חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)

2021-02-21T17:45:12Z

משהו:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה 'חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת'|אחר=ישיבה שנסגרה בשנת תשנ"ח|ראו=[[תומכי תמימים צפת]]}}
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)
|תמונה=[[קובץ:חחל צפת קטנה.jpg|250px]]
|כתובית=תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה ([[תשע"ג]])
|אפיון=ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[צפת]],רחוב חטיבת יפתח 1-מלון רון לשעבר
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]]
|מנהל=הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם פרידמן]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[משה מאירי]]
|[[ר"מ]] ראשי=הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשנסקי]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[לוי יצחק ניסילביץ'|לוי ניסילביץ']]
|מנהל גשמי=הרב זאב פרידמן
|מספר תלמידים-170
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[ישיבה|ישיבת]] '''חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[צפת]], ומשתייכת ל[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה הגדולה]].

== הסטוריה ==
הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] (לקראת שנת הלימודים [[תש"ע]]) על ידי [[יוסף יצחק וילשנסקי|הרב וילשנסקי]] העומד ב[[ראש ישיבה|ראשה]]. וזאת לאחר שבעיר פעלה בעבר [[תומכי תמימים צפת (קטנה)|ישיבה קטנה תומכי תמימים]] שנסגרה בשנת [[תשנ"ח]] לאחר פטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]] שניהל את הישיבה.

הישיבה שכנה עד סוף חודש אלול [[תש"פ]] בדרום העיר, במבנה בן ארבע קומות שהיה שייך בעבר לסוכנות היהודית וכיום ברשות מוסדות "יתד התשובה".

בתחילה השתמשה הישיבה בקומה העליונה של הבנין, בשנת [[תשע"ב]] שכרה עוד קומה, בשנת [[תשע"ה]] שכרה הישיבה קומה שלישית וב[[תשע"ו]] את הקומה הרביעית. שתי קומות משמשות לפנימיה, קומה שלישית ל[[זאל]] ולמשרדים וקומה רביעית לכיתות ולחדר האוכל.

לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] מחוסר מקום הוחלט לעבור מבנה והישיבה רכשה את מלון רון הסמוך ל[[ישיבה גדולה]] וב[[ט' חשוון]] [[תשפ"א]] נכנסה הישיבה למשכנה החדש.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"א]] מונה הישיבה כ-175 בחורים, והיא נחשבת לישיבה ברמה גבוהה.

== צוות הישיבה ==
* הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].
=== חברי ההנהלה ===
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]].
* הרב [[לוי ניסילביץ]]
* הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]].

{{טורים|מספר=2|תוכן=
;משגיחים
* הרב [[משה מאירי]] - '''[[משגיח]] ראשי''' - משגיח שיעור ב' וג'.
* הרב יהושע שניאור זלמן שכטר - משגיח שיעור א'.

;[[ר"מ|ר"מים]]
* הרב [[נחמיה גרייזמן]] - ר"מ שיעור א'.
* הרב משה יצחק הכט - ר"מ שיעור א'.
* הרב מנחם מענדל מרגליות - ר"מ שיעור א'.
* הרב מנחם מענדל רייכמן - ר"מ שיעור ב'.
* הרב יוסף יצחק מוזס - ר"מ שיעור ב'.
* הרב דוד מנחם מענדל ברוך - ר"מ שיעור ב'.
* הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשנסקי]] - ר"מ שיעור ג' וחבר הנהלת הישיבה.
* הרב [[איסר שפרינגר]] - ר"מ שיעור ג'.

;[[משפיע|משפיעים]]
* הרב מנחם מענדל פרבר - משפיע שיעור א'.
* הרב [[בנימין גנדל]] - משפיע שיעור א'.
* הרב מנחם מענדל גרוזמן - משפיע שיעור א'.
* הרב [[שניאור זלמן ניאזוב]] - משפיע שיעור ב'.
* הרב דניאל מוסטר - משפיע שיעור ב'.
* הרב [[יואל נפרסטק]] - משפיע שיעור ב'.
* הרב [[בנימין מאירי]] - משפיע שיעור ג'.
* הרב [[לוי ניסילביץ]] - משפיע שיעור ג', משפיע ראשי וחבר הנהלת הישיבה.

;[[נושא ונותן|משיבים]]
* הרב גד-רון גואל עמנואל.
* הרב [[מנחם שניאור מיודובניק]].
* הרב שמחי גינזבורג.
* הרב מתניה אברג'ל.
*הרב מנחם מענדל רחימי.

;הנהלה גשמית
* הרב [[מנחם מענדל פרידמן]]-מנהל [[גשמי]] וחבר הנהלת הישיבה.
* הרב מנחם מענדל גרוזמן - מזכיר.
*הרב איתן גוריון - מנהל פנימיה.
}}

==קישורים חיצוניים==
[https://chabad.info/tag/%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%a7%d7%98%d7%a0%d7%94-%d7%a6%d7%a4%d7%aa/ כל הכתבות על ישיבה (קטנה) צפת]{{אינפו}}
==ראו גם==
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל:צפת}}
[[קטגוריה:ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בצפת]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)

2021-02-21T17:39:43Z

משהו:

{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קטנה נע.png|jpg|250px]]
|כתובית=בנין פנימיית הישיבה
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נוף הגליל]]
|מייסד=הרב [[דוד נחשון]]
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל נחשון
מנהל רוחני: הרב חיים אליזר מאירי
|[[משגיח]] ראשי = הרב חיים אליעזר מאירי, הרב שלום דב הכהן כהן
|מנהל גשמי= הרב מנחם מענדל גינזבורג
||מספר תלמידים=20
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[נוף הגליל]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב [[דוד נחשון]] והוקמה בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] על ידי הרב [[מנחם מענדל נחשון]] העומד בראשה.
בשנת תשע"ט נרשמה תנופת גדילה לישיבה עם היכנסו של הרב חיים אליעזר מאירי לתפקיד המנהל החינוכי

הישיבה שוכנת בדרום העיר בשכונת שלום בשני מבנים קרובים, במבנה אחד: [[זאל]], כיתות לימוד, חדר אוכל ומשרדי ההנהלה. במבנה השני שוכנת הפנימיה בעלת שני קומות.

[[קובץ:התמימים עם שי אישי מממבצע הכנה ליא' שבט .jpg|250px|שמאל|ממוזער|חלק מהתמימים עם שי אישי ממבצע הכנה לי' שבט]]
נוסף להם [[התלמידים השלוחים]] הבאים מידי שנה, לאחר שנת ה[[קבוצה]] מ-[[770]], לחיזוק הישיבה.

הישיבה פועלת רבות בעניני ה[[מבצעים]], [[פרסום משיח]] ו[[בשורת הגאולה]] בעיר.

בשנת [[תשע"ו]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%AA-%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA/ הדפסת ספר התניא]{{אינפו}}.}} והותחל שיפוץ מבני הישיבה - הזאל, חדר האוכל והפנימיה.

בשנת [[תשע"ז]] הוציאו תלמידי הישיבה קובץ הערות התמימים ואנ"ש{{הערה|[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2015/09/11-09-2015-13-22-51-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91-%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%AA.pdf הערות התמימים ואנ"ש]{{PDF}}.}}, ובשנת [[תשע"ט]] יצא לאור קובץ נוסף{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%9B-%D7%9E%D7%A0/ קובץ הערות תשע"ט]}}.

נכון לשנת [[תש"פ]] הישיבה מונה 20 תמימים מרחבי הארץ והעולם.

==צוות הישיבה==
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] - הרב מנחם מענדל נחשון
*מנהל חינוכי - הרב חיים אליעזר מאירי

;שיעור א':
*[[משפיע]] - הרב יוסף יצחק הלוי סגל
[[ראש מתיבתא|ר"מ]] - הרב שמואל לבקיבקר

;שיעור ב' וג' ביחד:
*[[משפיע]] - הרב מנחם מענדל גינזבורג
*[[ראש מתיבתא|ר"מ]] - הרב יוסף יצחק הלוי סגל

=צוות גשמי=
*מנהל גשמי - הרב [[מנחם מענדל גינזבורג]]
*מנהל פנימייה - הרב נריה תם
*[[מזכיר]] - הרב מרדכי קיי

{{הערות שוליים|}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נוף הגליל קטנה]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנוף הגליל]]

ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)

2021-02-21T17:38:35Z

משהו:

{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל
|תמונה=[[קובץ:ישיבה קטנה נע.png|jpg|250px]]
|כתובית=בנין פנימיית הישיבה
|אפיון= ישיבה קטנה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ט]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נוף הגליל]]
|מייסד=הרב [[דוד נחשון]]
|ראש הישיבה=הרב מנחם מענדל נחשון
|[[משגיח]] ראשי = הרב מרדכי גרוזמן, הרב שלום דב הכהן כהן
|מנהל גשמי= הרב מנחם מענדל גינזבורג
||מספר תלמידים=20
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[נוף הגליל]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב [[דוד נחשון]] והוקמה בחודש [[אלול]] [[תשס"ט]] על ידי הרב [[מנחם מענדל נחשון]] העומד בראשה.
בשנת תשע"ט נרשמה תנופת גדילה לישיבה עם היכנסו של הרב חיים אליעזר מאירי לתפקיד המנהל החינוכי

הישיבה שוכנת בדרום העיר בשכונת שלום בשני מבנים קרובים, במבנה אחד: [[זאל]], כיתות לימוד, חדר אוכל ומשרדי ההנהלה. במבנה השני שוכנת הפנימיה בעלת שני קומות.

[[קובץ:התמימים עם שי אישי מממבצע הכנה ליא' שבט .jpg|250px|שמאל|ממוזער|חלק מהתמימים עם שי אישי ממבצע הכנה לי' שבט]]
נוסף להם [[התלמידים השלוחים]] הבאים מידי שנה, לאחר שנת ה[[קבוצה]] מ-[[770]], לחיזוק הישיבה.

הישיבה פועלת רבות בעניני ה[[מבצעים]], [[פרסום משיח]] ו[[בשורת הגאולה]] בעיר.

בשנת [[תשע"ו]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%AA-%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA/ הדפסת ספר התניא]{{אינפו}}.}} והותחל שיפוץ מבני הישיבה - הזאל, חדר האוכל והפנימיה.

בשנת [[תשע"ז]] הוציאו תלמידי הישיבה קובץ הערות התמימים ואנ"ש{{הערה|[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2015/09/11-09-2015-13-22-51-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91-%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%AA.pdf הערות התמימים ואנ"ש]{{PDF}}.}}, ובשנת [[תשע"ט]] יצא לאור קובץ נוסף{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A7-%D7%A0%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%9B-%D7%9E%D7%A0/ קובץ הערות תשע"ט]}}.

נכון לשנת [[תש"פ]] הישיבה מונה 20 תמימים מרחבי הארץ והעולם.

==צוות הישיבה==
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] - הרב מנחם מענדל נחשון
*מנהל חינוכי - הרב חיים אליעזר מאירי

;שיעור א':
*[[משפיע]] - הרב יוסף יצחק הלוי סגל
[[ראש מתיבתא|ר"מ]] - הרב שמואל לבקיבקר

;שיעור ב' וג' ביחד:
*[[משפיע]] - הרב מנחם מענדל גינזבורג
*[[ראש מתיבתא|ר"מ]] - הרב יוסף יצחק הלוי סגל

=צוות גשמי=
*מנהל גשמי - הרב [[מנחם מענדל גינזבורג]]
*מנהל פנימייה - הרב נריה תם
*[[מזכיר]] - הרב מרדכי קיי

{{הערות שוליים|}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נוף הגליל קטנה]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנוף הגליל]]

שיחה:גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)

2021-02-21T17:23:46Z

משהו:

=='''קטע מהתוועדות י"ב תמוז תשכ"ד / תרגום חופשי'''==
כיוון שהילד נמצא במשך עשרים וארבע שעות, באותה הסביבה ובאותה ההשפעה, הוא שומע את אותו הנוסח ומרגיש את אותו התוקף, שצריך להיות באמונה ובתורה ובמצוות, הן בבוקר הן במשך היום והן בלילה ובכל משך המעת-לעת.

שזהו מה ש"אין רע בלי טוב", אותו עניין מה שיוצאים מהישיבות (בזמן הקיץ), יש בו את הצד הטוב, [שרק ינצלו אותו במילואו]; וזהו מה שיכולים לשלוח את הילד דווקא לכזה סוג קעמפ שהוא קעמפ ראוי לשמו, (זאת אומרת) שאלו הנמצאים שם ניכר עליהם שהם "זרע ברך הוי'" אם זה ילדים או ילדות, כך שהקיץ ינוצל, להתחזקות אמיתית ביהדות, ובתורה ומצוות.

וכל זה מתחיל בתקופה זו, אותה ניתן לנצל כאמור לעיל דווקא בצד הקדושה, כמו על-דרך מה שאומרים שבעל תשובה יכול לפעול הרבה יותר מצדיק גמור, כמו-כן ניתן לפעול בזמן זה – בו לא נמצאים בישיבה, אם רק שולחים את הילד לקעמפ הראוי לשמו, הרבה יותר ממה שפועלים בזמן בו נמצאים בישיבה

וכפי שכבר ראו בפועל בשנים קודמות, שאותם אלו שעמדו על-כך שילדיהם ילכו דווקא לכזה מין קעמפ, שהיהדות בקיץ חזקה עוד יותר (אצלם) מכפי שהיהדות היא אצלם בחורף בבית, היה להם לאחר-מכן נחת אמיתי מהילדים, בעת שהם שבו מהקעמפ הביתה, נחת לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות שכאמור לעיל אצל יהודים הולכת גשמיות ביחד עם רוחניות. {{אנונימי}}
:הוספתי לערך [[קעמפ גן ישראל]], תודה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בסיוון ה'תשע"ג 23:11, 15 במאי 2013 (UTC)

== שנוי במחלוקת ==

ע"פ דעתי יש לפתוח ערך זה, בכך שהוא שנוי במחלוקת (ראה ערך [[פנסאים]]), מכיוון שנפתח כמתחרה ל[[קעמפ אורו של משיח]].--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 12:03, 12 באוגוסט 2016 (UTC)
:תחרות זה לא דבר רע. אך שימוש בשם הארגון צבאות ה' תוך השגת גבול ושימוש בשם הארגון המוכר שפועל בברכת הרבי שנים, היא בהחלט בעיה. הביטוי שנוי במחלוקת צריך להרשם בזהירות רבה, אחרת כל דבר משיחיסטי או אנטי, הוא שנוי במחלוקת.... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בחשוון ה'תשע"ח 20:17, 21 באוקטובר 2017 (UTC)
::ביקורת כלפי אירגונים כמו [[גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)]] [[פנסאים]] [[ועד תלמידי התמימים]] תמיד תהיה בערכיהם, אבל לעולם לא תופיע פסקה או אפילו שורת ביקורת כלפי אתר [[אינפו]] כי הוקם שלוש שנים לאחר [[col]] בכדי להתחרות בו, בטענה ש-col אינו מתאים {{מונחון|למשחיסטים|'''ואני שונא את החלוקה הזו...'''}} בעקבות דעותיהם. וכאן ישאל השואל: '''האם [[צבאות השם (ישראל)]] [[אורו של משיח (קעמפ)]] ו[[את"ה המרכזי 770]] כן סיפקו את צורכיהם של האנטים???''' והתשובה:לא!! ו"אנטי" שהיה מוכן לשלוח את בניו לצבאות ה' - במקרה הטוב המשיך לשולחם גם לאחר [[חשוון]] [[תש"ע]], ובמקרה ה"רע" - היה רושמם גם לפנסאים (ומכיר אני '''כמה וכמה''' משפחות כאלו!). וכאן שואג אני מנהמת לבי:{{צבע גופן|990000|'''עד מתי??!!'''}}--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:33, 22 באוקטובר 2017 (UTC)
אכן ניכר שהכותב כותב מתוך מסכנות אדירה וכאב עצום נוכח המצב העגום אולם ברצוני להעיר נקודה מסוימת: לאורך השנים תשמ"ח - תשנ"ב הרבי מליובאוייטש שינה את תוכן שיחת היום בין חסידיו. בשיחותיו הק' הוא תווה קו ברור ביותר שהתחדד משיחה לשיחה שהיום "הענין הכי עיקרי שהזמן גמא" הוא הבאת הגאולה, כמו"כ בשיח ש"פ וארא נ"ב דרש הרבי ש"בכל אחד ואחד מציאותו וכל עינינו בכל מכל כל נעשים קודש לנשיא הדור.. '''שעינינו העיקרי "להביא לימות המשיח"'''" ובשיחת חיי שרה נ"ב קובע הרבי שעבודת השלוחים כעת היא "לקבל פני משיח צדקנו" ובעוד ריבוי מקומות רב ביותר הוא קובע קו מסויים שהוא שכל היום חדור בעיניני גאומ"ש. לדאבון לב קבוצה מסוימת של חסידים הרגישה - וכנראה עדיין מרגישה - שזה "גדול עליה" ו"לא מתאים לכבוד ליובאויטש" וכו' והיא נלחמת בשיטתיות בכל איזכור של הרבי כמלך המשיח ובכלל בכל איזכור של גאומ"ש.אותה קבוצה לא היה יאה לה כלל שבניה יאלצו להמצא במקומות שרח"ל העיסוק שם סביב משיח הוא רב, וע"כ הם הקימו קעמפים, תנועות נוער, הכנסות אורחים וכד' שמטרתם היא '''להשמיט כל איזכור של גאומ"ש'''. במקביל החסידים שיישרו קו עם דברי כ"ק אד"ש מה"מ ראו את הצורך הרב שיהיה בנמצא אתר, עיתון וכד' שיהו "שופר" לקו של הרבי וע"כ נאלצו לפתוח אתר נוסף שיענה על הצרכים של בית חסידי וישמש כאתר חדור בשיחותיו הק' של הרבי. כאמור סיבת הקמת האתר והעיתון היא הצורך באתר ועיתון שחיים גאומ"ש.

וכעת, בסיום הדברים שאלה לי אליך, כתבת שצבאות ה' וכד' לא ענו על צרכי ה"אנטים" ושאלתי היא: למה? באיזה נקודה הם לא ענו על צרכך?? האם הם ח"ו דאגו שבנך יכריז את הכרזת הקודש יחי אותה עודד הרבי במס"נ? האם הם רח"ל גרמו לו להאמין שביאת המשיח קרובה ביותר???????. בברכה לאחדות החסידים והתגלות מלכינו משיחנו.

שיחה:גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)

2021-02-21T17:21:46Z

משהו:

=='''קטע מהתוועדות י"ב תמוז תשכ"ד / תרגום חופשי'''==
כיוון שהילד נמצא במשך עשרים וארבע שעות, באותה הסביבה ובאותה ההשפעה, הוא שומע את אותו הנוסח ומרגיש את אותו התוקף, שצריך להיות באמונה ובתורה ובמצוות, הן בבוקר הן במשך היום והן בלילה ובכל משך המעת-לעת.

שזהו מה ש"אין רע בלי טוב", אותו עניין מה שיוצאים מהישיבות (בזמן הקיץ), יש בו את הצד הטוב, [שרק ינצלו אותו במילואו]; וזהו מה שיכולים לשלוח את הילד דווקא לכזה סוג קעמפ שהוא קעמפ ראוי לשמו, (זאת אומרת) שאלו הנמצאים שם ניכר עליהם שהם "זרע ברך הוי'" אם זה ילדים או ילדות, כך שהקיץ ינוצל, להתחזקות אמיתית ביהדות, ובתורה ומצוות.

וכל זה מתחיל בתקופה זו, אותה ניתן לנצל כאמור לעיל דווקא בצד הקדושה, כמו על-דרך מה שאומרים שבעל תשובה יכול לפעול הרבה יותר מצדיק גמור, כמו-כן ניתן לפעול בזמן זה – בו לא נמצאים בישיבה, אם רק שולחים את הילד לקעמפ הראוי לשמו, הרבה יותר ממה שפועלים בזמן בו נמצאים בישיבה

וכפי שכבר ראו בפועל בשנים קודמות, שאותם אלו שעמדו על-כך שילדיהם ילכו דווקא לכזה מין קעמפ, שהיהדות בקיץ חזקה עוד יותר (אצלם) מכפי שהיהדות היא אצלם בחורף בבית, היה להם לאחר-מכן נחת אמיתי מהילדים, בעת שהם שבו מהקעמפ הביתה, נחת לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות שכאמור לעיל אצל יהודים הולכת גשמיות ביחד עם רוחניות. {{אנונימי}}
:הוספתי לערך [[קעמפ גן ישראל]], תודה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בסיוון ה'תשע"ג 23:11, 15 במאי 2013 (UTC)

== שנוי במחלוקת ==

ע"פ דעתי יש לפתוח ערך זה, בכך שהוא שנוי במחלוקת (ראה ערך [[פנסאים]]), מכיוון שנפתח כמתחרה ל[[קעמפ אורו של משיח]].--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 12:03, 12 באוגוסט 2016 (UTC)
:תחרות זה לא דבר רע. אך שימוש בשם הארגון צבאות ה' תוך השגת גבול ושימוש בשם הארגון המוכר שפועל בברכת הרבי שנים, היא בהחלט בעיה. הביטוי שנוי במחלוקת צריך להרשם בזהירות רבה, אחרת כל דבר משיחיסטי או אנטי, הוא שנוי במחלוקת.... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בחשוון ה'תשע"ח 20:17, 21 באוקטובר 2017 (UTC)
::ביקורת כלפי אירגונים כמו [[גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)]] [[פנסאים]] [[ועד תלמידי התמימים]] תמיד תהיה בערכיהם, אבל לעולם לא תופיע פסקה או אפילו שורת ביקורת כלפי אתר [[אינפו]] כי הוקם שלוש שנים לאחר [[col]] בכדי להתחרות בו, בטענה ש-col אינו מתאים {{מונחון|למשחיסטים|'''ואני שונא את החלוקה הזו...'''}} בעקבות דעותיהם. וכאן ישאל השואל: '''האם [[צבאות השם (ישראל)]] [[אורו של משיח (קעמפ)]] ו[[את"ה המרכזי 770]] כן סיפקו את צורכיהם של האנטים???''' והתשובה:לא!! ו"אנטי" שהיה מוכן לשלוח את בניו לצבאות ה' - במקרה הטוב המשיך לשולחם גם לאחר [[חשוון]] [[תש"ע]], ובמקרה ה"רע" - היה רושמם גם לפנסאים (ומכיר אני '''כמה וכמה''' משפחות כאלו!). וכאן שואג אני מנהמת לבי:{{צבע גופן|990000|'''עד מתי??!!'''}}--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:33, 22 באוקטובר 2017 (UTC)
אכן ניכר שהכותב כותב מתוך מסכנות אדירה וכאב עצום נוכח המצב העגום אולם ברצוני להעיר נקודה מסוימת: לאורך השנים תשמ"ח - תשנ"ב הרבי מליובאוייטש שינה את תוכן שיחת היום בין חסידיו. בשיחותיו הק' הוא תווה קו ברור ביותר שהתחדד משיחה לשיחה שהיום "הענין הכי עיקרי שהזמן גמא" הוא הבאת הגאולה, כמו"כ בשיח ש"פ וארא נ"ב דרש הרבי ש"בכל אחד ואחד מציאותו וכל עינינו בכל מכל כל נעשים קודש לנשיא הדור.. '''שעינינו העיקרי "להביא לימות המשיח"'''" ובשיחת חיי שרה נ"ב קובע הרבי שעבודת השלוחים כעת היא "לקבל פני משיח צדקנו" ובעוד ריבוי מקומות רב ביותר הוא קובע קו מסויים שהוא שכל היום חדור בעיניני גאומ"ש. לדאבון לב קבוצה מסוימת של חסידים הרגישה - וכנראה עדיין מרגישה - שזה "גדול עליה" ו"לא מתאים לכבוד ליובאויטש" וכו' והיא נלחמת בשיטתיות בכל איזכור של הרבי כמלך המשיח ובכלל בכל איזכור של גאומ"ש.אותה קבוצה לא היה יאה לה כלל שבניה יאלצו להמצא במקומות שרח"ל העיסוק שם סביב משיח הוא רב, וע"כ הם הקימו קעמפים, תנועות נוער, הכנסות אורחים וכד' שמטרתם היא '''להשמיט כל איזכור של גאומ"ש'''. במקביל החסידים שיישרו קו עם דברי כ"ק אד"ש מה"מ ראו את הצורך הרב שיהיה בנמצא אתר, עיתון וכד' שיהו "שופר" לקו של הרבי וע"כ נאלצו לפתוח אתר נוסף שיענה על הצרכים של בית חסידי וישמש כאתר חדור בשיחותיו הק' של הרבי. כאמור סיבת הקמת האתר והעיתון היא הצורך באתר ועיתון שחיים גאומ"ש.

וכעת, בסיום הדברים שאלה לי אליך, כתבת שצבאות ה' וכד' לא ענו על צרכי ה"אנטים" ושאלתי היא: למה? באיזה נקודה הם לא ענו על צרכך?? האם הם ח"ו דאגו שבנך יכריז את הכרזת הקודש יחי אותה עודדהרבי במס"נ? האם הם רח" גרמו לו להאמין שביאת המשיח קרובה ביותר???????.

גן ישראל ארץ הקודש (קעמפ)

2021-02-21T16:53:57Z

משהו:

[[קובץ:ארץ הקודש קעמפ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הקעמפ]]
קעמפ '''גן ישראל ארץ הקודש''' הוא מחנה קיץ - קעמפ הפועל ב[[ארץ ישראל]] בחסות [[אגודת קריית חב"ד צפת]] בראשות הרב [[חיים קפלן]].

'גן ישראל' הוקם בקיץ שנת [[תשס"ד]] על ידי הת' אברהם קירנברג ופנחס מרטון יחד עם קבוצת תמימים מישיבת תות"ל כפר חב"ד, כהמשך לקעמפ גן ישראל כפר חב"ד. הקעמפ מפעיל, בנוסף לתוכנית קעמפ לילדים, גם [[ישיבת קיץ]] ל[[בחורים]] וקעמפ לבנות. לקעמפ וועדה רוחנית בראשות ה[[משפיע]] הרב [[שניאור זלמן גופין]]

==שלבי ההקמה==
בשנים תשס"ד-ס"ה הקעמפ פעל בעיה"ק צפת. בתשס"ו הקעמפ תוכנן להתקיים בכפר הנוער סיטרין אך בעקבות מלחמת לבנון השנייה שפרצה באותו קיץ הקעמפ התקיים בקמפוס ישיבת תומכי תמימים לוד. החל משנת [[תשס"ז]] קעמפ גן ישראל מתקיים, בכפר אור אבנר (סיטרין), בנדבת הנגיד החסידי ר' לוי שי' לביוב.

כיום בראש המוסדות עומד הרב אברהם קירנברג שהיה מהמייסדים. את הקעמפ לבנים מנהל הרב ירמיה קירנברג. ובראשות הישיבת קיץ עומד הרב אליהו שוויכה.

במשך השנה יו"ל מפעם לפעם עיתון בשם "החייל" שנשלח לכיתות החיילים.

ישיבת הקיץ נוסדה בשנת תשס"א על ידי מרכז חב"ד תל אביב, בשם ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש, ובשנת [[תש"ע]] הועבר הניהול לידי הנהלת הקעמפ.

==מושגי יסוד בקעמפ==
מספר מושגים בהוואי הקעמפ 'גן ישראל:
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*'''הרמטכ"ל''' - [[הרבי שליט"א מלך המשיח]].

*'''גנרל''' - סמכות העל בקעמפ, מנהלי הפעילות ואנשי המשמעת.

*'''קצין לימודים''' - תמים שאחראי על חומרי הלימוד

*'''מפקד''' - תמים מהישיבה שלוקח פיקוד על סיירת אחת למשך הקעמפ.

*'''מלמד''' - תמים צעיר יותר שעוזר למפקד בפיקוד על הסיירת. המלמד, הוא זה שגם מעביר לחיילים את חומר הלימודים במשך זמן ימי הקעמפ.

*'''משב"ק''' - צוות מטבח בלע"ז.

*'''חייל''' - כל ילד בקעמפ הוא חייל ב[[צבאות ה']], הממלא את המשימות המוטלות עליו על ידי הרמטכ"ל.

*'''אוגדה''' - במהלך היום, בטיולים ובפעילויות מתחלק הקעמפ לשלושה אוגדות, אוגדה א', אוגדה ב' ואוגדה ג'.

*'''סיירת''' - כל 12 חיילים מתאגדים עם מפקד ומלמד לסיירת אחת.

*'''מסדר''' - בכל בוקר וערב מתקיים מסדר, בו עומדים החיילים לפי סיירות, שרים המנונים ואומרים את [[12 הפסוקים]].

*'''עסן עסט זיך הגדול''' - חדר האוכל שבו אוכלים אוגדות א' וב'.

*'''עסן עסט זיך ב"נעלה"''' - חדר האוכל שבו אוכלים אוגדה ג'.

*'''שלאפן שלאפט זיך''' - הפנימיות.

*'''770''' - אולם התפילה שבו אוגדה א' מתפללת בקעמפ וכן הכינוסים הגדולים של הקעמפ מתקיימים שם כגון כנס פתיחה ואירועים מרכזיים נוספים.

*'''הזאל הקטן''' - אולם התפילה שבו אוגדה ב' מתפללת בקעמפ וכן לאוגדה ג' יש זאל משלה.

*'''אחראי שלאפן שלאפט זיך המתקרא שש"זניק''' - [[תמים]] האחראי על הפנימייה.

*'''לערנען לערנט זיך''' - חוברת הלימודים בה לומדים: גמרא, הלכה ו[[חסידות]] בעיקר בנושא השנתי.

*'''"חב"ד איז אקטיב"''' - אולם הספורט, שבו גם רחבת המסדרים של אוגדה ב' (מלבד מסדר הערב).

*'''"השאלאש"''' - רחבת המסדרים של אוגדה ג' (מלבד מסדר הערב).

*'''"עימדו הכן כולכם"''' - רחבת המסדרים הכללית של הקעמפ.

*'''מלחמת התקשרות''' - ליומיים שלימים נערכת בקעמפ מלחמה של ממש. הקעמפ כולו מתחלק לשתי פלוגות. כשלכל פלוגה ילווה מסר חסידי שאותו הוא יצטרך לייצג נאמנה. המלחמה תוכרע על ידי תפילות בחיות, הנהגה חסידית ובעיקר לימוד [[תניא]] בעל-פה. בראש כל פלוגה יעמוד ה'קצין'.
*'''מתיחה''' - תוכנית דמיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על האשליה ומכריזים "מלחמת התקשרות" - הכרזה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת התקשרות".}}

==קישורים חיצוניים==
[[קטגוריה:מחנות קיץ|א]]
* [ganisrael.co.il אתר אתר הקעמפ]

שיחה:גבריאל נח ורבקה הולצברג

2021-02-21T16:46:01Z

משהו: /* יש לעדכן */ פסקה חדשה

איחדתי את הערכים. יש לאחד גם את [[משה צבי הולצברג]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:59, 25 במאי 2010 (UTC)

== יש לעדכן ==

כיום מוישי לומד בש"א ישי"ק בבני ברק.

שיחה:מקום בטוח (סרט)

2021-02-21T16:34:15Z

משהו: יצירת דף עם התוכן "== ערך מיותר לחלוטין == נו באמת? לאיפה התדרדרנו?? ערך על סרט???--~~~~"

== ערך מיותר לחלוטין ==
נו באמת? לאיפה התדרדרנו?? ערך על סרט???--[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 16:34, ט' באדר, ה'תשפ"א 16:34, 21 בפברואר 2021 (UTC)

דבר מלכות

2021-02-21T13:31:52Z

משהו:

{{מפנה|דבר מלכות|דבר מלכות (פירושונים)}}
[[קובץ:דבר מלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק את [[קונטרס דבר מלכות י"ב]], בסיום חלוקת הקונטרס לחסידים]]
'''דבר מלכות''' הוא כינוי ל[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] ה[[מוגה]]ות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, החל משבת [[פרשת ויקרא]], [[א' בניסן]] [[תנש"א]] ועד לשבת [[פרשת ויקהל]], [[כ"ה באדר א']] [[תשנ"ב]].

הכינוי בא בעקבות הדפסת השיחות בחוברת בשם זה על ידי הרב [[טוביה פלס]] מידי שבוע בשבוע, החל משיחת שבת [[פרשת ויחי]] [[י"ב בטבת]] ו[[עשרה בטבת]] [[תנש"א]].

==מקור השם==
כינוי שיחות [[נשיאי חב"ד]] בשם "דבר מלכות" הוא בשיחות [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|שיחות: [[פורים]] [[תש"ח]], [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/20/index.htm אות א']; [[ל"ג בעומר]] [[תש"ח]], [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/23/index.htm אות ב']; [[י"ב תמוז]] [[תש"ח]], [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/26/index.htm אות י"א].}}.
שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] החל לקרוא למדור קבוע שבו הובאה [[תורת הרבי]] בשם זה, ומשם לקח הרב טוביה פלס את הכינוי.

==רקע==
{{ציטוט צף|והלואי היו מדקדקים [[חסידי חב"ד|אנ"ש]], ובפרט ה[[תמימים]], בדברי [[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]] אפילו בשיחותיו ובפרט אלו משנת [[תש"י|השי"ת]] והשנה שקדמה לה|[[אגרות קודש]], חלק ד' עמוד כ"ד}}
בשנת [[תנש"א]], בעקבות שיחותיו של [[הרבי]] בעניין [[מעלתן של ישראל]], החל הרב [[טוביה פלס]] להוציא לאור קבצים תחת השם "דבר מלכות" ובהם השיחה האחרונה שנאמרה על ידי הרבי ב[[שבת]] האחרונה, בתוספת [[מאמר|מאמרים]], [[אגרות קודש]] ועוד.

לאחר מספר שבועות שבהם יצא לאור הדבר מלכות צורה בה הודפסו השיחות בשבועון [[כפר חב"ד]], ובהמשך לדו"ח שהכניס הרב טוביה פלס לרבי, הורה הרבי לגשת להנהלת הוצאת הספרים [[קה"ת]] כדי שהדבר מלכות יצא באופן רשמי, עם דף השער במסגרת [[אוצר החסידים]] "שלשלת האור – היכל תשיעי, שער שלישי".

היו גם שלוש חוברות שיצאו בהוצאה מיוחדת, והוכנסו בהם שיחות העוסקות במיוחד בענייני גאולה ומשיח. אחת מהם הייתה '[[קונטרס דבר מלכות י"ב]]', אותה חילק [[הרבי מלך המשיח]] ב[[770]] בתאריך [[ט"ו באייר]] [[תנש"א]], שהייתה הדפסה שנייה של חוברת שיצאה לאור לראשונה על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]] בשם "[[לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח]]".

לאחר [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]], המשיך הרב טוביה פלס בהוצאת החוברות, כשהם מכילות (בעיקר) את השיחה האחרונה שנאמרה על ידי הרבי לפרשה זו. מאוחר יותר הוא הפסיק את ההדפסה, מסיבות שונות, והרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] נטל את היוזמה להפצת השיחות. מאז מודפסות השיחות בכל שבוע על ידי מכון "אור החסידות" בבני ברק, ומופצות ברחבי הארץ.

נחת רוחו הגדולה של [[הרבי]] מהחוברות באה לידי ביטוי בכמה וכמה התייחסויות מהרבי. במהלך [[חלוקת דולרים]] שונות, כשהרב פלס עבר לפני הרבי, העניק לו הרבי דולר נוסף "בשביל הדבר מלכות". באחת השבתות{{הערה|שבת פרשת אמור תנש"א.}} ירד הרבי להתוועדות עם חוברת 'דבר מלכות' בתוך סידורו.

שיחות אלו נלמדות בהתלהבות רבה אצל אנ"ש ו[[תמימים|התמימים]] בעקבות האמונה שבהם מורה לנו [[הרבי מה"מ]] את הדרך כיצד לחיות בתקופה זאת אשר מצד אחד "החושך יכסה ארץ וערפל לאומים" - עקבתא ד[[עקבתא דמשיחא]], ומצד שני "זמן השיא" הרגעים האחרונים קודם התגלות מלכינו משיחנו.

שיחות אלו מיוחדות בתוכנם, בהם מבאר הרבי איך כל פרט ופרט קשור לגאולה. יחודיות נוספת ומשמעותית יש להוראות המיוחדות אותן נתן הרבי בשיחות אלו. ידועות מביניהן: ההוראה משבת פרשת תזריע-מצורע תנש"א בה אמר הרבי כי [[הדרך הישרה]], הקלה והמהירה לפעול התגלות וביאת משיח בעולם היא על ידי לימוד ענייני משיח וגאולה, ההוראה משבת פרשת שופטים תנש"א אז אמר הרבי כי צריך לפרסם לכל אנשי הדור כי יש נביא בדור שהוא היועץ והשופט, ההוראה מ[[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ"ב]] אז אמר הרבי כי [[השליחות היחידה שנותרה]] היא [[קבלת פני משיח צדקנו]] ועוד.

דבר נוסף המגביר את החיות סביב לימוד שיחות אלו נעוצה בכך שאלו הם השיחות האחרונות שזכינו לשמוע לע"ע מפיו של הרבי מה"מ, כפי שהרבי עצמו הורה<ref>אג"ק ח"ד עמ' כ"ד</ref> בתקופה שקודם [[קבלת הנשיאות]] בצורה רישמית ללמוד את השיחות והמאמרים האחרונים ששמעו מ[[הרבי הריי"ץ]] מפני שבהם ישנם את "התשובות על כל השאלות"<ref>התוועדויות תש"י עמוד 20</ref>.

בעקבות הלהט סביב לימוד השיחות יוצאות מידי שבוע למעלה מעשרה חוברות (היו"ל ע"י מוסדות שונים) להגברת החיות סביב לימוד שיחות ה"דבר מלכות" (בינהם: כי הם חיינו ([[ישי"ג חח"ל צפת]]), הזמן גרמא ([[את"ה העולמי]]), מדקדקים, ועוד ועוד..)

=דבר מלכות עם פיענוחים=
{{ערך מורחב|ערך=[[דבר מלכות - פיענוחים]]}}
[[קובץ:פענוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים בסט]]
סדרת 'דבר מלכות עם פיענוחים' כוללת בתוכה את [[שיחה|שיחותיו]] האחרונות (לעת-עתה) של [[הרבי]], שנאמרו בשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]] (1991-92). אלו הם 5 כרכים, המתפרשים על 3,000 עמודים.

שיחות אלה הוקלדו מחדש ותוקנו טעויות הדפוס שהיו בהוצאות הקודמות.

על חמישה כרכים פרושים כחמישים שיחות של הרבי [[מוגה|שהוגהו]] על-ידו ואושרו לפרסום. בשיחות אלה ישנם אלפי מובאות ומראי-מקומות שפוענחו על ידי חברי [[מכון מלכות שבתפארת]] והובאו בשולי העמוד בצורה מאירת-עיניים.

בשיחותיו מפנה הרבי למקורות רבים מכל חלקי התורה: תלמוד, רמב"ם, מדרשים, זוהר וספרי קבלה. מהדורה זו של שיחותיו מקלה על הלומד החפץ לעיין במקורות אלו וללמוד את השיחות בעומק הראוי. לכל שיחה נוסף 'תוכן' המסכם את השיחה בשפה קלה וקולחת, דף סיכום והוראות למעשה בפועל הנלמדות מהשיחה.

הסט יצא לאור על ידי [[מרכז ההפצה ממש]]{{הערה|1='''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/457.pdf האבן שבכתר הדבר מלכות]''', הפתח דבר לסדרה שנכתב על ידי [[אסף פרומר]] בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 457 עמוד 76.}}.

==הוצאות נוספות==
עם הגברת החיות והעיסוק בלימוד הדבר מלכות, החלו לצאת לאור עוד ועוד מהדורות נוספות של השיחות, בפורמטים שונים. ביניהם:

* '''דבר מלכות''' - שני כרכים של שיחות הדבר מלכות, מתורגמות מאידיש, בהוצאת הועד להפצת הדבר מלכות.

* '''דבר מלכות כיס''' - הספר במהדורת כיס, בחמשה כרכים מחולקים לפי החומשים. יצא לאור לראשונה על ידי מכון 'בית משיח 770 ביתר עילית' בשנת תשס"ח.

* '''דבר מלכות מנוקד''' - שיחות הדבר מלכות בניקוד מלא ועם פתיחת ראשי התיבות ותרגום המילים בארמית. בהוצאה זו הוגה מחדש גם תרגום השיחות שהוגהו באידיש ותוקנו שגיאות רבות. נערך על ידי הרב מנחם מענדל הלפרין וי"ל על ידי [[מרכז ההפצה ממש]].

* '''[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תנש"א-תשנ"ב - מהדורת כיס''' - שיחות הדבר מלכות כפי שהוגהו במקורן על ידי הרבי - שבוע באידיש ושבוע בלה"ק, במהדורת כיס. הוצאת ה[[ועד להפצת שיחות]].

* '''[[שיחות קודש תנש"א - תשנ"ב]]''' - הנחות בלתי מוגהות של שיחות הדבר מלכות, כפי שאמר אותן הרבי בעת ההתוועדות.

* '''[[דבר מלכות לנוער]]''' - שיחות הדבר מלכות בעיבוד ועריכה לילדים ונוער. נערך על ידי הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].

* '''[[דבר מלכות לילדים]]''' - שיחות הדבר מלכות בעיבוד מיועד המותאם לילדים, בצירוף משלים ושירים בחרוזים.

* '''[[דבר מלכות תוכן וסיכום (ספר)|דבר מלכות תוכן וסיכום]]''' - סיכום של שיחות הדבר מלכות עם הדגשת ההוראות למעשה בפועל מכל שיחה.

*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Granovetter-Klein%20-%20Elul%2014%2C%205773.pdf הוראות ונקודות]''' - ליקוט כל דבי ה'תוכן קצר' שיצאו לאור על השיחות על ידי [[ועד הנחות התמימים]].

* '''דבש מלכות''' - עיבוד של שיחות הדבר מלכות בלשון קלה וברורה מאת הניה אלישביץ (נכתב במקור לנשים ובנות).

* '''הדרך הישרה''' - חוברת סיכומי שיחות ה"דבר מלכות" מותאם במיוחד לילדים - כולל דפי עבודה מגוונים לכל שיחה. נערך על ידי הרב [[יוסף אברהם פיזם]].

* '''תקע בשופר גדול''' - עיבודים של שיחות מובחרות, יצא לאור לראשונה על ידי [[ועד שיחות באנגלית]], במקור האנגלי ובתרגום לעברית, וכיום מופץ על ידי [[מכון ממ"ש]].

* '''דבר מלכות לעם''' - ביאורים בשפה המובנת גם למי שאינו מורגל בסגנונו התורני של הרבי. יצא עד עתה על דבר מלכות בראשית, חיי שרה וקונטרס בית רבינו שבבבל.

* '''דבר מלכות מבואר''' - ביאור על השיחה בעמקות, אך בשפה השווה לכל נפש, במטרה להנגיש את לימוד השיחה לאנ"ש. עד עתה יצא לאור על דבר מלכות כי תשא, וירא ותולדות.

* '''דבר מלכות לטף''' - ספרי קומיקס הממחישים את השיחות לילדים. עד עתה יצאו לאור שלושה ספרים: '''בעקבות המקדש הנודד''' על שיחת [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], '''ברגע האחרון''' על שיחת שבת [[פרשת בלק]] [[תנש"א]]. ו'''מרדף אמיץ''' על דבר מלכות משפטים.

*'''"דבר מלכות"''' (דיסק) - מכיל שיעורים מפי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] על שיחות ה'דבר מלכות', כאשר יחד עם השיעור ניתן לראות בו-זמנית את הטקסט של ה'דבר מלכות'. יצא לאור על ידי מערכת [[נחייג ונשמע]].

{{גלריה דבר מלכות}}

==ראו גם==
לגבי קובץ החת"ת והמאמרים הקרוי גם 'דבר מלכות' - עיין בערך [[חת"ת]].

==לקריאה נוספת==
*מטה הפצת הדבר מלכות, '''[https://chabad.info/moshiach/613193/ סדר עולמי חדש]'''

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/drive/folders/0B4mWfMamtZnjdGRIaUlvZWNPb2c שיחות הדבר מלכות בפורמט טקסט ובפורמט צילום].
* [https://play.google.com/store/apps/details?id=com.ssa.dvarmalchus אפליקציה ללימוד הדבר מלכות], בגוגל-פליי.
*[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעורים בדבר מלכות השבועי], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] באתר [[770live]]. (קישור לא פעיל)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84367_he_1.pdf אנא נפשי - ה'עצם' של הרבי בשיחות שנות הנפלאות]''' - בהוצאת מערכת [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשרי]] תשע"ה
*[https://yoman770.com/wiki/%D7%98%22%D7%95_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90 תיאור חלוקת קונטרס י"ב של ה'דבר מלכות' על ידי הרבי] - אתר יומן 770
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=48364 דבר מלכות עם פיענוחים - מהדורת חתנים] - {{אינפו}}
*שמואל עמית, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/11-11-2020-11-12-20-%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA.pdf סיכום הדבר מלכות]''' {{PDF}}{{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{שיחות הדבר מלכות}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:דבר מלכות|*]]

דבר מלכות

2021-02-21T13:24:54Z

משהו:

{{מפנה|דבר מלכות|דבר מלכות (פירושונים)}}
[[קובץ:דבר מלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק את [[קונטרס דבר מלכות י"ב]], בסיום חלוקת הקונטרס לחסידים]]
'''דבר מלכות''' הוא כינוי ל[[שיחה|שיחות]] [[הרבי]] ה[[מוגה]]ות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, החל משבת [[פרשת ויקרא]], [[א' בניסן]] [[תנש"א]] ועד לשבת [[פרשת ויקהל]], [[כ"ה באדר א']] [[תשנ"ב]].

הכינוי בא בעקבות הדפסת השיחות בחוברת בשם זה על ידי הרב [[טוביה פלס]] מידי שבוע בשבוע, החל משיחת שבת [[פרשת ויחי]] [[י"ב בטבת]] ו[[עשרה בטבת]] [[תנש"א]].

==מקור השם==
כינוי שיחות [[נשיאי חב"ד]] בשם "דבר מלכות" הוא בשיחות [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|שיחות: [[פורים]] [[תש"ח]], [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/20/index.htm אות א']; [[ל"ג בעומר]] [[תש"ח]], [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/23/index.htm אות ב']; [[י"ב תמוז]] [[תש"ח]], [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/26/index.htm אות י"א].}}.
שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] החל לקרוא למדור קבוע שבו הובאה [[תורת הרבי]] בשם זה, ומשם לקח הרב טוביה פלס את הכינוי.

==רקע==
{{ציטוט צף|והלואי היו מדקדקים [[חסידי חב"ד|אנ"ש]], ובפרט ה[[תמימים]], בדברי [[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]] אפילו בשיחותיו ובפרט אלו משנת [[תש"י|השי"ת]] והשנה שקדמה לה|[[אגרות קודש]], חלק ד' עמוד כ"ד}}
בשנת [[תנש"א]], בעקבות שיחותיו של [[הרבי]] בעניין [[מעלתן של ישראל]], החל הרב [[טוביה פלס]] להוציא לאור קבצים תחת השם "דבר מלכות" ובהם השיחה האחרונה שנאמרה על ידי הרבי ב[[שבת]] האחרונה, בתוספת [[מאמר|מאמרים]], [[אגרות קודש]] ועוד.

לאחר מספר שבועות שבהם יצא לאור הדבר מלכות צורה בה הודפסו השיחות בשבועון [[כפר חב"ד]], ובהמשך לדו"ח שהכניס הרב טוביה פלס לרבי, הורה הרבי לגשת להנהלת הוצאת הספרים [[קה"ת]] כדי שהדבר מלכות יצא באופן רשמי, עם דף השער במסגרת [[אוצר החסידים]] "שלשלת האור – היכל תשיעי, שער שלישי".

היו גם שלוש חוברות שיצאו בהוצאה מיוחדת, והוכנסו בהם שיחות העוסקות במיוחד בענייני גאולה ומשיח. אחת מהם הייתה '[[קונטרס דבר מלכות י"ב]]', אותה חילק [[הרבי מלך המשיח]] ב[[770]] בתאריך [[ט"ו באייר]] [[תנש"א]], שהייתה הדפסה שנייה של חוברת שיצאה לאור לראשונה על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]] בשם "[[לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח]]".

לאחר [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]], המשיך הרב טוביה פלס בהוצאת החוברות, כשהם מכילות (בעיקר) את השיחה האחרונה שנאמרה על ידי הרבי לפרשה זו. מאוחר יותר הוא הפסיק את ההדפסה, מסיבות שונות, והרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] נטל את היוזמה להפצת השיחות. מאז מודפסות השיחות בכל שבוע על ידי מכון "אור החסידות" בבני ברק, ומופצות ברחבי הארץ.

נחת רוחו הגדולה של [[הרבי]] מהחוברות באה לידי ביטוי בכמה וכמה התייחסויות מהרבי. במהלך [[חלוקת דולרים]] שונות, כשהרב פלס עבר לפני הרבי, העניק לו הרבי דולר נוסף "בשביל הדבר מלכות". באחת השבתות{{הערה|שבת פרשת אמור תנש"א.}} ירד הרבי להתוועדות עם חוברת 'דבר מלכות' בתוך סידורו.

שיחות אלו נלמדות בהתלהבות רבה אצל אנ"ש ו[[תמימים|התמימים]] בעקבות האמונה שבהם מורה לנו [[הרבי מה"מ]] את הדרך כיצד לחיות בתקופה זאת אשר מצד אחד "החושך יכסה ארץ וערפל לאומים" - עקבתא ד[[עקבתא דמשיחא]], ומצד שני "זמן השיא" הרגעים האחרונים קודם התגלות מלכינו משיחנו.

שיחות אלו מיוחדות בתוכנם, בהם מבאר הרבי איך כל פרט ופרט קשור לגאולה. יחודיות נוספת ומשמעותית יש להוראות המיוחדות אותן נתן הרבי בשיחות אלו. ידועות מביניהן: ההוראה משבת פרשת תזריע-מצורע תנש"א בה אמר הרבי כי [[הדרך הישרה]], הקלה והמהירה לפעול התגלות וביאת משיח בעולם היא על ידי לימוד ענייני משיח וגאולה, ההוראה משבת פרשת שופטים תנש"א אז אמר הרבי כי צריך לפרסם לכל אנשי הדור כי יש נביא בדור שהוא היועץ והשופט, ההוראה מ[[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ"ב]] אז אמר הרבי כי [[השליחות היחידה שנותרה]] היא [[קבלת פני משיח צדקנו]] ועוד.

דבר נוסף המגביר את החיות סביב לימוד שיחות אלו נעוצה בכך שאלו הם השיחות האחרונות שזכינו לשמוע לע"ע מפיו של הרבי מה"מ, כפי שהרבי עצמו הורה בתקופה שקודם [[קבלת הנשיאות]] בצורה רישמית ללמוד את השיחות והמאמרים האחרונים ששמעו מ[[הרבי הריי"ץ]].

בעקבות הלהט סביב לימוד השיחות יוצאות מידי שבוע למעלה מעשרה חוברות (היו"ל ע"י מוסדות שונים) להגברת החיות סביב לימוד שיחות ה"דבר מלכות" (בינהם: כי הם חיינו ([[ישי"ג חח"ל צפת]]), הזמן גרמא ([[את"ה העולמי]]), מדקדקים, ועוד ועוד..)
==דבר מלכות עם פיענוחים==
{{ערך מורחב|ערך=[[דבר מלכות - פיענוחים]]}}
[[קובץ:פענוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים בסט]]
סדרת 'דבר מלכות עם פיענוחים' כוללת בתוכה את [[שיחה|שיחותיו]] האחרונות (לעת-עתה) של [[הרבי]], שנאמרו בשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]] (1991-92). אלו הם 5 כרכים, המתפרשים על 3,000 עמודים.

שיחות אלה הוקלדו מחדש ותוקנו טעויות הדפוס שהיו בהוצאות הקודמות.

על חמישה כרכים פרושים כחמישים שיחות של הרבי [[מוגה|שהוגהו]] על-ידו ואושרו לפרסום. בשיחות אלה ישנם אלפי מובאות ומראי-מקומות שפוענחו על ידי חברי [[מכון מלכות שבתפארת]] והובאו בשולי העמוד בצורה מאירת-עיניים.

בשיחותיו מפנה הרבי למקורות רבים מכל חלקי התורה: תלמוד, רמב"ם, מדרשים, זוהר וספרי קבלה. מהדורה זו של שיחותיו מקלה על הלומד החפץ לעיין במקורות אלו וללמוד את השיחות בעומק הראוי. לכל שיחה נוסף 'תוכן' המסכם את השיחה בשפה קלה וקולחת, דף סיכום והוראות למעשה בפועל הנלמדות מהשיחה.

הסט יצא לאור על ידי [[מרכז ההפצה ממש]]{{הערה|1='''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/457.pdf האבן שבכתר הדבר מלכות]''', הפתח דבר לסדרה שנכתב על ידי [[אסף פרומר]] בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 457 עמוד 76.}}.

==הוצאות נוספות==
עם הגברת החיות והעיסוק בלימוד הדבר מלכות, החלו לצאת לאור עוד ועוד מהדורות נוספות של השיחות, בפורמטים שונים. ביניהם:

* '''דבר מלכות''' - שני כרכים של שיחות הדבר מלכות, מתורגמות מאידיש, בהוצאת הועד להפצת הדבר מלכות.

* '''דבר מלכות כיס''' - הספר במהדורת כיס, בחמשה כרכים מחולקים לפי החומשים. יצא לאור לראשונה על ידי מכון 'בית משיח 770 ביתר עילית' בשנת תשס"ח.

* '''דבר מלכות מנוקד''' - שיחות הדבר מלכות בניקוד מלא ועם פתיחת ראשי התיבות ותרגום המילים בארמית. בהוצאה זו הוגה מחדש גם תרגום השיחות שהוגהו באידיש ותוקנו שגיאות רבות. נערך על ידי הרב מנחם מענדל הלפרין וי"ל על ידי [[מרכז ההפצה ממש]].

* '''[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תנש"א-תשנ"ב - מהדורת כיס''' - שיחות הדבר מלכות כפי שהוגהו במקורן על ידי הרבי - שבוע באידיש ושבוע בלה"ק, במהדורת כיס. הוצאת ה[[ועד להפצת שיחות]].

* '''[[שיחות קודש תנש"א - תשנ"ב]]''' - הנחות בלתי מוגהות של שיחות הדבר מלכות, כפי שאמר אותן הרבי בעת ההתוועדות.

* '''[[דבר מלכות לנוער]]''' - שיחות הדבר מלכות בעיבוד ועריכה לילדים ונוער. נערך על ידי הרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].

* '''[[דבר מלכות לילדים]]''' - שיחות הדבר מלכות בעיבוד מיועד המותאם לילדים, בצירוף משלים ושירים בחרוזים.

* '''[[דבר מלכות תוכן וסיכום (ספר)|דבר מלכות תוכן וסיכום]]''' - סיכום של שיחות הדבר מלכות עם הדגשת ההוראות למעשה בפועל מכל שיחה.

*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Granovetter-Klein%20-%20Elul%2014%2C%205773.pdf הוראות ונקודות]''' - ליקוט כל דבי ה'תוכן קצר' שיצאו לאור על השיחות על ידי [[ועד הנחות התמימים]].

* '''דבש מלכות''' - עיבוד של שיחות הדבר מלכות בלשון קלה וברורה מאת הניה אלישביץ (נכתב במקור לנשים ובנות).

* '''הדרך הישרה''' - חוברת סיכומי שיחות ה"דבר מלכות" מותאם במיוחד לילדים - כולל דפי עבודה מגוונים לכל שיחה. נערך על ידי הרב [[יוסף אברהם פיזם]].

* '''תקע בשופר גדול''' - עיבודים של שיחות מובחרות, יצא לאור לראשונה על ידי [[ועד שיחות באנגלית]], במקור האנגלי ובתרגום לעברית, וכיום מופץ על ידי [[מכון ממ"ש]].

* '''דבר מלכות לעם''' - ביאורים בשפה המובנת גם למי שאינו מורגל בסגנונו התורני של הרבי. יצא עד עתה על דבר מלכות בראשית, חיי שרה וקונטרס בית רבינו שבבבל.

* '''דבר מלכות מבואר''' - ביאור על השיחה בעמקות, אך בשפה השווה לכל נפש, במטרה להנגיש את לימוד השיחה לאנ"ש. עד עתה יצא לאור על דבר מלכות כי תשא, וירא ותולדות.

* '''דבר מלכות לטף''' - ספרי קומיקס הממחישים את השיחות לילדים. עד עתה יצאו לאור שלושה ספרים: '''בעקבות המקדש הנודד''' על שיחת [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], '''ברגע האחרון''' על שיחת שבת [[פרשת בלק]] [[תנש"א]]. ו'''מרדף אמיץ''' על דבר מלכות משפטים.

*'''"דבר מלכות"''' (דיסק) - מכיל שיעורים מפי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] על שיחות ה'דבר מלכות', כאשר יחד עם השיעור ניתן לראות בו-זמנית את הטקסט של ה'דבר מלכות'. יצא לאור על ידי מערכת [[נחייג ונשמע]].

{{גלריה דבר מלכות}}

==ראו גם==
לגבי קובץ החת"ת והמאמרים הקרוי גם 'דבר מלכות' - עיין בערך [[חת"ת]].

==לקריאה נוספת==
*מטה הפצת הדבר מלכות, '''[https://chabad.info/moshiach/613193/ סדר עולמי חדש]'''

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/drive/folders/0B4mWfMamtZnjdGRIaUlvZWNPb2c שיחות הדבר מלכות בפורמט טקסט ובפורמט צילום].
* [https://play.google.com/store/apps/details?id=com.ssa.dvarmalchus אפליקציה ללימוד הדבר מלכות], בגוגל-פליי.
*[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעורים בדבר מלכות השבועי], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] באתר [[770live]]. (קישור לא פעיל)
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84367_he_1.pdf אנא נפשי - ה'עצם' של הרבי בשיחות שנות הנפלאות]''' - בהוצאת מערכת [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשרי]] תשע"ה
*[https://yoman770.com/wiki/%D7%98%22%D7%95_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90 תיאור חלוקת קונטרס י"ב של ה'דבר מלכות' על ידי הרבי] - אתר יומן 770
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=48364 דבר מלכות עם פיענוחים - מהדורת חתנים] - {{אינפו}}
*שמואל עמית, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/11-11-2020-11-12-20-%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA.pdf סיכום הדבר מלכות]''' {{PDF}}{{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{שיחות הדבר מלכות}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:דבר מלכות|*]]

מסכת בבא בתרא

2021-02-21T13:04:35Z

משהו:

[[קובץ:בבא בתרא מענטליק.jpg|ממוזער|מענה הרבי על שאלתו של ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] הרב [[מרדכי מענטליק]] לקראת שנת הלימודים [[תשד"מ]] שמרוב הישיבות קיבל הסכמה כי בדעתם ללמוד בשנה הבאה מסכת [[בבא בתרא]]: '''להחזיר{{ש}}ואחרי רבים להטות ויהא בשעה טובה ומוצלחת{{ש}}ויהי רצון שבקרוב ממש [[השבת אבידה|יחזיר הקב"ה האבדה]] – ואבדתם בגוים – דא בבא בתרא{{ש}}([[זהר]] חלק ג' קצח, א) – תליתאה למקומה ול[[בית המקדש השלישי|בית – המקדש תליתאה]]'''.]]
במסכת '''בבא בתרא''' יש עשרה פרקים, ומאה שבעים וחמשה דפים.

המסכת עוסקת בדיני שכנים, חזקת קרקע וחזקת מטלטלין, מכירה וקניה, ירושות, דיני שטר.

מהדיר ספרי הראשונים, רבי [[משה הרשלר]], ביקר אצל [[הרבי]] במהלך [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]] ב[[ראש חודש]] [[תמוז]] [[תש"נ]], וסיפר לרבי שהוא עוסק עתה בהוצאתם לאור של שני ספרים מרבינו יונה. התעניין הרבי: על איזו מסכת? השיב הרב הרשלר: בבא בתרא. תמה הרבי: שני ספרים יספיקו למסכת בבא בתרא? (הנ"ל השיב בחיוב) והרבי בירכו: "השם יתברך יצליחך".
ומיד הוסיף:
ב[[זוהר]] כתוב ש"בבא בתרא" הוא סיום ה[[גלות]], שתהיה אפוא ה"בבא בתרא" של הגלות.
בשיחת שבת פרשת משפטים [[תשנ"ב]] ביאר הרבי בארוכה את מעלתו של מסכת בבא בתרא, ובפרט בזמננו - בסוף זמן הגלות.

מסכת זו הינה אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד]].
== מיגו ==
{{ערך מורחב|ערך=[[מיגו]]}}
אחת מהיסודות של המסכת היא מיגו.

כאשר הרב [[אברהם סופר]], נכדו של ה[[חתם סופר]] ביקר אצל [[הרבי]], הוא אמר לו כי מקובל בידו דור אחר דור מזקנו החתם סופר, כי סודות התורה מהעמוקים ביותר, טמונים בחלק התורה של מיגו. הרבי הגיב כי גם בידו מקובל כך{{הערה|1=כך גם סיפר הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].}}.

מלבד היסוד של "מה לי לשקר" המוזכר בגמרא בתור בירור ואומדנא כי האדם אינו שקרן, שהרי יכול היה לומר טענה טובה יותר, ישנו גם מהלך ידוע המוזכר רבות באחרונים ובראשם בעל הברוך טעם{{הערה|חותנו של רבי [[חיים מצאנז]].}}, שמיגו הוא כח בהלכות טוען ונטען, שיכול אדם להשתמש בכוחו של הטענה אותה יכול היה לומר, ולהשתמש בה בטענה העכשווית.{{הערה|רבי [[אלחנן וסרמן]], קובץ שיעורים ח"ב.}} יש הגדירו זאת בכוח מוחזק, שהרי מכיון שיכול היה לומר טענה אחרת ובכוחו לזכות בנכסים, דינו כ"מוחזק", - אדם שהנכסים ברשותו, שהרי רוחנית הנכסים ברשותו ובכוחו, ומכח הכלל הידוע של "המוציא מחבירו" הוא זוכה בנכסים.{{הערה|רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] בספרו קהילות יעקב, ורבי [[שמעון יהודה שקאפ]] בחידושיו על [[מסכת בבא מציעא]].}}

==חזקת שלש שנים==
{{ערך מורחב|ערך=[[חזקת שלש שנים]]}}
'''חזקת שלש שנים''' היא דין מדיני [[חזקה]] האומר כי כאשר אדם מתגורר או משתמש בקרקע בתקופה של שלושה שנים רצופות, יש בהשתמשות זו לתת לו חזקת בעלות, כלומר שההנחה הראשונית והוודאית היא שכל אדם המתגורר בקרקע מסויימת בצורה של בעלות, ולא היה איש שמחה בפניו, יש להניח ב"מושכל ראשון" שהיא שלו עד שיתברר אחרת.

==ביאורי הרבי ==

*קישור תחילת המסכת (שותפות) לסופה (מלווה ולווה). [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=29e40cda-048d-452d-b87d-65bdb8e5d8ea&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=468 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק ב' עמ' 1152 (עמ' 468)]

*'''ט ב.''' והמפייסו בדברים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=96 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 84 (עמ' 96)]

*'''י ב.''' וחסד לאומים חטאת, מחלוקת ר"א ר"י ור"ג. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94&pgnum=48&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3 שערי [[צדקה]] עמ' נג (עמ' 48)]

*'''יד א.''' הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=ebdace70-7f97-456c-a9a1-67a3e173fd8c&st=מסכת&pgn התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ד' 1917 (עמ' 171)]

*'''מד א.''' רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=52 לקוטי שיחות ח"י בראשית עמ' 44 (עמ' 62)]

*'''עה א.''' ואולך אתכם קוממיות, מחלו' ר"מ ור"י. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15945&st=%u05DB%u05EA%u05D5%u05D1%u05D5%u05EA תורת מנחם [[תשי"א]] ב' עמ' 107 (עמ' 128)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15944&st=%u05d0%u05d7%u05ea+%u05e9%u05dc לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 198 (עמ' 210)]

*'''צט א.''' כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14925&hilite=b4dc7371-efed-444d-bbdc-d989c70059fe&st=%u05d1%u05d1%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e8%u05d0 לקוטי שיחות חלק ב' עמ' 360 (עמ' 85)]

*'''קיח ב.''' צלפחד, מחלוקת רשב"ם ורש"י. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15949&hilite=07361ab9-69ab-49e4-aa31-12fea9bcce6b&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA+&pgnum=182 לקוטי שיחות עמ' 171 ושם הערה 2 (182)]

*'''קלד ב.''' הויות אביי ורבא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=276 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' כב (עמ' 276)]

*'''קמה ב.''' וטוב לב משתה תמיד זה בעל משנה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=17 לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 2 (עמ' 17)]

*'''קעג א.''' א"ר הונא מנין לערב דמשתעבד. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=228 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 215 (עמ' 228)]

*'''קעו א.''' ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין. מעשה כו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=29e40cda-048d-452d-b87d-65bdb8e5d8ea&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=468 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק ב' עמ' 1152 (עמ' 468)]

=== ביאורי נשיאי חב"ד ===

*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=f81a5b25-c76b-4a7b-bc56-a31745c9a0a4&st=%u05d1%u05d1%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e8%u05d0 צמח צדק עמ' 298 (עמ' 306)]

=== '''"כל הספרים מלאים"''' ===
לקראת שנת [[ה'תשנ"ב]], בעקבות העיסוק האינטנסיבי סביב [[גאולה ומשיח]] הועלתה הצעה לפיה המסכת הישיבתית של אותה שנה תהיה מסכת העוסקת בדיני בית הבחירה (כדוגמא: סנהדרין, זבחים וכו'). אולם הנהלת [[ישיבת תות"ל המרכזית]] לא נענתה לבקשת ה[[תמימים]] והחליטה להשאיר את הסר על כנו ושילמדו באותה שנה כמתוכנן את מסכת "בבא בתרא", התמימים פנו במכתב לרבי מה"מ ו"התלוננו" על הנהלת הישיבה. [[הרבי מה"מ]] כמובן השאיר את החלטת הנהלת הישיבה על כנה, אולם בשבת הקרובה קישר הרבי בשיחה<ref>שיחת בא-בשלח, תשנ"ב</ref> את מסכת "בבא בתרא" ל[[גאולה]]. התמימים בשעתו ראו בכך לימוד אותו מלמד אותם [[הרבי מה"מ]] שבאם רוצים בכל מסכת ובכל נושא ניתן למצוא את הקשר ל"ענין הכי עיקרי שהזמן גרמא" - [[הגאולה האמיתית והשלימה]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=2&format=pdf בבא בתרא] {{הב}}
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3033245 שער הגאולה]''', הרבי מתייחס למסכת בבא בתרא בחלוקת דולרים, ראש חודש תמוז תש"B {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4642&CategoryID=1124 מסכת בבא בתרא]''', לקט פנינים והתייחסויות מהרבי בקשר למסכת, גליון התקשרות 707 מדור 'פניני רבי'

{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]

מסכת בבא בתרא

2021-02-21T13:03:00Z

משהו:

[[קובץ:בבא בתרא מענטליק.jpg|ממוזער|מענה הרבי על שאלתו של ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] הרב [[מרדכי מענטליק]] לקראת שנת הלימודים [[תשד"מ]] שמרוב הישיבות קיבל הסכמה כי בדעתם ללמוד בשנה הבאה מסכת [[בבא בתרא]]: '''להחזיר{{ש}}ואחרי רבים להטות ויהא בשעה טובה ומוצלחת{{ש}}ויהי רצון שבקרוב ממש [[השבת אבידה|יחזיר הקב"ה האבדה]] – ואבדתם בגוים – דא בבא בתרא{{ש}}([[זהר]] חלק ג' קצח, א) – תליתאה למקומה ול[[בית המקדש השלישי|בית – המקדש תליתאה]]'''.]]
במסכת '''בבא בתרא''' יש עשרה פרקים, ומאה שבעים וחמשה דפים.

המסכת עוסקת בדיני שכנים, חזקת קרקע וחזקת מטלטלין, מכירה וקניה, ירושות, דיני שטר.

מהדיר ספרי הראשונים, רבי [[משה הרשלר]], ביקר אצל [[הרבי]] במהלך [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]] ב[[ראש חודש]] [[תמוז]] [[תש"נ]], וסיפר לרבי שהוא עוסק עתה בהוצאתם לאור של שני ספרים מרבינו יונה. התעניין הרבי: על איזו מסכת? השיב הרב הרשלר: בבא בתרא. תמה הרבי: שני ספרים יספיקו למסכת בבא בתרא? (הנ"ל השיב בחיוב) והרבי בירכו: "השם יתברך יצליחך".
ומיד הוסיף:
ב[[זוהר]] כתוב ש"בבא בתרא" הוא סיום ה[[גלות]], שתהיה אפוא ה"בבא בתרא" של הגלות.
בשיחת שבת פרשת משפטים [[תשנ"ב]] ביאר הרבי בארוכה את מעלתו של מסכת בבא בתרא, ובפרט בזמננו - בסוף זמן הגלות.

מסכת זו הינה אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד]].
== מיגו ==
{{ערך מורחב|ערך=[[מיגו]]}}
אחת מהיסודות של המסכת היא מיגו.

כאשר הרב [[אברהם סופר]], נכדו של ה[[חתם סופר]] ביקר אצל [[הרבי]], הוא אמר לו כי מקובל בידו דור אחר דור מזקנו החתם סופר, כי סודות התורה מהעמוקים ביותר, טמונים בחלק התורה של מיגו. הרבי הגיב כי גם בידו מקובל כך{{הערה|1=כך גם סיפר הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].}}.

מלבד היסוד של "מה לי לשקר" המוזכר בגמרא בתור בירור ואומדנא כי האדם אינו שקרן, שהרי יכול היה לומר טענה טובה יותר, ישנו גם מהלך ידוע המוזכר רבות באחרונים ובראשם בעל הברוך טעם{{הערה|חותנו של רבי [[חיים מצאנז]].}}, שמיגו הוא כח בהלכות טוען ונטען, שיכול אדם להשתמש בכוחו של הטענה אותה יכול היה לומר, ולהשתמש בה בטענה העכשווית.{{הערה|רבי [[אלחנן וסרמן]], קובץ שיעורים ח"ב.}} יש הגדירו זאת בכוח מוחזק, שהרי מכיון שיכול היה לומר טענה אחרת ובכוחו לזכות בנכסים, דינו כ"מוחזק", - אדם שהנכסים ברשותו, שהרי רוחנית הנכסים ברשותו ובכוחו, ומכח הכלל הידוע של "המוציא מחבירו" הוא זוכה בנכסים.{{הערה|רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] בספרו קהילות יעקב, ורבי [[שמעון יהודה שקאפ]] בחידושיו על [[מסכת בבא מציעא]].}}

==חזקת שלש שנים==
{{ערך מורחב|ערך=[[חזקת שלש שנים]]}}
'''חזקת שלש שנים''' היא דין מדיני [[חזקה]] האומר כי כאשר אדם מתגורר או משתמש בקרקע בתקופה של שלושה שנים רצופות, יש בהשתמשות זו לתת לו חזקת בעלות, כלומר שההנחה הראשונית והוודאית היא שכל אדם המתגורר בקרקע מסויימת בצורה של בעלות, ולא היה איש שמחה בפניו, יש להניח ב"מושכל ראשון" שהיא שלו עד שיתברר אחרת.

==ביאורי הרבי ==

*קישור תחילת המסכת (שותפות) לסופה (מלווה ולווה). [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=29e40cda-048d-452d-b87d-65bdb8e5d8ea&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=468 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק ב' עמ' 1152 (עמ' 468)]

*'''ט ב.''' והמפייסו בדברים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=96 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 84 (עמ' 96)]

*'''י ב.''' וחסד לאומים חטאת, מחלוקת ר"א ר"י ור"ג. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94&pgnum=48&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3 שערי [[צדקה]] עמ' נג (עמ' 48)]

*'''יד א.''' הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=ebdace70-7f97-456c-a9a1-67a3e173fd8c&st=מסכת&pgn התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ד' 1917 (עמ' 171)]

*'''מד א.''' רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=52 לקוטי שיחות ח"י בראשית עמ' 44 (עמ' 62)]

*'''עה א.''' ואולך אתכם קוממיות, מחלו' ר"מ ור"י. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15945&st=%u05DB%u05EA%u05D5%u05D1%u05D5%u05EA תורת מנחם [[תשי"א]] ב' עמ' 107 (עמ' 128)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15944&st=%u05d0%u05d7%u05ea+%u05e9%u05dc לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 198 (עמ' 210)]

*'''צט א.''' כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14925&hilite=b4dc7371-efed-444d-bbdc-d989c70059fe&st=%u05d1%u05d1%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e8%u05d0 לקוטי שיחות חלק ב' עמ' 360 (עמ' 85)]

*'''קיח ב.''' צלפחד, מחלוקת רשב"ם ורש"י. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15949&hilite=07361ab9-69ab-49e4-aa31-12fea9bcce6b&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA+&pgnum=182 לקוטי שיחות עמ' 171 ושם הערה 2 (182)]

*'''קלד ב.''' הויות אביי ורבא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=276 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' כב (עמ' 276)]

*'''קמה ב.''' וטוב לב משתה תמיד זה בעל משנה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=17 לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 2 (עמ' 17)]

*'''קעג א.''' א"ר הונא מנין לערב דמשתעבד. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=228 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 215 (עמ' 228)]

*'''קעו א.''' ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין. מעשה כו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=29e40cda-048d-452d-b87d-65bdb8e5d8ea&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=468 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק ב' עמ' 1152 (עמ' 468)]

=== ביאורי נשיאי חב"ד ===

*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=f81a5b25-c76b-4a7b-bc56-a31745c9a0a4&st=%u05d1%u05d1%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e8%u05d0 צמח צדק עמ' 298 (עמ' 306)]

'''"כל הספרים מלאים"'''
לקראת שנת [[ה'תשנ"ב]], בעקבות העיסוק האינטנסיבי סביב [[גאולה ומשיח]] הועלתה הצעה לפיה המסכת הישיבתית של אותה שנה תהיה מסכת העוסקת בדיני בית הבחירה (כדוגמא: סנהדרין, זבחים וכו'). אולם הנהלת [[ישיבת תות"ל המרכזית]] לא נענתה לבקשת ה[[תמימים]] והחליטה להשאיר את הסר על כנו ושילמדו באותה שנה כמתוכנן את מסכת "בבא בתרא", התמימים פנו במכתב לרבי מה"מ ו"התלוננו" על הנהלת הישיבה. [[הרבי מה"מ]] כמובן השאיר את החלטת הנהלת הישיבה על כנה, אולם בשבת הקרובה קישר הרבי בשיחה<ref>שיחת בא-בשלח, תשנ"ב</ref> את מסכת "בבא בתרא" ל[[גאולה]]. התמימים בשעתו ראו בכך לימוד אותו מלמד אותם [[הרבי מה"מ]] שבאם רוצים בכל מסכת ובכל נושא ניתן למצוא את הקשר ל"ענין הכי עיקרי שהזמן גרמא" - [[הגאולה האמיתית והשלימה]].

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=2&format=pdf בבא בתרא] {{הב}}
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3033245 שער הגאולה]''', הרבי מתייחס למסכת בבא בתרא בחלוקת דולרים, ראש חודש תמוז תש"B {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4642&CategoryID=1124 מסכת בבא בתרא]''', לקט פנינים והתייחסויות מהרבי בקשר למסכת, גליון התקשרות 707 מדור 'פניני רבי'

{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]

מסכת בבא בתרא

2021-02-21T12:57:42Z

משהו:

[[קובץ:בבא בתרא מענטליק.jpg|ממוזער|מענה הרבי על שאלתו של ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] הרב [[מרדכי מענטליק]] לקראת שנת הלימודים [[תשד"מ]] שמרוב הישיבות קיבל הסכמה כי בדעתם ללמוד בשנה הבאה מסכת [[בבא בתרא]]: '''להחזיר{{ש}}ואחרי רבים להטות ויהא בשעה טובה ומוצלחת{{ש}}ויהי רצון שבקרוב ממש [[השבת אבידה|יחזיר הקב"ה האבדה]] – ואבדתם בגוים – דא בבא בתרא{{ש}}([[זהר]] חלק ג' קצח, א) – תליתאה למקומה ול[[בית המקדש השלישי|בית – המקדש תליתאה]]'''.]]
במסכת '''בבא בתרא''' יש עשרה פרקים, ומאה שבעים וחמשה דפים.

המסכת עוסקת בדיני שכנים, חזקת קרקע וחזקת מטלטלין, מכירה וקניה, ירושות, דיני שטר.

מהדיר ספרי הראשונים, רבי [[משה הרשלר]], ביקר אצל [[הרבי]] במהלך [[חלוקת דולרים]] ל[[צדקה]] ב[[ראש חודש]] [[תמוז]] [[תש"נ]], וסיפר לרבי שהוא עוסק עתה בהוצאתם לאור של שני ספרים מרבינו יונה. התעניין הרבי: על איזו מסכת? השיב הרב הרשלר: בבא בתרא. תמה הרבי: שני ספרים יספיקו למסכת בבא בתרא? (הנ"ל השיב בחיוב) והרבי בירכו: "השם יתברך יצליחך".
ומיד הוסיף:
ב[[זוהר]] כתוב ש"בבא בתרא" הוא סיום ה[[גלות]], שתהיה אפוא ה"בבא בתרא" של הגלות.
בשיחת שבת פרשת משפטים [[תשנ"ב]] ביאר הרבי בארוכה את מעלתו של מסכת בבא בתרא, ובפרט בזמננו - בסוף זמן הגלות.

מסכת זו הינה אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד]].
== מיגו ==
{{ערך מורחב|ערך=[[מיגו]]}}
אחת מהיסודות של המסכת היא מיגו.

כאשר הרב [[אברהם סופר]], נכדו של ה[[חתם סופר]] ביקר אצל [[הרבי]], הוא אמר לו כי מקובל בידו דור אחר דור מזקנו החתם סופר, כי סודות התורה מהעמוקים ביותר, טמונים בחלק התורה של מיגו. הרבי הגיב כי גם בידו מקובל כך{{הערה|1=כך גם סיפר הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]].}}.

מלבד היסוד של "מה לי לשקר" המוזכר בגמרא בתור בירור ואומדנא כי האדם אינו שקרן, שהרי יכול היה לומר טענה טובה יותר, ישנו גם מהלך ידוע המוזכר רבות באחרונים ובראשם בעל הברוך טעם{{הערה|חותנו של רבי [[חיים מצאנז]].}}, שמיגו הוא כח בהלכות טוען ונטען, שיכול אדם להשתמש בכוחו של הטענה אותה יכול היה לומר, ולהשתמש בה בטענה העכשווית.{{הערה|רבי [[אלחנן וסרמן]], קובץ שיעורים ח"ב.}} יש הגדירו זאת בכוח מוחזק, שהרי מכיון שיכול היה לומר טענה אחרת ובכוחו לזכות בנכסים, דינו כ"מוחזק", - אדם שהנכסים ברשותו, שהרי רוחנית הנכסים ברשותו ובכוחו, ומכח הכלל הידוע של "המוציא מחבירו" הוא זוכה בנכסים.{{הערה|רבי [[יעקב ישראל קנייבסקי]] בספרו קהילות יעקב, ורבי [[שמעון יהודה שקאפ]] בחידושיו על [[מסכת בבא מציעא]].}}

==חזקת שלש שנים==
{{ערך מורחב|ערך=[[חזקת שלש שנים]]}}
'''חזקת שלש שנים''' היא דין מדיני [[חזקה]] האומר כי כאשר אדם מתגורר או משתמש בקרקע בתקופה של שלושה שנים רצופות, יש בהשתמשות זו לתת לו חזקת בעלות, כלומר שההנחה הראשונית והוודאית היא שכל אדם המתגורר בקרקע מסויימת בצורה של בעלות, ולא היה איש שמחה בפניו, יש להניח ב"מושכל ראשון" שהיא שלו עד שיתברר אחרת.

==ביאורי הרבי ==

*קישור תחילת המסכת (שותפות) לסופה (מלווה ולווה). [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=29e40cda-048d-452d-b87d-65bdb8e5d8ea&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=468 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק ב' עמ' 1152 (עמ' 468)]

*'''ט ב.''' והמפייסו בדברים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=96 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 84 (עמ' 96)]

*'''י ב.''' וחסד לאומים חטאת, מחלוקת ר"א ר"י ור"ג. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15780&st=%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94&pgnum=48&hilite=f62fbfa1-9b9a-4f91-b563-0f72986ea8c3 שערי [[צדקה]] עמ' נג (עמ' 48)]

*'''יד א.''' הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=ebdace70-7f97-456c-a9a1-67a3e173fd8c&st=מסכת&pgn התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק ד' 1917 (עמ' 171)]

*'''מד א.''' רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=52 לקוטי שיחות ח"י בראשית עמ' 44 (עמ' 62)]

*'''עה א.''' ואולך אתכם קוממיות, מחלו' ר"מ ור"י. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15945&st=%u05DB%u05EA%u05D5%u05D1%u05D5%u05EA תורת מנחם [[תשי"א]] ב' עמ' 107 (עמ' 128)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15944&st=%u05d0%u05d7%u05ea+%u05e9%u05dc לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 198 (עמ' 210)]

*'''צט א.''' כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14925&hilite=b4dc7371-efed-444d-bbdc-d989c70059fe&st=%u05d1%u05d1%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e8%u05d0 לקוטי שיחות חלק ב' עמ' 360 (עמ' 85)]

*'''קיח ב.''' צלפחד, מחלוקת רשב"ם ורש"י. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15949&hilite=07361ab9-69ab-49e4-aa31-12fea9bcce6b&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA+&pgnum=182 לקוטי שיחות עמ' 171 ושם הערה 2 (182)]

*'''קלד ב.''' הויות אביי ורבא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=276 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' כב (עמ' 276)]

*'''קמה ב.''' וטוב לב משתה תמיד זה בעל משנה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=17 לקוטי שיחות חלק ט"ז עמ' 2 (עמ' 17)]

*'''קעג א.''' א"ר הונא מנין לערב דמשתעבד. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=228 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 215 (עמ' 228)]

*'''קעו א.''' ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין. מעשה כו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=29e40cda-048d-452d-b87d-65bdb8e5d8ea&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=468 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק ב' עמ' 1152 (עמ' 468)]

=== ביאורי נשיאי חב"ד ===

*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=f81a5b25-c76b-4a7b-bc56-a31745c9a0a4&st=%u05d1%u05d1%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e8%u05d0 צמח צדק עמ' 298 (עמ' 306)]

לקראת שנת ה'תשנ"ב, בעקבות העיסוק האינטנסיבי סביב גאולה ומשיח הועלתה הצעה לפיה המסכת הישיבתית של אותה שנה תהיה מסכת העוסקת בדיני בית הבחירה (כדוגמא: סנהדרין, זבחים וכו'). אולם הנהלת ישיבת תות"ל המרכזית לא נענתה לבקשת התמימים והחליטה להשאיר את הסר על כנו ושילמדו באותה שנה כמתוכנן את מסכת "בבא בתרא", התמימים פנו במכתב לרבי ו"התלוננו" על הנהלת הישיבה. הרבי מה"מ כמובן השאיר את החלטת הנהלת הישיבה על כנה, אולם בשבת הקרובה קישר הרבי בשיחה<ref>שיחת בא-בשלח, תשנ"ב</ref> את מסכת "בבא בתרא" לגאולה. התמימים בשעתו ראו בכך לימוד אותו מלמד אותם הרבי מה"מ שבאם רוצים בכל מסכת ובכל נושא ניתן למצוא את הקשר ל"ענין הכי עיקרי שהזמן גרמא" - הגאולה האמיתית והשלימה.
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=2&format=pdf בבא בתרא] {{הב}}
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3033245 שער הגאולה]''', הרבי מתייחס למסכת בבא בתרא בחלוקת דולרים, ראש חודש תמוז תש"B {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4642&CategoryID=1124 מסכת בבא בתרא]''', לקט פנינים והתייחסויות מהרבי בקשר למסכת, גליון התקשרות 707 מדור 'פניני רבי'

{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]

מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד

2021-02-21T12:53:06Z

משהו:

שיחה:סאטלייט

2021-02-21T12:34:07Z

משהו: /* "לפני השידור הציאו רבני חב"ד פסק נגד השידור", */

מה עם הסאטעלייט המפורסם של יו"ד שבט תשנ"ו שארגן רמי אנטיאן? {{אנונימי}}
:[[סאטלייט (ג' תמוז תשנ"ו)]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז בחשוון ה'תשע"ב 07:38, 14 בנובמבר 2011 (UTC)

== סאטלייט ==

כותבים עם עין או עם אלף בשורה הראשונה כתוב עם אלף ואחר כך כתוב עם עין--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] 17:04, 25 בפברואר 2014 (UTC)

==ערך לכל סאטלייט==

לדעתי צריך לעשות ערך נפרד לסאטלייט של [[י' שבט]] [[תשנ"ג]] (בחוברת "[[העובדות שמאחורי הסאטלייט]] יש הרבה חומר), וערך נפרד על הסאטליייט של [[תשנ"ו]].--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 02:19, 7 ביולי 2016 (UTC)

== "לפני השידור הציאו רבני חב"ד פסק נגד השידור", ==

לי ידוע שזה היה נגד הפרסום בחוץ.אני טועה?--[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]] 17:37, 26 בדצמבר 2016 (UTC)--[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]] 17:37, 26 בדצמבר 2016 (UTC)

לא, הרבנים יצאו גם נגד הפרסום בחוץ, גם על רעיון ה"הכתרה", וגם על עצם השידור ע"י טלוויזיה.--[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 12:33, ט' באדר, ה'תשפ"א 12:33, 21 בפברואר 2021 (UTC) מתגייסים ומרימיים את כבוד ליובאוויטש. חב"דפדיה.

שיחה:סאטלייט

2021-02-21T12:33:33Z

משהו:

מה עם הסאטעלייט המפורסם של יו"ד שבט תשנ"ו שארגן רמי אנטיאן? {{אנונימי}}
:[[סאטלייט (ג' תמוז תשנ"ו)]]. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ז בחשוון ה'תשע"ב 07:38, 14 בנובמבר 2011 (UTC)

== סאטלייט ==

כותבים עם עין או עם אלף בשורה הראשונה כתוב עם אלף ואחר כך כתוב עם עין--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] 17:04, 25 בפברואר 2014 (UTC)

==ערך לכל סאטלייט==

לדעתי צריך לעשות ערך נפרד לסאטלייט של [[י' שבט]] [[תשנ"ג]] (בחוברת "[[העובדות שמאחורי הסאטלייט]] יש הרבה חומר), וערך נפרד על הסאטליייט של [[תשנ"ו]].--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 02:19, 7 ביולי 2016 (UTC)

== "לפני השידור הציאו רבני חב"ד פסק נגד השידור", ==

לי ידוע שזה היה נגד הפרסום בחוץ.אני טועה?--[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]] 17:37, 26 בדצמבר 2016 (UTC)--[[משתמש:ד.ר|יחי המלך המשיח ד.ר]] - [[שיחת משתמש:ד.ר|שיחה]] 17:37, 26 בדצמבר 2016 (UTC)
לא, הרבנים יצאו גם נגד הפרסום בחוץ, גם על רעיון ה"הכתרה", וגם על עצם השידור ע"י טלוויזיה.--[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 12:33, ט' באדר, ה'תשפ"א 12:33, 21 בפברואר 2021 (UTC) מתגייסים ומרימיים את כבוד ליובאוויטש. חב"דפדיה.

סאטלייט

2021-02-21T12:30:10Z

משהו:

[[קובץ:סאטלייט נ''ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזאל הגדול ב-[[770]] בשעת מעמד הסאטלייט - נר ראשון של [[חנוכה]], [[תשנ"ב]]]]
'''סַאטֶלַייט''' הוא הכינוי המקובל בלקסיקון החב"די לשידור ווידאו לווייני. מקור המילה הוא תעתיק של המילה [[לוויין]] בשפה ה[[אנגלית]] satellite. שידור הסאטלייט הראשון היה בחנוכה תש"נ ומאז ועד תשנ"ג (ועד בכלל) שודרה הדלקת נר חנוכה ב-770 בהשתתפות הרבי. שידורים נוספים דרך ה[[לווין]] התקיימו בי' שבט תשנ"ג ( מעמד קבלת המלכות) ובי' שבט תשנ"ו (יום המשיח העולמי). השימוש בלווין לצורכי קדושה הפכו את חב"ד לחלוצה ברתימת הטכנולוגיה המתקדמת להפצת היהדות.

==היסטוריה==
==='חנוכה LIVE'===
[[קובץ:הרבי בסאטלייט 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] צופה במסך השידור במעמד ה'חנוכה לייו' - נר שביעי של [[חנוכה]], [[תנש"א]]]]
בשנת [[תש"נ]] החל הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] וארגון [[ידידי ליובאוויטש בארה"ב]] במפגן [[פרסומי ניסא]] של שידורי לווין מהדלקות [[חנוכה]] מרכזיות אשר כונה '''סטעלייט - לראות ולהיראות'''. השידור נערך במעמדי כינוסי ילדים שנערכו ב-770 ובמקומות נוספים. המוקדים היו - [[770]], [[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]], [[רוסיה]] - ב[[מוסקבה]] (משנת [[תנש"א]]), [[צרפת]] - פריז ואוסטרליה - במלבורן.

במקומות רבים התאספו [[אנ"ש]] וה[[חסיד|חסידים]] לצפות בשידור.

בשידור המיוחד, נטל הרבי חלק, כאשר עמד ב-770, צפה בכל מהלך השידור ונשא שיחה מיוחדת. את 12 הפסוקים אמרו ילדים מהמדינות השונות.

מנחה השידור היה ר' [[שמואל קפלן]] ה[[שליח]] למרילנד ביחד עם מנחה בשם [[גר'י לוין]].

בשנת [[תשנ"ב]] נשא הרבי במעמד זה [[שיחה]] מיוחדת אודות מעלת המעמד והקשר שלו לגאולה, בכך שהוא מדגיש את החיבור שיש בין כל המקומות ב[[עולם]], וכל אחד יכול לראות בכל רגע איך ילד יהודי מדליק נר במקום אחר בעולם..{{הערה|1= נדפסה ב[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=195&hilite= ע' 187 ואילך].}}.

בשנת תשנ"ג נערך כמידי שנה הסאטעלייט, והרבי אף הביע את רצונו להשתתף בו ואכן הרבי יצא למרפסת ושהה בה כל משך השידור.

===י' שבט תשנ"ג===

[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|ממוזער|שמאל|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'סאטלייט' י' שב"ט תשנ"ג]]
ב[[י' שבט תשנ"ג]] נערכה ב-[[770]] [[התוועדות]] [[י' שבט]], ששודרה על ידי לווין לרחבי העולם. השידור הראה את [[הרבי]] מעודד שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] בידיו הקדושות.

לפני השידור הציאו רבני [[חב"ד]] פסק נגד השידור, אך לאחר ש[[הרבי]] אישר את השידור, חזרו בהם הרבנים והודיעו שהשידור יתקיים כמתוכנן מאחר ו"אין אחר דברי המלך כלום".

הירוע המיוחד כוסה בסיקור תיקשורתי רחב היקף, כלי תקשורת רבים מאוד דיווחו בהרחבה על השידור המיוחד, ואף העבירו את השידור בשידור חי.

בשעה חמש אחר הצהריים, הגיעו כלל [[אנ"ש]], לבושים [[בגד|בגדי]] [[שבת]], ואלפים מכל [[ארצות הברית]] והעולם נכנסו ל[[770]].

בצידו הדרומי של [[הזאל הגדול|בית המדרש]], מימין החדר המיוחד והמרפסת, הכינו בימה לכינוס. על הקיר שעונה הייתה תמונת ציור ענקית - פרי יצירתו של הצייר [[מיכאל שוורץ]], ותוכנה - 'איך יראה העולם בימות המשיח'. לצד הציור נתלה שלט ענק, בו כתוב: "חגיגת החזיון, סיום היסטורי של התמונה ב'[[ימות המשיח]]', יו"ד שבט תשנ"ג", ומתחתיו - הסטנדר של המנחה - לצידו עמדו אישים חשובים, חסידים, רבנים וכו'.

מעמד סיום התמונה תוכנן זמן רב לפני הכינוס הגדול. ציור התמונה נעשה בהוראת הרבי, וב[[תשנ"ב]], כשבישר הצייר לרבי שהציור ייגמר לקראת פסח, ביקשו הרבי שיסיים לי"א ניסן. הציור אכן נסתיים לי"א ניסן, אך בעקבות המאורע שארע רח"ל בכ"ז אד"ר, נמנע מהצייר להביאו לרבי בחלוקת הדולרים כ'מתנה ליום ההולדת'.

בתחילת השנה עלה בדעתו לעשות סיום במעמד הרבי, ובהתייעצות עם המזכירות הועלה התאריך 'יו"ד שבט' כזמן מתאים. הדבר גם קיבל את אישורו והסכמתו של הרבי.

לפני הסאטלייט, כשמארגני כינוס הענק רצו לעשותו באותו ערב - 'הצליחו' (בתיווכו של הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] - הנמצא בקשרי ידידות עמוקים עם הצייר, ועומד בראש "[[המטה העולמי להבאת המשיח]]") לשכנע את הצייר לשלב 'בציורו' גם את הכינוס, ועל כן קיבלו גם את הסכמתו וברכתו של הרבי.

עשר דקות לפני תחילת ה'שידור-חי' מ-‏770, פתח את הכינוס המנחה המיוחד, יו"ר '[[המטה העולמי להבאת המשיח]]' ומנהל [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], הרב שמואל שי' בוטמאן. המנחה, ניצל את הדקות שנותרו עד לשידור והסביר בטוב טעם לנוכחים באולם את גודל המעמד, החשיבות והצורך להתנהג בהתאם, ובפרט כשכל העולם נמצא ב'שידור ישיר' אתנו.

על אף ה"מניעות והעיכובים" הרבים, בשעה 5 נפתח הכינוס. תחלה אמר כל הקהל את פרק צ"א בתהילים - לרפואת [[הרבי]] מלך המשיח. הש"צ, הרב משה טלישבסקי, אמר פסוק בפסוק וכל הקהל אחריו.

לאחר מכן נשא המנחה את דבריו.

לאחר מכן נאמו: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג הבד"ץ של [[קראון הייטס]]; הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]]; הרב [[יצחק הנדל]], שהקריא את [[פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח]]; והרב [[יואל כהן]] שדיבר אודות החובה בפרסום משיח בעולם.

לאחר מכן העביר המנחה את רשות הדיבור להרב יהושע (שייע) הכט, שיציג את הצייר מיכל שווארץ העושה 'סיום' בערב זה על תמונתו.

לאחר ההזמנה דיבר באמצעות מערכת הכריזה הרב [[יהודה לייב גרונר]] ואמר אשר הרבי יורד לתפילה '''רגילה''' ואין לתת שום פרשנות אחרת לעובדה שהרבי יורד. מיד לאחריו תרגם הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] את דברי הרב גרונר לשפה האנגלית.

בשעה שש לערך יצא הרבי אל החדר המיוחד. הקהל החל לנגן 'אורך ימים', והורמו התריסים.

לאחר [[תפילת ערבית]] יצא הרבי אל המרפסת. הצייר השלים את המילה [[ממ"ש]] בציור לעיני הרבי, כשבאותו זמן בירך הרב שניאור גוראריה את הרבי לרגל יו"ד שבט, והכריז על קבלת מלכותו מחדש כמלך המשיח כשהוא מסיים בהרכזת יחי, ומיד החל הקהל לנגן {{יחי}}. במשך שמונה דקות עודד הרבי את שירת היחי.

הצייר מיכל שוורץ נשא דברים, לאחר מכן חזר ר' [[יואל כהן]] את [[מאמר]] [[באתי לגני]], הרב [[בערל לאזאר]] דיבר בשידור ישיר מ[[רוסיה]] ובירך את הרבי.

לאחר מכן דיבר הרב [[הלל פבזנר]] בשידור ישיר מ[[צרפת]].

לסיום רקד הקהל בניגון "יחי", ריקוד שנמשך זמן רב.

[[קובץ:תשנג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במעמד ה'סאטלייט' י' שב"ט תשנ"ג]]

===י' שבט תשנ"ו===

ה[[סאטלייט]] של יום [[י' שבט]] [[תשנ"ו]] קויים במסגרת אירועי השנה של יום המשיח הבינלאומי.

הסאטלייט נערך בנקודות שידור שונות מכל העולם.

מרכז הסאטלייט היה ב[[770]], שם שודרה ה[[התוועדות]] המרכזית של ג' תמוז - נאמו: הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[רמי (רחמים) אנטיאן]].

מ[[רוסיה]] נאם הרב [[יצחק קוגן]], מ[[אוסטרליה]] נאם הרב [[יורם אולמן]], מ[[קליפורניה]] נאם ר' [[עמי פייקובסקי]], מ[[צרפת]] נאם הרב [[יצחק איסקוביץ']] ומ[[ארץ ישראל]] נאם הרב [[זמרוני ציק]].

הנחו את השידור שדרן טלויזיה והרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]], השידור הועבר ברשתות התקשורת בעולם.

השידור אורגן על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]].

===י' שבט תשע"ה===
בי' שבט תשע"ה אורגן כינוס ווירטואלי ענק בשידור חי בהשתתפות אלפי תמימים מרחבי העולם.
הכינוס כונה "הסאטעלייט" בשל מתכונתו המיוחדת שבה היה ניתן לראות ולהראות בכל העולם
(כמובן שבשל התפתחות הטכנולוגיה, השידור הועבר דרך האינטרנט ולא דרך הלווין - בשונה מהסאטעלייט המקורי) הכינוס נערך על ידי ארגון את"ה העולמי.
המעמד נפתח במראות מה'סאטלייט' בתשנ"ג ומיד לאחר מכן הסביר המנחה הרב [[שניאור זלמן ליברוב]] - שליח הרבי לפלטבוש את גודל מעמד זה.

חבר הבד"צ הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] הוזמן לפסוק בכח התורה שתבוא הגאולה מיד, אחר כך עלה להזמין ולברך את אדמו"ר שליט"א חבר הבד"צ הרב [[אהרן יעקב שווי]].

לקריאת פרקו של הרבי הוזמן הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] - [[משפיע]] בשכונת קראון הייטס. לנאום בשפה ה[[אנגלית]] נקרא הרב [[חיים צבי גרונר]] מאוסטרליה.

כנציג ישיבות תות"ל בארץ הקודש, דיבר [[משפיע]] בישיבת חח"ל צפת גדולה הרב [[אייזיק לנדא]] בחיות מיוחדת וביקש את התגלותו המיידית של הרבי. דברי התעורות דיבר הרב שמאי הנדע ראש ישיבת ס. פאולו שבברזיל ורב קהילת חב"ד במקום.

נציג התמימים הת' ישראל זלצמן קרא בשם כלל תלמידי התמימים מכל רחבי העולם את "קבלת המלכות".

במהלך התוכנית עלו לשידור תלמידי התמימים מכל רחבי העולם.
מרכז הכינוס היה ב[[770]], כשסיומו היה ב[[תפילת מנחה]] במנין של הרבי.

===י' שבט תשפ"א===
[[קובץ:סאטלייט פ"א.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הסאטעלייט בי' שבט תשפ"א]]
לרגל י' שבט – יום קבלת הנשיאות של הרבי מלך המשיח, השיקה מערכת 'ואביטה נפלאות' שעל ידי את"ה העולמי את תוכנית 'מתחברים לסאטעלייט', בתוכנית תורגם לעברית לראשונה ה"סאטעלייט" המיוחד מי' שבט תשנ"ג כשהוא משולב בקטעי עיתונות ווירטואלים המסקרים את הסאטעלייט בתשנ"ג.
מפני שבשנת תשפ"א חל י' שבט ביום השבת קודש, התקיים השידור בי"ב שבט בשעה 20:00 שעון ישראל.

==לקריאה נוספת==
*'''מנצלים את הלווין לכבודו של הקב"ה''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1887 עמוד 38

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://col.org.il/news/123091 השידור הראשון מ-770]''' {{וידאו}}{{COL}} הפקת וידאו הסוקרת את השידור הראשון בי' שבט תש"ל
*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/magazine/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%97%d7%99-%d7%94/ סקירה היסטורית: חמישים שנה לשידור החי הראשון]''' {{אינפו}} בתוך [[שבועון בית משיח]] י' שבט תש"פ
*'''בחזרה לשידור הראשון''', שבועון כפר חב"ד גליון 1845, י"ט שבט ה'תש"פ
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43309 לצפייה בשידור משנת תשנ"ב]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור מחנוכה תשנ"ג] - {{אינפו}}

;סאטלייט י' שבט תשנ"ג
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 יומן אירועי י' שבט ה'תשנ"ג] - {{אינפו}}
* [http://chabadpedia.co.il/images/e/e7/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%98.pdf העובדות שמאחורי הסאטלייט] - הסיפור המלא. בהוצאת "ועד חיילי בית דוד"{{PDF}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 וידאו קצר מהמעמד]{{וידאו}} - {{אינפו}}
;סאטלייט י' שבט תשנ"ו
*[http://www.hageula.com/magazines/item/pdf/17_5772_Yitro.pdf קבלת פני משיח מחמשת יבשות] - קובץ המתעד את המעמד לקבלת פני משיח ששודר באמצעות לוויין, בתאריך יו"ד שבט תשנ"ו{{PDF}} - אתר הגאולה
* [http://www.hageula.com/search.php?res=5&typ=0&cat=&find=%E9%E5%22%E3+%F9%E1%E8+%FA%F9%F0%22%E5&searchb=%E7%E9%F4%E5%F9 קמפיין עולמי ב-10 שפות] שהושק בעקבות המעמד ביו"ד שבט תשנ"ו{{וידאו}} - אתר הגאולה.
;סאטלייט י' שבט תשפ"א
*'''[https://chabad.info/news/648046/ בעיצומו של יום: אנ"ש והתמימים 'מתחברים לסאטעלייט']''', {{אינפו}}.

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

סאטלייט

2021-02-21T12:23:27Z

משהו:

[[קובץ:סאטלייט נ''ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזאל הגדול ב-[[770]] בשעת מעמד הסאטלייט - נר ראשון של [[חנוכה]], [[תשנ"ב]]]]
'''סַאטֶלַייט''' הוא הכינוי המקובל בלקסיקון החב"די לשידור ווידאו לווייני. מקור המילה הוא תעתיק של המילה [[לוויין]] בשפה ה[[אנגלית]] satellite. שידור הסאטלייט הראשון היה בחנוכה תש"נ ומאז ועד תשנ"ג (ועד בכלל) שודרה הדלקת נר חנוכה ב-770 בהשתתפות הרבי. שידורים נוספים דרך ה[[לווין]] התקיימו בי' שבט תשנ"ג ( מעמד קבלת המלכות) ובי' שבט תשנ"ו (יום המשיח העולמי). השימוש בלווין לצורכי קדושה הפכו את חב"ד לחלוצה ברתימת הטכנולוגיה המתקדמת להפצת היהדות.

==היסטוריה==
==='חנוכה LIVE'===
[[קובץ:הרבי בסאטלייט 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] צופה במסך השידור במעמד ה'חנוכה לייו' - נר שביעי של [[חנוכה]], [[תנש"א]]]]
בשנת [[תש"נ]] החל הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] וארגון [[ידידי ליובאוויטש בארה"ב]] במפגן [[פרסומי ניסא]] של שידורי לווין מהדלקות [[חנוכה]] מרכזיות אשר כונה '''סטעלייט - לראות ולהיראות'''. השידור נערך במעמדי כינוסי ילדים שנערכו ב-770 ובמקומות נוספים. המוקדים היו - [[770]], [[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]], [[רוסיה]] - ב[[מוסקבה]] (משנת [[תנש"א]]), [[צרפת]] - פריז ואוסטרליה - במלבורן.

במקומות רבים התאספו [[אנ"ש]] וה[[חסיד|חסידים]] לצפות בשידור.

בשידור המיוחד, נטל הרבי חלק, כאשר עמד ב-770, צפה בכל מהלך השידור ונשא שיחה מיוחדת. את 12 הפסוקים אמרו ילדים מהמדינות השונות.

מנחה השידור היה ר' [[שמואל קפלן]] ה[[שליח]] למרילנד ביחד עם מנחה בשם [[גר'י לוין]].

בשנת [[תשנ"ב]] נשא הרבי במעמד זה [[שיחה]] מיוחדת אודות מעלת המעמד והקשר שלו לגאולה, בכך שהוא מדגיש את החיבור שיש בין כל המקומות ב[[עולם]], וכל אחד יכול לראות בכל רגע איך ילד יהודי מדליק נר במקום אחר בעולם..{{הערה|1= נדפסה ב[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=195&hilite= ע' 187 ואילך].}}.

בשנת תשנ"ג נערך כמידי שנה הסאטעלייט, והרבי אף הביע את רצונו להשתתף בו ואכן הרבי יצא למרפסת ושהה בה כל משך השידור.

===י' שבט תשנ"ג===

[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|ממוזער|שמאל|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'סאטלייט' י' שב"ט תשנ"ג]]
ב[[י' שבט תשנ"ג]] נערכה ב-[[770]] [[התוועדות]] [[י' שבט]], ששודרה על ידי לווין לרחבי העולם. השידור הראה את [[הרבי]] מעודד שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] בידיו הקדושות.

לפני השידור הציאו רבני [[חב"ד]] פסק נגד השידור, אך לאחר ש[[הרבי]] אישר את השידור, חזרו בהם הרבנים והודיעו שהשידור יתקיים כמתוכנן מאחר ו"אין אחר דברי המלך כלום".

הירוע המיוחד כוסה בסיקור תיקשורתי רחב היקף, כלי תקשורת רבים מאוד דיווחו בהרחבה על השידור המיוחד, ואף העבירו את השידור בשידור חי.

בשעה חמש אחר הצהריים, הגיעו כלל [[אנ"ש]], לבושים [[בגד|בגדי]] [[שבת]], ואלפים מכל [[ארצות הברית]] והעולם נכנסו ל[[770]].

בצידו הדרומי של [[הזאל הגדול|בית המדרש]], מימין החדר המיוחד והמרפסת, הכינו בימה לכינוס. על הקיר שעונה הייתה תמונת ציור ענקית - פרי יצירתו של הצייר [[מיכאל שוורץ]], ותוכנה - 'איך יראה העולם בימות המשיח'. לצד הציור נתלה שלט ענק, בו כתוב: "חגיגת החזיון, סיום היסטורי של התמונה ב'[[ימות המשיח]]', יו"ד שבט תשנ"ג", ומתחתיו - הסטנדר של המנחה - לצידו עמדו אישים חשובים, חסידים, רבנים וכו'.

מעמד סיום התמונה תוכנן זמן רב לפני הכינוס הגדול. ציור התמונה נעשה בהוראת הרבי, וב[[תשנ"ב]], כשבישר הצייר לרבי שהציור ייגמר לקראת פסח, ביקשו הרבי שיסיים לי"א ניסן. הציור אכן נסתיים לי"א ניסן, אך בעקבות המאורע שארע רח"ל בכ"ז אד"ר, נמנע מהצייר להביאו לרבי בחלוקת הדולרים כ'מתנה ליום ההולדת'.

בתחילת השנה עלה בדעתו לעשות סיום במעמד הרבי, ובהתייעצות עם המזכירות הועלה התאריך 'יו"ד שבט' כזמן מתאים. הדבר גם קיבל את אישורו והסכמתו של הרבי.

לפני הסאטלייט, כשמארגני כינוס הענק רצו לעשותו באותו ערב - 'הצליחו' (בתיווכו של הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] - הנמצא בקשרי ידידות עמוקים עם הצייר, ועומד בראש "[[המטה העולמי להבאת המשיח]]") לשכנע את הצייר לשלב 'בציורו' גם את הכינוס, ועל כן קיבלו גם את הסכמתו וברכתו של הרבי.

עשר דקות לפני תחילת ה'שידור-חי' מ-‏770, פתח את הכינוס המנחה המיוחד, יו"ר '[[המטה העולמי להבאת המשיח]]' ומנהל [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית|צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], הרב שמואל שי' בוטמאן. המנחה, ניצל את הדקות שנותרו עד לשידור והסביר בטוב טעם לנוכחים באולם את גודל המעמד, החשיבות והצורך להתנהג בהתאם, ובפרט כשכל העולם נמצא ב'שידור ישיר' אתנו.

על אף ה"מניעות והעיכובים" הרבים, בשעה 5 נפתח הכינוס. תחלה אמר כל הקהל את פרק צ"א בתהילים - לרפואת [[הרבי]] מלך המשיח. הש"צ, הרב משה טלישבסקי, אמר פסוק בפסוק וכל הקהל אחריו.

לאחר מכן נשא המנחה את דבריו.

לאחר מכן נאמו: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג הבד"ץ של [[קראון הייטס]]; הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]]; הרב [[יצחק הנדל]], שהקריא את [[פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח]]; והרב [[יואל כהן]] שדיבר אודות החובה בפרסום משיח בעולם.

לאחר מכן העביר המנחה את רשות הדיבור להרב יהושע (שייע) הכט, שיציג את הצייר מיכל שווארץ העושה 'סיום' בערב זה על תמונתו.

לאחר ההזמנה דיבר באמצעות מערכת הכריזה הרב [[יהודה לייב גרונר]] ואמר אשר הרבי יורד לתפילה '''רגילה''' ואין לתת שום פרשנות אחרת לעובדה שהרבי יורד. מיד לאחריו תרגם הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] את דברי הרב גרונר לשפה האנגלית.

בשעה שש לערך יצא הרבי אל החדר המיוחד. הקהל החל לנגן 'אורך ימים', והורמו התריסים.

לאחר [[תפילת ערבית]] יצא הרבי אל המרפסת. הצייר השלים את המילה [[ממ"ש]] בציור לעיני הרבי, כשבאותו זמן בירך הרב שניאור גוראריה את הרבי לרגל יו"ד שבט, והכריז על קבלת מלכותו מחדש כמלך המשיח כשהוא מסיים בהרכזת יחי, ומיד החל הקהל לנגן {{יחי}}. במשך שמונה דקות עודד הרבי את שירת היחי.

הצייר מיכל שוורץ נשא דברים, לאחר מכן חזר ר' [[יואל כהן]] את [[מאמר]] [[באתי לגני]], הרב [[בערל לאזאר]] דיבר בשידור ישיר מ[[רוסיה]] ובירך את הרבי.

לאחר מכן דיבר הרב [[הלל פבזנר]] בשידור ישיר מ[[צרפת]].

לסיום רקד הקהל בניגון "יחי", ריקוד שנמשך זמן רב.

[[קובץ:תשנג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במעמד ה'סאטלייט' י' שב"ט תשנ"ג]]

===י' שבט תשנ"ו===

ה[[סאטלייט]] של יום [[י' שבט]] [[תשנ"ו]] קויים במסגרת אירועי השנה של יום המשיח הבינלאומי.

הסאטלייט נערך בנקודות שידור שונות מכל העולם.

מרכז הסאטלייט היה ב[[770]], שם שודרה ה[[התוועדות]] המרכזית של ג' תמוז - נאמו: הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[רמי (רחמים) אנטיאן]].

מ[[רוסיה]] נאם הרב [[יצחק קוגן]], מ[[אוסטרליה]] נאם הרב [[יורם אולמן]], מ[[קליפורניה]] נאם ר' [[עמי פייקובסקי]], מ[[צרפת]] נאם הרב [[יצחק איסקוביץ']] ומ[[ארץ ישראל]] נאם הרב [[זמרוני ציק]].

הנחו את השידור שדרן טלויזיה והרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]], השידור הועבר ברשתות התקשורת בעולם.

השידור אורגן על ידי [[המטה העולמי להבאת המשיח]].

===י' שבט תשע"ה===
בי' שבט תשע"ה אורגן כינוס ווירטואלי ענק בשידור חי בהשתתפות אלפי תמימים מרחבי העולם.
הכינוס כונה "הסאטעלייט" בשל מתכונתו המיוחדת שבה היה ניתן לראות ולהראות בכל העולם
(כמובן שבשל התפתחות הטכנולוגיה, השידור הועבר דרך האינטרנט ולא דרך הלווין - בשונה מהסאטעלייט המקורי) הכינוס נערך על ידי ארגון את"ה העולמי.
המעמד נפתח במראות מה'סאטלייט' בתשנ"ג ומיד לאחר מכן הסביר המנחה הרב [[שניאור זלמן ליברוב]] - שליח הרבי לפלטבוש את גודל מעמד זה.

חבר הבד"צ הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] הוזמן לפסוק בכח התורה שתבוא הגאולה מיד, אחר כך עלה להזמין ולברך את אדמו"ר שליט"א חבר הבד"צ הרב [[אהרן יעקב שווי]].

לקריאת פרקו של הרבי הוזמן הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] - [[משפיע]] בשכונת קראון הייטס. לנאום בשפה ה[[אנגלית]] נקרא הרב [[חיים צבי גרונר]] מאוסטרליה.

כנציג ישיבות תות"ל בארץ הקודש, דיבר [[משפיע]] בישיבת חח"ל צפת גדולה הרב [[אייזיק לנדא]] בחיות מיוחדת וביקש את התגלותו המיידית של הרבי. דברי התעורות דיבר הרב שמאי הנדע ראש ישיבת ס. פאולו שבברזיל ורב קהילת חב"ד במקום.

נציג התמימים הת' ישראל זלצמן קרא בשם כלל תלמידי התמימים מכל רחבי העולם את "קבלת המלכות".

במהלך התוכנית עלו לשידור תלמידי התמימים מכל רחבי העולם.
מרכז הכינוס היה ב[[770]], כשסיומו היה ב[[תפילת מנחה]] במנין של הרבי.

===י' שבט תשפ"א===
[[קובץ:סאטלייט פ"א.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הסאטעלייט בי' שבט תשפ"א]]
לרגל י' שבט – יום קבלת הנשיאות של הרבי מלך המשיח, השיקה מערכת 'ואביטה נפלאות' שעל ידי את"ה העולמי את תוכנית 'מתחברים לסאטעלייט', בתוכנית נחשפו בשידור חי התמימים ואנ"ש ברחבי העולם לשעה וחצי מלאות וגדושות בקטעי וידאו שעסקו במעמד קבלת המלכות, נאומי רבנים וכתבות התקשרות.
מפני שבשנת תשפ"א חל י' שבט ביום השבת קודש, התקיים השידור בי"ב שבט בשעה 20:00 שעון ישראל.

==לקריאה נוספת==
*'''מנצלים את הלווין לכבודו של הקב"ה''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1887 עמוד 38

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://col.org.il/news/123091 השידור הראשון מ-770]''' {{וידאו}}{{COL}} הפקת וידאו הסוקרת את השידור הראשון בי' שבט תש"ל
*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/magazine/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%97%d7%99-%d7%94/ סקירה היסטורית: חמישים שנה לשידור החי הראשון]''' {{אינפו}} בתוך [[שבועון בית משיח]] י' שבט תש"פ
*'''בחזרה לשידור הראשון''', שבועון כפר חב"ד גליון 1845, י"ט שבט ה'תש"פ
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43309 לצפייה בשידור משנת תשנ"ב]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור מחנוכה תשנ"ג] - {{אינפו}}

;סאטלייט י' שבט תשנ"ג
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 יומן אירועי י' שבט ה'תשנ"ג] - {{אינפו}}
* [http://chabadpedia.co.il/images/e/e7/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%98.pdf העובדות שמאחורי הסאטלייט] - הסיפור המלא. בהוצאת "ועד חיילי בית דוד"{{PDF}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 וידאו קצר מהמעמד]{{וידאו}} - {{אינפו}}
;סאטלייט י' שבט תשנ"ו
*[http://www.hageula.com/magazines/item/pdf/17_5772_Yitro.pdf קבלת פני משיח מחמשת יבשות] - קובץ המתעד את המעמד לקבלת פני משיח ששודר באמצעות לוויין, בתאריך יו"ד שבט תשנ"ו{{PDF}} - אתר הגאולה
* [http://www.hageula.com/search.php?res=5&typ=0&cat=&find=%E9%E5%22%E3+%F9%E1%E8+%FA%F9%F0%22%E5&searchb=%E7%E9%F4%E5%F9 קמפיין עולמי ב-10 שפות] שהושק בעקבות המעמד ביו"ד שבט תשנ"ו{{וידאו}} - אתר הגאולה.
;סאטלייט י' שבט תשפ"א
*'''[https://chabad.info/news/648046/ בעיצומו של יום: אנ"ש והתמימים 'מתחברים לסאטעלייט']''', {{אינפו}}.

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]

ימות המשיח

2021-02-21T12:05:05Z

משהו:

[[קובץ:הציור של ימות המשיח.jpg|ממוזער|ציור המתאר את ימות המשיח של הצייר [[מיכאל שוורץ]]]]
'''ימות המשיח''' הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים. שהוא לפי ההלכה [[יעמוד מלך מבית דוד|מלך מבית דוד]] שיגאל את עם ישראל והעולם כולו. יבנה את [[בית המקדש]] בירושלים, יקבץ את כל היהודים לארץ ישראל ויחזיר את מלכות דוד. המושיע נקרא [[מלך המשיח]] על שם המנהג למשוח את המלכים בשמן המשחה.
במקורות מוזכרים אירועים נוספים שיקרו במקביל ל'''ימות המשיח''' כמו בשורת הגאולה על ידי [[אליהו הנביא]], [[מלחמת גוג ומגוג]] ו[[תחיית המתים]]. חלקם יהיו לפני [[ביאת המשיח]] חלקם לאחרי או במהלך ביאתו, אך אין ברור בדיוק מתי ואיך זה יתרחש.

==הגדרת הזמן ומקורו==

ימות המשיח, הוא זמן הגאולה העתידה שיהיה על ידי הגואל הנקרא בשם "[[משיח]]"{{הערה|עיין פסחים ה, א; מגילה יב, א; סנהדרין צח, ב ועוד בכמ"ק.‏}} בזמן זה תכלה הגלות ויתבטל השעבוד מישראל‏‏,{{הערה|‏רש"י סנהדרין צז א דיבור המתחיל ושני אלפים, עיין שם בגמרא על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'.‏}} ותחזור מלכות בית דוד ליושנה‏‏,{{הערה|‏עיין רמב"ם שם, והוסיף: לממשלה הראשונה (ע"פ מיכה ד ח).}} וייבנה [[בית המקדש השלישי|בית המקדש‏‏]]. בהלכה הוזכרו ימות המשיח לעניין הזמן בו יהיה קיום ה[[מצוות]] בשלימות,{{הערה|ראה באריכות לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 ואילך.}} משום שכל הדינים שאינם נוהגים אלא בזמן שבית המקדש קיים, או בזמן שכל יושבי ארץ ישראל עליה, ובטלו בזמן הגלות, יחזרו לנהוג, (ויש שישתנו דיניהם, מלימודים מיוחדים‏‏{{הבהרה|יש להבהיר על פי אנציקלופדיה הלמודית}})

הנבואה אודות זמן זה נכתבה בתורה על גאולת ישראל וקיבוץ נדחי ישראל:
{{ציטוט|תוכן=וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.|מקור=דברים ל', ג'-ה'|מרכאות=כן}}

גם אודות חזרת המלכות נמצאת הנבואה בתורה בנבואת משה רבינו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 274 בהערה.}} בפרשת בלעם התנבא, שבעתיד יקום מלך שינהיג את עם ישראל וישלוט על כל העמים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.|מקור=במדבר כד, יז-יח}}

הנה על אף שימות המשיח עצמם אינו תחיית המתים.{{הערה|שהוא יהיה בסוף זמן זה{{מקור|ראה להלן ב' תקופות ואין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד}}.}} יש שהוזכרו ימות המשיח עם [[תחיית המתים]], שכן פירשו את הכתוב: "ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מ[[קדש הקדשים]] עד עמד כהן לאורים ולתמים"‏‏{{הערה|עזרא ב סג.‏}}, שהוא כאדם שאומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבוא [[משיח בן דוד‏‏]]{{הערה|סוטה מח ב. ועי' תנחומא ויחי ג, על [[ארץ ישראל]] שמתיה חיים תחלה לימות המשיח, וכעל ידי זה פסיקתא רבתי פ"א וירושלמי כלאיים פ"ט ה"ג. ועי' יד רמ"ה [[סנהדרין]] צ א על [[תחיית המתים]] שבימות המשיח, ובאגרתו לחכמי לוניל, נדפס בסנהדרי גדולה הוצ' מכון הרי פישל, חלק א' סימן קסו. וע"ע [[תחיית המתים]].‏}}. וכן יש שהוזכרו ימות המשיח בשם "[[עולם הבא]]"‏‏{{הערה|‏עי' פסחים נ א: אבל לעולם הבא כו'; כתובות קיא ב: לא כעולם הזה עולם הבא כו' וב"ב קכב א: חלוקה של עולם הבא, ולהלן ציון 195. ועי' [[רש"י]] [[סנהדרין]] קי ב ד"ה תנו רבנן לעולם הבא היינו ימות המשיח.}}, או שהוזכרו בניגוד לעולם הזה‏‏{{הערה|‏עי' ברכות יב ב: ימי חייך [[העולם הזה]] כו', הובא להלן ציון 234, ושבת סג א וש"נ: אין בין עולם הזה לימות המשיח כו', הובא להלן ציון 49.‏}}, או בניגוד לעולם הבא‏‏{{הערה|‏עי' ברכות לד ב ושבת סג א: אבל לעולם הבא כו', הובא להלן ציון 38. ועי' פסחים סח א וסנהדרין צא ב: כאן לימות המשיח כאן לעולם הבא, וזבחים קיח ב: אלו ימות המשיח כו' זה העולם הבא, וערכין יג ב: כנור של ימות המשיח שמונה נימין כו' ושל עולם הבא עשר כו', ועוד.‏}}. ולפעמים מכונים ימות המשיח‏‏ "לעתיד לבוא"{{הערה|‏עי' מכילתא בא פט"ז וירושלמי ברכות סוף פ"א שלא להזכיר [[יציאת מצרים]] [[לעתיד לבוא]], והכוונה לימות המשיח.‏}}, ויש שנאמר תואר זה על זמן שלאחר ימות המשיח,{{הערה|שכן דרשו: "אהבתי כי ישמע ה' את קולי‏‏"(תהלים קטז א.‏) - לימות המשיח; "אלי אתה ואודך‏‏" (‏שם קיט כח). לעתיד לבוא.‏‏ - ירושלמי שם פ"ב ה"ד. ועי' שבת קיג ב: "ותשבע" - לימות המשיח; "ותותר" - לעתיד לבוא.‏}}

==שינוי הטבע בימות המשיח==
{{להשלים}}
כפי שהובטחנו מפי נביאינו וחכמינו ה[[אמונה]] ב'''ימות המשיח''' היא כעתיד טוב ומושלם, על-טבעי או כמעט על-טבעי, אשר יבוא לאחר תקופה סוערת של מהפכות בעולם. בהתאם לשאלה האם '''ימות המשיח''' הן אירוע טבעי או על-טבעי, גם פרטים מסוימים בדמותו של ה[[משיח]] ושל המאורעות הסובבים את ביאתו נתונים במחלוקת האם יהיו בדרך ה[[טבע]] או בדרך [[נס|נסית]].

ה[[רמב"ם]] סובר בספרו כי לא יהיה שינוי במנהגו של העולם, ואלו דבריו{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים י"ב א-ב).}}:
{{ציטוט|תוכן=אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ [[משל]] וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה [[משל]] ומה ענין רמזו בהן. אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.|מרכאות=כן}}
הראב"ד השיג על הרמב"ם, שהרי כתוב בפירוש "והשבתי חיה רעה מן הארץ", שזה בוודאי שינוי מנהגו של עולם, ולכן לשיטתו יהיה שינוי במנהג העולם בימות המשיח.

הרדב"ז כתב, שרק בארץ ישראל יהיה שינוי מנהגו של עולם, כמ"ש "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ", ומזה לומד שדווקא בארץ יהיה שינוי מנהגו של עולם, משא"כ בחו"ל זה משל וחידה.

עבודת הקודש כותב, כי בימות המשיח העולם יחזור למנהגו הרגיל, כפי שהיה בששת ימי בראשית.

כמו"כ מתאר הרמב"ם<ref>ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק י"ב הלכה ה'.</ref> את העולם בתקופה זו במילים הבאות:
"וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא יִהְיֶה שָׁם לֹא רָעָב וְלֹא מִלְחָמָה. וְלֹא קִנְאָה וְתַחֲרוּת. שֶׁהַטּוֹבָה תִּהְיֶה מֻשְׁפַּעַת הַרְבֵּה. וְכָל הַמַּעֲדַנִּים מְצוּיִין כֶּעָפָר. וְלֹא יִהְיֶה עֵסֶק כָּל הָעוֹלָם אֶלָּא לָדַעַת אֶת ה' בִּלְבַד. וּלְפִיכָךְ יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְיוֹדְעִים דְּבָרִים הַסְּתוּמִים וְיַשִּׂיגוּ דַּעַת בּוֹרְאָם כְּפִי כֹּחַ הָאָדָם. שֶׁנֶּאֱמַר <ref>ישעיה, פי"א, פס' ט.</ref> 'כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים'

===שתי תקופות===
אולם הרבי מבאר, כי לאמתו של דבר גם הסוברים כי לא יהיה שינוי בטבע העולם, גם לדעתם לא יהי זה רק בתקופה הראשונה. ואילו בתקופה השניה של ימות המשיח יהיו שינויים דרסטיים, שעיקרם הוא [[תחיית המתים]], וכמו כן באגרת תימן כותב [[הרמב"ם]] שמשיח עושה אותות ומופתים, בהתיחסו לתקופה השניה של ימות המשיח, לאחר התקופה של "[[עולם כמנהגו נוהג]]".
אולם גם בתקופה הראשונה יתקיימו מספר יעודים, כמו למשל אילני סרק שבארץ ישראל יטענו פירות{{הערה|לקו"ש חכ"ז בחוקותי סי"ג}}.

הרבי מסביר, שהתקופה הראשונה איננה מוכרחת, והיא תלויה במעשיהם של בני ישראל: אם הם יהיו במצב של "זכו", תגיע מיד התקופה השניה.

לכן גם התקופה השניה מוכרחת שתבוא, שכן בתקופה הראשונה בני ישראל יקיימו תורה ומצוות בשלימות, ויגיעו למצב של "זכו" - ואז יזכו לתקופה השניה.

ע"פ החידוש שיש שתי תקופות בימות המשיח מתרץ הרבי הרבה גמרות ומדרשים סותרים למשל האם [[בית המקדש]] יבנה בידי אדם או בידי שמים ועוד.

אף על פי שהרמב"ם לא כתב על התקופה השניה בגלוי בספרו, הרבי{{הערה|הדרן על הרמב"ם תנש"א}} מוצא לכך רמז בהלכה האחרונה, שבשתי הפרקים האחרונים מדבר הרמב"ם, על שלימות ידיעת הבורא שתהיה לעת"ל מצד האדם, אך שהעולם מצד עצמו יהיה בטל לגמרי לקב"ה, זה יהיה רק בתקופה השניה. ועל כך רומז הרמב"ם בהלכה האחרונה, שמצד העולם עצמו לא יהיה שייך רעב או מלחמה, ולכן טבע העולם הוא לדעת את ה, בגלל ש"מלאה הארץ דעה את ה כמים לים מכסים", שהעולם מתכסה ומתבטל ממציאותו על ידי גילוי האלוקות שיהיה אז.

===שתי תקופות בגילוי אלקות===
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[תחיית המתים]], [[עולם הבא]], [[דירה בתחתונים]].}}
ישנם חילוקים בין הגלויים שיתגלו בתקופה הראשונה לבין הגילויים שבתקופה השנייה:
* בפעולת הביטול שיפעלו בעולם{{מקור|הדרן תנש"א}}
:ישנם ב' אופנים בגילוי האלוקות בעולם: א) העולם הוא מציאות לעצמו ללא קשר לאלוקות, אלא שביררנו מציאות זו והאלוקות מתגלה בכל העולם. אך העולם עדיין מציאות לעצמו. ב) מתגלה שהעולם אינו מציאות לעצמו כלל, וכל בריאתו לא הייתה אלא בשביל האלוקות.

:וזהו החילוק בין ב' התקופות: בתקופה הראשונה יהיה בעולם רק גילוי אלוקות ולא תהיה כל מציאות המנגדת לאלוקות. אך העולם עדיין מציאות לעצמו, ועל כן יהיה "עולם כמנהגו נוהג". משא"כ בתקופה הב' יתגלה הפנימיות דהעולם, שהעולם לא נברא אלא בשביל הגילוי של ה', וממילא העולם אינו מציאות לעצמו כלל. וממילא, העולם לא יישאר כמציאות עצמאית, ייבטל ממציאותו, ויהיה "שינוי מנהגו של עולם".

* באופן תפיסת הגילויים על ידי הנבראים, וממילא בדרגת ה[[התאמתות]] של הגילויים בעולם.{{הערה|מאמר "פדה בשלום" תשמ"א.}}:
:שבתקופה הא' יהיה גילוי אלוקות באופן של ראיה - אך באופן דראיית השכל. משא"כ בתקופה הב' שהגילוי יהיה בבחי' ראיה מוחשית.

:והענין הוא: גם כשהגילוי הוא באופן של ראיה, אך כל עוד זה רק ראיית השכל הדבר עדיין לא מתעצם עם האדם, והראיה: אם יקשו לו קושיות על הבנה מסויימת זו - הבנה זו תיחלש אצלו. ולכן, בתקופה הא' שהגילוי יהיה בבחי' ראיית השכל, היינו הבנה שלא מתעצמת עם האדם, לא נהיית מציאותו של שלו - ממילא מציאות העולם עדיין לא תשתנה ויהיה "עולם כמנהגו נוהג".

:משא"כ בתקופה הב' שזה יהיה בחי' ראיה מוחשית, וכאשר אדם רואה משהו בעיניו - שום קושיות לא ישנו אצלו את אמיתות הענין כי זה ממש התעצם עם האדם, וזה נעשה חלק ממציאות האדם. וכך, כאשר זהו רמת הגילוי שיהיה בעולם - הגילוי חודר ונעשה מציאות אחת עם העולם ופועל בעולם ומשנה את גדריו. וממילא נהיה "שינוי מנהגו של עולם".

*בדרגת הגילוי{{הערה|"והיה עקב תשמעון" תשכ"ז.}}: הגילוי בתקופה הא' הוא גילוי האוא"ס שהאיר לפני הצמצום. ובתקופה הב' יתגלה גילוי חדש דהעלם העצמי שלא התגלה גם לפני הצמצום.

==ימות המשיח בתורת החסידות==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[דירה בתחתונים]]}}

[[אדמו"ר הזקן]] כותב בספרו ה[[תניא]] כי '''ימות המשיח''', אינם רק תקופה של תשלום שכר כהדעה הרווחת, אלא הם גם השלמתו של תהליך רוחני המתרחש בעולם, ולכן הם הסיבה והמטרה שלשמה נברא העולם.
וכך הוא כותב:
{{ציטוט|תוכן=ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלמות בריאת עולם-הזה, שלכך נברא מתחילתו|מקור= תניא פרק ל"ו|מרכאות=כן}}

המאמר התלמודי{{הערה|מסכת סנהדרין דף צח עמ' ב'.}}: "אמר רבי יוחנן לא נברא העולם אלא למשיח". יכול להוות כמקור קדום יותר לרעיון זה.

התהליך המוביל לימות המשיח, מסביר [[אדמו"ר הזקן]], הוא הדרגתי כשהעולם שלנו, החומרי, בו שוררת חשיכה רוחנית הגורמת לחוסר הרגשתו ה'בייתית' כביכול של הבורא, יותאם להיות 'דירה' הראויה לכך שישכון בה האלוקים, כבעולם העליון-רוחני שכל ה[[מלאכים]] וה[[נשמה|נשמות]] הקיימים שם מכירים במציאות האלוקית ומתנהגים כפי רצון האלוקים, לכן שם הוא מרגיש 'בבית' כיון שאין אף אחד הפועל נגד רצונו.

==חשיבות המצוות לעומת התורה בימות המשיח==
בזמן הגלות נקבע בתלמוד כי [[לימוד התורה]] חשוב יותר מאשר קיום מצוה במקום שהמצוה אינה מוטלת עליו בדווקא והיא נעשית על ידי אחרים: "וכבר היו רבי טרפון וזקנים מסובין בעליית בית-נתזה בלוד. נשאלה שאלה זו בפניהם: תלמוד [תורה] גדול או מעשה [המצוות] גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול. נענה ר"ע ואמר: תלמוד גדול. שנו כולם ואמרו: תלמוד גדול - שמביא לידי מעשה". כלומר: התלמוד הוא החשוב, כי בלעדיו לא נדע כיצד לקיים את המצוות.

[[אדמו"ר הזקן]] מחדש כי "כל זה הוא עכשיו דווקא. אבל לעתיד לבוא יהיה בהפך - שהמצוות יהיו גבוהים מן התורה ויהיה מעשה גדול מן התלמוד".
הביאור על השינוי שיתחולל עמוק וארוך, וזו תמציתו: [[לימוד התורה]] וקיום המצוות נועדו לחבר את האדם אל הרצון והחכמה האלוקיים. כשאדם למד תורה הוא מתחבר אל הקדושה בשכלו ובכוח הבנתו, וכשאדם מקיים מצוות - התחברותו בכוח עשייתו.

כוח ההבנה הנו כוח פנימי וערכי הרבה יותר מכוח העשייה, ולכן כאשר דרכו מתחבר האדם אל הקדושה -החיבור עמוק וגבוה יותר. זו המשמעות הפנימית של הקביעה "תלמוד גדול": הלימוד פועל חיבור וקשר חשוב ונעלה יותר.
אלא שלעתיד-לבוא תתגלה הדרגה הנפשית המניעה את היהודי לבצע מצוות בקבלת עול מוחלטת, דרגה שהנה פנימית יותר מאשר כוח ההבנה. כי התנועה הנפשית לציית ללא עוררין ובדקדקנות לכל צו אלוקי, גם מבלי להבין את ההיגיון שבו - נובעת מהיותה של [[עצם הנשמה]] היהודית מחוברת אל הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו ברמה ייחודית נפלאה, שאין דומה לה. כיום, אמנם, נסתרת הדבקות הזו ונעלמת - אך לעתיד לבוא היא תתגלה במלוא יפעתה, ואז תועלה על נס חשיבותו של ה"מעשה", למעלה מן ה"תלמוד".

==הבנת התורה==

הבנת התורה בימות המשיח תהיה תלויה גם כן ברמות. זאת מוכיח [[הרבי]] מכך שנאמר על העתיד-לבוא: "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמיה לא, לג) מוכח, שגם אז יהיו כאלה שייקראו "קטנים" בידיעה וכאלה שייקראו "גדולים".

אלא שכמובן, ה"קטנים" ייקראו כך רק יחסית לגדולים של אז. אולם ביחס לתלמידי-החכמים של היום, גם אלה הקטנים ביותר - יהיו הם "גדולים" מאין כמותם, כי אז ינסקו גם היהודים הפשוטים ביותר לרמות ידיעה עצומות בתורה.

(דוגמה דומה לכך שהקטנות היא הגדרה יחסית, ניתן להביא ממה שמתואר ב[[מסכת שבת]] (ג, ב), כי אפילו ענקים בתורה יכולים להיות במצב נתון "קטנים" מלדון במסכתות מסוימות, ואז עדיף לפנות לגביהן אל רבנים שישלטו בהן טוב מהם).

אמנם יש מקום להקשות מחלקו הראשון של הפסוק הנזכר: "לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו" - מה שאומר, שכולם ידעו את התורה היטב ולא יזדקקו איש לעזרת רעהו

משיב על כך הרבי, שרק "אותו" - את הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו - כולם ישיגו ויכירו במידה שווה. אולם בכלל-הידיעה בתורה אכן יהיו קטנים וגדולים, והקטנים יזדקקו להיעזר בגדולים. באופן נוסף מסביר הרבי שבדרגות נמוכות בידיעת השם בימות המשיח לא יצטרכו ללימוד מאחר אך בשביל להתעלות לדרגות גבוהות יותר יעזרו בסיוע מהרב.

בעניין הסיוע והעזרה בהבנת התורה, מעניין לציין מסקנה של הרבי בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל, על בסיס דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ: "רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח". דברים שעולה מהם, כי יכולות להיות דקויות-הבנה אמיתיות בחיבוריהם של גדולי-ישראל, שהמחברים עצמם לא מודעים להן, ואחרים, גדולים מהם, יחדשו להם אותן! וכמו, לדוגמה, שב[[תורה שבכתב]] ישנם עניינים שעל הבנתם אפילו [[משה רבינו]] עצמו צריך להיעזר בקדוש-ברוך-הוא. עובדה זו מקשר הרבי לכך שמשיח ילמד תורה את כל עם ישראל ומשה ו[[האבות]] בכללם{{הערה|כהנ"ל על פי הדרן על הרמב"ם תשמ"ט}}.
===מתכונת הלימוד בימות המשיח===
{{ערך מורחב|תורתו של משיח}}
מתכונת הלימוד בימות המשיח תהיה כפי שמסביר [[אדמו"ר האמצעי]] שזו תהיה מתכונת לימוד שונה לחלוטין מהמוכר לנו. הסבר זה מופיע כתשובה לשאלה: כיצד בדיוק יתבצע החזון הנפלא, ש[[מלך המשיח]] ילמד בעצמו את כל עם ישראל חידושי תורה עמוקים - איך יקלטו מיליוני תלמידים (שלכל אחד מהם רמת ידיעות שונה) את הדברים מפי אדם אחד, במיוחד לאחר [[תחיית המתים]], כאשר יגדל מספר היהודים פי כמה וכמה, "לאין שיעור", כלשונו?!

ומשיב, כי לעתיד לבוא, הרעיונות השכליים הרוחניים לא יצטרכו להצטייר באותיות, מילים ומשפטים, כדי שנקלוט אותם - אלא העיניים הגשמיות תזדככנה וממש תראינה את הרעיונות. שבריר שנייה יספיק לקלוט רעיון עמוק ונשגב. ממילא, יתקצר זמן הלימוד במידה דרסטית ולא תהיה בעיה גם למיליוני מיליונים להבין (לראות) את הרעיונות, שיישמעו מפי המשיח.

לשם המחשה: כמה זמן לוקח לאדם לתאר לחברו מראה של חפץ כלשהו, המורכב מחלקיקים רבים - לעומת פרק הזמן שאורך לראות את החפץ? - מעבר לפער העצום של משך הזמן, הזיהוי המוחלט והקליטה המושלמת שעל ידי ראייה הרבה יותר מוחשיים ונהירים.

וכך תהיה ההבנה השכלית לעתיד לבוא: אנו פשוט נראה את הרעיונות ונקלוט אותם בשלמות, על כל פרטיהם, ברגע אחד.

אנו, שמעולם לא חווינו מציאות כזו, קשה לנו אפילו לדמיין אותה. אבל ישנה עדות של לימוד כזה על ידי האריז"ל. האריז"ל אמר פעם לאחד מתלמידיו, כי כאשר ישן ב[[שבת]] במשך חצי שעה - הראו לו משמים סודות-תורה נפלאים, שאם ירצה לגלותם בדיבור או בכתב, זה ייקח שישים עד שמונים שנה! הרעיונות הרוחניים נראו לו כתמונות רצות ברצף, בזו אחר זו, וכדי לתאר מספר אסטרונומי של "תמונות" רוחניות על כל פרטיהן - נדרשות אכן כמה עשרות שנים.

==הר סיני בימות המשיח==
במדרש מופיע כי "עתיד [[הקדוש ברוך הוא]] להביא סיני ותבור וכרמל לבנות [[בית המקדש]] על גביהם", כנאמר "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים" - אלה שלושת ההרים הנזכרים.

למעשה הכרמל והתבור, כהר סיני, לא היו במקורם בארץ ישראל. בעת מעמד [[מתן תורה]] התנתקו הרים אלה ממקומותיהם והתקרבו להר סיני כדי ללמוד תורה וכשכר על כך, לקחם [[הקדוש ברוך הוא]] ומיקמם בקביעות בארץ הקודש. מתוך דברים אלה מסיקה הגמרא, כי גם "בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין בהן ומרביצין בהן את התורה, עתידין הם שייקבעו בארץ ישראל", כי אם "תבור וכרמל שלא באו אלא ללמוד תורה לפי שעה, נקבעו בארץ ישראל - בתי כנסיות ובתי מדרשות על אחת כמה וכמה".

על בסיס זה, אומר [[הרבי]] [[מלך המשיח]], כי גם הר סיני יתנתק ממקומו וייקבע בארץ ישראל. כי הלוא על ההר הזה נולדה כל המציאות של התורה בעולם;

התורה הנלמדת בכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות היא התורה שניתנה במעמד הר סיני אם כן ודאי ששכרו צריך להיות לפחות כשלהם, אם לא גדול ממנו.

אמנם עם סיום מעמד מתן תורה סרה כל קדושה מעל הר סיני וכיום הוא מקום חולין לכל דבר - עובדה שבאה לידי ביטוי בהתרת האיסור לעלות עליו או לנגוע בו שחל במשך כל המעמד. אך ההיגיון מחייב כי בשעה שכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבעולם יתקדשו ויזכו לעלות [[ארץ הקודש|ארצה]] - תחזור הקדושה להר סיני וגם הוא יגיע ארצה.
==לקריאה נוספת==
*[[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]], '''[[ימות המשיח בהלכה]]''' - עיונים ובירורים בסוגיות הגאולה וימות המשיח לאור ההלכה, [[תשס"ח]].
==קישורים חיצוניים==
* [[רמב"ם]] - '''[http://chabadlibrarybooks.com/rambam.aspx?sefer=14&hilchos=83&perek=11&hilite= הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה א' ואילך] ביאור ופרטי הלכות מלך המשיח וימות המשיח על פי הלכה.

{{ערך חסר}}
{{הערות שוליים}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}

[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]

ימות המשיח

2021-02-21T12:02:02Z

משהו:

חב"דפדיה:אולם דיונים

2021-02-21T11:40:55Z

משהו: /* עזרה */ פסקה חדשה

__NEWSECTIONLINK__
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - תחזוקה]]



== קטגוריות משפחות ==

לאחר עבודה מאומצת לסינון קטגוריות משפחות לא נצרכות, אני פותח דיון - כמה ערכים צריך להיות המינימום לפתיחת קטגוריה? חמש, שש או שבע? קודם כל דיון, אח"כ הצבעה. {{מפעילי מערכת}} {{חב"דפדים פעילים|}} {{א|להתראות}} {{א|חלוקת דולרים}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 10:54 - היום, [[ט"ו בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
:לפני הדיון, יש להקדים מה מטרת הקטגוריות של המשפחות {{א|חבר}}. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 10:58, ט"ו בטבת, ה'תשפ"א (30 בדצמ' למניינם).
::מציאת ערכי בני משפחות משמעותיות בצורה קלה ומסודרת ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 11:01 - היום, [[ט"ו בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::: משום שבתחום זה, איני מבין כ"כ, אך בתור אדם שרוצה למצוא בצורה קלה כהגדרתך, מה הבעיה שיהיו ג' ערכים? ייתכן ולא הבנתי את המשמעות, אשמח שתסבירו אם טעיתי. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 11:07, ט"ו בטבת, ה'תשפ"א (30 בדצמ' למניינם).
::::מטרת הקטגוריות היא הקלה בחיפוש אחר ערך מבוקש. מטרת קטגוריות משפחות היא הקלה בחיפוש אחר אישיות מבוקשת. בכדי שיהיה באמת ניתן בקלות לחפש אישיות בקטגוריית משפחות נצרך שהקטגוריה תהיה ברורה, מסודרת וכמה שפחות עמוסה. לצורך כך יש קריטריונים איזה קטגוריה מועילה ולכן יש לה חשיבות ואיזה קטגוריה מעמיסה (אפשר בקלות להסתדר בלעדיה) ולכן אין לה חשיבות. לעת עתה, לאחר עבודה מאומצת גובשו קריטריונים בדף [[משתמש:חבר/קטגוריות משפחות]] שנכתבו בצורה ברורה בדף [[משתמש:חלוקת קונטרסים/קטגוריות משפחות]] (מי שדעתו שונה מהקריטריונים שהובאו בדפים אלה שיכתוב את דעתו באחת השיחות או בדיון כאן). בחלק מהקטגוריות יש דפי פירושונים או עצי משפחה, הם כמובן לא נחשבים כערך לגבי חשיבות של הקטגוריות אך מלבדיהם לדעתי אין צורך שיהיו שבע או יותר ערכים בכדי ליצור חשיבות ואפשר להסתפק גם ב-6, מה דעת שאר המשתמשים ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:22 • ט"ו בטבת ה'תשפ"א
:::::אם אין סיבה מיוחדת אני לא מבין למה כדאי לחרוג מהכלל הרגיל של 5 ערכים לקטגוריה. אם יש סיבה מיוחדת לשנות, לא ציינתם אותה.

:::::ב. אני מסכים שבגלל המיוחדות של קטגוריות משפחה כדאי לא לחשב פירושונים ועצי משפחה כחלק מחמשת הערכים הנדרשים. בקשר למספר הדורות, אני ממליץ לפשט ולקבוע מינימום של שלוש דורות. בברכת הגאולה השלמה. {{מחוץ לחשבון|חלוקת דולרים}}
::::::אגב, אני חושב שיש החריג משפחות כמו חריטונוב, מפאת החשיבות של המשפחה. בנוסף, גם אם מכריעים על מספר מינימום, קטגוריות שיש בני משפחה נוספים עם חשיבות, והגיוני שעוד יהיה עליהם ערך כדאי להחריג, דוגמאות: קעניג, וישצקי. ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 13:22 - היום, [[כ"ב בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

== תמונות של ספרים מחב"ד שופ ==

האם מותר לקחת תמונות של ספרים וכדומה מ[[חב"ד שופ]]? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 10:44, כ"א בטבת, ה'תשפ"א 10:44, 5 בינואר 2021 (UTC)
:מדוע לא? הרי הם שייכים לחב"ד אינפו ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 11:26 - היום, [[כ"א בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
:: עוד מישהו חושב כך? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 10:38, כ"ב בטבת, ה'תשפ"א 10:38, 6 בינואר 2021 (UTC)
:::{{מצטרף}} לחבר. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 12:03, כ"ב בטבת, ה'תשפ"א (6 בינו' למניינם).
::::כנ"ל.-'''נכתב ע"י:''' [[משתמש:מר"ש|'''מר"ש ~ יחי המלך המשיח''']] • [[שיחת משתמש:מר"ש|'''שיחה''']] • 17:26, כ"ב בטבת, ה'תשפ"א ''(6 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •

== {{תב|שינוי שם}} ==

{{חב"דפדים פעילים}}, {{א|חלוקת קונטרסים}}, {{א|קרייזי אבאוט משיח}} - לדעתי מן הראוי שהתבנית תוצב בדף של הערך ולא בשיחה, ובתבנית ייכתב 'בדף השיחה מתקיים כעת דיון על שם הערך'. מה דעתכם? נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 15:52, כ"א בטבת, ה'תשפ"א (5 בינו' למניינם).

== ציון שנים ==

בנוגע לדיונים רבים אודות כך - אעלה לדיון מסודר ובתקוה שבעז"ה יסוכם סוף כל סוף ויימנע דיונים המתמתחים מדי שנה:

האם בכל שנה יש לציין שאנו בטוחים שהרבי יתגלה בשנה זו? אם הולכים לפי ההרגש החסידי, ייתכן ויש לכתוב. אבל האם לאנציקלופדיה זה מתאים? בא"כ - אזי יש לכתוב גם בכל חודש, שחסידי חב"ד בטוחים שבחודש זה הרבי יתגלה וכן הלאה. לדעתי זה בתלי אנציקלופדי ומגוכח, שהרי האמונה להתגלות הרבי אינה תלויה בשנה מסוימת, אלא בכל יום ויום. או יותר נכון: בכל רגע ורגע! חוץ מכך שזה אינו אנציקלופדי , גם לפי ההרגש החסידי, זה לא מדויק כלל, ובאם היו ערכים על רגעים - הרי שהערכים האלו היו ממולאים בכך שברגע זה הרבי עתיד להתגלות..

אשמח לשמוע את דעתכם, בצורה מנומקת ועניינית. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:29, כ"א בטבת, ה'תשפ"א (5 בינו' למניינם).
:מה הבעיה בציון עובדה? (חודש - ודאי שלא מתאים, כי מדבר על החודש בכל השנים) ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 17:41 - היום, [[כ"א בטבת]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.
::אין שום מקור לכך שבשנה מסוימת הרבי יתגלה. בכל רגע ורגע אנו מאמינים שהרבי יתגלה בעז"ה. אם כבר, יש לכתוב, שבכל הרגעים שבשנה זו, מאמינים כי הרבי יתגלה.. (נו ו-? הרי בכל שנה האמינו כי הרבי יתגלה, או מקסימום יוסיפו את שנות נשיאות הרבי, ויכתבו שהחל מי' שבט תש"י מאמינים חסידי חב"ד שבחודש זה הרבי יתגלה...) נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:47, כ"א בטבת, ה'תשפ"א (5 בינו' למניינם).
:::לא רואה בעיה בציון העובדה הזו, טכנית אי אפשר להכניס אותה לימים אבל לשנה זה מספיק זמן כדי להכניס את זה והאתר ישאר מעודכן. אגב, כמעט בכל שיחות הדבר מלכות הרבי מקשר את ביאת הגאולה עם השנה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:50 • ב' בשבט ה'תשפ"א

== מנטרים ==

שנייה לפני שאני עוזב, מבקש לעורר שוב על עניין המנטרים, {{א|שיע.ק}} ממליץ למנות את {{א|פולע}}, {{א|חבר}}, {{א|להתראות}} לתפקיד {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 12:58, 6 בינואר 2021 (UTC)
:אין לבקש למנות משתמשים למנטר לפני שמקבלים את אישורם... בכל מקרה, אמנם לא הייתי מתנגד לקבלת התפקיד, אך חשוב מאוד להזכיר את מטרת התפקיד: שיפור האתר, סיוע למפעילים בין היתר ובעיקר בדיקה מקיפה על כל השינויים. המנטר צריך לדעת מהם עריכות אנציקלופדיות, ומה לא, כי אם יסמן חלילה ערך שלא בדק אותו היטב כבדוק - יצא הפסדנו בשכרנו. אך כן מצטרף לקריאה למנות מנטר, לאור הפחתת הזמינות של מפעילי המערכת, ובטחוני שמינוי מנטר, יקדם פי כמה את חב"דפדיה, ויעזור למפעילים , וייקל עליהם את העבודה, כך שיוכלו גם להתפנות לדבר שרק הם יכולים לבצע. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 13:05, כ"ב בטבת, ה'תשפ"א (6 בינו' למניינם).
::שואל חיים ישר כח, פולע ב"ה התגייס, ומקווה להוסיף בעז"ה עוד בקרוב[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בשבט ה'תשפ"א 02:03, 4 בפברואר 2021 (UTC)

== ניגונים ==

באתר יש ערכים על ניגונים שמתחילים '''ניגון...''', ויש שמסיימים '''...(ניגון)'''. מה {{חב"דפדים פעילים}} חושבים שעדיף? ושיהיה קישור לשני • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 14:33, כ"ט בטבת, ה'תשפ"א
: שיתחיל ב"ניגון" יהה הערך.'''נכתב ע"י:''' [[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:מר"ש]] [[משתמש:מר"ש|'''מר"ש ~ יחי המלך המשיח''']] • [[שיחת משתמש:מר"ש|'''שיחה''']] • 18:02, כ"ט בטבת, ה'תשפ"א ''(13 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •
::שיהיה שם הניגון קודם ואחריו בסוגריים (ניגון), וייצרו הפניה עם שמות הניגון. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 07:33, א' בשבט, ה'תשפ"א (14 בינו' למניינם).
:::לדעתי המילה ניגון קודם, אמה אחרים אומרים??.'''נכתב ע"י:''' [[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:מר"ש]] [[משתמש:מר"ש|'''מר"ש ~ יחי המלך המשיח''']] • [[שיחת משתמש:מר"ש|'''שיחה''']] • 07:34, א' בשבט, ה'תשפ"א ''(14 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •
::::נראה מ[[חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכים#בחירת שם לערך|כאן]] שכדאי בלי ניגון בכלל ובמקרה הצורך ניגון לפני השם ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:03 • ב' בשבט ה'תשפ"א
:::::אהה, טוב זה אומר שצריך לשנות את כמעט כל השמות של הניגונים (ולהשאיר הפניות כמובן).-'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:52, ב' בשבט, ה'תשפ"א ''(15 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] •
::::::חלוקת, בעיקרון כך במכלול ובוקיקליפה, ראה את הערך ד' בבות למשל, אך מכיוון שיש כאן ערכים על כל הניגונים, לפעמים זה לא מסתדר (למשל ניגון לכתחילה אריבער וכו'), ולכן עצתי היא שנשים בסוף בסוגריים ניגון, או לכל הפחות בניגונים שצריך. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 08:23, ב' בשבט, ה'תשפ"א (15 בינו' למניינם).
:::::::אני חושב שאנשים שמחפשים בדרך כלל מחפשים '''[[ניגון א מאשינקע]]''' ולא '''א מאשינקע''' • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 14:37, ב' בשבט, ה'תשפ"א
::::::::זה תלוי באיזה ניגונים, ולכן אני אומר שעדיף את השם ואח"כ בסוגריים ניכון. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 14:39, ב' בשבט, ה'תשפ"א (15 בינו' למניינם) - '''[[חב"דפדיה:מיזמים/השבחת ערכים - ה'תשפ"א|קדימה לעבודה!]]'''
:::::::::אז מה תכלס לשנות ל(סוגרים) או לא? • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 20:43, ד' בשבט, ה'תשפ"א
::::::::::{{א|מר"ש|נו..}} {{א|פולע|מה}} {{א|חלוקת קונטרסים|הוחלט?}} • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 00:47, ו' בשבט, ה'תשפ"א
{{שבירה}}חלוקת לא ענה. מתייג גם {{א|שמואל חיים}} ואת השגריר ר' {{א|חצק'ל}}, ונערוך הצבעה כפשוט, כפי שנהוג. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:04, ו' בשבט, ה'תשפ"א - 19 בינו' למניינם, 2021.
:אגב {{א|פדיונר}}, לא תייגת אותנו (כלומר לא קיבלנו התראה ממך) כיוון שככל הנראה לא חתמת כשכתבת בפעם הראשונה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:05, ו' בשבט, ה'תשפ"א - 19 בינו' למניינם, 2021.
::לדעתי הדלה שיכתב לפני "ניגון" ואח"כ את שם הניגון. [[משתמש:חצק'ל|{{צבע רקע|כתום|~ חצק'ל ~ (חסיד של הרבי)}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חצק'ל|פינת החי הוירטואלית של חב"דפדיה]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:10, 19 בינואר 2021 (UTC)
:::לדעתי פשוט 'נאחד' את הטענות: במקרים שצריך, נכתוב קודם ניגון (משל בניגון לכתחילה אריבער), או שנכתוב אח"כ בסוגריים. ובערכים שאין צורך בהוספת ניגון, נכתוב בלי. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:13, ו' בשבט, ה'תשפ"א - 19 בינו' למניינם, 2021.
::::כך אמר חלוקת מהתחלה, (רק צריך להחליט על מתי שכן צריך, עם יהיה לפני או אחרי).'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 13:41, ו' בשבט, ה'תשפ"א ''(19 בינו' למניינם)'' •
:::::אכן, לא שמתי לב. לא צריך להחליט ולדון, פשוט מאוד, אם שם הניגון נפוץ כמו שהוא, בלי ניגון לכתחילה, אז משאירים ועושים את ההפניות שצריך. אם שם הניגון הינו שם של עוד משהו מפורסם (כדוגמת ניגון לכתחילה אריבער), אז שמים ניגון לכתחילה, וכו'. בהצלחה רבה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 13:44, ו' בשבט, ה'תשפ"א - 19 בינו' למניינם, 2021.
::::::אז איפה שכן צריך שמים לפני סופי?'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 13:49, ו' בשבט, ה'תשפ"א ''(19 בינו' למניינם)'' •
:::::::לפי מה שהבנתי כן (לפני) • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 16:30, ו' בשבט, ה'תשפ"א
מסכים עם האמור. 1 ברוב הניגונים אין צורך ולא כותבים 'ניגון' בשם. 2. ניגונים שנדרש לכתוב להם 'ניגון': כגון ניגון ששמו זהה לשם של ערך נפרד (לכתחילה אריבער), או אפילו ששמו כשם נושא או מושג גם אם אין לנו ולא נראה שיהיה לנו עליו ערך ('צאנה וראנה'). למיטב זכרוני, נערך דיון בנושא והוכרע שבמקרה כזה כתיבת המילה ניגון צריכה להיות רק בתחילת הערך וללא סוגריים, הנימוק היה שזה יותר יפה ומכובד. כמובן שאם רוב המשתמשים עכשיו סבורים אחרת אפשר לשנות את הנוהל הזה... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בשבט ה'תשפ"א 00:48, 4 בפברואר 2021 (UTC)
:דווקא נראה שהמשתמשים כעת מסכימים עם הנאמר בעבר ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:54 • כ"ב בשבט ה'תשפ"א

== סוף זמן תפילה ==

בחיפוש קצר באתר גילתי, שאין שום ערך באתרינו שמסביר '''למה בחב"ד מתפללים מאוחר''', ותמהוני הדבר מאוד, ועל כן באתי בקריאה קדושה לכל אנ"ש ה{{חב"דפדים פעילים}} בואו להרחבת הערך '''[[סוף זמן תפילה]]'''!

{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 15:19, 21 בינואר 2021 (UTC)
:{{א|שמואל חיים}} - שייך ללוח המודעות. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|על הא ועל דא]]) בשעה 15:24, ח' בשבט, ה'תשפ"א - 21 בינו' למניינם, 2021.

==נקודה אחרי קישור חיצוני==
אחרי קישור חיצוני שמים נקודה?'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]] • [[י' שבט|גוט יום טוב]]'''• 11:02, י"א בשבט, ה'תשפ"א ''(24 בינו' למניינם)'' •
:ממה שאני רואה באתר, לא נהוג. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 12:00, י"א בשבט, ה'תשפ"א 12:00, 24 בינואר 2021 (UTC)
::אז אולי מעכשיו יהיה אחרי כל קישור נקודה.'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]] • [[י' שבט|גוט יום טוב]]'''• 12:03, י"א בשבט, ה'תשפ"א ''(24 בינו' למניינם)'' •
:::{{חב"דפדים פעילים|}} מה אתם חושבים?'''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]] • [[י' שבט|גוט יום טוב]]'''• 13:06, י"א בשבט, ה'תשפ"א ''(24 בינו' למניינם)'' •
::::בד״כ אני שם נקודה לאחר הקישור (לא חשבתי אחרת). אשמח לעצתכם {{חב"דפדים פעילים|}} ● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים|בית הדין]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|יש לך שאלה? לחץ כאן! תהנה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • [[י"ב בשבט]] [[ה'תשפ"א]] 14:11, 25 בינואר 2021 (UTC)
:::::בכלל ברשימות של דברים לא נכון להכניס נקודה לסוף כל שורה, לכן לדעתי לא להכניס נקודה. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:22 • י"ג בשבט ה'תשפ"א
::::::אין לשים נקודה אחר קישור חיצוני וכן המנהג. (שלום מחוץ לחשבון)

== תאריך לועזי בחתימת משתמש ==

האם '''ניתן''' לשים חתימה ללא תאריך לועזי או שאני צריך לכתוב ״למניינם״ ללא אפשרות למחיקת התאריך לועזי? אסמח להסבר קל ופשוט ● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים|בית הדין]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|יש לך שאלה? לחץ כאן! תהנה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • [[י"ב בשבט]] [[ה'תשפ"א]] 14:13, 25 בינואר 2021 (UTC)
:ראה [[תבנית:תאריך עברי בלבד]]. בהצלחה! נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 21:07, י"ב בשבט, ה'תשפ"א, 25 בינו' למניינם.
::תודה רבע {{א|פולע}} שליט״א היקר עזרת לי במאוד ● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים|בית הדין]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|יש לך שאלה? לחץ כאן! תהנה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • 08:53, י"ג בשבט, ה'תשפ"א ''(26 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== בדחיפות לכל מי שיכול לעשות משהו בעניין ==

כבר אתמול כתבתי את זה למפעילי מערכת ללא כל תגובה!!!!!!

זה מה שכתבתי:

* בערך חבד באינטרנט ב״צבאות השם בארץ הקודש״ ישנו האתר הישן שכבר לא פועל. האתר החדש הוא טי אייץ 770 נקודה סי או נקודה איי אל, ולא ניתן להכניס את הקישור מפני שהוא אינו ברשימה הלבנה.
בתודה יחי המלך המשיח
● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים|בית הדין]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|יש לך שאלה? לחץ כאן! תהנה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • [[י"ב בשבט]] [[ה'תשפ"א]] 11:34, 25 בינואר 2021 (UTC)
:אם אתה יכול בבקשה לטבל בזה בדחיפות. אם טיפלת/פתחת את הקישור כתובלי בשיחת משתמש או כאן. אתה יכול למצוא את הקישור בחיפוש קצר בגוגל ״צבאות השם״ באפשרות הראשונה (״צבאות השם דף הבית״). יחי המלך המשיח שליט״א ● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים|בית הדין]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|יש לך שאלה? לחץ כאן! תהנה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • [[י"ב בשבט]] [[ה'תשפ"א]] 14:06, 25 בינואר 2021 (UTC)

מישהו יכול לעזור בבקשה??
● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[חב"דפדיה:אולם דיונים|בית הדין]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|יש לך שאלה? לחץ כאן! תהנה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • 10:04, י"ג בשבט, ה'תשפ"א ''(26 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:אכן, פשוט תכתוב בבקשות ממפעילים בלבד במקום למלא את האתר באותה בקשה. בקשות נענות תוך כמה ימים ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:22 • י"ג בשבט ה'תשפ"א
::ולהעיר שהוא כתב גם בדפי שיחה של 3 אם לא יותר של מפעילי מערכת את הבקשה! '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 11:04, י"ד בשבט, ה'תשפ"א ''(27 בינו' למניינם)'' •

טופל, חַאטְשֶׁע (שיחה) 13:14, 29 בינואר 2021 (UTC)

== ציטוטים מחב"דפדיה באינפו ==

אני שם לב שישנם הרבה כתבות באינפו, על תולדות חסידים ואנשי מעשה, והטקסט הוא מחב"דפדיה (כמובן עם קרדיט). ושאלתי היא, מדוע אין הם מקשרים בסוף לדף באתר, כפי שהם עושים לעיתים? חבל מאוד ע"כ. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 12:09, ט"ו בשבט, ה'תשפ"א, 28 בינו' למניינם.
:להבנתי, אין צורך בקישור כשכל הערך מועתק, כי הקורא כבר ראה את התוכן ואין לו צורך להכנס לקישור -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:13, ט"ו בשבט ה'תשפ"א
::אמת, אך באם יהיה קישור זה יביא רק תועלת לחב"דפדיה (אולי שישימו חלק מהכתבה ויקשרו אל ההמשך בערך באתר. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:02, ט"ו בשבט, ה'תשפ"א, 28 בינו' למניינם.
:::אני יכול לפנות להנהלת אינפו ולבקש מהם שבסוף הכתבה יכניסו קישור לאתר לריבוי המשתמשים. '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 11:33, כ' בשבט, ה'תשפ"א ''(2 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::רק יביא בלגן ומשתמשים חדשים (שמסובבים את כל האתר סביב דיונים ודפי שיחות וד"ל) '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 15:20, כ"א בשבט, ה'תשפ"א ''(3 בפבר' למניינם)'' •

== אוי מה היה לנו ==

בתקופה האחרונה, בעיקר מאז עזיבת משתמשים וותיקים ויקרים, חב"דפדיה הפכה למעין 'ג'ונגל'. במקום דיונים איכותיים וטובים כבעבר, אנו נאלצים להתעסק עם משתמשים אשר מבצעים מלחמות עריכה ומשחיתים, או שאינם מבינים שחב"דפדיה אינה מקום לרגשות, זכרונות וקשקושים. בובות קש מתווספות מדי יום, ועמם דיוני סרק והבלים.

איני מתייג את חב"דפדים פעילים, אלא את חב"דפדים וותיקים וטובים, כגון {{א|קרייזי אבאוט משיח}}, {{א|כתית למאור}}, {{א|להתראות}} ואת {{א|חבר}} ו{{א|שמואל חיים}}, בבקשה לדון ולעשות חשבון נפש כיצד הגענו לרמה זו, ואיך אנו יכולים לקדם את האתר ולהחזיר למצבו היציב והאיכותי. ואוסיף בנימה אישית, כי לצערי אם בעבר היה לי מאוד חיות וחשק לשפר, ליצור ערכים טובים, ומיזמים בכדי לקדם האתר, כיום כבר קשה לי, בעיקר לאור הסיבות שהובאו כאן. החותם בכאב לב, על הנעשה באתר. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 11:27, י"ט בשבט, ה'תשפ"א, 1 בפבר' למניינם.
:אתה צודק, הגיע משתמש חדש (לא אגיד את שמו) שבמקום שיהיה לי זמן לערוך ערכים וכו' ואני נעלץ להתכתב עימו כדי של יחסוף עלי פרטים אישיים {{עצב|}}. '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 11:36, י"ט בשבט, ה'תשפ"א ''(1 בפבר' למניינם)'' •
::התמימים ב"ה שוקדים על תלמודם בישיבות, ובין השאר מגדילים את הידע שלהם, שבבוא היום ייכנס לאתר. בנתיים אנחנו מתמודדים פה עם צעירים ותיירים שעלולים לשפר פרטים פה ושם, ויישר כח על הניטור {{א|פולע|שלך}} הפעיל. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 11:43, י"ט בשבט, ה'תשפ"א 11:43, 1 בפברואר 2021 (UTC)
:::ב"ה, וברור שאין כוונתי למשתמשים שאר מטרתם לשפר את האתר ופשוט הם חסרי ידע בסיסי בעריכה, אלא באלו שמטרתם היא רק למלא את דפי המשתמש שלהם בציוני דרך, צבעים, לעבור על כמה ערכים וד"ל. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 11:56, י"ט בשבט, ה'תשפ"א, 1 בפבר' למניינם.
::::"אוי מה היה לנו?", לא היה לנו כלום. זהו מנהגו של עולם... חסיד מתמקד בחצי כוס המלאה, ברוך השם שהאתר פעיל ומתקדם, קשיים היו תמיד, ו"אל תשאל לימים ראשונים כי לא מחכמה שאלת על זאת", תמיד היו משתמשים חדשים שקצת הקשו על ההתנהלות, אך ברוך השם בזכות זה שלא התבוססנו בבוץ ובתלונות ובמרמורים, הצלחנו להתקדם הלאה והלאה. פעולותיך חשובות מכדי שידיך יתרפו בשל אי-אלו קשיים ואתגרים. עלה והצלח, מתוך שמחה וידיעה שכל פעולה קטנה של כתיבה, כדברי אדמו"ר הצמח צדק, פעולתה ניצחית לדורי דורות, והטוב והחיובי יש לו קיום אמיתי משא"כ בצד השני... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:12, י"ט בשבט, ה'תשפ"א 12:12, 1 בפברואר 2021 (UTC)
:::::{{בעד חזק}} מסכים עם להתראות '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 09:32, כ"א בשבט, ה'תשפ"א ''(3 בפבר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== תוארי רבותינו נשיאנו ==

יש לקבוע כלל אחיד בנוגע לתואר שיהיה לכל רבותינו נשיאנו. כעת כתוב ב[[חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה|מדיניות]] שהתואר היחיד שיש לכתוב הוא 'הרבי' ולא אדמו"ר וכיוב"ז. לפי זה אפשר להריץ עם בוט החלפה של כל אדמו"ר הזקן ל'הרבי הזקן' וכד' רק שזה לא נשמע ממש טוב (לדעתי), ובכ"ז כדאי להחליט על תואר אחיד בו ישתמשו בכל האזכורים של רבו"נ.

ישנן כרגע שלוש אפשרויות:
# הרבי הזקן (כמופיע במדיניות, קצת מצחיק)
# אדמו"ר הזקן (נשמע קצת יותר טוב, פחות מכבד)
# רבי שניאור זלמן (הכי הגיוני אנציקלופדית, לא ממש מסתדר אצל שאר האדמו"רים)
מה שבטוח זה שיש ללכת עם תואר אחיד. אשמח לשמוע את דעת המשתמשים בנוגע לאפשרויות אלו או הצעת אפשרויות אחרות ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:26 • כ"ד בשבט ה'תשפ"א
:מה שרלוונטי מהמדיניות זה רק בנוגע לרבי מלך המשיח שליט"א שהמדיניות היא לכתוב '''הרבי''' בלבד. לדעתי זה לא מדבר על הרביים האחרים, בהם המדיניות היא (לא יודע איפה נכתב אבל ידוע לי ללא שום ספק שזו המדיניות) לכתוב אדמו"ר הזקן אדמו"ר האמצעי וכן הלאה. ויש לתקן שם. כפשוט. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:07, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א 01:07, 7 בפברואר 2021 (UTC)
::זה כתוב במפורש מדי בשביל לומר שזה נכתב שלא בכוונה.. אתה מציע את האפשרות הנפוצה - 'אדמו"ר', את הרבי כנראה שכן יהיה אפשר להחריג ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:10 • כ"ה בשבט ה'תשפ"א
:::א. אפשר לקבוע מדיניות שונה לגבי אדמוהז, וחוץ מזה לפעמים מתאים לכתוב לשון מסוימת דווקה ולפעמים אחרת שזה יכול להיות קצת בעייתי. '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:54, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)'' •
::::זה לא רק הרבי הזקן, זה גם הרבי האמצעי ואולי גם הרביים שאחריו. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:26 • כ"ה בשבט ה'תשפ"א
:::::האפשרות הראשונה מגוחכת, ולא מתאימה לאנציקלופדיה. ובנוגע לשני האפשרויות: צריך להבין, כי חב"דפדיה צריכה להכתב בהתאם לאנציקלופדיה. האתר הוא לא פנים חב"די, אלא לכלל הציבור. תוארים כמו 'אדמו"ר הזקן' וכו', לא מתאימים לאנציקלופדיה, אין הבדל בין 'אדמו"ר הזקן' לבין 'כ"ק אדמו"ר הזקן' וכו'. לאור כך, הכי מתאים ומנוסח נכון, זה ה'רבי' לפני, ובאם לא, אזי רק את השם, כפי שמתאים לאנציקלופדיה. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 09:10, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א, 7 בפבר' למניינם.
::::::רק השם זה לא אפשרות. אפילו בויקיפדיה כותבים תואר כבוד 'הרב', כאן ניתן לשקול רק איזה תואר לשים 'רבי' או 'אדמו"ר'. לפי האפשרות הנוספת שהבאת תצטרך גם להסביר איך להבדיל בין אדמו"ר הצ"צ לרבי והאם לקרוא בכל פעם לאדמו"ר הריי"צ 'רבי יוסף יצחק מליובאוויטש' (שזה ארוך) או רק 'רבי יוסף יצחק' (שאז אולי כבר עדיף את 'אדמו"ר הריי"צ'). '''קיצור:''' פרט הרחב נמק {{חיוך}} ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:55 • כ"ה בשבט ה'תשפ"א
:::::::אני חושב: "אדמו"ר הריי"צ" "אדמו"ר הרש"ב" וכו' '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 10:28, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)'' •
::::::::בפשטות, כפי שקיים כעת, רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק), או (ה'צמח צדק'). בנושאים אלו צריכים לראות איך בויקפדיה או המכלול כותבים, וללמוד מהם. בכלל, בחיפוש לע"ע בגוגל, בד"כ ערכים אלו מופיעים בתחתית הרשימה בגלל השמות שלא מוכרים. חב"דפדיה הינה אנציקלופדיה, באם לא השכילו להבין, ולאור זאת שמות רבו"נ צריכים להכתב בהתאם. בהצלחה נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 10:32, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א, 7 בפבר' למניינם.
:::::::::שים לב שלא מדובר פה על שמות הערכים אלא על תוך הערכים בהם אי אפשר לכתוב כל פעם 'רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)'.. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:54 • כ"ה בשבט ה'תשפ"א
::::::::::אם כך, לדעתי יש לקבוע שבכל הערכים יהיה 'הרבי ה--' ובנוגע לאדמו"ר הזקן, יהיה אדמו"ר הזקן, או רבנו הזקן. בהצלחה נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 13:45, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א, 7 בפבר' למניינם.
:::::::::::1. המדיניות עד כה - בפועל גם אם לא נכתבה בפירוש: הייתה לכתוב על הרבי 'הרבי' ועל כל השאר 'אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי וכו'. כמובן שניתן לשנות את זה. 2. באופן כללי אני מאוד בעד להשתשמ במונחים אנציקלופדיים ולא בלשון הפנים חסידית או חרדית. במקרה זה, בשל הסירבול והאריכות אני חושב שעדיף לחרוג ולקצר ולכן להשתמש בראשי תיבות, ומצד שני לכבד מאוד כיון שמדובר ברבותינו נשיאנו להוסיף את התואר אדמו"ר. אגב גם בויקיפדיה התפשרו שם על תואר 'הרב שניאורסון' או 'הרבי מליובוויטש'. 3. כל זה ביחס לשאר רבותינו נשיאנו ביחס לרבי ששמו נפוץ באתר יותר מכולם. אני כן בעד שיכתב הרבי. (ובעד לשאול שוב את הוועדה אולי לשנות את זה להרבי מלך המשיח או שליט"א. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה בשבט ה'תשפ"א 15:00, 7 בפברואר 2021 (UTC)
::::::::::::אם המדיניות עד עכשיו היתה לכתוב אדמו"ר אז אפשר פשוט לתקן את מה שנכתב בכללי הכתיבה וסגרנו סיפור. יש חולק? ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:18 • כ"ה בשבט ה'תשפ"א
::::::::::::אני בעד לתקן בכללי הכתיבה. לדעתי באופן כללי כל כללי חב"דפדיה צריכים ריענון וניעור רציני ע"י המשתמשים הוותיקים ובעיקר ע"י הוועדה הרוחנית. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 13:16, כ"ו בשבט, ה'תשפ"א 13:16, 8 בפברואר 2021 (UTC)
:::::::::::::אם יש כאן רוב שתומך במדיניות שהייתה עד כה, ולמיטב ידיעתי קיימת כרגע בפועל ברוב הערכים, בהחלט אפשר לכתוב את זה בכללי הכתיבה. כדאי לחכות מספר ימים לתת לכולם להגיב. 23:44, 9 בפברואר 2021 (UTC) {{לא חתם|שיע.ק}}

== נקודה בסוף הערת שוליים ==

לכל ה{{חב"דפדים פעילים|}} וה{{מפעילי מערכת|}}

עקב התכתבות שהייתה לי ולעוד כמה חב"דפדים, אני פותח דיון על נקודה בסוף הערת שוליים:

האם יש לשים נקודה בסוף הערת שוליים או שלא.

אנא הגיבו וכיתבו את דעותיכם !!! '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 11:12, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)'' •
:לאחר מעשה ראיתי את [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 26#נקודות בסוף הערות שוליים|זה]] ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:17 • כ"ה בשבט ה'תשפ"א
::אהה, {{א|פולע|הנה חלוקת הביא הוכחה}} '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 11:20, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)'' •
:::דברו שם בכללות. באם מביאים מקור למשל, נהוג שלא לכתוב בסוף ההערה נקודה. בהצלחה נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 11:26, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א, 7 בפבר' למניינם.
::::אני בעד לבוא לדיון\הצבעה חדש\ה. '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 14:09, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)'' •
:::::חכמה בגויים תאמין - בויקיפדיה (שכולה מבוססת על חכמת הגויים) מקובל שלא לכתתוב נקודה בסוף הערה - כשמדובר על הערות קצרות.. מלבד אם מדובר בהערות ארוכות של יותר משורה כגון השלמות, הסברים וכו'. {{שכח|שיע.ק}}
::::::אכן, בעד לנהוג כך. בהצלחה נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 15:08, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א, 7 בפבר' למניינם.
:::::::לא מבין, האם זוהי מדיניות בויקיפדיה, או שסתם כך מקובל? כך או כך, לא רואה הגיון לקבוע מדיניות שמחלקת בין הערות שוליים. אני כמובן בעד מדיניות שתדמה ככל האפשר לאנציקלופדיה נורמלית, שבסיום פיסקה מופיעה נקודה, וכך בלקוטי שיחות, מאמרים, ובכל דבר שבדפוס שאני מכיר, ולא רואה סיבה לחלק בין מקור אינטרנטי למקור מודפס. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:02, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א 16:02, 7 בפברואר 2021 (UTC)
::::::::גם באנציקלופדיה מודפסת כשיש רשימת שמות לא מביאים נקודה בסוף כל שורה ונראה לי שזה מה שהתכוון לשלול שיע, שבהערות ארוכות (=עם תוכן) יהיה נקודה ואם זה כמו רשימת שמות לא יהיה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:56 • כ"ו בשבט ה'תשפ"א
:::::::::לא נראה לי שהדיון הוא על רשימת שמות משפחה וכיוצא בזה (שם אני מסכים עם ההגדרה), אלא על הערות שוליים בלבד, ואתפלא מאוד אם תצליח למצוא ספר מכובד מודפס כל שהוא שמחלק בהערות שוליים גופא, שחלקם מופיעות עם נקודה בסוף (כי הם קצרות) וחלקם בלי נקודה בסוף (כי הם ארוכות). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 05:10, כ"ו בשבט, ה'תשפ"א 05:10, 8 בפברואר 2021 (UTC)
{{שבירה|::::::::::}}מסכים עם להתראות! בכל הספרים שראיתי שיש בהם הערות שוליים (גם ספרי קודש וגם סיפורים) ולא משנה עם זה ציטוט או שזה קטע סיפורי ''יש נקודה בסוף הערה''!!!! '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:33, כ"ו בשבט, ה'תשפ"א ''(8 בפבר' למניינם)'' •
:{{א|להתראות}}, מסכים איתך שזה לא הדיון אבל נראה לי שזה מה ששיע התכוון לשלול. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:05 • כ"ו בשבט ה'תשפ"א
::כוונות במקווה. לא יודע מה הוא התכוון, אני יודע מה הוא כתב: {{ציטוטון|מקובל שלא לכתוב נקודה בסוף הערה - כשמדובר על הערות קצרות.. }}. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 08:22, כ"ו בשבט, ה'תשפ"א 08:22, 8 בפברואר 2021 (UTC)
:::לדעתי אכן מיותר לחלק בין ההערות, ולאחר שידיד שלח לי כמה דוגמאות של אנציקלופדיות מכובדות, אני חוזר בי, ויש לציין בסוף ההערות נקודה, ובאם יוכרע שלא - אזי אין כל טעם לחלק. בהצלחה.נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:40, כ"ו בשבט, ה'תשפ"א, 8 בפבר' למניינם.
::::מסכים עם {{א|פולע}} '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 06:33, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)''.
:::::יופי, רוב בעד עם נקודה בסוף הערה שאינה קישור? '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 09:47, כ"ו בשבט, ה'תשפ"א ''(8 בפבר' למניינם)'' •
:::::: {{בעד חזק}} ביותר '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 06:33, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)''.
::::::: מי בעד? {{א|מר"ש}}, {{א|להתראות}}, {{א|פולע}}, {{א|חב"דפדי פעיל}}, {{א|חלוקת קונטרסים}} מי שלא הזכרתי את שמו שיודיע, מי שנגד שימחק את שמו. '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 06:33, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)''.
::::::::לא אתנגד שיהיה הכל עם נקודה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:25 • כ"ו בשבט ה'תשפ"א
:::::::::מי מצטרף? {{חב"דפדים פעילים}} '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 12:19, כ"ו בשבט, ה'תשפ"א ''(8 בפבר' למניינם)'' •
{{שבירה}}למשתמשים החדשים שלא בקיאים כל כך בתנהגות בדיונים, ברשותכם אגלה לכם חידוש: לא על כל דבר חייבים לעשות הצבעה, וברעש ובפעמונים. בקליק אחד של בוט, ואפשר לשנות ברגע את מה שצריך. איני אוהב, בלשון המעטה, התנהגות של דחיפה להצבעה בחטף, בעוד שמבלי מבינים על מה הדיון, התנהגות בלתי מקובלת. חכו בסבלנות, זה יכול לקחת אולי חודש, אבל בסוף נגיע להבנה, בין בפשרה, בין בהצבעה. ולגופו של עניין, לדעתי יש לחלק בין נושאים: מקור, הבהרה, ביאור או הרחבה. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:28, כ"ו בשבט, ה'תשפ"א, 8 בפבר' למניינם.
:פרט מתי כן ומתי לא ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:52 • כ"ו בשבט ה'תשפ"א
::בעקבות שאלתו של להתראות וכללות דבריו, בדקתי שוב ומסתבר שהמדיניות בויקיפדיה היא דווקא כן נקודה בסוף כל הערת שוליים, אלא שבפועל מרבית העורכים לא מודעים ולא מקפידים על כך. בדומה לדברי להתראות גם שם זה נומק בכך שבכל הוצאה מכובדת יש נקודה בסוף הערות השוליים גם כשהן קצרות, והובאו שם כמה וכמה דוגמאות. בעקבות כך שיניתי דעתי ואני בעד נקודה בסוף כל הערת שוליים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בשבט ה'תשפ"א 23:51, 9 בפברואר 2021 (UTC)
:::ברשותכם שיניתי את הכותרת של ההצבעה כך שיהיה ברור שמדובר על '''כל''' הערות השוליים (קצרות וארוכות, מקור או ביאור). פאלע זה נכון מאוד שדיון והבנה עדיפים על הצבעה, אבל לפעמים ההצבעה נועדה לסכם את דעות המשתתפים ולעשות סדר בדברים. כך לפחוות אני רואה את מרבית ההצבעות שלא נפתחות בצורה רשמית, ונקצב להם זמן וכו'. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בשבט ה'תשפ"א 23:55, 9 בפברואר 2021 (UTC)
::::{{חב"דפדים פעילים|}} {{א|פולע|אם}} {{א|חלוקת קונטרסים|לא}} תצביעו ולא יצא מזה כלום, אז אין טעם בכל הדיון הזה! '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:16, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א ''(10 בפבר' למניינם)'' •
:::::לא ממש משנה לי אם אחרי כל הערת שוליים או רק אחרי הערת תוכן. אני נגד שלא יהיה בכלל נקודה. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 11:10 • כ"ח בשבט ה'תשפ"א
::::::מאחר שיש 4 בעד ואין נגד, וגם יש כאלו שמסכימים לזה (אפשר לראות בדיון הנל) ולא הצביעו, נראה לי שאפשר להכניס למדיניות! אם לא יכנס אז סתם עשינו את הדיון הזה. '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:43, ל' בשבט, ה'תשפ"א ''(12 בפבר' למניינם)'' •
:::::::{{א|חלוקת קונטרסים}} אולי תוכל להוסיף למדיניות? '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 16:13, ב' באדר, ה'תשפ"א ''(14 בפבר' למניינם)'' •
::::::::נהוג לחכות שבוע ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:11 • ב' באדר ה'תשפ"א

===הצבעה===
=====עם נקודה אחרי כל הערת שוליים:=====
*{{בעד חזק}} '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 10:28, כ"ו בשבט, ה'תשפ"א ''(8 בפבר' למניינם)'' •
*{{בעד}}, ולא חושב שצריך להפוך כל דבר לעקרוני וקיצוני, בעד חזק, נגד חזק. במיוחד שהחולקים בצד השני (אם יהיו כאלו) הם גם חסידים, ואיך שייך לחלוק בחוזק ותוקף על אחים שלך בענינים פעוטים שכאלו? כדאי לאמץ שיח עדין וענייני יותר. בטח בדברים לא עקרוניים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:38, כ"ו בשבט, ה'תשפ"א 16:38, 8 בפברואר 2021 (UTC)
*{{בעד}}, כשיחות הרבי המוגהות, כדברי קרייזי בדיון קודם על כך וכך התרגלתי לעשות מאז. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:07, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 00:07, 10 בפברואר 2021 (UTC)
*{{בעד}}, לאור דברי שיע. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:37, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א, 10 בפבר' למניינם.
*{{בעד}} '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 06:33, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)''.

=====נגד נקודה אחרי הערת שוליים:=====

===רשימות בגוף הערך===
בהזדמנות זו אולי גם נקבע שרשימת צוות, פסקת משפחתו, ספריו (אם אין תוכן), תלמידיו וכד' לא יהיה בסוף כל שורה נקודה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:16 • כ"ו בשבט ה'תשפ"א
:ובלשון הרב: "מסכים, מסכים, מסכים זיין" (או לשון דומה...). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:38, כ"ו בשבט, ה'תשפ"א 16:38, 8 בפברואר 2021 (UTC)
::זה נראה לי כבר מדיניות רשמית, אבל בכל מקרה אני {{בעד}}. [[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|שיחה]], 20:10, כ"ו בשבט, ה'תשפ"א 20:10, 8 בפברואר 2021 (UTC)
:::בעד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ז בשבט ה'תשפ"א 23:55, 9 בפברואר 2021 (UTC)
::::בעד. אלא אם כן יש אריכות מעבר לשם, כתוארים בפסקת משפחתו " - שליח הרבי במקום זה וזה ור"מ בישיבת זה וזה." שאז כן מתאים נקודה, ובאם שמים נקודה באחד יש לשים נקודה אצל כל מי שמופיע באותה רשימה למען האחידות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 00:12, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 00:12, 10 בפברואר 2021 (UTC)
:::::מה שאמר אליהו זה הכי הגיוני. '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:13, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א ''(10 בפבר' למניינם)'' •
::::::בעד, וגם אם יש תיאור נרחב, זה לא סיבה לנקודה. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:34, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א, 10 בפבר' למניינם.

===מיקום ההערות===
מאחר שכבר מכניסים לכללים אציע לקבוע שתמיד סימני פיסוק יהיו אחרי ההערות ולא לפני (כעת ב[[חב"דפדיה:הערות שוליים]] כתוב שזה לא משנה), יש מתנגד? ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:47 • כ"ח בשבט ה'תשפ"א
:מה שאמרת זה מה שיש ברוב הערכים וזה מה שצריך להיות! '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:10, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א ''(10 בפבר' למניינם)'' •
::בעד. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:35, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א, 10 בפבר' למניינם.
:::{{א|חלוקת קונטרסים}} לדעתי אפי' דיון לא צריך פשוט תכניס לכללים. '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 06:40, ל' בשבט, ה'תשפ"א ''(12 בפבר' למניינם)'' •

== זכויות יוצרים ==

האם ישנם 'זכויות יוצרים' לאתרים COL, ושטורעם? [[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|שיחה]], 18:06, כ"ח בשבט, ה'תשפ"א 18:06, 10 בפברואר 2021 (UTC)
:ראה [[חב"דפדיה:זכויות יוצרים]] ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:50 • כ"ח בשבט ה'תשפ"א
::תודה. [[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|שיחה]], 11:04, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א 11:04, 11 בפברואר 2021 (UTC)

== מה המדיניות? ==

מהי מדיניות חב"דפדיה (אם יש בכלל) בקשר לערכי אישים מתנגדים\משכילים\צוררי ישראל? כלומר ישנם את כל [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D קטגוריה:מתנגדים] ו[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D קטגוריה:משכילים], כמו כן הערך [[ישו הנוצרי]] [[המן]] [[וילהלם השני]] ו[[יוסיף סטלין]] קיימים, אבל על אותו האיש מבני ברק א"א ליצור ערך, - מופלא בעיני. [[משתמש:770קראון הייטס|770קראון הייטס]] - [[שיחת משתמש:770קראון הייטס|שיחה]], 17:54, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א 17:54, 11 בפברואר 2021 (UTC)
:הנושא נתחן ונלעס ודוסקס בכל אופן אפשרי, העובדה היא שאין. ולא אמור ליהיות. סליחה על התקיפות. (תוכל לגלגל בדפי הארכיון וכן בכל ההיסטוריה של הדף על שמו של ההוא.) בברכה--[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 18:39, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א 18:39, 11 בפברואר 2021 (UTC)
::כפי שכתוב מטרת חב"דפדיה היא להפיץ את המעיינות ולהקיף את כל הנושאים החב"דים החשובים. הדוגמאות שהבאת, יש עליהם או חומרים הלכתיים והתייחסות בתורת החסידות, או שיש קשר חב"די מובהק, ומפורסמים מאוד. לערך על הליטאי ההוא, איני רואה כל חשיבות והתייחסות מיוחדת מצד חב"ד, וחוץ מכך - שחסיד אמיתי יודע שהרבי לא רווה נחת מחסידים שמתעקים בנושא של הפך אהבת ישראל, וד"ל. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 18:44, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א, 11 בפבר' למניינם.
:::דווקא יש עליו התייחסות רחבה בתורת חב"ד, אך אין עליו ערך מסיבה אחרת ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:27 • כ"ט בשבט ה'תשפ"א
::::אין עליו בקשוי התייחסות בחב"ד באופן שאפשרי לפרסם, ובאם הרבי התייחס לנעשה אודות האיש, זה היה ברמזים, וכפי שכתבתי זה רק חלק מהסיבות שאין מקום לערך כזה. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 09:36, ב' באדר, ה'תשפ"א, 14 בפבר' למניינם.
:::::בעבר נכתב עליו ערך מלא והיה בו עוד הרבה מה להוסיף. הועדה הרוחנית לא אישרה ולכן הוא נמחק ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 10:03 • ב' באדר ה'תשפ"א

== מה דעתכם ==

שיעשו איזו אפליקציה נוחה של האתר שתיהיה מותאמת למכשירי נייד. --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 13:26, ב' באדר, ה'תשפ"א 13:26, 14 בפברואר 2021 (UTC)
:יש בתחתית הדף אפשרות לתצוגה למכשירים ניידים. [[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|שיחה]], 13:48, ב' באדר, ה'תשפ"א 13:48, 14 בפברואר 2021 (UTC)
::כמובן. כוונתי לאפליקציה בפני עצמה כמו כל אפליקציה אחרת. --[[משתמש:קונטרס החלצו|קונטרס החלצו]] - [[שיחת משתמש:קונטרס החלצו|שיחה]], 17:41, ב' באדר, ה'תשפ"א 17:41, 14 בפברואר 2021 (UTC)
:::מממ, לויקיפדיה יש אפליקציה כזאת. זה באמת רעיון. צריך לדבר עם מישהו שיכול. [[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|שיחה]], 19:34, ב' באדר, ה'תשפ"א 19:34, 14 בפברואר 2021 (UTC)
::::השאלה אם זה שווה את העבודה, אני לא יודע איך נראית האפליקציה של ויקיפדיה ואם בכלל יש משהו נוסף על מה שקיים באתר, אבל אפשר (כמו בויקיפדיה) לשים קישור מהאתר למסך דף הבית וזה יראה כמו אפליקציה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:12 • ג' באדר ה'תשפ"א
:::::לפי דעתי, אם תהיה כזאת אפליקציה זה באמת שווה כי הרבה אנשים יורידו ויוכלו לערוך בחב"דפדיה, ועוד. אפשר גם לשים מודעות על זה באינפו או בבית משיח. תראו את האפליקציה של [https://smslarav.co.il/ אתר סמס לרב], הם שמו את הקישור של מסך הבית (אני מתכוון לאפליקציה למחשבים ולטבלטים וכו', ולא למכשיר נייד) '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 06:33, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)''.
::::::לי נראה שזה שווה (ממש שווה) את העבודה. אבל השאלה זה מי\איך זה יוקם (ובאיזה סגנון, אם כמו ויקיפדיה או שיש הצעות). [[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|שיחה]], 15:45, ג' באדר, ה'תשפ"א 15:45, 15 בפברואר 2021 (UTC)
:::::::אפשר הסבר מה יש באפליקציה נוסף על מה שיש בלי אפליקציה? אם אני מוסיף את העמוד הראשי למסך הבית, יש משהו שאני לא רואה ונמצא באפליקציה? ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:49 • ג' באדר ה'תשפ"א
::::::::לא, אבל האפליקציה מיועדת למי שלא שם זאת בדף הבית ובכל זאת רוצה גישה נוחה. '''נכתב על ידי - [[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]]. - [[שיחת משתמש:יונתן770י|אשמח לדבר]]''' 07:24, 16 בפברואר 2021 (UTC)
:::::::::אם זה יהיה באפליקציה הרבה יותר אנשים יורידו, יירשמו ויערכו, זה לא כזאת בעי׳ לעשות אפליקצי׳, יש אנשים שזה עבודתם. '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 06:33, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)''.
::::::::::אבל יש אנשים שצריכים לשלם ע"ז כסף וזה לא העבודה שלהם... ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 16:20 • ד' באדר ה'תשפ"א

==אם אפשר==
היתי רוצה לפתוח דיון למשך הזמן הכי ארוך שאפשר, כי זה לא משהוא שאפשר לסגור צ'יק צ'אק, הענין הוא שיש הרבה התבאטויות בהם הרבי מתנגד על פירסום תמונות של הרביים בהם הם נראים לא במיטבם, ופה באתר ל"ע יש הרבה תמונות בהם נראה הרבי כשהוא חולה מאוד, וכמו שכבר נאמר כמה פעמים מטרת האתר הוא הפצת המעינות, ולכן אין זה מתאים שיראו כך את הרבי לכן אני מבקש שיתאפשר למחוק תמונות בהם הרבי אינו נראה במיטבו, (לא הכוונה תמונה בזמן שהרבי היה חולה שבהם לפעמים הרבי דווקא נראה במיטבו אלא תמונות שנשקף מהם היפך בריאותו של הרבי,)הייתי שמח אם כמה שיותר יראו את זה ויצביעו בדיון בתקווה שתסכימו איתי, [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 22:18, ג' באדר, ה'תשפ"א 22:18, 15 בפברואר 2021 (UTC)

מי בעד להסיר תמונות בהם נראה הרבי לא במיטבו(אנא לפני הצבעתכם תקראו את ההסבר בפסקה למעלה) [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 22:18, ג' באדר, ה'תשפ"א 22:18, 15 בפברואר 2021 (UTC)

{{בעד}} [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 22:18, ג' באדר, ה'תשפ"א 22:18, 15 בפברואר 2021 (UTC)
:ראשית, זה לא עובד בצורה הזו, עושים דיון, עובר שבוע ואז ניתן לפתוח הצבעה. הנושא שפתחת הוא דיון כללי מדי בשביל להצביע כן ולא, מציע שכאשר את רואה תמונה שלדעתך היא לא מתאימה, תשאל עליה בדף השיחה ואם יוחלט למחוק אותה נמחק אותה ואת כל הערכים בהם היא מופיעה. אגב, שים לב שאין לך עדין זכות הצבעה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:34 • ג' באדר ה'תשפ"א
::בטח התכוונת ואת כל '''המופעים''' בערכים בהן היא מוצגת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:37, ד' באדר, ה'תשפ"א 06:37, 16 בפברואר 2021 (UTC)
:::אה אוקי כך אעשה ולא היבנתי מה להתראות רצה לומר [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 10:06, ד' באדר, ה'תשפ"א 10:06, 16 בפברואר 2021 (UTC)
:::{{א|איקס}}, ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76873 כאן]. '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 06:33, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)''.
:::::לא אמרתי שאסור תמונות מהמרפסת אלא תמונות שבבירור נראה הרבי לא טוב וחוץ מזה עדיין קיים הוראת הרבי שלא לפרסם תמונות כאלה הרבי יטצא בגלל שלא היה תחליף מלראות את הרבי אבל היום כשאיננו רואים אותו אז יש כמה תמונות אז יש תחליף לתמונות בהם הרבי לא נראה טוב. [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 10:41, ד' באדר, ה'תשפ"א 10:41, 16 בפברואר 2021 (UTC)
::::::חלוקת קונטרסים כתב שצריך למחוק את כל הערכים בהם יש תמונות כאלו (אם יהיה רוב), ולהתראות תיקן אותו שצריך למחוק את התמונות מתוך הערכים ולא את הערכים '''- נכתב על ידי: [[משתמש:חב"דפדי פעיל|חב"דפדי פעיל ~ יחי המלך המשיח]]''' • [[שיחת משתמש:חב"דפדי פעיל|שיחה]]''' • 06:33, כ"ה בשבט, ה'תשפ"א ''(7 בפבר' למניינם)''.
:::::::להתראות, כמובן. {{חיוך}} ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 16:22 • ד' באדר ה'תשפ"א
::::::::אה היבנתי תודה👍 [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 18:18, ד' באדר, ה'תשפ"א 18:18, 16 בפברואר 2021 (UTC)

== ניסוח שנה ==

לאחר דיונים רבים (ראו [[שיחה:תשע"ה|כאן]] ו[[שיחה:תשפ"א|כאן]]), אני מעלה לדיון כאן (ולאחמ"כ להצבעה) אודות הניסוח שמופיע בחלק מהשנים, 'בשנה זו מאמינים חסידי חב"ד שמשיח מגיע'. הדעות (וכך גם אנוכי סובר) שבעד להסיר את הניסוח הלזה, הוא לאור היותו בלתי אנציקלופדי, משום שהאמונה של העולם ושל חסידי חב"ד (שאגב, אם יוחלט להשאיר יש לשנות שהעולם היהודי מאמים וכו', כי ברור שהאמונה היא לא רק של חב"ד..) בפרט, בביאת המשיח, היא לא על בסיס חודש, יום או שנה, אלא בכל רגע, ע"פ דברי כ"ק אדמו"ר. {{חב"דפדים פעילים|}} מוזמנים להביע כאן את דעתם. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 13:20, ז' באדר, ה'תשפ"א, 19 בפבר' למניינם.
:בעד לשנות ל'עם ישראל..' ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:30 • ז' באדר ה'תשפ"א
::כנ"ל גם אני {{בעד}} לשנות ל"עם ישראל". [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:34, 19 בפברואר 2021 (UTC)
:::לצערנו הרב לא כל עם ישראל מאמין בכך... {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:34, 19 בפברואר 2021 (UTC)
::::אז אולי נתן לכתוב "רבים מעם ישראל מאמינים" וכו'.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:41, 19 בפברואר 2021 (UTC)
:::::כל יהודי בפנימיותו מאמין בכל אחד מ[[י"ג עיקרי האמונה]] אלא שיצרו הוא שתקפו, לכן אין מניעה לכתוב את זה בלשון הזו ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:04 • ז' באדר ה'תשפ"א
::::::אכן, וגם למה "בשנה זו" הרי אנו מאמינים שבכל רגע ורגע. '''נכתב ע"י: [[משתמש:מר"ש|מר"ש ~ יחי המלך המשיח]] • [[שיחת משתמש:מר"ש|שיחה]]''' • 14:51, ז' באדר, ה'תשפ"א ''(19 בפבר' למניינם)'' •
:::::::"שנה שמלך המשיח נגלה בו" ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 15:01 • ז' באדר ה'תשפ"א
::::::::למה רק עם ישראל?!... יש אלפי גויים שמכריזים יחי אדוננו ומצפים להתגלות של הרבי מלך המשיח. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 15:37, ז' באדר, ה'תשפ"א 15:37, 19 בפברואר 2021 (UTC)
:::::::::חשבתי שמובן שעיקר הדיון כאן לא הנוסח כאשר ייכתב, אלא אם ייכתב בכלל. כאמור, ודעת כ"ק אדמו"ר, שהאמונה בביאת המשיח היא שייכת לכל רגע ורגע, ולא לזמן מסוים. בעז"ה, כאשר הרבי יתגלה אוטוטו, נכתוב באירועי השנה שהרבי יתגלה, אבל אמונה? אמונה אינה שייכת למועד מסוים. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 17:04, ח' באדר, ה'תשפ"א, 20 בפבר' למניינם.
::::::::::כן אבל בעם ישראל זה רוב עם ישראל ואילו בגוים זה בקושי כמה אלפים וגם אני חושב שצריך לכתוב שבכל רגע מצפים למשיח ולא בשנה זו אחרת יחשבו שחב"ד מאמינים בשנה מסוימת שהיא השנה של התגלות המשיח [[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 17:28, ח' באדר, ה'תשפ"א 17:28, 20 בפברואר 2021 (UTC)
:::::::::::כל גדולי ישראל ששמו [[קץ]] (כולל רבו"נ) קבעו אותו לשנה, ובכל זאת האמינו שמשיח מגיע בכל רגע וזה לא סותר. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:03 • ח' באדר ה'תשפ"א

== עזרה ==

מישהו יודע איך אני יכול לשנות את שם המשתמש שלי? יישר כח.[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 11:40, ט' באדר, ה'תשפ"א 11:40, 21 בפברואר 2021 (UTC) מתגייסים ומרימים את כבוד ליובאוייטש. חב"דפדיה.

שיחה:התנועה הציונית

2021-02-20T21:34:45Z

משהו:

ערך גרוע ביותר, מלא שגיאות וטעויות עקרוניות. חייבים לערוך! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:45, 23 במרץ 2010 (UTC)

מה מצבו עכשיו? --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 21:14, 9 באפריל 2010 (UTC)
:הערת שולים 7 לא מביאה למקום שקשור באופן ישיר לערך אלא לעמ' השער של שיחות קודש כ"ז. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 04:07, 14 ביוני 2010 (UTC)

תיקנתי. אגב, כדאי שתתחיל את השורה מראש השורה, כדי שלא יקרה כמו שקרה עכשיו. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ב' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 04:45, 14 ביוני 2010 (UTC)

== תיקון קטן אך מהותי ==

יש פה שגיאה קטנה אך מהותית. כתוב בערך כי אחד מעקרונות הציונות הוא הפרדת הדת ממהות עם ישראל. בוודאי כותב השורה כיוון למשפט הנודע והמזעזע "הציונות דבר אין לה עם הדת". אולם, משפט זה נאמר על ידי חבר אחד בלבד בתנועה הציונית, חיים הזז שמו, ומעולם לא נכנס בתור אחד מעקרונותיה של התנועה הציונית. מקור הטעות הזו הוא בעיוות שנועד להראות כאילו חלילה ''כל'' הציונים היו כופרים (בוודאי שרבים מהם היו כופרים, אבל בודאי לא כולם). אדרבה, ביומנו של אחד מראשי התנועה כתוב כי "אין אומתנו אומה אלא באמונתה". יש לתקן את המעוות!!

כמו כן, אחד העקרונות של הציונות הוא שיבת עם ישראל לארצו, וזהו גם עקרון חיובי, אז מדוע לא לכתוב אותו?

אריאל, אתר "ויקישיבה" אשמח לתגובה: rell@inn.co.il.
:המידע החסר אינו עקרוני. תוכל להוסיף אותו ומה טוב שגם תירשם, כפי שגם כתבתי בדף שיחתך בוויקישיבה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"א בסיוון ה'תשע"א 13:28, 23 ביוני 2011 (UTC)

==בירורים בעניין חב"ד והציונות==
יש לי כמה שאלות בנושא יחס חב"ד לציונות, אשמח למקורות ותשובות.
1. האם נכון שהרש"ב אמר על ביל"ו כי אם היו מוסיפים עוד שתי אותיות, ב"ה (באור ה') היה מצטרף אליהם עם חסידיו (כמובן שאין הכוונה להוספת שתי אותיות כאקט סתמי אלא הכוונה שבאמת היו הולכים האור ה'?)
2. מה היה יחס אדמו"רי חב"ד ל"שלוש השבועות"? האם מצינו כי הם חששו להן?
3. האם נכון לומר כי גישת חב"ד חציונות דומה לגישת סאטמר?

תודה מראש, [[משתמש:אריאל ביגל|אריאל ביגל]] - [[שיחת משתמש:אריאל ביגל|שיחה]] 22:13, 4 באפריל 2012 (IDT)
:דבר זה אינו ידוע אך מי ש"המציא" את רעיון שלושת השבועות הוא הרבי הרש"ב, מהבחינה הרעיונית של היחס לציונות עצמה ולרעיון הקמת המדינה קודם מימושו רבותינו נשיאינו נוקטים בקו אחיד ואולי אף קיצוני יותר מסטמאר. הרבי הרש"ב היה ראש הלוחמים נגד הציונות ואף פרש מאגודת ישראל מחשש שמא תיהיה להם זיקה ציונית! הרבי הרש"ב כינס אסיפות של רבנים על מנת ללחום בתנועה הציונית והתבטא כלפיה בתוארים חמורים. אולם לאחר שכבר קמה המדינה היחס של הרבי שיש להכיר בה ובמוסדותה.{{שכח|משהו}}

== היסטוריה של התנועה ==

האם יש צורך בהיסטוריה של התנועה או פרטים נוספים? [[משתמש:Shneor|Shneor]] - [[שיחת משתמש:Shneor|שיחה]] 09:55, 22 באפריל 2012 (IDT)

== הנהגת הרבי ==
ישנה עדויות שהרבי לה הרשה לכתוב מדינת ישראל על המכתבים גם לא ישראל לבד רק באנגלית (שמעתי פעם מר ליבל גרונר)

כמו"כ ישנו המכתב הידוע בקשר לאי אמירתו "מדינת ישראל".

כמו"כ יש מכתב המודפס באגרות בקשר למושג "מורשת ישראל" שיכולה להטעות שתוכנה לכאורה על דרך ביאורו של הרבי הרש"ב בקונטרס ומעיין.

דרך אגב, לא ברור מדוע בחר העורך שלא להכניס את תוכן ביאורו של הרבי הרש"ב לבעיתיות הנוראה שבציונות.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:44, 5 בדצמבר 2014 (UTC)

== השמר לך פן תשכח את ה' אלוקיך ==
שלום וברכה, יש דבר שראיתי באתר והרגשתי מחוייב להגיב עליו מעניין "הוכח תוכיח את עמיתך".

הציונות לא מתייחסת לתורה הקדושה בעדיפות משנית , למעט חילוניים שהם מתייחסים לתורת משה בעדיפות משנית אם בכלל.

לעומת זאת, יש את הציונים הדתיים שמתייחסים לתורה כדרך חיים שאין לחלוק עליה ומה שתגיד תורתנו הקדושה כך נעשה .

והדבר שנאמר באתר שהציונים מתייחסים לתורה בעדיפות משנית, אם הוא כולל גם את הציונים הדתיים הוא עוון:

1. "השמר לך פן תשכח את ה' אלקיך"

2. "לפני עיוור לא תתן מכשול "

3. "השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות"

4. "לא תשא שמע שוא"

5. "לא תחללו את שם קדשי"

6. "לא תהיה אחרי רבים לרעות"

7. "לא תשא עליו חטא"

8. "זכור את את אשר עשה ה' אלוקיך למרים..."

9. "בצדק תשפוט עמיתך"

10. "את ה' אלוקיך תירא"

11. "מדבר שקר תרחק"

כל אלו כוללים: הוצאת שם רע, רכילות.
וכגודל השומעים כך הוא גודל העוונות הגדולים הנ"ל, בנוסף לכך נכנסים עוונות אחרים של כמה מארורי התורה.

וכל זה אצל חסידות חב"ד שמנסים באמת למצוא את דברי התורה הקדושה, ובגלל אי שימת לב נכשלים בעוונות חמורים אלו. עלו והצליחו!!!

ואין לחשוב שאין לציונים ביסוס בתורה, גם מצד שלוש השבועות ולהכל יש תשובות.
ועוד הרבה מגדולי ישראל תמכו בציונות, יש כאלה שהתנגדו, ורובם לא הביעו דעה, כדברי רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק שאמר שמי שטוען אחרת הוא כזבן ושקרן.

באהבה רבה ובציפייה לחזות בגאולה השלמה במהרה בימינו אמן. אלחי כוכב!!! ([[מיוחד:תרומות/95.86.114.13|95.86.114.13]] 18:56, 21 בדצמבר 2019 (UTC))
:גם ילדי טהרן חשבו שלציונות הדתית (ה"מזרחי") יש אינטרס עליון של שמירת התורה והמצוות... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:44, כ"ג בכסלו, ה'תש"ף ''(21 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

אני חושב שיש בלבול קטן, יש את תנועת ה"מזרחי" שהם דתיים לאומיים גם כן, ושומרים את התורה בקפידה רבה, אך ישנם כאלה שבהחלט מתייחסים לתורה לא כדרך חיינו אבל גם כדבר חשוב,

לעומת זאת יש את הזרם המכונה חרד"ל(חרדי לאומי) שהם כולם שומרי תורה ומצוות כפי שהוזכר בתחילת ההערה, וזרם זה שהתחיל מהרב אברהם יצחק הכהן קוק מתנגד לפעמים לרעיונות תנועת ה"מזרחי" מאז ועד היום.

אם יהיה אדם בעולם כולו גדול ככל שיהיה שיגיד שמרן הרב קוק זצ"ל לא התייחס לתורה כדרך חיינו וכתורת אמת הוא הינו טיפש וחצוף, ואותו דבר לגבי בנו רבנו הרב צבי יהודה זצ"ל וכן הלאה .([[מיוחד:תרומות/95.86.121.85|95.86.121.85]] 17:56, 25 בדצמבר 2019 (UTC))

:הטענה שהציונות מייחס למפעל הציוני חשיבות רבה יותר מאשר לתורה היא עובדה. אמנם היא לא כוללת את כל הזרמים בציונות הדתית, אבל בהחלט את רובם המכריע. דוגמא מוחשית לדבר ניתן לראות בגירוש מגוש קטיף, שם עמדה מחד שמירה על דברי התורה, קרי - מחאה ללא פשרות נגד מסירת אף שעל מארץ ישראל, ככתוב בשולחן ערוך, ומנגד - שמירה על ממלכיותה של המדינה. הציונות הדתית, ככלל, בחרה באפשרות השניה. ניתן להמשיך פה בדוגמאות אין ספור לדבר. [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]], 00:46, כ"ח בכסלו, ה'תש"ף 00:46, 26 בדצמבר 2019 (UTC)

הטענה שהציונים מתייחסים למפעל הציוני יותר מהתורה היא לא רלוונטית ,מכיוון שטענת הציונים בעניין היא: שהציונות מסתדרת עם התורה והיא תחילת גאולתינו ואז ממילא בהתיחסותה למפעל הציוני היא מתייחסת לתורה ולגאולה.
ודאי שיש דברים רבים שהמפעל הציוני לא מתחשב בתורה, ובאלו המקרים רבים מהציונות הדתית מוחים ומתנגדים לדבר, לדוגמה קמה מפלגה בשם מפלגת "נעם" שמנסה בכל מחיר להילחם בדברים הנוגדים את התורה.
הדוגמה שהבאתם לגבי פינוי גוש קטיף היא לא פשוטה בדיוק כמו שתארתם ואיך שהבאתם בפשטות את שני הצדדים, ואז מקור מה"שולחן ערוך".
אלא אנסה להסביר כל שלב ושלב.
ברגע שעלה הרעיון הנורא של גירוש גוש קטיף מיד התנגדו לכך רבנים רבים מהציונות הדתית כמו למשל הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב צבי טאו,הרב דב ליאור, הרב דרוקמן ועוד רבים.
לאחר שהתקבלה ההחלטה, והתכנונים של הגירוש החלו, הודיע הרב צבי טאו שיום לפני הפינוי יש לצאת מהיישובים בכדי למנוע שנאת חינם בעם ישראל.
לימים רואים אנו עד כמה הוא צדק ושנאת החינם גברה.
כך שלענין זה לא היתה שום סתירה עם דברי השו"ע.
אין לשכוח שספר ה"שולחן ערוך " הוא הנהגת הפרט ולעניין גוש קטיף אין כל כך מקום להביאו שהרי אנו נתונים בסוגיית הכלל, אך יש מקומות שגם הוא יהיה מקור חזק להוכחות וראיות.([[מיוחד:תרומות/213.151.53.232|213.151.53.232]] 18:13, 1 בינואר 2020 (UTC))

הרעיון הציוני מושתת ביסודו על הפיכת עם ישראל ללאום '''שאינו מתרכז סביב לימוד וקיום התורה''' - לאום ככל הלאומים רח"ל. הוגי הרעיון הציוני ניסו בכל דרך לגרום לעם ישראל לזנוח את תורתנו הק'! הקשר בין ציון לציונות הינו מיקרי בלבד כפי שניתן ללמוד מההחלטה שהועברה בקונגרס הציוני להקים את מדינת הציונים באוגנדה, אולם רעיון זה כשל משום שהוא פשוט לא צלח בצורה שיווקית, היהודים פשוט לא השתכנעו, אשר על כן הוכרחו רשעים אלה לשנות את תוכניתם ולפנות לציפור נפשו של כל יהודי - ציון. אמנם היו מס' רבנים שנטו בתחילה אחר הציונות אולם רובם עזבו לאחר שבקונגרס הציוני עברה החלטה לעודד חינוך חילוני.. תסתובב היום ותראה לאן הובילה אותנו הציונות - עם ישראל קיום בחלקו הגדול מרגיש נפרד מאלוקיו ח"ו.. לא בכדי אמר הרבי הרש"ב שהציונות נבעה מתנועת ההשכלה '''ואף גרועה הימנה'''.--[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 21:31, ח' באדר, ה'תשפ"א 21:31, 20 בפברואר 2021 (UTC)

== איפה לשבץ? ==

אני תמה היכן לשבץ את המקרים בהם הרבי ביאר את הריחוק של חב"ד מאביזרייהו דציונות מפני אילוצים שונים ולא מחמת התנגדות אידיאולוגית. כרגע שמתי את זה בפיסקא 'בדרכי נועם' אך זו בעצם פרשנות שהרבי אכן מתנגד אידיואלוגית לכך אך כשאפשר להסביר מסיבות אחרות הקלות יותר לעיכול משתמש בהם. אשמח לחוו"ד המשתמשים--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 18:51, ה' באייר, ה'תש"ף 18:51, 29 באפריל 2020 (IST)
:יישר כח על ההרחבה. חשוב מאוד לדעת מזה. בעיני הצדק אתך, ושם מקומו. אמנם התפלאתי מאוד למה כמקור כתבת "מכתב המזכירות" שאיש לא יוכל למצאו, ולא קישרת לאינפו. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:31, ה' באייר ה'תש"ף

== שאלה מהותית ==

מדוע אתם לא נענים לבקשה ולביקורת שהובאה במשוב על הערך"השמר לך פן תשכח את ה' אלוקיך" ?
נ.ב. לפחות תענו תשובה[[מיוחד:תרומות/109.186.70.86|109.186.70.86]] 15:35, 15 ביוני 2020 (IST)

==איחוד??==
של מי הרעיון המוזר הזה של לאחד את הערך עם [[מדינת ישראל]]????? 10:56, 19 ביולי 2020 (UTC)
:שלי. לא ידעתי כי הוא נראה כזה מופרך, ובכל זאת המטרה היא ליצור דיון בעניין. אשמח אם תסביר--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 11:01, כ"ז בתמוז, ה'תש"ף 11:01, 19 ביולי 2020 (UTC)
::ואסביר את הכוונה: לאחד את הערך על המדינה לתוך ערך זה--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 11:04, כ"ז בתמוז, ה'תש"ף 11:04, 19 ביולי 2020 (UTC)
:::זה לא ממש אותו דבר, זה שיטה ומדינה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 22:42 • כ"ז בתמוז ה'תש"ף
::::הרעיון מופרך. [[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]], ברוך הבא, וכדאי שכמשתמש חדש תעשה עריכות קלות יותר לאט לאט עד שתתרגל לסגנון האתר. לא מומלץ לקפוץ מיד בהתחלה לאיחוד ערכים. בהצלחה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:46, כ"ז בתמוז ה'תש"ף
:::::ולעניות דעתי, לא מומלץ בכלל להגיע לשפלות כזו של איחוד ערכים {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 22:48, 19 ביולי 2020 (UTC)
::::::אם כן הרי כמובן שאני מושך ומבטל את דברי (מתוך תקווה שלא אכנס להיסטוריית [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה|הפילים]]), אם כי עדיין מחזיק אני בדעה כי יש לעבוד על שני הערכים הללו, וכי יש למצוא דרך ליישם את ההוראה [[שיחה:מדינת ישראל#הוועדה הרוחנית|זו]].--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 07:15, כ"ח בתמוז, ה'תש"ף 07:15, 20 ביולי 2020 (UTC)

שיחה:התנועה הציונית

2021-02-20T21:31:54Z

משהו:

ערך גרוע ביותר, מלא שגיאות וטעויות עקרוניות. חייבים לערוך! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:45, 23 במרץ 2010 (UTC)

מה מצבו עכשיו? --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 21:14, 9 באפריל 2010 (UTC)
:הערת שולים 7 לא מביאה למקום שקשור באופן ישיר לערך אלא לעמ' השער של שיחות קודש כ"ז. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 04:07, 14 ביוני 2010 (UTC)

תיקנתי. אגב, כדאי שתתחיל את השורה מראש השורה, כדי שלא יקרה כמו שקרה עכשיו. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ב' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 04:45, 14 ביוני 2010 (UTC)

== תיקון קטן אך מהותי ==

יש פה שגיאה קטנה אך מהותית. כתוב בערך כי אחד מעקרונות הציונות הוא הפרדת הדת ממהות עם ישראל. בוודאי כותב השורה כיוון למשפט הנודע והמזעזע "הציונות דבר אין לה עם הדת". אולם, משפט זה נאמר על ידי חבר אחד בלבד בתנועה הציונית, חיים הזז שמו, ומעולם לא נכנס בתור אחד מעקרונותיה של התנועה הציונית. מקור הטעות הזו הוא בעיוות שנועד להראות כאילו חלילה ''כל'' הציונים היו כופרים (בוודאי שרבים מהם היו כופרים, אבל בודאי לא כולם). אדרבה, ביומנו של אחד מראשי התנועה כתוב כי "אין אומתנו אומה אלא באמונתה". יש לתקן את המעוות!!

כמו כן, אחד העקרונות של הציונות הוא שיבת עם ישראל לארצו, וזהו גם עקרון חיובי, אז מדוע לא לכתוב אותו?

אריאל, אתר "ויקישיבה" אשמח לתגובה: rell@inn.co.il.
:המידע החסר אינו עקרוני. תוכל להוסיף אותו ומה טוב שגם תירשם, כפי שגם כתבתי בדף שיחתך בוויקישיבה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"א בסיוון ה'תשע"א 13:28, 23 ביוני 2011 (UTC)

==בירורים בעניין חב"ד והציונות==
יש לי כמה שאלות בנושא יחס חב"ד לציונות, אשמח למקורות ותשובות.
1. האם נכון שהרש"ב אמר על ביל"ו כי אם היו מוסיפים עוד שתי אותיות, ב"ה (באור ה') היה מצטרף אליהם עם חסידיו (כמובן שאין הכוונה להוספת שתי אותיות כאקט סתמי אלא הכוונה שבאמת היו הולכים האור ה'?)
2. מה היה יחס אדמו"רי חב"ד ל"שלוש השבועות"? האם מצינו כי הם חששו להן?
3. האם נכון לומר כי גישת חב"ד חציונות דומה לגישת סאטמר?

תודה מראש, [[משתמש:אריאל ביגל|אריאל ביגל]] - [[שיחת משתמש:אריאל ביגל|שיחה]] 22:13, 4 באפריל 2012 (IDT)
:דבר זה אינו ידוע אך מי ש"המציא" את רעיון שלושת השבועות הוא הרבי הרש"ב, מהבחינה הרעיונית של היחס לציונות עצמה ולרעיון הקמת המדינה קודם מימושו רבותינו נשיאינו נוקטים בקו אחיד ואולי אף קיצוני יותר מסטמאר. הרבי הרש"ב היה ראש הלוחמים נגד הציונות ואף פרש מאגודת ישראל מחשש שמא תיהיה להם זיקה ציונית! הרבי הרש"ב כינס אסיפות של רבנים על מנת ללחום בתנועה הציונית והתבטא כלפיה בתוארים חמורים. אולם לאחר שכבר קמה המדינה היחס של הרבי שיש להכיר בה ובמוסדותה.{{שכח|משהו}}

== היסטוריה של התנועה ==

האם יש צורך בהיסטוריה של התנועה או פרטים נוספים? [[משתמש:Shneor|Shneor]] - [[שיחת משתמש:Shneor|שיחה]] 09:55, 22 באפריל 2012 (IDT)

== הנהגת הרבי ==
ישנה עדויות שהרבי לה הרשה לכתוב מדינת ישראל על המכתבים גם לא ישראל לבד רק באנגלית (שמעתי פעם מר ליבל גרונר)

כמו"כ ישנו המכתב הידוע בקשר לאי אמירתו "מדינת ישראל".

כמו"כ יש מכתב המודפס באגרות בקשר למושג "מורשת ישראל" שיכולה להטעות שתוכנה לכאורה על דרך ביאורו של הרבי הרש"ב בקונטרס ומעיין.

דרך אגב, לא ברור מדוע בחר העורך שלא להכניס את תוכן ביאורו של הרבי הרש"ב לבעיתיות הנוראה שבציונות.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:44, 5 בדצמבר 2014 (UTC)

== השמר לך פן תשכח את ה' אלוקיך ==
שלום וברכה, יש דבר שראיתי באתר והרגשתי מחוייב להגיב עליו מעניין "הוכח תוכיח את עמיתך".

הציונות לא מתייחסת לתורה הקדושה בעדיפות משנית , למעט חילוניים שהם מתייחסים לתורת משה בעדיפות משנית אם בכלל.

לעומת זאת, יש את הציונים הדתיים שמתייחסים לתורה כדרך חיים שאין לחלוק עליה ומה שתגיד תורתנו הקדושה כך נעשה .

והדבר שנאמר באתר שהציונים מתייחסים לתורה בעדיפות משנית, אם הוא כולל גם את הציונים הדתיים הוא עוון:

1. "השמר לך פן תשכח את ה' אלקיך"

2. "לפני עיוור לא תתן מכשול "

3. "השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות"

4. "לא תשא שמע שוא"

5. "לא תחללו את שם קדשי"

6. "לא תהיה אחרי רבים לרעות"

7. "לא תשא עליו חטא"

8. "זכור את את אשר עשה ה' אלוקיך למרים..."

9. "בצדק תשפוט עמיתך"

10. "את ה' אלוקיך תירא"

11. "מדבר שקר תרחק"

כל אלו כוללים: הוצאת שם רע, רכילות.
וכגודל השומעים כך הוא גודל העוונות הגדולים הנ"ל, בנוסף לכך נכנסים עוונות אחרים של כמה מארורי התורה.

וכל זה אצל חסידות חב"ד שמנסים באמת למצוא את דברי התורה הקדושה, ובגלל אי שימת לב נכשלים בעוונות חמורים אלו. עלו והצליחו!!!

ואין לחשוב שאין לציונים ביסוס בתורה, גם מצד שלוש השבועות ולהכל יש תשובות.
ועוד הרבה מגדולי ישראל תמכו בציונות, יש כאלה שהתנגדו, ורובם לא הביעו דעה, כדברי רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק שאמר שמי שטוען אחרת הוא כזבן ושקרן.

באהבה רבה ובציפייה לחזות בגאולה השלמה במהרה בימינו אמן. אלחי כוכב!!! ([[מיוחד:תרומות/95.86.114.13|95.86.114.13]] 18:56, 21 בדצמבר 2019 (UTC))
:גם ילדי טהרן חשבו שלציונות הדתית (ה"מזרחי") יש אינטרס עליון של שמירת התורה והמצוות... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:44, כ"ג בכסלו, ה'תש"ף ''(21 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

אני חושב שיש בלבול קטן, יש את תנועת ה"מזרחי" שהם דתיים לאומיים גם כן, ושומרים את התורה בקפידה רבה, אך ישנם כאלה שבהחלט מתייחסים לתורה לא כדרך חיינו אבל גם כדבר חשוב,

לעומת זאת יש את הזרם המכונה חרד"ל(חרדי לאומי) שהם כולם שומרי תורה ומצוות כפי שהוזכר בתחילת ההערה, וזרם זה שהתחיל מהרב אברהם יצחק הכהן קוק מתנגד לפעמים לרעיונות תנועת ה"מזרחי" מאז ועד היום.

אם יהיה אדם בעולם כולו גדול ככל שיהיה שיגיד שמרן הרב קוק זצ"ל לא התייחס לתורה כדרך חיינו וכתורת אמת הוא הינו טיפש וחצוף, ואותו דבר לגבי בנו רבנו הרב צבי יהודה זצ"ל וכן הלאה .([[מיוחד:תרומות/95.86.121.85|95.86.121.85]] 17:56, 25 בדצמבר 2019 (UTC))

:הטענה שהציונות מייחס למפעל הציוני חשיבות רבה יותר מאשר לתורה היא עובדה. אמנם היא לא כוללת את כל הזרמים בציונות הדתית, אבל בהחלט את רובם המכריע. דוגמא מוחשית לדבר ניתן לראות בגירוש מגוש קטיף, שם עמדה מחד שמירה על דברי התורה, קרי - מחאה ללא פשרות נגד מסירת אף שעל מארץ ישראל, ככתוב בשולחן ערוך, ומנגד - שמירה על ממלכיותה של המדינה. הציונות הדתית, ככלל, בחרה באפשרות השניה. ניתן להמשיך פה בדוגמאות אין ספור לדבר. [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]], 00:46, כ"ח בכסלו, ה'תש"ף 00:46, 26 בדצמבר 2019 (UTC)

הטענה שהציונים מתייחסים למפעל הציוני יותר מהתורה היא לא רלוונטית ,מכיוון שטענת הציונים בעניין היא: שהציונות מסתדרת עם התורה והיא תחילת גאולתינו ואז ממילא בהתיחסותה למפעל הציוני היא מתייחסת לתורה ולגאולה.
ודאי שיש דברים רבים שהמפעל הציוני לא מתחשב בתורה, ובאלו המקרים רבים מהציונות הדתית מוחים ומתנגדים לדבר, לדוגמה קמה מפלגה בשם מפלגת "נעם" שמנסה בכל מחיר להילחם בדברים הנוגדים את התורה.
הדוגמה שהבאתם לגבי פינוי גוש קטיף היא לא פשוטה בדיוק כמו שתארתם ואיך שהבאתם בפשטות את שני הצדדים, ואז מקור מה"שולחן ערוך".
אלא אנסה להסביר כל שלב ושלב.
ברגע שעלה הרעיון הנורא של גירוש גוש קטיף מיד התנגדו לכך רבנים רבים מהציונות הדתית כמו למשל הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב צבי טאו,הרב דב ליאור, הרב דרוקמן ועוד רבים.
לאחר שהתקבלה ההחלטה, והתכנונים של הגירוש החלו, הודיע הרב צבי טאו שיום לפני הפינוי יש לצאת מהיישובים בכדי למנוע שנאת חינם בעם ישראל.
לימים רואים אנו עד כמה הוא צדק ושנאת החינם גברה.
כך שלענין זה לא היתה שום סתירה עם דברי השו"ע.
אין לשכוח שספר ה"שולחן ערוך " הוא הנהגת הפרט ולעניין גוש קטיף אין כל כך מקום להביאו שהרי אנו נתונים בסוגיית הכלל, אך יש מקומות שגם הוא יהיה מקור חזק להוכחות וראיות.([[מיוחד:תרומות/213.151.53.232|213.151.53.232]] 18:13, 1 בינואר 2020 (UTC))

הרעיון הציוני מושתת ביסודו על הפיכת עם ישראל ללאום '''שאינו מתרכז סביב לימוד וקיום התורה''' - לאום ככל הלאומים רח"ל. הוגי הרעיון הציוני ניסו בכל דרך לגרום לעם ישראל לזנוח את תורתנו הק'! הקשר בין ציון לציונות הינו מיקרי בלבד כפי שניתן ללמוד מההחלטה שהועברה בקונגרס הציוני להקים את מדינת הציונים באוגנדה, אולם רעיון זה כשל משום שהוא פשוט לא צלח שצורה שיווקית, היהודים פשוט לא השתכנעו, אשר על כן הוכרחו רשעים אל הלשנות את תוכניתם ולפנות לציפור נפשו של כל יהודי - ציון. אמנם היו מס' רבנים שנטו בתחילה אחר הציונות אולם רובם עזבו לאחר שבקונגרס הציוני עברה החלטה לעודד חינוך חילוני.. תסתובב היום ותראה לאן הובילה אותנו הציונות - עם ישראל קיום בחלקו הגדול מרגיש נפרד מאלוקיו ח"ו.. לא בכדי אמר הרבי הרש"ב שהציונות נבעה מתנועת ההשכלה '''ואף גרועה הימנה'''.--[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 21:31, ח' באדר, ה'תשפ"א 21:31, 20 בפברואר 2021 (UTC)
== איפה לשבץ? ==

אני תמה היכן לשבץ את המקרים בהם הרבי ביאר את הריחוק של חב"ד מאביזרייהו דציונות מפני אילוצים שונים ולא מחמת התנגדות אידיאולוגית. כרגע שמתי את זה בפיסקא 'בדרכי נועם' אך זו בעצם פרשנות שהרבי אכן מתנגד אידיואלוגית לכך אך כשאפשר להסביר מסיבות אחרות הקלות יותר לעיכול משתמש בהם. אשמח לחוו"ד המשתמשים--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 18:51, ה' באייר, ה'תש"ף 18:51, 29 באפריל 2020 (IST)
:יישר כח על ההרחבה. חשוב מאוד לדעת מזה. בעיני הצדק אתך, ושם מקומו. אמנם התפלאתי מאוד למה כמקור כתבת "מכתב המזכירות" שאיש לא יוכל למצאו, ולא קישרת לאינפו. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:31, ה' באייר ה'תש"ף

== שאלה מהותית ==

מדוע אתם לא נענים לבקשה ולביקורת שהובאה במשוב על הערך"השמר לך פן תשכח את ה' אלוקיך" ?
נ.ב. לפחות תענו תשובה[[מיוחד:תרומות/109.186.70.86|109.186.70.86]] 15:35, 15 ביוני 2020 (IST)

==איחוד??==
של מי הרעיון המוזר הזה של לאחד את הערך עם [[מדינת ישראל]]????? 10:56, 19 ביולי 2020 (UTC)
:שלי. לא ידעתי כי הוא נראה כזה מופרך, ובכל זאת המטרה היא ליצור דיון בעניין. אשמח אם תסביר--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 11:01, כ"ז בתמוז, ה'תש"ף 11:01, 19 ביולי 2020 (UTC)
::ואסביר את הכוונה: לאחד את הערך על המדינה לתוך ערך זה--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 11:04, כ"ז בתמוז, ה'תש"ף 11:04, 19 ביולי 2020 (UTC)
:::זה לא ממש אותו דבר, זה שיטה ומדינה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 22:42 • כ"ז בתמוז ה'תש"ף
::::הרעיון מופרך. [[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]], ברוך הבא, וכדאי שכמשתמש חדש תעשה עריכות קלות יותר לאט לאט עד שתתרגל לסגנון האתר. לא מומלץ לקפוץ מיד בהתחלה לאיחוד ערכים. בהצלחה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:46, כ"ז בתמוז ה'תש"ף
:::::ולעניות דעתי, לא מומלץ בכלל להגיע לשפלות כזו של איחוד ערכים {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 22:48, 19 ביולי 2020 (UTC)
::::::אם כן הרי כמובן שאני מושך ומבטל את דברי (מתוך תקווה שלא אכנס להיסטוריית [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה|הפילים]]), אם כי עדיין מחזיק אני בדעה כי יש לעבוד על שני הערכים הללו, וכי יש למצוא דרך ליישם את ההוראה [[שיחה:מדינת ישראל#הוועדה הרוחנית|זו]].--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 07:15, כ"ח בתמוז, ה'תש"ף 07:15, 20 ביולי 2020 (UTC)

שיחה:התנועה הציונית

2021-02-20T21:16:42Z

משהו:

ערך גרוע ביותר, מלא שגיאות וטעויות עקרוניות. חייבים לערוך! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:45, 23 במרץ 2010 (UTC)

מה מצבו עכשיו? --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 21:14, 9 באפריל 2010 (UTC)
:הערת שולים 7 לא מביאה למקום שקשור באופן ישיר לערך אלא לעמ' השער של שיחות קודש כ"ז. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 04:07, 14 ביוני 2010 (UTC)

תיקנתי. אגב, כדאי שתתחיל את השורה מראש השורה, כדי שלא יקרה כמו שקרה עכשיו. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ב' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 04:45, 14 ביוני 2010 (UTC)

== תיקון קטן אך מהותי ==

יש פה שגיאה קטנה אך מהותית. כתוב בערך כי אחד מעקרונות הציונות הוא הפרדת הדת ממהות עם ישראל. בוודאי כותב השורה כיוון למשפט הנודע והמזעזע "הציונות דבר אין לה עם הדת". אולם, משפט זה נאמר על ידי חבר אחד בלבד בתנועה הציונית, חיים הזז שמו, ומעולם לא נכנס בתור אחד מעקרונותיה של התנועה הציונית. מקור הטעות הזו הוא בעיוות שנועד להראות כאילו חלילה ''כל'' הציונים היו כופרים (בוודאי שרבים מהם היו כופרים, אבל בודאי לא כולם). אדרבה, ביומנו של אחד מראשי התנועה כתוב כי "אין אומתנו אומה אלא באמונתה". יש לתקן את המעוות!!

כמו כן, אחד העקרונות של הציונות הוא שיבת עם ישראל לארצו, וזהו גם עקרון חיובי, אז מדוע לא לכתוב אותו?

אריאל, אתר "ויקישיבה" אשמח לתגובה: rell@inn.co.il.
:המידע החסר אינו עקרוני. תוכל להוסיף אותו ומה טוב שגם תירשם, כפי שגם כתבתי בדף שיחתך בוויקישיבה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"א בסיוון ה'תשע"א 13:28, 23 ביוני 2011 (UTC)

==בירורים בעניין חב"ד והציונות==
יש לי כמה שאלות בנושא יחס חב"ד לציונות, אשמח למקורות ותשובות.
1. האם נכון שהרש"ב אמר על ביל"ו כי אם היו מוסיפים עוד שתי אותיות, ב"ה (באור ה') היה מצטרף אליהם עם חסידיו (כמובן שאין הכוונה להוספת שתי אותיות כאקט סתמי אלא הכוונה שבאמת היו הולכים האור ה'?)
2. מה היה יחס אדמו"רי חב"ד ל"שלוש השבועות"? האם מצינו כי הם חששו להן?
3. האם נכון לומר כי גישת חב"ד חציונות דומה לגישת סאטמר?

תודה מראש, [[משתמש:אריאל ביגל|אריאל ביגל]] - [[שיחת משתמש:אריאל ביגל|שיחה]] 22:13, 4 באפריל 2012 (IDT)
דבר זה אינו ידוע אך מי ש"המציא" את רעיון שלושת השבועות הוא הרבי הרש"ב, מהבחינה הרעיונית של היחס לציונות עצמה ולרעיון הקמת המדינה קודם מימושו רבותינו נשיאינו נוקטים בקו אחיד ואולי אף קיצוני יותר מסטמאר. הרבי הרש"ב היה ראש הלוחמים נגד הציונות ואף פרש מאגודת ישראל מחשש שמא תיהיה להם זיקה ציונית! הרבי הרש"ב כינס אסיפות של רבנים על מנת ללחום בתנועה הציונית והתבטא כלפיה בתוארים חמורים. אולם לאחר שכבר קמה המדינה היחס של הרבי שיש להכיר בה ובמוסדותה.

== היסטוריה של התנועה ==

האם יש צורך בהיסטוריה של התנועה או פרטים נוספים? [[משתמש:Shneor|Shneor]] - [[שיחת משתמש:Shneor|שיחה]] 09:55, 22 באפריל 2012 (IDT)

== הנהגת הרבי ==
ישנה עדויות שהרבי לה הרשה לכתוב מדינת ישראל על המכתבים גם לא ישראל לבד רק באנגלית (שמעתי פעם מר ליבל גרונר)

כמו"כ ישנו המכתב הידוע בקשר לאי אמירתו "מדינת ישראל".

כמו"כ יש מכתב המודפס באגרות בקשר למושג "מורשת ישראל" שיכולה להטעות שתוכנה לכאורה על דרך ביאורו של הרבי הרש"ב בקונטרס ומעיין.

דרך אגב, לא ברור מדוע בחר העורך שלא להכניס את תוכן ביאורו של הרבי הרש"ב לבעיתיות הנוראה שבציונות.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:44, 5 בדצמבר 2014 (UTC)

== השמר לך פן תשכח את ה' אלוקיך ==
שלום וברכה, יש דבר שראיתי באתר והרגשתי מחוייב להגיב עליו מעניין "הוכח תוכיח את עמיתך".

הציונות לא מתייחסת לתורה הקדושה בעדיפות משנית , למעט חילוניים שהם מתייחסים לתורת משה בעדיפות משנית אם בכלל.

לעומת זאת, יש את הציונים הדתיים שמתייחסים לתורה כדרך חיים שאין לחלוק עליה ומה שתגיד תורתנו הקדושה כך נעשה .

והדבר שנאמר באתר שהציונים מתייחסים לתורה בעדיפות משנית, אם הוא כולל גם את הציונים הדתיים הוא עוון:

1. "השמר לך פן תשכח את ה' אלקיך"

2. "לפני עיוור לא תתן מכשול "

3. "השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות"

4. "לא תשא שמע שוא"

5. "לא תחללו את שם קדשי"

6. "לא תהיה אחרי רבים לרעות"

7. "לא תשא עליו חטא"

8. "זכור את את אשר עשה ה' אלוקיך למרים..."

9. "בצדק תשפוט עמיתך"

10. "את ה' אלוקיך תירא"

11. "מדבר שקר תרחק"

כל אלו כוללים: הוצאת שם רע, רכילות.
וכגודל השומעים כך הוא גודל העוונות הגדולים הנ"ל, בנוסף לכך נכנסים עוונות אחרים של כמה מארורי התורה.

וכל זה אצל חסידות חב"ד שמנסים באמת למצוא את דברי התורה הקדושה, ובגלל אי שימת לב נכשלים בעוונות חמורים אלו. עלו והצליחו!!!

ואין לחשוב שאין לציונים ביסוס בתורה, גם מצד שלוש השבועות ולהכל יש תשובות.
ועוד הרבה מגדולי ישראל תמכו בציונות, יש כאלה שהתנגדו, ורובם לא הביעו דעה, כדברי רבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק שאמר שמי שטוען אחרת הוא כזבן ושקרן.

באהבה רבה ובציפייה לחזות בגאולה השלמה במהרה בימינו אמן. אלחי כוכב!!! ([[מיוחד:תרומות/95.86.114.13|95.86.114.13]] 18:56, 21 בדצמבר 2019 (UTC))
:גם ילדי טהרן חשבו שלציונות הדתית (ה"מזרחי") יש אינטרס עליון של שמירת התורה והמצוות... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:44, כ"ג בכסלו, ה'תש"ף ''(21 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

אני חושב שיש בלבול קטן, יש את תנועת ה"מזרחי" שהם דתיים לאומיים גם כן, ושומרים את התורה בקפידה רבה, אך ישנם כאלה שבהחלט מתייחסים לתורה לא כדרך חיינו אבל גם כדבר חשוב,

לעומת זאת יש את הזרם המכונה חרד"ל(חרדי לאומי) שהם כולם שומרי תורה ומצוות כפי שהוזכר בתחילת ההערה, וזרם זה שהתחיל מהרב אברהם יצחק הכהן קוק מתנגד לפעמים לרעיונות תנועת ה"מזרחי" מאז ועד היום.

אם יהיה אדם בעולם כולו גדול ככל שיהיה שיגיד שמרן הרב קוק זצ"ל לא התייחס לתורה כדרך חיינו וכתורת אמת הוא הינו טיפש וחצוף, ואותו דבר לגבי בנו רבנו הרב צבי יהודה זצ"ל וכן הלאה .([[מיוחד:תרומות/95.86.121.85|95.86.121.85]] 17:56, 25 בדצמבר 2019 (UTC))

:הטענה שהציונות מייחס למפעל הציוני חשיבות רבה יותר מאשר לתורה היא עובדה. אמנם היא לא כוללת את כל הזרמים בציונות הדתית, אבל בהחלט את רובם המכריע. דוגמא מוחשית לדבר ניתן לראות בגירוש מגוש קטיף, שם עמדה מחד שמירה על דברי התורה, קרי - מחאה ללא פשרות נגד מסירת אף שעל מארץ ישראל, ככתוב בשולחן ערוך, ומנגד - שמירה על ממלכיותה של המדינה. הציונות הדתית, ככלל, בחרה באפשרות השניה. ניתן להמשיך פה בדוגמאות אין ספור לדבר. [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]], 00:46, כ"ח בכסלו, ה'תש"ף 00:46, 26 בדצמבר 2019 (UTC)

הטענה שהציונים מתייחסים למפעל הציוני יותר מהתורה היא לא רלוונטית ,מכיוון שטענת הציונים בעניין היא: שהציונות מסתדרת עם התורה והיא תחילת גאולתינו ואז ממילא בהתיחסותה למפעל הציוני היא מתייחסת לתורה ולגאולה.
ודאי שיש דברים רבים שהמפעל הציוני לא מתחשב בתורה, ובאלו המקרים רבים מהציונות הדתית מוחים ומתנגדים לדבר, לדוגמה קמה מפלגה בשם מפלגת "נעם" שמנסה בכל מחיר להילחם בדברים הנוגדים את התורה.
הדוגמה שהבאתם לגבי פינוי גוש קטיף היא לא פשוטה בדיוק כמו שתארתם ואיך שהבאתם בפשטות את שני הצדדים, ואז מקור מה"שולחן ערוך".
אלא אנסה להסביר כל שלב ושלב.
ברגע שעלה הרעיון הנורא של גירוש גוש קטיף מיד התנגדו לכך רבנים רבים מהציונות הדתית כמו למשל הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב צבי טאו,הרב דב ליאור, הרב דרוקמן ועוד רבים.
לאחר שהתקבלה ההחלטה, והתכנונים של הגירוש החלו, הודיע הרב צבי טאו שיום לפני הפינוי יש לצאת מהיישובים בכדי למנוע שנאת חינם בעם ישראל.
לימים רואים אנו עד כמה הוא צדק ושנאת החינם גברה.
כך שלענין זה לא היתה שום סתירה עם דברי השו"ע.
אין לשכוח שספר ה"שולחן ערוך " הוא הנהגת הפרט ולעניין גוש קטיף אין כל כך מקום להביאו שהרי אנו נתונים בסוגיית הכלל, אך יש מקומות שגם הוא יהיה מקור חזק להוכחות וראיות.([[מיוחד:תרומות/213.151.53.232|213.151.53.232]] 18:13, 1 בינואר 2020 (UTC))

== איפה לשבץ? ==

אני תמה היכן לשבץ את המקרים בהם הרבי ביאר את הריחוק של חב"ד מאביזרייהו דציונות מפני אילוצים שונים ולא מחמת התנגדות אידיאולוגית. כרגע שמתי את זה בפיסקא 'בדרכי נועם' אך זו בעצם פרשנות שהרבי אכן מתנגד אידיואלוגית לכך אך כשאפשר להסביר מסיבות אחרות הקלות יותר לעיכול משתמש בהם. אשמח לחוו"ד המשתמשים--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 18:51, ה' באייר, ה'תש"ף 18:51, 29 באפריל 2020 (IST)
:יישר כח על ההרחבה. חשוב מאוד לדעת מזה. בעיני הצדק אתך, ושם מקומו. אמנם התפלאתי מאוד למה כמקור כתבת "מכתב המזכירות" שאיש לא יוכל למצאו, ולא קישרת לאינפו. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 19:31, ה' באייר ה'תש"ף

== שאלה מהותית ==

מדוע אתם לא נענים לבקשה ולביקורת שהובאה במשוב על הערך"השמר לך פן תשכח את ה' אלוקיך" ?
נ.ב. לפחות תענו תשובה[[מיוחד:תרומות/109.186.70.86|109.186.70.86]] 15:35, 15 ביוני 2020 (IST)

==איחוד??==
של מי הרעיון המוזר הזה של לאחד את הערך עם [[מדינת ישראל]]????? 10:56, 19 ביולי 2020 (UTC)
:שלי. לא ידעתי כי הוא נראה כזה מופרך, ובכל זאת המטרה היא ליצור דיון בעניין. אשמח אם תסביר--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 11:01, כ"ז בתמוז, ה'תש"ף 11:01, 19 ביולי 2020 (UTC)
::ואסביר את הכוונה: לאחד את הערך על המדינה לתוך ערך זה--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 11:04, כ"ז בתמוז, ה'תש"ף 11:04, 19 ביולי 2020 (UTC)
:::זה לא ממש אותו דבר, זה שיטה ומדינה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 22:42 • כ"ז בתמוז ה'תש"ף
::::הרעיון מופרך. [[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]], ברוך הבא, וכדאי שכמשתמש חדש תעשה עריכות קלות יותר לאט לאט עד שתתרגל לסגנון האתר. לא מומלץ לקפוץ מיד בהתחלה לאיחוד ערכים. בהצלחה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:46, כ"ז בתמוז ה'תש"ף
:::::ולעניות דעתי, לא מומלץ בכלל להגיע לשפלות כזו של איחוד ערכים {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב"דפדיה:עלון|חב"ד לעבודה!]] 22:48, 19 ביולי 2020 (UTC)
::::::אם כן הרי כמובן שאני מושך ומבטל את דברי (מתוך תקווה שלא אכנס להיסטוריית [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה|הפילים]]), אם כי עדיין מחזיק אני בדעה כי יש לעבוד על שני הערכים הללו, וכי יש למצוא דרך ליישם את ההוראה [[שיחה:מדינת ישראל#הוועדה הרוחנית|זו]].--[[משתמש:טאפרו דא פלאחו|טאפרו דא פלאחו]] - [[שיחת משתמש:טאפרו דא פלאחו|שיחה]], 07:15, כ"ח בתמוז, ה'תש"ף 07:15, 20 ביולי 2020 (UTC)

חלוקת קונטרסים

2021-02-20T20:06:51Z

משהו:

[[קובץ:חלוקת קובץ כח סיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק את הקונטרס '[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]' ([[כ"ח סיוון]] [[תנש"א]])]]
'''חלוקת קונטרסים''' הינו שם כולל למעמדים בהם חילק הרבי חוברות תורניות בהם נדפס [[מאמר דא"ח]] או ליקוט מתורתם של נשיאי חב"ד בנושא מסויים.

מעמדים אלו היו דומים באופיים למעמדי ה[[חלוקת דולרים]] אך שונים במספר פרטים.

ראשית, החלוקה ברוב המקרים לא התקיימה בהול הכניסה הראשית לבניין [[770]] אלא בבית המדרש הגדול בקומת המרתף. בנוסף לכך, לא היו מועדים קבועים לחלוקות אלו והם היו מגיעות מצד הרבי עצמו שהיה מודיע בדרך כלל בבוקרו של יום למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] על רצונו לחלק קונטרס מסויים, ועד שעות הערב חברי ה[[ועד להפצת שיחות]] היו מדפיסים אותו בבית הדפוס שב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הסמוך ל-770]], והרבי היה מחלק לאחרי התפילה (לעיתים אף היה צורך להדפיס תוך כדי החלוקה, כאשר התארכה החלוקה למעלה מהמשוער).

הפעם האחרונה לע"ע בה חילק הרבי קונטרסים, היה ב[[פורים קטן]] ([[י"ד אדר|י"ד אדר ראשון]]) [[תשנ"ב]], בה חילק הרבי את [[קונטרס ואתה תצוה]] שכלל [[מאמר דא"ח]] שפתח בפסוק זה. חסידים מייחסים חשיבות רבה למאמר זה, ונוהגים ללמוד אותו מידי שנה בשנה.

==חלוקות==
{{טורים|מספר=3|תוכן=
*קונטרס "תפילת מנחה ותפילת ערבית" לילדים ולמדריכים של [[קעמפ גן ישראל|מחנה הקיץ "גן ישראל"]] - [[ט"ו תמוז]] [[תש"כ]]
*[[סידור תהלת ה" (לילדים ולילדות לפני בר ובת מצוה)]] - ליל ערב [[חג השבועות]] [[תשל"ט]].
*[[ספר התניא#י"א ניסן תשמ"ב|תניא]] - [[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]].
*[[ספר התניא#י"א ניסן תשד"מ|תניא]] - [[י"א ניסן]] [[תשמ"ד]].
*[[ספר התניא#יו"ד שבט תשנ"נ|תניא]] - [[יו"ד שבט]] [[תש"נ]].
*[[ספר התניא#י"ט כסלו תנש"א|תניא]] - [[י"ט כסלו]] [[תנש"א]] .
*[[החלצו רנ"ט]] - [[כ' חשון]] [[תשמ"ח]].
*[[קונטרס ר"ח כסלו תשמ"ח]] ([[דיבור המתחיל]] ושבתי בשלום תשל"ח) - [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשמ"ח]].
*[[קונטרס אהבת ישראל]] - [[י"א ניסן]] [[תשמ"ט]].
*[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] - [[כ"ט אלול]] [[תשמ"ט]].
*[[מאמר ושאבתם מים בששון]] - [[ו' תשרי]] [[תש"נ]].
*[[קונטרס י"א ניסן תש"נ]] ([[דיבור המתחיל]] כי ישאלך תשל"ח) - [[י"א ניסן]] [[תש"נ]].
*[[קונטרס י"ב-י"ג תמוז תרפ"ח]] - [[ח' תמוז]] [[תש"נ]].
*[[קונטרס עץ החיים]] - [[כ' חשון]] [[תנש"א]] .
*[[קונטרס אנכי מגן לך תרע"ח]] - [[כ"ה חשון]] [[תנש"א]] .
*[[מאמר ברוך שעשה ניסים תרס"ד]] - [[יו"ד שבט]] [[תנש"א]] .
*[[קונטרס דבר מלכות י"ב]] - [[ט"ו אייר]] [[תנש"א]] .
*[[קובץ כ"ח סיון יובל שנים]] - [[כ"ח סיון]] [[תנש"א]] .
*[[קונטרס כ"ף מ"ח תשנ"ב]] ([[דיבור המתחיל]] ויהיו חיי שרה תש"ל) - [[כ' חשון]] [[תשנ"ב]].
*[[סיום והכנסת ספר תורה]] - [[כ"ז חשון]] [[תשנ"ב]].
*[[קונטרס דרושי חתונה]] - [[י"ז כסלו]] [[תשנ"ב]].
*[[קונטרס מאמרים תרפ"ב]] - [[יו"ד שבט]] [[תשנ"ב]].
*[[קובץ כ"ב שבט]] - [[כ"ב שבט]] [[תשנ"ב]]. הקונטרס הכיל שיחות אודות מעלת נשי ישראל, ובכל נרתיק היה קונטרס, שטר של 5 דולר ולעקח. הרבי חילק במעמד זה כ-10,000 קונטרסים.
*[[קונטרס פורים קטן תשנ"ב]] - [[פורים קטן]] [[תשנ"ב]].
}}

{{גלריה חלוקת קונטרסים}}

==ראו גם==
*[[חלוקת דולרים]]

==קישורים חיצוניים==
{{להשלים}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80000 וידאו מחלוקת "קובץ כ"ב שבט"]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3840616 חלוקת קונטרס עץ החיים]''', בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}

{{תבנית:במחיצת הרבי}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|*]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:קונטרסים|*]]

שיחה:יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

2021-02-20T20:03:06Z

משהו: /* תאריכים */ פסקה חדשה

בקטע "בשנה שלאחר מכן" כדאי לכתוב "מציאותו" כהלשון בשיחה.--[[משתמש:M&n|M&n]] 07:28, 15 יולי 2007 (EDT)

== ממה אתם מפחדים? ==

מדוע אתם נועלים את אפשרות העריכה לכלל המשתמשים?
האם אתם מפחדים שתהי' אפשרות שמישהו יוכיח שרוב הנכתב בערך זה הוא שטות ושקר גמור???

בושה!!!

[[משתמש:איינער|איינער]] 22:17, 4 יוני 2009 (EDT)
:אדרבא, תוכיח. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])

למה שלא יהיה מוגן שכל אחד יבוא ויבלבל לאנשים את השכל ההפך מזה ??
צודק במאה אחוז נותנים לכל מטומטם שרוצה לבלבל את השכל ולהסיק את המסקנות שלו לעשות את זה בלי שאף אחד יוכל להתערב בושה וחרפה!!!!!!!!!!!!!!

==הוספה לערך==
ברשות המערכת אולי אוכל להוסיף כמה פרטים חשובים לערך שיוסיפו לערך משמעות.

על פי פסק הרמב"ם<REF>פרק מלכים פרק י"א הלכה ד'</REF> יש שני מצבים ב[[מלך המשיח]].

א. השלב שקודם התגלותו, בזמן ה[[גלות]], הקרוי מצב של [[חזקת משיח]] (ראה ערך.)

ב. השלב שאחרי התגלותו המליאה, לאחר שגאל את [[ישראל]], [[קיבוץ גלויות]] ובנין [[בית המקדש]].

לפי פסק הדין של מאות רבנים, נמצא הרבי במצב של [[חזקת משיח]], שזה הוא סימן להתגלותו הקרובה.

כדי לבוא למצב של "[[משיח ודאי]]", על העם לקבל את [[מלכות המשיח]], אותו רואים לפי סימני ה"חזקת משיח", ועל ידי כך לזכות למצב של "משיח וודאי".

וזאת - באמצעות הכרזת הקודש: [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].

כמדומני שהדברים נכונים ויוסיפו תועלת רבה בערך. --[[משתמש:שלום|[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]]]] 01:37, 29 בינואר 2010 (UTC)

:מעולה - אני בעד.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 01:43, 29 בינואר 2010 (UTC)

::האם לכבודו יש הרשאה לשנות דברים בגוף הערך? לא שאיכפת לי לחכות עד שחיים וחסיד יתעורר שבוע הבא לראות מה שכתוב כאן, אלא שלדעתי בנתיים אפשר להוסיף ואם חיים וחסיד ירצו ישנו הם.--[[משתמש:שלום|[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]]]] 01:46, 29 בינואר 2010 (UTC)
:::במחשבה שניה הייתי מוסיף את זה לערך מלך המשיח, או של גאולה. וכמובן ניתן להוסיף פיסקא או כמה מילים כאן, ולתת הפניה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 02:27, 29 בינואר 2010 (UTC)

::::נחכה עוד כמה ימים ונוסיף את זה לערך המתאים על פי החלטת התורמים הכבודים. שבת שלום! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 13:57, 29 בינואר 2010 (UTC)

:::::מתאים ביותר לערך [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 20:55, 31 בינואר 2010 (UTC)

הכל כתוב כבר, אב לא יתכן להסביר את שירת [[יחי אדונינו]] ללא ההסבר מה פועלים בדיוק על ידי השירה וההצדקה לשיר שזה מבואר כאן. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 23:35, 31 בינואר 2010 (UTC)

מן החובה להבהיר בצורה הלכתית מסודרת מהות ההכרזה, שהיא: הרמב"ם מבהיר מי הוא בחזקת משיח, ומי הוא משיח וודאי. והרבי כבר מסביר כי "בחזקת" אינו דבר קל כלל וכלל, שהרי - שורפים וסוקלים על החזקות, אלא שמכל מקום אינו ודאי.

על ידי שנתברר לנו מי הוא בחזקת משיח, על ידי הסימנים שהרמב"ם נתן, [או על ידי נביא] לכן עלינו לקבל את קבלת מלכותו של מלך המשיח, וזאת כדי לנגיע למצב של משיח ודאי.

ואגב בזאת נתיישב מה שהרמב"ם מביא את סימני בחזקת משיח, מלבד שימני משיח ודאי, ולמאי נ"מ? אבל לפי הנ"ל מיושב, מכיון שכבר במצב של "חזקת משיח" יש נפקא מינה למעשה - לקבל את מלכותו של המשיח.

דומה כי הדברים פשוטים על פי ההלכה שזה היא כוונתו של הרבי שהוא בחזקת משיח שציווה לשיר את השיר הזה..
אם גם אתם מבינים שזה הוא פשוט שזה הסיבה, ואם כל אחד מבין ככה בפשטות, אז כדאי להכניס את זה בגוף השיחה, למען יבינו זרים מה הוא פשר השיר.

אי אפשר להתחיל לדבר על "קדושת השיר" ועל "הכרזה המהדהדת בכל סדר ההשתשלות" ללא הסביר מה היא פשר ההכרזה... --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 07:07, 1 בפברואר 2010 (UTC)

:דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. לא ניתן בכל ערך להכניס את כל התורה כולה. בשביל זה יש "ראו גם". הוספתי. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 11:01, 1 בפברואר 2010 (UTC)

::על פי פנימיות העניינים - חוץ מ"חזקת משיח" ו"משיח ודאי", יש גם חלוקה בין משיח שבכל בדור, לבין משיח לאחר שנתגלה ונשלח (ראה ערך תנש"א), [בערל'ה וולף טוען שהסדר הוא א.משיח שבכל דור ב.בחזקת משיח ג. משיח ודאי. (אם כן כנראה משיח שנשלח הוא בין ב. לג. שהרי עכשיו זה "התגלות מציאותו.." שלפני "התלותו..ע"י פעולותיו" - משיח ודאי.] ולכן ההכרזה כעת מקבלת משנה תוקף שהרי כעת משיח כבר התגלה (התגלות מציאותו כנ"ל), וההכרזה מגלה את עצם מציאותו של משיח (שלמעלה מהתגלותו ע"י פעולותיו), ששיכת לתקופתינו (וזאת חידוש יותר גדול מההכרזה של "חזקת משיח" כנ"ל)--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 17:33, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:::משמעות השיחה היא שיעמוד מלך הוא התגלות מציאותו (שעומדת למלכות עוד לפני ההתגלות כרבנו הקדוש וכו' כמבואר בהערה שם) שלפני התגלותו על ידי פעולותיו שעניינו כפיית העם ומלחמות שהם מפעולתיו כשהוא ב"חזקת משיח" וא"כ מצב זה הוא בין הא' לב' ולא בין הב' לג' ודו"ק.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:08, 26 באוקטובר 2016 (UTC)
{{הערות שוליים}}

== ניסוח... ==

הניסוח של הערך (בפרט החצי השני) מאד לא מוצלח.
ב. כדאי להוסיף פתיח לערך. '''יחי אדוננו''' היא הכרזה ושירה של ה[[חסידים]] המבטאת את התפילה לזירוז התגלותו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]], יחד עם [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]]. (גם הנוסח הזה צריך לעבור שיפוץ). --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 06:32, 10 ביוני 2010 (UTC)
:באיחור מה... שיפצתי הפתיח --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתשרי ה'תשע"ז 17:48, 25 באוקטובר 2016 (UTC)

== יחי המלך ==

לא כולם יסכימו שתוכנם חד המה. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:למה לא?? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 10:06, 6 באפריל 2012 (IDT)
::האיחוד התייחס לתוכן המידע שבערכים ולא לתוכן נושא הערכים. אדרבה, אם ייכתב ערך על הנושא "יחי המלך" כנושא נפרד, נשמח לפתוח ערך נוסף. כרגע אין. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בניסן ה'תשע"ב 11:44, 11 באפריל 2012 (IDT)

== כינוס נשים ==

צריך להוסיף גם את הכינוס נשים בתשנ"ב ואת ההוראה ללונדון..[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]]

==פירוש המילות==

'''יחי''' - שיחיה, ובתרגום לארמית "יצלח". מורה על פעולת העם בחיים של נשוא ההכרזה.

'''אדוננו''' - מורה על כך שאנו כעבדים המקבלים את מרותו של האדון לגמרי.

'''מורנו''' - שהוא המורה דרך שלנו בעבודת השם ובכלל בחיים.

'''ורבינו''' - שהוא רבינו המובהק בתורה ובלימוד החסידות. (שלושת חלקים אלו בעצם הופכים את החסידים לבטלים לגמרי אל הרבי, אך יש עוד שלב:)

'''מלך''' - לא רק שהוא עלינו כסמכות תורנית וכו', אלא הוא אף ממש מלך שלבו הוא לבנו, והקשר שלו אל העם הוא בעצם הנפש.

'''המשיח''' - והוא שעליו הבטיחה תורה שיעמוד ויגאל את ישראל בסוף גלותם.

'''לעולם''' - והיינו, שנצחיותו היא לעולם ובעולם.

'''ועד''' - וללא הפסק כלל.

;הועתק עד למציאת המקורות.....[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]]

מלך - ליבו לב כל קהל ישראל.

משיח - הסברים ארוכים בחסידות ואין כאן מקום לפרוטם - אך בכללות הוא גואל את ישראל ותפקידו להשלים את גילוי העצמות למטה - דירה בתחתונים יחוד מ"ה וב"ן (ד"מ חיי שרה).--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 17:39, 7 באוגוסט 2016 (UTC)

== ניגון או הכרזה==
"יחי אדוננו" אינו רק ניגון אלא ובעיקר הכרזה בה מכתירים את מלך המשיח ומוסיפים בו חיות!--[[משתמש:זלמניו בן משה|זלמניו בן משה]] - [[שיחת משתמש:זלמניו בן משה|שיחה]] 09:16, 8 במרץ 2015 (UTC)

{{בעד}}--[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 22:12, 4 באוגוסט 2016 (UTC)

== שטויות והבלים!!! ==

בושה שיש כאן כזה ערך!!! {{אנונימי}}
:קודם כל, לא צריך להכפיל בקשה, דבר שני הערך מייצג את הקו של האתר, אם יש לך בעיה אם זה אתה לא חייב להיכנס לאתר--[[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[כ"ג בתשרי]] [[ה'תשע"ז]] 14:12, 25 באוקטובר 2016 (UTC)
::שיניתי. יש"כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתשרי ה'תשע"ז 17:49, 25 באוקטובר 2016 (UTC)

== שם הערך ==

הייתי מציע לשנות את שם הערך ל:"הכרזת יחי" (שם ארוך מידי)--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] משיח בא בתאריך: [[י"ז בטבת]] [[ה'תשע"ז]]
:{{נגד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:56, 15 בינואר 2017 (UTC)
:{{מצטרף}} להתנגדות • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:10, י"ח בטבת ה'תשע"ז
:{{מצטרף}} להצטרפות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:08, 18 בינואר 2017 (UTC)
‏{{מתלבט}}, מצד אחד השם באמת ארוך מדי, מצד שני יחי אינו רק הכרזה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:46, 16 בינואר 2017 (UTC)
::אולי "יחי אדוננו"? | נכתב בשעה 08:38 ע"י [[משתמש:חבר|חבר]] ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) - היום, [[ה' בתשרי]] [[תשפ"א]] מגיע משיח. גמח"ט.
:::בעד להשאיר כמו שזה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:50 • ו' בתשרי ה'תשפ"א

== הכי הרבה פעמים ==

{{א|להתראות}}, יש מקור, או אפשרות כלשהי לבדוק את הטענה שזהו הניגון שהרבי עודד הכי הרבה פעמים? אפשר לכאורה לטעון כך על "ושמחת" למשל, ובודאי על הניגונים שהושרו בקביעות בסיומי הפארבריינגענס - "שיבנה", "ניעט ניעט" וניגון הקפות להרלוי"צ. לא שאני באמת יודע, אבל ברור שאי אפשר לכתוב דבר כזה בלי וודאות מוחלטת. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:50, ט' בניסן ה'תשע"ח
:ישבנו בהתוועדות וניסינו לעשות חשבון של כל הניגונים שהזכרת, והמסקנא היתה שהוא עובר בהרבה את כולם. הטענה התבררה והתלבנה בא' הקבוצות שרובה לא נמנה על התומכים בהכרזה ואדרבה וכו'. אני לא מחזיק מעצמי כידען מספיק גדול, אבל מי שישבתי איתו - בהחלט כן. אדרבה, תנסה לאמת את זה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 21:20, 31 במרץ 2018 (IST)

==הוספה==
כדאי להוסיף גם הרקע של הכרזת "יחי אדוננו מורנו ורבינו" משנות המ"מים {{אנונימי}}

האם כבר הכניסו את
==פירוש המילות==

'''יחי''' - שיחיה, ובתרגום לארמית "יצלח". מורה על פעולת העם בחיים של נשוא ההכרזה.

'''אדוננו''' - מורה על כך שאנו כעבדים המקבלים את מרותו של האדון לגמרי.

'''מורנו''' - שהוא המורה דרך שלנו בעבודת השם ובכלל בחיים.

'''ורבינו''' - שהוא רבינו המובהק בתורה ובלימוד החסידות. (שלושת חלקים אלו בעצם הופכים את החסידים לבטלים לגמרי אל הרבי, אך יש עוד שלב:)

'''מלך''' - לא רק שהוא עלינו כסמכות תורנית וכו', אלא הוא אף ממש מלך שלבו הוא לבנו, והקשר שלו אל העם הוא בעצם הנפש.

'''המשיח''' - והוא שעליו הבטיחה תורה שיעמוד ויגאל את ישראל בסוף גלותם.

'''לעולם''' - והיינו, שנצחיותו היא לעולם ובעולם.

'''ועד''' - וללא הפסק כלל.

לערך?????????????????--● [[משתמש:שם טוב|שם טוב]] • [[שיחת משתמש:שם טוב|שיחה]] • [[חב"דפדיה:עלון/תרומות|עדיין לא תרמתם לעלון של חב"דפדיה? תרמו לנו >> ]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח]] • [[כ"ב בתמוז]] [[ה'תש"ף]] 13:07, 14 ביולי 2020 (UTC)
:[[חב"דפדיה:מה חב"דפדיה איננה]]. [[משתמש:קודש לנשיא הדור!|קודש לנשיא הדור!]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור!|שיחה]], 13:49, כ"ב בתמוז, ה'תש"ף.

== יחי אדוני המלך דוד לעולם ==

תחת הכותרת "תולדות תשנ"ב" כתוב: "... התייחס הרבי שוב להכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם". הדברים טעונים תוספת הבהרה. נוסח זה של ההכרזה אינו נזכר קודם בערך ולא מתאים לכתוב "התייחס הרבי '''שוב'''" בלי להבהיר את הקשר שבין נוסח זה לנוסח המקובל של "יחי".
ההכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם" היא פסוק במלכים־א (א, לא). ראוי לציין זאת בפירוש ולהבהיר את הקשר והמקור של פסוק זה עם ההכרזה של "יחי". --[[משתמש:נרקיס|נרקיס]] - [[שיחת משתמש:נרקיס|שיחה]], 00:38, י' באב, ה'תש"ף 00:38, 31 ביולי 2020 (UTC)

== ביקורת ==
:כיצד יתכן שלא נכתב ביקורת??
ממש לטמון את הראש בחול! [[משתמש:אויספירן די כוונה|אויספירן די כוונה]] - [[שיחת משתמש:אויספירן די כוונה|שיחה]], 11:48, י"ד בתשרי, ה'תשפ"א 11:48, 2 באוקטובר 2020 (UTC)
::כי בחב"דפדיה לא נהוג לכתוב ביקורת על דבריו של [[הרבי שליט"א מלך המשיח]]. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 11:51, 2 באוקטובר 2020 (UTC)
==ערך קצר==
ערך קצר לעומת החשיבות הרבה שלו בפולמוס. ([[משתמש:אפרים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:אפרים|שיחה]], 06:48, כ"ח בתשרי, ה'תשפ"א 06:48, 16 באוקטובר 2020 (UTC))
:הערך אינו קצר כלל, אך ממש חשוב--[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 15:06, י' בכסלו, ה'תשפ"א 15:06, 26 בנובמבר 2020 (UTC)

==קישורים חיצוניים==
לכבוד הנהלת חבד"פדיה שלום וברכה אשמח אם תתייחסו ותכניסו בקישורים חיצוניים את הקישור הבא [https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/603709/ הנאום של גרשון מענדל גרליק] {{וידיאו}} {{אינפו}} זה ממש חזק!!! ([[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 17:34, ו' בחשוון, ה'תשפ"א 17:34, 24 באוקטובר 2020 (UTC))
:{{בוצע|}} --''[[ניגון ווי וונט משיח נאו|ניפגש עוד היום בגאולה]]'' • '''[[משתמש:פדיונר|פדיונר]]''' • '''[[שיחת משתמש:פדיונר|שיחה]]''' • 17:52, י' בכסלו, ה'תשפ"א 17:52, 26 בנובמבר 2020 (UTC)

== כתב ההכתרה ==

כמדומני שעוד לפני כ"ז אדר הוגש לרבי כזה פסק והרבי חייך כשהגישו לו [[משתמש:משה כהן|מוישלה הכהן ~ לחיים חסידים!]] - [[שיחת משתמש:משה כהן|שיחה]], 22:56, כ"ח בכסלו, ה'תשפ"א 22:56, 14 בדצמבר 2020 (UTC)

== תאריכים ==

אולי כדאי להוסיף שפעם ראשונה שכ"ק אדמו"ר מה"מ עודד את השירה הייתה בו' אייר תנש"א ואחרונה לעינינו לע"ע בי"ד מר-חשוון התשנ"ד.--[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 20:03, ח' באדר, ה'תשפ"א 20:03, 20 בפברואר 2021 (UTC)

חלוקת דולרים

2021-02-20T19:48:01Z

משהו:

[[קובץ:חלוקת דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] במעמד חלוקת דולרים ביום ראשון]]
'''חלוקת דולרים''' הוא שמו של המעמד בו חילק הרבי דולרים לקהל על מנת שייתנו אותם ל[[צדקה]]. תחילה נערכו החלוקות תוך כדי [[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו בימות חול, ללא קביעות מסודרת, והחל משנת [[תשמ"ו]] החל הרבי לקיים מעמד זה בקביעות מידי יום ראשון, כשלעיתים אף חילק פעמים נוספות לאורך השבוע.

המעמד בימי ראשון נמשך מידי שבוע שעות ארוכות בהן הרבי עומד על רגליו ומחלק לאלפי אנשים שבאים מכל רחבי העולם ומבקשים ברכה ועצה. במידה רבה מעמד זה היווה תחליף ל[[יחידות]] פרטית.

==היסטוריה==
[[קובץ:הרבי מחלק דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרבי לוקח דולר אחד לעצמו בסוף החלוקה (ראה בפיסקא [[חלוקת דולרים#סר החלוקה|סדר החלוקה]])]]
{{חלונית
|כותרת=מדברי הרבי על חלוקת הדולרים
|תוכן="וממשיכים את כל זה בימות השבוע, החל מיום ראשון-"יום אחד", שבו "היה [[הקב"ה]] יחיד בעולמו", ובדוגמתו בעבודת האדם - המשכת וגילוי בחינת [[יחידה שבנפש]], שהיא הכלי ל"יחידו של עולם". ובפרט שבו הונהג לאחרונה להוסיף במצוות ה[[צדקה]] (וכבר נתפשט המנהג כן בכמה מקומות), וכיון שנהוג כך למעלה משלש שנים הרי זה נעשה ענין של "חזקה" וחוזק, ולא שייך בזה ענין של שינוי והפסק כו'"
{{יישור טקסט|שמאל|[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך ב[[שבת]] פרשת נשא [[תנש"א]]}}
}}
עוד קודם שהחל הרבי לחלק בקביעות דולרים באופן מסודר ועיקבי, שיגר הרבי מעת לעת שטרות של דולר לאנשים פרטיים, בתור סגולה לברכה והצלחה. באחת הפעמים הרבי אף הסביר שהדבר מיוסד על דברי חז"ל "כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך", שאפילו סכום קטן - משפיע ברכה על הכסף כולו{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%9F%20%D7%A9%D7%97%D7%A8.pdf תשורה ט"ו חשון תשפ"א עמוד 7].}}.

ההזדמנות הראשונה בה חילק הרבי לראשונה דולרים לצדקה ברבים, הייתה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[ח"י אלול]] [[תשל"ד]], בה הודיע בסיום ההתוועדות כי יחלק לקהל דולרים לצדקה באמצעות שלוחיו, ה'[[טנקיסטים]]' הפועלים להפצת [[מבצעי המצוות]] באמצעות [[טנק המבצעים]]. נוהג זה התבסס במהלך שנת [[תשל"ה]] בה עודד הרבי באופן מיוחד את היציאה למבצעים באמצעות ה'טנקים', עד שהפך לנוהג של לקבע{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1804997 וידאו מחלוקת הדולרים לטנקיסטים] י"א ניסן תשמ"ג}}.

במקביל להתבססות חלוקת הדולרים באמצעות טנקיסטים, הפסיק הרבי בשנת [[תשמ"א]] לקבל קהל ל[[יחידות|יחידות פרטית]]{{הערה|בשנים הראשונות שלש פעמים בשבוע ובשנים המאוחרות יותר פעמיים בשבוע}}, מאחר ורבו המבקשים להכנס ולא הייתה אפשרות לקבל את כולם הופסקה היחידות למעט מקרים מיוחדים, בשנת [[תשמ"ב]] הופסקה היחידות הפרטית לחלוטין ובמקומה החלה ה[[יחידות כללית]] שהייתה בזמנים קבועים.

בסיום התוועדות פתאומית שערך הרבי לרגל [[י' שבט]] [[תש"מ]], חילק שלושה דולרים לכל אחד מהנוכחים, אנשים נשים וילדים, לציון שלושים שנים לי' שבט תש"י – יום הסתלקותו של [[הרבי הריי"צ]], כשזו הפעם הראשונה שהוא מחלקם לקהל בעצמו.

ב[[חודש אלול]] של שנת [[תשד"מ]] החל הרבי מדי פעם, עם הגיעו ל-[[770]] מ[[פרזידנט 1304|ביתו]] בשעה עשר בבוקר, להיכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]], ולצאת כששקית מטבעות בידו ולחלק לכל אחד מהנוכחים בלובי 770 מטבע של {{מונחון|ניקל|מטבע אמריקאי ששויו חמשה סנטים}}, בחורף [[תשמ"ה]] הפכה החלוקה לנפוצה יותר ויותר, אך לא הייתה דבר קבוע ומוכר, וערכה עשר דקות בערך{{הערה|יש לציין את חלוקת [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ו]] ([[כ"ט אלול]] תשמ"ה) שערכה כחצי שעה}}.

בהתוועדות [[י' שבט]] [[תשמ"ו]], לא חילק הרבי כדרכו דולרים לקהל באמצעות הטנקיסטים. למחרת הגיע הרבי ל-770 עם ה[[סירטוק]] הרגיל, נכנס לחדרו, ויצא כשהוא לבוש סירטוק משי{{הערה|עד שנת [[תש"נ]] היה הרבי הולך בסירטוק רגיל, והיה הולך עם סירטוק משי רק בשבתות, חגים ובהתוועדויות. בשנת תש"נ החל ללכת בסירטוק משי בקביעות}} והחל לחלק דולרים לכל אחד מהקהל באופן אישי.

חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה אליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון.

כשנשאל הרבי מדוע הוא מחלק דווקא דולר, הסביר הרבי את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעיתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף חייך והשיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?".

הרבי התבטא מספר פעמים כמענה לאנשים שרצו להיכנס ל[[יחידות]] פרטית שיכנסו ל"יחידות דעתה" - חלוקת דולרים לצדקה{{מקור}}.

ב[[כ"ו תשרי]] בשנת [[תשנ"ד]] התקיימה 'יחידות' לחתנים וכלות, בני ובנות מצווה בה עברו לפני הרבי, שחילק לכל אחד מהעוברים דולר. בסיום החלוקה להם, המשיך הרבי לחלק דולרים עוד מספר דקות לאלו שקיבלו הודעה על כך בביפר והספיקו לעבור ולקבל דולר, עד שהחלוקה נפסקה.

בשנת [[תשס"ה]] החלו כמה מן ה[[תמימים]] וה[[חסידים]] לארגן מעמדי חלוקת דולרים בזמנים בהם חילק [[הרבי]] לפני [[ג' תמוז]], כמסתעף מהאמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ובהסתמך על שיחת הרבי אודות נצחיות החלוקה<ref>התועדות ש"פ נשא (הראשונה) התנש"א, דברי משיח, תנש"א חלק ד' עמ' 144.</ref>. עם זאת יש שהתנגדו לביצוע החלוקה{{הערה|ראה ראיון עם הרב [[מאיר ווילישאנסקי]], בתוך מוסף 'ד' אמות', [[בית משיח]][[תשרי]] [[תשע"ח]].}}, מתוך קביעה שאין להחליט לרבי מה עליו לעשות. מעודדי החלוקה ענו בתגובה{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1WsiVf_dpWv21Hjmkt_HIrZ9WsBQ01y92/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק א'] עמ' 9}}. כי לא הם קבעו את סדר החלוקה אלא הרבי עצמו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1GeHExH8YKxbrKnjdBK0D9ae0hYhX3pVa/view?usp=drivesdk ויקהלו אל המלך חלק ב''''].}}.

==סדר החלוקה==
[[קובץ:ראלי ילדי הקעמפים נא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק דולרים לאחר שנשא [[שיחה]] ב[[כינוס ילדים]] שנערך עבור ילדי [[קעמפ גן ישראל]] ב[[זאל הגדול]], [[כ' מנחם אב]] [[תנש"א]]]]
[[קובץ:1-45117 news 14092010 96568-63.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס 'דרושי חתונה']] במסגרת החלוקה הקבועה בפתח [[חדר הרבי|חדרו]] כשמצורף אליו דולר, י"ז כסלו תשנ"ב]]
[[קובץ:חלוקת י''א תשרי תשנ''א.png|שמאל|ממוזער|250px|חלוקת י"א תשרי תנש"ב לילדים מתחת לגיל בר מצווה בלבד. משמאל לימין עומדים: [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירים]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[בנימין קליין]], ובצד ימין עומד הצלם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] עם המצלמה הרגילה ומצלמת וידאו]]

החלוקה נערכת בלובי של 770 אל מול הדלת הראשית עד כ"ד טבת ה'תשע"ג שמאז על פי רוב החלוקה לאחר תפילת מנחה בזאל הגדול. התור היה עובר ב[[זאל הגדול]] דרך המדרגות בהם היה הרבי יורד לתפילה דרך הפרוזדור, דרך הפרוזדור ולאחר מכן עובר לפני הרבי בלובי ויוצא דרך [[גן עדן התחתון]] ומשרדו של הרב [[יהודה לייב גרונר]] מחוץ ל-770. במהלך החלוקה הרבי עומד ונשען על השולחן שמונח צמוד למעלית מול דלת הכניסה (שהייתה נעולה) לכיוון צד ימין של הנכנס לחדרו. במקביל אליו עמד ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[בנימין קליין]] שהעביר את הדולרים למזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שעמד מול דלת הכניסה והוא הגיש את הדולרים לרבי, שמחלקם לקהל.

לצד ימין של הרבי (לכיוון [[גן עדן התחתון]]) עמד הרב [[מאיר הרליג]], שתפקידו (בהוראת הרבי) היה לזרז את העוברים{{הערה|כשנשים היו עוברות במעמד, בתפקיד זה שימשה מרת אסתר שטרנברג}}, אך עם זאת המעמד ניתנה אפשרות לשוחח עם הרבי, להתייעץ עמו, להגיש לו ספרים ומתנות ולבקש את ברכתו. בצידו של הרב בנימין קליין עמד גם הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] עם מצלמה רגילה ומצלמת וידאו, שצילם את העוברים.

בסוף החלוקה הרבי נותן דולר לאלו מהמזכירים והמשב"קים המסייעים בחלוקה שבחרו לעבור כשלפעמים כשלא עברו נתן להם הרבי דולר מיוזמתו, לוקח דולר אחד לעצמו, לוקח את השקית שהייתה מונחת בתוך חלל הסטנדר לתוכה הכניס את המתנות והספרים שהוגשו לו, ונכנס ל[[חדר הרבי|חדרו]].

בתקופה בה שהה הרבי בביתו לאחר פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] (מ[[כ"ב שבט]] [[תשמ"ח]] ועד אמצע שנת [[תשמ"ט]]) חלוקת הדולרים נערכה בביתו של הרבי.

===חלוקות מיוחדות===

עם תחילת הנוהג שהחל הרבי (עם פטירת [[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] בשנת [[תשמ"ח]] והתעצם בשנים [[תש"נ]]-[[תשנ"ב]]) לשאת [[שיחה]] לאחר [[תפילת ערבית]] ב[[זאל הגדול]], נהג הרבי לחלק דולרים לקהל הנוכח באולם. חלוקה זו הייתה שונה מהחלוקה הרגילה בכך שחלוקה זו יועדה רק בשביל מטרת חלוקת ה[[צדקה]] ונוהלה בצורה מהירה, ולא כבחלוקה של ימי ראשון בה הייתה האפשרות לכל אחד לפנות אל הרבי לשאול בעצתו ולבקש את ברכתו. הרבי היה מחלק דולרים באולם גם לילדי קעמפ [[גן ישראל]] לאחר סיום ה[[שיחה]] שהיה נושא בפניהם בכינוס שהיה נערך עבורם בזאל הגדול ביום [[כ' מנחם אב]], לציון יום פטירתו של אביו של הרבי (ראה תמונה).

בסיום מעמד [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770]] שערך הרבי, הודיע הרבי כי ברצונו לחלק דולרים בסמוך לגדר שגידרה את המתחם. החלוקה נמשכה שעה וחצי (ראה תמונה בגלריה).

יום למחרת [[יום הכיפורים]] של שנת [[תנש"ב]], עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב יהודה לייב גרונר, והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת לנסוע ל{{ה|אוהל}}, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות.

ארבע פעמים מעמד החלוקה הקבועה התקיימה בפתח חדרו של הרבי: [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ט]] לאחר מעמד [[קבלת פ"נים]]. [[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לאחר [[חלוקת לעקאח]]. יום ראשון [[י"ז כסלו]] [[תשנ"ב]], בה חילק הרבי חילק את [[דרושי חתונה (קונטרס)|קונטרס דרושי חתונה]] בתוך נרתיק פלסטיק שהכיל גם דולר (ראה תמונה). חלוקת יום ראשון, [[א' טבת]] תשנ"ב, בה חולקו דולר ומטבע בתוך נרתיק פלסטיק עליו הוטבע "[[דמי חנוכה]]". החלוקה הופסקה בכדי שהרבי ירד להתפלל את [[תפילת מנחה]] בזאל הגדול, ונמשכה לאחר מכן שם.

הרבי מחלק דולרים גם במעמדים נוספים שלא במסגרת החלוקה הקבועה, כמו בסיום [[יחידות כללית]], [[יחידות לגבירים]] ועוד.

{{גלריה חלוקת דולרים}}

==לקריאה נוספת==
*'''זורע צדקות - מצמיח ישועות''' - אימרות וסיפורי מופת ממעמד חלוקת הדולרים, [[תשנ"ג]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/316737/ מתי החל הרבי במעמד 'חלוקת דולרים'?]''' {{וידפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39286 סקירה על מעמד חלוקת הדולרים שהתפרסמה ב"ניו-יורק טיימס"] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3150 עדויות וסיפורים ממעמד 'חלוקת הדולרים' בכ"ו אדר תשנ"ב] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/279707/ כשהרבי העניק 138 דולרים...] {{וידפו|}}
*[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/280289/ כשהרבי ביקש מהילד לנגן ""[[נייעט נייעט ניקאווא]]"] {{וידפו|}}
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי|דולרים]]
[[קטגוריה:במחיצת הרבי]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

שיחה:חלוקת דולרים

2021-02-20T19:44:03Z

משהו: /* מקור ברור */

הוספתי: גם היום, כאשר איננו זוכים לראות את הרבי שליט"א מלך המשיח בעיני בשר, עוברים החסידים באותו מקום קבוע בזמן הקבוע ומקבלים דולר לברכה, והיום כמו אז זוכים לראות ניסים ונפלאות.

חשבתי שאתם עובדתיים. העובדה היא כיום שיש שעוברים כנ"ל. אם אתם מחפשים "לייפות" את המציאות, לעולם לא ילך לכם האתר הזה. בויקיפדיה האוריגנלית נותנים מקום לכל הדברים כיו"ב, אלא שמדגישים שרק "יש כאלו" וכו'. ע"כ הנני מכניס א"ז שוב, ומתקן מעט את הלשון (כדי שיהי' ברור שזה לא כולם) ואני מקוה שתהיו "פייר" ולא תמחקו זאת שוב.

:ערכתי קצת את כל הערך ויש עוד המון מה להוסיף. גם סיגננתי קצת את הפיסקה האחרונה, מקווה שגם אתה מרוצה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:38, 1 יולי 2007 (EDT)

::לאחר שקראתי את הדברים כאן, אני מסיר את ההגנה מהדף, בתקווה שלאחר שתראה שלמרות ההערה שלך השורות הנ"ל נמחקו, לא תוסיף אותן שוב. אני לא רואה עניין לפתוח כאן דיון על הנושא, ויותר מזה - אני רואה עניין לא לפתוח כאן דיון על הנושא (ואם דיון כזה יפתח, גם הדף שיחה יחסם). הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:19, 1 יולי 2007 (EDT)

אין שום בעיה. כבר עזרתי רבות להוסיף בערכים הקיימים וכו', אך אם זה השיטה שלכם - אין לי יותר מה לעשות פה. שבוע טוב.

:לחב"דניק: למה בעצבים, דברי חכמים בנחת נשמעים.
:לאנונימי: באם אתה אכן כ"כ מחבב את המקום מדוע שלא תירשם כחבר ונוכל לראות את תרומותיך הכבודות? באיי. פי. איתו השתמשת לאחרונה לא ניצפו תרומות כלל!!. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:08, 1 יולי 2007 (EDT)
==זמן החלוקה==
כדאי לציין כזה זמן זה נמשך, ומתי היה החלוקה הכי ארוכה וכו׳ [[מיוחד:תרומות/109.186.69.60|109.186.69.60]] 15:10, 2 באפריל 2018 (IST)

:נכתב כי דרוש מקור בקשר לכך שחלוקת־הדולרים נקראת "יחידות דעתה". בגיליון "תחיינו" האחרון שיצא מסופר שר' בערל יוניק, שזכה מדי עשר שנים ליחידות החל מתש"כ, שאל בתש"נ את הרבי כיצד יתקבל כעת ליחידות, ובמענה אמר הרבי שהיחידות תתקיים בחלוקת־הדולרים. ככה"נ זהו מקור הביטוי. ([[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 20:33, 15 באוקטובר 2018 (IST))

::כמדומה שהתפרסם לאחרונה בלקט מענות קודש {{אנונימי}}

== חסר חשיבות ==

נדמה שחסר חשיבות להכניס לערך, המקטע שמדבר על המעמד שמארגנים הבחורים, מאחר שמדובר ביוזמה של בחורים צעירים והיפך גמור מעמדתם של מרבית רבני ומשפיעי המשיחיסטים (כולל רוב רובם של הנהלות ישיבות תומכי תמימים). ממש לא כמו שניסו להציג זאת בערך, שרק 'יש המתנגדים'. הכנסת מקטע זה לערך דומה במקצת לכך שיכניסו בערך על 'חיים נצחיים', שישנם כאלו שטוענים (כמובן לפי שיחותיו של הרבי..) שכל אנשי דורנו חיים לעד ואף אחד מאז תשנ"ב לא נפטר..
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:21, י"ג באייר, ה'תש"ף 14:21, 7 במאי 2020 (IST)

אתה חסר חשיבות וגם דמגוג לא קטן. מה עם קישור לאתר לחלוחית גאולתית במקטע בו נאמר נגד הדולרים?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 15:19, י"ג באייר, ה'תש"ף 15:19, 7 במאי 2020 (IST)
:זה ממש לא חסר חשיבות, זה דבר הנעשה ב770 ומשפיעים כמו הרב [[זלמן נוטיק]] והרב [[זמרוני ציק]] ועוד מעודדים אותו וחלקם אף משתתפים בו באופן פעיל.
::לגבי ה'חיים נצחיים מאז נ"ב, עוד לא ראיתי א' שיראה לי מקור ברור לענין, ואדרבה, ממש לא אכפת לי לגלות שזו דעת הרבי..--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 05:23, י"ד באייר, ה'תש"ף 05:23, 8 במאי 2020 (IST)
:::הכל בסדר, הבאתי מקור שזה לא רק כמה תמימים שהחליטו על דעת עצמם אלא משפיעים מוכרים שמדברים על הענין ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ד באייר ה'תש"ף • 05:55, 8 במאי 2020 (IST)
::::א. נחוץ יותר הסבר, מה זאת אומרת הרבי עצמו. ב. האין זה נכון שלפני כל פעולה ב770 שואלים את הרבי?--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 06:09, י"ד באייר, ה'תש"ף 06:09, 8 במאי 2020 (IST)
:::::א. הבאתי עוד מקור. ב. זה נכון אבל לא זו הסיבה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ד באייר ה'תש"ף • 06:34, 8 במאי 2020 (IST)
:::::הסגנון שזה מובא בגוף הערך, הוא כאילו רוב חסידי חב"ד שמאמינים בנצחיות חייו של הרבי, משתתפים באירוע ורק 'יש שהתנגדו'.. כאשר העובדות הם הפוכות לחלוטין. רוב החסידים והמשפיעים הם נגד מעמדות אלו בצורה נחרצת. אולי 'יש שעודדו'.. אך צריך להעמיד תמונת מצב נכונה.--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 16:51, י"ב בסיוון, ה'תש"ף 16:51, 4 ביוני 2020 (IST)
::::::לא מוזכר מה רוב החסידים מאמינים (וגם אין נפק"מ) אלא שיש דעות לכאן ולכאן וזה נכון.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:44 • ט"ו בסיוון ה'תש"ף

== מקור ברור ==

אני ממש לא מבין על מה הדיון, בהתוועדות ש"פ נשא (הראשונה) אומר הרבי מה"מ שההוספה בצדקה שהונהגה בכל יום ראשון כאן (ב770) היות שהיא נערכה כבר יותר מג' פעמים הרי היא דבר ניצחי שלא שייך בו שינוי והפסק. מי שרוצה לראות את הציטוט המדוייק מוזמן לפתוח דברי משיח, התנש"א, ח"ד עמ' 144.--[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 19:43, ח' באדר, ה'תשפ"א 19:43, 20 בפברואר 2021 (UTC) מתגיסים ומרימים את כבוד ליובאוייטש. חבדפדיה.

שיחה:חלוקת דולרים

2021-02-20T19:43:19Z

משהו: /* מקור ברור */ פסקה חדשה

הוספתי: גם היום, כאשר איננו זוכים לראות את הרבי שליט"א מלך המשיח בעיני בשר, עוברים החסידים באותו מקום קבוע בזמן הקבוע ומקבלים דולר לברכה, והיום כמו אז זוכים לראות ניסים ונפלאות.

חשבתי שאתם עובדתיים. העובדה היא כיום שיש שעוברים כנ"ל. אם אתם מחפשים "לייפות" את המציאות, לעולם לא ילך לכם האתר הזה. בויקיפדיה האוריגנלית נותנים מקום לכל הדברים כיו"ב, אלא שמדגישים שרק "יש כאלו" וכו'. ע"כ הנני מכניס א"ז שוב, ומתקן מעט את הלשון (כדי שיהי' ברור שזה לא כולם) ואני מקוה שתהיו "פייר" ולא תמחקו זאת שוב.

:ערכתי קצת את כל הערך ויש עוד המון מה להוסיף. גם סיגננתי קצת את הפיסקה האחרונה, מקווה שגם אתה מרוצה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:38, 1 יולי 2007 (EDT)

::לאחר שקראתי את הדברים כאן, אני מסיר את ההגנה מהדף, בתקווה שלאחר שתראה שלמרות ההערה שלך השורות הנ"ל נמחקו, לא תוסיף אותן שוב. אני לא רואה עניין לפתוח כאן דיון על הנושא, ויותר מזה - אני רואה עניין לא לפתוח כאן דיון על הנושא (ואם דיון כזה יפתח, גם הדף שיחה יחסם). הצלחה רבה! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:19, 1 יולי 2007 (EDT)

אין שום בעיה. כבר עזרתי רבות להוסיף בערכים הקיימים וכו', אך אם זה השיטה שלכם - אין לי יותר מה לעשות פה. שבוע טוב.

:לחב"דניק: למה בעצבים, דברי חכמים בנחת נשמעים.
:לאנונימי: באם אתה אכן כ"כ מחבב את המקום מדוע שלא תירשם כחבר ונוכל לראות את תרומותיך הכבודות? באיי. פי. איתו השתמשת לאחרונה לא ניצפו תרומות כלל!!. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:08, 1 יולי 2007 (EDT)
==זמן החלוקה==
כדאי לציין כזה זמן זה נמשך, ומתי היה החלוקה הכי ארוכה וכו׳ [[מיוחד:תרומות/109.186.69.60|109.186.69.60]] 15:10, 2 באפריל 2018 (IST)

:נכתב כי דרוש מקור בקשר לכך שחלוקת־הדולרים נקראת "יחידות דעתה". בגיליון "תחיינו" האחרון שיצא מסופר שר' בערל יוניק, שזכה מדי עשר שנים ליחידות החל מתש"כ, שאל בתש"נ את הרבי כיצד יתקבל כעת ליחידות, ובמענה אמר הרבי שהיחידות תתקיים בחלוקת־הדולרים. ככה"נ זהו מקור הביטוי. ([[משתמש:לו"י|לו"י]] - [[שיחת משתמש:לו"י|שיחה]] 20:33, 15 באוקטובר 2018 (IST))

::כמדומה שהתפרסם לאחרונה בלקט מענות קודש {{אנונימי}}

== חסר חשיבות ==

נדמה שחסר חשיבות להכניס לערך, המקטע שמדבר על המעמד שמארגנים הבחורים, מאחר שמדובר ביוזמה של בחורים צעירים והיפך גמור מעמדתם של מרבית רבני ומשפיעי המשיחיסטים (כולל רוב רובם של הנהלות ישיבות תומכי תמימים). ממש לא כמו שניסו להציג זאת בערך, שרק 'יש המתנגדים'. הכנסת מקטע זה לערך דומה במקצת לכך שיכניסו בערך על 'חיים נצחיים', שישנם כאלו שטוענים (כמובן לפי שיחותיו של הרבי..) שכל אנשי דורנו חיים לעד ואף אחד מאז תשנ"ב לא נפטר..
--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 14:21, י"ג באייר, ה'תש"ף 14:21, 7 במאי 2020 (IST)

אתה חסר חשיבות וגם דמגוג לא קטן. מה עם קישור לאתר לחלוחית גאולתית במקטע בו נאמר נגד הדולרים?--[[משתמש:חייל של המלך|חייל של המלך]] - [[שיחת משתמש:חייל של המלך|שיחה]], 15:19, י"ג באייר, ה'תש"ף 15:19, 7 במאי 2020 (IST)
:זה ממש לא חסר חשיבות, זה דבר הנעשה ב770 ומשפיעים כמו הרב [[זלמן נוטיק]] והרב [[זמרוני ציק]] ועוד מעודדים אותו וחלקם אף משתתפים בו באופן פעיל.
::לגבי ה'חיים נצחיים מאז נ"ב, עוד לא ראיתי א' שיראה לי מקור ברור לענין, ואדרבה, ממש לא אכפת לי לגלות שזו דעת הרבי..--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 05:23, י"ד באייר, ה'תש"ף 05:23, 8 במאי 2020 (IST)
:::הכל בסדר, הבאתי מקור שזה לא רק כמה תמימים שהחליטו על דעת עצמם אלא משפיעים מוכרים שמדברים על הענין ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ד באייר ה'תש"ף • 05:55, 8 במאי 2020 (IST)
::::א. נחוץ יותר הסבר, מה זאת אומרת הרבי עצמו. ב. האין זה נכון שלפני כל פעולה ב770 שואלים את הרבי?--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 06:09, י"ד באייר, ה'תש"ף 06:09, 8 במאי 2020 (IST)
:::::א. הבאתי עוד מקור. ב. זה נכון אבל לא זו הסיבה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ד באייר ה'תש"ף • 06:34, 8 במאי 2020 (IST)
:::::הסגנון שזה מובא בגוף הערך, הוא כאילו רוב חסידי חב"ד שמאמינים בנצחיות חייו של הרבי, משתתפים באירוע ורק 'יש שהתנגדו'.. כאשר העובדות הם הפוכות לחלוטין. רוב החסידים והמשפיעים הם נגד מעמדות אלו בצורה נחרצת. אולי 'יש שעודדו'.. אך צריך להעמיד תמונת מצב נכונה.--[[משתמש:לוי ישראל|לוי ישראל]] - [[שיחת משתמש:לוי ישראל|שיחה]], 16:51, י"ב בסיוון, ה'תש"ף 16:51, 4 ביוני 2020 (IST)
::::::לא מוזכר מה רוב החסידים מאמינים (וגם אין נפק"מ) אלא שיש דעות לכאן ולכאן וזה נכון.. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:44 • ט"ו בסיוון ה'תש"ף

== מקור ברור ==

אני ממש לא מבין על מה הדיון, בהתוועדות ש"פ נשא (הראשונה) אומר הרבי מה"מ שההוספה בצדקה שהונגה בכל יום ראשון כאן (ב770) היות שהיא נערכה כבר יותר מג' פעמים הרי היא דבר ניצחי שלא שייך בו שינוי והפסק. מי שרוצה לראות את הציטוט המדוייק מוזמן לפתוח דברי משיח, התנש"א, ח"ד עמ' 144.--[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 19:43, ח' באדר, ה'תשפ"א 19:43, 20 בפברואר 2021 (UTC) מתגיסים ומרימים את כבוד ליובאוייטש. חבדפדיה.

שיחה:נצחיות חייו של הרבי

2021-02-20T19:35:50Z

משהו: /* מקורות */ פסקה חדשה

==בקשת עזרה בדחיפות==
הערך כמעט ממש מוכן, אך זקוק לעזרתכם:
#תנאי ראשון שמבלעדו א"א להעלות - אינני יודע מה השם שצריך להיות לו. ההגדרה האמיתית שלו היא '''האמונה בנצחיות חייו של הרבי''' או '''של נשיא הדור''', אבל זה שם לא קליט שאף אחד לא יחפש אותו; לאידך - שם כמו '''הרבי חי וקיים''' או '''הרבי מללובביץ' חי וקיים''' וכד' זה שם שיימצא בקלות בגוגל ואנשים יכירו אותו, אבל הוא לא מדוייק כלל. או שיש הצעות אחרות.
#ענין נוסף, למשפט "כאשר התקבלה הידיעה בג' תמוז תשנ"ד" שמתי בקשת הבהרה, ואינני יודע איך להסתדר איתו. אי אפשר לכתוב, אבל אם לא נכתוב כלום אדם מבחוץ לא יבין.
#ועוד משהו אחרון, אם מישהו יודע מה שמותיהם של מחקרי האקדמיה בנושא ושנת הוצאתם לאור הוא מוזמן להוסיף (לידיעתי יש לפרופ' יורם בילו וכן נראה לי לד"ר שלי גולדברג, אולי גם עוד).

תודה רבה מראש לכולם! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:08, ל' בסיוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
==הצעות לערך==
א. אפשר לעשות האמונה בניצחיות חייו של הרבי ולעשות הפניה מ - חי וקיים וכו', כך שכל מי שמחפש זאת בחב"ד פדיה ימצא את זה, אך השאלה היא, האם בן אדם שמחפש בגוגל, הרבי מלובביץ',חי וקיים, או משחיסטים וכו'ימצא את זה.
ב. אפשר להביא את: "בא תשנ"ב, האזינו תש"נ, וכו'.
ג. רצוי לכתוב על פס"ד הרבנים שהרבי חי וקיים בלי שום שינוי, וצריך להמשיך לכתוב ולהכריז יחי בלי שום שינוי (מענין לענין באותו ענין, בנוגע לפס"ד הנ"ל, אני עדיין מחכה שהמו"ל של העיתון כפ"ח, החרדים כ"כ לפסקי דינם של בית דין רבני חב"ד, יקימו את הפס"ד הנ"ל..) וכן דברי הרב מרדכי אליהו (שעדיין לא ראיתי את מקורם ומי שיוכל לכתוב את המקור על גבי במה זו תבוא עליו ברכה) על הכרזת יחי אדונינו וכו'. כלומר - לא רק ההתיחסות בשיחות הרבי ובתורת הרבי כי אם התיחסות תורנית - מעשית של רבני חב"ד בגלוי או רבני חב"ד שעדיין לא רבני חב"ד בגלוי.
ד. רוב האנשים יודעים מה הקשר בין הרבי מלובביץ', לג' תמוז תשנ"ד.אם לא אפשר לכתוב כפי אמונתינו כגון:"עם הוידע הבשורה בג' תמוז תשנ"ד, נעלם מעיננו" או באופן אחר, שהרי ממה נפשך, אם יש לו דעות קדומות מסולפות, על מה שקרה בג' תמוז תשנ"ד, אז אתה לא צריך לפרט יותר מידי, הוא יודע לבד. ואם לא, אז אתה אומר לו מה שקרה '''באמת''' בג' תמוז, ולא מה שהעולם חושב.--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 01:27, 7 ביולי 2016 (UTC)
:#זהו, שאני לא בטוח שהפניות עובדות בגוגל. חוץ מזה ששם כזה ארוך לא בטוח שבנאדם יבין שזה מה שאליו הוא מתכוון.
#בא תשנ"ב מובא, האזינו תש"נ אין צורך (לא כל המקורות צריכים להכנס; בנאדם שממש רוצה לחקור יכול להכנס ללקוטי מקורות מהקישור בסוף הערך).
#באמת כדאי להביא פסק דין הנ"ל, אבל לא מצאתי אותו במהדורה מעודכנת ומפורטת במקום באינטרנט שנגיש לי. אם תמצא תוכל להכניס קישור בקישורים חיצוניים (אתה יודע איך מקשרים? אם לא, כדאי שתלמד).
#הבעיה שלא היתה אף פעם ידיעה על כך שהרבי 'נעלם מעינינו'. הידיעה היתה על אירוע אחר, אירוע שלא קרה. אשמח להצעות ניסוח נוספות. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:36, א' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

א. אני לא יודע לעשות קישור, אני בעצם כמעט לא יודע לעשות כלום. אני יכול אולי לנסות (עפ"י ההןראות הפשוטות שאני מסתבך איתם בשל שכלי הלקוי).
ב. ברדיו באמת הודיעו דבר שלא קרה, אבל מי מדבר פה על הרדיו?! אתה לא צריך להתייחס לכל ההודעות שהועברו. אתה לא צריך לכתוב גם כש.. אתה יכול לכתוב שגם כשהרבי נעלם מעיננו בג' תמוז החסידים המשיכו להאמין, מה אכפת לך איזה ידיעה התקבלה?!--[[משתמש:חי גאולה|חי גאולה]] - [[שיחת משתמש:חי גאולה|שיחה]] 09:37, 7 ביולי 2016 (UTC)
:אני חושב שהערך כמו שהוא עכשיו בסדר גמור ואפשר להעלות אותו--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 12:53, 7 ביולי 2016 (UTC)
::{{קח|משתמש:|חבר}} היקר, חבל שלא קראת את כל דף השיחה לעיל ואז היית רואה מה הבעיות שמפריעות להעלאתו (שם, ניסוח).
::עכ"פ בגלל החלטתי להעלותו לפני ג' תמוז, אני עושה זאת כעת במצב הנוכחי ובשם ה(לא מוצלח ה)נוכחי. אע"פ שאינני מתייאש ומקוה שבהמשך יצטרפו עוד ויתנו את דעתם/ביקורתם לשיפור המצב. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:16, ב' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:::בסוף החלטתי ש(גם אם הולכים על ברירת מחדל -)השם "נצחיות חייו של הרבי" פחות גרוע מ"האמונה בנצחיות חייו של הרבי". ועדיין מחכה להצעות... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:25, ב' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

== פתיח ==

הפתיח כתוב גרוע ביותר •  [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]]  •  [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 23:11, 7 ביולי 2016 (UTC)
:הפתיח גרוע בגלל השם הגרוע. אדרבה, אשמח להצעות ממך ומכל מי שמוכן לעזור. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:17, ב' בתמוז, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו

לעניות דעתי, מכיוון שהפתיח -והשם- מביע עמדה אישית, וידוע - "אדם חשוד אצל עצמו" - וורא שאינו משתייך לחב"ד, ואינו יכול להשיג אמונה של חסיד ברבי, עלול להירתע מכך שדעת הכותב עלולה להשפיע על אמינות הטקסט. כידוע הרבה "פלגים שונים" מחוץ לחב"ד לא מקבלים את אמונתנו ברבי כדבר מקובל, ומרחיקים יהודים מתורה, חסידות והיהדות - בנפנופם בדרכנו. כמובן שאין חלילה כל עניין לפגוע, אך הדבר עלול להשפיע -ומשפיע!- על צורת הסתלות של יהודים. ושוב - כמובן שאין עניין לפגוע, לא ביהודים ולא באחדות - כמ"ש הרבי -ש"הסיבה שהושיבו אותי על הכסא -היא להמשיך אלוקות בעולם (היינו מתחת לז' רקיעים, שנתבאר ב"באתי לגני" בכל השנים)(בשם הרב [[י"ל גרונר]].
== הערה ==
לכל המתעסקים בנושא: אצל [[הרבי]] לא היתה - - ח"ו, החיסרון הוא אצלנו שאנו לא מצליחים לראות את [[הרבי]]. [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה
]].--[[יחי המלך]] 23:43, 4 ביולי 2017 (UTC)

== משוב ==

למה לכתוב על הרבי שליט"א, דהיינו לברכו שיחיה, אם הוא ממילא לא יכול למות?{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.76.103.179|212.76.103.179]] 10:20, 19 ביולי 2017 (UTC)
:איזה שטויות, כל יום אתה אומר בתפילה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", וכי יש לך נפק"מ שלא? אפשר לומר ש"שליט"א", מלבד ברכה ואיחול זו גם קביעת עובדה, ע"ד [[יחי המלך]].--[[מיוחד:תרומות/185.46.78.11|185.46.78.11]] 08:25, 10 בדצמבר 2017 (UTC)

== אנציקלופדיות ==

{{א|קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע}}, נמק את עריכתך. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 12:55, 7 במאי 2019 (IST)
:{{קטן|אתה הוא האנונימי ששינה? או שסתם החלטת להתעניין? ובכל אופן -}}
:מאותה סיבה שאין בעיה לכתוב שחסידי חב"ד אינם מאמינים בציונות, למרות שאולי יש כאלו שכן (ומהם שמסתובבים כאן). אולי לגיטימי שחסיד יחלוק על משמעויות, סעיפים ותתי-סעיפים באמונה שהרבי חי וקיים, אך מי שאינו שותף לעצם האמונה שהרבי חי וקיים (בניסוח '''הכולל''' האמור במשפט הנ"ל) דעתו אינה שייכת לחסידות חב"ד, ואין טעם להתחשב בה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:06, ב' באייר ה'תשע"ט
::{{קטן|אני רק שיחזרתי כמה גירסאות שכתבו הרבי שליט"א/זי"ע/מה"מ שליט"א וכו', כפי המדיניות כאן, לא זכור לי שעשיתי שינויים אחרים.}}
::אתה קראת את הדיון בוואטסאפ, או שבהשגח"פ העלית את הנושא? עכ"פ, אינני חושב שהניסוח הוא "כולל". '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 15:50, 7 במאי 2019 (IST)
:::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|משוגע]] [[משתמש:שף ויתיב|משוגע]] אבל קצת שכל צריך להיות... סלחו לי שאני מתפרץ לדיון. אך לא יכולתי מלהתאפק... לא הבחנת שהינך סותר את עצמך מרישא לסיפא, דבתחילה כתבת כי אפשר שחסידי חב"ד יאמינו בציונות (היינו שישארו חסידים בהגדרה, כלומר שדעתם הנ"ל תיתכן אצל חסידי חב"ד), ומאידך גיסא עולה מדבריך האחרונים כי מי שאין חושב כמותך בעניין הנצחיות של הרבי שחי לפני עשרים וחמש אזי אינו חסיד חב"ד (כי "דעתו אינה שייכת לחסידות חב"ד ואין טעם להתחשב בה")... [[מיוחד:תרומות/188.64.207.14|188.64.207.14]] 14:51, 8 במאי 2019 (IST)
::::אנונימי, איני מבין למה תייגת אותי. עכ"פ, אני מסכים עם תוכן דבריך, אך נראה לי שלא הבנת אל נכון את דברי {{א|קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע}}, שגם עם זה אינני מסכים (שכן, אינני חושב שהנוסח הוא "כולל"). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 02:14, 9 במאי 2019 (IST)
:::::אחר בקשת מחילה על האיחור: לשמחתי איני בקי במתרחש בוואטסאפ, אם פספסתי משהו מענין - אתה יודע את כתובת המייל שלי. לא העליתי את הנושא, שיחזרתי לגירסא ישנה מעריכות של אחרים (משחיתים?). עכ"פ, איזה ניסוח היית מציע?
:::::בכוונה נזהרתי בניסוחיי, כי איני רוצה לכתוב שמאן דהוא יוצא מחסידות חב"ד בגלל (חוסר) דעתו הפסולה, אם בענין הציונות ואם בנושאים אחרים - ויוכיחו על כך רבותינו נשיאנו שלא הוקיעו חסרי דעה מחב"ד (מלבד קרליבך). ויתירה מזו: האיש שיש לו הכי הרבה מכתבים ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] והיה איש של הרבי בהמון תחומים, החזיק בדעות שאינן תואמות לשיטת רבותינו בענין המדינה, כמצוטט בערכו ב(...). עם זאת ביחס לדעה הפסולה עצמה מותר להתבטא ביתר פסקנות. לכן מחק את המילים שציטטת בשמי ולא אמרתי ("אזי אינו חסיד חב"ד"), ותנוח דעתך. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:49, כ"א באייר ה'תשע"ט
::::::{{א|קרייזי אבאוט משיח|קרייזי}}, הציטוט ש(נראה לי) הינך מייחס אלי, נכתב על ידי אנונימי. השאלה היא מי '''אתה''' שתקבע ש'''הבנתך האישית''' היא הקובעת איזו דיעה "אינה שייכת לחסידות חב"ד, ואין טעם להתחשב בה"??? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:33, 26 במאי 2019 (IST)
:::::::[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]], הרב זוין היה יר"ש וחסיד יותר ממך. ככל הנראה הוא גם ציית לרבי יותר ממך, ואיני רואה מקום להתגנדרות החסידית היתירה שלך, שאתה מחבב להפגינה בכל עת. אני מתנצל על ההתנגחות (כבר פעם שנייה), פשוט לא יכולתי להתאפק. ואגב, היו הרבה הרבה חסידי ורבני חב"ד שהיו ציוניים, לכן היא אפשר להתייחס גם לדעה עצמה כדעה לא חב"דית, היינו שעדיין יש להתחשב בדעת החסיד האינדיבידואל. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 04:07, כ"ב באייר, ה'תשע"ט 04:07, 27 במאי 2019 (IST)
::::::::[[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]], מדבריך מובן שדעת חסידי חב"ד היא דעת הרבי (ח"ו) ולפע"ד בהתדרדרות כזו מתי שהוא יגיע זמן שבפרט מסויים הרבי לא יוחשב כדעת חב"ד כי רוב החסידים יחשבו אחרת.... מגוחך!
::::::::על כן אני חושב שדעת הרבי היא דעת חב"ד ואנחנו מוזמנים להצטרף לדעה זו (- באם לא נרצה להצטרף לא ניכללבתוך דעת חב"ד!), ואם אתה חושב שיש לכתוב בערך [[ציונות]] שחלק מהחסידים מאמינים מציונות אז כמו שאמרתי לפני כן אין דעתך (עכ"פ בפרט זה) כדעת חב"ד.
::::::::ובנוגע לפועל, ע"פ [[שיחה:הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח#הערות כלליות|כללי חב"פדיה]] "כולנו מסכימים שחב"דפדיה צריכה להיות אתר אובייקטיבי, אבל גם אובייקטיביות בסופו של דבר נתונה לפרשנות. כמו שבחב"דפדיה ברור שהתורה אמת והיא נכתבת בצורה אובייקטיבית בהתאם לאמת זו, כך להבדיל בויקיפדיה האובייקיטביות אחרת... כך גם בעניינו חב"דפדיה צריכה להיות אובייקטיבית בכך שתשציג כל מידע ומקור מבוסס, יחד עם זאת '''חב"דפדיה נכתבת מתוך נקודת הנחה בסיסית שהרבי הוא נשיא הדור המשיח שבדור והוא חי וקיים''', הנושא הזה לא נתון לדיון". ולכן כמו שבערך [[הרבי כמלך המשיח#האמונה לאחר ג' בתמוז|הרבי כמלך המשיח]] לא יהיה כתוב שחלק מהחסידים מאמינים שהרבי הוא מלך המשיח (אף שישנם כאלה שחושבים כך) כך גם כאן לא יהיה שייך לכתוב שחלק מהחסידים מאמינים... והמ"י. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 09:38, 27 במאי 2019 (IST)
:::::::::{{א|חלוקת קונטרסים}}, כל מה שכתבת אינו רלוונטי, מפני שהדיון הוא על [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=prev&oldid=320744 עריכתו זאת] של ידידי המשוגע. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 10:13, 27 במאי 2019 (IST)
::::::::::{{א|שף ויתיב}}, מחילה שלא התנסחתי במפורש כלפי האנונימי. מכיון שהנני מחפש לא לקבוע לפי דעתי האישית, חיפשתי את הנוסח שישקף את הקביעה שהרבי חי וקיים כפי שקבע '''הרבי''', באופן שלא יכלול הבנה אישית שלי או של אחרים (כאמור, הנוסח הכולל ביותר). מדבריך נשמע שיש לך נוסח כולל יותר וצמוד יותר לדברי הרבי - לפלא אם כן מדוע אינך חושף אותו.
::::::::::מה שכתב {{א|חלוקת קונטרסים}} אינו נוגע לעריכה אלא לדיון שהסתעף ממנה. אני מוכרח להצטרף לפליאתו על שיטת {{א|תוקידידס}} - הבאתי את הדוגמא מציונות במחשבה תמימה שזו דוגמא מובהקת שכולם יסכימו עליה, ולא פיללתי לחידוש מרעיש כזה - שחסידים יכולים "להכניס" כדעה חב"דית גם דעה מנוגדת במפורש לשיטת רבותינו! אדרבה, בחרתי את הדוגמא מהרב זווין (ולא משז"ר למשל) כדי להדגיש שגם מי שקטניו עבות ממתניי ביר"ש, חסידות '''והתקשרות''', ועפר אני לרגליו - זה לא מקנה לו זכות לטהר שרצים, ודעות פסולות הן דעות פסולות. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:37, כ"ב באייר ה'תשע"ט
:::::::::::{{קטן|הערת אגב (שאין צורך להתייחס אליה): עד כמה שבעיני שלילי להתנגח, שלילי פי כמה '''להתאפק''' מלהתנגח... וכמאמר החכם: "שנשבור אחד לשני בקבוק בראש, העיקר שנתדבר".}} -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 10:39, כ"ב באייר ה'תשע"ט
{{שבירה}}
{{אנחה עמוקה}}... מדוע כל פעם כשמגיע לענינים אלו חייבים לסבך כל דבר פי אלף ממה שהוא?

בוא אסכם אך ורק את הנקודות הרלוונטיות של הדיון:

{{א|קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע}} מתעקש שיהיה כתוב "החסידים מאמינים כך וכך", ולא "חלק מהחסידים מאמינים כך וכך". אני הקטן טוען שאין מקום לכתוב כך כי זה היפך המציאות. ידידי המשוגע טוען לאידך, שמי שאומר אחרת אינו חסיד, לפחות בענין זה (זוהי הקצנה מסויימת של מה שהוא אמר - ולמרות זאת, זה מה שעולה מדבריו). אני הקטן שואל מיהו ידידי המשוגע לקבוע מיהו חסיד ומי לא? {{א|חלוקת קונטרסים}} עונה, שאמנם ידידי המשוגע הוא אפס מאופס כשבאים לקבוע '''לכלל חב"ד''', אך '''בבמה אישית שלו''' (אנציקלופדיה משיחיסטית) הוא יכול לקבוע מי חסיד ומי לא. עד כאן סיכום הטענות דלעיל כפי שאני הבנתי אותם.

אני הקטן חולק על קביעתו האחרונה של חלוקת קונטרסים, וסבור אשר אף '''אם''' יש מקום להתעלם מדיעות אחרות - הרי שוודאי לא כאן המקום לקבוע מי חסיד ומי לא.

כמו כן, הנני חולק על ידידי המשוגע, הסבור כי הנוסח אותו הוא מציע כולל דיעות המוסכמות על רוב רובם של חסידי חב"ד.

ועכשיו, בואו והסיטו את הדיון שוב. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 10:47, 27 במאי 2019 (IST)
:לא ממש הבנתי למה {{א|שף ויתיב|חשבת}} שמה שכתבתי לא היה על עריכה זאת. תחילה הגבתי על הדיון לגבי מה ש{{א|תוקידידס|תוקי}} רשם שאפשר להתייחס לדעה הציונית כדעה חב"דית (ח"ו) והבהרתי שזה לא משנה מה ישנם אנשים אומרים אלא מה הרבי אומר... וזה דעת חב"ד (עיין ב[[משתמש:שף ויתיב|דף שיחתך]], במאמר ר' זושא), ולאחר מכן כתבתי בנוגע למעשה על השינוי האם לכתוב מאמינים או שחלק מאמינים שהרבי חי עניתי שצריך לכתוב ש"החסידים מאמינים".
:וכדי לשלול את שאלתך מדוע כל פעם כשמגיעים לעניינים אלה צריך להסתבך עניתי (לא למה מי שחושב כך לא נקרא חסיד - כי זה באמת לא יוביל לשום מקום גם לשיטתך, וכן לא באתי כאן להסביר מי נקרא חסיד ומי לא (ח"ו), אלא) שכך צריך לכתוב כאן ע"פ כללי חב"דפדיה.
:וכך אני מקווה שעניתי על שאלותיך האחרונות. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 12:53, 27 במאי 2019 (IST)
::ניכר שלא הובנתי כראוי. אין ספק וצל של ספק שחסידים נוהגים בדרך אותה הרבי מתווה ומורה כי בה נלך! ומי שאינו בכלל זה ככל הנראה לא מגדיר עצמו כחסיד... אך הסוגייה האמורה - הציונות - היא סוגייה לא פשוטה, ובהחלט יש מקום לומר שהפנים המרובות שהציונות לובשת ופושטת מאפשרות אף לחסיד מן השורה להתחבר או להזדהות עם ערכים כלשהם בציונות. גילוי נאות, בעבר קיננה בי חיבת ציון יתירה שכבר פגה, וכמעט שסר חינה בעיניי. [[משתמש:תוקידידס|תוקידידס]] - [[שיחת משתמש:תוקידידס|שיחה]], 17:32, כ"ב באייר, ה'תשע"ט 17:32, 27 במאי 2019 (IST)
:::{{א|חלוקת קונטרסים}}, אם כבר לעיין בדף שיחתי, אז זה ב[[תבנית משתמש:ציוני]]. אך שוב סטינו, לא ביקשתי שיהיה כתוב "חלק מהחסידים מאמינים כך, וחלק מאמינים כך". אלא שלא יהיה כתוב '''שקר''' "החסידים מאמינים כך". מה לא הגיוני בזה? '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 21:24, 27 במאי 2019 (IST)
::::{{א|שף ויתיב}}, היה זכור לי שראיתי את זה שם, לאחר מכן כשחיפשתי אצלך לא מצאתי את זה אבל זה מפורסם בשם ר' זושא שאומר "אני לא חב"דניק - אני חסיד של הרבי" (לא מדוייק) ואכמ"ל.
::::בנוגע ל'שקר', אז כמו שכתבתי זה לא שקר, ומאחר ואין ענין לפתוח את הנושא מי נכלל בדעת חסידי חב"ד ומי בפרט מסויים אינו נכלל בדעת חסידי חב"ד כדאי שנגמור את הדיון כאן, ובאם ממש מפריע לך ה'שקר' תוכל לנסח את זה בצורה שונה: "וגם כיום חסידים מאמינים.." שכך זה פחות מוחלט. - [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 22:45, 27 במאי 2019 (IST)
:::::נו נו, הניסוח הנ"ל מקובל עלי. • '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 23:30, 27 במאי 2019 (IST)

== יחי המלך המשיח . '''''חייבים להכניס את זה בצורה כזאת שלא יורידו את זה עורכי האתר שליט"א''''' ==

בהתאם לאמונה זו היא גם צורת ההתנהגות היומיומית וההתייחסות לרבי בין החסידים. חסידי חב"ד כותבים אל הרבי באמצעות ספרי האגרות קודש שלו[23], נוסעים אליו לבית מדרשו 770 ומתייחסים למקום כאל מקומו העכשווי של הרבי[24], משתמשים בתארי החיים אליו - "שליט"א" או "שיל"ו" [-שיחיה לעולם ועד], ועוד. בהתאם למה שאמר הרבי ש"הנהגות נשיא הדור נצחיות הם" וכיוצ"ב התמימים ואנ"ש חסידי חב"ד מאמינים ובטוחים כי גם היום הרבי אומר שיחות, מתוועד, מחלק דולרים וכו' ואכן שלוש פעמים ביום בתחילת וסיום התפילה עושים שביל לרבי שיוכל לעבור בו בגוף גשמי ממש - כנ"ל -מכניסתו לביה"כ ועד לבימה, כמו"כ הרבי עולה לתןרה בינינ שני וחמישיעי לשלישי ובשבת למפטיר ובר"ח לרביעי וגם אז עושים שביל לרבי עד לבימת הקריאה ובחזרה, בנוסף כל יום ראשון לאחר מנחה הרבי מחלק דולרים בזאל למטה, כל שבת בשעה 13:30 הרבי יורד להתועדות שנמשכת כשעתיים שבסופה מחלק הרבי משקה לפעילים, בנוסף כל הפעולות שראינו שהרבי עשה בקביעות - אנחנו יודעים שהרבי עוושה אותם גם כיום שזה בין היתר גם כפרות, מים שלנו, שיחות, יחידויות כלליות, פני"ם, חלוקת לעקאח, פאראד, וכו' וכו'. כמובן שמסתמכים על השיחות ועל האגרות קודש שבאופן יומיומי הרבי מדריך את המשבקי"ם והועד המסדר מה ואיך לעשות

'''''חייבים להכניס את זה בצורה כזאת שלא יורידו את זה עורכי האתר שליט"א'''''

== ציון קיום ה"אנטי משיחיסטים" ==

אני חושב שאם חוצן היה קורא את הערך הוא היה מגיע למסקנה שנצחיות חייו של הרבי זהו דבר שמקובל בתור עובדה אצל כלל החסידים ולא רק קבוצה מסויימת (אפילו אם היא כוללת את כל חב"ד ואין לי שום מושג על המספרים עדיין יש קבוצה מאוד גדולה באופן יחסי שטוענת שלא) ובתור אנציקפלודיה אני חשוב שצריך להזכיר את זה

== מצוין ==

ערך טוב מאוד !

== מקורות ==

לפענ"ד כדאי מאוד להוסיף לערך קטעים משיחות שהרבי מה"מ מסביר על חייו הנצחיים של נשי"ד.
לדוגמא: שיחה לפרשת שמות לקו"ש חלק כ"ו, שיחת האזינו תש"נ (דברי משיח, תש"נ ח"א עמ' 53) ועוד ועוד.--[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 19:35, ח' באדר, ה'תשפ"א 19:35, 20 בפברואר 2021 (UTC) מתגיסיים ומרימים את כבוד ליובאוייטש. חבדפדיה.

שיחה:דברי משיח

2021-02-20T19:28:46Z

משהו: /* שינוי התמונה */ פסקה חדשה

לא מספיקה סידרת '[[תורת מנחם]]'??? {{אנונימי}}
:על מי השאלה, על המו"ל או על חב"דפדיה?
:אם השאלה על חב"דפדיה, זו כלל לא שאלה, כי זוהי אנציקלופדיה שמתארת עובדות.
:ואם השאלה היא על המו"ל, לך דבר איתו! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:36, י"ב בניסן, ה'תש"ף ''(6 באפר' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 21:36, 6 באפריל 2020 (IST)
::עבורי המעלה העיקרית של הסדרה היא שיש לראשונה הוצאה מסודרת של היומנים השונים משולבים ערוכים ומפורטים, דברי הרבי במהלך חלוקת הדולרים, ועבודה דומה לתורת מנחם שמתחילה מהצד ההפוך של השנים, כך שבזכות זה יהיה בעריכה מחודשת ומהודרת את השנים תש"מ-תשנ"ב עשר שנים מוקדם יותר (מה שיעזור גם ללה"ק, כידוע שספרי המכון להפצת תוש"מ נמצאת תדיר על שולחנות עורכי לה"ק, ועיני ראו ולא זר). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 10:05, י"ג בניסן, ה'תש"ף 10:05, 7 באפריל 2020 (IST)
:::א. בתורת מנחם אם יש מוגה מכניסים אותו ולא את הבלתי מוגה, דבר שגורם לכך שרוב הדברים שכתובים בדברי משיח כעת '''לא''' נמצאים שם כי בשנים האחרונות רוב השיחות והמאמרים הוגהו. ב. '''עריכה''' - בתורת מנחם החומר ערוך מאוד עד כדי שינוי סדר העניינים ושינוי לשון כך שיש הרבה שינויים תוכניים בשיחות (ניתן לראות ב[[שיחה:המכון להפצת תורתו של משיח#הערות ממערכת המכון]] את דברי העורך לגבי שיחות שנערכו ע"פ הדברמ רבו"נ עליהם נבנתה השיחה או מאמרים משוחזרים ע"פ זיכרון מהיום...). ג. בדברי משיח יש עוד כמה מעלות אחרות כמו ר"ד מדולרים, תמליל של השיחות בימי החול, יומנים ערוכים ומסודרים, מפתח גאולה ומשיח. זה מספיק כדי שזה יהיה שונה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ג בניסן ה'תש"ף • 17:36, 7 באפריל 2020 (IST)
::::אתה צודק כמובן, רק דיברתי מהי המעלה עבורי, כיוון שאם נכנסים לשאלות של עריכה, יהיו כאלו שיגידו שהם אלה שהוסמכו על ידי הרבי לערוך, לכן כתבתי מנקודת מבט של המשתמש. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 22:44, י"ג בניסן, ה'תש"ף 22:44, 7 באפריל 2020 (IST)
:::::לא חלקתי עליך ועל מר כתית, הוספתי הסבר על השינויים בין שני הסדרות כתשובה לשאלה למה צריך שני ערכים וא"כ זה גם לא משנה למי יש הוראה וכו' ואדרבה באם יש זה מראה יותר על השוני ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י"ד בניסן ה'תש"ף • 21:58, 8 באפריל 2020 (IST)

== הועבר מדף שיחה של היכל הבעש"ט. ==

אגב, מי נזכר במאמרים ששמע לפני 40 שנה? יואל? [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 18:41, כ"ג בתמוז, ה'תש"ף 18:41, 15 ביולי 2020 (UTC)
:איך אפשר לכתוב כזה דבר, כאשר רג"א ורל"א לא בפנים? ולא הבנתי מה כתבת על יואל. המאמרים שפורסמו בהיכל, זה רובם מאמרים מתוך מעיינתך, וחלק מתוך עוד מקומות. [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 19:01, כ"ג בתמוז, ה'תש"ף 19:01, 15 ביולי 2020 (UTC)
::אני סך הכל ניסחתי את עריכת {{א|א' מחב"ד}}, לגבי ר' יואל - כן, וזה לא חשיפה אני יכול לציין לך למאמר שקיבל בן 7 שורות ובספר נדפסו כמה עמודים... ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 19:04 • כ"ג בתמוז ה'תש"ף
אם יוכל [[משתמש:חלוקת קונטרסים]] לבאר לי הקטן מי קיבל ממי ובאיזה ספר?[[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 00:51, כ"ד בתמוז, ה'תש"ף 00:51, 16 ביולי 2020 (UTC)
:בספר [[התוועדויות]] אספו הנחות מאנשים שרשמו בשעתו את המאמרים והשיחות והגיעו אליו עם הנחה בת 7 שורות ומאחר והוא זכר את המאמר מאז אמירתו הוא נדפס בספר בכמה עמודים. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 00:58 • כ"ד בתמוז ה'תש"ף
::ואיך זה קשור להיכל הבעש"ט?[[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 01:00, כ"ד בתמוז, ה'תש"ף 01:00, 16 ביולי 2020 (UTC)
:::שאם כתוב בערך שיש חשיפות בקשר למאמרים וזה קשור אליו זה מאוד הגיוני שזה אכן קרה גם אם לא התפרסם בעוד מקומות קודם, לכן לא מחקתי ישר אבל ביקשתי מקור לכך ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 03:21 • כ"ד בתמוז ה'תש"ף
::::אה, כוונתו הייתה ל'מאמרים' של הרי"כ עצמו, לא למאמרי הרבי [[משתמש:אויפעפענען|אויפעפענען]] - [[שיחת משתמש:אויפעפענען|שיחה]], 12:50, כ"ד בתמוז, ה'תש"ף 12:50, 16 ביולי 2020 (UTC)
:::::אז מה הפירוש 'משמו'? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 18:57 • כ"ד בתמוז ה'תש"ף
::::::שמישהו כתב את זה מתוך שיעורים שלו. ואגב הסיפור על המאמר של השורות שהפך לעמודים הוא בדיה מצוצה מן האצבע. יש הרבה בעיות בסדרה הזאת אבל הם לא קשורים לרי"כ. [[מיוחד:תרומות/62.128.56.7|62.128.56.7]] 00:00, 19 ביולי 2020 (UTC)
:::::::יש לסיפור מקור מאוד אמין שבדק את זה בעצמו ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 02:36 • כ"ז בתמוז ה'תש"ף
:::::::אני אמין מאד ובדקתי את זה בעצמי וזה ידוע לכל מי שמכיר קצת איך העסק עובד. המדיניות של חש"ב שהוא לא מכניס שום 'הנחה' שלא נכתבה בשעת מעשה נקודה. הבעיה היא שד"פ עושה מה שליבו חפץ (קצת כמו שי"ג עושה בד"מ...), אבל זה מדעתו הרחבה ולא קשור לזכרון שיש או אין ליואל.
חלאס, זה לא המקום כלל של המריבות הללו, יש ערכים מיוחדים שבהם מקללים הצדדים זה את זה. (כל הקשר לכאן הגיע מחוסר הבנה פשוטה, מה הפשט מאמרים של יואל כהן).
:לא אמרתי שהוא הכניס הנחה חדשה אלא שהוא פיתח הנחה ישנה ולא באופן של הרחבה אלא של זיכרון. אשמח שתגיד לי בפרטי (אולי ב{{משתמש:חלוקת קונטרסים/מייל|קצר2}}) במה י"ג עושה מה שליבו חפץ ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:11 • כ"ח בתמוז ה'תש"ף
::במחלת כבוד מפעיל מערכת נכבד, הקשר לערך הזה? ולשיחת הערך הזה? [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 17:44, כ"ח בתמוז, ה'תש"ף 17:44, 20 ביולי 2020 (UTC)
:::זה מה שאני אומר. ש'זכרון' לא קביל אצל חש"ב. כל השינויים הם ע"פ חשבונות של 'עריכה' של ד"פ ע"פ המבאמרים עליהם היה מבוסס המאמר וכו'. '''שום דבר לא נעשה ע"פ זכרון של יואל'''. י"ג מרכיב הנחות שונות להנחה אחת בסדרת דברי משיח ע"פ השערה בלבד. שזה בסדר אבל התוצאה רחוקה ממה שהרבי אמר. וזה גם בסדר.
::::לא הבנתי למה תוצאה רחוקה ממה שהרבי אמר אם זה כתוב בהנחה. אגב, דבר שכתוב רק בהנחה אחת הוא מכניס להערה בכותרת "בהנחה אחרת נכתב.." או "באחת ההנחות נכתב.." וכד' ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 22:03 • כ"ח בתמוז ה'תש"ף
:::::עצה פשוטה: קח דברי משיח תש"נ ואילך (כלומר ואחורה) ותשווה בין הד"מ לבין ההנחות השונות. (להבדיל מתנש"א תשנ"ב שבאופן כללי הוא התבסס על הנחת השיחו"ק עם שינויים קלים).
::::::לא הבנתי למה זה אמין וזה לא (ובפרט אם הוא לוקח משתי הנחות). אם אתה מתכוון לשיחות קודש בלשון הקודש אז הוא זה שהוציא את זה (ב' כרכים) ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 12:18 • כ"ט בתמוז ה'תש"ף

== שינוי התמונה ==

אני חושב שכבר הגיע זמן להחליף תמונה.
התמונה שנמצאת כעת היא עלובה ביותר ביחוד שכעת הסדרה הכפילה את עצמה ויותר.
אשמח שמי שיש בידו תמונה כזאת שיעלה אותה, שתכבד את הסדרה שאמורה להיות הסדרה הגדולה ביותר בתורתו של הרבי שליט"א מה"מ.
תודה. --[[משתמש:משהו|משהו]] - [[שיחת משתמש:משהו|שיחה]], 19:28, ח' באדר, ה'תשפ"א 19:28, 20 בפברואר 2021 (UTC)מתגייסים ומרימים את כבוד ליובאוויטש. חבדפדיה.

פרשת משפטים

2021-02-19T11:50:37Z

משהו:

'''פרשת משפטים''' היא ה[[פרשה]] השישית ב[[ספר שמות]] (מפרק כ"א פסוק א' עד פרק כ"ד פסוק י"ח).

==הפרשה בקצרה==
'''הקדמה''': בשבוע שעבר, [[פרשת יתרו]], מסופר כיצד [[בני ישראל]] קיבלו את ה[[תורה]] למרגלות [[הר סיני]]. את שתי הדברות הראשונות הם שמעו ישירות מפי הקב"ה, אך הם לא יכלו לעמוד בעוצמת הגילוי, ולכן ביקשו מ[[משה רבינו]] שיקבל את התורה עבורם. בפרשתנו, אנו מוצאים בתורה רק מספר מצומצם מאוד של מצוות, מתחיל מהמצווה לקדש את החודשים, הציווי לשמור שבת ועוד.

ישנם שלושה סוגים של מצות:
*'''משפטים''' - ציווים שבני האדם מסוגלים להבין גם ב[[שכל]]ם את הסיבה, ואפילו היו חושבים על מצווה שכזו גם בלי התורה.
*'''חוקים''' - מצוות שלולא התורה לא היינו חושבים עליהם, וגם כיום אין לנו שום דרך להבין בשכלנו את הטעם שמאחרי מצוות אלו (לדוגמא כל המושגים של טומאה וטהרה). אלו הם חוקים ש[[הקב"ה]] נתן לבני ישראל.
*'''עדות''' - שהינם מצוות שלא היינו חושבים עליהם בעצמנו, אך לאחר הציווי מ[[הקב"ה]] אנו יכולים לנסות ולהבין את הטעם והסיבה. לדוגמא שמירת שבת או השמירה על חג הפסח מועד יציאתנו מארץ מצרים.

פרשתנו נקראת דווקא משפטים, והיא מתחילה במספר מצוות הנכללות בגדר של משפטים.

*'''ראשון''' - קבלת מספר מצוות הקשורות לעבדות, חיוב הבעל לאשתו בנושאים של אוכל, ביגוד וחיובי אישות, וכן דינים של חטיפת ילדים ודיני הורג [[נפש]] ב[[שוגג]] וב[[מזיד]].

*'''שני''' - התורה מצווה אותנו דיני תקיפה ופגיעה. כאן אנו מוצאים את הפסוק המפורסם "עין תחת עין, שן תחת שן". כאן אנו קוראים גם את הדינים על [[שור]] נגח, בור שהושאר ללא השגחה וכן דיני ההתגוננות כאשר גנב פורץ לבית.

*'''שלישי''' - דינים של היזק כספי, [[כישוף]] וכן [[עבודת אלילים]]. כמו כן אנו מצווים שלא להתאכזר לגרים לאלמנות וליתומים, וכן שלא לתת הלוואות בריבית ליהודי אחר.

*'''רביעי''' - דיני חילול הקודש, דיני פדיון בן בכור וכן פטר חמור. כמו כן אנו מצווים לשמור [[כשרות]] וכן האיסור להגיש דיווח כוזב ודינים נוספים הקשורים לדין ומשפט. התורה גם מצווה שבמקרה בו נראה את חמור שונאנו רובץ תחת משאו - עלינו לעזור לו, וכן אם נראה בהמת שונאנו שנאבדה לו - עלינו להשיבה לו.

*'''חמישי''' - מצוות הדין והמשפט ובהם האיסור לקחת שוחד, כיון שהשוחד יעוור עיני חכמים. כאן אנו קוראים גם על מצוות השמיטה, לפיה עלינו לעבוד ב[[שדה]] במשך שש שנים, ובשנה השביעית לנוח ולתת ל[[שדה]] גם לנוח. התורה גם אוסרת עלינו להזכיר שמות של אלוהים אחרים. [[רש"י]] מצין שזה כולל גם איסור לתת הדרכה ברחוב על ידי הזכרת כנסיות כציוני דרך. כאן מקומם של שלושת החגים: [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]]. נאסר עלינו לבשל [[בשר בחלב]]. [[רש"י]] מציין כי האיסור נכפל בתורה שלוש פעמים ללמדנו שלושה דברים: איסור אכילה, איסור בישול ואיסור הנאה.

*'''שישי''' - לאחר שהתורה מסיימת עם כל המשפטים, ה' אומר כי הוא מתכונן לשלוח [[מלאך]] לפני העם שיביא אותם לארץ אותה הכין עבורם. על העם לשמוע בקולו, וכך ה' ילחם באויביהם של עם ישראל. כאשר בני ישראל יקבלו את הארץ המובטחת, עליהם לזכור שלא להשתחוות לאלילים של יושבי הארץ, אלא להרוס את הפסילים ובזכות כך יברך אותם ה' ויסיר מהם כל מחלה.

*'''שביעי''' - ה' ממשיך להבטיח לבני ישראל שבאם יילכו בדרך התורה והמצוות לא יהיה בהם עקר ועקרה, וה' יאריך את ימיהם. ה' אף ילחם את מלחמתם עוד קודם שיגיעו לארץ כדי להבריח את האויבים. משה רבינו הקריב [[קרבנות]], והוא היזה מהדם על העם, והיה זה [[דם]] ברית - בדומה לדם [[ברית מילה]]. בסיום הפרשה ה' קורא למשה להר על מנת לתת לו את שני לוחות הברית. משה עולה להר סיני ונשאר שם ארבעים יום וארבעים לילה.

==בתורת החסידות==
ב[[לקוטי שיחות]]{{הערה|חי"א עמ' 97 }} [[הרבי מליובאוויטש]] מבאר שישנם כאלו הטרודים כל כך בעסקיהם הגשמיים
במשך ששת ימי החול עד שהם "עבדים לעבדים"
- לרצונם הגשמי, כאדם זה הקונה אדון לעצמו
למשך שש שנים. וגם בבוא יום "השביעי" – יום
השבת קודש, שבו צריך "לצאת חפשי", לשבות
ולנוח מכל עניני חול – אינם רוצים "להשתחרר"
מאהבתם ושעבודם לעניניהם הגשמיים, אלא
מוטרדים הם ומשועבדים לעסקיהם.
ועל זה באה ההוראה:
[[הקב"ה]] ציוה "כי לי בני ישראל עבדים" –
שענינו של האדם הוא לעבוד ולהיות "משועבד"
להקב"ה בלימוד התורה וקיום המצוות, וזוהי
תכלית ירידת נשמתו לעולם הזה. ומכיוון שזהו
ציווי הקב"ה המחי' את הכל, הרי בוודאי ניתנו לו
הכח והיכולת הדרושים למלאת תכלית זו.
ועל כן גם בימי החול, בעסקו בעניניו
הגשמיים, אין לו להיות משועבד לעסקיו באופן
של "עבד לעבדים", כי אם אדרבה, לעסוק בהם
"לשם שמים" ולהשתמש בהם כדי להיות עבד
להקב"ה. ואז, כשבא יום השבת קודש, הרי הוא
יכול לקדש, להבדיל ולהגבי' עצמו לגמרי מעניני
חול, ולעסוק בלימוד התורה ובעבודת השי"ת
בלבד.

==== שיחת ה"דבר מלכות" ====

בדבר מלכות השבועי מציין הרבי מה"מ ומראה את התחלת פעולתו של בלך המשיח בעולם, כאשר ימים אחדים קודם אמירת השיחה אירעו שני אירועים מיוחדים: הראשון כאשר נשיא ארה"ב הכריז על צמצום בתקציבים לפיתוח כלי נשק וניצולם למטרות שלום ובריאות. והשני שנשיאי שני המעצמות הגדולות רוסיה וארה"ב נפגשו במטרה לעצור את ה"מלחמה הקרה" בה הם היו שרויים זמן רב.
הרבי הבהיר שאירועים אלה קרו בעקבות התחלת פעולתו של מלך המשיח בעולם ומשווה זאת לפרשת משפטים - שאע"פ שרוב המצוות שבה הינם מצוות הגיוניות ואנושיות אם זאת אנו מקיימים אותם רק משום שכך ה' ציווה, וכן הוא בנוגע לאירועים העולמיים הנ"ל שעל אף שנראה שהם הגיעו כתוצאה מחשיבה נכונה של המנהיגים האמת היא שהיא הגיע אך ורק כתוצאה מפעולותיו של מלך המשיח.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=240 רעיונות לפרשת משפטים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2186 טקטס פרשת משפטים עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=2195 פרשת משפטים בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1522 קריאת פרשת משפטים עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] - {{חב"ד אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2060 הפטרת פרשת משפטים עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] - {{חב"ד אינפו}}
{{הערות שוליים|}}
{{פרשות השבוע}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ב]]
[[קטגוריה:חומש שמות|6]]

פרשת משפטים

2021-02-19T11:48:05Z

משהו: /* בתורת החסידות */

'''פרשת משפטים''' היא ה[[פרשה]] השישית ב[[ספר שמות]] (מפרק כ"א פסוק א' עד פרק כ"ד פסוק י"ח).

==הפרשה בקצרה==
'''הקדמה''': בשבוע שעבר, [[פרשת יתרו]], מסופר כיצד [[בני ישראל]] קיבלו את ה[[תורה]] למרגלות [[הר סיני]]. את שתי הדברות הראשונות הם שמעו ישירות מפי הקב"ה, אך הם לא יכלו לעמוד בעוצמת הגילוי, ולכן ביקשו מ[[משה רבינו]] שיקבל את התורה עבורם. בפרשתנו, אנו מוצאים בתורה רק מספר מצומצם מאוד של מצוות, מתחיל מהמצווה לקדש את החודשים, הציווי לשמור שבת ועוד.

ישנם שלושה סוגים של מצות:
*'''משפטים''' - ציווים שבני האדם מסוגלים להבין גם ב[[שכל]]ם את הסיבה, ואפילו היו חושבים על מצווה שכזו גם בלי התורה.
*'''חוקים''' - מצוות שלולא התורה לא היינו חושבים עליהם, וגם כיום אין לנו שום דרך להבין בשכלנו את הטעם שמאחרי מצוות אלו (לדוגמא כל המושגים של טומאה וטהרה). אלו הם חוקים ש[[הקב"ה]] נתן לבני ישראל.
*'''עדות''' - שהינם מצוות שלא היינו חושבים עליהם בעצמנו, אך לאחר הציווי מ[[הקב"ה]] אנו יכולים לנסות ולהבין את הטעם והסיבה. לדוגמא שמירת שבת או השמירה על חג הפסח מועד יציאתנו מארץ מצרים.

פרשתנו נקראת דווקא משפטים, והיא מתחילה במספר מצוות הנכללות בגדר של משפטים.

*'''ראשון''' - קבלת מספר מצוות הקשורות לעבדות, חיוב הבעל לאשתו בנושאים של אוכל, ביגוד וחיובי אישות, וכן דינים של חטיפת ילדים ודיני הורג [[נפש]] ב[[שוגג]] וב[[מזיד]].

*'''שני''' - התורה מצווה אותנו דיני תקיפה ופגיעה. כאן אנו מוצאים את הפסוק המפורסם "עין תחת עין, שן תחת שן". כאן אנו קוראים גם את הדינים על [[שור]] נגח, בור שהושאר ללא השגחה וכן דיני ההתגוננות כאשר גנב פורץ לבית.

*'''שלישי''' - דינים של היזק כספי, [[כישוף]] וכן [[עבודת אלילים]]. כמו כן אנו מצווים שלא להתאכזר לגרים לאלמנות וליתומים, וכן שלא לתת הלוואות בריבית ליהודי אחר.

*'''רביעי''' - דיני חילול הקודש, דיני פדיון בן בכור וכן פטר חמור. כמו כן אנו מצווים לשמור [[כשרות]] וכן האיסור להגיש דיווח כוזב ודינים נוספים הקשורים לדין ומשפט. התורה גם מצווה שבמקרה בו נראה את חמור שונאנו רובץ תחת משאו - עלינו לעזור לו, וכן אם נראה בהמת שונאנו שנאבדה לו - עלינו להשיבה לו.

*'''חמישי''' - מצוות הדין והמשפט ובהם האיסור לקחת שוחד, כיון שהשוחד יעוור עיני חכמים. כאן אנו קוראים גם על מצוות השמיטה, לפיה עלינו לעבוד ב[[שדה]] במשך שש שנים, ובשנה השביעית לנוח ולתת ל[[שדה]] גם לנוח. התורה גם אוסרת עלינו להזכיר שמות של אלוהים אחרים. [[רש"י]] מצין שזה כולל גם איסור לתת הדרכה ברחוב על ידי הזכרת כנסיות כציוני דרך. כאן מקומם של שלושת החגים: [[פסח]], [[שבועות]] ו[[סוכות]]. נאסר עלינו לבשל [[בשר בחלב]]. [[רש"י]] מציין כי האיסור נכפל בתורה שלוש פעמים ללמדנו שלושה דברים: איסור אכילה, איסור בישול ואיסור הנאה.

*'''שישי''' - לאחר שהתורה מסיימת עם כל המשפטים, ה' אומר כי הוא מתכונן לשלוח [[מלאך]] לפני העם שיביא אותם לארץ אותה הכין עבורם. על העם לשמוע בקולו, וכך ה' ילחם באויביהם של עם ישראל. כאשר בני ישראל יקבלו את הארץ המובטחת, עליהם לזכור שלא להשתחוות לאלילים של יושבי הארץ, אלא להרוס את הפסילים ובזכות כך יברך אותם ה' ויסיר מהם כל מחלה.

*'''שביעי''' - ה' ממשיך להבטיח לבני ישראל שבאם יילכו בדרך התורה והמצוות לא יהיה בהם עקר ועקרה, וה' יאריך את ימיהם. ה' אף ילחם את מלחמתם עוד קודם שיגיעו לארץ כדי להבריח את האויבים. משה רבינו הקריב [[קרבנות]], והוא היזה מהדם על העם, והיה זה [[דם]] ברית - בדומה לדם [[ברית מילה]]. בסיום הפרשה ה' קורא למשה להר על מנת לתת לו את שני לוחות הברית. משה עולה להר סיני ונשאר שם ארבעים יום וארבעים לילה.

==בתורת החסידות==
ב[[לקוטי שיחות]]{{הערה|חי"א עמ' 97 }} [[הרבי מליובאוויטש]] מבאר שישנם כאלו הטרודים כל כך בעסקיהם הגשמיים
במשך ששת ימי החול עד שהם "עבדים לעבדים"
- לרצונם הגשמי, כאדם זה הקונה אדון לעצמו
למשך שש שנים. וגם בבוא יום "השביעי" – יום
השבת קודש, שבו צריך "לצאת חפשי", לשבות
ולנוח מכל עניני חול – אינם רוצים "להשתחרר"
מאהבתם ושעבודם לעניניהם הגשמיים, אלא
מוטרדים הם ומשועבדים לעסקיהם.
ועל זה באה ההוראה:
[[הקב"ה]] ציוה "כי לי בני ישראל עבדים" –
שענינו של האדם הוא לעבוד ולהיות "משועבד"
להקב"ה בלימוד התורה וקיום המצוות, וזוהי
תכלית ירידת נשמתו לעולם הזה. ומכיוון שזהו
ציווי הקב"ה המחי' את הכל, הרי בוודאי ניתנו לו
הכח והיכולת הדרושים למלאת תכלית זו.
ועל כן גם בימי החול, בעסקו בעניניו
הגשמיים, אין לו להיות משועבד לעסקיו באופן
של "עבד לעבדים", כי אם אדרבה, לעסוק בהם
"לשם שמים" ולהשתמש בהם כדי להיות עבד
להקב"ה. ואז, כשבא יום השבת קודש, הרי הוא
יכול לקדש, להבדיל ולהגבי' עצמו לגמרי מעניני
חול, ולעסוק בלימוד התורה ובעבודת השי"ת
בלבד.

==== שיחת ה"דבר מלכות" ====
בדבר מלכות השבועי מציין הרבי מה"מ ומראה את התחלת פעולתו של בלך המשיח בעולם, כאשר ימים אחדים קודם אמירת השיחה אירעו שני אירועים מיוחדים: הראשון כאשר נשיא ארה"ב הכריז על צמצום בתקציבים לפיתוח כלי נשק וניצולם למטרות שלום ובריאות. והשני שנשיאי שני המעצמות הגדולות רוסיה וארה"ב נפגשו במטרה לעצור את ה"מלחמה הקרה" בה הם היו שרויים זמן רב.
הרבי הבהיר שאירועים אלה קרו בעקבות התחלת פעולתו של מלך המשיח בעולם ומשווה זאת לפרשת משפטים - שאע"פ שרוב המצוות שבה הינם מצוות הגיוניות ואנושיות אם זאת אנו מקיימים אותם רק משום שכך ה' ציווה, וכן הוא בנוגע לאירועים העולמיים הנ"ל שעל אף שנראה שהם הגיעו כתוצאה מחשיבה נכונה של המנהיגים האמת היא שהיא הגיע אך ורק כתוצאה מפעולותיו של מלך המשיח.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=240 רעיונות לפרשת משפטים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2186 טקטס פרשת משפטים עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=2195 פרשת משפטים בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1522 קריאת פרשת משפטים עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] - {{חב"ד אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2060 הפטרת פרשת משפטים עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] - {{חב"ד אינפו}}
{{הערות שוליים|}}
{{פרשות השבוע}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ב]]
[[קטגוריה:חומש שמות|6]]