https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T07:58:52Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90&diff=842440משה אהרן ברוידא2026-04-17T22:40:27Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה אהרן ברוידא.jpg|ממוזער|הרב משה אהרן ברוידא]]<br />
הרב '''משה אהרן ברוידא''' ([[כ"ט בניסן]] [[תרצ"ט]] - [[י"ב אדר|י"ב אדר א']] [[תשפ"ד]], 2024) היה רבה של דרום [[גבעתיים]], ובאחרית ימיו, מזקני חסידי חב"ד ב[[בני ברק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ט ניסן]] [[תרצ"ט]] בארץ ישראל, לאביו הגאון רבי אוריה ברוידא רב העיר גבעתיים ולאמו מרת שרה {{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/02_230.jpg ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.<br />
<br />
בצעירותו, למד החל משנת תשי"א בישיבת אור ישראל ב[[פתח תקוה]], בישיבת פוניבז', ובישיבת היכל התלמוד בתל אביב.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שולמית בת ר' בן ציון ורחל ביילא, התיישב בגבעתיים והחל ללמוד ב[[כולל אברכים]].<br />
<br />
הרבי שלח מכתב {{הערה|[https://www.igrot.com/answer/22/191-192 חלק כ"ב אגרת ח'שפט ע' קצ]}} לרב הראשי לישראל הרב יצחק ניסים (וכמו"כ לרב זווין) מכתב המלצה עליו כאדם המתאים וראוי להיות רב שכונה:<br />
<br />
{{ציטוט|באתי להמליץ על האברך משה אהרן שי' ברוידה מועמד לרבנות בשכונים בגבעתיים, ששמעתי עליו ונוכחתי מפי כתבו - מכתביו רבים שהוא ירא שמים ויד לו בהוראה, בחינוך ובהשפעה וראוי לאותה איצטלא. ובודאי גם כהדר"ג שליט"א מכירו.<br />
<br />
אני תקוה שכת"ר שליט"א ימצאהו מתאים למשרה הנ"ל, בפרט שיש לו לאברך הנ"ל היכרות וידידים בגבעתים, וגם אביו שי' רב שם, ואם יתמנה למשרה הנ"ל התקוה חזקה שיצליח בעבודתו בקדש}}<br />
<br />
זכה לקבל מספר מכתבי הדרכה מהרבי בעניני חסידות{{הערה|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/5100777/jewish/page.htm אגרות קודש חלק י"ח מכתב ז’כח].}}.<br />
<br />
רודף צדקה וחסד, רב שכונת דרום גבעתיים במשך עשרות שנים, מפיץ תורה וחסידות לקהלים רחבים.<br />
<br />
השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]].<br />
<br />
הרב ברוידא חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br />
<br />
בשנותיו האחרונות התגורר ב[[בני ברק]] ונמנה על זקני חסידי חב"ד בעיר.<br />
<br />
נפטר בגיל 85 ביום רביעי [[י"ב אדר|י"ב אדר ראשון]] [[תשפ"ד]] ונטמן ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יוסי ברוידא<br />
*בנו, ר' שמעון מנחם מענדל (שימי) ברוידא - ביתר עלית<br />
*בתו, מרת מרים קוריץ<br />
*בתו, מרת חני גרליץ<br />
*בתו מרת לאה, רעיית הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - שלוחי הרבי ב[[אלעד]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ברוידא, משה אהרן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגבעתיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90&diff=842439משה אהרון ברוידא2026-04-17T22:39:50Z<p>משולח: משולח העביר את הדף משה אהרון ברוידא לשם משה אהרן ברוידא: שם ערך שאינו כתוב נכון</p>
<hr />
<div>#הפניה [[משה אהרן ברוידא]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90&diff=842438משה אהרן ברוידא2026-04-17T22:39:50Z<p>משולח: משולח העביר את הדף משה אהרון ברוידא לשם משה אהרן ברוידא: שם ערך שאינו כתוב נכון</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה אהרן ברוידא.jpg|ממוזער|הרב משה אהרן ברוידא]]<br />
הרב '''משה אהרן ברוידא''' ([[כ"ט בניסן]] [[תרצ"ט]] - [[י"ב אדר|י"ב אדר א']] [[תשפ"ד]], 2024) היה רבה של דרום [[גבעתיים]], ובאחרית ימיו, מזקני חסידי חב"ד ב[[בני ברק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ט ניסן]] [[תרצ"ט]] בארץ ישראל, לאביו הגאון רבי אוריה ברוידא רב העיר גבעתיים ולאמו מרת שרה {{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/02_230.jpg ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.<br />
<br />
בצעירותו, למד החל משנת תשי"א בישיבת אור ישראל ב[[פתח תקוה]], בישיבת פוניבז', ובישיבת היכל התלמוד בתל אביב.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שולמית בת ר' בן ציון ורחל ביילא, התיישב בגבעתיים והחל ללמוד ב[[כולל אברכים]].<br />
<br />
הרבי שלח מכתב {{הערה|[חלק כ"ב אגרת ח'שפט ע' קצ https://www.igrot.com/answer/22/191-192]}} לרב הראשי לישראל הרב יצחק ניסים (וכמו"כ לרב זווין) מכתב המלצה עליו כאדם המתאים וראוי להיות רב שכונה:<br />
<br />
{{ציטוט|באתי להמליץ על האברך משה אהרן שי' ברוידה מועמד לרבנות בשכונים בגבעתיים, ששמעתי עליו ונוכחתי מפי כתבו - מכתביו רבים שהוא ירא שמים ויד לו בהוראה, בחינוך ובהשפעה וראוי לאותה איצטלא. ובודאי גם כהדר"ג שליט"א מכירו.<br />
<br />
אני תקוה שכת"ר שליט"א ימצאהו מתאים למשרה הנ"ל, בפרט שיש לו לאברך הנ"ל היכרות וידידים בגבעתים, וגם אביו שי' רב שם, ואם יתמנה למשרה הנ"ל התקוה חזקה שיצליח בעבודתו בקדש}}<br />
<br />
זכה לקבל מספר מכתבי הדרכה מהרבי בעניני חסידות{{הערה|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/5100777/jewish/page.htm אגרות קודש חלק י"ח מכתב ז’כח].}}.<br />
<br />
רודף צדקה וחסד, רב שכונת דרום גבעתיים במשך עשרות שנים, מפיץ תורה וחסידות לקהלים רחבים.<br />
<br />
השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]].<br />
<br />
הרב ברוידא חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br />
<br />
בשנותיו האחרונות התגורר ב[[בני ברק]] ונמנה על זקני חסידי חב"ד בעיר.<br />
<br />
נפטר בגיל 85 ביום רביעי [[י"ב אדר|י"ב אדר ראשון]] [[תשפ"ד]] ונטמן ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יוסי ברוידא<br />
*בנו, ר' שמעון מנחם מענדל (שימי) ברוידא - ביתר עלית<br />
*בתו, מרת מרים קוריץ<br />
*בתו, מרת חני גרליץ<br />
*בתו מרת לאה, רעיית הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - שלוחי הרבי ב[[אלעד]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ברוידא, משה אהרן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגבעתיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90&diff=842437משה אהרן ברוידא2026-04-17T22:39:36Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה אהרן ברוידא.jpg|ממוזער|הרב משה אהרן ברוידא]]<br />
הרב '''משה אהרן ברוידא''' ([[כ"ט בניסן]] [[תרצ"ט]] - [[י"ב אדר|י"ב אדר א']] [[תשפ"ד]], 2024) היה רבה של דרום [[גבעתיים]], ובאחרית ימיו, מזקני חסידי חב"ד ב[[בני ברק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ט ניסן]] [[תרצ"ט]] בארץ ישראל, לאביו הגאון רבי אוריה ברוידא רב העיר גבעתיים ולאמו מרת שרה {{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/02_230.jpg ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.<br />
<br />
בצעירותו, למד החל משנת תשי"א בישיבת אור ישראל ב[[פתח תקוה]], בישיבת פוניבז', ובישיבת היכל התלמוד בתל אביב.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שולמית בת ר' בן ציון ורחל ביילא, התיישב בגבעתיים והחל ללמוד ב[[כולל אברכים]].<br />
<br />
הרבי שלח מכתב {{הערה|[חלק כ"ב אגרת ח'שפט ע' קצ https://www.igrot.com/answer/22/191-192]}} לרב הראשי לישראל הרב יצחק ניסים (וכמו"כ לרב זווין) מכתב המלצה עליו כאדם המתאים וראוי להיות רב שכונה:<br />
<br />
{{ציטוט|באתי להמליץ על האברך משה אהרן שי' ברוידה מועמד לרבנות בשכונים בגבעתיים, ששמעתי עליו ונוכחתי מפי כתבו - מכתביו רבים שהוא ירא שמים ויד לו בהוראה, בחינוך ובהשפעה וראוי לאותה איצטלא. ובודאי גם כהדר"ג שליט"א מכירו.<br />
<br />
אני תקוה שכת"ר שליט"א ימצאהו מתאים למשרה הנ"ל, בפרט שיש לו לאברך הנ"ל היכרות וידידים בגבעתים, וגם אביו שי' רב שם, ואם יתמנה למשרה הנ"ל התקוה חזקה שיצליח בעבודתו בקדש}}<br />
<br />
זכה לקבל מספר מכתבי הדרכה מהרבי בעניני חסידות{{הערה|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/5100777/jewish/page.htm אגרות קודש חלק י"ח מכתב ז’כח].}}.<br />
<br />
רודף צדקה וחסד, רב שכונת דרום גבעתיים במשך עשרות שנים, מפיץ תורה וחסידות לקהלים רחבים.<br />
<br />
השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]].<br />
<br />
הרב ברוידא חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br />
<br />
בשנותיו האחרונות התגורר ב[[בני ברק]] ונמנה על זקני חסידי חב"ד בעיר.<br />
<br />
נפטר בגיל 85 ביום רביעי [[י"ב אדר|י"ב אדר ראשון]] [[תשפ"ד]] ונטמן ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יוסי ברוידא<br />
*בנו, ר' שמעון מנחם מענדל (שימי) ברוידא - ביתר עלית<br />
*בתו, מרת מרים קוריץ<br />
*בתו, מרת חני גרליץ<br />
*בתו מרת לאה, רעיית הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - שלוחי הרבי ב[[אלעד]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ברוידא, משה אהרן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגבעתיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90&diff=842436משה אהרן ברוידא2026-04-17T22:39:10Z<p>משולח: תמונה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה אהרן ברוידא.jpg|ממוזער|הרב משה אהרן ברוידא]]<br />
הרב '''משה אהרון ברוידא''' ([[כ"ט בניסן]] [[תרצ"ט]] - [[י"ב אדר|י"ב אדר א']] [[תשפ"ד]], 2024) היה רבה של דרום [[גבעתיים]], ובאחרית ימיו, מזקני חסידי חב"ד ב[[בני ברק]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ט ניסן]] [[תרצ"ט]] בארץ ישראל, לאביו הגאון רבי אוריה ברוידא רב העיר גבעתיים ולאמו מרת שרה {{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/02_230.jpg ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.<br />
<br />
בצעירותו, למד החל משנת תשי"א בישיבת אור ישראל ב[[פתח תקוה]], בישיבת פוניבז', ובישיבת היכל התלמוד בתל אביב.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שולמית בת ר' בן ציון ורחל ביילא, התיישב בגבעתיים והחל ללמוד ב[[כולל אברכים]].<br />
<br />
הרבי שלח מכתב {{הערה|[חלק כ"ב אגרת ח'שפט ע' קצ https://www.igrot.com/answer/22/191-192]}} לרב הראשי לישראל הרב יצחק ניסים (וכמו"כ לרב זווין) מכתב המלצה עליו כאדם המתאים וראוי להיות רב שכונה:<br />
<br />
{{ציטוט|באתי להמליץ על האברך משה אהרן שי' ברוידה מועמד לרבנות בשכונים בגבעתיים, ששמעתי עליו ונוכחתי מפי כתבו - מכתביו רבים שהוא ירא שמים ויד לו בהוראה, בחינוך ובהשפעה וראוי לאותה איצטלא. ובודאי גם כהדר"ג שליט"א מכירו.<br />
<br />
אני תקוה שכת"ר שליט"א ימצאהו מתאים למשרה הנ"ל, בפרט שיש לו לאברך הנ"ל היכרות וידידים בגבעתים, וגם אביו שי' רב שם, ואם יתמנה למשרה הנ"ל התקוה חזקה שיצליח בעבודתו בקדש}}<br />
<br />
זכה לקבל מספר מכתבי הדרכה מהרבי בעניני חסידות{{הערה|1=[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/5100777/jewish/page.htm אגרות קודש חלק י"ח מכתב ז’כח].}}.<br />
<br />
רודף צדקה וחסד, רב שכונת דרום גבעתיים במשך עשרות שנים, מפיץ תורה וחסידות לקהלים רחבים.<br />
<br />
השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]].<br />
<br />
הרב ברוידא חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br />
<br />
בשנותיו האחרונות התגורר ב[[בני ברק]] ונמנה על זקני חסידי חב"ד בעיר.<br />
<br />
נפטר בגיל 85 ביום רביעי [[י"ב אדר|י"ב אדר ראשון]] [[תשפ"ד]] ונטמן ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יוסי ברוידא<br />
*בנו, ר' שמעון מנחם מענדל (שימי) ברוידא - ביתר עלית<br />
*בתו, מרת מרים קוריץ<br />
*בתו, מרת חני גרליץ<br />
*בתו מרת לאה, רעיית הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - שלוחי הרבי ב[[אלעד]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ברוידא, משה אהרן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בגבעתיים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90.jpg&diff=842435קובץ:משה אהרן ברוידא.jpg2026-04-17T22:38:49Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>מקור: https://col.org.il/news/160673</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%92%D7%9C%D7%96%D7%9E%D7%9F&diff=842434מאיר גלזמן2026-04-17T22:31:28Z<p>משולח: תמונה, א"צ תמונה מעובדת</p>
<hr />
<div>[[קובץ:מאיר גלאזמאן.jpg|ממוזער|ר' מאיר גלזמן]]<br />
הרב '''מאיר גלזמן'''{{הערה|באידיש '''גלאזמאן'''}} היה מחברי ההנהלה של [[איגוד תלמידי התמימים]], ר"מ בישיבת [[אחי תמימים חלם]] ור"מ, בוחן ראשי, משפיע, ומראשי ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]{{הערה|היכל הבעש"ט קע}} ור"מ ומשגיח ב[[תומכי תמימים אטוואצק]], נרצח ב[[שואה]]. <br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרס"ט]] לרב קלמן ראובן בעיירה סטאפניץ' שב[[פולין]].<br />
<br />
משפחתו היתה מחסידי קוזמיר, אך הוא ואחיו התאום - חיים דוד, התקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ולמדו משנת [[תרפ"ג]] ואילך ב[[תומכי תמימים ורשה]].<br />
<br />
בקיץ [[תרצ"א]] ביקר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ורשה]], והציע לשלוח את הבחורים המבוגרים מהישיבה בוורשא, לערים שונות ברחבי [[פולין]], כדי לבדוק איפה אפשר לפתוח סניפים נוספים של [[ישיבת תומכי תמימים]]{{הערה|[[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה]] עמ' רנט}}. ר' מאיר נשלח לראות לעיר [[לבוב]] כדי לבדוק האם אפשר להקים בה ישיבת תומכי תמימים. למרות שנראה כי שליחותו הצליחה{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] כרך יז איגרת ו'רצא}}, בסופו של דבר לא נפתחה ישיבת תומכי תמימים בלבוב.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ב]] מונה למגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים ורשה, הן ב[[דא"ח]]{{הערה|תלמידים מבוגרים רבים מן הישיבה, מונו לתפקידים בישיבה, על מנת שלא יעזבו אותה מקור=אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יא אגרת תרמז}} והן ב[[נגלה]]{{הערה|תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה עמ' קמא}}.<br />
<br />
בקיץ [[תרצ"ב]] נסע בהוראת אדמו"ר הריי"צ{{הערה|אגרת ד'רמז}} עם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ל[[נאות דשא]]. שם פגשו תלמידי ישיבות ליטאיות, ודיברו עימם בלימוד. רבים מאותם בחורים הגיעו מאוחר יותר ללמוד בתומכי תמימים{{הערה|מפי הרב שניאור זלמן גוראריה}}.<br />
<br />
ב[[ג' תשרי]] [[תרצ"ה]] באספת היסוד של [[איגוד תלמידי התמימים]] נבחר לחבר הנהלה{{הערה|התמים עמ' מג.}}.<br />
<br />
בשנים [[תרצ"ו]] - [[תרצ"ט]] שימש כ[[משגיח]] בכיתות ב[[ישיבת תומכי תמימים אטוואצק]]{{הערה|תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה עמ' קסד.}} ובמכינה{{הערה|תמונת מחזור}}.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ז]] נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ ל[[אחי תמימים חלם]] כדי לבחון את הבחורים{{הערה|[https://col.org.il/news/65666 תגלית: נחשפה רשימה של 'תמימים' שנרצחו בשואה]}}, כשהרבי הריי"צ שילם על שהותו שם{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יא אגרת ד'קעו}}. הוא שימש בתפקיד [[ראש מתיבתא|ר"מ]] בחלם בכיתה ב', במשך כחצי שנה: מ[[חודש אדר]] עד [[חודש אלול]], ואז חזר ל[[אטוואצק]].<br />
<br />
עד שנת [[ת"ש]] שימש כמשגיח בכיתות במכינה ב[[ורשה|וורשה]] ו[[משפיע]]{{הערה|קובץ ליובאוויטש: כל החלקים הוספה עמ' 573}} בתומכי תמימים אטוואצק.<br />
<br />
בשנת [[ת"ש]], עם תחילת [[מלחמת העולם השניה]] וכיבוש פולין על ידי הנאצים, ניסה - כפי הוראת הרבי הריי"צ{{הערה|תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה רסג}}, לברוח ל[[וילנה]] ולא הצליח.<br />
<br />
בשנת [[תש"א]] קיבל ר' מאיר ויזה ל[[ארצות הברית]]. הוא ביקש מאדמו"ר הריי"צ הבטחה שיגיע בשלום לארצות הברית. אך ה[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|רבי]] לא הסכים לתת לו הבטחה. ר' מאיר וויתר על הויזה שלו, ונשאר בפולין - תחת כיבוש הנאצים.<br />
<br />
נרצח ב[[שואה]], ה' יקום דמו. לא ידוע זמן ומקום פטירתו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
לא השאיר אחריו צאצאים, שלוש מאחיותיו ניצלו מן השואה ועלו ל[[ארץ ישראל]] והקימו משפחות.<br />
<br />
*אחותו, מרת ציפא פיגא שיינר ע"ה.<br />
<br />
*אחותו, מרת חנה פטשניק ע"ה.<br />
<br />
*אחותו, מרת בת שבע אנגלסברג ע"ה.<br />
<br />
*אחיו, ר' חיים דוד גלזמן הי"ד נרצח בגטו [[לודז']].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה]] עמוד תלה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/65666 תגלית: נחשפה רשימה של 'תמימים' שנרצחו בשואה] {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גלזמן, מאיר}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ט]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ורשה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפולין]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אטווצק]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ורשה]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בחו"ל]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%92%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%9E%D7%90%D7%9F.jpg&diff=842433קובץ:מאיר גלאזמאן.jpg2026-04-17T22:27:56Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>מקור: https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63609</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A8%27_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%92%D7%9C%D7%96%D7%9E%D7%9F.png&diff=842432קובץ:ר' מאיר גלזמן.png2026-04-17T22:27:11Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>{{מחיקה|סיבה=כפול}}</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=842431אברהם ברנצקי2026-04-17T22:20:27Z<p>משולח: תמונה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אברהם ברנצקי.jpg|ממוזער|הרב אברהם מנחם מענדל ברנצקי]]<br />
'''אברהם מנחם מענדל בארנעצקי''' ([[תרצ"ב]] - [[ג' חשוון]] [[תשס"ז]]) היה ממקורביו של ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], מהתמימים שנסעו מ[[ארצות הברית]] ללמוד ב[[תומכי תמימים אוטבוצק]] ור"מ בישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לר' דוד מאיר. בצעירותו בשנת [[תרצ"ב]] למד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ב[[ברוקלין]] יחד עם הרב [[מאיר גרינברג]], וכאשר ר' מאיר גרינברג החל להתקרב לחסידות בהשפעתו של הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], החל הרב ג'ייקובסון להשפיע עליו שיצרף גם את החברים שלו לחוג הלומדים בשיעורי החסידות שמסר, וכך החל גם הוא להתקרב לאורה של חסידות חב"ד והשתתף ב[[קבוצת אחי תמימים]], תלמידים שהיו לומדים תניא ו[[התוועדויות|מתוועדים]]{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]] ע' קפח.}}. קירב את [[שלמה זלמן הכט]] (האח הראשון למשפחת הכט) לקבוצה זו.<br />
<br />
בהמשך, כאשר הגיע ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] לביקור בארה"ב זכה ללמוד איתו תניא, ובשנת [[תרצ"ט]], כש[[שלמה זלמן הכט]] נסע תיכף אחרי חתונתו (באלול [[תרח"צ]]) ללמוד ב[[תומכי תמימים אוטבוצק]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] נתעורר גם הוא לנסוע, ובתחילת [[תרצ"ט]] סע יחד עם ר' [[בערל ליווי]] ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אוטבוצק]] בסמוך ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. כאשר נסע דיווח הרב גיי'קובסון על כך לרבי ותיאר אותו שהינו "יקר פנימי ויש לו חוש ביגיעה ועבודה"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/5/19.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, שנת תרצ"ט].}}.<br />
<br />
בתומכי תמימים אז למדו שלוש שעות חסידות, דבר שלא היה מורגל בישיבת תורה ודעת, והיה מאוד קשה עבורו. הוא שאל את הרבי הריי"צ ב[[יחידות]] שרוצה לעבור לישיבה בקאמניץ אצל ר' [[ברוך בער לייבוביץ]] לכמה שנים ואחר כך יעבור חזרה לתומכי תמימים. הרבי ענה לו שצריכים ללמוד נגלה וחסידות ביחד{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גליון 770, ע' 51.}}.<br />
<br />
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]], חזרו לארצות הברית בהוראת אדמו"ר הריי"צ, ובדרכם התעכבו בחודש החגים ב[[ריגה]], שם שהו שוב במחיצתו של ר' איצ'ה דער מתמיד ולמדו מפיו חסידות.<br />
<br />
בשנת [[תש"ג]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו חשא ריזל למשפחת פישביין, ובשנת [[תש"ד]] מונה לשמש כמלמד בחיידר של תומכי תמימים. כאשר הרב מצעהלים שאל את אדמו"ר הריי"צ אודותיו האם הוא מלמד ראוי, השיב הרבי בחיוב. שימש כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי]] למעלה מיובל שנים.<br />
<br />
נפטר בג' חשוון [[תשס"ז]] ומנוחתו כבוד בבית העלמין בMount Judah Cemetery in Ridgewood, Queens.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''ה'תמים' מתורה ודעת''', זכרונותיו כפי שסיפר לר' אברהם הולצברג, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 770<br />
*[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]] ע' קפא-קפח<br />
*[[זכרון לבני ישראל]] ע' ריז-רכא<br />
*[[תולדות התמימים בארצות הברית]] ע' 12-35<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://kevarim.com/rabbi-avroham-barnetzky/ תמונת קברו ותיאורים אודותיו]'''<br />
{{מיון רגיל:ברונצקי, אברהם מנחם מענדל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורה ודעת]]<br />
[[קטגוריה:אישים בניו יורק]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%A6%D7%A7%D7%99.jpg&diff=842430קובץ:אברהם ברנצקי.jpg2026-04-17T22:19:55Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>מקור: https://col.org.il/news/24303</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9_%D7%91%D7%A8%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=842429שמואל קדיש ברטנובסקי2026-04-17T22:14:33Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''שמואל קדיש ברטנובסקי''' ([[תרנ"ו]], 1896 - [[כ' תמוז]] [[תשמ"ב]], 11 ביולי 1982) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[משפיע]] ב[[רמת גן|רמת גן]], ידוע בכינויו "שמואל ראמענער".<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[תרנ"ו]] ברומני שב[[אוקראינה]].<br />
<br />
בקיץ תרס"ט החל ללמוד בתומכי תמימים ליובאוויטש{{הערה|מרחב - ב, עמוד 118.}}, שם היה נחשב מבין "העובדים"{{הערה|ספר התמימים - א. לז.}}.<br />
<br />
בחודש<ref>הוא היה בן שמונה־עשרה באותה תקופה; ראה [https://chabadlibrary.org/books/5302040012 '''זכרון לבני ישראל''', פרק י'], לפרטים נוספים.</ref> אב של שנת [[תרע"ה]] לאחר כמעט שש שנות לימוד, היה צריך להתייצב לצבא, בעקבות כך נאלץ לעזוב את הישיבה בחוסר ידיעה אם יוכל לחזור, בעקבות כך, חברו הטוב ר' [[ישראל ג'ייקובסון]], אירגן בליל שישי הסמוך למועד נסיעתו, התוועדות חשאית בביתו של המשפיע הרב [[שילם קוראטין]], יחד עם המשפיע הרב [[שלמה זלמן הבלין]], והתמים ר' [[משה גוראריה]], הבחורים שמו לב שהם חסרים, ובעקבות כך החלו לחפש אותם אך ללא הצלחה, רק התמימים ר' [[חיים מאיר ליס]] ור' [[שמעון בלינר]] הצליחו למוצאם. באותה התוועדות ר' שילם התוועד על כך שכל רבי בדורו מחדיר את נקודת היהדות שלמעלה מטעם ודעת, אל הכחות הפנימיים שבאדם כל אחד ואחד לפי מעמדו ומצבו{{הערה|זכרון לבני ישראל עמוד מח.}}.<br />
<br />
בחורף [[תרע"ז]] למד ב[[תומכי תמימים חרסון]]. וזאת בעקבות מכתב ששלח לו המשפיע ר' שלמה זלמן הבלין בשם אדמו"ר הרש"ב{{הערה|זכרון לבני ישראל עמוד ס.}}.<br />
<br />
קדיש התגורר שנים רבות במוסקבה, בחשוון [[תשי"ח]]{{הערה|תשורה מאצקין קפלן - תשפ"ג. עמוד 34.}} עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר רמת גן שם שימש כמשפיע.<br />
<br />
נפטר ב[[כ' בתמוז|כ' תמוז]] [[תשמ"ב]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, [[יהודה ברטנובסקי]]{{הערה|ראו הקדשה בסיום חוברת 'פסקי הרב' של ר' אפרים בוגרד.}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ברטנובסקי, שמואל קדיש}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=842428שמואל אבא דוליצקי2026-04-17T22:04:08Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''שמואל אבא דוליצקי''' ([[תרל"ב]] - [[ו' ניסן]] [[תרצ"ח]]) היה גביר חב"די שפעל לחזקת הישיבות המחתרתיות ב[[רוסיה]], נרצח על ידי השלטונות הסובייטים.<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרל"ב]]{{הערה|או תרל"ט לפי מרשם ניחאיעווקע תרמ"ח}} לר' [[נחמן דוליצקי]] בעיר פוטיבל שבפך בריאנסק שב[[רוסיה]]. לאחר נישואיו התיישב ב[[אודסה]]. באודסה הוא היה אחד מראשי הקהילה החב"דית, וישמש כגזבר בית הכנסת החב"די במקום. לאחר שבית הכנסת נסגר בשנת [[תרפ"ט]], הקים מניין סודי בביתו. לפרנסתו עסק בטקסטיל.<br />
<br />
היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. במהלך [[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תרע"ג]] התבטא אדמו"ר הרש"ב אודותיו שהוא: "הורתו ולידתו בקדושה"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/10.htm?q=שמואל%20אבא%20דוליצקי זכרון לבני ישראל], פרק ח'.}}. לאחר עליית השלטון הקומוניסטי השתתף באחזקת הישיבות במחתרתיות.<br />
<br />
נישא לעטל-לאה.<br />
<br />
ב[[כ"ז אדר א']] [[תרצ"ח]] הוא נאסר על ידי השלטונות הסובייטים באשמת פעילות "אנטי מהפכנית" ונידון לעונש מוות. ב[[ו' ניסן]] תרצ"ח הוא הורג בירייה. ב[[ד' סיוון]] [[תשמ"ט]] טוהר שמו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' [[נפתלי דוליצקי]] - גביר חב"די מ[[תל אביב]].<br />
*בנו, הת' שלמה דוליצקי, מתלמידי ישיבת תו"ת בליובאוויטש.<br />
*בתו פייגא רחל. ילידת כ"ו אייר תרנ"ט.<br />
*בתו, טריינא. נפטרה בת 10 שבועות כ"ט כסלו תרס"ג. <br />
*בנו, נחמן, יליד תר"ע.<br />
*בנו, אליהו, יליד תרע"ב.<br />
*בתו, ביילא. ילידת תרע"ד.<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 72 - 76.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:דוליצקי שמואל אבא}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]<br />
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=842427נחום גולדשמיד2026-04-17T21:55:24Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע וחבר בועד [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]], ובועד [[עזרת אחים]]|אחר=[[שליח]] הרבי ב[[נתניה]], חבר [[מטה הרמב"ם היומי]] ומעסקני [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]]|ראו=[[נחום גולדשמיד (נתניה)]]}}<br />
[[קובץ:נחום גולדשמיד.png|ממוזער|הרב גולדשמיד]]<br />
[[קובץ:נחום גולדשמיד תל אביב.jpg|ממוזער|רב נחום גולדשמיד מקריא מכתב של הרבי בהתוועדות חסידית]]<br />
הרב '''מנחם{{הערה|במספר מסמכים, ואף בחלק ממכתבי הרבי אליו, הוא מופיע כ'מנחם נחום'}} נחום גולדשמיד''' ([[ח' בניסן|ח' ניסן]] [[תרס"ה]] - [[י"ג שבט]] [[תשל"ו]]) היה [[משכיל (תורת החסידות)|משכיל בחסידות]], העביר שיעורי חסידות להמונים - באמצעות [[התוועדות|התוועדויות]] ודרך ה[[רדיו]], שימש כ[[משפיע]] וניהל את מוסד החינוך 'בית יעקב' בתל אביב, היה חבר בועד [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]], ועד [[עזרת אחים]] ומוסדות וארגונים נוספים שפעלו ב[[שליחות]] [[רבותינו נשיאינו]] ב[[ארץ הקודש]]{{הבהרה}}.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' בניסן|ח' ניסן]] [[תרס"ה]] בעיר [[יקטרינוסלב]] לאביו ה[[שוחט]] רבי [[יצחק גולדשמיד]], בנו של ר׳ בנציון ונכדו של החסיד ר׳ ישראל דב גולדשמיד.<br />
<br />
משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר - רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[הרבי]]. בילדותו זכה ר' נחום ללמוד ב'חדר' על ספסל אחד עם [[הרבי]] ור' [[ישראל אריה לייב]].<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] נסע ללמוד אצל [[הרבי הריי"צ]] ב[[רוסטוב]], ובהיותו ב[[ישיבה]] קיבל רשות מיוחדת מהרבי הריי"צ לחזור [[מאמר]]י חסידות בהתאם לרמת השומעים. כן למד בישיבות תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] וב[[תומכי תמימים נעוול|נעוול]].<br />
<br />
ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] אמר שכדאית הייתה כל הקמת [[תומכי תמימים]] "בשביל נחומק'ה גולדשמיד"{{הערה|בהקדמה לביאורו לתניא בהוצאת בנו}}.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]], בתחילה התגורר בבלפוריה, אצל דודו הרב אפשטיין, אחרי תקופה המשיך לתל אביב, שם התרכזו [[חסידי חב"ד]] ששהו אז בארץ. בימים עסק במלאכת כפיים ובערב מסר שיעורי [[חסידות]]. ב[[תרצ"ז]] שודך לזוגתו מרת חיה דבורה גולדשמיד (בתו של ר' [[יחיאל צבי גוראריה]]), ששהתה אז ב[[ארץ הקודש]]. מיד לאחר השידוך, נסעה מרת גולדשמיד לועידת בנות אגודת ישראל שהתקיימה בקיץ [[תרצ"ז]] במארינבד, ומשם המשיכה ל[[ורשה]], שם התגוררה משפחתה, ור' נחום נותר ב[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
אחרי [[תשרי]] [[תרח"צ]] נסע גם הוא לוורשה. ב[[טבת]] [[תרח"צ]] התקיימה חתונתם, כשאת ה[[מסדר הקידושין|קידושין סידר]] דוד הכלה, רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מ[[ראדזין]]. לאחת מסעודות ה[[שבע ברכות]], הגיע במפתיע [[הרבי הריי"צ]] ואף אמר במקום [[מאמר חסידות]]{{הערה|ד"ה אשר ברא ששון ושמחה, נדפס בספר המאמרים [[תרח"צ]] ובספר המאמרים קונטרסים ג' ובתחילת הספר [[ביאורי הרנ"ג על התניא]].}}.<br />
<br />
יחד עם זוגתו מרת חיה דבורה{{הערה|נפטרה ב[[כ"א אייר]] [[תשמ"ב]]}} ניהל במשך עשרים שנה את מוסדות חינוך "בית יעקב" וכן מוסדות ליתומות ניצולי [[שואה]].<br />
<br />
לרגלי ידיעותיו הרחבות ב[[תורת החסידות]], השקיע את מרצו בשיעורי [[דא"ח]] בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]]. על פי הוראת [[הרבי]] פתח בשיעורי [[תניא]] ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]] באמצעות ה[[רדיו]], שהפכו אחר כך לספר [[ביאור הרנ"ג]].<br />
<br />
למרות מחלת הלב הקשה שתקפה אותו פעל ב[[מסירות נפש]] להפצת החסידות, וכמו כן נלחם בשנותיו האחרונות על גזרת [[מיהו יהודי]].<br />
<br />
ר' נחום נפטר ב[[י"ג שבט]] בשנת [[תשל"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* דודו, הרב [[משה גולדשמיד]].<br />
* אחיו, הרב [[יחיאל מיכל גולדשמיד]].<br />
* אחיו, הרב [[משה גולדשמיד (קרית מלאכי)]].<br />
* גיסו, הרב [[לוי פרסמן]].<br />
* גיסו, הרב פרנקל.<br />
* בנו, ר' [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]].<br />
* חתנו, הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] - יו"ר [[יד לאחים]].<br />
* חתנו, הרב משה נוסבכר - נפטר א' אדר תשפ"ו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
* ביאורי הרנ"ג, תשל"ז. תולדותיו בתחילת הספר.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66557 לדמותו של חסיד: הרב נחום גולדשמיד], [[שבועון בית משיח]], י"ב שבט ה'תשע"ב.<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68240 חוברת הנצחה לע"נ גב' חיה דבורה גולדשמיד ע"ה] {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/109104 סודו של הרב נחום גולדשמיד], {{COL}}<br />
*[https://col.org.il/news/26981 ורנ"ג הוא המסביר] שבועון כפר חב"ד {{COL}}<br />
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%20-%20%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93-2.pdf החוברת השנייה בסדרת [[ביאורי הרנ"ג על התניא]], בהוצאה החדשה, כולל תולדות חייו בהרחבה], תשורה מחתונת גולדשמיד-שיינברגר<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גולדשמיד נחום}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים חרקוב]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים רוסטוב]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]<br />
[[en:Menachem Nachum Goldschmidt]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=842426נחום גולדשמיד2026-04-17T21:54:41Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע וחבר בועד [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]], ובועד [[עזרת אחים]]|אחר=[[שליח]] הרבי ב[[נתניה]], חבר [[מטה הרמב"ם היומי]] ומעסקני [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]]|ראו=[[נחום גולדשמיד (נתניה)]]}}<br />
[[קובץ:נחום גולדשמיד.png|ממוזער|הרב גולדשמיד]]<br />
[[קובץ:נחום גולדשמיד תל אביב.jpg|ממוזער|רב נחום גולדשמיד מקריא מכתב של הרבי בהתוועדות חסידית]]<br />
הרב '''(מנחם{{הערה|במספר מסמכים, ואף בחלק ממכתבי הרבי אליו, הוא מופיע כ'מנחם נחום'}}) נחום גולדשמיד''' ([[ח' בניסן|ח' ניסן]] [[תרס"ה]] - [[י"ג שבט]] [[תשל"ו]]) היה [[משכיל (תורת החסידות)|משכיל בחסידות]], העביר שיעורי חסידות להמונים - באמצעות [[התוועדות|התוועדויות]] ודרך ה[[רדיו]], שימש כ[[משפיע]] וניהל את מוסד החינוך 'בית יעקב' בתל אביב, היה חבר בועד [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]], ועד [[עזרת אחים]] ומוסדות וארגונים נוספים שפעלו ב[[שליחות]] [[רבותינו נשיאינו]] ב[[ארץ הקודש]]{{הבהרה}}.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' בניסן|ח' ניסן]] [[תרס"ה]] בעיר [[יקטרינוסלב]] לאביו ה[[שוחט]] רבי [[יצחק גולדשמיד]], בנו של ר׳ בנציון ונכדו של החסיד ר׳ ישראל דב גולדשמיד.<br />
<br />
משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר - רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[הרבי]]. בילדותו זכה ר' נחום ללמוד ב'חדר' על ספסל אחד עם [[הרבי]] ור' [[ישראל אריה לייב]].<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] נסע ללמוד אצל [[הרבי הריי"צ]] ב[[רוסטוב]], ובהיותו ב[[ישיבה]] קיבל רשות מיוחדת מהרבי הריי"צ לחזור [[מאמר]]י חסידות בהתאם לרמת השומעים. כן למד בישיבות תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]] וב[[תומכי תמימים נעוול|נעוול]].<br />
<br />
ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] אמר שכדאית הייתה כל הקמת [[תומכי תמימים]] "בשביל נחומק'ה גולדשמיד"{{הערה|בהקדמה לביאורו לתניא בהוצאת בנו}}.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]], בתחילה התגורר בבלפוריה, אצל דודו הרב אפשטיין, אחרי תקופה המשיך לתל אביב, שם התרכזו [[חסידי חב"ד]] ששהו אז בארץ. בימים עסק במלאכת כפיים ובערב מסר שיעורי [[חסידות]]. ב[[תרצ"ז]] שודך לזוגתו מרת חיה דבורה גולדשמיד (בתו של ר' [[יחיאל צבי גוראריה]]), ששהתה אז ב[[ארץ הקודש]]. מיד לאחר השידוך, נסעה מרת גולדשמיד לועידת בנות אגודת ישראל שהתקיימה בקיץ [[תרצ"ז]] במארינבד, ומשם המשיכה ל[[ורשה]], שם התגוררה משפחתה, ור' נחום נותר ב[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
אחרי [[תשרי]] [[תרח"צ]] נסע גם הוא לוורשה. ב[[טבת]] [[תרח"צ]] התקיימה חתונתם, כשאת ה[[מסדר הקידושין|קידושין סידר]] דוד הכלה, רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מ[[ראדזין]]. לאחת מסעודות ה[[שבע ברכות]], הגיע במפתיע [[הרבי הריי"צ]] ואף אמר במקום [[מאמר חסידות]]{{הערה|ד"ה אשר ברא ששון ושמחה, נדפס בספר המאמרים [[תרח"צ]] ובספר המאמרים קונטרסים ג' ובתחילת הספר [[ביאורי הרנ"ג על התניא]].}}.<br />
<br />
יחד עם זוגתו מרת חיה דבורה{{הערה|נפטרה ב[[כ"א אייר]] [[תשמ"ב]]}} ניהל במשך עשרים שנה את מוסדות חינוך "בית יעקב" וכן מוסדות ליתומות ניצולי [[שואה]].<br />
<br />
לרגלי ידיעותיו הרחבות ב[[תורת החסידות]], השקיע את מרצו בשיעורי [[דא"ח]] בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]]. על פי הוראת [[הרבי]] פתח בשיעורי [[תניא]] ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]] באמצעות ה[[רדיו]], שהפכו אחר כך לספר [[ביאור הרנ"ג]].<br />
<br />
למרות מחלת הלב הקשה שתקפה אותו פעל ב[[מסירות נפש]] להפצת החסידות, וכמו כן נלחם בשנותיו האחרונות על גזרת [[מיהו יהודי]].<br />
<br />
ר' נחום נפטר ב[[י"ג שבט]] בשנת [[תשל"ו]] ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* דודו, הרב [[משה גולדשמיד]].<br />
* אחיו, הרב [[יחיאל מיכל גולדשמיד]].<br />
* אחיו, הרב [[משה גולדשמיד (קרית מלאכי)]].<br />
* גיסו, הרב [[לוי פרסמן]].<br />
* גיסו, הרב פרנקל.<br />
* בנו, ר' [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]].<br />
* חתנו, הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] - יו"ר [[יד לאחים]].<br />
* חתנו, הרב משה נוסבכר - נפטר א' אדר תשפ"ו.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב<br />
* ביאורי הרנ"ג, תשל"ז. תולדותיו בתחילת הספר.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66557 לדמותו של חסיד: הרב נחום גולדשמיד], [[שבועון בית משיח]], י"ב שבט ה'תשע"ב.<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68240 חוברת הנצחה לע"נ גב' חיה דבורה גולדשמיד ע"ה] {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/109104 סודו של הרב נחום גולדשמיד], {{COL}}<br />
*[https://col.org.il/news/26981 ורנ"ג הוא המסביר] שבועון כפר חב"ד {{COL}}<br />
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%20-%20%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93-2.pdf החוברת השנייה בסדרת [[ביאורי הרנ"ג על התניא]], בהוצאה החדשה, כולל תולדות חייו בהרחבה], תשורה מחתונת גולדשמיד-שיינברגר<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גולדשמיד נחום}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים חרקוב]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים רוסטוב]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים תל אביב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]<br />
[[en:Menachem Nachum Goldschmidt]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A2_%D7%93%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=842425שייע דייטש2026-04-17T21:49:36Z<p>משולח: תמונה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שייע דייטש.jpg|ממוזער|הרב שייע דייטש]]<br />
הרב '''יצחק יהושע (שייע) דייטש''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא מנכ"ל "מרכז החסד היהודי שערי צדק" וגבאי בית הכנסת המרכזי [[מארינה רושצ'ה]] ב[[מוסקבה]], משלוחי הרבי בעיר, ויד ימינו של הרב הראשי לרוסיה הרב [[בערל לאזאר]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ט"ז ניסן]] [[תשל"ו]] לאביו ר' [[משה שמואל דייטש (כולל חב"ד)|משה שמואל דייטש]] ולאמו מרת אסתר.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ז]] התחתן בירושלים עם רעייתו מרת פנינה (פערי) בת ר' מרדכי יהושע הורביץ מירושלים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ט]] הצטרף לשלוחי הרבי ב[[מוסקבה]], וקיבל לידיו את ניהול "מרכז החסד היהודי שערי צדק" בעיר, המהווה כיום מרכז החסד היהודי הגדול ביותר במדינות חבר העמים הפועל עם אלפי יהודים קשישים, גלמודים ונזקקים.<br />
<br />
לצד תפקידיו בניהול מרכז החסד, משמש כגבאי ראשי של בית הכנסת המרכזי "[[מארינה רושצ'ה]]" וכעוזרו של הרב הראשי לרוסיה הרב [[בערל לאזאר]].<br />
<br />
מפרסם באופן קבוע טור שבועי הסוקר במבט ייחודי אנקדוטה אחת מתוך השבוע החולף, ואחראי על פרסום ויח"צ של פעילות חב"ד ב[[רוסיה]] בעיתונות בשפה ה[[רוסית]], [[עברית]], [[יידיש]] ו[[אנגלית]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''גוט שבת מוסקבה''', בלוגים שבועיים מחייו של שליח בבירת רוסיה<br />
*'''תמונה ללא מסגרת''', מבט על נקודות זמן ייחודיות במוסקבה היהודית, באמצעות תמונות וטקסטים קצרים, הוצאת [[קניז'ניקי]] - קיץ [[תשפ"ב]]<br />
*'''הגבאי ברוסיא,''' אנצוקלופדיה של חיי הגבאי בבית כנסת - קיץ [[תשפ"ד]]<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' אברהם ברוך דייטש (חתן ר' [[מיכאל יהודה רייניץ|מיכאל רייניץ]]) - שליח בעיר קלינינגרד, [[רוסיה]]. <br />
*בנו, ר' פנחס דייטש - שליח ב[[ערד]] לדוברי [[רוסית]]. <br />
*בנו, ר' שאול שמעון דייטש (חתן ר' [[אליעזר צבי וייספיש]]) - שליח ב[[מוסקבה]].<br />
*חתנו, הרב ישראל רוזן - שליח הרבי בגבעת עדה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://chabad.info/special/599511/ תרומת כליה מספר 770]''' {{אינפו}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:דייטש, יצחק יהושע}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים ברוסיה]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת דייטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A2_%D7%93%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A9.jpg&diff=842424קובץ:שייע דייטש.jpg2026-04-17T21:49:20Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>מקור: https://col.org.il/news/175187</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98&diff=842423יעקב אורט2026-04-17T21:28:12Z<p>משולח: תמונה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יעקב אורט.jpg|ממוזער|ר' יעקב אורט]]<br />
הרב '''יעקב אורט''' הוא עורך ראשי של מדור החדשות באתר [[בית חב"ד (אתר)|חב"ד.אורג]], וסופר ומחבר של מספר ספרים פופולריים של הגות חסידית.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשכונת שיפסד-ביי ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק סיטי|ניו יורק]], במשפחה של יהודים ניצולי [[שואה]] שלא שמרו על אורח חיים של תורה ומצוות.<br />
<br />
לאחר סיום מסלול הלימודים בבית הספר היסודי ובתיכון, נכנס ללימודי אקדמיה, וקיבל תואר אקדמי מאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק.<br />
<br />
לאחר קבלת התואר התגורר ב[[מנהטן]] והחל לעסוק בכתיבה, עריכה, עיתונאות, הפקה והוצאה לאור ובמדיה חברתית.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]], כנער צעיר, החל לעבוד בעיתון היוקרתי 'ניו יורק טיימס', בו שימש בתפקידים שונים, במשך 15 שנה.<br />
<br />
לאחר משבר בחייו האישיים, השתתף ב[[שבתון עם חב"ד]] והוקסם מהמפגש עם [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]. מאז החל להתקרב לשמירת תורה ומצוות והפך בעצמו ל[[חסידות חב"ד|חסיד חב"ד]].<br />
<br />
עם סיום תפקידו בניו יורק טיימס, שימש כסגן מנהל התקשורת ועורך ראשי ב'ישיבה יוניברסיטי'. בהמשך, עבד כיועץ תקשורת עצמאי.<br />
<br />
כיום משמש כעורך בכיר באתר האינטרנט [[בית חב"ד (אתר)|Chabad.org]] ושימש כעורך לשוני של מספר ספרים בנושא מחשבה והגות חסידית. במסגרת תפקידו, אחראי על עריכה ופרסום של מאות כתבות ואלפי ידיעות בשנה.<br />
<br />
עלה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] והתגורר במשך תקופה ב[[תל אביב]]. כיום מתגורר ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://www.chabad.org/multimedia/video_cdo/aid/5994505/jewish/From-the-New-York-Times-to-Chabadorg.htm מהניו יורק טיימס ל-Chabad.org]''' {{בית חבד}} {{וידאו}} ([[אנגלית]])<br />
*'''[https://www.chabad.org/search/keyword_cdo/kid/12009/jewish/Yaakov-Ort.htm תגית: יעקב אורט]''' {{בית חבד}} ([[אנגלית]])<br />
<br />
{{מיון רגיל:אורט, יעקב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:עיתונאים]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98.jpg&diff=842422קובץ:יעקב אורט.jpg2026-04-17T21:27:46Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>מקור: https://www.chabad.org/search/keyword_cdo/kid/12009/jewish/Yaakov-Ort.htm</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%98&diff=842421זלמן שמעון לענט2026-04-17T21:22:19Z<p>משולח: תמונה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:זלמן שמעון לענט.jpg|ממוזער|הרב לענט]]<br />
הרב '''זלמן שמעון לענט''' הוא שליח הרבי, מייסד ומנהל בית חב"ד בדבלינד שבאירלנד, המשמש בפועל גם כרב הראשי של המדינה כולה.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בחודש אדר [[תשל"ד]] לר' דוב לענט.<br />
<br />
בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ו]] נמנה על [[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים מלבורן]] שבאוסטרליה.<br />
<br />
התחתן בי"ב מנחם אב תשנ"ח{{הערה|1=ראו ב[https://hebrewbooks.org/48772 תשורה מחתונתו].}} עם רעייתו רבקה, בת הרב ד"ר [[נפתלי חיים לוונטל]], סופר והוגה דעות חב"ד וחבר באוניברסיטת אנגליה.<br />
<br />
לאחר החתונה התגוררו בקראון הייטס, וכעבור זמן קצר ביקשו מהרב קוטלרסי לתווך ביניהם ולמצוא עבורם מקום שליחות, ובשנת תש"ס הם יצאו בשליחות הרבי לייסד את בית חב"ד בדבלין שבאירלנד, מדינה דוברת אנגלית הגובלת באנגליה, מדינת מוצאם של שני בני הזוג.<br />
<br />
לאורך השנים מונה לשמש באופן רישמי כרב הקהילה היהודית המקומית, ומתוקף תפקידו זה משמש בפועל כרב ראשי של מדינת אירלנד כולה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[www.chabadireland.org/ אתר בית חב"ד אירלנד]'''<br />
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4679941/jewish/What-Its-Like-to-Be-Irelands-Only-Rebbetzin.htm איך זה להיות הרבנית היחידה באירלנד]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לענט, זלמן שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים באירלנד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ד]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br />
[[קטגוריה:רבני מדינות]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A2%D7%A0%D7%98.jpg&diff=842420קובץ:זלמן שמעון לענט.jpg2026-04-17T21:21:59Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>מקור: https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4679941/jewish/What-Its-Like-to-Be-Irelands-Only-Rebbetzin.htm</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%98%D7%9C&diff=842419יששכר שלמה טייכטל2026-04-17T21:14:44Z<p>משולח: תמונה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יששכר שלמה טייכטל.jpg|ממוזער|הרב טייכטל (תשס"ז)]]<br />
הרב '''יששכר שלמה טייכטל''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1946) הוא משפיע ומחנך ב[[קראון הייטס]].<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ח כסלו]] [[תש"ז]] לאביו הרב [[חיים מנחם טייכטל]], ולאימו מרת חיה פייגל, ובשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו שנודע בעולם על שם ספרו 'שו"ת משנה שכיר'.<br />
<br />
בחודש תמוז תש"ט עלתה משפחתו לארץ הקודש וקבעה את מגוריה ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בין השנים [[תשכ"א]]-[[תשכ"ז]] למד בישיבות תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים כפר חב"ד{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/09_030.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואיו, התחתן עם רעייתו מרת שיינא, בת החסיד ר' [[מאיר איטקין]], וזכה שהרבי עצמו יהיה מעורב ב[[שידוך]].<br />
<br />
לאחר החתונה, קבעו בני הזוג את מגוריהם ב[[קראון הייטס]].<br />
<br />
רעייתו מרת שיינא (שיינדיל) זכתה להדרכה מפורטת מהרבי בשנות נערותה, ובהמשך, בהמלצת הרבי נכנסה לתחום החינוך וברבות השנים קיבל לידיה את ניהול מוסד החינוך [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]], אותו ניהלה בהצלחה במשך 40 שנה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]] הוצעה לו משרה חינוכית ב[[ישיבה יוניברסיטי]], ובברכת הרבי קיבל לידיו את התפקיד וזכה לחנך אלפי תלמידים במשך קרוב ל-50 שנה, כשהוא משלב בשיעוריו רעיונות חסידיים רבים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10934&CategoryID=1896 תשובות לשאלות האמונה], שיחת השבוע גליון 1450.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
לרב טייכטל ורעייתו תשעה ילדים, המשמשים כולם בשליחות הרבי ברחבי העולם, ביניהם:<br />
*בנו, הרב יצחק - משלוחי הרבי בבלוויו, טנסי, ארה"ב<br />
*בנו, הרב [[יהודה אליקים טייכטל]] - רבה הראשי של ברלין, שליח הרבי ועומד בראש המרכז החינוכי היהודי חב"ד בברלין<br />
*בנו, הרב שמואל - משלוחי הרבי בטמפי, אריזונה, ארה"ב<br />
*בנו, הרב דוד - משלוחי הרבי בשמפיין, אילינוי, ארה"ב<br />
*בנו, הרב זלמן - משלוחי הרבי בלורנץ, קנזס, ארה"ב<br />
*בתו, מרת חנה ובעלה הרב סטוליק, משלוחי הרבי בקוקונט-גרוב, פלורידה, ארה"ב<br />
*בתו, מרת אסתר ובעלה הרב דובער גור אריה, משלוחי הרבי בסינסינטי, אוהיו, ארה"ב<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/24827 משפחת טייכטל: שבעת קני המנורה]''', חדשות חב"ד, כ"ו חשון תשס"ז {{COL}}<br />
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2024/03/459.-Tzav-5784.pdf המנהלת שלא רצתה ללכת לבית הספר]''', בגליון 'הסיפור שלי' 459 פרשת צו תשפ"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: טייכטל, שלמה יששכר}}<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]<br />
[[קטגוריה:משפחת טייכטל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת איטקין]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%98%D7%9C.jpg&diff=842418קובץ:יששכר שלמה טייכטל.jpg2026-04-17T21:14:15Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>מקור: https://col.org.il/news/24827</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=842417זוסמן רבקין2026-04-17T21:04:48Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:זוסיק רבקיןPictureFileName.jpg|ממוזער|ר' זוסיק רבקין ברפת]]<br />
[[קובץ:זוסמן רבקין.jpg|ממוזער|הרב רבקין בעבודתו כחלבן]]<br />
ר' '''זוסמן (זוסיק) רבקין''' ([[ז' באדר|ז' אדר]] [[תרפ"ז]] - [[כ' תמוז]] [[תשס"ז]]) כיהן כרב"ש [[כפר חב"ד]] במשך שנים, היה ידוע בעיקר בזכות הרפת אותה הקים וניהל.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד בעיר [[הומיל]] שב[[בלרוס]] בשנת [[תרפ"ט]] להוריו ר' מאיר<ref>אחיו של הרב [[יחיאל יוסף ריבקין]]</ref> וחיה ריבקין [[חסיד|חסידי חב"ד]].<br />
<br />
כשהגרמנים פלשו ל[[רוסיה]] היה בן 12. אביו גויס לצבא האדום ושאר בני המשפחה ברחו מזרחה, עד [[טשקנט]]. אחרי המלחמה, נדדה המשפחה למחנות עקורים באוסטריה ובצרפת, שם התאחדו עם האב ששב מהצבא, והגיעו ל[[ארץ ישראל]] ב[[י"ח בשבט]] [[תש"ט]] למעברת פרדס חנה, משם עברו ל[[כפר חב"ד]], שאז הוקם.<br />
<br />
לאחר חתונתו קיבל ר' זוסמן הוראה מ[[הרבי]] לעסוק בחקלאות. ועל פי הוראה זו הקים רפת בכפר חב"ד. במשך השנים הפך להיות מסמלי הכפר הבולטים.<br />
<br />
ארבע שנים מאוחר יותר נשא לאשה את יהודית ונולדו להם שני בנים ושלושה בנות.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]], לאחר 36 שנות [[נישואין]], חלתה אשתו יהודית ונפטרה בתאריך [[י"ז בתשרי|י"ז תשרי]] [[תשנ"ג]].<br />
<br />
שנתיים אחרי שהתאלמן נישא ב[[נישואין שניים]] לגברת אוריאלה{{הערה|אלמנתו של ר' [[אריה שלמה יקונט]] ב[[זיווג שני]].}}. ר' זוסמן שימש בעבר במשך 22 שנה כרב"ש (רכז ביטחון שוטף) של [[כפר חב"ד]] ובשנות ה-50 שירת ב[[צה"ל]] כמקלען פלוגתי במבצע קדש.<br />
<br />
ב[[כ' תמוז]] [[תשס"ז]] נפטר ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] תל השומר.<br />
<br />
כחודש אחרי פטירתו הרפת נסגרה{{הערה|[https://col.org.il/news/30906 תם עידן הרפתות בכפר-חב"ד / גלרייה] {{COL}}}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*ר' יצחק ריבקין<br />
*ר' נפתלי ריבקין<br />
<br />
;בנותיו<br />
* הילדה צביה - נפטרה י"ז סיון תשל"ז. <br />
*עדינה אלינסון.<br />
*רחל זבדי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=30349 "הרפת בכפר הייתה סמל ורבקין בעצמו היה הדגל"]''' {{בית משיח|}} בתוך [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}<br />
*דבורה גינזבורג, '''[https://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=30110&lang=he הרפתן החסיד]''', עיתון 'מעריב' {{אינפו}}<br />
*ראיון עם הרב ריבקין ב[[עיתון 'הארץ']], '''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_החיים_היפים_של_ילד_בכפרחבד_וידאו_29537.html?artID=716 התפקיד שלי בעולם הזה הוא להיות רפתן]''' - באתר {{COL}}<br />
*[https://col.org.il/news/112091 הרפתן החסידי ● היו ימים] {{col}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רבקין, זוסמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בהומיל]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A7%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=842416יהושע קמינצקי2026-04-17T21:01:26Z<p>משולח: תמונה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יהושע קמינצקי.jpg|ממוזער|הרב קמינצקי]]<br />
'''הרב יהושע קמינצקי''' הוא שליח הרבי ל[[סרביה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בישראל לאביו הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]].<br />
<br />
למד בישיבות תומכי תמימים בישראל ובניו יורק.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] (2005) למד במכון הגבוה לרבנות בפורט לודרדייל פלורדיה בראשות הרב אהרן ליברמן.<br />
<br />
והוסמך לרבנות על ידי הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] רבה של [[קריית מלאכי]] ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]].<br />
<br />
התחתן עם מרים גיטה בת הרב [[שלמה שמואל פליישמן]].<br />
<br />
===פעילות===<br />
בשנת [[תשס"ח]] הקים את בית חב”ד סרביה המקיים פעילות עניפה לחיזוק היהדות במדינה.<br />
<br />
משמש כמשגיח כשרות וכנציג ארגוני הכשרות הגדולים בעולם בסרביה: או-יו, או-קי, בית דין לונדון, הרב לנדא, בית יוסף, חתם סופר{{הערה|1=[https://chabad.rs/%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA/ אתר חב"ד סרביה]}}.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
רעייתו היא מרת מירי קמינצקי, בוגרת מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]], בעלת תואר ראשון בהתמחות בחינוך מיוחד, איתור מיקוד וטיפול בילדים מיוחדים.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[https://col.org.il/news/99602 השליח הצעיר שעשה את הבלתי יאמן] {{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קמינצקי]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פליישמן]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%A7%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A6%D7%A7%D7%99.jpg&diff=842415קובץ:יהושע קמינצקי.jpg2026-04-17T21:01:04Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>מקור: https://chabad.rs/%d7%aa%d7%a2%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%aa/</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%9E%D7%9F_(%D7%A0%D7%99%D7%95_%D7%92%27%D7%A8%D7%96%D7%99)&diff=842414חיים אלחנן פוגלמן (ניו ג'רזי)2026-04-17T20:41:36Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=סוחר חסידי, סגן נשיא אגודת חסידי חב"ד בארה"ב|אחר=נכדו, מראשי [[כשרות OK]], ומוזיקאי ויוצר|ראו=[[חיים אלחנן פוגלמן (קראון הייטס)]]}}<br />
[[קובץ:אדמור הרייצ תרצ פוגלמן.jpg|ממוזער|לצד אדמו"ר הריי"צ בתפקידו כסגן נשיא אגודת חסידי חב"ד של ארה"ב וקנדה, במשלחת שהגיעה לפגוש את הנשיא הרברט הובר בבית הלבן בשנת תר"צ. משמאל לימין: ארתור רבינוביץ, '''חיים אלחנן פוגלמן''', [[חיים זלמן קרמר]], [[אדמו"ר הריי"צ]] והרב [[שמריהו גוראריה]]]]<br />
הרב '''חיים אלחנן פוגלמן''' ([[כ"א באייר|כ"א אייר]] [[תרמ"ח]] - [[ז' בטבת|ז' טבת]] [[תש"ה]]) היה סוחר חסידי, מבוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש, וסגן נשיא [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית וקנדה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"א אייר]] [[תרמ"ח]] בעיר [[פולוצק]] לאביו ר' רפאל שמואל אליהו פוגלמן, שכיהן כגבאי כולל חב"ד.<br />
<br />
כנער, נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ולמד בישיבה בשנים [[תרס"ה]]-[[תרס"ו]].<br />
<br />
בעקבות רדיפות הצבא שרצו לגייסו, יעץ לו אדמו"ר הרש"ב לברוח לארצות הברית, והוא אכן היגר לארצות הברית אליה הגיע בשנת [[תרס"ז]].<br />
<br />
התחתן עם מרת חוה.<br />
<br />
לפרנסתו עסק במסחר וייצור בגדי גברים, והתגורר בבנסונהרסט, ברוקלין, והיה שכן וידיד של [[חיים זלמן קרמר]], ואף קיים עמו קשרי מסחר.<br />
<br />
עם הקמת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית וקנדה]], התמנה לשמש כסגן נשיא האגודה{{הערה|תולדות חב"ד בארצות הברית עמוד כא.}}.<br />
<br />
בנו השלישי, [[שמואל אליהו פוגלמן|שמואל אליהו]] נולד ב[[כ"ז אלול]] [[תרפ"ט]], עם תחילת [[ביקורו הראשון של אדמו"ר הריי"צ בארה"ב]], והוא זכה לכבד בסנדקאות את אדמו"ר הריי"צ. כפי המנהג לתרום לישיבה בעת הברית, תרם האבא בשעת הברית 400$ לטובת ישיבות תומכי תמימים בפולין, סכום שווה ערך לכ-6,000$ בימינו.<br />
<br />
בתקופת 'השפל הגדול' ספגו עסקיו מכה משמעותית, והוא עבר להתגורר באסברי פארק, [[ניו ג'רזי]].<br />
<br />
מכיוון שלא היה בכל האזור בית ספר יהודי, נאלץ לשלוח את ילדיו ללמוד בבית הספר הציבורי, אך היה מעיר אותם מוקדם בכל בוקר ולומר עמם תורה.<br />
<br />
נפטר באופן פתאומי ב[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]], [[ז' טבת]] [[תש"ה]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, נחום פוגלמן<br />
*בנו, הרב [[שמואל אליהו פוגלמן]] - מנהל ישיבת תומכי תמימים אושען פארקווי<br />
*בתו, מרת נעמי גונסקי<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:אישים בניו ג'רזי]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פוגלמן]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=842413שמואל אליהו פוגלמן2026-04-17T20:40:08Z<p>משולח: תמונה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמואל אליהו פוגלמן.jpg|ממוזער|הרב שמואל אליהו פוגלמן (תשס"ה)]]<br />
הרב '''שמואל אליהו פוגלמן''' (מאויית גם: '''פאגלמאן''' ו'''פייגילמאן'''; [[כ"ז אלול]] [[תרפ"ט]] – [[י"ט אלול]] [[תשע"ח]]) היה מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]] שנשלחו לעודד את רוחם של המתיישבים החב"דיים בארץ הקודש לאחר [[רצח יד החמישה|מאורע הרציחה המזעזע]] ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. כיהן במשך עשרות שנים כמנהל קריית [[קעמפ גן ישראל]] ב[[דיטרויט]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ז באלול|כ"ז אלול]] [[תרפ"ט]] לאביו הרב [[חיים אלחנן פוגלמן (ניו ג'רזי)|חיים אלחנן פוגלמן]], ונקרא על שם סבו מצד אביו ר' [[רפאל שמואל אליהו פוגלמן]], שכיהן כגבאי [[כולל חב"ד]]. אביו ר' חיים אלחנן היה מבוגרי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. בעקבות רדיפות הצבא שרצו לגייסו, יעץ לו [[אדמו"ר הרש"ב]] לברוח לארצות הברית. <br />
<br />
כאשר נולד ר' שמואל אליהו, היה זה בעת ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בארה"ב בשנת תר"צ, וזכה ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] היה ה[[סנדקאות|סנדק]] שלו.<br />
<br />
זכה להימנות בין עשרת השלוחים ששלח הרבי על מנת לעודד את רוחם של המתיישבים החב"דיים בארץ הקודש לאחר [[רצח יד החמישה|מאורע הרציחה המזעזע]] ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו שיינא דרייזא (שיינדל) למשפחת ר' [[שלמה שימאנאוויטש]] תלמיד [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]] אחיו של הרב [[משה אקסלרוד]]<ref>הרב שימונאוויץ' והרב אקסלרוד היו אחים למחצה, בני אותה אם.</ref> (ונכדת ר' [[אהרן תומרקין]]).<br />
<br />
כיהן במשך שנים רבות כמנהל קריית [[קעמפ גן ישראל]] ב[[דטרויט]], וכמנהל ישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי]].<br />
<br />
נפטר בגיל 88 ביום חמישי [[י"ט אלול]] [[תשע"ח]].<br />
<br />
את מקומו כמנהל המוסד באושן פארקווי ממלא הרב [[שמואל דכטר]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[חיים אלחנן פוגלמן]] - מראשי מערכת ה[[כשרות OK]], מוזיקאי ויוצר<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4142626/jewish/Rabbi-Shmuel-Fogelman-88-Principal-and-Teacher.htm סקירת תולדות חייו בשילוב תמונות היסטוריות]''' באתר בית חב"ד (אנגלית) {{בית חבד}}<br />
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פוגלמן, שמואל אליהו}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בארצות הברית]]<br />
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%9E%D7%9F.jpg&diff=842412קובץ:שמואל אליהו פוגלמן.jpg2026-04-17T20:39:24Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>מקור: https://col.org.il/news/8915</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=842357חיים נחמן קובלסקי2026-04-17T13:39:47Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר' חיים נחמן קובלסקי.png|ממוזער|ר' חיים נחמן קובלסקי]]<br />
הרב '''חיים נחמן קובלסקי''' ([[תרנ"ב]] - [[כ"ד טבת]] [[תשל"ח]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומאנ"ש ב[[ארצות הברית]].<br />
[[קובץ:ר' נחמן קובלסקי.jpg|ממוזער|הרב קובלסקי לצד הרבי בחתונה (נמצא מימין מעל החתן)]]<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לר' משה קובלסקי בשנת [[תרנ"ב]], ב[[ורשה]] שב[[פולין]] למשפחה של חסידי קוצק. בנערותו, פגש בוורשה את חסידי חב"ד והתרשם עמוקות מדרכם והנהגתם, ובעקבות כך נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] מבלי ליטול את הסכמת אביו.<br />
<br />
אביו שהיה חסיד קוצק, לא היה מרוצה מהחלטת בנו ונסע אחריו לליובאוויטש על מנת לשכנע אותו לחזור בו. הוא הגיע ל[[ליובאוויטש]] לשבת והוזמן לסעוד על שולחנו של אדמו"ר הרש"ב. במהלך השבת התוודע מקרוב להנהגתו של הרבי ולדרכו המיוחדת בעבודת ה', כשבסיומה של השבת חזר בו מכוונתו להשיב את בנו לוורשה, והותיר אותו ללמוד בליובאוויטש.<br />
<br />
בנו נותר בישיבת תומכי תמימים החל משנת [[עת"ר]], והמשיך בלימודיו בה עד [[תרע"ד]] לערך. מאוחר יותר אף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
עבר ל[[פולין]] עם סיום לימודיו, והתחתן עם בתו של ר' אליעזר מוקוטובסקי. בסוף שנות הפ' היגר ל[[ארצות הברית]] והתגורר ב[[בולטימור]]. לאחר מכן עבר ל[[ניו יורק]].<br />
<br />
תרם את הדפסת [[סידור עם דא"ח]]. היה מביא [[ביכורים]] לרבי מדי שנה ב[[חג השבועות]]. עסק בהצלת תלמידי התמימים בעת [[השואה]] וברוסיה. עסקן בעד מוסדות תורה. חבר [[אגודת התמימים]] בארצות הברית. חבר ועד הישיבות שעל ידי אגו"ח. הקדיש כל ימיו לקירוב בני ישראל לתורה ומצוות. מקושר לרבותינו נשיאינו.<br />
<br />
בערוב ימיו, התגורר ב[[קראון הייטס]] בבניין הממוקם בפינת הרחובות [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] וניו-יורק בו גם התגורר הרבי (לפני שעבר להתגורר ב[[פרזידנט 1304|בית פרטי]]).<br />
<br />
לאחר שהרבי [[קבלת הנשיאות|קיבל את הנשיאות]], נהג הרב קובלסקי לשגר עם נכדיו סלסלת פירות 'ביכורים' ל[[התוועדות]] של הרבי שהתקיימה ב[[חג השבועות]].<br />
<br />
נפטר בשם טוב [[כ"ד טבת]] [[תשל"ח]] ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] בסמיכות ל{{ה|אוהל}} של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://jemedia.org/heres_my_story/PDF/he/color/12-25-15.pdf נכדו הרב אברהם קובלסקי מתראיין לעלון השבועי של חברת JEM] {{PDF}}<br />
*[https://www.kedem-auctions.com/he/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A5-%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C-%D7%AA%D7%A9%D7%97 מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש - אלול תש"ח לרבי נחמן]<br />
==משפחתו==<br />
*בנו - הרב [[שלום דובער קובלסקי]], מחברי אגודת הרבנים של ארצות הברית וממקורבי הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]]<br />
*בנו, הרב [[חיים נחמן קובלסקי]]<br />
<br />
{{מיון רגיל:קובלסקי, חיים נחמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=842356חיים נחמן קובלסקי2026-04-17T13:36:20Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ר' חיים נחמן קובלסקי.png|ממוזער|ר' חיים נחמן קובלסקי]]<br />
הרב '''חיים נחמן קובלסקי''' ([[תרנ"ב]]-[[כ"ד טבת]] [[תשל"ח]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומאנ"ש ב[[ארצות הברית]].<br />
[[קובץ:ר' נחמן קובלסקי.jpg|ממוזער|הרב קובלסקי לצד הרבי בחתונה (נמצא מימין מעל החתן)]]<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לר' משה קובלסקי בשנת [[תרנ"ב]], ב[[ורשה]] שב[[פולין]] למשפחה של חסידי קוצק. בנערותו, פגש בוורשה את חסידי חב"ד והתרשם עמוקות מדרכם והנהגתם, ובעקבות כך נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] מבלי ליטול את הסכמת אביו.<br />
<br />
אביו שהיה חסיד קוצק, לא היה מרוצה מהחלטת בנו ונסע אחריו לליובאוויטש על מנת לשכנע אותו לחזור בו. הוא הגיע ל[[ליובאוויטש]] לשבת והוזמן לסעוד על שולחנו של אדמו"ר הרש"ב. במהלך השבת התוודע מקרוב להנהגתו של הרבי ולדרכו המיוחדת בעבודת ה', כשבסיומה של השבת חזר בו מכוונתו להשיב את בנו לוורשה, והותיר אותו ללמוד בליובאוויטש.<br />
<br />
בנו נותר בישיבת תומכי תמימים החל משנת [[עת"ר]], והמשיך בלימודיו בה עד [[תרע"ד]] לערך. מאוחר יותר אף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].<br />
<br />
עבר ל[[פולין]] עם סיום לימודיו, והתחתן עם בתו של ר' אליעזר מוקוטובסקי. בסוף שנות הפ' היגר ל[[ארצות הברית]] והתגורר ב[[בולטימור]]. לאחר מכן עבר ל[[ניו יורק]].<br />
<br />
תרם את הדפסת [[סידור עם דא"ח]]. היה מביא [[ביכורים]] לרבי מדי שנה ב[[חג השבועות]]. עסק בהצלת תלמידי התמימים בעת [[השואה]] וברוסיה. עסקן בעד מוסדות תורה. חבר [[אגודת התמימים]] בארצות הברית. חבר ועד הישיבות שעל ידי אגו"ח. הקדיש כל ימיו לקירוב בני ישראל לתורה ומצוות. מקושר לרבותינו נשיאינו.<br />
<br />
בערוב ימיו, התגורר ב[[קראון הייטס]] בבניין הממוקם בפינת הרחובות [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] וניו-יורק בו גם התגורר הרבי (לפני שעבר להתגורר ב[[פרזידנט 1304|בית פרטי]]).<br />
<br />
לאחר שהרבי [[קבלת הנשיאות|קיבל את הנשיאות]], נהג הרב קובלסקי לשגר עם נכדיו סלסלת פירות 'ביכורים' ל[[התוועדות]] של הרבי שהתקיימה ב[[חג השבועות]].<br />
<br />
נפטר בשם טוב [[כ"ד טבת]] [[תשל"ח]] ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] בסמיכות ל{{ה|אוהל}} של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://jemedia.org/heres_my_story/PDF/he/color/12-25-15.pdf נכדו הרב אברהם קובלסקי מתראיין לעלון השבועי של חברת JEM] {{PDF}}<br />
*[https://www.kedem-auctions.com/he/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A5-%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C-%D7%AA%D7%A9%D7%97 מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש - אלול תש"ח לרבי נחמן]<br />
==משפחתו==<br />
*בנו - הרב [[שלום דובער קובלסקי]], מחברי אגודת הרבנים של ארצות הברית וממקורבי הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]]<br />
*בנו, הרב [[חיים נחמן קובלסקי]]<br />
<br />
{{מיון רגיל:קובלסקי, חיים נחמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%92%27%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99&diff=842355סעדיה ג'רופי2026-04-17T13:35:31Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב סעדיה ג'רופי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב סעדיה ג'רופי]]<br />
<br />
[[קובץ:הרב ג'רופי במחיצת הרבי. (משמאל) .jpg|ממוזער|הרב ג'רופי במחיצת הרבי]]<br />
הרב '''סעדיה ג'רופי''' ([[ג' בטבת ]] [[תש"ה]] - [[י"א באדר|י"א אדר א']] [[תשפ"ד]]) היה מחנך ותיק בבית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] ב[[תענך]], משלוחי הרבי ב[[אביטל]], מגיה ו[[סופר סת"ם]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' בטבת]] [[תש"ה]] ב[[תימן]] לרב מחפוד, ובשנת [[תש"ט]] בהיותו כבן ארבע עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה ב[[ראשון לציון]].<br />
<br />
בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובעקבותיו למד בישיבה גם אחיו הצעיר [[רחמים ג'רופי|רחמים]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ד]] הצטרף לקבוצה של תלמידי הישיבה שלמדו וקיבלו הכשרה להיות [[סופר סת"ם|סופרי סת"ם]] בפרוייקט משותף עם משרד לענייני דת.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שולמית, הצטרף לצוות החינוכי של בית הספר [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] שב[[תענך]], ובמקביל עסק בבדיקת וכתיבת [[תפילין]] ומזוזות.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ג]] החל שיתוף פעולה בינו לבין בית חב"ד ב[[עפולה]] עם השליח הרב [[חיים שלום סגל]] ועם הרב [[דוד קרץ]] שקנה מזוזות ודחף לבדיקת מזוזות לתושבי העיר. המבצע זכה להצלחה רבה, והם דיווחו על כך לרבי, וכעבור זמן קצר יצא הרבי ב[[מבצע מזוזה]] שהיה לאחד מ[[עשרת המבצעים]].<br />
<br />
נודע כבעל מזג נוח ומאור פנים, ובמשך השנים זכה לקרב רבים מבני המושבים באזור ולהשפיע עליהם להוסיף בשמירת תורה ומצוות.<br />
<br />
ביום שלישי, י"א באדר א' תשפ"ד, חש לא טוב במהלך עיסוקו במלאכת הקודש של הגהת סת"ם ובחלוף מספר שעות נפטר והוא בן 79{{הערה|התמוטט ונפטר רגעים לאחר שקיבל נער בר מצווה שהתחיל להניח תפילין והגיע כדי שהרב סעדיה יתפור עבורו את התפילין וילמד אותו את ההלכות}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' [[מנחם מענדל ג'רופי]] - זמר יוצר ומלחין, [[רחובות]].<br />
*בנו, הרב שמואל ג'רופי - משלוחי הרבי ב[[קריית מוצקין]].<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן ג'רופי - רחובות.<br />
*בנו, ר' יוסף יצחק ג'רופי - רחובות.<br />
*בנו, ר' דב בער חיים ג'רופי - [[קראון הייטס]].<br />
*בנו, ר' [[ישראל ג'רופי]] - זמר יוצר ומלחין, רחובות.<br />
*בתו, מרת שטערנא שרה, רעיית הרב רפאל בוסי - [[ערד]].<br />
*בתו, מרת חנה, רעיית ר' חיים יצחק.<br />
*בתו, מרת נחמה דינה, רעיית הרב אלכסנדר יצחק אלוש - רחובות.<br />
*בתו, מרת חיה מושקא, רעיית ר' שירן עמרן - רחובות.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], '''המורה רבי סעדיה''' [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 1400, עמ' 14-22 {{בית משיח}}<br />
*ישראל אלפרוביץ, '''[https://www.kcm.co.il/%d7%94%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93-%d7%9e%d7%97%d7%91%d7%9c-%d7%94%d7%aa%d7%a2%d7%a0%d7%9a/ החסיד מחבל התענך]''', שבועון כפר חב"ד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/bdh/1058734/ תענך: השליח הרב סעדיה ג'רופי ע"ה] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ג'רופי, סעדיה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים בתענכים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%93%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A1&diff=842352יששכר דב וולס2026-04-17T13:21:38Z<p>משולח: תמונה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יששכר דב ולס.jpg|ממוזער|הרב יששכר דב הלוי וולס]]<br />
הרב '''יששכר דב (בער'ל)''' הלוי '''וולס''' (יליד שנת [[תש"א]], 1940) הוא מנכבדי קהילת חב"ד ב[[ירושלים]], חבר הנהלת מוסדות [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים|צעירי אגודת חב"ד בעיר]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ו תשרי]] [[תש"א]] לר' אברהם ופנינה וולס, כבן השישי והצעיר במשפחה שלא נמנתה על עדת חסידי חב"ד.<br />
<br />
בצעירותו, נמנה על תלמידי הכיתות הראשונות של המכינה לישיבה 'תורת אמת', בראשותו ובהנהלתו של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], והיה לאחד המקורבים אליו, והמקבלים הפנימיים, והתחבר בכל נפשו לצל אילנא דחיי רבנו נשיאנו.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה, [[נישואין|התחתן]] עם אסתר ברכה בת הרב [[אריה דרוק]], [[מגיד שיעור]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] והתיישב ב[[ירושלים]].<br />
<br />
בסיום [[מלחמת ששת הימים]] כאשר הכריז הרבי על [[מבצע תפילין]], ודרש מסניף צעירי אגודת חב"ד בירושלים לפעול בענין ולדווח לו בפרטיות מפעולות חסידי חב"ד בירושלים במבצע זה, נמנה הרב וולס יחד עם ידידיו הרב [[יהושע יוזביץ]] והרב [[בן ציון שיינברגר]] על חברי המטה שהופקדו על גיוס אנ"ש בעיר לעמוד במשמרות במשך כל שעות היום בדוכן התפילין על יד הכותל המערבי.<br />
<br />
עם השנים, מונה כחבר הנהלת מוסדות [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].<br />
<br />
משמש כאחד מעמודי התווך של בית הכנסת חב"ד 'בית חנה' בשכונת סנהדריה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' יעקב וולס – מחסידי מודז'יץ<br />
*אחיו, ר' משה וולס – מחסידי מודז'יץ<br />
*אחיו, ר' מאיר וולס – מחסידי שומרי אמונים ותולדות אהרון<br />
*אחיו, ר' יהודה לייב (אריה) וולס – ממייסדי המנין החב"די בשכונת פאג"י בירושלים<br />
* אחותו מרים זוננפלד<br />
*בנו, ר' שמעון בנימין וולס - בית שמש.<br />
*בנו, [[זכריה דוד וולס|ר' דוד זכריה וולס]] רב קהילת חבד בבאר שבע ושליח הרבי לשכונה ב'.<br />
*בנו ר' יוסף יצחק ולס-נחלת הר חב"ד.<br />
*חתנו, ר' אורי יוסף קנטרוביץ - משלוחי הרבי בשכונת רמות, ירושלים.<br />
*חתנו, ר' [[יוסף יצחק ליפקין]] - משלוחי הרבי בכפר סבא.<br />
*בתו מרת חנה, רעיית ר' לוי יצחק יוניק - מונטריאול, קנדה<br />
*בתו מרת אהובה, רעיית ר' יוסף יצחק נוטיק - נחלת הר חב"ד<br />
*בתו מרת מרים נחמה, רעיית ר' שלום לבקיבקר - ערד<br />
<br />
{{מיון רגיל:וולס, יששכר דב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%93%D7%91_%D7%95%D7%9C%D7%A1.jpg&diff=842351קובץ:יששכר דב ולס.jpg2026-04-17T13:21:10Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>[[JEM]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A1&diff=842349זכריה דוד וולס2026-04-17T12:58:12Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:נאות לון ביהש.jpg|ממוזער|הרב דוד ולס בשמת בית השואבה נאות לון, באר שבע (ראשון משמאל, תשפ"ה)]]<br />
[[קובץ:דוד ו.jpg|ממוזער|הרב ולס בעת חנוכת בית חב"ד נאות לון, באר שבע (שני משמאל, תשס"ט)]]<br />
הרב '''דוד זכריה הלוי וולס''' (יליד [[תשכ"ו]]), הוא מרבני קהילת חב"ד ב[[באר שבע]], משלוחי הרבי בשכונה ב'.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ט"ו תשרי]] [[תשכ"ו]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[יששכר דב וולס]] ולאמו מרת אסתר ברכה בת הרב [[אריה דרוק]].<br />
<br />
כנער למד במוסדות תורת אמת, בהם משמש אביו כחבר הנהלה.<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשמ"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
<br />
התחתן עם מרת חנה, בת הרב [[חיים אהרן דוברוסקין]] מ[[ירושלים]].<br />
<br />
לאחר חתונתו, הצטרף לשלוחי הרבי ב[[באר שבע]], ונמנה על מייסדי הקהילה החב"דית בעיר.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] מונה לשמש כאחד מרבני קהילת חב"ד המתפתחת בבאר שבע{{הערה|1=[https://col.org.il/news/41492 ארבעה חסידי חב"ד הוכתרו לרבני קהילות בבאר-שבע], דיווח באתר COL, כ"ד אלול תשס"ח.}}, והחל לשמש בפועל כרב הקהילה בבית הכנסת שעל ידי בית חב"ד המרכזי בעיר.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, ר' רפאל לוין - באר שבע<br />
*חתנו, ר' משה אהרן קוט<br />
*בנו ר' יחיאל וולס - פתח תקוה (חתן ר' [[אליעזר צבי וייספיש]], משלוחי הרבי בפתח תקוה)<br />
*בנו, ר' שמעון וולס (חתן ר' [[זאב מינצברג|ברוך בנימין זאב מינצברג]], רחובות)<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:וולס, זכריה דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בבאר שבע]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת דוברוסקין]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=842348יוסף יצחק ליפקין2026-04-17T12:57:49Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}הרב '''יוסי (יוסף יצחק) ליפקין''' (נולד ב[[כ"ז אדר]] [[תשכ"ו]]) הוא מנהל הפעילות בבית חב"ד [[כפר סבא]], ורעייתו מחנכת בבית ספר חב"ד בנתניה לצד פעילות בבית חב"ד בכפר סבא. כבחור, היה מבאי ביתו של [[הרש"ג]].<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ז אדר|כ"ז אדר ראשון]] [[תשכ"ו]] ב[[ירושלים]] לרב [[יעקב משה ליפקין]].<br />
<br />
לקראת שנת הלימודים [[תשמ"ה]] נסע ללמוד בישיבה הסמוכה לחצרו של הרבי ב-[[770]], ונותר ללמוד שם עד שנת [[תשמ"ט]].<br />
<br />
במהלך תקופה זו, היה מבאי ביתו של [[הרש"ג]] שבעקבות משפט הספרים חי לבדו ונצרך לעזרה במשימות שונות{{הערה|1=[www.chabad.am/536/8495.html אתר חב"ד AM].}}.<br />
<br />
התחתן עם מרת בת שבע בת הרב [[יששכר דב וולס]].<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] הצטרף לשלוחי הרבי ב[[כפר סבא]] לצד הרב [[אהרן קנייבסקי]] והחל לשמש כמנהל הפעילות בבית חב"ד המקומי{{הערה|1=ראו [https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=3016&limit=0&field=TAPY&search=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%9F&search_mode=simple תמונה שלו מקבל קהל במשרד בית חב"ד] בתקופת הבראשית בשליחותו בעיר, שנשלחה אל הרבי ושמורה בארכיון ספריית ליובאוויטש.}}.<br />
<br />
לצד ניהול משרד בית חב"ד והפעילות מטעמו, לומד באופן אישי עם נערי [[בר מצווה]] ומכין אותם לקראת התחלת הנחת ה[[תפילין]], ובמשך השנים לימד מאות נערים וזכה לקרב אותם ואת משפחתם למאורות תורת החסידות.<br />
<br />
רעייתו מרת בת שבע, פעילה בבית חב"ד בכפר סבא, בפרט בתחום של הדרכת כלות ושיעורי טהרת המשפחה, בנוסף משמשת כמחנכת מוערכת בבית ספר חב"ד בנתניה{{הערה|1=[https://www.neshei.com/sections/%D7%9E%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9/25521/ החל משנת הלימודים תשע"ד], חב"ד אינפו מדור הנשים 9.9.2014.}}.<br />
<br />
מוזמן למקומות רבים להתוועד בעיקר בקשר עם ה' טבת שהיה אז ב 770, וכ"ב שבט כיון שזכה להיות בקשר עם הרבנית<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב מענדי ליפקין - שליח הרבי במרכז הרפואי 'מאיר', כפר סבא.<br />
*בתו, מושקא, רעיית ר' מאיר ריבקין שליחים במושב נווה ימין.<br />
*בנו, הרב אברמי ליפקין.<br />
*בנו, הרב יהושע ליפקין - שליח הרבי בחאקו קוסטה ריקה.<br />
*בתו, מרת מנוחה רחל, רעיית ר' בערל'ה יהודי.<br />
*בנו הת' שניאור ליפקין<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ליפקין, יוסף יצחק}}<br />
[[קטגוריה:משפחת ליפקין]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:משפחת וולס]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בכפר סבא]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=842346אלכסנדר ריינין2026-04-17T12:54:50Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אלכסנדר סנדר ריינין.png|ממוזער|ר' סנדר ריינין]]<br />
ר' '''חיים אברהם אלכסנדר סנדר יצחק ריינין''' ([[תרמ"א]] - [[כ"ד אלול]] [[תשי"ח]]) היה חסיד שזכה לקירובים מיוחדים משלושה מנשיאי חב"ד, [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]], ו[[הרבי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרמ"א]]{{הערה|על פי רשומות בית העלמין מונטיפיורי, שנפטר בכ"ד אלול תשי"ח בגיל 78.}} לאביו ר' ברוך{{הערה|1=על פי נוסח המצבה. ראו [www.geni.com/photo/view/6000000063804153300?album_type=photos_of_me&photo_id=6000000105906993993 תמונה של אביו באתר GENI]. נולד בשנת תר"ד בשקלוב שבבלרוס, ונפטר בא' תמוז תרפ"ה ונטמן בוורשה שבפולין.}}, ולמרים איטא גיטל לבית פרומעס{{הערה|בתו של אריה לייב בן נחום פרומעס. נולדה בשנת תר"ה, ונפטרה בכ"א שבט תרפ"ה, ונטמנה בבית העלמין של העיירה לה-שו-דה-פונד שבשווייץ סמוך לגבול צרפת.}}.<br />
<br />
נישא עם רעייתו סילביה בת החסיד הרב [[שניאור זלמן זליגסון]].<br />
<br />
לאורך שנותיו סייע רבות לעניני רבותינו נשיאינו בגופו ובממונו, אך היה נחבא אל הכלים ועשה הכל מבלי להתבלט.<br />
<br />
בשנים תרצ"א-תרצ"ט גר עם רעייתו בצרפת ומאחר שרעייתו הכירה את [[הרבנית חיה מושקא]] עוד מנעוריה, היו מבקרות זו את זו וכך התקרב אל הרבי{{הערה|מוסף 'בית חיינו' של שבועון כפר חב"ד גל' 530 ומשם כמה פרטים שבערך}}.<br />
<br />
במכתב של הרבי משנת ה'ש"ת העוסק במאמצי ההצלה מצרפת לאחר הכיבוש הנאצי נכתב (בצרפתית): {{ציטוטון|יש לי טובה אישית לבקש מאתכם: המדובר הוא אודות ידיד יקר למשפחתנו מר אלכסנדר ריינין. גר בפאריז ומבקש לסדר אפידייוויט עבורו ועבור אשתו סילביה}}.<br />
<br />
לאחר הגיעו לארצות הברית היה מן הקרואים אצל אדמו"ר הריי"צ בימי המועדים ומקורב ביותר לרבי.<br />
<br />
לאחר פטירת זוגתו סילביא בשנת [[תשי"ג]]{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2018/11/15403856265bd06b5a416c0638259.pdf תורת מנחם תשי"ג חלק א' עמוד 176].}} - קיבל הזמנה מהרבי או הרבנית שיבוא לגור איתם. במשך כמה שבועות הוא התגורר בקומה השלישית ב[[ביתו הפרטי של הרבי]]{{הערה|לפי עדות המשב"ק הרב [[יעקב צבי הולצמן]].}}.<br />
<br />
זכה לקירובים מיוחדים משלושה מרבותינו נשיאינו, [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי, דבר שהתבטא גם במכתבים הרבים שקיבל ובאיזכורים שלו במכתבי רבותינו נשיאינו לחסידים אחרים.<br />
<br />
נפטר בגיל 78 ב[[כ"ד אלול]] [[תשי"ח]] ונטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי]] בסמיכות ל[[אוהל הרבי הריי"צ]] (שורה אחת מאחורי האוהל). לא זכה לפרי בטן וקרובו היחיד היה ר' [[ברוך גורלין]] בן אחותו שבזכות דודו זכה אף הוא לקשר קרוב עם הרבי.<br />
<br />
ב[[התוועדות]] שקיים הרבי בשבת פרשת ניצבים, בתוך ה[[שבעה (אבלות)|שבעה]] לפטירתו, דיבר הרבי אודותיו דברים מפליאים. הרבי התבטא שהוא יושב עכשיו ב[[גן עדן]] ושומע חסידות מפיו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|מפי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}. באותה שיחה הוסיף הרבי ודיבר על כך שלא נספד כהלכה, הרבה לדבר בשבחו וביקש שכל הקהל יאמרו לחיים לזכר נשמתו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
לרב ריינין ורעייתו לא נולדו ילדים.<br />
*אחיו, ר' נחום זלמן ריינין<br />
*אחיו, ר' אהרון שמואל ריינין<br />
*אחותו, חיה אסתר זוכרמן<br />
*אחותו, צייטא רבינוביץ<br />
*אחותו, שרה שפרה (סוניה), אשת [[ברוך גורלין|ר' ברוך גורלין]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*רפאל דינרי, '''ידידו של הרבי''', שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 894, ע' 104<br />
*ר' מיכאל אהרן זליגסון, '''תולדות ר' אברהם הרופא''', חלק א, פרק חמישי (עמ' 46 ואילך).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/113281 "אוהב וידיד נאמן": החסיד ר' סנדר ריינין ע"ה] באתר חב"ד און ליין<br />
*'''[http://chabad.org.il/_Uploads/files/hit1259r.pdf החסיד שהיה שותף לחלום המופלא]''', התקשרות גליון א'רנט פרשת ניצבים תשע"ח<br />
*מיכאל אהרון זליגסון, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/12-tishrei-5774-09.pdf דעם רבי'נס א מענטש]''', כתבה המתחקה אחר תולדות חייו, בתוך מגזין א חסידישע דערהער (אנגלית), תשרי תשע"ד עמוד 34<br />
*'''[https://col.org.il/news/121904 החסיד שידע על החלום המופלא]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ריינין, חיים אברהם אלכסנדר יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=842345אלכסנדר ריינין2026-04-17T12:54:25Z<p>משולח: תמונה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אלכסנדר סנדר ריינין.png|ממוזער|250x250 פיקסלים|ר' סנדר ריינין]]<br />
ר' '''חיים אברהם אלכסנדר סנדר יצחק ריינין''' ([[תרמ"א]] - [[כ"ד אלול]] [[תשי"ח]]) היה חסיד שזכה לקירובים מיוחדים משלושה מנשיאי חב"ד, [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]], ו[[הרבי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרמ"א]]{{הערה|על פי רשומות בית העלמין מונטיפיורי, שנפטר בכ"ד אלול תשי"ח בגיל 78.}} לאביו ר' ברוך{{הערה|1=על פי נוסח המצבה. ראו [www.geni.com/photo/view/6000000063804153300?album_type=photos_of_me&photo_id=6000000105906993993 תמונה של אביו באתר GENI]. נולד בשנת תר"ד בשקלוב שבבלרוס, ונפטר בא' תמוז תרפ"ה ונטמן בוורשה שבפולין.}}, ולמרים איטא גיטל לבית פרומעס{{הערה|בתו של אריה לייב בן נחום פרומעס. נולדה בשנת תר"ה, ונפטרה בכ"א שבט תרפ"ה, ונטמנה בבית העלמין של העיירה לה-שו-דה-פונד שבשווייץ סמוך לגבול צרפת.}}.<br />
<br />
נישא עם רעייתו סילביה בת החסיד הרב [[שניאור זלמן זליגסון]].<br />
<br />
לאורך שנותיו סייע רבות לעניני רבותינו נשיאינו בגופו ובממונו, אך היה נחבא אל הכלים ועשה הכל מבלי להתבלט.<br />
<br />
בשנים תרצ"א-תרצ"ט גר עם רעייתו בצרפת ומאחר שרעייתו הכירה את [[הרבנית חיה מושקא]] עוד מנעוריה, היו מבקרות זו את זו וכך התקרב אל הרבי{{הערה|מוסף 'בית חיינו' של שבועון כפר חב"ד גל' 530 ומשם כמה פרטים שבערך}}.<br />
<br />
במכתב של הרבי משנת ה'ש"ת העוסק במאמצי ההצלה מצרפת לאחר הכיבוש הנאצי נכתב (בצרפתית): {{ציטוטון|יש לי טובה אישית לבקש מאתכם: המדובר הוא אודות ידיד יקר למשפחתנו מר אלכסנדר ריינין. גר בפאריז ומבקש לסדר אפידייוויט עבורו ועבור אשתו סילביה}}.<br />
<br />
לאחר הגיעו לארצות הברית היה מן הקרואים אצל אדמו"ר הריי"צ בימי המועדים ומקורב ביותר לרבי.<br />
<br />
לאחר פטירת זוגתו סילביא בשנת [[תשי"ג]]{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2018/11/15403856265bd06b5a416c0638259.pdf תורת מנחם תשי"ג חלק א' עמוד 176].}} - קיבל הזמנה מהרבי או הרבנית שיבוא לגור איתם. במשך כמה שבועות הוא התגורר בקומה השלישית ב[[ביתו הפרטי של הרבי]]{{הערה|לפי עדות המשב"ק הרב [[יעקב צבי הולצמן]].}}.<br />
<br />
זכה לקירובים מיוחדים משלושה מרבותינו נשיאינו, [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי, דבר שהתבטא גם במכתבים הרבים שקיבל ובאיזכורים שלו במכתבי רבותינו נשיאינו לחסידים אחרים.<br />
<br />
נפטר בגיל 78 ב[[כ"ד אלול]] [[תשי"ח]] ונטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי]] בסמיכות ל[[אוהל הרבי הריי"צ]] (שורה אחת מאחורי האוהל). לא זכה לפרי בטן וקרובו היחיד היה ר' [[ברוך גורלין]] בן אחותו שבזכות דודו זכה אף הוא לקשר קרוב עם הרבי.<br />
<br />
ב[[התוועדות]] שקיים הרבי בשבת פרשת ניצבים, בתוך ה[[שבעה (אבלות)|שבעה]] לפטירתו, דיבר הרבי אודותיו דברים מפליאים. הרבי התבטא שהוא יושב עכשיו ב[[גן עדן]] ושומע חסידות מפיו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|מפי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}. באותה שיחה הוסיף הרבי ודיבר על כך שלא נספד כהלכה, הרבה לדבר בשבחו וביקש שכל הקהל יאמרו לחיים לזכר נשמתו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
לרב ריינין ורעייתו לא נולדו ילדים.<br />
*אחיו, ר' נחום זלמן ריינין<br />
*אחיו, ר' אהרון שמואל ריינין<br />
*אחותו, חיה אסתר זוכרמן<br />
*אחותו, צייטא רבינוביץ<br />
*אחותו, שרה שפרה (סוניה), אשת [[ברוך גורלין|ר' ברוך גורלין]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*רפאל דינרי, '''ידידו של הרבי''', שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 894, ע' 104<br />
*ר' מיכאל אהרן זליגסון, '''תולדות ר' אברהם הרופא''', חלק א, פרק חמישי (עמ' 46 ואילך).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/113281 "אוהב וידיד נאמן": החסיד ר' סנדר ריינין ע"ה] באתר חב"ד און ליין<br />
*'''[http://chabad.org.il/_Uploads/files/hit1259r.pdf החסיד שהיה שותף לחלום המופלא]''', התקשרות גליון א'רנט פרשת ניצבים תשע"ח<br />
*מיכאל אהרון זליגסון, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/12-tishrei-5774-09.pdf דעם רבי'נס א מענטש]''', כתבה המתחקה אחר תולדות חייו, בתוך מגזין א חסידישע דערהער (אנגלית), תשרי תשע"ד עמוד 34<br />
*'''[https://col.org.il/news/121904 החסיד שידע על החלום המופלא]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ריינין, חיים אברהם אלכסנדר יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9F.png&diff=842344קובץ:אלכסנדר סנדר ריינין.png2026-04-17T12:54:08Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>מקור: א חסידישער דערהער</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=842343ברוך גורלין2026-04-17T12:45:04Z<p>משולח: תמונה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ברוך גורלין.png|ממוזער|ר' ברוך גורלין]]<br />
ר' '''ברוך (בוריס) גורלין'''{{הערה|Boris Gorlin}} היה מהנדס, מאנשי הצבא הצרפתי, ומנהיג קהילה באפר-איסט-סייד שב[[מנהטן]]. היה קרוב משפחתו היחיד של החסיד ר' [[אלכסנדר ריינין]], ובעקבות הקירוב הרב לו זכה הרב ריינין, נוצר קשר קרוב גם עם האחיין שזכה לקירובים שונים מהרבי ואף זכה לסייע לרבי בפריז.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד במוסקבה בסביבות שנת [[תרע"ה]] לאביו ר' אשר זליג גורלין, ובשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אמו, ר' ברוך ריינין (אביו של החסיד ר' [[סנדר ריינין]]).<br />
<br />
לפני חתונתו, היגר ל[[צרפת]], למד הנדסאות, ושימש בתפקידים שונים עבור הצבא הצרפתי.<br />
<br />
התחתן עם ליזולט, בת טוני וטאופילי סמואל.<br />
<br />
בתקופה בה שהה הרבי ב[[פריז]], זכה להגיש סיוע לרבי להתקבל ללימודים באוניברסיטת סורבון, זאת בעקבות הקשר הקרוב שהיה לרבי עם דודו, ר' [[סנדר ריינין]]. הוא אף ליווה את הרבי ביום הראשון של הלימודים והסתובב איתו בין חדרי האוניברסיטה.<br />
<br />
שמו הופיע בתיק המסמכים שהגיש הרבי עבור קבלת אזרחות צרפתית, כאחד ממכיריו שיכולים לספק פרטים אודותיו{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/08/62f8c4f336101_1660470515.pdf שביבים מחיי הרבי והרבנית בפאריז, עמוד 122].}}.<br />
<br />
זמן קצר לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]], נשלח כנספח צבאי מטעם ממשלת צרפת לארצות הברית, ולאחר שפרצה המלחמה קיבל עבור משפחתו אשרות כניסה לארה"ב וכל משפחתו היגרה בעקבותיו לארצות הברית וניצלה מהכיבוש הגרמני.<br />
<br />
לאחר הגעתו של הרבי לארצות הברית, זכה שוב לעמוד בקשר קרוב עם הרבי כאשר הרבי עסק בהיקף מסויים כמהנדס חשמל בצי הצבאי של ברוקלין, בתפקיד שהיה לו ממשק ישיר לתפקידו של בוריס במאמץ המלחמתי.<br />
<br />
בשנת תש"ט, כאשר נפטר אביו ר' אשר זליג, נסע הרבי לאפר-איסט-סייד כדי להשתתף בלוויה.<br />
<br />
לאורך עשרות שנים, התקשרה הרבנית מידי שבוע לביתו לפני כניסת השבת, כדי לדבר עם חמותו, סוניה ריינין.<br />
<br />
בשנת תשל"ז זכה ליחידות ממושכת עם הרבי יחד עם בני משפחתו שנמשכה באופן חריג 45 דקות. הטריגר לפגישה היה רצונו לבקש המלצה של הרבי למינוי רב קבוע עבור בית הכנסת באפר-איסט-סייד שבמנהטן שעמד בראשו. במהלך היחידות התעניין הרבי בנוגע לחינוך הילדים, הפעילות שמארגן בית הכנסת עבור הנשים, ונושאים נוספים. כאשר נכנסו בני המשפחה לחדר היחידות, פנה הרבי אל אחד הנכדים ושאל אותו: "האם סבא סיפר לך מה עשה עבורי בפאריז?"...<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ח]] נפל למשכב, וביקש לפגוש את הרבי באופן אישי כדי לקבל את ברכתו, אך הוברר לו שהופסק הנוהג של יחידות פרטית. הוא יצר קשר עם הרבנית, וכעבור חמש דקות חזרה אליו הרבנית ומסרה לו שנקבע עבורו יחד עם בני משפחתו זמן לפגישה אישית עם הרבי בתחילת חלוקת הדולרים.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2022/01/345.-Yisro-5782.pdf אב ואם לרבים]''', גליון 'הסיפור שלי' גליון 345, יתרו תשפ"ב<br />
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3174443/jewish/Jules-Lassner-92-Marine-Businessman-and-Communal-Leader-With-Flair.htm איש עסקים ומנהיג קהילתי עם כשרון]''', כתבה באתר בית חב"ד אודות חתנו<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, מר ז'ול לסנר - איש עסקים ומנהיג קהילתי בבוגוטה, קולומביה ובעיר ניו יורק. כיהן שנים רבות כנשיא קהילת "אורח חיים" באפר-איסט-סייד מהנטן<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גורלין, ברוך}}<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F.png&diff=842342קובץ:ברוך גורלין.png2026-04-17T12:44:26Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>מקור: שביבים מחיי הרבי והרבנית בצרפת</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=842340אלכסנדר ריינין2026-04-17T12:30:48Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:סנדר ריינין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' סנדר ריינין]]<br />
ר' '''חיים אברהם אלכסנדר סנדר יצחק ריינין''' ([[תרמ"א]] - [[כ"ד אלול]] [[תשי"ח]]) היה חסיד שזכה לקירובים מיוחדים משלושה מנשיאי חב"ד, [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]], ו[[הרבי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תרמ"א]]{{הערה|על פי רשומות בית העלמין מונטיפיורי, שנפטר בכ"ד אלול תשי"ח בגיל 78.}} לאביו ר' ברוך{{הערה|1=על פי נוסח המצבה. ראו [www.geni.com/photo/view/6000000063804153300?album_type=photos_of_me&photo_id=6000000105906993993 תמונה של אביו באתר GENI]. נולד בשנת תר"ד בשקלוב שבבלרוס, ונפטר בא' תמוז תרפ"ה ונטמן בוורשה שבפולין.}}, ולמרים איטא גיטל לבית פרומעס{{הערה|בתו של אריה לייב בן נחום פרומעס. נולדה בשנת תר"ה, ונפטרה בכ"א שבט תרפ"ה, ונטמנה בבית העלמין של העיירה לה-שו-דה-פונד שבשווייץ סמוך לגבול צרפת.}}.<br />
<br />
נישא עם רעייתו סילביה בת החסיד הרב [[שניאור זלמן זליגסון]].<br />
<br />
לאורך שנותיו סייע רבות לעניני רבותינו נשיאינו בגופו ובממונו, אך היה נחבא אל הכלים ועשה הכל מבלי להתבלט.<br />
<br />
בשנים תרצ"א-תרצ"ט גר עם רעייתו בצרפת ומאחר שרעייתו הכירה את [[הרבנית חיה מושקא]] עוד מנעוריה, היו מבקרות זו את זו וכך התקרב אל הרבי{{הערה|מוסף 'בית חיינו' של שבועון כפר חב"ד גל' 530 ומשם כמה פרטים שבערך}}.<br />
<br />
במכתב של הרבי משנת ה'ש"ת העוסק במאמצי ההצלה מצרפת לאחר הכיבוש הנאצי נכתב (בצרפתית): {{ציטוטון|יש לי טובה אישית לבקש מאתכם: המדובר הוא אודות ידיד יקר למשפחתנו מר אלכסנדר ריינין. גר בפאריז ומבקש לסדר אפידייוויט עבורו ועבור אשתו סילביה}}.<br />
<br />
לאחר הגיעו לארצות הברית היה מן הקרואים אצל אדמו"ר הריי"צ בימי המועדים ומקורב ביותר לרבי.<br />
<br />
לאחר פטירת זוגתו סילביא בשנת [[תשי"ג]]{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2018/11/15403856265bd06b5a416c0638259.pdf תורת מנחם תשי"ג חלק א' עמוד 176].}} - קיבל הזמנה מהרבי או הרבנית שיבוא לגור איתם. במשך כמה שבועות הוא התגורר בקומה השלישית ב[[ביתו הפרטי של הרבי]]{{הערה|לפי עדות המשב"ק הרב [[יעקב צבי הולצמן]].}}.<br />
<br />
זכה לקירובים מיוחדים משלושה מרבותינו נשיאינו, [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי, דבר שהתבטא גם במכתבים הרבים שקיבל ובאיזכורים שלו במכתבי רבותינו נשיאינו לחסידים אחרים.<br />
<br />
נפטר בגיל 78 ב[[כ"ד אלול]] [[תשי"ח]] ונטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי]] בסמיכות ל[[אוהל הרבי הריי"צ]] (שורה אחת מאחורי האוהל). לא זכה לפרי בטן וקרובו היחיד היה ר' [[ברוך גורלין]] בן אחותו שבזכות דודו זכה אף הוא לקשר קרוב עם הרבי.<br />
<br />
ב[[התוועדות]] שקיים הרבי בשבת פרשת ניצבים, בתוך ה[[שבעה (אבלות)|שבעה]] לפטירתו, דיבר הרבי אודותיו דברים מפליאים. הרבי התבטא שהוא יושב עכשיו ב[[גן עדן]] ושומע חסידות מפיו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|מפי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}. באותה שיחה הוסיף הרבי ודיבר על כך שלא נספד כהלכה, הרבה לדבר בשבחו וביקש שכל הקהל יאמרו לחיים לזכר נשמתו.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
לרב ריינין ורעייתו לא נולדו ילדים.<br />
*אחיו, ר' נחום זלמן ריינין<br />
*אחיו, ר' אהרון שמואל ריינין<br />
*אחותו, חיה אסתר זוכרמן<br />
*אחותו, צייטא רבינוביץ<br />
*אחותו, שרה שפרה (סוניה), אשת [[ברוך גורלין|ר' ברוך גורלין]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*רפאל דינרי, '''ידידו של הרבי''', שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 894, ע' 104<br />
*ר' מיכאל אהרן זליגסון, '''תולדות ר' אברהם הרופא''', חלק א, פרק חמישי (עמ' 46 ואילך).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/113281 "אוהב וידיד נאמן": החסיד ר' סנדר ריינין ע"ה] באתר חב"ד און ליין<br />
*'''[http://chabad.org.il/_Uploads/files/hit1259r.pdf החסיד שהיה שותף לחלום המופלא]''', התקשרות גליון א'רנט פרשת ניצבים תשע"ח<br />
*מיכאל אהרון זליגסון, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/12-tishrei-5774-09.pdf דעם רבי'נס א מענטש]''', כתבה המתחקה אחר תולדות חייו, בתוך מגזין א חסידישע דערהער (אנגלית), תשרי תשע"ד עמוד 34<br />
*'''[https://col.org.il/news/121904 החסיד שידע על החלום המופלא]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ריינין, חיים אברהם אלכסנדר יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=842334נפתלי צבי ברג2026-04-17T11:45:21Z<p>משולח: תמונה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:נפתלי צבי ברג.jpg|ממוזער|הרב דוקטור נפתלי צבי ברג]]<br />
הרב דוקטור '''נפתלי צבי יהודה ברג''' ([[כ"ב אב]] [[ת"ש]] – [[כ"ז תמוז]] [[תשנ"ד]]) היה חסיד חב"ד ומדען שעבד במחלקת ההגנה של ארצות הברית ("הפנטגון").<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ב אב]] בשנת [[ת"ש]] להורים שאינם שומרי תורה ומצוות ב[[שיקגו]], בהשפעת סבו התפלל בילדותו בבית כנסת חב"ד "[[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]]"{{הערה|למרות התנגדות הוריו.}}, כשהגיע לבית הכנסת הוא הכיר את הרב [[דוד משה ליברמן]] שקירב אותו לחב"ד וליהדות בכלל,וכן נשלח על ידי הוריו בכיתות א' וב' לשיעורי העשרה ביהדות מספר פעמים בשבוע כעבור זמן החל להתכתב עם הרבי ולשאול אותו שאלות בעניינים מסוימים.<br />
<br />
בגיל עשר הוא הודיע לאימו שהוא רוצה לעבור לבית ספר דתי. בתחילה התנגדה לרצונו, אולם כעבור זמן סולק מבית ספרו בגלל שלא אכל בקורס בישול לפיכך לא היה לאמו ברירה והיא העבירה אותו לבית ספר דתי בפיטסבורג<br />
בשנת [[תשי"ד]] עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים בבדפורד ]], באותה עת נפגש לראשונה עם [[הרבי]]. בגיל עשרים הוא נשלח ללמד נערים צעירים ב[[מונטריאול]], שם קיבל [[סמיכה לרבנות]] וערך את שיחותיו של [[הרבי]]{{ מקור}}.<br />
<br />
בעקבות רצונם החזק של הוריו ושלו שילך ל[[אוניברסיטה]] לצורך פרנסה שאל על כך את הרבי במכתב ואח"כ ביחידות ונענה בתשובה שלילית בגלל האווירה השלילית שאינה מתאימה לו כבחור ישיבה. והרבי אף שלח מכתב הסבר על כך להוריו לאחר זמן. למרות התנגדותו הגמורה מתחילה, הסכים הרבי בדיעבד לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חסידות]] או [[חת"ת]] כהגנה מהאווירה הרעה{{הערה|לימים העיד בנו שבזכות זה אביו עד סוף ימיו היה מקפיד על חסידות או חת"ת.}}.<br />
<br />
לאחר שסיים בשנת תשכ"ו תואר ראשון בהנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של אילינוי חיפש מקום עבודה, אך בשום מקום לא הסכימו לתנאי שהציב שלא יעבוד בשבת וכן בגלל זקנו, בסופו של דבר הוא התקבל למעבדה למחקר צבאי ע"ש הארי דיימונד של הפנטגון (משרד הביטחון האמריקאי) שהיו מוכרחים ע"פ חוק להסכים לתנאי זה הם הבהירו לו שמאחר וקיבלוהו בהכרח לא יקודם אך למרות זאת קודם כדלהלן, ולאחר מכן עשה דוקטורט באוניברסיטה באלקטרו פיזיקה. <br />
<br />
בתקופה זו זכה במספר פרסים ותארים: בשנת [[תשל"ח]] קיבל את הפרס המאמר הטוב ביותר, ב[[תשל"ט]] קיבל את התואר איש השנה בתחום ההמצאות, ובשנת [[תשמ"ב]] קיבל מטעם [[ארצות הברית]] את התואר מהנדס השנה. וכן עבד בפנטגון על טיל הפטריוט ופרוייקטים חשאיים ונשלח להיפגש עם בכירים רבים למימון הפרויקטים.<br />
פעמים רבות הוצע לו לעבוד במגזר הפרטי והוא סירב לכך ע"פ הוראת הרבי בשל השפעתו שם על יהודים ושאינם, דבר שהובן כעידוד בדיעבד לעבודתו שם. <br />
<br />
בנו, בן ציון, מספר: "באחד מביקוריו אצל הרבי, אבי הביא עמו מתנה – אחת המהדורות הראשונות של ספר התניא שלא היה ברשות הספרייה של הרבי. הרבי לקח את הספר והודה לו. "מתי תכתוב משהו כזה?", שאל אותו הרבי, כשכוונתו לעניינים תורניים. אבי חייך ומשך בכתפיו, אך הרבי הדגיש שהוא מתכוון ברצינות. מאוחר יותר, עבד אבי לצד פרופסור ברנובר בהוצאת "באור התורה" – בטאון בנושאי תורה ומדע, ופרסם בו מאמרים רבים. הוא גם כתב בנושאים אחרים, למשל, מאמר למדני בנושא התענית בהלכה. בפעם הבאה שהם נפגשו, הביע הרבי את הערכתו על כתיבת המאמר התורני – "דבר תורה של ממש", כינה זאת הרבי. "לא חשבתי שמישהו קרא את המאמר ההוא", התבטא אבי באוזני חבר"{{הערה|"הסיפור שלי", גליון 423.}}.<br />
<br />
היה בקשרי ידידות טובים עם הפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] ואף עזר לו לצאת מרוסיה בתש"ל ברנובר העיד בפניו על השפעת עבודתו בפנטגון על צעירים יהודיים .וכן עבדו ביחד בהו"ל של בטאון באור התורה על תורה ומדע וכתב שם מאמרים רבים.<br />
<br />
כמו"כ כתב גם בעניינים תורניים אחרים כמאמר למדני בעניין תענית בהלכה וקיבל שבחים מהרבי.<br />
<br />
בשלב מסויים הציעו לו גורמים ישראלים למסור מידע. הוא סירב בהוראת הרבי אפילו לדבר עימם. לאחר מעצר פולארד, הוא היה במעקב הממשל האמריקאי לגבי זה, נבדק במכונת אמת, ועבר מבחנים רבים בעניין.<br />
<br />
בתו סיפרה שאת אחת ההמצאות הטובות שלו הוא המציא בזכות [[מאמר]] מ[[ליקוטי תורה]] של [[אדמו"ר הזקן]]. בשנת [[תשנ"א]] חלה במחלה הידועה, ובתו עברה אצל הרבי בחלוקת הדולרים בי"ד אייר תנש"א וביקשה ברכה. הרבי שאל אותה האם אביה עובד על המצאותיו וענתה שאינו יכול כי הוא בטיפול נמרץ. הרבי הגיב שהוא כנראה באמצע עניין שלא סיים, ויש לומר לו שעליו להבריא מהר יותר בעבור זה, ברומזו שבכך תלויה הרפואה. לאחר מכן בברכת הרבי - הבריא{{הערה| ניתן לראות את הסרטון מחלוקת הדולרים, י"ד אייר תנש"א, בקישורים החיצוניים בסוף הערך: "כשבתו של הפרופ' ביקשה ברכת רפואה מהרבי לאבא: "תזכירי לו", COL. וראו גם במאמרו של בצלאל שיף שבקישורים כאן.}}.<br />
<br />
בחודש [[סיוון]] [[תשנ"ד]] תקפה אותו שנית המחלה הידועה, וב[[כ"ז תמוז]] [[תשנ"ד]] נפטר.<br />
<br />
ב[[י' תשרי]] [[תשע"ג]] התקיימה [[הכנסת ספר תורה]] לעילוי נשמתו{{הערה|1=[https://collive.com/torah-in-memory-of-rabbi-berg/ דיווח באתר COL].}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' בן ציון ברג - אינווררי פלורידה.<br />
'''חתניו''':<br />
*ר' [[שמעון רומאני]], צלם, מצלמי החצר של הרבי - קראון הייטס<br />
*ר' [[אליעזר טורין]], שליח הרבי ורב קהילת בית משיח - שיקגו, אילינוי<br />
*ר' משה רייניץ, מלמד ב[[תומכי תמימים אושן פארקווי]] - קראון הייטס<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* אבי שלום, [http://shturem.net/index.php?section=news&id=50537 בכיר בפנטגון, חסיד ומקושר > סיפור בלתי נתפס], ה' בתמוז תשע"א, באתר [[שטורעם.נט]] {{שטורעם}}<br />
* [https://col.org.il/news/138359 כשבתו של הפרופ' ביקשה ברכת רפואה מהרבי לאבא: "תזכירי לו"], [[חלוקת דולרים]] י"ד באייר תנש"א, באתר [[COL]] {{COL}}{{וידאו}}<br />
*שמעון סילמן, '''[https://chabadinfo.com/news/today-marks-rabbi-dr-naftali-bergs-yartzeit/ זכרונות מר' נפתלי]''' {{אינפו}} (אנגלית)<br />
*בצלאל שיף, '''[https://col.org.il/news/145534 א חסידישע פארברענגען עם פרופסורים חב"דיים]''' {{COL}}<br />
* ראיון עם בנו בן ציון, שפורסם בעלון הסיפור שלי, מספר 423, ג' אב, ערב שבת פרשת דברים תשפ"ג. באתר My encounter with the REBBE <br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ברג, נפתלי צבי יהודה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:פרופסורים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"ש]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אדריכלים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ברג]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%92.jpg&diff=842333קובץ:נפתלי צבי ברג.jpg2026-04-17T11:44:39Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>JEM #84022</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F_(%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D)&diff=842328יהודה לייב לוין (ירושלים)2026-04-17T11:27:29Z<p>משולח: תמונה</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד חב"ד מסמרקנד וירושלים|אחר=רבה של מוסקבה|ראו=[[יהודה לייב לוין (מוסקבה)]]}}<br />
[[קובץ:יהודה ליב הלוי לוין.png|ממוזער|ר' יהודה לייב לוין]]<br />
הרב '''יהודה לייב לוין''' ([[תרס"א]] - [[כ"ז כסלו]] [[תשמ"ט]]) היה מפעילי חב"ד הבולטים ב[[סמרקנד]] בימי [[מלחמת העולם השנייה]]. לאחר יציאתו מ[[ברית המועצות]] עלה לארץ הקודש והתגורר ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לר' טוביה באוסטרולנקה, [[פולין]]. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב|תומכי תמימים המחתרתית]] ב[[רוסטוב]].<br />
<br />
לפני [[מלחמת העולם השנייה]] התגורר ב[[סרטוב]], והתפרנס ממסחר בשעונים. עם פרוץ המלחמה נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] באשמת חדרים שהקיים ובעוון זה נשפט לעשר שנות מאסר. הוא נשלח לעבודה מפרכת במחנה סמוך לסרטוב בסלילת מסלולים למטוסים, אך כעבור ארבעה חודשים נקרא לחקירה, וכשטען בחקירה בגלל שהיה קצת מסוחרר בהשחה פרטית שהוא אזרח פולני שהגיע לא מזמן ל[[ברית המועצות]]{{הערה| הגיע באמת מפולין אך כמה שנים לפני }}.- שוחרר בנס. לאחר שחרורו ברח מסרטוב ויצא למסע ארוך ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
בהגיעו לסמרקנד נוכח במצב הקשה ששרר שם, כאשר המוני פליטים סבלו מרעב וממחלות, ביניהם יהודים וחסידים רבים, ורבים לא שרדו בתנאים הקשים והלכו לעולמם. הוא קם וייסד [[חברה קדישא]] שדאגה לאסוף את כל המתים היהודיים מבתי הרפואה בעיר ולהביאם לקבר ישראל, במקום לקברי אחים כנהוג עד אז. יחד איתו השתתפו במלאכה עוד חסידים, ביניהם ר' [[ישראל נח בלניצקי]], ר' [[אהרן יוסף בלניצקי]], ר' [[בנימין גורודצקי]], ר' [[שמואל גורביץ' (לוד)|שמואל גורביץ']] ועוד רבים, כשהוא מנהל ודואג לגייס תרומות למפעל .<br />
<br />
לאחר מכן החליט בעצתו של ר' מענדל שיש להתעסק לא רק עם המתים, אלא גם עם החיים - ויזם קבוצת נשים שתבקר חולים בכל רחבי סמרקנד ותדאג לשלומם והצלת חייהם ואף העמיד אוכל לכל יהודי ודאג להפעלת מערכת שהצילה מאות ואלפיים.<br />
<br />
כמו כן ארגן [[תלמוד תורה]] בעיר החדשה של סמרקנד{{הערה|1=על פעילותו בסמרקנד ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30476&st=&pgnum=239&hilite= תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב]-רכג.}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ה]] יצא מרוסיה במסגרת [[הבריחה הגדולה]] דרך [[לבוב]]. משם הגיע למחנה העקורים [[ברגן בלזן]], וכשנוכח שאין מסגרת של תלמוד תורה לילדים, ייסד שם תלמוד תורה. על כך זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי הריי"צ{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=232&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י', ע' רה].}}.<br />
<br />
לאחר מכן עלה ל[[ארץ הקודש]] והתגורר ב[[ירושלים]]. נמנה עם מתפללי [[בית הכנסת בעל התניא]] במאה שערים.<br />
<br />
התחתן בשנית{{הערה|אשתו ובנו מזיווג ראשון נפטרו ברעב}} עם מרת סימה חיה בת הרה"ח [[גבריאל זלקינד כגן]].<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ז בכסלו]] [[תשמ"ט]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*רעייתו סימה חיה-נפטרה בכ"ט תשרי תש"ס (בזיווג שני)<br />
*בתו מרת נחמה רעיית הרב [[יוסף מאיר שטרסברג]] ראש כולל תפארת זקנים לוי יצחק כפר חב"ד<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*זכרונותיו ב'''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', חלק א', ע' 205 ואילך<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:לוין, יהודה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ט]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F.png&diff=842327קובץ:יהודה ליב הלוי לוין.png2026-04-17T11:26:34Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>מקור: [https://drive.google.com/file/d/1UA9M2rTzBREazMr6-ExAwwW-QP6NjHC3/view כפר חב"ד גליון 360 עמוד 37].</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%99%D7%9C%D7%A1&diff=842323אפרים אליעזר ילס2026-04-17T11:09:27Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב יאללס אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יאלעס נפגש עם [[הרבי]] ב-[[770]]]]<br />
[[קובץ:הרב יאלעס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יאלעס משוחח עם הרבי ב[[התוועדות]]]]הרב '''אפרים אליעזר הכהן ילס''' (נכתב ב[[אידיש]] '''יאלעס''') ([[ה' בשבט]] [[תרנ"א]], 1890 - [[כ"ה בחשוון]] [[תשמ"ט]], 1988) היה גאב"ד סאמבור, רבה הראשי של הקהילה האורתודוקסית בפילדלפיה.<br />
<br />
== תולדות חיים==<br />
נולד לרב שלום הכהן, שהיה רב העיר סטרי, ולאסתר שיינדל, ביום [[ה' בשבט]] [[תרנ"א]] בסמאבור שבגליציה - מצאצאי רבי אורי מסאמבור. התחנך אצל אביו, שהיה תלמיד בעל השואל ומשיב הרב יוסף שאול נתנזון.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ג]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי הרבנים דוד הלוי הורביץ מסטניסלוב ונתן לוין מרישא. משנת [[תרע"ו]] נתמנה לשבת כדיין בבית הדין של העיר סטרי.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"א]] היגר עם משפחתו ל[[ארצות הברית]] ונתמנה לרב קהילת "כרם ישראל" בפילדלפיה. בשנת ה'[[תש"ח]] נתמנה להיות ראש רבני הקהילה החרדית בפילדלפיה.<br />
<br />
בסוף ימיו היה מכונה גאב"ד סאמבור או האדמו"ר מסאמבור, ושימש כנשיא כבוד של אגודת הרבנים ב[[ארצות הברית]] וקנדה. את הנהגת חסידות סאמבור ממשיך נכדו הרב אורי גלדצלער.<br />
<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
לאחר בואו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית, ביקש ממנו הרב יאלעס ללמוד עמו את תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]], והוא הפנה אותו לחתנו, [[הרבי]]. לאחר פטירת [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תש"י]], הוא לחץ על חתנו הרבי לקבל על עצמו את עול הנשיאות{{הערה|כתב אליו [[כתב התקשרות]] ואף שלח מכתבים למקורביו ובני משפחתו, בו הוא מסביר להם כי עליהם לקבל את הרבי לנשיא חב"ד ולפעול עבור כך.}}, ומאז היה בא להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] בקביעות. הוא היה מקורב לרבי, וקיבל על עצמו את הרבי כרבו האישי והיה נוהג לבוא אליו מספר פעמים בשנה. מסדרת הספרים [[אגרות קודש]] ניכר כי נכתבו מאות מכתבים תורנים בין שניהם, ב[[נגלה]] ובקבלה.<br />
כששאלו את הרב יאלס קושיא של מדע ותורה בתחום האסטרונומיה (סתירה בין גודל השמש הכתובה בספרי היהדות לבין גודלה לפי המדע) הפנה את השאלה לרבי. יידועה מידת ההתקשרות והביטול שלו ל{{ה|רבי}}.<br />
<br />
נהג ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] (בשעה ש[[הרבי]] היה רושם איזה מסכת יקח מ[[חלוקת הש"ס]]) לתת את העט שלו ל{{ה|רבי}}. ואחר כך הרבי היה מחזיר לו, ואומר לו יישר כח, ולפעמים מוסיף עוד.<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשט"ז]] זכה לשמוע מהרבי את ה[[מאמר]] [[אשרי תבחר תשט"ז|אשרי תבחר]] ב[[יחידות]], המאמר נאמר לכבוד ה[[ברית]] של נכדו.<br />
<br />
ב[[התוועדות]] [[יו"ד שבט]] [[תשל"ו]] בו ביקש הרבי מרבנים לפסוק ש[[שלימות הארץ|ארץ ישראל שייכת לעם ישראל]], הוא היה אחד הרבנים שנעמדו לנאום.<br />
[[קובץ:יאלעס מנשק.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יאלעס מנשק את ידו של הרבי. י"א ניסן תשמ"ג]]<br />
בהתוועדות [[י"א ניסן]] [[תשמ"ג]] לקראת צאתו של הרבי, ניגש ושוחח עם הרבי למשך זמן קצר. כשסיים אחז ביד הרבי וקרבה לפיו ונשקו בחום לעיני כל קהל המשתתפים ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]].<br />
<br />
==ביקוריו אצל הרבי בחול המועד==<br />
הרב יעלאס נהג מיד שנה ושנה לבוא ל־[[770]] לבקר את [[הרבי]] בימי [[חג הפסח]] ו[[חג הסוכות]] וטענתו עמו "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל", היה זה מידי [[חול המועד]] פסח וסוכות שהרב יעלאס היה מגיע לתפילת שחרית ומוסף באחד הימים, הרב יעלאס היה מכובד בעליה לתורה, ואחרי התפילה היה נכנס אל הרבי לכמעין יחידות{{הערה|בשנים המוקדמות היה זה בחדרו של הרבי, ולאחר מכן עבר לגן עדן התחתון}} ומדבר עם הרבי.<br />
<br />
'''ביקורו בחוה"מ פסח תשמ"ב'''<br />
<br />
מתוך יומן משנת תשמ"ב:<br />
<br />
י"ח [[ניסן]] תשמ"ב<br />
<br />
...אחר כך ניגש אליו הרב יאלעס לבוש שטריימל ו[[טלית]] והרבי חייך אליו ודיבר עמו כמה רגעים אחר כך הרב יאלעס הלך אחרי הרבי ועלה איתו יחד במעלית וכשיצאו מהמעלית הרבי חייך (כנראה דיבר עמו במעלית) אחר כך נכנס אחרי הרבי יחד עם חתנו ושלושת נכדיו אל [[גן עדן התחתון]] הרבי חייך אליו וניגש לשולחן שעומד בגן עדן התחתון ובראש השולחן היה כיסא מרופד (גומי) עבור הרבי.<br />
<br />
אחר כך התיישב הרב יאלעס כנראה על הספסל הקטן שהי' שם והשאר עמדו. תוכן השיחה הייתה: בתחילה הרבי שאלו על ספרו האם עומד להוציא אותו שיהיה מוכן להשתמש בו כרוך, אחר כך אמר לו הרבי שיצטרכו לספור "ספירת העומר" עד שהספר יהיה מוכן. אחר כך שאל את הרבי מדוע ה[[רמב"ם]] אינו כותב בנוגע למצוה שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל. [זהו הסיבה שהוא מגיע בכל [[שנה]] לרבי ב[[חוה"מ]] [[פסח]] אחר כך שאל האם צריך להכין את ארץ ישראל ל[[משיח]] על ידי שיכבשוה.<br />
<br />
וענה הרבי: שאין ללכת לכבוש כי זהו רק על ידי משיח כשיש [[סנהדרין]] וכו', רק אז אפשר לכבוש את הארץ אבל עדיין אין לכבוש, ומה שמדברים בנוגע ל[[ארץ הקודש]] זהו לא מלחמה אלא מצד ההל' ב[[שו"ע]] הלכות [[שבת]] סימן שכ"ט שנכרים שצרו על עיירות מישראל ואפי' על עסקי קש ותבן מחללים עליהם את השבת ויוצאים עם כלי זיין וזהו אפילו אם זה יקרה ח"ו ב[[ברוקלין]] גם כן יחללו עליהם את השבת וכו', וכאן מדובר בנוגע ל[[פקוח נפש]] ואפי' שזהו לא חלק מארץ ישראל על ידי שמחזירים את 'ימית' ו'עצמונה' 'חצר הדר' הרי הגבול זה 10 ק"מ קרוב יותר לת"א ב"ב וכפר חב"ד וזהו יותר סכנת נפשות. הרבי התבטא ואמר לו השמעת כזו שטות?! שמחזירים השטחים, וכן בנוגע למה שבגין חתם שבעוד 5 שנים ר"ל היל"ת, הוא יהיה יחד עם הפלסתינים וכן הזכיר בנוגע לכך שהיו חסידי חב"ד אצל בגין לרשום אותו ל[[ס"ת]], ואמר שימית אינה מארץ ישראל וע"ז אמר הרבי כנ"ל שאין זה נוגע אם זהו ארץ ישראל אלא מצד פקוח נפש וכאן ישנו אדם שמוכן לוותר על פקוח נפש בכדי שיקבל תקציב לישיבות.. (כשהרבי דיבר בנוגע למצב ב[[ארץ ישראל]] הוא דיבר חזק ובתוקף ובידו הק' עשה תנועת ביטול והכה על... וכו').<br />
<br />
אחר כך שאל מהו הסדר ברמב"ם בנוגע ל[[ביאת משיח]]. ואמר הרבי שכתוב שיקום איש מבית דוד וכו' ויכוף כל ישראל וינצח ועדיין עם כל המעלות האלו הוא בן אדם פשוט ורק אחרי שבפועל יבנה את [[בית המקדש]] אז הוא יהיה המשיח. אחר כך אמר לו הרבי בנוגע ל"ווי וואנט משיח נאו" הרי נאו זהו גמטרי' ז"ן שזהו ענין הזן ומפרנס את ה[[עולם]] כולו בטובו שזהו ענין של הרחב פיך ואמלאהו [קאפי' פ"א] שזהו בין בגשמיות ובין ברוחניות, אחר כך אמר לרבי שהוא אדם מרומם מכל העם שכמו למעלה מכל העם ו[[נשמה כללית]] ו[[ראש בני ישראל]]. וכן הרבי אמר לו "יישר כח" על שבמי שברך שאומרים אצלו בביהכ"נ אין מוזכר על [[אתחלתא דגאולה]].<br />
<br />
הם שהו עם הרבי כ-40 דקות אחר כך עמדו לצאת הרבי דיבר עמו עוד מעט וחייך אליו, והרבי ליווהו עד פתח [[גן עדן התחתון]] הביט עליו במבט חד עד שנעלם בין הבחורים אחר כך ניגש הרבי לקחת את הסידור מהשולחן [כי ישבו מיד אחרי התפילה והרבי היה עטוף בטלית] ונכנס לחדרו.<br />
<br />
'''ביקורו האחרון פסח תשמ"ח'''<br />
<br />
מתוך יומן תשמ"ח:<br />
בבוקר של יום שלישי [[י"ח ניסן]] [[תשמ"ח]] לאחר תפילת [[שחרית]] הגיע ל־[[770]] כפי שהיה נוהג לבוא מדי שנה ב[[חג הפסח]] ל{{ה|רבי}}. הגאון הישיש הגיע בלווית בניו ונכדיו.<br />
<br />
הוא המתין בפתח [[גן עדן התחתון]], כשעלה [[הרבי]] מהזאל הגדול והבחין בו, לחץ את ידו בחמימות רבה ואחר כך נכנסו הרבי והגר"א יאלעס ובני משפחתו ל"גן עדן התחתון" כעבור זמן יצאו שאר בני המשפחה והרבי שוחח עמו בפרטיות.<br />
<br />
הביקור נמשך כמחצית השעה, כשהגר"א יאלעס נפרד מהרבי, יצא הרבי אחריו ללוותו בעוד שני נכדיו תומכים בו ועוזרים לו להלך לאחוריו משום שאינו רוצה להפנות את גבו ל{{ה|רבי}}, בדרך אל היציאה הובא כיסא והגר"א יאלעס (המתין לרכב שייקחנו ובינתיים) התיישב על כסא.<br />
<br />
[[הרבי]] אמר לו את המלים "יראה כהן בציון" ואחר כך הוסיף שכיון שעתה הוא יום טוב שינגנו שיר שמחה. הקהל שעמד מסביב פצח בשיר "ושמחת בחגיך" והרבי עודד את השירה בידיו הקדושות כשהוא מביט במאור פנים בהגר"א יאלעס ובכל הסובבים.<br />
<br />
הרבי המתין שם דקות ארוכות עד שהמכונית בה נסע הגר"א יאלעס נסעה מהמקום.<br />
<br />
== ספריו ==<br />
הרב יאלעס חיבר ספרים שונים, בהם:<br />
* '''דברי אפרים אליעזר''' פילדלפיה, [[תשמ"ג]].<br />
* '''כתבי אחיעזר''' - בירורי הלכות, צורף לספרו של אחיו - הרב ישעיה אשר יאלעס, [[שמן]] הראש, סטרי, [[תרצ"ג]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* שמן ששון מחבריך - ע' 158 - 171<br />
* בסוד שיח - ע' 189 - 191<br />
* שיח שרפי קודש ע' 194 - 197<br />
*[https://drive.google.com/file/d/114GrnHxnMB9oGOnj_-2HCDPoJzr6ZW72/view '''הגאון האדיר רבי אפרים אליעזר הכהן יאלעס זצוק"ל'''], שבועון כפר חב"ד גליון 356 עמוד 31 ואילך.<br />
*מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123 ואילך.<br />
*מענדי קורטס, '''אחוז בגארטל שלי''', מוסף 'אורחים' 2081 עמוד 4 ואילך (חג הסוכות תשפ"ה)<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/130214 '''פרסום ראשון: הקלטה מהיחידות של הרב יאלעס בח"י ניסן תשמ"ו'''] {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/133875 אדמו"ר וחסיד: הגאון שזכה שהרבי יאמר עבורו מאמר ביחידות]''' {{COL}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_32.html כיצד הגיב הרבי על התאמצותו של הרב יאלעס להשתתף בסיום הרמב"ם?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ילס, אפרים אליעזר}}<br />
[[en:Ephraim Yolles]]<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפילדלפיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ט]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%99%D7%9C%D7%A1&diff=842322אפרים אליעזר ילס2026-04-17T11:06:31Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב יאללס אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יאלעס נפגש עם [[הרבי]] ב-[[770]]]]<br />
[[קובץ:הרב יאלעס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יאלעס משוחח עם הרבי ב[[התוועדות]]]]הרב '''אפרים אליעזר הכהן ילס''' (נכתב ב[[אידיש]] '''יאלעס''') ([[ה' בשבט]] [[תרנ"א]], 1890 - [[כ"ה בחשוון]] [[תשמ"ט]], 1988) היה גאב"ד סאמבור, רבה הראשי של הקהילה האורתודוקסית בפילדלפיה.<br />
<br />
== תולדות חיים==<br />
נולד לרב שלום הכהן, שהיה רב העיר סטרי, ולאסתר שיינדל, ביום [[ה' בשבט]] [[תרנ"א]] בסמאבור שבגליציה - מצאצאי רבי אורי מסאמבור. התחנך אצל אביו, שהיה תלמיד בעל השואל ומשיב הרב יוסף שאול נתנזון.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ג]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי הרבנים דוד הלוי הורביץ מסטניסלוב ונתן לוין מרישא. משנת [[תרע"ו]] נתמנה לשבת כדיין בבית הדין של העיר סטרי.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"א]] היגר עם משפחתו ל[[ארצות הברית]] ונתמנה לרב קהילת "כרם ישראל" בפילדלפיה. בשנת ה'[[תש"ח]] נתמנה להיות ראש רבני הקהילה החרדית בפילדלפיה.<br />
<br />
בסוף ימיו היה מכונה גאב"ד סאמבור או האדמו"ר מסאמבור, ושימש כנשיא כבוד של אגודת הרבנים ב[[ארצות הברית]] וקנדה. את הנהגת חסידות סאמבור ממשיך נכדו הרב אורי גלדצלער.<br />
<br />
== קשריו עם הרבי ==<br />
לאחר בואו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית, ביקש ממנו הרב יאלעס ללמוד עמו את תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]], והוא הפנה אותו לחתנו, [[הרבי]]. לאחר פטירת [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תש"י]], הוא לחץ על חתנו הרבי לקבל על עצמו את עול הנשיאות{{הערה|כתב אליו [[כתב התקשרות]] ואף שלח מכתבים למקורביו ובני משפחתו, בו הוא מסביר להם כי עליהם לקבל את הרבי לנשיא חב"ד ולפעול עבור כך.}}, ומאז היה בא להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] בקביעות. הוא היה מקורב לרבי, וקיבל על עצמו את הרבי כרבו האישי והיה נוהג לבוא אליו מספר פעמים בשנה. מסדרת הספרים [[אגרות קודש]] ניכר כי נכתבו מאות מכתבים תורנים בין שניהם, ב[[נגלה]] ובקבלה.<br />
כששאלו את הרב יאלס קושיא של מדע ותורה בתחום האסטרונומיה (סתירה בין גודל השמש הכתובה בספרי היהדות לבין גודלה לפי המדע) הפנה את השאלה לרבי. יידועה מידת ההתקשרות והביטול שלו ל{{ה|רבי}}.<br />
<br />
נהג ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] (בשעה ש[[הרבי]] היה רושם איזה מסכת יקח מ[[חלוקת הש"ס]]) לתת את העט שלו ל{{ה|רבי}}. ואחר כך הרבי היה מחזיר לו, ואומר לו יישר כח, ולפעמים מוסיף עוד.<br />
<br />
בחודש [[חשוון]] [[תשט"ז]] זכה לשמוע מהרבי את ה[[מאמר]] [[אשרי תבחר תשט"ז|אשרי תבחר]] ב[[יחידות]], המאמר נאמר לכבוד ה[[ברית]] של נכדו.<br />
<br />
ב[[התוועדות]] [[יו"ד שבט]] [[תשל"ו]] בו ביקש הרבי מרבנים לפסוק ש[[שלימות הארץ|ארץ ישראל שייכת לעם ישראל]], הוא היה אחד הרבנים שנעמדו לנאום.<br />
[[קובץ:יאלעס מנשק.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יאלעס מנשק את ידו של הרבי. י"א ניסן תשמ"ג]]<br />
בהתוועדות [[י"א ניסן]] [[תשמ"ג]] לקראת צאתו של הרבי, ניגש ושוחח עם הרבי למשך זמן קצר. כשסיים אחז ביד הרבי וקרבה לפיו ונשקו בחום לעיני כל קהל המשתתפים ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]].<br />
<br />
==ביקוריו אצל הרבי בחול המועד==<br />
הרב יעלאס נהג מיד שנה ושנה לבוא ל־[[770]] לבקר את [[הרבי]] בימי [[חג הפסח]] ו[[חג הסוכות]] וטענתו עמו "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל", היה זה מידי [[חול המועד]] פסח וסוכות שהרב יעלאס היה מגיע לתפילת שחרית ומוסף באחד הימים, הרב יעלאס היה מכובד בעליה לתורה, ואחרי התפילה היה נכנס אל הרבי לכמעין יחידות{{הערה|בשנים המוקדמות היה זה בחדרו של הרבי , ולאחר מכן עבר לגן עדן התחתון}} ומדבר עם הרבי.<br />
<br />
'''ביקורו בחוה"מ פסח תשמ"ב'''<br />
<br />
מתוך יומן משנת תשמ"ב:<br />
<br />
י"ח [[ניסן]] תשמ"ב<br />
<br />
...אחר כך ניגש אליו הרב יאלעס לבוש שטריימל ו[[טלית]] והרבי חייך אליו ודיבר עמו כמה רגעים אחר כך הרב יאלעס הלך אחרי הרבי ועלה איתו יחד במעלית וכשיצאו מהמעלית הרבי חייך (כנראה דיבר עמו במעלית) אחר כך נכנס אחרי הרבי יחד עם חתנו ושלושת נכדיו אל [[גן עדן התחתון]] הרבי חייך אליו וניגש לשולחן שעומד בגן עדן התחתון ובראש השולחן היה כיסא מרופד (גומי) עבור הרבי.<br />
<br />
אחר כך התיישב הרב יאלעס כנראה על הספסל הקטן שהי' שם והשאר עמדו. תוכן השיחה הייתה: בתחילה הרבי שאלו על ספרו האם עומד להוציא אותו שיהיה מוכן להשתמש בו כרוך, אחר כך אמר לו הרבי שיצטרכו לספור "ספירת העומר" עד שהספר יהיה מוכן. אחר כך שאל את הרבי מדוע ה[[רמב"ם]] אינו כותב בנוגע למצוה שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל. [זהו הסיבה שהוא מגיע בכל [[שנה]] לרבי ב[[חוה"מ]] [[פסח]] אחר כך שאל האם צריך להכין את ארץ ישראל ל[[משיח]] על ידי שיכבשוה.<br />
<br />
וענה הרבי: שאין ללכת לכבוש כי זהו רק על ידי משיח כשיש [[סנהדרין]] וכו', רק אז אפשר לכבוש את הארץ אבל עדיין אין לכבוש, ומה שמדברים בנוגע ל[[ארץ הקודש]] זהו לא מלחמה אלא מצד ההל' ב[[שו"ע]] הלכות [[שבת]] סימן שכ"ט שנכרים שצרו על עיירות מישראל ואפי' על עסקי קש ותבן מחללים עליהם את השבת ויוצאים עם כלי זיין וזהו אפילו אם זה יקרה ח"ו ב[[ברוקלין]] גם כן יחללו עליהם את השבת וכו', וכאן מדובר בנוגע ל[[פקוח נפש]] ואפי' שזהו לא חלק מארץ ישראל על ידי שמחזירים את 'ימית' ו'עצמונה' 'חצר הדר' הרי הגבול זה 10 ק"מ קרוב יותר לת"א ב"ב וכפר חב"ד וזהו יותר סכנת נפשות. הרבי התבטא ואמר לו השמעת כזו שטות?! שמחזירים השטחים, וכן בנוגע למה שבגין חתם שבעוד 5 שנים ר"ל היל"ת, הוא יהיה יחד עם הפלסתינים וכן הזכיר בנוגע לכך שהיו חסידי חב"ד אצל בגין לרשום אותו ל[[ס"ת]], ואמר שימית אינה מארץ ישראל וע"ז אמר הרבי כנ"ל שאין זה נוגע אם זהו ארץ ישראל אלא מצד פקוח נפש וכאן ישנו אדם שמוכן לוותר על פקוח נפש בכדי שיקבל תקציב לישיבות.. (כשהרבי דיבר בנוגע למצב ב[[ארץ ישראל]] הוא דיבר חזק ובתוקף ובידו הק' עשה תנועת ביטול והכה על... וכו').<br />
<br />
אחר כך שאל מהו הסדר ברמב"ם בנוגע ל[[ביאת משיח]]. ואמר הרבי שכתוב שיקום איש מבית דוד וכו' ויכוף כל ישראל וינצח ועדיין עם כל המעלות האלו הוא בן אדם פשוט ורק אחרי שבפועל יבנה את [[בית המקדש]] אז הוא יהיה המשיח. אחר כך אמר לו הרבי בנוגע ל"ווי וואנט משיח נאו" הרי נאו זהו גמטרי' ז"ן שזהו ענין הזן ומפרנס את ה[[עולם]] כולו בטובו שזהו ענין של הרחב פיך ואמלאהו [קאפי' פ"א] שזהו בין בגשמיות ובין ברוחניות, אחר כך אמר לרבי שהוא אדם מרומם מכל העם שכמו למעלה מכל העם ו[[נשמה כללית]] ו[[ראש בני ישראל]]. וכן הרבי אמר לו "יישר כח" על שבמי שברך שאומרים אצלו בביהכ"נ אין מוזכר על [[אתחלתא דגאולה]].<br />
<br />
הם שהו עם הרבי כ-40 דקות אחר כך עמדו לצאת הרבי דיבר עמו עוד מעט וחייך אליו, והרבי ליווהו עד פתח [[גן עדן התחתון]] הביט עליו במבט חד עד שנעלם בין הבחורים אחר כך ניגש הרבי לקחת את הסידור מהשולחן [כי ישבו מיד אחרי התפילה והרבי היה עטוף בטלית] ונכנס לחדרו.<br />
<br />
'''ביקורו האחרון פסח תשמ"ח'''<br />
<br />
מתוך יומן תשמ"ח:<br />
בבוקר של יום שלישי [[י"ח ניסן]] [[תשמ"ח]] לאחר תפילת [[שחרית]] הגיע ל־[[770]] כפי שהיה נוהג לבוא מדי שנה ב[[חג הפסח]] ל{{ה|רבי}}. הגאון הישיש הגיע בלווית בניו ונכדיו.<br />
<br />
הוא המתין בפתח [[גן עדן התחתון]], כשעלה [[הרבי]] מהזאל הגדול והבחין בו, לחץ את ידו בחמימות רבה ואחר כך נכנסו הרבי והגר"א יאלעס ובני משפחתו ל"גן עדן התחתון" כעבור זמן יצאו שאר בני המשפחה והרבי שוחח עמו בפרטיות.<br />
<br />
הביקור נמשך כמחצית השעה, כשהגר"א יאלעס נפרד מהרבי, יצא הרבי אחריו ללוותו בעוד שני נכדיו תומכים בו ועוזרים לו להלך לאחוריו משום שאינו רוצה להפנות את גבו ל{{ה|רבי}}, בדרך אל היציאה הובא כיסא והגר"א יאלעס (המתין לרכב שייקחנו ובינתיים) התיישב על כסא.<br />
<br />
[[הרבי]] אמר לו את המלים "יראה כהן בציון" ואחר כך הוסיף שכיון שעתה הוא יום טוב שינגנו שיר שמחה. הקהל שעמד מסביב פצח בשיר "ושמחת בחגיך" והרבי עודד את השירה בידיו הקדושות כשהוא מביט במאור פנים בהגר"א יאלעס ובכל הסובבים.<br />
<br />
הרבי המתין שם דקות ארוכות עד שהמכונית בה נסע הגר"א יאלעס נסעה מהמקום.<br />
<br />
== ספריו ==<br />
הרב יאלעס חיבר ספרים שונים, בהם:<br />
* '''דברי אפרים אליעזר''' פילדלפיה, [[תשמ"ג]].<br />
* '''כתבי אחיעזר''' - בירורי הלכות, צורף לספרו של אחיו - הרב ישעיה אשר יאלעס, [[שמן]] הראש, סטרי, [[תרצ"ג]].<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* שמן ששון מחבריך - ע' 158 - 171<br />
* בסוד שיח - ע' 189 - 191<br />
* שיח שרפי קודש ע' 194 - 197<br />
*[https://drive.google.com/file/d/114GrnHxnMB9oGOnj_-2HCDPoJzr6ZW72/view '''הגאון האדיר רבי אפרים אליעזר הכהן יאלעס זצוק"ל'''], שבועון כפר חב"ד גליון 356 עמוד 31 ואילך.<br />
*מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123 ואילך.<br />
*{{כפר|מענדי קורטס|אחוז בגארטל שלי|מוסף 'אורחים' 2081|4 ואילך|חג הסוכות תשפ"ה}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/130214 '''פרסום ראשון: הקלטה מהיחידות של הרב יאלעס בח"י ניסן תשמ"ו'''] {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/133875 אדמו"ר וחסיד: הגאון שזכה שהרבי יאמר עבורו מאמר ביחידות]''' {{COL}}<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_32.html כיצד הגיב הרבי על התאמצותו של הרב יאלעס להשתתף בסיום הרמב"ם?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ילס, אפרים אליעזר}}<br />
[[en:Ephraim Yolles]]<br />
[[קטגוריה:רבנים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בפילדלפיה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ט]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%92%D7%93_%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A7&diff=842319אברהם גד דרוק2026-04-17T10:51:52Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''אברהם גד דרוק''' (יליד שנת [[תש"ח]]) הוא מחנך ב[[תלמוד תורה תורת אמת]], וכן גבאי קהילת חב"ד שבשכונת [[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תש"ח]] לרב [[חיים מנחם שלמה דרוק]] ולבתיה פראדא.<br />
<br />
גדל בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] והתחנך בחיידר עץ חיים באזור. אביו היה באזור מגוריו ובסביבה אחד מחשובי הפוסקים.<br />
<br />
למד בישיבה הקטנה ב[[מוסדות עץ חיים]] בהם שימש סבו הרב [[משה אהרון גולומב]] כמנהל רוחני של ה[[ישיבה]]{{הערה|שהיה מעסקני ירושלים דאז, ואחד מרבני העדה החרדית}}.<br />
<br />
לאחר כמה שנים עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ששכנה באותם הימים בשכונת הרכבת ב[[לוד]] בה שימש כ[[ר"מ]] דודו הרב [[יהודה אריה לייב דרוק]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ט]] לקראת [[חג הפסח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שב-[[770]] במסגרת שנת הקבוצה.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]] נשלח על ידי הרבי בשליחות לארץ ישראל לישיבת תורת אמת יחד עם קבוצת בחורים נוספים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ג]] (לערך) [[נישואין|נשא]] את רעייתו חדווה בת הרב אברהם משה קינד.<br />
<br />
לאחר חתונתו מבין כמה הצעות שהוצאו לו, בהוראת הרבי בחר ב[[חינוך]] והחל לשמש כמחנך ב[[תלמוד תורה תורת אמת]].<br />
<br />
באותם שנים הוא התגורר בשכונת סנהדריה שבירושלים והיה לגבאי בית כנסת חב"ד המקומי.<br />
<br />
כעבור כמה שנים, כאשר נפתחה שכונת רמת שלמה, הוא עבר להתגורר בפרוייקט החב"די קנה דירה בהוראת הרבי בשנת [[תשמ"ט]] שנבנה בה והחל לשמש כגבאי בבית הכנסת חב"ד המרכזי שבשכונה החדשה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[יוסף יצחק דרוק]], שליח הרבי ורב הישוב טנא עומרים שבדרום הר חברון.<br />
*בנו, הרב אהרן דרוק, [[שליח]] [[הרבי]] לציון ה[[רבי שמעון בר יוחאי|רשב"י]] שב[[מירון]].<br />
*בנו, הרב צבי דרוק, מחשובי תלמידי החכמים דשכונת מאה שערים.<br />
*בנו, הרב [[חיים מנחם שלמה דרוק (נחל'ה)|חיים מנחם שלמה דרוק]], מחנך בת"ת נחלת הר חב"ד.<br />
*חתנו, הרב רפאל קורנט, [[מחנך]] ב[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים]] ב[[ירושלים]].<br />
*חתנו, הרב שמואל מלוב, מחנך ב[[תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע]].<br />
*חתנו, הרב איתמר חייקין, מאנ"ש [[ירושלים]].<br />
*חתנו, הרב ישי וונגרובסקי, מ[[שלוחי הרבי]] בירושלים.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:דרוק, אברהם גד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשכונת רמת שלמה]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה תורת אמת]]<br />
[[קטגוריה:מחנכים]]</div>משולחhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=842311ישראל שמעון שיין2026-04-17T10:22:46Z<p>משולח: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישראל שמעון שיין.jpg|ממוזער|הרב שיין]]<br />
הרב '''ישראל שמעון שיין (אזולאי)''' ([[תרי"ז]] - [[כ"ג אייר]] [[תר"פ]]) היה מחסידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]]{{דרושה הבהרה|איך היה מחסידי הצמח צדק אם כשהסתלק היה בן 9?}}, ממייסדי שכונת [[מאה שערים]] בירושלים ו[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת חב"ד בשכונה]], ושימש כיד ימינם של גדולי ישראל ר' [[שניאור זלמן פרדקין|שניאור זלמן פראדקין]] בעל ה'תורת חסד', ור' שמואל סלנט. כיהן כראש החברא קדישא וראש הדגל של החברא קדישא של כולל חב"ד.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[מוהילב]] בשנת [[תרי"ז]] (וי"א שנת תרי"ד) לר' דובער בן ר' שמואל, מנכבדי חסידי חב"ד בעיר. אמו חאשא, הייתה בת החסיד ר' ישראל פאזנא, שהיה מרבני הקהילה החב"דית ב[[סטארדוב]] ו[[קלימוביץ]].<br />
<br />
אמו נפטרה בילדותו, ובשנת [[תר"ל]], עלה עם אביו לארץ הקודש.<br />
<br />
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת לאה, בתו הבכורה של הרב [[בכור אזולאי]], מחשובי חסידי חב"ד בירושלים וחברון, ומצאצאי הגאון [[החיד"א]]{{הערה|בן רבי יהודה זרחיה אזולאי, בן רבי משה - בעל 'זכרון משה' ו'לחם מן השמים', בן רבי רפאל ישעיה - בעל 'אמרי נועם', בן הגאון חיד"א}} ורבי [[ישראל יפה (בעל הדפוס)|ישראל יפה]] המדפיס מקאפוסט, מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]. על פי המסורת, ביקש חמיו מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] שיברכו בבן זכר, היות ונולדו לו בנות בלבד, אך הצמח צדק סירב ובירך אותו תחת זאת בחתנים חשובים{{הערה|סיפורים ירושלמים, עמוד 168.}}.<br />
<br />
עם הקמתה של שכונת [[מאה שערים]] בירושלים בשנת [[תרל"ה]] היה המשפחה השלישית שהעזה לקבוע את מגוריה מחוץ לחומות העיר העתיקה, וליישב אותה במסירות נפש על אף התנאים הקשים.<br />
<br />
באותה שנה הוציא את הספר "עליות אליהו", לזכר רבי [[אליהו גוטמכר]].<br />
<br />
נמנה על מייסדי [[בית כנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת חב"ד בשכונת מאה שערים]]{{הערה|אגלי נוחם, ע' קה.}}, ולאחר עלייתו של הגאון ר' [[שניאור זלמן פראדקין]] בעל ה'תורת חסד', שימש במקביל כמזכירו האישי לצד עבודתו כמזכירו של הגאון רבי [[שמואל סלנט]] ושל הגאון רבי [[יהושע לייב דיסקין]].<br />
<br />
היה איש חסד גדול ויש סיפורים רבים מ[[גמילות חסדים]] שלו, גם שימש כמנהל החברא קדישא של עדת כולל חב"ד וכולל וואהלין, וראש הדגל שלהן{{הבהרה}}.<br />
<br />
היה לו חוש כתיבה מיוחד והיה מפרסם מעת לעת מאמרים בעיתונים של היהדות הנאמנה דאז, דוגמת 'החבצלת' של [[ישראל דב פרומקין]] ועוד.<br />
<br />
נודע בכישרון הציור שלו. בשנת [[תרמ"א]] שלח ציור פרי מכחולו של קבר [[רחל]] ויד אבשלום אל [[משה מונטיפיורי]].<br />
<br />
נפטר בגיל 63 (או 66) ב[[כ"ג אייר]] [[תר"פ]].<br />
<br />
==כתביו==<br />
*'''עליות אליהו''' - לזכר ר' אליהו גוטמאכר, ירושלים תרל"ה<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו, הרב [[מאיר בנימין שפירא]] (אבי הרב [[משה אריה לייב שפירא]] ראש ישיבת [[תורת אמת]])<br />
*בנו, ר' [[יהודה דב שיין]] - אזולאי - מזכיר מוסדות 'עץ חיים' חבר ועד שכונת מאה שערים ומעסקני קהילת חב"ד בשכונה<br />
*בתו מרת פייגא ברכה, רעיית ר' [[נחמן יוסף וילהלם]] - גבאי צדקה, תושב שכונת מאה שערים ואביו של ר' [[חיים דוד וילהלם (ירושלים)|חיים דוד וילהלם]] אבי [[משפחת וילהלם]] החב"דית.<br />
*בתו מרת שרה, מתה בצעירותה בשעת לידה<br />
*בתו מרת חאשע, רעיית ר' שמואל קירשנבוים{{הערה|1=בנו, ר' [[אברהם משה קירשנבוים]], ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_080.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''אי"ש האשכולות''' - תולדות הגאון החסיד רבי ישראל שמעון שיין-אזולאי, ירושלים תשע"ט - תשורה.<br />
*'''[https://drive.google.com/file/d/1E9LfX-nrmeWtCE14YraprNYHA-m_g1dT/view איש חב"ד - בין מייסדי "מאה שערים"]''', כפר חב"ד גליון 130 עמוד 26.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שיין, ישראל שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידי קאפוסט]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרי"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"פ]]</div>משולח