https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9Dחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T14:42:55Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A4%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A8&diff=840969שלום פוזנר2026-04-11T20:17:50Z<p>נחום: עריכה</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם= שלום פויזנר<br />
|תמונה= Posner Sholom.jpg<br />
|כינוי=<br />
|תיאור= הרב שלום פויזנר<br />
|תאריך לידה= [[י"א חשון]] [[תרס"ב]]<br />
|מקום לידה=<br />
|תאריך פטירה= [[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ה]]<br />
|מקום פעילות= [[פיטסבורג]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=[[הרבי הרש"ב]] [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=<br />
|השתייכות=<br />
}}<br />
<br />
[[קובץ:Pozner, Sholom 01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פויזנר עומד לצד הרבי]]<br />
הרב '''שלום פויזנר''' ([[י"ב חשון]] [[תרס"ב]] - [[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ה]]) היה חסיד של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. במשך עשרות שנים כיהן כ[[שליח]] הרבי ב[[פיטסבורג]] וראש ישיבת [[אחי תמימים פיטסבורג]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ב חשון]] [[תרס"ב]] בעיר 'באטורין' שבפלך [[טשרניגוב]] לאביו ר' יצחק זלמן ואמו מרת סוניא.<br />
<br />
בין השנים [[תרע"ה]] - [[תרפ"ה]] למד בישיבות [[תומכי תמימים ראמען]] ו[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. לישיבה בליובאוויטש נכנס בלי לעבור מבחני קבלה. [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא כי "על איצ'ה - ר' [[יצחק הורביץ|איצ'ע מתמיד]], מחנכו של ר' שלום - הנני סומך".<br />
<br />
הרבי הריי"צ התבטא עליו: "שלום איז א [[תמים]]" [= שלום הוא 'תמים'], ובהזדמנות אחרת: "שלום איז מיינער" [= שלום הוא שלי].<br />
<br />
עסק בישיבות המחתרתיות ברוסיה הסובייטית.<br />
<br />
קודם חתונתו נהרג אביו על קידוש השם{{הערה|1=[http://www.shluchim.org/files/weekly/Sermon_Shlach-5777~hebfile_2533.pdf קובץ]}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] עלה לארץ הקודש, התחתן עם חיה - נפטרה כ"ו טבת תש"נ - בת הרב יהודה ליב צייטלין מ[[הומיל]], וכך הפך לגיסם של החסיד הנודע הרב [[יחזקאל פייגין]] והרב [[אהרן אליעזר צייטלין]].<br />
לאחר נישואיו התיישב ביישוב [[בלפוריה]]. כעבור זמן עבר להתגורר ב[[ראשון לציון]].<br />
<br />
בארץ הקודש עסק בשחיטה וגורמים התנכלו אליו על היותו חסיד חב"ד.<br />
<br />
בין לבין עבד בסלילת כבישים, גם בעבודת הכפיים הקשה הקפיד על טלית קטן בצמר וכל עניני תורה ומצות בהידור, ההתפעלות של הסובבים אותו מכך, הביא שגם הם יקיימו תורה ומצוות.<br />
<br />
בעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] בשנת [[תרפ"ט]], הורה לו הרבי להגר ל[[ארצות הברית]] ובחודש אדר [[תר"צ]] הצליח לנסוע לארצות הברית.<br />
<br />
בעת [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)]] נכנסה רעייתו חיה ל[[יחידות]] עם שני ילדיה [[יצחק זלמן פוזנר|יצחק זלמן]] ו[[ יהודה לייב פוזנר|יהודה לייב]] ושאלה לגבי עתידם הרוחני (שאלתה כוונה לגבי מצבה הרוחני של יהדות אמריקה באותו זמן) אדמו"ר הריי"צ בתגובה הליט את פניו בידיו למשך מספר רגעים ולאחר מכן אמר בחיוך: "זיי וועועלן גאנץ זיין" [=הם יהיו שלמים]{{הערה|[[מענדי קורטס]], '''חסיד מבראשית''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2119 עמוד 24.}}.<br />
<br />
בתחילה שימש כ[[שוחט ובודק]] בעיר ראזעל שבמדינת [[ניו ג'רסי]] ואחר כך עבר ל[[שיקגו]], שם נתמנה לשמש בית הכנסת 'בני ראובן' ול[[ראש ישיבה]] בה[[תלמוד תורה]] של בית הכנסת 'בית ראובן', בנוסף התעסק והפיץ את תורת החסידות בבתי הכנסיות בעיר.<br />
<br />
בשנת [[תש"ג]] על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ החל לנהל את ישיבת [[אחי תמימים פיטסבורג]]{{הערה|לפניו היה הרב [[מרדכי דובער אלטיין]].}}.<br />
<br />
==התקשרות לרבי==<br />
<br />
במהלך השנה כאשר הרבי סירב לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי, היה מאלו שהפצירו ברבי על כך. באגרת מיום י"ג כסלו תשי"א כותב לו הרבי:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=בענין מה שכותב בהנוגע לסדר כמו שהי' אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כו' - הנה כבר כתבתי לאחד, שהרי לזה נצרך שיהיו אצלי כוחות עצמיים המתאימים לזה, וכן בנוגע לכוחות הגלויים, וכן בנוגע לג' הלבושים דמחדו"מ וכו'.|מקור=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/823.htm אגרות קודש כרך ד אגרת תתכג]}}<br />
<br />
בשנותיו האחרונות אחרי פטירת רעייתו כוחותיו לא עמדו לו להמשיך לפעול בשליחות הרבי בפיטסבורג, ובשנת [[תש"נ]] עבר להתגורר בארץ הקודש, במושב [[אביטל]] שבחבל [[תענכים|התענך]] אצל בתו מרת שרה רבקה וחתנו הרב [[אברהם יצחק ששונקין]].<br />
<br />
הרב פויזנר נפטר ב[[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ה]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
רעייתו, חיה - נפטרה ב[[כ"ו טבת]] [[תש"נ]]{{הערה|[https://sinun770.org/הרבי-מליובאוויטש-משתתף-בהלווית-השליח/ הרבי מליובאוויטש משתתף בהלווית השליחה] סינון חב"ד}}<br />
.<br />
;בניו<br />
*הרב [[יצחק זלמן פויזנר]] - שליח הרבי לנאשוויל, טנסי משנת [[תש"ט]]<br />
*הרב [[יהודה לייב פוזנר]] - קראון הייטס<br />
*הרב [[זושא פויזנר]] - מ[[קבוצת השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|שלוחי הרבי לארץ הקודש (תשט"ז)]] ומשפיע בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש<br />
<br />
;בנותיו<br />
*הרבנית קעניא - נפטרה כ שבט תשע"ד - אשת הרב [[יחזקאל דערן]] - עסקן חסידי ושו"ב ב[[פיטסבורג]], פנסילבניה<br />
*הרבנית שרה רבקה אשת הרב [[אברהם יצחק ששונקין]] - משפיע קהילת חב"ד באביטל שבחבל תענך<br />
*הרבנית בתיה אשת הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - שליח הרבי ורב במילאנו שבאיטליה<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
מענדי זוננפלד, [https://drive.google.com/file/d/1wQHu0BcV8vJgAU8WpDvyk22cX9OdPd5F/view?usp=sharing '''בדרך שלום - תולדות חייו של הרה"ח ר' שולם פוזנר'''], חלק ראשון, [[תשפ"ו]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Feller-Deren%20-%20RC%20Marcheshvan%205780.pdf מכתבי הרבי לרב פויזנר]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו עמוד 11 ואילך<br />
*[https://anash.org/the-posner-family-and-their-beards/ תולדות משפחת פויזנער והמאבק לגידול זקן בארצות הברית] {{אנש}}<br />
*[https://col.org.il/news/167460 הרבי משתתף בהלווית אשתו מרת חיה - כ"ו טבת תש"נ{{וידאו}}{{col}}]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פויזנר, שלום}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בפנסילבניה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]<br />
[[קטגוריה:שוחטים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פוזנר]]<br />
[[קטגוריה:אישים בשיקגו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ב]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=781891שיחה:ראובן מטוסוב2025-07-05T21:47:12Z<p>נחום: /* התקציר בראשית הערך */</p>
<hr />
<div>לא מוזכר שבהגיעו לצרפת התחיל לעבוד בלשכה , שזה עיקר שליחותו . נחום פינסון שנשלח לבית רבקה , מדובר על הסמינר בית רבקה באייער שסמוך לברינוא , וכשלוחצים על הערך בית רבקה מגיעים לערך בית רבקה בקראון הייטס . לא יודע אם זה שייך לערך אבל יום הולדתו לא נודע לו עד שהיה ביחידות הראשונה שלו עם הרבי בי"ז טבת שעד אז חשב שזה יום הולדתו , הרבי אמר" כיון שאתה כותב שיום הולדתך היא היום י"ז טבת, אז תשתדל להגיד שמו"ת וכו' לא זוכר את ההמשך וזה לא מדויק , כיון שהרבי לא נהג כך להגיד , ר' ראובן התקשר לאביו לברר אם אין כאן טעות , ואכן התברר שיום הולדתו בי"ט ולא בי"ז. {{שכח|יוסף770}}<br />
<br />
בנוגע לשליחות ללישכה הרבי אמר שלדעתו צריך לשלוח את פינסון לבית רבקה כי הוא יודע טוב את השפה ואת מטוסוב ללשכה כי הוא בעל מרץ וחיות.{{שכח|Eli77028}}<br />
<br />
:אמתין לתגובתו של חיים, שערך את הערך. בנתיים, אעיר רק הערה קטנה: תמיד כדאי ומומלץ מאוד להביא מקורות כל פרט אפשרי, עדיף כזה הנגיש באינטרנט, ובכך תהפך עריכת הערך לקלה יותר, כאשר כל פרט יהיה מובן לעורך מה הכוונה המדוייקת וכו', מלבד החשיבות האנציקלופדית למקורות. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בניסן ה'תשע"א, למניינם 15:51, 2 במאי 2011 (UTC)<br />
::הוספתי המידע וערכתי. לגבי הסיפור על יום ההולדת, אם תוכל לכתוב באיזה שנה זה היה, יהיה אפשר להכניס זאת לערך. כמו כן, כדברי שלום, מקורות מעולם לא הזיקו. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ח בניסן ה'תשע"א 20:47, 2 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
== תיקון כמה דברים , חבר שכתב לי ==<br />
<br />
אכן צריך להוסיף את המילה "וחיות"The rebbe used the expression “eer iz a ball meretz vchayus” when saing he should go to the lishkah<br />
<br />
Moved to Paris from Creteil with the Rebbes instructions <br />
<br />
כנראה היתה טעות בכתיבתי , נסגר לפי מיטב ידיעתי בתשנ"ט Beis Moshiach closed MUCH before 5769<br />
<br />
<br />
And that he gave out matzeh from rebbe yearly.גם נכון<br />
לגבי היחידות , שנת ה'תשל"ד <br />
למה המילה בית משיח בכתבה מובילה לערך "שבועון בית משיח"? , מדובר על בית כנסת ובית מדרש שהיו בו שיעורים בנושאי משיח וגאולה<br />
מלפני כמה שנים התחיל למסור שיעור שבועי קבוע בעניני גאולה ומשיח בפריז לעשרות אנ"ש ומקורבים<br />
מוזמן לעיתים קרובות לשאת הרצאות ברחבי העולם ובעיקר בארה"ק , הרצאות לנשים , וכן התוועדויות ארציות ועירוניות. {{שכח|יוסף770}}<br />
<br />
:נודה לכם אם תוכלו לכתוב את הערך [[בית משיח]] אודות ה"בית משיח" במובן האמיתי, לא העיתון. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בניסן ה'תשע"א, למניינם 03:43, 3 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
== לגבי מקורות ==<br />
<br />
על התוועדויות ניתן למצוא בחדשות חב"ד אינפו מלא לדוגמא http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=25444 , לגבי שאר הדברים מאוד קשה ובכל זאת אשתדל. {{שכח|יוסף770}}<br />
<br />
:כדאי שתוסיף הערות שוליים בעצמך לערך, זה מאוד קל: <nowiki>{{הערה|כאן יופיע תוכן ההערה}}</nowiki>. בסוף הערך יש להציב תבנית <nowiki>{{הערות שוליים}}</nowiki>. <br />
:בנוגע למקור שלך, תודה, אך דומני כי לא מופיע שם מידע אנציקלופדי, מלבד זה שהיה אורח הכבוד באיזה אירוע. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בניסן ה'תשע"א, למניינם 03:46, 3 במאי 2011 (UTC)<br />
::עדכנתי את השינויים. לגבי הסיפור עם היחידות לא ברור חשב בהתחלה על יום הולדתו ומה חידש הרבי. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ט בניסן ה'תשע"א 08:13, 3 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
== הסיפור עם היחידות ==<br />
<br />
אני באמצע לברר , תגיד לי דוגמא בבקשה של משהוא בתור מקור , למשל לאיזה דבר בדיוק כדאי לשים מקור , אם אדע על מה אראה אם זה אפשרי למצוא מקור ,לא כל כך הבנתי איך עושים הערות שוליים אבל אני אנסה<br />
<br />
== התקציר בראשית הערך ==<br />
<br />
מה הפשר של הנכתב בראשית הערך לגבי התוועדויותיו המרתקות וביקוריו התכופים בבית חיינו? כמדומני שזה לא המקום להרחיב בכך, אלא בגוף הערך. התקציר בתחילת הערך נועד לסקור את קורות חייו בקצרה ואת עיקר עניינו. לתשומת ליבכם. מתייג {{חב"דפדים פעילים|}}. [[משתמש:נחום|נחום]] - [[שיחת משתמש:נחום|שיחה]], 00:33, י' בתמוז, ה'תשפ"ה</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%98%D7%9F&diff=781890יעקב זכריה קטן2025-07-05T21:46:02Z<p>נחום: עריכה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יענקלה קטן.jpg|ממוזער|הרב קטן]]<br />
[[קובץ:יעקב קטן.jpg|ממוזער|הרב קטן]]<br />
הרב '''יעקב זכריה קטן''' (נולד ב[[ו' בחשוון]] [[תש"ל]], 1969) משמש כמנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ו' בחשוון]] [[תש"ל]] ב[[כפר חב"ד]] לרב [[שמואל קטן]] ונקרא על שם אבי סבתו ר' [[יעקב זכריה מסקליק]] והוא הראשון שנקרא על שמו כי לא ידעו האם חי או לא עד לשנות הכ"פים המאוחרות.<br />
<br />
למד בישיבות חב"ד בלוד, [[נחלת הר חב"ד]], ו[[מגדל העמק]] - בישיבה במגדל העמק נמנה על ראשי התמימים הפעילים בהפצת המעיינות והקים שיעורי חסידות רבים.<ref>עפ"י עדותו של הרב [[עקיבא גולדשמיד]] בפודקאסט הסכתמים של [[כרמי שלי]].</ref><br />
<br />
נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] בשנת [[תש"נ]].<br />
<br />
לאחר נישואיו בשנת [[תשנ"ד]] עם בתו של הרב [[אברהם אלטר הבר]] מ[[נחלת הר חב"ד]], למד סמיכה רבנות בכולל אוהל לוי יצחק ב[[ערד]]. <br />
<br />
שימש במשך תקופה כאיש חינוך בת"ת חב"ד בערד. <br />
<br />
אחר כך שימש כמחנך בתלמוד-תורה "אור מלכה" ב[[ראשון לציון]]. <br />
<br />
לאחר תקופה החל לשמש כ[[נו"נ]] ומשפיע בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] החל לכהן כ[[משפיע]] בשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]], ובהמשך משנת [[תשע"ג]] משמש כמנהלה הרוחני של הישיבה, ובמסגרת תפקידו הרב קטן בוחן בחורים, מקבל אותם וכן הוא מעביר הרצאות שונות לתמימים ומתוועד עימם ביומא דפגרא ובשבתות מיוחדות בהם הוא נוהג לשהות בישיבה.<br />
<br />
וכן משמש כמרצה [[מכללת בית רבקה]] [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]] ומשמש כמשפיע ב[[בית הכנסת יוסי רייטשיק שול (כפר חב"ד)]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו ר' [[מנחם מענדל קטן]], מחנך בת"ת בתל אביב.<br />
*בתו חיה מושקא אשת ר' [[ישראל אריה לייב לאופר]].<br />
*בתו אסתר מלכה אשת חתנו, ר' יונה אלימלך זילברשטרום.<br />
*בתו חנה אשת חתנו, ר' ישעיה גלינסקי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=44344 "כך הבחורים יישארו חסידיים" - שיחה מרתקת וישירה עם הרב יעקב קטן] - באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}<br />
*[https://col.org.il/news/77433 תקנון 'קבוצה' תש"נ. על החתום: יעקב ז. קטן] {{COL}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:קטן, יעקב זכריה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תש"נ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]]<br />
[[קטגוריה:מנהלים רוחניים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הבר]]<br />
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ל]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=781886שיחה:ראובן מטוסוב2025-07-05T21:33:00Z<p>נחום: הערה</p>
<hr />
<div>לא מוזכר שבהגיעו לצרפת התחיל לעבוד בלשכה , שזה עיקר שליחותו . נחום פינסון שנשלח לבית רבקה , מדובר על הסמינר בית רבקה באייער שסמוך לברינוא , וכשלוחצים על הערך בית רבקה מגיעים לערך בית רבקה בקראון הייטס . לא יודע אם זה שייך לערך אבל יום הולדתו לא נודע לו עד שהיה ביחידות הראשונה שלו עם הרבי בי"ז טבת שעד אז חשב שזה יום הולדתו , הרבי אמר" כיון שאתה כותב שיום הולדתך היא היום י"ז טבת, אז תשתדל להגיד שמו"ת וכו' לא זוכר את ההמשך וזה לא מדויק , כיון שהרבי לא נהג כך להגיד , ר' ראובן התקשר לאביו לברר אם אין כאן טעות , ואכן התברר שיום הולדתו בי"ט ולא בי"ז. {{שכח|יוסף770}}<br />
<br />
בנוגע לשליחות ללישכה הרבי אמר שלדעתו צריך לשלוח את פינסון לבית רבקה כי הוא יודע טוב את השפה ואת מטוסוב ללשכה כי הוא בעל מרץ וחיות.{{שכח|Eli77028}}<br />
<br />
:אמתין לתגובתו של חיים, שערך את הערך. בנתיים, אעיר רק הערה קטנה: תמיד כדאי ומומלץ מאוד להביא מקורות כל פרט אפשרי, עדיף כזה הנגיש באינטרנט, ובכך תהפך עריכת הערך לקלה יותר, כאשר כל פרט יהיה מובן לעורך מה הכוונה המדוייקת וכו', מלבד החשיבות האנציקלופדית למקורות. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ח בניסן ה'תשע"א, למניינם 15:51, 2 במאי 2011 (UTC)<br />
::הוספתי המידע וערכתי. לגבי הסיפור על יום ההולדת, אם תוכל לכתוב באיזה שנה זה היה, יהיה אפשר להכניס זאת לערך. כמו כן, כדברי שלום, מקורות מעולם לא הזיקו. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ח בניסן ה'תשע"א 20:47, 2 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
== תיקון כמה דברים , חבר שכתב לי ==<br />
<br />
אכן צריך להוסיף את המילה "וחיות"The rebbe used the expression “eer iz a ball meretz vchayus” when saing he should go to the lishkah<br />
<br />
Moved to Paris from Creteil with the Rebbes instructions <br />
<br />
כנראה היתה טעות בכתיבתי , נסגר לפי מיטב ידיעתי בתשנ"ט Beis Moshiach closed MUCH before 5769<br />
<br />
<br />
And that he gave out matzeh from rebbe yearly.גם נכון<br />
לגבי היחידות , שנת ה'תשל"ד <br />
למה המילה בית משיח בכתבה מובילה לערך "שבועון בית משיח"? , מדובר על בית כנסת ובית מדרש שהיו בו שיעורים בנושאי משיח וגאולה<br />
מלפני כמה שנים התחיל למסור שיעור שבועי קבוע בעניני גאולה ומשיח בפריז לעשרות אנ"ש ומקורבים<br />
מוזמן לעיתים קרובות לשאת הרצאות ברחבי העולם ובעיקר בארה"ק , הרצאות לנשים , וכן התוועדויות ארציות ועירוניות. {{שכח|יוסף770}}<br />
<br />
:נודה לכם אם תוכלו לכתוב את הערך [[בית משיח]] אודות ה"בית משיח" במובן האמיתי, לא העיתון. בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בניסן ה'תשע"א, למניינם 03:43, 3 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
== לגבי מקורות ==<br />
<br />
על התוועדויות ניתן למצוא בחדשות חב"ד אינפו מלא לדוגמא http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=25444 , לגבי שאר הדברים מאוד קשה ובכל זאת אשתדל. {{שכח|יוסף770}}<br />
<br />
:כדאי שתוסיף הערות שוליים בעצמך לערך, זה מאוד קל: <nowiki>{{הערה|כאן יופיע תוכן ההערה}}</nowiki>. בסוף הערך יש להציב תבנית <nowiki>{{הערות שוליים}}</nowiki>. <br />
:בנוגע למקור שלך, תודה, אך דומני כי לא מופיע שם מידע אנציקלופדי, מלבד זה שהיה אורח הכבוד באיזה אירוע. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בניסן ה'תשע"א, למניינם 03:46, 3 במאי 2011 (UTC)<br />
::עדכנתי את השינויים. לגבי הסיפור עם היחידות לא ברור חשב בהתחלה על יום הולדתו ומה חידש הרבי. --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]], כ"ט בניסן ה'תשע"א 08:13, 3 במאי 2011 (UTC)<br />
<br />
== הסיפור עם היחידות ==<br />
<br />
אני באמצע לברר , תגיד לי דוגמא בבקשה של משהוא בתור מקור , למשל לאיזה דבר בדיוק כדאי לשים מקור , אם אדע על מה אראה אם זה אפשרי למצוא מקור ,לא כל כך הבנתי איך עושים הערות שוליים אבל אני אנסה<br />
<br />
== התקציר בראשית הערך ==<br />
<br />
מה הפשר של הנכתב בראשית הערך לגבי התוועדויותיו המרתקות וביקוריו התכופים בבית חיינו? כמדומני שזה לא המקום להרחיב בכך, אלא בגוף הערך. התקציר בתחילת הערך נועד לסקור את קורות חייו בקצרה ואת עיקר עניינו. לתשומת ליבכם. [[משתמש:נחום|נחום]] - [[שיחת משתמש:נחום|שיחה]], 00:33, י' בתמוז, ה'תשפ"ה</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=777302אליעזר זוננפלד2025-06-18T20:22:15Z<p>נחום: עריכה</p>
<hr />
<div>{{עריכה דחופה}}<br />
[[קובץ:אליעזר זוננפלד.png|ממוזער|הרב אליעזר זוננפלד ([[תשפ"ב]])]]<br />
הרב '''אליעזר זוננפלד''' (יליד שנת [[תשמ"ה]]) הוא ר"מ בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש באלעד, מחשובי אנ"ש ומגיד שיעור בקהילת חב"ד באלעד. <br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאביו הרב [[שמעון זוננפלד]] בנחלת הר חב"ד בשנת [[תשמ"ה]]. וזכה לנסוע בעודו ילד אל הרבי, ולקבל דולרים וברכות מאליפות.<br />
<br />
למד בישיבות [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]] וב[[ישיבת תורת אמת]] בירושלים.<br />
<br />
בישיבת תורת אמת נמנה על התמימים החשובים, היה מראשי המדברים בכינוסי תורה, ואף הוזמן כנציג הישיבה לעשות סיום עם קדיש ברדיו בתשעת הימים ועוד. בזמן שהותו בישיבה היה אחראי על מערכת הערות התמימים ואנ"ש שפעלה בישיבה, והיה אמון על ההוצאה לאור של "ספר הלפלפולים - תורת אמת" הראשון שיצא בישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] נסע ללמוד בבית חיינו 770 לשנת הקבוצה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] נמנה על התלמידים השלוחים בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]] גם שם הוא פעל רבות בקרב תלמידי הישיבה ותושבי העיר.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] נשא את רעייתו מרת אסתר בת הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)]], והתגורר תחילה בנחלת הר חב"ד, שם החל ללמוד בכולל המקומי, והיה חלק ממערכת שערכה והכינה לדפוס את ספריו של הצ"צ. כמו כן מסר שיעור בבית הכנסת המרכזי. <br />
<br />
לאחר תקופה, לאור בקשתו של הרב [[אברהם אשר בלינוב (ביתר)]] עבר להתגורר באלעד והחל לשמש כר"מ ומג"ש בתומכי תמימים המקומית בעיקר לשיעור ב'.<br />
<br />
באלעד הוא נמנה עם ראשי המדברים בכינוסי תורה, והוא מוסר שיעור קבוע בגמרא לאחר תפילת ערבית בבית הכנסת "בית מנחם" בעיר במקומו של הרב [[אברהם אליעזר זיגלבוים|אליעזר זיגלבוים]], וכן שיעור שבועי בכולל סאנדיי שמיועד לאנשי עסקים מאנ"ש, ועוד שיעורים רבים שמוסר במסגרות שונות. כמו כן מוזמן להתוועד ריבוי פעמים עם קהלים שונים המבקשים להתקרב לדרכה של חסידות חב"ד.<br />
<br />
בבר המצווה של בנו בשנת [[תשפ"ג]] הוא הגיש תשורה ייחודית עם דברי תורה של שלושת מזקניו של חתן הבר המצווה, התשורה התקבלה בקרב אנ"ש ויצרה הדים רבים.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/02/63fb77d67f4c7_1677424598.pdf התשורה שהוציא לרגל בר המצווה של בנו בתורתם של זקניו], קובץ להורדה.<br />
<br />
[[קטגוריה:משפחת זוננפלד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פוזנר]]<br />
[[קטגוריה:אישים באלעד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ה]]<br />
[[קטגוריה:ר"מים]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=777298אליעזר זוננפלד2025-06-18T20:15:44Z<p>נחום: הרחבה</p>
<hr />
<div>{{עריכה דחופה}}<br />
[[קובץ:אליעזר זוננפלד.png|ממוזער|הרב אליעזר זוננפלד ([[תשפ"ג]])]]<br />
הרב '''אליעזר זוננפלד''' (יליד שנת [[תשמ"ה]]) הוא ר"מ בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש באלעד, מחשובי אנ"ש ומגיד שיעור בקהילת חב"ד באלעד. <br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאביו הרב [[שמעון זוננפלד]] בנחלת הר חב"ד בשנת [[תשמ"ה]]. וזכה לנסוע בעודו ילד אל הרבי, ולקבל דולרים וברכות מאליפות.<br />
<br />
למד בישיבות [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]] וב[[ישיבת תורת אמת]] בירושלים.<br />
<br />
בישיבת תורת אמת נמנה על התמימים החשובים, היה מראשי המדברים בכינוסי תורה, ואף הוזמן כנציג הישיבה לעשות סיום עם קדיש ברדיו בתשעת הימים ועוד. בזמן שהותו בישיבה היה אחראי על מערכת הערות התמימים ואנ"ש שפעלה בישיבה, והיה אמון על ההוצאה לאור של "ספר הלפלפולים - תורת אמת" הראשון שיצא בישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] נסע ללמוד בבית חיינו 770 לשנת הקבוצה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] נמנה על התלמידים השלוחים בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]] גם שם הוא פעל רבות בקרב תלמידי הישיבה ותושבי העיר.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] נשא את רעייתו מרת אסתר בת הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)]], והתגורר תחילה בנחלת הר חב"ד, שם החל ללמוד בכולל המקומי, והיה חלק ממערכת שערכה והכינה לדפוס את ספריו של הצ"צ. כמו כן מסר שיעור בבית הכנסת המרכזי. <br />
<br />
לאחר תקופה, לאור בקשתו של הרב [[אברהם אשר בלינוב (ביתר)]] עבר להתגורר באלעד והחל לשמש כר"מ ומג"ש בתומכי תמימים המקומית בעיקר לשיעור ב'.<br />
<br />
באלעד הוא נמנה עם ראשי המדברים בכינוסי תורה, והוא מוסר שיעור קבוע בגמרא לאחר תפילת ערבית בבית הכנסת "בית מנחם" בעיר במקומו של הרב [[אברהם אליעזר זיגלבוים|אליעזר זיגלבוים]], וכן שיעור שבועי בכולל סאנדיי שמיועד לאנשי עסקים מאנ"ש, ועוד שיעורים רבים שמוסר במסגרות שונות. כמו כן מוזמן להתוועד ריבוי פעמים עם קהלים שונים המבקשים להתקרב לדרכה של חסידות חב"ד.<br />
<br />
בבר המצווה של בנו בשנת [[תשפ"ג]] הוא הגיש תשורה ייחודית עם דברי תורה של שלושת מזקניו של חתן הבר המצווה, התשורה התקבלה בקרב אנ"ש ויצרה הדים רבים.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
https://col.org.il/news/144212<br />
[[קטגוריה:משפחת זוננפלד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פוזנר]]<br />
[[קטגוריה:אישים באלעד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ה]]<br />
[[קטגוריה:ר"מים]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93.png&diff=777296קובץ:אליעזר זוננפלד.png2025-06-18T20:14:10Z<p>נחום: הרב זוננפלד (תשפ"ג)</p>
<hr />
<div>== תקציר ==<br />
הרב זוננפלד (תשפ"ג)</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=776355אליעזר זוננפלד2025-06-16T12:07:21Z<p>נחום: עריכה</p>
<hr />
<div>{{עריכה דחופה}}<br />
[[קובץ:הרב זוננפלד נואם.jpg|ממוזער|הרב אליעזר זוננפלד ([[תשע"ה]])]]<br />
הרב '''אליעזר זוננפלד''' (יליד שנת [[תשמ"ה]]) הוא ר"מ בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש באלעד, מחשובי אנ"ש ומגיד שיעור בקהילת חב"ד באלעד. <br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאביו הרב [[שמעון זוננפלד]] בנחלת הר חב"ד בשנת [[תשמ"ה]]. וזכה לנסוע בעודו ילד אל הרבי, ולקבל דולרים וברכות מאליפות.<br />
<br />
למד בישיבות [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]] וב[[ישיבת תורת אמת]] בירושלים.<br />
<br />
בישיבת תורת אמת נמנה על התמימים החשובים, היה מראשי המדברים בכינוסי תורה, ואף הוזמן כנציג הישיבה לעשות סיום עם קדיש ברדיו בתשעת הימים ועוד. בזמן שהותו בישיבה היה אחראי על מערכת הערות התמימים ואנ"ש שפעלה בישיבה, והיה אמון על ההוצאה לאור של "ספר הלפלפולים - תורת אמת" הראשון שיצא בישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] נסע ללמוד בבית חיינו 770 לשנת הקבוצה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] נמנה על התלמידים השלוחים בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]] גם שם הוא פעל רבות בקרב תלמידי הישיבה ותושבי העיר.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] נשא את רעייתו מרת אסתר בת הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)]], והתגורר תחילה בנחלת הר חב"ד, שם החל ללמוד בכולל המקומי, והיה חלק ממערכת שערכה והכינה לדפוס את ספריו של הצ"צ. כמו כן מסר שיעור בבית הכנסת המרכזי. <br />
<br />
לאחר תקופה, לאור בקשתו של הרב [[אברהם אשר בלינוב (ביתר)]] עבר להתגורר באלעד והחל לשמש כר"מ ומג"ש בתומכי תמימים המקומית בעיקר לשיעור ב'.<br />
<br />
באלעד הוא נמנה עם ראשי המדברים בכינוסי תורה, והוא מוסר שיעור קבוע בגמרא לאחר תפילת ערבית בבית הכנסת "בית מנחם" בעיר במקומו של הרב [[אברהם אליעזר זיגלבוים|אליעזר זיגלבוים]], וכן שיעור שבועי בכולל סאנדיי שמיועד לאנשי עסקים מאנ"ש, ועוד שיעורים רבים שמוסר במסגרות שונות. כמו כן מוזמן להתוועד ריבוי פעמים עם קהלים שונים המבקשים להתקרב לדרכה של חסידות חב"ד.<br />
<br />
בבר המצווה של בנו בשנת [[תשפ"ג]] הוא הגיש תשורה ייחודית עם דברי תורה של שלושת מזקניו של חתן הבר המצווה, התשורה התקבלה בקרב אנ"ש ויצרה הדים רבים.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
https://col.org.il/news/144212<br />
[[קטגוריה:משפחת זוננפלד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פוזנר]]<br />
[[קטגוריה:אישים באלעד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ה]]<br />
[[קטגוריה:ר"מים]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=775916אליעזר זוננפלד2025-06-15T13:08:48Z<p>נחום: הרחבה</p>
<hr />
<div>{{עריכה דחופה}}<br />
הרב '''אליעזר זוננפלד''' הוא ר"מ בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש באלעד ומחשובי אנ"ש בקהילת חב"ד באלעד.<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד לאביו הרב [[שמעון זוננפלד]] בנחלת הר חב"ד בשנת [[תשמ"ה]]. זכה לנסוע בעודו ילד אל הרבי, ולקבל דולרים וברכות מאליפות.<br />
<br />
למד בישיבות [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]] וב[[ישיבת תורת אמת]].<br />
<br />
בישיבת תורת אמת נמנה על התמימים החשובים,היה מראשי המדברים בכינוסי תורה,הוזמן כנציג הישיבה לעשות סיום עם קדיש ברדיו בתשעת הימים ועוד. בזמן שהותו בישיבה היה אחראי על מערכת הערות התמימים ואנ"ש שפעלה בישיבה, והיה אמון על ההוצאה לאור של "ספר הלפלפולים - תורת אמת" הראשון שיצא בישיבה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ה]] נסע ללמוד בבית חיינו 770 לשנת הקבוצה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ו]] נמנה על התלמידים השלוחים בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]] גם שם הוא פעל רבות בקרב תלמידי הישיבה ותושבי העיר.<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין נשא את רעייתו אסתר בת הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)]], והתגורר תחילה בנחלת הרב חב"ד, שם החל ללמוד בכולל המקומי, והיה חלק ממערכת שערכינה והכינה לדפוס את ספריו של הצ"צ. כמו כן מספר שיעור בבית הכנסת המרכזי. והתיישב באלעד והחל לשמש כר"מ בשיעור ב' בתומכי תמימים המקומית בראשותו של הרב [[אברהם אשר בלינוב (ביתר)]].<br />
<br />
באלעד הוא נמנה עם ראשי המדברים בכינוסי תורה והוא מוסר שיעור קבוע בגמרא לאחר תפילת ערבית בבית הכנסת בית מנחם במקומו של הרב [[אברהם אליעזר זיגלבוים|אליעזר זיגלבוים]] ובכולל סאנדיי שמיועד לאנשי עסקים מאנ"ש.<br />
<br />
בבר המצווה של בנו בשנת [[תשפ"ג]] הוא הגיש תשורה ייחודית עם דברי תורה של שלושת מזקניו של חתן הבר המצווה,התשורה התקבלה בקרב אנ"ש ויצרה הדים רבים.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
https://col.org.il/news/144212<br />
[[קטגוריה:משפחת זוננפלד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פוזנר]]<br />
[[קטגוריה:אישים באלעד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ה]]<br />
[[קטגוריה:ר"מים]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=731272תומכי תמימים אלעד2025-01-07T21:11:05Z<p>נחום: /* היסטוריההישיבה נפתחה בחודש אלול בשנת תשס"ג על ידי הרב אברהם אשר בלינוב. */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים אלעד<br />
|תמונה= זאל אלעד.jpg|250px<br />
|כתובית=[[התוועדות]] בזאל הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה קטנה<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] תשס"ג<br />
|מיקום=[[אלעד]]<br />
|מייסד=הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br />
|ראש הישיבה=הרב אברהם אשר בלינוב<br />
|משגיח ראשי=הרב זאב דב הלפרין<br />
|משפיע ראשי=הרב [[יעקב קטן]]<br />
|מנהל גשמי=הרב משה פולק<br />
|קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ"ש<br />
|מספר תלמידים=138}}<br />
[[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה בשנות הקמתה]]<br />
ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא [[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר החרדית [[אלעד]] ב[[ארץ הקודש]], בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br />
<br />
הישיבה מתאפיינת במתן דגש על שמירת הסדרים, יחס אישי, עבודה בכח עצמו, חיות חסידית, רמת לימודים מותאמת לרמת התלמיד ותנאים גשמיים טובים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס"ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]].בתחילה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב"ד בעיר, וישנו בדירות שכורות.<br />
<br />
בתחילה סבלה הישיבה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד גורמים שונים בעירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס"ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח לישיבה ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל, הפנימיות והמשרדים.<br />
<br />
בחודש תשרי תשפ"א החלו בבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות"ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}. לצורך כך צמצמו את מבני הקראוונים לחצי משטח הישיבה, כשהזאל משמש כחדר אוכל, כך שגם בזמן האכילה יש אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה שני קומות אשר גשר יעבור ביניהם. בחודש סיוון תשפ"א הישיבה פתחה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש"ח.<br />
<br />
בח"י אלול תשפ"ב נערך מעמד קביעת מזוזה לקמפוס הישיבה הכולל את הבניין הראשון שבו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד, והבניין השני הכולל את משרדי ההנהלה, וחדר ניגונים ייחודי. כמו כן כולל המבנה אוצר ספרים ענק הכולל מאות ספרים, לאחר מסע התרמה של עשרות אלפי שקלים לצורך מימונו. במהלך השנה נערכו מספר אירועים של "[[חנוכת הבית]] כמו אירוע מיוחד לבוגרים ב[[כ"ד טבת]]. <br />
<br />
לקראת שנה"ל תשפ"ג ערכה הישיבה שיפוץ מאסיבי של חדר האוכל שנבנה מחדש ושל קראווני הפנימיות שהוכפלו בגודלם וכמו כן בהוספת מספר חדרים. הנהלת הישיבה מתכננת לבנות בעתיד שתי קומות נוספות מעל הזאל לפנימייה ובניין נוסף לחדר אוכל ומטבח. בחורף תשפ"ד נערך אירוע של הנחת אבן הפינה בהשתתפות עת חפירה של הרבי, לבנייני הפנימייה אשר מתעדים לבנות בקרוב. <br />
<br />
בסוף חורף תשפ"ד ערכה הישיבה בניהול המנהל גשמי ר' משה פולק הרחבה ושיפוץ לחצר השיבה הכוללת משטחי דשא, הצללה, מקומות ישיבה, תאורת לילה ואף מזרקה לנוי לרווחת התמימים. <br />
<br />
ברוב שנות הישיבה היו בכל שיעור כיתה אחת בלבד. לאור כך שהישיבה נכנסה לקמפוס החדש, בתחילת שנה"ל תשפ"ד החלה לקבל הישיבה שתי כיתות לשיעור א'.<br />
<br />
תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], יהוד ושוהם הסמוכות. תלמידי הישיבה אף יוצאים ל"מסיבות שבת" ברחבי העיר, "הקהלת קהילות" וחזרת דא"ח בבתי כנסת רבים וכמו כן פעילות מיוחדת של הפצת המעיינות עם בחורי ישיבות שאינם חב"דים. <br />
<br />
נכון לשנת הלימודים [[ה'תשפ"ה]] מונה הישיבה כ-120 תלמידים.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
* '''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br />
<br />
*'''[[משגיח]] כללי''': הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]]<br />
*'''[[משגיח]] [[נגלה]]''': הרב [[שניאור זלמן לישנר]]<br />
*'''מנהל רוחני''': הרב [[יעקב זכריה קטן]]<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[אליעזר צבי וייספיש]]<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב משה פולק<br />
*'''מנהל פנימייה''': הרב מנחם מענדל פולק<br />
*'''משיב לגירסא מס' ברכות''': הרב [[משה דב זילברשטרום]]<br />
*'''משיב לגירסא מס' כתובות''': הרב מנחם מענדל מקובצקי<br />
*'''רמי"ם לגירסא (שיעור א'): הרב יוסף יצחק אלפרוביץ', הרב יהודה לייב חנונו'''<br />
<br />
<br />
'''משפיעים ורמ"ים:'''<br />
:'''שיעור א'''': רמי"ם: הרב שניאור זלמן לסקר, הרב אהרון בלינוב. משפיעים: [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצעס]], הרב מנחם מענדל בן הרא"ש<br />
:'''שיעור ב'''': ר"מ הרב אליעזר זוננפלד. משפיע: הרב [[חיים יהושע זקלס]]<br />
:'''שיעור ג'''': ר"מ [[דניאל אביגדור מקוביצקי]]. משפיע: הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]]<br />
<br />
<br />
'''תלמידים''' '''השלוחים:''' הת' שמואל גופין, הת' אפרים וולף, הת' אריה זאב ולנר,<br />
<br />
הת' משה שלום דובער זילברשטרום, הת' יוסף טייכטל, הת' נותק'ע ליואצי<br />
<br />
<br />
<br />
===צוות בעבר===<br />
*'''הרב [[אברהם חיים מזרחי]]'''<br />
*'''הרב [[אהרן יואל בייטש]]'''<br />
*'''הרב [[נתנאל לב]]'''<br />
*'''הרב [[שלום רוזנברג]]'''<br />
<br />
==מטות בישיבה{{הערה|בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.}}==<br />
את"ה - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון מבצע תפילין, מבצע חנוכה, מבצע פורים, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד.<br />
<br />
מטה מבצעים - בו תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], מודיעין ויהוד, והערים הסמוכות.<br />
<br />
הערות התמימים ואנ"ש - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.<br />
<br />
מטה רמב"ם - האחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב"ם המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה עם הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצעס]]. וחיזוק התקנה הק' בין תלמידי התמימים <br />
<br />
מטה אגרות - המקיים לעיתים לימוד מכתבים בחדר האוכל בארוחת בוקר.<br />
<br />
מטה אחדות - המתקיים פעם בשבועיים בזמן של 'סדר לקו"ש', ולומדים עם חברותא שיחה על אהבת ישראל.<br />
<br />
מטה לחלוחית - התולה מודעות בישיבה, קטעים מתוך מכתבים\פארבריינגענ'ס של הרבי העוסקים בענייני השעה.<br />
<br />
מטה ספרים והו"ל- המוסיף לישיבה סידורים, ספרי לימוד, קובצי 'דבר מלכות' השבועי. <br />
<br />
מטה מסיבות שבת - בו יוצאים תלמידי שיעור ב' להסתובב ברחובות העיר ולומר עם ילדי ישראל פסוקים.<br />
<br />
סדר לקוטי שיחות - מתקיים בכל ערב אחרי חסידות ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות בלקוטי שיחות.<br />
<br />
מטה רשימות - בו לומדים כל יום רביעי ומוצאי שבת "רשימות" של כ"ק אדמו"ר, הנמסרים ע"י אחד מרבני הישיבה או מהשלוחים.<br />
<br />
מטה משיח וגאולה - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים פעמיים בשבוע .<br />
<br />
מטה הפצת המעיינות - אחראי על הפצת החסידות בעיר בשיא פעילותו בין השנים התש"פ-פ"ג היו כמאה חברותות (תחת ארגון לב לדעת) וחמישה שיעורים בישיבות כגון באיאן ,סאטמעאר ,סקווירא ,תורת רפאל ועוד הפרוסות ברחבי העיר. וכן מארגן אירועים והתוועדיות לקהל הרחב.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* תגית '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אלעד/ ישיבת תומכי תמימים אלעד]''' {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/126742 פינוי-בינוי: ישיבת תות"ל באלעד נערכת לבניית בניין חדש ומפואר] באתר [[col]] <br />
<br />
*[https://col.org.il/news/163932 דעטשע לתלמידי הישיבה] {{חב"ד און ליין}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=23228 אלעד מחדשת ומעירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145764 קובץ הערות התמימים ואנ"ש הראשון] - אוצר החכמה<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=63311 תלמידי ישיבת חב"ד באלעד שבתו וחיזקו בזיכרון יעקב] באתר [[col]] {{בםך}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/131572 חלום חסידי מתגשם • הסרטון המדובר של הישיבה באלעד]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|אלעד]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות|אלעד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד|*]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=688823תומכי תמימים אלעד2024-06-08T19:56:50Z<p>נחום: /* צוות הישיבה */ לא להוסיף שטויות</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים אלעד<br />
|תמונה= זאל אלעד.jpg|250px<br />
|כתובית=[[התוועדות]] בזאל הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה קטנה<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] תשס"ג<br />
|מיקום=[[אלעד]]<br />
|מייסד=הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br />
|ראש הישיבה=הרב אברהם אשר בלינוב<br />
|משגיח ראשי=הרב זאב דב הלפרין<br />
|משפיע ראשי=הרב [[יעקב קטן]]<br />
|מנהל גשמי=הרב משה פולק<br />
|קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ"ש<br />
|מספר תלמידים=כ-100}}<br />
[[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה בשנות הקמתה]]<br />
ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא [[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר החרדית [[אלעד]] ב[[ארץ הקודש]], בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br />
<br />
הישיבה מתאפיינת במתן דגש על שמירת הסדרים, יחס אישי, רמת לימודים גבוהה ותנאים גשמיים טובים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס"ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br />
<br />
בתחילה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב"ד בעיר, וישנו בדירות שכורות.<br />
<br />
בתחילה סבלה הישיבה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד גורמים שונים בעירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס"ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח לישיבה ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל, הפנימיות והמשרדים.<br />
<br />
בחודש תשרי תשפ"א החלו בבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות"ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}. לצורך כך צמצמו את מבני הקראוונים לחצי משטח הישיבה, כשהזאל משמש כחדר אוכל, כך שגם בזמן האכילה יש אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה שני קומות אשר גשר יעבור ביניהם. בחודש סיוון תשפ"א הישיבה פתחה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש"ח.<br />
<br />
בח"י אלול תשפ"ב נערך מעמד קביעת מזוזה לקמפוס הישיבה הכולל את הבניין הראשון שבו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד, והבניין השני הכולל את משרדי ההנהלה, וחדר ניגונים ייחודי. כמו כן כולל המבנה אוצר ספרים ענק הכולל מאות ספרים, לאחר מסע התרמה של עשרות אלפי שקלים לצורך מימונו. במהלך השנה נערכו מספר אירועים של "[[חנוכת הבית]] כמו אירוע מיוחד לבוגרים ב[[כ"ד טבת]]. <br />
<br />
לקראת שנה"ל תשפ"ג ערכה הישיבה שיפוץ מאסיבי של חדר האוכל שנבנה מחדש ושל קראווני הפנימיות שהוכפלו בגודלם וכמו כן בהוספת מספר חדרים. הנהלת הישיבה מתכננת לבנות בעתיד שתי קומות נוספות מעל הזאל לפנימייה ובניין נוסף לחדר אוכל ומטבח. בחורף תשפ"ד נערך אירוע של הנחת אבן הפינה בהשתתפות עת חפירה של הרבי, לבנייני הפנימייה אשר מתעדים לבנות בקרוב. <br />
<br />
בסוף חורף תשפ"ד ערכה הישיבה בניהול המנהל גשמי ר' משה פולק הרחבה ושיפוץ לחצר השיבה הכוללת משטחי דשא, הצללה, מקומות ישיבה, תאורת לילה ואף מזרקה לנוי לרווחת התמימים. <br />
<br />
ברוב שנות הישיבה היו בכל שיעור כיתה אחת בלבד. לאור כך שהישיבה נכנסה לקמפוס החדש, בתחילת שנה"ל תשפ"ד החלה לקבל הישיבה שתי כיתות לשיעור א'.<br />
<br />
תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]] ושוהם הסמוכות. כמוכן כן למסיבות שבת בעיר אלעד ל"[[הקהלת קהילות]]" וכן לתוכנית לימוד לבני הישיבות "לב לדעת" בלילי שישי.<br />
<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-90 תלמידים.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br />
*'''[[משגיח]] כללי''': הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]]<br />
*'''[[משגיח]] [[נגלה]]''': הרב [[שניאור זלמן לישנר]]<br />
*'''מנהל רוחני''': הרב [[יעקב זכריה קטן]]<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[אליעזר צבי וייספיש]]<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב משה פולק<br />
*'''מנהל פנימייה''': הרב מנחם מענדל פולק<br />
*'''משיב לגירסא''': הרב [[משה דב זילברשטרום]]<br />
*'''משיב לגירסא''': הרב [[דוד יואל ויינפלד]]<br />
<br />
<br />
'''משפיעים ורמ"ים:'''<br />
:'''שיעור א'''': ר"מ: הרב שניאור זלמן לסקר, הרב אהרון בלינוב. משפיע: [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצס]]. <br />
:'''שיעור ב'''': ר"מ הרב אליעזר זוננפלד. משפיע: הרב [[חיים יהושע זקלס]]<br />
:'''שיעור ג'''': ר"מ [[דניאל אביגדור מקוביצקי]]. משפיע: הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]]<br />
<br />
<br />
התמימים שלוחים לשנת תשפ"ד: הת' דב בער הולצברג, הת' אברהם יחיאל כהן, הת' יחזקאל לייב פרידמן, הת' לוי יצחק קטן, הת' מנחם מענדל רבינוביץ, הת' מנחם מענדל תעיזי.<br />
<br />
===צוות בעבר===<br />
*'''הרב [[אברהם חיים מזרחי]]'''<br />
*'''הרב [[אהרן יואל בייטש]]'''<br />
*'''הרב [[נתנאל לב]]'''<br />
*'''הרב [[שלום רוזנברג]]'''<br />
<br />
==מטות בישיבה:==<br />
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.<br />
<br />
את"ה - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון מבצע תפילין, מבצע חנוכה, מבצע פורים, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד.<br />
<br />
הערות התמימים ואנ"ש - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.<br />
<br />
מטה רמב"ם - אחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב"ם המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.<br />
<br />
מטה אגרות - המקיים לעיתים לימוד בחדר האוכל בארוחת בוקר.<br />
<br />
מטה מסיבות שבת - בו יוצאים תלמידי שיעור ב' להסתובב ברחובות העיר ולומר איתם פסוקים.<br />
<br />
סדר לקוטי שיחות - מתקיים בכל ערב אחרי חסידות ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות בלקוטי שיחות.<br />
<br />
מטה רשימות - בו לומדים כל יום רביעי ומוצאי שבת "רשימות" של כ"ק אדמו"ר נשי"ד זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.<br />
<br />
מטה משיח וגאולה - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים פעמיים בשבוע.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* תגית '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אלעד/ ישיבת תומכי תמימים אלעד]''' {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/126742 פינוי-בינוי: ישיבת תות"ל באלעד נערכת לבניית בניין חדש ומפואר] באתר [[col]] {{בםך}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=23228 אלעד מחדשת ומעירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145764 קובץ הערות התמימים ואנ"ש הראשון] - אוצר החכמה<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=63311 תלמידי ישיבת חב"ד באלעד שבתו וחיזקו בזיכרון יעקב] באתר [[col]] {{בםך}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/131572 חלום חסידי מתגשם • הסרטון המדובר של הישיבה באלעד]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|אלעד]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות|אלעד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד|*]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=684057תומכי תמימים אלעד2024-05-24T13:32:22Z<p>נחום: /* צוות בעבר */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים אלעד<br />
|תמונה= זאל אלעד.jpg|250px<br />
|כתובית=[[התוועדות]] בזאל הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה קטנה<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] תשס"ג<br />
|מיקום=[[אלעד]]<br />
|מייסד=הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br />
|ראש הישיבה=הרב אברהם אשר בלינוב<br />
|משגיח ראשי=הרב זאב דב הלפרין<br />
|משפיע ראשי=הרב [[יעקב קטן]]<br />
|מנהל גשמי=הרב משה פולק<br />
|קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ"ש<br />
|מספר תלמידים=כ-100}}<br />
[[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה בשנות הקמתה]]<br />
ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא [[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר החרדית [[אלעד]] ב[[ארץ הקודש]], בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br />
<br />
הישיבה מתאפיינת במתן דגש על שמירת הסדרים, יחס אישי, רמת לימודים גבוהה ותנאים גשמיים טובים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס"ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br />
<br />
בתחילה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב"ד בעיר, וישנו בדירות שכורות.<br />
<br />
בתחילה סבלה הישיבה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד גורמים שונים בעירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס"ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח לישיבה ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל, הפנימיות והמשרדים.<br />
<br />
בחודש תשרי תשפ"א החלו בבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות"ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}. לצורך כך צמצמו את מבני הקראוונים לחצי משטח הישיבה, כשהזאל משמש כחדר אוכל, כך שגם בזמן האכילה יש אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה שני קומות אשר גשר יעבור ביניהם. בחודש סיוון תשפ"א הישיבה פתחה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש"ח.<br />
<br />
בח"י אלול תשפ"ב נערך מעמד קביעת מזוזה לקמפוס הישיבה הכולל את הבניין הראשון שבו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד, והבניין השני הכולל את משרדי ההנהלה, וחדר ניגונים ייחודי. כמו כן כולל המבנה אוצר ספרים ענק הכולל מאות ספרים, לאחר מסע התרמה של עשרות אלפי שקלים לצורך מימונו. במהלך השנה נערכו מספר אירועים של "[[חנוכת הבית]] כמו אירוע מיוחד לבוגרים ב[[כ"ד טבת]]. <br />
<br />
לקראת שנה"ל תשפ"ג ערכה הישיבה שיפוץ מאסיבי של חדר האוכל שנבנה מחדש ושל קראווני הפנימיות שהוכפלו בגודלם וכמו כן בהוספת מספר חדרים. הנהלת הישיבה מתכננת לבנות בעתיד שתי קומות נוספות מעל הזאל לפנימייה ובניין נוסף לחדר אוכל ומטבח. בחורף תשפ"ד נערך אירוע של הנחת אבן הפינה בהשתתפות עת חפירה של הרבי, לבנייני הפנימייה אשר מתעדים לבנות בקרוב. <br />
<br />
בסוף חורף תשפ"ד ערכה הישיבה בניהול המנהל גשמי ר' משה פולק הרחבה ושיפוץ לחצר השיבה הכוללת משטחי דשא, הצללה, מקומות ישיבה, תאורת לילה ואף מזרקה לנוי לרווחת התמימים. <br />
<br />
ברוב שנות הישיבה היו בכל שיעור כיתה אחת בלבד. לאור כך שהישיבה נכנסה לקמפוס החדש, בתחילת שנה"ל תשפ"ד החלה לקבל הישיבה שתי כיתות לשיעור א'.<br />
<br />
תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]] ושוהם הסמוכות. כמוכן כן למסיבות שבת בעיר אלעד ל"[[הקהלת קהילות]]" וכן לתוכנית לימוד לבני הישיבות "לב לדעת" בלילי שישי.<br />
<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-90 תלמידים.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br />
*'''[[משגיח]] כללי''': הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]]<br />
*'''[[משגיח]] [[נגלה]]''': הרב [[שניאור זלמן לישנר]]<br />
*'''מנהל רוחני''': הרב [[יעקב זכריה קטן]]<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[אליעזר צבי וייספיש]]<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב משה פולק<br />
*'''מנהל פנימייה''': הרב מנחם מענדל פולק<br />
*'''משיב לגירסא''': הרב [[משה דב זילברשטרום]]<br />
*'''משיב לגירסא''': הרב [[דוד יואל ויינפלד]]<br />
<br />
<br />
'''משפיעים ורמ"ים:'''<br />
:'''שיעור א'''': ר"מ: הרב שניאור זלמן לסקר, הרב אהרון בלינוב. משפיע: [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצס]]<br />
:'''שיעור ב'''': ר"מ הרב אליעזר זוננפלד. משפיע: הרב [[חיים יהושע זקלס]]<br />
:'''שיעור ג'''': ר"מ [[דניאל אביגדור מקוביצקי]]. משפיע: הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]]<br />
<br />
<br />
התמימים שלוחים לשנת תשפ"ד: הת' דב בער הולצברג, הת' אברהם יחיאל כהן, הת' יחזקאל לייב פרידמן, הת' לוי יצחק קטן, הת' מנחם מענדל רבינוביץ, הת' מנחם מענדל תעיזי.<br />
<br />
===צוות בעבר===<br />
*'''הרב [[אברהם חיים מזרחי]]'''<br />
*'''הרב [[אהרן יואל בייטש]]'''<br />
*'''הרב [[נתנאל לב]]'''<br />
*'''הרב [[שלום רוזנברג]]'''<br />
<br />
==מטות בישיבה:==<br />
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.<br />
<br />
את"ה - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון מבצע תפילין, מבצע חנוכה, מבצע פורים, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד.<br />
<br />
הערות התמימים ואנ"ש - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.<br />
<br />
מטה רמב"ם - אחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב"ם המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.<br />
<br />
מטה אגרות - המקיים לעיתים לימוד בחדר האוכל בארוחת בוקר.<br />
<br />
מטה מסיבות שבת - בו יוצאים תלמידי שיעור ב' להסתובב ברחובות העיר ולומר איתם פסוקים.<br />
<br />
סדר לקוטי שיחות - מתקיים בכל ערב אחרי חסידות ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות בלקוטי שיחות.<br />
<br />
מטה רשימות - בו לומדים כל יום רביעי ומוצאי שבת "רשימות" של כ"ק אדמו"ר נשי"ד זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.<br />
<br />
מטה משיח וגאולה - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים פעמיים בשבוע.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* תגית '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אלעד/ ישיבת תומכי תמימים אלעד]''' {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/126742 פינוי-בינוי: ישיבת תות"ל באלעד נערכת לבניית בניין חדש ומפואר] באתר [[col]] {{בםך}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=23228 אלעד מחדשת ומעירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145764 קובץ הערות התמימים ואנ"ש הראשון] - אוצר החכמה<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=63311 תלמידי ישיבת חב"ד באלעד שבתו וחיזקו בזיכרון יעקב] באתר [[col]] {{בםך}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/131572 חלום חסידי מתגשם • הסרטון המדובר של הישיבה באלעד]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|אלעד]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות|אלעד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד|*]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=682282תומכי תמימים אלעד2024-05-19T10:59:24Z<p>נחום: /* צוות בעבר */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים אלעד<br />
|תמונה= זאל אלעד.jpg|250px<br />
|כתובית=[[התוועדות]] בזאל הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה קטנה<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] תשס"ג<br />
|מיקום=[[אלעד]]<br />
|מייסד=הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br />
|ראש הישיבה=הרב אברהם אשר בלינוב<br />
|משגיח ראשי=הרב זאב דב הלפרין<br />
|משפיע ראשי=הרב [[יעקב קטן]]<br />
|מנהל גשמי=הרב משה פולק<br />
|קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ"ש<br />
|מספר תלמידים=כ-100}}<br />
[[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה בשנות הקמתה]]<br />
ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא [[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר החרדית [[אלעד]] ב[[ארץ הקודש]], בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br />
<br />
הישיבה מתאפיינת במתן דגש על שמירת הסדרים, יחס אישי, רמת לימודים גבוהה ותנאים גשמיים טובים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס"ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br />
<br />
בתחילה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב"ד בעיר, וישנו בדירות שכורות.<br />
<br />
בתחילה סבלה הישיבה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד גורמים שונים בעירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס"ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח לישיבה ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל, הפנימיות והמשרדים.<br />
<br />
בחודש תשרי תשפ"א החלו בבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות"ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}. לצורך כך צמצמו את מבני הקראוונים לחצי משטח הישיבה, כשהזאל משמש כחדר אוכל, כך שגם בזמן האכילה יש אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה שני קומות אשר גשר יעבור ביניהם. בחודש סיוון תשפ"א הישיבה פתחה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש"ח.<br />
<br />
בח"י אלול תשפ"ב נערך מעמד קביעת מזוזה לקמפוס הישיבה הכולל את הבניין הראשון שבו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד, והבניין השני הכולל את משרדי ההנהלה, וחדר ניגונים ייחודי. כמו כן כולל המבנה אוצר ספרים ענק הכולל מאות ספרים, לאחר מסע התרמה של עשרות אלפי שקלים לצורך מימונו. במהלך השנה נערכו מספר אירועים של "[[חנוכת הבית]] כמו אירוע מיוחד לבוגרים ב[[כ"ד טבת]]. <br />
<br />
לקראת שנה"ל תשפ"ג ערכה הישיבה שיפוץ מאסיבי של חדר האוכל שנבנה מחדש ושל קראווני הפנימיות שהוכפלו בגודלם וכמו כן בהוספת מספר חדרים. הנהלת הישיבה מתכננת לבנות בעתיד שתי קומות נוספות מעל הזאל לפנימייה ובניין נוסף לחדר אוכל ומטבח. בחורף תשפ"ד נערך אירוע של הנחת אבן הפינה בהשתתפות עת חפירה של הרבי, לבנייני הפנימייה אשר מתעדים לבנות בקרוב. <br />
<br />
בסוף חורף תשפ"ד ערכה הישיבה בניהול המנהל גשמי ר' משה פולק הרחבה ושיפוץ לחצר השיבה הכוללת משטחי דשא, הצללה, מקומות ישיבה, תאורת לילה ואף מזרקה לנוי לרווחת התמימים. <br />
<br />
ברוב שנות הישיבה היו בכל שיעור כיתה אחת בלבד. לאור כך שהישיבה נכנסה לקמפוס החדש, בתחילת שנה"ל תשפ"ד החלה לקבל הישיבה שתי כיתות לשיעור א'.<br />
<br />
תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]] ושוהם הסמוכות. כמוכן כן למסיבות שבת בעיר אלעד ל"[[הקהלת קהילות]]" וכן לתוכנית לימוד לבני הישיבות "לב לדעת" בלילי שישי.<br />
<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-90 תלמידים.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br />
*'''[[משגיח]] כללי''': הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]]<br />
*'''[[משגיח]] [[נגלה]]''': הרב [[שניאור זלמן לישנר]]<br />
*'''מנהל רוחני''': הרב [[יעקב זכריה קטן]]<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[אליעזר צבי וייספיש]]<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב משה פולק<br />
*'''מנהל פנימייה''': הרב מנחם מענדל פולק<br />
*'''משיב לגירסא''': הרב [[משה דב זילברשטרום]]<br />
*'''משיב לגירסא''': הרב [[דוד יואל ויינפלד]]<br />
<br />
<br />
'''משפיעים ורמ"ים:'''<br />
:'''שיעור א'''': ר"מ: הרב שניאור זלמן לסקר, הרב אהרון בלינוב. משפיע: [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצס]]<br />
:'''שיעור ב'''': ר"מ הרב אליעזר זוננפלד. משפיע: הרב [[חיים יהושע זקלס]]<br />
:'''שיעור ג'''': ר"מ [[דניאל אביגדור מקוביצקי]]. משפיע: הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]]<br />
<br />
<br />
התמימים שלוחים לשנת תשפ"ד: הת' דב בער הולצברג, הת' אברהם יחיאל כהן, הת' יחזקאל לייב פרידמן, הת' לוי יצחק קטן, הת' מנחם מענדל רבינוביץ, הת' מנחם מענדל תעיזי.<br />
<br />
===צוות בעבר===<br />
*'''הרב [[אברהם חיים מזרחי]]'''<br />
*'''הרב [[אהרן יואל בייטש]]'''<br />
*'''הרב [[נתנאל לב]]'''<br />
<br />
==מטות בישיבה:==<br />
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.<br />
<br />
את"ה - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון מבצע תפילין, מבצע חנוכה, מבצע פורים, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד.<br />
<br />
הערות התמימים ואנ"ש - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.<br />
<br />
מטה רמב"ם - אחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב"ם המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.<br />
<br />
מטה אגרות - המקיים לעיתים לימוד בחדר האוכל בארוחת בוקר.<br />
<br />
מטה מסיבות שבת - בו יוצאים תלמידי שיעור ב' להסתובב ברחובות העיר ולומר איתם פסוקים.<br />
<br />
סדר לקוטי שיחות - מתקיים בכל ערב אחרי חסידות ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות בלקוטי שיחות.<br />
<br />
מטה רשימות - בו לומדים כל יום רביעי ומוצאי שבת "רשימות" של כ"ק אדמו"ר נשי"ד זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.<br />
<br />
מטה משיח וגאולה - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים פעמיים בשבוע.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* תגית '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אלעד/ ישיבת תומכי תמימים אלעד]''' {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/126742 פינוי-בינוי: ישיבת תות"ל באלעד נערכת לבניית בניין חדש ומפואר] באתר [[col]] {{בםך}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=23228 אלעד מחדשת ומעירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145764 קובץ הערות התמימים ואנ"ש הראשון] - אוצר החכמה<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=63311 תלמידי ישיבת חב"ד באלעד שבתו וחיזקו בזיכרון יעקב] באתר [[col]] {{בםך}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/131572 חלום חסידי מתגשם • הסרטון המדובר של הישיבה באלעד]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|אלעד]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות|אלעד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד|*]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=682126שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)2024-05-18T19:26:44Z<p>נחום: /* משפחתו */ אינו אותו אדם</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}<br />
{{דמות<br />
|שם=הרב שמעון אייזנבך<br />
|תמונה=הרב שמעון אייזנבך.jpg<br />
|תיאור=הרב אייזנבך עובר בחלוקת דולרים אצל הרבי בכינוס השלוחים תשנ"ב|תאריך לידה=[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ירושלים]]<br />
|מקום פעילות=[[אילת]]<br />
|תחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.<br />
}}<br />
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא שליח [[הרבי]] ל[[אילת]], מנהל מוסדות חב"ד ורב שכונת השחמון בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]<br />
[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר האמצעי]] ו{{ה|אדמו"ר הזקן}}. בשנות ילדותו גדל ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] שם הסתופף בצילם של דמויות החסידים והרבנים שהתגוררו בשיכון באותה תקופה{{הערה|[https://col.org.il/news/147676 זכרונותיו משנות ילדותו] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
למד בישיבה קטנה ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן בישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תש"מ]] לאחר שזכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]{{הערה|[https://col.org.il/news/120792 לפני 40 שנה: שני ימי ההולדת שלי, הגשמי והרוחני, חברו יחדיו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי{{הבהרה}} . בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד בעיר), בעל הפירוש "שי למורא". לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים. <br />
<br />
הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.<br />
<br />
החל משנת [[תשע"ח]] מפרסם הרב אייזנבך טור שבועי באתר col, תחילה סיפורים וזכורנות על המשפיע אצלו למד, ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע"ט]] החליף את המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'. <br />
<br />
===שליחות באילת===<br />
עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] דאז, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, הורה הרבי להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]], אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת.<br />
<br />
====פעילות ציבורית====<br />
הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חינוך חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר. <br />
<br />
לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}.<br />
<br />
כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ"ו שבט]] [[תשנ"א]], אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת".<br />
<br />
====אביסל אידישקייט====<br />
במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג". <br />
<br />
ב[[אדר]] [[תנש"א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"[[בית חיינו]]", גיליון מס' 77}}. <br />
<br />
כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'{{הערה|כשהכונה לפרסומות שהופיעו בעמודים.}}. אזעה"צ"{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ"ב]]|עמוד=2}}}}.<br />
<br />
====הוראות הרבי על ס"ת חדש====<br />
ב[[טבת]] [[תשנ"ב]] שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב"ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים באילת}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. <br />
<br />
ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
====רב שכונה====<br />
כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום.<br />
<br />
בשכונה זו הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית-חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]].<br />
<br />
הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך לשעבר, מר מאיר יצחק הלוי, איתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. לקראת יום הולדתו השישים ארגנו לו משפחתו ובני קהילתו, אירוע הוקרה יוקרתי באחד מאולמות האירועים בבתי המלון באילת, בהשתתפותם של אישי ציבור ורבים מתושבי העיר, על פעולתו בעיר בשליחות הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/147956 כך הפתיעו את הרב שמעון אייזנבך ליום הולדתו ה-60] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ"ב.<br />
*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ.<br />
*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח.<br />
*'''בזאת תבחנו'''- מבחנים על הרמב"ם, חלק ד', המשיך את עבודת אביו, הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].<br />
<br />
==משפחתו ==<br />
* בנו, הרב מנחם מענדל אייזנבך - שליח הרבי ב[[אילת]]<br />
* חתנו, הרב [[חיים זקלס]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
* חתנו, הרב אליעזר זוננפלד - [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד<br />
* חתנו, הרב [[לוי יצחק גרליצקי]] - שליח הרבי בתל אביב<br />
* חתנו, הרב מנחם מענדל אשכנזי - שליח הרבי ביישוב באר אורה ובמישור הערבה הדרומית<br />
* חתנו, הרב אהרן פרידמן - שליח הרבי באילת<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*נתן אברהם, '''[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=69232&lang=he&action=print מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=73497 ספר התהילים "של הרבי" חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}<br />
*[https://chabad.info/news/307819/ הראשון לציון בסיום הרמב"ם בבית ספר חב"ד באילת] {{אינפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים באילת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=682120תומכי תמימים אלעד2024-05-18T19:05:08Z<p>נחום: הרחבה</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים אלעד<br />
|תמונה= זאל אלעד.jpg|250px<br />
|כתובית=[[התוועדות]] בזאל הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה קטנה<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] תשס"ג<br />
|מיקום=[[אלעד]]<br />
|מייסד=הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br />
|ראש הישיבה=הרב אברהם אשר בלינוב<br />
|משגיח ראשי=הרב זאב דב הלפרין<br />
|משפיע ראשי=הרב [[יעקב קטן]]<br />
|מנהל גשמי=הרב משה פולק<br />
|קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ"ש<br />
|מספר תלמידים=כ-100}}<br />
[[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה בשנות הקמתה]]<br />
ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא [[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר החרדית [[אלעד]] ב[[ארץ הקודש]], בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br />
<br />
הישיבה מתאפיינת במתן דגש על שמירת הסדרים, יחס אישי, רמת לימודים גבוהה ותנאים גשמיים טובים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס"ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br />
<br />
בתחילה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב"ד בעיר, וישנו בדירות שכורות.<br />
<br />
בתחילה סבלה הישיבה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד גורמים שונים בעירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס"ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח לישיבה ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל, הפנימיות והמשרדים.<br />
<br />
בחודש תשרי תשפ"א החלו בבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות"ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}. לצורך כך צמצמו את מבני הקראוונים לחצי משטח הישיבה, כשהזאל משמש כחדר אוכל, כך שגם בזמן האכילה יש אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה שני קומות אשר גשר יעבור ביניהם. בחודש סיוון תשפ"א הישיבה פתחה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש"ח.<br />
<br />
בח"י אלול תשפ"ב נערך מעמד קביעת מזוזה לקמפוס הישיבה הכולל את הבניין הראשון שבו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד, והבניין השני הכולל את משרדי ההנהלה, וחדר ניגונים ייחודי. כמו כן כולל המבנה אוצר ספרים ענק הכולל מאות ספרים, לאחר מסע התרמה של עשרות אלפי שקלים לצורך מימונו. במהלך השנה נערכו מספר אירועים של "[[חנוכת הבית]] כמו אירוע מיוחד לבוגרים ב[[כ"ד טבת]]. <br />
<br />
לקראת שנה"ל תשפ"ג ערכה הישיבה שיפוץ מאסיבי של חדר האוכל שנבנה מחדש ושל קראווני הפנימיות שהוכפלו בגודלם וכמו כן בהוספת מספר חדרים. הנהלת הישיבה מתכננת לבנות בעתיד שתי קומות נוספות מעל הזאל לפנימייה ובניין נוסף לחדר אוכל ומטבח. בחורף תשפ"ד נערך אירוע של הנחת אבן הפינה בהשתתפות עת חפירה של הרבי, לבנייני הפנימייה אשר מתעדים לבנות בקרוב. <br />
<br />
בסוף חורף תשפ"ד ערכה הישיבה בניהול המנהל גשמי ר' משה פולק הרחבה ושיפוץ לחצר השיבה הכוללת משטחי דשא, הצללה, מקומות ישיבה, תאורת לילה ואף מזרקה לנוי לרווחת התמימים. <br />
<br />
ברוב שנות הישיבה היו בכל שיעור כיתה אחת בלבד. לאור כך שהישיבה נכנסה לקמפוס החדש, בתחילת שנה"ל תשפ"ד החלה לקבל הישיבה שתי כיתות לשיעור א'.<br />
<br />
תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]] ושוהם הסמוכות. כמוכן כן למסיבות שבת בעיר אלעד ל"[[הקהלת קהילות]]" וכן לתוכנית לימוד לבני הישיבות "לב לדעת" בלילי שישי.<br />
<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-90 תלמידים.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br />
*'''[[משגיח]] כללי''': הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]]<br />
*'''[[משגיח]] [[נגלה]]''': הרב [[שניאור זלמן לישנר]]<br />
*'''מנהל רוחני''': הרב [[יעקב זכריה קטן]]<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[אליעזר צבי וייספיש]]<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב משה פולק<br />
*'''מנהל פנימייה''': הרב מנחם מענדל פולק<br />
*'''משיב לגירסא''': הרב [[משה דב זילברשטרום]]<br />
*'''משיב לגירסא''': הרב [[דוד יואל ויינפלד]]<br />
<br />
<br />
'''משפיעים ורמ"ים:'''<br />
:'''שיעור א'''': ר"מ: הרב שניאור זלמן לסקר, הרב אהרון בלינוב. משפיע: [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצס]]<br />
:'''שיעור ב'''': ר"מ הרב אליעזר זוננפלד. משפיע: הרב [[חיים יהושע זקלס]]<br />
:'''שיעור ג'''': ר"מ [[דניאל אביגדור מקוביצקי]]. משפיע: הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]]<br />
<br />
<br />
התמימים שלוחים לשנת תשפ"ד: הת' דב בער הולצברג, הת' אברהם יחיאל כהן, הת' יחזקאל לייב פרידמן, הת' לוי יצחק קטן, הת' מנחם מענדל רבינוביץ, הת' מנחם מענדל תעיזי.<br />
<br />
===צוות בעבר===<br />
*'''[[אברהם חיים מזרחי]]'''<br />
*'''[[אהרן יואל בייטש]]'''<br />
<br />
==מטות בישיבה:==<br />
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.<br />
<br />
את"ה - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון מבצע תפילין, מבצע חנוכה, מבצע פורים, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד.<br />
<br />
הערות התמימים ואנ"ש - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.<br />
<br />
מטה רמב"ם - אחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב"ם המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.<br />
<br />
מטה אגרות - המקיים לעיתים לימוד בחדר האוכל בארוחת בוקר.<br />
<br />
מטה מסיבות שבת - בו יוצאים תלמידי שיעור ב' להסתובב ברחובות העיר ולומר איתם פסוקים.<br />
<br />
סדר לקוטי שיחות - מתקיים בכל ערב אחרי חסידות ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות בלקוטי שיחות.<br />
<br />
מטה רשימות - בו לומדים כל יום רביעי ומוצאי שבת "רשימות" של כ"ק אדמו"ר נשי"ד זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.<br />
<br />
מטה משיח וגאולה - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים פעמיים בשבוע.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* תגית '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אלעד/ ישיבת תומכי תמימים אלעד]''' {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/126742 פינוי-בינוי: ישיבת תות"ל באלעד נערכת לבניית בניין חדש ומפואר] באתר [[col]] {{בםך}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=23228 אלעד מחדשת ומעירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145764 קובץ הערות התמימים ואנ"ש הראשון] - אוצר החכמה<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=63311 תלמידי ישיבת חב"ד באלעד שבתו וחיזקו בזיכרון יעקב] באתר [[col]] {{בםך}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/131572 חלום חסידי מתגשם • הסרטון המדובר של הישיבה באלעד]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|אלעד]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות|אלעד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד|*]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=674915תומכי תמימים אלעד2024-04-15T15:49:40Z<p>נחום: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים אלעד<br />
|תמונה= זאל אלעד.jpg|250px<br />
|כתובית=[[התוועדות]] בזאל הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה קטנה<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] תשס"ג<br />
|מיקום=[[אלעד]]<br />
|מייסד=הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br />
|ראש הישיבה=הרב אברהם אשר בלינוב<br />
|משגיח ראשי=הרב זאב דב הלפרין<br />
|משפיע ראשי=הרב [[יעקב קטן]]<br />
|מנהל גשמי=הרב משה פולק<br />
|קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ"ש<br />
|מספר תלמידים=כ-100}}<br />
[[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה בשנות הקמתה]]<br />
ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא [[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר החרדית [[אלעד]] ב[[ארץ הקודש]], בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br />
<br />
הישיבה מתאפיינת במתן דגש על שמירת הסדרים, יחס אישי, רמת לימודים גבוהה ותנאים גשמיים טובים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס"ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br />
<br />
בתחילה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב"ד בעיר, וישנו בדירות שכורות.<br />
<br />
בתחילה סבלה הישיבה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד גורמים שונים בעירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס"ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח לישיבה ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל, הפנימיות והמשרדים.<br />
<br />
בחודש תשרי תשפ"א החלו בבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות"ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}. לצורך כך צמצמו את מבני הקראוונים לחצי משטח הישיבה, כשהזאל משמש כחדר אוכל, כך שגם בזמן האכילה יש אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה שני קומות אשר גשר יעבור ביניהם. בחודש סיוון תשפ"א הישיבה פתחה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש"ח.<br />
<br />
בח"י אלול תשפ"ב נערך מעמד קביעת מזוזה לקמפוס הישיבה הכולל את הבניין הראשון שבו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד, והבניין השני הכולל את משרדי ההנהלה, אוצר הספרים המוגדל וחדר ניגונים ייחודי. במהלך השנה נערכו מספר אירועים של "[[חנוכת הבית]] כמו אירוע מיוחד לבוגרים ב[[כ"ד טבת]]. <br />
<br />
לקראת שנה"ל תשפ"ג ערכה הישיבה שיפוץ מאסיבי של חדר האוכל שנבנה מחדש ושל קראווני הפנימיות שהוכפלו בגודלם וכמו כן בהוספת מספר חדרים. הנהלת הישיבה מתכננת לבנות בעתיד שתי קומות נוספות מעל הזאל לפנימייה ובניין נוסף לחדר אוכל ומטבח. בחורף תשפ"ד נערך אירוע של הנחת אבן הפינה בהשתתפות עת חפירה של הרבי, לבנייני הפנימייה אשר מתעדים לבנות בקרוב. <br />
<br />
בסוף חורף תשפ"ד ערכה הישיבה בניהול המנהל גשמי ר' משה פולק שיפוץ לחצר הישבה הכוללת משטחי דשא, הצללה, מקומות ישיבה, תאורת לילה ואף מזרקה לנוי. <br />
<br />
ברוב שנות הישיבה היו בכל שיעור כיתה אחת בלבד. לאור כך שהישיבה נכנסה לקמפוס החדש, החלה לקבל הישיבה שתי כיתות לשיעו א'.<br />
<br />
תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]] ושוהם הסמוכות. כמוכן כן למסיבות שבת בעיר אלעד ל"[[הקהלת קהילות]]" וכן לתוכנית לימוד לבני הישיבות "לב לדעת" בלילי שישי.<br />
<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-90 תלמידים.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br />
*'''[[משגיח]] כללי''': הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]]<br />
*'''[[משגיח]] [[נגלה]]''': הרב [[שניאור זלמן לישנר]]<br />
*'''מנהל רוחני''': הרב [[יעקב זכריה קטן]]<br />
*'''[[משפיע]] כללי''': הרב [[משה דב זילברשטרום]]<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[אליעזר צבי וייספיש]]<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב משה פולק<br />
*'''מנהל פנימייה''': הרב מנחם מענדל פולק<br />
<br />
<br />
'''משפיעים ורמ"ים:'''<br />
:'''שיעור א'''': ר"מ: הרב שניאור זלמן לסקר, הרב אהרון בלינוב. משפיע: [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצס]]<br />
:'''שיעור ב'''': ר"מ הרב אליעזר זוננפלד. משפיע: הרב [[חיים יהושע זקלס]]<br />
:'''שיעור ג'''': ר"מ [[דניאל אביגדור מקוביצקי]]. משפיע: הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]]<br />
<br />
<br />
התמימים שלוחים לשנת תשפ"ד: הת' דב בער הולצברג, הת' אברהם יחיאל כהן, הת' יחזקאל לייב פרידמן, הת' לוי יצחק קטן, הת' מנחם מענדל רבינוביץ, הת' מנחם מענדל תעיזי.<br />
<br />
==מטות בישיבה:==<br />
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.<br />
<br />
את"ה - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון מבצע תפילין, מבצע חנוכה, מבצע פורים, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד.<br />
<br />
הערות התמימים ואנ"ש - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.<br />
<br />
מטה רמב"ם - אחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב"ם המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.<br />
<br />
מטה אגרות - המקיים לעיתים לימוד בחדר האוכל בארוחת בוקר.<br />
<br />
מטה מסיבות שבת - בו יוצאים תלמידי שיעור ב' להסתובב ברחובות העיר ולומר איתם פסוקים.<br />
<br />
סדר לקוטי שיחות - מתקיים בכל ערב אחרי חסידות ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות בלקוטי שיחות.<br />
<br />
מטה רשימות - בו לומדים כל יום רביעי ומוצאי שבת "רשימות" של כ"ק אדמו"ר נשי"ד זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.<br />
<br />
מטה משיח וגאולה - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים פעמיים בשבוע.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* תגית '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אלעד/ ישיבת תומכי תמימים אלעד]''' {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/126742 פינוי-בינוי: ישיבת תות"ל באלעד נערכת לבניית בניין חדש ומפואר] באתר [[col]] {{בםך}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=23228 אלעד מחדשת ומעירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145764 קובץ הערות התמימים ואנ"ש הראשון] - אוצר החכמה<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=63311 תלמידי ישיבת חב"ד באלעד שבתו וחיזקו בזיכרון יעקב] באתר [[col]] {{בםך}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/131572 חלום חסידי מתגשם • הסרטון המדובר של הישיבה באלעד]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|אלעד]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות|אלעד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד|*]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=673740תומכי תמימים אלעד2024-04-11T13:42:52Z<p>נחום: /* צוות הישיבה */</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים אלעד<br />
|תמונה= זאל אלעד.jpg|250px<br />
|כתובית=[[התוועדות]] בזאל הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה קטנה<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] תשס"ג<br />
|מיקום=[[אלעד]]<br />
|מייסד=הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br />
|ראש הישיבה=הרב אברהם אשר בלינוב<br />
|משגיח ראשי=הרב זאב דב הלפרין<br />
|משפיע ראשי=הרב [[יעקב קטן]]<br />
|מנהל גשמי=הרב משה פולק<br />
|קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ"ש<br />
|מספר תלמידים=כ-100}}<br />
[[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה בשנות הקמתה]]<br />
ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא [[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר החרדית [[אלעד]] ב[[ארץ הקודש]], בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br />
<br />
הישיבה מתאפיינת במתן דגש על שמירת הסדרים, רמת לימודים גבוהה ותנאים גשמיים טובים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס"ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br />
<br />
בתחילה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב"ד בעיר, וישנו בדירות שכורות.<br />
<br />
בתחילה סבלה הישיבה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד גורמים שונים בעירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס"ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח לישיבה ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל, הפנימיות והמשרדים.<br />
<br />
בחודש תשרי תשפ"א החלו בבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות"ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}. לצורך כך צמצמו את מבני הקראוונים לחצי משטח הישיבה, כשהזאל משמש כחדר אוכל, כך שגם בזמן האכילה יש אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה שני קומות אשר גשר יעבור ביניהם. בחודש סיוון תשפ"א הישיבה פתחה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש"ח.<br />
<br />
בח"י אלול תשפ"ב נערך מעמד קביעת מזוזה לקמפוס הישיבה הכולל את הבניין הראשון שבו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד, והבניין השני הכולל את משרדי ההנהלה, אוצר הספרים המוגדל וחדר ניגונים ייחודי. במהלך השנה נערכו מספר אירועים של "[[חנוכת הבית]] כמו אירוע מיוחד לבוגרים ב[[כ"ד טבת]]. <br />
<br />
לקראת שנה"ל תשפ"ג ערכה הישיבה שיפוץ מאסיבי של חדר האוכל שנבנה מחדש ושל קראווני הפנימיות שהוכפלו בגודלם וכמו כן בהוספת מספר חדרים. הנהלת הישיבה מתכננת לבנות בעתיד שתי קומות נוספות מעל הזאל לפנימייה ובניין נוסף לחדר אוכל ומטבח. בחורף תשפ"ד נערך אירוע של הנחת אבן הפינה בהשתתפות עת חפירה של הרבי, לבנייני הפנימייה אשר מתעדים לבנות בקרוב. <br />
<br />
בסוף חורף תשפ"ד ערכה הישיבה בניהול המנהל גשמי ר' משה פולק שיפוץ לחצר הישבה הכוללת משטחי דשא, הצללה, מקומות ישיבה, תאורת לילה ואף מזרקה לנוי. <br />
<br />
ברוב שנות הישיבה היו בכל שיעור כיתה אחת בלבד. לאור כך שהישיבה נכנסה לקמפוס החדש, החלה לקבל הישיבה שתי כיתות לשיעו א'.<br />
<br />
תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]] ושוהם הסמוכות. כמוכן כן למסיבות שבת בעיר אלעד ל"[[הקהלת קהילות]]" וכן לתוכנית לימוד לבני הישיבות "לב לדעת" בלילי שישי.<br />
<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-90 תלמידים.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br />
*'''[[משגיח]] כללי''': הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]]<br />
*'''[[משגיח]] [[נגלה]]''': הרב [[שניאור זלמן לישנר]]<br />
*'''מנהל רוחני''': הרב [[יעקב זכריה קטן]]<br />
*'''[[משפיע]] כללי''': הרב [[משה דב זילברשטרום]]<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[אליעזר צבי וייספיש]]<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב משה פולק<br />
*'''מנהל פנימייה''': הרב מנחם מענדל פולק<br />
<br />
<br />
'''משפיעים ורמ"ים:'''<br />
:'''שיעור א'''': ר"מ: הרב שניאור זלמן לסקר, הרב אהרון בלינוב. משפיע: [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצס]]<br />
:'''שיעור ב'''': ר"מ הרב אליעזר זוננפלד. משפיע: הרב [[חיים יהושע זקלס]]<br />
:'''שיעור ג'''': ר"מ [[דניאל אביגדור מקוביצקי]]. משפיע: הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]]<br />
<br />
<br />
התמימים שלוחים לשנת תשפ"ד: הת' דב בער הולצברג, הת' אברהם יחיאל כהן, הת' יחזקאל לייב פרידמן, הת' לוי יצחק קטן, הת' מנחם מענדל רבינוביץ, הת' מנחם מענדל תעיזי.<br />
<br />
מטות בישיבה:<br />
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.<br />
<br />
את"ה - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון מבצע תפילין, מבצע חנוכה, מבצע פורים, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד.<br />
<br />
הערות התמימים ואנ"ש - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.<br />
<br />
מטה רמב"ם - אחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב"ם המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.<br />
<br />
מטה אגרות - המקיים לעיתים לימוד בחדר האוכל בארוחת בוקר.<br />
<br />
מטה מסיבות שבת - בו יוצאים תלמידי שיעור ב' להסתובב ברחובות העיר ולומר איתם פסוקים.<br />
<br />
סדר לקוטי שיחות - מתקיים בכל ערב אחרי חסידות ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות בלקוטי שיחות.<br />
<br />
מטה רשימות - בו לומדים כל יום רביעי ומוצאי שבת "רשימות" של כ"ק אדמו"ר נשי"ד זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.<br />
<br />
מטה משיח וגאולה - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים פעמיים בשבוע.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* תגית '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אלעד/ ישיבת תומכי תמימים אלעד]''' {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/126742 פינוי-בינוי: ישיבת תות"ל באלעד נערכת לבניית בניין חדש ומפואר] באתר [[col]] {{בםך}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=23228 אלעד מחדשת ומעירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145764 קובץ הערות התמימים ואנ"ש הראשון] - אוצר החכמה<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=63311 תלמידי ישיבת חב"ד באלעד שבתו וחיזקו בזיכרון יעקב] באתר [[col]] {{בםך}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/131572 חלום חסידי מתגשם • הסרטון המדובר של הישיבה באלעד]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|אלעד]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות|אלעד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד|*]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=673739תומכי תמימים אלעד2024-04-11T13:35:52Z<p>נחום: /* היסטוריה */הוספתי תוכן</p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים אלעד<br />
|תמונה= זאל אלעד.jpg|250px<br />
|כתובית=[[התוועדות]] בזאל הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה קטנה<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] תשס"ג<br />
|מיקום=[[אלעד]]<br />
|מייסד=הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br />
|ראש הישיבה=הרב אברהם אשר בלינוב<br />
|משגיח ראשי=הרב זאב דב הלפרין<br />
|משפיע ראשי=הרב [[יעקב קטן]]<br />
|מנהל גשמי=הרב משה פולק<br />
|קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ"ש<br />
|מספר תלמידים=כ-100}}<br />
[[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה בשנות הקמתה]]<br />
ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא [[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר החרדית [[אלעד]] ב[[ארץ הקודש]], בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br />
<br />
הישיבה מתאפיינת במתן דגש על שמירת הסדרים, רמת לימודים גבוהה ותנאים גשמיים טובים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס"ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br />
<br />
בתחילה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב"ד בעיר, וישנו בדירות שכורות.<br />
<br />
בתחילה סבלה הישיבה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד גורמים שונים בעירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס"ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח לישיבה ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל, הפנימיות והמשרדים.<br />
<br />
בחודש תשרי תשפ"א החלו בבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות"ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}. לצורך כך צמצמו את מבני הקראוונים לחצי משטח הישיבה, כשהזאל משמש כחדר אוכל, כך שגם בזמן האכילה יש אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה שני קומות אשר גשר יעבור ביניהם. בחודש סיוון תשפ"א הישיבה פתחה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש"ח.<br />
<br />
בח"י אלול תשפ"ב נערך מעמד קביעת מזוזה לקמפוס הישיבה הכולל את הבניין הראשון שבו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד, והבניין השני הכולל את משרדי ההנהלה, אוצר הספרים המוגדל וחדר ניגונים ייחודי. במהלך השנה נערכו מספר אירועים של "[[חנוכת הבית]] כמו אירוע מיוחד לבוגרים ב[[כ"ד טבת]]. <br />
<br />
לקראת שנה"ל תשפ"ג ערכה הישיבה שיפוץ מאסיבי של חדר האוכל שנבנה מחדש ושל קראווני הפנימיות שהוכפלו בגודלם וכמו כן בהוספת מספר חדרים. הנהלת הישיבה מתכננת לבנות בעתיד שתי קומות נוספות מעל הזאל לפנימייה ובניין נוסף לחדר אוכל ומטבח. בחורף תשפ"ד נערך אירוע של הנחת אבן הפינה בהשתתפות עת חפירה של הרבי, לבנייני הפנימייה אשר מתעדים לבנות בקרוב. <br />
<br />
בסוף חורף תשפ"ד ערכה הישיבה בניהול המנהל גשמי ר' משה פולק שיפוץ לחצר הישבה הכוללת משטחי דשא, הצללה, מקומות ישיבה, תאורת לילה ואף מזרקה לנוי. <br />
<br />
ברוב שנות הישיבה היו בכל שיעור כיתה אחת בלבד. לאור כך שהישיבה נכנסה לקמפוס החדש, החלה לקבל הישיבה שתי כיתות לשיעו א'.<br />
<br />
תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]] ושוהם הסמוכות. כמוכן כן למסיבות שבת בעיר אלעד ל"[[הקהלת קהילות]]" וכן לתוכנית לימוד לבני הישיבות "לב לדעת" בלילי שישי.<br />
<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-90 תלמידים.<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br />
*'''[[משגיח]] כללי''': הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]]<br />
*'''[[משגיח]] [[נגלה]]''': הרב [[שניאור זלמן לישנר]]<br />
*'''מנהל רוחני''': הרב [[יעקב זכריה קטן]]<br />
*'''[[משפיע]] כללי''': הרב [[משה דב זילברשטרום]]<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[אליעזר צבי וייספיש]]<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב משה פולק<br />
*'''מנהל פנימייה''': הרב מנחם מענדל פולק<br />
<br />
:'''שיעור א'''': רמי"ם: הרב שניאור זלמן לסקר, הרב אהרון בלינוב. משפיע: [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצס]]<br />
:'''שיעור ב'''': ר"מ הרב אליעזר זוננפלד. משפיע: הרב [[חיים יהושע זקלס]]<br />
:'''שיעור ג'''': ר"מ [[דניאל אביגדור מקוביצקי]]. משפיע: הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]]<br />
<br />
התמימים שלוחים: הת' דב בעריש הולצברג, הת' אברהם יחיאל כהן, הת' יחזקאל לייב פרידמן, הת' לוי יצחק קטן, הת' מנחם מענדל רבינוביץ, הת' מנחם מענדל תעיזי.<br />
<br />
מטות בישיבה:<br />
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.<br />
<br />
את"ה - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון מבצע תפילין, מבצע חנוכה, מבצע פורים, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד.<br />
<br />
הערות התמימים ואנ"ש - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.<br />
<br />
מטה לקוטי שיחות - מטה רמב"ם - אחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב"ם המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.<br />
<br />
מטה אגרות - המקיים לעיתים לימוד בחדר האוכל בארוחת בוקר.<br />
<br />
מטה מסיבות שבת - בו יוצאים תלמידי שיעור ב' להסתובב ברחובות העיר ולומר איתם פסוקים.<br />
<br />
סדר לקוטי שיחות - מתקיים בכל ערב אחרי חסידות ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות בלקוטי שיחות.<br />
<br />
מטה רשימות - בו לומדים כל יום רביעי ומוצאי שבת "רשימות" של כ"ק אדמו"ר נשי"ד זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.<br />
<br />
מטה משיח וגאולה - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים פעמיים בשבוע.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* תגית '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אלעד/ ישיבת תומכי תמימים אלעד]''' {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/126742 פינוי-בינוי: ישיבת תות"ל באלעד נערכת לבניית בניין חדש ומפואר] באתר [[col]] {{בםך}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=23228 אלעד מחדשת ומעירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145764 קובץ הערות התמימים ואנ"ש הראשון] - אוצר החכמה<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=63311 תלמידי ישיבת חב"ד באלעד שבתו וחיזקו בזיכרון יעקב] באתר [[col]] {{בםך}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/131572 חלום חסידי מתגשם • הסרטון המדובר של הישיבה באלעד]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|אלעד]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות|אלעד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד|*]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=563415תומכי תמימים אלעד2022-09-02T10:54:50Z<p>נחום: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים אלעד<br />
|תמונה= זאל אלעד.jpg|250px<br />
|כתובית=[[התוועדות]] בזאל הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה קטנה<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] תשס"ג<br />
|מיקום=[[אלעד]]<br />
|מייסד=הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br />
|ראש הישיבה=הרב אברהם אשר בלינוב<br />
|משגיח ראשי=הרב זאב דב הלפרין<br />
|משפיע ראשי=הרב [[יעקב קטן]]<br />
|מנהל גשמי=הרב משה פולק<br />
|קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ"ש<br />
|מספר תלמידים=כ-100}}<br />
[[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה בשנות הקמתה]]<br />
ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא [[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר החרדית [[אלעד]] ב[[ארץ הקודש]], בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br />
<br />
הישיבה מתאפיינת במתן דגש על שמירת הסדרים, רמת לימודים גבוהה ותנאים גשמיים טובים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס"ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br />
<br />
בתחילה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב"ד בעיר, וישנו בדירות שכורות.<br />
<br />
הישיבה סבלה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד העירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס"ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח ל[[ישיבה]] ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל והפנימיות.<br />
<br />
בחודש תשרי תשפ"א החלו בבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות"ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}. לצורך כך צמצמו את מבני הקראוונים לחצי משטח הישיבה, הזאל משמש כחדר אוכל, כך שבזמן האכילה גם כן אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה שני קומות אשר גשר יעבור ביניהם.<br />
<br />
סיום הבניה מוערך לתחילת שנת הלימודים תשפ"ג.<br />
<br />
בחודש סיוון תשפ"א הישיבה פתחה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש"ח.<br />
<br />
ברוב שנות הישיבה היו בכל שיעור כיתה אחת בלבד. לאור כך שהישיבה נכנסת לקמפוס החדש, מתכוננים צוות הישיבה לפתוח שתי כיתות בכל שיעור.<br />
<br />
תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]] ושוהם הסמוכות, ובעבר ל"[[מסיבות שבת]]" בשבתות. וכן יוצאים לה"קהלת קהילות", ובמועדים יוצאים ל"תהלוכה".<br />
<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-115 תלמידים<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br />
*'''[[משגיח]] כללי''': הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]]<br />
*'''[[משגיח]] [[נגלה]]''': הרב [[שניאור זלמן לישנר]]<br />
*'''מנהל רוחני''': הרב [[יעקב זכריה קטן]]<br />
*'''[[משפיע]] כללי''': הרב [[משה דב זילברשטרום]]<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[אליעזר צבי וייספיש]]<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב משה פולק<br />
*'''מנהל פנימייה''': הרב מנחם מענדל פולק<br />
<br />
:'''שיעור א'''': ר"מ: הרב שניאור זלמן לסקר. משפיע: [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצס]]<br />
:'''שיעור ב'''': ר"מ הרב אליעזר זוננפלד. משפיע: הרב [[חיים יהושע זקלס]]<br />
:'''שיעור ג'''': ר"מ דניאל אביגדור מקובצקי. משפיע: הרב מנחם מענדל ליברמן<br />
:'''משיב''': הרב אלישע גולדובסקי<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* תגית '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אלעד/ ישיבת תומכי תמימים אלעד]''' {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/126742 פינוי-בינוי: ישיבת תות"ל באלעד נערכת לבניית בניין חדש ומפואר] באתר [[col]] {{בםך}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=23228 אלעד מחדשת ומעירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145764 קובץ הערות התמימים ואנ"ש הראשון] - אוצר החכמה<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=63311 תלמידי ישיבת חב"ד באלעד שבתו וחיזקו בזיכרון יעקב] באתר [[col]] {{בםך}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/131572 חלום חסידי מתגשם • הסרטון המדובר של הישיבה באלעד]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|אלעד]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות|אלעד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד|*]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=562080שמעון זוננפלד2022-08-24T20:24:01Z<p>נחום: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=שמעון זוננפלד<br />
|תמונה=[[קובץ:שמעון זוננפלד.png|ממוזער|מרכז|הרב זוננפלד בהתוועדות [[ג' תמוז]]]]<br />
<br />
|תאריך לידה=ח' אייר תשי"א<br />
|מקום לידה=ירושלים<br />
|מדינה=ישראל<br />
|מקום מגורים=נחלת הר חב"ד<br />
|השתייכות=חסידות חב"ד<br />
|תחומי עיסוק=משפיע. סופר סת"ם. מנחה. חבר בוועד המוספין והטהרה. מוסר שיעורים.<br />
|רבותיו=[[הרבי מליובבאוויטש]]<br />
|בת זוג=מרת חנה<br />
|אב=יחיאל זלמן<br />
|אם=רעכיל<br />
|מספר צאצאים=12<br />
<br />
}}<br />
הרב '''שמעון זוננפלד''' (יליד שנת [[ה'תשי"א]], 1951), הינו [[חסיד חב"ד]], מנחה, מוותיקי תושבי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומראשי [[וועד המוסיפין]]. משמש כ[[משפיע]] [[בית כנסת]] ומוסר שיעורים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' אייר]] שנת [[תשי"א]], בשכונת בתי אונגרין, במאה שערים שב[[ירושלים]], לאביו [[הרב]] יחיאל זלמן, גביר ידוע ובעל חסד, בנו של [[הרב]] יעקב מאיר זוננפלד, בנו של [[הרב]] [[יוסף חיים זוננפלד]], [[רב|רבה]] של [[ירושלים]], ולאמו מרת רעכיל לבית משפחת וואלס, נכדתו של רבי אברהם שאג-צוובנר.<br />
<br />
שורשי משפחתו הם ירושלמים, וסבותיו הקימו את [[ירושלים]] החרדית של מחוץ לחומות. ואת צעירותו העביר בתוככי שכונת בתי אונגרין ומאה שערים, כחלק מחוגי השמרנים, ולמד בתלמוד תורה עץ חיים במאה שערים. משם עבר ללמוד בתלמוד תורה [[חב"ד]], ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]. <br />
<br />
בבחרותו למד תקופה בישיבת חברון, אך לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], שהשתכנה אז ברחוב מאה שערים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחר שנת ה[[קבוצה]], חזר ללמוד ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תורת אמת]],למשך עוד כשנתיים.<br />
<br />
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשל"ד]], נשא את מרת חנה (מורה לשעבר מתוועדת ומייסדת שיעורים), בתו של הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]]. החופה התקיימה בחצר [[770]]. בחודשים הראשונים לאחר נישואיו, התגורר [[בקראון הייטס]], ולמד בכולל. <br />
<br />
לאחר מכן רצה לעלות ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]], וכתב על כך ל[[הרבי|רבי]], וקיבל כמענה ברכה מ[[הרבי]] על כך. [[הרבי]] אף הוסיף שכדאי להתגורר באחד מריכוזי [[חב"ד]] בארץ. לאחר התלבטות החליט לעבור להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], שהייתה אז בשנותיה הראשונות, ועזר רבות להתפתחותה של הנחלה ומוסדותיה.<br />
<br />
==עיסוקיו ופועלו==<br />
בשנותיו הראשונות למד ב[[כולל]] בנחלה, ולאחר תקופה קצרה התחיל לעבוד בבית הספר למלאכה בנחלה, בהתחלה בתור מדריך, ולאחר מכן גם בתור מנהל פנימייה, ובעיקר כמחנך. בבית הספר למלאכה עבד במשך כשלושים שנה, וחינך עשרות תלמידים. במשך תקופה ארוכה שימש כ[[משפיע]], וכן כ[[משגיח]] ב[[ישיבת בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב זוננפלד חבר, ומראשי [[וועד המוסיפין]], ופועל רבות במטעם ארגון זה. בנוסף חבר גם בוועדת הטהרה בנחלה{{הערה|[https://chabad.info/news/750040/ הרב זוננפלד בוועד המקווה בנחלה, כחלק מעבודת וועדת הטהרה]. {{אינפו}}.}}. מנהל בפועל, את [[גמ"ח]] השמחות, ע"ש [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בנחלה. עוסק בין היתר כסופר [[סת"ם]], ומשווק ס"ת, ובעיקר תפילין ומזוזות{{הערה|[https://col.org.il/news/54318 ספר תורה שכתב הרב זוננפלד הוכנס בכפר חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
ידוע כפה מפיק מרגליות ומראשי המדברים, ומשמש באירועים הקהילתיים, כגון [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/50231 כנס שמחת בית השואבה בנחלה בהנחייתו של הרב זוננפלד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כמנחה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27523 התוועדות לרגל ג' תמוז בהנחייתו של הרב זוננפלד], {{שטורעם}}. [https://col.org.il/news/2511 התוועדות לרגל י"ט כסליו בהנחייתו של הרב זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}. [https://chabad.info/magazine/461952/ חגיגת יובל לנחלה בהנחיית הרב זוננפלד]. {{אינפו}}.}} וכן כנואם{{הערה|[https://col.org.il/news/9546 הרב זוננפלד נואם בהתוועדות י' שבט בנחלת הרב חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, ומוזמן להנחיית התוועדויות וכנסים רבים. משמש גם כמשפיע מתוועד{{הערה|[https://chabad.info/news/685732/ הרב זוננפלד משתתף בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז] {{אינפו}}.}}, ומרבה להתוועד עם קהלים רבים, בהזדמנויות רבות. <br />
<br />
וכן מסר ומוסר ריבוי שיעורים ודברי תורה{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93 ראה כאן סירטונים של דברי תורה שמוסר בשיעור הדף היומי]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כגון שיעור שבועי ב'[[עין יעקב]]', שהיה מוסר בבית הכנסת המרכזי בנחלה, במשך תקופה ארוכה. <br />
<br />
בתקופת הקורונה הקימו כמה ממשפחות החסידים בקרית מלאכי מניין חב"ד השוכן באוהל של בית כנסת, ובו מתקיימות תפילות בשבתות וימים טובים. הרב זוננפלד משמש כמשפיע של בית כנסת זה, ומוסר בו שיעורי תורה שונים.<br />
<br />
לקראת חג סוכות מייבא ומוכר סטים של ד' מינים לכל תושבי נחלת הר חב"ד, ובכך ממשיך את מורשת משפחתו עוד מימי זקנו רבי יוסף חיים זוננפלד{{הערה|[https://col.org.il/news/7117 כתבה בעיתון יום ליום על אתרוגי משפחת זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
הרב זוננפלד ידוע כבעל שם טוב, מעמודי התווך של [[נחלת הר חב"ד]], ומוכר בין תושבי הנחלה. וכן ידוע בפועלו הרב, בהשפעה וקירוב אנשים ל[[יהדות]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו'''<br />
*בנו, הרב יחיאל זלמן - [[קריית מלאכי]]<br />
*בנו, הרב אליעזר - ר"מ ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק - [[כפר חב"ד]]<br />
'''חתניו'''<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח ראשי לקייב, [[אוקראינה]]<br />
*חתנו, הרב [[אשר מרדכי שניאורסון]] - שליח הרבי ל[[נס ציונה]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף ריבקין (איש תקשורת והפקות)]] - כפר חב"ד, מנהל אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*חתנו, הרב חיים עזרא פרידמן - שליח הרבי ל[[רוסטוב]], [[רוסיה]]<br />
*חתנו, הרב [[יעקב יהודה הופמן]] - איש כשרות בכיר, קריית מלאכי<br />
*חתנו, הרב אלחנן שפינר - בית דגן<br />
*חתנו, הרב [[שלמה חיים ריבקין]] - מפיק, צלם ובמאי, [[קראון הייטס]]<br />
*חתנו, הרב [[דובער לוין]] - שליח הרבי לנורמנדי, [[צרפת]]<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן שמואל ריבקין - כפר חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זוננפלד שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=557551נצחיות חייו של הרבי2022-07-28T14:48:41Z<p>נחום: /* =חיים רוחניים */</p>
<hr />
<div>האמונה ב'''נצחיות חייו של הרבי''' היא אמונה שיסודה במבואר במקורות ה[[תורה]] בכלל ו{{קח|תורת|החסידות}} בפרט - שבכל דור מוכרח להיות [[נשיא הדור]] כאדם חי בגופו, וכן ש[[הדור השביעי|דורנו]] הוא דור הגאולה ו[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] שיביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]].<br />
<br />
בשל אמונה זו, סירבו כלל חסידי חב"ד לפני [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] להכיר באפשרות של הסתלקות לגבי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]], וגם כיום מאמינים חסידים שהרבי חי וקיים ומתנהגים בהתאם לכך.<br />
<br />
==רקע==<br />
מאז [[קבלת הנשיאות|עלותו של הרבי לכס הנשיאות]] הבהיר באופן ברור ש[[הדור השביעי|דורנו]] הוא זה שיזכה ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]].<br />
<br />
במהלך השנים הלך הרבי והעלה את רף הציפיה לגאולה, כשבמקביל הוא [[בשורת הגאולה|מודיע]] על [[סיום עבודת הגלות|סיום עבודת ההכנה לגאולה]] ו[[טעימה מהגאולה בדורנו|התחלת התגשמות ייעודי הגאולה]]. בשנת [[תנש"א]] הכריז הרבי כי זוהי ה[[שנה שמלך המשיח נגלה בה]] ושנשיא דורנו הוא ה[[משיח]] שבדורנו וכבר התגלה בכל התוקף וב[[תשנ"ב]] שנשיא דורנו המשיח שבדורנו קיבל את השליחות מאת [[הקב"ה]] לגאול את עם ישראל. הרבי הדגיש כי דבריו נאמרים כ[[נבואה]], שאין ממנה דרך חזרה והיא חייבת להתגשם בגשמיות העולם.<br />
<br />
בתקופה שלאחר האירוע הבריאותי שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]], האמונה בנבואת הרבי בקרב החסידים לא נחלשה אלא הלכה והתגברה. זאת גם בזכות התגברותם של עידודי הרבי באותה תקופה לשירת '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]', כמעט בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל. למרות הצער והכאב, ואמירת התהלים לרפואת הרבי, האמינו כולם שזהו מצב זמני שעתיד להפסק בקרוב - והחלמת הרבי תתגשם בד בבד עם התגלותו המושלמת כמשיח צדקנו. היו שנתמכו גם בתיאורי המקורות אודות ייסורי מלך המשיח{{הערה|ראה [[ישעיה]] נג, ד. [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צח, א-ב.}}.<br />
<br />
כלל חסידי חב"ד סירבו אז לעסוק באפשרות לפיה ציפיה זו לא תתגשם. בהתאם לדברי הרבי - היו כולם מאוחדים באמונה שהרבי, כמלך המשיח שהחל להתגלות, יחיה חיים נצחיים - ואפשרות אחרת מופרכת בדיוק כמו הפסקת זריחתה של השמש{{הערה|1=ראה בראיון של הרב [[יואל כהן]] לאמנון לוי, "'''האמונה שלי בביאת המשיח, יותר חזקה מהביטחון שלי בזריחת השמש מחר'''", 'חדשות השבוע', י"ד ניסן תשנ"ב; נדפס ב[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwWVdmQnZicTkwMEE מוסף הבשורה].}}.<br />
<br />
===לאחר ג' תמוז===<br />
בהמשך לכך - כאשר התקבלה הידיעה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] על היעלמותו של הרבי מעינינו, באופן הנראה לעין כהסתלקות, הרגישו כל החסידים באופן ספונטני שאירוע כזה לא ייתכן. לפני כל החילוקים כיצד לקבל את הדברים ולהתייחס אליהם, היה ברור לכל כי המאורע הינו אבסורד ואין ספק שתיכף ומיד יתגלה הרבי כמלך המשיח ויגלה שכל זה היה דמיון.<br />
<br />
כאשר מחוץ ל[[חב"ד]] היו אז כאלו שהספידו את החסידות יחד עם הרבי וצפו התפרקות או משבר חמור, או לחילופין כשנשמעו הקריאות למנות ממשיך לרבי{{הערה|קריאה כזו הושמעה באופן חריג על ידי אישיות אחת ויחידה גם מתוך המחנה החב"די, אך שאר החסידים ללא יוצא מן הכלל דוחים זאת בהחלטיות.}} - דחו זאת כל החסידים בביטול מוחלט. האמונה הרווחת מקיר לקיר הייתה (ועודנה) שהרבי ממשיך להנהיג את החסידות גם אם לא רואים אותו; לא רק בהנהגה רוחנית כשאר הצדיקים בעולם האמת, אלא הנהגה פיזית כמו קודם לכן{{הערה|1=ראו גם "'''הרבי מלך המשיח חי וקיים'''", 'הגאולה האמיתית והשלימה', [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAMUxyZmxrT2J2bTlsOVBPdUZrRXVtTlhheUU0 גליון מס' 38].}}.<br />
<br />
למרות חילוקי הדעות בין חסידי חב"ד אודות היחס ליום זה ולמאורע, והגדרת חייו של הרבי - רבים מהחסידים ובהם רבנים ומשפיעים בולטים האמינו ומאמינים שהרבי חי וקיים בגוף גשמי ללא כל שינוי, וסירבו להכיר במאורע ההסתלקות שכדברי הרבי הוא אינו יכול להתרחש.<br />
<br />
==מקורות האמונה==<br />
הרקע הרעיוני לאמונה החב"דית בחייו הנצחיים של הרבי, נעוץ ברעיונות יסודיים ב[[תורת חב"ד]] ובתורה בכלל, כדלהלן{{הערה|להלן מובאות הנקודות העיקריות על קצה המזלג בהתאם לבמה זו; להרחבת הנושא ומקורות נוספים, ניתן לראות בקישורים החיצוניים ובמקורות המפיעים בהם.}}.<br />
<br />
===ענינו של נשיא הדור===<br />
{{ערך מורחב|נשיא הדור}}<br />
בתורה מופיע כמה פעמים נושא המצאותו של מנהיג יהודי עיקרי, "נשיא הדור", שתפקידו לקשר את כל [[בני ישראל]] לקדוש ברוך הוא ובנוסף להעביר להם את דבר ה'{{הערה|ראה למשל דברים פרק ה'. רש"י חוקת כא, כא. בראשית-רבה פרשה נו, ז. זוהר ח"ג רעג, א. תקוני זוהר תס"ט. ועוד.}}. נושא זה מוסבר בהרחבה ובהדגשה ב[[תורת החסידות]] ובמיוחד בתורתו של הרבי, שם מוסבר בין השאר שאת תפקידו של נשיא הדור ממלאים בדורות האחרונים נשיאי חב"ד{{הערה|1=לליקוט נרחב של מקורות בנושא, ראה קובץ '[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwR21xenVURzZxV2M נשיא זה מלך]', בהוצאת [[את"ה העולמי]].}}.<br />
<br />
להגדרת תפקידו של נשיא הדור, מובא בתורת הרבי מאמר חז"ל{{הערה|דברים רבה פרשה י"א, ד. מדרש [[תהלים]] (באבער) על הפסוק תהלים צ, א.}} על משה רבינו, "איש האלקים" – "מחציו ולמטה איש, מחציו ולמעלה האלקים". ביאור הדברים הוא שמשה רבינו מחבר בשלימות את שתי הקצוות של ה[[רוחניות]] וה[[גשמיות]] - בהיותו בטל לגמרי לה', ועם זאת [[נשמה]] בתוך [[גוף]] גשמי{{הערה|ראה שיחות שבת פרשת צו וי"א ניסן תנש"א. ועוד.}}.<br />
<br />
כיון שתפקידו של נשיא הדור הוא לחבר את הרוחניות והגשמיות בשלימות, הוא מוכרח להיות אדם גשמי בעולם הזה{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=22&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ד ע' 6]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=18&hilite= חלק כ"ו ע' 7]. נדפס בתרגום ל[[עברית]] בתוך 'לקוטי מקורות' (להלן בקישורים חיצוניים), ע' 63 וע' 65.}}; ומיד עם הסתלקותו של נשיא עובר התפקיד לנשיא הבא{{הערה|אין זה סותר לכך שגם צדיק שמסתלק ממשיך לחיות על ידי השפעתו הרוחנית, כמבואר באריכות במקורות (ראה למשל [[אגרת הקודש - סימן כ"ז|אגרת הקודש, סימן כ"ז]]); אך השפעה זו הינה בנוסף להשפעתו של נשיא הדור הנמצא בעולם הגשמי. ואדרבה, דרך הנשיא הנוכחי מתאפשרת נצחיות חייהם הרוחניים של הנשיאים שלפניו (ראה גם לקוטי שיחות חלק כ"ו שם).}}.<br />
<br />
עוד מבאר הרבי כי הנשיא שבכל דור הוא ה[[משיח שבדור]], והוא עומד מוכן לגאול את ישראל אם יזכה הדור לכך; ואם לא זכו, עובר התפקיד לנשיא הדור הבא{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=375&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ט ע' 360]. קונטרס בית רבינו שבבבל סעיף ה' ובהערה 53. ועוד.}}.<br />
===חיים רוחניים===<br />
ידוע מה שאמר הרבי מספר פעמים על כך שחייו של הצדיק הם מתמקדים בעיקר בחלק הרוחניים.<br />
פעם אחת אמר הרבי; "שרופאו של הרבי אמר שאין לו תפיסת מקום בתור רופא בשעה שמדובר אודות הרבי, בתור רופא אינו יכול להבין את חייו הגשמיים של הרבי. [אבל] האמת היא שחייו של הרבי הם חיים רוחניים – "חיי הצדיק אינם חיים בשריים כי אם חיים רוחניים" מזה מובן שאצל הרבי אין חילוק בין המעמד ומצב שהי' לפנ"ז למעמד ומצב עתה.<br />
גם עכשיו נמצא הרבי אתנו בגשמיות. הרבי אמר: ההתקשרות אלי היא ע"י לימוד מאמרי החסידות שלי, ומקיים בקשתי באמירת השיעור תהלים, וכיו"ב. דברי הרבי – ע"ד ההתקשרות אליו – הם בתקפם גם עתה"" {{הערה|תורת מנחם, ח"א, ה'שי"ת, עמ' 18.}}.<br />
<br />
במקום אחר אומר הרבי: "קבלתי מכתב מא' החסידים שבו כותב אודות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ: "דער רבי זאָל געזונט זיין" [שהרבי יהיה בריא]. באמת נהניתי מהתבטאות זו. והאמת כן, כי, בריאותו לא היתה מענינים גשמיים, אלא מענינים רוחניים"{{הערה|תורת מנחם, ח"א, ה'שי"ת, עמ' 83.}}.<br />
<br />
הרבי אף מסביר שמה שאמר הרבי הריי"ץ שיחיה חיים ארוכיל ללא הפסק, כיוון שע"פ עיניים בשריות היה הפסק, ועוד ע"פ שו"ע צריך לעשות כל מיני עניינים, ולכן הכוונה היא חיים רוחניים דהיינו קדושה, שבזה לא שייך הפסק כלל. דבר זה מסתדר היטב עם הכתוב בתניא באגה"ק שחיי הצדיק אינם חיים בשריים כי אם חיים רוחניים {{הערה|תורת מנחם, ח"א, ה'שי"ת, עמ' 130}}.<br />
<br />
במקום נוסף אומר הרבי שחיים בשריים הינם מוגבלים ואינם נצחיים, משא"כ חיים רוחניים שהם אין סוף{{הערה|תורת מנחם, ה'תשי"ב, חלק א', עמ' ש.}}. ובפרט בנוגע לרבי שיכול להיות המשך הנהגתו לאחר הסתלקותו כמו בחייו{{הערה|תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשי"א חלק שני (ג) עמ'- 185.}}.<br />
<br />
===דורנו - דור הגאולה===<br />
{{ערך מורחב|הדור השביעי}}<br />
דורנו, [[הדור השביעי]], הוכרז על ידי הרבי מיד עם תחילתו כדור השביעי והמשלים של נשיאי [[חסידות חב"ד]], שבו תסתיים העבודה להביא את הגאולה. על דברים אלו, שדורנו הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה", חזר הרבי מאות פעמים בשיחותיו.<br />
<br />
בהמשך השנים הסביר הרבי כי לא זו בלבד שדורנו '''יזכה''' לגאולה – אלא שאירועי הגאולה [[טעימה מהגאולה בדורנו|התחילו להתגשם]] בעולם הזה הגשמי. הרבי הצביע על אירועים שונים שהתרחשו כסימני הגאולה, והגדול שבהם הוא אירוע [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|התגלותו של משיח]] והכרזתו "הגיע זמן גאולתכם"{{הערה|כמתואר במדרש - ילקוט שמעוני ישעיה, רמז תצט.}}, אותה ייחס להכרזתו שלו בשנת [[תנש"א]]{{הערה|ראה שיחות ש"פ חיי שרה, ש"פ נשא תנש"א. ועוד רבות נוספות – נלקטו בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}. לאור זאת, קבע הרבי כי המשיח שבדורנו אינו רק מועמד פוטנציאלי לתפקיד (שיכול להעביר את התפקיד למחליפו), אלא הוא קיבל את השליחות וכבר החל לפעול [[הרבי כמלך המשיח|בתור מלך המשיח]] - עד להמשך והשלמת שליחותו בגאולה השלימה{{הערה|[[דבר מלכות וירא]] סעיף י"ד, [[דבר מלכות חיי שרה]] סעיף י"ג. וראה גם [[דבר מלכות משפטים]].}}.<br />
<br />
הרבי גם הדגיש את ההבדל הגדול בין דבריו שלו המוגדרים כ[[נבואה]], לבין [[קץ|קיצים]] שונים שנאמרו על ידי גדולי ישראל במשך הדורות ולא התממשו בפועל: כל הקיצים נאמרו על פי חכמת התורה והם התרחשו רק באופן רוחני, ולא הצליחו להתממש בעולמנו הגשמי. לעומת זאת כאשר הבשורה נאמרת כנבואה היא חייבת להתרחש בגשמיות ממש{{הערה|ראה [[דבר מלכות שופטים]], ובמאמר המובא בהערה 112 שם.}}.<br />
<br />
בנוסף, הסביר הרבי את אחת ההשלכות העיקריות מ[[נבואת הגאולה]] שבדורנו: בעוד שבדורות הקודמים יכולה הייתה להתרחש הסתלקות של נשיא הדור, בדורנו שבו העולם כולו מוכן לגאולה לא תהיה הסתלקות ודורנו ימשיך לחיות בחיים נצחיים{{הערה|[[דבר מלכות בא]].}}.<br />
<br />
===קביעות התורה מול מציאות העולם===<br />
הסיבה להיאחזות בהסברים האמורים כפי שמבוארים במקורות התורה, כאשר המציאות למראה עינינו הינה סותרת - הינה כיון שלאמיתות המובאות בתורה יש תוקף לקבוע את המציאות, גם כאשר לעינינו נראה אחרת. ענין זה מבואר בכמה מקומות בתורה, ומודגש ב[[תורת החסידות]] ותורת הרבי.<br />
<br />
אחת ממצוות התורה העיקריות - לשמוע לדברי חכמים - נכתבה בפסוק כך: "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל"{{הערה|שופטים יז, א.}}, ו[[חז"ל]] מפרשים זאת: "אפילו אומרים לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין"{{הערה|ספרי ופירוש רש"י שם.}}. זאת אומרת, שבכחם של דברי חכמים לקבוע (ואפילו לשנות) את המציאות האמיתית בעולם, גם כאשר היא נראית הפוכה, ועל יהודי להאמין בדבריהם באמונה שלימה{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=139&hilite= לקוטי שיחות חלק ה' ע' 127]. נדפס בתרגום ל[[עברית]] בתוך 'לקוטי מקורות' (להלן בקישורים חיצוניים), ע' 185, ושם הובאו מקורות נוספים להרחבה בענין.}}.<br />
<br />
הסיבה לכך, היא כיון שה[[אמונה]] בקדוש ברוך הוא אינה נתונה לשיפוט השכל והחושים שלנו. אמת המידה לקבוע במה עלינו להאמין ובמה לא, מסורה אך ורק בידי הנחיות ה[[תורה]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31651&st=&pgnum=43&hilite= ספר המאמרים תרמ"ט ע' עדר], שחולק על דברי בעל ה'עקרים' ומבאר שהאמונה בה' היא אף בדברים שלא יצויירו בשכל, ומוכיח זאת מ"מקום הארון אינו מן המדה" ([[מסכת יומא|יומא]] כא, א).}}. בהתאם לכך אף מצויים כמה מקרים שבהם מתעמתת התורה עם המציאות כפי שמתוארת על ידי החושים או המדע, וקובעת שיש להאמין בדברי התורה גם במקרים אלו{{הערה|1=ראו למשל: סוגיית עיבורו של נחש ומחלוקת חכמי ישראל ואומות העולם ([[מסכת בכורות|בכורות]] ח, ב. ראה לקוטי שיחות חלק כ"ב ע' 235 הערה 46). שיחת הרבי אודות דברי המדרש (במדבר רבה פרשה יב, יח) שעגלות הנשיאים קיימות לעולם (ש"פ וישב תשמ"ז, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=98&hilite= התוועדויות ח"ב ע' 101]). דעת הרבי אודות קביעת התורה לנכונות השיטה הגיאוצנטרית מול השיטה ההליוצנטרית (ראה ליקוט בנושא: [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=196&article=1587 האם הארץ מסתובבת סביב השמש?] באתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]). וראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14513&st=&pgnum=190&hilite= שו"ת ציץ אליעזר חלק י"ד ע' קפא], לגבי סוגיית "יעקב אבינו לא מת" (תענית ה, ב): "כל החושים ועיני הבשר מבוטלים כלפי המקרא אני דורש, כי זהו המציאות, וזוהי הדרך דרך התורה ללכת בה ואחריה בתמימות מבלי לנטות".<br />
<br />
מקורות נוספים נלקטו במקורות שבקישורים החיצוניים.}}.<br />
===כמלך המשיח===<br />
{{ערך מורחב|חיים נצחיים במלך המשיח}}<br />
במקורות התורניים מובא של[[מלך המשיח]] יהיה [[חיים נצחיים]], וכיוון ש[[הרבי]] מוגדר כ[[מלך המשיח]]{{הערה|ראה [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]].}} מוענקים לו חיים נצחיים{{הערה|שיחת קודש שבת [[פרשת האזינו]], [[תש"נ]].}}. הדבר אף נפסק ב[[פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח#הפסק השלישי|פסק דין הלכתי]] ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] ע"י רבני חב"ד וגדולי תורה ושבו נכתב שמכיוון שהרבי מוגדר כ[[בחזקת משיח]] אז חל עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה בחיים נצחיים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/569788/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח] ב{{אינפו}}.}}. פסק דין זה הוקרא באוזני הרבי בי"א ניסן תשנ"ב והרבי אף עודד את הפצתו בתשובת קודש{{הערה|לדוגמא, הרב [[יצחק דוד גרונר]] והרב [[חיים גוטניק]] כתבו לרבי ב[[חול המועד]] פסח תשנ"ב, בו כתבו לרבי את תכניתם לערוך מסע תעמולה עולמי בין רבני חב"ד לצד רבנים מחוגים אחרים בעניין משיח בכלל ובמקומות המתאימים אף לעורר לתמוך בפסק דין זה. כל הכתוב במכתבם הוקרא בפני הרבי שנענע בראשו לחיוב, אחר כך נמסר תוכן המכתב גם בעל פה כמה פעמים ושוב השיב בראשו לחיוב - עפ"י הדברים שכתבו בשעתו מזכירי הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] והרב [[בנימין קליין]] כפי שהתפרסם ב[http://teshura.com/teshurapdf/Halperin-Reinitz%20-%20Kislev%207%2C%205780.pdf תשורה הלפרין-רייניץ, ז' כסלו תש"פ] ע' 39}}<br />
<br />
===האמונה ביחס לרבי===<br />
לאור מקורות אלו מובן שנשיא הדור, הלוא הוא הרבי, מוכרח להיות אדם חי בגופו הגשמי בעולם הזה - ועובדה זו הינה אבן יסוד בתורת [[חסידות חב"ד]]. כמו כן ברור שדורנו הוא דור הגאולה, ונשיא דורנו יהיה מלך המשיח וכבר החל את שליחותו לגאול את עם ישראל, שליחות שאין ממנה חזרה. מקורות אלו הם היסוד לאמונת כל חסידי חב"ד בנשיאותו של הרבי והנהגתו כיום; ומהם עולה גם שנשיאות זו מוכרחת להיות של אדם חי בגוף גשמי.<br />
<br />
==האמונה כיום==<br />
תקופה זו - שבה האמונה נראית כסותרת למציאות הנראית בעיניים - אינה מחלישה את האמונה. אדרבה, נראה שמדובר בניסיון שמטרתו לבחון ולחזק את אמונת החסידים ברבי גם בתקופה זו של הסתר.<br />
<br />
[[רבני חב"ד]] וה[[משפיע]]ים מרבים לעורר בכל הזדמנות אודות הצורך להוסיף בהתקשרות לרבי ובקיום הוראותיו - במיוחד העיקרית שבהן, לראות שכל אנשי הדור [[השליחות היחידה|יעמדו מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש]] - ביתר שאת בתקופת הניסיון. על פי האמונה בנצחיות חיי הרבי מתחנכים להתקשר אליו גם הדור הצעיר, ובזכותה מתקרבים אליו עוד מאות ואלפי יהודים שלא ראו בעיניהם את פניו. כמו כן הודות להנהגתו של הרבי כיום, מפעל ה[[שליחות]] הכפיל את עצמו פי כמה, וכן מופתים ממשיכים להתרחש בזכות ברכותיו.<br />
<br />
בהתאם לאמונה זו היא גם צורת ההתנהגות היומיומית וההתייחסות לרבי בין החסידים. חסידי חב"ד [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כותבים אל הרבי]] באמצעות ספרי ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] שלו{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]].}}, [[נסיעה לרבי|נוסעים אליו]] לבית מדרשו [[770]] ומתייחסים למקום כאל מקומו העכשווי של [[הרבי]]{{הערה|1=כיום הפכה הנסיעה ל-770 לקונצנזוס מוחלט בין כל חסידי חב"ד, אך בשנים הראשונות שלאחר תשנ"ד הייתה הנסיעה מצומצמת בהרבה. את הנסיעה הובילו ודחפו דוקא אלו שהניפו את האמונה שהרבי חי ללא כל שינוי. להרחבה ראו ראיון עם קבוצת תמימים ממפעילי ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] בחודש תשרי תשנ"ה: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84026 "היה לנו ברור: אסור ש'הכנסת אורחים' תיסגר"]''', באתר {{אינפו}}; וכן סדרת כתבות ''''הנסיון האחרון – 20 שנה לתשרי תשנ"ה'''', בתוך קובץ 'הנסיון האחרון' בהוצאת ועד חיילי בית דוד, תשרי תשע"ה.<br />
<br />
ראו גם טורים ומאמרי דעה: הרב [[יהושע דובראווסקי]] – [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82382 הצעירים בליובאוויטש אחרי ג' תמוז]; שמואל ש., [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78015 בין תשנ"ה לתשע"ד ● טור דעה]; [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84207 מהפכת תשרי תשע"ה ● הרב גרשון אבצן] באתר {{אינפו}}}}, משתמשים בתארי החיים אליו - "שליט"א" או "{{מונחון|שיל"ו|שיחיה לעולם ועד}}", ועוד.<br />
<br />
עם זאת, יודעים וחשים כל החסידים שהאמונה אינה השלמה עם המצב, ובתקופה זו מתגברת במיוחד זעקת '[[עד מתי]]' - כאשר בנוסף לקושי הכללי של [[גלות|גלות עם ישראל]], נוסף הקושי הנורא של ההסתר בו לא רואים את נשיא הדור - והציפיה מתחזקת לגאולה האמיתית והשלימה אז יגיע לשלימותו תהליך התגלותו של הרבי כמלך המשיח.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]<br />
* [[חיים נצחיים במלך המשיח]]<br />
* [[נכסה וחוזר ונגלה]]<br />
* [[חי וקיים (קובץ)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
* מגוון חומר ומקורות בנושא, בתוך תיקיית '''[https://drive.google.com/drive/folders/0B2k04CfIOmXwZHRnekM5M3RTZEk נצחיות חייו של נשיא הדור]''' ב[[ארכיון גאולה ומשיח]]<br />
* פסק דין - '''[https://drive.google.com/file/d/0B3f_hd8xscjFMUxXNHBMUW9Yalk/view?ts=622f6ba8&resourcekey=0-g79Tq-ifF5f6er5m8gzXPw הרבי חי וקיים!]''', עליו חתמו עשרות רבנים ומשפיעים {{PDF}}<br />
;מקורות<br />
* ספר "[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwMlhaa2xzLTA3M1k לקוטי מקורות]" - בענין נצחיות חייו של נשיא דורנו, בהוצאת הרב [[שלמה זלמן מאיעסקי]], ברוקלין תשס"ח<br />
* קונטרס '[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwTmZoWnZ0MjZ0Y0E הבן הנאמן]', בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ברוקלין תשס"ו<br />
* [https://drive.google.com/drive/u/2/folders/0B239NTMAJ3JiTlE1emR6MUxJbWs?resourcekey=0-ITe97aZ0XOIAHvwnvxQT9g חוברות וקונטרסים בנושא נצחיות חייו של הרבי] {{רבי דרייב}}<br />
* '''[https://www.chabad.fm/264/ משיח חי לעולם]'''. קונטרס יחי המלך המשיח, חי וקיים (שאלות ותשובות), לפקוח את העיניים, על כסאו לא ישב זר. {{חב"ד אף אם|}}<br />
*[https://abc770.org/article_node_2223/ אוצר פניני החסידות ג'] {{*}} [https://abc770.org/article_node_4261/ הרבי מלך המשיח חי וקיים] {{*}} [https://abc770.org/article_node_1940/ הרבי מלך ישראל חי וקיים] {{*}} [https://abc770.org/article_node_1662/ מה היתה כוונת חז"ל באומרם: דוד מלך ישראל חי וקיים?] {{*}} [https://abc770.org/article_node_585/#_ftnref35 הרבי חי וקיים בפשטות] {{*}} [https://abc770.org/article_node_560/ דוד מלך ישראל חי וקיים] {{חב"ד אור אין סוף|}}<br />
;התוועדויות ומאמרי משפיעים<br />
* הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], ''''חי וקיים לעולמי עד'''', בתוך '[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwWTVMVzRuSjlBUmM וכל מאמינים שהוא חי וקיים]', בהוצאת [[את"ה המרכזי 770]], תשע"ד<br />
* הרב [[משה סלונים]], "'''אמונה פשוטה ותמימה'''" - סדרת כתבות ב[[שבועון בית משיח]], בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ברוקלין תשס"ו: [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwbnlMU3M1QVZISTA חלק ראשון], [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwMFVsWEJ0OEJKWHc חלק שני], [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwOUgtOXdIS1pud0U חלק שלישי]<br />
<br />
;כתבות ותקשורת<br />
* [https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378ZlhPX05DME5TbHc/view?usp=sharing הרב מצגר: הרבי חי וקיים ● הנאום המלא] {{וידפו}}<br />
* הרב מיכי יוספי, '''[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/בחירה-פנימית-לכך-שהרבי-חי-וקיים/ "בחירה פנימית לכך שהרבי חי וקיים"]''', באתר {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* הרב עוזי שוויצה, [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3998 רבה של כפר יונה מסביר: למה חי וקיים? ● וידאו] באתר {{אינפו}}<br />
* [[מתי טוכפלד]], "''''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=17439 הרבי חי וקיים]'''" - כתבה מתוך אתר nrg; "'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=17568 מתי טוכפלד מכה שנית]'''" - ראיון המשך, באתר {{אינפו}}<br />
* "'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65240 טוכפלד לא מתבלבל: הרבי מה"מ חי וקיים]'''", מתוך רדיו 'קול ברמה', באתר {{אינפו}} {{אודיו}}<br />
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55394 האקדמיה מקבלת ומסבירה: התגלות משיח]''' - אנשי אקדמיה ברב שיח בנושא "הרבי חי", מרכז מורשת מנחם בגין, באתר {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/magazine/603886/ "ללמוד מה הרבי אומר על מהותו של ג' תמוז"] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76424 ג' תמוז מזווית אחרת ● ראיון מרתק] עם [[זושא פוזנר|ר' זושא פויזנר]] {{אינפו|}}<br />
* '''אמנים ואנשי תקשורת משוחחים על 'חי וקיים'''': [http://chabad.info/special/יובל-טייב-העולם-היום-המבין-חי-וקיים/ יובל טייב], [http://chabad.info/special/קובי-סלע-הרגשתי-שהרבי-סומך-עליי/ קובי סלע], [http://chabad.info/special/המבט-של-הרבי-חדר-לנשמתי-ומאז-מלווה-אות/ יהודה ברקן], [http://chabad.info/special/אני-חש-שאני-בעצח-שליח-של-הרבי/ גולן אזולאי], [http://chabad.info/special/אני-מרגיש-שהרבי-הרשב-בחר-את-הנשמה-שלי/ נתי רביץ], [http://chabad.info/special/אמנם-אינני-חסיד-חבד-אך-אני-חסיד-של-הרבי/ דודי שומנפלד] - מתוך פרוייקט ג' תמוז באתר {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/374072/ "הוא בחיים – ממש" • וידאו מיוחד לצפיה], [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/682625/ לרגע קטן עזבתיך: אבל למראית עין בלבד] {{אינפו}}<br />
<br />
;שונות<br />
*[https://chabad.info/child/61829 לב הבן הנאמן], קליפ מתוך תכנית הראלי של צבאות השם - {{וידפו|}}}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=557550נצחיות חייו של הרבי2022-07-28T14:48:21Z<p>נחום: עריכה</p>
<hr />
<div>האמונה ב'''נצחיות חייו של הרבי''' היא אמונה שיסודה במבואר במקורות ה[[תורה]] בכלל ו{{קח|תורת|החסידות}} בפרט - שבכל דור מוכרח להיות [[נשיא הדור]] כאדם חי בגופו, וכן ש[[הדור השביעי|דורנו]] הוא דור הגאולה ו[[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] שיביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]].<br />
<br />
בשל אמונה זו, סירבו כלל חסידי חב"ד לפני [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] להכיר באפשרות של הסתלקות לגבי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]], וגם כיום מאמינים חסידים שהרבי חי וקיים ומתנהגים בהתאם לכך.<br />
<br />
==רקע==<br />
מאז [[קבלת הנשיאות|עלותו של הרבי לכס הנשיאות]] הבהיר באופן ברור ש[[הדור השביעי|דורנו]] הוא זה שיזכה ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]].<br />
<br />
במהלך השנים הלך הרבי והעלה את רף הציפיה לגאולה, כשבמקביל הוא [[בשורת הגאולה|מודיע]] על [[סיום עבודת הגלות|סיום עבודת ההכנה לגאולה]] ו[[טעימה מהגאולה בדורנו|התחלת התגשמות ייעודי הגאולה]]. בשנת [[תנש"א]] הכריז הרבי כי זוהי ה[[שנה שמלך המשיח נגלה בה]] ושנשיא דורנו הוא ה[[משיח]] שבדורנו וכבר התגלה בכל התוקף וב[[תשנ"ב]] שנשיא דורנו המשיח שבדורנו קיבל את השליחות מאת [[הקב"ה]] לגאול את עם ישראל. הרבי הדגיש כי דבריו נאמרים כ[[נבואה]], שאין ממנה דרך חזרה והיא חייבת להתגשם בגשמיות העולם.<br />
<br />
בתקופה שלאחר האירוע הבריאותי שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]], האמונה בנבואת הרבי בקרב החסידים לא נחלשה אלא הלכה והתגברה. זאת גם בזכות התגברותם של עידודי הרבי באותה תקופה לשירת '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]', כמעט בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל. למרות הצער והכאב, ואמירת התהלים לרפואת הרבי, האמינו כולם שזהו מצב זמני שעתיד להפסק בקרוב - והחלמת הרבי תתגשם בד בבד עם התגלותו המושלמת כמשיח צדקנו. היו שנתמכו גם בתיאורי המקורות אודות ייסורי מלך המשיח{{הערה|ראה [[ישעיה]] נג, ד. [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צח, א-ב.}}.<br />
<br />
כלל חסידי חב"ד סירבו אז לעסוק באפשרות לפיה ציפיה זו לא תתגשם. בהתאם לדברי הרבי - היו כולם מאוחדים באמונה שהרבי, כמלך המשיח שהחל להתגלות, יחיה חיים נצחיים - ואפשרות אחרת מופרכת בדיוק כמו הפסקת זריחתה של השמש{{הערה|1=ראה בראיון של הרב [[יואל כהן]] לאמנון לוי, "'''האמונה שלי בביאת המשיח, יותר חזקה מהביטחון שלי בזריחת השמש מחר'''", 'חדשות השבוע', י"ד ניסן תשנ"ב; נדפס ב[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwWVdmQnZicTkwMEE מוסף הבשורה].}}.<br />
<br />
===לאחר ג' תמוז===<br />
בהמשך לכך - כאשר התקבלה הידיעה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] על היעלמותו של הרבי מעינינו, באופן הנראה לעין כהסתלקות, הרגישו כל החסידים באופן ספונטני שאירוע כזה לא ייתכן. לפני כל החילוקים כיצד לקבל את הדברים ולהתייחס אליהם, היה ברור לכל כי המאורע הינו אבסורד ואין ספק שתיכף ומיד יתגלה הרבי כמלך המשיח ויגלה שכל זה היה דמיון.<br />
<br />
כאשר מחוץ ל[[חב"ד]] היו אז כאלו שהספידו את החסידות יחד עם הרבי וצפו התפרקות או משבר חמור, או לחילופין כשנשמעו הקריאות למנות ממשיך לרבי{{הערה|קריאה כזו הושמעה באופן חריג על ידי אישיות אחת ויחידה גם מתוך המחנה החב"די, אך שאר החסידים ללא יוצא מן הכלל דוחים זאת בהחלטיות.}} - דחו זאת כל החסידים בביטול מוחלט. האמונה הרווחת מקיר לקיר הייתה (ועודנה) שהרבי ממשיך להנהיג את החסידות גם אם לא רואים אותו; לא רק בהנהגה רוחנית כשאר הצדיקים בעולם האמת, אלא הנהגה פיזית כמו קודם לכן{{הערה|1=ראו גם "'''הרבי מלך המשיח חי וקיים'''", 'הגאולה האמיתית והשלימה', [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAMUxyZmxrT2J2bTlsOVBPdUZrRXVtTlhheUU0 גליון מס' 38].}}.<br />
<br />
למרות חילוקי הדעות בין חסידי חב"ד אודות היחס ליום זה ולמאורע, והגדרת חייו של הרבי - רבים מהחסידים ובהם רבנים ומשפיעים בולטים האמינו ומאמינים שהרבי חי וקיים בגוף גשמי ללא כל שינוי, וסירבו להכיר במאורע ההסתלקות שכדברי הרבי הוא אינו יכול להתרחש.<br />
<br />
==מקורות האמונה==<br />
הרקע הרעיוני לאמונה החב"דית בחייו הנצחיים של הרבי, נעוץ ברעיונות יסודיים ב[[תורת חב"ד]] ובתורה בכלל, כדלהלן{{הערה|להלן מובאות הנקודות העיקריות על קצה המזלג בהתאם לבמה זו; להרחבת הנושא ומקורות נוספים, ניתן לראות בקישורים החיצוניים ובמקורות המפיעים בהם.}}.<br />
<br />
===ענינו של נשיא הדור===<br />
{{ערך מורחב|נשיא הדור}}<br />
בתורה מופיע כמה פעמים נושא המצאותו של מנהיג יהודי עיקרי, "נשיא הדור", שתפקידו לקשר את כל [[בני ישראל]] לקדוש ברוך הוא ובנוסף להעביר להם את דבר ה'{{הערה|ראה למשל דברים פרק ה'. רש"י חוקת כא, כא. בראשית-רבה פרשה נו, ז. זוהר ח"ג רעג, א. תקוני זוהר תס"ט. ועוד.}}. נושא זה מוסבר בהרחבה ובהדגשה ב[[תורת החסידות]] ובמיוחד בתורתו של הרבי, שם מוסבר בין השאר שאת תפקידו של נשיא הדור ממלאים בדורות האחרונים נשיאי חב"ד{{הערה|1=לליקוט נרחב של מקורות בנושא, ראה קובץ '[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwR21xenVURzZxV2M נשיא זה מלך]', בהוצאת [[את"ה העולמי]].}}.<br />
<br />
להגדרת תפקידו של נשיא הדור, מובא בתורת הרבי מאמר חז"ל{{הערה|דברים רבה פרשה י"א, ד. מדרש [[תהלים]] (באבער) על הפסוק תהלים צ, א.}} על משה רבינו, "איש האלקים" – "מחציו ולמטה איש, מחציו ולמעלה האלקים". ביאור הדברים הוא שמשה רבינו מחבר בשלימות את שתי הקצוות של ה[[רוחניות]] וה[[גשמיות]] - בהיותו בטל לגמרי לה', ועם זאת [[נשמה]] בתוך [[גוף]] גשמי{{הערה|ראה שיחות שבת פרשת צו וי"א ניסן תנש"א. ועוד.}}.<br />
<br />
כיון שתפקידו של נשיא הדור הוא לחבר את הרוחניות והגשמיות בשלימות, הוא מוכרח להיות אדם גשמי בעולם הזה{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=22&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ד ע' 6]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=18&hilite= חלק כ"ו ע' 7]. נדפס בתרגום ל[[עברית]] בתוך 'לקוטי מקורות' (להלן בקישורים חיצוניים), ע' 63 וע' 65.}}; ומיד עם הסתלקותו של נשיא עובר התפקיד לנשיא הבא{{הערה|אין זה סותר לכך שגם צדיק שמסתלק ממשיך לחיות על ידי השפעתו הרוחנית, כמבואר באריכות במקורות (ראה למשל [[אגרת הקודש - סימן כ"ז|אגרת הקודש, סימן כ"ז]]); אך השפעה זו הינה בנוסף להשפעתו של נשיא הדור הנמצא בעולם הגשמי. ואדרבה, דרך הנשיא הנוכחי מתאפשרת נצחיות חייהם הרוחניים של הנשיאים שלפניו (ראה גם לקוטי שיחות חלק כ"ו שם).}}.<br />
<br />
עוד מבאר הרבי כי הנשיא שבכל דור הוא ה[[משיח שבדור]], והוא עומד מוכן לגאול את ישראל אם יזכה הדור לכך; ואם לא זכו, עובר התפקיד לנשיא הדור הבא{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=375&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ט ע' 360]. קונטרס בית רבינו שבבבל סעיף ה' ובהערה 53. ועוד.}}.<br />
===חיים רוחניים==<br />
ידוע מה שאמר הרבי מספר פעמים על כך שחייו של הצדיק הם מתמקדים בעיקר בחלק הרוחניים.<br />
פעם אחת אמר הרבי; "שרופאו של הרבי אמר שאין לו תפיסת מקום בתור רופא בשעה שמדובר אודות הרבי, בתור רופא אינו יכול להבין את חייו הגשמיים של הרבי. [אבל] האמת היא שחייו של הרבי הם חיים רוחניים – "חיי הצדיק אינם חיים בשריים כי אם חיים רוחניים" מזה מובן שאצל הרבי אין חילוק בין המעמד ומצב שהי' לפנ"ז למעמד ומצב עתה.<br />
גם עכשיו נמצא הרבי אתנו בגשמיות. הרבי אמר: ההתקשרות אלי היא ע"י לימוד מאמרי החסידות שלי, ומקיים בקשתי באמירת השיעור תהלים, וכיו"ב. דברי הרבי – ע"ד ההתקשרות אליו – הם בתקפם גם עתה"" {{הערה|תורת מנחם, ח"א, ה'שי"ת, עמ' 18.}}.<br />
<br />
במקום אחר אומר הרבי: "קבלתי מכתב מא' החסידים שבו כותב אודות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ: "דער רבי זאָל געזונט זיין" [שהרבי יהיה בריא]. באמת נהניתי מהתבטאות זו. והאמת כן, כי, בריאותו לא היתה מענינים גשמיים, אלא מענינים רוחניים"{{הערה|תורת מנחם, ח"א, ה'שי"ת, עמ' 83.}}.<br />
<br />
הרבי אף מסביר שמה שאמר הרבי הריי"ץ שיחיה חיים ארוכיל ללא הפסק, כיוון שע"פ עיניים בשריות היה הפסק, ועוד ע"פ שו"ע צריך לעשות כל מיני עניינים, ולכן הכוונה היא חיים רוחניים דהיינו קדושה, שבזה לא שייך הפסק כלל. דבר זה מסתדר היטב עם הכתוב בתניא באגה"ק שחיי הצדיק אינם חיים בשריים כי אם חיים רוחניים {{הערה|תורת מנחם, ח"א, ה'שי"ת, עמ' 130}}.<br />
<br />
במקום נוסף אומר הרבי שחיים בשריים הינם מוגבלים ואינם נצחיים, משא"כ חיים רוחניים שהם אין סוף{{הערה|תורת מנחם, ה'תשי"ב, חלק א', עמ' ש.}}. ובפרט בנוגע לרבי שיכול להיות המשך הנהגתו לאחר הסתלקותו כמו בחייו{{הערה|תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשי"א חלק שני (ג) עמ'- 185.}}.<br />
<br />
===דורנו - דור הגאולה===<br />
{{ערך מורחב|הדור השביעי}}<br />
דורנו, [[הדור השביעי]], הוכרז על ידי הרבי מיד עם תחילתו כדור השביעי והמשלים של נשיאי [[חסידות חב"ד]], שבו תסתיים העבודה להביא את הגאולה. על דברים אלו, שדורנו הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה", חזר הרבי מאות פעמים בשיחותיו.<br />
<br />
בהמשך השנים הסביר הרבי כי לא זו בלבד שדורנו '''יזכה''' לגאולה – אלא שאירועי הגאולה [[טעימה מהגאולה בדורנו|התחילו להתגשם]] בעולם הזה הגשמי. הרבי הצביע על אירועים שונים שהתרחשו כסימני הגאולה, והגדול שבהם הוא אירוע [[שנה שמלך המשיח נגלה בו|התגלותו של משיח]] והכרזתו "הגיע זמן גאולתכם"{{הערה|כמתואר במדרש - ילקוט שמעוני ישעיה, רמז תצט.}}, אותה ייחס להכרזתו שלו בשנת [[תנש"א]]{{הערה|ראה שיחות ש"פ חיי שרה, ש"פ נשא תנש"א. ועוד רבות נוספות – נלקטו בספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]].}}. לאור זאת, קבע הרבי כי המשיח שבדורנו אינו רק מועמד פוטנציאלי לתפקיד (שיכול להעביר את התפקיד למחליפו), אלא הוא קיבל את השליחות וכבר החל לפעול [[הרבי כמלך המשיח|בתור מלך המשיח]] - עד להמשך והשלמת שליחותו בגאולה השלימה{{הערה|[[דבר מלכות וירא]] סעיף י"ד, [[דבר מלכות חיי שרה]] סעיף י"ג. וראה גם [[דבר מלכות משפטים]].}}.<br />
<br />
הרבי גם הדגיש את ההבדל הגדול בין דבריו שלו המוגדרים כ[[נבואה]], לבין [[קץ|קיצים]] שונים שנאמרו על ידי גדולי ישראל במשך הדורות ולא התממשו בפועל: כל הקיצים נאמרו על פי חכמת התורה והם התרחשו רק באופן רוחני, ולא הצליחו להתממש בעולמנו הגשמי. לעומת זאת כאשר הבשורה נאמרת כנבואה היא חייבת להתרחש בגשמיות ממש{{הערה|ראה [[דבר מלכות שופטים]], ובמאמר המובא בהערה 112 שם.}}.<br />
<br />
בנוסף, הסביר הרבי את אחת ההשלכות העיקריות מ[[נבואת הגאולה]] שבדורנו: בעוד שבדורות הקודמים יכולה הייתה להתרחש הסתלקות של נשיא הדור, בדורנו שבו העולם כולו מוכן לגאולה לא תהיה הסתלקות ודורנו ימשיך לחיות בחיים נצחיים{{הערה|[[דבר מלכות בא]].}}.<br />
<br />
===קביעות התורה מול מציאות העולם===<br />
הסיבה להיאחזות בהסברים האמורים כפי שמבוארים במקורות התורה, כאשר המציאות למראה עינינו הינה סותרת - הינה כיון שלאמיתות המובאות בתורה יש תוקף לקבוע את המציאות, גם כאשר לעינינו נראה אחרת. ענין זה מבואר בכמה מקומות בתורה, ומודגש ב[[תורת החסידות]] ותורת הרבי.<br />
<br />
אחת ממצוות התורה העיקריות - לשמוע לדברי חכמים - נכתבה בפסוק כך: "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל"{{הערה|שופטים יז, א.}}, ו[[חז"ל]] מפרשים זאת: "אפילו אומרים לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין"{{הערה|ספרי ופירוש רש"י שם.}}. זאת אומרת, שבכחם של דברי חכמים לקבוע (ואפילו לשנות) את המציאות האמיתית בעולם, גם כאשר היא נראית הפוכה, ועל יהודי להאמין בדבריהם באמונה שלימה{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=139&hilite= לקוטי שיחות חלק ה' ע' 127]. נדפס בתרגום ל[[עברית]] בתוך 'לקוטי מקורות' (להלן בקישורים חיצוניים), ע' 185, ושם הובאו מקורות נוספים להרחבה בענין.}}.<br />
<br />
הסיבה לכך, היא כיון שה[[אמונה]] בקדוש ברוך הוא אינה נתונה לשיפוט השכל והחושים שלנו. אמת המידה לקבוע במה עלינו להאמין ובמה לא, מסורה אך ורק בידי הנחיות ה[[תורה]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31651&st=&pgnum=43&hilite= ספר המאמרים תרמ"ט ע' עדר], שחולק על דברי בעל ה'עקרים' ומבאר שהאמונה בה' היא אף בדברים שלא יצויירו בשכל, ומוכיח זאת מ"מקום הארון אינו מן המדה" ([[מסכת יומא|יומא]] כא, א).}}. בהתאם לכך אף מצויים כמה מקרים שבהם מתעמתת התורה עם המציאות כפי שמתוארת על ידי החושים או המדע, וקובעת שיש להאמין בדברי התורה גם במקרים אלו{{הערה|1=ראו למשל: סוגיית עיבורו של נחש ומחלוקת חכמי ישראל ואומות העולם ([[מסכת בכורות|בכורות]] ח, ב. ראה לקוטי שיחות חלק כ"ב ע' 235 הערה 46). שיחת הרבי אודות דברי המדרש (במדבר רבה פרשה יב, יח) שעגלות הנשיאים קיימות לעולם (ש"פ וישב תשמ"ז, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=98&hilite= התוועדויות ח"ב ע' 101]). דעת הרבי אודות קביעת התורה לנכונות השיטה הגיאוצנטרית מול השיטה ההליוצנטרית (ראה ליקוט בנושא: [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=196&article=1587 האם הארץ מסתובבת סביב השמש?] באתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]). וראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14513&st=&pgnum=190&hilite= שו"ת ציץ אליעזר חלק י"ד ע' קפא], לגבי סוגיית "יעקב אבינו לא מת" (תענית ה, ב): "כל החושים ועיני הבשר מבוטלים כלפי המקרא אני דורש, כי זהו המציאות, וזוהי הדרך דרך התורה ללכת בה ואחריה בתמימות מבלי לנטות".<br />
<br />
מקורות נוספים נלקטו במקורות שבקישורים החיצוניים.}}.<br />
===כמלך המשיח===<br />
{{ערך מורחב|חיים נצחיים במלך המשיח}}<br />
במקורות התורניים מובא של[[מלך המשיח]] יהיה [[חיים נצחיים]], וכיוון ש[[הרבי]] מוגדר כ[[מלך המשיח]]{{הערה|ראה [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]].}} מוענקים לו חיים נצחיים{{הערה|שיחת קודש שבת [[פרשת האזינו]], [[תש"נ]].}}. הדבר אף נפסק ב[[פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח#הפסק השלישי|פסק דין הלכתי]] ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] ע"י רבני חב"ד וגדולי תורה ושבו נכתב שמכיוון שהרבי מוגדר כ[[בחזקת משיח]] אז חל עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה בחיים נצחיים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/569788/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח] ב{{אינפו}}.}}. פסק דין זה הוקרא באוזני הרבי בי"א ניסן תשנ"ב והרבי אף עודד את הפצתו בתשובת קודש{{הערה|לדוגמא, הרב [[יצחק דוד גרונר]] והרב [[חיים גוטניק]] כתבו לרבי ב[[חול המועד]] פסח תשנ"ב, בו כתבו לרבי את תכניתם לערוך מסע תעמולה עולמי בין רבני חב"ד לצד רבנים מחוגים אחרים בעניין משיח בכלל ובמקומות המתאימים אף לעורר לתמוך בפסק דין זה. כל הכתוב במכתבם הוקרא בפני הרבי שנענע בראשו לחיוב, אחר כך נמסר תוכן המכתב גם בעל פה כמה פעמים ושוב השיב בראשו לחיוב - עפ"י הדברים שכתבו בשעתו מזכירי הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] והרב [[בנימין קליין]] כפי שהתפרסם ב[http://teshura.com/teshurapdf/Halperin-Reinitz%20-%20Kislev%207%2C%205780.pdf תשורה הלפרין-רייניץ, ז' כסלו תש"פ] ע' 39}}<br />
<br />
===האמונה ביחס לרבי===<br />
לאור מקורות אלו מובן שנשיא הדור, הלוא הוא הרבי, מוכרח להיות אדם חי בגופו הגשמי בעולם הזה - ועובדה זו הינה אבן יסוד בתורת [[חסידות חב"ד]]. כמו כן ברור שדורנו הוא דור הגאולה, ונשיא דורנו יהיה מלך המשיח וכבר החל את שליחותו לגאול את עם ישראל, שליחות שאין ממנה חזרה. מקורות אלו הם היסוד לאמונת כל חסידי חב"ד בנשיאותו של הרבי והנהגתו כיום; ומהם עולה גם שנשיאות זו מוכרחת להיות של אדם חי בגוף גשמי.<br />
<br />
==האמונה כיום==<br />
תקופה זו - שבה האמונה נראית כסותרת למציאות הנראית בעיניים - אינה מחלישה את האמונה. אדרבה, נראה שמדובר בניסיון שמטרתו לבחון ולחזק את אמונת החסידים ברבי גם בתקופה זו של הסתר.<br />
<br />
[[רבני חב"ד]] וה[[משפיע]]ים מרבים לעורר בכל הזדמנות אודות הצורך להוסיף בהתקשרות לרבי ובקיום הוראותיו - במיוחד העיקרית שבהן, לראות שכל אנשי הדור [[השליחות היחידה|יעמדו מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש]] - ביתר שאת בתקופת הניסיון. על פי האמונה בנצחיות חיי הרבי מתחנכים להתקשר אליו גם הדור הצעיר, ובזכותה מתקרבים אליו עוד מאות ואלפי יהודים שלא ראו בעיניהם את פניו. כמו כן הודות להנהגתו של הרבי כיום, מפעל ה[[שליחות]] הכפיל את עצמו פי כמה, וכן מופתים ממשיכים להתרחש בזכות ברכותיו.<br />
<br />
בהתאם לאמונה זו היא גם צורת ההתנהגות היומיומית וההתייחסות לרבי בין החסידים. חסידי חב"ד [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כותבים אל הרבי]] באמצעות ספרי ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] שלו{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]].}}, [[נסיעה לרבי|נוסעים אליו]] לבית מדרשו [[770]] ומתייחסים למקום כאל מקומו העכשווי של [[הרבי]]{{הערה|1=כיום הפכה הנסיעה ל-770 לקונצנזוס מוחלט בין כל חסידי חב"ד, אך בשנים הראשונות שלאחר תשנ"ד הייתה הנסיעה מצומצמת בהרבה. את הנסיעה הובילו ודחפו דוקא אלו שהניפו את האמונה שהרבי חי ללא כל שינוי. להרחבה ראו ראיון עם קבוצת תמימים ממפעילי ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] בחודש תשרי תשנ"ה: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84026 "היה לנו ברור: אסור ש'הכנסת אורחים' תיסגר"]''', באתר {{אינפו}}; וכן סדרת כתבות ''''הנסיון האחרון – 20 שנה לתשרי תשנ"ה'''', בתוך קובץ 'הנסיון האחרון' בהוצאת ועד חיילי בית דוד, תשרי תשע"ה.<br />
<br />
ראו גם טורים ומאמרי דעה: הרב [[יהושע דובראווסקי]] – [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82382 הצעירים בליובאוויטש אחרי ג' תמוז]; שמואל ש., [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78015 בין תשנ"ה לתשע"ד ● טור דעה]; [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84207 מהפכת תשרי תשע"ה ● הרב גרשון אבצן] באתר {{אינפו}}}}, משתמשים בתארי החיים אליו - "שליט"א" או "{{מונחון|שיל"ו|שיחיה לעולם ועד}}", ועוד.<br />
<br />
עם זאת, יודעים וחשים כל החסידים שהאמונה אינה השלמה עם המצב, ובתקופה זו מתגברת במיוחד זעקת '[[עד מתי]]' - כאשר בנוסף לקושי הכללי של [[גלות|גלות עם ישראל]], נוסף הקושי הנורא של ההסתר בו לא רואים את נשיא הדור - והציפיה מתחזקת לגאולה האמיתית והשלימה אז יגיע לשלימותו תהליך התגלותו של הרבי כמלך המשיח.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]<br />
* [[חיים נצחיים במלך המשיח]]<br />
* [[נכסה וחוזר ונגלה]]<br />
* [[חי וקיים (קובץ)]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{טורים|תוכן=<br />
* מגוון חומר ומקורות בנושא, בתוך תיקיית '''[https://drive.google.com/drive/folders/0B2k04CfIOmXwZHRnekM5M3RTZEk נצחיות חייו של נשיא הדור]''' ב[[ארכיון גאולה ומשיח]]<br />
* פסק דין - '''[https://drive.google.com/file/d/0B3f_hd8xscjFMUxXNHBMUW9Yalk/view?ts=622f6ba8&resourcekey=0-g79Tq-ifF5f6er5m8gzXPw הרבי חי וקיים!]''', עליו חתמו עשרות רבנים ומשפיעים {{PDF}}<br />
;מקורות<br />
* ספר "[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwMlhaa2xzLTA3M1k לקוטי מקורות]" - בענין נצחיות חייו של נשיא דורנו, בהוצאת הרב [[שלמה זלמן מאיעסקי]], ברוקלין תשס"ח<br />
* קונטרס '[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwTmZoWnZ0MjZ0Y0E הבן הנאמן]', בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ברוקלין תשס"ו<br />
* [https://drive.google.com/drive/u/2/folders/0B239NTMAJ3JiTlE1emR6MUxJbWs?resourcekey=0-ITe97aZ0XOIAHvwnvxQT9g חוברות וקונטרסים בנושא נצחיות חייו של הרבי] {{רבי דרייב}}<br />
* '''[https://www.chabad.fm/264/ משיח חי לעולם]'''. קונטרס יחי המלך המשיח, חי וקיים (שאלות ותשובות), לפקוח את העיניים, על כסאו לא ישב זר. {{חב"ד אף אם|}}<br />
*[https://abc770.org/article_node_2223/ אוצר פניני החסידות ג'] {{*}} [https://abc770.org/article_node_4261/ הרבי מלך המשיח חי וקיים] {{*}} [https://abc770.org/article_node_1940/ הרבי מלך ישראל חי וקיים] {{*}} [https://abc770.org/article_node_1662/ מה היתה כוונת חז"ל באומרם: דוד מלך ישראל חי וקיים?] {{*}} [https://abc770.org/article_node_585/#_ftnref35 הרבי חי וקיים בפשטות] {{*}} [https://abc770.org/article_node_560/ דוד מלך ישראל חי וקיים] {{חב"ד אור אין סוף|}}<br />
;התוועדויות ומאמרי משפיעים<br />
* הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], ''''חי וקיים לעולמי עד'''', בתוך '[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwWTVMVzRuSjlBUmM וכל מאמינים שהוא חי וקיים]', בהוצאת [[את"ה המרכזי 770]], תשע"ד<br />
* הרב [[משה סלונים]], "'''אמונה פשוטה ותמימה'''" - סדרת כתבות ב[[שבועון בית משיח]], בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ברוקלין תשס"ו: [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwbnlMU3M1QVZISTA חלק ראשון], [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwMFVsWEJ0OEJKWHc חלק שני], [https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwOUgtOXdIS1pud0U חלק שלישי]<br />
<br />
;כתבות ותקשורת<br />
* [https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378ZlhPX05DME5TbHc/view?usp=sharing הרב מצגר: הרבי חי וקיים ● הנאום המלא] {{וידפו}}<br />
* הרב מיכי יוספי, '''[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/בחירה-פנימית-לכך-שהרבי-חי-וקיים/ "בחירה פנימית לכך שהרבי חי וקיים"]''', באתר {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* הרב עוזי שוויצה, [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3998 רבה של כפר יונה מסביר: למה חי וקיים? ● וידאו] באתר {{אינפו}}<br />
* [[מתי טוכפלד]], "''''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=17439 הרבי חי וקיים]'''" - כתבה מתוך אתר nrg; "'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=17568 מתי טוכפלד מכה שנית]'''" - ראיון המשך, באתר {{אינפו}}<br />
* "'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65240 טוכפלד לא מתבלבל: הרבי מה"מ חי וקיים]'''", מתוך רדיו 'קול ברמה', באתר {{אינפו}} {{אודיו}}<br />
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55394 האקדמיה מקבלת ומסבירה: התגלות משיח]''' - אנשי אקדמיה ברב שיח בנושא "הרבי חי", מרכז מורשת מנחם בגין, באתר {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/magazine/603886/ "ללמוד מה הרבי אומר על מהותו של ג' תמוז"] {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76424 ג' תמוז מזווית אחרת ● ראיון מרתק] עם [[זושא פוזנר|ר' זושא פויזנר]] {{אינפו|}}<br />
* '''אמנים ואנשי תקשורת משוחחים על 'חי וקיים'''': [http://chabad.info/special/יובל-טייב-העולם-היום-המבין-חי-וקיים/ יובל טייב], [http://chabad.info/special/קובי-סלע-הרגשתי-שהרבי-סומך-עליי/ קובי סלע], [http://chabad.info/special/המבט-של-הרבי-חדר-לנשמתי-ומאז-מלווה-אות/ יהודה ברקן], [http://chabad.info/special/אני-חש-שאני-בעצח-שליח-של-הרבי/ גולן אזולאי], [http://chabad.info/special/אני-מרגיש-שהרבי-הרשב-בחר-את-הנשמה-שלי/ נתי רביץ], [http://chabad.info/special/אמנם-אינני-חסיד-חבד-אך-אני-חסיד-של-הרבי/ דודי שומנפלד] - מתוך פרוייקט ג' תמוז באתר {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/374072/ "הוא בחיים – ממש" • וידאו מיוחד לצפיה], [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/682625/ לרגע קטן עזבתיך: אבל למראית עין בלבד] {{אינפו}}<br />
<br />
;שונות<br />
*[https://chabad.info/child/61829 לב הבן הנאמן], קליפ מתוך תכנית הראלי של צבאות השם - {{וידפו|}}}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=556564שמעון זוננפלד2022-07-24T13:58:39Z<p>נחום: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=שמעון זוננפלד<br />
|תמונה=[[קובץ:שמעון זוננפלד.png|ממוזער|מרכז|הרב זוננפלד מתוועד ב[[ג' תמוז]]]]<br />
<br />
|תאריך לידה=ח' אייר תשי"א<br />
|מקום לידה=ירושלים<br />
|מדינה=ישראל<br />
|מקום מגורים=נחלת הר חב"ד<br />
|השתייכות=חסידות חב"ד<br />
|תחומי עיסוק=משפיע. סופר סת"ם. מנחה. חבר בוועד המוספין והטהרה. מוסר שיעורים.<br />
|בת זוג=מרת חנה<br />
|אב=יחיאל זלמן<br />
|אם=רעכיל<br />
|מספר צאצאים=12<br />
<br />
}}<br />
הרב '''שמעון זוננפלד''' (יליד שנת [[ה'תשי"א]], 1951), הינו [[חסיד חב"ד]], מנחה, מוותיקי תושבי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומראשי [[וועד המוסיפין]]. משמש כ[[משפיע]] [[בית כנסת]] ומוסר שיעורים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' אייר]] שנת [[תשי"א]], בשכונת בתי אונגרין, במאה שערים שב[[ירושלים]], לאביו [[הרב]] יחיאל זלמן, גביר ידוע ובעל חסד, בנו של הרב יעקב מאיר זוננפלד, בנו של [[הרב]] [[יוסף חיים זוננפלד]], [[רב|רבה]] של [[ירושלים]], ולאמו מרת רעכיל לבית משפחת וואלס, נכדתו של רבי אברהם שאג-צוובנר.<br />
<br />
שורשיו המשפחתיים הם ירושלמים. סבותיו הקימו את [[ירושלים]] החרדית של מחוץ לחומות, ואת צעירותו העביר בתוככי שכונת בתי אונגרין ומאה שערים, כחלק מחוגי השמרנים, ולמד בתלמוד תורה עץ חיים במאה שערים. משם עבר ללמוד בתלמוד תורה [[חב"ד]], ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]. <br />
<br />
בבחרותו למד תקופה בישיבת חברון, אך לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], שהשתכנה אז ברחוב מאה שערים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחר שנת ה[[קבוצה]], חזר ללמוד ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תורת אמת]],למשך עוד כשנתיים.<br />
<br />
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשל"ד]], נשא את מרת חנה (מורה לשעבר מתוועדת ומייסדת שיעורים), בתו של הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]]. החופה התקיימה בחצר [[770]]. בחודשים הראשונים לאחר נישואיו, התגורר [[בקראון הייטס]], ולמד בכולל. <br />
<br />
לאחר מכן רצה לעלות ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]], וכתב על כך ל[[הרבי|רבי]], וקיבל כמענה ברכה מ[[הרבי]] על כך. [[הרבי]] אף הוסיף שכדאי להתגורר באחד מריכוזי [[חב"ד]] בארץ. לאחר התלבטות החליט לעבור להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], שהייתה אז בשנותיה הראשונות, ועזר רבות להתפתחותה של הנחלה ומוסדותיה.<br />
<br />
==עיסוקיו ופועלו==<br />
בשנותיו הראשונות למד ב[[כולל]] בנחלה, ולאחר תקופה קצרה התחיל לעבוד בבית הספר למלאכה בנחלה, בהתחלה בתור מדריך, ולאחר מכן גם בתור מנהל פנימייה, ובעיקר כמחנך. בבית הספר למלאכה עבד במשך כשלושים שנה, וחינך עשרות תלמידים. במשך תקופה ארוכה שימש כ[[משפיע]], וכן כ[[משגיח]] ב[[ישיבת בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב זוננפלד חבר, ומראשי [[וועד המוסיפין]], ופועל רבות במטעם ארגון זה. בנוסף חבר גם בוועדת הטהרה בנחלה{{הערה|[https://chabad.info/news/750040/ הרב זוננפלד בוועד המקווה בנחלה, כחלק מעבודת וועדת הטהרה]. {{אינפו}}.}}. מנהל בפועל, את [[גמ"ח]] השמחות, ע"ש [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בנחלה. עוסק בין היתר כסופר [[סת"ם]], ומשווק ס"ת, ובעיקר תפילין ומזוזות{{הערה|[https://col.org.il/news/54318 ספר תורה שכתב הרב זוננפלד הוכנס בכפר חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
ידוע כפה מפיק מרגליות ומראשי המדברים, ומשמש באירועים הקהילתיים, כגון [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/50231 כנס שמחת בית השואבה בנחלה בהנחייתו של הרב זוננפלד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כמנחה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27523 התוועדות לרגל ג' תמוז בהנחייתו של הרב זוננפלד], {{שטורעם}}. [https://col.org.il/news/2511 התוועדות לרגל י"ט כסליו בהנחייתו של הרב זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}. [https://chabad.info/magazine/461952/ חגיגת יובל לנחלה בהנחיית הרב זוננפלד]. {{אינפו}}.}} וכן כנואם{{הערה|[https://col.org.il/news/9546 הרב זוננפלד נואם בהתוועדות י' שבט בנחלת הרב חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, ומוזמן להנחיית התוועדויות וכנסים רבים. משמש גם כמשפיע מתוועד{{הערה|[https://chabad.info/news/685732/ הרב זוננפלד משתתף בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז] {{אינפו}}.}}, ומרבה להתוועד עם קהלים רבים, בהזדמנויות רבות. <br />
<br />
וכן מסר ומוסר ריבוי שיעורים ודברי תורה{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93 ראה כאן סירטונים של דברי תורה שמוסר בשיעור הדף היומי]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כגון שיעור שבועי ב'[[עין יעקב]]', שהיה מוסר בבית הכנסת המרכזי בנחלה, במשך תקופה ארוכה. <br />
<br />
בתקופת הקורונה הקימו כמה ממשפחות החסידים בקרית מלאכי מניין חב"ד השוכן באוהל של בית כנסת, ובו מתקיימות תפילות בשבתות וימים טובים. הרב זוננפלד משמש כמשפיע של בית כנסת זה, ומוסר בו שיעורי תורה שונים.<br />
<br />
לקראת חג סוכות מייבא ומוכר סטים של ד' מינים לכל תושבי נחלת הר חב"ד, ובכך ממשיך את מורשת משפחתו עוד מימי זקנו רבי יוסף חיים זוננפלד{{הערה|[https://col.org.il/news/7117 כתבה בעיתון יום ליום על אתרוגי משפחת זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
הרב זוננפלד ידוע כבעל שם טוב, מעמודי התווך של [[נחלת הר חב"ד]], ומוכר בין תושבי הנחלה. וכן ידוע בפועלו הרב, בהשפעה וקירוב אנשים ל[[יהדות]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו'''<br />
*בנו, הרב יחיאל זלמן - [[קריית מלאכי]]<br />
*בנו, הרב אליעזר - ר"מ ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק - [[כפר חב"ד]]<br />
'''חתניו'''<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח ראשי לקייב, [[אוקראינה]]<br />
*חתנו, הרב [[אשר מרדכי שניאורסון]] - שליח הרבי ל[[נס ציונה]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף ריבקין (איש תקשורת והפקות)]] - כפר חב"ד, מנהל אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*חתנו, הרב חיים עזרא פרידמן - שליח הרבי ל[[רוסטוב]], [[רוסיה]]<br />
*חתנו, הרב [[יעקב יהודה הופמן]] - איש כשרות בכיר, קריית מלאכי<br />
*חתנו, הרב אלחנן שפינר - בית דגן<br />
*חתנו, הרב [[שלמה חיים ריבקין]] - מפיק, צלם ובמאי, [[קראון הייטס]]<br />
*חתנו, הרב [[דובער לוין]] - שליח הרבי לנורמנדי, [[צרפת]]<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן שמואל ריבקין - כפר חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זוננפלד שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=556563משתמש:נחום/טיוטה2022-07-24T13:52:07Z<p>נחום: </p>
<hr />
<div>הרב '''רפאל חימי''', הינו מפקח כשרות, מגיד שיעור מפורסם, מעמודי התווך בקהילת חב"ד באלעד. ידוע כפועל גדולות ונצורות למען פירסום תקנת לימוד הרמב"ם.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת תשל"ב, לאמיו מרת פיבי יפה, ולאביו הרב מסעוד אשר חימי, שנולד במרוקו, והתקרב לחסידות חב"ד ע"י הרב אייזלמן.<br />
<br />
בשנת תנ"ב נסא לבית חיינו ב-770, לישיבית תות"ל המרכזית, במסגרת שנת הקבוצה.<br />
נשא את מרת תמר.<br />
<br />
==פועלו ועיסוקו==<br />
הרב חימי עוסק כמשגיח כשרות. בנוסף משמש כמנהל מטבח בישיבה בתל אביב.<br />
<br />
ידוע כאחד מעמודי התווך בקהילת חב"ד, ומארגן פרוייקטים לרוב. וכן יוזם כנסים והתוועדויות רבים לביהכנ"ס, ומכניס לקהילה רוח חיה ונושמת. מארגן שיעורי תורה רבים ובין היתר שיעור בליל שישי, כוללים, ועוד רבות, ומעודד הקמת שיעורים, ועוזר לביסוסם{{הערה|[https://chabad.info/news/526074/ כולל ביום ראשון, שעזר להקים הרב חימי]. {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
ידוע כמגיד שיעור מפורסם, ומוסר עשרות רבות של שיעורי תורה בשלל נושאים, רובם למתקרבים לחב"ד. וכן משמש כמגיד שיעור באירגון "מחוברים".<br />
<br />
בנוסף עוסק בכמשפיע מתוועד, ומרבה להתוועד בהתוועדויות וכנסים שונים, בעיקר עם בני קהילתו, ומקורבים לחב"ד, בעיר אלעד.<br />
<br />
===לימוד הרמב"ם===<br />
לרב חימי "קאך" גדול בלימוד הרמב"ם, והוא מגדיר זאת כמשימת חייו{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=17226&CategoryID=2619 ראיון של הרב חימי לשיחת השבוע על פועלו בלימוד הרמב"ם].}}. הוא גרם והשפיע על עשרות רבות של יהודים להתחיל ללמוד רמב"ם כתקנת הרבי. כל יום מוסר בבית כנסת חב"ד דרך מצוותיך, בין מנחה למעריב שיעור ברמב"ם היומי, לאחר בקשתו של הרב ירוסלבקי המד"א דקהילת חב"ד באלעד. לשם כך, אף תרם עשרות רבות של סטים ללימוד, לביהכנ"ס דרך מצוותיך, ולאנשים המבקשים להצטרף למסלול הלימוד. מארגן מפעם לפעם מבצעים המעודדים להצטרף למסלול הלימוד.<br />
<br />
בשלב מסוים היקים את מטה הרמב"ם בעיר אלעד, והוא עומד בראשו, ומרכז תחתיו את הפעילו המסועפת בעיר הקשורה בלימוד הרמב"ם.<br />
<br />
לאחר כל סיום ספר ברמב"ם, מארגן התוועדות לקהילתו. בנוסף מארגן ביום הולדת והיללות הרמב"ם התוועדויות מרכזיות באלעד, ואף מארגן נסיעה לציון הרמב"ם{{הערה|[https://chabad.info/news/749297/ נסיעה לציון הרמב"ם בהילולתו, עם קהילת חב"ד באלעד]. {{אינפו}}. }}. בסיום הרמב"ם, מארגן כינוס בעיר אלעד ומזמין רבנים רבים{{הערה|[https://col.org.il/news/138571 כנס סיום הרמב"ם באלעד] {{חב"ד און ליין}}. הוזמן לנאום בסיום הרמב"ם המרכזי לשנת תשפ"א.<br />
<br />
==הערות שוליים==</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=556561שמעון זוננפלד2022-07-24T13:34:16Z<p>נחום: עריכה</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=שמעון זוננפלד<br />
|תמונה=[[קובץ:שמעון זוננפלד.png|ממוזער|מרכז|הרב זוננפלד מתוועד ב[[ג' תמוז]]]]<br />
<br />
|תאריך לידה=ח' אייר תשי"א<br />
|מקום לידה=ירושלים<br />
|מדינה=ישראל<br />
|מקום מגורים=נחלת הר חב"ד<br />
|השתייכות=חסידות חב"ד<br />
|תחומי עיסוק=משפיע. סופר סת"ם. מנחה. חבר בוועד המוספין והטהרה. מוסר שיעורים.<br />
|בת זוג=מרת חנה<br />
|אב=יחיאל זלמן<br />
|אם=רעכיל<br />
|מספר צאצאים=12<br />
<br />
}}<br />
הרב '''שמעון זוננפלד''' (יליד שנת [[ה'תשי"א]], 1951), הינו [[חסיד חב"ד]], מנחה, מוותיקי תושבי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומראשי [[וועד המוסיפין]]. משמש כ[[משפיע]] [[בית כנסת]] ומוסר שיעורים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' אייר]] שנת [[תשי"א]], בשכונת בתי אונגרין, במאה שערים שב[[ירושלים]], לאביו [[הרב]] יחיאל זלמן, גביר ידוע ובעל חסד, בנו של הרב יעקב מאיר זוננפלד, בנו של [[הרב]] [[יוסף חיים זוננפלד]], [[רב|רבה]] של [[ירושלים]], ולאמו מרת רעכיל לבית משפחת וואלס, נכדתו של רבי אברהם שאג-צוובנר.<br />
<br />
שורשיו המשפחתיים הם ירושלמים. סבותיו הקימו את [[ירושלים]] החרדית של מחוץ לחומות, ואת צעירותו העביר בתוככי שכונת בתי אונגרין ומאה שערים, כחלק מחוגי השמרנים, ולמד בתלמוד תורה עץ חיים במאה שערים. משם עבר ללמוד בתלמוד תורה [[חב"ד]], ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]. <br />
<br />
בבחרותו למד תקופה בישיבת חברון, אך לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], שהשתכנה אז ברחוב מאה שערים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחר שנת ה[[קבוצה]], חזר ללמוד ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תורת אמת]],למשך עוד כשנתיים.<br />
<br />
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשל"ד]], נשא את מרת חנה (מורה לשעבר מתוועדת ומייסדת שיעורים), בתו של הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]]. החופה התקיימה בחצר [[770]]. בחודשים הראשונים לאחר נישואיו, התגורר [[בקראון הייטס]], ולמד בכולל. <br />
<br />
לאחר מכן רצה לעלות ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]], וכתב על כך ל[[הרבי|רבי]], וקיבל כמענה ברכה מ[[הרבי]] על כך. [[הרבי]] אף הוסיף שכדאי להתגורר באחד מריכוזי [[חב"ד]] בארץ. לאחר התלבטות החליט לעבור להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], שהייתה אז בשנותיה הראשונות, ועזר רבות להתפתחותה של הנחלה ומוסדותיה.<br />
<br />
==עיסוקיו ופועלו==<br />
בשנותיו הראשונות למד ב[[כולל]] בנחלה, ולאחר תקופה קצרה התחיל לעבוד בבית הספר למלאכה בנחלה, בהתחלה בתור מדריך, ולאחר מכן גם בתור מנהל פנימייה, ובעיקר כמחנך. בבית הספר למלאכה עבד במשך כשלושים שנה, וחינך עשרות תלמידים. במשך תקופה ארוכה שימש כ[[משפיע]], וכן כ[[משגיח]] ב[[ישיבת בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב זוננפלד חבר, ומראשי [[וועד המוסיפין]], ופועל רבות במטעם ארגון זה. בנוסף חבר גם בוועדת הטהרה בנחלה{{הערה|[https://chabad.info/news/750040/ הרב זוננפלד בוועד המקווה בנחלה, כחלק מעבודת וועדת הטהרה]. {{אינפו}}.}}. מנהל בפועל, את [[גמ"ח]] השמחות, ע"ש [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בנחלה. עוסק בין היתר כסופר [[סת"ם]], ומשווק ס"ת, ובעיקר תפילין ומזוזות{{הערה|[https://col.org.il/news/54318 ספר תורה שכתב הרב זוננפלד הוכנס בכפר חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
ידוע כפה מפיק מרגליות ומראשי המדברים, ומשמש באירועים הקהילתיים, כגון [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/50231 כנס שמחת בית השואבה בנחלה בהנחייתו של הרב זוננפלד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כמנחה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27523 התוועדות לרגל ג' תמוז בהנחייתו של הרב זוננפלד], {{שטורעם}}. [https://col.org.il/news/2511 התוועדות לרגל י"ט כסליו בהנחייתו של הרב זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}. [https://chabad.info/magazine/461952/ חגיגת יובל לנחלה בהנחיית הרב זוננפלד]. {{אינפו}}.}} וכן כנואם{{הערה|[https://col.org.il/news/9546 הרב זוננפלד נואם בהתוועדות י' שבט בנחלת הרב חב"ד]. {{חב"ד און ליין}} [https://chabad.info/news/685732/ הרב זוננפלד משתתף בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז] {{אינפו}}.}}, ומוזמן להנחיית התוועדויות וכנסים רבים. ומשמש גם כמשפיע מתוועד, ומרבה להתוועד עם קהלים רבים, בהזדמנויות רבות. <br />
<br />
וכן מסר ומוסר ריבוי שיעורים ודברי תורה{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93 ראה כאן סירטונים של דברי תורה שמוסר בשיעור הדף היומי]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כגון שיעור שבועי ב'[[עין יעקב]]', שהיה מוסר בבית הכנסת המרכזי בנחלה, במשך תקופה ארוכה. <br />
<br />
בתקופת הקורונה הקימו כמה ממשפחות החסידים בקרית מלאכי מניין חב"ד השוכן באוהל של בית כנסת, ובו מתקיימות תפילות בשבתות וימים טובים. הרב זוננפלד משמש כמשפיע של בית כנסת זה, ומוסר בו שיעורי תורה שונים.<br />
<br />
לקראת חג סוכות מייבא ומוכר סטים של ד' מינים לכל תושבי נחלת הר חב"ד, ובכך ממשיך את מורשת משפחתו עוד מימי זקנו רבי יוסף חיים זוננפלד{{הערה|[https://col.org.il/news/7117 כתבה בעיתון יום ליום על אתרוגי משפחת זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
הרב זוננפלד ידוע כבעל שם טוב, מעמודי התווך של [[נחלת הר חב"ד]], ומוכר בין תושבי הנחלה. וכן ידוע בפועלו הרב, בהשפעה וקירוב אנשים ל[[יהדות]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו'''<br />
*בנו, הרב יחיאל זלמן - [[קריית מלאכי]]<br />
*בנו, הרב אליעזר - ר"מ ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק - [[כפר חב"ד]]<br />
'''חתניו'''<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח ראשי לקייב, [[אוקראינה]]<br />
*חתנו, הרב [[אשר מרדכי שניאורסון]] - שליח הרבי ל[[נס ציונה]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף ריבקין (איש תקשורת והפקות)]] - כפר חב"ד, מנהל אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*חתנו, הרב חיים עזרא פרידמן - שליח הרבי ל[[רוסטוב]], [[רוסיה]]<br />
*חתנו, הרב [[יעקב יהודה הופמן]] - איש כשרות בכיר, קריית מלאכי<br />
*חתנו, הרב אלחנן שפינר - בית דגן<br />
*חתנו, הרב [[שלמה חיים ריבקין]] - מפיק, צלם ובמאי, [[קראון הייטס]]<br />
*חתנו, הרב [[דובער לוין]] - שליח הרבי לנורמנדי, [[צרפת]]<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן שמואל ריבקין - כפר חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זוננפלד שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=555767שמעון זוננפלד2022-07-20T13:10:10Z<p>נחום: עריכה</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=שמעון זוננפלד<br />
|תמונה=[[קובץ:שמעון זוננפלד.png|ממוזער|מרכז|הרב זוננפלד מתוועד ב[[ג' תמוז]]]]<br />
<br />
|תאריך לידה=ח' אייר תשי"א<br />
|מקום לידה=ירושלים<br />
|מדינה=ישראל<br />
|מקום מגורים=נחלת הר חב"ד<br />
|השתייכות=חסידות חב"ד<br />
|תחומי עיסוק=משפיע. סופר סת"ם. מנחה. חבר בוועד המוספין והטהרה. מוסר שיעורים.<br />
|בת זוג=מרת חנה<br />
|אב=יחיאל זלמן<br />
|אם=רעכיל<br />
|מספר צאצאים=12<br />
<br />
}}<br />
הרב '''שמעון זוננפלד''' (יליד שנת [[ה'תשי"א]], 1951), הינו [[חסיד חב"ד]], מנחה, מוסר שיעורים, מוותיקי תושבי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומראשי [[וועד המוסיפין]]. משמש כ[[משפיע]] [[בית כנסת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' אייר]] שנת [[תשי"א]], בשכונת בתי אונגרין, במאה שערים שב[[ירושלים]], לאביו [[הרב]] יחיאל זלמן, גביר ידוע אז, נכדו של [[הרב]] [[יוסף חיים זוננפלד]], [[רב|רבה]] של [[ירושלים]], ולאמו מרת רעכיל לבית משפחת וואלס, נכדתו של רבי אברהם שאג-צוובנר.<br />
<br />
שורשיו הם ירושלמים, וסבותיו הקימו את [[ירושלים]] החרדית של מחוץ לחומות, ואת צעירותו העביר בתוככי שכונת בתי אונגרין ומאה שערים, כחלק מחוגי השמרנים, ולמד בתלמוד תורה עץ חיים במאה שערים. משם עבר ללמוד בתלמוד תורה [[חב"ד]], ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]. בבחרותו למד תקופה בישיבת חברון, אך לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], שהשתכנה אז ברחוב מאה שערים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחר שנת ה[[קבוצה]], חזר ללמוד ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תורת אמת]],למשך עוד כשנתיים.<br />
<br />
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשל"ד]], נשא את מרת חנה (מורה לשעבר מתוועדת ומייסדת שיעורים), בתו של הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]]. החופה התקיימה בחצר [[770]]. בחודשים הראשונים לאחר נישואיו, התגורר [[בקראון הייטס]], ולמד בכולל. <br />
<br />
לאחר מכן רצה לעלות ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]], וכתב על כך ל[[הרבי|רבי]], וקיבל כמענה ברכה מ[[הרבי]] על כך. [[הרבי]] אף הוסיף שכדאי להתגורר באחד מריכוזי [[חב"ד]] בארץ. לאחר התלבטות החליט לעבור להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], שהייתה אז בשנותיה הראשונות, ועזר רבות להתפתחותה של הנחלה ומוסדותיה.<br />
<br />
==עיסוקיו ופועלו==<br />
בשנותיו הראשונות למד ב[[כולל]] בנחלה, ולאחר תקופה קצרה התחיל לעבוד בבית הספר למלאכה בנחלה, בהתחלה בתור מדריך, ולאחר מכן גם בתור מנהל פנימייה, ובעיקר כמחנך. בבית הספר למלאכה עבד במשך כשלושים שנה, וחינך עשרות תלמידים. במשך תקופה ארוכה שימש כ[[משפיע]], וכן כ[[משגיח]] ב[[ישיבת בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב זוננפלד חבר, ומראשי [[וועד המוסיפין]], ופועל רבות במטעם ארגון זה. בנוסף חבר גם בוועדת הטהרה בנחלה{{הערה|[https://chabad.info/news/750040/ הרב זוננפלד בוועד המקווה בנחלה, כחלק מעבודת וועדת הטהרה]. {{אינפו}}.}}. מנהל בפועל, את [[גמ"ח]] השמחות, ע"ש [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בנחלה. עוסק בין היתר כסופר [[סת"ם]], ומשווק ס"ת, ובעיקר תפילין ומזוזות{{הערה|[https://col.org.il/news/54318 ספר תורה שכתב הרב זוננפלד הוכנס בכפר חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
ידוע כפה מפיק מרגליות ומראשי המדברים, ומשמש באירועים הקהילתיים, כגון [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/50231 כנס שמחת בית השואבה בנחלה בהנחייתו של הרב זוננפלד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כמנחה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27523 התוועדות לרגל ג' תמוז בהנחייתו של הרב זוננפלד], {{שטורעם}}. [https://col.org.il/news/2511 התוועדות לרגל י"ט כסליו בהנחייתו של הרב זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}. [https://chabad.info/magazine/461952/ חגיגת יובל לנחלה בהנחיית הרב זוננפלד]. {{אינפו}}.}} וכן כנואם{{הערה|[https://col.org.il/news/9546 הרב זוננפלד נואם בהתוועדות י' שבט בנחלת הרב חב"ד]. {{חב"ד און ליין}} [https://chabad.info/news/685732/ הרב זוננפלד משתתף בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז] {{אינפו}}.}}, ומוזמן להנחיית התוועדויות וכנסים רבים. ומשמש גם כמשפיע מתוועד, ומרבה להתוועד עם קהלים רבים, בהזדמנויות רבות. <br />
<br />
וכן מסר ומוסר ריבוי שיעורים ודברי תורה{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93 ראה כאן סירטונים של דברי תורה שמוסר בשיעור הדף היומי]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כגון שיעור שבועי ב'[[עין יעקב]]', שהיה מוסר בבית הכנסת המרכזי בנחלה, במשך תקופה ארוכה. <br />
<br />
בתקופת הקורונה הקימו כמה ממשפחות החסידים בקרית מלאכי מניין חב"ד השוכן באוהל של בית כנסת, ובו מתקיימות תפילות בשבתות וימים טובים. הרב זוננפלד משמש כמשפיע של בית כנסת זה, ומוסר בו שיעורי תורה שונים.<br />
<br />
לקראת חג סוכות מייבא ומוכר סטים של ד' מינים לכל תושבי נחלת הר חב"ד, ובכך ממשיך את מורשת משפחתו עוד מימי זקנו רבי יוסף חיים זוננפלד{{הערה|[https://col.org.il/news/7117 כתבה בעיתון יום ליום על אתרוגי משפחת זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
הרב זוננפלד ידוע כבעל שם טוב, מעמודי התווך של [[נחלת הר חב"ד]], ומוכר בין תושבי הנחלה. וכן ידוע בפועלו הרב, בהשפעה וקירוב אנשים ל[[יהדות]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו'''<br />
*בנו, הרב יחיאל זלמן - [[קריית מלאכי]]<br />
*בנו, הרב אליעזר - ר"מ ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק - [[כפר חב"ד]]<br />
'''חתניו'''<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח ראשי לקייב, [[אוקראינה]]<br />
*חתנו, הרב [[אשר מרדכי שניאורסון]] - שליח הרבי ל[[נס ציונה]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף ריבקין (איש תקשורת והפקות)]] - כפר חב"ד, מנהל אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*חתנו, הרב חיים עזרא פרידמן - שליח הרבי ל[[רוסטוב]], [[רוסיה]]<br />
*חתנו, הרב [[יעקב יהודה הופמן]] - איש כשרות בכיר, קריית מלאכי<br />
*חתנו, הרב אלחנן שפינר - בית דגן<br />
*חתנו, הרב [[שלמה חיים ריבקין]] - מפיק, צלם ובמאי, [[קראון הייטס]]<br />
*חתנו, הרב [[דובער לוין]] - שליח הרבי לנורמנדי, [[צרפת]]<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן שמואל ריבקין - כפר חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זוננפלד שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=555403תומכי תמימים אלעד2022-07-18T14:16:39Z<p>נחום: </p>
<hr />
<div>{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים אלעד<br />
|תמונה= זאל אלעד.jpg|250px<br />
|כתובית=[[התוועדות]] בזאל הישיבה<br />
|אפיון=ישיבה קטנה<br />
|תאריך יסוד=[[אלול]] תשס"ג<br />
|מיקום=[[אלעד]]<br />
|מייסד=הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br />
|ראש הישיבה=הרב אברהם אשר בלינוב<br />
|משגיח ראשי=הרב זאב דב הלפרין<br />
|משפיע ראשי=הרב [[יעקב קטן]]<br />
|מנהל גשמי=הרב משה פולק<br />
|קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ"ש<br />
|מספר תלמידים=כ-100}}<br />
[[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה בשנות הקמתה]]<br />
ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא [[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר החרדית [[אלעד]] ב[[ארץ הקודש]], בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br />
<br />
הישיבה מתאפיינת במתן דגש על שמירת הסדרים, רמת לימודים גבוהה ותנאים גשמיים טובים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס"ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br />
<br />
בתחילה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב"ד בעיר, וישנו בדירות שכורות.<br />
<br />
הישיבה סבלה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד העירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס"ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח ל[[ישיבה]] ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל והפנימיות.<br />
<br />
בחודש תשרי תשפ"א החלו בבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות"ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}. לצורך כך צמצמו את מבני הקראוונים לחצי משטח הישיבה, הזאל משמש כחדר אוכל, כך שבזמן האכילה גם כן אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה ארבע קומות אשר גשר יעבור ביניהם.<br />
<br />
סיום הבניה מוערך לתחילת שנת הלימודים תשפ"ג.<br />
<br />
בחודש סיוון תשפ"א הישיבה פתחה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש"ח.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשפ"ב]] לומדים בישיבה כ-90 תלמידים.<br />
<br />
ברוב שנות הישיבה היו בכל שיעור כיתה אחת בלבד. לאור כך שהישיבה נכנסת לקמפוס החדש, מתכוננים צוות הישיבה לפתוח שתי כיתות בכל שיעור.<br />
<br />
תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]] ושוהם הסמוכות, ובעבר ל"[[מסיבות שבת]]" בשבתות. וכן יוצאים לה"קהלת קהילות", ובמועדים יוצאים ל"תהלוכה".<br />
<br />
== צוות הישיבה ==<br />
*'''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br />
*'''[[משגיח]] כללי''': הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]].<br />
*'''[[משגיח]] [[נגלה]]''': הרב [[שניאור זלמן לישנר]].<br />
*'''מנהל רוחני''': הרב [[יעקב זכריה קטן]].<br />
*'''[[משפיע]] כללי''': הרב [[משה דב זילברשטרום]].<br />
*'''מנכ"ל''': הרב [[אליעזר צבי וייספיש]].<br />
*'''מנהל גשמי''': הרב משה פולק.<br />
*'''מנהל פנימייה''': הרב מנחם מענדל פולק.<br />
<br />
:'''שיעור א'''': ר"מ: הרב שניאור זלמן לסקר. משפיע: [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצס]].<br />
:'''שיעור ב'''': ר"מ הרב אליעזר זוננפלד. משפיע: הרב [[חיים יהושע זקלס]].<br />
:'''שיעור ג'''': ר"מ דניאל אביגדור מקובצקי. משפיע: הרב מנחם מענדל ליברמן.<br />
:'''משיב''': הרב אלישע גולדובסקי.<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* תגית '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אלעד/ ישיבת תומכי תמימים אלעד]''' {{אינפו}}<br />
*[https://col.org.il/news/126742 פינוי-בינוי: ישיבת תות"ל באלעד נערכת לבניית בניין חדש ומפואר] באתר [[col]] {{בםך}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=23228 אלעד מחדשת ומעירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145764 קובץ הערות התמימים ואנ"ש הראשון] - אוצר החכמה<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=63311 תלמידי ישיבת חב"ד באלעד שבתו וחיזקו בזיכרון יעקב] באתר [[col]] {{בםך}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/131572 חלום חסידי מתגשם • הסרטון המדובר של הישיבה באלעד]''' {{וידאו}}{{COL}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|אלעד]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות קטנות|אלעד]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד|*]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=555394אלעד2022-07-18T13:28:52Z<p>נחום: הרחבה</p>
<hr />
<div>{{קהילת חב"ד|<br />
|שם=קהילת חב"ד<br />
|תמונה=[[קובץ:התוועדות אלעד.jpg|250px]]<br />
|כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל החסידי בעיר<br />
|עיר=אלעד<br />
|מדינה=[[ארץ ישראל]]<br />
|רב הקהילה=הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי<br />
|שלוחים מרכזיים=הרב יוסף יצחק סילברמן, הרב בועז שוורץ, הרב שמואל וולוסוב<br />
|מוסדות בקהילה= בית חב"ד, גני חב"ד, ספריה תורנית, תלמוד תורה, בית ספר בנות, וישיבה קטנה<br />
<br />
|מספר משפחות בקהילה=כ-250<br />
|ראו גם='''ראו גם'''<br />
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באלעד|אישים באלעד]]<br />
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br />
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br />
}}<br />
<br />
העיר '''אלעד'''{{הערה|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז ב[[ישראל]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ"ח]] ובשנת [[תשס"ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב"ד]]. נכון לשנת [[תשע"ט]] מתגוררים בעיר כ-250 משפחות של חסידי חב"ד מתוך 45,000 כלל תושביה.<br />
<br />
== קהילות חב"ד==<br />
=== בית כנסת "בית מנחם"===<br />
[[קובץ:אלעד חנוכיה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש העיר אלעד, הרב ירוסלבסקי והרב סילברמן, באירוע הדלקת חנוכיה מרכזית]]<br />
בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ"ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי "שבת סליחות", נפגש הרב סילברמן עם ראש המועצה דאז, הרב צוריאל קריספל והתעניין בקריטריונים לקבלת מבנה עבור בית כנסת חב"ד. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב"ד, יקבלו בית כנסת. בעקבות הבטחת קריספל החלו חסידי חב"ד הבודדים באלעד להתארגן כמנין חב"די. ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש"ס]] התכנסו המתפללים בביתו של הרב סילברמן ומיד לאחר השבת הגיש הרב סילברמן ללשכת ראש המועצה רשימה של תושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת קבוע לחסידי חב"ד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב"דיות.<br />
<br />
לקראת [[י' בשבט]] [[תש"ס]]{{הערה|שהייתה, אגב, שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]]}}, יזם הרב סילברמן "מבצע חמישים" בו התגייס המניין החב"די להחתים חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים שיהיה בית כנסת לחסידי חב"ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] כבר הוגשה הרשימה עם יותר מחמישים חתימות לראש המועצה. שלשה שבועות לאחר מכן, בתאריך כ' אדר א', החליטו מתפללי המנין החב"די להעביר את התפילות לבית משפחת ר' יעקב בוסני, שהתגורר בסמיכות לביתו של ראש המועצה. בעקבות ההעברה, התחיל ראש המועצה בעצמו להשתתף במנין החב"די, כשבמקביל מנסים לשכנע אותו להעמיד מבנה קבוע לבית כנסת לחסידי חב"ד. <br />
שבוע לאחר מכן, בכ"ו אדר א', התקיימה פגישה בין וועדת ההקצאות וראש המועצה - בה הוצע להעמיד מבנה לחסידי חב"ד. בכ"ג [[סיוון]] תש"ס, נשלח מכתב מראש המועצה לרב סילברמן בו הודיעו על ההחלטתה "לאמץ את הצעת וועדת התמיכות מכ"ו אדר תש"ס ולהעמיד מבנה לחסידי חב"ד". ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימם חוזה בין יו"ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י"ח באלול]]. ב[[כ"א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס "[[חנוכת הבית]]" של בית כנסת חב"ד "בית מנחם" בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' משה אהרון ברוידא וראש העיר ר' צוריאל קריספל.<br />
<br />
יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, ארון קודש ופרוכת, במה לקריאת התורה, עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br />
<br />
עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה בחסידות, הלכה ולקוטי שיחות בבית הכנסת. כיום בית הכנסת הוא בהנהגת המד"א הרב ירוסלבסקי, והוא משמש את חסידי חב"ד הגרים בחלקו התחתון של העיר.<br />
<br />
בב' [[ניסן]] [[תשע"ב]] התקיימה טקס הנחת אבן הפינה לבניית מבנה קבע לבית הכנסת.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ד]] אירע ניסיון הצתה של בית הכנסת.<br />
<br />
===בית כנסת "דרך מצוותיך"===<br />
ב[[ב' בתמוז]] [[תשס"ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת חב"ד דאז הרב דניאל גראבסקי לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל בית חב"ד אלעד ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב בית כנסת נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה "פאר מנחם". כמו כן סוכם ביניהם אשר הספר תורה הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש). בפועל, המניין החל רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס"ד]]. <br />
<br />
לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] "דרך מצוותיך" שנמצא ברח' רבי חייא, בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ"ס חב"ד המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות חב"ד בעיר ומתקיימים בו התוועדויות ושיעורי תורה רבים.<br />
<br />
בשנת תשע"ז הונח אבן הפינה לבניין קבע של בית הכנסת. <br />
בפסח תשפ"ב, החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים לבנות מבנע של קבע תוך שנה.<br />
<br />
===בית חב"ד אלעד===<br />
עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת תשס"ה, להגיע עשרות משפחות חב"דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת חב"ד אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס"ו]] סוכם על פתיחת מנין שלישי לרווחת חסידי חב"ד. ואכן ב[[שבת]] פרשת לך לך [[תשס"ו]] פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. עם העברת הספרייה לקראוון ברובע A ברחוב הראב"ד באדר תשס"ו, החליט השליח להקים מחדש את המנין; אולם העירייה העניקה רשות למנין אחר בשם "כנסת שלום" להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים). בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] ר' ישראל חן הקים את המניין מחדש במבנה מול מרכז המסחרי "רימון" בעיר. אולם כעבור שנה, המנין שוב נסגר. בשנת תשע"א, החליטו הנהלת בית חב"ד אלעד להקים בית כנסת חדש שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב"ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11.<br />
לבקשת בית דין רבני חב"ד באה"ק, בית הכנסת הנ"ל נסגר.<br />
בעקבות החלטת בית הדין, קבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב"ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם "בית שמואל" - באישור ובהסכמת הבד"ץ חושן משפט אלעד.<br />
<br />
בשנת תשפ"ב בכ"ד שבט, אישר רב קהילת חב"ד אלעד הרה"ג שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט"א את הפעלת בית הכנסת על ידי בית חב"ד אלעד.<br />
בעקבות כך, התקיימה אסיפת מתפללים בה הוחלט פה אחד לאפשר לעמותת בית חב"ד אלעד להפעיל את בית הכנסת כבית כנסת נוסח חב"ד המיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב"ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות ולהשתתף בהתוועדויות.<br />
<br />
==מוסדות חב"ד==<br />
*'''בית חב"ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח בית חב"ד לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת צא"ח בר"ח אדר [[תשס"ה]] הוחלט על פתיחת "קהילת בית חב"ד באלעד" בראשות השליח שתפעל ברחוב שמאי ותיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את התהלוכה ב[[ל"ג בעומר]] ואת הדלקת החנוכיות ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. בה' מנחם אב, [[תשס"ח]] התמנה מנהל גני חב"ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד תחת השליח הראשי הרב סילברמן. ובח"י אלול תשפ"א התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה באלעד תחת השליח הראשי. <br />
*'''גני חב"ד''' - בראש חודש מנחם אב, תש"ס הודיע מנהל מחלקת חינוך דאז מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ"ד-חב"ד לשנת הלימודים תש"ס-[[תשס"א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב"ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים בהצלחה רבה תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת תש"ע, התוספה להנהלה של הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב משה זילברשטרום. בשנת הלימודים [[תשע"א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ"ד-חב"ד מהנהלת הבית חב"ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב"ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ"ד-חב"ד נוספים; ואילו שאר הגנים והמכינה המופעלים באמצעות רשת גני חב"ד ב[[ארץ הקודש]] נשארו תחת הנהלת הבית חב"ד.<br />
*'''ספריה תורנית''' - הרב סילברמן החל בהפעלת הספריה בשיתוף עם מחלקת הדת במועצה בשנת תשס"ד. בשנת [[תשס"ו]], הוצע לרב סילברמן על ידי מחלקת התרבות במועצה לשלב את הספרייה העירונית הישנה של אלעד (שנסגרה מחוסר תקציב וחוסר מבנה) עם הספרייה התורנית, ובתמורה הבטיחה המועצה מבנה מרווח עבור הספרייה וכן תקציב לספרי קריאה לילדים ונשים. ב[[ראש חודש]] [[אדר]] [[תשס"ו]] נפתחה הספרייה העירונית הישנה מחדש. לקראת [[חג הפסח]] [[תשס"ז]], עברה הספרייה למשכנה החדש ברחוב הראב"ד. ושנה לאחר מכן, בב' אדר שני תשס"ח, העבירו המועצה את מבנה הספרייה באמצעות מנוף מיוחד למקומה הנוכחי ברחוב הרי"ף 35. לאחר שבקשת בית חב"ד לקבל שטח להקמת מבנה של קבע עבור הספרייה נדחתה על ידי העירייה, החליטה הנהלת בית חב"ד להחזיר את הספרייה למבנה הקודם ברחוב שמאי. <br />
*'''תלמוד תורה''' "פאר מנחם" בניהול הרב דוב סגל ובו 150 תלמידים.<br />
*'''בית ספר בנות''' "תפארת חיה" בניהול הגב' שיינא לישנר.<br />
*'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br />
*'''כוללי ערב מרכז חמ"ש''' - סניף "מעייני ישראל" בהנהלת הרב שלום רוזנברג וסניף מערב אלעד בהנהלת הרב יוסף יצחק סילברמן.<br />
*'''גמ"חים''' - "עזרת אחים", בניהול הרב ארוסי. מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ"ש וכללי.<br />
*'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br />
*'''נשי ובנות חב"ד''' כנסים לנשים ופעולות בנשות חב"ד בעיר<br />
*'''לגיונו של מלך''' דיי קעמפ בהנהלת הרב [[שניאור זלמן לישנר]].<br />
*'''היכל החסידות''' - מרכז למכירת ספרי חסידות ומוצרי יודאיקה בהנהלת הרב שלום רוזנברג.<br />
<br />
==ייסוד מקווה טהרה אלעד==<br />
לקראת שבת פרשת נח תשס"א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב"ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו"רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב"ד.<br />
<br />
תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו"ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לשאול מהר' עובדיה יוסף באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב"ד.<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] [[תשס"ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי- הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיומה. רק ב[[חודש אייר]] שנת תשס"ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.<br />
<br />
בי"א חשוון [[תש"ע]] ירדו גשמים שמילאו את הבור, ובכ"ה חשוון לאחרי שהרב [[עובדיה יוסף]] הורה לעירייה לפתוח את המקווה, הוא נפתח. לאחר חודש גילו שהמים שבבור זוחלים, והודיעו שהתיקון יארך חודש.<br />
<br />
בפועל השיפוצים נמשכו מספר חודשים, ולאחריהם הוא נפתח מחדש. כיום הוא פועל תחת פיקוח המד"א, רב קהילת חב"ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]].<br />
<br />
==רבני הקהילה==<br />
ב[[ב' בניסן]] [[תשס"א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה "פאר מנחם" ובית הספר "תפארת חיה". עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י"א ניסן]] שנת [[תשס"ה]] הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br />
<br />
לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט"ז [[סיוון]] [[תשס"ו]] בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב"ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ"ץ מרחובות זכה ב-10 קולות. <br />
<br />
ביום חמישי י"ד בסיון [[תשס"ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן כרב קהילת חב"ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], [[הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב"ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד.<br />
<br />
==משפיעי הקהילה==<br />
לאחר פתיחת המניין השלישי של חב"ד ברובע A על ידי השליח, התמנה ר' '''אברהם אליעזר זיגלבוים''' כ[[משפיע]] [[בית הכנסת]] בית מנחם. הרב זיגלבוים מסר שיעורים שבועיים בחסידות, בגמרא ובפרקי אבות. והתוועד בבית הכנסת. וכן סייע במקרים של בעיות ב"שלום בית".<br />
<br />
מספר שנים לאחר שנפטר, התמנה ר' משה זילברשטרום, [[משפיע]] בישיבה בעיר, ל[[משפיע]] בבית הכנסת בית מנחם. <br />
<br />
כיום פועל בביהכנ"ס "דרך מצוותיך" המשפיע הרב רייצעס. בפסח תשפ"ב היגר לקהילה הרב [[דוד יואל ווינפלד]], והוא משמש כמשפיע ומוסר שיערים בחסידות. <br />
<br />
==נציגי חב"ד בעירייה== <br />
בבחירות מקומיות שהתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשס"ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br />
<br />
בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע"ט]] נבחר ר' אורן מזרחי לחבר מועצה בעיר.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''לא מפסיקים לצמוח''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 30<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/317201422799.html מהקראוון לאולם השמחות]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
<br />
{{ערים בישראל}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אלעד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=555386שמעון זוננפלד2022-07-18T12:39:51Z<p>נחום: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=שמעון זוננפלד<br />
|תמונה=[[קובץ:שמעון זוננפלד.png|ממוזער|מרכז|הרב זוננפלד נואם בהתוועדות [[ג' תמוז]]]]<br />
<br />
|תאריך לידה=ח' אייר תשי"א<br />
|מקום לידה=ירושלים<br />
|מדינה=ישראל<br />
|מקום מגורים=נחלת הר חב"ד<br />
|השתייכות=חסידות חב"ד<br />
|תחומי עיסוק=משפיע. סופר סת"ם. מנחה. חבר בוועד המוספין והטהרה. מוסר שיעורים.<br />
|בת זוג=מרת חנה<br />
|אב=יחיאל זלמן<br />
|אם=רעכיל<br />
|מספר צאצאים=12<br />
<br />
}}<br />
הרב '''שמעון זוננפלד''' (יליד שנת [[ה'תשי"א]], 1951), הינו חסיד [[חב"ד]], מנחה, מוסר שיעורים, מוותיקי תושבי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומראשי [[וועד המוסיפין]]. משמש כמשפיע בית כנסת בקרית מלאכי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' אייר]] שנת [[תשי"א]], בשכונת בתי אונגרין, במאה שערים שב[[ירושלים]], לאביו הרב יחיאל זלמן, גביר ידוע אז, נכדו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]], ולאמו מרת רעכיל לבית משפחת וואלס, נכדתו של רבי אברהם שאג-צוובנר.<br />
<br />
שורשיו הם ירושלמים, וסבותיו הקימו את ירושלים החרדית של מחוץ לחומות, ואת צעירותו העביר בתוככי שכונת בתי אונגרין ומאה שערים, כחלק מחוגי השמרנים, ולמד בתלמוד תורה עץ חיים במאה שערים. משם עבר ללמוד בתלמוד תורה חב"ד, ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]. בבחרותו למד תקופה בישיבת חברון, אך לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], שהשתכנה אז ברחוב מאה שערים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחר שנת הקבוצה, חזר ללמוד בישיבת תורת אמת, למשך עוד כשנתיים.<br />
<br />
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשל"ד]], נשא את מרת חנה (מורה לשעבר מתוועדת ומייסדת שיעורים), בתו של הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]]. החופה התקיימה בחצר 770. בחודשים הראשונים לאחר נישואיו, התגורר בקראון הייטס, ולמד בכולל. <br />
<br />
לאחר מכן רצה לעלות לארץ הקודש, וכתב על כך לרבי, וקיבל כמענה ברכה מהרבי על כך. הרבי אף הוסיף שכדאי להתגורר באחד מריכוזי חב"ד בארץ. לאחר התלבטות החליט לעבור להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], שהייתה אז בשנותיה הראשונות, ועזר רבות להתפתחותה של הנחלה ומוסדותיה.<br />
<br />
==עיסוקיו ופועלו==<br />
בשנותיו הראשונות למד בכולל בנחלה, ולאחר תקופה קצרה התחיל לעבוד בבית הספר למלאכה בנחלה, בהתחלה בתור מדריך, ולאחר מכן גם בתור מנהל פנימייה, ובעיקר כמחנך. בבית הספר למלאכה עבד במשך כשלושים שנה, וחינך עשרות תלמידים. במשך תקופה ארוכה שימש כ[[משפיע]], וכן כ[[משגיח]] ב[[ישיבת בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב זוננפלד חבר, ומראשי [[וועד המוסיפין]], ופועל רבות במטעם ארגון זה. בנוסף חבר גם בוועדת הטהרה בנחלה{{הערה|[https://chabad.info/news/750040/ הרב זוננפלד בוועד המקווה בנחלה, כחלק מעבודת וועדת הטהרה]. {{אינפו}}.}}. מנהל בפועל, את [[גמ"ח]] השמחות, ע"ש [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בנחלה. עוסק בין היתר כסופר [[סת"ם]], ומשווק ס"ת, ובעיקר תפילין ומזוזות{{הערה|[https://col.org.il/news/54318 ספר תורה שכתב הרב זוננפלד הוכנס בכפר חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
ידוע כפה מפיק מרגליות ומראשי המדברים, ומשמש באירועים הקהילתיים, כגון [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/50231 כנס שמחת בית השואבה בנחלה בהנחייתו של הרב זוננפלד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כמנחה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27523 התוועדות לרגל ג' תמוז בהנחייתו של הרב זוננפלד], {{שטורעם}}. [https://col.org.il/news/2511 התוועדות לרגל י"ט כסליו בהנחייתו של הרב זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}. [https://chabad.info/magazine/461952/ חגיגת יובל לנחלה בהנחיית הרב זוננפלד]. {{אינפו}}.}} וכן כנואם{{הערה|[https://col.org.il/news/9546 הרב זוננפלד נואם בהתוועדות י' שבט בנחלת הרב חב"ד]. {{חב"ד און ליין}} [https://chabad.info/news/685732/ הרב זוננפלד משתתף בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז] {{אינפו}}.}}, ומוזמן להנחיית התוועדויות וכנסים רבים. ומשמש גם כמשפיע מתוועד, ומרבה להתוועד עם קהלים רבים, בהזדמנויות רבות. <br />
<br />
וכן מסר ומוסר ריבוי שיעורים ודברי תורה{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93 ראה כאן סירטונים של דברי תורה שמוסר בשיעור הדף היומי]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כגון שיעור שבועי ב'[[עין יעקב]]', שהיה מוסר בבית הכנסת המרכזי בנחלה, במשך תקופה ארוכה. <br />
<br />
בתקופת הקורונה הקימו כמה ממשפחות החסידים בקרית מלאכי אוהל של בית כנסת, ובו מתקיימות תפילות בשבתות וימים טובים. הרב זוננפלד משמש כמשפיע של בית כנסת זה, ומוסר בו שיעורי תורה שונים.<br />
<br />
לקראת חג סוכות מייבא ומוכר סטים של ד' מינים לכל תושבי נחלת הר חב"ד, ובכך ממשיך את מורשת משפחתו עוד מימי זקנו רבי יוסף חיים זוננפלד{{הערה|[https://col.org.il/news/7117 כתבה בעיתון יום ליום על אתרוגי משפחת זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
הרב זוננפלד ידוע כבעל שם טוב, מעמודי התווך של נחלת הר חב"ד, ומוכר בין תושבי הנחלה. וכן ידוע בפועלו הרב, בהשפעה וקירוב אנשים ליהדות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו'''<br />
*בנו, הרב יחיאל זלמן - קריית מלאכי<br />
*בנו, הרב אליעזר - ר"מ ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק - [[כפר חב"ד]]<br />
'''חתניו'''<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח ראשי לקייב, [[אוקראינה]]<br />
*חתנו, הרב [[אשר מרדכי שניאורסון]] - שליח הרבי ל[[נס ציונה]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף ריבקין (איש תקשורת והפקות)]] - כפר חב"ד, מנהל אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*חתנו, הרב חיים עזרא פרידמן - שליח הרבי ל[[רוסטוב]], [[רוסיה]]<br />
*חתנו, הרב [[יעקב יהודה הופמן]] - איש כשרות בכיר, קריית מלאכי<br />
*חתנו, הרב אלחנן שפינר - בית דגן<br />
*חתנו, הרב [[שלמה חיים ריבקין]] - מפיק, צלם ובמאי, [[קראון הייטס]]<br />
*חתנו, הרב [[דובער לוין]] - שליח הרבי לנורמנדי, [[צרפת]]<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן שמואל ריבקין - כפר חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זוננפלד שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשל"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=555385שמעון זוננפלד2022-07-18T12:34:00Z<p>נחום: /* עיסוקיו ופועלו */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=שמעון זוננפלד<br />
|תמונה=[[קובץ:שמעון זוננפלד.png|ממוזער|מרכז|הרב זוננפלד נואם בהתוועדות [[ג' תמוז]]]]<br />
<br />
|תאריך לידה=ח' אייר תשי"א<br />
|מקום לידה=ירושלים<br />
|מדינה=ישראל<br />
|מקום מגורים=נחלת הר חב"ד<br />
|השתייכות=חסידות חב"ד<br />
|תחומי עיסוק=משפיע. סופר סת"ם. מנחה. חבר בוועד המוספין והטהרה. מוסר שיעורים.<br />
|בת זוג=מרת חנה<br />
|אב=יחיאל זלמן<br />
|אם=רעכיל<br />
|מספר צאצאים=12<br />
<br />
}}<br />
הרב '''שמעון זוננפלד''' (יליד שנת [[ה'תשי"א]], 1951), הינו חסיד [[חב"ד]], מנחה, מוסר שיעורים, מוותיקי תושבי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומראשי [[וועד המוסיפין]]. משמש כמשפיע בית כנסת בקרית מלאכי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' אייר]] שנת [[תשי"א]], בשכונת בתי אונגרין, במאה שערים שב[[ירושלים]], לאביו הרב יחיאל זלמן, גביר ידוע אז, נכדו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]], ולאמו מרת רעכיל לבית משפחת וואלס, נכדתו של רבי אברהם שאג-צוובנר.<br />
<br />
שורשיו הם ירושלמים, וסבותיו הקימו את ירושלים החרדית של מחוץ לחומות, ואת צעירותו העביר בתוככי שכונת בתי אונגרין ומאה שערים, כחלק מחוגי השמרנים, ולמד בתלמוד תורה עץ חיים במאה שערים. משם עבר ללמוד בתלמוד תורה חב"ד, ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]. בבחרותו למד תקופה בישיבת חברון, אך לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], שהשתכנה אז ברחוב מאה שערים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחר שנת הקבוצה, חזר ללמוד בישיבת תורת אמת, למשך עוד כשנתיים.<br />
<br />
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשל"ד]], נשא את מרת חנה (מורה לשעבר מתוועדת ומייסדת שיעורים), בתו של הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]]. החופה התקיימה בחצר 770. בחודשים הראשונים לאחר נישואיו, התגורר בקראון הייטס, ולמד בכולל. <br />
<br />
לאחר מכן רצה לעלות לארץ הקודש, וכתב על כך לרבי, וקיבל כמענה ברכה מהרבי על כך. הרבי אף הוסיף שכדאי להתגורר באחד מריכוזי חב"ד בארץ. לאחר התלבטות החליט לעבור להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], שהייתה אז בשנותיה הראשונות, ועזר רבות להתפתחותה של הנחלה ומוסדותיה.<br />
<br />
==עיסוקיו ופועלו==<br />
בשנותיו הראשונות למד בכולל בנחלה, ולאחר תקופה קצרה התחיל לעבוד בבית הספר למלאכה בנחלה, בהתחלה בתור מדריך, ולאחר מכן גם בתור מנהל פנימייה, ובעיקר כמחנך. בבית הספר למלאכה עבד במשך כשלושים שנה, וחינך עשרות תלמידים. במשך תקופה ארוכה שימש כ[[משפיע]], וכן כ[[משגיח]] ב[[ישיבת בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב זוננפלד חבר, ומראשי [[וועד המוסיפין]], ופועל רבות במטעם ארגון זה. בנוסף חבר גם בוועדת הטהרה בנחלה{{הערה|[https://chabad.info/news/750040/ הרב זוננפלד בוועד המקווה בנחלה, כחלק מעבודת וועדת הטהרה]. {{אינפו}}.}}. מנהל בפועל, את [[גמ"ח]] השמחות, ע"ש [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בנחלה. עוסק בין היתר כסופר [[סת"ם]], ומשווק ס"ת, ובעיקר תפילין ומזוזות{{הערה|[https://col.org.il/news/54318 ספר תורה שכתב הרב זוננפלד הוכנס בכפר חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
ידוע כפה מפיק מרגליות ומראשי המדברים, ומשמש באירועים הקהילתיים, כגון [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/50231 כנס שמחת בית השואבה בנחלה בהנחייתו של הרב זוננפלד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כמנחה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27523 התוועדות לרגל ג' תמוז בהנחייתו של הרב זוננפלד], {{שטורעם}}. [https://col.org.il/news/2511 התוועדות לרגל י"ט כסליו בהנחייתו של הרב זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}. [https://chabad.info/magazine/461952/ חגיגת יובל לנחלה בהנחיית הרב זוננפלד]. {{אינפו}}.}} וכן כנואם{{הערה|[https://col.org.il/news/9546 הרב זוננפלד נואם בהתוועדות י' שבט בנחלת הרב חב"ד]. {{חב"ד און ליין}} [https://chabad.info/news/685732/ הרב זוננפלד משתתף בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז] {{אינפו}}.}}, ומוזמן להנחיית התוועדויות וכנסים רבים. ומשמש גם כמשפיע מתוועד, ומרבה להתוועד עם קהלים רבים, בהזדמנויות רבות. <br />
<br />
וכן מסר ומוסר ריבוי שיעורים ודברי תורה{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93 ראה כאן סירטונים של דברי תורה שמוסר בשיעור הדף היומי]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כגון שיעור שבועי ב'[[עין יעקב]]', שהיה מוסר בבית הכנסת המרכזי בנחלה, במשך תקופה ארוכה. <br />
<br />
בתקופת הקורונה הקימו כמה ממשפחות החסידים בקרית מלאכי אוהל של בית כנסת, ובו מתקיימות תפילות בשבתות וימים טובים. הרב זוננפלד משמש כמשפיע של בית כנסת זה, ומוסר בו שיעורי תורה שונים.<br />
<br />
לקראת חג סוכות מייבא ומוכר סטים של ד' מינים לכל תושבי נחלת הר חב"ד, ובכך ממשיך את מורשת משפחתו עוד מימי זקנו רבי יוסף חיים זוננפלד{{הערה|[https://col.org.il/news/7117 כתבה בעיתון יום ליום על אתרוגי משפחת זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
הרב זוננפלד ידוע כבעל שם טוב, מעמודי התווך של נחלת הר חב"ד, ומוכר בין תושבי הנחלה. וכן ידוע בפועלו הרב, בהשפעה וקירוב אנשים ליהדות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו'''<br />
*בנו, הרב יחיאל זלמן - קריית מלאכי<br />
*בנו, הרב אליעזר - ר"מ ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק - [[כפר חב"ד]]<br />
'''חתניו'''<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח ראשי לקייב, [[אוקראינה]]<br />
*חתנו, הרב [[אשר מרדכי שניאורסון]] - שליח הרבי ל[[נס ציונה]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף ריבקין (איש תקשורת והפקות)]] - כפר חב"ד, מנהל אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*חתנו, הרב חיים עזרא פרידמן - שליח הרבי ל[[רוסטוב]], [[רוסיה]]<br />
*חתנו, הרב [[יעקב יהודה הופמן]] - איש כשרות בכיר, קריית מלאכי<br />
*חתנו, הרב אלחנן שפינר - בית דגן<br />
*חתנו, הרב [[שלמה חיים ריבקין]] - מפיק, צלם ובמאי, [[קראון הייטס]]<br />
*חתנו, הרב [[דובער לוין]] - שליח הרבי לנורמנדי, [[צרפת]]<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן שמואל ריבקין - כפר חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זוננפלד שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=555375שמעון זוננפלד2022-07-18T11:58:00Z<p>נחום: /* עיסוקיו ופועלו */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=שמעון זוננפלד<br />
|תמונה=[[קובץ:שמעון זוננפלד.png|ממוזער|מרכז|הרב זוננפלד נואם בהתוועדות [[ג' תמוז]]]]<br />
<br />
|תאריך לידה=ח' אייר תשי"א<br />
|מקום לידה=ירושלים<br />
|מדינה=ישראל<br />
|מקום מגורים=נחלת הר חב"ד<br />
|השתייכות=חסידות חב"ד<br />
|תחומי עיסוק=משפיע. סופר סת"ם. מנחה. חבר בוועד המוספין והטהרה. מוסר שיעורים.<br />
|בת זוג=מרת חנה<br />
|אב=יחיאל זלמן<br />
|אם=רעכיל<br />
|מספר צאצאים=12<br />
<br />
}}<br />
הרב '''שמעון זוננפלד''' (יליד שנת [[ה'תשי"א]], 1951), הינו חסיד [[חב"ד]], מנחה, מוסר שיעורים, מוותיקי תושבי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומראשי [[וועד המוסיפין]]. משמש כמשפיע בית כנסת בקרית מלאכי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' אייר]] שנת [[תשי"א]], בשכונת בתי אונגרין, במאה שערים שב[[ירושלים]], לאביו הרב יחיאל זלמן, גביר ידוע אז, נכדו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]], ולאמו מרת רעכיל לבית משפחת וואלס, נכדתו של רבי אברהם שאג-צוובנר.<br />
<br />
שורשיו הם ירושלמים, וסבותיו הקימו את ירושלים החרדית של מחוץ לחומות, ואת צעירותו העביר בתוככי שכונת בתי אונגרין ומאה שערים, כחלק מחוגי השמרנים, ולמד בתלמוד תורה עץ חיים במאה שערים. משם עבר ללמוד בתלמוד תורה חב"ד, ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]. בבחרותו למד תקופה בישיבת חברון, אך לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], שהשתכנה אז ברחוב מאה שערים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחר שנת הקבוצה, חזר ללמוד בישיבת תורת אמת, למשך עוד כשנתיים.<br />
<br />
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשל"ד]], נשא את מרת חנה (מורה לשעבר מתוועדת ומייסדת שיעורים), בתו של הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]]. החופה התקיימה בחצר 770. בחודשים הראשונים לאחר נישואיו, התגורר בקראון הייטס, ולמד בכולל. <br />
<br />
לאחר מכן רצה לעלות לארץ הקודש, וכתב על כך לרבי, וקיבל כמענה ברכה מהרבי על כך. הרבי אף הוסיף שכדאי להתגורר באחד מריכוזי חב"ד בארץ. לאחר התלבטות החליט לעבור להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], שהייתה אז בשנותיה הראשונות, ועזר רבות להתפתחותה של הנחלה ומוסדותיה.<br />
<br />
==עיסוקיו ופועלו==<br />
בשנותיו הראשונות למד בכולל בנחלה, ולאחר תקופה קצרה התחיל לעבוד בבית הספר למלאכה בנחלה, בהתחלה בתור מדריך, ולאחר מכן גם בתור מנהל פנימייה, ובעיקר כמחנך. בבית הספר למלאכה עבד במשך כשלושים שנה, וחינך עשרות תלמידים. במשך תקופה ארוכה שימש כ[[משפיע]], וכן כ[[משגיח]] ב[[ישיבת בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב זוננפלד חבר, ומראשי [[וועד המוסיפין]]{{הערה|האחראי להוספה רוחנית של כלל תושבי נחלת הר חב"ד.}}, ופועל רבות במטעם ארגון זה. בנוסף חבר גם בוועדת הטהרה בנחלה{{הערה|האחראית לבניית [[מקווה|מקוואות]] ושמירת הטהרה בשכונה.}}. מנהל בפועל, את [[גמ"ח]] השמחות, ע"ש [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בנחלה. עוסק בין היתר כסופר [[סת"ם]], ומשווק ס"ת, ובעיקר תפילין ומזוזות{{הערה|[https://col.org.il/news/54318 ספר תורה שכתב הרב זוננפלד הוכנס בכפר חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
ידוע כפה מפיק מרגליות ומראשי המדברים, ומשמש באירועים הקהילתיים, כגון [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/50231 כנס שמחת בית השואבה בנחלה בהנחייתו של הרב זוננפלד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כמנחה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27523 התוועדות לרגל ג' תמוז בהנחייתו של הרב זוננפלד], {{שטורעם}}. [https://col.org.il/news/2511 התוועדות לרגל י"ט כסליו בהנחייתו של הרב זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}} וכן כנואם{{הערה|[https://col.org.il/news/9546 הרב זוננפלד נואם בהתוועדות י' שבט בנחלת הרב חב"ד]. {{חב"ד און ליין}} [https://chabad.info/news/685732/ הרב זוננפלד משתתף בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז] {{אינפו}}.}}, ומוזמן להנחיית התוועדויות וכנסים רבים. ומשמש גם כמשפיע מתוועד, ומרבה להתוועד עם קהלים רבים, בהזדמנויות רבות. <br />
<br />
וכן מסר ומוסר ריבוי שיעורים ודברי תורה{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93 ראה כאן סירטונים של דברי תורה שמוסר בשיעור הדף היומי]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כגון שיעור שבועי ב'[[עין יעקב]]', שהיה מוסר בבית הכנסת המרכזי בנחלה, במשך תקופה ארוכה. <br />
<br />
בתקופת הקורונה הקימו כמה ממשפחות החסידים בקרית מלאכי אוהל של בית כנסת, ובו מתקיימות תפילות בשבתות וימים טובים. הרב זוננפלד משמש כמשפיע של בית כנסת זה, ומוסר בו שיעורי תורה שונים.<br />
<br />
לקראת חג סוכות מייבא ומוכר סטים של ד' מינים לכל תושבי נחלת הר חב"ד, ובכך ממשיך את מורשת משפחתו עוד מימי זקנו רבי יוסף חיים זוננפלד{{הערה|[https://col.org.il/news/7117 כתבה בעיתון יום ליום על אתרוגי משפחת זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
הרב זוננפלד ידוע כבעל שם טוב, מעמודי התווך של נחלת הר חב"ד, ומוכר בין תושבי הנחלה. וכן ידוע בפועלו הרב, בהשפעה וקירוב אנשים ליהדות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו'''<br />
*בנו, הרב יחיאל זלמן - קריית מלאכי<br />
*בנו, הרב אליעזר - ר"מ ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק - [[כפר חב"ד]]<br />
'''חתניו'''<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח ראשי לקייב, [[אוקראינה]]<br />
*חתנו, הרב [[אשר מרדכי שניאורסון]] - שליח הרבי ל[[נס ציונה]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף ריבקין (איש תקשורת והפקות)]] - כפר חב"ד, מנהל אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*חתנו, הרב חיים עזרא פרידמן - שליח הרבי ל[[רוסטוב]], [[רוסיה]]<br />
*חתנו, הרב [[יעקב יהודה הופמן]] - איש כשרות בכיר, קריית מלאכי<br />
*חתנו, הרב אלחנן שפינר - בית דגן<br />
*חתנו, הרב [[שלמה חיים ריבקין]] - מפיק, צלם ובמאי, [[קראון הייטס]]<br />
*חתנו, הרב [[דובער לוין]] - שליח הרבי לנורמנדי, [[צרפת]]<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן שמואל ריבקין - כפר חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זוננפלד שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=555374שמעון זוננפלד2022-07-18T11:57:15Z<p>נחום: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=שמעון זוננפלד<br />
|תמונה=[[קובץ:שמעון זוננפלד.png|ממוזער|מרכז|הרב זוננפלד נואם בהתוועדות [[ג' תמוז]]]]<br />
<br />
|תאריך לידה=ח' אייר תשי"א<br />
|מקום לידה=ירושלים<br />
|מדינה=ישראל<br />
|מקום מגורים=נחלת הר חב"ד<br />
|השתייכות=חסידות חב"ד<br />
|תחומי עיסוק=משפיע. סופר סת"ם. מנחה. חבר בוועד המוספין והטהרה. מוסר שיעורים.<br />
|בת זוג=מרת חנה<br />
|אב=יחיאל זלמן<br />
|אם=רעכיל<br />
|מספר צאצאים=12<br />
<br />
}}<br />
הרב '''שמעון זוננפלד''' (יליד שנת [[ה'תשי"א]], 1951), הינו חסיד [[חב"ד]], מנחה, מוסר שיעורים, מוותיקי תושבי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומראשי [[וועד המוסיפין]]. משמש כמשפיע בית כנסת בקרית מלאכי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' אייר]] שנת [[תשי"א]], בשכונת בתי אונגרין, במאה שערים שב[[ירושלים]], לאביו הרב יחיאל זלמן, גביר ידוע אז, נכדו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]], ולאמו מרת רעכיל לבית משפחת וואלס, נכדתו של רבי אברהם שאג-צוובנר.<br />
<br />
שורשיו הם ירושלמים, וסבותיו הקימו את ירושלים החרדית של מחוץ לחומות, ואת צעירותו העביר בתוככי שכונת בתי אונגרין ומאה שערים, כחלק מחוגי השמרנים, ולמד בתלמוד תורה עץ חיים במאה שערים. משם עבר ללמוד בתלמוד תורה חב"ד, ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]. בבחרותו למד תקופה בישיבת חברון, אך לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], שהשתכנה אז ברחוב מאה שערים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחר שנת הקבוצה, חזר ללמוד בישיבת תורת אמת, למשך עוד כשנתיים.<br />
<br />
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשל"ד]], נשא את מרת חנה (מורה לשעבר מתוועדת ומייסדת שיעורים), בתו של הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]]. החופה התקיימה בחצר 770. בחודשים הראשונים לאחר נישואיו, התגורר בקראון הייטס, ולמד בכולל. <br />
<br />
לאחר מכן רצה לעלות לארץ הקודש, וכתב על כך לרבי, וקיבל כמענה ברכה מהרבי על כך. הרבי אף הוסיף שכדאי להתגורר באחד מריכוזי חב"ד בארץ. לאחר התלבטות החליט לעבור להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], שהייתה אז בשנותיה הראשונות, ועזר רבות להתפתחותה של הנחלה ומוסדותיה.<br />
<br />
==עיסוקיו ופועלו==<br />
בשנותיו הראשונות למד בכולל בנחלה, ולאחר תקופה קצרה התחיל לעבוד בבית הספר למלאכה בנחלה, בהתחלה בתור מדריך, ולאחר מכן גם בתור מנהל פנימייה, ובעיקר כמחנך. בבית הספר למלאכה עבד במשך כשלושים שנה, וחינך עשרות תלמידים. במשך תקופה ארוכה שימש כ[[משפיע]], וכן כ[[משגיח]] ב[[ישיבת בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב זוננפלד חבר, ומראשי [[וועד המוסיפין]]{{הערה|האחראי להוספה רוחנית של כלל תושבי נחלת הר חב"ד.}}, ופועל רבות במטעם ארגון זה. בנוסף חבר גם בוועדת הטהרה בנחלה{{הערה|האחראית לבניית [[מקווה|מקוואות]] ושמירת הטהרה בשכונה.}}. מנהל בפועל, את [[גמ"ח]] השמחות, ע"ש [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בנחלה. עוסק בין היתר כסופר [[סת"ם]], ומשווק ס"ת, ובעיקר תפילין ומזוזות{{הערה|[https://col.org.il/news/54318 ספר תורה שכתב הרב זוננפלד הוכנס בכפר חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
ידוע כפה מפיק מרגליות ומראשי המדברים, ומשמש באירועים הקהילתיים, כגון [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/50231 כנס שמחת בית השואבה בנחלה בהנחייתו של הרב זוננפלד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כמנחה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27523 התוועדות לרגל ג' תמוז בהנחייתו של הרב זוננפלד], {{שטורעם}}. [https://col.org.il/news/2511 התוועדות לרגל י"ט כסליו בהנחייתו של הרב זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}} וכן כנואם{{הערה|[https://col.org.il/news/9546 הרב זוננפלד נואם בהתוועדות י' שבט בנחלת הרב חב"ד]. {{חב"ד און ליין}} [https://chabad.info/news/685732/ הרב זוננפלד משתתף בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז] {{אינפו}}.}}, ומוזמן להנחיית התוועדויות וכנסים רבים. ומשמש גם כמשפיע מתוועד, ומרב להתוועד עם קהלים רבים. <br />
<br />
וכן מסר ומוסר ריבוי שיעורים ודברי תורה{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93 ראה כאן סירטונים של דברי תורה שמוסר בשיעור הדף היומי]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כגון שיעור שבועי ב'[[עין יעקב]]', שהיה מוסר בבית הכנסת המרכזי בנחלה, במשך תקופה ארוכה. <br />
<br />
בתקופת הקורונה הקימו כמה ממשפחות החסידים בקרית מלאכי אוהל של בית כנסת, ובו מתקיימות תפילות בשבתות וימים טובים. הרב זוננפלד משמש כמשפיע של בית כנסת זה, ומוסר בו שיעורי תורה שונים.<br />
<br />
לקראת חג סוכות מייבא ומוכר סטים של ד' מינים לכל תושבי נחלת הר חב"ד, ובכך ממשיך את מורשת משפחתו עוד מימי זקנו רבי יוסף חיים זוננפלד{{הערה|[https://col.org.il/news/7117 כתבה בעיתון יום ליום על אתרוגי משפחת זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
הרב זוננפלד ידוע כבעל שם טוב, מעמודי התווך של נחלת הר חב"ד, ומוכר בין תושבי הנחלה. וכן ידוע בפועלו הרב, בהשפעה וקירוב אנשים ליהדות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו'''<br />
*בנו, הרב יחיאל זלמן - קריית מלאכי<br />
*בנו, הרב אליעזר - ר"מ ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק - [[כפר חב"ד]]<br />
'''חתניו'''<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח ראשי לקייב, [[אוקראינה]]<br />
*חתנו, הרב [[אשר מרדכי שניאורסון]] - שליח הרבי ל[[נס ציונה]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף ריבקין (איש תקשורת והפקות)]] - כפר חב"ד, מנהל אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*חתנו, הרב חיים עזרא פרידמן - שליח הרבי ל[[רוסטוב]], [[רוסיה]]<br />
*חתנו, הרב [[יעקב יהודה הופמן]] - איש כשרות בכיר, קריית מלאכי<br />
*חתנו, הרב אלחנן שפינר - בית דגן<br />
*חתנו, הרב [[שלמה חיים ריבקין]] - מפיק, צלם ובמאי, [[קראון הייטס]]<br />
*חתנו, הרב [[דובער לוין]] - שליח הרבי לנורמנדי, [[צרפת]]<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן שמואל ריבקין - כפר חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זוננפלד שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=555169שמעון זוננפלד2022-07-17T19:09:51Z<p>נחום: /* עיסוקיו ופועלו */</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=שמעון זוננפלד<br />
|תמונה=[[קובץ:שמעון זוננפלד.png|ממוזער|מרכז|הרב זוננפלד נואם בהתוועדות [[ג' תמוז]]]]<br />
<br />
|תאריך לידה=ח' אייר תשי"א<br />
|מקום לידה=ירושלים<br />
|מדינה=ישראל<br />
|מקום מגורים=נחלת הר חב"ד<br />
|השתייכות=חסידות חב"ד<br />
|תחומי עיסוק=משפיע. סופר סת"ם. מנחה. חבר בוועד המוספין והטהרה. מוסר שיעורים.<br />
|בת זוג=מרת חנה<br />
|אב=יחיאל זלמן<br />
|אם=רעכיל<br />
|מספר צאצאים=12<br />
<br />
}}<br />
הרב '''שמעון זוננפלד''' (יליד שנת [[ה'תשי"א]], 1951), הינו חסיד [[חב"ד]], מנחה, מוסר שיעורים, מוותיקי תושבי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומראשי [[וועד המוסיפין]]. משמש כמשפיע של בית כנסת בקרית מלאכי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' אייר]] שנת [[תשי"א]], בשכונת בתי אונגרין, במאה שערים שב[[ירושלים]], לאביו הרב יחיאל זלמן, גביר ידוע אז, נכדו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]], ולאמו מרת רעכיל לבית משפחת וואלס, נכדתו של רבי אברהם שאג-צוובנר.<br />
<br />
שורשיו הם ירושלמים, וסבותיו הקימו את ירושלים החרדית של מחוץ לחומות, ואת צעירותו העביר בתוככי שכונת בתי אונגרין ומאה שערים, כחלק מחוגי השמרנים, ולמד בתלמוד תורה עץ חיים במאה שערים. משם עבר ללמוד בתלמוד תורה חב"ד, ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]. בבחרותו למד תקופה בישיבת חברון, אך לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], שהשתכנה אז ברחוב מאה שערים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחר שנת הקבוצה, חזר ללמוד בישיבת תורת אמת, למשך עוד כשנתיים.<br />
<br />
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשל"ד]], נשא את מרת חנה (מורה לשעבר מתוועדת ומייסדת שיעורים), בתו של הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]]. החופה התקיימה בחצר 770. בחודשים הראשונים לאחר נישואיו, התגורר בקראון הייטס, ולמד בכולל. <br />
<br />
לאחר מכן רצה לעלות לארץ הקודש, וכתב על כך לרבי, וקיבל כמענה ברכה מהרבי על כך. הרבי אף הוסיף שכדאי להתגורר באחד מריכוזי חב"ד בארץ. לאחר התלבטות החליט לעבור להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], שהייתה אז בשנותיה הראשונות, ועזר רבות להתפתחותה של הנחלה ומוסדותיה.<br />
<br />
==עיסוקיו ופועלו==<br />
בשנותיו הראשונות למד בכולל בנחלה, ולאחר תקופה קצרה התחיל לעבוד בבית הספר למלאכה בנחלה, בהתחלה בתור מדריך, ולאחר מכן גם בתור מנהל פנימייה, ובעיקר כמחנך. בבית הספר למלאכה עבד במשך כשלושים שנה, וחינך עשרות תלמידים. במשך תקופה ארוכה שימש כ[[משפיע]], וכן כ[[משגיח]] ב[[ישיבת בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב זוננפלד חבר, ומראשי [[וועד המוסיפין]]{{הערה|האחראי להוספה רוחנית של כלל תושבי נחלת הר חב"ד.}}, ופועל רבות במטעם ארגון זה. בנוסף חבר גם בוועדת הטהרה בנחלה{{הערה|האחראית לבניית [[מקווה|מקוואות]] ושמירת הטהרה בשכונה.}}. מנהל בפועל, את [[גמ"ח]] השמחות, ע"ש [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בנחלה. עוסק בין היתר כסופר [[סת"ם]], ומשווק ס"ת, ובעיקר תפילין ומזוזות{{הערה|[https://col.org.il/news/54318 ספר תורה שכתב הרב זוננפלד הוכנס בכפר חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
ידוע כפה מפיק מרגליות ומראשי המדברים, ומשמש באירועים הקהילתיים, כגון [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/50231 כנס שמחת בית השואבה בנחלה בהנחייתו של הרב זוננפלד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כמנחה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27523 התוועדות לרגל ג' תמוז בהנחייתו של הרב זוננפלד], {{שטורעם}}. [https://col.org.il/news/2511 התוועדות לרגל י"ט כסליו בהנחייתו של הרב זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}} וכן כנואם{{הערה|[https://col.org.il/news/9546 הרב זוננפלד נואם בהתוועדות י' שבט בנחלת הרב חב"ד]. {{חב"ד און ליין}} [https://chabad.info/news/685732/ הרב זוננפלד משתתף בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז] {{אינפו}}.}}, ומוזמן להנחיית התוועדויות וכנסים רבים. ומשמש גם כמשפיע מתוועד, ומרב להתוועד עם קהלים רבים. <br />
<br />
וכן מסר ומוסר ריבוי שיעורים ודברי תורה{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93 ראה כאן סירטונים של דברי תורה שמוסר בשיעור הדף היומי]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כגון שיעור שבועי ב'[[עין יעקב]]', שהיה מוסר בבית הכנסת המרכזי בנחלה, במשך תקופה ארוכה. <br />
<br />
בתקופת הקורונה הקימו כמה ממשפחות החסידים בקרית מלאכי אוהל של בית כנסת, ובו מתקיימות תפילות בשבתות וימים טובים. הרב זוננפלד משמש כמשפיע של בית כנסת זה, ומוסר בו שיעורי תורה שונים.<br />
<br />
לקראת חג סוכות מייבא ומוכר סטים של ד' מינים לכל תושבי נחלת הר חב"ד, ובכך ממשיך את מורשת משפחתו עוד מימי זקנו רבי יוסף חיים זוננפלד{{הערה|[https://col.org.il/news/7117 כתבה בעיתון יום ליום על אתרוגי משפחת זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
הרב זוננפלד ידוע כבעל שם טוב, מעמודי התווך של נחלת הר חב"ד, ומוכר בין תושבי הנחלה. וכן ידוע בפועלו הרב, בהשפעה וקירוב אנשים ליהדות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו'''<br />
*בנו, הרב יחיאל זלמן - קריית מלאכי<br />
*בנו, הרב אליעזר - ר"מ ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק - [[כפר חב"ד]]<br />
'''חתניו'''<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח ראשי לקייב, [[אוקראינה]]<br />
*חתנו, הרב [[אשר מרדכי שניאורסון]] - שליח הרבי ל[[נס ציונה]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף ריבקין (איש תקשורת והפקות)]] - כפר חב"ד, מנהל אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*חתנו, הרב חיים עזרא פרידמן - שליח הרבי ל[[רוסטוב]], [[רוסיה]]<br />
*חתנו, הרב [[יעקב יהודה הופמן]] - איש כשרות בכיר, קריית מלאכי<br />
*חתנו, הרב אלחנן שפינר - בית דגן<br />
*חתנו, הרב [[שלמה חיים ריבקין]] - מפיק, צלם ובמאי, [[קראון הייטס]]<br />
*חתנו, הרב [[דובער לוין]] - שליח הרבי לנורמנדי, [[צרפת]]<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן שמואל ריבקין - כפר חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זוננפלד שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=555147שמעון זוננפלד2022-07-17T18:07:00Z<p>נחום: ביטול גרסה 555040 של שמואל חיים (שיחה)</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=שמעון זוננפלד<br />
|תמונה=[[קובץ:שמעון זוננפלד.png|ממוזער|מרכז|הרב זוננפלד נואם בהתוועדות [[ג' תמוז]]]]<br />
<br />
|תאריך לידה=ח' אייר תשי"א<br />
|מקום לידה=ירושלים<br />
|מדינה=ישראל<br />
|מקום מגורים=נחלת הר חב"ד<br />
|השתייכות=חסידות חב"ד<br />
|תחומי עיסוק=משפיע. סופר סת"ם. מנחה. חבר בוועד המוספין והטהרה. מוסר שיעורים.<br />
|בת זוג=מרת חנה<br />
|אב=יחיאל זלמן<br />
|אם=רעכיל<br />
|מספר צאצאים=12<br />
<br />
}}<br />
הרב '''שמעון זוננפלד''' (יליד שנת [[ה'תשי"א]], 1951), הינו חסיד [[חב"ד]], מנחה, מוסר שיעורים, מוותיקי תושבי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומראשי [[וועד המוסיפין]]. משמש כמשפיע של בית כנסת בקרית מלאכי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' אייר]] שנת [[תשי"א]], בשכונת בתי אונגרין, במאה שערים שב[[ירושלים]], לאביו הרב יחיאל זלמן, גביר ידוע אז, נכדו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]], ולאמו מרת רעכיל לבית משפחת וואלס, נכדתו של רבי אברהם שאג-צוובנר.<br />
<br />
שורשיו הם ירושלמים, וסבותיו הקימו את ירושלים החרדית של מחוץ לחומות, ואת צעירותו העביר בתוככי שכונת בתי אונגרין ומאה שערים, כחלק מחוגי השמרנים, ולמד בתלמוד תורה עץ חיים במאה שערים. משם עבר ללמוד בתלמוד תורה חב"ד, ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]. בבחרותו למד תקופה בישיבת חברון, אך לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], שהשתכנה אז ברחוב מאה שערים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחר שנת הקבוצה, חזר ללמוד בישיבת תורת אמת, למשך עוד כשנתיים.<br />
<br />
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשל"ד]], נשא את מרת חנה (מורה לשעבר מתוועדת ומייסדת שיעורים), בתו של הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]]. החופה התקיימה בחצר 770. בחודשים הראשונים לאחר נישואיו, התגורר בקראון הייטס, ולמד בכולל. <br />
<br />
לאחר מכן רצה לעלות לארץ הקודש, וכתב על כך לרבי, וקיבל כמענה ברכה מהרבי על כך. הרבי אף הוסיף שכדאי להתגורר באחד מריכוזי חב"ד בארץ. לאחר התלבטות החליט לעבור להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], שהייתה אז בשנותיה הראשונות, ועזר רבות להתפתחותה של הנחלה ומוסדותיה.<br />
<br />
==עיסוקיו ופועלו==<br />
בשנותיו הראשונות למד בכולל בנחלה, ולאחר תקופה קצרה התחיל לעבוד בבית הספר למלאכה בנחלה, בהתחלה בתור מדריך, ולאחר מכן גם בתור מנהל פנימייה, ובעיקר כמחנך. בבית הספר למלאכה עבד במשך כשלושים שנה, וחינך עשרות תלמידים. במשך תקופה ארוכה שימש כ[[משפיע]], וכן כ[[משגיח]] ב[[ישיבת בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב זוננפלד חבר, ומראשי [[וועד המוסיפין]]{{הערה|האחראי להוספה רוחנית של כלל תושבי נחלת הר חב"ד.}}, ופועל רבות במטעם ארגון זה. בנוסף חבר גם בוועדת הטהרה בנחלה{{הערה|האחראית לבניית [[מקווה|מקוואות]] ושמירת הטהרה בשכונה.}}. מנהל בפועל, את [[גמ"ח]] השמחות, ע"ש [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בנחלה. עוסק בין היתר כסופר [[סת"ם]], ומשווק ס"ת, ובעיקר תפילין ומזוזות{{הערה|[https://col.org.il/news/54318 ספר תורה שכתב הרב זוננפלד הוכנס בכפר חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
ידוע כפה מפיק מרגליות ומראשי המדברים, ומשמש באירועים הקהילתיים, כגון [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/50231 כנס שמחת בית השואבה בנחלה בהנחייתו של הרב זוננפלד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כמנחה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27523 התוועדות לרגל ג' תמוז בהנחייתו של הרב זוננפלד], {{שטורעם}}. [https://col.org.il/news/2511 התוועדות לרגל י"ט כסליו בהנחייתו של הרב זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}} וכן כנואם{{הערה|[https://col.org.il/news/9546 הרב זוננפלד נואם בהתוועדות י' שבט בנחלת הרב חב"ד]. {{חב"ד און ליין}} [https://chabad.info/news/685732/ הרב זוננפלד משתתף בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז] {{אינפו}}.}}, ומוזמן להנחיית התוועדויות וכנסים רבים. <br />
<br />
וכן מסר ומוסר ריבוי שיעורים ודברי תורה{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93 ראה כאן סירטונים של דברי תורה שמוסר בשיעור הדף היומי]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כגון שיעור שבועי ב'[[עין יעקב]]', שהיה מוסר בבית הכנסת המרכזי בנחלה, במשך תקופה ארוכה. <br />
<br />
בתקופת הקורונה הקימו כמה ממשפחות החסידים בקרית מלאכי אוהל של בית כנסת, ובו מתקיימות תפילות בשבתות וימים טובים. הרב זוננפלד משמש כמשפיע של בית כנסת זה, ומוסר בו שיעורי תורה שונים.<br />
<br />
לקראת חג סוכות מייבא ומוכר סטים של ד' מינים לכל תושבי נחלת הר חב"ד, ובכך ממשיך את מורשת משפחתו עוד מימי זקנו רבי יוסף חיים זוננפלד{{הערה|[https://col.org.il/news/7117 כתבה בעיתון יום ליום על אתרוגי משפחת זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
הרב זוננפלד ידוע כבעל שם טוב, מעמודי התווך של נחלת הר חב"ד, ומוכר בין תושבי הנחלה. וכן ידוע בפועלו הרב, בהשפעה וקירוב אנשים ליהדות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו'''<br />
*בנו, הרב יחיאל זלמן - קריית מלאכי<br />
*בנו, הרב אליעזר - ר"מ ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק - [[כפר חב"ד]]<br />
'''חתניו'''<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח ראשי לקייב, [[אוקראינה]]<br />
*חתנו, הרב [[אשר מרדכי שניאורסון]] - שליח הרבי ל[[נס ציונה]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף ריבקין (איש תקשורת והפקות)]] - כפר חב"ד, מנהל אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*חתנו, הרב חיים עזרא פרידמן - שליח הרבי ל[[רוסטוב]], [[רוסיה]]<br />
*חתנו, הרב [[יעקב יהודה הופמן]] - איש כשרות בכיר, קריית מלאכי<br />
*חתנו, הרב אלחנן שפינר - בית דגן<br />
*חתנו, הרב [[שלמה חיים ריבקין]] - מפיק, צלם ובמאי, [[קראון הייטס]]<br />
*חתנו, הרב [[דובער לוין]] - שליח הרבי לנורמנדי, [[צרפת]]<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן שמואל ריבקין - כפר חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זוננפלד שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=554998שמעון זוננפלד2022-07-17T13:54:35Z<p>נחום: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=שמעון זוננפלד<br />
|תמונה=[[קובץ:שמעון זוננפלד.png|ממוזער|מרכז|הרב זוננפלד נואם בהתוועדות [[ג' תמוז]]]]<br />
<br />
|תאריך לידה=ח' אייר תשי"א<br />
|מקום לידה=ירושלים<br />
|מדינה=ישראל<br />
|מקום מגורים=נחלת הר חב"ד<br />
|השתייכות=חסידות חב"ד<br />
|תחומי עיסוק=משפיע. סופר סת"ם. מנחה. חבר בוועד המוספין והטהרה. מוסר שיעורים.<br />
|בת זוג=מרת חנה<br />
|אב=יחיאל זלמן<br />
|אם=רעכיל<br />
|מספר צאצאים=12<br />
<br />
}}<br />
הרב '''שמעון זוננפלד''' (יליד שנת [[ה'תשי"א]], 1951), הינו חסיד [[חב"ד]], מנחה, מוסר שיעורים, מוותיקי תושבי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומראשי [[וועד המוסיפין]]. משמש כמשפיע של בית כנסת בקרית מלאכי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' אייר]] שנת [[תשי"א]], בשכונת בתי אונגרין, במאה שערים שב[[ירושלים]], לאביו הרב יחיאל זלמן, גביר ידוע אז, נכדו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]], ולאמו מרת רעכיל לבית משפחת וואלס, נכדתו של רבי אברהם שאג-צוובנר.<br />
<br />
שורשיו הם ירושלמים, וסבותיו הקימו את ירושלים החרדית של מחוץ לחומות, ואת צעירותו העביר בתוככי שכונת בתי אונגרין ומאה שערים, כחלק מחוגי השמרנים, ולמד בתלמוד תורה עץ חיים במאה שערים. משם עבר ללמוד בתלמוד תורה חב"ד, ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]. בבחרותו למד תקופה בישיבת חברון, אך לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], שהשתכנה אז ברחוב מאה שערים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחר שנת הקבוצה, חזר ללמוד בישיבת תורת אמת, למשך עוד כשנתיים.<br />
<br />
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשל"ד]], נשא את מרת חנה (מורה לשעבר מתוועדת ומייסדת שיעורים), בתו של הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]]. החופה התקיימה בחצר 770. בחודשים הראשונים לאחר נישואיו, התגורר בקראון הייטס, ולמד בכולל. <br />
<br />
לאחר מכן רצה לעלות לארץ הקודש, וכתב על כך לרבי, וקיבל כמענה ברכה מהרבי על כך. הרבי אף הוסיף שכדאי להתגורר באחד מריכוזי חב"ד בארץ. לאחר התלבטות החליט לעבור להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], שהייתה אז בשנותיה הראשונות, ועזר רבות להתפתחותה של הנחלה ומוסדותיה.<br />
<br />
==עיסוקיו ופועלו==<br />
בשנותיו הראשונות למד בכולל בנחלה, ולאחר תקופה קצרה התחיל לעבוד בבית הספר למלאכה בנחלה, בהתחלה בתור מדריך, ולאחר מכן גם בתור מנהל פנימייה, ובעיקר כמחנך. בבית הספר למלאכה עבד במשך כשלושים שנה, וחינך עשרות תלמידים. במשך תקופה ארוכה שימש כ[[משפיע]], וכן כ[[משגיח]] ב[[ישיבת בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב זוננפלד חבר, ומראשי [[וועד המוסיפין]]{{הערה|האחראי להוספה רוחנית של כלל תושבי נחלת הר חב"ד.}}, ופועל רבות במטעם ארגון זה. בנוסף חבר גם בוועדת הטהרה בנחלה{{הערה|האחראית לבניית [[מקווה|מקוואות]] ושמירת הטהרה בשכונה.}}. מנהל בפועל, את [[גמ"ח]] השמחות, ע"ש [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בנחלה. עוסק בין היתר כסופר [[סת"ם]], ומשווק ס"ת, ובעיקר תפילין ומזוזות{{הערה|[https://col.org.il/news/54318 ספר תורה שכתב הרב זוננפלד הוכנס בכפר חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
ידוע כפה מפיק מרגליות ומראשי המדברים, ומשמש באירועים הקהילתיים, כגון [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/50231 כנס שמחת בית השואבה בנחלה בהנחייתו של הרב זוננפלד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כמנחה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27523 התוועדות לרגל ג' תמוז בהנחייתו של הרב זוננפלד], {{שטורעם}}. [https://col.org.il/news/2511 התוועדות לרגל י"ט כסליו בהנחייתו של הרב זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}} וכן כנואם{{הערה|[https://col.org.il/news/9546 הרב זוננפלד נואם בהתוועדות י' שבט בנחלת הרב חב"ד]. {{חב"ד און ליין}} [https://chabad.info/news/685732/ הרב זוננפלד משתתף בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז] {{אינפו}}.}}, ומוזמן להנחיית התוועדויות וכנסים רבים. <br />
<br />
וכן מסר ומוסר ריבוי שיעורים ודברי תורה{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93 ראה כאן סירטונים של דברי תורה שמוסר בשיעור הדף היומי]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כגון שיעור שבועי ב'[[עין יעקב]]', שהיה מוסר בבית הכנסת המרכזי בנחלה, במשך תקופה ארוכה. <br />
<br />
בתקופת הקורונה הקימו כמה ממשפחות החסידים בקרית מלאכי אוהל של בית כנסת, ובו מתקיימות תפילות בשבתות וימים טובים. הרב זוננפלד משמש כמשפיע של בית כנסת זה, ומוסר בו שיעורי תורה שונים.<br />
<br />
לקראת חג סוכות מייבא ומוכר סטים של ד' מינים לכל תושבי נחלת הר חב"ד, ובכך ממשיך את מורשת משפחתו עוד מימי זקנו רבי יוסף חיים זוננפלד{{הערה|[https://col.org.il/news/7117 כתבה בעיתון יום ליום על אתרוגי משפחת זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
הרב זוננפלד ידוע כבעל שם טוב, מעמודי התווך של נחלת הר חב"ד, ומוכר בין תושבי הנחלה. וכן ידוע בפועלו הרב, בהשפעה וקירוב אנשים ליהדות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו'''<br />
*בנו, הרב יחיאל זלמן - קריית מלאכי<br />
*בנו, הרב אליעזר - ר"מ ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק - [[כפר חב"ד]]<br />
'''חתניו'''<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח ראשי לקייב, [[אוקראינה]]<br />
*חתנו, הרב [[אשר מרדכי שניאורסון]] - שליח הרבי ל[[נס ציונה]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף ריבקין (איש תקשורת והפקות)]] - כפר חב"ד, מנהל אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*חתנו, הרב חיים עזרא פרידמן - שליח הרבי ל[[רוסטוב]], [[רוסיה]]<br />
*חתנו, הרב [[יעקב יהודה הופמן]] - איש כשרות בכיר, קריית מלאכי<br />
*חתנו, הרב אלחנן שפינר - בית דגן<br />
*חתנו, הרב [[שלמה חיים ריבקין]] - מפיק, צלם ובמאי, [[קראון הייטס]]<br />
*חתנו, הרב [[דובער לוין]] - שליח הרבי לנורמנדי, [[צרפת]]<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן שמואל ריבקין - כפר חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זוננפלד שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=554991שמעון זוננפלד2022-07-17T13:47:55Z<p>נחום: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=שמעון זוננפלד<br />
|תמונה=[[קובץ:שמעון זוננפלד.png|ממוזער|מרכז]]<br />
|תיאור=הרב זוננפלד נואם בהתוועדות [[ג' תמוז]]<br />
|תאריך לידה=ח' אייר תשי"א<br />
|מקום לידה=ירושלים<br />
|מדינה=ישראל<br />
|מקום מגורים=נחלת הר חב"ד<br />
|השתייכות=חסידות חב"ד<br />
|תחומי עיסוק=משפיע. סופר סת"ם. מנחה. חבר בוועד המוספין והטהרה. מוסר שיעורים.<br />
|בת זוג=מרת חנה<br />
|אב=יחיאל זלמן<br />
|אם=רעכיל<br />
|מספר צאצאים=12<br />
<br />
}}<br />
הרב '''שמעון זוננפלד''' (יליד שנת [[ה'תשי"א]], 1951), הינו חסיד [[חב"ד]], מנחה, מוסר שיעורים, מוותיקי תושבי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומראשי [[וועד המוסיפין]]. משמש כמשפיע של בית כנסת בקרית מלאכי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' אייר]] שנת [[תשי"א]], בשכונת בתי אונגרין, במאה שערים שב[[ירושלים]], לאביו הרב יחיאל זלמן, גביר ידוע אז, נכדו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]], ולאמו מרת רעכיל לבית משפחת וואלס, נכדתו של רבי אברהם שאג-צוובנר.<br />
<br />
שורשיו הם ירושלמים, וסבותיו הקימו את ירושלים החרדית של מחוץ לחומות, ואת צעירותו העביר בתוככי שכונת בתי אונגרין ומאה שערים, כחלק מחוגי השמרנים, ולמד בתלמוד תורה עץ חיים במאה שערים. משם עבר ללמוד בתלמוד תורה חב"ד, ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]. בבחרותו למד תקופה בישיבת חברון, אך לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], שהשתכנה אז ברחוב מאה שערים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחר שנת הקבוצה, חזר ללמוד בישיבת תורת אמת, למשך עוד כשנתיים.<br />
<br />
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשל"ד]], נשא את מרת חנה (מורה לשעבר מתוועדת ומייסדת שיעורים), בתו של הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]]. החופה התקיימה בחצר 770. בחודשים הראשונים לאחר נישואיו, התגורר בקראון הייטס, ולמד בכולל. <br />
<br />
לאחר מכן רצה לעלות לארץ הקודש, וכתב על כך לרבי, וקיבל כמענה ברכה מהרבי על כך. הרבי אף הוסיף שכדאי להתגורר באחד מריכוזי חב"ד בארץ. לאחר התלבטות החליט לעבור להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], שהייתה אז בשנותיה הראשונות, ועזר רבות להתפתחותה של הנחלה ומוסדותיה.<br />
<br />
==עיסוקיו ופועלו==<br />
בשנותיו הראשונות למד בכולל בנחלה, ולאחר תקופה קצרה התחיל לעבוד בבית הספר למלאכה בנחלה, בהתחלה בתור מדריך, ולאחר מכן גם בתור מנהל פנימייה, ובעיקר כמחנך. בבית הספר למלאכה עבד במשך כשלושים שנה, וחינך עשרות תלמידים. במשך תקופה ארוכה שימש כ[[משפיע]], וכן כ[[משגיח]] ב[[ישיבת בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב זוננפלד חבר, ומראשי [[וועד המוסיפין]]{{הערה|האחראי להוספה רוחנית של כלל תושבי נחלת הר חב"ד.}}, ופועל רבות במטעם ארגון זה. בנוסף חבר גם בוועדת הטהרה בנחלה{{הערה|האחראית לבניית [[מקווה|מקוואות]] ושמירת הטהרה בשכונה.}}. מנהל בפועל, את [[גמ"ח]] השמחות, ע"ש [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בנחלה. עוסק בין היתר כסופר [[סת"ם]], ומשווק ס"ת, ובעיקר תפילין ומזוזות{{הערה|[https://col.org.il/news/54318 ספר תורה שכתב הרב זוננפלד הוכנס בכפר חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
ידוע כפה מפיק מרגליות ומראשי המדברים, ומשמש באירועים הקהילתיים, כגון [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/50231 כנס שמחת בית השואבה בנחלה בהנחייתו של הרב זוננפלד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כמנחה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27523 התוועדות לרגל ג' תמוז בהנחייתו של הרב זוננפלד], {{שטורעם}}. [https://col.org.il/news/2511 התוועדות לרגל י"ט כסליו בהנחייתו של הרב זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}} וכן כנואם{{הערה|[https://col.org.il/news/9546 הרב זוננפלד נואם בהתוועדות י' שבט בנחלת הרב חב"ד]. {{חב"ד און ליין}} [https://chabad.info/news/685732/ הרב זוננפלד משתתף בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז] {{אינפו}}.}}, ומוזמן להנחיית התוועדויות וכנסים רבים. <br />
<br />
וכן מסר ומוסר ריבוי שיעורים ודברי תורה{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93 ראה כאן סירטונים של דברי תורה שמוסר בשיעור הדף היומי]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כגון שיעור שבועי ב'[[עין יעקב]]', שהיה מוסר בבית הכנסת המרכזי בנחלה, במשך תקופה ארוכה. <br />
<br />
בתקופת הקורונה הקימו כמה ממשפחות החסידים בקרית מלאכי אוהל של בית כנסת, ובו מתקיימות תפילות בשבתות וימים טובים. הרב זוננפלד משמש כמשפיע של בית כנסת זה, ומוסר בו שיעורי תורה שונים.<br />
<br />
לקראת חג סוכות מייבא ומוכר סטים של ד' מינים לכל תושבי נחלת הר חב"ד, ובכך ממשיך את מורשת משפחתו עוד מימי זקנו רבי יוסף חיים זוננפלד{{הערה|[https://col.org.il/news/7117 כתבה בעיתון יום ליום על אתרוגי משפחת זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
הרב זוננפלד ידוע כבעל שם טוב, מעמודי התווך של נחלת הר חב"ד, ומוכר בין תושבי הנחלה. וכן ידוע בפועלו הרב, בהשפעה וקירוב אנשים ליהדות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו'''<br />
*בנו, הרב יחיאל זלמן - קריית מלאכי<br />
*בנו, הרב אליעזר - ר"מ ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק - [[כפר חב"ד]]<br />
'''חתניו'''<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח ראשי לקייב, [[אוקראינה]]<br />
*חתנו, הרב [[אשר מרדכי שניאורסון]] - שליח הרבי ל[[נס ציונה]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף ריבקין (איש תקשורת והפקות)]] - כפר חב"ד, מנהל אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*חתנו, הרב חיים עזרא פרידמן - שליח הרבי ל[[רוסטוב]], [[רוסיה]]<br />
*חתנו, הרב [[יעקב יהודה הופמן]] - איש כשרות בכיר, קריית מלאכי<br />
*חתנו, הרב אלחנן שפינר - בית דגן<br />
*חתנו, הרב [[שלמה חיים ריבקין]] - מפיק, צלם ובמאי, [[קראון הייטס]]<br />
*חתנו, הרב [[דובער לוין]] - שליח הרבי לנורמנדי, [[צרפת]]<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן שמואל ריבקין - כפר חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זוננפלד שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=554973שמעון זוננפלד2022-07-17T12:56:18Z<p>נחום: עריכה</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
| שם =שמעון זוננפלד<br />
| תמונה =[[קובץ:שמעון זוננפלד.png|ממוזער]]<br />
| תיאור =הרב זוננפלד נואם בהתוועדות [[ג' תמוז]]<br />
| תאריך לידה =ח' אייר תשי"א<br />
| מקום לידה =ירושלים<br />
| מדינה =ישראל<br />
| מקום מגורים =נחלת הר חב"ד<br />
| השתייכות =חסידות חב"ד<br />
| תחומי עיסוק =סופר סת"ם. מנחה. חבר בוועד המוספין והטהרה. מוסר שיעורים.<br />
| בת זוג =מרת חנה<br />
| אב =יחיאל זלמן<br />
| אם =רעכיל<br />
| מספר צאצאים = 12<br />
<br />
}}<br />
הרב '''שמעון זוננפלד''' (יליד שנת [[ה'תשי"א]], 1951), הינו חסיד [[חב"ד]], מנחה, מוסר שיעורים, מוותיקי תושבי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומראשי [[וועד המוסיפין]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' אייר]] שנת [[תשי"א]], בשכונת בתי אונגרין, במאה שערים שב[[ירושלים]], לאביו הרב יחיאל זלמן, גביר ידוע אז, נכדו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]], ולאמו מרת רעכיל לבית משפחת וואלס, נכדתו של רבי אברהם שאג-צוובנר.<br />
<br />
שורשיו הם ירושלמים, וסבותיו הקימו את ירושלים החרדית של מחוץ לחומות, ואת צעירותו העביר בתוככי שכונת בתי אונגרין ומאה שערים, כחלק מחוגי השמרנים, ולמד בתלמוד תורה עץ חיים במאה שערים. משם עבר ללמוד בתלמוד תורה חב"ד, ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]. בבחרותו למד תקופה בישיבת חברון, אך לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], שהשתכנה אז ברחוב מאה שערים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחר שנת הקבוצה, חזר ללמוד בישיבת תורת אמת, למשך עוד כשנתיים.<br />
<br />
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשל"ד]], נשא את מרת חנה (מורה לשעבר מתוועדת ומייסדת שיעורים), בתו של הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]]. החופה התקיימה בחצר 770. בחודשים הראשונים לאחר נישואיו, התגורר בקראון הייטס, ולמד בכולל. <br />
<br />
לאחר מכן רצה לעלות לארץ הקודש, וכתב על כך לרבי, וקיבל כמענה ברכה מהרבי על כך. הרבי אף הוסיף שכדאי להתגורר באחד מריכוזי חב"ד בארץ. לאחר התלבטות החליט לעבור להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], שהייתה אז בשנותיה הראשונות, ועזר רבות להתפתחותה של הנחלה ומוסדותיה.<br />
<br />
==עיסוקיו ופועלו==<br />
בשנותיו הראשונות למד בכולל בנחלה, ולאחר תקופה קצרה התחיל לעבוד בבית הספר למלאכה בנחלה, בהתחלה בתור מדריך, ולאחר מכן גם בתור מנהל פנימייה, ובעיקר כמחנך. בבית הספר למלאכה עבד במשך כשלושים שנה, וחינך עשרות תלמידים. במשך תקופה ארוכה שימש כ[[משפיע]], וכן כ[[משגיח]] ב[[ישיבת בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב זוננפלד חבר, ומראשי [[וועד המוסיפין]]{{הערה|האחראי להוספה רוחנית של כלל תושבי נחלת הר חב"ד.}}, ופועל רבות במטעם ארגון זה. בנוסף חבר גם בוועדת הטהרה בנחלה{{הערה|האחראית לבניית [[מקווה|מקוואות]] ושמירת הטהרה בשכונה.}}. מנהל בפועל, את [[גמ"ח]] השמחות, ע"ש [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בנחלה. עוסק בין היתר כסופר [[סת"ם]], ומשווק ס"ת, ובעיקר תפילין ומזוזות{{הערה|[https://col.org.il/news/54318 ספר תורה שכתב הרב זוננפלד הוכנס בכפר חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
ידוע כפה מפיק מרגליות ומראשי המדברים, ומשמש באירועים הקהילתיים, כגון [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/50231 כנס שמחת בית השואבה בנחלה בהנחייתו של הרב זוננפלד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כמנחה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27523 התוועדות לרגל ג' תמוז בהנחייתו של הרב זוננפלד], {{שטורעם}}. [https://col.org.il/news/2511 התוועדות לרגל י"ט כסליו בהנחייתו של הרב זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}} וכן כנואם{{הערה|[https://col.org.il/news/9546 הרב זוננפלד נואם בהתוועדות י' שבט בנחלת הרב חב"ד]. {{חב"ד און ליין}} [https://chabad.info/news/685732/ הרב זוננפלד משתתף בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז] {{אינפו}}.}}, ומוזמן להנחיית התוועדויות וכנסים רבים. <br />
<br />
וכן מסר ומוסר ריבוי שיעורים ודברי תורה{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93 ראה כאן סירטונים של דברי תורה שמוסר בשיעור הדף היומי]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כגון שיעור שבועי ב'[[עין יעקב]]', שהיה מוסר בבית הכנסת המרכזי בנחלה, במשך תקופה ארוכה. <br />
<br />
לקראת חג סוכות מייבא ומוכר סטים של ד' מינים לכל תושבי נחלת הר חב"ד, ובכך ממשיך את מורשת משפחתו עוד מימי זקנו רבי יוסף חיים זוננפלד{{הערה|[https://col.org.il/news/7117 כתבה בעיתון יום ליום על אתרוגי משפחת זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
הרב זוננפלד ידוע כבעל שם טוב, מעמודי התווך של נחלת הר חב"ד, ומוכר בין תושבי הנחלה. וכן ידוע בפועלו הרב, בהשפעה וקירוב אנשים ליהדות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו'''<br />
*בנו, הרב יחיאל זלמן - קריית מלאכי<br />
*בנו, הרב אליעזר - ר"מ ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק - [[כפר חב"ד]]<br />
'''חתניו'''<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח ראשי לקייב, [[אוקראינה]]<br />
*חתנו, הרב [[אשר מרדכי שניאורסון]] - שליח הרבי ל[[נס ציונה]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף ריבקין (איש תקשורת והפקות)]] - כפר חב"ד, מנהל אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*חתנו, הרב חיים עזרא פרידמן - שליח הרבי ל[[רוסטוב]], [[רוסיה]]<br />
*חתנו, הרב [[יעקב יהודה הופמן]] - איש כשרות בכיר, קריית מלאכי<br />
*חתנו, הרב אלחנן שפינר - בית דגן<br />
*חתנו, הרב [[שלמה חיים ריבקין]] - מפיק, צלם ובמאי, [[קראון הייטס]]<br />
*חתנו, הרב [[דובער לוין]] - שליח הרבי לנורמנדי, [[צרפת]]<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן שמואל ריבקין - כפר חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זוננפלד שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99_(%D7%A9%D7%A0%D7%92%D7%97%D7%90%D7%99)&diff=554615מאיר אשכנזי (שנגחאי)2022-07-16T19:36:03Z<p>נחום: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אשכנזי מאיר (2).JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר אשכנזי בצעירותו]]<br />
{{מפנה|מאיר אשכנזי|רבו של כפר חב"ד|מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)}}<br />
<br />
הרב '''מאיר אשכנזי''' ([[כ"ה כסלו]] [[תרנ"ב]] - [[כ"ו אב]] [[תשי"ד]]) שימש במשך כעשרים שנים ברבנות ב[[שנחאי]]. היה 'איש מסירות נפש' וחסיד מופלג.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:מאיר אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הרב מאיר אשכנזי]]<br />
===צעירותו ונשואיו===<br />
נולד ביום ראשון של [[חנוכה]], [[כ"ה בכסלו]] [[תרנ"ב]], בעיר צ'רניהיב להוריו - הרב שניאור זלמן אשכנזי ומרת קיילא (לבית זיסלין), שניהם מגזע [[חסידי חב"ד]].<br />
<br />
בגיל 15 עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שם למד כשנה, ונאלץ לעזוב מאחר שחלה במחלת ה'טיפוס', אך בזמן מועט זה הספיק לשאוב את רוח הישיבה ונהיה ל'[[תמים]]' מן המניין.<br />
<br />
הרב אשכנזי קיבל [[סמיכה]] לרבנות, מהרב [[צבי תומרקין]] (אחיו של הרב [[יוסף תומרקין]]), ומרב עירו, וחמיו לעתיד, הרב [[חיים אליעזר סולובייצ'יק]]. בשנת [[תרע"ד]], בא בקשרי השידוכין עם מרת טייבע ליבא, בתו של הרב סולובייצ'יק אך ה[[נישואין]] נדחו מחמת גיוסו לצבא הרוסי בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]]. לאחר השתמטותו מן הצבא, נתמנה לרב בעיר ולדיווסטוק, עוד לפני חתונתו. מחמת התפשטות תנועת הקומוניסטים, ברחה משפחת חמיו לעיר חרבין שבמנצ'וריה, שם בשנת [[תרע"ז]] נישא. לאחר נישואיו חזר לעיר רבנותו ולדיווסטוק, להמשיך את תקופת רבנותו. שם כיהן כרב במשך שבע שנים עד לשנת [[תרפ"ו]].<br />
<br />
===רב בשנחאי===<br />
לאחר קבלת אישורים לעזיבת [[ברית המועצות]], תכנן לקבל משרת רבנות ב[[בוסטון]], שב[[ארצות הברית]], אלא שבעודו עסוק בהכנות לנסיעה, הגיעה אליו בקשה לכהן כרב הקהילה האשכנזית ב[[שנחאי]] שבסין. בני הקהילה התחננו אליו באגרת ששלחו, שיקבל על עצמו את משרת הרבנות המוצעת על ידם. הרב אשכנזי ידע את מצבה העגום של הקהילה בשנחאי, קהילה של יוצאי [[רוסיה]] שרובם התרחקו משמירת מצוות, ולאחר לבטים לא קלים החליט לקבל על עצמו את עול הרבנות בשנחאי.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ו]] מונה לרבה של שנחאי, בה היו באותה עת שתי קהילות - ספרדית ואשכנזית. אל העיר הגיע עם הוריו, הרב שניאור זלמן אשכנזי ורעייתו ועם בני ביתו. עם הגיעו החל לבסס את חיי הקהילה על יסודות איתנים, בטבעו ובמזגו הנעים הצליח ליצור קשר ידידותי עם שתי הקהילות, כפי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו.<br />
<br />
כחסיד חב"ד ערך מפעם לפעם [[התוועדויות]] חסידיות בהן השתתפו חברי שתי הקהילות, אשכנזים וספרדים יחד. [[אדמו"ר הריי"צ]] ראה חשיבות גדולה בכך שרב חב"די מנהל בפועל את הקהילות היהודיות במקום נידח שכזה. מכתבים ובהם הוראות מיוחדות, שיגר הרבי אל הרב אשכנזי ואל בני הקהילות המקומיות. בין היתר ביקשו אדמו"ר הריי"צ לקבץ נדבות מהקהילה המקומית עבור ה"חדרים" והישיבות בברית המועצות. הרב אשכנזי אכן הקים ועד מיוחד מבני הקהילה האשכנזית שפעלו בנידון, התרומות נשלחו אל אדמו"ר הריי"צ, והרבי באגרותיו הודה לרב אשכנזי על התרומות שהשיג.<br />
<br />
בתקופה זו שימש גם כראש השיבה ב[[תומכי תמימים שנחאי]], כמו כן פעל שם רבות עבור הפליטים, ובמיוחד עבור תלמידי [[תומכי תמימים ווארשא]] ו[[תומכי תמימים אוטווצק]].<br />
<br />
בשנים קשות אלו קיבל הרב אשכנזי מענקים שונים מועד ההצלה בארצות הברית. בניגוד לדעת תורמי הוועד, החליט יו"ר הועד כי הכסף לא יגיע לידי תלמידי התמימים. מטעמי [[פיקוח נפש]], כיוון שה[[תמימים]] היו עלולים לגווע ברעב, בצירוף העובדה שהתורמים רצו שהכסף יגיע גם ל[[תומכי תמימים]], העביר הרב אשכנזי את הכסף גם לתמימים. בעקבות מעשהו, נתבע הרב אשכנזי לדין תורה בידי חוגי ועד ההצלה. כאשר לכל אורך הדין תורה הוא זוכה להדרכה מ[[רבותינו נשיאנו]].<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ד]] עלו הורי הרב אשכנזי לארץ הקודש, ועמם נכדם הרב [[משה אשכנזי]], שהחל ללמוד בישיבת '[[תורת אמת]]'. בעקבות התקשורת הגרועה בין ישראל לשנחאי בזמן המלחמה, לא נודע לרב אשכנזי על נישואי בנו, עד ללידת בנם השני.<br />
<br />
===מגיע לניו יורק===<br />
רק לאחר עזיבת אחרוני הפליטים, והמקומיים את שנחאי, בשנת [[תש"ט]], עזב את עיר רבנותו, ועבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], שבניו יורק. מאז היה הרב אשכנזי לדמות פעילה במוסדות חב"ד בקראון הייטס. הוא שימש כיו"ר [[ועד להחזקת המוסדות]] - [[מרכז לענייני חינוך]] ו[[מחנה ישראל]] וחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד]]. כמו כן, היה הרב אשכנזי מן החסידים הפעילים ב[[קבלת הנשיאות]] של [[הרבי]] לאחר [[י' שבט תש"י]], והיה ה[[חסיד]] הראשון שנכנס אליו ל[[יחידות]].<br />
<br />
הרב אשכנזי זכה לקירובים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].<br />
<br />
===פטירתו===<br />
ב[[יום רביעי]], [[כ"ו באב]] [[תשי"ד]], נפטר מתוך ייסורים לאחר מחלה קשה. בשיחת [[שבת]] [[פרשת ראה]], ארבעה ימים אחרי הפטירה, הזכיר [[הרבי]] את ר' מאיר והוסיף כי {{ציטוטון|מו"ח אדמו"ר כבר דאג והשתדל עבורו בכל המצטרך לו}}.<br />
<br />
כאשר נודע לבנו הרב [[משה אשכנזי]] כי [[ספר התורה של הרבי|ספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא]] נמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודש, קנה מהם את הספר בדמים מרובים ושלחו אל הרבי במתנה. על המעיל של הספר תורה כתב הקדשה לעילוי נשמת אביו "לע"נ הרב מאיר ב"ר שניאור זלמן ז"ל אשכנזי". הקדשה דומה נכתבה גם על הכתר המיוחד של הספר, אותו תרם מאוחר יותר.<br />
<br />
==אישיותו==<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר עליו: "א ליכטיגע צורה, א צורה וואס לייכט" [= "צורה מאירה", צורה שמאירה].<br />
<br />
הרב מרדכי לוברט, תלמיד ישיבה ששהה ב[[שנחאי]], כותב על הרב אשכנזי {{ציטוטון| הרב אשכנזי, יהודי [[תלמיד חכם]], מחסידי [[חב"ד]], [[רב]] מקורי כמו שהורגלנו בבית, זקנו ופיאותיו המלאים מעטרים את פניו ו[[טלית קטן]], גדולה מכסה את בגדיו העליונים, עצם מראהו נתן לנו חיזוק גדול... הרב אשכנזי היה אהוב ומקובל על כולם, בעל מידות טובות, ולב רחום...}}{{הערה|הרב מרדכי לוברט, '''ספר מלחמות יהודה - קדשים''', [[ניו יורק]], [[תש"ס]].}}.<br />
<br />
הרב [[שמחה עלברג]], יו"ר [[אגודת הרבנים]], כותב בספרו 'עיני העדה' העוסק בדמויותיהם של רבנים: {{ציטוטון|... ההגדרה הקולעת וההולמת אותו ביותר היא: "איש חסיד וטוב לב, שכל כוונתו לשם שמים" זו הייתה תכונתו הנפשית בה התבלט בין עולם הרבנים, כאשיות מפוארה.. עשרים ושלוש שנים היה הרב אשכנזי רב בשנגחאי בכל אותם שנים עסק בתורה בקדושה ובטהרה, קדושים היו ימיו וקדושים היו לילותיו.. כמה [[עבודת השם]] הייתה בכל תפילת שמונה עשה שלו בימי חול.. יהודי קדוש היה בשנגחאי, ושמו היה הרב מאיר אשכנזי..}}{{הערה|הרב שמחה עלברג, עיני העדה, כרך ג' עמוד א'רעו.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
* בנו, הרב [[משה אשכנזי]]<br />
* בתו, מרת מלכה מילנר אשת ר' צבי הירש מילנר<br />
* בתו, מרת אסתר פאנק<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30820 קהילה חסידית בסין / היסטוריה חב"דית] מתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
*יוסף אשכנזי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76389 הפרשיה נחשפת: התמימים בשנחאי הודרו מהסיוע] - פרק מהספר 'אוצר החסידים - ניו-יורק'.<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30501&st=&pgnum=33&hilite= השיעור הראשון שמסר בישיבת מזרח הרחוק שייסד בשנחאיי] {{PDF}} - מתוך [[אהלי שם]] גליון ו'.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אשכנזי, מאיר}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=554611שמעון זוננפלד2022-07-16T19:27:40Z<p>נחום: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמעון זוננפלד.png|ממוזער|הרב זוננפלד נואם בהתועדות [[ג תמוז]]]]<br />
הרב '''שמעון זוננפלד''' (יליד שנת [[ה'תשי"א]], 1951), הינו חסיד [[חב"ד]], מנחה, מוותיקי תושבי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומראשי [[וועד המוסיפין]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' אייר]] שנת [[תשי"א]], בשכונת בתי אונגרין, במאה שערים שב[[ירושלים]], לאביו הרב יחיאל זלמן, גביר ידוע אז, נכדו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]], ולאמו מרת רעכיל לבית משפחת וואלס, נכדתו של רבי אברהם שאג-צוובנר.<br />
<br />
שורשיו הם ירושלמים, וסבותיו הקימו את ירושלים החרדית של מחוץ לחומות, ואת צעירותו העביר בתוככי שכונת בתי אונגרין ומאה שערים, כחלק מחוגי השמרנים, ולמד בתלמוד תורה עץ חיים במאה שערים. משם עבר ללמוד בתלמוד תורה חב"ד, ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]. בבחרותו למד תקופה בישיבת חברון, אך לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], שהשתכנה אז ברחוב מאה שערים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחר שנת הקבוצה, חזר ללמוד בישיבת תורת אמת, למשך עוד כשנתיים.<br />
<br />
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשל"ד]], נשא את מרת חנה (מורה לשעבר מתוועדת ומייסדת שיעורים), בתו של הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]]. החופה התקיימה בחצר 770. בחודשים הראשונים לאחר נישואיו, התגורר בקראון הייטס, ולמד בכולל. <br />
<br />
לאחר מכן רצה לעלות לארץ הקודש, וכתב על כך לרבי, וקיבל כמענה ברכה מהרבי על כך. הרבי אף הוסיף שכדאי להתגורר באחד מריכוזי חב"ד בארץ. לאחר התלבטות החליט לעבור להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], שהייתה אז בשנותיה הראשונות, ועזר רבות להתפתחותה של הנחלה ומוסדותיה.<br />
<br />
==עיסוקיו ופועלו==<br />
בשנותיו הראשונות למד בכולל בנחלה, ולאחר תקופה קצרה התחיל לעבוד בבית הספר למלאכה בנחלה, בהתחלה בתור מדריך, ולאחר מכן גם בתור מנהל פנימייה, ובעיקר כמחנך. בבית הספר למלאכה עבד במשך כשלושים שנה, וחינך עשרות תלמידים. במשך תקופה ארוכה שימש כ[[משפיע]], וכן כ[[משגיח]] ב[[ישיבת בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב זוננפלד חבר, ומראשי [[וועד המוסיפין]]{{הערה|האחראי להוספה רוחנית של כלל תושבי נחלת הר חב"ד.}}, ופועל רבות במטעם ארגון זה. בנוסף חבר גם בוועדת הטהרה בנחלה{{הערה|האחראית לבניית [[מקווה|מקוואות]] ושמירת הטהרה בשכונה.}}. מנהל בפועל, את [[גמ"ח]] השמחות, ע"ש [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בנחלה. עוסק בין היתר כסופר [[סת"ם]], ומשווק ס"ת, ובעיקר תפילין ומזוזות{{הערה|[https://col.org.il/news/54318 ספר תורה שכתב הרב זוננפלד הוכנס בכפר חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
ידוע כפה מפיק מרגליות ומראשי המדברים, ומשמש באירועים הקהילתיים, כגון [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/50231 כנס שמחת בית השואבה בנחלה בהנחייתו של הרב זוננפלד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כמנחה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27523 התוועדות לרגל ג' תמוז בהנחייתו של הרב זוננפלד], {{שטורעם}}. [https://col.org.il/news/2511 התוועדות לרגל י"ט כסליו בהנחייתו של הרב זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}} וכן כנואם{{הערה|[https://col.org.il/news/9546 הרב זוננפלד נואם בהתוועדות י' שבט בנחלת הרב חב"ד]. {{חב"ד און ליין}} [https://chabad.info/news/685732/ הרב זוננפלד משתתף בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז] {{אינפו}}.}}, ומוזמן להנחיית התוועדויות וכנסים רבים. <br />
<br />
וכן מסר ומוסר ריבוי שיעורים ודברי תורה{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93 ראה כאן סירטונים של דברי תורה שמוסר בשיעור הדף היומי]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כגון שיעור שבועי ב'[[עין יעקב]]', שהיה מוסר בבית הכנסת המרכזי בנחלה, במשך תקופה ארוכה. <br />
<br />
לקראת חג סוכות מייבא ומוכר סטים של ד' מינים לכל תושבי נחלת הר חב"ד, ובכך ממשיך את מורשת משפחתו עוד מימי זקנו רבי יוסף חיים זוננפלד{{הערה|[https://col.org.il/news/7117 כתבה בעיתון יום ליום על אתרוגי משפחת זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
הרב זוננפלד ידוע כבעל שם טוב, מעמודי התווך של נחלת הר חב"ד, ומוכר בין תושבי הנחלה. וכן ידוע בפועלו הרב, בהשפעה וקירוב אנשים ליהדות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו'''<br />
*בנו, הרב יחיאל זלמן - קריית מלאכי<br />
*בנו, הרב אליעזר - ר"מ ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק - [[כפר חב"ד]]<br />
'''חתניו'''<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח ראשי לקייב, [[אוקראינה]]<br />
*חתנו, הרב [[אשר מרדכי שניאורסון]] - שליח הרבי ל[[נס ציונה]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף ריבקין (איש תקשורת והפקות)]] - כפר חב"ד, מנהל אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*חתנו, הרב חיים עזרא פרידמן - שליח הרבי ל[[רוסטוב]], [[רוסיה]]<br />
*חתנו, הרב [[יעקב יהודה הופמן]] - איש כשרות בכיר, קריית מלאכי<br />
*חתנו, הרב אלחנן שפינר - בית דגן<br />
*חתנו, הרב [[שלמה חיים ריבקין]] - מפיק, צלם ובמאי, [[קראון הייטס]]<br />
*חתנו, הרב [[דובער לוין]] - שליח הרבי לנורמנדי, [[צרפת]]<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן שמואל ריבקין - כפר חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זוננפלד שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=554609שמעון זוננפלד2022-07-16T19:07:42Z<p>נחום: הרחבה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמעון זוננפלד.png|ממוזער|הרב זוננפלד נואם בהתועדות [[ג תמוז]]]]<br />
הרב '''שמעון זוננפלד''' (יליד שנת [[ה'תשי"א]], 1951), הינו חסיד [[חב"ד]], מנחה, מוותיקי תושבי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומראשי [[וועד המוסיפין]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' אייר]] שנת [[תשי"א]], בשכונת בתי אונגרין, במאה שערים שב[[ירושלים]], לאביו הרב יחיאל זלמן, גביר ידוע אז, נכדו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]], ולאמו מרת רעכיל לבית משפחת וואלס, נכדתו של רבי אברהם שאג-צוובנר.<br />
<br />
בצעירותו למד בתלמוד תורה עץ חיים, במאה שערים, שהשתייך לחוגים השמרניים יותר, ומשם עבר ללמוד בתלמוד תורה חב"ד, ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]. בבחרותו למד בישיבת חברון, אך לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], שהשתכנה אז ברחוב מאה שערים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחר שנת הקבוצה, חזר ללמוד בישיבת תורת אמת, למשך עוד כשנתיים.<br />
<br />
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשל"ד]], נשא את מרת חנה (כיום אישת חינוך מתוועדת ומוסרת שיעורים), בתו של הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]]. החופה התקיימה בחצר 770. בחודשים הראשונים לאחר נישואיו, התגורר בקראון הייטס, ולמד בכולל. לאחר מכן רצה לעלות לארץ הקודש, וכתב על כך לרבי, וקיבל כמענה, ברכה מהרבי על כך, והרבי אף הוסיף שכדאי להתגורר באחד מריכוזי חב"ד בארץ. לאחר התלבטות החליטו לעבור להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], שהייתה אז בשנותיה הראשונות, ועזר רבות להתפתחותה של הנחלה ומוסדותיה.<br />
<br />
==עיסוקיו ופועלו==<br />
בשנותיו הראשונות למד בכולל בנחלה, ולאחר תקופה קצרה התחיל לעבוד בבית הספר למלאכה בנחלה, בהתחלה בתור מדריך, ולאחר מכן גם בתור מנהל פנימייה, ובעיקר כמחנך. בבית הספר למלאכה עבד במשך כשלושים שנה, וחינך עשרות תלמידים. במשך תקופה ארוכה שימש כ[[משפיע]], וכן כ[[משגיח]] ב[[ישיבת בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב זוננפלד חבר, ומראשי [[וועד המוסיפין]]{{הערה|האחראי להוספה רוחנית של כלל תושבי נחלת הר חב"ד.}}, ופועל רבות במטעם ארגון זה. בנוסף חבר גם בוועדת הטהרה בנחלה{{הערה|האחראית לבניית [[מקווה|מקוואות]] ושמירת הטהרה בשכונה.}}. מנהל בפועל, את [[גמ"ח]] השמחות, ע"ש [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בנחלה. עוסק בין היתר כסופר [[סת"ם]], ומשווק ס"ת, ובעיקר תפילין ומזוזות{{הערה|[https://col.org.il/news/54318 ספר תורה שכתב הרב זוננפלד הוכנס בכפר חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
ידוע כפה מפיק מרגליות ומראשי המדברים, ומשמש באירועים הקהילתיים, כגון [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/50231 כנס שמחת בית השואבה בנחלה בהנחייתו של הרב זוננפלד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כמנחה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27523 התוועדות לרגל ג' תמוז בהנחייתו של הרב זוננפלד], {{שטורעם}}. [https://col.org.il/news/2511 התוועדות לרגל י"ט כסליו בהנחייתו של הרב זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}} וכן כנואם{{הערה|[https://col.org.il/news/9546 הרב זוננפלד נואם בהתוועדות י' שבט בנחלת הרב חב"ד]. {{חב"ד און ליין}} [https://chabad.info/news/685732/ הרב זוננפלד משתתף בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז] {{אינפו}}.}}, ומוזמן להנחיית התוועדויות וכנסים רבים. <br />
<br />
וכן מסר ומוסר ריבוי שיעורים ודברי תורה{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93 ראה כאן סירטונים של דברי תורה שמוסר בשיעור הדף היומי]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כגון שיעור שבועי ב'[[עין יעקב]]', שהיה מוסר בבית הכנסת המרכזי בנחלה, במשך תקופה ארוכה. <br />
<br />
לקראת חג סוכות מייבא ומוכר סטים של ד' מינים לכל תושבי נחלת הר חב"ד, ובכך ממשיך את מורשת משפחתו עוד מימי זקנו רבי יוסף חיים זוננפלד{{הערה|[https://col.org.il/news/7117 כתבה בעיתון יום ליום על אתרוגי משפחת זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
הרב זוננפלד ידוע כבעל שם טוב, מעמודי התווך של נחלת הר חב"ד, ומוכר בין תושבי הנחלה. וכן ידוע בפועלו הרב, בהשפעה וקירוב אנשים ליהדות.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו'''<br />
*בנו, הרב יחיאל זלמן - קריית מלאכי<br />
*בנו, הרב אליעזר - ר"מ ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק - [[כפר חב"ד]]<br />
'''חתניו'''<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח ראשי לקייב, [[אוקראינה]]<br />
*חתנו, הרב [[אשר מרדכי שניאורסון]] - שליח הרבי ל[[נס ציונה]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף ריבקין (איש תקשורת והפקות)]] - כפר חב"ד, מנהל אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*חתנו, הרב חיים עזרא פרידמן - שליח הרבי ל[[רוסטוב]], [[רוסיה]]<br />
*חתנו, הרב [[יעקב יהודה הופמן]] - איש כשרות בכיר, קריית מלאכי<br />
*חתנו, הרב אלחנן שפינר - בית דגן<br />
*חתנו, הרב [[שלמה חיים ריבקין]] - מפיק, צלם ובמאי, [[קראון הייטס]]<br />
*חתנו, הרב [[דובער לוין]] - שליח הרבי לנורמנדי, [[צרפת]]<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן שמואל ריבקין - כפר חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זוננפלד שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=554313שמעון זוננפלד2022-07-14T19:23:07Z<p>נחום: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמעון זוננפלד.png|ממוזער|הרב זוננפלד נואם בהתועדות [[ג תמוז]]]]<br />
הרב '''שמעון זוננפלד''' (יליד שנת [[ה'תשי"א]], 1951), הינו חסיד [[חב"ד]], מנחה, מעמודי התווך ומוותיקי תושבי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומראשי [[וועד המוסיפין]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' אייר]] שנת [[תשי"א]], בשכונת בתי אונגרין, במאה שערים שב[[ירושלים]], לאביו הרב יחיאל זלמן, גביר ידוע אז, נכדו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]], ולאמו מרת רעכיל לבית משפחת וואלס, נכדתו של רבי אברהם שאג-צוובנר.<br />
<br />
בצעירותו למד בתלמוד תורה עץ חיים, במאה שערים, שהשתייך לחוגים השמרניים יותר, ומשם עבר ללמוד בתלמוד תורה חב"ד, ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]. בבחרותו למד בישיבת חברון, אך לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], שהשתכנה אז ברחוב מאה שערים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחר שנת הקבוצה, חזר ללמוד בישיבת תורת אמת, למשך עוד כשנתיים.<br />
<br />
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשל"ד]], נשא את מרת חנה (כיום אישת חינוך מתוועדת ומוסרת שיעורים), בתו של הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]]. החופה התקיימה בחצר 770. בחודשים הראשונים לאחר נישואיו, התגורר בקראון הייטס, ולמד בכולל. לאחר מכן רצה לעלות לארץ הקודש, וכתב על כך לרבי, וקיבל כמענה, ברכה מהרבי על כך, והרבי אף הוסיף שכדאי להתגורר באחד מריכוזי חב"ד בארץ. לאחר התלבטות החליטו לעבור להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], שהייתה אז בשנותיה הראשונות, ועזר רבות להתפתחותה של הנחלה ומוסדותיה.<br />
<br />
==עיסוקיו ופועלו==<br />
סמוך לחתונתו התחיל לעבוד בבית הספר למלאכה בנחלה, בהתחלה בתור מדריך, ולאחר מכן גם בתור מנהל פנימייה, ובעיקר כמחנך. בבית הספר למלאכה עבד במשך כשלושים שנה, וחינך עשרות תלמידים. במשך תקופה ארוכה שימש כ[[משפיע]], וכן כ[[משגיח]] ב[[ישיבת בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב זוננפלד חבר, ומראשי [[וועד המוסיפין]]{{הערה|האחראי להוספה רוחנית של כלל תושבי נחלת הר חב"ד.}}, ופועל רבות במטעם ארגון זה. בנוסף חבר גם בוועדת הטהרה בנחלה{{הערה|האחראית לבניית [[מקווה|מקוואות]] ושמירת הטהרה בשכונה.}}. מנהל בפועל, את [[גמ"ח]] השמחות, ע"ש [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בנחלה. עוסק בין היתר כסופר [[סת"ם]], ומשווק ס"ת, ובעיקר תפילין ומזוזות{{הערה|[https://col.org.il/news/54318 ספר תורה שכתב הרב זוננפלד הוכנס בכפר חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
ידוע כפה מפיק מרגליות ומראשי המדברים, ומשמש באירועים הקהילתיים, כגון [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/50231 כנס שמחת בית השואבה בנחלה בהנחייתו של הרב זוננפלד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כמנחה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27523 התוועדות לרגל ג' תמוז בהנחייתו של הרב זוננפלד], {{שטורעם}}. [https://col.org.il/news/2511 התוועדות לרגל י"ט כסליו בהנחייתו של הרב זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}} וכן כנואם{{הערה|[https://col.org.il/news/9546 הרב זוננפלד נואם בהתוועדות י' שבט בנחלת הרב חב"ד]. {{חב"ד און ליין}} [https://chabad.info/news/685732/ הרב זוננפלד משתתף בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז] {{אינפו}}.}}, ומוזמן להנחיית התוועדויות וכנסים רבים. וכן מוסר ריבוי שיעורים ודברי תורה{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93 ראה כאן סירטונים של דברי תורה שמוסר בשיעור הדף היומי]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כגון שיעור שבועי ב'[[עין יעקב]]', שהיה מוסר בבית הכנסת המרכזי בנחלה, במשך תקופה ארוכה. <br />
<br />
לקראת חג סוכות מייבא ומוכר סטים של ד' מינים לכל תושבי נחלת הר חב"ד, ובכך ממשיך את מורשת משפחתו עוד מימי זקנו רבי יוסף חיים זוננפלד{{הערה|[https://col.org.il/news/7117 כתבה בעיתון יום ליום על אתרוגי משפחת זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
הרב זוננפלד ידוע בפועלו הרב, בהשפעה וקירוב אנשים ליהדות בכלל ולחב"ד בפרט.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו'''<br />
*בנו, הרב יחיאל זלמן - קריית מלאכי<br />
*בנו, הרב אליעזר - ר"מ ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק - [[כפר חב"ד]]<br />
'''חתניו'''<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח ראשי לקייב, [[אוקראינה]]<br />
*חתנו, הרב [[אשר מרדכי שניאורסון]] - שליח הרבי ל[[נס ציונה]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף ריבקין (איש תקשורת והפקות)]] - כפר חב"ד, מנהל אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*חתנו, הרב חיים עזרא פרידמן - שליח הרבי ל[[רוסטוב]], [[רוסיה]]<br />
*חתנו, הרב [[יעקב יהודה הופמן]] - איש כשרות בכיר, קריית מלאכי<br />
*חתנו, הרב אלחנן שפינר - בית דגן<br />
*חתנו, הרב [[שלמה חיים ריבקין]] - מפיק, צלם ובמאי, [[קראון הייטס]]<br />
*חתנו, הרב [[דובער לוין]] - שליח הרבי לנורמנדי, [[צרפת]]<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן שמואל ריבקין - כפר חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זוננפלד שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=553885שמעון זוננפלד2022-07-13T19:27:06Z<p>נחום: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמעון זוננפלד.png|ממוזער|הרב זוננפלד נואם בהתועדות [[ג תמוז]]]]<br />
הרב '''שמעון זוננפלד''' (יליד שנת [[ה'תשי"א]], 1951), הינו חסיד [[חב"ד]], מנחה, מעמודי התווך ומוותיקי תושבי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומראשי [[וועד המוסיפין]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' אייר]] שנת [[תשי"א]], בשכונת בתי אונגרין, במאה שערים שב[[ירושלים]], לאביו הרב יחיאל זלמן, גביר ידוע אז, נכדו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]], ולאמו מרת רעכיל לבית משפחת וואלס, נכדתו של רבי אברהם שאג-צוובנר.<br />
<br />
בצעירותו למד בתלמוד תורה עץ חיים, במאה שערים, שהשתייך לחוגים השמרניים יותר, ומשם עבר ללמוד בתלמוד תורה חב"ד, ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]. בבחרותו למד בישיבת חברון, אך לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], שהשתכנה אז ברחוב מאה שערים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחר שנת הקבוצה, חזר ללמוד בישיבת תורת אמת, למשך עוד כשנתיים.<br />
<br />
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשל"ד]], נשא את מרת חנה (כיום אישת חינוך מתוועדת ומוסרת שיעורים), בתו של הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]]. החופה התקיימה בחצר 770. בחודשים הראשונים לאחר נישואיו, התגורר בקראון הייטס, ולמד בכולל. לאחר מכן רצה לעלות לארץ הקודש, וכתב על כך לרבי, וקיבל כמענה, ברכה מהרבי על כך, והרבי אף הוסיף שכדאי להתגורר באחד מריכוזי חב"ד בארץ. לאחר התלבטות החליטו לעבור להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], שהייתה אז בשנותיה הראשונות, ועזר רבות בהתפתחותה.<br />
<br />
==עיסוקיו ופועלו==<br />
סמוך לחתונתו התחיל לעבוד בבית הספר למלאכה בנחלה, בהתחלה בתור מדריך, ולאחר מכן גם בתור מנהל פנימייה, ובעיקר כמחנך. בבית הספר למלאכה עבד במשך כשלושים שנה, וחינך עשרות תלמידים. במשך תקופה ארוכה שימש כ[[משפיע]], וכן כ[[משגיח]] ב[[ישיבת בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב זוננפלד חבר, ומראשי [[וועד המוסיפין]]{{הערה|האחראי להוספה רוחנית של כלל תושבי נחלת הר חב"ד.}}, ופועל רבות במטעם ארגון זה. בנוסף חבר גם בוועדת הטהרה בנחלה{{הערה|האחראית לבניית [[מקווה|מקוואות]] ושמירת הטהרה בשכונה.}}. מנהל בפועל, את [[גמ"ח]] השמחות, ע"ש [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בנחלה. עוסק בין היתר כסופר [[סת"ם]], ומשווק ס"ת, ובעיקר תפילין ומזוזות{{הערה|[https://col.org.il/news/54318 ספר תורה שכתב הרב זוננפלד הוכנס בכפר חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
ידוע כפה מפיק מרגליות ומראשי המדברים, ומשמש באירועים הקהילתיים, כגון [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/50231 כנס שמחת בית השואבה בנחלה בהנחייתו של הרב זוננפלד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כמנחה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27523 התוועדות לרגל ג' תמוז בהנחייתו של הרב זוננפלד], {{שטורעם}}. [https://col.org.il/news/2511 התוועדות לרגל י"ט כסליו בהנחייתו של הרב זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}} וכן כנואם{{הערה|[https://col.org.il/news/9546 הרב זוננפלד נואם בהתוועדות י' שבט בנחלת הרב חב"ד]. {{חב"ד און ליין}} [https://chabad.info/news/685732/ הרב זוננפלד משתתף בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז] {{אינפו}}.}}, ומוזמן להנחיית התוועדויות וכנסים רבים. וכן מוסר ריבוי שיעורים ודברי תורה{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93 ראה כאן סירטונים של דברי תורה שמוסר בשיעור הדף היומי]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כגון שיעור שבועי ב'[[עין יעקב]]', שהיה מוסר בבית הכנסת המרכזי בנחלה, במשך תקופה ארוכה. <br />
<br />
לקראת חג סוכות מייבא ומוכר סטים של ד' מינים לכל תושבי נחלת הר חב"ד, ובכך ממשיך את מורשת משפחתו עוד מימי זקנו רבי יוסף חיים זוננפלד{{הערה|[https://col.org.il/news/7117 כתבה בעיתון יום ליום על אתרוגי משפחת זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
הרב זוננפלד ידוע בפועלו הרב, בהשפעה וקירוב אנשים ליהדות בכלל ולחב"ד בפרט.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו'''<br />
*בנו, הרב יחיאל זלמן - קריית מלאכי<br />
*בנו, הרב אליעזר - ר"מ ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק - [[כפר חב"ד]]<br />
'''חתניו'''<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח ראשי לקייב, [[אוקראינה]]<br />
*חתנו, הרב [[אשר מרדכי שניאורסון]] - שליח הרבי ל[[נס ציונה]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף ריבקין (איש תקשורת והפקות)]] - כפר חב"ד, מנהל אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*חתנו, הרב חיים עזרא פרידמן - שליח הרבי ל[[רוסטוב]], [[רוסיה]]<br />
*חתנו, הרב [[יעקב יהודה הופמן]] - איש כשרות בכיר, קריית מלאכי<br />
*חתנו, הרב אלחנן שפינר - בית דגן<br />
*חתנו, הרב [[שלמה חיים ריבקין]] - מפיק, צלם ובמאי, [[קראון הייטס]]<br />
*חתנו, הרב [[דובער לוין]] - שליח הרבי לנורמנדי, [[צרפת]]<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן שמואל ריבקין - כפר חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זוננפלד שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=550638שמעון זוננפלד2022-06-30T12:13:45Z<p>נחום: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמעון זוננפלד.png|ממוזער|הרב זוננפלד נואם בהתועדות [[ג תמוז]]]]<br />
הרב '''שמעון זוננפלד''' (יליד שנת [[ה'תשי"א]], 1951), הינו חסיד [[חב"ד]], מנחה, מעמודי התווך ומוותיקי תושבי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומראשי [[וועד המוסיפין]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' אייר]] שנת [[תשי"א]], בשכונת בתי אונגרין, במאה שערים שב[[ירושלים]], לאביו הרב יחיאל זלמן, גביר ידוע אז, נכדו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]], ולאמו מרת רעכיל לבית משפחת וואלס, נכדתו של רבי אברהם שאג-צוובנר.<br />
<br />
בצעירותו למד בתלמוד תורה עץ חיים, במאה שערים, שהשתייך לחוגים השמרניים יותר, ומשם עבר ללמוד בתלמוד תורה חב"ד, ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]. בבחרותו למד בישיבת חברון, אך לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], שהשתכנה אז ברחוב מאה שערים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחר שנת הקבוצה, חזר ללמוד בישיבת תורת אמת, למשך עוד כשנתיים.<br />
<br />
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשל"ד]], נשא את מרת חנה בתו של הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]]. בחודשים הראשונים לאחר נישואיו, התגורר בקראון הייטס, ולמד בכולל. לאחר מכן עבר להתגורר בהוראתו של הרבי, ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], שהייתה אז בשנותיה הראשונות, ועזר רבות בהתפתחותה.<br />
<br />
==עיסוקיו ופועלו==<br />
סמוך לחתונתו התחיל לעבוד בבית הספר למלאכה בנחלה, בהתחלה בתור מדריך, ולאחר מכן גם בתור מנהל פנימייה, ובעיקר כמחנך. בבית הספר למלאכה עבד במשך כשלושים שנה, וחינך עשרות תלמידים. במשך תקופה ארוכה שימש כ[[משפיע]], וכן כ[[משגיח]] ב[[ישיבת בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב זוננפלד חבר, ומראשי [[וועד המוסיפין]]{{הערה|האחראי להוספה רוחנית של כלל תושבי נחלת הר חב"ד.}}, ופועל רבות במטעם ארגון זה. בנוסף חבר גם בוועדת הטהרה בנחלה{{הערה|האחראית לבניית [[מקווה|מקוואות]] ושמירת הטהרה בשכונה.}}. מנהל בפועל, את [[גמ"ח]] השמחות, ע"ש [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בנחלה. עוסק בין היתר כסופר [[סת"ם]], ומשווק ס"ת, ובעיקר תפילין ומזוזות{{הערה|[https://col.org.il/news/54318 ספר תורה שכתב הרב זוננפלד הוכנס בכפר חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
ידוע כפה מפיק מרגליות ומראשי המדברים, ומשמש באירועים הקהילתיים, כגון [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/50231 כנס שמחת בית השואבה בנחלה בהנחייתו של הרב זוננפלד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כמנחה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27523 התוועדות לרגל ג' תמוז בהנחייתו של הרב זוננפלד], {{שטורעם}}. [https://col.org.il/news/2511 התוועדות לרגל י"ט כסליו בהנחייתו של הרב זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}} וכן כנואם{{הערה|[https://col.org.il/news/9546 הרב זוננפלד נואם בהתוועדות י' שבט בנחלת הרב חב"ד]. {{חב"ד און ליין}} [https://chabad.info/news/685732/ הרב זוננפלד משתתף בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז] {{אינפו}}.}}, ומוזמן להנחיית התוועדויות וכנסים רבים. וכן מוסר ריבוי שיעורים ודברי תורה{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93 ראה כאן סירטונים של דברי תורה שמוסר בשיעור הדף היומי]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כגון שיעור שבועי ב'[[עין יעקב]]', שהיה מוסר בבית הכנסת המרכזי בנחלה, במשך תקופה ארוכה. <br />
<br />
לקראת חג סוכות מייבא ומוכר סטים של ד' מינים לכל תושבי נחלת הר חב"ד, ובכך ממשיך את מורשת משפחתו עוד מימי זקנו רבי יוסף חיים זוננפלד{{הערה|[https://col.org.il/news/7117 כתבה בעיתון יום ליום על אתרוגי משפחת זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
הרב זוננפלד ידוע בפועלו הרב, בהשפעה וקירוב אנשים ליהדות בכלל ולחב"ד בפרט.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו'''<br />
*בנו, הרב יחיאל זלמן - קריית מלאכי<br />
*בנו, הרב אליעזר - ר"מ ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק - [[כפר חב"ד]]<br />
'''חתניו'''<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח ראשי לקייב, [[אוקראינה]]<br />
*חתנו, הרב [[אשר מרדכי שניאורסון]] - שליח הרבי ל[[נס ציונה]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף ריבקין (איש תקשורת והפקות)]] - כפר חב"ד, מנהל אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*חתנו, הרב חיים עזרא פרידמן - שליח הרבי ל[[רוסטוב]], [[רוסיה]]<br />
*חתנו, הרב [[יעקב יהודה הופמן]] - איש כשרות בכיר, קריית מלאכי<br />
*חתנו, הרב אלחנן שפינר - בית דגן<br />
*חתנו, הרב [[שלמה חיים ריבקין]] - מפיק, צלם ובמאי, [[קראון הייטס]]<br />
*חתנו, הרב [[דובער לוין]] - שליח הרבי לנורמנדי, [[צרפת]]<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן שמואל ריבקין - כפר חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זוננפלד שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=550636שמעון זוננפלד2022-06-30T12:09:23Z<p>נחום: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמעון זוננפלד.png|ממוזער|הרב זוננפלד נואם בהתועדות [[ג תמוז]]]]<br />
הרב '''שמעון זוננפלד''' (יליד שנת [[ה'תשי"א]], 1951), הינו חסיד [[חב"ד]], מנחה, מעמודי התווך ומוותיקי תושבי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומראשי [[וועד המוסיפין]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' אייר]] שנת [[תשי"א]], בשכונת בתי אונגרין, במאה שערים שב[[ירושלים]], לאביו הרב יחיאל זלמן, גביר ידוע אז, נכדו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]], ולאמו מרת רעכיל לבית משפחת וואלס, נכדתו של רבי אברהם שאג-צוובנר.<br />
<br />
בצעירותו למד בתלמוד תורה עץ חיים, במאה שערים, שהשתייך לחוגים השמרניים יותר, ומשם עבר ללמוד בתלמוד תורה חב"ד, ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]. בבחרותו למד בישיבת חברון, אך לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], שהשתכנה אז ברחוב מאה שערים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחר שנת הקבוצה, חזר ללמוד בישיבת תורת אמת, למשך עוד כשנתיים.<br />
<br />
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשל"ד]], נשא את מרת חנה בתו של הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]]. בחודשים הראשונים לאחר נישואיו, התגורר בקראון הייטס, ולמד בכולל. לאחר מכן עבר להתגורר בהוראתו של הרבי, ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], שהייתה אז בשנותיה הראשונות, ועזר רבות בהתפתחותה.<br />
<br />
==עיסוקיו ופועלו==<br />
סמוך לחתונתו התחיל לעבוד בבית הספר למלאכה בנחלה, בהתחלה בתור מדריך, ולאחר מכן גם בתור מנהל פנימייה, ובעיקר כמחנך. בבית הספר למלאכה עבד במשך כשלושים שנה, וחינך עשרות תלמידים. במשך תקופה ארוכה שימש כ[[משפיע]], וכן כ[[משגיח]] ב[[ישיבת בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב זוננפלד חבר, ומראשי [[וועד המוסיפין]]{{הערה|האחראי להוספה רוחנית של כלל תושבי נחלת הר חב"ד.}}, ופועל רבות במטעם ארגון זה. בנוסף חבר גם בוועדת הטהרה בנחלה{{הערה|האחראית לבניית [[מקווה|מקוואות]] ושמירת הטהרה בשכונה.}}. מנהל בפועל, את [[גמ"ח]] השמחות, ע"ש [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בנחלה. עוסק בין היתר כסופר [[סת"ם]], ומשווק ס"ת, ובעיקר תפילין ומזוזות{{הערה|[https://col.org.il/news/54318 ספר תורה שכתב הרב זוננפלד הוכנס בכפר חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
ידוע כפה מפיק מרגליות ומראשי המדברים, ומשמש באירועים הקהילתיים, כגון [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/50231 כנס שמחת בית השואבה בנחלה בהנחייתו של הרב זוננפלד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כמנחה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27523 התוועדות לרגל ג' תמוז בהנחייתו של הרב זוננפלד], {{שטורעם}}. [https://col.org.il/news/2511 התוועדות לרגל י"ט כסליו בהנחייתו של הרב זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}} וכן כנואם{{הערה|[https://col.org.il/news/9546 הרב זוננפלד נואם בהתוועדות י' שבט בנחלת הרב חב"ד]. {{חב"ד און ליין}} [https://chabad.info/news/685732/ הרב זוננפלד משתתף בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז] {{אינפו}}.}}, ומוזמן להנחיית התוועדויות וכנסים רבים. וכן מוסר ריבוי שיעורים ודברי תורה{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93 ראה כאן סירטונים של דברי תורה שמוסר בשיעור הדף היומי]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כגון שיעור שבועי ב'[[עין יעקב]]', שהיה מוסר בבית הכנסת המרכזי בנחלה, במשך תקופה ארוכה. <br />
<br />
לקראת חג סוכות מייבא ומוכר סטים של ד' מינים לכל תושבי נחלת הר חב"ד, ובכך ממשיך את מורשת משפחתו עוד מימי זקנו רבי יוסף חיים זוננפלד{{הערה|[https://col.org.il/news/7117 כתבה בעיתון יום ליום על אתרוגי משפחת זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
הרב זוננפלד ידוע בפועלו הרב, בהשפעה וקירוב אנשים ליהדות בכלל ולחב"ד בפרט.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו'''<br />
*בנו, הרב יחיאל זלמן - קריית מלאכי<br />
*בנו, הרב אליעזר - ר"מ ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק - [[כפר חב"ד]]<br />
'''חתניו'''<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח הרבי לקייב, [[אוקראינה]]<br />
*חתנו, הרב [[אשר מרדכי שניאורסון]] - שליח הרבי ל[[נס ציונה]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף ריבקין (איש תקשורת והפקות)]] - כפר חב"ד, מנהל אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*חתנו, הרב חיים עזרא פרידמן - שליח הרבי ל[[רוסטוב]], [[רוסיה]]<br />
*חתנו, הרב [[יעקב יהודה הופמן]] - קריית מלאכי<br />
*חתנו, הרב אלחנן שפינר - בית דגן<br />
*חתנו, הרב [[שלמה חיים ריבקין]] - [[קראון הייטס]]<br />
*חתנו, הרב [[דובער לוין]] - שליח הרבי לנורמנדי, [[צרפת]]<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן שמואל ריבקין - כפר חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זוננפלד שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%91_%D7%A9%D7%99%D7%A3&diff=550628גרשון דב שיף2022-06-30T10:54:37Z<p>נחום: /* הקמת ישיבת אור שמחה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:בערקע שיף.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ר' בורקע שיף]]<br />
[[קובץ:בערקע שיף ור' מענדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביחד עם ר' מענדל פוטרפס]]<br />
הרב '''גרשון דובער (בערקע) שיף''' ([[ת"ש]] - [[תשע"ו]]), היה [[חסיד חב"ד]], מקים ומנהל ישיבת חב"ד הבוכרים [[אור שמחה]] ב[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===נעוריו===<br />
הרב שיף נולד ב[[ת"ש]] ב[[עיירה]] וורוניז' שב[[רוסיה]], להוריו ר' [[יוסף חיים שיף|יוסף חיים]] ואמו מלכה. כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] גייסו הרוסים את אביו בעוד אימו נותרה לבדה לשמור עליו ועל שני אחיו, בשלב כלשהו ברחה המשפחה ל[[סמרקנד]], שם קיבל בערקע חינוך חסידי יהודי.<br />
<br />
ב[[תשי"ג]] החל לעבוד במפעל ליצור שלטים שהיה מנוהל על ידי החסיד ר' [[אליהו מישולובין]] ועבד בו גם החסיד ר' [[משה ניסלביץ]], העבודה לצידו של ר' משה היא זו שעיצבה את זהותו ואישיותו החסידית, והלה שימש לו דגומא חיה ל[[חסיד]] [[ירא שמים]], ו[[עובד]] אמיתי.<br />
<br />
בעת שהקים הרב [[משה ניסלביץ]] את ארגון [[חמ"ה]] ב[[סמרקנד]], נהיה ר' בערקע לפעיל בולט בארגון והיה ממונה בעיקר על איסוף הכספים וחלוקתם למלמדים והפעילים האחרים.<br />
<br />
עוד מאחורי מסך הברזל נישא עם רעייתו מרת בתיה.<br />
<br />
===אצל הרבי===<br />
ב[[תשל"ב]] עלה ר' בערקע עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]], שם הצטרף לכמה חודשים כמהנדס במפעל תע"ש.<br />
<br />
לקראת [[פסח]] הזמין אותו [[הרבי]] לבוא לחצרות קודשנו, וב[[התוועדות]] של [[חג הפסח]] אמר הרבי שישנם [[יהודים]] שיצאו עכשיו ממש מ[[ברית המועצות]], והרבי ביקש שהילדים יעלו ויחזרו על ארבע הקושיות - [[מה נשתנה]], ואכן ילדיו של בערקע עלו ושאלו את הקושיות.<br />
<br />
===הקמת ישיבת אור שמחה===<br />
באותו ביקור במהלך ה[[יחידות]] הראשונה שלו התווה לו [[הרבי]] את תפקיד חייו - לעסוק ב[[ופרצת]], עם יהודי ברית המועצות העולים החדשים, ולדאוג שילדיהם יכנסו למוסדות [[חינוך]] המלמדים על טהרת הקודש ברוח ישראל סבא.<br />
<br />
ר' בערקע אכן קנה רכב והחל להסתובב ברחבי הארץ בין הקהילות השונות אך לא ראה פירות, ובביקורו הבא אצל הרבי ב[[תשל"ד]] ביקש מהרבי הנחיות כיצד עליו לפעול, הרבי הורה לו לפתוח מוסד ב[[כפר חב"ד]] ובקשר לבעיות הכספיות לא יהיה בעיה.<br />
<br />
ר' בערקע חזר לארץ מעודד ונחוש, ויחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]] החל לעסוק בלהט לקיום ההוראה, מיד כינס את כל תושבי [[כפר חב"ד]] וגייס אותם למען הקמת הישיבה המיוחדת, ולאחר כמה שנים כבר עמד על תילו קמפוס שלם של מוסדות [[ישיבת אור שמחה]] (לאחר פטירתו של הרב גורודצקי קרא להם הרב שיף על שמו בשם 'אור שמחה').<br />
<br />
במהלך השנים הראשונות שישמש כראש הישיבה הרב ניסים כהן שהיה בין מקימי הישיבה. לאחר סכסוך בין הרב כהן לר' בערקה, פנו לביה"ד של הרב ירוסלבסקי, והוא פסק שיש לפטר את הרב כהן ממשרתו, ואכן הרב כהן עזב את משרתו כראש הישיבה.<br />
<br />
===הקמת בית הכנסת בית אריה בלוד===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת בית אריה]]}}<br />
בשנים הראשונות לייסוד שיכון חב"ד בלוד התפללו התושבים בצריף קטן, ולאחר קרוב לעשר שנים נמנה על ראשי קבוצת העסקנים שהקימו את בית הכנסת המפואר והגדול, שהיה בשעת בנייתו גדול ורחב לאין שיעור מגדולה של הקהילה, תודות למרצו ודחיפתו של ר' בורק'ה.<br />
<br />
ר' בורק'ה שיף דחף בכל כוחו שיהיה זה בית כנסת גדול ורחב ידיים, כאשר השטח היחיד שיכול להתאים לבית הכנסת בגודל זה הוא הגן משחקים השכונתי, ולצורך הקמת בית הכנסת היה צריך להפעיל שתדלנות רחבה כדי לשנות את ייעודו של השטח בתכנית העירונית, ובסופו של דבר הצליחו לרתום את ראש העיר דאז מר אפרת שישנה את התב"ע ולהקים בשטח זה את בית הכנסת.<br />
<br />
כדי לחסוך ככל האפשר בהוצאות ולנצל את הכסף שנאסף כדי להגדיל ולפאר את בית הכנסת כמה שיותר, הקדיש שעות רבות מעצמו והיה נוסע בלילות לחברון לעיתים לבדו ולעיתים עם ר' יוסף פרסיה לשנע את חומרי הבניה, והיה סוחב בעצמו את החומרים הכבדים וכך הצליח ביוזמה ובמעש להקים את בית הכנסת המפואר המשמש את הקהילה עד היום.<br />
<br />
ב[[שבת שובה]] [[ו' תשרי]] [[תשע"ו]] הלך לעולמו בגיל 76, ונטמן במוצאי שבת ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו ר' ירחמיאל - לוד.<br />
*בתו גב' חנה מישולובין - לוס אנג'לס.<br />
*בנו ר' יוסקה - כפר חב"ד.<br />
*בנו ר' יצחק - כפר חב"ד.<br />
*בנו ר' מיכאל - כפר חב"ד.<br />
*בנו ר' שניאור - כפר חב"ד.<br />
*בתו גב' מלכי, רעיית ר' מנחם מענדל חביב - כפר חב"ד.<br />
*בנו ר' מנדי - נתניה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3296324 מאחורי מסך הברזל]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3296331 היציאה מרוסיה הסובייטית]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בראיון לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה [[jem]] ('[https://anash.org/they-have-enough-businessmen/ יש להם מספיק אנשי עסקים]' (באנגלית)<br />
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/6/21/899001664025.html הרבי משך את ההתפטרות]''', בתוך [[שבועון בית משיח]]<br />
<br />
{{מיון רגיל:שיף, גרשון דב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"ש]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ו]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%95_%D7%95%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%95&diff=549907הרבי בילדותו וצעירותו2022-06-27T12:41:13Z<p>נחום: /* היציאה מרוסיה */</p>
<hr />
<div>{{תולדות הרבי}}<br />
'''[[הרבי]]''' נולד ביום [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לאביו הרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ואמו הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. בתקופת '''[[ילד]]ותו וצעירותו''' התגורר בערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרופטרובסק]] ועסק בלימוד ה[[תורה]], בעיקר באופן עצמאי. בשנת [[תרפ"ג]] נפגש לראשונה עם [[הרבי הריי"צ]], ומאז שהה במחיצתו לעיתים תכופות והתעסק יחד איתו בעסקנות הכלל, כשלאחר [[יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה|יציאתם מרוסיה]] הפך הרבי לחתנו כאשר [[חתונת אדמו"ר שליט"א|התחתן]] עם ביתו, [[הרבנית חיה מושקא]].<br />
<br />
==הולדתו==<br />
[[הרבי]] נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי"א [[ניסן]] פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997).}}, ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב.<br />
<br />
==ברית המילה==<br />
[[קובץ:ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבית בו התקיימה הברית]]<br />
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]<br />
{{ערך מורחב|ברית אדמו"ר שליט"א}}<br />
[[ברית מילה|ברית המילה]] של [[הרבי]] התקיימה ביום [[ו']] ערב [[שבת קודש]] [[חול המועד]] [[פסח]] [[י"ח בניסן]] [[תרס"ב]], בעיר הולדתו [[ניקולייב]].<br />
<br />
===האירוע===<br />
הברית והסעודה התקיימו בבית סבו של הרבי ורב של העיר, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], ויהודים רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. ככל הנראה השתתף שם גם רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], סבו השני של הרבי. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, [[רבי לוי יצחק]] שניאורסון, כאשר אביו של הרבי מקשר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
חסידים סיפרו שבאירוע השתתף גם ה[[שוחט]] הרב [[אשר גרוסמן]], שעקב ה[[חומרות והידורים בפסח|חומרות הנהוגות בחסידות חב"ד]] ב[[חג הפסח]] לא טעם מאומה בסעודה. סב הרבי הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], שבביתו התקיימה הסעודה, פנה אליו בתרעומת מעושה ואמר לו: "מגיעה לך נזיפה, על כך שאינך אוכל בבית ה[[מרא דאתרא]]! אך אינני יכול לנזוף בך, שכן הצלת את חיי"{{הערה|1=כוונתו הייתה למאורע שהתרחש כמה שנים קודם לכן, כאשר הרב ינובסקי חלה במחלה סופנית והתאשפז בבידוד, ולא היו נראים סיכויים להחלמתו - וידידו הרב אשר הגיע מידי יום מתחת לחלון חדרו המבודד והקריא קטעים מתוך [[אגרת הקודש - סימן י"א]] של [[אדמו"ר הזקן]], המדברים בגנות העצבות והייאוש. מאוחר יותר החלים באופן ניסי והסביר שהכח להחלמתו הגיע רק בזכות קטעי התניא ששמע מידידו ברגעים הקשים (מפי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], מופיע [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3601&CategoryID=927 באתר צעירי חב"ד]).}}.<br />
<br />
===ציון התאריך===<br />
בשנת [[תנש"א]] ציין הרבי את תחילת שנת התשעים לברית, ב[[הגהה|הגהת]] [[מאמר]] [[ד"ה]] "אשרי תבחר ותקרב" [[תשט"ז]], המבאר את הפסוקים הנאמרים בתחילת [[ברית מילה]] ושייכותם לתוכן הברית{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/24 המאמר בגירסת טקסט].}}.<br />
<br />
==ילדותו==<br />
בשנותיו הראשונות התגורר הרבי עם הוריו ב[[ניקולייב]], ולמד ב'[[חדר]]' המקומי. בשנים מאוחרות סיפר הרבי כמה אפיזודות הזכורות לו מחיי אותו 'חדר'.<br />
<br />
כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br />
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי<br />
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה,<br />
:התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה -<br />
:גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה -<br />
:::גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br />
<br />
בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]), ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום. שם למד הרבי ב'חדר' המקומי, אצל הרב [[שניאור זלמן ווילנקין]]{{הערה|עד סוף ימיו כיבד הרבי בכבוד גדול את הרב וילנקין, למרות היותו חסידו, בגלל שהיה ה'מלמד' שלו.}}, ולאחר מכן אצל הרב [[איסר ניסן דריבין]]{{הערה|'''שנים ראשונות''', עמ' 103.}}.<br />
<br />
בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ([[תרע"ד]]-[[תרע"ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, בתקופת המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].<br />
<br />
==בר מצוה==<br />
הרבי החל להניח תפילין כהכנה לבר מצווה, כחודש ימים לפני יום הולדתו הי"ג, ביום חמישי [[י"א אדר]] [[תרע"ה]]{{הערה|יומנו של הסבא רבי ברוך שלום שניאורסון, 'רשימת ענינים וסיפורים' עמוד קי. זאת על אף שכבר בשנת תרס"ג הורה אדמו"ר הרש"ב לבנו אדמו"ר הריי"צ ששימש כמנהל פועל של תומכי תמימים, שידריך את התלמידים להתחיל בהנחת תפילין חודשיים קודם הבר מצווה – אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמוד כד.}}.<br />
<br />
מכיון שבאותה שנה חל י"א ניסן ביום שישי, חגגו את הבר מצווה ב[[דנייפרופטרובסק]] בשבת קודש לאחר התפילה, כאשר ההתוועדות החלה בסביבות השעה 12:00, ונמשכה שעה ארוכה לאחר צאת השבת.<br />
<br />
במהלך ההתוועדות נשא חתן הבר מצווה דברים בנגלה ובנסתר, וכן השתתף בחגיגה הסבא רבי ברוך שלום שניאורסון, שהגיע לחגיגה מחצר [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ליובאוויטש]], והביא את ברכתו לחגיגה, "שישתעבדו מוחו וליבו להשם יתברך על ידי הנחת התפילין שלו", "השם יתברך יעזור לו שיהיה יהודי תמים, ושיהיה לו [= לאביו ר' לוי יצחק] נחת ממנו".<br />
<br />
תיאור מפורט של האירוע נמצא ביומני הרבנית חנה אמו של הרבי, ושם כותבת שהיה "משהו אחר, בלתי רגיל. אירוע של התרוממות גדולה".<br />
<br />
שמחה זו הייתה השמחה הראשונה במשפחתו של הרבי לאחר שאביו התמנה כרב העיר, ואף שבתחילה היו חילוקי דעות סביב מינויו, לאחר שבע שנים של הנהגת הרבנות בתוקף התאחדו סביבו רוב בני העיר, והייתה זו הזדמנות עבורם להביע את ההערכה לרב העיר.<br />
<br />
החגיגה התקיימה בביתו הפרטי של ר' לוי יצחק כאשר האנשים חגגו באולם הגדול, והנשים בחדר האוכל. הבית המה אנשים ונשים שהגיעו לברך את חתן הבר מצווה ולהשתתף בחגיגה, ולאורך כל יום השבת אנשים יצאו ונכנסו והיה דוחק רב.<br />
<br />
בשעות הצהריים אביו של הרבי ביקש ממנו דבר מה מבלי שכל הנוכחים ישמעו, והרבי בתחילה סירב להבטיח. מאורע זה גרם לעצב רב והרבי עצמו ואביו החלו לבכות, ובעקבותיהם גם שאר המסובים. רק עם דמדומי החמה נאות הרבי להבטיח לאביו את שביקש, וכולם פרצו בריקוד חסידי בשמחה גדולה{{הערה|עדות הרבנית לר' ניסן גורדון, 'די אידישע היים' כסלו תשכ"ד עמוד ה. זכרונות הרבנית חנה חוברת לג עמוד 14.}}.<br />
<br />
באותה שבת בה נערכה הבר מצווה, אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר חסידות עמוק כחלק מ'[[המשך תער"ב]]', בו החל לבאר בעומק רב ענינים ומושגים הקשורים עם גילוי האור האלוקי שיהיה בגאולה העתידה, דבר המהווה נקודת ציון בביאורי ההמשך. לאחר עלותו של הרבי לכס הנשיאות, ראו בכך החסידים רמז הקושר את המאמר עם העובדה שבאותה שבת נחגגה הבר מצווה של הרבי. בנוסף, באותו מאמר הזכיר אדמו"ר הרש"ב וביאר את מאמר חז"ל 'אנא נסיב מלכא', אותו ביאר הרבי עצמו באריכות במאמר [[ביום עשתי עשר]] שאמר ביום הולדתו י"א ניסן [[תשל"א]].<br />
<br />
==בחרותו==<br />
{{ערך מורחב|המסע לקיסלבודסק (תרפ"ג)}}<br />
בשנת [[תר"פ]], כשהוא בן 18 בלבד, התמנה לשמש כרב באחד מבתי הכנסת בעיר{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf אוצרות ליובאוויטש גליון 29] על פי [[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 131.}}.<br />
<br />
בקיץ [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]{{הערה|[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].}}. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ"ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן, לאחר מכן נסע עם אדמו"ר הריי"צ ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע. <br />
<br />
החל משנת [[תרפ"ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של אדמו"ר הריי"צ, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו{{הערה|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה אדמו"ר הריי"צ באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב [[יוסף רוזין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת [[תרפ"ו]] נסע בשליחות אדמו"ר הריי"צ לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ"ז]] השתתף ב[[ועידת קורוסטן]]. אחר כך שהה ב[[לנינגרד]].<br />
<br />
באותה תקופה נהג הרבי לחתום בשמו של חברו [[מרדכי (מיטיה) גוראריה|מרדכי גוראריה]]{{הערה|'''עבודת קודש אצל הרבי מליובאוויטש''', עמ' קס"ה.}} או בשם מענדל וולפסון כדי להעלים עין מהצנזורה הרוסית.<br />
<br />
ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם, ביניהם היה הרבי שהוזמן אל אדמו"ר הריי"צ ובמשך ימים ארוכים שוחח עמו מידי יום מספר שעות ארוכות.<br />
<br />
==היציאה מרוסיה==<br />
ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ"ח]] שהה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חותנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ"ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39251 רישום לידתו של הרבי בפנקס הקהילה היהודית בניקולייב]<br />
*הרב אליהו שוויכה, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/03/5e6fdc83d7226_1584389251.pdf ימי בראשית]''', לקט ראיונות וזכרונות מתקופת הילדות והנערות של הרבי, בתוך תשורה מנישואי משפחת נקי - אדר תש"פ<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*שניאור הרצל, '''הבר מצווה של הרבי - 100 שנה'''<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%91%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99&diff=548772פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי2022-06-21T17:49:43Z<p>נחום: </p>
<hr />
<div>{{תולדות הרבי|}}<br />
'''פעולותיו של [[הרבי מליובאוויטש]]''', על פי סדר השנים, כפי שמובאים בהקדמה לספר [[היום יום]].<br />
<br />
===העשור הראשון ([[תשי"ב]]-[[תש"כ]])===<br />
[[קובץ:הרבי ובגין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנחם בגין בביקורו אצל הרבי, [[תשל"ח]]]]<br />
*שנת [[תשי"ב]] (1952): ייסוד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ואגודת [[נשי ובנות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו; ייסוד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה; ייסוד אכסניית נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד; ייסוד ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].<br />
*שנת [[תשי"ג]] (1953): ייסוד אגודת [[נשי ובנות חב"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.<br />
*שנת [[תשי"ד]] (1954): ייסוד [[מבצע ארבעת המינים]] ב[[חג הסוכות]]; ייסוד בית ספר חקלאי ב[[כפר חב"ד]]; ייסוד קופת "[[קרן השנה]]"; ייסוד [[מבצע מצה]].<br />
*שנת [[תשט"ו]] (1955): ייסוד ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] ובקנדה; ייסוד [[קופת קרן תורה]].<br />
*שנת [[תשט"ז]] (1956): ייסוד ישיבת [[אהלי תורה]]; ייסוד ארגון [[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה; ייסוד מחנה קיץ תורני [[גן ישראל]].<br />
*שנת [[תשי"ז]] (1957): ייסוד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.<br />
*שנת [[תשי"ח]] (1958): מעורר על הפצת יהדות באופן של "[[ופרצת]]" וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות החב"דית ומתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.<br />
*שנת [[תשי"ט]] (1959): ייסוד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה; ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]; ייסוד במילאנו-איטליה, סניף "המרכז לענייני חינוך" שדאג להקיף מוסדות יהודיים באזור.<br />
*שנת [[תש"כ]] (1960): ייסוד שידור ברדיו סדרת שיעורים ב[[ספר התניא]] בארצות הברית{{הערה|השיעורים שנמסרו על ידי ר' [[יוסף וינברג]], [[מוגה|הוגהו]] על ידי [[הרבי]] ונדפסו בספר "[[שיעורים בספר התניא (ספר)|שיעורים בספר התניא]]"}}; ייסוד [[שיכון חב"ד ירושלים]].<br />
<br />
===העשור השני ([[תשכ"א]]-[[תש"ל]])===<br />
*שנת תשכ"א (1961): הקמת [[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש הראשון בלונדון]] המהווה, כיום, בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.<br />
*שנת [[תשכ"ב]] (1962): ייסוד [[כולל אברכים]]; ייסוד סניפי ה[[מרכז לענייני חינוך]] במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב); ייסוד [[ישיבת הדר התורה]], הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!<br />
*שנת [[תשכ"ג]] (1963): סיום עריכת [[ספר החסידים]].<br />
*שנת [[תשכ"ד]] (1964): עריכת תעמולה לפדות היהודים שב[[רוסיה]] הסובייטית; הוקם קרן מיוחד שסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.<br />
*שנת [[תשכ"ה]] (1965): ייסוד שיכון חב"ד [[לוד]].<br />
*שנת [[תשכ"ו]] (1967): ייסוד [[קרן חנה]]; ייסוד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.<br />
*שנת [[תשכ"ז]] (1967): מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]; ייסוד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה; ייסוד [[מבצע-תפילין]] כהגנה מפני אויבי ישראל (היה זה בתקופת טרום [[מלחמת ששת הימים]]). הרבי הבטיח בצורה ברורה כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם; לאחר המלחמה והנצחון הנסי קרא הרבי לנצל את ההתעוררות של עם ישראל לקרבם לתורה ומצוות; פתיחה במאבק למען [[שלימות הארץ]].<br />
*שנת [[תשכ"ח]] (1968): הוקם ועד ציבורי להפעלת [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה.<br />
*שנת [[תשכ"ט]] (1969): ייסוד [[נחלת הר חב"ד|שכונה חב"דית בקריית מלאכי]].<br />
*שנת [[תש"ל]] (1970): סיום כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"]]; התחלת המאבק (בגלוי) נגד תיקון חוק השבות - [[מיהו יהודי]].<br />
<br />
===העשור השלישי ([[תשל"א]]-[[תש"מ]])===<br />
[[קובץ:התוועדות נשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] מיוחדת לנשים ובנות ב-[[770]]]]<br />
*שנת [[תשל"א]] (1971): יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה; ייסוד סניף המרכז לענייני חינוך בדרום-אפריקה ששהביא להקמת רשת מוסדות יהודיים בדרום אפריקה.<br />
*שנת [[תשל"ב]] (1972): ייסוד [[ועד ע"א מוסדות]], שמטרתו הקמת 71 מוסדות חדשים.<br />
*שנת [[תשל"ג]] (1973): ייסוד מבצע [[בית מלא ספרים]]; ייסוד [[קריית חב"ד צפת]].<br />
*שנת [[תשל"ד]] (1974): ייסוד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה; פתיחת תעמולה אודות [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש]]; ייסוד כינוסי ילדים ב[[חנוכה]]. ייסוד הפצת היהדות באמצעות [[טנק מבצעים]].<br />
*שנת [[תשל"ה]] (1975): תעמולה אודות [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]] ו[[מבצע טהרת המשפחה]]".<br />
*שנת [[תשל"ו]] (1976): ייסוד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון; שליחת [[השלוחים לארץ הקודש]] ל[[ירושלים]] ו[[צפת]]; ייסוד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט; ייסוד שינון ה[[י"ב פסוקים]] על ידי ילדי ישראל; ייסוד [[מבצע אהבת ישראל]].<br />
*שנת [[תשל"ז]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]; חידוש עניין "[[עשה לך רב]]" - 'משפיע' לאנשים ו'משפיעות' לנשים.<br />
*שנת [[תשל"ח]] (1978): בעקבות הסכמי "קעמפ דיוויד" מגביר את מאבקו למען שלימות הארץ; ייסוד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]", קליפורניה; שליחת שליחים נוספים לערי הקודש [[ירושלים]] וצפת; ייסוד ההדפסת ה"תניא" בכל העולם.<br />
*שנת [[תשל"ט]] (1979): ייסוד חברות-נשים המעוררות על דבר שמירת "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]"; עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה; ייסוד [[כולל אברכים]] במלבורן, אוסטרליה.<br />
<br />
===העשור הרביעי ([[תשמ"א]]-[[תש"נ]])===<br />
[[קובץ:כז אדר תשנב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר ביציאה מ[[770]] לכיוון ה[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]], [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]]]]<br />
*שנת [[תש"מ]] (1980): ייסוד ישיבה גדולה ב[[בואנוס איירס]] - ארגנטינה; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; נלחם נגד "תיכנון המשפחה"; ייסוד רשת כוללים; [[כולל תפארת זקנים]], [[תפארת חכמת נשים]] ו[[תפארת בחורים]].<br />
*שנת [[תשמ"א]] (1981): ייסוד [[מבצע הקהל]]; ייסוד [[צבאות השם]]; ייסוד [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]], בחוצות; ייסוד [[תומכי תמימים קזבלנקה]]; ייסוד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול]]; ייסוד [[ספר תורה לילדי ישראל]].<br />
*שנת [[תשמ"ב]] (1982): ייסוד [[מבצע אות בספר התורה]]; ייסוד [[מבצע חנוכה]]; ייסוד כתיבת [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]; הדפסת הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.<br />
*שנת [[תשמ"ג]] (1983): ייסוד מבצע פירסום [[שבע מצוות בני נח]]; ייסוד מבצע [[רגע של שתיקה]] בבתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים.<br />
*שנת [[תשד"מ]] (1984): ייסוד אמירת קודם תפילת השחר "הריני מקבל עלי [[מצוות עשה]] של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפילה "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך"; ייסוד [[תומכי תמימים יוהנסבורג]], דרום אפריקה; ייסוד [[הדפסת ספר התניא]] בכל עיר ו[[עיירה]] שיש בה יהודים; הדפסת הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] שבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; ייסוד [[תקנת הרמב"ם]].<br />
*שנת [[תשמ"ה]] (1985): ייסוד חגיגות סיום, בעקבות תקנת הרמב"ם; ייסוד המוסד [[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]; ייסוד [[מחנה קיץ]] כשרים.<br />
*שנת [[תשמ"ו]] (1986): ייסוד [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] במקומות שטרם ישנו והרחבת הבתי-חב"ד הקיימים; ב[[י"א בניסן]] תשמ"ו התחיל הרבי עם מעמד [[חלוקת דולרים]] קבוע בימי ראשון בשבוע.<br />
*שנת [[תשמ"ז]] (1987): ביום [[ה' בטבת]] תשמ"ז פסק "בית המשפט הפדרלי", ב[[משפט הספרים]] ש[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]].<br />
*שנת [[תשמ"ח]] (1988): ייסוד שבכינוסים הכללים באו"ם ינאם איש דתי על השם ותורתו; חיזק המנהג של חגיגת [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות; במוצאי כ' חשוון, חילק הרבי מאמר "החלצו רנ"ט"; ב[[כ"ה בחשוון]] תשמ"ח, אישר השופט במשפט הספרים ש[[דידן נצח]] וביום [[כ"ז בחשוון]] תשמ"ח) הוחלט שהספרים יכולים לחזור למקומם. ביום [[ב' בכסלו]] תשמ"ח הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה הרבי להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]"; בכל לילה מלילי [[חנוכה]] נאם הרבי בנושא קריאת היום - נשיא המקריב; ייסוד [[מבצע בית מלא ספרים]] ושמחברי ספרים והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק ל[[ספרית ליובאוויטש]] וכן אספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים - לתרמם לספריה הנ"ל; יום רביעי, [[כ"ב בשבט]] תשמ"ח (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה; מסיום ה"שלשים" להתסלקות הרבנית התחיל הרבי ל[[התוועדות]] בכל שבת קדש ו[[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות; ייסוד [[מבצע יום הולדת]]; בכל לילות הפסח נאם בנושא החג ובסגנון מובן גם לילדים; התחיל לבאר בכל התוועדות של שבת את פירושו הראשון של [[רש"י]] על פרשת השבוע.<br />
*שנת [[תשמ"ט]] (1989): [[שנת הילד והילדה]]; באופן יוצא דופן וחד פעמים הורה הרבי לבחור בבחירות לכנסת בארץ ישראל למפלגת "אגודת ישראל" (שסימנה בקלפי "ג"); מייסד שביום [[כ' בחשוון]] יכנס כל אחד, לשעה קלה, לישיבת [[תומכי תמימים]] ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת; מייסד שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) ילמדו בכל יום קטע מתורות [[רבותינו נשיאנו]]; ייסוד לימד כל יום מ[[לוח היום יום]]; לקראת יום השנה לרבנית חיה מושקא ייסד שיקראו לילדים בשמה; ייסוד עריכת [[כינוס תורה]] ב"אסרו חג"; ייסוד הדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות; בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת [[אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר [[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]] לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] - [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] - חילקו בצירוף שטר של דולר לצדקה.<br />
<br />
===העשור החמישי (מ[[תנש"א]])===<br />
[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מקבל לידיו תוף ועליו הכיתוב [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו המלך המשיח לעולם ועד]]]]<br />
[[קובץ:תשנג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במעמד 'קבלת המלכות'. [[י' בשבט]] [[תשנ"ג]]]]<br />
*שנת [[תש"נ]] (1990): ייסוד [[הקהלת קהילות]] ביום השבת; הודיע שה"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם - בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]; יצא לאור קובץ מיוחד של [[כינוס השלוחים העולמי]]; ביום ה' של [[חנוכה]] נערך כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מחמש מדינות: [[ארץ ישראל]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]; ב[[יום שלישי]], [[י"ט בטבת]] תש"נ - נגמר ה[[דידן נצח]]; הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]]; ייסוד הקמת מוסדות, לרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) והשתתף מ[[קופת רבינו]]; בקשר לי' בשבט הושלמו הקמת 1000 מוסדות חב"ד ברחבי העולם; הדפסת מיוחדת של [[ספר התניא]] (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" שחולק ביום י' בשבט (בצירוף דולר לצדקה); בקשר ל[[כ"ב בשבט]], מעורר על הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; ייסוד שבכל [[ראש חודש]] יתוועדו; בזמן מלחמת המפרץ הכריז הרבי שאין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ והורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!; קרא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! ו"בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג [[בית המקדש]] ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" והמשיך והרגיע את האומה במשך כל [[מלחמת המפרץ]].<br />
*שנת [[תנש"א]] (1991): בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]] יצא לאור [[ספר השלוחים]]; ייסוד עריכת "[[ליל הסדר ציבורי|סדרים ציבוריים]]" ב[[חג הפסח]]; מייסד שבשבתות הקיץ ילמדו לפחות משנה אחת מפרקי אבות בעיון; מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כל אחד ואחת שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו - מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] - [[שופט]] דורנו יועץ דורנו ו[[נבואות הרבי|נביא דורנו]].<br />
*שנת [[תשנ"ב]] (1992): עורר להוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]]; הודיע שכבר נתבטלו כל העיכובים וישנה ההתגלות של משיח וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש; הכריז שעומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העיניים ולראות שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]]; הכריז שמתקיים [[קיבוץ גלויות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]; עורר על [[אחדות ישראל]]. ביום [[כ"ז באדר א']] התרחש אירוע מוחי ('סטרוק') לרבי בעת ששהה ב[[האוהל|אוהל]] של אדמו"ר הריי"צ. מאז חלו שינויים משמעותיים בהנהגתו; באותה תקופה הרבי הפסיק לירד להתפלל בבית המדרש הגדול ב-[[770]], ה[[התוועדות|התוועדויות]] המקובלות פסקו. ב[[חג השבועות]] יצא הרבי לכניסה הראשית של 770 לקבל את פני החוזרים מהתהלוכות.<br />
*שנת [[תשנ"ג]] (1993): ביום [[ט"ז בתשרי]] ירד הרבי לזאל הגדול. ב[[שמחת תורה]] החל לעודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]; ב[[חנוכה]] היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו; [[סאטלייט|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' בשבט]] תשנ"ג, בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.<br />
*שנת [[תשנ"ד]] (1994): ב[[חודש חשוון]] חודשה [[קופת רבינו]] על ידי מזכיריו ר' [[יהודה לייב גרונר]] ור' [[שלום מענדל סימפסון]]. בי"ד חשוון הייתה הפעם האחרונה שיצא ל[[מרפסת]]. בר"ח כסלו הייתה הפעם האחרונה שעברו (שלוחים) ב[[יחידות]] ליד חדרו הק'. ב[[חודש אדר]] נאספו מולו בפתח חדרו חיילי [[צבאות ה']]. ב[[ג' בתמוז]] [[נכסה וחוזר ונגלה|התכסה]] הרבי מעינינו.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]<br />
[[קטגוריה:תולדות חייו של הרבי]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=548426יוסף יצחק סילברמן2022-06-20T14:58:41Z<p>נחום: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:יוסף יצחק סילברמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק סילברמן]]<br />
הרב '''יוסף יצחק סילברמן''' הינו מורה צדק ומגיד שיעור, שליח [[הרבי]] ורב קהילת הבית חב"ד בעיר [[אלעד]], ו[[בעל מנגן]] שחיבר [[ניגונים]] רבים.<br />
<br />
==תולדות חיים== <br />
הרב יוסף יצחק סילברמן נולד בחצות ליל [[שבת קודש]] [[פרשת בא]], [[ו' שבט]], [[תשל"ב]] במדינת מרילנד שב[[ארצות הברית]] לאביו הרב משה סילברמן שהיה באותו הזמן [[שליח]] [[הרבי]] לאוניברסיטה במרילנד (הוא החזיק בתפקיד זה בין השנים [[תשל"א]] - [[תשמ"ג]]).<br />
<br />
קודם נישואי הוריו, בירך הרבי את החתן והכלה ש"יזכו לילדים מיוחדים" ("special children"). לקראת הלידה נכנסו הוריו ל[[יחידות]] אצל הרבי, והרבי הורה להם להירשם ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] מוקדם כדי שלא יצטרכו לחלל שבת. ושוב בירך את הזוג.<br />
<br />
בהגיעו לגיל שלוש, נכנס יחד עם אביו להתברך מהרבי לקראת ה[[תספורת]], והרבי נתן לו מטבע ובירך אותו שיהיה חסיד, ירא שמים ולמדן. בנוסף לכך, הרבי שלח מכתב ברכה לרגל התספורת.<br />
<br />
מכיוון שלא היו מוסדות חינוך חרדים באזור, פתח אביו גן חב"ד בביתו. אך בכיתה א' וב' למד בבית ספר המקומי "היברו אקדמי" בסילבר ספרינגס. בכיתה ג' הוא רצה ללמוד בחב"ד, הוריו שאלו את הרבי באם לשלוח אותו ללמוד בתלמוד תורה חב"ד בניו יורק; והרבי ענה שהילד יחליט איפה הוא רוצה ללמוד. הוא אמר שרצונו ללמוד בניו יורק בחב"ד, ולכן בשנת [[תש"מ]] שלחו אותו הוריו ללמוד ב'ליובאוויטשער ישיבה' שברחוב אושען פרקוויי (ocean parkway) בניו יורק. הוא התגורר בבית משפחת קארפ, והיה מגיע בשבתות ל[[התוועדויות]] של הרבי ב-770. כמו כן, היה נוכח בכינוסי הילדים שארגן הרב הכט ב-770.<br />
<br />
לאחר שנה הוא החליט לחזור חזרה, ולאחר מכן בשנים [[תשמ"ב]] - תשמ"ג, הוריו ארגנו אוטובוס מידי בוקר מקולדז' פארק, ומאדלפי מרלינד לבולטימור, לתלמוד תורה חרדי "חפץ חיים" (TALMUDICAL ACADEMY). בתחרות שהתקיימה בתלמוד תורה על לימוד מסכתות משנה בעל פה, הוא זכה במקום השלישי.<br />
<br />
בסוף שנת תשמ"ג, לאחר שהוריו קיבלו ברכה מהרבי לעבור לגור בטורונטו ולהמשיך בשליחותם באוניברסיטה בטורונטו, הוא החל ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים" אצל הרב שלמה הוכלר (מתלמידי תומכי תמימים באוטוואצק) ובשנה שלאחר מכן אצל הרב יעקב גלוכאווסקי.<br />
<br />
בשנים [[תשמ"ו]] - [[תשמ"ט]] הוא למד בישיבה קטנה "נר ישראל" בטורונטו. בחלק מהזמן השתתף בשיעורי חסידות שהתקיימו "במחתרת" (לפעמים בחדר האוכל או בפנימיה), בניגוד להוראת הנהלת הישיבה שאסרה ללמוד חסידות בישיבה. מגידי השיעור בחסידות היו הרב לורנץ והרב חי כהן. בשנת תשמ"ח, [[משגיח]] הישיבה תפס את לומדי השיעור חסידות "על חם" בשיעור שהתקיים בספריית הישיבה, הוא הפסיק את השיעור באמצע ואסר על המשתתפים להמשיך ללמוד שיעורי חסידות ברבים בישיבה באמרו שזה נגד עמדת הישיבה, אך בחברותות לא אסר. בשנה שלאחר מכן ה[[משגיח]] כבר לא היה בישיבה.<br />
<br />
בפורים תשמ"ט, לאחר הסעודה, כתב מכתב ארוך לרבי ופירט את צדדי הספק לגבי מקום הלימודים בשנה הבאה. (מכיוון שהיה במצב של "עד דלא ידע", המכתב נכתב בכתב יד גדול על נייר ארוך). חלק מהמקומות שהציע ללמוד היו בפילדלפיה אצל הרב אלי' שווי והרב שמואל קמינצקי, וכן בטעלז. לאחר מספר חדשים שלא התקבל בהם כל מענה, הוא חשב שכנראה הרבי לא רוצה להתייחס למכתבו, והחליט ללמוד במסגרת החבדית שהציע הרב [[מנחם מענדל אהרונוב]] יחד עם התמים [[לימא וילהלם]]. לאחר [[פורים]] תש"נ, כתב ביחד עם החברותא שלו דו"ח מפורט לרבי ממבצע [[פורים]] שעשו בבית אבות בטורונטו, ושלח את הדו"ח לרבי באמצעות ה[[משפיע]] שלהם, הרב מנחם מענדל אהרונוב. הרבי ענה: {{ציטוטון|באם יש ספיקות, נא להתייעץ בעסקני חב"ד שיחיו}}. הרב אהרונוב הבין שהכוונה ב"עסקני חב"ד" זה לעצמו, אולם הוא לא הבין איזה "ספיקות" יש. כששאל את הבחורים אם יש למישהו ספיקות, הם ענו בשלילה. לאחר מכן הם תפסו שהרבי ענה לרב סילברמן על המכתב שכתב בשנה הקודמת.<br />
<br />
לאחר פסח תנש"א, נסעו השניים ללמוד בישיבה גדולה בלונדון. ב[[כ"ו חשוון]] [[תשנ"ב]], עבר לפני הרבי בתור ל[[חלוקת דולרים]], וביקש את ברכתו הק' ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. הרבי הסתכל עליו בחוזקה, ענה "אמן" ונתן לו שני דולרים. בתשנ"ג למד ב[[ישיבת חח"ל צפת]]. לקראת פסח, הסתפק האם להמשיך ללמוד שם, או לעבור ללמוד ב"[[770]]"; הוא ביקש לאביו שיבקש מהרב [[לייבל גרונר]] לשאול את הרבי מה לעשות. לאחר שהרבי לא ענה, הוא הציע שהרב גרונר ישאל את הרבי האם הרבי רוצה שהוא יחליט לבד איפה ללמוד. במענה לזה הרבי ענה בראשו לחיוב. בראש [[חודש אלול]] [[תשנ"ג]] ביקש ברכה מהרבי להצטרף לתלמידי קבוצה [[תשנ"ד]] שנסעו אז. והרבי אישר. והוא למד ב-770 עד סוף תשנ"ז.<br />
<br />
בסוף [[תשרי]] תשנ"ח, [[נישואין|נשא]] את רעייתו לאה לבית משפחת הרב משה אהרון ברוידא, רב שכונת דרום גבעתיים. לאחר חתונתו למד ב[[כולל צמח צדק ירושלים]].<br />
<br />
קיבל [[סמיכה]] ושימוש לרבנות ולדיינות אצל מספר רבנים: הרב [[פנחס הירשפרונג]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]], הרב יעקב יורוביץ', הרב יוסף בנימין וואזנר, הרב [[יקותיאל פרקש]], הרב יעקב מאיר שטרן, ורבנים נוספים.<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
===מגיד שיעור בישיבות וכוללים===<br />
* בין השנים [[תשנ"ט]]-[[תש"ס]] כיהן כמגיד שיעור בישיבת "[[באור חסידות חב"ד]]" של הרב [[גרשון אבצן|גרשון מענדל אבצן]] בחשמונאים.<br />
* בין השנים [[תש"ס]]-[[תשס"ב]] כיהן כמגיד שיעור בסמיכה, וכ[[משפיע]] ב[[חסידות]] ב[[ישיבת חב"ד חיפה]]. <br />
* בין השנים [[תשס"ב]]-[[תשס"ז]] כיהן כמגיד שיעור ו[[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. <br />
* בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] כיהן כמגיד שיעור לסמיכה ב[[מכון להוראה ודיינות (ביתר עילית)|כולל להוראה ודיינות]] של הרב [[דניאל גולדברג]] ב[[ביתר עילית]]. <br />
* בשנת [[תשס"ט]] כיהן כר"מ לסמיכה לתלמידים השלוחים ב[[תומכי תמימים אלעד|ישיבת חב"ד]] ב[[אלעד]].<br />
* בין השנים [[תשס"ט]]-[[תשע"ג]] כיהן כמגיד שיעור לתלמידי שיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].<br />
* בשנת [[תשע"ד]] כיהן כר"מ בישיבת חב"ד בעמנואל.<br />
* בשנת [[תשע"ו]] כיהן כמגיד שיעור ב[[כולל אברכים]] בחריש.<br />
<br />
נכון לעכשיו [[תשע"ט]], מכהן כמגיד שיעור בבית מדרש "אהל רינה" באלעד וכראש כולל "מרכז חמ"ש" סניף מערב אלעד.<br />
<br />
===שליח ומנהל בית חב"ד===<br />
בשנת [[תש"ס]], במקביל לתפקידיו כמגיד שיעור בישיבות וכוללים, החל הרב סילברמן לפעול כשליח ומנהל בית חב"ד בעיר אלעד. במסגרת השליחות, הקים הרב סילברמן את [[בית הכנסת]] '''"בית מנחם"''' ברחוב אבטליון עבור חסידי חב"ד, ואת [[בית הכנסת]] '''"אהל רינה"''' ברחוב שמאי - כבית הכנסת במסגרת בית חב"ד עבור תושבי אלעד שאינם חסידי חב"ד, אך מעוניינים להינות מזיווה ומאורה של החסידות.<br />
<br />
<br />
כמו כן, נוסדו בפעילותו הנמרצת גני ילדים, ספרייה תורנית, שיעורים בחסידות לקהל הרחב והתוועדויות חסידיות בימי חג ומועד חסידיים.<br />
<br />
במועדי השנה, פועל בית חב"ד שבראשותו עם ילדי אלעד, בתהלוכות ל"ג בעומר, מסיבות חנוכה, ועוד.<br />
<br />
===רב, מורה צדק וראש קהילת בית חב"ד אלעד ===<br />
בשנת [[תשס"ד]], נבחר לכהן כרב [[בית הכנסת]] "קהל עדת ישורון - שטפנשט" באלעד. במסגרת תפקידו, פתח בית הוראה, וכיהן כמו"צ במשך 7 שנים.<br />
<br />
זמן קצר לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב"ד, הרב [[דניאל גראבסקי]], נסגר [[בית הכנסת]] "קהל עדת ישורון", ובעקבות כך חזר לבית הכנסת "בית מנחם", שם כיהן במשך שנה באופן לא רשמי כדיין ומורה צדק עבור מתפללי בית הכנסת. <br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] התמנה על ידי הרב אשר זיגדון כמורה צדק בבית ההוראה של קהילת "לעבדך באמת" בעיר חריש.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ח]] התמנה על ידי חברי הנהלת בית חב"ד אלעד לכהן כראש קהילת בית חב"ד אלעד במסגרת פרויקט "ראשי קהילות" של משרד הדתות שיזם השר דוד אזולאי.<br />
<br />
כיום קהילת בית חב"ד אלעד בראשות השליח מונה מעל 70 בתי אב כ"י המתגוררים בעיקר בשכונות מערב אלעד.<br />
<br />
==ספרים שערך==<br />
לאורך השנים, השתתף הרב סילברמן בעריכתם של מספר ספרים וחוברות:<br />
* '''"נקדמה פניו בתודה"''' - [[תשנ"ו]] (שותף בעריכה). <br />
* '''"תפארת במקדשו"''' - [[תשנ"ז]].<br />
* '''"כוננת מישרים" על הלכות אמירה לעכו"ם''' - [[י"ט כסלו]] [[תש"ס]].<br />
* '''"שומרי משפט" על הלכות [[טהרת המשפחה]]''' - [[תשס"ז]].<br />
* '''קונטרס "בל תשחית" על הלכות בל תשחית ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] [[אדמו"ר הזקן]] - [[כ"ד טבת]] [[תשע"ב]]. <br />
* '''"טל ילדותך" על חושן משפט הלכות דיינים, עדות וטוען ונטען''' - [[י"ב תמוז]] [[תשע"ב]].<br />
* '''"אמת ומשפט" על אבן העזר הלכות פריה ורביה ועגונות, יורה דעה הלכות מקוואות וחושן משפט הלכות הלוואה''' - [[כ' מנחם אב]] [[תשע"ד]] <br />
* '''"גמרא לעם מסכת [[בבא קמא]] פרקים א-ג"''' - [[תשע"ו]] (שותף בעריכה)<br />
<br />
;ספרים בשלבי עריכה לדפוס <br />
* '''"באר הגאולה" בענייני [[גאולה ומשיח]]'''.<br />
* '''"שמירת ה[[גוף]] ונפש ע"פ שו"ע אדמו"ר הזקן" על הלכות מעקה ושמירת [[גוף]] ונפש ובל תשחית עם סיכום הדינים הלכה למעשה'''.<br />
<br />
==בעל מנגן==<br />
כבר מגיל 9, החל הרב סילברמן להלחין שירים ושנה לאחר מכן, בגיל 10, החל להלחין שירים לכבוד יום הולדתו של הרבי. החל משנת תשנ"ו (כשהרב שלום בורכשטאט היה בשנת אבילות), זכה הרב סילברמן שחלקם התקבלו על ידי התמימים ונוגנו בשעת ההתוועדויות.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ה]], הלחין שני שירים ב[[אנגלית]] בנושא גאולה ומשיח, שירים שהפכו ללהיטים במחנה גן ישראל ב"מונטריאל". בשנת תשע"ז השתתף בתחרות וזכה בשיר "יהי השם אלוקינו עמנו" שהלחין לכבוד 90 שנה לג' תמוז. בשנת תשע"ח הלחין שיר "הודו להשם" לכבוד יב תמוז חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר הריי"צ. <br />
<br />
===רשימת הניגונים שהלחין (משנת תשמ"ב)=== <br />
{{טורים|תוכן=<br />
* הרנינו לאלוקים - [[תשמ"ב]]<br />
* משנאי ה' - [[תשמ"ב]]<br />
* קומה אלוקים - [[תשמ"ג]]<br />
* וידעו - [[תשד"מ]]<br />
* כי שמש ומגן - [[תשמ"ה]]<br />
* גם ה' יתן הטוב - [[תשמ"ו]]<br />
* כל גוים - [[תשמ"ז]]<br />
* ה' יספור בכתוב עמים - [[תשמ"ח]]<br />
* חיים שאל ממך - [[תשנ"ב]]. <br />
* צדיק כתמר יפרח - [[תשנ"ג]].<br />
* ה' מלך - [[תשנ"ד]].<br />
* open your eyes - [[תשנ"ה]].<br />
* v'nizke - [[תשנ"ה]]. <br />
* לכו נרננה - [[תשנ"ו]] (התקבל). <br />
* שירו לה' שיר חדש - [[תשנ"ז]]. <br />
* אור זרוע לצדיק - [[תשנ"ח]]. <br />
* מזמור שירו - [[תשנ"ט]].<br />
* ה' בציון גדול - [[תש"ס]]. <br />
* וקדשתם את שנת החמישים - [[תש"ס]] (התקבל).<br />
* מזמור לתודה - [[תשס"א]]. <br />
* לדוד מזמור - [[תשס"ב]].<br />
* אשכילה - [[תשס"ב]]. <br />
* תפילה לעני - [[תשס"ג]].<br />
* לדוד ברכי נפשי - [[תשס"ד]]. <br />
* ברכי נפשי - [[תשס"ה]].<br />
* הודו לה' קראו בשמו - [[תשס"ו]]. <br />
* זכרני ה' ברצון עמך - [[תשס"ז]]. <br />
* הודו לה' כי טוב - [[תשס"ח]]. <br />
* נכון לבי אלקים - [[תשס"ט]].<br />
* אודה ה' מאד בפי - [[תש"ע]] (התקבל).<br />
* מטה עוזך - [[תשע"א]]. <br />
* ראשית [[חכמה]] - [[תשע"ב]].<br />
* זרח בחושך - [[תשע"ג]].<br />
* מי כה' אלוקינו - [[תשע"ד]].<br />
* בצאת ישראל - [[תשע"ה]].<br />
* לא לנו - [[תשע"ו]]<br />
* לך אזבח - [[תשע"ז]].<br />
* הללו את ה' - [[תשע"ח]].<br />
* אבן מאסו הבונים - [[תשע"ט]].<br />
* כלו עיני לאמרתיך - [[תש"פ]].<br />
* קראתי ויענני - [[תשפ"א]].<br />
* יומם השמש לא יככה [[תשפ"ב]].<br />
}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:סילברמן, יוסף יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br />
[[קטגוריה:אישים באלעד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93&diff=548425שמעון זוננפלד2022-06-20T14:48:42Z<p>נחום: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמעון זוננפלד.png|ממוזער|הרב זוננפלד נואם בהתועדות [[ג תמוז]]]]<br />
הרב '''שמעון זוננפלד''' (יליד שנת [[ה'תשי"א]], 1951), הינו חסיד [[חב"ד]], מנחה, מעמודי התווך ומוותיקי תושבי שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ומראשי [[וועד המוסיפין]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ח' אייר]] שנת [[תשי"א]], בשכונת בתי אונגרין, במאה שערים שב[[ירושלים]], לאביו הרב יחיאל זלמן, עסקן ציבורי ידוע אז, נכדו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]], ולאמו מרת רעכיל לבית משפחת וואלס, נכדתו של רבי אברהם שאג-צוובנר.<br />
<br />
בצעירותו למד בתלמוד תורה עץ חיים, במאה שערים, שהשתייך לחוגים השמרניים יותר, ומשם עבר ללמוד בתלמוד תורה חב"ד, ב[[שיכון חב"ד בירושלים]]. בבחרותו למד ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]], שהשתכנה אז ברחוב מאה שערים.<br />
<br />
בשנת [[תשל"א]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. לאחר הלימוד בקבוצה, חזר ללמוד בישיבת תורת אמת, למשך עוד כשנתיים.<br />
<br />
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשל"ד]], נשא את מרת חנה בתו של הרב [[יהודה לייב פוזנר]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]]. בחודשים הראשונים לאחר נישואיו, התגורר בקראון הייטס,ולמד בכולל. לאחר מכן עבר להתגורר בהוראתו של הרבי, ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], שהייתה אז בשנותיה הראשונות, ועזר רבות בהתפתחותה.<br />
<br />
==עיסוקיו ופועלו==<br />
סמוך לחתונתו התחיל לעבוד בבית הספר למלאכה בנחלה, בהתחלה בתור מדריך, ולאחר מכן גם בתור מנהל פנימייה, ובעיקר כמחנך. בבית הספר למלאכה עבד במשך כשלושים שנה, וחינך עשרות תלמידים. במשך תקופה ארוכה שימש כ[[משפיע]], וכן כ[[משגיח]] ב[[ישיבת בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]].<br />
<br />
הרב זוננפלד חבר, ומראשי [[וועד המוסיפין]]{{הערה|האחראי להוספה רוחנית של כלל תושבי נחלת הר חב"ד.}}, ופועל רבות במטעם ארגון זה. בנוסף חבר גם בוועדת הטהרה בנחלה{{הערה|האחראית לבניית [[מקווה|מקוואות]] ושמירת הטהרה בשכונה.}}. מנהל בפועל, את [[גמ"ח]] השמחות, ע"ש [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] בנחלה. עוסק בין היתר כסופר [[סת"ם]], ומשווק ס"ת, ובעיקר תפילין ומזוזות{{הערה|[https://col.org.il/news/54318 ספר תורה שכתב הרב זוננפלד הוכנס בכפר חב"ד]. {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
ידוע כפה מפיק מרגליות ומראשי המדברים, ומשמש באירועים הקהילתיים, כגון [[שמחת בית השואבה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/50231 כנס שמחת בית השואבה בנחלה בהנחייתו של הרב זוננפלד]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כמנחה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=27523 התוועדות לרגל ג' תמוז בהנחייתו של הרב זוננפלד], {{שטורעם}}. [https://col.org.il/news/2511 התוועדות לרגל י"ט כסליו בהנחייתו של הרב זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}} וכן כנואם{{הערה|[https://col.org.il/news/9546 הרב זוננפלד נואם בהתוועדות י' שבט בנחלת הרב חב"ד]. {{חב"ד און ליין}} [https://chabad.info/news/685732/ הרב זוננפלד משתתף בהתוועדות י"ב-י"ג תמוז] {{אינפו}}.}}, ומוזמן להנחיית התוועדויות וכנסים רבים. וכן מוסר ריבוי שיעורים ודברי תורה{{הערה|[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%93 ראה כאן סירטונים של דברי תורה שמוסר בשיעור הדף היומי]. {{חב"ד און ליין}}.}}, כגון שיעור שבועי ב'[[עין יעקב]]', שהיה מוסר בבית הכנסת המרכזי בנחלה, במשך תקופה ארוכה. <br />
<br />
לקראת חג סוכות מייבא ומוכר סטים של ד' מינים לכל תושבי נחלת הר חב"ד, ובכך ממשיך את מורשת משפחתו עוד מימי זקנו רבי יוסף חיים זוננפלד{{הערה|[https://col.org.il/news/7117 כתבה בעיתון יום ליום על אתרוגי משפחת זוננפלד] {{חב"ד און ליין}}.}}.<br />
<br />
הרב זוננפלד ידוע בפועלו הרב, בהשפעה וקירוב אנשים ליהדות בכלל ולחב"ד בפרט.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
'''בניו'''<br />
*בנו, הרב יחיאל זלמן - קריית מלאכי<br />
*בנו, הרב אליעזר - ר"מ ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
*בנו, הרב יוסף יצחק - [[כפר חב"ד]]<br />
'''חתניו'''<br />
*חתנו, הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח הרבי לקייב, [[אוקראינה]]<br />
*חתנו, הרב [[אשר מרדכי שניאורסון]] - שליח הרבי ל[[נס ציונה]]<br />
*חתנו, הרב [[יוסף ריבקין (איש תקשורת והפקות)]] - כפר חב"ד, מנהל אתר [[חב"ד און ליין]]<br />
*חתנו, הרב חיים עזרא פרידמן - שליח הרבי ל[[רוסטוב]], [[רוסיה]]<br />
*חתנו, הרב [[יעקב יהודה הופמן]] - קריית מלאכי<br />
*חתנו, הרב אלחנן שפינר - בית דגן<br />
*חתנו, הרב [[שלמה חיים ריבקין]] - [[קראון הייטס]]<br />
*חתנו, הרב [[דובער לוין]] - שליח הרבי לנורמנדי, [[צרפת]]<br />
*חתנו, הרב שניאור זלמן שמואל ריבקין - כפר חב"ד<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זוננפלד שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרי סת"ם]]<br />
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]</div>נחוםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%98%D7%94&diff=547636משתמש:נחום/טיוטה2022-06-17T15:40:25Z<p>נחום: /* הערות שוליים */</p>
<hr />
<div>הרב '''רפאל חימי''', הינו מפקח כשרות, מגיד שיעור מפורסם, מעמודי התווך בקהילת חב"ד באלעד. ידוע כפועל גדולות ונצורות למען פירסום תקנת לימוד הרמב"ם.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת תשל"ב, לאמיו מרת פיבי יפה, ולאביו הרב מסעוד אשר חימי, שנולד במרוקו, והתקרב לחסידות חב"ד ע"י הרב אייזלמן.<br />
<br />
בשנת תנ"ב נסא לבית חיינו ב-770, לישיבית תות"ל המרכזית, במסגרת שנת הקבוצה.<br />
נשא את מרת תמר.<br />
<br />
==פועלו ועיסוקו==<br />
הרב חימי עוסק כמשגיח כשרות. בנוסף משמש כמנהל מטבח בישיבה בתל אביב.<br />
<br />
ידוע כאחד מעמודי התווך בקהילת חב"ד, ומארגן פרוייקטים לרוב. וכן יוזם כנסים והתוועדויות רבים לביהכנ"ס, ומכניס לקהילה רוח חיה ונושמת. מארגן שיעורי תורה רבים ובין היתר שיעור בליל שישי, ועוד רבות, ומעודד הקמת שיעורים, ועוזר לביסוסם{{הערה|[https://chabad.info/news/526074/ כולל ביום ראשון, שעזר להקים הרב חימי]. {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
ידוע כמגיד שיעור מפורסם, ומוסר עשרות רבות של שיעורי תורה בשלל נושאים, רובם למתקרבים לחב"ד. וכן משמש כמגיד שיעור באירגון "מחוברים".<br />
<br />
בנוסף עוסק בכמשפי מתוועד, ומרבה להתוועד בהתוועדויות וכנסים שונים, בעיקר עם בני קהילתו, ומקורבים לחב"ד, בעיר אלעד.<br />
<br />
===לימוד הרמב"ם===<br />
לרב חימי "קאך" גדול בלימוד הרמב"ם, והוא מגדיר זאת כמשימת חייו{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=17226&CategoryID=2619 ראיון של הרב חימי לשיחת השבוע על פועלו בלימוד הרמב"ם].}}. הוא גרם והשפיע על עשרות רבות של יהודים להתחיל ללמוד רמב"ם כתקנת הרבי. כל יום מוסר בין מנחה למעריב שיעור ברמב"ם היומי, לאחר בקשתו של הרב ירוסלבקי המד"א דקהיל חב"ד באלעד. לשם כך, אף תרם עשרות רבות של סטים ללימוד, לביהכנ"ס דרך מצוותיך, ולאנשים המבקשים להצטרף למסלול הלימוד. מארגן מפעם לפעם מבצעים המעודדים להצטרף למסלול הלימוד.<br />
<br />
בשלב מסוים היקים את מטה הרמב"ם בעיר אלעד, והוא עומד בראשו, ומרכז תחתיו את הפעילו המסועפת בעיר הקשורה בלימוד הרמב"ם.<br />
<br />
לאחר כל סיום ספר ברמב"ם, מארגן פארבריינגען לקהילתו. בנוסף מארגן ביום הולדת והיללות הרמב"ם התוועדויות מרכזיות באלעד, ואף מארגן נסיעה לציון הרמב"ם{{הערה|[https://chabad.info/news/749297/ נסיע הלציון הרמב"ם בהילולתו, עם קהילת חב"ד באלעד]. {{אינפו}}.}}. בסיום הרמב"ם, מארגן כינוס בעיר אלעד ומזמין רבנים רבים. הוזמן לנאום בסיום הרמב"ם המרכזי לשנת תשפ"א.<br />
<br />
==הערות שוליים==</div>נחום