חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:עמוד ראשי

2026-01-04T07:05:10Z

ניו: /* אשת אדמו"ר */ פסקה חדשה

{{עמוד ראשי/שיחה}}
{{מעבר לתחתית הדף}}

==הוספת מדור==
{{חב"דפדים פעילים}} מה דעתכם להוסיף את זה בתחתית הדף מעל היחי:
{| class="plainlinks" style="clear: both; margin-left: auto; margin-right: auto; width: 95%; רקע-צבע: שקוף; ריפוד סלולרי: 5"
|-valign="top"
| style="width: 33%;" |
{| style="width: 100%; background-color: transparent;"
|-valign="top"
| style="background-color: transparent; text-align: center;" |[[קובץ:חבדטקסט.png|50px|קישור=https://text.chabadpedia.com/index.php]]
[https://text.chabadpedia.com/index.php חב"דטקסט - מאגר טקסטים חופשיים]
|-valign="top"
|}
|
{| style="width: 100%; background-color: transparent;"
|-valign="top"
| style="background-color: transparent; text-align: center;" |[[קובץ:סמל חבדפדיה.png|50px|קישור=https://chabadpedia.co.il]]
[https://chabadpedia.co.il חב"דפדיה - האנציקלופדיה החב"דית]
|-valign="top"
|}
|
{| style="width: 100%; background-color: transparent;"
|-valign="top"
| style="background-color: transparent; text-align: center;" | [[קובץ:חבדציטוט.png|50px|קישור=https://zitut.chabadpedia.com/index.php]]
[https://zitut.chabadpedia.com/index.php חב"דציטוט - מאגר ציטוטים חופשי]
|-valign="top"
|}
|}
. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:41, 17 ביולי 2025 (IDT)

:רעיון מצוין! --[[משתמש:משיח בכיכר|משיח בכיכר]] - [[שיחת משתמש:משיח בכיכר|שיחה]], 16:06, כ"ה בתמוז, ה'תשפ"ה 16:06, 21 ביולי 2025 (IDT)
::א. מעולה ב. אין צורך בקישור לחב"דפדיה. ג. בלי קשר, יש להחליף את סמל חב"דציטוט וחב"דטקסט. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:07, ג' באב, ה'תשפ"ה)
:::אז נחליף לחב"דפדיה האנגלית. מה דעת {{א|שיע.ק}}?. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:01, 31 ביולי 2025 (IDT)
:::יש כבר קישור בסרגל הצד. נראה לי מיותר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשפ"ה

== קישור ==

כדאי לערוך את הקישור "י"ז '''באב'''" [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 10:56, י"ז באב, ה'תשפ"ה 10:56, 11 באוגוסט 2025 (IDT)

== ג' תשרי ==

כתוב שבג' תשרי נרצח גדליה בן אחיקם, וזה לא פשוט, כי יש הסבר שנרצח בא' תשרי [[מיוחד:תרומות/37.60.47.194|37.60.47.194]] 15:35, 25 בספטמבר 2025 (IDT)

:תוקן. יש"כ [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בתשרי ה'תשפ"ו 00:27, 26 בספטמבר 2025 (IDT)
==הייתכן?==
קראתי את קטע הידעת ונדהמתי!
הייתכן שאת אברהם מאיאר מכנים "המשפיע הרב"?!

== כ"ה כסלו ==

"[[כ"ה בכסלו]] [[תרנ"ב]] - נולד הרב [[מאיר אשכנזי]], רבה של [[שנחאי]], איש מסירות נפש וחסיד מופלג."

הקישור צריך להיות ל[[מאיר אשכנזי (שנגחאי)]], לא ל[[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)]]. [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 17:07, כ"ו בכסלו, ה'תשפ"ו 17:07, 16 בדצמבר 2025 (IST)

:{{תוקן}} ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 19:38, 16 בדצמבר 2025 (IST)
::בדקתי עכשיו וזה עדיין לא תוקן. [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 00:36, כ"ז בכסלו, ה'תשפ"ו 00:36, 17 בדצמבר 2025 (IST)
:::זה תוקן, זה לוקח זמן. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:43, 17 בדצמבר 2025 (IST)

== את ה'מטרת חב"דפדיא' לציין רק בסוף?! ==

בהאייקונים (סמלים) [[תבנית:ברוכים הבאים|שבתבנית ברוכים הבאים]], מופיע הקטלוג של הנושאים הכללים שנסקרים בחב"דפדיא: '''[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]''' '''[[פורטל:בית רבי|בית רבי]]''' '''[[פורטל:תורת החסידות|תורת החסידות]]''' '''[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]''' '''[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]''' '''[[פורטל:ספרות חב"ד|ספרות חב"ד]]''' '''[[פורטל:גאולה ומשיח|גאולה ומשיח]]''' '''[[פורטל:אישי חב"ד|אישי חב"ד]]''' '''[[פורטל:תורת הנגלה|תורת הנגלה]]''' '''[[פורטל:הפצת המעיינות|הפצת המעיינות]].'''

כל מי ששואל את עצמו מה זה חב"דפדיא ונכנס לדף [[עזרה:ברוכים הבאים|ברוכים הבאים]], מגלה שמטרת חב"דפדיא היא - הפצת המעיינות:

{{ציטוטון|מטרת האנציקלופדיה הינה הפצת המעיינות בקנה מידה עולמי, כאשר ביכולתה של פעולה זו להביא בפועל את הגאולה לעולם על ידי הרבי. ...המטרה היא ליצור אנציקלופדיה חב"דית שתקיף את כל הערכים שבחסידות חב"ד,}}

אינו מובן לי: '''מטרת חבדפדי"א מופיעה רק בסוף הרשימה של קטלוג הנושאים?!''' מדוע? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:31, י"א בטבת, ה'תשפ"ו 22:31, 31 בדצמבר 2025 (IST)

== אשת אדמו"ר ==

אשת אדמו"ר הרש"ב. חשוב לנסח מכובד: הרבנית [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 09:05, ט"ו בטבת, ה'תשפ"ו 09:05, 4 בינואר 2026 (IST)

ר' זלמן דער ליובאוויטשער (ספר)

2025-12-28T06:57:48Z

ניו:

[[קובץ:שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער.jpeg|ממוזער|שמאל| הספר ר' זלמן דער ליובאוויטשער]]
'''חסיד בחזית''' הוא ספר המתעד את קורות חייו של השליח הרב [[זלמן אבעלסקי]] הרב הראשי ל[[מולדובה]] ובירתה [[קישינב]]. הספר עוסק בתקופת ימי ילדותו בחיידר ובישיבה במחתרת ברחבי [[ברית המועצות]], הבריחה ל[[אוזבקיסטן]], [[טשקנט]] ו[[סמרקנד)), [[היציאה מרוסיה]], החיים היהודיים-חסידיים וישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש במחנה הפליטים [[פוקינג]], כמו גם היציאה בשליחות [[אדמו"ר מהוריי"צ]] במטרה להגיע ל[[רומניה]]. ציר זמן משליחויות חייו בהם יסוד רשת אהלי יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש, ומפעל השליחות והחינוך במדינת שליחותו מולדובה וברחבי חבר העמים, לצד שליחויות רבות נוספות של הרבי.

ערב השקה לספר

ערב השקה מיוחד נערך לספר המרתק, בו שמעו סקירה על הספר, אופן עריכתו, כך גם היוקר והוראות הרבי לכתוב את זכרונות החסידים וכו'.

==אודות הספר==
הספר כולל את תולדות חייו בימי ילדותו ותחילת תקופת בחרותו:
*חייו בצל מסירות נפש של עדת החסידים
*לימוד בחיידר במחתרת החסידית ב[[מוסקבה]] [[רוסיה]]
*אביו השו"ב הרב שמריהו הכהן אבעלסקי
*סבו דער בוידער רב הרב ישעי' משולם זוסי' שוב, רבה של בוידע ושל החסידים במוסקבה.
*לימודים בישיבה במחתרת ברחבי ברית המועצות
*הבריחה ב[[שואה]] ל[[אוזבקיסטן]], והחיים החסידיים במחתרת בערים [[טשקנט]] ו[[סמרקנד]]
*[[היציאה מרוסיה]] (מברית המועצות).
*מחנה הפליטים וישיבת תומכי תמימים פוקינג קרית יערים בגרמניה
*שליחות באירופה במטרה להגיע ל[[רומניה]].
*ציר זמן פעולותיו בשליחות, רומני', ארץ הקודש, הקמת רשת אהלי יוסף יצחק, השליחות במדינת מולדובה.

הספר כולל תיעודים על פי מסמכים, מכתבים ותמונות, וזכרונות הרב זלמן אבעלסקי ורבים מהם מתפרסמים לראשונה בספר.

הספר יצא לאור בחודש [[טבת]] [[תשפ"ה]]. העורך הוא השליח הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]]. נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, הספר בהוצאת הספרים [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש.

הספר כולל 480 עמודים.

==ראו גם==
* [[זלמן טוביה אבלסקי|הרב זלמן טובי' אבעלסקי]]
* [[מולדובה|תומכי תמימים קישינב]]
* [[קישינב]]

[[קטגוריה:ספרי ביוגרפיה]]
[[קטגוריה:ספרי חסידים]]
[[קטגוריה:ספרי היסטוריה חב"דית]]
[[קטגוריה:ספרי סיפורים]]
[[קטגוריה:תולדות חסידים]]
[[קטגוריה:ספרות חב"ד]]

שיחה:לשכת עזרת אחים

2025-12-28T06:53:55Z

ניו:

עזרת אחים ממשיך במתכונת מצומצמת ואינו נסגר גם ארגון אור אבנר אינו נסגר צריך לשנות זאת בקטגוריות...
:טופל. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 19:02, 4 במרץ 2010 (UTC)
:נראה כי עזרת אחים קישנב ראוי לערך נפרד. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 05:53, 17 במאי 2010 (UTC)

צחוק. הדבר היחיד המקשר בין הארגון של משפחת אבלסקי לעזרת אחים המקורי - הוא השם. ועזרת ד'קישינב צ"ל משולב בערך על מולדובה וכו'. '''[[משיח]] נאו!''' '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]''' - '''היום ד' בסיוון ה'תש"ע מקבלים פני מלכינו!'''

== להרחבת הערך ==

[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76026 חוברת שיצאה לאור לרגל שנת החמישים ללשכה] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' בסיוון ה'תשע"ג 04:06, 12 במאי 2013 (UTC)

== אם ארגון עזרת אחים קיים גם היום במתכונת מצומצמת אז- ==

אז למה לא כתבו בתחילת הערך ש"ארגון עזרת אחים '''הינו''' ארגון שנועד לעזור ליהודים בברית המועצות. בעבר פעל הארגון בסיוע ליהודי ברית המועצות עקב תקופת השלטון הקומוניסטי (או נוסח כיוצ"ב) וכיום ממשיך לסייע/לפעול במתכונת מצומצמת" (?) וגם להוסיף קטע (קצר לפחות) על פעילות הארגון כיום... [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 17:56, ד' בחשוון, ה'תשפ"ו 17:56, 26 באוקטובר 2025 (IST)
:: ארגון עזרת אחים פעל כארגון כולל לשלוחי חבר העמים. הארגון בקישנב קם כפעילות במספר נושאים על ידי חב"ד מולדבה. חשוב להפריד לערכים שונים [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 08:53, ח' בטבת, ה'תשפ"ו 08:53, 28 בדצמבר 2025 (IST)

רשת אהלי יוסף יצחק

2025-12-18T06:51:05Z

ניו: /* התייסדות ה'רשת' */

[[קובץ:לוגו רשת אהלי יוסף יצחק חדש בנשיאות.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הרשת]]
'''רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש''' המכונה כיום '''רשת חינוך חב"ד''', הינה רשת מוסדות חינוך חב"ד ב[[ארץ הקודש]] שהוקמה על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] {{הערה|בסיוע הרב זלמן אבלסקי}} בהוראת [[הרבי]], ועומדת תחת נשיאות [[הרבי]]. הרשת כיום מנוהלת בראשות המנכ"ל הרב [[אליהו קריצ'בסקי]] והינה רשת החינוך הארצית של תנועת חב"ד בישראל. ברשת החינוך פועלים מאות גני ילדים ועשרות בתי ספר יסודיים ועל יסודיים בכל רחבי הארץ. מוסדות החינוך של הרשת מתייחדים ברוח חינוכית ייחודית, המבוססת על אווירה יהודית-חסידית לצד מקצועיות ורמה לימודית בלתי מתפשרת ומצטיינים בצוות חינוכי הפועל מתוך תחושת שליחות בשאיפה ליישם את חזונו החינוכי של הרבי לפיו כל תלמיד נועד להיות 'נר להאיר' בסביבתו{{הערה|שם=אתר|אתר הרשת}}.

==התייסדות ה'רשת'==
[[קובץ:הרשת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו הישן]]
[[קובץ:הנהלת הרשת תשמ"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הנהלת הרשת]]
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], [[הרבי]] הניח תשתית לתנופת ההתפתחות של [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש. ב[[חודש תמוז]] תשי"א, הרבי הורה לעסקן הידוע הרב [[זושא וילמובסקי]] - הפרטיזן, לייסד בארץ הקודש רשת מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהקים הרבי באמצעות שליחיו ברחבי [[מרוקו]]:

{{ציטוטון|
הנה הצעתי בזה, שכיון שנראה ממכתבו יש בידו לקחת חלק בראש ביסוד מוסדות חינוך [...] הנה כדאי הוא שיתענין בהאפשר[ו]ת לייסד שם (בארץ הקודש ת"ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו במרוקה ונקראים על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים, ואף כי אין בידינו - לעת עתה - לשלוח מכאן אמצעים גדולים, אבל על הוצאות קטנות לזמן הראשון בטח אוכל למצוא מקור לזה ובלבד שיהיה בזה ענין של ממש{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת א'פה. צילום האגרת פורסם בספר הפרטיזן עמוד 85}}
}}

בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל ר' זושא לו הורה הרבי לייסד את הרשת, ניגש לעבודה באופן מיידי, וחודש בלבד לאחר שנכתבה אליו אגרת התייסדות הרשת, בו' מנחם אב תשי"א, ר' זושא דיווח לרבי כי החל כבר לעבוד בהקמת מוסדות רשת אהלי יוסף יצחק, ואת ר' [[זלמן אבלסקי]] לקח לו לעוזר. באותה תקופה הועלו תמיהות לגבי הבחור העסקן ר' זושא, אם יוכל לייסד מוסדות, והרבי כתב על כך לאחד מראשי חב"ד בארץ הקודש: "הרח"ז וילימובסקי, אשר כנראה הוא בעל מרץ... וכבר קיבלתי ממנו איזה הצעות בענין מוסדות חינוך בשם אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש". הרבי שם דגש על כך שכדאי לנצל את מרצו הרב להתייסדות הרשת ומוסיף: "ובפרט שאין אנחנו עשירים כל כך באנשים בעלי מרץ ומחנכים"{{הערה|הפרטיזן עמוד 86}}.

===זרם בלתי זרמי===
הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת לא היתה מקובלת במשרד החינוך וראשי חב"ד עמלו לאשר את הבלתי זרמי ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי בקשת הרבי מומשה והתקבל אישור מטעם שר החינוך מר [[בן ציון דינור]], להקמת רשת מוסדות חינוך חב"דיים במסגרת "זרם בלתי-זרמי", כפי שמתועד בספר הפרטיזן:

בח' ב[[סיון]] [[תשי"ב]], נפגש ר' זושא עם שר החינוך [[בן ציון דינור]] והתחנן לפניו לאשר את הקמת הזרם החינוכי הנוסף, השר מצידו הסביר כי אין לו כל אפשרות לעשות זאת ותוך כדי שיחה צלצל הטלפון בלשכתו של דינור ועל הקו היה ראש הממשלה [[דוד בן גוריון]] שזימן את השר לפגישה דחופה וברגע שהשר עזב את המשרד ניגש ר' זושא למזכירה ואמר לה כי השר הסכים לשייך את חב"ד לזרם בלתי זרמי, ועד מהרה הופק אישור רישמי, אשר סלל את הדרך להקמת הרשת{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] [[תשס"ה]], עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.

===המשרד בתל אביב===
את מרכזה של הרשת קבע הרבי ב[[תל אביב]]. הוראה זו ניתנה באיגרת למייסד הרשת ר' [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי בזה הלשון: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".
ואכן ההתחלה דרשה כוחות עילאיים וברכת הרבי התגשמה, כאשר הרשת הצליחה להקים מספר רב של בתי ספר וגנים ברחבי ארץ הקודש.

בשנים הבאות משרדי הרשת עברו ל[[כפר חב"ד]], במבנה מיוחד מול בניין ישיבת תומכי תמימים.

==בתי הספר הראשונים==

[[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנהל הרשת הרב [[דוד חנזין]] (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז"ר) יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]]
במהלך חורף [[תשי"ב]] הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ במקומות הבאים: זרנוגה (מעברה ליד [[רחובות]]), מנחת (כיום מלחה [[ירושלים]]), [[יפו]] ו[[כפר סבא]]. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובתחילת שנת הלימודים הבאה דהיינו ב[[אלול]] תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו. ועל רישום הילדים, פורסמה סקירה היסטורית ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד}}.

{{ערך מורחב|ערך=[[בית ספר חב"ד זרנוגה]], }}

'''זרנוגה''' הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה [[רחובות]]. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על ידי הרב [[זלמן אבלסקי]] מבכירי פעילי הרשת, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.

''''מנחת'''' הוא כפר קטן שהיה סמוך ל[[ירושלים]], במקום בו נמצאת היום שכונת "מלחה" הירושלמית. את בית-הספר שם ניהל הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך.

ב'''[[יפו]]''' נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהלו נאלצו להתמודד לבד עם בעיית המבנים. את הבית הספר ניהל הרב [[אורי בן שחר]].

גם ב'''[[כפר סבא]]''' היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר{{הערה|קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: [[דוד עבדי]] ו[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]}}.

==ניהול הרשת==

בתחילת הקמת הרשת, ר' [[זושא וילימובסקי]] היה המייסד והמנהל{{הערה|על פעילותו כמייסד הרשת ראו בספר תולדותיו הפרטיזן, דוד עבדי, רבים השיב ליהדות וחסידות, אחד היה אברהם}} והרב [[זלמן אבלסקי]] היה יד ימינו ובהוראת [[הרבי]] ר' זושא, הוסיף עוד עסקנים שינהלו איתו יחד את רשת אהלי יוסף יצחק והם: הרב [[דוד חנזין]] והרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. שעשו רבות למען ייסוד בתי ספר, פיתוח וביסוס הרשת{{הערה|הפרטיזן עמוד 89-91}}.

עם הזמן הוחלט כי המנהל הראשי יהיה הרב [[דוד חנזין]] שעזב את עיסוקו הקודם כמגיד שיעור בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], אם כי ר' [[זושא וילימובסקי]] היה חבר הנהלת הרשת, ופעיל ברשת ומוסדותיה כל השנים עד יומו האחרון{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]] [[הפרטיזן]] תשס"ה, פרקים ט-י}}. הוא קיבל עליו את המשימה לנהל את רשת אהלי יוסף יצחק על כל המשתמע מכך להקים בתי ספר לדאוג לאישורים ממשרדי הממשלה להשיג תקציבים מהרשויות המקומיות להסדיר תקנים לגייס מורים ולנהל את כל הצד הפיננסי של הרשת. עם זאת השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי במקביל לעבודתו הספר של הרשת בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות הוא בגדר הצלת עולם מלא{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 133-134}}.

בתקופה הבאה היו עסקנים נוספים שסייעו להנהלת הארצית כמו: הרב [[זלמן אבלסקי]] הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[משה דובער גנזבורג]] שהתרים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת.

הרב חנזין היה מנהל-על, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני 'רשת אהלי יוסף יצחק' כלפי חוץ, מול משרדי הממשלה וכדומה. תפקידו היה להפגש עם שרים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. הוא היה המוח שניווט וניהל את ענייני הרשת, כאשר הפעילות נוהלה בפועל על ידי מנהלי בתי הספר המקומיים ומזכירי ה'רשת'.

לימינו של הרב חנזין פעל הרב זלמן אבלסקי אשר כיהן כמנהל בית ספר ועם זאת, תפקידו היה לייצג את ענייני 'רשת אהלי יוסף יצחק' בכל מקום שדרש לכך על ידי הרב חנזין וחבריו להנהלת הרשת, מול משרדי הממשלה וכדומה. מפקחים ראשי ערים ומנהלי מחלקות.{{הבהרה}}

במקביל לעבודתו זאת, הרב חנזין השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה'רשת', בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא.

הרב חנזין היה מגיע לעיתים לראשי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומבקש מהם אישור להוציא בחורים מהסדרים בשעות הערב לרישום ילדים בנמקו כי "עת לעשות לה' הפרו תורתך".

הרב חנזין ריכז סביבו בחורים ואברכים צעירים וביחד היו נוסעים לערים הרחוקות במטרה לבנות את התשתית לבתי הספר הללו. בשנים הראשונות שלאחר פטירת רעייתו, היה משאיר את ילדיו בבית, ונוסע לערים השונות, שם הקים בתי ספר. הוא היה עובר מבית לבית וקורא להורים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך על טהרת הקודש.

מידי פעם היה הרב חנזין יוצא לערוך ביקורים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. הוא היה מגיע לראות מקרוב כיצד העניינים מתנהלים; או שלעיתים היה מגיע ללוות משלחות ואישים נכבדים שהגיעו מחו"ל.

במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל"ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו.

חבר הנהלת הרשת הרב [[זלמן אבלסקי]] ולימים רבה הראשי של מולדביה תיאר את דרכי פעולתו של הרב חנזין: את עבודתו של הרב חנזין ראיתי מקרוב ומזוויות שונות הייתי חבר הנהלה מחד גיסא ומנהל בתי הספר ביפו בזרנוגה בכפר סבא ובקריית גת מאידך גיסא אני זוכר את הרב חנזין מסור לרבי בתכלית המסירות כשהרבי הורה לעשות משהו הוא לא שאל שאלות ולא זרק את יישום ההוראה על אימי מחברי ההנהלה הוא עצמו נסע לכל מקום כדי לראות כיצד לבצע את הוראות הרבי על הצד הטוב ביותר"{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 139}}.

המנהל הבא היה הרב [[משה סלונים]], אשר עבד כמחנך ומנהל בית ספר ברשת ובשנת תשל"ז מונה למנהל הרשת והתמסר בכל כוחו לפיתוח הרשת והרחבתה, וסגנון פעולתו היה לבצע הוראות הרבי מבלי להביט על מכשולים ואתגרים שעמדו בדרכו וכך נחל הצלחה בפועלו הרב למען הרשת.

בקיץ תשמ"ו, הרשת נקלעה לבעיות בגין החובות הגדולים שהצטברו, והרב סלונים נאלץ לעזוב את ארץ הקודש. סיום התפקיד והמשבר אליו נקלעה הרשת, העיבו את רוחו של ר' משה אשר כתב לרבי על כך והרבי השיב במענה מעודד ומיוחד: "לולא הוא היחיד ממש, היה קורה להרשת ר"ל – מה שקרה למאות בית הכנסת החב"דיים שהיו בתל אביב וירושלים ת"ו לכולל חב"ד, לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וכו'. ואנשי חב"ד שי' ורבניהם שי' בראשם שבארץ הקודש לא החליטו עדיין שאפשר טבעי אז זיי זאלן א קרעכץ טאן על זה [=שיעשו אנחה על זה]".

לאחר פרישתו של הרב סלונים מינה [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] את הרב [[מאיר פריימן]] כמנהל הרשת, ובתקופת כהונתו, הצליח לייצב את מצבה הכלכלי של הרשת ולבלום את סגירתם של המוסדות, ואף נכנס עבור זה לחובות גדולים מאוד.

לצידו של הרב פריימן, סייע הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]] במשך למעלה משנתיים בניהול הרשת. עם פטירתו הפתאומית של הרב פריימן בי"ב תשרי תשנ"ו מדום לב פתאומי בגיל 50 בלבד, הקים הרב קופצ'יק קרן חירום והצלה עד להעברת ניהול ה'רשת' לרב [[ישראל ברוך בוטמן]] שמונה על ידי בית דין רבני חב"ד לשמש כמנהל הרשת.

בו' באדר שני [[תשע"ד]] נפטר הרב בוטמן לאחר התקף לב קשה, וכממלא מקומו בהנהלת הרשת התמנה הרב [[אליהו קריצ'בסקי]].

==הרשת מתרחבת==
במהלך השנים מנהלי הרשת על פי הוראות הרבי, הרחיבו את היקף הרשת, באמצעות רישום מוגבר לבתי ספר קיימים, וייסוד בתי ספר חדשים ומהם אשר פעלו עשרות שנים באמצעות אנשי חינוך חב"דיים אשר עברו להתגורר ב[[תענך]], [[בית ספר חב"ד ברוש|ברוש]], [[באר שבע]] ובכל מקום בו הוקמו בתי ספר{{הערה| ראו בספרים: [[הפרטיזן]], [[דוד עבדי]] ו[[חייל בשירות הרבי]]}}. ובשנים מאוחרות יותר, הוקמו בתי ספר 'שלהבות' המיועדים במיוחד לציבור שאינו שומר מצוות לעת עתה, ומידי שנה נערך רישום מוגבר לבתי ספר אלו בפרט{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד}}.

===מנהלי הרשת במשך השנים===
*מייסד הרשת - הרב [[זושא וילימובסקי]]
*הרב [[דוד חנזין]]
*הרב [[משה סלונים]]
*הרב [[מאיר פריימן]]
*הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]
*הרב [[ישראל בוטמן]]
*הרב [[אליהו קריצ'בסקי|אלי קריצ'בסקי]]

===הנהלה נוכחית===
* הרב [[אליהו קריצ'בסקי]], מנכ"ל ומורשה חתימה
* הרב [[יהודה בוטמן]], חבר ועד
* הרב [[מנחם וולפא]], חבר ועד
* הרב ישעיהו גופין, מורשה חתימה וגזבר
* הרב לוי אברמוביץ, מורשה חתימה
* הרב בועז משה דוד למברג, רואה חשבון מבקר
* גב' דבורה יפה הרשקוביץ, גוף מבקר
*'''תפקידים נוספים:'''
*הרב לוי אברמוביץ' - מנהל משרד ואחראי פרוייקטים.
*הרב [[נחום רבינוביץ' (כפר ביל"ו)|נחום רבינוביץ']] - מנהל תכניות לימוד בתלמודי תורה.
*הרב שמעון לוין - אחראי תחום ריכוז חברתי בתלמודי תורה.

===מבקרי הרשת===
מבקרי הרשת מונו על ידי הרבי, בחודש שבט תשי"ב, מספר חודשים לאחר הקמת הרשת{{הערה|הפרטיזן עמוד 89}}:
* הרב [[אליעזר קרסיק]] ע"ה
* הרב [[אברהם פריז]] ע"ה

===מפקחי הרשת===
מפקחי הרשת מטעם משרד החינוך. עבודתם לוותה במענות והדרכות מהרבי. המפקחים היו אנשי חינוך, כיהנו שנים רבות כמחנכים במוסדות הרשת.

====הרב [[אלכסנדר בן נון]]====
בשנת [[תש"כ]] מונה בהוראת הרבי למפקח הכללי על בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]], ובהקשר זה זכה ל[[יחידות|יחידויות]] ארוכות ומפורטות אצל הרבי.

====הרב [[יעקב מינסקי]]====
הרב יעקב מינסקי שימש כמנהל ומחנך ומונה למפקח ובתפקידו זה פעל מספר שנים.

====הרב [[יחיאל מלוב]]====
בהוראת ועידוד הרבי שימש שנים רבות כמפקח ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]].

בשנות עבודתו כמפקח ברשת עבד בשיתוף פעולה פורה עם מנהלי הרשת הרב [[דוד חנזין]], הרב [[משה סלונים]] והרב [[זושא וילימובסקי]]. קיבל הוראות רבות הנוגעות ל[[חינוך]] מ[[הרב חודקוב]] מזכיר [[הרבי]]. לימים התברר כי כל ההוראות מגיעות ישירות מהרבי. את ההוראות הרבות שקיבל קיבץ ב'קובץ הוראות מ[[מזכירות הרבי]] ל[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'.

==פעולות בשנים האחרונות==
===מטרות הרשת===

מטרות הרשת (בשנים האחרונות):

· לספק מענה חינוכי בפריסה רחבה ככל האפשר ברחבי הארץ, למשפחות מכל גווני האוכלוסיה הישראלית המעוניינים בחינוך האיכותי של חב"ד.

· לייצר לתלמידים חממה ראויה בה יצמחו בשנים המשמעותיות ביותר בחייהם, עם יחס חם ואכפתי וכל המענים הנדרשים להם בשנים משמעותיות אלו.

· לספק לתלמידים את הכלים הנדרשים להם הן מבחינה חברתית-רגשית והן מבחינה לימודית, להיות 'נר להאיר' בתורה, מצוות ויראת שמים בכל תחום בו יעסקו בחייהם, על ידי ההכרה בכוחות ובכישורים הייחודיים שנתן להם השם והשימוש הנכון בהם.

· ללוות את הורי התלמידים ומשפחותיהם בתקופה חשובה זו בה הילדים גדלים ולספק להם את המעטפת החינוכית הנדרשת, שתסייע להם בחינוך ילדיהם ובתיווך הנדרש בין הבית למוסד החינוכי.

· להיות משמעותיים ביצירת דור העתיד של העם היהודי בארץ ישראל, שיהיה גאה ביהדותו, מודע ליכולותיו ויפעל למלא את שליחותו מתוך אהבת ישראל{{הערה|שם=אתר}}.

===חינוך חברתי חסידי===
החל משנת [[תשע"ג]] מפעילה הרשת זרוע המפיקה חומרי תוכן והעשרה לקראת מועדים חסידיים, מבצעים ותכניות המשמשות את כלל המוסדות הפועלים תחת הרשת להטמעת ערכים ותאריכים חסידיים ברמת ההפקה הגבוהה ביותר.

המבצעים והתכניות מלווים במודעות ועזרי עיצוב, הפקות ממותגות, ועוד.

===חופשות===
לפני כל חופשה מפיקה הרשת ערכת תוכן חינוכי המלווה את התלמידים לאורך ימי החופשה, כגון משחקי למידה חווייתיים, משחקי מחשב עם תוכן חסידי, ועוד.

מידי שנה לקראת חופשת הקיץ מפיקה הרשת תכנית מלאה המלווה את קייטנות הקיץ הפועלים תחת מוסדות הרשת, העוסקת בכל שנה בנושא ייחודי.

===מרכז פדגוגי===
בשנת [[תש"פ]] העלתה הרשת את המרכז הפדגוגי החב"די הראשון ברשת האינטרנט, הכולל עשרות אלפי דפי עבודה מצגות מבחנים וחומרי למידה, שהופקו על ידי המורים ואנשי הצוות המקצועי ברשת אהלי יוסף יצחק.

המאגר מתעדכן באופן תדיר, ומהווה פלטפורמה המשמשת את כלל צוותי החינוך וההוראה של הרשת החינוכית.

===כנסים ארציים{{הערה|'''כינוסי י' שבט גרמו לרבי נחת רוח רבה''', [[שבועון בית משיח]] [[ט' שבט]] [[תשפ"א]] עמוד 34.}}===
מאז הקמת הרשת, במשך עשרות שנים ערכה ה'רשת' כינוס ארצי שנתי לכלל תלמידי הרשת, שהתקיים בקשר ליום התייסדות הרשת ויום [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בי' שבט.

במשך השנים הלך הכנס והתרחב, וזכה ליחס מיוחד מהרבי, בשל העובדה שבזכותו אלפי ילדים שהתחנכו במוסדות הרשת ולא נמנו על משפחות של חסידי חב"ד, התחברו לעוצמה ולמסרים החינוכיים שהועברו בכנס, והפכו בעצמם לחסידי חב"ד, עד שהרבי כתב על כינוס זה "דבר גדול הוא ביותר".

בעקבות ההתרחבות הגדולה של מוסדות הרשת והקושי במציאת אולם שיוכל להכיל את כולם, מתקיים בשנים האחרונות הכנס במתכונת וירטואלית, כאשר כלל התלמידים מתחברים ממוסדות הלימוד שלהם באותה שעה אל הכנס המרכזי המשודר בו זמנית גם בערוצי הרדיו ובפלטפורמות נוספות.

===מיתוג===
במהלך השנים [[תשע"ט]]-[[תשפ"ג]] השלימה הרשת מהלך של מיתוג כולל לאגפים השונים הפועלים בתוך הרשת, לאור הוראת הרבי{{הערה|'''על טהרת הקודש''', סקירה על חזון רשת אהלי יוסף יצחק לאור תכנית הלימודים שעברה את הגהת הרבי- שבועון כפר חב"ד גליון 1920 עמוד 62.}} להשתדל שהמוסדות השונים ישתמשו בתכנית אחידה ככל האפשר, תוך מאמץ שהדבר יבוא לידי ביטוי גם בפן החיצוני בשימוש מובדל וממותג של חומרי הלימוד הפרסומים והנראות הכללית של המוסדות, ואת סמל הרשת מיתגו בשם "רשת חינוך חב"ד":
*'''[[שלהבות חב"ד]]''' - מוסדות המיועדים לציבור הכללי, השמים דגש על למידה היברידית חדשנית והכלת תלמידים כפי שהם ללא שינוי דתי או דחיפה לשיפור הישגים.
*'''בתי חינוך חב"ד''' - בתי ספר לבנות חב"ד
*'''תלמודי תורה חב"ד''' - [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] לבני קהילות חב"ד ולמקורבים המעוניינים בחינוך תורני-חב"די
*'''גני חב"ד''' - רשת הגנים הארצית הפועלת תחת פיקוחו של הרב [[יעקב ליברמן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]]
*'''שלוחי חינוך''' - אנשי הצוות החינוכי מכונים שלוחי חינוך, בהסתמך על הוראת הרבי לשלבם בספר השלוחים.

הרשת מפעילה מרכז פרסומים ומערך דיגיטלי ארצי המסייע למוסדות בתהליך, וכך לדייק את העבודה שלהם ולהקל עליהם להגיע לקהלי היעד.

==הוראות הרבי==
{{להשלים}}

הוראות רבות של הרבי לרשת אהלי יוסף יצחק מופיעות באגרות קודש ובספרים המתעדים את בכירי הרשת.
*יש להזמין את העסקנים ונבחרי הציבור המקומיים להשתתף בחגיגות שבבתי הספר של הרשת במועדים החסידיים דוגמת י"ט כסלו{{הערה|מכתב מתאריך כ' כסלו תשט"ז לרב דוד חנזין. הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק י' כסלו תש"פ.}}.

==הוצאות לאור==
*'''אני מאמין''' - חוברת לימוד ועבודה בנושא [[גאולה ומשיח]] ל[[חיילי צבאות ה']], [[תשמ"א]].
*'''לחשוב כיהודי''' - תרגום ספרו של הרב [[יצחק זלמן פוזנר]] מאנגלית, [[כפר חב"ד]] [[תשמ"ג]].
*'''רבותינו נשיאנו - אדמו"ר שליט"א''' - יצא לאור בשנת [[תשנ"ב]] ע"י מחלקת הו"ל של הרשת ובעריכת הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]].
*'''[[אלול תשרי (ספר)|אלול תשרי]]''' - ספר העוסק בחגי ומועדי החודשים [[אלול]] תשרי.
[[קובץ:כיצד נחנך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'כיצד נחנך את ילדינו?', בהוצאת הרשת]]
*'''כיצד נחנך את ילדינו?''' - מדריך אימהות מגיל לידה על גיל [[בר מצוה]]. נערך על ידי הרב [[יוסף הרטמן]] ויצא לאור לקראת עשרים שנה ל[[ה' טבת]]. (ב' כרכים).
*'''חגים וזמנים - טבת, שבט ואדר''' - ספר העוסק באירועי החודשים טבת שבט ואדר.

===ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד===
'''ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד''' הוקם בתשרי [[תשל"א]] על ידי רשת אהלי יוסף יצחק במטרה לפרסם על פעיותה ולהיות כלי עזר חינוכי ודידקטי למורי הרשת.
בין תשרי [[תשל"א]] ל[[אייר]] [[תשל"ג]] יצאו שישה גליונות.

==ראו גם==
* [[תלמוד תורה]]
* [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]
* אהלי יוסף יצחק [[ישיבה גדולה מלבורן]]

==לקריאה נוספת==
===תולדות בכירי הרשת===
*'''הפרטיזן''' - ביוגרפיה על ר' [[זושא וילימובסקי]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס"ה]].
*"שגריר הרבי לרומניה", קווים על השליח הרב [[זלמן אבעלסקי]] הרב הראשי למדינת מולדובה וממייסדי וחבר הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק - [[תשפ"ב]].
*'''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיה של ר' [[מאיר בליז'ינסקי]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[תש"ע]].
*'''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אליעזר קרסיק]]. שניאור זלמן ברגר, [[תשע"ב]].
*'''דוד עבדי''' - ספר תולדות הרב [[דוד חנזין]]. [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ג]].
*'''[[חייל בשירות הרבי]]''' -זכורונות ר' [[יצחק גנזבורג]] בעריכת '''אברהם רייניץ''', [[תשנ"ט]].
*'''[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אברהם פריז]]. [[אליהו וולף]], [[תשס"א]].
*'''איש החינוך''' - ביוגרפיה של ר' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]], [[תשע"ז]].

===התפתחות ופעילות הרשת===
*'''[[ימי תמימים]]'''. [[זושא וולף]], [[תשס"ז]]-[[תשע"א]].
*'''[[אלבום חב"ד בישראל]]'''. [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], [[תשל"ג]].
*'''מרשתים את הארץ''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 14 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 16
*'''עשר עובדות על התייסדות רשת אהלי יוסף יצחק''', שבועון בית משיח גליון 1226 עמוד 53

===אגרות והוראות הרבי===
* אגרות הרבי לרשת בפרסום ראשון, [[שבועון בית משיח]] 1432

==קישורים חיצוניים==
*
* '''[http://reshetch.org/ דף הבית של רשת אהלי יוסף יצחק]'''
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabad.info/magazine/1178935/ כך נוסדה רשת אהלי יוסף יצחק] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/12/267450210155.html עמוד התווך] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/26/372568823637.html תלאות ימי בראשית] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/10/25/062289109504.html צפונה ונגבה]''' {{*}} בתוך [[שבועון בית משיח]]{{בית משיח}} תשע"ב-תשע"ג
*'''[https://col.org.il/news/131768 ה' תמוז: היום לפני 70 שנה בדיוק - הרבי מורה לעסקן ר' זושא וילימובסקי לפתוח את ה'רשת']''' {{COL}}
*[https://col.org.il/news/94676 כך הוקמה רשת 'אוהלי יוסף יצחק' ● צפו בוידאו{{וידאו}}{{col}}]
*'''[https://chabad.info/magazine/1054490/ מדליקים את השלהבות: ההשפעה העצומה של ילד במוסד חב"די]''' - רישום לבתי ספר של הרשת, בשנים ראשונות ובימי שלהבות {{אינפו}} שבועון בית משיח גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רשת אהלי יוסף יצחק|*]]
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מוסדות חינוך]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]

רשת אהלי יוסף יצחק

2025-12-17T10:57:18Z

ניו:

[[קובץ:לוגו רשת אהלי יוסף יצחק חדש בנשיאות.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הרשת]]
'''רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש''' המכונה כיום '''רשת חינוך חב"ד''', הינה רשת מוסדות חינוך חב"ד ב[[ארץ הקודש]] שהוקמה על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] {{הערה|בסיוע הרב זלמן אבלסקי}} בהוראת [[הרבי]], ועומדת תחת נשיאות [[הרבי]]. הרשת כיום מנוהלת בראשות המנכ"ל הרב [[אליהו קריצ'בסקי]] והינה רשת החינוך הארצית של תנועת חב"ד בישראל. ברשת החינוך פועלים מאות גני ילדים ועשרות בתי ספר יסודיים ועל יסודיים בכל רחבי הארץ. מוסדות החינוך של הרשת מתייחדים ברוח חינוכית ייחודית, המבוססת על אווירה יהודית-חסידית לצד מקצועיות ורמה לימודית בלתי מתפשרת ומצטיינים בצוות חינוכי הפועל מתוך תחושת שליחות בשאיפה ליישם את חזונו החינוכי של הרבי לפיו כל תלמיד נועד להיות 'נר להאיר' בסביבתו{{הערה|שם=אתר|אתר הרשת}}.

==התייסדות ה'רשת'==
[[קובץ:הרשת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו הישן]]
[[קובץ:הנהלת הרשת תשמ"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הנהלת הרשת]]
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]],[[הרבי]] הניח תשתית לתנופת ההתפתחות של [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש. ב[[חודש תמוז]] תשי"א, הרבי הורה לעסקן הידוע הרב [[זושא וילמובסקי]] - הפרטיזן, לייסד בארץ הקודש רשת מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהקים הרבי באמצעות שליחיו ברחבי [[מרוקו]]:

{{ציטוטון|
הנה הצעתי בזה, שכיון שנראה ממכתבו יש בידו לקחת חלק בראש ביסוד מוסדות חינוך [...] הנה כדאי הוא שיתענין בהאפשר[ו]ת לייסד שם (בארץ הקודש ת"ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו במרוקה ונקראים על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים, ואף כי אין בידינו - לעת עתה - לשלוח מכאן אמצעים גדולים, אבל על הוצאות קטנות לזמן הראשון בטח אוכל למצוא מקור לזה ובלבד שיהיה בזה ענין של ממש{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת א'פה. צילום האגרת פורסם בספר הפרטיזן עמוד 85}}
}}

בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל ר' זושא לו הורה הרבי לייסד את הרשת, ניגש לעבודה באופן מיידי, וחודש בלבד לאחר שנכתבה אליו אגרת התייסדות הרשת, בו' מנחם אב תשי"א, ר' זושא דיווח לרבי כי החל כבר לעבוד בהקמת מוסדות רשת אהלי יוסף יצחק, ואת ר' [[זלמן אבלסקי]] לקח לו לעוזר. באותה תקופה הועלו תמיהות לגבי הבחור העסקן ר' זושא, אם יוכל לייסד מוסדות, והרבי כתב על כך לאחד מראשי חב"ד בארץ הקודש: "הרח"ז וילימובסקי, אשר כנראה הוא בעל מרץ... וכבר קיבלתי ממנו איזה הצעות בענין מוסדות חינוך בשם אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש". הרבי שם דגש על כך שכדאי לנצל את מרצו הרב להתייסדות הרשת ומוסיף: "ובפרט שאין אנחנו עשירים כל כך באנשים בעלי מרץ ומחנכים"{{הערה|הפרטיזן עמוד 86}}.

===זרם בלתי זרמי===
הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת לא היתה מקובלת במשרד החינוך וראשי חב"ד עמלו לאשר את הבלתי זרמי ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי בקשת הרבי מומשה והתקבל אישור מטעם שר החינוך מר [[בן ציון דינור]], להקמת רשת מוסדות חינוך חב"דיים במסגרת "זרם בלתי-זרמי", כפי שמתועד בספר הפרטיזן:

בח' ב[[סיון]] [[תשי"ב]], נפגש ר' זושא עם שר החינוך [[בן ציון דינור]] והתחנן לפניו לאשר את הקמת הזרם החינוכי הנוסף, השר מצידו הסביר כי אין לו כל אפשרות לעשות זאת ותוך כדי שיחה צלצל הטלפון בלשכתו של דינור ועל הקו היה ראש הממשלה [[דוד בן גוריון]] שזימן את השר לפגישה דחופה וברגע שהשר עזב את המשרד ניגש ר' זושא למזכירה ואמר לה כי השר הסכים לשייך את חב"ד לזרם בלתי זרמי, ועד מהרה הופק אישור רישמי, אשר סלל את הדרך להקמת הרשת{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] [[תשס"ה]], עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.

===המשרד בתל אביב===
את מרכזה של הרשת קבע הרבי ב[[תל אביב]]. הוראה זו ניתנה באיגרת למייסד הרשת ר' [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי בזה הלשון: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".
ואכן ההתחלה דרשה כוחות עילאיים וברכת הרבי התגשמה, כאשר הרשת הצליחה להקים מספר רב של בתי ספר וגנים ברחבי ארץ הקודש.

בשנים הבאות משרדי הרשת עברו ל[[כפר חב"ד]], במבנה מיוחד מול בניין ישיבת תומכי תמימים.

==בתי הספר הראשונים==

[[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנהל הרשת הרב [[דוד חנזין]] (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז"ר) יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]]
במהלך חורף [[תשי"ב]] הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ במקומות הבאים: זרנוגה (מעברה ליד [[רחובות]]), מנחת (כיום מלחה [[ירושלים]]), [[יפו]] ו[[כפר סבא]]. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובתחילת שנת הלימודים הבאה דהיינו ב[[אלול]] תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו. ועל רישום הילדים, פורסמה סקירה היסטורית ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד}}.

{{ערך מורחב|ערך=[[בית ספר חב"ד זרנוגה]], }}

'''זרנוגה''' הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה [[רחובות]]. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על ידי הרב [[זלמן אבלסקי]] מבכירי פעילי הרשת, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.

''''מנחת'''' הוא כפר קטן שהיה סמוך ל[[ירושלים]], במקום בו נמצאת היום שכונת "מלחה" הירושלמית. את בית-הספר שם ניהל הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך.

ב'''[[יפו]]''' נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהלו נאלצו להתמודד לבד עם בעיית המבנים. את הבית הספר ניהל הרב [[אורי בן שחר]].

גם ב'''[[כפר סבא]]''' היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר{{הערה|קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: [[דוד עבדי]] ו[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]}}.

==ניהול הרשת==

בתחילת הקמת הרשת, ר' [[זושא וילימובסקי]] היה המייסד והמנהל{{הערה|על פעילותו כמייסד הרשת ראו בספר תולדותיו הפרטיזן, דוד עבדי, רבים השיב ליהדות וחסידות, אחד היה אברהם}} והרב [[זלמן אבלסקי]] היה יד ימינו ובהוראת [[הרבי]] ר' זושא, הוסיף עוד עסקנים שינהלו איתו יחד את רשת אהלי יוסף יצחק והם: הרב [[דוד חנזין]] והרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. שעשו רבות למען ייסוד בתי ספר, פיתוח וביסוס הרשת{{הערה|הפרטיזן עמוד 89-91}}.

עם הזמן הוחלט כי המנהל הראשי יהיה הרב [[דוד חנזין]] שעזב את עיסוקו הקודם כמגיד שיעור בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], אם כי ר' [[זושא וילימובסקי]] היה חבר הנהלת הרשת, ופעיל ברשת ומוסדותיה כל השנים עד יומו האחרון{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]] [[הפרטיזן]] תשס"ה, פרקים ט-י}}. הוא קיבל עליו את המשימה לנהל את רשת אהלי יוסף יצחק על כל המשתמע מכך להקים בתי ספר לדאוג לאישורים ממשרדי הממשלה להשיג תקציבים מהרשויות המקומיות להסדיר תקנים לגייס מורים ולנהל את כל הצד הפיננסי של הרשת. עם זאת השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי במקביל לעבודתו הספר של הרשת בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות הוא בגדר הצלת עולם מלא{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 133-134}}.

בתקופה הבאה היו עסקנים נוספים שסייעו להנהלת הארצית כמו: הרב [[זלמן אבלסקי]] הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[משה דובער גנזבורג]] שהתרים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת.

הרב חנזין היה מנהל-על, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני 'רשת אהלי יוסף יצחק' כלפי חוץ, מול משרדי הממשלה וכדומה. תפקידו היה להפגש עם שרים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. הוא היה המוח שניווט וניהל את ענייני הרשת, כאשר הפעילות נוהלה בפועל על ידי מנהלי בתי הספר המקומיים ומזכירי ה'רשת'.

לימינו של הרב חנזין פעל הרב זלמן אבלסקי אשר כיהן כמנהל בית ספר ועם זאת, תפקידו היה לייצג את ענייני 'רשת אהלי יוסף יצחק' בכל מקום שדרש לכך על ידי הרב חנזין וחבריו להנהלת הרשת, מול משרדי הממשלה וכדומה. מפקחים ראשי ערים ומנהלי מחלקות.{{הבהרה}}

במקביל לעבודתו זאת, הרב חנזין השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה'רשת', בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא.

הרב חנזין היה מגיע לעיתים לראשי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומבקש מהם אישור להוציא בחורים מהסדרים בשעות הערב לרישום ילדים בנמקו כי "עת לעשות לה' הפרו תורתך".

הרב חנזין ריכז סביבו בחורים ואברכים צעירים וביחד היו נוסעים לערים הרחוקות במטרה לבנות את התשתית לבתי הספר הללו. בשנים הראשונות שלאחר פטירת רעייתו, היה משאיר את ילדיו בבית, ונוסע לערים השונות, שם הקים בתי ספר. הוא היה עובר מבית לבית וקורא להורים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך על טהרת הקודש.

מידי פעם היה הרב חנזין יוצא לערוך ביקורים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. הוא היה מגיע לראות מקרוב כיצד העניינים מתנהלים; או שלעיתים היה מגיע ללוות משלחות ואישים נכבדים שהגיעו מחו"ל.

במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל"ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו.

חבר הנהלת הרשת הרב [[זלמן אבלסקי]] ולימים רבה הראשי של מולדביה תיאר את דרכי פעולתו של הרב חנזין: את עבודתו של הרב חנזין ראיתי מקרוב ומזוויות שונות הייתי חבר הנהלה מחד גיסא ומנהל בתי הספר ביפו בזרנוגה בכפר סבא ובקריית גת מאידך גיסא אני זוכר את הרב חנזין מסור לרבי בתכלית המסירות כשהרבי הורה לעשות משהו הוא לא שאל שאלות ולא זרק את יישום ההוראה על אימי מחברי ההנהלה הוא עצמו נסע לכל מקום כדי לראות כיצד לבצע את הוראות הרבי על הצד הטוב ביותר"{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 139}}.

המנהל הבא היה הרב [[משה סלונים]], אשר עבד כמחנך ומנהל בית ספר ברשת ובשנת תשל"ז מונה למנהל הרשת והתמסר בכל כוחו לפיתוח הרשת והרחבתה, וסגנון פעולתו היה לבצע הוראות הרבי מבלי להביט על מכשולים ואתגרים שעמדו בדרכו וכך נחל הצלחה בפועלו הרב למען הרשת.

בקיץ תשמ"ו, הרשת נקלעה לבעיות בגין החובות הגדולים שהצטברו, והרב סלונים נאלץ לעזוב את ארץ הקודש. סיום התפקיד והמשבר אליו נקלעה הרשת, העיבו את רוחו של ר' משה אשר כתב לרבי על כך והרבי השיב במענה מעודד ומיוחד: "לולא הוא היחיד ממש, היה קורה להרשת ר"ל – מה שקרה למאות בית הכנסת החב"דיים שהיו בתל אביב וירושלים ת"ו לכולל חב"ד, לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וכו'. ואנשי חב"ד שי' ורבניהם שי' בראשם שבארץ הקודש לא החליטו עדיין שאפשר טבעי אז זיי זאלן א קרעכץ טאן על זה [=שיעשו אנחה על זה]".

לאחר פרישתו של הרב סלונים מינה [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] את הרב [[מאיר פריימן]] כמנהל הרשת, ובתקופת כהונתו, הצליח לייצב את מצבה הכלכלי של הרשת ולבלום את סגירתם של המוסדות, ואף נכנס עבור זה לחובות גדולים מאוד.

לצידו של הרב פריימן, סייע הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]] במשך למעלה משנתיים בניהול הרשת. עם פטירתו הפתאומית של הרב פריימן בי"ב תשרי תשנ"ו מדום לב פתאומי בגיל 50 בלבד, הקים הרב קופצ'יק קרן חירום והצלה עד להעברת ניהול ה'רשת' לרב [[ישראל ברוך בוטמן]] שמונה על ידי בית דין רבני חב"ד לשמש כמנהל הרשת.

בו' באדר שני [[תשע"ד]] נפטר הרב בוטמן לאחר התקף לב קשה, וכממלא מקומו בהנהלת הרשת התמנה הרב [[אליהו קריצ'בסקי]].

==הרשת מתרחבת==
במהלך השנים מנהלי הרשת על פי הוראות הרבי, הרחיבו את היקף הרשת, באמצעות רישום מוגבר לבתי ספר קיימים, וייסוד בתי ספר חדשים ומהם אשר פעלו עשרות שנים באמצעות אנשי חינוך חב"דיים אשר עברו להתגורר ב[[תענך]], [[בית ספר חב"ד ברוש|ברוש]], [[באר שבע]] ובכל מקום בו הוקמו בתי ספר{{הערה| ראו בספרים: [[הפרטיזן]], [[דוד עבדי]] ו[[חייל בשירות הרבי]]}}. ובשנים מאוחרות יותר, הוקמו בתי ספר 'שלהבות' המיועדים במיוחד לציבור שאינו שומר מצוות לעת עתה, ומידי שנה נערך רישום מוגבר לבתי ספר אלו בפרט{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד}}.

===מנהלי הרשת במשך השנים===
*מייסד הרשת - הרב [[זושא וילימובסקי]]
*הרב [[דוד חנזין]]
*הרב [[משה סלונים]]
*הרב [[מאיר פריימן]]
*הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]
*הרב [[ישראל בוטמן]]
*הרב [[אליהו קריצ'בסקי|אלי קריצ'בסקי]]

===הנהלה נוכחית===
* הרב [[אליהו קריצ'בסקי]], מנכ"ל ומורשה חתימה
* הרב [[יהודה בוטמן]], חבר ועד
* הרב [[מנחם וולפא]], חבר ועד
* הרב ישעיהו גופין, מורשה חתימה וגזבר
* הרב לוי אברמוביץ, מורשה חתימה
* הרב בועז משה דוד למברג, רואה חשבון מבקר
* גב' דבורה יפה הרשקוביץ, גוף מבקר
*'''תפקידים נוספים:'''
*הרב לוי אברמוביץ' - מנהל משרד ואחראי פרוייקטים.
*הרב [[נחום רבינוביץ' (כפר ביל"ו)|נחום רבינוביץ']] - מנהל תכניות לימוד בתלמודי תורה.
*הרב שמעון לוין - אחראי תחום ריכוז חברתי בתלמודי תורה.

===מבקרי הרשת===
מבקרי הרשת מונו על ידי הרבי, בחודש שבט תשי"ב, מספר חודשים לאחר הקמת הרשת{{הערה|הפרטיזן עמוד 89}}:
* הרב [[אליעזר קרסיק]] ע"ה
* הרב [[אברהם פריז]] ע"ה

===מפקחי הרשת===
מפקחי הרשת מטעם משרד החינוך. עבודתם לוותה במענות והדרכות מהרבי. המפקחים היו אנשי חינוך, כיהנו שנים רבות כמחנכים במוסדות הרשת.

====הרב [[אלכסנדר בן נון]]====
בשנת [[תש"כ]] מונה בהוראת הרבי למפקח הכללי על בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]], ובהקשר זה זכה ל[[יחידות|יחידויות]] ארוכות ומפורטות אצל הרבי.

====הרב [[יעקב מינסקי]]====
הרב יעקב מינסקי שימש כמנהל ומחנך ומונה למפקח ובתפקידו זה פעל מספר שנים.

====הרב [[יחיאל מלוב]]====
בהוראת ועידוד הרבי שימש שנים רבות כמפקח ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]].

בשנות עבודתו כמפקח ברשת עבד בשיתוף פעולה פורה עם מנהלי הרשת הרב [[דוד חנזין]], הרב [[משה סלונים]] והרב [[זושא וילימובסקי]]. קיבל הוראות רבות הנוגעות ל[[חינוך]] מ[[הרב חודקוב]] מזכיר [[הרבי]]. לימים התברר כי כל ההוראות מגיעות ישירות מהרבי. את ההוראות הרבות שקיבל קיבץ ב'קובץ הוראות מ[[מזכירות הרבי]] ל[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'.

==פעולות בשנים האחרונות==
===מטרות הרשת===

מטרות הרשת (בשנים האחרונות):

· לספק מענה חינוכי בפריסה רחבה ככל האפשר ברחבי הארץ, למשפחות מכל גווני האוכלוסיה הישראלית המעוניינים בחינוך האיכותי של חב"ד.

· לייצר לתלמידים חממה ראויה בה יצמחו בשנים המשמעותיות ביותר בחייהם, עם יחס חם ואכפתי וכל המענים הנדרשים להם בשנים משמעותיות אלו.

· לספק לתלמידים את הכלים הנדרשים להם הן מבחינה חברתית-רגשית והן מבחינה לימודית, להיות 'נר להאיר' בתורה, מצוות ויראת שמים בכל תחום בו יעסקו בחייהם, על ידי ההכרה בכוחות ובכישורים הייחודיים שנתן להם השם והשימוש הנכון בהם.

· ללוות את הורי התלמידים ומשפחותיהם בתקופה חשובה זו בה הילדים גדלים ולספק להם את המעטפת החינוכית הנדרשת, שתסייע להם בחינוך ילדיהם ובתיווך הנדרש בין הבית למוסד החינוכי.

· להיות משמעותיים ביצירת דור העתיד של העם היהודי בארץ ישראל, שיהיה גאה ביהדותו, מודע ליכולותיו ויפעל למלא את שליחותו מתוך אהבת ישראל{{הערה|שם=אתר}}.

===חינוך חברתי חסידי===
החל משנת [[תשע"ג]] מפעילה הרשת זרוע המפיקה חומרי תוכן והעשרה לקראת מועדים חסידיים, מבצעים ותכניות המשמשות את כלל המוסדות הפועלים תחת הרשת להטמעת ערכים ותאריכים חסידיים ברמת ההפקה הגבוהה ביותר.

המבצעים והתכניות מלווים במודעות ועזרי עיצוב, הפקות ממותגות, ועוד.

===חופשות===
לפני כל חופשה מפיקה הרשת ערכת תוכן חינוכי המלווה את התלמידים לאורך ימי החופשה, כגון משחקי למידה חווייתיים, משחקי מחשב עם תוכן חסידי, ועוד.

מידי שנה לקראת חופשת הקיץ מפיקה הרשת תכנית מלאה המלווה את קייטנות הקיץ הפועלים תחת מוסדות הרשת, העוסקת בכל שנה בנושא ייחודי.

===מרכז פדגוגי===
בשנת [[תש"פ]] העלתה הרשת את המרכז הפדגוגי החב"די הראשון ברשת האינטרנט, הכולל עשרות אלפי דפי עבודה מצגות מבחנים וחומרי למידה, שהופקו על ידי המורים ואנשי הצוות המקצועי ברשת אהלי יוסף יצחק.

המאגר מתעדכן באופן תדיר, ומהווה פלטפורמה המשמשת את כלל צוותי החינוך וההוראה של הרשת החינוכית.

===כנסים ארציים{{הערה|'''כינוסי י' שבט גרמו לרבי נחת רוח רבה''', [[שבועון בית משיח]] [[ט' שבט]] [[תשפ"א]] עמוד 34.}}===
מאז הקמת הרשת, במשך עשרות שנים ערכה ה'רשת' כינוס ארצי שנתי לכלל תלמידי הרשת, שהתקיים בקשר ליום התייסדות הרשת ויום [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בי' שבט.

במשך השנים הלך הכנס והתרחב, וזכה ליחס מיוחד מהרבי, בשל העובדה שבזכותו אלפי ילדים שהתחנכו במוסדות הרשת ולא נמנו על משפחות של חסידי חב"ד, התחברו לעוצמה ולמסרים החינוכיים שהועברו בכנס, והפכו בעצמם לחסידי חב"ד, עד שהרבי כתב על כינוס זה "דבר גדול הוא ביותר".

בעקבות ההתרחבות הגדולה של מוסדות הרשת והקושי במציאת אולם שיוכל להכיל את כולם, מתקיים בשנים האחרונות הכנס במתכונת וירטואלית, כאשר כלל התלמידים מתחברים ממוסדות הלימוד שלהם באותה שעה אל הכנס המרכזי המשודר בו זמנית גם בערוצי הרדיו ובפלטפורמות נוספות.

===מיתוג===
במהלך השנים [[תשע"ט]]-[[תשפ"ג]] השלימה הרשת מהלך של מיתוג כולל לאגפים השונים הפועלים בתוך הרשת, לאור הוראת הרבי{{הערה|'''על טהרת הקודש''', סקירה על חזון רשת אהלי יוסף יצחק לאור תכנית הלימודים שעברה את הגהת הרבי- שבועון כפר חב"ד גליון 1920 עמוד 62.}} להשתדל שהמוסדות השונים ישתמשו בתכנית אחידה ככל האפשר, תוך מאמץ שהדבר יבוא לידי ביטוי גם בפן החיצוני בשימוש מובדל וממותג של חומרי הלימוד הפרסומים והנראות הכללית של המוסדות, ואת סמל הרשת מיתגו בשם "רשת חינוך חב"ד":
*'''[[שלהבות חב"ד]]''' - מוסדות המיועדים לציבור הכללי, השמים דגש על למידה היברידית חדשנית והכלת תלמידים כפי שהם ללא שינוי דתי או דחיפה לשיפור הישגים.
*'''בתי חינוך חב"ד''' - בתי ספר לבנות חב"ד
*'''תלמודי תורה חב"ד''' - [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] לבני קהילות חב"ד ולמקורבים המעוניינים בחינוך תורני-חב"די
*'''גני חב"ד''' - רשת הגנים הארצית הפועלת תחת פיקוחו של הרב [[יעקב ליברמן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]]
*'''שלוחי חינוך''' - אנשי הצוות החינוכי מכונים שלוחי חינוך, בהסתמך על הוראת הרבי לשלבם בספר השלוחים.

הרשת מפעילה מרכז פרסומים ומערך דיגיטלי ארצי המסייע למוסדות בתהליך, וכך לדייק את העבודה שלהם ולהקל עליהם להגיע לקהלי היעד.

==הוראות הרבי==
{{להשלים}}

הוראות רבות של הרבי לרשת אהלי יוסף יצחק מופיעות באגרות קודש ובספרים המתעדים את בכירי הרשת.
*יש להזמין את העסקנים ונבחרי הציבור המקומיים להשתתף בחגיגות שבבתי הספר של הרשת במועדים החסידיים דוגמת י"ט כסלו{{הערה|מכתב מתאריך כ' כסלו תשט"ז לרב דוד חנזין. הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק י' כסלו תש"פ.}}.

==הוצאות לאור==
*'''אני מאמין''' - חוברת לימוד ועבודה בנושא [[גאולה ומשיח]] ל[[חיילי צבאות ה']], [[תשמ"א]].
*'''לחשוב כיהודי''' - תרגום ספרו של הרב [[יצחק זלמן פוזנר]] מאנגלית, [[כפר חב"ד]] [[תשמ"ג]].
*'''רבותינו נשיאנו - אדמו"ר שליט"א''' - יצא לאור בשנת [[תשנ"ב]] ע"י מחלקת הו"ל של הרשת ובעריכת הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]].
*'''[[אלול תשרי (ספר)|אלול תשרי]]''' - ספר העוסק בחגי ומועדי החודשים [[אלול]] תשרי.
[[קובץ:כיצד נחנך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'כיצד נחנך את ילדינו?', בהוצאת הרשת]]
*'''כיצד נחנך את ילדינו?''' - מדריך אימהות מגיל לידה על גיל [[בר מצוה]]. נערך על ידי הרב [[יוסף הרטמן]] ויצא לאור לקראת עשרים שנה ל[[ה' טבת]]. (ב' כרכים).
*'''חגים וזמנים - טבת, שבט ואדר''' - ספר העוסק באירועי החודשים טבת שבט ואדר.

===ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד===
'''ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד''' הוקם בתשרי [[תשל"א]] על ידי רשת אהלי יוסף יצחק במטרה לפרסם על פעיותה ולהיות כלי עזר חינוכי ודידקטי למורי הרשת.
בין תשרי [[תשל"א]] ל[[אייר]] [[תשל"ג]] יצאו שישה גליונות.

==ראו גם==
* [[תלמוד תורה]]
* [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]
* אהלי יוסף יצחק [[ישיבה גדולה מלבורן]]

==לקריאה נוספת==
===תולדות בכירי הרשת===
*'''הפרטיזן''' - ביוגרפיה על ר' [[זושא וילימובסקי]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס"ה]].
*"שגריר הרבי לרומניה", קווים על השליח הרב [[זלמן אבעלסקי]] הרב הראשי למדינת מולדובה וממייסדי וחבר הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק - [[תשפ"ב]].
*'''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיה של ר' [[מאיר בליז'ינסקי]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[תש"ע]].
*'''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אליעזר קרסיק]]. שניאור זלמן ברגר, [[תשע"ב]].
*'''דוד עבדי''' - ספר תולדות הרב [[דוד חנזין]]. [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ג]].
*'''[[חייל בשירות הרבי]]''' -זכורונות ר' [[יצחק גנזבורג]] בעריכת '''אברהם רייניץ''', [[תשנ"ט]].
*'''[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אברהם פריז]]. [[אליהו וולף]], [[תשס"א]].
*'''איש החינוך''' - ביוגרפיה של ר' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]], [[תשע"ז]].

===התפתחות ופעילות הרשת===
*'''[[ימי תמימים]]'''. [[זושא וולף]], [[תשס"ז]]-[[תשע"א]].
*'''[[אלבום חב"ד בישראל]]'''. [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], [[תשל"ג]].
*'''מרשתים את הארץ''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 14 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 16
*'''עשר עובדות על התייסדות רשת אהלי יוסף יצחק''', שבועון בית משיח גליון 1226 עמוד 53

===אגרות והוראות הרבי===
* אגרות הרבי לרשת בפרסום ראשון, [[שבועון בית משיח]] 1432

==קישורים חיצוניים==
*
* '''[http://reshetch.org/ דף הבית של רשת אהלי יוסף יצחק]'''
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabad.info/magazine/1178935/ כך נוסדה רשת אהלי יוסף יצחק] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/12/267450210155.html עמוד התווך] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/26/372568823637.html תלאות ימי בראשית] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/10/25/062289109504.html צפונה ונגבה]''' {{*}} בתוך [[שבועון בית משיח]]{{בית משיח}} תשע"ב-תשע"ג
*'''[https://col.org.il/news/131768 ה' תמוז: היום לפני 70 שנה בדיוק - הרבי מורה לעסקן ר' זושא וילימובסקי לפתוח את ה'רשת']''' {{COL}}
*[https://col.org.il/news/94676 כך הוקמה רשת 'אוהלי יוסף יצחק' ● צפו בוידאו{{וידאו}}{{col}}]
*'''[https://chabad.info/magazine/1054490/ מדליקים את השלהבות: ההשפעה העצומה של ילד במוסד חב"די]''' - רישום לבתי ספר של הרשת, בשנים ראשונות ובימי שלהבות {{אינפו}} שבועון בית משיח גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רשת אהלי יוסף יצחק|*]]
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מוסדות חינוך]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]

פיגוע הירי במסיבת החנוכה בסידני

2025-12-15T15:06:59Z

ניו:

[[קובץ:הרב_שלאנגר_חגיגת_חנוכה_בונדי.jpeg|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|בחגיגת חנוכה בחוף בונדי תשפ"ג]]'''פיגוע הירי במסיבת החנוכה בסידני''' היה פיגוע ירי איסלמי-קיצוני, שהתרחש ב[[כ"ד בכסלו]] [[ה'תשפ"ו]], (14 בדצמבר 2025) בחוף בונדי ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]], במהלכו ירו שני מחבלים מוסלמים ממוצא פקיסטני לעבר חוגגים במסיבת [[חנוכה]] שערכו [[בתי חב"ד]] בחוף בונדי שבסידני.

באירוע נרצחו 14 יהודים (ושניים לא יהודים), שניים מהם [[שליח חב"ד|שליחי חב"ד]] במקום. הרב [[פייוול אליעזר הלוי שאלנגר|אלי שאלנגר]] שליח בקהילת [[פר"י]] בסידני, הרב [[יעקב לויטין]] שליח ומזכיר בית הדין בסידני, ומקורבי חב"ד ר' אלכסנדר קלייטמן, ר' ראובן מריסון, דן אלקיים. בפיגוע נפצעו יהודים רבים ובהם שלוחים ובני משפחותיהם.

זהו פיגוע הטרור הקטלני ביותר באוסטרליה מאז 1996.

== החגיגה ==
מידי שנה על חוף בונדי בסידני שבאוסטרליה, התקיימה חגיגת הדלקת נר ראשון של חנוכה, בשיתוף פעולה בין השלוחים בסידני, ובהשתתפות אלפי יהודים.
== הפיגוע ==
ביום ראשון בערב, עם נר ראשון של חג החנוכה, נערכה הדלקה חגיגית בשילוב אירוע קהילתי שנתי של חב"ד בשכונת בונדיי ביץ' שבסידני. כ-2000 יהודים מקרב הקהילה היהודית המקומית נכחו במסיבה, שנערכה תחת כיפת השמיים.

סרטונים של האירוע הראו שני מחבלים מוסלמים לבושי שחורים יורים על קהל משתתפי החגיגה החב"דית, וזאת באמצעות רובי ציד עם פעולת משאבה ורובה בריחי המצויד בכוונת.

שירותי חירום הוזעקו לראשונה למקום בשעה 18:47. משטרת ניו סאות' ויילס פרסמה הצהרה בשעה 18:57 המאשרת כי מטפלים בתקרית, וקראה לציבור להימנע מלהגיע לאזור. אחמד אל אחמד, עובר אורח מוסלמי, התעמת עם אחד היורים מאחור והצליח לחטוף ממנו את הנשק. אחמד נורה פעמיים במהלך המאבק. היורה נסוג לגשר שבו עמד היורה השני, שם נתן לו כלי נשק אחר, והמשיכו יחד בפיגוע. שוטר שהגיע למקום פתח באש על היורים מאחור. המחבלים אב ובנו, אחד מהם חוסל והשני נמצא בתרדמת.

בפיגוע הטרור האכזרי נרצחו 16 בני אדם, שניים מהם [[שלוחי חב"ד|שליחי חב"ד]] במקום, מנחה החגיגה הרב [[פייוול אליעזר הלוי שאלנגר|אלי שאלנגר]] חתנו של הרב [[יהורם אולמן]] אב"ד סידני, והרב יעקב לויטין ה' יקום דמם. ועוד עשרות נפצעו.

== לאחר הפיגוע ==
בשעות שלאחר הפיגוע, דיווחה המשטרה כי מטעני חבלה מאולתרים שהיו בתוך מכונית ברחוב קמפבל פארד, הכביש הראשי המקביל לחוף בונדי, נוטרלו על ידי יחידת החבלה של ניו סאות' ויילס. בנוסף פשטה המשטרה על ביתו של המחבל ששרד, נאביד אכרם, ועצרה שלושה חשודים. המחבל שחוסל היה מוכר למשטרת אוסטרליה.

הרשויות באוסטרליה פירסמו כי המחבלים קשורים לארגון דעעאש ואחד מהם היה במעקב במשך שנים.

=== תגובות לפיגוע ===
בתגובה לפיגוע אישי ציבור רבים בארץ הקודש גינו את הטרור, ואף ציינו שאוסטרליה הכירה במדינת פלסטינית מה שליבה את הטרור ושנאת היהודים במדינה.

לאחר הפיגוע ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניזי הגיב כי הוא "מזועזע מהמראות הקשים", אך לא התייחס לכך שהפיגוע כוון נגד יהודים, או שמדובר באירוע בעל רקע אנטישמי, ולא הוזכר הקשר לחנוכה - דבר שעורר ביקורת מצד משרד החוץ הישראלי.

==== פעולות לזכר נרצחי הפיגוע ====
הדלקות נר ראשון של חנוכה ברחבי העולם הוקדשו לעילוי נשמת השליח הרב שלאנגר הי"ד.{{דרוש מקור}}

== ראו גם ==

* [[הפיגוע בבית חב"ד בומביי]]

== קישורים חיצוניים ==

* [https://chabad.info/bdh/1277361/ הרב שלאנגר הי"ד, תמונות חיי השליחות] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/bdh/1277338/ נרצח שליח הרבי, הרב אלי שלאנגר] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/1277637/ נימול ונקרא על שם הרב אלי שלאנגר] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/bdh/1277647/ מצמרר: רב קהילת חב"ד סידני הרב יהורם אולמאן וחמיו של אחד הנרצחים – "אנחנו חייבים להתעלות"] {{אינפו}}

{{תבנית:פיגועי טרור}}

[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם|סידני]]
[[קטגוריה:פיגועי טרור]]
[[קטגוריה:אירועי התנכלויות ורצח יהודים]]

פיגוע הירי במסיבת החנוכה בסידני

2025-12-15T15:06:29Z

ניו:

[[קובץ:הרב_שלאנגר_חגיגת_חנוכה_בונדי.jpeg|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|בחגיגת חנוכה בחוף בונדי תשפ"ג]]'''פיגוע הירי במסיבת החנוכה בסידני''' היה פיגוע ירי איסלמי-קיצוני, שהתרחש ב[[כ"ד בכסלו]] [[ה'תשפ"ו]], (14 בדצמבר 2025) בחוף בונדי בסידני שב[[אוסטרליה]], במהלכו ירו שני מחבלים מוסלמים ממוצא פקיסטני לעבר חוגגים במסיבת [[חנוכה]] שערכו [[בתי חב"ד]] בחוף בונדי שבסידני.

באירוע נרצחו 14 יהודים (ושניים לא יהודים), שניים מהם [[שליח חב"ד|שליחי חב"ד]] במקום. הרב [[פייוול אליעזר הלוי שאלנגר|אלי שאלנגר]] שליח בקהילת [[פר"י] בסידני, הרב [[יעקב לויטין]] שליח ומזכיר בית הדין בסידני, ומקורבי חב"ד ר' אלכסנדר קלייטמן, ר' ראובן מריסון, דן אלקיים. בפיגוע נפצעו יהודים רבים ובהם שלוחים ובני משפחותיהם.

זהו פיגוע הטרור הקטלני ביותר באוסטרליה מאז 1996.

== החגיגה ==
מידי שנה על חוף בונדי בסידני שבאוסטרליה, התקיימה חגיגת הדלקת נר ראשון של חנוכה, בשיתוף פעולה בין השלוחים בסידני, ובהשתתפות אלפי יהודים.
== הפיגוע ==
ביום ראשון בערב, עם נר ראשון של חג החנוכה, נערכה הדלקה חגיגית בשילוב אירוע קהילתי שנתי של חב"ד בשכונת בונדיי ביץ' שבסידני. כ-2000 יהודים מקרב הקהילה היהודית המקומית נכחו במסיבה, שנערכה תחת כיפת השמיים.

סרטונים של האירוע הראו שני מחבלים מוסלמים לבושי שחורים יורים על קהל משתתפי החגיגה החב"דית, וזאת באמצעות רובי ציד עם פעולת משאבה ורובה בריחי המצויד בכוונת.

שירותי חירום הוזעקו לראשונה למקום בשעה 18:47. משטרת ניו סאות' ויילס פרסמה הצהרה בשעה 18:57 המאשרת כי מטפלים בתקרית, וקראה לציבור להימנע מלהגיע לאזור. אחמד אל אחמד, עובר אורח מוסלמי, התעמת עם אחד היורים מאחור והצליח לחטוף ממנו את הנשק. אחמד נורה פעמיים במהלך המאבק. היורה נסוג לגשר שבו עמד היורה השני, שם נתן לו כלי נשק אחר, והמשיכו יחד בפיגוע. שוטר שהגיע למקום פתח באש על היורים מאחור. המחבלים אב ובנו, אחד מהם חוסל והשני נמצא בתרדמת.

בפיגוע הטרור האכזרי נרצחו 16 בני אדם, שניים מהם [[שלוחי חב"ד|שליחי חב"ד]] במקום, מנחה החגיגה הרב [[פייוול אליעזר הלוי שאלנגר|אלי שאלנגר]] חתנו של הרב [[יהורם אולמן]] אב"ד סידני, והרב יעקב לויטין ה' יקום דמם. ועוד עשרות נפצעו.

== לאחר הפיגוע ==
בשעות שלאחר הפיגוע, דיווחה המשטרה כי מטעני חבלה מאולתרים שהיו בתוך מכונית ברחוב קמפבל פארד, הכביש הראשי המקביל לחוף בונדי, נוטרלו על ידי יחידת החבלה של ניו סאות' ויילס. בנוסף פשטה המשטרה על ביתו של המחבל ששרד, נאביד אכרם, ועצרה שלושה חשודים. המחבל שחוסל היה מוכר למשטרת אוסטרליה.

הרשויות באוסטרליה פירסמו כי המחבלים קשורים לארגון דעעאש ואחד מהם היה במעקב במשך שנים.

=== תגובות לפיגוע ===
בתגובה לפיגוע אישי ציבור רבים בארץ הקודש גינו את הטרור, ואף ציינו שאוסטרליה הכירה במדינת פלסטינית מה שליבה את הטרור ושנאת היהודים במדינה.

לאחר הפיגוע ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניזי הגיב כי הוא "מזועזע מהמראות הקשים", אך לא התייחס לכך שהפיגוע כוון נגד יהודים, או שמדובר באירוע בעל רקע אנטישמי, ולא הוזכר הקשר לחנוכה - דבר שעורר ביקורת מצד משרד החוץ הישראלי.

==== פעולות לזכר נרצחי הפיגוע ====
הדלקות נר ראשון של חנוכה ברחבי העולם הוקדשו לעילוי נשמת השליח הרב שלאנגר הי"ד.{{דרוש מקור}}

== ראו גם ==

* [[הפיגוע בבית חב"ד בומביי]]

== קישורים חיצוניים ==

* [https://chabad.info/bdh/1277361/ הרב שלאנגר הי"ד, תמונות חיי השליחות] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/bdh/1277338/ נרצח שליח הרבי, הרב אלי שלאנגר] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/1277637/ נימול ונקרא על שם הרב אלי שלאנגר] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/bdh/1277647/ מצמרר: רב קהילת חב"ד סידני הרב יהורם אולמאן וחמיו של אחד הנרצחים – "אנחנו חייבים להתעלות"] {{אינפו}}

{{תבנית:פיגועי טרור}}

[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם|סידני]]
[[קטגוריה:פיגועי טרור]]
[[קטגוריה:אירועי התנכלויות ורצח יהודים]]

פיגוע הירי במסיבת החנוכה בסידני

2025-12-15T15:05:15Z

ניו: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:הרב_שלאנגר_חגיגת_חנוכה_בונדי.jpeg|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|בחגיגת חנוכה בחוף בונדי תשפ"ג]]'''פיגוע הירי במסיבת החנוכה בסידני''' היה פיגוע ירי איסלמי-קיצוני, שהתרחש ב[[כ"ד בכסלו]] [[ה'תשפ"ו]], (14 בדצמבר 2025) בחוף בונדי בסידני שב[[אוסטרליה]], במהלכו ירו שני מחבלים מוסלמים ממוצא פקיסטני לעבר חוגגים במסיבת [[חנוכה]] שערכו [[בתי חב"ד]] בחוף בונדי שבסידני.

באירוע נרצחו 14 יהודים (ושניים לא יהודים), שניים מהם [[שליח חב"ד|שליחי חב"ד]] במקום. הרב [[פייוול אליעזר הלוי שאלנגר|אלי שאלנגר]] הרב [[יעקב לויטין]] ומקורבי חב"ד ר' אלכסנדר קלייטמן, ר' ראובן מריסון, דן אלקיים. בפיגוע נפצעו יהודים רבים ובהם שלוחים ובני משפחותיהם.

זהו פיגוע הטרור הקטלני ביותר באוסטרליה מאז 1996.

== החגיגה ==
מידי שנה על חוף בונדי בסידני שבאוסטרליה, התקיימה חגיגת הדלקת נר ראשון של חנוכה, בשיתוף פעולה בין השלוחים בסידני, ובהשתתפות אלפי יהודים.
== הפיגוע ==
ביום ראשון בערב, עם נר ראשון של חג החנוכה, נערכה הדלקה חגיגית בשילוב אירוע קהילתי שנתי של חב"ד בשכונת בונדיי ביץ' שבסידני. כ-2000 יהודים מקרב הקהילה היהודית המקומית נכחו במסיבה, שנערכה תחת כיפת השמיים.

סרטונים של האירוע הראו שני מחבלים מוסלמים לבושי שחורים יורים על קהל משתתפי החגיגה החב"דית, וזאת באמצעות רובי ציד עם פעולת משאבה ורובה בריחי המצויד בכוונת.

שירותי חירום הוזעקו לראשונה למקום בשעה 18:47. משטרת ניו סאות' ויילס פרסמה הצהרה בשעה 18:57 המאשרת כי מטפלים בתקרית, וקראה לציבור להימנע מלהגיע לאזור. אחמד אל אחמד, עובר אורח מוסלמי, התעמת עם אחד היורים מאחור והצליח לחטוף ממנו את הנשק. אחמד נורה פעמיים במהלך המאבק. היורה נסוג לגשר שבו עמד היורה השני, שם נתן לו כלי נשק אחר, והמשיכו יחד בפיגוע. שוטר שהגיע למקום פתח באש על היורים מאחור. המחבלים אב ובנו, אחד מהם חוסל והשני נמצא בתרדמת.

בפיגוע הטרור האכזרי נרצחו 16 בני אדם, שניים מהם [[שלוחי חב"ד|שליחי חב"ד]] במקום, מנחה החגיגה הרב [[פייוול אליעזר הלוי שאלנגר|אלי שאלנגר]] חתנו של הרב [[יהורם אולמן]] אב"ד סידני, והרב יעקב לויטין ה' יקום דמם. ועוד עשרות נפצעו.

== לאחר הפיגוע ==
בשעות שלאחר הפיגוע, דיווחה המשטרה כי מטעני חבלה מאולתרים שהיו בתוך מכונית ברחוב קמפבל פארד, הכביש הראשי המקביל לחוף בונדי, נוטרלו על ידי יחידת החבלה של ניו סאות' ויילס. בנוסף פשטה המשטרה על ביתו של המחבל ששרד, נאביד אכרם, ועצרה שלושה חשודים. המחבל שחוסל היה מוכר למשטרת אוסטרליה.

הרשויות באוסטרליה פירסמו כי המחבלים קשורים לארגון דעעאש ואחד מהם היה במעקב במשך שנים.

=== תגובות לפיגוע ===
בתגובה לפיגוע אישי ציבור רבים בארץ הקודש גינו את הטרור, ואף ציינו שאוסטרליה הכירה במדינת פלסטינית מה שליבה את הטרור ושנאת היהודים במדינה.

לאחר הפיגוע ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניזי הגיב כי הוא "מזועזע מהמראות הקשים", אך לא התייחס לכך שהפיגוע כוון נגד יהודים, או שמדובר באירוע בעל רקע אנטישמי, ולא הוזכר הקשר לחנוכה - דבר שעורר ביקורת מצד משרד החוץ הישראלי.

==== פעולות לזכר נרצחי הפיגוע ====
הדלקות נר ראשון של חנוכה ברחבי העולם הוקדשו לעילוי נשמת השליח הרב שלאנגר הי"ד.{{דרוש מקור}}

== ראו גם ==

* [[הפיגוע בבית חב"ד בומביי]]

== קישורים חיצוניים ==

* [https://chabad.info/bdh/1277361/ הרב שלאנגר הי"ד, תמונות חיי השליחות] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/bdh/1277338/ נרצח שליח הרבי, הרב אלי שלאנגר] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/1277637/ נימול ונקרא על שם הרב אלי שלאנגר] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/bdh/1277647/ מצמרר: רב קהילת חב"ד סידני הרב יהורם אולמאן וחמיו של אחד הנרצחים – "אנחנו חייבים להתעלות"] {{אינפו}}

{{תבנית:פיגועי טרור}}

[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם|סידני]]
[[קטגוריה:פיגועי טרור]]
[[קטגוריה:אירועי התנכלויות ורצח יהודים]]

פיגוע הירי במסיבת החנוכה בסידני

2025-12-15T15:03:24Z

ניו: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:הרב_שלאנגר_חגיגת_חנוכה_בונדי.jpeg|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|בחגיגת חנוכה בחוף בונדי תשפ"ג]]'''פיגוע הירי במסיבת החנוכה בסידני''' היה פיגוע ירי איסלמי-קיצוני, שהתרחש ב[[כ"ד בכסלו]] [[ה'תשפ"ו]], (14 בדצמבר 2025) בחוף בונדי בסידני שב[[אוסטרליה]], במהלכו ירו שני מחבלים מוסלמים ממוצא פקיסטני לעבר חוגגים במסיבת [[חנוכה]] שערכו [[בתי חב"ד]] בחוף בונדי שבסידני.

באירוע נרצחו 14 יהודים (ושניים לא יהודים), שניים מהם [[שליח חב"ד|שליחי חב"ד]] במקום. הרב [[פייוול אליעזר הלוי שאלנגר|אלי שאלנגר]] הרב [[יעקב לויטין]] ומקורבי חב"ד ר' אלכסנדר קלייטמן, ר' ראובן מריסון, דן אלקיים. בפיגוע נפצעו יהודים רבים ובהם שלוחים ובני משפחותיהם.

זהו פיגוע הטרור הקטלני ביותר באוסטרליה מאז 1996.

== החגיגה ==
מידי שנה על חוף בונדי בסידני שבאוסטרליה, התקיימה חגיגת הדלקת נר ראשון של חנוכה, בשיתוף פעולה בין השלוחים בסידני, ובהשתתפות אלפי יהודים.
== הפיגוע ==
ביום ראשון בערב, עם נר ראשון של חג החנוכה, נערכה הדלקה חגיגית בשילוב אירוע קהילתי שנתי של חב"ד בשכונת בונדיי ביץ' שבסידני. כ-2000 יהודים מקרב הקהילה היהודית המקומית נכחו במסיבה, שנערכה תחת כיפת השמיים.

סרטונים של האירוע הראו שני מחבלים מוסלמים לבושי שחורים יורים על קהל משתתפי החגיגה החב"דית, וזאת באמצעות רובי ציד עם פעולת משאבה ורובה בריחי המצויד בכוונת.

שירותי חירום הוזעקו לראשונה למקום בשעה 18:47. משטרת ניו סאות' ויילס פרסמה הצהרה בשעה 18:57 המאשרת כי מטפלים בתקרית, וקראה לציבור להימנע מלהגיע לאזור. אחמד אל אחמד, עובר אורח מוסלמי, התעמת עם אחד היורים מאחור והצליח לחטוף ממנו את הנשק. אחמד נורה פעמיים במהלך המאבק. היורה נסוג לגשר שבו עמד היורה השני, שם נתן לו כלי נשק אחר, והמשיכו יחד בפיגוע. שוטר שהגיע למקום פתח באש על היורים מאחור. המחבלים אב ובנו, אחד מהם חוסל והשני נמצא בתרדמת.

בפיגוע הטרור האכזרי נרצחו 16 בני אדם, שניים מהם [[שלוחי חב"ד|שליחי חב"ד]] במקום, מנחה החגיגה הרב [[פייוול אליעזר הלוי שאלנגר|אלי שאלנגר]] חתנו של הרב [[יהורם אולמן]] אב"ד סידני, והרב יעקב לויטין ה' יקום דמם. ועוד עשרות נפצעו.

== לאחר הפיגוע ==
בשעות שלאחר הפיגוע, דיווחה המשטרה כי מטעני חבלה מאולתרים שהיו בתוך מכונית ברחוב קמפבל פארד, הכביש הראשי המקביל לחוף בונדי, נוטרלו על ידי יחידת החבלה של ניו סאות' ויילס. בנוסף פשטה המשטרה על ביתו של המחבל ששרד, נאביד אכרם, ועצרה שלושה חשודים. המחבל שחוסל היה מוכר למשטרת אוסטרליה.

הרשויות באוסטרליה פירסמו כי המחבלים קשורים לארגון דעעאש ואחד מהם היה במעקב במשך שנים.

=== תגובות לפיגוע ===
בתגובה לפיגוע אישי ציבור רבים בארץ הקודש גינו את הטרור, ואף ציינו שאוסטרליה הכירה במדינת פלסטינית מה שליבה את הטרור ושנאת היהודים במדינה.

לאחר הפיגוע ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניזי הגיב כי הוא "מזועזע מהמראות הקשים", אך לא התייחס לכך שהפיגוע כוון נגד יהודים, או שמדובר באירוע בעל רקע אנטישמי, ולא הוזכר הקשר לחנוכה - דבר שעורר ביקורת מצד משרד החוץ הישראלי.

==== פעולות לזכר נרצחי הפיגוע ====
הדלקות נר ראשון של חנוכה ברחבי העולם הוקדשו לעילוי נשמת השליח הרב שלאנגר הי"ד.{{דרוש מקור}}

== ראו גם ==

* [[הפיגוע בבית חב"ד בומביי]]

== קישורים חיצוניים ==

* [https://chabad.info/bdh/1277361/ הרב שלאנגר הי"ד, תמונות חיי השליחות]
* [https://chabad.info/bdh/1277338/ נרצח שליח הרבי, הרב אלי שלאנגר]
* [https://chabad.info/news/1277637/ נימול ונקרא על שם הרב אלי שלאנגר]
* [https://chabad.info/bdh/1277647/ מצמרר: רב קהילת חב"ד סידני הרב יהורם אולמאן וחמיו של אחד הנרצחים – "אנחנו חייבים להתעלות"]

{{תבנית:פיגועי טרור}}

[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם|סידני]]
[[קטגוריה:פיגועי טרור]]
[[קטגוריה:אירועי התנכלויות ורצח יהודים]]

פיגוע הירי במסיבת החנוכה בסידני

2025-12-15T15:01:01Z

ניו: /* הפיגוע */

[[קובץ:הרב_שלאנגר_חגיגת_חנוכה_בונדי.jpeg|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|בחגיגת חנוכה בחוף בונדי תשפ"ג]]'''פיגוע הירי במסיבת החנוכה בסידני''' היה פיגוע ירי איסלמי-קיצוני, שהתרחש ב[[כ"ד בכסלו]] [[ה'תשפ"ו]], (14 בדצמבר 2025) בחוף בונדי בסידני שב[[אוסטרליה]], במהלכו ירו שני מחבלים מוסלמים ממוצא פקיסטני לעבר חוגגים במסיבת [[חנוכה]] שערכו [[בתי חב"ד]] בחוף בונדי שבסידני.

באירוע נרצחו 14 יהודים (ושניים לא יהודים), שניים מהם [[שליח חב"ד|שליחי חב"ד]] במקום. הרב [[פייוול אליעזר הלוי שאלנגר|אלי שאלנגר]] הרב [[יעקב לויטין]] ומקורבי חב"ד ר' אלכסנדר קלייטמן, ר' ראובן מריסון, דן אלקיים. בפיגוע נפצעו יהודים רבים ובהם שלוחים ובני משפחותיהם.

זהו פיגוע הטרור הקטלני ביותר באוסטרליה מאז 1996.

== החגיגה ==
מידי שנה על חוף בונדי בסידני שבאוסטרליה, התקיימה חגיגת הדלקת נר ראשון של חנוכה, בשיתוף פעולה בין השלוחים בסידני, ובהשתתפות אלפי יהודים.
== הפיגוע ==
ביום ראשון בערב, עם נר ראשון של חג החנוכה, נערכה הדלקה חגיגית בשילוב אירוע קהילתי שנתי של חב"ד בשכונת בונדיי ביץ' שבסידני. כ-2000 יהודים מקרב הקהילה היהודית המקומית נכחו במסיבה, שנערכה תחת כיפת השמיים.

סרטונים של האירוע הראו שני מחבלים מוסלמים לבושי שחורים יורים על קהל משתתפי החגיגה החב"דית, וזאת באמצעות רובי ציד עם פעולת משאבה ורובה בריחי המצויד בכוונת.

שירותי חירום הוזעקו לראשונה למקום בשעה 18:47. משטרת ניו סאות' ויילס פרסמה הצהרה בשעה 18:57 המאשרת כי מטפלים בתקרית, וקראה לציבור להימנע מלהגיע לאזור. אחמד אל אחמד, עובר אורח מוסלמי, התעמת עם אחד היורים מאחור והצליח לחטוף ממנו את הנשק. אחמד נורה פעמיים במהלך המאבק. היורה נסוג לגשר שבו עמד היורה השני, שם נתן לו כלי נשק אחר, והמשיכו יחד בפיגוע. שוטר שהגיע למקום פתח באש על היורים מאחור. המחבלים אב ובנו, אחד מהם חוסל והשני נמצא בתרדמת.

בפיגוע הטרור האכזרי נרצחו 16 בני אדם, שניים מהם [[שלוחי חב"ד|שליחי חב"ד]] במקום, מנחה החגיגה הרב [[פייוול אליעזר הלוי שאלנגר|אלי שאלנגר]] חתנו של הרב [[יהורם אולמן]] אב"ד סידני, והרב יעקב לויטין ה' יקום דמם. ועוד עשרות נפצעו.

== לאחר הפיגוע ==
בשעות שלאחר הפיגוע, דיווחה המשטרה כי מטעני חבלה מאולתרים שהיו בתוך מכונית ברחוב קמפבל פארד, הכביש הראשי המקביל לחוף בונדי, נוטרלו על ידי יחידת החבלה של ניו סאות' ויילס. בנוסף פשטה המשטרה על ביתו של המחבל ששרד, נאביד אכרם, ועצרה שלושה חשודים. המחבל שחוסל היה מוכר למשטרת אוסטרליה.

הרשויות באוסטרליה פירסמו כי המחבלים קשורים לארגון דעעאש ואחד מהם היה במעקב במשך שנים.

=== תגובות לפיגוע ===
בתגובה לפיגוע אישי ציבור רבים בארץ הקודש גינו את הטרור, ואף ציינו שאוסטרליה הכירה במדינת פלסטינית מה שליבה את הטרור ושנאת היהודים במדינה.

לאחר הפיגוע ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניזי הגיב כי הוא "מזועזע מהמראות הקשים", אך לא התייחס לכך שהפיגוע כוון נגד יהודים, או שמדובר באירוע בעל רקע אנטישמי, ולא הוזכר הקשר לחנוכה - דבר שעורר ביקורת מצד משרד החוץ הישראלי.

==== פעולות לזכר נרצחי הפיגוע ====
הדלקות נר ראשון של חנוכה ברחבי העולם הוקדשו לעילוי נשמת השליח הרב שלאנגר הי"ד.{{דרוש מקור}}

== ראו גם ==

* [[הפיגוע בבית חב"ד בומביי]]

== קישורים חיצוניים ==

* [https://chabad.info/bdh/1277361/ הרב שלאנגר הי"ד, תמונות חיי השליחות]
* [https://chabad.info/bdh/1277338/ נרצח שליח הרבי, הרב אלי שלאנגר]{{תבנית:פיגועי טרור}}

[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם|סידני]]
[[קטגוריה:פיגועי טרור]]
[[קטגוריה:אירועי התנכלויות ורצח יהודים]]

פיגוע הירי במסיבת החנוכה בסידני

2025-12-15T14:58:43Z

ניו:

[[קובץ:הרב_שלאנגר_חגיגת_חנוכה_בונדי.jpeg|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|בחגיגת חנוכה בחוף בונדי תשפ"ג]]'''פיגוע הירי במסיבת החנוכה בסידני''' היה פיגוע ירי איסלמי-קיצוני, שהתרחש ב[[כ"ד בכסלו]] [[ה'תשפ"ו]], (14 בדצמבר 2025) בחוף בונדי בסידני שב[[אוסטרליה]], במהלכו ירו שני מחבלים מוסלמים ממוצא פקיסטני לעבר חוגגים במסיבת [[חנוכה]] שערכו [[בתי חב"ד]] בחוף בונדי שבסידני.

באירוע נרצחו 14 יהודים (ושניים לא יהודים), שניים מהם [[שליח חב"ד|שליחי חב"ד]] במקום. הרב [[פייוול אליעזר הלוי שאלנגר|אלי שאלנגר]] הרב [[יעקב לויטין]] ומקורבי חב"ד ר' אלכסנדר קלייטמן, ר' ראובן מריסון, דן אלקיים. בפיגוע נפצעו יהודים רבים ובהם שלוחים ובני משפחותיהם.

זהו פיגוע הטרור הקטלני ביותר באוסטרליה מאז 1996.

== החגיגה ==
מידי שנה על חוף בונדי בסידני שבאוסטרליה, התקיימה חגיגת הדלקת נר ראשון של חנוכה, בשיתוף פעולה בין השלוחים בסידני, ובהשתתפות אלפי יהודים.
== הפיגוע ==
ביום ראשון בערב, עם נר ראשון של חג החנוכה, נערכה הדלקה חגיגית בשילוב אירוע קהילתי שנתי של חב"ד בשכונת בונדיי ביץ' שבסידני. כ-2000 יהודים מקרב הקהילה היהודית המקומית נכחו במסיבה, שנערכה תחת כיפת השמיים.

סרטונים של האירוע הראו שני גברים לבושים שחורים יורים על קהל, על פי הדיווחים באמצעות רובי ציד עם פעולת משאבה ורובה בריחי המצויד בכוונת.

שירותי חירום הוזעקו לראשונה למקום בשעה 18:47. משטרת ניו סאות' ויילס פרסמה הצהרה בשעה 18:57 המאשרת כי מטפלים בתקרית, וקראה לציבור להימנע מלהגיע לאזור. אחמד אל אחמד, עובר אורח מוסלמי, התעמת עם אחד היורים מאחור והצליח לחטוף ממנו את הנשק. אחמד נורה פעמיים במהלך המאבק. היורה נסוג לגשר שבו עמד היורה השני, שם נתן לו כלי נשק אחר, והמשיכו יחד בפיגוע. שוטר שהגיע למקום פתח באש על היורים מאחור.

באירוע נרצחו 15 בני אדם, שניים מהם [[שלוחי חב"ד|שליחי חב"ד]] במקום, מנחה החגיגה הרב [[פייוול אליעזר הלוי שאלנגר|אלי שאלנגר]] חתנו של הרב [[יהורם אולמן]] אב"ד סידני, והרב יעקב לויטין ה' יקום דמם. ועוד עשרות נפצעו.

== לאחר הפיגוע ==
בשעות שלאחר הפיגוע, דיווחה המשטרה כי מטעני חבלה מאולתרים שהיו בתוך מכונית ברחוב קמפבל פארד, הכביש הראשי המקביל לחוף בונדי, נוטרלו על ידי יחידת החבלה של ניו סאות' ויילס. בנוסף פשטה המשטרה על ביתו של המחבל ששרד, נאביד אכרם, ועצרה שלושה חשודים. המחבל שחוסל היה מוכר למשטרת אוסטרליה.

הרשויות באוסטרליה פירסמו כי המחבלים קשורים לארגון דעעאש ואחד מהם היה במעקב במשך שנים.

=== תגובות לפיגוע ===
בתגובה לפיגוע אישי ציבור רבים בארץ הקודש גינו את הטרור, ואף ציינו שאוסטרליה הכירה במדינת פלסטינית מה שליבה את הטרור ושנאת היהודים במדינה.

לאחר הפיגוע ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניזי הגיב כי הוא "מזועזע מהמראות הקשים", אך לא התייחס לכך שהפיגוע כוון נגד יהודים, או שמדובר באירוע בעל רקע אנטישמי, ולא הוזכר הקשר לחנוכה - דבר שעורר ביקורת מצד משרד החוץ הישראלי.

==== פעולות לזכר נרצחי הפיגוע ====
הדלקות נר ראשון של חנוכה ברחבי העולם הוקדשו לעילוי נשמת השליח הרב שלאנגר הי"ד.{{דרוש מקור}}

== ראו גם ==

* [[הפיגוע בבית חב"ד בומביי]]

== קישורים חיצוניים ==

* [https://chabad.info/bdh/1277361/ הרב שלאנגר הי"ד, תמונות חיי השליחות]
* [https://chabad.info/bdh/1277338/ נרצח שליח הרבי, הרב אלי שלאנגר]{{תבנית:פיגועי טרור}}

[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם|סידני]]
[[קטגוריה:פיגועי טרור]]
[[קטגוריה:אירועי התנכלויות ורצח יהודים]]

שיחה:פיגוע הירי במסיבת החנוכה בסידני

2025-12-15T10:23:38Z

ניו: /* ערך כפול */ פסקה חדשה

== ערך כפול ==

ערך כפול [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 12:23, כ"ה בכסלו, ה'תשפ"ו 12:23, 15 בדצמבר 2025 (IST)

פיגוע חגיגת חנוכה חב"ד בונדי

2025-12-15T09:20:54Z

ניו:

'''פיגוע חגיגת חנוכה חב"ד בונדי''' הינו פיגוע טרור שבוצע בחגיגת חנוכה חב"דית לרגל הדלקת נר ראשון של חנוכה, בכ"ד כסלו תשפ"ו, בחוף בונדי בסידני שב[[אוסטרליה]].

בפיגוע נרצחו 16 יהודים ובהם ה[[שלוחים]] הרב [[פייוול אליעזר הלוי שאלנגר]] הי"ד והרב [[בנימין לויטין]] הי"ד ומקורבי חב"ד אלכסנדר קלייטמן, ראובן מריסון, אלקיים. בפיגוע נפצעו יהודים רבים.

==החגיגה==
מידי שנה על חוף בונדי בסידני שבאוסטרליה, התקיימה חגיגת הדלקת נר ראשון של חנוכה, בשיתוף פעולה בין השלוחים בסידני, ובהשתתפות אלפי יהודים.
[[קובץ:הרב שלאנגר חגיגת חנוכה בונדי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בחגיגת חנוכה בחוף בונדי תשפ"ג]]

==הפיגוע==
בכ"ד כסלו תשפ"ו, במהלך חגיגת הדלקת נר ראשון של חנוכה, בהשתתפות כ-2000 יהודים, מחבלים פתחו באש על המשתתפים. כתוצאה מהירי נרצחו ששה עשר יהודים, וביניהם הרב שלאנגר הי"ד מנחה החגיגה והשליח הרב בנימין לויטין..

לאחר הפיגוע הרשויות באוסטרליה פירסמו כי המחבלים קשורים לארגון דעעאש ואחד מהם היה במעקב במשך שנים.

==תגובות לפיגוע==
בתגובה לפיגוע אישי ציבור רבים בארץ הקודש גינו את הטרור, ואף ציינו שאוסטרליה הכירה במדינת פלסטינית מה שליבה את הטרור ושנאת היהודים במדינה.

==פעולות לזכר נרצחי הפיגוע==

הדלקות נר ראשון של חנוכה ברחבי העולם הוקדשו לעילוי נשמת השליח הרב שלאנגר הי"ד.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/1277361/ הרב שלאנגר הי"ד, תמונות חיי השליחות]
*[https://chabad.info/bdh/1277338/ נרצח שליח הרבי, הרב אלי שלאנגר]

{{תבנית:פיגועי טרור}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם|סידני]]
[[קטגוריה:פיגועי טרור]]
[[קטגוריה:אירועי התנכלויות ורצח יהודים]]

פיגוע חגיגת חנוכה חב"ד בונדי

2025-12-15T09:19:43Z

ניו: יצירת דף עם התוכן "'''פיגוע חגיגת חנוכה חב"ד בונדי''' הינו פיגוע טרור שבוצע בחגיגת חנוכה חב"דית לרגל הדלקת נר ראשון של חנוכה, בכ"ד כסלו תשפ"ו, בחוף בונדי בסידני שבאוסטרליה. בפיגוע נרצחו 16 יהודים ובהם השלוחים הרב פייוול אליעזר הלוי שלאנגר הי"ד והרב בנימין לויטין הי"ד ו..."

'''פיגוע חגיגת חנוכה חב"ד בונדי''' הינו פיגוע טרור שבוצע בחגיגת חנוכה חב"דית לרגל הדלקת נר ראשון של חנוכה, בכ"ד כסלו תשפ"ו, בחוף בונדי בסידני שב[[אוסטרליה]].

בפיגוע נרצחו 16 יהודים ובהם ה[[שלוחים]] הרב [[פייוול אליעזר הלוי שלאנגר]] הי"ד והרב [[בנימין לויטין]] הי"ד ומקורבי חב"ד אלכסנדר קלייטמן, ראובן מריסון, אלקיים. בפיגוע נפצעו יהודים רבים.

==החגיגה==
מידי שנה על חוף בונדי בסידני שבאוסטרליה, התקיימה חגיגת הדלקת נר ראשון של חנוכה, בשיתוף פעולה בין השלוחים בסידני, ובהשתתפות אלפי יהודים.
[[קובץ:הרב שלאנגר חגיגת חנוכה בונדי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בחגיגת חנוכה בחוף בונדי תשפ"ג]]

==הפיגוע==
בכ"ד כסלו תשפ"ו, במהלך חגיגת הדלקת נר ראשון של חנוכה, בהשתתפות כ-2000 יהודים, מחבלים פתחו באש על המשתתפים. כתוצאה מהירי נרצחו ששה עשר יהודים, וביניהם הרב שלאנגר הי"ד מנחה החגיגה והשליח הרב בנימין לויטין..

לאחר הפיגוע הרשויות באוסטרליה פירסמו כי המחבלים קשורים לארגון דעעאש ואחד מהם היה במעקב במשך שנים.

==תגובות לפיגוע==
בתגובה לפיגוע אישי ציבור רבים בארץ הקודש גינו את הטרור, ואף ציינו שאוסטרליה הכירה במדינת פלסטינית מה שליבה את הטרור ושנאת היהודים במדינה.

==פעולות לזכר נרצחי הפיגוע==

הדלקות נר ראשון של חנוכה ברחבי העולם הוקדשו לעילוי נשמת השליח הרב שלאנגר הי"ד.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/1277361/ הרב שלאנגר הי"ד, תמונות חיי השליחות]
*[https://chabad.info/bdh/1277338/ נרצח שליח הרבי, הרב אלי שלאנגר]

{{תבנית:פיגועי טרור}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם|סידני]]
[[קטגוריה:פיגועי טרור]]
[[קטגוריה:אירועי התנכלויות ורצח יהודים]]

פייוול אליעזר הלוי שלאנגר

2025-12-15T09:10:59Z

ניו:

{{דמות
| שם =הרב פייוול אליעזר הלוי שלאנגר
| תמונה =הרב_אלי_שלאנגר_נואם.jpeg
| תיאור = שליח בקהילת פר"י ב[[סידני]]
| תאריך לידה =
| ישיבות = חב"ד קריות, חב"ד צפת
| תאריך פטירה =[[כ"ד כסלו]] [[תשפ"ו]]
| תפקידים נוספים =רב בית רפואה, רב בית סוהר
}}

הרב '''פייוול אליעזר הלוי שלאנגר''' הי"ד, כיהן כשליח הרבי בקהילת [[פר"י]] ב[[סידני]] [[אוסטרליה]], ובכ"ד [[כסלו]] [[תשפ"ו]] נרצח ב[[פיגוע חגיגת חנוכה חב"ד בונדי|חגיגת נר ראשון של חנוכה בחוף בונדי ליד סידני]]. הרב שלאנגר כיהן כשליח בקהילת [[פר"י]] ליוצאי [[רוסיה]], בניהולו של חמיו הרב [[יהורם אולמאן]] וכרב בית סוהר ובית רפואה.

==צעירותו==
הרב '''פייוול אליעזר הלוי שלאנגר''' נולד ב[[אנגליה]] ועלה בילדותו עם משפחתו והתיישבו ב[[ירושלים]] שם למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]], המשיך לישיבת תות"ל הקריות - בה למד במחזור הראשון שלה ובישיבה הגדולה למד בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], משם נסע לשנת [[קבוצה]].
פעל בשליחות בישיבת חב"ד בסידני.

==חיים אישיים==
התחתן עם רעייתו בת הרב [[יהורם אולמאן]] ומאז החתונה גר בסידני. נולדו לזוג בנים ובנות.
[[קובץ:הרב שלאנגר הרב אולמאן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלאנגר וחמיו הרב אולמאן שליחי הרבי ומנהלי [[פר"י]] סידני]]

==שליחות==
[[קובץ:הרב שלאנגר, חלוקת תפילין קהילת פר"י.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלאנגר מחלק תפילין בקהילת פר"י]]

פעל בשליחות הרבי בסידני, כשליח ב[[פר"י]] קהילת יוצאי [[רוסיה]], בניהולו של חמיו הרב [[יהורם אולמאן]].

הוביל בניית בית כנסת מפואר בקהילה בה כיהן כשליח וניהל לצד חמיו חיי קהילה חב"דיים.

בקהילת פר"י בסידני רשומים למעלה מ: 5000 חברים קבועים, והם נוטלים חלק בתפילות ואירועי בית הכנסת והקהילה.

הרב שאלנגר ניהל פעילות היקפית אדירה למען היהודים המהגרים מרוסיה ובין פעולותיו:

* תפילות יום חול, שבת וחגים עם יהודים יוצאי רוסיה, מתקרבים בדרגות שונות
* חלוקת תפילין ותשמישי קדושה
* מאות בריתות מילים לתינוקות ומבוגרים
* ניהול חתונות כהלכתן
* אירועי ענק בתוך הקהילה ובשיתוף פעולה עם שלוחים נוספים בסידני.

יזם פרוייקטים רבים מיוחדים מהם טכנולוגיים-אינטרנטיים עבור כלל השלוחים.

==הפיגוע==
[[קובץ:הרב שלאנגר חגיגת חנוכה בונדי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בחגיגת חנוכה בחוף בונדי תשפ"ג]]

בכ"ד כסלו תשפ"ו, במהלך חגיגת הדלקת נר ראשון של חנוכה, התקיימת מידי שנה על ידי שלוחי סידני בחוף בונדי, מחבלים פתחו באש על המשתתפים. כתוצאה מהירי נרצחו אחד עשר יהודים, וביניהם הרב שלאנגר הי"ד מנחה החגיגה וחסידי חב"ד נוספים.

לאחר הפיגוע הרשויות באוסטרליה פירסמו כי המחבלים קשורים לארגון דעעאש ואחד מהם היה במעקב במשך שנים.

==תגובות לפיגוע==
בתגובה לפיגוע אישי ציבור רבים בארץ הקודש גינו את הטרור, ואף ציינו שאוסטרליה הכירה במדינת פלסטינית מה שליבה את הטרור ושנאת היהודים במדינה.

הדלקות נר חנוכה ברחבי העולם הוקדשו לעילוי נשמת השליח הרב שלאנגר הי"ד.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/1277361/ הרב שלאנגר הי"ד, תמונות חיי השליחות]
*[https://chabad.info/bdh/1277338/ נרצח שליח הרבי, הרב אלי שלאנגר]
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שלאנגר, פייוול אליעזר הלוי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים באוסטרליה]]
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ו]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]
[[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה‏]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]

פייוול אליעזר הלוי שלאנגר

2025-12-14T12:56:11Z

ניו:

הרב '''אליהו שלאנגר''' הי"ד, כיהן כשליח הרבי בסידני אוסטרליה, ובכ"ד כסלו תשפ"ו נרצח בפיגוע במהלך חגיגת נר ראשון של חנוכה בחוף בונדי ליד סידני.

==צעירותו==
הרב אליהו שלאנגר נולד באנגליה ועלה בילדותו עם משפחתו והתיישבו בירושלים שם למד בתלמוד תורה תורת אמת, ובהמשך למד בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת ונסע לשנת קבוצה.
פעל בשליחות בישיבת חב"ד בסידני.

==חיים אישיים==
התחתן עם רעייתו בת הרב [[יהורם אולמאן]] ומאז החתונה גר בסידני. נולדו לזוג בנים ובנות.

==שליחות==
פעל בשליחות הרב בסידני, יזם פרוייקטים רבים מיוחדים מהם טכנולוגיים-אינטרנטיים.
בנה בית כנסת מפואר וניהל חיי קהילה חב"דיים.

==הפיגוע==
בכ"ד כסלו תשפ"ו, במהלך חגיגת הדלקת נר ראשון של חנוכה, בחוף בונדי, מחבלים פתחו באש על המשתתפים והרב שלאנגר נרצח. הי"ד.

==תגובות לפיגוע==
בתגובה לפיגוע אישי ציבור רבים בארץ הקודש גינו את הטרור, ואף ציינו שאוסטרליה הכירה במדינת פלסטינית מה שליבה את הטרור ושנאת היהודים במדינה.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שלאנגר, אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים באוסטרליה]]
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]

פייוול אליעזר הלוי שלאנגר

2025-12-14T12:54:35Z

ניו: יצירת דף עם התוכן "הרב '''אליהו שלאנגר''' הי"ד, כיהן כשליח הרבי בסידני אוסטרליה, ובכ"ד כסלו תשפ"ו נרצח בפיגוע במהלך חגיגת נר ראשון של חנוכה בחוף בונדי ליד סידני. ==צעירותו== הרב אליהו שלאנגר נולד באנגליה ועלה בילדותו עם משפחתו והתיישבו בירושלים שם למד בתלמוד תורה תורת אמת, ובהמ..."

יהורם אולמן

2025-12-14T12:49:17Z

ניו: /* משפחתו */

[[קובץ:יהורם אולמן תשע"ט.jpeg|ממוזער|הרב אולמן בלשכתו ([[תשע"ט]])]]
[[קובץ:י אולמן.jpg|ממוזער|הרב יהורם אלמן (משמאל) מתוועד ([[תשס"ז]])]]
הרב '''יהורם אולמן''' (יליד [[תשכ"ד]]), הוא שליח הרבי ואב"ד [[סידני]], [[אוסטרליה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[לנינגרד]] בשנת [[תשכ"ד]] לאביו ר' מיכאל אולמן.

בהגיעו לגיל נישואין, נשא את רעייתו מרת שטערנא בת הרב [[יוסף גולדשטיין (קראון הייטס)|יוסף גולדשטיין]].

לאחר החתונה, יצא לפעול בשליחות הרבי עם קהילת יוצאי [[רוסיה]] בסידני שבאוסטרליה והקים בעיר סניף של מוסד [[FREE]] (ידידי פליטי מזרח [[אירופה]]), וייסד בית כנסת חב"ד לקהילה זו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=8206&limit=0&field=TAPY&search=%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%9F&search_mode=simple ראו תצלום בית הכנסת ששלח לרבי, כפי שהשתמר בארכיון הספריה].}}. בשנת [[תשנ"ד]] ארגן מעמד [[מבצע חנוכה|הדלקת נרות חנוכה]] מרכזי בהשתתפות נשיא אוסטרליה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=12120&limit=0&field=TAPY&search=%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%9F&search_mode=simple תצלום ששיגר לארכיון ספריית ליובאוויטש].}}.

==אב"ד סידני==
בתפקידו זה הצליח לעורר אצל רבים מאלפי המהגרים מ[[ברית המועצות]] את שורשיהם ה[[בני ישראל|יהודיים]], ניהל מאות [[ברית מילה|בריתות מילה]] למבוגרים, [[פדיון הבן]], [[חתונה|חתונות]], ועוד.

לאורך השנים התמחה במגוון תחומים ייחודים ב[[הלכה]], והתמנה כאב"ד של העיר סידני שבאוסטרליה.

מפורסם כאחד מפוסקי ההלכה הבולטים המתמחה ביוחסין, [[קידושין]], [[גירושין|גיטין]], [[גיור|גירות]], [[טהרת המשפחה]], טיפולי פוריות, [[עירוב חצרות|עירובין]], ועוד. פסקי ההלכה פורצי הדרך שלו, מהווים בסיס לפסיקות הלכתיות בכל רחבי העולם.

מעניק השגחה הלכתית לתהליכים רפואיים במספר ערים ומדינות ברחבי העולם, בהם: [[שיקגו]], [[ניו יורק סיטי|ניו יורק]], קראקס, פנמה, ועוד.

משמש כרב האסירים ה[[בני ישראל|יהודים]] בבתי הכלא.

בשנת [[תשפ"ב]] פתח יחד עם הרב [[מנחם מענדל פריעד]] מכון עולמי לבירור יהדות{{הערה|Jewishstatus.org}}.

===פעילות בעניני גאולה ומשיח===
בשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]] כאשר יצא הרבי בקריאות מיוחדות להתעורר ולפעול בקשר עם הגאולה הקרובה ולהכין את העולם לקבלת פני משיח, היה מראשי העוסקים בכך בסידני, וקיבל את אישורו של הרבי ללמוד מהספר 'יחי המלך המשיח' של הרב [[שלום דובער וולפא]] עם מקורביו ובירך שיהיה הלימוד בהצלחה{{הערה|יומן [[כסלו]] [[תשנ"ג]].}}, ובהמשך אף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], וערך את הבטאון 'זה החיים' של ארגון [[מורה גאולה]] בתרגום לשפה ה[[רוסית]], וכן פעולות נוספות{{הערה|ראו שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 327, '''כשהרבנים יבינו, ה'עמך' יקבלו''', עמוד 52.}}.

הרב אולמן נאם ב[[סאטלייט (י' בשבט תשנ"ו)|סאטלייט בי' בשבט תשנ"ו]] לקבלת פני הרבי מלך המשיח כנציג יהודי אוסטרליה.

מאז ג' תמוז, במשך עשרות שנים, מנהל הרב אולמן מערך הסבר בקשר עם פרסום [[בשורת הגאולה]], בקרב עשרות רבנים וגדולי תורה, עימם הוא בא במגע במסגרת עבודתו כחבר בית הדין של סידני. בדיאלוגים ארוכים שהוא מנהל עם רבנים מכל החוגים, הוא מסביר להם מדוע [[חב"ד|חסידי חב"ד]] מאמינים ש[[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]], גם לאחר הניסיון של [[ג' בתמוז|ג' תמוז]], וברוב המקרים הוא מצליח להסיר את התנגדותם החריפה ולהגיע להסכמה שבשתיקה. בראיון נרחב ל[[שבועון בית משיח]] סיפר על כמה מפגישותיו, על יחסם של גדולי הרבנים לאמונה הטהורה של חסידי חב"ד וקורא לרבני חב"ד ליזום אף הם פגישות עם רבנים וגדולי תורה ולהסביר להם את עמדת חב"ד המבוססת על תורתו של הרבי{{הערה|[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 327 עמוד 53}}.

==ספרו==
*מלשכת הדרום

==משפחתו==
*בתו, מרת חיה מלכה - בעלה השליח באוסטרליה הרב [[אליהו שאלנגר]] נרצח בפיגוע - בעיצומה של מסיבת נר ראשון של חנוכה - כ"ה כסלו תשפ"ו.
*בתו, מרת דבורה לאה

==לקריאה נוספת==
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 327 ראיון עם הרב יהורם אולמאן
*[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון [[פסח]] [[תשפ"ג]] ראיון עם הרב יהורם אולמאן

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אולמן, יהורם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:אישים באוסטרליה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]
[[קטגוריה:משפחת גולדשטיין]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

כפר חב"ד

2025-12-12T06:34:41Z

ניו:

{{מפנה|כפר חב"ד}}
{{כפר חב"ד|
|שם=כְּפַר חַבַּ"ד
|תמונה=[[קובץ:770 כפר חב"ד במבט אוירי.jpeg|250px]]
|כתובית=[[770 כפר חב"ד]] במבט אווירי
|כפר=
|שטח שיפוטי=2,500 דונם
|רשות מונציפאלית=[[ועד כפר חב"ד]], מועצה אזורית שדות דן
|שכונות= אזור המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק]] א', וב', ושכונת בנה ביתך ושכונת כפר חב"ד ב' המיוחסת באופן ישיר לכפר חב"ד
|ארץ=[[ארץ ישראל|ישראל]]
|עיר תאומה=[[קראון הייטס]], ברוקלין. נ.י.
|ממייסדי הכפר=[[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]]
|רב=הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]
|יו"ר ועד האגודה=ר' [[מנחם לרר]]
|יו"ר הועד המקומי=[[שמעון רבינוביץ']]
|משפיעים בבירה=
|גופים ומוסדות=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], משרדי [[שבועון כפר חב"ד]], [[בית משיח]], [[אות בספר התורה לילדי ישראל]],[[מטה משיח]]ועוד
|מוסדות הקהילה=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית ספר למלאכה]], [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה אהלי תורה]], [[חדר אור ליובאוויטש]], [[תלמוד תורה כפר חב"ד]], [[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]] ועוד
|בתי כנסת=29 בתי כנסת
|מספר משפחות=1,800 משפחות
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בכפר (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בכפר חב"ד|אישים בכפר חב"ד]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|מוסדות בכפר חב"ד]]
|שלוחים המתגוררים בכפר (קטגוריה)=
}}
'''כְּפַר חַבַּ"ד''' (שמו הראשון והמקורי; '''שַׁפְרִיר'''{{הערה|גירסא עברית משופרת לשם הערבי הכפר הקדום [[סאפריה]]}}) הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא בתחומי המועצה אזורית שדות דן{{הערה|בעבר עמק לוד}}. בכפר נמצא ה[[האוכלוסיה החב"דית|ריכוז]] הראשון בגודלו ב[[ישראל]] והשני בגודלו בעולם{{הערה|אחרי [[קראון הייטס]]}} של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. בכפר גרים נכון לשנת [[תשפ"ה]] כ-1,800 משפחות{{מקור}}.

היישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שיצאו מ[[ברית המועצות]] בתום [[מלחמת העולם השנייה]] ושהו במחנות העקורים ב[[אירופה]] {{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}} הכפר נוסד בשטח הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וגם כיום ישנם תושבים בודדים שמחזיקים בכפר כוורות דבש ופרדסי [[אתרוג]]ים מגזע [[קלבריא]].

== היסטוריה ==
===רעיון ההקמה===
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] מחשובי רבני חב"ד ובשנים הבאות יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש. הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.

הצעת הרב קרסיק הפכה לאקטואלית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב קרסיק וגיסו הרב [[משה גוראריה]] נסעו אז למחנות העקורים ב[[אירופה]] ובדקו את הלך הרוח, ומאירופה נסעו לקראת תשרי לניו יורק אל אדמו"ר הריי"צ. ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס [[שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83 ומתוך מכתב שזר אל הרבי שפורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359, עולה כי כבר בקיץ תש"ז, שזר היה אצל אדמו"ר הריי"צ וסוכם על הקמת כפר חב"ד. על פרשנות זו חולק הרב שמואל קראוס מחבר הספר נשיא וחסיד אודות קשרי שזר והרבי. במאמרו שפורסם כמכתב למערכת בבית משיח גיליון 1361, מבהיר כי גם לאחר המכתב שפורסם בבית משיח, ברור כי שזר הגיע לאדמו"ר הריי"צ לראשונה בכסלו תש"ח ואזי יתקיימה הפגישה בה הוכרע להקים יישוב חב"די ולכן לדעתו שנת הקמת כפר חב"ד היא: תש"ח}}.

ב[[י"ט כסלו]] תש"ח פנה [[שז"ר]] לאדמו"ר הריי"צ וסוכם על תוכנית להקמת יישוב חב"די בארץ הקודש. ובחודשים הבאים החלה מלחמת השחרור והתוכנית נדחתה.

בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי, מר שזר הציע לערוך מגבית ב[[ארצות הברית]] לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שזר ביקש לדעת האם בזמן הקרוב אמורים להגיע קבוצה גדולה של חסידים, שרק אז יוכלו לעזור להם בצורה מסודרת. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח להם את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|מכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]}}.

ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית: {{ציטוטון|בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו [[שזר]] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך}}{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}.

באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע ל[[ארצות הברית]], חלק ל[[ארץ הקודש]], ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.

לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}{{הערה|[https://col.org.il/news/137669 היסטורי ומרגש: בקרון עם חסידי חב"ד מרוסיה, בדרך לישראל{{col}}]}}.

===יסוד הכפר===
[[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg|ממוזער|מכתב [[הרבי הריי"צ]] לעולים הראשונים ליישוב, כשהוא מצרף למכתבו לספר תורה מיוחד שנשלח עבורם]]
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg|ממוזער|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]
[[קובץ:כפר חבד תשט.jpg|ממוזער|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] תש"ט]]
[[קובץ:השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות.jpg|ממוזער|השר חיים שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות]]
כשהגיעו קבוצת החסידים הראשונה לארץ הם השתכנו במעברה בפרדס חנה וכל משפחה קבלה צריף קטן למגורים זמניים, שם - במקביל לוועד לסידור הפליטים - הוקם ועד נוסף על ידי העולים שעסק בהקמת המושבה שבראשו הועמד ר' [[זלמן פלדמן]], ולצידו: ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[יצחק מאיר גרינברג]], ר' [[אברהם שמואל גרליק]], ר' [[דוד חן]] ור' [[זלמן סודקביץ']]. אנשי תנועת המזרחי הציעו להם ולועד לסידור הפליטים לייסד את המושבה החב"דית על חורבות הכפר הערבי "ספריא", אולם הם התנו זאת בכך שתושבי הכפר ירשמו בפנקסי המפלגה.

חברי [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]] סרבו לכך בכל תוקף וניסו לפעול בסוכנות היהודית, להקמת הכפר גם בלי להירשם בפנקסי תנועת המזרחי. במקביל ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] 70 משפחות מקרב חסידי חב"ד ששכנו במעבורות החלו להתיישב בבתים הערבים הנטושים באופן בלתי רשמי. ב[[כ"א אייר]] תש"ט העניק [[לוי אשכול]] את ההסכמה להקמת הכפר, והוא הוקם באופן רשמי. בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר־בחוקותי תש"ט שלח [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|עם ר' [[אברהם פריז]]}}מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על [[ספר תורה]] שנשלח אליהם.

במשך השנים תש"ט-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]]}}.

בהתאם לבקשת [[אגו"ח בארץ הקודש|אגו"ח]] ו[[הרש"ג]], התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.

[[קובץ:תוחלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב הנוסטלגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת']]
בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ולאחר [[חג השבועות]] הגיעו עוד שלושים משפחות. הבתים בהם התיישבו המתיישבים היו במצב לא טוב, ובעזרתה של הסוכנות הם שופצו.

הכפר נחנך רשמית ב[[י"ב תמוז]] [[תש"ט]], באירוע גדול שנערך בו השתתף [[הרש"ג]] כנציגו של [[הרבי הריי"צ]]. באותה תקופה שלח אדמו"ר הריי"צ עם הרב [[אברהם פריז]] [[ספר תורה]] לכפר חב"ד{{הערה|עם השנים הפרוכת התיישנה וב[[ח' סיוון]] [[תשע"ח]] נשלחה לתיקון ונערכה הכנסת ספר תורה, שיצאה מחדר הרבי ב-770 שבכפר חב"ד, ל[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר.

[https://chabad.info/news/368004/ בכפר חב"ד חגגו עם ספר התורה ששלח הרבי הריי"צ{{אינפו}}]}}.

בתקופת ייסוד הכפר, התיישבו משפחות רבות של עולים חדשים, מרביתם עולי [[תימן]], לצד הישוב החדש, והקימו בו ישוב שכונה אז "תוחלת", בו רוב התושבים היו דתיים. אנשי היישוב טענו לבעלות על שטחם בחסות מפלגת 'המזרחי', שלטענתם שייך אליה. במכתב לנגיד החסידי ר' [[שלמה פלמר]], מתאר הרב קרסיק את פרשיית הדברים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר}}
לאחר מספר שנים החלו עסקני הכפר במאבק משפטי ופוליטי לצורך סיפוח שטח היישוב לכפר חב"ד לצורך הגדלתו, בין השאר בעזרת הנשיא [[זלמן שז"ר]], וכך פונו מרבית תושבי "תוחלת" ממקומם על כרחם ליישובים אחרים{{הערה|[[https://col.org.il/news/127335 תוחלת נגד כפר חב"ד: הסכסוך שהסעיר את הכפר בימי בראשית]] {{חב"ד און ליין}}}}, למעט מספר תושבים בודדים שהתעקשו לחיות במעין אוטונומיה בגבעה קטנה בתוככי כפר חב"ד{{הערה|לפני בניית [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]] פינו בכח את תושבי תוחלת מהגבעה על מנת לבנות את הבנין (מלבד 2 משפחות שהתעקשו להישאר)}}.

בראשית ימיו של הכפר, על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, גידול ירקות ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנולוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]}}.

===השנים הראשונות===
ב[[תשרי]] [[תש"י]] נערכה אסיפה, בקרב התושבים בה הוחלט למנות את הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כרב הכפר. אדמו"ר הריי"צ שלח לאחר מכן להרב גרליק מכתב ברכה על המינוי{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, ח"י, עמ' של"ב.}}. מפעולותיו הראשונים של הרב גרליק במסגרת תפקידו, היה הקמת ה[[מקווה]] בכפר שנעשה בעידודו של הרבי{{הערה|[[התמים הראשון]], עמ' 100 - 101.}}.

לקראת שנת ה[[שמיטה]] שחלה בשנת [[תשי"ב]], שלח הרבי מכתב לתושבי הכפר בו הורה להם שלא להסתמך על [[היתר מכירה]], ובמקביל פעל הרבי להשגת סיוע כספי לתושבי הכפר למשך שנת השמיטה{{הערה|התמים הראשון, עמ' 101 - 105, וראה בערך [[קרן השביעית]].}}.

בשנת תשי"ב הרבי הודיע באגרת לרב [[שלמה יוסף זווין]] מרבני חב"ד בירושלים, כי אם צריך ישלם חצי מהוצאות הבניה של כל בניין חדש בכפר חב"ד{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1437 ע' 12}}.

בשנת תשט"ו הרבי עודד הצעת הקמת [[כפר חב"ד ב'|כפר חב"ד שני]] בו התיישבו עולי [[מרוקו]]{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1437 ע' 13}}.

בשנת [[תשט"ו]] הוקם בכפר [[בית הספר למלאכה]], בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, [[רצח יד החמישה|הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וחמישה תלמידים. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

לאחר שנודע לרבי שלנערות הכפר אין מוסד חינוכי לשהות בו לאחר גמר לימודיהם, הורה הרבי לפעול להקמת תיכון חב"די בכפר, שבמקביל הורה לדאוג שהבנות ישלחו למוסד הכי חרדי שקיים{{הערה|מכתב מ[[י"ד אב]] [[תשט"ז]].}}. בשנת [[תשי"ז]] הוקם [[בית רבקה כפר חב"ד]].

בשנת [[תש"כ]] נבנו מספר בתים חדשים ליד הרכבת בכפר שכונו אז "כפר חב"ד ב'"{{הערה|אגרת שלמה זלמן שרגאי, עמ' 319.}}.

בשנת [[תשכ"ג]] הועברה ישיבת תומכי תמימים ב[[לוד]] לכפר חב"ד.

בשנת [[תשכ"ו]] בעקבות הוראת הרבי, הוקם וועד מיוחד שדאג להתקנת [[גנרטור]] בכפר.

בשנת [[תש"ל]] הוקם בכפר [[ישיבת הבוכרים]] "אור שמחה" על ידי ר' [[שמחה גורודצקי]].

בשנת [[תשל"ג]] הוקם [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]] על ידי ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ור' [[משה וישצקי]].

באותם שנים החלה בנייתו של בית הכנסת [[בית מנחם]], שנחנך ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ח]].

ב[[ח' סיוון]] [[תשל"ד]] נהרג רבו של הכפר הרב שניאור זלמן גרליק בתאונת דרכים. לאחר פטירתו הוחלט למנות את הרב [[נחום טרבניק]] בתור הרב, ואת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתור מו"צ.

===משנות הממי"ם ואילך===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית אגו"ח 770 כפר חב"ד]]}}
{{להשלים}}
ב[[ג' תשרי]] [[תשמ"ד]] נפטר רבה של כפר חב"ד הרב [[נחום טרבניק]], והרב אשכנזי מונה בתור ממלא מקומו.

בעקבות [[פרשיית הספרים]], הוקם בכפר בהוראה ישירה של הרבי, העתק של [[770]] בכפר. הבניין נחנך ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]].

ב[[שבט]] [[תשנ"ב]] במעמד חשובי רבני חב"ד, הונחה [[אבן הפינה]] ל[[ארמון למלך המשיח]], שמקומו נבחר על ידי הרבי ליד מבנה העתק של 770.

בשנת [[תשע"ב]] הוקם בכפר תלמוד תורה חדש בשם "[[ת"ת בית ליובאוויטש]]".

ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] נפטר רבה של הכפר הרב אשכנזי, ובמקומו מונה בנו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]].

בתחילת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הוקמו בכפר [[חדר אור ליובאוויטש]], ו[[ישיבת חב"ד פתח תקווה]] עברה למשכנה במתחם [[ישיבת הבוכרים]].

בשנת [[תשס"ז]] אוכלסה שכונת '''[[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)|לוי יצחק ב']]'''.
ובשנת [[תשע"א]] שכונת '''בנה ביתך'''.

==שם הכפר==
במשך השנים נערך מאבק על שמו של הכפר.
בתחילה נקרא הכפר בשם "ספריא" על שם הכפר הערבי ששכן במקום ולאחר מכן "לוד ה'" ולאחר מכן ועדת השמות החליטה לעברת את השם הערבי ל"מושב שפריר", בשנת [[תשט"ו]] ביקשו תושבי הכפר בהוראת הרבי לשנות את השם, לשם "כפר חב"ד"{{הערה|שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147.}}, הרבי גם לאחר מכן החל לפעול שהשם ישונה ל"כפר חב"ד" במסמכים שונים ובעיתונות{{הערה|אגה"ק, חט"ו, עמ' 18.}}, השם נכנס בסופו של דבר לתודעה הציבורית לאחר הטבח בבית ספר למלאכה{{הערה|[https://col.org.il/news/138199 ברקע הפיגוע: הרבי שב ומתעקש – השם הוא "כפר חב"ד" בלבד! {{COL}}]}}.

הרבי בהזדמנות ביאר את משמעות השם: "כפר" - על פי המבואר בחסידות שאדם שהוא "בן הכפר" מתפעל יותר מלראות את ה[[מלך]], כך שיבוא [[מלך המשיח]] יתפעלו ביותר תושבי הכפר, ו"חב"ד" - שממנו יפוצו מעיינות חב"ד{{הערה|התוועדויות תשמ"ז, ח"ג, עמ' 92}}{{הערה|[https://col.org.il/news/134656 ספריא? שפריר? לוד ה'? ולמה לא פשוט - "כפר חב"ד"?]{{col}}.}}.

==התייחסויות מהרבי==
[[קובץ:אתרוגים כפר חב"ד.png|ממוזער|משלחת מכפר חב"ד מוסרת ל{{ה|רבי}} [[אתרוג קלבריה#נתינת האתרוג לרבי|אתרוגים מהפרדסים בכפר חב"ד]]]]
[[הרבי]] במשך השנים עודד את תושבי הכפר, והיה מקבל לעיתים תכופות ל[[יחידות]] משלחת המייצגת תושבי כפר חב"ד, הרבי אף פעמים רבות היה מעודד אישים חשובים להגיע לביקור בכפר חב"ד, ל[[שז"ר]] כתב הרבי:"בוודאי כמנהגו הטוב כמה שנים יבקר בכפר חב"ד ביום הבהיר הוא יום י"ט כסליו הבע"ל"{{הערה|'אגרות-קודש' כרך חי עמ' צ.}}, הרבי היה אומר לאישים שהגיעו לארץ, למסור דרישת שלום לכפר חב"ד.

[[הרבי]] היה אף מעורב בכל פרט בכפר חב"ד.

ביחידות לתושבי כפר חב"ד ב[[תשרי]] [[תשמ"ד]], אמר [[הרבי]]:
{{ציטוטון|היסודות הרוחניים של כפר חב"ד הם בראשונה ("לכל לראש") כמובן כשמו של כפר חב"ד – לימוד פנימיות התורה, נשמת התורה, חב"ד דתורה יחד עם לימוד נגלה דתורה. ולזה דרושה גם הקדמת עבודת התפילה{{הערה|משבחי רבי עמ' 180.}}}}.

בהמשך היחידות אמר הרבי גם:{{ציטוטון|לנשי ובנות ישראל יש השפעה גדולה מאוד על בעליהן, הוריהן, אחיהן ואחיותיהן. מובן, אפוא, שקיום כל עניינים אלו- של "האמת והשלום אהבו" – תלוי בהן. ובוודאי הן תראינה דוגמה חיה בכך, ובשמחה ובטוב לבב. וכך לא תהיה ל"מלך זקן וכסיל" שום דריסת רגל בכפר חב"ד{{הערה|משבחי רבי עמ' 187-186.}}}}.

במשך שנות כהונתו של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרבי היה נוהג להתקשר אליו לעיתים תכופות על-ידי אחד המזכירים ולהתענין בנעשה בכפר, כמו כן הרב מיידנצ'יק קיבל מאות פתקים סודיים מהרבי בנוגע לניהול הכפר, פתקים אלו הורה הרבי להשמיד מיד בתום קריאתם{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf קובץ אגו"ח ותפקידיה {{PDF}}] עמוד 36}}.
===בירת ארץ ישראל===
[[הרבי]] התבטא מספר פעמים שכפר חב"ד הוא עיר הבירה של [[ארץ ישראל]] ושם אפשר לחוש אלוקות במוחש{{הערה|משבחי רבי, עמ' 179}} על אף שהוא נקרא "כפר"{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ח]], ח"א, עמ' 402.}}. להרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שסיפר לרבי שהוא מתכוון לגור ב[[ירושלים]] או ב[[תל אביב]], ענה הרבי ש:"מדוע לא בכפר חב"ד, עיר הבירה של ארץ ישראל?"{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 685, עמ' 26.}}.

הרבי הוסיף שתפקידם של תושבי כפר חב"ד הוא לכבוש את [[ארץ ישראל]] בענייני כפר חב"ד{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ט]], ח"א, עמ' 330.}}, ושכפר חב"ד עצמו הוא מקום שנוגע לכל ארץ ישראל{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"א]], עמ' 279.}}.

כמו כן הרבי אמר לר' [[שלמה מיידנצ'יק|שלוימק'ה מיידנצ'יק]] ביחידות בשנת [[תשמ"ד]] שכאשר בכפר חב"ד תשרור שמחה המצב ישפיע על כל ארץ ישראל שכולם יהיו בה בשמחה, והמצב בארץ ישראל ישפיע על כל העולם.

== גאוגרפיה ==
[[קובץ:כפח - צילום מרחפן.jpg|ממוזער|[[שכונת לוי יצחק]] א' וב' במבט מהאוויר]]
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם, נכון לשנת [[תש"פ]] אכלוסיית הכפר מונה למעלה מ-2,000 בתי אב וכ-8,500 נפשות. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית שדות דן. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. כמו כן בכפר מתגוררת קהילת חב"ד הגדולה בישראל והשנייה בגודלה בעולם (לאחר [[קראון הייטס]]).

=== שכונות ורחובות===
[[קובץ:השכונה החדשה כפח.jpg|ממוזער|[[שכונת לוי יצחק]] א' במבט אווירי]]

בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)|שכונת לוי יצחק]] א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלושת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ).

בשנת [[תשע"ו]] ביוזמת יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' ב[[אלול]] [[תשט"ו]] לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}{{הערה|הרב [[שבתי יונה פרידמן]] (מהדיר), זכרונות ר' איצ'ה מענדל ליס עמוד 92. [[שבועון בית משיח]] גיליון 494 עמוד 42.}}.

הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/הרב-אשכנזי-תומך-רחובות-כפר-חבד-יקבלו-ש/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}.

הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי)]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/ואלה-שמותרחובות-כפר-חבד/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}.

== מוסדות וארגונים בכפר ==
[[קובץ:770 כפח.jpg|ממוזער|חזית בניין 770 בכפר]]
*בית [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] [[770 כפר חב"ד]]
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]
*[[אור אבנר]]
*[[מעון עולים כפר חב"ד]]
*[[איגוד תלמידי הישיבות]] - [[את"ה המרכזי - 770]]
*[[אשנב לחב"ד]]
*[[מטה משיח באה"ק]]
*משרדי "[[התאחדות החסידים]]"
*[[יד לילד המיוחד]]
*[[מכון לוי יצחק]]
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]]
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]]
*[[ארגון הפנסאים|הפנסאים]]
*[[שבועון בית משיח]]
*[[שבועון כפר חב"ד]]
*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]]
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

=== בתי כנסת ===
[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|ממוזער|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]
[[קובץ:רייטשיק שול.png|ממוזער|בית הכנסת רייטשיק שול בכפר חב"ד]]
[[קובץ:בית_מנחם_כפח.PNG|ממוזער|בית הכנסת [[בית מנחם]]]]
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] הגדול והמרכזי בכפר, בו יש מניינים משעות הבוקר המוקדמות ועד אחר חצות הלילה ובו מתקיימות ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[ח"י אלול]], ועוד.
*[[בית כנסת 'המרכזי']]
*בית הכנסת בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]] (בקומה הראשונה משפיע בית הכנסת הרב דוד אבא זלמנוב)
*[[בית נחום יצחק]]. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]]. משפיע בית הכנסת - הרב [[זלמן גופין]]
*[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)| ישראל אריה לייב]]. (תפילה למשה) ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב בית הכנסת - הרב [[אליעזר ברוד]]
*בית הכנסת לצעירים "שטיינבאך שול" בשכונת השיכונים החדשים
*בית הכנסת לצעירים "גבעת ליובאוויטש". רב ביהכ"נ - הרב [[שמעון גופין]]
*"מניין זושא" - מרתף [[בית מנחם]]. רב בית הכנסת - הרב [[דב טברדוביץ']]
*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]]
*[[רייטשיק שול]]. על-שם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. רב בית הכנסת - הרב [[אשר אייזנבאך]]
*ברק'ה שול - על-שם הרב [[שלום דובער ליפסקר (כפר חב"ד)|שלום דובער ליפסקר]]. ממוקם במתחם חנות "היפר ליפסקר"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}
*לאטר שול - הספריה בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]]. משפיע בית הכנסת - הרב [[דוד אבא זלמנוב]]
*בית הכנסת "אהל יעקב"
*בית הכנסת בית מרדכי שמואל. ע"ש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של כפר חב"ד
*יעקב אבינו - [[אברהם גינדי|משפחת גינדי]]
*שערי אליהו
*בית הכנסת בכפר חב"ד ב'
*מזרחי שול
*דן יואל'ס שול
*משכן יעקב. רב בית הכנסת - הרב [[אייל חלק]]
*אוהל יוסף יצחק בורובסקי
*תפארת שלמה (הולצמן) - רבנים: הרב [[מיכאל מויאל]], הרב [[ניסים כהן]]
*בער'ל שול - בית הכנסת בביתו של הרב [[דובער פרוס]] בשכונת השיכונים החדשים. מרבני בית הכנסת - הרב [[חיים פרוס]]
*מניין אדמו"ר הזקן - אהל תפילה ברחוב אדמו"ר הזקן. ממוקם ברחבת החניה של [[תלמוד תורה כפר חב"ד]]. רב בית הכנסת - הרב [[צבי רוטנברג]]
*בית כנסת לצעירים קלמנסון שול. רב בית הכנסת -הרב [[יוסף יצחק פרידמן (כפר חב"ד)|יוסף יצחק פרידמן]]. ממוקם בשכונת הרכבת
*פיצ'ה שול - בית כנסת ברחבת חנות הירקות של משפחת ריבקין במרכז הכפר - פועל בשבתות וחגים
*בית כנסת צמח צדק - פועל בשבתות וחגים ובמשך השבוע מתקיים "יגדיל תורה"
*כתר עובדיה - ממוקם בחצר בית הרב [[עזריאל מפעי]]
*בית הכנסת "אהבת ישראל" על שם החייל ישראל יודקין

=== מוסדות חינוך ===
[[קובץ:ישיבה כפר חבד.jpg|ממוזער|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]
[[קובץ:חיידר אידיש - 2.jpg|ממוזער|חנוכת המבנה החדש ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]] [[תשע"א]]]]
*גני ילדים
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]
*[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]]
*[[חדר אור ליובאוויטש]], (בעבר [[בית חינוך ליובאוויטש]])
*[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית ספר למלאכה]] (נסגר)
*מוסד חינוכי "תקשורת" המשמש מוסד לילדים בעלי קשיי למידה
*[[בית רבקה כפר חב"ד|תיכון בית רבקה]]
*מכללת בית רבקה
*מוסדות [[אור שמחה]]
*[[גן ישראל כפר חב"ד]]
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*ישיבת [[אור תמימים]] (נסגרה)
*[[ישיבת אהלי תמימים כפר חב"ד|ישיבת אהלי תמימים]] בראשות ראש הישיבה הרב [[משה הלל]]
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]] (נסגרה)
*[[ישיבת הבוכרים]].
*[[ישיבה קטנה כפר חב"ד]] בראשות ראש הישיבה הרב [[יצחק אקסלרוד]] - בעבר היתה בעיר [[פתח תקווה]].
*[[ישיבת אהלי מנחם מענדל]] לבוגרי [[קבוצה]] ולמקורבים, בראשות ראשי הישיבה הרב [[זלמן טורנהיים]] והרב [[יהודה לייב נחמנסון]].
*[[כולל אברכים]] - כיום בבניין 770

=== מבני ציבור ===
[[קובץ:מבנה שדות דן.jpg|ממוזער|מבנה מועצה אזורית שדות דן ב[[כפר חב"ד]]]]
* משרדי [[ועד כפר חב"ד]].
* המועצה האזורית שדות דן.
* מעיינות - מתנ"ס כפר חב"ד.
* מרפאת "שירותי בריאות - כללית" ו"טיפת חלב".
* מרפאת קופת "מאוחדת".
* אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' (הוקם ב[[תשס"ג]])
* אולם אירועים ב[[כפר חב"ד ב']] (החל לפעול ב[[תשע"ג]]){{הערה|באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]]}}.
*אולם ה[[תלמוד תורה]].
*אולם [[הפנסאים]].

===שונות===
* "'''[[מאחורי הדבש]]'''" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש בתוך מכוורת שניאורסון, בניהול בני משפחת ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה שניאורסון]] ע"ה.
* '''בריכת כפר חב"ד''' - בריכה נפרדת לנשים ולגברים במתחם בית הספר למלאכה
* '''[[מאפיית מצות כפר חב"ד]]'''.
* שני פרדסי אתרוגי קלבריה.
* '''[[משחטת כפר חב"ד]]'''.

=== מקוואות ===
* המקוה המרכזי.
* מקוה [[בית מנחם]].
* 'מקוה ישראל' בביהכ"נ נחום יצחק.
* מקווה '[[רייטשיק שול]]'.
* 'יענקל'ס מקווה' על שם ר' [[יעקב סטמבלר]]{{הערה|[https://col.org.il/news/67934 התרגשות רבה: מחרתיים ייחנך מקווה טהרה חדש בכפר חב"ד{{col}}]}}.
* מקווה ב[[כפר חב"ד ב']].

== כלכלה ==
[[קובץ:מאחורי הדבש.jpg|ממוזער|מכוורת "[[מאחורי הדבש]]" ב[[כפר חב"ד]]]]
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"[[מאחורי הדבש]]") ופרדסי אתרוגי קלברי.

בכפר יש 3 צרכניות, חנויות [[בגד]]ים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים{{הערה|ראו [https://drive.google.com/file/d/1FaJw10mndRq3zpehEiL_1bBcNQd5h-G0/view?usp=drive_link סיקור על חנות דגי שניאורסון] ב[[רשת התקשורת עדכוני חב"ד]], [[כסלו]] [[תשפ"ה]] {{וידאו}}}}, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת כלי רכב. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד [[עור]] ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "[[מאחורי הדבש]]" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.

סניף הדואר בכפר חב"ד נפתח ב[[י"ד אדר א']] [[תשי"ט]], בשנת [[תשס"ז]] עבר סניף הדואר שיפוץ וכן עבר למקום חדש -במרכז הכפר ליד היפר ליפסקר.

== תחבורה ==
חלק נרחב מהתחבורה לכפר וממנו נעשית באמצעות רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד המשמשת את כלל יישובי הסביבה, כמו-כן קיימים כששה קווי אוטובוסים קבועים המופעלים על-ידי חברות אגד סופרבוס ודן שפועלים בתחנות אוטובוס המפוזרים ברחבי הכפר:
*'''קו 354''' מכפר חב"ד ל[[בני ברק]] וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה ביישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת. קו 354 הנו הקו עם התדירות הגבוהה ביותר בכפר.
* '''קו 357''' - מכפר חב"ד ל[[ירושלים]] וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ו[[מוצאי שבת]].
*'''קו 134''' - מכפר חב"ד ל[[ביתר עילית]] וחזרה.
* '''קו 548''' - מכפר חב"ד ל[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] וחזרה. בימי [[יום ראשון|ראשון]] עד [[יום רביעי|רביעי]] וכן ב[[יום שישי]] הקו פועל פעמיים ביום (בשעות הבוקר והצהריים), ב[[יום חמישי]] הקו אינו פועל, וב[[מוצאי שבת]] יוצא פעם אחת.
*'''קו 174''' מכפר חב"ד ל[[אלעד]] וחזרה.
*'''קו 153''' מכפר חב"ד ל[[תל אביב]] וחזרה.
*(כיום, מתנהלת תוכנית חדשה באמצעות עסקני הכפר אוטובוס ישיר שיצא מכפר חב"ד ישירות ל[[קריית גת]])
חוץ מקווים אלה היוצאים ישירות מכפר חב"ד יש בצומת הכפר שני תחנות אוטובוס נוספות בהם עוברים מדי יום אוטובוסים בתדירות גבוהה לערים [[תל אביב]], [[בית שמש]], [[ירושלים]], [[ראשון לציון]], [[רמלה]], [[באר יעקב]], [[לוד]], [[אזור]], חולון, ועוד.
=== תחנת הרכבת ===
{{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}}
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה.

עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" שנקראה ספריא על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים. במשך שנים רבות נחשבה תחנת הרכבת בכפר לתחנה הארוכה בישראל.

ברוב שעות היום עוצרות בתחנה חמש רכבות בשעה כשרובם ממשיכות לתחנות [[תל אביב]] ו[[לוד]] ומשם למגוון יעדים.

== ועד כפר חב"ד ==
[[קובץ:ועד כפר חב"ד.png|ממוזער|הלוגו של [[ועד כפר חב"ד]]]]

[[קובץ:רבני כפר חבד.jpg|ממוזער|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות [[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]], אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר אגודת חסידי חב"ד, והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז|פיניע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.

בשנת [[תש"כ]] מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן [[מנחם לרר]] ואחריו הרב [[בנימין ליפשיץ]]. אחריו כיהן הרב [[שמעון רבינוביץ']].

לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]]. הרב [[מאיר פריימן]] ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק.

ב[[חודש שבט]] [[תשע"ו]] נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' [[שמעון רבינוביץ]] קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב [[י' שבט]] עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח [[הרבי]].

ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] נערכו בחירות נוספות לוועד הכפר, מערכת הבחירות הייתה סוערת בעיקר בגלל התערבות הרב [[מאיר אשכנזי]] שתמך בוועד החדש. באסיפה שקיים בכ' אדר שאל הרב שאלות נוקבות ביותר על התנהלותו המלאה של הועד הקודם בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] והראה חוסר שביעות רצון מריצה נוספת של רוב חברי הוועד. בעקבות ריצתו של הוועד חרף נאומו של הרב, הדגיש הרב לתושבים את גודל האחריות וחילול השם היכול להיגרם ותמך באופן בולט בוועד החדש.
ביום חמישי כ"ח אדר נערכו הבחירות ונבחר הוועד החדש בראשות ר' [[נחמן רייכמן]].

{{ערך מורחב|ועד מקומי כפר חב"ד}}
בשנת [[תשע"ט]] נערכו בחירות נוספות ל[[ועד מקומי כפר חב"ד|וועד המקומי]]. בחירות אלו שנויים במחלוקת עקב היותם הפעם הראשונה בה שני הוועדים של הכפר, המונציפלי ווועד האגודה עומדים להתפצל עקב הוראתו של הרב בנושא.

אף שהרב תמך ברשימה בראשות ר' [[נחמן רייכמן]] - יו"ר ועד האגודה, נבחר בסופו של דבר לראשות הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']].

לקראת הבחירות המוניציפליות בשנת תשפ"ד, הוסכם בין חברי כל הרשימות להותיר את המצב על כנו ולא לערוך בחירות לועד המקומי בראשות הרב רבינוביץ, אלא רק לנציגים במועצה האיזורית שדות דן{{הערה|[https://col.org.il/news/160544 בחירות תשפ"ד כפר חב"ד]}}

בו' אדר א' פורסם כי הוחלט לערוך בחירות לועד כפר חב"ד (האגודה), הבחירות נקבעו לי' סיון תשפ"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/בחירות_תשפד_לועד_כפר_חבד_החלטה.pdf החלטת רשמת האגודות - בחירות לועד כפר חב"ד תשפ"ד]}}.
בבחירות התמודדות מספר רשימות, והתוצאות:
*'''יו"ר''' הועד הוא '''ר' [[מנחם לרר]]'''.

חברי הועד: ר' [[בנימין ליפשיץ]], ר' [[מנחם לרר]], ר' יוסף יצחק אמיתי, ר' יצחק רויטבלט, ר' [[נחמן רייכמן]], ר' [[מנחם מענדל בלוי (כפר חב"ד)|מנדי בלוי]], ור' [[משה גוטמן|מוישל'ה גוטמן]].

==מועצה איזורית שדות דן==
לפי הוראות הרבי, נציגי חב"ד מכפר חב"ד מתמודדים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] ונבחרים לחברי מועצה האיזורית שדות דן (עמק לוד לשעבר).

נציגי כפר חב"ד כיהנו ומכהנים בתפקידים בכירים במועצה, כמו סגן יו"ר, מנהל מחלקת חינוך, גזבר ועוד.

נציגי כפר חב"ד במועצה:
*הרב [[בנימין ליפשיץ]]
*הרב [[חיים רייכמן]]
*הרב שמואל אזימוב
*הרב מנחם מענדל בלוי
*הרב מנחם מענדל דוברוסקין

== רבני כפר חב"ד ==
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.
* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.
* הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד מאז פטירתו בשנת [[תשע"ה]].

== כפר חב"ד ב' ==
[[קובץ:כפר חבד ב.jpg|ממוזער|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד ב']]}}
כפר חב"ד ב' - קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי השוכן בקירבת הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].

ולאחרי פטירתו של הרב חפר באיסרו חג פסח תש"פ מנהל זאת חתנו, הרב מנחם מענדל דיסקין מבאר יעקב, ואת המכללה מנהל בנו, הרב משה חפר.

בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (כ-60 משפחות) (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו שני [[בית כנסת]] ומקווה טהרה.

במתחם פועל אולם שמחות בחדר האוכל, אשר שימש את התלמידות שהיו בפנימיה, וכיום אין תלמידות בפנימיה. אולם השמחות בניהול קייטרינג ריבקין.

היום כבר ישנו עוד אולם הנמצא ברשות קייטרינג ריבקין השוכן ממש ליד התיכון.

<gallery widths="150px" ;"="" !="" style="padding: 35.5px; text-align: center;" heights="120px" perrow="8">
קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר
קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אווירי
קובץ:שכונת בנה ביתך ברדוגו.jpg|השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"ד
קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד
</gallery>

== לקריאה נוספת ==
*'''[[כפר חב"ד (ספר)|כפר חב"ד]]''' - ליקט משיחות ומכתבי הרבי על כפר חב"ד, יצא לאור לראשונה על ידי הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]]. במהדורת שני כרכים, הוצאת ועד כפר חב"ד, [[תשס"ד]], מהדורה מורחבת בכרך אחד בעריכת הרב [[זושא וולף]], הוצאת [[ועד כפר חב"ד]] (אגודה) [[תשרי]] [[תשפ"ג]]{{הערה|[https://col.org.il/news/141345 הרבי ועיר הבירה: מהדורה מורחבת לספר "כפר חב"ד" {{COL}}]}}
* [[היציאה מרוסיה (ספר)]] שער חמישי נדודים - ההתיישבות בכפר חב"ד
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359 עמוד 19. חשיפה, מתי הוקם כפר חב"ד? (מכתב [[זלמן שזר]] לפיו נראה לשנות את תאריך התחלת תוכנית הקמת כפר חב"ד)
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]]. תיעוד ויזואלי של חב"ד בארץ הקודש ובכלל זה מוסדות ובתי כפר חב"ד.
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]] - הקמת כפר חב"ד
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]] - סיוע שזר להקמת והתפתחות כפר חב"ד ומוסדותיו
*[[שניאור זלמן רודרמן]], '''70 פנים לכפר חב"ד''', [[תשע"ח]].
*שניאור זלמן רבינוביץ', '''התמים הראשון''' תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב של כפר חב"ד, פרק רביעי "רב פעלים", [[תשפ"א]].
'''ביוגרפיות מייסדי הכפר'''
*שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] - ביוגרפית יו"ר ועד כפר חב"ד
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], [[תשס"ה]] - ביוגרפית מזכיר ועד כפר חב"ד
*שניאור זלמן ברגר, '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]] - ביוגרפית הרב אליעזר קרסיק יוזם הקמת כפר חב"ד

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://kfar-chabad.com/ אתר הבית]''' של [[ועד כפר חב"ד]]
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13282&CategoryID=2162 יחס הרבי לכפר חב"ד]''' סקירה על יחס הרבי ב[[גיליון התקשרות]] מס' 1189
*'''[https://kfar-chabad.com/מכתבי-הרבי-לתושבים מכתב הרבי לכפר חב"ד]'''
;מדיה
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/05/blog-post_19.html עסקני חב"ד בדור הקודם בראיון נדיר על כפר חב"ד • האזינו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{אודיו}}
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר {{חב"ד און ליין}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80207 כפר חב"ד בתצלום מהאוויר] {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/130802 תשכ"ו: סרט דוקומנטרי נדיר ומרגש על כפר חב"ד]''' {{וידאו}}{{COL}}

;כתבות היסטוריות
*'''[https://col.org.il/news/134656 המערכה על השם "כפר חב"ד"]''' {{COL}}
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_פלישה_באישון_לילה_כל_השלבים_שהביאו_להקמת_כפר_חב"ד_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - {{חב"ד און ליין}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/432953421071.html תחנת כפר חב"ד סניף וילנה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] [[תשע"ו]]
*'''[https://col.org.il/news/131954 ימי הבראשית של כפר חב"ד - כך הוא היה נראה לפני עשרות שנים • נדיר]''' {{COL}}
*[https://chabad.info/in-focus/751519/ מגבעת על הראש וטורייה ביד: התמונות הנדירות מכפר חב"ד] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/135890 הסנאטור האמריקני ביקר בכפר. כעת נחשפות התמונות • נדיר] {{col}}
*[https://col.org.il/news/138589 73 שנים להקמתו של כפר חב"ד: העיתונות דאז עם צילומים נדירים] {{col}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/5/51/הכפר_של_הרבי_בתי_כנסת_אז_והיום.pdf בתי כנסת בכפר חב"ד אז והיום], הכפר של הרבי
;גלריה
*[https://col.org.il/news/124991 פרויקט מיוחד: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק ראשון] {{col}}
*[https://col.org.il/news/124993 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שני | צפו] {{col}}
*[https://col.org.il/news/125003 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שלישי | צפו] {{col}}
*[https://chabad.info/in-focus/889528/ הכטמן מגיש: בנין 770 בכפר חב"ד • תיעוד מרהיב] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/in-focus/907252/ כפר חב"ד מזווית שלא הכרתם • הצלם החב"די מגיש תיעוד] {{אינפו}} {{תמונה}}

{{מועצה אזורית שדות דן|בחירה=[[כפר חב"ד]]}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]
[[en:Kfar Chabad]]

שניאור זלמן חביב

2025-12-09T05:52:20Z

ניו: ניסוח

{{עריכה|סיבה=ראשי תיבות, חוסר בקישורים פנימייים.}}[[קובץ:הרב שניאור זלמן חביב.jpg|ממוזער|הרב שניאור זלמן חביב ([[תשע"ז]])]]
הרב '''שניאור זלמן דוד חביב''' הוא מחנך ב[[תלמוד תורה פאר מנחם אלעד]], כתב ובעל טור ב[[שבועון בית משיח]] ופובליציסט חב"די.

== תולדות חיים ==
נולד לאביו הרב [[יצחק חביב]] ב[[שכונת גילה]] שב[[ירושלים]]. למד בתלמוד תורה "[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים|תורת אמת]]", ובישיבת [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חח"ל צפת]]. בה היה מקורב מאוד לרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].

נשא את רעייתו נחמה דינה בת הרב [[יהודה קוסקס]] מ[[אלעד]]. לאחר חתונתו התיישב בעיר [[אלעד]], והתחיל לעסוק בעבודה עיתונאית והתפרסם בכתבות בסגנון ייחודי שפירסם במשך שנים רבות ב[[שבועון בית משיח]].

במשך שנים פרסם בבית משיח טור בשם "אחרון חביב" וזכה לתהודה ותפוצה רבה.

טוריו וכתבותיו הודהדו תדיר גם בחב"ד אינפו.

במקביל עסק כמחנך בתלמוד תורה חב"ד ב[[בני ברק]] ובשנת [[תשפ"ג]] עבר לעבוד כמחנך ב[[תלמוד תורה פאר מנחם אלעד]], וכיום משמש כמחנך בכיתה ב'<ref>[https://chabad.info/news/997272/ פותחים שנה: ראש עיריית אלעד ביקר בת"ת 'פאר מנחם'] {{חב"ד אינפו}}.</ref> ורכז חברתי.

רעייתו, גב' נחמה דינה מארגנת שיעורי תורה והתוועדויות לנשים בקהילה ולנשות העיר אלעד ומוציאה עלון שבועי - "מובילות לגאולה", לנשות אנ"ש באלעד.

בשנת [[תשפ"ג]] לקח על עצמו את ניהול [[משתמש:יוצר חב"די/גן ישראל אלעד|קעמפ גן ישראל אלעד]] שהקים הרב [[שניאור זלמן לישנר]] {{דרוש מקור}}.

== משפחתו ==

* אחיו, הרב [[שלום דובער חביב]].
* אחיו, הרב [[שמואל ברוך חביב]] ע"ה.
* גיסו, הרב [[מנחם כהן (אלעד)]] עורך [[שבועון כפר חב"ד]].

== קישורים חיצוניים ==
[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/990914/ תיעוד: 'מלחמת ופרצת' בדיי-קעמפ גן ישראל אלעד] {{חב"ד אינפו}}

== הערות שוליים ==
[[קטגוריה:משפחת חביב]]
[[קטגוריה:משפחת קוסקס]]
[[קטגוריה:אישים באלעד]]
[[קטגוריה:עיתונאים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד אלעד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:צוות חב"ד אינפו]]

מנחם כהן (אלעד)

2025-12-09T05:44:54Z

ניו: /* משפחתו */

{{מפנה|מנחם מענדל כהן}}
[[קובץ:מנחם_כהן_2016-08-25_16-10.jpg|ממוזער|ר' מנחם כהן]]
ר' '''מנחם מענדל כהן''' (יליד שנת [[תשמ"ו]], 1986) הינו עורך [[שבועון כפר חב"ד]] ו[[מגזין נשמה]]. בעבר עורך אתרי החדשות [[חב"ד און ליין]] (COL) ו'כיכר השבת'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' אלול]] [[תשמ"ו]] ב[[כפר חב"ד]] ב', לאביו ר' דניאל ולאמו מרת רותי כהן. למד בישיבות [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשס"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשנת [[תשע"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת פנינה ברכה בת ר'[[יהודה קוסקס]]{{הערה|סיפור חייו של הרב קוסקס פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1339. על בריאות במטבחי תומכי תמימים סיפר הרב יהודה קוסקס בראיון לחתנו הרב שניאור חביב, [[שבועון בית משיח]] 1039}}.

מתגורר ב[[אלעד]].

==עריכה ופרסומים==

בשנת [[תשס"ג]] בהיותו בן [[17]], החל לעסוק בכתיבה וספרות במסגרת [[שבועון כפר חב"ד]], וב[[חג הפסח]] [[תשס"ו]] הוציא במסגרת השבועון את ה[[מוסף]] - 'והגדת'.

עם הקמתו של אתר החדשות [[כיכר השבת]] בשנת [[תשס"ט]] הצטרף לצוות העורכים ושימש בתפקיד זה במשך למעלה משלוש שנים עד להתפטרותו בסוף שנת [[תשע"ב]].

בשנת [[תשס"ה]] הצטרף לצוות הכותבים באתר החדשות [[חב"ד און ליין]] (ובהמשך נתמנה לעורכו ראשי) עד פרישתו ממנו בסיוון [[תשע"ו]] לטובת [[שבועון כפר חב"ד|שבועון כפר חב"ד.]]<nowiki/>בחודש כסלו בשנת [[תשס"ט]] ערך את מגזין "[[COL]]" שהיה חינמון והוצאתו לאור נמשכה כחצי שנה עד לסגירתו בחודש אייר על פי הוראת [[בית דין רבני חב"ד]]<ref>1&url=article&id=46803 השתלשלות פרשיית המגזין של האתר 'חב"ד און ליין'] - {{אינפו}}</ref>.

בשנת [[תש"ע]] מונה כעורך מדור חיים יהודיים בעלון [[שיחת השבוע]].

ב[[חודש חשון]] [[תשע"ג]] מונה כעורך [[שבועון כפר חב"ד]] לצד מייסד העיתון והעורך הראשי הרב [[אהרן דב הלפרין]]. יחד עם מנחם נכנסו לעבוד בעיתון עוד כתבים צעירים במטרה להפיק עיתון צעיר יותר{{הערה|[https://www.kikar.co.il/journalism/104537 העיתונאי מנחם כהן מונה לעורך כפר חב"ד]}}.

בחודש [[כסלו]] [[תש"פ]] החל לערוך לצד ר' [[לוי שייקביץ]] את הירחון [[מגזין נשמה]] מוסף שבועון כפר חב"ד, היוצא בשיתוף [[צעירי חב"ד]] ופונה לציבור המקורבים בבתי חב"ד ב[[ארץ הקודש]].

==משפחתו==
*אביו הרה"ח דניאל כהן [[קרית מלאכי]]
*גיסו הרה"ח בנימין גדג' טולוז [[צרפת]]
*גיסו הרה"ח [[שניאור זלמן חביב]], מחנך וכתב [[שבועון בית משיח]] [[אלעד]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/133552 ראיון של פעם בשנה: עורך 'כפר חב"ד' מסכם את תשפ"א שהייתה]''' {{COL}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ו]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים באלעד]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:משפחת קוסקס]]

מנחם כהן (אלעד)

2025-12-09T05:40:43Z

ניו: /* משפחתו */

{{מפנה|מנחם מענדל כהן}}
[[קובץ:מנחם_כהן_2016-08-25_16-10.jpg|ממוזער|ר' מנחם כהן]]
ר' '''מנחם מענדל כהן''' (יליד שנת [[תשמ"ו]], 1986) הינו עורך [[שבועון כפר חב"ד]] ו[[מגזין נשמה]]. בעבר עורך אתרי החדשות [[חב"ד און ליין]] (COL) ו'כיכר השבת'.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ב' אלול]] [[תשמ"ו]] ב[[כפר חב"ד]] ב', לאביו ר' דניאל ולאמו מרת רותי כהן. למד בישיבות [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשס"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשנת [[תשע"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת פנינה ברכה בת ר'[[יהודה קוסקס]]{{הערה|סיפור חייו של הרב קוסקס פורסם ב[[שבועון בית משיח]] 1339. על בריאות במטבחי תומכי תמימים סיפר הרב יהודה קוסקס בראיון לחתנו הרב שניאור חביב, [[שבועון בית משיח]] 1039}}.

מתגורר ב[[אלעד]].

==עריכה ופרסומים==

בשנת [[תשס"ג]] בהיותו בן [[17]], החל לעסוק בכתיבה וספרות במסגרת [[שבועון כפר חב"ד]], וב[[חג הפסח]] [[תשס"ו]] הוציא במסגרת השבועון את ה[[מוסף]] - 'והגדת'.

עם הקמתו של אתר החדשות [[כיכר השבת]] בשנת [[תשס"ט]] הצטרף לצוות העורכים ושימש בתפקיד זה במשך למעלה משלוש שנים עד להתפטרותו בסוף שנת [[תשע"ב]].

בשנת [[תשס"ה]] הצטרף לצוות הכותבים באתר החדשות [[חב"ד און ליין]] (ובהמשך נתמנה לעורכו ראשי) עד פרישתו ממנו בסיוון [[תשע"ו]] לטובת [[שבועון כפר חב"ד|שבועון כפר חב"ד.]]<nowiki/>בחודש כסלו בשנת [[תשס"ט]] ערך את מגזין "[[COL]]" שהיה חינמון והוצאתו לאור נמשכה כחצי שנה עד לסגירתו בחודש אייר על פי הוראת [[בית דין רבני חב"ד]]<ref>1&url=article&id=46803 השתלשלות פרשיית המגזין של האתר 'חב"ד און ליין'] - {{אינפו}}</ref>.

בשנת [[תש"ע]] מונה כעורך מדור חיים יהודיים בעלון [[שיחת השבוע]].

ב[[חודש חשון]] [[תשע"ג]] מונה כעורך [[שבועון כפר חב"ד]] לצד מייסד העיתון והעורך הראשי הרב [[אהרן דב הלפרין]]. יחד עם מנחם נכנסו לעבוד בעיתון עוד כתבים צעירים במטרה להפיק עיתון צעיר יותר{{הערה|[https://www.kikar.co.il/journalism/104537 העיתונאי מנחם כהן מונה לעורך כפר חב"ד]}}.

בחודש [[כסלו]] [[תש"פ]] החל לערוך לצד ר' [[לוי שייקביץ]] את הירחון [[מגזין נשמה]] מוסף שבועון כפר חב"ד, היוצא בשיתוף [[צעירי חב"ד]] ופונה לציבור המקורבים בבתי חב"ד ב[[ארץ הקודש]].

==משפחתו==
*אביו הרה"ח דניאל כהן [[קרית מלאכי]]
*גיסו הרה"ח בנימין גדג' טולוז [[צרפת]]
*גיסו הרה"ח [[שניאור זלמן חביב]] [[אלעד]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/133552 ראיון של פעם בשנה: עורך 'כפר חב"ד' מסכם את תשפ"א שהייתה]''' {{COL}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ו]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים באלעד]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:משפחת קוסקס]]

שיחה:מנחם כהן (אלעד)

2025-12-09T05:38:50Z

ניו:

== תיקונים ==

הוא היה בקבוצה ס"ז ולא ס"ו
הוא לא שייך ל'כפר חב"ד אישים' (מתגורר באלעד) אלא ל'סגל שבועון כפר חב"ד'{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/79.183.45.103|79.183.45.103]] 05:42, 27 באוקטובר 2016 (UTC)
:{{בוצע|}}• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 03:12, 1 בנובמבר 2016 (UTC)

חיים שאולזון, [bshch.blogspot.com/2025/02/blog-post_8824.html מנחם כהן תתבייש - החדרת סכין לליבו של הרבי!!!!] בעולמם של חרדים --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 22:35, י"א בשבט, ה'תשפ"ה 22:35, 9 בפברואר 2025 (IST)

==התחלת כתיבה==
בן 17 עסק בכתיבה בכפר ח., מי שיש מידע אפשר להסביר אם אז ערך ופירסם כתבות, מאמרים או חדשות ובאיזה שם [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 07:38, י"ט בכסלו, ה'תשפ"ו 07:38, 9 בדצמבר 2025 (IST)

שבתי ויינטראוב

2025-12-08T09:49:28Z

ניו:

[[קובץ:שי גפן 2.jpeg|ממוזער|הרב ווינטרוב ב[[מבצע תפילין]]]]
הרב '''שבתי ויינטראוב''' (יליד שנת [[תשל"ב]] [[1972]]) הוא ממנהלי [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]], מנהל מוזיאון גוש קטיף בירושלים, מקים מפלגת 'ארץ ישראל שלנו', סופר, ועורך תורני ומנהל מכון [[באוהלי צדיקים]].

== תולדות חיים ==
נולד ב[[ד' סיון]] [[תשל"ב]] (אור ל[[ה' בסיוון]] ערב חג [[שבועות]] 17 במאי 1972) לאביו הרב יעקב דוד, מחשובי חסידות סטריקוב ב[[בני ברק]]{{הערה|ראו בספר לקט ופרט, לר' טוביה בלוי, ח"ה, עמ' מג: "הרה"ח ר' שבתי שי' וינטרויב הוא בן למשפחת חסידי סטריקוב.שמעתי מר' שבתי שי' שהרה"ק מסטריקוב זצ"ל, שהיה בצעירותו, אגב, ממקורבי הגרי"ז מבריסק זצ"ל, ביטא פעמים רבות את הערצתו לכ"ק אדמו"ר. בהזדמנות מסויימת אמר הרה"ק מסטריקוב זצ"ל לר' שבתי שי' כי לרבי מליובאוויטש יש כח מיוחד של התחדשות בתורה ובעבודת ה'".}} ולאמו מרת רבקה (לבית משפחת '''בן שלום-ברואר'''){{הערה|בתו של הרב [[יעקב דוד בן שלום ברוייאר-ברייאר]] מייסד העיר [[רמת השרון]] שנקראה מתחילה '''עיר שלום''' על שמו}}. בצעירותו למד בישיבה קטנה בישיבת [[אמשינוב]] ב[[ירושלים]] ובישיבה גדולה 'חידושי הרי"מ' [[גור]] ב[[תל אביב]].

כשהיה בשיעור ב' יחד עם הרב [[שמעון ויצהנדלר]] עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]], ובשנת [[תשנ"ב]] נסע לשנת ה[[קבוצה]].

בבחרותו נמנה על הפעילים בספריית החסידות ב[[בני ברק]], תחת ניהולו של הרב [[אליהו וילהלם]].

בשנת [[תשנ"ה]] [[התחתן]] עם זהבה גולדה בתו של הרב [[אברהם אבא ברוק]] ויוכבד ברוק, והתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]].

בתשנ"ה התחיל לכתוב ב[[שבועון בית משיח]] תחת שם העט שי גפן. ובשנים הבאות גם פירסם גם בעיתונים אחרים ובשנים הבאות החל בעריכת ספרים.

פועל ביישוב 'אחווה' שבמועצה האזורית באר טוביה ל[[הפצת היהדות]] [[הפצת המעיינות חוצה|והחסידות]]<ref>[https://col.org.il/news/155146 במושב אחווה נחנך בחג הגאולה י"ב בתמוז דוכן תפילין מהודר] {{חב"ד און ליין}}</ref>.

==פעילותו בשלימות הארץ ==
הרב ויינטראוב הוא אחד ממנהלי [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] בתקופת [[תוכנית ההתנתקות]] פעל רבות וארגן את ההפגנות 'מי לה' אלי', 'לא נשכח ולא נסלח' ועוד.

הרב ויינטראוב הינו גם מנכ"ל [[מוזיאון גוש קטיף]] שב[[ירושלים]].

בשנת [[תשס"ח]] הקים יחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]] את מפלגת 'ארץ ישראל שלנו'. במסגרת המפלגה במקום הראשון התמודד דוקטור [[מיכאל בן ארי]] (במקום הרביעי) ובמקום השני מטעם המפלגה שבתאי ויינטראוב (המקום האחד עשר). רבני המפלגה היו הרב [[גדליהו אקסלרוד]], הרב [[יעקב יוסף]], הרב [[דב ליאור]] והרב [[דוד מאיר דרוקמן]]. בבחירות לכנסת העשרים תמכה התנועה במפלגת 'יחד' בראשות [[אלי ישי]].

== פעילות ספרותית ==
במשך השנים פירסם מאמרים רבים במגוון נושאים, הן ב[[שבועון בית משיח]], וב[[שבועון כפר חב"ד]], בעיתון ארץ ישראל שלנו, והן בבימות אינטרנטיות באתרים החב"דיים.
בנוסף, ייסד את מכון [[באוהלי צדיקים]], במסגרתו יצאו הספרים:

===== על קשרי גדולי ישראל עם הרבי, הוציא ארבעה ספרים: =====
* '''[[שיח שרפי קודש]]''' - תיעוד פגישותיהם של הרבי וגדולי ישראל
* '''[[בסוד שיח (ספר)|בסוד שיח]] ''' - סיפורים עם הרבי וגדולי ישראל
* '''האיר פני המזרח''' - מסכת הקשרים של הרבי נשיא דורנו עם סידנא [[באבא סאלי]] ובנו ה[[באבא מאיר]] וגדולי רבני המזרח
* '''שו"ת [[מנחם משיב נפשי]]''' - התכתבויות בין הרבי לגדולי ישראל.

===== שאר ספרים בנושאים חב"דיים-תורניים: =====
* '''[[הגדת הרבי]]''' - עם פיענוחים
* '''[[נשיאים במאסר (ספר)|נשיאים במאסר]]'''{{הערה|הספר יצא קודם לכן ב2 כותרים נפרדים: פדה בשלום - אדמו"ר הזקן, ופדה בשלום - אדמו"ר הריי"צ.}} - ספר על מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד<ref>מהדורה חדשה לספר 'נשיאים במאסר' מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד – JDN – חדשות, המגזר החרדי, כלכלה, דעות – עדכונים שוטפים מהארץ ומהעולם</ref>
* '''[[אקטואליה בזווית חב"דית (ספר)|אקטואליה בזווית חב"דית]]''' - דעתו של הרבי באלפי נושאים העומדים על סדר היום
* [[רזין דאורייתא]] ערכים על פי תורת [[יוסף רוזין|הרוגוצ'ובר]] וכפי שמבוארת בתורת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]

===== כמו כן הוציא ספרים נוספים במסגרת המכון: =====
* '''אוצרות החן''' - כתביו של רבי נח גד וויינטראב ע"פ סדר פרשיות השבוע

== חיים אישיים ומשפחה ==
אשתו: מרת גולדה זהבה

בניו התאומים:
* הרב מנחם מענדל - בני ברק
* הרב ישראל - מגדל העמק

== קישורים חיצונים ==
* [https://col.org.il/search/news?q=שבתי+ויינטראוב&page=1 כתבות אודותיו] {{COL}}
* [https://chabad.info/tag/%d7%a9%d7%91%d7%aa%d7%99-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%91/ כתבות אודותיו בחב"ד אינפו]
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ויינטרוב, שבתאי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:משפחת ברוק]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ב]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ב]]
[[קטגוריה:צוות חב"ד אינפו]]

מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן

2025-12-08T09:42:40Z

ניו: /* לקריאה נוספת */

{{איחוד|י"ט כסלו - חג הגאולה|מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|סיבה=אין צורך בשני ערכים כפולים כמעט, יש לתמצת בבהירות ובצורה אנציקלופדית את כל הציטוטים והסיפורים לערך אחד}}
{{לשכתב|הערך מורכב מאוסף ציטוטים וסיפורים, לא ערך אנציקלופדי}}
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי בו היה אסור [[אדמו"ר הזקן]]]]
'''מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]]''' הוא כינויה של פרשיה במהלכה נאסר מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] - רבי שניאור זלמן מליאדי , אדמו"ר הזקן על רקע ה[[התנגדות לחסידות|התנגדות]] לתורת החסידות. בעקבותיה נקבע יום [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט בכסלו]] - יום הגאולה ממאסרו - כחג הגאולה וכ'ראש השנה לחסידות'.
[[קובץ:חדר בפטרובלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תא בכלא הסמוך לזה שבו היה אסור אדמו"ר הזקן]]

==היסטוריה==
[[קובץ:אדמו"ר הזקן שעווה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בובת שעווה של אדמו"ר הזקן, מוצב כיום בתערוכת בית הכלא - מבצר 'פטרובלסקיא קרעפאסט', הבובה מוצבת בפתח התערוכה ולצידה שלט ברוסית המספר על מאסרו של "הרב הגדול ביותר של היהודים"]]

===ההלשנה===
[[התייסדות תורת החסידות]] רוממה את מצב היהודים בגשמיות וברוחניות, כאשר טעמו מתורת החסידות והיו שהחלו לנהוג בדרכיה. אבל היו שקיטרגו אם בתמימות כאשר תמהו על דרך חדשה ולא ידועה ואם מקנאה על ההצלחה הגדולה מאוד לרומם יהודים ולקרבם בשמחה ובחיות לענייני תורת הסוד.

לעומת רבים וטובים שהתקרבו ועודדו, נוצרה קבוצת התנגדות שמעוזה בליטא, ואנשי הקבוצה פעלו להיאבק בכל דרך כשרה או פסולה והעיקר להסיט
מהמסילה את ראשי החסידות. וכך בדרך מוזרה ואכזרית זו הובילו [[התנגדות לחסידות|התנגדות]] עזה, מצד רבנים רבים שבראשם ה[[גר"א]].

למרות ההתנגדות שהתבטאה במהלכים חריפים ואף אגרסיביים, [[תנועת החסידות]] התפשטה אז גם במעוזי ההתנגדות, בדוגמת [[ווילנא]]. לאחר פטירת הגר"א בשנת [[תקנ"ח]], הקימו המתנגדים וועד מיוחד, שנועד לנהל את המלחמה בחסידים על ידי הלשנתם לשלטונות{{הערה|שם=מגילה|מגילת י"ט כסלו, [[תשי"ב]].}}.

במהלך המאבקים פעלו המתנגדים באלימות קשה ביותר נגד חסידים עד שהחליטו להיפטר חס ושלום מראש החסידים באמצעות עלילה כי הוא בוגד בשלטון הצאר, כאשר היה סביר שיקבל עונש טראגי על בגידה.

הלשנה על [[אדמו"ר הזקן]] הוגשה בד' סיוון [[תקנ"ח]]. בכתב המלשינות שהוגש הוצג רבינו הזקן כקושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים, ולכן המלשין מייעץ לצאר להגלותם למחוז נידח. יומיים אחרי זה בעיצומו של [[חג השבועות]] הגיש המלשין מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר [[וילנא]] (הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה ה[[עברית]] המעוותת מורים, לכאורה, שהמלשין לא היה יהודי) וביום [[י' אלול תקנ"ח]] נפתח התיק נגד רבינו הזקן והגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.

ביום י"ג אלול הורה הצאר לברר את תוכן המלשינות ובט"ו אלול הודיע הגנרל-פרוקורור אל המושל האזרחי של [[ליטא]], את הוראת הקיסר, לברר את הנושא. ביום כ"ט אלול המליץ המושל האזרחי של ליטא לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא{{הערה|ספר המאסר הראשון, יהושע מונדשיין}}.

===המאסר===
בימי [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תקנ"ט]] באו מספר חיילים לאסור את אדמו"ר הזקן, אך הוא הסתתר, וברח לשדה הסמוכה. לאחר התייעצות עם מספר מקורבים ובראשם הרב [[שמואל מונקס]] החליט אדמו"ר הזקן לחזור לעירו ולהיתפס. החיילים חזרו באיסרו חג, ואז נלקח [[אדמו"ר הזקן]] למאסר. בו ביום כתב אדמו"ר הזקן מכתב לכלל חסידיו, בו חיזק אותם בתקווה וביטחון, ובנוסף מזהיר אותם לבל יפגעו במתנגדים{{הערה|שם=מגילה}}. מסופר שמאסרו של אדמו"ר הזקן היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת תקנ"ט{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83.}}.

כאשר נאסר אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח את החסיד ר' [[יעקב סמיליאנער]] לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, אך רבי יעקב שכח לברר את שם אימו של אדמו"ר הזקן.
כאשר הגיע לברדיטשב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, ואת העובדה שרבי יעקב לא בירר את שם אם אדמו"ר הזקן, אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם. פתח רבי לוי יצחק את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש '''שבר במצרים'''", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים. שאלו רבי יעקב: פירושו יכול להיות גם שניאור בן רחל, ומניין נדע שהכוונה היא שניאור בן רבקה? ענה לו רבי לוי יצחק: במילה שבר יש את האותיות ר' וב', כמו במילה רבקה, ולכן יותר מסתדר שניאור בן רבקה{{הערה|[[ספר הצאצאים]]}}.

===בבית הסוהר===
אדמו"ר הזקן הובל בכרכרה במשך מספר ימים, עד שהגיע יום שישי אחר הצהרים, אז ביקש האדמו"ר לשבות אך החיילים סירבו ולאחר תקלות חוזרות ונשנות, הסכימו לשבות עד מוצאי שבת.

הכרכרה הגיעה ל[[מבצר הפטרופבלי]] ב[[פטרבורג]], שם הכניסו את הרבי לתא המיועד ל"מורדים במלכות" בתנאים קשים מנשוא, אך כשהבחינו החוקרים כי מדובר באיש קדוש, העבירו אותו לתא אחר כשהתנאים בו היו נוחים יותר מקודמו.

לאחר חקירה ממושכת וישיבה בבית הסוהר חמישים ושלושה ימים, נוכחו שרי המלוכה שחקרו בעצמם את הרבי, כי פעל ביושר לבב ובנקיון כפיים, וחתמו על כתב השיחרור. כל ימי שבתו של רבינו הזקן ב[[מבצר הפטרופבלי]], נערכו וועדות מיוחדות שהיו אוספות ומעבדות את חומר המלשינות נגד אדמו"ר הזקן, ואחר כך חקרו ודרשו אותו. כל אותן החקירות והדרישות כנגד [[אדמו"ר הזקן]] לא התקיימו במבצר, אלא במשרדי המועצה החשאית, וכל פעם היו מובילים את רבינו הזקן בסירה על נהר הניבה, מהמבצר למשרדים. את אדמו"ר הזקן חקרו שרי המלוכה בעצמם, והוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבינו הזקן את חוכמתו ואת טהרת לבבו.

במהלך ימי המאסר ביקר מספר פעמים בתאו של [[אדמו"ר הזקן]] אחד השרים החשובים ביותר ב[[רוסיה]], באחת הפעמים שאל השר את האדמו"ר הזקן: ב[[תורה]]{{הערה|פרשת בראשית פרק ג' פסוק ט'.}} מסופר שכאשר [[אדם הראשון]] 'התחבא' מ[[אלוקים]] בהיותו ב[[גן עדן]] שאלו הקב"ה "איכה?", וכי הקב"ה לא ידע היכן הוא? ענה לו אדמו"ר הזקן שזה היה על מנת שאדם לא יבהל, אך השר לא היה מרוצה מתשובה זו ואמר שאת פירוש זה [[רש"י]] אומר באותו הפסוק, אך ברצונו לשמוע מה אדמו"ר הזקן על זה, ענהו אדמו"ר הזקן: שאלת הקב"ה לאדם הראשון היא לא רק שאלה של בירור המקום הגאוגרפי שלו, והיא לא מופנית אל אדם בלבד, שאלה זו מופנית בכל יום אל כל אדם ואדם, היכן אתה? מה אתה עושה? כיצד אתה פועל? והמשיך אדמו"ר הזקן: "אדוני השר, כל יום ויום מאז הולדתך לפני כך וכך שנים (כאן נקט אדה"ז במספר שנותיו של השר) הקב"ה שואל אותך "איכה?" איפה אתה?".

תשובה זו פעלה רושם אדיר על השר, הוא במיוחד התפעל מכך שאדמו"ר הזקן ידע את מספר שנותיו אף שבדרך הטבע לא היה לו שום דרך לדעת זאת. כמובן שהתפעלותו של השר החשוב השפיעה וזירזה את שיחרורו של אדמו"ר הזקן.

ביום [[י"ט כסליו]]{{הערה|רשימות היומן}}, התגלו אל [[אדמו"ר הזקן]] רבותיו ה[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממעזריטש]] וסיפרו לו כי הסיבה למאסרו היא מפני שמפרסם חסידות ברבים, כולל גם ענינים כמוסים שבתורת הסוד, על אף שכבוד אלוקים הצנע דבר. כאשר שאל אדמו"ר הזקן את רבותיו אם יפסיק מעתה לפרסם את תורת ה[[חסידות]], אמרו לו הבעש"ט והמגיד כי להיפך, מעכשיו שכבר נפסק בשמים כי מותר לו להפיץ חסידות ברבים, הרי ימשיך ויתגבר בהפצת לימוד החסידות.

==תיק החקירה==
{{להשלים|סיבה=}}

===הגאולה===
====גאולת י"ט כסלו====
ב[[יום שלישי]], "פעמיים כי טוב" - [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו תקנ"ט]], יצא לאור משפט [[אדמו"ר הזקן]] כי הוא חף מכל פשע, לאחר שאדמו"ר הזקן שוחרר מהמאסר ב[[פטרבורג]] שאלו אותו לאן יובילו אותו ורבינו הזקן ענה להם כי הוא מבקש להגיע לביתו של ה[[חסיד]] ר´ [[מרדכי מליעפלי]].

במכתב אותו כתב אדמו"ר הזקן על רגעי השחרור נאמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה [[הקדוש ברוך הוא|ד']] לנו יום יט כסלו,
:יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הלולא רבא של [[המגיד ממזריטש|רבינו הקדוש]] נשמתו עדן,
::וכשקריתי בס'[פר] [[תהלים]] בפסוק '[[פדה בשלום נפשי]]',
:::קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מד' שלום.}}

====גאולת כ' כסלו====
באותו בית בו התגורר ר' [[מרדכי מליעפלי]], התגורר בקומה התחתונה ר' [[נטע נוטקין]], מגדולי ה[[מתנגד]]ים, שהיה מאותם המלשינים שהלשינו על אדמו"ר הזקן, ובטעות העבירו את רבינו הזקן לביתו של המתנגד.

משראה המתנגד את [[אדמו"ר הזקן]] נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש מאדמו"ר הזקן לשבת וציווה להעמיד את המיחם ובעצמו ניקה את הצלחת. בתוך כך נכנס בדברים עם אדמו"ר הזקן, והתחיל לדבר עימו קשות ואמר לו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם. מה היה חסר לכם אם היו אומרים "נעריצך" ולא "כתר".

בסיום הדברים כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו"ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים. אחד מהם היה ר' [[יהושע צייטלין]] מ[[שקלוב]]{{הערה|באותו ביקור ניבא [[אדמו"ר הזקן]] שחתנו, [[אברהם פרץ]], ימיר את דתו}}.

[[אנ"ש]] שהמתינו במשך כל אותו היום בביתו של ר' מרדכי מליעפלי לבואו של אדמו"ר הזקן, היו במבוכה גדולה.

החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ [[מרדכי מליעפלי]] ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: "נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?" ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את [[אדמו"ר הזקן]] לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את אדמו"ר הזקן יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד.

המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך אדמו"ר הזקן רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא אדמו"ר הזקן מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא{{הערה|1=כדוגמת זאת מצינו מצוות התורה "לא תתעב מצרי", ופ[[רש"י]] "הואיל והיו לכם אכסניה בשעת הדחק", וזאת למרות השעבוד הנורא שהשתעבדו בעם ישראל.}}, שתה כוס [[מים]] חמין והלך עם רבי מרדכי לביתו.

"החייתני ממש" - אמר רבינו הזקן לרבי מרדכי - ועוד הוסיף אדמו"ר הזקן: "ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד".

למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] הורה לחסידיו שלא להכות את המתנגד, היה שם יהודי שלא נמנה על החסידים, וטען שהוא לא מחויב לשמוע לקולו של אדמו"ר הזקן מכיון שהוא לא רבו. הוא נפנה אל המתנגד, ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אספר לכם משל. [[משל]] לשני שרים חשובים של ה[[מלך]], שהתווכחו ביניהם באיזה אופן לשבץ את כתר המלך ביהלומים, אם באופן זה או באופן אחר. בנתיים עבר שם עובר דרך חובק אשפתות, והחל לצעוק אל אחד מהשרים שהשני צודק. נענו לו שניהם: אנחנו מבינים בדבר ויש לנו ויכוח אם כי מטרתינו שווה, אך מה לך ולהביע דיעות בין שני שרי המלך?}}

סיים האיש את המשל ואמר: "גדולי עולם מתווכחים באיזה אופן לפאר את כתר המלך, אם על ידי אמירת "כתר" או על ידי אמירת "נעריצך", אך אתה אדם פשוט וגס רוח מה לך להתערב בויכוח בין ענקי עולם?" והעניק לו סטירה{{הערה| [[בית רבי]]}}

==מנהגי י"ט כסלו==
{{ערך מורחב|י"ט כסלו - חג הגאולה}}
על יום גאולת [[אדמו"ר הזקן]] מהמאסר כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בניי שיחי´ תתאספו ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] הבע"ל.. ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה ל[[דא"ח]] אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה זי"ע והיא תורת ה[[בעש"ט]]. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי [[אור]] פנימיות תורתנו הקדושה אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך...|מקור=[[לקוטי דיבורים]] חלק ד, עמ' 1518}}

יום זה הינו יום [[התוועדות]] וקבלת החלטות טובות בקביעות עתים ל[[תורת הנגלה|תורה הנגלית]] ו[[תורת החסידות|דא"ח]] ברבים, וחיזוק [[דרכי החסידים]] באהבת רעים.

ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] נוהגים לסדר [[חלוקת הש"ס]], ועל פי הסדר המבואר ב[[קונטרס אחרון - פרק ט'|אגרת הקודש ד"ה "הוכח תוכיח"]]. ב[[ליובאוויטש]] משנת [[תרס"ג]] ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]] - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו.

== מגילת י"ט כסלו ==
{{ערך מורחב|מגילת י"ט כסלו}}
היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. [[אדמו"ר הזקן]] לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא"{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] עמ' רכב.}}.

מאה שלושים ושמונה שנה לאחר מכן, הודפסה על ידי הוצאת [[קה"ת]] "מגילת י"ט כסלו", שבהקדמתה ההוראה: "כדי לפרסם נס הגאולה נכון להודיע מקודם ברבים, אשר ביום חג הגאולה י"ט כסלו הבע"ל, בעת ההתוועדות, יקראו חוברת זו ויבואו לשמוע אותה. ובתור בעל הקריאה יבחרו אדם חשוב בשפת חלקות, ואשר טרם יקראה ברבים יעבור עלי' בינו לבין עצמו, כדי שיוכל אח"כ לקרותה בשפה ברורה ובלשון צחה".

והסברה בצידה: "ידוע ומפורסם מנהג חסידי חב"ד, אשר בכל התועדות י"ט כסלו, כשמתאספים יחד לחוג את חג
החגים . . מספרים אודות מהלך המאורע של המאסר והגאולה. בעת האחרונה הנה, מסבות לסבות שונות, נפסק מנהג טוב זה בהרבה מקומות. וכדי לחדש ולחזק אותו מדפיסים אנו בחוברת הנוכחית פרשת י"ט כסלו באופן קיצורי. והיא ליקוט משיחותיו וסיפוריו של כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש ובשעתו הוגה על ידו".

את המגילה שנדפסה בשנת [[תרצ"ז]], מסר [[אדמו"ר הריי"צ]] לתרגום ל[[לשון הקודש]] - אשר נדפס בחוברת '[[התמים]]' באותה שנה. ובחוברת האחרונה שנדפסה בשנת [[תשי"ב]], עם הוספות.

==שינויים באופני ההנהגה==
לפני המאסר ואחרי המאסר היה שינוי באופן ההנהגה וכמו שהרבי הרש"ב סיפר באריכות לבנו הריי"צ{{דרוש מקור}}, שהשינוי היה באופן ההנהגה{{דרושה הבהרה}}, וכמו כן בין החסידים אצלם היה שינוי בהדגשים וכמו בשיר [[ניגון ברוך הוא אלקינו]] ששינוי את ההדגש מהבבא השניה לבבא השלישית כי העבודה השתנתה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&st=ניגון&pgnum=60 אוצר סיפורי חב"ד] מ[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' עמודים חצ"ר-ש'.}}.

{{י"ט כסלו}}

==ראו גם==
* [[י"ט כסלו - חג הגאולה]]
* [[ראש השנה לחסידות]]
* [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן]]
* [[פטרבורג]]
* [[מגילת י"ט כסלו]]

==לקריאה נוספת==
* הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו"ר הזקן
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - "מאסרו של בעל התניא ומאבקי חסידים ו[[מתנגדים]] ב[[ווילנה]] לאור מסמכים חדשים גם ישנים", [[תשע"ב]].
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]] - הרב [[שניאור זלמן ברגר]].
* [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] - הרב [[שלום דובער לוין]].
* '''נשיאים במאסר''' פרשת מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד, בעל התניא, האדמו"ר האמצעי, והאדמו"ר הריי"צ, בליווי מסמכים וסיפורים שעברו מדור לדור. הרב [[שבתי ויינטראוב]] מכון באהלי צדיקים.
*הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]] כפי שנכתב על ידי הרבנית שטערנא שרה אשת [[אדמו"ר הרש"ב]], תשע"ב.
*'''קטונתי מכל החסדים''', פרשת המאסר והגאולה מזווית לא מוכרת, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1886, עמוד 57

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=183 י"ט בכסלו, מנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
* הרב [[שלמה כץ]], '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1838 סיפור המאסר והגאולה]''', באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]], באדיבות [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]
* ועד חיילי בית דוד, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65498 ראש השנה לחסידות]''' - קובץ [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תשע"ב]] {{PDF}}
*הרב פרופסור [[יצחק קראוס]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65536 ארבעה ראשי שנים - ועוד אחד?]''', עיתון בשבע - {{אינפו}}
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73045 מחקר: המבצר בו נאסר רבינו הזקן - לא נהרס]''', [[שבועון בית משיח|בית משיח]], טו כסלו התשע"ג (29.11.2012)
*מכון אור החסידות, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/11/5fc2b4d9eddb4_1606595801.pdf י"ט כסלו - סיפורים וביאורים הקשורים בענינו של יום]''' {{PDF}}{{COL}}
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=557&CategoryID=411 מאסר וגאולת רבנו הזקן]''', במדור 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/105547/ מגילת י"ט כסלו עם הגהות הרבי]''' להורדה {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:מאסרי וגאולות רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:י"ט כסלו]]

מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן

2025-12-08T09:40:51Z

ניו: /* לקריאה נוספת */

{{איחוד|י"ט כסלו - חג הגאולה|מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|סיבה=אין צורך בשני ערכים כפולים כמעט, יש לתמצת בבהירות ובצורה אנציקלופדית את כל הציטוטים והסיפורים לערך אחד}}
{{לשכתב|הערך מורכב מאוסף ציטוטים וסיפורים, לא ערך אנציקלופדי}}
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי בו היה אסור [[אדמו"ר הזקן]]]]
'''מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]]''' הוא כינויה של פרשיה במהלכה נאסר מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] - רבי שניאור זלמן מליאדי , אדמו"ר הזקן על רקע ה[[התנגדות לחסידות|התנגדות]] לתורת החסידות. בעקבותיה נקבע יום [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט בכסלו]] - יום הגאולה ממאסרו - כחג הגאולה וכ'ראש השנה לחסידות'.
[[קובץ:חדר בפטרובלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תא בכלא הסמוך לזה שבו היה אסור אדמו"ר הזקן]]

==היסטוריה==
[[קובץ:אדמו"ר הזקן שעווה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בובת שעווה של אדמו"ר הזקן, מוצב כיום בתערוכת בית הכלא - מבצר 'פטרובלסקיא קרעפאסט', הבובה מוצבת בפתח התערוכה ולצידה שלט ברוסית המספר על מאסרו של "הרב הגדול ביותר של היהודים"]]

===ההלשנה===
[[התייסדות תורת החסידות]] רוממה את מצב היהודים בגשמיות וברוחניות, כאשר טעמו מתורת החסידות והיו שהחלו לנהוג בדרכיה. אבל היו שקיטרגו אם בתמימות כאשר תמהו על דרך חדשה ולא ידועה ואם מקנאה על ההצלחה הגדולה מאוד לרומם יהודים ולקרבם בשמחה ובחיות לענייני תורת הסוד.

לעומת רבים וטובים שהתקרבו ועודדו, נוצרה קבוצת התנגדות שמעוזה בליטא, ואנשי הקבוצה פעלו להיאבק בכל דרך כשרה או פסולה והעיקר להסיט
מהמסילה את ראשי החסידות. וכך בדרך מוזרה ואכזרית זו הובילו [[התנגדות לחסידות|התנגדות]] עזה, מצד רבנים רבים שבראשם ה[[גר"א]].

למרות ההתנגדות שהתבטאה במהלכים חריפים ואף אגרסיביים, [[תנועת החסידות]] התפשטה אז גם במעוזי ההתנגדות, בדוגמת [[ווילנא]]. לאחר פטירת הגר"א בשנת [[תקנ"ח]], הקימו המתנגדים וועד מיוחד, שנועד לנהל את המלחמה בחסידים על ידי הלשנתם לשלטונות{{הערה|שם=מגילה|מגילת י"ט כסלו, [[תשי"ב]].}}.

במהלך המאבקים פעלו המתנגדים באלימות קשה ביותר נגד חסידים עד שהחליטו להיפטר חס ושלום מראש החסידים באמצעות עלילה כי הוא בוגד בשלטון הצאר, כאשר היה סביר שיקבל עונש טראגי על בגידה.

הלשנה על [[אדמו"ר הזקן]] הוגשה בד' סיוון [[תקנ"ח]]. בכתב המלשינות שהוגש הוצג רבינו הזקן כקושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים, ולכן המלשין מייעץ לצאר להגלותם למחוז נידח. יומיים אחרי זה בעיצומו של [[חג השבועות]] הגיש המלשין מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר [[וילנא]] (הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה ה[[עברית]] המעוותת מורים, לכאורה, שהמלשין לא היה יהודי) וביום [[י' אלול תקנ"ח]] נפתח התיק נגד רבינו הזקן והגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.

ביום י"ג אלול הורה הצאר לברר את תוכן המלשינות ובט"ו אלול הודיע הגנרל-פרוקורור אל המושל האזרחי של [[ליטא]], את הוראת הקיסר, לברר את הנושא. ביום כ"ט אלול המליץ המושל האזרחי של ליטא לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא{{הערה|ספר המאסר הראשון, יהושע מונדשיין}}.

===המאסר===
בימי [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תקנ"ט]] באו מספר חיילים לאסור את אדמו"ר הזקן, אך הוא הסתתר, וברח לשדה הסמוכה. לאחר התייעצות עם מספר מקורבים ובראשם הרב [[שמואל מונקס]] החליט אדמו"ר הזקן לחזור לעירו ולהיתפס. החיילים חזרו באיסרו חג, ואז נלקח [[אדמו"ר הזקן]] למאסר. בו ביום כתב אדמו"ר הזקן מכתב לכלל חסידיו, בו חיזק אותם בתקווה וביטחון, ובנוסף מזהיר אותם לבל יפגעו במתנגדים{{הערה|שם=מגילה}}. מסופר שמאסרו של אדמו"ר הזקן היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת תקנ"ט{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83.}}.

כאשר נאסר אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח את החסיד ר' [[יעקב סמיליאנער]] לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, אך רבי יעקב שכח לברר את שם אימו של אדמו"ר הזקן.
כאשר הגיע לברדיטשב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, ואת העובדה שרבי יעקב לא בירר את שם אם אדמו"ר הזקן, אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם. פתח רבי לוי יצחק את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש '''שבר במצרים'''", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים. שאלו רבי יעקב: פירושו יכול להיות גם שניאור בן רחל, ומניין נדע שהכוונה היא שניאור בן רבקה? ענה לו רבי לוי יצחק: במילה שבר יש את האותיות ר' וב', כמו במילה רבקה, ולכן יותר מסתדר שניאור בן רבקה{{הערה|[[ספר הצאצאים]]}}.

===בבית הסוהר===
אדמו"ר הזקן הובל בכרכרה במשך מספר ימים, עד שהגיע יום שישי אחר הצהרים, אז ביקש האדמו"ר לשבות אך החיילים סירבו ולאחר תקלות חוזרות ונשנות, הסכימו לשבות עד מוצאי שבת.

הכרכרה הגיעה ל[[מבצר הפטרופבלי]] ב[[פטרבורג]], שם הכניסו את הרבי לתא המיועד ל"מורדים במלכות" בתנאים קשים מנשוא, אך כשהבחינו החוקרים כי מדובר באיש קדוש, העבירו אותו לתא אחר כשהתנאים בו היו נוחים יותר מקודמו.

לאחר חקירה ממושכת וישיבה בבית הסוהר חמישים ושלושה ימים, נוכחו שרי המלוכה שחקרו בעצמם את הרבי, כי פעל ביושר לבב ובנקיון כפיים, וחתמו על כתב השיחרור. כל ימי שבתו של רבינו הזקן ב[[מבצר הפטרופבלי]], נערכו וועדות מיוחדות שהיו אוספות ומעבדות את חומר המלשינות נגד אדמו"ר הזקן, ואחר כך חקרו ודרשו אותו. כל אותן החקירות והדרישות כנגד [[אדמו"ר הזקן]] לא התקיימו במבצר, אלא במשרדי המועצה החשאית, וכל פעם היו מובילים את רבינו הזקן בסירה על נהר הניבה, מהמבצר למשרדים. את אדמו"ר הזקן חקרו שרי המלוכה בעצמם, והוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבינו הזקן את חוכמתו ואת טהרת לבבו.

במהלך ימי המאסר ביקר מספר פעמים בתאו של [[אדמו"ר הזקן]] אחד השרים החשובים ביותר ב[[רוסיה]], באחת הפעמים שאל השר את האדמו"ר הזקן: ב[[תורה]]{{הערה|פרשת בראשית פרק ג' פסוק ט'.}} מסופר שכאשר [[אדם הראשון]] 'התחבא' מ[[אלוקים]] בהיותו ב[[גן עדן]] שאלו הקב"ה "איכה?", וכי הקב"ה לא ידע היכן הוא? ענה לו אדמו"ר הזקן שזה היה על מנת שאדם לא יבהל, אך השר לא היה מרוצה מתשובה זו ואמר שאת פירוש זה [[רש"י]] אומר באותו הפסוק, אך ברצונו לשמוע מה אדמו"ר הזקן על זה, ענהו אדמו"ר הזקן: שאלת הקב"ה לאדם הראשון היא לא רק שאלה של בירור המקום הגאוגרפי שלו, והיא לא מופנית אל אדם בלבד, שאלה זו מופנית בכל יום אל כל אדם ואדם, היכן אתה? מה אתה עושה? כיצד אתה פועל? והמשיך אדמו"ר הזקן: "אדוני השר, כל יום ויום מאז הולדתך לפני כך וכך שנים (כאן נקט אדה"ז במספר שנותיו של השר) הקב"ה שואל אותך "איכה?" איפה אתה?".

תשובה זו פעלה רושם אדיר על השר, הוא במיוחד התפעל מכך שאדמו"ר הזקן ידע את מספר שנותיו אף שבדרך הטבע לא היה לו שום דרך לדעת זאת. כמובן שהתפעלותו של השר החשוב השפיעה וזירזה את שיחרורו של אדמו"ר הזקן.

ביום [[י"ט כסליו]]{{הערה|רשימות היומן}}, התגלו אל [[אדמו"ר הזקן]] רבותיו ה[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממעזריטש]] וסיפרו לו כי הסיבה למאסרו היא מפני שמפרסם חסידות ברבים, כולל גם ענינים כמוסים שבתורת הסוד, על אף שכבוד אלוקים הצנע דבר. כאשר שאל אדמו"ר הזקן את רבותיו אם יפסיק מעתה לפרסם את תורת ה[[חסידות]], אמרו לו הבעש"ט והמגיד כי להיפך, מעכשיו שכבר נפסק בשמים כי מותר לו להפיץ חסידות ברבים, הרי ימשיך ויתגבר בהפצת לימוד החסידות.

==תיק החקירה==
{{להשלים|סיבה=}}

===הגאולה===
====גאולת י"ט כסלו====
ב[[יום שלישי]], "פעמיים כי טוב" - [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו תקנ"ט]], יצא לאור משפט [[אדמו"ר הזקן]] כי הוא חף מכל פשע, לאחר שאדמו"ר הזקן שוחרר מהמאסר ב[[פטרבורג]] שאלו אותו לאן יובילו אותו ורבינו הזקן ענה להם כי הוא מבקש להגיע לביתו של ה[[חסיד]] ר´ [[מרדכי מליעפלי]].

במכתב אותו כתב אדמו"ר הזקן על רגעי השחרור נאמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה [[הקדוש ברוך הוא|ד']] לנו יום יט כסלו,
:יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הלולא רבא של [[המגיד ממזריטש|רבינו הקדוש]] נשמתו עדן,
::וכשקריתי בס'[פר] [[תהלים]] בפסוק '[[פדה בשלום נפשי]]',
:::קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מד' שלום.}}

====גאולת כ' כסלו====
באותו בית בו התגורר ר' [[מרדכי מליעפלי]], התגורר בקומה התחתונה ר' [[נטע נוטקין]], מגדולי ה[[מתנגד]]ים, שהיה מאותם המלשינים שהלשינו על אדמו"ר הזקן, ובטעות העבירו את רבינו הזקן לביתו של המתנגד.

משראה המתנגד את [[אדמו"ר הזקן]] נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש מאדמו"ר הזקן לשבת וציווה להעמיד את המיחם ובעצמו ניקה את הצלחת. בתוך כך נכנס בדברים עם אדמו"ר הזקן, והתחיל לדבר עימו קשות ואמר לו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם. מה היה חסר לכם אם היו אומרים "נעריצך" ולא "כתר".

בסיום הדברים כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו"ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים. אחד מהם היה ר' [[יהושע צייטלין]] מ[[שקלוב]]{{הערה|באותו ביקור ניבא [[אדמו"ר הזקן]] שחתנו, [[אברהם פרץ]], ימיר את דתו}}.

[[אנ"ש]] שהמתינו במשך כל אותו היום בביתו של ר' מרדכי מליעפלי לבואו של אדמו"ר הזקן, היו במבוכה גדולה.

החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ [[מרדכי מליעפלי]] ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: "נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?" ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את [[אדמו"ר הזקן]] לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את אדמו"ר הזקן יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד.

המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך אדמו"ר הזקן רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא אדמו"ר הזקן מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא{{הערה|1=כדוגמת זאת מצינו מצוות התורה "לא תתעב מצרי", ופ[[רש"י]] "הואיל והיו לכם אכסניה בשעת הדחק", וזאת למרות השעבוד הנורא שהשתעבדו בעם ישראל.}}, שתה כוס [[מים]] חמין והלך עם רבי מרדכי לביתו.

"החייתני ממש" - אמר רבינו הזקן לרבי מרדכי - ועוד הוסיף אדמו"ר הזקן: "ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד".

למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] הורה לחסידיו שלא להכות את המתנגד, היה שם יהודי שלא נמנה על החסידים, וטען שהוא לא מחויב לשמוע לקולו של אדמו"ר הזקן מכיון שהוא לא רבו. הוא נפנה אל המתנגד, ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אספר לכם משל. [[משל]] לשני שרים חשובים של ה[[מלך]], שהתווכחו ביניהם באיזה אופן לשבץ את כתר המלך ביהלומים, אם באופן זה או באופן אחר. בנתיים עבר שם עובר דרך חובק אשפתות, והחל לצעוק אל אחד מהשרים שהשני צודק. נענו לו שניהם: אנחנו מבינים בדבר ויש לנו ויכוח אם כי מטרתינו שווה, אך מה לך ולהביע דיעות בין שני שרי המלך?}}

סיים האיש את המשל ואמר: "גדולי עולם מתווכחים באיזה אופן לפאר את כתר המלך, אם על ידי אמירת "כתר" או על ידי אמירת "נעריצך", אך אתה אדם פשוט וגס רוח מה לך להתערב בויכוח בין ענקי עולם?" והעניק לו סטירה{{הערה| [[בית רבי]]}}

==מנהגי י"ט כסלו==
{{ערך מורחב|י"ט כסלו - חג הגאולה}}
על יום גאולת [[אדמו"ר הזקן]] מהמאסר כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בניי שיחי´ תתאספו ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] הבע"ל.. ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה ל[[דא"ח]] אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה זי"ע והיא תורת ה[[בעש"ט]]. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי [[אור]] פנימיות תורתנו הקדושה אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך...|מקור=[[לקוטי דיבורים]] חלק ד, עמ' 1518}}

יום זה הינו יום [[התוועדות]] וקבלת החלטות טובות בקביעות עתים ל[[תורת הנגלה|תורה הנגלית]] ו[[תורת החסידות|דא"ח]] ברבים, וחיזוק [[דרכי החסידים]] באהבת רעים.

ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] נוהגים לסדר [[חלוקת הש"ס]], ועל פי הסדר המבואר ב[[קונטרס אחרון - פרק ט'|אגרת הקודש ד"ה "הוכח תוכיח"]]. ב[[ליובאוויטש]] משנת [[תרס"ג]] ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]] - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו.

== מגילת י"ט כסלו ==
{{ערך מורחב|מגילת י"ט כסלו}}
היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. [[אדמו"ר הזקן]] לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא"{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] עמ' רכב.}}.

מאה שלושים ושמונה שנה לאחר מכן, הודפסה על ידי הוצאת [[קה"ת]] "מגילת י"ט כסלו", שבהקדמתה ההוראה: "כדי לפרסם נס הגאולה נכון להודיע מקודם ברבים, אשר ביום חג הגאולה י"ט כסלו הבע"ל, בעת ההתוועדות, יקראו חוברת זו ויבואו לשמוע אותה. ובתור בעל הקריאה יבחרו אדם חשוב בשפת חלקות, ואשר טרם יקראה ברבים יעבור עלי' בינו לבין עצמו, כדי שיוכל אח"כ לקרותה בשפה ברורה ובלשון צחה".

והסברה בצידה: "ידוע ומפורסם מנהג חסידי חב"ד, אשר בכל התועדות י"ט כסלו, כשמתאספים יחד לחוג את חג
החגים . . מספרים אודות מהלך המאורע של המאסר והגאולה. בעת האחרונה הנה, מסבות לסבות שונות, נפסק מנהג טוב זה בהרבה מקומות. וכדי לחדש ולחזק אותו מדפיסים אנו בחוברת הנוכחית פרשת י"ט כסלו באופן קיצורי. והיא ליקוט משיחותיו וסיפוריו של כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש ובשעתו הוגה על ידו".

את המגילה שנדפסה בשנת [[תרצ"ז]], מסר [[אדמו"ר הריי"צ]] לתרגום ל[[לשון הקודש]] - אשר נדפס בחוברת '[[התמים]]' באותה שנה. ובחוברת האחרונה שנדפסה בשנת [[תשי"ב]], עם הוספות.

==שינויים באופני ההנהגה==
לפני המאסר ואחרי המאסר היה שינוי באופן ההנהגה וכמו שהרבי הרש"ב סיפר באריכות לבנו הריי"צ{{דרוש מקור}}, שהשינוי היה באופן ההנהגה{{דרושה הבהרה}}, וכמו כן בין החסידים אצלם היה שינוי בהדגשים וכמו בשיר [[ניגון ברוך הוא אלקינו]] ששינוי את ההדגש מהבבא השניה לבבא השלישית כי העבודה השתנתה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&st=ניגון&pgnum=60 אוצר סיפורי חב"ד] מ[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' עמודים חצ"ר-ש'.}}.

{{י"ט כסלו}}

==ראו גם==
* [[י"ט כסלו - חג הגאולה]]
* [[ראש השנה לחסידות]]
* [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן]]
* [[פטרבורג]]
* [[מגילת י"ט כסלו]]

==לקריאה נוספת==
* הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו"ר הזקן
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - "מאסרו של בעל התניא ומאבקי חסידים ו[[מתנגדים]] ב[[ווילנה]] לאור מסמכים חדשים גם ישנים", [[תשע"ב]].
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]] - הרב [[שניאור זלמן ברגר]].
* [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] - הרב [[שלום דובער לוין]].
* '''נשיאים במאסר''' פרשת מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד, בעל התניא, האדמו"ר האמצעי, והאדמו"ר הריי"צ, בליווי מסמכים וסיפורים שעברו מדור לדור. הרב [[שבתאי וויינטרוב]] מכון באהלי צדיקים.
*הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]] כפי שנכתב על ידי הרבנית שטערנא שרה אשת [[אדמו"ר הרש"ב]], תשע"ב.
*'''קטונתי מכל החסדים''', פרשת המאסר והגאולה מזווית לא מוכרת, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1886, עמוד 57

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=183 י"ט בכסלו, מנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
* הרב [[שלמה כץ]], '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1838 סיפור המאסר והגאולה]''', באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]], באדיבות [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]
* ועד חיילי בית דוד, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65498 ראש השנה לחסידות]''' - קובץ [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תשע"ב]] {{PDF}}
*הרב פרופסור [[יצחק קראוס]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65536 ארבעה ראשי שנים - ועוד אחד?]''', עיתון בשבע - {{אינפו}}
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73045 מחקר: המבצר בו נאסר רבינו הזקן - לא נהרס]''', [[שבועון בית משיח|בית משיח]], טו כסלו התשע"ג (29.11.2012)
*מכון אור החסידות, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/11/5fc2b4d9eddb4_1606595801.pdf י"ט כסלו - סיפורים וביאורים הקשורים בענינו של יום]''' {{PDF}}{{COL}}
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=557&CategoryID=411 מאסר וגאולת רבנו הזקן]''', במדור 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/105547/ מגילת י"ט כסלו עם הגהות הרבי]''' להורדה {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:מאסרי וגאולות רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:י"ט כסלו]]

מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן

2025-12-08T09:39:06Z

ניו: /* בבית הסוהר */

{{איחוד|י"ט כסלו - חג הגאולה|מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|סיבה=אין צורך בשני ערכים כפולים כמעט, יש לתמצת בבהירות ובצורה אנציקלופדית את כל הציטוטים והסיפורים לערך אחד}}
{{לשכתב|הערך מורכב מאוסף ציטוטים וסיפורים, לא ערך אנציקלופדי}}
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי בו היה אסור [[אדמו"ר הזקן]]]]
'''מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]]''' הוא כינויה של פרשיה במהלכה נאסר מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] - רבי שניאור זלמן מליאדי , אדמו"ר הזקן על רקע ה[[התנגדות לחסידות|התנגדות]] לתורת החסידות. בעקבותיה נקבע יום [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט בכסלו]] - יום הגאולה ממאסרו - כחג הגאולה וכ'ראש השנה לחסידות'.
[[קובץ:חדר בפטרובלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תא בכלא הסמוך לזה שבו היה אסור אדמו"ר הזקן]]

==היסטוריה==
[[קובץ:אדמו"ר הזקן שעווה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בובת שעווה של אדמו"ר הזקן, מוצב כיום בתערוכת בית הכלא - מבצר 'פטרובלסקיא קרעפאסט', הבובה מוצבת בפתח התערוכה ולצידה שלט ברוסית המספר על מאסרו של "הרב הגדול ביותר של היהודים"]]

===ההלשנה===
[[התייסדות תורת החסידות]] רוממה את מצב היהודים בגשמיות וברוחניות, כאשר טעמו מתורת החסידות והיו שהחלו לנהוג בדרכיה. אבל היו שקיטרגו אם בתמימות כאשר תמהו על דרך חדשה ולא ידועה ואם מקנאה על ההצלחה הגדולה מאוד לרומם יהודים ולקרבם בשמחה ובחיות לענייני תורת הסוד.

לעומת רבים וטובים שהתקרבו ועודדו, נוצרה קבוצת התנגדות שמעוזה בליטא, ואנשי הקבוצה פעלו להיאבק בכל דרך כשרה או פסולה והעיקר להסיט
מהמסילה את ראשי החסידות. וכך בדרך מוזרה ואכזרית זו הובילו [[התנגדות לחסידות|התנגדות]] עזה, מצד רבנים רבים שבראשם ה[[גר"א]].

למרות ההתנגדות שהתבטאה במהלכים חריפים ואף אגרסיביים, [[תנועת החסידות]] התפשטה אז גם במעוזי ההתנגדות, בדוגמת [[ווילנא]]. לאחר פטירת הגר"א בשנת [[תקנ"ח]], הקימו המתנגדים וועד מיוחד, שנועד לנהל את המלחמה בחסידים על ידי הלשנתם לשלטונות{{הערה|שם=מגילה|מגילת י"ט כסלו, [[תשי"ב]].}}.

במהלך המאבקים פעלו המתנגדים באלימות קשה ביותר נגד חסידים עד שהחליטו להיפטר חס ושלום מראש החסידים באמצעות עלילה כי הוא בוגד בשלטון הצאר, כאשר היה סביר שיקבל עונש טראגי על בגידה.

הלשנה על [[אדמו"ר הזקן]] הוגשה בד' סיוון [[תקנ"ח]]. בכתב המלשינות שהוגש הוצג רבינו הזקן כקושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים, ולכן המלשין מייעץ לצאר להגלותם למחוז נידח. יומיים אחרי זה בעיצומו של [[חג השבועות]] הגיש המלשין מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר [[וילנא]] (הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה ה[[עברית]] המעוותת מורים, לכאורה, שהמלשין לא היה יהודי) וביום [[י' אלול תקנ"ח]] נפתח התיק נגד רבינו הזקן והגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.

ביום י"ג אלול הורה הצאר לברר את תוכן המלשינות ובט"ו אלול הודיע הגנרל-פרוקורור אל המושל האזרחי של [[ליטא]], את הוראת הקיסר, לברר את הנושא. ביום כ"ט אלול המליץ המושל האזרחי של ליטא לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא{{הערה|ספר המאסר הראשון, יהושע מונדשיין}}.

===המאסר===
בימי [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תקנ"ט]] באו מספר חיילים לאסור את אדמו"ר הזקן, אך הוא הסתתר, וברח לשדה הסמוכה. לאחר התייעצות עם מספר מקורבים ובראשם הרב [[שמואל מונקס]] החליט אדמו"ר הזקן לחזור לעירו ולהיתפס. החיילים חזרו באיסרו חג, ואז נלקח [[אדמו"ר הזקן]] למאסר. בו ביום כתב אדמו"ר הזקן מכתב לכלל חסידיו, בו חיזק אותם בתקווה וביטחון, ובנוסף מזהיר אותם לבל יפגעו במתנגדים{{הערה|שם=מגילה}}. מסופר שמאסרו של אדמו"ר הזקן היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת תקנ"ט{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83.}}.

כאשר נאסר אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח את החסיד ר' [[יעקב סמיליאנער]] לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, אך רבי יעקב שכח לברר את שם אימו של אדמו"ר הזקן.
כאשר הגיע לברדיטשב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, ואת העובדה שרבי יעקב לא בירר את שם אם אדמו"ר הזקן, אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם. פתח רבי לוי יצחק את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש '''שבר במצרים'''", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים. שאלו רבי יעקב: פירושו יכול להיות גם שניאור בן רחל, ומניין נדע שהכוונה היא שניאור בן רבקה? ענה לו רבי לוי יצחק: במילה שבר יש את האותיות ר' וב', כמו במילה רבקה, ולכן יותר מסתדר שניאור בן רבקה{{הערה|[[ספר הצאצאים]]}}.

===בבית הסוהר===
אדמו"ר הזקן הובל בכרכרה במשך מספר ימים, עד שהגיע יום שישי אחר הצהרים, אז ביקש האדמו"ר לשבות אך החיילים סירבו ולאחר תקלות חוזרות ונשנות, הסכימו לשבות עד מוצאי שבת.

הכרכרה הגיעה ל[[מבצר הפטרופבלי]] ב[[פטרבורג]], שם הכניסו את הרבי לתא המיועד ל"מורדים במלכות" בתנאים קשים מנשוא, אך כשהבחינו החוקרים כי מדובר באיש קדוש, העבירו אותו לתא אחר כשהתנאים בו היו נוחים יותר מקודמו.

לאחר חקירה ממושכת וישיבה בבית הסוהר חמישים ושלושה ימים, נוכחו שרי המלוכה שחקרו בעצמם את הרבי, כי פעל ביושר לבב ובנקיון כפיים, וחתמו על כתב השיחרור. כל ימי שבתו של רבינו הזקן ב[[מבצר הפטרופבלי]], נערכו וועדות מיוחדות שהיו אוספות ומעבדות את חומר המלשינות נגד אדמו"ר הזקן, ואחר כך חקרו ודרשו אותו. כל אותן החקירות והדרישות כנגד [[אדמו"ר הזקן]] לא התקיימו במבצר, אלא במשרדי המועצה החשאית, וכל פעם היו מובילים את רבינו הזקן בסירה על נהר הניבה, מהמבצר למשרדים. את אדמו"ר הזקן חקרו שרי המלוכה בעצמם, והוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבינו הזקן את חוכמתו ואת טהרת לבבו.

במהלך ימי המאסר ביקר מספר פעמים בתאו של [[אדמו"ר הזקן]] אחד השרים החשובים ביותר ב[[רוסיה]], באחת הפעמים שאל השר את האדמו"ר הזקן: ב[[תורה]]{{הערה|פרשת בראשית פרק ג' פסוק ט'.}} מסופר שכאשר [[אדם הראשון]] 'התחבא' מ[[אלוקים]] בהיותו ב[[גן עדן]] שאלו הקב"ה "איכה?", וכי הקב"ה לא ידע היכן הוא? ענה לו אדמו"ר הזקן שזה היה על מנת שאדם לא יבהל, אך השר לא היה מרוצה מתשובה זו ואמר שאת פירוש זה [[רש"י]] אומר באותו הפסוק, אך ברצונו לשמוע מה אדמו"ר הזקן על זה, ענהו אדמו"ר הזקן: שאלת הקב"ה לאדם הראשון היא לא רק שאלה של בירור המקום הגאוגרפי שלו, והיא לא מופנית אל אדם בלבד, שאלה זו מופנית בכל יום אל כל אדם ואדם, היכן אתה? מה אתה עושה? כיצד אתה פועל? והמשיך אדמו"ר הזקן: "אדוני השר, כל יום ויום מאז הולדתך לפני כך וכך שנים (כאן נקט אדה"ז במספר שנותיו של השר) הקב"ה שואל אותך "איכה?" איפה אתה?".

תשובה זו פעלה רושם אדיר על השר, הוא במיוחד התפעל מכך שאדמו"ר הזקן ידע את מספר שנותיו אף שבדרך הטבע לא היה לו שום דרך לדעת זאת. כמובן שהתפעלותו של השר החשוב השפיעה וזירזה את שיחרורו של אדמו"ר הזקן.

ביום [[י"ט כסליו]]{{הערה|רשימות היומן}}, התגלו אל [[אדמו"ר הזקן]] רבותיו ה[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממעזריטש]] וסיפרו לו כי הסיבה למאסרו היא מפני שמפרסם חסידות ברבים, כולל גם ענינים כמוסים שבתורת הסוד, על אף שכבוד אלוקים הצנע דבר. כאשר שאל אדמו"ר הזקן את רבותיו אם יפסיק מעתה לפרסם את תורת ה[[חסידות]], אמרו לו הבעש"ט והמגיד כי להיפך, מעכשיו שכבר נפסק בשמים כי מותר לו להפיץ חסידות ברבים, הרי ימשיך ויתגבר בהפצת לימוד החסידות.

==תיק החקירה==
{{להשלים|סיבה=}}

===הגאולה===
====גאולת י"ט כסלו====
ב[[יום שלישי]], "פעמיים כי טוב" - [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו תקנ"ט]], יצא לאור משפט [[אדמו"ר הזקן]] כי הוא חף מכל פשע, לאחר שאדמו"ר הזקן שוחרר מהמאסר ב[[פטרבורג]] שאלו אותו לאן יובילו אותו ורבינו הזקן ענה להם כי הוא מבקש להגיע לביתו של ה[[חסיד]] ר´ [[מרדכי מליעפלי]].

במכתב אותו כתב אדמו"ר הזקן על רגעי השחרור נאמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה [[הקדוש ברוך הוא|ד']] לנו יום יט כסלו,
:יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הלולא רבא של [[המגיד ממזריטש|רבינו הקדוש]] נשמתו עדן,
::וכשקריתי בס'[פר] [[תהלים]] בפסוק '[[פדה בשלום נפשי]]',
:::קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מד' שלום.}}

====גאולת כ' כסלו====
באותו בית בו התגורר ר' [[מרדכי מליעפלי]], התגורר בקומה התחתונה ר' [[נטע נוטקין]], מגדולי ה[[מתנגד]]ים, שהיה מאותם המלשינים שהלשינו על אדמו"ר הזקן, ובטעות העבירו את רבינו הזקן לביתו של המתנגד.

משראה המתנגד את [[אדמו"ר הזקן]] נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש מאדמו"ר הזקן לשבת וציווה להעמיד את המיחם ובעצמו ניקה את הצלחת. בתוך כך נכנס בדברים עם אדמו"ר הזקן, והתחיל לדבר עימו קשות ואמר לו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם. מה היה חסר לכם אם היו אומרים "נעריצך" ולא "כתר".

בסיום הדברים כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו"ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים. אחד מהם היה ר' [[יהושע צייטלין]] מ[[שקלוב]]{{הערה|באותו ביקור ניבא [[אדמו"ר הזקן]] שחתנו, [[אברהם פרץ]], ימיר את דתו}}.

[[אנ"ש]] שהמתינו במשך כל אותו היום בביתו של ר' מרדכי מליעפלי לבואו של אדמו"ר הזקן, היו במבוכה גדולה.

החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ [[מרדכי מליעפלי]] ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: "נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?" ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את [[אדמו"ר הזקן]] לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את אדמו"ר הזקן יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד.

המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך אדמו"ר הזקן רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא אדמו"ר הזקן מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא{{הערה|1=כדוגמת זאת מצינו מצוות התורה "לא תתעב מצרי", ופ[[רש"י]] "הואיל והיו לכם אכסניה בשעת הדחק", וזאת למרות השעבוד הנורא שהשתעבדו בעם ישראל.}}, שתה כוס [[מים]] חמין והלך עם רבי מרדכי לביתו.

"החייתני ממש" - אמר רבינו הזקן לרבי מרדכי - ועוד הוסיף אדמו"ר הזקן: "ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד".

למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] הורה לחסידיו שלא להכות את המתנגד, היה שם יהודי שלא נמנה על החסידים, וטען שהוא לא מחויב לשמוע לקולו של אדמו"ר הזקן מכיון שהוא לא רבו. הוא נפנה אל המתנגד, ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אספר לכם משל. [[משל]] לשני שרים חשובים של ה[[מלך]], שהתווכחו ביניהם באיזה אופן לשבץ את כתר המלך ביהלומים, אם באופן זה או באופן אחר. בנתיים עבר שם עובר דרך חובק אשפתות, והחל לצעוק אל אחד מהשרים שהשני צודק. נענו לו שניהם: אנחנו מבינים בדבר ויש לנו ויכוח אם כי מטרתינו שווה, אך מה לך ולהביע דיעות בין שני שרי המלך?}}

סיים האיש את המשל ואמר: "גדולי עולם מתווכחים באיזה אופן לפאר את כתר המלך, אם על ידי אמירת "כתר" או על ידי אמירת "נעריצך", אך אתה אדם פשוט וגס רוח מה לך להתערב בויכוח בין ענקי עולם?" והעניק לו סטירה{{הערה| [[בית רבי]]}}

==מנהגי י"ט כסלו==
{{ערך מורחב|י"ט כסלו - חג הגאולה}}
על יום גאולת [[אדמו"ר הזקן]] מהמאסר כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בניי שיחי´ תתאספו ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] הבע"ל.. ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה ל[[דא"ח]] אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה זי"ע והיא תורת ה[[בעש"ט]]. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי [[אור]] פנימיות תורתנו הקדושה אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך...|מקור=[[לקוטי דיבורים]] חלק ד, עמ' 1518}}

יום זה הינו יום [[התוועדות]] וקבלת החלטות טובות בקביעות עתים ל[[תורת הנגלה|תורה הנגלית]] ו[[תורת החסידות|דא"ח]] ברבים, וחיזוק [[דרכי החסידים]] באהבת רעים.

ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] נוהגים לסדר [[חלוקת הש"ס]], ועל פי הסדר המבואר ב[[קונטרס אחרון - פרק ט'|אגרת הקודש ד"ה "הוכח תוכיח"]]. ב[[ליובאוויטש]] משנת [[תרס"ג]] ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]] - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו.

== מגילת י"ט כסלו ==
{{ערך מורחב|מגילת י"ט כסלו}}
היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. [[אדמו"ר הזקן]] לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא"{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] עמ' רכב.}}.

מאה שלושים ושמונה שנה לאחר מכן, הודפסה על ידי הוצאת [[קה"ת]] "מגילת י"ט כסלו", שבהקדמתה ההוראה: "כדי לפרסם נס הגאולה נכון להודיע מקודם ברבים, אשר ביום חג הגאולה י"ט כסלו הבע"ל, בעת ההתוועדות, יקראו חוברת זו ויבואו לשמוע אותה. ובתור בעל הקריאה יבחרו אדם חשוב בשפת חלקות, ואשר טרם יקראה ברבים יעבור עלי' בינו לבין עצמו, כדי שיוכל אח"כ לקרותה בשפה ברורה ובלשון צחה".

והסברה בצידה: "ידוע ומפורסם מנהג חסידי חב"ד, אשר בכל התועדות י"ט כסלו, כשמתאספים יחד לחוג את חג
החגים . . מספרים אודות מהלך המאורע של המאסר והגאולה. בעת האחרונה הנה, מסבות לסבות שונות, נפסק מנהג טוב זה בהרבה מקומות. וכדי לחדש ולחזק אותו מדפיסים אנו בחוברת הנוכחית פרשת י"ט כסלו באופן קיצורי. והיא ליקוט משיחותיו וסיפוריו של כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש ובשעתו הוגה על ידו".

את המגילה שנדפסה בשנת [[תרצ"ז]], מסר [[אדמו"ר הריי"צ]] לתרגום ל[[לשון הקודש]] - אשר נדפס בחוברת '[[התמים]]' באותה שנה. ובחוברת האחרונה שנדפסה בשנת [[תשי"ב]], עם הוספות.

==שינויים באופני ההנהגה==
לפני המאסר ואחרי המאסר היה שינוי באופן ההנהגה וכמו שהרבי הרש"ב סיפר באריכות לבנו הריי"צ{{דרוש מקור}}, שהשינוי היה באופן ההנהגה{{דרושה הבהרה}}, וכמו כן בין החסידים אצלם היה שינוי בהדגשים וכמו בשיר [[ניגון ברוך הוא אלקינו]] ששינוי את ההדגש מהבבא השניה לבבא השלישית כי העבודה השתנתה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&st=ניגון&pgnum=60 אוצר סיפורי חב"ד] מ[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' עמודים חצ"ר-ש'.}}.

{{י"ט כסלו}}

==ראו גם==
* [[י"ט כסלו - חג הגאולה]]
* [[ראש השנה לחסידות]]
* [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן]]
* [[פטרבורג]]
* [[מגילת י"ט כסלו]]

==לקריאה נוספת==
* הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו"ר הזקן
*[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - "מאסרו של בעל התניא ומאבקי חסידים ו[[מתנגדים]] ב[[ווילנה]] לאור מסמכים חדשים גם ישנים", [[תשע"ב]].
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]] - [[שניאור זלמן ברגר]].
* [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] - [[שלום דובער לוין]].
* '''נשיאים במאסר''' פרשת מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד, בעל התניא, האדמו"ר האמצעי, והאדמו"ר הריי"צ, בליווי מסמכים וסיפורים שעברו מדור לדור. מכון באהלי צדיקים.
*הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]] כפי שנכתב על ידי הרבנית שטערנא שרה אשת אדמו"ר הרש"ב, תשע"ב.
*'''קטונתי מכל החסדים''', פרשת המאסר והגאולה מזווית לא מוכרת, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1886, עמוד 57

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=183 י"ט בכסלו, מנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
* הרב [[שלמה כץ]], '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1838 סיפור המאסר והגאולה]''', באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]], באדיבות [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]
* ועד חיילי בית דוד, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65498 ראש השנה לחסידות]''' - קובץ [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תשע"ב]] {{PDF}}
*הרב פרופסור [[יצחק קראוס]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65536 ארבעה ראשי שנים - ועוד אחד?]''', עיתון בשבע - {{אינפו}}
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73045 מחקר: המבצר בו נאסר רבינו הזקן - לא נהרס]''', [[שבועון בית משיח|בית משיח]], טו כסלו התשע"ג (29.11.2012)
*מכון אור החסידות, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/11/5fc2b4d9eddb4_1606595801.pdf י"ט כסלו - סיפורים וביאורים הקשורים בענינו של יום]''' {{PDF}}{{COL}}
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=557&CategoryID=411 מאסר וגאולת רבנו הזקן]''', במדור 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/105547/ מגילת י"ט כסלו עם הגהות הרבי]''' להורדה {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:מאסרי וגאולות רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:י"ט כסלו]]

מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן

2025-12-08T09:36:02Z

ניו: /* המאסר */

{{איחוד|י"ט כסלו - חג הגאולה|מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|סיבה=אין צורך בשני ערכים כפולים כמעט, יש לתמצת בבהירות ובצורה אנציקלופדית את כל הציטוטים והסיפורים לערך אחד}}
{{לשכתב|הערך מורכב מאוסף ציטוטים וסיפורים, לא ערך אנציקלופדי}}
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי בו היה אסור [[אדמו"ר הזקן]]]]
'''מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]]''' הוא כינויה של פרשיה במהלכה נאסר מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] - רבי שניאור זלמן מליאדי , אדמו"ר הזקן על רקע ה[[התנגדות לחסידות|התנגדות]] לתורת החסידות. בעקבותיה נקבע יום [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט בכסלו]] - יום הגאולה ממאסרו - כחג הגאולה וכ'ראש השנה לחסידות'.
[[קובץ:חדר בפטרובלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תא בכלא הסמוך לזה שבו היה אסור אדמו"ר הזקן]]

==היסטוריה==
[[קובץ:אדמו"ר הזקן שעווה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בובת שעווה של אדמו"ר הזקן, מוצב כיום בתערוכת בית הכלא - מבצר 'פטרובלסקיא קרעפאסט', הבובה מוצבת בפתח התערוכה ולצידה שלט ברוסית המספר על מאסרו של "הרב הגדול ביותר של היהודים"]]

===ההלשנה===
[[התייסדות תורת החסידות]] רוממה את מצב היהודים בגשמיות וברוחניות, כאשר טעמו מתורת החסידות והיו שהחלו לנהוג בדרכיה. אבל היו שקיטרגו אם בתמימות כאשר תמהו על דרך חדשה ולא ידועה ואם מקנאה על ההצלחה הגדולה מאוד לרומם יהודים ולקרבם בשמחה ובחיות לענייני תורת הסוד.

לעומת רבים וטובים שהתקרבו ועודדו, נוצרה קבוצת התנגדות שמעוזה בליטא, ואנשי הקבוצה פעלו להיאבק בכל דרך כשרה או פסולה והעיקר להסיט
מהמסילה את ראשי החסידות. וכך בדרך מוזרה ואכזרית זו הובילו [[התנגדות לחסידות|התנגדות]] עזה, מצד רבנים רבים שבראשם ה[[גר"א]].

למרות ההתנגדות שהתבטאה במהלכים חריפים ואף אגרסיביים, [[תנועת החסידות]] התפשטה אז גם במעוזי ההתנגדות, בדוגמת [[ווילנא]]. לאחר פטירת הגר"א בשנת [[תקנ"ח]], הקימו המתנגדים וועד מיוחד, שנועד לנהל את המלחמה בחסידים על ידי הלשנתם לשלטונות{{הערה|שם=מגילה|מגילת י"ט כסלו, [[תשי"ב]].}}.

במהלך המאבקים פעלו המתנגדים באלימות קשה ביותר נגד חסידים עד שהחליטו להיפטר חס ושלום מראש החסידים באמצעות עלילה כי הוא בוגד בשלטון הצאר, כאשר היה סביר שיקבל עונש טראגי על בגידה.

הלשנה על [[אדמו"ר הזקן]] הוגשה בד' סיוון [[תקנ"ח]]. בכתב המלשינות שהוגש הוצג רבינו הזקן כקושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים, ולכן המלשין מייעץ לצאר להגלותם למחוז נידח. יומיים אחרי זה בעיצומו של [[חג השבועות]] הגיש המלשין מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר [[וילנא]] (הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה ה[[עברית]] המעוותת מורים, לכאורה, שהמלשין לא היה יהודי) וביום [[י' אלול תקנ"ח]] נפתח התיק נגד רבינו הזקן והגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.

ביום י"ג אלול הורה הצאר לברר את תוכן המלשינות ובט"ו אלול הודיע הגנרל-פרוקורור אל המושל האזרחי של [[ליטא]], את הוראת הקיסר, לברר את הנושא. ביום כ"ט אלול המליץ המושל האזרחי של ליטא לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא{{הערה|ספר המאסר הראשון, יהושע מונדשיין}}.

===המאסר===
בימי [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תקנ"ט]] באו מספר חיילים לאסור את אדמו"ר הזקן, אך הוא הסתתר, וברח לשדה הסמוכה. לאחר התייעצות עם מספר מקורבים ובראשם הרב [[שמואל מונקס]] החליט אדמו"ר הזקן לחזור לעירו ולהיתפס. החיילים חזרו באיסרו חג, ואז נלקח [[אדמו"ר הזקן]] למאסר. בו ביום כתב אדמו"ר הזקן מכתב לכלל חסידיו, בו חיזק אותם בתקווה וביטחון, ובנוסף מזהיר אותם לבל יפגעו במתנגדים{{הערה|שם=מגילה}}. מסופר שמאסרו של אדמו"ר הזקן היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת תקנ"ט{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83.}}.

כאשר נאסר אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח את החסיד ר' [[יעקב סמיליאנער]] לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, אך רבי יעקב שכח לברר את שם אימו של אדמו"ר הזקן.
כאשר הגיע לברדיטשב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, ואת העובדה שרבי יעקב לא בירר את שם אם אדמו"ר הזקן, אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם. פתח רבי לוי יצחק את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש '''שבר במצרים'''", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים. שאלו רבי יעקב: פירושו יכול להיות גם שניאור בן רחל, ומניין נדע שהכוונה היא שניאור בן רבקה? ענה לו רבי לוי יצחק: במילה שבר יש את האותיות ר' וב', כמו במילה רבקה, ולכן יותר מסתדר שניאור בן רבקה{{הערה|[[ספר הצאצאים]]}}.

===בבית הסוהר===
אדמו"ר הזקן הובל בכרכרה במשך מספר ימים, עם הפסקת שבת, עד שהגיע ל[[מבצר הפטרופבלי]] ב[[פטרבורג]], שם הושם במאסר.

בתחילת מאסרו ישב הרבי בתא המיועד ל"מורדים במלכות" בתנאים קשים מנשוא, אך כשהבחינו החוקרים כי מדובר באיש קדוש, העבירו אותו לתא אחר כשהתנאים בו היו נוחים יותר מקודמו.

לאחר חקירה ממושכת וישיבה בבית הסוהר חמישים ושלושה ימים, נוכחו שרי המלוכה שחקרו בעצמם את הרבי, כי פעל ביושר לבב ובנקיון כפיים, וחתמו על כתב השיחרור.

כל ימי שבתו של רבינו הזקן ב[[מבצר הפטרופבלי]], נערכו וועדות מיוחדות שהיו אוספות ומעבדות את חומר המלשינות נגד אדמו"ר הזקן, ואחר כך חקרו ודרשו אותו. כל אותן החקירות והדרישות כנגד [[אדמו"ר הזקן]] לא התקיימו במבצר, אלא במשרדי המועצה החשאית, וכל פעם היו מובילים את רבינו הזקן בסירה על נהר הניבה, מהמבצר למשרדים. את אדמו"ר הזקן חקרו שרי המלוכה בעצמם, והוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבינו הזקן את חוכמתו ואת טהרת לבבו.

במהלך ימי המאסר ביקר מספר פעמים בתאו של [[אדמו"ר הזקן]] אחד השרים החשובים ביותר ב[[רוסיה]], באחת הפעמים שאל השר את האדמו"ר הזקן: ב[[תורה]]{{הערה|פרשת בראשית פרק ג' פסוק ט'.}} מסופר שכאשר [[אדם הראשון]] 'התחבא' מ[[אלוקים]] בהיותו ב[[גן עדן]] שאלו הקב"ה "איכה?", וכי הקב"ה לא ידע היכן הוא? ענה לו אדמו"ר הזקן שזה היה על מנת שאדם לא יבהל, אך השר לא היה מרוצה מתשובה זו ואמר שאת פירוש זה [[רש"י]] אומר באותו הפסוק, אך ברצונו לשמוע מה אדמו"ר הזקן על זה, ענהו אדמו"ר הזקן: שאלת הקב"ה לאדם הראשון היא לא רק שאלה של בירור המקום הגאוגרפי שלו, והיא לא מופנית אל אדם בלבד, שאלה זו מופנית בכל יום אל כל אדם ואדם, היכן אתה? מה אתה עושה? כיצד אתה פועל? והמשיך אדמו"ר הזקן: "אדוני השר, כל יום ויום מאז הולדתך לפני כך וכך שנים (כאן נקט אדה"ז במספר שנותיו של השר) הקב"ה שואל אותך "איכה?" איפה אתה?".

תשובה זו פעלה רושם אדיר על השר, הוא במיוחד התפעל מכך שאדמו"ר הזקן ידע את מספר שנותיו אף שבדרך הטבע לא היה לו שום דרך לדעת זאת. כמובן שהתפעלותו של השר החשוב השפיעה וזירזה את שיחרורו של אדמו"ר הזקן.

ביום [[י"ט כסליו]]{{הערה|רשימות היומן}}, התגלו אל [[אדמו"ר הזקן]] רבותיו ה[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממעזריטש]] וסיפרו לו כי הסיבה למאסרו היא מפני שמפרסם חסידות ברבים, כולל גם ענינים כמוסים שבתורת הסוד, על אף שכבוד אלוקים הצנע דבר. כאשר שאל אדמו"ר הזקן את רבותיו אם יפסיק מעתה לפרסם את תורת ה[[חסידות]], אמרו לו הבעש"ט והמגיד כי להיפך, מעכשיו שכבר נפסק בשמים כי מותר לו להפיץ חסידות ברבים, הרי ימשיך ויתגבר בהפצת לימוד החסידות.

==תיק החקירה==
{{להשלים|סיבה=}}

===הגאולה===
====גאולת י"ט כסלו====
ב[[יום שלישי]], "פעמיים כי טוב" - [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו תקנ"ט]], יצא לאור משפט [[אדמו"ר הזקן]] כי הוא חף מכל פשע, לאחר שאדמו"ר הזקן שוחרר מהמאסר ב[[פטרבורג]] שאלו אותו לאן יובילו אותו ורבינו הזקן ענה להם כי הוא מבקש להגיע לביתו של ה[[חסיד]] ר´ [[מרדכי מליעפלי]].

במכתב אותו כתב אדמו"ר הזקן על רגעי השחרור נאמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה [[הקדוש ברוך הוא|ד']] לנו יום יט כסלו,
:יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הלולא רבא של [[המגיד ממזריטש|רבינו הקדוש]] נשמתו עדן,
::וכשקריתי בס'[פר] [[תהלים]] בפסוק '[[פדה בשלום נפשי]]',
:::קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מד' שלום.}}

====גאולת כ' כסלו====
באותו בית בו התגורר ר' [[מרדכי מליעפלי]], התגורר בקומה התחתונה ר' [[נטע נוטקין]], מגדולי ה[[מתנגד]]ים, שהיה מאותם המלשינים שהלשינו על אדמו"ר הזקן, ובטעות העבירו את רבינו הזקן לביתו של המתנגד.

משראה המתנגד את [[אדמו"ר הזקן]] נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש מאדמו"ר הזקן לשבת וציווה להעמיד את המיחם ובעצמו ניקה את הצלחת. בתוך כך נכנס בדברים עם אדמו"ר הזקן, והתחיל לדבר עימו קשות ואמר לו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם. מה היה חסר לכם אם היו אומרים "נעריצך" ולא "כתר".

בסיום הדברים כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו"ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים. אחד מהם היה ר' [[יהושע צייטלין]] מ[[שקלוב]]{{הערה|באותו ביקור ניבא [[אדמו"ר הזקן]] שחתנו, [[אברהם פרץ]], ימיר את דתו}}.

[[אנ"ש]] שהמתינו במשך כל אותו היום בביתו של ר' מרדכי מליעפלי לבואו של אדמו"ר הזקן, היו במבוכה גדולה.

החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ [[מרדכי מליעפלי]] ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: "נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?" ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את [[אדמו"ר הזקן]] לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את אדמו"ר הזקן יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד.

המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך אדמו"ר הזקן רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא אדמו"ר הזקן מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא{{הערה|1=כדוגמת זאת מצינו מצוות התורה "לא תתעב מצרי", ופ[[רש"י]] "הואיל והיו לכם אכסניה בשעת הדחק", וזאת למרות השעבוד הנורא שהשתעבדו בעם ישראל.}}, שתה כוס [[מים]] חמין והלך עם רבי מרדכי לביתו.

"החייתני ממש" - אמר רבינו הזקן לרבי מרדכי - ועוד הוסיף אדמו"ר הזקן: "ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד".

למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] הורה לחסידיו שלא להכות את המתנגד, היה שם יהודי שלא נמנה על החסידים, וטען שהוא לא מחויב לשמוע לקולו של אדמו"ר הזקן מכיון שהוא לא רבו. הוא נפנה אל המתנגד, ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אספר לכם משל. [[משל]] לשני שרים חשובים של ה[[מלך]], שהתווכחו ביניהם באיזה אופן לשבץ את כתר המלך ביהלומים, אם באופן זה או באופן אחר. בנתיים עבר שם עובר דרך חובק אשפתות, והחל לצעוק אל אחד מהשרים שהשני צודק. נענו לו שניהם: אנחנו מבינים בדבר ויש לנו ויכוח אם כי מטרתינו שווה, אך מה לך ולהביע דיעות בין שני שרי המלך?}}

סיים האיש את המשל ואמר: "גדולי עולם מתווכחים באיזה אופן לפאר את כתר המלך, אם על ידי אמירת "כתר" או על ידי אמירת "נעריצך", אך אתה אדם פשוט וגס רוח מה לך להתערב בויכוח בין ענקי עולם?" והעניק לו סטירה{{הערה| [[בית רבי]]}}

==מנהגי י"ט כסלו==
{{ערך מורחב|י"ט כסלו - חג הגאולה}}
על יום גאולת [[אדמו"ר הזקן]] מהמאסר כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בניי שיחי´ תתאספו ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] הבע"ל.. ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה ל[[דא"ח]] אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה זי"ע והיא תורת ה[[בעש"ט]]. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי [[אור]] פנימיות תורתנו הקדושה אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך...|מקור=[[לקוטי דיבורים]] חלק ד, עמ' 1518}}

יום זה הינו יום [[התוועדות]] וקבלת החלטות טובות בקביעות עתים ל[[תורת הנגלה|תורה הנגלית]] ו[[תורת החסידות|דא"ח]] ברבים, וחיזוק [[דרכי החסידים]] באהבת רעים.

ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] נוהגים לסדר [[חלוקת הש"ס]], ועל פי הסדר המבואר ב[[קונטרס אחרון - פרק ט'|אגרת הקודש ד"ה "הוכח תוכיח"]]. ב[[ליובאוויטש]] משנת [[תרס"ג]] ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]] - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו.

== מגילת י"ט כסלו ==
{{ערך מורחב|מגילת י"ט כסלו}}
היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. [[אדמו"ר הזקן]] לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא"{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] עמ' רכב.}}.

מאה שלושים ושמונה שנה לאחר מכן, הודפסה על ידי הוצאת [[קה"ת]] "מגילת י"ט כסלו", שבהקדמתה ההוראה: "כדי לפרסם נס הגאולה נכון להודיע מקודם ברבים, אשר ביום חג הגאולה י"ט כסלו הבע"ל, בעת ההתוועדות, יקראו חוברת זו ויבואו לשמוע אותה. ובתור בעל הקריאה יבחרו אדם חשוב בשפת חלקות, ואשר טרם יקראה ברבים יעבור עלי' בינו לבין עצמו, כדי שיוכל אח"כ לקרותה בשפה ברורה ובלשון צחה".

והסברה בצידה: "ידוע ומפורסם מנהג חסידי חב"ד, אשר בכל התועדות י"ט כסלו, כשמתאספים יחד לחוג את חג
החגים . . מספרים אודות מהלך המאורע של המאסר והגאולה. בעת האחרונה הנה, מסבות לסבות שונות, נפסק מנהג טוב זה בהרבה מקומות. וכדי לחדש ולחזק אותו מדפיסים אנו בחוברת הנוכחית פרשת י"ט כסלו באופן קיצורי. והיא ליקוט משיחותיו וסיפוריו של כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש ובשעתו הוגה על ידו".

את המגילה שנדפסה בשנת [[תרצ"ז]], מסר [[אדמו"ר הריי"צ]] לתרגום ל[[לשון הקודש]] - אשר נדפס בחוברת '[[התמים]]' באותה שנה. ובחוברת האחרונה שנדפסה בשנת [[תשי"ב]], עם הוספות.

==שינויים באופני ההנהגה==
לפני המאסר ואחרי המאסר היה שינוי באופן ההנהגה וכמו שהרבי הרש"ב סיפר באריכות לבנו הריי"צ{{דרוש מקור}}, שהשינוי היה באופן ההנהגה{{דרושה הבהרה}}, וכמו כן בין החסידים אצלם היה שינוי בהדגשים וכמו בשיר [[ניגון ברוך הוא אלקינו]] ששינוי את ההדגש מהבבא השניה לבבא השלישית כי העבודה השתנתה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&st=ניגון&pgnum=60 אוצר סיפורי חב"ד] מ[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' עמודים חצ"ר-ש'.}}.

{{י"ט כסלו}}

==ראו גם==
* [[י"ט כסלו - חג הגאולה]]
* [[ראש השנה לחסידות]]
* [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן]]
* [[פטרבורג]]
* [[מגילת י"ט כסלו]]

==לקריאה נוספת==
* הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו"ר הזקן
*[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - "מאסרו של בעל התניא ומאבקי חסידים ו[[מתנגדים]] ב[[ווילנה]] לאור מסמכים חדשים גם ישנים", [[תשע"ב]].
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]] - [[שניאור זלמן ברגר]].
* [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] - [[שלום דובער לוין]].
* '''נשיאים במאסר''' פרשת מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד, בעל התניא, האדמו"ר האמצעי, והאדמו"ר הריי"צ, בליווי מסמכים וסיפורים שעברו מדור לדור. מכון באהלי צדיקים.
*הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]] כפי שנכתב על ידי הרבנית שטערנא שרה אשת אדמו"ר הרש"ב, תשע"ב.
*'''קטונתי מכל החסדים''', פרשת המאסר והגאולה מזווית לא מוכרת, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1886, עמוד 57

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=183 י"ט בכסלו, מנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
* הרב [[שלמה כץ]], '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1838 סיפור המאסר והגאולה]''', באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]], באדיבות [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]
* ועד חיילי בית דוד, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65498 ראש השנה לחסידות]''' - קובץ [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תשע"ב]] {{PDF}}
*הרב פרופסור [[יצחק קראוס]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65536 ארבעה ראשי שנים - ועוד אחד?]''', עיתון בשבע - {{אינפו}}
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73045 מחקר: המבצר בו נאסר רבינו הזקן - לא נהרס]''', [[שבועון בית משיח|בית משיח]], טו כסלו התשע"ג (29.11.2012)
*מכון אור החסידות, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/11/5fc2b4d9eddb4_1606595801.pdf י"ט כסלו - סיפורים וביאורים הקשורים בענינו של יום]''' {{PDF}}{{COL}}
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=557&CategoryID=411 מאסר וגאולת רבנו הזקן]''', במדור 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/105547/ מגילת י"ט כסלו עם הגהות הרבי]''' להורדה {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:מאסרי וגאולות רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:י"ט כסלו]]

מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן

2025-12-08T06:58:36Z

ניו: ניסוח

{{איחוד|י"ט כסלו - חג הגאולה|מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|סיבה=אין צורך בשני ערכים כפולים כמעט, יש לתמצת בבהירות ובצורה אנציקלופדית את כל הציטוטים והסיפורים לערך אחד}}
{{לשכתב|הערך מורכב מאוסף ציטוטים וסיפורים, לא ערך אנציקלופדי}}
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי בו היה אסור [[אדמו"ר הזקן]]]]
'''מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]]''' הוא כינויה של פרשיה במהלכה נאסר מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] - רבי שניאור זלמן מליאדי , אדמו"ר הזקן על רקע ה[[התנגדות לחסידות|התנגדות]] לתורת החסידות. בעקבותיה נקבע יום [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט בכסלו]] - יום הגאולה ממאסרו - כחג הגאולה וכ'ראש השנה לחסידות'.
[[קובץ:חדר בפטרובלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תא בכלא הסמוך לזה שבו היה אסור אדמו"ר הזקן]]

==היסטוריה==
[[קובץ:אדמו"ר הזקן שעווה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בובת שעווה של אדמו"ר הזקן, מוצב כיום בתערוכת בית הכלא - מבצר 'פטרובלסקיא קרעפאסט', הבובה מוצבת בפתח התערוכה ולצידה שלט ברוסית המספר על מאסרו של "הרב הגדול ביותר של היהודים"]]

===ההלשנה===
[[התייסדות תורת החסידות]] רוממה את מצב היהודים בגשמיות וברוחניות, כאשר טעמו מתורת החסידות והיו שהחלו לנהוג בדרכיה. אבל היו שקיטרגו אם בתמימות כאשר תמהו על דרך חדשה ולא ידועה ואם מקנאה על ההצלחה הגדולה מאוד לרומם יהודים ולקרבם בשמחה ובחיות לענייני תורת הסוד.

לעומת רבים וטובים שהתקרבו ועודדו, נוצרה קבוצת התנגדות שמעוזה בליטא, ואנשי הקבוצה פעלו להיאבק בכל דרך כשרה או פסולה והעיקר להסיט
מהמסילה את ראשי החסידות. וכך בדרך מוזרה ואכזרית זו הובילו [[התנגדות לחסידות|התנגדות]] עזה, מצד רבנים רבים שבראשם ה[[גר"א]].

למרות ההתנגדות שהתבטאה במהלכים חריפים ואף אגרסיביים, [[תנועת החסידות]] התפשטה אז גם במעוזי ההתנגדות, בדוגמת [[ווילנא]]. לאחר פטירת הגר"א בשנת [[תקנ"ח]], הקימו המתנגדים וועד מיוחד, שנועד לנהל את המלחמה בחסידים על ידי הלשנתם לשלטונות{{הערה|שם=מגילה|מגילת י"ט כסלו, [[תשי"ב]].}}.

במהלך המאבקים פעלו המתנגדים באלימות קשה ביותר נגד חסידים עד שהחליטו להיפטר חס ושלום מראש החסידים באמצעות עלילה כי הוא בוגד בשלטון הצאר, כאשר היה סביר שיקבל עונש טראגי על בגידה.

הלשנה על [[אדמו"ר הזקן]] הוגשה בד' סיוון [[תקנ"ח]]. בכתב המלשינות שהוגש הוצג רבינו הזקן כקושר קשר, מאסף צעירים פורקי עול, מסייע למהפכה הצרפתית, חסידיו חיים חיי פאר והוללות וללא מסגרת חוק, גונבים וגוזלים, ולכן המלשין מייעץ לצאר להגלותם למחוז נידח. יומיים אחרי זה בעיצומו של [[חג השבועות]] הגיש המלשין מלשינות נוספת נגד שלטונות העיר [[וילנא]] (הכתיבה בעיצומו של חג השבועות, צורת החתימה ה[[עברית]] המעוותת מורים, לכאורה, שהמלשין לא היה יהודי) וביום [[י' אלול תקנ"ח]] נפתח התיק נגד רבינו הזקן והגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר.

ביום י"ג אלול הורה הצאר לברר את תוכן המלשינות ובט"ו אלול הודיע הגנרל-פרוקורור אל המושל האזרחי של [[ליטא]], את הוראת הקיסר, לברר את הנושא. ביום כ"ט אלול המליץ המושל האזרחי של ליטא לקחת את רבינו הזקן לחקירה, ויחד אתו גם את ראשי עדת חסידיו אשר בליטא{{הערה|ספר המאסר הראשון, יהושע מונדשיין}}.

===המאסר===
בימי [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תקנ"ט]] באו מספר חיילים לקחת את האדמו"ר הזקן, אך הוא הסתתר, וברח לשדה הסמוכה. לאחר התייעצות עם מספר קרוביו שבראשם רבי [[שמואל מונקס]] החליט אדמו"ר הזקן לחזור לעירו ולהיתפס. החיילים חזרו באיסרו חג, ואז נלקח [[אדמו"ר הזקן]] למאסר. בו ביום כתב אדמו"ר הזקן מכתב לכלל חסידיו, בו חיזק אותם בתקווה וביטחון, ובנוסף מזהיר אותם לבל יפגעו במתנגדים{{הערה|שם=מגילה}}. מסופר שמאסרו של אדמו"ר הזקן היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת תקנ"ט{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83.}}.

כאשר נאסר אדמו"ר הזקן, ביקש לשלוח את החסיד ר' [[יעקב סמיליאנער]] לרבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ש[[תפילה|יתפלל]] עליו, אך רבי יעקב שכח לברר את שם אימו של אדמו"ר הזקן.
כאשר הגיע לברדיטשב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, ואת העובדה שרבי יעקב לא בירר את שם אם אדמו"ר הזקן, אמר: מהו חסיד מרוסיה, טוב לו גם רבי ללא אם. פתח רבי לוי יצחק את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש '''שבר במצרים'''", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים. שאלו רבי יעקב: פירושו יכול להיות גם שניאור בן רחל, ומניין נדע שהכוונה היא שניאור בן רבקה? ענה לו רבי לוי יצחק: במילה שבר יש את האותיות ר' וב', כמו במילה רבקה, ולכן יותר מסתדר שניאור בן רבקה{{הערה|[[ספר הצאצאים]]}}.

===בבית הסוהר===
אדמו"ר הזקן הובל בכרכרה במשך מספר ימים, עם הפסקת שבת, עד שהגיע ל[[מבצר הפטרופבלי]] ב[[פטרבורג]], שם הושם במאסר.

בתחילת מאסרו ישב הרבי בתא המיועד ל"מורדים במלכות" בתנאים קשים מנשוא, אך כשהבחינו החוקרים כי מדובר באיש קדוש, העבירו אותו לתא אחר כשהתנאים בו היו נוחים יותר מקודמו.

לאחר חקירה ממושכת וישיבה בבית הסוהר חמישים ושלושה ימים, נוכחו שרי המלוכה שחקרו בעצמם את הרבי, כי פעל ביושר לבב ובנקיון כפיים, וחתמו על כתב השיחרור.

כל ימי שבתו של רבינו הזקן ב[[מבצר הפטרופבלי]], נערכו וועדות מיוחדות שהיו אוספות ומעבדות את חומר המלשינות נגד אדמו"ר הזקן, ואחר כך חקרו ודרשו אותו. כל אותן החקירות והדרישות כנגד [[אדמו"ר הזקן]] לא התקיימו במבצר, אלא במשרדי המועצה החשאית, וכל פעם היו מובילים את רבינו הזקן בסירה על נהר הניבה, מהמבצר למשרדים. את אדמו"ר הזקן חקרו שרי המלוכה בעצמם, והוא ענה להם על כל שאלותיהם. התשובות והשאלות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיון. כולם ראו בתשובותיו של רבינו הזקן את חוכמתו ואת טהרת לבבו.

במהלך ימי המאסר ביקר מספר פעמים בתאו של [[אדמו"ר הזקן]] אחד השרים החשובים ביותר ב[[רוסיה]], באחת הפעמים שאל השר את האדמו"ר הזקן: ב[[תורה]]{{הערה|פרשת בראשית פרק ג' פסוק ט'.}} מסופר שכאשר [[אדם הראשון]] 'התחבא' מ[[אלוקים]] בהיותו ב[[גן עדן]] שאלו הקב"ה "איכה?", וכי הקב"ה לא ידע היכן הוא? ענה לו אדמו"ר הזקן שזה היה על מנת שאדם לא יבהל, אך השר לא היה מרוצה מתשובה זו ואמר שאת פירוש זה [[רש"י]] אומר באותו הפסוק, אך ברצונו לשמוע מה אדמו"ר הזקן על זה, ענהו אדמו"ר הזקן: שאלת הקב"ה לאדם הראשון היא לא רק שאלה של בירור המקום הגאוגרפי שלו, והיא לא מופנית אל אדם בלבד, שאלה זו מופנית בכל יום אל כל אדם ואדם, היכן אתה? מה אתה עושה? כיצד אתה פועל? והמשיך אדמו"ר הזקן: "אדוני השר, כל יום ויום מאז הולדתך לפני כך וכך שנים (כאן נקט אדה"ז במספר שנותיו של השר) הקב"ה שואל אותך "איכה?" איפה אתה?".

תשובה זו פעלה רושם אדיר על השר, הוא במיוחד התפעל מכך שאדמו"ר הזקן ידע את מספר שנותיו אף שבדרך הטבע לא היה לו שום דרך לדעת זאת. כמובן שהתפעלותו של השר החשוב השפיעה וזירזה את שיחרורו של אדמו"ר הזקן.

ביום [[י"ט כסליו]]{{הערה|רשימות היומן}}, התגלו אל [[אדמו"ר הזקן]] רבותיו ה[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממעזריטש]] וסיפרו לו כי הסיבה למאסרו היא מפני שמפרסם חסידות ברבים, כולל גם ענינים כמוסים שבתורת הסוד, על אף שכבוד אלוקים הצנע דבר. כאשר שאל אדמו"ר הזקן את רבותיו אם יפסיק מעתה לפרסם את תורת ה[[חסידות]], אמרו לו הבעש"ט והמגיד כי להיפך, מעכשיו שכבר נפסק בשמים כי מותר לו להפיץ חסידות ברבים, הרי ימשיך ויתגבר בהפצת לימוד החסידות.

==תיק החקירה==
{{להשלים|סיבה=}}

===הגאולה===
====גאולת י"ט כסלו====
ב[[יום שלישי]], "פעמיים כי טוב" - [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו תקנ"ט]], יצא לאור משפט [[אדמו"ר הזקן]] כי הוא חף מכל פשע, לאחר שאדמו"ר הזקן שוחרר מהמאסר ב[[פטרבורג]] שאלו אותו לאן יובילו אותו ורבינו הזקן ענה להם כי הוא מבקש להגיע לביתו של ה[[חסיד]] ר´ [[מרדכי מליעפלי]].

במכתב אותו כתב אדמו"ר הזקן על רגעי השחרור נאמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ברם כגון דא צריך להודיע, כי יום אשר עשה [[הקדוש ברוך הוא|ד']] לנו יום יט כסלו,
:יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הלולא רבא של [[המגיד ממזריטש|רבינו הקדוש]] נשמתו עדן,
::וכשקריתי בס'[פר] [[תהלים]] בפסוק '[[פדה בשלום נפשי]]',
:::קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו, יצאתי בשלום מד' שלום.}}

====גאולת כ' כסלו====
באותו בית בו התגורר ר' [[מרדכי מליעפלי]], התגורר בקומה התחתונה ר' [[נטע נוטקין]], מגדולי ה[[מתנגד]]ים, שהיה מאותם המלשינים שהלשינו על אדמו"ר הזקן, ובטעות העבירו את רבינו הזקן לביתו של המתנגד.

משראה המתנגד את [[אדמו"ר הזקן]] נכנס לביתו, נבהל מאוד. עם כל זאת ביקש מאדמו"ר הזקן לשבת וציווה להעמיד את המיחם ובעצמו ניקה את הצלחת. בתוך כך נכנס בדברים עם אדמו"ר הזקן, והתחיל לדבר עימו קשות ואמר לו: הנה אתם מדמים בנפשכם שכבר ניצלתם, דעו לכם שכאשר נפלתם עתה בידי לא תצאו מכאן עד אשר תחתמו לי שאתם מבטלים את נוסח התפילה החדש שלכם, ושאר הדברים שחידשתם שלא נהגו בהם אבותינו, שהיו גדולי ארץ כמותכם. מה היה חסר לכם אם היו אומרים "נעריצך" ולא "כתר".

בסיום הדברים כשיצא אדמו"ר הזקן מביתו התבונן ר' נטע בדמותו האצילית של אדמו"ר הזקן, וייחסו כלפיו נהפך מן הקצה לקצה, עד שלאחר זמן, במאסר השני, היה מהשתדלנים שפעלו לשחרורו. עבור שתדלנותו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר בביתם של שלושה מגדולי המתנגדים. אחד מהם היה ר' [[יהושע צייטלין]] מ[[שקלוב]]{{הערה|באותו ביקור ניבא [[אדמו"ר הזקן]] שחתנו, [[אברהם פרץ]], ימיר את דתו}}.

[[אנ"ש]] שהמתינו במשך כל אותו היום בביתו של ר' מרדכי מליעפלי לבואו של אדמו"ר הזקן, היו במבוכה גדולה.

החסידים החליטו ללכת אל אותו מתנגד הגר בקומה התחתונה של ביתו של ר´ [[מרדכי מליעפלי]] ולשמוע מה בפיו. כאשר הגיעו לביתו של המתנגד הייתה הדלת סגורה, ומבעד לדלת הם שמעו את קולו של המתנגד הטוען: "נעריצך לא מוצא חן בעיניכם רק הנוסח החדש של כתר?" ומיד הבינו החסידים שבטעות הכניסו את [[אדמו"ר הזקן]] לביתו של המתנגד. החסידים דפקו בחוזקה על דלתו של המתנגד עד שפתח להם. הם השתוממו לראות את אדמו"ר הזקן יושב כשראשו שעון על ידיו ושומע חירופים וגידופים מאותו מתנגד.

המתנגד, בראותו את החסידים נבהל ופניו נפלו. רבי מרדכי מליעפלי רץ בחמת זעם להכות את המתנגד, אך אדמו"ר הזקן רמז לו שלא יעשה לו מאומה וכי יעזוב אותו לנפשו. לפני שיצא אדמו"ר הזקן מבית המתנגד, אמר שצריכים לתת כבוד לאכסניא{{הערה|1=כדוגמת זאת מצינו מצוות התורה "לא תתעב מצרי", ופ[[רש"י]] "הואיל והיו לכם אכסניה בשעת הדחק", וזאת למרות השעבוד הנורא שהשתעבדו בעם ישראל.}}, שתה כוס [[מים]] חמין והלך עם רבי מרדכי לביתו.

"החייתני ממש" - אמר רבינו הזקן לרבי מרדכי - ועוד הוסיף אדמו"ר הזקן: "ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא היה קשה לי כמו אותן שלוש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד".

למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] הורה לחסידיו שלא להכות את המתנגד, היה שם יהודי שלא נמנה על החסידים, וטען שהוא לא מחויב לשמוע לקולו של אדמו"ר הזקן מכיון שהוא לא רבו. הוא נפנה אל המתנגד, ואמר:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אספר לכם משל. [[משל]] לשני שרים חשובים של ה[[מלך]], שהתווכחו ביניהם באיזה אופן לשבץ את כתר המלך ביהלומים, אם באופן זה או באופן אחר. בנתיים עבר שם עובר דרך חובק אשפתות, והחל לצעוק אל אחד מהשרים שהשני צודק. נענו לו שניהם: אנחנו מבינים בדבר ויש לנו ויכוח אם כי מטרתינו שווה, אך מה לך ולהביע דיעות בין שני שרי המלך?}}

סיים האיש את המשל ואמר: "גדולי עולם מתווכחים באיזה אופן לפאר את כתר המלך, אם על ידי אמירת "כתר" או על ידי אמירת "נעריצך", אך אתה אדם פשוט וגס רוח מה לך להתערב בויכוח בין ענקי עולם?" והעניק לו סטירה{{הערה| [[בית רבי]]}}

==מנהגי י"ט כסלו==
{{ערך מורחב|י"ט כסלו - חג הגאולה}}
על יום גאולת [[אדמו"ר הזקן]] מהמאסר כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת משנת [[תרס"ב]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בניי שיחי´ תתאספו ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] הבע"ל.. ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה ל[[דא"ח]] אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה זי"ע והיא תורת ה[[בעש"ט]]. זה היום תחילת מעשיך, שלימות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ, להמשיך גילוי [[אור]] פנימיות תורתנו הקדושה אשר נמשך ביום הזה בבחינת המשכה כללית על כללות השנה, ועלינו להעיר לבבנו ביום הזה בבחינת חפץ ורצון פנימי ועצמי באמיתת נקודת לבבנו שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך...|מקור=[[לקוטי דיבורים]] חלק ד, עמ' 1518}}

יום זה הינו יום [[התוועדות]] וקבלת החלטות טובות בקביעות עתים ל[[תורת הנגלה|תורה הנגלית]] ו[[תורת החסידות|דא"ח]] ברבים, וחיזוק [[דרכי החסידים]] באהבת רעים.

ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] נוהגים לסדר [[חלוקת הש"ס]], ועל פי הסדר המבואר ב[[קונטרס אחרון - פרק ט'|אגרת הקודש ד"ה "הוכח תוכיח"]]. ב[[ליובאוויטש]] משנת [[תרס"ג]] ואילך היו מסדרים חלוקת הש"ס ב[[כ"ד טבת]] - יום ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]] - מפני אפס הפנאי בי"ט כסלו.

== מגילת י"ט כסלו ==
{{ערך מורחב|מגילת י"ט כסלו}}
היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. [[אדמו"ר הזקן]] לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא"{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] עמ' רכב.}}.

מאה שלושים ושמונה שנה לאחר מכן, הודפסה על ידי הוצאת [[קה"ת]] "מגילת י"ט כסלו", שבהקדמתה ההוראה: "כדי לפרסם נס הגאולה נכון להודיע מקודם ברבים, אשר ביום חג הגאולה י"ט כסלו הבע"ל, בעת ההתוועדות, יקראו חוברת זו ויבואו לשמוע אותה. ובתור בעל הקריאה יבחרו אדם חשוב בשפת חלקות, ואשר טרם יקראה ברבים יעבור עלי' בינו לבין עצמו, כדי שיוכל אח"כ לקרותה בשפה ברורה ובלשון צחה".

והסברה בצידה: "ידוע ומפורסם מנהג חסידי חב"ד, אשר בכל התועדות י"ט כסלו, כשמתאספים יחד לחוג את חג
החגים . . מספרים אודות מהלך המאורע של המאסר והגאולה. בעת האחרונה הנה, מסבות לסבות שונות, נפסק מנהג טוב זה בהרבה מקומות. וכדי לחדש ולחזק אותו מדפיסים אנו בחוברת הנוכחית פרשת י"ט כסלו באופן קיצורי. והיא ליקוט משיחותיו וסיפוריו של כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש ובשעתו הוגה על ידו".

את המגילה שנדפסה בשנת [[תרצ"ז]], מסר [[אדמו"ר הריי"צ]] לתרגום ל[[לשון הקודש]] - אשר נדפס בחוברת '[[התמים]]' באותה שנה. ובחוברת האחרונה שנדפסה בשנת [[תשי"ב]], עם הוספות.

==שינויים באופני ההנהגה==
לפני המאסר ואחרי המאסר היה שינוי באופן ההנהגה וכמו שהרבי הרש"ב סיפר באריכות לבנו הריי"צ{{דרוש מקור}}, שהשינוי היה באופן ההנהגה{{דרושה הבהרה}}, וכמו כן בין החסידים אצלם היה שינוי בהדגשים וכמו בשיר [[ניגון ברוך הוא אלקינו]] ששינוי את ההדגש מהבבא השניה לבבא השלישית כי העבודה השתנתה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&st=ניגון&pgnum=60 אוצר סיפורי חב"ד] מ[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ד' עמודים חצ"ר-ש'.}}.

{{י"ט כסלו}}

==ראו גם==
* [[י"ט כסלו - חג הגאולה]]
* [[ראש השנה לחסידות]]
* [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן]]
* [[פטרבורג]]
* [[מגילת י"ט כסלו]]

==לקריאה נוספת==
* הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תולדות אדמו"ר הזקן
*[[יהושע מונדשיין]], '''המאסר הראשון''' - "מאסרו של בעל התניא ומאבקי חסידים ו[[מתנגדים]] ב[[ווילנה]] לאור מסמכים חדשים גם ישנים", [[תשע"ב]].
* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]] - [[שניאור זלמן ברגר]].
* [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] - [[שלום דובער לוין]].
* '''נשיאים במאסר''' פרשת מאסרם וגאולתם של נשיאי חב"ד, בעל התניא, האדמו"ר האמצעי, והאדמו"ר הריי"צ, בליווי מסמכים וסיפורים שעברו מדור לדור. מכון באהלי צדיקים.
*הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת [[אדמו"ר הזקן]] כפי שנכתב על ידי הרבנית שטערנא שרה אשת אדמו"ר הרש"ב, תשע"ב.
*'''קטונתי מכל החסדים''', פרשת המאסר והגאולה מזווית לא מוכרת, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1886, עמוד 57

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=183 י"ט בכסלו, מנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
* הרב [[שלמה כץ]], '''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1838 סיפור המאסר והגאולה]''', באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]], באדיבות [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]
* ועד חיילי בית דוד, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65498 ראש השנה לחסידות]''' - קובץ [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תשע"ב]] {{PDF}}
*הרב פרופסור [[יצחק קראוס]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65536 ארבעה ראשי שנים - ועוד אחד?]''', עיתון בשבע - {{אינפו}}
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73045 מחקר: המבצר בו נאסר רבינו הזקן - לא נהרס]''', [[שבועון בית משיח|בית משיח]], טו כסלו התשע"ג (29.11.2012)
*מכון אור החסידות, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/11/5fc2b4d9eddb4_1606595801.pdf י"ט כסלו - סיפורים וביאורים הקשורים בענינו של יום]''' {{PDF}}{{COL}}
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=557&CategoryID=411 מאסר וגאולת רבנו הזקן]''', במדור 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/105547/ מגילת י"ט כסלו עם הגהות הרבי]''' להורדה {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:מאסרי וגאולות רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:י"ט כסלו]]

מנחם מענדל פוטרפס

2025-03-06T15:58:01Z

ניו:

{{דמות
|שם = הרב מנחם מענדל פוטרפס
|תמונה = מענדל פוטרפס.jpg
|כינוי=
|תיאור= ב[[התוועדות חסידית]]
|תאריך לידה = [[כ' בתשרי]] [[תרס"ח]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה = [[ד' בתמוז]] [[תשנ"ה]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]
|תלמידיו= הרב [[שלמה זלמן לנדא]], הרב [[טוביה בולטון]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[זמרוני ציק]], הרב [[בצלאל קופצ'יק]], הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]
|חיבוריו= דבריו תועדו בספרי תולדותיו ובמאמרי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
}}[[קובץ:פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]

הרב '''מנחם מענדל פוטרפס''' (ידוע גם בכינויו: '''ר' מענדל'''. [[כ' תשרי]] [[תרס"ח]] - [[ד' תמוז]] [[תשנ"ה]]) היה [[חסיד]] ו[[מקושר]] לרבותינו נשיאינו, איש [[מסירות נפש]], הקים סניפי ישיבות תומכי תמימים במחתרת [[ברית המועצות|מאחורי מסך הברזל]], ומשנת [[תשל"ג]] שימש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]] ושד"ר בחו"ל לעורר ברוחניות ולגייס תקציבים. שימש כחבר הנהלת [[בית רבקה]] ומוסדות [[ישיבת הבוכרים]] בכפר חב"ד. ייסד ביחד עם הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[בן ציון וישצקי]] את [[חיידר אידיש]] ב[[כפר חב"ד]].
הכריז יחי בקול רם ועודד את כל מושפעיו להכריז יחי, גם לאחר ג' תמוז וכשהכריזו "יחי" היה ר' מענדל נעמד מלא קומתו ועונה זאת למרות שבשאר התפילה לא היה יכול לעמוד במקומות שונים מפאת חולשתו{{הערה|מפי הרב שלום בער רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג, ועוד}}.

== תולדות חיים ==
ר' מענדל נולד ב[[כ' תשרי]] [[תרס"ז]]{{הערה|ישנה מחלוקת האם שנת הלידה תרס"ח {{מקור}} או תרס"ז (הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב). המחלוקת מתבססת על מקורות לשני הצדדים}} ב[[עיירה]] [[פלעשניץ]] ב[[רוסיה הלבנה]], לאביו ר' מנחם מענדל ולאמו מריאשא באדנא - נפטרה ה מנחם אב תשי"ח - (בת משפחת סגלוביץ ואימה למשפחת קוגל), הוא היה ילד רביעי אחרי שתי בנות ואח אחד. אביו נפטר זמן קצר לפני לידתו במגיפת הטיפוס, ואמו קראה לו על שמו. בשל היותו יתום מאב, גדל ר' מענדל אצל סבו החסיד ר' [[חיים פוטרפס]] ב[[חרקוב]], שהיה אחד ממעצבי אישיותו וממנו קיבל סיפורי חסידים רבים. את ילדותו בילה ר' מענדל אצל סבתו רחל-לאה מ[[נעוועל]], היא הייתה אחייניתו של החסיד המפורסם ר' [[חנוך הענדל קוגל]]. סיפורים רבים מהלכים אודות הנהגתה החסידית והידורה במצוות.

הסבתא רחל לאה הייתה ידידת נעורים של [[הרבנית שטערנא שרה]] רעיית כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]], בהגיעה ל[[ליובאוויטש]] הייתה מבקרת בבית הרבנית, שם היו משוחחות בסיפורי חב"ד ו[[מנהג#היחס למנהגי חב"ד|מנהגי החסידים]]. ב[[תרע"ה]] כשמלאו לנכדה שבע שנים הביאה אותו סבתו יחד עמה בנסיעתה לרבי. ובנסיעה זו זכה להיכנס ל[[יחידות]] לראשונה בחייו, לאור בקשתה של הסבתא מהרבנית כי תבקש מבעלה כ"ק אדמו"ר הרש"ב שיקבל אותו ליחידות. לאחר החגים אכן נכנסה עם הילד לחדר בעלה ואמרה: "ער איז א נאמען נאך זיין פאטער, ער איז רחל לאה'ס אן אייניקל, נעם אים אויף יחידות און בענטש אים"! (תרגום מ[[יידיש]]: הוא נקרא על שם אביו, והוא הנכד של רחל לאה. קבל אותו ליחידות וברך אותו).
והרבי נתן לו ברכה ל[[יראת שמים]] ומתוך אריכות ימים ושנים.

מעתה, הפך הדבר למנהג תדיר יותר. כמעט מדי שנה, לקחתו עמה ב[[נסיעה לרבי|נסיעותיה לרבי]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר"פ]] כשמלאו לו 12 שנים היה הפעם האחרונה בה זכה לשהות אצל [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי הרש"ב]].

=== לימודיו בישיבה ===
[[קובץ:ר' מענדלPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בצפת, ליד קברו של משפיעו ר' [[זלמן משה היצחקי]]]]
בסוף שנת [[תר"פ]] התקבל לישיבת [[קרמנצ'וג#ישיבה מחתרתית|תומכי תמימים בעיר קרמנצ'וג]] שם למד עד שנת [[תרפ"ד]]{{מקור}}, בשנה זו הבולשת הסובייטית חשפה את הישיבה והוא נאלץ לברוח.
משנת [[תרפ"ה]] למד בישיבות מחתרתיות ב[[חרקוב]], [[וויטבסק]] ו[[נעוול]] עד שנת [[תרפ"ט]], אז נסגרו גם ישיבות אלו, והתלמידים הרבים נאלצו להתפזר בין הישיבות המחתרתיות השונות{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב: למד בשנים תרפ"ה-ט ב[[חרקוב]], [[ויטבסק]] ו[[נעוועל]]}}.

ברבות הימים תיאר המשפיע את זיכרונותיו מימים אלו: כל [[ליל שישי]] היה מוקדש כולו ללימוד. היו תלמידים ששקדו על לימוד הגמרא והיו שלמדו את תורת החסידות; הוא עצמו היה מקדיש לילה זה ללימוד ה[[גמרא]].

הוא אהב במיוחד את ההתוועדויות הרבות שם היו מתוועדים טובי המשפיעים בדור ההוא כמו הרב [[זלמן משה היצחקי]] הרב [[יצחק הורביץ]] (איצ'ה דער מתמיד), הרב [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]], ועוד.

===משגיח בתומכי תמימים===
בשנת תר"צ נקרא לשמש כ[[משגיח]] ומשפיע לתלמידי התמימים בישיבה המחתרתית ב[[יקטרינוסלב]]. בזכרונותיו מהתקופה ההיא הוא מציין את הדרת הכבוד שהיה לבחורי הישיבה כלפי רב העיר הרב הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].

באותה שנה כיהן גם כמשגיח ב[[אודסה]]{{הערה|שם=תולדות חב"ד ברוסיה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד תמב}}.

==="הצעת קאראלעוויץ נכונה"===

ר' מענדל נסע אל בית אמו שבחרקוב, והחל לטפל בשידוכי שתי אחיותיו המבוגרות ממנו, במטרה להשיאן למובחרים שבקרב התמימים. חפצו עלה בידו, וזמן קצר לאחר מכן, נישאה אחותו הבכירה להרב [[בן ציון שם טוב]], ואחותו הצעירה נישאה להרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]].

באותה תקופה הציעו גם לו עצמו שידוכים מכובדים. הוא ריכז מספר הצעות, ודיווח אודותם לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], ששהה אז בפולין, וביקש את הדרכתו וברכתו. מענה הרבי היה: "הצעת קאראלעוויץ נכונה" - הכוונה הייתה לרב [[בן ציון רובינסון]], אשר התגורר בקאראלעוויץ והוא אשר הציע לר' מענדל את בתו.

הוא נסע אפוא לקאראלעוויץ, והגיע לעיר לקראת [[שבת קודש]]. לאחר התפילה השתתף ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שהתקיימה ונטל [[משקה]] ביד רחבה עד שכתוצאה מכך בסיום ההתוועדות - נפל תחת השולחן ונרדם. כשהתעורר, והוא עדיין מתחת לשולחן, הייתה השעה אחר חצות הלילה במוצאי-שבת, ולפתע שמע את ר' בן ציון אומר לזוגתו: "נראה, שהבחור הזה הוא "א אמת'ר חסידישער בחור" (בחור חסידי אמיתי), שהרי בא "להתראות", ולמרות זאת לקח משקה, התוועד ונמצא כעת היכן שנמצא... הרי זה סימן, שהינו בחור חסידי אמיתי. אנו צריכים לעשות כל מאמץ בכדי שישאר כאן ויגמור איתנו את השידוך".

ואכן, השידוך יצא לפועל בשעה טובה ומוצלחת, והחתונה התקיימה בעיירה של הכלה, ביום שלישי [[י' בתמוז]] ה'[[תרצ"ג]].

==למען תומכי תמימים ופידיון שבויים==
אחרי חתונתו, נשאר זמן קצר אצל אמו בחרקוב, ולאחר מכן נסע יחד עם רעייתו לעיר יגורובסק. (עיר זו הייתה מרוחקת מ[[מוסקבה]] במרחק של כ - 100 ק"מ). למרות שפרש זמנית מעיסוקיו בישיבות, לטובת ענייניו המשפחתיים, כבר הכירו הממונים על הרשת הכלל ארצית של ישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות ברחבי [[רוסיה]], בכשרונותיו ומסירותו וראו בו כמי שמתאים ביותר לפעול להצלת הישיבות. מבחינה הפיננסית - תמיכה במשפחות האסירים - שחירפו את נפשם למען התורה ומצוותיה, אחזקת הישיבות המחתרתיות, מימון המעברים הקבועים של הישיבות, כמו גם סכומים נכבדים ששולמו כדמי "לא יחרץ" - הטילו על המארגנים עול כספי כבד והוא נבחר להיות אחד מאלה, שהוטל עליהם להשיג את המימון הדרוש.

הוא קיבל על עצמו את התפקיד, ולצורך זה נכנס לעולם העסקים. שבמסגרתו גרף רווחים נאים, אך עם זאת. הוא עצמו ובני ביתו הסתפקו בלחם צר ומים לחץ, ואת רוב המוחלט של הרווחים מסר ל[[תומכי תמימים]]. כמו כן כל אימת, שעסקני אנ"ש נצרכו בסכום כסף גדול ל"פדיון שבויים", פנו הם אל ר' מענדל, אף כאשר סכום המבוקש לא נמצא בידו היה לווה את סכום הכסף ומעבירו לידיהם.

===לטובת החסידים===
בימי [[מלחמת העולם השניה]], כשהנאצים [[ימ"ש]] פלשו לרוסיה, ברח עם בני משפחתו מ[[מוסקבה]], ולאחר נדודים הגיע לעיר [[סמרקנד]], לשם הגיעו רבים מ[[אנ"ש]] ופליטי [[פולין]]. שמע פעולותיו התפרסם עד מהרה בקרב החסידים ורבים בקשו את עזרתו, הוא עשה כל שביכולתו להטבת מצבם.

החל משלהי חורף [[תש"ג]], בעיצומה של המלחמה החל לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|שם=תולדות חב"ד ברוסיה}}, בה למדו במשך הזמן מאות תלמידים{{הערה|בתקופה זו המנהל הכללי של תומכי תמימים בברית המועצות היה ידידו, הרב [[יונה כהן]] מפולטבה}}. בתפקידו זה ייסד ר' מענדל סניפי תומכי תמימים מהם לתלמידים בגיל "חדר" ורובם בגיל ישיבה.

==היציאה מרוסיה מאסר וגלות==
===ממארגני היציאה מרוסיה===
{{ערך מורחב|ערך=[[יציאת רוסיה תש"ו]]}}
[[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]

לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] אישרה הממשלה הרוסית את חזרתם של נתיני פולין שברחו לגבולותיה בזמן המלחמה, והעמידה לרשותם רכבות משא, אזרחים רוסיים רבים ניצלו את הפרצה שנוצרה, וניסו להבריח את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, דרך עיר המעבר [[לבוב]]. חסידי חב"ד המתינו לקבלת תשובתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] האם להסתכן ולהבריח את הגבול בצורה בלתי חוקית, כאשר התקבל האישור רק מעטים מהם הספיקו לנצל אפשרות זו לפני הפסקת אשרות היציאה על ידי הממשלה הרוסית.

בעקבות פעולתו של ר' [[יהודה לייב מוצקין]] ששיחד פקידי שלטון בכירים תוך סכנת נפשות ממשית, נפתח הגבול מחדש ולצורך כך הוקם ועד מיוחד, בו היו חברים ר' מענדל ועסקנים נוספים. פעילות הועד התחלקה למספר מישורים: עידוד [[אנ"ש]] ברוסיה להבריח את הגבולות, זיוף מסמכים, וגיוס כספים לשחד את הפקידים השונים, ולדאוג לכל שאר הפרטים הנצרכים, כגון דירות מסתור בלבוב עד לנסיעה, וקשר רציף עם אנ"ש שהגיעו ללבוב על מנת להבריח את הגבול.

===מאסר תשעת החסידים===
ר' מענדל עצמו לא הצטרף למשפחתו בבריחה על אף שהעריך כי אנשי המשטרה החשאית יעלו על עקבותיו ותוך זמן קצר עלולים לאסור אותו. הוא נותר ברוסיה והמשיך לעסוק בפעולות ההברחה, עד שהחליט לצאת את מסך הברזל בקבוצה קטנה שמנתה תשעה אנשים בלבד והם:

הרב [[שמואל נוטיק]] רעייתו ובתו, ר' מענדל פוטרפאס (ובמסמכים החדשים: פייביש שטיינגל), ר' [[יוסף גרינברג]], האחים ר' אברהם גורביץ ור' [[שמואל גורביץ]]. השלושה האחרונים היו לצורך הבריחה "בנים" של הרב שמואל נוטיק{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ארבעה חסידים ע' 98}}. וכך נכתב בתזכיר סודי שנחשף על ידי [[חב"ד אורג]]: "נעצר באותה רכבת עם פוטרפס גם שמואל נוטיק, בעבר מורה חסידי אהוב בישיבות המחתרות של חב"ד ברחבי ברית המועצות, שנספה בגולאג בראשית תש"ט"{{הערה|התזכיר שנחשף בחב"ד אורג מתורגם בחב"ד און ליין: [https://col.org.il/news/140633 תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס]}}.

מאוחר יותר התברר כי האיש שדאג להם לכרטיסים, היה סוכן מוסווה של הק.ג.ב. והוא מסר לשלטונות על תשעת האנשים העומדים להבריח את הגבול. המשטרה עצרה את כולם.
העצורים הועברו למטה המשטרה החשאית בלבוב. בתחילה עצורי הברחה זו והעצורים מאותה תקופה שהו במטה המשטרה החשאית בלבוב, בהמשך חלקם הועברו לחרקוב{{הערה|מפי ר' [[בערל ריקמן]], [[ארבעה חסידים]]}}.

===גלות סיביר ותיק לבוב===
[[קובץ: מענדל פוטרפס תמונה תיק החקירה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל פוטרפס תמונה מתיק החקירה.{{חב"ד און ליין}}]]
[[קובץ:תיק החקירה מענדל פוטרפס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיק החקירה ר' מענדל פוטרפאס. {{אנש}}]]
[[קובץ:פקודת מעצר פוטרפס.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פקודת מעצר ר' מענדל פוטרפאס (כפר חב"ד)]]
[[קובץ:תיק_לבוב_פוטרפס.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|פסק דין 10 שנים גלות - ר' מענדל פוטרפאס]]
לאחר חקירות ממושכות ועינויי תופת החל המשפט בו נגזר על ר' מענדל 10 שנות גלות ועבודת פרך במחנות עבודה{{הערה|[https://col.org.il/news/140633 תזכיר סודי חושף תמונת ר' מענדל פוטרפס בכלא] {{חב"ד און ליין}}}} והוגלה ל[[סיביר]].

במהלך הגלות הובא ל[[לנינגרד]] ל'שפולרקע' שם נחקר שוב, רבים נחקרו כמוהו בענין [[תולדות חב"ד בפטרבורג|תיק לבוב]]{{הערה|ראה ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כח, תיק לבוב. ר' [[נתן קערפיל קובלנוב]], זכרונות קובלנוב מדור לדור}}.

בשפולרקע נפגש עם ידידו ר' [[משה וישצקי]] וחלק מהדרך לגלות עשו יחדיו{{הערה|ר' [[שניאור זלמן ברגר]], ר' משה ויטבסקער, פרק יד ידידים בדרך לגלות}}
בתקופת גלותו שהה יחד עם החסיד המשפיע ר' [[אשר ששונקין]] עד שהשתחררו בשנת תשכ"ד.

==מסמכים מארכיון הק.ג.ב.==
מסמכים מתיק לבוב וזכרונות חדשים אודות ר' מנדל פוטרפאס - פורסמו במהלך השנים תשפ"ב-תשפ"ג בכלי התקשורת החב"דיים{{הערה|[[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב"ד]], [[חב"ד אורג]], [[חב"ד און ליין]], [[אנ"ש (אתר)|אנ"ש]]}}.

*אלול תשפ"ב. באתר חב"ד אורג (ובתרגום לעברית בחב"ד און ליין) פורסמו מסמכי ק.ג.ב. משנת תש"י בהם משקפים תמונת מצב של בריחת החסידים דרך לבוב וצ'רנוביץ. ובמסמכים אלו יש גם תיעוד המאסרים ובהם של ר' מענדל פוטרפס:

"בין ראשי חב"ד שנעצרו בעקבות המבצע היו ר' מנדל פוטרפס (נעצר ברכבת שיצאה מלבוב ב-1947, שוחרר מהגולאג ב-1956); יונה קהאן ("פולטאבר", נעצר ב-1948, מת בגולאג ב-1949); ו[[מרדכי דובין]] (נעצר ב-1948, נפטר במעצר סובייטי ב-1957)".

*תמוז תשפ"ג. תיק החקירה של ר' מענדל הגיע לידי הרב [[יוסף יצחק קרץ]], מו"ל הספר אודותו הנמצא בשלבי הכנה על ידי הסופר הרב [[ישראל אלפנביין]]. קטעים מהתיק פורסמו בקבוצות ווצפ, מה שעורר דיונים ופולמוסים. מתוך הפרסומים מובן כי ר' מענדל ומארגני הבריחה ובהם גיסו ר' [[דובער רובינסון]] ור' [[שמעון קצנלבויגן]] השיגו סכומי עתק כדי להוציא מאות משפחות חב"דיות מרוסיה. בפרסומים יש גם פרטים אודות ניסיון הבריחה של ר' מענדל עם הרב [[שמואל נוטיק]]{{הערה|[[שיחה:מנחם מענדל פוטרפס]]}}.

*בי"א תמוז תשפ"ג (לרגל חג הגאולה יב תמוז), פורסמו באתר אנש צילומים נוספים מתוך תיק ר' מענדל פוטרפאס{{הערה|[https://anash.org/soviet-file-on-chassidims-daring-escape-reveals-dramatic-chronicle/ מסמכי תיק ר' מענדל]}}. (אנ"ש)

*בי"ז תמוז תשפ"ג, פורסמו מסמכים נוספים מהתיק, ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2016, מהם עולה כי לאחר חקירות הצליחו החוקרים להוציא הודאה מר' מענדל, על פועלו בארגון הברחות החסידים דרך לבוב וצ'רנוביץ. אבל מספר שנים לאחר שיצא מברית המועצות, בוטל הגזר דין למפרע והוחלט שלא בגד במולדת וזאת בגין תלונתו משנת תשי"ח כי ההודאה הוצאה ממנו באמצעים בלתי חוקיים.

==צ'רנוביץ, סמרקנד==
לאחר השחרור פעל בתחומים רבים בערים בהם היה: [[צ'רנוביץ]] בה פעל עם ידידו ר' [[משה וישצקי]] וחסידים נוספים{{הערה|ר'[[שניאור זלמן ברגר]], ר' משה ויטבסקער, פרק יח - מהפכת המשוחררים ופרק כ מחתרת צ'רנוביץ}} וב[[סמרקנד]]{{הערה|ר' [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]]}}.
*אירגן פעילות מחתרתית לאנ"ש והתמימים
*פתח מקוואות
*פעל עם יהודים רבים

===התיחסות הרבי לר' מענדל בגלות רוסיה===

במהלך תקופת הגלות בסיביר ואחרי השחרור בעודו בגלות רוסיה, זכה להתייחסויות נדירות מהרבי:
[[קובץ:תשכד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[זאל הגדול]] (תשכ"ד)]]
*בשנת תשט"ז, הרב [[בן ציון שניאורסון]] גיסו של הרבי הריי"צ, הגיע לארצות הברית זמן קצר לאחר שיצא מרוסיה, ונכנס ל'יחידות' אצל הרבי. לאחר שיצא מ'יחידות', פגש אותו הת' שלום בער בן ר' מענדל פוטרפס, ושאלו אם מכיר את אביו. ר' בן ציון ענה בחיוב, והוסיף: הדבר הראשון שהרבי שאל אותי ב'יחידות' היה על אביך{{הערה|שם=בית משיח 1365|ר'[[ישראל אלפנביין]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1365 עמוד 57}}.
*באגרת ששיגר הרבי אל רעיית ר' מענדל, בעודו ברוסיה, כתב הרבי אודותו שורה של ביטויים נדירים ביותר:
"הוו"ח אי"א נו"נ רב פעלים ובעל מרץ, מטובי מקושרי רבותינו נשיאינו והולכי בדרכיהם, דרך הקודש יקרא לה, דרך החיים, בזה העולם המעשה היום לעשותם, הרמ"מ שליט"א וזוגתו מרת לאה שתליט"א"{{הערה|שם=בית משיח 1365}}.
*בהתוועדות י' שבט [[תשכ"ב]] הרבי תיאר את מעשי איש מסירות הנפש ברוסיה, כאשר הכוונה היתה לר' מענדל פוטרפס, אשר עוסק בהחזקת היהדות ובניית מקוואות ללא כל חשבונות ושיקולים אישיים{{הערה|[[תורת מנחם]] תשכ"ב, [[שבועון בית משיח]] גיליון 1365}}.

==מסמרקנד ללונדון==
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל עומד בחצר 770 בעת מעמד ה[[כפרות]] אצל הרבי, [[תשרי]] תשנ"ב]]

בשנת [[תשכ"ד]] קיבל אישור יציאה מרוסיה והיגר מ[[סמרקנד]] ל[[לונדון]] שם התגורר בנו ר' [[בערל פוטרפס]], ותוך זמן קצר הפך לאחד מחשובי העסקנים והמשפיעים בקהילת חב"ד המקומית, ועסק בהקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש במקום.

==המשפיע בתומכי תמימים כפר חב"ד==

בי"ט אייר [[תשל"א]] נפטר הרב [[שלמה חיים קסלמן]] משפיע של [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחודש וחצי לאחר מכן ממזכירות הרבי אמרו לר' מענדל שהרבי שואל אם יכול להגיע ל-770 לי"ב תמוז. ר' מענדל הגיע ל-770 לקראת י"ב תמוז, וביחידות הרבי הודיע על ההצעה שיתמנה למשפיע של תומכי תמימים כפר חב"ד, הורה לו לנסוע לארץ הקודש ולבקר במוסדות חב"ד ובמקומות הקדושים ולגבי התיישבות בארץ הקודש, אמר לו הרבי נדבר שנה הבאה{{הערה|ר' מענדל אמר לרבי כי מעולם לא כיהן כמשפיע והרבי הורה שבכל אופן יכהן כמשפיע בתומכי תמימים. ר' מענדל שאל מה ידבר עם התמימים והרבי השיב: אתה אדם חכם ותמצא מה לדבר איתם}}. כפי שהורה הרבי - נדבר שנה הבאה- לקראת י"ב תמוז [[תשל"ב]], הגיע ר' מענדל לרבי וביחידות הורה הרבי לכהן כמשפיע קבוע בתומכי תמימים בכפר חב"ד{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1367}}.

עם מינויו לתפקיד בשנת הלימודים [[תשל"ג]] רשם פרק חדש בהיסטוריה של ישיבות תומכי תמימים ב[[ארץ הקודש]], והתייחד בדרכו החינוכית והיה למשפיע נערץ על התמימים ואנ"ש ברחבי ארץ הקודש כולה.
בהתוועדויות הקדיש זמן רב לנושא ההתקשרות לרבי, מסירות מוחלטת לרבי, נסיעות לרבי - נושאים שלא היו במוקד העניינים בהתוועדויות בישיבות חב"ד בארץ הקודש.
בהתוועדויות שזר סיפורים ותיאורים חיים מהתקופה בה שהה בסיביר, כאשר מסיק מהכוחות שמשקיע מי שאין לו ברירה כמו אסיר, לכוחות שהחסידים והתמימים חייבים להשקיע כדי למלאת את רצון הרבי. התוועדויותיו קנו להם שם טוב, ואנ"ש והתמימים וגם מקורבים רבים נהרו להתוועדויות שלו, שנערכו בדרך כלל בזאל ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. גם כאשר הגיע לבית חיינו, נהג להתוועד שעות ארוכות עם קהל תמימים רחב.

הקדיש שעות רבות לשיחות בארבע עיניים עם תמימים, כדי להשפיע ולרומם אותם ברוחניות.

==לטובת הכלל==
במקביל לתפקידו כמשפיע המשיך הוא בהוראת הרבי בתפקידו כ[[שד"ר]] אותו היה ממלא בחודשים אלול - כסלו. במסגרת תפקידו זה היה נוסע ל[[ארצות הברית]] לגיוס כספים עם השד"ר הרב [[שמואל דוד רייטשיק]].
[[קובץ:מאיר בליז'ינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|280px|ר' מענדל מתוועד יחד עם ר' מאיר בליז'ינסקי]]
בד בבד עם תפקידו בישיבה לאחד מראשי העסקנים החב"דיים, ופעל נמרצות למען [[כפר חב"ד]] ובפרט למען ישיבת תומכי תמימים ו[[בית רבקה כפר חב"ד]] בה היה חבר הנהלה. ייסד את [[חיידר אידיש]] בכפר חב"ד. בשנת [[תשל"ד]] קיבל מכתב בו כתב לו הרבי ברכה (תוכן) {{ציטוטון|בעבודת הקודש בתומכי תמימים ובכפר חב"ד}}, כש (גם) בו ראה כהסכמה מהרבי להתעסק בענייני הכפר{{הערה|ר'[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] חלק ו' ע' 304}}. כמו כן מסופר שהייתה לו הוראה מהרבי "לדחוף את האף" בכל ענייני חב"ד בארץ ולפעול מה שצריך{{הערה|מכתבי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}}.

כשהרב [[גרשון דב שיף| (בורקע) שיף]] חזר מחצרות קודשינו עם הוראה ברורה להקים ולייסד מוסד לעולים שהגיעו מרוסיה, עמד לימינו לעזר והתמנה להיות חבר הנהלה במוסדות ישיבת הבוכרים עד פטירתו.

כמו כן היה מאלו שפעלו רבות למען [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]].

==אחרי כ"ז אדר וג' תמוז==
לאחר [[כ"ז אדר]] ו[[ג' תמוז]], על רקע ההעלם והסתר שהופיעו אז ואפפו את עדת החסידים, זהרה דמותו החסידית של ר' מענדל ואמונתו והתקשרותו האיתנים

===התייחסותו למצב ההעלם והסתר===
מצבו הבריאות של הרבי (לעיני בשר) נגע ללבו של ר' מענדל וגרם לו באופן טבעי לחוסר בקו השמחה{{הערה|שם=בית משיח 560|מפי תלמידו ר' [[שלום בער רייכמן]] - [[שבועון בית משיח]] גליון 560}}. הוא היה יושב באותה תקופה כשעיניו זולגות דמעות. כמעט ולא היה יכול לדבר, רק חזר שוב ושוב בתפילה לרבונו של עולם: מוכרחים שהרבי יהיה בריא! לא בסוד ולא ברמז ולא בדרש, אלא בפשט פשוט, לעיני בשר שלנו!{{הערה|שם=גינזבורג|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}}. באותה תקופה היה הוא אומר בתכיפות תהלים תוך קינוח דמעותיו המרובות במטפחתו{{הערה|מפי ר' [[זושא פויזנר]]}}. מאידך הוא לא פסק לעודד ולקרוא לכולם לא להתפעל ולא להתרשם. ללכת קדימה בראש מורם, בדרך בה מורה לנו הרבי{{הערה|שם=גינזבורג}}.

לאחרי תשרי [[תשנ"ג]] כשהרבי החל לצאת ל{{ה|מרפסת}} התבטא ר' מענדל: {{ציטוטון|אי אפשר להבין כלום. כל יום יש גילויים חדשים}}{{הערה|שם=בית משיח 560}}.

ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] [[שבת מברכים]] [[טבת]] תשנ"ג התוועד ר' מענדל ב-770 עם אברכים ובעלי בתים מאנ"ש ואמר שכל אחד צריך לקבל על עצמו איזה ענין בקשר למצבו של הרבי. כשאחד הבעלי בתים שאל אותו מה הוא מקבל על עצמו, ענה לו ר' מענדל שהוא לקח על עצמו ללמוד מסכת ביצה, דבר שהיה קשה לו בגשמיות בשנים ההן{{הערה|שם=בית משיח 560}}.

כשבועיים אחרי ג' תמוז התוועד ר' מענדל בישיבה בכפר ולמרות שעיניו זלגו דמעות, וכמעט לא דיבר מאומה, הוא אמר משפט אחד עליו חזר שוב ושוב: {{ציטוטון|הוא, היצר הרע, רוצה ש"ניפול" ליאוש ולמרה שחורה - לא ולא! בשום אופן לא "ניתן" לו! זאגט א ניגון, א פריילאכן ניגון!, פריילעכער, פריילעכער!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[שבועון בית משיח]] גל' 40}}. הוא היה חוזר ומצטט את דברי רש"י על הפסוק "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"{{הערה|דברים יח, יג}} - "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות"{{הערה|שם=בית משיח 560}}.

בחודש סיון תשנ"ה, זמן קצר לפני פטירתו של ר' מענדל, שאלו נכדו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בקשר להדפסת ספרי ה[[לקוטי שיחות]] המתורגמים אותם לא רצה בשום אופן להדפיס בלא התואר "שליט"א" על הרבי, אך הדבר היה כרוך בקשיים ולחצים גדולים. למשמע השאלה נענה ר' מענדל מיד{{הערה|לאחר יום שלם בו לא הוציא אף מילה מהפה עקב מצבו הבריאותי למרות נסיונות הדיבוב של נכדו בנושאים שונים}}: {{ציטוטון|צריכים לצפצף על העולם ולכתוב שליט"א}}. כעבור כמה רגעים של מחשבה המשיך ר' מענדל ואמר: {{ציטוטון|ואם אפשר לפעול בצורה שלא תהיה מריבה - בוודאי טוב}}. בעקבות כך מצא הרב ליברוב פתרון להדפיס את הספרים עם התואר שליט"א ובשער הספר לציין: "תהא שנת נפלאות דגולות"{{הערה|באריכות ובפירוט ראו בכתבה 'מכון לוי יצחק - רעיון טוב ונחוץ' ב[https://drive.google.com/file/d/1l2qgPkMKIw02C2_uCXr1mqxaPKosSy99/view?usp=sharing קובץ 'וירם קרן משיחו'] (ע' 27 - 31)}}.

===נסיעה לרבי לתשרי ולקבוצה===
[[קובץ:6426e5b8892f5 1680270776 news main gallery.jpg|ממוזער|התוועדות חסידית בישיבה בכפר. לצד ר' מענדל נראה תלמידו המובהק הרב [[לוי יצחק גינזבורג]]]]
לקראת [[חודש תשרי]] [[תשנ"ג]], חודש החגים הראשון אחרי [[כ"ז אדר]] התוועד ר' מענדל עם התמימים ואנ"ש בישיבה בכפר במשך כחמש שעות, תוך שדבריו נקטעים בבכיות ותפילות שיתבטלו המניעות והעיכובים{{הערה|בין דבריו באותה התוועדות התבטא: "סבלנו כבר די והותר, שישה חודשים ויותר, ועד מתי?! וכבר אי אפשר" וכו' וכו'}}. יחד עם זה, עורר והדגיש שאנו מצידנו חייבים "לעשות כלים" - [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] כמו שהיינו רגילים כל שנה, וה"כלים" הם עצמם "ימשיכו אור" ויזרזו את ההתגלות של הרבי. דבריו של ר' מענדל הועלו על הכתב ע"י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] ופורסמו לכלל אנ"ש במדור 'דעות' ב[[שבועון כפר חב"ד]] ועוררו הדים. נקודה נוספת שהשמיע ר' מענדל{{הערה|בקשר לנסיעת תלמידי קבוצה תשנ"ג לרבי}}, היא שגם כשאנחנו רואים את הרבי, איננו מבינים ברבי - "אנחנו מבינים ברבי כמו שעז מבינה בבן אדם, לכן, צריך לנסוע לרבי גם אם לא רואים ושומעים"{{הערה|מפי הרב [[אלעזר וילהלם]] ב[https://chabad.info/special/846108/ ראיון לשבועון בית משיח]}}. ר' מענדל עצמו היה בין החסידים המבוגרים הבודדים שהגיעו מ[[ארץ ישראל]] ל- 770 עוד בתחילת תשרי תשנ"ג.

ביחידות ו[[חלוקת דולרים]] שקיים הרבי ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]] הושיט הרבי באורח נדיר את ידו ונתן דולר לר' מענדל, מלבדו כלל העוברים הושיטו את ידיהם ולקחו את הדולר מידו של הרבי{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1k5KtvQIZGhihNoWNVCaqK-OI7-FIcPoN/view?usp=sharing מתוך סרט הוידאו] {{וידאו}}.}}.

גם לאחר ג' תמוז, לקראת תשרי [[תשנ"ה]], הביע ר' מענדל עמדה תקיפה אודות הצורך בנסיעה לרבי גם במצב הנוכחי. בדיונים של הנהלת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] כאשר הוצע לקצר את שהות תלמידי ה[[קבוצה]] ב-770 הזדעק ר' מענדל: "שנה שלימה! אף לא דקה אחת פחות!"{{הערה|מפי תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] - בית משיח גל' 47, ובוידאו 'התוועדות ה1000 הרב לוי"צ גינזבורג: ר' מענדל אמר על ראשי הישיבה "טרפה'דיק מתנגדים"' בערוץ היוטיוב משיח וגאולה דקה 7:23.}}. כמו כן הוא נשאל אז ע"י תלמידו הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] האם אפשר לומר בשמו שגם עתה לאחרי ג' תמוז צריך לנסוע לרבי לתשרי. למשמע ניסוח השאלה הזדעק ר' מענדל: "מה? ה''''צריך''' לנסוע'? '''מוכרחים''' לנסוע!" ר' מענדל עצמו החל בנסיעה לרבי לקראת תשרי תשנ"ה אך מסיבות בריאותיות נעצר הוא באמצע הדרך ב[[אנגליה]] אצל משפחתו שם שהה עד פטירתו.

===עידוד וחיות בענייני משיח===
על לשונו של ר' מענדל היה שגור תמיד הניגון "[[חיילי אדוננו|חיילי אדוננו משיח צדקנו]]"{{הערה|הרב [[לוי יצחק גינזבורג]] - בית משיח גל' 187}}.

בקיץ תשנ"ב ניגש אליו התמים [[יצחק אקסלרוד]] ושטח בפניו את זעזועו מדיבורים קרירים וציניים שנשמעו מפי מכובדי אנ"ש כלפי אמונת החסידים ור' מענדל נענה: "זה בא מהשכלה בלי עבודה"{{הערה|מפי הרב יצחק אקסלרוד, בית משיח גל' 1317}}.

לקראת [[י' שבט]] תשנ"ג, בשעה שהיו שניסו להכשיל את מעמד ה[[סאטעלייט]] ושידורו בארץ הקודש כשהם מכנסים לשם כך אסיפת רבנים, פנה לר' מענדל תלמידו ר' [[בצלאל קופצ'יק]] וביקש שיבוא לאסיפה להביע את דעתו החיובית לקיום האירוע. בתחילה התנגד בתוקף ר' מענדל להשתתף בכלל באסיפה באומרו שאינו מוכן לשהות עימם באותו חדר, אך אחרי שגויס ה'עשה לך רב' שלו ר' [[זאב קסלמן]] שהגיע לביתו וביקש וציווה עליו שבכל זאת ילך לאסיפה נעתר ר' מענדל והגיע למקום והשמיע למשתתפים דברים חריפים באומרו התנגדותם מגיעה מחששם ופחדם 'שמא לא' שזה ממש אפיקורסות, שהגדלות שלהם מתבטאת בהטלת ספיקות וקרירות, עניינו של עמלק, בענין משיח. הוא אף אמר אז שדעתו של הרבי במקרה שכזה ידועה שהרי הרבי אומר ש'צריך לילך עם המפלגה החרדית ביותר' וגם בנידון דידן כשיש שני קבוצות צריך ללכת עם החרדי ביותר, וזה לא הקבוצה המתנגדת לעניין וכו'{{הערה|ראה בפרוטרוט ב'מחאתו החריפה של ר' מענדל בקובץ [https://drive.google.com/file/d/10wED7xIYD8LLT9ENTRRcdgIekXQCOXKl/view?usp=sharing העובדות שמאחורי הסאטעלייט] ע' 50 - 52}}.

בשיחה עם ר' [[יחזקאל סופר]] ור' [[טוביה פלס]] בחורף תשנ"ג גילה את דעתו על ה'רציונאליסטים' הדואגים כביכול ל"הצלת כבודו של הרבי" מבזיון על ידי פרסום ענייני משיח וכו': "אל תנסה להבין אותם, אני מכירם היטב, אלו אפיקורסים ימ"ש! מי שמקרר התפעלות של יהודי המאמין בביאת המשיח הרי הוא מתנגד ו . .". ור' מענדל אף הוסיף ואמר להם שאפשר לפרסם את הדברים בשמו{{הערה|עדות ר' [[יחזקאל סופר]] ב'מכתב לידיד שהחמיץ' - י"א ניסן תשנ"ג}}.

בכינוס אנ"ש ב[[כ"ח ניסן]] תשנ"ג להתחזקות בענייני משיח הכריז ר' מענדל את הכרזת הקודש [[יחי אדוננו]]{{הערה|עפ"י סרט הוידאו, דיווח בעיתון הגאולה גל' מס' 27 (כ' אייר תשנ"ג) ע' 3}}.

במכתבו של תלמידו ר' [[שלום בער רייכמן]] מ[[אייר]] [[תשנ"ג]] מתוארים דבריו של ר' מענדל בתגובה למה שסיפר לו על ר' [[אמיר רוזן]], תלמיד קרוב של ר' מענדל שלמד אז ב-770, שסועד סעודות שבת בבית הרב [[יואל כהן]] - מנושאי דגל הפצת בשורת הגאולה וזהותו של משיח באותם ימים. הדבר היה לר' מענדל לשמחה, ואמר: {{ציטוטון|אם כן, הרי שהוא מ"המשיחסטים" - יש לי נחת מאתו, יש לו זכרון טוב ויוכל לקבל ממנו הרבה}}. בהתוועדות בישיבה בכפר בחודש אייר [[תשנ"ג]] התוועד אחד המשפיעים{{הערה|כנראה הכוונה לרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]}} וכשעה לאחר תחילת ההתוועדות בא ר' מענדל ממנוחה בחדרו וישב בצד כשמקשיב בעונג גלוי לדברי המשפיע שנאמרו מתוך התלהבות עצומה בענין "יחי אדוננו" ועל כך שזה בא מתוך התפילה{{הערה|ממכתבו של ר' [[שלום בער רייכמן]] - נדפס בבית משיח גל' 187}}

גם אחרי ג' תמוז המשיך ר' מענדל לדבוק בהכרזת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" אחרי התפילות, וכדי להראות זאת לאנשים שהיו מסופקים בכך הוא אמר זאת לא פעם בקול רם{{הערה|מפי רש"ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג, ועוד}}. כשאחד האברכים אמר לו שיש וויכוחים האם להכריז "יחי" או לא השיב ר' מענדל נחרצות שמי שהרבי חי אצלו צריך הוא לומר "יחי"{{הערה|רש"ב רייכמן (בית משיח 560), הרב לוי יצחק גינזבורג}}.

באותה תקופה כשהכריזו "יחי" היה ר' מענדל נעמד מלא קומתו ועונה זאת למרות שבשאר התפילה לא היה יכול לעמוד במקומות שונים מפאת חולשתו. באחד הימים הגיע אחד מה[[ר"מ]]ים בישיבה בכפר לר' מענדל וניסה "להסביר" לו עד כמה כביכול הענין של "יחי" מרחק יהודים וכו'. ר' מענדל שתק כל העת עד שהלה סיים את דבריו ואז השיב לו, שכאשר מישהו היה מתווכח עם ר' [[אבא פליסקין]] הוא היה שותק ושומע עד הסוף ואז אומר: "אבל אני איני מסכים איתך" ללא הסברים נוספים, "כך גם אני אומר לך: "אינני מסכים איתך""{{הערה|שתי סיפורים אלו מפי א' התמימים - בית משיח גל' 158}}.

אחרי ג' תמוז, כשרצו לתרום שלט 'יחי' לקירות הזאל בישיבה בכפר חב"ד{{הערה|השלט היה תלוי עשור שנים על קירות הזאל.}}, שאלו את ר' מענדל האם להוסיף לפני "ובקרוב נזכה ליחי…" וכדומה מפני חילוקי הדעות, ענה: {{ציטוטון|לא! לא להוסיף, לא לגרוע ולא לשנות!}}{{הערה|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]] חלק ד', בהקדמה.}}.

===אהבה בין החסידים ושלילת מחלוקת===
בתקופה זו של העלם והסתר בה גברו חילוקי הדעות הדגיש ר' מענדל כמה פעמים את ההכרח הגמור שתשרור אהבה ואחדות בין חסידים.

הוא ציטט אז ועורר רבות על דברי אדמו"ר הזקן "ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם".

בהזדמנות מסויימת כשנשאל על המחלוקות בנושא המשיל על כך משל מדוב שהיה זולל דבש עד שבעליו טיכסו עצה להעמיד ענף שיצליף בפניו של הדוב כל פעם שיתקרב ואכן כשהתקרב הצליף בו הענף והוא פנה לעסוק במריבות עימו עד שהותש ונפל, והנמשל שכ[[נסיון]] מעמידים לנו מנגד מרגיז שהמלחמה והמריבה עימו תסיח את דעתנו מהדבש והעניין העיקרי{{הערה|בשם ר' [[חיים יצחק כהן]] ששמע זאת ממנו באנגליה אחרי ג' תמוז}}.

==פטירתו==
לקראת [[חודש תשרי]] תשנ"ה היה בדרכו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], כשעצר לתחנת ביניים בעיר לונדון כדי לאסוף כספים לתומכי תמימים, חש שלא בטוב, ונשאר שם אצל בנו. בחג הפסח עבר אירוע מוחי וב[[ד' תמוז]] [[תשנ"ה]] נפטר ושם מנוחתו כבוד.

==תיעוד תולדותיו וסיפוריו==
לאחר פטירתו, פורסמו ב[[שבועון בית משיח]], מספר סדרות של זכרונות וסיפורים הקשורים בדמותו החסידית על ידי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].

כמה שנים לאחר מכן יצא לאור על ידי הרב [[אליהו וולף]] ספר בשם "ר' מענדל" שבחלקו התבסס גם על כתבות אלו. הספר גרר ביקורת מצד כמה מתלמידי ר' מענדל שאינו משקף את שיטתו בדבר ה[[אמונה]] ב[[הרבי כמלך המשיח|רבי מלך המשיח]] והכרזת [[יחי אדוננו]].

הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] הוציא ספר בשם "המשפיע" ובו סיפורים לדמותו של ר' מענדל וסיפורים מפיו. כמו כן בסדרת הספרים שכתב הרב גינזבורג בשם [[פניני התניא]], הכניס סיפורים ומשלים רבים מפיו של ר' מנדל.

בשנת [[תשפ"ב]] פירסם הרב [[דוד זקליקובסקי]] ספר אלבומי קטן באנגלית בשם 'My Gulag Life: Stories of a Soviet Prisoner' (חיי הגולאג שלי: סיפוריו של אסיר סובייטי), המאגד סיפורים ומשלים מר' מענדל בתוספת רשמים ביוגרפיים ומסמכים מקוריים מאת העורך, בהגהת המשפחה ותלמידים.

בשנת [[תשפ"ג]] נחשף{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1365.}} כי בקרוב יצא לאור ספר חדש ומקיף אודות ר' מענדל, שנקרא בשם 'ר' מענדל'.
בהוצאת הרב [[יוסף יצחק קרץ]] ובעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]]. ומאז החלו להתפרסם פרקים מתוך הספר על גבי השבועונים [[בית משיח]] ו[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]].

בשנת [[תשפ"ד]] לכבוד יום היארצייט שלו, יצא לאור ספר חדש בהוצאת [[ממ"ש]] בשם ר' מענדל פוטרפס.{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%A1&diff=prev&oldid=701549 ספר חדש: 'ר' מענדל פוטרפס']}}

[[קובץ:ספר 'ר' מענדל פוטרפס'.jpeg|שמאל|ממוזער|הספר 'ר' מענדל פוטרפס', בהוצאת [[ממ"ש]]]]
===לילדים===
הסופר והמאייר [[מנחם תעיזי]] פירסם בשנת [[תשס"ח]] ספר קומיקס 'מה שספר לי אבא' מסיפורי ר' מענדל ומשליו, אחרי שפורסם בהמשכים בגיליון [[תורתך שעשועי]].

בשנת [[תשפ"א]] פירסמו הסופר אוהד בר סלע והמאייר שניאור זלמן פרקש שני כרכי קומיקס בשם 'קומיקס של התקשרות' בהוצאת [[ממ"ש]].

==תלמידיו==
בין תלמידיו ומושפעיו המפורסמים: הרב [[משה נפרסטק]], הרב [[שי סוקניק]], הרב [[שלמה זלמן לנדא]], הרב [[טוביה בולטון]], הרב [[עוזר אלפרוביץ']], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מנחם מענדל גורביץ]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסף בייזר]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[עופר מיודובניק]], הרב [[זמרוני ציק]], הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[משה אורנשטיין]], הרב [[שלום דובער קסלמן]], הרב [[זאב קסלמן]], הרב [[בצלאל קופצ'יק]], הרב [[שלום דובער רייכמן]], הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], הרב [[מיכל וישצקי]], הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], הרב [[צבי ונטורה]], הרב [[חיים פויזן]], ועוד רבים.

==משפחתו==
אביו, הרב מנחם מענדל - נפטר כ"ה ניסן תרס"ו.
אמו, מרת מריאשא באדנא - נפטרה ה' מנחם אב תשי"ח.
* סבו, הרב [[חיים פוטרפס]]
* רעייתו מרת לאה, בת ר' [[בן ציון רובינסון]] - נפטרה ב[[ה' בכסלו]] [[תשס"ג]] טמונה בבית החיים ב[[לונדון]]
* אחיו, הרב [[הענדל ליברמן]] - צייר חסידי

;גיסיו:
*גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]
*גיסו הרב [[בן ציון שמטוב]]
*גיסו הרב [[יהושע קארף]]

;ילדיו:
לר' מענדל היו ששה ילדים ארבעה מהם נפטרו בילדותם - בימים הקשים ברוסיה הסובייטית:
* בתו, מרת דאברושא אשת הרב [[חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב]]. נהרגה בתאונה דרכים ב[[ח' אלול]] [[תשל"א]], בהשאירה 11 יתומים. ר' מענדל ורעייתו התמסרו לגידול ילדיה.
* בנו, הרב [[שלום דובער פוטרפס|שלום דובער (בער'ל) פוטרפס]] - בעבר חבר הנהלת מוסדות חב"ד בלונדון, עבר בשנת [[תשס"ח]] ל[[קראון הייטס]].
* בנו, לייבל - נפטר בילדותו.
* בנו, אברהם - נפטר בילדותו.
* בתו, רחל - נפטרה בילדותה.
* בתו, אלטע - נפטרה בילדותה.

==לקריאה נוספת==
[[קובץ:המשפיע ר מנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיסק המשפיע ר' מענדל]]
* '''ר' מענדל''' - תולדות אמרות ו[[סיפור]]ים. מאת [[אליהו וולף]] ורעיתו דינה (א. ד. פייגלסון). בהוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]] ([[תשנ"ט]]).
* '''המשפיע''' - סיפוריו של ר' מענדל. מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[הוצאת ופרצת]].
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], לפי מפתח שמות עמוד תמב
*הרב [[ישראל אלפנביין]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1387, שיעורי התניא של ר' מענדל פוטרפס
* [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* צבי הירש רודרמן, '''המשפיע ר' מענדל''', דיסק צפיה (36 דקות) ובו תיעוד מאורחות חייו: תפילה, אמרות והדרכות, הוצאת [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]], ד' [[תמוז]] [[תשס"ז]] (במלאת 12 ל[[הסתלקות]]ו של ר' מענדל).
* '''גם יראה וגם חכמה''' - דמותו של המשפיע הרמ"מ פוטרפס, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 674.
* ר' מענדל - ספר קומיקס על תולדות חייו וסיפוריו המסעירים [[הוצאת אורות]]
*'''איש מסירות הנפש, השמחה והאמונה''', הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב ישראל יצחק זלמנוב, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 121–132.
*[[זלמן רודרמן]], ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 203–215.
*'''גזר הדין:עשר שנים בסביר בגין בגידה במולדת''' - קטעים מתיק החקירה שלו במאסר הקומוניסטי. [[עיתון כפר חב"ד]] מספר 2016, י"ז בתמוז תשפ"ג.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A8%27%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C%20%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%A1 תגית: המשפיע ר' מענדל פוטרפס]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/פוטרפס_לאחר_פטירה.pdf תולדות המשפיע ר' מענדל פוטרפאס ע"ה]''' פורסם בתמוז תשנ"ה ימים ספורים לאחר הפטירה
*ר' [[ישראל אלפנביין]], שבועון בית משיח, [https://chabadpedia.co.il/images/6/62/טעימה_מספר_חדש_ר_מענדל_פוטרפס.pdf הצצה לספר החדש: תולדות ר' מענדל], תמוז תשפ"ג
*ר' [[ישראל אלפנביין]], [https://chabad.info/magazine/1035141/ פרק מתוך ספר לדמותו של המשפיע, בעריכת הרב ישראל אלפנביין] {{אינפו}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/96/הרבי_מליובאוויטש_מספר_על_ר'_מענדל_פוטרפס.mp3 הרבי מספר על ר' מענדל] {{צליל}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54847 ר' מענדל מתוועד ב-770] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_42.html גלרייה בלעדית: תיעוד מחייו של המשפיע ר' מענדל פוטרפס]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[https://col.org.il/news/143255 סרט תיעודי על ר' מענדל]''', שניאור זלמן ליברמן תשפ"ג {{וידאו}}{{COL}}
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2243641 המכתב נשלח בכוח המחשבה]''' - ראיון עם הרב [[יוסף יצחק ליברוב]] בתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39509 ר' מיכל וישצקי מספר על ר' מענדל], באתר {{col}}.
* [https://col.org.il/news/163115 סיפורים לא ידועים מהמשפיע: התשורה בחתונת אליטוב - אצרף] {{חב"ד און ליין}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105110 תמונות מחייו] של ר' מענדל {{תמונה}} {{COL}}
*'''[https://anash.org/the-man-who-would-not-be-a-tzaddik-in-peltz/ The Chosid Who Would Not Be a “Tzaddik in Peltz"]''' (החסיד שלא היה צדיק בפרווה - באנגלית) {{אנש}}
*'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/המשפיע-ר-מענדל-פוטרפס/ המשפיע - ר' מענדל]''' אתר קרוב אליך שבת פרשת ויגש תשפ"א. (טקסט)
*'''[https://col.org.il/news/130013 האיש שלא נכנע: קורות חייו הסוערים של המשפיע ר' מענדל פוטרפס - חלק ראשון] {{*}} [https://col.org.il/news/130399 חלק שני] {{*}} [https://col.org.il/news/130448 חלק שלישי]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/144905 ההקלטה שנחשפה מההתוועדות של ר' מענדל]''', התוועדות שהתוועד בי' שבט תש"מ, תמלול והאזנה {{COL}}
* "Derher "[https://derher.org/wp-content/uploads/54-Adar-5777-05.pdf A Living Legend" – Reb Mendel Futerfas] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/07/blog-post_5.html ר' מענדל זועק: מוכרחים להתפלל באריכות! • מיוחד]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}
*[https://col.org.il/news/148022 הלוליין על החבל: הקלטה נדירה בקולו של ר' מנדל פוטרפס{{אודיו}}{{col}}]
===מסמכים מארכיון הק.ג.ב., אודות ר' מענדל פוטרפאס===
* [https://col.org.il/news/140633 תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס וגם תמונת ר' מענדל פוטרפס בעת מאסרו] {{col}}
*קטעים מתיק החקירה כפי שפורסמו בתמוז תשפ"ג [[שיחה:מנחם מענדל פוטרפס]]
*[https://anash.org/soviet-file-on-chassidims-daring-escape-reveals-dramatic-chronicle/ מסמכי תיק ר' מענדל נחשפים] (אנ"ש)
*[https://col.org.il/news/146440 מסמכים מתוך תיק החקירה של המשפיע, איש מסירות הנפש, נחשפים לראשונה] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פוטרפס, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בצ'רנוביץ']]
[[קטגוריה:צוות ישיבת הבוכרים]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:משפחת רובינסון]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ח]]
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]

אוזניים לשמוע (את"ה העולמי)

2025-03-02T04:41:45Z

ניו:

[[קובץ:לשמוע.jpg|ממוזער|סמליל התוכנית]]
'''אוזניים לשמוע''' הינה תכנית הסכת שבועית (פודקאסט) המופקת על ידי ארגון [[את"ה העולמי]], ומיועדת בעיקר לתלמידי [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]].

התכנית עוסקת בתחומים הסובבים את עולמו של הבחור החב"די, שיחותיו והוראותיו של [[אדמו"ר שליט"א|הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א]], ובדגש על עניני [[גאולה ומשיח]] ותקופתנו המיוחדת עליה הכריז הרבי ש[[דבר מלכות י"ט כסלו|כבר נמצאים בימות המשיח]].

==אודות התכנית==

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] הוחלט בארגון את"ה על הפקת תכנית הסכת שבועית (פודקאסט), המיועדת להאזנה בזמנם הפנוי של התלמידים (בשונה מתכנית הוידאו שהצריכה גישה למחשב, או ארגון של הקרנה מסודרת), וכוללת ראיונות ודיאלוגים מעוררים עם רבנים ומשפיעים מהשורה הראשונה של ישיבות 'תומכי תמימים' בארץ ובעולם.

שם התכנית - 'אוזניים לשמוע' - מביא לידי ביטוי את שלושת ערוצי הפעולה העיקריים של את"ה העולמי: '''לב לדעת''' - מבצעי לימוד בגאולה ומשיח במשך חדשי השנה, '''עיניים לראות''' - תוכניות וידאו חודשיות, '''ואזניים לשמוע''' - תכנית השמע השבועית{{הערה|[https://chabad.info/news/995369/ בשורה לעולם הישיבות בחב"ד: תוכנית שמע שבועית לתמימים] {{אינפו}}}}.

משך זמן התכנית הוא בדרך כלל כ-30-40 דקות, והיא עולה לטלמסר של הארגון מידי יום שלישי בערב.

==צוות התכנית==

* הרב [[מנחם מענדל ששון]] - הנחיית תוכנית
* הת' אהרן יעקבאוויטש - עריכת תוכנית

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://drive.google.com/drive/folders/1_WFIIWAIPHP-ygRWSDML96b-WL9HsI67 לתיקיית גוגל דרייב עם כל הפרקים - לחץ כאן]''' {{צליל}}, באתר גוגל דרייב.
* '''[https://chabad.info/moshiach/1103522/ "אוזניים לשמוע": 30 תוכניות ספוגות ברוח של אמונה וגאולה]''' {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/995369/ בשורה לעולם הישיבות בחב"ד: תוכנית שמע שבועית לתמימים] {{אינפו}}
* '''[https://chabad.info/video/1106162/ "אוזניים לשמוע": התמימים אומרים תודה על 30 תוכניות] {{וידפו}}

;פירוט התוכניות וקישורים להאזנה באתר חב"ד אינפו:

{{טורים|תוכן=
*'''[https://chabad.info/news/995567/ פרק א' - הנסיעה לרבי]''', הרב [[בנימין גנדל]], [[ח' באלול]] [[תשפ"ג]].
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/997264/ פרק ב' - קונטרס בית רבינו שבבבל, חלק א]''', הרב [[משה קורנוויץ]], [[י"ג באלול]] תשפ"ג.
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/999597/ פרק ג' - קונטרס בית רבינו שבבבל, חלק ב]''', הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]], [[כ' באלול]] תשפ"ג.
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/1002541/ פרק ד' - תקיעות מפיו של משיח]''', הרב [[דוד לייב אופן]], [[כ"ו באלול]] תשפ"ג.
*'''[https://chabad.info/news/war/1019493/ פרק ה' - חיילי מלך המשיח בחזית התקיפה בלבנון]''', הרב [[שלמה רסקין (צפת)]], [[ג' בחשוון]] [[תשפ"ד]].
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/1021178/ פרק ו' - שלוחי הקודש במערכות ומלחמות ישראל]''', הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], [[י' בחשוון]] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1022915/ פרק ז' - המסר של המלחמה – "הגיע זמן גאולתכם"]''', הרב [[נחמיה גרייזמן]], [[י"ז בחשוון]] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/1025726/ פרק ח' - השליחות היחידה – קבלת פני משיח צדקנו]''', הרב [[שלום בער שמולביץ]], [[כ"ה בחשוון]] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/1028940/ פרק ט' - והניף ידו" – חודש כסלו תשנ"ג]''', הרב [[אלעזר שמחה וילהלם]], [[ב' בכסלו]] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/1031059/ פרק י' - עתיד משיחנו להתכסות וישוב ויתגלה]''', הרב [[דוד אהרון נוטיק]], [[י"א בכסלו]] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/moshiach/1036165/ פרק י"א - חב"ד? לימוד ענייני גאולה ומשיח!]''', הרב יוסף יצחק סגל, [[כ"ד בכסלו]] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/1038276/ פרק י"ב - שיירת הטנקים "ברוך הבא מלך המשיח"]''', הרב [[שמריה הראל]], [[א' בטבת]] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/1041659/ פרק י"ג - פעולת החסידים לגילוי הרבי כמלך המשיח]''', הרב [[מנחם מענדל ווילשאנסקי]], [[ח' בטבת]] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/1043249/ פרק י"ד - שיחה מרתקת על קבלת המלכות]''', הרב [[שלום דובער וולפא]], [[י"ד בטבת]] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/moshiach/1046862/ פרק ט"ו - וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם!]''', הרב [[בצלאל קופצ'יק]], [[כ"ט בטבת]] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/moshiach/1049200/ פרק ט"ז - התקשרות לרבי כמלך המשיח]''', הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], [[כ"ט בטבת]] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/1051307/ פרק י"ז - תפילה של ימות המשיח]''', הרב [[יוסף יצחק בקשי]], [[חמשה עשר בשבט]] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/moshiach/1053873/ פרק י"ח - פסק דין - הרבי מלך המשיח]''', הרב [[יצחק ליפש]], [[כ"ה בשבט]] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/moshiach/1058469/ פרק י"ט - "העולם הוא שלנו" - הקו המנחה לגאולה]''', הרב [[גדליה אקסלרוד]], [[י' באדר א']] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/moshiach/1061321/ פרק כ' - קונטרס פורים קטן תשנ"ב]''', הרב [[אסף חנוך פרומר]], [[כ"ג באדר א']] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/moshiach/1063996/ פרק כ"א - מטה משיח שבכל אחד]''', הרב [[שמואל הנדל]], [[ג' באדר ב']] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/moshiach/1075758/ פרק כ"ב - אנא נסיב מלכא משיחא]''', הרב [[שמעון וייצהנדלר]], [[ד' בניסן]] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/1077722/ פרק כ"ג - נולד מושיען של ישראל - פארבריינגען הכנה לי"א ניסן]''', הרב [[שמעון יהודה פיזם]], [[ט' בניסן]] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/1082315/ פרק כ"ד - א משיחדיק'ע'ר איד]''', הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], [[כ"ז בניסן]] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/moshiach-rebbe/1084843/ פרק כ"ה - נוער ללא פשרות]''', הרב [[ישראל נחמן לרנר]], [[ח' באייר]] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/1093131/ פרק כ"ו - משיח במרכז ההתקשרות]''', הרב [[יצחק אקסלרוד]], [[כ"ז באייר]] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/moshiach/1095650/ פרק כ"ז - דבר מלכותך ראו בניך]''', הרב [[יוסף חיים גינזבורג]], [[י' בסיוון]] תשפ"ד.
*'''[https://drive.google.com/file/d/1X0DfLsHxgo-jxcuIGZRtTQIZWGMOKDDx/view?usp=sharing פרק כ"ח - תלמידי התמימים בדרא דמשיחא - תפקיד התמימים בדור השביעי לקראת ג' תמוז]''', הרב [[חיים הלל שפרינגר]], [[כ' בסיוון]] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/moshiach/1099557/ פרק כ"ט - "יחי אדוננו"]''' הרב [[יוסף יצחק אופן]], [[כ"ח בסיוון]] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/moshiach/1101698/ פרק ל' - רגעי האמונה הטהורה בג' תמוז תשנ"ד]''', הרב [[שלמה הלפרן]], [[ג' בתמוז]] תשפ"ד.
*'''[https://chabad.info/video/1129430/ פרק ל"א - אלול של גאולה]''', הרב [[לוי יצחק ניסלביץ]] משפיע דישיבת חח"ל צפת קטנה, אלול תשפ"ד
*'''[https://chabad.info/video/1132974/ פרק ל"ב - עשר גלויות גלתה ליובאוויטש]''', הרב [[שניאור זלמן ברגר]], אלול תשפ"ד
*לג – '''קונטרס בית רבנו מזווית אישית'''
*לד – '''ג' מוחין בעצם – הדרכה מעשית'''
*לה – '''קער א וועלט בשליחות הפרטית'''
*לו – '''צמצום לאו כפשוטו בדור הגאולה'''
*לז –'''קבלת המלכות אז ועכשו'''
*לח – '''היכרות עם עיקר עניינו של משיח'''

}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]
[[קטגוריה:את"ה העולמי]]
[[קטגוריה:תוכניות שמע חב"דיות]]

אור אבנר

2025-02-25T06:29:13Z

ניו:

קרן '''אור אבנר וחנה''' הינו ארגון פילנטרופי שנוסד על ידי הנגיד ר' [[לוי לבייב]] בשנת [[תשנ"ד]] בתיאום עם [[מרכז לעניני חינוך]], במטרה להחליף את ארגון [[עזרת אחים]], בארגון פעילות [[שליח|השלוחים]] במדינות [[ברית המועצות]] לשעבר.

קרן 'אור אבנר - חבר העמים' מנוהלת על ידי שלוחי הרבי: המנכ"ל הרב [[דוד מונדשיין]] ופועלת תחת הנחייתו של הרב הראשי ל[[רוסיה]] [[בערל לאזאר]]. הרב [[יוסף בלוי]] פעל רבות לתקציבים מצד משרד החינוך הישראלי עבור בתי ספר המנוהלים על ידי שלוחי הרבי.

קרן אור אבנר ניהלה את רוב מערך השליחות בחבר העמים מאמצע שנות הנ' ובמשך כעשרים שנה, וכיום הארגון כמעט ואינו פעיל. חלק מהמוסדות שהוקמו בשנות הפעילות נקראים אור אבנר.

'אור אבנר - ישראל' מנוהלת על ידי הרב [[ברוך יהודה בלוי|יהודה בלוי]].
הקרן קרויה על שם הוריו של לבייב, ר' אבנר וחנה לבייב.

אור אבנר בארצות הברית פועלת באימפריית מוסדות ברובע קווינס שבניו יורק ובניהול השלוחים הרב זלמן זבולונוב והרב לוי יצחק וולוביק.

== אור אבנר בחבר העמים ==
===היסטוריה===
[[קובץ:אור אבנר.jpg|שמאל|ממוזער|בית הספר אור אבנר בדנייפרופטרובסק שבאוקראינה]]
קרן אור אבנר בחבר העמים עובדת בשיתוף פעולה עם כמה גופים מרכזים, ביניהם [[איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים]], וקרן משפחת רוהר, בראשות ר' [[ג'ורג' רוהר]]. קרן זו נחשבה תומכת מרכזית בשלוחי הרבי ובחיים היהודיים בברית-המועצות לשעבר.

בערים באזורים שהיוו את ברית המועצות ישנם [[שליח]]וקהילה של חב"ד. בחסות איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים פועלים גני ילדים של אור אבנר, בתי ספר יסודיים, בתי ספר תיכוניים וכן מוסדות להשכלה גבוהה וישיבות. מספר הלומדים במוסדות אלו הגיע לאלפים.

המשרד הראשי של אור אבנר בחבר העמים ממוקם בעיר [[מוסקבה]].

בנוסף לפעילות השוטפת היו שנים בהן בתקופת החגים וב[[פסח]] מאות בחורי ישיבה מישיבות [[תומכי תמימים]] בארץ ישראל וב[[ארצות הברית]] הגיעו לחזק את הקהילות היהודיות שבהן אין שליח באופן קבוע ועורכים בהן תפילות וסדרים ציבורים.

גם בתקופת המשבר הכלכלי העולמי בשנים תשס"ח- תשס"ט, המשיכה קרן אור אבנר בראשות ר' לוי לבייב לתרום לשלוחים במדינות חבר העמים, אם כי התרומות צומצמו וכיום כל שליח דואג לתרומות בכח עצמו.

בתמוז [[תשס"ט]] נערך כינוס השלוחים של חבר העמים, ובשונה מתמיד הוא לא אורגן תחת שם 'אור אבנר' אלא הארגון התאום, איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים.

==שלוחים בארגון אור אבנר==
שלוחי הרבי בארגון אור אבנר:
*הרב [[בערל לאזאר]]
*הרב [[מענדל פבזנר]]
*הרב [[משה מוסקוביץ]]
*הרב [[אברהם וולף]]
*הרב [[יוסי וולף]]
*הרב [[אבא דוד גורביץ]]
*הרב [[יוסף גרוזמן]]

===כיום===
קרן אור אבנר ניהלה את רוב מערך השליחות בחבר העמים מאמצע שנות הנ' ובמשך כעשרים שנה.

חלק מהמוסדות שהוקמו בשנות הפעילות נקראים אור אבנר.

השלוחים ברוסיה וביילורוס עובדים בתיאום עם הרב בערל לאזאר, השלוחים באוקראינה פועלים כל אחד באופן עצמאי. במולדביה תחת עזרת אחים.

לב לבייב מתארח מספר פעמים בשנה באירועי חב"ד מוסקבה.

== אור אבנר בישראל ==
רשת החינוך '''אור אבנר וחנה''' הוקמה בשנת [[תשנ"ד]] ב[[ארץ הקודש]] - במטרה לחזק ולבסס את המורשת היהודית והזיקה לתורה, לעם ולארץ בעיקר בקרב עולי חבר העמים, וכן לרומם את מעמדם הרוחני, הכלכלי והחברתי של בני הקהילה הבוכרית בישראל.

רשת החינוך התמחתה והפכה להיות מובילה בפעילות חינוכית איכותית לקליטה מוצלחת של תלמידים עולים חדשים. פעילות זו גובתה בתרומות עתק לפיתוח תוכניות לימודים, בהקמת סביבה לימודית איכותית ומשוכללת, בהדרכה והטמעה של תוכניות חברתיות ובליווי מאסיבי של השקעות בתוספת שעות לימודים ובמתן שירותים תומכי חינוך נוספים על מנת לקדם את מוסד החינוך עד להיותו לדוגמה וסמל באזור פעילותו.

במסגרת זו פעלה ופועלת רשת החינוך - בשיתוף עם משרד החינוך והרשויות המקומיות - וסייעה בהצלחה רבה לבתי ספר קולטי עלייה מכל מגזרי החינוך (ממלכתי דתי, מוכרים ובבעלות רשתות חינוך המוכרות) בכל רמות הגיל: גני ילדים, בתי"ס יסודיים ועי"ס למשך תקופות קצובות אשר ברובם הוגדרו מראש עד אשר מוסדות חינוך אלו עמדו בכוחות עצמם על הרגליים.

בין בתי הספר הללו ניתן למנות בעיקר בתי ספר הפועלים ברשויות המוכרות כפריפריה חינוכית כקריית מלאכי, אשדוד, לוד, אילת, דרום תל אביב, רמלה, אור יהודה, קריית ים ודימונה.

כיום מפעילה אור אבנר מוסדות חינוך בכל רמות הגיל בערים [[אור יהודה]], [[רמלה]] ו[[קריית ים]]. כמו כן תומכת אור אבנר בתיכון הפנימייתי היוקרתי לבנים - נעל"ה ובמכון להכשרת רבנים 'אור אבנר - חב"ד' הפועלים בכפר הנוער [[כפר צבי סיטרין]].

בשנת [[תשס"ז]] הקימה רשת '''אור אבנר וחנה''' גם את פרויקט "זמן מסע" שמטרתו העצמת הזהות היהודית בבתי ספר יסודיים ממלכתיים בישראל בכיתות א'-ו'. הפרויקט יושם בלמעלה מ-70 בתי ספר ברחבי ישראל וזכה לתגובות אוהדות בציבור ולתגובות מעורבות בעיתונות, שרת החינוך לשעבר הגב' יולי תמיר שהבהילה אותה ה[[מחשבה]] שדווקא תקופתה תיזכר כעידן הפריחה של ארגון זה הכריזה מלחמה על הפרויקט לאחר שכעשרים רשויות מקומיות נוספות ביקשו להצטרף לפרויקט השאפתני.

כך זכה הארגון שלראשונה בתולדות המדינה נאסר בחוזר מנכ"ל מיוחד על קיום והפעלת תוכנית לימודים ספציפית להעשרה בבתי הספר היסודיים.

רשת החינוך בישראל מנוהלת על ידי המנכ"ל הרב [[ברוך יהודה בלוי|יהודה בלוי]].

== אור אבנר ב[[ארצות הברית]] ==
ב[[ארצות הברית]] מפעילה רשת אור אבנר את "קווינס גמנסיה" אשר מאחדת סביבה אשכול מוסדות חינוך ברוח חב"ד בשילוב מסורת עדת בוכרה, אשר פועלים לחינוך מאות רבות של תלמידים אשר למדו בעבר במערכת ה"פאבליק סקול" (בתי ספר ממלכתיים לכ יהודים) אשר הרשת פעלה לקליטתם בתוכה על מנת להצילם מהתבוללות.

מערכת חינוך מפוארת זו הוקמה גם היא בתרומתו הנדיבה והמתמשכת של מר לבייב אשר יזם אותה והביא אותה להצלחה מסחררת.

רשת החינוך ב[[ארצות הברית]] מנוהלת על ידי המנכ"ל הרב [[זלמן זבולונוב]] יחד עם סגנו הרב [[יצחק וולוביק]] שלוחי הרבי לעדה הבוכרית.

==לקריאה נוספת==
*'''אדמו"ר חב"ד ויהדות בוכרה''', פעילות חמ"ה בארץ הקודש, עמוד 581.
* מאיר סגל '''קויינס פינת ופרצת''' [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2062 עמוד 88.

== קישורים חיצוניים ==
* אתר רשת [http://www.oravner.org.il/ אור אבנר וחנה] בישראל.
*[http://hebrew.fjc.ru/default.asp איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים].
*[http://or-avner.net אתר בית הספר אור אבנר - קריית ים]
*'''[https://col.org.il/news/146268 "לא שלנו, של הרבי": ההתוועדות הסוחפת עם הנגיד ר' לוי לבייב]''' {{COL}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקווינס]]

ר' זלמן דער ליובאוויטשער (ספר)

2025-02-23T04:55:33Z

ניו:

[[קובץ:שער הספר ר' זלמן ליובאוויטשער.jpeg|ממוזער|שמאל|שער הספר ר' זלמן דער ליובאוויטשער]]
'''ר' זלמן דער ליובאוויטשער''' היא סדרת ספרים המתעדת את קורות חייו של השליח הרב [[זלמן אבעלסקי]] הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב. בשנת תשפ"ה יצא כרך ראשון בסדרה העוסק בתקופת ימי ילדותו בחיידר ובישיבה במחתרת ברחבי ברית המועצות, היציאה מרוסיה, החיים במחנה פוקינג, כמו גם היציאה בשליחות אדמו"ר מהוריי"צ במטרה להגיע לרומניה.

==סדרת ר' זלמן דער ליובאוויטשער==

בספר 'ר' זלמן דער ליובאוויטשער' מתעתדים להיות מתועדים קורות חייו והעשיה של הרב זלמן אבלסקי, מנהל בית ספר חב"ד בקרית גת והשליח הראשי והרב הראשי של מולדביה משנת תש"נ.

===כרך א'===

כרך א' כולל את תולדות חייו בימי ילדותו ותחילת תקופת בחרותו -

*חייו בצל מסירות נפש של עדת החסידים
*לימוד בחיידר במחתרת החסידית במוסקבה רוסיה
*לימודים בישיבה במחתרת ברחבי ברית המועצות
*הבריחה בשואה לאוזבקיסטן, והחיים החסידיים במחתרת בערים טשקנט וסמרקנד
*היציאה מרוסיה
*שליחות באירופה במטרה להגיע לרומניה

הספר כולל תיעודים על פי מסמכים, מכתבים ותמונות, וזכרונות של הרב זלמן אבעלסקי מהימים ההם ורבים מהם פורסמו לראשונה בספר.

הספר יצא לאור בחודש טבת [[תשפ"ה]]. עורכו הוא נכד נשוא הספר, השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב. הספר בהוצאת הספרים מעיינות הרז"א - חב"ד ליובאוויטש.

הספר כולל 480 עמודים.

[[קטגוריה:ספרי ביוגרפיה]]

אגודת חסידי חב"ד בישראל

2025-01-27T06:38:11Z

ניו: /* החלטות בית המשפט טבת תשפ"ה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב"ד במדינה אחרת|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (פירושונים)]]}}
[[קובץ:סמל אגוח.png|שמאל|ממוזער|סמל אגו"ח]]
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|בית אגודת חסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב"ד ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר [[יואב גלנט]] (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר אגו"ח הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ארץ ישראל|ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]
'''אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]]''' (מכונה ב[[ראשי תיבות|ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הוקמה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי להוות ארגון-על של [[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] (במקום ארגון [[כולל חב"ד]]{{הערה|כולל חב"ד היה עד אז ארגון על של חב"ד באה"ק. הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], עמוד רפו. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח אגרת ב'תסה}}). מנהלי אגודת חסידי חב"ד במהלך השנים, קיבלו הוראות פרטניות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] ותפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות חינוך וחסד, ארגונים וחסידי חב"ד בארץ הקודש, ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: הקמת ישובים חב"דיים בארץ הקודש, גיוס משאבים וקשרים בחלונות הגבוהים, וגם לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. לאחר [[השואה]] ו[[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], אגו"ח הקימה את [[כפר חב"ד]] וההתיישבות החב"דית ב[[לוד]]. ולאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בהוראת הרבי אגו"ח היתה מעורבת בהקמת [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], והקמת שכונות חב"דיות: [[שיכון חב"ד בלוד]], [[קרית חב"ד בצפת]] ו[[נחלת הר חב"ד]], ארגון טיסות לרבי (צ'רטרים), [[ספר תורה של משיח]] ועוד. במהלך השנים קיבלה אגו"ח מ[[הרבי]] משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה להנהיג את אנ"ש בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) [[רבני חב"ד]]{{הערה|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] על מכתבו מזאת [[חנוכה]] [[ה'תנש"א]]: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'"}}. כיום פעילות אגו"ח מתבצעת על-ידי [[מטה משיח]], [[התאחדות החסידים]] ו[[ועדת החינוך החב"די]]{{הערה|ועדת החינוך החב"די - מייצגת את ההורים ואת בעלי המקצוע החב"די בארץ הקודש. הועדה נוסדה על-ידי יו"ר אגו"ח הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] בשנת [[תשס"א]] וליו"ר הועדה מונה הרב [[זושא פויזנר]]. כיום ועדת החינוך החב"די משמשת כאחת מזרועות הביצוע של אגודת חסידי חב"ד בישראל, וכל פעילות אגו"ח מתואמת עימה}}.

==אגו"ח בתקופת אדמו"ר הריי"צ==
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; הרב [[שאול דב זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]] מחשובי חסידי חב"ד ב[[תל אביב]], לחברי הנהלת אגו"ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב"ד בכל רחבי ארץ ישראל{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ}}.

===ארגון הגג===
לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ, אגודת חסידי חב"ד הוקם כארגון גג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, ישיבות, כוללים, מוסדות חינוך וחסד וארגונים חב"דיים.

בדורות הראשונים היה המוסד "[[כולל חב"ד]]" ארגון הגג של תנועת חב"ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג "כולל חב"ד"{{הערה|בשנת [[תער"ב]] יסד [[כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב]] נ"ע את ישיבת [[תורת אמת]], כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי "כולל חב"ד", אך למעשה מנהליו הראשיים הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מנדל נאה]] היו ראשי כולל חב"ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה "תורת אמת" ב[[ירושלים]], בשנת [[תרפ"ב]], בניהולו של הרב [[זלמן הבלין]].
בשנת [[תרח"צ]] יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בניהולו של הרב [[אליעזר קרסיק]], גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי "[[כולל חב"ד]]"}}.

אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שיסד כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]], היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב"ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת מי"ט [[מנחם אב]] [[תש"ד]], אל הנהלת "כולל חב"ד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ח אגרת ב'תסה}}:

"בזה הנני להודיעם אשר [[כולל חב"ד]] וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ"ש שי' על ידי אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו"{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] פרק מג}}.

==אגו"ח מתחדשת בעקבות [[היציאה מרוסיה]]==
בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובשנת [[תש"ט]] לקראת הגעת החסידים שהיו באירופה לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], אגו"ח התארגנה מחדש בראשות היו"ר הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה להתיישבות החסידים ב[[לוד]] ו[[כפר חב"ד]] ובנוסף דאגה להקמת [[ועד כפר חב"ד]], מוסדות חינוך וארגון מתאימים בכפר חב"ד ולוד.

בחודש [[טבת]] [[תש"ט]] ביוזמת הנגיד ר' [[שלמה פלמר]], התקיימה אסיפה היסטורית בה הוקמה אגו"ח המתחדשת לקראת עליית החסידים. באסיפה נטלו חלק רבני ועסקני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש. ליושב ראש האסיפה נבחר הרב [[אליעזר קרסיק]] רב קהילת חב"ד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], והוא פתח בדברים אודות פעילות אגו"ח מהקמתה והסביר את מטרת חידוש אגו"ח:

"עם התחדשות עליית התמימים מהגולה לארץ ההולכת ומתגברת, עלינו לחזק את האגודה בצורה מסודרת ובאחריות כדי שנצליח בפעולתנו והענין דחוף ביותר. מלבד זאת יש בארץ ישיבות ומוסדות שונים של חב"ד... לרכז אותם בחטיבה אחת ובהנהלה משותפת"{{הערה| [[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214}}.

===חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד===

באסיפה נבחרה מועצה לאגודת חסידי חב"ד, ועד הפועל ועוד תפקידים חשובים.

חברי מועצת אגודת חסידי חב"ד:
*הרב [[שאול דובער זיסלין]]
*הרב [[שלמה יוסף זווין]]
*הרב [[יעקב לנדא]]
*הרב [[גרשון חן]]
*הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[נחום גולדשמיד]]
*הרב [[פנחס אלטהויז]]
*הרב [[משה גוראריה]]
*הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]
*הרב [[שמריה גוראריה]]
*הרב [[אפרים וולף]]
*הרב [[משה סגל]]
*הרב [[אריה זאב ליפסקר]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]

===המנהלים===
כעבור תקופה קצרה, נבחרו שלושה למנהלים בפועל: הרב [[משה גוראריה]] יו"ר, הרב [[אליעזר קרסיק]] - מזכיר, הרב [[פנחס אלטהויז]] - גזבר.

בפועל הרב [[אליעזר קרסיק]] כיהן כיו"ר ומנהל אגו"ח והשניים האחרים היו שותפים פעילים לניהול אגודת חסידי חב"ד. ואילו אודות המועצה, מלבד בחירתה, אין מידע על פעילותה.

המינויים ופעילות אגודת חסידי חב"ד על ידי שלושה אלו, זכו לברכות עידודים והכוונות רבות מ[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 214-215}}.

==אגו"ח וקבלת הנשיאות של הרבי==
בעקבות הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]], מנהלי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] פעלו בכל הכוחות כדי לאגד את חסידי חב"ד סביב [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וכדי ליישם זאת בפועל, מנהלי אגו"ח אירגנו כינוס התקשרות מיוחד ב[[ח"י אלול]] יום הולדת ה[[בעש"ט]] ו[[אדמו"ר הזקן]], באולמי [[ישיבת תומכי תמימים לוד]], ובכינוס זה חשובי רבני חב"ד לצד מנהלי אגו"ח נאמו בפני הקהל אודות החשיבות לקבל את נשיאות הרבי.

זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי"א [[שבט]] [[תשי"א]], הגיע יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] לביקור ארוך בבית חיינו וזכה להיכנס ליחידות מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב -5–6 שעות ברציפות בכל פעם. במהלך יחידויות הללו, הרבי הורה והדריך את הרב קרסיק בענייני העסקנות החב"דית בארץ ישראל בשפע רחב של נושאים. בין הדברים הרבי דיבר עם הרב קרסיק על החובה להקים עוד מוסדות חב"דיים בארץ הקודש והם יהיו תחת אגו"ח{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 227}}.

לאחר קבלת הנשיאות באופן רישמי בי' שבט תשי"א, מוסדות חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:

לאחר שהרבי קיבל הנשיאות לא קיבל על עצמו בתחילת את הנשיאות על המוסדות. בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב"ד, ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]], [[כולל חב"ד]] ו[[כפר חב"ד]].
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי.
בהמשך למכתב זה כתב אל הרבי הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש:
"בטח קיבל כ"ק אדמו"ר שליט"א את המכתבים המבקשים לכ"ק שליט"א להיכנס בפנימיות הענינים של הישיבות, לדעתי הענין דחוף מאוד, כי כולם קשורים לכ"ק שליט"א אבל בהעדר קבלה מכ"ק שליט"א אי אלו הוראות שנכנס בהעניינים ושעומדים תחת פיקוחו יתרופף חס ושלום, כי כולם רק מחכים על זה".
בפועל הרבי קיבל את הנשיאות בשנת [[תשי"ב]]. אך הוראות כלליות ופרטיות למוסדות החל לתת כבר בתשי"א.

בחודש אייר תשי"א התקיימה אסיפה של חברי ועד אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, בהשתתפות – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[פנחס אלטהויז]], הרב [[אברהם דרייזין]] והרב [[נחום גולדשמיד]].
באסיפה דנו בענין ההתמסרות לרבי וחברי הועד הביעו דעתם שאגודת חסידי חב"ד צריכה להיות בפועל תחת הנשיאות של הרבי. ולכן הוחלט לקבל רישמית את הנשיאות ולהדפיס ניירות מכתבים חדשים ובהם יצויין כי המוסדות בנשיאות הרבי, ועל כך כתבו לרבי וקיבלו מענות ובהם תוכנית עבודה לאגודת חסידי חב"ד והקמת ארגונים ומוסדות חדשים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 236}}.

במהלך שנת תשי"ב - הרבי קיבל נשיאות על המוסדות ברחבי תבל ובהם אגודת חסידי חב"ד ומוסדות וארגונים חב"ד בארץ הקודש. בעקבות קבלת הנשיאות על ידי אגו"ח והמוסדות, שלח [[הרבי]] בקיץ תשי"א אגרות מיוחדות לאגו"ח ובהן הורה על הקמת מוסדות חדשים – [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ועוד. והרחבת הפעילות להפצת היהדות והחסידות.{{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.

=== הרבי ממנה חברי ועד הפועל===
בכסלו תשי"ב הרבי מינה את חברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד וכעבור זמן הוסיף הרבי עוד שניים כנציגי [[צעירי אגודת חב"ד|צא"ח]], כולם חסידים ידועים ועסקנים נמרצים:
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[אברהם דרייזין]]
*הרב [[פנחס אלטהויז]]
*הרב [[משה גוראריה]]
*הרב [[נחום גולדשמיד]]
*הרב [[שמר'ל גוראריה]]
*הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
*הרב [[משה דובער גנזבורג]]
*הרב [[יצחק גנזבורג]]
*הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.

שלושת מנהלי אגו"ח – הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות תומכי תמימים בלוד וכפר חב"ד, ישיבת תורת אמת וישיבות ומוסדות חב"דיים נוספים וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.

במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.

===אגו"ח והמוסדות===
בשנת [[תשי"א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] כמחלקה של אגו"ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]].

אגו"ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:
*ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.
*דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.
*סיוע בהתפתחות [[כפר חב"ד]]
*הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר
[[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב"ד בבית הכנסת '[[נחלת בנימין]]' ב[[תל אביב]] בשנת תשי"ב. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]]

באגרות לאגו"ח ולמוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב"ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:
*א. כלפי המוסדות - כל מוסד נחשב לאוטונומיה נפרדת ויעמוד בקשר עם אגודת חסידי חב"ד באמצעות נציג.
*ב. כלפי חוץ - יהיה נציג מטעם אגודת חסידי חב"ד שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.
*ג. התנהלות אגודת חסידי חב"ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח ועוד אגרות. וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגודת חסידי חב"ד, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב"ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] ([[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום [[כ"ד סיון]] [[תשי"א]])}}.

==תפקידי אגודת חסידי חב"ד==
[[קובץ:אגוחח.jpg|שמאל|ממוזער|280px|אנשי אגו"ח בביקור אצל אישי ציבור ([[טבת]] [[תש"ע]])]]
תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי אדמו"ר הריי"צ והרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי"א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:
#לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] באהבת רעים בין החסידים{{הערה|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ו[[תורת אמת]] בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד [[דא"ח]] ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}.
#ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.
#תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.
#פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח לרבי{{הערה|מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד}}.
#פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).
#ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.
#אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.
#הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים"}}.
#שמירה על צביונה של [[חסידות חב"ד]] כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]}}
#קשר עם אישי ציבור{{הערה|אגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב}}.
#דיווח לרבי מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח. }}.
#שמירה על הנהגת בתי כנסת [[חב"ד]] ופיתוחם.
#ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות{{הערה|לדוגמה מכתב [[כ"א בסיון]] שנת [[תשי"ד]]ו אגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]}}.
#אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש"ז.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד}}.
#סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמה באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]:וכן באגרת בחלק י' ע' ק"ד}} (בניית [[מקווה חב"ד|מקוואות חב"ד]] על פי שיטת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|מכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]}}. ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט"ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבו של [[כפר חב"ד]]}}).
#השגת כתבי-יד מ[[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מ[[ארץ הקודש]] ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא"ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב}}.

== פעולות אגודת חסידי חב"ד ==

מאז הקמת אגודת חסידי חב"ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגודת חסידי חב"ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב"דיות ברחבי ארץ הקודש.

אגו"ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב"דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגו"ח היא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב"ד בארץ הקודש.

במהלך השנים אגו"ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.
*הקמת ופיתוח [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]
*פיתוח ותמיכה בישיבות תומכי תמימים לוד וכפר חב"ד
*הקמת ופיתוח [[צעירי חב"ד]]
*הקמת [[נשי חב"ד]]
*הקמת ופיתוח [[כפר חב"ד]]
*הקמת ופיתוח [[שיכון חב"ד בלוד]], [[נחלת הר חב"ד]], קרית חב"ד בצפת
*הקמת ושיפוץ מקוואות
*המלחמה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]
*מערכות למען [[שלימות הארץ]]
*גיוס תורמים לטובת מוסדות
*ייעוץ ארגון והתפתחות למוסדות חב"ד

==הקמת כפר חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד]]}}
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב"ד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.

ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.

בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.

בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]{{מקור}}}}.
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.

בתקופה הבאה פעלו באגו"ח להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.

==הקמת שיכון חב"ד בלוד==

לאחר [[מלחמת העולם השניה]] והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו"ח לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים
בפאתי העיר [[לוד]].

במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב [[אפרים וולף]] אשר כיהן גם כיו"ר אגו"ח.

בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.

==רשת אהלי יוסף יצחק==
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], פנה הרבי אל הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי ב[[מרוקו]]. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל [[הרבי]] שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ"זרם בלתי-זרמי" ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת "זרם בלתי-זרמי"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] תשס"ה, עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.

אגודת חסידי חב"ד באותה תקופה בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]], פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב"ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.

==הקמת מקוואות==
אגו"ח הקימה ושיפצה מקוואות טהרה ברחבי ארץ הקודש, על פי הוראות הרבי ובשיתוף פעולה עם מרכז הארצי למען טהרת המשפחה.

הנה לדוגמה הוראה של הרבי על אחת המקוואות:
ההוראה הגיעה במכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח"{{הערה|ראה ב[[עבד אברהם אנכי]], עמוד 236–237: "הקמת מקוואות טהרה"}}.

== מחלקות אגודת חסידי חב"ד ==
לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב"ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו"ח מסייעים למחלקות אלו.

=== [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] ===
ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}.

צעירי אגודת חב"ד - צא"ח - הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}}

כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד{{הערה|"פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ"ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב"ד]] בפ"ע, וכן איגוד [[נשי חב"ד]], שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ"ע".}}.

===[[נשי ובנות חב"ד]]===
במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו"{{הערה|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד [[סיוון]] ה'תשי"א}}.

הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' [[זושא וילימובסקי]], נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערה|[[הפרטיזן (ספר)|הפרטיזן]]''' פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'}}.

לאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח{{הערה|מכתב מיום כ"ח [[תמוז]] [[תשי"ב]]: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו".}}.

===770 כפר חב"ד===
לפי הוראת הרבי אגו"ח בראשות הרב [[אפרים וולף]], בנתה בשנת תשמ"ו את בניין 770 בכפר חב"ד.
[[קובץ:ברכת הרבי למיידנצ'יק יו"ר אגו"ח.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו"ר אגו"ח]]
בשנת [[תש"נ]] כאשר הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב"ד ולתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי. הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו"ח בכפר חב"ד. ומאז הרב מיידנצ'יק ניהל את 770 ביד רמה, מינה את ר' [[מאיר פרידמן]] לקבל אורחים ותיירים ובהמשך את בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]].

כיום הרב [[מנחם לאטר]] מנהל את הבניין בכלל ואת ביקורי האורחים בפרט.

===[[איגוד המשפיעים]]===
בשנת [[תשמ"ז]] הקים הרב [[שמואל גרייזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.

זכה האיגוד למענות ועידודים מהרבי. כבר בפעולות הראשונות, זכה האיגוד לעידוד מהרבי:

על הזמנה שנשלחה על ידי הנהלת "איגוד המשפיעים" לרבי מתאריך כ"ג [[ניסן]] [[תשמ"ז]] אודות ההכנות לכינוס המשפיעים הראשון, ענה הרבי בכתב יד קודשו "ואזכיר על [[האוהל|הציון]] לתוספת הצלחה על המשוער הוספה מרובה כו' ויבשרו טוב".

לקראת הכינוס הראשון הוציאו את "קובץ המשפיעים" הכולל בתוכו קטעי [[שיחות]] של הרבי אודות תפקיד המשפיעים וכן הוראות ברורות של הרבי בקשר לתפקיד של משפיע.

הקובץ נערך על ידי הרב משה מרינובסקי והוגה על ידי הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. על כך הרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "בטח על ידי עוד א' מתאים. ועפ"י מש"כ על פי שניים גו'".

כאשר הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]] - הוציא את הקובץ ועיין בו במשך הנסיעה.

===מטה משיח===
[[קובץ:מטה משיח.jpg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]]
[[קובץ:מטה משיח באה"ק.png|ממוזער|הודעת רבני חב"ד על הקמת מטה משיח]]
'''[[מטה משיח]]''' (שם רשמי: '''מטה משיח בארץ הקודש''') הוא ארגון שהוקם על ידי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד בישראל]], (ואף מוגדר כארגון חסות של האגודה) על מנת לפעול בלימוד והפצת נושאי [[הגאולה]] ו[[ביאת המשיח]]. הארגון מפיק פרסומים שבועיים ושנתיים ועורך שבתונים וכנסים בנושאי משיח וגאולה.

===ועדת החינוך החב"די===
'''[[ועדת החינוך החב"די]]''' - אותה ניהל הרב [[זושא פויזנר]] עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ"ש]] בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"[[שבת]] חינוך" אחת בשנה{{הבהרה|באיזה שנים בדיוק הייתה שבת החינוך?}}. תחת המחלקה פעל בעבר מכון [[הוצאה לאור]] שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב"דיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/135.pdf 'חינוך בדרך המלך' גליון 14]. {{PDF}} {{אינפו}}}}.{{ש}}החל משנת [[תשע"ג]] החלה [[הוצאה לאור]] מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב"די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)|ישראל יצחק זלמנוב]] והרב [[מנחם מענדל ערד]]{{הערה|1=לצפיה בגליונות: [http://ih.chabad.info/upload/Derech01/index.html 1], [http://ih.chabad.info/upload/Derech02/Derech02/index.html 2], [http://www.chabad.info/images/notimage/77560_he_1.pdf 3].}}.

===[[יד לילד המיוחד]]===
מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו"ר המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בלניצקי]]. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.

===מחלקת מחנכים מייעצים===
בשנת [[תשס"ד]] הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.
===כולל יום שישי===
בשנת [[תשס"ד]] נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגודת חסידי חב"ד]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז [[תשמ"ה]] שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על [[הרמב"ם]] הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].

===[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]===
הוקם בשנת [[תשנ"ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.

למכון [http://www.otzar770.com/login/wizard_step_00.asp אתר אוצר 770] ובו מאגר ספרי חסידות.

===[[התאחדות החסידים]]===

'''התאחדות החסידים לקבלת פני משיח'''
הינו ארגון שנוסד בשנת [[תשס"ד]] בהנחיית יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ועם פטירתו הוקדש הארגון לזכרו. מטרת הארגון - לפעול בין [[אנ"ש]], כשכל הפעולות חדורות ב[[השליחות היחידה|השליחות העכשווית]] - 'קבלת פני [[משיח]]'. מימוש המטרות והיעדים של 'התאחדות החסידים' נעשה באמצעות מוסדות ומחלקות הארגון המקיימים תעמולה חסידית סביב מעגל השנה באמצעות מגוון פעילויות ואירועים תוך התמקדות תמידית בנושא הגאולה ו'קבלת פני משיח' בכל הוראות והדרכות ומבצעי הרבי. כל הפעולות נקבעות על פי התייעצות עם רבני ומשפיעי קהילות חב"ד וע"י חברי הנהלת הארגון.

פעילות התאחדות החסידים לפי נושאים:

*הגברת הלימוד ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה
*הכשרת פעילים חב"דיים להפצת היהדות והמעיינות
*איתור מקורות פרנסה
*סיוע לנזקקים
*הדגשה והנגשה של הוראות הרבי ליומי דפגרא
*הנחלת מושגים חסידיים באור הגאולה
*הוצאה לאור
*פעילות חסד
*הפקות תוכן
*שיעורים וסדנאות בנושא הורות וחיי משפחה
*מרכזי מאושרים להרגיש גאולה במשפחה
*התוועדויות ארציות ומקומיות
*אגודת הידידים ורוממתנו
*מגזין דרך המלך להעצמת המשפחה החסידית
*בשנת [[תשפ"ג]] החלה פרוייקט רכישת בניין מפואר בעיר צפת שיהווה מרכז הארגון התאחדות החסידים.

===מחלקת ניהול===
[[קובץ:מנהלים.jpg|שמאל|ממוזער|[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כנס המנהלים]], [[תשס"ח]]]]

נוסדה בשנת [[תשס"ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]]. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות ל[[כנס מנהלי מוסדות חב"ד בארץ הקודש|כינוס שנתי]]. היא מסייעת
למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[הרבי]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו"ל ב[[תשס"ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.

===חסדי שלמה ומשה===
'''מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה אגודת חסידי חב"ד על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד, על שם יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] וסגנו הרב [[משה אשכנזי]]. מנכ"ל המרכז הוא הרב [[ראובן קופצ'יק]].

החל משנת [[תשע"ח]] המרכז מופעל באמצעות ארגון [[התאחדות החסידים]].

=== בול חב"ד ===
{{ערך מורחב|ערך=[[בול חב"ד]]}}
[[קובץ:בול חבד.jpg|שמאל|ממוזער|בול חב"ד]]
'''בול חב"ד''' הונפק על ידי רשות הדואר של ישראל במחווה של כבוד לתנועת [[חב"ד]] ול{{ה|רבי}}. הבול מופיע בגליון מקושט ומהודר של שמונה בולים. יום ההופעה של הבול היה ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]] [[תשס"ו]].

במלאת 100 שנה להולדת [[הרבי]] החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה ל[[רבי]] - להנפיק בול לכבודו.

לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק י"ח עמוד רכו.}}) - נענו לבקשתו של יו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].

במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח [[תשס"ד]].

לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול שהורכבה מחברי אגודת חסידי חב"ד הפעילים, "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב"ד בארץ הקודש]].

בראש הועדה להנפקת הבול עמד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].

===כינוסי תורה===
בשנת [[תשס"ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב"ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות חסידית]] עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].
[[קובץ:כנס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|כינוס תורה, [[תשס"ח]]]]

בשנת תשפ"ד במלאת עשרים שנה לפטירת הרב מיידנצ'יק, נערך כינוס תורה בפורמט מיוחד ובשידור חי, בהשתתפות הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של [[תל אביב]] והרב הראשי לישראל לשעבר מידידיו הקרובים של הרב מיידנצ'יק{{הערה|[https://chabad.info/news/1080914/ כינוס תורה אגו"ח שידור חוזר]}}.

== חברי אגודת חסידי חב"ד ==
האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט כאגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב"ד מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] ([[אגרות קודש]] שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.{{הערה|על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.

למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו"ח אלא חברי הנהלה}}.

=== תש"א-תש"נ ===
הרבי קבע כי בהנהלת אגודת חסידי חב"ד יהיו חברים גם נציגי המוסדות. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד מתאריך ט' [[אלול]] ה'תשי"א ([[אגרות קודש]] חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] וכו').

וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י"ג [[כסלו]] [[תשי"ב]] ([[אגרות קודש]] חלק ה' ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

או ב[[אגרות קודש]] חלק ה' ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב"ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

יושבי ראש ומינוי חברי אגו"ח במשך השנים תש"א-תש"נ:
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]], מינוי של אדמו"ר הריי"צ
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]], בשנת תש"ט, הנהלת אגו"ח נבחרה באסיפת רבני ועסקני חב"ד ומאז הרב קרסיק כיהן כיו"ר אגו"ח בפועל. חברי מועצת אגו"ח שנבחרו באסיפה בשנת תש"ט (לא ידוע אם המועצה היתה פעילה):
**הרב [[שאול דובער זיסלין]]
**הרב [[שלמה יוסף זווין]]
**הרב [[יעקב לנדא]]
**הרב [[גרשון חן]]
**הרב [[אלכסנדר סנדר יודסין]]
**הרב [[אליעזר קרסיק]]
**הרב [[נחום גולדשמיד]]
**הרב [[פנחס אלטהויז]]
**הרב [[משה גוראריה]]
**הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]
**הרב [[שמריה גוראריה]]
**הרב [[אפרים וולף]]
**הרב [[משה סגל]]
**הרב [[אריה זאב ליפסקר]]
**הרב [[אברהם דרייזין]].

* לאחר קבלת הנשיאות של הרבי, מונו עוד חברים לאגו"ח בהסכמת הרבי והיו"ר הרב אליעזר קרסיק המשיך בתפקידו. הנהלת אגו"ח מאז תשי"ב:
**הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר
**הרב [[אברהם דרייזין]]
**הרב [[פנחס אלטהויז]]
**הרב [[משה גוראריה]]
**הרב [[נחום גולדשמיד]]
**הרב [[שמר'ל גוראריה]]
**הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
**הרב [[משה דובער גנזבורג]]
**הרב [[יצחק גנזבורג]]
**הרב [[ישראל ליבוב]]{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמודים 123-124}}.
* לאחר פטירת הרב אליעזר קרסיק בשנת תש"כ, הרבי הורה כי חתנו הרב [[משה אשכנזי]] יירש את כל תפקידיו וכך נכנס לכהן כחבר אגודת חסידי חב"ד (וגם כרב קהילת חב"ד בתל אביב וחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית בלוד).
* יו"ר אגודת חסידי חב"ד השלישי היה הרב [[אפרים וולף]]. אין אינפורמציה אודות זמן ואופן מינויו ליו"ר אגודת חסידי חב"ד.

=== תש"נ-תשס"ב ===
בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להרכיב מחדש את הנהלת אגודת חסידי חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. וזכה לקבל את ברכת הרבי: "לקבל ובאופן דמוסיף והולך עד שלא בערך וכו' אזכיר על הציון". הרבי הורה למסור לרב מידנצ'יק את החותמות והבלנקים של אגו"ח ובהוראה מיוחדת הרבי הורה להעביר לרב מיידנצ'יק את מפתחות 770 בית אגו"ח בכפר חב"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%A6%27%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%95%22%D7%A8_%D7%90%D7%92%D7%95%22%D7%97.jpeg ברכת הרבי והוראות למינוי הרב מיידנצ'יק ליו"ר אגו"ח]}}.

הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] אז יו"ר צעירי חב"ד מונה לסגן יו"ר אגו"ח, ובהתאמה למענה הרבי, מינויו הוגבל בתנאי שבתפקידו באגו"ח יעסוק רק במה שקשור לצא"ח{{הערה|מכתב גרייזמן תשע"ח}}.

חברי אגו"ח בהרכב החדש:
*הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] - יו"ר אגודת חסידי חב"ד
* הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]] שמונה לסגן היו"ר{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/crop/2007/12/5c2b96836b1c5_1546360451_news_images_gallery.jpg עפ"י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי"א תמוז תש"נ]}}.
* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]].
* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].
* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]].
* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].
* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]].
* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה צפת|בית חנה]] ב[[צפת]].

בשנת [[תנש"א]] צורפו החברים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{אינפו}} {{תמונה}}}}:
* הרב [[זושא פויזנר]] [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].
* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].

=== תשס"ב-תשס"ד ===
בשנת [[תשנ"ו]] יזמו חלק מחסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב"ד את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו"ח. יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב"ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב"ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:
* הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
* הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה צפת|בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].
* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].
* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].

כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]], למנהל בית אגודת חסידי חב"ד הרב [[ישראל מיידנצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].

=== לאחר שנת [[תשס"ד]] ===
====מבקשים דיון הוגן====
[[קובץ:אבג.jpg|שמאל|ממוזער|280px|כינוס אגודת חסידי חב"ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: הרב [[מרדכי אשכנזי]], חברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגודת חסידי חב"ד ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגודת חסידי חב"ד הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]], מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגודת חסידי חב"ד]] הרב [[ישראל מיידנצ'יק]], חבר אגודת חסידי חב"ד הרב [[אברהם מיידנצ'יק|אברמי מיידנצ'יק]]]]
ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק יו"ר אגו"ח. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב"ד במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל נוצרה דרישה לדיון הוגן בהשתתפות עסקנים מכל הצדדים ובני משפחת היו"ר הנפטר. הרב [[משה אשכנזי]] הוציא מכתב קצר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי בית דין רבני חב"ד.

בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).

====החלטת החמישה====
בערב [[שביעי של פסח]] [[תשס"ד]] - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי בית דין רבני חב"ד, בו הם החליטו על מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד.

לעומתם, הרב [[יוסף הכט]] והרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - חברי בית דין רבני חב"ד, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5072 הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]] רבה של נוף הגליל, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד בלוד, הרב [[גדליהו אקסלרוד]] אב"ד בחיפה, הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רב קהילת חב"ד מגדל העמק, הרב [[יגאל פיזם]] רב קהילת חב"ד בקריות, הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.

====הליכים ודיונים====
מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, וב[[חודש אייר]] [[תשע"ג]] התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 פסיקת הבוררות]}}.

====הפשרה שלא יושמה====
במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני [[בית דין רבני חב"ד]], כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.

על פי הצעת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|שם=סכנת פירוק|[https://chabad.info/news/עמותת-אגודת-חסידי-חבד-באהק-בסכנת-פירו/ עמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק בסכנת פירוק] {{אינפו}}}} באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] והרב [[יוסף גינזבורג]], וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק.

מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע"ג לא הוזכר ענין היו"ר.

[[קובץ:Aguch5773.jpg|שמאל|ממוזער|ההחלטה מתשע"ג]]
הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך [[כ"ו סיוון]] [[ה'תשע"ג]] (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.

בפועל{{הערה|שם=סכנת פירוק}}, האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].

====אסיפת מחטף====
ב[[כ"א שבט]] [[תשע"ו]], יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב"ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: ר' [[אריאל למברג]], ר' [[נפתלי ליפסקר]], ר' מוטי הלפרין ור' [[חיים קפלן]]{{הערה|שלושת הראשונים הינם עובדים ב[[צא"ח]], וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה לשמור על תפקיד היו"ר.}}.

לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר{{הערה|שם=סכנת פירוק}}.

====חבר אגו"ח מבהיר תמונת מצב====
בשנת [[תשע"ח]], הרב [[שמואל גרייזמן]] שליח הרבי לארץ הקודש ומחברי אגודת חסידי חב"ד, שלח [https://chabadpedia.co.il/images/2/28/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%93_%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf מכתב ארוך ומנומק לבית דין רבני חב"ד], ובו מתעד את השתלשלות מינוי הרב אהרונוב לחבר וסגן יו"ר אגו"ח בשנת תש"נ, חרף הוראות הרבי שהמינוי לא יפריע לעבודתו כיושב ראש צעירי חב"ד. ובמכתבו שואל ותמה, אם הרבי הבהיר שהעבודה בצא"ח לא תפריע לאגו"ח, כיצד זה מנסים למנות את הרב אהרונוב ליו"ר אגו"ח. במכתב בן למעלה מעשרה עמודים, מביא הרב גרייזמן מענות רבים של הרבי לאגו"ח ולבי"ד הקשורות למינוי חברי אגו"ח חדשים, במיוחד לאחר פטירת היושב ראש הרב שלמה מיידנצ'יק.

=== החברים טרם פירוק ===

באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו"ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו"ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.

טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:
*ועד העמותה: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[יצחק גולדברג]], והרב [[יעקב ליברמן]] (שהתפטר בהמשך).
*החברים הוותיקים: הרב [[נתן וולף]], הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], הרב [[שמואל גרייזמאן]], הרב [[יהושע יוזביץ']].
*מזכ"ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב [[אריאל למברג]].
*מזכיר (במינויו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]): הרב [[ראובן קופצ'יק]].
*מנהל הפרוייקטים של אגו"ח: הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (מגדל העמק)|מנחם מענדל בליניצקי]].
*מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]] (מאז שנת תנש"א, בהסכמת הרבי{{הערה|לקוטי מענות קודש קיץ נ"ב, נ"ג, נ"ד - ליקוט נ"ג.}}, וכהחלטת בית דין רבני חב"ד משנת תשס"ד): הרב [[ישראל מיידנצ'יק]].

====ועדת איתור====
לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר תהליך הפירוק של עמותת אגו"ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון [[כ' תמוז]] [[תשפ"ג]], בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו"ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']] רב קהילת חב"ד [[לוד]] ונציג רבני חב"ד{{הערה|בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב"ד ועשרות מוסדות חב"דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב"ד בועדה}}, ר' [[יצחק בלוי]] (בנו של ר' [[יוסף בלוי]]), עו"ד משה אליה, עו"ד אורי קידר (נציג בית דין רבני חב''ד), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין.
ועדת האיתור הנ"ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ"ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו"ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו"ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים{{הערה|להעיר שחלק מחברי אגו"ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו"ח, והפעם באופן רשמי.}}{{הערה|'''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}}}. לאחר הפסק, כתב הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], שתמך במינוי אהרונוב ליו"ר, מכתב מחאה חריף {{הערה|מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי"ד}}, ובו קרא ל[[חסידי חב"ד]] שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי"ד מכתב חריף לעו"ד ופרסמו אותו בין אנ"ש{{הערה|[https://col.org.il/news/146694 מכתב חריף מהרב ירוסלבסקי על מינוי חברים לעמותת אגו"ח].}}.

בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו"ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו.

===דיוני תשפ"ד-תשפ"ה===
בחודשי חורף [[תשפ"ד]] נערכו בבית המשפט דיונים מואצים ובסופם התבקשו כלל חסידי חב"ד לחוות דעתם אודות מהות תפקידה של אגו"ח ואופן הרצוי לקביעת חברי הנהלת אגו"ח.

עשרות רבנים, שלוחים ועסקנים - שיגרו חוות דעת לבית המשפט וברובם עסקו באופן בחירת חברי אגו"ח ובהתמקדות על הפלונטר אם כלל חסידי חב"ד אמורים להיות מיוצגים באגו"ח, או רק עסקנים המקורבים ליו"ר צא"ח הרב אהרונוב.

לקראת [[חודש ניסן]] תשפ"ד השופטת דחתה את הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו"ח אמורים להיות מיוצגים כלל חסידי חב"ד בארה"ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ"ד ניסן תשפ"ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד של אנשי הרב אהרונוב בהליכים המשפטיים, יד ימינו [[אריאל למברג]], שלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ולמחיקתו מרשם העמותות, מהלך שגרר הלם וזעזוע רב בקרב חסידי חב"ד{{הערה|

====אסיפת בי"ד רבני חב"ד====
ביום שלישי כ"ט [[ניסן]] [[תשפ"ד]], נערכה ישיבת [[בית דין רבני חב"ד]] חריגה, בה נטלו חלק שבעת חברי בית הדין, וכאשר שלושת רבני הערים שהתנגדו לעמדת הרב גלוכובסקי עזבו נכנס גם ר' יוסף יצחק אהרונוב לאסיפה. הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר הבי"ד, סיכם את העשייה של אהרונוב במטרה לבחור באגו"ח את אנשי אהרונוב לבדם, והציג את המצב המשפטי העדכני, בו הוחלט לאחר שמיעת הצדדים, על בחירת נציגים המייצגים את חב"ד על כל גווניה.

שלושת רבני הערים החברים בבית-הדין - הרב [[משה הבלין]], הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[יוסף הכט]] הביעו תמיהה רבתי על נקיטת צעדים למינויים חדשים באגו"ח ללא אסיפות והתייעצויות עם חברי בית הדין, ורק בסיום ההליך המשפטי, אוספים את חברי הבי"ד להתייעצות, הם נקטו בעמדה נחרצת שצריך לקבל את הפשרה שהציג בית המשפט ולא להוביל לקרע בקרב חסידי חב"ד ולפירוק אגו"ח. כמו כן תמיהתם התגברה שבעתיים כאשר בכל הליכי הדיון הרב מנחם מענדל גלוכובסקי (שהנו מקורב לאהרונוב) כתב - בניגוד לתקנון הבי"ד והוראת הרבי - מכתבים בשם כלל חברי הבי"ד ללא ידיעתם ושלח אותם לשופטת ולשלוחים ברחבי הארץ, בעוד הם כלל לא ידעו על מכתבים אלה אלא רק לאחר שליחתם.

הדיון נקטע באיבו, כאשר השלושה סיימו את דבריהם ויצאו מהאסיפה ללא שהתקבלה החלטה.

מיד לאחר שעזבו נכנס לחדר הישיבות ר' יוסף יצחק אהרונוב במטרה לשכנע את הרבנים הנותרים להביע עמדה ברורה נגד הפשרה שהתקבלה בבית המשפט במעמד כל הצדדים, כאשר ברור כי עמדה זו תוביל לפירוק אגו"ח ולמכירת 770.

ביום חמישי א' [[אייר]] [[תשפ"ד]], הרב מנחם מענדל גלוכובסקי הוציא הודעה על בלאנק של "מזכירות בית הדין" כי רק בית הדין יקבע מי יהיו חברי אגו"ח ובעצם הביע התנגדות להצעת הפשרה, וזאת למרות שבאסיפת בית הדין לא נקבעה תשובה סופית{{הערה|סיכום ההליכים האחרונים כפי שפירסם אחד מבני משפחת מיידנצ'יק באור לד' [[אייר]] [[תשפ"ד]]: כידוע בעקבות הניהול הכושל שהחל לאחר פטירת יו"ר אגו"ח הרב מיידנצ'יק, ומאסרו של אהרונוב, בית המשפט החליט על פירוק עמותת אגו"ח.

בגלל חשיבות העמותה, בית המשפט החליט לתת צ'אנס נוסף להבראתה והקים וועדת איתור

לאחר שוועדת האיתור, בה חברים הרב יורקוביץ', עו"ד קידר - נציג הרב גלוכובסקי, איציק בלוי, מר משה איליה - המפרק, ונציגת רשם העמותות. לא הצליחו להגיע לעמק השווה לגבי מהות 15 חברי אגו"ח החדשים, מאחר ששוב ושוב עו"ד קידר פוצץ את הישיבות בסירוב מוחלט לגבי כל חבר שלא מטעם הרב גלוכובסקי.

לפני כעשרה ימים התקיים דיון בבית המשפט, בכדי להכריע מי יהיו חברי אגו"ח. השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים.

בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות הבאים:

שישה נציגי הרב גלוכובסקי-אהרונוב:
ר' נפתלי שטרן - גיס של מוטי הלפרין (יודאיקה)
ר' ישראל הלפרין - אח של מוטי הלפרין
ר' תמיר קסטיאל, שליח בקטמון
ר' זלמן גורליק, שליח בבאר שבע
ר' דוד קורץ, אגף הסניפים בצא"ח
ר' יהושע סלפושניק - עובד בצא"ח

שלושה נייטרלים (בלוי):
ר' חיים לוריא, לוד
ר' אלי שלוסברג, איש עסקים
ר' עמי פייקובסקי, ירושלים

שלשה של המפרק:
ר' מתי טוכפלד, עיתונאי
ד"ר גיל שחר, לוד
פרופ' שלמה קאליש

שלושה של הרב יורקוביץ:
ר' מ"מ בליניצקי, מנכ"ל עמותת יד לילד המיוחד
ר' שניאור ליפסקר, מנכ"ל מוסדות חנוך לנער
הרב מאיר מאירי, רב קהילת חב"ד שערי גאולה קרית גת

לאחר דין ודברים ארוך, 4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב זה, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו"ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך.

השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.

ביום שלישי כ"ט [[ניסן]] [[תשפ"ד]] התקיימה אסיפת חברי בית הדין, כאשר אהרונוב נכח בחלקה (חיכה ששלושת רבני הערים יעזבו ואז נכנס) ודחק עם הרב גלוכובסקי ברבנים הנותרים לסרב לפשרה ולהביא ככל הנראה לפירוק העמותה

שלוש רבני הערים, הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[יוסף העכט]] והרב [[משה הבלין]] התנגדו בכל תוקף להביא לקרע באנ"ש, והתעקשו להביא את החלטת בית הדין להסכים לפשרה. יש לציין כי גם עורכי הדין שנכחו באסיפה צידדו בכך.

נכון לרגע זה ידוע לי בוודאות שנשלח מכתב מהבית דין - עוד לא עלה לאתר. ההשערה המבוססת היא שנשלח מכתב ללא חתימות הרבנים אלא רק בשם "מזכירות בית הדין" כפי שהרב גלוכובסקי נוהג לעשות כאשר רוצה לכפות דעתו.

נמשיך ונעדכן.}}

[https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו"ח]}}.

====בחירת 15 מועמדים====
בתאריך כ"ד ניסן [[תשפ"ד]], נערך דיון בבית המשפט, כאשר כל הצדדים הציגו את טיעוניהם והצעותיהם בדבר הקמת אגו"ח מחדש כדי להפעילה כרצון ולנחת רוח הרבי.

השופטת דחקה בצדדים לקבל פשרה גם אם היא לא ממלאת את רצונותיהם של כל הצדדים. בסוף דיון ארוך, סוכמו השמות כדלהלן.
4 נציגי חברי ועדת האיתור הסכימו בלית ברירה להרכב המוצע, כאשר הנציג של הרב גלוכובסקי, עו"ד קידר אמר שהוא מבקש שבוע נוסף בכדי שחברי בית הדין יוכלו לשבת ולדון בכך. השופטת מצידה אמרה שהיא נותנת שבוע, ואם לא תתקבל החלטה היא תבחן את האפשרות לפרק את העמותה ולמכור את בנין 770 לכל המרבה במחיר.

====רשימת השופטת בהסכמת רוב ועדת האיתור====

'''נייטרלים''' (שאינם מייצגים צד מסוים בחב"ד):

*ר' [[חיים לוריא]] - פסיכולוג קליני, שליח ב[[ז'יטומיר]] ו[[דונייצק]] בעבר, ועורכה הראשי של חב"דפדיה בשנים תש"ע-תשע"ב (תחת הכינוי [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]]{{הערה| "נו, אז מי אתה “חיים נהר”? נעים להכיר: ר' חיים לוריא, הוא אברך נעים הליכות, ידען ורחב אופקים, המסיים בימים אלה חמש שנות שליחות בעיר ז'יטומיר. הוא לא רק כתב וערך ערכים בחב"פדיה, אלא אף הפעיל את המערכת וניווט את הכותבים ביד רמה, וניצח על השינויים הרבים המתבצעים במקום באינטנסיביות רבה". מתוך: [https://chabad.info/magazine/274305/ עשור למיזם הענק: הפנים שמאחורי מהפכת חב"דפדיה]}})
*ר' [[אליהו שלוסברג]] - איש עסקים. מייסד ומנכ"ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית. מהתורמים החשובים למוסדות וארגוני חב"ד בארץ ובעולם.
*ר' [[מתי טוכפלד]] - כתב פוליטי של העיתון ישראל היום.

'''אנשי המפרק''' (שידאגו שהעמותה לא תבוא לפירוק שוב):

*ר' [[עמי פייקובסקי]] - איש עסקים. משמש כרב קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, ועומד בקשר קרוב עם אנשי תנועת הלח"י, ומפיץ יהדות וחסידות בחוגי הידוענים ברחבי הארץ.
*ד"ר [[גיל שחר]] - רופא אלטרנטיבי.
*ר' [[שלמה קאליש]] - איש עסקים. יו"ר אגודת הידידים של מוסדות חב"ד רבים מנכ"ל ומייסד קבוצת "ג'רוזלם גלובל ונצ'רס", מראשי כלכלת ההיי-טק ב[[ארץ ישראל]].

'''אנשי [[ברוך בועז יורקוביץ|הרב יורקוביץ]]''':
*ר' [[מענדי בלניצקי]] - עסקן חב"די, נכד הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], מנכ"ל [[יד לילד המיוחד]], מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מנהל [[ועדת החינוך החב"די]], חבר ועדה המייעצת של [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח|התאחדות החסידים]], חבר הנהלת [[חדר אור ליובאוויטש]], והעורך הראשי של [[קונטרס יחי המלך]].
*הרב [[מאיר מאירי]] - רב [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]].
*ר' [[שניאור זלמן ליפסקר (צפת)|שניאור ליפסקר]] - נכד הרב [[אריה זאב ליפסקר]] שהתמנה לחבר מועצת אגו"ח בשנת תש"ט. מנכ"ל [[מוסדות חנוך לנער]] ב[[צפת]], יו"ר סיעת חב"ד, סגן ראש העיר ומחזיק תיק חינוך בעיריית צפת.

'''אנשי הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] (בא כוחו של ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]])''':
*הרב [[תמיר קסטיאל]] - שליח הרבי ורב קהילת חב"ד לשכונת קטמון,[[ירושלים]] ושליח הרבי ורב קהילת חב"ד ב[[הרצליה]].
*ר' נפתלי שטרן - {{הערה|בן הרב [[אליהו שטרן]], חתן הרב [[אהרן הלפרין]]}}
*ר' ישראל הלפרין - איש עסקים. {{הערה|בן הרב [[אהרן הלפרין]], חתן הרב [[פתחיה ליפסקר]]}}
*ר' [[דוד קורץ]] - אגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]], מחברי קהילת חב"ד בבית דגן
*ר׳ [[זלמן גורליק]] - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי ב[[באר שבע]]
*ר' [[יהושע סלפושניק]] - מחלקת יוצאים לשליחות{{הערה|[https://col.org.il/news/144865 יוצאים לשליחות]}} באגף הסניפים ב[[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צא"ח]] ושליח הרבי ב[[גבעתיים]].

ביום ראשון, ד' [[אייר]] [[תשפ"ד]], השופטת הודיעה כי המשך ההליכים יחד עם המפרק יסתיימו תוך כשלושה שבועות.

בסוף אייר המפרק הזמני ורשם העמותות המליצו לשקול המתנה והידברות, והשופטת הסכימה.

===החלטות בית המשפט טבת תשפ"ה===
בחודש טבת תשפ"ה נערך דיון קריטי בבית המשפט במטרה להפיח רוח חדשה באגו"ח באמצעות מינוי 15 חברים המייצגים את כל הדיעות בחב"ד.

הועלה רעיון למינוי-ניסוי; ימונו 15 החברים המוצעים לתקופת ניסיון של חצי שנה או שנה. עורך דינם של בית הדין ביקש זמן להתלבטות וגם הצהיר כי מצידו ניתן לפרק את אגודת חסידי חב"ד.

אישים שנכחו בבית המשפט הביעו תרעומת על אופציית סגירת אגודה שהוקמה ופעלה על ידי אדמו"רי ליובאוויטש.

לאחר דיון בין הצדדים הוחלט על ימי התלבטות ותגובות הצדדים יגיעו לבית המשפט עד כ"ו טבת תשפ"ה.

התקשורת החב"דית והכללית מתעלמות כליל מדיונים אלו.

====תגובות בית הדין====
בכ"ו טבת עו"ד של בי"ד הודיע כי אין הוא מסכים לפשרה כלשהיא.

שלושה חברי בי"ד - הרב משה הבלין, הרב יוחנן גורארי והרב יוסף הכט - שיגרו מכתב מחאה לעו"ד של הבי"ד על כך שקבע בשם הבי"ד לפרק אגו"ח, כאשר לא התקיים כלל דיון בנושא פירוק.

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]]
*[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]] - תולדות חבר אגו"ח הרב [[יצחק גנזבורג]]
*[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]] - מסמכים מארכיון יו"ר אגו"ח הרב [[אפרים וולף]]
*שלומי חסקי, [[שלמה מיידנצ'יק|הקטר של חב"ד]] - תולדות יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק
*הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], פרק מג - אגודת חסידי חב"ד (תיעודים משנות ההקמה תש"ב-תש"ד)
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וקבלת הנשיאות

*דבי ליפקין, '''לוקחים אחריות''' סקירת פעילות אנשי הרב יוסף יצחק אהרונוב חבר אגודת חסידי חב"ד בשנת תשפ"ד, בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ה, (הודפס בתוך מגזין ב' של גיליון 2081 עמוד 82)

== קישורים חיצוניים ==
=== אתרי אגודת חסידי חב"ד ===
* [http://www.chabad.co.il/ דף הבית של '''חב"ד בישראל''' מטעם אגו"ח]
* [http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שעל ידי אגו"ח] {{קישור שבור|ב' סיוון תשפ"א}}

=== פעילות ===
* '''[https://chabad.info/special/971536/ אחרי שנים: עמותת אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה]''' {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69419 הרב אשכנזי מסביר: מדוע פניתי לערכאות?] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו"ח] {{אינפו}}

=== שונות ===
* [http://chabadpedia.co.il/images/0/0c/אגו%22ח_תפקידיה.pdf אגודת חסידי חב"ד, מטרותיה, תפקידה ופעילותה {{PDF}}]
* [http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות'] {{PDF}} {{קישור שבור|}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 פרשיית החברים באגו"ח] {{אינפו}}
* מענדי שוחט, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556 אחרי תשע שנים: הבוררים קבעו את חברי אגו"ח] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/blogs/756665/ מזכיר אגו"ח בטור פרידה: ר' זושא - הלוחם שלא חת {{אינפו}}] {{קישור שבור|}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בתל אביב]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]

חב"ד און ליין

2024-12-17T10:23:52Z

ניו: /* צוות האתר */

[[קובץ:סי או אל.jpg|ממוזער|250px|לוגו האתר]]
'''חב"ד און ליין''' ('''col.org.il''') הוא אתר חדשות חב"די מהגדולים והוותיקים בעולם. הוקם על ידי העיתונאי ר' דוד רוטנברג וכיום בבעלות ר' יוסי ריבקין.

== היסטוריה ==
[[קובץ:חבד און ליין.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו ישן של האתר]]
האתר הוקם בשנת [[תש"ס]] על ידי ר' [[דוד זאב רוטנברג]] ור' פנחס גורליק. כעבור מספר שנים נרכש האתר על ידי ר' [[שמואל ריבקין]] וכיום הוא בניהולו של בנו ר' יוסי ריבקין. העורך הראשי עד [[תשע"ו]] היה ר' [[מנחם כהן (כפר חב"ד)|מנחם כהן]]. כיום העורך הראשי הוא ר' [[משה כהנא]].

בשנת [[תשס"ו]] השיק האתר אתר ויקי אנציקלופדי בשם "ויקי col חב"ד", על [[חסידות חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/15409 ויקיפדיה חב"ד: 12,803 צפיות בארבעה ימים!] באתר חב"ד און ליין.}}. האתר ירד מהרשת מספר חודשים לאחר מכן.

בשנת [[תשס"ח]] הוקם אתר בעל שם דומה בשפה ה[[אנגלית]]: "COLlive". האתר הוקם בשיתוף פעולה עם האתר בעברית אך מופעל באופן עצמאי על ידי ר' יהודה לייב צייטלין, שליח הרבי בטוסון שבאריזונה, המשמש גם כעורך הראשי של האתר.

ב[[חודש כסלו]] [[תשס"ט]] הוציא האתר מגזין שבועי שהכיל בין היתר את התכנים המיוחדים שפורסמו באותו שבוע באתר. ב[[חודש ניסן]] תשס"ט נסגר המגזין על פי הוראת [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46803 השתלשלות פרשיית המגזין של האתר 'חב"ד און ליין'] - {{אינפו}}}}.

לקראת שנת [[תש"פ]] עבר האתר שיפור כללי ועוצב מחדש.

בשנת תש"פ הקים האתר רשת קבוצות וואצפ בשם 'קול חב"ד' - בקבוצות ישנם כ-5,000 איש ומתפרסמות בהם חדשות חב"ד מהארץ ומהעולם, מהנעשה בקהילות ובבתי חב"ד, שמחות אנ"ש ועוד. את הקבוצות מנהל ר' חיים אייזנבך.

==סיקור==
האתר בעברית מסקר את פעולות וחדשות חב"ד בכל העולם, ובדגש על ארץ הקודש. ואילו האתר באנגלית שם דגש על חדשות מקראון הייטס.

==מדורים==
*'''רדיו ליל שישי''' - רדיו המשודר מדי ליל שישי בהגשת ר' הרצל קוסאשוילי.
*'''היו ימים''' - מדור המגיש תמונות ארכיון של ר' מוליק ריבקין.
*'''קול חב"ד''' - רשת קבוצות וואצפ שהוקמה בשלהי הקורונה של חדשות חב"ד מהארץ ומהעולם, מתפרסם בהם מהנעשה בקהילות ובבתי חב"ד, סיקור של חב"ד בכלי התקשורת, שמחות אנ"ש ועוד. את הקבוצות עורך ר' חיים אייזנבך.
*'''ארכיון שמואל בן צבי''' - ארכיון שמאגד סרטונים, תמונות, והקלטות ישנות, לרוב מהתוועדויות וכד' בכפר חב"ד.
===מדורים שנסגרו===
* '''COL צעיר''' - מדור כתבות לקוראים הצעירים המכיל תכנים מגוונים מאירועים מרתקים בעולם וכלה בתחקירים חסידיים, נערך על ידי השליח ר' מנחם מענדל אייזנבך ועל ידי הת' [[שלום דובער לאופר]].

== צוות האתר ==
צות האתר מגובש מבוגרי ישיבות חב"דיות שונות: כפר חב"ד קרית גת וצפת.

*מנהל האתר: ר' [[יוס ריבקין COL|יוסי ריבקין]].
*עורך ראשי: ר' [[משה כהנא]].
*צוות העורכים: ר' [[שרון גושן]], ר' [[הרצל קוסאשוילי]], ר' [[מנדי זילברשטרום]] (לוד) ור' [[מנדי קורטס]].
* עורך קבוצות קול חב"ד: ר' [[חיים אייזנבך]].
בעבר שימש העיתונאי [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]] כעורך הראשי של האתר במשך למעלה מעשור עד שפרש לטובת עריכת [[שבועון כפר חב"ד]].

== ראו גם ==
* [[חב"ד אינפו]]
*[[הגאולה (אתר)|הגאולה]]
*[[חב"ד אף אם]]
*[[שטורעם (אתר)|שטורעם]]
*[[אנ"ש (אתר)]]

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.col.org.il// דף הבית של חב"ד און ליין]
*[https://col.org.il/custom/1 דף הבית של COL צעיר]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אתרי חדשות חב"ד]]

שרון גושן

2024-12-17T10:20:49Z

ניו:

[[קובץ:שרון גושן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שרון גושן]]
הרב '''שרון גושן''' ([[כ"ג אייר|כ"ג]] [[אייר]] [[תשל"ז]]), [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת הרמב"ם שבמרכז העיר [[ראשון לציון]], ומנהל אגף פעילות ושליחות בבית חב"ד המרכזי בעיר, עורך באתר [[חב"ד און ליין]], עורך דין, מגשר מוסמך וטוען רבני, פעיל חברתי ששימש בין השאר במספר תפקידים בעיריית ראשון לציון ובהם דירקטור בחברה העירונית, ואיש תקשורת.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ג אייר]] [[תשל"ז]].

לאחר שהשלים את מסלול הלימודים החב"די בישיבה הקטנה ב[[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|צפת]] ובישיבה הגדולה [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]], נסע לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ח]] ללמוד בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', שם הוסמך לרבנות.

לאחר חתונתו עם רויטל בת ר' אהרן דב לנקין מראשון לציון למד במשך שנה ב[[כולל אברכים]] ולאחר מכן התגייס ל[[צה"ל]] ושירת שלוש שנות שירות ברבנות הראשית במחנה ידין (צריפין).

בסיום שירותו הצבאי אותו סיים בהצטיינות התחיל בלימוד משפטים, ובהמשך הוסמך לשמש כעורך דין. כיום מחזיק בתואר ראשון במשפטים מהקריה האקדמית אונו, משמש כטוען רבני וכמגשר מוסמך מטעם לשכת עורכי הדין. את התמחותו עשה בתחום המקרקעין, מעמד אישי ומשפחה, ומשפט האזרחי והמסחרי, והשתלם בתחום הפרקטיקה במשפט האזרחי ובדיני מקרקעין בלשכת עורכי הדין.

==איש תקשורת==
משמש כעורך באתר [[חב"ד און ליין]] (COL), ובעבר גם באתר [[צעירי אגודת חב"ד]] ונמנה על אנשי התקשורת החב"דיים. עוסק בקידום תכנים חב"דיים ברשת האינטרנט ויצירת שיתופי פעולה עם עיתונאים ומובילי דעת קהל.

==עסקן פוליטי==
עו"ד גושן הינו איש אמונם של רבנים, שלוחים ועסקנים רבים בחב"ד הנעזרים בשירותיו כעו"ד ומגשר עם ניסיון רב ומגוייס לפיתרון משברים וקונפליקטים בחב"ד.

עו"ד גושן מקורב לח"כ הרב [[מאיר פרוש]] ובמערכות הבחירות לכנסת משמש כחבר צוות בכיר במטה חב"ד.

בשנת [[תשע"ח]] התמודד למועצת העיר ראשון לציון מטעם סיעת 'מאמינים בראשון' כנציג חב"ד ומונה לדירקטור בחברה העירונית בראשון לציון.

==שליח בראשון לציון==

בשנת [[תשפ"ב]] מונה על ידי השליח של הרבי בראשון לציון הרב [[יצחק גרוזמן]] להצטרף לשלוחי הרבי בעיר ולשמש כשליח הרבי בשכונת מגוריו.

לצד פעילותו בשכונה הוא משמש כמנהל אגף פעילות ושליחות בבית חב"ד המרכזי בעיר.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.goshenlaw.org אתר משרד עורכי הדין בבעלותו, עם מאמרים פרי עטו]'''
*'''[https://col.org.il/news/88173 ואלה המשפטים: עו"ד שרון גושן עם סודות שמאחורי הגלימה]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/138845 עו"ד עסוק, שליח טרי: איך הוא הצליח לסיים את הש"ס?]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/147556 'הקהל' בראשל"צ: השלוחים ו-1,000 מקורבים באירוע עוצמתי]''' {{COL}}

{{מיון רגיל:גושן, שרון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ח]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:עורכי דין]]
[[קטגוריה:צוות אתר COL]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]

מנחם מענדל קורטס

2024-12-17T10:17:31Z

ניו: /* בתקשורת */

[[קובץ:מענדי קורטס.jpg|ממוזער|הסופר מענדי קורטס משוחח עם הרב [[נפתלי רוט]]]]
'''מנחם מענדל (מענדי) קורטס''' (יליד [[תשנ"ח]]) הוא עיתונאי וחוקר, כתב [[שבועון כפר חב"ד]] ועורך באתרים [[חב"ד און ליין]] וכיכר השבת.

==תולדות חיים==
נולד בט' [[תשרי]] [[תשנ"ח]] להוריו ר' ניסים ויעל קורטס בקרית חב"ד ב[[צפת]]. בילדותו עברה משפחתו להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], והוא למד ב[[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד|תלמוד תורה המקומי]]. למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשע"ט]] למד [[סמיכה לרבנות]] בישיבת חב"ד ב[[מוסקבה]]{{הבהרה}}.

בניסן תשפ"ג נישא עם חנה בת ר' ישעיהו ויהודית גולדשטיין מ[[עמנואל]] וגר בעמנואל (בשומרון).

==בתקשורת==
כבחור בישיבת תומכי תמימים ב[[כפר חב"ד]] החל לפרסם ריאיונות וכתבות בעיתוני החג של [[שבועון כפר חב"ד]] ובשלהי שנת [[תשע"ז]] הצטרף כעורך באתר [[חב"ד און ליין]]. ומשנת [[תשע"ח]] שנה בה היה ב'קבוצה' החל לכתוב בקביעות בעיתון כפר חב"ד.

בשנת [[תשפ"א]] מונה במקביל כעורך באתר החרדי "כיכר השבת".

במסגרת כתיבתו ב[[שבועון כפר חב"ד]], ערך בחורף תשפ"ג סיבוב נרחב ברחבי ארצות הברית, מחוף אל חוף, שבו סקר ותיאר בסדרת כתבות את בתי חב"ד לישראלים שהוקמו בעשרות נקודות בצפון אמריקה{{הערה|[https://www.kikar.co.il/interesting/rxc8g3 כבר לא עיר החטאים: ביקור של תשע וחצי שעות בלאס וגאס]}}. לאורך השנים ביקר גם בבתי חב"ד בטיוואן{{הערה|[https://www.kikar.co.il/haredim-news/438907 דרמה אנושית מרגשת: סיבוב מפתיע בהיכל היהודי של טיוואן]}}, ב[[דנייפר]] ובמחנה פליטים חב"די שהוקם ב[[הונגריה]] בעקבות המלחמה ב[[אוקראינה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/141508 מה שראיתי במחנה הפליטים: כך הפך כפר נופש מקולל לבית חב"ד]}}, ופרסם לאחר מכן בעיתון כפר חב"ד ובאתרי האינטרנט תיאור נרחב מתוכם.

עם הקמת מגזין "[[נשמה]]" החודשי של [[צעירי חב"ד]], המיועד למקורבי בתי חב"ד ברחבי הארץ, הצטרף אל צוות הכותבים, וכתב בו במשך מספר חודשים.

ב[[פסח]] [[תשפ"ב]] נבחר על ידי ר' [[דוד רוטנברג]] באתר "חרדים 10" כ"הדבר הגדול הבא" בתחום התקשורת{{הערה|[https://ch10.co.il/news/739570/#.YmFpj9pByYg בתקשורת החרדית: מנדי קורטס, עיתונאי ועורך, בן 24 מנחל’ה] באתר חרדים 10.}}. רוטנברג כתב עליו: "למרות שהוא צעיר מאוד, יש בו שילוב של כותב ועורך. יש לו שיקול דעת שנדרש בעריכה, יודע להבחין בין עיקר לטפל, לצד קליטה מהירה. יש בו גם שילוב שאין להרבה עיתונאים בתקשורת החרדית – יכולת לכתוב כתבות מגזין מושקעות בעיתונות המודפסת, לצד הבנה טובה בתקשורת ה’און ליין’. כמי שגילה כמה מהכישרונות היותר גדולים שצמחו בתקשורת החרדית, אני בטוח שהוא יגיע רחוק. הוא עולה בכישרונות שלו על כמה מהם".

===פרסומים וחשיפות===
בשנת [[תשפ"ב]] פירסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבה נרחבת על [[סידור הבעל שם טוב]] בה סיפק הצצה לחשיפת ספרית אגו"ח, בה נחשף לראשונה צילום המלא של הסידור. לכתבה היו הדים רבים בכלי התקשורת הדתיים וגם הכלליים{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620936cc1722f_1644771020.pdf דרישת שלום מהבעל שם טוב], בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] 1946 עמוד 24 {{PDF}}{{COL}}}}. כעבור שבועיים חשף ב'כפר חב"ד' לראשונה כתב יד קודש של הרבי, מרשימה שערך בשנת תר"ץ בריגה, כשסידר את אוסף כתבי היד ב[[ספריית ליובאוויטש]].

בסוכות [[תשפ"ב]], בעיצומו של הגל השני של מגיפת ה[[קורונה]], חשף ב[[שבועון כפר חב"ד]] מסמכים מארכיון גרמני, המלמדים כי [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] חוסנו פעמיים נגד מגיפה{{הערה|[https://col.org.il/news/133789 טופסי רישום חושפים: רבותינו נשיאינו חוסנו פעמיים נגד מגפה]}}. המסמכים עוררו עניין רב וקיבלו פרסום גם בכלי תקשורת כללי{{הערה|[https://col.org.il/news/133873 באולפן Ynet הציגו את התגלית המרעישה שנחשפה ב'כפר חב"ד']}}.

===מוספי כפר חב"ד===
לקראת חגי ישראל כותב ועורך, במסגרת [[שבועון כפר חב"ד]], מוספי נושא ייעודיים, בכל מוסף נושא אחר הקשור לדור השביעי, ובכל מוסף מקובץ מידע רב בנושא הרלוונטי, בתוספת תגליות וחשיפות.

* לקראת פסח [[תשפ"א]] כתב וערך מוסף שסקר את הקשר של הרבי עם הגבירים של ליובאוויטש.
* לקראת סוכות [[תשפ"ב]] כתב וערך מוסף "וילחם מלחמות השם", שסקר את המאבקים שהוביל הרבי במרוצת השנים למען ביצור חומות היהדות.
* לקראת פסח [[תשפ"ב]] כתב וערך מוסף שסקר את עולם הרפואה במשנת הרבי.
* לקראת סוכות [[תשפ"ג]] כתב וערך מוסף "בית המלכות", 64 עמודים. סקר את בית הרבי והרבנית ברחוב [[פרזידנט 1304]]. בגיליון נחשפו עדויות חדשות והובאו פרטים בלתי ידועים על בית הרבי. הכתבה שפתחה את הגיליון עסקה בביתם הראשון של הרבי והרבנית, בבניין מגורים ברחוב ניו יורק ברובע ברוקלין, ובפרטי המעבר אל הבית הקבוע והמוכר ברחוב פרזידנט.
* לקראת פסח [[תשפ"ג]] כתב וערך מוסף "הרב חדקוב", 64 עמודים, שסיפר בפרוטרוט (בתוספת תמונות נדירות משנים מוקדמות ופרטים משפחתיים אישיים) את סיפורו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ראש המזכירות של הרבי, מימי צעירותו בלטביה, עבור דרך נסיעתו לארצות הברית יחד עם אדמו"ר הריי"צ וכלה בעבודתו לפי הוראות הרבי במשך עשרות שנים בדור השביעי. לאחר שעבד על המוסף גילה גילויים רבים סביב לרב חודקוב ומידי פעם מתפרסמים חלק מהגילויים שלו על הרב חודקוב.
*לקראת סוכות [[תשפ"ד]] כתב וערך מוסף "זמן יחידותינו", שבו הביא את סיפורם של חמש זוגות הורים וילדים שהיו יחד ביחידות בחדרו של הרבי.
*לקראת פסח [[תשפ"ד]] - בפתע פתאום - חזרה לרגעים פתאומיים עם הרבי.

==קישורים חיצוניים==
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=מנדי+קורטס מנדי קורטס]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קורטס, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ח]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ח]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:צוות אתר COL]]

מנחם מענדל קורטס

2024-12-17T09:24:05Z

ניו:

[[קובץ:מענדי קורטס.jpg|ממוזער|הסופר מענדי קורטס משוחח עם הרב [[נפתלי רוט]]]]
'''מנחם מענדל (מענדי) קורטס''' (יליד [[תשנ"ח]]) הוא עיתונאי וחוקר, כתב [[שבועון כפר חב"ד]] ועורך באתרים [[חב"ד און ליין]] וכיכר השבת.

==תולדות חיים==
נולד בט' [[תשרי]] [[תשנ"ח]] להוריו ר' ניסים ויעל קורטס בקרית חב"ד ב[[צפת]]. בילדותו עברה משפחתו להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]], והוא למד ב[[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד|תלמוד תורה המקומי]]. למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תשע"ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בשנת [[תשע"ט]] למד [[סמיכה לרבנות]] בישיבת חב"ד ב[[מוסקבה]]{{הבהרה}}.

בניסן תשפ"ג נישא עם חנה בת ר' ישעיהו ויהודית גולדשטיין מ[[עמנואל]] וגר בעמנואל (בשומרון).

==בתקשורת==
כבחור בישיבת תומכי תמימים ב[[כפר חב"ד]] החל לפרסם ריאיונות וכתבות בעיתוני החג של [[שבועון כפר חב"ד]] בשלהי שנת [[תשע"ז]] הצטרף כעורך באתר [[חב"ד און ליין]]. ומשנת [[תשע"ח]] שנה בה היה ב'קבוצה' החל לכתוב בקביעות בעיתון כפר חב"ד.

בשנת [[תשפ"א]] מונה במקביל כעורך באתר החרדי "כיכר השבת".

במסגרת כתיבתו ב[[שבועון כפר חב"ד]], ערך בחורף תשפ"ג סיבוב נרחב ברחבי ארצות הברית, מחוף אל חוף, שבו סקר ותיאר בסדרת כתבות את בתי חב"ד לישראלים שהוקמו בעשרות נקודות בצפון אמריקה{{הערה|[https://www.kikar.co.il/interesting/rxc8g3 כבר לא עיר החטאים: ביקור של תשע וחצי שעות בלאס וגאס]}}. לאורך השנים ביקר גם בבתי חב"ד בטיוואן{{הערה|[https://www.kikar.co.il/haredim-news/438907 דרמה אנושית מרגשת: סיבוב מפתיע בהיכל היהודי של טיוואן]}}, ב[[דנייפר]] ובמחנה פליטים חב"די שהוקם ב[[הונגריה]] בעקבות המלחמה ב[[אוקראינה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/141508 מה שראיתי במחנה הפליטים: כך הפך כפר נופש מקולל לבית חב"ד]}}, ופרסם לאחר מכן בעיתון כפר חב"ד ובאתרי האינטרנט תיאור נרחב מתוכם.

עם הקמת מגזין "[[נשמה]]" החודשי של [[צעירי חב"ד]], המיועד למקורבי בתי חב"ד ברחבי הארץ, הצטרף אל צוות הכותבים, וכתב בו במשך מספר חודשים.

ב[[פסח]] [[תשפ"ב]] נבחר על ידי ר' [[דוד רוטנברג]] באתר "חרדים 10" כ"הדבר הגדול הבא" בתחום התקשורת{{הערה|[https://ch10.co.il/news/739570/#.YmFpj9pByYg בתקשורת החרדית: מנדי קורטס, עיתונאי ועורך, בן 24 מנחל’ה] באתר חרדים 10.}}. רוטנברג כתב עליו: "למרות שהוא צעיר מאוד, יש בו שילוב של כותב ועורך. יש לו שיקול דעת שנדרש בעריכה, יודע להבחין בין עיקר לטפל, לצד קליטה מהירה. יש בו גם שילוב שאין להרבה עיתונאים בתקשורת החרדית – יכולת לכתוב כתבות מגזין מושקעות בעיתונות המודפסת, לצד הבנה טובה בתקשורת ה’און ליין’. כמי שגילה כמה מהכישרונות היותר גדולים שצמחו בתקשורת החרדית, אני בטוח שהוא יגיע רחוק. הוא עולה בכישרונות שלו על כמה מהם".

===פרסומים וחשיפות===
בשנת [[תשפ"ב]] פירסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבה נרחבת על [[סידור הבעל שם טוב]] בה סיפק הצצה לחשיפת ספרית אגו"ח, בה נחשף לראשונה צילום המלא של הסידור. לכתבה היו הדים רבים בכלי התקשורת הדתיים וגם הכלליים{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620936cc1722f_1644771020.pdf דרישת שלום מהבעל שם טוב], בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] 1946 עמוד 24 {{PDF}}{{COL}}}}. כעבור שבועיים חשף ב'כפר חב"ד' לראשונה כתב יד קודש של הרבי, מרשימה שערך בשנת תר"ץ בריגה, כשסידר את אוסף כתבי היד ב[[ספריית ליובאוויטש]].

בסוכות [[תשפ"ב]], בעיצומו של הגל השני של מגיפת ה[[קורונה]], חשף ב[[שבועון כפר חב"ד]] מסמכים מארכיון גרמני, המלמדים כי [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] חוסנו פעמיים נגד מגיפה{{הערה|[https://col.org.il/news/133789 טופסי רישום חושפים: רבותינו נשיאינו חוסנו פעמיים נגד מגפה]}}. המסמכים עוררו עניין רב וקיבלו פרסום גם בכלי תקשורת כללי{{הערה|[https://col.org.il/news/133873 באולפן Ynet הציגו את התגלית המרעישה שנחשפה ב'כפר חב"ד']}}.

===מוספי כפר חב"ד===
לקראת חגי ישראל כותב ועורך, במסגרת [[שבועון כפר חב"ד]], מוספי נושא ייעודיים, בכל מוסף נושא אחר הקשור לדור השביעי, ובכל מוסף מקובץ מידע רב בנושא הרלוונטי, בתוספת תגליות וחשיפות.

* לקראת פסח [[תשפ"א]] כתב וערך מוסף שסקר את הקשר של הרבי עם הגבירים של ליובאוויטש.
* לקראת סוכות [[תשפ"ב]] כתב וערך מוסף "וילחם מלחמות השם", שסקר את המאבקים שהוביל הרבי במרוצת השנים למען ביצור חומות היהדות.
* לקראת פסח [[תשפ"ב]] כתב וערך מוסף שסקר את עולם הרפואה במשנת הרבי.
* לקראת סוכות [[תשפ"ג]] כתב וערך מוסף "בית המלכות", 64 עמודים. סקר את בית הרבי והרבנית ברחוב [[פרזידנט 1304]]. בגיליון נחשפו עדויות חדשות והובאו פרטים בלתי ידועים על בית הרבי. הכתבה שפתחה את הגיליון עסקה בביתם הראשון של הרבי והרבנית, בבניין מגורים ברחוב ניו יורק ברובע ברוקלין, ובפרטי המעבר אל הבית הקבוע והמוכר ברחוב פרזידנט.
* לקראת פסח [[תשפ"ג]] כתב וערך מוסף "הרב חדקוב", 64 עמודים, שסיפר בפרוטרוט (בתוספת תמונות נדירות משנים מוקדמות ופרטים משפחתיים אישיים) את סיפורו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], ראש המזכירות של הרבי, מימי צעירותו בלטביה, עבור דרך נסיעתו לארצות הברית יחד עם אדמו"ר הריי"צ וכלה בעבודתו לפי הוראות הרבי במשך עשרות שנים בדור השביעי. לאחר שעבד על המוסף גילה גילויים רבים סביב לרב חודקוב ומידי פעם מתפרסמים חלק מהגילויים שלו על הרב חודקוב.
*לקראת סוכות [[תשפ"ד]] כתב וערך מוסף "זמן יחידותינו", שבו הביא את סיפורם של חמש זוגות הורים וילדים שהיו יחד ביחידות בחדרו של הרבי.
*לקראת פסח [[תשפ"ד]] - בפתע פתאום - חזרה לרגעים פתאומיים עם הרבי.

==קישורים חיצוניים==
*תגית '''[https://col.org.il/feed?keyword=מנדי+קורטס מנדי קורטס]''' באתר {{חב"ד און ליין}}.
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קורטס, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשנ"ח]]
[[קטגוריה:קבוצה תשע"ח]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
[[קטגוריה:צוות אתר COL]]

יעקב זכריה מסקליק

2024-11-18T14:58:09Z

ניו: /* המאסר */

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב זכריה מסקאליק
|תמונה = הרב יעקב מסקאליק.png
|כינוי = יענקל זוראוויצ'ער
|תיאור= הרה"ח יעקב זכריה הלוי מסקאליק
|תאריך לידה = [[תרמ"ו]]
|מקום לידה = [[שצעדרין]]
|תאריך פטירה = [[תרח"צ]]
|מקום פטירה= [[קזחסטן]] (ככל הנראה)
|מקום פעילות= ז'וראוויץ, [[מוסקבה]], [[מלחובקה]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]], מזכיר אדמו"ר הריי"צ, שליח אדמו"ר הריי"צ, [[מנין כריתת הברית|עשרת המושבעים]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
|חתימה=ריז"ה}}

הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ"ו]] - [[תרח"צ]]), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], שימש תקופה כמזכיר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], והיה מעשרת המושבעים ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ב[[רוסיה]]. נאסר בשנת תרצ"ה הוגלה ונעלמו עקבותיו, ויש עדות שנהרג.

==תולדות חיים==
נולד ב[[שמחת תורה]]{{הערה|התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח"ת הוא יום הולדתי.}} [[תרמ''ו|תרמ"ו,]] בעיירה [[שצעדרין]], לאביו הרב זאב וואלף הלוי מסקאליק ואימו מרת יהודית.

בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.

היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש"ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי [[לוי יצחק מברדיצ'וב]] בדורו.

==רב בז'וראוויץ==
בשנת [[תרע"א]] נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ', אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]].

מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו...

==בונה מקוואות==
ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]].כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות.
הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו{{הערה|מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'}}.

אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}.

בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: "רכב אלוקים רבותים".}}.

ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.

במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]].

כשנולדה ביתו מרת פריידא אביה רצה מאד לתת שם אחרי הרבי נ"ע שהסתלק שנה קודם, אך מכיוון שנולדה בת, החליט לתת לה שם 'פריידא' שתרגומה לעברית "שמחה", מתוך כוונה שתהי' שמחה בקרב החסידים.

היה עוסק הרבה בחינוך הילדים. מסופר כשהיה ר' [[יואל כהן]] בן חמש שנים, התבטא לפני [[הרבי]] (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' [[מאיר אבצן]] הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד.

כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]], נשלח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו. {{הערה|וכך כתב הרב יענקל זוראוויצער להרב [[פאלע כהן]] בעת היותו של ר' פולע בגלות ב[[סיביר]] - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה:
"... אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה ו[[ביטחון]] חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' [[יואל כהן]]), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת [[פורים]] בלי שום טעם ודעת... והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל [[גאולה]] שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך ב[[אהבה]] מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."}}

==המאסר==
[[קובץ:יעקב מסקאליק חקירה.png|ממוזער|273x273 פיקסלים|ר' יעקב מאסקליק בתמונה שצולמה בעת מעצרו. מתוך תיק החקירה.]]
היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שנאסר ב[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית#גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה|גל המאסרים במוסקבה בשנת]] [[תרצ"ה]]

המתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו, ובאותו זמן באחד החידרים נתן הרב עונש לתלמיד אחד, ואתו תלמיד יצא החוצה בעצבים ואמר להם שמי שהם מחפשים זה ר' יענקל. ועצרו את ר' יענקל והגלו אותו ל[[קזחסטן]] ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], ר' [[מנחם מענדל גורליק]] ור' [[יצחק גולדין]].

היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו.

===נהרג על קידוש השם===
בתקופת הגלות ב[[קזחסטן]], ראו אותו החסידים מובל במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדה שם, שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה בקיץ [[תרח"צ]].

מסופר שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: "רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'".

==משפחתו==
'''רעייתו בזיווג ראשון''':
*מרת מרים רחל (בת ר' טובי' מרגולין)
'''בנו''':
*ר' [[מנחם מענדל מסקליק|מנחם מענדל]]
*כלתו. מרת ציפה עלקא.
'''בנותיו''':
*מרת פריידא רסקין (אשת ר' [[שאול רסקין|שאול]]).
*מרת בלומא גלפרין (אשת ר' [[שמעון גלפרין|שמעון]]).
*נכדו ר' [[ראובן גלפרין]].
'''רעייתו בזיווג שני''':
*מרת סימא קליבנוב (גיסתו של ר' [[יוחנן גורדון]])

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7_%D7%A1%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7.pdf תשורה ניימרק-ברוק חשון תשפ"ה]'''

{{מנין כריתת הברית}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מסקליק, יעקב זכריה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]

יעקב זכריה מסקליק

2024-11-18T14:56:06Z

ניו: /* תולדות חיים */

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב זכריה מסקאליק
|תמונה = הרב יעקב מסקאליק.png
|כינוי = יענקל זוראוויצ'ער
|תיאור= הרה"ח יעקב זכריה הלוי מסקאליק
|תאריך לידה = [[תרמ"ו]]
|מקום לידה = [[שצעדרין]]
|תאריך פטירה = [[תרח"צ]]
|מקום פטירה= [[קזחסטן]] (ככל הנראה)
|מקום פעילות= ז'וראוויץ, [[מוסקבה]], [[מלחובקה]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]], מזכיר אדמו"ר הריי"צ, שליח אדמו"ר הריי"צ, [[מנין כריתת הברית|עשרת המושבעים]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
|חתימה=ריז"ה}}

הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ"ו]] - [[תרח"צ]]), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], שימש תקופה כמזכיר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], והיה מעשרת המושבעים ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ב[[רוסיה]]. נאסר בשנת תרצ"ה הוגלה ונעלמו עקבותיו, ויש עדות שנהרג.

==תולדות חיים==
נולד ב[[שמחת תורה]]{{הערה|התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח"ת הוא יום הולדתי.}} [[תרמ''ו|תרמ"ו,]] בעיירה [[שצעדרין]], לאביו הרב זאב וואלף הלוי מסקאליק ואימו מרת יהודית.

בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.

היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש"ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי [[לוי יצחק מברדיצ'וב]] בדורו.

==רב בז'וראוויץ==
בשנת [[תרע"א]] נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ', אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]].

מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו...

==בונה מקוואות==
ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]].כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות.
הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו{{הערה|מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'}}.

אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}.

בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: "רכב אלוקים רבותים".}}.

ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.

במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]].

כשנולדה ביתו מרת פריידא אביה רצה מאד לתת שם אחרי הרבי נ"ע שהסתלק שנה קודם, אך מכיוון שנולדה בת, החליט לתת לה שם 'פריידא' שתרגומה לעברית "שמחה", מתוך כוונה שתהי' שמחה בקרב החסידים.

היה עוסק הרבה בחינוך הילדים. מסופר כשהיה ר' [[יואל כהן]] בן חמש שנים, התבטא לפני [[הרבי]] (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' [[מאיר אבצן]] הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד.

כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]], נשלח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו. {{הערה|וכך כתב הרב יענקל זוראוויצער להרב [[פאלע כהן]] בעת היותו של ר' פולע בגלות ב[[סיביר]] - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה:
"... אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה ו[[ביטחון]] חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' [[יואל כהן]]), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת [[פורים]] בלי שום טעם ודעת... והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל [[גאולה]] שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך ב[[אהבה]] מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."}}

==המאסר==
[[קובץ:יעקב מסקאליק חקירה.png|ממוזער|273x273 פיקסלים|ר' יעקב מאסקליק בתמונה שצולמה בעת מעצרו. מתוך תיק החקירה.]]
היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שנאסר ב[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית#גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה|גל המאסרים במוסקבה בשנת]] [[תרצ"ה]]

המתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו, ובאותו זמן באחד החידרים נתן הרב עונש לתלמיד אחד, ואתו תלמיד יצא החוצה בעצבים ואמר להם שמי שהם מחפשים זה ר' יענקל. ועצרו את ר' יענקל והגלו אותו ל[[קזחסטן]] ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], ר' [[מענדל גורליק]] ור' [[יצחק גולדין]].

היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו.

===נהרג על קידוש השם===
בתקופת הגלות בקזחסטן, ראו אותו החסידים מובל במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדה שם, שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה בקיץ [[תרח"צ]].

מסופר שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: "רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'".

==משפחתו==
'''רעייתו בזיווג ראשון''':
*מרת מרים רחל (בת ר' טובי' מרגולין)
'''בנו''':
*ר' [[מנחם מענדל מסקליק|מנחם מענדל]]
*כלתו. מרת ציפה עלקא.
'''בנותיו''':
*מרת פריידא רסקין (אשת ר' [[שאול רסקין|שאול]]).
*מרת בלומא גלפרין (אשת ר' [[שמעון גלפרין|שמעון]]).
*נכדו ר' [[ראובן גלפרין]].
'''רעייתו בזיווג שני''':
*מרת סימא קליבנוב (גיסתו של ר' [[יוחנן גורדון]])

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7_%D7%A1%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7.pdf תשורה ניימרק-ברוק חשון תשפ"ה]'''

{{מנין כריתת הברית}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מסקליק, יעקב זכריה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]

יעקב זכריה מסקליק

2024-11-18T14:54:01Z

ניו:

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב זכריה מסקאליק
|תמונה = הרב יעקב מסקאליק.png
|כינוי = יענקל זוראוויצ'ער
|תיאור= הרה"ח יעקב זכריה הלוי מסקאליק
|תאריך לידה = [[תרמ"ו]]
|מקום לידה = [[שצעדרין]]
|תאריך פטירה = [[תרח"צ]]
|מקום פטירה= [[קזחסטן]] (ככל הנראה)
|מקום פעילות= ז'וראוויץ, [[מוסקבה]], [[מלחובקה]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]], מזכיר אדמו"ר הריי"צ, שליח אדמו"ר הריי"צ, [[מנין כריתת הברית|עשרת המושבעים]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
|חתימה=ריז"ה}}

הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ"ו]] - [[תרח"צ]]), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], שימש תקופה כמזכיר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], והיה מעשרת המושבעים ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ב[[רוסיה]]. נאסר בשנת תרצ"ה הוגלה ונעלמו עקבותיו, ויש עדות שנהרג.

==תולדות חיים==
נולד ב[[שמחת תורה]]{{הערה|התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח"ת הוא יום הולדתי.}} [[תרמ''ו|תרמ"ו,]] בעיירה [[שצעדרין]], לאביו הרב זאב וואלף הלוי מסקאליק ואימו מרת יהודית.

בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.

היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש"ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי [[לוי יצחק מברדיצ'וב]] בדורו.

בשנת [[תרע"א]] נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ', אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]]. מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו...

ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]].כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות.
הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו{{הערה|מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'}}.

אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}.

בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: "רכב אלוקים רבותים".}}.

ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.

במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]].

כשנולדה ביתו מרת פריידא אביה רצה מאד לתת שם אחרי הרבי נ"ע שהסתלק שנה קודם, אך מכיוון שנולדה בת, החליט לתת לה שם 'פריידא' שתרגומה לעברית "שמחה", מתוך כוונה שתהי' שמחה בקרב החסידים.

היה עוסק הרבה בחינוך הילדים. מסופר כשהיה ר' [[יואל כהן]] בן חמש שנים, התבטא לפני [[הרבי]] (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' [[מאיר אבצן]] הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד.

כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]], נשלח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו. {{הערה|וכך כתב הרב יענקל זוראוויצער להרב [[פאלע כהן]] בעת היותו של ר' פולע בגלות ב[[סיביר]] - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה:
"... אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה ו[[ביטחון]] חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' [[יואל כהן]]), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת [[פורים]] בלי שום טעם ודעת... והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל [[גאולה]] שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך ב[[אהבה]] מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."}}

==המאסר==
[[קובץ:יעקב מסקאליק חקירה.png|ממוזער|273x273 פיקסלים|ר' יעקב מאסקליק בתמונה שצולמה בעת מעצרו. מתוך תיק החקירה.]]
היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שנאסר ב[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית#גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה|גל המאסרים במוסקבה בשנת]] [[תרצ"ה]]

המתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו, ובאותו זמן באחד החידרים נתן הרב עונש לתלמיד אחד, ואתו תלמיד יצא החוצה בעצבים ואמר להם שמי שהם מחפשים זה ר' יענקל. ועצרו את ר' יענקל והגלו אותו ל[[קזחסטן]] ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], ר' [[מענדל גורליק]] ור' [[יצחק גולדין]].

היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו.

===נהרג על קידוש השם===
בתקופת הגלות בקזחסטן, ראו אותו החסידים מובל במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדה שם, שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה בקיץ [[תרח"צ]].

מסופר שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: "רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'".

==משפחתו==
'''רעייתו בזיווג ראשון''':
*מרת מרים רחל (בת ר' טובי' מרגולין)
'''בנו''':
*ר' [[מנחם מענדל מסקליק|מנחם מענדל]]
*כלתו. מרת ציפה עלקא.
'''בנותיו''':
*מרת פריידא רסקין (אשת ר' [[שאול רסקין|שאול]]).
*מרת בלומא גלפרין (אשת ר' [[שמעון גלפרין|שמעון]]).
*נכדו ר' [[ראובן גלפרין]].
'''רעייתו בזיווג שני''':
*מרת סימא קליבנוב (גיסתו של ר' [[יוחנן גורדון]])

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7_%D7%A1%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7.pdf תשורה ניימרק-ברוק חשון תשפ"ה]'''

{{מנין כריתת הברית}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מסקליק, יעקב זכריה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]

יעקב זכריה מסקליק

2024-11-18T14:24:59Z

ניו: /* המאסר */

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב זכריה מסקאליק
|תמונה = הרב יעקב מסקאליק.png
|כינוי = יענקל זוראוויצ'ער
|תיאור= הרה"ח יעקב זכריה הלוי מסקאליק
|תאריך לידה = [[תרמ"ו]]
|מקום לידה = [[שצעדרין]]
|תאריך פטירה = [[תרח"צ]]
|מקום פטירה= [[סיביר]] (ככל הנראה)
|מקום פעילות= ז'וראוויץ, [[מוסקבה]], [[מלחובקה]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]], מזכיר אדמו"ר הריי"צ, שליח אדמו"ר הריי"צ, [[מנין כריתת הברית|עשרת המושבעים]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
|חתימה=ריז"ה}}

הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ"ו]] - [[תרח"צ]]), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], שימש תקופה כמזכיר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], והיה מעשרת המושבעים ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ב[[רוסיה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[שמחת תורה]]{{הערה|התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח"ת הוא יום הולדתי.}} [[תרמ''ו|תרמ"ו,]] בעיירה [[שצעדרין]], לאביו הרב זאב וואלף הלוי מסקאליק ואימו מרת יהודית.

בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב ישראל ג'ייקובסון (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.

היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש"ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי לוי יצחק מברדיצ'וב בדורו.

בשנת [[תרע"א]] נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ', אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]]. מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו...

ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]].כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות.
הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו. מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'.

אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}.

בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: "רכב אלוקים רבותים".}}.

ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.

במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]].

כשנולדה ביתו מרת פריידא אבי' רצה מאד לתת שם אחרי הרבי נ"ע שהסתלק שנה לפנ"ז, אך מכיוון שנולדה בת, החליט לתת לה שם 'פריידא' שתרגומה לעברית "שמחה", מתוך כוונה שתהי' שמחה בקרב החסידים.

היה עוסק הרבה בחינוך הילדים. מסופר כשהיה ר' יואל כהן בן חמש שנים, התבטא לפני הרבי (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' מאיר אבצן הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד.

כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]], נשלח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו.

==מכתב חסידי לחבר המתאר את אישיותו==
לפנינו קטע ממכתב מרתק ומרגש שכתב הרב יענקל זוראוויצער להרב [[פאלע כהן]] בעת היותו של ר' פולע בגלות ב[[סיביר]] - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה:
"... אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה ו[[ביטחון]] חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' [[יואל כהן]]), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת [[פורים]] בלי שום טעם ודעת... והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל [[גאולה]] שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך ב[[אהבה]] מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."

==המאסר==
[[קובץ:יעקב מסקאליק חקירה.png|ממוזער|273x273 פיקסלים|ר' יעקב מאסקליק בתמונה שצולמה בעת מעצרו. מתוך תיק החקירה.]]
היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שנאסר ב[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית#גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה|גל המאסרים במוסקבה בשנת]] [[תרצ"ה]]

המתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו, ובאותו זמן באחד החידרים נתן הרב עונש לתלמיד אחד, ואתו תלמיד יצא החוצה בעצבים ואמר להם שמי שהם מחפשים זה ר' יענקל. ועצרו את ר' יענקל והגלו אותו ל[[קזחסטן]] ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], ר' [[מענדל גורליק]] ור' [[יצחק גולדין]].

היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו.

===נהרג על קידוש השם===
בתקופת הגלות בקזחסטן, ראו אותו החסידים מובל במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדה שם, שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה בקיץ [[תרח"צ]].

מסופר שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: "רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'".

==משפחתו==
'''רעייתו בזיווג ראשון''':
*מרת מרים רחל (בת ר' טובי' מרגולין)
'''בנו''':
*ר' [[מנחם מענדל מסקליק|מנחם מענדל]]
*כלתו. מרת ציפה עלקא.
'''בנותיו''':
*מרת פריידא רסקין (אשת ר' [[שאול רסקין|שאול]]).
*מרת בלומא גלפרין (אשת ר' [[שמעון גלפרין|שמעון]]).
*נכדו ר' [[ראובן גלפרין]].
'''רעייתו בזיווג שני''':
*מרת סימא קליבנוב (גיסתו של ר' [[יוחנן גורדון]])

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7_%D7%A1%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7.pdf תשורה ניימרק-ברוק חשון תשפ"ה]'''

{{מנין כריתת הברית}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מסקליק, יעקב זכריה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]

יעקב זכריה מסקליק

2024-11-18T14:24:27Z

ניו: /* המאסר והרצח */

{{לעריכה}}
{{דמות
|שם = הרב יעקב זכריה מסקאליק
|תמונה = הרב יעקב מסקאליק.png
|כינוי = יענקל זוראוויצ'ער
|תיאור= הרה"ח יעקב זכריה הלוי מסקאליק
|תאריך לידה = [[תרמ"ו]]
|מקום לידה = [[שצעדרין]]
|תאריך פטירה = [[תרח"צ]]
|מקום פטירה= [[סיביר]] (ככל הנראה)
|מקום פעילות= ז'וראוויץ, [[מוסקבה]], [[מלחובקה]]
|מקום לימוד= [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=[[רב]], מזכיר אדמו"ר הריי"צ, שליח אדמו"ר הריי"צ, [[מנין כריתת הברית|עשרת המושבעים]]
|רבותיו = [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]], [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]]
|השתייכות = [[חסיד חב"ד]]
|חתימה=ריז"ה}}

הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ"ו]] - [[תרח"צ]]), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], שימש תקופה כמזכיר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], והיה מעשרת המושבעים ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ב[[רוסיה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[שמחת תורה]]{{הערה|התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח"ת הוא יום הולדתי.}} [[תרמ''ו|תרמ"ו,]] בעיירה [[שצעדרין]], לאביו הרב זאב וואלף הלוי מסקאליק ואימו מרת יהודית.

בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב ישראל ג'ייקובסון (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.

היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש"ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי לוי יצחק מברדיצ'וב בדורו.

בשנת [[תרע"א]] נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ', אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]]. מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו...

ר' יענקל עסק בבניית מקוואות, יסוד תלמודי תורה, ודאג למשכורות ל[[מלמדים]] ול[[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]].כמו כן מסר דיווחים שוטפים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] על מצב ה[[מקווה|מקוואות]] ו[[בית הכנסת|בתי הכנסת]] בעיירות שונות.
הצטיין מאוד במידת ה[[חסד]] שלו. מסופר על אחת מבנותיו, שבצעירותה אספה הרבה כסף ממשכורתה כדי לקנות לעצמה מעיל פרווה מעור יוקרתי. כשהיה לה את מלוא הסכום, אמר ר' יענקל לביתו: "בתי היקרה, הרי בשביל מה את צריכה מעיל, שיהיה לך חם, אז מה ההבדל אם הוא מעור של נמר שהוא עולה מחיר יקר, או [[עור]] פשוט שעולה מחיר זול בהרבה, אז תביאי לי את ההפרש ואני אתן אותו לאלמנות ועניים שיהיה להם מה לאכול". סיפרה הבת שהיה לה מאוד קשה אך בסוף השתכנעה ואביה לקח את הכסף וחילקו למלמדים, אלמנות וכו'.

אדמו"ר הריי"צ אמר עליו: "אם היו לי עשרים 'יענקלאך' הייתי כובש את רוסיה"{{הערה|מובא ב[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 353.}}.

בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: "רכב אלוקים רבותים".}}.

ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.

במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]].

כשנולדה ביתו מרת פריידא אבי' רצה מאד לתת שם אחרי הרבי נ"ע שהסתלק שנה לפנ"ז, אך מכיוון שנולדה בת, החליט לתת לה שם 'פריידא' שתרגומה לעברית "שמחה", מתוך כוונה שתהי' שמחה בקרב החסידים.

היה עוסק הרבה בחינוך הילדים. מסופר כשהיה ר' יואל כהן בן חמש שנים, התבטא לפני הרבי (שהיה אז חתנא דבי נשיאה):"ר' יענקל מאסקאליק הינו הרבי של הילדים, ר' מאיר אבצן הוא הרבי של הילדות, והרבי (הריי"צ) הוא הרבי של כל הרבי'ס". והרבי נהנה מחוכמתו של הילד, והביא לו חפיסת שוקולד.

כאשר חבירו הטוב החסיד ר' [[רפאל נחמן כהן]], נשלח על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לגלות ב[[סיביר]], ר' יענקל דאג מאוד למשפחתו. לדוגמה: בפסח הלך לביתו של ר' פולע וערך את הסדר לאשתו ולילדיו של ר' פולע, ורק אחר כך הלך לביתו לעשות את ה'סדר' עם משפחתו.

==מכתב חסידי לחבר המתאר את אישיותו==
לפנינו קטע ממכתב מרתק ומרגש שכתב הרב יענקל זוראוויצער להרב [[פאלע כהן]] בעת היותו של ר' פולע בגלות ב[[סיביר]] - מסמך מרתק ומחנך של אהבת רעים חסידית מופלאה:
"... אוכל להתחלק פ"ש (=פרישת שלום) מביתך וב"ב יחי'. בפורים בעת הסעודה הייתי בביתך לקיים את דברי ימי הפורים במשתה ושמחה. הצנצנת [= הבקבוק] שהייתה מלאה נשאר רק מעט, להמתין עליך לגומרה בבואך בקרוב צלחה. רבקה שלך (=רעייתו של ר' רפאל נחמן) הייתה בהתעוררות של רוממות הרוח, של תקוה ו[[ביטחון]] חזק להשי"ת כי קרובה הישועה. חאשקע (מרת חסיה פריז) פרידקע (מרת פריידע סגל) וגיטעלע (מרת גיטה גנזבורג), וביותר, בנך יואל שי' (ר' [[יואל כהן]]), רננו ורקדו, והציור היה מעין התחלה של הרקודים והנגונים שינגנו וירקדו אי"ה בעת שעינינו תחזינה בשובך לביתך צלחה. מה אכתוב לך. עס האט זיך גיטרונקען און גיזונגען, און עס האט זיך גיטאנצט (=השתיה והשירה והריקודים היו כמו שבאו מעצמם). ומה נהדר היה מראה כהן, היינו פני בנך היקר יואלקע שי'. הד אדמימות נראתה בפניו, עיניו היו מפיקות אור של שמחה, משמחת יהודי שמח בשמחת [[פורים]] בלי שום טעם ודעת... והשי"ת יחזקך ויתן לך כח ועוז כמא' נותן ליעף כח, ובקרוב יוציאך להיגאל [[גאולה]] שלימה ולהתראות עם ב"ב יחד בשמחה רבה ושמחת עולם. כברכת אוהבך ב[[אהבה]] מעתה ועד עולם, יעקב זכרי'."

==המאסר==
[[קובץ:יעקב מסקאליק חקירה.png|ממוזער|273x273 פיקסלים|ר' יעקב מאסקליק בתמונה שצולמה בעת מעצרו. מתוך תיק החקירה.]]
היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שנאסר ב[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית#גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה|גל המאסרים במוסקבה בשנת]] [[תרצ"ה]]

המתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו, ובאותו זמן באחד החידרים נתן הרב עונש לתלמיד אחד, ואתו תלמיד יצא החוצה בעצבים ואמר להם שמי שהם מחפשים זה ר' יענקל. ועצרו את ר' יענקל והגלו אותו ל[[קזחסטן]] ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], ר' [[מענדל גורליק]] ור' [[יצחק גולדין]].

היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו.

בתקופת הגלות בקזחסטן, ראו אותו החסידים מובל במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדה שם, שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה בקיץ [[תרח"צ]].

מסופר שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: "רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'".

==משפחתו==
'''רעייתו בזיווג ראשון''':
*מרת מרים רחל (בת ר' טובי' מרגולין)
'''בנו''':
*ר' [[מנחם מענדל מסקליק|מנחם מענדל]]
*כלתו. מרת ציפה עלקא.
'''בנותיו''':
*מרת פריידא רסקין (אשת ר' [[שאול רסקין|שאול]]).
*מרת בלומא גלפרין (אשת ר' [[שמעון גלפרין|שמעון]]).
*נכדו ר' [[ראובן גלפרין]].
'''רעייתו בזיווג שני''':
*מרת סימא קליבנוב (גיסתו של ר' [[יוחנן גורדון]])

==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8%D7%A7_%D7%A1%D7%A7%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7.pdf תשורה ניימרק-ברוק חשון תשפ"ה]'''

{{מנין כריתת הברית}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מסקליק, יעקב זכריה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]

רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)

2024-11-17T09:39:59Z

ניו: /* ילדותו ונעוריו */

{{מפנה|רבי שלום דובער שניאורסון|שלום דובער שניאורסון (פירושונים)}}
{{דמות
|שם=רבי שלום דובער שניאורסון
|תמונה=אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg
|כינוי=אדמו"ר הרש"ב, הרמב"ם של תורת החסידות
|תיאור=האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[כ' חשוון תרכ"א]]
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]]
|תאריך פטירה=[[ב' ניסן תר"פ]]
|מקום פטירה=[[רוסטוב]]
|מקום פעילות=ליובאוויטש
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=
}}
'''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הרש"ב''' ([[כ' חשוון]] [[תרכ"א]] (5 בנובמבר 1860) - [[ב' ניסן]] [[תר"פ]] (21 במרץ 1920) הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]], בנם של רבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] בעולם. מכונה הרמב"ם של תורת החסידות.

==תולדות חיים==
===ילדותו ונעוריו===
אדמו"ר הרש"ב נולד ביום ב' לפרשת חיי שרה [[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] לאביו [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|אדמו"ר המהר"ש]] ו[[הרבנית רבקה|רבקה שניאורסון]], בעיירה [[ליובאוויטש]]. על לידתו מסופר כי שנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]], חלמה אימו [[חלום]] בו ראתה את אמה, מרת [[חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה", ואדמו"ר האמצעי הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב, ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". אדמו"ר האמצעי אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו"ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה [[אדמו"ר המהר"ש]], שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי [[שלום שכנא]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|שם=התמים ג}}.

ביום [[כ"ו בכסלו]] בשנת [[תרכ"א]] נערכה [[ברית מילה|ברית המילה]], לאחר שנדחתה בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום [[כ"ז בחשוון]], בברית הוא נקרא על שם זקניו [[שלום שכנא אלטשולר]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], סבו אדמו"ר הצמח צדק הסביר במהלך אירוע הברית את השם על פי [[תורת החסידות]] ש:{{ציטוטון|רש"ב בשר שבר- צריכים לשבור בשר הגוף, ונולד כ' חשוון תרכ"א, שיש בזה שני כפי"ן, שהוא הרומז על כתרא עילא}}{{הערה|שם=התמים ג|'''התמים''', חוברת ג', עמ' כ"ח - ל.}}.

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תרכ"ד]], נערכה ה[[תספורת]] של אדמו"ר הרש"ב, בהוראת אדמו"ר הצמח צדק התספורת נערכה בחשאי, לילה לפני כן ישן אדמו"ר הרש"ב בחדרו של הצמח צדק, וכשהתעורר אמר אדמו"ר הצמח צדק למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידיו של הרש"ב, ואדמו"ר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם: {{ציטוטון|פך השמן ה[[רוחני]] שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו"ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך (אדמו"ר המהר"ש) ובכח זה הנני מושח את הילד}}{{הערה|'''ספר המאמרים [[תש"י]]''', עמ' 163.}}.

כנהוג, ה[[הכנסה לחדר]] של אדמו"ר הרש"ב נעשתה ביום התספורת שלו, והוא הוכנס ללמוד ב"[[חדר]]" שהיה ב[[חדר שני]] של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו"ר הצמח צדק. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[המלאך מיכאל]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. ב[[ערב פסח]], בזמן בדיקת כיסי ה[[בגד]]ים של הילדים, קרא [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 8.}}.

מידי יום היה אדמו"ר הרש"ב נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|'''ספר השיחות קי"ץ ה'ת"ש''', עמ' 99.}} שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו{{הערה|'''ספר המאמרים תש"א''', עמ' 30.}}, ואף העניק להם מטבעות שונים באופן קבוע{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117401 תצלום מטבע שקיבל{{הבהרה}} ופרטים אודות קבלת המטבעות מסבו אדמו"ר הצמח צדק] - בית המכירות קדם.}}. בילדותו, היה משחק רבות עם אחיו הבכור [[הרז"א]], ובמסורת החב"דית ישנם [[סיפורי חסידים]] רבים בקשר לתקופה זו. הרבי נהג לספר סיפורים אלו, והפיק מהם הוראות בעבודת ה'{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/7/index.htm שיחת מוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות תשי"א], וכן התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק א' ע' 313. [[תשמ"ז]] חלק ב' ע' 304. [[תשמ"ט]] חלק ב' ע' 431. ועוד.}}.
{{ציטוט צף|בני רש"ב לא היה נער אף פעם, עוד בנעוריו היה ירא שמים ומסודר ויגע כל כך, שהנהגתו תיהיה בדרכי החסידות, ולקראת הבר מצווה שלו היה לחסיד בעל עבודה מסודרת| מדברי [[אדמו"ר המהר"ש]] על בנו ('''ספר השיחות ה'תש"א''', עמ' 27).}}
על פי המקובל החל מגיל חמש נראתה באדמו"ר הרש"ב "שקידה גדולה"{{הערה|שם=חנוך לנוער 9|'''חנוך לנוער''', עמ' 9.}}, בגיל שמונה הוא החל להיות נוכח באמירת מאמרי דא"ח{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} ובגיל תשע החל אביו אדמו"ר המהר"ש לחנכו באופן פנימי{{הערה|'''ספר המאמרים ה'תש"י''', עמ' 165.}}. לקראת ה[[בר מצווה]] היה אדמו"ר הרש"ב כבר בקי בכל ה[[תנ"ך]], [[ששה סדרי משנה]]{{הערה|שם=חנוך לנוער 9}} וה[[שולחן ערוך]]{{הערה|'''ספר השיחות תש"ג''', עמ' 64.}}.

בגיל 14 היה בקי בכל [[סדר נשים]] [[משניות בעל פה|בעל פה]], בשנת [[תרל"ה]] הוא החל לשמש כ[[חוזר]] של אביו המהר"ש ולכתוב [[הנחה|הנחות]]{{הערה|שם=חנוך לנוער 10|'''חנוך לנוער''', עמ' 10.}}.

לאחר החתונה הורה אדמו"ר המהר"ש לבנו הרש"ב שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו"ר הרש"ב ב[[לימוד תורה]]{{הערה|ב[[שבת]] נהג אדמו"ר הרש"ב לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר, ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00. לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין [[נגלה]] עד השעה 14:00, ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר [[משניות]] בעל-פה, אך עיקר לימודו היה דא"ח ו[[קבלה]]. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. ב[[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ב[[יחידות]] ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}.

===נישואיו===
{{ערך מורחב|ערך=[[חתונת הרבי הרש"ב]]}}
השידוך בין אדמו"ר הרש"ב לבת דודתו [[הרבנית שטערנא שרה]], הוצע על ידי הסבא אדמו"ר הצמח צדק כבר בהיותו בגיל 4 בלבד.

כשהתקרב זמן החתונה, הורה אדמו"ר המהר"ש לבנו, החתן, להבחן ולקבל [[סמיכה]] לרבנות, כמנהג בית הרב. כשהגיע מועד החתונה, תבע אדמו"ר מהר"ש לעשות את החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן ה[[גלות]] - בעיירה [[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות, לא יצא הדבר לפועל והחתונה התקיימה במקום מגורי הכלה [[אוורוטש]]{{הערה|'''ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש''', עמ' 72.}}.

ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, ביום [[י"א אלול]] [[תרל"ה]] התקיימה החתונה בעיר [[אוורוטש]]. התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]] לליובאוויטש, אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת.

בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו"ר המהר"ש, בגלל מצבו הבריאותי{{הערה|'''התמים''', ח"ב, עמ' מ"ה - מ"ו.}}. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ביום ראשון [[ה' באלול]] נסע אדמו"ר המהר"ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[דא"ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: "עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאמא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו [[לעתיד לבוא]], שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם".

אדמו"ר המהר"ש אמר לבנו החתן, שלא יחבוש את ה[[שטריימל]] בחתונתו, ובכלל שילבשהו רק בליובאוויטש. בעגלה הונחה קופסה ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. אדמו"ר המהר"ש ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.

רצונו של אבי החתן היה שהחתן והכלה וכל המלווים יחזרו לעיירה ליובאויטש מיד אחרי החתונה, כדי שלכל הפחות יוכל לחגוג עמם את ה"שבת [[שבע ברכות]]", אך אבי הכלה ניסה לעכב אותם אצלו עוד, ולפועל יצא מאוחר מהעיירה אוורוטש ולא הספיקו להגיע לליובאוויטש לפני שבת, והגיעו במוצ"ש, כשחזר אמר לו אביו, "יש לי דרישת שלום עבורך מאבא (הצמח צדק), מהסבא (אדמו"ר האמצעי), ומאב הסבא (אדמו"ר הזקן), עם לב מבין".

על אף שהחתן עצמו לא היה נוכח בליובאוויטש, אדמו"ר המהר"ש היה שרוי בשמחה עילאית מיוחדת במשך כל שבעת ימי המשתה, ואף אמר ריבוי עצום של מאמרי חסידות (32). ב[[שבת]] שבע ברכות [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] הרבי שלוש פעמים.

===קבלת הנשיאות===
[[קובץ:מפת ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת העיירה [[ליובאוויטש]], בה כיהן אדמו"ר הרש"ב כאדמו"ר.]]
{{ערך מורחב|ערך=[[חורבן ליובאוויטש]]}}
ביום [[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] [[הסתלקות אדמו"ר המהר"ש|הסתלק אדמו"ר המהר"ש]], אביו של אדמו"ר הרש"ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת עשרה שנים נמשך תהליך קבלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב שאדמו"ר הרש"ב לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז"א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום ב' ד[[חג הסוכות]], [[ט"ז בתשרי]], אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר [[דיבור המתחיל]] "כתר יתנו לך"{{הערה|ראה בשיחת כ' מרחשון תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 473).}}. ב[[חנוכה]] אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (אצל אדמורי חב"ד, אמירת [[מאמר]] מהווה את האות לקבלת הנשיאות).

בשנת ה[[אבילות]] נהג אדמו"ר הרש"ב בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל איש ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערה|מיומנו של אדמו"ר הריי"צ.}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.

בשנת [[תר"נ]] החל אדמו"ר הרש"ב לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[ראש השנה]] [[תרנ"ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערה|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב, ביום פטירת אביו, אדמו"ר המהר"ש. ראה באריכות בשיחת כ' מרחשון תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 469 ואילך).}}.

לקהילת חסידי חב"ד היה מאוד חשוב שאדמו"ר הרש"ב יקבל את הנשיאות באופן רשמי ומלא. בהזדמנות מסויימת אמר ר' [[גרשון דובער מפהר|גרשון דובער מנעוול]] לאדמו"ר הרש"ב, על סירובו לקבל את הנשיאות: "[[אדמו"ר הזקן]] הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?" כששמע זאת אדמו"ר הרש"ב - פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלא.

==תורתו==
אדמו"ר הרש"ב מכונה "הרמב"ם של החסידות", בגין מאמריו הארוכים, בהם הסביר בהרחבה נושאים מורכבים בחסידות. מאמריו פורסמו במהלך השנים בספרי מאמרים.

אגרות אדמו"ר הרש"ב נדפסו בסדרת אגרות קודש בשישה כרכים.

===חזרה===
אדמו"ר הרש"ב נהג לומר מאמר חסידות בלילי שבתות וחגים, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות ה[[חוזר|חוזרים]] שיננו היטב את ה[[מאמר]] במשך ליל השבת, בבוקר היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.
====החוזרים====
* הרב [[משולם ידידיה קוראטין]] (מכונה "ר' שילם"). שימש כחוזר ראשי
* הרב [[ישראל נח חצקביץ|ישראל נח "הקטן" חצקביץ]]
* הרב [[אלי' ייאכיל סימפסאן]]
* הרב [[מרדכי חפץ]]
* הרב [[אלתר שימחוביץ]]
* הרב [[משה רוזנבלט]] (המכונה ר' משה דער חוזר)
* הרב [[יעקב לנדא]]

==עסקנות ציבורית==
בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] של היהודים בכלל ויהודי רוסיה בפרט. הוא החל לראשונה להתעסק בעסקנות ציבורית בשנת [[תר"מ]], והוא היה מעדכן את אביו בנוגע לגזרה שנגזרה אז על היהודים ברוסיה{{הערה|שם=חנוך לנוער 10}}. בשנת [[תרנ"ב]] החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. אדמו"ר הרש"ב ניסה אז בדרכים שונות לבטל את הגזירה, אך ללא הצלחה. עם זאת בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי [[מוסקבה]] במקומות הולמים.

בשנת [[תרנ"ה]] החל אדמו"ר הרש"ב להיכנס יותר בעסקנות ציבורית, ובעיקר בחיזוק [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 13.}}. בשנת [[תרנ"ז]] הוא החל לפעול נגד הקמת בתי ספר של חברת מפיצי ההשכלה, וניסה לפחות למנוע הקמת בית ספר בעיירה [[ליובאוויטש]] על ידי פנייה לברון נפתלי הירץ גינזבורג{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב''', ח"א, אגרת ע"ב וע"ג.}}, לאחר שכבר הוקם בית הספר הוא ניסה לפחות למנוע מנתינת תקציבים לבית הספר, ופתח במאבק בנושא{{הערה|'''אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב''' ח"ג, אגרת תר"ס.}}.

בשנת [[תרס"ב]] הוא הקים מפעל לאריגה וטוויה ב[[דוברובנה]], בשביל להעסיק בו יהודים, והוא אף ביקש תמיכה מהארגון היהודי [[יק"א]] שיממן את המפעל.

בעת מלחמת [[רוסיה]] ו[[יפן]] ([[תרס"ד]] - [[תרס"ה]]) דאג אדמו"ר הרש"ב ל[[מצה|מצות]] וצרכי [[חג הפסח]] בשביל החיילים היהודים שהיו אז בצבא הרוסי{{הערה|'''ספר השיחות ה'תש"ב''', עמ' 89.}}, בשנת [[תרס"ה]] ייסד ועד מיוחד שיטפל בנושא זה, בקיץ של אותה שנה הוא מציע לראשונה במהלך כנס של [[כולל חב"ד]] הקמת ישיבה חב"דית ב[[חברון]]{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 14.}}, הישיבה [[תורת אמת]] נוסדה מספר שנים לאחר מכן בשנת [[תרע"ב]] בבית רומנו ב[[חברון]].

בשנת [[תרס"ה]] נערכה אסיפת רבנים ב[[וילנה]], בה דרשה הממשלה שהרבנים ילמדו לימודי חול, במהלך האסיפה אמר אדמו"ר הרש"ב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=זאת צריכים לדעת כל העמים שעל פני האדמה, שרק הגופים שלנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכיות, אבל נשמותינו לא נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות, עלינו לומר גלוי לעין כל, שכל אשר נודע לדתנו, תורה ומצוות ומנהגי ישראל, אין עלינו בני ישראל שום בעל דעה ושום כוח כפיה אסור שינוצל לשם כך. עלינו להכריז בעקשנות היהודית החזק ביותר, במסירות הנפש היהודית בת אלף השנים - אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו!|מקור='''ספר השיחות ה'תש"ב''', עמ' ק"ה - ק"ו.}}

בשנת [[תר"ע]] התקיימה בעיר [[פטרבורג]] [[אסיפת הרבנים תר"ע|אסיפת רבנים כללית]] מטעם השלטונות, שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודי. באסיפה זו השתתפו 42 נציגים של הקהילות היהודיות ברוסיה, ועל פיה שאפו אנשי השלטונות לקבוע תקנות וכללים הנוגדים את המסורת המקובלת, ובראשם - מעמד הרבנים הדתיים.

במהלך האסיפה איימו נציגי השלטון שאם הרבנים לא יוותרו הם יחלו בפוגרומים בכל הארץ, אדמו"ר הרש"ב אמר בתגובה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מכך אין אנו מפחדים כלל, כיוון שאין על כך הגזירה העליונה ח"ו|מקור='''ספר המאמרים קונטרסים''', עמ' 350.}}

אדמו"ר הרש"ב נטל חלק פעיל ב[[משפט בייליס]], ואף הקים ועד מיוחד שפעל להגן על מענדל בייליס.

אדמו"ר הרש"ב היה אחד ממנהיגי היהדות הבולטים שהתנגדו ל[[ציונות]], הוא דחף להוצאת הספר [[אור לישרים]]{{הערה|'''בין גלות לגאולה''', עמ' 10.}} שהביא את דעת גדולי ישראל נגד הציונות, ואף כתב בעצמו מכתב לספר: {{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות}}. אדמו"ר הרש"ב היה בתחילה מבן מקימיה של [[אגודת ישראל]] אולם בשל קרבתה לציונות ודגש רחב על עליה לארץ הקודש ללא קשר למצב רוחני, פרש ממנה{{הערה|קובץ "[[התייסדות אגודת ישראל (חיבור)|התייסדות אגודת ישראל]]".}}.

הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"רים והרבנים כגון רבי [[חיים מבריסק]], הרב [[חיים עוזר גורודזי'נסקי]] ו[[החפץ חיים]], כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.

==ישיבת תומכי תמימים==
{{ציטוט צף|כ"ק אדמו"ר הרה"ק הרש"ב נ"ע לבד גודל קדושתו ורום מעלת צדקתו בתור רבן ומנהיגן של עדת חסידי חב"ד, הנה עוד מימי עלומיו היה נודע בעולם משכילי חב"ד לגאון נפלא בהשכלת תורת חב"ד זקני החסידים היו מעטרים את כ"ק אדמו"ר הרה"ק הרש"ב נ"ע בשם "הרמב"ם של תורת חב"ד" שכן כל ענין וענין המבואר בתורותיו ודרושיו החב"דיים הוא הלכה קבועה ומסודרה עם כל הנימוקים וההסברים של הענין דבר דבור על אופנו כל מאמר ודרוש חבדי של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע הוא מעין של ים החכמה הוא מסכת שלמה|[[התמים (וורשא)|התמים]], חוברת ו', עמ' ד'.}}
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים]]}}
ביום ראשון [[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], קרא אדמו"ר הרש"ב לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו "[[תמימים]]" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי [[י"ז אלול]], בחר אדמו"ר הרש"ב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.

שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, ב[[שמחת תורה]] [[תרס"א]], אמר אדמו"ר הרש"ב [[שיחה]] בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי [[חז"ל]] "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו"{{הערה|כתובות ט, ב.}}. בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי בית דוד]].

==בריאותו==
אדמו"ר הרש"ב היה בעל גוף חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונות. בעקבות כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים. בשנת [[תרמ"ד]] הוא החל לראשונה לנוסע למקומות מרפא ובעיקר במדינות חמות שעל חוף הים{{הערה|'''ליקוטי דיבורים''', ח"א, עמ' ה.}}, בשנת [[תרמ"ו]] הוא יצא ל[[מסע יאלטה|הרי יאלטה]] אולם שהפעם בשונה ממסעות אחרים הוא צרף אליו את כל בני משפחתו.

הסתלקותו של אביו [[אדמו"ר המהר"ש]] שברה גם את רוחו וגם החלישה את נפשו.
בשנות העשרים לחייו נאלץ לצאת מביתו אל מקומות מרפא כדי להיבדק אצל טובי הרופאים, וגם להחזק בנאות דשא.
מלבד פעמים בודדות, מעולם לא נטל את בנו{{הערה|על אף היותו בן יחיד.}}.

ב[[כסלו]] [[תרנ"א]] חלה בחום קשה, למשך כחודשיים. בחודש הראשון היה סגור בחדרו, וב[[כ"ד טבת]] יצא מחדרו לתפילה. בקיץ של אותה שנה נסע שלוש פעמים (כל פעם למשך חמשה ימים) לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותו. לאחר [[חנוכה]] [[תרנ"ז]] הוא נאלץ לנסוע מחוליו ל[[מוסקבה]] בשביל להתרפא, הרופאים אמרו לו אז שנשארו לו רק כמה חודשים לחיות, בשל כך הוא החליט [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]], או לעזוב את מקומו ולעבור למקום בו יוכל לעסוק בתורה והעבודה לבדו{{הערה|'''ספר השיחות ה'תש"א''', עמ' 173.}}.

בחורף [[תרס"ג]] (1903) [[המסע לוינה (תרס"ג)|נסע לוינה]] עם בנו אדמו"ר הריי"צ ונפגש עם הרופא זיגמונד פרויד בשל אובדן תחושה בידו השמאלית. פרויד נתן לאדמו"ר הרש"ב טיפול בחשמל ובנוסף השניים דיברו בעניינים שונים, בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר הרבי כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית{{הערה|שיחת ש"פ בחוקותי תשכ"ב.}}.

[[קובץ:הרשב.jpg|ממוזער|200px|תמונתו של אדמו"ר הרש"ב שצולמה זמן קצר לפני פטירתו]].

==אחרית ימיו==
=== המעבר לרוסטוב ===
{{ערך מורחב|המסע לרוסטוב (תרע"ו)}}

בחודש [[חשוון]] [[תרע"ו]] עזב אדמו"ר הרש"ב את [[ליובאוויטש]] ועבר ל[[רוסטוב]] בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]]{{הערה|ראה: אשכבתא דרבי, תולדות אדמו"ר הרש"ב, בתוך הגולה}}.

===הסתלקותו===
[[קובץ:אוהל הרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]]]]
{{ערך מורחב|הסתלקות אדמו"ר הרש"ב}}
בחורף [[תר"פ]] כבשו הבולשביקים את [[רוסטוב]], לאחר מלחמת אזרחים ארוכה שהשתוללה ברחבי האימפריה הרוסית שנפלה. בעקבות הסכנות בדרכים, ובעקבות הכיבוש, הצטמקה החצר והרבי ביקש שלא יגיעו אליו, והתפילות ואמירת המאמרים נערכו במניינים מצומצמים.

בסוף [[חודש אדר]] חלה הרבי הרש"ב, וב[[מוצאי שבת]], אור ל[[ב' ניסן]] [[תר"פ]] בשעה ארבע לפנות בוקר, ניכר היה שאלו רגעיו האחרונים של אדמו"ר הרש"ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה, ואדמו"ר הריי"צ צעק בקול "טאטע! טאטע!" (אבא! אבא!), כך חזר הדבר מספר פעמים. בפעם האחרונה כשהפסיק לנשום ואדמו"ר הריי"צ "טאטע, טאטע!", פתח רבנו את עיניו, הביט עליו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות, ומיד נעצמו שוב. אדמו"ר הרש"ב יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה.{{ציטוט צף|לאחר ההסתלקות כתב אדמו"ר הריי"צ לכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש".}}
לאחר ההסתלקות, קראו גבאי ה[[חברא קדישא]] לאחדים מאנ"ש שילכו לבית הקברות לבחור מקום המתאים לקבורת רבינו. הלכו ר' [[משה דובער ריבקין]], ר' [[שמואל גוראריה]], ר' [[נתן גוראריה]], ר' [[צבי הירש גוראריה]], ר' [[זלמן הבלין]], ור"י לוין, והוחלט אשר יקברוהו ליד בית השמש. הרבי הריי"צ הגיע לשם ואישר את המקום{{הערה|אשכבתא דרבי}}. זקני ומכובדי אנ"ש ערכו את ה"טהרה", וסיפרו שעל פניו הטהורות של אדמו"ר הרש"ב היה כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש [המניין בבית הרבי] ומהסטנדר של אדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב היה עטוף, מלבד התכריכים, גם ב[[טלית]] השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.

כל יהודי רוסטוב השתתפו בהלוויה. לפני הקבורה, פנה [[הרבי הריי"צ]] אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם [[בית דין]] מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]].
[[אוהל אדמו"ר הרש"ב|אוהל אדמו"ר הרש"ב]] הוקם על קברו של אדמו"ר הרש"ב{{הערה| ראה: הרב [[משה דובער ריבקין]] אשכבתא דרבי - תיאור ההסתלקות והלויה - עמודים 99-108, הרב [[חנוך גליצנשטיין]] תולדות אדמו"ר הרש"ב ע' 88, הרב [[אלישיב קפלון]] בתוך הגולה תיעוד קהילת רוסטוב, הרב [[שניאור זלמן ברגר]] המשפיע שלא חזר תולדות הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]}}.

===העברת האוהל===
בחורף שנת [[תרצ"ט]], תיכננו שלטונות [[רוסטוב]] להרוס את בית העלמין על מנת לבנות על מקומו בנינים חדשים. החסידים החליטו להעביר את האוהל אל בית-עלמין אחר ברחוב טקוצ'בא 155. הרבי הריי"צ אישר את ההעברה. הוראות איך להתנהג בפינוי העצמות הקדושים קיבלו מהרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]).

ההעברה בפועל בוצעה ב[[חודש אדר]] [[ת"ש]]. את ההעברה ביצעו מנין חסידים, וביניהם: ר' [[צמח קוטמן]], ר' [[מענדל קנטור]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לוקשין]], ר' [[אברהם קצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]], ור' [[חיים ישראל עפשטיין]].
על הציון בבית החיים החדש לא הוקמה מצבה. הסימן למקום מנוחת הרבי הרש"ב היה העץ שעמד למראשותיו של הרבי ותלולית עפר. על מנת שלא יקברו צמוד לרבי אנשים אחרים, ערמו החסידים עוד שש תלוליות עפר, כאילו קבורים גם שם אנשים.

בשנת [[תשמ"ט]], בהסכמת [[הרבי]], הוקמה המצבה והגדר על ידי הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]].

לאחר ההסתלקות קיבל את הנשיאות בנו יחידו, [[אדמו"ר הריי"צ]].

==שלוחיו ברוסיה==
אדמו"ר הרש"ב שלח בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש מבוגרים או נשואים, כ[[שליחות|שלוחיו]] לקהילות [[רוסיה]], על מנת לחזק את היהדות במקומות אלו{{הערה|ראה תולדות בוגרי תו"ת בליובאוויטש וחייליה וגיליונות ביטאון האח}}.

==שלוחיו ליהודים [[יהדות ספרד|ספרדים]]==
אדמו"ר הרש"ב פעל בקרב היהודים הספרדים באמצעות שליחים.

* גרוזיה - את הרב [[שמואל לויטין]] והרב אברהם לוי סלוין ואחרים שלח ל[[גרוזיה]]

* בוכרה - את הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]] ב[[בוכרה]]

* קווקז - את הרב שמריהו ששונקין שלח לקווקז{{הערה| תולדות חב"ד ברוסיה הסוביייטית, זכור לאברהם, נודע בשיעורים, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/585288 יהודי ההרים] באתר [[חב"ד אורג]].}}.

== תמונתו ==
{{ערך מורחב|ערך=[[תמונות וציורי רבותינו נשיאנו#תמונת אדמו"ר הרש"ב|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]]}}
[[קובץ:ציור הרש''ב.png|שמאל|ממוזער|210px|ציורו של ר' [[נחום יצחק קפלן]], שהוגה על ידי [[הרבנית חיה מושקא]]]]
[[קובץ:אולי אדמו"ר הרש"ב.png|200px|ממוזער|התמונה שהתגלתה בשנת [[תש"פ]] עם הכיתוב מאחור "רבי שלום דובער שניאורסון תרס"ח"]]
אדמו"ר הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. ההזדמנות היחידה שבה הסכים להצטלם הייתה בשנת [[תר"פ]], סמוך להסתלקותו, כאשר הייתה תכנית לנסיעת הרבי ומשפחתו מרוסטוב, ולצורך הנפקת הדרכון הצטלם הרבי, וזו התמונה הידועה ממנו{{הערה|הרבי סיפר זאת בקיצור (התוועדויות תש"נ, כרך ב עמ' 50 הערה 67:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו".}}. [[הרבנית חיה מושקא]] העירה שהתמונה אינה מתארת את פניו האמיתיים, ולכן צייר הרב [[נחום יצחק קפלן]] מזכרונו את תואר פני הרבי הרש"ב כש[[שטריימל]] לראשו, ולאחר הגהות הרבנית - הביעה הרבנית את שביעות רצונה{{הערה|כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21). הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.}}

בשנת [[תש"פ]] התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב בלה"ק "'''רבי שלום דובער שניאורסון תרס"ח'''", עוד נדפס ברוסית על הגלויה "מוסקבה ו-1908". והתעורר דיון האם היא אכן תמונת אדמו"ר הרש"ב או קרוב משפחתו{{הערה|[https://chabad.info/special/מיהו-רבי-שלום-דובער-שניאורסאהן-בתמונה/ התמונה] {{אינפו}}}}.

==ניגוניו==
#'''[[ניגון מן המיצר]]''' - [[ניגון]] על הפסוקים שנאמרים לפני [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]], המתחיל בפסוק "מן המיצר קראתי י־ה"{{הערה|תהלים קיח, ה.}}.
#'''[[ניגון ברכות קודם התקיעות]]''' - ניגון על הברכות שאומרים לפני תקיעת שופר בראש השנה.
#'''[[ניגון פסוקים שלאחר התקיעות]]''' - ניגון על הפסוקים שנאמרים לאחר תקיעת שופר בראש השנה.
#'''[[ניגון רוסטוב]]''' - ניגון שהיו מנגנים אצל אדמו"ר הרש"ב בתקופת שהותו ב[[רוסטוב]].
#'''[[ניגון הכנה לד' בבות]]''' - ניגון שהיה חביב על אדמו"ר הרש"ב ומושר כהכנה ל[[ניגון ד' בבות]].

==ספריו==
*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]''' - אגרותיו של אדמו"ר הרש"ב. יצאו לאור בששה כרכים.
*'''[[בשעה שהקדימו תער"ב]]''' - [[המשך]] ארוך בו נתבארו עיקרי [[תורת החסידות]].
*'''[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]]''' - סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר אדמו"ר הרש"ב במהלך שנות נשיאותו.
*'''[[ספר השיחות תורת שלום]]''' - [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו"ר הרש"ב שנאמרו בזמני [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] בחגים ומועדי השנה.
*'''[[הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח]]'''.

;קונטרסים{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/134356 סיפורם של חמשה קונטרסים]''' {{COL}}}}
*'''[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]]''' - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו"ר הרש"ב.
*'''[[קונטרס ומעין מבית ה']]''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו"ר הרש"ב, העוסקים בביאור הפסוק "ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים" על פי תורת החסידות.
*'''[[קונטרס התפלה]]''' - קונטרס ובו ביאור רחב על עבודת התפילה, תכליתה וענינה בעבודת האדם.
*'''[[קונטרס עץ החיים]]''' - קונטרס אותו כתב אדמו"ר הרש"ב עבור תלמידי "תומכי תמימים" ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.
*'''[[קונטרס העבודה]]''' - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר אופן [[עבודת השם]] הרצויה לפי החסידות.

כמו כן, כתב מאמר לספר [[אור לישרים]].

==משפחתו==
*בנו יחידו, רבי יוסף יצחק - [[אדמו"ר הריי"צ]]
*נכדתו [[הרבנית חיה מושקא]] רעיית [[הרבי]].
*נכדתו [[חנה גוראריה]]
*נכדתו [[שיינא הורנשטיין]]

==לקריאה נוספת==

===שנים צעירות===
*'''מעמד חשאי בחדרו הקדוש של [[אדמו"ר הצמח צדק]]''', [[שבועון בית משיח]] גליון כ"ה כסלו [[תשפ"א]] עמוד 34
*[[מנחם ברונפמן]], '''השנים הראשונות''', תקופת ילדותו בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] 1882 עמוד 45
*שטר התנאים של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 206
*ר' [[זלמן הרצל]] נישואי הנשיאים פרק אדמו"ר הרש"ב ו[[הרבנית שטערנא שרה]]

===קבלת הנשיאות===
*ר' [[מנחם זיגלבוים]], קבלת הנשיאות אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 595

===הסתלקות===
* הרב [[משה דובער ריבקין]], '''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו"ר הרש"ב. תיאור ההסתלקות והלויה - עמודים 99-108
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], סדרת [[חב"ד בשואה]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 595
*המשפיע שלא חזר, ר' [[שניאור זלמן ברגר]] – יומן ההסתלקות מאת הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]
*הסתלקות ואוהל אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 273 ב' ניסן תשס.
*מכתב [[הרבנית שטערנא שרה]] לרב [[שמואל בזפלוב]] על הפטירה, [[שבועון בית משיח]] 643 עמוד 14
*הסתלקות והלויית אדמו"ר הרש"ב, לב הארי עמוד 62
*גזע חסידים, ר' [[שניאור זלמן ברגר]] – תיעוד העברת [[אוהל אדמו"ר הרש"ב]]
*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 175, [[תשע"ג]]
* הרב [[אלישיב קפלון]], "בתוך הגולה" - הקהילה היהודית ב[[רוסטוב]]

===תולדות ופרשיות מיוחדות===

*יומן תשרי תרע"ג במחיצת אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] גיליון 200
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הרש"ב''', [[קה"ת]]
*הרב [[שלום יעקב חזן]], אדמו"ר הרש"ב מדריך ומסייע לפרנסת החסידים, [[שבועון בית משיח]] 317
*הרב [[שלום דובער רייכמן]], סיפורים בפרסום ראשון אודות אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] 317
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק ט - ועידת הרבנים בשנת עת"ר בהשתתפות אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ
*[[שניאור זלמן ברגר]] ועידת הרבנים בפטרבורג בשנת עת"ר, [[שבועון בית משיח]], 923
*[[שניאור זלמן ברגר]], בית חיינו שברוסטוב - חצר אדמו"ר הרש"ב בשנותיו האחרונות, [[שבועון בית משיח]] 1353
* [[יוסף יצחק בלוי]], תומכי תמימים, הוצאת [[קה"ת]], [[תשע"ב]]
*'''[[היכל הבעל שם טוב]] - היכל השלום''' - גליון נושא מיוחד של [[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] לציון 100 שנים להסתלקות אדמו"ר הרש"ב - קובץ מ' שנה י"ד (עמוד קכא ואילך), קיץ ה'תש"פ
*'''הרבי מליובאוויטש הוא הר המוריה''', מקבץ של 68 סיפורים לא ידועים על אדמו"ר הרש"ב מרשימותיו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבאך]], בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1882 עמוד 37
*'''עשר עובדות חב"דיות על אדמו"ר הרש"ב''', [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן [[תש"פ]] עמוד 37
*'''תאכל את האוכל בחתיכות קטנות''', צרור סיפורים אודות אדמו"ר הרש"ב לרגל יום ההילולא מאת ה[[בעל שמועה]] הרב [[שלום דובער רייכמן]], [[שבועון בית משיח]] ב' ניסן [[תש"פ]] עמוד 36
*[[מנחם ברונפמן]], '''רמב"ם של תורת החסידות''', סקירה מקיפה על תורתו של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2002 עמוד 28
{{בית|ארי רובין|גנבים באישון לילה בבית הרבי הרש"ב|1353|36-41|תשפ"ג}}

* [[זושא וולף]], '''אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה''', שליחת חסידים לגרוזיה לפעול בהפצת היהדות, הוצאת מכון הספר תפארת רפאל, תמוז תשע"ו

* [[זושא וולף]], '''אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה''', שליחת חסידים לגרוזיה לפעול בהפצת היהדות, הוצאת הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, מנחם אב תשע"ו

==קישורים חיצוניים==
*[[מנחם זיגלבוים]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65030 החתן בן ארבע והכלה בת שבע] תיאור שידוכו של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=258&article=2528 "אני עולה השמימה"] תיאור וסיפור ימיו אחרונים בעלמא דין של הוד אדמו"ר מהורש"ב - {{חב"ד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 זכרונות אודות אדמו"ר הרש"ב] - נכתב בידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]] {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Barda-Amsalem%20-%20Nissan%203%2C%205775.pdf הנהגות קודש]''', ליקוט הנהגותיו של אדמו"ר הרש"ב (ניסן תשע"ה) {{PDF}}
*'''[https://col.org.il/news/123876 נזר ישראל ותפארתו]''' כתבה על אדמו"ר הרש"ב בגליון 'המודיע' לרגל 100 שנה להסתלקותו, גליון שבת פרשת ויקרא ה'תש"פ
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/04/Derher-Nissan-5780.pdf להיות פנסאי]''', תחנות וציוני דרך בחייו של אדמו"ר הרש"ב לרגל מאה שנה להסתלקותו, מגזין 'א חסידישע דערהער' ניסן ה'תש"פ (אנגלית) {{PDF|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_94.html מפורסם לראשונה: הציור המדוייק של הרבי הרש"ב בצבע]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הרש"ב}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר המהר"ש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] - [[ב' ניסן]] [[תר"פ]]|הבא=[[אדמו"ר הריי"צ]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר הרש"ב}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|*]]
[[קטגוריה:אדמו"ר הרש"ב|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|7]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש|ש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"א]]

יוסף הרטמן

2024-11-13T15:17:44Z

ניו:

[[קובץ:הרב יוסף הרטמן (מימין) עם הרב דוד לאו (משמאל).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף הרטמן (מימין) עם הרב הראשי לישראל לשעבר הרב [[דוד לאו]] (משמאל)]]

הרב '''יוסף הרטמן''' (יליד שנת [[תש"ב]], 1941) הינו מחנך מרצה ו[[סופר|מחבר ספרים]] תושב [[נחלת הר חב"ד]]. הרב הרטמן שימש כמחנך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] וכמנהל הראשון של [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]], רב בית ספר חב"ד בנות בנחלת הר חב"ד ופעיל ב[[מבצע תפילין]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח בתשרי]] [[תש"ב]] ב[[רמת גן]] לאביו הרב [[נחמן שלום שכנא הרטמן]] ולאמו מרת ביילא כדור שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]].

ב[[חודש אלול]] [[תשי"ז]] החל ללמוד בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה וכבר שם החל לעסוק בחינוך כאשר הופקד לעסוק בהדרכת הנוער ביישובים הסמוכים לישיבה, יוליכין, אלישיב וגאולי תימן.

במהלך שנות לימודיו בישיבה, השתתף בשיעוריו הקבועים של הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] בספר ה[[תניא]], וכן ביקר מספר פעמים בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] שם למד אחיו הרב [[צבי הרטמן]].

עם סיום מסלול הלימודים בשנת [[תשי"ט]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובהמשך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

בשנת [[תשכ"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לחודש תשרי, ובמהלך החודש ביצע מסע הרצאות ברחבי [[ארצות הברית]] שזכה להצלחה רבה, וכאשר חזר ל-[[770]] ל[[שמיני עצרת]] שאל הרבי את מזכירו: "וואו איז יוסף הארטמאן?" (איפה יוסף הרטמן) לאחר מכן קרא לו הרבי במהלך ה'הקפות' והורה לכבד אותו בספר תורה.

במהלך שנות לימודיו בישיבה בכפר חב"ד, נמנה על ראשי הפעילים בשנת [[תשכ"ד]] בארגון '[[מבצע מצה]]' שהתקיים באותה שנה בפעם הראשונה{{מקור}}.

==מנהל ומחנך==
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מתיה בת ר' [[אפרים צבי לרר]] ונכדת הרב [[אברהם פאריז]], התיישב ב[[כפר חב"ד]] ונכנס ללמוד ב[[כולל אברכים]] המקומי, ובמקביל החל לשמש כמחנך ב[[בית הספר למלאכה]] המקומי, וכן ריכז בחודשי הקיץ את הקייטנות לילדים שאורגנו על ידי הרב [[איצ'קה גאנזבורג]].

בשלהי שנת [[תש"ל]] עבר להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]] והיה המנהל הראשון של [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]] והתמסר לפיתוחו ולניהולו, תפקיד בו החזיק במשך ארבע שנים.

בשנים הבאות כיהן כרב בית ספר חב"ד בנות בנחלת הר חב"ד.

==פעילות==
במקביל לעיסוקו החינוכי, השתתף בהרבה מ[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] שהתקיימו בארגונו של הרב [[ליפא קורצווייל]] ביישובי הדרום.

במסגרת פעולותיו במבצעי הרבי, אימץ את בסיס [[צה"ל]] 'תובלה' שהיה ממוקם עשרות שנים בסמיכות לקריית מלאכי.

במשך שנים ארוכות שימש כמנהל המדור לתרבות תורנית במחלקת החינוך בעיריית קרית מלאכי.

מאז יצא לפנסיה, החל לפעול יום-יום במבצע תפילין בקרית מלאכי ובנוסף מוסר שיעורי תורה.

==פרסים==
בשנת [[תשס"ח]] קיבל את התואר 'יקיר החינוך הדתי' על ידי משרד החינוך{{הערה|{{קישור שטורעם|67818|news|2 דורות, 3 'יקירים': משפ' הרטמן - "יקירי החינוך הדתי"|מערכת שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ד}}}}, ובשנת [[תשע"ה]] קיבל את אות 'יקיר הנוער' על ידי עיריית קריית מלאכי על פועלו בהתנדבות בייסוד והפעלת 'מכון בר מצווה' להכנת ילדי העיר לקראת כניסתם למצוות{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%94%D7%95%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%90%D7%9E%D7%A9-%D7%9C%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E/ אות "יקיר הנוער" הוענק לרב יוסף הרטמן] {{אינפו}}}}.

==פרסומים==
פרסם במשך השנים כתבות רבות בעיתונים החב"דיים וכן טורים רבים בעניני השעה בכתבי העת הכלליים בהם הביא את דעתו הקדושה של הרבי וידיעות שונות מהפעילות החב"דית, וכן היה מראשי הפעילים לתיקון חוק '[[מיהו יהודי]]' ו[[שלימות הארץ]].

יזם כתיבת תקצירי שיחותיו של הרבי, שפורסמו בעיתונים השונים שהודפסו בארץ הקודש באותן שנים. יוזמה זו שהחלה לאחר השידור הראשון מה[[התוועדות]] של הרבי בי' שבט תש"ל, זכתה לעידודו ולאישורו של הרבי.

כתב וערך מספר כותרים בנושאי חינוך, רובם יצאו לאור על ידי [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]].

==חיבוריו==
הרב הרטמן ערך מספר כותרים, רובם חוברות בנושאי חינוך או ליקוטים מדברי הרבי מליובאוויטש.
*'''החינוך במשנת [[חב"ד]]''' - מבוסס ומלוקט משיחות הרבי מליובאוויטש, [[רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]], [[תשמ"ד]] (1984)
*'''אחדות ישראל''' - טעמי המצווה, שורשיה וענפיה ולקט מקורות מאוצר ה[[חסידות חב"ד|חסידות]], חוברת למורה, רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, תשמ"ד (1984)
*'''ה[[רמב"ם]]: רבי משה בן מימון'''{{הערה|ערך יחד עם אביו, הרב נחמן שלום שכנא.}} - לקט ספורים ועבודות לעיון ודיון, הוצאת 'מן הבאר', [[תשמ"ה]] (1985)
*'''מדריך לאמהות בחינוך הגיל הרך''' - רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, [[תשמ"ו]] (1986)
*'''והנצח - זו ירושלים''' - חוברת לתלמידים לעיון ולעבודה, הוצאת 'מן הבאר', [[תשנ"ג]] (1993)
*'''הסבא רבי דוד צלקשוילי''' - ביוגרפיה וסיפורים על רבי דוד צלקשוילי - מחכמי ה[[יהדות גאורגיה|עדה הגאורגית]]
*'''כיצד נחנך את ילדינו''' - ספר העוסק בחינוך, שני חלקים, רשת אהלי יוסף יצחק, [[תשס"ז]] (2007){{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_800_%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93_%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%9A_%D7%90%D7%AA_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%95_25916.html 800 עמודים על: כיצד נחנך את ילדינו?] חב"ד און ליין.}}
*'''סוד הארץ''' - חוברת לימוד ועבודה בנושא ערכי ה[[שמיטה]] ומצוותיה, תשס"ז (2007)
*'''לאורם נתחנך''' - שני חלקים העוסקים בדמותם של 58 גדולי ישראל, מאברהם אבינו ועד הרבי מלובביץ', הוצאת 'יד נחמן', [[תשס"ח]] (2008){{הערה|1=[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%93%D7%A9_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%A0%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%9A_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F_41044.html ספר חדש: לאורם נתחנך של הרב יוסף הרטמן] חב"ד און ליין.}}

==משפחתו==
*אחיו הרב [[רפאל צבי הרטמן]]
*אחיו הרב חיים ישראל הרטמן
*אחותו מרת אהובה אשת הרב יעקב ברונר
*גיסו הרב [[מנחם לרר]] - [[כפר חב"ד]]

===בניו===
*בנו הרב לוי יצחק הרטמן-ניו יורק
*בנו שמואל הרטמן -רחובות
*בנו הרב אריה אברהם הרטמן-[[ביתר עילית]]
*בנו הרב [[מנחם מענדל הרטמן]] - [[שליח הרבי]] בהו צ'י מין וייטנהאם
*בנו הרב שניאור זלמן הרטמן -[[קרית מלאכי]]
*בנו הרב דובער הרטמן-לוד

===בנותיו===
*ביתו לאה רבינוביץ' - סגנית מנהלת בית ספר דרור ירושלים
*ביתו רבקה יוזביץ' - מחנכת בבית ספר חב"ד בנות נחלת הר חב"ד
*ביתו חני רסקין - ירושלים

===חתניו===
*חתנו הרב '''[[משתמש:גג/יוסף יצחק יוזביץ'|‏יוסף יצחק יוזביץ'<nowiki/>]]'''.-סמנכ"ל מוסדות [[תורת אמת]] בירושלים
*חתנו הרב [[שלמה רסקין (פרנקפורט)|שלמה רסקין]]-רב מרצה וסופר - ניות, ירושלים

==לקריאה נוספת==
*שי גפן, ראיון עם הרב יוסף הרטמן על הדרך לחב"ד, ארבע שנים כמנהל בית ספר למלאכה, מפרסם שיחות הרבי. [[בית משיח]], 222
*'''יחידות של ראש את"ה''', שבועון [[כפר חב"ד]] 1901 עמוד 36

==קישורים חיצוניים==
* כתבות, ידיעות ומאמרים '''[http://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%94%D7%A8%D7%98%D7%9E%D7%9F/ הרב יוסף הרטמן]''', {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/104271 עם קסדה, עוזי על הכתף ותפילין בתעלה: הרב הרטמן משחזר{{COL}}]
*{{קישור שטורעם|28399|news|הבי"ד: יותר אכפתיות. מבצע תפילין: הצלת חיים|דוד אבשלום|ג' במנחם-אב תשס"ח}}
*{{קישור שטורעם|1825|artdays|הרב יוסף הרטמן, דור חמישי ל[[אדמו"ר האמצעי]] ● מיוחד|מאת הרב יוסף הרטמן|ו' בכסלו תש"ע}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/4/4b/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95_%D7%9C%D7%95_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96_%D7%AA%D7%A9%D7%A1%27%27%D7%91_.pdf כתבה על הרב הרטמן, בתוך מגזין שירו לו תמוז תשס"ב. עמ' 24-26] {{PDF}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Hartman%20-%20BM%20-%20Teves%2010%2C%205775.pdf תשורה מחגיגת הבר מצווה של נכדו]''' המאגדת מכתבים שקיבל מהרבי (תשע"ה)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הרטמן, יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ג]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ב]]
[[קטגוריה:משפחת הרטמן]]

כולל חב"ד בארץ הקודש

2024-11-13T14:50:23Z

ניו:

[[קובץ:קופת הכולל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] של הכולל]]
'''כולל חב"ד''' בנשיאות [[הרבי]], (צדקת רבי מאיר בעל הנס) הינו ארגון [[צדקה]] שהקים [[אדמו"ר הזקן]] במטרה לסייע ליהודי [[ארץ הקודש]] שסבלו ממצוקה כלכלית קשה ומאז הקמתו אדמו"רי חב"ד הם נשיאי הכולל ומעודדים לתרום כדי לסייע ליהודי ארץ הקודש. כולל חב"ד הוא ארגון הצדקה הוותיק ביותר שקיים כיום{{הערה|עבד מלך עמוד 209}}.

מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקמ"ח]], אך הרב [[שלום בער לוין]] טוען כי רק בשנת [[תקפ"ז]] נוסד הכולל בברכת ובנשיאות [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=66 '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' פרק ז'. הערך כולו מבוסס על תולדות חב"ד בארץ הקודש]. הקמת הכולל החב"די נבעה מחילוקי דיעות עם "כולל החסידים" אליו היו שייכים חסידי חב"ד עד אז}}.
תחת הנהגתו של [[הרבי]], התפתחה פעילות הכולל למערך סיוע ועזרה אדירי ממדים. בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות הרבי עודד לסייע לכולל חב"ד, אשר עסק באותה תקופה באינטנסיביות בסיוע לחסידים אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר 'היציאה מרוסיה', והתיישבו בכפר חב"ד ובלוד{{הערה|[[ביטאון חב"ד]], ל"ג בעומר תשי"ג}}. הרבי אף קבע כי אחת ממטרות הכולל - להעביר כסף ל[[צעירי חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|בית משיח 1433 עמוד 16}}.
כולל חב"ד כיום פועל באמצעות מחלקות רבות הקשורות לעזרה לנזקקים לצד ניהול מעונות לגיל הרך, הוצאה לאור של לוח כולל חב"ד וניהול חלקת חב"ד בהר הזיתים.

==רקע==
בשנת [[תקל"ז]] לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש נוסדה [[קופת מעות ארץ הקודש]] שמטרתה הייתה להחזיק את פרנסתם של החסידים בישראל, הקופה נוהלה בידי [[אדמו"ר הזקן]] שהיה נשיא הקופה באירופה. בשנת תקס"א פרצה מחלוקת בינו לבין רבי [[אברהם מקאליסק]] בנוגע לכמה נושאים ביניהם הנהלת הקופה דבר שגרם בשנת תקס"ה לכך שרבי אברהם מקאליסק מינה נשיא חדש לקופת מעות [[ארץ הקודש]] והורה להפסיק את ההקצבה לחסידי חב"ד. מה שגרם לייסוד קופה מיוחדת לחסידי חב"ד{{הערה|[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/4/index.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ד']''', באתר [[חב"ד לייבורי]].}}.

בתקופתו של [[אדמו"ר האמצעי]] החלו ה[[שד"ר]]ים של כולל חב"ד להפיץ [[קופת צדקה|קופות צדקה ביתיות]], כשבמקביל אדמו"ר האמצעי תיקן שכל חסיד יקבע קופות אלו בסמוך לשולחן האוכל שלו, ויקפיד להפריש מטבעות בקופת הצדקה מדי יום לפני שאוכל{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד רנו: "מייד שיסדר שולחנו יתן כל איש בביתו בפושקע הקבוע בכותל סמוך לשולחנו . . וכן יתנו האורחים היושבים על שולחנו...".}} . קופות אלו היו אז חידוש, ובעקבות הקופות של כולל חב"ד, נפוצו קופות הצדקה הביתיות בעולם כולו{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב [[עמרם בלוי]] בנושא זה, [[היכל הבעל שם טוב]], גליון י"א, עמוד קכ"ז.}}.

== מבנה הכולל ==
הנהגת הכולל הייתה מחולקת לשניים: הנשיאות והגבאות ב[[חו"ל]], והממונים והמשגיחים ב[[ארץ הקודש]]. אדמו"ר הזקן, היה נשיא הקופה והתגורר בחו"ל וכך גם הגבאי הראשי והכללי ר' יעקב מסמילאן. ואילו בארץ הקודש התגורר רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] שהיה הממונה.

בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], הצטרפו גם רבי [[חיים אברהם שניאורי]] ורבי [[מנחם נחום שניאורסון]] לניהול הכולל מחו"ל. בתפקיד הגבאי הכללי כיהן ר' [[נחמיה בירך מדוברובנה]]. לאחר פטירתו שימשו בתפקיד ר' זאב מרעציצא ור' אברהם מרוגוטשוב עד לשנת [[תרט"ו]], ולאחר מכן רבי אברהם מרוגטשוב יחד עם ר' יצחק אייזיק מביחוב ור' [[דן תומרקין]].

בשנים שלאחר מכן כיהן בתפקיד "הגבאי הכללי" ר' דן תומרקין לבדו במשך יותר משלושים שנה{{הערה|[[בית רבי]], דף קכ"ז, עמ' ב', [[תרס"ב]].}}.

== ממונים ראשונים בחברון ==
בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.

הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' [[משה מייזליש]] (החסיד הידוע של אדמו"ר הזקן). הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית. לצדם התמנה ר' ליב חיטריק מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.

==סדר הממונים==
סדר הממונים במשך השנים תקפ"ז עד תרל"ה:

תקפ"ז-ט: ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' משה מייזליש ור' אפרים יפה.

תק"צ-תר"ב: ר"ש סגל ור' יהודה לייב חיטריק

תר"ג-ו: נוסף עליהם ר' אפרים יפה הנ"ל.

תר"ז: ר"ש סגל, רש"מ חייקין ור"מ שמערלינג.

תר"ח: ר"ש סגל ורש"מ חייקין.

תר"ט: שנים הנ"ל, ר' אביגדור, ר"מ ארי' סגל ורא"ב חיטריק.

תר"י: רש"מ, ר' אביגדור ו[[אורי אורנשטיין|ר' אורי]].

תרי"א-ג: רש"מ [[אורי אורנשטיין|ר' אורי]] ור"מ ארי' סגל.

תרי"ד: רש"מ רמ"א ורש"ז עפשטיין.

תרט"ו: נוסף גם רש"ז שניאורסאהן [שזבני ישראל].

תרכ"ו: רש"מ רש"ז [עפשטיין או פונדאמינסקי] ור' דובער ב"ר נפתלי הירש.

תרכ"ח: רש"מ רלוי"צ סלונים ורש"ז פונדמינסקי.

תרל"ב-ה: הנ"ל ורי"ל סלונים.

משנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה).

בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל.
הרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה.

באותה שעה בא לחברון הרב [[דובער אפרת]], שנתמנה לרב עדת חב"ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' [[מרדכי דובער סלונים]] וגיסו ר' בנימין ריבלין.

בשלהי שנת תרס"ב עבר הרב דובער אפרת לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות [[חברון]] וניהול הכולל מילא הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והוא ניהל את הכולל יחד עם הרב מרדכי דובער סלונים והרב בנימין ריבלין עד שנת תרד"ע, כשהתחילה [[מלחמת העולם הראשונה]] ורבים מהחסידים והתמימים גורשו למצרים, ובזאת הסתיימה תקופת קהילת חב"ד בחברון וניהול הכולל בחברון.

== ממוני "כולל חב"ד" בירושלים ==

היישוב החב"די בירושלים נוסד בשנת תר"ז.
בשנים הבאות הממונים (מנהלים) היו:

*הרב [[אליהו יוסף ריבלין]]
*הרב [[אורי אורנשטיין]].
*ר' יהושע נאטקין {{הערה|מיעקבשטאט}}
*ר' זלמן עפשטיין.
*ר' אברהם סטצערעס,
*ר' אהרן ליפקין
*ר' ישעיה אורנשטיין {{הערה|הסופר}}
*ר' יצחק יעקב שבתי
*ר' מיכאל ברוך רייזעס
*ר' [[מרדכי אברהם שלאנק]]
*ר' [[משה ויטנברג]]
*ר' מאניס ווערעוולעאנסקי
*הרב [[דובער אפרת]]
*הרב יהודה לייב מנוחין
*הרב [[דובער פרדקין]]{{הערה|בן ה"תורת חסד"}}
*הרב [[יעקב אורנשטיין]]
*הרב [[מנחם מענדל נאה]]

== כולל חב"ד המיוחד ==
כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת [[תרע"ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים.
*נשיא הכולל - ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבברויסק.
*יו"ר הכולל - ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]].
*מנהלים: הרב גרשון ליפשיץ והרב [[משה קזרנובסקי]].

==תקופת אדמו"ר הריי"צ==
בשנת [[תרפ"ד]] אוחד 'כולל חב"ד המיוחד' עם [[כולל חב"ד]] תחת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]].

מעת קבלת אדמו"ר הריי"צ נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות:

*נשיא הכולל - אדמו"ר הריי"צ,

חברי ועד הנשיאות:
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[מנחם מענדל נאה]]
*הרב מרדכי ראובן רוקח
*הרב [[ישראל אשר ליבא]].

חברי ועד הפועל:
*ר' [[דוד לבנון]]
*ר' מענדל לנדא
*ר' [[יהודה לייב סלונים]]
*הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]].

בתקופה זו הרב אורנשטיין היה מהמנהלים בפועל של הכולל. הרב אורנשטין רתם את כל מרצו וכישוריו כדי לנהל ולכלכל בתבונה את צרכי הכולל הוותיק הזה, שנמסר לידו. בשרותו בכולל היה אב למאות משפחות עניים של היישוב החב"די, אלמנותיו ויתומיו.

בשנת [[תש"ח]] נהרג ב[[מלחמת השחרור]].

במקום הרב אורנשטיין התמנה למנהל כולל חב"ד הרב [[יוסף יצחק נאה]] אחיו של חבר הנהלת הכולל הרב [[חיים נאה]].

בשלהי שנת [[תש"ט]] מינה [[אדמו"ר הריי"צ]] מנהלים חדשים{{הערה|עבד מלך עמודים 210-212}}:

*הרב [[עזריאל זליג סלונים]]{{הערה| בשנת תש"ד אדמו"ר הריי"צ מינהו לעובד בכולל. אך הדבר לא יצא לפועל. ראה עבד מלך עמוד 209-210}}.
*הרב [[אברהם חיים נאה]]{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117458 מכתב מתאריך כ"ג סיון תש"ט], אגרות קודש חלק י', אגרת ג'תקיא. מגדל עז עמוד 38.[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117460 מכתב מתאריך ז' אלול תש"ט]. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'תקנב. מגדל עז עמוד 39.}}. נבחר בבחירות, כחבר הנהלת הכולל לאחר פטירת אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] בשנת תרח"צ{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 171}}.

בתקופה לאחר מינוי ההנהלה החדשה - כולל חב"ד קיבל תנופה גדולה. אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים. מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עליה, מוסדות חינוך, והכל נעשה בעידודו הנמרץ של הרבי{{הערה|עבד מלך עמוד 213}}. ההנהלה החדשה דאגה לכך שהקצבות המוסד, לא ינתנו רק בתחומה המוגבל של ירושלים, אלא יגיעו לנזקקים בכל ארץ הקודש. ובדרך זו הצליחו לבוא לעזרתם של חסידי חב"ד אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר היציאה מרוסיה{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 176}}.

הרב [[חיים נאה]] רכש עבור כולל חב"ד חלקה חדשה בהר הזיתים, בגלל שהחלקה הישנה כבר התמלאה. אלא שלא הספיקו להתחיל לקבור והגיעה מלחמת השחרור ואז השלטון הירדני, ורק כעבור 19 שנה כאשר בששת הימים שוחרר הר הזיתים, החלו לטמון בחלקה החדשה{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 171}}.

==תקופת הרבי==
לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]] באופן רישמי בי' שבט תשי"א, הנהלת כולל חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר [[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:

באותו זמן ביקשו מנהלי כולל חב"ד מהרבי לקבל את הנשיאות ולכתוב אגרת בה מבקש לתרום לכולל חב"ד. הרבי נענה לכתוב אגרת ב[[פורים קטן]] תשי"א.
בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות [[אגודת חסידי חב"ד]], ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים]], כולל חב"ד ו[[כפר חב"ד]].
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי. אך הרבי לא קיבל את הנשיאות של המוסדות בארץ הקודש עד שנת [[תשי"ב]] {{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.

===הנהלת הכולל בנשיאות הרבי===
*[[הרבי]] - נשיא הכולל
*מנהלים - שני המנהלים שמונו על ידי אדמו"ר הריי"צ המשיכו בתפקידם: הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] והרב [[חיים נאה]]
ובשנים הבאות:
*הרב [[שלמה יוסף זווין]]
*הרב [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]]
*הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)]]
*הרב [[אליעזר ננס]]
*הרב [[נפתלי צבי גוטליב]]
*הרב [[שלום דוכמן]]

==פעולות הכולל==
מאז הקמתו פעל הכולל בנשיאות אדמו"רי חב"ד במטרה לגייס תרומות אצל החסידים ברחבי רוסיה ולשולחם ליהודי ארץ הקודש.

אדמו"ר הזקן כתב אגרות מיוחדות וגם פרקים בספר התניא אודות מעלת התרומות לארץ הקודש.

וכך גם האדמו"רים הבאים, עודדו את החסידים לתרום ובד בבד פעלו לארגון הכולל ברמה המיטבית ביותר כדי להזרים כמה שיותר תרומות ליהודי ארץ הקודש.

גם בימי מלחמות ומשברים התרומות לא פסקו וכך החסידים בארץ הקודש קיבלו עזרה רבה, בזכות פועלם של אדמו"רי חב"ד. כאשר על ביצוע הפעולות מונו מנהלים מהם מחשובי רבני וחסידי חב"ד ברוסיה ובארץ הקודש{{הערה|[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}.

===הכולל בנשיאות הרבי===
תחת הנהגתו של [[הרבי]], התפתחה הפעילות למערך סיוע ועזרה אדירי ממדים. בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות הרבי עודד לסייע לכולל חב"ד, אשר עסק באותה תקופה באינטנסיביות בסיוע לחסידים אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר 'היציאה מרוסיה', והתיישבו בכפר חב"ד ובלוד{{הערה|[[ביטאון חב"ד]], ל"ג בעומר תשי"ג}}.

הרבי קבע כי אחת ממטרות הכולל - להעביר כסף ל[[צעירי חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|בית משיח 1433 עמוד 16}}.

פעילות הכולל כיום כוללת:
*שלושה עשר '''בתי תמחוי'''
*מערך של '''חלוקת מצרכי מזון''' לנצרכים ביותר מארבעים ערים בארץ
*'''מעונות יום'''
*'''מרפאות שיניים''' לנצרכים
*'''רשת מרכולים''' מסובסדים ברחבי הארץ
*מעון לנכים קשים במגדל העמק בשם "'''מכון גראבסקי'''"{{הערה|1=סקירה, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49246 אודות חנוכת מחלקה נוספת] במעון, באוגוסט 2009}}
*''''מרכז פינגר'''' בניין מפואר לבעלי נכויות בירושלים{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_בלב_ירושלים_כולל_חבד_חנך_מרכז_מהפכני_בהשקעת_ענק_צפו_108746.html בלב ירושלים: כולל חב"ד חנך מרכז מהפכני בהשקעת ענק], אתר col טבת תשע"ח.}}.
*'''מערך סיוע כספי למשפחות נצרכות'''
*'''קרן סיוע לאלמנות ויתומים'''
*'''תמיכה במשפחות נפגעי טרור'''
*"'''אולמי גוטניק'''" שני אולמות חתונה מסובסדים.
*'''חגיגת [[בר מצווה]] ו[[בת מצווה]] גדולה שנתית''', לאלף בנים ובנות מעולי חבר המדינות ב{{ה|כותל המערבי}}{{הערה|1=
סקירה, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/190965 אודות אחת מחגיגות הבר מצווה], בשנת 2009}} שמתקיימת מדי שנה בסמוך ל[[י"א בניסן]], [[יום הולדת]]ו של [[הרבי]], בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]].
*ניהול '''חלקת חב"ד הר הזיתים'''.
*'''חברת תהילים העולמית''' בסמוך לקבר [[דוד המלך]] בהר ציון בירושלים.
*''''המיזם הלאומי לבטחון תזונתי'''' עם ממשלת ישראל, החל בשנת תשע"ב וחילק כרטיסים לרכישת מזון וסל מזון חודשי ל10,000 משפחות בחודש. בשנת [[תשפ"א]] הכניסה ממשלת ישראל את הפרויקט לבסיס התקציב והוא גדל לכ25.000 משפחות בחודש.
*'''חלוקת כרטיסי מזון'''. בשנת [[תשפ"א]] זכה הכולל במכרז לחלוקת כרטיסי מזון בהיקפים של מאות מליוני שקלים מטעם משרד הפנים למשפחות בכל רחבי הארץ{{הערה|'''צמרת הכלכלה מתגייסת''', שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 92.}}.

===לוח כולל חב"ד===
{{ערך מורחב|לוח כולל חב"ד}}
[[לוח כולל חב"ד]] הינו הלוח המרכז את כל [[מנהגי חב"ד]] בכל ימות השנה. הלוח יצא בעקבות כך שראה הרב [[אברהם חיים נאה]] שאנ"ש משתמשים בלוח לא חב"די, אז גמלה בליבו ההחלטה להוציא לוח חב"די באמצעות כולל חב"ד שהוא היה מנהלו.

לאחר פטירתו, הוציא את הלוח בנו הרב [[ברוך נאה]].

כיום מוציאים את הלוח בני הרב ברוך נאה.

===אש"ל חב"ד===
העמותה אשל חב"ד (לשעבר 'אשל ירושלים') נוסדה על ידי ארגון כולל חב"ד בשנת תשמ"ג, ועוסקת בפעולות רווחה ופרויקטים בפריסה ארצית, בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה, גופי רווחה, עמותות וארגוני התנדבות אחרים. המחזור השנתי של הארגון הוא כ-90 מיליון שקל, מתוכם כ-25 מיליון ממומנים על ידי המדינה ורשויות מקומיות.

הפעילות כוללת את החטיבה הסוציאלית "אשל", חטיבה חינוכית בשם "חסד מנחם מנדל" למניעת נשירת תלמידים, מפעל קליטה לעולים, מרפאות רפואיות נייחות וניידות, מרכז רפואי-שיקומי לנכים סיעודיים וחולי טרשת נפוצה.

===מעונות חיה===
{{ערך מורחב|מעונות חיה}}
בשנים תשע"ב ואילך החל כולל חב"ד להפעיל רשת מסועפת של מעונות חדשניים לגיל הרך בפריסה ארצית, המעניקים דגש הן לנראות ולהתפתחות הילד, הן בשיתוף פעולה עם ההורים, והן בתכנית טיפולית ברוח החסידות, בהתאם להוראת הרבי שיש להשקיע ולטפח דווקא את הגיל הרך, המשפיע באופן היסודי והעמוק ביותר על הילדים.

===חברי הנהלת הכולל במשך השנים===
הרבנים הנכבדים:

[[עזריאל זעליג סלונים]] | [[דן תומרקין]] | [[חיים אליעזר ביכובסקי]] | [[אליעזר ננס]] | [[שניאור פינסקי]] | [[מרדכי אברהם שלאנק]] | [[שלמה יוסף זוין]] | [[שמריהו נחום ששונקין]] | [[חיים באגין]] | [[נחמיה מדוברובנה]] | [[שניאור זלמן פראדקין]] | [[זאב מרעציצא]] | [[אברהם מרוגטשוב]] | [[דן מרוגטשוב]] | [[יעקב מסמליאן]] | [[יצחק אייזיק מביחוב]] | [[שלום דוכמן]] | [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] | [[נפתלי גוטליב]] | [[אברהם חיים נאה]] | [[יצחק נאה]] | [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] | [[יוסף יהודה לייב משיוף]] | [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] | [[צבי הירש ליפשיץ]] | [[משה מייזליש]] | [[לייב חיטריק]] | [[אפרים יפה]] | [[שמואל סגל]] | [[שמעון מנשה חייקין]] | [[משה שמערלינג]] | [[שלמה זלמן קובלקין]] | [[יוסף יהודה לייב שמערלינג]] | [[אורי אורנשטיין]] | [[אפריים עפשטיין]] | [[לוי יצחק סלונים]] | [[שלמה זלמן פונדמינסקי]] | [[דובער הירש]] | [[שניאור זלמן שניאורסון]] | [[מרדכי דובער סלונים]] | [[בנימין ריבלין]] | [[ישעיה אורנשטיין]] | [[אהרון ליפקין]] | [[מאניס וירולינסקי]] | [[יהודה לייב מנוחין]] | [[דובער פראדקין]] | [[יעקב אורנשטיין]] | [[ישראל אשר ליבא]] | [[מנחם מענדל נאה]] | [[יצחק אביגדור אורנשטין]] | [[ברוך נאה]] | [[דוד לבנון]] | [[שמואל אלעזר הלפרין]]

===מוסדות שעל ידי כולל חב"ד===
*[[ישיבת צמח צדק]]
*[[חסד מנחם מענדל]]
*[[בעל התניא (ביכנ"ס)]]

===מוסדות הקשורים לכולל חב"ד===
[[כולל חב"ד המיוחד]] | [[כולל חב"ד בארצות הברית]] | [[ישיבת צמח צדק]]

===הוצאה לאור של הכולל===
*[[לוח כולל חב"ד]]
*[[הגאון מלובלין]]

==הרבי תורם לכולל==
[[הרבי]] נהג באופן קבע להעביר סכומי כסף לכולל חב"ד לקראת חגים ו[[יום טוב#חגי חב"ד|מועדים חסידיים]], בנוסף לכספי קופת כולל חב"ד שהועברו דרכו. סכומים אלו הסתכמו בדרך כלל במאות דולרים.

[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] היחידה המונחת על השולחן ב[[חדרו של הרבי]] באופן קבוע הינה הקופה של כולל חב"ד{{הערה|1=[https://anash.org/the-only-pushka-on-the-rebbes-desk/ הקופה היחידה על שולחנו של הרבי].}}.

החל משנות המ"מים, החל הרבי להגביר את תדירות העברת הכספים, עד שהגיעו זמנים שהעביר כספים לא רק בימי חג ומועד, אלא גם סתם בימות החול ולעיתים שיגר כספים אפילו פעמיים בשבוע{{הערה|כאשר שלחו לרבי על תרומותיו קבלה עליה נכתב "לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", הוציא הרבי חזרה את הקבלה ושאל האם שם זה מקובל על ידי רשות המיסים האמריקאית. כאשר שלחו לרבי בטעות מכתבי התרמה עבור כולל חב"ד, הקפיד הרבי להחזיר סכום כסף מסויים בכל מעטפה שנשלחה אליו, וכאשר נשלחו בטעות מעטפות כפולות, שיגר הרבי סכומי כסף בכל אחת מהמעטפות, בדרך כלל היו אלו סכומים שנעו בין 10 ל20 דולר.}}.

בנוסף לכספים אלו, נהג הרבי מדי פעם לייעד סכומי כסף גדולים שהגיעו אליו עבור כולל חב"ד.

==ביקורת על התנהלות הכולל כיום==
הכולל נוטל תקציבים מה'קרן לידידות יהודים - נוצרים', קרן החשודה במטרות מסיונריות{{הערה|ראו לדוגמה [https://col.org.il/news/41024 כולל חב"ד והקרן לידידות בפרויקט ארצי לחלוקת מזון] {{COL}}}}, פעולה זו עומדת בניגוד לעמדת רבני חב"ד ומרבית רבני הציבור החרדי{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/255998/ האם מותר לקחת מעות חיטים מ"הקרן לידידות"? הרב יהודה לייב נחמנסון] {{אינפו}}}}, [[בית דין רבני חב"ד]] נתן פסק דין בנושא בעבר{{הערה|בתאריך
ב[[כ"ה אייר]] [[תשס"ט]] הוציא ביה"ד מכתב בו הוא קובע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו"[https://www.kikar.co.il/אסור-לחבד-לקבל-כספים-מאקשטיין.html ר"ח סיוון תשס"ט - הכתבה בכיכר השבת].}} ליו"ר [[צא"ח]] הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] בו נכתב: {{ציטוט|"במענה לפנייתכם בענין קבלת כספים מהקרן לידידות לבתי חב"ד, ביה"ד החליט אשר אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו".}}

על התנהלות זו של הכולל מתח ביקורת הרב [[שלום בער ליפשיץ]] (יו"ר ארגון [[יד לאחים]]): {{ציטוט|"זהו חילול ה'. כולל חב"ד אינו בעל הבית על אדמו"רי חב"ד, הם משתמשים באדמו"רי חב"ד בשביל כסף, אני לא יודע אם מותר לעמוד בד' אמותיהם, האם התפילין והמזוזות שלהם כשרים..."}}

מאידך ראשי הכולל כדוגמת [[מנחם מענדל בלוי]] טוענים להגנתם שמטרותיהם המסיונריות של מוטלות בספק, ומר יצחק עקשטיין הנמנה על אנשי הקרן לידידות הינו יהודי [[חרדי]] המקפיד על קלה כבחמורה{{הערה|[https://www.kikar.co.il/haredim-news/5445 "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו" - כתבה באתר כיכר השבת]}}.

==לקריאה נוספת==
* '''אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]]''' במבוא.
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[תשמ"ח]].
*'''מסייעים בכל הזירות''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 12
*'''מ'פושקע' לתרומה דיגיטלית''', [[שבועון בית משיח]] כ"ד טבת תשפ"א עמוד 30
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - כולל חב"ד וקבלת הנשיאות
*'''פסגת החסד''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ב עמוד 14
*[[בנימין ליפקין]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/07/6687bc36c90ea_1720171574.pdf כל דכפין כל השנה]''' מוסף זרעו בחיים של שבועון כפר חב"ד גליון 2066 עמוד 08. {{PDF}} {{חב"ד און ליין}}

===תולדות מנהלי כולל חב"ד===
*[[יהושע מונדשיין]], [[מגדל עז]], לזכר הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
*[[שלום דובער וולפא]], [[עבד מלך]], תולדות ופעילות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[נודע בשיעורים]], תולדות הרב [[חיים נאה]]
*'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?146990&BOOKS קובץ "זכרון" על הרב אורנשטיין]''' באתר אוצר החכמה
*דב לבנון, '''[http://www.scribd.com/doc/225546547/927 רב הכותל הראשון]''', קווים לדמותו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] הי"ד בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 327 עמוד 40

==קישורים חיצוניים==
*'''[colelchabad.org/he/ אתר הבית של הארגון]'''

*'''[il.bidspirit.com/ui/lotPage/winners-auctions/source/search/auction/16932/lot/32921/אוסף-כולל-חב-ד-מאות-מסמכים-ומכתבים?lang=he ארכיון [[כולל חב"ד]], עם פרטים כלליים אודות המסמכים האצורים בו]''', אתר בית המכירות בידספירט

*[https://chabadpedia.co.il/images/9/94/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf מסמכים מארכיון כולל חב"ד] תשורה חתונת ר' [[שלום לאופר]] [[שבט]] [[תשפ"ד]].

* תגית: [https://chabad.info/tag/%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%9c-%d7%97%d7%91%d7%93/ כולל חב"ד] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]
[[קטגוריה:עמותות חסד]]

כולל חב"ד בארץ הקודש

2024-11-13T14:48:40Z

ניו:

[[קובץ:קופת הכולל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] של הכולל]]
'''כולל חב"ד''' בנשיאות [[הרבי]], (צדקת רבי מאיר בעל הנס) הינו ארגון [[צדקה]] שהקים [[אדמו"ר הזקן]] במטרה לסייע ליהודי [[ארץ הקודש]] שסבלו ממצוקה כלכלית קשה ומאז הקמתו אדמו"רי חב"ד הם נשיאי הכולל ומעודדים לתרום כדי לסייע ליהודי ארץ הקודש. כולל חב"ד הוא ארגון הצדקה הוותיק ביותר שקיים כיום{{הערה|עבד מלך עמוד 209}}.

מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקמ"ח]], אך הרב [[שלום בער לוין]] טוען כי רק בשנת [[תקפ"ז]] נוסד הכולל בברכת ובנשיאות [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=66 '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' פרק ז'. הערך כולו מבוסס על תולדות חב"ד בארץ הקודש]. הקמת הכולל החב"די נבעה מחילוקי דיעות עם "כולל החסידים" אליו היו שייכים חסידי חב"ד עד אז}}.
תחת הנהגתו של [[הרבי]], התפתחה פעילות הכולל למערך סיוע ועזרה אדירי ממדים. בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות הרבי עודד לסייע לכולל חב"ד, אשר עסק באותה תקופה באינטנסיביות בסיוע לחסידים אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר 'היציאה מרוסיה', והתיישבו בכפר חב"ד ובלוד{{הערה|[[ביטאון חב"ד]], ל"ג בעומר תשי"ג}}. הרבי אף קבע כי אחת ממטרות הכולל - להעביר כסף ל[[צעירי חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|בית משיח 1433 עמוד 16}}.
כולל חב"ד כיום פועל באמצעות מחלקות רבות הקשורות לעזרה לנזקקים לצד ניהול מעונות לגיל הרך והוצאה לאור של לוח כולל חב"ד.

==רקע==
בשנת [[תקל"ז]] לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש נוסדה [[קופת מעות ארץ הקודש]] שמטרתה הייתה להחזיק את פרנסתם של החסידים בישראל, הקופה נוהלה בידי [[אדמו"ר הזקן]] שהיה נשיא הקופה באירופה. בשנת תקס"א פרצה מחלוקת בינו לבין רבי [[אברהם מקאליסק]] בנוגע לכמה נושאים ביניהם הנהלת הקופה דבר שגרם בשנת תקס"ה לכך שרבי אברהם מקאליסק מינה נשיא חדש לקופת מעות [[ארץ הקודש]] והורה להפסיק את ההקצבה לחסידי חב"ד. מה שגרם לייסוד קופה מיוחדת לחסידי חב"ד{{הערה|[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/4/index.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ד']''', באתר [[חב"ד לייבורי]].}}.

בתקופתו של [[אדמו"ר האמצעי]] החלו ה[[שד"ר]]ים של כולל חב"ד להפיץ [[קופת צדקה|קופות צדקה ביתיות]], כשבמקביל אדמו"ר האמצעי תיקן שכל חסיד יקבע קופות אלו בסמוך לשולחן האוכל שלו, ויקפיד להפריש מטבעות בקופת הצדקה מדי יום לפני שאוכל{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד רנו: "מייד שיסדר שולחנו יתן כל איש בביתו בפושקע הקבוע בכותל סמוך לשולחנו . . וכן יתנו האורחים היושבים על שולחנו...".}} . קופות אלו היו אז חידוש, ובעקבות הקופות של כולל חב"ד, נפוצו קופות הצדקה הביתיות בעולם כולו{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב [[עמרם בלוי]] בנושא זה, [[היכל הבעל שם טוב]], גליון י"א, עמוד קכ"ז.}}.

== מבנה הכולל ==
הנהגת הכולל הייתה מחולקת לשניים: הנשיאות והגבאות ב[[חו"ל]], והממונים והמשגיחים ב[[ארץ הקודש]]. אדמו"ר הזקן, היה נשיא הקופה והתגורר בחו"ל וכך גם הגבאי הראשי והכללי ר' יעקב מסמילאן. ואילו בארץ הקודש התגורר רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] שהיה הממונה.

בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], הצטרפו גם רבי [[חיים אברהם שניאורי]] ורבי [[מנחם נחום שניאורסון]] לניהול הכולל מחו"ל. בתפקיד הגבאי הכללי כיהן ר' [[נחמיה בירך מדוברובנה]]. לאחר פטירתו שימשו בתפקיד ר' זאב מרעציצא ור' אברהם מרוגוטשוב עד לשנת [[תרט"ו]], ולאחר מכן רבי אברהם מרוגטשוב יחד עם ר' יצחק אייזיק מביחוב ור' [[דן תומרקין]].

בשנים שלאחר מכן כיהן בתפקיד "הגבאי הכללי" ר' דן תומרקין לבדו במשך יותר משלושים שנה{{הערה|[[בית רבי]], דף קכ"ז, עמ' ב', [[תרס"ב]].}}.

== ממונים ראשונים בחברון ==
בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.

הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' [[משה מייזליש]] (החסיד הידוע של אדמו"ר הזקן). הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית. לצדם התמנה ר' ליב חיטריק מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.

==סדר הממונים==
סדר הממונים במשך השנים תקפ"ז עד תרל"ה:

תקפ"ז-ט: ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' משה מייזליש ור' אפרים יפה.

תק"צ-תר"ב: ר"ש סגל ור' יהודה לייב חיטריק

תר"ג-ו: נוסף עליהם ר' אפרים יפה הנ"ל.

תר"ז: ר"ש סגל, רש"מ חייקין ור"מ שמערלינג.

תר"ח: ר"ש סגל ורש"מ חייקין.

תר"ט: שנים הנ"ל, ר' אביגדור, ר"מ ארי' סגל ורא"ב חיטריק.

תר"י: רש"מ, ר' אביגדור ו[[אורי אורנשטיין|ר' אורי]].

תרי"א-ג: רש"מ [[אורי אורנשטיין|ר' אורי]] ור"מ ארי' סגל.

תרי"ד: רש"מ רמ"א ורש"ז עפשטיין.

תרט"ו: נוסף גם רש"ז שניאורסאהן [שזבני ישראל].

תרכ"ו: רש"מ רש"ז [עפשטיין או פונדאמינסקי] ור' דובער ב"ר נפתלי הירש.

תרכ"ח: רש"מ רלוי"צ סלונים ורש"ז פונדמינסקי.

תרל"ב-ה: הנ"ל ורי"ל סלונים.

משנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה).

בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל.
הרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה.

באותה שעה בא לחברון הרב [[דובער אפרת]], שנתמנה לרב עדת חב"ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' [[מרדכי דובער סלונים]] וגיסו ר' בנימין ריבלין.

בשלהי שנת תרס"ב עבר הרב דובער אפרת לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות [[חברון]] וניהול הכולל מילא הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והוא ניהל את הכולל יחד עם הרב מרדכי דובער סלונים והרב בנימין ריבלין עד שנת תרד"ע, כשהתחילה [[מלחמת העולם הראשונה]] ורבים מהחסידים והתמימים גורשו למצרים, ובזאת הסתיימה תקופת קהילת חב"ד בחברון וניהול הכולל בחברון.

== ממוני "כולל חב"ד" בירושלים ==

היישוב החב"די בירושלים נוסד בשנת תר"ז.
בשנים הבאות הממונים (מנהלים) היו:

*הרב [[אליהו יוסף ריבלין]]
*הרב [[אורי אורנשטיין]].
*ר' יהושע נאטקין {{הערה|מיעקבשטאט}}
*ר' זלמן עפשטיין.
*ר' אברהם סטצערעס,
*ר' אהרן ליפקין
*ר' ישעיה אורנשטיין {{הערה|הסופר}}
*ר' יצחק יעקב שבתי
*ר' מיכאל ברוך רייזעס
*ר' [[מרדכי אברהם שלאנק]]
*ר' [[משה ויטנברג]]
*ר' מאניס ווערעוולעאנסקי
*הרב [[דובער אפרת]]
*הרב יהודה לייב מנוחין
*הרב [[דובער פרדקין]]{{הערה|בן ה"תורת חסד"}}
*הרב [[יעקב אורנשטיין]]
*הרב [[מנחם מענדל נאה]]

== כולל חב"ד המיוחד ==
כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת [[תרע"ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים.
*נשיא הכולל - ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבברויסק.
*יו"ר הכולל - ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]].
*מנהלים: הרב גרשון ליפשיץ והרב [[משה קזרנובסקי]].

==תקופת אדמו"ר הריי"צ==
בשנת [[תרפ"ד]] אוחד 'כולל חב"ד המיוחד' עם [[כולל חב"ד]] תחת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]].

מעת קבלת אדמו"ר הריי"צ נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות:

*נשיא הכולל - אדמו"ר הריי"צ,

חברי ועד הנשיאות:
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[מנחם מענדל נאה]]
*הרב מרדכי ראובן רוקח
*הרב [[ישראל אשר ליבא]].

חברי ועד הפועל:
*ר' [[דוד לבנון]]
*ר' מענדל לנדא
*ר' [[יהודה לייב סלונים]]
*הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]].

בתקופה זו הרב אורנשטיין היה מהמנהלים בפועל של הכולל. הרב אורנשטין רתם את כל מרצו וכישוריו כדי לנהל ולכלכל בתבונה את צרכי הכולל הוותיק הזה, שנמסר לידו. בשרותו בכולל היה אב למאות משפחות עניים של היישוב החב"די, אלמנותיו ויתומיו.

בשנת [[תש"ח]] נהרג ב[[מלחמת השחרור]].

במקום הרב אורנשטיין התמנה למנהל כולל חב"ד הרב [[יוסף יצחק נאה]] אחיו של חבר הנהלת הכולל הרב [[חיים נאה]].

בשלהי שנת [[תש"ט]] מינה [[אדמו"ר הריי"צ]] מנהלים חדשים{{הערה|עבד מלך עמודים 210-212}}:

*הרב [[עזריאל זליג סלונים]]{{הערה| בשנת תש"ד אדמו"ר הריי"צ מינהו לעובד בכולל. אך הדבר לא יצא לפועל. ראה עבד מלך עמוד 209-210}}.
*הרב [[אברהם חיים נאה]]{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117458 מכתב מתאריך כ"ג סיון תש"ט], אגרות קודש חלק י', אגרת ג'תקיא. מגדל עז עמוד 38.[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117460 מכתב מתאריך ז' אלול תש"ט]. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'תקנב. מגדל עז עמוד 39.}}. נבחר בבחירות, כחבר הנהלת הכולל לאחר פטירת אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] בשנת תרח"צ{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 171}}.

בתקופה לאחר מינוי ההנהלה החדשה - כולל חב"ד קיבל תנופה גדולה. אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים. מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עליה, מוסדות חינוך, והכל נעשה בעידודו הנמרץ של הרבי{{הערה|עבד מלך עמוד 213}}. ההנהלה החדשה דאגה לכך שהקצבות המוסד, לא ינתנו רק בתחומה המוגבל של ירושלים, אלא יגיעו לנזקקים בכל ארץ הקודש. ובדרך זו הצליחו לבוא לעזרתם של חסידי חב"ד אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר היציאה מרוסיה{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 176}}.

הרב [[חיים נאה]] רכש עבור כולל חב"ד חלקה חדשה בהר הזיתים, בגלל שהחלקה הישנה כבר התמלאה. אלא שלא הספיקו להתחיל לקבור והגיעה מלחמת השחרור ואז השלטון הירדני, ורק כעבור 19 שנה כאשר בששת הימים שוחרר הר הזיתים, החלו לטמון בחלקה החדשה{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 171}}.

==תקופת הרבי==
לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]] באופן רישמי בי' שבט תשי"א, הנהלת כולל חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר [[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:

באותו זמן ביקשו מנהלי כולל חב"ד מהרבי לקבל את הנשיאות ולכתוב אגרת בה מבקש לתרום לכולל חב"ד. הרבי נענה לכתוב אגרת ב[[פורים קטן]] תשי"א.
בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות [[אגודת חסידי חב"ד]], ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים]], כולל חב"ד ו[[כפר חב"ד]].
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי. אך הרבי לא קיבל את הנשיאות של המוסדות בארץ הקודש עד שנת [[תשי"ב]] {{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.

===הנהלת הכולל בנשיאות הרבי===
*[[הרבי]] - נשיא הכולל
*מנהלים - שני המנהלים שמונו על ידי אדמו"ר הריי"צ המשיכו בתפקידם: הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] והרב [[חיים נאה]]
ובשנים הבאות:
*הרב [[שלמה יוסף זווין]]
*הרב [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]]
*הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)]]
*הרב [[אליעזר ננס]]
*הרב [[נפתלי צבי גוטליב]]
*הרב [[שלום דוכמן]]

==פעולות הכולל==
מאז הקמתו פעל הכולל בנשיאות אדמו"רי חב"ד במטרה לגייס תרומות אצל החסידים ברחבי רוסיה ולשולחם ליהודי ארץ הקודש.

אדמו"ר הזקן כתב אגרות מיוחדות וגם פרקים בספר התניא אודות מעלת התרומות לארץ הקודש.

וכך גם האדמו"רים הבאים, עודדו את החסידים לתרום ובד בבד פעלו לארגון הכולל ברמה המיטבית ביותר כדי להזרים כמה שיותר תרומות ליהודי ארץ הקודש.

גם בימי מלחמות ומשברים התרומות לא פסקו וכך החסידים בארץ הקודש קיבלו עזרה רבה, בזכות פועלם של אדמו"רי חב"ד. כאשר על ביצוע הפעולות מונו מנהלים מהם מחשובי רבני וחסידי חב"ד ברוסיה ובארץ הקודש{{הערה|[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}.

===הכולל בנשיאות הרבי===
תחת הנהגתו של [[הרבי]], התפתחה הפעילות למערך סיוע ועזרה אדירי ממדים. בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות הרבי עודד לסייע לכולל חב"ד, אשר עסק באותה תקופה באינטנסיביות בסיוע לחסידים אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר 'היציאה מרוסיה', והתיישבו בכפר חב"ד ובלוד{{הערה|[[ביטאון חב"ד]], ל"ג בעומר תשי"ג}}.

הרבי קבע כי אחת ממטרות הכולל - להעביר כסף ל[[צעירי חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|בית משיח 1433 עמוד 16}}.

פעילות הכולל כיום כוללת:
*שלושה עשר '''בתי תמחוי'''
*מערך של '''חלוקת מצרכי מזון''' לנצרכים ביותר מארבעים ערים בארץ
*'''מעונות יום'''
*'''מרפאות שיניים''' לנצרכים
*'''רשת מרכולים''' מסובסדים ברחבי הארץ
*מעון לנכים קשים במגדל העמק בשם "'''מכון גראבסקי'''"{{הערה|1=סקירה, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49246 אודות חנוכת מחלקה נוספת] במעון, באוגוסט 2009}}
*''''מרכז פינגר'''' בניין מפואר לבעלי נכויות בירושלים{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_בלב_ירושלים_כולל_חבד_חנך_מרכז_מהפכני_בהשקעת_ענק_צפו_108746.html בלב ירושלים: כולל חב"ד חנך מרכז מהפכני בהשקעת ענק], אתר col טבת תשע"ח.}}.
*'''מערך סיוע כספי למשפחות נצרכות'''
*'''קרן סיוע לאלמנות ויתומים'''
*'''תמיכה במשפחות נפגעי טרור'''
*"'''אולמי גוטניק'''" שני אולמות חתונה מסובסדים.
*'''חגיגת [[בר מצווה]] ו[[בת מצווה]] גדולה שנתית''', לאלף בנים ובנות מעולי חבר המדינות ב{{ה|כותל המערבי}}{{הערה|1=
סקירה, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/190965 אודות אחת מחגיגות הבר מצווה], בשנת 2009}} שמתקיימת מדי שנה בסמוך ל[[י"א בניסן]], [[יום הולדת]]ו של [[הרבי]], בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]].
*ניהול '''חלקת חב"ד הר הזיתים'''.
*'''חברת תהילים העולמית''' בסמוך לקבר [[דוד המלך]] בהר ציון בירושלים.
*''''המיזם הלאומי לבטחון תזונתי'''' עם ממשלת ישראל, החל בשנת תשע"ב וחילק כרטיסים לרכישת מזון וסל מזון חודשי ל10,000 משפחות בחודש. בשנת [[תשפ"א]] הכניסה ממשלת ישראל את הפרויקט לבסיס התקציב והוא גדל לכ25.000 משפחות בחודש.
*'''חלוקת כרטיסי מזון'''. בשנת [[תשפ"א]] זכה הכולל במכרז לחלוקת כרטיסי מזון בהיקפים של מאות מליוני שקלים מטעם משרד הפנים למשפחות בכל רחבי הארץ{{הערה|'''צמרת הכלכלה מתגייסת''', שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 92.}}.

===לוח כולל חב"ד===
{{ערך מורחב|לוח כולל חב"ד}}
[[לוח כולל חב"ד]] הינו הלוח המרכז את כל [[מנהגי חב"ד]] בכל ימות השנה. הלוח יצא בעקבות כך שראה הרב [[אברהם חיים נאה]] שאנ"ש משתמשים בלוח לא חב"די, אז גמלה בליבו ההחלטה להוציא לוח חב"די באמצעות כולל חב"ד שהוא היה מנהלו.

לאחר פטירתו, הוציא את הלוח בנו הרב [[ברוך נאה]].

כיום מוציאים את הלוח בני הרב ברוך נאה.

===אש"ל חב"ד===
העמותה אשל חב"ד (לשעבר 'אשל ירושלים') נוסדה על ידי ארגון כולל חב"ד בשנת תשמ"ג, ועוסקת בפעולות רווחה ופרויקטים בפריסה ארצית, בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה, גופי רווחה, עמותות וארגוני התנדבות אחרים. המחזור השנתי של הארגון הוא כ-90 מיליון שקל, מתוכם כ-25 מיליון ממומנים על ידי המדינה ורשויות מקומיות.

הפעילות כוללת את החטיבה הסוציאלית "אשל", חטיבה חינוכית בשם "חסד מנחם מנדל" למניעת נשירת תלמידים, מפעל קליטה לעולים, מרפאות רפואיות נייחות וניידות, מרכז רפואי-שיקומי לנכים סיעודיים וחולי טרשת נפוצה.

===מעונות חיה===
{{ערך מורחב|מעונות חיה}}
בשנים תשע"ב ואילך החל כולל חב"ד להפעיל רשת מסועפת של מעונות חדשניים לגיל הרך בפריסה ארצית, המעניקים דגש הן לנראות ולהתפתחות הילד, הן בשיתוף פעולה עם ההורים, והן בתכנית טיפולית ברוח החסידות, בהתאם להוראת הרבי שיש להשקיע ולטפח דווקא את הגיל הרך, המשפיע באופן היסודי והעמוק ביותר על הילדים.

===חברי הנהלת הכולל במשך השנים===
הרבנים הנכבדים:

[[עזריאל זעליג סלונים]] | [[דן תומרקין]] | [[חיים אליעזר ביכובסקי]] | [[אליעזר ננס]] | [[שניאור פינסקי]] | [[מרדכי אברהם שלאנק]] | [[שלמה יוסף זוין]] | [[שמריהו נחום ששונקין]] | [[חיים באגין]] | [[נחמיה מדוברובנה]] | [[שניאור זלמן פראדקין]] | [[זאב מרעציצא]] | [[אברהם מרוגטשוב]] | [[דן מרוגטשוב]] | [[יעקב מסמליאן]] | [[יצחק אייזיק מביחוב]] | [[שלום דוכמן]] | [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] | [[נפתלי גוטליב]] | [[אברהם חיים נאה]] | [[יצחק נאה]] | [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] | [[יוסף יהודה לייב משיוף]] | [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] | [[צבי הירש ליפשיץ]] | [[משה מייזליש]] | [[לייב חיטריק]] | [[אפרים יפה]] | [[שמואל סגל]] | [[שמעון מנשה חייקין]] | [[משה שמערלינג]] | [[שלמה זלמן קובלקין]] | [[יוסף יהודה לייב שמערלינג]] | [[אורי אורנשטיין]] | [[אפריים עפשטיין]] | [[לוי יצחק סלונים]] | [[שלמה זלמן פונדמינסקי]] | [[דובער הירש]] | [[שניאור זלמן שניאורסון]] | [[מרדכי דובער סלונים]] | [[בנימין ריבלין]] | [[ישעיה אורנשטיין]] | [[אהרון ליפקין]] | [[מאניס וירולינסקי]] | [[יהודה לייב מנוחין]] | [[דובער פראדקין]] | [[יעקב אורנשטיין]] | [[ישראל אשר ליבא]] | [[מנחם מענדל נאה]] | [[יצחק אביגדור אורנשטין]] | [[ברוך נאה]] | [[דוד לבנון]] | [[שמואל אלעזר הלפרין]]

===מוסדות שעל ידי כולל חב"ד===
*[[ישיבת צמח צדק]]
*[[חסד מנחם מענדל]]
*[[בעל התניא (ביכנ"ס)]]

===מוסדות הקשורים לכולל חב"ד===
[[כולל חב"ד המיוחד]] | [[כולל חב"ד בארצות הברית]] | [[ישיבת צמח צדק]]

===הוצאה לאור של הכולל===
*[[לוח כולל חב"ד]]
*[[הגאון מלובלין]]

==הרבי תורם לכולל==
[[הרבי]] נהג באופן קבע להעביר סכומי כסף לכולל חב"ד לקראת חגים ו[[יום טוב#חגי חב"ד|מועדים חסידיים]], בנוסף לכספי קופת כולל חב"ד שהועברו דרכו. סכומים אלו הסתכמו בדרך כלל במאות דולרים.

[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] היחידה המונחת על השולחן ב[[חדרו של הרבי]] באופן קבוע הינה הקופה של כולל חב"ד{{הערה|1=[https://anash.org/the-only-pushka-on-the-rebbes-desk/ הקופה היחידה על שולחנו של הרבי].}}.

החל משנות המ"מים, החל הרבי להגביר את תדירות העברת הכספים, עד שהגיעו זמנים שהעביר כספים לא רק בימי חג ומועד, אלא גם סתם בימות החול ולעיתים שיגר כספים אפילו פעמיים בשבוע{{הערה|כאשר שלחו לרבי על תרומותיו קבלה עליה נכתב "לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", הוציא הרבי חזרה את הקבלה ושאל האם שם זה מקובל על ידי רשות המיסים האמריקאית. כאשר שלחו לרבי בטעות מכתבי התרמה עבור כולל חב"ד, הקפיד הרבי להחזיר סכום כסף מסויים בכל מעטפה שנשלחה אליו, וכאשר נשלחו בטעות מעטפות כפולות, שיגר הרבי סכומי כסף בכל אחת מהמעטפות, בדרך כלל היו אלו סכומים שנעו בין 10 ל20 דולר.}}.

בנוסף לכספים אלו, נהג הרבי מדי פעם לייעד סכומי כסף גדולים שהגיעו אליו עבור כולל חב"ד.

==ביקורת על התנהלות הכולל כיום==
הכולל נוטל תקציבים מה'קרן לידידות יהודים - נוצרים', קרן החשודה במטרות מסיונריות{{הערה|ראו לדוגמה [https://col.org.il/news/41024 כולל חב"ד והקרן לידידות בפרויקט ארצי לחלוקת מזון] {{COL}}}}, פעולה זו עומדת בניגוד לעמדת רבני חב"ד ומרבית רבני הציבור החרדי{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/255998/ האם מותר לקחת מעות חיטים מ"הקרן לידידות"? הרב יהודה לייב נחמנסון] {{אינפו}}}}, [[בית דין רבני חב"ד]] נתן פסק דין בנושא בעבר{{הערה|בתאריך
ב[[כ"ה אייר]] [[תשס"ט]] הוציא ביה"ד מכתב בו הוא קובע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו"[https://www.kikar.co.il/אסור-לחבד-לקבל-כספים-מאקשטיין.html ר"ח סיוון תשס"ט - הכתבה בכיכר השבת].}} ליו"ר [[צא"ח]] הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] בו נכתב: {{ציטוט|"במענה לפנייתכם בענין קבלת כספים מהקרן לידידות לבתי חב"ד, ביה"ד החליט אשר אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו".}}

על התנהלות זו של הכולל מתח ביקורת הרב [[שלום בער ליפשיץ]] (יו"ר ארגון [[יד לאחים]]): {{ציטוט|"זהו חילול ה'. כולל חב"ד אינו בעל הבית על אדמו"רי חב"ד, הם משתמשים באדמו"רי חב"ד בשביל כסף, אני לא יודע אם מותר לעמוד בד' אמותיהם, האם התפילין והמזוזות שלהם כשרים..."}}

מאידך ראשי הכולל כדוגמת [[מנחם מענדל בלוי]] טוענים להגנתם שמטרותיהם המסיונריות של מוטלות בספק, ומר יצחק עקשטיין הנמנה על אנשי הקרן לידידות הינו יהודי [[חרדי]] המקפיד על קלה כבחמורה{{הערה|[https://www.kikar.co.il/haredim-news/5445 "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו" - כתבה באתר כיכר השבת]}}.

==לקריאה נוספת==
* '''אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]]''' במבוא.
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[תשמ"ח]].
*'''מסייעים בכל הזירות''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 12
*'''מ'פושקע' לתרומה דיגיטלית''', [[שבועון בית משיח]] כ"ד טבת תשפ"א עמוד 30
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - כולל חב"ד וקבלת הנשיאות
*'''פסגת החסד''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ב עמוד 14
*[[בנימין ליפקין]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/07/6687bc36c90ea_1720171574.pdf כל דכפין כל השנה]''' מוסף זרעו בחיים של שבועון כפר חב"ד גליון 2066 עמוד 08. {{PDF}} {{חב"ד און ליין}}

===תולדות מנהלי כולל חב"ד===
*[[יהושע מונדשיין]], [[מגדל עז]], לזכר הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
*[[שלום דובער וולפא]], [[עבד מלך]], תולדות ופעילות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[נודע בשיעורים]], תולדות הרב [[חיים נאה]]
*'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?146990&BOOKS קובץ "זכרון" על הרב אורנשטיין]''' באתר אוצר החכמה
*דב לבנון, '''[http://www.scribd.com/doc/225546547/927 רב הכותל הראשון]''', קווים לדמותו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] הי"ד בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 327 עמוד 40

==קישורים חיצוניים==
*'''[colelchabad.org/he/ אתר הבית של הארגון]'''

*'''[il.bidspirit.com/ui/lotPage/winners-auctions/source/search/auction/16932/lot/32921/אוסף-כולל-חב-ד-מאות-מסמכים-ומכתבים?lang=he ארכיון [[כולל חב"ד]], עם פרטים כלליים אודות המסמכים האצורים בו]''', אתר בית המכירות בידספירט

*[https://chabadpedia.co.il/images/9/94/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf מסמכים מארכיון כולל חב"ד] תשורה חתונת ר' [[שלום לאופר]] [[שבט]] [[תשפ"ד]].

* תגית: [https://chabad.info/tag/%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%9c-%d7%97%d7%91%d7%93/ כולל חב"ד] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]
[[קטגוריה:עמותות חסד]]

כולל חב"ד בארץ הקודש

2024-11-13T14:45:49Z

ניו:

[[קובץ:קופת הכולל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] של הכולל]]
'''כולל חב"ד''' בנשיאות [[הרבי]], (צדקת רבי מאיר בעל הנס) הינו ארגון [[צדקה]] שהקים [[אדמו"ר הזקן]] במטרה לסייע ליהודי [[ארץ הקודש]] שסבלו ממצוקה כלכלית קשה ומאז הקמתו אדמו"רי חב"ד הם נשיאי הכולל ומעודדים לתרום כדי לסייע ליהודי ארץ הקודש. כולל חב"ד הוא ארגון הצדקה הוותיק ביותר שקיים כיום{{הערה|עבד מלך עמוד 209}}.

מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקמ"ח]], אך הרב [[שלום בער לוין]] טוען כי רק בשנת [[תקפ"ז]] נוסד הכולל בברכת ובנשיאות [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=66 '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' פרק ז'. הערך כולו מבוסס על תולדות חב"ד בארץ הקודש]. הקמת הכולל החב"די נבעה מחילוקי דיעות עם "כולל החסידים" אליו היו שייכים חסידי חב"ד עד אז}}.
תחת הנהגתו של [[הרבי]], התפתחה פעילות הכולל למערך סיוע ועזרה אדירי ממדים. בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות הרבי עודד לסייע לכולל חב"ד, אשר עסק באותה תקופה באינטנסיביות בסיוע לחסידים אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר 'היציאה מרוסיה', והתיישבו בכפר חב"ד ובלוד{{הערה|[[ביטאון חב"ד]], ל"ג בעומר תשי"ג}}. הרבי אף קבע כי אחת ממטרות הכולל - להעביר כסף ל[[צעירי חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|בית משיח 1433 עמוד 16}}.

==רקע==
בשנת [[תקל"ז]] לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש נוסדה [[קופת מעות ארץ הקודש]] שמטרתה הייתה להחזיק את פרנסתם של החסידים בישראל, הקופה נוהלה בידי [[אדמו"ר הזקן]] שהיה נשיא הקופה באירופה. בשנת תקס"א פרצה מחלוקת בינו לבין רבי [[אברהם מקאליסק]] בנוגע לכמה נושאים ביניהם הנהלת הקופה דבר שגרם בשנת תקס"ה לכך שרבי אברהם מקאליסק מינה נשיא חדש לקופת מעות [[ארץ הקודש]] והורה להפסיק את ההקצבה לחסידי חב"ד. מה שגרם לייסוד קופה מיוחדת לחסידי חב"ד{{הערה|[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/4/index.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ד']''', באתר [[חב"ד לייבורי]].}}.

בתקופתו של [[אדמו"ר האמצעי]] החלו ה[[שד"ר]]ים של כולל חב"ד להפיץ [[קופת צדקה|קופות צדקה ביתיות]], כשבמקביל אדמו"ר האמצעי תיקן שכל חסיד יקבע קופות אלו בסמוך לשולחן האוכל שלו, ויקפיד להפריש מטבעות בקופת הצדקה מדי יום לפני שאוכל{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד רנו: "מייד שיסדר שולחנו יתן כל איש בביתו בפושקע הקבוע בכותל סמוך לשולחנו . . וכן יתנו האורחים היושבים על שולחנו...".}} . קופות אלו היו אז חידוש, ובעקבות הקופות של כולל חב"ד, נפוצו קופות הצדקה הביתיות בעולם כולו{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב [[עמרם בלוי]] בנושא זה, [[היכל הבעל שם טוב]], גליון י"א, עמוד קכ"ז.}}.

== מבנה הכולל ==
הנהגת הכולל הייתה מחולקת לשניים: הנשיאות והגבאות ב[[חו"ל]], והממונים והמשגיחים ב[[ארץ הקודש]]. אדמו"ר הזקן, היה נשיא הקופה והתגורר בחו"ל וכך גם הגבאי הראשי והכללי ר' יעקב מסמילאן. ואילו בארץ הקודש התגורר רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] שהיה הממונה.

בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], הצטרפו גם רבי [[חיים אברהם שניאורי]] ורבי [[מנחם נחום שניאורסון]] לניהול הכולל מחו"ל. בתפקיד הגבאי הכללי כיהן ר' [[נחמיה בירך מדוברובנה]]. לאחר פטירתו שימשו בתפקיד ר' זאב מרעציצא ור' אברהם מרוגוטשוב עד לשנת [[תרט"ו]], ולאחר מכן רבי אברהם מרוגטשוב יחד עם ר' יצחק אייזיק מביחוב ור' [[דן תומרקין]].

בשנים שלאחר מכן כיהן בתפקיד "הגבאי הכללי" ר' דן תומרקין לבדו במשך יותר משלושים שנה{{הערה|[[בית רבי]], דף קכ"ז, עמ' ב', [[תרס"ב]].}}.

== ממונים ראשונים בחברון ==
בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.

הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' [[משה מייזליש]] (החסיד הידוע של אדמו"ר הזקן). הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית. לצדם התמנה ר' ליב חיטריק מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.

==סדר הממונים==
סדר הממונים במשך השנים תקפ"ז עד תרל"ה:

תקפ"ז-ט: ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' משה מייזליש ור' אפרים יפה.

תק"צ-תר"ב: ר"ש סגל ור' יהודה לייב חיטריק

תר"ג-ו: נוסף עליהם ר' אפרים יפה הנ"ל.

תר"ז: ר"ש סגל, רש"מ חייקין ור"מ שמערלינג.

תר"ח: ר"ש סגל ורש"מ חייקין.

תר"ט: שנים הנ"ל, ר' אביגדור, ר"מ ארי' סגל ורא"ב חיטריק.

תר"י: רש"מ, ר' אביגדור ו[[אורי אורנשטיין|ר' אורי]].

תרי"א-ג: רש"מ [[אורי אורנשטיין|ר' אורי]] ור"מ ארי' סגל.

תרי"ד: רש"מ רמ"א ורש"ז עפשטיין.

תרט"ו: נוסף גם רש"ז שניאורסאהן [שזבני ישראל].

תרכ"ו: רש"מ רש"ז [עפשטיין או פונדאמינסקי] ור' דובער ב"ר נפתלי הירש.

תרכ"ח: רש"מ רלוי"צ סלונים ורש"ז פונדמינסקי.

תרל"ב-ה: הנ"ל ורי"ל סלונים.

משנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה).

בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל.
הרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה.

באותה שעה בא לחברון הרב [[דובער אפרת]], שנתמנה לרב עדת חב"ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' [[מרדכי דובער סלונים]] וגיסו ר' בנימין ריבלין.

בשלהי שנת תרס"ב עבר הרב דובער אפרת לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות [[חברון]] וניהול הכולל מילא הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והוא ניהל את הכולל יחד עם הרב מרדכי דובער סלונים והרב בנימין ריבלין עד שנת תרד"ע, כשהתחילה [[מלחמת העולם הראשונה]] ורבים מהחסידים והתמימים גורשו למצרים, ובזאת הסתיימה תקופת קהילת חב"ד בחברון וניהול הכולל בחברון.

== ממוני "כולל חב"ד" בירושלים ==

היישוב החב"די בירושלים נוסד בשנת תר"ז.
בשנים הבאות הממונים (מנהלים) היו:

*הרב [[אליהו יוסף ריבלין]]
*הרב [[אורי אורנשטיין]].
*ר' יהושע נאטקין {{הערה|מיעקבשטאט}}
*ר' זלמן עפשטיין.
*ר' אברהם סטצערעס,
*ר' אהרן ליפקין
*ר' ישעיה אורנשטיין {{הערה|הסופר}}
*ר' יצחק יעקב שבתי
*ר' מיכאל ברוך רייזעס
*ר' [[מרדכי אברהם שלאנק]]
*ר' [[משה ויטנברג]]
*ר' מאניס ווערעוולעאנסקי
*הרב [[דובער אפרת]]
*הרב יהודה לייב מנוחין
*הרב [[דובער פרדקין]]{{הערה|בן ה"תורת חסד"}}
*הרב [[יעקב אורנשטיין]]
*הרב [[מנחם מענדל נאה]]

== כולל חב"ד המיוחד ==
כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת [[תרע"ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים.
*נשיא הכולל - ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבברויסק.
*יו"ר הכולל - ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]].
*מנהלים: הרב גרשון ליפשיץ והרב [[משה קזרנובסקי]].

==תקופת אדמו"ר הריי"צ==
בשנת [[תרפ"ד]] אוחד 'כולל חב"ד המיוחד' עם [[כולל חב"ד]] תחת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]].

מעת קבלת אדמו"ר הריי"צ נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות:

*נשיא הכולל - אדמו"ר הריי"צ,

חברי ועד הנשיאות:
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[מנחם מענדל נאה]]
*הרב מרדכי ראובן רוקח
*הרב [[ישראל אשר ליבא]].

חברי ועד הפועל:
*ר' [[דוד לבנון]]
*ר' מענדל לנדא
*ר' [[יהודה לייב סלונים]]
*הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]].

בתקופה זו הרב אורנשטיין היה מהמנהלים בפועל של הכולל. הרב אורנשטין רתם את כל מרצו וכישוריו כדי לנהל ולכלכל בתבונה את צרכי הכולל הוותיק הזה, שנמסר לידו. בשרותו בכולל היה אב למאות משפחות עניים של היישוב החב"די, אלמנותיו ויתומיו.

בשנת [[תש"ח]] נהרג ב[[מלחמת השחרור]].

במקום הרב אורנשטיין התמנה למנהל כולל חב"ד הרב [[יוסף יצחק נאה]] אחיו של חבר הנהלת הכולל הרב [[חיים נאה]].

בשלהי שנת [[תש"ט]] מינה [[אדמו"ר הריי"צ]] מנהלים חדשים{{הערה|עבד מלך עמודים 210-212}}:

*הרב [[עזריאל זליג סלונים]]{{הערה| בשנת תש"ד אדמו"ר הריי"צ מינהו לעובד בכולל. אך הדבר לא יצא לפועל. ראה עבד מלך עמוד 209-210}}.
*הרב [[אברהם חיים נאה]]{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117458 מכתב מתאריך כ"ג סיון תש"ט], אגרות קודש חלק י', אגרת ג'תקיא. מגדל עז עמוד 38.[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117460 מכתב מתאריך ז' אלול תש"ט]. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'תקנב. מגדל עז עמוד 39.}}. נבחר בבחירות, כחבר הנהלת הכולל לאחר פטירת אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] בשנת תרח"צ{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 171}}.

בתקופה לאחר מינוי ההנהלה החדשה - כולל חב"ד קיבל תנופה גדולה. אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים. מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עליה, מוסדות חינוך, והכל נעשה בעידודו הנמרץ של הרבי{{הערה|עבד מלך עמוד 213}}. ההנהלה החדשה דאגה לכך שהקצבות המוסד, לא ינתנו רק בתחומה המוגבל של ירושלים, אלא יגיעו לנזקקים בכל ארץ הקודש. ובדרך זו הצליחו לבוא לעזרתם של חסידי חב"ד אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר היציאה מרוסיה{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 176}}.

הרב [[חיים נאה]] רכש עבור כולל חב"ד חלקה חדשה בהר הזיתים, בגלל שהחלקה הישנה כבר התמלאה. אלא שלא הספיקו להתחיל לקבור והגיעה מלחמת השחרור ואז השלטון הירדני, ורק כעבור 19 שנה כאשר בששת הימים שוחרר הר הזיתים, החלו לטמון בחלקה החדשה{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 171}}.

==תקופת הרבי==
לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]] באופן רישמי בי' שבט תשי"א, הנהלת כולל חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר [[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}:

באותו זמן ביקשו מנהלי כולל חב"ד מהרבי לקבל את הנשיאות ולכתוב אגרת בה מבקש לתרום לכולל חב"ד. הרבי נענה לכתוב אגרת ב[[פורים קטן]] תשי"א.
בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות [[אגודת חסידי חב"ד]], ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים]], כולל חב"ד ו[[כפר חב"ד]].
באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי. אך הרבי לא קיבל את הנשיאות של המוסדות בארץ הקודש עד שנת [[תשי"ב]] {{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}.

===הנהלת הכולל בנשיאות הרבי===
*[[הרבי]] - נשיא הכולל
*מנהלים - שני המנהלים שמונו על ידי אדמו"ר הריי"צ המשיכו בתפקידם: הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] והרב [[חיים נאה]]
ובשנים הבאות:
*הרב [[שלמה יוסף זווין]]
*הרב [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]]
*הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)]]
*הרב [[אליעזר ננס]]
*הרב [[נפתלי צבי גוטליב]]
*הרב [[שלום דוכמן]]

==פעולות הכולל==
מאז הקמתו פעל הכולל בנשיאות אדמו"רי חב"ד במטרה לגייס תרומות אצל החסידים ברחבי רוסיה ולשולחם ליהודי ארץ הקודש.

אדמו"ר הזקן כתב אגרות מיוחדות וגם פרקים בספר התניא אודות מעלת התרומות לארץ הקודש.

וכך גם האדמו"רים הבאים, עודדו את החסידים לתרום ובד בבד פעלו לארגון הכולל ברמה המיטבית ביותר כדי להזרים כמה שיותר תרומות ליהודי ארץ הקודש.

גם בימי מלחמות ומשברים התרומות לא פסקו וכך החסידים בארץ הקודש קיבלו עזרה רבה, בזכות פועלם של אדמו"רי חב"ד. כאשר על ביצוע הפעולות מונו מנהלים מהם מחשובי רבני וחסידי חב"ד ברוסיה ובארץ הקודש{{הערה|[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}.

===הכולל בנשיאות הרבי===
תחת הנהגתו של [[הרבי]], התפתחה הפעילות למערך סיוע ועזרה אדירי ממדים. בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות הרבי עודד לסייע לכולל חב"ד, אשר עסק באותה תקופה באינטנסיביות בסיוע לחסידים אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר 'היציאה מרוסיה', והתיישבו בכפר חב"ד ובלוד{{הערה|[[ביטאון חב"ד]], ל"ג בעומר תשי"ג}}.

הרבי קבע כי אחת ממטרות הכולל - להעביר כסף ל[[צעירי חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|בית משיח 1433 עמוד 16}}.

פעילות הכולל כיום כוללת:
*שלושה עשר '''בתי תמחוי'''
*מערך של '''חלוקת מצרכי מזון''' לנצרכים ביותר מארבעים ערים בארץ
*'''מעונות יום'''
*'''מרפאות שיניים''' לנצרכים
*'''רשת מרכולים''' מסובסדים ברחבי הארץ
*מעון לנכים קשים במגדל העמק בשם "'''מכון גראבסקי'''"{{הערה|1=סקירה, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49246 אודות חנוכת מחלקה נוספת] במעון, באוגוסט 2009}}
*''''מרכז פינגר'''' בניין מפואר לבעלי נכויות בירושלים{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_בלב_ירושלים_כולל_חבד_חנך_מרכז_מהפכני_בהשקעת_ענק_צפו_108746.html בלב ירושלים: כולל חב"ד חנך מרכז מהפכני בהשקעת ענק], אתר col טבת תשע"ח.}}.
*'''מערך סיוע כספי למשפחות נצרכות'''
*'''קרן סיוע לאלמנות ויתומים'''
*'''תמיכה במשפחות נפגעי טרור'''
*"'''אולמי גוטניק'''" שני אולמות חתונה מסובסדים.
*'''חגיגת [[בר מצווה]] ו[[בת מצווה]] גדולה שנתית''', לאלף בנים ובנות מעולי חבר המדינות ב{{ה|כותל המערבי}}{{הערה|1=
סקירה, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/190965 אודות אחת מחגיגות הבר מצווה], בשנת 2009}} שמתקיימת מדי שנה בסמוך ל[[י"א בניסן]], [[יום הולדת]]ו של [[הרבי]], בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]].
*ניהול '''חלקת חב"ד הר הזיתים'''.
*'''חברת תהילים העולמית''' בסמוך לקבר [[דוד המלך]] בהר ציון בירושלים.
*''''המיזם הלאומי לבטחון תזונתי'''' עם ממשלת ישראל, החל בשנת תשע"ב וחילק כרטיסים לרכישת מזון וסל מזון חודשי ל10,000 משפחות בחודש. בשנת [[תשפ"א]] הכניסה ממשלת ישראל את הפרויקט לבסיס התקציב והוא גדל לכ25.000 משפחות בחודש.
*'''חלוקת כרטיסי מזון'''. בשנת [[תשפ"א]] זכה הכולל במכרז לחלוקת כרטיסי מזון בהיקפים של מאות מליוני שקלים מטעם משרד הפנים למשפחות בכל רחבי הארץ{{הערה|'''צמרת הכלכלה מתגייסת''', שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 92.}}.

===לוח כולל חב"ד===
{{ערך מורחב|לוח כולל חב"ד}}
[[לוח כולל חב"ד]] הינו הלוח המרכז את כל [[מנהגי חב"ד]] בכל ימות השנה. הלוח יצא בעקבות כך שראה הרב [[אברהם חיים נאה]] שאנ"ש משתמשים בלוח לא חב"די, אז גמלה בליבו ההחלטה להוציא לוח חב"די באמצעות כולל חב"ד שהוא היה מנהלו.

לאחר פטירתו, הוציא את הלוח בנו הרב [[ברוך נאה]].

כיום מוציאים את הלוח בני הרב ברוך נאה.

===אש"ל חב"ד===
העמותה אשל חב"ד (לשעבר 'אשל ירושלים') נוסדה על ידי ארגון כולל חב"ד בשנת תשמ"ג, ועוסקת בפעולות רווחה ופרויקטים בפריסה ארצית, בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה, גופי רווחה, עמותות וארגוני התנדבות אחרים. המחזור השנתי של הארגון הוא כ-90 מיליון שקל, מתוכם כ-25 מיליון ממומנים על ידי המדינה ורשויות מקומיות.

הפעילות כוללת את החטיבה הסוציאלית "אשל", חטיבה חינוכית בשם "חסד מנחם מנדל" למניעת נשירת תלמידים, מפעל קליטה לעולים, מרפאות רפואיות נייחות וניידות, מרכז רפואי-שיקומי לנכים סיעודיים וחולי טרשת נפוצה.

===מעונות חיה===
{{ערך מורחב|מעונות חיה}}
בשנים תשע"ב ואילך החל כולל חב"ד להפעיל רשת מסועפת של מעונות חדשניים לגיל הרך בפריסה ארצית, המעניקים דגש הן לנראות ולהתפתחות הילד, הן בשיתוף פעולה עם ההורים, והן בתכנית טיפולית ברוח החסידות, בהתאם להוראת הרבי שיש להשקיע ולטפח דווקא את הגיל הרך, המשפיע באופן היסודי והעמוק ביותר על הילדים.

===חברי הנהלת הכולל במשך השנים===
הרבנים הנכבדים:

[[עזריאל זעליג סלונים]] | [[דן תומרקין]] | [[חיים אליעזר ביכובסקי]] | [[אליעזר ננס]] | [[שניאור פינסקי]] | [[מרדכי אברהם שלאנק]] | [[שלמה יוסף זוין]] | [[שמריהו נחום ששונקין]] | [[חיים באגין]] | [[נחמיה מדוברובנה]] | [[שניאור זלמן פראדקין]] | [[זאב מרעציצא]] | [[אברהם מרוגטשוב]] | [[דן מרוגטשוב]] | [[יעקב מסמליאן]] | [[יצחק אייזיק מביחוב]] | [[שלום דוכמן]] | [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] | [[נפתלי גוטליב]] | [[אברהם חיים נאה]] | [[יצחק נאה]] | [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] | [[יוסף יהודה לייב משיוף]] | [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] | [[צבי הירש ליפשיץ]] | [[משה מייזליש]] | [[לייב חיטריק]] | [[אפרים יפה]] | [[שמואל סגל]] | [[שמעון מנשה חייקין]] | [[משה שמערלינג]] | [[שלמה זלמן קובלקין]] | [[יוסף יהודה לייב שמערלינג]] | [[אורי אורנשטיין]] | [[אפריים עפשטיין]] | [[לוי יצחק סלונים]] | [[שלמה זלמן פונדמינסקי]] | [[דובער הירש]] | [[שניאור זלמן שניאורסון]] | [[מרדכי דובער סלונים]] | [[בנימין ריבלין]] | [[ישעיה אורנשטיין]] | [[אהרון ליפקין]] | [[מאניס וירולינסקי]] | [[יהודה לייב מנוחין]] | [[דובער פראדקין]] | [[יעקב אורנשטיין]] | [[ישראל אשר ליבא]] | [[מנחם מענדל נאה]] | [[יצחק אביגדור אורנשטין]] | [[ברוך נאה]] | [[דוד לבנון]] | [[שמואל אלעזר הלפרין]]

===מוסדות שעל ידי כולל חב"ד===
*[[ישיבת צמח צדק]]
*[[חסד מנחם מענדל]]
*[[בעל התניא (ביכנ"ס)]]

===מוסדות הקשורים לכולל חב"ד===
[[כולל חב"ד המיוחד]] | [[כולל חב"ד בארצות הברית]] | [[ישיבת צמח צדק]]

===הוצאה לאור של הכולל===
*[[לוח כולל חב"ד]]
*[[הגאון מלובלין]]

==הרבי תורם לכולל==
[[הרבי]] נהג באופן קבע להעביר סכומי כסף לכולל חב"ד לקראת חגים ו[[יום טוב#חגי חב"ד|מועדים חסידיים]], בנוסף לכספי קופת כולל חב"ד שהועברו דרכו. סכומים אלו הסתכמו בדרך כלל במאות דולרים.

[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] היחידה המונחת על השולחן ב[[חדרו של הרבי]] באופן קבוע הינה הקופה של כולל חב"ד{{הערה|1=[https://anash.org/the-only-pushka-on-the-rebbes-desk/ הקופה היחידה על שולחנו של הרבי].}}.

החל משנות המ"מים, החל הרבי להגביר את תדירות העברת הכספים, עד שהגיעו זמנים שהעביר כספים לא רק בימי חג ומועד, אלא גם סתם בימות החול ולעיתים שיגר כספים אפילו פעמיים בשבוע{{הערה|כאשר שלחו לרבי על תרומותיו קבלה עליה נכתב "לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", הוציא הרבי חזרה את הקבלה ושאל האם שם זה מקובל על ידי רשות המיסים האמריקאית. כאשר שלחו לרבי בטעות מכתבי התרמה עבור כולל חב"ד, הקפיד הרבי להחזיר סכום כסף מסויים בכל מעטפה שנשלחה אליו, וכאשר נשלחו בטעות מעטפות כפולות, שיגר הרבי סכומי כסף בכל אחת מהמעטפות, בדרך כלל היו אלו סכומים שנעו בין 10 ל20 דולר.}}.

בנוסף לכספים אלו, נהג הרבי מדי פעם לייעד סכומי כסף גדולים שהגיעו אליו עבור כולל חב"ד.

==ביקורת על התנהלות הכולל כיום==
הכולל נוטל תקציבים מה'קרן לידידות יהודים - נוצרים', קרן החשודה במטרות מסיונריות{{הערה|ראו לדוגמה [https://col.org.il/news/41024 כולל חב"ד והקרן לידידות בפרויקט ארצי לחלוקת מזון] {{COL}}}}, פעולה זו עומדת בניגוד לעמדת רבני חב"ד ומרבית רבני הציבור החרדי{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/255998/ האם מותר לקחת מעות חיטים מ"הקרן לידידות"? הרב יהודה לייב נחמנסון] {{אינפו}}}}, [[בית דין רבני חב"ד]] נתן פסק דין בנושא בעבר{{הערה|בתאריך
ב[[כ"ה אייר]] [[תשס"ט]] הוציא ביה"ד מכתב בו הוא קובע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו"[https://www.kikar.co.il/אסור-לחבד-לקבל-כספים-מאקשטיין.html ר"ח סיוון תשס"ט - הכתבה בכיכר השבת].}} ליו"ר [[צא"ח]] הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] בו נכתב: {{ציטוט|"במענה לפנייתכם בענין קבלת כספים מהקרן לידידות לבתי חב"ד, ביה"ד החליט אשר אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו".}}

על התנהלות זו של הכולל מתח ביקורת הרב [[שלום בער ליפשיץ]] (יו"ר ארגון [[יד לאחים]]): {{ציטוט|"זהו חילול ה'. כולל חב"ד אינו בעל הבית על אדמו"רי חב"ד, הם משתמשים באדמו"רי חב"ד בשביל כסף, אני לא יודע אם מותר לעמוד בד' אמותיהם, האם התפילין והמזוזות שלהם כשרים..."}}

מאידך ראשי הכולל כדוגמת [[מנחם מענדל בלוי]] טוענים להגנתם שמטרותיהם המסיונריות של מוטלות בספק, ומר יצחק עקשטיין הנמנה על אנשי הקרן לידידות הינו יהודי [[חרדי]] המקפיד על קלה כבחמורה{{הערה|[https://www.kikar.co.il/haredim-news/5445 "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו" - כתבה באתר כיכר השבת]}}.

==לקריאה נוספת==
* '''אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]]''' במבוא.
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[תשמ"ח]].
*'''מסייעים בכל הזירות''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 12
*'''מ'פושקע' לתרומה דיגיטלית''', [[שבועון בית משיח]] כ"ד טבת תשפ"א עמוד 30
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - כולל חב"ד וקבלת הנשיאות
*'''פסגת החסד''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ב עמוד 14
*[[בנימין ליפקין]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/07/6687bc36c90ea_1720171574.pdf כל דכפין כל השנה]''' מוסף זרעו בחיים של שבועון כפר חב"ד גליון 2066 עמוד 08. {{PDF}} {{חב"ד און ליין}}

===תולדות מנהלי כולל חב"ד===
*[[יהושע מונדשיין]], [[מגדל עז]], לזכר הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
*[[שלום דובער וולפא]], [[עבד מלך]], תולדות ופעילות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[נודע בשיעורים]], תולדות הרב [[חיים נאה]]
*'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?146990&BOOKS קובץ "זכרון" על הרב אורנשטיין]''' באתר אוצר החכמה
*דב לבנון, '''[http://www.scribd.com/doc/225546547/927 רב הכותל הראשון]''', קווים לדמותו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] הי"ד בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 327 עמוד 40

==קישורים חיצוניים==
*'''[colelchabad.org/he/ אתר הבית של הארגון]'''

*'''[il.bidspirit.com/ui/lotPage/winners-auctions/source/search/auction/16932/lot/32921/אוסף-כולל-חב-ד-מאות-מסמכים-ומכתבים?lang=he ארכיון [[כולל חב"ד]], עם פרטים כלליים אודות המסמכים האצורים בו]''', אתר בית המכירות בידספירט

*[https://chabadpedia.co.il/images/9/94/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf מסמכים מארכיון כולל חב"ד] תשורה חתונת ר' [[שלום לאופר]] [[שבט]] [[תשפ"ד]].

* תגית: [https://chabad.info/tag/%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%9c-%d7%97%d7%91%d7%93/ כולל חב"ד] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]
[[קטגוריה:עמותות חסד]]

עזריאל חייקין

2024-11-12T14:19:45Z

ניו: /* שליח הרבי למרוקו */

[[קובץ:חייקין תשפב.jpg|ממוזער|250px|הרב עזריאל חייקין, חנוכה תשפ"ב]]
הרב '''עזריאל חייקין''' (יליד שנת [[תר"צ]], 1930) הינו סגן יו"ר מועצת רבני [[אירופה]] ומומחה לענייני אישות. בעבר כיהן כשליח הרבי ב[[מרוקו]] ו[[דנמרק]], כרב העיר [[בריסל]] וכרבה הראשי של [[אוקראינה]]. כיום תושב [[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י' בסיוון]] [[תר"צ]] לאביו הרב [[מאיר חיים חייקין]] רב בערי [[ברית המועצות]] וב[[שבדיה]].

בבחרותו מונה הרב חייקין לרב בית הכנסת בעיר [[פיטסבורג]] ועזר בניהול ישיבת תומכי תמימים המקומית.

בתקופה הבאה עבר ל[[מונטריאול]] שם למד דיינות.

==שליח הרבי למרוקו==
[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|הרב חייקין עם תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]

בתקופה בה הוקמה [[ישיבת חב"ד באגאדיר]], בשליחות [[הרבי]] הגיע למרוקו הרב חייקין והוא פעל בערים וכפרים ברחבי מרוקו לפי המתבקש. בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לראשונה ל[[אגאדיר]] לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה ב[[קזבלנקה]]. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל ה[[ג'וינט]] במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.

בחורף [[תשט"ז]] התחתן הרב חייקין עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]], השדכן היה הרב [[בנימין גורודצקי]]. הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והרב חייקין המשיך להרחיב ולהגדיל את מספר התלמידים ובמקביל פתח בית ספר 'בית רבקה' לבנות.

סיפר הרב [[יהודה אלחרר]] אז תלמיד בישיבה וכיום שליח הרבי ב[[עמנואל]]:

{{ציטוטון|הרב חייקין לא הסתפק בילדים מבתים דתיים, אדרבה הוא רצה להביא דווקא את הילדים שלמדו בבתי ספר צרפתיים שהיו ברובם בנים של יהודים מתבוללים שגרו בשכונות הגויים, וכדי להגיע אליהם היה צורך במבצע מיוחד. בתחילה מצא מספר בחורים בני 17 מתלמידי בית הספר הצרפתי, ומשכם בדברים ללמוד אצלו
בקביעות שיעורים ביהדות בשעות הפנאי. כשראה שהם מתעניינים ומתחילים להצליח בלימודם, עודד אותם להישאר בינתיים בבית הספר – למרות שכבר השתוקקו לעבור לישיבה – כדי שיתחילו להשפיע על ילדים מגילאים נמוכים יותר. כך הגיעו גם אלי}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמוד 182}}.

בחודש ניסן [[תשי"ז]] היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב שיטרית:

{{ציטוטון|זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות
לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)}}{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}.

===גירוש===
בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב [[שלמה מטוסוב]] כדי לברר את העניין. הרב מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.

כל הפעולות שנעשו דווחו לרבי, והרבי באופן אישי שיגר מברקים לשגריר [[ארצות הברית]] ב[[מרוקו]] וקונסול ארצות הברית בקזבלנקה, כדי לנסות לבטל את הגזירה. במברק לקונסול הרבי הבטיח כי הוא מכיר את הרב חייקין כבר הרבה שנים, ועבודתו היא רק בחינוך דתי ומגדל דור צעיר שומרי חוק.
במשך מספר שבועות נעשתה שתדלנות והיו חששות גדולים לגבי כל מפעל השליחות במרוקו, אך לבסוף הוברר שהשלטונות החליטו לגרש רק את הרב חייקין, ושאר השלוחים כולל חמיו הרב ליפסקר ישארו בתפקידם ומקומם. ואכן הרב חייקין עזב את מרוקו.

אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו:
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.

התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין.

==רב הראשי של קופנהגן==
משם נסע הרב חייקין בשליחות הרבי לדנמרק, שם הקים את ישיבת [[אוהלי יוסף יצחק - בית התלמוד ישורון - קופנהגן]]. שנה לאחר מכן הקהילה היהודית בקופנהגן הציעה לו להתמנות לרב ראשי, תפקיד בו שימש במשך עשור.
[[קובץ:חייקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חייקין]]

==רבה של בריסל==
בשנת [[תשכ"ח]] מונה לשמש כראב"ד [[בריסל]] ואז עבר לבלגיה. במסגרת תפקידו זה הפך לאחד הרבנים המשפיעים באירופה.

לאחר פטירתו הטראגית של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]] עלתה סברה למנות אותו תחתיו כרב הישוב, אך לבסוף הדבר לא בא לידי פועל{{הערה|יוסף אשכנזי, 'הרב אשכנזי'.}}.

הרב חייקין נחשב גם למומחה בענייני אישות ובשנת [[תנש"א]] מונה הרב חייקין אף ליועץ לענייני אישות של [[אגודת רבני חבר העמים]].

בתש"נ בודואן, מלך בלגיה העניק לו תואר אבירות ואת אות מסדר הכתר הבלגי. בתשנ"ב מונה לרבה הראשי של [[בלגיה]].

ב[[ו' אלול]] [[תשס"ג]] נשלח הרב חייקין על ידי ארגון [[אור אבנר - חב"ד]] ל[[אוקראינה]] ומונה לרב הראשי של אוקראינה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2333 אוקראינה: הרב חייקין נבחר לרב ראשי].}}, בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תשס"ח]]. כיום מתגורר ב[[קראון הייטס]].

==מחזק האמונה במשיח==
הרב חייקין חתם על קול קורא של כמה מרבני אנ"ש הנושא את התאריך כ"ד טבת תשנ"ב לחיזוק התעוררות אודות [[קבלת המלכות]] והחתימות על כך{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/723901/ קובץ 'יהי שמו לעולם' של ועד חיילי בית דוד] (ע' 28 - 29)}}.

בשנת [[תשנ"ו]], כאשר היו כאלו שניסו לפגוע באמונת חסידי חב"ד שהרבי הוא המשיח, חתם (יחד עם רבנים נוספים) על מכתב הבעת תודה לרב [[אהרן סולובייצ'יק]] על צאתו להגנת אמונתם של חסידי חב"ד{{הערה|בית משיח גיליון 95, ע' 15}}.

לרב חייקין שלושה ילדים.

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, נד

==קישורים חיצוניים==
*[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2018/10/176.-Vayeira-5779.pdf עמוק יותר מפסיכואנליזה] {{PDF}} ראיון וידאו משוכתב עם הרב חייקין בגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]], חשון תשע"ט
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=9884 ראיון עם הרב חייקין] {{שטורעם}}{{קישור שבור}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:חייקין, עזריאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת חייקין]]
[[קטגוריה:משפחת פאר]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]

עזריאל חייקין

2024-11-12T14:17:55Z

ניו: /* תולדות חיים */

[[קובץ:חייקין תשפב.jpg|ממוזער|250px|הרב עזריאל חייקין, חנוכה תשפ"ב]]
הרב '''עזריאל חייקין''' (יליד שנת [[תר"צ]], 1930) הינו סגן יו"ר מועצת רבני [[אירופה]] ומומחה לענייני אישות. בעבר כיהן כשליח הרבי ב[[מרוקו]] ו[[דנמרק]], כרב העיר [[בריסל]] וכרבה הראשי של [[אוקראינה]]. כיום תושב [[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י' בסיוון]] [[תר"צ]] לאביו הרב [[מאיר חיים חייקין]] רב בערי [[ברית המועצות]] וב[[שבדיה]].

בבחרותו מונה הרב חייקין לרב בית הכנסת בעיר [[פיטסבורג]] ועזר בניהול ישיבת תומכי תמימים המקומית.

בתקופה הבאה עבר ל[[מונטריאול]] שם למד דיינות.

==שליח הרבי למרוקו==
[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|הרב חייקין עם תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]

בתקופה בה הוקמה ישיבת חב"ד באגאדיר, בהוראת הרבי הגיע למרוקו השליח התמים עזריאל חייקין והוא פעל בערים וכפרים ברחבי מרוקו לפי המתבקש. בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לראשונה לאגאדיר לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה בקזבלנקה. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל הג'וינט במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.

בחורף [[תשט"ז]] התחתן הרב חייקין עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]], השדכן היה הרב [[בנימין גורודצקי]]. הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והישיבה המשיכה להתרחב ולהגדיל את מספר התלמידים ובמקביל הרב חייקין פתח בית ספר 'בית רבקה' לבנות. סיפר הרב [[יהודה אלחרר]] אז תלמיד בישיבה וכיום שליח הרבי ב[[עמנואל]]:

{{ציטוטון|הרב חייקין לא הסתפק בילדים מבתים דתיים, אדרבה הוא רצה להביא דווקא את הילדים שלמדו בבתי ספר צרפתיים שהיו ברובם בנים של יהודים מתבוללים שגרו בשכונות הגויים, וכדי להגיע אליהם היה צורך במבצע מיוחד. בתחילה מצא מספר בחורים בני 17 מתלמידי בית הספר הצרפתי, ומשכם בדברים ללמוד אצלו
בקביעות שיעורים ביהדות בשעות הפנאי. כשראה שהם מתעניינים ומתחילים להצליח בלימודם, עודד אותם להישאר בינתיים בבית הספר – למרות שכבר השתוקקו לעבור לישיבה – כדי שיתחילו להשפיע על ילדים מגילאים נמוכים יותר. כך הגיעו גם אלי}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמוד 182}}.

בחודש ניסן [[תשי"ז]] היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב שיטרית:

{{ציטוטון|זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות
לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)}}{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]}}.

===גירוש===
בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב [[שלמה מטוסוב]] כדי לברר את העניין. הרב מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.

כל הפעולות שנעשו דווחו לרבי, והרבי באופן אישי שיגר מברקים לשגריר [[ארצות הברית]] ב[[מרוקו]] וקונסול ארצות הברית בקזבלנקה, כדי לנסות לבטל את הגזירה. במברק לקונסול הרבי הבטיח כי הוא מכיר את הרב חייקין כבר הרבה שנים, ועבודתו היא רק בחינוך דתי ומגדל דור צעיר שומרי חוק.
במשך מספר שבועות נעשתה שתדלנות והיו חששות גדולים לגבי כל מפעל השליחות במרוקו, אך לבסוף הוברר שהשלטונות החליטו לגרש רק את הרב חייקין, ושאר השלוחים כולל חמיו הרב ליפסקר ישארו בתפקידם ומקומם. ואכן הרב חייקין עזב את מרוקו.

אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו:
{{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.

התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין.

==רב הראשי של קופנהגן==
משם נסע הרב חייקין בשליחות הרבי לדנמרק, שם הקים את ישיבת [[אוהלי יוסף יצחק - בית התלמוד ישורון - קופנהגן]]. שנה לאחר מכן הקהילה היהודית בקופנהגן הציעה לו להתמנות לרב ראשי, תפקיד בו שימש במשך עשור.
[[קובץ:חייקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חייקין]]

==רבה של בריסל==
בשנת [[תשכ"ח]] מונה לשמש כראב"ד [[בריסל]] ואז עבר לבלגיה. במסגרת תפקידו זה הפך לאחד הרבנים המשפיעים באירופה.

לאחר פטירתו הטראגית של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]] עלתה סברה למנות אותו תחתיו כרב הישוב, אך לבסוף הדבר לא בא לידי פועל{{הערה|יוסף אשכנזי, 'הרב אשכנזי'.}}.

הרב חייקין נחשב גם למומחה בענייני אישות ובשנת [[תנש"א]] מונה הרב חייקין אף ליועץ לענייני אישות של [[אגודת רבני חבר העמים]].

בתש"נ בודואן, מלך בלגיה העניק לו תואר אבירות ואת אות מסדר הכתר הבלגי. בתשנ"ב מונה לרבה הראשי של [[בלגיה]].

ב[[ו' אלול]] [[תשס"ג]] נשלח הרב חייקין על ידי ארגון [[אור אבנר - חב"ד]] ל[[אוקראינה]] ומונה לרב הראשי של אוקראינה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2333 אוקראינה: הרב חייקין נבחר לרב ראשי].}}, בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תשס"ח]]. כיום מתגורר ב[[קראון הייטס]].

==מחזק האמונה במשיח==
הרב חייקין חתם על קול קורא של כמה מרבני אנ"ש הנושא את התאריך כ"ד טבת תשנ"ב לחיזוק התעוררות אודות [[קבלת המלכות]] והחתימות על כך{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/723901/ קובץ 'יהי שמו לעולם' של ועד חיילי בית דוד] (ע' 28 - 29)}}.

בשנת [[תשנ"ו]], כאשר היו כאלו שניסו לפגוע באמונת חסידי חב"ד שהרבי הוא המשיח, חתם (יחד עם רבנים נוספים) על מכתב הבעת תודה לרב [[אהרן סולובייצ'יק]] על צאתו להגנת אמונתם של חסידי חב"ד{{הערה|בית משיח גיליון 95, ע' 15}}.

לרב חייקין שלושה ילדים.

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, נד

==קישורים חיצוניים==
*[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2018/10/176.-Vayeira-5779.pdf עמוק יותר מפסיכואנליזה] {{PDF}} ראיון וידאו משוכתב עם הרב חייקין בגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]], חשון תשע"ט
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=9884 ראיון עם הרב חייקין] {{שטורעם}}{{קישור שבור}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:חייקין, עזריאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת חייקין]]
[[קטגוריה:משפחת פאר]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]