חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אכילה

2020-05-17T20:25:35Z

משיח כאן:

'''אכילה''' היא צורך ופעולת האדם לקבל [[מזון]] לגופו מדי זמן קצוב, התלוי לפי כוח האדם והדורות השונים. אכילת [[לחם]] בצורת קבע נקראת [[סעודה]].

הזמן הארוך ביותר בו אדם מסוגל להתקיים ללא אכילה הוא [[שבוע]], ובדורות קודמים היו אנשים שסיגפו את עצמם ולא אכלו במשך ששה ימים דהיינו תענית משבת לשבת, שהוא כמעט פסק זמן הארוך ביותר שאדם מסוגל להתקיים ללא אכילה, כך גם היה מנהג ה[[בעל שם טוב]], מנהג לו מצויות הדרכות מפורטות בספר [[צוואת הריב"ש]]. למרות זאת דעתם של גדולי החסידות היה כי בזמן הזה עיקר העבודה אינה על ידי תעניות וסיגופים אלא על ידי העלאת האכילה לשרשו, שנעשית באכילה בקדושה וטהרה.

כך למשל מורה הבעל שם טוב:
הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים בשלמות יפנה מחשבתו מהרהורים. ואפי' כשהוא אוכל ושותה ישים מחשבתו כדי שיהיה חזק לעבודתו ית', צריך להגביר תענוג הרוחני על תאות הגשמי, ומזה יהיה לו יותר כח מרוחניות המאכל, וזהו מה יפית ומה נעמת [[אהבה]] בתענוגים, <פירוש> שיהיה לך [[אהבה]] בתענוגים.

תיבת אכילה מורכבת מהמילים "אכל - [[י-ה]]". וענינה הפנימי מרמז על השפע שמקבלים [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] מ[[אימא עילאה]]. היום היחיד בשנה שבו אין צורך לנפש להתקיים מאכילה הוא [[יום הכיפורים]], שבו זעיר אנפין ומלכות עולים ומתעלים לדרגת אימא עילאה, ומתקיימים מה[[הבל]]ים שבאימא עילאה על ידי עלייתם לדרגתה.

העליה של המאכלות מסוגלת להתבצע רק ב[[כשרות|מאכלים כשרים]], ולא ב[[מאכלות אסורות]], שהחיות שבהם "אסורה" וקשורה ביד ה[[סטרא אחרא]].
==מזון==
{{ערך מורחב|ערך=[[מזון]]}}
בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו ממש! אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש{{הדגשה|לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם}}{{הבהרה}}. [[הבעל שם טוב]] מסביר, שמוצא פי [[הקב"ה|ה']] הם [[אותיות]] ה[[עשרה מאמרות]], המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים ב[[עולם]]) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מ[[עולם התיקון]], ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו.

מכיוון שהמזון נהפך לחלק מגופו של האדם, הוא [[משפיע]] על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת ה[[כשרות]] כה נחוצה ל[[יהודי]], בשביל לשמור על [[נפש]] האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות.
==אכילה לפני התפילה==
{{ערך מורחב|ערך=[[אכילה לפני התפילה]]}}
ה'''אכילה לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור {{ציטוטון|לא תאכלו על הדם}}, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf דף י:].}}. איסור אכילה לפני התפילה אף קודמת ל[[תפילה בציבור]]{{הערת שוליים|משנה ברורה המוכיח מגמרא מפורשת ב[[מסכת ברכות]].{{מקור}}}}.

נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|1=[[שו"ע]] או"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=238 סימן פ"ט סעיף ד']}} כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה. בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר יותר מפסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל ב[[תפילה]] עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל ה[[מחשבה]] והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת, בה מאריכים בתפילה{{הערת שוליים|1=ב[[שבת קודש]] בהשכמה יטעם מזונות קודם התפלה". אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק י"ד ה'רפג.}}.
==אכילה לעתיד לבוא==
בנוגע לאכילה לעתיד לבוא ישנם מדרשים חלוקים, ומאמרי [[חז"ל]] הנראים כסותרים זה לזה:

במקום אחד אמרו חז"ל{{הערה|ברכות יז, א.}} ש"העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתיה".

הרמב"ם{{הערה|הלכות תשובה פרק ח' ה"ב.}} לומד שאם אין אכילה ושתיה וודאי מדובר על נשמות בלי גופים, וכן מובן לפי הביאור באופן התלבשות [[נפש]] [[רוחנית]] ב[[גוף]] [[גשמי]] שהוא על ידי התלבשות [[נפש החיונית]] באידי הדם, והם נוצרים על ידי האוכל, ואם יפסיק לאכול יופסק התלבשות הנפש בגוף{{הערה|ראה במאמר ד"ה לכל תכלה תרנ"ט - ספר המאמרים עמוד ק"ה (בהוצאות הישנות).}}.

אך [[עולם הבא#הכרעת החסידות|הכרעת תורת החסידות]]{{הערה|והוא כ[[עולם הבא#דעת הרמב"ן|דעת הרמב"ן]] בשער הגמול בסופו (בהוצאת שאוועל - עמוד ש"ט).}} היא שהזמן הקרוי [[עולם הבא]] הוא זמן [[תחיית המתים]], שאז יהיו הנשמות בתוך גופים ובכל זאת לא יצטרכו לאכילה ושתיה כיון שהגוף יוכל לקבל את חיותו מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[המשך וככה]] תרל"ז פרק צ"א-ב. [[המשך תער"ב]] חלק ב' עמוד תתקל"א.}}.

אך במקום אחר אמרו{{הערה|בבא בתרא עה, א.}} ש"עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים" שזה מדבר על סעודה גשמית בה יאכלו את [[סעודת שור הבר והלווייתן|שור הבר והלווייתן]].

ומבואר בחסידות{{הערה|המשך תרס"ו עמוד צ"ז.}} ששתי מאמרי חז"ל אלו מדברים על זמנים שונים, כשהאחד מתאר את התקופה של [[ימות המשיח]] בו יהיה דרגא של [[תענוג]] מורגש, על ידי סעודה גשמית, והוא גילוי של [[אוא"ס]] שלפני הצמצום. ואלו השני מדבר על תקופה שלאחריה והיא הנקראת [[עולם הבא]] ו[[עולם התחיה]], ובו יהיה דרגא של תענוג הבלתי מורגש, והוא למעלה אפילו מהאור שהאיר לפני הצמצום, ובתקופה זו לא יהיה אכילה ושתיה{{הערה|וראה מאמר ד"ה והיה עקב תשמעון תשכ"ז סעיף ז'. סוף מאמר ד"ה באתי לגני תשל"א.}}.

אולם במקום אחר{{הערה|אג"ק ח"ב אגרת ר.}} מבאר הרבי באופן אחר, שגם בתקופת עולם התחיה, תהיה אכילה ושתיה{{הערה|כן משמע מלקו"ת פרשת צו ד"ה ששת ימים.}}. ומה שאמרו רז"ל ש"העוה"ב אין בו אכילה ושתייה", ר"ל שלא יהיה '''צורך''' באכילה ושתייה בשביל לחבר הנפש עם הגוף, שהרי הגוף יהיה ניזון מזיו השכינה, אבל בכל זאת תהיה אכילה ושתייה בשביל "תכלית אחר".
{{הערות שוליים|}}

==ראו עוד==
[[:קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]

[[קטגוריה:אכילה ושתיה]]
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות|*]]

משתמש:משיח כאן

2020-05-15T15:01:51Z

משיח כאן:

משתמש:משיח כאן

2020-05-14T21:39:32Z

משיח כאן: הסרת כל התוכן מהדף

משתמש:משיח כאן

2020-05-14T21:39:12Z

משיח כאן:

((משתמש: משיח כאן - אוהב להתוועד))

משתמש:משיח כאן

2020-05-14T21:38:49Z

משיח כאן: יצירת דף עם התוכן "((משתמש - אוהב להתוועד))"

((משתמש - אוהב להתוועד))

אכילה

2020-05-14T14:55:56Z

משיח כאן: /* אכילה לעתיד לבוא */

'''אכילה''' היא צורך ופעולת האדם לקבל [[מזון]] לגופו מדי זמן קצוב, התלוי לפי כוח האדם והדורות השונים. אכילת [[לחם]] בצורת קבע נקראת [[סעודה]].

הזמן הארוך ביותר בו אדם מסוגל להתקיים ללא אכילה הוא [[שבוע]], ובדורות קודמים היו אנשים שסיגפו את עצמם ולא אכלו במשך ששה ימים דהיינו תענית משבת לשבת, שהוא כמעט פסק זמן הארוך ביותר שאדם מסוגל להתקיים ללא אכילה, כך גם היה מנהג ה[[בעל שם טוב]], מנהג לו מצויות הדרכות מפורטות בספר [[צוואת הריב"ש]]. למרות זאת דעתם של גדולי החסידות היה כי בזמן הזה עיקר העבודה אינה על ידי תעניות וסיגופים אלא על ידי העלאת האכילה לשרשו, שנעשית באכילה בקדושה וטהרה.

כך למשל מורה הבעל שם טוב:
הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים בשלמות יפנה מחשבתו מהרהורים. ואפי' כשהוא אוכל ושותה ישים מחשבתו כדי שיהיה חזק לעבודתו ית', צריך להגביר תענוג הרוחני על תאות הגשמי, ומזה יהיה לו יותר כח מרוחניות המאכל, וזהו מה יפית ומה נעמת [[אהבה]] בתענוגים, <פירוש> שיהיה לך [[אהבה]] בתענוגים.

תיבת אכילה מורכבת מהמילים "אכל - [[י-ה]]". וענינה הפנימי מרמז על השפע שמקבלים [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] מ[[אימא עילאה]]. היום היחיד בשנה שבו אין צורך לנפש להתקיים מאכילה הוא [[יום הכיפורים]], שבו זעיר אנפין ומלכות עולים ומתעלים לדרגת אימא עילאה, ומתקיימים מה[[הבל]]ים שבאימא עילאה על ידי עלייתם לדרגתה.

העליה של המאכלות מסוגלת להתבצע רק ב[[כשרות|מאכלים כשרים]], ולא ב[[מאכלות אסורות]], שהחיות שבהם "אסורה" וקשורה ביד ה[[סטרא אחרא]].
==מזון==
{{ערך מורחב|ערך=[[מזון]]}}
בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו ממש! אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש{{הדגשה|לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם}}{{הבהרה}}. [[הבעל שם טוב]] מסביר, שמוצא פי [[הקב"ה|ה']] הם [[אותיות]] ה[[עשרה מאמרות]], המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים ב[[עולם]]) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מ[[עולם התיקון]], ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו.

מכיוון שהמזון נהפך לחלק מגופו של האדם, הוא [[משפיע]] על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת ה[[כשרות]] כה נחוצה ל[[יהודי]], בשביל לשמור על [[נפש]] האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות.
==אכילה לפני התפילה==
{{ערך מורחב|ערך=[[אכילה לפני התפילה]]}}
ה'''אכילה לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור {{ציטוטון|לא תאכלו על הדם}}, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf דף י:].}}. איסור אכילה לפני התפילה אף קודמת ל[[תפילה בציבור]]{{הערת שוליים|משנה ברורה המוכיח מגמרא מפורשת ב[[מסכת ברכות]].{{מקור}}}}.

נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|1=[[שו"ע]] או"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=238 סימן פ"ט סעיף ד']}} כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה. בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר יותר מפסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל ב[[תפילה]] עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל ה[[מחשבה]] והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת, בה מאריכים בתפילה{{הערת שוליים|1=ב[[שבת קודש]] בהשכמה יטעם מזונות קודם התפלה". אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק י"ד ה'רפג.}}.
==אכילה לעתיד לבוא==
בנוגע לאכילה לעתיד לבוא ישנם מדרשים חלוקים, ומאמרי [[חז"ל]] הנראים כסותרים זה לזה:

במקום אחד אמרו חז"ל{{הערה|ברכות יז, א.}} ש"העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתיה".

הרמב"ם{{הערה|הלכות תשובה פרק ח' ה"ב.}} לומד שאם אין אכילה ושתיה וודאי מדובר על נשמות בלי גופים, וכן מובן לפי הביאור באופן התלבשות [[נפש]] [[רוחנית]] ב[[גוף]] [[גשמי]] שהוא על ידי התלבשות [[נפש החיונית]] באידי הדם, והם נוצרים על ידי האוכל, ואם יפסיק לאכול יופסק התלבשות הנפש בגוף{{הערה|ראה במאמר ד"ה לכל תכלה תרנ"ט - ספר המאמרים עמוד ק"ה (בהוצאות הישנות).}}.

אך [[עולם הבא#הכרעת החסידות|הכרעת תורת החסידות]]{{הערה|והוא כ[[עולם הבא#דעת הרמב"ן|דעת הרמב"ן]] בשער הגמול בסופו (בהוצאת שאוועל - עמוד ש"ט).}} היא שהזמן הקרוי [[עולם הבא]] הוא זמן [[תחיית המתים]], שאז יהיו הנשמות בתוך גופים ובכל זאת לא יצטרכו לאכילה ושתיה כיון שהגוף יוכל לקבל את חיותו מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[המשך וככה]] תרל"ז פרק צ"א-ב. [[המשך תער"ב]] חלק ב' עמוד תתקל"א.}}.

אך במקום אחר אמרו{{הערה|בבא בתרא עה, א.}} ש"עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים" שזה מדבר על סעודה גשמית בה יאכלו את [[סעודת שור הבר והלווייתן|שור הבר והלווייתן]].

ומבואר בחסידות{{הערה|המשך תרס"ו עמוד צ"ז.}} ששתי מאמרי חז"ל אלו מדברים על זמנים שונים, כשהאחד מתאר את התקופה של [[ימות המשיח]] בו יהיה דרגא של [[תענוג]] מורגש, על ידי סעודה גשמית, והוא גילוי של [[אוא"ס]] שלפני הצמצום. ואלו השני מדבר על תקופה שלאחריה והיא הנקראת [[עולם הבא]] ו[[עולם התחיה]], ובו יהיה דרגא של תענוג הבלתי מורגש, והוא למעלה אפילו מהאור שהאיר לפני הצמצום, ובתקופה זו לא יהיה אכילה ושתיה{{הערה|וראה מאמר ד"ה והיה עקב תשמעון תשכ"ז סעיף ז'. סוף מאמר ד"ה באתי לגני תשל"א.}}
{{הערות שוליים|}}

==ראו עוד==
[[:קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]

[[קטגוריה:אכילה ושתיה]]
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות|*]]

עולם הבא

2020-05-14T14:53:52Z

משיח כאן: /* דעת הרמב"ן */

ה'''עולם הבא''' הוא כינוי לתקופת השכר שבאה לאחר העבודה ב[[עולם הזה]].

ישנם שני פירושים מהו העולם הבא: לדעת [[הרמב"ם]] העולם הבא הוא [[גן עדן]], עולם ה[[נשמה|נשמות]], ותכלית השכר היא לנשמות בלא [[גוף|גופים]]{{הערה|לשיטתו, הטעם לקריאת השם "עולם הבא" אינה מפני שעולם זה אינו מצוי כעת, אלא מפני שהוא בא '''לאדם''' רק לאחר עבודתו ב[[עולם הזה]] (הלכות תשובה ח, ח).}}. לדעת [[הרמב"ן]] העולם הבא הוא [[תחיית המתים|עולם התחיה]], ותכלית השכר תהיה לנשמות שישארו בגופים ויחיו ב[[חיים נצחיים]]. לכל הדעות, העולם הבא שונה לחלוטין מהעולם הזה בכך שאין בו אכילה ושתיה וצרכי ה[[גוף]] הגשמיים כמו בעולם הזה.

[[תורת החסידות]] מכריעה כדעת הרמב"ן, שהעולם הבא הוא עולם התחיה; אם כי לעיתים משתמשים בתואר "עולם הבא" ביחס לגן עדן{{הערה|דוגמא לכך הוא הקטע ב[[תפילת שבת]]: "אין ערוך לך ה' אלוקינו בעולם הזה, ואין זולתך מלכנו לחיי העולם הבא.. ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים"; שהעולם הבא המוזכר כאן בהמשך לעולם הזה איננו תחיית המתים אלא גן עדן (ראה בהמצויין ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ג' ד"ה להבין ענין תחיית המתים [[תשמ"ו]] הערה 11).}}.

==דעת הרמב"ם==
בספר [[היד החזקה]]{{הערה|הלכות תשובה פרקים ח'-ט'.}} מבאר [[הרמב"ם]] באריכות כי שלימות [[שכר המצוות]] תהיה בעולם הבא, שבו יהיו אך ורק [[נשמה|נשמות]] ללא [[גוף|גופים]]. כראיה לכך מביא את מאמר [[חז"ל]]{{הערת שוליים|שם=ברכות|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה, אלא [[צדיק|צדיקים]] יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]". כיון שאין אכילה ושתיה, מוכח שאין כל צורך בגוף הגשמי בעולם זה; ולכן מפרש [[הרמב"ם]] את המילים "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם" כמשל, וכן את [[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודת הצדיקים]] שתהיה אז מפרש כמשל.

בהקדמה לפרק חלק מאריך [[הרמב"ם]] לבאר ולבסס את שיטתו. הוא מסביר, שהטעם שרבים אינם יכולים להבין את תכלית השכר בעולם לנשמות בלא גופים - הוא מכיוון שבתור אנשים מוגבלים וגשמיים, התענוג היחיד אותו אנו יכולים להשיג הוא תענוג [[גשמיות|גשמי]], ואין לנו כל אפשרות לתפוס ולהשיג מהו תענוג [[רוחניות|רוחני]]. אמנם, לאמתו של דבר, דווקא תענוג זה הוא התענוג האמיתי. באגרת תחיית המתים מוסיף [[הרמב"ם]] וטוען, כי מכיון שכל הצורך בגוף הוא עבור הענינים הגשמיים - כאכילה ושתיה וכדומה - הרי ברגע שיבטלו צרכים אלו שוב לא יהיה צורך בקיום הגוף.

לכן לשיטת הרמב"ם, לאחר שיקומו כל [[עם ישראל|ישראל]] בתחיית המתים יהיה קיומו של עולם התחיה במשך תקופה מוגבלת, ולאחריה יתבטלו הגופים, והנשמות יקבלו את שכרן בעולם הבא הרוחני. את דברי חז"ל על ביטול המוות ו[[חיים נצחיים|החיים הנצחיים]], הוא מפרש לגבי חיי הנשמה, שהם יהיו נצחיים ובהם לא שייך כליון, אך לא לגבי הגוף.

==דעת הרמב"ן==
[[הרמב"ן]] בשער הגמול חולק על הרמב"ם, ומבאר שהעולם הבא הוא עולם התחיה, ובו יחיו בני ישראל כנשמות בגופים ב[[חיים נצחיים]]. הוא מוכיח זאת מכמה מקומות:

*ב[[משנה]]{{הערה|שם=כל|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] פרק י משנה א.}} נאמר: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.. ואלו שאין להם חלק לעולם הבא, האומר אין תחיית המתים מן התורה", וה[[גמרא]] מסבירה זאת: "הוא כפר בתחיית המתים, לפיכך לא יהא לו חלק בתחיית המתים". הרי שהעולם הבא הוא תחיית המתים.
*בכמה וכמה מקורות מיוחסים ענינים גשמיים לעולם הבא - לדוגמא, ב[[מדרש]]{{הערה|ספרי ברכה שנד.}} נאמר שאת כל אוצרות המרגליות ואבנים טובות של הספינות שאבדו בים הגדול, יסחוף [[הקדוש ברוך הוא]] לימה של [[חיפה]] עבור ה[[צדיקים]] לעולם הבא. כמו כן במדרש{{הערה|שמות רבה טו, כא.}} נמנים החידושים שיחדש [[הקדוש ברוך הוא]] בעולם הבא, וביניהם ריבוי חידושים הנוגעים לדברים גשמיים - כגון בנין [[ירושלים]] באבן ספיר, אילנות ופירות, חיות עופות ורמשים.
*על כמה וכמה צדיקים מוזכר לאחר פטירתם שהם מוכנים לחיי העולם הבא: על [[משה רבינו]]{{הערה|ספרי נצבים שה.}} "'''גנזו''' לחיי העולם הבא", וכן על [[רבי עקיבא]]{{הערה|ברכות סא, ב.}} "'''מזומן''' לחיי העולם הבא". ומכך מוכח שהעולם בו נמצאות נשמות הצדיקים כעת - גן עדן - '''איננו''' העולם הבא, אלא העולם הבא יהיה רק אחר כך.

[[הרמב"ן]] מסביר כיצד יתקיים ה[[גוף]] אף על פי שלא תהיה אכילה ושתיה - בדוגמת משה רבינו בעלותו ל[[הר סיני]], שהתקיים ארבעים יום וארבעים לילה ללא אכילה ושתיה, אלא ה[[גוף]] ניזון מ[[זיו השכינה]]. כך יהיו חיי ה[[נשמה]] בגוף בעולם הבא. [[הרמב"ן]] ממשיך ומקשה - מהו אם כן הצורך בקיום הגוף, כשאין בו אכילה ושתיה? על שאלה זו איננו מתרץ, ואומר שיש בכך "סודות עמוקים" - ורק [[הקדוש ברוך הוא]] בעצמו, שברא את הגוף, יודע מהו הצורך בו. ואנחנו, עלינו להאמין בכך ב[[אמונה]] פשוטה.

עם זאת, [[הרבי]] מציין שבעולם הבא [[אכילה#אכילה לעתיד לבוא|תהיה אכילה ושתיה]], ומה שאמרו חז"ל "אין בו לא אכילה ולא שתיה" - הכוונה שלא יהיה צורך באכילה ושתיה לצורך חיבור ה[[נשמה]] עם הגוף, אבל תהיה לצורך אחר{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ב' אגרת ר'.}}.

==הכרעת החסידות==
ה[[צמח צדק]] בספרו [[דרך מצוותיך]]{{הערה|מצוות [[ציצית]]. וראה גם [[לקוטי תורה]] צו ד"ה ששת ימים (טו, ג). ביאור לד"ה שובה ישראל (סה, ד).}} מביא את שתי הדעות, וקובע אודות דעת הרמב"ן: "וכן הוא האמת עפ"י ה[[קבלה]]". בהמשך מבאר באריכות את הטעם לכך שהשכר בעולם הבא יהיה לנשמות בגופים, בשונה מגן עדן - מכיון שבגן עדן מאיר אור ה[[ממלא כל עלמין]] המתלבש ב[[אור פנימי|פנימיות]] בעולמות, ולכן על ידי אור זה יכולים להשיג אלוקות רק הנשמות - שהם כלי לכך, ולא הגופים. מה שאין כן בעולם הבא - עולם התחיה - יאיר אור ה[[סובב כל עלמין]], [[אור מקיף]] שלמעלה לגמרי מהעולמות, ולכן ביכלתו להאיר לנשמות בגופים כמו לנשמות בלי גופים בלי חילוק (ואדרבה, דוקא בגוף התחתון מתגלה יותר מעלת האור העליון - כי [[נעוץ תחילתן בסופן]]).

{{להשלים}}
===נשמות בגופים גם לדעת הרמב"ם===
הרבי קובע{{הערה|קונטרס הלכות של [[תורה שבעל פה]] [[תשנ"ב]], סעיף י.}} שגם לדעת [[הרמב"ם]] יהיה שכר המצוות בשלימות דוקא בעולם התחיה, אלא שלא הזכיר זאת בפירוש בספרו - שמכיון שהוא ספר [[הלכה|הלכות]], כתב בו רק על שלימות השכר כפי שהיא מצד הנבראים; אך עיקר ושלימות השכר כפי שהוא קשור לקדוש ברוך הוא יהיה דוקא בעולם התחיה.

==העליות בעולם הבא==
{{להשלים}}
ב[[עולם הבא]] יהיו שתי תקופות, המבטאות שתי עליות: בתקופה-העליה הראשונה תהיה (בתחילתה) [[סעודת שור הבר והלווייתן]], ובה יהיה השכר על [[לימוד התורה]] וקיום המצוות.

בתקופה השניה, תהיה עליה גדולה יותר - עליה נאמר{{הערה|שם=ברכות}} "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה, אלא [[צדיק|צדיקים]] יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]". עליה זו היא למעלה משייכות ללימוד התורה וקיום המצוות, והיא מגיעה מצד ה[[עצמות]]{{הערה|[[המשך תרס"ו]] ע' קה.}}.

==כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא==
במשנה{{הערה|שם=כל}} נאמר ש"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" (זאת בניגוד לגן עדן, שרק יהודי שזוכה לכך יכול לעלות לגן עדן). הסיבה לכך, היא מפני שבעולם הבא תתגלה מעלת [[קיום המצוות]] של בני ישראל, וקיום המצוות שייך לכל יהודי ויהודי באותה מידה (בשונה מגן עדן שבו מתגלית מעלת [[לימוד התורה]] - ולימוד התורה אינו שייך לכל יהודי בשווה).

בעומק יותר, בעולם הבא תתגלה מעלת בני ישראל עצמם, כפי שהם מאוחדים עם הקדוש ברוך הוא, שהיא נעלית יותר אפילו ממעלת קיום המצוות{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק ג' ד"ה להבין ענין תחיית המתים תשמ"ו. חלק ד' ד"ה כל ישראל תשל"ג.}}.
{{להשלים}}

==ראו גם==
*[[גן עדן]]
*[[תחיית המתים]]

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}

[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]

אכילה

2020-05-14T14:22:32Z

משיח כאן: /* אכילה לעתיד לבוא */

'''אכילה''' היא צורך ופעולת האדם לקבל [[מזון]] לגופו מדי זמן קצוב, התלוי לפי כוח האדם והדורות השונים. אכילת [[לחם]] בצורת קבע נקראת [[סעודה]].

הזמן הארוך ביותר בו אדם מסוגל להתקיים ללא אכילה הוא [[שבוע]], ובדורות קודמים היו אנשים שסיגפו את עצמם ולא אכלו במשך ששה ימים דהיינו תענית משבת לשבת, שהוא כמעט פסק זמן הארוך ביותר שאדם מסוגל להתקיים ללא אכילה, כך גם היה מנהג ה[[בעל שם טוב]], מנהג לו מצויות הדרכות מפורטות בספר [[צוואת הריב"ש]]. למרות זאת דעתם של גדולי החסידות היה כי בזמן הזה עיקר העבודה אינה על ידי תעניות וסיגופים אלא על ידי העלאת האכילה לשרשו, שנעשית באכילה בקדושה וטהרה.

כך למשל מורה הבעל שם טוב:
הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים בשלמות יפנה מחשבתו מהרהורים. ואפי' כשהוא אוכל ושותה ישים מחשבתו כדי שיהיה חזק לעבודתו ית', צריך להגביר תענוג הרוחני על תאות הגשמי, ומזה יהיה לו יותר כח מרוחניות המאכל, וזהו מה יפית ומה נעמת [[אהבה]] בתענוגים, <פירוש> שיהיה לך [[אהבה]] בתענוגים.

תיבת אכילה מורכבת מהמילים "אכל - [[י-ה]]". וענינה הפנימי מרמז על השפע שמקבלים [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] מ[[אימא עילאה]]. היום היחיד בשנה שבו אין צורך לנפש להתקיים מאכילה הוא [[יום הכיפורים]], שבו זעיר אנפין ומלכות עולים ומתעלים לדרגת אימא עילאה, ומתקיימים מה[[הבל]]ים שבאימא עילאה על ידי עלייתם לדרגתה.

העליה של המאכלות מסוגלת להתבצע רק ב[[כשרות|מאכלים כשרים]], ולא ב[[מאכלות אסורות]], שהחיות שבהם "אסורה" וקשורה ביד ה[[סטרא אחרא]].
==מזון==
{{ערך מורחב|ערך=[[מזון]]}}
בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו ממש! אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש{{הדגשה|לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם}}{{הבהרה}}. [[הבעל שם טוב]] מסביר, שמוצא פי [[הקב"ה|ה']] הם [[אותיות]] ה[[עשרה מאמרות]], המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים ב[[עולם]]) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מ[[עולם התיקון]], ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו.

מכיוון שהמזון נהפך לחלק מגופו של האדם, הוא [[משפיע]] על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת ה[[כשרות]] כה נחוצה ל[[יהודי]], בשביל לשמור על [[נפש]] האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות.
==אכילה לפני התפילה==
{{ערך מורחב|ערך=[[אכילה לפני התפילה]]}}
ה'''אכילה לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור {{ציטוטון|לא תאכלו על הדם}}, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf דף י:].}}. איסור אכילה לפני התפילה אף קודמת ל[[תפילה בציבור]]{{הערת שוליים|משנה ברורה המוכיח מגמרא מפורשת ב[[מסכת ברכות]].{{מקור}}}}.

נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|1=[[שו"ע]] או"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=238 סימן פ"ט סעיף ד']}} כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה. בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר יותר מפסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל ב[[תפילה]] עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל ה[[מחשבה]] והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת, בה מאריכים בתפילה{{הערת שוליים|1=ב[[שבת קודש]] בהשכמה יטעם מזונות קודם התפלה". אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק י"ד ה'רפג.}}.
==אכילה לעתיד לבוא==
{{ערך מורחב|ערך=[[אכילה לעתיד לבוא]]}}
בנוגע לאכילה לעתיד לבוא ישנם מדרשים חלוקים, ומאמרי [[חז"ל]] הנראים כסותרים זה לזה:

במקום אחד אמרו חז"ל{{הערה|ברכות יז, א.}} ש"העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתיה".

הרמב"ם{{הערה|הלכות תשובה פרק ח' ה"ב.}} לומד שאם אין אכילה ושתיה וודאי מדובר על נשמות בלי גופים, וכן מובן לפי הביאור באופן התלבשות [[נפש]] [[רוחנית]] ב[[גוף]] [[גשמי]] שהוא על ידי התלבשות [[נפש החיונית]] באידי הדם, והם נוצרים על ידי האוכל, ואם יפסיק לאכול יופסק התלבשות הנפש בגוף{{הערה|ראה במאמר ד"ה לכל תכלה תרנ"ט - ספר המאמרים עמוד ק"ה (בהוצאות הישנות).}}.

אך [[עולם הבא#הכרעת החסידות|הכרעת תורת החסידות]]{{הערה|והוא כ[[עולם הבא#דעת הרמב"ן|דעת הרמב"ן]] בשער הגמול בסופו (בהוצאת שאוועל - עמוד ש"ט).}} היא שהזמן הקרוי [[עולם הבא]] הוא זמן [[תחיית המתים]], שאז יהיו הנשמות בתוך גופים ובכל זאת לא יצטרכו לאכילה ושתיה כיון שהגוף יוכל לקבל את חיותו מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[המשך וככה]] תרל"ז פרק צ"א-ב. [[המשך תער"ב]] חלק ב' עמוד תתקל"א.}}.

אך במקום אחר אמרו{{הערה|בבא בתרא עה, א.}} ש"עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים" שזה מדבר על סעודה גשמית בה יאכלו את [[סעודת שור הבר והלווייתן|שור הבר והלווייתן]].

ומבואר בחסידות{{הערה|המשך תרס"ו עמוד צ"ז.}} ששתי מאמרי חז"ל אלו מדברים על זמנים שונים, כשהאחד מתאר את התקופה של [[ימות המשיח]] בו יהיה דרגא של [[תענוג]] מורגש, על ידי סעודה גשמית, והוא גילוי של [[אוא"ס]] שלפני הצמצום. ואלו השני מדבר על תקופה שלאחריה והיא הנקראת [[עולם הבא]] ו[[עולם התחיה]], ובו יהיה דרגא של תענוג הבלתי מורגש, והוא למעלה אפילו מהאור שהאיר לפני הצמצום, ובתקופה זו לא יהיה אכילה ושתיה{{הערה|וראה מאמר ד"ה והיה עקב תשמעון תשכ"ז סעיף ז'. סוף מאמר ד"ה באתי לגני תשל"א.}}
{{הערות שוליים|}}

==ראו עוד==
[[:קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]

[[קטגוריה:אכילה ושתיה]]
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות|*]]

המשך יום טוב של ראש השנה - תרס"ו

2020-05-13T20:51:53Z

משיח כאן: הפניה לדף המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו

#הפניה [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]]

אכילה

2020-05-13T20:37:15Z

משיח כאן: /* אכילה לעתיד לבוא */

'''אכילה''' היא צורך ופעולת האדם לקבל [[מזון]] לגופו מדי זמן קצוב, התלוי לפי כוח האדם והדורות השונים. אכילת [[לחם]] בצורת קבע נקראת [[סעודה]].

הזמן הארוך ביותר בו אדם מסוגל להתקיים ללא אכילה הוא [[שבוע]], ובדורות קודמים היו אנשים שסיגפו את עצמם ולא אכלו במשך ששה ימים דהיינו תענית משבת לשבת, שהוא כמעט פסק זמן הארוך ביותר שאדם מסוגל להתקיים ללא אכילה, כך גם היה מנהג ה[[בעל שם טוב]], מנהג לו מצויות הדרכות מפורטות בספר [[צוואת הריב"ש]]. למרות זאת דעתם של גדולי החסידות היה כי בזמן הזה עיקר העבודה אינה על ידי תעניות וסיגופים אלא על ידי העלאת האכילה לשרשו, שנעשית באכילה בקדושה וטהרה.

כך למשל מורה הבעל שם טוב:
הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים בשלמות יפנה מחשבתו מהרהורים. ואפי' כשהוא אוכל ושותה ישים מחשבתו כדי שיהיה חזק לעבודתו ית', צריך להגביר תענוג הרוחני על תאות הגשמי, ומזה יהיה לו יותר כח מרוחניות המאכל, וזהו מה יפית ומה נעמת [[אהבה]] בתענוגים, <פירוש> שיהיה לך [[אהבה]] בתענוגים.

תיבת אכילה מורכבת מהמילים "אכל - [[י-ה]]". וענינה הפנימי מרמז על השפע שמקבלים [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] מ[[אימא עילאה]]. היום היחיד בשנה שבו אין צורך לנפש להתקיים מאכילה הוא [[יום הכיפורים]], שבו זעיר אנפין ומלכות עולים ומתעלים לדרגת אימא עילאה, ומתקיימים מה[[הבל]]ים שבאימא עילאה על ידי עלייתם לדרגתה.

העליה של המאכלות מסוגלת להתבצע רק ב[[כשרות|מאכלים כשרים]], ולא ב[[מאכלות אסורות]], שהחיות שבהם "אסורה" וקשורה ביד ה[[סטרא אחרא]].
==מזון==
{{ערך מורחב|ערך=[[מזון]]}}
בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו ממש! אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש{{הדגשה|לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם}}{{הבהרה}}. [[הבעל שם טוב]] מסביר, שמוצא פי [[הקב"ה|ה']] הם [[אותיות]] ה[[עשרה מאמרות]], המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים ב[[עולם]]) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מ[[עולם התיקון]], ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו.

מכיוון שהמזון נהפך לחלק מגופו של האדם, הוא [[משפיע]] על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת ה[[כשרות]] כה נחוצה ל[[יהודי]], בשביל לשמור על [[נפש]] האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות.
==אכילה לפני התפילה==
{{ערך מורחב|ערך=[[אכילה לפני התפילה]]}}
ה'''אכילה לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור {{ציטוטון|לא תאכלו על הדם}}, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf דף י:].}}. איסור אכילה לפני התפילה אף קודמת ל[[תפילה בציבור]]{{הערת שוליים|משנה ברורה המוכיח מגמרא מפורשת ב[[מסכת ברכות]].{{מקור}}}}.

נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|1=[[שו"ע]] או"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=238 סימן פ"ט סעיף ד']}} כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה. בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר יותר מפסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל ב[[תפילה]] עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל ה[[מחשבה]] והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת, בה מאריכים בתפילה{{הערת שוליים|1=ב[[שבת קודש]] בהשכמה יטעם מזונות קודם התפלה". אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק י"ד ה'רפג.}}.
==אכילה לעתיד לבוא==
{{ערך מורחב|ערך=[[אכילה לעתיד לבוא]]}}
בנוגע לאכילה לעתיד לבוא ישנם מדרשים חלוקים, ומאמרי [[חז"ל]] הנראים כסותרים זה לזה:

במקום אחד אמרו חז"ל{{הערה|ברכות יז, א.}} ש"העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתיה".

הרמב"ם{{הערה|הלכות תשובה פרק ח' ה"ב.}} לומד שאם אין אכילה ושתיה וודאי מדובר על נשמות בלי גופים, וכן מובן לפי הביאור באופן התלבשות [[נפש]] [[רוחנית]] ב[[גוף]] [[גשמי]] שהוא על ידי התלבשות [[נפש החיונית]] באידי הדם, והם נוצרים על ידי האוכל, ואם יפסיק לאכול יופסק התלבשות הנפש בגוף{{הערה|ראה במאמר ד"ה לכל תכלה תרנ"ט - ספר המאמרים עמוד ק"ה (בהוצאות הישנות).}}.

אך הכרעת [[תורת החסידות]]{{הערה|והוא כ[[עולם הבא#דעת הרמב"ן|דעת הרמב"ן]] בשער הגמול בסופו (בהוצאת שאוועל - עמוד ש"ט).}} היא שהזמן הקרוי [[עולם הבא]] הוא זמן [[תחיית המתים]], שאז יהיו הנשמות בתוך גופים ובכל זאת לא יצטרכו לאכילה ושתיה כיון שהגוף יוכל לקבל את חיותו מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[המשך וככה]] תרל"ז פרק צ"א-ב. [[המשך תער"ב]] חלק ב' עמוד תתקל"א.}}.

אך במקום אחר אמרו{{הערה|בבא בתרא עה, א.}} ש"עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים" שזה מדבר על סעודה גשמית בה יאכלו את [[סעודת שור הבר והלווייתן|שור הבר והלווייתן]].

ומבואר בחסידות{{הערה|המשך תרס"ו עמוד צ"ז.}} ששתי מאמרי חז"ל אלו מדברים על זמנים שונים, כשהאחד מתאר את התקופה של [[ימות המשיח]] בו יהיה דרגא של [[תענוג]] מורגש, על ידי סעודה גשמית, והוא גילוי של [[אוא"ס]] שלפני הצמצום. ואלו השני מדבר על תקופה שלאחריה והיא הנקראת [[עולם הבא]] ו[[עולם התחיה]], ובו יהיה דרגא של תענוג הבלתי מורגש, והוא למעלה אפילו מהאור שהאיר לפני הצמצום, ובתקופה זו לא יהיה אכילה ושתיה{{הערה|וראה מאמר ד"ה והיה עקב תשמעון תשכ"ז סעיף ז'. סוף מאמר ד"ה באתי לגני תשל"א.}}
{{הערות שוליים|}}

==ראו עוד==
[[:קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]

[[קטגוריה:אכילה ושתיה]]
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות|*]]

אכילה

2020-05-13T20:27:49Z

משיח כאן: /* אכילה לעתיד לבוא */

'''אכילה''' היא צורך ופעולת האדם לקבל [[מזון]] לגופו מדי זמן קצוב, התלוי לפי כוח האדם והדורות השונים. אכילת [[לחם]] בצורת קבע נקראת [[סעודה]].

הזמן הארוך ביותר בו אדם מסוגל להתקיים ללא אכילה הוא [[שבוע]], ובדורות קודמים היו אנשים שסיגפו את עצמם ולא אכלו במשך ששה ימים דהיינו תענית משבת לשבת, שהוא כמעט פסק זמן הארוך ביותר שאדם מסוגל להתקיים ללא אכילה, כך גם היה מנהג ה[[בעל שם טוב]], מנהג לו מצויות הדרכות מפורטות בספר [[צוואת הריב"ש]]. למרות זאת דעתם של גדולי החסידות היה כי בזמן הזה עיקר העבודה אינה על ידי תעניות וסיגופים אלא על ידי העלאת האכילה לשרשו, שנעשית באכילה בקדושה וטהרה.

כך למשל מורה הבעל שם טוב:
הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים בשלמות יפנה מחשבתו מהרהורים. ואפי' כשהוא אוכל ושותה ישים מחשבתו כדי שיהיה חזק לעבודתו ית', צריך להגביר תענוג הרוחני על תאות הגשמי, ומזה יהיה לו יותר כח מרוחניות המאכל, וזהו מה יפית ומה נעמת [[אהבה]] בתענוגים, <פירוש> שיהיה לך [[אהבה]] בתענוגים.

תיבת אכילה מורכבת מהמילים "אכל - [[י-ה]]". וענינה הפנימי מרמז על השפע שמקבלים [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] מ[[אימא עילאה]]. היום היחיד בשנה שבו אין צורך לנפש להתקיים מאכילה הוא [[יום הכיפורים]], שבו זעיר אנפין ומלכות עולים ומתעלים לדרגת אימא עילאה, ומתקיימים מה[[הבל]]ים שבאימא עילאה על ידי עלייתם לדרגתה.

העליה של המאכלות מסוגלת להתבצע רק ב[[כשרות|מאכלים כשרים]], ולא ב[[מאכלות אסורות]], שהחיות שבהם "אסורה" וקשורה ביד ה[[סטרא אחרא]].
==מזון==
{{ערך מורחב|ערך=[[מזון]]}}
בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו ממש! אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש{{הדגשה|לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם}}{{הבהרה}}. [[הבעל שם טוב]] מסביר, שמוצא פי [[הקב"ה|ה']] הם [[אותיות]] ה[[עשרה מאמרות]], המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים ב[[עולם]]) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מ[[עולם התיקון]], ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו.

מכיוון שהמזון נהפך לחלק מגופו של האדם, הוא [[משפיע]] על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת ה[[כשרות]] כה נחוצה ל[[יהודי]], בשביל לשמור על [[נפש]] האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות.
==אכילה לפני התפילה==
{{ערך מורחב|ערך=[[אכילה לפני התפילה]]}}
ה'''אכילה לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור {{ציטוטון|לא תאכלו על הדם}}, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf דף י:].}}. איסור אכילה לפני התפילה אף קודמת ל[[תפילה בציבור]]{{הערת שוליים|משנה ברורה המוכיח מגמרא מפורשת ב[[מסכת ברכות]].{{מקור}}}}.

נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|1=[[שו"ע]] או"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=238 סימן פ"ט סעיף ד']}} כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה. בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר יותר מפסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל ב[[תפילה]] עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל ה[[מחשבה]] והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת, בה מאריכים בתפילה{{הערת שוליים|1=ב[[שבת קודש]] בהשכמה יטעם מזונות קודם התפלה". אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק י"ד ה'רפג.}}.
==אכילה לעתיד לבוא==
{{ערך מורחב|ערך=[[אכילה לעתיד לבוא]]}}
בנוגע לאכילה לעתיד לבוא ישנם מדרשים חלוקים, ומאמרי [[חז"ל]] הנראים כסותרים זה לזה:

במקום אחד אמרו חז"ל{{הערה|ברכות יז, א.}} ש"העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתיה".

הרמב"ם{{הערה|הלכות תשובה פרק ח' ה"ב.}} לומד שאם אין אכילה ושתיה וודאי מדובר על נשמות בלי גופים, וכן מובן לפי הביאור באופן התלבשות [[נפש]] [[רוחנית]] ב[[גוף]] [[גשמי]] שהוא על ידי התלבשות [[נפש החיונית]] באידי הדם, והם נוצרים על ידי האוכל, ואם יפסיק לאכול יופסק התלבשות הנפש בגוף{{הערה|ראה במאמר ד"ה לכל תכלה תרנ"ט - ספר המאמרים עמוד ק"ה (בהוצאות הישנות).}}.

אך הכרעת [[תורת החסידות]]{{הערה|והוא כ[[דעת הרמב"ן]] בשער הגמול בסופו (בהוצאת שאוועל - עמוד ש"ט).}} היא שהזמן הקרוי [[עולם הבא]] הוא זמן [[תחיית המתים]], שאז יהיו הנשמות בתוך גופים ובכל זאת לא יצטרכו לאכילה ושתיה כיון שהגוף יוכל לקבל את חיותו מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[המשך וככה]] תרל"ז פרק צ"א-ב. [[המשך תער"ב]] חלק ב' עמוד תתקל"א.}}.

אך במקום אחר אמרו{{הערה|בבא בתרא עה, א.}} ש"עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים" שזה מדבר על סעודה גשמית בה יאכלו את [[סעודת שור הבר והלווייתן|שור הבר והלווייתן]].

ומבואר בחסידות{{הערה|המשך תרס"ו עמוד צ"ז.}} ששתי מאמרי חז"ל אלו מדברים על זמנים שונים, כשהאחד מתאר את התקופה של [[ימות המשיח]] בו יהיה דרגא של [[תענוג]] מורגש, על ידי סעודה גשמית, והוא גילוי של [[אוא"ס]] שלפני הצמצום. ואלו השני מדבר על תקופה שלאחריה והיא הנקראת [[עולם הבא]] ו[[עולם התחיה]], ובו יהיה דרגא של תענוג הבלתי מורגש, והוא למעלה אפילו מהאור שהאיר לפני הצמצום, ובתקופה זו לא יהיה אכילה ושתיה{{הערה|וראה מאמר ד"ה והיה עקב תשמעון תשכ"ז סעיף ז'. סוף מאמר ד"ה באתי לגני תשל"א.}}
{{הערות שוליים|}}

==ראו עוד==
[[:קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]

[[קטגוריה:אכילה ושתיה]]
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות|*]]

אכילה

2020-05-12T15:18:28Z

משיח כאן:

'''אכילה''' היא צורך ופעולת האדם לקבל [[מזון]] לגופו מדי זמן קצוב, התלוי לפי כוח האדם והדורות השונים. אכילת [[לחם]] בצורת קבע נקראת [[סעודה]].

הזמן הארוך ביותר בו אדם מסוגל להתקיים ללא אכילה הוא [[שבוע]], ובדורות קודמים היו אנשים שסיגפו את עצמם ולא אכלו במשך ששה ימים דהיינו תענית משבת לשבת, שהוא כמעט פסק זמן הארוך ביותר שאדם מסוגל להתקיים ללא אכילה, כך גם היה מנהג ה[[בעל שם טוב]], מנהג לו מצויות הדרכות מפורטות בספר [[צוואת הריב"ש]]. למרות זאת דעתם של גדולי החסידות היה כי בזמן הזה עיקר העבודה אינה על ידי תעניות וסיגופים אלא על ידי העלאת האכילה לשרשו, שנעשית באכילה בקדושה וטהרה.

כך למשל מורה הבעל שם טוב:
הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים בשלמות יפנה מחשבתו מהרהורים. ואפי' כשהוא אוכל ושותה ישים מחשבתו כדי שיהיה חזק לעבודתו ית', צריך להגביר תענוג הרוחני על תאות הגשמי, ומזה יהיה לו יותר כח מרוחניות המאכל, וזהו מה יפית ומה נעמת [[אהבה]] בתענוגים, <פירוש> שיהיה לך [[אהבה]] בתענוגים.

תיבת אכילה מורכבת מהמילים "אכל - [[י-ה]]". וענינה הפנימי מרמז על השפע שמקבלים [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] מ[[אימא עילאה]]. היום היחיד בשנה שבו אין צורך לנפש להתקיים מאכילה הוא [[יום הכיפורים]], שבו זעיר אנפין ומלכות עולים ומתעלים לדרגת אימא עילאה, ומתקיימים מה[[הבל]]ים שבאימא עילאה על ידי עלייתם לדרגתה.

העליה של המאכלות מסוגלת להתבצע רק ב[[כשרות|מאכלים כשרים]], ולא ב[[מאכלות אסורות]], שהחיות שבהם "אסורה" וקשורה ביד ה[[סטרא אחרא]].
==מזון==
{{ערך מורחב|ערך=[[מזון]]}}
בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו ממש! אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש{{הדגשה|לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם}}{{הבהרה}}. [[הבעל שם טוב]] מסביר, שמוצא פי [[הקב"ה|ה']] הם [[אותיות]] ה[[עשרה מאמרות]], המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים ב[[עולם]]) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מ[[עולם התיקון]], ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו.

מכיוון שהמזון נהפך לחלק מגופו של האדם, הוא [[משפיע]] על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת ה[[כשרות]] כה נחוצה ל[[יהודי]], בשביל לשמור על [[נפש]] האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות.
==אכילה לפני התפילה==
{{ערך מורחב|ערך=[[אכילה לפני התפילה]]}}
ה'''אכילה לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור {{ציטוטון|לא תאכלו על הדם}}, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf דף י:].}}. איסור אכילה לפני התפילה אף קודמת ל[[תפילה בציבור]]{{הערת שוליים|משנה ברורה המוכיח מגמרא מפורשת ב[[מסכת ברכות]].{{מקור}}}}.

נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|1=[[שו"ע]] או"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=238 סימן פ"ט סעיף ד']}} כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה. בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר יותר מפסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל ב[[תפילה]] עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל ה[[מחשבה]] והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת, בה מאריכים בתפילה{{הערת שוליים|1=ב[[שבת קודש]] בהשכמה יטעם מזונות קודם התפלה". אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק י"ד ה'רפג.}}.
==אכילה לעתיד לבוא==
{{ערך מורחב|ערך=[[אכילה לעתיד לבוא]]}}
בנוגע לאכילה לעתיד לבוא ישנם מדרשים חלוקים, ומאמרי [[חז"ל]] הנראים כסותרים זה לזה:

במקום אחד אמרו חז"ל{{הערה|ברכות יז, א.}} ש"העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתיה".

הרמב"ם{{הערה|הלכות תשובה פרק ח' ה"ב.}} לומד שאם אין אכילה ושתיה וודאי מדובר על נשמות בלי גופים, וכן מובן לפי הביאור באופן התלבשות [[נפש]] [[רוחנית]] ב[[גוף]] [[גשמי]] שהוא על ידי התלבשות [[נפש החיונית]] באידי הדם, והם נוצרים על ידי האוכל, ואם יפסיק לאכול יופסק התלבשות הנפש בגוף{{הערה|ראה במאמר ד"ה לכל תכלה תרנ"ט - ספר המאמרים עמוד ק"ה (בהוצאות הישנות).}}.

אך הכרעת [[תורת החסידות]]{{הערה|והוא כדעת ה[[רמב"ן]] בשער הגמול בסופו (בהוצאת שאוועל - עמוד ש"ט).}} היא שהזמן הקרוי [[עולם הבא]] הוא זמן [[תחיית המתים]], שאז יהיו הנשמות בתוך גופים ובכל זאת לא יצטרכו לאכילה ושתיה כיון שהגוף יוכל לקבל את חיותו מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[המשך וככה]] תרל"ז פרק צ"א-ב. [[המשך תער"ב]] חלק ב' עמוד תתקל"א.}}.

אך במקום אחר אמרו{{הערה|בבא בתרא עה, א.}} ש"עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים" שזה מדבר על סעודה גשמית בה יאכלו את [[סעודת שור הבר והלווייתן|שור הבר והלווייתן]].

ומבואר בחסידות{{הערה|המשך תרס"ו עמוד צ"ז.}} ששתי מאמרי חז"ל אלו מדברים על זמנים שונים, כשהאחד מתאר את התקופה של [[ימות המשיח]] בו יהיה דרגא של [[תענוג]] מורגש, על ידי סעודה גשמית, והוא גילוי של [[אוא"ס]] שלפני הצמצום. ואלו השני מדבר על תקופה שלאחריה והיא הנקראת [[עולם הבא]] ו[[עולם התחיה]], ובו יהיה דרגא של תענוג הבלתי מורגש, והוא למעלה אפילו מהאור שהאיר לפני הצמצום, ובתקופה זו לא יהיה אכילה ושתיה{{הערה|וראה מאמר ד"ה והיה עקב תשמעון תשכ"ז סעיף ז'. סוף מאמר ד"ה באתי לגני תשל"א.}}
{{הערות שוליים|}}

==ראו עוד==
[[:קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]

[[קטגוריה:אכילה ושתיה]]
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות|*]]

אכילה

2020-05-12T03:43:33Z

משיח כאן:

'''אכילה''' היא צורך ופעולת האדם לקבל [[מזון]] לגופו מדי זמן קצוב, התלוי לפי כוח האדם והדורות השונים. אכילת [[לחם]] בצורת קבע נקראת [[סעודה]].

הזמן הארוך ביותר בו אדם מסוגל להתקיים ללא אכילה הוא [[שבוע]], ובדורות קודמים היו אנשים שסיגפו את עצמם ולא אכלו במשך ששה ימים דהיינו תענית משבת לשבת, שהוא כמעט פסק זמן הארוך ביותר שאדם מסוגל להתקיים ללא אכילה, כך גם היה מנהג ה[[בעל שם טוב]], מנהג לו מצויות הדרכות מפורטות בספר [[צוואת הריב"ש]]. למרות זאת דעתם של גדולי החסידות היה כי בזמן הזה עיקר העבודה אינה על ידי תעניות וסיגופים אלא על ידי העלאת האכילה לשרשו, שנעשית באכילה בקדושה וטהרה.

כך למשל מורה הבעל שם טוב:
הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים בשלמות יפנה מחשבתו מהרהורים. ואפי' כשהוא אוכל ושותה ישים מחשבתו כדי שיהיה חזק לעבודתו ית', צריך להגביר תענוג הרוחני על תאות הגשמי, ומזה יהיה לו יותר כח מרוחניות המאכל, וזהו מה יפית ומה נעמת [[אהבה]] בתענוגים, <פירוש> שיהיה לך [[אהבה]] בתענוגים.

תיבת אכילה מורכבת מהמילים "אכל - [[י-ה]]". וענינה הפנימי מרמז על השפע שמקבלים [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] מ[[אימא עילאה]]. היום היחיד בשנה שבו אין צורך לנפש להתקיים מאכילה הוא [[יום הכיפורים]], שבו זעיר אנפין ומלכות עולים ומתעלים לדרגת אימא עילאה, ומתקיימים מה[[הבל]]ים שבאימא עילאה על ידי עלייתם לדרגתה.

העליה של המאכלות מסוגלת להתבצע רק ב[[כשרות|מאכלים כשרים]], ולא ב[[מאכלות אסורות]], שהחיות שבהם "אסורה" וקשורה ביד ה[[סטרא אחרא]].
==מזון==
{{ערך מורחב|ערך=[[מזון]]}}
בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו ממש! אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש{{הדגשה|לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם}}{{הבהרה}}. [[הבעל שם טוב]] מסביר, שמוצא פי [[הקב"ה|ה']] הם [[אותיות]] ה[[עשרה מאמרות]], המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים ב[[עולם]]) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מ[[עולם התיקון]], ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו.

מכיוון שהמזון נהפך לחלק מגופו של האדם, הוא [[משפיע]] על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת ה[[כשרות]] כה נחוצה ל[[יהודי]], בשביל לשמור על [[נפש]] האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות.
==אכילה לפני התפילה==
{{ערך מורחב|ערך=[[אכילה לפני התפילה]]}}
ה'''אכילה לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור {{ציטוטון|לא תאכלו על הדם}}, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf דף י:].}}. איסור אכילה לפני התפילה אף קודמת ל[[תפילה בציבור]]{{הערת שוליים|משנה ברורה המוכיח מגמרא מפורשת ב[[מסכת ברכות]].{{מקור}}}}.

נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|1=[[שו"ע]] או"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=238 סימן פ"ט סעיף ד']}} כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה. בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר יותר מפסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל ב[[תפילה]] עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל ה[[מחשבה]] והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת, בה מאריכים בתפילה{{הערת שוליים|1=ב[[שבת קודש]] בהשכמה יטעם מזונות קודם התפלה". אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק י"ד ה'רפג.}}.
==אכילה לעתיד לבוא==
{{ערך מורחב|ערך=[[אכילה לעתיד לבוא]]}}
בנוגע לאכילה לעתיד לבוא ישנם מדרשים חלוקים, ומאמרי [[חז"ל]] הנראים כסותרים זה לזה:

במקום אחד אמרו חז"ל{{הערה|ברכות יז, א.}} ש"העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתיה", אף שזה מדבר על זמן [[תחיית המתים]] הקרוי [[עולם הבא]], שאז יהיו הנשמות בתוך גופים כהכרעת [[תורת החסידות]]{{הערה|והוא כדעת ה[[רמב"ן]] בשער הגמול בסופו (בהוצאת שאוועל - עמוד ש"ט).}}, בכל זאת לא יצטרכו לאכילה ושתיה כיון שהגוף יוכל לקבל את חיותו מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[המשך וככה]] תרל"ז פרק צ"א-ב. [[המשך תער"ב]] חלק ב' עמוד תתקל"א.}}.

אך במקום אחר אמרו{{הערה|בבא בתרא עה, א.}} ש"עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים" שזה מדבר על סעודה גשמית בו יאכלו את [[שור הבר]] וה[[לוויתן]].

ומבואר בחסידות{{הערה|המשך תרס"ו עמוד צ"ז.}} ששתי מאמרי חז"ל אלו מדברים על זמנים שונים, כשהאחד מתאר את התקופה של [[ימות המשיח]] בו יהיה דרגא של [[תענוג]] מורגש, על ידי סעודה גשמית, והוא גילוי של [[אוא"ס]] שלפני הצמצום. ואלו השני מדבר על תקופה שלאחריה והיא הנקראת [[עולם הבא]] ו[[עולם התחיה]], ובו יהיה דרגא של תענוג הבלתי מורגש, והוא למעלה אפילו מהאור שהאיר לפני הצמצום, ובתקופה זו לא יהיה אכילה ושתיה{{הערה|וראה מאמר ד"ה והיה עקב תשמעון תשכ"ז סעיף ז'. סוף מאמר ד"ה באתי לגני תשל"א.}}.
{{הערות שוליים|}}

==ראו עוד==
[[:קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]

[[קטגוריה:אכילה ושתיה]]
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות|*]]

אכילה לעתיד לבוא

2020-05-12T03:21:15Z

משיח כאן: הפניה לדף אכילה#אכילה לעתיד לבוא

#הפניה[[אכילה#אכילה לעתיד לבוא]]

אכילה

2020-05-12T03:12:33Z

משיח כאן:

'''אכילה''' היא צורך ופעולת האדם לקבל [[מזון]] לגופו מדי זמן קצוב, התלוי לפי כוח האדם והדורות השונים. אכילת [[לחם]] בצורת קבע נקראת [[סעודה]].

הזמן הארוך ביותר בו אדם מסוגל להתקיים ללא אכילה הוא [[שבוע]], ובדורות קודמים היו אנשים שסיגפו את עצמם ולא אכלו במשך ששה ימים דהיינו תענית משבת לשבת, שהוא כמעט פסק זמן הארוך ביותר שאדם מסוגל להתקיים ללא אכילה, כך גם היה מנהג ה[[בעל שם טוב]], מנהג לו מצויות הדרכות מפורטות בספר [[צוואת הריב"ש]]. למרות זאת דעתם של גדולי החסידות היה כי בזמן הזה עיקר העבודה אינה על ידי תעניות וסיגופים אלא על ידי העלאת האכילה לשרשו, שנעשית באכילה בקדושה וטהרה.

כך למשל מורה הבעל שם טוב:
הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים בשלמות יפנה מחשבתו מהרהורים. ואפי' כשהוא אוכל ושותה ישים מחשבתו כדי שיהיה חזק לעבודתו ית', צריך להגביר תענוג הרוחני על תאות הגשמי, ומזה יהיה לו יותר כח מרוחניות המאכל, וזהו מה יפית ומה נעמת [[אהבה]] בתענוגים, <פירוש> שיהיה לך [[אהבה]] בתענוגים.

תיבת אכילה מורכבת מהמילים "אכל - [[י-ה]]". וענינה הפנימי מרמז על השפע שמקבלים [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]] מ[[אימא עילאה]]. היום היחיד בשנה שבו אין צורך לנפש להתקיים מאכילה הוא [[יום הכיפורים]], שבו זעיר אנפין ומלכות עולים ומתעלים לדרגת אימא עילאה, ומתקיימים מה[[הבל]]ים שבאימא עילאה על ידי עלייתם לדרגתה.

העליה של המאכלות מסוגלת להתבצע רק ב[[כשרות|מאכלים כשרים]], ולא ב[[מאכלות אסורות]], שהחיות שבהם "אסורה" וקשורה ביד ה[[סטרא אחרא]].
==מזון==
{{ערך מורחב|ערך=[[מזון]]}}
בכדי שאדם יוכל לחיות ולהתקיים הוא זקוק לאכילה ושתיה. המזון אותו אוכל האדם נהפך ל[[דם]] ובשר כבשרו ממש! אך פנימיות האכילה היא החיות הרוחני, והסיבה שהאדם זקוק לאכילה היא כיון ש{{הדגשה|לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי אם על כל מוצא פי הוי' יחיה האדם}}{{הבהרה}}. [[הבעל שם טוב]] מסביר, שמוצא פי [[הקב"ה|ה']] הם [[אותיות]] ה[[עשרה מאמרות]], המהווים את הלחם (כמו כל דבר הקיים ב[[עולם]]) בכל רגע, ושורש העשרה מאמרות הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מ[[עולם התיקון]], ודווקא על ידם יכול האדם לקבל חיות כיון ששורשם גבוה ממנו.

מכיוון שהמזון נהפך לחלק מגופו של האדם, הוא [[משפיע]] על אופיו ותכונות נפשו. לכן שמירת ה[[כשרות]] כה נחוצה ל[[יהודי]], בשביל לשמור על [[נפש]] האדם מתכונות שליליות הבאות ממאכלות אסורות.
==אכילה לפני התפילה==
{{ערך מורחב|ערך=[[אכילה לפני התפילה]]}}
ה'''אכילה לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור {{ציטוטון|לא תאכלו על הדם}}, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf דף י:].}}. איסור אכילה לפני התפילה אף קודמת ל[[תפילה בציבור]]{{הערת שוליים|משנה ברורה המוכיח מגמרא מפורשת ב[[מסכת ברכות]].{{מקור}}}}.

נפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערת שוליים|1=[[שו"ע]] או"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=238 סימן פ"ט סעיף ד']}} כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה. בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר יותר מפסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל ב[[תפילה]] עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל ה[[מחשבה]] והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת, בה מאריכים בתפילה{{הערת שוליים|1=ב[[שבת קודש]] בהשכמה יטעם מזונות קודם התפלה". אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק י"ד ה'רפג.}}.
==אכילה לעתיד לבוא==
{{ערך מורחב|ערך=[[אכילה לעתיד לבוא]]}}
בנוגע לאכילה לעתיד לבוא ישנם מדרשים חלוקים, ומאמרי [[חז"ל]] הנראים כסותרים זה לזה:

במקום אחד אמרו חז"ל{{הערה|ברכות יז, א.}} ש"העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתיה", אף שזה מדבר על זמן [[תחיית המתים]] הקרוי [[עולם הבא]], שאז יהיו הנשמות בתוך גופים כהכרעת [[תורת החסידות]]{{הערה|והוא כדעת ה[[רמב"ן]] בשער הגמול בסופו (בהוצאת שאוועל - עמוד ש"ט).}}, בכל זאת לא יצטרכו לאכילה ושתיה כיון שהגוף יוכל לקבל את חיותו מ[[זיו השכינה]]{{הערה|[[המשך וככה]] תרל"ז פרק צ"א-ב. [[המשך תער"ב]] חלק ב' עמוד תתקל"א.}}.

אך במקום אחר אמרו{{הערה|בבא בתרא עה, א.}} ש"עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים" שזה מדבר על סעודה גשמית בו יאכלו את [[שור הבר]] וה[[לוויתן]].

ומבואר בחסידות{{הערה|המשך תרס"ו עמוד צ"ז.}} ששתי מאמרי חז"ל אלו מדברים על זמנים שונים, כשהאחד מתאר את התקופה של [[ימות המשיח]] בו יהיה דרגא של [[תענוג]] מורגש, על ידי סעודה גשמית, והוא גילוי של [[אוא"ס]] שלפני הצמצום. ואלו השני מדבר על תקופה שלאחריה והיא הנקראת [[עולם הבא]] ו[[עולם התחיה]], ובו יהיה דרגא של תענוג הבלתי מורגש, והוא למעלה אפילו מהאור שהאיר לפני הצמצום, ובתקופה זו לא יהיה אכילה ושתיה{{הערה|וראה מאמר ד"ה והיה עקב תשמעון תשכ"ז סעיף ז'. סוף מאמר ד"ה באתי לגני תשל"א, ובהנסמן שם.}}.
{{הערות שוליים|}}

==ראו עוד==
[[:קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]

[[קטגוריה:אכילה ושתיה]]
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות|*]]

אכילה

2020-05-12T03:10:32Z

משיח כאן:

שיחה:אכילה

2020-05-12T01:58:29Z

משיח כאן:

כדאי לכתוב גם אודות אכילה בשבת קודש.
*תניא פ"ז
*סיפור מהבעש"ט שהראה לתלמידיו מחזה של שור עם שטריימעל אוכל לכבוד ש"ק (סה"מ קונטרסים ח"ב ע' 818) [[מיוחד:תרומות/71.105.178.248|71.105.178.248]] 22:03, 10 במאי 2020 (IST)
::ראה ערך [[סעודת שבת]] [[משתמש:משיח כאן|משיח כאן]] - [[שיחת משתמש:משיח כאן|שיחה]], 23:14, י"ז באייר, ה'תש"ף 23:14, 11 במאי 2020 (IST)

שיחה:אכילה

2020-05-12T01:58:07Z

משיח כאן:

כדאי לכתוב גם אודות אכילה בשבת קודש.
*תניא פ"ז
*סיפור מהבעש"ט שהראה לתלמידיו מחזה של שור עם שטריימעל אוכל לכבוד ש"ק (סה"מ קונטרסים ח"ב ע' 818) [[מיוחד:תרומות/71.105.178.248|71.105.178.248]] 22:03, 10 במאי 2020 (IST)
:ראה ערך [[סעודת שבת]] [[משתמש:משיח כאן|משיח כאן]] - [[שיחת משתמש:משיח כאן|שיחה]], 23:14, י"ז באייר, ה'תש"ף 23:14, 11 במאי 2020 (IST)

שיחה:אכילה

2020-05-11T22:14:38Z

משיח כאן:

כדאי לכתוב גם אודות אכילה בשבת קודש.
*תניא פ"ז
*סיפור מהבעש"ט שהראה לתלמידיו מחזה של שור עם שטריימעל אוכל לכבוד ש"ק (סה"מ קונטרסים ח"ב ע' 818) [[מיוחד:תרומות/71.105.178.248|71.105.178.248]] 22:03, 10 במאי 2020 (IST)
ראה ערך [[סעודת שבת]] [[משתמש:משיח כאן|משיח כאן]] - [[שיחת משתמש:משיח כאן|שיחה]], 23:14, י"ז באייר, ה'תש"ף 23:14, 11 במאי 2020 (IST)

גרשון אבצן (סינסינטי)

2020-05-11T15:43:03Z

משיח כאן: /* שיעוריו */

{{מפנה|גרשון אבצן|שליח הרבי בירושלים וראש ישיבת 'תפארת מנחם'|גרשון אבצן (ירושלים)}}
[[תמונה:גרשון אבצן.jpg|left|thumb|250px|הרב גרשון אבצן מוסר שיעור ב-[[770]]]]
הרב '''גרשון אבצן''' הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים סינסנטי]], אוהיו.

==תולדות חיים==
הרב אבצן נולד ב[[כ"ח בשבט]] [[תשמ"א]] לאביו הרב יוסף יצחק אבצן. הרב אבצן למד והתחנך בישיבת [[תומכי תמימים אושין פארקווי שבפלטבוש]]. במשך שנתיים למד בישיבת תומכי תמימים טורנטו, קנדה תחת הדרכתו של ר' [[עקיבא וגנר]]. לאחר שנה לימודים ב[[אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] חזר לשנתיים שליחות בישיבת תומכי תמימים טורנטו. ובשנת [[תשס"ד]] לאחר שנה לימודים ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]].

ב[[ג' בשבט]] [[תשס"ה]] [[נישואין|נשא]] את מרת פרומה בת הרב אברהם סימפסון. לאחר חתונתו למד ב[[מזכירות אדמו"ר שליט"א#כולל אברכים|כולל אברכים]] ב[[קראון הייטס]].

אחרי קבלת ההצעה של הרב [[שלום דובער קלמנסון]], שליח [[הרבי]] ל[[סינסינטי]] עבר הרב אבצן ל[[סינסינטי]] עם אשתו בשנת [[תשס"ו]] שם הקים את ישיבת [[תומכי תמימים סינסינטי]]. ומאז משמש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].

הרב אבצן ידוע כבעל ניסיון רב בהתמודדות עם נוער צעירים. מאז גיל שמונה עשרה, לימד וניהל מחנות קיץ בפורטלנד, אורגון, בודפשט, הונגריה; ס. פטרסבורג, [[רוסיה]]; והמילטון, אונטריו.

הרב אבצן מרצה מפורסם, בעיקר בעניני [[גאולה]] ו[[משיח]] ו[[חינוך]].

==שיעוריו==
[[קובץ:ספר אבצן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער ספרו של הרב אבצן]]
רבים מהשיעורים עברו עיבודים ונמכרים בחנויות. היה תקופה שמוסר שיעורי [[גאולה]] ו[[משיח]] עולמיים מידי שבוע באמצעות אתר החדשות [[חב"ד אינפו]].

כמו"כ הרב אבצן כותב מאמרים שבועיים בעניני [[גאולה]] ו[[משיח]], [[חינוך]] ו[[חגים וזמנים|חגים]] שמתפרסמים ב[[אנגלית]] מידי שבוע בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], באתר החדשות [[חב"ד אינפו]], ונשלחים לאלפים דרך האימייל. סדרה הראשונה של מאמריו נלקטו ונערכו ויצא לאור בקונטרס על ידי '[[ועד שיחות באנגלית]]' ב[[תשרי]] [[תשע"א]]{{הערה|[http://ylcrecording.com/faq.pdf הקונטרס להורדה] {{PDF}}}}.

===הקלטות===
סדרת השיעורים שיצאו לאור בדיסקים באנגלית:
* '''משיח, מה שאנחנו מאמינים''' (5 דיסקים). יצא לאור [[ניסן]] [[תשס"ט]] - נושאי השיעורים: א. המקורות בחז"ל על ה[[אמונה]] בביאת [[משיח]], ואמונת חסידים ברבי כ[[מלך המשיח]]. ב. [[סעודת שור הבר והלווייתן]]. ג. ביאת [[אליהו הנביא]]. ד. [[בית המקדש]] - כולל גם שיעורים בנושאי כלי המקדש ו[[בגד|בגדי]] כהונה. ה. ביאורים בשיחותיו של הרבי מהשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]].
* '''אחרית הימים''' (4 דיסקים). יצא לאור [[טבת]] [[תש"ע]] - נושאי השיעורים: א. הבדלים בין סוגי [[קץ|הקיצים]] השונים בחז"ל. ב.[[מלחמת גוג ומגוג]]. ג. [[עשרת השבטים]] ונהר הסמבטיון. ד. [[משיח בן יוסף]]. ה. [[תחיית המתים]] (יצא לאור [[חשון]] [[תשע"ב]]).
* '''בונים את בית המקדש''' (דיסק אחד). יצא לאור [[סיון]] [[תש"ע]] - נושאי השיעורים: [[הלכות בית הבחירה]] ב[[רמב"ם]].
* '''מבצעים ומשיח''' (דיסק אחד). יצא לאור [[ניסן]] [[תשע"א]] - נושאי השיעורים: כל שיעור מוקדש לאחד מ[[עשרת המבצעים]] וכיצד הוא מכין את העולם כולו ל[[גאולה]] השלימה.

אחד מבוגרי הישיבה השיק אתר מיוחד למכירת הדיסקים. באתר ישנו האפשרות להקשיב לכמה שיעורים, ולהרשם לאימיילים השבועיים {{הערה|[http://ylcrecording.com/default.htm]}}.

==לקריאה נוספת==
* [[סינסינטי]]
* [[תומכי תמימים סינסינטי]]

==קישורים חיצונים==
*{{קישור VOD|avzan}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/search.php?search=%E2%F8%F9%E5%EF+%E0%E1%F6%EF&url=newsnew_en שיעורי הרב אבצן במדור הוידאו - חב"ד אינפו]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44537 להאזנה לשיעור הראשון בדיסק 'משיח, מה שאנחנו מאמינים']
*[http://ylcrecording.com/default.htm להזמנת שיעורי הרב אבצן באנגלית]

{{הערות שוליים}}<noinclude></noinclude>
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אבצן גרשון]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד|אבצן גרשון]]
[[קטגוריה:משפחת אבצן]]

וכטר

2020-05-11T01:52:28Z

משיח כאן: הפניה לדף אברהם מנחם מענדל וכטר

#הפניה [[אברהם מנחם מענדל וכטר]]