https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C 2026-04-22T07:44:15Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%97%D7%96%D7%9F&diff=842163 2026-04-16T13:59:46Z

<p>עזריאל: קטגוריה:שוחטים</p> <hr /> <div><br /> הרב '''חיים מאיר חזן''' (יליד שנת [[תש&quot;ח]] - [[כ&quot;ט בניסן|כ&quot;ט ניסן]] [[תשפ&quot;ו|ה'תשפ&quot;ו)]] היה מוותיקי אנ&quot;ש בנחלת הר חב&quot;ד ושו&quot;ב.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> [[קובץ:הרב_חיים_מאיר_חזן_בשיחה_עם_האדמו&quot;ר_מזוועהיל.jpg|ממוזער|הרב חזן בשיחה עם קרוב משפחתו כ&quot;ק האדמו&quot;ר מזוועהיל]]<br /> נולד ב[[רוסיה]] בשנת [[תש&quot;ח]] לרב [[אהרן חזן]] ולנחמה לאה.<br /> <br /> התחנך למסירות נפש ויצא בשנת [[תשכ&quot;ו]] מרוסיה.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] נסע ללמוד בבית חיינו במסגרת שנת הקבוצה.<br /> <br /> לאחר חג הפסח [[תש&quot;ל]] נשלח לבסס את ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם ידידיו הרב [[אליהו סויסא]], הרב [[אליהו דהן]], הרב [[חיים אלבז]], הרב [[משה הבלין]] והרב [[מרדכי נח מנדלסון]].<br /> <br /> נשא את רעייתו חווה בת הרב [[יחזקאל ברוד]] לאישה.<br /> <br /> התיישב בנחלת הר חב&quot;ד והחל לשמש כשו&quot;ב במשחטה באזור נחלת הר חב&quot;ד, שם שימש שנים ארוכות כשוחט.<br /> <br /> נמנה על חשובי תושבי נחלת הר חב&quot;ד.<br /> <br /> נפטר ביום כ&quot;ט ניסן ה'תשפ&quot;ו כעבור מספר שנים של סבל.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> * בנו, הרב [[משה חזן]] - משלוחי הרבי ל[[כפר סבא]].<br /> * בנו, הרב [[יצחק דוד חזן]] - ביתר עלית<br /> * בנו, הרב [[שלום בער חזן]] משלוחי הרבי לשנז'ן, סין.<br /> * בנו, הרב [[שמואל חזן]] - [[כפר חב&quot;ד]]<br /> * בנו, הרב [[ישראל חזן]] - [[קריית גת]]<br /> * חתנו, הרב [[לוי יצחק הבלין]] - [[קריית גת]].<br /> * חתנו, הרב [[שניאור זלמן ויינפלד]], גבאי בית הכנסת חב&quot;ד ברחוב זוועהיל - [[ביתר עילית]].<br /> * חתנו, הרב [[חנוך העניך קליין]], משלוחי הרבי לאבן יהודה.<br /> <br /> [[קטגוריה:שוחטים]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9C%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%A8&diff=842162 2026-04-16T13:58:11Z

<p>עזריאל: קטגוריה:שוחטים</p> <hr /> <div>{{מפנה|ברוך לבקיבקר}}<br /> [[קובץ:ברוך לבקיבקר2.jpg|ממוזער|הרב לבקיבקר בתקופת יציאתו מרוסיה]]<br /> [[קובץ:ברוך לבקיבקר11.jpg|ממוזער|220px|מצבתו]]<br /> הרב '''עזריאל שלום חיים ברוך לפקיבקר''' (סביבות [[תרנ&quot;ב]]-[[י&quot;א תשרי]] [[תשי&quot;ז]]) שוחט מוהל וחזן בווזניסנסק שברוסיה, בבאטום שבגרוזיה, ובאחרית ימיו בארץ הקודש. ראש משפחת לבקיבקר החב&quot;דית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בסביבות שנת [[תרנ&quot;ב]] לאביו ר' שלמה זלמן לפקיבקר ולאמו מרת חנה שרה.<br /> <br /> התחתן עם מרת לאה בת אברהם ואסתר מינא שוורץ.<br /> <br /> קבע את מגוריו באוקראינה בעיר ווזניסנסק ושימש בה כשוחט כמוהל וכחזן.<br /> <br /> בעקבות רדיפות הנ.ק.וו.ד. נאלץ לברוח למקום נידח ולאחר נדודים התיישב עם משפחתו בעיר באטום שבגרוזיה, שם פגש בחסידי חב&quot;ד ו[[התקשרות|התקשר]] לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ והפך לחסיד נלהב.<br /> <br /> לאחר פטירת רעייתו בכ&quot;ז כסלו תרצ&quot;ט, עברה המשפחה להתגורר בכותאיס.<br /> <br /> עם סיום [[מלחמת העולם השניה]] ניצל את ההזדמנות להבריח את הגבול הרוסי באמצעות דרכון פולני מזוייף, ויחד עם חסידים רבים הצטרף לבריחה שנודעה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]' יחד עם רוב ילדיו, ומפולין המשיכו לגרמניה והשתכנו במחנה המעבר ב[[פוקינג]] ומשם המשיכו לארץ הקודש.<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;א תשרי]] [[תשי&quot;ז]] ונטמן בחלקת הרבנים בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו מרת איטא, רעיית הרב [[נחום לבקובסקי]] - משגיח בישיבות תומכי תמימים בוויטבסק, יקטרינוסלב וברינואה.<br /> *בתו מרת [[ליובא אלטע טייבל ליפסקר]], רעיית ר' [[יעקב ליפסקר]] - משב&quot;ק הרבי בפריז, גבאי ראשי ויו&quot;ר ועד הבנין של 770, אמן יד<br /> *בנו, ר' [[אברהם לבקיבקר]] - בני ברק, ממייסדי ומקימי בית כנסת חב&quot;ד ברחוב רש&quot;י בעיר<br /> *בנו, ר' [[יעקב יוסף לפקיבקר]] - בני ברק, ששימש במשך 17 שנה כשליח הרבי בתחנה המרכזית בתל אביב<br /> *בתו מרת חנה, רעיית ר' גוטמן באראש - ניו יורק<br /> *בתו מרת בתיה - נפטרה כ&quot;ט מנחם אב תשנ&quot;א - , רעיית ר' [[אהרן אופן]] - ממשפיעי אנ&quot;ש ברמת גן<br /> *בתו מרת פרידה אורנשטיין רעיית הרב יעקב אורנשטיין.<br /> <br /> {{מיון רגיל:לביקבקר, ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת לבקיבקר]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכותאיס]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:שוחטים]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%27_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&diff=830783 2026-03-08T07:55:27Z

<p>עזריאל: קישורים פנימיים</p> <hr /> <div>[[הפטורה]]: ויהי דבר ה' גו' - דברתי ועשיתי. אומרים [[אב הרחמים]].<br /> <br /> [[רבינו הזקן]] סיפר: מהתורות שאמר מורי ([[הרב המגיד]]) לפני ב[[יחידות]], היתה [[תורה]] על הפסוק &quot;[[אש]] תמיד תוקד על ה[[מזבח]] לא תכבה&quot;, דהגם שהאש יורד מלמעלה ב[[אתערותא דלעילא]], [[מצוה]] להביא מן ההדיוט, כי ב[[אתערותא דלתתא]] אתערותא דלעילא, כי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח, רוח מלמטה אייתי רוח מלעילא, ואמשיך רוח מלעילא ולעילא. ו[[מצות עשה]] להבעיר אש על המזבח, מזבח הוא אדם כי יקריב מכם, וההקרבה עצמה אינה מספקת, וצריכים להבעיר אש על הקרבן אשר מכם, ואש זה לא תכבה, שהיא מכבה את ה&quot;לא&quot;.<br /> <br /> את התורה הזאת אמר מורי לפני עשר פעמים - כדי לחקקה בעשר [[כוחות הנפש|כחות נפשי]] - ויאמר לי, אתה [[תלמיד]]י הנך נצרך להאש תמיד, לפי שעליך הוטל לכבות לא (של ה[[מתנגדים|מנגדים]]) גדול. אתה תכבה את הלא והשם יתברך יהפוך את הלא להן.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/י&quot;ט אדר ב'|י&quot;ט אדר ב']]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ&quot;א אדר ב'|כ&quot;א אדר ב']]}}[[קטגוריה:היום יום|ה]]&lt;/noinclude&gt;</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9B%27_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27&diff=830782 2026-03-08T07:54:45Z

<p>עזריאל: תיקון השמטת המנהגים</p> <hr /> <div>הפטורה: ויהי דבר ה' גו' - דברתי ועשיתי. אומרים אב הרחמים.<br /> <br /> [[רבינו הזקן]] סיפר: מהתורות שאמר מורי ([[הרב המגיד]]) לפני ב[[יחידות]], היתה [[תורה]] על הפסוק &quot;[[אש]] תמיד תוקד על ה[[מזבח]] לא תכבה&quot;, דהגם שהאש יורד מלמעלה ב[[אתערותא דלעילא]], [[מצוה]] להביא מן ההדיוט, כי ב[[אתערותא דלתתא]] אתערותא דלעילא, כי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח, רוח מלמטה אייתי רוח מלעילא, ואמשיך רוח מלעילא ולעילא. ו[[מצות עשה]] להבעיר אש על המזבח, מזבח הוא אדם כי יקריב מכם, וההקרבה עצמה אינה מספקת, וצריכים להבעיר אש על הקרבן אשר מכם, ואש זה לא תכבה, שהיא מכבה את ה&quot;לא&quot;.<br /> <br /> את התורה הזאת אמר מורי לפני עשר פעמים - כדי לחקקה בעשר [[כוחות הנפש|כחות נפשי]] - ויאמר לי, אתה [[תלמיד]]י הנך נצרך להאש תמיד, לפי שעליך הוטל לכבות לא (של ה[[מתנגדים|מנגדים]]) גדול. אתה תכבה את הלא והשם יתברך יהפוך את הלא להן.&lt;noinclude&gt;{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/י&quot;ט אדר ב'|י&quot;ט אדר ב']]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ&quot;א אדר ב'|כ&quot;א אדר ב']]}}[[קטגוריה:היום יום|ה]]&lt;/noinclude&gt;</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=830780 2026-03-08T07:53:19Z

<p>עזריאל: /* הלכות ומנהגים */הרחבת הציונים ללוחות שנת תש&quot;ג ותד&quot;ש.</p> <hr /> <div>תפילת '''אב הרחמים''' היא קטע תפילה שנתקן לאומרו קודם [[תפלת מוסף]] של [[שבת קודש]], לזכר ההרוגים בפרעות מסעי הצלב בשנת ד'תתנ&quot;ו.<br /> <br /> (ערך זה לא עוסק בקטע 'אב הרחמים' שאומרים בעת [[הוצאת והכנסת ספר תורה]]).<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בימי הביניים, עם עליית כוחם של ה[[נצרות|נוצרים]] באירופה, קרא האפיפיור לשחרורה של [[ירושלים]] מידי ה[[איסלאם|מוסלמים]], וכוחות חמושים שהצטרפו למסע הצלב הראשון הצליחו בכיבוש ירושלים.<br /> <br /> בדרכם, עברו לגיונות הלוחמים בקהילות היהודיות שעמדו על תוואי הדרך, ובאופן שיטתי העמידו בפני היהודים את הברירה בין טבילה לבין מוות, כשרבים מהיהודים בחרו למות על קידוש השם. במקרים רבים הקדימו היהודים והרגו זה את זה כדי שלא להגיע למצב בו יכריחו אותם להמיר את דתם.<br /> <br /> בזמן גזירות ד'תתנ&quot;ו, נרצחו עשרות אלפי יהודים וחרבו קהילות מרכזיות באירופה, ובראשם קהילות שו&quot;ם - שפירא, ורמייזא ומגנצא, ויהודים רבים עונו או נהרגו במיתות שונות ואכזריות.<br /> <br /> לזכר המאורעות הנוראים, חוברו קינות שונות שנכללו במסורת אשכנז ב[[קינות לתשעה באב]], וכן נתקנה תפילת אב הרחמים לאמרה בשבת, בתוכה מזכירים את הקהילות שחרבו: {{ציטוטון|קְהִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לא נִפְרָדוּ}}, כשאנו מתפללים שהשם ינקום נקמת דם עבדיו השפוך.<br /> <br /> בקהילות אשכנז עצמם ישנם מנהגים חלוקים, כשיש האומרים אותה רק פעמיים בשנה בשבת שקודם חג השבועות ובשבת שלפני תשעה באב, ויש הנוהגים - וכן מנהג [[חב&quot;ד]] - בכל שבתות השנה למעט בימים שאין אומרים [[תחנון]], וב[[שבת מברכים]].<br /> <br /> ==הלכות ומנהגים==<br /> למנהג חב&quot;ד בכל השבתות החלות בימים שאין אומרים בהם [[תחנון]], וכן ב[[שבת מברכים]] - מדלגים על אמירת אב הרחמים שיש בו משום צער.<br /> <br /> בנוגע לשבתות של [[ארבע הפרשיות]], מנהגנו שכן אומרים תפילה זו{{הערה|בקביעות רגילה. זאת בשונה מהקביעות שראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, שאין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}. ואף שנהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: &quot;לענין אב הרחמים בא&quot;ר בשם הגמ&quot;נ די&quot;ל בהם אב הרחמים ובד&quot;מ בשם מהרי&quot;ל משמע דאין אומרים בהם אה&quot;ר וכן העתיק בדה&quot;ח&quot;), וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]] (בתאריכים י&quot;ג אדר שני תש&quot;ג וכ' אדר שני תש&quot;ג. אך בשנת תש&quot;ד לא נכתב מאומה).}}, קבע הרבי ב[[לוח היום יום]]{{הערה|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב&quot;ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}} שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י&quot;ג אדר ב'|פתגם לתאריך י&quot;ג אדר שני]], [[:תבנית:היום יום/כ' אדר ב'|פתגם לתאריך כ' אדר שני]].}}.<br /> <br /> עם זאת, יש שבת אחת יוצאת דופן שאומרים בה תפילה זו אף שהיא שבת מברכים, בשבת מברכים החודש סיון, היות שבחודש זה אירעו עיקר הפרעות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/22.htm פסקי הסידור]. במקור המנהג היו שנהגו לומר אב הרחמים גם בשבת מברכים החודש אייר, אך לפועל מנהג חב&quot;ד שלא לומר זאת בשבת מברכים אייר, היות שהיא חלה בימי חודש ניסן שבכל ימי החודש אין אומרים תחנון ([https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/1/1.htm ראו בהרחבה - אוצר מנהגי חב&quot;ד (מונדשיין), בין פסח לעצרת,]) לביאור המעלה שבאמירת 'אב הרחמים' בשבת מברכים חודש סיוון ראה שיחת ש&quot;פ בה&quot;ב תשמ&quot;ג.}}.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> הביטוי 'אב הרחמים' מופיע במספר מקומות בתפילה, כגון בשעת הוצאת ספר תורה, בתפילת 'אב הרחמים' שקודם תפילת מוסף, ובהוספות שנוהגים להוסיף בימים הנוראים.<br /> <br /> בחסידות מבואר על שינוי הלשונות בימים הנוראים עצמם בין הביטוי 'אב הרחמן' שנהוגים לומר בכל הימים הנוראים והביטוי 'אב הרחמים' שנוהגים לומר בתוך ימים אלו במוסף ובנעילה, כיון שברחמים העליונים יש ב' סוגי רחמים. 'אב הרחמן' רומז למידת הרחמים על האדם במה שהשכל מחייב לרחם עליו, למשל אדם שחברו פגע בו ופייס אותו - שהשכל מחייב למחול לו ולרחם עליו, אך רק עד גבול מסויים ולא אם יחזור ויפגע בו שוב ושוב, וכך גם כלפי מעלה, מידת רחמים זו היא מידת הרחמים הבאה בהגבלה.<br /> <br /> לעומת זאת 'אב הרחמים' רומז למידת הרחמים גדולים בלי שיעור, גם במקום שהשכל אינו מחייב למחול ולרחם, והוא מקור הרחמים, המגיעים מבחינת ה[[כתר]] שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/62d.htm ליקוטי תורה דרושים לראש השנה סב, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/16/23a.htm נשא כג, א]. [[המשך וככה תרל&quot;ז]] פרק נב, ע' עז. [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/biurei-tanya/gronem/47.htm ביאורי התניא אסתרמן, פרק מה]. ועוד. וראה בשער הכוונות הטעם שבנוסח ההוספה בימים נוראים יש דווקא 8 תיבות, והטעם שקבעו את ההוספה דווקא בברכת גבורות כדי למתק אותם.}}, וההגעה לבחינת אב הרחמים הוא על ידי הקדמת בחינת אב הרחמן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640b/1/27/671.htm תורת שמואל תר&quot;ם חלק ב' עמוד תרעא].}}.<br /> <br /> על פי זה מבואר בחסידות לשון המזמור אותו נוהגים לומר בימי חודש אלול, שבחינת 'אב הרחמן' מקבילה לפסוק &quot;כי אבי ואמי עזבוני&quot;, ורק מבחינת 'אב הרחמים' מגיעים הרחמים הגדולים יותר, שלמרות זאת &quot;וה' יאספני&quot;.<br /> <br /> ===חודש מנחם אב===<br /> באחדים ממכתביו מוסיף הרבי בציון התאריך בחודש [[מנחם אב]] את הביטוי '... לחודש אב הרחמים'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2958.htm ראו לדוגמה אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תתקנח].}}, כשהרבי עצמו התייחס לכך שהמאורעות העצובים שפקדו את עם ישראל התרחשו דווקא בחודש זה ששמו מורה על רחמים, שהוא על דרך אבא האוהב את בנו ומייסר אותו, שאף שבחיצוניות נראה הדבר כגבורות ודינים קשים, אך בפנימיות הכוונה והמטרה היא אהבה ורחמים גדולים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/29/index.htm שיחת מברכים החודש מנחם אב, פרשת פנחס תש&quot;י].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אב (מידת הרחמים)]]<br /> *[[ה' יקום דמו]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/138953 שמסרו נפשם על קדושת השם: למה אנו אומרים 'אב הרחמים'?]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תפילה]]<br /> [[קטגוריה:ימים נוראים]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=830778 2026-03-08T07:50:08Z

<p>עזריאל: /* הלכות ומנהגים */שיפור ניסוח</p> <hr /> <div>תפילת '''אב הרחמים''' היא קטע תפילה שנתקן לאומרו קודם [[תפלת מוסף]] של [[שבת קודש]], לזכר ההרוגים בפרעות מסעי הצלב בשנת ד'תתנ&quot;ו.<br /> <br /> (ערך זה לא עוסק בקטע 'אב הרחמים' שאומרים בעת [[הוצאת והכנסת ספר תורה]]).<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בימי הביניים, עם עליית כוחם של ה[[נצרות|נוצרים]] באירופה, קרא האפיפיור לשחרורה של [[ירושלים]] מידי ה[[איסלאם|מוסלמים]], וכוחות חמושים שהצטרפו למסע הצלב הראשון הצליחו בכיבוש ירושלים.<br /> <br /> בדרכם, עברו לגיונות הלוחמים בקהילות היהודיות שעמדו על תוואי הדרך, ובאופן שיטתי העמידו בפני היהודים את הברירה בין טבילה לבין מוות, כשרבים מהיהודים בחרו למות על קידוש השם. במקרים רבים הקדימו היהודים והרגו זה את זה כדי שלא להגיע למצב בו יכריחו אותם להמיר את דתם.<br /> <br /> בזמן גזירות ד'תתנ&quot;ו, נרצחו עשרות אלפי יהודים וחרבו קהילות מרכזיות באירופה, ובראשם קהילות שו&quot;ם - שפירא, ורמייזא ומגנצא, ויהודים רבים עונו או נהרגו במיתות שונות ואכזריות.<br /> <br /> לזכר המאורעות הנוראים, חוברו קינות שונות שנכללו במסורת אשכנז ב[[קינות לתשעה באב]], וכן נתקנה תפילת אב הרחמים לאמרה בשבת, בתוכה מזכירים את הקהילות שחרבו: {{ציטוטון|קְהִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לא נִפְרָדוּ}}, כשאנו מתפללים שהשם ינקום נקמת דם עבדיו השפוך.<br /> <br /> בקהילות אשכנז עצמם ישנם מנהגים חלוקים, כשיש האומרים אותה רק פעמיים בשנה בשבת שקודם חג השבועות ובשבת שלפני תשעה באב, ויש הנוהגים - וכן מנהג [[חב&quot;ד]] - בכל שבתות השנה למעט בימים שאין אומרים [[תחנון]], וב[[שבת מברכים]].<br /> <br /> ==הלכות ומנהגים==<br /> למנהג חב&quot;ד בכל השבתות החלות בימים שאין אומרים בהם [[תחנון]], וכן ב[[שבת מברכים]] - מדלגים על אמירת אב הרחמים שיש בו משום צער.<br /> <br /> בנוגע לשבתות של [[ארבע הפרשיות]], מנהגנו שכן אומרים תפילה זו{{הערה|בקביעות רגילה. זאת בשונה מהקביעות שראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, שאין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}. ואף שנהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: &quot;לענין אב הרחמים בא&quot;ר בשם הגמ&quot;נ די&quot;ל בהם אב הרחמים ובד&quot;מ בשם מהרי&quot;ל משמע דאין אומרים בהם אה&quot;ר וכן העתיק בדה&quot;ח&quot;), וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]] (בתאריך כ' אדר שני תש&quot;ג).}}, קבע הרבי ב[[לוח היום יום]]{{הערה|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב&quot;ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}} שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י&quot;ג אדר ב'|פתגם לתאריך י&quot;ג אדר שני]].}}.<br /> <br /> עם זאת, יש שבת אחת יוצאת דופן שאומרים בה תפילה זו אף שהיא שבת מברכים, בשבת מברכים החודש סיון, היות שבחודש זה אירעו עיקר הפרעות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/22.htm פסקי הסידור]. במקור המנהג היו שנהגו לומר אב הרחמים גם בשבת מברכים החודש אייר, אך לפועל מנהג חב&quot;ד שלא לומר זאת בשבת מברכים אייר, היות שהיא חלה בימי חודש ניסן שבכל ימי החודש אין אומרים תחנון ([https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/1/1.htm ראו בהרחבה - אוצר מנהגי חב&quot;ד (מונדשיין), בין פסח לעצרת,]) לביאור המעלה שבאמירת 'אב הרחמים' בשבת מברכים חודש סיוון ראה שיחת ש&quot;פ בה&quot;ב תשמ&quot;ג.}}.<br /> <br /> ==בתורת החסידות==<br /> הביטוי 'אב הרחמים' מופיע במספר מקומות בתפילה, כגון בשעת הוצאת ספר תורה, בתפילת 'אב הרחמים' שקודם תפילת מוסף, ובהוספות שנוהגים להוסיף בימים הנוראים.<br /> <br /> בחסידות מבואר על שינוי הלשונות בימים הנוראים עצמם בין הביטוי 'אב הרחמן' שנהוגים לומר בכל הימים הנוראים והביטוי 'אב הרחמים' שנוהגים לומר בתוך ימים אלו במוסף ובנעילה, כיון שברחמים העליונים יש ב' סוגי רחמים. 'אב הרחמן' רומז למידת הרחמים על האדם במה שהשכל מחייב לרחם עליו, למשל אדם שחברו פגע בו ופייס אותו - שהשכל מחייב למחול לו ולרחם עליו, אך רק עד גבול מסויים ולא אם יחזור ויפגע בו שוב ושוב, וכך גם כלפי מעלה, מידת רחמים זו היא מידת הרחמים הבאה בהגבלה.<br /> <br /> לעומת זאת 'אב הרחמים' רומז למידת הרחמים גדולים בלי שיעור, גם במקום שהשכל אינו מחייב למחול ולרחם, והוא מקור הרחמים, המגיעים מבחינת ה[[כתר]] שלמעלה מ[[סדר השתלשלות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/62d.htm ליקוטי תורה דרושים לראש השנה סב, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/16/23a.htm נשא כג, א]. [[המשך וככה תרל&quot;ז]] פרק נב, ע' עז. [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/biurei-tanya/gronem/47.htm ביאורי התניא אסתרמן, פרק מה]. ועוד. וראה בשער הכוונות הטעם שבנוסח ההוספה בימים נוראים יש דווקא 8 תיבות, והטעם שקבעו את ההוספה דווקא בברכת גבורות כדי למתק אותם.}}, וההגעה לבחינת אב הרחמים הוא על ידי הקדמת בחינת אב הרחמן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640b/1/27/671.htm תורת שמואל תר&quot;ם חלק ב' עמוד תרעא].}}.<br /> <br /> על פי זה מבואר בחסידות לשון המזמור אותו נוהגים לומר בימי חודש אלול, שבחינת 'אב הרחמן' מקבילה לפסוק &quot;כי אבי ואמי עזבוני&quot;, ורק מבחינת 'אב הרחמים' מגיעים הרחמים הגדולים יותר, שלמרות זאת &quot;וה' יאספני&quot;.<br /> <br /> ===חודש מנחם אב===<br /> באחדים ממכתביו מוסיף הרבי בציון התאריך בחודש [[מנחם אב]] את הביטוי '... לחודש אב הרחמים'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2958.htm ראו לדוגמה אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תתקנח].}}, כשהרבי עצמו התייחס לכך שהמאורעות העצובים שפקדו את עם ישראל התרחשו דווקא בחודש זה ששמו מורה על רחמים, שהוא על דרך אבא האוהב את בנו ומייסר אותו, שאף שבחיצוניות נראה הדבר כגבורות ודינים קשים, אך בפנימיות הכוונה והמטרה היא אהבה ורחמים גדולים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/29/index.htm שיחת מברכים החודש מנחם אב, פרשת פנחס תש&quot;י].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[אב (מידת הרחמים)]]<br /> *[[ה' יקום דמו]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/138953 שמסרו נפשם על קדושת השם: למה אנו אומרים 'אב הרחמים'?]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תפילה]]<br /> [[קטגוריה:ימים נוראים]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=823900 2026-02-10T12:54:30Z

<p>עזריאל: /* קישור שבור */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>== קישור שבור ==<br /> <br /> בהערה 4 יש קישור לכתבה על פטירת חתנו - https://chabad.info/bdh/1002149/<br /> אבל היא מובילה לדף אחר, ואיני יודע איך צריך לתקן. [[משתמש:עזריאל|עזריאל]] - [[שיחת משתמש:עזריאל|שיחה]], 14:54, כ&quot;ג בשבט, ה'תשפ&quot;ו 14:54, 10 בפברואר 2026 (IST)</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=823453 2026-02-08T16:03:46Z

<p>עזריאל: /* חזרת חסידות */ עדכון</p> <hr /> <div>[[קובץ:קריאת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עולה לתורה]]<br /> '''קריאת התורה''', היא קריאה הנקראת מתוך [[ספר תורה]] כשר, בשעת התאספות [[מניין]], בימי שני וחמישי ו[[שבת קודש]], וכן בימים מיוחדים כ[[יום טוב]], [[ראש חודש]], [[תענית ציבור]], [[חול המועד]], [[חנוכה]] ו[[פורים]].<br /> <br /> ==צורת הקריאה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ברכת התורה שבקריאת התורה]]}}<br /> התורה מחולקת לחמישים וארבע פרשיות (ג&quot;ן ובראשית), ומדי שבת קוראים בספר התורה פרשה אחת או שנים. על פי תקנת עזרא הסופר, קוראים בתורה גם בימי שני וחמישי בשבוע, כדי שעמי הארצות שאינם לומדים כלל, לא ישהו שלושה ימים ללא [[לימוד התורה]]{{הערה|[[בבא קמא]] פב, א.}}. אם כי בימים אלו אין קוראים את כל הפרשה, אלא חלק קטן ממנה. חילוק נוסף קיים, שב[[שבת]] קוראים לכל הפחות שבעה קרואים לקרוא בספר התורה, בעוד שבימי החול ישנם שלושה קרואים בלבד.<br /> <br /> לפני הקריאה, הקורא מראה ל[[עלייה לתורה|עולה לתורה]] את מקום הקריאה, והעולה מנשק בטליתו את ספר התורה. אם לא הראה לעולה את מקום הקריאה, צריך העולה לחזור ולברך כשהוא יודע בשעת הברכה את מקום הקריאה.<br /> <br /> למרות שעיקר התקנה הייתה שהעולה בעצמו יקרא את ספר התורה, הדבר נפסק לאחר זמן, כדי שלא לבייש את מי שאינו בקי בקריאה, ולכן ישנו יהודי המתלמד מבעוד מועד את הקריאה את נקודותיה וטעמיה הנכונים, הוא קורא ב[[קול]] רם את תיבות התורה, ואילו העולה חוזר אחריו בלחש.<br /> <br /> ==הדיוק בקריאה==<br /> רבותינו נשיאינו הקפידו מאוד על קריאת התורה בדקדוק רב, וחלקם אף היו קוראים בעצמם בתורה בבית הכנסת בו התפללו.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] באחד מ[[מאמר]]יו מתבטא, שקריאת התורה צריכה להיות באופן המדוקדק ביותר, וכפי גודל הזכות הנעלית של קריאת התורה, כך גם האחריות המוטלת על כתפיו של ה[[בעל קורא]], ואם הוא מזלזל בקריאה חס ושלום, נוגע הדבר בחייו ממש, ועונשו גדול ביותר עד שהוא נחשב כמחטיא את הרבים!{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19833&amp;st=&amp;pgnum=28 מאמר דיבור המתחיל 'תניא שבעה דברים'].}}.<br /> <br /> וכן סיפר הרב [[יעקב לנדא]] שפעם אחת העיר לו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] על 2 טעויות שהיו לו בקריאה, שהחליף מרכא לטפחא, ושקרא תיבה מסויימת בשני יו&quot;דים ושבא נע ולא כפי שצריך להיות ביו&quot;ד אחד ושבא נח. ויש ללמוד מזה עד כמה דקדקו הרביים בשמיעת קריאת התורה{{הערה|1=למען ידעו... בנים יולדו עמ' 139-140}}.<br /> <br /> == הגבהת הספר ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הגבהת התורה]]}}<br /> [[קובץ:הגבהת התורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגבהת ספר התורה בפני [[הרבי]]]]<br /> לאחר סיום הקריאה, מגביהים ספר התורה. ישנם מנהגים שונים בעניין, לפי מנהג הספרדים המגביהים את ספר התורה בעודו סגור, ולפי מנהג האשכנזים מגביהים אותו בעודו פתוח. בחב&quot;ד המנהג הוא להגביה את הספר בעודו פתוח, להניחו על הבימה, ושוב להגביהו בעודו סגור, כך יוצאים ידי חובת כל הדיעות.<br /> <br /> כאשר מגביהים את הספר בעודו פתוח, המנהג להביט באותיות הספר, וכל אחד מביט באות בה מתחילה שמו. על פי קבלת [[האר&quot;י]], כאשר האדם מביט בספר במרחק שהוא יכול לקרוא את [[אותיות]] הספר, נשפע עליו אור גדול.<br /> <br /> לאחר הגבהת הספר שלאחר הקריאה, גוללים אותו בישיבה, ועל פי הגמרא &quot;הגולל נוטל שכר כנגד כולם&quot;. ישנם דיעות כי הכוונה היא כלפי מי שמגביה את הספר ואוחז אותו בידו, ולא כלפי מי שגולל אותו בעמידה.<br /> <br /> == השם &quot;קריאת התורה&quot; ==<br /> על פי הסבר [[אדמו&quot;ר הזקן]], הסיבה לקריאת שם זה ללימוד התורה, בשם &quot;קריאת התורה&quot;, וכנזכר במשנה פעמים רבות גם לגבי [[לימוד התורה]] סתם - &quot;הקורא בתורה&quot;, הוא מכיון שעל ידי עסק התורה קורא ל[[הקב&quot;ה]] לבוא אליו כביכול, כאדם הקורא לחבירו שיבא אליו, וכבן קטן הקורא לאביו לבא אליו להיות עמו בצווותא חדא ולא ליפרד ממנו ולישאר יחידי ח&quot;ו.<br /> <br /> על פי זה מסביר [[אדמו&quot;ר הזקן]] את פירוש הפסוק קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, קריאה זאת היא קריאת ולימוד התורה הנקראת אמת, שהרי אין אמת אלא תורה. והביאור בפסוק הוא שהשי&quot;ת עונה למי שקורא ל[[הקב&quot;ה]] על ידי התורה דוקא, ולהוציא מי שקורא אותו שלא על ידי עסק התורה, אלא צועק כך אבא אבא. וכמו שקובל עליו הנביא ואין קורא בשמך כו'.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] מעורר שמכך יתבונן המשכיל להמשיך עליו יראה גדולה בשעת עסק התורה{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק ל&quot;ז]].}}.<br /> <br /> == מדריגת [[לימוד התורה]] שבקריאת התורה ==<br /> בקריאת התורה שעל ידי הטעמים, ישנו אור מיוחד.<br /> <br /> ישנן שתי דרגות של לימוד:<br /> <br /> === האור שבלימוד התורה ===<br /> המדריגה הראשונה, שהיא כ[[מזון]] ממש, כמו ותורתך בתוך מעי ממש, וכמו המאכל שצריך לאכול בכל יום בוקר וערב וכדי שביעה לנפש, כך מזון דתורה בקביעת עתים בוקר וערב, כמו פרק א' שחרית כו' וק&quot;ש בקר וערב כידוע שזהו ענין מזון - כאמור בפסוק ובשכבך ובקומך.<br /> <br /> === האור שבנקודות והטעמים ===<br /> מדריגה השניה בתורה, היא כמו שהוא בבחינת ה[[התכללות]], בעונג ושעשועים העצמיים ד[[עצמות]] [[אור אין סוף]] ברוך הוא ממש, טרם שירדה למטה ב[[אבי&quot;ע]], כנרמז בפסוק ואהיה אצלו אמון אמון מוצנע כו' שעשועים יום יום כו'.<br /> <br /> מדריגה זו היא בהנגינות וטעמים שבתורה שנקראים &quot;שירו&quot; כאמור בפסוק: ויהי שירו כו', שהוא בחינת מקיף דשעשועים העליונים שנקראים שעשועי המלך בעצמותו, שירד להשתעשע באור החכמה הקדומה של התורה הקדושה. ועל כן בחינת העונג העליון שבקריאת התורה בנגינות וטעמים הוא בבחינת העלם ומקיף בעונג העצמי ממש, שלמעלה מבחינת הגבלת האותיות דתורה לגמרי.<br /> <br /> מסיבה זו גם לא נדרש שום דרש בטעמים, ורק בנקודות יש דרש ועל כל קוץ ותג{{הערה|1=[[אדמו&quot;ר האמצעי]], [[תורת חיים]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/14/237d&amp;search=קריאת+התורה פרשת בשלח]}}.<br /> <br /> למרות זאת, גם אם טעה הקורא בתורה בנגינות הטעמים, אין הוא צריך לחזור ולקרוא בתורה את המילה בה שגה, ובמקום הדחק, כאשר אין בעל קורא אחר, מותר לקרוא גם ללא נגינות הטעמים.<br /> <br /> אם שגה הקורא בנקודות התיבות, צריך הוא לחזור ולקרוא שוב, אם בשגיאתו יש בכדי לשנות את משמעות המילה. אך אם משמעות המילה אינו משתנה כלל על ידי הטעות, אין הדבר מעכב את ידי חובת הקריאה.<br /> <br /> ==מי שברך==<br /> {{להשלים}}<br /> מנהג ישראל לברך את העולים לתורה ב'מי שברך' עם נוסח מיוחד לשבתות רגילות, ונוסח שונה למועדים.<br /> <br /> ברוב הקהילות נהוג לעשות 'מי שברך' נפרד לכל אחד שעלה לתורה, ולאחר מכן 'מי שברך' נוסף לבני משפחתו, ובהזדמנות זו העולה מנדב לקופת בית הכנסת. הרבי כתב על מנהג זה &quot;כמדומני, בליובאוויטש לא נהגו כן&quot;{{הערה|אג&quot;ק כרך ב עמ' שכז.}}, ואכן במנין של הרבי המנהג הוא לברך רק כשיש צורך מיוחד, כגון [[לידה]] וכיוצא בזה.<br /> <br /> בסיום הקריאה, נוהגים לעשות 'מי שברך' לחולים, ואומרים זאת אף בשבת עם הסיומת: &quot;שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא&quot;{{הערה|ראו סיפורי חסידים שבועות שבועות, בשם רבי חנוך מאלעסק שזמן קריאת התורה מסוגל לברך את החולים, דוגמת מתן תורה שאז נתרפאו כל החולים.}}.<br /> <br /> בבתי כנסת חב&quot;דיים רבים, נוהגים להוסיף גם 'מי שברך' לרבי.<br /> <br /> ==חזרת חסידות==<br /> בדור האחרון התפשט המנהג לחזור נקודה מתורת הרבי באמצע התפילה, כשברבים מבתי הכנסת נוהגים לעשות זאת קודם קריאת התורה{{הערה|ככל הנראה מהשיקול שאם יעשו זאת לאחר הקריאה רבים מהנוכחים שלא נמנים על חסידי חב&quot;ד יעזבו את המקום לפני תפילת מוסף ולא יישארו להתוועדות וכדומה.}}, אך [[מפי השמועה]] הביע הרבי תמיהה על מנהג זה שמקדימים 'תורה שבעל פה' ל'תורה שבכתב'{{הערה|לקט מנהגי שבת קודש זליגסון, פרק שביעי עמוד צז (משבועון כפר חב&quot;ד גליון 627 עמוד 21 בשם ר' בנימין קלוגר, מהמשמשים בקודש אצל האדמו&quot;ר מקלויזנבורג.}}, ואכן במקומות רבים נוהגים לעשות זאת רק לאחר קריאת התורה לפני החזרת ספר התורה לארון הקודש. הרבי התבטא כי הבעלי-בתים אוהבים שנושא ה'דרשה' קשור לפרשת השבוע{{הערה|שיחת י&quot;ב תמוז תשי&quot;ב סעיף י&quot;ב.}}, ובכל אופן - כדאי שהנושא דברים בפני הקהל לא יעמוד כשגבו ממש מאחורי ארון הקודש, אלא יסלק עצמו לצדדין{{הערה|מתצלום מענה הרבי, נעתק בלקט מנהגי קודש זליגסון, פרק שביעי עמוד צז.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[עלייה לתורה]]<br /> *[[בעל קורא]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *מנחם ברונפמן, '''להתחיל מבראשית''' - התייחסויות רבותינו נשיאינו בקשר עם קריאת התורה, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1879<br /> *הרב מנחם והבה, '''כוונה וחזרה בקריאת התורה''', במדור 'הלכות בטעמיהן' שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1911 עמוד 60<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.beverlyhillschabad.com/torah-reading/TORAH-MENU.HTM אתר ללימוד קריאת התורה], מכיל הקלטות של הרב [[מרדכי שוסטרמן]] וצילומי תיקון סופרים, מסודרים לפי פרשיות התורה {{תמונה}} {{צליל}}<br /> * קריאת התורה על פי נוסח חב&quot;ד מוקלט על ידי הבעל קורא מיכאל סלווין [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&amp;id=102 '''ספר בראשית'''], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&amp;id=103 '''ספר שמות'''], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&amp;id=104 '''ספר ויקרא'''], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&amp;id=105 '''ספר במדבר'''], [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&amp;id=106 '''ספר דברים'''] {{אודיו}} {{אינפו}}<br /> *[https://77012.blogspot.com/2024/02/blog-post_29.html בדביקות עילאית: המשפיע הנודע הרב יוסף יצחק אופן קורא בתורה] {{וידאו}} {{לחלוחית|}}<br /> *רבי לילדים: '''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/644954/ מה צריך לעשות במהלך קריאת התורה?]''' {{וידפו}}<br /> *הרב גדליה אוברלנדר, '''[https://drive.google.com/file/d/1xNhLuXf7XZsxs13Zz5JLeoQpGiv7Yntf/view מניין לתפילה או לקריאת התורה - מה עדיף?]''', קובץ הערות 'ולמען ילמדו' בופולו י&quot;א ניסן תשפ&quot;ג עמוד 37<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1i_MNhv90bT0HoCTkl4uiYjwnwFAT-B9g/view תפילה בציבור או קריאת התורה - מה עדיף?]''', הערות וביאורים טורונטו 'ויתן עוז למלכו' י&quot;א ניסן תשפ&quot;ג עמוד 145<br /> *הרב ברוך אבערלנדר, '''[https://drive.google.com/file/d/1WFh-qhRBr-vJmDew3tBEqZVjznVEU-tA/view ברכה על קריאת התורה הלא נכונה]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ&quot;ד עמוד 30<br /> <br /> {{סתם}}<br /> {{תפילה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קריאת התורה|*]]<br /> [[קטגוריה:תפילה]]<br /> [[קטגוריה:סת&quot;ם]]<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=821101 2026-01-29T13:47:30Z

<p>עזריאל: ביטול גרסה 821089 של עזריאל (שיחה) - הצלחתי לתקן את הבעיה בעצמי</p> <hr /> <div>{{/פתיח}}<br /> <br /> ==בקשות מחיקה==<br /> {{/מחיקה}}<br /> <br /> ==בקשות חסימה / הסרת חסימה==<br /> {{/חסימה}}<br /> <br /> ==בקשות הגנה / הסרת הגנה==<br /> {{/הגנה}}<br /> <br /> ==בקשות מחיקת גרסאות מסוימות==<br /> {{/גרסאות}}<br /> <br /> ==ספאם==<br /> {{/ספאם}}<br /> <br /> *אני מבקש להוסיף לרשימה הלבנה את האתר: hamichlol.org.il (המכלול), כי הוא שימושי לקישור לערכים והוא כשר. [[משתמש:נעם|נעם]] - [[שיחת משתמש:נעם|שיחה]], 16:55, א' בשבט, ה'תשפ&quot;ו 16:55, 19 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> :באילו ערכים אתה מעוניין לקשר לשם? . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:31, ג' בשבט, ה'תשפ&quot;ו) 23:31, 21 בינואר 2026 (IST)<br /> ::זכור לי שלא מקשרים למכלול בערכים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 08:43, 22 בינואר 2026 (IST)<br /> :::תודה על התזכורת (חשבתי כך אך לא זכרתי בוודאות) . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:56, ד' בשבט, ה'תשפ&quot;ו) 16:56, 22 בינואר 2026 (IST)<br /> * ladaat.co לערך [[נועם זיגמן]] [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 15:43, 22 בינואר 2026 (IST)<br /> *:מיותר . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:57, ד' בשבט, ה'תשפ&quot;ו) 16:57, 22 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> ==בקשות עריכת דף מוגן או הודעת מערכת==<br /> {{/עריכת מוגנים}}<br /> <br /> ==בקשות העברת דף / העברת קובץ==<br /> {{/העברה}}<br /> <br /> ==בקשות אחרות==<br /> {{/בקשות אחרות}}<br /> *המשתמש איש מחובד מפזר הרבה ספאם לא אנצי', כדאי לעקוב אחרי זה (למנטרים - אם קיימים). בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 14:46, 18 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> :אשמח לקישורים ספציפיים . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:38, ג' בשבט, ה'תשפ&quot;ו) 23:38, 21 בינואר 2026 (IST)<br /> ::{{משתמש|איש מחובד}} - רוב תרומותיו. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 14:43, 22 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> בבקשה לשנות את השם של הערך &quot;[[אהל מנחם מענדל צפת (קטנה)]]&quot; לשם &quot;אהל מנחם מענדל צפת&quot; משום שאין ישיבה גדולה בצפת בשם &quot;אהל מנחם מענדל&quot;, לישיבה גדולה של קפלן קוראים &quot;[[בית מנחם מענדל צפת]]&quot;</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=821089 2026-01-29T13:23:37Z

<p>עזריאל: /* בקשות עריכת דף מוגן או הודעת מערכת */</p> <hr /> <div>{{/פתיח}}<br /> <br /> ==בקשות מחיקה==<br /> {{/מחיקה}}<br /> <br /> ==בקשות חסימה / הסרת חסימה==<br /> {{/חסימה}}<br /> <br /> ==בקשות הגנה / הסרת הגנה==<br /> {{/הגנה}}<br /> <br /> ==בקשות מחיקת גרסאות מסוימות==<br /> {{/גרסאות}}<br /> <br /> ==ספאם==<br /> {{/ספאם}}<br /> <br /> *אני מבקש להוסיף לרשימה הלבנה את האתר: hamichlol.org.il (המכלול), כי הוא שימושי לקישור לערכים והוא כשר. [[משתמש:נעם|נעם]] - [[שיחת משתמש:נעם|שיחה]], 16:55, א' בשבט, ה'תשפ&quot;ו 16:55, 19 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> :באילו ערכים אתה מעוניין לקשר לשם? . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:31, ג' בשבט, ה'תשפ&quot;ו) 23:31, 21 בינואר 2026 (IST)<br /> ::זכור לי שלא מקשרים למכלול בערכים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 08:43, 22 בינואר 2026 (IST)<br /> :::תודה על התזכורת (חשבתי כך אך לא זכרתי בוודאות) . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:56, ד' בשבט, ה'תשפ&quot;ו) 16:56, 22 בינואר 2026 (IST)<br /> * ladaat.co לערך [[נועם זיגמן]] [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 15:43, 22 בינואר 2026 (IST)<br /> *:מיותר . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:57, ד' בשבט, ה'תשפ&quot;ו) 16:57, 22 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> ==בקשות עריכת דף מוגן או הודעת מערכת==<br /> {{/עריכת מוגנים}}<br /> בתיאור התמונה שבעמוד הראשי כתוב שהיא צולמה בשבת!<br /> (צריך להיות ט' שבט במקום י' שבט)<br /> <br /> ==בקשות העברת דף / העברת קובץ==<br /> {{/העברה}}<br /> <br /> ==בקשות אחרות==<br /> {{/בקשות אחרות}}<br /> *המשתמש איש מחובד מפזר הרבה ספאם לא אנצי', כדאי לעקוב אחרי זה (למנטרים - אם קיימים). בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 14:46, 18 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> :אשמח לקישורים ספציפיים . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:38, ג' בשבט, ה'תשפ&quot;ו) 23:38, 21 בינואר 2026 (IST)<br /> ::{{משתמש|איש מחובד}} - רוב תרומותיו. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 14:43, 22 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> בבקשה לשנות את השם של הערך &quot;[[אהל מנחם מענדל צפת (קטנה)]]&quot; לשם &quot;אהל מנחם מענדל צפת&quot; משום שאין ישיבה גדולה בצפת בשם &quot;אהל מנחם מענדל&quot;, לישיבה גדולה של קפלן קוראים &quot;[[בית מנחם מענדל צפת]]&quot;</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%AA_%D7%99%22%D7%90_%D7%A9%D7%91%D7%98&diff=821087 2026-01-29T13:19:59Z

<p>עזריאל: </p> <hr /> <div>{{תמונה מומלצת/תבנית תמונה|<br /> |שם תמונה=ספר תורה של משיח.jpg|<br /> |גודל=300<br /> |תיאור=[[הרבי]] מניח את הכתר על ה[[ספר תורה של משיח]], ב[[ט' שבט]] [[תש&quot;ל]].<br /> }}<br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תמונה מומלצת|י&quot;א שבט]]&lt;/noinclude&gt;</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%AA_%D7%99%27_%D7%A9%D7%91%D7%98&diff=821086 2026-01-29T13:18:57Z

<p>עזריאל: הגהה</p> <hr /> <div>{{תמונה מומלצת/תבנית תמונה|<br /> |שם תמונה=ספר תורה של משיח.jpg|<br /> |גודל=300<br /> |תיאור=[[הרבי]] מניח את הכתר על ה[[ספר תורה של משיח]], ב[[ט' שבט]] [[תש&quot;ל]].<br /> }}<br /> &lt;noinclude&gt;[[קטגוריה:תמונה מומלצת|י' שבט]]&lt;/noinclude&gt;</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%A8&diff=818823 2026-01-15T10:33:12Z

<p>עזריאל: הסרת קישור שאינו פעיל</p> <hr /> <div>[[קובץ:מ מילר.png|ממוזער|הרב מילר]]<br /> הרב '''משה לייב מילר''' ([[ז' סיון]] [[תשט&quot;ו]]-[[ג' טבת]] [[תשפ&quot;ג]]) היה חסיד חב&quot;ד תושב שיקגו, בעל שיטת אמון אישית, מדריך ומנחה קבוצות ויחידים, וסופר ומתרגם פורה עם תחום עיסוק רחב בתרגום רעיונות מתורת החסידות והקבלה ל[[אנגלית]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ז' סיון]] [[תשט&quot;ו]] בדרום אפריקה להוריו דוד ובטי מילר.<br /> <br /> כנער למד באוניברסיטת וויטווטרסאנד וקיבל תואר BA בפילוסופיה, ובהמשך התקרב לעולמה של חסידות חב&quot;ד ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770.<br /> <br /> לאחר נישואין בשנת [[תשמ&quot;ה]] עם רעייתו מרת לאה שרה קסטנברג, התיישב ב[[ירושלים]] ולמד ב[[כולל צמח צדק]] עד שנת [[תשמ&quot;ז]] לאחר מכן עבר לאנגליה, ובהמשך לשיקגו.<br /> <br /> לצד פעולתו החינוכית ועיסוקו בקבלה, שימש כסופר ומתרגם פורה, וחיבר למעלה מעשרים ספרים לצד עריכה לשונית של כותרים נוספים, ופרסום מאמרים רבים. בין השאר ערך תרגום מוסמך ומוער של [[ספר הזוהר]], ותרגם את הספר 'תומר דבורה' של המקובל רבי משה קורדובירו.<br /> <br /> לאחר פריצת המחלוקת בין החסידים והמתנגדים בשנת תשמ&quot;ט, יזם יחד עם הרב [[מרדכי שטרן]] והרב [[ברוך קפלן]] את הקמת 'ישיבת תורת חיים - חב&quot;ד' שנועדה לתת מענה לבחורים חוזרים בתשובה דוברי אנגלית בעלי זיקה חסידית, שלמדו עד אז בישיבות הליטאיות 'אור שמח' ו'אש התורה', וסבלו מהצקות בעקבות המחלוקת.<br /> <br /> במשך קרוב לשש שנים ניהל את הישיבה יחד עם שותפיו, עד לסגירתה בשנת תשנ&quot;ה בעקבות קשיים כלכליים.<br /> <br /> לאחר סגירת הישיבה עבר להתגורר בשיקגו, והחל לעסוק בתורת הנפש והקבלה, הוסמך מטעם מכון [[ויקטור פרנקל]] ללוגותרפיה, ולאורך השנים פיתח גישת אימון אישית להתמודדות בריאה עם סוגיות החיים המבוססות על רעיונות מתורת החסידות ותורת הקבלה.<br /> <br /> קיים שיתופי פעולה עם [[מכון אסנט]] ב[[צפת]], וכן נמנה על צוות הכתיבה של תכניות הלימוד היוצאות לאור מטעם [[מכון רוהר ללימודי יהדות]].<br /> <br /> נפטר ב[[ג' טבת]] [[תשפ&quot;ג]] בגיל 67{{הערה|1=[https://anash.org/rabbi-moshe-miller-ah/ ידיעה על פטירתו ותולדות חייו באנגלית, באתר אנ&quot;ש] {{אנש}}}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''משנת חב&quot;ד - ספר הערכים הקצר''', ערכים ומושגים בחסידות, ירושלים תשנ&quot;ה<br /> *בעיניה של אשה (גרייזמן)<br /> *חכמת ליבה של נחמה גרייזמן<br /> *הגדה של פסח עם ביאורי חסידות, והדרכה מעשית, בתרגום לאנגלית<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' יוסף יצחק מילר - מיאמי, פלורידה<br /> *בנו, ר' שלום מילר – קראון הייטס<br /> *בתו מרת דבורה אקסלרוד - קראון הייטס<br /> *בתו מרת נחמה ברודי - צפון מיאמי, פלורידה<br /> *בתו מרת תמר מילר - מיאמי, פלורידה<br /> *בתו מרת חיה מושקא גולובנסקי – קראון הייטס<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[www.kabbalaonline.org/search/keyword_cdo/kid/10408/jewish/Moshe-Miller.htm תגית: משה מילר]''', עשרות מאמרי תוכן ופרסומים בעניני קבלה, באתר 'קבלה אונליין' (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מילר, משה לייב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בשיקגו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%A7%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%A9%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=816326 2025-12-29T16:07:45Z

<p>עזריאל: /* לאחר הסתלקות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אהל הרבנית רבקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל הרבנית רבקה]]'''הרבנית רבקה''' (תקצ&quot;ג/תקצ&quot;ה{{הערה|ראה בתוך הערך}} [[י' בשבט]] [[תרע&quot;ד]]), היתה אשת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בזיווג שני, ניהלה את הגשמיות של [[ליובאוויטש (עיירה)#תקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק|החצר ליובאוויטש]], רבים מהסיפורים שנכתבו על ידי נכדה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שמע ממנה, כשהוקמה [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים ליובאוויטש]], נרתמה להקמת מטבח הישיבה וחדרי הלינה.<br /> <br /> ==ימי קטנותה==<br /> <br /> נולדה לאביה הרב [[אהרון אלכסנדרוב|אהרון אלכסנדרוב משקלוב]] ולאמה הרבנית [[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי]], בתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]], בשנת [[תקצ&quot;ג]]{{הערה|[[לוח היום יום]], [[הקריאה והקדושה]], [[ספר התולדות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] (אדמו&quot;ר שליט&quot;א). וראה בדברי ימי הרבנית רבקה עמ' כ&quot;ד שמרת גיטל אחותה נולדה בשנת תקצ&quot;ג.}} או ב[[י' בחשוון]] [[תקצ&quot;ה]]{{הערה|רשימת [[דברי ימי הרבנית רבקה]], וראה שם עמ' ד' הערה 9. וכן בעיתון '[[האח]]' שנה רביעית, לאחר פטירתה, (גיליון 18-19) כתוב שרק 3 חודשים לפני, בתאריך י' חשוון, חגגה 79. וגם לאחר מכן, כתבו תולדות ימי חייה, שנולדה בי' מרחשוון [[תקצ&quot;ה]].}} ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]].<br /> <br /> בכ&quot;ד [[אייר]] [[תקצ&quot;ז]] נפטר אביה ר' [[אהרן אלכסנדרוב]].<br /> <br /> בצעירותה שמעה מאימה סיפורים רבים על [[רבותינו נשיאנו]], ואף קיבלה ממנה ספר הכתוב בכתב ידו של אביה הכולל סיפורים ששמע{{הערה|לסיפורים אלו הייתה השפעה רבה על מהלך חייה לאחר מכן (ראה [[ספר השיחות - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], קיץ [[ש&quot;ת]] עמ' 170 ואילך)}}.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ג]] נישאה אימה לר' [[אהרון זסלבסקי]] בן [[הרבנית פריידא]], והוא גידל אותה בשלושת השנים הבאות, והיא התבטאה עליו מאוחר יותר כי היא 'זוכרת אותו לטוב'{{הערה|[[דברי ימי הרבנית רבקה]], ועיין עוד בקובץ [[פרקים בתולדות חב&quot;ד]] מאת הרב [[שלום דובער לוין]].}}.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ה]] חלתה אימה ובי' [[אדר]] [[תר&quot;ו]] נפטרה, אירוע זה השפיע על בנותיה עמוקות. בחצי השנה הבאה התגלגלו בבית קרובים ובחודש [[מנחם אב]] [[תר&quot;ו]] סבתה, [[הרבנית שיינא]] אספה אותה ואת אחותה [[צביה גיטל למפרט]] וגידלה אותם בביתה.<br /> <br /> ==שידוכה ונשואיה==<br /> <br /> ב[[ח' בסיוון]] [[תר&quot;ח]] נשא [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] את רעייתו הרבנית [[שטערנא שניאורסון]], בת רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]], אך כעבור שלושה חודשים נפטרה הרבנית שטערנא. בעקבות כך שלחה [[הרבנית שיינא]] לחתנה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], בקשה לשדך את בנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] עם אחת מנכדותיה שהתייתמו הרבנית רבקה ואחותה הגדולה צביה גיטל. מכיון שאותו זמן היו על הפרק הצעות שידוך אחרות, הצעה לא מומשה.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ט]], הושב בי&quot;ד של ג' אנשים: הרב [[אברהם הכהן]] - רב ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], הרב זלמן מינאוויטש ורבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]], לדון בעניין השידוך עם האחיות.<br /> <br /> במהלך הדיונים נזכר [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] כי בהיותו בן שלוש אמר כי יקח את הילדה רבקה לאשה, והנוכחים שחקו עליו, אמנם כעת נזכר במעשה זה וחשב כי לא בחינם היה העניין, אמנם ירא לקחתה מפני כבוד אחותה בכורתה.<br /> <br /> על כן פסק בית הדין כי יש להתעניין בהצעת האחיות אך לא הכריע עם מי מהן. כאשר נודע ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] על החלטת בית הדין נהנה מאד, הוא תמך בהצעה וסיפר בשבח אביהן ר' אהרן.<br /> <br /> כעבור מספר חודשים התכנס שוב בית הדין, והוחלט כי עקב המעשה שאירע בקטנותם, ינשאו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] והרבנית זל&quot;ז, ולא יחושו לעניין הבכורה. הרבנית רבקה הייתה אז בת 15 או 13 שנה.<br /> <br /> בחודש [[ניסן]] [[תר&quot;י]]-([[תר&quot;ט|ט]]) הגיע ר' אברהם הכהן לבית הרבנית שיינא, וסיפר לה כי בית הדין פסק לקחת את רבקה הצעירה יותר. אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] קרא אליו את האחות הבכורה צביה גיטל והבטיחה שהוא ידאג לה כמו אב לביתו, כמו כן שאלה האם היא מוחלת ונענה בחיוב.<br /> עוד באותו ערב התקיימו התנאים בין הרבנית רבקה לאדמו&quot;ר [[מהר&quot;ש]] ברוב עם ובפאר גדול.<br /> <br /> ביום ה', [[י&quot;א בניסן]] [[תר&quot;י]]{{הערה|ברשימת [[דברי ימי הרבנית רבקה]], וב[[רשימות]] חוב' קע&quot;ה נכתב כי יש ספק בדבר. התאריך של [[תר&quot;ט]] מופיע ב: [[היום יום]], [[הקריאה והקדושה]], [[ספר השיחות - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ועוד. בעיתון '[[האח]]' כתוב שנישאו בתאריך '''[[י' ניסן]]''' [[תר&quot;ט]]. וב[[ספר השיחות - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - [[תש&quot;ד]] עמ' 5 כתוב שנישאו ב[[תרי&quot;א]], וצ&quot;ע.}}, נערכה חתונת [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] והרבנית רבקה, בפאר והדר.<br /> <br /> ==מנהלת ה'חצר'==<br /> <br /> כידוע [[אדמו&quot;ר האמצעי]] היה מנותק מ[[גשמיות]], עד שלא ראה צורת מטבע. בכל השנים הייתה מנהלת העניינים הכספיים והטכניים בחצר [[חסידות חב&quot;ד]] ב[[ליובאוויטש]] [[הרבנית שיינא]].<br /> <br /> יחד עמה ניהלה את ה'חצר' בתה, [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)]], עם פטירת הרבנית חיה מושקא ב[[ח' טבת תרכ&quot;א]], הסתגר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בחדרו והפקיד את כלתו הצעירה, הרבנית רבקה, על ניהולה הגשמי של החצר{{הערה|[[ספר השיחות - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[תרפ&quot;ט]], עמ' 26}}.<br /> <br /> בכתבי [[אדמו&quot;רי ליובאוויטש]] וה[[חסיד]]ים נמצאים תיאורים רבים על דרכי הניהול שלה את החצר{{הערה|[[יומן תרס&quot;ו]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ועוד.}}.<br /> <br /> ==בעלת [[צדקה]] וחסד==<br /> <br /> כך מתאר את החסדים שלה נכדה, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|[[ספר הזכרונות]] ח&quot;ג.}}:<br /> <br /> :::&quot;היא הייתה מפורסמת כבעלת [[צדקה]] גדולה שטוב לבה לא ניתן להערכה. אדמו&quot;ר מהר&quot;ש היה היחיד מאדמו&quot;רי ליובאוויטש שחי בעשירות אך ככל שנתן לה יותר כך היה לה פחות שכן היא נהגה לחלק הכל לנצרכים כאשר לא היה לה האומץ לבקש כסף מבעלה הייתה ממשכנת את תכשטי' ובכסף שקיבלה השתמשה לצדקה&quot;.<br /> <br /> סיפורים מצדקותיה וחסדיה סיפר [[הרבי מלך המשיח]] בכמה הזדמנויות{{הערה|[[שיחה|שיחות]], [[פורים]] [[תשט&quot;ו]], [[י&quot;ג תשרי]] [[תשד&quot;מ]], ועוד.}}.<br /> <br /> ==בעלת שמועה==<br /> <br /> משחר ילדותה אספה הרבנית [[סיפור|סיפורים]] שונים, ברובם על [[אדמו&quot;רי ליובאוויטש]], סיפורים אלו סיפרה לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ומהם נוצרו [[ספר הזכרונות]] [[ליקוטי דיבורים]], [[ספר השיחות - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ועוד ועוד. אלפים מהם לא באו בדפוס, והולכים ונדפסים בסדרת &quot;[[רשימות היומן - אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]&quot;.<br /> <br /> ב[[ליל שבת]] היו מגיעים אליה נשים מכל ליובאוויטש והיא הייתה קוראת בפניהם [[צאינה וראינה]], [[יוסיפון]] ו[[שארית ישראל]]{{הערה|[[רשימות]], חוברת קנ&quot;ו.}}.<br /> <br /> ==לאחר הסתלקות אדמו&quot;ר המהר&quot;ש==<br /> <br /> בערב כ&quot;ט [[אלול]] [[תרמ&quot;ג]] נכנס [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אל הרבנית ואמר לה מילים אחדות. הרבנית הבינה כי באותה שנה יסתלק מהעולם ושאלה מה יהיה על הילדים הקטנים. [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] השיב: 'אני אעלה 31 מדרגות למעלה ואת תעלי 31 מדרגות למטה'. אלו היו 31 השנים שהרבנית המשיכה לחיות אחר [[הסתלקות]]ו עד לחורף [[תרע&quot;ד]] בו הסתלקה{{הערה|תורת מנחם תשי&quot;ב ח&quot;א עמוד 309, וכן נכתב ברשימות חוברת קלא. אבל בתורת מנחם תשי&quot;א ח&quot;א עמוד 160 נכתב &quot;32&quot; במקום &quot;31&quot;, וצ&quot;ע.}}.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] המשיכה הרבנית לדור בדירתו שבחצר ליובאוויטש{{הערה|על פי הוראתו בצוואתו ([[אגרות קודש אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אגרת ח').}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] היה מבקרה מידי יום, ודברים רבים היה נוהג לעשות בדירתה, כגון [[אפיית מצות]].<br /> <br /> רבים מ[[תלמידי התמימים]] ד[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] היו סועדים על שולחנה.<br /> <br /> ==ב'תומכי תמימים'==<br /> <br /> מיד עם הקמת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[ט&quot;ו באלול]] [[תרנ&quot;ז]] נרתמה הרבנית למען הישיבה, היא עבדה בפועל למען הקמת המטבח וסידור החדרים, היא הייתה מתעניינת תכופות במצבו ובמעמדו של כל תלמיד.{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ועוד.}}. היא הקימה בעצמה את [[בית תבשיל (ליובאוויטש)|בית התבשיל של הישיבה]], והקדישה לו כמה מחדרי ביתה הפרטי{{הערה|[[דברי ימי התמימים]] מאת הרב [[משה רוזנבלום]].}}.<br /> <br /> יחסה אל תלמידי הישיבה היה כאל בנים ממש, מלבד אשר תלמידי הישיבה - במיוחד התלמידים הבאים מחו&quot;ל - היו אוכלים אצלה תכופות, היא התייחסה אליהם כאל בני בית ממש(!), כאשר נפתחה ישיבת [[תומכי תמימים]] ומוהרש&quot;ב דאג לצד הגשמי שלה, אמרה לו: &quot;מה אתה דואג? מה שנאכל אנו יאכלו גם הם...&quot;{{הערה|שיחת י&quot;ג שבט [[תש&quot;ט]], [[לקוטי דיבורים]] ח&quot;ג.}}. היא הייתה מכנה את ה[[תמימים]] &quot;די קינדער&quot;{{הערה|[[לשמע אוזן]] עמ' 87.}}.<br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> <br /> בשנותיה האחרונות סבלה רבות בבריאותה, ונסעה להירפא במקומות מרפא{{הערה|ב[[סיוון]] [[תרס&quot;ב]] ל[[ריגא]], בקיץ [[תרס&quot;ג]] לדובלען ולריגא (יחד עם [[הרז&quot;א]]), ב[[שבט]] [[תרס&quot;ד]] לבדיקת רופאים בחו&quot;ל, ב[[תמוז]] [[תרס&quot;ה]] ל[[יאנושפל]], מ[[תמוז]] [[תרס&quot;ז]] ועד [[חשוון]] [[תרס&quot;ח]] לדובלען ול[[ריגא]], ובתמוז [[תרס&quot;ח]] שוב לדובלען. מאז לא איפשר לה מצב בריאותה לנסוע שוב.}}, וכל אותו הזמן דיברה ש[[הסתלקות|תסתלק]] בגיל שמונים, זאת כיוון ש[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בירכה באריכות ימים, וכיוון שברכת צדיק לאריכות ימים היא לשמונים שנה, הרי שתסתלק בגיל שמונים{{הערה|[[ספר הזכרונות]] - חלק ג'.}}.<br /> <br /> ב[[יום חמישי]] [[ט' בשבט]] [[תרע&quot;ד]], לעת ערב, החלה לדבר ולספר רבות אודות חותנה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ובעלה [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> במהלך הלילה שהה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ליד מיטתה, בד בבד, נשלח מברק מיוחד ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] להודיעו על המצב, כיוון שהיה אז מחוץ למדינה.<br /> <br /> לעת בוקר של [[י' בשבט]] [[תרע&quot;ד]], ביקשה מהרבי הריי&quot;צ את ה[[סידור]], היא קראה [[קריאת שמע]] והתפללה [[תפילת שמונה עשרה]], לאחר מכן הניחה את ידיה על ראש הרבי ואמרה &quot;יישר כח פאר דער טרחה&quot;{{הערה|[[רשימות]] חוברת ה' עמ' 26.}} הרבי ניגש להניח את הסידור על מקומו, וכשחזר ראה שנפטרה{{הערה|לגרסאות אחרות ראה [[זכרון לבני ישראל]] עמ' מ&quot;ג, [[לקוטי סיפורים]] עמ' רכ&quot;ה, ועוד. והגרסא דכאן עיקר.}}.<br /> <br /> לאחר הפטירה התלבט [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] היכן לקברה - האם ב[[אהל]] הרבניות או ב[[אוהל אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], וכיוון ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ששהה אז בחו&quot;ל היה כבר בתוך [[שבת]], לא הייתה אפשרות להיוועץ עמו. לבסוף החליט [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לקברה באוהל [[המהר&quot;ש]] וכאשר חזר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אמר לו 'יפה עשית'{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]].}}.<br /> <br /> בזמן ההלוויה בכה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מאד, ונשען על מלווים לגודל צערו. הוא חזר ואמר שוב ושוב 'נטלה עטרת תפארת משפחתנו'. הוא אמר לא' ממלויו: &quot;כאשר נכנסים לרביים שיכנסו גם אליה, היא הכירה את כולם'{{הערה|ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] התלבט רבות למה הייתה כוונת [[הרבי הריי&quot;צ]] - האם הכוונה שהכירה את כל הטמונים באהל זה או שהכירה את כל ה[[תמימים]], ולבסוף הגיע למסקנה ששניהם אמת. ([[ליובאוויטש וחייליה]]).}}.<br /> <br /> לאחר ההלוויה החל א' ה[[חסיד]]ים לבכות מאד, כאשר שאלוהו: &quot;מדוע אתה בוכה, הרי...&quot; אמר &quot;ראו כמה סובל [[הרבי הרש&quot;ב|הרבי ]]&quot;{{הערה|[[רשימות דברים]] לחסיד ר' [[יהודה חיטריק]], מהדורת קפלן, [[תשס&quot;ט]].}}.<br /> <br /> בשנת ה'תש&quot;ב יסד [[הרבי הריי&quot;צ]] את מוסדות &quot;[[בית רבקה]]&quot; - רשת של מוסדות חינוך לבנות, על שמה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> *[[דברי ימי הרבנית רבקה]] מאת [[אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]].<br /> <br /> ==משפחתה==<br /> <br /> '''בעלה:''' [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> <br /> '''בניה:'''<br /> * [[רבי אברהם סענדער (בן המהר&quot;ש)|רבי אברהם סענדער]]<br /> * [[רבי שניאור זלמן אהרן (בן המהר&quot;ש)|רבי שניאור זלמן אהרן]]<br /> * [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|רבי שלום דובער]]<br /> * רבי חיים משה - נפטר בצעירותו<br /> * [[רבי מנחם מענדל (בן המהר&quot;ש)|רבי מנחם מענדל]]<br /> <br /> '''בנותיה:'''<br /> <br /> * [[הרבנית דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|הרבנית דבורה לאה]]<br /> * [[הרבנית חיה מושקא (בת המהר&quot;ש)|הרבנית חיה מושקא]]<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר המהר&quot;ש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|4]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע&quot;ד]]<br /> [[en:Rivka Schneerson]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=814118 2025-12-16T11:36:58Z

<p>עזריאל: /* תולדות חיים */ אסמכתא לשמו כשם של אדם צדיק.</p> <hr /> <div>[[קובץ:יהורם אולמן תשע&quot;ט.jpeg|ממוזער|הרב אולמן בלשכתו ([[תשע&quot;ט]])]]<br /> [[קובץ:י אולמן.jpg|ממוזער|הרב יהורם אולמן (משמאל) מתוועד ([[תשס&quot;ז]])]]<br /> הרב '''יהורם אולמן''' (יליד [[תשכ&quot;ד]]), הוא שליח הרבי ואב&quot;ד [[סידני]], [[אוסטרליה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[לנינגרד]] בשנת [[תשכ&quot;ד]] לאביו ר' מיכאל אולמן, ונקרא שמו בישראל יהורם, כשמו של יהורם הכהן המוזכר&lt;ref&gt;בספר דברי הימים ב פרק יז פסוק ח.&lt;/ref&gt; כאחד ממלמדי התורה בימי יהושפט.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, נשא את רעייתו מרת שטערנא בת הרב [[יוסף גולדשטיין (קראון הייטס)|יוסף גולדשטיין]].<br /> <br /> לאחר החתונה, יצא לפעול בשליחות הרבי עם קהילת יוצאי [[רוסיה]] בסידני שבאוסטרליה, שם פעל כבר גיסו הרב [[יעקב לידר]] והוא הצטרף אליו כשהוא מקים בעיר סניף של מוסד [[FREE]] (ידידי פליטי מזרח [[אירופה]]), וייסד בית כנסת חב&quot;ד לקהילה זו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=tcatalog&amp;mode=details&amp;volno=8206&amp;limit=0&amp;field=TAPY&amp;search=%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%9F&amp;search_mode=simple ראו תצלום בית הכנסת ששלח לרבי, כפי שהשתמר בארכיון הספריה].}}. בשנת [[תשנ&quot;ד]] ארגן מעמד [[מבצע חנוכה|הדלקת נרות חנוכה]] מרכזי בהשתתפות נשיא אוסטרליה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=tcatalog&amp;mode=details&amp;volno=12120&amp;limit=0&amp;field=TAPY&amp;search=%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%9F&amp;search_mode=simple תצלום ששיגר לארכיון ספריית ליובאוויטש].}}.<br /> <br /> <br /> בתפקידו זה הצליח לעורר אצל רבים מאלפי המהגרים מ[[ברית המועצות]] את שורשיהם ה[[בני ישראל|יהודיים]], ניהל מאות [[ברית מילה|בריתות מילה]] למבוגרים, [[פדיון הבן]], [[חתונה|חתונות]], ועוד.<br /> <br /> ==אב&quot;ד סידני==<br /> לאורך השנים התמחה במגוון תחומים ייחודים ב[[הלכה]], והתמנה כאב&quot;ד של העיר סידני שבאוסטרליה.<br /> <br /> מפורסם כאחד מפוסקי ההלכה הבולטים המתמחה ביוחסין, [[קידושין]], [[גירושין|גיטין]], [[גיור|גירות]], [[טהרת המשפחה]], טיפולי פוריות, [[עירוב חצרות|עירובין]], ועוד. פסקי ההלכה פורצי הדרך שלו, מהווים בסיס לפסיקות הלכתיות בכל רחבי העולם.<br /> <br /> מעניק השגחה הלכתית לתהליכים רפואיים במספר ערים ומדינות ברחבי העולם, בהם: [[שיקגו]], [[ניו יורק סיטי|ניו יורק]], קראקס, פנמה, ועוד.<br /> <br /> משמש כרב האסירים ה[[בני ישראל|יהודים]] בבתי הכלא.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] פתח יחד עם הרב [[מנחם מענדל פריעד]] מכון עולמי לבירור יהדות{{הערה|Jewishstatus.org}}.<br /> <br /> ===פעילות בעניני גאולה ומשיח===<br /> בשנים [[תשנ&quot;א]]-[[תשנ&quot;ב]] כאשר יצא הרבי בקריאות מיוחדות להתעורר ולפעול בקשר עם הגאולה הקרובה ולהכין את העולם לקבלת פני משיח, היה מראשי העוסקים בכך בסידני, וקיבל את אישורו של הרבי ללמוד מהספר 'יחי המלך המשיח' של הרב [[שלום דובער וולפא]] עם מקורביו ובירך שיהיה הלימוד בהצלחה{{הערה|יומן [[כסלו]] [[תשנ&quot;ג]].}}, ובהמשך אף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], וערך את הבטאון 'זה החיים' של ארגון [[מורה גאולה]] בתרגום לשפה ה[[רוסית]], וכן פעולות נוספות{{הערה|ראו שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 327, '''כשהרבנים יבינו, ה'עמך' יקבלו''', עמוד 52.}}.<br /> <br /> הרב אולמן נאם ב[[סאטלייט (י' בשבט תשנ&quot;ו)|סאטלייט בי' בשבט תשנ&quot;ו]] לקבלת פני הרבי מלך המשיח כנציג יהודי אוסטרליה.<br /> <br /> מאז ג' תמוז, במשך עשרות שנים, מנהל הרב אולמן מערך הסבר בקשר עם פרסום [[בשורת הגאולה]], בקרב עשרות רבנים וגדולי תורה, עימם הוא בא במגע במסגרת עבודתו כחבר בית הדין של סידני. בדיאלוגים ארוכים שהוא מנהל עם רבנים מכל החוגים, הוא מסביר להם מדוע [[חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] מאמינים ש[[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]], גם לאחר הניסיון של [[ג' בתמוז|ג' תמוז]], וברוב המקרים הוא מצליח להסיר את התנגדותם החריפה ולהגיע להסכמה שבשתיקה. בראיון נרחב ל[[שבועון בית משיח]] סיפר על כמה מפגישותיו, על יחסם של גדולי הרבנים לאמונה הטהורה של חסידי חב&quot;ד וקורא לרבני חב&quot;ד ליזום אף הם פגישות עם רבנים וגדולי תורה ולהסביר להם את עמדת חב&quot;ד המבוססת על תורתו של הרבי{{הערה|[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 327 עמוד 53}}.<br /> <br /> ==הפיגוע==<br /> <br /> בכ&quot;ד [[כסלו]] [[תשפ&quot;ו]], במהלך חגיגת הדלקת נר ראשון של [[חנוכה]], המתקיימת מידי שנה על ידי שלוחי [[סידני]] בחוף בונדי, מחבלים פתחו באש על המשתתפים. כתוצאה מהירי נרצחו אחד עשר יהודים, וביניהם חתנו של הרב אולמאן הרב [[פייוול אליעזר הלוי שאלנגר]] הי&quot;ד והרב [[בנימין לויטין סידני|בנימין לויטין]] הי&quot;ד מזכיר בית הדין של סידני בראשות הרב אולמאן, ויהודים נוספים.<br /> <br /> ==ספרו==<br /> *מלשכת הדרום<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו, מרת חיה מלכה - בעלה השליח באוסטרליה הרב [[פייוול אליעזר הלוי שאלנגר]] נרצח בפיגוע - בעיצומה של מסיבת נר ראשון של חנוכה - כ&quot;ה כסלו תשפ&quot;ו.<br /> *בתו, מרת דבורה לאה<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שבועון בית משיח]] גיליון 327 ראיון עם הרב יהורם אולמאן<br /> *[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון [[פסח]] [[תשפ&quot;ג]] ראיון עם הרב יהורם אולמאן<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אולמן, יהורם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:אישים באוסטרליה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:דיינים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גולדשטיין]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=814115 2025-12-16T11:31:44Z

<p>עזריאל: תקלדה</p> <hr /> <div>[[קובץ:יהורם אולמן תשע&quot;ט.jpeg|ממוזער|הרב אולמן בלשכתו ([[תשע&quot;ט]])]]<br /> [[קובץ:י אולמן.jpg|ממוזער|הרב יהורם אולמן (משמאל) מתוועד ([[תשס&quot;ז]])]]<br /> הרב '''יהורם אולמן''' (יליד [[תשכ&quot;ד]]), הוא שליח הרבי ואב&quot;ד [[סידני]], [[אוסטרליה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[לנינגרד]] בשנת [[תשכ&quot;ד]] לאביו ר' מיכאל אולמן.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, נשא את רעייתו מרת שטערנא בת הרב [[יוסף גולדשטיין (קראון הייטס)|יוסף גולדשטיין]].<br /> <br /> לאחר החתונה, יצא לפעול בשליחות הרבי עם קהילת יוצאי [[רוסיה]] בסידני שבאוסטרליה, שם פעל כבר גיסו הרב [[יעקב לידר]] והוא הצטרף אליו כשהוא מקים בעיר סניף של מוסד [[FREE]] (ידידי פליטי מזרח [[אירופה]]), וייסד בית כנסת חב&quot;ד לקהילה זו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=tcatalog&amp;mode=details&amp;volno=8206&amp;limit=0&amp;field=TAPY&amp;search=%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%9F&amp;search_mode=simple ראו תצלום בית הכנסת ששלח לרבי, כפי שהשתמר בארכיון הספריה].}}. בשנת [[תשנ&quot;ד]] ארגן מעמד [[מבצע חנוכה|הדלקת נרות חנוכה]] מרכזי בהשתתפות נשיא אוסטרליה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&amp;catalog=tcatalog&amp;mode=details&amp;volno=12120&amp;limit=0&amp;field=TAPY&amp;search=%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%9F&amp;search_mode=simple תצלום ששיגר לארכיון ספריית ליובאוויטש].}}.<br /> <br /> <br /> בתפקידו זה הצליח לעורר אצל רבים מאלפי המהגרים מ[[ברית המועצות]] את שורשיהם ה[[בני ישראל|יהודיים]], ניהל מאות [[ברית מילה|בריתות מילה]] למבוגרים, [[פדיון הבן]], [[חתונה|חתונות]], ועוד.<br /> <br /> ==אב&quot;ד סידני==<br /> לאורך השנים התמחה במגוון תחומים ייחודים ב[[הלכה]], והתמנה כאב&quot;ד של העיר סידני שבאוסטרליה.<br /> <br /> מפורסם כאחד מפוסקי ההלכה הבולטים המתמחה ביוחסין, [[קידושין]], [[גירושין|גיטין]], [[גיור|גירות]], [[טהרת המשפחה]], טיפולי פוריות, [[עירוב חצרות|עירובין]], ועוד. פסקי ההלכה פורצי הדרך שלו, מהווים בסיס לפסיקות הלכתיות בכל רחבי העולם.<br /> <br /> מעניק השגחה הלכתית לתהליכים רפואיים במספר ערים ומדינות ברחבי העולם, בהם: [[שיקגו]], [[ניו יורק סיטי|ניו יורק]], קראקס, פנמה, ועוד.<br /> <br /> משמש כרב האסירים ה[[בני ישראל|יהודים]] בבתי הכלא.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] פתח יחד עם הרב [[מנחם מענדל פריעד]] מכון עולמי לבירור יהדות{{הערה|Jewishstatus.org}}.<br /> <br /> ===פעילות בעניני גאולה ומשיח===<br /> בשנים [[תשנ&quot;א]]-[[תשנ&quot;ב]] כאשר יצא הרבי בקריאות מיוחדות להתעורר ולפעול בקשר עם הגאולה הקרובה ולהכין את העולם לקבלת פני משיח, היה מראשי העוסקים בכך בסידני, וקיבל את אישורו של הרבי ללמוד מהספר 'יחי המלך המשיח' של הרב [[שלום דובער וולפא]] עם מקורביו ובירך שיהיה הלימוד בהצלחה{{הערה|יומן [[כסלו]] [[תשנ&quot;ג]].}}, ובהמשך אף חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], וערך את הבטאון 'זה החיים' של ארגון [[מורה גאולה]] בתרגום לשפה ה[[רוסית]], וכן פעולות נוספות{{הערה|ראו שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 327, '''כשהרבנים יבינו, ה'עמך' יקבלו''', עמוד 52.}}.<br /> <br /> הרב אולמן נאם ב[[סאטלייט (י' בשבט תשנ&quot;ו)|סאטלייט בי' בשבט תשנ&quot;ו]] לקבלת פני הרבי מלך המשיח כנציג יהודי אוסטרליה.<br /> <br /> מאז ג' תמוז, במשך עשרות שנים, מנהל הרב אולמן מערך הסבר בקשר עם פרסום [[בשורת הגאולה]], בקרב עשרות רבנים וגדולי תורה, עימם הוא בא במגע במסגרת עבודתו כחבר בית הדין של סידני. בדיאלוגים ארוכים שהוא מנהל עם רבנים מכל החוגים, הוא מסביר להם מדוע [[חב&quot;ד|חסידי חב&quot;ד]] מאמינים ש[[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]], גם לאחר הניסיון של [[ג' בתמוז|ג' תמוז]], וברוב המקרים הוא מצליח להסיר את התנגדותם החריפה ולהגיע להסכמה שבשתיקה. בראיון נרחב ל[[שבועון בית משיח]] סיפר על כמה מפגישותיו, על יחסם של גדולי הרבנים לאמונה הטהורה של חסידי חב&quot;ד וקורא לרבני חב&quot;ד ליזום אף הם פגישות עם רבנים וגדולי תורה ולהסביר להם את עמדת חב&quot;ד המבוססת על תורתו של הרבי{{הערה|[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 327 עמוד 53}}.<br /> <br /> ==הפיגוע==<br /> <br /> בכ&quot;ד [[כסלו]] [[תשפ&quot;ו]], במהלך חגיגת הדלקת נר ראשון של [[חנוכה]], המתקיימת מידי שנה על ידי שלוחי [[סידני]] בחוף בונדי, מחבלים פתחו באש על המשתתפים. כתוצאה מהירי נרצחו אחד עשר יהודים, וביניהם חתנו של הרב אולמאן הרב [[פייוול אליעזר הלוי שאלנגר]] הי&quot;ד והרב [[בנימין לויטין סידני|בנימין לויטין]] הי&quot;ד מזכיר בית הדין של סידני בראשות הרב אולמאן, ויהודים נוספים.<br /> <br /> ==ספרו==<br /> *מלשכת הדרום<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו, מרת חיה מלכה - בעלה השליח באוסטרליה הרב [[פייוול אליעזר הלוי שאלנגר]] נרצח בפיגוע - בעיצומה של מסיבת נר ראשון של חנוכה - כ&quot;ה כסלו תשפ&quot;ו.<br /> *בתו, מרת דבורה לאה<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שבועון בית משיח]] גיליון 327 ראיון עם הרב יהורם אולמאן<br /> *[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גיליון [[פסח]] [[תשפ&quot;ג]] ראיון עם הרב יהורם אולמאן<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אולמן, יהורם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:אישים באוסטרליה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:דיינים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באוסטרליה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גולדשטיין]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=813789 2025-12-14T13:37:31Z

<p>עזריאל: הרחבה</p> <hr /> <div>[[קובץ:שו''ת מן השמיים.jpg|ממוזער|דף השער - דפוס לבוב - תרפ&quot;ט]]<br /> '''שו&quot;ת מן השמים''' הוא ליקוט של תשובות שקיבל ר' [[יעקב הלוי ממרויש]], מ[[בעלי התוספות]] על השאלות [[חלום]] שערך.<br /> <br /> תשובה מפורסמת בשו&quot;ת זה הינה בשאלת המחלוקת בין [[רש&quot;י]] ו[[רבנו תם]] על סדר הפרשיות שב[[תפילין]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=ועוד שאלתי על סדר פרשיות שבתפלין וכך הייתה שאלתי: אנא המלך הגדול הגבור והנורא חכם הרזים מגלה נסתרות מגיד נעלמות שומר הברית והחסד, הגדל נא חסדך עמנו היום וצוה למלאכיך הקדושים להודיעני את אשר נסתפקנו בסדר פרשיות של תפלין. כי יש מהחכמים האומרים הויות באמצע ואם החליף פסולות, ויש מחכמים האומרים הויות כסדרן ואם החליף פסולות ועתה מלך מלכים צוה למלאכיך הקדושים להודיעני הלכה כדברי מי, ודברי מי אתה מחבב? והשיבו: אלו ואלו דברי אלהים חיים וכמחלוקת למטה כך מחלוקת למעלה. [[הקב&quot;ה]] אומר הויות באמצע וכל פמליא של מעלה אומרים הויות כסדרן..|מקור=שו&quot;ת מן השמים, מהדורת הרב [[ראובן מרגליות]], סימן ג'}}<br /> <br /> אחת מן התשובות הידועות&lt;ref&gt;סימן ה - https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&amp;st=&amp;pgnum=24 - העוסק בחשיבותה של [[טבילת עזרא]].<br /> <br /> ;תאריכים נוספים המופיעים בספר זה::<br /> <br /> * [[כ&quot;א בתמוז|כ&quot;א תמוז]] - בסימן ס (בחלק מן הדפוסים נכתב בטעות &quot;יום ב בא' תמוז&quot;, והוא טעות דמוכח, שהרי א' תמוז אינו יכול לחול ביום שני) - [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&amp;st=&amp;pgnum=45&amp;hilite= https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&amp;st=&amp;pgnum=45&amp;]<br /> <br /> * &quot;ליל [[כ&quot;ט באלול|כ&quot;ט אלול]] תתקס&quot;ג&quot; - בסימן סח - https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&amp;st=&amp;pgnum=46&lt;/ref&gt; שקיבל שם היא על התאריך '''[[י&quot;ט כסלו]]''' שהוא {{ציטוטון|יום בשורה}}{{הערה|ראה משמרת שלום (להרה&quot;ק רבי שלום מקוידינוב) לה, ב. בהוספות לסי' מז-מח, ובשיחת [[י&quot;ט כסלו]] [[תשל&quot;ט]].}}.<br /> <br /> הר' [[ראובן מרגליות]] ההדיר את הספר והוציאו עם הערות רבות, בפתיחה כותב הוא על שאלות [[חלום]] ופסיקת הלכה מן השמים. ולאחר מכן ב'פרקי גילויים' כותב הוא בארוכה על [[חזרת הנבואה]] שעליה היה קיצו של ה[[רמב&quot;ם]] בשנת [[ד'תתקע&quot;ו]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?11018&amp; הספר באתר אוצר החכמה - עם הערות הר' ראובן מרגליות]<br /> *[http://hebrewbooks.org/1682 הספר] באתר [[היברובוקס]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:בעלי התוספות]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=813788 2025-12-14T13:34:52Z

<p>עזריאל: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שו''ת מן השמיים.jpg|ממוזער|דף השער - דפוס לבוב - תרפ&quot;ט]]<br /> '''שו&quot;ת מן השמים''' הוא ליקוט של תשובות שקיבל ר' [[יעקב הלוי ממרויש]], מ[[בעלי התוספות]] על השאלות [[חלום]] שערך.<br /> <br /> תשובה מפורסמת בשו&quot;ת זה הינה בשאלת המחלוקת בין [[רש&quot;י]] ו[[רבנו תם]] על סדר הפרשיות שב[[תפילין]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=ועוד שאלתי על סדר פרשיות שבתפלין וכך הייתה שאלתי: אנא המלך הגדול הגבור והנורא חכם הרזים מגלה נסתרות מגיד נעלמות שומר הברית והחסד, הגדל נא חסדך עמנו היום וצוה למלאכיך הקדושים להודיעני את אשר נסתפקנו בסדר פרשיות של תפלין. כי יש מהחכמים האומרים הויות באמצע ואם החליף פסולות, ויש מחכמים האומרים הויות כסדרן ואם החליף פסולות ועתה מלך מלכים צוה למלאכיך הקדושים להודיעני הלכה כדברי מי, ודברי מי אתה מחבב? והשיבו: אלו ואלו דברי אלהים חיים וכמחלוקת למטה כך מחלוקת למעלה. [[הקב&quot;ה]] אומר הויות באמצע וכל פמליא של מעלה אומרים הויות כסדרן..|מקור=שו&quot;ת מן השמים, מהדורת הרב [[ראובן מרגליות]], סימן ג'}}<br /> <br /> אחת מן התשובות הידועות&lt;ref&gt;סימן ה - https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&amp;st=&amp;pgnum=24<br /> <br /> <br /> <br /> תאריכים נוספים המופיעים בספר זה הם:<br /> <br /> * [[כ&quot;א בתמוז|כ&quot;א תמוז]] - בסימן ס (בחלק מן הדפוסים נכתב בטעות &quot;יום ב בא' תמוז&quot;, והוא טעות דמוכח, שהרי א' תמוז אינו יכול לחול ביום שני) - [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&amp;st=&amp;pgnum=45&amp;hilite= https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&amp;st=&amp;pgnum=45&amp;]<br /> <br /> * &quot;ליל [[כ&quot;ט באלול|כ&quot;ט אלול]] תתקס&quot;ג&quot; - בסימן סח - https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&amp;st=&amp;pgnum=46&lt;/ref&gt; שקיבל שם היא על התאריך '''[[י&quot;ט כסלו]]''' שהוא {{ציטוטון|יום בשורה}}{{הערה|ראה משמרת שלום (להרה&quot;ק רבי שלום מקוידינוב) לה, ב. בהוספות לסי' מז-מח, ובשיחת [[י&quot;ט כסלו]] [[תשל&quot;ט]].}}.<br /> <br /> הר' [[ראובן מרגליות]] ההדיר את הספר והוציאו עם הערות רבות, בפתיחה כותב הוא על שאלות [[חלום]] ופסיקת הלכה מן השמים. ולאחר מכן ב'פרקי גילויים' כותב הוא בארוכה על [[חזרת הנבואה]] שעליה היה קיצו של ה[[רמב&quot;ם]] בשנת [[ד'תתקע&quot;ו]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?11018&amp; הספר באתר אוצר החכמה - עם הערות הר' ראובן מרגליות]<br /> *[http://hebrewbooks.org/1682 הספר] באתר [[היברובוקס]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:בעלי התוספות]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=813787 2025-12-14T13:33:35Z

<p>עזריאל: קישורים פנימיים</p> <hr /> <div>[[קובץ:שו''ת מן השמיים.jpg|ממוזער|דף השער - דפוס לבוב - תרפ&quot;ט]]<br /> '''שו&quot;ת מן השמים''' הוא ליקוט של תשובות שקיבל ר' [[יעקב הלוי ממרויש]], מ[[בעלי התוספות]] על השאלות [[חלום]] שערך.<br /> <br /> תשובה מפורסמת בשו&quot;ת זה הינה בשאלת המחלוקת בין [[רש&quot;י]] ו[[רבנו תם]] על סדר הפרשיות שב[[תפילין]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=ועוד שאלתי על סדר פרשיות שבתפלין וכך הייתה שאלתי: אנא המלך הגדול הגבור והנורא חכם הרזים מגלה נסתרות מגיד נעלמות שומר הברית והחסד, הגדל נא חסדך עמנו היום וצוה למלאכיך הקדושים להודיעני את אשר נסתפקנו בסדר פרשיות של תפלין. כי יש מהחכמים האומרים הויות באמצע ואם החליף פסולות, ויש מחכמים האומרים הויות כסדרן ואם החליף פסולות ועתה מלך מלכים צוה למלאכיך הקדושים להודיעני הלכה כדברי מי, ודברי מי אתה מחבב? והשיבו: אלו ואלו דברי אלהים חיים וכמחלוקת למטה כך מחלוקת למעלה. [[הקב&quot;ה]] אומר הויות באמצע וכל פמליא של מעלה אומרים הויות כסדרן..|מקור=שו&quot;ת מן השמים, מהדורת הרב [[ראובן מרגליות]], סימן ג'}}<br /> <br /> אחת מן התשובות הידועות&lt;ref&gt;סימן ה - https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&amp;st=&amp;pgnum=24<br /> <br /> תאריכים נוספים המופיעים בספר זה הם:<br /> <br /> * [[כ&quot;א בתמוז|כ&quot;א תמוז]] - בסימן ס (בחלק מן הדפוסים נכתב בטעות &quot;יום ב בא' תמוז&quot;, והוא טעות דמוכח, שהרי א' תמוז אינו יכול לחול ביום שני) - [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&amp;st=&amp;pgnum=45&amp;hilite= https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&amp;st=&amp;pgnum=45&amp;]<br /> <br /> * &quot;ליל [[כ&quot;ט באלול|כ&quot;ט אלול]] תתקס&quot;ג&quot; - בסימן סח - https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&amp;st=&amp;pgnum=46&lt;/ref&gt; שקיבל שם היא על התאריך '''[[י&quot;ט כסלו]]''' שהוא {{ציטוטון|יום בשורה}}{{הערה|ראה משמרת שלום (להרה&quot;ק רבי שלום מקוידינוב) לה, ב. בהוספות לסי' מז-מח, ובשיחת [[י&quot;ט כסלו]] [[תשל&quot;ט]].}}.<br /> <br /> הר' [[ראובן מרגליות]] ההדיר את הספר והוציאו עם הערות רבות, בפתיחה כותב הוא על שאלות [[חלום]] ופסיקת הלכה מן השמים. ולאחר מכן ב'פרקי גילויים' כותב הוא בארוכה על [[חזרת הנבואה]] שעליה היה קיצו של ה[[רמב&quot;ם]] בשנת [[ד'תתקע&quot;ו]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?11018&amp; הספר באתר אוצר החכמה - עם הערות הר' ראובן מרגליות]<br /> *[http://hebrewbooks.org/1682 הספר] באתר [[היברובוקס]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:בעלי התוספות]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=813784 2025-12-14T13:32:38Z

<p>עזריאל: קישורים לתאריכים שנזכרו בשו&quot;ת מן השמים.</p> <hr /> <div>[[קובץ:שו''ת מן השמיים.jpg|ממוזער|דף השער - דפוס לבוב - תרפ&quot;ט]]<br /> '''שו&quot;ת מן השמים''' הוא ליקוט של תשובות שקיבל ר' [[יעקב הלוי ממרויש]], מ[[בעלי התוספות]] על השאלות [[חלום]] שערך.<br /> <br /> תשובה מפורסמת בשו&quot;ת זה הינה בשאלת המחלוקת בין [[רש&quot;י]] ו[[רבנו תם]] על סדר הפרשיות שב[[תפילין]]:<br /> {{ציטוט|תוכן=ועוד שאלתי על סדר פרשיות שבתפלין וכך הייתה שאלתי: אנא המלך הגדול הגבור והנורא חכם הרזים מגלה נסתרות מגיד נעלמות שומר הברית והחסד, הגדל נא חסדך עמנו היום וצוה למלאכיך הקדושים להודיעני את אשר נסתפקנו בסדר פרשיות של תפלין. כי יש מהחכמים האומרים הויות באמצע ואם החליף פסולות, ויש מחכמים האומרים הויות כסדרן ואם החליף פסולות ועתה מלך מלכים צוה למלאכיך הקדושים להודיעני הלכה כדברי מי, ודברי מי אתה מחבב? והשיבו: אלו ואלו דברי אלהים חיים וכמחלוקת למטה כך מחלוקת למעלה. [[הקב&quot;ה]] אומר הויות באמצע וכל פמליא של מעלה אומרים הויות כסדרן..|מקור=שו&quot;ת מן השמים, מהדורת הרב [[ראובן מרגליות]], סימן ג'}}<br /> <br /> אחת מן התשובות הידועות&lt;ref&gt;סימן ה - https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&amp;st=&amp;pgnum=24<br /> <br /> תאריכים נוספים המופיעים בספר זה הם:<br /> <br /> * כ&quot;א תמוז - בסימן ס (בחלק מן הדפוסים נכתב בטעות &quot;יום ב בא' תמוז&quot;, והוא טעות דמוכח, שהרי א' תמוז אינו יכול לחול ביום שני) - [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&amp;st=&amp;pgnum=45&amp;hilite= https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&amp;st=&amp;pgnum=45&amp;]<br /> <br /> * &quot;ליל כ&quot;ט אלול תתקס&quot;ג&quot; - בסימן סח - https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&amp;st=&amp;pgnum=46&lt;/ref&gt; שקיבל שם היא על התאריך '''[[י&quot;ט כסלו]]''' שהוא {{ציטוטון|יום בשורה}}{{הערה|ראה משמרת שלום (להרה&quot;ק רבי שלום מקוידינוב) לה, ב. בהוספות לסי' מז-מח, ובשיחת [[י&quot;ט כסלו]] [[תשל&quot;ט]].}}.<br /> <br /> הר' [[ראובן מרגליות]] ההדיר את הספר והוציאו עם הערות רבות, בפתיחה כותב הוא על שאלות [[חלום]] ופסיקת הלכה מן השמים. ולאחר מכן ב'פרקי גילויים' כותב הוא בארוכה על [[חזרת הנבואה]] שעליה היה קיצו של ה[[רמב&quot;ם]] בשנת [[ד'תתקע&quot;ו]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?11018&amp; הספר באתר אוצר החכמה - עם הערות הר' ראובן מרגליות]<br /> *[http://hebrewbooks.org/1682 הספר] באתר [[היברובוקס]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי נגלה]]<br /> [[קטגוריה:בעלי התוספות]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=812268 2025-12-02T16:24:15Z

<p>עזריאל: ניסוח</p> <hr /> <div>::{{פירוש נוסף|נוכחי=מוסד חינוך חב&quot;די לבנים|אחר=מצוות תלמוד תורה|ראו= [[לימוד התורה]]}}<br /> [[קובץ:כיתה חסידית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר כיתה בתלמוד תורה ב[[עיירה]] החסידית ([[זלמן קליימן]])]]<br /> <br /> '''תלמוד תורה''' (נקרא גם בשם &quot;חדר&quot;, ובהגיה יידית - נשמע כמו &quot;חיידר&quot;) הינו מוסד חינוך לימודי, המיועד לבנים בגילאי 6-14 (כיתות א'-ח'). על פי הוראת [[הרבי]], לימודי החול בתלמודי התורה נלמדים רק בשעות היום המאוחרות, ושעות הבוקר מוקדשות ללימודי קודש בלבד. <br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]] ישנם עשרים ושישה תלמודי תורה חב&quot;דיים בכל רחבי הארץ, המכילים קרוב לשבעת אלפים ילדים.<br /> <br /> ==לימוד תורה עם ילדים==<br /> לימוד התורה עם ילדים באופן פרטני, הינו מצווה מדאורייתא המוטלת על האב, וכמו שנאמר בפסוקי [[קריאת שמע]]: &quot;ולמדתם אותם את בניכם&quot;.<br /> <br /> סדר זה נמשך עד זמן התנאים, אז תיקן רבי יהושע בן גמלא שיושיבו מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר, וכמו ששנינו במשת בבא בתרא{{הערה|דף כא, עמוד א.}}: &quot;זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל; שבתחלה, מי שיש לו אב - מלמדו תורה, מי שאין לו אב - לא היה למד תורה.. עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן, שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע&quot;.<br /> <br /> להלכה נפסק{{הערה|טור, יורה דעה סימן רמה, ס&quot;ק ז.}}:&quot; מושיבין מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר. וכל עיר שאין בה מלמדי תינוקות מחרימים אנשי העיר עד שיושיבו מלמדי תינוקות. ואם לא הושיבו מחריבין העיר, שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן&quot;.<br /> <br /> לאורך כל שנות הגלות, התקיימו לימודי התורה עם ילדים במתכונות שונות, בחלק מהמדינות היה נהוג להושיב [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי ללמוד עם הילדים, והלימוד היה מתבצע בביתו הפרטי של המלמד, ובחלק מהמדינות הייתה מערכת לימוד מסודרת ששוכנה במבנים שהוקצו על ידי הקהילה במיוחד למטרה זו.<br /> <br /> העיסוק העיקרי בתלמודי התורה היה חומש עם פירוש רש&quot;י, נביאים וכתובים, לימוד המשניות, וכשהילדים היו כשירים לכך - החלו ללמוד עמהם גמרא.<br /> <br /> [[קובץ:חיידר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיידר ב[[עיירה]] נובוגרוידק]]<br /> ===על טהרת הקודש===<br /> {{ערך מורחב|חינוך על טהרת הקודש}}<br /> עם פתיחת התקופה המודרנית והתפתחותה של [[תנועת ההשכלה]], נוצרו קשיים מיוחדים להמשיך את קיומם של תלמודי התורה במסגרת הקיימת. מדינות רבות לחצו על נתיניהם להוסיף לימודי חול כלימודי חובה במערכת הלימוד שבתלמודי התורה, והיו מקומות רבים בהם אף נאסר לחלוטין הלימוד בתלמודי התורה, והילדים חוייבו להגיע וללמוד בבתי הספר הממשלתיים.<br /> <br /> בתקופות הקשות ברוסיה, בימי השלטון הסובייטי, מסרו חסידי חב&quot;ד את נפשם שלא למסור את הילדים ללמוד ב'שקאלע' (בית הספר הממשלתי הרוסי), ופתחו במלחמת-קודש, הכרוכה בסכנת נפשות על כל צעד ושעל. בשנים אלו התקיימה פעילות לימוד מחתרתית, שנוהלה בחשאיות על ידי החסידים, על מנת להסתתר מעיניהם הבולשות של הבולשביקים.<br /> <br /> גם בארצות החופש, כאשר הגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ל[[אמריקה]], המשיך [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להילחם בהכנסת לימודי החול כחלק ממערכות הלימוד בתלמודי התורה, תחת הסיסמא &quot;אמריקה איז ניט אנדערש&quot; (= אמריקה איננה שונה) - כשהוא דורש בתוקף מחסידיו הסרים למשמעתו להקים מוסדות חינוך על טהרת הקודש.<br /> <br /> הטענה המרכזית של המתנגדים הייתה, שיש להכניס את לימודי החול מכיון שזה תנאי לקבלת התקציבים הממשלתיים, אך [[הרבי הריי&quot;צ]] טען בתוקף כי אין לעשות חשבונות ושיקולים כאלו כאשר מדובר על ציפור נפשו של העם היהודי - חינוך דור העתיד.<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, המשיך [[הרבי]] את התעמולה להקמת מוסדות על טהרת הקודש, וכך אמר הרבי באחת ההזדמנויות{{הערה|[[שמחת תורה]] תשט&quot;ו.}}:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ג' השנים הראשונות, שבהן הילד מתחיל ללמוד, זה היסוד העיקרי להצלחתו בעתיד. ודווקא בזמן הזה לוקחים את הילד ומטמאים את מוחו באנגלית, גראמאטיקע וכיוצא-בזה!<br /> הלוואי שגם גדולים לא היו יודעים עניינים אלו! ועל-אחת-כמה-וכמה ילדים - עד תשע שנים, עד י&quot;ב שנה –והייתי אומר גם לגבי השנים הבאות.. רצונו של [[הקב&quot;ה]] לשכון דווקא במוחו של ילד יהודי - לוקחים מוח זה ומטמאים אותו בחכמות חיצוניות!... היכן היא הגאווה היהודית?!}}<br /> <br /> ===לימודי קודש - בתחילת היום===<br /> במקומות אחרים הורה הרבי{{הערה|בשנת תש&quot;ב, כשממשלת אמריקה ניסתה להכריח להקדים את לימודי החול ללימודי הקודש, שיגר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עשרות מכתבים חריפים וניהל תעמולה מסועפת, בה הוא כתב: '''&quot;הגזירה להכריח את לימודי החול ללימודי הקודש היא גזירה איומה&quot;''' ([[אגרות קודש]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ח&quot;ו, עמ' שפד). וכך הורה גם הרבי באותיות מפורשות: &quot;בשעות הבוקר ילמדו לימודי קודש דוקא, ולימודי חול יהיו רק אחר חצות היום, כיון שבבוקר, כשהראש הוא לאחר מנוחה זהו הזמן הטוב ביותר, וכפסק [[הרמב&quot;ם]] &quot;כל חלב להוי'&quot;, ורק במשך היום, אזי יכול לעסוק בהענין ד&quot;וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה&quot;&quot; (שיחת שבת פרשת קרח, מבה&quot;ח תמוז, ה'תשי&quot;ד).}}, כי גם במקומות בהם מוכרחים ללמוד גם לימודי חול, יש להקדים את לימודי הקודש לשעות הבוקר, בהם הילדים רעננים יותר, וממילא הם השעות המובחרות והמוצלחות יותר בלימוד{{הערה|שיחת שבת פרשת ניצבים תשמ&quot;ה.}}:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=גם בבתי הספר בהם לומדים רק מספר שעות ביום לימודי קודש ולא כל היום, חובה להשתדל שהזמן המוקדש ללימודי קודש יהיה בתחילת היום דווקא, סמוך לזמן ההשכמה - כאשר הילד רענן ורגוע, יוכל ללמוד תורה באיכות גבוהה הרבה יותר מאשר בסוף היום לאחר שהתעייף. שלא כדעת הטועים שהעיקר למלא את &quot;מכסת&quot; שעות לימודי הקודש ואין זה משנה אם בתחילת היום, באמצעו או בסופו}}<br /> <br /> בעקבות התעמולה של הרבי, נפתחו מספר מוסדות לימוד על טהרת הקודש בהם לא לומדים הילדים מקצועות חול לחלוטין, מוסדות אלו קיבלו מהרבי תמיכה ועידוד מיוחדים.<br /> <br /> בארץ הקודש, מתקיים מידי שנה '[[כנס המחנכים]]' מטעם ארגון &quot;[[צעירי אגודת חב&quot;ד]]&quot;, בו מתכנסים מורים בתלמודי התורה מכל רחבי הארץ, ודנים בצוותא בסוגיות העומדות על הפרק, ושומעים הרצאות מקצועיות מפי אנשי חינוך ומרצים מיוחדים.<br /> <br /> ==תלמודי תורה חב&quot;ד==<br /> במהלך השנים זכו מנהלי מוסדות תלמודי התורה החב&quot;דיים להוראות רבות מהרבי, הן בנוגע לתכניות הלימודים, והן בנוגע לדילמות שונות הקשורות עם קשיים פיננסים, התנהלות מול מורים ותלמידים החורגים מהנורמות המקובלות, לקיחת תשלומים, ועוד.<br /> <br /> אחד מהדברים המאפיינים ביותר את תלמודי התורה החב&quot;דיים, הוא שילובם של תלמידים מכלל המגזרים בתוך תלמודי התורה, אף שהדבר עלול במקרים מסויימים להחליש את רמת הלימודים בכיתה, ואף לחשוף את התלמידים החב&quot;דיים למושגים הזרים מעולמה של חסידות, בשל מפגש בלתי אמצעי עם ילדים מבתים לא חב&quot;דיים.<br /> <br /> הרבי דרש במפגיע ממנהלי המוסדות לקבל את כלל התלמידים, ואפילו כאלו הבאים מבתים שאינם שומרי תורה ומצוות{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf לא להכניס ילדים מבתי שאינם שומרי תורה ומצוות - זהו היפך שיטת ליובאוויטש], בתוך תשורה מנישואי משפחת סימפסון, עמוד 7.}}, ואף ניסה להשפיע גם על חסידויות אחרות שינהגו כך.<br /> <br /> ===חינוך במוסדות חב&quot;ד דווקא===<br /> הרבי דרש מחסידי חב&quot;ד להתמסר לעבודה במוסדות חב&quot;ד דווקא, גם כאשר העבודה שם לא מספיק מסודרת או שיש בעיות כספיות במוסד הגורמות לעיכוב במשכורות וכיוצא בזה.<br /> <br /> כמו כן דרש הרבי מחסידי חב&quot;ד לשלוח את ילדיהם להתחנך דווקא במוסדות השייכים לרבותינו נשיאינו, ולהעדיף אותם בכל מצב על פני מוסדות אחרים{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lifshitz-Shusterman%20-%20Tammuz%2010%2C%205762.pdf עמודים 10-11].}}.<br /> <br /> ==תלמודי תורה חב&quot;ד בארץ הקודש==<br /> תלמודי התורה החב&quot;דיים הפועלים כיום ברחבי הארץ, פועלים על פי הוראותיו הקדושות של הרבי בנושאי חינוך, ומחנכים את התלמידים בדרך החסידות, מתוך [[התקשרות]] איתנה [[הרבי|לרבי שליט&quot;א]]. ברוב המוסדות, פועלים בסמיכות לתלמודי התורה גם גני חב&quot;ד, העומדים תחת הנהלת &quot;[[רשת אהלי יוסף יצחק]]&quot;.<br /> <br /> ;פריסת תלמוד התורה החב&quot;דיים ברחבי ארץ הקודש:<br /> {{טורים<br /> | תוכן = *[[תלמוד תורה אור מנחם אופקים|אופקים]]<br /> * [[תלמוד תורה אור יהודה|אור יהודה]]<br /> * [[תלמוד תורה מעיינות חב&quot;ד באר שבע|באר שבע]]<br /> * [[ביתר#מוסדות חב&quot;ד בעיר|ביתר]] <br /> * [[תלמוד תורה חב&quot;ד בני ברק|בני ברק]]<br /> * [[תלמוד תורה בני מנחם חדרה|חדרה]]<br /> * [[חולון]]<br /> * [[תלמוד תורה נער ישראל גילה|ירושלים - שכונת גילה]]<br /> * [[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים|ירושלים - שיכון חב&quot;ד]]<br /> * [[רמות|ירושלים - שכונת רמות]]<br /> * [[תלמוד תורה כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד - תלמוד תורה]]<br /> * [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד - חדר אידיש]]<br /> * [[חדר אור ליובאוויטש|כפר חב&quot;ד - חדר אור ליובאוויטש]]<br /> * [[תלמוד תורה לוד|לוד]]<br /> * [[תלמוד תורה מגדל העמק|מגדל העמק]]<br /> * [[נוף הגליל]]<br /> * [[תלמוד תורה נחלת הר חב&quot;ד|נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> * [[תלמוד תורה דברי מנחם נתניה|נתניה]]<br /> * [[תלמוד תורה אור מנחם עמנואל|עמנואל]]<br /> * [[תלמוד תורה צמח צדק פתח תקווה|פתח תקווה]]<br /> * [[מוסדות אור מנחם (צפת)|צפת]]<br /> * [[תלמוד תורה אוהלי מנחם קריית גת|קריית גת]]<br /> * [[תלמוד תורה צבאות מנחם קריית שמואל|קריית שמואל]]<br /> * [[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|ראשון לציון]]<br /> * [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|רחובות]]<br /> * [[תל ציון]]<br /> }}<br /> בנוסף לתלמודי התורה, פועלים ברחבי הארץ עשרות מוסדות חינוך נוספים תחת רשת החינוך [[רשת אהלי יוסף יצחק|&quot;אהל יוסף יצחק&quot;]], ומיועדים לציבור הכללי.<br /> <br /> בסיום מסלול הלימוד בתלמודי התורה, ממשיכים התלמידים את לימודיהם ב[[תומכי תמימים|ישיבות חב&quot;ד]] הפזורים בכל רחבי הארץ.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[רשת אהלי יוסף יצחק]]<br /> *[[הכנסה לחיידר]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *&quot;[[הקריאה והקדושה]]&quot; חוברת 23, [[מנחם אב]] תש&quot;ב עמ' י'.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות חינוך לבנים|*]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות לימוד תורניים]]<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br /> [[קטגוריה:תורת החסידות]]<br /> [[en:Learning Torah with Children]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%94_%D7%9C%27%D7%97%D7%93%D7%A8%27&diff=812267 2025-12-02T16:23:02Z

<p>עזריאל: לא להשתמש ביידיש ייבסקית!</p> <hr /> <div>[[קובץ:הכנסה לחדר.jpg|ממוזער|'הכנסה לחדר' במוסדות חב&quot;ד ב[[חולון]]]]<br /> '''הכנסה ל[[חדר]]''' הינו טקס מסורתי המסמל את התחלת [[לימוד תורה|לימוד התורה]] של הילד. מטרת הטקס היא לבטא את היוקר והשמחה בכך שהילד מתחיל ללמוד תורה, וליצור עבורו חוויה חיובית ושמחה שתיתן לו חיות להמשיך וללמוד תורה מתוך שמחה ותענוג.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התבטא, שכאשר יהודי מוסר את הילד שלו ללמוד תורה הוא עושה מה שעשה הכהן הגדול בקודש הקודשים{{הערה|לשמע אוזן מדור אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אות כא, לחסיד ר' [[פנחס אלטהויז]]. ושם: &quot;מה הוא עשה? המשיך גילוי אלוקות למטה&quot;.}}.<br /> <br /> ==מקורות המנהג==<br /> כבר במקורות קדומים ביותר מופיע המנהג שכאשר הקטן מגיע לגיל חינוך מכניסים אותו לתורה &quot;ועושין לו עוגות רצופין מסולת נקיה... ומושחין את העוגה בדבש ומלחיכין אותן לנערים&quot;{{הערה|נדפס בספר 'הערות למחזור ולמנהגים' שנדפס בשנת ה'עז. ושם כתב: &quot;ובשחרית משכימין לבית הכנסת שהתורה נִתנה בשחרית . . ומחנכין את הנערים לתורה כבר חמש כבר שש כבר שבע. ונהגו להביא את בנו תחת טליתו קודם תפילה. וכותבין להם מערב יום טוב בטבלא אלפא ביתא דא&quot;ב ואלפא ביתא דתשר&quot;ק, &quot;ויקרא אל משה&quot;... ועושין לו עוגות רצופין מסולת נקיה... וכותבין עליה אלפא ביתא ופסוקים שהן חביבות התורה משום לכן לחמא וכותבין עליה: &quot;בן אדם בטנך תאכל . . אלקים נתן לי לשון למודים&quot;, ונהגו לבשל ביצת תרנגולת מערב יום טוב מפני שהיא מתוקה ולבנה והכתב נִכר בה והלובן סימן טהרה דכתיב כולו הפך לבן וכתיב כשלג ילבינו . והנערים טהורים ויעסקו בטהורין . וכותבין על הביצה &quot;תורת ה' תמימה&quot; . . ומושחין את העוגה ואת הביצה בדבש ולחיכין אותו הנערים את שמקרין אותם מה שכתוב בתוך הטבלא, סימן שתכנס בלבם ואחרי כן יאכלו העוגה והביצה וכו'&quot;.}}, מתוך מטרה &quot;לזכרון עדות להודיע ולפרסם שנכנסו לתורה ושקיבלו עליהם עול תורה&quot;{{הערה|לשון היעב&quot;ץ.}}.<br /> <br /> בתחילה, היה נהוג לקיים את המנהג בחג השבועות עצמו{{הערה|רוקח סימן רצו; ר' אפרים מבונא; ספר האסופות; מנהגי מהר&quot;ם מרוטנבורג; ועוד.}}, אך ברבות השנים השתנה המנהג והחלו לקיים את טקס הכנסת הילד לתורה בימות החול{{הערה|אלי' רבה או&quot;ח תצב, ג. קב הישר פע&quot;ב.}}, כאשר הכניסו את הילד בפועל ללמוד ב'חדר'.<br /> <br /> בספרות ההלכתית מופיעים דיונים בנוגע לפרטים שונים בטקס כאשר הוא מתקיים בשבת ומועד{{הערה|1={{קישור התקשרות צאח|2132|13015|1174|מנהג מבטל הלכה?|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}}}, ויש הטוענים כי בעיות הלכתיות אלו היוו את הגורם העיקרי לכך שהפסיקו לקיים את הטקס בחג השבועות והחלו לקיים אותו בימות החול.<br /> <br /> ==מנהגי הכנסה ל'חדר'==<br /> [[קובץ:עוגה הכנסה חיידר.jpg|ממוזער|העוגה אותה נוהגים להכין לקראת טקס ההכנסה לחדר]]<br /> בקהילות חב&quot;ד נהוג להכניס את הילד ל'חדר' בסמיכות לגיל 3. גם כאשר הילד נותר שנה נוספת במעון, בסמיכות לקיום מנהג ה[[תספורת]] עם הגיעו לגיל 3, נוהגים להכניס אותו באופן סמלי ל'[[חדר]]'.<br /> <br /> האבא עוטף את הילד ב[[טלית]] כאשר מוליך את בנו לראשונה ל'חדר' כדי לשמור עליו מ[[עין הרע]]{{הערה|1=נזכר בשיחת יום שמחת תורה תש&quot;כ: &quot;בכל הדורות נהגו בני ישראל לעטוף בטלית את הילד שמכניסים לחדר, כדי שלא תשלוט בו עין רעה חס ושלום&quot;.}}, גם כדי לשמור על עיניו מראיית דברים לא טהורים.<br /> <br /> כאשר מגיעים ל'חדר', מושיבים את הילד בשולחן חגיגי על יד ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] שקורא איתו את [[אותיות האל&quot;ף בי&quot;ת]] מתוך הדף הראשון של [[ספר התניא]]{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 476. ספר השיחות תשמ&quot;ט חלק ב' עמוד 620. התבאר גם בהתוועדויות תשמ&quot;ג חלק ב' עמוד 792 ובחלק ג' עמוד 1501.}}, ולאחר מכן הוא מלקק את הדבש שמורחים לו מעל לאותיות{{הערה|1=ספר השיחות תשמ&quot;ז חלק א' עמוד 326.}}, וכן נותנים בידיו ספר תורה הכתוב על נייר וכיוצא בזה{{הערה|1=שיחות קודש תשנ&quot;ב עמוד 343.}}.<br /> <br /> בהמשך, הילד מחלק מטבעות צדקה לילדים ומסתובב עם [[קופת צדקה|קופה]] בין כולם כדי שיתנו [[צדקה]].<br /> <br /> ישנם הנוהגים לתת לילד לחלק חתיכות מעוגה עליה כתבו את הפסוק &quot;ה' אלוקים נתן לי לשון לימודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבוקר בבוקר יעיר לי אוזן לשמוע כלימודים. ה' אלוקים פתח לי אוזן ואנוכי לא מריתי אחור לא נסוגותי&quot;{{הערה|ישעיה נ, ד-ו.}}.<br /> <br /> הילד אוכל ביצה קשה עליה כתוב הפסוק &quot;ויאמר אליי, בן-אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא, את המגילה הזאת, אשר אני נותן אליך; ואוכלה, ותהי בפי כדבש למתוק&quot;{{הערה|יחזקאל ג, ג.}}, והאבא קורא את המכתב של הרבי להכנסה ל'חדר'.<br /> <br /> על יסוד מנהגו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], זורקים על הילד סוכריות ואומרים לו שאלו סוכריות שהמלאך מיכאל זרק עליו{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ט&quot;ז עמוד 129.}} ובכמה שיחות{{הערה|1=ראו לדוגמה שיחת ליל שמחת תורה תש&quot;כ ובשיחות קודש תשל&quot;ד ח&quot;ב עמוד 291.}} התבאר שאין זה רק שכך אומרים לו, אלא שכן הוא באמת.<br /> <br /> ==גיל ההכנסה ל'חדר'==<br /> בנוגע לגיל ההכנסה ל'חדר' מצינו חילוקי מנהגים גם אצל רבותינו נשיאינו עצמם שחלקם החלו את לימודיהם אצל המלמד יחד עם טקס ההכנסה ל'חדר' בסמיכות לגיל 3, וחלק רק מאוחר יותר בסמיכות לגיל חמש.<br /> <br /> אצל החסידים שכתבו לרבי על ההכנסה ל'חדר' של בנם בקירוב לגיל חמש הזכיר הרבי במכתב הברכה שלו{{הערה|1=כך כתב הרבי באגרת ששיגר לרב [[חיים הלל אזימוב]]: ב&quot;ה, ד' אלול, השי&quot;ת{{ש}}הרה&quot;ח הוו&quot;ח אי&quot;א וכו'{{ש}}מוהר&quot;ר חיים הלל שי'<br /> שלום וברכה{{ש}}במענה על מכתבו שביום ב' ר&quot;ח אלול ימלאו לבנו שמואל שי' חמש שנים ומחנכים אותו לחדר תורה ויראה, הנה כפי בקשתו אזכירו על ציון כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ בשעת הכושר, ואשלח פה ברכותי, אשר יזכו לגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה, ועל פי מאמר המשנה בן חמש שנים למקרא ומבואר בלקו&quot;ת (ביאור דולא תשבית) אשר פנימיות התורה בכלל מקרא (ועיין ג&quot;כ בהל' ת&quot;ת לאדמו&quot;ר הזקן פ&quot;ב סוף סימן א'), הנה יגדלוהו לתורה ולהמאור שבתורה היא פנימיות התורה, אשר זהו תורת חסידות חב&quot;ד שהנחילונו נשיאי חב&quot;ד, ולנו בפרט – נשיאנו הוא כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר הכ&quot;מ.{{ש}}בברכת כתיבה וחתימה טובה לו ולכל ב&quot;ב שיחיו{{ש}}מנחם שניאורסאהן.}} את מאמר חז&quot;ל במסכת אבות 'בן חמש שנים למקרא', היות ואז הוא התחלת הלימוד, אך ברוב המענות הדריך הרבי לערוך את הטקס קרוב ככל האפשר לחגיגת ה[[תספורת]], אף אם הילד נותר במעון וכיוצא בזה, היות והחל מגיל 3 צריכים ללמד אותו את [[אותיות האל&quot;ף בי&quot;ת]]{{מקור}}<br /> <br /> ב[[ספר הזכרונות]]{{הערה|פרק י'. בלשון הקודש - עמוד 43.}} מסופר שר' [[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו&quot;ר הזקן)|שניאור זלמן פוזנר]] סבו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] הכניס את בנו [[ישראל ברוך פוזנר|ברוך]] ל'חדר' בגיל 4.<br /> <br /> ==אצל רבותינו נשיאינו==<br /> כאשר הכניס אדמו&quot;ר הזקן את [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ל'חדר' הוא קרא למלמד ואמר לו שברצונו להחליף איתו מצווה במצווה. המלמד יקח על עצמו את האחריות לקיים את המצווה לחנך את בנו, אדמו&quot;ר האמצעי, ואילו הוא ייקח על עצמו את המצווה של המלמד לפרנס את משפחתו. באותה הזדמנות הסביר גם אדמו&quot;ר הזקן שהאות אל&quot;ף היא נקודה למעלה ונקודה למטה ובאמצע קו{{הערה|שיחת י&quot;ב תמוז תרצ&quot;ב. הובא והתבאר גם בלקוטי שיחות חלק ב' עמוד 615 ואילך.}}.<br /> <br /> בערב [[ראש השנה]] [[תקנ&quot;ג]] מלאו שלוש שנים מלידתו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. למחרת ראש השנה, ב[[צום גדליה]] נפטרה אמו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]], וב[[י&quot;א תשרי]] התקיימה ה'הכנסה לחדר' שלו על ידי סבו [[אדמו&quot;ר הזקן]] שדאג לזרוק עליו סוכריות מבלי שיראה מי הזורק, ואמר לו שהמלאך מיכאל זרק עליו סוכריות{{הערה|1=ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיץ ה'ש&quot;ת עמ' 67.}}. באותו מעמד הורה אדמו&quot;ר הזקן למלמד ללמוד עם הצמח צדק מתוך ספר ויקרא{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק י&quot;ז עמוד 1. ולהעיר שאף שמהשיחה שם משמע שהתחיל ללמדו מ'''תחילת''' הספר שלכן לאחר מכן הצמח צדק שאל מדוע האות אל&quot;ף בפסוק הראשון היא [[אות זעירא]], הרי שבהתוועדויות תש&quot;נ חלק ג' עמוד 179 הזכיר זאת הרבי וציין שמתחילים ללמוד עמו קרוב ל'''סיומו''' של הספר.}} על פי דברי חז&quot;ל במדרש תנחומא{{הערה|1=צו יד: למה הן מתחילין תינוקות של בית רבן ללמוד בספר ויקרא? אלא מפני שכל הקרבנות כתובים בו ומפני שהם טהורים עד עכשיו ואינם יודעים מהו חטא ועוון לפיכך אמר הקב&quot;ה שיהו מתחילין בסדר הקרבנות. יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים.}}.<br /> <br /> ההכנסה ל'חדר' של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] התקיימה בהיותו בגיל שלוש וחצי שנים{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 86.}}, ואילו אצל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ההכנסה ל'חדר' התקיימה כשהיה קרוב לגיל ארבע, בשנת תרמ&quot;ד{{הערה|1=ספר המאמרים תשי&quot;א עמוד 168. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/7/2/145 ספר השיחות תרצ&quot;א עמוד 145].}}.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Likut%20Hachnassat%20Heder%20-%20Amar%20-%2018%20Adar%20ll%205776.pdf לקט בנושא הכנסת הילד לחדר]''', [[תשורה]] מטקס ההכנסה לחדר של החייל ב[[צבאות ה']] מנחם מענדל עמר, תשע&quot;ו<br /> *'''[[שמירת השמחות]]''' עמ' 99-104<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8038&amp;CategoryID=1547 זמן הכנסה ל'חדר']''', בתוך [[גליון התקשרות]]<br /> <br /> {{אירועים יהודיים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]<br /> [[קטגוריה:חינוך]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=812266 2025-12-02T16:19:37Z

<p>עזריאל: /* ראו גם */ לא להשתמש ביידיש ייבסקית!</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבי גוזז כשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] גוזז שערותיו של אחד מהילדים{{הערה|בנו של ר' פנחס שיחי' - מקורב של השליח הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא פייביש זלמנוב]] מ[[קווינס]].}} בעת מעמד חלוקת [[כוס של ברכה]]]]<br /> [[קובץ:תספורת כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] גוזז את שערו של אחד מילדי [[כפר חב&quot;ד]] במעמד ההדלקה המרכזית (תשע&quot;ד)]]<br /> [[קובץ:הרבי מסמן לגזוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסמן בידיו לגזוז את שערות הילדים בעת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]]]]<br /> מנהג ה'''[[תספורת]]''' (ב[[אידיש]]: '''אָפְּשֶׁערְנִישׁ''', בערבית: '''חַאלַקֶה''') הוא טקס הנערך לילד בהגיעו לגיל שלוש בו גוזזים לו בפעם הראשונה את שערות הראש מלבד הפאות{{הערה|כמ&quot;ש בשו&quot;ע יו&quot;ד סימן קפא סעיפ ט.}} שאותן משאירים. לטקס זה מתלווים בדרך כלל מנהגים נוספים הקשורים להתחלת חינוכו היהודי של הילד.<br /> <br /> ==מקור המנהג==<br /> בספרות ההלכתית נזכר המנהג לראשונה בספר 'גן המלך', וצוטט על ידי רבי יהודה אשכנזי בחיבורו 'באר היטב' על השולחן ערוך בקשר לילד שמלאו לו שלוש שנים באמצע [[חול המועד]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40527&amp;st=&amp;pgnum=428 סימן תקלא סעיף קטן ז].}}.<br /> <br /> למנהג זה נמצאו סימוכין במדרש ילקוט שמעוני ל[[פרשת בחוקותי]] שם נסמך בתורה הציווי &quot;וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו, שלש שנים יהיה לכם ערלים&quot;, לציווי &quot;לא תקיפו את פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך&quot;, כאשר על הציווי הראשון אומר המדרש &quot;ונטעתם וערלתם ערלתו את פריו - מדבר בתינוק&quot;, והפרשנות שהוענקה לכך היא שבמשך שלוש שנים אין לגזוז את שערות ראשו של התינוק, ועם תחילת השנה הרביעית מספרים את שערותיו ומחילים לחנכו ללמוד תורה, כפי שמסיים שם המדרש: &quot;ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש - שאביו מקדישו לתורה&quot;{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=3&amp;perek=19&amp;mefaresh=shimoni ילקוט שמעוני לספר ויקרא פרשה תרטו].}}.<br /> <br /> מקורות נוספים המביאים את המנהג בצורה מפורשת הם רבי חיים מרדכי מרגליות בחיבורו &quot;שערי תשובה&quot;{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקלא סעיף ז.}}, שכתב: &quot;נוהגים ברוב תפוצות ישראל לגלח את הקטן תגלחת ראשונה כשנעשה בן ג שנים, ועושין לו אז פיאות ומחנכים אותו במצוות פיאות הראש&quot;, ורבי משה גרינוולד שכתב בספרו &quot;שו&quot;ת ערוגת הבושם&quot;{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1080&amp;st=&amp;pgnum=370 סימן רי, דף קעז עמוד ב].}}: &quot;היות כי המנהג בין חסידים ואנשי מעשה להמתין בתגלחת שערות הראש של בניהם עד יום מלאת להם ג' שנים כדי לחנך את הילד במצות לא תקיפו פאת ראשכם.. דע אהובי בני כי מנהגן של ישראל תורה, ויסודתם בהררי קודש, בפרט מנהג שנהגו בו חסידים ואנשי מעשה&quot;.<br /> <br /> על אף שהאיזכורים בנוגע למנהג מועטים ביותר בספרות התורנית המוקדמת, הוא התפשט בכל תפוצות ישראל ללא יוצא מן הכלל, וכל העדות נוהגות בו.<br /> <br /> בשנים מאוחרות יותר נוספות מנהגים שונים הקשורים עם הטקס, כגון המנהגים המוזכרים בשו&quot;ת הרדב&quot;ז{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&amp;st=&amp;pgnum=215 שו&quot;ת הרדב&quot;ז חלק ב' סימן תרח].}} לערוך את הטקס על מקום קברו של שמואל הנביא, ולתרום ל[[צדקה]] כמשקל השיער שנגזז מראשו של התינוק.<br /> <br /> ==דחיית התספורת==<br /> ===תספורת בראש חודש===<br /> על פי המופיע בצוואת רבי יהודה החסיד שאין מגלחים את שערות הראש בראש חודש, הורה הרבי לחסיד ר' [[נחום לבקובסקי]] בנוגע לתספורת של בנו שחלה בראש חודש שלמרות שיש צדדים להקל{{הערה|אם מצד זה שהלשון בצוואת רבי יהודה החסיד היא לגלח, ותספורת אינה גילוח של כל השערות אלא קיצור של חלקם, ואם מצד זה שתספורת גיל 3 היא ענין גדול במנהג ישראל.}} כיון שהתספורת אינה מצווה ממש - יש לדחות את התספורת, אך לעשות אותה מייד אחרי ראש חודש{{הערה|צילום המענה דפס בשבועון כפר חב&quot;ד 1940 עמוד 12.}}.<br /> <br /> ===עריכת התספורת בל&quot;ג בעומר===<br /> במרוצת השנים, התחדש מנהג נוסף הקשור עם התספורת, שכאשר יום הולדתו השלישי של הילד חל בסמיכות ל[[ל&quot;ג בעומר]] דוחים את עריכת הטקס וגוזזים את השערות דווקא ביום שמחתו של [[רבי שמעון בר יוחאי]]. אנשי ארץ ישראל, אף נוהגים להוליך את הילד במידת האפשר למירון, ולערוך את חגיגת התספורת על הציון עצמו.<br /> <br /> מנהג זה, מקורו בספרי המקובלים ובראשם רבי [[חיים ויטאל]] שהעיד על רבו ומורו [[האר&quot;י]] הקדוש שהוליך את הילד יחד עם כל בני ביתו לערוך את התספורת על הציון במירון{{הערה|שער הכונות, חג הפסח דרוש יב.}}.<br /> <br /> הטעם ההלכתי הפשוט לעריכת התספורת דווקא בל&quot;ג בעומר, הוא מכיוון שגזיזת השערות מחג הפסח ואילך אסורה משום מנהגי האבילות, והיות ומנהג אנשי ארץ ישראל הוא לעלות על ציונו של [[רשב&quot;י]] בל&quot;ג בעומר, נוצר מצב בו ההזדמנות הראשונה של ההורים לגזוז את שערות בניהם היא כאשר הם כבר נמצאים על ציונו הקדוש של רבי שמעון.<br /> <br /> בחצר [[הרבי]], המנהג הוא שבשנים בהם חל ל&quot;ג בעומר ביום ראשון עוברת לפני הרבי בשעת ה[[פאראד]] משאית ועליה הילדים בני השלוש עם אבותיהם, והמשאית עוצרת מול פניו של הרבי שמסמל בידיו להורים לגזוז את השערות.<br /> <br /> ===לאחר ימי בין המיצרים===<br /> על פי מנהג עדות אשכנז לנהוג מנהגי אבלות בשלושת השבועות של ימי בין המיצרים, כאשר חל יום הולדתו השלישי של הילד בשבועות אלו דוחים את התספורת לאחר תשעה באב. הרבי כינה את הימים אלו בשם &quot;ימים השמחים&quot;{{הערה|ראו במכתב שנדפס כהוספה לקובץ 'התוועדות' שבת פרשת בלק תשע&quot;ח בהוצאת ועד הנחות בלה&quot;ק, שהרבי כינה ימים אלו בשם &quot;ימים השמחים&quot;.}}.<br /> <br /> ==נוסח ברכת הרבי==<br /> לאורך השנים, נוהג הרבי לשלוח מכתב ברכה לחסידים שבניהם הגיעו לגיל שלוש, בו מצטט את לשונו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בנוגע לזה{{הערה|המכתב המקורי מוען אל הרב [[שמואל זלמנוב]] לתספורת של בנו [[ישראל יוסף זלמנוב]]. נעתק גם ב[[לוח היום יום]] בתאריך [[ד' אייר]].}}:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=במענה על ההודעה אודות יום הולדת השלישי של בנם.. שי'{{ש}}הנה מועתק לקמן חלק ממכתב מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ בנוגע למנהגי ישראל בזה, ויהי רצון מהשי&quot;ת שיגדלו ביחד עם זו' תי' לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבה.<br /> <br /> '''בברכה מ. שניאורסאהן'''{{ש}}{{ש}}וז&quot;ל מו&quot;ח אדמו&quot;ר.<br /> <br /> ...ובדבר גזיזת השערות - אפשערניש - הוא דבר גדול במנהג ישראל ועיקרו הוא בהחינוך דהשארת פיאות הראש, ומיום הגזיזה והנחת הפיאות של הראש, נהגו להדר להרגיל את התינוק בענין נשיאת ט&quot;ק וברכות השחר ו[[ברכת המזון]] וק&quot;ש שעל המטה. והשי&quot;ת יהיה בעזרם שיגדלוהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך פרנסה בהרחבה ובמנוחת הדעת בגשמיות וברוחניות}}<br /> <br /> ==חסידים שנשיאי חב&quot;ד גזזו להם את שערות הראש==<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נהג לאחר גזיזת השערות, לברך את הילד ב[[ברכת כהנים]]{{הערה|תספורת והכנסה לחדר (ברוק, חזק) עמוד 48.}}.<br /> <br /> כאשר הרבי כובד בגזיזת השערות, גזר במקום הסמוך לאוזן, מקום השארת פאות הראש מעל הפאה הימנית{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/images/c/c6/כסלו_תשי%22א_-_ימי_בראשית.pdf ימי בראשית עמוד 311].}}, שזהו עיקר ענינה של התספורת. פעמים רבות הרבי אף נתן לילד דבר מה ואמר לו שזה עבור ההסכמה שלו שהרבי יגזור לו את השיער.<br /> <br /> ילדים שזכו לאורך השנים שהרבי ישתתף ב'אפשערניש' ויגזוז את שערותיהם{{הערה|1=בין השנים הראשונות לנשיאות לתקופה בה החל הרבי [[חלוקת דולרים|לחלק דולרים]], נמנע הרבי מלהשתתף בגזיזת השערות במשך מספר שנים. ראו לדוגמא מענה הרבי ב[http://www.yomanim.com/images/2/29/טבת_תשל%22ה_-_ר'_יצחק_מאיר_סוסובר.pdf יומן מבית חיינו תשל&quot;ה עמוד 65].}}:<br /> *הרב [[אברהם אלטיין]] - [[י&quot;ח אדר]] [[תש&quot;י]].<br /> *בנו של הרב [[יעקב ליפסקר]] - [[י&quot;ג כסלו]] [[תשי&quot;א]].<br /> *הרב [[יהושע בנימין גורדון]] - [[י' תמוז]] [[תשי&quot;ב]].<br /> *התאומים הרב [[אריה לייב בלוסופסקי|אריה לייב]] ו[[יהודה בלסופסקי]] - [[י' כסלו]] [[תשי&quot;ג]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/21/index.htm#_ftn_1095 שיחת הרבי בהמשך לגזיזת השערות].}}.<br /> *ר' צבי הירש זרחי{{הערה|בן הרב [[אברהם מאיר זרחי]].}} - [[ז' ניסן]] [[תשי&quot;ג]].<br /> * הרב [[בן ציון הכהן פרידמאן]] - {{הערה|בן הרב יעקב משה הכהן}} [[כ&quot;ו מנחם אב]] [[תשי&quot;ג]]. {{הערה|ר״פ ממה שאמר הרבי נדפס לאחרונה כהוספה ע״י בתורת מנחם-התוועדיות.}}<br /> *בנו של הרב [[שלום לברטוב]] - [[י&quot;ח אייר|ל&quot;ג בעומר]] [[תשט&quot;ו]].<br /> *בנו של הרב [[יעקב יהודה הכט]] - [[י&quot;ח אייר|ל&quot;ג בעומר]] [[תשט&quot;ו]]{{הערה|יוצא דופן, בשל העובדה שהיה זה יום אחד קודם מלאות לו ג' שנים בי&quot;ט אייר, כפי הוראות הרבי במקרים שכאלו להקדים ביום אחד - חוברת 'אפשערניש' בהוצאת [[ועד אברכי אנ&quot;ש צפת]] עמוד 56, בשונה ממה שהרבי כותב במפורש באגרות קודש, ראו שם. עדות נדירה נוספת למקרה בו הרבי הורה להקדים את גזיזת השיערות, ב'ילקוט התספורת' (סעריבראנסקי) עמוד קי, כאשר בזכות קיום הוראת הרבי נמצא הילד שאבד בשדה התעופה, כיון שהיה לו מראה יהודי וידעו למי להחזיר אותו.}}.<br /> *בנו של הרב [[מרדכי צבי סופרין]] - התוועדות [[חג הפורים]] [[תשל&quot;ב]].<br /> *ר' יהודה לייב הרכבי{{הערה|בן הרב ד&quot;ר צבי הרכבי, מילידי יקטרינוסלב.}} - [[י&quot;א שבט]] [[תשט&quot;ז]].<br /> *בן הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] - [[י&quot;ח מנחם אב]] [[תשכ&quot;ו]].<br /> *בן הרב [[אברהם שלמה שארף]] - חלוקת דולרים, [[תש&quot;נ]]{{הערה|המיוחד בגזיזה זו הייתה העובדה שהיה זה ביוזמתו של הרבי, כאשר האמא עברה עם הילד בחלוקה, הוציא הרבי לפתע זוג מספריים מהכיס וגזז קצוות שער.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הכנסה ל'חדר']]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''תספורת והכנסה לחדר''', הוצאת '[[לדורות (בית הוצאה לאור)|לדורות]]'<br /> *'''סקירת מנהג גזיזת שער הראש''', שבועון כפר חב&quot;ד 1959 עמוד 42<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב רפאל אברהם דובקין, '''[https://vaa770.org/wp-content/uploads/2020/04/חוברת-אפשערניש-ועד-אברכי-אנש-צפת.pdf אפשערניש - חוברת מידע]''', בהוצאת [[ועד אברכי אנ&quot;ש]] [[צפת]]<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1180710 אפשערניש - הרבי גוזז שערותיהם של ילדים בני שלוש במעמד חלוקת הדולרים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/images/news/29933_news_05102008_66875.pdf מענדל בן שלוש שנים]''' - חוברת לחגיגת התספורת בהוצאת [[חזק הוצאה לאור]] {{PDF}} {{שטורעם}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/815650#footnoteRef2a815650 התספורת הראשונה - מדוע וכיצד חוגגים אותה]''' {{בית חבד}}<br /> *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?146326&amp;&amp; ילקוט אפשערניש]''' - לקט מדברי רבותינו נשיאינו בענין התספורת הראשונה, [[כפר חב&quot;ד]] תשמ&quot;ג<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1537 תספורת באקוודור]''' - סרטון מיוחד על חגיגת התספורת שהופק על ידי השליח באקוודור לרגל האפשערניש של בנו {{וידפו}}<br /> *{{קישור שטורעם|205|artdays|נספח ב': הזמנות ל&quot;אפשערעניש&quot;|הרב יהושע מונדשיין|י&quot;ד בכסלו תשס&quot;ו}}<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/669710/ התספורת הראשונה ומנהגיה]''', מכון הלכה חב&quot;ד ל&quot;ג בעומר תשפ&quot;א<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_23.html נוהגים לעשות את ה'אפשערניש' דווקא במירון בל&quot;ג בעומר? • משנתו של הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br /> *אברהם קמינצקי, '''[https://drive.google.com/file/d/1fe-5JdbZbWfoND0_dB-Obh9g6ZfHdcx-/view תספורת ראשונה בחול המועד סוכות]''', בתוך הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רנז עמוד 66<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{אירועים יהודיים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]<br /> [[קטגוריה:חינוך]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9D&diff=809946 2025-11-15T17:49:47Z

<p>עזריאל: /* קבלת התענית */ השמטת הפיסקה (שלכאורה נוגדת את פסק אדה&quot;ז)</p> <hr /> <div>'''תענית חלום''' הינו מנהג הלכתי אשר לפיו אדם שחלם חלום רע מתענה על מנת לבטל את הגזירה.<br /> <br /> == סיבת התענית ==<br /> התענית באה בהמשך לחלום (ראה בהמשך רשימת החלומות) רע, אשר על פי הלכה צריך האדם להתענות עליה.<br /> <br /> המקור הוא מהכתוב בגמרא &quot;'''יפה תענית לחלום כאש לנערת'''&quot; כלומר שאדם החולם חלום רע הרי זה גזירה מן השמיים, וכמו שהאש מכלה את הנעורת במהירות כך התענית מכלה את הגזירה.<br /> <br /> == דינים בתענית ==<br /> {{הלכה}}<br /> התענית מתבצעת ביום המחרת ואף ב[[שבת]] [[יום טוב]], למרות זאת אין מתענים ב[[חג השבועות]] ו[[ערב יום כיפור]]. <br /> <br /> אם התענה בשבת, צריך לצום גם ביום ראשון (או היום המסתדר הקרוב ביותר) מפני שביטל &quot;עונג שבת&quot;, למרות זאת היתר התענית בשבת הוא מפני שרצונו הוא להתענות (על דבר החלום) וזהו לו עונג כך שלא ביטל לגמרי את עונג השבת.<br /> <br /> === התענית בשבת בימינו ===<br /> ישנן גישות שונות לגבי הצורך בתענית חלום בימינו: <br /> <br /> * '''הדעה המחמירה:''' יש פוסקים הסבורים כי בזמננו אין להתענות על חלום בשבת, מאחר שאין בקיאות בפתרון חלומות ואין לדעת בוודאות איזה חלום הוא באמת רע.<br /> * '''הדעה המקילה:''' ישנם פוסקים הסבורים כי יש להתענות בשבת על חלום רע, אם הצום מהווה עבור החולם תענוג גדול יותר מאשר האכילה, משום שהוא מבטל את רוע הגזירה. <br /> <br /> === חלופות לתענית ===<br /> <br /> * '''הטבת חלום:''' החולם יכול לספר את חלומו לשלושה אנשים הנשחבים 'דיינים'. הוא והאנשים אומרים נוסח כנגד התענית , הנוסח נקרא &quot;הטבת חלום&quot; מפני שעושה את החלום כביכול לטוב.<br /> * '''צדקה:''' אדם יכול לתת צדקה במקום להתענות, במיוחד אם הוא חושש שגופו לא יעמוד בצום, כגון אשה בהיריון או מניקה.<br /> <br /> == פרטי דינים נוספים ==<br /> <br /> === רשות או חובה ===<br /> הראשונים נחלקו האם התענית היא חובה או רשות: הרשב&quot;א כתב שהתענית רשות, והוכיח כן מדברי הגמרא שאמרה ”יפה תענִית” - כלומר שהתענית תועיל לביטול הגזרה אך אינו חייב להתענות, וכן מצינו ששמואל אמר: &quot;החלומות השוא ידברו&quot;. לדעת הרמב&quot;ם, התענית היא חובה, משום שהחלום מעיד על חטאים שעליהם האדם חייב לצום. הריב&quot;ש כתב שאם הוא אדם שאינו מקפיד על חלומות או אם התענית מצערת אותו, והוא חושש ממנה יותר מפחד החלום, אף לדעת הסוברים שהיא חובה אינו צריך לצום.<br /> <br /> === חיוב השלמה ===<br /> הראבי&quot;ה כתב שהתענית אינה אלא לקבל על עצמו צער בלבד, ולכן לדעתו אין חיוב להשלים את התענית, אלא יכול לאכול אחר תפילת ערבית שנהגו בזמנו להתפלל אותה בעוד יום אחר פלג המנחה. אולם דעת הטור בשם מהר&quot;ם מרוטנבורג שיש להשלימה עד צאת הכוכבים ככל תענית וכן פסק בשולחן ערוך.<br /> <br /> == בתורת רבותינו נשיאנו ==<br /> מסופר שפעם [[אדמו&quot;ר האמצעי]] התענה תענית חלום, ואביו [[אדמו&quot;ר הזקן]] הענישו על כך שלא יוכל להיכנס פעמיים לאמירת [[דא&quot;ח]], מכיוון שדעתו לא הייתה נוחה מדברים כאלה{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]], חלק ד' (אידיש), עמ' תשנ&quot;ה, ב'.}}.<br /> <br /> בשם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מובא כי מה שציוו חכמים על &quot;תענית חלום&quot; זה רק בימיהם שאז החלומות היו קרובים לנבואה, אבל בזמנינו ש&quot;חלומות שווא ידברו&quot; אין להתענות{{הערה|נחלת אבות לר' לוי אווטשינסקי, [[ווילנא]] [[תרנ&quot;ד]], עמ' לח.}}.<br /> <br /> [[הרבי]] התייחס בשיחה להלכה שאף על פי שגם בשבתות וימים טובים מתענים תענית חלום, ב[[חג השבועות]] לא מתענים, והסביר שמכיוון ששבועות עניינו קבלת התורה וקבלת התורה צריכה להיות ב&quot;שמחה ופנימיות&quot; ולכן אי אפשר לתת נתינת מקום לעניינים הפכיים&lt;ref&gt;תורת מנחם, חלק מ&quot;ג, שיחת שבת פרשת במדבר תשכ&quot;ה, עמ' 379 - 380.&lt;/ref&gt;, הרבי גם הסביר שהוא שונה מערב יום כיפור שלמרות מעלתו ושאף נאסרה תענית חלום אך מותר להתענות תענית שעות מכיוון שהוא לא בדרגה של שבועות שבה לא שייך כלל עניינים בלתי רצויים{{הערה|תורת מנחם, חלק ל&quot;ד, שיחת ב' דחג השבועות תשכ&quot;ב, עמ' 29 - 31.}}.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{קרד}}<br /> [[קטגוריה:מושגים ביהדות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בהלכה]]<br /> [[קטגוריה:תעניות]]<br /> [[קטגוריה:ש&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:צדקה]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9D&diff=809943 2025-11-15T17:47:27Z

<p>עזריאל: /* חלופות לתענית */ הגהה</p> <hr /> <div>'''תענית חלום''' הינו מנהג הלכתי אשר לפיו אדם שחלם חלום רע מתענה על מנת לבטל את הגזירה.<br /> <br /> == סיבת התענית ==<br /> התענית באה בהמשך לחלום (ראה בהמשך רשימת החלומות) רע, אשר על פי הלכה צריך האדם להתענות עליה.<br /> <br /> המקור הוא מהכתוב בגמרא &quot;'''יפה תענית לחלום כאש לנערת'''&quot; כלומר שאדם החולם חלום רע הרי זה גזירה מן השמיים, וכמו שהאש מכלה את הנעורת במהירות כך התענית מכלה את הגזירה.<br /> <br /> == דינים בתענית ==<br /> {{הלכה}}<br /> התענית מתבצעת ביום המחרת ואף ב[[שבת]] [[יום טוב]], למרות זאת אין מתענים ב[[חג השבועות]] ו[[ערב יום כיפור]]. <br /> <br /> אם התענה בשבת, צריך לצום גם ביום ראשון (או היום המסתדר הקרוב ביותר) מפני שביטל &quot;עונג שבת&quot;, למרות זאת היתר התענית בשבת הוא מפני שרצונו הוא להתענות (על דבר החלום) וזהו לו עונג כך שלא ביטל לגמרי את עונג השבת.<br /> <br /> === התענית בשבת בימינו ===<br /> ישנן גישות שונות לגבי הצורך בתענית חלום בימינו: <br /> <br /> * '''הדעה המחמירה:''' יש פוסקים הסבורים כי בזמננו אין להתענות על חלום בשבת, מאחר שאין בקיאות בפתרון חלומות ואין לדעת בוודאות איזה חלום הוא באמת רע.<br /> * '''הדעה המקילה:''' ישנם פוסקים הסבורים כי יש להתענות בשבת על חלום רע, אם הצום מהווה עבור החולם תענוג גדול יותר מאשר האכילה, משום שהוא מבטל את רוע הגזירה. <br /> <br /> === חלופות לתענית ===<br /> <br /> * '''הטבת חלום:''' החולם יכול לספר את חלומו לשלושה אנשים הנשחבים 'דיינים'. הוא והאנשים אומרים נוסח כנגד התענית , הנוסח נקרא &quot;הטבת חלום&quot; מפני שעושה את החלום כביכול לטוב.<br /> * '''צדקה:''' אדם יכול לתת צדקה במקום להתענות, במיוחד אם הוא חושש שגופו לא יעמוד בצום, כגון אשה בהיריון או מניקה.<br /> <br /> === קבלת התענית ===<br /> על מנת לקיים את התענית ביום המחרת לחלום, חובה - אחרת אין זה נחשב לתענית חלום - לקבל עליו זאת בתפילת מנחה שלפני יום התענית.<br /> <br /> את הקבלה אומרים בברכת &quot;שְׁמַע קוֹלֵנוּ&quot; שבתפילת [[הלחש]], במקום המקובל לבקשת הברכות.<br /> <br /> ישנם הסוברים כי את קבל התענית יש לומר לפני &quot;יִהְיוּ לְרָצוֹן&quot; השני (לאחר הקטע &quot;אֱלֹקִי נָצוּר&quot;).<br /> <br /> הנוסח הוא&lt;ref&gt;הנוסח אינו נקבע כאן להלכה יש להתייעץ עם רב, הנוסח הינו לפי עדות שונות.&lt;/ref&gt;: '''רִבּון הָעולָמִים הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ בְּתַעֲנִית נְדָבָה לְמָחָר בְּלִי נֶדֶר וּבְלִי שְׁבוּעָה. לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. יְהִי רָצון מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ שֶׁתְּקַבְּלֵנִי בְּאַהֲבָה וּבְרָצון וְתָבא לְפָנֶיךָ תְּפִלָתִי וְתַעֲלֶה עֲתִירָתִי וְתִרְפָּאֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רְפוּאָה שְׁלֵמָה רְפוּאַת הַנֶפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגוּף וּתְבַטֵל מֵעָלַי וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ יִשרָאֵל כָּל גְּזֵרות קָשׁות וְרָעות, כִּי אַתָּה שׁומֵעַ תְּפִלַת כָּל פֶּה:'''<br /> <br /> אדם המתענה בשבת אינו צריך לקבל - בתפילת מנחה לערב שבת - את התענית.<br /> <br /> == בהלכה ==<br /> <br /> === רשות או חובה ===<br /> הראשונים נחלקו האם התענית היא חובה או רשות: הרשב&quot;א כתב שהתענית רשות, והוכיח כן מדברי הגמרא שאמרה ”יפה תענִית” - כלומר שהתענית תועיל לביטול הגזרה אך אינו חייב להתענות, וכן מצינו ששמואל אמר: &quot;החלומות השוא ידברו&quot;. לדעת הרמב&quot;ם, התענית היא חובה, משום שהחלום מעיד על חטאים שעליהם האדם חייב לצום. הריב&quot;ש כתב שאם הוא אדם שאינו מקפיד על חלומות או אם התענית מצערת אותו, והוא חושש ממנה יותר מפחד החלום, אף לדעת הסוברים שהיא חובה אינו צריך לצום.<br /> <br /> === חיוב השלמה ===<br /> הראבי&quot;ה כתב שהתענית אינה אלא לקבל על עצמו צער בלבד, ולכן לדעתו אין חיוב להשלים את התענית, אלא יכול לאכול אחר תפילת ערבית שנהגו בזמנו להתפלל אותה בעוד יום אחר פלג המנחה. אולם דעת הטור בשם מהר&quot;ם מרוטנבורג שיש להשלימה עד צאת הכוכבים ככל תענית וכן פסק בשולחן ערוך.<br /> <br /> == בתורת רבותינו נשיאנו ==<br /> מסופר שפעם [[אדמו&quot;ר האמצעי]] התענה תענית חלום, ואביו [[אדמו&quot;ר הזקן]] הענישו על כך שלא יוכל להיכנס פעמיים לאמירת [[דא&quot;ח]], מכיוון שדעתו לא הייתה נוחה מדברים כאלה{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]], חלק ד' (אידיש), עמ' תשנ&quot;ה, ב'.}}.<br /> <br /> בשם [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מובא כי מה שציוו חכמים על &quot;תענית חלום&quot; זה רק בימיהם שאז החלומות היו קרובים לנבואה, אבל בזמנינו ש&quot;חלומות שווא ידברו&quot; אין להתענות{{הערה|נחלת אבות לר' לוי אווטשינסקי, [[ווילנא]] [[תרנ&quot;ד]], עמ' לח.}}.<br /> <br /> [[הרבי]] התייחס בשיחה להלכה שאף על פי שגם בשבתות וימים טובים מתענים תענית חלום, ב[[חג השבועות]] לא מתענים, והסביר שמכיוון ששבועות עניינו קבלת התורה וקבלת התורה צריכה להיות ב&quot;שמחה ופנימיות&quot; ולכן אי אפשר לתת נתינת מקום לעניינים הפכיים&lt;ref&gt;תורת מנחם, חלק מ&quot;ג, שיחת שבת פרשת במדבר תשכ&quot;ה, עמ' 379 - 380.&lt;/ref&gt;, הרבי גם הסביר שהוא שונה מערב יום כיפור שלמרות מעלתו ושאף נאסרה תענית חלום אך מותר להתענות תענית שעות מכיוון שהוא לא בדרגה של שבועות שבה לא שייך כלל עניינים בלתי רצויים{{הערה|תורת מנחם, חלק ל&quot;ד, שיחת ב' דחג השבועות תשכ&quot;ב, עמ' 29 - 31.}}.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{קרד}}<br /> [[קטגוריה:מושגים ביהדות]]<br /> [[קטגוריה:מושגים בהלכה]]<br /> [[קטגוריה:תעניות]]<br /> [[קטגוריה:ש&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:הלכה]]<br /> [[קטגוריה:צדקה]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%A8&diff=809528 2025-11-12T11:06:40Z

<p>עזריאל: /* משפחתו */ ניסוח</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> | שם= הרב שניאור זלמן ברגר<br /> | תמונה = שניאור זלמן ברגר חיתוך.jpg<br /> | כינוי = <br /> | תיאור = הרב שניאור זלמן ברגר ב[[770]]<br /> | תאריך לידה = [[ט&quot;ו בטבת]] [[תשל&quot;ה]]<br /> | מקום לידה = רחובות, ישראל<br /> |תאריך פטירה=<br /> |מקום פטירה=<br /> |מקום פעילות= ישראל<br /> |תפקידים נוספים = מחבר ספרים<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו = נודע בשיעורים, דרך כוכב מיעקב, תולדות חב&quot;ד במרוקו, הפרטיזן, ועוד<br /> |השתייכות = יהדות<br /> }}<br /> [[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[שניאור זלמן ברגר]] עם משלחת אגו&quot;ח בסיום [[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשס&quot;ג]] באולם הקבינט הבטחוני. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו&quot;ר [[אגו&quot;ח]] הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] והרב [[נתן וולף]]]]<br /> הרב '''שניאור זלמן ברגר''' (יליד שנת [[תשל&quot;ה]], 1974) הוא חוקר וסופר חב&quot;די, תושב [[נחלת הר חב&quot;ד]], הנמנה על סגל כתבי [[שבועון בית משיח]], ופרסם עד עתה מאות מאמרים היסטוריים בשבועון בית משיח ובמות אחרות וכן חיבר ספרי היסטוריה וביוגרפיה, לצד [[תשורה|תשורות משפחתיות]] לשמחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[רחובות]] ב[[ט&quot;ו טבת]] [[תשל&quot;ה]] לאביו הרב יעקב יוסף ברגר ובצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשנ&quot;ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר נישואיו עם רעייתו חנה בתו של הרב [[ליפא קליין]] מ[[נחלת הר חב&quot;ד]], קבע את מגוריו בנחלת הר חב&quot;ד, והחל לעסוק בחקר [[חסידות חב&quot;ד]] ותולדות החסידים.<br /> <br /> ==חוקר תולדות חב&quot;ד==<br /> בתחילת שנות הס' החל לפרסם כתבות ב[[שבועון בית משיח]] ובפרסומים נוספים, בנושאים מגוונים:<br /> *תולדות אדמו&quot;רי ליובאוויטש<br /> *תולדות חסידים<br /> *פרשיות חב&quot;דיות היסטוריות <br /> *פעילות שלוחי הרבי<br /> *מופתים של הרבי<br /> <br /> בנוסף לפרסום הכתבות, במשך תקופה היה אחראי על מחלקת החדשות של בית משיח.<br /> <br /> לאחר תקופה בה שילב היסטוריה ואקטואליה, עזב את האקטואליה והתמקד במחקרים היסטוריים{{הערה|בית משיח 944}}. במהלך עבודתו המחקרית פירסם בבית משיח מספר סדרות היסטוריות, כגון:<br /> *חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] (פורסם במוסף התמים)<br /> *חב&quot;ד ב[[תל אביב]]<br /> *[[ישיבת תורת אמת]]<br /> *[[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש<br /> *ביקור [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בארצות הברית<br /> <br /> ==ביוגרפיות של חסידים==<br /> <br /> לאחר שנים רבות בהם עסק בעריכת כתבות שונות בעיקר בתחום ההיסטוריה, ב[[שבועון בית משיח]], פירסם בשנת [[תשס&quot;ד]] את ספרו הראשון 'גזע חסידים' בו פורסמו תולדות חסידים חשובים ובהם העסקן החב&quot;די ר' [[יונה איידלקופ]], ומאז פירסם עוד ספרים רבים ו[[תשורה|תשורות משפחתיות]], העוסקים רובם ככולם בהיסטוריה, ורובם ביוגרפיות של בעלי תפקידים בחב&quot;ד, כגון: <br /> הרב [[אליעזר קרסיק]] יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], הרב [[אליהו סימפסאן]] חוזר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וגבאי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ר' [[זושא וילימובסקי]] מחשובי עסקני חב&quot;ד בארץ הקודש, הרב [[חיים נאה]] מראשי [[כולל חב&quot;ד]] ומחבר ספרים הלכתיים, רבני [[:קטגוריה:משפחת חן|משפחת חן]]{{הערה|בית משיח 944}}.<br /> <br /> ==תולדות קהילות ושלוחים==<br /> כמה מספריו מתעדים קהילות חב&quot;דיות ופעילות שלוחי הרבי: [[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]], תולדות [[חב&quot;ד במרוקו]], שליחות ב[[רומניה]] הקומוניסטית ו[[היציאה מרוסיה (ספר)]].<br /> <br /> ==חוקר שואה==<br /> {{ערך מורחב|חב&quot;ד בשואה (סדרה)}}<br /> הרב ברגר חוקר את היסטוריית חב&quot;ד בתקופת [[השואה]], ופרסם סידרה של מאמרים בנושא - הנקראת &quot;[[חב&quot;ד בשואה (סדרה)]]&quot; - בשבועון בית משיח. כמו כן, הוזמן לשאת הרצאות בנושא השואה, במוסדות אקדמאיים ובפני בני נוער ברחבי הארץ.<br /> <br /> בחלק מספריו יש מידע אודות חב&quot;ד בשואה, חלק מהמידע פורסם על ידו לראשונה.<br /> <br /> ==מתעד חב&quot;ד במרוקו==<br /> <br /> עם פתיחת כינוס השלוחים העולמי בשנת [[תשע&quot;ז]], הופיע ספרו &quot;[[חב&quot;ד במרוקו]]&quot; ובו תיעוד פעילות שלוחי הרבי במרוקו מאז תש&quot;י ועד צאת הספר ובהם: הרב [[מיכאל ליפסקר]], הרב [[שלמה מטוסוב]], הרב [[שלום איידלמן]], הרב [[יהודה לייב רסקין]], הרב [[ניסן פינסון]] הרב [[זלמן טייבל]], הרב [[סעדיה ליברוב]] והרב [[מרדכי בלינוב]]. <br /> <br /> הספר מבוסס על &quot;ארכיון מרוקו&quot; המכיל אגרות ומענות לשלוחי הרבי במרוקו, התכתבויות עם רבני מרוקו, ועוד אלפי מסמכים המתעדים את מוסדות חב&quot;ד במרוקו, וכל זה נמסר לר' שניאור זלמן ברגר, אשר הוסיף לכך את זכרונות השלוחים לצד ראיונות עם השלוחים הרב [[שלום איידלמן]], הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין ועוד{{הערה|[https://chabad.info/news/227525/ ארכיון מרוקו]}}.<br /> <br /> עם הדפסת הספר, זכה לתפוצה נרחבת ועלה לכותרות במשך שבועות ארוכים. המו&quot;ל הרב [[ראובן מטוסוב]] שליח הרבי ללשכה ב[[פריז]], יחד עם המחבר ר' שניאור זלמן ברגר, נפגשו עם אישי ציבור בכירים ורבנים חשובים, והעניקו להם את הספר, תוך כדי העלאת זכרונות מפעילות שלוחי הרבי במרוקו. <br /> [[קובץ:ברדוגו איידלמן ברגר חב&quot;ד במרוקו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סרג' ברדוגו נשיא הקהילה היהודית במרוקו מקבל את הספר &quot;חב&quot;ד במרוקו&quot; מהרב שלום איידלמן שליח הרבי במרוקו ור' שניאור זלמן ברגר. קזבלנקה, מרוקו, תשע&quot;ט]]<br /> כלי התקשורת מכל גווני הקשת יצאו מגדרם לרגל צאת הספר, ופירסמו עשרות ידיעות על החשיפות והגילויים בספר, ובהם ראיונות מיוחדים עם מחבר הספר ר' שניאור זלמן ברגר. בין כלי התקשורת שפירסמו על הספר: קול ישראל, רדיו מורשת, קול ברמה, אתר מאקו, הידברות, בקהילה, יום ליום, [[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב&quot;ד]] ועוד.<br /> בעקבות פרסום הספר, הוזמן המחבר להרצאות והתוועדויות בהם נשא דברים אודות פעילות שלוחי הרבי במרוקו.<br /> <br /> ===נעדרי [[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר]]===<br /> לאחר פרסום הספר [[חב&quot;ד במרוקו]] התברר למשפחות תלמידי [[ישיבת חב&quot;ד באגאדיר]] שלא ידוע מה עלה בגורלם במהלך רעידת האדמה שהתרחשה בשנת תש&quot;כ ובה נהרסה הישיבה, כי מחבר הספר, פירסם בספר את רשימות הרב [[שלמה מטוסוב]] ובהם תיעוד תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר. נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה.<br /> אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בארגון ברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר [[תשע&quot;ז]] - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים הוא הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה{{הערה|[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%A4%D7%95_%D7%91%D7%90%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_102960.html אגרות הרבי נחשפו באזכרה לנספים ברעידת האדמה באגאדיר ] {{col}}}}.<br /> הד תקשורתי: פרשית תלמידי ישיבת חב&quot;ד באגאדיר הנעדרים, הדהדה בעוצמה חזקה ופורסמה בכלי תקשורת רבים ומהם אשר ראיינו את מחבר הספר, ושמעו ממנו על ישיבת חב&quot;ד באגאדיר שנהרסה, וההתפתחויות לגבי נעדרי אגאדיר בעקבות הפרסומים בספר.<br /> <br /> ==חשיפות==<br /> במהלך עבודתו חשף חשיפות רבות החשובות לחסידות חב&quot;ד, כמו כן פירסם מספר סדרות חשובות, מסמכים נדירים, תמונות לא מפורסמות ועוד.<br /> <br /> דוגמאות לחשיפות היסטוריות שלו:<br /> *[https://chabad.info/magazine/342310/ חשיפה: הרבי מעורב בבקשת תעודת עליה לאביו]. [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> <br /> *[https://col.org.il/news/69945 שורשיו החב&quot;דיים של ניר ברקת]. [[חב&quot;ד און ליין]]<br /> <br /> *[https://chabad.info/magazine/502365/ שניאורסאהן זה שניאורסאהן. פייביש שניאורסאהן &quot;השותף&quot; של בייליס בניגוד למקובל עד עתה הוא צאצא רבותינו]. ([[חב&quot;ד אינפו]])<br /> <br /> חשיפות ב[[שבועון בית משיח]]:<br /> * הפרטיזן ר' [[זושא וילימובסקי]] מעורב בחנינת [[שלום שטרקס]], דוד של [[פרשת יוסל'ה שוחמכר|יוסלה שוחמכר]], לנחת רוח הרבי.<br /> *שיקום האוהל של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בליובאוויטש - על ידי הרב [[דוד אבא גורביץ]] ובנו בן התשע. (גליון 394).<br /> *גלותם לצ'אילי של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] ובן דודו [[לוי יצחק שניאורסון (הקטן)]]. (גליון 427).<br /> *מסמך סודי שנשלח מה[[ק.ג.ב.]] המקומי למרכז שלו ב[[לנינגרד]] בנגע להצתת בית כנסת חב&quot;ד [[מלחובקה]] בתש&quot;כ. (גליון 509).<br /> *סקירה על פעולות [[רשת אהלי יוסף יצחק]] שנשלחה למשרד החינוך, מאת הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]. (גליון 615).<br /> <br /> ==דרכי מחקר==<br /> <br /> אודות סגנון ואמצעי המחקר שלו, סיפר ר' שניאור זלמן ברגר (בשיח חוקרים משותף עם ר' [[יוסף יצחק קמינצקי]]).<br /> <br /> סגנון המחקר שלו כולל ראיונות אישיים, לצד עבודה מחקרית מורכבת בספריות וארכיונים חשובים. יש תקופות שבהן הוא אורח תדיר בספריה הלאומית ובעת הצורך גם בארכיון הציוני, ספרית יד ושם, גנזך המדינה ועוד {{הערה|בית משיח 944}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו: ר' אהרן יצחק זילבר בן הרב [[אברהם חיים זילבר]] (שליח במרום כנען [[צפת]]), נין הרב [[חיים נאה]].<br /> *חתנו, ר' שמואל פרידמן<br /> <br /> ==חבוריו==<br /> '''ספריו'''<br /> <br /> [[קובץ:ארבעה חסידים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'ארבעה חסידים']]<br /> [[קובץ:חבד במרוקו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'חב&quot;ד במרוקו']]<br /> *'''גזע חסידים''' - ביוגרפיה של ה[[חסיד]]ים; הרב [[אליהו פאר]], הרב [[ברוך שיפרין]], הרב [[יונה איידלקופ]] והרב [[זאוויל איידלקופ]] -תחנות חיים חב&quot;דיים ב[[רוסיה]] תחת השלטון הקומוניסטי, [[ארץ הקודש]] ו[[צרפת]]. יצא לאור על ידי הרב [[יהודה לייב איידלקופ]] ומשפחתו בשנת [[תשס&quot;ז]]<br /> *'''ארבעה חסידים''' - ביוגרפיה של החסידים הרבנים; הרב [[אליהו לוין]], הרב [[שמואל נוטיק]], הרב [[אברהם פריז]] והרב [[אברהם לוי סלווין]]. רבנים חב&quot;דיים פועלים במסירות נפש ב[[ברית המועצות]] תחת הדיכוי הקומוניסטי, וחסיד מהפכן ומקושר. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ד]] (חולק כ[[תשורה]] בחתונת לוין-שטיינברג)<br /> *'''חסיד נאמן''' -ביוגרפיה של הרב [[אליהו סימפסון]], חוזר [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], גבאי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מזקני וחשובי החסידים בדור השביעי. יצא לאור על ידי נכדיו; ר' [[יוסף יצחק סימפסון]] ור' שמעון אהרן רוזנפלד בשנת [[תשס&quot;ז]]<br /> *'''[[הפרטיזן]]''' - ביוגרפיה של החסיד הרב [[זושא וילימובסקי]], מראשי עסקני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] [[תשס&quot;ה]]<br /> *'''ישראל נח הגדול''' -ביוגרפיה של הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. מסירות נפש ב[[אוקראינה]], והתקשרות ב[[צרפת]]. בספר גם אוסף גדול של סיפוריו ואמרותיו. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס&quot;ו]]<br /> *'''[[חסיד ללא פעמונים]]''' - חוברת (55 ע') ביוגרפיה של ר' [[שואל משה קליין]] ומשפחתו. רוב החיבור עוסק במסירות נפשם, ב[[לנינגרד]] ו[[טשקנט]], תחת השלטון הקומוניסטי. חולקה כתשורה בחתונת לוין-גוראריה (כ&quot;ז [[אדר]] [[תשס&quot;ט]])<br /> *'''[https://col.org.il/news/39720 מעשה אבות סימן לבנים]''' - תולדות משפחת הרה&quot;ח ר' [[חיים אלעזר גורליק|חיים אלעזר]] וחיה דובה גורליק, ותולדות בנם הרה&quot;ח ר' [[מנחם מענדל גורליק]] ורעייתו ביילא, בנותיהם: גב' מריישא רעיית הרב [[שלום וילנקין]], גב' מוסיא רעיית הרב [[שמעון קצנלבויגן]], גב' ציפא רעיית הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] ובנם הרה&quot;ח ר' [[מרדכי קוזלינר]] ורעייתו זלדה. מסירות נפש ברוסיה, ניסיון [[היציאה מרוסיה]] דרך לבוב, פעילות חב&quot;דית בארץ הקודש.<br /> *'''שליחות ברומניה הקומוניסטית''' - ביוגרפיה של הרב [[ישראל צבי הבר]], [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] הראשונה בארץ הקודש ותיעוד מיוחד של השליחות הנדירה ב[[רומניה]], תחת השלטון הקומוניסטי. יצא לאור על ידי משפחתו של הרב הבר, [[תשס&quot;ט]]<br /> *'''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיה של החסיד הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] אשר רבים קירב לדרכי היהדות ותורת החסידות, [[תש&quot;ע]]<br /> *'''[[נודע בשיעורים]]''' - תולדות הפוסק החבד&quot;י בעל השיעורים הרב [[אברהם חיים נאה]], מחבר ספרי הלכה וממנהלי [[כולל חב&quot;ד]], [[תשע&quot;א]]<br /> *'''[[תולדות חב&quot;ד בפטרבורג]]''' - מתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ועד ימינו, תשע&quot;א - מאסרי רבותינו בפטרבורג, ועידות הרבנים בהשתתפות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], תיק לבוב, והקהילה החב&quot;דית בפטרבורג במשך הדורות. <br /> *'''[[המשפיע שלא חזר]]''' - תולדות ה[[משפיע]] במינסק וחרקוב, הרב [[אברהם ברוך פבזנר (הגדול)]], תשע&quot;א<br /> *'''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של הרב [[אליעזר קרסיק]] יו&quot;ר אגודת חסידי חב&quot;ד ורב קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]], מכון אהלי שם, תשע&quot;ב<br /> *'''חסיד במעשיו''' - על תולדות חייו של ר' [[זלמן יואל לבנהרץ]] ואביו ר' [[אברהם שמואל לבנהרץ]], מסירות נפש ברוסיה, וניהול מפעל ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] בעידוד הרבי [[תשע&quot;ד]]<br /> * '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''' - תולדות בני [[:קטגוריה:משפחת חן|משפחת חן]] החב&quot;דית, עורך שותף עם הרב [[אליעזר ליין]] (הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשע&quot;ה]])<br /> *'''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד ב[[מרוקו]], שלוחים, מוסדות והוראות הרבי, חשוון תשע&quot;ז<br /> *'''[[יעקב מזרחי|דרך כוכב מיעקב]]''', תולדות חייו ומסכת פעולותיו של חבר הכנסת ומנהיג יהדות המזרח ואבי משפחות מזרחי החב&quot;דיות, הרב [[יעקב מזרחי]], מנחם אב תשע&quot;ח<br /> *'''[[משה וישצקי|ר' משה וויטבסקער]]''', תולדות הרב [[משה וישצקי]], מסירות נפש ברוסיה, (פריז תשע&quot;ט, 400 עמודים){{הערה|[https://chabad.info/news/492821/ ספר חדש: ר' משה ויטבסקער]}}<br /> *'''והיו לאות ולמופת''', תולדות חייו של ר' [[חנוך העניך רפופורט]], [[תשפ&quot;ב]]<br /> *'''[[היציאה מרוסיה (ספר)]]''', מארכיון הרב [[שלמה מטוסוב]] (עורך שותף עם הרב [[אליהו מטוסוב]]) - תיעוד תקופת היציאה מרוסיה, מחנות העקורים, מוסדות חב&quot;ד במחנה [[פוקינג]]<br /> *'''בינוני''', תולדות חייו של החסיד ר' דוד הורודוקער - [[דוד קיבמן]] (בהוצאת ר' אשר יהושע הכהן פוגלמן), [[תשפ&quot;ג]]<br /> *'''[[חסדי ישראל (ספר)|חסדי ישראל]]''', תולדות הרב [[ישראל חסדן]], פעילות הצלה בשואה, תשפ&quot;ג<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Okunov%20-%20Teves%204,%205769.pdf '''אוהל דוד''' - תולדות ר' דוד אוקונוב הי&quot;ד], יצא לאור לחתונת נכדו ר' דוד אוקונוב עם יוכבד שיינברגר, [[תשס&quot;ט]]<br /> <br /> '''מאמריו'''<br /> *סידרת מאמרי תחקיר '''&quot;[[חב&quot;ד בשואה]]&quot;''' - ב[[שבועון בית משיח]] (65 פרקים).<br /> *'''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב [[אברהם חיים נאה]] והרב [[עובדיה יוסף]] ([[חשוון]], [[תשע&quot;ד]]).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/שניאור-זלמן-ברגר/ תגית - שניאור זלמן ברגר] {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/tags/tag/584 תגית - שניאור זלמן ברגר] {{col}}<br /> *'''[http://chabad.info/news/הרב-דוד-אבוחצירא-כל-דקה-של-הרבי-למען-ה/ הרב ראובן מטוסוב והרב שניאור זלמן ברגר מעניקים את הספר חב&quot;ד במרוקו לרב דוד אבוחצירא]''' {{אינפו}}<br /> *[[מענדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_תעלומה_היכן_תיקי_האימוץ_של_תלמידי_ישיבת_חבד_באגאדיר_104060.html שניאור זלמן ברגר בראיון - תעלומת תלמידי ישיבת חב&quot;ד באגאדיר שנעלמו ברעידת האדמה]''', רדיו דרום<br /> *[https://chabad.info/news/448737/ שניאור זלמן ברגר, תיעוד מוסדות חב&quot;ד במרוקו בשנת תשע&quot;ט]<br /> *אבנר שאקי '''[https://www.hidabroot.org/article/215662 ראיון עם מחבר חב&quot;ד במרוקו - שניאור זלמן ברגר, הקשר הסודי: חב&quot;ד ומרוקו]''', הידברות<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/82/קמינצקי_ברגר_בית_משיח.pdf שיח חוקרים חב&quot;דיים]''' - החוקרים משוחחים: ר' [[יוסף יצחק קמינצקי]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]] לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע&quot;ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=37863 &quot;המודיע&quot; על הספר 'חסיד נאמן']. {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36926 על הספר 'חסיד נאמן']. {{אינפו}}<br /> * מנחם זיגלבוים, {{קישור חבד אינפו ישן|81529|ראיון מקיף עם היסטוריון השואה החב&quot;די}} כ&quot;ח [[ניסן]] התשע&quot;ד (28.04.2014)<br /> *{{קישור שטורעם|77336|news|'מילה של חסיד' עם הסופר והחוקר ר' שניאור זלמן ברגר|מערכת שטורעם|ה' בטבת תשע&quot;ה}}<br /> *{{קישור שטורעם|84541|news|חנוכה עם הרבי • בימים ההם בזמן הזה|ר' שניאור-זלמן ברגר|ה' בטבת תשע&quot;ו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ברגר, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אנשי תקשורת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קליין]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]<br /> [[קטגוריה:חוקרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94&diff=800524 2025-09-03T10:20:33Z

<p>עזריאל: /* ימי בראשית */ קישורים פנימיים</p> <hr /> <div>{{לעדכן|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:הרב פרידמן אור יהודה.jpg|שמאל|ממוזער|שליח הרבי לאור יהודה הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]]]]'''אור יהודה''' היא עיר במחוז '''תל אביב''', '''ישראל'''. מרוחקת כשבעה קילומטרים מ[[תל אביב-יפו]] וסמוכה לנמל התעופה בן-גוריון. אור יהודה גובלת במערב בכביש 4 ובשטחים פתוחים, במזרח ב[[יהוד]]-מונוסון, בצפון בכביש 461, צומת השומר וצומת סביון ובדרום בכביש 412 ובשטחים פתוחים.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]] מונה העיר כ-40,000 תושבים.<br /> <br /> באור יהודה בתי חב&quot;ד ומוסדות חב&quot;ד ובהם ישיבה קטנה וישיבה גדולה. את בית חב&quot;ד המרכזי מנהל הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] ובראשות הישיבות עומד הרב [[שלום בער הנדל]].<br /> <br /> == בית חב&quot;ד ומוסדות ==<br /> [[קובץ:מפתח אור יהודה מוגש לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[מפתח העיר]] אור יהודה שהוגש לרבי כאות כבוד על ידי ראש המועצה יצחק בוכבזה בכ&quot;ט [[אלול]] תשמ&quot;ז]]<br /> את הבית חב&quot;ד באור יהודה מנהל הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] החל משנת [[תש&quot;נ]]. <br /> <br /> בעיר אור יהודה קיימים מספר [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]], בית כנסת, [[תומכי תמימים אור יהודה|ישיבה קטנה וגדולה]], מרכז חסד, בית ספר בנים, בית ספר בנות, גני ילדים, ומעון.<br /> <br /> ===ימי בראשית===<br /> פעילות חסידי חב&quot;ד באור יהודה החלה בשנת [[תשמ&quot;ח]]. הרב [[טוביה בולטון]] ניהל באותם ימים את הפעילות החב&quot;דית בעיר, באין בית חב&quot;ד ושליח קבוע בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]], ביומה האחרון, עמד הרב בולטון במרכז העיר והציע לעוברים ושבים להניח תפילין. הוא נזכר במחשבתו בדברי הרבי כי שנה זו היא '[[שנת הבניין]]', וכאבה לו העובדה שהוא לא ניצל את סגולתה של שנה זו כדי להשיג משכן של קבע לבית חב&quot;ד. <br /> <br /> בהחלטה של רגע, הלך הרב בולטון לעבר מקלט שכונתי שהיה בסמוך. המקלט היה מלוכלך ומוזנח, מנותק מ[[נורה חשמלית|חשמל]] ומים. הרב בולטון נטל אבן והניח אותה ליד קיר המקלט. בשמחה רבה אמר &quot;[[לחיים]]&quot; על 'רכישת' הבניין - שיהפוך בעזרת ה' לבית חב&quot;ד אור יהודה.<br /> <br /> לאחר מניעות ועיכובים לא מעטים הפך המקלט למשכן קבע לבית חב&quot;ד אור יהודה. <br /> <br /> זמן לא רב לאחר מכן, נאלץ הרב בולטון לעזוב את העיר לטובת עבודתו ב[[ישיבת אור תמימים]] בכפר חב&quot;ד. הרב [[נחום כהן]] שהיה אחראי מטעם [[צעירי אגודת חב&quot;ד באה&quot;ק]] על הסניפים תר אחר מועמד מתאים וההחלטה נפלה על הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] שהיה אז חתן ב-‏[[770]].<br /> תשובת הרבי לרב פרידמן הייתה: &quot;הסכמה וברכה אזכיר על הציון&quot;. בחודש [[תמוז]] [[תש&quot;נ]] בא בברית ה[[נישואין]] עם רעייתו וב[[ראש חודש]] [[אלול]] העתיקו את מגוריהם לאור יהודה, והחלו בפעילות.<br /> <br /> ===שליח לשכונת נווה סביון===<br /> [[קובץ:0ee5ef782ffa32878eeb6e7dd6a10aad.jpg|ממוזער|השליח הרב [[שלמה אליעזר הכהן כץ]]]]<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] הגיעו לגור בעיר הרב שלמה הכהן ורעייתו כ&quot;ץ שהתמקמו בשכונה היוקרתית &quot;נווה סביון&quot; והחלו לפעול בה.<br /> בין השאר פתחו השלוחים הצעירים מעון חב&quot;ד לילדים ובית חב&quot;ד ובית כנסת במרכז השכונה המהווה בית חדש לעשרות יהודים שמצאו את דרכם לתנועת חב&quot;ד.<br /> <br /> במקום מתארגנת [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]] מטעם בית חב&quot;ד, ובה למעלה מאלפים ילדים.<br /> ופועלים בשכונה כחמשה שלוחים, ביניהם: הרב יהושע אלישביץ.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] התווסף לשליחות בשכונה הרב שניאור זלמן קלפמן{{הערה|[https://chabad.info/news/1011153/ הראשונים לשנת תשפ&quot;ד: ארבעה בתי חב&quot;ד חדשים לקבלת פני משיח] [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> ===שליח לשכונת נווה רבין===<br /> [[קובץ:הרב הענדל 2.jpg|ממוזער|250px|הרב שלום דובער הכהן הענדל]]<br /> [[קובץ:הכתרת הרב שלום בער הענדל.jpeg|ממוזער|250px|הכתרת הרב הענדל לרב בית כנסת וקהילת בית מנחם חב&quot;ד אור יהודה (תשפ&quot;ה)]]<br /> בשנת תשס&quot;ד נשלח הרב [[שלום דובער הנדל]] ורעייתו אל שכונת 'נווה רבין'. כצעד ראשון החליטו לפתוח בית כנסת בשכונה. כיום פועל [[בית הכנסת]] באופן מלא במשך כל ימי השבוע, ועל ניהולו ואחזקתו מפקח השליח הרב הראל רחימי.<br /> <br /> באותה שנה, בחודש [[אלול]] [[תשס&quot;ד]] הקים הרב הנדל ישיבת תומכי תמימים - ישיבה קטנה. בחודש [[כסלו]] [[תשס&quot;ו]] הצטרף לשליחות בשכונה הרב '''מיכאל פרידמן'''. <br /> <br /> ב[[תמוז]] [[תשס&quot;ח]] נערכה [[הכנסת ספר תורה]] לבית הכנסת &quot;בית מנחם&quot; חב&quot;ד בשכונה. את ספר התורה תרמה משפחת עמר לעילוי נשמת אביהם ר' שלום מנחם מענדל עמר. <br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ט]] פתח הרב הנדל ישיבה גדולה. <br /> <br /> בחודש [[אייר]] [[תש&quot;ע]], בעקבות התרחבות הקהילה לארבעים משפחות כן ירבו, קיבלה על עצמה הקהילה לערוך סדנאות חינוך שיעזרו לכל המשפחות בחינוך הילדים. הסדנאות הראשונות נערכו על ידי הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב&quot;ד ברחובות וסגן [[יצחק יהודה ירוסלבסקי|מזכיר]] [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> מידי שנה מתקיימת ב[[ל&quot;ג בעומר]] תהלוכה מטעם בית חב&quot;ד, ובה משתתפים למעלה מאלפים ילדים.<br /> <br /> ===שליח לשכונת סקיה===<br /> בשנת תשפ&quot;ד החל הרב מנחם מענדל אפל לפעול בשליחות בשכונה{{הערה|[https://chabad.info/shishi-info-magazine/1025688/מהפכת השליחות הצעירה: איפה נפתחו בתי חב&quot;ד בשנה האחרונה?][[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> ===שליח לרמת פנקס===<br /> {{להשלים}}<br /> ברמת פנקס השליח הוא הרב [[שלום דובער טאלער]]{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85247 עשו היסטוריה: התניא הודפס ברמת פנקס, אור יהודה{{אינפו}}]}}.<br /> <br /> == מוסדות חב&quot;ד בעיר ==<br /> [[קובץ:סמל מוסדות אור יהודה.png|ממוזער|שמאל|סמל הישיבה]]<br /> ===תלמוד תורה===<br /> {{ערך מורחב|חיידר אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש}}<br /> ב[[י&quot;ז אלול]] [[תשנ&quot;ו]] פתח הרב פרידמן [[תלמוד תורה]] חב&quot;ד באור יהודה, תחת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. התלמוד-התורה שכן במבנה [[בית חב&quot;ד]] המרכזי באור יהודה. <br /> התלמוד-תורה חודש שוב על ידי השליח הרב הנדל בשנת הלימודים ה'תש&quot;ע - בבית הספר 'אור אבנר' בעיר. בתאריך [[י' שבט]] [[תשע&quot;ו]] שונה שם התלמוד תורה ל&quot;אור מנחם&quot;, מתוך התוועדות יחד עם תלמידי התלמוד תורה וקבלת החלטות טובות לכבוד יום מיוחד זה. <br /> במקביל הצטרף גם בית-ספר היסודי לבנות 'אור-חנה' למוסדות החינוך של חב&quot;ד בעיר - בראשות הרב הנדל.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] חלו שינויים בתלמוד תורה והוכנסו מחנכות לשכבות הבוגרות של המוסד, דבר שגרם לעזיבתם של התלמידים החב&quot;דיים ולהקמתו של תלמוד תורה חב&quot;די נוסף, התלמוד תורה עמד בניהולו של הרב [[זאב רויטמן]] ופעל במשך חצי שנה, מ[[חודש תשרי]] עד ל[[חודש ניסן]] בו נסגר. קרוב ל-100 ילדים למדו בתלמוד תורה.<br /> <br /> ===חיידר אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש===<br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] הוקם חיידר 'אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בעיר, החיידר עומד בניהולו של הרב [[יהושע אלישביץ]] ותחת פיקוחו של שליח הרבי בעיר הרב מנחם מענדל פרידמן.<br /> <br /> ב[[סיוון]] [[תשפ&quot;ד]] נערך ערב התרמה לטובת החיידר{{הערה|[https://chabad.info/news/1097703/ <br /> בדינר מיוחד: מרחיבים את חיידר 'אוהלי יוסף יצחק' אור יהודה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ב[[תמוז]] [[תשפ&quot;ה]] נערך ערב התרמה לטובת החיידר{{הערה|[https://chabad.info/news/1225397/ בונים יסודות באור יהודה – הדינר השנתי של החיידר] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> החיידר ממוקם בביתו של הרב אלישביץ, בקומה השניה. לחיידר חמש כיתות, אחת מהן כיתת מכינה, כיתה א' מונה תלמיד אחד ומשולבת עם כיתה ב'.<br /> <br /> בחיידר לומדים כ-35 ילדים.<br /> <br /> ===צוות החיידר===<br /> *הרב יהושע אלישביץ - מנהל<br /> *הרב מנחם מענדל פרידמן - מפקח רוחני<br /> *הרב עזריאל פייגלין - מחנך<br /> *הרב יוסף יצחק וייצהנדלר - מחנך<br /> *הרב מרדכי סגל - מחנך<br /> *הרב מנחם מענדל ריבקין - מורה עזר<br /> *הרב שמואל קליינמן - מורה עזר<br /> <br /> === ישיבות תומכי תמימים בעיר ===<br /> {{ערך מורחב|תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)}}<br /> {{ערך מורחב|תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)}}<br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] פנו הרבנים [[שלום דובער הנדל]] ומשה רוזנבלט, והעסקן ר' אברהם בן שמעון, בהצעה להקים ישיבה בעיר.<br /> הרב פרידמן הגיב בחיוב{{מקור}}.<br /> <br /> כך{{הבהרה}} קמה ישיבת [[תומכי תמימים]] אור יהודה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] נפתחה בעיר גם [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)|הישיבה גדולה]].<br /> <br /> ==נשי חב&quot;ד אור יהודה==<br /> במסגרת ארגון 'נשי חב&quot;ד אור יהודה', נפגשות נשות השלוחים לשיעור-[[התוועדות]] משותפים מדי שבועיים. <br /> בנוסף מתקיימת פעילות לבנות על ידי סניפי [[נשי חב&quot;ד]], [[בת מלך]], [[בנות אח&quot;ת]] - ארגון לאמירת [[תהלים]] ב[[שבת]] מברכים.<br /> נשות חב&quot;ד בעיר, בראשות הרבנית נחמה פרידמן, עורכות מדי ראש חודש ערב נשים מפואר. בכל פעם מגיעה מרצה מעניינת אחרת והנשים לא מפספסות אירוע זה.<br /> <br /> כמו כן, נשות חב&quot;ד מנהלות סניף שפרה ופועה פעיל שמעניק עזרה וסיוע ליולדות מתוך הקהילה.<br /> בשנת תשע&quot;ז החל לפעול מיזם מיוחד, בניהולה של הגברת זהבה גוסיאטניסקי. המיזם מפעיל את בנות הקהילה בהתנדבות בבתי יולדות.<br /> <br /> ==770==<br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] החלה הכנת השטח לבניית [[770]] באור יהודה{{מקור}}. הבניין ישמש כבית כנסת ו[[בית חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''נווה חב&quot;ד באור יהודה''', ראיון עם הרב [[שלום דובער הנדל]] על השליחות, חנוכת בית הכנסת ומינויו כרב הקהילה, [[מענדי דיקשטיין]], [[שבועון בית משיח]] גיליון 1434 ע' 41-43<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *תגית: [https://chabad.info/tag/%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%94/ אור יהודה] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/157009/ צפו בוידאו: חב&quot;ד אור יהודה בקליפ מרהיב ומיוחד] {{אינפו}} י&quot;ד בסיון ה'תשע&quot;ו<br /> <br /> {{בקעת אונו}}<br /> {{מחוז תל אביב}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אור יהודה|*]]<br /> [[קטגוריה:ערים בישראל]]<br /> [[en:Or Yehuda]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%96%D7%A7%D7%A1&diff=800523 2025-09-03T10:18:55Z

<p>עזריאל: /* קורות חייו */ קישורים פנימיים</p> <hr /> <div>{{דמות|<br /> nf_2918_279105.jpg (272.56 KiB)<br /> שם=הרב יונתן זקס <br /> |תמונה=הרב זקס1.png<br /> |תיאור=רבה של [[אנגליה]] בין השנים [[תש&quot;נ]] - [[תשע&quot;ג]]<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ז אדר|כ&quot;ז אדר א']] [[תש&quot;ח]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ' חשוון]] [[תשפ&quot;א]]<br /> |מקום פעילות=[[אנגליה]] <br /> |תפקידים נוספים=מנהיג פילוסוף והוגה דעות<br /> }}<br /> [[קובץ:22-06-2017-13-35-35-IMG-20170622-WA0077.jpg|ממוזער|הרב זקס בביקור בבית חב&quot;ד בקוסקו פרו אצל השלי הרב [[עופר קריפור]] (תשע&quot;ז)]]<br /> ה[[רב]] '''יעקב צבי (יונתן הנרי) זקס (Jonathan Sacks)''' ([[כ&quot;ז אדר|כ&quot;ז אדר א']] [[תש&quot;ח]], 8 במרץ 1948 - [[כ' בחשוון]] [[תשפ&quot;א]], 7 בנובמבר 2020), היה הרב הראשי של אנגליה, מנהיג פילוסוף סופר והוגה דעות, שהחזיק בשלל תארים אקדמאים ותארי אצולה, ונמנה על דובריה הבולטים של היהדות האורתודקסית וזכה לכבוד והערכה רבה בעולם כולו.<br /> <br /> למד במשך תקופה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], נמנה על ידידיה המובהקים של חסידות חב&quot;ד, והושפע עמוקות מההדרכות האישיות שקיבל מהרבי מתורתו ומהגותו.<br /> <br /> == קורות חייו ==<br /> נולד בלמבת' שב[[לונדון]] בשנת [[תש&quot;ח]] לאביו דוד אריה זקס, התחנך בבתי ספר יסודיים ותיכוניים מובילים בבריטניה. משסיים את מסלול הלימודים בתיכון, טרם שנרשם לאוניברסיטת קיימברידג' נסע לניו יורק בהשפעתו של השליח הרב [[שמואל לו]] ונפגש עם הרבי כדי לדון במגוון רחב של נושאים הקשורים לדת, אמונה ופילוסופיה, הושפע עמוקות מהרבי, והחל להקפיד על שמירת מצוות.<br /> <br /> את לימודיו ב[[אוניברסיטה]] סיים בהצטיינות וקיבל תואר ראשון בפילוסופיה, ובשנת [[תשכ&quot;ט]] נסע לארץ הקודש ולמד במשך שנה ב[[ישיבת אור תמימים]] בכפר חב&quot;ד אצל הרב [[שניאור זלמן גפני]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ל]] חזר לאנגליה והתחתן עם רעייתו מרת איליין, במקביל להמשך לימודיו לתואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת אוקספורד וקינגס קולג', הוסמך להוראה על ידי המכללה לרבנות בלונדון ובישיבת &quot;עץ חיים&quot; אצל הרב [[נחום רבינוביץ']], ולאחר מכן נפגש שוב עם הרבי והתייעץ האם כדאי לו ללמוד כלכלה, משפטים, או להמשיך את לימודי הפילוסופיה, והרבי שלל את שלושת החלופות והמליץ לו להפוך לרב קהילה מתוך מטרה מוצהרת להכשיר גם רבנים אחרים.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] מונה לרב בית הכנסת גולדרס גרין בלונדון, ובשנת [[תשמ&quot;ג]] עבר לשמש כרב בית הכנסת 'קשת השיש המערבית' במרכז לונדון, תפקיד בו כיהן עד לשנת [[תש&quot;נ]], אז התייעץ עם הרבי ולאחר שקיבל את ברכתו הציע את עצמו ונבחר לכהן כרבה הראשי של בריטניה, ושימש בתפקיד במשך 23 שנה עד שנת [[תשע&quot;ג]], כאשר לאורך שנותיו בתפקיד שם דגש על החינוך היהודי וייעץ בעניני יהדות למנהיגי הממלכה המאוחדת.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] הצטרף כחבר בבית הלורדים והוכתר בתואר 'הברון זקס מאלדגייט', ולאורך השנים קיבל משלל אוניברסיטאות ברחבי העולם תואר דוקטור לשם כבוד, ושימש בהן כמרצה אורח.<br /> <br /> לאחר פרישתו מתפקיד הרב הראשי, הקדיש את חייו לכתיבת ספרי הגות מחשבה ופילוסופיה, הרבה להיפגש עם מנהיגים ואנשי רוח, מתוך שאיפה ליצירת דו-שיח והידברות, תוך הקפדה על היצמדות לערכי היהדות המסורתית.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות התמודד עם המחלה הידועה, ממנה נפטר ב[[כ' חשון]] [[תשפ&quot;א]].<br /> <br /> ==קשריו עם הרבי וחסידות חב&quot;ד==<br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] (1968) כאשר היה סטודנט הכיר כבר את [[חב&quot;ד]] באמצעות הרב [[שמואל לו]] והרב פייביש ווגל, מ[[שלוחים|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[אנגליה]] שביקרו בקיימברידג'. בשנת [[תשכ&quot;ח]] נסע ל[[ארצות הברית]] בכדי להיפגש עם גדולי הרבנים באותם ימים בשביל להציג בפניהם את שאלותיו. כאשר הגיע אליהם, הם אמרו לו שהוא צריך להיפגש עם [[הרבי]]. הרב זקס אכן נפגש עם הרבי ב[[יחידות]]. הרב זקס שאל את הרבי שאלות בנושא פילוספייה ואמונה, והרבי ענה לו. לאחר כמה שאלות התעניין הרבי על מצב הסטודנטים היהודים במקום בו הוא לומד. הרבי הטיל על הרב זקס שליחות לקרב אותם ליהדותם. <br /> <br /> ב[[טבת]] [[תשל&quot;ט]] נכנס שוב ליחידות עם הרבי, בה הוא הביא לרבי פתק עם כמה אפשרויות בהם הוא יעסוק בחייו, ברצון שהרבי יענה לו מה כדאי לעשות. הרבי קרא את הפתק, אך לא סימן שום אפשרות. במקום זאת, הרבי אמר לו ביחידות שעליו להכשיר רבנים באנגליה. הרב זקס סיפר לימים, שבפועל הוא גם ביצע את בקשת הרבי וגם בוצעו כל האפשרויות האחרות שהציע. <br /> <br /> בהזדמנות אחרת בה כתב לרבי על לבטיו, הרבי הקיף את כל הפעמים בהם הופיעה המילה 'אני' בתוך פירוט הלבטים, והחזיר לו את השאלה כפי שהיא{{הערה|1=[https://karovel.co.il/wp-content/uploads/2022/02/004.pdf מגזין קרוב אליך שבת פרשת חיי שרה תשפ&quot;א עמוד 4].}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] חיפשו רב ראשי חדש באנגליה והציעו לרב זקס להתמנות לרב הראשי. הרב זקס התלבט באם לקחת את התפקיד, ולכן הוא כתב על כך לרבי, שהשיב לו כי הוא צריך לקחת את התפקיד. <br /> בתפקידו בתור הרב הראשי, יישם את בקשות הרבי ממנו, והקים בתי ספר יהודים, מוסדות רבים ובתי כנסת.<br /> <br /> כאשר הרבי עורר וייסד את מבצע [[שבע מצוות בני נח]], הרב זקס ניצל את מעמדו ושידר ברדיו וב[[טלוויזיה]] תוכנית וכתב טורים בעיתונות בהם הוא קרא ל[[גויים]] לשמור שבע מצוות בני נח.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] השתתף כנואם המרכזי ב[[כינוס השלוחים העולמי]], בו חשף את הקשר ארוך השנים עם הרבי ועם חסידות חב&quot;ד ואת ההשפעה הגדולה של הרבי עליו שעיצבה את כל דרכו הציבורית, והתבטא שהרבי הוא אחד מגדולי המנהיגים היהודיים לא רק בזמננו, אלא לאורך כל ההיסטוריה.<br /> <br /> עם הקמתו של העיתון '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]', החל לפרסם בו טור הגות שבועי על הפרשה.<br /> <br /> == ציטוטים ==<br /> ;על הרבי:<br /> *{{ציטוטון|אחד המנהיגים הגדולים ביותר לא רק בזמננו אלא בכל הזמנים.}}<br /> *{{ציטוטון|הרבי לא רק משנה חיים של אנשים אלא הוא משנה חיים של אנשים שהם משנים חיים.}}<br /> *{{ציטוטון|העולם טעה כאשר ראה את ייחודו של הרבי בכך שהיו לו רבבות חסידים. השקפה זו מחמיצה את העיקר: מנהיג טוב יוצר חסידים, אבל מנהיג גדול יוצר מנהיגים.}}<br /> *{{ציטוטון|לא שמעתי על עוד מנהיג שהשפיע בפועל על כל קהילה יהודית בכל העולם כולו.}}<br /> *{{ציטוטון|הייתה לי הזכות לשמוע את הרבי תוקע בשופר בראש־השנה, חוויה שככל הנראה הייתה המרשימה ביותר בחיי. }}<br /> *{{ציטוטון|בשלוש הנקודות המכריעות בחיי הרבי שימש לי כמורה דרך, ואף שלא תמיד ידעתי זאת בשעת מעשה - במבט לאחור אני רואה כמה חכמות ומיוחדות היו העצות שקיבלתי ממנו.}}<br /> *{{ציטוטון|מרבית האנשים המביטים על אחרים, רואים רק את המקצת שביכולתם לראות. כאשר אנשים גדולים מביטים על אחרים הם רואים אותם כפי שהנם באמת. אבל כאשר הגדול שבגדולים מביט על אחרים - והרבי היה גדול מן הסוג הזה - הוא רואה מה הם יכולים להיות, למה הם מסוגלים להפוך.}}<br /> *{{ציטוטון|מטרתו העליונה של הרבי - כמו כל רבי - הייתה לקרב את הגאולה ולהביא את המשיח. אבל הרבי היה שונה מרביים אחרים, בכך שעשה זאת מתוך תחושת דחיפות קיצונית ולהט יוצא דופן.}}<br /> *{{ציטוטון|הרבי נקט בגישה: אם הנאצים חיפשו אחר כל יהודי בשנאה, אנחנו נחפש אחר כל יהודי באהבה!}}<br /> *{{ציטוטון|הרבי האמין בי יותר מכפי שהאמנתי אני עצמי בי.}}<br /> *{{ציטוטון|בסגנונו של הרבי לא היה הוד ופאר, גם לא צניעות מזויפת. הוא היה שליו, מעורר כבוד, מלכותי, מצד אחד ומצד שני, איש של ענווה, האוסף אותך בחיבוקו ומלמד אותך להסתכל כלפי מעלה.}}<br /> *{{ציטוטון|בקרבתו של הרבי חשתי כפי שחשים בחברת אדם שבו מפעמת רוח אלוקים.}}<br /> *{{ציטוטון|הרבי ניחן באותה סגולה בה נשתבח משה רבנו שהיא הענווה האמיתית. אצלו הענווה לא הייתה מידה טובה גרידא, אלא צורה של תפיסה.}}<br /> *{{ציטוטון|יתכן שתהילתו כמנהיג, מארגן ויוזם פרויקטים קהילתיים - פגעה בהערכה המתבקשת של מקוריותו כהוגה. }}<br /> *{{ציטוטון|לרבי מעולם לא היה אינטרס לשמור על מונופול של חידושיו. משמעות כל הישג היא מטרה חדשה שתגבש. לעולם אי אפשר לכמת תוצאות. זה מספיק לדעת שהם תמיד לא מספיקים. }}<br /> *{{ציטוטון|הרבי מביא ללא הרף את האמת המופשטת הגבוהה ביותר יחד עם הקריאה הספציפית ביותר לפעולה.}}<br /> *{{ציטוטון|מנהיגותו של הרבי מנהיגותו מורכבת מדרישה עצמית. כוחו הוא לדרוש מאחרים בדיוק מה דורש מעצמו, התחושה שאין תחליף למישהו אחר שיעשה את מה שמוטל עליך.}}<br /> *{{ציטוטון|לא ניתן לערוך ביוגרפיה של הרבי, משום שהוא בכלל לא אישיות במובן הרגיל, כי הוא מיזג את חייו עם היהודים בעולם כולו.}}<br /> <br /> ;על חסידות חב&quot;ד:<br /> *{{ציטוטון|זכיתי להשתתף באירועים רבים ומכובדים, אך מעולם לא זכיתי בדבר כה נפלא כמו הזכות לדבר בפני שלוחי הרבי.}}<br /> *{{ציטוטון|אתם הופכים את העולם היהודי.}}<br /> *{{ציטוטון|יתכן ואף קבוצה יהודית אחרת אינה מזוהה יותר עם מנהיגה.}}<br /> <br /> == ספריו ==<br /> חיבר לאורך חייו למעלה מ-30 כותרים באנגלית העוסקים ביהדות, השקפה, הגות, פרשנות ועוד. רבים מהם תורגמו לשפות נוספות. מבין ספריו שתורגמו לעברית:<br /> * '''משבר וברית – מחשבה יהודית מודרנית ופוסט-מודרנית''', מאגנס ספרים, תש&quot;ס<br /> * '''רדיקלית אז, רדיקלית עכשיו – מורשת הדת העתיקה בעולם''', מרכז שלם, תשס&quot;ז<br /> * '''לכבוד השוני – כיצד נוכל למנוע את התנגשות התרבויות?''', הוצאת טובי, תשס&quot;ח<br /> * '''לרפא עולם שבור – החיים כקריאה לאחריות''', הוצאת טובי, תש&quot;ע<br /> * '''השותפות הגדולה - הדת, המדע וחיפוש אחר המשמעות''' הוצאת מגיד-קורן, תשע&quot;ג<br /> * '''פסח על שום מה? - הגדה של פסח בביאור ובתוספת מאמרים''' הוצאת מגיד-קורן, תשע&quot;ה<br /> * '''לא בשם הא-ל - אל מול האלימות הדתית''', הוצאת מגיד-קורן, תשע&quot;ו<br /> * '''שיג ושיח (שני כרכים) - קריאות חדשות בפרשת השבוע''', הוצאת מגיד-קורן, תשע&quot;ז<br /> *'''מועדים לשיחה - קריאות חדשות בחגי ישראל''', הוצאת מגיד-קורן, תשע&quot;ט<br /> *'''בלשון עתיד''', תשפ&quot;א<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''האתגר שהרבי הציב לי - להנהיג!''', שבועון בית משיח 1237 עמוד 25<br /> *'''פי שניים מרוחו''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1979 עמוד 95<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://anash.org/rabbi-sacks-first-tribute-to-the-rebbe/ המחווה הראשונה של הרב זקס לרבי: מאמר הערכה לציון 30 שנה לנשיאות]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *'''[https://col.org.il/news/127621 נאום הלורד ​• זהו הנאום שהוגדר &quot;הטוב ביותר בתולדות הכינוס&quot;]''' {{בםך}}<br /> *'''[https://www.toratchabad.com/%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92 האתגר: להיות מנהיג!]''', שכתוב של נאומו בכינוס השלוחים העולמי באתר מעיינותך.<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/394608 להסתכל כלפי מעלה]''', מאמר הערכה על פועלו של הרבי {{בית חבד}}<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=84&amp;article=4971 מנהיג שיוצר מנהיגים]''' {{חבד בישראל}}<br /> *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1692236 אקדמאי, כלכלן או פרקליט? לרבי היו תכניות אחרות בשבילי]''' (בצירוף הוידאו המלא מנאומו בכינוס השלוחים, אנגלית) {{בית חבד}} {{וידאו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/127622 הרב זקס הובא למנוחות: מדוע ניגנו 'צמאה לך נפשי'?] {{בםך}}<br /> *'''[https://anash.org/watch-taking-the-lead-rabbi-sacks-and-the-rebbe/ לקחת את ההובלה]''' {{וידאו}}{{אנש}} ראיון של הרב זקס לחברת המדיה החב&quot;דית [[jem]] (אנגלית)<br /> *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4933647/jewish/Rabbi-Lord-Jonathan-Sacks-72-Former-Chief-Rabbi-of-Great-Britain.htm מנהיג ששינה חיים, אינטלקטואל שהגיע לכל]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> *[https://col.org.il/news/166180 הרב זקס: &quot;הבנתי שהרבי מאתגר אותי להוביל&quot;{{וידאו}}{{col}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:זקס, יונתן}}<br /> [[קטגוריה:רבני מדינות]]<br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ח]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%91%D7%94&diff=800522 2025-09-03T10:05:52Z

<p>עזריאל: /* קישורים חיצוניים */ תיקון קישור</p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם והבה.jpg|ממוזער]]<br /> הרב '''מנחם מענדל והבה''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ו]], 1985) הוא רב ו[[מו&quot;צ]] ב[[ירושלים]] וב[[כפר חב&quot;ד]], ראש כולל אברכים ובית הוראה &quot;[[כולל תורה שלימה|תורה שלמה]]&quot; בירושלים וכולל הערב &quot;אורח מנחם&quot; כפר חב&quot;ד, משמש כמו&quot;צ במוקד ההלכה שעל ידי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] ומחבר ועורך ספרים תורניים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[חולון]] ב[[י&quot;א כסלו]] [[תשמ&quot;ו]], לאביו הרב [[טובי והבה|טובי]] ולאמו מרת צפורה והבה.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות [[אחי תמימים ראשון לציון]] וישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] ולקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> החל משנות בחרותו המוקדמות נמשך ללימוד ההלכה בכלל ולימוד שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן בפרט, ובכל סוגיא ישיבתית שלמד ביקש להבין את שיטתו של אדמו&quot;ר הזקן בסוגיא הנלמדת. את חידושיו העלה על הכתב ופרסמם מעל גבי קבצים שונים. בשנות לימודו בכפר חב&quot;ד, אף היה מבאי ביתו של המרא דאתרא, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], שקירבו עודדו והדריכו בלימוד ההלכה, והיו דנים שעות ארוכות במשא ומתן של הלכה.<br /> <br /> עם השלמת מסלול לימודיו יצא לשליחות בעיר לימא שבפרו וניהל את מכון הסמיכה במקום וסייע לפעילותו של שליח הרבי, הרב [[שניאור זלמן בלומנפלד]], שם גם הדפיס את ספרו הראשון &quot;כרם מנחם&quot; העוסק בחקרי הלכות בשו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> הוסמך לרבנות על ידי הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], והינו בעל כושר לרבנות מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]]. כן עשה 'שימוש' להוראה אצל הרב יעקב מאיר שטרן והרב [[דב טברדוביץ]].<br /> <br /> ב[[תשס&quot;ז]] התחתן עם רעייתו מרת חיה מושקא, בתו של הרב [[אלימלך אלעזר הלוי פרנקל]], רב ו[[מו&quot;צ]] ב[[בני ברק]]. ב[[תשס&quot;ח]] התמנה לראש המכון להוראה שעל ידי ישיבה גדולה [[תומכי תמימים בני ברק]] ובמקביל שימש כר&quot;מ ומשפיע בישיבה הקטנה בעיר, בשנת תשע&quot;א חלה במחלה קשה ממנה הבריא בניסי ניסים. בהמשך שימש מספר שנים כראש הכולל להוראה בגבעתיים, אשר בוגריו מכהנים פאר כראשי ישיבות וכוללים, ר&quot;מים ושלוחים ברחבי הארץ והעולם, בשנת [[תשע&quot;ד]] עבר לגור ב[[כפר חב&quot;ד]] והתמנה גם לראש כולל הערב 'מענדל'ס שול' והחל לשמש כמו&quot;צ בכפר.<br /> <br /> החל משנת [[תשע&quot;ה]] כותב מדור שבועי בהלכה בעיתון [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]] ומאז החל לפרסם בקביעות מאמרי הלכה למעשה ערוכים בשפה ברורה, לאחר מכן הצטרף ליוזמתו של ר' אמיר כהנא, מנהל ישיבת תומכי תמימים ברמת אביב, לכתוב &quot;הלכה יומית&quot; מתומצתת להפצה המונית בציבור הרחב, זאת בנוסף להיותו כתובת למענה הלכתי זמין ברוב שעות היום לציבור מבקשי ההלכה.<br /> <br /> בראשית שנת [[תשע&quot;ז]] ייסד את מכון &quot;אורח מנחם&quot; לחקר ההלכה והנחלתה על פי משנת חב&quot;ד, ובאמצעותו מיסד את פועלו ההלכתי בכתיבת ספרי הלכה ומנהג ומענה הלכתי, כאשר כולל הערב בכפר חב&quot;ד פועל גם תחת המכון.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] נתמנה לראש הכולל הגבוה להוראה &quot;[[כולל תורה שלימה|תורה שלמה]]&quot; ב[[ירושלים]] ובשלהי שנת תש&quot;פ הקים בית הוראה על ידי הכולל.<br /> <br /> לרב והבה ורעייתו ששה ילדים.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'''כרם מנחם''' - על [[שולחן ערוך]] [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> *'''שו&quot;ת 'חיים כהלכה'''' (עורך).<br /> *'''[[אסיף מנהגים והנהגות לחסידי חב&quot;ד (מעגל החיים)]]'''. בהוצאת חזק<br /> *'''הלכה בטעמה - דיני מוקצה''', טבת תשפ&quot;ג<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''יוצאים לדרך חדשה''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1976 עמוד 64<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/wp-content/uploads/2016/11/04-11-2016-10-44-52-קידוש-בשעה-שביעית.pdf.pdf קידוש בשעה השביעית] {{אינפו}} {{PDF}}<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/01/63bc7a4595760_1673296453.pdf הלכה בטעמה - דיני מוקצה]''', טבת תשפ&quot;ג {{PDF|}}<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:והבה, מנחם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים ראשון לציון]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:מחברי ספרי שו&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ו]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%92%D7%93_%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%A8%D7%98&diff=796163 2025-08-19T08:07:56Z

<p>עזריאל: /* משפחתו */ עדכון - הוספת מקום שליחותם של ארבעה מנכדיו</p> <hr /> <div>[[קובץ:אברהם גד ונקרט.jpg|ממוזער|הרב אברהם גד ונקרט]]<br /> הרב '''אברהם גד ונקרט''' (נולד ב[[י&quot;ח שבט]] [[תש&quot;ה]], 1945) הוא משפיע חסידי המתגורר כיום בישוב בת עין, ומוסר שיעורים באופן קבוע לקהלים רחבים, כאשר רוב שיעוריו עוסקים בספרי החסידות הכללית. בעבר שימש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[י&quot;ח שבט]] [[תש&quot;ה]] לאביו ר' [[שאול ונקרט]] ולחיה אסתר ונקרט, שהתגוררו ב[[בני ברק]].<br /> <br /> בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו - אברהם גדל ונקרט. לימים, לאחר התייעצות עם [[הרבי]] שהפנה אותו לשאלת רב [[מורה הוראה]] - שינה את שמו (גם באופן רשמי) ל&quot;אברהם גד&quot;.<br /> <br /> כבחור, למד בישיבה קטנה לא חב&quot;דית אך כבר שיגר מכתבים לרבי, במענה אליהם עודד אותו הרבי לקבוע עיתים ללימוד החסידות.<br /> <br /> לקראת ישיבה גדולה, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנים אלו החל לעסוק בהפצת החסידות ומסר שיעור קבוע בספר התניא בישיבת כפר הרא&quot;ה.<br /> <br /> לקראת חודש תשרי תשכ&quot;ז נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].<br /> <br /> זכה למספר קירובים מהרבי ופעם אף כשהלך ברחוב סמוך ל-770 הרבי הראה עליו באצבעו ואמר למזכיר: &quot;אזוי ווי א חסיד גייט&quot; [= &quot;הולך כמו חסיד&quot;]{{הערה|מפי הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] בשיעור יארצייט בריינא מלכה גינזבורג ז' שבט תשפ&quot;ד דקה: 1:38:55.}}.<br /> <br /> ישנה שמועה כי הרבי התבטא עליו כדוגמה למשכיל מה[[עבודת ה'#עבודה והשכלה|משכילים]] בחב&quot;ד{{הערה|ע&quot;פ השמועה היה זה ב[[יחידות]] בה א' מבני משפחת [[שם טוב]] (לגרסה אחרת: ר' שניאור זלמן גוראריה) התאונן בפני הרבי שכיום אין חסידים משכילים ועובדים כמו ב[[ליובאוויטש]], על זה ענה לו הרבי (תוכן):<br /> {{ציטוטון|למה אתה אומר שאין משכילים, יש את גד ונקרט, למה אתה אומר שאין עובדים, יש את [[נתן וולף]].}}}}.<br /> <br /> לאחר כשלש שנים, חזר לארץ הקודש, ובעודו בחור החל לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בג' אדר ראשון תש&quot;ל עם רעייתו לאה בת הרב [[אריה לייב פרידמן]]. לפני החתונה, בסמיכות ליום הולדתו ול[[י' שבט הגדול]], זכה להיכנס ליחידות עם הרבי גם בקשר עם החתונה הקרובה.<br /> <br /> בשנים בהם התגורר בכפר חב&quot;ד, שימש כמחנך בתלמוד תורה בכפר חב&quot;ד, וכמשפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> בשנת תשמ&quot;ט עבר (בהסכמת וברכת הרבי) להתגורר בישוב בת עין בגוש עציון, שם משמש כמשפיע ומוסר שיעורים בחסידות.<br /> <br /> במשך שנים מוסר מידי יום שיעורים רבים בחסידות במקומות שונים ברחבי הארץ, ביניהם בישיבות גבוהות, דוגמת ישיבת מצפה יריחו, ישיבת רמת גן, ועוד. וכן במושב עין כרם, בירושלים ועוד.<br /> <br /> שיעוריו עוסקים בכלל ענפי החסידות, כשהוא מוסר שיעורים קבועים בתניא וכן בספריו של הרבי מפיאסצנה, בספריו של [[רבי נחמן]] מברסלב, ועוד.<br /> <br /> בקי היטב בספרי החסידות ובמיוחד בתורתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' [[שמואל ונקרט]], שליח הרבי בחבל יריחו - מצפה יריחו.<br /> **נכדו, ר' מענדל ונקרט, שליח הרבי בניצ'דה, [[תאילנד]].<br /> **נכדו ר' יוסף יצחק ונקרט, משלוחי הרבי ב[[רעננה]].<br /> **נכדו ר' שניאור זלמן ונקרט, משלוחי הרבי ב[[עכו]].<br /> **נכדתו חנה, אשת ר' שניאור זלמן אליטוב, שלוחי הרבי בכפר-אדומים.<br /> *בתו, ציפורה, אשת ר' [[זיו מוסקוביץ']] - רחובות.<br /> *בתו, אסתר, אשת ר' דניאל בן דוד - בת עין.<br /> *בנו, ר' [[מנחם ונקרט]] - ביתר עילית.<br /> *בתו חנה, אשת ר' עזריאל ברגר - בת עין.<br /> *בתו, רבקה, אשת ר' [[מנחם פרידמן]]- כפר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/02/5e4e672e7e544_1582196526.pdf אוצר אגרות קודש למשפחת ונקרט]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו<br /> *[chasidut.co/ שיעורי חסידות מפי הרב גד ונקרט מבת עין - ארכיון הקלטות שמע] - אתר המרכז את שיעוריו של הרב גד ונקרט<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ונקרט, אברהם גד}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ונקרט]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93&diff=796158 2025-08-19T08:03:49Z

<p>עזריאל: /* בתי חב&quot;ד */ עדכון</p> <hr /> <div>'''תאילנד''' (לשעבר '''סיאם''') היא מדינה בדרום-מזרח [[אסיה]]. היא גובלת במיאנמר ממערב ומצפון, בלאוס ובקמבודיה ממזרח, ובמלזיה מדרום.<br /> <br /> שטחה של המדינה הוא כ-510,000 קמ&quot;ר. נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]] מונה המדינה כ-72 מיליון תושבים, מתוכם כ-300 [[בני ישראל|יהודים]] (מקומיים&lt;ref&gt;בנוסף לכ-2000 יהודים (מישראל) ששוהים שם לצורך עבודה ועסקים<br /> <br /> וכמו כן - בנוסף למטיילים יהודים רבים (מישראל) שמגיעים לתאילנד במספרים גדולים מאוד (בין 200,000 ל-300,000 בשנה)&lt;/ref&gt;).<br /> <br /> בירתה של תאילנד היא העיר [[בנגקוק]].<br /> <br /> ==יהדות תאילנד==<br /> הקהילה היהודית בתאילנד הינה קהילה קטנה יחסית, אשר רובה מתרכזת ב[[בנגקוק]]. היא כוללת בעיקר אנשי עסקים, דיפלומטים ובני משפחותיהם שהשתקעו במדינה. עם זאת, מרבית הפעילות היהודית בתאילנד כיום נסובה סביב בתי חב&quot;ד, המשרתים רבבות מטיילים יהודים מכל העולם הפוקדים את המדינה מדי שנה, בנוסף לתושבי הקבע.<br /> <br /> ==בתי חב&quot;ד==<br /> בתי חב&quot;ד בתאילנד מהווים רשת של מרכזים יהודיים המופעלים על ידי שליחי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]]. מרכזים אלו מספקים שירותי דת, כשרות, וסיוע למטיילים ולתושבים יהודים. הם ממוקמים במוקדי תיירות מרכזיים ברחבי המדינה.<br /> <br /> *השליח והרב הראשי לתיאלנד: הרב [[יוסף חיים קנטור]].<br /> <br /> *'''בנגקוק''' - הרב [[יוסף חיים קנטור]], הרב [[נחמיה וילהלם]], הרב אליעזר אשכנזי, הרב [[יוסף גולדברג (תאילנד)|יוסף גולדברג]], הרב דוד חדד, הרב משה חדד.<br /> *'''לאוס''' - הרב מוישי בלינוב.<br /> *'''ניצ'דה''' - הרב מענדל ונקרט.<br /> *'''צ'יאנג מאי''' - הרב יוסף פיקל.<br /> *'''פאי''' - הרב מנחם מענדל זאיאנץ.<br /> *'''פוקט''' - הרב שלום גליצנשטיין, הרב אברהם גרינברג.<br /> *'''קוסמוי''' - הרב מנחם מענדל גולדשמיד.<br /> *'''קופנגן''' - הרב דובער דיייטש.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[chabadthailand.co.il אתר הבית חב&quot;ד]<br /> *[https://chabad.info/tag/%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93/ תגיות: תאילנד] {{אינפו}}<br /> <br /> {{מדינות אסיה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:יבשת אסיה]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%91&diff=792506 2025-08-06T18:51:25Z

<p>עזריאל: תיקון קישור</p> <hr /> <div>'''סידור רוסטוב''' הודפס בהוראת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ברוסטוב על נהר הדון, בשנת [[תרע&quot;ח]].<br /> <br /> הדפסת הסידור נבעה מהעובדה כי לרבים מן הגולים מבתיהם עקב מלחמת האזרחים שהשתוללה בשנה ההיא ב[[רוסיה]] - לא היו סידורים. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הקים [[דפוס עזרא|בית דפוס קטן בשם עזרא]], והדפיס בו את הסידור המכונה בשם סדור רוסטוב.<br /> <br /> סדור זה מכיל מעט דפים באותיות קטנות, ויש צורך לדלג ולחפש התפילות.<br /> <br /> על פי הוראת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, התעסק בסידור הרב [[זלמן אידל זיסלין]], שגם הגיה אותו אז ובשנים מאוחרות יותר.<br /> <br /> כשהגיע [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לאמריקה בשנת [[ת&quot;ש]], הדפיס את הסדור שהודפס ברוסטוב. בשנת [[תש&quot;א]] עלה הרעיון להדפיסו מחדש, בשל כך כתב [[הרבי]] הגהות לסידור זה, אמנם הרעיון נדחה ובמקום זה הודפס מחדש [[סידור תורה אור]] עם הוספות.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ה]] הודפס הסידור שוב, בהוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> <br /> ממהדורה זאת והלאה מקרא הסידור בשם &quot;[[סידור תהילת ה']]&quot;.<br /> <br /> ==הגהות לסידור==<br /> בשנת [[ת&quot;ש]], כאשר ניצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מ[[השואה]] והגיע ל[[ארצות הברית]], ביקש מ[[אגודת חסידי חב&quot;ד]] שיפיצו בקרב בתי כנסת [[חב&quot;ד]] סידור בנוסח [[אדמו&quot;ר הזקן]], שלא היה קיים אז בארה&quot;ב.<br /> <br /> אז הועלתה ההצעה להדפיס מחדש את סידור רוסטוב, כאשר ב[[כ&quot;ח סיוון תש&quot;א]] הגיעו [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] ל[[ארצות הברית]], הוטלה על הרבי מלאכת ההגה של הסידור. אז כתב הרבי את ה'''הגהות לסידור רוסטוב''', במטרה לשנות על פיהם את הנוסח הקיים.<br /> <br /> אמנם אז הוחלט להוציא במקום זה את [[סידור תורה אור]], ובמהדורה הבאה של סידור רוסטוב [[תש&quot;ז]] לא נעשה שימוש בהגהות הרבי.<br /> <br /> ב[[תשס&quot;ז]] נדפסו ההגהות בקונטרס [https://hebrewbooks.org/15722 הגהות לסידור אדמו&quot;ר הזקן].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://hebrewbooks.org/15723 סידור תהילת ה’] מהדורת [[תש&quot;ז]] {{היברובוקס}}<br /> *[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/6175838e2fcfa_1635091342.pdf תצלום שער הסידור המקורי כפי שנדפס בפעם הראשונה] {{COL}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[סידור תורה אור]]<br /> *[[סידור תהילת ה']]<br /> <br /> [[קטגוריה:סידורים]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=781116 2025-07-02T09:17:04Z

<p>עזריאל: הוספת מקור</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב חיים אליהו יוחנן גוראריה<br /> |תמונה=א.י. גוראריה.jpeg<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ט כסלו]] [[תשי&quot;ב]]<br /> |מקום פעילות=[[חולון]]<br /> |תחומי עיסוק=[[שלוחי קודש|שליח הרבי לאה&quot;ק]], רב העיר [[חולון]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק]].<br /> }}<br /> [[קובץ:42998.jpg|שמאל|ממוזער|הרב גוראריה במסירת שיעור בישיבת [[חח&quot;ל צפת]]]]<br /> [[קובץ:אליהו יוחנן גוראריה.jpg|ממוזער|הרב גוראריה בכינוס רבנים כנגד [[מיהו יהודי|רפרומות הגיור]], תשפ&quot;ב]]<br /> [[קובץ:יוחנן גוראריה1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב גוראריה]]<br /> הרב '''חיים{{הערה|בשנת [[תשפ&quot;ה]] הוסיפו לו את השם חיים כשהיה במצב קשה. https://hm-news.co.il/565931/}} אליהו יוחנן גוראריה''' (נולד ב[[כ&quot;ט בכסלו]] [[תשי&quot;ב]], 1951) הינו [[שליח]] [[הרבי]], רבה של העיר [[חולון]] וחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]. עומד בראש מכון המחקר התורני &quot;[[אהלי שם]]&quot;, שהוציא עד כה עשרות רבות של ספרי עיון בהלכה ומנהג במגוון נושאים לצד ספרים ובהם תיעוד חב&quot;די-היסטורי, רבים מהם נכתבו ונערכו על ידיו.<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[כ&quot;ט בכסלו]] [[תשי&quot;ב]] ב[[תל אביב]] לרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ו[[טעמא גוראריה]] והוא נכד הרב [[שמריהו גוראריה]] והרב [[אליעזר קרסיק]] שניהם מחשובי עסקני חב&quot;ד בתל אביב.<br /> <br /> ב[[ערב ראש השנה]] [[תשי&quot;ג]], בהיותו תינוק, היגרה המשפחה ל[[ניו יורק]], שם למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בברוקלין והיה ממצויני הישיבה.<br /> <br /> בהוראתו המפורשת של [[הרבי]] סיים את לימודי ה&quot;[[סמיכה]]&quot; לרבנות עוד בטרם נישואיו, והוסמך על ידי ראשי ישיבות [[תומכי תמימים]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] והרב [[מרדכי מנטליק]].<br /> <br /> מאוחר יותר השתלם בלימודי [[סמיכה לרבנות]] בהיקף רחב יותר, וקיבל תעודת-כושר לרבנות מ[[הרבנות הראשית לישראל]]. כמו כן קיבל [[סמיכה]] מהרב [[משה פיינשטיין]] ומהרב [[נחום טרבניק]] רבה של [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] נשלח הרב גוראריה על ידי הרבי ל[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]'.<br /> <br /> הקים את ביתו עם הרבנית רבקה בת הרב [[דוד ברוומן]]. והוא גיסם של הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] והרב [[יהושע מונדשיין]].<br /> <br /> במשך מספר שנים שימש כמנהלה הגשמי של ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש ב[[צפת]]{{הערה|1=דרוש פירוט השנים}} וזכה בעקבות כך למענות מיוחדים מהרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ד]] התמנה לרב שכונת &quot;קריית שרת&quot; ב[[חולון]]. מאוחר יותר התמנה כחבר [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> בשלהי [[תשרי]] [[תשנ&quot;ט]] נבחר לתפקיד רב העיר חולון.<br /> <br /> ==הוצאת ועריכת ספרים==<br /> עומד בראש מכון המחקר &quot;[[אהלי שם|אהלי שם ליובאוויטש]]&quot;, מוציא לאור ספרים רבים, בולט במיוחד ספרו רמ&quot;ח [[אותיות]], שכולל רמ&quot;ח עניינים מלוקטים אך ורק מהספרים הנמצאים בביתו.<br /> <br /> במשך השנים פרסם טורים הלכתיים ב[[עיתון כפר חב&quot;ד]] שם הביא לעומק את מנהגי חב&quot;ד בנושאים שונים וסיבת המנהג.<br /> <br /> בחודש אייר [[תשפ&quot;ד]] צוות המכללה להכשרה תורנית 'למען ילמדו' התכנס להתוועדות מיוחדת לציון 40 שנות יצירה תורנית ו-25 שנות רבנות לרב יוחנן. במעמד זה השיק את ספרו החדש שיצא לאור לאחרונה והעניק אותו לראש מכללת [[למען ילמדו]] הרב [[ישראל מעל]].<br /> <br /> ==עידודים מהרבי על עריכת ספריו==<br /> הרב גוראריה זכה והרבי עודד באופן מיוחד את עריכת והוצאת ספריו, הן העוסקים בהלכה ומנהג והן העוסקים בתיעוד תולדות חסידי חב&quot;ד. בראיון שהעניק לכפר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/הרב_יוחנן_גוראריה_ראיון_בית_משיח.pdf '''הרב יוחנן גוראריה בראיון לרב אסף פרומר, שבועון בית משיח'''], [[תשע&quot;ה]]}}, פירט את מענות הרבי איליו בעת התייסדות מכון אהלי שם והוסיף וסיפר על מענות שקיבל אודות עריכת תולדות החסידים.<br /> <br /> ==רבה של חולון==<br /> הרב גוראריה מכהן מאז תשנ&quot;ט כרבה של העיר [[חולון]] בה גרים קרוב ל-200,000 תושבים. חלק מהשנים כיהן כרב יחיד והיו תקופות בהן כיהן גם רב ספרדי ראשי.<br /> <br /> במסגרת תפקידו מנהל הרב את מחלקות [[נישואין]], [[כשרות]] ועוד. ובה בעת הקים אימפריית מוסדות חב&quot;דיים אותם מנהלים שלוחים בראשות השליח הרב גוראריה.<br /> <br /> הרב גוראריה חתם בשעתו על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק הדין הראשון שהרבי הוא מלך המשיח]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> [[קובץ:חקרי מנהגים.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כריכת הספר 'חקרי המנהגים']]<br /> [[קובץ:ברית_נתן.jpg|שמאל|ממוזער|שער הספר 'ברית נתן']]<br /> [[קובץ:חתוך אוצר חסידי חבד ספר.jpg|ממוזער|150px|הדמיית הספר 'אוצר חסידי חב&quot;ד']]<br /> *'''תולדות יצחק אייזיק''', תולדות הרב [[יצחק אייזיק מהומיל]], [[מכון אוהלי שם]], [[כפר חב&quot;ד]], [[תשמ&quot;ז]]<br /> *'''ילקוט בר מצוה'''.<br /> *'''הספר בהלכה'''.<br /> *'''ציצית הלכה למעשה''' - ליקוט על הלכות [[ציצית]] ו[[מנהגי חב&quot;ד]], [[תשמ&quot;ח]].<br /> *'''חקרי מנהגים (חב&quot;ד)''' - 6 כרכים - חקירות על [[מנהג]]י חב&quot;ד שהנהיגו [[רבותינו נשיאנו]] ואת המנהגים הנהוגים בקהילות ישראל השונות. יצא לאור על ידי מכון אוהלי שם שב[[חולון]], [[תשנ&quot;ט]]-[[תשע&quot;ה]].<br /> *'''חקרי מנהגים (ברלין)''' - חקירות מנהגי קהילת ברלין, [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''רמ&quot;ח אותיות''' - אוסף רמ&quot;ח ידיעות, הנהגות, אמרות טהורות, תעלומות חכמה, מלוקט מספרי ראשונים ואחרונים מאלו הקיימים בביתו בלבד, תשס&quot;ו.<br /> *'''ברית נתן''' - טעמי הלכה ומנהג לברית מילה, מכון אהלי שם, תשס&quot;ז{{הערה|נקרא על שם אביו הרב [[נתן גוראריה]].}}.<br /> *'''תולדות ברוך מרדכי''' - תולדות חייו של הרב [[ברוך מרדכי אטינגר]], מכון [[אהלי שם]], תשס&quot;ח.<br /> *'''תולדות [[שמואל מונקעס]] והחתונה הגדולה בז'לובין''' - מכון אהלי שם, [[תשע&quot;א]].<br /> *'''ילקוט גור אריה''' (2 כרכים), תשע&quot;ז<br /> *'''צדיקים וידידים''' - סקירה היסטורית אודות קשרי הידידות בין [[אדמו&quot;ר הזקן]] ורבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] וסיפורי נישואי נכדיהם ב{{ה|חתונה הגדולה בז'לובין}}, תשע&quot;ז<br /> *'''אהלי ליובאוויטש''' (3 כרכים) - מאסף לדברי ימי חב&quot;ד נשיאיה וחסידיה, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג.<br /> *'''[[אוצר חסידי חב&quot;ד (ספר)|אוצר חסידי חב&quot;ד]]''' - תולדות חסידי חב&quot;ד לפי דורות, חלק א - חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] - [[תשפ&quot;ב]], חלק ב - חסידי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - [[תשפ&quot;ג]], חלקים ג ד - חסידים [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - [[תשפ&quot;ד]].<br /> ;ההדיר<br /> *'''[[האח (עיתון ילדים)| האח]]''' -במהדורת צילום מחודשת, עיתון הילדים שראה אור ב[[ליובאוויטש]] בין השנים [[תרע&quot;א]] - [[תרע&quot;ד]] בכריכה אחת, בתוספת תולדות העיתון והעורך ומפתחות מפורטים, [[תשע&quot;ב]].<br /> *'''סדר ברכת המזון''' - מאת רבי נתן בן שמשון שפירא אב בית דין הוראדנא, תשע&quot;א.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> חתניו:<br /> *הרב [[יהודה טייכטל]] - שליח הרבי ורב העיר [[ברלין]], [[גרמניה]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן הבלין]] - שליח הרבי ורב העיר דרזדן, גרמניה.<br /> בניו:<br /> *הרב [[דוד גוראריה]] - שליח הראשי ויו&quot;ר מוסדות חב&quot;ד ב[[חולון]].<br /> *הרב [[אליעזר גוראריה]] - שליח הרבי ל[[קרקוב]], [[פולין]].<br /> *הרב מנחם מענדל גוראריה - שליח הרבי לאטלנטה, ג'ורגיה.<br /> *הרב שמואל גוראריה - שליח הרבי ל[[בולטימור]], מרילנד.<br /> <br /> {{עץ משפחת גוראריה}}<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> {{בית|הרב שלום יעקב חזן|הרב אליהו יוחנן גוראריה נבחר לרבה הראשי של חולון|201|48-49|תשנ&quot;ט}}<br /> *[[שבועון בית משיח]], מענדל צפתמן, יציאת השלוחים לארץ הקודש, רב שיח בהשתתפות השלוחים לארץ הקודש: הרב [[יוחנן גוראריה]], הרב [[שמואל גרייזמן]], הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] והרב [[ישראל יוסף הענדל]] {{בית משיח}} גיליון 542<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/הרב_יוחנן_גוראריה_ראיון_בית_משיח.pdf '''הרב יוחנן גוראריה בראיון לרב אסף פרומר, שבועון בית משיח'''], [[תשע&quot;ה]]<br /> *[[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליון 2047 [[מנחם ברונפמן]], דמויות ההוד רואות אור<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/הרב_יוחנן_גוראריה_ראיון_בית_משיח.pdf '''הרב יוחנן גוראריה בראיון לרב אסף פרומר, שבועון בית משיח'''], [[תשע&quot;ה]] {{PDF}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/הביקור-בישיבה-שחולל-מהפך-ביחס-לחבד/ הביקור בישיבה בצפת שחולל מהפך ביחס לחב&quot;ד]''' {{וידפו}}<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14094 הרב גוראריה מתארח במדור 'מילה של חסיד']''' {{שטורעם}}<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=70236 מכתב חריף נגד עריכת ליל הסדר במלונות]''' {{שטורעם}}<br /> <br /> {{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br /> {{חברי בי&quot;ד רבני חב&quot;ד בארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: גוראריה אליהו יוחנן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:דיינים]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בחולון]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גוראריה]]<br /> [[קטגוריה:צוות מכון אהלי שם]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי בתי הוצאה לאור]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:מחברים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ברוומן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קרסיק]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=750809 2025-03-27T16:17:07Z

<p>עזריאל: /* תולדות חיים */ תיקון קישור</p> <hr /> <div>[[קובץ:ברוך שניאור שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פדיון נפש]] שכתב אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]]]<br /> רבי '''ברוך שניאור (זלמן) שניאורסון''' ([[כ&quot;ד תמוז]] [[תרי&quot;ג]] – [[כ&quot;ט טבת]] [[תרפ&quot;ו]]) היה מ[[חסיד]]י [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[תלמיד חכם]] ו[[בעל שמועה]]. [[יומן|יומניו]] מעת שהותו אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נדפסו על ידי [[קה&quot;ת]]. בנו הוא רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ד תמוז]] [[תרי&quot;ג]] ב[[עיירה]] [[ליובאויטש]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]], בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] (בנו הבכור של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]) ולאמו מרת שימא.<br /> <br /> ב[[ברית מילה|ברית המילה]] נקרא שניאור זלמן, ולא &quot;ברוך&quot;, כיון שסבו ר' [[ברוך שלום שניאורסון]] היה עדיין בחיים, והשם &quot;ברוך&quot; נוסף לו לאחר מכן{{הערה|1=מענה הרבילר' [[שלום דובער לוין]], נדפס ב[https://chabadlibrary.org/books/6802240027 תולדות חב&quot;ד ברוסיא הצארית, פרק &quot;ר' ברוך שלום שניאורסאהן&quot;].}}. הרב [[שלום דובער לוין]] משער ששם זה נוסף לו כאשר [[נישואין|נשא את אשתו]] הרבנית [[זלדה רחל שניאורסון]] בת החסיד ר' [[זלמן חייקין]], ולפי צוואת רבי [[יהודה החסיד]] שלא יהיה שם חתן כשם חמיו, הוסיף את השם ברוך, והשם זלמן נשתקע.<br /> <br /> זכה פעמיים להתברך בברכות מיוחדות מפי סבו הרבי ה[[צמח צדק]], ב[[ערב יום כיפור]], בפעם הראשונה בירכו ב[[ברכת כוהנים]], ובשניה ברכו הרבי ב[[ברכת הבנים]] הנהוגה בערב יום כיפורים.<br /> <br /> ב[[שבת]] שלפני חתונתו, בחודש טבת [[תרל&quot;א]], אמר לכבודו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] [[מאמר]] חסידות [[דיבור המתחיל]] &quot;בתולה נישאת ליום הרביעי&quot;. בשבוע שלאחר פרשת מקץ נשא לאשה את מרת זעלדא רחל בת הגביר הרב זלמן חייקין מפודוברנקה.<br /> <br /> זכה להיות מה'[[יושבים]]' בחצרו של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מהגאון רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]].<br /> <br /> נפטר ב[[כ&quot;ט טבת]]{{הערה|'''רשימות הרב&quot;ש''', עמ' 16.}} [[תרפ&quot;ו]]{{הערה|&quot;שאלון העציר&quot; של בנו רבי [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|שמואל שניאורסון]], כ&quot;ג חשוון תש&quot;ב, '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/18/השלמות_לתולדות_לוי_יצחק.pdf קובץ הוספות והשלמות לספרי תולדות לוי יצחק]''', קה&quot;ת, תשע&quot;ט, עמ' 52, הע' 40.}}.<br /> <br /> ==רשימת ענינים וסיפורים==<br /> [[קובץ:רשימת ענינים.jpg|שמאל|ממוזער|100px|'רשימת ענינים' ספר המציג את יומניו]]<br /> ר' ברוך שניאור רשם יומנים בשנים בהם היה בליובאוויטש. בין השנים; [[תרע&quot;א]], [[תרע&quot;ג]], [[תרע&quot;ה]] ו[[תרע&quot;ו]]. יומנים אלו -נדפסו ב&quot;[[בית משיח]]&quot; בגליונות בין השנים תשנ&quot;ח - תש&quot;ס בעריכתם של הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב [[שמואל קראוס]]. באלול תשס&quot;א יצאו לאור כספר &quot;רשימת ענינים וסיפורים&quot; (שם הספר על פי לשון הרבי ב[[כתי&quot;ק]]) על ידי הוצאת קה&quot;ת, בתוספת תמונות ופאקסימיליות בפירסום ראשון, ומפתחות מפורטים בסוף הספר. <br /> <br /> היומנים יצאו לאור גם בספר בשם '''רשימות הרב&quot;ש''', בעריכת הרב [[אהרן לייב רסקין]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> זוגתו זעלדא רחל נפטרה בחייו בכ&quot;ג אדר, בשנת [[תרס&quot;ח]]. וב[[נישואין]] שניים [[נישואין|נשא]] את דבורה רבקה וזכה ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] יוליך אותו לחופה.<br /> <br /> ילדיו מנישואיו הראשונים:<br /> *מרת ראדזיא (ראדיא) סימא, קאזאצקוב מדאברינקא{{הערה|אג&quot;ק אדמו&quot;ר ח&quot;ב אגרת שיא עמ' ערב.}}<br /> *ר' [[לוי יצחק שניאורסון| לוי יצחק]] (אביו של הרבי)<br /> *ר' [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|שמואל]]<br /> *ר' [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)| שלום שלמה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *תולדות חייו ותאריכים הקשורים עמו ועם בני משפחתו נידונו בהרחבה ב[[שבועון בית משיח]] גליונות 118-121<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{אוצר החכמה||'''רשימות הרב&quot;ש'''|26889|[[קה&quot;ת]], ברוקלין, תשס&quot;א}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, ברוך שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ&quot;ו]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%94&diff=749109 2025-03-19T14:24:11Z

<p>עזריאל: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}<br /> לכבוד יום הולדתו השבעים ותשע של הרבי, ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;א]], הותאם במיוחד ניגון חסידי ישן למילים אלו במזמור התהלים החדש של הרבי. <br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון שמחה לר' [[אהרן חריטונוב]] מניקולייב והושר ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות הרבי]].<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון של&quot;ז ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> מילות הניגון:<br /> {{ציטוט|תוכן=רֹעֵה יִשְׂרָאֵל ׀ הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף ישֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה: תְּהִי יָדְךָ עַל אִישׁ יְמִינֶךָ עַל בֶּן אָדָם אִמַּצְתָּ לָּךְ: וְלֹא נָסוֹג מִמֶּךָּ תְּחַיֵּינוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא: ה' אֱלֹקִים צְבָקוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה|מרכאות=כן|מקור=[[תהלים פ']], פסוקים ב, יח-כ}}<br /> <br /> '''ביאור מילות הניגון:''' דוד המלך מבטא את תחינת וזעקת בני ישראל אל ה': אתה רועה ישראל - הקשב לתפילתנו! אתה הוא הנוהג את יוסף כרועה המנהיג את הצאן {{קטן|(לפי שיוסף כלכל את השבטים במצרים לכן נקראו על שמו)}}, אתה הוא היושב על הכרובים שעל הארון - הופיעה והאר לנו ישועה! מעתה תהי נא ידך נטויה להגן על איש שהושעת בימינך {{קטן|(הם בני ישראל אותם הוציא הקדוש-ברוך-הוא ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה)}} ויותר לא נשוב אחור ממך. אנא ה' תחיינו על ידי שתוציאנו מן הגלות ונקרא אז בשמך להודות לך!<br /> {{קטן|(ע&quot;פ פירוש המצודת דוד)}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.mp3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן רשב&quot;ץ אלטהויז (ללא המילים) {{צליל}}<br /> * [https://chabad.info/musicnews/611025/ לשמיעת הניגון] בביצוע הרב מנחם מענדל עמאר {{אינפו}} {{צליל}}<br /> * [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/4930658/jewish/Nigun-Simcha-Roeh-Yisroel.htm לשמיעת הניגון] (ללא המילים) מתוך פרוייקט [[געגועים (אלבום)|געגועים]] {{צליל}}<br /> *[[מדיה:337 Ro'eh Yisroel, R' Ahron Charitonov.mp3| להאזנה לניגון מפי ר' דוד הורביץ]].<br /> *'''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140673/jewish/Nigun-Simcho.htm לשמיעת הניגון]''' (ללא המילים) מתוך [[ניח&quot;ח]] {{צליל}}<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{ניגוני חב&quot;ד על פסוקי תהלים}}<br /> [[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%94&diff=749108 2025-03-19T14:23:23Z

<p>עזריאל: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}<br /> לכבוד יום הולדתו השבעים ותשע של הרבי, ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;א]], הותאם במיוחד ניגון חסידי ישן למילים אלו במזמור התהלים החדש של הרבי. <br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון שמחה לר' [[אהרן חריטונוב]] מניקולייב והושר ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות הרבי]].<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון של&quot;ז ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> מילות הניגון:<br /> {{ציטוט|תוכן=רֹעֵה יִשְׂרָאֵל ׀ הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף ישֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה: תְּהִי יָדְךָ עַל אִישׁ יְמִינֶךָ עַל בֶּן אָדָם אִמַּצְתָּ לָּךְ: וְלֹא נָסוֹג מִמֶּךָּ תְּחַיֵּינוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא: ה' אֱלֹקִים צְבָקוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה|מרכאות=כן|מקור=[[תהלים פ']], פסוקים ב, יח-כ}}<br /> <br /> '''ביאור מילות הניגון:''' דוד המלך מבטא את תחינת וזעקת בני ישראל אל ה': אתה רועה ישראל - הקשב לתפילתנו! אתה הוא הנוהג את יוסף כרועה המנהיג את הצאן {{קטן|(לפי שיוסף כלכל את השבטים במצרים לכן נקראו על שמו)}}, אתה הוא היושב על הכרובים שעל הארון - הופיעה והאר לנו ישועה! מעתה תהי נא ידך נטויה להגן על איש שהושעת בימינך {{קטן|(הם בני ישראל אותם הוציא הקדוש-ברוך-הוא ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה)}} ויותר לא נשוב אחור ממך. אנא ה' תחיינו על ידי שתוציאנו מן הגלות ונקרא אז בשמך להודות לך!<br /> {{קטן|(ע&quot;פ פירוש המצודת דוד)}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.mp3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן רשב&quot;ץ אלטהויז (ללא המילים) {{צליל}}<br /> * [https://chabad.info/musicnews/611025/ לשמיעת הניגון] בביצוע הרב מנחם מענדל עמאר {{אינפו}} {{צליל}}<br /> * [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/4930658/jewish/Nigun-Simcha-Roeh-Yisroel.htm לשמיעת הניגון] (ללא המילים) מתוך פרוייקט [[געגועים (אלבום)|געגועים]] {{צליל}}<br /> *[[מדיה:337 Ro'eh Yisroel, R' Ahron Charitonov.mp3| להאזנה לניגון מפי ר' דוד הורביץ]].<br /> *'''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140673/jewish/Nigun-Simcho.htm לשמיעת הניגון]''' (ללא המילים) מתוך ניחו&quot;ח {{צליל}}<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{ניגוני חב&quot;ד על פסוקי תהלים}}<br /> [[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%94&diff=749107 2025-03-19T14:22:43Z

<p>עזריאל: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}<br /> לכבוד יום הולדתו השבעים ותשע של הרבי, ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשמ&quot;א]], הותאם במיוחד ניגון חסידי ישן למילים אלו במזמור התהלים החדש של הרבי. <br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון שמחה לר' [[אהרן חריטונוב]] מניקולייב והושר ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות הרבי]].<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון של&quot;ז ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> מילות הניגון:<br /> {{ציטוט|תוכן=רֹעֵה יִשְׂרָאֵל ׀ הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף ישֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה: תְּהִי יָדְךָ עַל אִישׁ יְמִינֶךָ עַל בֶּן אָדָם אִמַּצְתָּ לָּךְ: וְלֹא נָסוֹג מִמֶּךָּ תְּחַיֵּינוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא: ה' אֱלֹקִים צְבָקוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה|מרכאות=כן|מקור=[[תהלים פ']], פסוקים ב, יח-כ}}<br /> <br /> '''ביאור מילות הניגון:''' דוד המלך מבטא את תחינת וזעקת בני ישראל אל ה': אתה רועה ישראל - הקשב לתפילתנו! אתה הוא הנוהג את יוסף כרועה המנהיג את הצאן {{קטן|(לפי שיוסף כלכל את השבטים במצרים לכן נקראו על שמו)}}, אתה הוא היושב על הכרובים שעל הארון - הופיעה והאר לנו ישועה! מעתה תהי נא ידך נטויה להגן על איש שהושעת בימינך {{קטן|(הם בני ישראל אותם הוציא הקדוש-ברוך-הוא ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה)}} ויותר לא נשוב אחור ממך. אנא ה' תחיינו על ידי שתוציאנו מן הגלות ונקרא אז בשמך להודות לך!<br /> {{קטן|(ע&quot;פ פירוש המצודת דוד)}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.mp3 לשמיעת הניגון]''' מאת הבעל-מנגן רשב&quot;ץ אלטהויז (ללא המילים) {{צליל}}<br /> * [https://chabad.info/musicnews/611025/ לשמיעת הניגון] בביצוע הרב מנחם מענדל עמאר {{אינפו}} {{צליל}}<br /> * [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/4930658/jewish/Nigun-Simcha-Roeh-Yisroel.htm לשמיעת הניגון] (ללא המילים) מתוך פרוייקט [[געגועים (אלבום)|געגועים]] {{צליל}}<br /> *[[מדיה:337_Ro'eh_Yisroel,_R'_Ahron_Charitonov.mp3| להאזנה לניגון מפי ר' דוד הורביץ]].<br /> *'''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140673/jewish/Nigun-Simcho.htm לשמיעת הניגון]''' מתוך ניחו&quot;ח {{צליל}}<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{ניגוני חב&quot;ד על פסוקי תהלים}}<br /> [[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%A8%D7%98&diff=731154 2025-01-07T10:33:46Z

<p>עזריאל: תמונה</p> <hr /> <div>[[קובץ:מצבת הרב שאול ונקרט.png|ממוזער|מצבתו בהר הזיתים]]<br /> הרב '''(דוד) שאול ונקרט''' ([[תרנ&quot;ב]]-[[ז' טבת]] [[תשל&quot;ט]]) היה חסיד חב&quot;ד תושב [[בני ברק]], ראש משפחת ונקרט החב&quot;דית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בפולין בשנת [[תרנ&quot;ב]] (1892) לאביו ר' אברהם גדל ונקרט ולאמו מרת פערל.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואיו, התחתן עם רעייתו מרת חיה אסתר בת ר' [[שמואל היילפרין]]{{הערה|אחיו של הרב יעקב הלפרין, מייסד שכונת 'זכרון מאיר' בבני ברק, שמינה אותו כרב השכונה (קודם לכן שימש כרב באמסטרדם). נולד בשנת תרל&quot;ו - ונפטר ב[[ד' בכסלו]] [[תשי&quot;ט]]. ממלא מקומו בתפקיד היה הרב [[שמואל וואזנר]].}} ומרת שושנה רייצה.<br /> <br /> לאחר נישואיו התיישב ב[[בני ברק]] ועבד לפרנסתו כפקיד.<br /> <br /> בשנותיו האחרונות עבר להתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]] אצל חתנו ר' [[ירחמיאל ריבקין]] ע&quot;ה ובתו מרת שושנה ע&quot;ה, כחלק מהמעבר לכפר חב&quot;ד התבטא שמשום כבוד אכסניה עליו להרבות בלימוד [[תורת החסידות]], לאחר שאכן הגה בה כהבטחתו התבטא: &quot;תורת החסידות היא בבחינת צפיחית בדבש&quot;.<br /> <br /> נודע כתלמיד חכם מופלג וכעובד השם, ויש אומרים כי הספר שכתב מחותנו רבי [[אריה לייב פרידמן]] 'שאול בחיר השם', היה עבורו.<br /> <br /> נפטר ב[[ז' טבת]] [[תשל&quot;ט]] ונטמן בחלקת חב&quot;ד ב[[בית העלמין הר הזיתים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו, מרת מרגלית פערל רבקה ע&quot;ה רעיית הצדיק הנסתר הרב שלום שפירא{{הערה|נפטרה בשבת ב' אייר תשפ&quot;ג}}<br /> *בתו מרת שושנה רייצה חנה מינה ע&quot;ה, רעיית הרב [[ירחמיאל ריבקין]] ע&quot;ה - כפר חב&quot;ד<br /> *בנו, ר' משה מאיר ע&quot;ה ונקרט<br /> *בנו, ר' [[אברהם גד ונקרט]] שליט&quot;א - משפיע חב&quot;די, תושב היישוב בת עין<br /> *בנו אליהו ע&quot;ה - נפטר בקטנותו.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[http://teshura.com/teshurapdf/Venkert-Wolf%20-%20Shevat%2024%2C%205780.pdf מכתב שקיבל מהרבי בתודה על ספר תהילים עם פירוש יעבץ שחמיו הו&quot;ל, והוא טרח ושיגר לרבי] (תשורה ונקרט וולף עמוד 47)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ונקרט, שאול}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ונקרט]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%A8%D7%98.png&diff=731153 2025-01-07T10:29:50Z

<p>עזריאל: מצבת ר&#039; שאול ונקרט, בהר הזיתים בירושלים תובב&quot;א</p> <hr /> <div>== תקציר ==<br /> מצבת ר' שאול ונקרט, בהר הזיתים בירושלים תובב&quot;א</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95&diff=730711 2025-01-02T19:01:03Z

<p>עזריאל: תיקון לשוני</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון חב&quot;ד לנוסח 'הנרות הללו'|אחר=נוסח עצמו|ראו=נוסח 'הנרות הללו'}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון חב&quot;ד לנוסח 'הנרות הללו'|אחר=ניגון חב&quot;די אחר על מילים אלו|ראו=הנרות הללו (מסורת הניגונים)}}<br /> <br /> ה[[ניגון]] '''הנרות הללו''' הוא על תפילת השבח וההודיה הנאמרת לאחר הדלקת נרות [[חנוכה]], הניגון מושר גם כיום לאחר הדלקת נרות חנוכה במנין [[הרבי]] ב־[[770]].<br /> <br /> == הניגון ==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=מילות הניגון<br /> |רוחב=32%<br /> |תוכן=&lt;poem&gt;הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַתְּשׁוּעוֹת, וְעַל הַנִּסִּים, וְעַל הַנִּפְלָאוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, אֶלָּא לִרְאוֹתָן בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ, וְעַל יְשׁוּעוֹתֶיךָ:&lt;/poem&gt;<br /> |מקור=<br /> |ניקוד=כן}}<br /> מקובל אצל חסידים, שהניגון הולחן על ידי חסידי [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] בתקופת חוליו, בה היה יוצא לקהל רק לעיתים רחוקות. החסידים הלחינו על מילות הנוסח ניגון ארוך, מכיון שרצו לשהות במחיצתו כמה שיותר זמן{{הערה|ראו דברי לב לייבמן, &quot;לעת עתה לא מצאתי מקור ברור לסיפור זה. אמנם, בין אם היה ובין אם לאו, נושא בתוכו מסר המתאים למטרתו של הניגון, מסר שניתן לקחת אותו וליישם אותו גם היום אצלנו&quot;. הובאו בכתבה '''[http://chabad.info/musicnews/הנרות-הללו-ניגון-לאור-הנרות/ 'הנרות הללו' - ניגון לאור הנרות]''', סיפורו של הניגון {{אינפו}} מתוך [[שבועון בית משיח]]}}.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון נ&quot;ג ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> לקראת ההוצאה לאור של תקליט ניח&quot;ח בו נכלל הניגון{{הערה|מספר 4, שיצא לאור לבסוף בשנת תשכ&quot;ד.}} הכניס ר' [[שמואל זלמנוב]] את התקליט אל הרבי, ולאחר ששמע אותו במהלך הלילה העיר מספר הערות, ביניהם ביקש לברר בצורה מדוייקת האם ניגנו ניגון זה בליובאוויטש{{הערה|על פי הרישומים ביומנו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] כ&quot;ד שבט תשכ&quot;ג.}}. לאחר הבירור, נרשם בעטיפת התקליט כי ניגון זה היה מושר על ידי ה[[תמימים]] תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> <br /> ב[[שבת]] [[חנוכה]] שנת [[תשמ&quot;ב]] אמר הרבי שבשבת אין אומרים &quot;הנרות הללו&quot;{{הערה|הרבי אמר &quot;שבת זאגט מען ניט [ב[[שבת]] אין אומרים] &quot;הנרות הללו'&quot; (נשמט מההנחה בלה&quot;ק, אך נמצא בהנחות הת' מ[[התוועדות]] זו).}} ומאז לא שרים את הניגון כולו בשבת, אם כי כן מנגנים לפעמים את הבית האחרון בשיר, שמילותיו הן: &quot;על ניסיך ועל נפלאותיך ועל ישעותיך&quot;{{הערה|כפי שהחל הרבי פעמים רבות, כמו ב[[שבת]] [[חנוכה]] [[תנש&quot;א]] ו[[תשנ&quot;ב]] (ראה 'בית חיינו' משבתות אלה).}}. וכן בכל יום מימות החנוכה - מנגנים בכניסת הרבי לתפילות [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] במנגינת &quot;על ניסיך&quot; (ולפני שנת [[תשנ&quot;ג]] - במילים: &quot;על ניסיך&quot; וכו').<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חג החנוכה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/233787 ניגון &quot;הנרות הללו&quot; בהתוועדות אצל הרבי]'''{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/08-04-Haneros-Halu-lu-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון]''' באתר [[היכל נגינה]] {{שמע}}<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQN0R5WDlkbE1TaFk/view?usp=sharing לשמיעת הניגון]''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br /> *יוסף יצחק פרקש מגיש, '''[https://chabad.info/musicnews/558969/ ניגון הנרות הללו]''' {{שמע}} {{אינפו}}<br /> *רבי לילדים: '''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/327408 ילדים, בואו לנגן &quot;הנרות הללו&quot; יחד עם הרבי]''' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *לב לייבמן, '''[http://chabad.info/musicnews/הנרות-הללו-ניגון-לאור-הנרות/ 'הנרות הללו' - ניגון לאור הנרות]''', סיפורו של הניגון {{אינפו}} מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> <br /> {{חנוכה}}<br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני יום טוב]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95_(%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=730710 2025-01-02T19:00:07Z

<p>עזריאל: השמטת מידע השייך לניגון הנפוץ, ועריכת כמעט כל גוף הערך</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון חב&quot;די לנוסח 'הנרות הללו'|אחר=נוסח עצמו|ראו=נוסח 'הנרות הללו'}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון חב&quot;די לנוסח 'הנרות הללו'|אחר=הניגון החב&quot;די המוכר והנפוץ על מילים אלו|ראו=ניגון הנרות הללו}}<br /> <br /> ה[[ניגון]] '''הנרות הללו''' שמופיע בפרוייקט [[מסורת הניגונים]], הינו ניגון חב&quot;די עתיק שהיה מקובל בפי חסידי חב&quot;ד, לצד הניגון המוכר והנפוץ יותר. מילותיו הן תפילת השבח וההודיה הנאמרת לאחר הדלקת נרות [[חנוכה]].<br /> <br /> == הניגון ==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=מילות הניגון<br /> |רוחב=32%<br /> |תוכן=&lt;poem&gt;הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַתְּשׁוּעוֹת, וְעַל הַנִּסִּים, וְעַל הַנִּפְלָאוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, אֶלָּא לִרְאוֹתָן בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ, וְעַל יְשׁוּעוֹתֶיךָ:&lt;/poem&gt;<br /> |מקור=<br /> |ניקוד=כן}}<br /> <br /> יש אומרים כי בין חסידי חב&quot;ד לא היה מקובל כל כך לאורך השנים לנגן את '[[ניגון הנרות הללו]]' הנפוץ כיום בין חסידי חב&quot;ד (ייתכן והדבר קשור באורך הניגון ובעובדה שהוא ניגון הנחשב לקשה יחסית) ואחד הניגונים שאכן היו מקובלים בפי חסידי חב&quot;ד הוא הניגון המופיע בפרוייקט [[מסורת הניגונים]] כמספר נ&quot;ב מבין הניגונים שלא נכללו ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הניגון מפי ר' [[דוד הורביץ]] - {{תבנית:ק.שמע|קובץ=NSH 052 Haneiros Halalu.mp3}}<br /> <br /> {{חנוכה}}<br /> {{מסורת הנגינה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים על קטעי תפילה]]<br /> [[קטגוריה:מסורת הניגונים|נב]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95&diff=730707 2025-01-02T18:50:14Z

<p>עזריאל: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון חב&quot;ד לנוסח 'הנרות הללו'|אחר=נוסח עצמו|ראו=נוסח 'הנרות הללו'}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון חב&quot;ד לנוסח 'הנרות הללו'|אחר=ניגון חב&quot;די אחר על מילים אלו|ראו=הנרות הללו (מסורת הניגונים)}}<br /> <br /> ה[[ניגון]] '''הנרות הללו''' הוא על תפילת השבח וההודיה אותו אומרים לאחר הדלקת נרות [[חנוכה]], הניגון מושר גם כיום לאחר הדלקת נרות חנוכה במנין [[הרבי]] ב־[[770]].<br /> <br /> == הניגון ==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=מילות הניגון<br /> |רוחב=32%<br /> |תוכן=&lt;poem&gt;הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַתְּשׁוּעוֹת, וְעַל הַנִּסִּים, וְעַל הַנִּפְלָאוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, אֶלָּא לִרְאוֹתָן בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ, וְעַל יְשׁוּעוֹתֶיךָ:&lt;/poem&gt;<br /> |מקור=<br /> |ניקוד=כן}}<br /> מקובל אצל חסידים, שהניגון הולחן על ידי חסידי [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] בתקופת חוליו, בה היה יוצא לקהל רק לעיתים רחוקות. החסידים הלחינו על מילות הנוסח ניגון ארוך, מכיון שרצו לשהות במחיצתו כמה שיותר זמן{{הערה|ראו דברי לב לייבמן, &quot;לעת עתה לא מצאתי מקור ברור לסיפור זה. אמנם, בין אם היה ובין אם לאו, נושא בתוכו מסר המתאים למטרתו של הניגון, מסר שניתן לקחת אותו וליישם אותו גם היום אצלנו&quot;. הובאו בכתבה '''[http://chabad.info/musicnews/הנרות-הללו-ניגון-לאור-הנרות/ 'הנרות הללו' - ניגון לאור הנרות]''', סיפורו של הניגון {{אינפו}} מתוך [[שבועון בית משיח]]}}.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון נ&quot;ג ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> לקראת ההוצאה לאור של תקליט ניח&quot;ח בו נכלל הניגון{{הערה|מספר 4, שיצא לאור לבסוף בשנת תשכ&quot;ד.}} הכניס ר' [[שמואל זלמנוב]] את התקליט אל הרבי, ולאחר ששמע אותו במהלך הלילה העיר מספר הערות, ביניהם ביקש לברר בצורה מדוייקת האם ניגנו ניגון זה בליובאוויטש{{הערה|על פי הרישומים ביומנו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] כ&quot;ד שבט תשכ&quot;ג.}}. לאחר הבירור, נרשם בעטיפת התקליט כי ניגון זה היה מושר על ידי ה[[תמימים]] תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> <br /> ב[[שבת]] [[חנוכה]] שנת [[תשמ&quot;ב]] אמר הרבי שבשבת אין אומרים &quot;הנרות הללו&quot;{{הערה|הרבי אמר &quot;שבת זאגט מען ניט [ב[[שבת]] אין אומרים] &quot;הנרות הללו'&quot; (נשמט מההנחה בלה&quot;ק, אך נמצא בהנחות הת' מ[[התוועדות]] זו).}} ומאז לא שרים את הניגון כולו בשבת, אם כי כן מנגנים לפעמים את הבית האחרון בשיר, שמילותיו הן: &quot;על ניסיך ועל נפלאותיך ועל ישעותיך&quot;{{הערה|כפי שהחל הרבי פעמים רבות, כמו ב[[שבת]] [[חנוכה]] [[תנש&quot;א]] ו[[תשנ&quot;ב]] (ראה 'בית חיינו' משבתות אלה).}}. וכן בכל יום מימות החנוכה - מנגנים בכניסת הרבי לתפילות [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] במנגינת &quot;על ניסיך&quot; (ולפני שנת [[תשנ&quot;ג]] - במילים: &quot;על ניסיך&quot; וכו').<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חג החנוכה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/233787 ניגון &quot;הנרות הללו&quot; בהתוועדות אצל הרבי]'''{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/08-04-Haneros-Halu-lu-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון]''' באתר [[היכל נגינה]] {{שמע}}<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQN0R5WDlkbE1TaFk/view?usp=sharing לשמיעת הניגון]''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br /> *יוסף יצחק פרקש מגיש, '''[https://chabad.info/musicnews/558969/ ניגון הנרות הללו]''' {{שמע}} {{אינפו}}<br /> *רבי לילדים: '''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/327408 ילדים, בואו לנגן &quot;הנרות הללו&quot; יחד עם הרבי]''' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *לב לייבמן, '''[http://chabad.info/musicnews/הנרות-הללו-ניגון-לאור-הנרות/ 'הנרות הללו' - ניגון לאור הנרות]''', סיפורו של הניגון {{אינפו}} מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> <br /> {{חנוכה}}<br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני יום טוב]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95&diff=730706 2025-01-02T18:48:48Z

<p>עזריאל: /* הניגון */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון חב&quot;ד לנוסח 'הנרות הללו'|אחר=נוסח עצמו|ראו=נוסח 'הנרות הללו'}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון חב&quot;ד לנוסח 'הנרות הללו'|אחר=ניגון חב&quot;די אחר על מילים אלו|ראו=הנרות הללו (מסורת הניגונים)}}<br /> <br /> ה[[ניגון]] '''הנרות הללו''' הוא על תפילת השבח וההודיה אותו אומרים לאחר הדלקת נרות [[חנוכה]], הניגון מושר גם כיום לאחר הדלקת נרות חנוכה במנין [[הרבי]] ב־[[770]].<br /> <br /> == הניגון ==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=מילות הניגון<br /> |רוחב=32%<br /> |תוכן=&lt;poem&gt;הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַתְּשׁוּעוֹת, וְעַל הַנִּסִּים, וְעַל הַנִּפְלָאוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, אֶלָּא לִרְאוֹתָן בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ, וְעַל יְשׁוּעוֹתֶיךָ:&lt;/poem&gt;<br /> |מקור=<br /> |ניקוד=כן}}<br /> מקובל אצל חסידים, שהניגון הולחן על ידי חסידי [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] בתקופת חוליו, בה היה יוצא לקהל רק לעיתים רחוקות. החסידים הלחינו על מילות הנוסח ניגון ארוך, מכיון שרצו לשהות במחיצתו כמה שיותר זמן{{הערה|ראו דברי לב לייבמן, &quot;לעת עתה לא מצאתי מקור ברור לסיפור זה. אמנם, בין אם היה ובין אם לאו, נושא בתוכו מסר המתאים למטרתו של הניגון, מסר שניתן לקחת אותו וליישם אותו גם היום אצלנו&quot;. הובאו בכתבה '''[http://chabad.info/musicnews/הנרות-הללו-ניגון-לאור-הנרות/ 'הנרות הללו' - ניגון לאור הנרות]''', סיפורו של הניגון {{אינפו}} מתוך [[שבועון בית משיח]]}}.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון נ&quot;ג ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> לקראת ההוצאה לאור של תקליט ניח&quot;ח בו נכלל הניגון{{הערה|מספר 4, שיצא לאור לבסוף בשנת תשכ&quot;ד.}} הכניס ר' [[שמואל זלמנוב]] את התקליט אל הרבי, ולאחר ששמע אותו במהלך הלילה העיר מספר הערות, ביניהם ביקש לברר בצורה מדוייקת האם ניגנו ניגון זה בליובאוויטש{{הערה|על פי הרישומים ביומנו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] כ&quot;ד שבט תשכ&quot;ג.}}. לאחר הבירור, נרשם בעטיפת התקליט כי ניגון זה היה מושר על ידי ה[[תמימים]] תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> <br /> ב[[שבת]] [[חנוכה]] שנת [[תשמ&quot;ב]] אמר הרבי שבשבת אין אומרים &quot;הנרות הללו&quot;{{הערה|הרבי אמר &quot;שבת זאגט מען ניט [ב[[שבת]] אין אומרים] &quot;הנרות הללו'&quot; (נשמט מההנחה בלה&quot;ק, אך נמצא בהנחות הת' מ[[התוועדות]] זו).}} ומאז לא שרים את הניגון כולו בשבת, אם כי כן מנגנים לפעמים את הבית האחרון בשיר, שמילותיו הן: &quot;על ניסיך ועל נפלאותיך ועל ישעותיך&quot;{{הערה|כפי שהחל הרבי פעמים רבות, כמו ב[[שבת]] [[חנוכה]] [[תנש&quot;א]] ו[[תשנ&quot;ב]] (ראה 'בית חיינו' משבתות אלה).}}. וכן בכל יום מימות החנוכה - מנגנים בכניסת הרבי לתפילות [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] במנגינת &quot;על ניסיך&quot; (ולפני שנת [[תשנ&quot;ג]] - במילים: &quot;על ניסיך&quot; וכו').<br /> <br /> על מילים אלו ישנו [[הנרות הללו (מסורת הניגונים)|לחן חב&quot;די נוסף]], שלא נכלל בספר הניגונים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חג החנוכה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/233787 ניגון &quot;הנרות הללו&quot; בהתוועדות אצל הרבי]'''{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/08-04-Haneros-Halu-lu-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון]''' באתר [[היכל נגינה]] {{שמע}}<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQN0R5WDlkbE1TaFk/view?usp=sharing לשמיעת הניגון]''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br /> *יוסף יצחק פרקש מגיש, '''[https://chabad.info/musicnews/558969/ ניגון הנרות הללו]''' {{שמע}} {{אינפו}}<br /> *רבי לילדים: '''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/327408 ילדים, בואו לנגן &quot;הנרות הללו&quot; יחד עם הרבי]''' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *לב לייבמן, '''[http://chabad.info/musicnews/הנרות-הללו-ניגון-לאור-הנרות/ 'הנרות הללו' - ניגון לאור הנרות]''', סיפורו של הניגון {{אינפו}} מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> <br /> {{חנוכה}}<br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני יום טוב]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%95&diff=730705 2025-01-02T18:48:16Z

<p>עזריאל: /* הניגון */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון חב&quot;ד לנוסח 'הנרות הללו'|אחר=נוסח עצמו|ראו=נוסח 'הנרות הללו'}}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=ניגון חב&quot;ד לנוסח 'הנרות הללו'|אחר=ניגון חב&quot;די אחר על מילים אלו|ראו=הנרות הללו (מסורת הניגונים)}}<br /> <br /> ה[[ניגון]] '''הנרות הללו''' הוא על תפילת השבח וההודיה אותו אומרים לאחר הדלקת נרות [[חנוכה]], הניגון מושר גם כיום לאחר הדלקת נרות חנוכה במנין [[הרבי]] ב־[[770]].<br /> <br /> == הניגון ==<br /> {{חלונית<br /> |כותרת=מילות הניגון<br /> |רוחב=32%<br /> |תוכן=&lt;poem&gt;הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַתְּשׁוּעוֹת, וְעַל הַנִּסִּים, וְעַל הַנִּפְלָאוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, אֶלָּא לִרְאוֹתָן בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ, וְעַל יְשׁוּעוֹתֶיךָ:&lt;/poem&gt;<br /> |מקור=<br /> |ניקוד=כן}}<br /> מקובל אצל חסידים, שהניגון הולחן על ידי חסידי [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] בתקופת חוליו, בה היה יוצא לקהל רק לעיתים רחוקות. החסידים הלחינו על מילות הנוסח ניגון ארוך, מכיון שרצו לשהות במחיצתו כמה שיותר זמן{{הערה|ראו דברי לב לייבמן, &quot;לעת עתה לא מצאתי מקור ברור לסיפור זה. אמנם, בין אם היה ובין אם לאו, נושא בתוכו מסר המתאים למטרתו של הניגון, מסר שניתן לקחת אותו וליישם אותו גם היום אצלנו&quot;. הובאו בכתבה '''[http://chabad.info/musicnews/הנרות-הללו-ניגון-לאור-הנרות/ 'הנרות הללו' - ניגון לאור הנרות]''', סיפורו של הניגון {{אינפו}} מתוך [[שבועון בית משיח]]}}.<br /> <br /> ב[[שבת]] [[חנוכה]] שנת [[תשמ&quot;ב]] אמר הרבי שבשבת אין אומרים &quot;הנרות הללו&quot;{{הערה|הרבי אמר &quot;שבת זאגט מען ניט [ב[[שבת]] אין אומרים] &quot;הנרות הללו'&quot; (נשמט מההנחה בלה&quot;ק, אך נמצא בהנחות הת' מ[[התוועדות]] זו).}} ומאז לא שרים את הניגון כולו בשבת, אם כי כן מנגנים לפעמים את הבית האחרון בשיר, שמילותיו הן: &quot;על ניסיך ועל נפלאותיך ועל ישעותיך&quot;{{הערה|כפי שהחל הרבי פעמים רבות, כמו ב[[שבת]] [[חנוכה]] [[תנש&quot;א]] ו[[תשנ&quot;ב]] (ראה 'בית חיינו' משבתות אלה).}}. וכן בכל יום מימות החנוכה - מנגנים בכניסת הרבי לתפילות [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] במנגינת &quot;על ניסיך&quot; (ולפני שנת [[תשנ&quot;ג]] - במילים: &quot;על ניסיך&quot; וכו').<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון נ&quot;ג ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> לקראת ההוצאה לאור של תקליט ניח&quot;ח בו נכלל הניגון{{הערה|מספר 4, שיצא לאור לבסוף בשנת תשכ&quot;ד.}} הכניס ר' [[שמואל זלמנוב]] את התקליט אל הרבי, ולאחר ששמע אותו במהלך הלילה העיר מספר הערות, ביניהם ביקש לברר בצורה מדוייקת האם ניגנו ניגון זה בליובאוויטש{{הערה|על פי הרישומים ביומנו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] כ&quot;ד שבט תשכ&quot;ג.}}. לאחר הבירור, נרשם בעטיפת התקליט כי ניגון זה היה מושר על ידי ה[[תמימים]] תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]].<br /> <br /> על מילים אלו ישנו [[הנרות הללו (מסורת הניגונים)|לחן חב&quot;די נוסף]], שלא נכלל בספר הניגונים.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[חג החנוכה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/233787 ניגון &quot;הנרות הללו&quot; בהתוועדות אצל הרבי]'''{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/08-04-Haneros-Halu-lu-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון]''' באתר [[היכל נגינה]] {{שמע}}<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQN0R5WDlkbE1TaFk/view?usp=sharing לשמיעת הניגון]''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br /> *יוסף יצחק פרקש מגיש, '''[https://chabad.info/musicnews/558969/ ניגון הנרות הללו]''' {{שמע}} {{אינפו}}<br /> *רבי לילדים: '''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/327408 ילדים, בואו לנגן &quot;הנרות הללו&quot; יחד עם הרבי]''' {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *לב לייבמן, '''[http://chabad.info/musicnews/הנרות-הללו-ניגון-לאור-הנרות/ 'הנרות הללו' - ניגון לאור הנרות]''', סיפורו של הניגון {{אינפו}} מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> <br /> {{חנוכה}}<br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני יום טוב]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9C%27_%D7%91%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=730133 2024-12-31T12:20:07Z

<p>עזריאל: הסרת מידע שגוי</p> <hr /> <div>&lt;noinclude&gt;<br /> {{ניווט תאריכים<br /> | פרויקט = [[חב&quot;דפדיה:אירועים בלוח העברי|אירועים בלוח העברי]]<br /> | הפניה = {{שם הדף}}<br /> | הקודם = תבנית:כ&quot;ט בכסלו<br /> | הבא = תבנית:א' בטבת<br /> }}<br /> [[קטגוריה:תבניות אירועים בלוח העברי|ג30]]<br /> &lt;/noinclude&gt;<br /> &lt;!-- התחילו עריכה מכאן --&gt;<br /> *ב[[ל' בכסלו]] [[ת&quot;ש]] - הרב [[דב טייכמן]], מרבני קהילת חב&quot;ד ב[[טבריה]], ששימש בעבר כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]], נולד.<br /> *ב[[ל' בכסלו]] [[תשי&quot;א]] - הרב [[ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט]], שליח הרבי ל[[חיפה]] ומנכ&quot;ל מוסדות חינוך חב&quot;ד בחיפה והקריות, נולד. <br /> *ב[[ל' בכסלו]] [[תשל&quot;ח]] - הרב [[שמואל קראוס]], מזכיר ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק]] [[קראון הייטס]], חוקר והיסטוריון חב&quot;די, נולד.</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%97%D7%93%D7%93&diff=730132 2024-12-31T12:09:32Z

<p>עזריאל: תקלדה</p> <hr /> <div>[[קובץ:ברוך חדד.jpg|ממוזער|הרב חדד נואם ב[[כינוס תורה]] בבית כנסת חב&quot;ד היכל לוי יצחק ב[[שיכון חב&quot;ד בירושלים]] ([[אסרו חג]] [[שבועות]] [[תשפ&quot;ב]])]]<br /> הרב '''ברוך רפאל עוזיאל חדד''' (יליד שנת [[תש&quot;מ]], 1980) הוא שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד בשכונת מלחה ב[[ירושלים]], ראש כולל אברכים במקום, ומנהל תכנית מטעם [[קרן עזרת מנחם]] המפעילה מערך [[משפיעים]] במוסדות החינוך היסודיים ברחבי ארץ הקודש.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[תוניסיה|תוניס]] ב[[י&quot;ט מנחם אב]] [[תש&quot;מ]] כבן בכור לאביו הרב [[דוד שמעון חדד]] ולמרת וורדה. <br /> <br /> בעודו ילד כבן שלוש, קיבלו הוריו את הסכמת הרבי לצאת את תוניס ולעלות לארץ הקודש, ולבסוף התיישבו בקהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]] שהתייסדה באותן שנים, כשהוא זוכה להיות מהתלמידים המייסדים עמם נוסד [[תלמוד תורה חב&quot;ד מגדל העמק|תלמוד תורה חב&quot;ד המקומי]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;ס]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים בת ר' יעקב ומרגלית טוויל{{הערה|ילידת ארגנטינה.}}, קבעו בני הזוג את מגוריהם בירושלים.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] יצא לפעול בשליחות הרבי, והצטרף למערך שלוחי הרבי בירושלים, הפועלים תחת [[צעירי אגודת חב&quot;ד ירושלים]], והקים את בית חב&quot;ד 'זכרון ראובן' בשכונת מלחה.<br /> <br /> הפעילות בשכונה שזכתה להצלחה רבה, נתקלה בתחילתה בהתנגדות עזה של קבוצת פעילים רעשנים{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=4586 ראו לדוגמה דיווח באתר שטורעם].}}, אך בהמשך נרגעו הרוחות, והפעילות הלכה וגדלה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] ייסד [[כולל אברכים]] בראשותו, שנוסד לזכר הורי חמיו, הרב רפאל הכהן טוויל ורעייתו מרת מרים. הכולל הביא חיזוק תורני לאופיה של השכונה, כאשר מקורבי הבית חב&quot;ד קובעים עיתים עם אברכי הכולל.<br /> <br /> לקראת [[ג' תמוז]] [[תשס&quot;ט]], החל להוציא לאור קובץ בשם [[הברכה]], המיועד להוות מאסף תורני לחידושי תורתם של רבנים ואישי תורה. בין שאר הכותבים, נמנים הגה&quot;ח הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ע&quot;ה, רבו של [[כפר חב&quot;ד]], הרב [[לוי יצחק הלפרין]] ע&quot;ה, ראש [[המכון הטכנולוגי להלכה]], ולהבחל&quot;ח הגה&quot;ח ר' [[גדליה אקסלרוד]], רבה של חיפה, הגה&quot;ח ר' [[שניאור זלמן גופין]], משפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב&quot;ד]], ועוד.<br /> <br /> כאשר [[קרן עזרת מנחם]] הודיעה על הפרוייקט להקמת מערך [[משפיעים]] שיפעלו במוסדות החינוך היסודיים ברחבי ארץ הקודש בנוסף למערכת החינוך הפורמאלית, שתפקידם יהיה להעניק אוזן קשבת וערך מוסף חסידי, מונה לשמש כרכז הפרוייקט, ובשנת תשע&quot;ו התרחב הפרוייקט גם למוסדות החינוך לגילאי היסודי של בנות חב&quot;ד ברחבי הארץ{{הערה|1=[https://www.neshei.com/sections/%d7%9e%d7%94-%d7%97%d7%93%d7%a9/55625/ דיווח באתר נשי ובנות חב&quot;ד].}}.<br /> <br /> בשנת תשפ&quot;ג הקים בשכונת מלחה גן חב&quot;ד, ובשנת תשפ&quot;ד הקים גן שני במלחה, ובשנת תשפ&quot;ה הקים מעון חב&quot;ד במלחה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> * חתנו, הרב מענדי יפרח - שליח הרבי בגן הטכנולוגי - מלחה, ירושלים.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חדד, ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חדד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;מ]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;ס]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%91_%D7%91%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=724569 2024-12-12T14:31:10Z

<p>עזריאל: ויקיזציה</p> <hr /> <div>{{חודש כסלו}}<br /> '''י&quot;ב בכסלו''' הוא היום השנים עשר ב[[חודש כסלו]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *של&quot;ד - רבי [[שלמה לוריא]] (המהרש&quot;ל) מלובלין, נפטר.<br /> *[[תרע&quot;ח]] - רבי [[יוסף קאפח]], חבר בית דין ומגדולי מפרשי ומתרגמי [[הרמב&quot;ם]], נולד.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> *[[תרצ&quot;ג]] - [[הרבי הריי״צ]], קרא לכ״ק [[אדמו״ר שליט״א]] ואמר לו: ״בשביל החלום שחלמתי היום, היית צריך ליתן משקה, תן לי ׳נשיקה׳, ניתן משקה ונתחיל ללמוד חסידות״. בחלום ראה [[אדמו״ר הריי״צ]] את אביו - [[אדמו״ר הרש״ב]], שאמר לו: ״מדוע הנך בשברון לב? הרי בביתך מאיר אור גם בלילה״. הרבי הריי״צ קם משנתו, וראה את הרבי בחדר הספרים מעיין בספר…<br /> *תשכ״ד - כ״ק אד״ש עבר מאורע בריאותי בקשר ללב, ולא התפרסם הדבר . יומן א׳ התמימים נדפס בבית משיח גליון מס׳ 175 ע׳ 35.<br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[תרע&quot;ד|תרד&quot;ע]] - הרב [[שניאור זלמן קוראטין]], מחסידי חב&quot;ד ביער, צרפת.<br /> *[[תרצ&quot;ד]] - הרב [[מאיר פרידמן]], חבר הנהלת [[בית רבקה]], ומנהל [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] [[כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[תשל&quot;א]] - הרב [[יצחק קורץ]], משלוחי הרבי בשכונת פסגת זאב ב[[ירושלים]].<br /> *[[תשל&quot;ב]] - הרב [[דב מנחם דברוסקין]], [[משפיע]] [[תומכי תמימים מגדל העמק|בישיבת חב&quot;ד]] ב[[מגדל העמק]], ומרצה מבוקש. שימש כאחד ה'[[חוזר|חוזרים]]' וה'[[הנחה|מניחים]]' של שיחות הרבי.<br /> <br /> ===[[פטירה|נפטרו]]===<br /> * [[תשמ&quot;ח]] - הרב [[חנניה יוסף היילפרין]], כיהן כרב בשכונת בית ישראל. הרביץ תורה ועסק בגמילות חסדים עשרות בשנים בשכונת בית ישראל [[ירושלים]].<br /> <br /> {{להיום יום|י&quot;ב|כסלו}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש כסלו|ב יב]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99&diff=722785 2024-11-30T20:41:56Z

<p>עזריאל: /* תולדות חייו */ הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:משה אליהו גרליצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה אליהו גרליצקי]]<br /> הרב '''משה אליהו גרליצקי''' ([[כ&quot;ו אייר]] [[תרע&quot;ה]]-[[כ' ניסן]] [[תש&quot;ע]]) היה ממקימי ו[[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]]. ממקימי מחנה הקיץ 'גן ישראל' המקומי, ו[[שד&quot;ר]] של ישיבת תומכי תמימים.<br /> <br /> ==תולדות חייו ==<br /> נולד ב[[כ&quot;ו אייר]] [[תרע&quot;ה]] בעיר [[לודז']] למשפחה מחסידי [[אלכסנדר]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת אוסטרבצא ובישיבת בעל ה'חלקת יואב'. ב[[חודש מנחם אב]] [[תר&quot;צ]] קורב על ידי קרוב משפחתו ר' [[פנחס משה כ&quot;ץ]] ל[[חסידות חב&quot;ד]]. ב[[חודש תשרי]] [[תרצ&quot;א]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים לודז']] ולמד אצל ר' [[ברוך פרידמן]] ור' [[מנחם מענדל רוזנמוטר]]. בי&quot;ב תמוז נסע לראשונה ל[[התוועדות]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[ורשה]]. בשנת [[תרצ&quot;ד]] עבר לישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]]. <br /> בשנת [[תרצ&quot;ז]] נשלח על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לשמש כמנהל בישיבת תומכי תמימים לודז' כממלא מקום הצוות הקודם.<br /> <br /> בחודש כסלו [[ת&quot;ש]] קיבל הוראה מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ לברוח לכיוון [[רוסיה]], הוא וחבריו נמלטו ל[[וילנא]], ומשם עקרו ל[[שנחאי]]. שם עבדו-ולמדו בישיבת [[תומכי תמימים שנגהאי]], והסתופפו בצל ר' [[מאיר אשכנזי]].<br /> <br /> בקיץ [[תש&quot;א]] השיג אדמו&quot;ר הריי&quot;צ תשע ויזות קנדיות ובחר בתשעה תמימים שיסעו משנאחי למונטריאול, ביניהם היה ר' משה אליהו גערליצקי והרב [[מנחם זאב גרינגלס|מנחם זאב הלוי גרינגלאס]]<br /> <br /> עקב הוראה מיוחדת מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהגיעה באמצעות טלגרמה, נסעו בהזדמנות הראשונה (למרות שבגלל זה היו צריכים לצום יום כיפור יומיים מספק בגלל מעבר [[קו התאריך]]), ולמפרע התברר שהייתה זו האניה האחרונה שהספיקה לצאת עד לאחרי המלחמה.<br /> <br /> בהגיעם למונטריאול בחשון תש&quot;ב הקימו בהוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]],<br /> <br /> ה[[תמימים]] ב[[מונטריאול]], וביניהם ר' משה אליהו, היו מקורבים מאד לרבי, ויחס הרבי אליהם היה כאב לבנים.<br /> <br /> בחודש תשרי התקיימו קישורי התנאים שלו עם זוגתו מרת חנה עטקא בת הרב [[נטע זאב ראזנבלום]]. לפני נישואיו התבטא אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שהוא ואביו [[הרבי הרש&quot;ב]] הם ה'מחותנים' מצידו ב[[חתונה]].<br /> <br /> רעייתו, מרת חנה עטקא, הייתה היהודיה הראשונה במדינת [[קנדה]] שחבשה [[פאה נכרית]] לראשה לאחר נישואיה. זאת, בעקבות [[יחידות]] מיוחדת בה ביקש זאת ממנה הרבי הריי&quot;צ.<br /> <br /> ר' משה אליהו נתמנה על ידי הרבי הריי&quot;צ כאחראי על ה'[[דמי מעמד]]' בקנדה, ואף זכה שהרבי ששימש באותה שעה כמנהל ה[[מל&quot;ח]] היה מתקשר אליו בטלפון ונותן לו הוראות מה לעשות עם הכסף שנאסף אצלו.<br /> <br /> הי' עמוד התווך של הקהילה, הקים את [[גן ישראל מונטריאול]], שימש כגבאי בית הכנסת וכ[[משפיע]] הקהילה.<br /> <br /> במשך שנים שימש כ[[משולח]] ו[[שד&quot;ר]] מטעמה של הישיבה, הוא הסתובב בכל רחבי [[ארצות הברית]], קנדה ואף ב[[אירופה]] ולמרות גילו המבוגר עמל במרץ על השגת תקציב לישיבה. במהלך פעילותו דיבר בענייני [[יהדות]] וחזר [[שיחה|שיחות]] של [[הרבי]], ועשה [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] רבים.<br /> <br /> ===פטירתו===<br /> נפטר בערב שביעי של פסח [[כ' ניסן]] [[תש&quot;ע]], ב[[מונטריאול]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * רעיתו, חנה עטקא - נפטרה י&quot;ז כסלו תשס&quot;א<br /> *בנו, הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]] ומחבר [[ימות המשיח בהלכה]] (ג' כרכים).<br /> *בנו, הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[תל אביב]].<br /> *בנו, הרב [[מנחם נחום גרליצקי]] - [[גבאי]] בביהכ&quot;נ וביהמ&quot;ד [[770]].<br /> *חתנו, ר' [[ישראל שמטוב]] - [[קראון הייטס]].<br /> *חתנו, הרב [[שלום לייב אייזנבך]] - משפיע קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]].<br /> *חתנו, הרב מרדכי ברגר ע&quot;ה - [[אטווא]].<br /> *חתנו, הרב אליעזר ריבקין - טמפה, [[פלורידה]].<br /> *חתנו, ר' חיים שפיגלמאן - [[מונטריאול]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53995 מתוועד]<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53999 מספר על תחילת שליחותו למונטריאול]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=11254]<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Aber-%20Shemtov%20-%20Sivan%208%2C%205775.pdf תשורה מנישואי שלום דובער וחיה מושקא אייבר, ח' [[סיוון]] תשע&quot;ה] {{PDF}}<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilshansky-Shemtoiv-%209%20Nissan%205779.pdf מכתבי הרבי לרב גרליצקי] בתוך תשורה מנישואי צאצאיו<br /> *'''[https://col.org.il/news/125942 תיעוד נוסטלגי: הרבנים גרינגלאס וגרליצקי מתוועדים במונטריאול]''' {{COL}}{{וידאו}} ה' אב ה'תש&quot;פ 26.07.2020<br /> *דוד זקליקובסקי, '''[https://files.anash.org/uploads/2021/01/The-Atvotzkers.pdf ה'אטווצקרים']''', תולדותיהם של הרב גרליצקי והרב [[מרדכי בריסקי]], מתלמידי הישיבה באוטווצק {{PDF}}{{אנש}} (אנגלית)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: גרליצקי משה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים שנחאי]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לודז]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:אישים במונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ע]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גרליצקי]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2_(%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2)&diff=719696 2024-11-05T11:37:01Z

<p>עזריאל: השמטתי פרט שאיננו מדויק.</p> <hr /> <div>'''&quot;מְהֵרָה יִשָׁמַע&quot;''' (ידוע גם בשם '''עוד ישמע'''), הוא ניגון חב&quot;די מסורתי ל[[חתונה]]. <br /> <br /> ==מקור הניגון==<br /> מקורו הראשוני של הניגון הם שילוב שניים מפסוקי הנחמה בנבואת ירמיהו{{הערה|[[ירמיהו]] פרק ל&quot;ג פסוקים י'-י&quot;א}}:'''&quot;כֹּה אָמַר [[ה']] עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא... בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם... קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר [[ה']]&quot;'''.<br /> <br /> בהשראת פסוקים אלו נתקנה גם נוסח הברכה השביעית והאחרונה מ[[שבע ברכות]] ה[[נישואין]] הנאמרות תחת ה[[חופה]] ('''&quot;מְהֵרָה ה' אֱלֹקינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלָיִם. קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה. קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה...&quot;''').<br /> <br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבע ברכות של חתן וכלה טריים בשנת [[תש&quot;מ]], החל [[הרבי]] לשיר את הניגון המסורתי &quot;עוד ישמע&quot; כאשר הוא מחליף את המילים &quot;עוד ישמע&quot; (הנוסח המקורי של הפסוק בירמיה) עם &quot;'''מהרה''' ישמע&quot; - כנוסח הברכה השביעית בחופה, בה מודגשת עוד יותר האמונה התקוה והציפיה לגאולה האמיתית והשלימה.<br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון צ&quot;ט בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> {{ציטוט|מְהֵרָה יִשָׁמַע בְּעָרֵי יְ-הוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָלָיִם, קוֹל שָׂשוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָה|[[ירמיהו]] פרק ל&quot;ג פסוקים י'-י&quot;א}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[שיחות קודש]] [[תש&quot;מ]], חלק א' [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&amp;st=&amp;pgnum=314 עמוד 288].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/child/324815 רבי לילדים: ניגון &quot;מהרה ישמע&quot; לרגל חתונה] {{וידפו}}<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/d/d2/%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%91%D7%94%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ויהי בישורון מלך (ניגון)]]<br /> <br /> {{מסורת הניגונים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני שמחה]]</div>

עזריאל https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=717611 2024-10-27T18:04:31Z

<p>עזריאל: /* פטירתו */ הרחבת וביאור ברכת הרבי</p> <hr /> <div><br /> [[קובץ:זושא_וילימובסקי.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ר' זושא בתנועת עידוד אופיינת ב[[מטוס]] בעיצומה של [[נסיעה לרבי]]]]<br /> <br /> הרב '''זושא וילימובסקי''' - (מכונה &quot;'''הפרטיזן'''&quot; [[ג' בניסן]] [[תרפ&quot;ה]] - [[ט&quot;ז בתשרי]] [[תשמ&quot;ז]]) - היה מראשי עסקני חב&quot;ד, החל משנת [[תש&quot;ט]] כאשר הקים את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועד לפטירתו בחג הסוכות [[תשמ&quot;ז]].<br /> <br /> [[הרבי]] כינה את ר' זושא וילימובסקי - &quot;מיין פרטיזן&quot; (הפרטיזן שלי). ר' זושא עבד אכן כמו פרטיזן: פעל ביעילות ובחכמה להקמת מוסדות - [[תומכי תמימים לוד]], [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב&quot;ד]], ובד בבד היה פועל בכל שיטה נדרשת, בתיחכום ולעיתים בסגנון עצמאי, בכל מקום ובכל זמן שהיה נדרש, בודק ומדווח לרבי, פועל בתחבולות ולא חת מפני איש והכל בכדי לעשות נחת רוח לרבי. כיהן כמזכיר ועד כפר חב&quot;ד ומבקר מוסדות חב&quot;ד.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===צעירותו===<br /> [[קובץ:הפרטיזן במלחמת השחרור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת מלחמת השחרור (במרכז התמונה - עם זקן מלא)]]<br /> הרב זושא וילימובסקי - נולד ביום [[ד' בניסן]] [[תרפ&quot;ב]], לאביו הרב יוסף יצחק ולאמו הרבנית מריישא (מרים). אביו כיהן כרב העיר איזיום שב[[רוסיה]], ובשנת [[תרפ&quot;ד]], בעת שר' זושא היה בן שנתיים, עברה המשפחה ל[[פולין]], שם התמנה אביו לרב ואב-בית-דין בעיר סלץ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה, פרק א}}.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות שבאיזור מגוריו. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר [[ברית המועצות]] כבשה את האיזור, נסגרו הישיבות ברחבי המדינה, והוא הבריח את הגבול ל[[ליטא]] שהייתה אז תחת ממשלה עצמאית, שם למד בישיבת ברנוביץ' בראשות הגאון הרב [[אלחנן וסרמן]]. בישיבה למד בחברותא עם ה[[חסיד]] ר' [[דוד גרשוביץ]]. דרכיהם של החברים הטובים נפגשו ונפרדו מספר פעמים, עד שהתיישבו שניהם ב[[כפר חב&quot;ד]]. כאשר כבשו הגרמנים את [[ליטא]], נדדה הישיבה ממקום למקום עד שהגיעה ל[[עיירה]] סאמילישוק, שם התארחו התלמידים בבתי היהודים בעיירה. ר' זושא מצא מקום מגורים בבית משפחה מהקהילה היהודית. כעבור זמן הגיעה ידיעה לר' זושא שהנאצים מתקרבים לעיר, ר' זושא דאג שהמידע הזה יגיע לכל יהודי העיירה ולאחר מכן ברח גם הוא, וכך הציל רבים{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה, פרק ב}}.<br /> <br /> ===פרטיזן===<br /> בימי המלחמה נדד ל[[ביילורוסיה]], שם הוכנס על ידי הנאצים לגטו לידא, וכעבור זמן הועבר למחנה עבודה סמוך. במחנה פגש את ידידו ר' [[דוד גרשוביץ]], וביחד הצליחו להימלט מהמחנה והצטרפו ליחידת הפרטיזנים בראשות המפקד טוביה ביילסקי. יחידת ביילסקי, הייתה חלק ממערך הפרטיזנים בביילורוסיה, וכללה גם משפחות רבות כי מטרת ביילסקי הייתה הצלת נפשות{{הערה|[https://col.org.il/news/19567 זושא פרטיזן ביחידת ביילסקי בתקופת השואה]}}.<br /> <br /> ר' זושא, השתתף בפעולות הגנה ובפשיטות מזון ואף היה נכנס אל הגטו, והבריח משם יהודים והביאם ליער אל יחידת ביילסקי. גם הלוחמים הבלתי מאמינים שהתחנכו על ברכי הקומוניזם, רחשו כבוד והערצה לזושא הצעיר, שהתחבב על כולם. בתקופת שהותו עם הפרטיזנים, שמר במסירות נפש על אורח חיים חרדי. מהמלחמה יצא ר' זושא כשהוא פצוע ירי ברגליו, אך לא סיפר מעולם כיצד נפצע{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה פרק ג}}.<br /> <br /> ===התקרבותו לחב&quot;ד===<br /> <br /> לאחר מסע תלאות הגיע למחנה העקורים קרומונה שב[[איטליה]], שם התיידד עם החסיד ר' [[שניאור זלמן לוין]]. יחד הקימו במחנה בית כנסת, לטובת הפליטים הרבים, ור' זלמן הוא שקירבו לחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> לאחר שעלה ארצה{{הערה| תיעוד עלייתו ארצה באוניית מעפילים באתר בנתיבי העפלה}} ב[[כ&quot;ג אדר ב']] [[תש&quot;ו]], נכנס ר' זושא ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] בהיותו בגיל 25 שנחשב מבוגר מאוד ביחס לשאר התלמידים בישיבה, והחל ללמוד חסידות בצורה מסודרת תחת הכוונתו של ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. באותם ימים קיבל הוראה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ללמוד [[שחיטה]], לאחר שגולל בפני הרבי את כל התלאות שפקדו אותו בשנות המלחמה.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]], כאשר החסיד ר' [[משה גוראריה]] מ[[תל אביב]] שהה ב-[[770]], נקרא אל חתנא דבי נשיאה - [[הרבי]], והוא הראה לו פתק בכתב יד קודשו של חמיו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;נא לברר מהותו של הבחור ז. ו.&quot; ר' משה סיפר את כל הידוע לו על ר' זושא. מיד בתום דבריו עלה הרבי אל דירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה פרק ו}}.<br /> <br /> בעודו בחור הקים את [[תומכי תמימים לוד]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב&quot;ד]], כפי שמפורט להלן.<br /> <br /> הקים את ביתו עם גב' פייגא לבית פוקער, והרבי כתב שעדיף שיקבעו את מקום מגוריהם ב[[כפר חב&quot;ד]] ואכן לאחר החתונה התיישבו בכפר חב&quot;ד{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרת י' כסלו תשי&quot;ג]}}.<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית==<br /> ===מקים [[תומכי תמימים לוד]]===<br /> בתחילת חודש [[שבט]] [[תש&quot;ט]], שלוש-עשרה משפחות חב&quot;דיות התיישבו בקצה העיר [[לוד]], סמוך לתחנת הרכבת, בשכונה שננטשה על ידי הערבים במהלך [[מלחמת השחרור]]. ר' זושא הבין כי חייבים להקים ישיבה עבור ילדי משפחות אלו ועבור משפחות חסידי חב&quot;ד נוספות שעלו זה לא מכבר מאירופה. יום אחד הגיע ללוד וראה בניין בן שלוש קומות ששימש בעבר כבית מלון קטן. הוא נכנס לבניין נעל במנעול את הדלת הראשית וקבע עובדה - כאן תהיה ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot;{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה עמודים 64-66. וראה [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.<br /> <br /> כך נוסדה ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא עם הקמתה בחסות [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ועל פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה, פרק ז}}.<br /> חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב&quot;ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב&quot;ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}.<br /> <br /> ר' זושא התמסר כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.<br /> <br /> ===מייסד [[רשת אהלי יוסף יצחק]]===<br /> <br /> ר' זושא פעל בקרב העולים החדשים וביקש להקים מוסד שיקלוט את ילדי העולים. על כך כתב לרבי וביום ה' ב[[תמוז]] [[תשי&quot;א]] השיב לו [[הרבי]] על הצעתו - בהצעה אחרת להקים את &quot;[[רשת אוהלי יוסף יצחק באה&quot;ק]]&quot;:<br /> <br /> {{ציטוטון|כדאי הוא שיתעניין בהאפשרות לייסד שם (בארץ הקודש ת&quot;ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו ב[[מרוקו]] ונקראים על שם כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים}}{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת א'פה}}.<br /> <br /> הרבי העריך כל השנים את פעילותו הברוכה והנמרצת. אבל עסקנים ותיקים חששו מכך שבחור צעיר יעמוד בראש מוסדות חדשים שזה עתה קמים, למרות שחסידי חב&quot;ד בארץ הקודש היוו ציבור קטן יחסית והמצב הכספי היה קשה, אך הרבי כתב לאחד העסקנים, כי ר' זושא כנראה בעל מרץ ועומד בקשר מכתבים עם הרבי וכבר התקבלו ממנו הצעות אודות הקמת מוסדות אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש{{הערה|בטח ידוע לכת&quot;ר שהנני עומד בקישור מכתבים עם הרה&quot;ח וו&quot;ח אי&quot;א נו&quot;נ עוסק בצ&quot;צ באמונה וכו' הרח&quot;ז וילימובסקי, אשר כנראה הוא בעל מרץ…. וכבר קיבלתי ממנו איזה הצעות בעניין מוסדות חינוך בשם אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש}}. בהמשך המכתב כותב הרבי כי כדאי לנצל את מרצו הרב{{הערה|ובפרט שאין אנחנו עשירים כל כך באנשים בעלי מרץ ומחנכים}}.<br /> <br /> ר' זושא ניגש לעבודה, כאשר מידי זמן קיבל הוראות מהרבי כיצד לנהוג במוסד הנמצא בהקמה. חודשים ספורים מאז הגיעה ההוראה להקים את הרשת, וכבר נפתחו ארבע מחלקות בהם לימדו ילדים תורה בשעות אחר הצהרים.<br /> <br /> הרבי דרש בתוקף מכל עסקני חב&quot;ד ובהם ר' זושא, להשיג אישור ממשלתי לשייך את מוסדות הרשת ל&quot;זרם בלתי זרמי&quot;. באותם ימים היו בתי ספר שהשתייכו לזרם הממלכתי והיו לממלכתי דתי, והרבי ביקש שבתי ספר חב&quot;ד יוכרו כזרם בלתי זרמי, אלא שבמשרדים הנוגעים בדבר, שללו את הרעיון, עד שר' זושא בתיחכום רב, הצליח לקבל את האישורים המתאימים. כך נפרצה הדרך להקמת בתי הספר של הרשת ובפתיחת שנת הלימודים תשי&quot;ג, ארבע המחלקות של הרשת, הפכו לבתי ספר של ממש ובשנים הבאות הוקמו ברחבי ארץ הקודש עשרות בתי ספר וגנים{{הערה|הפרטיזן תשס&quot;ה, פרק ט}}.<br /> <br /> בתקופה הראשונה היה ר' זושא מנהל ה'רשת', עד שהרב [[דוד חנזין]] מונה לתפקיד, ואילו ר' זושא המשיך לכהן כחבר הנהלת הרשת.<br /> <br /> ===מייסד [[נשי חב&quot;ד]]===<br /> הרבי הורה לר' זושא לעסוק בהקמת ארגון [[נשי חב&quot;ד|נשי חב&quot;ד בארץ הקודש]]{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת א'רא, ותוך זמן קצר אירגן כינוס נשים, ופעילות של נשי חב&quot;ד}}. <br /> <br /> הרבי שלח לר' זושא הוראות מפורטות לגבי פעילות נשי חב&quot;ד וגם הורה לפרסם את הפעילות באופן מתאים{{הערה|אגרות קודש חלק ה' אגרת א'שפב: נהניתי לקרות בהמצורפים למכ' מכ&quot;ב חשון, ע&quot;ד מה שהי' בהעתון בנוגע להתועדות דשמחת בית השואבה, וכן בנוגע להתועדות דנשי חב&quot;ד והשייכות אליהן, ובטח גם להבא יתאמצו בכגון זה, ונוסף על העבודה עצמה, להשתדל בפרסום, ובאופן המתאים דוקא, היינו בלא פרסום זולה, וכידוע מתשובת הרשב&quot;א שמצוה לפרסם עושי מצוה כיון שעי&quot;ז אפשר להמשיך עוד אחרים וכהענין דקנאת סופרים תרבה חכמה}}<br /> <br /> בתקופה הבאה הרבי הורה לו{{הערה|[[לוי וילימובסקי]], תשורה, [[תשע&quot;ב]], עמוד 13,אגרת ב שבט [[תשט&quot;ו]]}} שנשים ינהלו את הארגון, ור' זושא העביר את הניהול לרבנית [[דבורה אשכנזי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה, פרק יא}}. <br /> <br /> ===מפיץ ספרי [[קה&quot;ת]]===<br /> בעידוד [[הרבי]], הפיץ ספרי חסידות מטעם [[מרכז לענייני חינוך]] סניף ארץ הקודש.<br /> <br /> אלפי ספרי חסידות הגיעו מ[[קה&quot;ת]] ב[[ניו יורק]] ל[[כפר חב&quot;ד]] והיו תחת אחריות [[מרכז לענייני חינוך]] סניף [[ארץ הקודש]], בניהולו של הרב [[אברהם פריז]], פורסמו מודעות שישנם ספרים למכירה, אך הרכישות היו מעטות, והרבי עודד והפציר לעסוק בהפצת הספרים, עד שר' זושא החל להפיץ את ספרי החסידות בישיבות מכל החוגים והעדות בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1360}} <br /> <br /> היה מהפעילים הבולטים במסגרת עבודת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|צעירי חב&quot;ד]], והכול בהכוונת ובעידוד [[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה, פרק יג. בגיליונות [[ביטאון חב&quot;ד]] ישנם דיווחים רבים על העשיה של ר' זושא בפעילות צא&quot;ח}}.<br /> <br /> ===מזכיר [[ועד כפר חב&quot;ד]]===<br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תשכ&quot;א]], בעת שהיה לראשונה אצל הרבי, נכנס ל[[יחידות]] וסיפר אודות עבודתו הציבורית במוסדות הרשת ובמעורבות בפיתוח כפר חב&quot;ד ומוסדותיו, ושאל את הרבי על אודות המשך דרכו. הרבי הורה לו להשקיע את עצמו בשני עניינים עיקריים, והראשון שבהם בתפקיד מזכיר [[ועד כפר חב&quot;ד]]. זמן קצר לאחר ששב מ-[[770]], מונה למזכיר ועד כפר חב&quot;ד, ובכך מומשה הוראת הרבי. הענין השני בו השקיע עצמו, היה ה'רשת'{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה, פרק יט}}.<br /> <br /> הוראות רבות קיבל מהרבי אודות כפר חב&quot;ד, מוסדותיו והתנהלות הועד והתושבים. לדוגמא - ר' זושא הוא שקיבל את ההוראה הידועה לא לבנות בתים פרטיים גבוהים משתי קומות{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרת ר&quot;ח סיון תשכ&quot;ב]}}.<br /> <br /> ר' זושא פעל למען פיתוח והרחבת כפר חב&quot;ד ומוסדותיו, לפי הוראות שקיבל מהרבי וכפי שהסביר בראיון לקול ישראל:<br /> &quot;בדרך כלל, כל העניינים שאתה רואה בכפר זה לפי ההוראות של הרבי. אבל יש לפעמים שהצעה הייתה מהתושבים והרבי הסכים לזה. הפירוש של הדבר: כל דבר עובר דרך הרבי, או בדרך ישר – שהרבי אומר לעשות דבר כזה, או שזה בא ביוזמה של המשתתפים ושואלים את דעתו של הרבי והרבי נותן הסכמתו. בכל אופן, בלי הסכמתו של הרבי – אין דבר כזה. לא רק בכפר חב&quot;ד, בכל מקום שנמצאים חסידי חב&quot;ד – בלי הסכמתו של הרבי אין דבר כזה&quot;{{הערה|[[משיח פרידמן]] [https://chabad.info/blogs/318468/ תוכנית רדיו קול ישראל] אודות [[כפר חב&quot;ד]]}}.<br /> <br /> פעל רבות להקמת כפר חב&quot;ד ב' ובכללו מוסדות [[בית רבקה כפר חב&quot;ד|בית רבקה]], על פגישות של ר' זושא עם אישי ציבור במסגרת שתדלנות להקמת כפר חב&quot;ד ב', סיפר מנהל בית רבקה, הרב [[שמואל חפר]] בספר [[הקטר של הרבי]]{{הערה|שלומי חסקי, [[הקטר של הרבי]], עמוד 82}}<br /> <br /> =='מבקר'==<br /> <br /> החל משלהי שנת [[תשי&quot;א]], ביקש הרבי מר' זושא הפרטיזן לכתוב על הנעשה במוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש עד לפרטי פרטים. במכתבים הרבים שקיבל מהרבי, מופיעה שוב ושוב דרישה ותביעה לכתוב בהרחבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרות כ&quot;ז תמוז תשט&quot;ו, כ' כסלו תשט&quot;ז]}}, בייחוד שיבח אותו הרבי על כתיבה אודות היישוב כפר חב&quot;ד. יותר מ-25 שנה היה ר' זושא [[כתיבה לרבי|מדווח לרבי]] על כל מה שראה או שמע מהנעשה ב[[ארץ הקודש]], והכל על פי הוראות הרבי כאמור לעיל. במשך שנים רבות היה ר' זושא נוסע ברחבי הארץ, לארכה ולרחבה, בגין תפקידיו הרבים, ומה שהיה רואה ושומע - היה מדווח{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה, פרק יד}}.<br /> <br /> ===מבקר רשמי===<br /> מצב זה התחזק לאחר [[חודש שבט]] [[תשל&quot;ז]], בעת כינוס של חסידי חב&quot;ד שאורגן על ידי [[בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק]], או אז התמנה ל'מבקר' רשמי, ומכיוון שכך החל במסעות מסודרים בכל רחבי הארץ, במטרה להגיע לכל מקום בו מתגוררים חסידי חב&quot;ד, והיה מדווח לרבי על הנעשה. <br /> <br /> בכל מקום היה ר' זושא מעודד את מי שצריך, דוחף לפעולה את מי שצריך, ובשעות הפנויות היה יושב לעצמו וכותב בכתב גדול וצפוף על גיליונות גדולים של נייר. כששאלוהו מה הוא כותב, היה משיב: &quot;סוד צבאי!&quot;. היו אז שהתבטאו עליו כי הוא &quot;מרגל&quot; של הרבי-הרמטכ&quot;ל, והדוחו&quot;ת היו דוחו&quot;ת צבאיים מודיעיניים לכל דבר ועניין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה, פרק כו}}.<br /> <br /> ===הרבי והדו&quot;חות של ר' זושא===<br /> ר' זושא היה כותב כמעט מידי יום ביומו מכתבים ודו&quot;חות לרבי, מה שהיה גורם נחת רוח רב לרבי, כי הרבי ביקש מכמה עסקנים חשובים שיכתבו לו על הנעשה בארץ הקודש, כך שירגיש כאילו הוא נמצא שם, והיחיד שהצליח לעשות זאת היה ר' זושא.<br /> סיפר מזכיר הרבי הרב [[בנימין קליין]]: &quot;כאשר עברו כמה ימים ולא הגיע מכתב מר' זושא, הרבי התעניין אצל המזכירים מה קרה שלא כתב מכתב&quot;{{הערה|הפרטיזן פרק המבקר עמוד 253}}.<br /> <br /> ==לימין השלוחים==<br /> <br /> &quot;ר' זושא היה דואג לכל [[שליחות|שליח]], בכל מקום בארץ ישראל, גם אם היה מתגורר בפינה רחוקה. כאשר הצליח השליח להקים משהו, או לפעול עניין, קטן כגדול, היה מוצא לנכון לעודד אותו. העידוד לא מתבטא במילים טובות בלבד או בטפיחה על השכם, אלא בכך שר' זושא הטריח עצמו לעירו ולביתו של השליח, גם אם היה בקצה הארץ, והיה מעודדו וממריצו בהמשך עבודתו{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה,פרק כז}}. ר' זושא היה באופן טבעי וכמעט אוטומטי לחבר הנהלות רוב או כל מוסדות ומפעלי חב&quot;ד והתאמץ תמיד ליצור קשר עם כל פעיל חב&quot;די, עם כל בית חב&quot;ד עם כל מוסד חב&quot;די עם כל סניף של צא&quot;ח לעודד לחזק לדרבן ולסייע ולעזור לכל מקום הגיע והביא אתו את הניחוח החסידי של חיוניות והתלהבות{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}. <br /> <br /> ==חלוקת מצות הרבי==<br /> מידי שנה בערב פסח, היה נוסע לחלק את המצות ששלח הרבי לארץ הקודש בין השלוחים. גם בשנותיו האחרונות נמנע מלמסור לשלוחים את המצות בסמיכות לרכב, ואמר שהוא עצמו חפץ להכניס את הברכה לבית{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק ח' עמוד 76 - הרב [[אפרים וולף]] מדווח לרבי על חלוקת המצות בשנת תשמ&quot;א, על ידי ר' זושא וילימובסקי: &quot;המצות מכ&quot;ק אד&quot;ש לאנ&quot;ש באה&quot;ק נתקבלו ביום א' יחלק רח&quot;ז שי וילימובסקי המצות בכל ריכוזי אנ&quot;ש. ביום ג' בערב או ביום ד' יקיימו התוועדויות בבתי הכנסת ויחלקו המצות לכאו&quot;א&quot;}}.<br /> <br /> ==מינוי רבני ערים==<br /> הרבי הורה לעסקני חב&quot;ד לסייע למינוי רבנים חב&quot;דיים לקבל תפקידי רבני ערים. מי שפעלו והצליחו בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' זושא, שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר.<br /> <br /> קשר מיוחד שרר בין ר' זושא לבין הרב [[שלמה גורן]], שהיה אז הרב הראשי לישראל; כך הצליח ר' זושא לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה, פרק כט}}.<br /> <br /> ר' זושא ליווה וסייע לשלוחי הרבי לארץ הקודש{{הערה|על חלקו בקבלת פנים לשלוחי הרבי לארץ הקודש בשנת תשל&quot;ו ראה: [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק ז' עמוד 13}} ולקבוצות התמימים השלוחים שהיו מגיעים לארץ הקודש או עוברים דרך ארץ הקודש{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה, פרק כח}}<br /> <br /> ===חבר [[ארגון הגג]]===<br /> ר' זושא כיהן כחבר הנהלת [[ארגון הגג]] של מוסדות חב&quot;ד. הארגון בו היו חברים ראשי עסקני חב&quot;ד בארץ הקודש, הוקם על ידי הרבי בשנת [[תשל&quot;ג]] והיה למעשה הגוף שניווט ותיאם את כלל פעולות מוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש, כאשר תחומי פעילותו כללו את כל ענפי העסקנות הציבורית החב&quot;דית. ארגון הגג עסק בין השאר בתיאום בין המוסדות ייצוג כלפי הממשלה לצורך השגת תקציבים ועוד, שתדלנות למינוי רבנים חב&quot;דיים למשרות רבני שכונות ורבני ערים, החלטה ותיאום על הקמת מוסדות חדשים הקמת בתי כנסת ובתי חב&quot;ד, קשר עם חוגים חרדיים שונים, ארגון אירועים ארציים ועוד.<br /> <br /> חברי הנהלת ארגון הגג היו ראשי המוסדות המרכזיים של חב&quot;ד בארץ באותם ימים הרב [[אפרים וולף]] כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] כיו&quot;ר [[וועד כפר חב&quot;ד]] הרב [[אריה לייב קפלן]] כשליח ל[[צפת]] ומנהל מוסדות חב&quot;ד בעיר, הרב [[שמואל חפר]] כמנהל [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]]. ארבעה עסקנים אלו היו מתאספים לעתים קבועות בדרך כלל במשרד ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ודנים בנושאים העומדים על הפרק. <br /> <br /> בי&quot;ח טבת תשמ&quot;ב, צורף ר' זושא וילימובסקי להנהלת הארגון וזאת לאחר שקיבל מענה מ[[הרבי]] שיכול לעבוד באופן חלקי בארגון גג (היינו במשרה חלקית, בעודו עובד גם בתפקידים אחרים).<br /> תפקידו של ר' זושא וילימובסקי בארגון הגג – תיאום בין הארגון למוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק ח, עמוד 38}}.<br /> <br /> ==הפרטיזן של הרבי==<br /> ר' זושא היה סמל להתקשרות לרבי, וכל שיחו וסיגו היו בנושא אחד: כיצד לבצע הוראות הרבי וכפי שהסביר בראיון לרדיו קול ישראל:<br /> <br /> &quot;אני מאמין באמונה שלימה, שהנשמה שלי שירדה לעולם – אי אפשר למלאות את השליחות שלה בעולם הזה, בלי הוראתו של הרבי. שורש הנשמה של כל חסיד קשור לרבי, מה שהרבי אומר לו הוא צריך לקיים וזה השליחות של נשמתו&quot;{{הערה|[[משיח פרידמן]] [https://chabad.info/blogs/318468/ תוכנית רדיו קול ישראל] אודות [[כפר חב&quot;ד]]}}, <br /> [[קובץ:זושא_וילימובסקי2.jpg|שמאל|ממוזער|250px| משמח את הקהל ב'שמחת בית השואבה']]<br /> במשך שנים רבות הקפיד ר' זושא להגיע לרבי בכל חודש תשרי, עד שהפך להיות חלק מהאווירה באחת השנים כתב ר' זושא לרבי, כי העבודה הרבה ב[[חודש תשרי]] מפיחה בו חיות מיוחדת לכל השנה כולה. הוא למעשה שימש כראש הקבוצה הראשונה מארץ הקודש שהגיעה לרבי. לאחר כל תפילה החל לנגן [[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגון]] שמח, והרבי עודדו וכאשר הרבי לא ראהו, חיפשו ומצאו ואז עודדו להתחיל ניגון{{הערה|רישומה של שנה תשד&quot;מ: &quot;חול המועד סוכות תשד&quot;מ... טרם צאתו חיפש הרבי במבטו את ר&quot;ז וילימובסקי הנוהג בדרך כלל להתחיל לשיר עם סיום התפילות והשיחות והפעם בגלל שינוי הסדר כתוצאה מחלוקת הדולרים לצדקה לא נמצא במקומו הקבוע לאחר שהרבי מצא אותו והוא התחיל ושמחת יצא הרבי את ביהכנ&quot;ס כשהוא מניף ידו בעוז להגברת השירה&quot;}}. [[התוועדות עם הרבי|בהתוועדויות]] עמד מאחורי הרבי, והיה מעודד ומנווט את שירת החסידים; הוא גם היה ממונה על השיעורים לאורחים, ובשנים האחרונות היה חלק בלתי נפרד מ[[שמחת בית השואבה]] בעמדו על חבית גבוהה, מחלל בחליל ומשמח את המשתתפים.<br /> <br /> <br /> אל הרבי הגיע לראשונה לקראת [[חודש תשרי]] תשכ&quot;א. ב[[שבת]] שלפני [[ראש השנה]], בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], במעמד קהל חסידים הזכיר הרבי את ר' זושא בתוארו הקדום &quot;פרטיזן&quot;, בבארו את עבודת הפרטיזן:<br /> <br /> ''&quot;ישנו כאן יהודי שקוראים לו זושא וילימובסקי, והוא פרטיזן, ענינו של פרטיזן הוא שאינו מביט על דברים גדולים ולא על דברים קטנים אלא מבצע את ענייני המלוכה. כיון שנשארו עוד 20 או 21 עניינים שצריכים לבצע לקראת בוא המשיח, צריכים לעבוד באופן פרטיזני. זה אמנם לא מסודר אך זה על פי הכוונה&quot;.<br /> <br /> באותה התוועדות דיבר הרבי על חשיבות [[לימוד התורה]] בכלל, ועל ידי האורחים שבאו ל-770 בפרט. בהקשר לכך שאל הרבי את ר' זושא אם הוא מסכים להיות אחראי על ארגון השיעורים לאורחים. ר' זושא השיב בחיוב. <br /> <br /> הרבי נתן לר' זושא את הגביע שלו, ור' זושא שתה את היין שהיה בגביע והחזיר לרבי. לאחר מכן נתן לו הרבי את קערת המזונות שהייתה מונחת לפניו, ומיד חטפו החסידים את כל המזונות. ר' זושא הביט על הרבי מבלי שידע כיצד עליו לנהוג. הרבי הביט ימינה ושמאלה, וכעבור שניות חזרו כל המזונות לקערה. כשר' זושא החל ללכת בין הספסלים לעבר מקומו הקבוע, אמר לו הרבי: &quot;תלך ישר, אני שומר עליך&quot;. זו הייתה הפעם הראשונה שהרבי כינהו פרטיזן. במשך השנים המשיך הרבי לכנותו בכינוי 'הפרטיזן' ו'מיין פרטיזן' [= הפרטיזן שלי]. פעמים אירע שהרבי לא ראה את ר' זושא בהתוועדויות, והרבי שאל &quot;וואו איז מיין פרטיזן?&quot; [= איפה הפרטיזן שלי?] כינוי זה דבק בו, והחסידים אף הם כינוהו על פה ועלי כתב: הפרטיזן.<br /> <br /> דרך פרטיזנית זו הייתה הדרך בה פעל כל העת. לא היו לו מקורות מימון, עובדים או עוזרים אישיים, אבל הוא פעל בכל המרץ, בכל מקום שהיו צריכים אותו, ונכח בכל מקום שידע שצריכים אותו - והכל בפשטות מבלי שנשא בתפקיד רשמי ומבלי שקיבל משכורת. במקומות רבים הוא זרע זרעים, ונתן לאחרים להמשיך לטפל בצמחים שיגדלו. כך היה בישיבה בלוד, דרך ה'רשת' וכלה בביסוס ופיתוח כפר חב&quot;ד, והעזרה האגדית שלו לשלוחי הרבי בכל מקום שהם.<br /> <br /> מידת השמחה הייתה חלק בלתי נפרד ממנו. תמיד היה בידו בקבוק משקה, והוא רקד בכל עת מצוא. לפני הטיסה ובזמן הטיסה, בהתוועדויות ובסעודות של הכנסת אורחים, בהתוועדויות עמד מאחורי הרבי ומעודד ומנווט את השירה; בעת חלוקת 'כוס של ברכה' היה רוקד על מקומו במשך שעות ארוכות, מוחא כפיים בעוצמה ומעודד בתנועות ידיים אופייניות את השמחה מסביב{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה, פרקים טו-טז}}.<br /> <br /> ==פרסום משיח==<br /> [[קובץ:מכתב מיוחדPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המכתב המיוחד]]<br /> ר' זושא היה מתבטא כלפי הרבי תדיר במושגי מלכות, ובמכתביו לרבי היה פותח &quot;לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח שליט&quot;א&quot;.<br /> <br /> ב[[י' שבט תש&quot;ל]], לקראת מעמד סיום [[ספר התורה של משיח]], ניסח מכתב מיוחד עליו החתים את גדולי החסידים, בו כותב:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=&quot;כ&quot;ק אדמו&quot;ר המלך המשיח שליט&quot;א<br /> <br /> מאחר שזכינו לסיום הספר תורה לקבלת פני משיח צדקינו, והרי הרבי מ[[מלכות בית דוד|בית דוד]] ו[[הוגה בתורה]] וכופה כל ישראל לחזק בדקה ו[[לוחם מלחמת ה']] ועושה ומצליח וכמו שכבר שמענו מפיו הקדוש שכלו כל הקיצין ואין סוף להצרות שסובלים כלל ישראל. אנא לרחם ולבוא תיכף לגאלינו מהגלות המר ויוליכנו קוממיות לארצנו בחסד וברחמים&quot;.}}<br /> <br /> פעם התבטא: {{ציטוטון|למה צריכים משיח, והרי יש לנו רבי? אלא שהרבי רוצה משיח!... כשיבוא משיח, לא כולם יבינו בפעם אחת שמשיח בא, אלא בהדרגה. יהיו חלק שיכירו בשלב מסויים, ואחר כך עוד חלק, עד שכל העולם יכירו כי משיח בא. יש כאלו שכבר מכירים כי הרבי משיח, וזה חלק מהתגלותו של המשיח}}{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה, עמ' 329}}.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> במוצאי-שבת, ליל [[ט&quot;ז תשרי|יום טוב שני של חג הסוכות]] [[תשמ&quot;ז]], נפטר ר' זושא בסוכה של [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]] שעל יד [[770]], לאחר חזרתו המוקדמת משמחת בית השואבה. בקשר למקום פטירתו, הזכירו החסידים את התבטאותו ביחס לרב [[חיים שמריהו גוראריה#פטירתו|שמריהו גוראריה]] שנפטר בתוך [[בית הכנסת]] בשעת כל נדרי ב770, ליד [[הרבי]]: &quot;אני לא אהיה מפונק כמוהו... אסתפק בחצר המלוכה&quot;. <br /> מעניין לציין שבימיו האחרונים, בערב חג הסוכות עבר ר' זושא הפרטיזן אצל הרבי עם ד' מינים שקיבל מהרבי, והרבי - למרות מנהגו לברך כל אחד בברכה (בתרגום מיידיש) &quot;שתמשיך את כל ההמשכות על כל השנה&quot; - התעלם ממנו ולא בירך אותו כלל{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה, פרק לד}}, ואכן הוא לא זכה באותה השנה לברך על ארבעת המינים! <br /> <br /> ==הנצחתו==<br /> *הפרטיזן - לקט מאמרים - יצא אחרי פטירתו על ידי [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] בעריכת הרב [[אורי בן שחר]].<br /> *בשנת [[תשפ&quot;א]] יצא קומיקס [https://chabadshop.com/products/%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%99%D7%99%D7%91-%D7%A8-%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9F 'מעבר לקוי האויב'] ע&quot;י הוצאת [[אורות]] ובו פועלו של ר' זושא הפרטיזן בתקופת הפרטיזנים.<br /> *במאמרים שפורסמו בכתבי עת חב&quot;דיים וכלי תקשורת חב&quot;דיים וגם בתשורות משפחתיות שיצאו במשך השנים, התפרסמו סיפורים ואגרות הקשורים לתולדותיו ועסקנותו.<br /> <br /> ==ספר הפרטיזן==<br /> ספר הפרטיזן - תולדות ר' זושא וילימובסקי - בשנת [[תשס&quot;ה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/10986 ספר הפרטיזן ירד לדפוס]}} ראה אור ספר תולדותיו בעריכת ר' [[שניאור זלמן ברגר]] ויצא לאור על ידי הרב [[לוי וילימובסקי]], בנו של ר' זושא.<br /> [[קובץ:הפרטיזן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר הפרטיזן]] בספר 384 עמודים המכילים תיאורים וזכרונות לצד אגרות מענות יחידויות, מסמכים ומאות תמונות, חלקם הגדול התפרסמו לראשונה בספר. הספר יצא עד כה בשתי מהדורות.<br /> בספר יש תיאורים מפורטים כולל חומר רב בפרסום ראשון אודות ראשית דרכו תחנות חייו ותפקידיו:<br /> <br /> *פרטיזן ביחידת ביילסקי בתקופת ה[[שואה]]<br /> <br /> *מתקרב לחב&quot;ד במחנות העקורים על ידי הרב [[שניאור זלמן לוין]]<br /> <br /> *מייסד ומנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]<br /> <br /> *מייסד ומנהל [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ב[[ארץ הקודש]] <br /> <br /> *מייסד ומנהל ארגון [[נשי ובנות חב&quot;ד]]<br /> <br /> *מפיץ ספרי חב&quot;ד מטעם [[מרכז לענייני חינוך]] סניף ארץ הקודש<br /> <br /> *מזכיר [[ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> *חבר מטה [[ע&quot;א מוסדות]]<br /> <br /> *מבקר חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]]<br /> <br /> *עסקנות משותפת עם ר' [[יונה איידלקופ]] <br /> <br /> *שתדלנות לשחרור - [[שלום שטרקס]] שנאסר בגין [[פרשת יוסל'ה שוחמכר]].<br /> <br /> *הקמת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בישראל|בית שזר]]<br /> <br /> *שתדלנות למינוי רבני חב&quot;ד{{הערה|וביניהם הרב [[יוסף הכט]], הרב [[בן ציון ליפסקר]], הרב [[יוחנן גוראריה]]}} כרבני שכונות וערים בארץ הקודש<br /> <br /> *מעודד שירה ושמחה ב[[770]] <br /> <br /> *פטירתו בסוכת האורחים בחצר [[770]]<br /> <br /> *חי עם [[משיח]]<br /> <br /> *אגרות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אל ר' זושא וילימובסקי<br /> <br /> *אגרות [[הרבי]] אל ר' זושא וילימובסקי<br /> <br /> ===תוכנית ר' זושא להוצאת תולדותיו===<br /> <br /> ר' זושא שקל להוציא ספר אודות תקופת המסירות-נפש בימי השואה, ופעילותו הרב גונית לאור הוראות הרבי כדי שיהיה דוגמא לצעירים, את תוכניתו פרש בפני הרבי:<br /> <br /> &quot;זה כמה שנים שאנשים מעוררים אותי לכתוב ספר קורות חיים, ומהעניינים שאני יודע שנעשו בשטחים שונים. כגון:<br /> <br /> *א) מזמני המלחמה והפרטיזנים, מחנה ריכוז ועבודה והמסירות נפש שהייתה אז בקשר לזה.<br /> <br /> *ב) ארגון והתפתחות ענייני חב&quot;ד בארץ הקודש<br /> <br /> *ג) עניינים שונים הקשורים לזה והוראות שונות.<br /> <br /> חשבתי לעצמי מאחר וצריך אני להשקיע עמל רב, ומאמץ וארגון וכן להיזכר בכל, וכן להשקיע סכומים, ואין הזמן והיכולת לדבר כזה, ובפרט שיש עבודה ממשית לפי דרישת השעה ושכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א מעורר וכו' לפעול ולהפעיל לאחרים. ומצד שני מאחר וכעת יכולים ויש אנשים שאפשר לברר אצלם מהעניינים הנ&quot;ל, יש לנצל הזמן. וכן אולי תהיה גם תועלת הרבים בזה, לכן אמרתי לעצמי שאברר זה לעצם העניין אצל כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot;{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה, מבוא}}<br /> <br /> ===הפרטיזן באנגלית===<br /> בשנת תשע&quot;ט יצא לאור ספר הפרטיזן מתורגם לאנגלית על ידי נכדתו חיה וילימובסקי. <br /> הספר מכיל 335 עמודים, הכוללים זכרונות, אגרות קודש, מסמכים ותמונות.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אשתו, פייגא - נפטרה י' סיון תשנ&quot;ח -{{הערה|תולדות רעייתו ב-הפרטיזן תשס&quot;ה, פרק יב}}. <br /> * בנו ר' יעקב וילימובסקי.<br /> * בנו ר' [[יוסף יצחק וילימובסקי]] - מהצוות הגשמי ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] לשעבר, ומשפיע הראשי בבית כנסת געצל שול.<br /> * בנו ר' [[לוי וילימובסקי]] - [[כפר חב&quot;ד]]. מנכ&quot;ל ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> * בתו מרת מרים אשת ר' [[גרשון פריז]] ז&quot;ל , [[לוד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרות הרבי לר' זושא וילימובסקי] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/in-focus/215502/ ר' זושא משמח. גלריית תמונות] {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=82581 פרטיזן במשימה להבאת הגאולה]''' - פרק מהספר הפרטיזן באתר {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=23562 האדמו&quot;ר מנדבורנא מספר על 'הפרטיזן'] באתר {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1614 כתבה על ר' זושא בבית משיח]<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1979 הפרטיזן מעורב בחנינת שולם שטרקס לנחת רוח הרבי] {{לפ|, ג' סיוון ה'תשפ&quot;ב}}<br /> *[http://www.reshet.org.il/chinuch/arc1.asp?aid=439&amp;catid=2 מסכל את סגירת בית ספר חב&quot;ד בנס ציונה]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=24308 יוזם כינוסי השלוחים]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=13649]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64399 הפרטיזן]{{תמונה}}<br /> {{סדרה|הקודם= - |הבא=[[דוד חנזין]]|רשימה=[[רשת אוהלי יוסף יצחק|מנכ&quot;ל רשת אוהלי יוסף יצחק]]|שנה= מייסד - תשי&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:וילימובסקי זושא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת ברנוביץ']]<br /> [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]<br /> [[קטגוריה:מנכ&quot;לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]<br /> [[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד ב']]<br /> [[קטגוריה:יו&quot;רי נשי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:חסידי חב&quot;ד ששירתו בצה&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנפטרו בחצרות קדשנו]]</div>

עזריאל