https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A2%D7%9E%D7%99חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-13T12:49:36Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=207805ועד כפר חב"ד2016-01-19T00:23:31Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משרדי הועד מהאוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]<br />
[[קובץ: בחירות בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יו"ר הועד בנימין ליפשיץ מצביע ב[[בחירות]], [[תשע"א]]]]<br />
'''ועד [[כפר חב"ד]]''' כולל שני סוגי ועדים ועד רוחני וועד גשמי, ראש הועד הרוחני הוא הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] וראש הועד הגשמי הוא ר' [[בנימין ליפשיץ]].<br />
<br />
==הועד הרוחני==<br />
<br />
הועד הרוחני החל מתקופת רבו הראשון של כפר חב"ד הרב [[שניאור זלמן גרליק]] והוא עמד בראשו.<br />
במשך השנים התעניין הרבי פעמים רבות בפרטי פעולתו של הועד הרוחני, שתפקידיו כוללים בין היתר את הדאגה לשיפור מצב החינוך, קידום הפעילות הרוחנית ושיעורי תורה בבתי הכנסת, חיזוק ענייני הכשרות והצניעות, ועוד. הועד אחראי גם על ועדת הקבלה לכפר חב"ד, ולבדיקת התאמת הקונה המיועד לאופי החסידי של הכפר. בראש הועד הרוחני עומד תמיד הרב של הכפר.<br />
<br />
לקראת [[ברכת החמה]] ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשס"ט]] הוציא הוועד "סדר ברכת החמה" בו נדפסו גם עיונים בברכת החמה מאת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br />
<br />
בחודש [[כסלו]] [[תש"ע]] החל הועד להוציא לאור עיתון בשם "[[הכפר של הרבי (עלון)|הכפר של הרבי]]" ובו חדשות מהאירועים ב[[כפר חב"ד]], [[התוועדות]] [[חסיד]]ית, מכתב מהרב של הכפר הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], כמה מילים מיו"ר ועד הכפר הרב [[בנימין ליפשיץ]] ועוד. <br />
<br />
בראש הוועד הרוחני עומד הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], בין היתר חברים בו גם הרב [[אברהם מייזליש]] והרב [[זאב וולף קסלמן]].<br />
<br />
==הועד הגשמי==<br />
[[קובץ:בחירות לוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבחירות לוועד הגשמי בשנת ה'[[תשע"א]]]]<br />
הועד הגשמי מטפל בכל פרטי ניהול הכפר ובסיוע לכל אחד מהתושבים בכל המצטרך. במשך כל השנים עשו ראשי וחברי הועד רבות למען פיתוח, בנין ושכלול הכפר לשם ולתפארת.<br />
בפתק מיוחד משלהי קיץ [[תשנ"א]] ציין הרבי לשבח את הוועד על הצלחתו לפעול להוספת בניינים, גיוס כספים והקמת מוסדות חדשים.<br />
<br />
הועד נבחר על ידי תושבי הכפר, היו"ר הנוכחי הוא ר' [[בנימין ליפשיץ]].<br />
<br />
== הרכבי הועד הגשמי במשך השנים ==<br />
<br />
=== תש"י - תשי"ב ===<br />
*'''יו"ר: הרב [[שניאור זלמן פלדמן]]'''<br />
*חברים: הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]], הרב [[יצחק מענדל ליס]].<br />
=== תשי"ב - [[תשט"ו]] ===<br />
*'''יו"ר: הרב [[משה צבי סגל]]'''<br />
*חברים: הרב [[יצחק מענדל ליס]], הרב [[יונה איידלקופ]].<br />
<br />
=== [[תשט"ו]] - [[תשי"ח]] ===<br />
*'''יו"ר: הרב [[דוד ברוומן]]'''<br />
*חברים: הרב [[אברהם מייזליש]], הרב [[יצחק מענדל ליס]].<br />
*מזכירות: הרב [[דוד חן]]<br />
<br />
=== תשי"ח - תשמ"ג ===<br />
*'''יו"ר: הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]'''<br />
*חברים: הרב [[מאיר פריימן]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[שמעון בקרמן]], הרב [[יוסף פרמן]], הרב [[דובער חן]], הרב [[חיים זליג אלטהויז]] הרב [[שמחה גורודצקי]].<br />
*מזכירות: הרב [[חיים זושא וילימובסקי]] והרב [[מאיר פריימן]].<br />
=== תשמ"ג - תשנ"ח ===<br />
*'''יו"ר: הרב [[מנחם לרר]]'''<br />
*חברים: הרב [[שמעון בקרמן]], הרב [[אלעזר גלבשטיין (כפר חב"ד)|אלעזר גלבשטיין]], הרב [[מנשה חדד]], ר' [[משה ליפש]], ר' גרשון סודקביץ', ר' יוסף קוק.<br />
<br />
=== תשנ"ח - תשס"ג ===<br />
*'''יו"ר: הרב [[מנחם לרר]]'''<br />
*חברים: הרב [[אלעזר גלבשטיין (כפר חב"ד)|אלעזר גלבשטיין]], הרב [[מנשה חדד]], ר' [[בנימין ליפשיץ]], ר' שמואל ריבקין, ר' שמואל יעקב קעניג, ר' אבי פיאמנטה.<br />
=== תשס"ג - תשע"א ===<br />
*'''יו"ר: ר' [[בנימין ליפשיץ]]''' <br />
*חברים: ר' שמואל ריבקין, ר' חיים רייכמן, ר' יעקב קעניג, ר' מנחם לרר, ר' שאול בייטש, ור' [[אלעזר גלבשטיין (כפר חב"ד)|אלעזר גלבשטיין]].<br />
*מזכירות: הרב יצחק רסקין.<br />
<br />
===תמוז תשע"ה===<br />
הרב שמעון רבינוביץ' מתמנה ליו"ר<br />
<br />
=== תשע"ה - ז שבט תשע"ו ===<br />
*'''יו"ר: ר' [[שמעון רבינוביץ']]''' <br />
*חברים: ר' בנימין ליפשיץ, ר' יעקב קעניג, ר' גרשום אוחנה, ר' שאול בייטש, הרב [[מנחם מענדל גורביץ (כפר חב"ד)|מנחם מענדל גורביץ]], ור' חיים רייכמן.<br />
<br />
=== חברים נוכחיים ===<br />
*'''יו"ר ר'[[שמעון רבינוביץ']]'''<br />
*חברים: ר' שיעה סגל, ר' נחמן רייכמן, ר' מכלאשווילי שניאור, ר' שאול בייטש, ר' בנציון שיינברגר, ר' יעקב קעניג.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הכפר של הרבי (עלון)]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45540_he_1.pdf הקובץ 'עיונים בברכת החמה' בהוצאת הועד הרוחני]. {{PDF}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ועד כפר חב"ד|*]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA&diff=206872מציאות2015-12-31T19:40:28Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>'''מציאות''' משמעה - [[ישות]], ההפך מ[[ביטול]]. המציאות היחידה והאמתית הקיימת עלי אדמות - זהו [[הקב"ה]], שמציאותו אינה תלויה באף נמצא, אלא [[מציאותו מעצמותו]]. כל שאר הנמצאים, הימצאותם תלויה בממציא אחר (הקב"ה) ובמילא הרגשתם למציאות אינה חשובה כלום.<br />
<br />
ישנה גישה הטוענת ע"פ הנ"ל שמציאות העולם היא ע"ד דמיון בעלמא, חסידות חב"ד בהדגשתה את עניין הביטול והעדר הישות אינה תומכת חלילה בגישה זו במידה כלשהי, ולהפך; היא מיסודה שוללת גישה זו מכל וכל, שכן מציאות העולם נבראה ע"י הקב"ה אשר בתורתו הק' מתחיל בפ' "בראשית ברא..."<br />
<br />
==ב[[עבודת השם]]==<br />
כל יצור נברא, שמקורו ב'[[אין]]' שמרגיש עצמו למציאות עצמאית הרי זה נוגד את ה[[אמונה]] ב[[השם אחד]]. שהרי מחשיב את עצמו למציאות נוספת. אדמו"ר הזקן כותב{{הערה|1=[[ספר התניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ב|פרק כ"ב]]}} שאמנם גם ה[[סטרא אחרא]] יודעים ומכירים במלכותו של הקב"ה, אלא שסוברים כי הם מציאות לכשעצמם וזוהי כפירתם.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישות]]<br />
*[[ביטול]]<br />
*[[גאווה]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br />
[[קטגוריה:עבודת ה']]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA&diff=206871מציאות2015-12-31T19:32:16Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>'''מציאות''' משמעה - [[ישות]], ההפך מ[[ביטול]]. המציאות היחידה והאמתית הקיימת עלי אדמות - זהו [[הקב"ה]], שמציאותו אינה תלויה באף נמצא, אלא [[מציאותו מעצמותו]]. כל שאר הנמצאים, הימצאותם תלויה בממציא אחר (הקב"ה) ובמילא הרגשתם למציאות אינה חשובה כלום.<br />
<br />
==ב[[עבודת השם]]==<br />
כל יצור נברא, שמקורו ב'[[אין]]' שמרגיש עצמו למציאות עצמאית הרי זה נוגד את ה[[אמונה]] ב[[השם אחד]]. שהרי מחשיב את עצמו למציאות נוספת. אדמו"ר הזקן כותב{{הערה|1=[[ספר התניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ב|פרק כ"ב]]}} שאמנם גם ה[[סטרא אחרא]] יודעים ומכירים במלכותו של הקב"ה, אלא שסוברים כי הם מציאות לכשעצמם וזוהי כפירתם.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ישות]]<br />
*[[ביטול]]<br />
*[[גאווה]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br />
[[קטגוריה:עבודת ה']]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A2%D7%9E%D7%99&diff=206597שיחת משתמש:עמי2015-12-28T23:32:15Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
בהצלחה--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 20:57, 9 ביולי 2015 (UTC)<br />
<br />
עמי יקירי חביבי, אם כל הרצונות הזכים והטהורים שלך, ואכן באמת יפה מצידך על שהינך משקיע מזמנך לתקן ולשפר את האתר החשוב חב"דפדיה, אך עליך לקרוא בתחילה את כללי המקום.<br />
<br />
רק אזכירך כמה כללים לגבי העריכות שלך בענין ג' תמוז, דבר ראשון המקום בו הינך כותב את הגיגך אינו המקום הנכון לכך, אלא ערך בפני עצמו... דבר שני בכותבך: "ישנם קומץ שולי של חסידים שבחרו ללכת אחרי שרירות ליבם ודמיונותיהם, בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם גדרי ההלכה ואף לא עם דרכי החסידות" מילים אלו אינם לרוח האתר ומראים על רצונות שפלים וחסרי רמה, כאן זה לא המקום להפגת שיעמום מקומך בגן השעשעוים, ומין האנושיות לא לחבל באתרים המשרתים את הקהל הרחב, לא לרוחך? אל תכנס!.<br />
אם יש לך שאלות אתה מוזמן להעלותה בדף השיחה המצורף לכל ערך ואולי גם תקבל תשובות, אך גם אם לא תקבל תשובות, כבן אדם אנושי תנהג כאן בדרך ארץ. בברכת יתמו חטאים מן הארץ (ולא חוטאי). יחי המלך המשיח.--[[מיוחד:תרומות/63.143.204.95|63.143.204.95]] 04:39, 4 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
:לאנונימי המגיב (למרות שלפי הסיום שלפני החתימה נראה שזה משתמש רשום שמפחד משום מה להציב טענותיו בהתגלות) בקשר למיקום, לשיטתך כל האריכות שם שהיתה כתובה קודם ג"כ אינה מקומה.<br />
:בקשר למשפט שציטטת אולי לא ראיתי טוב אבל כמדומני שלא הוא כתב זאת תבדוק בהיסטוריה (עכ"פ את העריכה שאתה שיחזרת ודאי זה לא היה כתוב)<br />
:סה"כ הוא כתב את הניתוח הברור של המצב כהיום בין חסידי חב"ד (והוא אפי' הקדים את דעתם של מיסדי אתר זה לפני דעת האחרים) כל מה שהיה חסר הוא הסגנון והלשון. ותו לא מידי!! ועפי"ז כתבתי.<br />
:לסיום, הנה ציטוט מתוך ההגדרות של ערך "מומלץ" בחבדפדיה:{{ציטוט|תוכן=במקרה של נושא שנוי במחלוקת, יש להדגיש את הנקודות המבוססות מבחינה תורנית וחב"דית, ונחשבות למקובלות על הועדה הרוחנית של חב"דפדיה. יחד עם זאת על הערך להציג נקודות מבט שונות הנוגעות לכל נושא שנוי במחלוקת אליו מתייחס הערך ולתת ביטוי גם לדעות מיעוט.|מרכאות=כן|מקור=[[חב"דפדיה:ערכים מומלצים/קריטריונים לקביעת ערך מומלץ]]}}<br />
ולך עמי עלה והצלח המשך לתרום לאתר.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:37, 4 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
::'עמי' רק עכשיו הבחנתי שכבר הגבת לו ע"כ, וכיוונתי לטענותיך...--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 12:44, 4 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
אכן.. כוונת לטענותיי. תודה רבה לך ע"כ.<br />
באמת עצוב לראות שישנם אנשים כאלו שקשה להם לראות ניתוח אובייקטיבי של המצב, מפני שהם שבויים בקיצוניותם...</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:63.143.204.95&diff=204602שיחת משתמש:63.143.204.952015-12-04T06:26:28Z<p>עמי: יצירת דף עם התוכן "שלום לך מר 63... על הדברים הריקים שכתבת והטחת בי בלי אבחנה, היה מן הראוי לא לענות כלל. הסיב..."</p>
<hr />
<div>שלום לך מר 63... <br />
<br />
על הדברים הריקים שכתבת והטחת בי בלי אבחנה, היה מן הראוי לא לענות כלל.<br />
<br />
הסיבה שאני כן בוחר לענות לך (שזה אולי מה שגרם לי ג"כ להתעסק בעריכת הערך הנידון) כיוון שיש לי תחביב להדבר גם עם אנשים שאינם בשיטתי (מושג שאולי אתה - לא מכיר) - תחביב שאתה בדבריך הריקים סותר את עצמך וקורא לו פעם אחת "רצונות זכים וטהורים", פעם "רצונות שפלים וחסרי רמה" ובהמשך אתה מועיל בטובך להגדיר זאת רק כשעמום גרידא. (באמת תודה רבה..)<br />
אני קורא לזה; תחביב נחמד.<br />
<br />
והסיבה שאני בוחר להשתעשע בתחביב זה היא; היות ויש בי עדיין קצת מידה של אהבת ישראל (מצווה שאתה כנראה שכחת על קיומה) כדי להאמין ששייך עדיין להדבר ולהתאחד, גם בשל כך שלענ"ד עדת החסידים מפולגת בעיקר בגלל פוליטיקות, הקצנות, ושגעונות ואכ"מ...<br />
<br />
לגופם של דברים; לעולם לא אתייצתי ולא אתייעץ איתך מה לעשות! איני יודע מי אתה ומאיפה צצת!<br />
<br />
ובנוגע לערך; (הרי החלטתי לענות...) הבאת ציטוט מהעריכה הקודמת שלי, ז.א. שבעריכה האחרונה שלי לא מצאת פיסקה שאינה לרוחך ואעפ"כ החלטת למחוק אותה בלי כל התבוננות. (ג"כ מושג שמסתבר שאתה לא מרבה להשתמש בו, כראוי לחסיד חב"ד) <br />
<br />
העובדה היא שהעריכה האחרונה שלי הציגה את המציאות כמות שהיא, וכן הציגה את כל השיטות בשווה ללא משוא פנים לאחת מהם. (מה שהציבור הרחב שאתה כה דואג לשלומו מפני 'מחבלים' כמוני, מעוניין לקרוא באתר שמתיימר להקראות 'אנציקלופדיה חופשית' כך כתוב בתקנון לפני)<br />
<br />
יתירה מזו; הצגתי שם את השיטה שלך ראשונה, מה שאתה בחולמנותך הפכת בלי לשים לב. (אני מקווה שלא תהיה זי"ע יום אחד בלי לשים לב, תשמור על עצמך...)<br />
<br />
אחרי כי הנ"ל בא נחשוב מי המשועמם...<br />
<br />
בברכת חורף בריא ובכלל תהיה בריא.</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=204586ג' בתמוז2015-12-03T15:08:34Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{חודש תמוז}}<br />
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]]. <br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.<br />
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.<br />
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br />
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]]. <br />
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,<br />
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה<br />
*[[תשנ"ד]] - [[כ"ק אדמו"ר]] יום של העלם והסתר. מאותו היום איננו יכולים לחזות בזיו פני קודשו של אבינו מלכנו, ולשמוע שיחות דא"ח מפיו.<br />
<br />
<br />
בקרב חסידי חב"ד ישנם הרגשים שונים כיצד להתייחס ליום זה (כיוון שוודאי הרבי ממשיך להנהיג את צאן מרעיתו כקדם בלי שום שינוי, ובשל כך משמעות יום זה אצל חסיד ומקושר אינה יכולה להיות רק מצד המצב החומרי.) וכתוצאה מכך ישנם דרכים שונות כיצד לנהוג ביום זה.<br />
<br />
חלק מהחסידים אינם מוכנים להתייחס ליום זה כאל יום הילולא בשום פנים, אינם נוהגים המנהגים בהתאם לכך, ואף שוללים התנהגות כזו אצל מושפעיהם, בד בבד רוב המשפיעים בקבוצה זו הולכים לאוהל הק' למרות שיטתם, לעומתם מרבית הצעירים שבהם אינם הולכים לשם, ואף שוללים זאת אצל מושפעיהם.<br />
<br />
חלק אחר של חסידים שולחים את מכתביהם, מדריכים את מקורביהם, וקוראים לכלל עם ישראל לבוא - לאוהל הק', וכן מדריכים את מושפעיהם להתייחס אל יום זה כפי שהוא במשמעותו הפשוטה והמקובלת, ולנהוג במנהגים המתאימים.<br />
<br />
ברור שחילוקי הדעות אינם בסתירה לכך; שכל חסידי חב"ד ממשיכים בעבודתם ובהתקשרותם לכ"ק אדמו"ר, ובמילא יחסם ליום זה אינו כימי הילולא אחרים בהם בעלי ההילולא סיימו את הנהגתם ועבודתם, והסתלקו. (אפי' אלו שנאמר עליהם ביטויים כמו "יעקב אבינו לא מת" או על משה רבינו - "לא מת משה" שבהם הפירוש הוא שנשיאותם להיותה עניין כללי הרי היא משפיעה וממשיכה בכל הדורות כולם- אבל וודאי שעבודתם לא נמשכת בעצמה, ובזאת דורינו וודאי לא דומה להנ"ל שכן אמונים אנו על דברי הרבי שדורינו הוא הדור האחרון לגלות שעבודתו להביא את הגאולה.)<br />
<br />
כל ה[[חסיד]]ים מאמינים, שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של הרבי כ[[מלך המשיח]]. זאת בשל דבריו של הרבי כי {{מונחון|דורנו|כלומר דורו של הרבי}}{{הערה|ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר [[באתי לגני]] מוזכרים שבעה דורות שהראשון שבהם הוא דורו של [[אדמו"ר הזקן]] והאחרון שבהם הוא דורו של [[הרבי]]}}, {{הערה|בשיחה אחרת של הרבי מובא התייחסות יותר מפורשת לנצחיות חיין של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו - הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה - הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], אלא אדרבה - מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב, בהיותו למעלה מזה), באופן שכשנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא". <br />
(תרגום מספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 294).}} הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"{{הערה|ראו לדוגמה במאמר [[באתי לגני#באתי לגני תשי"א|באתי לגני תשי"א]]}}. בהקשר לכך, מזכירים החסידים את האמור{{הערה|[[רש"י]] בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על [[מלך המשיח]].}}: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].<br />
<br />
==עניינו==<br />
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br />
<br />
הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. <br />
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}<br />
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]]. <br />
<br />
הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).<br />
<br />
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br />
<br />
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=204585ג' בתמוז2015-12-03T15:08:00Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{חודש תמוז}}<br />
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]]. <br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.<br />
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.<br />
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br />
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]]. <br />
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,<br />
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה<br />
*[[תשנ"ד]] - [[כ"ק אדמו"ר]] יום של העלם והסתר. מאותו היום איננו יכולים לחזות בזיו פני קודשו של אבינו מלכנו, ולשמוע שיחות דא"ח מפיו.<br />
<br />
בקרב חסידי חב"ד ישנם הרגשים שונים כיצד להתייחס ליום זה (כיוון שוודאי הרבי ממשיך להנהיג את צאן מרעיתו כקדם בלי שום שינוי, ובשל כך משמעות יום זה אצל חסיד ומקושר אינה יכולה להיות רק מצד המצב החומרי.) וכתוצאה מכך ישנם דרכים שונות כיצד לנהוג ביום זה.<br />
<br />
חלק מהחסידים אינם מוכנים להתייחס ליום זה כאל יום הילולא בשום פנים, אינם נוהגים המנהגים בהתאם לכך, ואף שוללים התנהגות כזו אצל מושפעיהם, בד בבד רוב המשפיעים בקבוצה זו הולכים לאוהל הק' למרות שיטתם, לעומתם מרבית הצעירים שבהם אינם הולכים לשם, ואף שוללים זאת אצל מושפעיהם.<br />
<br />
חלק אחר של חסידים שולחים את מכתביהם, מדריכים את מקורביהם, וקוראים לכלל עם ישראל לבוא - לאוהל הק', וכן מדריכים את מושפעיהם להתייחס אל יום זה כפי שהוא במשמעותו הפשוטה והמקובלת, ולנהוג במנהגים המתאימים.<br />
<br />
ברור שחילוקי הדעות אינם בסתירה לכך; שכל חסידי חב"ד ממשיכים בעבודתם ובהתקשרותם לכ"ק אדמו"ר, ובמילא יחסם ליום זה אינו כימי הילולא אחרים בהם בעלי ההילולא סיימו את הנהגתם ועבודתם, והסתלקו. (אפי' אלו שנאמר עליהם ביטויים כמו "יעקב אבינו לא מת" או על משה רבינו - "לא מת משה" שבהם הפירוש הוא שנשיאותם להיותה עניין כללי הרי היא משפיעה וממשיכה בכל הדורות כולם- אבל וודאי שעבודתם לא נמשכת בעצמה, ובזאת דורינו וודאי לא דומה להנ"ל שכן אמונים אנו על דברי הרבי שדורינו הוא הדור האחרון לגלות שעבודתו להביא את הגאולה.)<br />
<br />
כל ה[[חסיד]]ים מאמינים, שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של הרבי כ[[מלך המשיח]]. זאת בשל דבריו של הרבי כי {{מונחון|דורנו|כלומר דורו של הרבי}}{{הערה|ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר [[באתי לגני]] מוזכרים שבעה דורות שהראשון שבהם הוא דורו של [[אדמו"ר הזקן]] והאחרון שבהם הוא דורו של [[הרבי]]}}, {{הערה|בשיחה אחרת של הרבי מובא התייחסות יותר מפורשת לנצחיות חיין של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו - הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה - הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], אלא אדרבה - מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב, בהיותו למעלה מזה), באופן שכשנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא". <br />
(תרגום מספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 294).}} הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"{{הערה|ראו לדוגמה במאמר [[באתי לגני#באתי לגני תשי"א|באתי לגני תשי"א]]}}. בהקשר לכך, מזכירים החסידים את האמור{{הערה|[[רש"י]] בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על [[מלך המשיח]].}}: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].<br />
<br />
==עניינו==<br />
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br />
<br />
הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. <br />
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}<br />
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]]. <br />
<br />
הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).<br />
<br />
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br />
<br />
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=204584ג' בתמוז2015-12-03T15:02:45Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{חודש תמוז}}<br />
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]]. <br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.<br />
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.<br />
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br />
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]]. <br />
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,<br />
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה<br />
*[[תשנ"ד]] - [[הרבי]] יום של העלם והסתר. בקרב חסידי חב"ד ישנם הרגשים שונים כיצד להתייחס ליום זה (כיוון שוודאי הרבי ממשיך להנהיג את צאן מרעיתו כקדם בלי שום שינוי, ובשל כך משמעות יום זה אצל חסיד ומקושר אינה יכולה להיות רק מצד המצב החומרי.) וכתוצאה מכך ישנם דרכים שונות כיצד לנהוג ביום זה.<br />
<br />
חלק מהחסידים אינם מוכנים להתייחס ליום זה כאל יום הילולא בשום פנים, אינם נוהגים המנהגים בהתאם לכך, ואף שוללים התנהגות כזו אצל מושפעיהם, בד בבד רוב המשפיעים בקבוצה זו הולכים לאוהל הק' למרות שיטתם, לעומתם מרבית הצעירים שבהם אינם הולכים לשם, ואף שוללים זאת אצל מושפעיהם.<br />
<br />
חלק אחר של חסידים שולחים את מכתביהם, מדריכים את מקורביהם, וקוראים לכלל עם ישראל לבוא - לאוהל הק', וכן מדריכים את מושפעיהם להתייחס אל יום זה כפי שהוא במשמעותו הפשוטה והמקובלת, ולנהוג במנהגים המתאימים.<br />
<br />
ברור שחילוקי הדעות אינם בסתירה לכך; שכל חסידי חב"ד ממשיכים בעבודתם ובהתקשרותם לכ"ק אדמו"ר, ובמילא יחסם ליום זה אינו כימי הילולא אחרים בהם בעלי ההילולא סיימו את הנהגתם ועבודתם, והסתלקו. (אפי' אלו שנאמר עליהם ביטויים כמו "יעקב אבינו לא מת" או על משה רבינו - "לא מת משה" שבהם הפירוש הוא שנשיאותם להיותה עניין כללי הרי היא משפיעה וממשיכה בכל הדורות כולם- אבל וודאי שעבודתם לא נמשכת בעצמה, ובזאת דורינו וודאי לא דומה להנ"ל שכן אמונים אנו על דברי הרבי שדורינו הוא הדור האחרון לגלות שעבודתו להביא את הגאולה.)<br />
<br />
כל ה[[חסיד]]ים מאמינים, שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של הרבי כ[[מלך המשיח]]. זאת בשל דבריו של הרבי כי {{מונחון|דורנו|כלומר דורו של הרבי}}{{הערה|ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר [[באתי לגני]] מוזכרים שבעה דורות שהראשון שבהם הוא דורו של [[אדמו"ר הזקן]] והאחרון שבהם הוא דורו של [[הרבי]]}}, {{הערה|בשיחה אחרת של הרבי מובא התייחסות יותר מפורשת לנצחיות חיין של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו - הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה - הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], אלא אדרבה - מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב, בהיותו למעלה מזה), באופן שכשנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא". <br />
(תרגום מספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 294).}} הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"{{הערה|ראו לדוגמה במאמר [[באתי לגני#באתי לגני תשי"א|באתי לגני תשי"א]]}}. בהקשר לכך, מזכירים החסידים את האמור{{הערה|[[רש"י]] בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על [[מלך המשיח]].}}: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].<br />
<br />
==עניינו==<br />
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br />
<br />
הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. <br />
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}<br />
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]]. <br />
<br />
הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).<br />
<br />
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br />
<br />
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=204583ג' בתמוז2015-12-03T14:51:58Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{חודש תמוז}}<br />
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]]. <br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.<br />
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.<br />
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br />
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]]. <br />
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,<br />
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה<br />
*[[תשנ"ד]] - [[הרבי]] יום של העלם והסתר. בקרב חסידי חב"ד ישנם הרגשים שונים כיצד להתייחס ליום זה (כיוון שוודאי הרבי ממשיך להנהיג את צאן מרעיתו כקדם בלי שום שינוי, ובשל כך משמעות יום זה אצל חסיד ומקושר אינה יכולה להיות רק מצד המצב החומרי.) וכתוצאה מכך ישנם דרכים שונות כיצד לנהוג ביום זה.<br />
<br />
חלק מהחסידים אינם מוכנים להתייחס ליום זה כאל יום הילולא בשום פנים, אינם נוהגים המנהגים בהתאם לכך, ואף שוללים התנהגות כזו אצל מושפעיהם, בד בבד רוב המשפיעים בקבוצה זו הולכים לאוהל הק' למרות שיטתם, אולם מרבית הצעירים שבהם אינם הולכים לשם, ואף שוללים זאת אצל מושפעיהם.<br />
<br />
חלק אחר של חסידים שולחים את מכתביהם, מדריכים את מקורביהם, וקוראים לכלל עם ישראל לבוא - לאוהל הק', וכן מדריכים את מושפעיהם להתייחס אל יום זה כפי שהוא במשמעותו הפשוטה והמקובלת, ולנהוג במנהגים המתאימים.<br />
<br />
ברור שחילוקי הדעות אינם בסתירה לכך; שכל חסידי חב"ד ממשיכים בעבודתם ובהתקשרותם לכ"ק אדמו"ר, ובמילא יחסם ליום זה אינו כימי הילולא אחרים בהם בעלי ההילולא סיימו את הנהגתם ועבודתם, והסתלקו. (אפי' אלו שנאמר עליהם ביטויים כמו "יעקב אבינו לא מת" או על משה רבינו - "לא מת משה" שבהם הפירוש הוא שנשיאותם להיותה עניין כללי הרי היא משפיעה וממשיכה בכל הדורות כולם- אבל וודאי שעבודתם לא נמשכת בעצמה, ובזאת דורינו וודאי לא דומה להנ"ל שכן אמונים אנו על דברי הרבי שדורינו הוא הדור האחרון לגלות שעבודתו להביא את הגאולה.)<br />
<br />
כל ה[[חסיד]]ים מאמינים, שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של הרבי כ[[מלך המשיח]]. זאת בשל דבריו של הרבי כי {{מונחון|דורנו|כלומר דורו של הרבי}}{{הערה|ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר [[באתי לגני]] מוזכרים שבעה דורות שהראשון שבהם הוא דורו של [[אדמו"ר הזקן]] והאחרון שבהם הוא דורו של [[הרבי]]}}, {{הערה|בשיחה אחרת של הרבי מובא התייחסות יותר מפורשת לנצחיות חיין של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו - הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה - הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], אלא אדרבה - מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב, בהיותו למעלה מזה), באופן שכשנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא". <br />
(תרגום מספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 294).}} הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"{{הערה|ראו לדוגמה במאמר [[באתי לגני#באתי לגני תשי"א|באתי לגני תשי"א]]}}. בהקשר לכך, מזכירים החסידים את האמור{{הערה|[[רש"י]] בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על [[מלך המשיח]].}}: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].<br />
<br />
==עניינו==<br />
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br />
<br />
הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. <br />
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}<br />
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]]. <br />
<br />
הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).<br />
<br />
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br />
<br />
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=204580ג' בתמוז2015-12-03T11:52:31Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{חודש תמוז}}<br />
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]]. <br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.<br />
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.<br />
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br />
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]]. <br />
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,<br />
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה<br />
*[[תשנ"ד]] - [[הרבי]] יום של העלם והסתר. בקרב חסידי חב"ד ישנם דעות שונות בשאלה כיצד להתייחס ליום זה, כיוון שוודאי הרבי ממשיך להנהיג את צאן מרעיתו כקדם בלי שום שינוי, ומשמעות יום זה אצל חסיד-מקושר אינה אך ורק כפי שהיא בפשטות ובגשמיות. <br />
<br />
כתוצאה מכך ישנם דעות שונות בשאלה כיצד לנהוג ביום זה.<br />
<br />
חלק מהחסידים אינם מוכנים להתייחס ליום זה כאל יום הילולא בשום פנים, הם אינם נוהגים המנהגים בהתאם לכך ואף שוללים התנהגות כזו אצל מושפעיהם, רוב המשפיעים בקבוצה זו בדרך פלא הולכים לאוהל הק' למרות שיטתם, אך מרבית הצעירים שבהם אינם הולכים לשם, ואף שוללים זאת אצל מושפעיהם.<br />
<br />
חלק אחר של חסידים כן שולחים את מכתביהם, מדריכים את מקורביהם וקוראים לכלל עם ישראל לבוא לאוהל הק', וכן מדריכים את מושפעיהם להתייחס אל יום זה כפי שהוא במשמעותו הפשוטה והמקובלת, ולנהוג במנהגים המתאימים.<br />
<br />
ברור שחילוקי הדעות אינם בסתירה לכך שכל חסידי חב"ד מאמינים ויודעים בברור שיום זה אינו ככל יום הילולא בו בעל ההילולא מסיים את הנהגתו ועבודתו ומסתלק ח"ו. (שכן דורינו הוא הדור האחרון לגלות שתפקידו להביא את הגאולה.)<br />
<br />
כל ה[[חסיד]]ים מאמינים, שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של הרבי כ[[מלך המשיח]]. זאת בשל דבריו של הרבי כי {{מונחון|דורנו|כלומר דורו של הרבי}}{{הערה|ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר [[באתי לגני]] מוזכרים שבעה דורות שהראשון שבהם הוא דורו של [[אדמו"ר הזקן]] והאחרון שבהם הוא דורו של [[הרבי]]}}, {{הערה|בשיחה אחרת של הרבי מובא התייחסות יותר מפורשת לנצחיות חיין של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו - הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה - הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], אלא אדרבה - מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב, בהיותו למעלה מזה), באופן שכשנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא". <br />
(תרגום מספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 294).}} הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"{{הערה|ראו לדוגמה במאמר [[באתי לגני#באתי לגני תשי"א|באתי לגני תשי"א]]}}. בהקשר לכך, מזכירים החסידים את האמור{{הערה|[[רש"י]] בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על [[מלך המשיח]].}}: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].<br />
<br />
==עניינו==<br />
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br />
<br />
הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. <br />
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}<br />
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]]. <br />
<br />
הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).<br />
<br />
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br />
<br />
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=204579ג' בתמוז2015-12-03T11:40:32Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{חודש תמוז}}<br />
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]]. <br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.<br />
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.<br />
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br />
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]]. <br />
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,<br />
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה<br />
*[[תשנ"ד]] - [[הרבי]] העלם והסתר נורא ואיום. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] ישנם דעות שונות בשאלה כיצד להתייחס ליום זה, כיוון שוודאי הרבי ממשיך להנהיג את צאן מרעיתו כקדם בלי שום שינוי, וא"כ וודאי שמשמעות יום זה אצל חסיד-מקושר אינה אך ורק כפי שהיא בפשטות ובגשמיות, וכתוצאה מכך ישנם דעות שונות בשאלה כיצד לנהוג ביום זה.<br />
<br />
חלק מהחסידים אינם מוכנים להתייחס ליום זה כאל יום הילולא בשום פנים, הם אינם נוהגים המנהגים בהתאם לכך ואף שוללים התנהגות כזו אצל מושפעיהם, רוב המשפיעים בקבוצה זו בדרך פלא הולכים לאוהל הק' למרות שיטתם, אך מרבית הצעירים שבהם אינם הולכים לשם, ואף שוללים זאת אצל מושפעיהם.<br />
<br />
חלק אחר של חסידים כן שולחים את מכתביהם, מדריכים את מקורביהם וקוראים לכלל עם ישראל לבוא לאוהל הק', וכן מדריכים את מושפעיהם להתייחס אל יום זה כפי שהוא במשמעותו הפשוטה והמקובלת, ולנהוג במנהגים המתאימים. <br />
<br />
ברור שחילוקי הדעות אינם בסתירה לכך שכל חסידי חב"ד מאמינים ויודעים בברור שיום זה אינו ככל יום הילולא בו בעל ההילולא מסיים את הנהגתו ועבודתו ומסתלק ח"ו. (שכן דורינו הוא הדור האחרון לגלות שתפקידו להביא את הגאולה.)<br />
<br />
כל ה[[חסיד]]ים מאמינים, שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של הרבי כ[[מלך המשיח]]. זאת בשל דבריו של הרבי כי {{מונחון|דורנו|כלומר דורו של הרבי}}{{הערה|ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר [[באתי לגני]] מוזכרים שבעה דורות שהראשון שבהם הוא דורו של [[אדמו"ר הזקן]] והאחרון שבהם הוא דורו של [[הרבי]]}}, {{הערה|בשיחה אחרת של הרבי מובא התייחסות יותר מפורשת לנצחיות חיין של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו - הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה - הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], אלא אדרבה - מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב, בהיותו למעלה מזה), באופן שכשנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא". <br />
(תרגום מספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 294).}} הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"{{הערה|ראו לדוגמה במאמר [[באתי לגני#באתי לגני תשי"א|באתי לגני תשי"א]]}}. בהקשר לכך, מזכירים החסידים את האמור{{הערה|[[רש"י]] בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על [[מלך המשיח]].}}: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].<br />
<br />
==עניינו==<br />
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br />
<br />
הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. <br />
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}<br />
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]]. <br />
<br />
הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).<br />
<br />
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br />
<br />
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=204578ג' בתמוז2015-12-03T11:38:56Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{חודש תמוז}}<br />
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]]. <br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.<br />
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.<br />
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br />
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]]. <br />
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,<br />
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה<br />
*[[תשנ"ד]] - [[הרבי]] העלם והסתר נורא ואיום. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] ישנם דעות שונות בשאלה כיצד להתייחס ליום זה, כיוון שוודאי הרבי ממשיך להנהיג את צאן מרעיתו כקדם בלי שום שינוי, וא"כ וודאי שמשמעות יום זה אצל חסיד-מקושר אינה אך ורק כפי שהיא בפשטות ובגשמיות, וכתוצאה מכך ישנם דעות שונות בשאלה כיצד לנהוג ביום זה.<br />
<br />
חלק מהחסידים אינם מוכנים להתייחס ליום זה כאל יום הילולא בשום פנים, הם אינם נוהגים המנהגים בהתאם לכך ואף שוללים התנהגות כזו אצל מושפעיהם, רוב המשפיעים בקבוצה זו בדרך פלא הולכים לאוהל הק' למרות שיטתם, אך מרבית הצעירים שבהם אינם הולכים לשם, ואף שוללים זאת אצל מושפעיהם.<br />
<br />
חלק אחר של חסידים כן שולחים את מכתביהם, מדריכים את מקורביהם וקוראים לכלל עם ישראל לבוא לאוהל הק', וכן מדריכים את מושפעיהם להתייחס אל יום זה כפי שהוא במשמעותו הפשוטה והמקובלת, ולנהוג במנהגים המתאימים. <br />
<br />
ברור שהתנהגות זו אינה בסתירה לכך שכל חסידי חב"ד מאמינים ויודעים בברור שיום זה אינו ככל יום הילולא בו בעל ההילולא מסיים את הנהגתו ועבודתו ומסתלק ח"ו. (שכן דורינו הוא הדור האחרון לגלות שתפקידו להביא את הגאולה)<br />
<br />
כל ה[[חסיד]]ים מאמינים, שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של הרבי כ[[מלך המשיח]]. זאת בשל דבריו של הרבי כי {{מונחון|דורנו|כלומר דורו של הרבי}}{{הערה|ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר [[באתי לגני]] מוזכרים שבעה דורות שהראשון שבהם הוא דורו של [[אדמו"ר הזקן]] והאחרון שבהם הוא דורו של [[הרבי]]}}, {{הערה|בשיחה אחרת של הרבי מובא התייחסות יותר מפורשת לנצחיות חיין של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו - הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה - הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], אלא אדרבה - מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב, בהיותו למעלה מזה), באופן שכשנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא". <br />
(תרגום מספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 294).}} הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"{{הערה|ראו לדוגמה במאמר [[באתי לגני#באתי לגני תשי"א|באתי לגני תשי"א]]}}. בהקשר לכך, מזכירים החסידים את האמור{{הערה|[[רש"י]] בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על [[מלך המשיח]].}}: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].<br />
<br />
==עניינו==<br />
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br />
<br />
הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. <br />
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}<br />
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]]. <br />
<br />
הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).<br />
<br />
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br />
<br />
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=204577ג' בתמוז2015-12-03T11:30:49Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{חודש תמוז}}<br />
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]]. <br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.<br />
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.<br />
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br />
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]]. <br />
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,<br />
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה<br />
*[[תשנ"ד]] - [[הרבי]] העלם והסתר נורא ואיום. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] ישנם דעות שונות בשאלה כיצד להתייחס ליום זה, כיוון שוודאי הרבי ממשיך להנהיג את צאן מרעיתו כקדם בלי שום שינוי, וא"כ וודאי שמשמעות יום זה אצל חסיד-מקושר אינה אך ורק כפי שהיא בפשטות ובגשמיות, וכתוצאה מכך ישנם דעות שונות בשאלה כיצד לנהוג ביום זה.<br />
<br />
חלק מהחסידים אינם מוכנים להתייחס ליום זה כאל יום הילולא בשום פנים, הם אינם נוהגים המנהגים בהתאם לכך ואף שוללים התנהגות כזו אצל מושפעיהם, רוב המשפיעים בקבוצה זו בדרך פלא הולכים לאוהל הק' למרות שיטתם, אך מרבית הצעירים אינם הולכים לשם, ואף שוללים זאת אצל מושפעיהם.<br />
<br />
חלק אחר של חסידים כן שולחים את מכתביהם, מדריכים את מקורביהם וקוראים לכלל עם ישראל לבוא לאוהל הק', וכן מדריכים את מושפעיהם להתייחס אל יום זה כפי שהוא במשמעותו הפשוטה והמקובלת, ולנהוג במנהגים המתאימים. <br />
ברור שגם התנהגות זו אינה בסתירה לכך שיום זה אינו כיום הילולא בו בעל ההילולא מסיים את נשיאותו ומסתלק חלילה.<br />
<br />
כל ה[[חסיד]]ים מאמינים, שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של הרבי כ[[מלך המשיח]]. זאת בשל דבריו של הרבי כי {{מונחון|דורנו|כלומר דורו של הרבי}}{{הערה|ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר [[באתי לגני]] מוזכרים שבעה דורות שהראשון שבהם הוא דורו של [[אדמו"ר הזקן]] והאחרון שבהם הוא דורו של [[הרבי]]}}, {{הערה|בשיחה אחרת של הרבי מובא התייחסות יותר מפורשת לנצחיות חיין של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו - הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה - הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], אלא אדרבה - מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב, בהיותו למעלה מזה), באופן שכשנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא". <br />
(תרגום מספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 294).}} הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"{{הערה|ראו לדוגמה במאמר [[באתי לגני#באתי לגני תשי"א|באתי לגני תשי"א]]}}. בהקשר לכך, מזכירים החסידים את האמור{{הערה|[[רש"י]] בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על [[מלך המשיח]].}}: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].<br />
<br />
==עניינו==<br />
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br />
<br />
הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. <br />
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}<br />
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]]. <br />
<br />
הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).<br />
<br />
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br />
<br />
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=204576ג' בתמוז2015-12-03T11:22:44Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{חודש תמוז}}<br />
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]]. <br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.<br />
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.<br />
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br />
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]]. <br />
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,<br />
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה<br />
*[[תשנ"ד]] - [[הרבי]] העלם והסתר נורא ואיום. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] ישנם דעות שונות בשאלה כיצד להתייחס ליום זה, כיוון שוודאי הרבי ממשיך להנהיג את צאן מרעיתו כקדם בלי שום שינוי, ממילא וודאי שמשמעות יום זה אצל חסיד-מקושר אינה אך ורק כפי שהיא בפשטות ובגשמיות, וכתוצאה מכך דעות שונות בשאלה כיצד לנהוג ביום זה.<br />
חלק מהחסידים אינם מוכנים להתייחס ליום זה כאל יום הילולא בשום פנים, הם אינם נוהגים המנהגים בהתאם לכך ואף שוללים התנהגות כזו אצל מושפעיהם, רוב המשפיעים בקבוצה זו בדרך פלא הולכים לאוהל הק' למרות שיטתם, אך מרבית הצעירים אינם הולכים לשם, ואף שוללים זאת אמל מושפעיהם(אלא א"כ מדובר בהליכה לרבי הריי"צ)<br />
חלק אחר של חסידים שולחים את מכתביהם,מביאים את מקורביהם וקוראים לכלל עם ישראל לבוא לאוהל הק', וכן מדריכים את מושפעים להתייחס אל יום זה כפי שהוא במשמעותו הפשוטה ולנהוג במנהגים המתאימים, אף שוודאי גם אצל חסידים אלו בהרגשתם יום זה אינו יום הילולא רגיל אשר בעל ההילולא מסיים את נשיאותו ומסתלק חלילה.<br />
כל ה[[חסיד]]ים מאמינים, שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של הרבי כ[[מלך המשיח]]. זאת בשל דבריו של הרבי כי {{מונחון|דורנו|כלומר דורו של הרבי}}{{הערה|ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר [[באתי לגני]] מוזכרים שבעה דורות שהראשון שבהם הוא דורו של [[אדמו"ר הזקן]] והאחרון שבהם הוא דורו של [[הרבי]]}}, {{הערה|בשיחה אחרת של הרבי מובא התייחסות יותר מפורשת לנצחיות חיין של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו - הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה - הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], אלא אדרבה - מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב, בהיותו למעלה מזה), באופן שכשנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא". <br />
(תרגום מספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 294).}} הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"{{הערה|ראו לדוגמה במאמר [[באתי לגני#באתי לגני תשי"א|באתי לגני תשי"א]]}}. בהקשר לכך, מזכירים החסידים את האמור{{הערה|[[רש"י]] בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על [[מלך המשיח]].}}: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].<br />
<br />
==עניינו==<br />
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br />
<br />
הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. <br />
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}<br />
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]]. <br />
<br />
הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).<br />
<br />
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br />
<br />
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=204549ג' בתמוז2015-12-03T00:52:56Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{חודש תמוז}}<br />
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]]. <br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.<br />
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.<br />
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br />
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]]. <br />
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,<br />
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה<br />
*[[תשנ"ד]] - [[כ"ק אדמו"ר]] בגדרי המציאות ע"פ תורתנו הקדושה וע"פ הלכה שבתורה יום זה הנו יום ההילולא-הסתלקות של כ"ק אדמו"ר ואינו סותר כלל הנכתב לקמן. וכפי שיתבאר. (ואף אם ישנם אי-אלו שאלות הרי "הנסתרות-לה' אלוקינו" ובוודאי שאין שייך שיגרום איזה חלישות בההתקשרות אל כ"ק אדמו"ר ובקיום הוראותיו.)<br />
אולם כל חסידי חב"ד מאמינים ויודעים בברור כי הרבי ממשיך ללא שום שינוי, להנהיג את צאן מרעיתו ולהשפיע את כל הכוחות הדרושים לסיים את התפקיד שהטיל על כל אחד ואחד בפרט:<br />
להפיץ בכל העולם קיום תו"מ כולל מעיינות החסידות באופן שחדור בהכנה "להביא לימות המשיח", היינו קבלת פני משיח צדקנו המחכה כבר לגאול את עם ישראל הדבר תלוי אך ורק בכל אחד ואחד ש'יפקח את העיניים' ויראה איך העולם בפנימיותו מוכן לגאולה ויוסיף עוד פעולה קטנה להביא את הגאולה בפועל ממש.<br />
<br />
כלומר; עבודתו-חייו של כ"ק אדמו"ר ממשיכה בגשמיות העולם לא רק בלי שום הפסק חלישות או הסתלקות ורוממות אלא ללא שום שינוי כלל. <br />
<br />
(באופן שיתכן כי חסר תקדים אצל נשיאי ישראל בכל הדורות, כולל יעקב אבינו עליו נאמר "יעקב אבינו לא מת" וכמו"כ משה רבינו עליו כתוב "לא מת משה" ועוד כיוצא באלו - שכן הללו התייחדו רק בכך שעבודתם הנובעת ממהות נשמתם הכללית שייכת לכל הדורות הבאים לאחריהם, והיינו שנשמתם מתלבשת בכל הנשיאים שלאחריהם (כידוע הר"ת "נשיא" ניצוצו של יעקב אבינו, וכן הידוע שבכל דור ודור יש "אתפשטותא דמשה") וכך גם מהות עבודתם הכללית מתלבשת בעבודה הפרטית של כל דור ודור, אך וודאי שדורם ועבודתם הסתיימו עם הסתלקותם שהרי אחריהן באו דורות נוספים שעליהם תפקידים חדשים, ובעניין זה כידוע; שונה דורינו אשר הוא הדור האחרון לגלות - בעל תפקיד האחרון - אשר קשור עם הרגע אחרון לגלות אשר הופך תומ"י לרגע ראשון של גאולה.)<br />
<br />
ישנם קבוצה של חסידים שבחרו ללכת אחרי שרירות ליבם ודמיונותיהם, בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם גדרי ההלכה ואף לא עם דרכי החסידות, ומתייחסים אל המצב שנוצר כאילו אינו אלא דמיון בעלמא ומחרימים (לא רק בליבם ובהרגשתם, אלא בריש גלי) כל הנהגות המתאימות ליום ג' בתמוז, וחמור שלא בערך; מחרימים את האוהל הק' המקום בו הרבי נמצא בגשמיות. (ובכך מייחסים לכ"ק אדמו"ר הגדרות שהם היפך מוחלט של "ממוצע המחבר" - אשר קיומו אינו תלוי באמונה או להבדיל בדמיון)<br />
<br />
והמנהג הרווח ללמד זכות עליהם - אשר יתכן כי נוהגים כך כיוון שלא מיחו בהם בתוקף בתחילת דרכם וחינוכם, ועוד יתכן לומר; אשר דרך זו נותנת להם חיות (אשר לולי זאת אפשר שהיה אצלם חלישות בדבר.) להחזיק בבטחוןה גמור שהנחילנו כ"ק אדמו"ר אשר "הנה הנה משיח בא".<br />
<br />
אך למרבה הצער נראה בחוש אשר גישתם של אלו לנושא "ג' תמוז" - גורמת להם להתנהג באופן של "אורות דתוהו" ולזלזל בעניינים של "ישובו של עולם" - "כלים דתיקון". <br />
(בין היתר; התנהגות בלתי מכבדת ולעיתים ברוטלית כלפי כל מי שלא שייך לחוגם ולמגמתם, חוסר היררכיה וסדר במוסדותיהם, פרסום שיטותיהם באופן מופרע, שימוש מופרז בסמלים חיצוניים, ועד שבא לידי הזנחה מבהילה בסדר והנקיון במחיצתם) <br />
ברור הדבר אשר הנהגות מעין אלו כפי שמאז ומתמיד נחשבו פסולות בקרב חסידות חב"ד אשר עניינה להביא את העניינים ב'התיישבות' ובאופן של "יתפרנסון מיני'" (בפרט בדורינו דור השביעי שתפקידו "להוריד השכינה למטה בארץ".)<br />
ואין כל שינוי גם בתקופתינו זו; ולא קיים כל מקום לדרך כזו בחסידות חב"ד אשר נצחית היא עד ביאת משיח צדקנו, ועד בכלל.<br />
<br />
ואחרי כל הנ"ל עדיין נוהגים החסידים ללמד זכות על הנ"ל; אשר למרות גישתם הפסולה לעבודת ה' ברגעים האחרונים של הגלות, (בדמיונם הכוזב אשר דווקא בגלל העדר כל בסיס לדרכם - זוהי הדרך בה הרבי חפץ, ודווקא הם 'תופסים' את ה'נקודה'.) הרי עדיין קשורים המה לפי ערכם ללימוד תורת כ"ק אדמו"ר אשר הוא ותורתו חד המה, וברחמיו המרובים משפיע גם לאלו חיות והתלהבות לפי דרכם.<br />
<br />
ובהתחשב בכל הנ"ל היחס מצד חסידי חב"ד לגישתם של אלו בענייני משיח וגאולה הוא ע"ד דברי הרבי בתקופת "משפט הספרים" אשר "מאוייבי תחכמני" והיינו שמהאוייבים אפשר להחכים להבין ולהזכר אשר ליובאוויטש לא מספיק "לעבט" כדבעי.<br />
<br />
(אף שבנדו"ד אינם ממש בגדר "אוייבים"; שכן (א) שיטתם אינה מזידה לחטוא ולסלף דרך האמונה והתורה. אלא שבטעותם; הגיעו להגדיר את המציאות ע"פ המהות או הרוחניות, ולהתעלם מההגדרות הגשמיות (שהם אמת ע"פ תורת אמת) לפי נוחיותם האישית. (ב) נוסף ע"כ; הללו בד"כ אין בכוחם הדל להפריע כ"כ לעבודה עצמה, ויתרה מזו; יתכן שאף מסייעים לה - "תחכמני".) <br />
<br />
ובנדו"ד מזכירים אלו לנו שלא מספיק "לעבט" כדרוש, בהעבודה של הפצת הבשורה אשר "הנה הנה משיח בא", כולל ג"כ (באופן המתאים לתקופה זו) שהקב"ה מינה יועץ ושופט לדורינו שהוא הראוי בדורינו (כבכל דור ודור שישנו א' מזרע יהודה הראוי) להיות משיח.<br />
<br />
==עניינו==<br />
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br />
<br />
הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. <br />
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}<br />
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]]. <br />
<br />
הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).<br />
<br />
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br />
<br />
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=204548ג' בתמוז2015-12-03T00:51:42Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{חודש תמוז}}<br />
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]]. <br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.<br />
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.<br />
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br />
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]]. <br />
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,<br />
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה<br />
*[[תשנ"ד]] - [[כ"ק אדמו"ר]] בגדרי המציאות ע"פ תורתנו הקדושה וע"פ הלכה שבתורה יום זה הנו יום ההילולא-הסתלקות של כ"ק אדמו"ר ואינו סותר כלל הנכתב לקמן. וכפי שיתבאר. (ואף אם ישנם אי-אלו שאלות הרי "הנסתרות-לה' אלוקינו" ובוודאי שאין שייך שיגרום איזה חלישות בההתקשרות אל כ"ק אדמו"ר ובקיום הוראותיו.)<br />
אולם כל חסידי חב"ד מאמינים ויודעים בברור כי הרבי ממשיך ללא שום שינוי, להנהיג את צאן מרעיתו ולהשפיע את כל הכוחות הדרושים לסיים את התפקיד שהטיל על כל אחד ואחד בפרט:<br />
להפיץ בכל העולם קיום תו"מ כולל מעיינות החסידות באופן שחדור בהכנה "להביא לימות המשיח", היינו קבלת פני משיח צדקנו המחכה כבר לגאול את עם ישראל הדבר תלוי אך ורק בכל אחד ואחד ש'יפקח את העיניים' ויראה איך העולם בפנימיותו מוכן לגאולה ויוסיף עוד פעולה קטנה להביא את הגאולה בפועל ממש.<br />
<br />
כלומר; עבודתו-חייו של כ"ק אדמו"ר ממשיכה בגשמיות העולם לא רק בלי שום הפסק חלישות או הסתלקות ורוממות אלא ללא שום שינוי כלל. <br />
<br />
(באופן שיתכן כי חסר תקדים אצל נשיאי ישראל בכל הדורות, כולל יעקב אבינו עליו נאמר "יעקב אבינו לא מת" וכמו"כ משה רבינו עליו כתוב "לא מת משה" ועוד כיוצא באלו - שכן הללו התייחדו רק בכך שעבודתם הנובעת ממהות נשמתם הכללית שייכת לכל הדורות הבאים לאחריהם, והיינו שנשמתם מתלבשת בכל הנשיאים שלאחריהם (כידוע הר"ת "נשיא" ניצוצו של יעקב אבינו, וכן הידוע שבכל דור ודור יש "אתפשטותא דמשה") וכך גם מהות עבודתם הכללית מתלבשת בעבודה הפרטית של כל דור ודור, אך וודאי שדורם ועבודתם הסתיימו עם הסתלקותם שהרי אחריהן באו דורות נוספים שעליהם תפקידים חדשים, ובעניין זה כידוע; שונה דורינו אשר הוא הדור האחרון לגלות - בעל תפקיד האחרון - אשר קשור עם הרגע אחרון לגלות אשר הופך תומ"י לרגע ראשון של גאולה.)<br />
<br />
ישנם קבוצה של חסידים שבחרו ללכת אחרי שרירות ליבם ודמיונותיהם, בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם גדרי ההלכה ואף לא עם דרכי החסידות, ומתייחסים אל המצב שנוצר כאילו אינו אלא דמיון בעלמא ומחרימים (לא רק בליבם ובהרגשתם, אלא בריש גלי) כל הנהגות המתאימות ליום ג' בתמוז, וחמור שלא בערך; מחרימים את האוהל הק' המקום בו הרבי נמצא בגשמיות. (ובכך מייחסים לכ"ק אדמו"ר הגדרות שהם היפך מוחלט של "ממוצע המחבר" אשר קיומו אינו תלוי באמונה או להבדיל בדמיון)<br />
<br />
והמנהג הרווח ללמד זכות עליהם - אשר יתכן כי נוהגים כך כיוון שלא מיחו בהם בתוקף בתחילת דרכם וחינוכם, ועוד יתכן לומר; אשר דרך זו נותנת להם חיות (אשר לולי זאת אפשר שהיה אצלם חלישות בדבר.) להחזיק בבטחוןה גמור שהנחילנו כ"ק אדמו"ר אשר "הנה הנה משיח בא".<br />
<br />
אך למרבה הצער נראה בחוש אשר גישתם של אלו לנושא "ג' תמוז" - גורמת להם להתנהג באופן של "אורות דתוהו" ולזלזל בעניינים של "ישובו של עולם" - "כלים דתיקון". <br />
(בין היתר; התנהגות בלתי מכבדת ולעיתים ברוטלית כלפי כל מי שלא שייך לחוגם ולמגמתם, חוסר היררכיה וסדר במוסדותיהם, פרסום שיטותיהם באופן מופרע, שימוש מופרז בסמלים חיצוניים, ועד שבא לידי הזנחה מבהילה בסדר והנקיון במחיצתם) <br />
ברור הדבר אשר הנהגות מעין אלו כפי שמאז ומתמיד נחשבו פסולות בקרב חסידות חב"ד אשר עניינה להביא את העניינים ב'התיישבות' ובאופן של "יתפרנסון מיני'" (בפרט בדורינו דור השביעי שתפקידו "להוריד השכינה למטה בארץ".)<br />
ואין כל שינוי גם בתקופתינו זו; ולא קיים כל מקום לדרך כזו בחסידות חב"ד אשר נצחית היא עד ביאת משיח צדקנו, ועד בכלל.<br />
<br />
ואחרי כל הנ"ל עדיין נוהגים החסידים ללמד זכות על הנ"ל; אשר למרות גישתם הפסולה לעבודת ה' ברגעים האחרונים של הגלות, (בדמיונם הכוזב אשר דווקא בגלל העדר כל בסיס לדרכם - זוהי הדרך בה הרבי חפץ, ודווקא הם 'תופסים' את ה'נקודה'.) הרי עדיין קשורים המה לפי ערכם ללימוד תורת כ"ק אדמו"ר אשר הוא ותורתו חד המה, וברחמיו המרובים משפיע גם לאלו חיות והתלהבות לפי דרכם.<br />
<br />
ובהתחשב בכל הנ"ל היחס מצד חסידי חב"ד לגישתם של אלו בענייני משיח וגאולה הוא ע"ד דברי הרבי בתקופת "משפט הספרים" אשר "מאוייבי תחכמני" והיינו שמהאוייבים אפשר להחכים להבין ולהזכר אשר ליובאוויטש לא מספיק "לעבט" כדבעי.<br />
<br />
(אף שבנדו"ד אינם ממש בגדר "אוייבים"; שכן (א) שיטתם אינה מזידה לחטוא ולסלף דרך האמונה והתורה. אלא שבטעותם; הגיעו להגדיר את המציאות ע"פ המהות או הרוחניות, ולהתעלם מההגדרות הגשמיות (שהם אמת ע"פ תורת אמת) לפי נוחיותם האישית. (ב) נוסף ע"כ; הללו בד"כ אין בכוחם הדל להפריע כ"כ לעבודה עצמה, ויתרה מזו; יתכן שאף מסייעים לה - "תחכמני".) <br />
<br />
ובנדו"ד מזכירים אלו לנו שלא מספיק "לעבט" כדרוש, בהעבודה של הפצת הבשורה אשר "הנה הנה משיח בא", כולל ג"כ (באופן המתאים לתקופה זו) שהקב"ה מינה יועץ ושופט לדורינו שהוא הראוי בדורינו (כבכל דור ודור שישנו א' מזרע יהודה הראוי) להיות משיח.<br />
<br />
==עניינו==<br />
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br />
<br />
הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. <br />
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}<br />
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]]. <br />
<br />
הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).<br />
<br />
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br />
<br />
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=204547ג' בתמוז2015-12-03T00:45:23Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{חודש תמוז}}<br />
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]]. <br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.<br />
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.<br />
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br />
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]]. <br />
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,<br />
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה<br />
*[[תשנ"ד]] - [[כ"ק אדמו"ר]] בגדרי המציאות ע"פ תורתנו הקדושה וע"פ הלכה שבתורה יום זה הנו יום ההילולא-הסתלקות של כ"ק אדמו"ר ואינו סותר כלל הנכתב לקמן. וכפי שיתבאר. (ואף אם ישנם אי-אלו שאלות הרי "הנסתרות-לה' אלוקינו" ובוודאי שאין שייך שיגרום איזה חלישות בההתקשרות אל כ"ק אדמו"ר ובקיום הוראותיו.)<br />
אולם כל חסידי חב"ד מאמינים ויודעים בברור כי הרבי ממשיך ללא שום שינוי, להנהיג את צאן מרעיתו ולהשפיע את כל הכוחות הדרושים לסיים את התפקיד שהטיל על כל אחד ואחד בפרט:<br />
להפיץ בכל העולם קיום תו"מ כולל מעיינות החסידות באופן שחדור בהכנה "להביא לימות המשיח", היינו קבלת פני משיח צדקנו המחכה כבר לגאול את עם ישראל הדבר תלוי אך ורק בכל אחד ואחד ש'יפקח את העיניים' ויראה איך העולם בפנימיותו מוכן לגאולה ויוסיף עוד פעולה קטנה להביא את הגאולה בפועל ממש.<br />
<br />
כלומר; עבודתו-חייו של כ"ק אדמו"ר ממשיכה בגשמיות העולם לא רק בלי שום הפסק חלישות או הסתלקות ורוממות אלא ללא שום שינוי כלל. <br />
<br />
(באופן שיתכן כי חסר תקדים אצל נשיאי ישראל בכל הדורות, כולל יעקב אבינו עליו נאמר "יעקב אבינו לא מת" וכמו"כ משה רבינו עליו כתוב "לא מת משה" ועוד כיוצא באלו - שכן הללו התייחדו רק בכך שעבודתם הנובעת ממהות נשמתם הכללית שייכת לכל הדורות הבאים לאחריהם, והיינו שנשמתם מתלבשת בכל הנשיאים שלאחריהם (כידוע הר"ת "נשיא" ניצוצו של יעקב אבינו, וכן הידוע שבכל דור ודור יש "אתפשטותא דמשה") וכך גם מהות עבודתם הכללית מתלבשת בעבודה הפרטית של כל דור ודור, אך וודאי שדורם ועבודתם הסתיימו עם הסתלקותם שהרי אחריהן באו דורות נוספים שעליהם תפקידים חדשים, ובעניין זה כידוע; שונה דורינו אשר הוא הדור האחרון לגלות - בעל תפקיד האחרון - אשר קשור עם הרגע אחרון לגלות אשר הופך תומ"י לרגע ראשון של גאולה.)<br />
<br />
ישנם קבוצה של חסידים שבחרו ללכת אחרי שרירות ליבם ודמיונותיהם, בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם גדרי ההלכה ואף לא עם דרכי החסידות, ומתייחסים אל המצב שנוצר כאילו אינו אלא דמיון בעלמא ומחרימים (לא רק בליבם ובהרגשתם, אלא בריש גלי) כל הנהגות המתאימות ליום ג' בתמוז, וחמור שלא בערך; מחרימים את האוהל הק' המקום בו הרבי נמצא בגשמיות. (ובכך מייחסים לכ"ק אדמו"ר הגדרות שהם היפך מוחלט של "ממוצע המחבר" אשר קיומו אינו תלוי באמונה או להבדיל בדמיון)<br />
<br />
והמנהג הרווח ללמד זכות עליהם - אשר יתכן כי נוהגים כך כיוון שלא מיחו בהם בתוקף בתחילת דרכם וחינוכם, ועוד יתכן לומר; אשר דרך זו נותנת להם חיות (אשר לולי זאת אפשר שהיה אצלם חלישות בדבר.) להחזיק בבטחוןה גמור שהנחילנו כ"ק אדמו"ר אשר "הנה הנה משיח בא".<br />
<br />
אך למרבה הצער נראה בחוש אשר גישתם של אלו לנושא "ג' תמוז" - גורמת להם להתנהג באופן של "אורות דתוהו" ולזלזל בעניינים של "ישובו של עולם" - "כלים דתיקון". <br />
(בין היתר; התנהגות בלתי מכבדת ולעיתים ברוטלית כלפי כל מי שלא שייך לחוגם ולמגמתם, חוסר היררכיה וסדר במוסדותיהם, פרסום שיטותיהם באופן מופרע, ובא אפי' לידי ביטוי בהזנחת הסדר והנקיון במחיצתם) <br />
ברור הדבר אשר הנהגות מעין אלו כפי שמאז ומתמיד נחשבו פסולות בקרב חסידות חב"ד אשר עניינה להביא את העניינים ב'התיישבות' ובאופן של "יתפרנסון מיני'" (בפרט בדורינו דור השביעי שתפקידו "להוריד השכינה למטה בארץ".)<br />
ואין כל שינוי גם בתקופתינו זו; ואין כל מקום לדרך כזו בחסידות חב"ד ודרך ליובאוויטש נצחית היא עד ביאת משיח צדקנו ועד בכלל.<br />
<br />
ואחרי כל הנ"ל עדיין נוהגים החסידים ללמד זכות על הנ"ל; אשר למרות גישתם הפסולה לעבודת ה' ברגעים האחרונים של הגלות, (בדמיונם הכוזב אשר דווקא בגלל העדר כל בסיס לדרכם - זוהי הדרך בה הרבי חפץ, ודווקא הם 'תופסים' את ה'נקודה'.) הרי עדיין קשורים המה לפי ערכם ללימוד תורת כ"ק אדמו"ר אשר הוא ותורתו חד המה, וברחמיו המרובים משפיע גם לאלו חיות והתלהבות לפי דרכם.<br />
<br />
ובהתחשב בכל הנ"ל היחס מצד חסידי חב"ד לגישתם של אלו בענייני משיח וגאולה הוא ע"ד דברי הרבי בתקופת "משפט הספרים" אשר "מאוייבי תחכמני" והיינו שמהאוייבים אפשר להחכים להבין ולהזכר אשר ליובאוויטש לא מספיק "לעבט" כדבעי.<br />
<br />
(אף שבנדו"ד אינם בגדר "אוייבים" שכן שיטתם אינה מזידה לחטוא ולסלף דרך האמונה והתורה. אלא שבטעותם; הגיעו להגדיר את המציאות ע"פ המהות או הרוחניות, ולהתעלם מההגדרות הגשמיות (שהם אמת ע"פ תורת אמת) לפי נוחיותם האישית, נוסף ע"כ; הם אינם מפריעים באמת כ"כ לעבודה עצמה, ויתרה מזו; יתכן שאף מסייעים לה - "תחכמני".) <br />
<br />
ובנדו"ד מזכירים אלו לנו שלא מספיק "לעבט" כדרוש, בהעבודה של הפצת הבשורה אשר "הנה הנה משיח בא", כולל ג"כ (באופן המתאים לתקופה זו) שהקב"ה מינה יועץ ושופט לדורינו שהוא הראוי בדורינו (כבכל דור ודור שישנו א' מזרע יהודה הראוי) להיות משיח.<br />
<br />
==עניינו==<br />
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br />
<br />
הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. <br />
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}<br />
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]]. <br />
<br />
הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).<br />
<br />
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br />
<br />
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=204546ג' בתמוז2015-12-03T00:39:20Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{חודש תמוז}}<br />
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]]. <br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.<br />
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.<br />
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br />
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]]. <br />
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,<br />
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה<br />
*[[תשנ"ד]] - [[כ"ק אדמו"ר]] בגדרי המציאות ע"פ תורתנו הקדושה וע"פ הלכה שבתורה יום זה הנו יום ההילולא-הסתלקות של כ"ק אדמו"ר ואינו סותר כלל הנכתב לקמן. וכפי שיתבאר. (ואף אם ישנם אי-אלו שאלות הרי "הנסתרות-לה' אלוקינו" ובוודאי שאין שייך שיגרום איזה חלישות בההתקשרות אל כ"ק אדמו"ר ובקיום הוראותיו.)<br />
אולם כל חסידי חב"ד מאמינים ויודעים בברור כי הרבי ממשיך ללא שום שינוי, להנהיג את צאן מרעיתו ולהשפיע את כל הכוחות הדרושים לסיים את התפקיד שהטיל על כל אחד ואחד בפרט:<br />
להפיץ בכל העולם קיום תו"מ כולל מעיינות החסידות באופן שחדור בהכנה "להביא לימות המשיח", היינו קבלת פני משיח צדקנו המחכה כבר לגאול את עם ישראל הדבר תלוי אך ורק בכל אחד ואחד ש'יפקח את העיניים' ויראה איך העולם בפנימיותו מוכן לגאולה ויוסיף עוד פעולה קטנה להביא את הגאולה בפועל ממש.<br />
<br />
כלומר; עבודתו-חייו של כ"ק אדמו"ר ממשיכה בגשמיות העולם לא רק בלי שום הפסק חלישות או הסתלקות ורוממות אלא ללא שום שינוי כלל. <br />
<br />
(באופן שיתכן כי חסר תקדים אצל נשיאי ישראל בכל הדורות, כולל יעקב אבינו עליו נאמר "יעקב אבינו לא מת" וכמו"כ משה רבינו עליו כתוב "לא מת משה" ועוד כיוצא באלו - שכן הללו התייחדו רק בכך שעבודתם הנובעת ממהות נשמתם הכללית שייכת לכל הדורות הבאים לאחריהם, והיינו שנשמתם מתלבשת בכל הנשיאים שלאחריהם (כידוע הר"ת "נשיא" ניצוצו של יעקב אבינו, וכן הידוע שבכל דור ודור יש "אתפשטותא דמשה") וכך גם מהות עבודתם הכללית מתלבשת בעבודה הפרטית של כל דור ודור, אך וודאי שדורם ועבודתם הסתיימו עם הסתלקותם שהרי אחריהן באו דורות נוספים שעליהם תפקידים חדשים, ובעניין זה כידוע; שונה דורינו אשר הוא הדור האחרון לגלות - בעל תפקיד האחרון - אשר קשור עם הרגע אחרון לגלות אשר הופך תומ"י לרגע ראשון של גאולה.)<br />
<br />
ישנם קבוצה של חסידים שבחרו ללכת אחרי שרירות ליבם ודמיונותיהם, בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם גדרי ההלכה ואף לא עם דרכי החסידות, ומתייחסים אל המצב שנוצר כאילו אינו אלא דמיון בעלמא ומחרימים (לא רק בליבם ובהרגשתם, אלא בריש גלי) כל הנהגות המתאימות ליום ג' בתמוז, וחמור שלא בערך; מחרימים את האוהל הק' המקום בו הרבי נמצא בגשמיות. (ובכך מייחסים לכ"ק אדמו"ר הגדרות שהם היפך מוחלט של "ממוצע המחבר" אשר קיומו אינו תלוי באמונה או להבדיל בדמיון)<br />
<br />
והמנהג הרווח ללמד זכות עליהם - אשר יתכן כי נוהגים כך כיוון שלא מיחו בהם בתוקף בתחילת דרכם וחינוכם, ועוד יתכן לומר; אשר דרך זו נותנת להם חיות (אשר לולי זאת אפשר שהיה אצלם חלישות בדבר.) להחזיק בבטחוןה גמור שהנחילנו כ"ק אדמו"ר אשר "הנה הנה משיח בא".<br />
<br />
אך למרבה הצער נראה בחוש אשר גישתם של אלו לנושא "ג' תמוז" - גורמת להם להתנהג באופן של "אורות דתוהו" ולזלזל בעניינים של "ישובו של עולם" - "כלים דתיקון". <br />
(בין היתר; התנהגות בלתי מכבדת ולעיתים ברוטלית כלפי כל מי שלא שייך לחוגם ולמגמתם, חוסר היררכיה וסדר במוסדותיהם, פרסום שיטותיהם באופן מופרע, ובא אפי' לידי ביטוי בהזנחת הסדר והנקיון במחיצתם) <br />
ברור הדבר אשר הנהגות מעין אלו כפי שמאז ומתמיד נחשבו פסולות בקרב חסידות חב"ד אשר עניינה להביא את העניינים ב'התיישבות' ובאופן של "יתפרנסון מיני'" (בפרט בדורינו דור השביעי שתפקידו "להוריד השכינה למטה בארץ".)<br />
ואין כל שינוי גם בתקופתינו זו; ואין כל מקום לדרך כזו בחסידות חב"ד ודרך ליובאוויטש נצחית היא עד ביאת משיח צדקנו ועד בכלל.<br />
<br />
ואחרי כל הנ"ל עדיין נוהגים החסידים ללמד זכות על הנ"ל; אשר למרות גישתם הפסולה לעבודת ה' ברגעים האחרונים של הגלות, (בדמיונם הכוזב שדווקא בגלל העדר הבסיס לדרכם היא הדרך אליה כוונת הרבי, ודווקא הם 'תופסים' את ה'נקודה'.) הרי עדיין קשורים המה לפי ערכם ללימוד תורת כ"ק אדמו"ר אשר הוא ותורתו חד המה, וברחמים המרובים נשפע גם לכאלו חיות והתלהבות לפי דרכם.<br />
<br />
ובהתחשב בכל הנ"ל היחס מצד חסידי חב"ד לגישתם של אלו בענייני משיח וגאולה הוא ע"ד דברי הרבי בתקופת "משפט הספרים" אשר "מאוייבי תחכמני" והיינו שמהאוייבים אפשר להחכים להבין ולהזכיר אשר ליובאוויטש לא מספיק "לעבט" כדבעי.<br />
<br />
(אף שבנדו"ד אינם בגדר "אוייבים" שכן שיטתם אינה מזידה לחטוא ולסלף דרך האמונה והתורה. אלא שבטעותם; הגיעו להגדיר את המציאות ע"פ המהות או הרוחניות, ולהתעלם מההגדרות הגשמיות (שהם אמת ע"פ תורת אמת) לפי נוחיותם האישית, נוסף ע"כ; הם אינם מפריעים באמת כ"כ לעבודה עצמה, ויתרה מזו; יתכן שאף מסייעים לה - "תחכמני".) <br />
<br />
ובנדו"ד מזכירים הם לנו שלא מספיק "לעבט" כדרוש בהעבודה של הפצת הבשורה אשר "הנה הנה משיח בא" כולל הבשורה (באופן המתאים למצב אחרי ג' בתמוז) שהקב"ה מינה יועץ ושופט לדורינו שהוא הראוי בדורינו (כבכל דור ודור שישנו א' מזרע יהודה הראוי) להיות משיח.<br />
<br />
==עניינו==<br />
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br />
<br />
הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. <br />
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}<br />
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]]. <br />
<br />
הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).<br />
<br />
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br />
<br />
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=204537ג' בתמוז2015-12-02T16:56:20Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{חודש תמוז}}<br />
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]]. <br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.<br />
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.<br />
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br />
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]]. <br />
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,<br />
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה<br />
*[[תשנ"ד]] - [[כ"ק אדמו"ר]] בגדרי המציאות ע"פ תורתנו הקדושה הסתלקה נשמתו מגופו הק'.<br />
<br />
אולם כל חסידי חב"ד מאמינים ויודעים בברור כי הרבי ממשיך ללא שום שינוי, להנהיג את צאן מרעיתו ולהשפיע את כל הכוחות הדרושים לסיים את התפקיד שהטיל על כל אחד ואחד בפרט:<br />
להפיץ בכל העולם קיום תו"מ כולל מעיינות החסידות באופן שחדור בהכנה "להביא לימות המשיח", היינו קבלת פני משיח צדקנו המחכה כבר לגאול את עם ישראל הדבר תלוי אך ורק בכל אחד ואחד ש'יפקח את העיניים' ויראה איך העולם בפנימיותו מוכן לגאולה ויוסיף עוד פעולה קטנה להביא את הגאולה בפועל ממש.<br />
<br />
כלומר עבודתו-חייו של כ"ק אדמו"ר ממשיכה בגשמיות העולם לא רק בלי שום הפסק חלישות או הסתלקות ורוממות אלא ללא שום שינוי כלל. <br />
<br />
(באופן שיתכן כי חסר תקדים אצל נשיאי ישראל בכל הדורות, כולל יעקב אבינו עליו נאמר "יעקב אבינו לא מת" וכמו"כ משה רבינו עליו כתוב "לא מת משה" ועוד כיוצא באלו - שכן הללו התייחדו רק בכך שעבודתם הנובעת ממהות נשמתם הכללית שייכת לכל הדורות הבאים לאחריהם, והיינו שנשמתם מתלבשת בכל הנשיאים שלאחריהם (כידוע הר"ת "נשיא" ניצוצו של יעקב אבינו, וכן הידוע שבכל דור ודור יש "אתפשטותא דמשה") וכך גם מהות העבודה הכללית שהיתה שייכת אליהם מתלבשת בעבודה הפרטית של כל דור ודור, אך וודאי שאחרי דורם באו דורות חדשים שעליהם תפקידים חדשים, ובנושא זה כידוע; שונה דורינו אשר הוא הדור האחרון - בעל תפקיד האחרון - הקשור עם הרגע האחרון לגלות אשר הוא עצמו הופך להיות רגע ראשון של גאולה.)<br />
<br />
ישנם קבוצה של חסידים שבחרו ללכת אחרי שרירות ליבם ודמיונותיהם, בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם גדרי ההלכה ואף לא עם דרכי החסידות, ומתייחסים אל המצב שנוצר כאילו אינו אלא דמיון בעלמא ומחרימים (לא רק בליבם ובהרגשתם, אלא בריש גלי) כל הנהגות המתאימות ליום ג' בתמוז, וחמור שלא בערך; מחרימים את האוהל הק' המקום בו הרבי נמצא בגשמיות. (ובכך מייחסים לכ"ק אדמו"ר הגדרות שהם היפך מוחלט של "ממוצע המחבר" אשר קיומו אינו תלוי באמונה או להבדיל בדמיון.)<br />
<br />
והמנהג הרווח ללמד זכות עליהם - אשר יתכן כי נוהגים כך כיוון שלא מיחו בהם בתוקף בתחילת דרכם וחינוכם, ועוד יתכן לומר; אשר דרך זו נותנת להם חיות (אשר לולי זאת אפשר שהיה אצלם חלישות בדבר.) להיות בבטחון גמור כפי שהנחילנו כ"ק אדמו"ר אשר "הנה הנה משיח בא".<br />
<br />
אולם מצער לראות בחוש אשר גישתם הנ"ל לנושא "ג' תמוז" - גורמת להם להתנהג באופן של "אורות דתוהו" ולזלזל בעניינים של "ישובו של עולם" - "כלים דתיקון". <br />
(בין היתר; התנהגות בלתי מכבדת ולעיתים ברוטלית כלפי כל מי שלא שייך לחוגם ולמגמתם, חוסר היררכיה וסדר במוסדותיהם, פרסום שיטותיהם באופן מופרע, ובא אפי' לידי ביטוי בהזנחת הסדר והנקיון במחיצתם) <br />
אשר הנהגות מעין אלו מאז ומתמיד נחשבו פסולות בקרב חסידות חב"ד שעניינה להביא את העניינים ב'התיישבות' ובאופן של "יתפרנסון מיני'" בפרט בדורינו דור השביעי שתפקידו "להוריד השכינה למטה בארץ".<br />
<br />
ואחרי כל זאת עדיין נוהגים החסידים ללמד זכות עליהם; אשר למרות גישתם הפסולה לעבודת ה' ברגעים האחרונים של הגלות, (בדמיונם הכוזב שדווקא בגלל העדר הבסיס לדרכם היא הדרך אליה כוונת הרבי, ודווקא הם 'תופסים' את ה'נקודה'.) למרות זאת הם עדיין שייכים לכ"ק אדמו"ר ולתורתו אשר חד המה, וברחמיו המרובים משפיע להם חיות והתלהבות לפי דרכם.<br />
<br />
היחס מצד חסידי חב"ד לגישתם בענייני משיח וגאולה הוא ע"ד דברי הרבי בתקופת "משפט הספרים" אשר "מאוייבי תחכמני" והיינו שמהאוייבים אפשר להחכים להבין ולהזכיר אשר ליובאוויטש לא מספיק "לעבט" כדבעי.<br />
(אף שבנדו"ד אינם בגדר "אוייבים" שכן שיטתם אינה חוטאת אלא בכך; שבוחרת להגדיר את המציאות ע"פ המהות, ולהתעלם מההגדרות הגשמיות לפי נוחיותם, ועוד; שאינם מפריעים כ"כ לעבודה, ויתרה מזו; יתכן שאף מסייעים לה - "תחכמני".) <br />
ובנדו"ד כנראה שלא מספיק "לעבט" בהעבודה של הפצת הבשורה אשר "הנה הנה משיח בא" כולל הבשורה (באופן המתאים למצב אחרי ג' בתמוז) שהקב"ה מינה יועץ ושופט לדורינו שהוא הראוי בדורינו (כבכל דור ודור שישנו א' מזרע יהודה הראוי) להיות משיח.<br />
<br />
==עניינו==<br />
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br />
<br />
הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. <br />
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}<br />
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]]. <br />
<br />
הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).<br />
<br />
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br />
<br />
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=204535ג' בתמוז2015-12-02T16:52:33Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{חודש תמוז}}<br />
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]]. <br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.<br />
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.<br />
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br />
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]]. <br />
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,<br />
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה<br />
*[[תשנ"ד]] - [[כ"ק אדמו"ר]] בגדרי המציאות ע"פ תורתנו הקדושה הסתלקה נשמתו מגופו הק'.<br />
<br />
אולם כל חסידי חב"ד מאמינים ויודעים בברור כי הרבי ממשיך ללא שום שינוי, להנהיג את צאן מרעיתו ולהשפיע את כל הכוחות הדרושים לסיים את התפקיד שהטיל על כל אחד ואחד בפרט:<br />
להפיץ בכל העולם קיום תו"מ כולל מעיינות החסידות באופן שחדור בהכנה "להביא לימות המשיח", היינו קבלת פני משיח צדקנו המחכה כבר לגאול את עם ישראל הדבר תלוי אך ורק בכל אחד ואחד ש'יפקח את העיניים' ויראה איך העולם בפנימיותו מוכן לגאולה ויוסיף עוד פעולה קטנה להביא את הגאולה בפועל ממש.<br />
<br />
כלומר עבודתו-חייו של כ"ק אדמו"ר ממשיכה בגשמיות העולם לא רק בלי שום הפסק חלישות או הסתלקות ורוממות אלא ללא שום שינוי כלל. <br />
<br />
(באופן שיתכן כי חסר תקדים אצל נשיאי ישראל בכל הדורות, כולל יעקב אבינו עליו נאמר "יעקב אבינו לא מת" וכמו"כ משה רבינו עליו כתוב "לא מת משה" ועוד כיוצא באלו - שכן הללו התייחדו רק בכך שעבודתם הנובעת ממהות נשמתם הכללית שייכת לכל הדורות הבאים לאחריהם, והיינו שנשמתם מתלבשת בכל הנשיאים שלאחריהם (כידוע הר"ת "נשיא" ניצוצו של יעקב אבינו, וכן הידוע שבכל דור ודור יש "אתפשטותא דמשה") וכך גם מהות העבודה הכללית שהיתה שייכת אליהם מתלבשת בעבודה הפרטית של כל דור ודור, אך וודאי שאחרי דורם באו דורות חדשים שעליהם תפקידים חדשים, ובנושא זה כידוע; שונה דורינו אשר הוא הדור האחרון - בעל תפקיד האחרון - הקשור עם הרגע האחרון לגלות אשר הוא עצמו הופך להיות רגע ראשון של גאולה.)<br />
<br />
ישנם קבוצה של חסידים שבחרו ללכת אחרי שרירות ליבם ודמיונותיהם, בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם גדרי ההלכה ואף לא עם דרכי החסידות, ומתייחסים אל המצב שנוצר כאילו אינו אלא דמיון בעלמא ומחרימים (לא רק בליבם ובהרגשתם, אלא בריש גלי) כל הנהגות המתאימות ליום ג' בתמוז, וחמור שלא בערך; מחרימים את האוהל הק' המקום בו הרבי נמצא בגשמיות. (ובכך מייחסים לכ"ק אדמו"ר הגדרות שהם היפך מוחלט של "ממוצע המחבר" אשר קיומו אינו תלוי באמונה או להבדיל בדמיון.)<br />
<br />
והמנהג הרווח ללמד זכות עליהם - אשר יתכן כי נוהגים כך כיוון שלא מיחו בהם בתוקף בתחילת דרכם וחינוכם, ועוד יתכן לומר; אשר דרך זו נותנת להם חיות (אשר לולי זאת אפשר שהיה אצלם חלישות בדבר.) להיות בבטחון גמור כפי שהנחילנו כ"ק אדמו"ר אשר "הנה הנה משיח בא".<br />
<br />
אולם מצער לראות בחוש אשר גישתם הנ"ל לנושא "ג' תמוז" - גורמת להם להתנהג באופן של "אורות דתוהו" ולזלזל בעניינים של "ישובו של עולם" - "כלים דתיקון". <br />
(בין היתר; התנהגות בלתי מכבדת ולעיתים ברוטלית כלפי כל מי שלא שייך לחוגם ולמגמתם, חוסר היררכיה וסדר במוסדותיהם, פרסום שיטותיהם באופן מופרע, ובא אפי' לידי ביטוי בהזנחת הסדר והנקיון במחיצתם) <br />
אשר הנהגות מעין אלו מאז ומתמיד נחשבו פסולות בקרב חסידות חב"ד שעניינה להביא את העניינים ב'התיישבות' ובאופן של "יתפרנסון מיני'" בפרט בדורינו דור השביעי שתפקידו "להוריד השכינה למטה בארץ".<br />
<br />
ואחרי כל זאת עדיין נוהגים החסידים ללמד זכות עליהם; אשר למרות גישתם הפסולה לעבודת ה' ברגעים האחרונים של הגלות, (בדמיונם הכוזב שדווקא בגלל העדר הבסיס לדרכם היא הדרך אליה כוונת הרבי, ודווקא הם 'תופסים' את ה'נקודה'.) למרות זאת הם עדיין שייכים לכ"ק אדמו"ר ולתורתו אשר חד המה, וברחמיו המרובים משפיע להם חיות והתלהבות לפי דרכם.<br />
<br />
היחס מצד חסידי חב"ד לגישתם בענייני משיח וגאולה הוא ע"ד דברי הרבי בתקופת "משפט הספרים" אשר "מאוייבי תחכמני" והיינו שמהאוייבים אפשר להחכים להבין ולהזכיר אשר ליובאוויטש לא מספיק "לעבט" כדבעי.<br />
(אף שבנדו"ד אינם בגדר "אוייבים" שכן שיטתם אינה חוטאת אלא בכך; שבוחרת להגדיר את המציאות רק ע"פ המהות הרוחני ולהתעלם מההגדרות הגשמיות, ועוד; שאינם מפריעים כ"כ לעבודה, ויתרה מזו; יתכן שאף מסייעים לה - כדלקמן.) <br />
ובנדו"ד כנראה שלא מספיק "לעבט" בהעבודה של הפצת הבשורה אשר "הנה הנה משיח בא" כולל הבשורה (באופן המתאים למצב אחרי ג' בתמוז) שהקב"ה מינה יועץ ושופט לדורינו שהוא הראוי בדורינו (כבכל דור ודור שישנו א' מזרע יהודה הראוי) להיות משיח.<br />
<br />
==עניינו==<br />
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br />
<br />
הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. <br />
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}<br />
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]]. <br />
<br />
הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).<br />
<br />
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br />
<br />
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=204532ג' בתמוז2015-12-02T16:39:36Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{חודש תמוז}}<br />
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]]. <br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.<br />
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.<br />
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br />
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]]. <br />
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,<br />
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה<br />
*[[תשנ"ד]] - [[כ"ק אדמו"ר]] בגדרי המציאות ע"פ תורתנו הקדושה הסתלק מן העולם.<br />
אולם כל חסידי חב"ד מאמינים ויודעים בברור כי הרבי ממשיך ללא שום שינוי, להנהיג את צאן מרעיתו ולהשפיע את כל הכוחות הדרושים לסיים את התפקיד שהטיל על כל אחד ואחד בפרט - להפיץ בכל העולם קיום תו"מ כולל מעיינות החסידות באופן שחדור בהכנה "להביא לימות המשיח" היינו קבלת פני משיח צדקנו המחכה כבר לגאול את עם ישראל ואין הדבר תלוי אלא בכל אחד ואחד ש'יפקח את העיניים' ויראה איך העולם בפנימיותו מוכן לגאולה ויוסיף עוד פעולה קטנה להביא את הגאולה בפועל ממש.<br />
<br />
כלומר עבודתו-חייו של כ"ק אדמו"ר ממשיכה בגשמיות העולם לא רק בלי שום הפסק חלישות או הסתלקות ורוממות אלא ללא שום שינוי כלל. (באופן שיתכן כי חסר תקדים אצל נשיאי ישראל בכל הדורות, כולל יעקב אבינו עליו נאמר "יעקב אבינו לא מת" וכמו"כ משה רבינו עליו כתוב "לא מת משה" ועוד כיוצא באלו - שכן הללו התייחדו רק בכך שעבודתם הנובעת ממהות נשמתם הכללית שייכת לכל הדורות הבאים לאחריהם, והיינו שנשמתם מתלבשת בכל הנשיאים שלאחריהם (כידוע הר"ת "נשיא" ניצוצו של יעקב אבינו, וכן הידוע שבכל דור ודור יש "אתפשטותא דמשה") וכך גם מהות העבודה הכללית שהיתה שייכת אליהם מתלבשת בעבודה הפרטית של כל דור ודור, אך וודאי שאחרי דורם באו דורות חדשים שעליהם תפקידים חדשים, ובנושא זה כידוע; שונה דורינו אשר הוא הדור האחרון - בעל תפקיד האחרון - הקשור עם הרגע האחרון לגלות אשר הוא עצמו הופך להיות רגע ראשון של גאולה.)<br />
<br />
ישנם קבוצה של חסידים שבחרו ללכת אחרי שרירות ליבם ודמיונותיהם, בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם גדרי ההלכה ואף לא עם דרכי החסידות, ומתייחסים אל המצב שנוצר כאילו אינו אלא דמיון בעלמא ומחרימים (לא רק בליבם ובהרגשתם, אלא בריש גלי) כל הנהגות המתאימות ליום ג' בתמוז, וחמור שלא בערך; מחרימים את האוהל הק' המקום בו הרבי נמצא בגשמיות. (ובכך מייחסים לכ"ק אדמו"ר הגדרות שהם היפך מוחלט של המושג "ממוצע המחבר" אשר קיומו אינו תלוי באמונה או להבדיל בדמיון.)<br />
<br />
והמנהג הרווח ללמד זכות עליהם - אשר יתכן כי נוהגים כך כיוון שלא מיחו בהם בתוקף בתחילת דרכם וחינוכם, ועוד יתכן לומר; אשר דרך זו נותנת להם חיות (אשר לולי זאת אפשר שהיה אצלם חלישות בדבר) להיות בבטחון גמור כפי שהנחילנו כ"ק אדמו"ר אשר "הנה הנה משיח בא".<br />
<br />
אולם מצער הדבר שכנראה בחוש גישתם הנ"ל לנושא הנדון כאן "ג' תמוז" - גורמת להם להתנהג באופן של "אורות דתוהו" וזלזול בעניינים של "ישובו של עולם" - "כלים דתיקון". (בין היתר; התנהגות בלתי מכבדת ולעיתים ברוטלית כלפי כל מי שלא שייך לחוגם ולמגמתם, חוסר היררכיה וסדר במוסדותיהם, פרסום שיטותיהם באופן מופרע, ובא אפי' לידי ביטוי בהזנחת הסדר והנקיון במחיצתם) אשר הנהגות מעין אלו מאז ומתמיד נחשבו פסולות בקרב חסידות חב"ד שעניינה להביא את העניינים ב'התיישבות' ובאופן של "יתפרנסון מיני'" בפרט בדורינו דור השביעי שתפקידו "להוריד השכינה למטה בארץ".<br />
<br />
ואחרי כל זאת עדיין נוהגים החסידים ללמד זכות עליהם; אשר למרות גישתם הפסולה לעבודת ה' ברגעים האחרונים של הגלות, (בדמיונם הכוזב שדווקא בגלל העדר הבסיס לדרכם היא הדרך אליה כוונת הרבי, ודווקא הם 'תופסים' את ה'נקודה'.) למרות זאת הם עדיין שייכים לכ"ק אדמו"ר ולתורתו אשר חד המה, וברחמיו המרובים משפיע להם חיות והתלהבות לפי דרכם.<br />
<br />
ובמילא היחס מצד חסידי חב"ד לגישתם בענייני משיח וגאולה הוא ע"ד דברי הרבי בתקופת "משפט הספרים" אשר "מאוייבי תחכמני" והיינו שמהאוייבים אפשר להחכים להבין ולהזכיר אשר ליובאוויטש לא מספיק "לעבט" כדבעי, ובנדו"ד (אף שבנדו"ד אינם בגדר "אוייבים" שכן שיטתם אינה חוטאת אלא בכך; שבוחרת להגדיר את המציאות רק ע"פ המהות הרוחני ולהתעלם מההגדרות הגשמיות, ועוד; שאינם מפריעים כ"כ לעבודה, ויתרה מזו; יתכן שאף מסייעים לה - כדלקמן) לא מספיק "לעבט" בהעבודה של הפצת הבשורה אשר "הנה הנה משיח בא" כולל הבשורה (באופן המתאים למצב אחרי ג' בתמוז) שהקב"ה מינה יועץ ושופט לדורינו שהוא הראוי בדורינו (כבכל דור ודור שישנו א' מזרע יהודה הראוי) להיות משיח.<br />
<br />
==עניינו==<br />
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br />
<br />
הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. <br />
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}<br />
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]]. <br />
<br />
הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).<br />
<br />
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br />
<br />
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=204526ג' בתמוז2015-12-02T16:27:17Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{חודש תמוז}}<br />
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]]. <br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.<br />
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.<br />
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br />
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]]. <br />
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,<br />
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה<br />
*[[תשנ"ד]] - [[כ"ק אדמו"ר]] בגדרי המציאות ע"פ תורתנו הקדושה הסתלק מן העולם.<br />
אולם כל חסידי חב"ד מאמינים ויודעים בברור כי הרבי ממשיך ללא שום שינוי, להנהיג את צאן מרעיתו ולהשפיע את כל הכוחות הדרושים לסיים את התפקיד שהטיל על כל אחד ואחד בפרט - להפיץ בכל העולם קיום תו"מ כולל מעיינות החסידות באופן שחדור בהכנה "להביא לימות המשיח" היינו קבלת פני משיח צדקנו המחכה כבר לגאול את עם ישראל ואין הדבר תלוי אלא בכל אחד ואחד ש'יפקח את העיניים' ויראה איך העולם בפנימיותו מוכן לגאולה ויוסיף עוד פעולה קטנה להביא את הגאולה בפועל ממש.<br />
<br />
כלומר עבודתו-חייו של כ"ק אדמו"ר ממשיכה בגשמיות העולם לא רק בלי שום הפסק חלישות או הסתלקות ורוממות אלא ללא שום שינוי כלל. (באופן שיתכן כי חסר תקדים אצל נשיאי ישראל בכל הדורות, כולל יעקב אבינו עליו נאמר "יעקב אבינו לא מת" וכמו"כ משה רבינו עליו כתוב "לא מת משה" ועוד כיוצא באלו - שכן הללו התייחדו רק בכך שעבודתם הנובעת ממהות נשמתם הכללית שייכת לכל הדורות הבאים לאחריהם, והיינו שנשמתם מתלבשת בכל הנשיאים שלאחריהם (כידוע הר"ת "נשיא" ניצוצו של יעקב אבינו, וכן הידוע שבכל דור ודור יש "אתפשטותא דמשה") וכך גם מהות העבודה הכללית שהיתה שייכת אליהם מתלבשת בעבודה הפרטית של כל דור ודור, אך וודאי שאחרי דורם באו דורות חדשים שעליהם תפקידים חדשים, ובנושא זה כידוע; שונה דורינו אשר הוא הדור האחרון - בעל תפקיד האחרון - הקשור עם הרגע האחרון לגלות אשר הוא עצמו הופך להיות רגע ראשון של גאולה.)<br />
<br />
ישנם קבוצה של חסידים שבחרו ללכת אחרי שרירות ליבם ודמיונותיהם, בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם גדרי ההלכה ואף לא עם דרכי החסידות, ומתייחסים אל המצב שנוצר כאילו אינו אלא דמיון בעלמא ומחרימים (לא רק בליבם ובהרגשתם, אלא בריש גלי) כל הנהגות המתאימות ליום ג' בתמוז, וחמור שלא בערך; מחרימים את האוהל הק' המקום בו הרבי נמצא בגשמיות. (היפך העניין של "ממוצע המחבר" שקיומו אינו תלוי באמונה או להבדיל בדמיון.)<br />
<br />
והמנהג הרווח ללמד זכות עליהם - אשר יתכן כי נוהגים כך כיוון שלא מיחו בהם בתוקף בתחילת דרכם וחינוכם, ועוד יתכן לומר; אשר דרך זו נותנת להם חיות (אשר לולי זאת אפשר שהיה אצלם חלישות בדבר) לחיות בבטחון הגמור שהנחילנו כ"ק אדמו"ר אשר "הנה הנה משיח בא".<br />
<br />
אולם מצער הדבר שכנראה בחוש גישתם הנ"ל לנושא הנדון כאן "ג' תמוז" - גורמת להם להתנהג באופן של "אורות דתוהו" וזלזול בעניינים של "ישובו של עולם" - "כלים דתיקון". (בין היתר; התנהגות בלתי מכבדת ולעיתים ברוטלית כלפי כל מי שלא שייך לחוגם ולמגמתם, חוסר היררכיה וסדר במוסדותיהם, פרסום שיטותיהם באופן מופרע, ובא אפי' לידי ביטוי בהזנחת הסדר והנקיון במחיצתם) אשר הנהגות מעין אלו מאז ומתמיד נחשבו פסולות בקרב חסידות חב"ד שעניינה להביא את העניינים ב'התיישבות' ובאופן של "יתפרנסון מיני'" בפרט בדורינו דור השביעי שתפקידו "להוריד השכינה למטה בארץ".<br />
<br />
ואחרי כל זאת עדיין נוהגים החסידים ללמד זכות עליהם; אשר למרות גישתם הפסולה לעבודת ה' ברגעים האחרונים של הגלות, (בדמיונם הכוזב שדווקא בגלל העדר הבסיס לדרכם היא הדרך אליה כוונת הרבי, ודווקא הם 'תופסים' את ה'נקודה'.) הרי הם ממשיכים להיות קשורים לכ"ק אדמו"ר ולתורתו אשר חד המה, ובמובנים מסויימים ביתר שאת וביתר עוז.<br />
<br />
ובמילא היחס מצד חסידי חב"ד לגישתם בענייני משיח וגאולה הוא ע"ד דברי הרבי בתקופת "משפט הספרים" אשר "מאוייבי תחכמני" והיינו שמהאוייבים אפשר להחכים להבין ולהזכיר אשר ליובאוויטש לא מספיק "לעבט" כדבעי, ובנדו"ד לא מספיק "לעבט" בהעבודה של הפצת הבשורה אשר "הנה הנה משיח בא" כולל הבשורה (באופן המתאים למצב אחרי ג' בתמוז) שהקב"ה מינה יועץ ושופט לדורינו שהוא הראוי בדורינו (כבכל דור ודור שישנו א' מזרע יהודה הראוי) להיות משיח.<br />
<br />
==עניינו==<br />
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br />
<br />
הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. <br />
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}<br />
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]]. <br />
<br />
הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).<br />
<br />
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br />
<br />
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=204519ג' בתמוז2015-12-02T15:47:51Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{חודש תמוז}}<br />
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]]. <br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.<br />
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.<br />
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br />
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]]. <br />
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,<br />
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה<br />
.<br />
*[[תשנ"ד]] - [[כ"ק אדמו"ר]] בגדרי המציאות ע"פ תורתנו הקדושה הסתלק. נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון האלוקים.<br />
כל חסידי חב"ד מאמינים ויודעים בברור כי הרבי ממשיך ללא שום שינוי, להנהיג את צאן מרעיתו ולהשפיע את כל הכוחות הדרושים לסיים את התפקיד שהטיל על כל אחד ואחד בפרט - להפיץ בכל העולם קיום תו"מ כולל מעיינות החסידות באופן שחדור בהכנה "להביא לימות המשיח" היינו קבלת פני משיח צדקנו המחכה כבר לגאול את עם ישראל ואין הדבר תלוי אלא בכל אחד ואחד ש'יפקח את העיניים' ויראה איך העולם בפנימיותו מוכן לגאולה ויוסיף עוד פעולה קטנה להביא את הגאולה בפועל ממש.<br />
<br />
כלומר עבודתו-חייו של כ"ק אדמו"ר ממשיכה בגשמיות העולם לא רק בלי שום הפסק חלישות או הסתלקות ורוממות אלא ללא שום שינוי כלל. (באופן שיתכן כי חסר תקדים אצל נשיאי ישראל בכל הדורות.) <br />
<br />
ישנם קומץ שולי של חסידים שבחרו ללכת אחרי שרירות ליבם ודמיונותיהם, בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם גדרי ההלכה ואף לא עם דרכי החסידות, ומתייחסים אל המצב שנוצר כאילו אינו אלא דמיון בעלמא ומחרימים (לא רק בליבם ובהרגשתם, אלא בריש גלי) כל הנהגות המתאימות ליום ג' בתמוז, וחמור שלא בערך; מחרימים את האוהל הק' המקום בו הרבי נמצא בגשמיות. (היפך העניין של "ממוצע המחבר" שקיומו אינו תלוי באמונה או להבדיל בדמיון.)<br />
<br />
והמנהג הרווח ללמד זכות עליהם - אשר יתכן כי נוהגים כך כיוון שלא מיחו בהם בתוקף בתחילת דרכם, ועוד יתכן לומר; אשר דרך זו נותנת להם חיות (אשר לולי זאת אפשר שהיה אצלם חלישות בדבר) לחיות בבטחון הגמור שהנחילנו כ"ק אדמו"ר אשר "הנה הנה משיח בא". <br />
<br />
אולם מצער הדבר שכנראה בחוש גישתם הנ"ל לנושא הנדון כאן "ג' תמוז" - גורמת להם להתנהג באופן של "אורות דתוהו" וזלזול בעניינים של "ישובו של עולם" - "כלים דתיקון". (בין היתר; התנהגות בלתי מכבדת ולעיתים ברוטלית כלפי כל מי שלא שייך לחוגם ולמגמתם, חוסר היררכיה וסדר במוסדותיהם, פרסום שיטותיהם באופן מופרע, ובא אפי' לידי ביטוי בהזנחת הסדר והנקיון במחיצתם) <br />
אשר הנהגות מעין אלו מאז ומתמיד נחשבו פסולות בקרב חסידות חב"ד שעניינה להביא את העניינים ב'התיישבות' ובאופן של "יתפרנסון מיני'" בפרט בדורינו דור השביעי שתפקידו "להוריד השכינה למטה בארץ".<br />
<br />
ואחרי כל זאת עדיין נוהגים ללמד זכות עליהם אשר למרות גישתם הפסולה לעבודת ה' ברגעים האחרונים של הגלות, (בדמיונם הכוזב שדווקא בגלל העדר הבסיס לדרכם היא הדרך אליה כוונת הרבי, ודווקא הם 'תופסים' את ה'נקודה'.) הרי הם ממשיכים להיות קשורים לכ"ק אדמו"ר ולתורתו אשר חד המה, ובמובנים מסויימים ביתר שאת וביתר עוז.<br />
<br />
ובמילא היחס מצד חסידי חב"ד לגישתם בענייני משיח וגאולה הוא ע"ד דברי הרבי בתקופת "משפט הספרים" אשר "מאוייבי תחכמני" והיינו שמהאוייבים אפשר להחכים להבין ולהזכיר אשר ליובאוויטש לא מספיק "לעבט" כדבעי, ובנדו"ד לא מספיק "לעבט" בהעבודה של הפצת הבשורה אשר "הנה הנה משיח בא" כולל הבשורה (באופן המתאים למצב אחרי ג' בתמוז) שהקב"ה מינה יועץ ושופט לדורינו שהוא הראוי בדורינו (כבכל דור ודור שישנו א' מזרע יהודה הראוי) להיות משיח.<br />
<br />
==עניינו==<br />
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br />
<br />
הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. <br />
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}<br />
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]]. <br />
<br />
הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).<br />
<br />
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br />
<br />
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=204518ג' בתמוז2015-12-02T15:46:04Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{חודש תמוז}}<br />
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]]. <br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.<br />
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.<br />
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br />
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]]. <br />
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,<br />
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה<br />
.<br />
*[[תשנ"ד]] - [[כ"ק אדמו"ר]] בגדרי המציאות ע"פ תורתנו הקדושה הסתלק. נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון האלוקים.<br />
כל חסידי חב"ד מאמינים ויודעים בברור כי הרבי ממשיך ללא שום שינוי, להנהיג את צאן מרעיתו ולהשפיע את כל הכוחות הדרושים לסיים את התפקיד שהטיל על כל אחד ואחד בפרט - להפיץ בכל העולם קיום תו"מ כולל מעיינות החסידות באופן שחדור בהכנה "להביא לימות המשיח" היינו קבלת פני משיח צדקנו המחכה כבר לגאול את עם ישראל ואין הדבר תלוי אלא בכל אחד ואחד ש'יפקח את העיניים' ויראה איך העולם בפנימיותו מוכן לגאולה ויוסיף עוד פעולה קטנה להביא את הגאולה בפועל ממש.<br />
<br />
כלומר עבודתו-חייו של כ"ק אדמו"ר ממשיכה בגשמיות העולם לא רק בלי שום הפסק חלישות או הסתלקות ורוממות אלא ללא שום שינוי כלל. (באופן שיתכן כי חסר תקדים אצל נשיאי ישראל בכל הדורות.) <br />
<br />
ישנם קומץ שולי של חסידים שבחרו ללכת אחרי שרירות ליבם ודמיונותיהם, בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם גדרי ההלכה ואף לא עם דרכי החסידות, ומתייחסים אל המצב שנוצר כאילו אינו אלא דמיון בעלמא ומחרימים (לא רק בליבם ובהרגשתם, אלא בריש גלי) כל הנהגות המתאימות ליום ג' בתמוז, וחמור שלא בערך; מחרימים את האוהל הק' המקום בו הרבי נמצא בגשמיות. (היפך העניין של "ממוצע המחבר" שקיומו אינו תלוי באמונה או להבדיל בדמיון.)<br />
<br />
והמנהג הרווח ללמד זכות עליהם - אשר יתכן כי נוהגים כך כיוון שלא מיחו בהם בתוקף בתחילת דרכם, ועוד יתכן לומר; אשר דרך זו נותנת להם חיות (אשר לולי זאת אפשר שהיה אצלם חלישות בדבר) לחיות בבטחון הגמור שהנחילנו כ"ק אדמו"ר אשר "הנה הנה משיח בא". <br />
<br />
אולם מצער הדבר שכנראה בחוש גישתם הנ"ל לנושא הנדון כאן "ג' תמוז" - גורמת להם להתנהג באופן של "אורות דתוהו" וזלזול בעניינים של "ישובו של עולם" - "כלים דתיקון". (בין היתר; התנהגות בלתי מכבדת ולעיתים ברוטלית כלפי כל מי שלא שייך לחוגם ולמגמתם, חוסר היררכיה וסדר במוסדותיהם, פרסום שיטותיהם באופן מופרע, ובא אפי' לידי ביטוי בהזנחת הסדר והנקיון במחיצתם) <br />
אשר הנהגות מעין אלו מאז ומתמיד נחשבו פסולות בקרב חסידות חב"ד שעניינה להביא את העניינים ב'התיישבות' ובאופן של "יתפרנסון מיני'" בפרט בדורינו דור השביעי שתפקידו "להוריד השכינה למטה בארץ".<br />
<br />
ואחרי כל זאת עדיין נוהגים ללמד זכות עליהם אשר למרות גישתם הפסולה לעבודת ה' ברגעים האחרונים של הגלות, (בדמיונם הכוזב שדווקא בגלל העדר הבסיס לדרכם היא הדרך אליה כוונת הרבי, ודווקא הם 'תופסים' את ה'נקודה'.) הרי הם ממשיכים להיות קשורים לכ"ק אדמו"ר ולתורתו אשר חד המה, ובמובנים מסויימים ביתר שאת וביתר עוז.<br />
<br />
ובמילא היחס מצד חסידי חב"ד לגישתם בענייני משיח וגאולה הוא ע"ד דברי הרבי בתקופת "משפט הספרים" אשר "מאוייבי תחכמני" והיינו שמהאוייבים אפשר להחכים להבין ולהזכיר אשר ליובאוויטש לא מספיק "לעבט" כדבעי, ובנדו"ד לא מספיק "לעבט" בהעבודה של הפצת הבשורה אשר "הנה הנה משיח בא" כולל הבשורה שזכינו שהקב"ה מינה יועץ ושופט לדורינו שהוא הראוי בדורינו (כבכל דור ודור שישנו א' מזרע יהודה הראוי) להיות משיח.<br />
<br />
==עניינו==<br />
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br />
<br />
הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. <br />
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}<br />
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]]. <br />
<br />
הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).<br />
<br />
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br />
<br />
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=204517ג' בתמוז2015-12-02T15:39:18Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{חודש תמוז}}<br />
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]]. <br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.<br />
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.<br />
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br />
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]]. <br />
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,<br />
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה<br />
.<br />
*[[תשנ"ד]] - [[כ"ק אדמו"ר]] בגדרי המציאות ע"פ תורתנו הקדושה הסתלק. נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון האלוקים.<br />
כל חסידי חב"ד מאמינים ויודעים בברור כי הרבי ממשיך ללא שום שינוי, להנהיג את צאן מרעיתו ולהשפיע את כל הכוחות הדרושים לסיים את התפקיד שהטיל על כל אחד ואחד בפרט - להפיץ בכל העולם קיום תו"מ כולל מעיינות החסידות באופן שחדור בהכנה "להביא לימות המשיח" היינו קבלת פני משיח צדקנו המחכה כבר לגאול את עם ישראל ואין הדבר תלוי אלא בכל אחד ואחד ש'יפקח את העיניים' ויראה איך העולם בפנימיותו מוכן לגאולה ויוסיף עוד פעולה קטנה להביא את הגאולה בפועל ממש.<br />
<br />
כלומר עבודתו-חייו של כ"ק אדמו"ר ממשיכה בגשמיות העולם לא רק בלי שום הפסק חלישות או הסתלקות ורוממות אלא ללא שום שינוי כלל. (באופן שיתכן כי חסר תקדים אצל נשיאי ישראל בכל הדורות.) <br />
<br />
ישנם קומץ שולי של חסידים שבחרו ללכת אחרי שרירות ליבם ודמיונותיהם, ומתייחסים אל המצב שנוצר כאילו אינו אלא דמיון בעלמא ומחרימים (לא רק בליבם ובהרגשתם, אלא בריש גלי) כל הנהגות המתאימות ליום ההילולא ג' בתמוז, וחמור יותר; מחרימים את האוהל הק' המקום בו הרבי נמצא בגשמיות (היפך כל העניין של "ממוצע המחבר" שקיומו אינו תלוי באמונה או להבדיל בדמיון.)<br />
<br />
והמנהג הרווח ללמד זכות עליהם - אשר יתכן כי נוהגים כך כיוון שלא מיחו בהם בתוקף בהיותם בתחילת דרכם, ועוד יתכן לומר אשר דרך זו נותנת להם חיות (אשר לולי זאת כנראה היה אצלם חלישות בדבר) לחיות בבטחון הגמור שהנחילנו כ"ק אדמו"ר אשר "הנה הנה משיח בא". <br />
<br />
אולם מצער הדבר שכנראה בחוש גישתם הנ"ל לנושא הנדון כאן "ג' תמוז" - גורמת להם להתנהגות באופן של "אורות דתוהו" וזלזול בעניינים של "ישובו של עולם" - "כלים דתיקון". (בין היתר; התנהגות בלתי מכבדת ולעיתים ברוטלית כלפי כל מי שלא שייך לחוגם ולמגמתם, חוסר היררכיה וסדר במוסדותיהם, פרסום שיטותיהם באופן מופרע, ובא אפי' לידי ביטוי בהזנחת הסדר והנקיון במחיצתם) <br />
אשר הנהגות מעין אלו מאז ומתמיד נחשבו פסולות בקרב חסידות חב"ד שעניינה להביא את העניינים ב'התיישבות' ובאופן של "יתפרנסון מיני'" בפרט בדורינו דור השביעי שתפקידו "להוריד השכינה למטה בארץ".<br />
<br />
ואחרי כל זאת עדיין מלמדים זכות עליהם אשר למרות גישתם הפסולה לעבודת ה' ברגעים האחרונים של הגלות, (בדמיונם הכוזב שדווקא בגלל התמיהה שבדרכם היא הדרך אליה כוונת הרבי, ודווקא הם 'תופסים' את ה'נקודה') הרי הם ממשיכים להיות קשורים לכ"ק אדמו"ר ולתורתו אשר חד המה, ובמובנים מסויימים ביתר שאת וביתר עוז.<br />
<br />
ובמילא היחס מצד חסידי חב"ד לגישתם בענייני משיח וגאולה הוא ע"ד דברי הרבי בתקופת "משפט הספרים" אשר "מאוייבי תחכמני" והיינו שמהאוייבים אפשר להחכים להבין ולהזכיר אשר ליובאוויטש לא מספיק "לעבט" כדבעי, ובנדו"ד לא מספיק "לעבט" בהעבודה של הפצת הבשורה אשר "הנה הנה משיח בא" כולל הבשורה שזכינו שהקב"ה מינה יועץ ושופט לדורינו שהוא הראוי בדורינו (כבכל דור ודור שישנו א' מזרע יהודה הראוי) להיות משיח.<br />
<br />
==עניינו==<br />
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br />
<br />
הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. <br />
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}<br />
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]]. <br />
<br />
הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).<br />
<br />
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br />
<br />
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%27_%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=204516ג' בתמוז2015-12-02T15:36:43Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{חודש תמוז}}<br />
'''ג' בתמוז''' הוא היום השלישי ב[[חודש תמוז]]. <br />
<br />
==אירועים ביהדות==<br />
*ב'תפ"ט - [[יהושע בן נון]] עצר את ה[[שמש]] וה[[ירח]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.<br />
*[[תקמ"ה]] - רבי שלמה דב הלברשטאט, אב [[בית דין]] בעיר מץ שב[[צרפת]], נפטר.<br />
*[[תרפ"ט]] - ר' מרדכי לייב רובין, ראש אב בית דין קהילות הפרושים בירושלים, נפטר.<br />
<br />
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==<br />
*[[תרי"א]] - התרחשה [[השריפה הגדולה בליובאוויטש]].<br />
*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמה]]. <br />
יום זה מוגדר ע"י הרבי כאתחלתא דגאולה,<br />
ולכן רבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה<br />
.<br />
*[[תשנ"ד]] - [[הרבי]] בגדרי המציאות ע"פ תורתנו הקדושה הסתלק. נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון האלוקים.<br />
כל חסידי חב"ד מאמינים ויודעים בברור כי הרבי ממשיך ללא שום שינוי, להנהיג את צאן מרעיתו ולהשפיע את כל הכוחות הדרושים לסיים את התפקיד שהטיל על כל אחד ואחד במיוחד - להפיץ בכל העולם קיום תו"מ כולל מעיינות החסידות באופן שחדור בהכנה "להביא לימות המשיח" היינו קבלת פני משיח צדקנו המחכה כבר לגאול את עם ישראל ואין הדבר תלוי אלא בכל אחד ואחד שיפקח את העיניים ויראה איך העולם בפנימיותו מוכן לגאולה ויוסיף עוד פעולה קטנה להביא את הגאולה בפועל ממש.<br />
כלומר עבודתו-חייו של כ"ק אדמו"ר ממשיכה בגשמיות העולם לא רק בלי שום הפסק חלישות או הסתלקות ורוממות אלא ללא שום שינוי כלל. (באופן שיתכן כי חסר תקדים אצל נשיאי ישראל בכל הדורות.) <br />
<br />
ישנם קומץ שולי של חסידים שבחרו ללכת אחרי שרירות ליבם ודמיונותיהם, ומתייחסים אל המצב שנוצר כאילו אינו אלא דמיון בעלמא ומחרימים (לא רק בליבם ובהרגשתם, אלא בריש גלי) כל הנהגות המתאימות ליום ההילולא ג' בתמוז, וחמור יותר; מחרימים את האוהל הק' המקום בו הרבי נמצא בגשמיות (היפך כל העניין של "ממוצע המחבר" שקיומו אינו תלוי באמונה או להבדיל בדמיון.)<br />
<br />
והמנהג הרווח ללמד זכות עליהם - אשר יתכן כי נוהגים כך כיוון שלא מיחו בהם בתוקף בהיותם בתחילת דרכם, ועוד יתכן לומר אשר דרך זו נותנת להם חיות (אשר לולי זאת כנראה היה אצלם חלישות בדבר) לחיות בבטחון הגמור שהנחילנו כ"ק אדמו"ר אשר "הנה הנה משיח בא". <br />
אולם מצער הדבר שכנראה בחוש גישתם הנ"ל לנושא הנדון כאן "ג' תמוז" - גורמת להם להתנהגות באופן של "אורות דתוהו" וזלזול בעניינים של "ישובו של עולם" - "כלים דתיקון". (בין היתר; התנהגות בלתי מכבדת ולעיתים ברוטלית כלפי כל מי שלא שייך לחוגם ולמגמתם, חוסר היררכיה וסדר במוסדותיהם, פרסום שיטותיהם באופן מופרע, ובא אפי' לידי ביטוי בהזנחת הסדר והנקיון במחיצתם) <br />
אשר הנהגות מעין אלו מאז ומתמיד נחשבו פסולות בקרב חסידות חב"ד שעניינה להביא את העניינים ב'התיישבות' ובאופן של "יתפרנסון מיני'" בפרט בדורינו דור השביעי שתפקידו "להוריד השכינה למטה בארץ".<br />
ואחרי כל זאת עדיין מלמדים זכות עליהם אשר למרות גישתם הפסולה לעבודת ה' ברגעים האחרונים של הגלות, (בדמיונם הכוזב שדווקא בגלל התמיהה שבדרכם היא הדרך אליה כוונת הרבי, ודווקא הם 'תופסים' את ה'נקודה') הרי הם ממשיכים להיות קשורים לכ"ק אדמו"ר ולתורתו אשר חד המה, ובמובנים מסויימים ביתר שאת וביתר עוז.<br />
ובמילא היחס מצד חסידי חב"ד לגישתם בענייני משיח וגאולה הוא ע"ד דברי הרבי בתקופת "משפט הספרים" אשר "מאוייבי תחכמני" והיינו שמהאוייבים אפשר להחכים להבין ולהזכיר אשר ליובאוויטש לא מספיק "לעבט" כדבעי, ובנדו"ד לא מספיק "לעבט" בהעבודה של הפצת הבשורה אשר "הנה הנה משיח בא" כולל הבשורה שזכינו שהקב"ה מינה יועץ ושופט לדורינו שהוא הראוי בדורינו (כבכל דור ודור שישנו א' מזרע יהודה הראוי) להיות משיח.<br />
<br />
==עניינו==<br />
ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות.<br />
<br />
הביאור בזה: חודש [[תמוז]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוז]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועות]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. <br />
דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}<br />
אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה [[י"ב תמוז]]. <br />
<br />
הסיבה שבקרבנו אל [[הגאולה האמיתית והשלימה]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולה. ביאת הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשביל' הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא 'נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב'אופן' הגאולה של [[הרבי הריי"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחום, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותו. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]]).<br />
<br />
התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ו'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוז. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה בי"ב תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר את ה'חידוש' שבגאולה הוא דווקא ג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה 'התחלת הגאולה'.<br />
<br />
וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל [[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסח]]{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של י"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315.}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=81 מאמרים אודות ג' בתמוז] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ] {{אינפו}}<br />
<br />
<br />
{{להיום יום|ג'|תמוז}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:ימי חב"ד|י ג]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%93&diff=204495תשנ"ד2015-12-01T23:28:11Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>==אירועים==<br />
*[[י"ד בחשוון]] - [[תפילת מנחה]] ב[[יום שישי]] זה, היתה הפעם האחרונה שראינו את [[הרבי]] מתפלל עם הציבור ומעודד את שירת "{{יחי}}".<br />
*ב[[חודש חשוון]] הפך [[הרבי]] את [[קופת רבינו]] למוסד הצדקה המרכזי של [[חסידות חב"ד]], האחראית על [[קרן השנה]], [[מעות חיטים]] ו[[מעמד]].<br />
*ב[[ר"ח כסלו]] [[תשנ"ד]] עברו ה[[שלוחים]] מול [[הרבי]] בפעם האחרונה קודם ההעלם ב[[ג' תמוז]] תשנ"ד. הרבי הביט בכל אחד ואחד מהשלוחים בזה ניכרה האהבה של הרבי לשלוחיו ברחבי תבל. עבר גם המשפיע מנחם מענדל פוטרפס ליד הרבי והרבי עשה מאמץ מיוחד והתרומם לכבודו.<br />
*ביום [[ג' בתמוז]] - [[הרבי]] ע"פ גדרי ההלכה הסתלק מהעולם. <br />
וכל [[חסיד]]י [[חב"ד]] מאמינים ויודעים בבירור, שהרבי ממשיך להנהיג את צאן מרעיתו ללא שום שינוי, וממשיך לתת כוחות למלאות התפקיד שהטיל במיוחד על כל אחד ואחד כפרט - לפקוח את העיניים ולגלות את הגאולה בעולם ולפעול את זה ג"כ בכל אנשי הדור לקבלת פני משיח צדקנו. <br />
<br />
ובפרטיות: ממשיך לתת כל הכוחות הדרושים לעבודת ה' ברגעים האחרונים של הגלות כולל עבודת השליחות בהפצת כל התורה ומצוות באופן שחדור בבשורה ש "הנה הנה משיח בא" ו"הנה זה עומד אחר כתלינו", כולל מה שזכינו שהקב"ה מינה יועץ ושופט לדורינו, והוא הראוי להיות משיח (כפי שבכל דור ודור ישנו א' מזרע יהודה הראוי להיות משיח) וכבר מחכה לגאול את עם ישראל בפועל ממש והדבר תלוי אך ורק בכאו"א מישראל שיעשה עוד פעולה מצדו להביא את המשיח.<br />
<br />
והיינו שכפי הנראה בחוש באופן מופלא ואולי חסר תקדים אצל כל נשיאי ישראל בכל הדורות, חייו של הרבי ממשיכים להיות פעילים בגשמיות העולם לא רק בלי הפסק או הסתלקות או חלישות ח"ו אלא ללא שום שינוי כלל - כלומר; ממשיכים להתרחב ולגדול לאין קץ - חיים גשמיים ממש. <br />
<br />
וממילא המצב שנוצר עם היותו חשוך וכואב עכ"ז הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי רש"י בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח<ref>פרק י"ב פסוק י"ב.</ref>, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]. <br />
*סגירת [[חדרי תורה אור]].<br />
<br />
{{תנש"א משיח}}<br />
{{תנש"א}}<br />
{{הערות שוליים}}</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%93&diff=204494תשנ"ד2015-12-01T23:16:55Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>==אירועים==<br />
*[[י"ד בחשוון]] - [[תפילת מנחה]] ב[[יום שישי]] זה, היתה הפעם האחרונה שראינו את [[הרבי]] מתפלל עם הציבור ומעודד את שירת "{{יחי}}".<br />
*ב[[חודש חשוון]] הפך [[הרבי]] את [[קופת רבינו]] למוסד הצדקה המרכזי של [[חסידות חב"ד]], האחראית על [[קרן השנה]], [[מעות חיטים]] ו[[מעמד]].<br />
*ב[[ר"ח כסלו]] [[תשנ"ד]] עברו ה[[שלוחים]] מול [[הרבי]] בפעם האחרונה קודם ההעלם ב[[ג' תמוז]] תשנ"ד. הרבי הביט בכל אחד ואחד מהשלוחים בזה ניכרה האהבה של הרבי לשלוחיו ברחבי תבל. עבר גם המשפיע מנחם מענדל פוטרפס ליד הרבי והרבי עשה מאמץ מיוחד והתרומם לכבודו.<br />
*ביום [[ג' בתמוז]] - [[הרבי]] ע"פ גדרי ההלכה הסתלק מהעולם. אך כל [[חסיד]]י [[חב"ד]] מאמינים ויודעים בבירור, שהרבי ממשיך להנהיג את צאן מרעיתו ללא שום שינוי, וממשיך לתת הכוחות למלאות התפקיד המיוחד שהטיל על כל אחד ואחד בפרט - לפקוח את העיניים ולגלות את הגאולה בעולם ולפעול בזה ג" כ על כל אנשי הדור לקבל פני משיח צדקנו. <br />
<br />
ובפרטיות: ממשיך לתת כל הכוחות הדרושים לעבודת ה' ברגעים האחרונים של הגלות כולל עבודת השליחות בהפצת כל התורה ומצוות באופן שחדור בבשורה ש "הנה הנה משיח בא" ו"הנה זה עומד אחר כתלינו", כולל מה שזכינו שהקב"ה מינה יועץ ושופט לדורינו, והוא הראוי להיות משיח (כפי שבכל דור ודור ישנו א' מזרע יהודה הראוי להיות משיח) וכבר מחכה לגאול את עם ישראל בפועל ממש והדבר תלוי אך ורק בכאו"א מישראל שיעשה עוד פעולה מצדו להביא את המשיח.<br />
<br />
והיינו שכפי הנראה בחוש באופן מופלא ואולי חסר תקדים אצל כל נשיאי ישראל בכל הדורות, חייו של הרבי ממשיכים לפעול בגשמיות העולם לא רק בלי הפסק אלא ללא שום שינוי כלל - כלומר; ממשיכים להתרחב ולגדול לאין קץ - חיים גשמיים ממש. <br />
<br />
וממילא המצב שנוצר עם היותו חשוך וכואב עכ"ז הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי רש"י בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח<ref>פרק י"ב פסוק י"ב.</ref>, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]. <br />
*סגירת [[חדרי תורה אור]].<br />
<br />
{{תנש"א משיח}}<br />
{{תנש"א}}<br />
{{הערות שוליים}}</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%93&diff=204493תשנ"ד2015-12-01T23:14:48Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>==אירועים==<br />
*[[י"ד בחשוון]] - [[תפילת מנחה]] ב[[יום שישי]] זה, היתה הפעם האחרונה שראינו את [[הרבי]] מתפלל עם הציבור ומעודד את שירת "{{יחי}}".<br />
*ב[[חודש חשוון]] הפך [[הרבי]] את [[קופת רבינו]] למוסד הצדקה המרכזי של [[חסידות חב"ד]], האחראית על [[קרן השנה]], [[מעות חיטים]] ו[[מעמד]].<br />
*ב[[ר"ח כסלו]] [[תשנ"ד]] עברו ה[[שלוחים]] מול [[הרבי]] בפעם האחרונה קודם ההעלם ב[[ג' תמוז]] תשנ"ד. הרבי הביט בכל אחד ואחד מהשלוחים בזה ניכרה האהבה של הרבי לשלוחיו ברחבי תבל. עבר גם המשפיע מנחם מענדל פוטרפס ליד הרבי והרבי עשה מאמץ מיוחד והתרומם לכבודו.<br />
*ביום [[ג' בתמוז]] - [[הרבי]] ע"פ גדרי ההלכה הסתלק מהעולם. אך כל [[חסיד]]י [[חב"ד]] מאמינים ויודעים בבירור, שהרבי ממשיך להנהיג את צאן מרעיתו ללא שום שינוי, וממשיך לתת הכוחות למלאות התפקיד המיוחד שהטיל על כל אחד ואחד בפרט - לפקוח את העיניים ולגלות את הגאולה בעולם ולפעול בזה ג" כ על כל אנשי הדור לקבל פני משיח צדקנו. <br />
ובפרטיות: ממשיך לתת כל הכוחות הדרושים לעבודת ה' ברגעים האחרונים של הגלות כולל עבודת השליחות בהפצת כל התורה ומצוות באופן שחדור בבשורה ש "הנה הנה משיח בא" ו"הנה זה עומד אחר כתלינו", כולל מה שזכינו שהקב"ה מינה יועץ ושופט לדורינו, והוא הראוי להיות משיח (כפי שבכל דור ודור ישנו א' מזרע יהודה הראוי להיות משיח) וכבר מחכה לגאול את עם ישראל בפועל ממש והדבר תלוי אך ורק בכאו"א מישראל שיעשה עוד פעולה מצדו להביא את המשיח.<br />
והיינו שכפי הנראה בחוש באופן מופלא ואולי חסר תקדים אצל כל נשיאי ישראל בכל הדורות, חייו של הרבי ממשיכים לפעול בגשמיות העולם לא רק בלי הפסק אלא ללא שום שינוי כלל - כלומר; ממשיכים להתרחב ולגדול לאין קץ - חיים גשמיים ממש, ובמילא המצב שנוצר עם היותו חשוך וכואב עכ" ז הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי רש"י בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח<ref>פרק י"ב פסוק י"ב.</ref>, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]. <br />
*סגירת [[חדרי תורה אור]].<br />
<br />
{{תנש"א משיח}}<br />
{{תנש"א}}<br />
{{הערות שוליים}}</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%93&diff=204492תשנ"ד2015-12-01T23:09:29Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>==אירועים==<br />
*[[י"ד בחשוון]] - [[תפילת מנחה]] ב[[יום שישי]] זה, היתה הפעם האחרונה שראינו את [[הרבי]] מתפלל עם הציבור ומעודד את שירת "{{יחי}}".<br />
*ב[[חודש חשוון]] הפך [[הרבי]] את [[קופת רבינו]] למוסד הצדקה המרכזי של [[חסידות חב"ד]], האחראית על [[קרן השנה]], [[מעות חיטים]] ו[[מעמד]].<br />
*ב[[ר"ח כסלו]] [[תשנ"ד]] עברו ה[[שלוחים]] מול [[הרבי]] בפעם האחרונה קודם ההעלם ב[[ג' תמוז]] תשנ"ד. הרבי הביט בכל אחד ואחד מהשלוחים בזה ניכרה האהבה של הרבי לשלוחיו ברחבי תבל. עבר גם המשפיע מנחם מענדל פוטרפס ליד הרבי והרבי עשה מאמץ מיוחד והתרומם לכבודו.<br />
*ביום [[ג' בתמוז]] - [[הרבי]] ע"פ גדרי ההלכה הסתלק מהעולם. אך כל [[חסיד]]י [[חב"ד]] מאמינים ויודעים בבירור, שהרבי ממשיך להנהיג את צאן מרעיתו ללא שום שינוי, וממשיך לתת הכוחות למלאות התפקיד המיוחד שהטיל על כל אחד ואחד בפרט - לפקוח את העיניים ולגלות את הגאולה בעולם ולפעול בזה על כל אנשי הדור לקבל פני משיח צדקנו. <br />
וזאת ע"י הפצת כל התורה ומצוות באופן שחדור בבשורה ש "הנה הנה משיח בא" ו"הנה זה עומד אחר כתלינו", כולל הבשורה שזכינו שהקב"ה מינה יועץ ושופט לדורינו, ובדורינו הוא הראוי להיות משיח שבדור וכבר מחכה לגאול את עם ישראל והדבר תלוי אך ורק בכאו"א מישראל שיעשה עוד פעולה מצדו להביא את המשיח.<br />
והיינו שכפי הנראה בחוש באופן מופלא ואולי חסר תקדים אצל כל נשיאי ישראל בכל הדורות, חייו של הרבי ממשיכים לפעול בגשמיות העולם לא רק בלי הפסק אלא ללא שום שינוי כלל - כלומר; ממשיכים להתרחב ולגדול לאין קץ - חיים גשמיים ממש, ובמילא המצב שנוצר עם היותו חשוך וכואב עכ" ז הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי רש"י בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח<ref>פרק י"ב פסוק י"ב.</ref>, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]. <br />
*סגירת [[חדרי תורה אור]].<br />
<br />
{{תנש"א משיח}}<br />
{{תנש"א}}<br />
{{הערות שוליים}}</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%93&diff=204491תשנ"ד2015-12-01T22:57:19Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>==אירועים==<br />
*[[י"ד בחשוון]] - [[תפילת מנחה]] ב[[יום שישי]] זה, היתה הפעם האחרונה שראינו את [[הרבי]] מתפלל עם הציבור ומעודד את שירת "{{יחי}}".<br />
*ב[[חודש חשוון]] הפך [[הרבי]] את [[קופת רבינו]] למוסד הצדקה המרכזי של [[חסידות חב"ד]], האחראית על [[קרן השנה]], [[מעות חיטים]] ו[[מעמד]].<br />
*ב[[ר"ח כסלו]] [[תשנ"ד]] עברו ה[[שלוחים]] מול [[הרבי]] בפעם האחרונה קודם ההעלם ב[[ג' תמוז]] תשנ"ד. הרבי הביט בכל אחד ואחד מהשלוחים בזה ניכרה האהבה של הרבי לשלוחיו ברחבי תבל. עבר גם המשפיע מנחם מענדל פוטרפס ליד הרבי והרבי עשה מאמץ מיוחד והתרומם לכבודו.<br />
*ביום [[ג' בתמוז]] - [[הרבי]] ע"פ גדרי ההלכה הסתלק מהעולם. אך כל [[חסיד]]י [[חב"ד]] מאמינים ויודעים בבירור, שהרבי ממשיך להנהיג את צאן מרעיתו ללא שום שינוי, וממשיך לתת לנו הכוחות למלאות התפקיד המיוחד שהטיל רק על כל אחד ואחד בפרט - לפקוח את העיניים ולגלות את הגאולה בעולם וכך לפעול גם על כל אנשי הדור לקבל פני משיח צדקנו. ובשונה מכל צדיק אחר בהיסטוריה, חייו הרוחניים של הרבי ממשיכים לפעול בגשמיות העולם לא רק בלי הפסק אלא ממש ללא שום שינוי - כלומר; ממשיכים להתרחב ולגדול לאין קץ - חיים גשמיים ממש, ובמילא המצב שנוצר עם היותו חשוך וכואב עכ" ז הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[מלך המשיח]]. זאת גם על פי דברי רש"י בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח<ref>פרק י"ב פסוק י"ב.</ref>, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]. <br />
*סגירת [[חדרי תורה אור]].<br />
<br />
{{תנש"א משיח}}<br />
{{תנש"א}}<br />
{{הערות שוליים}}</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%94&diff=204490מיתה2015-12-01T22:43:08Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>'''מיתה''' היא כינוי להסתלקות החיות מגוף חי. במובן רוחני, רשעים נמצאים במצב של מיתה רוחנית גם כאשר הם חיים בגוף הגשמי, ואילו צדיקים נמצאים במצב תמידי של חיים רוחניים, כאשר נשמתם אינה נמצאת בגופם הגשמי.<br />
<br />
==מהות המיתה==<br />
בשנת [[תש"כ]], נכנסו לרבי קבוצת סטונדטים, ששאלו את הרבי שאלות שונות. אחת מהם הייתה השאלה הבאה: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בנוגע לענין המיתה, נראה לכאורה שישנה סתירה בין המשמעות מ[[ספר קהלת]], שזהו ענין שלילי, כליון ואבדון החיים וכל תוכנם, לבין המשמעות מ[[ספר איוב]], שזהו ענין של [[גאולה]] ועליה. מהי השקפת [[תורת החסידות]] בנוגע למצב האדם לאחר המיתה ("עפטער לייף")?}}<br />
<br />
תשובה [[הרבי]] הייתה, כי למעשה הסתלקות ה[[נשמה]] מה[[גוף]], איו משמעותה קץ וסיום ה[[חיים]] ח"ו, אלא שהחיים הרוחניים מקבלים מימד חדש, ובלשון הנזכר לעיל - מתעלים למדריגה נעלית יותר. ענין זה, נוסף על היותו מוכרח על פי שכל, נובע גם מהנחות היסוד של מדעי הטבע, אשר, לדאבוננו, כסטודנטים ב"קאַלעדזש", הנכם מחשיבים אותם ומאמינים בהם בתור "[[אמת]] מוחלטת":<br />
<br />
אחת מהנחות המדע היא העיקרון של "שימור החומר", הקובע ששום דבר חומרי אינו יכול ללכת לאבדון, ואפשר רק לשנות את צורתו ותו לא. למשל, בחומרים כגון ברזל או עץ - אפשר לעשות מהעץ שולחן, כסא או סתם בול עץ, ואפשר גם לקחת את השולחן ולחותכו לחתיכות או להבעירו בתנור וכו' (ומובן שכאשר משתמשים בעץ לעשיית שולחן - צורתו היא נעלית יותר מצורת העץ הנשרף בתנור); אבל כל זה אינו אלא שינוי בצורתו של העץ או הברזל, על ידי שמשתמשים בו באופנים שונים, אבל עצם חומר העץ או הברזל - נשאר במקומו, ואי-אפשר להשמידו בשום אופן. ואם כן הוא בדברים [[גשמיות|גשמיים]] וחומריים, קל וחומר שכן הוא ב[[רוחניות]], מהותו הרוחנית של האדם שהיא ה[[נשמה]] שאי-אפשר שתלך לאבדון, אלא היא תמיד במציאותה, וענין ה[[הסתלקות]] אינו אלא שהיא משנה את צורתה, או מתעלית למדריגה אחרת.<br />
<br />
==מהות העלייה שעל ידי המיתה הגשמית==<br />
בעקבות תשובה זו של הרבי, הוסיפו הסטונדטים ושאלו, האם העליה שנעשית לאחר המיתה היא עליה אישית במציאותו של האדם עצמו, או שהעלי' היא בכללות העולם, אבל האדם עצמו כבר אינו מציאות כדי שתהיה בו עליה זו?<br />
<br />
הרבי השיב על כך, מהאמור לעיל מובן, שהנשמה עצמה היא המקבלת צורה חדשה ונעלית יותר. ומטעם זה אין זה מן הראוי להשתמש בביטוי "עפטער לייף" (המורה על קץ וסיום החיים), כיון שאין כאן ענין של כליון, אלא המשך החיים במדריגה נעלית יותר. עד מאה ועשרים שנה החיים הם במדריגה אחת, ולאחר זה - בשנת ה-121, ה-122, ה-123 וכו' - החיים נמשכים במדריגה נעלית יותר, וכך הנשמה הולכת ומתעלית בעולמות הרוחניים בעילוי אחר עילוי{{הערה| תורת מנחם - כז - שנת תש"כ - חלק ראשון, שיחת שבת פרשת משפטים, 395}}.<br />
<br />
==הסתלקות==<br />
'''הסתלקות''' הינו ביטוי [[יהודי]] ו[[חסיד]]י מעודן, למושג מוות. המושג מתייחס ל"הסתלקות" האדם מה[[עולם]] הזה ה[[גשמי]] לעולם הבא. בדרך כלל הביטוי הסתלקות ניתן רק לאנשים [[צדיק|צדיקים]] שנפטרו.<br />
<br />
במאמרי [[חסידות]] מבואר כי הסתלקותו של אדם מגיעה כאשר סיים והשלים את תפקידו בעולם הזה. [[הרבי]] מבאר במאמר הראשון שלו, "באתי לגני" ה'[[תשי"א]], את הדיוק במילה 'הסתלקות' - שאין פירושו שאין הוא נמצא איתנו ח"ו, כי אם שהוא למטה אלא שהוא בבחינת רוממות - מרומם ונעלה מאיתנו.<br />
<br />
===תאריכי הסתלקות [[נשיאי חב"ד]]===<br />
*[[כ"ד טבת תקע"ג]] - הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*[[ט' כסלו תקפ"ח]] - הסתלקות [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
*[[י"ג ניסן תרכ"ו]] - הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
*[[י"ג תשרי תרמ"ג]] - הסתלקות [[אדמו"ר מהר"ש]].<br />
*[[ב' ניסן תר"פ]] - הסתלקות [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
*[[י' שבט תש"י]] - הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%94&diff=204489מיתה2015-12-01T22:42:32Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>'''מיתה''' היא כינוי להסתלקות החיות מגוף חי. במובן רוחני, רשעים נמצאים במצב של מיתה רוחנית גם כאשר הם חיים בגוף הגשמי, ואילו צדיקים נמצאים במצב תמידי של חיים רוחניים, כאשר נשמתם אינה נמצאת בגופם הגשמי.<br />
<br />
==מהות המיתה==<br />
בשנת [[תש"כ]], נכנסו לרבי קבוצת סטונדטים, ששאלו את הרבי שאלות שונות. אחת מהם הייתה השאלה הבאה: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בנוגע לענין המיתה, נראה לכאורה שישנה סתירה בין המשמעות מ[[ספר קהלת]], שזהו ענין שלילי, כליון ואבדון החיים וכל תוכנם, לבין המשמעות מ[[ספר איוב]], שזהו ענין של [[גאולה]] ועליה. מהי השקפת [[תורת החסידות]] בנוגע למצב האדם לאחר המיתה ("עפטער לייף")?}}<br />
<br />
תשובה [[הרבי]] הייתה, כי למעשה הסתלקות ה[[נשמה]] מה[[גוף]], איו משמעותה קץ וסיום ה[[חיים]] ח"ו, אלא שהחיים הרוחניים מקבלים מימד חדש, ובלשון הנזכר לעיל - מתעלים למדריגה נעלית יותר. ענין זה, נוסף על היותו מוכרח על פי שכל, נובע גם מהנחות היסוד של מדעי הטבע, אשר, לדאבוננו, כסטודנטים ב"קאַלעדזש", הנכם מחשיבים אותם ומאמינים בהם בתור "[[אמת]] מוחלטת":<br />
<br />
אחת מהנחות המדע היא העיקרון של "שימור החומר", הקובע ששום דבר חומרי אינו יכול ללכת לאבדון, ואפשר רק לשנות את צורתו ותו לא. למשל, בחומרים כגון ברזל או עץ - אפשר לעשות מהעץ שולחן, כסא או סתם בול עץ, ואפשר גם לקחת את השולחן ולחותכו לחתיכות או להבעירו בתנור וכו' (ומובן שכאשר משתמשים בעץ לעשיית שולחן - צורתו היא נעלית יותר מצורת העץ הנשרף בתנור); אבל כל זה אינו אלא שינוי בצורתו של העץ או הברזל, על ידי שמשתמשים בו באופנים שונים, אבל עצם חומר העץ או הברזל - נשאר במקומו, ואי-אפשר להשמידו בשום אופן. ואם כן הוא בדברים [[גשמיות|גשמיים]] וחומריים, קל וחומר שכן הוא ב[[רוחניות]], מהותו הרוחנית של האדם שהיא ה[[נשמה]] שאי-אפשר שתלך לאבדון, אלא היא תמיד במציאותה, וענין ה[[הסתלקות]] אינו אלא שהיא משנה את צורתה, או מתעלית למדריגה אחרת.<br />
<br />
==מהות העלייה שעל ידי המיתה הגשמית==<br />
בעקבות תשובה זו של הרבי, הוסיפו הסטונדטים ושאלו, האם העליה שנעשית לאחר המיתה היא עליה אישית במציאותו של האדם עצמו, או שהעלי' היא בכללות העולם, אבל האדם עצמו כבר אינו מציאות כדי שתהיה בו עליה זו?<br />
<br />
הרבי השיב על כך, מהאמור לעיל מובן, שהנשמה עצמה היא המקבלת צורה חדשה ונעלית יותר. ומטעם זה אין זה מן הראוי להשתמש בביטוי "עפטער לייף" (המורה על קץ וסיום החיים), כיון שאין כאן ענין של כליון, אלא המשך החיים במדריגה נעלית יותר. עד מאה ועשרים שנה החיים הם במדריגה אחת, ולאחר זה - בשנת ה-121, ה-122, ה-123 וכו' - החיים נמשכים במדריגה נעלית יותר, וכך הנשמה הולכת ומתעלית בעולמות הרוחניים בעילוי אחר עילוי{{הערה| תורת מנחם - כז - שנת תש"כ - חלק ראשון, שיחת שבת פרשת משפטים, 395}}.<br />
<br />
==הסתלקות==<br />
'''הסתלקות''' הינו ביטוי [[יהודי]] ו[[חסיד]]י מעודן, למושג מוות. המושג מתייחס ל"הסתלקות" האדם מה[[עולם]] הזה ה[[גשמי]] לעולם הבא. בדרך כלל הביטוי הסתלקות ניתן רק לאנשים [[צדיק|צדיקים]] שנפטרו.<br />
<br />
במאמרי [[חסידות]] מבואר כי הסתלקותו של אדם מגיעה כאשר סיים והשלים את תפקידו בעולם הזה. [[הרבי]] מבאר במאמר הראשון שלו, "באתי לגני" ה'[[תשי"א]], את הדיוק במילה 'הסתלקות' - שאין פירושו שאין הוא נמצא איתנו ח"ו, כי אם שהוא למטה אלא שהוא בבחינת רוממות - מרומם ונעלה מאיתנו.<br />
<br />
===תאריכי הסתלקות [[נשיאי חב"ד]]===<br />
*[[כ"ד טבת תקע"ג]] - הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*[[ט' כסלו תקפ"ח]] - הסתלקות [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
*[[י"ג ניסן תרכ"ו]] - הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
*[[י"ג תשרי תרמ"ג]] - הסתלקות [[אדמו"ר מהר"ש]].<br />
*[[ב' ניסן תר"פ]] - הסתלקות [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
*[[י' שבט תש"י]] - הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
*[[ג'תמוז תשנ"ד]] הסתלקות [[כ"ק אדמו"ר]]<br />
<br />
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D&diff=200332חיים ברוך הלברשטם2015-07-15T23:56:52Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:חיים ברוך הלברשטם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' חיים ברוך]]<br />
<br />
ר' '''חיים ברוך הלברשטם''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) שימש במשך שנים כ[[משב"ק]] [[פרזידנט 1304|בביתו]] של הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]. הוא יסד את 'חדר השידורים' וחברת [[WLCC]] - '[[מרכז שידורי חב"ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים והקליטה את התוועדויות הרבי במשך כל השנים.<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
ר' חיים ברוך נולד בישראל ב[[ג' בחשוון]] שנת [[תש"ח]] לאביו רבי מאיר הלברשטאם, האדמו"ר מטשעקווא, כנין ונצר לרבי חיים הלברשטאם, מייסד שושלת [[חסידות צאנז]].<br />
<br />
בצעירותו התקרב לחסידות חב"ד, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובשנת [[תשכ"ז]] הגיע ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]{{הערת שוליים|1=http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160}}. בתקופת לימודיו בארה"ב זכה להיות מהמשמשים בקודש בסעודות החג שהרבי היה עורך בביתו של [[הרבי הריי"צ]].<br />
<br />
ר' חיים ברוך נישא בשנת [[תש"ל]]. לפני חתונתו, כאשר סיפר ל{{ה|רבנית נחמה דינה}} שאחיו, [[חנניה סיני דוד הלברשטם|חנניה סיני דוד (חס"ד)]] הגיע אמרה לו לבקש ממנו למלא את מקומו לאחר החתונה{{הערת שוליים|1=http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1450}}.<br />
<br />
ב[[פרשת הספרים]] בשנת [[תשמ"ה]] הוא היה יחד עם ר' [[יצחק וילהלם]] ור' [[יצחק שפרינגר]], שניסו לגלות את האחראי להיעלמות הספרים שגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]. ולאחר שר' חיים ברוך התקין מצלמה נסתרת בתקרת הספרייה נחשף הגנב{{הערת שוליים|1=http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34223}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] היה ר' חיים ברוך בין מארגני [[מרכז שידורי חב"ד#השידור הראשון|השידור הראשון]] של [[התוועדות]] של הרבי בשידור חי. במהלך השנים הוא שיכלל ופיתח את השידורים. ויסד את 'חדר השידורים' וחברת - '[[מרכז שידורי חב"ד]]', שהפעילה את מערך הסרטות הוידאו והשידורים במשך כל השנים, הקליטה את התוועדויות הרבי, ואחר כך אף התפתחה והציבה ב-770 מצלמות וידאו, שתיעדו אלפי שעות ארוכות במחיצתו של הרבי. פעם כשר' חיים ברוך עלה למעלה ב-[[770]] כשבידו מצלמה ומשהבחין בו הרבי אמר לו: גם כאן? לא מספיק למטה?..<br />
<br />
בשנים האחרונות הפך ר'חיים ברוך את חדר השידורים לבית חב"ד פעיל עבור המבקרים הרבים הפוקדים את בית חיינו, לסיור והסבר אודות החדר המיוחד והתפתחותו כמו גם להניח תפילין וכיו"ב.<br />
<br />
ר' חיים ברוך נמנה בין הצוות של קופת [[מרכז חב"ד העולמי - 770 איסטרן פארקוויי#בדק הבית|בדק הבית]] של [[770]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
אחיו הצעיר, ר' [[חס"ד הלברשטאם]], שימש גם הוא כמשב"ק של הרבי. אח נוסף שלו, הרב שמואל הלברשטאם, מכהן כמנכ"ל מפעל הש"ס העולמי.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[מרכז שידורי חב"ד]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 ר' חיים ברוך בצעירתו] <br />
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=15160 "כך חשפנו את גנב הספרים" משפט הספרים מפי ר' חיים ברוך] {{אינפו}}<br />
<br />
{{נאמני בית רבינו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: הלברשטם חיים ברוך}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משב"קים]]<br />
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br />
[[קטגוריה:צלמי החצר]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=199988מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)2015-07-09T18:56:41Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב מאיר אשכנזי3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר אשכנזי בהתוועדות חסידים בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד]]<br />
הרב '''מאיר אשכנזי''' ([[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] - 1969), הוא [[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]], הממלא החל משנת [[תשע"ה]] את מקום אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתפקיד זה. בעבר, כיהן במשך שני עשורים כ[[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] וחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב אשכנזי נולד ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ולאימו הרבנית סימה, ונקרא על שם זקנו, הרב [[מאיר אשכנזי]] רבה של שנחאי שבסין, ומגדולי החסידים של [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי. <br />
<br />
את שנות ילדותו עשה במוסדות הלימוד החב"דיים המקומיים, ולאחריהם המשיך את לימודיו בישיבות חב"ד בלוד, ב[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|בית הר"מ]] ב[[קרית מלאכי]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ועם סיום השנה החל לעסוק בלימודי רבנות, והוסמך להוראה מטעם מחלקת הבחינות 'היכל שלמה' הפועלת מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]], וכן על ידי רבני חב"ד.<br />
[[קובץ:מאיר אשכנזי 1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אשכנזי בתפקידו כר"מ בישיבת [[חח"ל צפת]] ]]<br />
<br />
כאשר התמוטט השלטון הקומוניסטי ו[[ברית המועצות#בדור השביעי|נפתחו שערי ברית המועצות]] ב[[חודש שבט]] [[תשנ"א]], נסע יחד עם קבוצה של תלמידי ישיבת תומכי תמימים ב-770 בשליחות הרבי, למסע לחיזוק היהדות בערי ברית המועצות, ושהה בעיר חרסון בשליחות הרבי מספר חודשים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] נישא לרעייתו חנה פיה, בתו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב העיר קרית מוצקין, ולאחר חתונתו הצטרף לצוות החינוכי של [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] העומדת בראשות דודו הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] וקבע את מגוריו בעיר.<br />
<br />
במשך עשרים שנה כיהן כ[[ר"מ]] בישיבה, וכחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]], ולאחר פטירתו הפתאומית של אביו ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]], מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|1={{2קישור חבד וידפו|4395|הכתרת הרב החדש והכרזת "יחי אדוננו"}}}} [[ועד כפר חב"ד]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|77738|news|נציגי בתי הכנסת החליטו: בן הרב ימלא מקומו|מערכת שטורעם|כ"ג בטבת תשע"ה}}}} וגבאי בית הכנסת בכפר חב"ד{{הערה|1={{קישור שטורעם|77762|news|רב חדש לכפר חב"ד: הגאון הרב מאיר אשכנזי שליט"א|מערכת שטורעם|כ"ד בטבת תשע"ה}}}} כממלא מקומו של אביו.<br />
<br />
עם כניסתו לתפקיד פתח בתעמולה נרחבת לחיזוק חומות הכשרות והחינוך, ונכנס למלא את תפקידיו המגוונים של אביו בכלל תחומי החיים בכפר כולל עריכת חופה וקידושין, למעט ב[[סמיכה לרבנות|הסמכת תמימים ואברכים לרבנות]]<br />
<br />
ביום ז'תמוז תשע"ה קרא בפעם הראשונה לכל תושבי כפר חב"ד לאסיפה מיוחדת בעניין הדיור והצניעות בכפר, בה הוא דיבר במשך למעלה משעה ובחריפות רבה, -<br />
הנאום קיבל הדים חיוביים ביותר בקרב התושבים, ואף קיבל תשומת לב בכלל הציבור החרדי.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ומו"צ בקהילת חב"ד המקומית.<br />
*אחיו, הרב עזריאל זליג אשכנזי - [[שליח]] ורב העיר יקטרינבורג, רוסיה.<br />
*אחיו, הרב מנחם מענדל אשכנזי - עורך "ביאורים בתורת רבינו", [[כפר חב"ד]].<br />
*אחיו, הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] - [[שליח]], ורב בית הכנסת המרכזי [[ראשון לציון]].<br />
*אחיו, הרב שלום דובער אשכנזי - עורך מאמרי אביו וראש כולל ב[[נתניה]].<br />
*אחיו, הרב יוסף אשכנזי - עורך סדרת "אוצר החסידים", [[קרית-מלאכי]].<br />
*אחיו, הרב ישראל אשכנזי - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים חולון]].<br />
*אחיו, הרב יהודה לייב אשכנזי-משגיח כשרות במאפיית המצות בכפר חב''ד.<br />
*גיסו, הרב [[אליעזר יעקב ברוד]] - רב היישוב כרמי יוסף.<br />
*גיסו, הרב יוסף יצחק קפלן - רב ו[[שליח]] ביישוב סתריה.<br />
*גיסו, הרב לימא וילהלם - ראש ישיבת [[תומכי תמימים דטרויט]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור חבד וידפו|4402|"אבא, תלך ותצעק שאנחנו דורשים את ההתגלות של הרבי!"}}<br />
*{{2קישור חבד וידפו|4403|במעמד הקבורה: הקראת הסיפור על החסיד שנטמן בכ"ד טבת}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87801|הכירו את הרב החדש של כפר חב"ד ● פרופיל מיוחד||ב' שבט תשע"ה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87813|פנים חדשות באו לכאן ● בנימין ליפקין||ב' שבט תשע"ה}}<br />
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%95/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ '''"שתהיה הצלחה ברבנות" - הברכה המיוחדת מהרבי לרב מאיר אשכנזי'''] {{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[מרדכי שמואל אשכנזי]]|הבא=-|רשימה=[[רב|רבו]] הראשי של [[כפר חב"ד]]}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:אשכנזי, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br />
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=199987מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)2015-07-09T18:56:06Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב מאיר אשכנזי3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר אשכנזי בהתוועדות חסידים בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד]]<br />
הרב '''מאיר אשכנזי''' ([[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] - 1969), הוא [[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]], הממלא החל משנת [[תשע"ה]] את מקום אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתפקיד זה. בעבר, כיהן במשך שני עשורים כ[[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] וחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב אשכנזי נולד ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ולאימו הרבנית סימה, ונקרא על שם זקנו, הרב [[מאיר אשכנזי]] רבה של שנחאי שבסין, ומגדולי החסידים של [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי. <br />
<br />
את שנות ילדותו עשה במוסדות הלימוד החב"דיים המקומיים, ולאחריהם המשיך את לימודיו בישיבות חב"ד בלוד, ב[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|בית הר"מ]] ב[[קרית מלאכי]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ועם סיום השנה החל לעסוק בלימודי רבנות, והוסמך להוראה מטעם מחלקת הבחינות 'היכל שלמה' הפועלת מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]], וכן על ידי רבני חב"ד.<br />
[[קובץ:מאיר אשכנזי 1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אשכנזי בתפקידו כר"מ בישיבת [[חח"ל צפת]] ]]<br />
<br />
כאשר התמוטט השלטון הקומוניסטי ו[[ברית המועצות#בדור השביעי|נפתחו שערי ברית המועצות]] ב[[חודש שבט]] [[תשנ"א]], נסע יחד עם קבוצה של תלמידי ישיבת תומכי תמימים ב-770 בשליחות הרבי, למסע לחיזוק היהדות בערי ברית המועצות, ושהה בעיר חרסון בשליחות הרבי מספר חודשים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] נישא לרעייתו חנה פיה, בתו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב העיר קרית מוצקין, ולאחר חתונתו הצטרף לצוות החינוכי של [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] העומדת בראשות דודו הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] וקבע את מגוריו בעיר.<br />
<br />
במשך עשרים שנה כיהן כ[[ר"מ]] בישיבה, וכחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]], ולאחר פטירתו הפתאומית של אביו ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]], מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|1={{2קישור חבד וידפו|4395|הכתרת הרב החדש והכרזת "יחי אדוננו"}}}} [[ועד כפר חב"ד]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|77738|news|נציגי בתי הכנסת החליטו: בן הרב ימלא מקומו|מערכת שטורעם|כ"ג בטבת תשע"ה}}}} וגבאי בית הכנסת בכפר חב"ד{{הערה|1={{קישור שטורעם|77762|news|רב חדש לכפר חב"ד: הגאון הרב מאיר אשכנזי שליט"א|מערכת שטורעם|כ"ד בטבת תשע"ה}}}} כממלא מקומו של אביו.<br />
<br />
עם כניסתו לתפקיד פתח בתעמולה נרחבת לחיזוק חומות הכשרות והחינוך, ונכנס למלא את תפקידיו המגוונים של אביו בכלל תחומי החיים בכפר כולל עריכת חופה וקידושין, למעט ב[[סמיכה לרבנות|הסמכת תמימים ואברכים לרבנות]]<br />
<br />
ביום ז'תמוז תשע"ה קרא בפעם הראשונה לכל תושבי כפר חב"ד לאסיפה מיוחדת בעניין הדיור והצניעות בכפר, בה הוא דיבר במשך למעלה משעה ובחריפות רבה, -<br />
הנאום קיבל הדים חיוביים ביותר בקרב התושבים, ואף קיבל תשומת לב בכלל הציבור החרדי.🔥<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ומו"צ בקהילת חב"ד המקומית.<br />
*אחיו, הרב עזריאל זליג אשכנזי - [[שליח]] ורב העיר יקטרינבורג, רוסיה.<br />
*אחיו, הרב מנחם מענדל אשכנזי - עורך "ביאורים בתורת רבינו", [[כפר חב"ד]].<br />
*אחיו, הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] - [[שליח]], ורב בית הכנסת המרכזי [[ראשון לציון]].<br />
*אחיו, הרב שלום דובער אשכנזי - עורך מאמרי אביו וראש כולל ב[[נתניה]].<br />
*אחיו, הרב יוסף אשכנזי - עורך סדרת "אוצר החסידים", [[קרית-מלאכי]].<br />
*אחיו, הרב ישראל אשכנזי - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים חולון]].<br />
*אחיו, הרב יהודה לייב אשכנזי-משגיח כשרות במאפיית המצות בכפר חב''ד.<br />
*גיסו, הרב [[אליעזר יעקב ברוד]] - רב היישוב כרמי יוסף.<br />
*גיסו, הרב יוסף יצחק קפלן - רב ו[[שליח]] ביישוב סתריה.<br />
*גיסו, הרב לימא וילהלם - ראש ישיבת [[תומכי תמימים דטרויט]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור חבד וידפו|4402|"אבא, תלך ותצעק שאנחנו דורשים את ההתגלות של הרבי!"}}<br />
*{{2קישור חבד וידפו|4403|במעמד הקבורה: הקראת הסיפור על החסיד שנטמן בכ"ד טבת}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87801|הכירו את הרב החדש של כפר חב"ד ● פרופיל מיוחד||ב' שבט תשע"ה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87813|פנים חדשות באו לכאן ● בנימין ליפקין||ב' שבט תשע"ה}}<br />
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%95/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ '''"שתהיה הצלחה ברבנות" - הברכה המיוחדת מהרבי לרב מאיר אשכנזי'''] {{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[מרדכי שמואל אשכנזי]]|הבא=-|רשימה=[[רב|רבו]] הראשי של [[כפר חב"ד]]}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:אשכנזי, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br />
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=199986מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)2015-07-09T18:54:42Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב מאיר אשכנזי3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר אשכנזי בהתוועדות חסידים בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד]]<br />
הרב '''מאיר אשכנזי''' ([[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] - 1969), הוא [[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]], הממלא החל משנת [[תשע"ה]] את מקום אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתפקיד זה. בעבר, כיהן במשך שני עשורים כ[[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] וחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב אשכנזי נולד ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ולאימו הרבנית סימה, ונקרא על שם זקנו, הרב [[מאיר אשכנזי]] רבה של שנחאי שבסין, ומגדולי החסידים של [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי. <br />
<br />
את שנות ילדותו עשה במוסדות הלימוד החב"דיים המקומיים, ולאחריהם המשיך את לימודיו בישיבות חב"ד בלוד, ב[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|בית הר"מ]] ב[[קרית מלאכי]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ועם סיום השנה החל לעסוק בלימודי רבנות, והוסמך להוראה מטעם מחלקת הבחינות 'היכל שלמה' הפועלת מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]], וכן על ידי רבני חב"ד.<br />
[[קובץ:מאיר אשכנזי 1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אשכנזי בתפקידו כר"מ בישיבת [[חח"ל צפת]] ]]<br />
<br />
כאשר התמוטט השלטון הקומוניסטי ו[[ברית המועצות#בדור השביעי|נפתחו שערי ברית המועצות]] ב[[חודש שבט]] [[תשנ"א]], נסע יחד עם קבוצה של תלמידי ישיבת תומכי תמימים ב-770 בשליחות הרבי, למסע לחיזוק היהדות בערי ברית המועצות, ושהה בעיר חרסון בשליחות הרבי מספר חודשים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] נישא לרעייתו חנה פיה, בתו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב העיר קרית מוצקין, ולאחר חתונתו הצטרף לצוות החינוכי של [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] העומדת בראשות דודו הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] וקבע את מגוריו בעיר.<br />
<br />
במשך עשרים שנה כיהן כ[[ר"מ]] בישיבה, וכחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]], ולאחר פטירתו הפתאומית של אביו ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]], מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|1={{2קישור חבד וידפו|4395|הכתרת הרב החדש והכרזת "יחי אדוננו"}}}} [[ועד כפר חב"ד]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|77738|news|נציגי בתי הכנסת החליטו: בן הרב ימלא מקומו|מערכת שטורעם|כ"ג בטבת תשע"ה}}}} וגבאי בית הכנסת בכפר חב"ד{{הערה|1={{קישור שטורעם|77762|news|רב חדש לכפר חב"ד: הגאון הרב מאיר אשכנזי שליט"א|מערכת שטורעם|כ"ד בטבת תשע"ה}}}} כממלא מקומו של אביו.<br />
<br />
עם כניסתו לתפקיד פתח בתעמולה נרחבת לחיזוק חומות הכשרות והחינוך, ונכנס למלא את תפקידיו המגוונים של אביו בכלל תחומי החיים בכפר כולל עריכת חופה וקידושין, למעט ב[[סמיכה לרבנות|הסמכת תמימים ואברכים לרבנות]]<br />
<br />
ביום ז'תמוז תשע"ה קרא בפעם הראשונה לכל תושבי כפר חב"ד לאסיפה מיוחדת בעניין הדיור והצניעות בכפר, בה הוא דיבר במשך למעלה משעה ובחריפות רבה, -<br />
הנאום קיבל הדים חיוביים ביותר בקרב התושבים, ואף קיבל תשומת לב בכלל הציבור החרדי.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ומו"צ בקהילת חב"ד המקומית.<br />
*אחיו, הרב עזריאל זליג אשכנזי - [[שליח]] ורב העיר יקטרינבורג, רוסיה.<br />
*אחיו, הרב מנחם מענדל אשכנזי - עורך "ביאורים בתורת רבינו", [[כפר חב"ד]].<br />
*אחיו, הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] - [[שליח]], ורב בית הכנסת המרכזי [[ראשון לציון]].<br />
*אחיו, הרב שלום דובער אשכנזי - עורך מאמרי אביו וראש כולל ב[[נתניה]].<br />
*אחיו, הרב יוסף אשכנזי - עורך סדרת "אוצר החסידים", [[קרית-מלאכי]].<br />
*אחיו, הרב ישראל אשכנזי - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים חולון]].<br />
*אחיו, הרב יהודה לייב אשכנזי-משגיח כשרות במאפיית המצות בכפר חב''ד.<br />
*גיסו, הרב [[אליעזר יעקב ברוד]] - רב היישוב כרמי יוסף.<br />
*גיסו, הרב יוסף יצחק קפלן - רב ו[[שליח]] ביישוב סתריה.<br />
*גיסו, הרב לימא וילהלם - ראש ישיבת [[תומכי תמימים דטרויט]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור חבד וידפו|4402|"אבא, תלך ותצעק שאנחנו דורשים את ההתגלות של הרבי!"}}<br />
*{{2קישור חבד וידפו|4403|במעמד הקבורה: הקראת הסיפור על החסיד שנטמן בכ"ד טבת}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87801|הכירו את הרב החדש של כפר חב"ד ● פרופיל מיוחד||ב' שבט תשע"ה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87813|פנים חדשות באו לכאן ● בנימין ליפקין||ב' שבט תשע"ה}}<br />
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%95/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ '''"שתהיה הצלחה ברבנות" - הברכה המיוחדת מהרבי לרב מאיר אשכנזי'''] {{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[מרדכי שמואל אשכנזי]]|הבא=-|רשימה=[[רב|רבו]] הראשי של [[כפר חב"ד]]}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:אשכנזי, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br />
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=199985מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)2015-07-09T18:53:29Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב מאיר אשכנזי3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר אשכנזי בהתוועדות חסידים בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד]]<br />
הרב '''מאיר אשכנזי''' ([[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] - 1969), הוא [[מרא דאתרא]] של [[כפר חב"ד]], הממלא החל משנת [[תשע"ה]] את מקום אביו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתפקיד זה. בעבר, כיהן במשך שני עשורים כ[[ר"מ]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] וחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב אשכנזי נולד ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ל]] לרבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ולאימו הרבנית סימה, ונקרא על שם זקנו, הרב [[מאיר אשכנזי]] רבה של שנחאי שבסין, ומגדולי החסידים של [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי. <br />
<br />
את שנות ילדותו עשה במוסדות הלימוד החב"דיים המקומיים, ולאחריהם המשיך את לימודיו בישיבות חב"ד בלוד, ב[[בית הר"מ נחלת הר חב"ד|בית הר"מ]] ב[[קרית מלאכי]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ועם סיום השנה החל לעסוק בלימודי רבנות, והוסמך להוראה מטעם מחלקת הבחינות 'היכל שלמה' הפועלת מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]], וכן על ידי רבני חב"ד.<br />
[[קובץ:מאיר אשכנזי 1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב אשכנזי בתפקידו כר"מ בישיבת [[חח"ל צפת]] ]]<br />
<br />
כאשר התמוטט השלטון הקומוניסטי ו[[ברית המועצות#בדור השביעי|נפתחו שערי ברית המועצות]] ב[[חודש שבט]] [[תשנ"א]], נסע יחד עם קבוצה של תלמידי ישיבת תומכי תמימים ב-770 בשליחות הרבי, למסע לחיזוק היהדות בערי ברית המועצות, ושהה בעיר חרסון בשליחות הרבי מספר חודשים.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] נישא לרעייתו חנה פיה, בתו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] רב העיר קרית מוצקין, ולאחר חתונתו הצטרף לצוות החינוכי של [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] העומדת בראשות דודו הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] וקבע את מגוריו בעיר.<br />
<br />
במשך עשרים שנה כיהן כ[[ר"מ]] בישיבה, וכחבר הצוות החינוכי בסמינר [[בית חנה (צפת)|בית חנה]], ולאחר פטירתו הפתאומית של אביו ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]], מונה על ידי [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערה|1={{2קישור חבד וידפו|4395|הכתרת הרב החדש והכרזת "יחי אדוננו"}}}} [[ועד כפר חב"ד]]{{הערה|1={{קישור שטורעם|77738|news|נציגי בתי הכנסת החליטו: בן הרב ימלא מקומו|מערכת שטורעם|כ"ג בטבת תשע"ה}}}} וגבאי בית הכנסת בכפר חב"ד{{הערה|1={{קישור שטורעם|77762|news|רב חדש לכפר חב"ד: הגאון הרב מאיר אשכנזי שליט"א|מערכת שטורעם|כ"ד בטבת תשע"ה}}}} כממלא מקומו של אביו.<br />
<br />
עם כניסתו לתפקיד פתח בתעמולה נרחבת לחיזוק חומות הכשרות והחינוך, ונכנס למלא את תפקידיו המגוונים של אביו בכלל תחומי החיים בכפר כולל עריכת חופה וקידושין, למעט ב[[סמיכה לרבנות|הסמכת תמימים ואברכים לרבנות]]<br />
<br />
ביום ז'תמוז תשע"ה קרא בפעם הראשונה לכל תושבי כפר חב"ד לאסיפה מיוחדת בעניין הדיור והצניעות בכפר, באותה אסיפה הוא דיבר במשך למעלה משעה ובחריפות רבה. <br />
הנאום קיבל הדים חיוביים ביותר בקרב התושבים, ואף קיבל תשומת לב בכלל הציבור החרדי.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב [[חיים אליעזר אשכנזי]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ומו"צ בקהילת חב"ד המקומית.<br />
*אחיו, הרב עזריאל זליג אשכנזי - [[שליח]] ורב העיר יקטרינבורג, רוסיה.<br />
*אחיו, הרב מנחם מענדל אשכנזי - עורך "ביאורים בתורת רבינו", [[כפר חב"ד]].<br />
*אחיו, הרב [[שניאור זלמן אשכנזי]] - [[שליח]], ורב בית הכנסת המרכזי [[ראשון לציון]].<br />
*אחיו, הרב שלום דובער אשכנזי - עורך מאמרי אביו וראש כולל ב[[נתניה]].<br />
*אחיו, הרב יוסף אשכנזי - עורך סדרת "אוצר החסידים", [[קרית-מלאכי]].<br />
*אחיו, הרב ישראל אשכנזי - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים חולון]].<br />
*אחיו, הרב יהודה לייב אשכנזי-משגיח כשרות במאפיית המצות בכפר חב''ד.<br />
*גיסו, הרב [[אליעזר יעקב ברוד]] - רב היישוב כרמי יוסף.<br />
*גיסו, הרב יוסף יצחק קפלן - רב ו[[שליח]] ביישוב סתריה.<br />
*גיסו, הרב לימא וילהלם - ראש ישיבת [[תומכי תמימים דטרויט]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור חבד וידפו|4402|"אבא, תלך ותצעק שאנחנו דורשים את ההתגלות של הרבי!"}}<br />
*{{2קישור חבד וידפו|4403|במעמד הקבורה: הקראת הסיפור על החסיד שנטמן בכ"ד טבת}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87801|הכירו את הרב החדש של כפר חב"ד ● פרופיל מיוחד||ב' שבט תשע"ה}}<br />
*{{קישור חבד און ליין|87813|פנים חדשות באו לכאן ● בנימין ליפקין||ב' שבט תשע"ה}}<br />
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%95/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ '''"שתהיה הצלחה ברבנות" - הברכה המיוחדת מהרבי לרב מאיר אשכנזי'''] {{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[מרדכי שמואל אשכנזי]]|הבא=-|רשימה=[[רב|רבו]] הראשי של [[כפר חב"ד]]}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:אשכנזי, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד צפת: אישים]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אשכנזי]]<br />
[[קטגוריה:רבני כפר חב"ד]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=199984ועד כפר חב"ד2015-07-09T16:32:29Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משרדי הועד מהאוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]<br />
[[קובץ: בחירות בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יו"ר הועד בנימין ליפשיץ מצביע ב[[בחירות]], [[תשע"א]]]]<br />
'''ועד [[כפר חב"ד]]''' כולל שני סוגי ועדים ועד רוחני וועד גשמי, ראש הועד הרוחני הוא הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] וראש הועד הגשמי הוא ר' [[בנימין ליפשיץ]].<br />
<br />
==הועד הרוחני==<br />
<br />
הועד הרוחני החל מתקופת רבו הראשון של כפר חב"ד הרב [[שניאור זלמן גרליק]] והוא עמד בראשו.<br />
במשך השנים התעניין הרבי פעמים רבות בפרטי פעולתו של הועד הרוחני, שתפקידיו כוללים בין היתר את הדאגה לשיפור מצב החינוך, קידום הפעילות הרוחנית ושיעורי תורה בבתי הכנסת, חיזוק ענייני הכשרות והצניעות, ועוד. הועד אחראי גם על ועדת הקבלה לכפר חב"ד, ולבדיקת התאמת הקונה המיועד לאופי החסידי של הכפר. בראש הועד הרוחני עומד תמיד הרב של הכפר.<br />
<br />
לקראת [[ברכת החמה]] ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשס"ט]] הוציא הוועד "סדר ברכת החמה" בו נדפסו גם עיונים בברכת החמה מאת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br />
<br />
בחודש [[כסלו]] [[תש"ע]] החל הועד להוציא לאור עיתון בשם "[[הכפר של הרבי (עלון)|הכפר של הרבי]]" ובו חדשות מהאירועים ב[[כפר חב"ד]], [[התוועדות]] [[חסיד]]ית, מכתב מהרב של הכפר הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], כמה מילים מיו"ר ועד הכפר הרב [[בנימין ליפשיץ]] ועוד. <br />
<br />
בראש הוועד הרוחני עומד הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], בין היתר חברים בו גם הרב [[אברהם מייזליש]] והרב [[זאב וולף קסלמן]].<br />
<br />
==הועד הגשמי==<br />
[[קובץ:בחירות לוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבחירות לוועד הגשמי בשנת ה'[[תשע"א]]]]<br />
הועד הגשמי מטפל בכל פרטי ניהול הכפר ובסיוע לכל אחד מהתושבים בכל המצטרך. במשך כל השנים עשו ראשי וחברי הועד רבות למען פיתוח, בנין ושכלול הכפר לשם ולתפארת.<br />
בפתק מיוחד משלהי קיץ [[תשנ"א]] ציין הרבי לשבח את הוועד על הצלחתו לפעול להוספת בניינים, גיוס כספים והקמת מוסדות חדשים.<br />
<br />
הועד נבחר על ידי תושבי הכפר, היו"ר הנוכחי הוא ר' [[בנימין ליפשיץ]].<br />
<br />
== הרכבי הועד הגשמי במשך השנים ==<br />
<br />
=== תש"י - תשי"ב ===<br />
*'''יו"ר: הרב [[שניאור זלמן פלדמן]]'''<br />
*חברים: הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]], הרב [[יצחק מענדל ליס]].<br />
=== תשי"ב - [[תשט"ו]] ===<br />
*'''יו"ר: הרב [[משה צבי סגל]]'''<br />
*חברים: הרב [[יצחק מענדל ליס]], הרב [[יונה איידלקופ]].<br />
<br />
=== [[תשט"ו]] - [[תשי"ח]] ===<br />
*'''יו"ר: הרב [[דוד ברוומן]]'''<br />
*חברים: הרב [[אברהם מייזליש]], הרב [[יצחק מענדל ליס]].<br />
*מזכירות: הרב [[דוד חן]]<br />
<br />
=== תשי"ח - תשמ"ג ===<br />
*'''יו"ר: הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]'''<br />
*חברים: הרב [[מאיר פריימן]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[שמעון בקרמן]], הרב [[יוסף פרמן]], הרב [[דובער חן]], הרב [[חיים זליג אלטהויז]] הרב [[שמחה גורודצקי]].<br />
*מזכירות: הרב [[חיים זושא וילימובסקי]] והרב [[מאיר פריימן]].<br />
=== תשמ"ג - תשנ"ח ===<br />
*'''יו"ר: הרב [[מנחם לרר]]'''<br />
*חברים: הרב [[שמעון בקרמן]], הרב [[אלעזר גלבשטיין (כפר חב"ד)|אלעזר גלבשטיין]], הרב [[מנשה חדד]], ר' [[משה ליפש]], ר' גרשון סודקביץ', ר' יוסף קוק.<br />
<br />
=== תשנ"ח - תשס"ג ===<br />
*'''יו"ר: הרב [[מנחם לרר]]'''<br />
*חברים: הרב [[אלעזר גלבשטיין (כפר חב"ד)|אלעזר גלבשטיין]], הרב [[מנשה חדד]], ר' [[בנימין ליפשיץ]], ר' שמואל ריבקין, ר' שמואל יעקב קעניג, ר' אבי פיאמנטה.<br />
=== תשס"ג - תשע"א ===<br />
*'''יו"ר: ר' [[בנימין ליפשיץ]]''' <br />
*חברים: ר' שמואל ריבקין, ר' חיים רייכמן, ר' יעקב קעניג, ר' מנחם לרר, ר' שאול בייטש, ור' [[אלעזר גלבשטיין (כפר חב"ד)|אלעזר גלבשטיין]].<br />
*מזכירות: הרב יצחק רסקין.<br />
<br />
===תמוז תשע"ה===<br />
הרב שמעון רבינוביץ' מתמנה ליו"ר<br />
<br />
===חברים נוכחיים===<br />
*'''יו"ר: ר' [[שמעון רבינוביץ']]''' <br />
*חברים: ר' בנימין ליפשיץ, ר' יעקב קעניג, ר' גרשום אוחנה, ר' שאול בייטש, הרב [[מנחם מענדל גורביץ (כפר חב"ד)|מנחם מענדל גורביץ]], ור' חיים רייכמן.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הכפר של הרבי (עלון)]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45540_he_1.pdf הקובץ 'עיונים בברכת החמה' בהוצאת הועד הרוחני]. {{PDF}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ועד כפר חב"ד|*]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=199983ועד כפר חב"ד2015-07-09T16:31:27Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משרדי הועד מהאוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]<br />
[[קובץ: בחירות בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יו"ר הועד בנימין ליפשיץ מצביע ב[[בחירות]], [[תשע"א]]]]<br />
'''ועד [[כפר חב"ד]]''' כולל שני סוגי ועדים ועד רוחני וועד גשמי, ראש הועד הרוחני הוא הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] וראש הועד הגשמי הוא ר' [[בנימין ליפשיץ]].<br />
<br />
==הועד הרוחני==<br />
<br />
הועד הרוחני החל מתקופת רבו הראשון של כפר חב"ד הרב [[שניאור זלמן גרליק]] והוא עמד בראשו.<br />
במשך השנים התעניין הרבי פעמים רבות בפרטי פעולתו של הועד הרוחני, שתפקידיו כוללים בין היתר את הדאגה לשיפור מצב החינוך, קידום הפעילות הרוחנית ושיעורי תורה בבתי הכנסת, חיזוק ענייני הכשרות והצניעות, ועוד. הועד אחראי גם על ועדת הקבלה לכפר חב"ד, ולבדיקת התאמת הקונה המיועד לאופי החסידי של הכפר. בראש הועד הרוחני עומד תמיד הרב של הכפר.<br />
<br />
לקראת [[ברכת החמה]] ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשס"ט]] הוציא הוועד "סדר ברכת החמה" בו נדפסו גם עיונים בברכת החמה מאת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br />
<br />
בחודש [[כסלו]] [[תש"ע]] החל הועד להוציא לאור עיתון בשם "[[הכפר של הרבי (עלון)|הכפר של הרבי]]" ובו חדשות מהאירועים ב[[כפר חב"ד]], [[התוועדות]] [[חסיד]]ית, מכתב מהרב של הכפר הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], כמה מילים מיו"ר ועד הכפר הרב [[בנימין ליפשיץ]] ועוד. <br />
<br />
בראש הוועד הרוחני עומד הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], בין היתר חברים בו גם הרב [[אברהם מייזליש]] והרב [[זאב וולף קסלמן]].<br />
<br />
==הועד הגשמי==<br />
[[קובץ:בחירות לוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבחירות לוועד הגשמי בשנת ה'[[תשע"א]]]]<br />
הועד הגשמי מטפל בכל פרטי ניהול הכפר ובסיוע לכל אחד מהתושבים בכל המצטרך. במשך כל השנים עשו ראשי וחברי הועד רבות למען פיתוח, בנין ושכלול הכפר לשם ולתפארת.<br />
בפתק מיוחד משלהי קיץ [[תשנ"א]] ציין הרבי לשבח את הוועד על הצלחתו לפעול להוספת בניינים, גיוס כספים והקמת מוסדות חדשים.<br />
<br />
הועד נבחר על ידי תושבי הכפר, היו"ר הנוכחי הוא ר' [[בנימין ליפשיץ]].<br />
<br />
== הרכבי הועד הגשמי במשך השנים ==<br />
<br />
=== תש"י - תשי"ב ===<br />
*'''יו"ר: הרב [[שניאור זלמן פלדמן]]'''<br />
*חברים: הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]], הרב [[יצחק מענדל ליס]].<br />
=== תשי"ב - [[תשט"ו]] ===<br />
*'''יו"ר: הרב [[משה צבי סגל]]'''<br />
*חברים: הרב [[יצחק מענדל ליס]], הרב [[יונה איידלקופ]].<br />
<br />
=== [[תשט"ו]] - [[תשי"ח]] ===<br />
*'''יו"ר: הרב [[דוד ברוומן]]'''<br />
*חברים: הרב [[אברהם מייזליש]], הרב [[יצחק מענדל ליס]].<br />
*מזכירות: הרב [[דוד חן]]<br />
<br />
=== תשי"ח - תשמ"ג ===<br />
*'''יו"ר: הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]'''<br />
*חברים: הרב [[מאיר פריימן]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[שמעון בקרמן]], הרב [[יוסף פרמן]], הרב [[דובער חן]], הרב [[חיים זליג אלטהויז]] הרב [[שמחה גורודצקי]].<br />
*מזכירות: הרב [[חיים זושא וילימובסקי]] והרב [[מאיר פריימן]].<br />
=== תשמ"ג - תשנ"ח ===<br />
*'''יו"ר: הרב [[מנחם לרר]]'''<br />
*חברים: הרב [[שמעון בקרמן]], הרב [[אלעזר גלבשטיין (כפר חב"ד)|אלעזר גלבשטיין]], הרב [[מנשה חדד]], ר' [[משה ליפש]], ר' גרשון סודקביץ', ר' יוסף קוק.<br />
<br />
=== תשנ"ח - תשס"ג ===<br />
*'''יו"ר: הרב [[מנחם לרר]]'''<br />
*חברים: הרב [[אלעזר גלבשטיין (כפר חב"ד)|אלעזר גלבשטיין]], הרב [[מנשה חדד]], ר' [[בנימין ליפשיץ]], ר' שמואל ריבקין, ר' שמואל יעקב קעניג, ר' אבי פיאמנטה.<br />
=== תשס"ג - תשע"א ===<br />
*'''יו"ר: ר' [[בנימין ליפשיץ]]''' <br />
*חברים: ר' שמואל ריבקין, ר' חיים רייכמן, ר' יעקב קעניג, ר' מנחם לרר, ר' שאול בייטש, ור' [[אלעזר גלבשטיין (כפר חב"ד)|אלעזר גלבשטיין]].<br />
*מזכירות: הרב יצחק רסקין.<br />
<br />
===תמוז תשע"ה===<br />
הרב שמעון רבינוביץ' מתמנה ליו"ר<br />
<br />
===חברים נוכחיים===<br />
*'''יו"ר: ר' [[שמעון רבינוביץ']]''' <br />
*חברים: ר' יעקב קעניג, ר' גרשום אוחנה, ר' שאול בייטש, הרב [[מנחם מענדל גורביץ (כפר חב"ד)|מנחם מענדל גורביץ]], ר' חיים רייכמן ור' [[שמעון רבינוביץ]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הכפר של הרבי (עלון)]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45540_he_1.pdf הקובץ 'עיונים בברכת החמה' בהוצאת הועד הרוחני]. {{PDF}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ועד כפר חב"ד|*]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5&diff=199982בנימין ליפשיץ2015-07-09T16:27:00Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:יאמי.jpg|left|thumb|180px|הרב בנימין ליפשיץ]]<br />
[[קובץ:בחירות בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליפשיץ מצביע ב[[בחירות]], [[תשע"א]]]]<br />
ר' '''בנימין (יאמי) ליפשיץ''' (יליד שנת [[תשכ"ו]], 1926) הינו יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]] הגשמי משנת [[תשס"ג]], ועסקן חב"די נמרץ.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[ג' חשוון]] [[תשכ"ו]] לאביו הרב [[שלמה זלמן ליפשיץ]] ולאמו מרת חיה (בת הרב [[בנימין לוין]]), כצאצא של הרב [[שלמה זלמן הבלין]] והרב [[יצחק פרץ ליפשיץ]].<br />
<br />
לאחר נישואיו לרעייתו זהבה ביתו של ר' יקותיאל שניאורסון מ[[כפר חב"ד]], החל להיכנס לעסקנות החב"דית. לזכותו נזקפת התנופה ב[[התוועדות]] המרכזית המסורתית של [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]] מידי שנה, כרצון [[הרבי]].<br />
<br />
בשנת תשס"ג נבחר למלא את מקום קודמו, הרב [[מנחם לרר]] ששימש כיו"ר בין השנים תשמ"ג-תשס"ג. במהלך כהונתו הוביל הרב ליפשיץ יחד עם הרב יעקב קעניג קידום בתחום החינוך בכפר חב"ד (בין פעולותיו נמנות שיפור ועדת החינוך, צבאות ה' ומפעליו, מינוי משפיעים ב'אוהלי תורה' וב'[[תלמוד תורה]]', מספר מורי עזר ועוד). בשנת [[תשע"א]] נבחר שוב כיו"ר ברוב קולות.<br />
<br />
במסגרת פעולותיו בועד כפר חב"ד, מלווה לעיתים קרובות רבנים ואישי ציבור הבאים לבקר בשערי כפר חב"ד.<br />
<br />
בעת הבחירות לראשות מועצת עמק לוד בשנת [[תשע"ד]], קיבל את מרותו של רב כפר חב"ד הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ולא הציג את מועמדותו לתפקיד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78416 עמק לוד: הרב ליפשיץ לא ירוץ לראשות המועצה] {{אינפו}} י"ג חשון התשע"ד (17.10.2013)}}.<br />
<br />
במקביל לתפקידו בקידום כפר חב"ד, עוסק הרב ליפשיץ בפעילות כלל ארצית ועומד בקשר עם ראשי הצבא ואישי ציבור בכירים במדינת ישראל. בין היתר קידם בשנת [[תשע"א]] הסכם בין [[צה"ל]] לראשי ישיבות חב"ד במסגרתו ניתנה אפשרות לבחורים החב"דיים לצאת לשנת ה'[[קבוצה]]' מבלי שיודרו כמשתמטים על ידי הצבא{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=64082 כל הפרטים על ההסדר החדש עם צה"ל] {{אינפו}} כג אלול התשע"א (22.09.2011)}}. לקראת חידוש ההסכם בשנת [[תשע"ג]], נכשלו המגעים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ד]] הגיע להסכם עם קבוצת אברכים בנוגע לבניית ה[[ארמון למלך המשיח]], מתוך מטרה משותפת לקדם את בנייתו כפי רצון הרבי.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יוסף יצחק ליפשיץ<br />
*חתנו, ר' מנחם מענדל אשכנזי<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[וועד כפר חב"ד]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61754 היו"ר הנבחר: נמשיך להוביל את הכפר באחדות לגאולה {{אינפו}}]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79331 לפני ולפנים: בנימין ליפשיץ כפי שלא הכרתם] - מתראיין למגזין 'לקראת שבת' {{אינפו}} ט' טבת התשע"ד (12.12.2013)<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[בנימין ליפשיץ]]|הבא=-|רשימה=[[שמעון רבינוביץ']|שנה=מ[[תשע"ה]]}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ליפשיץ בנימין}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד מכהנים]]<br />
[[קטגוריה: קבוצה תשמ"ז]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5&diff=199981בנימין ליפשיץ2015-07-09T16:26:23Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:יאמי.jpg|left|thumb|180px|הרב בנימין ליפשיץ]]<br />
[[קובץ:בחירות בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליפשיץ מצביע ב[[בחירות]], [[תשע"א]]]]<br />
ר' '''בנימין (יאמי) ליפשיץ''' (יליד שנת [[תשכ"ו]], 1926) הינו יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]] הגשמי משנת [[תשס"ג]], ועסקן חב"די נמרץ.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[ג' חשוון]] [[תשכ"ו]] לאביו הרב [[שלמה זלמן ליפשיץ]] ולאמו מרת חיה (בת הרב [[בנימין לוין]]), כצאצא של הרב [[שלמה זלמן הבלין]] והרב [[יצחק פרץ ליפשיץ]].<br />
<br />
לאחר נישואיו לרעייתו זהבה ביתו של ר' יקותיאל שניאורסון מ[[כפר חב"ד]], החל להיכנס לעסקנות החב"דית. לזכותו נזקפת התנופה ב[[התוועדות]] המרכזית המסורתית של [[י"ט כסלו]] ב[[כפר חב"ד]] מידי שנה, כרצון [[הרבי]].<br />
<br />
בשנת תשס"ג נבחר למלא את מקום קודמו, הרב [[מנחם לרר]] ששימש כיו"ר בין השנים תשמ"ג-תשס"ג. במהלך כהונתו הוביל הרב ליפשיץ יחד עם הרב יעקב קעניג קידום בתחום החינוך בכפר חב"ד (בין פעולותיו נמנות שיפור ועדת החינוך, צבאות ה' ומפעליו, מינוי משפיעים ב'אוהלי תורה' וב'[[תלמוד תורה]]', מספר מורי עזר ועוד). בשנת [[תשע"א]] נבחר שוב כיו"ר ברוב קולות.<br />
<br />
במסגרת פעולותיו בועד כפר חב"ד, מלווה לעיתים קרובות רבנים ואישי ציבור הבאים לבקר בשערי כפר חב"ד.<br />
<br />
בעת הבחירות לראשות מועצת עמק לוד בשנת [[תשע"ד]], קיבל את מרותו של רב כפר חב"ד הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] ולא הציג את מועמדותו לתפקיד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78416 עמק לוד: הרב ליפשיץ לא ירוץ לראשות המועצה] {{אינפו}} י"ג חשון התשע"ד (17.10.2013)}}.<br />
<br />
במקביל לתפקידו בקידום כפר חב"ד, עוסק הרב ליפשיץ בפעילות כלל ארצית ועומד בקשר עם ראשי הצבא ואישי ציבור בכירים במדינת ישראל. בין היתר קידם בשנת [[תשע"א]] הסכם בין [[צה"ל]] לראשי ישיבות חב"ד במסגרתו ניתנה אפשרות לבחורים החב"דיים לצאת לשנת ה'[[קבוצה]]' מבלי שיודרו כמשתמטים על ידי הצבא{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=64082 כל הפרטים על ההסדר החדש עם צה"ל] {{אינפו}} כג אלול התשע"א (22.09.2011)}}. לקראת חידוש ההסכם בשנת [[תשע"ג]], נכשלו המגעים.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ד]] הגיע להסכם עם קבוצת אברכים בנוגע לבניית ה[[ארמון למלך המשיח]], מתוך מטרה משותפת לקדם את בנייתו כפי רצון הרבי.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' יוסף יצחק ליפשיץ<br />
*חתנו, ר' מנחם מענדל אשכנזי<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[וועד כפר חב"ד]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61754 היו"ר הנבחר: נמשיך להוביל את הכפר באחדות לגאולה {{אינפו}}]<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79331 לפני ולפנים: בנימין ליפשיץ כפי שלא הכרתם] - מתראיין למגזין 'לקראת שבת' {{אינפו}} ט' טבת התשע"ד (12.12.2013)<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[בנימין ליפשיץ]]|הבא=-|רשימה=[[שמעון רבינוביץ']|שנה=מ[[תשס"ג]]}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ליפשיץ בנימין}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד מכהנים]]<br />
[[קטגוריה: קבוצה תשמ"ז]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=199980שמעון רבינוביץ'2015-07-09T16:21:31Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''שמעון רבינוביץ''' הוא בנו הצעיר של הרב [[הלל רבינוביץ]], מותיקי [[שיכון חב"ד ירושלים|שיכון חב"ד]] ב[[ירושלים]]. <br />
<br />
תקופה ממושכת שהה אצל [[הרבי]] ב[[770|בית חיינו - 770]]. כיום הוא דמות מוכרת ופעילה ב[[כפר חב"ד]], נשוי לבתו הצעירה של ר' [[חיים עוזר מרינובסקי]].<br />
<br />
הוא עומד בראש ארגון עולמי "צבאות השם"-"הפנסאים" לחיילי צ"ה בארה"ק וילדי השלוחים ברחבי העולם.<br />
<br />
בשנים האחרונות נטל ר' שמעון חלק מרכזי בסיוע ל[[ועד כפר חב"ד]] להוציא לפועל את פרוייקט הבניה של השלב השני בשכונת לוי יצחק ב'. <br />
<br />
בתמוז ה'תשע"ה מונה הרב רבינוביץ' להיות יו"ר וועד כפר חב"ד.<br />
<br />
{{מיון רגיל: רבינוביץ שמעון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד מכהנים]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%A2%D7%99&diff=199810משה אדרעי2015-07-05T15:19:45Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>הרב '''משה אדרעי''' (יליד שנת [[תש"ד]], 1944) הוא חסיד תושבה [[כפר חב"ד]] שכיהן בעבר כמנהל חינוכי ב[[בית הספר למלאכה]] עד לסגירתו, וכיום עומד לאורך השנה בקשר רציף עם בוגרי בית הספר, ועורך להם מפגשים עונתיים. בנוסף, הרב אדרעי נמנה על מתפללי בית הכנסת [[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]], ודואג לאספקת מזון בשמחת תורה ובמוצאי הצומות להשביע את המתפללים.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעירה ספי שב[[מרוקו]] ב[[חג הפורים]] [[תש"ד]] לאביו הרב מסעוד אדרעי.<br />
<br />
בהיותו בגיל תשע התייתם מאביו, ושנתיים לאחר מכן בשנת [[תשט"ו]] עלה יחד עם משפחתו לארץ הקודש, בה השתכנו במעברת עולים ב[[אשקלון]]. מכיון והמצב הכספי בבית היה דחוק ביותר, כל האחים עזרו בפרנסת המשפחה, וגם הרב אדרעי על אף גילו הצעיר עמד בשוק ווכר דליי פטל. באחד הימים הרב [[ישראל לייבוב]] פגש אותו עומד בשוק וניגש לדבר עם אימו והציע לה להכניס את ילדיה ללמוד במוסדות חב"ד. האם הסכימה, ולאחר מספר שבועות עברה להתגורר עם משפחתה בכפר חב"ד, כשר' משה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] והאחים המבוגרים נכנסים ללמוד בישבה בכפר חב"ד.<br />
<br />
בעודו בחור, בשנת [[תשכ"ב]] קיבל את בקשתו של הרב [[מרדכי לוין]] והחל לעבוד כמדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ושלוש שנים לאחר מכן כאשר רצה לנסוע יחד עם חברי כיתתו ללמוד בחצר הרבי ב-[[770]], הרבי שלל את רצונו והורה לו להישאר לעבוד בבית הספר למלאכה. בשנת [[תש"ל]] נישא לרעייתו מלכה, ביתו של הרב אונסדורפר רבה של מנצ'סטר שבאנגליה, כשהחתונה עצמה נערכה בלונדון.<br />
<br />
לאחר חתונתו רצה חמיו שיפסיק את עבודתו הקשה בבית הספר למלאכה. הרב אדרעי כתב על כך לרבי שהשיב לו: "יתגבר על כל המונעים ומעכבים, מבית ומחוץ, וימשיך בהצלחה מופלגה". גם כאשר הועלתה הצעה שיקדיש זמן לביקור והדרכה בבית הספר למלכה ב[[קרית מלאכי]], שלל הרבי את ההצעה והורה לו להישאר לעבוד בבית הספר למלאכה שבכפר חב"ד.<br />
<br />
בשנים שלאחר מכן, התמנה למנהל חינוכי, והמשיך בתפקיד זה עד לסגירת המוסד. גם כיום ממשיך הרב אדרעי לעמוד בקשר עם בוגרי המוסד אותם הוא מכיר באופן אישי מהשנים הרבות שצבר בהדרכת הצעירים שעברו בשערי המוסד, והוא עורך להם מפגשים שנתיים בכפר חב"ד.<br />
<br />
בסוף שנות המ"מים זכה להיות שליח שהעביר מכתב מהמקובל רבי [[דוד אבוחצירא]] מ[[נהריה]] אל הרבי, וכן להעביר בחזרה את מכתב התשובה של הרבי. בעקבות התכתבות זו קיבל על עצמו הרב אבוחצירא שעשרה האברכים הראשונים בכולל שהוא מתכנן להקים בנהריה יהיו חסידי חב"ד, והוא יעניק להם עשר דירות על חשבונו. עשרה אברכים אלו היוו את הבסיס לקהילה החב"דית בעיר והפעילות שבאה בעקבותיה.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב ניסים אדרעי, כפר חב"ד<br />
*אחיו, הרב יעקב אדרעי, כפר חב"ד<br />
*בנו, הרב שלמה זלמן אדרעי, לונדון<br />
*בנו, הרב מנחם מענדל אדרעי, לונדון<br />
*חתנו, הרב איציק גרצמן, כפר חב"ד<br />
*חתנו, הרב יוסף יצחק מלכא, כפר חב"ד<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59396 כתבת פרופיל]''' בגליון '[[הכפר של הרבי]]' {{אינפו}} י"ט שבט התשע"א (24.01.2011)<br />
*[[נתן אברהם]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62330 חסידים מספרים על הרגע המיוחד בחייהם]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} כ"ה סיון התשע"א (27.06.2011)<br />
<br />
{{מיון רגיל:אדרעי, משה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=199562תומכי תמימים כפר חב"ד2015-07-01T00:34:21Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה בכפר חב"ד|אחר=ישיבה ב-[[770]]|ראו=תומכי תמימים המרכזית 770}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים כפר חב"ד<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה כפר חב"ד.jpg|250px]]<br />
|כתובית=בניין ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב[[כפר חב"ד]]<br />
|אפיון=ישיבה גדולה, הישיבה המרכזית ב[[ארץ הקודש]]<br />
|תאריך יסוד=שנת [[תשכ"ג]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[כפר חב"ד]]<br />
|מייסד=<br />
|ראש הישיבה=הרב יעקב גולדשמיד, הרב אליהו לנדא, הרב מאיר צבי גרוזמן.<br />
|משגיח ראשי=הרב יעקב גולדשמיד<br />
|משפיע ראשי=הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]], הרב [[אליקים וולף]]<br />
|מספר תלמידים=170<br />
|ספר פלפולים=פלפול התמימים<br />
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}'''[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] המרכזית [[כפר חב"ד]]''', נוסדה כ[[ישיבה גדולה]] בשנת [[תשכ"ג]] ונועדה לתלמידים הבוגרים של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. נכון לשנת [[תשע"ג]] לומדים בישיבה כ-200 תלמידים.<br />
<br />
==יסוד הישיבה==<br />
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב [[משה לנדא]])]]<br />
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]<br />
הישיבה נוסדה בשנת [[תרח"צ]] על ידי המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]] ונקראה בשם '''[[אחי תמימים תל אביב]]''', הישיבה התבססה מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מברית המועצות ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ"ה]] [[תרצ"ו]], ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]].<br />
<br />
כראש הישיבה בתל אביב כיהן הרב [[דוד פוברסקי]]. <br />
<br />
לאחר צאתם של משפחות חב"דיות רבות מרחבי [[ברית המועצות]], הקים הרב [[זושא וילמובסקי]] את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], הישיבה כונתה בשם '''[[הפרדס]]''' מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים. לאחר זמן קצר בו היו קיימות שתי הישיבות אחת לצד השנייה, התאחדו יחדיו שתיהן לישיבה אחת בעיר לוד בשם - ישיבת תומכי תמימים המרכזית.<br />
<br />
את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], הרב [[ישראל גרוסמן]] והרב [[יעקב כץ]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
== הישיבה כיום ==<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשע"ד]] לומדים בישיבה כ-170 תלמידים המחולקים לארבעה שיעורים. לאחר שנה ג' בישיבה חלקם של התלמידים יוצאים ל[[שליחות]] או לימודים באחד ממכוני הסמיכה החבדיי"ם בארץ ובעולם. נוסף לזה יש בישיבה כעשרה שלוחים מבוגרי הישיבה. חלקם משמשים חצי יום כשלוחים גם בישיבת [[תומכי תמימים בלוד]].<br />
<br />
לאחר שנת הלימודים בשיעור ד' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]].<br />
<br />
תלמידי הישיבה מפעילים את מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ואת ישיבת הקיץ [[צעירי ליובאוויטש]].<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]<br />
* משפיע ראשי: הרב [[שניאור זלמן גופין]].<br />
* משגיח ראשי: הרב [[יעקב גולדשמיד]].<br />
* משגיח בחסידות: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]].<br />
<br />
*'''שיעור א'''': ר"מ: הרב [[דן נפתלין]]. הרב [[ברוך שלמה בליז'נסקי]]. משפיעים: הרב אליהו קוק, הרב מנחם מענדל הלוי גורביץ'.<br />
<br />
*'''שיעור ב'''': ר"מ: הרב [[יעקב שוויכה]]. משפיעים: הרב [[משה נפרסטק]], הרב אליהו קירשנבאום.<br />
<br />
*'''שיעור ג'''': ר"מ: הרב [[יעקב גולדשמיד]]. משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]].<br />
<br />
*'''שיעור ד'''': ר"מ: הרב שלמה קעניג. משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]].<br />
<br />
*'''משיבים גירסא''': הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג. הרב חנא חיים פרידמן.<br />
<br />
*'''מכון סמיכה''': ר"מ: הרב [[דב טברדוביץ']].<br />
<br />
*'''הנהלה''': הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]] והרב [[אליקים וולף]].<br />
<br />
*'''מזכירות''': הרב יצחק מאיר סוסובר, הרב שלמה ויגלר, הרב נחשון פקטור.<br />
<br />
===משפיעים בעבר===<br />
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]] - עד לפטירתו.<br />
* הרב ר' [[מענדל פוטערפאס]] - עד לפטירתו.<br />
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - עד ל[[תשס"ה]].<br />
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - עד ל[[תשס"ח]].<br />
<br />
==הוצאות לאור==<br />
מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.<br />
<br />
בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ד]] יצאו לאור בסדרה כ"ג כרכים{{הערה|1='''[http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה]''', הספר בפורמט {{PDF}} באתר col.}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]<br />
*[[נרות להאיר (ספר)|נרות להאיר]]<br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:כפר חב"ד}}<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב"ד|*]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות|ת]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=199561תומכי תמימים כפר חב"ד2015-07-01T00:33:46Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה בכפר חב"ד|אחר=ישיבה ב-[[770]]|ראו=תומכי תמימים המרכזית 770}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם=תומכי תמימים כפר חב"ד<br />
|תמונה=[[קובץ:ישיבה כפר חב"ד.jpg|250px]]<br />
|כתובית=בניין ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב[[כפר חב"ד]]<br />
|אפיון=ישיבה גדולה, הישיבה המרכזית ב[[ארץ הקודש]]<br />
|תאריך יסוד=שנת [[תשכ"ג]]<br />
|תאריך סגירה=<br />
|מיקום=[[כפר חב"ד]]<br />
|מייסד=<br />
|ראש הישיבה=הרב יעקב גולדשמיד, הרב אליהו לנדא, הרב מרדכי צבי גרוסמן.<br />
|משגיח ראשי=הרב יעקב גולדשמיד<br />
|משפיע ראשי=הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]]<br />
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]], הרב [[אליקים וולף]]<br />
|מספר תלמידים=170<br />
|ספר פלפולים=פלפול התמימים<br />
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}'''[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] המרכזית [[כפר חב"ד]]''', נוסדה כ[[ישיבה גדולה]] בשנת [[תשכ"ג]] ונועדה לתלמידים הבוגרים של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. נכון לשנת [[תשע"ג]] לומדים בישיבה כ-200 תלמידים.<br />
<br />
==יסוד הישיבה==<br />
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב [[משה לנדא]])]]<br />
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]<br />
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]<br />
הישיבה נוסדה בשנת [[תרח"צ]] על ידי המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]] ונקראה בשם '''[[אחי תמימים תל אביב]]''', הישיבה התבססה מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מברית המועצות ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ"ה]] [[תרצ"ו]], ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]].<br />
<br />
כראש הישיבה בתל אביב כיהן הרב [[דוד פוברסקי]]. <br />
<br />
לאחר צאתם של משפחות חב"דיות רבות מרחבי [[ברית המועצות]], הקים הרב [[זושא וילמובסקי]] את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], הישיבה כונתה בשם '''[[הפרדס]]''' מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים. לאחר זמן קצר בו היו קיימות שתי הישיבות אחת לצד השנייה, התאחדו יחדיו שתיהן לישיבה אחת בעיר לוד בשם - ישיבת תומכי תמימים המרכזית.<br />
<br />
את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], הרב [[ישראל גרוסמן]] והרב [[יעקב כץ]].<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]].<br />
<br />
== הישיבה כיום ==<br />
נכון לשנת הלימודים [[תשע"ד]] לומדים בישיבה כ-170 תלמידים המחולקים לארבעה שיעורים. לאחר שנה ג' בישיבה חלקם של התלמידים יוצאים ל[[שליחות]] או לימודים באחד ממכוני הסמיכה החבדיי"ם בארץ ובעולם. נוסף לזה יש בישיבה כעשרה שלוחים מבוגרי הישיבה. חלקם משמשים חצי יום כשלוחים גם בישיבת [[תומכי תמימים בלוד]].<br />
<br />
לאחר שנת הלימודים בשיעור ד' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]].<br />
<br />
תלמידי הישיבה מפעילים את מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ואת ישיבת הקיץ [[צעירי ליובאוויטש]].<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]<br />
* משפיע ראשי: הרב [[שניאור זלמן גופין]].<br />
* משגיח ראשי: הרב [[יעקב גולדשמיד]].<br />
* משגיח בחסידות: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]].<br />
<br />
*'''שיעור א'''': ר"מ: הרב [[דן נפתלין]]. הרב [[ברוך שלמה בליז'נסקי]]. משפיעים: הרב אליהו קוק, הרב מנחם מענדל הלוי גורביץ'.<br />
<br />
*'''שיעור ב'''': ר"מ: הרב [[יעקב שוויכה]]. משפיעים: הרב [[משה נפרסטק]], הרב אליהו קירשנבאום.<br />
<br />
*'''שיעור ג'''': ר"מ: הרב [[יעקב גולדשמיד]]. משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]].<br />
<br />
*'''שיעור ד'''': ר"מ: הרב שלמה קעניג. משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]].<br />
<br />
*'''משיבים גירסא''': הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג. הרב חנא חיים פרידמן.<br />
<br />
*'''מכון סמיכה''': ר"מ: הרב [[דב טברדוביץ']].<br />
<br />
*'''הנהלה''': הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]] והרב [[אליקים וולף]].<br />
<br />
*'''מזכירות''': הרב יצחק מאיר סוסובר, הרב שלמה ויגלר, הרב נחשון פקטור.<br />
<br />
===משפיעים בעבר===<br />
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]] - עד לפטירתו.<br />
* הרב ר' [[מענדל פוטערפאס]] - עד לפטירתו.<br />
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - עד ל[[תשס"ה]].<br />
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - עד ל[[תשס"ח]].<br />
<br />
==הוצאות לאור==<br />
מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.<br />
<br />
בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ד]] יצאו לאור בסדרה כ"ג כרכים{{הערה|1='''[http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה]''', הספר בפורמט {{PDF}} באתר col.}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]<br />
*[[נרות להאיר (ספר)|נרות להאיר]]<br />
<br />
{{ערך חסר}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:כפר חב"ד}}<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב"ד|*]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות|ת]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=199560יעקב גולדשמיד2015-07-01T00:31:58Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:יעקב גולדשמיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב גולדשמיד ([[אב]] [[תש"ע]])]]<br />
הרב '''יעקב גולדשמיד''' (מכונה '''יענקל''') הוא ראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], מרצה בכיר ו[[משפיע]] בסמינר "שושנת ירושלים". בעבר שימש כ[[רב]] קהילת חב"ד ב'הר נוף'.<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
הרב גולדשמיד נולד לרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]], מראשי ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] ונכדו של הרב [[נחום גולדשמיד]]. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]]. בשנת [[תנש"א]] מונה לר"מ בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] וכעבור תקופה חזר ללמוד ב-770.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[יוסף יצחק הבלין]], מונה לשמש כר"מ בישיבת חב"ד מרכז גוטניק ובשנת [[תש"ס]] כראש המכון להכשרת רבנים בכפר חב"ד. בשנת [[תשס"א]] נכנס לשמש כר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד ובמשך הזמן מונה גם למשגיח ראשי{{הערה|בשנת [[תשע"ב]] עזב את ההשגחה.ובשנת תשע״ה חזר לשמש כמשגיח כללי}}.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] הוכתר כרב קהילת חב"ד בהר נוף, תפקיד ממנו פרש לאחר כמה שנים מיוזמתו, כאשר מונה למשפיע סמינר לבנות שושנת ירושלים חב"ד, שבשכונת רמת שלמה<br />
<br />
בשנת תשע"ה מאז פטירתו של ראש הישיבה הרב יעקב דב הכהן כ"ץ עומד הרב גולדשמיד בראשות הישיבה.<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גולדשמיד, יעקב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=199558יעקב גולדשמיד2015-07-01T00:28:24Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:יעקב גולדשמיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב גולדשמיד ([[אב]] [[תש"ע]])]]<br />
הרב '''יעקב גולדשמיד''' (מכונה '''יענקל''') הוא ראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], מרצה בכיר ו[[משפיע]] בסמינר "שושנת ירושלים". בעבר שימש כ[[רב]] קהילת חב"ד ב'הר נוף'.<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
הרב גולדשמיד נולד לרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]], מראשי ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] ונכדו של הרב [[נחום גולדשמיד]]. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]]. בשנת [[תנש"א]] מונה לר"מ בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] וכעבור תקופה חזר ללמוד ב-770.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[יוסף יצחק הבלין]], מונה לשמש כר"מ בישיבת חב"ד מרכז גוטניק ובשנת [[תש"ס]] כראש המכון להכשרת רבנים בכפר חב"ד. בשנת [[תשס"א]] נכנס לשמש כר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד ובמשך הזמן מונה גם למשגיח ראשי{{הערה|בשנת [[תשע"ב]] עזב את ההשגחה.ובשנת תשע״ה חזר לשמש כמשגיח כללי}}.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] הוכתר כרב קהילת חב"ד בהר נוף, תפקיד ממנו פרש לאחר כמה שנים מיוזמתו, כאשר מונה למשפיע סמינר לבנות שושנת ירושלים חב"ד, שבשכונת רמת שלמה<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גולדשמיד, יעקב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=199557יעקב גולדשמיד2015-07-01T00:27:45Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:יעקב גולדשמיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב גולדשמיד ([[אב]] [[תש"ע]])]]<br />
הרב '''יעקב גולדשמיד''' (מכונה '''יענקל''') הוא משגיח ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], מרצה בכיר ו[[משפיע]] בסמינר "שושנת ירושלים". בעבר שימש כ[[רב]] קהילת חב"ד ב'הר נוף'.<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
הרב גולדשמיד נולד לרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]], מראשי ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] ונכדו של הרב [[נחום גולדשמיד]]. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]]. בשנת [[תנש"א]] מונה לר"מ בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] וכעבור תקופה חזר ללמוד ב-770.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[יוסף יצחק הבלין]], מונה לשמש כר"מ בישיבת חב"ד מרכז גוטניק ובשנת [[תש"ס]] כראש המכון להכשרת רבנים בכפר חב"ד. בשנת [[תשס"א]] נכנס לשמש כר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד ובמשך הזמן מונה גם למשגיח ראשי{{הערה|בשנת [[תשע"ב]] עזב את ההשגחה.ובשנת תשע״ה חזר לשמש כמשגיח כללי}}.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] הוכתר כרב קהילת חב"ד בהר נוף, תפקיד ממנו פרש לאחר כמה שנים מיוזמתו, כאשר מונה למשפיע סמינר לבנות שושנת ירושלים חב"ד, שבשכונת רמת שלמה<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גולדשמיד, יעקב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]</div>עמיhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93&diff=199556יעקב גולדשמיד2015-07-01T00:24:58Z<p>עמי: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:יעקב גולדשמיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב גולדשמיד ([[אב]] [[תש"ע]])]]<br />
הרב '''יעקב גולדשמיד''' (מכונה '''יענקל''') הוא משגיח ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], מרצה בכיר ו[[משפיע]] בסמינר "שושנת ירושלים". בעבר שימש כ[[רב]] קהילת חב"ד ב'הר נוף'.<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
הרב גולדשמיד נולד לרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]], מראשי ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] ונכדו של הרב [[נחום גולדשמיד]]. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]]. בשנת [[תנש"א]] מונה לר"מ בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] וכעבור תקופה חזר ללמוד ב-770.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[יוסף יצחק הבלין]], מונה לשמש כר"מ בישיבת חב"ד מרכז גוטניק ובשנת [[תש"ס]] כראש המכון להכשרת רבנים בכפר חב"ד. בשנת [[תשס"א]] נכנס לשמש כר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד ובמשך הזמן מונה גם למשגיח ראשי{{הערה|בשנת [[תשע"ב]] עזב את ההשגחה.ובשנת תשע״ה חזר לשמש כמשגיח כללי}}.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] הוכתר כרב קהילת חב"ד בהר נוף, תפקיד ממנו פרש לאחר כמה שנים מיוזמתו, כאשר מונה למשפיע סמינר לבנות שושנת ירושלים חב"ד, שבשכונת רמת שלמה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ה]] בעקבות פטירת הרב [[יעקב דב כץ]] מונה לראש הישיבה.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:גולדשמיד, יעקב}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]</div>עמי