיימה יותר קהילת חב"ד בצפת.<br />
<br />
===רעיון שנדחה===<br />
במכתבו של הרבי מ[[ר"ח כסלו]] [[תשכ"ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"די בסביבות צפת - [[מירון]]: "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[ברית המועצות|רוסיא]] . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו".<br />
<br />
===הרבי מקים קריה===<br />
בשנת [[תשל"ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. עוד לפני שהגיע הרב קפלן לצפת, ביקש הרבי מהרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] (במהלך יחידות בקיץ תשל"ג) להגיע ולהיות שליח בצפת. (בפועל - באישור מיוחד מהרבי- הרב הנדל הגיע יחד עם רעייתו וילדיו לצפת בחורף תשל"ד) <br />
הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב"ד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], והמשפיע הרב [[זושא ווילימובסקי]]. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט. <br />
<br />
על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.<br />
הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב"ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב"ד כל השנים.<br />
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב העיר וקהילת חב"ד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br />
<br />
הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br />
<br />
בחודש [[תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.<br />
<br />
לאחר ייסוד קריית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של הקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.<br />
<br />
===בית כנסת היכל לוי יצחק===<br />
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]<br />
בית הכנסת הינו בית הכנסת המרכזי בשכונת [[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]], בית הכנסת נקרא על-שמו של אביו של [[הרבי]] הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br />
<br />
===ועד המנהלים===<br />
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב שלמה רסקין, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר.<br />
<br />
כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב"ד בעיר.<br />
<br />
==ריכוזי חב"ד בעיר==<br />
===קריית חב"ד===<br />
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת "[[היכל לוי יצחק]]" ול[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.<br />
<br />
כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].<br />
<br />
ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.<br />
<br />
===גבעת שושנה===<br />
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ"א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.<br />
<br />
השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.<br />
<br />
===שכונת כנען===<br />
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.<br />
<br />
===מרום כנען===<br />
בשנת [[תשס"ח]] נוסדה קהילת חב"ד נוספת עם בית כנסת חב"ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת"ם (צפת)|אוצר הסת"ם]] הפועל במקום.<br />
<br />
===שכונת מנחם בגין===<br />
בשנים האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]].<br />
<br />
מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.<br />
<br />
==קהילת חב"ד כיום==<br />
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]<br />
קהילת חב"ד צפת כיום היא מקהילות חב"ד הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה מעל ל-800 משפחות (נכון לשנת [[תשפ"ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא המחיר המוזל של הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר.<br />
<br />
חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br />
<br />
רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
{{ערך מורחב|כולל חב"ד צפת}}<br />
סניף של כולל חב"ד שנועד לתושבי הצפון. את הסניף מנהל הרב יוסף יצחק חיטריק, תחת מנהל כולל חב"ד הרב שלום דוכמן. בכולל קיים בית תבשיל, מרפאת שיניים לתושבי חב"ד בעיר, וכן סמיכה לרבנות.<br />
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]<br />
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br />
<br />
===מוסדות החינוך===<br />
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]<br />
*'''מעונות יום''' המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.<br />
*'''גני חב"ד''' המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: [[הרב שמחה זילברשטרום]] (בעבר הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]).<br />
*'''תלמוד תורה 'אור מנחם'''' (המונה מעל ל600 תלמידים כ"י). מנכ"ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]], סמנכ"ל הרב [[הרב שמחה זילברשטרום]]. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*'''בית ספר יסודי 'אור מנחם'''' (המונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' עבאדי.<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*''''בית חנה'''' בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].<br />
{{ערך מורחב|בית חנה (צפת)}}<br />
*'''ישיבה גדולה 'חח"ל'''' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].<br />
{{ערך מורחב|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)}}<br />
*''''מכון חסידי טכנולוגי'''' תחת מוסדות 'חנוך לנער' (המונה כ-140 בחורים). מנהל: הרב [[שלמה אזרף]]. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br />
{{ערך מורחב|מכון תורני טכנולוגי'}}<br />
*'''ישיבת 'צעירי השלוחים'''', (המונה כ-100 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב [[שניאור זלמן קפלן]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת צעירי השלוחים}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'חח"ל'''' (המונה כ-206 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}}<br />
*'''ישיבת 'חנוך לנער'''' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חנוך לנער}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'אהל מנחם מענדל'''' - (מונה כ-60 בחורים). ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב [[שמואל מישולובין]] משגיח: הרב עזריאל שיימוס.<br />
{{ערך מורחב|אהל מנחם מענדל צפת}}<br />
*''''מכון אלטע'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
{{ערך מורחב|מכון אלטע}}<br />
*''''סמינר חיה מושקא'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
<br />
===מוסדות שונים===<br />
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.<br />
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],<br />
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]<br />
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי<br />
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל<br />
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום<br />
*כולל לאברכים - העיר העתיקה.<br />
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה<br />
*אוצר הסתם - מכון סת"ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.<br />
<br />
אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.<br />
<br />
==בתי חב"ד בעיר==<br />
בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע"י הרבי בשנים תשל"ו-תשל"ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג.<br />
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br />
<br />
בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:<br />
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן<br />
*מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].<br />
*מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].<br />
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br />
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br />
*עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br />
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].<br />
*נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי<br />
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].<br />
*מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס<br />
*חב״ד במרכז הרפואי ע״ש רבקה זיו- מנהל: הרב ינון לנג<br />
<br />
===פעילות התמימים===<br />
בימי שישי ושבת ובמועדים נוספים, מאות התמימים תלמידי ישיבות חב"ד בעיר, כובשים את העיר ואת הצפון כולו, בפעילות מבצעים: מבצע תפילין, מסיבות שבת, הקהלת קהילות והפצת ענייני משיח וגאולה.<br />
<br />
==צבאות השם==<br />
ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].<br />
<br />
לארגון זה יש מספר סניפים:<br />
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].<br />
* סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.<br />
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].<br />
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.<br />
<br />
סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב.<br />
<br />
==חב"ד בעירייה==<br />
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון ז"ל עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]<br />
צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור [[הרבי]] - רצים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.<br />
<br />
בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון ז"ל. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ז"ל ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.<br />
<br />
לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע"ט]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.<br />
<br />
לאחר הבחירות בשנת תשע"ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע"י סיעת חב"ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה.<br />
<br />
בבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד סדר הרשימה היה כך: הרב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) |שניאור ליפסקר]], הרב [[יורם מעודה]], הרב [[אריה ניסילביץ']]. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו"ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו"ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר [[יוסי קקון]].<br />
<br />
לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור.<br />
<br />
==ועד אברכי אנ"ש==<br />
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}<br />
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]<br />
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל קרץ]].<br />
<br />
== בית העלמין העתיק==<br />
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}<br />
בבית העלמין העתיק בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוגתו מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.<br />
<br />
בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שבועון בית משיח]] 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת<br />
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/1175313/ עשר אלף הנחות תפילין בבית רפואה זיו מפתיחת הדוכן] {{אינפו}}<br />
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט. {{PDF|}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}<br />
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד {{בית חבד|}}<br />
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}<br />
<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br />
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:צפת]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=739475צפת2025-02-10T16:04:19Z<p>מרדכי א: /* ועד המנהלים */</p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קהילת חב"ד בצפת<br />
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg|250px]]<br />
|כתובית=קרית חב"ד בעיר<br />
|עיר=צפת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד<br />
|מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]]<br />
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]<br />
|משפיע הקהילה=<br />
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, סמינר למורות, ישיבה גדולה, [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[ישיבת צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], ומכון אלטע<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] הרב [[חיים קפלן]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]]<br />
|מספר שלוחים=10<br />
|מספר בתי חב"ד=10<br />
|מספר משפחות בקהילה=כ-1200<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]<br />
}}<br />
[[קובץ:לוגו צפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל המוסדות של צפת]]<br />
[[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]<br />
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה מעל ל-1000 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בשנות הלמ"דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], סמינר למורות, מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.<br />
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.<br />
<br />
לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי יעקב בירב מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ"ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]] מחבר השולחן ערוך, רבי משה מטראני, רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.<br />
<br />
בשנת ה'רצ"ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש"ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.<br />
<br />
רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ"ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]].<br />
<br />
ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי"ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז.}}.<br />
<br />
עם הגעתו של [[האריז"ל]] לצפת בשנת ה'ש"ל, הפך הרמ"ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ"ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ"ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ"ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.<br />
<br />
לאחר פטירת הרמ"ק, נחשב האריז"ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר"י כרב. בשנת ה'של"ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ"ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד. בשנתו הראשונה של האריז"ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.<br />
<br />
רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.<br />
<br />
ה[[רדב"ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי"ד ונפטר בשנת ה'של"ד.<br />
<br />
===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===<br />
בשנת [[תקל"ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס"ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח.<br />
<br />
אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שהתרחשה באותה תקופה הביאה לדילדול הקהילה היהודית.<br />
<br />
==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==<br />
<br />
===הקהילה הראשונה===<br />
בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היתה קהילה קטנה של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים חברי הקהילה עזבו בעיקר ל[[חברון]] ולא התקיימה יותר קהילת חב"ד בצפת.<br />
<br />
===רעיון שנדחה===<br />
במכתבו של הרבי מ[[ר"ח כסלו]] [[תשכ"ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"די בסביבות צפת - [[מירון]]: "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[ברית המועצות|רוסיא]] . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו".<br />
<br />
===הרבי מקים קריה===<br />
בשנת [[תשל"ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. עוד לפני שהגיע הרב קפלן לצפת, ביקש הרבי מהרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] (במהלך יחידות בקיץ תשל"ג) להגיע ולהיות שליח בצפת. (בפועל - באישור מיוחד מהרבי- הרב הנדל הגיע יחד עם רעייתו וילדיו לצפת בחורף תשל"ד) <br />
הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב"ד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], והמשפיע הרב [[זושא ווילימובסקי]]. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט. <br />
<br />
על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.<br />
הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב"ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב"ד כל השנים.<br />
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב העיר וקהילת חב"ד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br />
<br />
הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br />
<br />
בחודש [[תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.<br />
<br />
לאחר ייסוד קריית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של הקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.<br />
<br />
===בית כנסת היכל לוי יצחק===<br />
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]<br />
בית הכנסת הינו בית הכנסת המרכזי בשכונת [[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]], בית הכנסת נקרא על-שמו של אביו של [[הרבי]] הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br />
<br />
===ועד המנהלים===<br />
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[הרב שניאור זלמן הכהן הענדל]], [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב שלמה רסקין, , הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב"ד בעיר.<br />
<br />
==ריכוזי חב"ד בעיר==<br />
===קריית חב"ד===<br />
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת "[[היכל לוי יצחק]]" ול[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.<br />
<br />
כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].<br />
<br />
ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.<br />
<br />
===גבעת שושנה===<br />
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ"א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.<br />
<br />
השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.<br />
<br />
===שכונת כנען===<br />
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.<br />
<br />
===מרום כנען===<br />
בשנת [[תשס"ח]] נוסדה קהילת חב"ד נוספת עם בית כנסת חב"ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת"ם (צפת)|אוצר הסת"ם]] הפועל במקום.<br />
<br />
===שכונת מנחם בגין===<br />
בשנים האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]].<br />
<br />
מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.<br />
<br />
==קהילת חב"ד כיום==<br />
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]<br />
קהילת חב"ד צפת כיום היא מקהילות חב"ד הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה מעל ל-800 משפחות (נכון לשנת [[תשפ"ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא המחיר המוזל של הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר.<br />
<br />
חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br />
<br />
רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
{{ערך מורחב|כולל חב"ד צפת}}<br />
סניף של כולל חב"ד שנועד לתושבי הצפון. את הסניף מנהל הרב יוסף יצחק חיטריק, תחת מנהל כולל חב"ד הרב שלום דוכמן. בכולל קיים בית תבשיל, מרפאת שיניים לתושבי חב"ד בעיר, וכן סמיכה לרבנות.<br />
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]<br />
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br />
<br />
===מוסדות החינוך===<br />
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]<br />
*'''מעונות יום''' המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.<br />
*'''גני חב"ד''' המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום (בעבר הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]).<br />
*'''תלמוד תורה 'אור מנחם'''' (המונה מעל ל600 תלמידים כ"י). מנכ"ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]]. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*'''בית ספר יסודי 'אור מנחם'''' (המונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' עבאדי.<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*''''בית חנה'''' בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].<br />
{{ערך מורחב|בית חנה (צפת)}}<br />
*'''ישיבה גדולה 'חח"ל'''' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].<br />
{{ערך מורחב|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)}}<br />
*''''מכון חסידי טכנולוגי'''' תחת מוסדות 'חנוך לנער' (המונה כ-140 בחורים). מנהל: הרב [[שלמה אזרף]]. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br />
{{ערך מורחב|מכון תורני טכנולוגי'}}<br />
*'''ישיבת 'צעירי השלוחים'''', (המונה כ-100 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב [[שניאור זלמן קפלן]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת צעירי השלוחים}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'חח"ל'''' (המונה כ-206 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}}<br />
*'''ישיבת 'חנוך לנער'''' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חנוך לנער}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'אהל מנחם מענדל'''' - (מונה כ-60 בחורים). ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב [[שמואל מישולובין]] משגיח: הרב עזריאל שיימוס.<br />
{{ערך מורחב|אהל מנחם מענדל צפת}}<br />
*''''מכון אלטע'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
{{ערך מורחב|מכון אלטע}}<br />
*''''סמינר חיה מושקא'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
<br />
===מוסדות שונים===<br />
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.<br />
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],<br />
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]<br />
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי<br />
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל<br />
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום<br />
*כולל לאברכים - העיר העתיקה.<br />
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה<br />
*אוצר הסתם - מכון סת"ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.<br />
<br />
אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.<br />
<br />
==בתי חב"ד בעיר==<br />
בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע"י הרבי בשנים תשל"ו-תשל"ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג.<br />
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br />
<br />
בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:<br />
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן<br />
*מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].<br />
*מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].<br />
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br />
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br />
*עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br />
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].<br />
*נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי<br />
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].<br />
*מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס<br />
*חב״ד במרכז הרפואי ע״ש רבקה זיו- מנהל: הרב ינון לנג<br />
<br />
===פעילות התמימים===<br />
בימי שישי ושבת ובמועדים נוספים, מאות התמימים תלמידי ישיבות חב"ד בעיר, כובשים את העיר ואת הצפון כולו, בפעילות מבצעים: מבצע תפילין, מסיבות שבת, הקהלת קהילות והפצת ענייני משיח וגאולה.<br />
<br />
==צבאות השם==<br />
ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].<br />
<br />
לארגון זה יש מספר סניפים:<br />
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].<br />
* סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.<br />
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].<br />
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.<br />
<br />
סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב.<br />
<br />
==חב"ד בעירייה==<br />
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון ז"ל עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]<br />
צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור [[הרבי]] - רצים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.<br />
<br />
בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון ז"ל. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ז"ל ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.<br />
<br />
לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע"ט]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.<br />
<br />
לאחר הבחירות בשנת תשע"ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע"י סיעת חב"ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה.<br />
<br />
בבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד סדר הרשימה היה כך: הרב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) |שניאור ליפסקר]], הרב [[יורם מעודה]], הרב [[אריה ניסילביץ']]. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו"ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו"ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר [[יוסי קקון]].<br />
<br />
לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור.<br />
<br />
==ועד אברכי אנ"ש==<br />
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}<br />
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]<br />
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל קרץ]].<br />
<br />
== בית העלמין העתיק==<br />
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}<br />
בבית העלמין העתיק בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוגתו מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.<br />
<br />
בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שבועון בית משיח]] 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת<br />
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/1175313/ עשר אלף הנחות תפילין בבית רפואה זיו מפתיחת הדוכן] {{אינפו}}<br />
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט. {{PDF|}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}<br />
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד {{בית חבד|}}<br />
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}<br />
<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br />
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:צפת]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=739474צפת2025-02-10T16:03:58Z<p>מרדכי א: /* ועד המנהלים */</p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קהילת חב"ד בצפת<br />
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg|250px]]<br />
|כתובית=קרית חב"ד בעיר<br />
|עיר=צפת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד<br />
|מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]]<br />
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]<br />
|משפיע הקהילה=<br />
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, סמינר למורות, ישיבה גדולה, [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[ישיבת צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], ומכון אלטע<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] הרב [[חיים קפלן]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]]<br />
|מספר שלוחים=10<br />
|מספר בתי חב"ד=10<br />
|מספר משפחות בקהילה=כ-1200<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]<br />
}}<br />
[[קובץ:לוגו צפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל המוסדות של צפת]]<br />
[[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]<br />
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה מעל ל-1000 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בשנות הלמ"דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], סמינר למורות, מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.<br />
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.<br />
<br />
לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי יעקב בירב מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ"ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]] מחבר השולחן ערוך, רבי משה מטראני, רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.<br />
<br />
בשנת ה'רצ"ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש"ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.<br />
<br />
רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ"ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]].<br />
<br />
ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי"ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז.}}.<br />
<br />
עם הגעתו של [[האריז"ל]] לצפת בשנת ה'ש"ל, הפך הרמ"ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ"ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ"ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ"ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.<br />
<br />
לאחר פטירת הרמ"ק, נחשב האריז"ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר"י כרב. בשנת ה'של"ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ"ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד. בשנתו הראשונה של האריז"ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.<br />
<br />
רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.<br />
<br />
ה[[רדב"ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי"ד ונפטר בשנת ה'של"ד.<br />
<br />
===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===<br />
בשנת [[תקל"ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס"ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח.<br />
<br />
אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שהתרחשה באותה תקופה הביאה לדילדול הקהילה היהודית.<br />
<br />
==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==<br />
<br />
===הקהילה הראשונה===<br />
בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היתה קהילה קטנה של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים חברי הקהילה עזבו בעיקר ל[[חברון]] ולא התקיימה יותר קהילת חב"ד בצפת.<br />
<br />
===רעיון שנדחה===<br />
במכתבו של הרבי מ[[ר"ח כסלו]] [[תשכ"ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"די בסביבות צפת - [[מירון]]: "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[ברית המועצות|רוסיא]] . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו".<br />
<br />
===הרבי מקים קריה===<br />
בשנת [[תשל"ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. עוד לפני שהגיע הרב קפלן לצפת, ביקש הרבי מהרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] (במהלך יחידות בקיץ תשל"ג) להגיע ולהיות שליח בצפת. (בפועל - באישור מיוחד מהרבי- הרב הנדל הגיע יחד עם רעייתו וילדיו לצפת בחורף תשל"ד) <br />
הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב"ד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], והמשפיע הרב [[זושא ווילימובסקי]]. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט. <br />
<br />
על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.<br />
הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב"ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב"ד כל השנים.<br />
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב העיר וקהילת חב"ד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br />
<br />
הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br />
<br />
בחודש [[תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.<br />
<br />
לאחר ייסוד קריית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של הקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.<br />
<br />
===בית כנסת היכל לוי יצחק===<br />
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]<br />
בית הכנסת הינו בית הכנסת המרכזי בשכונת [[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]], בית הכנסת נקרא על-שמו של אביו של [[הרבי]] הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br />
<br />
===ועד המנהלים===<br />
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[הרב שניאור זלמן הכהן הענדל]] [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב שלמה רסקין, , הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב"ד בעיר.<br />
<br />
==ריכוזי חב"ד בעיר==<br />
===קריית חב"ד===<br />
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת "[[היכל לוי יצחק]]" ול[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.<br />
<br />
כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].<br />
<br />
ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.<br />
<br />
===גבעת שושנה===<br />
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ"א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.<br />
<br />
השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.<br />
<br />
===שכונת כנען===<br />
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.<br />
<br />
===מרום כנען===<br />
בשנת [[תשס"ח]] נוסדה קהילת חב"ד נוספת עם בית כנסת חב"ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת"ם (צפת)|אוצר הסת"ם]] הפועל במקום.<br />
<br />
===שכונת מנחם בגין===<br />
בשנים האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]].<br />
<br />
מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.<br />
<br />
==קהילת חב"ד כיום==<br />
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]<br />
קהילת חב"ד צפת כיום היא מקהילות חב"ד הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה מעל ל-800 משפחות (נכון לשנת [[תשפ"ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא המחיר המוזל של הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר.<br />
<br />
חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br />
<br />
רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
{{ערך מורחב|כולל חב"ד צפת}}<br />
סניף של כולל חב"ד שנועד לתושבי הצפון. את הסניף מנהל הרב יוסף יצחק חיטריק, תחת מנהל כולל חב"ד הרב שלום דוכמן. בכולל קיים בית תבשיל, מרפאת שיניים לתושבי חב"ד בעיר, וכן סמיכה לרבנות.<br />
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]<br />
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br />
<br />
===מוסדות החינוך===<br />
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]<br />
*'''מעונות יום''' המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.<br />
*'''גני חב"ד''' המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום (בעבר הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]).<br />
*'''תלמוד תורה 'אור מנחם'''' (המונה מעל ל600 תלמידים כ"י). מנכ"ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]]. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*'''בית ספר יסודי 'אור מנחם'''' (המונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' עבאדי.<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*''''בית חנה'''' בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].<br />
{{ערך מורחב|בית חנה (צפת)}}<br />
*'''ישיבה גדולה 'חח"ל'''' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].<br />
{{ערך מורחב|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)}}<br />
*''''מכון חסידי טכנולוגי'''' תחת מוסדות 'חנוך לנער' (המונה כ-140 בחורים). מנהל: הרב [[שלמה אזרף]]. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br />
{{ערך מורחב|מכון תורני טכנולוגי'}}<br />
*'''ישיבת 'צעירי השלוחים'''', (המונה כ-100 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב [[שניאור זלמן קפלן]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת צעירי השלוחים}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'חח"ל'''' (המונה כ-206 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}}<br />
*'''ישיבת 'חנוך לנער'''' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חנוך לנער}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'אהל מנחם מענדל'''' - (מונה כ-60 בחורים). ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב [[שמואל מישולובין]] משגיח: הרב עזריאל שיימוס.<br />
{{ערך מורחב|אהל מנחם מענדל צפת}}<br />
*''''מכון אלטע'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
{{ערך מורחב|מכון אלטע}}<br />
*''''סמינר חיה מושקא'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
<br />
===מוסדות שונים===<br />
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.<br />
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],<br />
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]<br />
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי<br />
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל<br />
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום<br />
*כולל לאברכים - העיר העתיקה.<br />
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה<br />
*אוצר הסתם - מכון סת"ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.<br />
<br />
אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.<br />
<br />
==בתי חב"ד בעיר==<br />
בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע"י הרבי בשנים תשל"ו-תשל"ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג.<br />
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br />
<br />
בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:<br />
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן<br />
*מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].<br />
*מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].<br />
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br />
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br />
*עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br />
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].<br />
*נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי<br />
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].<br />
*מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס<br />
*חב״ד במרכז הרפואי ע״ש רבקה זיו- מנהל: הרב ינון לנג<br />
<br />
===פעילות התמימים===<br />
בימי שישי ושבת ובמועדים נוספים, מאות התמימים תלמידי ישיבות חב"ד בעיר, כובשים את העיר ואת הצפון כולו, בפעילות מבצעים: מבצע תפילין, מסיבות שבת, הקהלת קהילות והפצת ענייני משיח וגאולה.<br />
<br />
==צבאות השם==<br />
ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].<br />
<br />
לארגון זה יש מספר סניפים:<br />
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].<br />
* סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.<br />
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].<br />
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.<br />
<br />
סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב.<br />
<br />
==חב"ד בעירייה==<br />
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון ז"ל עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]<br />
צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור [[הרבי]] - רצים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.<br />
<br />
בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון ז"ל. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ז"ל ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.<br />
<br />
לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע"ט]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.<br />
<br />
לאחר הבחירות בשנת תשע"ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע"י סיעת חב"ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה.<br />
<br />
בבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד סדר הרשימה היה כך: הרב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) |שניאור ליפסקר]], הרב [[יורם מעודה]], הרב [[אריה ניסילביץ']]. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו"ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו"ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר [[יוסי קקון]].<br />
<br />
לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור.<br />
<br />
==ועד אברכי אנ"ש==<br />
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}<br />
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]<br />
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל קרץ]].<br />
<br />
== בית העלמין העתיק==<br />
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}<br />
בבית העלמין העתיק בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוגתו מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.<br />
<br />
בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שבועון בית משיח]] 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת<br />
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/1175313/ עשר אלף הנחות תפילין בבית רפואה זיו מפתיחת הדוכן] {{אינפו}}<br />
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט. {{PDF|}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}<br />
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד {{בית חבד|}}<br />
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}<br />
<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br />
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:צפת]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=739473צפת2025-02-10T16:03:33Z<p>מרדכי א: /* ועד המנהלים */</p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קהילת חב"ד בצפת<br />
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg|250px]]<br />
|כתובית=קרית חב"ד בעיר<br />
|עיר=צפת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד<br />
|מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]]<br />
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]<br />
|משפיע הקהילה=<br />
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, סמינר למורות, ישיבה גדולה, [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[ישיבת צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], ומכון אלטע<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] הרב [[חיים קפלן]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]]<br />
|מספר שלוחים=10<br />
|מספר בתי חב"ד=10<br />
|מספר משפחות בקהילה=כ-1200<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]<br />
}}<br />
[[קובץ:לוגו צפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל המוסדות של צפת]]<br />
[[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]<br />
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה מעל ל-1000 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בשנות הלמ"דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], סמינר למורות, מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.<br />
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.<br />
<br />
לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי יעקב בירב מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ"ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]] מחבר השולחן ערוך, רבי משה מטראני, רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.<br />
<br />
בשנת ה'רצ"ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש"ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.<br />
<br />
רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ"ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]].<br />
<br />
ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי"ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז.}}.<br />
<br />
עם הגעתו של [[האריז"ל]] לצפת בשנת ה'ש"ל, הפך הרמ"ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ"ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ"ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ"ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.<br />
<br />
לאחר פטירת הרמ"ק, נחשב האריז"ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר"י כרב. בשנת ה'של"ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ"ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד. בשנתו הראשונה של האריז"ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.<br />
<br />
רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.<br />
<br />
ה[[רדב"ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי"ד ונפטר בשנת ה'של"ד.<br />
<br />
===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===<br />
בשנת [[תקל"ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס"ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח.<br />
<br />
אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שהתרחשה באותה תקופה הביאה לדילדול הקהילה היהודית.<br />
<br />
==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==<br />
<br />
===הקהילה הראשונה===<br />
בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היתה קהילה קטנה של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים חברי הקהילה עזבו בעיקר ל[[חברון]] ולא התקיימה יותר קהילת חב"ד בצפת.<br />
<br />
===רעיון שנדחה===<br />
במכתבו של הרבי מ[[ר"ח כסלו]] [[תשכ"ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"די בסביבות צפת - [[מירון]]: "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[ברית המועצות|רוסיא]] . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו".<br />
<br />
===הרבי מקים קריה===<br />
בשנת [[תשל"ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. עוד לפני שהגיע הרב קפלן לצפת, ביקש הרבי מהרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] (במהלך יחידות בקיץ תשל"ג) להגיע ולהיות שליח בצפת. (בפועל - באישור מיוחד מהרבי- הרב הנדל הגיע יחד עם רעייתו וילדיו לצפת בחורף תשל"ד) <br />
הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב"ד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], והמשפיע הרב [[זושא ווילימובסקי]]. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט. <br />
<br />
על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.<br />
הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב"ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב"ד כל השנים.<br />
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב העיר וקהילת חב"ד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br />
<br />
הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br />
<br />
בחודש [[תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.<br />
<br />
לאחר ייסוד קריית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של הקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.<br />
<br />
===בית כנסת היכל לוי יצחק===<br />
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]<br />
בית הכנסת הינו בית הכנסת המרכזי בשכונת [[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]], בית הכנסת נקרא על-שמו של אביו של [[הרבי]] הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br />
<br />
===ועד המנהלים===<br />
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] ובו היו חברים הרב[[הרב שניאור זלמן הכהן הענדל]] [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב שלמה רסקין, , הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב"ד בעיר.<br />
<br />
==ריכוזי חב"ד בעיר==<br />
===קריית חב"ד===<br />
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת "[[היכל לוי יצחק]]" ול[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.<br />
<br />
כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].<br />
<br />
ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.<br />
<br />
===גבעת שושנה===<br />
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ"א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.<br />
<br />
השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.<br />
<br />
===שכונת כנען===<br />
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.<br />
<br />
===מרום כנען===<br />
בשנת [[תשס"ח]] נוסדה קהילת חב"ד נוספת עם בית כנסת חב"ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת"ם (צפת)|אוצר הסת"ם]] הפועל במקום.<br />
<br />
===שכונת מנחם בגין===<br />
בשנים האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]].<br />
<br />
מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.<br />
<br />
==קהילת חב"ד כיום==<br />
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]<br />
קהילת חב"ד צפת כיום היא מקהילות חב"ד הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה מעל ל-800 משפחות (נכון לשנת [[תשפ"ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא המחיר המוזל של הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר.<br />
<br />
חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br />
<br />
רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
{{ערך מורחב|כולל חב"ד צפת}}<br />
סניף של כולל חב"ד שנועד לתושבי הצפון. את הסניף מנהל הרב יוסף יצחק חיטריק, תחת מנהל כולל חב"ד הרב שלום דוכמן. בכולל קיים בית תבשיל, מרפאת שיניים לתושבי חב"ד בעיר, וכן סמיכה לרבנות.<br />
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]<br />
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br />
<br />
===מוסדות החינוך===<br />
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]<br />
*'''מעונות יום''' המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.<br />
*'''גני חב"ד''' המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום (בעבר הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]).<br />
*'''תלמוד תורה 'אור מנחם'''' (המונה מעל ל600 תלמידים כ"י). מנכ"ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]]. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*'''בית ספר יסודי 'אור מנחם'''' (המונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' עבאדי.<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*''''בית חנה'''' בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].<br />
{{ערך מורחב|בית חנה (צפת)}}<br />
*'''ישיבה גדולה 'חח"ל'''' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].<br />
{{ערך מורחב|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)}}<br />
*''''מכון חסידי טכנולוגי'''' תחת מוסדות 'חנוך לנער' (המונה כ-140 בחורים). מנהל: הרב [[שלמה אזרף]]. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br />
{{ערך מורחב|מכון תורני טכנולוגי'}}<br />
*'''ישיבת 'צעירי השלוחים'''', (המונה כ-100 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב [[שניאור זלמן קפלן]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת צעירי השלוחים}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'חח"ל'''' (המונה כ-206 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}}<br />
*'''ישיבת 'חנוך לנער'''' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חנוך לנער}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'אהל מנחם מענדל'''' - (מונה כ-60 בחורים). ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב [[שמואל מישולובין]] משגיח: הרב עזריאל שיימוס.<br />
{{ערך מורחב|אהל מנחם מענדל צפת}}<br />
*''''מכון אלטע'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
{{ערך מורחב|מכון אלטע}}<br />
*''''סמינר חיה מושקא'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
<br />
===מוסדות שונים===<br />
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.<br />
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],<br />
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]<br />
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי<br />
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל<br />
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום<br />
*כולל לאברכים - העיר העתיקה.<br />
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה<br />
*אוצר הסתם - מכון סת"ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.<br />
<br />
אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.<br />
<br />
==בתי חב"ד בעיר==<br />
בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע"י הרבי בשנים תשל"ו-תשל"ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג.<br />
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br />
<br />
בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:<br />
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן<br />
*מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].<br />
*מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].<br />
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br />
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br />
*עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br />
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].<br />
*נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי<br />
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].<br />
*מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס<br />
*חב״ד במרכז הרפואי ע״ש רבקה זיו- מנהל: הרב ינון לנג<br />
<br />
===פעילות התמימים===<br />
בימי שישי ושבת ובמועדים נוספים, מאות התמימים תלמידי ישיבות חב"ד בעיר, כובשים את העיר ואת הצפון כולו, בפעילות מבצעים: מבצע תפילין, מסיבות שבת, הקהלת קהילות והפצת ענייני משיח וגאולה.<br />
<br />
==צבאות השם==<br />
ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].<br />
<br />
לארגון זה יש מספר סניפים:<br />
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].<br />
* סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.<br />
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].<br />
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.<br />
<br />
סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב.<br />
<br />
==חב"ד בעירייה==<br />
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון ז"ל עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]<br />
צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור [[הרבי]] - רצים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.<br />
<br />
בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון ז"ל. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ז"ל ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.<br />
<br />
לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע"ט]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.<br />
<br />
לאחר הבחירות בשנת תשע"ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע"י סיעת חב"ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה.<br />
<br />
בבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד סדר הרשימה היה כך: הרב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) |שניאור ליפסקר]], הרב [[יורם מעודה]], הרב [[אריה ניסילביץ']]. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו"ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו"ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר [[יוסי קקון]].<br />
<br />
לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור.<br />
<br />
==ועד אברכי אנ"ש==<br />
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}<br />
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]<br />
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל קרץ]].<br />
<br />
== בית העלמין העתיק==<br />
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}<br />
בבית העלמין העתיק בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוגתו מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.<br />
<br />
בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שבועון בית משיח]] 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת<br />
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/1175313/ עשר אלף הנחות תפילין בבית רפואה זיו מפתיחת הדוכן] {{אינפו}}<br />
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט. {{PDF|}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}<br />
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד {{בית חבד|}}<br />
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}<br />
<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br />
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:צפת]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=739471צפת2025-02-10T15:58:37Z<p>מרדכי א: /* ועד המנהלים */</p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קהילת חב"ד בצפת<br />
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg|250px]]<br />
|כתובית=קרית חב"ד בעיר<br />
|עיר=צפת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד<br />
|מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]]<br />
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]<br />
|משפיע הקהילה=<br />
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, סמינר למורות, ישיבה גדולה, [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[ישיבת צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], ומכון אלטע<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] הרב [[חיים קפלן]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]]<br />
|מספר שלוחים=10<br />
|מספר בתי חב"ד=10<br />
|מספר משפחות בקהילה=כ-1200<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]<br />
}}<br />
[[קובץ:לוגו צפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל המוסדות של צפת]]<br />
[[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]<br />
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה מעל ל-1000 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בשנות הלמ"דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], סמינר למורות, מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.<br />
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.<br />
<br />
לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי יעקב בירב מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ"ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]] מחבר השולחן ערוך, רבי משה מטראני, רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.<br />
<br />
בשנת ה'רצ"ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש"ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.<br />
<br />
רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ"ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]].<br />
<br />
ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי"ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז.}}.<br />
<br />
עם הגעתו של [[האריז"ל]] לצפת בשנת ה'ש"ל, הפך הרמ"ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ"ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ"ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ"ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.<br />
<br />
לאחר פטירת הרמ"ק, נחשב האריז"ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר"י כרב. בשנת ה'של"ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ"ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד. בשנתו הראשונה של האריז"ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.<br />
<br />
רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.<br />
<br />
ה[[רדב"ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי"ד ונפטר בשנת ה'של"ד.<br />
<br />
===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===<br />
בשנת [[תקל"ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס"ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח.<br />
<br />
אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שהתרחשה באותה תקופה הביאה לדילדול הקהילה היהודית.<br />
<br />
==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==<br />
<br />
===הקהילה הראשונה===<br />
בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היתה קהילה קטנה של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים חברי הקהילה עזבו בעיקר ל[[חברון]] ולא התקיימה יותר קהילת חב"ד בצפת.<br />
<br />
===רעיון שנדחה===<br />
במכתבו של הרבי מ[[ר"ח כסלו]] [[תשכ"ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"די בסביבות צפת - [[מירון]]: "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[ברית המועצות|רוסיא]] . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו".<br />
<br />
===הרבי מקים קריה===<br />
בשנת [[תשל"ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. עוד לפני שהגיע הרב קפלן לצפת, ביקש הרבי מהרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] (במהלך יחידות בקיץ תשל"ג) להגיע ולהיות שליח בצפת. (בפועל - באישור מיוחד מהרבי- הרב הנדל הגיע יחד עם רעייתו וילדיו לצפת בחורף תשל"ד) <br />
הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב"ד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], והמשפיע הרב [[זושא ווילימובסקי]]. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט. <br />
<br />
על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.<br />
הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב"ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב"ד כל השנים.<br />
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב העיר וקהילת חב"ד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br />
<br />
הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br />
<br />
בחודש [[תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.<br />
<br />
לאחר ייסוד קריית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של הקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.<br />
<br />
===בית כנסת היכל לוי יצחק===<br />
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]<br />
בית הכנסת הינו בית הכנסת המרכזי בשכונת [[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]], בית הכנסת נקרא על-שמו של אביו של [[הרבי]] הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br />
<br />
===ועד המנהלים===<br />
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב שלמה רסקין, [[הרב שניאור זלמן הכהן הענדל]], הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב"ד בעיר.<br />
<br />
==ריכוזי חב"ד בעיר==<br />
===קריית חב"ד===<br />
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת "[[היכל לוי יצחק]]" ול[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.<br />
<br />
כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].<br />
<br />
ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.<br />
<br />
===גבעת שושנה===<br />
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ"א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.<br />
<br />
השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.<br />
<br />
===שכונת כנען===<br />
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.<br />
<br />
===מרום כנען===<br />
בשנת [[תשס"ח]] נוסדה קהילת חב"ד נוספת עם בית כנסת חב"ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת"ם (צפת)|אוצר הסת"ם]] הפועל במקום.<br />
<br />
===שכונת מנחם בגין===<br />
בשנים האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]].<br />
<br />
מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.<br />
<br />
==קהילת חב"ד כיום==<br />
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]<br />
קהילת חב"ד צפת כיום היא מקהילות חב"ד הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה מעל ל-800 משפחות (נכון לשנת [[תשפ"ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא המחיר המוזל של הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר.<br />
<br />
חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br />
<br />
רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
{{ערך מורחב|כולל חב"ד צפת}}<br />
סניף של כולל חב"ד שנועד לתושבי הצפון. את הסניף מנהל הרב יוסף יצחק חיטריק, תחת מנהל כולל חב"ד הרב שלום דוכמן. בכולל קיים בית תבשיל, מרפאת שיניים לתושבי חב"ד בעיר, וכן סמיכה לרבנות.<br />
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]<br />
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br />
<br />
===מוסדות החינוך===<br />
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]<br />
*'''מעונות יום''' המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.<br />
*'''גני חב"ד''' המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום (בעבר הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]).<br />
*'''תלמוד תורה 'אור מנחם'''' (המונה מעל ל600 תלמידים כ"י). מנכ"ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]]. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*'''בית ספר יסודי 'אור מנחם'''' (המונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' עבאדי.<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*''''בית חנה'''' בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].<br />
{{ערך מורחב|בית חנה (צפת)}}<br />
*'''ישיבה גדולה 'חח"ל'''' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].<br />
{{ערך מורחב|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)}}<br />
*''''מכון חסידי טכנולוגי'''' תחת מוסדות 'חנוך לנער' (המונה כ-140 בחורים). מנהל: הרב [[שלמה אזרף]]. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br />
{{ערך מורחב|מכון תורני טכנולוגי'}}<br />
*'''ישיבת 'צעירי השלוחים'''', (המונה כ-100 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב [[שניאור זלמן קפלן]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת צעירי השלוחים}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'חח"ל'''' (המונה כ-206 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}}<br />
*'''ישיבת 'חנוך לנער'''' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חנוך לנער}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'אהל מנחם מענדל'''' - (מונה כ-60 בחורים). ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב [[שמואל מישולובין]] משגיח: הרב עזריאל שיימוס.<br />
{{ערך מורחב|אהל מנחם מענדל צפת}}<br />
*''''מכון אלטע'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
{{ערך מורחב|מכון אלטע}}<br />
*''''סמינר חיה מושקא'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
<br />
===מוסדות שונים===<br />
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.<br />
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],<br />
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]<br />
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי<br />
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל<br />
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום<br />
*כולל לאברכים - העיר העתיקה.<br />
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה<br />
*אוצר הסתם - מכון סת"ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.<br />
<br />
אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.<br />
<br />
==בתי חב"ד בעיר==<br />
בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע"י הרבי בשנים תשל"ו-תשל"ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג.<br />
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br />
<br />
בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:<br />
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן<br />
*מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].<br />
*מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].<br />
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br />
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br />
*עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br />
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].<br />
*נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי<br />
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].<br />
*מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס<br />
*חב״ד במרכז הרפואי ע״ש רבקה זיו- מנהל: הרב ינון לנג<br />
<br />
===פעילות התמימים===<br />
בימי שישי ושבת ובמועדים נוספים, מאות התמימים תלמידי ישיבות חב"ד בעיר, כובשים את העיר ואת הצפון כולו, בפעילות מבצעים: מבצע תפילין, מסיבות שבת, הקהלת קהילות והפצת ענייני משיח וגאולה.<br />
<br />
==צבאות השם==<br />
ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].<br />
<br />
לארגון זה יש מספר סניפים:<br />
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].<br />
* סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.<br />
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].<br />
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.<br />
<br />
סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב.<br />
<br />
==חב"ד בעירייה==<br />
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון ז"ל עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]<br />
צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור [[הרבי]] - רצים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.<br />
<br />
בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון ז"ל. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ז"ל ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.<br />
<br />
לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע"ט]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.<br />
<br />
לאחר הבחירות בשנת תשע"ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע"י סיעת חב"ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה.<br />
<br />
בבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד סדר הרשימה היה כך: הרב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) |שניאור ליפסקר]], הרב [[יורם מעודה]], הרב [[אריה ניסילביץ']]. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו"ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו"ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר [[יוסי קקון]].<br />
<br />
לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור.<br />
<br />
==ועד אברכי אנ"ש==<br />
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}<br />
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]<br />
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל קרץ]].<br />
<br />
== בית העלמין העתיק==<br />
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}<br />
בבית העלמין העתיק בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוגתו מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.<br />
<br />
בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שבועון בית משיח]] 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת<br />
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/1175313/ עשר אלף הנחות תפילין בבית רפואה זיו מפתיחת הדוכן] {{אינפו}}<br />
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט. {{PDF|}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}<br />
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד {{בית חבד|}}<br />
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}<br />
<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br />
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:צפת]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=739470צפת2025-02-10T15:57:25Z<p>מרדכי א: /* הרבי מקים קריה */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קהילת חב"ד בצפת<br />
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg|250px]]<br />
|כתובית=קרית חב"ד בעיר<br />
|עיר=צפת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד<br />
|מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]]<br />
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]<br />
|משפיע הקהילה=<br />
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, סמינר למורות, ישיבה גדולה, [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[ישיבת צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], ומכון אלטע<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] הרב [[חיים קפלן]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]]<br />
|מספר שלוחים=10<br />
|מספר בתי חב"ד=10<br />
|מספר משפחות בקהילה=כ-1200<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]<br />
}}<br />
[[קובץ:לוגו צפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל המוסדות של צפת]]<br />
[[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]<br />
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה מעל ל-1000 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בשנות הלמ"דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], סמינר למורות, מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.<br />
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.<br />
<br />
לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי יעקב בירב מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ"ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]] מחבר השולחן ערוך, רבי משה מטראני, רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.<br />
<br />
בשנת ה'רצ"ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש"ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.<br />
<br />
רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ"ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]].<br />
<br />
ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי"ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז.}}.<br />
<br />
עם הגעתו של [[האריז"ל]] לצפת בשנת ה'ש"ל, הפך הרמ"ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ"ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ"ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ"ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.<br />
<br />
לאחר פטירת הרמ"ק, נחשב האריז"ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר"י כרב. בשנת ה'של"ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ"ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד. בשנתו הראשונה של האריז"ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.<br />
<br />
רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.<br />
<br />
ה[[רדב"ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי"ד ונפטר בשנת ה'של"ד.<br />
<br />
===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===<br />
בשנת [[תקל"ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס"ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח.<br />
<br />
אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שהתרחשה באותה תקופה הביאה לדילדול הקהילה היהודית.<br />
<br />
==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==<br />
<br />
===הקהילה הראשונה===<br />
בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היתה קהילה קטנה של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים חברי הקהילה עזבו בעיקר ל[[חברון]] ולא התקיימה יותר קהילת חב"ד בצפת.<br />
<br />
===רעיון שנדחה===<br />
במכתבו של הרבי מ[[ר"ח כסלו]] [[תשכ"ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"די בסביבות צפת - [[מירון]]: "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[ברית המועצות|רוסיא]] . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו".<br />
<br />
===הרבי מקים קריה===<br />
בשנת [[תשל"ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. עוד לפני שהגיע הרב קפלן לצפת, ביקש הרבי מהרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] (במהלך יחידות בקיץ תשל"ג) להגיע ולהיות שליח בצפת. (בפועל - באישור מיוחד מהרבי- הרב הנדל הגיע יחד עם רעייתו וילדיו לצפת בחורף תשל"ד) <br />
הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב"ד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], והמשפיע הרב [[זושא ווילימובסקי]]. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט. <br />
<br />
על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.<br />
הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב"ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב"ד כל השנים.<br />
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב העיר וקהילת חב"ד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br />
<br />
הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br />
<br />
בחודש [[תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.<br />
<br />
לאחר ייסוד קריית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של הקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.<br />
<br />
===בית כנסת היכל לוי יצחק===<br />
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]<br />
בית הכנסת הינו בית הכנסת המרכזי בשכונת [[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]], בית הכנסת נקרא על-שמו של אביו של [[הרבי]] הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br />
<br />
===ועד המנהלים===<br />
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב שלמה רסקין, הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב"ד בעיר.<br />
<br />
==ריכוזי חב"ד בעיר==<br />
===קריית חב"ד===<br />
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת "[[היכל לוי יצחק]]" ול[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.<br />
<br />
כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].<br />
<br />
ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.<br />
<br />
===גבעת שושנה===<br />
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ"א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.<br />
<br />
השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.<br />
<br />
===שכונת כנען===<br />
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.<br />
<br />
===מרום כנען===<br />
בשנת [[תשס"ח]] נוסדה קהילת חב"ד נוספת עם בית כנסת חב"ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת"ם (צפת)|אוצר הסת"ם]] הפועל במקום.<br />
<br />
===שכונת מנחם בגין===<br />
בשנים האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]].<br />
<br />
מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.<br />
<br />
==קהילת חב"ד כיום==<br />
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]<br />
קהילת חב"ד צפת כיום היא מקהילות חב"ד הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה מעל ל-800 משפחות (נכון לשנת [[תשפ"ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא המחיר המוזל של הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר.<br />
<br />
חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br />
<br />
רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
{{ערך מורחב|כולל חב"ד צפת}}<br />
סניף של כולל חב"ד שנועד לתושבי הצפון. את הסניף מנהל הרב יוסף יצחק חיטריק, תחת מנהל כולל חב"ד הרב שלום דוכמן. בכולל קיים בית תבשיל, מרפאת שיניים לתושבי חב"ד בעיר, וכן סמיכה לרבנות.<br />
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]<br />
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br />
<br />
===מוסדות החינוך===<br />
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]<br />
*'''מעונות יום''' המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.<br />
*'''גני חב"ד''' המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום (בעבר הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]).<br />
*'''תלמוד תורה 'אור מנחם'''' (המונה מעל ל600 תלמידים כ"י). מנכ"ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]]. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*'''בית ספר יסודי 'אור מנחם'''' (המונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' עבאדי.<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*''''בית חנה'''' בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].<br />
{{ערך מורחב|בית חנה (צפת)}}<br />
*'''ישיבה גדולה 'חח"ל'''' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].<br />
{{ערך מורחב|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)}}<br />
*''''מכון חסידי טכנולוגי'''' תחת מוסדות 'חנוך לנער' (המונה כ-140 בחורים). מנהל: הרב [[שלמה אזרף]]. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br />
{{ערך מורחב|מכון תורני טכנולוגי'}}<br />
*'''ישיבת 'צעירי השלוחים'''', (המונה כ-100 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב [[שניאור זלמן קפלן]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת צעירי השלוחים}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'חח"ל'''' (המונה כ-206 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}}<br />
*'''ישיבת 'חנוך לנער'''' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חנוך לנער}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'אהל מנחם מענדל'''' - (מונה כ-60 בחורים). ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב [[שמואל מישולובין]] משגיח: הרב עזריאל שיימוס.<br />
{{ערך מורחב|אהל מנחם מענדל צפת}}<br />
*''''מכון אלטע'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
{{ערך מורחב|מכון אלטע}}<br />
*''''סמינר חיה מושקא'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
<br />
===מוסדות שונים===<br />
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.<br />
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],<br />
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]<br />
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי<br />
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל<br />
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום<br />
*כולל לאברכים - העיר העתיקה.<br />
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה<br />
*אוצר הסתם - מכון סת"ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.<br />
<br />
אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.<br />
<br />
==בתי חב"ד בעיר==<br />
בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע"י הרבי בשנים תשל"ו-תשל"ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג.<br />
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br />
<br />
בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:<br />
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן<br />
*מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].<br />
*מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].<br />
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br />
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br />
*עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br />
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].<br />
*נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי<br />
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].<br />
*מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס<br />
*חב״ד במרכז הרפואי ע״ש רבקה זיו- מנהל: הרב ינון לנג<br />
<br />
===פעילות התמימים===<br />
בימי שישי ושבת ובמועדים נוספים, מאות התמימים תלמידי ישיבות חב"ד בעיר, כובשים את העיר ואת הצפון כולו, בפעילות מבצעים: מבצע תפילין, מסיבות שבת, הקהלת קהילות והפצת ענייני משיח וגאולה.<br />
<br />
==צבאות השם==<br />
ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].<br />
<br />
לארגון זה יש מספר סניפים:<br />
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].<br />
* סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.<br />
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].<br />
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.<br />
<br />
סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב.<br />
<br />
==חב"ד בעירייה==<br />
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון ז"ל עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]<br />
צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור [[הרבי]] - רצים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.<br />
<br />
בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון ז"ל. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ז"ל ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.<br />
<br />
לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע"ט]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.<br />
<br />
לאחר הבחירות בשנת תשע"ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע"י סיעת חב"ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה.<br />
<br />
בבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד סדר הרשימה היה כך: הרב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) |שניאור ליפסקר]], הרב [[יורם מעודה]], הרב [[אריה ניסילביץ']]. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו"ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו"ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר [[יוסי קקון]].<br />
<br />
לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור.<br />
<br />
==ועד אברכי אנ"ש==<br />
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}<br />
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]<br />
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל קרץ]].<br />
<br />
== בית העלמין העתיק==<br />
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}<br />
בבית העלמין העתיק בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוגתו מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.<br />
<br />
בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שבועון בית משיח]] 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת<br />
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/1175313/ עשר אלף הנחות תפילין בבית רפואה זיו מפתיחת הדוכן] {{אינפו}}<br />
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט. {{PDF|}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}<br />
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד {{בית חבד|}}<br />
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}<br />
<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br />
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:צפת]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>מרדכי אhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=739469צפת2025-02-10T15:50:44Z<p>מרדכי א: הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קהילת חב"ד בצפת<br />
|תמונה=[[קובץ: קרית חבד צפת.jpg|250px]]<br />
|כתובית=קרית חב"ד בעיר<br />
|עיר=צפת<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|שכונה חב"דית=קרית חב"ד<br />
|מייסדי הקהילה=הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]] הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]]<br />
|רב הקהילה=הרב [[מרדכי ביסטריצקי]]<br />
|משפיע הקהילה=<br />
|מוסדות בקהילה=מעונות יום, גני חב"ד, תלמוד תורה בנים, בית הספר בנות, תיכון בית חנה, סמינר למורות, ישיבה גדולה, [[מכון תורני טכנולוגי]], 2 ישיבות קטנות, [[ישיבת צעירי השלוחים]], [[ישיבת חנוך לנער]], ומכון אלטע<br />
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] הרב [[חיים קפלן]] הרב [[יצחק ליפש]], הרב [[אברהם חיים זילבר]], הרב [[ברוך לבקיבקר]], הרב אברהם רבינוביץ, הרב בנימין מסליס, הרב [[גבריאל מרזל]], הרב ישראל יוסף ערנטרוי, הרב [[מנחם מענדל הראל]]<br />
|מספר שלוחים=10<br />
|מספר בתי חב"ד=10<br />
|מספר משפחות בקהילה=כ-1200<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בצפת|אישים בצפת]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת|מוסדות וארגונים בצפת]]<br />
}}<br />
[[קובץ:לוגו צפת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סמל המוסדות של צפת]]<br />
[[קובץ:הרב אליהו והרב ביסטריצקי.png|ממוזער|הרב [[לוי ביסטריצקי]] עם הרב [[שמואל אליהו]]]]<br />
{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה מעל ל-1000 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בשנות הלמ"דים שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצה של שלוחי קודש]] להקים את קהילת חב"ד בעיר, ובמשך השנים הם הקימו [[צפת#מוסדות חב"ד בעיר|אימפריית ענק של מוסדות חינוך]] המושכים אליהם תלמידים מכל רחבי העולם, ביניהם את [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד הגדולה בעולם]], סמינר למורות, מכון לחוזרים בתשובה, ומרכז ללימודי [[קבלה]] וחסידות.<br />
[[קובץ:הכתרה ביסטריצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ביסטריצקי בעת מעמד הכתרתו לרב העיר [[צפת]] לצד [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] והרב [[ישראל מאיר לאו]]]]<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
מאז ומקדם הייתה העיר צפת ידועה כמרכז [[תורת הקבלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]]{{הערה|ראו שיחת פורים תשל"ח סעיף ח.}}. היא שימשה כתחנה לרבנים רבים ממקומות שונים בעולם.<br />
<br />
לאחר [[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] של רבי יעקב בירב מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] באיזור שנת ה'רפ"ד, התיישב בצפת ושימש כראש הישיבה. בין תלמידיו נמנו רבי [[יוסף קארו]] מחבר השולחן ערוך, רבי משה מטראני, רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שם=חלק מהדעות|לפי חלק מהדעות.}} ורבי ישראל די קוריאל{{הערה|שם=חלק מהדעות}} אותם [[סמיכה לרבנות|סמך לרבנות]] לאחר חידוש ההסמכה על ידו{{הערה|על הסמכה זו יצאו עוררין.}}. ארבעת התלמידים שסמך שימשו לאחר מכן כראשי ישיבות בצפת.<br />
<br />
בשנת ה'רצ"ה עלו רבי ישראל די קוריאל ורבי [[משה אלשיך]] לארץ ישראל והתיישבו בצפת. שנה לאחר מכן, בשנת ה'רצ"ו, כאשר עלה ר' יוסף קארו לצפת, כבר שימש בה ר' משה אלשיך כאחד מדייני צפת. תלמידו של ר' משה, ר' [[חיים ויטאל]], נולד בצפת בשנת ה'ש"ג. בגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה.<br />
<br />
רבי [[משה קורדובירו]] (הרמ"ק) הגיע בצעירותו אל העיר צפת. בשנת ה'רצ"ו, בעת הגיע רבי יוסף קארו אל העיר, החל ר' משה ללמוד אצלו בבית מדרשו. לאחר מספר שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו של ר' משה נמנו רבי [[חיים ויטאל]] ורבי אליהו הכהן דוידאש, מחבר הספר [[ראשית חכמה (ספר)|ראשית חכמה]].<br />
<br />
ראשי בית הדין בצפת באותה תקופה היו רבי יוסף קארו, רבי משה די טראני (המבי"ט) ורבי ישראל די קוריאל. האחרון הקים בצפת ישיבה גדולה ועמד בראשה{{הערה|הוא גר בצפת במשך ארבעים שנה עד פטירתו בסוף שנת ה'של"ז.}}.<br />
<br />
עם הגעתו של [[האריז"ל]] לצפת בשנת ה'ש"ל, הפך הרמ"ק לרבו במשך כמה חודשים עד לפטירתו של הרמ"ק בסוף אותה שנה. גיסו של הרמ"ק, רבי [[שלמה אלקבץ]] התיישב בצפת לערך בשנת ה'רצ"ה, והשפיע על ר' משה ועל רבי יוסף קארו.<br />
<br />
לאחר פטירת הרמ"ק, נחשב האריז"ל ליורשו הרוחני וממשיך דרכו ור' חיים ויטאל קיבל עליו את האר"י כרב. בשנת ה'של"ז נסע ר' חיים ויטאל למצרים וחזר לצפת בשנת ה'שמ"ו שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת ה'שנ"ד. בשנתו הראשונה של האריז"ל הוא התוודע לכמה מחכמי צפת ומסר להם מגילוייו בתורת הקבלה. לאחר מכן פגש ברבי חיים ויטאל, העמיד אותו כבכיר תלמידיו וממשיך מורשתו, ומסר לו דברי תורה רבים ביחידות.<br />
<br />
רבי יוסף סאגיס הגיע בצעירותו לצפת. מספר שנים לאחר מכן הוא מונה לעמוד בראשות הישיבה בצפת, ולכהן כחבר בית הדין בעיר, יחד עם רבי יוסף קארו. אחד מתלמידיו היה רבי אלעזר אזכרי.<br />
<br />
ה[[רדב"ז]] הגיע ממצרים לצפת בשנת ה'שי"ד ונפטר בשנת ה'של"ד.<br />
<br />
===תקופת תלמידי הבעל שם טוב===<br />
בשנת [[תקל"ח]] הגיעו כ-300 תלמידי [[הבעל שם טוב]] ל[[ארץ ישראל]] ורובם התיישבו בצפת. לאחר מכן בשנת [[תקס"ח]] הגיעו תלמידי [[הגאון מווילנה]] והעיר צפת החלה לפרוח.<br />
<br />
אך זמן קצר לאחר מכן החלו פרעות ביהודי צפת על ידי ערביי המקום, רעידות אדמה ו[[מגפה]] שהתרחשה באותה תקופה הביאה לדילדול הקהילה היהודית.<br />
<br />
==ייסוד קהילת חב"ד בצפת==<br />
<br />
===הקהילה הראשונה===<br />
בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היתה קהילה קטנה של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים חברי הקהילה עזבו בעיקר ל[[חברון]] ולא התקיימה יותר קהילת חב"ד בצפת.<br />
<br />
===רעיון שנדחה===<br />
במכתבו של הרבי מ[[ר"ח כסלו]] [[תשכ"ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"די בסביבות צפת - [[מירון]]: "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[ברית המועצות|רוסיא]] . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו".<br />
<br />
===הרבי מקים קריה===<br />
בשנת [[תשל"ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב"ד שכלל את השליח הרב אריה לייב קפלן, יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]] הרב [[אפרים וולף]], הרב [[שמואל חפר]], והמשפיע הרב [[זושא ווילימובסקי]]. כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את צעדיה בכל פרט. <br />
<br />
על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.<br />
הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב"ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב"ד כל השנים.<br />
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב העיר וקהילת חב"ד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br />
<br />
הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br />
<br />
בחודש [[תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.<br />
<br />
לאחר ייסוד קריית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של הקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.<br />
<br />
===בית כנסת היכל לוי יצחק===<br />
[[קובץ:צפת שלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת "היכל לוי יצחק"]]<br />
בית הכנסת הינו בית הכנסת המרכזי בשכונת [[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]], בית הכנסת נקרא על-שמו של אביו של [[הרבי]] הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br />
<br />
===ועד המנהלים===<br />
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב שלמה רסקין, הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום מתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב"ד בעיר.<br />
<br />
==ריכוזי חב"ד בעיר==<br />
===קריית חב"ד===<br />
כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת "[[היכל לוי יצחק]]" ול[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.<br />
<br />
כיום דירות רבות בקרייה מאוכלסות על ידי תלמידות ה[[בית חנה (צפת)|סמינר המקומי]].<br />
<br />
ברחבת הקרייה הוקם גן שעשועים לילדים, ובקומה התחתונה בבנייני הקרייה נפתחה חנות מכולת המשרתת את דיירי הבניין.<br />
<br />
===גבעת שושנה===<br />
לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חב"ד - גבעת שושנה, לאחר פטירת הרב קפלן חלק מהבניה המשיכה על ידי בנו ר' [[חיים קפלן]]. נכון לשנת [[תשפ"א]], ישנם בגבעה כ-95 יחידות דיור.<br />
<br />
השכונה נקראה על שם שושנה גוטניק, על שם אימו של הנגיד החב"די-אוסטרלי [[יוסף יצחק גוטניק]]. ממוקמת מתחת לקריית חב"ד מצידה המערבי, ובינים מחבר נתיב אספלט תלול. בשכונה קיימים כ-95 יחידות דיור, בבתים פרטיים ודו-משפחתיים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] גרמו תושבי השכונה לסערה תקשורתית כאשר עתרו לבית המשפט ועצרו את בנייתו של בניין רב קומות מול הגבעה, שתוכנן בצורה לא נכונה כך שיסתיר את הנוף ואת זרימת האוויר לתושבים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35515 זעם בצפת: "גורם אחד מנסה להפריע לפרוייקט שלם"] - באתר [[חב"ד און ליין]] - ט"ז שבט תשס"ח.}}.<br />
<br />
===שכונת כנען===<br />
לצידה של קריית חב"ד ממוקמת שכונת עובדים וותיקה. עם התאכלסות קריית חב"ד וגדילת הקהילה, החלה זליגת משפחות מקריית חב"ד לעבר השכונה הסמוכה, שרכשו בה דירות והפכו את השכונה אט אט לשכונה בעלת צביון חב"די מובהק. מלבד [[אור מנחם (צפת)|בית הספר חב"ד לבנים 'אור מנחם']] הממוקם בשכונה, חלק ניכר מהתושבים בשכונה הינם חסידי חב"ד.<br />
<br />
===מרום כנען===<br />
בשנת [[תשס"ח]] נוסדה קהילת חב"ד נוספת עם בית כנסת חב"ד ומקווה טהרה ששוכנים בתוך קומה חדשה שנוספו על [[אוצר הסת"ם (צפת)|אוצר הסת"ם]] הפועל במקום.<br />
<br />
===שכונת מנחם בגין===<br />
בשנים האחרונות החלו חסידי חב"ד להתיישב בשכונת 'מנחם בגין', הנחשבת לשכונת יוקרה ביחס לשכונות האחרות בצפת. בשכונה פועל בית כנסת חב"די, בהנהלתו של רב [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]].<br />
<br />
מספר חסידי חב"ד המתגוררים בשכונה נמצא במגמת עליה, ונכון לשנת [[תשע"ח]] מתגוררים בה למעלה מחמישים משפחות.<br />
<br />
==קהילת חב"ד כיום==<br />
[[קובץ: צפת1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התועדות]] בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד בצפת]]<br />
קהילת חב"ד צפת כיום היא מקהילות חב"ד הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה מעל ל-800 משפחות (נכון לשנת [[תשפ"ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא המחיר המוזל של הדירות ומוסדות החינוך הרבים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר.<br />
<br />
חלק גדול מהקהילה מתגורר בשכונת כנען הממוקמת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br />
<br />
רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br />
<br />
לאחר פטירת הרב [[לוי ביסטריצקי]] מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] כממשיך דרכו.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ב]] החל ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]] להוציא לאור שבועון פנים-קהילתי בשם 'ליובאוויטש', שמטרתו לעורר את המעורבות החברתית בין אנשי הקהילה באמצעות פרסום על ימי הולדת שמחות ואירועים המתקיימים אצל אנשי הקהלה.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד בעיר==<br />
{{ערך מורחב|כולל חב"ד צפת}}<br />
סניף של כולל חב"ד שנועד לתושבי הצפון. את הסניף מנהל הרב יוסף יצחק חיטריק, תחת מנהל כולל חב"ד הרב שלום דוכמן. בכולל קיים בית תבשיל, מרפאת שיניים לתושבי חב"ד בעיר, וכן סמיכה לרבנות.<br />
[[קובץ:אשל בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית התבשיל בצפת]]<br />
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br />
<br />
===מוסדות החינוך===<br />
[[קובץ:צפת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מערת חכמי צפת]]<br />
*'''מעונות יום''' המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.<br />
*'''גני חב"ד''' המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום (בעבר הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]).<br />
*'''תלמוד תורה 'אור מנחם'''' (המונה מעל ל600 תלמידים כ"י). מנכ"ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]]. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*'''בית ספר יסודי 'אור מנחם'''' (המונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' עבאדי.<br />
{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}<br />
*''''בית חנה'''' בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].<br />
{{ערך מורחב|בית חנה (צפת)}}<br />
*'''ישיבה גדולה 'חח"ל'''' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].<br />
{{ערך מורחב|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)}}<br />
*''''מכון חסידי טכנולוגי'''' תחת מוסדות 'חנוך לנער' (המונה כ-140 בחורים). מנהל: הרב [[שלמה אזרף]]. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.<br />
{{ערך מורחב|מכון תורני טכנולוגי'}}<br />
*'''ישיבת 'צעירי השלוחים'''', (המונה כ-100 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב [[שניאור זלמן קפלן]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת צעירי השלוחים}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'חח"ל'''' (המונה כ-206 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}}<br />
*'''ישיבת 'חנוך לנער'''' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.<br />
{{ערך מורחב|ישיבת חנוך לנער}}<br />
*'''ישיבה קטנה 'אהל מנחם מענדל'''' - (מונה כ-60 בחורים). ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב [[שמואל מישולובין]] משגיח: הרב עזריאל שיימוס.<br />
{{ערך מורחב|אהל מנחם מענדל צפת}}<br />
*''''מכון אלטע'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
{{ערך מורחב|מכון אלטע}}<br />
*''''סמינר חיה מושקא'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].<br />
<br />
===מוסדות שונים===<br />
*מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.<br />
*אגודת קרית חב"ד צפת - בהנהלת הרב [[חיים קפלן]],<br />
* [[אסנט]] - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב [[שאול לייטר]]<br />
*בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי<br />
*ארגון נשי חב"ד, בהנהלת גב' הענדל<br />
*ארגון [[ועד אברכי אנ"ש]], בהנהלת הרב מנחם קרץ והרב שמחה זילברשטרום<br />
*כולל לאברכים - העיר העתיקה.<br />
*כולל לאברכים - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, תחת הנהלת הישיבה<br />
*אוצר הסתם - מכון סת"ם ומרכז מבקרים בשכונת מרום כנען.<br />
<br />
אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|'צמח צדק']]. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה על ידי חסידי חב"ד מתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. [[בית הכנסת]] נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת [[תשל"ג]] בהוראת הרבי.<br />
<br />
==בתי חב"ד בעיר==<br />
בצפת שלוחים רבים בעיר, מאלו שנשלחו ע"י הרבי בשנים תשל"ו-תשל"ח, ומאלו שגוייסו על ידי הרב קפלן בשנת תשל"ג.<br />
מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, שהגיע לעיר בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br />
<br />
בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:<br />
*איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן<br />
*מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].<br />
*מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].<br />
*נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br />
*נוף כנרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br />
*עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br />
*רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטריי]].<br />
*נוף טליה - מנהל: הרב זלמי ביסטריצקי<br />
*רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].<br />
*מאור חיים - מנהל: הרב שניאור בורקיס<br />
*חב״ד במרכז הרפואי ע״ש רבקה זיו- מנהל: הרב ינון לנג<br />
<br />
===פעילות התמימים===<br />
בימי שישי ושבת ובמועדים נוספים, מאות התמימים תלמידי ישיבות חב"ד בעיר, כובשים את העיר ואת הצפון כולו, בפעילות מבצעים: מבצע תפילין, מסיבות שבת, הקהלת קהילות והפצת ענייני משיח וגאולה.<br />
<br />
==צבאות השם==<br />
ארגון [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם]] בעיר פועל כבר מעת פתיחת הסניפים על ידי הרבי. בתחילה על ידי השלוחים ולאחר מכן על ידי התמימים מה[[ישי"ג חח"ל צפת|ישיבה גדולה בצפת]].<br />
<br />
לארגון זה יש מספר סניפים:<br />
* סניף לצעירים, סניף לבוגרים וסניף בדרך תמים הפועלים בשטח [[תלמוד תורה אור מנחם צפת|תלמוד תורה בנים צפת]].<br />
* סניף לצעירות (מכונה צבאות המלך) הפועל בשטח בית ספר אור מנחם בנות צפת.<br />
* סניף בת מלך לבוגרות פועל בשטח [[בית חנה צפת]].<br />
* מועדון לילדים שאינם מבית חב"די המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל הראל]] בשכונת הדרום.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ט]] יש בארגון זה למעלה מ-500 חיילים וחיילות ולמעלה מ-50 מפקדים ומפקדות כשסניפים אלו הינם הגדולים בעולם.<br />
<br />
סניפי הבנים פועלים בארבעה ימים בשבוע וסניפי הבנות פועלות פעמיים בשבוע כאשר הפעילויות חדורות באווירה החסידית של קבלת פני משיח צדקינו ולימוד הדבר מלכות התנש"א-תשנ"ב.<br />
<br />
==חב"ד בעירייה==<br />
[[קובץ: משה אוחיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נציג חב"ד בעירייה לשעבר, משה אוחיון ז"ל עם ראש העיר לשעבר - אילן שוחט]]<br />
צפת היא אחת המקומות שבהם - באישור [[הרבי]] - רצים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.<br />
<br />
בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב [[שלמה רסקין]] ור' משה אוחיון ז"ל. בבחירות בשנת [[תשס"ט]] קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ז"ל ור' יום טוב סבח, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשע"ד]] הגדילה חב"ד את כוחה ועמדה על סף של שלושה מנדטים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78489 כמעט 3 מנדטים בצפת; "הפכנו לכח משפיע בעירייה"] {{אינפו}} יט חשון התשע"ד (23.10.2013).}}.<br />
<br />
לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע"ט]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.<br />
<br />
לאחר הבחירות בשנת תשע"ט נפתחה הלשכה לפניות הציבור שע"י סיעת חב"ד ובראשה מונה לעמוד ר' אריה ניסילביץ' שכיהן גם כמזכיר הסיעה ומילא את התפקיד בהצלחה רבה.<br />
<br />
בבחירות לעירייה בשנת תשפ"ד סדר הרשימה היה כך: הרב [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת) |שניאור ליפסקר]], הרב [[יורם מעודה]], הרב [[אריה ניסילביץ']]. הרשימה שמרה על כוחה וקיבלה 2 מנדטים. הרב ליפסקר מונה לכהן כסגן ראש העיר ויו"ר אגף החינוך, הרב מעודה מונה לכהן כיו"ר אגף הרווחה והשירותים החברתיים, הרב ניסילביץ' מונה לעוזרו האישי של ראש העיר [[יוסי קקון]].<br />
<br />
לאחר הבחירות מונה ר' חיים אייזנבך לשמש כמזכיר הסיעה ומנהל הלשכה לפניות הציבור.<br />
<br />
==ועד אברכי אנ"ש==<br />
{{ערך מורחב|ועד אברכי אנ"ש}}<br />
[[קובץ:לוגו ועד אברכי אנ"ש צפת.png|200px|ממוזער|שמאל|לוגו הארגון]]<br />
'''ועד אברכי אנ"ש''' הוא ארגון קהילתי הפועל בקהילת חב"ד ב[[צפת]] להגברת האחדות בין בני הקהילה, לעידוד ההשתתפות ב[[מבצעי הרבי]], העיסוק בלימוד [[תורת החסידות]] עם שימת דגש מיוחד על עניני גאולה ומשיח, וריענון הקשר בין בני הקהילה לבית חיינו. בראש הארגון עומדים הרב [[מאיר וילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל קרץ]].<br />
<br />
== בית העלמין העתיק==<br />
[[קובץ: קברו של ישראל אריה לייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עליה לקברו של ר' ישראל אריה לייב]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית העלמין צפת]]}}<br />
בבית העלמין העתיק בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוגתו מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.<br />
<br />
בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו בארי קבור בסמוך, ומפני היות קברו של בארי במקום, באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[שבועון בית משיח]] 1395, ראיון עם הרב שניאור זלמן והרבנית רחל הנדל. השליחות לצפת, הקמת והרחבת מוסדות אור מנחם צפת<br />
*'''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].<br />
*'''[[ימי תמימים]]''', [[זושא וולף]], [[תשס"ז]] - [[תשע"א]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=צפת כתבות על קהילת חב"ד בצפת]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}<br />
* [https://chabad.info/news/1175313/ עשר אלף הנחות תפילין בבית רפואה זיו מפתיחת הדוכן] {{אינפו}}<br />
*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט. {{PDF|}}<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=e5aa881d-9bc4-4394-b836-31f5663faa8e&st=מלעלוב&pgnum=692 שיחה של הרבי עם בני רבי משה מרדכי מלעלוב בענין העיר צפת] {{הב}}<br />
*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד {{בית חבד|}}<br />
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Av-5780-Preview.pdf להחזיר את העטרה]''', סקירה על יסוד קרית חב"ד בצפת בגליון 'א חסידישע דערהער' אב תש"פ (אנגלית) {{PDF}}<br />
<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]<br />
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:צפת]]<br />
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]</div>מרדכי א