חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

משתמש:ענבים

2023-08-14T07:38:01Z

ענבים:

עבודה = תוצאה

יגיעה = פגיעה במטרה

השקעה = תמורה

''לחשוב לפני לכתוב''

משתמש:ענבים

2023-08-14T07:37:38Z

ענבים: יצירת דף עם התוכן "עבודה = תוצאה יגיעה = פגיעה במטרה השקעה = תמורה ''לחשוב לפני לכתוב''"

עבודה = תוצאה
יגיעה = פגיעה במטרה
השקעה = תמורה

''לחשוב לפני לכתוב''

חב"דפדיה:אולם דיונים

2023-08-14T07:35:25Z

ענבים: /* 10,000 ערכים */

__NEWSECTIONLINK__
{{קיצור דרך|[[חב:אד]]}}
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - קהילה]]



== יום הולדת, חגיגה נחמדת ==

ברכות למייסדי האתר שמשמר את עצמו בגבורה כבר שש עשרה שנים מלאות, לא יודע אם הוא מגשים את החזון או אם אפשר להיות גאים בו, אבל עדיין, מדובר במקור מידע עצום וייחודי מסוגו בכל המרשתת, שאכן במידה מסוימת גרם להפצת מעיינות החסידות במידה מרובה. מזל טוב ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 18:53 - היום, [[כ"ג בסיוון]] [[תשפ"ג]] מגיע משיח.
:לכאורה מתאים יותר ללוח המודעות.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|יש לך בעיות? - תכתוב באגרות!}}]] 19:26, 12 ביוני 2023 (UTC)
::לא, זה מתאים בדיוק לכאן ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]] [[שיחת משתמש:חבר|(שיחה)]]''' נכתב בשעה 19:28 - היום, [[כ"ג בסיוון]] [[תשפ"ג]] מגיע משיח.
:::מזל טוב!! [[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[כ"ד בסיוון]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 15:24, 13 ביוני 2023 (UTC)
::::מאחל לחב"דפדיה אריכות ימים ושנים טובות. בשונה מחב"ד אינפו הישן שלצערנו הרב עלה בסערה השמיימה. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 16:35, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ג
:::::{{א|אליהו ב.}} 'עלה בסערה השמימה' {{חיוך}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:48, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ג).

== שיפור הערך חיים נחמן בנסמיאן ==

העליתי היום את הערך [[חיים נחמן בנסמיאן]] למרחב הערכים אם מישהו יוכל לעזור בהוספת מילים קישורים וכדומה זה יהיה לעזר רב תודה רבה בברכה [[משתמש:קעניג!|קעניג!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 18:45, ח' בתמוז, ה'תשפ"ג 18:45, 27 ביוני 2023 (UTC)

==הערך [[לקוטי שיחות]] לערך מובחר==
כמה פעמים ניסו להעלות את הערך [[לקוטי שיחות]] לערך מובחר,
אני מעלה שוב את ההצבעה,
נא להצביע [[חב"דפדיה:ערכים מובחרים/דיונים#לקוטי שיחות|כאן]]
[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 16:20, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג
:{{א|ב. א. א.| }}למה לא לקיים הצבעה בשיחת הערך?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (16:22, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג).
::עיין [[חב"דפדיה:ערכים מובחרים#הדרך ל"ערך מובחר"|כאן]] [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 16:27, י"ג בתמוז, ה'תשפ"ג

==העלאת תמונות מאתר חב"ד און ליין==
במשך שנים המדיניות היתה להימנע מהעלאת תמונות מאתר חב"ד און ליין בגלל חשש הפרת זכויות יוצרים, וכך נהגו כלל המשתמשים. לאחרונה {{א|יוסף בן מלמד}} הרים פרוייקט להשלמת תמונות חסרות בערכים, ומאות תמונות הועלו מאתר חב"ד און ליין תוך ציון מקור וקישור אליו. כמובן שהערכה רבה ליוזם ומבצע הפרויקט. השאלה היא האם מדיניותנו השתנתה? האם {{א|שיע.ק}} {{א|חלוקת קונטרסים}} המפעילים היקרים בסדר עם זה? האם הוסר החסם שהיה נהוג כאן במשך שנים? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 12:28, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג
:{{א|אליהו ב.}} למה לא ידעתי את זה עד כה?!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:29, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג).
::אם אליהו ב. צודק אז יש בעיה בתמונות.--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] [[כ"ב בתמוז]] [[ה'תשפ"ג]] יחי המלך המשיח! 14:07, 11 ביולי 2023 (UTC)
:::כפי שניתן לראות ב[[חב"דפדיה:זכויות יוצרים#זכויות יוצרים של תמונות]], יש עדיפות לתמונות מאתרים המאשרים לחב"דפדיה להעלות תמונות והם חב"ד אינפו וחב"ד בישראל (גם במקרה והתמונה פחות איכותית). מכל שאר האתרים החב"דיים ניתן להעלות בעדיפות שניה וכמובן עם ציון למקור והבאת קישור. משאר האתרים שיש עליהם זכויות יוצרים אין להעלות גם עם קישור למקור. זו בערך המדיניות שתמיד היתה (מה שידוע לי). ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ב בתמוז ה'תשפ"ג • 16:12, 11 ביולי 2023 (UTC)
::::הבנתי. יישר כח. אגב אני מניח שמותר בהחלט לקחת תמונות מעיתוני בית משיח (צילום מסך מהדרייב) עם קישור לדרייב וציון מקור. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 22:27, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ג
:::::כן, רק שמומלץ לעשות המרת PDF לתמונה ולא צילום מסך, כך זה יוצא יותר איכותי ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ג בתמוז ה'תשפ"ג • 19:33, 12 ביולי 2023 (UTC)
::::::מה שחלוקת כתב מדוייק, אפשר להעלות מCOL תוך ציון מקור. עדיף, כשיש תמונה דומה מאינפו, להעלות מאינפו. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בתמוז ה'תשפ"ג 21:14, 12 ביולי 2023 (UTC)

==העלון==
{{חב"דפדים פעילים}} וכל עורכי האתר, מי שמעונין לעזור בהקמת העיתון, מוזמן לכתוב כאן למטה את שמו. {{אנונימי}}
# {{א|הקצנה}} מעוניין.
# {{א|משיח בכיכר}} אשמח.

== מנטרים ==

אין מנטר פעיל חוץ מ{{א|שיע.ק}} רובם המוחלט לא פעיל כבר שנתיים לא הגיע הזמן למנות חדשים? (ולהוריד ישנים) [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ב' באב ה'תשפ"ג - 11:01, 20 ביולי 2023 (UTC)
:{{א|חיים כ}} חלוקת קונטרסים די פעיל. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:39, ב' באב, ה'תשפ"ג).
::{{א|יוסף בן מלמד}} לא התכונתי למפעילי מערכת התכונתי למנטרים [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ב' באב ה'תשפ"ג - 12:21, 20 ביולי 2023 (UTC)
:::{{א|חיים כ}} לא צריך כרגע יותר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:23, ב' באב, ה'תשפ"ג).
::::{{א|יוסף בן מלמד}} למה לא צריך? במיוחד שעוד רגע בין הזמנים ובזמן כזה יש הרבה יותר השחתות ומישהוא צריך לבדוק את כל העריכות אם הם לא השחתה [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ה' באב ה'תשפ"ג - 20:07, 22 ביולי 2023 (UTC)
:::::{{א|חיים כ}} גם ללא הרשאות מנטר אתה יכול לשחזר עריכות של משתמשים אנונימים ולהשאיר להם אזהרה בדפי שיחה. מה תעזור לך הרשאת מנטר דווקא?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:29, ה' באב, ה'תשפ"ג).
::::::{{א|יוסף בן מלמד}} לא דיברתי על עצמי ולא דיברתי דווקא על שיחזור השחתות דיברתי על זה שצריך מנטרים. ואזהרה בדפי שיחה לא תמיד עוזרת אם אין לך באמת איך לחסום. ואם אין לך מספיק כלים לבדוק את כל העריכות לא תצליח לבדוק את כל העריכות [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ה' באב ה'תשפ"ג - 09:31, 23 ביולי 2023 (UTC)
:::::::{{א|חיים כ}} אין פה יותר מדי חב"דפדים פעילים כדי שיהיה צריך מנטרים נוספים. לפחות כרגע. על אילו כלים אתה מתכוון? מה צריך יותר משיחזור ואזהרות שבדרך כלל עוזרות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (10:40, ה' באב, ה'תשפ"ג).
::::::::גם למנטר אין אפשרות לחסום משתמשים ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ח' באב ה'תשפ"ג • 19:19, 26 ביולי 2023 (UTC)

==תבנית:תחזוקה==
זאת למודעי: ואבקש את דעת {{מפעילי מערכת}} {{חב"דפדים פעילים}}: תבניות תחת קטגורית תחזוקה (כגון תבנית: להשלמה, תבנית:לעדכון) מופיעות בערכים רבים (לפחות 1000) ללא שום צורך, רובם של תבניות אלו הונחו לפני זמן רב ולא נראה שמישהו עובד על ערכים אלו. תבניות אלו לא '''מוסיפות''' לערך אלא '''מקלקלות''' מהנראות של הערך. ולכן דעתי היא שיש להחליף את כל תבניות תחזוקה בקטגוריות בלבד. דבר אשר לא יגרע מהערכים, ובאם יהי' משתמש שירצה לקחת ע"ע את כל תבניות אלו (תבנית:לפשט לדוגמא) הוא יוכל לעשות זאת באמצעות הקטגוריה. {{שכח לחתום|יוסף בן מלמד}}
:מסכים עם {{א|יוסף בן מלמד}} אם לא שמים סיבה בתבנית אין סיבה לשים אותה, ואם מישהו רוצה לתקן הוא יכול להסתכל בקטגוריה (זה מה שאני עושה). וחוץ מזה שאני חושב שצריך לעשות לזה כללים ברורים יש הרבה דפים שלא אמורים להיות בקטגוריות תחזוקה ואין סיבה שהם יהיו שם. --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ב' באב ה'תשפ"ג - 10:45, 20 ביולי 2023 (UTC)
::תודה רבה {{א|חיים כ}}. אשמח לשמוע משתמשים נוספים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:54, ב' באב, ה'תשפ"ג).
:::אורח שנכנס לערך חלקי וחסר, עדיף שיקבל על זה כותרת ראשית בתחילת הערך, כדי שידע איך להתייחס למידע שמופיע בערך. אם זה יהיה כתוב רק בקטגוריות זה יהיה מיועד לעורכים בלבד. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 13:49, ב' באב, ה'תשפ"ג
::::{{א|אליהו ב.}} בדיוק, הוא יתחייס אל הערך בזלזול. התבנית גורמת לתחושה שהתוכן לא מדוייק. התבנית נוצרה בשביל העורכים ולא בשביל הקוראים, הקורא צריך להבין בעצמו שלערך אין מקורות. אין עניין שהערך בעצמו יזעק: 'אני ללא מקורות'... בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (21:34, ב' באב, ה'תשפ"ג).
:::::לא הייתי אומר "בזלזול" אלא "בעירבון מוגבל". באמת יש לדון לגופה של התבנית ערך ללא מקורות, מה התועלת בה, כאשר ערכים רבים או אפילו רוב הערכים באתר עם מחסור חמור במקורות. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:42, ב' באב, ה'תשפ"ג
::::::דווקא אני חושב שהם כן יתייחסו לזה בזלזול אם יהיה לזה תבנית בתחילת הערך. וגם לדעתי גם התבנית נועדה לעורכים הבעיה שאף אחד לא נכנס לקטגוריות האלה ועורך בהם בגלל שיש להם תבנית, אז אם לא מתקנים את זה לפחות שלא כל אדם שנכנס לחב"דפדיה יראה את זה בכותרת ראשית. ולגבי התבנית '''ערך ללא מקורות''' רוב הדברים הדורשים מקורות הם ציטוטים שבחיפוש בגוגל אפשר להשיג את המקור וגם את זה אף אחד לא עושה [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ה' באב ה'תשפ"ג - 09:43, 23 ביולי 2023 (UTC)
:::::::{{א|חיים כ}} אפשרות נוספת, במקום להחליף את התבניות לקטגוריות, אפשר פשוט ליצור תבניות סטריליות ולא זועקות. כמו [[:תבנית:הלכה]] או [[:תבנית:קצרמר]]. ולמקם אותם בצורה שלא תבלוט לעין. כך שיהי' נעים יותר לקרוא ערכים 'פחות טובים'. לגבי המקורות - גם אני חשבתי על כך. אולי תרים את הכפפה, לחב"דפדיה אמינה יותר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (10:26, ה' באב, ה'תשפ"ג).
::::::::{{א|יוסף בן מלמד}} זה בדיוק מה שאני עושה [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ה' באב ה'תשפ"ג - 10:29, 23 ביולי 2023 (UTC)
:::::::::{{א|חיים כ}} {{ישר כוח}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (10:29, ה' באב, ה'תשפ"ג).
::::::::::כתבתי למישהו בפרטי: '''תבנית השלמה/לעדכן וכדומה''' אני שם את התבניות האלו בהרבה ערכים כי לדעתי הרבה ערכים אינם מעודכנים מספיק או חסר בהם תוכן, עפ"י כללי חב"דפדיה כך צריך לעשות בכל ערך חסר למרות שזה לא נעים.. בנוסף לכך גם אם המשתמשים הפעילים אינם מעוניינים לתקן ולשפר את הערכים אז התבניות האלו נועדו גם עבור העורכים האנונימיים שבאתר שהרבה פעמים אינם מודעים כלל לעולם הויקי וכאשר הם יראו תבנית 'לעדכן'/'להשלים' וכדומה או אז הם ילמדו שצריך לעבוד על חב"דפדיה ולא רק להציץ מדי פעם.. [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 20:40, ה' באב, ה'תשפ"ג
:::::::::::אפשרי לעדן את הנראות של התבנית. אני כקורא לא מתחבר לתבניות האלו בכלל. אני מסכים שזהו הכלל וכך צריך לעשות, אבל אפשר לשנות את הכללים. במיוחד אם הם גורמים לחב"דפדיה להראות פחות טוב ופחות אמינה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (02:54, ו' באב, ה'תשפ"ג).
::::::::::::גם לדעתי, כדאי למעט בתבניות כאלו. אם מדובר על העורכים שידעו היכן צריך להשלים וכיו"ב, אפשר להסתפק בקטגוריה, וגם אם בשביל הקוראים - אזי אין סיבה שזה יהיה דווקא בראש הדף, אלא אפשר כריבוע קטן ועדין בסיומו. כך או כך, לענ"ד אין משמעות להוספת התבנית אם לא מצביעים ספציפית, מה כדאי לשפר להוסיף ולהשלים. נקודה נוספת שכדאי לתת עליה את הדעת, זה שהערך לא מושלם, לא אומר שהוא חסר. במילים אחרות: את התבנית צריך להניח רק אם חסר בערך תוכן מהותי או שהוא צריך עדכון משמעותי. כשכתוב לדוגמא שקהילת חב"ד ירושלים מונה נכון לשנת תשפ"ב 1000 משפחות (סתם זורק דוגמא), גם אם כדאי לעדכן שיהיה כתוב מה המצב נכון לשנת תשפ"ג, זה לא מצדיק להניח תבנית. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:02, ו' באב, ה'תשפ"ג 11:02, 24 ביולי 2023 (UTC)
:::::::::::::{{א|ב.א.א.}} אתה שם את תבניות האלה בלי לכתוב סיבה (מה שאני רואה) וגם שנכנסים לערך לא מבינים למה התכוונת [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ו' באב ה'תשפ"ג - 11:09, 24 ביולי 2023 (UTC)
::::::::::::::בבקשה לא להפנות את הדיון למשתמש מסויים. מנסים ביחד לראות מה אפשר לעשות עם התבניות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:15, ו' באב, ה'תשפ"ג).
{{שבירה|:::::::::::::::::}}יש צדק שעם התבנית הקורא אולי יזלזל במה שכתוב בערך, אך בלי התבנית הוא עלול לזלזל בחב"דפדיה כולה... אם משתמש לפני 5/10 שנים העתיק איזה כתבה והיא נראית גרוע עם פרטים לא מדוייקים, מעודכנים או ערוכים - הקורא עלול לחשוב שהאתר כולו לא אמין. אפשר להחליט באיזה רמת כתיבה שמים תבנית ובאיזה לא אבל לענ"ד נדרש שהערך 'יזעק' שהוא דורש תיקון. אגב, לא תוייגתי משום מה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ח' באב ה'תשפ"ג • 19:17, 26 ביולי 2023 (UTC)
:טוב אז באיזה רמת כתיבה שמים תבנית? [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - ט"ז באב ה'תשפ"ג - 16:36, 3 באוגוסט 2023 (UTC)
:בנתיים אין הכרעה. מה שהיה עד עתה. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:31, ט"ז באב, ה'תשפ"ג).
::בינתיים רוב העורכים שהביעו את דעתם הם רוצים לשים רק במקרה מאוד גרוע אז זה מה שהולכים לעשות? [[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|מסמ ציכל]] - כ"ו באב ה'תשפ"ג - 17:59, 13 באוגוסט 2023 (UTC)

== שטורעם. נט ==

שלום עליכם בני מתא חב"דפדיה. אף שזה תקופה ארוכה שלא מתאפשר לי לתרום, בכל זאת ישנו דבר אותו רואה אני לנכון להעיר, ולוואי שימצא מי שיטפל בעניין: האתר [[שטורעם.נט]] מת, והקישורים אליו עדיין נוכחים במרחב. צריך פשוט למחוק את כולם...• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:28, י"ג באב, ה'תשפ"ג ''(31 ביולי למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] 20:28, 31 ביולי 2023 (UTC)
:{{א|כתית למאור}} ישנו ארכיון אינטרנט שם אפשר למצוא את הדפים. צריך להחליף את הקישורים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:45, י"ג באב, ה'תשפ"ג).
::{{א|יוסף בן מלמד}} איך להחליף? [[משתמש:קעניג!|קעניג! ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 20:43, י"ד באב, ה'תשפ"ג 20:43, 1 באוגוסט 2023 (UTC)
:::{{א|קעניג!}} ראה לדוגמא בכתובת הזו: archive.li/35d8y שיחזור של כתבה משטורעם נט. פשוט נכנסתי לערך והחלפתי את הקישור. אגב, שים לב שלא תייגת אותי, כיון שלא חתמת יחד עם התיוג. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (08:49, ט"ו באב, ה'תשפ"ג).
==שמוליק מישולובין==
אתם מוזמנים להצביע על הערך שמואל מישולובין כי היו משתמשים שלא היה להם זכות הצבעה ולכן צריכים לעשות עוד פעם [[משתמש:קעניג!]]
: לא הבנתי, הרי כבר היה הצבעה, באם ניתן לעשות שוב (ובפרט בגלל טעם זה..}? [[משתמש:613770|613770]] - [[שיחת משתמש:613770|שיחה]], 05:14, כ' באב, ה'תשפ"ג 05:14, 7 באוגוסט 2023 (UTC)

== אלי טייטלבוים ==

נתקלתי לאחרונה בשם הזה. מדובר בחסיד חב"ד מאוד ידוע בארה"ב בתחום הקעמפים החינוך והפצת התורה שנפטר בתשס"ח.
אני מנסה לברר עליו
לבנתיים לא העלתי בחכתי הרבה פרטים חב"דים פרט לכך שלמד בתו"ת הביא הרבה מאנשי אגו"י להתוועדויות של הרבי והיה גר בקראון הייטס.
אך כאן לא מצאתי ערך עליו כלל ככה שלנו הישראלים הוא לוט בערפל ... {{אנונימי}}
:הערך נוצר. אני מקווה שזה אתה {{קריצה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (05:26, כ"ד באב, ה'תשפ"ג).
::כנראה שזה אני {{קריצה}} {{לא חתם|שמואל קניג}}
:::{{חיוך רחב}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (10:18, כ"ד באב, ה'תשפ"ג).

== 10,000 ערכים ==

בשעטומ"צ. מכאן ל11000...
:: לחיים... לחיים... ומכאן והלאה הרחבה בכמות בלי לוותר על איכות [[משתמש:8888|8888]] - [[שיחת משתמש:8888|שיחה]], 21:36, כ"ו באב, ה'תשפ"ג 21:36, 13 באוגוסט 2023 (UTC)
::: עשרת אלפים!!! רבבה!!! מזל טוב!!! הבה נאזור כח, נרחיב ונשפר תוך שימת לב לויקיזציה, מקורות, כותרות, תמונות והערות [[משתמש:תמיד|תמיד]] - [[שיחת משתמש:תמיד|שיחה]], 21:55, כ"ו באב, ה'תשפ"ג 21:55, 13 באוגוסט 2023 (UTC)
:::: 10,000 חגיגה! טיפ איכותי: לפני עריכת ערך חדש, כנסו לאוצר החכמה [[משתמש:קרקר|קרקר]] - [[שיחת משתמש:קרקר|שיחה]], 21:57, כ"ו באב, ה'תשפ"ג 21:57, 13 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::מזל טוב!! [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:46, כ"ז באב, ה'תשפ"ג
:::::: מזל טוב! קדימה, כולנו מתגייסים בעז"ה לקראת ה-11 [[משתמש:אלפא|אלפא]] - [[שיחת משתמש:אלפא|שיחה]], 02:59, כ"ז באב, ה'תשפ"ג 02:59, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::: {{מזל טוב}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (03:05, כ"ז באב, ה'תשפ"ג)
:::::::: מזל טוב. הישג עצום לכל העוסקים במלאכה לנח"ר הרבי מה"מ, ולכל אלו התודה והברכה [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 03:25, כ"ז באב, ה'תשפ"ג 03:25, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::: '''מזל טוב!''' רעיון קטן להמשך - '''כותבים ערך חדש, תשקיעו מעט בויקיזציה''', החל מכתיבה תמציתית אנציקלופדית, וכלה במקורות, ראו גם, קריאה נוספת, הוספת תצלומים מתאימים ועוד כהנה וכהנה אשר יפארו את הערך החדש שלכם [[משתמש:תמיד|תמיד]] - [[שיחת משתמש:תמיד|שיחה]], 03:55, כ"ז באב, ה'תשפ"ג 03:55, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::::::: אף אני אאחל מזל טוב בשנית, ואכן כולם צודקים. איכות, איכות, איכות. רבותיי; העתקה מפוסט אינטרנטי אנונימי, או מונולוג מגומגם של כותב הערך או מאן דהו אחר - זה לא ערך חב"דפדי מכבד. קצת יגעת, הרבה מצאת וכאן המקום לפרגן למשקיענים בערכים, ולוותיקים המגיהים ומשפרים, ויעויין בתניא היום, זריעת גרעין וכוח הצומח המצמיח פי כמה וכמה וכו' [[משתמש:ניו|ניו]] - [[שיחת משתמש:ניו|שיחה]], 05:51, כ"ז באב, ה'תשפ"ג 05:51, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::::::מזל טוב. הישג עצום לכל העוסקים במלאכה לנח"ר הרבי מה"מ שנזכה להגיע עוד השנה לערך ה-11,000 [[משתמש:קעניג!|קעניג!]]
::::::::::מצטרף לדברי קודמיי... וכן, עדיין קיימים '''המון''' ערכים שכתובים באופן [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה|פילי]], וגם משתמשים שמתנהגים [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה|כמו פילים]], וצריך לשפר זאת, אך בהחלט יש מעט ערכים משובחים. [[משתמש:חילזון|חילזון]] - [[שיחת משתמש:חילזון|דף השיחה שלי]]. 07:02, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::::חילזון, רוב הערכים כתובים בצורה טובה ומושקעת לידיעתך אתה רק 11 יום כאן עוד תתרגל לאתר בעז"ה... [[משתמש:קעניג!|קעניג!]]
::::::::::תגידו יעשו על זה כתבה ב[[חב"ד אינפו]] ו[[בבית משיח]]? [[משתמש:קעניג!|קעניג!]]
:::::::::::ב11 יום של בין הזמנים, אפשר לראות שיש הרבה ערכים [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה|פיליים]], '''כמובן''' שיש במספר כפול ומכופל ערכים טובים ומשובחים, אך עדיין האתר צריך להיפטר מה[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח/פיל בחנות חרסינה|פיליות]] באתר. [[משתמש:חילזון|חילזון]] - [[שיחת משתמש:חילזון|דף השיחה שלי]]. 07:27, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::::::הבנת {{א|קעניג!}}? וחוץ מזה, לא יעשו על זה כתבה. [[משתמש:חילזון|חילזון]] - [[שיחת משתמש:חילזון|דף השיחה שלי]]. 07:29, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
:::::::::: מזל טוב, מזל טוב!!!! אכן רוב הערכים מושקעים ויש מיעוט פילים. עיון בספרים או מאמרים מקצועיים יועילו לבניית ערכים משובחים [[משתמש:נאטיק|נאטיק]] - [[שיחת משתמש:נאטיק|שיחה]], 07:31, כ"ז באב, ה'תשפ"ג 07:31, 14 באוגוסט 2023 (UTC)
::::::::::: מזל טוב [[משתמש:ענבים|ענבים]] - [[שיחת משתמש:ענבים|שיחה]], 07:35, כ"ז באב, ה'תשפ"ג 07:35, 14 באוגוסט 2023 (UTC)

רחובות

2023-08-01T18:10:16Z

ענבים: /* בתי חב"ד */

[[קובץ:עיר רחובות.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל העיר]]
'''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר"נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950).
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשע"ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}.

==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט"ז מנחם אב]] [[תרפ"ט]] עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו"ר הריי"צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].

==בית ספר חב"ד==

בקיץ [[תשי"ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב"ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.
[[קובץ:בית ספר חב"ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב"ד זרנוגה, רחובות]]
חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

== קהילת חב"ד בעיר ==

בשנת [[תש"ל]] החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת [[תשל"ג]] הצטרף לקהילה הרב [[שלמה גלעדי]] שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב חיים חייקין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.
[[קובץ:שלמה איידלמן מרדכי קסטל אלימלך שחר.jpg|ממוזער|שמאל|דור המייסדים - הרב [[שלמה איידלמן]], הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] והרב [[אלימלך שחר]] ליד בית כנסת חב"ד]]
[[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד (משמאל) וגני חב"ד (מימין)]]
[[קובץ:רחובות.jpg|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו]]
בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה כחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

==מוסדות חינוך==
בשנים הבאות נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.
[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנכ"ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ"ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]]]]
במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת [[תשע"א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ"ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].

בעיר מוסדות חינוך נוספים:

* מעונות.
* גני ילדים לבנים ולבנות.
* גני [[עולל]] - חינוך מיוחד
* [[סוד הגן הנעלם]] - גנים טיפוליים.
* תיכון חסידי לבנות.

==ישיבות וכולל==

* כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשו עמד עשרות שנים הרב [[מאיר אהרון]] ע"ה וכיום הרב [[יהודה לייב נחמנסון]], ובהנהלת הרב [[אליעזר מזרחי]] והרב [[שלמה מזרחי]].
*[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.

===תומכי תמימים רחובות===

[[תומכי תמימים רחובות]], היא ישיבה קטנה חבדי"ת בעיר רחובות. נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-100 תלמידים ובראשה ראש הישיבה הרב [[חיים אהרן]]{{הערה|אחיו של הרב [[מאיר אהרן]] ע"ה ראש הכולל}}.

הישיבה הוקמה בשנת תשנ"ה ועברה תחנות שונות עד שהגיעה למבנה נפרד והולם את הצרכים.

==ניסיון להקמת שכונת חב"ד==
מוסדות חינוך חב"ד מפוזרים במיקומים שונים וכך גם אנ"ש רחובות מפוזרים באיזורים חרדים ואחרים.

בשנות המ' ראשי הקהילה עמלו על תוכנית לבניית שכונה חב"דית והגיעו לפסים מעשיים אך בתקופה הרלוונטית לא היה די ביקוש והתוכנית ירדה מהפרק.

==נציג בעירייה==
בבחירות המוניציפליות האחרונות נעשה ניסיון להכניס נציג חב"די לעירייה וללא הצלחה. ולקראת בחירות תשפ"ד הוצב בשנית העסקן החב"די הרב אריק ליפסקר כמועמד חב"ד לעירייה והפעם כרשימה נפרדת של מפלגת חב"ד.

==ועד חסידי חב"ד רחובות==
ארגון ועד חסידי חב"ד רחובות מהווה מקור כלכלי למוסדות החינוך וארגוני החסד של חב"ד ברחובות.

מנהלים: הרב [[אפרים מיפעי]] והרב [[יוסף יצחק לוין]] (בן הרב [[יהודה אריה לייב לוין|אריה לוין]]).

==בתי חב"ד==
בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב אריה לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור.
בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב [[אברהם מרדכי קסטל]] על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. הרב קסטל נולד בבוסטון מסצ'וסטס שבארה"ב. התחנך בישיבות חב"ד בארצות הברית, ובשנת תשל"ח (1978) הגיע לארץ כשליח הרבי לארץ הקודש. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשמ"ד (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר) בניהולו של הרב שלמה נאבול.
מנהל הפעילות של בית חב"ד בשנים אלו היה הרב [[יצחק ערד]].

בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב [[מיכאל רייניץ]] לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.
בית חב"ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.
בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.
בשנים האחרונות פעילות בית חב"ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב"ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב"ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב"ד רחובות}}.

במקביל פועל במרכז רחובות - *מרכז "[http://igrot.org.il/ אגרות קודש - כותבים לרבי]", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.

===מוסדות חב"דיים נוספים===
*גמ"ח קרן אהבת ישראל חסדי מנחם - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין ע"ה
* נשי חב"ד רחובות
* שפרה ופועה
* משרד [[בית דין רבני חב"ד]].
* [[קרן המקוואות]].
* משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].
* בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון בראשות הרב [[ארז קרלנשטיין]] והרב [[מנחם מענדל קעניג]].

==מינוי רב קהילה==
[[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב"ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]
עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ [[תשמ"א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]].

===תפקידים נוספים בקהילה===
*משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] ע"ה
*משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])
*רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf התייסדות קהילת חב"ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רחובות]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

מנחם מענדל גלוכובסקי

2023-08-01T12:15:00Z

ענבים: /* רבנות קהילת חב"ד ברחובות */

[[קובץ:הרב מ''מ גלוכובסקי.png|ממוזער|הרב גלוכובסקי]]
הרב '''מנחם מענדל גלוכובסקי''' (יליד שנת [[תשט"ז]], 1956) הינו מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], סגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ורב קהילת חב"ד ב[[רחובות]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[דטרויט]] לאביו הרב [[אברהם יעקב גלוכובסקי]] ולאימו מרת פרידה ב[[כ"ט אייר]] [[תשט"ז]].

בגיל 3 העתיקה משפחתו את מושבם לעיר [[טורונטו]] במדינת [[קנדה]] שם גדל.

בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים 770]] ו[[תומכי תמימים ברינוא]].

נשלח על ידי [[הרבי]] כחלק מקבוצת [[התלמידים השלוחים]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] במסגרת מבצע [[יבנה וחכמיה]], וכעבור שנה יצא בשליחות הרבי יחד עם ר' [[זושא אלפרוביץ']] לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים סיאטל]], שם שהה כשנתיים.

עשה "שימוש" לרבנות אצל הרב [[מאיר ברנדסדורפר]].

בשנת [[תשל"ח]] נשלח הרב גלוכובסקי על ידי הרבי ל[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]'{{הערה|תחנות חייו מבוססות על אינפורמציה מתוך ראיון ל[[שבועון בית משיח]] גיליון 274}}.

בשנת תשל"ט, [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל ביילא, בתו של הרב [[חיים אליהו מישולובין]].

===רבנות קהילת חב"ד ברחובות===
בשנת [[תשל"ט]] הורה הרבי ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כ"ד עמוד 391].}}, ובעקבות כך כמה מחשובי חסידי חב"ד בראשות ה[[משפיע]] הרב ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זושא וילימובסקי]], ביקשו את הרב גלוכובסקי להתמנות לרב הקהילה ב[[רחובות]], כשבמקביל קיבל הצעה מאנשי קהילת חב"ד ב[[לוד]] למלא את מקומו של הרב [[שרגא מלך קפלן]] שנפטר באותה תקופה. בשלהי חודש [[ניסן]] [[תשמ"א]] כתב הרב גלוכובסקי לרבי על ההתלבטות וציין שהרגשת ליבו שהצעת רחובות מתאימה בהיות וזו קהילה צעירה לעומת הרגשתו שההצעה של לוד מופרכת. בתשובתו הקיף הרבי בעיגול את מה שכתב: "הרגשת ליבי שזה מתאים", וכתב: {{ציטוטון|וכן יעשה בשעה טובה ומוצלחת. [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים ח"ג ע' 244}}. אלא שהרב [[שלמה גלעדי]] טען שיש לו הוראה ישנה של הרבי להתמנות לרב הקהילה. ומכיון שהיו שני חסידים עם הוראה דומה, פנו במכתב דחוף לרבי, וקיבלו הוראה לפנות אל המרא דאתרא של העיר. כהוראת הרבי פנו אל הרב [[שמחה קוק]] - הרב הראשי לעיר והוא הורה לערוך בחירות. בבחירות - שנערכו בחודש [[תמוז]] [[תשמ"א]] השתתפו בני הקהילה, והרב גלוכובסקי נבחר ברוב קולות{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות ולא החרימו אותם}}. יש המספרים{{הערה|הרב [[יוסף בלוי]] בפרקי זכרונותיו}} שהרבי הביע באוזני הרב [[בנימין גורדצקי]] תרעומת גדולה על עצם ההעזה של אי מי לעמוד לבחירות מול שלוחו לארץ הקודש{{הערה|על התמנותו כרבה של קהילת חב"ד, ראה גם בתשורה: מה שסיפר לי ר' זושא הפרטיזן תשע"ז}}.

מאז היבחרו ועד היום פועל באינטנסיביות רבה, למען הגדלת הקהילה ופיתוח מוסדות חב"ד בעיר, כאשר בפועל הוא מנווט ומנהל את רוב מוסדות חב"ד המרכזיים בעיר, הכוללים מוסדות חינוך, [[בית חב"ד]] ו[[בית כנסת]]. לצד זאת, משמש גם כ[[משפיע]] פרטי של רבים מבני הקהילה אשר נועצים עמו בכל שעות היממה, בכל נושא אישי או כללי.

==עסקנות ציבורית==
בשנות הנו"נים נבחר הרב גלוכובסקי לסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] ולחבר בהנהלת בית הדין, יחד עם הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[דוד חנזין]]{{מקור}}. בכ"ט טבת [[תשנ"ב]] עבר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]], הרבי נתן לו דולר והרב גלוכובסקי המשיך הלאה קרא לו הרבי חזרה פנה אליו ואמר: "יאריך ימים על ממלכתו", תוך כדי נתינת דולר נוסף. הרב המשיך הלאה והרבי קרא לו פעם נוספת ואמר: "אתה הרי מנהיג של ועד הרבנים שם שיהיה בהצלחה". לאור זאת החל הוא לנהל בפועל את עניני בית הדין.

בקיץ [[תשנ"ב]] הצטרף הרב גלוכובסקי בברכת הרבי כחבר בהנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]{{הערה|כפר חב"ד 2014 עמוד 40}}.

מתוקף תפקידו כסגן המזכיר והכוח המשמעותי בו עברו משרדי בית דין לעיר רחובות והרב גלוכובסקי מנהלו בפועל. הדבר נעשה גם לאור מסר מיוחד שאמר הרבי ביוזמתו בעת שעבר הרב גלוכובסקי בחלוקת דולרים בכ"ט טבת תשנ"ב: {{ציטוטון|אתה הרי מנהיג וועד הרבנים שם [בארץ הקודש], שיהיה בהצלחה רבה}}{{הערה|[https://col.org.il/news/135746 המילים של הרבי לרב גלוכובסקי הערב לפני שלושים שנה • צפו]}}

מתוקף תפקידו הוא מעורב במשך עשרות שנים בנעשה בקהילות חב"ד בארץ הקודש.

בשנת [[תשע"ז]] הקים הרב גלוכובסקי את מרכז [[אור הבית]] ברחובות. במרכז עשרות טיפולים זוגיים ומשפחתיים לאנ"ש במחיר מסובסד.

==הדרכות מהפרטיזן==
הרב גלוכובסקי קיבל הדרכות והשפעה רבה בכל התחומים מר' [[זושא וילימובסקי]] - הפרטיזן, ובמיוחד מאז החלו ההכנות להתמנותו כרב קהילה, ר' זושא היה משפיע{{הערה|"המשפיע שלי" כפר חב"ד 2014 עמוד 38}} ומורה דרך, אשר עמד לצידו כל העת, עודדו והדריכו. ועד היום הרב גלוכובסקי מרבה לספר על ר' זושא עצותיו המחכימות והדרכותיו המאירות את דרך העסקנות החב"דית.

בשנת תשע"ז, לרגל חתונה משפחתית, הוציאו במשפחת גלוכובסקי חיבור מפואר ובו תיעוד סיפורים עצות והדרכות שהעניק הפרטיזן לרב גלוכובסקי. החיבור נקרא: מה שסיפר לי ר' זושא - סיפורים, אמרות ושביבי חיים מהפרטיזן של הרבי. הנה דוגמא להדרכה להתקשרות לרבי שהעניק לו עם התמנותו לרבה של קהילת חב"ד רחובות:
"לפני שנסעתי לשליחות לרחובות לשמש כרב, ביקשתי מר' זושא שיתן לי מילת הדרכה והוא אמר לי: "צריכים להזהר לא להיות אזוי ווי א כפרה נאכ'ן שחיטה".(כמו תרנגולת אחרי השחיטה) והסביר, רואים דבר מעניין בתרנגולות בכפרות, שלאחר שחיטתם ישנם כאלה שקופצים ורצים על רגליהם לכיוון לא מוגדר למשך זמן מסוים ללא ראש! והמשיך שכך גם אצלנו, פעמים רבות יש לנו מרץ רב ואנו מעוניינים לעשות פעולות גדולות ודברים טובים, אך צריכים לדעת שעלינו להיות מחוברים לראש – לרבי, ואז אנו נרוץ ונפעל בכיוון הנכון. אך אם ח"ו לא מחוברים לראש אזי זו ריצה ללא כיוון וריצה שלא מובילה לשום מקום".

גם בענייני משיח הושפע מר' זושא, כפי שמסופר בשם הרב גלוכובסקי ב'מה שסיפר לי ר' זושא':
"בכל עת מצוא היה שגור בפי ר' זושא את צמד המילים 'יחי המלך'. מדובר על שנים רבות קודם השיחה של ב' ניסן תשמ"ח. מה עוד שר' זושא נפטר בחוהמ"ס תשמ"ז טרם אמירת השיחה".

==אמונה איתנה בענייני משיח==
הרב גלוכובסקי הינו בין הרבנים הבולטים שהצטרפו בשנות הנפלאות בלהט להתעוררות הרבי לפעול להבאת המשיח והפנמת ופרסום [[בשורת הגאולה]] כולל גם החיות והאמונה בין אנ"ש לצד פרסום גם ב"חוצה" שהרבי הוא המלך המשיח{{הערה|ראה לדוגמא [https://chabad.info/video/documentary/%D7%95%D7%90%D7%91%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA/889945/ הרב גלוכובסקי נזכר: מה עניתי למי שהפריע לקבלת פני משיח?], וכן [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99.jpg הרב גלוכובסקי מניף דגל משיח באירוע בקהילת חב"ד רחובות] ועוד}}.

==הראשון שעודד קבלת תשובות מהרבי באמצעות האגרות קודש==

הרב גלוכובסקי היה מהראשונים שעמדו על הניסים והנפלאות של הרבי המתגלים ע"י ה[[אגרות קודש]] בזמן זה של העלם והסתר שאחרי [[כ"ז אדר]] ו[[ג' תמוז]].

בראיונות שהעניק במהלך השנים ל[[שבועון בית משיח]]{{הערה|גיליון 274}} ול[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|2014}}- עורר וביאר על ה[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|קבלת תשובות מהרבי באמצעות האגרות קודש]] אם כי גם חידד את המגבלות שבדבר שיש לקיים במקביל את הוראות הרבי כיצד לפתור ספיקות כמו בענייני תורה - כעצת רב מורה הוראה, במקרים רפואיים - בהתייעצות ברופא ידיד, בענייני הסתדרות - בהתייעצות בידידים מבינים.

==משפחתו==
* בנו, הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]] - רב קהילת חב"ד ברמת בית שמש ג' ומנהל אגף המקוואות שעל ידי [[בית דין רבני חב"ד]] בארץ הקודש.
* בנו, הרב יוסף יצחק גלוכובסקי - שליח בקלסטר [[ניו ג'רזי]].
* בנו, הרב שניאור זלמן גלוכובסקי - שליח בשכונת קריית הלאום, [[ראשון לציון]].
* בנו, הרב יחיאל גלוכובסקי - [[שליח]] [[הרבי]] בפארק המדע [[רחובות]]-[[נס ציונה]] ורב קהילת ה״צעירים״ ברחובות.
* בנו, הרב אליעזר גלוכובסקי - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[שליח]] במרכז העסקים (מגדלי בסר) [[בני ברק]].
* בנו, הרב [[שמואל גלוכובסקי]] - יד ימינו של אביו ורב קהילת האברכים וצעירי אנ"ש ברחובות.
* חתנו, הרב שלמה שטרנברג - מנהל [[ישיבה|ישיבת]] [[חובבי תורה]].
* חתנו, הרב גרשון הכהן בארענשטיין - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו הייבן]], קונטיקט ומשלוחי הרבי בעיר.
* חתנו, הרב לוי מטוסוב - [[משפיע]] בישיבת [[אהלי תורה]].
* חתנו, הרב משה ירוסלבסקי - ר"מ בישיבת [[מאור מנחם רחובות]].
* בנו, אברהם יעקב גלוכובסקי - תלמיד ושליח בישיבת חב"ד ב[[דטרויט]].

==לקריאה נוספת==
*[[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]] 274 תש"ס- ראיון נרחב עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי בו גולל לראשונה את סיפור התמנותו לרבנות בקהילת רחובות כולל המענה המיוחד לפנות לרב המקומי, תפקיד רבני חב"ד, [[בית דין רבני חב"ד]], פעילות בענייני משיח, תשובות באגרות קודש ועוד.
*[[שבועון כפר חב"ד]], ראיון עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, לקראת ג' תמוז תשע"ד, גיליון 1561
*[[שבועון כפר חב"ד]] ראיון נרחב עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, גיליון 1727
*[[מענדי קורטס]], [[שבועון כפר חב"ד]], ראיון עומק עם הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, גיליון 2014 תשפ"ג: "הרבי העניק לנו את השליחות להביא את המשיח"

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/6/6d/%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%9E_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9F.pdf מה שסיפר לי ר' זושא הפרטיזן. הרב גלוכובסקי מספר על סיפורים והדרכות שקיבל מהפרטיזן, וסיפור התמנותו כרבה של קהילת חב"ד רחובות], תשורה לחתונת גלוכובסקי, תשע"ז
*[http://jewish-education.info/category/rav-gluchovsky/ מדור שיעורי הרב גלוכובסקי], אתר חינוך יהודי jewish-education
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/12/80.-Vayeishev-5777-Hebrew.pdf פרנסה בגשמיות וברוחניות]''', הרב גלוכובסקי מתראיין לעלון השבועי של חברת [[jem]] - כסלו תשע"ז
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4171610 בעתה ובזמנה]'''- בנו הילוד לקה בצהבת, הוא חשש כי הברית תידחה וביקש ברכה מהרבי, אבל רק מאוחר יותר גילה את האכפתיות ותשומת הלב שהרבי נתן לו. ראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
* '''[https://orb.org.il אור הבית]''', מרכז טיפול זוגי ומשפחתי שהוקם על ידי הרב גלוכובסקי ופועל בהכוונתו
*'''[https://col.org.il/news/135746 המילים של הרבי לרב גלוכובסקי הערב לפני שלושים שנה • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}
*[https://podcasts.google.com/feed/aHR0cHM6Ly9hbmNob3IuZm0vcy84MjdlNWFmNC9wb2RjYXN0L3Jzcw/episode/YTgwYWE0OGQtY2JjNi00MTIzLWIxZjktODg4ODYyMWVjY2Nl?ep=14 פודקסט עם הרב גלוכובסקי על שליחותו האישית] {{COL}}
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח]''', גליון 274 עמוד 42
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_29.html הרב גלוכובסקי בנאום סוער: צו השעה - אחדות החסידים]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}

{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גלוכובסקי, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים ברחובות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ז]]
[[קטגוריה:משפחת גלוכובסקי]]

רחובות

2023-08-01T06:24:06Z

ענבים: /* מוסדות חב"דיים נוספים */

[[קובץ:עיר רחובות.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל העיר]]
'''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר"נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950).
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשע"ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}.

==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט"ז מנחם אב]] [[תרפ"ט]] עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו"ר הריי"צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].

==בית ספר חב"ד==

בקיץ [[תשי"ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב"ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.
[[קובץ:בית ספר חב"ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב"ד זרנוגה, רחובות]]
חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

== קהילת חב"ד בעיר ==

בשנת [[תש"ל]] החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת [[תשל"ג]] הצטרף לקהילה הרב [[שלמה גלעדי]] שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב חיים חייקין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.
[[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד (משמאל) וגני חב"ד (מימין)]]
[[קובץ:רחובות.jpg|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו]]
בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה כחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

==מוסדות חינוך==
בשנים הבאות נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.
[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנכ"ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ"ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]]]]
במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת [[תשע"א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ"ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].

בעיר מוסדות חינוך נוספים:

* מעונות.
* גני ילדים לבנים ולבנות.
* גני [[עולל]] - חינוך מיוחד
* [[סוד הגן הנעלם]] - גנים טיפוליים.
* תיכון חסידי לבנות.

==ישיבות וכולל==

* כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשו עמד עשרות שנים הרב [[מאיר אהרון]] ע"ה וכיום הרב [[יהודה לייב נחמנסון]], ובהנהלת הרב [[אליעזר מזרחי]] והרב [[שלמה מזרחי]].
*[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.

===תומכי תמימים רחובות===

[[תומכי תמימים רחובות]], היא ישיבה קטנה חבדי"ת בעיר רחובות. נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-100 תלמידים ובראשה ראש הישיבה הרב [[חיים אהרן]]{{הערה|אחיו של הרב [[מאיר אהרן]] ע"ה ראש הכולל}}.

הישיבה הוקמה בשנת תשנ"ה ועברה תחנות שונות עד שהגיעה למבנה נפרד והולם את הצרכים.

==ניסיון להקמת שכונת חב"ד==
מוסדות חינוך חב"ד מפוזרים במיקומים שונים וכך גם אנ"ש רחובות מפוזרים באיזורים חרדים ואחרים.

בשנות המ' ראשי הקהילה עמלו על תוכנית לבניית שכונה חב"דית והגיעו לפסים מעשיים אך בתקופה הרלוונטית לא היה די ביקוש והתוכנית ירדה מהפרק.

==נציג בעירייה==
בבחירות המוניציפליות האחרונות נעשה ניסיון להכניס נציג חב"די לעירייה וללא הצלחה. ולקראת בחירות תשפ"ד הוצב בשנית העסקן החב"די הרב אריק ליפסקר כמועמד חב"ד לעירייה והפעם כרשימה נפרדת של מפלגת חב"ד.

==בתי חב"ד==
בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב אריה לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור.
בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב מרדכי קסטל על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. הרב קסטל נולד בבוסטון מסצ'וסטס שבארה"ב. התחנך בישיבות חב"ד בארצות הברית, ובשנת תשל"ח (1978) הגיע לארץ כשליח הרבי לארץ הקודש. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשמ"ד (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר) בניהולו של הרב שלמה נאבול.
מנהל הפעילות של בית חב"ד בשנים אלו היה הרב [[יצחק ערד]].

בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב [[מיכאל רייניץ]] לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.
בית חב"ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.
בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.
בשנים האחרונות פעילות בית חב"ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב"ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב"ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב"ד רחובות}}.

במקביל פועל במרכז רחובות - *מרכז "[http://igrot.org.il/ אגרות קודש - כותבים לרבי]", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.

===מוסדות חב"דיים נוספים===
*גמ"ח קרן אהבת ישראל חסדי מנחם - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין ע"ה
* נשי חב"ד רחובות
* שפרה ופועה
* משרד [[בית דין רבני חב"ד]].
* [[קרן המקוואות]].
* משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].
* בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון בראשות הרב [[ארז קרלנשטיין]] והרב [[מנחם מענדל קעניג]].

==מינוי רב קהילה==
[[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב"ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]
עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ [[תשמ"א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]].

===תפקידים נוספים בקהילה===
*משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] ע"ה
*משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])
*רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf התייסדות קהילת חב"ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רחובות]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

רחובות

2023-08-01T06:23:43Z

ענבים: /* מוסדות חינוך */

[[קובץ:עיר רחובות.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל העיר]]
'''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר"נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950).
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשע"ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}.

==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט"ז מנחם אב]] [[תרפ"ט]] עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו"ר הריי"צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].

==בית ספר חב"ד==

בקיץ [[תשי"ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב"ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.
[[קובץ:בית ספר חב"ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב"ד זרנוגה, רחובות]]
חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

== קהילת חב"ד בעיר ==

בשנת [[תש"ל]] החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת [[תשל"ג]] הצטרף לקהילה הרב [[שלמה גלעדי]] שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב חיים חייקין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.
[[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד (משמאל) וגני חב"ד (מימין)]]
[[קובץ:רחובות.jpg|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו]]
בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה כחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

==מוסדות חינוך==
בשנים הבאות נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.
[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנכ"ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ"ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]]]]
במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת [[תשע"א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ"ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].

בעיר מוסדות חינוך נוספים:

* מעונות.
* גני ילדים לבנים ולבנות.
* גני [[עולל]] - חינוך מיוחד
* [[סוד הגן הנעלם]] - גנים טיפוליים.
* תיכון חסידי לבנות.

==ישיבות וכולל==

* כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשו עמד עשרות שנים הרב [[מאיר אהרון]] ע"ה וכיום הרב [[יהודה לייב נחמנסון]], ובהנהלת הרב [[אליעזר מזרחי]] והרב [[שלמה מזרחי]].
*[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.

===תומכי תמימים רחובות===

[[תומכי תמימים רחובות]], היא ישיבה קטנה חבדי"ת בעיר רחובות. נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-100 תלמידים ובראשה ראש הישיבה הרב [[חיים אהרן]]{{הערה|אחיו של הרב [[מאיר אהרן]] ע"ה ראש הכולל}}.

הישיבה הוקמה בשנת תשנ"ה ועברה תחנות שונות עד שהגיעה למבנה נפרד והולם את הצרכים.

==ניסיון להקמת שכונת חב"ד==
מוסדות חינוך חב"ד מפוזרים במיקומים שונים וכך גם אנ"ש רחובות מפוזרים באיזורים חרדים ואחרים.

בשנות המ' ראשי הקהילה עמלו על תוכנית לבניית שכונה חב"דית והגיעו לפסים מעשיים אך בתקופה הרלוונטית לא היה די ביקוש והתוכנית ירדה מהפרק.

==נציג בעירייה==
בבחירות המוניציפליות האחרונות נעשה ניסיון להכניס נציג חב"די לעירייה וללא הצלחה. ולקראת בחירות תשפ"ד הוצב בשנית העסקן החב"די הרב אריק ליפסקר כמועמד חב"ד לעירייה והפעם כרשימה נפרדת של מפלגת חב"ד.

==בתי חב"ד==
בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב אריה לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור.
בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב מרדכי קסטל על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. הרב קסטל נולד בבוסטון מסצ'וסטס שבארה"ב. התחנך בישיבות חב"ד בארצות הברית, ובשנת תשל"ח (1978) הגיע לארץ כשליח הרבי לארץ הקודש. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשמ"ד (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר) בניהולו של הרב שלמה נאבול.
מנהל הפעילות של בית חב"ד בשנים אלו היה הרב [[יצחק ערד]].

בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב [[מיכאל רייניץ]] לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.
בית חב"ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.
בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.
בשנים האחרונות פעילות בית חב"ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב"ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב"ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב"ד רחובות}}.

במקביל פועל במרכז רחובות - *מרכז "[http://igrot.org.il/ אגרות קודש - כותבים לרבי]", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.

===מוסדות חב"דיים נוספים===
*גמ"ח קרן אהבת ישראל חסדי מנחם - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין ע"ה
* נשי חב"ד רחובות
* שפרה ופועה
* משרד [[בית דין רבני חב"ד]].
* [[קרן המקוואות]].
* משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].

==מינוי רב קהילה==
[[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב"ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]
עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ [[תשמ"א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]].

===תפקידים נוספים בקהילה===
*משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] ע"ה
*משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])
*רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf התייסדות קהילת חב"ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רחובות]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

רחובות

2023-08-01T06:20:36Z

ענבים: /* ישיבות וכולל */

[[קובץ:עיר רחובות.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל העיר]]
'''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר"נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950).
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשע"ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}.

==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט"ז מנחם אב]] [[תרפ"ט]] עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו"ר הריי"צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].

==בית ספר חב"ד==

בקיץ [[תשי"ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב"ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.
[[קובץ:בית ספר חב"ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב"ד זרנוגה, רחובות]]
חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

== קהילת חב"ד בעיר ==

בשנת [[תש"ל]] החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת [[תשל"ג]] הצטרף לקהילה הרב [[שלמה גלעדי]] שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב חיים חייקין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.
[[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד (משמאל) וגני חב"ד (מימין)]]
[[קובץ:רחובות.jpg|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו]]
בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה כחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

==מוסדות חינוך==
בשנים הבאות נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.
[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנכ"ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ"ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]]]]
במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת [[תשע"א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ"ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].

בעיר מוסדות חינוך נוספים:

* מעונות.
* גני ילדים לבנים ולבנות.
* גני עולל - חינוך מיוחד
* בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון בראשות הרב [[ארז קרלנשטיין]] והרב [[מנחם מענדל קעניג]].
* [[סוד הגן הנעלם]].
* תיכון חסידי לבנות.

==ישיבות וכולל==

* כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשו עמד עשרות שנים הרב [[מאיר אהרון]] ע"ה וכיום הרב [[יהודה לייב נחמנסון]], ובהנהלת הרב [[אליעזר מזרחי]] והרב [[שלמה מזרחי]].
*[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.

===תומכי תמימים רחובות===

[[תומכי תמימים רחובות]], היא ישיבה קטנה חבדי"ת בעיר רחובות. נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-100 תלמידים ובראשה ראש הישיבה הרב [[חיים אהרן]]{{הערה|אחיו של הרב [[מאיר אהרן]] ע"ה ראש הכולל}}.

הישיבה הוקמה בשנת תשנ"ה ועברה תחנות שונות עד שהגיעה למבנה נפרד והולם את הצרכים.

==ניסיון להקמת שכונת חב"ד==
מוסדות חינוך חב"ד מפוזרים במיקומים שונים וכך גם אנ"ש רחובות מפוזרים באיזורים חרדים ואחרים.

בשנות המ' ראשי הקהילה עמלו על תוכנית לבניית שכונה חב"דית והגיעו לפסים מעשיים אך בתקופה הרלוונטית לא היה די ביקוש והתוכנית ירדה מהפרק.

==נציג בעירייה==
בבחירות המוניציפליות האחרונות נעשה ניסיון להכניס נציג חב"די לעירייה וללא הצלחה. ולקראת בחירות תשפ"ד הוצב בשנית העסקן החב"די הרב אריק ליפסקר כמועמד חב"ד לעירייה והפעם כרשימה נפרדת של מפלגת חב"ד.

==בתי חב"ד==
בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב אריה לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור.
בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב מרדכי קסטל על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. הרב קסטל נולד בבוסטון מסצ'וסטס שבארה"ב. התחנך בישיבות חב"ד בארצות הברית, ובשנת תשל"ח (1978) הגיע לארץ כשליח הרבי לארץ הקודש. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשמ"ד (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר) בניהולו של הרב שלמה נאבול.
מנהל הפעילות של בית חב"ד בשנים אלו היה הרב [[יצחק ערד]].

בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב [[מיכאל רייניץ]] לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.
בית חב"ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.
בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.
בשנים האחרונות פעילות בית חב"ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב"ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב"ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב"ד רחובות}}.

במקביל פועל במרכז רחובות - *מרכז "[http://igrot.org.il/ אגרות קודש - כותבים לרבי]", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.

===מוסדות חב"דיים נוספים===
*גמ"ח קרן אהבת ישראל חסדי מנחם - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין ע"ה
* נשי חב"ד רחובות
* שפרה ופועה
* משרד [[בית דין רבני חב"ד]].
* [[קרן המקוואות]].
* משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].

==מינוי רב קהילה==
[[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב"ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]
עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ [[תשמ"א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]].

===תפקידים נוספים בקהילה===
*משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] ע"ה
*משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])
*רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf התייסדות קהילת חב"ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רחובות]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

רחובות

2023-08-01T06:14:40Z

ענבים: /* בתי חב"ד */

[[קובץ:עיר רחובות.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל העיר]]
'''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר"נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950).
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשע"ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}.

==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט"ז מנחם אב]] [[תרפ"ט]] עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו"ר הריי"צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].

==בית ספר חב"ד==

בקיץ [[תשי"ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב"ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.
[[קובץ:בית ספר חב"ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב"ד זרנוגה, רחובות]]
חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

== קהילת חב"ד בעיר ==

בשנת [[תש"ל]] החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת [[תשל"ג]] הצטרף לקהילה הרב [[שלמה גלעדי]] שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב חיים חייקין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.
[[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד (משמאל) וגני חב"ד (מימין)]]
[[קובץ:רחובות.jpg|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו]]
בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה כחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

==מוסדות חינוך==
בשנים הבאות נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.
[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנכ"ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ"ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]]]]
במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת [[תשע"א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ"ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].

בעיר מוסדות חינוך נוספים:

* מעונות.
* גני ילדים לבנים ולבנות.
* גני עולל - חינוך מיוחד
* בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון בראשות הרב [[ארז קרלנשטיין]] והרב [[מנחם מענדל קעניג]].
* [[סוד הגן הנעלם]].
* תיכון חסידי לבנות.

==ישיבות וכולל==

* כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשו עמד עשרות שנים הרב [[מאיר אהרון]] ע"ה, ובהנהלת הרב [[אליעזר מזרחי]] והרב [[שלמה מזרחי]].
*[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.

===תומכי תמימים רחובות===

[[תומכי תמימים רחובות]], היא ישיבה קטנה חבדי"ת בעיר רחובות. נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-100 תלמידים ובראשה ראש הישיבה הרב [[חיים אהרן]]{{הערה|אחיו של הרב [[מאיר אהרן]] ע"ה ראש הכולל}}.

הישיבה הוקמה בשנת תשנ"ה ועברה תחנות שונות עד שהגיעה למבנה נפרד והולם את הצרכים.

==ניסיון להקמת שכונת חב"ד==
מוסדות חינוך חב"ד מפוזרים במיקומים שונים וכך גם אנ"ש רחובות מפוזרים באיזורים חרדים ואחרים.

בשנות המ' ראשי הקהילה עמלו על תוכנית לבניית שכונה חב"דית והגיעו לפסים מעשיים אך בתקופה הרלוונטית לא היה די ביקוש והתוכנית ירדה מהפרק.

==נציג בעירייה==
בבחירות המוניציפליות האחרונות נעשה ניסיון להכניס נציג חב"די לעירייה וללא הצלחה. ולקראת בחירות תשפ"ד הוצב בשנית העסקן החב"די הרב אריק ליפסקר כמועמד חב"ד לעירייה והפעם כרשימה נפרדת של מפלגת חב"ד.

==בתי חב"ד==
בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב אריה לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור.
בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב מרדכי קסטל על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. הרב קסטל נולד בבוסטון מסצ'וסטס שבארה"ב. התחנך בישיבות חב"ד בארצות הברית, ובשנת תשל"ח (1978) הגיע לארץ כשליח הרבי לארץ הקודש. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשמ"ד (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר) בניהולו של הרב שלמה נאבול.
מנהל הפעילות של בית חב"ד בשנים אלו היה הרב [[יצחק ערד]].

בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב [[מיכאל רייניץ]] לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.
בית חב"ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.
בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.
בשנים האחרונות פעילות בית חב"ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב"ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב"ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב"ד רחובות}}.

במקביל פועל במרכז רחובות - *מרכז "[http://igrot.org.il/ אגרות קודש - כותבים לרבי]", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.

===מוסדות חב"דיים נוספים===
*גמ"ח קרן אהבת ישראל חסדי מנחם - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין ע"ה
* נשי חב"ד רחובות
* שפרה ופועה
* משרד [[בית דין רבני חב"ד]].
* [[קרן המקוואות]].
* משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].

==מינוי רב קהילה==
[[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב"ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]
עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ [[תשמ"א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]].

===תפקידים נוספים בקהילה===
*משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] ע"ה
*משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])
*רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf התייסדות קהילת חב"ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רחובות]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

רחובות

2023-08-01T05:59:06Z

ענבים: /* תומכי תמימים מאור מנחם */

[[קובץ:עיר רחובות.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל העיר]]
'''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר"נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950).
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשע"ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}.

==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט"ז מנחם אב]] [[תרפ"ט]] עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו"ר הריי"צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].

==בית ספר חב"ד==

בקיץ [[תשי"ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב"ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.
[[קובץ:בית ספר חב"ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב"ד זרנוגה, רחובות]]
חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

== קהילת חב"ד בעיר ==

בשנת [[תש"ל]] החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת [[תשל"ג]] הצטרף לקהילה הרב [[שלמה גלעדי]] שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב חיים חייקין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.
[[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד (משמאל) וגני חב"ד (מימין)]]
[[קובץ:רחובות.jpg|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו]]
בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה כחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

==מוסדות חינוך==
בשנים הבאות נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.
[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנכ"ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ"ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]]]]
במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת [[תשע"א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ"ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].

בעיר מוסדות חינוך נוספים:

* מעונות.
* גני ילדים לבנים ולבנות.
* גני עולל - חינוך מיוחד
* בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון בראשות הרב [[ארז קרלנשטיין]] והרב [[מנחם מענדל קעניג]].
* [[סוד הגן הנעלם]].
* תיכון חסידי לבנות.

==ישיבות וכולל==

* כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשו עמד עשרות שנים הרב [[מאיר אהרון]] ע"ה, ובהנהלת הרב [[אליעזר מזרחי]] והרב [[שלמה מזרחי]].
*[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.

===תומכי תמימים רחובות===

[[תומכי תמימים רחובות]], היא ישיבה קטנה חבדי"ת בעיר רחובות. נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-100 תלמידים ובראשה ראש הישיבה הרב [[חיים אהרן]]{{הערה|אחיו של הרב [[מאיר אהרן]] ע"ה ראש הכולל}}.

הישיבה הוקמה בשנת תשנ"ה ועברה תחנות שונות עד שהגיעה למבנה נפרד והולם את הצרכים.

==ניסיון להקמת שכונת חב"ד==
מוסדות חינוך חב"ד מפוזרים במיקומים שונים וכך גם אנ"ש רחובות מפוזרים באיזורים חרדים ואחרים.

בשנות המ' ראשי הקהילה עמלו על תוכנית לבניית שכונה חב"דית והגיעו לפסים מעשיים אך בתקופה הרלוונטית לא היה די ביקוש והתוכנית ירדה מהפרק.

==נציג בעירייה==
בבחירות המוניציפליות האחרונות נעשה ניסיון להכניס נציג חב"די לעירייה וללא הצלחה. ולקראת בחירות תשפ"ד הוצב בשנית העסקן החב"די הרב אריק ליפסקר כמועמד חב"ד לעירייה והפעם כרשימה נפרדת של מפלגת חב"ד.

==בתי חב"ד==
בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב אריה לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור.
בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב מרדכי קסטל על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. הרב קסטל נולד בבוסטון מסצ'וסטס שבארה"ב. התחנך בישיבות חב"ד בארצות הברית, ובשנת תשל"ח (1978) הגיע לארץ כשליח הרבי לארץ הקודש. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשמ"ד (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר).
בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב מיכאל רייניץ לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.
בית חב"ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.
בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.
בשנים האחרונות פעילות בית חב"ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב"ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב"ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב"ד רחובות}}.

במקביל פועל במרכז רחובות - *מרכז "[http://igrot.org.il/ אגרות קודש - כותבים לרבי]", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.

===מוסדות חב"דיים נוספים===
*גמ"ח קרן אהבת ישראל חסדי מנחם - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין ע"ה
* נשי חב"ד רחובות
* שפרה ופועה
* משרד [[בית דין רבני חב"ד]].
* [[קרן המקוואות]].
* משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].

==מינוי רב קהילה==
[[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב"ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]
עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ [[תשמ"א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]].

===תפקידים נוספים בקהילה===
*משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] ע"ה
*משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])
*רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf התייסדות קהילת חב"ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רחובות]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

רחובות

2023-08-01T05:58:08Z

ענבים: /* ישיבות וכולל */

[[קובץ:עיר רחובות.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל העיר]]
'''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר"נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950).
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשע"ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}.

==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט"ז מנחם אב]] [[תרפ"ט]] עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו"ר הריי"צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].

==בית ספר חב"ד==

בקיץ [[תשי"ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב"ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.
[[קובץ:בית ספר חב"ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב"ד זרנוגה, רחובות]]
חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

== קהילת חב"ד בעיר ==

בשנת [[תש"ל]] החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת [[תשל"ג]] הצטרף לקהילה הרב [[שלמה גלעדי]] שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב חיים חייקין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.
[[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד (משמאל) וגני חב"ד (מימין)]]
[[קובץ:רחובות.jpg|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו]]
בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה כחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

==מוסדות חינוך==
בשנים הבאות נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.
[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנכ"ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ"ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]]]]
במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת [[תשע"א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ"ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].

בעיר מוסדות חינוך נוספים:

* מעונות.
* גני ילדים לבנים ולבנות.
* גני עולל - חינוך מיוחד
* בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון בראשות הרב [[ארז קרלנשטיין]] והרב [[מנחם מענדל קעניג]].
* [[סוד הגן הנעלם]].
* תיכון חסידי לבנות.

==ישיבות וכולל==

* כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשו עמד עשרות שנים הרב [[מאיר אהרון]] ע"ה, ובהנהלת הרב [[אליעזר מזרחי]] והרב [[שלמה מזרחי]].
*[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.

===תומכי תמימים מאור מנחם===

[[תומכי תמימים מאור מנחם]], היא ישיבה קטנה חבדי"ת בעיר רחובות. נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-100 תלמידים ובראשה ראש הישיבה הרב [[חיים אהרן]]{{הערה|אחיו של הרב [[מאיר אהרן]] ע"ה ראש הכולל}}.

הישיבה הוקמה בשנת תשנ"ה ועברה תחנות שונות עד שהגיעה למבנה נפרד והולם את הצרכים.

==ניסיון להקמת שכונת חב"ד==
מוסדות חינוך חב"ד מפוזרים במיקומים שונים וכך גם אנ"ש רחובות מפוזרים באיזורים חרדים ואחרים.

בשנות המ' ראשי הקהילה עמלו על תוכנית לבניית שכונה חב"דית והגיעו לפסים מעשיים אך בתקופה הרלוונטית לא היה די ביקוש והתוכנית ירדה מהפרק.

==נציג בעירייה==
בבחירות המוניציפליות האחרונות נעשה ניסיון להכניס נציג חב"די לעירייה וללא הצלחה. ולקראת בחירות תשפ"ד הוצב בשנית העסקן החב"די הרב אריק ליפסקר כמועמד חב"ד לעירייה והפעם כרשימה נפרדת של מפלגת חב"ד.

==בתי חב"ד==
בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב אריה לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור.
בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב מרדכי קסטל על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. הרב קסטל נולד בבוסטון מסצ'וסטס שבארה"ב. התחנך בישיבות חב"ד בארצות הברית, ובשנת תשל"ח (1978) הגיע לארץ כשליח הרבי לארץ הקודש. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשמ"ד (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר).
בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב מיכאל רייניץ לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.
בית חב"ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.
בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.
בשנים האחרונות פעילות בית חב"ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב"ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב"ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב"ד רחובות}}.

במקביל פועל במרכז רחובות - *מרכז "[http://igrot.org.il/ אגרות קודש - כותבים לרבי]", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.

===מוסדות חב"דיים נוספים===
*גמ"ח קרן אהבת ישראל חסדי מנחם - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין ע"ה
* נשי חב"ד רחובות
* שפרה ופועה
* משרד [[בית דין רבני חב"ד]].
* [[קרן המקוואות]].
* משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].

==מינוי רב קהילה==
[[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב"ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]
עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ [[תשמ"א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]].

===תפקידים נוספים בקהילה===
*משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] ע"ה
*משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])
*רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf התייסדות קהילת חב"ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רחובות]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

רחובות

2023-08-01T05:57:01Z

ענבים: /* מוסדות חינוך */

[[קובץ:עיר רחובות.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל העיר]]
'''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר"נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950).
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשע"ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}.

==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט"ז מנחם אב]] [[תרפ"ט]] עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו"ר הריי"צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].

==בית ספר חב"ד==

בקיץ [[תשי"ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב"ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.
[[קובץ:בית ספר חב"ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב"ד זרנוגה, רחובות]]
חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

== קהילת חב"ד בעיר ==

בשנת [[תש"ל]] החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת [[תשל"ג]] הצטרף לקהילה הרב [[שלמה גלעדי]] שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב חיים חייקין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.
[[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד (משמאל) וגני חב"ד (מימין)]]
[[קובץ:רחובות.jpg|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו]]
בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה כחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

==מוסדות חינוך==
בשנים הבאות נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.
[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנכ"ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ"ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]]]]
במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת [[תשע"א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ"ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].

בעיר מוסדות חינוך נוספים:

* מעונות.
* גני ילדים לבנים ולבנות.
* גני עולל - חינוך מיוחד
* בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון בראשות הרב [[ארז קרלנשטיין]] והרב [[מנחם מענדל קעניג]].
* [[סוד הגן הנעלם]].
* תיכון חסידי לבנות.

==ישיבות וכולל==

* כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשות הרב [[מאיר אהרון]], ובהנהלת הרב [[אליעזר מזרחי]] והרב [[שלמה מזרחי]].
*[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.

===תומכי תמימים מאור מנחם===

[[תומכי תמימים מאור מנחם]], היא ישיבה קטנה חבדי"ת בעיר רחובות. נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-100 תלמידים ובראשה ראש הישיבה הרב [[חיים אהרן]]{{הערה|אחיו של הרב [[מאיר אהרן]] ע"ה ראש הכולל}}.

הישיבה הוקמה בשנת תשנ"ה ועברה תחנות שונות עד שהגיעה למבנה נפרד והולם את הצרכים.

==ניסיון להקמת שכונת חב"ד==
מוסדות חינוך חב"ד מפוזרים במיקומים שונים וכך גם אנ"ש רחובות מפוזרים באיזורים חרדים ואחרים.

בשנות המ' ראשי הקהילה עמלו על תוכנית לבניית שכונה חב"דית והגיעו לפסים מעשיים אך בתקופה הרלוונטית לא היה די ביקוש והתוכנית ירדה מהפרק.

==נציג בעירייה==
בבחירות המוניציפליות האחרונות נעשה ניסיון להכניס נציג חב"די לעירייה וללא הצלחה. ולקראת בחירות תשפ"ד הוצב בשנית העסקן החב"די הרב אריק ליפסקר כמועמד חב"ד לעירייה והפעם כרשימה נפרדת של מפלגת חב"ד.

==בתי חב"ד==
בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב אריה לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור.
בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב מרדכי קסטל על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. הרב קסטל נולד בבוסטון מסצ'וסטס שבארה"ב. התחנך בישיבות חב"ד בארצות הברית, ובשנת תשל"ח (1978) הגיע לארץ כשליח הרבי לארץ הקודש. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשמ"ד (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר).
בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב מיכאל רייניץ לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.
בית חב"ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.
בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.
בשנים האחרונות פעילות בית חב"ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב"ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב"ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב"ד רחובות}}.

במקביל פועל במרכז רחובות - *מרכז "[http://igrot.org.il/ אגרות קודש - כותבים לרבי]", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.

===מוסדות חב"דיים נוספים===
*גמ"ח קרן אהבת ישראל חסדי מנחם - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין ע"ה
* נשי חב"ד רחובות
* שפרה ופועה
* משרד [[בית דין רבני חב"ד]].
* [[קרן המקוואות]].
* משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].

==מינוי רב קהילה==
[[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב"ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]
עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ [[תשמ"א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]].

===תפקידים נוספים בקהילה===
*משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] ע"ה
*משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])
*רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf התייסדות קהילת חב"ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רחובות]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

רחובות

2023-08-01T05:31:48Z

ענבים: /* בתי חב"ד */

[[קובץ:עיר רחובות.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל העיר]]
'''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר"נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950).
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשע"ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}.

==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט"ז מנחם אב]] [[תרפ"ט]] עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו"ר הריי"צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].

==בית ספר חב"ד==

בקיץ [[תשי"ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב"ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.
[[קובץ:בית ספר חב"ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב"ד זרנוגה, רחובות]]
חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

== קהילת חב"ד בעיר ==

בשנת [[תש"ל]] החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת [[תשל"ג]] הצטרף לקהילה הרב [[שלמה גלעדי]] שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב חיים חייקין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.
[[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד (משמאל) וגני חב"ד (מימין)]]
[[קובץ:רחובות.jpg|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו]]
בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה כחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

==מוסדות חינוך==
בשנים הבאות נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.
[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנכ"ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ"ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]]]]
במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת [[תשע"א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ"ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].

בעיר מוסדות חינוך נוספים:

* מעונות.
* גני ילדים לבנים ולבנות.
* גני עולל - חינוך מיוחד.
*ישיבה קטנה [[מאור מנחם רחובות|מאור מנחם]]
*[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.
* בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון בראשות הרב [[ארז קרלנשטיין]] והרב [[מנחם מענדל קעניג]].
* כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשות הרב [[מאיר אהרון]], ובהנהלת משפחת מזרחי.
* [[סוד הגן הנעלם]].
* תיכון חסידי לבנות.

==ניסיון להקמת שכונת חב"ד==
מוסדות חינוך חב"ד מפוזרים במיקומים שונים וכך גם אנ"ש רחובות מפוזרים באיזורים חרדים ואחרים.

בשנות המ' ראשי הקהילה עמלו על תוכנית לבניית שכונה חב"דית והגיעו לפסים מעשיים אך בתקופה הרלוונטית לא היה די ביקוש והתוכנית ירדה מהפרק.

==נציג בעירייה==
בבחירות המוניציפליות האחרונות נעשה ניסיון להכניס נציג חב"די לעירייה וללא הצלחה. ולקראת בחירות תשפ"ד הוצב בשנית העסקן החב"די הרב אריק ליפסקר כמועמד חב"ד לעירייה והפעם כרשימה נפרדת של מפלגת חב"ד.

==בתי חב"ד==
בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב אריה לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור.
בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב מרדכי קסטל על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. הרב קסטל נולד בבוסטון מסצ'וסטס שבארה"ב. התחנך בישיבות חב"ד בארצות הברית, ובשנת תשל"ח (1978) הגיע לארץ כשליח הרבי לארץ הקודש. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשמ"ד (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר).
בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב מיכאל רייניץ לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.
בית חב"ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.
בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.
בשנים האחרונות פעילות בית חב"ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב"ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב"ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב"ד רחובות}}.

במקביל פועל במרכז רחובות - *מרכז "[http://igrot.org.il/ אגרות קודש - כותבים לרבי]", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.

===מוסדות חב"דיים נוספים===
*גמ"ח קרן אהבת ישראל חסדי מנחם - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין ע"ה
* נשי חב"ד רחובות
* שפרה ופועה
* משרד [[בית דין רבני חב"ד]].
* [[קרן המקוואות]].
* משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].

==מינוי רב קהילה==
[[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב"ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]
עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ [[תשמ"א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]].

===תפקידים נוספים בקהילה===
*משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] ע"ה
*משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])
*רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf התייסדות קהילת חב"ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רחובות]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

רחובות

2023-08-01T05:07:40Z

ענבים: /* קהילת חב"ד בעיר */

[[קובץ:עיר רחובות.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל העיר]]
'''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר"נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950).
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשע"ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}.

==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט"ז מנחם אב]] [[תרפ"ט]] עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו"ר הריי"צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].

==בית ספר חב"ד==

בקיץ [[תשי"ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב"ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.
[[קובץ:בית ספר חב"ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב"ד זרנוגה, רחובות]]
חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

== קהילת חב"ד בעיר ==

בשנת [[תש"ל]] החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת [[תשל"ג]] הצטרף לקהילה הרב [[שלמה גלעדי]] שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב חיים חייקין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.
[[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד (משמאל) וגני חב"ד (מימין)]]
[[קובץ:רחובות.jpg|ממוזער|שמאל|בית כנסת חב"ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו]]
בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה כחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

==מוסדות חינוך==
בשנים הבאות נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.
[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנכ"ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ"ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]]]]
במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת [[תשע"א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ"ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].

בעיר מוסדות חינוך נוספים:

* מעונות.
* גני ילדים לבנים ולבנות.
* גני עולל - חינוך מיוחד.
*ישיבה קטנה [[מאור מנחם רחובות|מאור מנחם]]
*[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.
* בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון בראשות הרב [[ארז קרלנשטיין]] והרב [[מנחם מענדל קעניג]].
* כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשות הרב [[מאיר אהרון]], ובהנהלת משפחת מזרחי.
* [[סוד הגן הנעלם]].
* תיכון חסידי לבנות.

==בתי חב"ד==
בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב אריה לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור.
בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב מרדכי קסטל על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. הרב קסטל נולד בבוסטון מסצ'וסטס שבארה"ב. התחנך בישיבות חב"ד בארצות הברית, ובשנת תשל"ח (1978) הגיע לארץ כשליח הרבי לארץ הקודש. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשמ"ד (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר).
בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב מיכאל רייניץ לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.
בית חב"ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.
בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.
בשנים האחרונות פעילות בית חב"ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב"ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב"ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב"ד רחובות}}.

במקביל פועל במרכז רחובות - *מרכז "[http://igrot.org.il/ אגרות קודש - כותבים לרבי]", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.

===מוסדות חב"דיים נוספים===
*גמ"ח קרן אהבת ישראל חסדי מנחם - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין ע"ה
* נשי חב"ד רחובות
* שפרה ופועה
* משרד [[בית דין רבני חב"ד]].
* [[קרן המקוואות]].
* משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].

==מינוי רב קהילה==
[[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב"ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]
עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ [[תשמ"א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]].

===תפקידים נוספים בקהילה===
*משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] ע"ה
*משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])
*רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf התייסדות קהילת חב"ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רחובות]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

רחובות

2023-08-01T05:02:01Z

ענבים: /* קהילת חב"ד בעיר */

[[קובץ:עיר רחובות.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל העיר]]
'''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר"נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950).
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשע"ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}.

==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט"ז מנחם אב]] [[תרפ"ט]] עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו"ר הריי"צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].

==בית ספר חב"ד==

בקיץ [[תשי"ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב"ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.
[[קובץ:בית ספר חב"ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב"ד זרנוגה, רחובות]]
חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

== קהילת חב"ד בעיר ==

בשנת [[תש"ל]] החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת [[תשל"ג]] הצטרף לקהילה הרב [[שלמה גלעדי]] שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב חיים חייקין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.
[[מתחם ישיבת מאור מנחם .png|בית כנסת חב"ד (משמאל) וגני חב"ד (מימין)]]
בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה כחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

==מוסדות חינוך==
בשנים הבאות נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.
[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנכ"ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ"ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]]]]
במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת [[תשע"א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ"ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].

בעיר מוסדות חינוך נוספים:

* מעונות.
* גני ילדים לבנים ולבנות.
* גני עולל - חינוך מיוחד.
*ישיבה קטנה [[מאור מנחם רחובות|מאור מנחם]]
*[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.
* בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון בראשות הרב [[ארז קרלנשטיין]] והרב [[מנחם מענדל קעניג]].
* כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשות הרב [[מאיר אהרון]], ובהנהלת משפחת מזרחי.
* [[סוד הגן הנעלם]].
* תיכון חסידי לבנות.

==בתי חב"ד==
בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב אריה לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור.
בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב מרדכי קסטל על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. הרב קסטל נולד בבוסטון מסצ'וסטס שבארה"ב. התחנך בישיבות חב"ד בארצות הברית, ובשנת תשל"ח (1978) הגיע לארץ כשליח הרבי לארץ הקודש. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשמ"ד (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר).
בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב מיכאל רייניץ לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.
בית חב"ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.
בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.
בשנים האחרונות פעילות בית חב"ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב"ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב"ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב"ד רחובות}}.

במקביל פועל במרכז רחובות - *מרכז "[http://igrot.org.il/ אגרות קודש - כותבים לרבי]", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.

===מוסדות חב"דיים נוספים===
*גמ"ח קרן אהבת ישראל חסדי מנחם - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין ע"ה
* נשי חב"ד רחובות
* שפרה ופועה
* משרד [[בית דין רבני חב"ד]].
* [[קרן המקוואות]].
* משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].

==מינוי רב קהילה==
[[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב"ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]
עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ [[תשמ"א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]].

===תפקידים נוספים בקהילה===
*משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]] ע"ה
*משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])
*רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf התייסדות קהילת חב"ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רחובות]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

רחובות

2023-07-31T13:24:49Z

ענבים: /* מוסדות חב"דיים נוספים */

[[קובץ:עיר רחובות.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל העיר]]
'''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר"נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950).
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשע"ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}.

==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט"ז מנחם אב]] [[תרפ"ט]] עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו"ר הריי"צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].

==בית ספר חב"ד==

בקיץ [[תשי"ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב"ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.
[[קובץ:בית ספר חב"ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב"ד זרנוגה, רחובות]]
חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

== קהילת חב"ד בעיר ==

בשנת [[תש"ל]] החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת [[תשל"ג]] הצטרף לקהילה הרב [[שלמה גלעדי]] שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב חיים חייקין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.

בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה כחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

==מוסדות חינוך==
בשנים הבאות נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.
[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנכ"ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ"ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]]]]
במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת [[תשע"א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ"ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].

בעיר מוסדות חינוך נוספים:

* מעונות.
* גני ילדים לבנים ולבנות.
* גני עולל - חינוך מיוחד.
*ישיבה קטנה [[מאור מנחם רחובות|מאור מנחם]]
*[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.
* בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון.
* כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשות הרב [[מאיר אהרון]], ובהנהלת משפחת מזרחי.
* [[סוד הגן הנעלם]].
* תיכון חסידי לבנות.

==בתי חב"ד==
בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב אריה לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור.
בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב מרדכי קסטל על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. הרב קסטל נולד בבוסטון מסצ'וסטס שבארה"ב. התחנך בישיבות חב"ד בארצות הברית, ובשנת תשל"ח (1978) הגיע לארץ כשליח הרבי לארץ הקודש. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשמ"ד (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר).
בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב מיכאל רייניץ לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.
בית חב"ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.
בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.
בשנים האחרונות פעילות בית חב"ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב"ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב"ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב"ד רחובות}}.

במקביל פועל במרכז רחובות - *מרכז "[http://igrot.org.il/ אגרות קודש - כותבים לרבי]", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.

===מוסדות חב"דיים נוספים===
*גמ"ח קרן אהבת ישראל חסדי מנחם - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין ע"ה
* נשי חב"ד רחובות
* שפרה ופועה
* משרד [[בית דין רבני חב"ד]].
* [[קרן המקוואות]].
* משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].

==מינוי רב קהילה==
[[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב"ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]
עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ [[תשמ"א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]].

===תפקידים נוספים בקהילה===
*משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]
*משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])
*רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf התייסדות קהילת חב"ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רחובות]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

רחובות

2023-07-31T13:23:21Z

ענבים: /* מוסדות חב"דיים נוספים */

[[קובץ:עיר רחובות.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל העיר]]
'''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר"נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950).
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשע"ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}.

==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט"ז מנחם אב]] [[תרפ"ט]] עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו"ר הריי"צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].

==בית ספר חב"ד==

בקיץ [[תשי"ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב"ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.
[[קובץ:בית ספר חב"ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב"ד זרנוגה, רחובות]]
חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

== קהילת חב"ד בעיר ==

בשנת [[תש"ל]] החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת [[תשל"ג]] הצטרף לקהילה הרב [[שלמה גלעדי]] שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב חיים חייקין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.

בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה כחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

==מוסדות חינוך==
בשנים הבאות נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.
[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנכ"ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ"ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]]]]
במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת [[תשע"א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ"ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].

בעיר מוסדות חינוך נוספים:

* מעונות.
* גני ילדים לבנים ולבנות.
* גני עולל - חינוך מיוחד.
*ישיבה קטנה [[מאור מנחם רחובות|מאור מנחם]]
*[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.
* בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון.
* כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשות הרב [[מאיר אהרון]], ובהנהלת משפחת מזרחי.
* [[סוד הגן הנעלם]].
* תיכון חסידי לבנות.

==בתי חב"ד==
בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב אריה לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור.
בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב מרדכי קסטל על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. הרב קסטל נולד בבוסטון מסצ'וסטס שבארה"ב. התחנך בישיבות חב"ד בארצות הברית, ובשנת תשל"ח (1978) הגיע לארץ כשליח הרבי לארץ הקודש. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשמ"ד (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר).
בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב מיכאל רייניץ לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.
בית חב"ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.
בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.
בשנים האחרונות פעילות בית חב"ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב"ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב"ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב"ד רחובות}}.

במקביל פועל במרכז רחובות - *מרכז "[http://igrot.org.il/ אגרות קודש - כותבים לרבי]", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.

===מוסדות חב"דיים נוספים===
*גמ"ח - הקים וניהל כיובל שנים הרב אריה לוין ע"ה
* נשי חב"ד רחובות
* שפרה ופועה
* משרד [[בית דין רבני חב"ד]].
* [[קרן המקוואות]].
* משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].

==מינוי רב קהילה==
[[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב"ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]
עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ [[תשמ"א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]].

===תפקידים נוספים בקהילה===
*משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]
*משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])
*רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf התייסדות קהילת חב"ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רחובות]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

רחובות

2023-07-31T08:11:49Z

ענבים: /* תפקידים נוספים בקהילה */

[[קובץ:עיר רחובות.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל העיר]]
'''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר"נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950).
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשע"ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}.

==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט"ז מנחם אב]] [[תרפ"ט]] עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו"ר הריי"צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].

==בית ספר חב"ד==

בקיץ [[תשי"ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב"ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.
[[קובץ:בית ספר חב"ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב"ד זרנוגה, רחובות]]
חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

== קהילת חב"ד בעיר ==

בשנת [[תש"ל]] החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת [[תשל"ג]] הצטרף לקהילה הרב [[שלמה גלעדי]] שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב חיים חייקין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.

בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה כחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

==מוסדות חינוך==
בשנים הבאות נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.
[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנכ"ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ"ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]]]]
במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת [[תשע"א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ"ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].

בעיר מוסדות חינוך נוספים:

* מעונות.
* גני ילדים לבנים ולבנות.
* גני עולל - חינוך מיוחד.
*ישיבה קטנה [[מאור מנחם רחובות|מאור מנחם]]
*[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.
* בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון.
* כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשות הרב [[מאיר אהרון]], ובהנהלת משפחת מזרחי.
* [[סוד הגן הנעלם]].
* תיכון חסידי לבנות.

==בתי חב"ד==
בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב אריה לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור.
בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב מרדכי קסטל על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. הרב קסטל נולד בבוסטון מסצ'וסטס שבארה"ב. התחנך בישיבות חב"ד בארצות הברית, ובשנת תשל"ח (1978) הגיע לארץ כשליח הרבי לארץ הקודש. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשמ"ד (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר).
בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב מיכאל רייניץ לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.
בית חב"ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.
בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.
בשנים האחרונות פעילות בית חב"ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב"ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב"ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב"ד רחובות}}.

במקביל פועל במרכז רחובות - *מרכז "[http://igrot.org.il/ אגרות קודש - כותבים לרבי]", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.

===מוסדות חב"דיים נוספים===
* משרד [[בית דין רבני חב"ד]].
* [[קרן המקוואות]].
* משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].

==מינוי רב קהילה==
[[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב"ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]
עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ [[תשמ"א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]].

===תפקידים נוספים בקהילה===
*משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]
*משפיע, הרב [[אפרים מיפעי]] (חתן הרב [[יעקב מזרחי]])
*רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]] בן הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf התייסדות קהילת חב"ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רחובות]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

רחובות

2023-07-31T08:10:10Z

ענבים: /* בתי חב"ד */

[[קובץ:עיר רחובות.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל העיר]]
'''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר"נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950).
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשע"ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}.

==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט"ז מנחם אב]] [[תרפ"ט]] עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו"ר הריי"צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].

==בית ספר חב"ד==

בקיץ [[תשי"ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב"ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.
[[קובץ:בית ספר חב"ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב"ד זרנוגה, רחובות]]
חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

== קהילת חב"ד בעיר ==

בשנת [[תש"ל]] החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת [[תשל"ג]] הצטרף לקהילה הרב [[שלמה גלעדי]] שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב חיים חייקין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.

בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה כחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

==מוסדות חינוך==
בשנים הבאות נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.
[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנכ"ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ"ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]]]]
במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת [[תשע"א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ"ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].

בעיר מוסדות חינוך נוספים:

* מעונות.
* גני ילדים לבנים ולבנות.
* גני עולל - חינוך מיוחד.
*ישיבה קטנה [[מאור מנחם רחובות|מאור מנחם]]
*[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.
* בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון.
* כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשות הרב [[מאיר אהרון]], ובהנהלת משפחת מזרחי.
* [[סוד הגן הנעלם]].
* תיכון חסידי לבנות.

==בתי חב"ד==
בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב אריה לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור.
בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב מרדכי קסטל על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. הרב קסטל נולד בבוסטון מסצ'וסטס שבארה"ב. התחנך בישיבות חב"ד בארצות הברית, ובשנת תשל"ח (1978) הגיע לארץ כשליח הרבי לארץ הקודש. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשמ"ד (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר).
בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב מיכאל רייניץ לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.
בית חב"ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.
בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.
בשנים האחרונות פעילות בית חב"ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב"ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב"ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב"ד רחובות}}.

במקביל פועל במרכז רחובות - *מרכז "[http://igrot.org.il/ אגרות קודש - כותבים לרבי]", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.

===מוסדות חב"דיים נוספים===
* משרד [[בית דין רבני חב"ד]].
* [[קרן המקוואות]].
* משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].

==מינוי רב קהילה==
[[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב"ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]
עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ [[תשמ"א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]].

===תפקידים נוספים בקהילה===
*משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]
*רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf התייסדות קהילת חב"ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רחובות]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

רחובות

2023-07-31T08:09:54Z

ענבים: /* בתי חב"ד */

[[קובץ:עיר רחובות.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל העיר]]
'''רחובות''' היא עיר במישור החוף הדרומי ב[[ארץ ישראל]]. הוקמה כמושבה בשנת [[תר"נ]] (1890) והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950).
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ל[[תשע"ד]] יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: {{ציטוטון|וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ}}{{הערה|[[חומש בראשית]], פרק כו, פסוק כב.}}.

==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיר==
ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור ב[[ארץ ישראל]] במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - ב[[ט"ז מנחם אב]] [[תרפ"ט]] עלה על רכבת בתחנת [[לוד]] יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד [[אדמו"ר הריי"צ]] מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו ב[[ארצות הברית]].

==בית ספר חב"ד==

בקיץ [[תשי"ב]] הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות [[בית ספר חב"ד זרנוגה]] אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.
[[קובץ:בית ספר חב"ד זרנוגה.jpeg|שמאל|ממוזער|בית ספר חב"ד זרנוגה, רחובות]]
חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

== קהילת חב"ד בעיר ==

בשנת [[תש"ל]] החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת [[תשל"ג]] הצטרף לקהילה הרב [[שלמה גלעדי]] שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב [[אלימלך שחר]], הרב [[אריה יהודה לייב לוין|אריה לוין]], הרב חיים חייקין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב [[שלמה איידלמן]], והרב [[אריה לייב דמיחובסקי]]{{הערה|[https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]}}.

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.

בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה כחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

==מוסדות חינוך==
בשנים הבאות נפתחה במבנה [[בית הכנסת]] החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר ה[[חיידר]] למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום [[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות|תלמוד תורה לוי יצחק]] על שם [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.
[[קובץ:שחר וקרלנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנכ"ל המוסדות הרב [[אלימלך שחר|שחר]], הסמנכ"ל הרב [[ארז קרלנשטיין|קרלנשטיין]] וראש הישיבה בעיר הרב [[חיים אהרון]]]]
במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות ו[[ראשון לציון]] ללמוד ב[[נס ציונה]], כדי שבית הספר הוותיק של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת [[תשע"א]] העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61444 אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות] {{אינפו}}}}.

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב [[אלימלך שחר]], סמנכ"ל המוסדות הינו הרב [[ארז קרלנשטיין]].

בעיר מוסדות חינוך נוספים:

* מעונות.
* גני ילדים לבנים ולבנות.
* גני עולל - חינוך מיוחד.
*ישיבה קטנה [[מאור מנחם רחובות|מאור מנחם]]
*[[ישיבת דעת רחובות]] - בעבר הייתה ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בראשות ובהנהלת הרב [[יצחק ערד]] וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.
* בית תבשיל [[לחיות בכבוד]] של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון.
* כולל [[אור יעקב ואור זרוע]] - בראשות הרב [[מאיר אהרון]], ובהנהלת משפחת מזרחי.
* [[סוד הגן הנעלם]].
* תיכון חסידי לבנות.

==בתי חב"ד==
בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב אריה לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור.
בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב מרדכי קסטל על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. הרב קסטל נולד בבוסטון מסצ'וסטס שבארה"ב. התחנך בישיבות חב"ד בארצות הברית, ובשנת תשל"ח (1978) הגיע לארץ כשליח הרבי לארץ הקודש. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשמ"ד (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר).
בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב מיכאל רייניץ לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה.
בית חב"ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים.
בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד.
בשנים האחרונות פעילות בית חב"ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב"ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב"ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן{{הערה|אתר בית חב"ד רחובות}}.

במקביל פועל במרכז רחובות - *מרכז "[http://igrot.org.il/ אגרות קודש - כותבים לרבי]", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.

===מוסדות חב"דיים נוספים===
* משרד [[בית דין רבני חב"ד]].
* [[קרן המקוואות]].
* משרדי המוקד הטלפוני [[נחייג ונשמע]] בניהולו של הרב [[יעקב לנצ'נר]].

==מינוי רב קהילה==
[[קובץ:הרב מנחם מענדל גלוכובסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|רב קהילת חב"ד, [[הרב גלוכובסקי]]]]
עם הגעת קבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ [[תשמ"א]], בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי{{הערה|מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.}}, המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]].

===תפקידים נוספים בקהילה===
*משפיע הקהילה היה הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]
*רב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב [[שמואל גלוכובסקי]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/647489/ ברכה מאנשי רחובות]''' {{וידפו}} רבי יומי
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf התייסדות קהילת חב"ד בעיר]''', הרב גלוכובסקי בראיון ל[[שבועון בית משיח]], גליון 274 עמוד 42

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רחובות]]
[[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

שיחה:רחובות

2023-07-31T07:58:37Z

ענבים: /* סמל העיר */ פסקה חדשה

משמע כי הלמ"ס הודיעה כי יש ברחובות 400 משפחות. כדאי לתקן זאת. [[משתמש:128.139.226.36|128.139.226.36]] 03:49, 18 מאי 2009 (EDT)

הרב שחר מנהל את הבית דין? [[משתמש:פיני|פיני]] 02:15, 19 מאי 2009 (EDT)
: כן. ז"א ארז קרלנשטיין והוא חתום גם על מכתבים של הבי"ד בתור א.קרלנשטיין מזכיר, חוץ מזה גם מבחינה כספית הבי"ד מנוהל ע"י המוסדות ברחובות, שהרב גלוכובסקי הוא בהנהלה שלהם. [[משתמש:מתמיד|מתמיד]]
:: א. כדאי לחתום על הודעה. ב. קרלנשטיין, שחר, הנהלה לא הכל אותו דבר. אם ר' קרלנשטיין הוא מזכיר אז הוא עובד של הבי"ד ולא מנהלו. אבל נעזוב את ההתנצחות וניגש לענין: לפי הידוע לך בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש מנוהל כספית על ידי מוסדות חב"ד רחובות? [[משתמש:פיני|פיני]] 01:38, 20 מאי 2009 (EDT)
::: א. אני כמעט בטוח שהוא מנוהל כספית ע"י המוסדות ברחובות. ב. אני בטוח שבפועל הוא מנוהל (גשמית) ע"י קרלנשטיין ושחר. [[משתמש:מתמיד|מתמיד]] 15:00, 20 מאי 2009 (EDT)

== סמל העיר ==

סמל העיר, אולי מיותר, כאשר ניתן להוסיף תמונות של מוסדות, בתי חב"ד ואישים [[משתמש:ענבים|ענבים]] - [[שיחת משתמש:ענבים|שיחה]], 07:58, י"ג באב, ה'תשפ"ג 07:58, 31 ביולי 2023 (UTC)

רחובות

2023-07-31T07:57:25Z

ענבים: /* מינוי רב קהילה */

רחובות

2023-07-31T07:56:35Z

ענבים:

רחובות

2023-07-31T07:54:30Z

ענבים: /* מוסדות חינוך */

רחובות

2023-07-31T06:31:54Z

ענבים:

רחובות

2023-07-31T06:24:23Z

ענבים: /* קהילת חב"ד בעיר */

רחובות

2023-07-31T06:02:42Z

ענבים: /* קהילת חב"ד בעיר */

רחובות

2023-07-31T05:55:44Z

ענבים: /* קהילת חב"ד בעיר */

רחובות

2023-07-31T05:26:50Z

ענבים: /* מוסדות חב"ד בעיר */

רחובות

2023-07-31T05:23:39Z

ענבים: /* קהילת חב"ד בעיר */

רחובות

2023-07-31T05:16:41Z

ענבים: /* קהילת חב"ד בעיר */

רחובות

2023-07-31T05:15:02Z

ענבים: /* קהילת חב"ד בעיר */

רחובות

2023-07-31T05:11:32Z

ענבים: /* קהילת חב"ד בעיר */

רחובות

2023-07-31T05:05:04Z

ענבים: /* קהילת חב"ד בעיר */

רחובות

2023-07-31T05:03:51Z

ענבים: /* ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר */