https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%9E.+%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F 2026-04-17T17:42:25Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D_(%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%97_%D7%9E%D7%A9%D7%94)&diff=841655 2026-04-14T09:43:24Z

<p>מ. רובין: הסרת קישורים עודפים</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= רבי משה טייטלבוים<br /> |תמונה= Moshe Teitelbaum.jpg<br /> |כינוי=ה'ישמח משה' (על שם ספרו העיקרי)<br /> |תאריך לידה= [[תקי&quot;ט]]<br /> |תאריך פטירה= [[כ&quot;ח בתמוז]] [[תר&quot;א]]<br /> |מקום קבורה=אוהל, הונגריה<br /> |השתייכות= [[חסידות סאטמר]], מייסד השושלת<br /> |רבותיו= [[החוזה מלובלין]]<br /> }}{{פירוש נוסף|נוכחי=אבי שושלת סיגט-סאטמר|אחר=אדמו&quot;ר מסאטמר|ראו=משה טייטלבוים (ארצות הברית)}}[[קובץ:ציון טייטלבוים אויהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל ה'ישמח משה' ורעייתו הרבנית]]<br /> רבי '''משה טייטלבוים''' (מכונה '''ה'ישמח משה'''' על שם ספרו העיקר, [[תקי&quot;ט]] − [[כ&quot;ח תמוז]] [[תר&quot;א]]) היה מראשי מפיצי [[תורת החסידות]] בהונגריה, אבי שושלת חסידות סיגט ו[[חסידות סאטמר|סאטמר]] שכיהן כרב בעיר אוהל (בכתיב יידי: אויהעל). נודע במיוחד בכמיהתו וציפייתו התמידית כל ימיו לגאולה והתגלות המלך המשיח.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תקי&quot;ט]] ב[[עיירה]] פרעמישלא שבגליציה בשנת תקי&quot;ט, לאביו רבי צבי הירש מזברוב ולאמו מרת חנה.<br /> <br /> בגיל 13 בלבד חיתנוהו הוריו, ולאחר חתונתו למד אצל דודו רבי יוסף שכיהן כרבה של קולבסוב, ואצל דודו רבי אריה יהודה הלוי (בעל 'דרישת אריה') שכיהן כרבה של סטריזוב. בגיל 17 החל להתכתב בשאלות הלכתיות ותורניות עם גדולי התורה שבזמנו, והחל ללמד תורה לתלמידים.<br /> <br /> בגיל 25 התמנה לכהן כרבה של שניאווה, ובשנת תקס&quot;ח בהיותו כבן ארבעים התמנה לכהן כרב העיר 'אוהל', שם התפרסם שמו כמנהיג לאלפים ורבבות.<br /> <br /> במשך שנים ארוכות התנגד נמרצות לתנועת החסידות, ורק בגיל מאוחר ביותר החל להתקרב לחסידות בהשפעת חתנו רבי [[אריה ליבוש ליפשיץ]] (בעל &quot;אריה דבי עילאי&quot;) ו[[התקשרות|התקשר]] ל{{ה|חוזה מלובלין}} והיה מגדולי תלמידיו, וכן קיבל מ[[המגיד מקוזניץ]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]] וה[[אברהם יהושע העשיל מאפטא|אוהב ישראל מאפטא]]. עסק רבות בחלוקת [[קמיע]]ות ועורר בכך את התנגדותו של רבי [[נפתלי מרופשיץ]] שאמר שלפי [[האר&quot;י]] אסור להתעסק עם שמות הקודש.<br /> <br /> מלבד היותו גאון עולם בנגלה ובנסתר ובהיותו ידוע כצדיק וקדוש נודע כבעל צפייה וכמייה כל ימיו לגאולה ותמיד ציפה להתגלות המלך המשיח.<br /> <br /> בספרו ישמח משה מצטט מספר פעמים מדברי [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|פרשת כי תשא דיבור המתחיל א&quot;י ראית, פרשת אחרי מות דיבור המתחיל ושמרתם את, ובמקומות נוספים. אזכור לכך בשיחת [[צבי אלימלך הלברשטאם|האדמו&quot;ר מצאנז]] עם משלחת רבני חב&quot;ד, אדר תשפ&quot;ו, קובץ '''[https://chabadupdates.com/wp-content/uploads/2026/02/משלחת-רבנים-חבדיים-עם-האדמור-מצאנז-תניא-השלם.pdf בצילא דמהימנותא]''', גליון לפרשת תצוה תשפ&quot;ו עמ' כו.}}.<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ח בתמוז]] [[ה'תר&quot;א]] ונקבר באוהלי.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> ;נדפסו<br /> * '''ישמח משה''' - על התורה ונ&quot;ך<br /> * '''[http://hebrewbooks.org/40096 תפילה למשה]''' - על [[תהלים]]<br /> * '''[http://www.hebrewbooks.org/774 השיב משה]''' - [[שו&quot;ת]]<br /> * '''יין הרקח''' - על [[פרקי אבות]]<br /> * '''מעין טהור''' - הלכות נדה (באידיש)<br /> ;לא נדפסו<br /> * '''ישיר משה''' - על [[שיר השירים]]<br /> * '''כליל תפארת''' - על [[מגילת רות]]<br /> * '''אבל משה''' - על [[מגילת איכה]]<br /> * '''מור ולבונה''' - על [[מגילת קהלת]]<br /> *'''עסיס רמוני''' - על [[מגילת אסתר]]<br /> * '''יין הרקח''' - על אגדות [[חז&quot;ל]] ופלפולים<br /> * '''שיח ספונים''' - על תפילות ופיוטים ו[[זמירות לשבת]]<br /> * '''תוכחת חיים - אמירה נעימה''' דרושים ל[[חודש אלול]] וימי רצון<br /> * '''אבקת רוכל''' - לקוטים רמזים וטעמים<br /> <br /> ==תלמידיו ומשפחתו==<br /> ;מתלמידיו:<br /> *רבי יואל אשכנזי, אב&quot;ד זלוטשוב בעל &quot;מלא הרועים&quot;<br /> *רבי מנחם מנדל פנט, מחסידות דעעש<br /> *רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, בעל &quot;אך פרי תבואה&quot;<br /> <br /> ;משפחתו:<br /> *בנו רבי אלעזר ניסן טייטלבוים, כיהן כרב בדרוהוביץ' וממנו המשיכה שושלת אדמו&quot;רי סיגט<br /> *בתו חנה רעיית רבי אריה ליבוש ליפשיץ, רבה של וישניצה ומחבר ספר ה[[שו&quot;ת]] &quot;אריה דבי עילאי&quot;<br /> <br /> בין צאצאיו יש מספר [[חסידי חב&quot;ד]]. הרב מנחם יהושע טייטלבוים, [[ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים לוד]] הוא מצאצאיו.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/7/27/335502467571.html הצדיק שכל חייו היו ציפיה לגאולה]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ג תמוז תשע&quot;ו {{קישור שבור}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:טייטלבוים, משה}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי סאטמר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=841654 2026-04-14T09:43:04Z

<p>מ. רובין: סידור קטגוריות</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה צבי הירש דולקין.jpeg|ממוזער|ר' משה צבי הירש דולקין עם בתו רבקה]]<br /> הרב '''משה צבי הירש דולקין''' (שנת [[תר&quot;מ]] (בערך) - שנת [[ת&quot;ש]] (בערך)) היה אחד מהתלמידים הראשונים ב[[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש]], ושוחט בעיר [[פוצ'פ]] במחוז [[בריאנסק]], [[רוסיה]].<br /> <br /> == תולדות חייו ==<br /> ר' משה צבי הירש נולד לר' [[אליעזר דולקין]], בערך בשנת [[תר&quot;מ]].<br /> <br /> משנת [[תרנ&quot;ז]] נמנה על התלמידים הראשונים ב[[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש]]{{הערה|בהיותו בן 17 (בערך)}}, וכידוע שהתלמידים הראשונים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|ליובאוויטש]] היו תלמידי חכמים גדולים.<br /> <br /> היה חבר בועד [[אגודת התמימים ברוסיה|אגודת תמימים]]&lt;ref&gt;ע&quot;פ רשימה - נדפסה ב[[ספר התמימים]] ח&quot;א עמוד כח.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> שנים רבות שימש כ[[שוחט ובודק]] בעיר [[פוצ'פ]] במחוז [[בריאנסק]], [[רוסיה]].<br /> <br /> נרצח ב[[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[ת&quot;ש]], כשהיה בן 60 (בערך). לא ידוע היכן ומתי בדיוק נהרג.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו, ר' זלמן בער דולקין.<br /> * בנו, ר' משה דולקין.<br /> * בתו, מרת רבקה.<br /> בן נוסף נהרג ב[[מלחמת עולם השנייה]].<br /> <br /> '''נכדים:'''<br /> * מרת מיא מרים קליינבערג - רעיית ר' [[יהושע קליינבערג]].<br /> <br /> {{קצרמר}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:דולקין, משה צבי הירש}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת ת&quot;ש]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%90%D7%A9%D7%A2&diff=841653 2026-04-14T09:43:01Z

<p>מ. רובין: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שווארצע קאשע.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|&quot;שווארצע קאשע&quot; בהתוועדות י&quot;ט כסלו]]<br /> '''קאַשע''' (=דייסה) או '''שוואַרצע קאַשע''' (=דייסה שחורה) היא דייסה שמקורה במטבח המזרח-אירופי. ב[[אידיש]] הכוונה היא בדרך כלל לדייסת כוסמת, אך בשפות סלביות, קאשע היא שם כולל לדייסה מכל סוג, ויכולה להיות עשויה מכוסמת, חיטה, שיבולת שועל שיפון ועוד. כשם כללי לדייסה, קאשע היא אחת המנות הידועות הקדומות ביותר מהמטבח המזרח אירופי וגילה למעלה מאלף שנה. הלחם לבדו עולה על קאשע בחשיבותו ההיסטורית.<br /> <br /> בחב&quot;ד נהוג לאכול '''שווארצע קאשע''' בשני מועדים בשנה: ב[[חג הגאולה י&quot;ט כסלו]] וב[[שבת שירה]]. בפי חסידים{{הערה|ראו לדוגמה ב[https://abc770.org/article_node_2269/ לקט פתגמים מר' זושא פרטיזן].}} שגור הפתגם המטאפורי שמי שאכל מן ה&quot;קאשע&quot; של [[תומכי תמימים]] לא ימות בלי תשובה.<br /> <br /> ==בי&quot;ט כסלו==<br /> ביום [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]] נהוג בכמה קהילות חב&quot;דיות לאכול &quot;שווארצע קאשע&quot;. מנהג זה מוזכר בספר השיחות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|ספר השיחות תרח&quot;צ עמ' 250.}}. הרבי הזכיר את המנהג בשיחה &quot;כהמנהג משנים קדמוניות שבי&quot;ט כסלו היו אוכלים &quot;גריקענע קאַשע&quot; (דייסת כוסמת)&quot;{{הערה|בתורת מנחם - התוועדויות תשי&quot;ח, חלק כא, עמ' 240.}}.<br /> <br /> בישיבה בליובאוויטש נהגו להגיש בהתוועדות י&quot;ט כסלו &quot;שווארצע קאשע&quot;&lt;ref&gt;זכרונות הרב יהודה חיטריק. רשימות דברים (מהדורה חדשה) עמ' 362.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> יש אומרים שאדמו&quot;ר הזקן אכל מאכל זה בהיותו במאסר, וכזֵכר לכך אוכלים קאשע בי&quot;ט כסלו{{הערה|בשיחת י&quot;ט כסלו תרח&quot;צ אמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;ווי דער מנהג איז י&quot;ט כסלו מאכט מען גריקענע קאשע [כפי המנהג, מכינים גריקענע קאשע בי&quot;ט כסלו]&quot;, וממשיך להסביר: &quot;יעדער מדינה האט איר מאכל וואס אין דער מדינה האט מען האלט מער ווי א אנדער זאך, אין ליטא איז דער מאכל גריקענע קאשע&quot; [כל מדינה יש לה מאכל מיוחד האהוב שם יותר ממאכלים אחרים. בליטא המאכל הוא גריקענע קאשע]. (סה&quot;ש תרח&quot;צ, מהדורה חדשה, עמ' 277).<br /> וראה בספר &quot;זכרונותיי&quot; להרב ששונקין, עמ' 276, הסיפור על אדה&quot;ז ומאכל הקאשע בבית חותנו, ואולי גם זו סיבה לאכילת הקאשע בי&quot;ט כסלו.<br /> שישה טעמים לאכילת קאשע בי&quot;ט כסלו מופיעים במאמרו של הרב שניאור זלמן הרצל, &quot;בית משיח&quot;, גליון 1338, עמ' 36 ואילך.<br /> וראו בספר &quot;ילקוט הלכות וטעמי המנהגים - חב&quot;ד&quot;, חלק ג, להרב ראובן שמלה, עמ' לא ואילך, מספר טעמים.}}.<br /> <br /> ==בשבת שירה==<br /> [[קובץ:האכלת ציפורים - שבת שירה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|תלמידי ה[[ליובאוויטשער ישיבה]] מאכילים ציפורים בקאשע. ערב שבת שירה תש&quot;ע]]<br /> המנהג לאכול ב[[שבת שירה]] 'שווארצע קאשע'{{הערה|ספר המנהגים עמ' 72. לוח כולל-חב&quot;ד. המקור - היום-יום, י&quot;ז בשבט. ובהערות וציונים שם ח&quot;ב ציין שהמנהג נזכר כבר בב&quot;ח סי' רח ד&quot;ה והתוספות מסתפקים. וכנראה קשור לכל האמור בקטע הבא (כיוון שהמאכל חביב על העופות).}}.<br /> <br /> מקור המנהג באכילת ה'שווארצע קאשע' נזכר בשבת שירה [[תש&quot;ב]] בסיפור [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|ספר-השיחות תש&quot;ב עמ' 73.}}:<br /> <br /> &quot;[[המהר&quot;ל מפראג]] [שהיה מייסד, מבסס ומפיץ של מנהגי ישראל] קבע מנהג{{הערה|בשעתו העיר הרבי: &quot;והלוואי היו מחדשים עתה מנהג זה בכל קהילות ישראל&quot;, 'התוועדויות' תשמ&quot;ז ח&quot;ב עמ' 448 (ועיי&quot;ש בחריפות בעמ' 454 - בלתי מוגה). ובליקוטי-שיחות ח&quot;ב עמ' 522 מבאר ההוראה מסיפור זה, עיי&quot;ש. אולם למעשה, כשהציעו לפרסם עד&quot;ז, נענו בהוראה: &quot;לא להעתיק כל זה עתה - כי כנראה נשתקע<br /> המנהג לגמרי, וכשם שמצווה כו' כך כו'&quot; (=כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע - היכל-מנחם ח&quot;ב עמ' לו, מתאריך ו' שבט תשמ&quot;ח, אבל בס' לקט הליכות ומנהגי ש&quot;ק עמ' 75 תיקן שהמענה היה בשנת תש&quot;נ, לאלה שרצו ללמד זאת לילדים ב'חדר'). וראה להלן הערה 10.}}, אשר בשבוע של פרשת בשלח היה מורה לכל מלמדי התינוקות ולכל ההורים לילדים{{הערה|והכוונה גם לילדות - כדמוכח מקריעת ים סוף (התוועדויות תשמ&quot;ז שם, הערה 115).}} קטנים, לקבץ את הילדים בשבת שירה בחצר בית-הכנסת ולספר לילדים את סיפור קריעת ים סוף, כיצד שרו הציפורים וציפצפו בשעה שמשה וכל בני-ישראל, אנשים ונשים, שרו את שירת 'אז ישיר', והילדים הקטנים קטפו פירות מעצי הים{{הערה|ראה שמות רבה כא,י.}} והאכילו את הציפורים ששרו ורקדו.<br /> <br /> המהר&quot;ל היה מצווה לתת לילדים 'קאשע' [דייסה] שיתנוה לפני התרנגולים והציפורים, לזכר פירות הים שבהם האכילו הילדים הקטנים את הציפורים{{הערה|והעיר הרבי: &quot;אלא שלא ראינו שכ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר ינהוג כן. [ויש לומר מהטעמים לזה - מה שכתב אדמוה&quot;ז בשו&quot;ע (או&quot;ח סי' שכד ס&quot;ח) &quot;יש נוהגים לתת חיטים לפני העופות בשבת שירה, ואינו נכון שהרי אין מזונותיהם עליך&quot; (דפסק כהמג&quot;א שאוסר, ולא כמו שמסיק בס' תוספת שבת הובא באורחות-חיים שם, שכיוון שנהגו כן לשם מצווה אין להקפיד בכך), ובימינו אלו לא מצוי שיהיו תרנגולים וכיוצא בהם שמזונותיהם עליך (כפי שהיה רגיל בדורות שלפני זה בעיירות הקטנות)].<br /> <br /> &quot;בכל זאת, הרי זה רק בנוגע להאכלת העופות, אבל בוודאי שיש לספר לילדים את כל הנ&quot;ל, ובמיוחד - לנטוע בהם מידה טובה של רחמנות על בעלי חיים (שמתבטאת גם בסיפור דהאכלת העופות), &quot;ורחמיו על כל מעשיו&quot; - ספר-השיחות תשמ&quot;ט ח&quot;א עמ' 222.}}. לאחר מכן היה המהר&quot;ל מברך את כל הילדים ואת ההורים, שיזכו לחנך את הילדים ולגדלם לתורה, לחופה ולמעשים טובים&quot;.<br /> <br /> == לקריאה נוספת==<br /> {{בית|הרב שניאור זלמן הרצל|קאשע זה שאנו אוכלים בי&quot;ט כסלו על שום מה?|1338|36|תשפ&quot;ג}}<br /> <br /> {{י&quot;ט כסלו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]<br /> [[קטגוריה:י&quot;ט כסלו]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3&diff=841650 2026-04-14T09:41:17Z

<p>מ. רובין: הסרת no-wiki</p> <hr /> <div>[[קובץ:מאיר מי.jpg|ממוזער|הרב מאיר מור יוסף בהכנסת ספר תורה לבית חב&quot;ד שבניהולו]]<br /> הרב '''מאיר מור יוסף''' (נולד בשנת [[תשל&quot;ד]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] ביישוב פרדסיה שבשרון. שימש כמנהל [[תלמוד תורה 'דברי מנחם' נתניה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשל&quot;ד]] ב[[צפת]] לר' [[עמרם מור יוסף|עמרם]] ועליזה מור יוסף.<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשנ&quot;ד]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> התחתן עם רעייתו מרת אתי בתו של הרב אליהו דהאן מ[[קריית מלאכי]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] יצאו בשליחות הרבי ופתחו בית חב&quot;ד ביישוב פרדסיה.<br /> <br /> בית חב&quot;ד בראשותו מפעיל מערך שיעורי תורה, בית כנסת, מכון בר מצווה, עזרה לנזקקים, בדיקת תפילין ומזוזות ועוד.<br /> <br /> הצטרף לצוות [[תלמוד תורה דברי מנחם נתניה|התלמוד תורה דברי מנחם בנתניה]], ובשנת [[תשע&quot;ז]] מונה למנהל התלמוד תורה ופעל לביסוס והרחבת המוסד.<br /> <br /> לקראת שנת [[תשפ&quot;ו]] עזב את ניהול התלמוד תורה, לאחר חצי יובל שנות חינוך, ושמונה שנות ניהול.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * אחיו, הרב [[ניסן מור יוסף]], שליח הרבי לחצור הגלילית<br /> * אחיו, יוסף יצחק מור יוסף, [[נחלת הר חב&quot;ד]], מנהל חברת שיפטמדיה<br /> * בנו, הרב מנחם מענדל מור יוסף - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים באר שבע (קטנה)|תומכי תמימים באר שבע]]<br /> * חתנו, הרב שניאור חמו - שליח הרבי בשכונה החדשה בפרדסיה ומחנך בת&quot;ת חב&quot;ד ב[[כפר סבא]].<br /> * חתנו, הרב יאיר ינון עטיה - עוזר לחמיו בשליחות<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://sinun770.org/author/uc0dnvbm1jzdb14ugakdqpuw/#tab2 מאיר מור יוסף]''', ערוץ היוטיוב של הרב מור יוסף באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב<br /> * [https://chabad.info/tag/הרב-מאיר-מור-יוסף/ תגית: הרב מאיר מור יוסף] באתר [[חב&quot;ד אינפו]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:מור יוסף, מאיר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב&quot;ד נתניה]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%AA.jpg&diff=841649 2026-04-14T09:40:06Z

<p>מ. רובין: </p> <hr /> <div>ציצית. מקור: https://www.google.com/search?q=%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%AA+%D7%A6%D7%9E%D7%A8&amp;source=lnms&amp;tbm=isch&amp;sa=X&amp;ved=2ahUKEwj1-Y-C0cX3AhWIuYsKHb4gBIkQ_AUoAXoECAEQAw&amp;biw=1920&amp;bih=969&amp;dpr=1#imgrc=LwCpqCaz7DpNIM<br /> {{תמונה בעייתית עם זמן|סיבה=מקור לא מדויק|זמן=14.04.2026}}</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%90%D7%9F&diff=841648 2026-04-14T09:38:37Z

<p>מ. רובין: (diffedit)</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב רחמים אנטיאן.jpg|ממוזער|הרב רחמים (רמי) אנטיאן]]<br /> [[קובץ:רחמים אנטיאן.jpg|ממוזער|ר' רחמים אנטיאן ב[[חלוקת הדולרים]] אצל [[הרבי]]]]<br /> ר' '''רחמים אנטיאן (רמי)''' ([[ג' בתמוז]] [[תשט&quot;ו]] – [[כ&quot;ג בתשרי]] [[תשס&quot;ב]]) היה [[חסיד חב&quot;ד]], איש עסקים, איש חסד, עסקן ופעיל בהפצת [[בשורת הגאולה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בג׳ תמוז תשט&quot;ו בתל אביב, לאביו יואב, צייר במקצועו, ואמו אסתר - יוצאי משהד, פרס.<br /> <br /> ר' רחמים שירת ב[[צה&quot;ל]] בחיל הים הישראלי. פגישתו הראשונה עם [[הרבי]] הייתה כשהגיע ל[[ארצות הברית]] בשנת תשל&quot;ו עם משלחת שכללה מספר ספינות, כדי להשתתף בחגיגות 200 שנה לייסוד ארצות הברית. כמה מחברי המשלחת ורמי עמם הגיעו ל-[[770]], ופגישה זו עם הרבי הותירה חותם עמוק בלבו.<br /> <br /> לאחר שהשתחרר מ[[צה&quot;ל]], שימש ככתב ספורט בעיתונות. במערכת העיתון עבד גם כתב שהשתייך לציונות הדתית, ורמי היה מפנה אליו שאלות בעניני תורה ואמונה. לאחר שהלה לא יכל יותר לענות על ריבוי השאלות הפנה אותו לידידו הרב [[משה דיקשטיין]] שהפך לידיד נפש של רמי. בעצתו של ר' משה נסע רמי ללימודים בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש בצפת]]. לאחר נישואיו, ניהל את הצד הגשמי של הישיבה וערך מסעות גיוס כספים לטובת הישיבה ברחבי העולם. אחד מהישגיו היה קניית מלון &quot;רקפת&quot; שהפך לפנימיית הישיבה. בעוברו לעולם העסקים בברכת הרבי עשה מעשה חסד עילאי בנוטלו על צווארו את כל חובותיה של הישיבה שהסתכמו בכ-2.5 מיליון דולר, ותוך כעשר שנים שילם את כל החובות במילואם.<br /> <br /> במשך השנים זכה לקבל מהרבי ברכות ועידודים מיוחדים. כך פנה אליו הרבי פעם ב[[חלוקת כוס של ברכה]] בכינוי החיבה שלו 'רמי' על אף שהוא מעולם לא כתב כך אל הרבי{{הערה|התמים גליון לז ע' 25}} וכך זכה לתשובות והדרכות הרבי בעסקיו. <br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ט עבר בברכת הרבי להתגורר ב[[קראון הייטס]]. הוא שלח את ידו בעסקים וראה בהם ברכה עד שנעשה לגביר, כפי שבירכו הרבי. בין עסקיו היו חברת מוצרי נקיון, וחברה למכירת מוצרים דרך הטלויזיה. בתקופה זו התפרסם כמכניס אורחים גדול ונגיד [[חסיד]]י בקנה מידה גדול מידי שבת היו אוכלים על שולחנו עשרות אורחים ובחדשי החגים אף מאות. לצד ביתו הקים בית כנסת 'בית יואב' בו התקיימו התוועדויות חסידיות מיוחדות.<br /> <br /> לרמי היה חיות מיוחדת בענייני [[גאולה ומשיח]], בפרסום בשורת הגאולה ו[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח]], והשקיע את חייו למען פרסום נבואת הגאולה של הרבי.<br /> <br /> הוא תרם מהונו בעיקר לצורכי הפצת בשורת הגאולה והגואל, ואף הקים את &quot;[[קרן המיליון]]&quot; לשם כך, באמצעותה חילק לצדקה לענייני משיח למעלה מחמש מיליון דולר.<br /> <br /> יזם את [[קונגרס משיח העולמי לקבלת פני משיח]] שהתקיים מדי שנה על ידי [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]].<br /> <br /> ארגן את מעמד ההתאחדות העולמי ([[סאטלייט]]) ב[[יו&quot;ד שבט]] [[תשנ&quot;ו]] בין חמש יבשות.<br /> <br /> יחד עם פעולתו בפרסום בשורת הגאולה, וכחלק מאישיותו המיוחדת, היה בקי מופלג ב[[תורת החסידות]]. בשיעור השבועי ב'[[המשך תרס&quot;ו]]' שהתקיים בביתו, בו השתתפו [[אברכים]] ו[[משפיעים]] משכונת [[קראון הייטס]], הדהים את הנוכחים בידיעותיו ובהבנתו. בקיאות זו הורגשה היטב גם בשיעורי ה'[[דבר מלכות]]' אותם מסר בטוב טעם ובהסברה בהירה ב[[בית חב&quot;ד]] ב[[רמת גן]] בניהולו של הרב [[מרדכי גל]].<br /> <br /> במחצית השניה של שנות הנו&quot;נים ירד מנכסיו ועבר להתגורר ביישוב שערי תקוה ב[[ארץ הקודש]], ויסד שם [[בית חב&quot;ד]].<br /> <br /> נפטר לאחר ה[[הקפות]] מדום לב בליל [[שמחת תורה]] [[תשס&quot;ב]] בשערי תקווה והוא בשיא ימיו.<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=ציפייה למשיח<br /> |מקור=[[שבועון בית משיח]]<br /> |תוכן=<br /> בשנת [[תשמ&quot;א]], ארגן החסיד ר' רחמים אנטיאן קייטנה לילדים ב[[צפת]], תחת הסיסמה והכותרת: &quot;אני מאמין באמונה שלימה בביאת ה[[משיח]]&quot;.<br /> <br /> כשהסתימה הקייטנה, והמשיח עדיין לא בא, אחד הילדים שהיה חדור כל כך בכמיהה לביאת המשיח, לא פסק מלדבר על כך, עד כדי כך שהיה עולה לגג בלילות כדי לחפש את משיח... הורי הילד, שלא שמרו [[תורה]] ו[[מצוות]] חששו שהוא יצא מדעתו.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]], לאחר [[השיחה הידועה|שיחת]] [[הרבי]] ב[[כ&quot;ח ניסן]], נזכר רמי באותו אירוע - וכתב לרבי את הסיפור, וסיים בכאב: &quot;ואני שואל, רבונו של עולם! ולו רק בגלל ילד יהודי אחד שאחרי אלפיים שנה ש&quot;אותותינו לא ראינו&quot; - שכלתה נפשו בציפייה למשיח האם אין זה מן הראוי שתבוא כבר ה[[גאולה]] על ידי [[מלך המשיח]]?!...&quot;<br /> <br /> על כך ענה [[הרבי|הרבי]]: '''&quot;והרי זו טענתי ב[[השיחה הידועה|שיחה הידועה]], אזכעה&quot;צ&quot;'''.<br /> }}<br /> <br /> ==פעולות לזכרו==<br /> ב[[חודש סיוון]] [[תש&quot;ע]] הודיעה משפחתו על התחלת כתיבת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו. ב[[חודש אדר ב']] [[תשע&quot;א]] נערך מעמד הכנסת ספר התורה להיכל [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60611 שמחה תורה: הכנסת ס&quot;ת לע&quot;נ הרב אנטיאן] {{אינפו}}}} - שהרב אנטיאן זכה להיות ממקימיה ומייסדיה. ב[[הכנסת ספר תורה]] יצא קובץ הנקרא 'קרייזי אבאוט משיח' המתאר את תולדות חייו, הקובץ נכתב על ידי הרב [[משיח פרידמן]].<br /> <br /> ב[[חודש טבת]] [[תשע&quot;ט]], יצא לאור ספר שמכיל את שיעוריו של ר' רמי שמסר בשנותיו האחרונות. את הוצאת הספר יזמה גב' דבורה לאה הרצוג{{הערה|1=[https://chabad.info/beis-medrash/441705/ חדש: קובץ שיעורי ר' רמי אנטיאן], באתר {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * אשתו מרת דורית אנטיאן, ארצות הברית.<br /> * בתו, אסתר רבקה, ניו יורק.<br /> * בנו, ר' עובדיה מנשה, וזוגתו מרת חי' מושקא אנטיאן - [[מלבורן]], [[אוסטרליה]]{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2016/04/11-04-2016-12-04-12-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%90%D7%9F-%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92.pdf להורדה: תשורה מחתונת אנטיאן-שמרלינג]}}.<br /> * בנו, ר׳ יואב, ניו יורק.<br /> *בנו הרב מנחם מענדל דוד (מני) וזוגתו מרת הינדא יעל , ירושלים עיה&quot;ק.<br /> *בנו ר׳ יחיא יוסף יצחק, קליפורניה.<br /> *בנו, הרב משולם משה חיים אנטיאן.<br /> *בנו ר׳ שלום דוב בער, פלורידה.<br /> *בתו מרים חי׳ מושקא - פלורידה.<br /> *בנו, הרב איתמר שניאור זלמן וזוגתו מרת שטערנא אנטיאן - מונסי.<br /> *בנו ר׳ ישראל לוי משיח, ניו יורק.<br /> *בנו ר׳ שמואל אליהו, ניו יורק.<br /> *בתו רחל גאולה - פלורידה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [https://chabad.info/magazine/1097034/ '''החסיד שהיה &quot;קרייזי אבאוט משיח&quot;'''] {{שבועון בית משיח}}<br /> * [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2018/12/23-10-2020-00-53-03-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A8-%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%A0%D7%99.pdf קובץ: &quot;שיעורי ר' רמי אנטיאן&quot;]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=9 &quot;שמחת תורה אצל הרבי&quot;] - רשימה מפרי עטו אודות חג [[שמחת תורה]] במחיצתו של [[הרבי]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/023842029195.html רמי שהכרתי]''' זכרונות אישיים מקרובת משפחתו {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הסוכות תשע&quot;ז {{בית משיח}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82487 ידיעות אחרונות על &quot;הספונסר של המשיח&quot;] {{אינפו}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=4 קהל רב בהתוועדות לזכרו של הרב אנטיאן] - דיווח על התוועדות לרגל מלאת שנה לפטירתו, אולמי 'גראנד הול', [[בני ברק]] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *משיח פרידמן, '''[http://chabad.info/blogs/שמיליארד-סינים-יכריזו-יחי/ שמליארד סינים יכריזו יחי]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *[https://chabad.info/in-focus/95221/ תמונות של ר' רמי בישיבת חח&quot;ל צפת] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> *[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83538 בישיבת קיץ: קרן המליון של רמי אנטיאן נוסדה מחדש] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אנטיאן, רחמים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]<br /> [[en:Rachamim Antian]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1&diff=841647 2026-04-14T09:37:45Z

<p>מ. רובין: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה|איש}}<br /> ר' '''אפרים בס''' (יליד שנת [[תש&quot;ג]], 1943) הוא מ[[זקני החסידים|זקני]] [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] ב[[כרמיאל]], ראש משפחת בס החב&quot;דית. שימש כ[[משגיח כשרות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בצ'מיקל שבמערב [[ארגנטינה]] ללואיס (לייזר){{הערה|נפטר בג' תמוז תשל&quot;א.}}, במשפחה שאינה נמנית על ציבור שומרי התורה ומצוות. אביו סחר בעורות של פרות.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;י]] בהיותו בגיל שבע עברה משפחתו להתגורר בקורדובה.<br /> <br /> למד בבית ספר יהודי ובתיכון ממשלתי, בתקופת לימודיו בתיכון היה חבר בתנועה היהודית ציונית 'לך'.<br /> <br /> בגיל עשרים התחתן עם לאה, הם עלו ל[[ארץ ישראל|ישראל]] והתיישבו בקיבוץ מגל.<br /> <br /> בקיץ [[תשל&quot;א]] עקב מחלתו של אביו עבר להתגורר במקום מושבו בארגנטינה, בתמוז תשל&quot;א נפטר האב, ר' אפרים נשאר להתגורר במקום, רעייתו שימשה כמנהלת בית הספר היהודי המקומי.<br /> <br /> הליך [[חזרה בתשובה|חזרתם בתשובה]] החל הודות לביקורים ופעילות שערך הרב [[זלמן לייב ליברזון]] בבית הספר של רעייתו ולשיעורים של הרב [[דובער בוימגרטן]] בהם השתתפו. הרב ליברזון מסר שיעורים קבועים בביתם בהלכות כשרות.<br /> <br /> עבד כמשגיח כשרות אצל מערכת השחיטה של הרב ליברזון.<br /> <br /> בתחילת שנות המ&quot;ם (שנות ה-80) כתב ל[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי]] על התלבטויותיו בבחירת מקום מגורים ותחום פרנסה, הרבי סימן את המילים במכתבו על אפשרות נסיעה לישראל ואת המילים על המשך העבודה כמשגיח כשרות, כשבנוסף לסימון הוסיף הרבי ב[[גוף כתב יד קודש|כתב ידו]] את המילה &quot;בהידור&quot;.<br /> <br /> הוא עלה לישראל והתיישב ב[[רחובות]], והחל לשמש כמשגיח כשרות של רבנות רחובות במפעל לייבוא בשר מדרום אמריקה. בהמשך השנים מילא תפקידי כשרות שונים ברחבי העולם.<br /> <br /> לצד עיסוקיו בכשרות נמנה על פעילי בית חב&quot;ד ב[[נס ציונה]].<br /> <br /> בשנים האחרונות עבר להתגורר בכרמיאל.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{כפר|מענדי קורטס|יקיר לי אפרים|2118|34|תשפ&quot;ה}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו עפרה, רעיית הרב [[יצחק נתן ישראל גנדל]] - [[משגיח]] ראשי וחבר הנהלה ב[[ישיבת תומכי תמימים נתניה]]<br /> *בנו, ר' גיורא בס - [[פוסטוויל]], אייווה, [[ארצות הברית]]<br /> *בנו, הרב [[יאיר בס]] - משגיח ור&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|תומכי תמימים קטנה קריית גת]]<br /> *בתו דינה, אשת הרב חיים זאב כהן - יצהר<br /> *בנו, ר' רפאל בס - עמנואל<br /> *בנו, ר' צביקה בס - [[פוסטוויל]], אייווה, [[ארצות הברית]]<br /> <br /> {{מיון רגיל:בס, אפרים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משגיחי כשרות]]<br /> [[קטגוריה:אישים ברחובות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת בס]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=841646 2026-04-14T09:36:45Z

<p>מ. רובין: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם בגין בחדר היחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה השישי של [[מדינת ישראל]] מר [[מנחם בגין]] בחדר היחידות אצל הרבי]]<br /> [[קובץ:יחידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ביחידות כללית לגבירים]]<br /> '''יחידות''' הוא מושג ב[[חסידות]] שפירושו פגישה פרטית עם הרבי. החסיד נכנס ל[[חדר הרבי|חדרו הפרטי של הרבי]] ומקבל הוראות אישיות ל[[עבודת השם]] שלו ותשובות לשאלותיו.<br /> <br /> ==תוכן היחידות==<br /> {{להשלים}}<br /> אצל חסידים נהוג שלא לשבת במהלך היחידות וכן לא להושיט את היד לרבי, גם אם הרבי מושיט לו את ידו שלו.<br /> <br /> אצל חסידים מקובל שיש דברים עליהם לא כותבים לרבי אפילו ברמז, כשהרב [[יוסף יצחק פינסון]] חווה אתגרים וטרדות בחיי השליחות ונכנס ליחידות מבלי לכתוב לרבי על כך אמר לו הרבי שהמענה הוא אף על הדברים שלא נכתבו והתבטא: &quot;לפניו איז דאך גלוי וידוע [=לפניו הרי הכל גלוי וידוע]{{הערה|לשון הרבי: &quot;ס'איז אן ענטפער אויף וואס עס שטייט, אן ענטפער אויף וואס עס שטייט נישט, און אן ענטפער אויף וואס עס האט געדארפט שטיין&quot; [=זהו מענה על מה שנכתב, על מה שלא נכתב, ועל מה שהיה צריך להיכתב]. {{כפר|שלום מגידמן|פועלים גדולות ונצורות|2115|60|תשפ&quot;ה}}}}.<br /> <br /> ==הכנה ליחידות==<br /> {{ציטוט צף|מפתגמי [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|אבי אדוני זקני מורי ורבי]]: מבנה ה[[שכל]] וה[[מידות טובות|מדות]] של [[חסיד]], הוא לפי ערך היחידות הראשונה אצל [[רבי|רבו]]. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו כזה סדר [[עבודת השם|עבודה]] נותן לו הרבי|[[תבנית:היום יום/כ' סיון|היום יום, כ' סיון]]}}<br /> כשחסיד חב&quot;ד מתכונן להכנס לרבו ליחידות, לגלות לפניו מכאובי נפשו הרוחניים ולבקש מהרבי עצה ותושיה בדרכי [[עבודת השם]] - הרי כהכנה לזה מיטהר ומתקדש החסיד ועורך [[חשבון נפש]] נוקב ממעמדו ומצבו הרוחני ומתעורר מנקודת לבו לתשובה, לצאת מחילוניותו היום-יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים{{הערה|ראו אגודת סיפורים אודות הכנה לכניסה ליחידות, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1992 עמוד 58.}}. תוך כדי התעמקות ה[[מחשבה]] בענינים אלה מתפרץ מלבו ניגון רגשי הנותן ביטוי למצב נפשו. ניגון כזה נקרא בפי החסידים &quot;[[ניגון של יחידות]]&quot;{{הערה|מתוך [[ספר הניגונים]].}}.<br /> <br /> ===מחול היחידות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ניגון שכ&quot;ח]]}}<br /> בשלושת הדורות הראשונים של [[חסידות חב&quot;ד]] (אצל חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_185.pdf רשימת שמעון הכופר].}} [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_140.pdf ספר התולדות אדמו&quot;ר הזקן].}} ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערה|1=&quot;כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל אדמו&quot;ר ביחידות הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול&quot; - רשימת אחד מחסידי אדמו&quot;ר הצ&quot;צ ב&quot;התמים&quot; חוברת ב ע' קכד (קכג, ב). וראו [http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/3/5/7.htm שיחת שבת חול המועד סוכות תש&quot;ו].}}) היה נהוג שכל מי שזכה להיכנס לרבי ליחידות, חבריו החסידים היו רוקדים איתו בשעת יציאתו. לריקוד זה היה [[ניגון שכ&quot;ח|ניגון מיוחד]] מפי ר' [[שלמה מצ'אשניק]], והוא נקרא בשם &quot;מחול היחידות&quot; או &quot;מחול הטהרה&quot;{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_40547_185.pdf רשימת שמעון הכופר בספר התולדות של אדמו&quot;ר הזקן].}}.<br /> <br /> בעקבות רצונו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] להחליש את המחלוקת בין ה[[מתנגדים]] לחסידים, ציווה לר' [[הלל מפאריטש]] להחליש את הענין, כדי לסייע בהשקטת המחלוקת ולא לתת להם עילה להמשיך את המחלוקת{{הערה|1=מרשימת הרב אליהו יאכיל סימפסון.}}.<br /> <br /> כמה וכמה חסידים קבעו יום בואם ל[[ליובאוויטש]] כיום הולדתם, החסיד הרשב&quot;ץ בא לראשונה לליובאוויטש אור ליום שישי [[פרשת משפטים]] [[תר&quot;ח]] ובכל שנה היה ער כל אותו לילה ומכוון להניח תפילין בזמן כניסתו ליחידות {{הערה|[[היום יום]] [[ל' שבט]]. [http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/6/31/index.htm סה&quot;ש תש&quot;ט, ע' 340].}}.<br /> <br /> ==יחידות אצל הרבי==<br /> <br /> הרבי התחיל את היחידות מיד אחרי [[קבלת הנשיאות של הרבי|קבלת הנשיאות]]{{הערה|היו כמה שנכנסו ליחידות גם במשך שנת [[תש&quot;י]].}}, והיה מקבל ליחידות על פי רוב בימים ראשון שלישי וחמישי.<br /> <br /> בכל הדורות התקיימו היחידויות שלוש פעמים בשבוע - בימים ראשון, שלישי וחמישי. כך היה גם אצל הרבי עד לשנת [[תשכ&quot;ה]], אז החל הרבי לקבל קהל ליחידות רק בימים ראשון וחמישי. כל סדרת פגישות כזו החלה זמן קצר לאחר תחילת הלילה ונמשכה שעות ארוכות. לעיתים קרה שהמבקר האחרון היה יוצא מחדרו של הרבי לאחר עלות השחר.<br /> <br /> משך הפגישות השתנה מאדם לאדם. היו שזכו לשהות במחיצת הרבי דקות בודדות בלבד, אך כל מי שזכה להיכנס ל'יחידות' חש בלי קשר למשך הזמן שהיחידות ארכה, כי במהלכה הרבי קשוב כל-כולו לבעיותיו ומאזין בצורה ממוקדת להפליא לבקשתו ולסיפור צרכיו, ויהיו אישיים ככל יהיו.<br /> <br /> הנכנסים היו בדרך כלל שואלים את שאלותיהם על גבי פתק, הרבי היה קורא את הפתקים במהירות עצומה, ומיד היה מסמן על מה לענות ומתחיל לענות תוך כדי קריאה{{הערה|היו כאלו שהסדר היה שונה אצלם, אף על פי רוב כך היה הסדר.}}.<br /> <br /> אצל הנכנסים ליחידות היו כמה סוגים:<br /> <br /> # אישי ציבור שהיו מגיעים (רובם בעת ביקור בניו יורק) להתייעץ עם הרבי על כל מיני נושאים, יחידותם הייתה נמשכת הרבה פעמים זמן רב, והרבי היה עונה על כל דבר בצורה מיוחדת וברורה, כאילו הוא ממש נמצא בעובי הקורה.<br /> <br /> # אורחים שהיו מגיעים אל הרבי היו נוהגים להכנס ליחידות{{הערה|חלקם אפילו כמה פעמים במשך זמן שהותם.}}.<br /> <br /> # תלמידי הישיבה וחסידים שהיו גרים באיזור היו נכנסים אל הרבי בדרך כלל בסמיכות ל[[יום הולדת|יום ההולדת]] שלהם.<br /> <br /> # עסקני חב&quot;ד היו נכנסים גם הם הרבה פעמים.<br /> <br /> # בנוסף, היו גם אנשים שלא היה להם זמן להכנס, והם היו שואלים את שאלותיהם דרך פתק וכיוצא בזה.<br /> <br /> [[קובץ:גן עדן התחתון 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חסדים מתכוננים ליחדות ב[[גן עדן התחתון]]]]<br /> לקראת סוף שנות הלמ&quot;ד הפסיק הרבי אט אט את היחידויות הפרטיות בגלל חוסר זמן לקבל את כולם. כך שעד שנת [[תשל&quot;ה]] נהגו להיכנס ב[[יום הולדת]] ליחידות. ב[[שבת]] בראשית באותה השנה, אמר הרבי שיחה{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4611&amp;st=&amp;pgnum=12&amp;hilite= מפתח עניינים לשיחות קודש], ר' יצחק מאיר סוסובר [http://yomanim.com/images/8/8c/תשרי_תשל%22ה_-_ר'_יצחק_מאיר_סוסובר.pdf ביומן עמוד 30].}} שאין להכנס בשביל יום הולדת ושכל אחד ישאל שאלותיו אצל ה[[משפיע]], ובנוגע לברכה יצא בברכה בשעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] פנים אל פנים. מאז הפסיקו להיכנס ליחידות ליום הולדת.<br /> <br /> עם זאת, אורחים שהיו מגיעים לרבי היו נכנסים ליחידות עד שנת [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> רבנים וגדולי תורה מסויימים זכו להיכנס ליחידות גם אחרי שנפסק סדר הקבלה ליחידות פרטית.<br /> <br /> ====מאמר במהלך היחידות====<br /> מספר פעמים הרבי שוחח עם אנשים ביחידות במנגינה של מאמר: כשהרב [[גדליה אקסלרוד]] שאל את הרבי בסיום היחידות בה שהה בשנת [[תשכ&quot;ו]] &quot;מה יהיה הלאה?&quot;{{הערה|כוונתו הייתה שהוא רוצה להשתנות ולהתקדם ברוחניות}} ענה לו הרבי בעיניים עצומות ובמנגינה של מאמר: {{ציטוטון|איך יכול כל אחד להיות בינוני הרי הבינוני לא עבר עבירה ולא יעבור עבירה כלל? אלא כיוון שכל רגע הקב&quot;ה מחיה את העולם כל רגע מחדש - מצד החיות החדשה אין חטא, וכך ניתן להיות בינוני}}{{הערה|בהמשך אמר לו הרבי: &quot;לאט, לאט צריך לפרוע את החובות, ובפרט שאתה רב, עליך לדעת שהעולם הוא שלנו&quot;}}{{הערה|[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2022/11/386.-Lech-Lecha-5783.pdf ראיון של הרב אקסלרוד ל-JEM. מופיע בגליון &quot;הסיפור שלי&quot; 'העולם הוא שלנו', ערב שבת פ' לך לך, י' חשוון תשפ&quot;ג, גליון מס' 386]}}.<br /> <br /> במהלך יחידות לרב [[שמואל חפר]] בתאריך אור ל[[כ&quot;ה אב]] [[תשכ&quot;ה]] לאחר שהתלונן הרב חפר כי בעקבות העסקנות הרבה אינו מספיק ללמוד תורה, הורה לו הרבי לנעול את הדלתות של משרדו בשעה אחת ב[[צהרים]] וללמוד במשך חצי שעה, ואז אמר לו הרבי בניגון של מאמר: &quot;הטעם שחז&quot;ל אומרים שאליהו נענה דוקא בשעת המנחה הוא משום ששעה זו היא שעה בה מאיר אור היום בתוקף - הגשמיות עומדת בתוקף כששוברים אותה ונותנים לקב&quot;ה אז...&quot;{{הערה|הרבי הפסיק במילה אז (במקור באידיש: &quot;איז דאס&quot;).}}, ביחידות נוספת לרב חפר הרבי דיבר עם הרב חפר תוך כדי שהוא אומר את הדברים במנגינה של מאמר, היה זה כשרצה להעביר את בנו ר' [[משה חפר|משה]] מתלמוד התורה בו למד שלו היה תלמוד תורה חב&quot;די לתלמוד תורה חב&quot;די, הרבי אמר לו במנגינת ניגון של מאמר: &quot;על הפסוק ישבעו עצי ה' ארזי הלבנון אשר נטע מסבירים חז&quot;ל את הלשון נטע - הקב&quot;ה עקר את העצים (שכבר היו קיימים) אך היו כמו קרני חגבים, והקב&quot;ה עקרם ושתלם ב[[גן עדן]] ואז הצמיחה היא עד בחינת 'ארזי הלבנון'&quot; (בכך בירכו הרבי על מהלך העברת בנו לתלמוד התורה החב&quot;די)&quot;{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24- התמים גליון נ&quot;א עמ' 11] מתוך [http://www.teshura.com/teshurapdf/Chafer-Cohen%20-%20Kislev%2017%2C%205784.pdf תדפיס מספר על הרב חפר] תשורה חפר כהן כסלו תשפ&quot;ד ע' 36}}.<br /> <br /> ===יחידות כללית===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[יחידות כללית]]}}<br /> לאחר שבשנת [[תשמ&quot;א]] זו נוצר עומס גדול, הוחלט להפסיק כליל את היחידויות הפרטיות (למעט מקרים ספורים), ולערוך בסיום החודש יחידות כללית לכל האורחים, במהלכה נושא הרבי שיחה בפניהם. וכך החל סדר חדש של יחידות - &quot;יחידות כללית&quot;.<br /> <br /> למעשה, סדר זה היה קיים גם קודם לכן, במתכונת דומה, כאשר הרבי נשא שיחה משותפת בפני קבוצות מוגדרות, כגון השלוחים לארץ הקודש, נוסעי ה[[צ'רטר]] ש[[נסיעה לרבי|הגיעו לרבי כקבוצה]], ועוד.<br /> <br /> ב&quot;יחידות כללית&quot; אומר הרבי שיחה קצרה לכל משתתפי היחידות יחד, מקומה הוא ב{{ה|זאל הגדול}}, שם מוקף השטח במחיצות כשבפנים מתרכזים החסידים שהורשו להיכנס (אורחים / חתנים / בר מצוות וכו'). הרבי יושב על בימה מוגבהת על יד שולחן (משבצות או מכוסה במפה לבנה) ומדבר לקהל. היחידויות בסגנון זה מתקיימות מספר פעמים בשנה בנוסף ל[[חודש תשרי]] כאשר מגיעים אורחים רבים, בדרך כלל מחולקים קבוצות הנכנסים ל'יחידות כללית' לקטגוריות. יחידות לחתנים וכלות, יחידות ל[[בר מצוה]], יחידות ל[[תמימים|תלמידי הישיבה]], יחידות לאורחים, יחידות לתומכי חב&quot;ד ול[[שלוחים]].<br /> <br /> לקראת סיום היחידות מחלק הרבי דולרים ל[[צדקה]] לנאספים. בהזדמנות זו ניתנת גם האפשרות לתת לרבי [[פ&quot;נ|פדיונות]] ולקבל את ברכתו.<br /> <br /> ==יחידות לסטודנטים==<br /> במהלך השנים התקיימו יחידויות לסטודנטים שהתנהלו דרך כלל באופן שקבוצת סטודנטים היו נכנסים יחד לרבי והרבי היה אומר להם [[שיחה]] והם היו שואלים את הרבי שאלות והרבי היה עונה להם.<br /> <br /> ===הסדר ביחידויות===<br /> במהלך השנים, בעיקר המוקדמות יותר, היו נכנסים לרבי מדי פעם קבוצות של [[סטודנט]]ים ליחידות, הרבי היה מתחיל עם שיחה, דרך כלל על השפעתם של הצעירים וכוח פעולתם, שהם צריכים לנצל זאת לטובה ולהשתמש בזה לדברים טובים.<br /> <br /> אחר כך הרבי היו נותן ל[[סטודנט]]ים לשאול אותו שאלות והרבי היה משיב להם.<br /> <br /> ===רשימה (חלקית) מיחידיות כאלה שהתקיימו במהלך השנים===<br /> * כ&quot;ה אלול תשי&quot;א<br /> * כ&quot;ב אלול תשי&quot;ב<br /> * ז' אד&quot;ר תשי&quot;ט<br /> * ח' אדר תש&quot;כ{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/391627 שאלות ותשובות עם הרבי מליובאוויטש] {{בית חב&quot;ד}}}}<br /> * תשכ&quot;א{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/392193/jewish/The-Rebbe-Speaks-to-Young-IsraelIntercollegiate-Students.htm The Rebbe Speaks to Young Israel Intercollegiate Students] {{בית חב&quot;ד}}}}<br /> <br /> ==תחליף ליחידות==<br /> <br /> גם לאחר שפסקו סדרי היחידויות הפרטיות, הראה הרבי בכמה הזדמנויות שעצם מעמד היחידות לא נפגע, ואדרבה. דבר המתואר בסיפור הבא: &quot;בהתוועדות שהתקיימה בחובבי תורה בערב שבועות תשד&quot;מ, בכה [[ראובן דונין|ר' ראובן דונין]]: &quot;למה אין יחידות כמו פעם?&quot; למחרת בבוקר הכניס פתק ובו השאלה: &quot;למה אין יחידות כמו פעם?&quot; הרבי ענה לו תשובה באותו היום. הרב גרונר קרא לר' ראובן והראה לו את הפתק המקורי, עליו סימן הרבי את המילים &quot;כמו פעם&quot; בקו תחתי ומשך ממנו קו למטה ושם הוסיף בכתב יד קודשו: &quot;ויותר מזה&quot;!&quot;{{הערה|[[ראובן דונין|ר' ראובן דונין]] הסביר פעם מה הכוונה '''&quot;כמו פעם, ויותר מזה&quot;''' - '''&quot;כמו פעם&quot;''' - שהחסיד היה נכנס עם שלושה או ארבעה פתקים של אחרים שביקשו להעביר והרבי עונה תשובות על חשבון זמן היחידות שלך, גם היום זה לא יחידות שלך לבד. '''&quot;ויותר מזה&quot;''' - '''1)''' פעם חסיד היה נכנס עם 3/4 פתקים? היום עם 300/400 '''2)''' פעם חסיד היה מכניס פתקים מנייר? היום חסיד מכניס פתקים חיים. '''3)''' פעם חסיד היה נכנס ל-3 דקות? היום לחצי שעה! מתוך הספר &quot;שהרבי יחייך&quot; חלק א' בהוצאה החדשה, עמודים מס' 128 - 129.}}.<br /> <br /> כאשר היה מי שביקש מהרבי לקבל אותו בכל זאת, השיב לו הרבי שאם יקבל אותו ליחידות פרטית, יהווה הדבר פגיעה בכל אלו שביקשו להתקבל ליחידות פרטית ולא נענו{{הערה|[[שבועון בית משיח]], [[כ&quot;ז סיון]] [[תש&quot;פ]], עמוד 10: &quot;אין נחיצות כלל וכלל (ובפרט שעי&quot;ז אני והוא מעליבים וכו' את כל אלה (הרבים) שלא קבלות פא&quot;פ&quot;.}}.<br /> <br /> כשהרב [[שאול משה אליטוב]] ביקש מהרבי בשנת [[תשד&quot;מ]] להיכנס ליחידות ביום הולדתו השיב לו הרבי שקיום [[מנהגי יום הולדת|מנהגי יום ההולדת]] ייחשב לו ככניסה ליחידות{{הערה|[[מנחם כהנא]], '''עשינו קולע ויצאנו בריקודים''', [[שבועון בית משיח]], [[כ&quot;ד טבת]] [[תשפ&quot;ד]], גליון 1392 עמוד 30.}}.<br /> <br /> ===בשעת ההתוועדות===<br /> [[קובץ:מענה התוועדויות יחידות.jpg|ממוזער|מענה מהרבי בו מזכיר את ההתוועדות כתחליף ליחידות: '''כל התוועדות עתה היא מעין יחידות - להרוצה בזה''']]<br /> כאשר פסק הנוהג של כניסה ל[[יחידות]] פרטית, קבע הרבי כי ההשתתפות בהתוועדות של הרבי כמוה כיחידות, וניתן לקבל את כל התשובות לשאלות בשעת ההתוועדות{{הערה|[http://www.shturem.net/images/news/45479_news_04102010_8936.pdf קובץ היחידות] עמוד 38.}}.<br /> <br /> חסידים רבים מספרים כיצד בשעת ההתוועדות הרבי מכוון את הדברים לאזניהם, וכיצד הם קיבלו מענה על ספקות ושאלות שניקרו אצלם, כאשר העבירו זאת במחשבתם בשעת ההתוועדות.<br /> <br /> === בחלוקת הדולרים ===<br /> <br /> במידה מסויימת מהווה מעמד [[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון תחליף ליחידות. בחודש [[ניסן]] [[תש&quot;נ]] כתב הרבי במענה לר' [[דובער יוניק]] ששאל בקשר למנהגו להיכנס ליחידות כל עשר שנים מיום היחידות הראשונה שלו ושאל מתי וכיצד להכנס: {{ציטוטון|ביום א' שזהו יחידות - דעתה ובהוספה - שליחות צדקה [[אזכיר על הציון]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1FoDiAMc7FFYyvnCtitpsiw8sniBBN4ma/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תש&quot;נ] מענה רו.}}}}. כך גם כתב הרבי ב[[כ&quot;ה אייר]] באותה שנה במענה לר' מענדל מבאריסוב שהגיע מ[[רוסיה]] ל-[[770]]: {{ציטוטון|. . בהנוגע לדיבור (יחידות) כנהוג בשנים האחרונות זהו ביום א' כידוע ומפורסם ואז גם הוספת שליחות לצדקה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1FoDiAMc7FFYyvnCtitpsiw8sniBBN4ma/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תש&quot;נ] מענה רלט}}}}.<br /> <br /> ==יחידויות קודש (סדרת ספרים)==<br /> {{ערך מורחב|יחידויות קודש (סדרת ספרים)}}<br /> [[קובץ:הופיע - קובץ יחידויות תשלט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרסום על קובץ יחידויות - תשל&quot;ט]]<br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] החלה לצאת לאור סדרת 'יחידויות קודש', המלקטת באופן ערוך ומסודר ר&quot;דים מיחידויות, ע&quot;פ הסדר הכרונולוגי. במהלך העבודה נחשפו עשרות יחידויות חדשות.<br /> <br /> הסדרה אמורה לכלול את השנים [[תשי&quot;א]]־[[תשמ&quot;א]]. עד כה הופיעו שמונה קבצים הכוללים את השנים [[תשל&quot;ג|תשל&quot;ב, תשל&quot;ג]], [[תשל&quot;ד]], [[תשל&quot;ה]], [[תשל&quot;ו]], [[תשל&quot;ז]]־[[תשל&quot;ח]], [[תשל&quot;ט]], [[תש&quot;מ]] ו (תדפיס מ)תשמ&quot;א.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[יחידות כללית]]<br /> * [[צאתכם לשלום]]<br /> * [[יחידות לגבירים]]<br /> * [[יחידויות קודש (סדרת ספרים)]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * '''ספר היחידות''' לקט משיחות ומאמרי רבותינו נשיאנו, נלקט ונערך על ידי [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הוצאת [[סניף קה&quot;ת כפר חב&quot;ד]], [[ה' טבת]] [[תשמ&quot;ט]].<br /> * [[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ב ע' 24 ואילך - סיפור שסיפר הרבי על יחידות [[הרבי הרש&quot;ב]] אצל אביו, [[הרבי המהר&quot;ש]] לאחר הסתלקותו.<br /> * '''קובץ היחידות''' סקירה על תולדות היחידות אצל הרבי בשילוב קטעי יחידויות ושיחות קודש, בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]], תשרי תשע&quot;א.<br /> * '''פנים אל פנים ממקור הברכות''', פורסם ב[[התמים (בית משיח)|התמים]], גליון ל&quot;א, [[תשרי]] [[תש&quot;ע]], מאת [[ישראל יהודה]].<br /> * '''היחידות הראשונה אצל הרבי''', במדור חיי רבי, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1889 עמוד 42.<br /> * '''סיפורים מגן עדן התחתון''', ראיון עם המזכיר הרב גרונר, שבועון בית משיח גליון 1199 עמוד 38.<br /> * '''בקודש עם הרבי לבד''', שלום לאופר, גיליון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] מס' 1954 ע' 32–58.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/יחידות תגית: יחידות עם הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> * [[עדין אבן ישראל]], '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593682#utm_medium=email&amp;utm_source=93_subscription_he&amp;utm_campaign=he&amp;utm_content=content לבד עם הרבי]''', פרק מתוך ספרו על הרבי.<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62330 חסידים מספרים על הרגע המיוחד בחייהם] {{אינפו}}<br /> * '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/7/7/115882997025.html להיכנס ליחידות, אז והיום]''', פאנל עם משפיעים ורבנים משוכתב מתוך פרוייקט הוידאו של [[את&quot;ה העולמי]] - [[שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], [[ג' תמוז]] [[תשע&quot;ו]] - [[שנת הקהל]] {{בית משיח}}<br /> <br /> ;מדיה:<br /> * [[את&quot;ה העולמי]], '''[http://chabad.info/video/documentary/סיפורי-חיים/הוידאו-המדובר-אצל-התמימים-הכניסה-ליחי/ יחידות - בירור, קביעה איחוד]''', חסידים מספרים על ההכנות לכניסה ליחידות {{וידפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21281 גלריית תמונות מהרבי ביחידות] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * '''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/751701/ רבי לילדים: נִגּוּן יְחִידוּת • לנגן ביחד]''' {{וידפו}}<br /> <br /> {{במחיצת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br /> [[קטגוריה:עבודת ה']]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[קטגוריה:במחיצת הרבי]]<br /> [[קטגוריה:רבי וחסיד]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%93%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=841645 2026-04-14T09:35:53Z

<p>מ. רובין: שחזור חלקי</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה דייטש.jpg|ממוזער|הרב משה דייטש (שלישי משמאל). מימין לשמאל: ילד. בנו, הרב שניאור זלמן. אחיו, הרב חיים שלום דייטש ובנו הרב יוסף אליהו (תשע&quot;ז)]]<br /> רבי '''משה דייטש''' (נולד ב[[א' בשבט]] [[תשט&quot;ז]], 13 בינואר 1956) הוא יושב ראש עמותת החסד &quot;חסדי יוסף&quot;-&quot;בית רחל עליזה&quot; בירושלים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[א' בשבט]] [[תשט&quot;ז]] כדור שביעי לאדמו&quot;ר הזקן, לרב [[יוסף אליהו דייטש]]{{הערה|ראש [[ישיבת אנשי מעמד]] (נפטר ב[[ד' תשרי]] [[תשמ&quot;ד]]).}} ולמרים{{הערה|מצאצאי אדה&quot;ז וחסיד חב&quot;ד בעצמו. (נפטרה [[י&quot;ט שבט]] [[תשס&quot;ז]]).}} בת הרב [[שלמה יהודה סגל (ירושלים)|שלמה יהודה סגל]].<br /> <br /> התחתן עם בתיה לבנה נחמה (לבית ויספיש), נכדתו של ר' משה רעכטמאן (קעזניק).<br /> <br /> ב[[ה' בסיוון]] ערב חג ה[[שבועות]] [[תש&quot;נ]] התבקש על ידי הרב [[שלום דוכמן]] מנהל [[כולל חב&quot;ד]] לחדש בהוראת הרבי את פעילות [[חברת תהלים העולמית]]{{הערה|באסרו חג ביקש מבנו ר' [[שייע דייטש]] להכין בלאנק חדש בקליגרפיה עבור הפעילות המחודשת של הועד, אותה שיגר אל הרבי עם רשימת החברים החדשים. ראו פירוט נוסף בטור השבועי של בנו ערב שבת פרשת נשא תשפ&quot;ד, 'רגעי השבוע'.}}.<br /> <br /> בי&quot;א חשון תשל&quot;ה{{הערה|הילולת [[רחל אמנו]]}} הקים יחד עם אחיו ר' שלמה יהודה את ארגון החסד 'חסדי יוסף' לעילוי נשמת אביו הרב יוסף אליהו דייטש ובשנת תשמ&quot;ט נרשם הארגון כעמותה מסודרת שהלכה והתפתחה לאורך השנים ופועלת לאורך כל ימי השבוע כבית תבשיל המאכיל הרבה סועדים וסועדות מכל גווני הקשת מדי יום בסעודות מכובדות, ובכמות כפולה לקראת שבת, לצד חלוקת סל מזון רחב למשפחות נזקקים בערבי חגים, כשהוא נחשב לארגון שעורך את חלוקת '[[קמחא דפסחא]]' הגדול ביותר בעולם עם מאות טונות של מוצרים.<br /> <br /> במשך השנים המשיך הארגון לגדול ולהקים זרועות נוספים של פעילות, בהם: מועדוניות לקבוצות מוחלשות, מרכז הכשרה מקצועי, ועוד. בפרויקטים השונים של הארגון נעזרים למעלה מ-30,000 אנשים בשנה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;אחיו<br /> * הרב [[מנחם מענדל מרדכי דייטש]] מקים קריית רבינו הגדול בהאדיטש ומגדולי עסקני חב&quot;ד נהרג בידי בני עוולה<br /> * הרב [[חיים שלום דייטש]] מגדולי המשפיעים ב[[חב&quot;ד]] ומראשי ארגון מעייני ישראל ברחוב אוהלי יוסף 14 ירושלים שהושכר מטעם [[ישיבת כף החיים]]<br /> * הרב [[שלמה יהודה דייטש]] מקים ומייסד ארגון החסד בעזרה לאברכים ונצרכים חסדי יוסף בירושלים - נפטר [[פסח]] י&quot;ט ניסן תשנ&quot;ה בן ל&quot;ו שנים<br /> * הרב שניאור זלמן דייטש - ראש כולל לאברכים - &quot;אנשי מעמד&quot;, נפטר בכ&quot;ח בטבת תשפ&quot;ג<br /> * מרת שרה בקר - נפטרה ד' מנחם אב תשס&quot;ח<br /> * הרב מתתיהו דייטש - נפטר י&quot;ד אדר [[פורים]] תשס&quot;ד<br /> * בנו, ר' שניאור זלמן דייטש, שליח הרבי להאדיטש<br /> * בנו, ר' יוסף אליהו דייטש - שליח הרבי לשכונה ה' באר שבע<br /> * בתו אסתר, אשת הרב [[שניאור מרדכי אייזנמן]]<br /> * בתו רחל, אשת הרב [[מנחם מענדל הרטמן]]<br /> * חתנו, ר' יחיאל מיכל וובר<br /> * חתנו, ר' משה וישצקי הנשוי לבתו שטערנא<br /> * חתנו, ר' משה לוי יצחק לאופר<br /> * חתנו, ר' משה מרדכי גינזבורג<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/86185 ארגון חסדי יוסף - אושפיזין כל השנה]''' {{COL}}<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1925&amp;CategoryID=668 חמש מאות טונות של חסד]''', שיחת השבוע גליון 955, י&quot;ג ניסן תשס&quot;ה<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:דייטש, משה שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת דייטש]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%93%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=841644 2026-04-14T09:34:01Z

<p>מ. רובין: </p> <hr /> <div>== פיסקא בית התבשיל ==<br /> <br /> נראה לי שאם המצב בפיסקא שבתוך הערך לא ישתנה, עדיף להעבירו לדף השיחה. יחי ~ נכתב ע&quot;י [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|'''חב&quot;דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!''' • [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]], כ&quot;ז בניסן ה'תשפ&quot;ו, בשעה 00:34, 14 באפריל 2026 (IDT)<br /> <br /> ==העתקה מהערך==<br /> ==אירועים בבית התבשיל &quot;חסדי יוסף&quot;-כיום &quot;אולמי בית התבשיל חסדי יוסף בית רחל עליזה&quot;==<br /> אולמי בית התבשיל &quot;חסדי יוסף&quot; (כיום שמו &quot;חסדי יוסף&quot;-&quot;בית רחל עליזה&quot;){{הערה| ומיקומו ברחוב שמואל הנביא 67}} שהוקם בורך והתברך בעת הקמתו על ידי הרב [[משה מרדכי בידרמן]] הרבי מ[[לעלוב]] וה[[בבא סאלי]]{{הערה|עדות הרב משה דייטש}}. הרב דייטש הזמין פעמים רבות רבנים לחזק את לבבות הסועדים בבית תבשיל, וכן הזמין כמה פעמים בדחנים ומוזיקאים לבית התבשיל חסדי יוסף לשמח לבבות נשברים.<br /> באחד האירועים שהתקיימו בעת שבית התבשיל &quot;חסדי יוסף&quot; עוד היה ב[[שכונת הבוכרים]] שהונצחו וצולמו באופן נדיר הזמינו [[הרב משה דייטש ורעייתו בתיה דייטש]] את 5 הרבנים כדלהלן; 1. ראב&quot;ד וגאב&quot;ד בד&quot;ץ [[העדה החרדית]] הרב [[יצחק יעקב וייס]] בעל ה&quot;מנחת יצחק&quot;. 2. הרב [[משה הלברשטאם]] חבר בד&quot;ץ העדה החרדית בעל ה&quot;דברי משה&quot;. 3. זקן המקובלים וראש ישיבת נחלת יצחק ונשיא בד&quot;ץ נחלת יצחק בירושלים הרב [[יצחק כדורי]] בעל ה&quot;פתחי עולם&quot;-&quot;קדושת יצחק&quot;. 4. הרב [[זלמן בריזל]] זקן [[חסידות קרלין|חסידי קרלין סטולין]]. 5. הרב [https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_פרבשטין אברהם פרבשטיין] ראש [https://he.wikipedia.org/wiki/ישיבת_חברון_כנסת_ישראל ישיבת כנסת ישראל] ישיבת חברון גבעת מרדכי ירושלים. בכדי לברך את מפעלות החסד &quot;חסדי יוסף&quot; ישנם תמונות המציגות בתיעוד את זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]] יושב בבית התבשיל יחד עם ראב&quot;ד וגאב&quot;ד העדה החרדית הרב [[יצחק יעקב וייס]] והרב [[משה הלברשטאם]] והרב [[זלמן בריזל]] זקן [[חסידות קרלין]], ועוד אישים חשובים, אוכלים שותים ומברכים את בית התבשיל ואת הגבירים העשירים והמליונרים שבאו לתרום בדינר, ואת כל העוזרים המסייעים לפרסם את שמו של מפעל החסד והצדקה חסדי יוסף בברכה להצלחה וכל טוב סלה עושר וכבוד ושפע רב{{הערה|תמונות אלו עם תמונות רבות נוספות מבית התבשיל יחד עם גדולי הדור מתועדות בסופו של ספר &quot;סגולות יצחק&quot;, הובא להדפסה ב-[[15 ביוני]] [[2010]] למניינם בעברית [[ג' בתמוז]] שנת [[תש&quot;ע]] [[הילולא|יום הילולת]] הרבי, ויצא לאור עולם ב[[22 בפברואר]] [[2011]] למניינם [[י&quot;ח אדר]] [[תשע&quot;א]]}}. כמו כן ישנם תיעודי הסרטה איך ש[[הראשון לציון]] פאר הדור מרן הרב [[עובדיה יוסף]] מגיע בסמיכות ל[[חג הפסח]] לברך את בית התבשיל ולצפות בחלוקת [[קימחא דפסחא]] למשפחות נזקקות ופניו קורנות משמחה על המפעל מבורך ועל פעילות זו, כמו כן ישנם הסרטות המתעדות את הראשון לציון פאר הדור מרן הרב [[מרדכי אליהו]] ידיד ותיק למשפחת דייטש ולמפעלות החסד מגיע לבית התבשיל יחד עם הרב משה דייטש ומחלק לאורחים הסועדים בגופו עצמו ובידיו מנות אוכל של עופות ובשר בכדי לשמח לבבות נדכאים ולקיים מצווה זו של צדקה וגמ&quot;ח בגופו.</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%AA&diff=841643 2026-04-14T09:31:38Z

<p>מ. רובין: קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים</p> <hr /> <div>[[קובץ:מצוות ציצית.jpg|ממוזער|ציצית]]<br /> '''ציצית''' היא אחת מן [[תרי&quot;ג מצוות התורה]], והיא מצוה להטיל חוטי ציצית בכל כנף של בגד בן ארבעה כנפות.<br /> <br /> == מקור המצווה ==<br /> מצוות ציצית היא מצווה מהתורה, המוזכרת באריכות ובפרטות בכל יום בפרשת ציצית. (שהיא גם הפרשה השלישית מפרשיות [[קריאת שמע]]):<br /> {{ציטוט|תוכן= וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹקיכֶם. מא אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹקים אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם.|מקור=במדבר, פרק ט&quot;ו, פסוק ל&quot;ח-לט}}<br /> <br /> מצוות זו מופיעה פעם נוספת גם בספר דברים:<br /> {{ציטוט|תוכן=גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ&quot;|מקור=דברים פרק כ&quot;ב י&quot;ב}}<br /> <br /> מסיבה זו כותב [[אדמו&quot;ר הזקן]]:{{הערה|1=שולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]] סימן ח' סעיף י&quot;ח.}} כיון שטעם לבישת הציצית הוא כדי לזכור המצות, לפיכך הלובש [[טלית קטן]] יזהר ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראוהו ויזכור המצות, ואותן הלובשים אותו תחת הבגדים יזהרו שילבשו אותו באופן שיראו הציצית תמיד, שעל ידי ראייתן יזכרו המצות תמיד.<br /> <br /> מצוות ציצית שקולה כנגד כל המצוות{{הערה|1=נדרים כה, א. שבועות כט, סע&quot;א.}}.<br /> <br /> == פרטי המצווה ==<br /> חיוב המצווה חל על הלובש בגד בעל ארבע כנפות, החיוב הוא לתלות חוטי ציצית בכל אחת מהכנפות. חל איסור מהתורה ללכת עם בגד ללא ציציות. החיוב אינו חל אלא על בגד שלובשים אותו ב[[יום]], ורק על בגד כזה ש[[קטן]] בן תשע שנים אינו מתבייש ללכת בו ב[[שוק]] דרך עראי.<br /> <br /> לדעת [[אדמו&quot;ר הזקן]] חיוב הציצית הוא רק על בגד בן [[אמה]] על אמה, פחות מכך אין מחויב הבגד בציצית. כמו כן הקפיד אדמו&quot;ר הזקן שלא יתקפל הבגד בשעת לבישתו לפחות מגודל זה, והטעם לכך: מכיון שסיבת החיוב היא על העיטוף בבגד, ומכיון שהבגד מקופל הרי חסר משיעור העיטוף בפועל הנצרך.<br /> מפני סיבה זו הקפידו חסידי חב&quot;ד ללכת עם [[גארטל]] על גבי הטלית קטן.<br /> <br /> נוהגים לקיים את מצוות ציצית בשני אופנים: האחד על ידי [[טלית גדול]], אותו נהוג ללבוש בשעת תפילת שחרית, ובנוסף לכך לובשים טלית קטן מתחת לבגדים - או מעליהם כל אחד לפי מנהגו.<br /> <br /> [[קובץ:ציצית.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פתיל ציצית]]<br /> <br /> ===תכלת בציצית===<br /> <br /> מן התורה, צריכים להיות בציצית חוטי תכלת - בנוסף לחוטי הלבן.<br /> <br /> ב[[אור התורה]] מבואר ש&quot;החילזון שצובע התכלת . . מסמא עיני החיצונים&quot;{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58830&amp;st=&amp;pgnum=132 ספר הליקוטים ערך חילזון].}}.<br /> <br /> אמנם, צבעו התכלת האמיתי נעלם מאיתנו במהלך הגלות, וע&quot;כ אנו עושים את כל החוטים לבנים{{הערה|ראה שו&quot;ע אדה&quot;ז הלכות ציצית.}}.<br /> <br /> בזמנו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], טען האדמו&quot;ר מראדזין שהצליח למצוא את צבע התכלת, ע&quot;י הפקתו מחיה ימית בשם 'דיונון הרוקחים'.<br /> בנו שלח מכתב לרבי הרש&quot;ב, ושאל לדעתו בעניין. הרבי ענה{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&amp;st=&amp;pgnum=403 אגרות קודש אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב חלק א' אגרת קנח]}} שמכמה טעמים אין הוא יכול להסכים לכך: הן ע&quot;פ פנימיות התורה - מבואר בלקוטי תורה{{הערה|פרשת שלח, דף מה עמוד ד}} בשם כתבי האריז&quot;ל שהאור האלוקי של תכלת קיים רק בזמן בית המקדש, ובזמן החורבן אין אפשרות להוריד אור אלוקי זה ע&quot;י לבישת תכלת.<br /> והן ע&quot;פ הלכה - קרוב הדבר שע&quot;י התפשטות לבישת תכלת - יבואו ללבוש תכלת בציציות פשתן, דבר האסור משום כלאיים כל עוד לא מתקיימת מצווה עי&quot;ז (כגון בלילה). הרבי הזכיר כמה פעמים את האגרת הזו.<br /> <br /> כיום ישנם רבים הנוהגים לשים פתילי תכלת (המופקים מחילזונות שונים) בציצית, אך אין אף חסיד חב&quot;ד ששם תכלת.<br /> <br /> ==מנהגי חב&quot;ד בציצית==<br /> *משתדלים להרגיל את הילד בלבישת טלית קטן בגיל מוקדם לכל היותר{{הערה|מפי השמועה בשם הרב מארלאו והרב דווארקין שהורו להתיר להלביש טלית קטן גם לילד שעדיין לא נגמל, מבלי לחשוש לביזוי הטלית קטן.}}, והרבי כתב שהחינוך ללבישת טלית קטן יכולה להתחיל עוד לפני גיל 3{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-ליקוט-מענות-קודש-תשמח.pdf ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ח, אות רפז].}}.<br /> *בטלית קטן שני חורים ובאלכסון&lt;ref&gt;ציור אופן האלכסון בכתי&quot;ק של הרבי - ראה ב[[אגרות קודש (הרבי)|אגרות קודש]] חלק ב ע' שיג [בכמה הוצאות נשמט הציור].&lt;/ref&gt; בכנף הבגד, וקשירת הפתילים כשמכניסים מנקב אחד ומוציאים מהנקב השני כלפי חוץ.<br /> *הקשירה מיוחדת בכך שכל שלוש כריכות הן כקשורות בפני עצמן.<br /> *רוחב וגובה הציצית ברוחב אמה 'שופעת', לא כולל החלק דרכו מכניסים את הראש{{הערה|1=[https://anash.org/rebbes-request-fulfilled-after-70-years/ הוראתו של הרבי מולאה אחרי 70 שנה].}}.<br /> *ללבוש את הטלית קטן מתחת לבגדים, אך מעל הבגד שעל ה[[גוף]] עצמו.<br /> *ציצית צמר דווקא.<br /> *ללבוש את הציצית גם בעת השינה בלילה.<br /> *נוהגים להצמיד את הציצית מסביב לגוף באמצעות חוט גומי או &quot;[[גארטעל]]&quot; על מנת שלא תתקפל{{הערה|1=להרחבה ראו [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-קובץ-לימוד-ישיבת-קיץ-בוגרים.pdf מהי הסיבה להניח גומי על הציצית?], קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ&quot;ב עמוד 36.}}.<br /> *בטלית גדול עושים נקב אחד במרחק הראוי לפי ההלכה משפת כנף הטלית, ונקב נוסף קטן סמוך ממש לשפתה. אופן קשירת הפתילים: משחילים כל ארבעת הפתילים בנקב הגדול המרוחק קמעא משפת הטלית וקושרים אותם בשני קשרים זה על גבי זה. לאחר מכן, משחילים השמש (היינו החוט הארוך שעימו כורכים ע&quot;ג הפתילים) בנקב הקטן הסמוך לשפת הבגד, על מנת שהפתילים יתלו בגובה הטלית וינטפו אחר הקשירה על הכנף ממש, ומתחילים הכריכות כמנינן וכקשירתן.<br /> *יש להפריד את חוטי הציציות מדי יום קודם התפילה, על ידי ההפרדה נמנעים מחוטים סבוכים ומחוטים קרועים{{הערה|שו&quot;ע או&quot;ח ח' ז, שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן סימן ח סעיף יב, משנה ברורה ח' י&quot;ח, משנה ברורה ח' כ&quot;א.}}. האריז&quot;ל הביא מעלת חסידות הנפעלת מההקפדה על הלכה זו וכתב שבמילה ציצת יש [[ראשי תיבות]] 'צדיק יפריד ציציותיו תמיד'{{הערה|הובא במשנה ברורה ח' י&quot;ח.}} [[הרבי]] חזר על דברי האריז&quot;ל ב[[יחידות]] לר' [[דוד שרעבי]]{{הערה|מפי בן דודו הרב [[ברק כוכבי]] ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2047 ע' 62.}}.<br /> <br /> הפרדת חוטי הציציות מובאת גם כסגולה לכאבי שיניים, כשהרב יהודה לייב אשר התאונן בפני הרבי על כאבי שיניים הורה לו הרבי להפריד את חוטי הציציות ולמנותם בידו אחת אחת תוך כדי נקיבת מספר כל חוט{{הערה|אהלי ליובאוויטש' גליון ג (סיון-תמוז תשנ&quot;ה, עמ' 5–6) הובא גם בקיצור בלקט ציונים והערות (הרב [[לוי ביסטריצקי]]) ח&quot;א (קה&quot;ת תשמ&quot;ב) עמ' 97, הסגולה נהוגה גם בכמה חצרות חסידיות ומובאת בספרי הפוסקים: כף החיים סי' יא אות יז מהספר דרך ישרה ומהספר חסד לאברהם (אות ג), שולחן מלכים&quot; על קיצור שולחן ערוך סי' ט, בטעם הצבי ס&quot;ק ט.}}.<br /> <br /> ב[[שבת]] קיים חשש לגמר [[מלאכת קושר]] על ידי הידוק הקשר של חוטי הציצות{{הערה|שערי תשובה ס&quot;ק ט' השלחן בדי השלחן קכ&quot;ג ד.}}, כדי להימנע מחשש זה יש לאחוז את הקשר ביד תוך כדי הפרדת החוטים{{הערה|הוראת הרבי לרב יהודה לייב אשר שהובאה במקור הראשון בהערה הקודמת, הרב אשר גם סיפר שייתכן שהרבי סיפר שכך נהג גם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], הרב [[לייבל גרונר]] סיפר שראה את הרבי עצמו נוהג כך.}}.<br /> <br /> ==טלית==<br /> היא כינוי בלשון חז&quot;ל לבגד שלובשים על רוב הגוף. בלשון הפוסקים ובלשון זמנינו הטלית היא הבגד שיש בו [[ציצית]] המכסה את רוב הגוף.<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[טלית]]}}<br /> על פי תורת הקבלה הטלית היא המשכת [[אור מקיף]]. קדושה זו גדולה כל כך, עד שאינה חלה על החפץ הגשמי של הטלית, ולכן אין חובה לגנוז את הטלית לאחר בלייתה (אלא רק את הציצית בלבד), למרות שאסור לנהוג בה מנהג בזיון.<br /> <br /> ==אופן העטיפה==<br /> בפרטי עטיפת טלית גדול: [[אדמו&quot;ר הזקן]] כותב בספר ה[[תניא]]{{הערה|1=[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=ליקוטי_אמרים_-_פרק_מ%22א פרק מ&quot;א]}} ובעטיפת ציצית יכוין כמו שנאמר בזהר להמשיך עליו מלכותו יתברך אשר היא מלכות כל עולמים וכו' לייחדה עלינו מצוה זו והוא כענין שום תשים עליך מלך.<br /> <br /> מנהג [[חב&quot;ד]] על פי הוראת הרבי [[הריי&quot;צ]], בעת העטיפה לכסות בחלקו העליון של הטלית גדול גם את העינים, אבל אין מכסים עד הפה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14931&amp;hilite=d47e01fe-21ef-4f8b-853b-a0fdc4db0d9f&amp;st=%u05e6%u05d9%u05e6%u05d9%u05ea לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 311 (עמ' 322)]}}.<br /> בהקדמה לספר על ר' אברהם פריז, מביא הרב טוביה בלוי משמו של ר' אברהם בשם הרבי הריי&quot;צ שבשעת העטיפה יש ללכת 4 אמות כשאתה מעוטף בטלית (ולא רק שיעור זמן של הליכת 4 אמות). ומספר שם שכך נהג הרבי הריי&quot;צ גם כאשר קשתה עליו ההליכה.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> ===ארבעת הכנפות שבציצית===<br /> ב[[קבלה]] מובא שהמילים &quot;והיה לכם לציצית&quot; הם [[גימטריה]] של המילים 'ד' קליפות', ארבעת כנפות הציצית מהווים הגנה מד' הקליפות שהם ד' רוחות הטומאה{{הערה|[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=33149&amp;st=&amp;pgnum=96 מגלה עמוקות על התורה פרשת שלח].}}.<br /> <br /> ב[[חסידות]] מבואר{{הערה|אור התורה במדבר כרך א' עמוד מח, יין מלכות ספר אהבה סימן טז.}} שארבעת הכנפות שבציצית מכוונות כנגד ארבע חיות שב[[מרכבה]]. ולבוש הציצית עצמו מכוון כנגד &quot;לבוש מלכות&quot; דהיינו ספירת ה[[מלכות דאצילות]]. ועל ידי קיום מצוות ציצית מרוממים את ספירת המלכות דאצילות לשרשה ומקורה בחינת &quot;ה' אלקי גדלת מאד&quot;.<br /> <br /> ארבעת הכנפות הינן תיקון של בחינת [[נוגה]] ורומזות על בחינת 'איה' המסמלת את התיקון של האדם כשחוזר בתשובה והתהליך בו הוא פונה ומחפש את ה' בכל צד מרוחות העולם - בבחינת 'איה מקום כבודו'{{הערה|ליקוטי הלכות לרבי נתן מברסלב הלכות ציצית הלכה ב'.}}.<br /> <br /> ===ציצת וטלית===<br /> כאשר האדם מתעטף בטלית הוא מקבל וממשיך על עצמו לבוש מקיף של [[יראת שמים]] כללי לכל ה[[מצוות]]{{הערה|תורת חיים שמות חלק ב' תלב ב'}}.<br /> <br /> ההבדל בין ציצית לטלית הוא שטלית היא בחינת [[מקיף]] ו[[לבוש]] שהוא בחינת [[סובב כל עלמין]] והציצית היא בחינת ה[[תורה]] ו[[מצוות]] כפי שבאים בפרטים ומגלים בפנימיות הבריאה את [[אור אין סוף]] המקיפי{{הערה|תורת שמואל חלק ב' עמוד שמה}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ל&quot;ב נתיבות חכמה#שלושים ושנים חוטי ציצית|ל&quot;ב נתיבות חכמה ול&quot;ב חוטי הציצית]]<br /> *[[עשית ציצית]]<br /> *[[פרשת ציצית]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *פנימיות המנהגים, '''תמיד במצווה''', מצוות טלית קטן - גליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] שבט ה'תשפ&quot;א<br /> *'''כל הזהיר בציצית,''' דין קטנים במצוות ציצית, הרב [[שמואל קראוס]], גליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 214 עמוד 71.<br /> *'''בצל כנפיך יחסיון''', המנהג ללכת בציציות גלויות בדווקא, המבשר תורני פרשת שלח תשפ&quot;ב עמוד 8<br /> *'''טלית קטן כשר''', במדור 'מבית המלכות', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2065 עמוד 14<br /> <br /> == קישורים חיצוניים==<br /> *'''הציצית - מעל לבגדים או מתחתיהם''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14956&amp;hilite=2580db4c-c8c8-4458-a2a7-1da1b6b2e127&amp;st=ציצית&amp;pgn לקוטי שיחות חלק ל&quot;ג עמ' 95]<br /> *'''טלית גדול - סדר העטיפה''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14931&amp;hilite=33416830-3c4c-404c-9168-d91789ccb77c&amp;st=ציצית&amp;pgnum=322 לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 311]<br /> *'''על ידי מכונה''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&amp;hilite=09f269a7-c5f9-4da3-9980-edd660166253&amp;st=מסטרופקוב אגרות קודש חלק י&quot;א עמ' חצר]<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=105&amp;article=583 קיבוץ גלויות - מארבע כנפות הבגד]''', על מצות ציצית והגאולה - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/132441 פְּתִיל תְּכֵלֶת • למה אנחנו לא מטילים 'תכלת' בציצית?]''' {{COL}}<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1ZClbTahWQCPUG8E-x7mpVhrcehUohCUK/view למה אין תכלת נוהג בזמה&quot;ז ע&quot;פ פנמיות הענינים]''', קובץ שלם בתלמודו (שיקגו) י' שבט תשפ&quot;ג עמוד 110<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1UdHa7e--s_TY_4GbHw6p1GL-xIwRuAwV/view מנהגים במצוות ציצית ומקורם]''', קובץ הערות וביאורים 770 תומכי תמימים המרכזית 770 י&quot;א ניסן תשפ&quot;ג, עמוד 234<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5887&amp;CategoryID=1282 ל&quot;ב חוטי הציצית ול&quot;ב השיניים]''' בתוך התקשרות גליון 773<br /> *'''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/3766416 מצוות ציצית היא סגולה לכאבי שיניים! ועוד רמזים וגימטריאות לפרשת כי תצא]''' הרב [[מנחם מענדל רייצעס]] {{בית חב&quot;ד (אתר)}}<br /> <br /> ;מולטימדיה<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1453 אחיזת הציציות בשעת אמירת ברוך שאמר]''' - מנהגי הרבי {{וידאו}}{{אינפו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3363275 למה חשוב ללבוש ציצית?]''' - שיעור וידאו עם הרב [[שניאור אשכנזי]] {{וידאו}} {{בית חבד}} '''[https://he.chabad.org/media/pdf/1067/uJFk10677826.pdf הציצית - גלגל הצלה]''' {{PDF}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3558 כך קושרים ציצית חב&quot;דית ● מדריך וידאו] - {{וידפו}}<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1PW01JeP6ztEoUailLvKihM9_LWxcJLV7/view נקב הצוואר של טלית קטן]''', הערות וביאורים אהלי תורה א'רנט תולדות ה'תשפ&quot;ה, עמוד 102<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מצוות}}<br /> [[קטגוריה:מצוות]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:ציצית]]<br /> [[קטגוריה:לבושים]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A_%D7%95%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%9C%22%D7%90&diff=841563 2026-04-13T21:25:10Z

<p>מ. רובין: /* שם הערך */</p> <hr /> <div>==עריכה==<br /> כדאי להכניס את הציטוט מהפתח דבר כביאור (ולא כציטוט) בהוצאת מה שכבר נאמר לפני כן ובפתיחת ר&quot;ת ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:14 • ט&quot;ו בחשוון ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> ==שם הערך==<br /> {{שינוי שם}}<br /> בכל ההמשכים האחרים שמופיע עליהם ערך (וככה תרל&quot;ז, מים רבים תרל&quot;ו, המשך תער&quot;ב תרס&quot;ו וכו') מופיע בכותרת שלהם ציון השנה בה הם נאמרו. משום מה, כאן אינו מופיע. אני חושב שצריך להוסיף זאת לשם הערך גם כאן. {{חב&quot;דפדים פעילים}} יחי המלך המשיח ~ נכתב ע&quot;י [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|'''חב&quot;דפדי פעיל''']] ([[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|שיחה]]) • '''יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!''' • [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]], כ&quot;ז בניסן ה'תשפ&quot;ו, בשעה 00:22, 14 באפריל 2026 (IDT)<br /> :{{בעד}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 00:25, 14 באפריל 2026 (IDT)</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8&diff=841547 2026-04-13T20:24:25Z

<p>מ. רובין: כנ&quot;ל</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=איש עסקים חב&quot;די|אחר=שחקן זמר, וחזן המקורב לחסידות חב&quot;ד|ראו=דודו פישר}}<br /> [[קובץ:דוד פישר.jpg|ממוזער|245x245 פיקסלים|ר' דוד פישר (תשפ&quot;ה)]]<br /> [[קובץ:דוד פישר אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד פישר עובר לפני הרבי בחלוקת כוס של ברכה]]<br /> ר' '''שמואל חיים דוד פישר''' (יליד שנת [[תש&quot;ח]], 1947) הינו איש עסקים חב&quot;די, תושב [[קראון הייטס]]. <br /> <br /> בשנות המ&quot;מים היה מראשי העסקנים לביסוס שכונת [[קראון הייטס]], פעילות שהסתיימה בתביעה נגד פישר ב[[בית דין צדק קראון הייטס|בית הדין של השכונה.]] בית הדין פסק שיש לנדותו ופישר פעל נגד בית הדין בדרכים שונות. בעקבות כך עבר להתגורר ב[[ירושלים]]. בשנת תשס&quot;ה הסיר אחד מרבני ביה&quot;ד את הנידוי, פישר שב לגור בקראון הייטס, והקים בית כנסת שהוא משמש כרבו. פישר תורם רבות לארגונים חב&quot;דיים שונים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט&quot;ו תשרי ]] [[תש&quot;ח]] לר' שמשון פישר{{הערה|נפטר ב[[כ&quot;ה סיון]] [[תשכ&quot;ט]]}} ולחיה שרה{{הערה|נפטרה ב[[י' אדר]] [[תשנ&quot;א]]}} - ב[[צ'כיה]], ונקרא על שם זקנו מצד אביו ר' חיים דוד פישר ועל שם זקנו מצד אמו ר' שמואל חיים מילר. בהמשך עברו הוריו לארץ הקודש - לירושלים.<br /> <br /> למד בישיבת עץ חיים, [[תומכי תמימים לוד]] ובהמשך בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], היה חבר ב[[ועד הנחות התמימים]], ורשם באופן סדיר רבים מהשיחות והמאמרים שנאמרו על ידי הרבי באותן שנים, כשחלקם שוחזרו מתוך כתביו בלבד בהיעדר 'הנחות' אחרות&lt;ref&gt;בשנים האחרונות החלו משפחתו לפרסם את הנחותיו [משיחות שכבר נתפרסמו הנחות אחרות] בקונטרסים שבועיים.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] התחתן עם מרת גיטל בת ר' [[אברהם מאיר זרחי]]{{הערה|נפטר ב[[ה' תשרי]] [[תשל&quot;ה]].}}, התיישב ב[[קראון הייטס]], שלח ידו בעסקים וראה ברכה במעשה ידיו.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] היה יחד עם ר' [[שלום דובער חייקין]] נציגם של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] לבחינת תלמידים מעוניינים להתקבל ללמוד בישיבה.<br /> <br /> ===עסקנות===<br /> [[קובץ:דוד פישר והרב לנדא.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|לצד רבה של בני ברק הרב [[משה יהודה לייב לנדא|משה לייב לנדא]]]]<br /> בעקבות ההגירה השלילית משכונת [[קראון הייטס]] ופעולותיו של הרבי למניעת הבריחה, הוקם ועד בשם '[[חברה מחזיקי השכונה]]' לרכישת בתים וביסוס השכונה, והוא הועמד בראש הועד לצד העסקנים ר' [[מענדל שמטוב]], ר' [[נחום יצחק פינסון (קראון הייטס)|נחום פינסון]], ומייסדי הועד הרב [[חייקל חאנין]] והרב [[צבי מאיר שטיינמץ|צבי שטיינמיץ]]. בנוסף, בחברת הבת שהקים לצורך רכישת בנייני המגורים בפינות הרחובות, פעלו תחתיו העסקנים ר' [[זלמן יהודה דייטש]], ר' [[שמשון סטאק]], ור' [[יצחק גורביץ]]. לצורך רכישת הבניינים ופעילות הועד, הורה הרבי שכל אחד מתושבי השכונה יראה לעצמו זכות וחובה להפקיד סכומי כסף גדולים בידי הועד, מתוך מטרה שברבות השנים יוחזר כסף זה בתוספת הרווחים שיצטברו ממכירת הבתים.<br /> <br /> רבים מתושבי שכונת [[קראון הייטס]] לקחו לצורך כך הלוואות גדולות ואף נכנסו לחובות לצורך זה, והפקידו את הכספים בידי הועד. אך אף שהועד רשם הצלחה רבה בפינוי דירות המגורים ורכש כארבעים בניינים, רובו של הכסף לא הוחזר למפקידים. בשנת [[תשמ&quot;ו]] תושבים שכספם הוחזק על ידיפישר, פנו אל רבני [[בית דין צדק קראון הייטס|בד&quot;צ קראון הייטס]] ותבעו אותו לדין תורה. לאחר שסרב להופיע בפני בית הדין, והמשיך למכור נכסים גם לאחר שביה&quot;ד אסר זאת עליו, הוא פוטר מראשות הועד ובית הדין הטיל עליו נידוי ואסר ליהנות מכספו{{הערה|1=[[:קובץ:חרם על פישר.jpg|צילום המכתב.]]}}.<br /> <br /> בעת הבחירות לרבנות קראון הייטס הכריז שאם יבחרו לרב את המועמד שלו, הוא יתן כסף ויחזיק את מוסד הרבנות על חשבונו. ואם לאו לא יתן. בכך שיבש את תקינות הבחירות שהתקיימו לפי הוראת הרבי. ב[[התוועדות]] שבת פרשת [[מטות]] [[מסעי]] [[תשמ&quot;ו]] התייחס הרבי לפעולותיו הללו ואמר שכפיית דעתו זו על הציבור באמצעות כסף היא שוחד הכי גדול וחמור כשהרבי קובע שכספים אלו{{הערה|שניתנים לטובת הציבור כביכול בתנאי שיעשו כרצונו של נותן הכסף}} אינם אפילו מ[[קליפת נוגה]] ובוודאי שאינם מצד הקדושה, ובמילא, אסור להשתמש בכספים אלו [- של נסיון לשחד את תושבי השכונה על מנת שיבחרו רב] עבור עניני קדושה!{{הערה|1=[[:קובץ:השמטה מטו''מ תשמ''ו.pdf|צילום השיחה]]. (הושמט ב[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]]).}}. כמו כן אמר הרבי שלא שיער שיצטרך להתערב בעניין הבחירות היות ואין זה מעניינו אך הפעולות הללו לא הותירו לו ברירה והוא הוצרך להתערב ולפנות מכל ענייניו ולהניחם הצידה ולדאוג לקיום הבחירות כתקנם ועל פי ה[[שלחן ערוך]].<br /> <br /> בחורף [[תשמ&quot;ז]], לאחר שכבר נבחרו הרבנים [[יהודה קלמן מרלו|מארלו]] ו[[אברהם אזדבא|אזדבא]] ו[[יוסף אברהם הלר|העלער]], קרה המשך לענין: בשבת 'יתרו', הורה לגבאי שלא לעלות את אחד מרבני השכונה לעליית עשרת הדברות, כנהוג. ובאמת כך היה, והועלה רב אחר מארץ הקודש{{הערה|ראו תיאור מהתייחסות הרבי לדברים ביומן מהתוועדות שבת פרשת משפטים תשמ&quot;ז, [https://chabadpedia.co.il/images/1/1b/דברי_משיח_תשמ''ה_עם_יומן_על_פרשיית_דוד_פישר.pdf קובץ דברי משיח לשבת פרשת תרומה תשפ&quot;ה עמ' 41 - 43].}}. בעקבות כך, [[ועד הקהל קראון הייטס]] קרא לתושבי קראון הייטס לאסיפה פומבית ודחופה נגדו במוצאי שבת, ב-[[770]]. לאור בקשתו מהגבאים שלא לאפשר את קיום האסיפה ב-770, ניסו הגבאים למנוע זאת באמצעות סגירת בית הכנסת ללא הצלחה. הרבי מחה בחריפות על הנסיון למנוע את האסיפה כשבקשר לכך כותב לאחד הגבאים: {{ציטוטון|שגבאים יסגרו הבית הכנסת בפני רובם ככולם דהמתפללים בו – לפי ידיעותי רק במוסקבא '''וחברותיה''' – הגבאים עושים זה}}{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] [[תשמ&quot;ז]] מענה צ}} ובסיום התוועדות [[פורים]] [[תשמ&quot;ז]] שהתקיימה באותה תקופה התעלם הרבי בצורה בולטת מגבאי זה כשניגש ב[[חלוקת דולרים]] שבסיום ההתוועדות. אחר כך הרבי הסביר זאת במענה לאותו גבאי: {{ציטוטון|חלוקת הדולרים היא כפשוט בעין יפה כלפי המקבל שי', ואין ביכלתי לתתנם להמקבל ע&quot;י אחד שיצא עליו הקול (ויותר מג' בני ישראל) שהיה בראש אלה שלא הניחו להיכנס לבית הכנסת בו חילקתי הדולרים (אלא שזכו ולא עלתה בידם)}}{{הערה|מהעתקת המזכיר.}}.<br /> <br /> הדברים השתלשלו כך שהוא נאלץ לעזוב את גבולות [[ארצות הברית]] ולקבוע את מגוריו בחזרה ב[[ירושלים]]. טרם עזיבתו את [[קראון הייטס]] ביקשה רעייתו מהרבי על יד ה[[מקווה]] שהדבר לא יזיק לילדיהם והרבי אמר שאין לילדים כל שייכות לכך{{מקור}}.<br /> <br /> בי&quot;ט [[אדר ראשון]] [[תשנ&quot;ב]] עבר אחיו ב[[חלוקת הדולרים]] וביקש עבורו ברכה בקשר למשפט אליו הועמד שהכל יסתיים, והרבי הגיב: {{ציטוטון|שהכל יסתיים כפי פסק דין הרבנים. שיהיה ברכה והצלחה}}{{הערה|במקור באידיש: &quot;ס'זאל זיך אלץ אויסלאזן זיך ווי דער פסק דין פון רבנים. זאל זיין ברכה והצלחה&quot; (ע&quot;פ [[דברי משיח]] [[תשנ&quot;ב]] ח&quot;ג).}}.<br /> <br /> ===שאלת ביטול הנידוי וההנאה מכספו===<br /> יש הטוענים כי הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] לפני פטירתו רצה לבטל את הנידוי{{מקור}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] בעקבות מערכת לחצים מאסיבית, הגיע להסכם עם [[ועד הקהל (קראון הייטס)|ועד הקהל]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|12549|ועד הקהל בקראון הייטס הגיע להסכם עם הרב דוד פישר||כ&quot;ד סיון תשס&quot;ה}}.}} במסגרתו הסיר הרב [[אברהם אזדבא]] מצדו את החרם של הבית דין{{הערה|[https://crownheights.info/communal-matters/32296/another-age-old-fight-put-to-rest/ עוד ריב עתיק יומין הועמד למנוחות] באתר 'קראון הייטס אינפו'.}}. אך רבים טוענים כי לסיכומים אלו אין כל תוקף, היות והכספים בפועל לא הושבו לבעליהם, מלבד מעטים שהוחזר להם סכומים מזעריים, ומי שביטל את החרם היה רב בודד מתוך הרכב בית הדין, ועל-פי החלטת הבי&quot;ד כדי לבטל החלטה של הבי&quot;ד צריך שכל הרכב בי&quot;ד יבטל את ההחלטה{{הערה|1=[[:קובץ:כל חברי הבי&quot;ד.jpg|צילום ההחלטה.]]}} &lt;sup&gt;[דרושה הבהרה: ואם רב אחד נפטר, אז זהו? ואם הוא באמת הי' חוזר בתשובה, רב אחד לא הי' יכול להתיר?]&lt;/sup&gt;. הרב [[יוסף ישעיה ברוין|יוסף ישעי' ברוין]] פסק כי החרם עדיין חל, אך רק על האיש, ומוסדות השייכים לו, אך לא על אירגונים וספרים לה[דפסת]ם הוא תורם{{מקור}}.<br /> <br /> לאחר ביטול החרם מצד הרב אזדבא, חזר להתיישב ב[[קראון הייטס]], וייסד בית כנסת עם מקוה, בו משמש כרב.<br /> <br /> כיום מכהן כחבר הנהלת [[תומכי תמימים לוד]], מממן את חלוקת הכובעים וחליפות של חלק מישיבות חב&quot;ד בארה&quot;ק, תחת 'קרן חסדי שמשון'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=5616 תדהמה: ישיבות חב&quot;ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}}}, תורם לשלוחים רבים, ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]], [[jem]], [[וועד הנחות בלה&quot;ק]] ול[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]], ועוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%A8%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8.jpg כתב הנידוי]''' מ[[בית הדין קראון הייטס]] {{תמונה}} {{אינפו}}<br /> * '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%98%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%27%27%D7%9E_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%27%27%D7%95.pdf צילום שיחת הרבי]''' בנושא ההתערבות בבחירות לרבנות, פרשת מבה&quot;ח מנחם אב ה'תשמ&quot;ו {{PDF}}<br /> * תיאור התייחסות הרבי להתערבותו של פישר בבחירות לרבנות בקראון הייטס, '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1b/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%27%27%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8.pdf יומן שבת פרשת משפטים תשמ&quot;ז]''', קובץ דברי משיח לשבת פרשת תרומה תשפ&quot;ה עמ' 41 - 43 {{PDF}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|12549|ועד הקהל בקראון הייטס הגיע להסכם עם הרב דוד פישר|כ&quot;ד סיון תשס&quot;ה}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=5616 תדהמה: ישיבות חב&quot;ד נמכרו בעד נזיד עדשים]''' {{אינפו}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> גיסו, ר' [[שלמה זרחי]]<br /> <br /> בניו:<br /> *בנו, ר' שמשון פישר ואשתו מרת טובה, [[בני ברק]]<br /> *בנו, ר' שלמה פישר<br /> *בנו, הרב אברהם מאיר פישר - שליח הרבי ורב העיר טילאטי, [[רוסיה]]<br /> *בנו, ר' מנחם מענדל פישר, [[מיאמי]].<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן פישר<br /> *בנו, ר' צבי הירש פישר<br /> *בנו, ר' ישראל פישר - אשתו מרת רות, בת הרב [[שמואל רבינוביץ']] רב הכותל והמקומות הקדושים, [[ירושלים]].<br /> *בנו, ר' עמרם פישר, [[ירושלים]].<br /> <br /> בנותיו:<br /> *בתו, מרת נחמה דינה, אשת ר' מנחם מענדל בריקמן - שליחי הרבי בשכונת [[ארנונה]] ב[[ירושלים]].<br /> *בתו, מרת ברכה, אשת ר' [[מנחם וולף]].<br /> *בתו, מרת שולמית<br /> *בתו, מרת חיה שרה אשת ר' יונתן זאב רוזנבאום<br /> *בתו, מרת בתיה יענטא, אשת הרב [[שניאור זלמן דייטש]] - שליח הרבי ב[[מינסק]], [[בלארוס]]<br /> *בתו, מרת רבקה, אשת ר' חיים מאיר זלמנוב.<br /> *בתו, מרת רחל דאבע רייזע, אשת ר' [[שרגא פייביש מרוזוב]].<br /> *בתו, מרת דבורה לאה, אשת ר' שלמה דוד כ&quot;ץ.<br /> *בתו, מרת חנה, אשת ר' יוסף יצחק צוויבל.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פישר, שמואל חיים דוד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זרחי]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=841545 2026-04-13T20:23:20Z

<p>מ. רובין: </p> <hr /> <div>{{לעדכן|כל הערך=כן|תאריך=13 באפריל 2026}}<br /> '''קול החסידות - אוצר החסידות''' - הינה מערכת לשמיעת שיעורי חסידות בטלפון הממוקמת ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> ==פתיחת המערכת==<br /> [[קובץ:בעלי תפילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעלי תפילה]]המערכת הוקמה בהמשך לדברי הרבי ב[[התוועדות]] שבת פרשת בחוקתי [[תשד&quot;מ]]: &quot;וזהו העילוי המיוחד שבלימוד החסידות על ידי הטלפון - שהכל עומד מוכן לכך שמי שירצה יוכל לשמוע וללמוד [[תורת החסידות]]&quot;.<br /> <br /> המערכת הוקמה על ידי מכון [[היכל מנחם ירושלים]] באדיבות הנגיד החסידי [[יוסף יצחק גוטניק]] שי'.<br /> <br /> בתחילת דרכה פעלה המערכת תחת השם '[[קול החסידות]]'. במערכת הושמעו [[שיחות קודש]] ו[[התוועדויות]] מהרבי, שיעורים בענייני השעה, [[סיפורי חסידים]], שאלות ותשובות על [[מנהגי חב&quot;ד]] ועוד. השיעורים וההתוועדויות הושמעו בשפות: עברית, איידיש ואנגלית. המערכת הופעלה על ידי מערכות הטכנולוגיות החדישות בזמנו, והייתה מוגבלת במספר השיעורים והמאזינים שיכלו להשתתף בו זמנית.<br /> <br /> כמה שנים לאחר מכן, כבר לא עמדה המערכת בעומס בכל המובנים ועברה תחת ניהולו של '[[אוצר החסידות]]' - מרכז לתורת החסידות ב[[ארץ הקודש]] המופעל על ידי הרב [[מרדכי בלוך]].<br /> <br /> המערכת עברה לטכנולוגיה חדישה ומתקדמת. עם שדרוג המערכת נוספו בה מגוון רחב יותר של שיעורים ממרצים ומשפיעים שונים מכל רחבי העולם, עם יכולת קבלת מספר גדול יותר של מאזינים בו זמנית, והפעלת שידורים חיים של [[שיעורים]] ו[[התוועדויות]] בארץ ובעולם וספרים בהם העורכים הרב [[אברהם וולף]], הרב מנחם טייטלבוים והרב [[מנחם מענדל הכהן רוט]].<br /> <br /> כיום מאזינים מידי יום למערכת עשרות אלפי אנשים מכל הזרמים והחוגים בהם כאלה שלא היו רוצים להיחשף ברבים כלומדי [[תורת החסידות]].<br /> <br /> == תכנים במערכת ==<br /> * שמיעת [[שיחה|שיחות]] הרבי הן לפי [[השיחה היומית]] והן לבחירה לפי סדר השנים.<br /> * האזנה לשיעורים בנושאים שונים, ביניהם ב[[ספר התניא]], חינוך מאמרים<br /> * מדור מיוחד לנשי ובנות חב&quot;ד<br /> * הקלטות של הרבי מהתוועדויות, שיחות קודש, תפילות, רגעים מיוחדים ועוד..<br /> * הקלטות ושידורים חיים מהתוועדויות וכינוסים שונים.<br /> * ארכיון גדול של [[ניגוני חב&quot;ד]] רבים להאזנה.<br /> * שיעורים בהלכה ושיעורים על פרשת שבוע<br /> * קריאת התורה ע&quot;י [[בעל קורא|בעלי קוראים]] מיוחדים<br /> * סיפורי חב&quot;ד<br /> * שיעורים רבים בנושאים שונים ובניהם: [[תפילה]], [[שבת]], חסידות, [[חינוך]] ו[[גאולה ומשיח]]<br /> * האזנה לעשרות בעלי תפילה חסידים המבצעים את תפילות ראש השנה ויום הכיפורים בנוסח חב&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ד: סליחות, תפילות, וקריאת התורה.<br /> * הקלטות של קריאת המגילה ועוד.. של בעלי קוראים ידועים ומיוחדים<br /> * שיעורים גאולה ומשיח ונושאים שונים ועוד<br /> * וכל זה בשלושה שפות [[עברית]], [[יידיש]] ואנגלית<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> המערכת בארץ הקודש הוציאה לאור מספר חוברות אודות נחיצות לימוד תורת החסידות.<br /> * קונטרס נחיצות לימוד תורת החסידות{{הערה|[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/2784387_1955792.pdf הקובץ להורדה] {{PDF}}}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://col.org.il/news/50777 הרב ישראל יצחק ברנדסדורפר: &quot;קול החסידות&quot; מחיה את נפשי]<br /> * [https://col.org.il/news/54966 קמפיין לעורר את האהבה: שיעור טלפוני ראשון מהרב משה גרוזמן]<br /> * [https://col.org.il/news/126351 תשרי מתקרב: בעלי תפילה חב&quot;דיים בנוסח ה'ימים הנוראים']<br /> * [https://col.org.il/news/52642 הרב אשר לעמיל הכהן התוועד עם אנ&quot;ש בביתר עילית]<br /> * [https://col.org.il/news/49106 הרב גופין התוועד בביתר עילית]<br /> * [https://col.org.il/news/48947 מחבר ספרי 'תולדות לוי יצחק' התוועד בביתר עלית]<br /> * [https://col.org.il/news/48124 בביתר עילית התוועדו לרגל יום ההילולא ג' תמוז]<br /> * [https://col.org.il/news/38264 קונטרס לימוד החסידות יופץ במירון ● להורדה]<br /> * [https://col.org.il/news/2099 קליפורניה: קול החסידות בתנופת השתפרות]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]]<br /> [[קטגוריה:תוכניות שמע חב&quot;דיות]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=841541 2026-04-13T20:05:47Z

<p>מ. רובין: למה למחוק קישור?</p> <hr /> <div>[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]]<br /> '''כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש''' הינו האופן בו נוהגים [[חסיד]]ים ו[[יהודי]]ם מחוגים רחבים [[כתיבה לרבי|לכתוב לרבי]] ולקבל את עצתו וברכתו, ב[[נצחיות חייו של הרבי|תקופה שלאחר ג' תמוז]] בה לא רואים את [[הרבי]].<br /> <br /> כתיבה לרבי מתבצעת על ידי כתיבת ה[[פ&quot;נ]], הבקשה או השאלה על דף חלק, [[ציור פני הרבי]] והכנסת המכתב לאחד מספרי ה&quot;[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]]&quot;. במכתביו של הרבי שבמקום האקראי בו הוכנס הדף, יראה הכותב את תשובת הרבי למכתבו. נהוג לקבל לפני הכתיבה לרבי [[החלטה טובה]].<br /> <br /> ==התפשטות המנהג==<br /> לאחר כ&quot;ז אדר, כאשר פסקו לצאת תשובות כתובות מהרבי והציבור היה במבוכה גדולה, החל הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] לעשות לעצמו קביעות בלימוד מסדרת ה[[אגרות קודש]]{{הערה| הרב גלוכובסקי נוהג לקרוא כל יום לפני השינה 5 מכתבים של הרבי ב'אגרות קודש'.}}.<br /> כאשר קרא את האגרות שם לב כי הוא רואה התייחסויות לנושאים שונים שבדיוק עמדו אצלו על סדר היום. ברגע שהדבר נשנה כמה פעמים, הוא הסיק מזה כי יש בזה ענין לא רגיל.<br /> <br /> באחת ההזדמנויות אחד מבני משפחתו היה צריך להתאשפז, ואז פתח באגרות קודש וראה תשובה בה הרבי כותב למישהו שהצורך שלו להתאשפז בוודאי נעשה בגלל שצריך לקרב יהודים ליהדות בבית הרפואה, ואם אכן יעשה זאת הכל יסתדר. בעניו נחשב הדבר כאילו התשובה מכוונת אליו.<br /> <br /> באותה תקופה שלאחר כ&quot;ז אדר, הוא ראה חסידים רבים עצובים מהמצב שהרבי לא עונה תשובות מפורטות, אלא רק בהן ולאו על שאלות ששאלו לפניו המזכירים, והחל לספר בהזדמנויות שונות כי הרבי כבר אמר שימצא דרכים איך לענות, וכך סיפר סיפורים שונים שהתרחשו עמו כשקיבל מענה מהרבי דרך האגרות קודש. בעקבות זאת הדברים התפרסמו ואנשים הגיעו, שאלו וביררו, וכך הענין נודע לכל הציבור{{הערה|גליון בית משיח 274 עמוד 48.}}.<br /> <br /> ==מקורות המנהג==<br /> בכללות ניתן לחלק את המנהג לשני חלקים: א) '''כתיבה לרבי''' - כלומר הכנסת [[פ&quot;נ]], דו&quot;חות ובשורות טובות ובקשת ברכה, ב) '''קבלת מענה מהרבי''' - ההתייחסות לתשובה במקום שנפתח כתשובה מהרבי.<br /> <br /> חסידים מביאים מקורות שונים, בהם ניתן לראות אפשרות של שימוש בספרי הרבי כדי לכתוב לו, וכן שימוש בספרים כדי לקבל מענה:<br /> <br /> ===כתיבה לרבי באמצעות הספר===<br /> לגבי הכנסת [[פדיון נפש]], כותב [[הרבי]] שיש לצייר תמונת הנשיא ולהכניס את המכתב לספריו:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יקרא כל אחד פ&quot;נ (כמובן בחגירת אבנט). אלו שזכו להכנס ליחידות, או על כל פנים לראות את פני כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ - יצייר עצמו, בעת קריאת הפ&quot;נ, כאלו עומד לפניו. להניח הפ&quot;נ אחר כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של תורת כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ. ולשלחו (אם באפשרי - בו ביום) על מנת לקראותו על ציון שלו.|מקור=[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] כרך ד' אגרת תתפה}}<br /> <br /> דבר דומה נמצא בספר '[[לשמע אוזן]]' של הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] בשם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]:<br /> &quot;כאשר קורה משהו אצל יהודי, יש בכוחו של כל יהודי לפתוח את [[ספר התניא]] ולומר: רבי, עזרו לי!&quot;. - ומוסיף - כנראה, שלכן נהוג להכניס פדיון לתוך ספר התניא{{הערה|מספר ששמע מהרב יוסף ליפשיץ מקוריוקבקה, ששמע מאדמו&quot;ר הרש&quot;ב.}}.<br /> <br /> כמו כן, לגבי מקרה בו זקוקים לברכה, נאמר שיש בכוחו של יהודי לפתוח את ספר התניא ולומר 'רבי עזרו לי'{{הערה|[[לשמע אוזן]].}}.<br /> <br /> ===קבלת תשובה באמצעות הספר===<br /> מובא בפוסקים{{הערה|שו&quot;ת חיים שאל (להחיד&quot;א) ח&quot;ב ס' ל&quot;ח, מ&quot;א. ועוד (נסמנו ב&quot;שערי ישיבה&quot; ח&quot;ד (צפת, תשס&quot;א) ע' 617 ואילך).}} שניתן לפתוח ספר קודש, ולראות התוכן הנפתח כסימן להצלחה. המנהג מוסכם על כל נושאי כלי השו&quot;ע, ומובא בשיחת הרבי כמנהג שנתקבל:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים, וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסויימת, פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט-עין לראשונה (שלא במכוון, שהרי, רצו לראות היכן יפתח על פי ההשגחה [ה]עליונה), ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל, ולדוגמה: כשנפתח להם בפסוק &quot;פתח תפתח&quot;, או &quot;שמח תשמח&quot;, וכיוצא בזה, היה להם &quot;סימן מלמעלה&quot; שתהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות, או שהבינו על פי הסימן שיש להמנע מעשיית הדבר, או לדחותו לאחר זמן, וכיוצא בזה|מקור=[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] [[תשמ&quot;ט]] חלק א' עמוד 309}}<br /> <br /> אם כי משיחה זו ניתן רק להסיק שמדובר ב&quot;סימן מלמעלה&quot;, ולא שהרבי עונה תשובות.<br /> <br /> אמנם, בהמשך השיחה מבהיר הרבי, שהפתיחה הינה רק לדברי חולין, ולא בעניינים השייכים לקדושה, בהם יש לשאול [[רב]].<br /> <br /> ובשיחה אחרת (ספר השיחות תשמ&quot;ט ח&quot;ב עמ' 489):<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וכידוע מנהג ישראל מקדמת דנא שכשהיו רוצים לברר איך להתנהג בעניני הרשות, (בענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך) היו מבררים ע&quot;פ גורל וכיו&quot;ב, כמו, לפתוח ספר קדוש (חומש וכיו&quot;ב) ובקום שנפתח הספר - שזהו בהשגחה פרטית - מוצאים סימן כו', ועפ&quot;ז מחליטים כיצד לנהוג בפועל, ומפרשים שכיון שנפתח הספר בפסוק פלוני, הרי זה '''סימן מן השמים''' שרצונו של הקב&quot;ה שיעשו באופן כך.}}<br /> <br /> ובהערה שם (98):<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ולהעיר, שמצד גודל הזהירות שצריך להיות בספרי קודש – אולי כדאי להימנע מלהשתמש בספרי '''קודש''', ופשיטא שלא בשביל בירור בעניני חול, ויעשו גורל בשאר אופנים - ולהעיר שגורל '''בכלל''' הוא מפי שמים.}}<br /> <br /> כמו כן, במענה לשאלה פרטית בענין שידוכים, כתב הרבי{{הערה|היכל מנחם ח&quot;ב ע' רי&quot;ז.}}: {{ציטוטון|ישנם כאלה שנוהגים לפתוח חומש או תהלים והפסוק הראשון שמזדמן לפניהם על פי דין למדים מה לעשות}}.<br /> <br /> באגרת קודש מפורטת ששלח הרבי ליהודי שכתב שפתח את ספר התנ&quot;ך ותפסו את תשומת ליבו שני פסוקים, הסביר הרבי את הנהגה זו ושנכונה היא. וזו לשון קודשו:<br /> <br /> {{ציטוטון|במכתבך אתה שואל איזו משמעות עשויה להיות עבורך בשני פסוקים בספר משלי (ח, ו-ז) אשר תפסו את תשומת ליבך כאשר פתחת את התנ&quot;ך &quot;באקראי&quot;. אתה כמובן צודק בהנחתך שיש מסר מיוחד עבורך בקטע זה. למעשה כפי שאתה בוודאי יודע, 'תורה' בכלל פירושה 'הוראה', והיא ניתנת ככזאת לא רק לעמנו ככלל, אלא לכל יהודי בפרט. זוהי אחת הסיבות לכך שבמתן תורה, ה' פתח בכך שדיבר בעצמו בגוף שני יחיד - &quot;אנכי ה' אלוקיך וכפי שחז&quot;ל מספרים לנו, הנשמות של כל בני ישראל, כולל אלה של כל הדורות בעתיד, היו נוכחות במתן תורה. בוודאי כשחושבים על כך שהפסוקים הנ&quot;ל מציגים עצמם בפניך באופן כה משמעותי ובזמן סגולה, כפי שאתה מתאר במכתבך - ברור שזה מציין מסר ברור, משום שכל דבר הוא בהשגחה פרטית. יתירה מזו, הבעל שם טוב מזכיר לנו שכל דבר שיהודי רואה או שומע מכיל מסר עבורו בעבודת השם}}{{הערה|תרגום חופשי מאגרת מכ&quot;ד ניסן תשל&quot;ח, נדפסה בספר מורה לדור נבוך חלק ג' עמוד 249}}.<br /> <br /> בהמשכה של האגרת מבאר הרבי באריכות מהי התשובה וההוראה הטמונה בפסוקים שנגלו לעיני השואל בעת פתיחת הספר, וכיצד עליו ליישם הוראה זו בחייו ועבודתו.<br /> <br /> הרבי אומר{{הערה|1=[http://otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=60&amp;cPartLetter=B&amp;nBookId=84&amp;refrashBookNav=Y שיחת הרבי, שבת פרשת פנחס תשמ&quot;ח].}} שכאשר יהודי קורא איגרת מהרבי, הרי נהיה הוא &quot;קריינא דאיגרתא&quot; (-מקריא, מכריז האיגרת) ועליו השליחות לקיים הכתוב בה.<br /> <br /> בנוסף, הרבי מתייחס למנהגים שנתפשטו בעם ישראל כמנהגי קודש{{הערה|לדוגמא, קריאת פרשיות התורה בשמות (ועד שלומד ומדייק בזה רבות), חלוקת הפרקים בתורה.}}, וכמו כן, הכתיבה והשאלה באמצעות ספר קודש הוא מנהג שהתקבל.<br /> <br /> ==היחס למנהג==<br /> ===המצדדים בעד===<br /> [[קובץ:DSC_0432-740x491.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] כותב עם יהודים לרבי ב[[ל&quot;ג בעומר]] ב[[מירון]]]]<br /> רוב גדול מחסידי חב&quot;ד מכל קצוות הקשת נוהגים לכתוב לרבי באמצעות ה&quot;אגרות קודש&quot;. משפיעים רבים מעודדים את שומעי לקחם לכתוב לרבי באופן סדיר, ומדריכים אותם בנוגע לתדירות הכתיבה והאופן הנכון בו יש להתייחס לתשובות שמשיב הרבי באמצעות ה&quot;אגרות קודש&quot;. ה[[מזכיר]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]], אותו הפקיד הרבי על ניהול ארכיון המכתבים וכן על מסירתן לדפוס בסדרת ה'אגרות קודש', צידד בעד נוהג זה ואמר שלמפרע רואה בו כסיבה לכך שהרבי זירז אותו בהוצאתם לאור והדפסתם בהקדם הכי אפשרי{{הערה|עפ&quot;י דבריו בכמה הזדמנויות ומהם בהתוועדות י&quot;א ניסן תשנ&quot;ה המרכזית ב-770, בית משיח - הובאו ב[https://drive.google.com/file/d/1yJLt_3pqjQ--V0VTLPTi6qL3XwJV-zey/view?usp=sharing תכנית 'ואביטה נפלאות - אדר א' תשפ&quot;ב'] (דקה 22:30)}}.<br /> <br /> יש הרואים חיזוק למנהג, מהאמור במבוא לכרך י&quot;ב באגרות. מבוא שנכתב על ידי המו&quot;ל לבקשת הרבי, היה למראה עיניו ואושר על ידו, שמקשר בין העובדה שנפסק מנהג ה[[יחידות]] להדפסת האגרות: &quot;בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין&quot;{{הערה|אברהם רייניץ, '''[https://chabad.info/magazine/644960/ כל כרך של אגרות קודש כמו 'הצצה' לעשרות יחידויות]''', באתר חב&quot;ד אינפו, מתוך [[שבועון בית משיח]]}}.<br /> <br /> בנוסף, יהודים רבים שאינם מחסידי חב&quot;ד נוהגים לכתוב לרבי, באופן תדיר או באקראי, באמצעות ה&quot;אגרות קודש&quot;. באירועים מרכזיים שונים מדי שנה, כמו [[ל&quot;ג בעומר|הילולת רשב&quot;י]] ב[[מירון]], והילולת ה[[בבא סאלי]] בנתיבות, מקימים [[תמימים]] ואברכים, בעיקר מ[[ישיבה גדולה צפת]], אוהלים לכתיבה לרבי. כמה רבנים מחוץ לחסידות חב&quot;ד עודדו את הכתיבה באופן זה{{הערה|ראה בקישורים חיצוניים.}}<br /> <br /> סיפורי ניסים רבים מתפרסמים מתוך אמונה שאלו התרחשו באמצעות הכתיבה לרבי וביצוע ההוראות כפי שהרבי הדריך במכתב. סיפורים כאלו התפרסמו לראשונה בעלון השבועי החב&quot;די [[שיחת הגאולה]], ולאחר מכן גם בשבועונים החב&quot;דיים דוגמת [[שבועון בית משיח]] ו[[הגאולה (עלון)|הגאולה]], ומשם נלקטו בספרים מיוחדים שהוקדשו לצורך כך - דוגמת סדרת הספרים 'נפלאות עכשיו' והספר 'רועה נאמן'.<br /> <br /> ===המסתייגים===<br /> עם זאת, ישנם חסידים המבקרים הנהגה זו וטוענים כי זוהי סטיה מהדרך החב&quot;דית המקובלת, ואין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם{{מקור}}. כחיזוק לטענה זו מצטטים מכתב של הרבי מהתקופה שלאחר [[הסתלקות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בה מורה הרבי לשלוח שאלה ל[[האוהל|ציון הרבי הריי&quot;צ]], והרבי ימצא את הדרך לענות:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ומה שמקשה הלא אי אפשר עתה לשאול את כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ כשיש ספק בהנהגה - אם יעמוד חזק בהתקשרותו אליו, מבלי ישים לב לפתויי היצר, וישלח השאלה על ציון כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ - וועט דער רבי געפינען א וועג ווי עם צו ענטפערן [= ימצא הרבי דרך כיצד לענות לו]|מקור=[[אגרות קודש]] כרך ג אגרת תקעט}}<br /> <br /> כמו כן, יש המסייגים את הכתיבה ואומרים כי בהתאם להוראות הרבי יש להפנות שאלות אלו (גם) לשני רבנים, שני רופאים או שני יועצים לפי הצורך{{הערה|שיחת חמשה עשר בשבט תשמ&quot;ח. ובשיחת ב' אדר תשמ&quot;ח - שישאלו ג' רבנים חסידיים (&quot;חסידיש'ע רבנים&quot;).}}, והכתיבה באמצעות האגרות קודש צריכה להיות במקביל ובנוסף לפעולות הללו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=61919&amp;lang=he הרב יוסף ישעי' ברוין: מתי כותבים לרבי, ומתי פונים לידידים מבינים?]. [https://chabad.info/magazine/603278/ הרב יצחק אקסלרוד: כתיבה באגרות קודש בנוסף לדרכים שקבע הרבי].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פדיון נפש]]<br /> *[[כתיבה לרבי]]<br /> *[[מרכז אגרות קודש]]<br /> *[[ידידים מבינים]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *נספח לחוברת '''[http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf יחי המלך המשיח]''', מכון תורתו של המשיח, [[בני ברק]] [[אלול]] תשס&quot;ו.<br /> *הרב אשר גרשוביץ, '''שערי ישיבה''', [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] חלק ד'<br /> * במענה למכתביו - מוסף שבועון בית משיח, ג' בתמוז תשע&quot;ז<br /> {{בית|רינת נועה בת עליזה|אתם תראו! עוד יהיו ניסים|636|42-47|תשס&quot;ח}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://chabad.info/video/news-video/תשרי-בליובאוויטש/במענה-למכתבו-הווידאו-המדובר-כעת-לצפי/ במענה למכתבו]''' - תכנית מולטימדיה העוסקת בכתיבה לרבי {{וידפו}} תשרי תשע&quot;ט<br /> * '''[http://igrot.org.il/ מרכז אגרות קודש - כותבים לרבי]''', האתר הרשמי המאפשר כתיבה לרבי און ליין באמצעות אגרות קודש.<br /> * '''[http://www.igrot.com אגרות קודש, התשובה שלך ממלך המשיח]''', אתר נוסף המאפשר כתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש אונליין<br /> * '''[http://www.igrot.org סיפורי מופת אישיים מהרבי באמצעות אגרות קודש]'''<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש']''', כ&quot;ב תמוז התשע&quot;א {{אינפו}}<br /> * '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2666 הרצאה ב'הידברות': נכון לפתוח אגרות קודש?]''' - הרב יצחק בצרי מתייחס לכתיבה ב'אגרות קודש' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2894 ערוץ 10 על כתיבה לרבי באמצעות ה'אגרות קודש'] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [[עמי מיימון]], תוכנית ברדיו 'קול ברמה' - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76436 כתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש], ב' תמוז התשע&quot;ג {{צליל}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/9/704898004260.html בית ספר שמחנך לכתוב לרבי]''' - סקירה על בית הספר החב&quot;די לבנות בצפת המחנך לכתיבה לרבי באמצעות אגרות קודש {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:התקשרות]]<br /> [[קטגוריה:יוזמות בתחום הפצת המעיינות]]<br /> [[קטגוריה:אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]]<br /> [[en:Writing to the Rebbe through Igrot Kodesh]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A9%D7%A8%D7%AA&diff=841537 2026-04-13T19:54:55Z

<p>מ. רובין: הסרת קישורים עודפים, סידור קטגוריות</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה שרת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משה שרת ראש ממשלת ישראל ה-2]]<br /> '''משה שרת (שרטוק)''' ([[ט&quot;ו בתשרי]] [[תרנ&quot;ה]] - [[ז' בתמוז]] [[תשכ&quot;ה]]) היה ראש הממשלה השני של [[מדינת ישראל]], ושר החוץ הראשון שלה.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[חג הסוכות]], [[ט&quot;ו בתשרי]] [[תרנ&quot;ה]] בשם משה צ'רטוק ב[[חרסון]] ליעקב ופניה (למשפחת לב). בשנת [[תרס&quot;ו]] עלה עם משפחתו לארץ.<br /> <br /> לאחר סיום לימודיו עבר ללמוד ב[[אוניברסיטה]] באיסטנבול שב[[טורקיה]], עד חזרתו לארץ עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בהמשך התגייס לצבא האימפריה העות'מאנית וחזר לאיסטנבול. בהמשך הוצב בסוריה, עד סוף המלחמה. אז חזר לארץ, ושימש בתפקידים מנהלתיים.<br /> <br /> כעבור תקופה עבר להתגורר ב[[לונדון]] על מנת ללמוד כלכלה, שם גם [[נישואין|נשא]] את רעייתו ציפורה. באותו זמן החל לפרסם מאמרים בבטאון מפלגת 'אחדות העבודה' בה היה חבר, ובהמשך חזר לארץ כדי לכתוב ביומון &quot;דבר&quot;. עם חבירת &quot;אחדות העבודה&quot; למפלגת מפא&quot;י, החל בפעילות פוליטית.<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> בשנת [[תרצ&quot;א]] התמנה למזכיר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית כסגנו של חיים ארלוזורוב, ובעקבות המינוי עבר להתגורר עם משפחתו ב[[ירושלים]]. בתקופה זו שינה את שם משפחתו &quot;צ'רתוק&quot;, ל&quot;שרטוק&quot;, ובהמשך ל&quot;שרת&quot;. לאחר שארלוזרוב נרצח, נבחר שרת להחליף אותו בתפקיד ראש המחלקה המדינית, וכיהן בתפקיד עד להקמת [[מדינת ישראל]].<br /> <br /> במהלך תקופה זו החזיק בכח ציבורי רב, ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אף ביקש להשתמש בכח זה על מנת שיפעל לשחרורו של הרב [[מרדכי דובין]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5335.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק י&quot;ד אגרת ה'שלה].}}.<br /> <br /> עם הקמת המדינה מונה לשר החוץ הראשון שלהּ, ונבחר לכנסת הראשונה מטעם סיעת מפא&quot;י.<br /> <br /> לאחר פרישתו של [[דוד בן גוריון]] מראשות הממשלה, בחודש שבט [[תשי&quot;ד]], התמנה שרת לראש הממשלה השני של [[מדינת ישראל]], ובמקביל המשיך לשמש כשר החוץ. היה זה למרות שבן גוריון עצמו העדיף שלתפקיד ראש הממשלה יתמנה לוי אשכול.<br /> <br /> בתקופת כהונתו הקצרה ניסה שרת לחתור ל[[הסכם השלום עם מצרים|הסדר שלום עם מצרים]]. לקראת סוף כהונתו, עקב משבר בממשלה, הקים ממשלה חדשה, אך גם היא לא החזיקה מעמד.<br /> <br /> לאחר תום כהונתו בת הפחות משנתיים, בחשוון [[תשט&quot;ז]], פינה את מקומו חזרה לקודמו, בן גוריון. תחילה המשיך לכהן כשר חוץ, אך עקב חילוקי דעות קשים החליט בן גוריון להורות לו להתפטר, והוא עזב את משרד החוץ ב[[תמוז]] תשט&quot;ז, ולאחר פרישתו יצא למסע מדיני ברחבי יבשת אסיה.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;א]] התמנה לתפקיד יו&quot;ר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית. תפקיד בו שימש עד לפטירתו, ב[[ז' בתמוז]] [[תשכ&quot;ה]].<br /> <br /> == קשריו עם הרבי וחב&quot;ד ==<br /> [[קובץ:שרת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרת בביקורו בכפר חב&quot;ד]]<br /> === היחידות אצל הרבי בשנת תשכ&quot;ב ===<br /> בתחילת [[אדר ב']] [[תשכ&quot;ב]] נכנס שרת ל[[יחידות]] אצל הרבי, במסגרת תפקידו כיו&quot;ר הסוכנות היהודית. הוא נכנס יחד עם קונסול ישראל בניו יורק מר דוד ריבלין{{הערה|שם=גרונר|על פי יומנו של הרב [[יהודה לייב גרונר]], שפורסם בגליון [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] מס' 57. פרטים מלאים בספר &quot;המזכיר&quot; עמ' 213 ואילך.}}.<br /> <br /> ריבלין סיפר שבמהלך היחידות עלו מספר נושאים, ביניהם עניין היישוב [[כפר חב&quot;ד]]. וכן סיפר ששרת יצא מהיחידות בהתרשמות עמוקה. ריבלין סיפר עוד שבמהלך היחידות עלה נושא משפט אייכמן, שהתנהל אז בישראל. שרת סיפר על המשפט בהתרגשות, ואמר שהמשפט מעלה מחדש את כל פרשיית [[השואה]]. הרבי שאל אותו בתגובה מדוע עושים מהמשפט &quot;הילולות&quot; שהרי במידה וזה כדי לעורר את נושא השואה, יש לעשות זאת בצורה הולמת{{הערה|שם=הרבי וראשי הממשלה|[[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]], הפרק על משה שרת במוסף '''הרבי וראשי הממשלה''', צורף ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון מס' 1601, חג הפסח תשע&quot;ה}}. הרבי הוסיף וסיפר שלאחר השואה ביקשו רבנים מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שיצטרף אליהם בקריאת גינוי נגד אנשים מסוימים שהתבטאו בצורה מקוממת כלפי הקדוש ברוך הוא בעקבות השואה. הרבי הריי&quot;צ לא הסכים והסביר שיש מקום, במיוחד ליהודי מאמין, לשאול 'למה עשה ה' ככה'{{הערה|שם=הרבי וראשי הממשלה}}{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4469161 אבא, למה?] {{בית חב&quot;ד}}}}.<br /> <br /> כשיצאו שאל אותם מזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] על חוויתם, שרת אמר שהייתה שיחה לבבית והרבי הוא בקיא בחדרי חדרים, ושהוא מקווה שזוהי פגישה ראשונה ולא אחרונה{{הערה|על פי זה נראה שהיחידות הנוספת, המתוארת להלן, לא התקיימה, ומדובר בבלבול}}. בהמשך שוחח הרב גרונר עם הרבי, הרבי שאל האם שרת היה מתוח בצאתו מהיחידות, והרב גרונר אמר שלא היה נראה כך אלא אדרבא. הרבי הגיב בשאלה האם הוא סיפר מה הרבי 'עשה' ממנו, הרב גרונר אמר שהקונסול ריבלין אמר לו משהו, אך הוא לא הספיק להבינו. הרבי הוסיף ושאל האם הבחורים עשו 'עניין' מביקורו של ראש הממשלה לשעבר, ובתגובה סיפר הרב גרונר ששרת רצה להיכנס לבית המדרש, אך ויתר על כך מחשש ל[[ביטול תורה]], הרבי נהנה מדבריו אלו של שרת. לשאלת הרבי סיפר גם הרב גרונר ששרת הביא עמו כיפה בכיסו ליחידות, ועד שהניחה על ראשו חבש כובע. הרבי נהנה גם מכך{{הערה|שם=גרונר}}.<br /> <br /> באותה שנה שלח הרב [[חנוך גליצנשטיין]] לשרת מכתב מהרבי בעניין בריאת העולם. שרת הודה לו במכתב חוזר, בו סיפר גם על היחידות המדוברת, ואמר שהוא מצא עניין בלימוד השקפותיו של הרבי{{הערה|שם=רועה נאמן לדורו|הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''רועה נאמן לדורו''' [[גליון בית חיינו]] מס' 103.}}.<br /> <br /> ב[[ח' באדר ב']] כתב הרבי ל[[זלמן שז&quot;ר]] אגרת, בה הוא מזכיר את עניין ביקורו של שרת, ומבקש גם משז&quot;ר לפעול בעניין כל שהוא שביקש משרת{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8383.htm המכתב לשז&quot;ר באתר ספריית חב&quot;ד ליובאוויטש]}}.<br /> <br /> בעקבות אותה יחידות, ביקר שרת ב[[כפר חב&quot;ד]], ומסר לתושבים דרישת שלום מהרבי. בעקבות אותו ביקור כתב לו הרבי ב[[י' בתמוז]] שהוא שמח לשמוע על הביקור, ועל כך ששרת שוחח עם הרב [[בנימין גורודצקי]]. הרבי הוסיף ואמר שזה מתחבר עם הרשמים שנותרו לו מהיחידות. במכתב הרבי מעודד את שרת להמשיך בפעולותיו, באמצעות סיפור [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8465.htm לקריאת המכתב באתר ספריית חב&quot;ד ליובאוויטש]}}.<br /> <br /> === היחידות בשנת תשכ&quot;ג ===<br /> בערב שבת, בעת שהרבי קיבל ליחידות בשעות הצהריים למשך שלוש וחצי שעות, [[ח' סיון]] [[תשכ&quot;ג]] נכנס ליחידות אצל הרבי{{הערה|על פי [https://drive.google.com/file/d/16yttYtH-ZLIgILK9vk02VKX1Zm76yl2c/view יומן המשב&quot;ק ר' מאיר הארליג]}} שנמשכה לערך כ-15 דקות{{הערה|עפ&quot;י מכתב התמים שמריה רויטבלאט מאותה תקופה - מכתבים מבית חיינו תשכ&quot;ג ע' 117}}.<br /> <br /> ייתכן שבאותה יחידות אירע מה שסיפר המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] ששרת הגיע כנציג הממשלה, כדי להציג בפני הרבי שאלה מסוימת, והרבי הציע את תשובתו. בנוסף לכך נתן לו הרבי עצות כיצד לפתור סכסוך בין שנים משרי הממשלה, שרת התפעל מכך, מכיוון שכלל לא התכוון לשאול את הרבי על כך, ועל סכסוך זה ידעו רק הוא ושני השרים{{הערה|הופיע באחד מספריו של [[מנחם זיגלבוים]]. [http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=90&amp;article=482 הרבי יודע] {{חב&quot;ד בישראל}}}}.<br /> <br /> === שרת מתערב למען פעילות חב&quot;ד ===<br /> הרב [[טוביה בלוי]] סיפר, שבתקופת עבודתו ב[[צא&quot;ח]], בתמוז [[תשי&quot;ח]], הגיעה הוראה מהרבי לארגן פעילות בכינוס נוער עולמי שמתקיים בירושלים. הרב בלוי ופעילים נוספים הלכו למקום, אך השומר לא הסכים להכניס אותם למקום ללא אישור. הם נעמדו בפתח ושוחחו עם היוצאים והנכנסים. כשהגיע משה שרת למקום, תהה למה לא מכניסים את הפעילים, ודרש שיכניסו אותם. בהמשך, סיפר הרב בלוי, הגיע מכתב מהרבי, בו כתב הרבי שכיצד זה שלא דואגים לכבודה של חב&quot;ד, שחסידים לא יכולים להיכנס{{הערה|הרב [[טוביה בלוי]], &quot;לקט ופרט&quot; חלק שלישי, קפ&quot;ז שביבים אות י&quot;ח}}...<br /> <br /> ביומנו {{הערה| משוט באסיה, דלהי, הודו [ב], 12.11.1956.<br /> }} בו מספר שרת על ביקורו בהודו בשנת 1956, כותב שרת כי סיפר לדיפלומטים אותם פגש שם, על הטבח בביה&quot;ס למלאכה בכפר חב&quot;ד: &quot;סיפרתי על רצח ילדים בשעת תפילתם בכפר החב&quot;די. הסברתי כי דווקא סמוך לרצועה יישובנו צפוף ואיך הפכו חייו לגיהינום עקב ההתנפלויות הבלתי-פוסקות [=של הפדאיון] ואיך הוכרחנו להעמיד את אנשינו במבחנים עליונים של חוסן אופי&quot;...<br /> <br /> === התבטאויות על הרבי ===<br /> *{{ציטוטון|בדורנו מעטים האנשים החובקים באישיותם זרועות עולם. והרבי מליובאוויטש הוא אחד המעטים האלה}}{{הערה|שם=רועה נאמן לדורו}}.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=54125 ראש הממשלה בכפר חב&quot;ד ● בימים ההם] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=78378 בניו של משה שרת העניקו עותק מהספר החדש לספרייה] {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=91744 החסיד והמאסר: האב והבן ממשפחת שרת - בעבר ובהווה] {{שטורעם}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[דוד בן גוריון]]|הבא=דוד בן גוריון|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשי&quot;ד]] - [[תשט&quot;ו]]}}<br /> <br /> {{ראשי ממשלת ישראל}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שרת, משה}}<br /> [[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חברי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ&quot;ה]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=841527 2026-04-13T19:24:56Z

<p>מ. רובין: /* משפחתו */ תיקון קישור</p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל לוין ב[[חלוקת דולרים|קבלת דולר לברכה]] מהרבי]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=ישראל לוין מכפר חב&quot;ד|אחר=ישראל לוין מנעוועל|ראו=[[ישראל לוין (נעוועל)]]}}<br /> ר' '''ישראל יהודה לוין''' ([[ז' תמוז]] [[תרע&quot;ב]] - [[ח' סיון]] [[תשס&quot;ה]]) [[תמים|תלמיד]] [[תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]], [[חסיד]] שחי וחווה את שנות [[מסירות נפש|מסירות הנפש]] ב[[רוסיה הסובייטית]], ומסר את נפשו על קיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]].<br /> <br /> היה מכונה בפי אנ&quot;ש בכפר חב&quot;ד &quot;ר' ישראל ליפאוויצער&quot; ע&quot;ש העיירה ממנה בא (וגם כדי להבדילו מ&quot;ר' ישראל נעוועלער&quot;, ששניהם נשאו את אותו שם ואותה שם משפחה)<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ר' ישראל נולד ב[[עיירה]] זיוויטוב שב[[אוקראינה]], ב[[שבת קודש]] [[פרשת חוקת]], [[ז' בתמוז]] [[תרע&quot;ב]], לאביו ר' [[אפרים לוין]] ששימש כ[[מלמד דרדקי]] ב[[עיירה]].<br /> <br /> ילדותו הייתה ספוגה בפחדים מפני הפרעות של האיכרים הרוסים, שהיו נוהגים אז לעשות פוגרומים בעיירות היהודיות ולטבוח ביהודים, כהמשך ל[[מלחמת העולם הראשונה]].<br /> <br /> מספר פעמים נאלץ להתחבא תחת המיטה יחד עם אחיו, כשהאיכרים האוקראיניים מאיימים ברצח הוריו אם לא יביאו את כל כספם. המצב המסוכן אילץ את בני המשפחה לנטוש את ה[[עיירה]], ולעבור לעיר ליפאוויץ.<br /> <br /> כשהגיעו לעיר ליפאוויץ החלה הממשלה הקומוניסטית להשתלט על החיים היהודיים, ולמנוע מיהודים לקיים [[תורה]] ו[[מצוות]]. הרדיפות בעיר היו קשות, ובזמן קצר נשברו כל יהודי העיר, ובני משפחתו נשארו כמעט היחידים בעיר שהמשיכו לשמור על קיום תורה ומצוות.<br /> ב[[חיידר]] שפתח אביו בעיר כמעט ולא נשארו ילדים, ור' ישראל ואחיו הלכו לעבוד ב[[שדה]], ותמורת העבודה היו מקבלים ירקות שעזרו לבני משפחתו לשרוד את הרעב ששרר באותה תקופה.<br /> <br /> === בישיבת תומכי תמימים ===<br /> בחורף [[תרפ&quot;ז]] נסע אחיו ללמוד ב[[ישיבה]] [[ליטאי]]ת ב[[קייב]], אך הבולשביקים השתילו בישיבה &quot;[[רב מטעם|רבנים מטעמם]]&quot;, ואלו דרדרו רוחנית את תלמידי הישיבה. זמן קצר לאחר שנסע ללמוד בישיבה חזר לביתו והודיע שהוא אינו מעוניין להמשיך בלימודים, אך סיפר על מסגרת ישיבתית אמתית שמתאימה לגילו של ר' ישראל, הנמצאת בקייב. <br /> <br /> ר' ישראל נסע לקייב בגיל 14 ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קייב|תומכי תמימים]], שנוהלה אז תחת ר' [[בנימין גורודצקי]].<br /> <br /> כשחזר לחופשת [[חג הפסח]] וראה שהוא נותר הנער הדתי היחידי בכל העיר, החליט לעזוב את העיר ונסע ל[[ויטבסק]], שם היה ריכוז גדול של בחורים בני גילו.<br /> <br /> === רשימת המקומות בהם למד ===<br /> במשך עשר שנים נדד בין ישיבות, כשכל ישיבה שנסגרה על ידי ה[[יבסקציה]] עבר מיד לישיבה שניה. מספר פעמים אף נאסר, ומיד לאחר השחרור המשיך בנדודיו. חלק מהמקומות בהם למד:<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> * [[תומכי תמימים ויטבסק|וויטבסק]]<br /> * [[תומכי תמימים פריסלוב|פריסלוב]]<br /> * [[תומכי תמימים קייב|קייב]]<br /> * [[תומכי תמימים באקו|באקו]]<br /> * [[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)|כותאיס]]<br /> * [[תומכי תמימים קולאש|קולאש]]<br /> * [[תומכי תמימים קייב|קייב]]<br /> * [[תומכי תמימים מוסקבה|מוסקבה]]<br /> * שוב בקייב,<br /> * [[תומכי תמימים צ'רניגוב|צ'רניגוב]]<br /> * [[תומכי תמימים מלחובקה|מלחובקה]]<br /> * [[תומכי תמימים לנינגרד|לנינגרד]]<br /> * שוב מוסקבה,<br /> * ווארוניז' קריביורוג<br /> * [[תומכי תמימים חרקוב|חרקוב]]<br /> }}<br /> <br /> באותה תקופה אסר החוק על שהיה במקום כל שהוא בלי תעודה מזהה בו מפורט מצבו של נושא התעודה (אם עובד או לומד), וההסתובבות בערים הגדולות הייתה מותרת רק לבעלי תעודה מיוחדת. לצורך כך נאלץ לזייף מסמכים. מכיוון שלא היו לו קרובי משפחה בערים הגדולות נאלץ לישון ב[[בית כנסת|בתי כנסת]].<br /> <br /> מספר פעמים נאסר לתקופות קצרות. אחד המאסרים קרה כאשר למד ב[[מלחובקה]], ולאחר מספר ימים הוחלט לשחררו באזהרה כי לא ימצא עוד באזור, ואם יתפס יישב במאסר שנתיים.<br /> <br /> ר' ישראל שרצה להמשיך ללמוד באזור, נשאר במלחובקה ורק העתיק את מקום מגוריו לביתו של ר' [[זלמן ליברמן]]. אולם באחד הלילות שוב נאסר על ידי בלשים בשכבו באחד מבתי הכנסת. גם הפעם לא נמצאו בידו תעודות או אישורים מתאימים, והוא נאסר שנית.<br /> <br /> === הגיוס לצבא וחתונתו ===<br /> בגיל הגיוס נקרא להתייצב ב[[מוסקבה]] למחרת [[יום הכיפורים]] בשנת [[תרצ&quot;ו]]. פחדו היה גדול מכיוון שלא היו לו תעודות מתאימות, ובנוסף, זמן קצר קודם היה גל מאסרים גדול בקהילה החסידית.<br /> <br /> הוא ניצל מגזירת הגיוס בשל הוראה של [[הרבי הריי&quot;צ]] שירכיב משקפיים, דבר שבדרך [[נס]] הצילו מגיוס.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תרצ&quot;ח]] השתדך עם מרת איטה דבורה{{הערה|נפטרה ב[[ד' אייר]] [[תשל&quot;ד]]}}, בתו של ר' [[מאיר גורקוב]], ומספר חודשים לאחר מכן התחתן.<br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] נאלץ להתחבא זמן ארוך, כיוון שכל בחור צעיר היה מגוייס בכפייה. החזית המתקרבת אילצה אותו לברוח עם משפחתו ל[[סמרקנד]]. הנסיעה הארוכה והמתישה ברכבת משא שיכלה את בנו ה[[בכור]].<br /> <br /> כשהגיע ל[[סמרקנד]] פתח יחד עם ר' [[מיכאל טייטלבוים]] ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד|תומכי תמימים]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ג]] נוצרה אפשרות להתכתב עם [[הרבי הריי&quot;צ]] באמצעות [[חסידים]] ב[[ארץ ישראל]], שהעבירו את המכתב לרבי. ר' ישראל ור' מיכאל כתבו מכתב בו הם מבקשים ברכה ל&quot;{{מונחון|זרעא חייא וקיימא|ילדים}}&quot;. הם לא זכו לקבל תשובה, אך ארבעים שנה אחר כך, כשכבר היה בארץ ישראל, נמצא מכתב התשובה של הרבי בארכיון הספרייה, בו הרבי מברכו בילדים וב[[פרנסה]].<br /> <br /> === היציאה מרוסיה ===<br /> בקיץ שנת [[תש&quot;ו]] יצא מ[[רוסיה]] [[בריחת רוסיה תש&quot;ו|יחד עם קבוצת חסידים]] באמצעות דרכונים [[פולין|פולניים]] מזוייפים, והגיע ל[[מחנה הפליטים פאקינג]] ב[[גרמניה]]. גם שם פתח יחד עם ר' מיכאל ישיבת תומכי תמימים, אותה המשיכו לנהל גם זמן רב לאחר שמרבית החסידים עזבו את המחנה.<br /> <br /> לאחר מכן עבר ל[[פריז]] שם התעסק ב[[חינוך]] ילדי ישראל, למרות קשיי השפה.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]] הגיע ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> === אצל הרבי ===<br /> ב[[חודש אלול]] [[תשכ&quot;ב]] נסע ל[[הרבי|רבי]] בפעם הראשונה ל[[חודש החגים]], אז נכנס ל[[יחידות]]. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שמחת בית השואבה]] ביקש הרבי שהאורחים מארץ ישראל יגידו '[[לחיים]]', וציין את שם משפחתו {{ציטוטון|וואו איז לוין?}} (איפה 'לוין'?).<br /> <br /> נפטר ב[[ח' בסיוון]] [[תשס&quot;ה]], ונטמן ב[[בית העלמין]] [[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, הרב [[שלום דובער לוין]]<br /> *בתו, מרת רבקה ערנטרוי<br /> *בתו, מרת שטערנא שרה, רעיית הרב [[יהודה קלר]]<br /> *בתו, מרת לובא הרצל<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *רפי דינרי, '''התקווה להתראות עם הרבי החזיקה אותי''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 880 תשע&quot;ג.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://hebrewbooks.org/23734 זכרונותי]''', ספר זכרונותיו אותו כתב על פי הוראת הרבי {{הב}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:לוין, ישראל יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> ‏[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לוין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גורקוב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ויטבסק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים צ'רניגוב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מלחובקה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ווארוניז']]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים חרקוב]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=841526 2026-04-13T19:23:14Z

<p>מ. רובין: קידוד קישורים</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבי תניא באנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] [[חלוקת תניא|מחלק]] את הכרך הראשון של [[ספר התניא]] במהדורה מתורגמת ל[[אנגלית]] למר ברנרד פרין - מי שמונה על ידי הרבי לראש הוועדה להדפסת התניא באנגלית, לאחר שנשא [[שיחה]] מיוחדת לרגל תרגום התניא, בחזית בנין [[770]] ([[ט&quot;ז בסיוון]] [[תשל&quot;ה]])]]<br /> [[קובץ:תרגום לצרפתית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התניא המתורגם לצרפתית]]<br /> [[קובץ:תניא בערבית.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ספר התניא מתורגם לערבית]]<br /> [[קובץ:שיעורים בספר התניא רוסית.png|ממוזער|הספר &quot;שיעורים בספר התניא&quot; מתורגם לרוסית]]<br /> <br /> בהוראת [[הרבי]] '''[[ספר התניא]] [[תרגום|תורגם]]''' לשפות רבות על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: [[אידיש]], [[אנגלית]], [[צרפתית]], איטלקית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית, גרמנית, גיאורגית והונגרית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי ב[[לשון הקודש]], כשהעמוד בלשון הקודש בצד השמאלי.<br /> <br /> ==מהדורות מתורגמות==<br /> ===תרגום לאנגלית===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ב]] תורגם לראשונה ספר התניא לשפה אחרת, על ידי מזכירו של הרבי הרב [[ניסן מינדל]] שתרגם את התניא לשפה ה[[אנגלית]].<br /> <br /> תרגום זה זכה לעידוד ויחס מיוחד מהרבי, שנבע מכך שהוא הנגיש את הספר לשפה הכי פופולארית ונפוצה, ובכך הנגיש את מעיינות החסידות בצורה הרחבה ביותר.<br /> <br /> הרבי הגיה מספר פעמים{{הערה|1=[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/11/16-11-2016-00-23-18-hatomim.pdf חלק מהגהות הרבי כפי שפורסמו בגליון 'התמים' של שבועון בית משיח].}} הן את תוכן הספר והן את ההקדמה שהרב מינדל כתב עבורו, כשהתרגום נעשה בפעם הראשונה על עלי הטיוטה שהכין הרב מינדל בלשון הקודש, ולאחר מכן על המהדורה האנגלית, לפני שנשלחה לדפוס.<br /> <br /> הספר יצא לאור בתקופת 'המלחמה הקרה' בין המעצמות האמריקאית והסובייטית, והרבי התבטא כי העולם רועש כעת סביב שיגור הלויין 'ספוטניק', אך לאמיתו של דבר הוא היה צריך לרעוש סביב ההוצאה לאור של ספר התניא.<br /> <br /> הרבי אף נשא מספר שיחות בקשר עם ההוצאה לאור של המהדורה האנגלית.<br /> <br /> בתרגום לאנגלית נטל חלק מרכזי גם הרב [[יצחק זלמן פוזנר]] שאף זכה ליחידויות ממושכות עם הרבי בקשר לעבודה זו{{הערה|1=[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2561928/jewish/Rabbi-Zalman-I-Posner-Prolific-Author-Pioneer-in-Jewish-Outreach-87.htm כתבה אחר פטירתו באתר בית חב&quot;ד (אנגלית)].}}.<br /> <br /> ===תרגום לאיטלקית===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] יצא לאור תרגום של ספר התניא לאיטלקית, בהשתדלותו של ר' אברהם סופר (שרייבר), ובהשתתפותו של פרופסור קולמבו.<br /> <br /> הרבי הודה למתעסקים בהוצאה לאור, והביע קורת רוח מכך שהספר יצא מהודר גם בצורתו החיצונית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9434.htm אגרות קודש, ט&quot;ו טבת תשכ&quot;ח].}} ואף קישר את ההוצאה לאור של מהדורה זו עם 'ולאום מלאום יאמץ', שכאשר זה קם זה נופל, וכאשר רומי 'נופלת' ברשות הקדושה, זה סימן על תקומתה וכינונה של ירושלים, בגאולה השלימה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9448.htm אגרות קודש ו' שבט תשכ&quot;ח למר שז&quot;ר]. וראו גם שיחת ש&quot;פ וישב, שיחות קודש תשכ&quot;ח חלק א' עמוד 298.}}.<br /> <br /> ===תרגום לספרדית===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] יצא לאור תרגום של ספר התניא לספרדית, ע&quot;י הרב [[דובער בוימגארטן]], ובהשתתפותו של אברהם פאליטשענקא. התרגום הושלם בשנת [[תש&quot;ל]].<br /> <br /> ===תרגום לפורטוגזית===<br /> ספר התניא נדפס בתרגום לפורטוגזית החל משנת תשמ&quot;א. מלאכת התרגום ארכה מספר שנים. התרגומים נעשו על ידי מתרגמים שונים: ר' משה פיים, הרב [[דוד וייטמן]], הרב [[יצחק משען]], ר' יעקב זאב בנדה, ושילה שמאע, ובעריכתם של ד&quot;ר ברוך קנאפ והרב [[צבי אריה בעגון]]. חלק מהתרגום נעשה בהשגחתו של ר' [[יעקב לייב זאיאנץ|יעקב אריה לייב זאיאנץ]]. בתש&quot;נ נדפסו כל החלקים בכרך אחד.<br /> <br /> ===תרגום לצרפתית===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ח]] הודפס בפעם הראשונה ספר התניא בתרגום ל[[צרפתית]] ביזמת '[[לשכת ליובאוויטש האירופאית]]'. מהדורה זו יצאה לאור במספר חלקים, וזכתה לתפוצה רחבה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] הוציאה לאור 'הלשכה' מהדורה מחודשת של התרגום, בה מופיע התרגום של כל התניא בכרך אחד, כאשר בצד אחד נדפס עמוד התניא המקורי, ומולו התרגום לצרפתית.<br /> <br /> ===תרגום לרוסית===<br /> בהתוועדות שבת פרשת נשא תשל&quot;ה כאשר הרבי התייחס לתניא שתורגם לאנגלית בתרגום חדש, סיפר על התרגום שערך [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רמ&quot;מ]], בנו הצעיר של [[הרבי המהר&quot;ש]], לתניא, ב[[רוסית]]: &quot;וכידוע המעשה שהיה עם אחיו של הרבי נ&quot;ע [כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב] שנקרא על שם אדמו&quot;ר הצמח צדק, אשר פעם תירגם פרק בתניא לרוסית ושל, זאת לאינו-יהודי, ואותו אחד התפעל מאוד מזה, רק שאחר כך לא אסתייעא מילתא ולענין לא היה המשך&quot;{{הערה|התוועדות שבת פרשת נשא תשל&quot;ה. ליקוטי שיחות חלק יג, עמ' 180.}}.<br /> <br /> גם בשבת פרשת וישב כ&quot;א כסלו תשמ&quot;ח, סיפר הרבי: &quot;כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר סיפר, שדודו (אחיו הצעיר של אדמו&quot;ר נ&quot;ע), תירגם פעם ענין מתורת החסידות ברוסית כדי לפעול על אחד הנכבדים ומשפיעים במוסר כו' דעם הרוסי בזמן ההוא כו', אבל ענין זה היה חד פעמי ולא נודע ונתפרסם, (גם לא באיזה אופן היתה הפעולה), ולא באופן של סדר כו',כפשוט&quot;{{הערה|ספר השיחות תשמ&quot;ח חלק ב', עמ' 159, הערה 46.}}.<br /> <br /> ספר התניא נדפס בשפה הרוסית, בתרגומה של מרת גולדה ליפש, ובהשגחתו של פרופ' [[ירמיהו ברנובר]] (גם הרבנים לוין ואוקניוב שימשו כיועצי תרגום). תחילה נדפס ספר התניא ברוסית בחוברות (משנת תשל&quot;ו ואילך), ובהמשך נדפסו חלקים מהתניא כספרים בודדים, עד שהתרגום הושלם והתניא נדפס מתורגם בכרך אחד (משנת תשד&quot;מ ואילך). מאז נדפס ספר התניא פעמים רבות בשלמותו עם התרגום לרוסית בהוצאת [[שמי&quot;ר]]. גם הוצאה לאור [[קניז'ניקי]] הוציא לאור כמה מהדורות של [[תניא]] ב[[רוסית]].<br /> גם הספר &quot;[[שיעורים בספר התניא]]&quot; נדפס בתרגום לרוסית בהוצאת &quot;יחד&quot;, בשנת תש&quot;פ.<br /> <br /> ===תרגום לגרמנית===<br /> בשנת [[תשמ&quot;ה]] יצא לאור בשווייץ חלק מספר התניא בתרגום לגרמנית, על ידי משפיע קהילת חב&quot;ד המקומית, הרב [[צבי צאהלער]]. תרגום נוסף ומקיף - לכל ספר התניא - בשפה הגרמנית נעשה ע&quot;י ר' לוי שטרנגלנץ, ויצא לאור על ידי בית חב&quot;ד וינה. (מהדורה מתוקנת נדפסה בתשס&quot;ז, ומופיעה באתר Chabad. Org בשפה הגרמנית).<br /> <br /> ===תרגום לערבית===<br /> בחודש כסלו [[תשל&quot;ב]] עלה הרעיון הראשוני לתרגם את התניא לערבית על ידי שליח הרבי ב[[מרוקו]] הרב [[לייבל רסקין]], פרוייקט שקיבל את אישורו של הרבי בתנאי שהתרגום יהיה אכן תרגום טוב. לצורך המלאכה נבחר הרב [[דוד בוסקילה]] ששלט היטב בערבית ובלשון הקודש, ועל מנת לתרגם כראוי הוא קבע שיעורים עם הרב רסקין במהלכם העמיק בספר התניא על מנת לתרגם כראוי.<br /> <br /> התרגום היה לניב הערבי-מרוקאי, וב[[ג' כסלו]] [[תשל&quot;ז]] הושלמה מלאכת התרגום של '[[שער היחוד והאמונה]]', וכאשר הספר הוכנס לרבי השיב הרבי במענה מיוחד: &quot;נתקבל ותשואות-חן תשואות-חן ודבר בעתו – יו&quot;ד כסלו, [[גאולת אדמו&quot;ר האמצעי]] ממלא מקום [[אדמו&quot;ר הזקן]]. והוספה מיוחדת ב[[יפוצו]] (בשפת [[רמב&quot;ם|מורה נבוכים]]) תוסיף באחישנה, ב[[ביאת משיח|ביאת מלכא משיחא]]. אזכיר על הציון&quot;.<br /> <br /> בשבת פרשת שמות [[תשל&quot;ז]] נשא הרבי שיחה בנוגע לתרגום התניא לערבית, והפליא בכך שעל ידי הבירור של שפה זו מבררים את כל אומות העולם כולם.<br /> <br /> במהלך השנים שלאחר מכן המשיך הרב רסקין לעבוד עם הרב בוסקילה על תרגום והדפסת התניא, ובי' שבט תש&quot;מ השלים את ההוצאה לאור של 'אגרת התשובה', ובשנת תשד&quot;מ הושלמה המלאכה כולה כאשר יצא לאור התרגום של 'לקוטי אמרים' בערבית.<br /> <br /> מהדורת התרגום שיצאה לאור ביוזמת הרב רסקין הייתה בערבית-מרוקאית, ובאותיות עבריות. בשנים האחרונות 'מטה 7 מצוות לבני נח' יוזם ומפיק את ספר התניא בתרגום לערבית ספרותית קלאסית, ובאותיות ערביות.<br /> <br /> המתרגם של המהדורה החדשה הוא מר אברהם רובינזון המשמש כמרצה בכיר לתרגום ערבי באוניברסיטת בר-אילן, ולצידו עובד הרב [[שאול אקסלרוד]], כאשר את ההגהה עושה חסיד חב&quot;ד בוגר סיירת מטכ&quot;ל, המשמש כיום כשליח הרבי ובמקביל משרת ב[[צה&quot;ל]] כמורה לערבית ביחידת המסתערבים.<br /> <br /> ב[[טבת]] [[תשפ&quot;ו]] הודפסה מהדורת תרגום של הרב בוסקילה לערבית מרוקאית על ידי הרב יהודה אוהד תורג'מן{{הערה|סרטון 'הדפסת התניא במרוקאית' ביוטיוב.}}.<br /> <br /> ===תרגום לכתב ברייל===<br /> [[קובץ:תניא בכתב ברייל.jpg|150px|ממוזער|התניא בתרגום לכתב ברייל]]<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] הודפס ספר התניא בכתב ברייל עבור אנשים שאינם יכולים לראות, על-ידי ארגון מסיל&quot;ה (מכון ספרי יהדות לעיוורים), וזכה לביקוש גדול.<br /> <br /> בקשר עם הדפסת הקובץ איחל הרבי &quot;שהלומדים בספר זה יתרפאו וילמדו תורה בשלמות, כולל תורת משיח, ושיזכו לגאולה השלמה&quot;{{הערה|1=[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%d7%aa%d6%bc%d6%b7%d7%a0%d6%b0%d7%99%d6%b8%d7%90-%d7%91%d6%bc%d6%b4%d7%9b%d6%b0%d7%aa%d6%b7%d7%91-%d7%91%d6%bc%d6%b0%d7%a8%d6%b7%d7%99%d6%b0/ רבי לילדים: תַּנְיָא בִּכְתַב בְּרַיְל]''' {{וידאו}}{{אינפו}}}}.<br /> <br /> הרבי הצביע על הדפסת תניא זה כשלב נוסף בהפצת המעיינות כהכנה לביאת משיח, והתבטא כי &quot;בדורנו זה - כאשר ישנה השלימות דיפוצו מעינותיך חוצה בכל קצוי תבל, ובאופן המובן בשכל בני אדם, אפילו של זה הנמצא בחוצה שאין חוצה הימנו, וגם - תרגום פנימיות התורה ו[[תורת החסידות]] בלשון עם ועם... עד לימים האחרונים - שנדפס גם (ספר התניא, [[תורה שבכתב]] דחסידות) ב&quot;ברייל&quot;, הכתב עבור &quot;סגי נהור&quot; רחמנא ליצלן&quot;{{הערה|[[דבר מלכות שופטים|ש&quot;פ שופטים ה'תנש&quot;א]], ס&quot;י.}}.<br /> <br /> התניא הודפס על ידי מערכת אוצר החסידים בשנת [[תשנ&quot;ב]], שנת הצדי&quot;ק לרבי.<br /> <br /> בשנים שלאחר מכן יצאו-לאור כמה מהדורות של תניא בברייל, וכן הודפסה מהדורה מבוארת בכתב ברייל לספר התניא, וכן התניא בכתב ברייל בתרגום ל[[רוסית]].<br /> <br /> ===תרגום לגרוזינית (גיאורגית)===<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] העניק הרבי ברכה למלאכת תרגום התניא לגרוזינית. בשנת [[תשע&quot;א]] הושלמה המלאכה, ביוזמת הרב [[אברהם אלאשווילי]] מקהילת חב&quot;ד בלוד ובהשתתפות הפרופסור ראובן אנוך.<br /> <br /> במהדורה זו תורגמו החלקים 'לקוטי אמרים' ו'שער היחוד והאמונה', והיא הודפסה ויצאה לאור על ידי בית ההוצאה לאור '[[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]]'.<br /> [[קובץ:תניא טורקית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר התניא בתרגום לטורקית]]<br /> <br /> ===תרגום להונגרית===<br /> בשנת [[תשס&quot;א]] תרגם הרב [[נפתלי קראוס]] את חמש עשרה פרקים הראשונים של ספר התניא בהוספת ביאור של מושגים בחסידות והערות{{הערה|[http://chabad-il.org/sh/701-800/sh746.htm שיחת השבוע גיליון 746]}}. הספר הודפס בבודפשט.<br /> <br /> ===תרגום לטורקית===<br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] החלה לצאת לאור סדרת כרכים המתרגמת את התניא לשפה הטורקית, על ידי הרב מרדכי מזרחי מקהילת חב&quot;ד ברחובות. כל כרך משתרע על כ-500 עמודים, וכולל תרגום של עשרה פרקים מספר התניא, המובאים תחילה באותיות לטיניות, ולאחר מכן מתורגמים ומבוארים{{הערה|1=[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/3/23/395261121839.html מדברים אליך בטורקית], בית משיח}}.<br /> <br /> ===תרגום לפרסית===<br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] החלה לצאת לאור סדרת כרכים המתרגמת את התניא לשפה הפרסית על ידי הרב [[דן יפתח]]{{הערה|{{כפר|הרב משה מרינובסקי|אני הנער ממבצע ההצלה|2114|46|תשפ&quot;ה}}}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[רשימת דפוסי התניא|רשימת הדפסות התניא]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3527524 תניא ב-2 שפות]''' מר ברנרד פרין, מי שמונה על ידי הרבי לראש הוועדה להדפסת התניא באנגלית, מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> *מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73086 אור חדש בערבית תאיר]''' - על תרגום התניא לערבית {{בית משיח}}<br /> <br /> ;הוצאה לאור<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Block-%20Wenger%20-%20Adar%20II%205776.pdf הגהות הרבי על מהדורת התניא באנגלית] {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספר התניא]]<br /> [[קטגוריה:ספרי ביאורים על התניא]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=841525 2026-04-13T19:21:28Z

<p>מ. רובין: הסרת קישורים עודפים</p> <hr /> <div>[[קובץ:לקוטי לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער החלק הראשון]]<br /> [[קובץ:לקוטי לוי&quot;צ הוצאה חדשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההוצאה החדשה]]<br /> '''ליקוטי לוי יצחק''' הוא ליקוט של תורת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], שכתב ב[[מסירות נפש]] ובתת-תנאים במשך שנות גלותו ב[[עיירה]] [[צ'יאלי]] ב[[קזחסטן]].<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> בסיס תורתו של ר' לוי יצחק בליקוט זה כמו בסדרת ספריו &quot;[[תורת לוי יצחק]]&quot;, מתבסס בעיקר על תורת [[הקבלה]] בה העמיק כל ימי חייו.<br /> <br /> בואה של אשתו [[הרבנית חנה]] למקום גלותו [[צ'יאלי]], הצליחה להקל את סאת צרותיו וסבלו. הרבנית תרמה תרומה תורנית יקרת-ערך ויצרה במו ידיה דיו מצמחים וגם השיגה נייר בכדי שיתאפשר לבעלה לכתוב את חידושי תורתו הנפלאים בשולי הגליון של הספרים המעטים שהיו עימו.<br /> <br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ו' [[תשרי]] [[תשמ&quot;ו]] (יום היארצייט שלה) אמר [[הרבי]]: &quot;.. למרות כל הקשיים וריבוי הדאגות בחיי היום-יום, לקחה על עצמה בעלת ה&quot;יארצייט&quot; דאגה נוספת - כיצד לאפשר פרסום תורתו של אאמו&quot;ר (אביו של הרבי - רבי לוי יצחק) באופן שרבים מישראל יוכלו להגות בביאורי הענינים ד[[פנימיות התורה]] על פי [[חסידות]] [[חב&quot;ד]], וכל זה בכדי לקרב את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה על ידי [[משיח]] צדקנו, התלויה ב[[הפצת המעיינות חוצה]]!...&quot;<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]]ו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ר' לוי יצחק]], הצליחה אשתו [[הרבנית חנה]] לצאת מ[[ברית המועצות]]. לפני זה הפקידה את אוצרות הכתבים בידיהם של אנשים נאמנים ב[[מוסקבה]].<br /> <br /> במהלך השנים נרתמו כמה [[חסידים]] להבאת תכריכי כתבי היד של ר' לוי יצחק, ובשיתוף עם יהודים שומרי תורה ומצוות שנסעו לברית המועצות נעשה מבצע הירואי ומסוכן להצלת הכתבים. תחת אפם של בלשי הק. ג. ב הועבר תכריך כתבי היד מרשות היהודי הנאמן שהופקד על שמירתם לידי שגרירות ישראל, שמיהרה לשלוח בדואר דיפלומטי את הכתבים למשרד החוץ ב[[ירושלים]]. לאחר כמה ימים הגיעו הכתבים לידי [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> צוות נבחר של [[חסידים]] התיישב לערוך את הכתבים לספרים, כשהרבי מפקח באופן אישי על העריכה והסידור של הספרים.<br /> <br /> == הערות לספר התניא ==<br /> ר' לוי יצחק כתב הערות על ספר ה[[תניא]] בשולי דפי הספרים שהיו עימו בעת הגלות. מהערותיו על התניא נדפסה חוברת, בשנת [[תש&quot;ל]]. החוברת נדפסה מחדש באותיות מאירות עיניים בשנת [[תשפ&quot;ב]] על ידי מערכת [[אוצר החסידים]].<br /> <br /> בנו, [[הרבי]], החל לבאר את הערות העמוקות של אביו על ספר ה[[תניא]], בעיקר על חלק &quot;[[אגרת התשובה]]&quot;, לקראת סוף שנת [[תש&quot;ל]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הגדולות ב[[שבת קודש]] ב-[[770]], והמשיך בזה גם בשנת [[תשל&quot;א]].<br /> <br /> [[שיחה|שיחותיו]] של הרבי על ביאורי אביו נערכו והוגהו על ידו ב[[קונטרסים]] מיוחדים, שנלקטו מאוחר יותר ע&quot;י ה&quot;[[ועד להפצת שיחות]]&quot; בכרך מיוחד של &quot;[[לקוטי שיחות]]&quot; המאגד בתוכו את הערותיו של הרבי על ביאורי [[אגרת התשובה]] לאביו. לאחר מכן נדפסו ביאורים אלו שוב בהוספות לכרך ט&quot;ל של לקוטי שיחות.<br /> <br /> == הערות לספר הזוהר ==<br /> לאחר שנדפסה חוברת ההערות לספר ה[[תניא]], עמל צוות העורכים בראשות אדמו&quot;ר שליט&quot;א על סדרת הספרים &quot;הערות לספר הזוהר&quot;, המונה שני כרכים.<br /> <br /> ספר &quot;הערות לספר הזוהר&quot; על חומש [[בראשית]] נדפס בשנת [[תש&quot;ל]], וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] [[שבת קודש]] של שנת [[תשל&quot;א]] החל [[הרבי]] לבאר את הערותיו של אביו על ספר הזוהר.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] יצא לאור עולם כרך נוסף האוצר בתוכו &quot;הערות לספר הזוהר&quot; על חומשים [[שמות]]-[[דברים]].<br /> <br /> מאז נדפסו הספרים בכמה מהדורות.<br /> <br /> == ספרים נוספים ל&quot;לקוטי לוי יצחק&quot; ==<br /> ספר נוסף בסדרת &quot;[[לקוטי לוי יצחק]]&quot; נדפס בשנת [[תשל&quot;א]] ובו נלקטו חידושיו וביאוריו לש&quot;ס (בשונה משאר ספרים, נושא ספר זה את הכותרת &quot;תורת לוי יצחק&quot;). הספר הרביעי ואחרון בסדרה נדפס בשנת [[תשל&quot;ג]] ובו נלקטו הערותיו על פסוקי תנ&quot;ך ומאמרי חז&quot;ל, ואגרותיו שהגיעו לידינו. בשנים שלאחר מכן הוא נערך שוב והתווספו בו חידושים רבים, כמו פירושיו של [[ר' לוי יצחק]] לתהלים ועוד. בשנת [[תשמ&quot;ה]] נדפסו שוב כל ארבעת הכרכים בהוצאה חדשה ומתוקנת.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] יצאו לאור כל הכרכים בהוצאה חדשה ומתוקנת, כאשר הם הוקלדו, סודרו והוגהו מחדש על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], באותיות מאירות עיניים{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/13585.html הוצאה חדשה: לקוטי לוי יצחק], באתר [[חב&quot;ד אף אם]].}}, כשהסדרה מחולקת לשני כרכים על הערות לספר הזהר, כרך אחד על חידושים וביאורים בש&quot;ס משנה וגמרא, כרך אחד על ליקוטים על תנ&quot;ך ומחז&quot;ל - אגרות קודש, וקונטרס בהערות לספר התניא.<br /> <br /> ===מילואים ללקוטי לוי יצחק===<br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] הוציא [[ועד הנחות בלה&quot;ק]] קובץ '''להביא לימות המשיח''' מדרשת שבת הגדול תרע&quot;ו-תרע&quot;ז של ר' לויק{{הערה|ראו [https://w2.chabad.org/media/pdf/1226/PpqV12269425.pdf כאן].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * {{אוצר החכמה||הערות לספר התניא|26685}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/31612 חלק בראשית] {{הב}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/31611 על חלק שמות - דברים] {{הב}}<br /> *[http://hebrewbooks.org/31679 לקוטים על פסוקים ומאמרי חז&quot;ל ואגרות קודש] {{הב}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:רבי לוי יצחק שניאורסון]]<br /> [[קטגוריה:ספרי ביאורים על התניא]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&diff=841523 2026-04-13T19:12:28Z

<p>מ. רובין: </p> <hr /> <div>{{מפנה|שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|חיבורו של רבי יוסף קארו (מרן הבית יוסף)|שולחן ערוך}}<br /> [[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן מליאדי, מחבר שולחן ערוך הרב]]<br /> [[קובץ:שלחן ערוך הרב הוצאת תשפ&quot;ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן, הוצאת [[תשפ&quot;ג]] (דפוס צילום של המהדורה הישנה) (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]])]]<br /> '''שולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]]''' (נקרא בעיקר '''שולחן ערוך הרב''' וכן גם '''שולחן ערוך {{מונחון|הגר&quot;ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==כתיבת הספר==<br /> כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו: [[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג|שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו&quot;ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ&quot;ל (&quot;המגיד&quot;) לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשולחן ערוך ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו&quot;ר ז&quot;ל (&quot;הרב&quot;) והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}<br /> <br /> בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב&quot;ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.<br /> <br /> את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו.<br /> <br /> מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו&quot;ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק&quot;ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד, ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.<br /> <br /> ה[[חסידים]] מחשבים את סדור השולחן ערוך כאחת מעשר הזכויות שזכה בהן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ואילו את הקשיים בהכרעת הדינים הלכה למעשה, מחשיבים הם בין עשרת הייסורים שהיו לו.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> ב'שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן' חמשה כרכים. ארבעת הראשונים הם על חלק 'אורח חיים' שנכתב על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'. הכרך האחרון כולל 19 סימנים מתוך 403 הסימנים שב'שולחן ערוך' 'יורה דעה' וכן 15 נושאים ב'חושן משפט' שאינם על פי סדר הסימנים ב'שולחן ערוך'.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הודפס ספר הנקרא בשם &quot;[[פסקי אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; ח&quot;א, וענינו: לקבץ את כל המקומות בשולחן ערוך [[אדמו&quot;ר הזקן]] שמהם מובנת שיטתו בהלכות שלא הגיעו לידינו, בעיקר בחלק יורה דעה וחושן משפט. חלק א' הוא על החלק הראשון של יורה דעה. הספר נכתב ונערך על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], ועל ידי בנו הרב מנחם מענדל קפלן.<br /> <br /> ==קונטרס אחרון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון נדפס בתחתית עמודי הספר.<br /> <br /> בניגוד לשפה המבוארת והקלה לקריאה והבנה, בה כתב את ההלכות בפנים ה'שולחן ערוך', ה'קונטרס אחרון' נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. בדרך כלל נכתב ה'קונטרס' בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, אך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.<br /> <br /> ==תפוצת הספר==<br /> בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה, הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעיתים קרובות. בעבר היה &quot;שולחן ערוך הרב&quot; מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב&quot;ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר{{הערה|בספר &quot;דרך הרב&quot; על הלכות חנוכה לר' יואל הלוי מיללער, כותב המחבר בהקדמה (עמ' 15): &quot;וכפי שזכיתי לשמוע כמה וכמה פעמים ממורי וחמי... הגה&quot;ק ציס&quot;ע (= הרב שרגא פייבוש הגר) מקאסוב זצוק&quot;ל... שהשולחן ערוך הרב הוא הפוסק אחרון לכלל קהילות החסידים [ועל אף שהמשנה ברורה היה אחר בעל התניא, מכל מקום - לא נחשב המשנה ברורה כבתראי (=כאחרונים) כלפי בעל התניא, לא לקולא ולא לחומרא, כיון שפסקיו מיוסדים על פסקי הגר&quot;א]&quot;.}}.<br /> <br /> מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה לומד כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ&quot;ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[שולחן ערוך הרב]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[אדמו&quot;ר הזקן]]) איננו אחרון אלא ראשון.<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני מראי המקומות שבצידי השולחן ערוך (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו&quot;ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב&quot;ד על ידי הוצאת [[קה&quot;ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השולחן ערוך במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ&quot;ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: &quot;א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה, (דבר) שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}&quot;.<br /> <br /> יש לציין, כי במהדורות קה&quot;ת מתשמ&quot;ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי &quot;מראי מקומות וציונים&quot; לשולחן ערוך אדמו&quot;ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שולחן ערוך אדמו&quot;ר תש&quot;כ-תשכ&quot;ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ&quot;ה נדפסו עם השולחן ערוך{{הערה|פתח דבר למהדורת שולחן ערוך אדמו&quot;ר, מהדורת קה&quot;ת תשמ&quot;ה, ובהערה 2 שם.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> === ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===<br /> [[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]]<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן - מהדורת קה&quot;ת, אותן העתיקו ממהדורת קה&quot;ת) ומערכת קה&quot;ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה&quot;ת. לפועל, רק בשנת [[תשפ&quot;ג]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס, בשנת תשנ&quot;ט הוציא הרב שלום דובער לוין ועוד, שולחן ערוך עם עימוד חדש לספר וכולל בתוכו הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון עקב מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה ונעשו היפך הוראות הרבי{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס&quot;ב].}},<br /> <br /> את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס&quot;ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע&quot;פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים] {{קישור שבור}}}}.<br /> <br /> ===הערכת גדולי ישראל את הספר===<br /> {{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}<br /> [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש &quot;להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב&quot; מאת אדמו&quot;רים ורבנים]]<br /> *סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מהגאון רבי מאיר אריק בעל 'אמרי יושר': &quot;הרב-שולחן ערוך (=אדמו&quot;ר הזקן) אם היה עושה שולחן ערוך על ד' חלקי שולחן ערוך, לא הייתי משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו&quot;{{הערה|'שיח זקנים' (אשרי) ח&quot;א ע' שמ&quot;ז}}.<br /> &quot;סיפר לי הרה&quot;ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממורי ורבי הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ&quot;ל הי&quot;ד, ששמע מרבו הרה&quot;ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ&quot;ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב&quot;א]]'''&quot;{{הערה|1='שיח זקנים' ח&quot;ד}}.<br /> <br /> עוד מובא בשם ה'אבני נזר': &quot;והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר&quot;א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו&quot;ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מורנו הרב שבתי בורנשטיין ע&quot;ה כי בשולחן ערוך אדמו&quot;ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר&quot;א, והראה לו 14 'צריך עיון' של הגר&quot;א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשולחן ערוך רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ורבי מאיר אריק. ראו בהמשך.) אמר על רבינו הזקן &quot;'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח&quot;כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשולחן ערוך רבינו&quot;{{הערה|1=מגדל עוז עמ' צב הע' 24.}}.<br /> *כתב ה&quot;דברי חיים&quot; מצאנז: &quot;אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד&quot;ל, והי' שלום&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת דברי חיים ח&quot;ב יו&quot;ד סוס&quot;י ג.}}.<br /> *'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפירוש שחיבר הר&quot;ן - רבינו ניסים:&quot;בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי&quot;ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר&quot;ן '''ובקונטרס אחרון שבשולחן ערוך הרב בעל התניא''' ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז&quot;ל ר&quot;י ישיבת חידושי הרי&quot;ם ת&quot;א. הובא ב&quot;יפה שיחתן&quot; להרה&quot;ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.<br /> *'''אדמו&quot;רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''&quot;ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן&quot;'''{{הערה|1=ממכתב בעל 'שפת אמת'}}.<br /> <br /> סיפר האדמו&quot;ר מטלנא: &quot;במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולן חייבות לו את החיים הרוחניים שלהן''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עליי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: &quot;צריך להתייגע על שולחן ערוך הרב! עשה לך חברותא לשולחן ערוך הרב ותראה שנהיה אור&quot;, וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי &quot;היכן אתה אוחז&quot; והוסיף: תלמד יורה דעה, תלמד חושן משפט, תלמד הכל!&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מטלנא בשם האדמו&quot;ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס&quot;ב}}.<br /> <br /> האדמו&quot;ר בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] מגור אמר: &quot;בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב&quot;ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ&quot;א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב&quot;{{הערה|1=האדמו&quot;ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב&quot;ד' גליון 97 עמוד 12}}.<br /> *כתב הגאון הרב מאיר אריק: &quot;בשולחן ערוך הרב שניאור זלמן ז&quot;ל... כתב להדיא... יעויין שם, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' (=רב כוחו) דרבי שניאור זלמן ז&quot;ל&quot;{{הערה|1=שו&quot;ת אמרי יושר ח&quot;ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי &quot;הלכות שאין עליהן שולחן ערוך הרב - אין לי בהן בהירות!&quot;.<br /> *'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו&quot;ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו&quot;ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו&quot;ר את [[חסידות חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק (=אצל חסידי פולין) ולא [[אדמו&quot;ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}.<br /> כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:&quot;למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!&quot;, ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.<br /> *כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''&quot;במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב&quot;'''{{הערה|שם=בלוי}}.<br /> *בשנת [[תשע&quot;ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו&quot;ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו&quot;ר הזקן את המלים '''&quot;הרב הדומה למלאך ה' צבקות&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו&quot;ר מצאנז]], [[ישראל הגר|האדמו&quot;ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו&quot;ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו&quot;ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], האדמו&quot;ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו&quot;ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב&quot;ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 המכתב] {{חב&quot;ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב&quot;הלכות תלמוד תורה&quot; לאדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> ==חיבורים על השולחן ערוך==<br /> * ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו&quot;ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.<br /> *'''פסקי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה&quot;ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].<br /> *'''[[דרכי השולחן (ספר)|דרכי השולחן]]''' - מאת הרב [[מרדכי בלינוב]], על הלכות פסח. בעריכת בנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], רב מרכז העיר [[בני ברק]].<br /> *'''[[שולחן הזהב (ספר)|שולחן הזהב]]''' - מאת הרב [[שלום דובער פרידלנד]], ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> *'''שולחן המלך''' - ביאורים והערות מ[[הרבי]] על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן. נלקטו מתוך ספרי הרבי, על ידי הרב [[אברהם אלאשוילי]].<br /> *'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7805&amp;pgnum=1 דרכי החיים]''' - &quot;הערות וביאורים באיזה מקומות משולחן ערוך בעל ה[[תניא]] מהגאון האלקי רבי שנאור זלמן&quot; באתר [[היברובוקס]] .<br /> *'''שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן עם ביאורים''' - סדרת חוברות בהוצאת ישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]{{הערה|סקירה נרחבת על היוזמה בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון כ&quot;ז טבת ה'תש&quot;פ עמוד 32: '''הנגשת התורה היא חלק מהכנת העולם לגאולה'''.}}.<br /> *'''יסודי השולחן וזיקוקי אורותיו''' - במשנת רבינו הזקן בעניני נאמנות ואיסורים, הרב שמואל זאיאנץ ר&quot;מ בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, כסלו תשפ&quot;א.<br /> *'''[[תהלה לדוד]]''' - ביאור מעמיק על שולחן ערוך רבינו מאת הרב [[דוד אורטנברג]] (חסיד בויאן מדורו של הרבי הרש&quot;ב)<br /> *'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]] מאת הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]<br /> * '''במשנת הרב''' - הרב יעקב שלמה שיינברגר, ביאור על שולחן ערוך רבינו, הלכות רבית, כרך א' בנוי בסגנון ותבנית כמו המשנה ברורה. אלעד תשפ&quot;א.<br /> <br /> ==ביאורי הרבי==<br /> {{להשלים|פיסקא=כן}}<br /> *כללים מתי מזכיר '''אדמו&quot;ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}<br /> *'''&quot;ירא שמים יחמיר על עצמו&quot;''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ&quot;ירא שמים&quot;, גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת ו' תשרי תשמ&quot;ז].}}.<br /> *'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו&quot;ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: &quot;ועיין שם&quot;, כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו&quot;ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח&quot;י]]].}}.<br /> *הלכות לזמן הזה: שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן במדור '''מבית המלכות''' {{שבועון כפר חב&quot;ד}} גליון 1891 עמוד 14<br /> *ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד&quot;ב לוין אודות שולחן ערוך הרב, &quot;אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל&quot;, כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.<br /> *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5249&amp;CategoryID=1199 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]''' אצל הרבי<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[שלחן ערוך]]<br /> * [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''שלחן ערוך - אדמו&quot;ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}<br /> * שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 חלק ד'] {{הב}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/3100000000 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן] {{ספרייה}}<br /> *[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]<br /> *הרב [[שלמה יוסף זוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *הרב [[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240007 השולחן ערוך - שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]] - {{ספרייה}}<br /> *הרב שלום דובער לוין, '''[https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}<br /> * {{היברובוקס||שולחן המלך|30432}}<br /> *[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/שוע-הרב-המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=73375 גדולי ישראל בקריאה: '''&quot;ללמוד הלכות ת&quot;ת בשולחן ערוך אדמה&quot;ז&quot;'''] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]<br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:שולחן ערוך]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=841522 2026-04-13T19:10:00Z

<p>מ. רובין: תיקון קישורים חיצוניים</p> <hr /> <div>{{ספר<br /> | שם = תניא לקוטי אמרים - תניא<br /> | תמונה = [[קובץ:ספר התניא.jpg|200px]]<br /> | כיתוב = ספר התניא<br /> | מאת = [[שניאור זלמן מליאדי|אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> | סוגה = ספרות תורנית - [[חסידות]]<br /> | שפת המקור = [[עברית]] רבנית<br /> | הוצאה = [[דפוס סלאוויטא]]<br /> | תאריך הוצאה = [[1796]] - [[ה'תקנ&quot;ז]]<br /> | מספר עמודים = 503<br /> | תורגם לשפות = [[אנגלית]], [[צרפתית]], [[רוסית]], [[יידיש]], [[ספרדית]], [[איטלקית]], [[פורטוגזית]], [[גאורגית]], [[גרמנית]], [[הולנדית]], [[מנדרינית]], [[פולנית]], [[אוקראינית]], [[ערבית]] ועוד.<br /> | מסת&quot;ב = 0-8266-4600-X<br /> | היברובוקס = 49432<br /> }}<br /> '''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב&quot;ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת [[תקנ&quot;ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו&quot;ר הזקן]], מייסד חסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> == רקע ==<br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] (1772) ייסד [[אדמו&quot;ר הזקן]] את שיטת [[חסידות חב&quot;ד]], הדורשת [[עבודת השם]] בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו&quot;ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם.<br /> <br /> כשרבו הפניות, החליט [[אדמו&quot;ר הזקן]] לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערה|[[אדמו&quot;ר הזקן]] בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ה]] (1775) התחיל אדמו&quot;ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אות ואות בחסר וביתיר. בראש השנה [[תק&quot;נ]] החל אדמו&quot;ר הזקן באמירת [[מאמר]]ים שעליהם נוסד &quot;ספר של בינונים&quot; (החלק הראשון בספר התניא), בט' כסלו [[תקנ&quot;ד]] אמר את החלק הראשון מפרק נ&quot;ג, האחרון בספר של בינונים, ולמחרת סיים. במאמרים נכללו ליקוטי עצות שאמר בשנים הקודמות{{הערה|[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|'היום יום' ט' כסלו]]}}. את כתיבת הספר סיים בשנת [[תקנ&quot;ה]] (1795) ואז אישר להעתיק את הספר. מהדורה זו התפרסמה כ&quot;[[תניא מהדורא קמא]]&quot;, והודפסה בשנת תשמ&quot;א בהוראת [[הרבי]].<br /> <br /> הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מווילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו&quot;ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל [[שגיאה]] וחוסר דיוק.<br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] (1796) שלח אדמו&quot;ר הזקן את התניא לבית ה[[דפוס סלאוויטא|דפוס בסלאוויטא]] בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ&quot;ז]]. ביום [[כ&quot;ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף אצל חלק מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת [[חסידות חב&quot;ד]] היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.<br /> <br /> ==שמות וכינויים של התניא==<br /> לספר התניא מספר כינויים:<br /> *'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן [[אדמו&quot;ר הזקן]] לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו&quot;ר הזקן, בהיותו רק &quot;מלקט&quot; את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים{{הערה|1=ראו הרחבה אודות טעם זה וטעמים נוספים [https://drive.google.com/file/d/1zFSqpHJ2CC948G5yOJQ3Rq6VAzNbbLtJ/view הערות וביאורים אהלי תורה א'רסו, פרשת תצוה ה'תשפ&quot;ה עמוד 30].}}.<br /> *'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב&quot;ד]], פעמים בראשי תיבות - &quot;סש&quot;ב&quot;.<br /> *'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר (&quot;תניא בסוף פרק ג' דנדה&quot;). לעיתים מוסיפים גם תואר: &quot;תניא קדישא&quot;{{הערה|כינוי זה ניתן על ידי}} (התניא הקדוש).<br /> *'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] באופן אישי{{הערה|שיחת שבת פרשת נח תשכ&quot;א}}, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערה|להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל &quot;להבין ענין הדגלים&quot; שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת שבת פרשת במדבר תשט&quot;ו}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערה|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - רשימת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שנדפסה ב[[קיצורים והערות לתניא]] עמוד קיח}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם [[חלום]] בו הוא נשאל מה דינו של [[ספר תורה]] שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.<br /> (בדומה לכך, שלל הרבי על הסף הדפסת ספר התניא לילדים שיצורפו אליו ציורים{{הערה|1=[http://chabad.info/wp-content/uploads/2019/04/12-04-2019-20-45-16-מענות-קודש-תשנ.pdf מענות קודש תש&quot;נ מענה שעז].}}.<br /> <br /> ==חלקי התניא==<br /> {{ניווט<br /> |כותרת=תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים<br /> |הסתרה=כן<br /> |מוסתר=כן<br /> |תמונה=<br /> |תוכן=לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים ב[[ספר התניא]] בצורת תרשים זרימה.{{ש}}בשורה האחרונה של התרשים, מופיעים קישורים לתרשים מפורט יותר לפי קבוצות פרקים העוסקים באותו נושא.<br /> <br /> {{ש}}{{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}}}}<br /> <br /> {{ניווט<br /> |כותרת=תרשים כולל של שער היחוד והאמונה<br /> |הסתרה=כן<br /> |מוסתר=כן<br /> |תמונה=<br /> |תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}}<br /> <br /> [[קובץ:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת הקודש הראשונה]]<br /> ספר התניא מחולק לחמישה חלקים, [[הרבי הריי&quot;צ]] השווה בין ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]], לארבעת חלקיו{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]] [[ה'תש&quot;א]] עמוד 142:}}:<br /> <br /> #'''ספר של בינונים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ&quot;ג פרקים{{הערה|מקביל למספר הימים ששהה [[אדמו&quot;ר הזקן]] בבית הכלא ב[[פטרבורג]], וכנגד חמישים ושלוש [[קטגוריה:פרשות השבוע]].}}.<br /> #'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש&quot;ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי&quot;ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.<br /> #'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י&quot;ב פרקים. במהדורה קמא (זאלקווי תקנ&quot;ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ובמהדורה בתרא (שקלוב תקס&quot;ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> #'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב [[אדמו&quot;ר הזקן]] &quot;להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון&quot;{{הערה|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע&quot;ד]]. בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו&quot;ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.<br /> #'''קונטרס אחרון''' - ביאורי אדמו&quot;ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: [[שקלוב]] תקע&quot;ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר [[הסתלקות]]ו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו&quot;ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.<br /> <br /> ===ספר של בינונים===<br /> שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש [[אהבה]] ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת [[חסידות חב&quot;ד]], נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך ב[[אהבה ויראה]] מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).<br /> <br /> בליקוטי אמרים פורש [[אדמו&quot;ר הזקן]] את שיטת חב&quot;ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב, ומידותיו של האדם מופיעים לאחר מכן כתוצאה מתובנות המוח והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.<br /> <br /> ===שער היחוד והאמונה===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שער היחוד והאמונה]]}}<br /> בחלק זה מבאר [[אדמו&quot;ר הזקן]] בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה ב[[אחדות ה']] אין פירושה רק שלילת אלוקה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא ש[[הקדוש ברוך הוא]] הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - &quot;אין עוד מלבדו&quot;. כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערה|מבוסס על הפסוק &quot;לעולם ה' דברך ניצב בשמים&quot;}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים ל[[אין ואפס]] כמו לפני הבריאה.<br /> <br /> ===אגרת התשובה===<br /> {{ערך מורחב|אגרת התשובה}}<br /> חלק זה עוסק באופן עבודת ה[[תשובה]] על פי דרך [[חסידות חב&quot;ד]]. האגרת מכונה גם בשם '''תניא קטן'''. כוללת שנים עשר פרקים: שלושת הפרקים הראשונים מבארים את פרטי מצוות התשובה על פי נגלה, חמשת הפרקים ד'-ח' מבארים את התשובה על פי חסידות, וארבעת הפרקים האחרונים – מחברים ומשלבים את שניהם{{הערה|שיחת שבת פרשת וישלח תשכ&quot;ט.}}.<br /> <br /> על לימוד אגרת זו התבטא [[הרבי]], שהיות והקב&quot;ה עשה בדורנו שיהודים לא יוכלו [[תענית|להתענות]] כחלק מתיקוני התשובה, &quot;על ידי [[לימוד תורה]] בענינים אלו – באופן של &quot;עסק&quot;, ואפילו באופן של &quot;קריאה&quot; – נחשב הדבר כאילו האדם התענה את כל מספרי הצומות המפורשים בתיקוני התשובה מ[[האריז&quot;ל]], ועל ידי לימוד אגרת התשובה הרי זה כאילו עסקו בעבודת התשובה בכל המדרגות המבוארות באגרת התשובה&quot;{{הערה|התוועדות יום ב' דחג הסוכות תשכ&quot;ט, תורת מנחם חלק נ&quot;ד עמוד 113. וראו גם 'היכל מנחם' חלק א' עמוד רכד, ביחידות לרב [[עזריאל זליג סלונים]]: &quot;הנך נראה לא טוב, כמו אחרי תעניות וצומות, כאילו נמצאים בזמן שלפני הדפסת אגרת התשובה&quot;.}}.<br /> ===אגרת הקודש===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אגרת הקודש]]}}<br /> התניא הודפס לראשונה בשנת תקנ&quot;ז (1976), אך ללא שני החלקים האחרונים &quot;[[אגרת הקודש]]&quot; ו&quot;[[קונטרס אחרון]]&quot; - רק בשנה שאחרי הסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן|רבינו הזקן]] הדפיסו בניו{{הערה|[[רבי דובער שניאורי (אדמו&quot;ר האמצעי)|רבינו האמצעי]], [[חיים אברהם שניאורי|ר' חיים אברהם]] [[משה שניאורי|ור' משה]].}} את התניא פעם נוספת{{הערה|הייתה זו ההוצאה לאור השמינית, 17 שנים לאחר הדפוס הראשון.}}, והוסיפו לו את שני החלקים האחרונים.<br /> <br /> בשנים הבאות נמשכו השינויים מדפוס לדפוס{{הערה|כפי שניתן ללמוד מרשימת הדפוסים הנמצאת בסוף התניא.}}, ורק בשנת תר&quot;ס (103 שנים לאחר הדפוס הראשון) - כשהדפיס [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|הרבי הרש&quot;ב]] את התניא לטובת הישיבה - &quot;נחתם&quot; ונתקדש התניא בצורתו הסופית המוכרת לנו.<br /> <br /> אחד השינויים המשמעותיים ביותר [[אשר גרוסמן#הגהת והדפסת התניא|בדפוס תר&quot;ס]] היה הוספת 2 אגרות קודש (שלא &quot;זכו&quot; לסימן משלהן אלא צורפו לאגרות שכבר היו): [[אגרת הקודש - סימן י&quot;ט|האותיות הנגלות לנו]] התווספה לסימן י&quot;ט, [[אגרת הקודש - סימן כ&quot;ב|ומגודל טרדותי]] צורפה לסימן כ&quot;ב.<br /> <br /> עד היום הגיעו לידינו קרוב ל־200 אגרות שכתב רבינו הזקן{{הערה|רובן ככולן נאספו בספר [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הזקן)|אגרות קודש]] של רבינו הזקן.}} (רובן המכריע &quot;מכתבים כלליים&quot;{{הערה|לא לאנשים פרטיים.}}), אך רק 32 מתוכן נבחרו ע&quot;י בני הגאון המחבר להכנס לתניא{{הערה|ו5 נוספו בשנים מאוחרות יותר: שני מכתבים הוכנסו בחלק [[אגרת הקודש]], ו3 ב[[קונטרס אחרון]].}} כמחצית מהאגרות (15 מתוך 32) עוסקות ב[[צדקה]], '''ובכל אגרת מוסברת מעלה אחרת.'''<br /> <br /> ===קונטרס אחרון===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - ספר התניא]]}}<br /> כמו אגרת הקודש, גם קונטרס אחרון צורף לתניא לראשונה בשנת תקע&quot;ד (ראה בפסקה [[אגרת הקודש]] לעיל). ה&quot;קונטרס&quot; כולל תשעה סימנים:<br /> * חמשת הסימנים הראשונים שבקונטרס אחרון הם &quot;פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר וכתבי האר&quot;י, שנראים כסותרים זה את זה וברוח מבינתו מישבם&quot;: שלושת הראשונים מיישבים סתירות (לכאורה) בין פרקים ל&quot;ט עד מ&quot;א שבתניא לדברי [[זוהר (ספר)|הזוהר]], ושני האחרונים ביאורים בפרע&quot;ח.<br /> * ארבעת הסימנים האחרונים הן אגרות קודש רגילות. אין בידינו הסבר מדוע ארבע האגרות שבסוף הקונטרס הופרדו משאר אגרות הקודש (ובפרט שבמשך השנים{{הערה|86 שנים עברו מאז צירוף קונטרס אחרון לתניא בשנת תקע&quot;ד ועד חתימת התניא בתר&quot;ס}} נעשו תיקונים רבים הן באגרות עצמן והן בסדרן).<br /> <br /> ==על התניא==<br /> כשסיים [[אדמו&quot;ר הזקן]] את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטא לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: &quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&quot;. ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: &quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&quot;. ר' [[ברוך ממז'יבוז]] אמר על התניא כי הוא &quot;ספר השכל&quot;{{הערה|בית רבי פרק כ&quot;א הארה ד'.}}. חתנו של רבי עקיבא איגר העיד, כי [[ספר התניא]] היה בין ספרי חמיו{{הערה|1=ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ&quot;ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.}}. וה'[[אברהם יהושע העשיל מאפטא|אוהב ישראל]]' מאפטה אמר ש'''&quot;גם [[אבות]]ינו הקדושים - אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה הכתוב בלקוטי אמרים&quot;'''{{הערה|עשרה מאמרות - הקדמת ה'חקל יצחק' על הספר &quot;אמרי יוסף&quot; (מאמר ז' אות י').}}.<br /> <br /> ===סגולותיו===<br /> סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו&quot;רי חב&quot;ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']] ומניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ו' ע' קכג.}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{הערה|[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] ע' קכה.}}, שפע ברכה והצלחה{{הערה|[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] ע' קכח.}}, ואף הצלה וישועה - אפילו יותר מאשר אמירת תהלים{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_2791/ הרב שמואל נודל שמע מאחיו. ראה &quot;לקוטי ספורים&quot; פרלוב הוצאה ראשונה ע' קסא].}}.<br /> <br /> אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן{{מקור}}. אדמו&quot;רי חב&quot;ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{הערה|עיין לדוגמא אגרות קודש חלק י&quot;ג אגרת ד'תרמט (במכונית, ביחד עם סידור ותהלים). אגרות קודש חלק י&quot;ט אגרת ז'רסח (עם תהלים, ושיהיה לכל אחד הנוסעים, וגם ללמוד מתוכם). מענה מ[[שבט]] [[תשנ&quot;ב]] [[ליקוט מענות]] תשנ&quot;ב מענה שלא (חת&quot;ת).}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם ([[יארצייט]]) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי [[תהלים]] ופרקי משניות{{הערה|מופיע בספר 'לשמע אוזן'. שם גם מציין שאות י' נמצאת באחד הפרקים שמתחיל באמת במילה &quot;ויש&quot; ולא רצה אדה&quot;ז להתחיל פרק במילה &quot;יש&quot; ולכן התחיל וכתב &quot;ויש&quot;.}}.<br /> <br /> ===השפעתו===<br /> לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של [[הקב&quot;ה]] על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב&quot;ה היא [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. [[אדמו&quot;ר הזקן]] הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר&quot;א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של אדמו&quot;ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה&quot;השגחה פרטית&quot;{{הערה|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]] - ראה [[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק א' אגרת י&quot;א. [[היכל הבעש&quot;ט]] גליון ה'.}}.<br /> <br /> הספר נחשב לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב&quot;ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.<br /> <br /> ===לימודו===<br /> {{תקנות הרבי|}}<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מורה שיעור]]}}<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מ[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] לי&quot;ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.<br /> <br /> [[הרבי]] עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם [[תפילת שחרית]] (לפני אמירת &quot;הריני מקבל&quot;){{הערה|שבת פרשת אחרי תשמ&quot;ט.}}.<br /> <br /> הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}. סדר זה תלוי בתכונות הנפש של הלומד ועשוי להשתנות בהתאם לכך.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כתב מכתב כללי לחסידים בו מזהיר שלא לפרש פירושים אישיים בתניא, אלא רק בעניני [[עבודה|עבודת השם]] שבהם יכולים להרחיב אף כשאין זו הכוונה האמיתית בדברי התניא. ומוסיף שמכל פרק יש לקחת את התוכן הכללי של הענין{{הערה|אגרות קודש שלו כרך ב ע' תשכ.}}.<br /> <br /> שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו.<br /> <br /> ===תניא בעל פה===<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שינון תניא בעל פה]]}}<br /> [[חסידים]] נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות{{הערה|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י&quot;ב פרקי תניא.}}, וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.<br /> <br /> [[הרבי]] עורר על לימוד פרק מ&quot;א עד המילים &quot;כעומד לפני המלך&quot; וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות{{הערה|1=אגרות קודש רבות, ראה למשל: [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1153 א'קנג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3173 ג'קעג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3248 ג'רמח], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4699 ד'תרצט].}}.<br /> <br /> מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב, וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה.<br /> <br /> ===דפוסיו===<br /> [[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ&quot;ו]]]]<br /> בשנת תקנ&quot;ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו&quot;ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ&quot;ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.<br /> <br /> בשנת תר&quot;ס (1900) נדפסה [[דפוס האלמנה והאחים ראם|בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם]] ב[[ווילנא]] המהדורה השלושים ושש{{הערה|1=ראה בארוכה במאמרו של הר&quot;י מונדשיין:[http://shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=40&amp;lang=hebrew מאה שנה להדפסת &quot;התניא דתומכי תמימים&quot;:]}}. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס&quot;ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה{{הערה|ראה אגרות כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א אגרת א'תצה }} זו{{הערה|1=[www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/60433413 מאה שנה להדפסת 'התניא דתומכי תמימים']}}.<br /> <br /> בשנת תש&quot;ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של [[חסידות חב&quot;ד]] בשם [[קה&quot;ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה&quot;ת על ידי מייסדה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ====מבצע הדפסת התניא====<br /> {{ערך מורחב|הדפסת התניא}}<br /> <br /> בשנת תשל&quot;ח (1978) הורה [[הרבי]] להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם - ספר התניא - לכל מקום ובכך להביא ל&quot;[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]&quot;. מאז מדפיסים חסידי חב&quot;ד את התניא בכל מקום ונכון לשנת [[תשפ&quot;ג|תשפ&quot;ה]] הודפס התניא בלמעלה משמונת אלפים וחמש מאות מהדורות{{הערה|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.<br /> <br /> התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא על ידי חסידי חב&quot;ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כ[[איראן]] וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר ב[[מסירות נפש]] באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.<br /> <br /> הספר הודפס בכמעט הכי הרבה מהדורות (חוץ מהתנ&quot;ך) והודפס בהכי הרבה מקומות בעולם{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/6204.html פרטים נוספים על התביעה באוקריינה נגד התניא], באתר חב&quot;ד אף אם}}.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ג|תשפ&quot;ה]], הודפס ספר התניא בלמעלה מ-8,500<br /> <br /> ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]], ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל מתאמים הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].<br /> <br /> ====תרגומי התניא====<br /> {{ערך מורחב|תרגומי התניא}}<br /> <br /> ספר התניא תורגם לשפות רבות, כאשר כל תרגום נערך ומבוקר על ידי צוותים מיוחדים שביניהם; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]] תורגם התניא לאחת עשרה שפות: [[אנגלית]], [[צרפתית]], רוסית, [[יידיש]], ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, [[ערבית]]{{הערה|1=מנחם מענדל ערד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73086 אור חדש בערבית תאיר] - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], י&quot;ח כסלו התשע&quot;ג}}, הונגרית{{הערה|תרגם נפתלי קראוס, תל אביב, ה'תשס&quot;א, חמש עשרה פרקים ראשונים מספר לקוטי אמרים.}} וגיאורגית{{הערה|אוצר החסידים, תשע&quot;א.}} כן הופיע גם בכתב ברייל ב[[עברית]] ובאנגלית{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/501948/ רבי לילדים: תַּנְיָא בִּכְתַב בְּרַיְל]}}.<br /> <br /> ====הוצאת התניא השלימה====<br /> בפתח דבר למפתחות לספר התניא שנכתב בשנת [[תשי&quot;ד]]{{הערה|נדפס בהוצאות התניא הנפוצות אחר המורה שיעור}} מספר הרבי על הכנה לדפוס של &quot;הוצאת התניא השלימה&quot;, ובה: &quot;התניא - באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&quot;י שלהם המפרשים דברי התניא וכו'&quot;. גם ב[[ספר התולדות - אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] הוצאת [[תש&quot;ז]]{{הערה|ע' 12 בכוכבית.}} מתייחס הרבי לדברים שיודפסו &quot;בהוספה להוצאה החדשה של התניא&quot;.<br /> <br /> הוצאה זו לא יצאה אז לפועל, אך במשך השנים יצאו לאור ספרים רבים המתמקדים באחד או כמה מפרטים אלו{{הערה|כגון: [[שיעורים בספר התניא]] בתור &quot;פירוש קצר&quot;, ו&quot;תניא בצירוף מראי מקומות, ליקוטי פירושים וש&quot;נ&quot; בתור מראי מקומות וליקוט מרבותינו נשיאינו המפרשים דברי התניא.}}. ב[[ג' תמוז]] [[תשפ&quot;ג]] הודיעה [[הוצאת ספרים קה&quot;ת]] על הוצאת תניא שתודפס בקרוב בסגנון דומה להוצאת התניא השלימה עליה כתב הרבי. בג' תמוז [[תשפ&quot;ה]] הכריזה הוצאת ספרים קה&quot;ת על פתיחת הזמנות מראש לספר, המתעד לצאת מן דפוס באזור יום הבהיר ח&quot;י אלול. כמו כן הכריזו על הוצאת חוברת דוגמא לתוכן הספר עם מבוא{{מקור}}.<br /> <br /> ==חלוקתו על ידי הרבי==<br /> {{ערך מורחב|חלוקת תניא}}<br /> בסך הכול עד עתה חילק הרבי שבע פעמים את [[ספר התניא]] לקהל הרחב: ב[[ט&quot;ז סיון]] [[תשל&quot;ה]], ב[[כ&quot;ה תשרי]] [[תשל&quot;ט]], [[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ב]], בי&quot;א ניסן [[תשד&quot;מ]], ב[[יו&quot;ד שבט]] [[תש&quot;נ]], ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תנש&quot;א]], וכן בימי הספירה [[תשל&quot;ב]].<br /> <br /> ==תניא - מהדורה קמא==<br /> [[קובץ:תניא_מהדורא_קמא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תניא מהדורא קמא]]}}<br /> '''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו&quot;ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו&quot;ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל&quot;ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים ב[[תורת החסידות]] שטרם הודפסו מ[[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו&quot;ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו&quot;ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב&quot;ועד להפצת שיחות&quot; בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[חיים שלום דובער ליפסקר (קראון הייטס)|שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].<br /> <br /> בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה&quot;ועד להפצת שיחות&quot; ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט&quot;ז כסלו]] [[תשמ&quot;ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[שבת]] הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ&quot;ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] שספר התניא יודפס לפני [[י&quot;ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה ש[[אדמו&quot;ר הזקן]] רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י&quot;ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י&quot;ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שנייה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.<br /> <br /> ==ביאורים על התניא==<br /> [[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]<br /> במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו&quot;ר חב&quot;ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערה|ההוראה ניתנה עבור הספר &quot;לקוטי פירושים&quot; על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.<br /> <br /> ===ביאורי אדמו&quot;רי חב&quot;ד===<br /> ====ספרים שחוברו על סדר התניא====<br /> *'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] על ספר התניא, והערות מ[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שנמצאו ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. הספר נערך על ידי [[הרבי]] (כולל ה[[פתח דבר]]) ויצא לאור בשנת [[תש&quot;ח]].<br /> *'''מפתחות לספר התניא, לוח התיקון, הערות ותיקונים וכו'''' - קובץ שנערך על ידי הרבי ונדפס בשנת תשי&quot;ד (כקובץ בפ&quot;ע), ומאז נכרך ונדפס יחד עם ספר התניא (יחד עם ה[[מורה שיעור]] מ[[הרבי הריי&quot;צ]]). המפתחות כוללים: מפתח עניינים, ומפתח שמות ספרים ואנשים. לפני המפתחות ישנו &quot;פתח דבר&quot; מהרבי{{הערה|1=[https://anash.org/rebbes-handwritten-corrections-to-tanya-uncovered-after-70-years/ לאחר 70 שנה - הגהות הרבי נחשפו].}}.<br /> *'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - נכתב ע&quot;י הרבי בסביבות שנות בואו ל[[ארצות הברית]]. הספר כולל: מראי מקומות לפסוקים מאמרי חז&quot;ל זהר וספרי קבלה, פירוש קצר ותמציתי בכל מקום שדורש ביאור, דיוקי נוסח, הפניות למקורות נוספים בתורה ובמיוחד בתורת חב&quot;ד, וסיפורים הנוגעים ללימוד התניא.<br /> * נוסף לכל זה, [[הרבי]] כתב הערות וביאורים בתניא במיוחד לספרים: '''ליקוטי ביאורים בספר התניא'''{{מקור}}; '''תניא בצירוף מ&quot;מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות'''{{מקור}}; ו'''[[שיעורים בספר התניא]]'''{{הערה|כפי שציין לאורך כל ספריו - כל הערה במקומה.}}.<br /> <br /> ====ספרי ליקוטים מתורת רבותינו נשיאינו====<br /> *'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' הליקוט הראשון מתורת רבותינו נשיאינו על התניא - נערך ע&quot;י הרב [[יהושע קארף]] ונדפס בשנת [[תשכ&quot;ה]]. הספר מלקט ביאורים מרבותינו נשיאינו ומחסידים.<br /> *'''תניא בצירוף מ&quot;מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות''' הוא הליקוט השני שיצא לאור. החוברת הראשונה יצאה בשלהי [[תשל&quot;ג]] והעבודה כולה נשלמה בשנת [[תשס&quot;ג]]. נערך ע&quot;י הרב [[אהרון חיטריק]]. הספר יצא לאור בהנחיות מפורטות ועידוד עצום מ[[הרבי]], קרוב לחצי מהספר מוקדש לליקוט ביאורי רבותינו נשיאינו על התניא.<br /> *'''[[לקוטי אמרים תניא השלם|תניא עם ליקוט פירושים מספרי וכתבי רבותינו נשיאינו]]''' יצא לאור בחוברות ע&quot;י [[קה&quot;ת]] החל מ[[ח&quot;י אלול]] [[תשע&quot;ד]], כשב[[ג' תמוז]] [[תשפ&quot;ה]] הודיעה קה&quot;ת על סיום העבודה על כל ליקוטי אמרים והוצאת הספר לאור.<br /> *'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת [[תשכ&quot;ט]], וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל&quot;ט (בהוספות).<br /> * '''&quot;ליקוטי אגרות&quot;'''{{הבהרה|סיבה=איפה הספר מפורסם? יש בו משהוא ייחודי יותר מכל הנ&quot;ל?}} - מכתבי רבותינו נשיאינו על ספר התניא (על סדר הפרקים א-נג). תורה אור, תשע&quot;ד.<br /> <br /> ===ביאורי חסידים{{הערה|רשימות ביאורי חסידים הופיעו ב: '''ספר התניא - בילוגרפי' ''' (תשמ&quot;א) ע' 182 ואילך - כל הנדפס עד שנת כתיבת הספר. '''תניא עם פירוש חסידות מבוארת''' בסיום כל כרך, עם תיאור קצר. '''אוצר פירושים על התניא''' של הרב [[אליהו מטוסוב]] ע' תקנה - רשימה של 76 ספרי ביאורים.}}===<br /> *'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערה|הערות אלו הוסברו על ידי הרבי בהתוועדויותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י&quot;ט ול&quot;ט.}}.<br /> <br /> ====עד דור אדמו&quot;ר הרש&quot;ב====<br /> *'''שערי היחוד והאמונה''' - ביאורים ב[[שער היחוד והאמונה]] מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]], [[שקלוב]] [[תק&quot;פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.<br /> *'''ביאור תניא''' - מאת הרב יעקב קיידאנער{{הערה|כך מאויית כינוייו (ע&quot;ש העיר ממנה בא) באגרות קודש כרך ב' אגרת שכא. כרך ג' אגרת תקז (ושם נק' ג&quot;כ בר&quot;ת: &quot;מהרי&quot;ק&quot;). כרך ח' אגרת ב'תע. ובהוצאת קה&quot;ת אייתו (בשפה העברית) &quot;מקיידאן&quot;.}} (מחבר הספרים [[סיפורים נוראים]] ו[[ויכוחא רבה (ספר)|ויכוחא רבה]]). יצא לאור ב[[כפר חב&quot;ד]] בשנת [[תשל&quot;ט]], ובשנת [[תשע&quot;ג]] ע&quot;י קה&quot;ת בתוספת השוואה לכתבי יד שחלקם פורסמו לראשונה.<br /> *'''ביאור הרש&quot;ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.<br /> <br /> ====תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]====<br /> *'''הלקח והלבוב''' - מאת הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] ([[כפר חב&quot;ד]], [[תש&quot;ל]]).<br /> *'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. נרשמו ע&quot;י תלמידיו מכתבי תלמידו ר' [[אברהם וויינגארטן]].<br /> *'''ביאורי הרה&quot;ח ר' אלטר שימחוביץ''' - משפיע בתו&quot;א ירושלים, נדפס ע&quot;י [[קה&quot;ת]], [[תשע&quot;ד]]. נמצא גם באתר [[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> *'''ביאורי ר' שלמה חיים''' ר' [[שלמה חיים קסלמן]] משפיע בתו&quot;ת לוד וכפ&quot;ח, נרשם ע&quot;י תלמידיו ויצא לאור ע&quot;י קה&quot;ת.<br /> *'''ספר זכרון''' - חלק ביאורי ר' [[חיים שאול ברוק]] - משפיע ב[[אחי תמימים ראשון לציון]], נרשם ע&quot;י תלמידיו.<br /> *'''ביאורי הרה&quot;ח ר' ישראל ג'יקובסון''' - משפיע תו&quot;ת ניו יורק. נרשם ע&quot;י תלמידיו, ועדין לא ראה את אור הדפוס.<br /> *'''ביאורי הרב ניסן על תניא''' - משפיע תו&quot;ת ברינואה. נרשם ע&quot;י אחד מתלמידיו. נדפס ב[[תשנ&quot;ו]].<br /> *'''ביאור לתניא מר' אברהם אלי' פלאטקין''' - רב וראש ישיבות תות&quot;ל. בדף השער נכתב שמיוסד על שיעורי הרש&quot;ג. נערך ע&quot;י בנו, נדפס ב[[ברוקלין]], [[תשע&quot;ה]].<br /> <br /> ====דור השישי ודור השביעי====<br /> *'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].<br /> *'''[[ביאור הרנ&quot;ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].<br /> *'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].<br /> *'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' (ביאורים מרבותינו נשיאינו ומחסידים) - מאת הרב [[יהושע קארף]].<br /> *'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> *'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].<br /> *'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].<br /> *'''[[ביאור המאור שבתורה]]''' - מאת הרב [[משה לינק]].<br /> *'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.<br /> *'''The Practical Tanya''' - 'תניא המעשי', 3 כרכים, תרגות וביאור על שלשת חלקים הראשונים מאת [[חיים מילר]]<br /> *'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].<br /> *'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על &quot;אגרת התשובה&quot;. מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''נר למשיחי''' - הרב [[טוביה בלוי]].<br /> * תניא, מהדורת &quot;פאר מקדושים&quot; - מהדורה מבוארת, מפוסקת ומנוקדת, אלול תשע&quot;ד<br /> * '''מסילות בספר התניא''' - מאת הרב פנחס פרידמן, ביאורים מובאות ועיונים בספר התניא, יצא לאור על ידי מכון אור הצפון של חסידי בעלז, [[כסלו]] [[תשפ&quot;א]]{{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/images/f/ff/גליון_המבשר_תורני_-_חג_סוכות.pdf סקירה על הספר]''', בתוך המוסף התורני של בטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ&quot;ב, עמוד יח. [https://col.org.il/news/134865 במוסף התורני ב'המודיע': שיח עם עורכי 'מסילות בספר התניא'], י&quot;ז כסלו ה'תשפ&quot;ב 21.11.2021.}}.<br /> *'''אוצר פירושים''' על ספר התניא (פרקים א-ג) - הרב אליהו מטוסוב.<br /> *'''שלהבות התניא''' - הרב [[גדליהו אקסלרוד]], בהוצאת [[התאחדות החסידים]].<br /> *'''ביאורי ר' [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]''' - ערוכים עם מראי מקומות והשוואות (לעת עתה יצא לאור עד פרק כ&quot;א){{הערה|השיעורים מתוך הקלטות משיעוריו בחברותא עם ר' [[טוביה ליצמן]] שהתפרסמו במערכת [[נחייג ונשמע]].}} - בקבצי [[הערות התמימים ואנ&quot;ש 770]] במשך קיץ תשפ&quot;ג{{הערה|החל מגליונות חג השבועות וגליון לשבת פרשת קורח בהם התפרסמו גם כללי ודרכי העריכה.}}.<br /> <br /> ====קיצורים וסיכומים====<br /> *[https://abc770.org/article_node_6231/ סיכום חלק ליקוטי אמרים בתניא], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], מתוך [[פניני התניא]] באתר {{חב&quot;ד אור אין סוף}}<br /> *[[מפת התניא]], הרב [[שת טאוב]]<br /> *[[עץ התניא]], הרב [[מיכאל דורון]]<br /> *סיכום התניא, הרב [[שמואל ששון]]<br /> *חוברת סיכום, [[קרן דור דעה]] בהוצאת [[את&quot;ה העולמי]] [[תשע&quot;א]]<br /> *לומדים תניא, הרב [[חיים הבר]]<br /> <br /> ===עיבודים===<br /> *'''מודעות יהודית''' - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה. מאת הרב [[נדב כהן]] (תורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית).<br /> *'''[[תניא לעם]]''' - הרב [[שלמה יצחק פרנק]].<br /> *'''תניא לאנשים כמוך וכמוני''' - מהדורה המנגישה רעיונות מרכזיים מספר התניא בשפה עכשווית לציבור הכללי, הרב [[אליעזר שמטוב]] והרב [[דובי ליברמן]], [[אייר]] תשע&quot;ו.<br /> *'''דרך ארוכה-קצרה''' - ספר קומיקס לילדים (חלק א' יצא לאור בחודש אלול תשע&quot;ה, וחלק ב' בכסלו תשע&quot;ז).<br /> *'''תניא מבואר - למבקשי ה'''' - בהוצאת מכון 'יפוצו' בעבודת אברכי כולל 'לעבדיך באמת'. ביאור קליל קצר ופשטני עם ביאורי מושגים וביאור עיוני הכתוב כסוגיה ברורה ונפרדת. חמישה חלקים. יצא לאור בשנת [[תשפ&quot;ב]].<br /> *'''פאר מקדושים''' - בהוצאת מכון פאר מקדושים, ספר בהיר עיניים.<br /> <br /> ===הוצאות הקשורות לתניא===<br /> *[[יהושע מונדשיין]], '''[[תורת חב&quot;ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו''', [[תשמ&quot;ב]].<br /> *'''מספרים תניא''' - הרב מנחם מענדל קרומבי{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/27-06-2021-03-18-30-��מספרים-תניא-הוספות-להדפסה.pdf הוספות לספר מספרים תניא] {{PDF}}{{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==רחובות==<br /> ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[תל אביב|תל אביב - יפו]] מצויים רחובות הקרויים על שם הספר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/121905 בין ז'בוטינסקי לארלוזורוב: כך מספרים בתל אביב על 'התניא'].}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * מבצע '''[[הדפסת ספר התניא]]''' לאור בקשת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]]<br /> * '''[[רשימת דפוסי התניא]]'''<br /> * '''[[חלוקת תניא]]''' - ערך אודות שבעה מעמדים בהם חילק הרבי לקהל הרחב את ספר התניא<br /> * '''[[תרגומי התניא]]'''<br /> * קטגוריית [[:קטגוריה:תבניות ספר התניא|תבניות ספר התניא בחב&quot;דפדיה]] - כוללת את הטקסט של פרקי התניא, תבניות עץ התניא ועוד<br /> * [[צורת הדף#צורת הדף של התניא|צורת הדף של התניא]]<br /> <br /> === ספרים אודות התניא ===<br /> *[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]<br /> *[[תולדות ספר התניא]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז. פרק לא - תניא בערבית<br /> *'''מסלול הזהב ללימוד התניא''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2097 עמוד 36<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> {{מיזמים|חב&quot;דציטוט=ספר התניא|חב&quot;דטקסט=תניא}}<br /> ;ספר התניא לקריאה<br /> * '''[https://drive.google.com/file/d/1Piv9wCLaHmENezKCatGBvsT8_9uA-CxW/view?usp=sharing לקוטי אמרים - תניא]''', לקריאה והורדה {{PDF}}<br /> * '''[https://drive.google.com/file/d/1G_1GdvHK-tamH46H3KJgzHOUMKlR20bG/view?usp=sharing מורה שיעור והוספות לספר התניא]''' {{PDF}}<br /> *[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר {{חב&quot;ד לייבורי}}<br /> *[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף], [[צורת הדף]]. {{תמונה}}<br /> *{{היברובוקס||תניא מהודה קמא|16085|צורת הדף}}<br /> <br /> ;קישורי תוכן<br /> *אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, '''[https://toratchabad.com/קדושת-התניא קדושת התניא]''', לקט סיפורים מרשימת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ<br /> *עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). באתר מעיינותיך. (טקסט)<br /> *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593606#utm_medium=email&amp;utm_source=93_subscription_he&amp;utm_campaign=he&amp;utm_content=content מהו ספר התניא?]''' {{בית חבד}}<br /> *[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא] אתר צאצאים<br /> *מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=73086 אור חדש בערבית תאיר]''' - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יח כסלו התשע&quot;ג (02.12.2012) {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[http://shturem.net/uploadfile/pdf/Tanya_Poster.pdf מפת התניא]''' {{PDF}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *הרב [[מענדל וכטר]], '''[https://toratchabad.com/שיחה-עם-הרב-ווכטר-עם-התניא מה החידוש והצורך בספר התניא?]''', באתר [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/03/blog-post_16.html הרבי הרש&quot;ב בחריפות: רק כך נכון ללמוד את ספר ה'תניא']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> ;הוצאה לאור<br /> *'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1V8cGBb4RrCHphEmUjFySU6R32RAIK5vWTxgpqSJqOj4/edit?usp=drivesdk רשימת דפוסי התניא]''' (דרושה בקשת גישה)<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Block-%20Wenger%20-%20Adar%20II%205776.pdf הגהות הרבי על מהדורת התניא באנגלית] {{PDF}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/638671/ התניא שלי]''', סקירת פרוייקטים על הנגשת התניא לילדים, בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב פרשת וישלח י&quot;ט כסלו תשפ&quot;א {{אינפו|}}<br /> <br /> ;שיעורים<br /> * אתר 'התניא שלי' לשמיעת וקריאת שיעורים בתניא (אתר מותאם לטלפון הנייד), זמין גם כאפליקציה לאנדרואיד ולאייפון.<br /> * הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [https://abc770.org/book/book_node_2473/ פניני התניא] באתר {{חב&quot;ד אור אין סוף}}<br /> <br /> *[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה&quot;ג זלמן ברוך מלמד שליט&quot;א]. אתר ישיבה<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=372 שיעורי תניא לילדים] מאת הרב דובער ליפש - אתר '[[ניצוצות של קדושה|ניצוצות]]' {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *סדרת שיעורים באגרת הקודש מאת הרב [[יוסף יצחק אופן]] : [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63664 חלק א'], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65016 חלק ב'] {{וידפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *שיעורי בלוג וידאו מאת הרב [[יאיר כלב]] בנושא התניא: [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2402 חלק א] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2354 חלק ב] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2344 חלק ג] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2382 חלק ד] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2337 חלק ה] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2248 חלק ו] {{וידאו}}<br /> * מדור '''[http://itanya.mobi/shaar-haichud-vehaemuna-r-harpaz שיעורים בשער היחוד והאמונה]''' עם הרב [[נעם הרפז]] {{וידאו}} אתר itanya {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> * הרב [[חיים שלום דייטש]] שיעורים על [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65970 פרק ח'] ו[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66047 פרק ט']{{וידפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/שער%20היחוד%20והאמונה סדרת שיעורים מרתקת על 'שער היחוד והאמונה' מאת הרב משה מרדכי ע&quot;ה ארנשטיין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> <br /> ;מדיה<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1690 קטע מסרטון על מעלת ספר התניא] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2317 הרבי מחלק תניא] - [[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;ב]] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2307 הרבי מחלק תניא - הוצאת האל&quot;ף] - י&quot;א [[ניסן]] [[תשד&quot;מ]] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ&quot;ח אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *[[דורון הגי]], '''[http://chabad.info/category/video/beis-medrash-video/דקה-וחצי-תניא/ דקה וחצי תניא]''', סרטוני אנימציה למקורבים המפשיטים מושגים מספר התניא<br /> <br /> {{ספרי אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> {{במחיצת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספר התניא]]<br /> [[en:Tanya]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%9C&diff=841521 2026-04-13T19:06:15Z

<p>מ. רובין: </p> <hr /> <div>ישיבת '''תומכי תמימים''' החלה לפעול בעיירה '''[[נעוול]]''' באמצע קיץ [[תרס&quot;א]], אז נשלחה קבוצה בת עשרים תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ללמוד בעיירה, כשבראש המחלקה עמד ה[[משגיח]] הרב [[יהודה לייב ציטעס]] (בודנעויץ){{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/7/2.htm תולדות חב&quot;ד ברוסיה הצארית]}}. <br /> <br /> אנשי העיר קיבלו את פני הקבוצה הזו בסבר פנים יפות והכינו עבורם מבעוד מועד אכסניות נכבדות, ובתי מדרש מיוחדים ומפוארים. כמו כן נתקבלו לישיבה תלמידים מבני המקום שעמדו בתנאי הקבלה הקפדניים של הישיבה.<br /> <br /> המחלקה בנעוול התקיימה כשנה וחצי, עד שלהי קיץ [[תרס&quot;ב]], שאז הוחלט על סגירתה והעברת התלמידים חזרה לליובאוויטש{{הערה|תולדות התמימים פרק מב (כרם חב&quot;ד 3 ע' 60): באסיפת החברים הזאת .. ההחלטות שנחלטו אז .. מערכת נעוויל תתבטל והתלמידים יבואו ליובאוויטצה.}}.<br /> <br /> החל מקיץ [[תרפ&quot;ד]] התקיימה בעיירה נעוול מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, איתם למד הרב [[יהודה עבער]]. <br /> <br /> בחורף [[תרפ&quot;ז]] הורה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להעביר את &quot;תלמידי האולם&quot; המבוגרים שבישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]] לעיר זו, ועמהם עברו גם המשגיחים הרב [[שניאור זלמן אלפרוביץ]] והרב [[ניסן נמנוב]], והישיבה עמדה תחת ניהולו של הרב [[יחזקאל פייגין]].<br /> <br /> ב[[חודש אייר]] [[תרפ&quot;ה]] נוסף גם &quot;[[בית מדרש לרבנים בנעוועל|בית מדרש לרבנים]]&quot; שמטרתו לספח אליו אברכים ובחורים הראויים להוראה ולהיות רבנים בישראל, או להכין וללמד את מלאכת השחיטה והבדיקה ([[שו&quot;ב]]) על בוריה. בית-המדרש לרבנים נקרא גם בשם &quot;בית יוסף&quot; ומנהלו היה הרב [[שמואל לוויטין]].<br /> <br /> בין השנים תרפ&quot;ז-תרפ&quot;ח שימש כמנהל הישיבה הרב [[שניאור זלמן אלפרט]].<br /> <br /> בכסלו [[תרפ&quot;ט]], לאחר שראשי ה[[יבסקציה]] שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית-המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. ראשי הישיבה נאסרו והתלמידים נאלצו להתפזר, כשחלקם עוברים ל[[תומכי תמימים לנינגרד]], והשאר ל[[תומכי תמימים וויטבסק]], [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]] ו[[תומכי תמימים קייב]]. רק קבוצה קטנה של תלמידים נשארו ללמוד בנעוועל במשך השנים שאחר-כן{{הערה|[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צה.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל|בוגרי ישיבת תומכי תמימים נעוועל]]<br /> *[[בית מדרש לרבנים בנעוועל]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{היברובוקס|הרב [[שלום דובער לוין]]|תולדות חב&quot;ד ברוסיא הסובייטית|30476|הישיבה ובית מדרש לרבנים בנעויל|עמוד דיגיטלי=282}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו|נ]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד ברוסיה|נ]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99&diff=841520 2026-04-13T19:03:25Z

<p>מ. רובין: קו מפריד בטווח מספרים, סידור קטגוריות</p> <hr /> <div>[[קובץ:חיים.jpg|שמאל|ממוזער|הרב חיים משה מגיש לרבי את אחד מספריו]]<br /> [[קובץ:חיים משה יהודה בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב בלוי בצעירותו]]<br /> הרב '''חיים משה יהודה הכהן בלוי''' ([[ד' בחשוון]] [[תרע&quot;ג]] - [[ג' באייר]] [[תשס&quot;ג]]) היה [[רב]] במספר בתי כנסת.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרע&quot;ג]] ב[[המבורג]] שב[[גרמניה]] לר' [[ירמיהו הכהן בלוי]] ולעלא לאה{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/02_121.jpg כרטיסו] ב[[ספר החסידים]].}}.<br /> <br /> ראשית לימודיו היה תחת השגחתו של אביו, ואחר-כך למד בחוסט שבהונגריה מפי הרב ר' יוסף צבי דושינסקי. בשנת [[תרצ&quot;ב]] עבר ללמוד בישיבת מיר שב[[ליטא]].<br /> <br /> בעת [[מלחמת העולם השנייה]] ברח יחד עם שאר תלמידי הישיבה לעיר [[ווילנא]] שהייתה אמורה להסתפח ל[[ליטא]] שהייתה אז נייטראלית (ולאחרי זה סופחה לרוסיה).<br /> <br /> לאחרי תקופה ממושכת בעיר ווילנא, הגיעה שמועה שהשלטון הרוסי מוכן לתת ויזות יציאה תמורת סכום של מאתים דולרים אמריקאים עבור כל בחור ובחור, בעקבות כך החלו בחורי הישיבה להתארגן לנסיעה. סמוך לנסיעתם, התחתן ר' משה יהודה עם זוגתו מרת חנה חיה הענא בתו של ר' מאיר שמריהו שוחט, ממשפחה חשובה בעיר טלז שבליטא. החתונה התקיימה בסלבודקה, בחשאי ב[[י&quot;ג שבט]] [[תש&quot;א]].<br /> <br /> הישיבה עברה מ[[וילנא]] דרך [[סיביר]] ל[[יפן]], ואחר-כך ל[[שנחאי]], שם נשארו שש שנים עד תום המלחמה.<br /> <br /> מקום מגוריו ב[[שנחאי]] היה בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים שנחאי|תומכי תמימים]], ועם הזמן התיידד עם תלמידי התמימים, ולאט לאט נטה לבו יותר ויותר לדרך [[חסידות חב&quot;ד]] והתרחק יותר ויותר מדרך המוסר.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ז]] קיבל מגיסו [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] &quot;אפידעיוויד&quot; (הבטחת מוסד תורני בארצות הברית שמקבל עליו האחריות לפרנסתם) מישיבת תות&quot;ל נ. י., וכך קיבל אשרת כניסה לארצות הברית.<br /> <br /> כאשר הגיע לארצות הברית התגורר במחיצת גיסו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] והתפעל מאוד מאישיותו. בהכנסו ל[[יחידות]] אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר בהתפעלות לרבי על גיסו: &quot;הנני רואה לראשונה יהודי שכל-כולו לשם שמים&quot;. ענה לו הריי&quot;צ: {{ציטוטון|יש [[חב&quot;ד]] [[חג&quot;ת]] ו[[נהי&quot;מ]], ישנם כאלו שהם שלמים רק בחב&quot;ד אבל לא בחג&quot;ת ונהי&quot;ם, וישנם כאלו שהם שלמים בחג&quot;ת אבל לא בחב&quot;ד ונהי&quot;ם, וישנם כאלו שהם שלמים רק בנהי&quot;מ (במעשיהם), אבל לא בחב&quot;ד וחג&quot;ת, אבל הוא - הרב חודקוב - שלם בכל!}}.<br /> <br /> בהשפעת גיסו ([[הרב חודקוב]]), שלח את בניו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ואת בנותיו ל[[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]], והיה בא לכל התוועדויותיו של הרבי ביומי דפגרא ובחגים, כולל הליכה רגלית בחגים מאיסט ניו-יורק ומאוחר יותר מ[[בורו פארק]].<br /> <br /> ב[[ארצות הברית]] הוא כיהן במשך יובל שנים כרב בבית הכנסת, כעשרים שנה בבית-הכנסת 'אהבת אחים' ובית-הכנסת 'קיטנער', באיסט ניו-יורק, ויותר משלושים שנה בבית-הכנסת 'אברהם וצבי הירש', בבורו פארק.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג כסלו]] [[תשמ&quot;ג]] נפטרה אשתו, תחילה לא עלה בדעתו כלל להתחתן שוב. אבל הרבי הורה לו כמה פעמים, ועד כדי כך שכשביקשה בתו רחל לעבור עם משפחתה מ[[קראון הייטס]] לדור עם אביה בבורו פארק (כדי שלא יהיה לבד), ושאלה את הרבי. המענה היה: שכדאי הדבר. אבל בתנאי, שזה לא ימנע ממנו לחפש [[זיווג שני]], בעקבות כך הוא התחתן עם מרת איטא אנסבאכער.<br /> <br /> ב[[ארצות הברית]] הוא גם עסק בהדפסת פירוש [[הריטב&quot;א]] האמיתי על [[מסכת בבא בתרא]], והוציא לאור עשרות ספרי ראשונים וקדמונים מכתבי יד בההדרה משובחת.<br /> <br /> [[קובץ:חיים בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בלוי עם תלמידים]]<br /> <br /> נפטר באור ל[[ג' אייר]] [[תשס&quot;ג]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[מנחם מאיר בלוי]]<br /> *בנו, ר' [[ראובן בלוי|ראובן הכהן בלוי]] - מנהל [[770live]]<br /> *בתו, נחמה שיינא קסטל רעיית הרב [[כתריאל ברוך קסטל]]<br /> *בתו, רחל, אשת ר' יוסף לייב אלישביץ<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> {{בית|מנחם כהנא|גואל תורת הראשונים ממרתפי הוותיקן|1462|22|תשפ&quot;ה}}<br /> *[http://teshura.com/teshurapdf/Manuscripts%20and%20Miracles%20-%20Rabbi%20CMY%20Blau%20Autobiography.pdf תשורה מבר-מצווה של נינו]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/rishonim סדרת הספרים שהוציא לאור הרב בלוי, &quot;שיטת הקדמונים&quot;] {{הב}}<br /> *אגרת של הרבי אליו, קונטרס '''[https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1364/TCkQ13648941.pdf התוועדות]''', של [[ועד הנחות בלה&quot;ק]] לימים ראשונים ושבת חול המועד פסח תשפ&quot;ו עמ' 39–40<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:בלוי, חיים משה יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]<br /> [[קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ג]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%9C&diff=841519 2026-04-13T19:01:53Z

<p>מ. רובין: החלפת הדף בתוכן &quot;{{למ}}&quot;</p> <hr /> <div>{{למ}}</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%A9%D7%91%D7%9C_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=841518 2026-04-13T19:01:11Z

<p>מ. רובין: תיקון תבנית</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=דודו של אדמו&quot;ר הצמח צדק|אחר=נכדו, מראשוני המורים העבריים בעת החדשה|ראו=[[יוסף מנחם אשבל]]}}<br /> רבי '''יוסף אשבל הלוי{{הערה|משפחת אביו היא סג&quot;ל.}} מ[[ליובאוויטש]]''' (מכונה גם '''פעטער יוסל'ה''', או '''ר' יוסלע דעם מגיד'ס''').<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], מי שהיה ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]], ואחר כך אצל רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו, אבל אדמו&quot;ר הזקן היה מכנהו גם אחר כך בשם &quot;רבי&quot;.<br /> <br /> בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של רבי [[נח אלטשולר]], ואחותו של רבי [[שלום שכנא אלטשולר]] - אבי אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> הוא היה מחסידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בימי עלומיו, ולאחר מכן היה אצל [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ולאחר מכן אצל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> לפני [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר האמצעי, הוא היה אחד משני האנשים שאדמו&quot;ר האמצעי שלחם לאדמו&quot;ר הצמח צדק להודיע לו שיקבל את ה[[נשיא]]ות.<br /> <br /> למרות שאדמו&quot;ר האמצעי ואדמו&quot;ר הצמח צדק חיבבוהו ביותר, הוא התבטל לפניהם ב[[ביטול]] גמור. כן היה [[שד&quot;ר]] שלהם באיסוף מעות [[צדקה]] ל[[כולל חב&quot;ד]].<br /> <br /> הוא היה איש רוחני ומורם מעם, ועסק רבות בלימוד ה[[קבלה]]. היה ידוע בקפדנותו, כששאלוהו פעם לפשר מידתו זאת השיב &quot;מעולם לא הקפדתי בתוך ביתי&quot;.<br /> <br /> הרב יוסף נפטר בפסח [[תר&quot;ה]]. מנוחתו כבוד ב[[בית העלמין בליובאוויטש|בית הקברות בליובאוויטש]] בסמיכות ל[[אוהל הרבניות]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[היכל הבעש&quot;ט (גיליון)|היכל הבעל שם טוב]], גיליון מ&quot;ב עמוד לז' ואילך, גיליון מ&quot;ג, עמ' י&quot;ג ואילך.<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב&quot;ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב&quot;ד]]''' ח&quot;א עמ' 111–124.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * {{היברובוקס|חיים מאיר היילמן|בית רבי|3751|עמוד דיגיטלי=165|עמ=148}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אשבל, יוסף}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%99_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=841516 2026-04-13T18:58:56Z

<p>מ. רובין: עברית</p> <hr /> <div>{{מפנה|בית רבי|משפחת [[רבותינו נשיאינו]]|פורטל:בית רבי|פורטל בית רבי}}<br /> [[קובץ:בית רבי 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר]]<br /> הספר '''בית רבי''' נכתב על ידי החסיד הרב [[חיים מאיר היילמן]] מ[[לפל|ליעפעלי]], הספר סוקר ממקורות ראשונים ושניים, את תולדות שלושת אדמו&quot;רי חב&quot;ד הראשונים בשושלת; [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - בניהם ותלמידיהם.<br /> <br /> ==אודות הספר==<br /> במשך שנים ארוכות היה הספר מהמקורות העיקריים לתולדות בית רבינו הזקן.<br /> <br /> הספר מהווה בסיס ומקור לספרי היסטוריה רבים ובמיוחד לספרי היסטוריה חב&quot;דיים ובראשם [[ספר התולדות|ספרי ה'תולדות']] של הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. <br /> <br /> הספר יצא במקור בשנת [[תרס&quot;ב]] ב[[לשון הקודש]]. לאחמ&quot;כ בהוצאת וילנא תרס&quot;ה תורגם הספר ל[[אידיש]] ונוקד.<br /> <br /> הספר יצא לאור אף בהוצאת [[קה&quot;ת]] כולל הערות מהרבי בשולי הגיליון.<br /> <br /> ב[[היכל הבעש&quot;ט (גיליון)|גליון היכל הבעש&quot;ט]] פרסם הרב [[יהושע מונדשיין]] מהדורה ראשונית של הספר, עם הערות.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] יצאה לאור מהדורה מתורגמת, מתוקנת ומוערת של הספר. את המהדורה ערך הרב [[לוי יצחק הולצמן]], ויצאה על ידי [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]]. שלוש שנים לאחר-מכן, בחודש כסלו [[תשע&quot;ז]], יצא הספר במהדורה נוספת, לרגל [[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] בירושלים.<br /> <br /> ==אמינותו==<br /> [[הרבי]] ציטט את [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהעיד אשר הסיפורים של הרב חיים מאיר הילמן הם מדוייקים{{הערה|בשיחת יום ב' דחגה&quot;ש תשל&quot;ב}}, וכן ציטט מהספר בשיחותיו{{הערה|כמו בלקוטי שיחות חלק ל' בשיחה לי&quot;ט כסלו.}}.<br /> <br /> עורך הספר ומלקטו - הרב [[חיים מאיר הילמן]], כתב שכשלוש-עשרה שנה עמלו ויגעו על אמיתות הסיפורים{{הערה|הרב [[שמואל קראוס]] פירסם ב[[שבועון בית משיח]] מספר מאמרים המצביעים על אי דיוקים בספר.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://hebrewbooks.org/3751 הספר] {{הב}}<br /> * [https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/1090/MBeD10909391.pdf ציטוט התבטאות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על אמינות הספר] (ע' 8 בחוברת בהערה בשוה&quot;ג).<br /> *הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[https://www.kramim.info/article/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95-1/15241032 הספר בית רבי ומחברו]''', שבט תשע&quot;ה.<br /> *'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2022/11/Beis-Rebbi-Derher-Timely-Titles.pdf סקירה מקיפה על הספר &quot;בית רבי&quot;]''' {{PDF}} , בתוך גליון [[א חסידישע דערהער]] (חשון תשפ&quot;ג).<br /> *[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/02/63e494883fb2e_1675924616.pdf '''תדפיס מתוך ספר &quot;בית רבי&quot; מהדורה מדעית''' - תשורה פלדמן תשפ&quot;ג].<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי סיפורים]]<br /> [[קטגוריה:ספרי ביוגרפיה]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%A9%D7%91%D7%9C_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=841514 2026-04-13T18:55:01Z

<p>מ. רובין: קו מפריד בטווח מספרים</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=דודו של אדמו&quot;ר הצמח צדק|אחר=נכדו, מראשוני המורים העבריים בעת החדשה|ראו=[[יוסף מנחם אשבל]]}}<br /> רבי '''יוסף אשבל הלוי{{הערה|משפחת אביו היא סג&quot;ל.}} מ[[ליובאוויטש]]''' (מכונה גם '''פעטער יוסל'ה''', או '''ר' יוסלע דעם מגיד'ס''').<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרבי [[יששכר בער מליובאוויטש]], מי שהיה ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] של [[אדמו&quot;ר הזקן]], ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]], ואחר כך אצל רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו, אבל אדמו&quot;ר הזקן היה מכנהו גם אחר כך בשם &quot;רבי&quot;.<br /> <br /> בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של רבי [[נח אלטשולר]], ואחותו של רבי [[שלום שכנא אלטשולר]] - אבי אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> הוא היה מחסידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בימי עלומיו, ולאחר מכן היה אצל [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ולאחר מכן אצל [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> לפני [[הסתלקות]] אדמו&quot;ר האמצעי, הוא היה אחד משני האנשים שאדמו&quot;ר האמצעי שלחם לאדמו&quot;ר הצמח צדק להודיע לו שיקבל את ה[[נשיא]]ות.<br /> <br /> למרות שאדמו&quot;ר האמצעי ואדמו&quot;ר הצמח צדק חיבבוהו ביותר, הוא התבטל לפניהם ב[[ביטול]] גמור. כן היה [[שד&quot;ר]] שלהם באיסוף מעות [[צדקה]] ל[[כולל חב&quot;ד]].<br /> <br /> הוא היה איש רוחני ומורם מעם, ועסק רבות בלימוד ה[[קבלה]]. היה ידוע בקפדנותו, כששאלוהו פעם לפשר מידתו זאת השיב &quot;מעולם לא הקפדתי בתוך ביתי&quot;.<br /> <br /> הרב יוסף נפטר בפסח [[תר&quot;ה]]. מנוחתו כבוד ב[[בית העלמין בליובאוויטש|בית הקברות בליובאוויטש]] בסמיכות ל[[אוהל הרבניות]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[היכל הבעש&quot;ט (גיליון)|היכל הבעל שם טוב]], גיליון מ&quot;ב עמוד לז' ואילך, גיליון מ&quot;ג, עמ' י&quot;ג ואילך.<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב&quot;ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב&quot;ד]]''' ח&quot;א עמ' 111–124.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&amp;st=&amp;pgnum=165&amp;hilite= '''בית רבי''' עמ' 148] באתר היברו-בוקס.<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הצמח צדק}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אשבל, יוסף}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&diff=841508 2026-04-13T18:40:36Z

<p>מ. רובין: /* ימי חב&quot;ד 2 */ תגובה</p> <hr /> <div>&lt;span class=&quot;noprint plainlinks purgelink&quot; title=&quot;{{int:confirm-purge-bottom}}&quot;&gt;[{{fullurl:{{{page|עמוד ראשי}}}|action=purge}} {{כפתור לחיץ|צבע=אדום|ניקוי המטמון|{{{1|{{int:code-rev-purge-link}}}}}}}]&lt;/span&gt;<br /> {{עמוד ראשי/שיחה}}<br /> {{מעבר לתחתית הדף}}<br /> <br /> ==הוספת מדור==<br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} מה דעתכם להוסיף את זה בתחתית הדף מעל היחי:<br /> {| class=&quot;plainlinks&quot; style=&quot;clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; width: 95%; רקע-צבע: שקוף; ריפוד סלולרי: 5&quot; <br /> |-valign=&quot;top&quot; <br /> | style=&quot;width: 33%;&quot; | <br /> {| style=&quot;width: 100%; background-color: transparent;&quot;<br /> |-valign=&quot;top&quot;<br /> | style=&quot;background-color: transparent; text-align: center;&quot; |[[קובץ:חבדטקסט.png|50px|קישור=https://text.chabadpedia.com/index.php]]<br /> [https://text.chabadpedia.com/index.php חב&quot;דטקסט - מאגר טקסטים חב&quot;דיים]<br /> |-valign=&quot;top&quot;<br /> |}<br /> |<br /> {| style=&quot;width: 100%; background-color: transparent;&quot;<br /> |-valign=&quot;top&quot;<br /> | style=&quot;background-color: transparent; text-align: center;&quot; |[[קובץ:סמל חבדפדיה.png|50px|קישור=https://chabadpedia.co.il]]<br /> [https://chabadpedia.co.il חב&quot;דפדיה - האנציקלופדיה החב&quot;דית]<br /> |-valign=&quot;top&quot;<br /> |}<br /> |<br /> {| style=&quot;width: 100%; background-color: transparent;&quot;<br /> |-valign=&quot;top&quot;<br /> | style=&quot;background-color: transparent; text-align: center;&quot; | [[קובץ:חבדציטוט.png|50px|קישור=https://zitut.chabadpedia.com/index.php]] <br /> [https://zitut.chabadpedia.com/index.php חב&quot;דציטוט - מאגר ציטוטים חב&quot;די]<br /> |-valign=&quot;top&quot;<br /> |}<br /> |}<br /> . [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:41, 17 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> :רעיון מצוין! --[[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 16:06, כ&quot;ה בתמוז, ה'תשפ&quot;ה 16:06, 21 ביולי 2025 (IDT)<br /> ::א. מעולה ב. אין צורך בקישור לחב&quot;דפדיה. ג. בלי קשר, יש להחליף את סמל חב&quot;דציטוט וחב&quot;דטקסט. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:07, ג' באב, ה'תשפ&quot;ה)<br /> :::אז נחליף לחב&quot;דפדיה האנגלית. מה דעת {{א|שיע.ק}}?. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 13:01, 31 ביולי 2025 (IDT)<br /> :::יש כבר קישור בסרגל הצד. נראה לי מיותר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשפ&quot;ה<br /> <br /> == קישור ==<br /> <br /> כדאי לערוך את הקישור &quot;י&quot;ז '''באב'''&quot; [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 10:56, י&quot;ז באב, ה'תשפ&quot;ה 10:56, 11 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> <br /> == ג' תשרי ==<br /> <br /> כתוב שבג' תשרי נרצח גדליה בן אחיקם, וזה לא פשוט, כי יש הסבר שנרצח בא' תשרי [[מיוחד:תרומות/37.60.47.194|37.60.47.194]] 15:35, 25 בספטמבר 2025 (IDT)<br /> <br /> :תוקן. יש&quot;כ [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בתשרי ה'תשפ&quot;ו 00:27, 26 בספטמבר 2025 (IDT)<br /> ==הייתכן?==<br /> קראתי את קטע הידעת ונדהמתי!<br /> הייתכן שאת אברהם מאיאר מכנים &quot;המשפיע הרב&quot;?!<br /> {{ש}}<br /> <br /> נהגו לחתום. אף שלא חתמת - אענה שח&quot;ו לדבר בכזו שפה בוטה על יהודי חסידי שאינך מגיע לקרסוליו, אפילו בעניני התקשרות.<br /> משתמש לוח אור זרוע שמשתמש במחשב של ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 15:59, 13 במרץ 2026 (IST)<br /> <br /> == כ&quot;ה כסלו ==<br /> <br /> &quot;[[כ&quot;ה בכסלו]] [[תרנ&quot;ב]] - נולד הרב [[מאיר אשכנזי]], רבה של [[שנחאי]], איש מסירות נפש וחסיד מופלג.&quot;<br /> <br /> הקישור צריך להיות ל[[מאיר אשכנזי (שנגחאי)]], לא ל[[מאיר אשכנזי (כפר חב&quot;ד)]]. [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 17:07, כ&quot;ו בכסלו, ה'תשפ&quot;ו 17:07, 16 בדצמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :{{תוקן}} ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 19:38, 16 בדצמבר 2025 (IST)<br /> ::בדקתי עכשיו וזה עדיין לא תוקן. [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 00:36, כ&quot;ז בכסלו, ה'תשפ&quot;ו 00:36, 17 בדצמבר 2025 (IST)<br /> :::זה תוקן, זה לוקח זמן. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 18:43, 17 בדצמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == את ה'מטרת חב&quot;דפדיא' לציין רק בסוף?! ==<br /> <br /> בהאייקונים (סמלים) [[תבנית:ברוכים הבאים|שבתבנית ברוכים הבאים]], מופיע הקטלוג של הנושאים הכללים שנסקרים בחב&quot;דפדיא: '''[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]'''     '''[[פורטל:בית רבי|בית רבי]]'''     '''[[פורטל:תורת החסידות|תורת החסידות]]'''     '''[[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגוני חב&quot;ד]]'''     '''[[פורטל:ימי חב&quot;ד|ימי חב&quot;ד]]'''     '''[[פורטל:ספרות חב&quot;ד|ספרות חב&quot;ד]]'''     '''[[פורטל:גאולה ומשיח|גאולה ומשיח]]'''     '''[[פורטל:אישי חב&quot;ד|אישי חב&quot;ד]]'''     '''[[פורטל:תורת הנגלה|תורת הנגלה]]'''     '''&lt;u&gt;[[פורטל:הפצת המעיינות|הפצת המעיינות]].&lt;/u&gt;'''<br /> <br /> כל מי ששואל את עצמו מה זה חב&quot;דפדיא ונכנס לדף [[עזרה:ברוכים הבאים|ברוכים הבאים]], מגלה שמטרת חב&quot;דפדיא היא - הפצת המעיינות:<br /> <br /> {{ציטוטון|מטרת האנציקלופדיה הינה הפצת המעיינות בקנה מידה עולמי, כאשר ביכולתה של פעולה זו להביא בפועל את הגאולה לעולם על ידי הרבי. ...המטרה היא ליצור אנציקלופדיה חב&quot;דית שתקיף את כל הערכים שבחסידות חב&quot;ד,}}<br /> <br /> אינו מובן לי: '''מטרת חבדפדי&quot;א מופיעה רק בסוף הרשימה של קטלוג הנושאים?!''' מדוע? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:31, י&quot;א בטבת, ה'תשפ&quot;ו 22:31, 31 בדצמבר 2025 (IST)<br /> <br /> :יחי. האתר מפיץ את המעיינות, ולזה הוא הוקם, כדי להפיץ בצורה מענינת ומושכת את הערכים של המעיינות לכולם. עניני הפצת המעיינות הם החלק והערכים במעיינות שפחות חשוב לנו להפיץ למי שנמצא ב&quot;חוצה&quot;.. זה דבר מאד פשוט. לא הבנתי במה הסתכת [אם כי להסביר את זה מעט קשה לי].<br /> :לוח אור זרוע שמשתמש במחשב של ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 15:32, 13 במרץ 2026 (IST)<br /> :ואם אתה מתקשה לכתוב את השם של האתר ככתבו כיוון שבחב&quot;ד נוהגים שלא לסיים מילה ביו&quot;ד ולאחרי' ה&quot;א - עשה כמו שהרבי כותב את המילה &quot;אנציקלופדי' (תלמודית)&quot; - שם גרש במקום הה&quot;א, לסמן על קיצור המילה.<br /> :הנ&quot;ל, שם ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 15:34, 13 במרץ 2026 (IST)<br /> ::@[[משתמש:לוח אור זרוע|לוח אור זרוע]] (שמשתמש במחשב של ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬)<br /> ::חחח...איזו טעות...<br /> ::אתה צודק, בלבלתי בין ערכים ששיכים לקיום מצוות ותורת החסידות ((הפצת) &lt;u&gt;המעיינות&lt;/u&gt;) לבין ערכים על בתי חב&quot;ד ופעולות שליחות (&lt;u&gt;הפצת&lt;/u&gt; (המעיינות)).<br /> ::בכל אופן: ע&quot;פ ה'סטייטמענט' שאמר הרבי ביו&quot;ד שבט ה'תשי&quot;א: התכלית והחלק החשוב ביותר בכל פעולת חסידי חב&quot;ד בשטח ה'חוצה' הוא להפיץ את (קיום תומ&quot;צ בכלל) ומעיינות החסידות (בפרט) בקרב בני ישראל, ובתקופה זו במיוחד כהכנה לביאת המשיח. כתיבה, שיפור, דיוק של ערכים בעניני יהדות ותורת החסידות הם למעשה כלי שמאפשר הפצת המעיינות . (וכמובן שלא הכוונה רק ל'''לימוד''' התורה והחסידות אלא שיהי' בבחי' מביא לידי '''מעשה''' כפשוט). שאר הערכים בנושאים ההסטוריים יפים וחשובים ככל שיהיו ואפי' ערכים כאלו שהם משלימים את היריעה בהבנת מושגים בתורת החסידות עדיין הם לא העיקר.<br /> ::למעשה השאלה שלי לא היתה רק שאלה טכנית, אלא גם רמזה (מבחינתי לפחות...) לשאלה כללית מדוע לא מטפחים את הערכים האלו דווקא.<br /> ::ותרשה לי לומר בכנות: האתר לא אחראי, לא אמור, ולא צריך לעשות פעולות שכנוע למשוך אליו קוראים ולכתוב סתם כל מיני ערכים מסקרנים, כי זו לא הדרך האידיאלית להפצת המעיינות בצורה מושלמת. וקצרה היריעה להסביר כרגע.<br /> ::נ.ב. כתבתי אנציקלופדיא (באל&quot;ף) כי זו מילה שאינה בלשון הקודש /// עברית וק&quot;ל. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 21:52, כ&quot;ה באדר, ה'תשפ&quot;ו 21:52, 14 במרץ 2026 (IST)<br /> :::דבריך - ארבעה הם:<br /> :::א. דברים שאמרתי טעות הם בידי (תוך הסברה מפורטת יותר ובטוב טעם, מה שאני -ל.א.ז.- התקשתי למצוא את המילים הנכונות לזה).<br /> :::ב. אבל '''באמת''' התכוונתי להגיד משהו אחר - למה רוב העורכים עוסקים בערכים שאינם ממטרתו העקרית של האתר, ושל ליובאוויטש בפרט.<br /> :::ג. (? לא הבנתי כל-כך מה אתה רוצה, כנראה זה לא קשור אלי.. -להרשות לך לדבר בכנות אני מרשה בשמחה ובטוב לבב.)<br /> :::ד. אני אמשיך לכתוב &quot;אנציקלופדיא&quot; למרות שהרבי כותב &quot;אנציקלופדי&quot;'/&quot;אנצי'&quot; [=&quot;חב&quot;דפדי'&quot;].<br /> :::בתקוה שאכן הבנתי את דבריך כדבעי - [[משתמש:לוח אור זרוע|משתמש לוח אור זרוע]] שמשתמש במחשב אחר [וממילא אין מקום לתייג אותו בעצמו..] ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 21:44, 17 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::א. אכן. (הטעות בהחלפת שמות מושגים).<br /> ::::ב. קרוב, להביע את הדחיפות והצורך בטיפוח הערכים שמתאימים עם מטרתו העקרית של האתר (כחלק מפעולות חסידי ליובאוויטש די בכל אתר ואתר). &lt;small&gt;אני יכול להבין גם למה יש מחסור בשטח זה מפני כמה סיבות ואכ&quot;מ.&lt;/small&gt;<br /> ::::ג. הוא שני נושאים (ולא אחד): &quot;שאלתי אינה רק טכנית וכו'&quot; ו&quot;מה שאמרתי בכנות וכו'&quot;.<br /> ::::ד. בערך, אני אמרתי את הסיבה מדוע נהגתי לכתוב פדיא בא'. אני לא מצהיר הצהרה נצחית שלא אשנה את הנוסח... <br /> ::::&lt;small&gt;ענין נוסף: נדמה לי כאילו מדבריך נשמעת שאלה בין השורות: היתכן לאיית מילה בצורה אחרת ממה שהרבי מאיית? ההבנתי נכונה?&lt;/small&gt; [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:05, כ&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;ו 22:05, 17 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::ב. אין הבדל בין מה שכתבתי למה שאתה כתבת..<br /> :::::ג. [כנ&quot;ל, לא כ&quot;כ הבנתי מה אתה רוצה.]<br /> :::::ד. לא &quot;מבין השורות&quot;, אלא זה '''בדיוק''' מה שהתכוונתי לומר. או באופן אחר: הייתכן לחשוב שהאופן בו הרבי נהג לכתוב מילה מסוימת נובע מקריאה לא נכונה (בה&quot;א) שלה?<br /> :::::הנ&quot;ל, שם- ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 02:13, 19 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::לאחר זמן ראיתי שאכן ישנם כמה אופנים בשיחות וכו' שהרבי מציין לאנציקלופדי', וביניהם ג&quot;כ 'אנציקלופדיא'. ואני חוזר בי מדברי הקודמים בנושא.<br /> ::::::לוח אור זרוע. ‫[[מיוחד:תרומות/37.60.47.181|37.60.47.181]]‬ 03:53, 9 באפריל 2026 (IDT)<br /> :::::::{{לייק}} {{שכוייח}} [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:04, כ&quot;ב בניסן, ה'תשפ&quot;ו 20:04, 9 באפריל 2026 (IDT)<br /> <br /> == אשת אדמו&quot;ר ==<br /> <br /> אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. חשוב לנסח מכובד: הרבנית [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 09:05, ט&quot;ו בטבת, ה'תשפ&quot;ו 09:05, 4 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> :{{תוקן}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 19:01, 5 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> == תבנית הגנה ==<br /> <br /> {{מפעילי מערכת}} בבקשה תוסיפו בתחתית העמוד את התבנית &lt;nowiki&gt;{{ללא הודעת הגנה אוטומטית}}&lt;/nowiki&gt;. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 14:21, 8 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> :בוצע . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (14:26, י&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;ו) 14:26, 8 בינואר 2026 (IST)<br /> ::{{תודה רבה}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 14:45, 8 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> == קישור תקין ==<br /> <br /> כדאי לשנות את הקישור בכותרת כך שיכלול רק את &quot;חב&quot;דפדיה&quot; ולא את &quot;לחב&quot;דפדיה&quot; [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 19:17, י&quot;ט בטבת, ה'תשפ&quot;ו 19:17, 8 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> :זה בכוונה ככה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 19:24, 8 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> == ימי חב&quot;ד ==<br /> <br /> הנני די תמה על מה שראיתי היום '''בראש הכותרת''' של המדור ימי חב&quot;ד:<br /> <br /> == ימי חב&quot;ד ==<br /> <br /> * ב[[כ&quot;א בשבט]] [[תרע&quot;ג]] - נולד הרב [[משה צבי נריה]], מחנך ומנהיג רוחני מזרם [[הציונות הדתית]], מייסד ישיבת בני עקיבא בכפר הרוא&quot;ה.<br /> * ב[[כ&quot;א בשבט]] [[תרע&quot;ח]] - נולד הרב [[שלמה גורן]], הרב הצבאי הראשי, הרב הראשי של [[תל אביב-יפו]], ו[[הרב הראשי לישראל]].<br /> * ב[[כ&quot;א בשבט]] [[תשמ&quot;ב]] - נפטר רבי [[חסידות ביאלא#רבי יחיאל יהושע מביאלא|יחיאל יהושע רבינוביץ']] מ[[ביאלה]].<br /> <br /> ----<br /> <br /> * ב[[כ&quot;א בשבט]] ? - נפטרה מרת [[דבורה (אחות אדמו&quot;ר הצמח צדק)|דבורה]], אחותו מאביו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ונכדתו של רבי [[אהרן מקרלין]].<br /> * ב[[כ&quot;א בשבט]] [[תרנ&quot;ח]] - נולד הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]], [[בעל שמועה]] חסידי, [[שוחט ובודק]] ושלוחם של רבותינו נשיאינו בבאטום שבגרוזיה ב[[צרפת]] ובאוסטרליה.<br /> * ב[[כ&quot;א בשבט]] [[תש&quot;י]] - נולד הרב [[שלמה רוזנברג]], מייסד ומנהל ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].<br /> * ב[[כ&quot;א בשבט]] [[תשכ&quot;ז]] - נפטר [[זאב וואלף שטיינגארט]] (וועלוול באטשייקאווער), מחסידי חב&quot;ד שמסרו נפשם על הפצת יהדות ברוסיה הסובייטית.<br /> * ב[[כ&quot;א בשבט]] [[תשל&quot;ד]] - נולד הרב [[מנחם מענדל מיכאל סופר]], סופר ומרצה בנושא [[בית המקדש]].<br /> * ב[[כ&quot;א בשבט]] [[תשנ&quot;א]] - נפטר הרב [[יוסף יהודה חן]], שד&quot;ר של מוסדות חב&quot;ד בצרפת ומאנשי קהילת חב&quot;ד המקומית, שהתגורר בערוב ימיו בכפר חב&quot;ד.<br /> * ב[[כ&quot;א בשבט]] [[תשנ&quot;ה]] - נפטר הרב [[מרדכי גרוזמן]], מייסד [[בית הכנסת]] חב&quot;ד ב[[רמת גן]], ומדמויות המפתח בהנהגת הקהילה החב&quot;דית בעיר.<br /> * ב[[כ&quot;א בשבט]] [[תשס&quot;ט]] - נפטר הרב [[שלמה הוכלר]], [[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים ובקהילת חב&quot;ד ב[[טורונטו]], קנדה.<br /> * ב[[כ&quot;א בשבט]] [[תשע&quot;ד]] - נפטר הרב [[שלמה לייקין]], עסקן ציבורי תושב [[קראון הייטס]], מייסד תלמוד תורה 'דרכי מנחם'. <br /> <br /> עורך יקר, תסלח לי, אבל זה &lt;u&gt;לא נקרא&lt;/u&gt; '''ימי חב&quot;ד.''' <br /> &lt;u&gt;ימי חב&quot;ד אלו תאריכים שמציינים אותם אצל חסידים בצורה מיוחדת.&lt;/u&gt; <br /> למדור כמו זה אולי אפשר לקרוא '''&quot;היום לפני...&quot;''' או משהו כזה... <br /> ועוד, והוא היותר דחוף: <br /> צריך לשים הבדל בין חיים להיפך החיים!!! <br /> יהודים נוהגים &lt;u&gt;'''''ומקפידים'''''&lt;/u&gt; לומר &quot;יבדל לחיים&quot;! <br /> (ואולי אפילו גם כדאי לשים הבדל בין יום הולדת ליארצייט... מדור אחד יציין ימי הולדת, ומדור שני יציין ימי יארצייט). <br /> הענין מחכה לתיקון &lt;u&gt;ויפה שעה אחת קודם.&lt;/u&gt; <br /> כ&quot;ט ובשו&quot;ט.[[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:50, כ' בשבט, ה'תשפ&quot;ו 20:50, 7 בפברואר 2026 (IST)<br /> <br /> :יחי המלך.<br /> :המכריז הכריז: &quot;ימי חב&quot;ד אלו תאריכים שמציינים אותם אצל חסידים בצורה מיוחדת.&quot;, ובדגש. אבל אין לי שמץ של מושג מאיפה הגיע לזה. וכי בגלל שרובו של ספר ימי חב&quot;ד הם תאריכים שלא מציינים אותם בצרה מיוחדת? אמנם יש הבדל בינו לבין שכאן, ששם זה בעקר רבותינו נשיאינו, אבל ערבך ערבא צריך: וכי רי&quot;י קמינצקי יקבע מהם ימי חב&quot;ד? וכיוון שלע&quot;ע אין אף אחד אחר מלבדו שנתן הגדרה לימי חב&quot;ד, הרי שבהחלט ניתן לשחק בענין הזה, ואם מי שכתב את דף הבית נתן הגדרה פלונית לימי חב&quot;ד ש'''מסתדרת עם הפשט''' - מותר לו.<br /> :הכריז המכריז: &quot;צריך לשים הבדל בין חיים להיפך החיים!!! יהודים נוהגים '''''&lt;u&gt;ומקפידים&lt;/u&gt;''''' לומר &quot;יבדל לחיים&quot;!&quot; - אך חבל שלא בדק: בחבדפדי' לא נותנים תארי כבוד שמשתמשים בהם לעניני חיים ומוות ל'''אף אחד'''. למה? אני לא יודע. אבל זאת אני יודע, שחוץ מעל הרבי אסור כאן באתר על אף אחד לכתוב תואר כבוד שנהוג להשתמש בו בשביל חיים והיפך החיים כמו זצוקללה&quot;ה, נבג&quot;מ, זיע&quot;א, נר&quot;ו, ני&quot;ו, שי', וכל כי האי גוונא בכלל, מטעמי אנציקלופדיות ורצון להידמות לאתר (המכונה אצל הרוצים-להידמות אליו) &quot;ויקיקליפה&quot;. כך קבעו יוצרי האתר ואין אחר דבריהם כלום.<br /> :הציע המכריז: &quot;ואולי אפילו גם כדאי לשים הבדל בין יום הולדת ליארצייט...&quot; - ייתכן, רעיון חמוד, אך אינו קשור להמדובר לפני זה: גם ביום שציטטת, ניתן לראות כי אחד מהנולדים הוא הרב בצלאל ווילשאנסקי יבדלחט&quot;א, אה סליחה, הוא כבר נפטר..ואה, בעצם גם הרמ&quot;צ נרי' ור&quot;ש גורן ור&quot;ש רוזנברג נפטרו.. -והובא תאריך יום ההולדת שלהם. - כך שאין זה קשור להבדיל בין החיים לחיי החיים.<br /> :המכריז, אנחנו איתך, אנחנו אוהבים אותך! תמשיך לזעוק בקול רם על דברים שאתה חושב שהם עוולות, רק קח בחשבון שייתכן שזה לא באמת עוולה...<br /> :לוח אור זרוע שמשתמש במחשב של - ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 15:56, 13 במרץ 2026 (IST)<br /> ::נהנתי ממה שאמרת שאני צריך להמשיך לזעוק... זה הוא תפקידי: @[[משתמש:המכריז|המכריז]] ;-)<br /> ::בוא נעשה סדר:<br /> ::א) ימי חב&quot;ד פירוש הפשוט - ימי השייכים עם חסידות חב&quot;ד. '''העובדה''' היא שהביטוי הזה משמש לימי חב&quot;ד בעלי משמעות '''רוחנית או חינוכית''' (קח לדוגמא את י&quot;ט כסלו ר&quot;ה לחסידות, חגי הגאולה, ימי יארצייט של הרביים או הרבניות, ימים שמציינים אותם בהתוועדות חסידית מיוחדת הקשורה ל'''תוכן''' יום זה), ולא לסתם עובדות היסטוריות (קח לדוגמא אפילו את את פטירתם של חסידים גדולים שתאריכים אלו לא הפכו ליום המצוין &quot;ימים נזכרים ונעשים בכל דור ודור&quot; או כל מיני מאורעות שקרו בחייהם של הרביים שלא מציינים אותם..). אני לא קבעתי הגדרות על פי הספר של הרב קמינצקי, אלא ההגדרה כבר נקבעה ע&quot;י בנ&quot;א בשימוש בה במציאות.<br /> ::ב) אסביר את תלונתי: יש ענין להבדיל בין חיים לחיים כאמור לעיל, ויהודים מקפידים על כך. לא מדובר על עניני תארי כבוד.<br /> ::הצעתי הנ&quot;ל היא לחלק למדורים: שתיים שהם שלוש:<br /> ::ימי יארצייט. ימי הולדת של אלו שאינם חיים עימנו. ימי הולדת של החיים עימנו יבדלו לחים טובים. <br /> ::אני יודע שיש כל מיני חברה עם כריזות להדמות לויקיקליפה. אני לא מכיר אותם אבל אפשר להרגיש את הנוכחות שלהם... כנראה הלימוד זכות עליהם שהיות והם למדו מסתמא את השיחה של הרבי (דבר מלכות וישב כמדומה) שהמברר צריך להתלבש בלבושי המתברר והלך בנימוסי' וכו', והם רצו להתלבש עד הסוף כדי לעשות את השליחות עד הסוף... אבל כמובן שצריך להתלבש כמו חסיד... באמת הי' טוב שהיו קובעים באופן רַשׂמי שאם כותבים כו' יוסיפו יבדלח&quot;ט ולא להתרשם מהמלעיגים.<br /> ::בשו&quot;ט [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:22, כ&quot;ה באדר, ה'תשפ&quot;ו 22:22, 14 במרץ 2026 (IST)<br /> :::א. זעק המכריז: &quot;אלא ההגדרה כבר נקבעה ע&quot;י בנ&quot;א בשימוש בה במציאות.&quot;.<br /> :::אנסח את דבריי בנושא בצורה יותר ברורה: &quot;ערבך ערבא צריך, וכי שימושם המציאותי של בנ&quot;א יקבע מה הפירוש הנכון&quot;?<br /> :::ודאי שעדיף להשתמש בזה כפי שרוב בני האדם משתמשים בזה, אך כשהאופצי' היא &quot;'''&quot;היום לפני...&quot;''' או משהו כזה..&quot; -כלשונך הזהב, אז העדיפו לקרוא לזה בשם שיותר מרגיש קשור - ימי חב&quot;ד. כנלענ&quot;ד.<br /> :::ב. פילסף המכריז: &quot;הצעתי הנ&quot;ל היא לחלק למדורים: שתיים שהם שלוש:&quot; - פירושים מיותרים. כדאי שתפתח אתר חדש.<br /> :::לוח אור זרוע שאינו יודע גדולת ומעלת נשמתו ונשמת המכריז, שלכן [[אהבת ישראל|אוהב אותו כנפשו]] ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 21:57, 17 במרץ 2026 (IST)<br /> :::[קצת דקדוק: כמדומני שכותבים &quot;קריזות&quot; בקו&quot;ף. גם לא הבנתי למה אם [[אנציקלופדיה|מילה מסוימת]] היא בלועזית, עלי' להיכתב באל&quot;ף במקום בה&quot;א (-בדיון העליון שלנו).<br /> :::בכל אופן אין זה כלל קריזה, אלא -לשיטתם- חלק מה&quot;סדר ונקיון&quot; של האתר, שיראה יפה, כדי שיוכל יותר להועיל בהפצת המעיינות, כבדיון הקודם שלנו. וק&quot;ל.]<br /> :::&lt;nowiki&gt;[[אם כי אולי כן יש צדק בדבריו שכל זה הוא רק בזי&quot;ע ושליט&quot;א, אך לא ביבדלחט&quot;א.]]&lt;/nowiki&gt;<br /> :::לוח אור זרוע שמתלבש בלבושי המתברר - הוא ניהו חשבון מספר ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 22:05, 17 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::ראשית כל: אינני פילוסוף (נקודה). (והמכריז - לא זעק...)<br /> ::::א. וכי שימושם המציאותי של בנ&quot;א יקבע מה הפירוש הנכון&quot;? - אמת, בני אדם אינם קובעים מה הפירוש הנכון למושג. אלא במקרה זה היות שהמושג עצמו הינו המושג שנוצר ע&quot;י בנ&quot;א אזי גם השם שלו (יכול להיות ו)ניתן לו על ידי בני אדם.<br /> ::::ב. מדורים: לא מדורים שלמים ממש, אלא באותו מדור פשוט להפריד עם קו כזה (ראה בקוד מקור):<br /> ::::* יאר צייט הרב [[...]] ז&quot;ל<br /> ::::----<br /> ::::* יום הולדת הרב [[...]] ז&quot;ל<br /> ::::----<br /> ::::* יום הולדת הרב [[...]] שליט&quot;א<br /> ::::[[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:22, כ&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;ו 22:22, 17 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::.*השתמשתי בתארים רק כדי לסמן ולהבדיל בין מדור החיים להיפך כו'. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:33, כ&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;ו 22:33, 17 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::ואני לא חושב שהסיבה שישנם אלו שנמנעו מלכתוב תארים היא מפני היופי של האתר ושיראה יפה וימצא חן בעיני כל מיני בני אדם (ועל דברים כגון דא אמרתי לעיל (מה שאמרתי בכנות וכו') שהאתר אינו צריך לעשות פעולות שכנוע למשיכת קוראים (היינו למצוא חן בעיניהם)). [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:37, כ&quot;ח באדר, ה'תשפ&quot;ו 22:37, 17 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::טען המכריז: &quot;המכריז -לא זעק..&quot;. אבל כבר הסכים לזה לעיל מיני', כשכתב: &quot;נהנתי ממה שאמרת שאני צריך להמשיך לזעוק... זה הוא תפקידי: @[[משתמש:המכריז|המכריז]] ;-)&quot;?!<br /> :::::א. בכל אופן אני מקוה שלמסקנא את מצליח להגיע להבנה מה גרם למי שגרם לקרוא למדור ימי חב&quot;ד, רק שאתה סבור שלפי ההבנה שלך (שאפשר לחלוק עלי', כי מאי שנא &quot;בני אדם&quot; א' מ&quot;בני אדם&quot; ב', הוא ניהו מי שקרא למדור הזה ימי חב&quot;ד?..) זה לא נכון. אבל אתה גם מסכים שדבריך אלה -&quot;עורך יקר, תסלח לי, אבל זה לא נקרא '''ימי חב&quot;ד.''' ימי חב&quot;ד אלו תאריכים שמציינים אותם אצל חסידים בצורה מיוחדת.&quot;- אינם מדויקים.<br /> :::::ב. כבר הבעתי דעתי בנושא.<br /> :::::הנ&quot;ל, שם ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 02:21, 19 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::ובנוגע מ&quot;ש לאחרי זה -הנה ע&quot;ע לא הבנתי דבריו בזה. רק עכשו הבנתי - טוען שאין על האתר להלך בנימוסי' של כל העולם. ולענ&quot;ד דברים אלו תמוהים והינם נגד שיחות מפורשות של הרבי, ואולי עתה כבר יש לו הזמן להאריך בזה?<br /> :::::לוח אור זרוע הנ&quot;ל. ‫[[מיוחד:תרומות/213.151.63.177|213.151.63.177]]‬ 02:27, 19 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::אינני רואה בכתיבת המילה 'אנציקלופדיא' בא' סתירה לכך שהרבי כתב בלקו&quot;ש אנציקלופדי'. כי אין בקיצור זה הוכחה חד משמעית שדעת הרבי קובעת שהדרך הנכונה לכתוב היא דווקא בה'. סימן זה מהווה קיצור למילים. אינני יודע מדוע הרבי קיצר כך. הסברה שאתה אמרת היא שהרבי מקצר כך כדי לא לכתוב ה' אחר י', ויתכן שזה מפני סיבה אחרת. יש גם להעיר שהרבי עצמו כותב בסגנון זה - של א' כניקוד - במילים אחרות שמקורם אינו בעברית.<br /> ::::::&quot;זהו תפקידי לזעוק&quot; - בתוספת הסימן ;-) שהוא ציור של חיוך וקריצה - רמז וסימן לכך שהענין לעיל מיני' נאמר בדרך צחות/בדיחה. (ותיארתי לעצמי שודאי שמת לב (גם בלי סימנים) לכך...) אמנם יש מן האמת בבדיחה זו, כי לפעמים אני מביע ביקורת על מה שראיתי לנכון.<br /> ::::::&quot;המכריז לא זעק&quot; כלומר: במענה לטענתך (לא&quot;ז) שאמרתי את טענתי בליווי זעקה ומחאה רבתי - אינו נכון. רק הזכרתי עובדה זו (שהכינוי ימי חב&quot;ד נפוץ בהקשר של כינוי כללי למועדי חב&quot;ד) ללא תוספת זעקות ומחאות.<br /> ::::::הבנתי ממה שאמרת שהסיבה לכך שקראו למדור ציון תאריכים בשם &quot;ימי חב&quot;ד&quot; כי רק כך ישנו קשר בין שם המדור לתוכן הכללי של האתר. שאלת מה ההבדל בין בנ&quot;א אלו שקבעו כי למדור כזה ראוי השם &quot;ימי חב&quot;ד&quot; לבין בנ&quot;א אלו שקבעו את השם &quot;ימי חב&quot;ד&quot; ככינוי למועדי חב&quot;ד וימים מיוחדים (בעלי תוכן מיוחד). הנה, הכינוי &quot;ימי חב&quot;ד&quot; אמנם הוא כינוי שהתעורר ע&quot;י בנ&quot;א, אך פירושו המילולי (ולכן הוא גם הנפוץ יותר - כמדומה - בקרב בנ&quot;א) הוא מתאים להיות ככינוי למועדי חב&quot;ד, והוא גם קולע - לענ&quot;ד - אל תוכנם העמוק יותר של ימים אלו: הפירוש המילולי: ימי-חב&quot;ד: ימים הקשורים עם (חסידות) חב&quot;ד. במילים אחרות: ימים בעלי משמעות פנימית בדרך החב&quot;דית. (סגנון פי' נוסף: ימים הנוגעים לכלל חסידי חב&quot;ד). לעומת הפירוש השני שימי חב&quot;ד פירושו ימים שמציינים אותם באתר חב&quot;דפדי'...  ודאי תסכים עימי שיום הולדתו או להבדיל פטירתו של אדמו&quot;ר או רב או עסקן פלוני אינה ענין חב&quot;די - ענין רוחני - יום חב&quot;די. לפלא מדוע אוסף תאריכים כאלו ואחרים יתהדרו בשם &quot;חב&quot;די&quot;. (אמנם ישנם שיחות בהם הרבי אומר שכל מאורע פרטי שקורה עם כל יהודי יש לו השפעה על כלל ישראל, אך לא אומר שבהכרח עלינו לציין זאת ולקחת מכך מסר כללי עבורינו מכל יום כזה).<br /> ::::::בענין היתכן לומר היפך דעתו הק' של הרבי לומר שאין ללכת בנימוסי' דהעולם: ההסבר הוא פשוט מאוד - פשוט שישנו ענין זה דאזלת כו' בהפצת המעיינות כפי שהרבי מבאר בשיחותיו. אלא יש לשים לב, שהרבי הדגיש (ואני חושב שלא רק פעם אחת), שהענין דאזלת בנימוסי' ענינו הוא אך ורק בשביל לשרת את עניני עבודת ה', ואינו יכול לבוא על חשבון ההנהגה כפי שיהודי צריך לנהוג (ויהודי-חסידי על אחת כמה וכמה), אלא אדרבה, הוא צריך לחזק את עניני עבודת ה' והשפעה על החוצה. הענין שיהודים אומרים 'להבדיל' בין חיים לחיים הוא מנהג ישראל, ומנהג ישראל תורה, ולכן אין להתרשם מהנחות המצויות באנציקליפ' האחרות כאשר הם אינם מתאימים עם ההנהגה הפשוטה במנהג ישראל.<br /> ::::::יש לזכור כי עניני הנימוסים אינם מחוייבי המציאות מצד עצמם, אך הם משקפים את המציאות הנוכחית לאותו זמן לפי'ה צריכים להתאים את פעולות עבודת ה' (בתחומים מסוימים) והפצת המעיינות באותו זמן ומקום ובנ&quot;א. ומטרת ותכלית ההליכה בנימוסים אלו היא שהם ישרתו את עניני עבודת ה'. אם בענין השליחות: להביא את המקבל אל המעיינות עד כמה שהוא מסוגל לקבל מהם. ואם בכלל: הליכה בנימוסים כדי להעלותם לקדושה, היינו: שבאמצעותם יכולים להוסיף ולחזק ולהדר בקיום תורה ומצוות אצלו או אצל סביבתו. <br /> ::::::חשוב להעיר, שהרבי לא דיבר בשיחות על שצריך לקיים נימוסים ספיציפים אלא דיבר באופן כללי שצריכים להשתמש בנימוסים בשביל המטרות האמורות ובאופנים המתאימים. וענין זה הוא אבן הבוחן עבורנו לפני כל נימוס שחושבים לעשות - כפשוט.<br /> ::::::מסתמא מונח גם אצלך (לא&quot;ז) שעניני חוקי נימוסים שהם תמוהים מידי בלאו הכי (ובטח אם אינם חשובים מידי לעושיהם), או שהם נחלתם של יחידים, אינני חושב שע&quot;ז הכוונה בדברי הרבי שצריכים ללכת בנימוסי' - לרדוף אחר כל מיני מנהגי נימוסים, אלא אזלת כו' הכוונה על מה שיש בו תועלת לעבודת ה' כאמור. <br /> ::::::לדוגמא: נימוסים שהם בבחי' תנאי הכרחי למנוע מחסומים ומניעות בין המשפיע (השליח) אל המקבל - לדבר בשפתו של המקבל, ולהתבטא בסגנונו ע&quot;מ שיוכל להבין (בשכלו) ולקבל (בליבו) - כמובן בצורה המתאימה לחסיד מכל הבחינות, ולהתבטא בצורה הנעימה ומושכת את הלב וכו'. לפעמים עשיית ענינים שמוסיפים הערכה וחביבות מצד המקבל אל המשפיע הם הכרחיים בבחינת הסרת מחסום ולא בבחי' מותרות (בפרט שענין קירוב ואחדות וכו' בין בנ&quot;י כאו&quot;א וכולם יחד הוא ענין נעלה בפני עצמו). ותן לחכם ויחכם עוד וימצא עוד ריבוי דוגמאות בענינים אלו. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:43, א' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 19:43, 19 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::[להעיר גם כן שבחבדפדי' לא נהוג משום מה לכתוב ברוך ה' בראש כל דף (בקשר עם הנ&quot;ל ע&quot;ד שליט&quot;א וז&quot;ל). ודבר זה צ&quot;ע גדול.]<br /> :::::::לוח אור זרוע ‫[[מיוחד:תרומות/37.60.47.181|37.60.47.181]]‬ 03:57, 9 באפריל 2026 (IDT)<br /> ::::::::@[[מיוחד:תרומות/37.60.47.181|לוח אור זרוע]], מסכים אתך מאוד!!! לצערנו לא מופיע כלל אפילו בעמוד הראשי... בטוחני שתיקון ענין זה הוא דחוף וחשוב הרבה יותר מכל התיקונים שישנם!. מצדיע על שימת לבבו (וזה מעורר להבא לשים לב והיתכן שע&quot;ע לא שמו {{עצב}}...) [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 21:31, כ&quot;ב בניסן, ה'תשפ&quot;ו 21:31, 9 באפריל 2026 (IDT)<br /> :::::::::@[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]]. [[שיחה:עמוד ראשי#c-37.60.47.181-20260409005700-המכריז-20260319174300|ראה כאן]] [[שיחה:עמוד ראשי#c-המכריז-20260409183100-37.60.47.181-20260409005700|וכאן]]. מה אתה אומר על לכתוב ברוך ה' איפה שנמצא כיום הסמל של חב&quot;דפדיא בראש כל עמוד?. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:38, כ&quot;ב בניסן, ה'תשפ&quot;ו 22:38, 9 באפריל 2026 (IDT)<br /> ::::::::::כנראה שלא שמת לב אבל בתוך הסמל שמופיע יש ב&quot;ה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 13:18, 10 באפריל 2026 (IDT)<br /> :::::::::::הוא קטן מידי.. צריך שיהי' בגלוי..! [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 01:29, כ&quot;ו בניסן, ה'תשפ&quot;ו 01:29, 13 באפריל 2026 (IDT)<br /> ::::::::::::ואגב בחב&quot;דציטוט אין בכלל... {{עצב}} [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 21:02, כ&quot;ו בניסן, ה'תשפ&quot;ו 21:02, 13 באפריל 2026 (IDT)<br /> :::::::::::::לחב&quot;דציטוט אני צריך להכין. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 21:40, 13 באפריל 2026 (IDT)</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%A2_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_(%D7%AA%D7%A8%22%D7%A6)&diff=841500 2026-04-13T16:34:51Z

<p>מ. רובין: מיקוף למספרים ולעז</p> <hr /> <div>{{ציטוט צף|ביקור זה הי' '''הכנה''' לביאתו בקביעות בתכלית השלימות [בשנת ה'ש&quot;ת], ע&quot;ד מ&quot;ש (ויגש מו, יח) &quot;ואת יהודה שלח גו' להורות לפניו גשנה&quot;.|סה&quot;ש תש&quot;נ ח&quot;א ע' 326 הערה 1}}<br /> [[קובץ:ביקור אדמור הרייצ בארצות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ יורד לחופי [[ארצות הברית]] מלווה במשמר כבוד המורכב מ[[שוטר]]י משטרת [[ניו יורק]]]]<br /> [[קובץ:בולטימור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש עיריית בולטימור מר בראנינג מקבל את פני [[הרבי הריי&quot;צ]] בביקורו בארה&quot;ב]]<br /> '''מסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[ארצות הברית]]''' היה מסע חיזוק רוחני שערך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאחר יציאתו מרוסיה, המסע שהחל ב[[י&quot;ב אלול]] [[תרפ&quot;ט]] נמשך קרוב לשנה, והסתיים ב[[כ&quot;א בתמוז]] [[תר&quot;צ]], ובמהלכו ביקר במדינות רבות ברחבי ארה&quot;ב, ביניהם: מלוואקי, [[בולטימור]], [[שיקגו]], [[דטרויט]], [[מיזורי ]] ו[[ניו יורק]]. הביקור עורר רבים מיהודי ארצות הברית להתחזק ביהדותם, וחיזק את חסידי חב&quot;ד ברחבי ארצות הברית ומיסד את פעולותיהם, לצד עשרות שיעורים חדשים ב[[ספר התניא]] שהחלו בעקבות הביקור.<br /> <br /> מטרה נוספת בביקור, הייתה גיוס תומכים ודעת קהל לטובת יהודי רוסיה הנאנקים תחת המשטר הסובייטי{{הערה|1=ראו [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&amp;st=&amp;pgnum=142 חלק י&quot;א אגרת ג'תתכח עמוד קט]: &quot;מטרת נסיעתי לארה&quot;ב לא הייתה בשביל עזרת אחינו ברוסיא בלבד, ומפורש אמרתי קודם נסיעתי שנסיעתי אופי פרטי לה, גם אמרתי שחסידי אמריקא שלחו לי הזמנה לבא אליהם וגם שלתו לי על הוצאות הדרך. ובאמת דעתי שנסיעתי, בהנוגע לחסידים וחסידות הייתה צריכה להביא תוצאות טובות, בעה&quot;'י, וחחסידים היו צריכים להבין הדבר ולאחוז באמצעים לעזרני, וכלנו יתד היינו יכולים לעשות בדק חבית של בית תפארתנו להרים קרן החסידים וחהסידות, אמן כה יאמר ה'&quot;.}}.<br /> <br /> במידה רבה, ביקור זה היווה את הבסיס והיסוד להתיישבותו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בארצות הברית עשר שנים מאוחר יותר, בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]] ב[[ט' אדר ב' ת&quot;ש|ט' אדר שני ת&quot;ש]].<br /> <br /> ==הרקע למסע==<br /> עם שחרורו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מ[[מאסר וגאולת הרבי הריי&quot;צ|מאסרו]] ואילוצו לצאת מגבולות ברית המועצות, החל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לפעול במקביל לשמירת הגחלת היהודית ברוסיה על ידי עידוד החסידים שנותרו מעבר למסך הברזל והעברת הוראות חשאיות עבורם, וכן ליצירת דעת קהל עולמית וגיוס כספים לתמיכה בפעילות היהודית מעבר למסך הברזל.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ו שבט]] [[תרפ&quot;ט]] כתב מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ר' [[חאטשע פייגין]] לראש [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] כי לטובת פעולותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נוצר מצב כי ישנו הכרח בעריכת מסע בארצות הברית, וביקש ממנו להכין את הדרוש לעריכת המסע.<br /> <br /> בהמשך לכך, נערכה אסיפת היערכות והכנה ב[[ד' ניסן]] אליה נקראו חסידי חב&quot;ד בארצות הברית, ותוצאותיה דווחו לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שכתב ב[[כ&quot;ז ניסן]] מכתב כללי אל חסידי חב&quot;ד במדינה: {{ציטוטון|הסכמתי למאות בעזרתו יתברך בקשת אנ&quot;ש שי' לבוא צלחה אל מדינתם הט' על משך איזה זמן, כמובן כאשר יסודרו כל עניני ההוצאה הדרושה בעתה ובזמנה ובזריזות, בכדי להגיע אל המועד המוגבל בהצלחה, לטובה ולברכה}}.<br /> <br /> לאחר הודעתו הרשמית של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על ביקורו המתוכנן, נערכו מספר אסיפות מקומיות בבתי הכנסת השונים בנוסח האר&quot;י בהם התפללו חסידי חב&quot;ד, וכן עוד אסיפה כללית נוספת שהתקיימה בחג הגאולה י&quot;ג תמוז.<br /> <br /> בתחילה נסתה אגודת חסידי חב&quot;ד לשכור אדם מיוחד שיתעסק בהכנות המעשיות לביקור, אך בפועל לא נמצא אדם מתאים לזה, והרב [[ישראל ג'ייקובסון]] לקח את האחריות על עצמו.<br /> <br /> בראש חודש [[אלול]] החלו להתפרסם בעיתונות היהודית מודעות הקוראות לציבור לבוא ולהקביל את פניו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וכן נשלח מכתב לראשי ולרבני הקהילות ברחבי ארצות הברית:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=בא היום שקוינו וצפינו אליו בכליון ע־ינים, ואתנו יחד כל עם ישראל. יום ג', י&quot;ב [[אלול]] (17 לספטמבר) הוא היום שבו אנו מקוים לקבל פני גאון ישראל וקדושתו, כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שניאורסאן שליט&quot;א, המפורסם בעולם בשם הרבי מליובאוויטש, הבא אלינו. חג יהיה היום הזה לבל אחינו בני ישראל בארה&quot;ב, בו נכונים רבבות אלפי ישראל מכל קצוי המדינה לזכות לקבל פני מגינה ולוחמה חגדול של התורה והיהדות המוסר נפשו בשביל כל הקדוש לעם ישראל.. תנו כבוד לתורה! הכינו וחושו לבוא להשתתף יחד עם כל גאוני וגדולי מדינתנו בקבלת פנים הנהדרת אשר תערך בשבילו! השם יתברך יעזרנו למצוא בהופעת צדיק דורנו נחם והתעודדות בצערנו הגדול של אומתנו, ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.|מקור=}}<br /> <br /> ===הגעת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית===<br /> בזמן בו טרחו חסידי חב&quot;ד בארצות הברית בהכנות לקראת בואו, ערך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את [[מסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארץ הקודש|מסעו לארץ הקודש]] שהסתיים ב[[ט&quot;ז אב]], ולאחריו נסע ברכבת למצרים, משם המשיך לבאדען שב[[גרמניה]], בה התעכב מיום רביעי [[כ&quot;ב אב]] עד יום שני [[ד' אלול]].<br /> <br /> במהלך ימי שהותו בגרמניה, נסע חתנו [[הרש&quot;ג]] לברלין וריגא, ובינתיים הגיע [[הרבי]] לבקרו ביום שישי [[א' אלול]] יחד עם הרב [[מנחם מענדל רוטשטיין]]. כאשר חזר הרש&quot;ג מריגא בד' אלול, חזר הרבי לברלין, ואילו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ המשיך עם הרש&quot;ג בנסיעתם לארצות הברית דרך צרפת.<br /> <br /> בו' [[אלול]] נסעו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרש&quot;ג מפריז להאווער, שם עלו על ספינה שהפליגה לארצות הברית. להפלגה זו הצטרפו ר' [[מרדכי דובין]], חתנו [[הרש&quot;ג]], ודודו הרב [[משה וחיה מושקא הורנשטיין|משה הורנשטיין]], בעוד מזכיריו האישיים ר' [[חאטשע פייגין]] ור' [[חיים ליברמן]] נסעו מספר ימים קודם לכן.<br /> <br /> ההפלגה ארכה כשבוע, והגיעה לחופי ארצות הברית ב[[י&quot;ב אלול]] [[תרפ&quot;ט]].<br /> <br /> ראשונה קיבלו את פניו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, קבוצת חסידים ששטו לקראתו בסירה קטנה כדי שלא יצטרך להמתין עם שאר נוסעי האוניה על המזח. בין המקבלי פנים נמנה ר' [[שמואל אליעזר נלסון]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/27.htm זכרון לבני ישראל פרק כ&quot;ז].}}.<br /> <br /> ==תחנותיו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> [[קובץ:אליעזר סילבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר סילבר עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> עם הגעתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לארצות הברית, השתכן בבניין [[בית כנסת אהבת אחים צמח צדק]] ומשם עבר אל בית ששכר עבורו ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] באמצעות ידידו ר' גבריאל דבורקין בבית מספר 184 ברחוב ברוקלין שבשכונת [[קראון הייטס]] שהייתה אז מרכז יהודי-מודרני, ואת התושבים בו הגדיר הרב ג'ייקובסון כ&quot;מקום מגורי העשירים והמתיוונים&quot;.<br /> <br /> חמשה ימים לאחר הגעתו, קרא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאסיפת רבנים מיוחדת שנערכה ב[[יום שני]] [[ח&quot;י אלול]] במעונו בבית מספר 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל הרבי את פעולתו בחיזוק היהדות בארה&quot;ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב&quot;ד ב[[פולין]]. בין הרבנים החשובים שהגיעו לאסיפה זו היה הרב [[אליעזר סילבר]] שכאשר הגיע לפגוש באדמו&quot;ר הריי&quot;צ הניח על שולחנו של סכום כסף גדול מאד. אולם הרבי החזיר לו את הכסף באומרו: &quot;אני מקבל כסף רק מחסידים&quot;{{הערה|מסתבר שהרב סילבר רצה לתת את הכסף עבור הרבי [[הריי&quot;צ]] עצמו, ועל זה ענה לו שאת הכספים מהסוג הזה (&quot;[[דמי מעמד]]&quot;) הוא מקבל רק מחסידים.}}, ומאז אותה פגישה העריץ הרב סילבר את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והתקרב אליו מאד, וסייע רבות למוסדותיו ופעולותיו.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ו אלול]] שיגר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מכתב מיוחד אל חסידי חב&quot;ד בארצות הברית, וביקש מהם לקבוע שיעור חסידות שבועי מידי יום שלישי בערב בכל קהילה חב&quot;דית ברחבי המדינה.<br /> <br /> ===ביקור בראנזוויל===<br /> לקראת [[ראש השנה]], ביקשו לשכור עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ דירה נוחה יותר שתהיה קרובה לבית כנסת בנוסח חב&quot;די, ולצורך כך שכרו דירה של רופא בשכונת בראנזוויל הסמוכה ברחוב סטאן 312, ובדירה זו התגוררו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ופמלייתו במשך ימי החג, וכן נערכו שם הסעודות, בעוד הרופא עצמו שכר לעצמו דירה אחרת בה השתכן בימי החג.<br /> <br /> במשך ב' הימים של [[ראש השנה]] התפלל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באריכות גדולה ולא עלה על יצועו כלל, וביום השני אמר שתי מאמרי חסידות במעמד קהל רב. בשל ריחוק מקום דירתו ממקום מים, לא הלך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לערוך 'תשליך', ובמקום זה נסע בעשרת ימי תשובה.<br /> <br /> ===בחזרה לקראון הייטס===<br /> ב[[יום כיפור]] שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במשך כל המעת-לעת בבית הכנסת, ובימי חג הסוכות שהה בדירתו שב[[קראון הייטס]], שם גם התוועד והתפלל עם חסידי חב&quot;ד שבאו לשהות במחיצתו.<br /> <br /> במהלך החודש נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור קצר בשכונת [[ברונקס]], אך חזר מיד לקראון הייטס שם נותר עד לנסיעתו לפילדלפיה בחודש כסלו.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ה תשרי]] הוזמנו אנ&quot;ש להתוועדות מיוחדת בביתו של הרבי, ובהמשך לאסיפה זו בה עורר הרבי על הסדר הנדרש באגודת חסידי חב&quot;ד, נערכה חלוקה של חסידי חב&quot;ד לפי אזורים ומחוזות, ואנ&quot;ש נרשמו בפנקסים מיוחדים והתחייבו לקיים את תקנות האגודה, כאשר בראש הפנקסים רשם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בכתב ידו: {{ציטוטון|&quot;ובגלל הדבר הזה יברך השי&quot;ת אותם, ביתם, זרעם, וזרע זרעם יחיו, בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר&quot;}}.<br /> <br /> בסיום חודש [[חשון]] חזר ר' [[מרדכי דובין]] ללטביה, ואילו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נותר עם שאר בני הפמליה לעסוק בעניני הכלל ובחיזוק היהדות בארה&quot;ב, כאשר הוא נפגש מידי יום עם דיפלומטים, סנאטורים, חסידי חב&quot;ד ויהודים מכל שדרות העם, מקבל אותם ל[[יחידות]] ומעורר על שמירת תורה ומצוות וביחוד על [[טהרת המשפחה]].<br /> <br /> ב[[ראש חודש כסלו]] נערכה התוועדות עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[ויליאמסבורג]] בבית הכנסת של הרב [[מנחם מענדל לוקשין]], חבר הנהלת אגודת חב&quot;ד בארה&quot;ב, ובהתוועדות זו השתתפו כחמשת אלפים איש, בתוכם רבני השכונה ורבנים נוספים מכל האזור, כאשר בית הכנסת עצמו כולל העזרת נשים היה מלא מפה לפה, בעוד מאות אנשים נותרים בחוץ, ורק בקושי הצליחו פקידי המשטרה המקומית לפלס דרך עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עד הבימה.<br /> <br /> ב[[י' כסלו]] נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פעם נוספת לשכונת ברונקס, שם ערך התוועדות בבית הכנסת של הרב [[אליעזר פרעדמעסקי]] שברחוב וושינגטון.<br /> <br /> ===הנסיעה לפילדלפיה===<br /> [[קובץ:פילדלפיה תרצ.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרבי הריי&quot;צ בפילדלפיה]]<br /> ב[[י&quot;ג כסלו]] נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ברכבת מניו יורק ל[[פילדלפיה]] שבמדינת פנסילבניה ושהה בה במשך חודש.<br /> <br /> עם בואו לעיר, נערך לכבודו טקס קבלת פנים בהשתתפות אלפי אנשים, שנערך בהיכל העצמאות של ארצות הברית{{הערה|היכל בו הוכרזה מגילת עצמאותה של ארצות הברית. ציור הבנין מודפס על גב השטר של ה-100$, וציור האסיפה שנערכה בו מודפס על גב השטר של ה-2$.}}, וכיבדו אותו לשבת על הכיסא עליו ישב נשיאה הראשון של ארה&quot;ב מר ג'ורג' וושינגטון, ולאחר מכן הובילו אותו במכונית בתהלוכה לפעמון הדרור{{הערה|פעמון רב עוצמה, בו השתמשו על מנת לכנס את תושבי העיר לשמוע על הכרזת עצמאותה של ארצות הברית, שחרטה על דגלה מאז הקמתה חופש דת וחירות אישית, וכן חרוט עליו הפסוק מספר ויקרא: &quot;וקראתם דרור בארץ&quot;.}} המוצב מול הבנין, עליו הניח זר פרחים כשהוא מכריז: &quot;חופש המבוסס על דת הוא החופש הכי חזק&quot;.<br /> <br /> במשך כל יום זה, התענה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כשהוא מסביר לרב [[ניסן טלושקין]] שהטעם לכך הוא ש&quot;מכבוד לא צריך להינות&quot;{{הערה|&quot;כבוד דארף מען אויסדארען&quot;.}}, וכן נהג בכל פעם שהגיע לעיר חדשה וערכו עבורו קבלת פנים{{הערה|עדותו של הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], נדפסה ב[[תולדות חב&quot;ד בארה&quot;ב]] פרק י&quot;ג.}}. בשיחה עם מקורביו התבטא, שהלוואי שכל ההתלהבות להעניק לו כבוד תהיה כמו אש ששורפת עצים, המשאירה אחריה גחלים, ולא כמו אשר המכלה בנזין שלא נותר אחרי זה שום רושם.<br /> <br /> עוד באותו יום, חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לניו יורק להשתתף באסיפת רבנים שאורגנה לכבודו בה עורר אותם על מצבם של יהודי רוסיה, ולמחרת חזר לפילדלפיה. במוצאי שבת [[י&quot;ט כסלו]] התקיימה התוועדות לתושבי העיר עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וב[[כ&quot;ב כסלו]] נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פעם נוספת לניו יורק לאסיפת רבנים נוספת בהשתתפות שמונה מאות איש, ולאחריה חזר שוב לפילדלפיה, שם נותר לעיסוק אינטנסיבי בצרכי הכלל באמצעות מכתבים ששיגר למקורביו ואנשיו ברחבי העולם, כשמידי יום הקדיש ארבע שעות מידי ערב לקבלת אנשים פרטיים ל[[יחידות]].<br /> <br /> ב[[י&quot;ב טבת]] סיים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ביקורו בעיר, ונסע ל[[בולטימור]] - התחנה הבאה במסעו.<br /> <br /> ===הנסיעה לבולטימור{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/ttbook1b-1.pdf קונטרס הסוקר את הביקור]}}===<br /> [[קובץ:אדמור הרייצ ומושל מרילנד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וחתנו [[הרש&quot;ג]] עם מושל מדינת מרילנד מר אלברט ריטשי]]<br /> התכנון המקורי לנסיעה ל[[בולטימור]] היה ב[[ה' טבת]], אך עקב סיבות שונות נדחתה הנסיעה בשבוע נוסף, וב[[י&quot;ב טבת]] הגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבולטימור{{הערה|1={{קישור שטורעם|3197|artdays|סכנה חב&quot;דית בבולטימור ■ [[יין]] ישן וטוב|מגיש: הרב משה מרינובסקי|י&quot;ז בטבת תשע&quot;ה}}}}.<br /> <br /> אף שהקהילה החב&quot;דית בעיר הייתה קטנה ביותר, כיהן כרב העיר הרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]], ונערכה עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קבלת פנים חגיגית בהשתתפות מאות ואלפים מתושבי העיר. חגיגת הפנים תוכננה להתקיים בבניין העירייה המקומי בהשתתפות משלחת נכבדי העיר ובראשם ראש העיר מר ויליאם פרדריק בראונינג שהיה אמור להעניק לו כאות כבוד את [[מפתח העיר]]. לפועל, ראש העיר איחר להגיע, ובשל כך התכניות השתבשו והמפתח לא נמצא, ובמקום זה העניק ראש העיר כשי ספר על תולדות העיר בחתימת ידו{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|52525|80 שנה לביקור הריי&quot;צ בבולטימור: השלוחים סגרו מעגל||ה' שבט תש&quot;ע}}.}}.<br /> <br /> במשך שלושת השבועות בהן שהה בעיר, התגורר בבית שנשכר עבורו ב-2343 יוטא פלייס, ומידי יום קיבל אנשים ל[[יחידות]] במשך שלוש שעות מהשעה 6 ועד השעה 9 בערב. למרות זאת, מאות אנשים צבאו סביבות הבית במשך כל היום, והבית הפך למוקד משיכה עבור יהודי העיר, כאשר גם רבים מבני המעמד העליון נכנסו אל הרבי לפגישת ייעוץ וברכה.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג טבת]] נסע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לניו יורק למשך יום אחד.<br /> <br /> ב[[ליל שישי]] [[כ&quot;ד טבת]] נערכה התוועדות עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בבית כנסת גדול בעיר, בהשתתפות כ-800 אנשים, בהם כל רבני העיר כולל הרפורמים שבהם, וכן הצטופפו בעזרת נשים כ-400 נשים. במהלך רוב ההתוועדות דיבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באידיש, וכן אמר מאמר שהחל במילים 'יהי ה' אלוקינו עמנו'{{הערה|1=[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2994801 קונטרס עם המאמר, בצירוף מכתב בו מתאר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ההתוועדות ותוצאותיה] באתר ועד הנחות בלה&quot;ק. [https://chabadpedia.co.il/images/f/fe/תרצ_-_יהי_ה_אלקינו_עמנו.pdf המאמר - בהוצאת מערכת אוצר החסידים, תשס&quot;ג] {{PDF}}}}.<br /> <br /> ביום שני [[כ&quot;ז טבת]] יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לביקור קצר בוושינגטון, וב[[ד' שבט]] נערכה עבורו מסיבת 'צאתכם לשלום' בה הודו לו תושבי העיר ומנהיגיה על הביקור, ולמחרת ב[[ה' שבט]] חזר לניו יורק, והשתכן במלון ניוטאן ברחוב ברודווי בפינת רחוב ה-94 סט. שברובע [[מנהטן]], ואף התוועד שם בשבת, כאשר זמן שהותו שם הוקדש לעבודה ציבורית בלבד וכמעט ולא נפגש עם אנשים פרטיים למעט דמויות ציבוריות בעלות השפעה.<br /> <br /> ===הנסיעה ל[[שיקגו]] ו[[דטרויט]]===<br /> {{ערכים מורחבים|ערכים=[[דטרויט]]; [[בית הכנסת אנשי ליובאוויטש שיקגו]]}}<br /> ביום ראשון [[י&quot;א שבט]] נסע הרבי עם רכבת מניו יורק ל[[שיקגו]] שם נערכה עבורו קבלת פנים חגיגית בהשתתפות (פופצעהן) קהל עצום של כחמשת אלפים אנשים, בהם רבנים ופוליטיקאים חסידים ותושבי העיר. הצפיפות הייתה גדולה עד כדי כך, שהשוטרים היו צריכים לעמול יותר מחצי שעה כדי לפלס דרך למעברו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. ברחבה שמחוץ לתחנת הרכבת נעמד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ על מקום גבוה ובירך את הקהל.<br /> <br /> בסך הכל נותר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעיר במשך קרוב לחודשיים, כולל ימי חג הפורים וחג הפסח, ובמהלך זמן שהותו בעיר התקיימו התוועדויות ואסיפות רבות בהן נשא שיחות ודברי התעוררות ואמר מאמרים{{הערה|לקמן פירוט המאמרים והאסיפות שלא נכללו בגוף הערך: בליל שבת [[פרשת בשלח]] [[י&quot;ז שבט]] אמר את המאמר 'דעו כי ה' הוא אלקים', ובמוצאי שבת [[פרשת יתרו]] [[כ&quot;ד שבט]] אמר את המאמר 'אנכי ה' אלקיך' בבית הכנסת של ליובאוויטש בעיר. במוצאי שבת ראש חודש אדר התקיימה התוועדות בבית הכנסת צמח צדק בעיר, ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר שם מאמר [[דא&quot;ח]] שהחל במילים 'אם כסף תלוה'. ביום רביעי [[ה' אדר]] נערך באנקעט חגיגי לאנ&quot;ש בהשתתפות רבני העיר, וראש המדברים שם היה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> במוצאי שבת [[פרשת כי תשא]] [[שבת פרה]], אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את המאמר 'מים רבים' בבית הכנסת 'שערי תפילה', ולמחרת ביום ראשון [[כ&quot;ג אדר]] ביקר את ה[[תלמוד תורה]] היהודי בעיר, כשבערב התקיים כינוס בבית הכנסת החב&quot;די בעיר. במוצאי שבת פרשת החודש ב[[כ&quot;ט אדר]] אמר את המאמר 'יחיינו מיומיים'. בליל שבת פרשת ויקרא ז' ניסן אמר את המאמר 'ומעין מבית ה' יצא'. בסעודת אחרון של פסח אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאמר שהחל במילים 'בורא ניב שפתיים' ובמוצאי שבת פרשת שמיני [[כ&quot;ח ניסן]] השתתף באסיפה של אנ&quot;ש בבית הכנסת החב&quot;די ואמר את המאמר 'כל המאריך באחד'.}}.<br /> <br /> ביום חמישי [[כ&quot;ט שבט]] נערכה עבור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קבלת פנים במשרד הרבנים בעיר, ובליל שבת [[א' אדר]] ערך אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את סעודתו בשעה 11 בלילה, וכן למחרת החלה הסעודה בשעה מאוחרת ורק בשעה 4 אחר הצהריים התיישב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לסעודת שבת. בסעודות אלו השתתפו רבים מאנ&quot;ש בעיר, ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ שוחח עמם. ביום ראשון נערכה אסיפה גדולה בבית המדרש הגדול בעיר בהשתתפות כשלושת אלפים איש, שם דברו מספר רבנים ולאחריהם דיבר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> באמצע ימי ביקורו בשיקגו, נסע ביום ראשון [[ט' אדר]] למילוואקי שבמדינת ויסקונסין, ולמחרת ב[[י' אדר]] אמר מאמר 'ויבא עמלק', וביום שלישי נאספו אנ&quot;ש בעיר בבית הכנסת של ליובאוויטש ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ נשא בפניהם דברי התעוררות, עליהם התבטא מאוחר יותר במכתבו למשתתפי האסיפה כי &quot;ברית כרותה לעבודה ותעמולה שאינה חוזרת ריקם חס ושלום, כי לב ישראל פתוח הוא לכל דופק בו להתעורר לתורה ולקיום המצות&quot;. ביקור זה ארך פחות משבוע ימים, וביום רביעי י&quot;ב אדר כבר חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשיקגו.<br /> <br /> עקב הקביעות המיוחדת של [[חג הפורים]] באותה שנה, קיים אדמו&quot;ר הריי&quot;צ סעודת פורים קצרה לאחרי מנחה, ובסעודה שנערכה מאוחר יותר בלילה, אמר את המאמר 'זכור את אשר עשה לך עמלק'.<br /> <br /> הימים שאחרי חג הפורים הוקדשו לקיום פגישות אישיות עם רבנים עסקני ציבור שנאטורים וחברי קונגרס שהגיעו ל[[יחידות]] אישית אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, וביום שני [[י&quot;ז אדר]] יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מביתו לבקר אצל חבר הקונגרס מר סאבאטה, ובמהלך הפגישה ביקש ממנו להשפיע על הקלת חוקי ההגירה לארה&quot;ב, ונתינת רשות חופשית לרבנים ואנשי דת להגר לארצות הברית.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ז אדר]] שיגר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב הרשאה ויפוי כח לרבי, שימכור עבורו את החמץ{{הערה|ככל הנראה הטעם לכך היה כדי שהחמץ יימכר באופן המהודר ביותר, בכל עיר לפי השעון הנהוג בה.}}.<br /> <br /> ב[[ראש חודש ניסן]] התקיים באנקעט חגיגי לכבוד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלון מאריסאן, ולמחרת הוציא לאור קונטרס מאמרים שאמר במהלך ימי החורף לרגל יום ההילולא העשירי ל[[הסתלקות]]ו של אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ובאותו ערב אף אמר מאמר חסידות לאחר תפילת המנחה שהחל במילים 'מה יפית'.<br /> <br /> במהלך ימי שהותו בשיקגו, התקשר אליו יהודי אמיד בשם ר' משה גילמן, והזמינו להתגורר בביתו במשך ימי חג הפסח. בליל הראשון של [[ליל הסדר]] החל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעריכת השולחן בשעה שמונה וסיים בשעה אחת אחר חצות, ובלילה השני החל את ליל הסדר בשעה עשר וחצי בהשתתפות רבים מאנ&quot;ש, בסביבות השעה אחת הלכו רבים מהם ונותרו רק כעשרים איש. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ המשיך בעריכת שולחן הסדר ואמירת שיחות הקודש עד שלוש וחצי לפנות בוקר.<br /> <br /> בעקבות השפעתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במהלך ימי ביקורו בעיר, נוסד שיעור גמרא שנמסר על ידי החסיד ר' משה שאיעוויטש, שהמשיך שנים ארוכות לאחר הביקור ומשתתפיו זכו להתעניינות עקבית מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שבירך את אגודת הלומדים.<br /> <br /> בשבת האחרונה לפני נסיעתו הגיעו רבים לבית הכנסת החב&quot;די בעיר לקבל ממנו ברכת 'צאתכם לשלום', וביום ראשון [[כ&quot;ט ניסן]] נסע לתחנה הבאה במסעו ב[[דטרויט]]. גם כאשר יצא את העיר נאספו חסידים ותושבים רבים ללוותו, ואדמור הריי&quot;צ נפרד מהם באומרו: &quot;כאשר אני אלמד ואתם תלמדו - ניזכר אחד בשני&quot;.<br /> <br /> ===הנסיעה לס. לואיס===<br /> בעת שהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לבית הנתיבות שבס. לואיס קיבלו את פניו כ־3000 איש, ולאחר מכן בשעה 9 התקיימה הקבלת פנים בבית הכנסת בני אמונה לשם הגיעו כ־2000 איש.<br /> <br /> ביום רביעי [[י' אייר]] התקיימה התוועדות מיוחדת בבית הכנסת נוסח האריז&quot;ל שבס. לואיס, שם אמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את המאמר '''&quot;שאו מרום עיניכם&quot;'''.<br /> <br /> ביום ראשון [[י&quot;ג אייר]] השתתף אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בברית מילה שם שימש כסנדק. ובשעה 6 בערב התקיימה אסיפה בבית הכנסת שערי צדק בהשתתפותו, ובשעה 9 בערב הייתה מסיבה בבית מושב זקנים, שם נאם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ביום שלישי [[ט&quot;ו אייר]] עזב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את המקום וחזר בחזרה ל[[ניו-יורק]] שם התאכסן במלון ניוטון.<br /> <br /> במהלך ביקורו בעיר כתב עיתון אידי מקומי בשם 'דער אידישער רעקארד' פגש ברבי לראיון והעלה את רישומיו{{הערה|קטעים מהראיון פורסמו מחדש בקובץ הערות וביאורים אהלי תורה כ&quot;ב שבט תש&quot;נ עמוד 35.}}.<br /> <br /> ===הביקור במילוואקי===<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> <br /> ===הנסיעה לבוסטון===<br /> ביום ראשון [[י&quot;ט סיון]] [[תר&quot;צ]] החל את ביקורו במסוצ'סטס כאשר הגיע לעיר הבירה שלה בוסטון, והתאכסן בביתו של ליפשיץ, שהיה מראשי הקהילה היהודית במקום. לאחר מנוחה קלה, הרבי החל לקבל ל[[יחידות]] את ההמונים שצבאו על דלתות הבית, וכך נמשך הדבר גם בשאר הימים, בזמנים בהם לא יצא [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] למקומות נוספים לחזק שם את מצב היהדות.<br /> <br /> יום למחרת הגעתו, ביום שני, ערכה הקהילה קבלת פנים בביתו של יעקב תורמן. וכעשרה ימים לאחר הגעתו, בכ&quot;ח סיון, נערכה קבלת פנים רשמית בהשתתפות מושלים ואישי ציבור בכירים במדינה.<br /> <br /> באותו יום נסע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לצ'לסי, שם בירך את ילדי ה[[תלמוד תורה]] המקומי, ולאחר מכן חזר לביתו של מר ליפשיץ, שם שהה עד ג' תמוז.<br /> <br /> סך הכל התארך ביקורו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] במדינה כשבועיים, ולנסיעותיו הצטרף חתנו, [[הרש&quot;ג]], שעזר לו בפעולותיו, ועמד לימינו בכל מה שהצטרך.<br /> <br /> ב[[יום ראשון]] [[ג' תמוז]] [[תר&quot;צ]], כשנסע הרבי [[הריי&quot;צ]] בדרכו מבוסטון בחזרה ל[[ניו יורק]], כשהגיע הרכבת לתחנת העיר וואסטר, באו לקבל את פניו משלחת רבנים מהעיר הסמוכה ספרינגפילד בראשות הרב הראשי והאב&quot;ד הרב סילבר. הם ליוו את הרבי עד שהגיעה הרכבת לספרינגפילד. הרבי נסע לביתו של הרב ועיין בספריתו הגדולה. מבית הרב הלכו כולם לבית הכנסת הגדול &quot;בית ישראל&quot;, שם ערך הרב סילבר קבלת פנים גדולה לכבודו של הרבי ונאם שם באסיפה.<br /> <br /> ===הנסיעה לוושינגטון===<br /> [[קובץ:אדמור הרייצ תרצ פוגלמן.jpg|ממוזער|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מלווה במשלחת עם נציגות [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית וקנדה]], מגיע לפגוש את הנשיא הרברט הובר בבית הלבן בשנת תר&quot;צ. משמאל לימין: ארתור רבינוביץ, [[חיים אלחנן פוגלמן (ניו ג'רזי)|חיים אלחנן פוגלמן]], [[חיים זלמן קרמר]], '''[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]''' והרב [[שמריהו גוראריה]]]]<br /> בשבועות האחרונים לביקור שהה הרבי במלון ניוטון.<br /> <br /> ב[[י&quot;ב תמוז]] חגג אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את יציאתו מהמאסר בהתוועדות מיוחדת במלון.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג תמוז]] בשעה 12 בלילה יצא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לעבר וושינגטון להיפגש עם נשיא ארה&quot;ב [[נשיאי ארצות הברית#הרברט הובר|הרברט הובר]], ולמחרת בשעה 7 בבוקר ב[[י&quot;ד תמוז]] הוא הגיע לבית הלבן, ובשעות אחר הצהריים הוא נפגש עם הנשיא, בביקור זה הוא הודה על כל פעולותיו למען יהודי ארה&quot;ב וכן למען היהודים שגרים מעבר לים.<br /> <br /> ביום שישי [[ט&quot;ו תמוז]] חזר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ל[[ניו יורק]].<br /> <br /> ==תוצאות הביקור==<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''שיחת ש&quot;פ [[תצוה]], [[ט' אדר]] [[תשמ&quot;ה]]''': [[בלתי מוגה]] - [[שיחות קודש]] ח&quot;ב ס&quot;ע 1411 ואילך; [[התוועדויות]] ח&quot;ב ע' 1321 ואילך.<br /> * '''שיחת ליל ג' פ' תצוה, ט' אדר [[תש&quot;נ]]''': [[מוגה]] - [[ספר השיחות (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ספר השיחות]] תש&quot;נ ח&quot;א ע' 326 ואילך. בלתי מוגה - [[דברי משיח]] תש&quot;נ ח&quot;ג ע' 20 ואילך.<br /> * סקירה קצרה - &quot;מבוא&quot; ל[[אגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ]] ח&quot;ב ע' 15 ואילך.<br /> * [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]] פרק ח' (ע' לז) ואילך.<br /> * '''מעבר לים''', מוסף '[[במחנה צבאות השם]]' ערב שבת פרשת ואתחנן י' מנחם אב [[תש&quot;פ]] עמוד 6<br /> * [https://chabadpedia.co.il/images/e/e2/מסע_הרבי_בארץ_הקודש.pdf מסע הרבי בארץ הקודש]''' נערך על ידי העיתונאי [[דוד זאב רוטנברג]] ויצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ז]] בהוצאת [[אש&quot;ל - כפר חב&quot;ד]]<br /> *'''שליחות לאהבת החכמה''', בעריכת [[זושא וולף]], חורף תשפ&quot;ה<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''קונטרס מאמרי ראש השנה - תר&quot;צ''', [https://hebrewbooks.org/19838 באתר היברובוקס], [https://chabadpedia.co.il/images/e/e2/מאמרי_ראש_השנה_תרצ.pdf מהדורת מערכת אוצר החסידים]. [https://chabadpedia.co.il/images/e/ee/תר%22צ_-_בסוכות_תשבו%2C_למען_דעת.pdf ד&quot;ה בסוכות תשבו, למען דעת - תר&quot;צ] - בעת ביקורו בארצות הברית. ברוקלין, תשפ&quot;ג; תשפ&quot;ה{{הערה|תדפיס מהוצאה החדשה דסה&quot;מ תר&quot;צ-תרצ&quot;א.}} {{PDF}}<br /> * '''מסע ליובאוויטש בקרב יהדות ארה&quot;ב''', בתוך [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/09/07-09-2018-05-46-12-03-master.pdf קידמנוך תחילה]''', בהוצאת ועד חיילי בית דוד, תשרי תשע&quot;ט, ע' 32<br /> * [https://anash.org/brownsville-anash-mark-90-years/ ביקור בראנזוויל], תיאור הביקור ותדפיס המאמרים שאמר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בשהותו בשכונה - לרגל מלאות 90 שנה לביקור {{אנש}}<br /> * [http://www.teshura.com/teshurapdf/BIKUR-DETROIT-1930-regular.pdf 90 שנה לביקור דטרויט], חוברת המקבצת ידיעות שפורסמו על הביקור בשעתו, מאמרים שנשא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעת הביקור, ותמונות<br /> * '''מאה אלף יהודים יברכו על כך''', התכנית להשתקעותו של הרבי בארצות הברית כבר בביקור הראשון, שבועון בית משיח י' אדר תש&quot;פ עמוד 18<br /> * '''[https://col.org.il/news/132117 כשהרבי הריי&quot;ץ יצא למסע של שנה סביב ארצות הברית • מרתק]''' {{COL}}<br /> * '''[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117454 שלושה תצלומי עיתונות גדולים – מהימים האחרונים לביקורו של האדמו&quot;ר הריי&quot;ץ בארה&quot;ב בשנת תר&quot;צ]''', אתר בית המכירות קדם<br /> *[https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_42.html תיעוד נדיר צבעוני בבית הלבן: הרבי הריי&quot;צ ביום הפגישה עם נשיא ארצות הברית] {{לחלוחית}}<br /> * [https://chabad.info/magazine/1103772/ מסע התמימים בעקבות הרבי הריי&quot;צ והרבי מלך המשיח] {{אינפו}} {{שבועון בית משיח}}<br /> *שמואל סופר, [https://anash.org/the-frierdiker-rebbe-in-america-new-sicha-and-yechidus/ סקירה על ביקורו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באמריקה] {{אנ&quot;ש}}<br /> <br /> {{מסעות רבותינו נשיאינו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תולדות חייו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:מסעות רבותינו נשיאינו]]<br /> [[קטגוריה:ספרים שונות]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=841499 2026-04-13T16:34:10Z

<p>מ. רובין: </p> <hr /> <div>[[קובץ:סלוין, אברהם לויק (1).jpg|ממוזער|הרב אברהם לויק סלווין]]<br /> <br /> [[קובץ:Slavin, Avraham Levik 01.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ]]<br /> <br /> הרב '''אברהם לוי סלווין''' (כונה '''לויק''') ([[תרנ&quot;א]] - לא ידוע{{הערה|ראה בערך עצמו}}), היה בצעירותו רב ב[[בוברויסק]]. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שלחו ל[[גרוזיה]] שם מסר את נפשו להקמת מוסדות חינוך [[מקווה|ומקוואות טהרה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב אברהם לוי נולד ב[[עיירה]] [[רוגאצ'וב]] שבביילורוסיה, בשנת [[תרנ&quot;א]], לאביו ר' ישראל נתן מחסידי [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]], ולגיטל.<br /> <br /> כשהיה בן שמונה, נפטרו הוריו בגלל מחלה מידבקת שהשתוללה באותה עת ב[[רוסיה]], ואנשי הקהילה פרשו עליו את חסותם. כשבגר, שלחו אותו ראשי הקהילה ללמוד ב[[ישיבה]] בעיר [[בוברויסק]].<br /> <br /> כשהיה בן ארבע עשרה, נסע ל[[ליובאוויטש]] כדי להיבחן לקראת כניסתו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים]]. בבחינה התגלה כלמדן עצום מכפי גילו, והוחלט להכניסו ל'זאל' כדי שילמד [[סמיכה|סמיכה לרבנות]].<br /> לאחר מספר שנים ששקד על לימודי הרבנות, נבחן והוסמך על ידי רבנים גדולים, ביניהם [[הגאון הרגצ'ובר]].<br /> <br /> באותה תקופה התפרסם שמו כגאון עצום, ומעיר הולדתו, בוברויסק, קיבל הצעה לשמש כ[[רב]] באחד מבתי הכנסת הגדולים. ר' לויק קיבל את ההצעה.<br /> <br /> בגיל עשרים ושתיים נשא לאשה את רחל מלכה, בתו של ר' אברהם דוד הכהן, ועבר להתגורר בבית חמיו, בשאדעווע שב[[ליטא]].<br /> <br /> לפרנסתו העביר לו חמיו את חנות המכולת שהייתה ברשותו. ר' לויק העביר את ניהול החנות לאשתו, והוא השקיע ב[[לימוד התורה]]. לאחר מספר שנים חזר לשמש ברבנות בבוברויסק.<br /> <br /> ==שליחות בגרוזיה==<br /> בשנת [[תרע&quot;ז]] ביקש ממנו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] לנסוע ל[[גרוזיה]], לסייע לרב [[שמואל לויטין]] בעבודת ה[[שליחות]]. למרות קשיי המעבר באותם ימים, ימי [[רוסיה#ברית המועצות|המהפכה הקומוניסטית]], נטל ר' אברהם את משפחתו{{הערה|משפחתו מנתה אז שלושה ילדים. הגדול בן חמש, הצעיר יותר בן שלוש, ותינוק בן שנה.}} ועבר לעיר קולאשי, שם התגוררו באותה עת כ-3,000 משפחות [[יהודי]]ות.<br /> <br /> התנאים בקולאשי היו קשים. משרת הרב לא הספיקה לפרנס את משפחתו, ור' אברהם פנה ל[[עיירה]] הסמוכה, סאמטרדיה, וקנה בהקפה חבית [[שמן]] גדולה. את השמן מכר לבני העיר, ומכך הצליח לפרנס את בני משפחתו בדוחק גדול.<br /> <br /> ב[[מסירות נפש]] מרובה החל להסתובב בערים ועיירות סביב, ופתח מוסדות חינוך, [[חיידר|חדרים]] לילדים ו[[ישיבה|ישיבות]] לבחורים. בקולאשי הקים ר' אברהם ישיבה, ו[[תלמוד תורה]] גדול עם מאות תלמידים.<br /> <br /> ר' אברהם התמסר באופן מיוחד לבניית ושיפוץ [[מקוואות]] ברחבי גרוזיה. דוחות מהפעילות בעניין המקוואות שלח ר' אברהם ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ה]] רצו השלטונות לאסור את הרב שמואל לויטין, במטרה לסגור את הישיבה שהקים בעיר כותאיסי. בני הקהילה ששמעו על המעצר המתוכנן הודיעו לו, והרב לויטין נאלץ לברוח. ר' אברהם עבר לכותאיסי, והחליף את הרב לויטין במשרת [[רב|רב הקהילה]] ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]] הגיעו לכותאיסי קבוצות [[תמימים|בחורים]] מ[[ישיבות תומכי תמימים]] שפעלו ברחבי [[רוסיה]], בשל האפשרות הקלה יחסית לשמור על חיי [[תורה]] ו[[מצוות]]. ר' אברהם מונה לראש הישיבה.<br /> <br /> כשנתיים פעלה הישיבה במקום, ולאחר ניסיון הברחת גבול של חלק מתלמידי הישיבה, נאסר ר' אברהם עם מרבית הבחורים והישיבה נסגרה. בנס השתחרר ר' אברהם תוך זמן קצר, אך לאחר זמן נאסר שנית.<br /> <br /> ==המאסר השני==<br /> המאסר השני ארע בגין הלשנה מרושעת של אחת משכנותיו שהייתה חברה במפלגה הקומוניסטית. למרות ההלשנה המאסר התעכב, וכשראתה השכנה שהוא עדיין לא נאסר, נסעה לטיביליסי, והלשינה עליו שוב. אז התברר כי אנשי [[המשטרה החשאית]] ידעו על פעילותו הדתית של ר' אברהם, אך בשל ריחוק המקום התקשו לעצור את הפעילות.<br /> <br /> באחד מלילות חודש [[כסלו]] שנת [[תש&quot;א]]{{הערה|השעה המדוייקת: 02:00 לאחר חצות הלילה.}}, הגיעו לביתו של ר' אברהם ארבעה מאנשי המשטרה וערכו חיפוש יסודי בבית. בחיפוש גילו אנשי המשטרה תכתובת בין ר' אברהם ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שהיווה חומר מרשיע נגדו.<br /> <br /> לאחר המאסר הועבר ר' אברהם למעצר בטיביליסי{{הערה|בכותאיסי היו לחכם מיכאל דויתיאשווילי קשרים חזקים עם המשטרה, והמלשינה חששה שהוא יפעיל את קשריו ויגרום לשחרורו המהיר של ר' אברהם. היא ביקשה אפוא מהמפקדה בטיביליסי שיקחו את התיק לידיהם.}}, שם היה אסור שמונה-עשר חודשים בהם נחקר ועונה. בגמר החקירות נגזרו עליו עשר שנות גלות ועבודת פרך ב[[סיביר]].<br /> <br /> החוק הסובייטי הרשה לבני המשפחה לשלוח ולקבל מכתב פעם בשנה. משפחתו ניסו לשלוח מכתבים, אך מלבד מכתב אחד, כל המכתבים חזרו עם הודעה שהנמען מאושפז עקב מחלה. באותם ימים זה היה סימן ברור שהעציר נפטר.<br /> <br /> כשהגיע המכתב כתבה אשתו מכתב לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, בו סיפרה על כל האירועים האחרונים, ושאלה, שהיות ואין הם יודעים מתי הוא נפטר, איך עליהם לנהוג בעניין אמירת [[קדיש]] ושמירת ה[[יארצייט]]. תשובת הרבי הייתה, שהיות ואביו - אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, שלח את אביהם לשליחות, עליהם לשמור את יום השנה שלו כיום השנה של אביו-משלחו. היארצייט נקבע ל[[ב' ניסן]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, הרב [[ישראל נתן סלווין]]<br /> *בנו, הרב [[שלום דובער סלווין]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *בנו הרב [[ישראל נתן סלווין]], '''זכור לאברהם''', תולדות חייו, [[תשנ&quot;ז]]<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''ארבעה חסידים''', ביוגרפיה של ארבעה חסידים בהם הרב סלווין, [[תשס&quot;ד]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:סלווין, אברהם לוי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבאברויסק]]<br /> [[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת סלווין]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D&diff=841498 2026-04-13T16:32:42Z

<p>מ. רובין: אחידות במיקום הערות שוליים</p> <hr /> <div>[[קובץ:האדמו&quot;ר מסטמר.jpg|ממוזער|האדמו&quot;ר]]<br /> רבי '''יואל טייטלבוים''' ([[י&quot;ז בטבת]] [[תרמ&quot;ז]] - [[כ&quot;ו במנחם אב]] [[תשל&quot;ט]]) האדמו&quot;ר מ[[סאטמר]] ונשיא [[העדה החרדית]], שימש לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשווייץ, לאחר מכן הגיע ל[[ארצות הברית]] שם בנה את מוסדותיו הרבים בעיקר ב[[מונרו]] ו[[ויליאמסבורג]] וב[[בורו פארק]]. נודע בהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]] ולכל מי שהשתייך אליה. היה בקשרי ידידות עם [[רבותינו נשיאינו]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ז טבת]] [[תרמ&quot;ז]] בעיר סיגט שבהונגריה (כיום במרמורש שברומניה), לחנה (לבית אשכנזי) ורבי חנניה יום טוב טייטלבוים מסיגעט (מצאצאי רבי משה מאיהל), בעל ספר &quot;קדושת יום טוב&quot;. לאחר פטירת אביו, עבר להתגורר ב[[עיירה]] [[סאטמר]] שבטרנסילבניה. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] ו[[נישואין|נשא]] את חוה (לבית הורוביץ). כשהיה בן 24 התקבל לרב באורשיווא שב[[רוסיה]] הקרפטית, לאחר מכן היה רב העיר קראלי בהונגריה. בשנת [[תרפ&quot;ט]] נבחר לרבנות בסאטמר, שם הקים את קהילתו, אז החל להתפרסם בציבור היהודי בהונגריה.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] לאחר כיבוש הונגריה בידי ה[[נאצים]] הוברח על ידי חסידיו לקלויזנבורג, שם נאסר והועבר לגטו. בסופו של דבר ניצל באמצעות רכבת ההצלה של קסטנר, באמצעותה הגיע ל[[שווייץ]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ד]] עלה משווייץ ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[תש&quot;ט]] היגר ל[[ארצות הברית]], שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע [[ויליאמסבורג]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. הוא נבחר לכהן גם כנשיא [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו, וספג בשל כך ביקורת נוקבת, אך חשאית, מרבנים בעדה החרדית.<br /> <br /> הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור [[ויליאמסבורג]] וארצות הברית. בשנת [[תשל&quot;ד]] הוקמה [[קרית יואל|קריית יואל]] באזור הררי ב[[מונרו]], השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר [[ניו יורק]]. כיום מתגוררים שם כעשר אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה [[בתי מדרש]].<br /> <br /> אשתו השנייה של רבי יואל, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד ביקור חולים של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי רפואה וליולדות. היא נפטרה בשנת [[תשס&quot;א]].<br /> <br /> רבי יואל זכה להערכה גם בקרב רבנים שאינם בני העדה החרדית.<br /> <br /> לרבי יואל היו שלוש בנות מאשתו הראשונה: אסתר, רייזל ורחל. שלושתן ושני חתניו נפטרו עוד בחייו, ללא צאצאים. לאחר מותו קיבל רובם המכריע של החסידים כיורש את רבי [[משה טייטלבוים (ברך משה)|משה טייטלבוים]], אחיינו של ר' יואל, בן אחיו ר' חיים צבי האדמו&quot;ר מסיגט בעל הספר &quot;עצי חיים&quot;. קבוצה קטנה בחסידות, בגיבוייה של הרבנית אלטא פייגא, מיאנה לקבל על עצמה אדמו&quot;ר במקום ר' יואל, ולימים הוענק להם השם בני יואל.<br /> <br /> ==קשריו עם [[חסידות חב&quot;ד]] ו[[רבותינו נשיאינו]]==<br /> מסופר, כי בהיות האדמו&quot;ר מסאטמר בגטו קלויזנבורג בתקופת השואה, התפלל במניין בחג השבועות, והש&quot;ץ היה החסיד ר' אהרן ורצברגר, ובחזרת הש&quot;ץ בעת אמירת ה&quot;קדושה&quot; זימר ר' אהרן &quot;ממקומך&quot; בניגון עתיק שמקורו מ[[אדמו&quot;ר הזקן]], ומני אז נשאר למנהג בבית מדרשו של האדמו&quot;ר מסאטמר לזמר ניגון זה על &quot;ממקומך&quot; בחגים וזמנים לשמחה ובד' פרשיות{{הערה|מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' קמו.}}.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תש&quot;ה]] ניצל ממחנה ההסגר ועמו אסירים נוספים. בדבריו בשנת [[תשט&quot;ו]] ציין את העובדה שהדבר התרחש דווקא ביום חג הגאולה{{הערה|מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' תעא ובהערה א' שם.}}.<br /> <br /> כשהגיע האדמו&quot;ר מסאטמר לארצות הברית, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. היה זה אחרי חג הסוכות [[תש&quot;ז]]. בפעם האחרונה ביקר האדמו&quot;ר מסאטמר אצל הרבי הריי&quot;צ כשבועיים לפני י' שבט תש&quot;י{{הערה|ספר &quot;מושיען של ישראל&quot;, חלק י, עמ' תז-תח ושם חלקים מתוכן היחידויות לפי גרסת חסידי סאטמאר.}}. הרב חנניה יוסף אייזנבך מספר על אחת הפגישות ברשימותיו: &quot;שמעתי מהרב רי&quot;ל גרונר שליט&quot;א ששמע מהרה&quot;ח המזכיר רבי משה ליב ראדשטיין ז&quot;ל כי כ&quot;ק האדמו&quot;ר מסאטמאר זצ&quot;ל בתחילת בואו לאמריקה התאכסן אצל הרב מושקוביץ ז&quot;ל בקראון הייטס, ובא לבקר את הרבי מוהריי&quot;צ זי&quot;ע, והרמ&quot;ל ראדשטיין היה נוכח. כשדיברו על השואה הנוראה, אמר הרבי מסאטמאר כי כל זה בא משום שלא שמרו על היהדות מספיק וכיו&quot;ב, ופנה אליו הרבי [הריי&quot;צ]: &quot;סאטמאר רב! אין צורך להצדיק את מה שנעשה!&quot;{{הערה|כתר מלכות, עמ' קנה. לגרסה מעט שונה בשם ר' אליהו סימפסון, ראו בספר חיים של ברכה להרה&quot;ח ר' מאיר זאיאנץ, עמ' 204-203.}}.<br /> <br /> רבי יואל השתתף בהלוויתו של [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[י' שבט]] [[תש&quot;י]]. מכיוון שבחב&quot;ד [[מנהג|נהוג]] שלא נושאים הספדים במהלך ההלוויה, נסע ישירות לבית החיים מונטיפיורי ושם השתתף בהלוויה{{הערה|&quot;ימי מלך - קיצור לתולדות רביה&quot;ק מסאטמאר זי&quot;ע&quot;, מנ&quot;א תשפ&quot;ב, חלק ג (ועיין במפתח לספר &quot;ימי מלך&quot; הנ&quot;ל בערך כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ).}}.<br /> <br /> בבואו לארה&quot;ב, בשנת תש&quot;ז, כשהתארח אצל אחד ממקורביו, הגיעו בחורי ישיבת חב&quot;ד להשלים מניין לאדמו&quot;ר מסאטמאר בצום גדליה. כשהאדמו&quot;ר שמע מהם שהם חסידי חב&quot;ד, אמר להם בנימה של הערצה:<br /> &quot;אה! ליובאוויטש, חב&quot;ד! זייט מצליח און לערנט פלייסיק&quot; (=שתצליחו ותלמדו בשקידה){{הערה|מושיען של ישראל, חלק י, עמ' תו.}}.<br /> <br /> עוד מסופר, כי פעם קיבל האדמו&quot;ר ממישהו בהשאלה את [[קונטרס ההתפעלות]] של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ועבר על כולו בפעם אחת{{הערה|מושיען של ישראל, חלק א, עמ' שכ.}}.<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי==<br /> ===ביקור הניחומין של הרבי אצלו===<br /> לאחר פטירת מרת חיה רוזא בתו של האדמו&quot;ר באור ל[[כ' חשוון]] [[תשי&quot;ד]] הגיע הרבי לנחמו. בעת כניסת הרבי היה האדמו&quot;ר מסאטמער בעיניים עצומות וגבאו הודיע לו ש&quot;הרבי מליובאוויטש כאן&quot; ומיד קם האדמו&quot;ר מלוא קומתו והורה להביא כסא כשהוא נותר לעמוד עד שהתיישב הרבי וביניהם התפתחה שיחה תורנית מעמיקה שנמשכה למשך שעה וחצי. בין הנושאים שנידונו עלו שאלות בדיני [[ניתל]], מועד סיום אמירת [[קדיש]] על הבת כשבעלה גם אומר קדיש, מועד הקמת מצבה, [[מנהג חב&quot;ד]] להניח [[תפילין]] גם ביום הראשון לאבילות, הטעם שבנוסח הניחום מכנים את הקב&quot;ה בתואר 'המקום' ועוד{{הערה|תוכן השיחה נדפס בתורת מנחם חלק י, עמ' 144 ואילך. [וראו גם תורת מנחם חלק כ, עמ' 202, סעיף א]. פרטים נוספים משיחה זו מופיעים בספר &quot;בצילא קדישא&quot; (מנחם אב תשפ&quot;ד) של מערכת &quot;אוצרות סאטמאר&quot;, עמ' שכד ואילך [הדברים שם מבוססים בעיקר על רשימות של חסידי סאטמר].}}.<br /> <br /> כצאת הרבי אמר רבי יואל בהתרגשות באוזני הרב אלחנן הלפרין: &quot;יש לו זכרון של אחד בדורו&quot;, &quot;נדמה לי כי הבקיא בש&quot;ס הכי גדול בדורנו, הוא הרבי מליובאוויטש&quot;{{הערה|מפי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ששמע מהרב הלפרין}} וכן התבטא באוזני הנוכחים: &quot;הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה&quot;{{הערה|מפי הרב משה אדלר מנהל רוחני של ישיבת 'חיי עולם' בירושלים - ספר הצאצאים ע' 383}}. לאחר עשרות שנים הרבי התבטא על ביקור זה ש{{ציטוטון|בביקורים ישנו אופן של &quot;בסבר פנים יפות&quot; ויש אופן של &quot;לצאת ידי חובה&quot;. הוא קיבלני &quot;בסבר פנים יפות&quot;}}{{הערה|ב[[יחידות]] עם הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] ב[[חג הפסח]] [[תש&quot;מ]].}}{{הערה|שם=יאלס}}<br /> <br /> במכתב מ[[כ&quot;ו כסלו]] [[תשט&quot;ז]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15914&amp;st=טברסקי&amp;pgnum=343&amp;hilite=898cb8bb-6797-46b6-b92e-2813d094fc4d אגרות קודש חלק כ&quot;א]}} כותב הרבי: {{ציטוטון|לפלא שאינו מזכיר דבר על דבר שהותו של הרב הצדיק הרב הגאון כו' מסאטמר שהיה במחנם הט', ובטח ימלא בהזדמנות הבאה, ובפרטיות הדרושה}}.<br /> <br /> במכתב מ[[ראש חודש כסלו]] [[תש&quot;כ]] כותב הרבי{{הערה|תרגום מאידיש}}: {{ציטוטון|פלא גדול היה לי לשמוע, שיתכן כי מישהו מחסידי סאטמער יהיה בלתי מרוצה, או אף יפריע ללימוד תורת חב&quot;ד. וזאת בעת שרק בחג הסוכות האחרון קיבלתי את הספר 'ויואל משה' של הרבי מסאטמער שליט&quot;א, שמביא ותומך ונסמך בדבריו על דברי רבנו הזקן בעל התניא והשו&quot;ע. והיאומן כי יסופר שחסיד של הרבי מסאטמער יעשה ההיפך מזה, ועוד יותר שיפריע גם לאחרים ללמוד חסידות ויעשה זה ברבים?!}}.<br /> <br /> ===ביקור הניחומין שלו אצל הרבי===<br /> לאחר פטירת אימו של הרבי [[הרבנית חנה]] בשנת [[תשכ&quot;ה]], לאחר השעה שתיים אחר חצות לילה של [[ט' תשרי]] בתום קבלת קהל חסידיו, הגיע רבי יואל לנחם את הרבי שישב [[שבעה]] בבית אמו. קודם לכן התקשר גבאי האדמו&quot;ר ועדכן על השעה המאוחרת בה יתאפשר הביקור והרב [[יהודה לייב גרונר]] שאל על כך את הרבי ונענה &quot;שהסאטמערער רבי לא ימהר, ויבוא כשיוכל&quot;. לפני שנכנס עמד האדמו&quot;ר מלוא קומתו והתבונן במשך רגעים אחדים בדמותו של הרבי ואז נכנס פנימה{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר}}. הרבי הציע בפני רבי יואל שאלה אותה הקשה גם בפני רבנים נוספים שבאו לבקרו אודות הליכת אבל ל[[מקווה]] בערב [[יום כיפור]] הכרעתו הפסקנית של האדמו&quot;ר הייתה &quot;דער ליובאוויטשער רבי דארף קיינעם נישט פרעגן, ער קען אליין פאסקנען&quot; (-הרבי מליובאוויטש לא צריך לשאול אף אחד, הוא יכול לפסוק בעצמו){{הערה|מזכרון הנ&quot;ל}}.<br /> <br /> ב'[[יחידות]]'{{הערה|ראה בספר '[[בין אור לחושך]]' עמוד 31}} עם הרב [[שניאור חיים גוטניק]] ביום [[ה' מנחם אב]] [[תשכ&quot;ז]] אמר הרבי:&quot;ומה שאתם אומרים שיתכן גם מצב של &quot;כולו חייב&quot;{{הערה|ע&quot;פ מ&quot;ש ב[[מסכת סנהדרין]] דף צ&quot;ח ע&quot;א &quot;אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי '''או כולו חייב'''&quot;}}; הנה הסאטמער רבי, הרב קצנלבויגן, ומענדל שניאורסון לא יאפשרו את זה, וממילא אודות &quot;כולו חייב&quot; אין לכם על מה לדבר, והדרך היחידה היא שיהיה &quot;כולו זכאי&quot;&quot;.<br /> <br /> ===בשנים הבאות===<br /> מסופר{{הערה|1=לפי רשימת הרב יעקב הלוי הורוויץ - [[ראש חודש]] [[שבט]] תשל&quot;ג.}} כי יהודי מ[[ארגנטינה]]{{הערה|כנראה מחשובי הקהילה הספרדית ב[[בואנוס איירס]].}}, הגיע{{הערה|כמה שנים קודם שנת תשל&quot;ג}} ל[[ארצות הברית]] וערך סבב בחצרות החסידים ושאר מנהיגי היהדות החרדית, והתפעל מאוד ממצב היהדות כאן בארצות הברית. הלה ביקר גם אצל רבי יואל, ושאל את האדמו&quot;ר מדוע הוא קיצוני כל כך בדעותיו. האדמו&quot;ר השיב: למעלה יש שני מידות - [[חסד]] ו[[גבורה]] - ואני ממידת הגבורה. לאחר מכן ביקר אצל [[הרבי]]{{הערה|הוא נכנס ביחד עם הרב [[דובער בוימגרטן]], שליח הרבי שם. הדיבור היה בספרדית והרבי תיקן לו טעויות בשפה, אך בעצמו לא דיבר בספרדית}}. ושאל את הרבי גם כן את שאלה זו. תשובת הרבי הייתה: האדמו&quot;ר מסאטמער רואה שה'ציונים' עוברים להכעיס, ומעבירים על הדת וכו', ואינו יכול לסבול זאת. לכן מכנה אותם פושעים וכו'. אך לי יש [[כתפיים]] רחבות &quot;איך האב [[ברייטע פלייצעס]]&quot; ואני יכול להבחין בין האיש והשיטה{{הערה|1=מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ&quot;ג] וכן השיב הרבי לרב [[משה צבי נריה]], [[שמן ששון מחבריך]], חלק ג', עמוד 134.}}.<br /> <br /> על אף הדמיון בין דעתו של הרבי בנושא [[מדינת ישראל]], ו[[אתחלתא דגאולה]], לדעתו של האדמו&quot;ר מסאטמר, אופן ההתייחסות הייתה אחרת. מסופר שלאחר ביקורו אצל [[הרבי]], בו דיברו גם על נושאי הציונות וחורבנה התבטא האדמו&quot;ר כשיצא מחדר הרבי: גם הוא קנאי, אף יותר גדול ממני, אך בדרכים משלו{{הערה|1=שמן ששון מחבריך.}}.<br /> <br /> מסופר כי באחד מהשנים, בחג ה[[פורים]], עלו כמה בני בליעל לשולחנו של האדמו&quot;ר מסאטמר, וברצונם ל&quot;שמח&quot; את הקהל ב&quot;[[מילתא דבדיחותא]]&quot; חיקו את תנועותיו הקדושות של הרבי. תגובת האדמו&quot;ר מסאטמר הייתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט הוא מתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים.<br /> <br /> ב[[יחידות]] עם הרב [[אפרים אליעזר יאלעס]] ב[[י&quot;ז ניסן]] [[תש&quot;מ]], אמר לו [[הרבי]] על האדמו&quot;ר מסאטמר: &quot;דע לך שהיינו ביחסים מצויינים&quot;, בהזכירו את ביקורי הניחום ההדדיים. והוסיף: &quot;כשביקר אצלי שוחחנו בדברי תורה, אלא שחלקנו בהלכה. אך זה לא הביא למחלוקת! את המחלוקת יצרו ה&quot;[[דתן ואבירם]]&quot;&quot;.{{הערה|שם=יאלס|1=ב[https://drive.google.com/file/d/1RKGU7JQnbTYqjMt2ESeszSYOqCeB6kGt/view הוספות לשיחות קודש תש&quot;מ]}}.<br /> <br /> ==שיטתו בענין הציונות==<br /> האדמו&quot;ר מסטמר היה מראשי ה[[מתנגדים]] ל[[ציונות|רעיון הציוני]] על כל פלגיו והתבטאויותיו, ושלל בחריפות את כל מי שקשור לציונים ואפילו אלו שמקבלים מהם תמיכה כספית בלבד, עד שסבר שהציונות היא כפירה ממש, ואסור לסייע לאנשים הציוניים כלל, אין להשתתף בבחירות, ואין לקבל כסף מאישים האוחזים מהשיטה הציונית.<br /> <br /> את שיטתו התורנית בנושא זה ביאר באריכות בחיבוריו '[[ויואל משה]]' ו'על הגאולה ועל התמורה' (ניו יורק, תשכ&quot;ז), בה התבסס על 'שלושת השבועות' שהשביע [[הקב&quot;ה]] את ישראל קודם צאתם ל[[גלות]], ובתוכם - שלא יעלו בחומה, ולא ידחקו את הקץ וינסו לזרז את בוא הגאולה על ידי התקבצות לארץ ישראל וכינון ממשלה יהודית{{הערה|למעשה, גם אדמו&quot;ר הרש&quot;ב לומד מ'[[שלושת השבועות]]' להלכה (וראה מכתבו בספר &quot;אור לישרים&quot; נגד הציונות, שם מציין הרבי קל וחומר מכך שאם חל איסור &quot;לדחוק את הקץ&quot; על תפילה, ודאי שגם על נסיונות גשמיים. וראה בהרחבה בערך: התנועה הציונית, בפסקה 'דעת רבותינו' וש&quot;נ.}}. בחיבורו 'על הגאולה ועל התמורה' נכתבו דברים נגד [[מבצע תפילין]] בזלזלו בחשיבות הנחת תפילין ע&quot;י יהודים 'רחוקים' וכו'{{הערה|יש המפקפקים בשיוכו של חיבור זה לאדמו&quot;ר מסטמר וטוענים שהוא נכתב ע&quot;י מקורביו ותלמידי חכמים מחסידיו בהתאם לשיטתו בכללות}} והרבי השיב עליהם בהתוועדות [[שבת בראשית]] [[תשכ&quot;ח]].<br /> <br /> במענה לכמה מטענותיו כתב הרב [[יואל כהן]] מכתב ארוך ומפורט עבור הרב [[מענדל ווכטר]] בו ביאר לשיטתו את שיטת חב&quot;ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה לטענתו את כל ראיותיו של האדמו&quot;ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון. בשנת [[תשע&quot;ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר '[[מענה חכם]]', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים{{הערה|לעוד פרטים, עיין בערך [[סאטמער]]}}.<br /> ===מנהגיו===<br /> ביום שני של [[חג הפסח]] נהג לערוך [[סעודת אסתר]], כמנהג ה[[חסידים]] המוסיפים [[פשטידה]] מיוחדת לסעודה זו, לזכר סעודת [[אסתר]] המלכה שנעשתה ביום זה.<br /> <br /> ב[[פורים]] הקפיד מאוד שלא יעשו ליצנות מאנשי תורה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *'''סב סבו''' - האדמו&quot;ר רבי [[משה טייטלבוים (ישמח משה)]]<br /> *'''אחיינו וממלא מקומו''' - האדמו&quot;ר רבי [[משה טייטלבוים (ארצות הברית)|משה טייטלבוים]] (בן ר' חיים צבי) (מכונה גם &quot;בירך משה&quot; על שם ספרו)<br /> *'''בני אחיינו''' - האדמו&quot;רים מסאטמר הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה ר' זלמן לייב).<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', חלק ב' עמוד 133<br /> *'''[[שיח שרפי קודש]]'''<br /> * '''[[בסוד שיח]]'''<br /> * [[ויואל משה]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&amp;st=&amp;pgnum=547&amp;hilite= האדמו&quot;ר מסאטמר בניחום אבלים אצל הרבי]<br /> *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2988854 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו&quot;ר מסאטמר]<br /> *[https://chabad.info/magazine/116211/ הרב ניסן מאנגל על הערכתו של האדמו&quot;ר מסאטמר לרבי כפי שהתבטאה בשני הזדמנויות אליהם נחשף] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] ספרו של הרב [[יואל כהן]] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו&quot;רי [[סאטמר]]|שנה=[[י&quot;ז טבת]] [[תרמ&quot;ז]]-[[כ&quot;ו אב]] [[תשל&quot;ט]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[משה טייטלבוים (ארצות הברית)|משה טייטלבוים]] מסאטמר}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי סאטמר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניו יורק]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ט]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94&diff=841497 2026-04-13T16:30:18Z

<p>מ. רובין: /* סטטיסטיקה וחלוקת ערכים פנימית */ תגובה</p> <hr /> <div>== אפליקציה (יישומון) == <br /> היום גיליתי בדרך אגב ממש שיצא לאור עולם אפליקציה של חבדפדיה לא יודע כמה זמן זה כבר על מה שבטוח שאני ורבים כמוני מחכים לזה הרבה מאוד זמן ברוך השם אפליקציה עובדת טוב ואפשר להוריד אותה אפילו דרך חנות גוגל פליי (זה עולה הרבה כסף- הויי אומר שמישהו השקיע בזה שאלה גדולה שלי איך אין שום אזכור לזה ברשת לא בחבד אינפו לא בפרסום בקבוצות וכדומה מפרט שזה בשורה גדולה מאוד שיכולה להגדיל משמעותית את היקף הפרסום שלך בפדיה במיוחד ברוך שעם העליה המבורכת הן בכמות והן באיכות הערכים אשמח לדעת מי הוביל את המהלך ובאמת מדוע למה זה לא פורסם ובתקווה שגם יפורסם והיה לכשיפוצו מעיינותיך חוצה וודאי יפעל את פעולתו ויביא להתגלות המלאה של מלכנו משיחנו. [[משתמש:ישראל בטח בהשם|שיחה]]<br /> :זה די חדש ולכן עדיין עוד לא הספקנו לפרסם. כדאי שתתקן את חתימתך לפי [[עזרה:חתימה|הכללים]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 19:25, 13 באפריל 2026 (IDT)<br /> <br /> == אנציקלופדיה ==<br /> עד כמה שזכור לי, הרבי הסתייג משימוש בשם אנציקלופדיה ולכן נקרא הספר הידוע בשם 'ספר הערכים'. לענ&quot;ד, מן הראוי לקחת זאת בחשבון. [[משתמש:צבי|צבי]] 17:59, 13 יוני 2007 (EDT)<br /> :יש לך מקור לעניין? ממי שמעת את זה? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:10, 25 יוני 2007 (EDT)<br /> ::אני בכ&quot;א שמעתי מאחד מגדולי ה[[משפיע]]ים שי', שאמר שהרבי התנגד ואמר לרחשד&quot;ב ולר' יואל לא לקרוא לזה אנצקלופדיה אלא ספר ערכים, והרבי פנה בעניין לרב זווין בקשר לאנצקלופדיה התלמודית. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> :::כדאי לבדוק שוב את העניין ולשנות על-פי הנ&quot;ל.'''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> <br /> ::::אין מה לשנות! מדובר בשני עניינים שונים. כשמדובר על העניינים הכי עמוקים בחסידות ובכלל תורת החסידות, הרי הדרישה היא ללמוד כפי שרבותינו נשיאינו כתבו\אמרו, היינו ללמוד מאמר מאמר כמודפס בספרי החסידות וכו'. ללמוד אותם לפי עניינים הרי זה גראבקייט הכי גדולה. לרכוש &quot;השכלה&quot; בחסידות רח&quot;ל. ולכן התנגדו כל רבותינו נשיאינו לערוך, לא רק אינציקלופדיה, אלא גם &quot;ספר הערכים&quot; (ולכן לא תראה בשום ישיבה חב&quot;דית שילמדו ספר הערכים, אפי' שלכאורה העניינים שם מבוארים בצורה הכי מופלאה שרק יכול להעלות על דמיון של חסיד). אמנם הרבי שלנו-שליט&quot;א, כתפיים רחבות לו, והוא החליט שכעת כן צריך לערוך ספר שיסכם ויתמצת כל סוגיה בחסידות בנפרד, מסיבות השמורות עמדו (וכבר דנו ודשו בזה חסידים ומשפיעים). אך כמובן שהעיקרון להיזהר לא ללמוד חסידות כמו שלומדים &quot;תיאוריית הבשט&quot; (בי&quot;ת סגולה) באוניברסיטה רח&quot;ל - בעינו עומד. ולכן הס מלקוראו &quot;אנציקלופדיה&quot;. כנראה ש&quot;ספר הערכים&quot; נשמע אחרת (בלי להיכנס ל[[ד&quot;ע]]).<br /> <br /> ::::כאן אבל, אכן כן מדובר באינציקלופדיה. מדובר במיזם ערכים (ע&quot;ד מה שוולפא עשה ועוד) שיסכור כל מושג, ערך, ספר, תאריך וכו' וכו', במילים קצרות כדי להפיץ המעיינות חוצה. הרצון להחדיר את ה&quot;אל&quot;ף&quot; לתוך עולם האינציקלופדיה (דבר שעדיין לא נעשה). וכמו שאף אחד לא יבקש למחוק את הערכים החב&quot;דיים מויקיפדיה כך בדיוק לא שייך להחליף את השם כאן. ואין כאן שום שייכות לספר הערכים ורק מי שלא מבין המשמעות של כל אחד מהפרוייקטים השונים האלה יכול לערב ביניהם. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:47, 25 ספטמבר 2009 (IDT)<br /> == כמה ערכים יש בחב&quot;ד פדיה ==<br /> <br /> בויקיפדיה כתוב כמה ערכים יש, למה לא מאוזכר כאן? מילא בדף הראשי, קצת פדיחות אבל פה?? מה יזיק? --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 22:48, 12 יולי 2009 (IDT)<br /> :כתוב. כנס לדף &quot;דפים מיוחדים&quot; שבימין החלון, ושם ל&quot;סטטיסטיקות&quot;. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics נותרו עוד פחות מחמישים ערכים...החודש מגיעים לשלושת אלפים!]<br /> <br /> החב&quot;דפדיה זה ערבוב ורשות הרבים. היו צריכים לעשות משהו שיהיה שם מורגש את הנקודה של כל תורת החסידות איך שהרבי מביא את זה בשיחת שמחת תורה תשנ&quot;ב &quot;אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני&quot;. צריכים חב&quot;דפדיה נוסף אחר, שיהיה בדומה לספר הערכים חב&quot;ד, שיקיף את כל המושגים בתורת החסידות. שכל תלמיד יוכל לראות בה ורק להתחזק בזה בחסידות ויראת שמים טהורה. היות ואי אפשר שיהיו הרבה בדרגה של הרה&quot;ח ר יואל כהן לכתוב כל כך מדוייק את המושגים בתורת החסידות, הייתי מציע שיהיה משהו כמו ספר הליקוטים של הצמח צדק שהשתתפו בזה תלמידי התמימים.--[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] <br /> :הינך מוזמן לבקר ב[[פורטל:תורת חב&quot;ד]] ולהוסיף מחכמתך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו בכסלו ה'תשע&quot;א 03:46, 22 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> == הצעות תיקוני לשון ==<br /> 1. במקום <br /> :&quot;בכתיבה קלה השווה לכל נפש.&quot;<br /> לכתוב<br /> :בשפה פשוטה המובנת לכל.<br /> או<br /> :&quot;בשפה פשוטה, המובנת גם לכאלה שאינם מכירים את החסידות.&quot;<br /> <br /> פסקה הבאה:<br /> מטרת חב&quot;דפדיה יצירת ערך אנציקלופדי, מקיף, מנוסח ומלווה ב[[חב&quot;דפדיה:מקורות בחב&quot;דפדיה|מקורות]], לכל מושג, נושא, דמות וכדומה בחסידות חב&quot;ד. דגש מיוחד, מושם בחב&quot;דפדיה על הרחבת ערכים, העוסקים בתורת החסידות...<br /> <br /> עד כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 00:15, 13 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :שניתי על פי הערותיך ושיקול דעתי. אשמח לקבל תגובות. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ו' בטבת ה'תשע&quot;א 01:40, 13 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::{{בעד}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 02:30, 13 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :::ייש&quot;כ. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ו' בטבת ה'תשע&quot;א 02:31, 13 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ועוד.<br /> <br /> וירטואלי יש לו קונוטציה של מדומה ושאר מרעין בישין [http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99 ויקימילון] אני ממליץ בחום להחליף ל&quot;פועלת ברשת האינטרנט&quot;. או &quot;הפועלת בשיטת [[ויקי]]&quot;. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 01:25, 18 בינואר 2011 (UTC)<br /> :שיניתי ועוד נוספים. מחכה לחוות דעתך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ג בשבט ה'תשע&quot;א 01:46, 18 בינואר 2011 (UTC)<br /> נראו לי השינויים. ועוד: מה הטעם בסוגריים עם כתובת האתר? '''chabadpedia.co.il'''? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:36, 18 בינואר 2011 (UTC)<br /> ::דף זה היה בעבר דף ה&quot;אודות&quot; והוא הוסב לערך. הסרתי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ג בשבט ה'תשע&quot;א 20:01, 18 בינואר 2011 (UTC)<br /> <br /> == עץ משפחת חבד ==<br /> <br /> שלום!<br /> ללא אריכות מיותרת.. ראיתי באתר את עץ שולשלת היחס. האם וכיצד יש דרך להדפיס?<br /> (בקצרה אומר שזה עבור לימוד בת&quot;ת חב&quot;ד בירושלים.<br /> --[[מיוחד:תרומות/84.228.52.231|84.228.52.231]] 20:16, 14 באוגוסט 2013 (UTC)יועזר--[[מיוחד:תרומות/84.228.52.231|84.228.52.231]] 20:16, 14 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> ::[[מדיה:עץ_שושלת_חב''ד.PNG]]'' - העליתי את זה בשבילך כתמונה. אם תכתוב את האימייל שלך אוכל לשלוח לך יותר איכותי. כפשוט, יש לציין קרדיט לחב&quot;דפדיה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' באלול ה'תשע&quot;ג • 21:56, 14 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :::למרות שזה ישן... הדרך היותר פשוטה, היא כניסה לדף [[תבנית:עץ אדמו&quot;רי חב&quot;ד]], הקלקה על האופציה 'גרסת הדפסה' המצויה תחת הכותרת 'תיבת כלים' שמצד ימין לטקסט עצמו. לאחר מכן ללחוץ על CTRL+P. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בתשרי ה'תשע&quot;ד 13:19, 8 בספטמבר 2013 (UTC)<br /> <br /> == חסר פה שמות של הנהלת החב&quot;דפדיה ==<br /> <br /> לדוגמה: [[כפר חב&quot;ד (שבועון)]] מפורט בפרטיות כל חברי ההנהלה והמערכת, ואילו חב&quot;דפדיה, שזה האתר שלו, לא מפורט מי ההנהלה וחברי המערכת. --[[משתמש:Toramedia770|Toramedia770]] - [[שיחת משתמש:Toramedia770|שיחה]] 16:25, 17 בנובמבר 2015 (UTC)<br /> :כי פשוט אין הנהלה. כל אחד תורם לפי הכללים. זה שיתופי לגמרי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:59, 19 בנובמבר 2015 (UTC)<br /> ::בסדר. ואני לתומי חשבתי שיש הנהלה רוחנית. {{שכח לחתום|Toramedia770}}<br /> :::פתח בבור ומסיים בכותל. שאלת על הנהלה ומערכת, וסיימת בהנהלה רוחנית. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בכסלו ה'תשע&quot;ו, למניינם 18:02, 19 בנובמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> == מספר הצפיות ==<br /> <br /> האם כדאי לדעתכם להוסיף כי מספר הצפיות עד שנת תשע&quot;ו הוא [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA כ60 מליון]? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;ו, למניינם 01:47, 23 במאי 2016 (UTC)<br /> :לדעתי כן. וגם להעלות כתבה באינפו ביום שיגיע לשישים.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 10:12, 23 במאי 2016 (UTC)<br /> ::וכמובן למצוא ניסוח המבהיר שזה מספר הצפיות בדפי התוכן בלבד, בלי לכלול עוד עשרות מליוני צפיות בדפי שיחה, קטגוריות, ודפים נלווים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:30, 23 במאי 2016 (UTC)<br /> :::אבל לא הבנתי למה כאן, ולא ב[[חב&quot;דפדיה:ציוני דרך]]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:39, ט&quot;ו באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> ::::מאותה סיבה שכתוב כאן את מספר הערכים בחב&quot;דפדיה, מן הראוי להדגיש כאן את מספר הצפיות הגבוה של חב&quot;דפדיה, למען ידעו כל הארץ כי חב&quot;ד פדיה היא האנציקלופדיה החרדית הגדולה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט&quot;ז באייר ה'תשע&quot;ו, למניינם 00:07, 24 במאי 2016 (UTC)<br /> <br /> == סמל ==<br /> <br /> עכשיו אפשר להחליף את התמונה של הסמל העכשוי לסמל החדש. [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 00:08, 7 במרץ 2019 (UTC)<br /> :{{א|חלוקת קונטרסים}}, זה לא סמך חדש, אלא פשוט נוסף ב&quot;ה כדי שיהיה בכל דף--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Men770|מייל]]. כעת,ל' באדר א' ה'תשע&quot;ט, 06:52 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br /> ==אשריכם==<br /> אשריכם חב&quot;דפדיה שאתם עומדים על העקרונות של הרבי ולא נכנעים להעלם וההסתר!<br /> ([[משתמש:אפרים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:אפרים|שיחה]], 12:05, כ&quot;ד באב, ה'תש&quot;ף 12:05, 14 באוגוסט 2020 (UTC))<br /> <br /> == שמח לבשר ==<br /> <br /> שמח לבשר על הרחבת הדף, לא עוד דף פצפון על פרויקט כה עצום! | נכתב בשעה 21:55 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ&quot;ה באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.<br /> <br /> == פורטלים ==<br /> <br /> היש להכניס גם את שאר הפורטלים שאינם בעמוד ראשי?--''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 03:20, כ&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;א<br /> :לדעתי לא, צריך לשאול את קונטרסים גם לגבי הפצת המעיינות ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 05:42 - היום, [[כ&quot;ב בכסלו]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::לדעתי [[פורטל:הפצת המעיינות]] ראוי להיות גם בקישורים בצד השני (מלבד שכך חסר לציטוטים מקורות כמעט, שבעז&quot;ה אנסה לעבוד עליהם השבוע, אך ממילא כך גם בשאר הפורטלים, הפורטל מושלם ויפה). '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) - הוקלד בתאריך כ&quot;ב בכסלו ה'תשפ&quot;א, 09:05, 8 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> :::הפעם [אבל רק הפעם], נראה לי שאני מסכים עם פולע|חבר {{קריצה}} --[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 14:10, כ&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;א 14:10, 8 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == משוב ==<br /> <br /> בספר יהדות הדממה נדמה לי ב'<br /> 185 מסופר על 10 הרוגי המלכות החב&quot;דיים בבריה&quot;מ ( לא מזמן חפשתי אצלכם ולא מצאתי ){{משוב}} [[מיוחד:תרומות/37.60.47.76|37.60.47.76]] 10:08, 1 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :תודה על ההערה, אתה מוזמן להוסיף מידיעותיך ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:08 • כ&quot;ז בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == לוגו ==<br /> <br /> ישנו אותו מתישהוא? --- [[משתמש:לוחם חב&quot;די|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;לוחם חב&quot;די&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:לוחם חב&quot;די|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;יצאנו למלחמה&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הקרב על הגדלת חב&quot;דפדיה&lt;/font&gt;]] 17:15, 24 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> <br /> == אנציקלופדיה - 2 ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} דבריו של [[הרבי]]: {{ציטוט|השם 'אנציקלופדיה' הוא שם של גויים, ולפלא שבחרו בשם כזה, אבל, כפי הנראה, הרי זה מקרה אבוד...|שיחת ש&quot;פ ויקרא תשמ&quot;ה, התוועדויות תשמ&quot;ה ג', 1609}} [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|דף השיחה שלי]], 15:29, כ&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;ד.<br /> :[[משתמש:חיים נהר]] ענה לך ב[[#אנציקלופדיה|תחילת דף שיחה זה]]. אגב, לאתר קוראים חב&quot;דפדיה ולא 'אנציקלופדיית חב&quot;ד' וכד' ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ד • 19:49, 31 בינואר 2024 (UTC)<br /> <br /> == סטטיסטיקה וחלוקת ערכים פנימית ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} אודה למי שיורה דרכי מאיפה אפשר לשאוב מידע עדכני (או שיעדכן בעצמו), לצורך הרחבת הערך:<br /> *מספר ממוצע צופים יומי / שבועי / חודשי / שנתי באתר<br /> *מספר דפים נצפים ממוצע באתר<br /> *קצב הוספת ערכים באתר{{הערה|לכאורה זה דווקא יחסית פשוט, עד היום עברו בערך 6,600 ימים מפתיחת האתר, והתווספו 9,500 (האתר נפתח עם 1000 ערכים), מה שאומר שבממוצע מתווספים ביום 1.5 ערכים.}}<br /> *מספר משתמשים פעילים ממוצע<br /> *<br /> ;חלוקה פנימית של הערכים באתר:<br /> *מספר משוער של ערכי מושגים בחסידות וערכים במבט החסידות<br /> *מספר משוער של ערכי ניגונים<br /> *מספר משוער של ערכי ספרים<br /> *מספר משוער של ערכי אישים (בהם עצמם: משפחת רבותינו נשיאינו, גדולי ישראל, רבנים, ידידי חב&quot;ד, חסידים)<br /> *מספר משוער של ערכי תאריכים<br /> *מספר משוער של ערכי תוכן (פרקי תניא, פרקי תהילים, מסכתות הש&quot;ס, וכיו&quot;ב)<br /> *מספר משוער של ערכי היסטוריה חב&quot;דית<br /> *מספר משוער של ערכי אתרים יישובים ומדינות<br /> <br /> יישר כח לשותפים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:13, ל' בניסן, ה'תשפ&quot;ד 09:13, 8 במאי 2024 (IDT)<br /> <br /> :את החלק הראשון אתה יכול למצוא [[מיוחד:סטטיסטיקות|כאן]] ואת השאר אתה יוכל למצוא לפי מספור הקטגוריות. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 19:30, 13 באפריל 2026 (IDT)<br /> <br /> ==חבדפדיה באנגלית==<br /> יש להוסיף[[משתמש:ר.ז.|ר.ז.]] - [[שיחת משתמש:ר.ז.|שיחה]], 20:37, ב' באב, ה'תשפ&quot;ה 20:37, 27 ביולי 2025 (IDT)<br /> :כשהאתר יפורסם הערך יתפצל. בנתיים אני עובד עליו [[משתמש:מ. רובין/חב&quot;דפדיה האנגלית|כאן]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:מ. רובין|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/מ. רובין|ת]]|[[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/מ. רובין|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 21:19, 27 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> == מי הקים את חב&quot;דפדיה??? ==<br /> <br /> [[אלחנן צייגר]] או קבוצת תמימים מה[[קבוצה]] באחת משנות ה[[תש&quot;ס|סמ&quot;ך'ים]]? מעיון בגרסאות קודמות אני מגלה שישנם כמה דעות בנושא... [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:38, י&quot;ז בשבט, ה'תשפ&quot;ו 19:38, 4 בפברואר 2026 (IST)</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94&diff=841496 2026-04-13T16:25:45Z

<p>מ. רובין: /* אפליקציה (יישומון) */ תקלדה</p> <hr /> <div>== אפליקציה (יישומון) == <br /> היום גיליתי בדרך אגב ממש שיצא לאור עולם אפליקציה של חבדפדיה לא יודע כמה זמן זה כבר על מה שבטוח שאני ורבים כמוני מחכים לזה הרבה מאוד זמן ברוך השם אפליקציה עובדת טוב ואפשר להוריד אותה אפילו דרך חנות גוגל פליי (זה עולה הרבה כסף- הויי אומר שמישהו השקיע בזה שאלה גדולה שלי איך אין שום אזכור לזה ברשת לא בחבד אינפו לא בפרסום בקבוצות וכדומה מפרט שזה בשורה גדולה מאוד שיכולה להגדיל משמעותית את היקף הפרסום שלך בפדיה במיוחד ברוך שעם העליה המבורכת הן בכמות והן באיכות הערכים אשמח לדעת מי הוביל את המהלך ובאמת מדוע למה זה לא פורסם ובתקווה שגם יפורסם והיה לכשיפוצו מעיינותיך חוצה וודאי יפעל את פעולתו ויביא להתגלות המלאה של מלכנו משיחנו. [[משתמש:ישראל בטח בהשם|שיחה]]<br /> :זה די חדש ולכן עדיין עוד לא הספקנו לפרסם. כדאי שתתקן את חתימתך לפי [[עזרה:חתימה|הכללים]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 19:25, 13 באפריל 2026 (IDT)<br /> <br /> == אנציקלופדיה ==<br /> עד כמה שזכור לי, הרבי הסתייג משימוש בשם אנציקלופדיה ולכן נקרא הספר הידוע בשם 'ספר הערכים'. לענ&quot;ד, מן הראוי לקחת זאת בחשבון. [[משתמש:צבי|צבי]] 17:59, 13 יוני 2007 (EDT)<br /> :יש לך מקור לעניין? ממי שמעת את זה? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:10, 25 יוני 2007 (EDT)<br /> ::אני בכ&quot;א שמעתי מאחד מגדולי ה[[משפיע]]ים שי', שאמר שהרבי התנגד ואמר לרחשד&quot;ב ולר' יואל לא לקרוא לזה אנצקלופדיה אלא ספר ערכים, והרבי פנה בעניין לרב זווין בקשר לאנצקלופדיה התלמודית. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> :::כדאי לבדוק שוב את העניין ולשנות על-פי הנ&quot;ל.'''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> <br /> ::::אין מה לשנות! מדובר בשני עניינים שונים. כשמדובר על העניינים הכי עמוקים בחסידות ובכלל תורת החסידות, הרי הדרישה היא ללמוד כפי שרבותינו נשיאינו כתבו\אמרו, היינו ללמוד מאמר מאמר כמודפס בספרי החסידות וכו'. ללמוד אותם לפי עניינים הרי זה גראבקייט הכי גדולה. לרכוש &quot;השכלה&quot; בחסידות רח&quot;ל. ולכן התנגדו כל רבותינו נשיאינו לערוך, לא רק אינציקלופדיה, אלא גם &quot;ספר הערכים&quot; (ולכן לא תראה בשום ישיבה חב&quot;דית שילמדו ספר הערכים, אפי' שלכאורה העניינים שם מבוארים בצורה הכי מופלאה שרק יכול להעלות על דמיון של חסיד). אמנם הרבי שלנו-שליט&quot;א, כתפיים רחבות לו, והוא החליט שכעת כן צריך לערוך ספר שיסכם ויתמצת כל סוגיה בחסידות בנפרד, מסיבות השמורות עמדו (וכבר דנו ודשו בזה חסידים ומשפיעים). אך כמובן שהעיקרון להיזהר לא ללמוד חסידות כמו שלומדים &quot;תיאוריית הבשט&quot; (בי&quot;ת סגולה) באוניברסיטה רח&quot;ל - בעינו עומד. ולכן הס מלקוראו &quot;אנציקלופדיה&quot;. כנראה ש&quot;ספר הערכים&quot; נשמע אחרת (בלי להיכנס ל[[ד&quot;ע]]).<br /> <br /> ::::כאן אבל, אכן כן מדובר באינציקלופדיה. מדובר במיזם ערכים (ע&quot;ד מה שוולפא עשה ועוד) שיסכור כל מושג, ערך, ספר, תאריך וכו' וכו', במילים קצרות כדי להפיץ המעיינות חוצה. הרצון להחדיר את ה&quot;אל&quot;ף&quot; לתוך עולם האינציקלופדיה (דבר שעדיין לא נעשה). וכמו שאף אחד לא יבקש למחוק את הערכים החב&quot;דיים מויקיפדיה כך בדיוק לא שייך להחליף את השם כאן. ואין כאן שום שייכות לספר הערכים ורק מי שלא מבין המשמעות של כל אחד מהפרוייקטים השונים האלה יכול לערב ביניהם. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:47, 25 ספטמבר 2009 (IDT)<br /> == כמה ערכים יש בחב&quot;ד פדיה ==<br /> <br /> בויקיפדיה כתוב כמה ערכים יש, למה לא מאוזכר כאן? מילא בדף הראשי, קצת פדיחות אבל פה?? מה יזיק? --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 22:48, 12 יולי 2009 (IDT)<br /> :כתוב. כנס לדף &quot;דפים מיוחדים&quot; שבימין החלון, ושם ל&quot;סטטיסטיקות&quot;. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics נותרו עוד פחות מחמישים ערכים...החודש מגיעים לשלושת אלפים!]<br /> <br /> החב&quot;דפדיה זה ערבוב ורשות הרבים. היו צריכים לעשות משהו שיהיה שם מורגש את הנקודה של כל תורת החסידות איך שהרבי מביא את זה בשיחת שמחת תורה תשנ&quot;ב &quot;אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני&quot;. צריכים חב&quot;דפדיה נוסף אחר, שיהיה בדומה לספר הערכים חב&quot;ד, שיקיף את כל המושגים בתורת החסידות. שכל תלמיד יוכל לראות בה ורק להתחזק בזה בחסידות ויראת שמים טהורה. היות ואי אפשר שיהיו הרבה בדרגה של הרה&quot;ח ר יואל כהן לכתוב כל כך מדוייק את המושגים בתורת החסידות, הייתי מציע שיהיה משהו כמו ספר הליקוטים של הצמח צדק שהשתתפו בזה תלמידי התמימים.--[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] <br /> :הינך מוזמן לבקר ב[[פורטל:תורת חב&quot;ד]] ולהוסיף מחכמתך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו בכסלו ה'תשע&quot;א 03:46, 22 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> == הצעות תיקוני לשון ==<br /> 1. במקום <br /> :&quot;בכתיבה קלה השווה לכל נפש.&quot;<br /> לכתוב<br /> :בשפה פשוטה המובנת לכל.<br /> או<br /> :&quot;בשפה פשוטה, המובנת גם לכאלה שאינם מכירים את החסידות.&quot;<br /> <br /> פסקה הבאה:<br /> מטרת חב&quot;דפדיה יצירת ערך אנציקלופדי, מקיף, מנוסח ומלווה ב[[חב&quot;דפדיה:מקורות בחב&quot;דפדיה|מקורות]], לכל מושג, נושא, דמות וכדומה בחסידות חב&quot;ד. דגש מיוחד, מושם בחב&quot;דפדיה על הרחבת ערכים, העוסקים בתורת החסידות...<br /> <br /> עד כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 00:15, 13 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :שניתי על פי הערותיך ושיקול דעתי. אשמח לקבל תגובות. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ו' בטבת ה'תשע&quot;א 01:40, 13 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::{{בעד}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 02:30, 13 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :::ייש&quot;כ. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ו' בטבת ה'תשע&quot;א 02:31, 13 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ועוד.<br /> <br /> וירטואלי יש לו קונוטציה של מדומה ושאר מרעין בישין [http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99 ויקימילון] אני ממליץ בחום להחליף ל&quot;פועלת ברשת האינטרנט&quot;. או &quot;הפועלת בשיטת [[ויקי]]&quot;. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 01:25, 18 בינואר 2011 (UTC)<br /> :שיניתי ועוד נוספים. מחכה לחוות דעתך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ג בשבט ה'תשע&quot;א 01:46, 18 בינואר 2011 (UTC)<br /> נראו לי השינויים. ועוד: מה הטעם בסוגריים עם כתובת האתר? '''chabadpedia.co.il'''? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:36, 18 בינואר 2011 (UTC)<br /> ::דף זה היה בעבר דף ה&quot;אודות&quot; והוא הוסב לערך. הסרתי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ג בשבט ה'תשע&quot;א 20:01, 18 בינואר 2011 (UTC)<br /> <br /> == עץ משפחת חבד ==<br /> <br /> שלום!<br /> ללא אריכות מיותרת.. ראיתי באתר את עץ שולשלת היחס. האם וכיצד יש דרך להדפיס?<br /> (בקצרה אומר שזה עבור לימוד בת&quot;ת חב&quot;ד בירושלים.<br /> --[[מיוחד:תרומות/84.228.52.231|84.228.52.231]] 20:16, 14 באוגוסט 2013 (UTC)יועזר--[[מיוחד:תרומות/84.228.52.231|84.228.52.231]] 20:16, 14 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> ::[[מדיה:עץ_שושלת_חב''ד.PNG]]'' - העליתי את זה בשבילך כתמונה. אם תכתוב את האימייל שלך אוכל לשלוח לך יותר איכותי. כפשוט, יש לציין קרדיט לחב&quot;דפדיה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' באלול ה'תשע&quot;ג • 21:56, 14 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :::למרות שזה ישן... הדרך היותר פשוטה, היא כניסה לדף [[תבנית:עץ אדמו&quot;רי חב&quot;ד]], הקלקה על האופציה 'גרסת הדפסה' המצויה תחת הכותרת 'תיבת כלים' שמצד ימין לטקסט עצמו. לאחר מכן ללחוץ על CTRL+P. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בתשרי ה'תשע&quot;ד 13:19, 8 בספטמבר 2013 (UTC)<br /> <br /> == חסר פה שמות של הנהלת החב&quot;דפדיה ==<br /> <br /> לדוגמה: [[כפר חב&quot;ד (שבועון)]] מפורט בפרטיות כל חברי ההנהלה והמערכת, ואילו חב&quot;דפדיה, שזה האתר שלו, לא מפורט מי ההנהלה וחברי המערכת. --[[משתמש:Toramedia770|Toramedia770]] - [[שיחת משתמש:Toramedia770|שיחה]] 16:25, 17 בנובמבר 2015 (UTC)<br /> :כי פשוט אין הנהלה. כל אחד תורם לפי הכללים. זה שיתופי לגמרי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:59, 19 בנובמבר 2015 (UTC)<br /> ::בסדר. ואני לתומי חשבתי שיש הנהלה רוחנית. {{שכח לחתום|Toramedia770}}<br /> :::פתח בבור ומסיים בכותל. שאלת על הנהלה ומערכת, וסיימת בהנהלה רוחנית. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בכסלו ה'תשע&quot;ו, למניינם 18:02, 19 בנובמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> == מספר הצפיות ==<br /> <br /> האם כדאי לדעתכם להוסיף כי מספר הצפיות עד שנת תשע&quot;ו הוא [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA כ60 מליון]? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;ו, למניינם 01:47, 23 במאי 2016 (UTC)<br /> :לדעתי כן. וגם להעלות כתבה באינפו ביום שיגיע לשישים.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 10:12, 23 במאי 2016 (UTC)<br /> ::וכמובן למצוא ניסוח המבהיר שזה מספר הצפיות בדפי התוכן בלבד, בלי לכלול עוד עשרות מליוני צפיות בדפי שיחה, קטגוריות, ודפים נלווים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:30, 23 במאי 2016 (UTC)<br /> :::אבל לא הבנתי למה כאן, ולא ב[[חב&quot;דפדיה:ציוני דרך]]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:39, ט&quot;ו באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> ::::מאותה סיבה שכתוב כאן את מספר הערכים בחב&quot;דפדיה, מן הראוי להדגיש כאן את מספר הצפיות הגבוה של חב&quot;דפדיה, למען ידעו כל הארץ כי חב&quot;ד פדיה היא האנציקלופדיה החרדית הגדולה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט&quot;ז באייר ה'תשע&quot;ו, למניינם 00:07, 24 במאי 2016 (UTC)<br /> <br /> == סמל ==<br /> <br /> עכשיו אפשר להחליף את התמונה של הסמל העכשוי לסמל החדש. [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 00:08, 7 במרץ 2019 (UTC)<br /> :{{א|חלוקת קונטרסים}}, זה לא סמך חדש, אלא פשוט נוסף ב&quot;ה כדי שיהיה בכל דף--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Men770|מייל]]. כעת,ל' באדר א' ה'תשע&quot;ט, 06:52 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br /> ==אשריכם==<br /> אשריכם חב&quot;דפדיה שאתם עומדים על העקרונות של הרבי ולא נכנעים להעלם וההסתר!<br /> ([[משתמש:אפרים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:אפרים|שיחה]], 12:05, כ&quot;ד באב, ה'תש&quot;ף 12:05, 14 באוגוסט 2020 (UTC))<br /> <br /> == שמח לבשר ==<br /> <br /> שמח לבשר על הרחבת הדף, לא עוד דף פצפון על פרויקט כה עצום! | נכתב בשעה 21:55 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ&quot;ה באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.<br /> <br /> == פורטלים ==<br /> <br /> היש להכניס גם את שאר הפורטלים שאינם בעמוד ראשי?--''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 03:20, כ&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;א<br /> :לדעתי לא, צריך לשאול את קונטרסים גם לגבי הפצת המעיינות ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 05:42 - היום, [[כ&quot;ב בכסלו]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::לדעתי [[פורטל:הפצת המעיינות]] ראוי להיות גם בקישורים בצד השני (מלבד שכך חסר לציטוטים מקורות כמעט, שבעז&quot;ה אנסה לעבוד עליהם השבוע, אך ממילא כך גם בשאר הפורטלים, הפורטל מושלם ויפה). '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) - הוקלד בתאריך כ&quot;ב בכסלו ה'תשפ&quot;א, 09:05, 8 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> :::הפעם [אבל רק הפעם], נראה לי שאני מסכים עם פולע|חבר {{קריצה}} --[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 14:10, כ&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;א 14:10, 8 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == משוב ==<br /> <br /> בספר יהדות הדממה נדמה לי ב'<br /> 185 מסופר על 10 הרוגי המלכות החב&quot;דיים בבריה&quot;מ ( לא מזמן חפשתי אצלכם ולא מצאתי ){{משוב}} [[מיוחד:תרומות/37.60.47.76|37.60.47.76]] 10:08, 1 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :תודה על ההערה, אתה מוזמן להוסיף מידיעותיך ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:08 • כ&quot;ז בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == לוגו ==<br /> <br /> ישנו אותו מתישהוא? --- [[משתמש:לוחם חב&quot;די|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;לוחם חב&quot;די&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:לוחם חב&quot;די|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;יצאנו למלחמה&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הקרב על הגדלת חב&quot;דפדיה&lt;/font&gt;]] 17:15, 24 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> <br /> == אנציקלופדיה - 2 ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} דבריו של [[הרבי]]: {{ציטוט|השם 'אנציקלופדיה' הוא שם של גויים, ולפלא שבחרו בשם כזה, אבל, כפי הנראה, הרי זה מקרה אבוד...|שיחת ש&quot;פ ויקרא תשמ&quot;ה, התוועדויות תשמ&quot;ה ג', 1609}} [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|דף השיחה שלי]], 15:29, כ&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;ד.<br /> :[[משתמש:חיים נהר]] ענה לך ב[[#אנציקלופדיה|תחילת דף שיחה זה]]. אגב, לאתר קוראים חב&quot;דפדיה ולא 'אנציקלופדיית חב&quot;ד' וכד' ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ד • 19:49, 31 בינואר 2024 (UTC)<br /> <br /> == סטטיסטיקה וחלוקת ערכים פנימית ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} אודה למי שיורה דרכי מאיפה אפשר לשאוב מידע עדכני (או שיעדכן בעצמו), לצורך הרחבת הערך:<br /> *מספר ממוצע צופים יומי / שבועי / חודשי / שנתי באתר<br /> *מספר דפים נצפים ממוצע באתר<br /> *קצב הוספת ערכים באתר{{הערה|לכאורה זה דווקא יחסית פשוט, עד היום עברו בערך 6,600 ימים מפתיחת האתר, והתווספו 9,500 (האתר נפתח עם 1000 ערכים), מה שאומר שבממוצע מתווספים ביום 1.5 ערכים.}}<br /> *מספר משתמשים פעילים ממוצע<br /> *<br /> ;חלוקה פנימית של הערכים באתר:<br /> *מספר משוער של ערכי מושגים בחסידות וערכים במבט החסידות<br /> *מספר משוער של ערכי ניגונים<br /> *מספר משוער של ערכי ספרים<br /> *מספר משוער של ערכי אישים (בהם עצמם: משפחת רבותינו נשיאינו, גדולי ישראל, רבנים, ידידי חב&quot;ד, חסידים)<br /> *מספר משוער של ערכי תאריכים<br /> *מספר משוער של ערכי תוכן (פרקי תניא, פרקי תהילים, מסכתות הש&quot;ס, וכיו&quot;ב)<br /> *מספר משוער של ערכי היסטוריה חב&quot;דית<br /> *מספר משוער של ערכי אתרים יישובים ומדינות<br /> <br /> יישר כח לשותפים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:13, ל' בניסן, ה'תשפ&quot;ד 09:13, 8 במאי 2024 (IDT)<br /> <br /> ==חבדפדיה באנגלית==<br /> יש להוסיף[[משתמש:ר.ז.|ר.ז.]] - [[שיחת משתמש:ר.ז.|שיחה]], 20:37, ב' באב, ה'תשפ&quot;ה 20:37, 27 ביולי 2025 (IDT)<br /> :כשהאתר יפורסם הערך יתפצל. בנתיים אני עובד עליו [[משתמש:מ. רובין/חב&quot;דפדיה האנגלית|כאן]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:מ. רובין|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/מ. רובין|ת]]|[[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/מ. רובין|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 21:19, 27 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> == מי הקים את חב&quot;דפדיה??? ==<br /> <br /> [[אלחנן צייגר]] או קבוצת תמימים מה[[קבוצה]] באחת משנות ה[[תש&quot;ס|סמ&quot;ך'ים]]? מעיון בגרסאות קודמות אני מגלה שישנם כמה דעות בנושא... [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:38, י&quot;ז בשבט, ה'תשפ&quot;ו 19:38, 4 בפברואר 2026 (IST)</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94&diff=841495 2026-04-13T16:25:30Z

<p>מ. רובין: /* אפליקציה (יישומון) */</p> <hr /> <div>== אפליקציה (יישומון) == <br /> היום גיליתי בדרך אגב ממש שיצא לאור עולם אפליקציה של חבדפדיה לא יודע כמה זמן זה כבר על מה שבטוח שאני ורבים כמוני מחכים לזה הרבה מאוד זמן ברוך השם אפליקציה עובדת טוב ואפשר להוריד אותה אפילו דרך חנות גוגל פליי (זה עולה הרבה כסף- הויי אומר שמישהו השקיע בזה שאלה גדולה שלי איך אין שום אזכור לזה ברשת לא בחבד אינפו לא בפרסום בקבוצות וכדומה מפרט שזה בשורה גדולה מאוד שיכולה להגדיל משמעותית את היקף הפרסום שלך בפדיה במיוחד ברוך שעם העליה המבורכת הן בכמות והן באיכות הערכים אשמח לדעת מי הוביל את המהלך ובאמת מדוע למה זה לא פורסם ובתקווה שגם יפורסם והיה לכשיפוצו מעיינותיך חוצה וודאי יפעל את פעולתו ויביא להתגלות המלאה של מלכנו משיחנו. [[משתמש:ישראל בטח בהשם|שיחה]]<br /> :זה די חדש וכן עדיין עוד לא הספקנו לפרסם. כדאי שתתקן את חתימתך לפי [[עזרה:חתימה|הכללים]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 19:25, 13 באפריל 2026 (IDT)<br /> <br /> == אנציקלופדיה ==<br /> עד כמה שזכור לי, הרבי הסתייג משימוש בשם אנציקלופדיה ולכן נקרא הספר הידוע בשם 'ספר הערכים'. לענ&quot;ד, מן הראוי לקחת זאת בחשבון. [[משתמש:צבי|צבי]] 17:59, 13 יוני 2007 (EDT)<br /> :יש לך מקור לעניין? ממי שמעת את זה? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 01:10, 25 יוני 2007 (EDT)<br /> ::אני בכ&quot;א שמעתי מאחד מגדולי ה[[משפיע]]ים שי', שאמר שהרבי התנגד ואמר לרחשד&quot;ב ולר' יואל לא לקרוא לזה אנצקלופדיה אלא ספר ערכים, והרבי פנה בעניין לרב זווין בקשר לאנצקלופדיה התלמודית. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[כולל חב&quot;ד|הצטרפו למיזם כולל חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]*<br /> :::כדאי לבדוק שוב את העניין ולשנות על-פי הנ&quot;ל.'''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]<br /> <br /> ::::אין מה לשנות! מדובר בשני עניינים שונים. כשמדובר על העניינים הכי עמוקים בחסידות ובכלל תורת החסידות, הרי הדרישה היא ללמוד כפי שרבותינו נשיאינו כתבו\אמרו, היינו ללמוד מאמר מאמר כמודפס בספרי החסידות וכו'. ללמוד אותם לפי עניינים הרי זה גראבקייט הכי גדולה. לרכוש &quot;השכלה&quot; בחסידות רח&quot;ל. ולכן התנגדו כל רבותינו נשיאינו לערוך, לא רק אינציקלופדיה, אלא גם &quot;ספר הערכים&quot; (ולכן לא תראה בשום ישיבה חב&quot;דית שילמדו ספר הערכים, אפי' שלכאורה העניינים שם מבוארים בצורה הכי מופלאה שרק יכול להעלות על דמיון של חסיד). אמנם הרבי שלנו-שליט&quot;א, כתפיים רחבות לו, והוא החליט שכעת כן צריך לערוך ספר שיסכם ויתמצת כל סוגיה בחסידות בנפרד, מסיבות השמורות עמדו (וכבר דנו ודשו בזה חסידים ומשפיעים). אך כמובן שהעיקרון להיזהר לא ללמוד חסידות כמו שלומדים &quot;תיאוריית הבשט&quot; (בי&quot;ת סגולה) באוניברסיטה רח&quot;ל - בעינו עומד. ולכן הס מלקוראו &quot;אנציקלופדיה&quot;. כנראה ש&quot;ספר הערכים&quot; נשמע אחרת (בלי להיכנס ל[[ד&quot;ע]]).<br /> <br /> ::::כאן אבל, אכן כן מדובר באינציקלופדיה. מדובר במיזם ערכים (ע&quot;ד מה שוולפא עשה ועוד) שיסכור כל מושג, ערך, ספר, תאריך וכו' וכו', במילים קצרות כדי להפיץ המעיינות חוצה. הרצון להחדיר את ה&quot;אל&quot;ף&quot; לתוך עולם האינציקלופדיה (דבר שעדיין לא נעשה). וכמו שאף אחד לא יבקש למחוק את הערכים החב&quot;דיים מויקיפדיה כך בדיוק לא שייך להחליף את השם כאן. ואין כאן שום שייכות לספר הערכים ורק מי שלא מבין המשמעות של כל אחד מהפרוייקטים השונים האלה יכול לערב ביניהם. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:47, 25 ספטמבר 2009 (IDT)<br /> == כמה ערכים יש בחב&quot;ד פדיה ==<br /> <br /> בויקיפדיה כתוב כמה ערכים יש, למה לא מאוזכר כאן? מילא בדף הראשי, קצת פדיחות אבל פה?? מה יזיק? --[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 22:48, 12 יולי 2009 (IDT)<br /> :כתוב. כנס לדף &quot;דפים מיוחדים&quot; שבימין החלון, ושם ל&quot;סטטיסטיקות&quot;. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Statistics נותרו עוד פחות מחמישים ערכים...החודש מגיעים לשלושת אלפים!]<br /> <br /> החב&quot;דפדיה זה ערבוב ורשות הרבים. היו צריכים לעשות משהו שיהיה שם מורגש את הנקודה של כל תורת החסידות איך שהרבי מביא את זה בשיחת שמחת תורה תשנ&quot;ב &quot;אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני&quot;. צריכים חב&quot;דפדיה נוסף אחר, שיהיה בדומה לספר הערכים חב&quot;ד, שיקיף את כל המושגים בתורת החסידות. שכל תלמיד יוכל לראות בה ורק להתחזק בזה בחסידות ויראת שמים טהורה. היות ואי אפשר שיהיו הרבה בדרגה של הרה&quot;ח ר יואל כהן לכתוב כל כך מדוייק את המושגים בתורת החסידות, הייתי מציע שיהיה משהו כמו ספר הליקוטים של הצמח צדק שהשתתפו בזה תלמידי התמימים.--[[משתמש:Avrohomn|Avrohomn]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn|שיחה]] <br /> :הינך מוזמן לבקר ב[[פורטל:תורת חב&quot;ד]] ולהוסיף מחכמתך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ט&quot;ו בכסלו ה'תשע&quot;א 03:46, 22 בנובמבר 2010 (UTC)<br /> <br /> == הצעות תיקוני לשון ==<br /> 1. במקום <br /> :&quot;בכתיבה קלה השווה לכל נפש.&quot;<br /> לכתוב<br /> :בשפה פשוטה המובנת לכל.<br /> או<br /> :&quot;בשפה פשוטה, המובנת גם לכאלה שאינם מכירים את החסידות.&quot;<br /> <br /> פסקה הבאה:<br /> מטרת חב&quot;דפדיה יצירת ערך אנציקלופדי, מקיף, מנוסח ומלווה ב[[חב&quot;דפדיה:מקורות בחב&quot;דפדיה|מקורות]], לכל מושג, נושא, דמות וכדומה בחסידות חב&quot;ד. דגש מיוחד, מושם בחב&quot;דפדיה על הרחבת ערכים, העוסקים בתורת החסידות...<br /> <br /> עד כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 00:15, 13 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :שניתי על פי הערותיך ושיקול דעתי. אשמח לקבל תגובות. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ו' בטבת ה'תשע&quot;א 01:40, 13 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ::{{בעד}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 02:30, 13 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> :::ייש&quot;כ. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ו' בטבת ה'תשע&quot;א 02:31, 13 בדצמבר 2010 (UTC)<br /> ועוד.<br /> <br /> וירטואלי יש לו קונוטציה של מדומה ושאר מרעין בישין [http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99 ויקימילון] אני ממליץ בחום להחליף ל&quot;פועלת ברשת האינטרנט&quot;. או &quot;הפועלת בשיטת [[ויקי]]&quot;. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 01:25, 18 בינואר 2011 (UTC)<br /> :שיניתי ועוד נוספים. מחכה לחוות דעתך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ג בשבט ה'תשע&quot;א 01:46, 18 בינואר 2011 (UTC)<br /> נראו לי השינויים. ועוד: מה הטעם בסוגריים עם כתובת האתר? '''chabadpedia.co.il'''? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 18:36, 18 בינואר 2011 (UTC)<br /> ::דף זה היה בעבר דף ה&quot;אודות&quot; והוא הוסב לערך. הסרתי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ג בשבט ה'תשע&quot;א 20:01, 18 בינואר 2011 (UTC)<br /> <br /> == עץ משפחת חבד ==<br /> <br /> שלום!<br /> ללא אריכות מיותרת.. ראיתי באתר את עץ שולשלת היחס. האם וכיצד יש דרך להדפיס?<br /> (בקצרה אומר שזה עבור לימוד בת&quot;ת חב&quot;ד בירושלים.<br /> --[[מיוחד:תרומות/84.228.52.231|84.228.52.231]] 20:16, 14 באוגוסט 2013 (UTC)יועזר--[[מיוחד:תרומות/84.228.52.231|84.228.52.231]] 20:16, 14 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> ::[[מדיה:עץ_שושלת_חב''ד.PNG]]'' - העליתי את זה בשבילך כתמונה. אם תכתוב את האימייל שלך אוכל לשלוח לך יותר איכותי. כפשוט, יש לציין קרדיט לחב&quot;דפדיה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' באלול ה'תשע&quot;ג • 21:56, 14 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :::למרות שזה ישן... הדרך היותר פשוטה, היא כניסה לדף [[תבנית:עץ אדמו&quot;רי חב&quot;ד]], הקלקה על האופציה 'גרסת הדפסה' המצויה תחת הכותרת 'תיבת כלים' שמצד ימין לטקסט עצמו. לאחר מכן ללחוץ על CTRL+P. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בתשרי ה'תשע&quot;ד 13:19, 8 בספטמבר 2013 (UTC)<br /> <br /> == חסר פה שמות של הנהלת החב&quot;דפדיה ==<br /> <br /> לדוגמה: [[כפר חב&quot;ד (שבועון)]] מפורט בפרטיות כל חברי ההנהלה והמערכת, ואילו חב&quot;דפדיה, שזה האתר שלו, לא מפורט מי ההנהלה וחברי המערכת. --[[משתמש:Toramedia770|Toramedia770]] - [[שיחת משתמש:Toramedia770|שיחה]] 16:25, 17 בנובמבר 2015 (UTC)<br /> :כי פשוט אין הנהלה. כל אחד תורם לפי הכללים. זה שיתופי לגמרי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:59, 19 בנובמבר 2015 (UTC)<br /> ::בסדר. ואני לתומי חשבתי שיש הנהלה רוחנית. {{שכח לחתום|Toramedia770}}<br /> :::פתח בבור ומסיים בכותל. שאלת על הנהלה ומערכת, וסיימת בהנהלה רוחנית. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' בכסלו ה'תשע&quot;ו, למניינם 18:02, 19 בנובמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> == מספר הצפיות ==<br /> <br /> האם כדאי לדעתכם להוסיף כי מספר הצפיות עד שנת תשע&quot;ו הוא [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA כ60 מליון]? '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט&quot;ו באייר ה'תשע&quot;ו, למניינם 01:47, 23 במאי 2016 (UTC)<br /> :לדעתי כן. וגם להעלות כתבה באינפו ביום שיגיע לשישים.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 10:12, 23 במאי 2016 (UTC)<br /> ::וכמובן למצוא ניסוח המבהיר שזה מספר הצפיות בדפי התוכן בלבד, בלי לכלול עוד עשרות מליוני צפיות בדפי שיחה, קטגוריות, ודפים נלווים... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:30, 23 במאי 2016 (UTC)<br /> :::אבל לא הבנתי למה כאן, ולא ב[[חב&quot;דפדיה:ציוני דרך]]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 23:39, ט&quot;ו באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> ::::מאותה סיבה שכתוב כאן את מספר הערכים בחב&quot;דפדיה, מן הראוי להדגיש כאן את מספר הצפיות הגבוה של חב&quot;דפדיה, למען ידעו כל הארץ כי חב&quot;ד פדיה היא האנציקלופדיה החרדית הגדולה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט&quot;ז באייר ה'תשע&quot;ו, למניינם 00:07, 24 במאי 2016 (UTC)<br /> <br /> == סמל ==<br /> <br /> עכשיו אפשר להחליף את התמונה של הסמל העכשוי לסמל החדש. [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] 00:08, 7 במרץ 2019 (UTC)<br /> :{{א|חלוקת קונטרסים}}, זה לא סמך חדש, אלא פשוט נוסף ב&quot;ה כדי שיהיה בכל דף--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Men770|מייל]]. כעת,ל' באדר א' ה'תשע&quot;ט, 06:52 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br /> ==אשריכם==<br /> אשריכם חב&quot;דפדיה שאתם עומדים על העקרונות של הרבי ולא נכנעים להעלם וההסתר!<br /> ([[משתמש:אפרים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:אפרים|שיחה]], 12:05, כ&quot;ד באב, ה'תש&quot;ף 12:05, 14 באוגוסט 2020 (UTC))<br /> <br /> == שמח לבשר ==<br /> <br /> שמח לבשר על הרחבת הדף, לא עוד דף פצפון על פרויקט כה עצום! | נכתב בשעה 21:55 ע&quot;י [[שיחת משתמש:חבר|חבר]] - היום, [[כ&quot;ה באב]] [[ה'תש&quot;ף]] ([[תש&quot;פ]]) מגיע משיח.<br /> <br /> == פורטלים ==<br /> <br /> היש להכניס גם את שאר הפורטלים שאינם בעמוד ראשי?--''[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב&quot;דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 03:20, כ&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;א<br /> :לדעתי לא, צריך לשאול את קונטרסים גם לגבי הפצת המעיינות ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 05:42 - היום, [[כ&quot;ב בכסלו]] [[תשפ&quot;א]] מגיע משיח.<br /> ::לדעתי [[פורטל:הפצת המעיינות]] ראוי להיות גם בקישורים בצד השני (מלבד שכך חסר לציטוטים מקורות כמעט, שבעז&quot;ה אנסה לעבוד עליהם השבוע, אך ממילא כך גם בשאר הפורטלים, הפורטל מושלם ויפה). '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) - הוקלד בתאריך כ&quot;ב בכסלו ה'תשפ&quot;א, 09:05, 8 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> :::הפעם [אבל רק הפעם], נראה לי שאני מסכים עם פולע|חבר {{קריצה}} --[[משתמש:ידע חסידי|ידע חסידי]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 14:10, כ&quot;ב בכסלו, ה'תשפ&quot;א 14:10, 8 בדצמבר 2020 (UTC)<br /> <br /> == משוב ==<br /> <br /> בספר יהדות הדממה נדמה לי ב'<br /> 185 מסופר על 10 הרוגי המלכות החב&quot;דיים בבריה&quot;מ ( לא מזמן חפשתי אצלכם ולא מצאתי ){{משוב}} [[מיוחד:תרומות/37.60.47.76|37.60.47.76]] 10:08, 1 בנובמבר 2021 (UTC)<br /> :תודה על ההערה, אתה מוזמן להוסיף מידיעותיך ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 03:08 • כ&quot;ז בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == לוגו ==<br /> <br /> ישנו אותו מתישהוא? --- [[משתמש:לוחם חב&quot;די|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;לוחם חב&quot;די&lt;/font&gt;]] - [[שיחת משתמש:לוחם חב&quot;די|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;יצאנו למלחמה&lt;/font&gt;]] - [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|&lt;font face=&quot;Guttman vilna&quot;&gt;הקרב על הגדלת חב&quot;דפדיה&lt;/font&gt;]] 17:15, 24 באוגוסט 2022 (UTC)<br /> <br /> == אנציקלופדיה - 2 ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} דבריו של [[הרבי]]: {{ציטוט|השם 'אנציקלופדיה' הוא שם של גויים, ולפלא שבחרו בשם כזה, אבל, כפי הנראה, הרי זה מקרה אבוד...|שיחת ש&quot;פ ויקרא תשמ&quot;ה, התוועדויות תשמ&quot;ה ג', 1609}} [[משתמש:צוברענגען משיח|צוברענגען משיח]] - [[שיחת משתמש:צוברענגען משיח|דף השיחה שלי]], 15:29, כ&quot;א בשבט, ה'תשפ&quot;ד.<br /> :[[משתמש:חיים נהר]] ענה לך ב[[#אנציקלופדיה|תחילת דף שיחה זה]]. אגב, לאתר קוראים חב&quot;דפדיה ולא 'אנציקלופדיית חב&quot;ד' וכד' ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;א בשבט ה'תשפ&quot;ד • 19:49, 31 בינואר 2024 (UTC)<br /> <br /> == סטטיסטיקה וחלוקת ערכים פנימית ==<br /> <br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}} אודה למי שיורה דרכי מאיפה אפשר לשאוב מידע עדכני (או שיעדכן בעצמו), לצורך הרחבת הערך:<br /> *מספר ממוצע צופים יומי / שבועי / חודשי / שנתי באתר<br /> *מספר דפים נצפים ממוצע באתר<br /> *קצב הוספת ערכים באתר{{הערה|לכאורה זה דווקא יחסית פשוט, עד היום עברו בערך 6,600 ימים מפתיחת האתר, והתווספו 9,500 (האתר נפתח עם 1000 ערכים), מה שאומר שבממוצע מתווספים ביום 1.5 ערכים.}}<br /> *מספר משתמשים פעילים ממוצע<br /> *<br /> ;חלוקה פנימית של הערכים באתר:<br /> *מספר משוער של ערכי מושגים בחסידות וערכים במבט החסידות<br /> *מספר משוער של ערכי ניגונים<br /> *מספר משוער של ערכי ספרים<br /> *מספר משוער של ערכי אישים (בהם עצמם: משפחת רבותינו נשיאינו, גדולי ישראל, רבנים, ידידי חב&quot;ד, חסידים)<br /> *מספר משוער של ערכי תאריכים<br /> *מספר משוער של ערכי תוכן (פרקי תניא, פרקי תהילים, מסכתות הש&quot;ס, וכיו&quot;ב)<br /> *מספר משוער של ערכי היסטוריה חב&quot;דית<br /> *מספר משוער של ערכי אתרים יישובים ומדינות<br /> <br /> יישר כח לשותפים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:13, ל' בניסן, ה'תשפ&quot;ד 09:13, 8 במאי 2024 (IDT)<br /> <br /> ==חבדפדיה באנגלית==<br /> יש להוסיף[[משתמש:ר.ז.|ר.ז.]] - [[שיחת משתמש:ר.ז.|שיחה]], 20:37, ב' באב, ה'תשפ&quot;ה 20:37, 27 ביולי 2025 (IDT)<br /> :כשהאתר יפורסם הערך יתפצל. בנתיים אני עובד עליו [[משתמש:מ. רובין/חב&quot;דפדיה האנגלית|כאן]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:מ. רובין|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/מ. רובין|ת]]|[[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/מ. רובין|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 21:19, 27 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> == מי הקים את חב&quot;דפדיה??? ==<br /> <br /> [[אלחנן צייגר]] או קבוצת תמימים מה[[קבוצה]] באחת משנות ה[[תש&quot;ס|סמ&quot;ך'ים]]? מעיון בגרסאות קודמות אני מגלה שישנם כמה דעות בנושא... [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:38, י&quot;ז בשבט, ה'תשפ&quot;ו 19:38, 4 בפברואר 2026 (IST)</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=841494 2026-04-13T16:23:52Z

<p>מ. רובין: פישוט קישור, הסרת קטגוריה כפולה</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב זלמן טוביה אבלסקי<br /> |תמונה=אבלסקי.jpg<br /> |תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה<br /> מלפנים: שליח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[רומניה]],<br /> חבר הנהלות רשת אהלי יוסף יצחק וצעירי חב&quot;ד בארץ הקודש,<br /> ראשון השלוחים לעיר קריית גת<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ו אדר]] א' [[תרפ&quot;ז]]<br /> |מקום לידה=בעיר [[מוסקבה]] ב[[רוסיה]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ט סיון]] [[תשע&quot;ד]]<br /> |מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]<br /> |מקום פעילות=רוסיה, אוזבקיסטאן, גרמניה, הונגריה, רומניה, ארץ הקודש, רוסיה, אוקראינה, מולדובה<br /> |תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה<br /> |רבותיו= [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[הרבי מליובאוויטש]], 'הבוידער רב', הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]<br /> |חיבוריו=&quot;תולדות המהר&quot;ל&quot; ו&quot;תולדות בעל התניא&quot;<br /> }}<br /> [[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו&quot;ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> הרב '''זלמן טוביה אבלסקי''' ([[כ&quot;ו באדר|כ&quot;ו באדר א']] [[תרפ&quot;ז]] - [[כ&quot;ט בסיוון]] [[תשע&quot;ד]]) היה [[שלוחי הרבי|שליח הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של [[מולדובה]] ובירתה [[קישינב]], נשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. מייסד ומנהל חב&quot;ד ליובאוויטש במדינת שליחותו מולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[רומניה]]. ממיסדי וחברי הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי חב&quot;ד בארץ הקודש]], ראשון השלוחים לעיר [[קריית גת]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל&quot;א]] ל&quot;בעל הבית&quot;{{הערה|ראו בהרחבה בפסקה [[#בעל הבית של מדינת רומניה]]}} על מדינת רומניה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] ב[[כ&quot;ו אדר א']] [[תרפ&quot;ז]] לרב [[שמריהו אבלסקי]] ולנחמה רחל (בתו של הרב [[ישעיה זושא שובאוו]]).<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות וביניהם ב[[תומכי תמימים סמרקנד]].<br /> <br /> לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]] במסגרת [[הבריחה הגדולה]] למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]]. נשא את לאה (לבית הורביץ).<br /> <br /> במהלך שהותו בישיבה ב[[פוקינג]] קיבל הוראה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לצאת בשליחות סודית ל[[רומניה]] במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי [[רוסיה]]. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, ולוותה ב[[מסירות נפש]] מצדו בשל המצב ששרר ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.<br /> <br /> ===שנות ילדותו===<br /> בימי ילדותו, גר הרב אבלסקי עם משפחתו בעיר [[מוסקבה]], בסמיכות לבית הכנסת החבד&quot;י [[המרכז היהודי קהילתי מארינה רושצ'ה (מוסקבה)|מארינע ראשצע]], שאביו היה מהתפללים במקום וסבו שימש גם רבה של בית הכנסת.<br /> <br /> באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הקטן [[שלום דוב בער אבלסקי|שלום דוב בער]], נוסף לאביהם שלמד עמהם. לימודים בסתר נערכו במקומות נוספים. שני האחים ר' זלמן טוביה ואחיו שלום דוב בער היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.<br /> <br /> [[בר מצוה|בר המצוה]] שלו נערכה בהסתר ובהחבא בביתם מתוך שקט מוחלט וציפוי החלונות בשמיכות.<br /> <br /> אחרי שהחלה המלחמה, ברחו במסע מפרך כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים.<br /> <br /> ===בחצר סקולען===<br /> במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].<br /> <br /> האדמו&quot;ר רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול]] מ[[סקולען]] חיבב מאוד את &quot;ר' זלמן דער ליובאוויטשער&quot;, כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית [[מצה|מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו&quot;ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]], ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.<br /> <br /> לבקשת האדמו&quot;ר למד הרב אבלסקי עם בנו, רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]], [[תלמוד|גמרא]] ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו [[בני ישראל]]. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען (עד פטירתו בשנת [[תשע&quot;ט]]) והיה לידיד חב&quot;ד.<br /> <br /> [[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] עם בנו של האדמו&quot;ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: &quot;בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו ב[[ברית המועצות|מדינה ההיא]]&quot;.<br /> <br /> ==בעל הבית של מדינת רומניה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[האו&quot;ם החסידי]]}}<br /> ב[[חג הסוכות]] [[תשל&quot;א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או&quot;ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי [[סוכות|חג הסוכות]], החל מהיום הראשון של החג, ועד ל[[שמחת תורה]].<br /> <br /> במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר [[אומות העולם]] מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בענייני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.<br /> <br /> ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, הקים הרבי [[או&quot;ם החסידי]], בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה&quot;בעל הבית&quot; של אותה מדינה על פי תורה.<br /> <br /> הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ&quot;בעל הבית&quot; על מדינת [[רומניה]].<br /> <br /> חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ברומניה הקומוניסטית.<br /> הרבי מינה אותו ל&quot;שגריר&quot; רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] שיגיד לחיים בתור נציגו של אביו.<br /> <br /> ==פעילות בארץ הקודש==<br /> בשנת [[תש&quot;י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|אגודת חסידי חב&quot;ד]] בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים|הפעילים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> הרב אבלסקי היה רוח החיה ופעיל נמרץ ב[[ערב חב&quot;ד|ערבי חב&quot;ד]] ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ&quot;ש והתמימים לצאת להפיץ אידישקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא&quot;ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.<br /> <br /> במסמכי הרשת מופיע גם בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו, שם זה השאיר ולא החליף לשמו המקורי בהוראת הרבי, כי ניירת זאת הצילה אותו בשליחות [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ברומניה.<br /> <br /> ===ממקימי ומייסדי ה'רשת'===<br /> הרב אבלסקי עזר להקמת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות.<br /> <br /> במהלך השנים [[תשי&quot;ב]] - [[תשי&quot;ט]] שימש הרב אבלסקי כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, [[יפו]] ו[[כפר סבא]].<br /> <br /> מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מ[[תימן]] ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.<br /> <br /> על עבודתו בבתי הספר של הרשת, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודתו כעבודת עבד נאמן.<br /> <br /> ===שליח ומייסד קהילת חב&quot;ד בקריית גת===<br /> בשנת [[תשי&quot;ט]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליחות]] ב[[קריית גת]], וייסד בה קהילה ומוסדות חב&quot;ד.<br /> <br /> הרב זלמן אבלסקי הוא שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום ומיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב&quot;ד לבנות בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו לשמירת תורה ומצוות ולחסידות חב&quot;ד, הרב אבלסקי עמד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך ל&quot;עבודה בכוח עצמו&quot; תוך דוגמה לכל מנהלי בתי ספר חב&quot;ד של רשת אהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב&quot;ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כותלי ושטח בית ספר חב&quot;ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב&quot;ד ב[[קריית גת|קרית גת]], והשקיע רבות בהקמת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים בעיר]] בשנת [[תשכ&quot;ז]].<br /> מייסד בית הכנסת חב&quot;ד הראשון בקריית גת וקהילת חב&quot;ד ליובאוויטש בעיר.<br /> <br /> פעילות מיוחדת שעשה, הייתה יסוד בית ספר חב&quot;די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב אבלסקי שיטה בשם &quot;חינוך חברתי&quot; שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת חב&quot;ד בכלל ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] בפרט &quot;עבודה בכוח עצמו&quot;. בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.<br /> הרב אבלסקי ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב&quot;ד ועמך בית ישראל.<br /> <br /> הרב אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב&quot;ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב אבלסקי הייתה אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).<br /> <br /> ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב&quot;דית בעיר, הוא הקים את [[בית כנסת חב&quot;ד המרכזי קריית גת|בית כנסת חב&quot;ד המרכזי]] הראשון שם שימש כ[[רב (תואר)|רב]] ו[[משפיע]]. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות החב&quot;דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב אבלסקי.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.<br /> והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב&quot;ד שייסד.<br /> <br /> כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.<br /> <br /> הרב אבלסקי עשה מגוון פעולות של צעירי אגודת חב&quot;ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף &quot;רב העולים בקריית גת&quot;).<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] הקים כחלק מ[[ע&quot;א מוסדות]] [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|תלמוד תורה]] בעיר, שהתפתח והצליח בצורה מיוחדת כמו בית הספר לבנות.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ&quot;ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], &quot;ברך יהודים, ואני אברכם&quot;. מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.<br /> <br /> ===פעילות מטעם ארגון חמ&quot;ה===<br /> לאחר עליית יהודי [[ברית המועצות]] ארצה, ארגן הרב אבלסקי, יחד עם ארגון [[חמ&quot;ה]], כינוסים ארציים ליהודים דוברי [[רוסית]].<br /> <br /> ==השליחות במולדובה==<br /> [[קובץ:אבלסקי וגמ.jpg|200px|ממוזער|שמאל|עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]] בכינוס השלוחים האירופאי ב[[מוסקבה]] בשנת [[תנש&quot;א]]]]<br /> בקיץ [[תשמ&quot;ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו{{הערה|לאחר שהכניס מכתב שאלה: &quot;האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כ&quot;ק אד&quot;ש?&quot; – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: &quot;ברכה והצלחה&quot; &quot;אזכיר על הציון&quot;. במהלך התוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה}} הוא נסע לשם. בשנת [[תשנ&quot;ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.<br /> <br /> מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי, ופעל באופן גלוי ומלא.<br /> <br /> בראשית שנת [[תש&quot;נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל &quot;ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה&quot;.<br /> <br /> ===תהלוכת ל&quot;ג בעומר - תש&quot;נ===<br /> בשנת [[תש&quot;נ]] קיים [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו&quot;ח מפורט לרבי, ונענה ש&quot;נתקבל מכתבו. ות&quot;ח ת&quot;ח, ובהוספה&quot;. בשנה שלאחר מכן, [[תנש&quot;א]], החלו להתקיים תהלוכות [[ל&quot;ג בעומר]] גם בערים נוספות במדינות חבר העמים.<br /> <br /> ===רב ראשי למולדובה===<br /> ב[[ט&quot;ו בשבט]] [[תנש&quot;א|ה'תנש&quot;א]] התמנה לרבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.<br /> <br /> כחלק מפעולות הרב זלמן אבלסקי כהרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת &quot;רחוב חב&quot;ד ליובאוויטש&quot;. לצד החייאת היהדות בכל ערי המדינה ובחבל ארץ פרנידסטרוביה.<br /> <br /> ===פעילות חב&quot;ד ליובאוויטש מולדובה===<br /> הרב זלמן אבלסקי הוא ראשון השלוחים לחבר העמים, וקבע את היתד במדינת מולדובה בברכת הרבי מדינת שליחותו הוא ייסד את הקהילות היהודיות במדינת מולדובה ויצר פעילות ענפה במדינה, כמו&quot;כ הקים ויסד מוסדות רבים, בהם [[ישיבת תומכי תמימים]], כולל, בתי ספר, מעונות ילדים גנים [[קעמפ גן ישראל|מחנות קיץ גן ישראל]], עם אלפי תלמידים בוגרים, ומסודות חינוך ותוכניות נוספות, כמו גם בתי חב&quot;ד ובתי כנסת ובתי חב&quot;ד ופעילות ענפה בחגי ישראל בערי מולדובה, כך גם בחבל ארץ פדנריסטוביה.<br /> <br /> הרב זלמן אבלסקי בעשרות שנות שליחותו במולדובה פיתח קשרים מסועפים עם נציגי השלטון השפעה רבה אצל פוליטיקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה. זכה וגרם קידוש שם ליובאוויטש בהופעות הפומביות בבירת קישינב במאות אירועים מדי שנה, פרסם את [[בשורת הגאולה]], ו[[שבע מצוות בני נח]] לכל ובשטורעם מיוחד השמור לו. נשיאי מולדובה, זכו לקבל מברכותיו, והעריצו את רבם של היהודים שהוא מקור לאגדות בקרב העולם כולו.<br /> <br /> הרב זלמן אבעלסקי ייסד מכון הוצאה לאור בו גם הוציא עשרות בשנים מדי חודש עיתון רב עמודים בשם &quot;מעינות החיים&quot; המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה ה[[רוסית]], על תולדות חייהם של [[המהר&quot;ל מפראג]] ו[[השל&quot;ה]], על מפעל השליחות של [[הרבי]], ועל [[מלך המשיח]]. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב זלמן אבלסקי. בעשור האחרון בסיוע נכדו הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב.<br /> <br /> ===מוסדות חב&quot;ד ליובאוויטש מולדובה===<br /> ;בתי כנסת<br /> הרב אבלסקי הקים וחידש בתי כנסת ופעילות יהודית חב&quot;דית ברחבי מולדובה עשרות בשנים:<br /> * קישינב – בית הכנסת המרכזי &quot;חב&quot;ד ליובאוויטש&quot;, היחיד שנותר פעיל בעיר לאחר [[השואה]]. במתחם בית הכנסת בנה בעמל רב [[מקווה|מקווה טהרה]].<br /> * בערים: בלצי, טירספול, בנדרי, ארגייב וסורוקה ועוד – בתי כנסת ומרכזים יהודיים כולל אספקת צורכי חג ותשמישי קדושה, ביקורים ושיעורים של הרב זלמן אבלסקי, בערי המדינה ותוכניות לימוד לילדים, כולל בתי ספר ביום ראשון.<br /> <br /> ;מוסדות חינוך<br /> הרב זלמן אבלסקי ייסד שני בתי ספר יהודיים חב&quot;ד ליובאוויטש, גני ילדים ומעונות, בהם למדו אלפי תלמידים. מוסדות אלו העניקו חינוך יהודי חסידי, לצד ארוחות חמות ותוכניות חינוכיות מגוונות. בשנת [[תש&quot;נ]] נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]] בהסכמת הרבי, שם הכשיר הרב אבלסקי שלוחים, רבנים ושוחטים הפועלים ברחבי העולם, ומשפחות יהודיות שומרות תורה ומצוות.<br /> * גן ילדים יהודי<br /> * בית הספר אחר הצהריים<br /> * מחנות ילדים גן ישראל חב&quot;ד ליובאוויטש, מהם יצאו אלפי ילדים בוגרים עם חינוך מסור ויהודי של השליח הרב זלמן אבלסקי.<br /> * מכון חמ&quot;ש על שם הרבנית חיה מושקא, הוראה וחינוך למורות, וסמינר לבנות.<br /> <br /> ;מקווה טהרה<br /> הרב זלמן אבלסקי בנה מקוה טהרה מהודר בחצר בית הכנסת אותו הקים לתחיה, לקראת סיום בניית המקווה הציב הרב זלמן אבעלסקי את כל כספי הפנסיה שלו מניהול בית הספר בקרית גת להשלמת בניית המקוה המפואר.<br /> <br /> == ספר ==<br /> [[קובץ:שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער]]<br /> לקראת [[ה' בטבת]] [[תשפ&quot;ה]], יצא הספר הראשון בסדרת חסיד בחזית - [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], קווים מתולדות חייו של השליח הרב אבלסקי, בילדותו-בחרותו. את הספר ערך נכדו הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מנחם מענדל זלמנוב]]. הספר יצא לאור בהוצאת הספרים [[מעיינות הרז&quot;א]] - חב&quot;ד ליובאוויטש.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''חוברות ופעולות''' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת - [[עברית]], [[תש&quot;כ]] - [[תשמ&quot;א]]<br /> *'''בת הש&quot;ך''' - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן - [[רוסית]], [[תנש&quot;א]]<br /> *'''צדיק יסוד העולם''' - על צדיק הדור יחיד בדור - רוסית, [[תשנ&quot;ב]]<br /> *'''תולדות המהר&quot;ל''' - סיפור תולדות ה[[מהר&quot;ל מפראג]] - רוסית, [[תשנ&quot;ד]]<br /> *'''משיח''' - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורות התורה [[עברית]] ורוסית, [[תשס&quot;ח]], מהדורה נוספת מורחבת בשפה הרוסית נערכה והודפסה באדר התשפ&quot;ו על ידי נכדו השליח הרב מנחם זלמנוב<br /> *'''אלטער רבי''' - תולדות ה[[אדמו&quot;ר הזקן]] בעל התניא רוסית, [[תשע&quot;ב]]<br /> *'''י&quot;ט כסלו''' - סיפור [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|המאסר והגאולה]] ברוסית - ה'תשע&quot;ו<br /> *'''ופרצת חב&quot;ד''' - על הרבי - סיפורי מבצעים ומפעל השליחות - רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב<br /> *'''תודה לרבי''' - על הרבי - סיפורי ניסים על ראש בני ישראל, רוסית, נערך והודפס על ידי נכדו הרב מנחם זלמנוב<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> ביום שישי [[כ&quot;ט סיון]] [[תשע&quot;ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.<br /> <br /> מסע הלוויתו החל במוצאי [[שבת קודש]] במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] מ-[[770 כפר חב&quot;ד|770 בכפר חב&quot;ד]], עצר ב[[בית מנחם (כפר חב&quot;ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך ל[[ירושלים]] ונטמן בחלקת חב&quot;ד שב[[הר הזיתים]], ושם מנוחתו כבוד.<br /> <br /> ==הנצחה==<br /> בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב להמשכת השליחות בדרכו במדינת שליחותו והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות{{הערה|1={{קישור חבד אינפו ישן|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}.<br /> <br /> ביום ה'[[שלושים (אבלות)|שלושים]]' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב<br /> ובבית הכנסת המרכזי ב[[כפר חב&quot;ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83158 עצרת התעוררות] בבית הכנסת המרכזי כפר חב&quot;ד.}}.<br /> אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת של ישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב&quot;ד, [[בית הכנסת]] המרכזי ב[[קריית גת]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83190 אירוע לציון יום השלושים] קריית גת.}}, ובבית הכנסת המרכזי ב[[נוף הגליל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83222 ציון השלושים בנוף הגליל].}}, בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד.<br /> באירועים חולקה חוברת בשם &quot;וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83180 קובץ &quot;וידום אהרון&quot;]}}&quot; ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים.<br /> <br /> ביום הולדתו - [[כ&quot;ו באדר|כ&quot;ו אדר א']], וביום היארצייט - [[כ&quot;ט בסיוון|כ&quot;ט סיוון]] - נערכות התוועדויות עולמיות, נוסף לאירועים מקומיים ברחבי ארץ הקודש ובמדינת שליחותו מולדובה.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ה]] יצא לאור חלק א' בסדרת חסיד בחזית, הספר &quot;זלמן דער ליובאוויטשער&quot; הסוקר את תולדות חייו ופעולתיו של הרב זלמן אבעלסקי. נכתב על ידי הרב מנחם מענדל זלמנוב נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.<br /> <br /> ==פעולות לזכרו==<br /> * '''בית זלמן טוביה''' - כהוראות הרבי בשיחותיו הקדושות הוסף לבית הכנסת אותו החייה וייסד בקישינב מולדובה חב&quot;ד ליובאוויטש שמו של שליח רבותינו נשיאנו ל[[רומניה]] ובסרביה ושליח הרבי למדינת מולדובה ומחייה היהדות בה.<br /> * [[מעיינות הרז&quot;א]] - חב&quot;ד ליובאוויטש מרכז ההוצאה לאור בעברית וברוסית הוקדש על שם השליח.<br /> * '''קרן ספרי קודש''' - הפצת ספרי [[חסידות]] וגאולה בקהילות ובתי כנסת ברחבי תבל.<br /> * '''ספריות הילדים''' - ספריות תורניות וסיפורי חסידים בבתי הכנסת עבור ילדי ישראל.<br /> * '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש לזכות נשמתו.<br /> * '''משיח קמפיין''' - קמפיין להפצת [[בשורת הגאולה]] וזהות הגואל, שהוקדש לעילוי נשמתו. הקמפיין כולל שיגור מכתבים תורנים לרבנים ובני תורה בדבר זהות משיח, הוצאת והפקת ריבוי שלטים וקמפיינים ברחבי העולם, הפקת חומרי עזר לדוכני והחתמת קבלת המלכות במגוון שפות, הפקת לימוד יומי בגאולה ומשיח והפצתו ברשתות המדיה, הפקת פליירים, חוברות וספרונים המביאים בצורה קולחת את אמונת עם ישראל בכל הדורות. לקראת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] הופק על ידי משיח קמפיין שלטי במה ומצעד חדורים בבשורת הגאולה, והוענקו לשלוחים ללא תשלום, כמו כן הופקו סמלים של &quot;אנו רוצים משיח עכשיו&quot; במגוון שפות, בעיצוב דומה לאשר הוצב אצל הרבי ב'[[הפאראד אצל הרבי|פאראד]]'.<br /> * '''חינוך חי''' - ארגון הנצחת והמשך פעולות איש החינוך, ממיסדיי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] חב&quot;ד ליובאוויטש.<br /> * '''בית מדרש ע&quot;ש הרז&quot;א''' - תוכניות לימוד והוצאה לאור של בית מדרש ע&quot;ש הרז&quot;א חב&quot;ד ליובאוויטש בעברית וברוסית.<br /> * '''חסדי הרז&quot;א''' - ארגון עזרה וחסד ע&quot;ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים (כחלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).<br /> * '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס &quot;חסיד בחזית&quot; - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת &quot;וידום אהרון&quot;, באירועי השלושים שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב&quot;ד, בבית הכנסת דישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב&quot;ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקריית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנוף הגליל,<br /> * '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לזכות נשמתו.<br /> * ב[[כ&quot;ט בסיוון|כ&quot;ט סיוון]] - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ב[[הר הזיתים]] ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;בניו<br /> *הרב שמריהו אבלסקי - &quot;ביקור חולים&quot;, [[בורו פארק]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - ממשיך דרכו של אביו, השליח והרב הראשי למולדובה<br /> *הרב [[משה אבלסקי]] - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה<br /> *הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל ארגון ידידי קישינב<br /> <br /> ;חתניו<br /> *הרב [[דוד נחשון]] - יו&quot;ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב&quot;ד באה&quot;ק]], [[נוף הגליל]]<br /> *הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[מרכז חב&quot;ד שדה התעופה לוד (נתב&quot;ג)]], וחבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|אגו&quot;ח בארץ הקודש]], [[כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי ל[[מגדל העמק]], חבר הנהלת הישיבה ב[[נוף הגליל]], מפקח ויועץ כשרותי<br /> {{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת אבלסקי|תוכן={{עץ משפחת אבלסקי}}}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}<br /> *דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו ישן|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]''' גליון 530.<br /> *{{קישור חבד אינפו ישן|85615|התשורה &quot;שליחות בחזית&quot; ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}<br /> *שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/7/76/תולדות_הרב_זלמן_אבלסקי.pdf 62 שנים בשליחות]''', בתוך שבועון בית משיח גליון 932 עמוד 48<br /> * '''[https://chabad.info/moshiach/1101084/ כל מילה של הרבי קודש קודשים]''' {{אינפו}}<br /> *הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מענדל זלמנוב]], [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער (ספר)|ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], תשפ&quot;''ה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/זלמן%20אבלסקי תגית: הרב זלמן אבלסקי]''' {{לחלוחית|}}<br /> *'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_27.html הרב זלמן אבלסקי: 'בשורת הגאולה' של הרבי תתקיים במילואה]''' {{וידאו}} {{לחלוחית|}}<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2025/06/blog-post_25.html 'עובד השם' אמיתי באריכות התפילה: סיפור מופלא על ר' זלמן אבלסקי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}<br /> <br /> {{חברי האו&quot;ם החסידי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו&quot;ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:רבני מדינות]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]<br /> [[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מנכ&quot;לי רשת אהלי יוסף יצחק]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:אישים במולדובה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ד]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A9_(%D7%A2%D7%99%D7%A8)&diff=841493 2026-04-13T16:23:08Z

<p>מ. רובין: ביטול גרסה 841437 של 212.76.113.53 (שיחה)</p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=חריש<br /> |תמונה=היכל מנחם חריש.jpeg<br /> |כתובית=חזית מבנה בית כנסת חב&quot;ד היכל מנחם חריש<br /> |עיר=חריש<br /> |מדינה=ישראל<br /> |מייסדי הקהילה=הרב מנחם מענדל שוויכה, הרב אביחי כהן<br /> |רב הקהילה=הרב [[לוי יצחק אפשטיין]]<br /> |מוסדות בקהילה=5 גני ילדים, בתי כנסת, תלמוד תורה ובית ספר<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב דוד כהן, הרב אביחי כהן<br /> |מספר שלוחים=6<br /> |מספר בתי חב&quot;ד=<br /> |מספר משפחות בקהילה=85<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בחריש]]<br /> |משפיע הקהילה=הרב שכטר}}<br /> '''חָרִישׁ''' היא עיר ב{{קישור אם קיים|מחוז חיפה}} ב[[ישראל]] השוכנת בצפון-מזרח השרון, מדרום לנחל עירון ולמחלף עירון וממזרח לכביש 6. נוסדה בשנת [[תשמ&quot;ב]] כחלק מתוכנית יישובי הכוכבים, והוכרזה כעיר בשנת [[תשפ&quot;ב]], 40 שנה לאחר הקמתה.<br /> <br /> בעיר פועלות שלוש קהילות חב&quot;דיות המונות מעל ל-85 משפחות.<br /> <br /> העיר הממוקמת בסמיכות יחסית לכביש תחבורה ראשי המאפשר הגעה מהירה למרכז הארץ, חווה בשנים האחרונות צמיחה מהירה המאופיינת בתנופת בניה לצד אכלוס נרחב.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הקיבוץ חריש הוקם בשנת [[תשמ&quot;ב]] על ידי 'הקיבוץ הארצי', בסמיכות ליישוב קציר, על מקומה של היאחזות נח&quot;ל שקדמה להתבססות היישוב. בשנת [[תשנ&quot;ג]] בשל פרוץ האינתיפאדה הראשונה והסמיכות הייחסית של היישוב ליישובים הערביים בוואדי-ערה, ננטש הקיבוץ, ובמקום התושבים החזיקו במקום פלוגה של לוחמי מג&quot;ב.<br /> <br /> עם שוך האינתיפאדה, קודמה החלטת ממשלה להפוך את המקום לעיר בעלת 30,000 תושבים. בשנת [[תשנ&quot;ה]] הושלמה בניית 300 יחידות דיור ראשונות, אך האכלוס לא צלח, ובשנת [[תשס&quot;ח]] נעשה נסיון נוסף להכריז על חריש כמרחב תכנון מיוחד שיאפשר תכנון ופיתוח אזורי מהירים, תוך מטרה שהוא יהפוך לפתרון למצוקות הדיור של הציבור הדתי והחרדי.<br /> <br /> העיר המשיכה לסבול מדשדוש בהתפחות, ורק בסביבות [[תשע&quot;ה]] החלה נהירה למקום והיא החלה להתאכלס בקצב מזורז. בעקבות ההצלחה, בשנת [[תש&quot;פ]] הוגשה המלצה למשרד הפנים להרחיב את גבולות השיפוט של חריש, כדי לאפשר את המשך פיתוחה והפיכתה לעיר של כ-100,000 תושבים.<br /> <br /> כחלק מהתכנון להפיכתה של העיר למרכז עירוני מהגדולים בישראל, מתוכננת לקום בעיר תחנת רכבת, והיא צפויה להיות מחוברת באופן ישיר לכביש 6.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]] מתגוררים בחריש למעלה מ-40,000 תושבים.<br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד==<br /> קהילת חב&quot;ד חריש היא קהילה חב&quot;דית שהוקמה בשנת [[תשע&quot;ז]] על ידי הרב מנחם מענדל שוויכה ושלוש משפחות חב&quot;ד נוספות.<br /> <br /> נכון להיום, אוכלוסיית הקהילות מונה למעלה מ-85 משפחות, והיא הקהילה החרדית הראשונה שקבעה את משכנה בעיר. הקהילה זוכה ליחס חם מראש העיר, ומקיימת יחסי ידידות עם שאר הקהילות בעיר{{הערה|1=[https://chabad.info/news/523319/ ביקור רב רושם במוסדות חב&quot;ד חריש] {{*}} [https://chabad.info/news/489807/ השליח בחריש לראש המועצה: &quot;רואים בך שותף אמיתי&quot;] {{אינפו}}}}, ומצויה ביחסי ידידות עם שאר הקהילות בעיר{{הערה|1=[https://chabad.info/news/660659/ רב הקהילות הליטאיות בחריש: &quot;בלי חב&quot;ד לא היינו מסתדרים&quot;] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בעיר חריש פועלות שלוש קהילות חב&quot;ד:<br /> <br /> === קהילת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot; ===<br /> קהילת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot; פועלת במסגרת העמותה הקהילתית &quot;מאור החסידות&quot;. רב הקהילה הוא הרב [[שניאור זלמן ישראלי]]{{הערה|[https://chabad.info/elections/1215486/ לראשונה בחריש: נבחר רב לבית כנסת חב&quot;ד ע&quot;י הציבור] {{אינפו}}.}}.<br /> * '''בית הכנסת''': ממוקם ברחוב רימון 2, ומנוהל על ידי הגבאים ר' אהרון פרחי ור' אביחי אדרי.<br /> <br /> === קהילת חב&quot;ד 'היכל מנחם'===<br /> קהילת חב&quot;ד המרכזית פועלת בראשות שלוחי הרבי בעיר.<br /> * '''רב הקהילה''': הרב לוי יצחק אפשטיין.<br /> * '''בית הכנסת''': חב&quot;ד &quot;היכל מנחם&quot; ברחוב רימון 7.<br /> <br /> === קהילת חב&quot;ד בשכונת בצוותא ===<br /> קהילת חב&quot;ד בשכונת בצוותא מנוהלת על ידי הרב מנחם מענדל שכטר ור' שחר שלג<br /> <br /> ===ארגוני ומוסדות חב&quot;ד בעיר===<br /> * שלוחים ובתי חב&quot;ד: בית חב&quot;ד בעיר הוא בניהול הרב אביחי כהן והרב דוד כהן{{הערה|1=[https://chabad.info/news/526302/ בית חב&quot;ד חריש זכה במבנה חדש]{{אינפו}}}}. מנהל הפעילות הוא הרב מנחם מענדל רובין. בית חב&quot;ד בשכונת הפרחים בניהולו של הרב יוסף רבינוביץ'. בנוסף פועלים בעיר הרב [[לוי יצחק אפשטיין]] כ'שליח תורה' והרב דוד פאכערט כשליח לדוברי צרפתית {{הערה|1=[https://chabad.info/news/584664/ שליח לדוברי צרפתית מצטרף לשלוחים בחריש] {{אינפו}}}}.<br /> *[[מקווה טהרה]] [[בור על גבי בור|מתאים לשיטת חב&quot;ד]]{{הערה|1=[https://chabad.info/news/675512/ ערב חג השבועות: מקווה חב&quot;ד נחנך בחריש] {{אינפו}}}}.<br /> *5 גני ילדים בניהולם של גב' דקלה כהן וחיה מושקא טויסטר{{הערה|1=[https://chabad.info/news/522324/ פתיחת שנה&quot;ל תש&quot;פ: חינוך חב&quot;ד חריש בצמיחה] {{אינפו}}}}.<br /> *בית ספר חב&quot;ד לבנות - בניהול מרת ביילי בוטמן.<br /> *תלמוד תורה חב&quot;ד לבנים - בניהול הרב [[ראובן זאיאנץ]].<br /> *[[מרכז חמ&quot;ש להפצת המעיינות|כולל ערב לחסידות]] - בראשות הרב לוי יצחק אפשטיין והרב שלום דן.<br /> *סניף [[צבאות השם ארץ הקודש]] - בניהול הרב ברוך נוטיק.<br /> * סניף [[הפנסאים]] וישיבת ערב - בניהול הרב אלעזר כהן.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[מענדי קורטס]], '''תופעת חריש''' - הצצה מקיפה להתפתחות החב&quot;דית המואצת בחריש, [[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליון 2028.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/tag/חריש/ תגיות: חריש] {{אינפו}}<br /> *[https://www.chabadharish.com/ אתר חב&quot;ד חריש]<br /> *[https://col.org.il/news/160731 כך חגגו את המבנה החדש בחריש] {{COL}}<br /> <br /> {{מחוז חיפה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערים בישראל]]<br /> [[en:Harish (City)]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%94&diff=841491 2026-04-13T16:19:59Z

<p>מ. רובין: </p> <hr /> <div>&lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות פנייה למשתמשים|תודה]]&lt;/noinclude&gt;<br /> {|<br /> |-<br /> |[[תמונה:Kindness Barnstar Hires.png|45px|ימין|קישור=]]<br /> |תודה לך על תרומתך ל{{#שווה:{{{1|}}}|ללא|[[חב&quot;דפדיה]]|{{#תנאי:{{{תחום|}}}|'''תחום ה{{{תחום}}}''' בחב&quot;דפדיה|{{#תנאי:{{{קטגוריה|}}}|'''קטגוריית {{{קטגוריה}}}''' בחב&quot;דפדיה|{{#תנאי:{{{1|}}}|ערך [[:{{{1}}}]]|[[חב&quot;דפדיה]]}}}}}}}}, אנו מעריכים זאת מאוד ומזמינים אותך [[מיוחד:כניסה לחשבון/signup|להירשם]]. ההרשמה אינה כרוכה בעלות כלשהי, ותקשר לחשבונך הקבוע את עריכותיך תוך מתן קרדיט מלא יותר. היא תקל עלינו את השיח עמך ותאפשר לך לערוך בחב&quot;דפדיה בצורה טובה יותר. הרשמה תאפשר לך גם ליהנות מתכונות נוספות שאינן מתאפשרות בכתיבה מחשבון חולף (להרחבה בנושא – [[עזרה:למה ליצור חשבון]]).<br /> |}<br /> {{#שווה:{{{1|}}}|ללא||{{#שווה:{{{2|}}}|ללא||בברכה,}}}}&lt;noinclude&gt;<br /> <br /> ==הסבר==<br /> תבנית זו מיועדת להבעת תודה, ולהזמנת תורמים 'אנונימיים' להצטרף לחב&quot;דפדיה. אם ברצונכם להודות למשתמשים רשומים ניתן להשתמש ב[[תבנית:תודה לרשום]]. '''תודה''' לכם על חביבותכם!<br /> <br /> ===הוראות שימוש===<br /> ניתן להשתמש בפרמטר עם שם הערך, התחום או הקטגוריה שהמשתמש תרם להם, או ללא הפרמטר.<br /> <br /> הערה: את החתימה, יש להוסיף לאחר קוד התבנית ובצמוד לה ללא רווח, לדוגמה: &lt;nowiki&gt;{{תודה|אדמו&quot;ר הזקן}}~~~~&lt;/nowiki&gt;<br /> &lt;br&gt;<br /> <br /> {| border=&quot;1&quot; style=&quot;clear: both;&quot;<br /> |-<br /> | &lt;nowiki&gt;{{תודה|}}&lt;/nowiki&gt; || {{תודה|}}<br /> |-<br /> | &lt;nowiki&gt;{{תודה|אדמו&quot;ר הזקן}}&lt;/nowiki&gt; || {{תודה|אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> |-<br /> | &lt;nowiki&gt;{{תודה|תחום=גאולה ומשיח}}&lt;/nowiki&gt; || {{תודה|תחום=גאולה ומשיח}}<br /> |-<br /> | &lt;nowiki&gt;{{תודה|קטגוריה=גאולה ומשיח}}&lt;/nowiki&gt; || {{תודה|קטגוריה=גאולה ומשיח}}<br /> |}<br /> &lt;/noinclude&gt;<br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תבניות פנייה למשתמשים|תודה]][[en:Template:Thanks]]&lt;/noinclude&gt;</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:66.176.72.175&diff=841490 2026-04-13T16:17:54Z

<p>מ. רובין: /* תודה */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>== תודה ==<br /> <br /> {{תודה}}<br /> :<br /> [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 19:17, 13 באפריל 2026 (IDT)</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%94&diff=841486 2026-04-13T16:11:21Z

<p>מ. רובין: אחידות במיקום הערות שוליים</p> <hr /> <div>[[קובץ:יוסף_מביישינקוביץ'.jpg|ממוזער|בעל עגלה חסידי. איור: שולם פייגין]]<br /> '''פסח בעל-עגלה''' (ידוע גם בכינויו: &quot;'''פיישע'''&quot;) היה יהודי תושב העיירה [[ליובאוויטש]], חסיד בדורו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. מתוקף מקצועו כעגלון פגש פסח חסידים רבים, ודמותו מוזכרת ומתוארת על ידי רבים מהחסידים שביקרו בליובאוויטש.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> פסח (&quot;פיישע&quot;) נולד בליובאוויטש, למשפחה של בעלי-עגלה כמה דורות.<br /> <br /> הוא היה בן גילו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, ולמד יחד אתו ב[[חדר]].<br /> <br /> לימים אמר: &quot;כל אחד ממשיך את המקצוע של אבותיו, הוא אבותיו היו אדמו&quot;רים, לכן הוא אדמו&quot;ר. אני - אבותיי היו בעלי-עגלה לכן גם אני בעל-עגלה&quot;{{הערה|תשורה זירקינד (כ' מנ&quot;א תשע&quot;ה) ע' 7. ושם שאמר לרבי הרש&quot;ב עצמו, אבל בגירסא המפורסמת זה היה בסתמיות. ואולי הוא אהב לומר את זה תמיד.}}.<br /> <br /> מספרים כי תלמידי התמימים שאלוהו על ילדותו של הרבי הרש&quot;ב, וענה שזכור לו שהרבי היה אוהב לחם שחור. לפליאת השומעים סיפר, כי הרבי שהיה מבית עשירים היה מגיע כל יום עם לחם לבן, ובהגיעו לחדר היה מחליף עם אחד הילדים העניים את פרוסת הלחם שלו.<br /> <br /> סיפור זה מבטא את השגתו של פיישע כי לא היה חכם במיוחד.<br /> <br /> על מעלתו והתקשרותו לרבי הרש&quot;ב מאידך גיסא, סיפר הרב [[יצחק דוד גרונר]]:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=לאחר הסתלקות כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נכנסו אנשי ליובאוויטש ולקחו בגדים כו' ופיישע בעל עגלה הי' האיינציגער [=היחידי] שגער בהם ולאמ&quot;כ פרצה שריפה ר&quot;ל ושרף את הבתים שלקחו וכשהגיע אצל פיישע בעל עגלה נעצר השריפה.|מקור=תשורה זירקינד כ' מנ&quot;א תשע&quot;ה, עמוד 7|מרכאות=כן}}<br /> <br /> כבעל עגלה הוא היה המסיע את האורחים הבאים לליובאוויטש מתחנת הרכבת ברודניא, והיה מבטש אותם בחריפות{{הערה|ספר השיחות תש&quot;א, עמ' 35; ספר השיחות תש&quot;ז, עמ' 118.}}.<br /> <br /> גם הרב [[יחזקאל אברמסקי]] סיפר כי הסיע אותו ר' פסח בעל עגלה{{הערה|הרב זלמן חאנין סיפר בבית משיח מפיו: &quot;שכרו עבורי את 'פיישע בעל-עגלה' שיסיע אותי לתחנת הרכבת ברודניא, ומצד כבוד ודרך ארץ שלחו מטעם הישיבה את הבחור התלמיד הגאון ר' אברהם אלי' פלוטקין, ללוות אותי לתחנת הרכבת&quot;.}}.<br /> <br /> נפטר בליובאוויטש לאחר פטירת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערה|ע&quot;פ סיפור הרב [[יצחק דוד גרונר]] בתשורה זירקינד (כ' מנ&quot;א תשע&quot;ה) עמוד 7.}}, ושם מנוחתו כבוד.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *בנו, שלמה<br /> *וואלף ואיסר, שניהם חתנים של ר' שמואל בלינר, בנו של ר' [[מיכאל בלינר]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * [https://drive.google.com/file/d/1KLsE4NCi6twZsS7aHc8qR4TWkqBfOd9l/view ספיר, גליון א, עמוד 38]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7&diff=841484 2026-04-13T16:05:40Z

<p>מ. רובין: /* מחיקה */ תגובה</p> <hr /> <div>==מחיקה==<br /> {{מפעילי מערכת|}}, הערך לא בר חשיבות ותבנית המחיקה שהוצבה בו הוסרה שוב ושוב על ידי יוצר הערך --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 07:31, כ&quot;ו בניסן, ה'תשפ&quot;ו 07:31, 13 באפריל 2026 (IDT)<br /> <br /> :עדיין עוד לא הבנתי איך החסימה של יוצר הערך בוטלה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 11:45, 13 באפריל 2026 (IDT)<br /> :ישר כח על העדכון. הועבר למרחב האישי. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ&quot;ו בניסן ה'תשפ&quot;ו • 15:24, 13 באפריל 2026 (IDT)<br /> ::{{מפעילים}} עוד הפעם הערך חזר. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 19:05, 13 באפריל 2026 (IDT)</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94:Uses_TemplateStyles&diff=841427 2026-04-13T12:42:24Z

<p>מ. רובין: החלפת הדף בתוכן &quot;return mw.getCurrentFrame():expandTemplate{ title = &#039;למ&#039;, args = {&#039;מיותר&#039;} }&quot;</p> <hr /> <div>return mw.getCurrentFrame():expandTemplate{<br /> title = 'למ',<br /> args = {'מיותר'}<br /> }</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=841420 2026-04-13T12:13:36Z

<p>מ. רובין: תיקון תבנית</p> <hr /> <div>{{מפנה|הרבנית חיה מושקא|הרבנית חיה מושקא (פירושונים)}}<br /> [[קובץ:חיה_מושקא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]הרבנית '''חיה מושקא שניאורסון''' ([[כ&quot;ה אדר]] [[תרס&quot;א]] - [[כ&quot;ב בשבט]] [[תשמ&quot;ח]]) הייתה בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ורעייתו של [[הרבי]].<br /> <br /> ==תולדות חייה==<br /> [[קובץ:Screenshot 2024-09-16 030540.png|ממוזער|הרבנית בילדותה]]<br /> נולדה ביום [[שבת קודש]] [[כ&quot;ה אדר]] [[תרס&quot;א]] ל{{ה|רבי הריי&quot;צ}} ול{{ה|רבנית נחמה דינה}}, ב[[עיירה]] בבינוביץ' הסמוכה ל[[ליאזנא]]. הסבא [[הרבי הרש&quot;ב]] ששהה באותה עת מחוץ ל[[רוסיה]] שלח מברק לבנו הרבי הריי&quot;צ בו הורה לקרוא את שמה [[חיה מושקא (שם)|חיה מושקא]], על שם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ששני הוריה הם ניניו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> גרה בבית הוריה עד חתונתה, בתחילה ב[[ליובאוויטש]], בשנת [[תרע&quot;ו]] עברו ל[[רוסטוב]]{{הערה|הוריה עברו לרוסטוב, עקב [[מלחמת העולם הראשונה]], יחד עם [[הרבי הרש&quot;ב]] והרבנית [[שטערנה שרה]].}}, בשנת [[תרפ&quot;ד]] ל[[לנינגרד]]{{הערה|כאשר היה על [[הרבי הריי&quot;צ]] לעזוב את רוסטוב, בגלל ה[[ג.פ.או.]] שרצו לאסור אותו. הוא נסע לשבועיים כדי לדאוג לעצמו לדירה יחד עם בתו הרבנית חיה מושקא, ובשלב מאוחר יותר העביר גם את שאר בני ביתו.}} ובשנת [[תרפ&quot;ח]] עברו ל[[ריגא]]{{הערה|לאחר שרבי הריי&quot;צ שוחרר ממאסרו ויצא מרוסיה.}}.<br /> <br /> ===יפוי כח===<br /> ב[[ז' כסלו]] [[תרפ&quot;ה]], מסר לה אביה - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] כתב הרשאה ויפוי כח, בו הוא מעניק לה סמכות בלתי מוגבלת לקבל כספים ומסמכים, רישמיים ובלתי רישמיים, שנרשמו על שמו. וכן להעניק הרשאה זו לכל מי שתמצא הרבנית לנכון.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]], כשנאסר אביה, הייתה הראשונה שהודיעה זאת למיועד להיות חתנה, [[הרבי]], שהפיץ הלאה את הידיעה. לאחר שיצא גזר דינו של אביה לגלות ב[[קוסטרמה]], נסעה עמו מלנינגרד לקוסטרמה, וכאשר הודיעו על שחרורו, הייתה הראשונה למסור את בשורת הגאולה בטלפון מקוסטרמה לדירת אביה בלנינגרד.<br /> <br /> ===חתונתה===<br /> {{ערך מורחב|חתונת הרבי והרבנית}}<br /> <br /> ב[[ו' כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], נערכו [[ווארט (לחיים)|קישורי התנאים]] של הרבנית עם [[הרבי]] בעיר [[ריגא]]{{הערה|החתונה הייתה צריכה להיות מיד לאחר היציאה מרוסיה, אבל בגלל שרצו שהוריו של החתן (רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית [[חנה שניאורסון]]) שעדיין לא יצאו מרוסיה ישתתפו בחתונה, דחו אותה. אמנם לאחר שראו שהם לא יצאו בקרוב ערכו את החתונה בלעדיהם.}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ד כסלו]] [[תרפ&quot;ט]], נישאה הרבנית לרבי בעיר [[ורשה]] שב[[פולין]], ו[[מסדר הקידושין]] היה אביה - [[הרבי הריי&quot;צ]]. ה&quot;[[קבלת פנים]]&quot; החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת [[תומכי תמימים ווארשה]] בה התקיימה החתונה, רק למוזמנים בעלי כרטיס כניסה.<br /> <br /> על השולחן בו ישב החתן, הסבו [[אדמו&quot;ר]]ים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי&quot;צ אמר את ה[[מאמר]] &quot;לכה דודי לקראת כלה&quot; נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ-5,000 איש.<br /> <br /> השושבינים היו: [[הרבי הריי&quot;צ]] ורעייתו [[הרבנית נחמה דינה]], הרב [[משה הורנשטיין (דוד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|משה הורנשטיין]] ורעייתו [[הרבנית חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית חיה מושקא]]. במהלך הסעודה חולקה [[תשורה]] למשתתפים, צילום [[כתב יד]] קודש של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> במקביל לחתונה שנערכה בוורשה, נחגגה החתונה גם בעיר [[יקטרינוסלב]] אצל הורי החתן רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] והרבנית [[חנה שניאורסון]].<br /> <br /> ===לאחר חתונתה===<br /> לאחר החתונה התגוררו הרבי והרבנית ב[[ברלין]], ובשנת [[תרצ&quot;ג]] עברו ל[[פריז]].<br /> <br /> בשנים אלו שימשה הרבנית 'מזכירה זמנית' של אביה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: ניהלה קופת כספים, וביצעה העברות של תמיכות כספיות על פי ההוראות שקיבלה מאביה, ואף חתמה על מכתבים של אביה{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/c/ce/הרבנית_מזכירה_זמנית.pdf כשהרבנית חיה מושקא שימשה כ&quot;מזכירה זמנית&quot; אצל הרבי הריי&quot;צ], מתוך מחקר הרב [[שניאור זלמן ברגר]] שהתפרסם ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> לאחר כיבוש [[צרפת]] על ידי [[גרמניה]] הנאצית, עברו הרבי והרבנית לעיר ניצה ([[ניס]]) שבדרום צרפת אשר היתה תחת שלטון צרפת.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] פעל רבות להוציא את בתו וחתנו מאירופה הבוערת, ולאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב[[כ' ניסן]] [[תש&quot;א]] בקונסוליה האמריקנית שב[[מרסיי]] (צרפת).<br /> <br /> לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית לליסבון שב[[פורטוגל]], ושם עלו על ספינה שהפליגה ל[[ארצות הברית]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ח סיון]] [[תש&quot;א]], הגיעו על סיפונה של האנייה &quot;סורפא פינטא&quot; לארצות הברית - יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס לחדרו בנפרד{{הערה|כשהרבי נשאל על ידי ר' [[גרשון בער יעקובסון]] מה הייתה הסיבה להנהגת הרבי הריי”צ שלא פגשם עד היום השלישי לבואם? השיב הרבי: &quot;אולי יש לומר הטעם בדבר, כיון שמורי וחמי היה כידוע בעל התפעלות גדול, ואפשר לתאר את גודל ההתפעלות שהייתה מתעוררת אצלו באם היינו נכנסים מיד, וביחד כו’, והרי חסידות תובעת שיהיה מוח שליט על הלב – לכן הוא המתין ימים אחדים, מבלי להתחשב בגודל הצער – שאפשר לתאר – שהיה לו מזה שנאלץ לחכות כמה ימים עד שיראה אותנו”. (&quot;יובל ה-75 ליום ההצלה: סיפור ההצלה של הרבי והרבנית&quot;. [[חב&quot;ד אינפו]], כ&quot;ז בסיון ה׳תשע&quot;ו)}}.<br /> <br /> ===ביקור חשאי===<br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] ערכה הרבנית ביקור חשאי של כמה ימים ב[[פריז]], כדי לעמוד מקרוב על מצב הפליטים שהיו אז בפריז. חלק גדול מ[[אנ&quot;ש]] התגוררו אז בתנאי דוחק של ממש. הרבנית דאגה למצבם והתעניינה בפרטי הסתדרותם, ואף בקרה במקום עצמו בלילה מבלי שאיש יבחין בכך כדי לעמוד מקרוב באמת על מצב הפליטים ולדבר עמם. הרבנית דאגה להם כאם אמיתית לילדיה. בתוך דבריה היא הפגינה לצד הדאגה והלבביות, גם פקחות עצומה.<br /> <br /> ===משפט הספרים===<br /> כאשר ב[[משפט הספרים]] שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר מאוד לניצחון המשפט, והשופט מאוד התפעל מכך. לאחר פטירתה התייחס הרבי לנושא בכמה מקומות.<br /> <br /> ===הסתלקותה===<br /> [[קובץ:הלווית הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בהלווית הרבנית]]<br /> הרבנית חיה מושקא נפטרה ב[[כ&quot;ב שבט]] [[ה'תשמ&quot;ח]] לאחר מחלה קצרה.<br /> <br /> לאחר שחשה הרבנית שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליה את ברכת &quot;שהכל נהיה בדברו&quot; והחזירה את נשמתה ליוצרה.<br /> <br /> בהלוויה ענקית צעדו למעלה מ-15 אלף איש ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה ל[[בית עלמין|בית-העלמין]] מונטיפיורי בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, [[הרבי הריי&quot;צ]]. את נוסח המצבה ניסח הרבי בעצמו.<br /> <br /> הרבי מסר לר' [[חיים שלום דובער ליפסקר (קראון הייטס)]] שקית קטנה, במטרה לקברה יחד עם הרבנית. השקית נתפרה קרוב ממש לראשה הק' של הרבנית על התכריכים. אף א' אינו יודע מה היתה תכולת השקית, אך יש בזה השערות שונות.<br /> <br /> כמה שנים לפני כן מישהו הביא לרבנית טבעת מאחותה [[שיינא הורנשטיין]], והרבנית שמרה עליו מכל משמר כיון שזהו היה המזכרת היחידה מאחותה. ר' [[חס&quot;ד הלברשטם]] מספר, שידע על טבעת זו, וחשב שזהו רצונה הק' של הרבנית, שהטבעת תקבר איתה. כשר' [[חיים שלום דובער ליפסקר (קראון הייטס)]] הכניס את הטבעת לארון, שאל אותו כ&quot;ק אד&quot;ש מה זה, וענה.<br /> <br /> המצבה הוקמה ביום השמיני שלאחר הקבורה.<br /> <br /> במשך ימי ה'שבעה' ה'שלושים' והשנה כולה, התפלל הרבי בביתו על העמוד. עד פסח תשמ&quot;ט התפלל ושהה הרבי בביתו בימי חול, כשבמקום מתקיימים התפילות, השיחות, חלוקות הדולרים בימי ראשון וכדו'. ובשבתות חזר בד&quot;כ ל-[[770]].<br /> <br /> ==הנצחתה==<br /> {{ערך מורחב|ערכים=[[מכללת אור חיה]], [[מבצע יום הולדת]], [[קרן חמ&quot;ש]]}}<br /> כבר ביום הסתלקותה, ייסד הרבי על שמה את קרן החמ&quot;ש שתעסוק בסיוע כספי ל[[מצווה|מצוות]] ה[[נשים]] - [[הפרשת חלה]], [[נרות שבת]] ו[[טהרת המשפחה]]. הקרן עומדת תחת הנהלת הרב [[יהודה קרינסקי]]. הקרן ממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.<br /> <br /> בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק &quot;[[והחי יתן אל לבו]]&quot;: פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.<br /> <br /> לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ&quot;ט]] &quot;[[מכללת אור חיה]]&quot; - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.<br /> <br /> כחודש לאחר הסתלקותה ב[[כ&quot;ה אדר תרס&quot;א|כ&quot;ה אדר]] (יום הולדתה), הכריז הרבי על [[מבצע יום הולדת]] שמנהגיו התפרסמו בשעתו כשגולתו המנהג לערוך [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] עם החלטות טובות.<br /> <br /> הרבי ציין את יום הסתלקות הרבנית כיום בו החלה תקופה חדשה בנשיאותו של נשיא דורנו, &quot;שאוחזים כבר בסיום עבודת כל הבירורים, ואף כבר &quot;[[צחצוח הכפתורים|צחצחו את הכפתורים]]&quot; וכו', וצריכים רק להיות מוכנים לקבלת משיח צדקנו&quot;{{הערה|[[דבר מלכות יתרו]].}}.<br /> <br /> ==אישיותה==<br /> הרבנית חיה מושקא, התאפיינה בפיקחות גדולה, [[צניעות]] עד הקצה האחרון, ועזרה בתחומים שונים לבעלה - הרבי. ידוע שגם הייתה מסייעת בהקראת מכתבים אשר קיבל הרבי.<br /> <br /> היתה בטלה ביותר לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א ועניניו היו חשובים לה מאוד. בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית הייתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד, ומעולם לא נראתה בעזרת הנשים ד770. לפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה, וכל ימיה התקיים אצלה &quot;כל כבודה בת מלך פנימה&quot;. רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.<br /> <br /> ==הנהגותיה==<br /> נהגה להאזין לשיעורי ר' [[יואל כהן]]{{הערה|כך סיפרה לרעייתו של ר' יואל גב' לאה כהן, מוסף נשי של שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2045.}}.<br /> <br /> היתה מתעניינת רבות בשלומם של הבחורים והאברכים שעברו מ[[חסידות סאטמר]] ל[[חב&quot;ד]], הרבנית דאגה לעתידם, לטיב היחסים של הבחורים שעברו ולשידוכיהם{{הערה|היתה משוחחת על כך רבות עם רעייתו של ר' [[יואל כהן]] גב' לאה כהן, מוסף נשי של שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2045.}}.<br /> <br /> הרבנית גילתה התעניינות רבה בכל עניין הקשור למשפחות השלוחים ולעבודתם, תנאי חייהם וכיוצא בזה. השלוחים ובני משפחותיהם היו יקרים מאוד בעיניה. הרבנית נהגה להתעניין בכל פרט שנוגע לעבודת הקודש שלהם, ודיברה בהערכה ובהערצה על משפחות השלוחים&lt;ref&gt;עטרת מלכות, עמ' 162. וראו שם גם בעמ' 163. מתוך הבית: סיפורים לכבוד כ&quot;ב שבט. חב&quot;ד אינפו, י&quot;ט בשבט תשפ&quot;א (ראיון עם ר' מענדל נוטיק).<br /> &lt;/ref&gt;. כמו כן, עמדה בקשר עם כמה שלוחות, והייתה מתעניינת בפרטי חייהן, ואף הזמינה אותן לביתה כשהיו מגיעות לחצרות קודשינו&lt;ref&gt;למשל, משפחת השליח הרה&quot;ח ר' שמואל לו. הרבנית בתיה אזימוב ע&quot;ה. ועוד. ראו למשל, &quot;הסיפור שלי&quot;, JEM, גיליון 356 [ז' ניסן תשפ&quot;ב], ראיון עם הרב מענדל אזימוב.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנותיה האחרונות עסקה ב[[מבצע נרות שבת קודש]], וגם עסקה רבות במוסד [[תן יד]] להכנסת כלה&lt;ref&gt;שלשלת היחס, לוח &quot;היום יום&quot;.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ===משמעות שמה===<br /> [[קובץ:מצבת הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מצבת הרבנית ביום רביעי, [[כ&quot;ב בשבט תשמ&quot;ח]]]]<br /> {{ערך מורחב|חיה מושקא (שם)}}<br /> '''חיה''' - מלשון חיים, שנלקחים ממקור החיים (עצמותו ית'), וממשיכים בבחינת הנשמה, עד שמגיעים לגוף כפשוטו, שזה מרומז באות ה' - ה' מוצאות הפה שנמשכים עד עשרה מאמרות. זה מרמז גם על כללות חיי הנשמה, וקשור בעיקר לחיות שמחיה את ה[[גוף]] בדרך התלבשות [[פנימי]]ת.<br /> <br /> '''מושקא''' - הוא שם בלועזית המרמז על מין בשמים, שזה שהשם הוא בלועזית מורה על בירור נעלה ביותר, וזה שהוא מין בשמים הכוונה על [[מקיף]] הנשמה שענינו הוא [[ריח]].<br /> <br /> '''הגימטריא של שני השמות היא ע&quot;ת (470)''' - שזה מורה על העתים הטובים, וגם על העתים שבגלוי אינם טוב, ועל ידי העבודה של &quot;לא תחטא&quot;, גם הם נהפכים לטוב{{הערה|משיחות ש&quot;פ יתרו, כ&quot;ב שבט תש&quot;נ; כ&quot;ב שבט תשנ&quot;ב}}.<br /> <br /> == מוסדות שהוקמו על שמה ==<br /> *[[מרכז חמ&quot;ש להפצת המעיינות]] - רשת [[כולל]]ים המפעילה 50 כוללים ברחבי הארץ<br /> *[[בית חיה מושקא קראון הייטס]]<br /> *[[בית חיה מושקא (פריז)]], בית ספר יסודי לבנות היותר גדול באירופה, המונה כ-2500 בנות<br /> *מכללת [[אור חיה]] ירושלים<br /> *[[בית חיה מושקא (מגדל העמק)]]<br /> *סמינר חיה מושקא [[צפת]]<br /> *בית חיה מושקא - בית הספר יסודי לבנות ב[[נתניה]]<br /> *בית חיה חב&quot;ד - בית הספר יסודי ותיכון [[חיפה]] והקריות<br /> *מוסדות מרכז &quot;[[נפש חיה]]&quot; חב&quot;ד ליובאוויטש הקריות<br /> *בית ספר יסודי לבנות [[בית חיה]] חב&quot;ד ליובאוויטש [[ביתר עילית]]<br /> *מעונות חיה - רשת מעונות יום שעל ידי [[כולל חב&quot;ד]]<br /> *אור חיה בית הספר יסודי [[פתח תקווה]]<br /> *בית חיה מושקא גילה [[ירושלים]]<br /> *[[כרם חיה מושקא]] - [[קרית שמונה]]<br /> * בית חיה מושקא - [[לוס אנג'לס]]<br /> * סמינר בית חיה מושקא- [[נוף הגליל]]<br /> *בית חיה מושקא - בית כנסת ובית חב&quot;ד ב[[נתניה]]<br /> *בית חיה מושקא - בית ספר לבנות על טהרת הקודש - כפר חב&quot;ד<br /> *עטרת חיה- בית ספר ספר לבנות בבני ברק<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב [[חס&quot;ד הלברשטאם]] מספר על שנותיו כמשב&quot;ק אצל הרבי והרבנית חיה מושקא - [[שבועון בית משיח]] גליון 470<br /> * זכרונות המשב&quot;ק הרב חס&quot;ד הלברשטאם אודות הרבנית חיה מושקא, [[עטרת חיה]] מוסף שבועון בית משיח גיליון 1396<br /> [[קובץ:בך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'בך יברך ישראל']]<br /> *'''ליקוט אגרות קודש מהרבנית''', לרגל יום ההולדת ה-120, כ&quot;ה אדר תשפ&quot;א{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/03/60488f9fcb205_1615368095.pdf תדפיס מהספר] {{PDF}}}}.<br /> *'''בך יברך [[ישראל]]''' (באנגלית: '''Through You, Israel Will Be Blessed''') בשפה ה[[אנגלית]]. מכיל את תולדות חייה, [[סיפור]]ים ואפיזודות על אשת [[הרבי]] וביתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]]. הספר נלקט ונערך על ידי מלכה שוורץ. שם הספר נגזר מ[[שיחה|שיחותיו]]{{הערה|לדוגמה [[קונטרס בך יברך ישראל - תשנ”ב]], ועוד.}} של הרבי על תאריך פטירת הרבנית - [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=27344 המבוא לספר (באנגלית)] {{אינפו}}}}.<br /> *'''והחי יתן אל ליבו''', לקט קורות חיים, זכרונות וסיפורים על [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]]. הספר נלקט נסדר ויצא לאור על ידי הרב [[מישאל ארונסון]] (ארונביוב). שם הספר נגזר מ[[שיחה|שיחותיו]]{{הערה|לדוגמה שיחת ב' [[אדר]] [[תשמ&quot;ח]], ועוד.}} של [[הרבי]] על פטירת הרבנית. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''הרבנית''', בהוצאת [[נשי ובנות חב&quot;ד]] בארץ הקודש, בעריכת [[שלום מגידמן]], שבט תשפ&quot;א.<br /> *'''הרבנית הצדקנית''' בהוצאת [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], בעריכת הרב [[מנחם מענדל תמרין]].<br /> *'''הרבנית שלי''', מוסף 'נשי' ל[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1895 עמוד 8<br /> *'''המפגשים שלי עם הרבנית''', מוסף 'עטרת חיה' ל[[שבועון בית משיח]] שבת פרשת יתרו תש&quot;פ עמוד 6<br /> *'''אני והרבנית''', ראיון עם אשת ה[[משב&quot;ק]] מרת שושנה מלכא, מוסף 'עטרת חיה' לשבועון בית משיח ערב שבת פרשת יתרו תשפ&quot;א עמוד 4<br /> *'''החמצה היסטורית בבית הרבי והרבנית''', [[שבועון בית משיח]] כ&quot;ג שבט תשפ&quot;א עמוד 52<br /> *'''עדויות נדירות של הרבנית על הרבי''', שבועון בית משיח 1249 עמוד 45<br /> *הרב [[עדין אבן ישראל]], '''גדולתה האמיתית''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1895 עמוד 35 {{*}} הרב שלמה זרחי, '''עטרת בעלה''', עמוד 38<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/c/ce/הרבנית_מזכירה_זמנית.pdf מזכירה זמנית]''', סקירה היסטורית של תפקידה כרבנית כמזכירה של אביה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שבועון בית משיח<br /> *[[מענדי קורטס]], &quot;כל הילדים הם הבנים של הרבי&quot;, ראיון עם ר' יוסף יצחק הולצמן ור' [[אורי הולצמן]] על ביקורים אצל הרבנית. [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], גליון 1996, עמ' 28–34.<br /> *מענדי קורטס, &quot;הרבנית העניקה לי הרגשה של אמא&quot; ראיון עם ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]] [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], גליון 2045, עמ' 24–33.<br /> * הרבנית חיה מושקא מתוך &quot; הרבניות &quot;, הוצאת [[ספריית אש&quot;ל]].<br /> *הרב משה אורנשטיין, '''בטח בה לב בעלה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2054 עמוד 111<br /> <br /> [[קובץ:הרבנית חיה מושקא.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הספר: &quot;הרבנית חיה מושקא&quot;, מסדרת &quot;הרבניות&quot;]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadlive.org/category/כב-שבט תגית: הרבנית חיה מושקא]''', באתר '[[חב&quot;ד לייב]]' {{לחלוחית}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/901624/ חברי קבוצה תשמ&quot;ח משחזרים את האירועים סביב הסתלקות הרבנית] [[שבועון בית משיח]]<br /> *רבי דרייב: '''[https://chabad.info/beis-medrash/651124/ ארכיון כ&quot;ב שבט עם הרבי]''' {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/109320 ויהי בשלושים שנה: כך סיקרה העיתונות את הסתלקות הרבנית] {{COL}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=74457 תמונות מיוחדות של הרבנית חיה מושקא] {{תמונה}}<br /> *'''[https://chabadlive.org/isi2 פולמוס הלכתי סוער: יש בעיה בפרסום תמונה הרבנית?]''', באתר '[[חב&quot;ד לייב]]' {{לחלוחית|}}<br /> ;וידאו<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3727 יומן אירועים מקיף מאירועי כ&quot;ב שבט] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=35305 הלווית הרבנית]{{וידאו}} [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]] - {{אינפו}}<br /> * [http://www.hageula.com/vid/malkeinu/3433.html קטעי וידאו נוספים מההלוויה]{{וידאו}} - אתר הגאולה<br /> * [http://www.hageula.com/calendar/shvat/3430.html יומן אירועים בשבוע שלאחר הפטירה: כ&quot;ב - כ&quot;ט שבט ה´תשמ&quot;ח] - אתר הגאולה<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3725 הרבנית חיה מושקא מספרת על אביה] {{אינפו}}<br /> *[http://chabad.info/video/news-video/חבד-בראי-התקשורת/צפו-דיווחי-התקשורת-מהלווית-הרבנית-עה דווחי התקשורת מההלויה] - {{אינפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/123157 הרבנית שהכרנו: שורת מקורבים מתראיינים לרגל כ&quot;ב שבט]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/123179 מר בנימין נתניהו בניחום אבלים]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-קוֹרְאִים-לִי-%d7%97%d6%b7%d7%99%d6%bc%d6%b8%d7%94-מוּשְ/ רבי לילדים: קוֹרְאִים לִי חַיָּה מוּשְׁקָא • מיוחד]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129112 שמה הראשון 'חיה' מלשון חיים, חיים זה דבר נצחי]''' {{וידיאו}} {{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/123351/ אומנות: ציור דמותה של הרבנית חיה מושקא]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/documentary/651123/ אשת מלכות: מצגת תמונות מחייה]''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129135 הוראה שקיבלתי מהרבנית: הסיפור האישי של הרב ליפסקר]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *ד&quot;ר אלן ניומרק, '''[https://col.org.il/news/129222 הברכה הראשונה: הרופא שטיפל ברבנית חושף זכרונות מרגשים]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> <br /> ;קבצים<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59460_he_1.pdf קובץ כ&quot;ב שבט] [[שיחות]] סיפורים ומאמרים אודות הרבנית, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}} - {{אינפו}}<br /> * '''[http://www.chabad.info/images/notimage/74459_he_1.pdf קובץ כ&quot;ב שבט]''' - להילולא העשרים וחמש בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] (הופץ על ידי [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]])<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/651196/ &quot;בך יברך ישראל&quot; – תקופה חדשה • מאגר שיחות ושיעורים]''' {{אינפו}}<br /> <br /> '''סיפורים אודות הרבנית'''<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=9192/ &quot;מזג האויר השתנה&quot;] - {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1113 בצילה של הרבנית הצדקנית] לקט סיפורים - [[שבועון בית משיח]] 452 - {{אינפו}}<br /> * [[נתן אברהם]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66507 זכרונות מהקודש פנימה], זיכרונותיו של הרב [[עמרם מלכא]] מ[[ראשון לציון]], שבועון בית משיח ט' שבט ה'תשע&quot;ב - {{אינפו}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|88061|לקט התבטאויות מהרבי על הרבנית חיה מושקא נ&quot;ע||י&quot;ז שבט תשע&quot;ה}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/10-עובדות-על-הרבנית-חיה-מושקא-עה/ 10 עובדות על הרבנית חיה מושקא ע&quot;ה]''', בתוך שבועון בית משיח, ערב כ&quot;ב שבט ה'תש&quot;פ<br /> *הרב [[יוסף יצחק גרינברג]], '''[https://col.org.il/news/123167 הסיפורים המדהימים על הרבנית]''' {{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/651386/ הרב כהנא חושף סיפורים על הרבנית מיומנו האישי]''' {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129108 גילויים נדירים מתוך המגזין]''', ערב כ&quot;ב שבט תשפ&quot;א {{COL}}<br /> *'''[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/21667.htm כ&quot;ב שבט / הרב חס&quot;ד הלברשטאם: סיפורי הרבנית]''' {{הגאולה}}{{וידאו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129113 המשב&quot;ק, המזכיר והמשפיע שיתפו בזיכרונות על הרבנית]''', כ&quot;ב שבט תשפ&quot;א {{COL}}{{וידאו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129157 הרב בוטמן שחזר את השיחות עם הרבנית]''' {{צליל}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129172 סיפורים מכלי ראשון על אודות הרבנית הצדקנית חיה מושקא נ&quot;ע]''', הרב שמואל בוטמן {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129076 הרבנית הייתה כמו אימא בשבילי, אני מתגעגע אליה מאוד כל יום]''', ר' מענדל נאטיק, סיאטל {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129154 המזכיר חלק זכרונות]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/stories/651388/ מכון פני מלך בסרטון חדש: 'מתנה מיוחדת']''' {{וידפו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/129175 4 שיחות שקיימתי עם הרבנית חיה מושקא]''', הספרן הרב [[שלום דובער לוין]] {{וידאו}}{{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/651715/ המשב&quot;ק מספר: זכרונות מבית הרבי והרבנית]''', זכרונות מאת ר' שמשון אהרון יוניק {{אינפו}}, מתוך [[שבועון בית משיח]] ערב כ&quot;ב שבט תשפ&quot;א<br /> *הרב יוסף יצחק חיטריק, '''[https://sinun770.org/הרב-יוסף-יצחק-חיטריק-בזיכרונות-על-הרבנ/ הרב יוסף יצחק חיטריק בזיכרונות על הרבנית חיה מושקא שניאורסון ע&quot;ה]''', בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}<br /> <br /> '''טורים:'''<br /> *'''[https://col.org.il/news/123173 מה הקשר שלנו לרבנית? מה זה כ&quot;ב שבט? • הרב שמוטקין]''' {{COL}}<br /> *[[זושא וולף]], '''[https://col.org.il/news/129114 במפלגה של אבא]''', כ&quot;ב שבט תשפ&quot;א {{COL}}<br /> *[[יעקב חזן]], '''[https://chabad.info/blogs/651093/ למהותו של כ&quot;ב שבט בתורתו ובהגותו של הרבי]''', כ&quot;ב שבט תשפ&quot;א {{COL}}<br /> *'''[https://chabad.info/magazine/651185/ פמיניזם חסידי]''' {{אינפו}}<br /> <br /> '''שונות:'''<br /> * {{היברובוקס|[[הרבי הריי&quot;צ]]|'''אגרות קודש - חלק טו{{הערה|בהוצאת הרב [[שלום דובער לוין]] (כרך טו בסדרה האורגינלית הוא כרך מילואים - ראה ערך [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]].}}'''|58795|ברוקלין תשע&quot;א}} - אגרות שכתב הרבי הריי&quot;צ לרבנית ולבעלה [[הרבי]]{{הערה|פרסום ספר זה שנוי במחלוקת. ראה ערך [[רשימות אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון חיה מושקא}}<br /> [[en:Rebbetzin Chaya Mushka Schneerson]]<br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|7]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפריז]]<br /> [[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ח]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:95.86.124.10&diff=841417 2026-04-13T12:02:18Z

<p>מ. רובין: עיצוב</p> <hr /> <div>{{תודה|אליקים וייסגלס}}<br /> :בברכה, [[משתמש:חב&quot;ד בדרך לגאולה|חב&quot;ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב&quot;ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 17:49, 8 בדצמבר 2024 (IST)</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=841416 2026-04-13T11:47:47Z

<p>מ. רובין: קידוד קישורים</p> <hr /> <div>{{מפנה|ברכת החודש|קידוש החודש במקום יום ל' של החודש הקודם על ידי בית דין|קידוש החודש}}<br /> {{חלונית<br /> | ניקוד = כן<br /> | כותרת = ברכת החודש על פי [[נוסח האר&quot;י]]<br /> | תוכן = {{כתב קטן| המנהג ברוב הקהילות להודיע זמן [[מולד הלבנה]], וה[[שליח ציבור|חזן]] לוקח [[ספר תורה|ספר התורה]] ומחזיקו בידו}}<br /> {{ש}}מִי שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ וְגָאַל אוֹתָם מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת. הוּא יִגְאַל אוֹתָנוּ בְּקָרוֹב{{הערה|בבאר היטב סימן תיז הביא מה'מנהגים' שאין אומרים תיבת בקרוב כדי שיהיה כ&quot;א תיבות כמנין [[שם אהי&quot;ה]] וב[[גימטריא]] 'אך טוב', אך אדמו&quot;ר הזקן קבע בנוסח האר&quot;י שכן לומר תיבת זו.}} וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. חֲבֵרִים כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֹאמַר אָמֵן:<br /> {{ש}}[[ראש חודש|ראשׁ חֹדֶשׁ]] (פלוני) בַּיוֹם (הפלוני) הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה:<br /> {{ש}}יְחַדְּשֵׁהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ, וְעַל כָּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, וְנֹאמַר אָמֵן.}}<br /> <br /> '''בִּרְכַּת הַחֹדֶשׁ''' היא [[תפילה]] הנאמרת בציבור ב[[שבת מברכים]] אחרי [[קריאת התורה]] לפני תפילת מוסף, בה מברכים את ה[[חודש]] הבא ומכריזים על מועדו של [[ראש חודש|ראש החודש]].<br /> <br /> ==מקור המנהג==<br /> המנהג מופיע בנושאי כלי השולחן ערוך{{הערה|אורח חיים סימן תיז, מגן אברהם.}}, כשהם מבארים שהמנהג אינו בדוגמת [[קידוש החודש]] שהיה נעשה על ידי בית דין, אלא עיקר מטרת המנהג היא להודיע למתפללים מתי יחול [[ראש חודש]] (ככל הנראה, כיון שבעבר לא היו [[לוח שנה|לוחות שנה]] מצויים, ורבים מהמתפללים אף לא היו מתפללים בבית הכנסת בימות החול, בגלל שהיו טרודים במלאכה, לכן הכריזו על החודש הקרב בשבת, ביום שבו כולם היו באים ל[[בית הכנסת]]){{הערה|שע&quot;א שער י' סימן לד.}}.<br /> <br /> עם זאת, פשט המנהג לעמוד בשעת אמירת הזמן של ראש חודש, דוגמת הכרזת בית הדין בזמן [[קידוש החודש]], שהיתה במעומד דווקא{{הערה|ובספר 'זיו המנהגים' עמוד ה' כתב שזהו גם הטעם שנוהגים להחזיק [[ספר תורה]] ביד בזמן הברכה, כדי לרמוז לכך שההכרזה היא ברשות התורה, דוגמת ההכרזה של קידוש החודש שהיתה על ידי חכמי הסנהדרין דווקא.}}.<br /> <br /> יש הסומכים את המנהג על דברי רבי יוסי: &quot;מימי לא התפללתי מוסף כל זמן שלא ידעתי אימתי ראש חודש&quot;{{הערה|תלמוד ירושלמי סנהדרין פ&quot;ה ה&quot;ג.}}.<br /> <br /> ==פרטי המנהג==<br /> ===נוסח התפילה===<br /> נוסח הפתיחה לברכת החודש, &quot;מי שעשה ניסים&quot;, מופיעה לראשונה בסידור רב עמרם גאון{{הערה|ככל הנראה הטעם והקשר של נוסח הפתיחה לברכת החודש, כי על ידי הניסים נזכה לגאולה ונזכה לקדש את החודש על פי הראיה בבית המקדש (מנהגי ישורון סימן ע).}}.<br /> <br /> נוסח ההכרזה על חודש עצמו הוא &quot;ראש חודש (פלוני) ביום (פלוני) '''הבא''' עלינו לטובה&quot;, ואומרים זאת בלשון יחיד גם כאשר ישנם שני ימים של ראש חודש, כיון שכוונת הנוסח היא על החודש ולא על הימים.<br /> <br /> נוסח ה'יהי רצון' שנאמר לפניו (לפי נוסח אשכנז ועוד), מבוסס על תפילו של רב, המופיעה בגמרא{{הערה|ברכות טז, ב. רב נהג לומר תפילה זו מידי יום, ואילו למנהג אשכנז שאומרים זאת רק בשבת מברכים, מוסיפים בנוסח הפתיחה &quot;שתחדש עלינו את החודש הזה&quot; כדי להתאים את הנוסח לברכת החודש.}}.<br /> <br /> המנהג הוא לברך את החודש לאחר קריאת התורה והפטרה, כשהחזן{{הערה|ויש הנוהגים שהחזן יהיה דווקא המובחר שבציבור, דוגמת קידוש החודש שדווקא ראש בית הדין אמר 'מקודש' וכל העם חזרו אחריו (משמרת שלום סימן ל' סעיף א. על פי הרמב&quot;ם בקידוש החודש פרק ב' הלכה ח'.}} נוטל בידיו את ספר התורה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=470&amp;CategoryID=402 החזקת ספר תורה בברכת החודש], הרב שד&quot;ב חייקין התקשרות גליון 486.}} ועומד ליד בימת הקריאה, והציבור כולו עומד סביבו{{הערה|1=דיון הלכתי בטעמי המנהג לעמוד, ראו מאמרו של ר' צבי רייזמן [olamot.net/shiurim/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-2/ באתר עולמות].}} ואומר את נוסח הפתיחה 'מי שעשה ניסים', ולאחר מכן החזן מכריז באיזה ימים יחול ראש החודש הקרוב ומבקש שהחודש יתברך בבשורות טובות והקהל עונה אמן לאחד כל אחת מהבקשות.<br /> <br /> לנוסח ברכת קידוש החודש נעימה מיוחדת המקובלת בקרב קהילות חב&quot;ד{{הערה|1=[https://sinun770.org/נוסח-תפילת-מי-שעשה-ניסים-שבת-מברכים-החו/ נוסח התפילה מפי ר' זלמן אבלסקי].}}.<br /> <br /> ===ידיעת זמן המולד===<br /> קודם ברכת החודש, יש לדעת את זמן המולד, ובבתי הכנסת של חסידי חב&quot;ד נוהגים להכריז בקול את זמן המולד. בבית הכנסת ב-770 נתלה מידי חודש שלט גדול ובו פרטי זמן המולד והימים בהם יחול ראש חודש.<br /> <br /> ===חילוקי נוסחים===<br /> נוהגים לכבד בברכת החודש את המכובד שבמתפללים, והיא נאמרת בנעימה. כאשר יש יומיים ראש חודש החלים בשבת-ראשון, נוהגים להוסיף ולומר &quot;בשבת קודש '''ולמחרתו''' ביום הראשון&quot;, ואילו כאשר הם חלים באמצע השבוע, יש בזה חילוקי מנהגים בין חסידי חב&quot;ד האם לומר 'ולמחרתו' או לא{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1oGKsXt7R2O062O4MPdwgeGLLQ9-y8bQd/view להרחבה ראו הערת הרב לוי יצחק רסקין, גליון הערות וביאורים 1118 עמוד 44].}}.<br /> <br /> אף שאדמו&quot;ר הזקן לא הכניס בסידור את נוסח ה'יהי רצון' המופיע בסידורי נוסח ספרד, ידוע מפי השמועה שהרבי נוהג לומר נוסח זה בלחש, וכך גם [[הרבנית חנה]] ביקשה שיצלמו עבורה את נוסח היהי רצון והידקה אותו בסידור האישי שלה{{הערה|1=[https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes19-s2.pdf פרדס חב&quot;ד 19 עמוד 53].}}.<br /> <br /> ===ברכת ראש חודש תשרי===<br /> המנהג הוא שלא לברך את חודש תשרי, וכמה טעמים נאמרו בדבר:<br /> *על פי פשט, כיון שטעם התקנה הוא לדעת מתי יחול ראש חודש, ואילו ראש השנה כולם יודעים מתי יחול{{הערה|משנה ברורה יז, ב. שער הציון תיז סעיף קטן ב'.}}.<br /> *מיוסד על הרמז בלשון הפסוק: &quot;בכסה ליום חגנו&quot;, מלשון כיסוי{{הערה|מגן אברהם ולבוש סימן תיז, על פי חז&quot;ל בראש השנה ח, א.}}.<br /> *הקדוש ברוך הוא בעצמו מברכו, ובכח זה מברכים ישראל את שאר החודשים{{הערה|לוח היום יום, כ&quot;ה אלול.}}<br /> *כדי 'לבלבל את השטן' שלא ידע מתי ראש השנה{{הערה|1= מנהגי מהרא&quot;ק, הר&quot;א טירנא. לבוש רסתקפ&quot;א. [https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/1955719 ראו באתר בית חב&quot;ד] ולקוטי שיחות חכ&quot;ד ע' 222 ואילך.}}<br /> *במטרה להתרחק מקריאת ראש השנה בשם 'ראש חודש', כדי שלא יחשבו שמדובר ביומיים ראש-חודש ויתחילו למנות את ימי החודש מהיום השני (כבכל ראש-חודש, שב' דראש-חודש הוא היום הראשון של החודש החדש).<br /> <br /> ===אמירת אב הרחמים===<br /> כיון שבשבת מברכים מתחילה כבר השמחה וההשפעה של החודש החדש, נוהגים בארצות אשכנז שלא לומר בשבתות מברכים את תפילת [[אב הרחמים]]{{הערה|רמ&quot;א אורח חיים רפד, ז. פניני הלכה זמנים א, ח.}}.<br /> <br /> עם זאת, למנהג חב&quot;ד בשבת מברכים החודש סיון, אומרים אב הרחמים גם בראש חודש, בגלל הצרות שאירעו בימים האלו{{הערה|רמ&quot;א שם, כתב &quot;מלבד בימי הספירה&quot;, כלומר גם בשבת מברכים אייר וגם בשבת מברכים סיון, אך למנהג חב&quot;ד רק בשבת מברכים סיון, הקשורה עם [[פרעות ת&quot;ח ות&quot;ט]].}}.<br /> <br /> ===אמירת תהלים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תהלים בשבת מברכים]]}}<br /> מכיון שהמשכת ה[[ברכה]] לחודש הבא תלויה בעשיית [[כלי]] למטה, ואמירת כל התהלים בשבת זו היא הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע בהצלחה על כל ימי החודש. [[תהלים]] הוא כלי להמשכת ברכת ה' לכל ימי החודש.<br /> <br /> זו הסיבה שנוהגים להקפיד לומר את התהלים דווקא לפני תפילת שחרית (בשונה מ[[חת&quot;ת|אמירת תהלים מידי יום]] שנוהגים לומר דווקא לאחר התפילה), כי המטרה היא לפעול תוספת-כח בברכת החודש הנאמרת במהלך התפילה.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אחינו כל בית ישראל (תפילה)]]<br /> *[[ניגון לר' אברהם חריטונוב]] (ניגון סט בספר הניגונים על המילים 'יחדשהו')<br /> * [[שלום_ברוכשטט#ניגון_מי_שעשה|ניגון מי שעשה ניסים (ברוכשטאט)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/126722 ביצוע מיוחד וסוחף של משפחת ולנר לברכת החודש]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{שבת}}<br /> {{חגים וזמנים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תפילות שבת]]<br /> [[קטגוריה:ראש חודש]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=841415 2026-04-13T11:46:29Z

<p>מ. רובין: תיקון קישור</p> <hr /> <div>{{סוגיה<br /> |מקרא= {{תנ&quot;ך|שמות|כא|יח}}–{{תנ&quot;ך|שמות|כב|ה|ללא=ספר}}<br /> |משנה=[[טקסט:משנה/בבא קמא|מסכת בבא קמא]]<br /> |תלמוד בבלי=[[טקסט:בבלי בבא קמא|מסכת בבא קמא]]<br /> |תלמוד ירושלמי=[[טקסט:ירושלמי בבא קמא|מסכת בבא קמא]]<br /> |משנה תורה לרמב&quot;ם=[[ספר נזיקין]]<br /> |שולחן ערוך={{שולחן ערוך|חושן משפט|שפח|ללא=שם}}–{{שולחן ערוך|חושן משפט|תיט|ללא=שם}}<br /> |ספרי מניין המצוות=<br /> |ספרות הלכתית נוספת=<br /> |שם=<br /> }}<br /> '''ארבעה אבות נזיקין''' הם הסוגים העיקריים של גורמי [[נזק]] על פי התורה. חז&quot;ל מנו את אבות נזיקין על פי הפסוקים ב[[פרשת משפטים]] ([[שמות]] כ&quot;א - כ&quot;ב) וב[[פרשת אמור]] ([[ויקרא]] כ&quot;ד).<br /> <br /> ה[[משנה]] הראשונה ב[[מסכת בבא קמא]] מונה ארבעה אבות נזיקין ומכנה אותם בשמות &quot;שור&quot;, &quot;בור&quot;, &quot;מבעה&quot; ו&quot;הבער&quot; (מספר האבות ושמותם אינם נזכרים במקרא). לכל אחד מהאבות ישנם פרטי דינים ייחודים לו, והם הבסיס להלכות הנזיקין ב[[הלכה]]. לכל אב נזיקין יש גם 'תולדות' – גורמי נזק שדומים לו בתכונתם ומהותם, ולכן הלכותיהם זהים להלכותיו.<br /> <br /> על פי ה[[תלמוד בבלי|גמרא]], מספרם של אבות הנזיקין אינו 4 אלא 6, והם אדם, קרן, שן ורגל, אש ובור, והאמוראים נחלקו כיצד להסביר את המספר ארבע המופיע במשנה. הכוונה במניין זה הוא לאבות שיש להם תולדות. בתלמוד מובאות [[ברייתא|ברייתות]] המונות 13 או 24 אבות נזיקין, ונטען שאף הן החסירו חלק מאבות הנזיקין, אולם הכוונה היא לסוגי נזיקין שונים שחלה עליהם חובת תשלום, ולא לאבות טיפוס של סוגי נזיקין&lt;ref&gt;{{בבלי|בבא קמא|ד|א}}&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == מדיני הנזקין ==<br /> ====שור====<br /> [[קובץ:שור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שור - אחד מאבות הנזיקין]]<br /> הם נזקי שור שנגח בהמה או אדם או הזיק רכוש. בתורה מובא דיני נזקי שור בפסוק{{הערה|שמות כא, כח.}} &quot;וכי יגח שור את איש או את אשה&quot;, ויש חילוק בין אם השור הוא &quot;תם&quot; (שזהו פעם הראשונה או שניה שנוגח), או האם השור מועדת לנגיחה (שהתרו את בעל השור לשמור את שורו), שהתם שהזיק משלם חצי של הנזק, והוא קנס, ולכן אם בעל השור הודה על נזקי שורו, אז בעל השור פטור מהתשלומין, לא כן אחרי שהשור הוא מועד, אז בעל השור משלם נזק שלם. ואין חילוק אם השור הזיק באמצעות קרניו, רגליו, או שיניו, כל זה נחשב נזק שנכנס תחת קטגוריית הנגיחה{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה נא.}}.<br /> <br /> ===בור===<br /> בור הוא הנזקים הנגרמים על ידי בור שנחפר ברשות הרבים. מצוה זו נלמדת מהפסוק{{הערה|שמות כא, לג.}} &quot;כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור&quot;, שבו התורה מזהירה על החובה להיזהר בפתיחת בור או שיח העלול להזיק לאנשים או בהמות. אם אדם חופר בור במקום המהווה סכנה, והוא לא מכסה את הבור כראוי, הוא חייב לשלם לניזק, גם אם לא הייתה לו כוונה לגרום נזק{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה נג.}}. <br /> <br /> ===מבעה===<br /> מבעה הם הנזקים שנגרמים כאשר בהמה מזיקה על ידי שן ורגל - אכילה או הילוך בשדה או כרם חבירו. בתורה דינים אלו מובאים בפסוק{{הערה|שמות כב, ד.}}{{הערה|1=ראו בבא בתרא, דף ג, עמ' ב מחלוקת רב ושמואל.}} &quot;כי יבער איש שדה או כרם&quot;{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה נה.}}.<br /> ===הבער===<br /> [[קובץ: לג בעומר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אש - אחת מאבות הנזיקין]]<br /> <br /> הוא נזקי אש, ונלמדת מהפסוק{{הערה|שמות כב, ה.}} &quot;כי תצא אש&quot;, שבו התורה מדברת על מצב שבו אדם הדליק אש במקומו וזו יצאה והזיקה רכוש של אחר. התורה קובעת שמי שהדליק אש בתוך רכושו חייב לשמור עליה ולהימנע מלגרום לנזקים. דין זה מציין את האחריות של אדם לשמור על גחלתו ואש, ולא להותיר אותם לצאת ולגרום נזק לאחרים, בין אם מדובר בנזק לרכוש ובין אם מדובר בנזק לנפש. גם כאן קיימת הבחנה בין מקרים שבהם התהוותה אש מחוץ לשליטת האדם לבין מקרים בהם הוא יצר את הסיכון{{הערה|[[ספר החינוך]] מצוה נו.}}.<br /> <br /> <br /> ==== היזק שאינו ניכר ===<br /> היזק שאינו ניכר הינו כל היזק שאין ניכר לעין ההיזק. היזק כזה אינו נחשב להיזק ממשי אלא להיזק רוחני, ולכן נחלקו האמוראים בגמרא אם הינו נחשב להיזק, ולהלכה נפסק כי אינו נחשב להיזק כזה שהתורה חייבה לשלם עליו, ולכן פטור הוא מדיני אדם וחייב בדיני שמים{{הערה|ראה [[גיטין]] נג א.}}.<br /> <br /> === דיני דגרמי ===<br /> כל היזק שלא נגרם על ידי האדם, בהמתו או חפציו ישירות, נחשב להיזק שנעשה על ידי גרמא.<br /> <br /> מיני היזקות אלו נחלקות לשנים:{{הערה|1=ראה תוס' [[ב&quot;ב]] כג ב, ד&quot;ה זאת.}} גרמא, שהינו היזק שאינו קשור כלל לפעולה של האדם עצמו אלא הינו פועל יוצא, כגון המסלק כרים מתחת לכלי הנופל מראש הגג ועומד ליפול, הכופף את תבואת חבירו לפני האש, הנותן סם המוות לפני בהמת חבירו, בכל היזקות אלו אין האדם עצמו עושה את פעול ההיזק, אלא רק מכשיר בעקיפין פועל אחר של היזק שאינה נעשית על ידו, וכן את ההיזק נעשה מיד בשעת הפעולה, אלא זמן מה לאחר מכן.<br /> <br /> המין השני של גרמא, הוא &quot;דיני דגרמי&quot;, כגון מי שהטעה את חבירו ביחס לשויו של מטבע, וכן כל דבר שמיד בשעת מעשה נגמר ההיזק ואינו זקוק לפעולה נוספת.<br /> <br /> בעוד שביחס לדין &quot;גרמא&quot; מודים כולם שפטור הוא המזיק מדיני אדם וחייב רק בדיני שמים, שונה הוא הדין ביחס לדיני דגרמי, עליו נחלקים רבי מאיר וחכמים, וההלכה נפסקת כ[[רבי מאיר]] שחייב.<br /> <br /> למרות זאת נפסקת ההלכה ביחס להיזק שאינו ניכר, שפטור הוא, מכיון ששם, מכיון שההיזק אינו ניכר, אין זה נחשב להיזק כלל!{{הערה|1=הצ&quot;צ בשם [[הרמב&quot;ן]].}}<br /> <br /> ===מוחל שטר חוב===<br /> ישנו ספק מה הדין בנוגע למוחל שטר חוב, אם זה נחשב להיזק שאינו ניכר או לא. בכל אופן ההלכה מפורשת לגביו שחייב לשלם, ולכן מקשה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - אין ברור מדוע לגביו חייב לשלם, ואילו לגבי שאר היזק שאינו ניכר פטור מלשלם.<br /> <br /> הצמח צדק{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&amp;st=&amp;pgnum=246 צמח צדק גיטין פ&quot;ה, עמ' 238]}} מביא בנוגע לזה את דברי הרשב&quot;א, המפרש כי המוחל שטר חוב של חבירו נחשב הוא להיזק ניכר, מכיון ש&quot;היזקו ניכר כנוטל ממונו של זה ונותן לזה הוא&quot;. כלומר מכיון שלגבי הלווה והמלווה ניכר שאין המלווה יכול ליותר לתבוע את הלווה, ומפסיד הוא סכום כסף ממשי, נחשב הדבר להיזק ניכר.<br /> == בחסידות ==<br /> ===השור===<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שמירת העיניים]]}}<br /> השור – המילה &quot;שור&quot; היא גם מלשון &quot;שור&quot; לשון הסתכלות או התבוננות, והיא משמעה שעל האדם לשמור את עיניו כדי לא להזיק או לפגוע. השור הפיזי, ששובר דברים או מזיק, מקביל לנזק שנגרם כתוצאה מהתבוננות רשלנית או ממבט חפוז שגורם להרס. יש כאן רמז לכך שגם במעשים של &quot;מבט&quot; או כוונה רשלנית, עשוי להיגרם נזק{{מקור}}.<br /> <br /> ===הבור===<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[שמירת הזמן]], [[זריזות]] ו[[לימוד התורה]]}}<br /> הבור הוא נזק שנגרם כאשר אדם חופר בור ולא מכסה אותו, וכך אחרים נופלים לתוכו. בעבודת האדם, המילה &quot;בור&quot; מציינת שדה שאינה חרושה וזרועה, כלומר שדה שנשארה שוממה ואינה מנוצלת כראוי. וכמו כן כאן הכוונה לאדם שלא עוסק בתורה, אלא משקיע את זמנו בטלנות. כך, השדה שאינה עובדה רמז למצב של עצלות או חוסר מעש, אשר עשוי להוביל לנזק רוחני או מוסרי.<br /> <br /> ===המבעה===<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[אתכפיא]]}}<br /> המבעה כאן מתייחסת לשן, כלומר אכילה גסה. הכוונה היא גם לפגם של תאוות אכילה{{הערה|שם=אור תורה|}}.<br /> <br /> השורש לכל עניין הנזיקין טמון ב[[חטא עץ הדעת]], שבמהותו היה קשור באכילה, (מבעה הוא העיקר מכל הנזיקין), כפי שנצטווה אדם הראשון &quot;לא תאכל ממנו&quot;. בעקבות חטא זה, נוצר כללות עניין הנזיקין. התיקון לכך הוא אכילה הנעשית בצורה הרצויה, שהיא אכילה שבאה מתוך ברכה והכרת תודה לה' – &quot;ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך&quot;{{הערה|כ' מנחם-אב תשכ&quot;ד, תו&quot;מ ע' 299.}}.<br /> <br /> ===ההבער===<br /> {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[כעס]]}}<br /> הכעס, או ההבער, הוא הרתחת האש, שהוא בדיוק כמו אש שפורצת ממקום למקום. כל כעס או עימות שעלול להתפשט ולהזיק לא רק לאדם אחד אלא גם לסובלים מסביבו. הכעס הוא נזק רוחני{{הערה|שם=אור תורה|[[אור תורה]] ל[[המגיד ממעזריטש]] על אגדות חז&quot;ל סי' תס.}}.<br /> <br /> === תם ומועד - בעבודת האדם ===<br /> העניין של &quot;תם&quot; ו&quot;מועד&quot; בעבודת האדם עוסק ב[[נפש הבהמית]] שבאדם - ה[[בהמה]] שבאדם. כאשר הנפש הבהמית עושה דבר בלתי רצוי, חשוב להבין שזה לא דבר רגיל או טבעי לנפש הבהמית של יהודי, &quot;איש תם יושב אוהלים&quot;. כל ישראל בחזקת כשרות, וההנהגה שלהם היא באופן שמתאים להם.<br /> <br /> הדבר לא נובע ממנהגו הרגיל של האדם, אלא כתוצאה מכך שיצרו תקפו אותו, כלומר כשלבו ונפשו הושפעו מהיצר הרע. לכן, במצבים כאלו, ייתכן שהאדם יתנהג באופן שאינו תואם להנהגתו הרגילה, רק משום שהיצר תקף אותו. כאשר אותו אדם חוזר על התנהגות שלילית כזו פעמים רבות, הוא הופך ל&quot;שור מועד&quot;, כלומר, רגיל לעשות את הדבר בצורה קבועה, כי התנהגותו נעשתה הרגל.<br /> <br /> לימוד והוראה מהעניין הזה היא שבעבודת האדם, גם אם הוא נעשה &quot;מועד&quot; להנהגה בלתי רצויה, תמיד אפשר [[תשובה|לשוב]] ולהתעלות. שינוי והתחדשות אפשריים, במיוחד אם האדם מבצע &quot;הרהור תשובה&quot;, שמוביל אותו למקום שבו אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים להגיע — וזהו עוצמתה של [[תשובה]]{{הערה|י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו, התוועדויות אות לד, ע' 61.}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[סדר נזיקין]]<br /> * [[שור]]<br /> * [[בור]]<br /> * [[שריפה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מצוות]]<br /> [[קטגוריה:חושן משפט]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%9C%D7%98&diff=841414 2026-04-13T11:44:18Z

<p>מ. רובין: תיקון תבנית</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב צבי יחיאל גרינבלאט 2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צבי יחיאל גרינבלאט]]<br /> הרב '''צבי יחיאל גרינבלאט''' (יליד שנת [[תשי&quot;ד]]) הוא שליח הרבי הראשי ומנהל מוסדות חב&quot;ד ב[[ארגנטינה]]. בבחרותו היה חבר בצוות החוזרים של תורת הרבי ועסק בעריכת תורתו של הרבי לדפוס, כחבר מערכת [[ועד הנחות התמימים]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תשי&quot;ד]] למשפחה חסידית-הונגרית, שהתיישבה לאחר [[השואה]] ב[[ארגנטינה]]. בצעירותו למד בישיבה ששימשה את כלל תושבי העיר ללא אפיוני חוג ומפלגה, בראשות הישיבה עמד הרב [[דובער בוימגרטן]]. בעקבות דברים ששמע על הרבי מפי ראש הישיבה החל להתקרב לרבי, ובהיותו בגיל 14 כתב את מכתבו הראשון לרבי.<br /> <br /> בעקבות שהתקבל מהרבי, התחיל לחפש ישיבה ברמה גבוהה יותר, והרב בוימגרטן המליץ לו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אושן פארקווי]] שם התקבל ללמוד ללא תשלום.<br /> <br /> בחודש טבת [[תש&quot;ל]] הגיע ללמוד בסמיכות לחצר הרבי, וראה את הרבי לראשונה ב[[שבת קודש]] פרשת ויחי - ח&quot;י טבת.<br /> <br /> ב[[יחידות]] אליה נכנס בשנת [[תשל&quot;ג]] שאל את הרבי על עניין עליו התייעץ עם הרב [[יואל כהן]], הרב כהן הפנה אותו לרבי, בתשובתו ענה הרבי על כך וביקש מהרב גרינבלאט שלאחר מכן ישוחח עם הרב כהן על פרטי העניין{{הערה|שם=מגידמן|[[שלום מגידמן]], '''עמדו הכן כולכם''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2112 עמ' 40.}}.<br /> <br /> ===חוזר ומניח===<br /> בין השנים תשל&quot;ב-תשל&quot;ח היה חבר [[ועד הנחות התמימים]] ושימש כ[[חוזר]] ולאחר חתונתו של הרב [[שלום בער לוין]] בשנת [[תשל&quot;ה]] החליף אותו בתפקיד והיה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי.<br /> <br /> כאשר הורה לו הרבי בשנת [[תשל&quot;ח]] לצאת לפעול להפצת היהדות בארגנטינה, מילא את מקומו הרב [[דוד משה אולידורט]].<br /> <br /> ===שליחות הרבי ברוסיה===<br /> [[קובץ:Rtgr.png|ממוזער|הרב צבי גרינבלט בשליחות הרבי ברוסיה (עומד באמצע)]]<br /> אחרי חתונתו נשלח על ידי הרבי פעמיים לרוסיה, והביא לשם ספרי קודש ומזוזות ועוד. שם דאג לו יהודי בשם געצל שבעת ההיא היה למעלה מגיל שמונים.<br /> <br /> ===בשליחות הרבי===<br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] נשא הרב גרינבלאט את מרת שטערנא שרה בתו של ר' [[משה קזרנובסקי]] מ[[קראון הייטס]] בן הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].<br /> <br /> לאחר בואו בקשרי השידוכים נשלח על ידי הרבי למלא את מקומו של הרב [[דובער בוימגרטן|בערל בוימגרטן]], לשמש כשליח ראשי ולנהל את מוסדות חב&quot;ד במקום.<br /> <br /> כשרעייתו עברה ככלה בתור ליחידות וחלוקת דולרים שקיים הרבי בפתח חדרו, בעת שעברה לפני הרבי הניח הרבי על השולחן דולרים שכבר היו בידו, הרים דולרים נוספים, ונתן לה חמישה דולרים לברכה, מבירור שערכה לאחר מכן עלה כי היא היחידה שזכתה לכך מכל העוברות בחלוקה, הרב גרינבלאט תולה זאת בכך שבמחשבתו השתדל לעבור יחד עימה ב[[התקשרות]] לרבי{{הערה|שם=מגידמן}}.<br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ב קרא להחתים יהודים על [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח]].<br /> <br /> בחודש [[שבט]] [[תשנ&quot;ג]] ביקש את רשות הרבי לתרגם פרק מספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] (בו מוסברת ההלכות ב[[רמב&quot;ם]] אודות [[מלך המשיח]] כשהדבר מקושר בטוב טעם לעובדה שהרבי הוא המשיח), ולהפיצו בכל ארגנטינה, כשהרב גרינבלאט מציין שההפצה תיעשה ע&quot;י אחד שלא מ[[אנ&quot;ש]]. הרבי הניד בראשו הקדוש להסכמה על הדבר{{הערה|יומן '770 בית משיח'}}.<br /> [[קובץ:הרב_צבי_יחיאל_גרינבלאט.jpeg|ממוזער|הרב צבי גרינבלט נואם בחנוכה ה'תשפ&quot;ד]]<br /> כיום הרב גרינבלאט מנהל רשת מוסדות חב&quot;ד, ישיבות, בתי ספר, גנים ובתי חב&quot;ד בעיר הבירה [[בואנוס איירס]] ובשאר ערי השדה של ארגטינה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> * הרב מנחם מענדל גרינבלאט, שליח בבואנוס איירס<br /> * ר' לוי יצחק גרינבלאט<br /> * הרב חנינא דוד גרינבלאט. שליח בבואנוס איירס<br /> * הת' שלמה אהרון גרינבלאט<br /> * הת' שלום דובער גרינבלאט<br /> ;חתניו<br /> * הרב שמואל גופין (בנו של המשפיע הרב [[שניאור זלמן גופין]]), שליח הרבי במיאמי פלורידה<br /> * הרב [[חיים ברוך אוירכמן]], שליח הרבי בפוארטו מאדרו ומנהל &quot;משרד השלוחים&quot; בארגנטינה<br /> * הרב [[שמואל גייסינסקי]], מנהל בחדר &quot;אהלי חינוך&quot; חב&quot;ד בבואנוס איירס<br /> * הרב מנחם מענדל גורביץ', שליח בבואנוס איירס<br /> * הרב [[שרגא אלימלך רייטשיק]], [[מנהל]] ומשפיע ב[[ישיבה גדולה חב&quot;ד בואנוס איירס]]<br /> * הרב [[מנחם מענדל שפיצר]], סגן מנהל [[תומכי תמימים ארגנטינה (קטנה)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *''''עבודה' ושמה 'התקשרות'''' - ראיון מקיף עם הרב גרינבלאט, מגזין 'תחיינו' גליון 4 י&quot;א [[ניסן]] [[תשע&quot;ו]] עמוד 12<br /> {{כפר|[[שלום מגידמן]]|בג' תמוז חסיד לא יכול להישאר במקומו|2066|58|תשפ&quot;ד}}<br /> *[[בנימין ליפקין]], '''האיש שלא אומר נואש''', בקהילה גליון 1405 עמ' 80<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/128035 שיחה מאלפת עם הרב צבי גרינבלאט על חסידות, בקשר עם חג הגאולה י&quot;ט כסלו תשפ&quot;א]''' {{PDF}}{{COL}}, בתוך בטאון 'המודיע' ערב שבת פרשת וישלח תשפ&quot;א<br /> *'''[https://col.org.il/news/129178 ההתעוררות הרבה במבצע חינוך: הרב גרינבלאט חלק סיפורים אישיים]''' {{וידאו}} {{COL}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/131683 במשדר העולמי: הרב צבי גרינבלאט שיתף סיפורים מרתקים]''' {{COL}} ג' תמוז ה'תשפ&quot;א 13.06.2021<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20קליינבערג.pdf דו&quot;ח מפעילותו מעבר למסך הברזל, שבט תשד&quot;מ]''', בתוך תשורה מנישואי משפחת קליינבערג, חשון תשפ&quot;ג {{PDF}}<br /> ;ראיונות בגליון 'הסיפור שלי':<br /> * '''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2026/03/564.-Pesach-5786.pdf מה שהפך אותי לחב&quot;דניק]''', גיליון 564, פסח תשפ&quot;ו {{PDF}} באתר ג'ם<br /> * '''[https://anash.org/when-i-stopped-reading-national-news/ When I Stopped Reading the National News] (כשהפסקתי לקרוא את החדשות הלאומיות) {{אנגלית}} {{אנש}}<br /> * '''[https://anash.org/they-are-jealous-of-your-work/ They Are Jealous of Your Work]''' (הם מקנאים בעבודתך) {{אנגלית}} {{אנש}}<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גרונבלט צבי יחיאל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חוזרים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארגנטינה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרינבלאט]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קזרנובסקי]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ד]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%9C&diff=841413 2026-04-13T11:44:05Z

<p>מ. רובין: מיקוף למספרים ולעז, קו מפריד בטווח מספרים</p> <hr /> <div>[[קובץ:הכתרת הרב שלום בער הענדל.jpeg|ממוזער|250px|הכתרת הרב הענדל לרב [[בית כנסת]] וקהילת בית מנחם חב&quot;ד אור יהודה ([[תשפ&quot;ה]])]]<br /> [[קובץ:הרב שלום בער הנדל מתפלל.jpg|ממוזער|250px|הרב הנדל [[תפילה|מתפלל]] ([[תשפ&quot;ד]])]]<br /> הרב '''שלום דובער (בערל'ה) הכהן הנדל''' (נולד ב[[ט&quot;ו חשוון]] [[תשל&quot;ט]], 15 בנובמבר 1979) הינו שליח ורב קהילת בני מנחם חב&quot;ד בשכונת '''נווה רבין''' [[אור יהודה]], מייסד וראש ישיבות [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|ישיבה קטנה אור יהודה]], [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|ישיבה גדולה אור יהודה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיר [[צפת]], לאביו הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] ולאמו מרת [[חיה רחל הנדל|חיה רחל]].<br /> <br /> בילדותו ובבחרותו למד במוסדות [[חב&quot;ד]] בצפת, לאחר מכן למד ב[[ישיבה גדולה]] [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]], ולקראת שנת [[תשנ&quot;ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בבחרותו היה ממקימי ארגון [[את&quot;ה המרכזי 770]] ומעורכי הספרים [[חידושים וביאורים בגאולה ומשיח]] ו[[לקוטי שיחות גאולה ומשיח]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] התחתן עם דאברושע בתו של הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] מנהל [[מכון לוי יצחק]] ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת תשס&quot;ד בחודש אלול מונה על ידי השליח הראשי הרב מנחם מענדל הכהן פרידמן כשליח בשכונת נווה רבין.<br /> <br /> ==ראש ישיבה קטנה==<br /> [[קובץ:הרב הענדל 2.jpg|ממוזער|250px|הרב הנדל בקמפיין למען הישיבה]]<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]], פנו הרב הענדל והרב משה רוזנבלט והעסקן ר' אברהם בן שמעון אל הרב מנחם מענדל הכהן פרידמן בהצעה להקים ישיבה בעיר. הרב פרידמן הגיב בחיוב. לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ה]] פתח את [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|ישיבה קטנה אור יהודה]] והתמנה ל[[ראש הישיבה]].<br /> את ישיבת [[תומכי תמימים]] אור יהודה ייסד הרב הענדל ב[[חודש אלול]] בשנת [[תשס&quot;ד]], כמסגרת לישיבה קטנה. בין החידושים שהוביל הרב הענדל בישיבה החדשה עם פתיחתה היה הכנסת סדר לימוד ב[[ענייני משיח וגאולה]] אל תוך סדרי החובה מטעם הישיבה, כמו כן שמה הישיבה דגש על יחס אישי והשקעה רבה בכל תלמיד.<br /> <br /> מאז נוסדה הישיבה משמש הרב הנדל כמנהל, ראש הישיבה ו[[ר&quot;מ]]. נכון לשנת הלימודים תשפ&quot;ה מונה הישיבה קטנה כ-120 תלמידים.<br /> <br /> ==ראש ישיבה גדולה==<br /> לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ט]], הקים בנוסף [[ישיבה גדולה]] בסמוך. הישיבה גדולה באור יהודה מתייחדת באווירה החסידית המשפחתית המיוחדת, ובצוות הנדיר, שביניהם, - הרב יהושוע מנחם הלוי נוהויזר, הרב שלום דובער הכהן כץ, הרב דוד אבא זלמנוב והרב משה הלל.<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים תשפ&quot;ה מונה הישיבה גדולה כ־80 תלמידים.<br /> [[קובץ:בית כנסת בית מנחם חב&quot;ד אור יהודה.jpeg|ממוזער|שמאל|בית כנסת בית מנחם על שם הרבי מלך המשיח]]<br /> <br /> ==רב בית כנסת וקהילת בית מנחם חב&quot;ד נווה רבין==<br /> ב[[תשפ&quot;ה]] הוכתר כרב בית הכנסת וקהילת &quot;בית מנחם&quot; חב&quot;ד בשכונת נווה רבין, באור יהודה{{הערה|[https://chabad.info/simches/1139955/ אור יהודה: הרב הענדל הוכתר לרב בית הכנסת &quot;בית מנחם&quot;] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בטקס שכלל חנוכת בית כנסת חב&quot;ד בית מנחם על שם הרבי שליט&quot;א מלך המשיח, בית כנסת שהוקם על ידי הרב הענדל, נערך גם הכתרת הרב הענדל לרב בית כנסת וקהילת בית מנחם במקום שליחותו בשכונת '''נווה רבין''' אור יהודה, בהשתתפות רבנים ואישי ציבור רבים וחשובים מאור יהודה ומכל רחבי הארץ.<br /> <br /> בין המשתתפים הנכבדים שחתמו על כתב ההכתרה: הראשון לציון הרב [[דוד יוסף]], מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של חולון השליח הרב [[יוחנן גוראריה]], רבה של קרית גת וראש ישיבות תומכי תמימים קרית גת הרב [[משה הבלין]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל|שניאור הנדל]], הרב [[יצחק בליז'ינסקי]] יו&quot;ר ועד נחלת הר חב&quot;ד ועוד רבנים ואישי ציבור.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''נווה חב&quot;ד באור יהודה''', ראיון עם הרב [[שלום דובער הנדל]] על השליחות, חנוכת בית הכנסת ומינויו כרב הקהילה, [[מענדי דיקשטיין]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1434 עמוד 41–43<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://chabad.info/magazine/על-י-שבט-עומד-כל-מהותו-של-חסיד/ יו&quot;ד שבט - המהות של כל חסיד]''', שיחת עומק לקראת י' שבט תשע&quot;ז, [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:הנדל, שלום דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הנדל]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באור יהודה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ליברוב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A8&diff=841409 2026-04-13T11:34:20Z

<p>מ. רובין: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ירמיהו ברנובר.jpg|ממוזער|שמאל|פרפסור ירמיהו ברנובר עם ספרו The Ultimate Jew – הביוגרפיה של [[הרבי מליובאוויטש]]]]<br /> [[קובץ:111.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרופ' ירמיהו (הרמן) ברנובר]]<br /> פרופסור '''ירמיהו ברנובר''' (יליד שנת [[תרצ&quot;ב]]) הוא פרופסור לפיזיקה, אסיר ציון ו[[חסיד חב&quot;ד]] ש[[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]], מכהן כיו&quot;ר [[מטה משיח]] ב[[ארץ ישראל]] ויו&quot;ר שמי&quot;ר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> פרופסור ברנובר נולד ב[[ריגא]] בירת לטביה בשנת [[תרצ&quot;ב]] (1932), לאביו הרץ ברנובר, אגרונום וחובב טבע שניהל בית ספר חקלאי. פרופ' ירמיהו ירש את אהבת אביו למדעים.<br /> <br /> פרופ' ברנובר עמד בראש המרכז ללימודי מגנטו-הידרודינמיקה באוניברסיטת בן-גוריון ב[[באר שבע]]. כמו כן שימש כפרופסור באוניברסיטת [[תל אביב]], NYC,Argonne National Laboratory ועוד.<br /> <br /> על עבודתו המדעית וספריו הרבים זכה להכרה והוקרה עולמית, ביניהם בפרס היוקרתי של קרן ליידי דייוויס, חיבר עשרות ספרים ומאות מאמרים הן בנושאי מדע ואנרגיה חילופית והן בנושאי [[יהדות]].<br /> <br /> ===ילדותו===<br /> ילדותו של הילד הרמן ברנובר נגדעה במלחמת העולם השנייה: האב נרצח על ידי הלאטבים, והאם הצליחה למלט את המשפחה לפנים [[רוסיה]] ולחזור לריגא, שכבר סופחה אז לברית-המועצות. כשהפך לנער נתקל בתופעות של לאומנות רוסית ואנטישמיות, ואף לא התקבל לאקדמיה אליה נרשם בגלל מוצאו ה[[יהודי]]. כאן החל מסעו לגילוי זהותו היהודית.<br /> <br /> במקביל, המשיך את לימודי ההנדסה, למרות שקודם לכן חלם ללמוד פיזיקה גרעינית, פנה לתחום שהחל אז להתפתח - חיפוש מקורות אנרגיה חלופיים. הוא החל ב&quot;הידרודינמיקה&quot; (הפקת אנרגיה בעזרת זרמי מים) ומשם עבר לתחום &quot;מגנטו-הידרודינמיקה&quot; - הפועל על בסיס תנועת מתכות נוזליות בשדות מגנטיים.<br /> <br /> ===היכרות עם חב&quot;ד===<br /> במהלך הלימודים הכיר את אשתו לעתיד, פאני. לכל זה נלוותה ההתחזקות שלו ביהדות - לימוד [[לשון הקודש]], רכישת מושגי יסוד דרך ספרים, והיכרות עם הגרעין המחתרתי של חסידי [[חב&quot;ד]] ברוסיה ביניהם ר' נטע ברכהן אשר הוא קירבו ליהדות. ממדען קר הדוגל בדארוויניזם - הפך ליהודי חסידי מאמין השומר [[תורה]] ו[[מצוות]] על כל דקדוקיהן. הקשיים שעמדו בדרכו על כל צעד ושעל, רק חישלו את אמונתו ודביקותו במורשתו. אפילו את ה[[זקן]] החסידי, כבר צימח בהיותו שם, בברית המועצות.<br /> <br /> כמדען נתקל בקשיים לקבל אישור יציאה מברית-המועצות; רק בתחילת שנות הל' מימש את חלומו ועלה לארץ הקודש, והתיישב בבאר שבע. כיום חי בארה&quot;ב.<br /> <br /> ==חסיד חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:222.jpg|שמאל|ממוזער|250px|באחת מפגישותיו הרבות עם הרבי]]<br /> באוניברסיטת בן-גוריון הקים מעבדה בתחום התמחותו, וחנך אותה בקביעת [[מזוזה]].<br /> <br /> בנסיעתו הראשונה ל[[ארצות הברית]] נכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]].<br /> <br /> פרופסור ברנובר הפך למרצה מבוקש בכל רחבי העולם - אם בחוגי אקדמיה כפיזיקאי בעל שם, ואם כמדען שומר תורה ומצוות, המנסה להוכיח לצעירים יהודיים כי אין סתירה בין הקידמה המדעית - לבין חיים המושתתים במלואם על האמונה ב[[קדוש ברוך הוא]].<br /> <br /> גם אחרי [[נצחיות חייו של הרבי|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי שליט&quot;א מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי]] והתגשמות [[נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ&quot;ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ&quot;ה]] על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק|זמרוני ציק]] [[קבלת פני משיח צדקנו|לקבלת פני הרבי מלך המשיח]].<br /> <br /> ==ארגון שמי&quot;ר==<br /> {{ערך מורחב|שמי&quot;ר}}<br /> ברנובר עומד בראש &quot;שמי&quot;ר&quot; - ארגון אקדמאים שומרי מצוות יוצאי [[רוסיה]], ובמסגרתו קידם מפעל תרגום של שורת ספרי יסוד יהודיים לרוסית. הוא הצטרף להנהגת אגודת שמי&quot;ר בעצתו של הרבי במטרה להפיץ יהדות בין דוברי רוסית דרך הוצאת ספרים. ספרי שמי&quot;ר היו הספרים הראשונים שהגיעו לברית המועצות עוד בתקופת ליאוניד ברז'נייב{{הבהרה}}.<br /> <br /> בסוף שנות המ' נתמנה על ידי [[הרבי]] לעמוד בראש פרוייקט ייחודי שנועד לקלוט את גלי העלייה מ[[רוסיה]] - הקמת שכונת שמי&quot;ר בירושלים שתשלב פתרונות תעסוקה הולמים לעולים.<br /> <br /> בתחילת שנות ה-90 היה העורך הראשי של האנציקלופדיה ליהדות [[רוסיה]] ב-3 כרכים. כמו כן הוציא לאור חומש עם תרגום רוסי חדש. ספרו הנוסף הוא &quot;הדרך חזרה&quot; - סיפור חייו של ברנובר מלידתו עד חצייתו את גבולות ברית המועצות לישראל. בנוסף הוציא 2 ספרי ביוגרפיות על [[הרבי]]. בנוסף פרסם עשרות מאמרים על תורה ומדע ב-3 שפות.<br /> <br /> ==יו&quot;ר מטה משיח בארץ הקודש==<br /> {{ערך מורחב|מטה משיח בארץ הקודש}}<br /> פרופסור ברנובר כיהן כיו&quot;ר מטה משיח בארץ הקודש החל משנת [[תשנ&quot;ט]], אז מונה לתפקיד על ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יושב ראש [[אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|אגודת חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> במשך מספר שנים נכתב תחת שמו טור קבוע בעלון השבועי &quot;[[הגאולה מעניין ועכשווי]]&quot;, שעסק בהתאמת חוקי הטבע ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] המתקרבת.<br /> <br /> ==אותות==<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] (1992) הוענק לו פרס יו&quot;ר הכנסת לאיכות החיים. בשנת [[תשע&quot;ו]] 2016 הוענק לו &quot;אות מפעל חיים&quot; של שר התשתיות{{הערה|[http://www.tashtiot.co.il/2016/11/13/ירמיהו-ברנובר/ אות מפעל חיים לפרופ' ירמיהו ברנובר הוענק בכנס החשמל הבינלאומי באילת]}}.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *'''הדרך חזרה''' - אוטוביוגרפיה.<br /> *'''[[בעין הלב]]''' - מהדורה ראשונה על הביוגרפיה של הרבי, הוצאת מעריב, [[תשמ&quot;ט]].<br /> *'''[[נביא מקרבך]]''' - מהדורה שנייה על הביוגרפיה של הרבי, [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''מה רבו מעשיך''' - (עורך שותף).<br /> *'''ממעמקים''' - הגות בנושא דת ואתאיזם, הודפס בסוד בארץ בתקופת שהותו בברית המועצות.<br /> *'''התשובה''' - סיפור חייו המלווה את הקורא במסקנותיו אשר אסף במסעות חייו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו, ר' [[דניאל ברנובר]].<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * [https://drive.google.com/file/d/1tuYZN2-YOMqDKOl_9jE0pjcxbrX3-o-f/view '''הזוית המדעית של הגאולה'''] מתוך שיחת הגאולה.<br /> * '''לפרסם את נביא דורנו!''' ראיון מיוחד עם פרופסור ברנובר על הספר נביא מקרבך. בית משיח גליון 586 עמוד 16.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66437 הרב ברנובר אצל הרבי בחלוקת דולרים] {{וידאו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1393866 כוחות החושך מפיצים אור]''' - הרב ברנובר מגיש לרבי ב[[חלוקת דולרים]] בתאריך ט' שבט תש&quot;נ [[ספר התניא]] שהודפס בברית המועצות {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=25916 לפרסם את נביא דורנו] - ראיון עם הרב ברנובר ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=1569 הרב ברנובר מדבר בהתוועדות ח' תשרי תשס&quot;ו] {{צליל}} {{אינפו}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/618947 כיצד הוא ידע?]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1878836 לנינגרד על הקו]''' - הרב ברנובר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://www.chabad.org/search/keyword_cdo/kid/2621/jewish/Herman-Branover.htm תגית: ירמיהו ברנובר]''' {{בית חבד}} {{אנגלית}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ברנובר, ירמיהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי מטה משיח]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br /> [[קטגוריה:שמי&quot;ר]]<br /> [[קטגוריה:פרופסורים]]<br /> [[קטגוריה:פיזיקאים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים לדוברי רוסית]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D&diff=841408 2026-04-13T11:33:16Z

<p>מ. רובין: אחידות במיקום הערות שוליים</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=לוח כיס יומי המיועד לחסידים|אחר=לוח בעריכת הרבי עם פתגמים יומיים המיועד לילדים|ראו=ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס}}<br /> [[קובץ:היום יום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|היום יום - דפוס ראשון]]<br /> '''היום יום - לוח אור זרוע לחסידי חב&quot;ד''', החיבור הראשון של הרבי בלשון הקודש{{הערה|קדם לו [[ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס]] שנערך על ידי הרבי בלשון הקודש ותורגם ונערך ל[[אנגלית]].}} הוא לוח שנה, המחלק את לימודי ה[[חת&quot;ת]] בהתאם לתקנתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. התווספו בהוצאתו שתי מטרות נוספות, פרסום מנהגי חב&quot;ד, וריכוז פתגמים קצרים מ[[תורת החסידות]]. הליקוט נערך על ידי [[הרבי]]. המנהג שהתפשט בין אנ&quot;ש הוא ללמוד בכל יום את האמרה המופיעה בלוח בתאריך היום.<br /> <br /> ==עריכת הלוח==<br /> ביום [[כ' בכסלו]] שנת [[תש&quot;ג]] פנה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אל חתנו, הרבי, וביקשו &quot;יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מ[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] זה עד י&quot;ט כסלו הבע&quot;ל, ויבואו בו ביחוד: א) שיעורי לימוד בחוק יומי השווים לכל נפש . . ב) מנהגי חסידי חב&quot;ד. ג) ליקוטי [[פתגם חסידי|פתגמים]] מ[[תורת החסידות]] ודרכי החסידים, עניינים קצרים לכל יום מימות השנה. את הלוח אשר יסדר יכנה בשם היום יום, לוח אור זרוע לחסידי חב&quot;ד&quot;{{הערה|אגרות קודש [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - חלק ט&quot;ו ע' ש&quot;ע}}.<br /> <br /> משך ארבעה חודשים עמל הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוח, ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל &quot;הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב&quot;ד היוצא לאור בימים אלה&quot;. הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו של [[הרבי הריי&quot;צ]] שהיו תחת ידו, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות ה[[זהב]] של לוח &quot;היום יום&quot;.<br /> <br /> רק לקראת י&quot;א [[ניסן]] יצא הקובץ לאור עולם, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון &quot;[[הקריאה והקדושה]]&quot;: &quot;היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ'מנורת שמונת הנרות'...&quot;<br /> <br /> הלוח, שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל דבר, מתחיל בי&quot;ט [[כסלו]] - ראש השנה לתורת החסידות, ובפתחו אף מודפס, כ&quot;הקדמה&quot;, קטע ממכתבו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אודות ראש השנה ל[[תורת החסידות]] י&quot;ט כסלו, וניצולו באופן המתאים.<br /> <br /> הלוח נדפס ב-21 הוצאות (חוץ מהוצאות התרגומים), כאשר הלוח נדפס לראשונה בשנת [[תש&quot;ג]] וההוצאה האחרונה נדפסה בשנת [[תש&quot;פ]] והדפסה שניה בפורמט מוגדל בשנת [[תשפ&quot;א]].<br /> <br /> ==הספר הראשון==<br /> <br /> עם התמנות הרבי בשנת תש&quot;ב, למנהל קה&quot;ת מל&quot;ח ומחנה ישראל, הרבי החל לעסוק בהוצאה לאור והיה מעורב בעריכת חוברות וקונטרסים, מדברי חסידות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ועד חוברות שיצאו בסגנון עממי עבור יהודי ארצות הברית, חיילים, ילדים ועוד. הרבי עצמו כתב אודות חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: &quot;פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל&quot;ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]&quot;{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ&quot;ג, ע' 170}}<br /> <br /> יש לציין כי גם בשנים מוקדמות יותר, עסק הרבי בהוצאה לאור ועריכה, כגון: עריכת ביטאון התמים, מפתחות לספרי חסידות ועוד.<br /> <br /> ההוצאות לאור הנזכרות, בהן היה הרבי מעורב בשלבים שונים, אך החיבור הראשון של הרבי, נחשב ספר 'היום יום', אותו הרבי כתב בכתב יד קודשו מתחילתו ועד סופו, לאחר שבחר פתגמים מתאימים לפי תאריכים, וזאת על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> ==התייחסות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> &quot;אני יכול להסתמך ב&quot;ה על הסייעתא דשמייא המיוחדת שזכיתי לה, שכל דבר שהנני מניח שהוא לטובת הרבים, עוזר השי&quot;ת שבמוקדם או במאוחר, על ידי כמה סיבות שונות, בא הדבר לידי ביצוע&quot;. בהתבטאות מיוחדת זו, שנשמעה מפי קדשו של [[הרבי הריי&quot;צ]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אחרון של פסח ת&quot;ש, בחר הרבי הריי&quot;צ לחשוף את התוכנית לעריכת לוח &quot;היום יום&quot;.<br /> <br /> בהמשך לדבריו אלו, אמר הרבי שהיה צריך לקבוע את כל [[מנהגי חב&quot;ד]] בספר מיוחד לצד [[פתגם חסידי|פתגמים]] וסיפורים קצרים, ושהכל יהיה מסודר בהתאם לחיים היום-יומיים, כמין 'חק יומי' לעדת חסידי חב&quot;ד. &quot;כזה ליקוט מסודר&quot;, אמר הרבי הריי&quot;צ, &quot;מסוגל לעשות רק 'פנימי' עמוק, מסודר יסודי, בעל דעת רחבה ועמוקה&quot;.<br /> <br /> החיבור הגדול היה למראה עיניו של הרבי הריי&quot;צ, כפי שכתב הרבי באיגרת ששיגר לרב [[יעקב לנדא]]: &quot;כל ההנהגות שהדפסתי ב&quot;היום יום&quot; הכנסתים על פי הוראת כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א, וקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציוה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים)&quot;. הרבי התבטא פעם אחרת שהדפסת הספר הייתה בציוויו של הרבי הריי&quot;צ, והרבי הוסיף והתבטא{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ&quot;ח חלק ג עמ' 385}} שרואים במוחש את השפעת הפתגמים שבספר מאז שהודפס. כך גם בשיחת י&quot;ט כסלו [[תשמ&quot;ט]] התבטא הרבי אודות ה&quot;היום יום&quot; - &quot;הספר'ל הזה, שנדפס בחיי נשיא דורנו, היה לנגד עיניו בפרטי פרטיות&quot;.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ שמח מאוד כאשר קיבל לידיו את החיבור הנדפס מידיו של הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], והתבטא בהתפעלות: &quot;הלוח הזה הוא [[מזון]] רוחני יום-יומי&quot;!.<br /> <br /> בהזדמנות אחרת אמר לרב [[חודקוב]] במנגינה מיוחדת: &quot;היום -יום! דער טאג איז טאג!&quot; [=היום הוא יום]{{הערה|שבועון בית משיח גליון 394 עמוד 38.}}.<br /> <br /> במכתב מאותם ימים כותב [[הרבי הריי&quot;צ]] לאחר החסידים &quot;ודאי קיבלתם את הספר 'היום יום', שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב&quot;ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי&quot;ת חנן, בלי עין-הרע, את חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט&quot;א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא&quot; {{הערה|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|אגרות קודש]] חלק ז' ע' רלא.}}.<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ עצמו היה לומד את &quot;היום יום&quot;, ואף הראה כמה פעמים כיצד אפשר &quot;לחיות&quot; עם הפתגם היומי. במכתבים רבים מצטט הרבי הריי&quot;צ את פתגם &quot;היום יום&quot; לאותו היום, ומשתמש בו כמורה-דרך בהוראותיו - ביום זה - לפונים אליו. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[חג השבועות]] תש&quot;ג התבטא הרבי הריי&quot;צ, שמי ששומר את שיעורי &quot;היום יום&quot;, ביכולתו ללכת &quot;לגמרי אחרת&quot; לקראת קבלת התורה!<br /> <br /> ==הלוח מתקבל בעולם==<br /> {{שכתוב|פסקה=כן}}<br /> [[קובץ:היום יום בית כנסת.jpg|ממוזער|הרב [[יוסף יצחק אליטוב]] מגיש לרבי לוח היום יום לתליה בבית כנסת (מעמד [[חלוקת דולרים]] [[ט&quot;ו כסלו]] [[תנש&quot;א]]), מעוצב בצורת [[770]]]]<br /> הלוח החדש התקבל &quot;בחיבה בעולם החסידי&quot;, כתיאורו של הרבי ([[אגרות קודש]] חלק א' ע' קסז). מנהלי [[כולל חב&quot;ד]] הביעו את שמחתם במכתב שנשלח לרבי: &quot;קובץ זה הוא מלא תוכן מצוי שרשי עמוק של יסודי החסידות, רוחה ונשמתה. נתון בסדור ונחוח נפלא לשמוש יום-יומי וברוח זה נתקבל, ביחוד אצל אנ&quot;ש ושאר חוגים תורניים. ומקרב לב נאמר לו: יישר חילו!&quot;.<br /> <br /> בהוראת הרבי הריי&quot;צ, הפיץ הרבי את הלוח בכל דרך אפשרית. בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], שהתגורר באותה תקופה בתל אביב. לאחר שעיין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. &quot;אחי שלח לי את חיבורו הראשון&quot;, סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער: &quot;חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה&quot;. בהזדמנות אחרת אמר: &quot;תמיד ידעתי שלאחי יש &quot;א גוטע קאפ&quot; [=ראש טוב], אבל עד כדי כך!&quot;...<br /> <br /> ==יחודו של הלוח==<br /> {{שכתוב|פסקה=כן}}<br /> לוח &quot;היום יום&quot; לא נועד להיות &quot;לוח שנה&quot; רגיל, אלא הרבה מעל ומעבר לזה. מעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסן, למרות שהוא מתחיל ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] - מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של חסידי חב&quot;ד לדורות.<br /> <br /> לוח רגיל - יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתו, אולם בלוח זה, שהוא &quot;אור זרוע לחסידי חב&quot;ד&quot; - הרי עם השנים הולכת אותה [[מלאכת זורע|זריעה]] וצומחת. לוח זה, השזור בדברי אלוקים חיים, הוא &quot;לוח נצחי&quot;. ואכן, דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוח, והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידים, עד שנשתרש המנהג - בבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש [[770]] בית משיח, ומשם לבתי כנסת חב&quot;ד ברחבי העולם - לחזור מדי יום את פתגם &quot;היום יום&quot; לאחר תפילת שחרית.<br /> <br /> ==הלוח והקשר למשיח==<br /> {{שכתוב|פסקה=כן}}<br /> הלוח עצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות - מה אפשר לעשות כדי להקל את אותם &quot;חבלי משיח&quot; ולקבל את פני משיח צדקנו.<br /> <br /> כך מיד בתחילת הלוח, בכ&quot;א כסלו, כותב הרבי: &quot;יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי' דילי', ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח&quot;.<br /> <br /> בה' טבת כותב הרבי ש&quot;בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב&quot;ה, בתורתו ומצותיו.. מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה&quot;מעשה גדול&quot; של התמימות - עבודה לבבית-רצינית&quot;.<br /> <br /> כמה ימים אחר-כך, בט&quot;ו טבת, כותב הרבי: &quot;הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.. &quot;שובה ישראל עד ה' אלוקיך&quot;, והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש&quot;.<br /> <br /> &quot;בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי&quot;ת אנו עומדים על [[סף הגאולה]]&quot;, כותב הרבי בח' שבט, &quot;עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש&quot;.<br /> <br /> בכ&quot;ב [[ניסן]] כותב הרבי על התגלות העניין של &quot;סעודת משיח&quot; באחרון של פסח, ויום למחרת כותב: &quot;קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני 'מדלג' ו'ליל שימורים', ובכלל בולטת החירות, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם -ולכן הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם&quot;.<br /> <br /> פתגם שנוגע במיוחד לימינו אנו, הוא המופיע בכ&quot;ד אייר: &quot;בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים [[תהלים]] בתמימות&quot;.<br /> <br /> &quot;בזמן הזה, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעורר לתשובה, למען שלא יצא ח&quot;ו מכלל ישראל שיזכו, בעזה&quot;י, לגאולה שלימה&quot;, כך כותב הרבי בי&quot;ח סיון.<br /> <br /> &quot;מעלת המשיח&quot;, כותב הרבי בא' מנחם אב, &quot;שיהיה עניו, דהגם שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם [[האבות]] ומשה רבינו, בכל זה יהיה בתכלית ה[[ענווה]] והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים&quot;.<br /> <br /> יומיים אחר-כך כותב הרבי: &quot;אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן&quot;.<br /> <br /> ==שלשלת היחס==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שלשלת היחס]]}}<br /> שלשלת היחס היא ההקדמה המופיעה בתחילת לוח ה'יום יום', ובה מופיעה תולדותיו של כל נשיאי חב&quot;ד, פעולותיהם, ספריהם, ובני משפחתם.<br /> <br /> הקדמה זו הוגהה בפרטיות על ידי [[הרבי]], ובמהלך השנים עם כל מהדורה חדשה שיצאה לאור הגיה הרבי את עדכון שלשלת היחס עם הפרטים שנוגעים לפעולותיו במהלך השנים שעברו מאז ההוצאה הקודמת. ההגהה האחרונה נעשתה ב[[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> ==היום יום - חלק שני==<br /> היום יום חלק שני הוא ליקוט פתגמים שרשמם [[הרבי]] לעצמו במחברת - כנראה על מנת להוציאם לדפוס בלוח היום יום לשנים [[תש&quot;ד]] - [[תש&quot;ה]], אך לא נסתייע הדבר.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] הודפסו צילומי ארבעים ושבעה פתגמים ופיענוחיהם בתרגום ל[[לשון הקודש]] כחלק מהמהדורה המחודשת של [[היום יום]], על ידי [[קה&quot;ת]].<br /> כשהגיע ספר זה לרבי, כתב במחאה (התוכן - מפי השמועה): &quot;מאיפה ניתן להם רשות להדפיס את הכת&quot;י (של הלוח הב'), הרי לא ניתן לדפוס? מדוע השמיטו את ה&quot;מורה שיעור מהתניא? מי נתן להם רשות לשנות מהלה&quot;ק של סגנון הפתגמים (שהיו כתובים בלה&quot;ק)?{{הערה|[[דברי משיח]] תשמ&quot;ט ח&quot;ג יומן לתאריך ח&quot;י אדר א'.}}<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] הודפס על ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] לקראת ה[[התוועדות חסידית|התוועדות]] המרכזית של [[ג' תמוז]] תשנ&quot;ח קונטרס בשם '''היום יום חלק ב'''', ובו קרוב לתשעים פתגמים, ערוכים בידי הרב [[מרדכי צבי ליברוב]].<br /> <br /> ==מהדורה מורחבת==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[לוח היום יום עם הערות וציונים]]}}<br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] יצאה לאור בעריכת הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]] מהדורה מורחבת של הלוח, בה צוין מקורו של כל פתגם, וציונים נוספים המקשרים את תוכן הפתגם ליום בו נקבע לאומרו. הספר זכה לשתי מהדורות נוספות, והרבי עודד את עריכתו והפצתו.<br /> <br /> ==לימוד הלוח כיום==<br /> כבר בתחילת שנות הלמ&quot;ד, כאשר אחד משלוחי הרבי דיווח כי לומד מדי יום את תוכן הפתגם היומי בלוח עם בני קהילות, השיב לו הרבי: &quot;ממנו יראו וכן יעשו&quot;{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1J-o4xqw4lAUPNIlECUHhb8waGiElW9Af/view הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רפג, ויגש ה'תשפ&quot;ו עמוד 15].}}.<br /> <br /> באופן פומבי, התייחס לכך הרבי בשיחת י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ט, והרבי חזר והתייחס לכך בשנת [[תשנ&quot;ב]] כשהוא מעודד את ההצעה ללמוד כל יום את הקטע היומי{{הערה|[https://hageula.com/uploads/source/ליקוט%20מענות%20קודש%20נב-נד.pdf ליקוט מענות קודש תשנ&quot;ב-נ&quot;ד ע' 13]}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[:קטגוריה:היום יום|קטגוריית פתגמי &quot;היום יום&quot;]]<br /> *[[תבנית:היום יום/ניווט|ניווט בלוח היום יום]]<br /> *[[לוח כיס יומי לתלמיד]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''היום יום לעם''' - מהדורה מעובדת לציבור הכללי, תשפ&quot;א<br /> *'''לגלות צבע ביום''' - פתגמי היום יום מעובדים בציורי צבע, תשפ&quot;א<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{מיזמים| חב&quot;דציטוט = לוח היום יום| חב&quot;דטקסט = היום יום}}<br /> * [https://www.chabad.fm/155/ הפתגם היומי] מתורגם ללשון הקודש עם אפשרות חיפוש פתגמים ותאריכים, באתר {{חב&quot;ד אף אם}}<br /> * ספר [http://chabadlibrarybooks.com/43302 לוח היום יום] בפורמט ספר, דפוס שלישי, אתר שיתופי של [[ספריית חב&quot;ד]] עם [[HebrewBooks]]<br /> * [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/hymym/index.htm '''לוח היום יום'''] בפורמט טקסט, באתר [[חב&quot;ד לייבורי (אתר)|ספריית חב&quot;ד]]<br /> *'''[https://drive.google.com/drive/folders/19SsXo4c35OGKaTxmhMx-325ALl24Uy62?usp=sharing פתגמים מלוח היום יום - מעוצבים]''', בעריכת ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]]<br /> * [http://chabadpedia.co.il/images/3/3a/Cohen-Blau_-_Tamuz_13%2C_5771.pdf '''&quot;שלשלת היחס&quot; עם ביאורים'''], הוצאת קה&quot;ת<br /> * [http://chabadpedia.co.il/images/3/32/הלוח_החבדי.pdf '''הלוח החב&quot;די'''], - סקירה על לוח היום יום, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}<br /> *הרב יוסף חנינא ביינדמן, '''[http://www.col.org.il/files/0.53734553455_59143.pdf מבוא לספר]''' מורה הדרך לדור השביעי העוסק בספר היום יום {{PDF}} {{COL}},<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20גורארי%20אוצר%20היום%20יום%20שבט.pdf אוצר היום יום - חודש שבט]'''<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34-שערי-ישיבה-ספר-העשריםpdf.pdf מהי מטרתו של לוח היום יום?]''', שערי ישיבה תשפ&quot;א עמוד 676<br /> *'''[http://teshura.com/Lubecki-Taib%20-%20Shevat%208%2C%205776.pdf לוח היום יום עם פיענוח המראי מקומות]''', בעריכת הרב דוד והרב מאיר שלמה לובעצקי<br /> *הרב מרדכי וילהלם, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view שייכות בין מספר העמודים לתוכן הפתגמים]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ&quot;ד עמוד 80<br /> *'''[https://limudtora.co.il/#collapse451 שיעורי הרב ברוך וילהלם על לוח היום יום]''' באתר לימוד התורה {{צליל}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תורת הרבי}}<br /> [[קטגוריה:היום יום|*]]<br /> [[קטגוריה:ספרי קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

מ. רובין https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%98%D7%9C&diff=841407 2026-04-13T11:30:52Z

<p>מ. רובין: </p> <hr /> <div>[[קובץ:יוסף יצחק מאיר טייכטל.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק מאיר טייכטל]]<br /> [[קובץ:יוסף יצחק מאיר טייכטל קידושין.jpg|ממוזער|הרב טייכטל בסידור [[קידושין]]]]<br /> הרב '''יוסף יצחק מאיר טייכטל''' (יליד שנת [[תשכ&quot;ב]], 1962) הוא רב קהילת חב&quot;ד [[אוברוויליע]] וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]], משמש כראש כולל 'יד מרדכי' בפריז.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ&quot;ה אדר|כ&quot;ה אדר ב']] [[תשכ&quot;ב]] לרב [[חיים מנחם טייכטל]] מחסידי חב&quot;ד, מחנך ומחבר ספרים.<br /> <br /> כבר כבחור התבלט בשקדנותו הרבה, דבר שקיבל ביטוי בין השאר בכך שבא כוחו של הרבי בארץ הרב [[אפרים וולף]] דיווח כי מרכז ישיבות תות&quot;ל העניק לו כרטיס טיסה לרבי על כך שנבחן 500 דפי גמרא ו-75 פרקי תניא בגיל 13.<br /> <br /> בשנת [[תשד&quot;מ]] התחתן עם חיה, בת הרב [[מרדכי בלינוב]].<br /> <br /> לאחר נישואיו שימש כמגיד שיעור בישיבת [[תורת אמת]] בירושלים.<br /> <br /> עם בואו לצרפת בשנת תש&quot;נ החל במסירת שיעורי תורה במקומות רבים, ובין השאר עמד בראשות כולל אברכים במוסדות 'שניאור', ובכולל קריית החינוך 'סיני' מיסודו של הרב [[הלל פבזנר]].<br /> <br /> במשך תקופה עמד גם בראשות כולל לאברכים 'תורת חיים יעקב' בג'נבה שבשווייץ לאברכים מרחבי אירופה.<br /> <br /> כמו כן ייסד 'ישיבת ערב' לאנ&quot;ש מרחבי פריז.<br /> <br /> במשך כמה שנים שימש גם כר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]].<br /> <br /> ניחן בחוש נגינה, ואף חיבר מספר לחנים{{הערה|ראו לדוגמה שירו של ר' יוני שלמה, 'בטח בהשם' שהולחן על ידי הרב טייכטל.}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''פלגי מים''' בירורי הלכה וביאורים על הש&quot;ס<br /> *'''ביאורי השיטות''' על [[מסכת כתובות]]<br /> *'''גליוני שיעורים''' על [[מסכת בבא קמא]] [[מסכת פסחים|פסחים]] ו[[מסכת כתובות|כתובות]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/138200 גדולי ישראל התפעלו מהספר: ספרו של הרב החב&quot;די מצרפת יצא לאור] {{COL}}}}<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' שמעון, רב במחלקת הכשרות ברבנות ירושלים<br /> *בנו, ר' שלום דובער, מגיד שיעור בישיבת [[ישיבת חזון אליהו|חזון אליהו]], תל אביב<br /> *בנו, ר' ישכר שלמה, משפיע המתיבתא שע&quot;י [[תלמוד תורה לוד|התלמוד תורה בלוד]]<br /> *בנו, ר' שניאור זלמן, שליח ורב הקהילה בעיר בוביני, צרפת, מוהל ומחבר הספר פסקי הרב על הלכות מילה<br /> *בנו, ר' [[חנן טייכטל|חנן]], מגיד שיעור ומשפיע ב[[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|ישיבת חב&quot;ד מוסקבה]]<br /> *חתנו, ר' לוי בורובסקי<br /> *בנו, ר' יהודה טרייטל, ר&quot;מ ומשגיח בשיבת חב&quot;ד ברינואה צרפת<br /> *בנו, ר' ישראל<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מנחם ברונפמן, '''כל אבא משדר לילדים האם הוא מחובר לתורה''', שבועון כפר חב&quot;ד 1960 עמוד 22<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/139161 רב קהילת אובערוויליע הלחין, יוני שלמה מבצע: &quot;והתענג&quot;]''' {{צליל}} {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:טייכטל, יוסף יצחק מאיר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצרפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת בלינוב]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד רבני ליובאוויטש צרפת]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת טייכטל]]</div>

מ. רובין