https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A1%D7%A1%D7%99 חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he] 2026-04-15T01:44:40Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91&diff=12164 תחום המושב 2007-07-25T11:11:05Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости) הינו השם בו נקראו השטחים המרוכזים שיוחדו עבור יהודי רוסיה. שטחים אלה הוגדרו על ידי שלטונות האימפריה הרוסית (ששלטה אז גם על חלק מפולין), חוק זה החל משנת תקס&quot;ד וארך ארבע שנים עד תקס&quot;ח לבצע את גירוש היהודים מהכפרים שחיו בהם קודם לכן.<br /> <br /> מאז הלכו והצטמצמו תחומי המושב מזמן לזמן, בשנת תרמ&quot;ב לאחר הפרעות שהיו בשנת תרמ&quot;א תוקנו &quot;תקנות ארעיות&quot; בנוגע ליהודים שהקשו על חייהם עוד יותר וצימצמו את תחום המושב עוד יותר, בכתקנות אלו נגזר שאסור ליהודים לגור בכפרים, אלא אך ורק בערים והעיירות, דבר שצמצם את מקור פרנסתם עוד יותר.<br /> <br /> מחוץ לתחום המושב הורשו להתגורר רק יהודים בעלי מקצועות מיוחדים כמו רופאים וכדומה או סוחרים גדולים שהצליחו להשיג אישור וכן [[קנטוניסטים]] משוחררים.<br /> <br /> שטחי &quot;תחום המושב&quot; נגזרו כתוצאה מחלוקת פולין בשלהי המאה ה-18 בעקבות חלוקה זו סיפחה רוסיה מספר שטחים שהיו שייכים לממלכת פולין לפני החלוקה, וחלקים אלו היו מיושבים ביהודים רבים.<br /> <br /> כמו כן, אל &quot;תחום המושב&quot; התווספו גם חלקים מחוף הים השחור (מתורכיה) ואוקראינה הדרומית, והוא השתרע בסה&quot;כ על כמיליון קמ&quot;ר. מרבית שטחי תחום המושב נמצאים היום בתחומי המדינות אוקראינה, בלארוסיה, ליטא, לטביה ופולין. גבולות תחום המושב השתנו חדשות לבקרים, כמו גם היתר או איסור מגורים בערים גדולות או כפרים בתוך &quot;תחום המושב&quot;, שינויים שגררו עקירות וגרושים כואבים של יהודים.<br /> <br /> קרוב לחמישה מליון יהודים גרו באזורים שהוגדרו כ&quot;תחום המושב&quot;, ונאסר עליהם להתגורר באזורי &quot;רוסיה הקדושה&quot;. היהודים שאיכלסו את תחום המושב, כ־10% מכלל האוכלוסייה של האזור, חיו ברובם בכפרים ובעיירות (&quot;שטעטלך&quot;) בתנאים קשים ובצפיפות מרובה, והתפרנסו בעיקר ממסחר ורוכלות.<br /> <br /> החסידים ברובם גרו בכפרים והעירות שבתחום המושב [[ליובאוויטש]] גם היתה בתחום המושב, חסידים ספורים שהיו גבירים ברובם השיגו אישורים להתגורר בערים הגדולות כגון פטרבורג ומוסקבה.<br /> <br /> [[רבותינו נשיאנו]] בהיותם רועי ישראל האמיתיים דאגו דאגה רבה לאותם יהודים מגורשים החל מאדמו&quot;ר הזקן שיצא למסע למען היהודים המגורשים בסביבות שנת [[תק&quot;ע]], וכאשר בא ר' [[ברוך ממז'יבוז']] בטענה לאדמו&quot;ר הזקן מדוע הוא בא לסביבתו, על כך ענה הרבי שהוא לא יכל לסבול את הצער והיסורים של אנשי הכפרים המגורשים ומושלכים בחוצות נפוחי כפן, ולכן יצא לעזרתם.<br /> <br /> אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] בהיותו בפטרבורג בשנת [[תר&quot;ג]](?) השתדל רבות למען יהודי תחום המושב ודרש כי ירחיבו את התחום ויתנו ליהודים להתגורר באחוזות וכפרים שאדוניהם מאפשרים זאת.<br /> דבריו הישפעו באופן חלקי ונחקק שהאיסור ממשיך אבל יהודים שיתגוררו במקומות מסוימים אלה אסור לגרשם.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ובנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עסקו גם הם רבות למען יהודי תחום המושב, ריבוי מכתבים של הרבי הרש&quot;ב דנים בדרכי העזרה ליהודים אלו.<br /> <br /> באחד ממכתביו פונה הרבי הרש&quot;ב לאחים הגבירים [[פוליאקוב]] בבקשו מהם שיקימו מכספי הקרן שהקימו, בתי חרושת באיזורי תחום המושב מכיון שכמעט ואין תעסוקה ליהודים הדרים שם, וכל אחד מנסה לפתוח איזו חנות לממכר מוצרי מכולת וכדומה אך ישנם יותר מוכרים מקונים...<br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ בספרו כיצד נכנס במסירות נפש למשרדו של שר הפנים קלינין צורר היהודים, מתאר את עצמו כ&quot;יהודי של תחום המושב&quot;.<br /> <br /> חוקי תחום המושב בוטלו לאחר המהפכה הקומוניסטית וקריסת שלטון הצאר, ויהודים בשטחי רוסיה הורשו להתגורר בערים ברחבי המדינה.<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=12163 הדפסת התניא 2007-07-25T11:06:10Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>ב[[שבת מברכים]] חודש [[אלול]] [[תשל&quot;ח]], הורה [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א]] שלקראת ח&quot;י אלול יתחילו בהדפסת ספר ה[[תניא]] בכל המדינות שעדיין לא הדפיסו בהם את ספר התניא.<br /> ב[[זאת חנוכה]] [[תשל&quot;ט]] דיבר הרבי על כך שב&quot;ה הודפסו ספרי תניא ברובם ככולם של מדינות העולם בהם נמצאים יהודים ואפילו מקומות בהם נמצא יהודי אחד ויחיד.<br /> <br /> == המבצע בתשד&quot;מ==<br /> <br /> בנר ז' ד[[חנוכה]] [[תשד&quot;מ]] במהלך [[כינוס]] [[צבאות השם]], יצא הרבי ב[[שטורעם]] גדול על מבצע הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום ומקום שעוד לא הודפס, וביקש שיעשו זאת עד סוף חנוכה ולכל הפחות עד [[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג|כ&quot;ד טבת]] הילולת [[אדמו&quot;ר הזקן]] או עד [[פורים קטן]] ולכל היותר עד [[פורים]].<br /> <br /> מאז החלה הדפסת התניא בקצב מסחרר, צוותות של מדפיסים נסעו לכל מקום ומקום שיש איזשהו יהודי והדפיסו שם בארץ ובעולם. יצויין כי עד לשנת תשד&quot;מ עמדו מספר הההדפסות (כפי שניתן לראות ברשימת &quot;דפוסי תניא&quot; המופיעה בסוף ספר התניא) על מאתיים ואחת מהדורות, לי&quot;א ניסן תשד&quot;מ הודפסה כבר מהדורת האלף ובערב [[ראש השנה]] [[תשמ&quot;ה]] הודפסה כבר מהדורת האלפיים.<br /> <br /> == חשיבות ההדפסה==<br /> <br /> הרבי הסביר את חשיבות הענין שבהדפסת התניא, בכך שהתניא היא תורה שבכתב של תורת החסידות, שהיא מעיינותיו של [[הבעש&quot;ט]], שע&quot;י הפצתם יבוא [[משיח]] צדקנו, ויתירה מזו שתורתו של אדמו&quot;ר הזקן היא הכנה ל[[גאולה]] שתכלול את כלל ישראל לכן צריך להפיץ את התניא לכל יהודי ובכל מקום שהוא. <br /> <br /> ומעלות מיחודות בהדפסת ספר התניא בכל מקום שהוא:<br /> #הדפסת הספר היא לא רק מים מה&quot;מעיין&quot; אלא המעיין עצמו (משא&quot;כ כאשר מביאים לשם תניא ממקום אחר).<br /> #כאשר יהודי ישמע שמדפיסים תניא במקומו ובפרט אם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מה זה וילמד בה ביתר חשק.<br /> #בכל דבר יש [[מחשבה דיבור ומעשה]] ולכן בנוסף ללימוד התניא בדיבור והמחשבה וההתבוננות בה בכל מקום ומקום,צריך גם מעשה של הדפסת תניא. <br /> <br /> == הוראות מעשיות למדפיסי התניא: ==<br /> <br /> #ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת [[קה&quot;ת]].<br /> #להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.<br /> #ללמוד בגליונות מיד אחר מההדפסה, והיו פעמים בהם לא עשו זאת והרבי הורה לחזור לאותו מקום וללמוד שם מאותם ספרים.<br /> #במקרים מסוימים נתן הרבי [[משקה]] על מנת לחזור ו[[התוועדות|להתוועד]] במקום ההדפסה.<br /> <br /> == הדפסת התניא כיום ==<br /> <br /> במהלך השנים הודפסו ספרי תניא במקומות מיוחדים כגון מדינות עויינות, מקומות נידחים ביותר וכדומה.<br /> נכון לשנת [[תשס&quot;ז]] הודפסו כבר קרוב ל5,200 מהדורות, כמות שלמעט התנ&quot;ך אין ספר בעולם שמגיע אליה.<br /> אך עדיין ניתן למצוא מקומות שלא הודפס בהם ספר התניא.<br /> <br /> האחראי על ההדפסות הוא ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]] ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס, מי שמתעסק כיום בפועל ב[[ארץ הקודש]] עם ההדפסות הוא ר' [[אלעזר בן אפרים]] מ[[רחובות]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים בהפצת המעיינות]]<br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91&diff=11997 שיחה:תחום המושב 2007-07-24T11:32:29Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>יש סברא שכל ערך שהקורא ראה בספרות חבדית ובאמת נשמע כמושג חבדי כערך זה מקומו כאן בפרט שזה לא מושג תלמודי אלא ספרותי יותר ובעיקר בספרות החבדית<br /> <br /> :יש סברא כזאת אם הערך היה מתקשר לחסידות. זאת אומרת - אם מישהו יכתוב על ה[[שואה]], את השתלשלות המאורעות ללא שום קשר לחב&quot;ד, הערך ימחק. אבל במקרה והכותב יכתוב את יחס [[הרבי]] לשואה, את קהילות חב&quot;ד שנכחדו, חסידים שנהרגו וכו', כמובן שלערך כזה יש מקום. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:06, 9 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> נו.. כמובן שהנך צודק רק תאמר שבמקום למחוק תוסיף כמה שורות על הקשר לחב&quot;ד<br /> <br /> יחי המלך <br /> <br /> התחלתי לטפל בערך תחום המושב , ואני ימשיך בעז&quot;ה<br /> <br /> ססי<br /> <br /> ==קטגוריה==<br /> <br /> לאיזו [[קטגוריה]] נראה שצריך לשייך את הערך? או שאין כרגע קטגוריה מתאימה וכדאי לפתוח חדשה? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 03:09, 13 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> לכאורה זה היה אמור להופיע בערך שלא קיים כרגע שיקרא &quot;מושגים היסטוריים&quot; או משהו כזה, ויכלול מושגים ששיכים להיסטוריה הכללית ויש בהם נגיעה חב&quot;דית, כגון &quot;השואה&quot;, &quot;המהפכה הצרפתית&quot;, &quot;השבתאות&quot; (השלכותיה בהתנגדות לחסידות), וכו'.<br /> <br /> כוונתי לקטגוריה שלא קיימת כרגע</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91&diff=11996 שיחה:תחום המושב 2007-07-24T11:31:12Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>יש סברא שכל ערך שהקורא ראה בספרות חבדית ובאמת נשמע כמושג חבדי כערך זה מקומו כאן בפרט שזה לא מושג תלמודי אלא ספרותי יותר ובעיקר בספרות החבדית<br /> <br /> :יש סברא כזאת אם הערך היה מתקשר לחסידות. זאת אומרת - אם מישהו יכתוב על ה[[שואה]], את השתלשלות המאורעות ללא שום קשר לחב&quot;ד, הערך ימחק. אבל במקרה והכותב יכתוב את יחס [[הרבי]] לשואה, את קהילות חב&quot;ד שנכחדו, חסידים שנהרגו וכו', כמובן שלערך כזה יש מקום. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:06, 9 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> נו.. כמובן שהנך צודק רק תאמר שבמקום למחוק תוסיף כמה שורות על הקשר לחב&quot;ד<br /> <br /> יחי המלך <br /> <br /> התחלתי לטפל בערך תחום המושב , ואני ימשיך בעז&quot;ה<br /> <br /> ססי<br /> <br /> ==קטגוריה==<br /> <br /> לאיזו [[קטגוריה]] נראה שצריך לשייך את הערך? או שאין כרגע קטגוריה מתאימה וכדאי לפתוח חדשה? --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 03:09, 13 יולי 2007 (EDT)<br /> <br /> לכאורה זה היה אמור להופיע בערך שלא קיים כרגע שיקרא &quot;מושגים היסטוריים&quot; או משהו כזה, ויכלול מושגים ששיכים להיסטוריה הכללית ויש בהם נגיעה חב&quot;דית, כגון &quot;השואה&quot;, &quot;המהפכה הצרפתית&quot;, &quot;השבתאות&quot; (השלכותיה בהתנגדות לחסידות), וכו'.</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%A9&diff=11994 השאלאש 2007-07-24T11:04:34Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>== כותרת ==<br /> [[תמונה:שלאש.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']]<br /> '''שאלאש''' בשפה הרוסית פירושו: &quot;צריף&quot; או &quot;אוהל&quot; והוא השם שניתן בשנים הראשונות לקנית [[770]], למקום חניית האמבולנסים ששירת את בית הרפואה שהיה 770 בטרם נרכש ע&quot;י [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. מבנה ה'שאלאש' הסתיים היכן שנמצא כיום עמוד גדול בחלקו המערבי של 770. <br /> <br /> בשאלאש התקיימו כמה וכמה [[התוועדויות]] של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח, וכן תפילות ימים הנוראים. ידוע גם השיחה אודות השאלאש שהגבאים אמרו &quot;אז ס'איז קאלט און שמוציק&quot; וכו'.<br /> <br /> בסוף שנת [[תשי&quot;ט]], התחילו בפעילות ממשית כדי להפוך את ה'שלאש' למבנה קבוע ורגיל, אטום לגשם, לרוח ולקור. הבנייה הסתיימה לקראת ראש השנה [[תש&quot;כ]]. <br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[הזאל הגדול (770)#השלאש|הזאל הגדול]]<br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%A9&diff=11992 השאלאש 2007-07-24T11:01:54Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|כיתוב תמונה]]<br /> == כותרת ==<br /> [[תמונה:שלאש.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']]<br /> '''שאלאש''' בשפה הרוסית פירושו: &quot;צריף&quot; או &quot;אוהל&quot; והוא השם שניתן בשנים הראשונות לקנית [[770]], למקום חניית האמבולנסים ששירת את בית הרפואה שהיה 770 בטרם נרכש ע&quot;י [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. מבנה ה'שאלאש' הסתיים היכן שנמצא כיום עמוד גדול בחלקו המערבי של 770. <br /> <br /> בשאלאש התקיימו כמה וכמה [[התוועדויות]] של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח, וכן תפילות ימים הנוראים. ידוע גם השיחה אודות השאלאש שהגבאים אמרו &quot;אז ס'איז קאלט און שמוציק&quot; וכו'.<br /> <br /> בסוף שנת [[תשי&quot;ט]], התחילו בפעילות ממשית כדי להפוך את ה'שלאש' למבנה קבוע ורגיל, אטום לגשם, לרוח ולקור. הבנייה הסתיימה לקראת ראש השנה [[תש&quot;כ]]. <br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[הזאל הגדול (770)#השלאש|הזאל הגדול]]<br /> [[קטגוריה:ערכים חב&quot;דים]]</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%98%D7%91%D7%A1%D7%A7&diff=10521 מנחם מענדל מויטבסק 2007-07-12T21:07:22Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>רבי מנחם מנדל מויטבסק נולד בויטבסק בשנת [[ת&quot;צ]] (1730) בערך. אביו רבי משה היה ממקורביו של [[הבעש&quot;ט]] ואף רבי מנחם מנעדל ביקר בביתו בהיותו בן תשע. <br /> <br /> את רוב תורתו למד מפי [[המגיד ממזריטש]].<br /> <br /> אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר &quot;השפל באמת&quot;, וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו.<br /> <br /> בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו חזר לויטבסק והשתקע בהורודוקי הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> רבה הייתה השפעתו של מרכז חסידי זה על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית. <br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ז]] נסע ר' מנחם מנדל יחד עם [[אדמו&quot;ר הזקן]] לוילנא כדי להסביר לגאון את דבר החסידות ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבל את הבאים. ר' מנחם מנדל, ברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעזוב את שדה-המערכה הקשה בליטא, ובחודש [[אדר]] תקל&quot;ז עלה לארץ-ישראל בראש קבוצת חסידים בת שלוש מאות איש.<br /> <br /> הם הגיעו ארצה ב[[ה' אלול תקל&quot;ז]] והתיישבו ב[[צפת]]. בשל רדיפות ערבים ותורכים בעיר, העתיק את מושבו לעיר טבריה.<br /> <br /> אף ביושבו בארץ-ישראל עמד ר' מנחם מנדל בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי שדרי&quot;ם ואגרות. <br /> <br /> נפטר ביום ב', [[ר&quot;ח אייר תקמ&quot;ח]] (1788) בהשאירו את בנו-יחידו ר' משה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי [[הבעש&quot;ט]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> *&quot;פרי הארץ&quot; (קאפוסט תקע&quot;ד), <br /> *&quot;פרי העץ&quot; (ז'יטומיר תרל&quot;ד) <br /> *ו&quot;לקוטי אמרים&quot; (לבוב תרע&quot;א). <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים ואנשי מעשה]]</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91&diff=10509 שיחה:תחום המושב 2007-07-12T17:58:58Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>יש סברא שכל ערך שהקורא ראה בספרות חבדית ובאמת נשמע כמושג חבדי כערך זה מקומו כאן בפרט שזה לא מושג תלמודי אלא ספרותי יותר ובעיקר בספרות החבדית<br /> <br /> :יש סברא כזאת אם הערך היה מתקשר לחסידות. זאת אומרת - אם מישהו יכתוב על ה[[שואה]], את השתלשלות המאורעות ללא שום קשר לחב&quot;ד, הערך ימחק. אבל במקרה והכותב יכתוב את יחס [[הרבי]] לשואה, את קהילות חב&quot;ד שנכחדו, חסידים שנהרגו וכו', כמובן שלערך כזה יש מקום. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:06, 9 יולי 2007 (EDT)<br /> נו.. כמובן שהנך צודק רק תאמר שבמקום למחוק תוסיף כמה שורות על הקשר לחב&quot;ד<br /> <br /> יחי המלך <br /> <br /> התחלתי לטפל בערך תחום המושב , ואני ימשיך בעז&quot;ה<br /> <br /> ססי</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91&diff=10508 תחום המושב 2007-07-12T17:57:29Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>{{למחיקה|סיבה=הערך עוסק בהסבר המושג &quot;תחום המושב&quot; ללא קשר לחסידות חב&quot;ד}}<br /> <br /> {{למחיקה|סיבה=הערך עוסק בהסבר המושג &quot;תחום המושב&quot; ללא קשר לחסידות חב&quot;ד}}<br /> <br /> תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости) הינו השם בו נקראו השטחים המרוכזים שיוחדו עבור יהודי רוסיה. שטחים אלה הוגדרו על ידי שלטונות האימפריה הרוסית (ששלטה אז גם על חלק מפולין), חוק זה החל משנת תקס&quot;ד וארך ארבע שנים עד תקס&quot;ח לבצע את גירוש היהודים מהכפרים שחיו בהם קודם לכן.<br /> <br /> שטחי &quot;תחום המושב&quot; נגזרו כתוצאה מחלוקת פולין בשלהי המאה ה-18 בעקבות חלוקה זו סיפחה רוסיה מספר שטחים שהיו שייכים לממלכת פולין לפני החלוקה, וחלקים אלו היו מיושבים ביהודים רבים.<br /> <br /> כמו כן, אל &quot;תחום המושב&quot; התווספו גם חלקים מחוף הים השחור (מתורכיה) ואוקראינה הדרומית, והוא השתרע בסה&quot;כ על כמיליון קמ&quot;ר. מרבית שטחי תחום המושב נמצאים היום בתחומי המדינות אוקראינה, בלארוסיה, ליטא, לטביה ופולין. גבולות תחום המושב השתנו חדשות לבקרים, כמו גם היתר או איסור מגורים בערים גדולות או כפרים בתוך &quot;תחום המושב&quot;, שינויים שגררו עקירות וגרושים כואבים של יהודים.<br /> <br /> קרוב לחמישה מליון יהודים גרו באזורים שהוגדרו כ&quot;תחום המושב&quot;, ונאסר עליהם להתגורר באזורי &quot;רוסיה הקדושה&quot;. היהודים שאיכלסו את תחום המושב, כ־10% מכלל האוכלוסייה של האזור, חיו ברובם בכפרים ובעיירות (&quot;שטעטלך&quot;) בתנאים קשים ובצפיפות מרובה, והתפרנסו בעיקר ממסחר ורוכלות.<br /> <br /> חוקי תחום המושב בוטלו לאחר מהפכת פברואר (1917) וקריסת שלטון הצאר, ויהודים בשטחי רוסיה הורשו להתגורר בערים ברחבי המדינה. לאחר מלחמת העולם הראשונה (1918) חזרה פולין להיות מדינה עצמאית, חלקים מיהדות תחום המושב חזרו להיות נתינים פולנים וליטאים.<br /> <br /> [[רבותינו נשיאנו]] בהיותם רועי ישראל האמיתיים דאגו דאגה רבה לאותם יהודים מגורשים החל מאדמו&quot;ר הזקן שיצא למסע למען היהודים המגורשים בסביבות שנת [[תק&quot;ע]], וכשר בא ר' [[ברוך ממז'יבוז']] בטענה לאדמו&quot;ר הזקן מדוע הוא בא לסביבתו, על כך ענה הרבי שהוא לא יכל לסבול את הצער והיסורים של אנשי הכפרים המגורשים ומושלכים בחוצות נפוחי כפן, ולכן יצא לעזרתם.<br /> <br /> אדמו&quot;ר ה[[צמח צדק]] בהיותו בפטרבורג בשנת [[תש&quot;ג]](?) השתדל רבות למען יהודי תחום המושב ודרש כי ירחיבו את התחום ויתנו ליהודים להתגורר באחוזות וכפרים שאדוניהם מעונינים בכך.</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A8%D7%9B%22%D7%95&diff=6179 תרכ"ו 2007-06-06T19:31:57Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>==נפטרו==<br /> <br /> *ביום רביעי [[י&quot;ג ניסן תרכ&quot;ו]], נסתלק כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בהיותו בן 77, ונטמן בעיירה [[ליובאוויטש]] שברוסיה. <br /> <br /> ==אירועים==<br /> <br /> *[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מקבל את נשיאות [[חסידות חב&quot;ד]] לאחר הסתלקות אביו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ב[[י&quot;ג ניסן תרכ&quot;ו]].<br /> <br /> <br /> {{תר&quot;א תר&quot;נ}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד בין השנים תר&quot;א - תר&quot;נ]]</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%97%D7%9F&diff=6178 פרץ חן 2007-06-06T19:31:31Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>הרב פרץ חן נולד במקום נידח מבחינת אידישקייט (יתכן שבגרמניה), כאשר הוא היה לערך הין שבע שמונה הגיעו למקום מגוריו חסידים [[שד&quot;ר]]ים של אדמו&quot;ר הזקן ואימו של ר' פרץ ביקשה מהם שיקחו איתם את בנה למקום שממנו באו כי רק שם הוא יגדל כיהודי, הם לקחו אותו איתם לליאזנא ושם הוא ראה את אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> <br /> לאחר הסתלקות הצ&quot;צ היה ר' פרץ בין אלו שהודיעו לרבי על קבלת נשיאותו ע&quot;י החסידים.<br /> <br /> לאחר מכן זקני החסידים חילקו ביניהם את מדינת רוסיה הגדולה וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את אנ”ש בחבל הארץ אותו לקח. <br /> <br /> ר’ פרץ חן לקח נוסף על מקום מגורו [[נעוול]] את כל הסביבה ואת [[פולוצק]] וסביבותיה<br /> <br /> ב[[תרכ&quot;ו]] עבר לכהן כרב ב[[צ'רניגוב]] שם כיהן עד פטירתו.<br /> <br /> זכה לראות את כל הרביים מאדמו&quot;ר הזקן עד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (אותו ראה כילד בליובאוויטש)<br /> <br /> בניו מגדולי החסידים ביניהם ה[[רד&quot;ץ חן]] ור' [[אברהם אהרון חן]].<br /> <br /> נקרא גם בשם ר' פרץ מ[[ביעשנקאויטץ']] ור' פרץ מנעוול.</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91&diff=6076 תחום המושב 2007-06-04T13:25:29Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>תחום המושב<br /> <br /> תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости) - כך נקראו השטחים המרוכזים שיוחדו עבור יהודי רוסיה. שטחים אלה הוגדרו על ידי שלטונות האימפריה הרוסית (ששלטה אז גם על חלק מפולין), והיו תקפים בשנים 1791 - 1917 תקנ&quot;א - תרע&quot;ז.<br /> <br /> שטחי &quot;תחום המושב&quot; נגזרו כתוצאה מחלוקת פולין בשלהי המאה ה-18 בעקבות חלוקה זו סיפחה רוסיה מספר שטחים שהיו שייכים לממלכת פולין לפני החלוקה, וחלקים אלו היו מיושבים ביהודים רבים.<br /> <br /> כמו כן, אל &quot;תחום המושב&quot; התווספו גם חלקים מחוף הים השחור (מתורכיה) ואוקראינה הדרומית, והוא השתרע בסה&quot;כ על כמיליון קמ&quot;ר. מרבית שטחי תחום המושב נמצאים היום בתחומי המדינות אוקראינה, בלארוסיה, ליטא, לטביה ופולין. גבולות תחום המושב השתנו חדשות לבקרים, כמו גם היתר או איסור מגורים בערים גדולות או כפרים בתוך &quot;תחום המושב&quot;, שינויים שגררו עקירות וגרושים כואבים של יהודים.<br /> <br /> קרוב לחמישה מליון יהודים גרו באזורים שהוגדרו כ&quot;תחום המושב&quot;, ונאסר עליהם להתגורר באזורי &quot;רוסיה הקדושה&quot;. היהודים שאיכלסו את תחום המושב, כ־10% מכלל האוכלוסייה של האזור, חיו ברובם בכפרים ובעיירות (&quot;שטעטלך&quot;) בתנאים קשים ובצפיפות מרובה, והתפרנסו בעיקר ממסחר ורוכלות.<br /> <br /> חוקי תחום המושב בוטלו לאחר מהפכת פברואר (1917) וקריסת שלטון הצאר, ויהודים בשטחי רוסיה הורשו להתגורר בערים ברחבי המדינה. לאחר מלחמת העולם הראשונה (1918) חזרה פולין להיות מדינה עצמאית, חלקים מיהדות תחום המושב חזרו להיות נתינים פולנים וליטאים.</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91&diff=6075 תחום המושב 2007-06-04T13:25:15Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>תחום המושב<br /> <br /> תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости) - כך נקראו השטחים המרוכזים שיוחדו עבור יהודי רוסיה. שטחים אלה הוגדרו על ידי שלטונות האימפריה הרוסית (ששלטה אז גם על חלק מפולין), והיו תקפים בשנים 1791 - 1917 תקנ&quot;א - תרע&quot;ז.<br /> <br /> שטחי &quot;תחום המושב&quot; נגזרו כתוצאה מחלוקת פולין בשלהי המאה ה-18 בעקבות חלוקה זו סיפחה רוסיה מספר שטחים שהיו שייכים לממלכת פולין לפני החלוקה, וחלקים אלו היו מיושבים ביהודים רבים.<br /> <br /> כמו כן, אל &quot;תחום המושב&quot; התווספו גם חלקים מחוף הים השחור (מתורכיה) ואוקראינה הדרומית, והוא השתרע בסה&quot;כ על כמיליון קמ&quot;ר. מרבית שטחי תחום המושב נמצאים היום בתחומי המדינות אוקראינה, בלארוסיה, ליטא, לטביה ופולין. גבולות תחום המושב השתנו חדשות לבקרים, כמו גם היתר או איסור מגורים בערים גדולות או כפרים בתוך &quot;תחום המושב&quot;, שינויים שגררו עקירות וגרושים כואבים של יהודים.<br /> <br /> קרוב לחמישה מליון יהודים גרו באזורים שהוגדרו כ&quot;תחום המושב&quot;, ונאסר עליהם להתגורר באזורי &quot;רוסיה הקדושה&quot;. היהודים שאיכלסו את תחום המושב, כ־10% מכלל האוכלוסייה של האזור, חיו ברובם בכפרים ובעיירות (&quot;שטעטלך&quot;) בתנאים קשים ובצפיפות מרובה, והתפרנסו בעיקר ממסחר ורוכלות.<br /> <br /> חוקי תחום המושב בוטלו לאחר מהפכת פברואר (1917) וקריסת שלטון הצאר, ויהודים בשטחי רוסיה הורשו להתגורר בערים ברחבי המדינה. לאחר מלחמת העולם הראשונה (1918) חזרה פולין להיות מדינה עצמאית, חלקים מיהדות תחום המושב חזרו להיות נתינים פולנים וליטאים.<br /> <br /> <br /> מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=6074 חרקוב 2007-06-04T13:12:22Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>העיר חארקוב הינה מחוץ ל[[תחום המושב]] על גבול אוקראינא ולכן לא ישבו שם יהודים, הראשונים שהתישבו בה היו בעלי מלאכה שקיבלו אישור מיוחד חהתגורר שם או [[קאנטוניסטים]] המשוחררים להם היתה רשות לגור מחוץ לתחום המושב.<br /> <br /> הם הקימו שם בית כנסת גדול בו התפללו בנוסח חב&quot;ד, ותחתיו היה בית כנסת קטן יותר בנוסח אשכנז.<br /> <br /> בתרע&quot;ה בטלה הגזירה בגלל מלחמת העולם הראשונה ואז התיישבו שם יהודים נוספים.<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד רוסיה]]</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=6073 חרקוב 2007-06-04T13:09:31Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד רוסיה]]<br /> העיר חארקוב הינה מחוץ ל[[תחום המושב]] ולכן לא ישבו שם יהודים, הראשונים שהתישבו בה היו בעלי מלאכה שקיבלו אישור מיוחד חהתגורר שם או [[קאנטוניסטים]] המשוחררים להם היתה רשות לגור מחוץ לתחום המושב.<br /> <br /> הם הקימו שם בית כנסת גדול בו התפללו בנוסח חב&quot;ד, ותחתיו היה בית כנסת קטן יותר בנוסח אשכנז.<br /> <br /> בתרע&quot;ה בטלה הגזירה בגלל מלחמת העולם הראשונה ואז התיישבו שם יהודים נוספים.</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=6072 חרקוב 2007-06-04T13:00:30Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד רוסיה]]</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=6071 חרקוב 2007-06-04T12:58:48Z <p>ססי: </p> <hr /> <div><br /> [[קהילות חב&quot;ד רוסיה]]</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=6070 חרקוב 2007-06-04T12:58:19Z <p>ססי: </p> <hr /> <div><br /> [[קהילות חב&quot;ד ברוסיה]]</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%91&diff=6069 חרקוב 2007-06-04T12:57:39Z <p>ססי: </p> <hr /> <div><br /> <br /> [[ערים וקהילות חב&quot;ד ברוסיה]]</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A0%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=6068 ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה) 2007-06-04T12:44:47Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>סיפורה של [[נצרת עלית]] בהוויה החב&quot;דית, אינו חדש. מעיר זו יצאה הבשורה הגדולה של [[ניידות חב&quot;ד]] להפצת המעיינות בראשותו של השליח הרב [[דוד נחשון]]. המרא דאתרא של העיר הוא הגאון החסיד הרב [[ישעיהו הרצל]], מחשובי רבני אנ&quot;ש באה&quot;ק, ובמקום גם מוסדות חינוך חב&quot;דיים.<br /> <br /> לפני כשלושים שנה כתב ר' דוד לרבי על הרעיון לפתיחת ישיבה בנצרת עילית, ואז התקבלה התשובה ש&quot;פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה עכ&quot;פ&quot; וממילא ירד הנושא מהפרק. <br /> <br /> לאחר שהורה הרבי בהושענא רבה תשנ&quot;ב לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק מלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנצרת עילית תהיה ישיבה. <br /> <br /> עברו כמה שנים עד שבשנת תשס&quot;ג הציע ר' דוד לבנו הרה&quot;ח ר' מנחם מענדל שי' לפתוח ישיבה בעיר, הוא שאל את הרבי האם לפנות לכוון זה או ללכת לשליחות אחרת שהוצעה לו באותו זמן, והתשובה ב'[[אגרות קודש]]' הייתה חד משמעית: &quot;ענייך קודמין&quot;. בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור הביתה.<br /> <br /> לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת תשס&quot;ד, כמסגרת לתמימים אחרי &quot;[[קבוצה]]&quot; שרוצים ללמוד ל&quot;[[סמיכה]] לרבנות&quot; ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות, ובאמת הת' החלו בהפיכת העיר ע&quot;י שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, מבצע תפילין, מסיבות שבת והקהלת קהילות.<br /> <br /> תנופה חדשה קבלה הישיבה כאשר הוחלט ע&quot;י הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל&quot;[[ישיבה גדולה]]&quot; בה ילמדו [[תמימים]] בגילאי 17-20 בוגרי [[ישיבות קטנות]], תשובת הרבי מלך המשיח על הרעיון זה היתה על דבר שתי מחלקות בישיבת [[תומכי תמימים]] , התשובה היתה ברורה פותחים מחלקה לבחורים חב&quot;דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.<br /> <br /> כיום מונה הישיבה כארבעים תמימים הלומדים בהתמדה ושקידה נגלה וחסידות וחדורים ברוח של קבלת פני משיח צידקנו, צוות חינוכי רחב, דואג ומסור שנותן לבחורים יחס אישי ומשגיח על כל פרט ופרט שיהיה כפי ההנהגה המתאימה לתלמיד תומכי תמימים, כל אחד שנכנס ל&quot;זאל&quot; מתפעל מיד מהמראה של תמימים היושבים ולומדים, וזה משפיע עליו שגם הוא ירצה להצטרף ללימוד.<br /> <br /> צוות הישיבה:<br /> הרב מנחם מענדל נחשון ראש הישיבה, הר' שלמה חיים עזאגווי משגיח ראשי, הר' אורן סיבוני משגיח, הרב אלעזר קעניג משפיע כללי, הרב שד&quot;ב פריימן ר&quot;מ בש&quot;א, הרב לוי&quot;צ נחשון משפיע ש&quot;א, הרב מ&quot;מ יונה נבון ר&quot;מ בש&quot;ב, הת' יי&quot;צ סגל משפיע בש&quot;ב, הרב מרדכי גרוסמן משיב.<br /> <br /> הנהלה גשמית:<br /> הר' ליאור מנור מנכ&quot;ל, הר' אורן סיבוני, הר' יחיאל עמר. <br /> <br /> הפעילות בעיר גם היא עלתה מאד מאז החלה הישיבה במתכונתה הנוכחית, כל שבוע יוצאים התמימים לכעשרים מוקדים בעיר למבצע תפילין , מסיבות שבת לילדי נצרת עילית, ו&quot;הקהלת קהילות&quot; חזרת שיחות של הרבי בבתי הכנסת בעיר.<br /> <br /> אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות, צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם הפכו לתמימים מן המנין.<br /> <br /> בשנה הבאה עלינו לטובה תמנה הישיבה העזרת השם שלוש כיתות שיעור א' ב' וג', ההרשמה כעת בעיצומה, ומקווים להגדיל תורה ולהאדירה, ובעיקר להכין את העיר כולה לקבלת פני משיח על ידי '[[חיילי בית דוד]] הנלחמים במלחמת ה'.<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בישראל|נ]]</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A0%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=6067 ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה) 2007-06-04T12:42:36Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>סיפורה של [[נצרת עלית]] בהוויה החב&quot;דית, אינו חדש. מעיר זו יצאה הבשורה הגדולה של [[ניידות חב&quot;ד]] להפצת המעיינות בראשותו של השליח הרב [[דוד נחשון]]. המרא דאתרא של העיר הוא הגאון החסיד הרב [[ישעיהו הרצל]], מחשובי רבני אנ&quot;ש באה&quot;ק, ובמקום גם מוסדות חינוך חב&quot;דיים.<br /> <br /> לפני כשלושים שנה כתב ר' דוד לרבי על הרעיון לפתיחת ישיבה בנצרת עילית, ואז התקבלה התשובה ש&quot;פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה עכ&quot;פ&quot; וממילא ירד הנושא מהפרק. <br /> <br /> לאחר שהורה הרבי בהושענא רבה תשנ&quot;ב לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק מלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנצרת עילית תהיה ישיבה. <br /> <br /> עברו כמה שנים עד שבשנת תשס&quot;ג הציע ר' דוד לבנו הרה&quot;ח ר' מנחם מענדל שי' לפתוח ישיבה בעיר, הוא שאל את הרבי האם לפנות לכוון זה או ללכת לשליחות אחרת שהוצעה לו באותו זמן, והתשובה ב'[[אגרות קודש]]' הייתה חד משמעית: &quot;ענייך קודמין&quot;. בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור הביתה.<br /> <br /> לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת תשס&quot;ד, כמסגרת לתמימים אחרי &quot;[[קבוצה]]&quot; שרוצים ללמוד ל&quot;[[סמיכה]] לרבנות&quot; ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות, ובאמת הת' החלו בהפיכת העיר ע&quot;י שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, מבצע תפילין, מסיבות שבת והקהלת קהילות.<br /> <br /> תנופה חדשה קבלה הישיבה כאשר הוחלט ע&quot;י הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל&quot;[[ישיבה גדולה]]&quot; בה ילמדו [[תמימים]] בגילאי 17-20 בוגרי [[ישיבות קטנות]], תשובת הרבי מלך המשיח על הרעיון זה היתה על דבר שתי מחלקות בישיבת [[תומכי תמימים]] , התשובה היתה ברורה פותחים מחלקה לבחורים חב&quot;דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.<br /> <br /> כיום מונה הישיבה כארבעים תמימים הלומדים בהתמדה ושקידה נגלה וחסידות וחדורים ברוח של קבלת פני משיח צידקנו, צוות חינוכי רחב, דואג ומסור שנותן לבחורים יחס אישי ומשגיח על כל פרט ופרט שיהיה כפי ההנהגה המתאימה לתלמיד תומכי תמימים, כל אחד שנכנס ל&quot;זאל&quot; מתפעל מיד מהמראה של תמימים היושבים ולומדים, וזה משפיע עליו שגם הוא ירצה להצטרף ללימוד.<br /> <br /> צוות הישיבה:<br /> הרב מנחם מענדל נחשון ראש הישיבה, הר' שלמה חיים עזאגווי משגיח ראשי, הר' אורן סיבוני משגיח, הרב אלעזר קעניג משפיע כללי, הרב שד&quot;ב פריימן ר&quot;מ בש&quot;א, הרב לוי&quot;צ נחשון משפיע ש&quot;א, הרב מ&quot;מ יונה נבון ר&quot;מ בש&quot;ב, הת' יי&quot;צ סגל משפיע בש&quot;ב, הרב מרדכי גרוסמן משיב.<br /> <br /> הנהלה גשמית:<br /> הר' ליאור מנור מנכ&quot;ל, הר' אורן סיבוני, הר' יחיאל עמר. <br /> <br /> הפעילות בעיר גם היא עלתה מאד מאז החלה הישיבה במתכונתה הנוכחית, כל שבוע יוצאים התמימים לכעשרים מוקדים בעיר למבצע תפילין , מסיבות שבת לילדי נצרת עילית, ו&quot;הקהלת קהילות&quot; חזרת שיחות של הרבי בבתי הכנסת בעיר.<br /> <br /> אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות, צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם הפכו לתמימים מן המנין.<br /> <br /> בשנה הבאה עלינו לטובה תמנה הישיבה העזרת השם שלוש כיתות שיעור א' ב' וג', ההרשמה כעת בעיצומה, ומקווים להגדיל תורה ולהאדירה, ובעיקר להכין את העיר כולה לקבלת פני משיח על ידי '[[חיילי בית דוד]] הנלחמים במלחמת ה'.</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A0%D7%95%D7%A3_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=6066 ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה) 2007-06-04T12:39:24Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>סיפורה של נצרת עלית בהוויה החב&quot;דית, אינו חדש. מעיר זו יצאה הבשורה הגדולה של ניידות חב&quot;ד להפצת המעיינות בראשותו של השליח הרב דוד שי' נחשון. המרא דאתרא של העיר הוא הגאון החסיד הרב ישעיהו הרצל, מחשובי רבני אנ&quot;ש באה&quot;ק, ובמקום גם מוסדות חינוך חב&quot;דיים.<br /> <br /> לפני כשלושים שנה כתב ר' דוד לרבי על הרעיון לפתיחת ישיבה בנצרת עילית, ואז התקבלה התשובה ש&quot;פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה עכ&quot;פ&quot; וממילא ירד הנושא מהפרק. <br /> <br /> לאחר שהורה הרבי בהושענא רבה תשנ&quot;ב לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק מלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנצרת עילית תהיה ישיבה. <br /> <br /> עברו כמה שנים עד שבשנת תשס&quot;ג הציע ר' דוד לבנו הרה&quot;ח ר' מנחם מענדל שי' לפתוח ישיבה בעיר, הוא שאל את הרבי האם לפנות לכוון זה או ללכת לשליחות אחרת שהוצעה לו באותו זמן, והתשובה ב'אגרות קודש' הייתה חד משמעית: &quot;ענייך קודמין&quot;. בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור הביתה&quot;.<br /> <br /> לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת תשס&quot;ד, כמסגרת לתמימים אחרי &quot;קבוצה&quot; שרוצים ללמוד ל&quot;סמיכה לרבנות&quot; ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות, ובאמת הת' החלו בהפיכת העיר ע&quot;י שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, מבצע תפילין, מסיבות שבת והקהלת קהילות.<br /> <br /> תנופה חדשה קבלה הישיבה כאשר הוחלט ע&quot;י הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל&quot;ישיבה גדולה&quot; בה ילמדו תמימים בגילאי 17-20 בוגרי ישיבות קטנות, תשובת הרבי מלך המשיח על הרעיון זה היתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים , התשובה היתה ברורה פותחים מחלקה לבחורים חב&quot;דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.<br /> <br /> כיום מונה הישיבה כארבעים תמימים הלומדים בהתמדה ושקידה נגלה וחסידות וחדורים ברוח של קבלת פני משיח צידקנו, צוות חינוכי רחב, דואג ומסור שנותן לבחורים יחס אישי ומשגיח על כל פרט ופרט שיהיה כפי ההנהגה המתאימה לתלמיד תומכי תמימים, כל אחד שנכנס ל&quot;זאל&quot; מתפעל מיד מהמראה של תמימים היושבים ולומדים, וזה משפיע עליו שגם הוא ירצה להצטרף ללימוד.<br /> <br /> צוות הישיבה:<br /> הרב מנחם מענדל נחשון ראש הישיבה, הר' שלמה חיים עזאגווי משגיח ראשי, הר' אורן סיבוני משגיח, הרב אלעזר קעניג משפיע כללי, הרב שד&quot;ב פריימן ר&quot;מ בש&quot;א, הרב לוי&quot;צ נחשון משפיע ש&quot;א, הרב מ&quot;מ יונה נבון ר&quot;מ בש&quot;ב, הת' יי&quot;צ סגל משפיע בש&quot;ב, הרב מרדכי גרוסמן משיב.<br /> <br /> הנהלה גשמית:<br /> הר' ליאור מנור מנכ&quot;ל, הר' אורן סיבוני, הר' יחיאל עמר. <br /> <br /> הפעילות בעיר גם היא עלתה מאד מאז החלה הישיבה במתכונתה הנוכחית, כל שבוע יוצאים התמימים לכעשרים מוקדים בעיר למבצע תפילין , מסיבות שבת לילדי נצרת עילית, ו&quot;הקהלת קהילות&quot; חזרת שיחות של הרבי בבתי הכנסת בעיר.<br /> <br /> אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות, צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם הפכו לתמימים מן המנין.<br /> <br /> בשנה הבאה עלינו לטובה תמנה הישיבה העזרת השם שלוש כיתות שיעור א' ב' וג', ההרשמה כעת בעיצומה, ומקווים להגדיל תורה ולהאדירה, ובעיקר להכין את העיר כולה לקבלת פני משיח על ידי 'חיילי בית דודי הנלחמים במלחמת ה'.</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93&diff=6049 שלום חסקינד 2007-06-02T22:21:37Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>ר' שלום חסקינד נולד במוסקבה בחודש אלול תרפ&quot;ז. בילדותו יצאו הוריו מרוסיה ולאחר תקופה ששהו בריגא, עלו לארץ ישראל. בשנת ת&quot;ש לערך הגיע לארה&quot;ב.<br /> <br /> ר' שלום היה מהתלמידים הראשונים של ישיבת תומכי תמימים בארה&quot;ב, והיה מהמקורבים ביותר לרבי הקודם ולבית הרב. אביו הרה&quot;ח ר' [[דובער חסקינד]] היה מגבאי הרבי הקודם.<br /> <br /> בשנים שהיה בחור ב770 היה עובד במשרד ה[[מרכז לעניני חינוך]] בעבודות משרדיות, עד תש&quot;ח היה המשרד בחדרו הקדוש של הרבי, ושם הוא היה ר' שלום יושב ועובד.<br /> <br /> השמועה אומרת שהרבי מלך המשיח שליט&quot;א אמר עליו שהוא [[בעל סוד]] מהדרגה השלישית, ושהוא חסיד אמת. <br /> <br /> בבחרותו זכה להשלח על ידי הרבי מלך המשיח למרוקו. <br /> <br /> בשנות היו&quot;דים נשא לאשה את רעייתו מריאשא בת ר' [[שמריהו גורארי']] מתל אביב, ולאחר מספר שנים בהן התגורר בקראון הייטס עבר לגור בת&quot;א, שם חי את מרבית שנותיו, והיה מתפלל ב[[בית הכנסת נחלת בנימין]]. <br /> <br /> בשנים האחרונות עבר להתגורר באשדוד עד פטירתו.<br /> <br /> היה בקי גדול בש&quot;ס ובדיקדוק אבל היה מאד צנוע ולא הבליט את ידיעותיו.<br /> <br /> הוא ניהל את הגמ&quot;ח של [[מרכז חב&quot;ד בתל אביב]] במשך שנים רבות, ומסר נפשו על העניין. מספר רב של פעמים היה מכתת רגליו בנסיעות לחו&quot;ל על מנת לאסוף כספים לפעילות הגמ&quot;ח.<br /> <br /> <br /> ההתכנסות הראשונה שהתרחשה בבנין [[770]] לאחר רכישתו ע&quot;י אגודת חסידי חב&quot;ד הייתה מסיבת הבר-מצוה של ר' שלום ע&quot;ה שהתקיימה, בימים שטרם כניסתו של הרבי לבנין. <br /> <br /> נפטר בשושן פורים תשס&quot;ז בשנתו השמונים.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%95%D7%93&diff=6048 בעל סוד 2007-06-02T22:18:59Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>ישנם שלוש דרגות בבעלי סוד:<br /> א. אדם שברגע שיש לו איזה סוד כולם רואים זאת על פניו.<br /> ב. לא רואים עליו שיש לו סוד אבל ברגע שמישהו אחר מספר לו את זה, אז הוא אומר שהוא ידע על זה כבר קודם.<br /> ג. גם כאשר מישהו בא ומספר לו את הסוד הוא עושה את עצמו כאילו זה הפעם הראשונה בה הוא שומע על כך.<br /> השמועה אומרת את זה בשם הרבי מלך המשיח שליט&quot;א.</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93&diff=6047 שלום חסקינד 2007-06-02T22:14:49Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>ר' שלום חסקינד נולד במוסקבה בחודש אלול תרפ&quot;ז. בילדותו יצאו הוריו מרוסיה ולאחר תקופה ששהו בריגא, עלו לארץ ישראל. בשנת ת&quot;ש לערך הגיע לארה&quot;ב.<br /> <br /> ר' שלום היה מהתלמידים הראשונים של ישיבת תומכי תמימים בארה&quot;ב, והיה מהמקורבים ביותר לרבי הקודם ולבית הרב. אביו הרה&quot;ח ר' [[דובער חסקינד]] היה מגבאי הרבי הקודם.<br /> <br /> בשנים שהיה בחור ב770 היה עובד במשרד ה[[מרכז לעניני חינוך]] בעבודות משרדיות, עד תש&quot;ח היה המשרד בחדרו הקדוש של הרבי, ושם הוא היה ר' שלום יושב ועובד.<br /> <br /> השמועה אומרת שהרבי מלך המשיח שליט&quot;א אמר עליו שהוא [[בעל סוד]] מהדרגה השלישית. <br /> <br /> בבחרותו זכה להשלח על ידי הרבי מלך המשיח למרוקו. <br /> <br /> בשנות היו&quot;דים נשא לאשה את רעייתו מריאשא בת ר' [[שמריהו גורארי']] מתל אביב, ולאחר מספר שנים בהן התגורר בקראון הייטס עבר לגור בת&quot;א, שם חי את מרבית שנותיו. בשנים האחרונות עבר להתגורר באשדוד עד פטירתו.<br /> <br /> היה בקי גדול בש&quot;ס ובדיקדוק אבל היה מאד צנוע ולא הבליט את ידיעותיו.<br /> <br /> הוא ניהל את הגמ&quot;ח של [[מרכז חב&quot;ד בתל אביב]] במשך שנים רבות, ומסר נפשו על העניין. מספר רב של פעמים היה מכתת רגליו בנסיעות לחו&quot;ל על מנת לאסוף כספים לפעילות הגמ&quot;ח.<br /> <br /> <br /> ההתכנסות הראשונה שהתרחשה בבנין [[770]] לאחר רכישתו ע&quot;י אגודת חסידי חב&quot;ד הייתה מסיבת הבר-מצוה של ר' שלום ע&quot;ה שהתקיימה, בימים שטרם כניסתו של הרבי לבנין. <br /> <br /> נפטר בשושן פורים תשס&quot;ז בשנתו השמונים.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93&diff=6046 שלום חסקינד 2007-06-02T22:09:06Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>ר' שלום חסקינד נולד במוסקבה בחודש אלול תרפ&quot;ז. בילדותו יצאו הוריו מרוסיה ולאחר תקופה ששהו בריגא, עלו לארץ ישראל. בשנת ת&quot;ש לערך הגיע לארה&quot;ב.<br /> <br /> ר' שלום היה מהתלמידים הראשונים של ישיבת תומכי תמימים בארה&quot;ב, והיה מהמקורבים ביותר לרבי הקודם ולבית הרב. אביו הרה&quot;ח ר' דובער היה מגבאי הרבי הקודם.<br /> <br /> בשנים שהיה בחור ב770 היה עובד במשרד ה[[מרכז לעניני חינוך]] בעבודות משרדיות, עד תש&quot;ח היה המשרד בחדרו הקדוש של הרבי, ושם הוא היה ר' שלום יושב ועובד.<br /> <br /> השמועה אומרת שהרבי מלך המשיח שליט&quot;א אמר עליו שהוא [[בעל סוד]] מהדרגה השלישית. <br /> <br /> בבחרותו זכה להשלח על ידי הרבי מלך המשיח למרוקו. <br /> <br /> בשנות היו&quot;דים נשא לאשה את רעייתו מריאשא בת ר' [[שמריהו גורארי']]לבית גוראריה, ולאחר מספר שנים בהן התגורר בקראון הייטס עבר לגור בת&quot;א, שם חי את מרבית שנותיו. בשנים האחרונות עבר להתגורר באשדוד עד פטירתו.<br /> <br /> הוא ניהל את הגמ&quot;ח של מרכז חב&quot;ד בתל אביב במשך שנים רבות, ומסר נפשו על העניין. מספר רב של פעמים היה מכתת רגליו בנסיעות לחו&quot;ל על מנת לאסוף כספים לפעילות הגמ&quot;ח.<br /> <br /> <br /> ההתכנסות הראשונה שהתרחשה בבנין 770 לאחר רכישתו ע&quot;י אגודת חסידי חב&quot;ד הייתה מסיבת הבר-מצוה של ר' שלום ע&quot;ה שהתקיימה, בימים שטרם כניסתו של הרבי לבנין. <br /> <br /> נפטר בשושן פורים תשס&quot;ז בשנתו השמונים.</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%9F&diff=6045 שרגא מלך קפלן 2007-06-02T21:59:28Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:שרגא.jpg|left|thumb|280px|הרב שרגא אלימלך קפלן]]<br /> הרב שרגא אלימלך קפלן, המכונה “ר’ מיילך דער שווררצער”, נולד ביום י”ח באדר שני תרע”ג בעיירה מלאט שבפולין, לאביו הרב אריה לייב קפלן - קוסביצקי, שכיהן כרב בכמה מערי ברית המועצות, ולאמו הרבנית דאברע בת הרב ברוך גרוסברד. <br /> <br /> הרב שרגא הגיע ל’[[תומכי תמימים]]’ כנער צנום וחולני. הוא התגבר על כל המכשולים הרבים שנערמו בדרכו והיה לאחד התלמידים המתמידים בישיבה. למרות הנדודים הרבים אותם עבר עם חבריו תלמידי התמימים, עסק בלימוד תורה בשקידה ובהתמדה. בהמשך עלה לארת ישראל, שם השתכן ב[[שיכון חב&quot;ד לוד]]. שימש בתפקידים שונים בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וכ[[משפיע]] לקהילה.<br /> <br /> ביום שני כ”ד במר-חשוון נכנס לבית הכנסת של הגרוזינים בעיר לוד לתפילת מנחה. נעמד לתפילת שמונה-עשרה ליד ארון הקודש, כשלפתע הסידור נפל מידיו וראשו נשמט לאחור כשהוא שעון על ארון הקודש. כך נפטר. <br /> <br /> ==ילדותו==<br /> <br /> בהיותו ילד צעיר פרצה מלחמת העולם הראשונה. פליטים רבים נמלטו ממדינה אחת לחברתה בכדי להתרחק מאיזורי הקרבות. בין הפליטים היתה גם משפחתו. בן שלוש בלבד היה כאשר החלה משפחתו במסע נדודים שהסתיים בעיירה פטרובסק. מצבה הכלכלי של המשפחה היה בכי רע, ובני המשפחה נאלצו לחיות מהעזרה שנתקבלה מארגון הג’וינט. <br /> <br /> באותם ימים הגיעו קבוצות של פורעים לעיירות, בזזו והרגו כל מי שנקרה בדרכם. מובן שהקורבנות המרכזיים היו יהודים. מאימת הפורעים ברחה המשפחה לעיירה קטנה בשם גראדישץ הסמוכה ל[[קרמנצ’וג]]. גם שם הם לא נחו על זירי השלווה בשל הפחד מהכנופיות. בני המשפחה, ובהם מיילך הצעיר, סבלו מרעב כבד וממחלות מדבקות. לאחר שנות סבל אחדות עברה המשפחה לעיירה סמוכה בשם קרילוב. עיירה זו היתה סמוכה מאוד לקרעמנצ’וג, ורק נהר הדנייפר הפריד ביניהם. <br /> <br /> לאחר שוך הקרבות, ביקשו הרב קפלן ומשפחתו לחזור לפולין יחד עם הפליטים הרבים שהגיעו ממדינה זו, אלא שהדבר לא יצא לפועל. הרב קפלן ביקש אפוא את נפשו לעלות לארץ הקודש, אולם דרך זו היתה כבר חסומה על ידי הקומוניסטים שכבר אסרו את היציאה מרוסיה. למרות זאת לא התייאש הרב קפלן מהגשמת איוויו. יום אחד שמע על אפשרות לנסוע לישראל דרך העיר באקו שבאזרביג’ן הרחוקה. הוא החליט אפוא להגיע לבאקו עם כל בני משפחתו ומשם להבריח את מעבר הגבול. <br /> <br /> המשפחה יצאה לדרך ארוכה. בתחילה עברו דרך יקטרינוסלב, ומשם לאחר נסיעה ארוכה הגיעו ל[[רוסטוב]]. בעיר זו התעכב משך שבועות אחדים, כיון שלא היה בידו די כסף להמשך הנסיעה. <br /> <br /> הרב קפלן שהכיר את חב”ד, החליט להיכנס ליחידות אל [[אדמו”ר הריי”צ]] ולשאול את דעתו הק’ האם להמשיך בנסיעה בדרך לארץ הקודש. אדמו”ר הריי”צ ענה בשלילה, בנמקו את סברתו בכך שאנשים כמותו, רבנים ומגידי שיעורים, צריכים להישאר ברוסיה כדי להחזיק את היהדות. <br /> <br /> הרב קפלן שמע את דבריו של אדמו”ר הריי”צ, אך עם זאת היה עז חפצו לעלות לארץ הקודש ולמרות בקשת הרבי, ביקש להמשיך בנסיעה. הוא נסע אפוא לתחנת הרכבת ברוסטוב והמתין שם יום שלם. כאשר עמד בתור לקניית כרטיס נסיעה וכבר היה קרוב לקופאי, נכנסה לתחנה רכבת מבאקו. יהודי מבאקו שהגיע ברכבת זו, ראהו עומד בתור לקניית כרטיס. הוא ניגש אליו מיד ומשך בשרוולו ולחש לו בשקט: “מה אתה עושה? אתה מסכן את כל המשפחה שלך!” הוא סיפר כי כל יהודי שמגיע לבאקו, נאסר מיד, לאחר שנודע לשלטונות על אזרחים שבורחים לחוץ לארץ דרך באקו. <br /> <br /> משפחת קפלן נותרה אפוא ברוסיה כפי שהורה להם אדמו”ר הריי”צ. <br /> <br /> לאחר ימים אחדים נסעה המשפחה בחזרה אל העיר קרילוב, בה התגוררו לאחרונה. כאשר שבו לקרילוב, התברר כי תושבי המקום כבר מינו רב אחר במקומו של הרב קפלן. כדי שלא לעורר מחלוקת, עזבה משפחת קפלן את העיר מיד לאחר הגיעם. <br /> <br /> בין כה וכה קיווה הרב קפלן להבריח את הגבול והפעם לפולין, אולם בדרך לגבול נודע לו כי דרך ההברחה רווית סכנות. בד בבד הוצע לרב קפלן לקבל מישרת רב בעיירה סקרודנה. התוכנית התבטלה אפוא, והמשפחה התיישבה בעיירה סקרודנה כאשר אבי המשפחה מתמנה לרב. מסיבות שונות עבר כעבור זמן קצר לכהן ברבנות בעיירה נארנסק, ומשם אל העיירה סברוב. מיני אז כונה הרב מסברוב. שנה לאחר מכן חזר הרב קפלן למשרתו בעיירה קרילוב. <br /> <br /> מיילך הצעיר הגיע לגיל של לימוד והבנה. אביו התלבט להיכן לשלוח את בנו, שכן ידע כי הישיבות הליטאיות לא יכלו לנצח את הרוח הבולשביקית שנשבה בסערה. הוא העלה בדעתו שתי ישיבות אפשריות: ישיבת החפץ חיים, או ישיבת [[תומכי תמימים]]. לבסוף החליט על ליובאוויטש באומרו: “ללמוד תורה יכולים גם בבית, אבל כדי לקבל קורטוב של יראת שמים צריך לנסוע לליובאוויטש”. <br /> <br /> הוא נסע אפוא ל[[תומכי תמימים קרמנצ’וג]]. למרות אזהרות הרופאים כי הנער הצעיר הנו חלש ועדין מידי כדי לצאת מבית הוריו. בישיבה נבחן על ידי ראש הישיבה הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].<br /> <br /> ==בתומכי תמימים==<br /> <br /> התנאים הגשמיים ששררו באותם ימים בישיבה, פגעו קשות בבריאותו. כבר בימים הראשונים לשהותו בישיבה. הוא נדבק במחלת הקדחת וזו פשטה בגופו. חומו עלה והמחלה התחזקה. <br /> <br /> אביו הרב קפלן, שהיה בעל לב רחום, לא שקט. הוא הכיר את חולשתו הגופנית של בנו, ולכן, ימים אחדים לאחר שהניח את בנו בישיבה, שב לראות את מצב בנו. לתדהמתו מצא את בנו רתוק לספסל וקודח מחום. הרב קפלן החליט לקחת את בנו חזרה הביתה. בדרכם ביקרו אצל רופא שקבע כי הנער צריך לנפוש כל חודשי הקיץ. כששמע כי הנער מיילך הצעיר היה אמור ללמוד מחוץ לבית, נדהם; הוא פסק בנחרצות כי עליו להיות כמה חודשים במנוחה מוחלטת. <br /> <br /> הוחלט כי הילד ישהה בבית הוריו בעוד אביו ילמדו תורה באופן פרטי. מידי יום יצאו האב ובנו אל היער הסמוך, שם לימד האב הגאון את בנו, ומאידך קיימו את מצוות הרופא לנפוש ולשאוף אויר צח. <br /> <br /> הלימוד ביער לא סיפק את מיילך הצעיר, וזאת למרות שאביו היה למדן מופלג. הוא ביקש לשוב לישיבה. בתחילה הוריו לא שמעו לטענותיו מחשש לבריאותו. אלא שבאותם ימים התקבל בבית המשפחה מכתב מהרב הימלשטיין, ראש ישיבת ‘תומכי תמימים’ בקרמנצ’וג. <br /> <br /> הרב הימלשטיין במכתבו התנצל בפני ההורים, וכתב כי במשך כל הקיץ לא כתב להם מאומה, כיוון שהוא עצמו לא שהה בישיבה בחודשים אלו מחמת חולשתו ומחלתו. ואילו כעת, לקראת זמן חורף, הוא מבקש שמיילך יבוא לישיבה והוא מבטיח לסדר לו מקום לינה, וכן ‘טעג’ (בחורי הישיבה סעדו ‘ימים’ בבתים של תושבי העיר, כאשר בכל יום אכלו במקום אחר) במקום נאות. <br /> <br /> ואכן, לאחר הפצרות מרובות של מיילך, נשלח שוב לישיבה, כאשר הפעם נכנס ללמוד בשיעור של הרב הימלשטיין. זה האחרון סידר לו ‘טעג’ בבתי הגבירים של קרמנצ’וג, בעוד שאת מקום השינה קבע לו בביתה של אלמנה שאף בניה למדו בישיבה. <br /> <br /> מיילך התקשה בתחילה לקבל את התנאים הללו, למרות שנחשבו למשופרים, כיוון שהיה ביישן בטבעו ולא הורגל לאכול בבתי זרים. אבל עם הזמן כבר נכנס דבר זה למסלול של רגילות. בינתיים החל ללמוד במרץ רב את פרק ‘השולח’ שנלמד בישיבה באותם ימים.<br /> <br /> =='מתנגד' נהפך לחסיד==<br /> <br /> מכשול נוסף עמד בדרכו בישיבה. אמנם ‘נגלה’ הוא למד בהתמדה גדולה; הנהלת ותלמידי הישיבה הכירו בכשרונותיו ובלמדנותו, אולם חסידות סירב ללמוד. הוא טען כי מעולם לא שמע אודות חסידות, ואף אביו לא נהג מעולם במנהגי החסידים. לא פלא אפוא שמיילך לא מצא לנכון להשתתף בשיעור [[ספר התניא|התניא]] יחד עם שאר תלמידי הישיבה. הוא גם סירב לשנות את נוסח התפילה ומנהגים נוספים שקיבל מבית אבא. עקב כך היו חבריו בישיבה מכנים אותו ‘מתנגד’. <br /> <br /> באחד הימים החליטה הנהלת הישיבה להעבירו מבית האלמנה שם לן, זאת לאחר שבכור בניה סר מדרך הישר, ובביתו החזיק ספרים חיצוניים. ההנהלה חששה לנפשו של הנער הצעיר, ועל כן הודיעו לו כי יותר לא ילון בבית האלמנה. לא עזרו התחנונים והבקשות, וגם התזכורת להבטחה שניתנה כי יישן במקום טוב. כך נאלץ שוב להתרגל לשינה על ספסל בעזרת נשים. <br /> <br /> כמה ימים לאחר מכן סידרה ההנהלה לנער המפונק אכסניה אחרת, בביתו של יהודי קשיש שגר לבדו. אל ר’ מיילך צורף התמים העשיל חורכין, תלמיד ישיבה בוגר כדי שיפקח על מעשיו (העשיל חורכין זה נהרג בימי מלחמת העולם השניה, הי”ד). <br /> <br /> העשיל השפיע עליו רבות, ועם הזמן אף הצליח לקרבו לדרכי החסידות. כבר בלילה הראשון, כאשר מיילך התכוון לעלות על יצועו, ראה אותו העשיל קורא קריאת שמע שעל המיטה שלא כפי נוסח חב”ד, ומיד תבע ממנו כי יקרא קריאת שמע בנוסח החב”די המקובל. ר’ מיילך שנשכב לישון ללא ציצית כפי שהורגל מנעוריו, קיבל מיד הסבר מחברו הבוגר כי יש ‘עניין רוחני’ לישון עם ציצית. מידי ערב לפני השינה, היה העשיל מספר לחברו סיפורי חסידים, וכך הכניסו אט אט לעולמם של חסידים. זו היתה התנופה שהעלתה אותו לדרך החסידות. <br /> <br /> לקראת חודש ניסן החלו רבים מתלמידי הישיבה להתכונן לנסיעה לביתם, וגם ר’ מיילך החליט לבקר בבית לאחר חצי שנה של שהות רצופה בישיבה. <br /> <br /> בחג הפסח שהה בביתו, ולאחר פסח נפל למשכב. הרופא אצלו ביקר הזהיר את אביו כי יש לשמור על בריאותו, ואסר לשלוח אותו ללימודים מחוץ לעיר הרחק מהבית. תחת זאת הורה לנער לנפוש בנאות דשא. <br /> <br /> מחוסר ברירה הוחלט שגם בקיץ זה יישאר מיילך בביתו וילמד עם אביו ביער הסמוך, כפי שנהג בשנה החולפת. החלטה זו נותרה לו כזיכרון רע כל השנים, כפי שהוא מסביר ברשימותיו: “נשארתי בבית. ומאז ידאב ליבי בזכרי כי באותו הקיץ נאסר מאור עינינו כ”ק [[אדמו”ר הריי”צ]], ואני בכלל לא ידעתי מזה כי הייתי בבית. לו הייתי בישיבה, בוודאי הייתי זוכה לבקר בלנינגרד אצל כ”ק אדמו”ר, כי כמעט כל החברים שלי נסעו ללניגרד לראש השנה”. <br /> <br /> לאחר הקיץ המשיך ר’ מיילך את לימודיו ב[[תומכי תמימים פולוצק]], אליה עברו תלמידי הישיבה מקרמנצ’וג.<br /> <br /> בלילות לן בביתו של השו”ב ר’ שמעריל פלאגרין. ר’ שמעריל היה חסיד מזן מיוחד שהותיר רושם עז על ר’ מיילך. <br /> <br /> ==נדודים== <br /> <br /> בפולוצק החל מיילך ללמוד תניא כדבעי לראשונה בחייו, וזאת בזכות הסבריו המאלפים והמרתקים שנתן הרב [[שלמה חיים קסלמן]] על התניא.<br /> <br /> בהיותו בפולוצק ר’ מיילך כבר לא התארח בבתי הגבירים כפי שהורגל קודם לכן, ולכן לעיתים נאלץ היה ללכת מרחק רב בקור העז כדי להשביע רעבונו בארוחת ערב דלה, ולעיתים אף היה מוותר על כך. <br /> <br /> מפולוצק עבר לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]], שם שמע שיעורים מראש הישיבה הרב [[יהודה הבר]] הי”ד. במשך זמן היה תחת הדרכתו של המשפיע הרב החסיד ר’ [[מענדל פוטרפס]] ע”ה שהיה מבוגר ממנו רק בשנים אחדות. <br /> <br /> בחורף תרפ”ט נסגרה הישיבה בנעוול, והתמימים התפזרו בערים השונות ברחבי ברית המועצות. ר’ מיילך יחד עם חבריו עבר ליקטרינוסלב, שם כיהן ברבנות הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] ע”ה, אביו של [[הרבי]] מלך המשיח. <br /> <br /> בתקופת שהותו ביקטרינוסלב, זכה להיות מקורב ביותר לרבי לוי יצחק, ופעמים רבות אף זכה לשמוע ממנו דברי חסידות. <br /> <br /> בהמשך נדד ממקום למקום כדי שיוכל להמשיך וללמוד. בשלב מסויים ביקש לברוח מברית המועצות יחד עם עוד כמה מחבריו התמימים. כדי שיוכל להסתדר בארץ הקודש, ביקש מרבי לוי יצחק כתב המלצה, בו כתב עליו בין היתר: “אברך יקר ונכבד אשר כל עסקו ולימודו הוא בתורה ויראת ה’, ועושה בה חיל, הולך בתום בדרך התורה והמצוה. וראוי הוא להתקרבות יתירה בכל מאי דאפשר בסבר פנים יפות וחיבה יתירה. ועל זה באתי על החתום יום א’ כ”ט ניסן ה’תרצ”ב”. <br /> <br /> בתקופה בה למד ביקטרינוסלב, הגיע אביו לבקרו, ואף שמח להיפגש עם רבי לוי יצחק. השניים כבר הכירו מפגישה קודמת באסיפת הרבנים הידועה בקורוסטין. <br /> <br /> מיקטרינוסלב המשיך ר’ מיילך בנדודיו לגרוזיה הרחוקה, שם התיישב עם כמה תמימים בעיר סצחרי. התמימים ניצלו את השקט היחסי והמשיכו בלימודיהם בהתמדה ובשקידה. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן, נודע להם על אפשרות להבריח את הגבול מגרוזיה לתורכיה ומשם הדרך קלה לעלות לארץ הקודש. הוא וחבריו באו במשא ומתן עם מבריח מקצועי. לאחר שסוכם על תנאי העברה, התכוננו התמימים ללילה הגורלי. <br /> <br /> כמה ימים לפני חג הפסח תרצ”ג, התאספו בעיר באטום שבגרוזיה עשרים ושלושה יהודים שהגיעו מכל רחבי גרוזיה ואוזבקיסטן. כמה מהם היו תמימים. עיר זו היתה רחוקה מהגבול עם טורקיה מרחק של עשרה קילומטרים בלבד. <br /> <br /> בין אנשי הקבוצה למבריחים סוכם על סיסמה מסויימת, כאשר מיד עם הישמע הסיסמא עליהם להתחיל לעבור את הגבול. הסיסמא אמנם נשמעה די מהר, ואנשי הקבוצה החלו לצעוד במהירות לעבר הגבול. אלא שתוך רגעים נדהמו לראות את אנשי המשטרה החשאית סוגרים עליהם מכל עבר. עד מהרה הבינו כי נפלו במלכודת של אנשי המשטרה החשאית, ששלחה סוכן במסווה של מבריח מקצועי.<br /> <br /> ==במאסר==<br /> <br /> ר’ מיילך סבל רבות בכלא. כאשר הובא לכלא והוכנס לתאו, מיד ניגשו אליו האסירים הוותיקים והורידו לו בגסות את הכיפה. לימים סיפר כי ידע שאסור להראות כעס, שכן אז האסירים מתנכלים עוד יותר; משום כך שתק ולא הגיב. רק כאשר ראה שהאסירים לא מבחינים, לקח את הכיפה וחבש אותה חזרה לראשו. כעבור זמן קצר שוב הורידו לו האסירים את הכיפה, והוא שתק. כך כמה פעמים עד שהאסירים הפסיקו. <br /> <br /> לאחר זמן קיבל חבילה מהבית ובה דברי מאכל. הוא נתן את כל האוכל למנהיג האסירים, ומאז ההתייחסות אליו השתנתה מהקצה לקצה. <br /> <br /> ==שחרורו==<br /> <br /> בזמן בו שהו בכלא, נעשו מאמצים בין-לאומיים לשחררם. הרב [[שמואל קוסוביצקי]], דודו של ר’ מיילך, שהתגורר בלונדון, סיפר על המקרה לעיתונאים בלונדון, ובעקבות זאת החלה העיתונות בעולם לרעוש על העוול שנעשה לקבוצת אזרחים תמימים שביקשו לצאת את ברית המועצות, ואנשיה נעצרו על ידי פרובוקטור מושתל. <br /> <br /> בד בבד התבקש ראש המשטרה החשאית על ידי אישים יהודיים מרחבי העולם להביא לשחרורם של האסירים. בסופו של דבר ההשתדלות עשתה פרי, לא מעט בזכות החסיד הנודע ר’ [[יצחק הורוביץ]], שבנו, היה בין האסירים. <br /> <br /> באותה תקופה לא היו יחסים דיפלומטיים בין ארצות-הברית לברית-המועצות, וזו האחרונה שאפה לקשרים. בדיוק באותם ימים ערך שר החוץ הרוסי, ליטווינוב (שהיה יהודי) ביקור מיוחד בארצות-הברית כדי לנסות ולסדר את נושא היחסים הדיפלומטיים. <br /> <br /> ר’ איצ’ה דער מתמיד שהה אז בארצות הברית בשליחות אדמו”ר הריי”צ, והוא הצליח לסדר פגישה אישית עם השר ליטוינוב, בסיועו של אחד הסנטורים. בפגישה עמו סיפר לו אודות הקבוצה שנאסרה בגלל רצון אנשיה לעבור את הגבול, וכי גם בנו לייזר (הרב [[אליעזר הורוביץ]], לימים משגיח בישיבת ‘תומכי תמימים’ לוד) נאסר יחד עם אנשי הקבוצה. <br /> <br /> שר החוץ הסובייטי לא הרגיש עצמו בנוח בפני השלטונות האמריקאיים, כאשר קבוצת צעירים יושבת בכלא בגין רצונם לצאת את המדינה. הוא הפעיל מיד את השפעתו וזו הביאה לשחרורם כעבור זמן קצר. <br /> <br /> כאשר ר’ מיילך קפלן יצא מהכלא, נסע לקייב, שם כיהן באותם שנים אביו כרב העיר וראש ישיבת [[תומכי תמימים קייב]]. ר’ מיילך למד בישיבה של אביו.<br /> <br /> ==מאסר שני ושחרור==<br /> <br /> חודשים ספורים חלפו מאז ששוחרר, ושוב הוא נעצר והפעם בגין אפיית מצות. <br /> <br /> ראש המשטרה בקייב היה אדם אכזר במיוחד ושונא יהודים. לכן, למרות שידע כי ר’ מיילך הוא תושב חוקי ולא עשה כל עוול, שלח אותו מיד אל בית הסוהר העירוני ‘לוקיאנובסקה’, כדי להמתין שם לגזר דינו. <br /> <br /> אביו המודאג התייעץ עם עורך דין וזה הציע לו להיפגש עם נשיא אוקראינה (באותם שנים אוקראינה הייתה אחת מרפובליקות ברית המועצות, כאשר לכל רפובליקה היה גם מימשל מקומי משלה) פטרובסקי, שהיה ידוע כבעל מזג טוב ולב רחום. <br /> <br /> הרב קפלן נסע מיד לחרקוב שם התגורר הנשיא. מידי בוקר השכים לפתחו של פטרובסקי מתוך תקווה לפגוש בו. בינתיים הפעילה הקהילה היהודית בחרקוב קשרים בקרב חוגי הממשל, ובסופו של דבר אושרה פגישתו עם הנשיא. <br /> <br /> פטרובסקי האזין לדבריו של הרב קפלן ברוב קשב ובסבר פנים יפות. הוא הסביר לנשיא עד כמה בנו חולה וחלש מטבעו, ובגין כך לא יוכל לשרוד עונש מאסר או גלות. דבריו נפלו על אוזניים קשובות. הנשיא החליט להתיר לאסיר להישאר בינתיים במאסר בעיר קייב, ולאחר מכן יחוננו בזכות היותו חולה וחלש. <br /> <br /> אך המציאות הייתה שונה לחלוטין. ר’ מיילך הוגדר כתלמיד ישיבה לא ליגאלית שמעולם לא עבד, וזה סיבך את המצב. היה הכרח להשיג מסמכים המאשרים שלר’ מיילך יש עבר של פועל מן השורה כדי שהחנינה תצא לפועל. כעבור זמן קצר הושגו האישורים כי ר’ מיילך הנו עובד במפעל לייצור בקבוקי חלב. המסמכים הגיעו לגורמים המתאימים, הנשיא אישר את החנינה, ור’ מיילך חזר ללמוד בישיבה בקייב. <br /> <br /> ==מגיד שיעור==<br /> <br /> זמן קצר לאחר מכן, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]]. <br /> <br /> ר’ מיילך קפלן הפך למגיד שיעור, והוא מסר שיעורים בפני תלמידים שהיו צעירים ממנו בשנים אחדות, מתוך מסירות נפש אמיתית. <br /> <br /> “למזלו” זקנו עוד היה קצר למדי, כך שאנשי המשטרה החשאית שהגיעו לעתים למקומות הלימוד, לא שיערו כי הוא אשר מלמד את התמימים. התלמידים, שבעצמם כבר היו מזוקנים, טענו כי הם לומדים לבד, דבר שלא היווה עבירה. <br /> <br /> למרות זאת, פעמים אחדות נעצר ונכלא בגין היותו מגיד שיעור. <br /> <br /> בשנת תרצ”ז נכנס ר’ מיילך בברית הנישואין עם מרת יהודית סיגלוב, בת למשפחת רבנים. לאחר נישואיהם התגוררו בחרקוב רבתי. <br /> <br /> ==מלחמת העולם השניה==<br /> <br /> עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גוייס לצבא בעל כורחו, למרות הפטור שהיה לו מהצבא, שכן בימי חירום אלה בוטלו כל ה’פטורים’. לאחר תקופה קצרה, הצליח להימלט מהשירות הצבאי, ולשוב לביתו. הוא ארז את חפציו ומיד נסע לקזחסטאן עם רעייתו ובנו התינוק, שם כבר שהה אביו בגלות. <br /> <br /> לאחר פטירתו של אביו, נסע ר’ מיילך עם משפחתו ל[[סמרקנד]] לשם הגיעו בשנות המלחמה חסידי חב”ד רבים שנמלטו מהאיזורים שנכבשו על ידי הנאצים. <br /> <br /> משפחתו של ר’ מיילך סבלה מהרעב אך לא היה לו במה להאכיל את רעייתו וילדיו שנולדו בינתיים בימי המלחמה. המצב הלך והחמיר עד שלא היתה בבית אפילו חתיכת לחם. <br /> <br /> עם סיום המלחמה יצא את ברית המועצות דרך הגבול ליד העיר לבוב, ומשם הגיע לפוקינג שבגרמניה. הוא התגורר שם עם משפחתו במחנה פליטים גדול, לצד חסידים נוספים. מיד בהתחלה הוקם במקום תלמוד תורה חב”די והוא מונה ל’מלמד’. הפעם יכל ללמד תורה לילדי ישראל ללא פחד. <br /> <br /> ==בארץ ישראל==<br /> <br /> כאשר הודיע ר’ מיילך לאדמו”ר הריי”צ כי הוא מתעתד לעלות ארצה, הטיל עליו אדמו”ר הריי”צ משימה חשובה: במענה על כתבו כי מתכוננים לנסוע עם חבורה גדולה של יהודים דתיים ה’ עליהם יחיו דרך חוף מארסעל, בודאי ישתדל לעורר את קהל הנוסעים ובני ביתם יחיו אשר ישתדלו להסתדר בסביבות של יראים ובראשית ביאתם יסדרו ענייני הלימוד בשיעורי תורה ולילדיהם יחיו לסדר בחדרים וישיבות יראי אלוקים ומאוד אתענג לשמוע משלום כולם והסתדרות (אגרת מכ’ חשון תש”ט). <br /> <br /> הרב אלימלך קפלן הגיע לארץ הקודש בתחילת שנת תש”ט, עם רעייתו מרת יהודית, וילדיו.<br /> <br /> בתחילה התגורר במעברת באר יעקב ומשם הגיע ללוד, שם התיישבו באותה עת כמה משפחות חב”דיות.<br /> <br /> ==בישיבת חב&quot;ד בלוד==<br /> <br /> זמן קצר לאחר מכן, מיד לאחר יסוד ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], בחודש שבט תש”ט, על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], התמנה ר’ מיילך למגיד שיעור הראשון בישיבה. <br /> <br /> במשך כשלושים שנה עבד ר’ מיילך בישיבה. חלק מהשנים שימש כמגיד שיעור, ובחלק מהשנים כיהן גם כמשגיח על התלמידים המבוגרים. התייחס לתלמידיו כמו אם הדואגת לבנה. כשתלמיד היה מתקשה בהבנת סוגיה בגמרא, היה ר’ מיילך מסביר לו שוב ושוב באותה מתינות אופיינית לו. הוא קירב במיוחד את התלמידים מעדות המזרח שהוריהם לא היו חסידי חב”ד; הוא היה להם כאב רחום, ועודד אותם לכל אורך הדרך. <br /> <br /> גם בשנים האחרונות כאשר חלה, המשיך לבוא לישיבה ושימש כ’משיב’. <br /> <br /> במשך שלושים שנות עבודתו לא חשב מעולם על משכורת גבוהה, או על תוספת וותק וכדו’ להיפך: מספר פעמים נסע לחוץ לארץ כדי לגייס כספים עבור הישיבה. <br /> <br /> ==רב בשיכון חב”ד בלוד== <br /> <br /> במקביל לעבודתו בישיבה, כיהן כרב [[שיכון חב&quot;ד לוד]]. הוא לא קיבל על כך שכר, ואת כל עבודתו ברבנות עשה בהתנדבות ובמסירות אין קץ. הוא היה מוסר שיעורי תורה ומתוועד בבתי הכנסת של השיכון הוא לא הסתפק בכך, והלך גם לבתי כנסת נוספים בלוד כדי למסור שיעורים ולשאת נאומים בפני המתפללים. <br /> <br /> הוא גם יזם את הקמת התלמוד תורה בשכונה, והיה מבוני המקווה באיזור. כאשר נבנה המקווה, נרתם הרב קפלן לגיוס תרומות, ואף כתב על כך לרבי. הרבי השיב לו במכתב אותו סיים: והשם יתברך יצליחו בעבודתו בקודש הנ”ל וכן בעבודתו בהישיבה, שבדרך ממילא ישפיע זה גם ברכה והצלחה בעניניו הפרטיים. בברכת הצלחה לכל המשתתפים בעבודה קדושה זו. <br /> <br /> כל השנים שמר על סדר יומו. הוא היה מתפלל שחרית במנין הראשון בבית כנסת חב”ד. מלבד עבודתו בישיבה והשיעורים שמסר בבית כנסת, היו לו גם חברותות עמם למד במשך היום, וכן שיעורים קבועים שלמד לעצמו.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> כמה שנים לפני פטירתו לקה בשבץ מוחי, ומאז סבל ייסורים רבים. למרות זאת המשיך להגיע לישיבה ולענות לשאלות בלימוד, וכך גם לתושבי השיכון. <br /> <br /> ביום שני כ”ד במר-חשוון נכנס לבית הכנסת של הגרוזינים לתפילת מנחה. הוא נהג תמיד להתפלל מנחה בבית כנסת זה, כאשר מידי פעם אף נשא דברי חיזוק בפני המתפללים. ר’ מיילך נעמד לתפילת שמונה-עשרה ליד ארון הקודש, כשלפתע הסידור נפל מידיו וראשו נשמט לאחור כשהוא שעון על ארון הקודש. <br /> <br /> כך השיב את נשמתו לבוראה.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ק]]</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93&diff=6044 שלום חסקינד 2007-06-02T21:58:25Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>יחי המלך</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%9F&diff=6043 שרגא מלך קפלן 2007-06-02T21:57:03Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>[[תמונה:שרגא.jpg|left|thumb|280px|הרב שרגא אלימלך קפלן]]<br /> הרב שרגא אלימלך קפלן, המכונה “ר’ מיילך דער שווררצער”, נולד ביום י”ח באדר שני תרע”ג בעיירה מלאט שבפולין, לאביו הרב אריה לייב קפלן - קוסביצקי, שכיהן כרב בכמה מערי ברית המועצות, ולאמו הרבנית דאברע בת הרב ברוך גרוסברד. <br /> <br /> הרב שרגא הגיע ל’[[תומכי תמימים]]’ כנער צנום וחולני. הוא התגבר על כל המכשולים הרבים שנערמו בדרכו והיה לאחד התלמידים המתמידים בישיבה. למרות הנדודים הרבים אותם עבר עם חבריו תלמידי התמימים, עסק בלימוד תורה בשקידה ובהתמדה. בהמשך עלה לארת ישראל, שם השתכן ב[[שיכון חב&quot;ד לוד]]. שימש בתפקידים שונים בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וכ[[משפיע]] לקהילה.<br /> <br /> ביום שני כ”ד במר-חשוון נכנס לבית הכנסת של הגרוזינים בעיר לוד לתפילת מנחה. נעמד לתפילת שמונה-עשרה ליד ארון הקודש, כשלפתע הסידור נפל מידיו וראשו נשמט לאחור כשהוא שעון על ארון הקודש. כך נפטר. <br /> <br /> ==ילדותו==<br /> <br /> בהיותו ילד צעיר פרצה מלחמת העולם הראשונה. פליטים רבים נמלטו ממדינה אחת לחברתה בכדי להתרחק מאיזורי הקרבות. בין הפליטים היתה גם משפחתו. בן שלוש בלבד היה כאשר החלה משפחתו במסע נדודים שהסתיים בעיירה פטרובסק. מצבה הכלכלי של המשפחה היה בכי רע, ובני המשפחה נאלצו לחיות מהעזרה שנתקבלה מארגון הג’וינט. <br /> <br /> באותם ימים הגיעו קבוצות של פורעים לעיירות, בזזו והרגו כל מי שנקרה בדרכם. מובן שהקורבנות המרכזיים היו יהודים. מאימת הפורעים ברחה המשפחה לעיירה קטנה בשם גראדישץ הסמוכה ל[[קרמנצ’וג]]. גם שם הם לא נחו על זירי השלווה בשל הפחד מהכנופיות. בני המשפחה, ובהם מיילך הצעיר, סבלו מרעב כבד וממחלות מדבקות. לאחר שנות סבל אחדות עברה המשפחה לעיירה סמוכה בשם קרילוב. עיירה זו היתה סמוכה מאוד לקרעמנצ’וג, ורק נהר הדנייפר הפריד ביניהם. <br /> <br /> לאחר שוך הקרבות, ביקשו הרב קפלן ומשפחתו לחזור לפולין יחד עם הפליטים הרבים שהגיעו ממדינה זו, אלא שהדבר לא יצא לפועל. הרב קפלן ביקש אפוא את נפשו לעלות לארץ הקודש, אולם דרך זו היתה כבר חסומה על ידי הקומוניסטים שכבר אסרו את היציאה מרוסיה. למרות זאת לא התייאש הרב קפלן מהגשמת איוויו. יום אחד שמע על אפשרות לנסוע לישראל דרך העיר באקו שבאזרביג’ן הרחוקה. הוא החליט אפוא להגיע לבאקו עם כל בני משפחתו ומשם להבריח את מעבר הגבול. <br /> <br /> המשפחה יצאה לדרך ארוכה. בתחילה עברו דרך יקטרינוסלב, ומשם לאחר נסיעה ארוכה הגיעו ל[[רוסטוב]]. בעיר זו התעכב משך שבועות אחדים, כיון שלא היה בידו די כסף להמשך הנסיעה. <br /> <br /> הרב קפלן שהכיר את חב”ד, החליט להיכנס ליחידות אל [[אדמו”ר הריי”צ]] ולשאול את דעתו הק’ האם להמשיך בנסיעה בדרך לארץ הקודש. אדמו”ר הריי”צ ענה בשלילה, בנמקו את סברתו בכך שאנשים כמותו, רבנים ומגידי שיעורים, צריכים להישאר ברוסיה כדי להחזיק את היהדות. <br /> <br /> הרב קפלן שמע את דבריו של אדמו”ר הריי”צ, אך עם זאת היה עז חפצו לעלות לארץ הקודש ולמרות בקשת הרבי, ביקש להמשיך בנסיעה. הוא נסע אפוא לתחנת הרכבת ברוסטוב והמתין שם יום שלם. כאשר עמד בתור לקניית כרטיס נסיעה וכבר היה קרוב לקופאי, נכנסה לתחנה רכבת מבאקו. יהודי מבאקו שהגיע ברכבת זו, ראהו עומד בתור לקניית כרטיס. הוא ניגש אליו מיד ומשך בשרוולו ולחש לו בשקט: “מה אתה עושה? אתה מסכן את כל המשפחה שלך!” הוא סיפר כי כל יהודי שמגיע לבאקו, נאסר מיד, לאחר שנודע לשלטונות על אזרחים שבורחים לחוץ לארץ דרך באקו. <br /> <br /> משפחת קפלן נותרה אפוא ברוסיה כפי שהורה להם אדמו”ר הריי”צ. <br /> <br /> לאחר ימים אחדים נסעה המשפחה בחזרה אל העיר קרילוב, בה התגוררו לאחרונה. כאשר שבו לקרילוב, התברר כי תושבי המקום כבר מינו רב אחר במקומו של הרב קפלן. כדי שלא לעורר מחלוקת, עזבה משפחת קפלן את העיר מיד לאחר הגיעם. <br /> <br /> בין כה וכה קיווה הרב קפלן להבריח את הגבול והפעם לפולין, אולם בדרך לגבול נודע לו כי דרך ההברחה רווית סכנות. בד בבד הוצע לרב קפלן לקבל מישרת רב בעיירה סקרודנה. התוכנית התבטלה אפוא, והמשפחה התיישבה בעיירה סקרודנה כאשר אבי המשפחה מתמנה לרב. מסיבות שונות עבר כעבור זמן קצר לכהן ברבנות בעיירה נארנסק, ומשם אל העיירה סברוב. מיני אז כונה הרב מסברוב. שנה לאחר מכן חזר הרב קפלן למשרתו בעיירה קרילוב. <br /> <br /> מיילך הצעיר הגיע לגיל של לימוד והבנה. אביו התלבט להיכן לשלוח את בנו, שכן ידע כי הישיבות הליטאיות לא יכלו לנצח את הרוח הבולשביקית שנשבה בסערה. הוא העלה בדעתו שתי ישיבות אפשריות: ישיבת החפץ חיים, או ישיבת [[תומכי תמימים]]. לבסוף החליט על ליובאוויטש באומרו: “ללמוד תורה יכולים גם בבית, אבל כדי לקבל קורטוב של יראת שמים צריך לנסוע לליובאוויטש”. <br /> <br /> הוא נסע אפוא ל[[תומכי תמימים קרמנצ’וג]]. למרות אזהרות הרופאים כי הנער הצעיר הנו חלש ועדין מידי כדי לצאת מבית הוריו. בישיבה נבחן על ידי ראש הישיבה הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].<br /> <br /> ==בתומכי תמימים==<br /> <br /> התנאים הגשמיים ששררו באותם ימים בישיבה, פגעו קשות בבריאותו. כבר בימים הראשונים לשהותו בישיבה. הוא נדבק במחלת הקדחת וזו פשטה בגופו. חומו עלה והמחלה התחזקה. <br /> <br /> אביו הרב קפלן, שהיה בעל לב רחום, לא שקט. הוא הכיר את חולשתו הגופנית של בנו, ולכן, ימים אחדים לאחר שהניח את בנו בישיבה, שב לראות את מצב בנו. לתדהמתו מצא את בנו רתוק לספסל וקודח מחום. הרב קפלן החליט לקחת את בנו חזרה הביתה. בדרכם ביקרו אצל רופא שקבע כי הנער צריך לנפוש כל חודשי הקיץ. כששמע כי הנער מיילך הצעיר היה אמור ללמוד מחוץ לבית, נדהם; הוא פסק בנחרצות כי עליו להיות כמה חודשים במנוחה מוחלטת. <br /> <br /> הוחלט כי הילד ישהה בבית הוריו בעוד אביו ילמדו תורה באופן פרטי. מידי יום יצאו האב ובנו אל היער הסמוך, שם לימד האב הגאון את בנו, ומאידך קיימו את מצוות הרופא לנפוש ולשאוף אויר צח. <br /> <br /> הלימוד ביער לא סיפק את מיילך הצעיר, וזאת למרות שאביו היה למדן מופלג. הוא ביקש לשוב לישיבה. בתחילה הוריו לא שמעו לטענותיו מחשש לבריאותו. אלא שבאותם ימים התקבל בבית המשפחה מכתב מהרב הימלשטיין, ראש ישיבת ‘תומכי תמימים’ בקרמנצ’וג. <br /> <br /> הרב הימלשטיין במכתבו התנצל בפני ההורים, וכתב כי במשך כל הקיץ לא כתב להם מאומה, כיוון שהוא עצמו לא שהה בישיבה בחודשים אלו מחמת חולשתו ומחלתו. ואילו כעת, לקראת זמן חורף, הוא מבקש שמיילך יבוא לישיבה והוא מבטיח לסדר לו מקום לינה, וכן ‘טעג’ (בחורי הישיבה סעדו ‘ימים’ בבתים של תושבי העיר, כאשר בכל יום אכלו במקום אחר) במקום נאות. <br /> <br /> ואכן, לאחר הפצרות מרובות של מיילך, נשלח שוב לישיבה, כאשר הפעם נכנס ללמוד בשיעור של הרב הימלשטיין. זה האחרון סידר לו ‘טעג’ בבתי הגבירים של קרמנצ’וג, בעוד שאת מקום השינה קבע לו בביתה של אלמנה שאף בניה למדו בישיבה. <br /> <br /> מיילך התקשה בתחילה לקבל את התנאים הללו, למרות שנחשבו למשופרים, כיוון שהיה ביישן בטבעו ולא הורגל לאכול בבתי זרים. אבל עם הזמן כבר נכנס דבר זה למסלול של רגילות. בינתיים החל ללמוד במרץ רב את פרק ‘השולח’ שנלמד בישיבה באותם ימים.<br /> <br /> =='מתנגד' נהפך לחסיד==<br /> <br /> מכשול נוסף עמד בדרכו בישיבה. אמנם ‘נגלה’ הוא למד בהתמדה גדולה; הנהלת ותלמידי הישיבה הכירו בכשרונותיו ובלמדנותו, אולם חסידות סירב ללמוד. הוא טען כי מעולם לא שמע אודות חסידות, ואף אביו לא נהג מעולם במנהגי החסידים. לא פלא אפוא שמיילך לא מצא לנכון להשתתף בשיעור [[ספר התניא|התניא]] יחד עם שאר תלמידי הישיבה. הוא גם סירב לשנות את נוסח התפילה ומנהגים נוספים שקיבל מבית אבא. עקב כך היו חבריו בישיבה מכנים אותו ‘מתנגד’. <br /> <br /> באחד הימים החליטה הנהלת הישיבה להעבירו מבית האלמנה שם לן, זאת לאחר שבכור בניה סר מדרך הישר, ובביתו החזיק ספרים חיצוניים. ההנהלה חששה לנפשו של הנער הצעיר, ועל כן הודיעו לו כי יותר לא ילון בבית האלמנה. לא עזרו התחנונים והבקשות, וגם התזכורת להבטחה שניתנה כי יישן במקום טוב. כך נאלץ שוב להתרגל לשינה על ספסל בעזרת נשים. <br /> <br /> כמה ימים לאחר מכן סידרה ההנהלה לנער המפונק אכסניה אחרת, בביתו של יהודי קשיש שגר לבדו. אל ר’ מיילך צורף התמים העשיל חורכין, תלמיד ישיבה בוגר כדי שיפקח על מעשיו (העשיל חורכין זה נהרג בימי מלחמת העולם השניה, הי”ד). <br /> <br /> העשיל השפיע עליו רבות, ועם הזמן אף הצליח לקרבו לדרכי החסידות. כבר בלילה הראשון, כאשר מיילך התכוון לעלות על יצועו, ראה אותו העשיל קורא קריאת שמע שעל המיטה שלא כפי נוסח חב”ד, ומיד תבע ממנו כי יקרא קריאת שמע בנוסח החב”די המקובל. ר’ מיילך שנשכב לישון ללא ציצית כפי שהורגל מנעוריו, קיבל מיד הסבר מחברו הבוגר כי יש ‘עניין רוחני’ לישון עם ציצית. מידי ערב לפני השינה, היה העשיל מספר לחברו סיפורי חסידים, וכך הכניסו אט אט לעולמם של חסידים. זו היתה התנופה שהעלתה אותו לדרך החסידות. <br /> <br /> לקראת חודש ניסן החלו רבים מתלמידי הישיבה להתכונן לנסיעה לביתם, וגם ר’ מיילך החליט לבקר בבית לאחר חצי שנה של שהות רצופה בישיבה. <br /> <br /> בחג הפסח שהה בביתו, ולאחר פסח נפל למשכב. הרופא אצלו ביקר הזהיר את אביו כי יש לשמור על בריאותו, ואסר לשלוח אותו ללימודים מחוץ לעיר הרחק מהבית. תחת זאת הורה לנער לנפוש בנאות דשא. <br /> <br /> מחוסר ברירה הוחלט שגם בקיץ זה יישאר מיילך בביתו וילמד עם אביו ביער הסמוך, כפי שנהג בשנה החולפת. החלטה זו נותרה לו כזיכרון רע כל השנים, כפי שהוא מסביר ברשימותיו: “נשארתי בבית. ומאז ידאב ליבי בזכרי כי באותו הקיץ נאסר מאור עינינו כ”ק [[אדמו”ר הריי”צ]], ואני בכלל לא ידעתי מזה כי הייתי בבית. לו הייתי בישיבה, בוודאי הייתי זוכה לבקר בלנינגרד אצל כ”ק אדמו”ר, כי כמעט כל החברים שלי נסעו ללניגרד לראש השנה”. <br /> <br /> לאחר הקיץ המשיך ר’ מיילך את לימודיו ב[[תומכי תמימים פולוצק]], אליה עברו תלמידי הישיבה מקרמנצ’וג.<br /> <br /> בלילות לן בביתו של השו”ב ר’ שמעריל פלאגרין. ר’ שמעריל היה חסיד מזן מיוחד שהותיר רושם עז על ר’ מיילך. <br /> <br /> ==נדודים== <br /> <br /> בפולוצק החל מיילך ללמוד תניא כדבעי לראשונה בחייו, וזאת בזכות הסבריו המאלפים והמרתקים שנתן הרב [[שלמה חיים קסלמן]] על התניא.<br /> <br /> בהיותו בפולוצק ר’ מיילך כבר לא התארח בבתי הגבירים כפי שהורגל קודם לכן, ולכן לעיתים נאלץ היה ללכת מרחק רב בקור העז כדי להשביע רעבונו בארוחת ערב דלה, ולעיתים אף היה מוותר על כך. <br /> <br /> מפולוצק עבר לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]], שם שמע שיעורים מראש הישיבה הרב [[יהודה הבר]] הי”ד. במשך זמן היה תחת הדרכתו של המשפיע הרב החסיד ר’ [[מענדל פוטרפס]] ע”ה שהיה מבוגר ממנו רק בשנים אחדות. <br /> <br /> בחורף תרפ”ט נסגרה הישיבה בנעוול, והתמימים התפזרו בערים השונות ברחבי ברית המועצות. ר’ מיילך יחד עם חבריו עבר ליקטרינוסלב, שם כיהן ברבנות הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] ע”ה, אביו של [[הרבי]] מלך המשיח. <br /> <br /> בתקופת שהותו ביקטרינוסלב, זכה להיות מקורב ביותר לרבי לוי יצחק, ופעמים רבות אף זכה לשמוע ממנו דברי חסידות. <br /> <br /> בהמשך נדד ממקום למקום כדי שיוכל להמשיך וללמוד. בשלב מסויים ביקש לברוח מברית המועצות יחד עם עוד כמה מחבריו התמימים. כדי שיוכל להסתדר בארץ הקודש, ביקש מרבי לוי יצחק כתב המלצה, בו כתב עליו בין היתר: “אברך יקר ונכבד אשר כל עסקו ולימודו הוא בתורה ויראת ה’, ועושה בה חיל, הולך בתום בדרך התורה והמצוה. וראוי הוא להתקרבות יתירה בכל מאי דאפשר בסבר פנים יפות וחיבה יתירה. ועל זה באתי על החתום יום א’ כ”ט ניסן ה’תרצ”ב”. <br /> <br /> בתקופה בה למד ביקטרינוסלב, הגיע אביו לבקרו, ואף שמח להיפגש עם רבי לוי יצחק. השניים כבר הכירו מפגישה קודמת באסיפת הרבנים הידועה בקורוסטין. <br /> <br /> מיקטרינוסלב המשיך ר’ מיילך בנדודיו לגרוזיה הרחוקה, שם התיישב עם כמה תמימים בעיר סצחרי. התמימים ניצלו את השקט היחסי והמשיכו בלימודיהם בהתמדה ובשקידה. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן, נודע להם על אפשרות להבריח את הגבול מגרוזיה לתורכיה ומשם הדרך קלה לעלות לארץ הקודש. הוא וחבריו באו במשא ומתן עם מבריח מקצועי. לאחר שסוכם על תנאי העברה, התכוננו התמימים ללילה הגורלי. <br /> <br /> כמה ימים לפני חג הפסח תרצ”ג, התאספו בעיר באטום שבגרוזיה עשרים ושלושה יהודים שהגיעו מכל רחבי גרוזיה ואוזבקיסטן. כמה מהם היו תמימים. עיר זו היתה רחוקה מהגבול עם טורקיה מרחק של עשרה קילומטרים בלבד. <br /> <br /> בין אנשי הקבוצה למבריחים סוכם על סיסמה מסויימת, כאשר מיד עם הישמע הסיסמא עליהם להתחיל לעבור את הגבול. הסיסמא אמנם נשמעה די מהר, ואנשי הקבוצה החלו לצעוד במהירות לעבר הגבול. אלא שתוך רגעים נדהמו לראות את אנשי המשטרה החשאית סוגרים עליהם מכל עבר. עד מהרה הבינו כי נפלו במלכודת של אנשי המשטרה החשאית, ששלחה סוכן במסווה של מבריח מקצועי.<br /> <br /> ==במאסר==<br /> <br /> ר’ מיילך סבל רבות בכלא. כאשר הובא לכלא והוכנס לתאו, מיד ניגשו אליו האסירים הוותיקים והורידו לו בגסות את הכיפה. לימים סיפר כי ידע שאסור להראות כעס, שכן אז האסירים מתנכלים עוד יותר; משום כך שתק ולא הגיב. רק כאשר ראה שהאסירים לא מבחינים, לקח את הכיפה וחבש אותה חזרה לראשו. כעבור זמן קצר שוב הורידו לו האסירים את הכיפה, והוא שתק. כך כמה פעמים עד שהאסירים הפסיקו. <br /> <br /> לאחר זמן קיבל חבילה מהבית ובה דברי מאכל. הוא נתן את כל האוכל למנהיג האסירים, ומאז ההתייחסות אליו השתנתה מהקצה לקצה. <br /> <br /> ==שחרורו==<br /> <br /> בזמן בו שהו בכלא, נעשו מאמצים בין-לאומיים לשחררם. הרב [[שמואל קוסוביצקי]], דודו של ר’ מיילך, שהתגורר בלונדון, סיפר על המקרה לעיתונאים בלונדון, ובעקבות זאת החלה העיתונות בעולם לרעוש על העוול שנעשה לקבוצת אזרחים תמימים שביקשו לצאת את ברית המועצות, ואנשיה נעצרו על ידי פרובוקטור מושתל. <br /> <br /> בד בבד התבקש ראש המשטרה החשאית על ידי אישים יהודיים מרחבי העולם להביא לשחרורם של האסירים. בסופו של דבר ההשתדלות עשתה פרי, לא מעט בזכות החסיד הנודע ר’ [[יצחק הורוביץ]], שבנו, היה בין האסירים. <br /> <br /> באותה תקופה לא היו יחסים דיפלומטיים בין ארצות-הברית לברית-המועצות, וזו האחרונה שאפה לקשרים. בדיוק באותם ימים ערך שר החוץ הרוסי, ליטווינוב (שהיה יהודי) ביקור מיוחד בארצות-הברית כדי לנסות ולסדר את נושא היחסים הדיפלומטיים. <br /> <br /> ר’ איצ’ה דער מתמיד שהה אז בארצות הברית בשליחות אדמו”ר הריי”צ, והוא הצליח לסדר פגישה אישית עם השר ליטוינוב, בסיועו של אחד הסנטורים. בפגישה עמו סיפר לו אודות הקבוצה שנאסרה בגלל רצון אנשיה לעבור את הגבול, וכי גם בנו לייזר (הרב [[אליעזר הורוביץ]], לימים משגיח בישיבת ‘תומכי תמימים’ לוד) נאסר יחד עם אנשי הקבוצה. <br /> <br /> שר החוץ הסובייטי לא הרגיש עצמו בנוח בפני השלטונות האמריקאיים, כאשר קבוצת צעירים יושבת בכלא בגין רצונם לצאת את המדינה. הוא הפעיל מיד את השפעתו וזו הביאה לשחרורם כעבור זמן קצר. <br /> <br /> כאשר ר’ מיילך קפלן יצא מהכלא, נסע לקייב, שם כיהן באותם שנים אביו כרב העיר וראש ישיבת [[תומכי תמימים קייב]]. ר’ מיילך למד בישיבה של אביו.<br /> <br /> ==מאסר שני ושחרור==<br /> <br /> חודשים ספורים חלפו מאז ששוחרר, ושוב הוא נעצר והפעם בגין אפיית מצות. <br /> <br /> ראש המשטרה בקייב היה אדם אכזר במיוחד ושונא יהודים. לכן, למרות שידע כי ר’ מיילך הוא תושב חוקי ולא עשה כל עוול, שלח אותו מיד אל בית הסוהר העירוני ‘לוקיאנובסקה’, כדי להמתין שם לגזר דינו. <br /> <br /> אביו המודאג התייעץ עם עורך דין וזה הציע לו להיפגש עם נשיא אוקראינה (באותם שנים אוקראינה הייתה אחת מרפובליקות ברית המועצות, כאשר לכל רפובליקה היה גם מימשל מקומי משלה) פטרובסקי, שהיה ידוע כבעל מזג טוב ולב רחום. <br /> <br /> הרב קפלן נסע מיד לחרקוב שם התגורר הנשיא. מידי בוקר השכים לפתחו של פטרובסקי מתוך תקווה לפגוש בו. בינתיים הפעילה הקהילה היהודית בחרקוב קשרים בקרב חוגי הממשל, ובסופו של דבר אושרה פגישתו עם הנשיא. <br /> <br /> פטרובסקי האזין לדבריו של הרב קפלן ברוב קשב ובסבר פנים יפות. הוא הסביר לנשיא עד כמה בנו חולה וחלש מטבעו, ובגין כך לא יוכל לשרוד עונש מאסר או גלות. דבריו נפלו על אוזניים קשובות. הנשיא החליט להתיר לאסיר להישאר בינתיים במאסר בעיר קייב, ולאחר מכן יחוננו בזכות היותו חולה וחלש. <br /> <br /> אך המציאות הייתה שונה לחלוטין. ר’ מיילך הוגדר כתלמיד ישיבה לא ליגאלית שמעולם לא עבד, וזה סיבך את המצב. היה הכרח להשיג מסמכים המאשרים שלר’ מיילך יש עבר של פועל מן השורה כדי שהחנינה תצא לפועל. כעבור זמן קצר הושגו האישורים כי ר’ מיילך הנו עובד במפעל לייצור בקבוקי חלב. המסמכים הגיעו לגורמים המתאימים, הנשיא אישר את החנינה, ור’ מיילך חזר ללמוד בישיבה בקייב. <br /> <br /> ==מגיד שיעור==<br /> <br /> זמן קצר לאחר מכן, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]]. <br /> <br /> ר’ מיילך קפלן הפך למגיד שיעור, והוא מסר שיעורים בפני תלמידים שהיו צעירים ממנו בשנים אחדות, מתוך מסירות נפש אמיתית. <br /> <br /> “למזלו” זקנו עוד היה קצר למדי, כך שאנשי המשטרה החשאית שהגיעו לעתים למקומות הלימוד, לא שיערו כי הוא אשר מלמד את התמימים. התלמידים, שבעצמם כבר היו מזוקנים, טענו כי הם לומדים לבד, דבר שלא היווה עבירה. <br /> <br /> למרות זאת, פעמים אחדות נעצר ונכלא בגין היותו מגיד שיעור. <br /> <br /> בשנת תרצ”ז נכנס ר’ מיילך בברית הנישואין עם מרת יהודית סיגלוב, בת למשפחת רבנים. לאחר נישואיהם התגוררו בחרקוב רבתי. <br /> <br /> ==מלחמת העולם השניה==<br /> <br /> עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גוייס לצבא בעל כורחו, למרות הפטור שהיה לו מהצבא, שכן בימי חירום אלה בוטלו כל ה’פטורים’. לאחר תקופה קצרה, הצליח להימלט מהשירות הצבאי, ולשוב לביתו. הוא ארז את חפציו ומיד נסע לקזחסטאן עם רעייתו ובנו התינוק, שם כבר שהה אביו בגלות. <br /> <br /> לאחר פטירתו של אביו, נסע ר’ מיילך עם משפחתו ל[[סמרקנד]] לשם הגיעו בשנות המלחמה חסידי חב”ד רבים שנמלטו מהאיזורים שנכבשו על ידי הנאצים. <br /> <br /> משפחתו של ר’ מיילך סבלה מהרעב אך לא היה לו במה להאכיל את רעייתו וילדיו שנולדו בינתיים בימי המלחמה. המצב הלך והחמיר עד שלא היתה בבית אפילו חתיכת לחם. <br /> <br /> עם סיום המלחמה יצא את ברית המועצות דרך הגבול ליד העיר לבוב, ומשם הגיע לפוקינג שבגרמניה. הוא התגורר שם עם משפחתו במחנה פליטים גדול, לצד חסידים נוספים. מיד בהתחלה הוקם במקום תלמוד תורה חב”די והוא מונה ל’מלמד’. הפעם יכל ללמד תורה לילדי ישראל ללא פחד. <br /> <br /> ==בארץ ישראל==<br /> <br /> כאשר הודיע ר’ מיילך לאדמו”ר הריי”צ כי הוא מתעתד לעלות ארצה, הטיל עליו אדמו”ר הריי”צ משימה חשובה: במענה על כתבו כי מתכוננים לנסוע עם חבורה גדולה של יהודים דתיים ה’ עליהם יחיו דרך חוף מארסעל, בודאי ישתדל לעורר את קהל הנוסעים ובני ביתם יחיו אשר ישתדלו להסתדר בסביבות של יראים ובראשית ביאתם יסדרו ענייני הלימוד בשיעורי תורה ולילדיהם יחיו לסדר בחדרים וישיבות יראי אלוקים ומאוד אתענג לשמוע משלום כולם והסתדרות (אגרת מכ’ חשון תש”ט). <br /> <br /> הרב אלימלך קפלן הגיע לארץ הקודש בתחילת שנת תש”ט, עם רעייתו מרת יהודית, וילדיו.<br /> <br /> בתחילה התגורר במעברת באר יעקב ומשם הגיע ללוד, שם התיישבו באותה עת כמה משפחות חב”דיות.<br /> <br /> ==בישיבת חב&quot;ד בלוד==<br /> <br /> זמן קצר לאחר מכן, מיד לאחר יסוד ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], בחודש שבט תש”ט, על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], התמנה ר’ מיילך למגיד שיעור הראשון בישיבה. <br /> <br /> במשך כשלושים שנה עבד ר’ מיילך בישיבה. חלק מהשנים שימש כמגיד שיעור, ובחלק מהשנים כיהן גם כמשגיח על התלמידים המבוגרים. התייחס לתלמידיו כמו אם הדואגת לבנה. כשתלמיד היה מתקשה בהבנת סוגיה בגמרא, היה ר’ מיילך מסביר לו שוב ושוב באותה מתינות אופיינית לו. הוא קירב במיוחד את התלמידים מעדות המזרח שהוריהם לא היו חסידי חב”ד; הוא היה להם כאב רחום, ועודד אותם לכל אורך הדרך. <br /> <br /> גם בשנים האחרונות כאשר חלה, המשיך לבוא לישיבה ושימש כ’משיב’. <br /> <br /> במשך שלושים שנות עבודתו לא חשב מעולם על משכורת גבוהה, או על תוספת וותק וכדו’ להיפך: מספר פעמים נסע לחוץ לארץ כדי לגייס כספים עבור הישיבה. <br /> <br /> ==רב בשיכון חב”ד בלוד== <br /> <br /> במקביל לעבודתו בישיבה, כיהן כרב [[שיכון חב&quot;ד לוד]]. הוא לא קיבל על כך שכר, ואת כל עבודתו ברבנות עשה בהתנדבות ובמסירות אין קץ. הוא היה מוסר שיעורי תורה ומתוועד בבתי הכנסת של השיכון הוא לא הסתפק בכך, והלך גם לבתי כנסת נוספים בלוד כדי למסור שיעורים ולשאת נאומים בפני המתפללים. <br /> <br /> הוא גם יזם את הקמת התלמוד תורה בשכונה, והיה מבוני המקווה באיזור. כאשר נבנה המקווה, נרתם הרב קפלן לגיוס תרומות, ואף כתב על כך לרבי. הרבי השיב לו במכתב אותו סיים: והשם יתברך יצליחו בעבודתו בקודש הנ”ל וכן בעבודתו בהישיבה, שבדרך ממילא ישפיע זה גם ברכה והצלחה בעניניו הפרטיים. בברכת הצלחה לכל המשתתפים בעבודה קדושה זו. <br /> <br /> כל השנים שמר על סדר יומו. הוא היה מתפלל שחרית במנין הראשון בבית כנסת חב”ד. מלבד עבודתו בישיבה והשיעורים שמסר בבית כנסת, היו לו גם חברותות עמם למד במשך היום, וכן שיעורים קבועים שלמד לעצמו.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> כמה שנים לפני פטירתו לקה בשבץ מוחי, ומאז סבל ייסורים רבים. למרות זאת המשיך להגיע לישיבה ולענות לשאלות בלימוד, וכך גם לתושבי השיכון. <br /> <br /> ביום שני כ”ד במר-חשוון נכנס לבית הכנסת של הגרוזינים לתפילת מנחה. הוא נהג תמיד להתפלל מנחה בבית כנסת זה, כאשר מידי פעם אף נשא דברי חיזוק בפני המתפללים. ר’ מיילך נעמד לתפילת שמונה-עשרה ליד ארון הקודש, כשלפתע הסידור נפל מידיו וראשו נשמט לאחור כשהוא שעון על ארון הקודש. <br /> <br /> כך השיב את נשמתו לבוראה.<br /> [[שלום חסקינד]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|ק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ק]]</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A1&diff=5998 פינחס רייזס 2007-05-25T15:06:24Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>ר' פינחס רייזס משקלוב בן הגאון ר' [[חנוך העניך שיק]].<br /> היה מקושר ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] ולבנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> הוא היה עשיר גדול ומכובד בעירו שקלוב ובין החסידים בכלל והיה בעל צדקה גדול, פעל רבות עבור עניני רבותינו נשיאנו.<br /> <br /> הרביים מאד חבבו אותו וגילו לו סודות רבים, וכל מה שהם עשו הוא היה עושה.<br /> בעת חתונת בת כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי עם בנו של הרה&quot;צ ר' [[מרדכי מטשרנטביל]] בשנת [[תקע&quot;א]] קרא לו אדמו&quot;ר הזקן וביקש ממנו שידאג לכך שלאחר הסתלקותו של אדמו&quot;ר הזקן ימונה בנו אדמו&quot;ר האמצעי תחתיו לקבל [[פדיונות]] ולא ימנו מישהו אחר, ובאמת אחר ההסתלקות כתב לחסידים בכל מקום ומקום את צוואתו של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> [[הנחות]] רבות של מאמרי אדה&quot;ז כתב ר' פנחס המהווים חלק מסדרת הספרים &quot;[[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; תחת השם [[הנחות הר&quot;פ]].<br /> <br /> כשהסתלק בשנת [[תקפ&quot;ה]] השאיר אחריו 90,000 רובלים כסף לצדקה, וכן ציווה בצוואתו לתת לחסידים 25 רובלים כסף לקנות [[משקה]] להתוועד בימי אבלו בכדי להפיג את צערם.<br /> <br /> אדמו&quot;ר האמצעי אמר עליו שהוא ה&quot;פילדמרשל&quot; (גנרל בדרגה הכי גבוהה) של החסידים.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A1&diff=5997 פינחס רייזס 2007-05-25T15:05:38Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>ר' פינחס רייזס משקלוב בן הגאון ר' [[חנוך העניך שיק]].<br /> היה מקושר ל[[אדמו&quot;ר הזקן]] ולבנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> הוא היה עשיר גדול ומכובד בעירו שקלוב ובין החסידים בכלל והיה בעל צדקה גדול, פעל רבות עבור עניני רבותינו נשיאנו.<br /> <br /> הרביים מאד חבבו אותו וגילו לו סודות רבים, וכל מה שהם עשו הוא היה עושה.<br /> בעת חתונת בת כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי עם בנו של הרה&quot;צ ר' [[מרדכי מטשרנטביל]] בשנת [[תקע&quot;א]] קרא לו אדמו&quot;ר הזקן וביקש ממנו שידאג לכך שלאחר הסתלקותו של אדמו&quot;ר הזקן ימונה בנו אדמו&quot;ר האמצעי תחתיו לקבל [[פדיונות]] ולא ימנו מישהו אחר, ובאמת אחר ההסתלקות כתב לחסידים בכל מקום ומקום את צוואתו של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> [[הנחות]] רבות של מאמרי אדה&quot;ז כתב ר' פנחס המהווים חלק מסדרת הספרים &quot;[[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; תחת השם [[הנחות הר&quot;פ]].<br /> <br /> כשהסתלק בשנת [[תקפ&quot;ה]] השאיר אחריו 90,000 רובלים כסף לצדקה, וכן ציווה בצוואתו לתת לחסידים 25 רובלים כסף לקנות [[משקה]] להתוועד בימי אבלו בכדי להפיג את צערם.<br /> <br /> אדמו&quot;ר האמצעי אמר עליו שהוא ה&quot;פילדמרשל&quot; (גנרל בדרגה הכי גבוהה) של החסידים.</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7_(%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=5996 אברהם מקליסק (מחסידי אדמו"ר הזקן) 2007-05-25T14:18:13Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>''הגאון החסיד ר' אברהם מקליסק (קליסקער) המדובר כאן אינו הרה&quot;צ ר' אברהם מקליסק (קליסקער) הידוע מתלמידי הרב המגיד והרמ&quot;מ מויטבסק אלא חסיד מתקופת אדמו&quot;ר הזקן והאמצעי.'' <br /> <br /> ר' אברהם נולד לאביו שהיה מחסידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> הוא הי' גאון גדול, וחסיד של אדמו&quot;ר הזקן וכשהיה מגיע אליו היה מדבר איתו (גם) בלימוד.<br /> לאחר הסתלקות אדמו&quot;ר הזקן התקשר ר' אברהם לאדמו&quot;ר האמצעי. <br /> בתחילת נשיאותו של אדמו&quot;ר האמצעי מינה הרבי את ר' אברהם יחד עם הצ&quot;צ ור' נחמיה מדוברובנה לענות לשאלות שהגיעו בעניני הלכה, רק שבטרם ישלחו את התשובה יראוה לרבי.<br /> <br /> <br /> == ביטול הישות ==<br /> <br /> בגיל 11 או 12 הביאו אביו אל אדמו&quot;ר הזקן ליחידות לאחר שאביו התאונן לרבי בהזדמנות קודמת שבנו העילוי סובל מישות, והרבי הורה לאביו להביאו אליו בפעם הבאה.<br /> ביחידות הראה לו הרבי תשובה של הרא&quot;ש ושאלו אם הוא מבין זאת טוב, כשענה בחיוב שאלו הרבי שאלה על כך ומשלא ידע לענות תירץ הרבי את הקושיא, ושאלו שוב האם זה תירוץ טוב? הוא ענה שכן ואז הרבי פרך את התירוץ וכן כמה פעמים ואז אמר לו הרבי &quot;ווי מ'זאגט דיר אזוי איז גוט, קענסטו ניט לערנען&quot; (תרגום חופשי) &quot;כיצד אתה אומר שזה טוב? אינך יודע ללמוד!&quot; ובזה ביטל הרבי את ישותו.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7_(%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=5995 אברהם מקליסק (מחסידי אדמו"ר הזקן) 2007-05-25T14:11:53Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>''הגאון החסיד ר' אברהם מקליסק (קליסקער) המדובר כאן אינו הרה&quot;צ ר' אברהם מקליסק (קליסקער) הידוע מתלמידי הרב המגיד והרמ&quot;מ מויטבסק אלא חסיד מתקופת אדמו&quot;ר הזקן והאמצעי.'' <br /> <br /> ר' אברהם נולד לאביו שהיה מחסידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> הוא הי' גאון גדול, וחסיד של אדמו&quot;ר הזקן וכשהיה מגיע אליו היה מדבר איתו (גם) בלימוד.<br /> לאחר הסתלקות אדמו&quot;ר הזקן התקשר ר' אברהם לאדמו&quot;ר האמצעי. <br /> בתחילת נשיאותו של אדמו&quot;ר האמצעי מינה הרבי את ר' אברהם יחד עם הצ&quot;צ ור' נחמיה מדוברובנה לענות לשאלות שהגיעו בעניני הלכה, רק שבטרם ישלחו את התשובה יראוה לרבי.<br /> <br /> ''בצעירותו''<br /> בגיל 11 או 12 הביאו אביו אל אדמו&quot;ר הזקן ליחידות לאחר שאביו התאונן לרבי בהזדמנות קודמת שבנו העילוי סובל מישות, והרבי הורה לאביו להביאו אליו בפעם הבאה.<br /> ביחידות הראה לו הרבי תשובה של הרא&quot;ש ושאלו אם הוא מבין זאת טוב, כשענה בחיוב שאלו הרבי שאלה על כך ומשלא ידע לענות תירץ הרבי את הקושיא, ושאלו שוב האם זה תירוץ טוב? הוא ענה שכן ואז הרבי פרך את התירוץ וכן כמה פעמים ואז אמר לו הרבי &quot;ווי מ'זאגט דיר אזוי איז גוט, קענסטו ניט לערנען&quot; (תרגום חופשי) &quot;כיצד אתה אומר שזה טוב? אינך יודע ללמוד!&quot; ובזה ביטל הרבי את ישותו.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8&diff=5994 ברוך מרדכי אטינגר 2007-05-25T14:09:43Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>הרב ברוך מרדכי אטינגר היה מגדולי החסידים של [[אדמו&quot;ר הזקן]] [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמור הצ&quot;צ]], בתקנ&quot;ג הגיע בפעם הראשונה לאדמו&quot;ר הזקן. ידוע בכינוי &quot;ר' ברוך מרדכי מבאברויסק&quot;. הוא היה חתנו של ר' שמואל רבה האחרון של וילנה. בסוף שנת [[תקס&quot;א]] (או תחילת [[תקס&quot;ב]]) התמנה לתפקיד רב העיר [[באברויסק]] וכיהן בתפקיד כחמישים שנה. <br /> <br /> הוא נשא תפקיד זה ברמה וגם גאוני המתנגדים בשקלוב, במינסק ובסלוצק רחשו לו חיבה והדרת כבוד, זאת למרות שהכל ידעו כי הוא מגדולי חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> אם זאת הוא גם סבל עכב חסידותו ואפילו נאסר פעם בעכבות הלשנה של המתנגדים, אלא שהוא שוחרר מיד. <br /> <br /> בבאברויסק הקים בית דין מיוחד שדן בשאלות שהגיעו מתושבי העיר. <br /> <br /> ר' ברוך מרדכי אטינגר עלה לארץ הקודש בשנת [[תרי&quot;א]] או תרי&quot;ז.<br /> <br /> נסתלק בי&quot;ד אלול תרי&quot;ז באה&quot;ק. <br /> <br /> [[באגרות קודש]] ח&quot;ב אגרת רלג פונה [[הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]] לנכדו הר&quot;ד שפירא בשאלה האם שם משפחתו של הרב&quot;ם היה אטינגא או אטינגער, ומתענין אולי יש בקרב משפחתו ידיעות נוספות עליו וכתבים ממנו.<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי|א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק|א]]</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%A7_(%D7%9E%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=5993 אברהם מקליסק (מחסידי אדמו"ר הזקן) 2007-05-25T11:06:09Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>''הגאון החסיד ר' אברהם מקליסק (קליסקער) המדובר כאן אינו הרה&quot;צ ר' אברהם מקליסק (קליסקער) הידוע מתלמידי הרב המגיד והרמ&quot;מ מויטבסק אלא חסיד מתקופת אדמו&quot;ר הזקן והאמצעי.'' <br /> <br /> ר' אברהם נולד לאביו שהיה מחסידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> הוא הי' גאון גדול, וחסיד של אדמו&quot;ר הזקן וכשהיה מגיע אליו היה מדבר איתו (גם) בלימוד.<br /> לאחר הסתלקות אדמו&quot;ר הזקן התקשר ר' אברהם לאדמו&quot;ר האמצעי. <br /> בתחילת נשיאותו של אדמו&quot;ר האמצעי מינה הרבי את ר' אברהם יחד עם הצ&quot;צ ור' נחמיה מדוברובנה לענות לשאלות שהגיעו בעניני הלכה, רק שבטרם ישלחו את התשובה יראוה לרבי.<br /> <br /> ''בצעירותו''<br /> בגיל 11 או 12 הביאו אביו אל אדמו&quot;ר הזקן ליחידות לאחר שאביו התאונן לרבי בהזדמנות קודמת שבנו העילוי סובל מישות, והרבי הורה לאביו להביאו אליו בפעם הבאה.<br /> ביחידות הראה לו הרבי תשובה של הרא&quot;ש ושאלו אם הוא מבין זאת טוב, כשענה בחיוב שאלו הרבי שאלה על כך ומשלא ידע לענות תירץ הרבי את הקושיא, ושאלו שוב האם זה תירוץ טוב? הוא ענה שכן ואז הרבי פרך את התירוץ וכן כמה פעמים ואז אמר לו הרבי &quot;ווי מ'זאגט דיר אזוי איז גוט, קענסטו ניט לערנען&quot; (תרגום חופשי) &quot;כיצד אתה אומר שזה טוב? אינך יודע ללמוד!&quot; ובזה ביטל הרבי את ישותו.</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8&diff=5985 ברוך מרדכי אטינגר 2007-05-25T10:01:17Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>הרב ברוך מרדכי אטינגר היה מגדולי חסידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. ידוע בכינוי &quot;ר' ברוך מרדכי מבאברויסק&quot;. בסוף שנת [[תקס&quot;א]] (או תחילת [[תקס&quot;ב]]) התמנה לתפקיד רב העיר [[באברויסק]] וכיהן בתפקיד כחמישים שנה. <br /> <br /> הוא נשא תפקיד זה ברמה וגם גאוני המתנגדים בשקלוב, במינסק ובסלוצק רחשו לו חיבה והדרת כבוד, זאת למרות שהכל ידעו כי הוא מגדולי חסידי חב&quot;ד. <br /> <br /> בבאברויסק הקים בית דין מיוחד שדן בשאלות שהגיעו מתושבי העיר. <br /> <br /> רבי ברוך מרדכי אטינגר עלה לארץ הקודש בשנת [[תרי&quot;א]].<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי|א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק|א]]</div> ססי https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%90%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8&diff=5984 ברוך מרדכי אטינגר 2007-05-25T10:00:41Z <p>ססי: </p> <hr /> <div>הרב ברוך מרדכי אטינגר היה מגדולי חסידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. ידוע בכינוי &quot;ר' ברוך מרדכי מבאברויסק&quot;. בסוף שנת [[תקס&quot;א]] (או תחילת [[תקס&quot;ב]]) התמנה לתפקיד רב העיר [[באברויסק]] וכיהן בתפקיד כחמישים שנה. <br /> <br /> הוא נשא תפקיד זה ברמה וגם גאוני המתנגדים בשקלוב, במינסק ובסלוצק רחשו לו חיבה והדרת כבוד, זאת למרות שהכל ידעו כי הוא מגדולי חסידי חב&quot;ד. <br /> <br /> בבאברויסק הקים בית דין מיוחד שדן בשאלות שהגיעו מתושבי העיר. <br /> <br /> רבי ברוך מרדכי אטינגר עלה לארץ הקודש בשנת [[תרי&quot;א]].<br /> [[אברהם מקליסק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי|א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק|א]]</div> ססי