חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ירחמיאל בנימין קליין

2024-09-01T11:34:12Z

עקודים: קישור שלא היה ועלול לגרום לחשוב שאין ערך על סימפסון!!

[[קובץ:הרב קליין.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב קליין]]
[[קובץ:הרב קליין בעבודתו.jpg|ממוזער|הרב קליין בעבודתו במזכירות]]
[[קובץ:בנימין קליין עם הרבי.jpg|ממוזער|250px|הרב קליין ניצב מאחורי הרבי]]
הרב '''ירחמיאל בנימין הלוי קליין''' ([[ו' אב]] [[תרצ"ה]] 1935 – [[י"ח סיון]] [[תשע"ה]] 2015) מזכירו של [[הרבי]] ואחראי על קשרי [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] עם אישים בכירים ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן היה חבר הנהלת [[מחנה ישראל]] והיה ממונה על [[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי|כולל האברכים]] ב[[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:בנימין קליין בכניסה ל770.png|250px|שמאל|ממוזער|הרב קליין בצעירותו (משמאל) לצד הרבי במעמד [[צאתכם לשלום]] בסיום [[חודש תשרי]] [[תשכ"א]]]]
[[קובץ:בנימין קליין בחדר המזכירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין (משמאל) בחדר המזכירות ב-[[770]]]]
הרב ירחמיאל בנימין קליין נולד ב[[ו' באב]] [[תרצ"ה]] (1935) ב[[ירושלים]] לר' מנחם הלוי קליין ראש הדגל של החברא קדישא בירושלים ולרחל, אמו נפטרה סמוך ללידתו ולכן נקרא בנימין כשמו של בנימין שרחל אימנו נפטרה בלידתו.

בילדותו למד בתלמוד תורה 'עץ חיים' בשכונת מאה שערים בירושלים. בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]] וב[[חודש אב]] שנת [[תשט"ז]] הגיע ללמוד בישיבות [[תומכי תמימים 770]]. ניהל את [[מסיבות שבת]] של [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]] ב[[ארצות הברית]]. באדר [[תשכ"א]] התחתן עם לאה בתו של ר' [[מרדכי שוסטרמן]].

ב[[תשכ"ב]] נסע בשליחות הרבי לאוסטרליה ובשנת [[תשכ"ג]] חזר הרב קליין ל[[ארצות הברית]]. בתקופה זו הוצע לרב קליין על ידי הרבי לעבוד במזכירות והחל לשמש כעוזרו של המזכיר הראשון ומנהל המזכירות, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]. עם השנים, בעיקר בזכות שליטתו המלאה בשפה העברית, החל לתווך בין מזכירות הרבי לאישים מדיניים, ביטחוניים ופוליטיים ב[[ארץ ישראל]]. במשך השנים נפגש ועסק רבות, בשליחות הרבי, עם אישים בכירים מהשב"כ וה'מוסד' הישראלי. לעיתים נדירות אף נשלח לשהיות קצרות בישראל. מרבית פעולותיו במישור זה, נותרו עלומות בשל אופיין הרגיש.

במהלך השנים, היה הרב קליין לצד עמיתיו למזכירות הרב [[יהודה לייב גרונר]], הרב [[ניסן מינדל]], הרב [[שלום מנחם מענדל סימפסון|שלום מענדל סימפסאן]], אחראי על קשרי המכתבים הפרטיים עם הרבי. מרבית המכתבים האישיים הועברו על ידם אל הרבי התשובות מהרבי נמסרו גם הם על ידם.

כאשר ראש הממשלה [[מנחם בגין]] הגיע ב[[תשל"ז]] לפגישה עם הרבי, הרבי התבטא עליו בפני ראש הממשלה: "מיין גנרל" (= הגנרל שלי), וכן בסיום [[חלוקת התניא]] ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]]{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/593049/ כשהרבי שאל "היכן הגנרלים שלי?"{{וידפו}}]}}.

החל מ[[תשנ"ד]], פרסם ב[[עיתון כפר חב"ד]] מדור 'מבית המלכות', בו מדי שבוע פרסם תצלום של [[גוף כתב יד קודש|תשובה בכתב יד של הרבי]], עם רקע לתשובה.

היה מהפעילים הקבועים ב[[בית חב"ד]] שעל יד [[האוהל]]. וחבר הנהלת [[היכל מנחם בורו פארק]].

נפטר בגיל 79 ב[[י"ח סיוון]] [[תשע"ה]] בביתו הסמוך ל[[בית חיינו]], נטמן ב[[בית החיים מונטיפיורי]] מאחורי ובסמוך ל[[אוהל]].

==משפחתו==
;גיסים
* הרב [[משה נמנוב]] מ[[קראון הייטס]].
* הרב [[גרשון שוסטערמאן]] מלוס אנג'לס, [[קליפורניה]].
* הרב [[מנחם מענדל וולף]] מנהל [[סניף קה"ת בארץ הקודש]].
* הרב [[שמואל גרייזמן]] מנהל מבצע [[אות בספר התורה של ילדי ישראל]].
* הרב אלעזר הלוי גורביץ - קראון הייטס.

;בנים
* הרב לוי יצחק קליין - שליח הראשי למדינת טנסי, ארצות הברית
* הרב [[יעקב קליין]] - שליח הרבי בקהילת דוברי האנגלית במוסקבה

;חתנים
* הרב [[מנחם מענדל גורדון]] - [[משפיע]] בישיבת חב"ד בלונדון, אנגליה.
* הרב לוי יצחק סודק - שליח ב[[אנגליה]].
* הרב [[לוי יצחק גרליק]] - קראון הייטס.
* הרב לוי יצחק קרינסקי - שליח בניו המפשייר, ארצות הברית.
* הרב פנחס צימנד - שליח בארקנסו, ארצות הברית.
* הרב מרדכי גרוסבאום - שליח במיניסוטה, ארצות הברית.
* הרב [[פסח צבי שמרלינג]] -מדריך חתנים ושליח הרבי בפאר ראקאווי, ניו יורק.
* הרב מאיר שמעון מאסקאוויץ - שליח ראשי לאילינוי, ארצות הברית.

==לקריאה נוספת==
*'''[[סיפורים מחדר הרבי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ט]].
*כתבות אודותיו ב[[שבועון כפר חב"ד]]: גיליון 1610, כ"ה בסיון תשע"ה {{*}} גיליון 1759, סיון תשע"ח {{*}} מענדי קורטס, '''סודות המזכיר''' - סיפורים מעבודתו שהשמיע בפני חתניו, גליון 1862 עמוד 35 {{*}} '''מרגלי החרש של הרבי''', גליון 1910 עמוד 22

==קישורים חיצוניים==
* [[מנחם זיגלבוים]], '''[http://chabad.info/magazine/איש-הסוד-לדמותו-של-המזכיר-הרב-בנימין-קל/ איש הסוד: לדמותו של המזכיר הרב בנימין קליין ע"ה]''', מתוך שבועון בית משיח 976, כ"ד בסיון ה'תשע"ה {{אינפו}}
* {{קישור חבד און ליין|81809|איך קרא הרבי למזכירים? מה היו שעות העבודה? ● ראיון נדיר||כ"ה אדר תשע"ד}}
* '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1686522 שורש הדברים]''' - הרב קליין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
* '''[http://chabad.info/bdh/המזכיר-הרב-קליין-•-תמונות-מחייו/ המזכיר הרב קליין • תמונות מחייו]''' '''[http://chabad.info/bdh/הגנרל-שלי-שישים-רגעים-של-הרב-קליין-לצד/ הגנרל שלי: שישים רגעים של הרב קליין לצד הרבי]''', {{תמונה|}}, {{אינפו}}
* {{קישור חבד און ליין|90300|הרב בנימין קליין במחיצת הרבי ● גלריה מיוחדת||ח"י [[סיוון]] תשע"ה}} {{תמונה}}
* {{קישור שטורעם|80939|news|מיוחד ל'שטורעם': השופט אליקים רובינשטיין נפרד מידידו הקרוב הרב קליין ע"ה|מערכת שטורעם|כ' בסיון תשע"ה}}
* {{קישור חבד און ליין|90362|הרב זקס: "הרב קליין היה 'הפנים' של חב"ד" ● וידאו||כ"ב סיון תשע"ה}}
* {{קישור שטורעם|80959|news|ר' בנימין שאני הכרתי / הרב משה ראבין|הרב משה ראבין, מהשלוחים בקורל ספרינגס, פלורידה|כ"א בסיון תשע"ה}}
* {{קישור שטורעם|95621|news|חשיפה: ה'כולל' הסודי של הרב בנימין קליין ע"ה|שמעון הורביץ|כ"א בסיון תשע"ז}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/0B9gfMUjOso8ecExUMUNNbHREOUV0RGl2V0tHY1EwZldqM1lJ/view?usp=sharing&resourcekey=0-S4brgg5pilvWh-qplQNX6Q מיין גענעראל - חלק א'] {{*}}[https://drive.google.com/file/d/0B9gfMUjOso8ea25NU2Q2SzY0LWZIcGY5Tk40anlfRWVYS2hR/view?usp=sharing&resourcekey=0-S6GRnqMcjPfMjtr9jemaXA חלק ב'] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1yfgIqqR821po-xYDfXQQyjAw0zFniKdJ/view?usp=sharing חלק ג'] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/1W5DpMuJ4yAcYBqZM04z4NCzDaGONEJ-R/view?usp=sharing חלק ד'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/53/%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%92%D7%A2%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA_%D7%94.pdf חלק ה']''' {{PDF}} תשורה הסוקרת את תולדות חייו
*'''[https://col.org.il/news/131335 כבחור בקבוצה היה לי קשר קרוב עם הרב קליין. זה מה שסיפר לי]''' {{COL}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2970044/jewish/Rabbi-Binyomin-Klein-79-Longtime-Aide-to-the-Lubavitcher-Rebbe.htm מזכירו הותיק של הרבי]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
{{נאמני בית רבינו}}
{{מיון רגיל:קליין, ירחמיאל בנימין}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:משפחת שוסטרמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

ליל ניטל

2023-12-24T22:06:41Z

עקודים: /* מנהגי לילה זה */

[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משחק [[שחמט]] עם חותנו [[הרבי הריי"צ]] בעיירת המרפא [[פרכטולדסדורף]] (התמונה אינה מליל ניטל)]]
'''ליל ניטל''' (או '''ליל ניתל''') הוא הלילה בו נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] ימח שמו וזכרו. בלילה זה מנהג קהילות רבות בקרב האשכנזים ובתוכם חסידי [[חב"ד]] שלא לעסוק ב[[לימוד התורה]]. הטעם למנהג, הוא כי הלימוד בזמן זה עלול להוסיף חיות ב[[קליפות]] (ואין לשנות המנהג גם כשחל בליל שבת קודש).

תאריך זה נקבע לפי לוח השנה הנוצרי, ובשל כך ישנם חילוקי מנהגים, זאת בהתאם ליום בו חוגגים ה[[נצרות|נוצרים]] את יום המולד (עקב המעבר שעשו חלקם מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני).

[[הרבי]] כותב כי בניגוד לכמה הנוהגים באופן קבוע באחד הימים דווקא{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8807&st=&pgnum=318 דרכי חיים ושלום סימן תתכה].}}, למעשה יש לנהוג בכל מדינה לפי מנהג הנוצרים באותו מקום{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=62 שערי הלכה ומנהג חלק יורה דעה עמוד סה].}}. ב[[ארץ ישראל]] וברוב המדינות (לדוגמה: [[ארצות הברית]]) נוהגים שליל ניטל חל בלילה שבין ה-24 לדצמבר ל-25 בדצמבר.

==פירוש השם ניטל==
במשך השנים ניתנו לשם ניטל כמה רמזים.
* שביום זה מת [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] - ניטל על שם נטילתו ועקירתו של אותו האיש מן העולם.
* שביום זה נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] - ניטל מלשון נטאל שפירושו ברומית לידה, כי ביום זה נולד אותו האיש.
*ויש שפירושו את ראשי התיבות של ניט"ל בשפת האידיש: "יידען טארן נישט לערנען" = ליהודים אסור ללמוד.

==מנהגי לילה זה==
היות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בלילה זה מהשקיעה עד חצות{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]], וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5123&search=ניתל אגרות קודש אגרת ה'קכג].}}.

הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, הייתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש [[עבודה זרה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא הייתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה{{הערה|1=משמעות [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17&search=שלא+להוסיף+חיות דברי האדמו"ר מסאטמר בביקורו של הרבי אצלו בניחום אבלים].}}. מקור המנהג לקוח כפי הנראה מהחשש שבימי הביניים היו מכים הגויים בעת חגגם בלילה זה את היוצאים ולכן גזרו שלא יצאו לישיבות{{הערה|1=הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14556&pgnum=513 טעמי המנהגים] בשם
ספר ליקטי הפרדס (המיוחס לרש"י) הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=62 מכתבו של הרבי].}}.
אמנם כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה{{הערה|שם=היום יום|[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]].}}, וכדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] ש:{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה.}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא פעם{{הערה|שם=היום יום}}: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב{{הערה|במדינת [[רוסיה]] לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר אדמו"ר הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.}}}}.

מאידך, מסופר כי פעם נכנס חסיד לחדרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בליל ניטל וראהו יושב ולומד תורה, על שאלתו: "הרי היום ניטל?" ענה לו הרבי: '''"פעטאח! פעטאח! ווער האט דיר געהייסען זאגען?" {{כתב קטן|[שוטה, שוטה, מי ציווה עליך לומר?]}}''' אך בכל זאת סגר את הספר{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=177 חלק ז' עמוד קס"א]}}.
הסיפור הובא בספר 'שמועות וסיפורים' ג"כ, אך בצירוף\שינוי ארבעה פרטים
א. היה זה המשמש.
ב. הוא לא שאל את הצמח צדק, אלא סגר להצ"צ את הספר באומרו 'רבי, ליל ניטל היום'
ג. תוכן תשובת הצמח צדק הייתה 'שוטה, מי שאל אותך'?!
ד. לימוד הצמח צדק היה לאחר חצות באותו לילה, בזמן שבו כבר נוהגים שאפשר ללמוד תורה.

הרבי דן אודות קיום מצוות עונה בלילה זה{{הערה|1=ראה [http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\sihot\11\B0000292.tif&ilIF=G&ilSC=30 לקוטי שיחות חלק יא עמד 292].}}.

הרבי אמר שניטל תלוי בהשר שלמעלה, שלכן, במדינות שאינם חוגגים ניטל, אין חשש של הוספת חיות{{הערה|אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'שצא.}}. לכן, הספרדים, שחיו בארצות הישמעאלים, לא נהגו בניטל{{הערה|שיחות קודש תשל"ז חלק א כ' כסלו אות לח (הרבי אמר שדיבר עם ספרדי והוא לא ידע מהו ניטל).}}.

===ניצול הזמן===
בשנת [[תש"נ]] אמר [[הרבי]] ב[[שיחה]] שגם בניטל אסור להתבטל וצריך לנצל את הזמן, ונתן מספר הצעות לניצול הזמן:
א) [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג בניטל "לשחק" [[שחמט]] או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי [[לימוד התורה]] - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של "ניתל" - לא להיות בטל ח"ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה ב[[צדקה]] וחסד, או בהנהגת הבית.

ב) לתקן [[בגד]]ים וכדומה וסיפר שפעם ראה בחור שמסתובב עם כפתור לא תפור והבחור הסביר שאם יתפור לא ישאר לו מה לעשות בניטל...

ג) גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף ב[[אהבה]] ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.

באותה שנה חל לילה זה בנר שלישי ד[[חנוכה]], ולאחר תפילת [[ערבית]] והדלקת הנרות אמר [[הרבי]] [[שיחת קודש]] קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז"ל.

מסופר על כומר אחד ששאל את ר' יונתן אייבשיץ, הרי אתם טוענים שהעולם מתקיים מה[[תורה]] אז איך בליל ניטל העולם מתקיים, והשיב לו ר' יונתן אייבשיץ, שכיוון ש[[מנהג]] ישראל, תורה הוא, ממילא כאשר מקיימים את המנהג לא ללמוד - על ידי זה העולם מתקיים{{הערה|ראו בספרו של הרב יונתן שרגא דומב ״להעיר להורות ולהשכיל״ (חלק שביעי , עמוד שב, נקודה ה), שם מובא שהסיפור על רבי יונתן איבשיץ אודות המנהג שלא ללמוד תורה בליל הניטל, נמצא בספר ״טעמי המנהגים״ , עמוד תק, בקונטרס אחרון אות ד.}}.

==מנהגי החסידים==
פעמים רבות חל לילה זה בחג החנוכה, והחסידים עסוקים ב[[מבצע חנוכה]].

עיסוקים נוספים בלילה זה:
*משחק ב[[שחמט]].
*קריאת [[סיפורי חסידים]]{{הערה|כך הורה הרבי לר' [[יוסף וינברג]] לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.}}.
*צפיה בוידאו מהרבי (ללא דברי תורה).

במענה פרטי לרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] הורה לו הרבי להימנע מטיסות לא הכרחיות בלילה זה{{הערה|תשורה קאטלארסקי ג' מרחשון תשע"ד ע' 58. מענות קודש תש"ל-תשל"א.}}.

==קישורים חיצוניים==
* [[מכון הלכה חב"ד]]: '''[https://chabad.info/beis-medrash/643389/ תרשים מנהגי ליל ניטל]''' {{PDF}}{{אינפו}}{{הערה|תרשים לליל ניטל החל בשבת התפרסם בשבועון בית משיח 1291 עמוד 22.}}
* {{קישור חבד אינפו ישן|65690|ניתל - מנהג ומקורו ● מצגת בתמונות|הרב בלאו מישיבת [[חובבי תורה]]|{{תע|12/23/2011}}}}
* {{קישור התקשרות צאח|547|1594|544|מה עושים ב'ניטל'?|מרדכי מנשה לאופר}}
* [http://www.shturem.net/images/news/60917_news_24122012_5791.pdf הניטל ומנהגיו] הרב טוביה פריינד {{שטורעם}}
* '''[https://hitbonenut.net/archives/2326 שח במקום תורה – ההיגיון של ליל ניתל]''', בלוג 'התבוננות' של ד"ר [[יחיאל הררי]]
* הרב שניאור אשכנזי: '''[https://chabad.info/beis-medrash/643444/ חופש מלימוד תורה? • ליל ניטל – מהותו של יום]''', מתארח בתכניתו של עמי מיימון ברדיו {{אודיו}}{{אינפו}}
*'''[https://anash.org/the-pictures-the-rebbe-would-see-on-nittel-nacht/ התמונות שהרבי ראה בליל ניטל]''' {{אנש}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf מה עושים ב'ניטל'?]''', שבועון התקשרות פרשת ויחי תשפ"ב {{PDF}}

{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]
[[קטגוריה:עבודה זרה]]

ליל ניטל

2023-12-24T22:03:18Z

עקודים: /* מנהגי לילה זה */

[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משחק [[שחמט]] עם חותנו [[הרבי הריי"צ]] בעיירת המרפא [[פרכטולדסדורף]] (התמונה אינה מליל ניטל)]]
'''ליל ניטל''' (או '''ליל ניתל''') הוא הלילה בו נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] ימח שמו וזכרו. בלילה זה מנהג קהילות רבות בקרב האשכנזים ובתוכם חסידי [[חב"ד]] שלא לעסוק ב[[לימוד התורה]]. הטעם למנהג, הוא כי הלימוד בזמן זה עלול להוסיף חיות ב[[קליפות]] (ואין לשנות המנהג גם כשחל בליל שבת קודש).

תאריך זה נקבע לפי לוח השנה הנוצרי, ובשל כך ישנם חילוקי מנהגים, זאת בהתאם ליום בו חוגגים ה[[נצרות|נוצרים]] את יום המולד (עקב המעבר שעשו חלקם מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני).

[[הרבי]] כותב כי בניגוד לכמה הנוהגים באופן קבוע באחד הימים דווקא{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8807&st=&pgnum=318 דרכי חיים ושלום סימן תתכה].}}, למעשה יש לנהוג בכל מדינה לפי מנהג הנוצרים באותו מקום{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=62 שערי הלכה ומנהג חלק יורה דעה עמוד סה].}}. ב[[ארץ ישראל]] וברוב המדינות (לדוגמה: [[ארצות הברית]]) נוהגים שליל ניטל חל בלילה שבין ה-24 לדצמבר ל-25 בדצמבר.

==פירוש השם ניטל==
במשך השנים ניתנו לשם ניטל כמה רמזים.
* שביום זה מת [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] - ניטל על שם נטילתו ועקירתו של אותו האיש מן העולם.
* שביום זה נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] - ניטל מלשון נטאל שפירושו ברומית לידה, כי ביום זה נולד אותו האיש.
*ויש שפירושו את ראשי התיבות של ניט"ל בשפת האידיש: "יידען טארן נישט לערנען" = ליהודים אסור ללמוד.

==מנהגי לילה זה==
היות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בלילה זה מהשקיעה עד חצות{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]], וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5123&search=ניתל אגרות קודש אגרת ה'קכג].}}.

הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, הייתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש [[עבודה זרה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא הייתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה{{הערה|1=משמעות [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17&search=שלא+להוסיף+חיות דברי האדמו"ר מסאטמר בביקורו של הרבי אצלו בניחום אבלים].}}. מקור המנהג לקוח כפי הנראה מהחשש שבימי הביניים היו מכים הגויים בעת חגגם בלילה זה את היוצאים ולכן גזרו שלא יצאו לישיבות{{הערה|1=הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14556&pgnum=513 טעמי המנהגים] בשם
ספר ליקטי הפרדס (המיוחס לרש"י) הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=62 מכתבו של הרבי].}}.
אמנם כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה{{הערה|שם=היום יום|[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]].}}, וכדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] ש:{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה.}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא פעם{{הערה|שם=היום יום}}: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב{{הערה|במדינת [[רוסיה]] לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר אדמו"ר הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.}}}}.

מאידך, מסופר כי פעם נכנס חסיד לחדרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בליל ניטל וראהו יושב ולומד תורה, על שאלתו: "הרי היום ניטל?" ענה לו הרבי: '''"פעטאח! פעטאח! ווער האט דיר געהייסען זאגען?" {{כתב קטן|[שוטה, שוטה, מי ציווה עליך לומר?]}}''' אך בכל זאת סגר את הספר{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=177 חלק ז' עמוד קס"א]}}.
הסיפור הובא בספר 'שמועות וסיפורים' ג"כ, אך בצירוף\שינוי ארבעה פרטים
א. היה זה המשמש.
ב. הוא לא שאל את הצמח צדק, אלא סגר להצ''צ את הספר ואמר 'רבי, ליל ניטל היום'
ג. שתשובתו של הצמח צדק הייתה בסגנון 'שוטה, מי שאל אותך'
ד. שלימוד הצמח צדק היה לאחר חצות באותו לילה, בזמן שבו כבר נוהגים שאפשר ללמוד תורה.

הרבי דן אודות קיום מצוות עונה בלילה זה{{הערה|1=ראה [http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\sihot\11\B0000292.tif&ilIF=G&ilSC=30 לקוטי שיחות חלק יא עמד 292].}}.

הרבי אמר שניטל תלוי בהשר שלמעלה, שלכן, במדינות שאינם חוגגים ניטל, אין חשש של הוספת חיות{{הערה|אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'שצא.}}. לכן, הספרדים, שחיו בארצות הישמעאלים, לא נהגו בניטל{{הערה|שיחות קודש תשל"ז חלק א כ' כסלו אות לח (הרבי אמר שדיבר עם ספרדי והוא לא ידע מהו ניטל).}}.

===ניצול הזמן===
בשנת [[תש"נ]] אמר [[הרבי]] ב[[שיחה]] שגם בניטל אסור להתבטל וצריך לנצל את הזמן, ונתן מספר הצעות לניצול הזמן:
א) [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג בניטל "לשחק" [[שחמט]] או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי [[לימוד התורה]] - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של "ניתל" - לא להיות בטל ח"ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה ב[[צדקה]] וחסד, או בהנהגת הבית.

ב) לתקן [[בגד]]ים וכדומה וסיפר שפעם ראה בחור שמסתובב עם כפתור לא תפור והבחור הסביר שאם יתפור לא ישאר לו מה לעשות בניטל...

ג) גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף ב[[אהבה]] ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.

באותה שנה חל לילה זה בנר שלישי ד[[חנוכה]], ולאחר תפילת [[ערבית]] והדלקת הנרות אמר [[הרבי]] [[שיחת קודש]] קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז"ל.

מסופר על כומר אחד ששאל את ר' יונתן אייבשיץ, הרי אתם טוענים שהעולם מתקיים מה[[תורה]] אז איך בליל ניטל העולם מתקיים, והשיב לו ר' יונתן אייבשיץ מכיוון ש[[מנהג]] ישראל, תורה הוא, ממילא כאשר מקיימים את המנהג לא ללמוד - על ידי זה העולם מתקיים{{הערה|ראו בספרו של הרב יונתן שרגא דומב ״להעיר להורות ולהשכיל״ (חלק שביעי , עמוד שב, נקודה ה), שם מובא שהסיפור על רבי יונתן איבשיץ אודות המנהג שלא ללמוד תורה בליל הניטל, נמצא בספר ״טעמי המנהגים״ , עמוד תק, בקונטרס אחרון אות ד.}}.

==מנהגי החסידים==
פעמים רבות חל לילה זה בחג החנוכה, והחסידים עסוקים ב[[מבצע חנוכה]].

עיסוקים נוספים בלילה זה:
*משחק ב[[שחמט]].
*קריאת [[סיפורי חסידים]]{{הערה|כך הורה הרבי לר' [[יוסף וינברג]] לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.}}.
*צפיה בוידאו מהרבי (ללא דברי תורה).

במענה פרטי לרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] הורה לו הרבי להימנע מטיסות לא הכרחיות בלילה זה{{הערה|תשורה קאטלארסקי ג' מרחשון תשע"ד ע' 58. מענות קודש תש"ל-תשל"א.}}.

==קישורים חיצוניים==
* [[מכון הלכה חב"ד]]: '''[https://chabad.info/beis-medrash/643389/ תרשים מנהגי ליל ניטל]''' {{PDF}}{{אינפו}}{{הערה|תרשים לליל ניטל החל בשבת התפרסם בשבועון בית משיח 1291 עמוד 22.}}
* {{קישור חבד אינפו ישן|65690|ניתל - מנהג ומקורו ● מצגת בתמונות|הרב בלאו מישיבת [[חובבי תורה]]|{{תע|12/23/2011}}}}
* {{קישור התקשרות צאח|547|1594|544|מה עושים ב'ניטל'?|מרדכי מנשה לאופר}}
* [http://www.shturem.net/images/news/60917_news_24122012_5791.pdf הניטל ומנהגיו] הרב טוביה פריינד {{שטורעם}}
* '''[https://hitbonenut.net/archives/2326 שח במקום תורה – ההיגיון של ליל ניתל]''', בלוג 'התבוננות' של ד"ר [[יחיאל הררי]]
* הרב שניאור אשכנזי: '''[https://chabad.info/beis-medrash/643444/ חופש מלימוד תורה? • ליל ניטל – מהותו של יום]''', מתארח בתכניתו של עמי מיימון ברדיו {{אודיו}}{{אינפו}}
*'''[https://anash.org/the-pictures-the-rebbe-would-see-on-nittel-nacht/ התמונות שהרבי ראה בליל ניטל]''' {{אנש}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf מה עושים ב'ניטל'?]''', שבועון התקשרות פרשת ויחי תשפ"ב {{PDF}}

{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]
[[קטגוריה:עבודה זרה]]

ליל ניטל

2023-12-24T22:01:31Z

עקודים:

[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי משחק [[שחמט]] עם חותנו [[הרבי הריי"צ]] בעיירת המרפא [[פרכטולדסדורף]] (התמונה אינה מליל ניטל)]]
'''ליל ניטל''' (או '''ליל ניתל''') הוא הלילה בו נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] ימח שמו וזכרו. בלילה זה מנהג קהילות רבות בקרב האשכנזים ובתוכם חסידי [[חב"ד]] שלא לעסוק ב[[לימוד התורה]]. הטעם למנהג, הוא כי הלימוד בזמן זה עלול להוסיף חיות ב[[קליפות]] (ואין לשנות המנהג גם כשחל בליל שבת קודש).

תאריך זה נקבע לפי לוח השנה הנוצרי, ובשל כך ישנם חילוקי מנהגים, זאת בהתאם ליום בו חוגגים ה[[נצרות|נוצרים]] את יום המולד (עקב המעבר שעשו חלקם מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני).

[[הרבי]] כותב כי בניגוד לכמה הנוהגים באופן קבוע באחד הימים דווקא{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8807&st=&pgnum=318 דרכי חיים ושלום סימן תתכה].}}, למעשה יש לנהוג בכל מדינה לפי מנהג הנוצרים באותו מקום{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=62 שערי הלכה ומנהג חלק יורה דעה עמוד סה].}}. ב[[ארץ ישראל]] וברוב המדינות (לדוגמה: [[ארצות הברית]]) נוהגים שליל ניטל חל בלילה שבין ה-24 לדצמבר ל-25 בדצמבר.

==פירוש השם ניטל==
במשך השנים ניתנו לשם ניטל כמה רמזים.
* שביום זה מת [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] - ניטל על שם נטילתו ועקירתו של אותו האיש מן העולם.
* שביום זה נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] - ניטל מלשון נטאל שפירושו ברומית לידה, כי ביום זה נולד אותו האיש.
*ויש שפירושו את ראשי התיבות של ניט"ל בשפת האידיש: "יידען טארן נישט לערנען" = ליהודים אסור ללמוד.

==מנהגי לילה זה==
היות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בלילה זה מהשקיעה עד חצות{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]], וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5123&search=ניתל אגרות קודש אגרת ה'קכג].}}.

הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, הייתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש [[עבודה זרה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא הייתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה{{הערה|1=משמעות [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17&search=שלא+להוסיף+חיות דברי האדמו"ר מסאטמר בביקורו של הרבי אצלו בניחום אבלים].}}. מקור המנהג לקוח כפי הנראה מהחשש שבימי הביניים היו מכים הגויים בעת חגגם בלילה זה את היוצאים ולכן גזרו שלא יצאו לישיבות{{הערה|1=הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14556&pgnum=513 טעמי המנהגים] בשם
ספר ליקטי הפרדס (המיוחס לרש"י) הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=62 מכתבו של הרבי].}}.
אמנם כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה{{הערה|שם=היום יום|[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]].}}, וכדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] ש:{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה.}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא פעם{{הערה|שם=היום יום}}: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב{{הערה|במדינת [[רוסיה]] לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר אדמו"ר הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.}}}}.

מאידך, מסופר כי פעם נכנס חסיד לחדרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בליל ניטל וראהו יושב ולומד תורה, על שאלתו: "הרי היום ניטל?" ענה לו הרבי: '''"פעטח! פעטח! ווער האט דיר געהייסען זאגען?" {{כתב קטן|[שוטה, שוטה, מי ציווה עליך לומר?]}}''' אך בכל זאת סגר את הספר{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=177 חלק ז' עמוד קס"א]}}.
בשמועות וסיפורים הסיפור מובא ג''כ, ובצירוף\שינוי ארבעה פרטים
א. היה זה המשמש.
ב. הוא לא שאל את הצמח צדק, אלא סגר להצ''צ את הספר ואמר 'רבי, ליל ניטל היום'
ג. שתשובתו של הצמח צדק הייתה בסגנון 'שוטה, מי שאל אותך'
ד. שלימוד הצמח צדק היה לאחר חצות באותו לילה, בזמן שבו כבר נוהגים שאפשר ללמוד תורה.

הרבי דן אודות קיום מצוות עונה בלילה זה{{הערה|1=ראה [http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\sihot\11\B0000292.tif&ilIF=G&ilSC=30 לקוטי שיחות חלק יא עמד 292].}}.

הרבי אמר שניטל תלוי בהשר שלמעלה, שלכן, במדינות שאינם חוגגים ניטל, אין חשש של הוספת חיות{{הערה|אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'שצא.}}. לכן, הספרדים, שחיו בארצות הישמעאלים, לא נהגו בניטל{{הערה|שיחות קודש תשל"ז חלק א כ' כסלו אות לח (הרבי אמר שדיבר עם ספרדי והוא לא ידע מהו ניטל).}}.

===ניצול הזמן===
בשנת [[תש"נ]] אמר [[הרבי]] ב[[שיחה]] שגם בניטל אסור להתבטל וצריך לנצל את הזמן, ונתן מספר הצעות לניצול הזמן:
א) [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג בניטל "לשחק" [[שחמט]] או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי [[לימוד התורה]] - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של "ניתל" - לא להיות בטל ח"ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה ב[[צדקה]] וחסד, או בהנהגת הבית.

ב) לתקן [[בגד]]ים וכדומה וסיפר שפעם ראה בחור שמסתובב עם כפתור לא תפור והבחור הסביר שאם יתפור לא ישאר לו מה לעשות בניטל...

ג) גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף ב[[אהבה]] ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.

באותה שנה חל לילה זה בנר שלישי ד[[חנוכה]], ולאחר תפילת [[ערבית]] והדלקת הנרות אמר [[הרבי]] [[שיחת קודש]] קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז"ל.

מסופר על כומר אחד ששאל את ר' יונתן אייבשיץ, הרי אתם טוענים שהעולם מתקיים מה[[תורה]] אז איך בליל ניטל העולם מתקיים, והשיב לו ר' יונתן אייבשיץ מכיוון ש[[מנהג]] ישראל, תורה הוא, ממילא כאשר מקיימים את המנהג לא ללמוד - על ידי זה העולם מתקיים{{הערה|ראו בספרו של הרב יונתן שרגא דומב ״להעיר להורות ולהשכיל״ (חלק שביעי , עמוד שב, נקודה ה), שם מובא שהסיפור על רבי יונתן איבשיץ אודות המנהג שלא ללמוד תורה בליל הניטל, נמצא בספר ״טעמי המנהגים״ , עמוד תק, בקונטרס אחרון אות ד.}}.

==מנהגי החסידים==
פעמים רבות חל לילה זה בחג החנוכה, והחסידים עסוקים ב[[מבצע חנוכה]].

עיסוקים נוספים בלילה זה:
*משחק ב[[שחמט]].
*קריאת [[סיפורי חסידים]]{{הערה|כך הורה הרבי לר' [[יוסף וינברג]] לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.}}.
*צפיה בוידאו מהרבי (ללא דברי תורה).

במענה פרטי לרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] הורה לו הרבי להימנע מטיסות לא הכרחיות בלילה זה{{הערה|תשורה קאטלארסקי ג' מרחשון תשע"ד ע' 58. מענות קודש תש"ל-תשל"א.}}.

==קישורים חיצוניים==
* [[מכון הלכה חב"ד]]: '''[https://chabad.info/beis-medrash/643389/ תרשים מנהגי ליל ניטל]''' {{PDF}}{{אינפו}}{{הערה|תרשים לליל ניטל החל בשבת התפרסם בשבועון בית משיח 1291 עמוד 22.}}
* {{קישור חבד אינפו ישן|65690|ניתל - מנהג ומקורו ● מצגת בתמונות|הרב בלאו מישיבת [[חובבי תורה]]|{{תע|12/23/2011}}}}
* {{קישור התקשרות צאח|547|1594|544|מה עושים ב'ניטל'?|מרדכי מנשה לאופר}}
* [http://www.shturem.net/images/news/60917_news_24122012_5791.pdf הניטל ומנהגיו] הרב טוביה פריינד {{שטורעם}}
* '''[https://hitbonenut.net/archives/2326 שח במקום תורה – ההיגיון של ליל ניתל]''', בלוג 'התבוננות' של ד"ר [[יחיאל הררי]]
* הרב שניאור אשכנזי: '''[https://chabad.info/beis-medrash/643444/ חופש מלימוד תורה? • ליל ניטל – מהותו של יום]''', מתארח בתכניתו של עמי מיימון ברדיו {{אודיו}}{{אינפו}}
*'''[https://anash.org/the-pictures-the-rebbe-would-see-on-nittel-nacht/ התמונות שהרבי ראה בליל ניטל]''' {{אנש}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf מה עושים ב'ניטל'?]''', שבועון התקשרות פרשת ויחי תשפ"ב {{PDF}}

{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]
[[קטגוריה:עבודה זרה]]

מלחמת חרבות ברזל

2023-12-23T18:41:43Z

עקודים: /* כינוס השלוחים העולמי */

{{אקטואלי|כל הערך=כן}}
[[קובץ:הריסות עזה.jpg|ממוזער|250px|בניינים בעזה שהופצצו ע"י [[צה"ל]] במלחמת חרבות ברזל]]
'''מלחמת חרבות ברזל''' היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג [[שמחת תורה]] [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]] בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום [[ארץ ישראל]], וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין [[צה"ל]] לחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.

בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת [[מדינת ישראל]], במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו למעלה מ-300 יהודים.

==שלבי המלחמה==
===המתקפה===
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ"ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז"ל "הבא להרגך השכם להורגו".}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה"ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}.

בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.

מאחר וצה"ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות הותקפו, מספר מוצבי צה"ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.

צה"ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב"דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382).}}. צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.

===המלחמה===
לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}.

בימים אחר ההתקפה לבנון המשיכה בשיגורי טילים לעבר צפון מדינת ישראל והמיליציות האיראניות ב[[תימן]] החלו גם הם לשגר טילים לכיוון [[אילת]]. צה"ל תקף בלבנון ויירט את הטילים ששוגרו מתימן באמצעות מערכת 'חץ 2' שנכנסה לפעולה בפעם הראשונה במלחמה זו.

בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות בעזה היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי"ג מרחשון, חיילי צה"ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.

צה"ל פשט גם על כפרי המחבלים ב[[יהודה ושומרון]] ובשאר חלקי המדינה, הרג מאות ועצר אלפים ששיתפו פעולה עם חמאס. לאור קריאה אמריאקית ושמאלנית לפעול מול "אלימות המתנחלים"{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1025031/ "היעדר אכיפה": גלנט ביקש לנזוף במפקד מחוז ש"י במשטרה].}} הוציא שר הביטחון מעל עשרה צווים מנהליים וצה"ל החרים נשקים ממתיישבים בחוות.

בזמן הסכם שחרור מחבלים תמורת שחרור השבויים, היתה הפוגה באש צה"ל למשך שבוע. ביום שישי י"ח כסלו הסתיימה ההפוגה והמלחמה שבה. בזמן ההפוגה, המחבלים פעלו התבססו מחדש ופעלו להטמין מטענים ולבצר עמדות ומנהרות.

==החטופים==
כ-240 אנשים נשים וטף נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה"ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.

בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ"ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב"דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}.

בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או"ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.

במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שיחרר 4 נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת.

בשבוע הששי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י"א כסלו]].

35 שרים בממשלת ישראל תמכו בהסכם שחרור המחבלים והפסקת אש, כדי לשחרר חטופים, לעומת שלושת שרי מפלגת 'עוצמה יהודית' שהצביעו נגדו.

העיסקה קיבלה ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ובנוסף שהוא פותח את הדרך לאפשרויות של חטיפות נוספות בתמורה לסחיטה ממדינת ישראל{{הערה|כפי שהתאונן הרבי בעסקה שנעשתה על שחרור החייל החטוף אברהם עמרם בתמורה ל - 76 מחבלים, בשיחת שבת פרשת במדבר [[תשל"ט]].}}.

עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב"ד און ליין}}}}. לעומת זאת הרב [[שלום דובער וולפא]] כתב שלדעתו הרבי לא היה מדבר נגד העיסקא{{הערה|בית משיח גיליון 1390 עמוד 31}}. וכן אמרו רבנים נוספים. בנוסף במוסף [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}, רואיין ד"ר נגל ראש המל"ל בדימוס, המצדד בעסקת שחרור המחבלים והפסקת האש, כדי להציל את החטופים.

כלי התקשורת החב"דיים פרסמו את דעת הרבי נגד עסקאות חטופים בעבר בהם שוחררו מחבלים רבים תמורת מעט יהודים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים?], בבית משיח גיליון 1386 עמודים 35-37. שבועון כפר חב"ד גיליון 2036.}}.

===משפחות החטופים===
משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במאבק לשחרור החטופים, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.

לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב"ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 משפחות החטופים נסעו להתפלל אצל הרבי] {{חב"ד און ליין}}}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב"ד און ליין}}}}.

מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום "תקוה" המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|[https://www.inn.co.il/news/620811 פורום חדש של משפחות החטופים מתנגד לעסקאות "בכל מחיר"] ערוץ 7}}.

==חיילים חב"דיים שנרצחו==
* החייל החב"די '''בנימין לב''' - נרצח בידי מחבלים בשבת [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017060/ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148071 חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד] {{COL}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1018003 תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה] {{COL}}}}. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.
*החייל '''אלי אמיל שמאילוב''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד, נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017898/ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!] {{אינפו}}}}.
*החייל '''עמיחי שמעון רובין''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017872/ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148100 נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד] {{COL}}}}.
*החייל '''אביתר אוחיון''' הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת [[כ"ב תשרי]] [[תשפ"ד]]. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1017868/ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו] {{אינפו}}}}.
*הקצין, '''יששכר נתן''' הי"ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה"ח אבישי ולאה נתן תושבי [[נחלת הר חב"ד]]. בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]], ישיבת [[בית הר"מ]] נחלת הר חב"ד, וה[[מכון חסידי טכנולוגי]] בצפת. נפל ב[[כ"ח מרחשוון]] [[תשפ"ד]] במהלך הקרב בצפון [[רצועת עזה]], בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1028264/ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי"ד]{{אינפו}}, [[שבועון בית משיח]] 1385 - אבל בנחלת הר חב"ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי"ד}}.
*הקצין, '''ארנון בנבניסטי-וספי''' הי"ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' [[כסלו]] [[תשפ"ד]] בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי"ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב"ד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59}} ואחיינו של יבלחט"א הרב [[עינב וספי]], בן למשפחה חב"דית {{הערה|[https://chabad.info/bdh/1030027/ בן למשפחה חב"דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי"ד]}} ובוגר מוסדות חב"ד ב[[צפת]].
*סגן '''נתנאל מנחם איתן''' הי"ד, חסיד חב"ד משכונת רמות בירושלים, נהרג בקרב מול מחבלים ברצועת עזה. למד וגדל במוסדות חב"ד בירושלים ונרצח בעודו בן 22 שנים. מתנדב בכיר בארגון זכרון מנחם, שירת כלוחם ביחידת 669 וצוער בגדוד 'גפן', בית הספר לקצינים. הוא נפטר מפצעיו בכ"ז כסלו לאחר שנפצע באורח קשה ביום שישי כ"ה כסלו בקרב בצפון רצועת עזה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1036866/ ירושלים: הלוחם החב"די הקדוש נתנאל מנחם איתן הי"ד], חב"ד אינפו}}.

== פעילות חסידי חב"ד ==
==פרסום דעת הרבי==
חסידי חב"ד מפרסמים את דעת [[הרבי]] אודות האיסור לסגת משטחי [[ארץ ישראל]]:
*עמידה בתוקף מול האויב
*הימנעות מהתחשבות במה יאמרו [[ארצות הברית]] ומדינות אחרות{{הערה|על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי ב[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382], עמודים 34-36.}}.
*גליונות [[שבועון בית משיח]] פורסמו בזמן המלחמה בשלימותם באתר [[חב"ד אינפו]] ובהם דעת הרבי בנוגע למצב המלחמה.

===הרב וולפא מצדד בממשלה===
הרב [[שלום דובער וולפא]] אשר קיבל עידודים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם מאמרים ובהם השקפת הרבי. בנוגע לעזה אחר הניצחון הוא פרסם כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה באופן מוחלט וליישבה ביהודים{{הערה|[https://chabad.info/blogs/1029725/ שבועון בית משיח, גיליון 1385].}}.

הרב וולפא, אשר ידוע בדיעות בלתי מתפשרות בענייני שלימות הארץ, הפתיע במאמר נוקב בבית משיח {{הערה|1390 עמודים 30-31}} בו הצהיר כי הממשלה פועלת לפי הלכה וכפי שביאר הרבי במהלך השנים:
*הצבת מטרה ברורה - ניצחון מוחלט
*לחימה במחבלים ללא פשרות
*לא מתחשבים במה יאמרו מדינות אחרות
*מלחמה יחד עם הפגנת אמונה בבורא עולם
*עסקת שחרור המחבלים מוצדקת בגלל אכזריות המחבלים בפרט נגד נשים וילדים.
*ההפוגה בלחימה אינה נוגדת שיטת הרבי, כי לא מדובר בעצירת הלחימה אלא בהתארגנות משופרת להמשך.

===בכלי התקשורת===
בכלי התקשורת בישראל ובעיקר בחוץ לארץ, מתראיין ר' משה מלייב מ[[נחלת הר חב"ד]] שכאיש זק"א רואיין על ידי כלי תקשורת רבים ומסביר את דעת הרבי בנידון מלחמת עם ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1023883/ ראיון משה מלייב], שבועון בית משיח גיליון 1383.}}.

ד"ר יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר והציל תושבים רבים רואיין בכלי התקשורת החב"דיים{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1386.}} בהם הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381].}}. במהלך המלחמה שהה מספר ימים ב-[[770]]{{הערה|[https://www.hageula.com/news/days_picture/25301.htm יאיר אנסבכר ב'חלוקת הדולרים'], באתר הגאולה.}}.

===פעילות בקרב החיילים===
[[קובץ:הנח תפילין.jpg|ממוזער|150px|מודעה שפירסם ארגון [[צעירי חב"ד]] בה מובאת הקריאה להניח תפילין ולהביס את האוייב]]
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים ל[[מבצע תפילין]] וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022912/ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח] {{בית משיח}}, {{אינפו}}}}:
* שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25267.htm פעילי חב"ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25252.htm עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25226.htm התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/bearetz/25212.htm פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה"ל] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25180.htm השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/chabad/25108.htm מערב בנימין: בית חב"ד במבצע חיזוק לחיילים] {{הגאולה}}.}}{{הערה|[https://hageula.com/news/days_picture/25106.htm תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי] {{הגאולה}}.}}.
* [[ניידות חב"ד]] פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021323 חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25092.htm ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק].}}{{הערה|[https://hageula.com/news/moshiach/25152.htm תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית].}}.
* ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. [[ועד אברכי אנ"ש צפת]] הקים מוקד שיבוץ יציאה ל[[מבצעים]] במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים.
* חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.}}.
* [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] פתח במבצע הפצת [[חת"ת]] לשמירה וברכה בזמן המלחמה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1021672/ מבצע הפצת חת"ת].}}.
* הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב"די ר' ישראל יעקובוב{{הערה|בית משיח 1386 עמוד 57}}
* מבצע חנוכה תשפ"ד - בימי חנוכה חסידי חב"ד פעלו עם חיילים בכל החזיתות, באופן מוגבר ואינטנסיבי. מנהלי בתי חב"ד, ניידות חב"ד, חסידים ותמימים פעלו בימי חנוכה באיזורי המלחמה בדרום ובצפון בפרט ועם חיילי צה"ל בכל הארץ בכלל.

===פעולות בערים מופגזות ומפונות===
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.

השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב [[שמואל גינזבורג]] ביישוב מעיין ברוך, הרב [[בני נחום]] ב[[שלומי]], הרב [[יגאל כספי]] ב[[מעלות]] והרב [[שניאור הלפרין]] שליח במבואות חרמון{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה] {{שבועון בית משיח}}}}.

הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/gazawar/1021001 הדפסת התניא בבארי] {{חב"ד אינפו}}}}.

ב[[אילת]] נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב [[יוסף הכט]] השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.

===פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים===
* בשכונת [[קראון הייטס]] נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש{{הערה|[https://col.org.il/news/148093 גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי] {{COL}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/148086 תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770] {{COL}} {{וידאו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1017470/ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו] {{אינפו}} {{וידאו}}}}
* הזמר החב"די [[אברהם פריד]] הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, '''מי שברך לחיילי צה"ל'''{{הערה|[https://col.org.il/news/148105 מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט] {{COL}}}}.
* חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך ב[[ברוקלין]] הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022164/ מחאה בברוקלין למען השבויים] {{אינפו}}}}.

==התעוררות לאחדות==
במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1022063/ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה] {{אינפו}}}}. בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשייה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. הדוברים נמנו על כל החוגים והפלגים בחב"ד וביניהם: הרב [[שמואל הנדל]] - יו"ר [[מטה משיח בארץ הקודש]], הרב [[חיים הלל שפרינגר]] - יו"ר [[את"ה בארץ הקודש]], הרב [[יוסף יצחק בוטמן ]] - משגיח ראשי ב[[תומכי תמימים לוד]], הרב [[מיכאל טייב]] - משפיע ובעל טור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]], הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)|מענדל גורביץ]] - משפיע ב[[ישיבת אור שמחה]], הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילישאנסקי|סענדי וילישאנסקי]] - שליח ב[[איטליה]] והרב [[דב הלפרין]] – משפיע ב[[אלעד]].

ביום חמישי י"ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון [[האגודה למען הגאולה]] ובהשתתפות אלפים{{הערה|[https://hageula.com/vid/kinusim/25246.htm שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש] {{הגאולה}}}}. בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]], הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון, הרב [[לוי הלפרין]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]], הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]], ר' [[עמי מיימון]] - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה', ר' [[עודד מזרחי]] - פעיל ב[[מוזיאון גוש קטיף]]

===כינוס השלוחים העולמי===
[[קובץ:קריאה לכינוס מאוחד.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|קריאה לכינוס מאוחד]]
[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשפ"ד]], הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] ידיעה ומודעה}}. בכינוס נכחו בעיקר שלוחים בחו"ל בעקבות הוראת [[צעירי חב"ד בארץ הקודש]] ו[[רשת אהלי יוסף יצחק]] לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.

לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם מאמרו של הרב [[גרשון אבצן]] הקורא לערוך כינוס מאוחד. בימים הבאים פורסם מכתב נוסף הקורא לכינוס מאוחד עליו חתומים הרב [[מענדי הנדל]], הרב [[זלמן ליברוב]] ועוד.

השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], נאם בשני הכינוסים.
*הרבנים פיזם - שלוחי הרבי בשדרות, נאמו בשני הכינוסים, כל אחד נאם בכינוס אחר.

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/bdh/1017904/ מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/bdh/1018645/ השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/tag/מלחמת-חרבות-ברזל/ תגית מלחמת חרבות ברזל] {{חב"ד אינפו}}
* [https://hageula.com/tag/?term=מלחמת%20חרבות%20ברזל תגית: מלחמת חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94 תגית: מלחמת חרבות ברזל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* [https://hageula.com/tag/?term=ניסי%20חרבות%20ברזל תגית: ניסי חרבות ברזל] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/story/25192.htm "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/israel/25197.htm מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/world/25179.htm הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://chabad.info/news/war/1018823/ שבועון בית משיח 1380] גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה
* [https://chabad.info/news/war/1019873/ שבועון בית משיח 1381] - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפה בשמחת תורה
* [https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382] גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה
* [https://chabad.info/news/war/1024022/ שבועון בית משיח 1383] גיליון מלחמה - ראיון עם הרב [[שלמה זרחי]] - מה יש לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב על חשיבות ההסברה בארץ ובחו"ל וכתבה אודות [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]

{{מלחמות ישראל}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]

מכון לראות את מלכנו

2023-12-23T18:34:45Z

עקודים: /* תוכן התכנית */

[[קובץ:לראות.png|שמאל|ממוזער|200px|צילום הפתיח לתכנית]][[קובץ:דיסק לראות תמוז עג.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דיסק זה צורף למנויי בית משיח לקראת ג' תמוז ה'תשע"ג]][[קובץ:השיחה לראות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צילום הפתיח לשיחה השבועית]][[קובץ:מאורעות לראות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צילום הפתיח למאורעות מבית חיינו]][[קובץ:יחי לראות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מדור יומנים מתשנ"ג]]
'''מכון לראות את מלכנו''' הינו מכון העוסק בהפצת קטעי וידאו של [[הרבי]] ותרגומם לעברית.

משרדי המכון נמצאים ב[[נחלת הר חב"ד]] ומנהלו הוא הרב [[שמשון גולדשטיין]].

==תכניות קבועות==
===תכנית שבועית===
המכון הוקם בשנת [[תש"ס]] כאשר ההפקה המרכזית שלו היא תכנית וידאו שבועית המופצת להקרנות קהילתיות ופרטיות. כל תכנית (עשרים דקות בממוצע) מכילה מדורים שונים ובהם קטעי וידאו של [[הרבי]].

התכנית הינה הראשונה מסוגה, שיצאה בעקבות [[ג' תמוז תשנ"ד]] ונועדה להגברת ה[[התקשרות]] אל הרבי על ידי [[ציור פני הרב]]. התכנית מוקרנת בבתי כנסת חב"ד וב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם (בעיקר במוצאי שבת), ומנויים פרטיים.

===תוכן התכנית===
בתכנית חמישה מדורים קבועים:
* "השיחה השבועית" - [[שיחה]] של הרבי הקשורה ל[[פרשת השבוע]] או אירועי החודש בלוח היהודי וכדומה.
* "מאורעות בבית חיינו" - רגעים מיוחדים במחיצתו של הרבי, כגון תפילות או אירועים מיוחדים ב[[770]] במשך השנה.
* "חלוקת דולרים" - פגישות של אישים שונים עם הרבי במהלך "[[חלוקת דולרים]]" ב[[יום ראשון|ימי ראשון]] ועוד.
* "הגיע זמן גאולתכם" - שיחה אקטואלית של הרבי בנושא של [[גאולה]] ו[[משיח]], הנוגעת למהות התקופה ועניינה.
*ניגון - ניגון שמחה חבד"י מדי שבוע.

וכן מדורים המתפרסמים לעיתים:
*"מעשה רב" - הנהגות של הרבי בתפילה וכדומה.

בשנת [[תשע"ג]] נוסף מדור חדש:
*"יחי המלך לעולם" - קטעי וידאו מהשנים [[תשנ"ג]] ו[[תשנ"ד]] בהם נראה [[הרבי]] מעודד את שירת [[יחי]]{{הערה|1=על המכון נמתחה ביקורת בעקבות מדור זה, עקב מצב בריאות כ"ק אד"ש בשנים אלו. בעקבות כך נכתב המאמר [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76873 "הרבי יצא אל המרפסת כדי שהחסידים יראו אותו"] כתגובת המכון לביקורת}}.

===רבי יומי===
ב[[ג' תמוז]] [[תשע"ד]] יזם המכון הפקה יומית בת כשתי דקות, המכילה לחילופין קטעי שיחות, חלוקת דולרים, התוועדויות וניגונים, ונשלחת ללא תשלום לעשרות אלפי מנויים בארץ ובעולם. התכנית מתורגמת גם ל[[אנגלית]] בשם "My maor" ונשלחת למנויים דוברי שפה זו.

==הפקות נוספות==
*'''הרבי מספר''' - קטעי סיפורים וניגונים של [[רבותינו נשיאנו]].
*'''רואים דא"ח''' - [[מאמר|מאמרים]] של הרבי לפי חודשי השנה בתרגום לעברית.
*'''רבי יומי''' - שני תקליטורים המכילים את השנה הראשונה יוזמת 'רבי יומי'.
*'''התוועדויות''' - שני תקליטורים צפיה של התוועדות שלימה בתרגום לעברית - י"ב תמוז תשד"מ.

==ראו גם==
*[[Jewish Educational Media]]{{כ}} ([[jem]])
*[[תורת חיים (מגזין וידאו)]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://www.770rebbe.com רבי 770 (רבי יומי)]''' אתר הבית של מכון לראות את מלכנו
* '''[https://chabad.info/tag/%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99/ פוסטים בנושא 'רבי יומי']''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%EC%F8%E0%E5%FA%20%E0%FA%20%EE%EC%EB%F0%E5 עשרות קטעי וידאו מהתוכניות במשך השנים]''' {{וידאו}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62985 תוכנית שבועית של 'לראות את מלכנו' לדוגמא (פרשת מסעי תשע"א)]''' {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנחלת הר חב"ד]]

עולם המלבוש

2023-11-25T20:27:27Z

עקודים: /* פולמוס העיסוק בעולם זה */

'''עולם המלבוש''' הוא דרגה ב[[סדר השתלשלות]] ה[[אור]] האלוקי בשביל התהוות העולמות מ[[אין סוף]]. העיסוק בעולם זה נמצא בעיקר אצל תלמידי [[מהר"י סרוג]] ובעיקר בספר [[עמק המלך]] להרב הרב נפתלי הירץ בכרך, ובספר שבר יוסף (להריש"ר מקנדיה) ובביאורו נובלות חכמה, בספרי רבי [[חיים ויטאל]] אין אזכור לעולם זה (בלקוטי הש"ס בהפי' על ס"י מביא עולם זה וגם תלמידו של הרח"ו (הר' אפרים פאנצירי) בס' גלא עמיקמתא מביא דרוש המלבוש מתוך ס' דרוש המלבוש של הרי"ס (שהי' בכי"ק אצל השמ"ש והרש"ש)). מיקומו המדוייק של עולם זה בסדר ההשתלשות נתון לפרשנויות שונות. במקומות מספר מובא כי הוא קודם ל[[צמצום הראשון]],{{הערה|1=הערת הרבי בספר המאמרים תרנ"ט עמוד ע"ז, וראה גם בביאורי ר' [[הלל מפריטש]] על ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&st=&pgnum=358 שער היחוד דף קעו, ד] שהאותיות שבטהירו עילאה שלפני הצמצום הראשון הוא עולם המלבוש.}} אולם מאידך גיסא בכמה מקומות מובא כי צמצום זה הוא לאחרי צמצום הראשון וחלק מתהליך המשכת [[אור הקו]] בעולמות.{{הערה|משמעות עמק המלך,וכ"ה מפורש בשערי ג"ע (נז' בתרמ"ט ובלקוטי לוי"צ פ' תרומה) המשך תער"ב חלק א עמוד תט"ז, ספר המאמרים תרס"ט עמוד צט ועוד.}}
==עניינו==
עניינו נרמז בשמו "מלבוש" שתוכנו הארת חיצוניות האור האלוקי כתוכן המלבוש שהוא חיצוני ביחס לאדם עצמו, עולם זה נרמז בפסוק (תהלים קד, ב.): "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה". ולכן דרגתו לפני הצמצום הוא האותיות שב[[אור אין סוף]] שהוא כהדיבור הנמשך מחיצוניות והתמצית שבחכמה כך גם באור שהוא הדרגה התחתונה שבאור שממנו נשאר ה[[רשימו]] לאחרי הצמצום.{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/14/53b.htm הוספות לספר ויקרא נג, ב].}}.
שכביכול הקב"ה הלביש את [[עצמותו]] ב[[לבוש החשמל]] העליון שהוא הארה בלבד (וכמו שמובא ש"מלבוש" ב[[גימטריה]] "[[חשמל (בחסידות)|חשמל]]"{{הערה|מאורי אור אות מ, סעיף קא. וראה פלח הרמון פ' בראשית ע' ז.}}), ועל זה נאמר "כהדין [[צב|קמצא]] דלבושיה מניה וביה" (- כאותו חגב, שלבושיו הם ממנו בעצמו, וגדלים עמו)

דרגה זו, היא המכונה בפסוק "[[הוי']] מלך גאות לבש"{{הערה|[[תהלים]] פרק צג.}}, שעניין המלוכה - המחשבה ש"אנא אמלוך" - הוא רק לבוש אליו{{הערה|1=ראה [[אור התורה (ספר)|אור התורה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb2/2/33/633.htm פרשת שלח ד"ה למען תזכרו, עמ' תרלג]. [[פלח הרימון]] בראשית ז, ב.}} .

מצד עצמו לא שייך לקוראו בשם עולם, אך ביחס ל[[רשימו]] הוא נקרא בשם זה, כיוון שהוא המקור ל[[אותיות]] הבאות ב[[רל"א שערים]]. בעולם זה המשכת הקו כבר קיימת, אלא שהיא עדיין בהעלם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31641&st=&pgnum=351 ספר המאמרים תרנ"ד עמ' שמ.}}.

וראה מ"ש אדה"ז על דרוש המלבוש שבעמה"מ בענינים ע' תפט שעמוק עמוק הוא וצריך ביאור רחב.

==יסודות העולם==
ענינו של עולם זה הוא שהוא שורש לכל העולמות שלאחר ה[[צמצום]] העיקרי המוזכר ב[[עץ חיים]], וכל פרטי [[סדר ההשתלשלות]] מיוסדים על עולם זה, אלא שמכיון שעולם זה הוא כולו בבחינת שורש בעולמות אין סוף, חששו רבים מהמקובלים לעסוק בעולמות אלו. אף [[אדמו"ר הזקן]] שיבח רבות{{מקור}} את רבי [[חיים ויטאל]] שנמנע מלכתוב אודות עולם זה מכיון שכאשר עוסקים בעולם זה ייתכן לחשוב כאילו מדובר במושגים שלאחר הצמצום, שהם עולמות בפועל, ולעומת זאת עולמות אלו הכלולים בעולם המלבוש הם עולמות בכוח, וכולם כלולים כביכול במחשבתו של הקב"ה באופן שעולמות אלו אינם מושגים כלל בפועל אפילו לצדיק הכי גדול ואפילו לעולמות עצמם.

לימוד עולמות אלו הוא רק בידיעה ולא בהשגה, וסיבת הלימוד היא רק כדי ללמוד מהם יסודות בעולמות שלאחר הצמצום, בגודל הקרבה של בני ישראל להקב"ה והשורש הנורא של בני ישראל שהוא למעלה למעלה מכל סדר ההשתלשלות, וכן כדי ללמוד אודות יסודות מציאותם של [[אותיות האל"ף-בי"ת]], כפי לימודה היחודי של תורת החסידות.

==פולמוס העיסוק בעולם זה==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהר"י סרוג]]}}
רבים מהמקובלים לא אבו ללמוד בתורת עולם המלבוש מכיון שרבי חיים ויטאל לא עסק בהם. [[הבעל שם טוב]] קבע למסקנה כי קבלת מהר"י סרוג היא תורת אמת, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי [[יעקב קאפיל ליפשיץ]], וכן כמובא בספר [[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}} דרוש המיוסד על קבלה זו, ולכן כל תלמידי הבעש"ט החל מה[[מגיד ממעזריטש]] ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם [[אדמו"ר הזקן]] המזכיר פעמים רבות בספריו את [[עמק המלך]] שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ואחריו נהגו כן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר [[נועם אלימלך]]{{הערה|פרשת פנחס ד"ה עוד}}, [[אוהב ישראל]]{{הערה|דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר}}. וגם הקוז'ניצער מגיד כ' ח"ן כללים בקבלתו.

בקשר לעיסוק של תורת החסידות בעולמות המלבוש הנקראים "עולמות אין סוף"{{הערה|כך נראה, וראה בדברי הרבי בערך [[צמצום בבחינת מרובע]] שבעולם המלבוש מבואר ההתקשרות לעצמות ומהות}} מסופר: הרבי הריי"צ סיפר פעם{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)}}, שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו"ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו"ר הזקן]] בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך השם עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות ומהות]]).

למעשה גם מקובלים אחרים קבעו כי אין כלל סתירה בין תורת מהר"י סרוג לתורת רבי חיים ויטאל, כך למשל רבי [[מאיר פאפירוש]] קובע ב"זוהר הרקיע"{{הערה|יט עב}} כי בעץ חיים מוכח פעמים רבות שהיה מקובל בידו דרוש עולם המלבוש. (אף דערער עליו העטרת צבי). וכן השמ"ש והחסדי דוד והשעג"ע ועוד.

==לקריאה נוספת==
*ד"ה מן המיצר, [[תרמ"ח]].
*תרמ"ט ע' רעח1
*תר"ן ע' שכג
*תרנ"א ע' כה
*תרנ"ב ע' צו
*תרנ"ד ע' שם
*הגהות לפתח אליהו תרנ"ח
*תרס"ב ע' שסא
*תרס"ג ע' תד
*תרס"ט ד"ה ויהי בנסוע
*תרע"ג ד"ה ביום השמע"צ
*תרע"ד ד"ה העושה סוכתו
*תרפ"ב ע' קפב
*תרפ"ו ע' לו (וכ"ה בתרפ"ז)
*אוה"ת בראשית תתשצג,ב
*שם ויקרא א'קסג

==מושגים המבוארים בתורת עולם המלבוש==
*[[רל"א שערים]]
*[[טהירו עלאה]]
*[[בריש הורמנותא דמלכא]]
*[[צמצום בבחינת מרובע]]
*[[אויר קדמון]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עולם המלבוש|*]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

קו וחוט

2023-11-25T20:21:45Z

עקודים:

{{עריכה|כתוב בצורה תלמודית ולא ברור}}
{{סדר ההשתלשלות}}
ענין '''קו וחוט''' הוא ראשית ההשתלשלות ע"י הארה אלוקית שבקעה את ה[[צמצום]].

הקו הוא המשכה של האור אין סוף מ[[עצמותו]] יתברך, מפנימיות עתיק לזעיר אנפין ונוקבא, על ידי הצמצום בכוח הספירות (חב"ד חג"ת ונה"י) במעבר דרך העולמות: [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשייה]] (שהוא עולמנו) שם ממשיך הארה ביסודות: [[אש]], [[רוח (חלק הנפש)|רוח]], [[מים]] ו[[עפר]] (שהוא הנמוך ביותר) וכאן אור הקו הופך להיות [[אור חוזר]], מה שמאפשר לאדמה יכולת להצמיח [[יש מאין]]. כמו כן על ידי המצוות, שמקשרות בין [[חומר]] ל[[רוח (חלק הנפש)|רוח]], ממשיך האדם הארה רוחנית חזרה לעשות נחת רוח ליוצר בראשית.

==מקורו==
בספר [[אוצרות חיים]] בתחילתו מתאר בקצרה את סדר ההשתלשלות בתחילת הבריאה לאחרי שמבאר עניין הצמצום ממשיך:
{{ציטוט|תוכן=והנה כאשר צמצם עצמו אז דרך צד אחר מן החלל העגול הזה המשיך אור דרך קו אחר ישר דק כעין צנור אחד אור הנמשך מהאין סוף אל תוך החלל הזה וממלא אותו. אבל נשאר מקום פנוי בין האור שבתוך חלל זה ובין אור האין סוף המקיף את זה החלל כנזכר שנתצמצם אל צדדיו. וסיום הקו הזה למטה אינו נוגע גם כן באור האין סוף עצמו שאם לא כן יחזור הדבר לכמות שהיה ויחזור ויתחבר האור הזה שבתוך החלל עם אור האין סוף יחד כבראשונה.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36145&st=&pgnum=7 [[אוצרות חיים]] בתחילתו].}}
==ענין הקו וחוט==
ענין הקו וחוט, הנמשך לאחר ה[[צמצום]] הוא הארה מן הבחינת האחרונה שב[[אור אין סוף]], שהוא בחינת מלכות שב[[מלכות דאור אין סוף]]. ומן הארה זו נמשכת ההתשלשלות של כל ההעולמות על ידי צמצומים רבים.

משל להמשכת הקו וחוט הוא צורת האות [[וי"ו]] שהולך ונמשך בקוצר. שמ[[יו"ד]] של [[טהירו עילאה]] נמשך קו וחוט בבחינת וי"ו.

וענין המשכת הקו וחוט הוא המשכת [[ממלא כל עלמין]], בניגוד ל[[עיגול הראשון]], שהוא למעלה מבחינת השתלשלות, שהוא מקיף כללי לכל ההשתלשלות מבלי שימצא שם בחינת מעלה ומטה כלל.

המשכת הקו אינה מבטלת את ענין הצמצום, אלא רק מתקנת איזה פרטים שנעשו על ידה, ונותנת היכולת והאפשרות לבטל ענין הצמצום על ידי עבודה דתורה ומצוות, עניין זה מובן גם מהמשל: "שעל ידי הצמצום נעשה חלל מקום פנוי עגול, והמשיך בו קו אחד דק", דפשוט גם במשל שאין קו יכול למלאות מקום עגול{{הערה|הרבי, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/502.htm אגרת הקודש חלק ג מכתב תקג].}}.
==שרשו בצמצום בבחינת מרובע==
בחסידות מבואר כי ישנם שני מיני צמצומים. הצמצום הידוע שממנו תחילת הויית העולמות והמוזכר ב[[עץ חיים]], והנקרא שם "[[צמצום הראשון]]", וה[[צמצום בבחינת מרובע]] שהוא שורש נעלם לעולמות, והנקרא בקצרה בעץ חיים בכינוי [[מקום פנוי]]. לרוב העלמו הגבוה של צמצום זה לא רצה רבי [[חיים ויטאל]] לעסוק בזאת, מחשש שמא יגשמו את הענין, אך בחסידות, בפרט בתורת [[המגיד ממעזריטש]] ובתורת חסידות חב"ד, עסקו בעולם זה בהרחבה.

הרבי מבאר, כי בעוד שהצמצום שבעץ חיים היה בבחינת [[עיגול]] ובבחינת [[נקודה]], הרומז על העלם גמור הסתום כנקודה שאין בה צורה, אנו מוצאים כי קיים שלב נוסף של קו שמורה על תחילת של מדידה באורך ורוחב ועל גילוי, ולמרות זאת הקו אינו גילוי גמור אלא רק שורש של גילוי, כלומר הקו הוא תחילת המציאות של גילוי, הקו הוא הכוח של התפשטות מלמעלה למטה, אבל עדיין אין בו התפשטות בפועל מלמעלה למטה.

שורש הקו הזה הוא מאור אין סוף שלפני הצמצום, שבו היה ענין של צמצום בבחינת מרובע, כלומר שעוד לפני שהיה צמצום גמור שבו נעלם אור אין סוף, שיער כביכול ה[[אין סוף]] ב[[עצמות]]ו, את התענוג האלוקי שעתיד להתגלות בעולמות, וכפי התענוג הזה הכין כביכול הקב"ה את הצמצום כפי שעתיד להיות באופן שיתגלה לאחר מכן האור אין סוף על ידי עבודת הצדיקים כתוצאה מהארת כל ה[[פרצופים]] שב[[עולם האצילות]].

כח זה הוא מגביל ומגלה כאחד: מצד אחד יש בו גילוי של כל עבודת הצדיקים שלאחר הצמצום, שכן צמצום זה הוא כביכול בעצמותו, במקום שעדיין אין שם הסתר. ומכל מקום הוא שורש הסתר וצמצום, אשר צמצום זה בא לידי גילוי על ידי ה[[רשימו]], שהוא כעין המשכה מהאור אין סוף שלפני הצמצום, הוא המגביל את האורך והרוחב של העולמות כלומר שהאור שבעולמות יהיה מותאם בשיעור באופן שיוכל להתגלות האור אין סוף בעולמות ולא יהיו האורות מרובים מה[[כלים]]. לעומת זאת הקו שברשימו הוא הכח של הגילוי המאחד את הכל כמו שהיה האור אין סוף לפני הצמצום{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/ner/3/120b תורה אור שער היחוד קכא, א]}}. החילוק בין צמצום זה לצמצום השני שבע"ח, הוא שבצמצום זה הגילוי בפועל וההסתר בכוח בלבד, לעומת הצמצום השני שעיקר מציאותו בפועל הוא ההסתר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=415 תשמ"ה חלק ב']}}.

בעוד שלאחר הקו העשרת הספירות הם מציאויות של אורות נפרדות זו מזו (גם אם בעולם העקודים הם בבחינת אור בכלי אחד), הרי שלפני הקו - בצמצום זה שבבחינת מרובע - העשר ספירות הם בבחינת [[עשר ספירות הגנוזות|גנוזות]] ומיוחדות בתכלית היחוד{{הערה|ראה [[המשך תער"ב]] חלק ראשון - ליל ב' דר"ה תער"ג}}.

==התפשטות הקו וחוט==
ה[[חלל]] הוא בבחינת הסתר ה[[אור]], והקו וחוט הוא בבחינת גילוי. אלא שהארה של הקו וחוט הוא הארה מצומצמת ולכן נקרא בשם קו וחוט בלבד. ולכן בריבוי ההשתלשלות נעשה למטה בחינת העלם והסתר. והארת הקו מתפשט עד [[מלכות דאצילות]] ושם היא מסתיימת, אלא שאחר כך נמשך ובוקע דרך ה[[פרסא]].

==אופן המשכתו==
כמה מקומות בדא"ח מבארים שהמשכת הקו הוא באופן של בלי גבול וזה מתאים לשיטה ש[[אורות פשוטים]] והמשכתו מהבל"ג שלפני ה[[צמצום]]. וכמה מקומות מבארים שהמשכת הקו הוא באופן של גבול שזה מתאים לשיטה שה[[אורות מצויירים]] והמשכתו מ[[עשר ספירות הגנוזות]] שב[[טהירו עילאה]] שזהו [[כח הגבול]] שב[[אור אין סוף]].

==לעתיד לבא==
לעתיד לבא יתגלה בתוך בחינת הקו וחוט מבחינת ה[[עיגול הראשון]] שמקיף את כל ה[[חלל]] בהשוואה אחת.

{{אור}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צמצום]]
[[קטגוריה:אורות וכלים]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

שיחה:הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח/ארכיון 1

2023-11-12T10:05:28Z

עקודים: /* תוספת, פשוט הערך סגור.. */ פסקה חדשה

המשימה עוד ארוכה....
לכאורה היה זה צריך להיות הערך הראשון בחב"פדיה ולא ה-5000.....
בכל מקרה, עם עוד מאמץ הערך יהיה מקיף, בעז"ה, את כל הנושא, ואז יצטרך לעבור עריכה אינצקלופדית ע"מ שיהיה שווה ערך לערך מומלץ.--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 08:55, 2 ביוני 2013 (UTC)

הערה ראשונה; הפתיח צריך להיות, לענ"ד, מנוסח אחרת. לא באתי אלא להאיר, ויישר כוח על העבודה! • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בסיוון ה'תשע"ג 10:01, 2 ביוני 2013 (UTC)

==מבית דוד==
ע"פ מה שהוספתי אודות בן אחר בן, צריך להוסיף זאת בערכים על נח אלטשולר, הלל יחיאל אלטשולר, הצמח צדק, יעמוד מלך ועוד.--[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|לאמיר פארבריינגען א ביסל]] 20:46, 2 ביוני 2013 (UTC)
:א. לא נהוג לערוך ארגז חול פרטי של משתמש אחר ב. והוא עיקר לא הצלחתי להבין מהו הקישור הנ"ל?--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 15:58, 6 ביוני 2013 (UTC)

== הגדרה הלכתית ==

בפיסקה על ההגדרה ההלכתית צ"ל לפענ"ד מתחילה משיחת הרבי (שמות תשנ"ב) שישנו בחזקת משיח, ואח"כ איזכור של הפס"ד בנושא. (להדגיש שיש כאן גדר '''הלכתי''' יתר על משיח שבכל דור. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

::חשוב להדגיש: גם פרט זה שאנו מאמינים ברבי כמלך המשיח 'מצד גדרו ההלכתי', יש בזה מצד דברי הרמב"ם נטו, ויש בזה מצד עדות הרבי על עצמו שיש כבר "חזקת משיח".
כלומר, לא רק שיש את הפן ההלכתי ויש את הפן של האמונה בדברי הרבי, אלא גם בהלכתי עצמו, ובחזקת משיח עצמו יש את הפן של החזקת משיח מצד זה שהרבי אמר. וד"ל.--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 18:53, 11 באוגוסט 2015 (UTC)

== לתשומת לבך ==

הערה 10 אצלך פגומה, התיקון נעשה ע"י כתיבת 1= בתחילת ההערה. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 20:47, 13 ביוני 2013 (UTC)

== שם הערך ==

אני מציע ששם הערך יהיה '''הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח'''.

בנוסף, ללא תלות בקבלתה של הצעתי הראשונה, אני מציע שהפתיח יהיה קצת יותר אנציקלופדי ומכובד. זה לא מתאים להתייחס לאמונה ברבי מלך המשיח כמשהו ש'נתפס על ידי חסידי חב"ד ורבים'. למרות שאנחנו צריכים להתנסח בשפה אנציקלופדית ו'ניטרלית'.

'''הרבי מליובאוויטש''' מוגדר '''כמלך המשיח''' העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתמוז ה'תשע"ג 14:09, 19 ביוני 2013 (UTC)
:מסכים לגמרי. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 15:33, 19 ביוני 2013 (UTC)

::למרות שאין עיתותי בידי לשפר את הנוסח יותר, אומר שעדיין אינו מושלם. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשע"ג 21:06, 19 ביוני 2013 (UTC)
::צריך לקרוא לזה '''הרבי מליובאוויטש שליט''א כמלך המשיח''' כי הוא חי וקיים --[[משתמש:פיל. נים|פיל. נים]] - [[שיחת משתמש:פיל. נים|שיחה]], 10:11, ב' בשבט, ה'תשפ"ב 10:11, 4 בינואר 2022 (UTC)

== תמונה ראשית לערך ==

נראה לי פשוט שצריך לתחילת הערך תמונה יפה ומלכותית של הרבי. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ' בתמוז ה'תשע"ג • 00:18, 28 ביוני 2013 (UTC)

==עד כאן מדף השיחה של הטיוטה: מכאן והלאה של הערך עצמו==
פותחין בברכה על הערך המושקע והנפלא.

רק הערה קצרה: הכותרות שתחת התמונות מתאימות יותר לכתבה עיתונאית מאשר לערך, והיה מקום לסדר זאת. כמו כן, כדאי לכתוב בלשון יותר מדוייקת. ('אפשר לפרסם זאת', למשל, הרי לא היה באופן גורף לחלוטין. ואגב, למען ההגינות, וגם כדי למנוע חילול ה', מוכחרים לציין שגם בשתנ"ג היו תשובות אחרות!).

ועוד נוספת: איני חושב שראוי לשלב במלחמות ה', שבהגדרת ההלכתית היא מול רשעים, את המלחמות הרוחניות על שלושת השלמויות. שמתאימות יותר ל'יכוף כל ישראל'. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:אתה מוזמן לערוך. --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 03:17, 7 ביולי 2013 (UTC)

== וואו!!! ערך מדהים! ==
'''ברכות!''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג 01:53, 7 ביולי 2013 (UTC)

== להריץ להמלצה ==
קריאה נרגשת לכלל העורכים - לעבור ביסודיות ובקפדנות יתירה על הערך, הלשון, הסגנון והעריכה - לתת הערות, לתקן, להרחיב ולהשמיט - ולהריץ לקראת המלצת הערך!! • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג 01:53, 7 ביולי 2013 (UTC)

בושה לכם ולמאמינים לכם

תתבישו לכם חבורה של שקרנים. עד מתי תסתירו את אור ה' אוי לאותה בושה ואוי לאותה חרפה שאתם משקרים לכולם. מותר להגיד את האמת ואסור לשקר למה? אתם צריכים לשקר לאנשים ולרמות את הציבור? בושה וחרפה...

== ערך מומלץ באינפו ==

יש"כ עצום על העלאת הכתבה לאינפו, אך בדא עקא, ששם נאמר שזהו ערך מומלץ.. ואין...• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 03:17, 26 באוגוסט 2013 (UTC)
:מצטרף ליש"כ. הוא ממולץ לקריאה, אך אכן עדיין לא מומלץ במובן החב"דפדי/אנציקלופדי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באלול ה'תשע"ג 18:18, 26 באוגוסט 2013 (UTC)

== אודות הפסק דין ==

אולי כדאי לשנות מ"ע"י רבני חבד ורבנים נוספים" ל"רבנים חשובים / גדולים מכל העולם" {{אלמ}}
:תודה על ההצעה, אך זה לא אנציקלופדי לכתוב רבנים 'חשובים' או 'גדולים'. מי קובע בדיוק מי חשוב או גדול. אולי כדאי לכתוב, "רבני חב"ד, אדמו"רים, רבני ערים, ראשי ישיבות ורבנים מפורסמים אחרים" על ידי פירוט תפקידם של החותמים, מובן שמדובר ברבנים משמעותיים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' באלול ה'תשע"ג 18:20, 26 באוגוסט 2013 (UTC)

== ההתנגדות לפרסום ==

משום מה, וכנראה בכוונה הושמטה ההתנגדות לפרסום, אבל לכאורה צריך למצוא איפה להכניס קישור זה
{{קישור חבד אינפו ישן|85086|הרב שפירא נשאל: האם העיסוק במשיח מרחק מחסידות?||{{תע|12/09/2014}}}}
בהצלחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:36, 9 בדצמבר 2014 (UTC)
:להתנגדות מבחוץ? או של הרבי?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:16, 15 בינואר 2015 (UTC)

==ציטוט מטעה==
{{ציטוט|תוכן="במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: "דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה"[11]. ואף הודיע[12] שכבר ישנו מלך שהוא בחזקת משיח. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה[13]. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי".}}
יש פה עירבוב של שתי עניינים זמן התקופה "דור האחרון..והראשון.." ועל זה ציווי הפרסום הנבואה. ועוד עניין שלכאורה אינו שייך לפיסקה זו שישנו בחזקת משיח (וגם על זה יש לערר בפירושו)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:14, 15 בינואר 2015 (UTC)

==פסקים נוספים==
מה המקור להוספה של הפסק השני במוצאי שבועות ולמה אין צילום של פסק זה? מישהו יודע היכן יש את הפסק שהוקרא בי"א ניסן נ"ב? מי הם הרבנים שרצו לשנות את הפסק וחתמו עליו במוצאי שבועות? יש כאן מידע קצת מעורפל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:58, 21 בינואר 2015 (UTC)

== הערות כלליות ==

האם מישהו מוכן להסביר לי: כשנכנסים לקישור של הווידיאו בחב"ד אינפו לא רואים את הווידיאו אלא רק הקלטה! זה רק אצלי או גם אצלכם? בכל אופן עד לפני כמה זמן זה היה אצלי בסדר...

אשמח לתשובה בהקדם.... --[[משתמש:צמח! צמח! צמח!|צמח! צמח! צמח!]] - [[שיחת משתמש:צמח! צמח! צמח!|שיחה]] 15:03, 30 באוקטובר 2018 (UTC)
א. מעולם לא הבנתי איך ניתן לפסוק שהרבי משיח ע"פ הלכה, כאשר הסימן '''ויכוף כל ישראל''' מעולם לא התקיים ברבי.

הרבי בעצמו מסביר ש'ויכוף' הכוונה כפשוטו (ראה שיחות: ש"פ חו"ב תשט"ו, ו' תשרי תשכ"ז, בראשית תשכ"ט ועוד). גם 'כל ישראל' הכוונה לפחות רוב (ראה יחידות לרב גוטניק סיון תשכ"ז (נדפס ב'צדי"ק למלך' ו'), שיחת י"ב תמוז תשכ"ז ועוד) - ממש לא כמו שמסביר הרב וולפא שי' בספריו. מצב זה, עדיין אינו קיים כרגע.

ואכן, הפס"ד אותו הרבי קיבל הוא - ל' ניסן תנש"א, שאז פסקו שהגיע הזמן שהרבי יתגלה כמלך המשיח. לא מוזכר שם שום מילה על כך שהגדר ההלכתי של 'חזקת משיח' כבר חל. ואילו הפס"ד מחג השבועות, שבו כן הוזכר העניין הנ"ל - לא זכה לשום התייחסות מהרבי! [מלבד מה שהורה פעם אחת - מבין כל השאלות - לנסוע למז'יבוז' ושם להקריא את הפס"ד, אך אין כאן התייחסות לתוכן הפס"ד עצמו].

גם בשיחת ש"פ משפטים תשנ"ב שהרבי אומר שהפס"ד של הרבנים החל לפעול, אין כל הכרח שהכוונה לפס"ד של חה"ש ולא לפס"ד מל' ניסן שהגיע זמן הגאולה (שבו) "יעמוד מלך" וכו' ועד להמעמד ומצב דהרי זה משיח ודאי.

- והדבר היחידי שעדיין צ"ע הוא שיחת ש"פ שמות תשנ"ב, שגם בה ניתן לבאר, עכ"פ בדוחק, ואכ"מ.

לדעתי כל הערך צריך להיות בנוי אחרת לגמרי, בלי קשר בכלל לסימני הרמב"ם, אלא (כפי שכתב ר' יואל שי' בהערתו הידועה - קובץ משיח וגאולה ב') שחסידות ומשיח היינו הך וכו'.

ב. בנוגע לפירסום והחתמות, יש מידע רב שאינו מוזכר פה כלל, וחבל. תמיד אמרו ש'חב"דפדיה' זה אתר אובייקטיבי, אז למה להתעלם מעובדות?...

אולי בהמשך כשיהיו עיתותיי בידי אנסה להעלות לכאן חלק ממידע זה.

יישר כח בכל אופן על כל העבודה הנפלאה. {{אנונימי}}
:א. "ויכוף" מתפרש בפשטות כמו ההמשך "וילחום", שהוא עוסק בעניין. ולא שהוא אכן סיים לכוף. וכפי שמוכח מהמשך דברי הרמב"ם "אם עשה והצליח הרי זה משיח ודאי". משמע שהוא בחזקת משיח כבר בזמן שעוסק בעניינים הנ"ל (לכוף, ולהלחם) גם טרם שהצליח בהם בשלימות.
:ב. נשמח מאוד, כפשוט. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באב ה'תשע"ה 19:03, 4 באוגוסט 2015 (UTC)

שיקראו את כל מה שמנחם ברוד כתב בcol על ההתנגדות העצומה של הרבי על פרסום זהותו של שיח ואח"כ ידברו האישור להדפיס את הספר היה רק בהשמטת החלקים המתיחסים או אפי' מרמזים על הרבי כמלך המשיח ה' ישמרנו מכל המעוותים למיניהם

א. שייע החסיד, האם בדקת את השיחות שציינתי לפני שחזרת כתוכי על עיוותי-וולפא? את כל מה שכתבת אני מכיר בע"פ.

ב. חושבני שאם תרצה, תוכל להשיג בקלות... כדי להקל עליך אני ירשום פה ליקוט חלקי של כמה עובדות, רק מהשנים תנש"א-תשנ"ג, ואני בטוח שמקורות תוכל להשיג לבד:

1. בפסח תנש"א כתב ר' דוד נחשון על תכניתו לפרסם בכל העולם שהרבי הוא מלך המשיח. התגובה מהרבי כללה שלוש מילים: '''כפשוט מופרך לגמרי'''. [אגב, בעקבות זה, כאשר הציעו בכינוס שנערך בל' ניסן תנש"א בבית מנחם לפרסם שהרבי הוא מה"מ, נזעק הרד"נ נגד העניין ונפנף במענה הנ"ל].

2. בכל מכתבי הרד"נ לרבי אודות קבלת המלכות, הוא מדגיש "כמובן שהנ"ל בתוך חב"ד בלבד ולא לפירסום", "בלי רעש" וכיו"ב. '''רק על זה''' הוא קיבל מענות חיוביים ומעודדים מהרבי (צילומי המכתבים נדפסו גם בימי בשורה).

3. כשהציע עורך כחב"ד לרבי להכניס מאמר של ר' יואל אודות כך שכל חסיד מאמין שהרבי בדורו הוא מלך המשיח וכו' וכו'. את התגובה קיבל בט"ז אייר תנש"א: "באם קס"ד לפרסם מעין דמעין דהנ"ל - קדימה שיסגור המכ"ע לגמרי".

4. כשהכניס הר' וולפא את ספרו 'יחי המלך' בתחילת חשון תשנ"ב, קיבל תגובה: "באם ישמיט - לדעת ידידים מבינים - הקטעים שעלולים לרחק אחדים מאחב"י - כדאי. אזעה"צ".

רק לאחר שהשמיט מהספר כל איזכור או רמז לכך שהרבי הוא מלך המשיח, קיבל תשובה "להחליפו במכורך", כבפנים. [כך שהשינוי '''היחיד''' מתשמ"ה הוא - עצם האפשרות שחב"ד ידפיסו ספר בנושא משיח, אך לא בעניין הפירסום שהרבי הוא המשיח].

5. כשהנ"ל הכניס לרבי את הקונטרס 'קבלת פני משיח צדקנו', שבו נרמז שהרבי הוא המשיח, קיבל תשובה חריפה ביותר, בי"ג אדר תשנ"ב (שבועיים לפני ז"ך אדר, וזו התשובה האחרונה בנושא לפני כ"ז אדר - ככל הידוע לנו): "'''מהיר.''' מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחקים בנ"י מחסידות - היפך הפצת המעיינות חוצה. אזעה"צ".

6. לאחר פירסום המודעות של ר' איצ'ה שפרינגר בטבת תשנ"ג, נתן הרחי"ק לרבי נוסח של מודעה בשם אגו"ח העולמית (שאגב, הרב חודקוב ע"ה היה מדוחפי המהלך וחתם על המודעה וכו'), שכל פירסום שהוא שאינו בשם אגו"ח - אינו משקף את דעתה הרשמית של חב"ד, והוא על אחריות המפרסם בלבד. הרבי הגיה את המודעה ואישר לפרסמה כלשונה (עובדה אותה התמימים לא ידעו וחתמו נגד חברי אגו"ח בקול רעש גדול, כמפורסם). [רמזים לזה תוכל למצוא במכתבו של ג'ימי גוראריה המתפרסם בימי בשורה, כמובן שעורך הספר לא טרח לפענח את המכתב המפליל כך שתצטרך לאמץ אץ עיניך ולקרוא בין השורות כדי שתוכל להבין בערך מה הלך שם].

אין כאן המקום לבנות את כל האידיאולוגיה כיצד זה לא סותר למענות אחרים, סאטעלייט לעיני מצלמות, ההתבטאויות בשיחות וכו'. רק רציתי שחב"דפדיה כאתר אובייקטיבי יביאו את כל העובדות.

יישר כח. --[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 11:00, 9 באוגוסט 2015 (UTC)
:5778 שלום
* ראשית, קשה לי להאמין שנוכל ללבן נושא זה רחב זה שנידון עד היום כה במדיום המוגבל של חב"דפדיה.
* יתירה מזו חב"דפדיה לא נועדה לכך, הן מבחינה עניינית שתפקידה הוא הנגשת ידע ולא פלטפורמת דיונים, והן מבחינה טכנית שהיא לא בנויה כפלטפורמה נוחה לדיונים.
* ברור שזוהי מחלוקת רצינית, ובכל צד מצויים, רבנים, מורי הוראה, משפיעים וכו' יודעי היסטוריה וכו'. כך שלא סביר שמישהו מאיתנו ישנה את דעתו בשל הנ"ל.
* כולנו מסכימים שחב"דפדיה צריכה להיות אתר אובייקטיבי, אבל גם אובייקטיביות בסופו של דבר נתונה לפרשנות. כמו שבחב"דפדיה ברור שהתורה אמת והיא נכתבת בצורה אובייקטיבית בהתאם לאמת זו, כך להבדיל בויקיפדיה האובייקיטביות אחרת... כך גם בעניינו חב"דפדיה צריכה להיות אובייקטיבית בכך שתשציג כל מידע ומקור מבוסס, יחד עם זאת חב"דפדיה נכתבת מתוך נקודת הנחה בסיסית שהרבי הוא נשיא הדור המשיח שבדור והוא חי וקיים, הנושא הזה לא נתון לדיון. מה שכן נתון לדיון ואכן צריך שיפור, הוא הצגת העמדות השונות בנושא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באב ה'תשע"ה 21:12, 10 באוגוסט 2015 (UTC)

::שייע שי', אני מסכים עם רוב דבריך, ודווקא לכן אני חוזר שוב על דברי: שתי הנקודות שציינתי (עצם הפסיקה, והפירסום) מוצגות כאן כעובדה, וחלק מהעובדות - מושמטות. על כן בקשתי שתכניס את הנ"ל לתוך הערך בצורה מסודרת.

::אם אתה צריך מקורות, לחלק ציינתי, אם תצטרך עוד - אשמח להיות לעזר. בהצלחה, משיח נאו!

רק הערה קטנה: לר' זמרוני שיחי' ציק ששאל את הרבי אחרי השיחה של '''משפטים נ"א''' אם הוא יכול לפרסם שהרבי הוא משיח ע"פ האמור בשיחה, הרבי ענה מענה חיובי (אין לי כרגע את הלשון המדוייקת).

:::התשובה הייתה: {{ציטוטון|כמדובר בהתוועדות בארוכה לפי ערך}}. תוכלו 'לעיין' קצת בהתוועדות הנ"ל (משפטים נ"ב), ובייחוד בהערה האחרונה וד"ל. [[יחי המלך המשיח]]. {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 08:13, ג' בטבת, ה'תשפ"ב ''(7 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

==הרב וולפא==
:::לשייע, אם תעיין במקור שציינתי, תגלה להפתעתך שהתשובה הנ"ל היא התשובה האחרונה, ככל הידוע, לפני כ"ז אד"ר תשנ"ב, והיא ניתנה בי"ג אד"ר תשנ"ב. האם זה לא מספיק "נו"נים" בשבילך? או שזה אולי לא הנו"נים שאתה מכיר?...

עפ"ז שיניתי בפנים הערך, ואשמח לתגובתך.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 19:05, 29 באוגוסט 2015 (UTC)
::::ראשית הצדק איתך. המענה המדובר אכן בתשנ"ב. אך בערך עצמו מובאות מענות לוולפא בתשנ"א ובתשנ"ג, שסותרות לכאורה את המענה שליפקין מביא. אני חושב שיש להביא מקור נוסף או קדום יותר כדי שנוכל להכניס את העניין. ואם אכן נקבל מקור אמין יותר, אז יש להכניס את המענה בצורה נורמלית יותר ואפילו מרכזית יותר. כרגע זה מופיע בהערת שוליים מתפלפלת בתגובה להסבר לא מחייב. וזה ממש לא מקומו של מענה של הרבי.

בכל אופן, המקובל בערכים, ובמיוחד כאלו שהם רגישים יותר, שלא משנים אותם לפני שמוצה הדיון, לכן ראשית יש לשחזר למצב הראשוני, ולשנות את הערך לאחר הגעה להסכמה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו באלול ה'תשע"ה 21:27, 30 באוגוסט 2015 (UTC)

:::::אוי, באמת, מה לא ברור? ציינתי מקור (מהספר 'הניסיון האחרון'). אתה צריך שאני יצטט בשביל שתאמין לי? מי מדבר על ליפקין? וולפא בעצמו מספר את זה! הפעם באמת הצלחת להרגיז אותי:-)

:::::אתה יודע מה,תכתוב את הערך איך שנראה לך (אדרבה, אני ישמח שזה לא יופיע רק בהערת שוליים. כל מה שביקשתי זה שעוד לפני שעורכים את כל המענות בטבלה מסודרת, מורידים את ההסבר המשונה הזה, שברור שהוא לא נכון. איש אינו מתעלם מהמענות החיוביים, חבל שהמענות השליליים נעלמים כאן, כנ"ל.--[[משתמש:5778|5778 - משיח נאו!]] - [[שיחת משתמש:5778|שיחה]] 17:57, 5 בספטמבר 2015 (UTC)

== פסק דין ==

העברתי את כל החומר על הפסק דין למקומו בערך [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]], עם הגהות והוספות. כעת יש לכאורה למחוק את הנכתב כאן ולשכתב בקיצור נמרץ, עם הפניה לערך מורחב (ולכאורה כן צריך להיות בעוד נושאים, שצריכים להכתב כאן בקיצור ולהפנות לערך מורחב, לנוחות הקורא). מה דעתכם? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 09:04, ג' באייר, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו
:{{בוצע}} ואינני יודע למה רק עכשיו... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 03:35, כ"ז בסיוון ה'תשע"ז

== הערה 25 ==

בהערה מובאת הגמ' אודות רבינו הק' וכו' ולכאורה אינו ראיה כלל, ואינו שייך לערך זה כלל, שהרי מדבר אודות המצב של ראוי להיות משיח (שעוד בזמן הגלות יש בהם עניין המלוכה ולא עניין המלוכה כפי שהיא אצל מלך המשיח בהיותו בחזקת משיח - "יעמוד מלך", כפשוט).--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 17:54, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:אכן חזקת משיח הוא עוד בזמן הגלות, עכ"פ לפי הידוע לי. אם ידוע לך על מקור אחר שהגאולה הגיעה כבר ומלכותו של הרבי בכל משלה כפשוטו - אשמח אם תציינו. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 18:31, ו' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(10 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
::לא הבנתי כלל מה אתה עונה לי, אני לא אמרתי ולא הגדרתי כלל את מלכותו של הרבי, טענתי שהיות ואחד מסימני משיח בהגדרת בחזקת משיח הוא שיהיה "יעמוד מלך" בעוד שמלכותם של רבינו הקדוש וכו' בזמן הגלות אינו העניין של יעמוד מלך אלא "עניין המלכות".--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:58, 10 באוגוסט 2016 (UTC)
:::[[משתמש:ד. שטרן]] אולי כאן מתחילים הבעיות? אתה חולק עלי? למה לא הגבת?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:24, 18 באוגוסט 2016 (UTC)
::::אולי אכן לא התנסחתי בבירור: ככל הידוע לי, לחזקת משיח אין '''דין מלך''', אלא "ענין המלכות". מטענתך הבנתי שאתה סובר שמשיח הוא מלך כפשוטו תיכף עם עמידתו. ועל כך שאלתי מהו המקור לדבריך. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 14:04, ט"ו באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''(19 באוג' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
:::::האמת שתקנתי את הערך ורק עכשיו הבחנתי שהגבת לי, הענין הוא כך אכן בחלק כג כותב הרבי שע"כ לא יהיה לו "דין מלך" שהרי לא יהיה על פי סנהדרין ונביא, אולם במקומות רבים משמע הפוך (לבד זאת שמצויין למקור הראשון בחלק ח - שהוא גם ממכתב הרבי שכנראה יותר מדוייק - ששם הניסוח שונה ולא שלא יהיה לו דין מלך) 1. בכ"מ מבואר שיעמוד מלך הוא חלק משלשת השלבים של "שלשה מצות נצטוו ישראל.. למנות להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה ובזה מבאר הרבי את סדר הדברים. 2. לשון הרמב"ם "יעמוד מלך" ובלשון הרמב"ם שהיא צחה וברורה. 3. ההשוואה לבן כוזיבא שעליו כותב הרמב"ם (איני זוכר עתה כמדומני בהלכות תענית) שהוא היה "מלך גדול" (!) ועוד. ואכן דווקא מהלשון בסוף יש לתרץ שמלכותו של מלך המשיח היא כמלכותו של בן כוזיבא שלא נמשח וללא סנהדרין ולמרות זאת היה מלך, כידוע שנהג במנהגי מלך עד שצרו אפילו מטבעות שלו (כעין זה מובא בלקו"ש אודות מלכות חשמונאי, ודא"ג בזה מבואר גם למה צריך לקבל מלכותו ואכ"מ). ובפשטות הניסוח בחלק כג יש לפרש שיחסר לו בדיני המלוכה היות ולא יהיה על פי בי"ד וכו' אבל הגדרתו כמלך זה בודאי יהיה לו ושם זה יחול עליו מצד הנהגתו בפועל כמלך וללא זה חסר בכל המציאות שלו. וראה בהערה 94 בדבר מלכות תולדות שמכל זה מובן שיש בזה 3 שלבים 1. מציאות הקיימת '''ל'''מלכות והוא בזמן הגלות ממש כרבנו הקדוש 2.יעמוד מלך - הנהגת מלכות בפועל למרות שאינו על כל ישראל ואינו על ידי נביא משיחה וכו' 3. מלך ממש - על פי נביא ומשיחה, כמבוא בלקו"ש (איני זוכר עתה מקומו שלאחר זמן יהיה גם זה)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:04, 25 באוגוסט 2016 (UTC)

== לא יכולתי להתאפק... ==

על אף הצהרתי ב[[משתמש:שף ויתיב|דף המשתמש שלי]] שלא אתייחס לערכים כגון זה, לא יכולתי להתאפק מלציין משהו שאמורים להסכים עליו כולם החל מ[[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|ידידי המשוגע]] וכלה ב-[[משתמש:5778|5778]], והוא:

'''ערך זה הינו שטחי להחריד'''!!!! תגידו מה? הרבי משיח מכיון שהוא כפה או לא כפה את כל ישראל? מדוע לא מובא כאן מאומה אודות [[יחידה הכללית]] שפירוש המילה רבי זה משיח? מדוע אתם תופסים הכל בחיצוניות?
'''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]'''

:כתבתי על כך מזמן במקומות שונים באתר, ואתה מוזמן לשנות זאת.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:04, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

‏::תודה על ההצעה, כשכתבתי את דבריי הערך היה נעול, ומאז שהוא נפתח אני מנוע לצערי מלערוך דברים רציניים כגון דא מפאת מחסור חריף במחשב (כל תלונותיי אני נאלץ לכתוב ממכשיר ‏C2‏). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 11:09, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

== יחסו של הרבי לפירסום זהותו כמשיח ==

התחלתי להעלות את העובדות (שפורסמו לאחרונה), אך הצלחתי להגיע רק עד לשנת תנש"א. שם מופיע משפט מפתח הקובע כי המענה לרב זמרוני שי' ציק הינו חיובי (וזיופו מוכח מתוכו: הרבי אומר לו להתנהג ע"פ מה שמדובר בהתוועדות (ששם, כמובן, '''לא''' הוזכר דבר על פירסום זהות המשיח, אלא פירסום בשורת הגאולה), ולא להעלות רעיונות אישיים. כך שמעתי ממנו בעצמו), ומאז היו כמה וכמה מענות חיוביים.

כמובן, שאי אפשר בהמשך ישיר לכך להוסיף רשימת מענות שליליים...

לאידך, אינני רוצה לשנות משפטים כאלו מבלי לשמוע את דעתם של שאר העורכים. באם במשך תקופה לא תהיה תגובה - אכתוב את הקטע מחדש ע"פ העובדות.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:03, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

:אגב, את ה"אישור" שניתן לרב גרינבלט מארגנטינה לתרגם פרקים מ"יחי המלך המשיח", מכחיש הוא בעצמו, וכל הרוצה מוזמן לשאול אותו על כך. אי אפשר לכתוב זאת בערך, גם אם הדבר הופיע (בטעות) ביומני אותה תקופה.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:50, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::לצערנו נוצר מצב שיומני התקופה יותר אמינים מאשר האדם עצמו. ואין המקום להאריך בדבר המצער. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:08, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:::אכן, לא נאריך בדבר המצער. אך כאשר האיש עצמו מסביר מדוע התפרסם כך אז ב-770 (שלחצו עליו לשאול את הרבי, אז הוא הכניס סעיף כזה בין כל המכתב כדי להוכיח לכולם שיקבל עתה תשובה שלילית, וכשריל"ג נתן לו תשובה אמר שע"ז הגיב הרבי בחיוב, וכשהוא תמה - הייתכן, אמר הריל"ג שאכן אינו זוכר זאת בוודאות... ובזה באמת אין להאריך). מבחינה אנציקלופדית טהורה - האדם הוא האמין ביותר, בא לא נכניס לכאן סיפורים מלוכלכים.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 13:26, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::::באנציקלופדיה, דברים מודפסים אמינים יותר מעדויות אנונימיות.
::::ואם כבר, אנא התחשב בעדויות אודות אופן הוראת הרבי לאברהם פריז (שהם אכן מודפסות). -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 14:30, ה' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז ''(6 בנוב' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''יחי המלך המשיח!'''
{{שבירה}}הסבר עריכותיי (בנוסף לתיקוני לשון רבים וכד'): רבים מה'עובדות' כביכול בנושא, שהתפרסמו בהזדמנויות שונות ובבמות שונות (בעיקר בלקט מגמתי ומגוחך בנושא, שנדפס ע"י ידידיו של ידידנו {{א|5778}}) - לוקות בקשר מקרי עד מקרי בהחלט עם המציאות, וכל אחד שרק יכל המציא איזה סיפור על מנת להוכיח את ה'השקפה'. דוגמאות בולטות לכך, הם דוקא נושאים שהוזכרו בדיון זה:

(א) הרבי נותן מענה חיובי לשליח, המענה מתפרסם בשעתו; '''לאחר 20 שנה''' מתפרסם בבימה אנונימית "בכינוס השלוחים האחרון שאל א' התמימים [-שהוא כותב הלקט ד"א, שלא טרח לציין שהוא הוא התמים-הלא-תמים. קא"מ] את אותו שליח" והשליח חשף שבאמת המענה לא הסתדר לו, ולכן שאל שוב את המזכיר, ואז המזכיר "התלבט אם היה אישור"... אם זה לא חוכא ואטלולא, מה כן...

(ב) דוגמא נוספת הקשורה לנושאים שהוזכרו, היא ספרים שהודפסו בנ"ג-נ"ד, ע"י מו"ל ששמו נזכר כאן לאחרונה. לאחר ג' תמוז הודפסו ספרים אלו שוב ללא כל שינוי, אפילו ללא שינוי התאריך (כביכול היא אותה מהדורה), '''ובשינוי אחד קטן''': השמטת התואר "מלך המשיח" משמו של אד"ש... כך שכל מי שאינו בקיא בעובדות אמור להתבלבל ולחשוב כאילו להד"מ כו', ורק "ביבליוגרפים מומחים" יכולים להשוות בין שני העותקים מ"אותה המהדורה".

אינני רוצה להאריך בדבר המצער (ומה גם שהשתמטתי מאז ומעולם מעריכות הנגועות בפוליטיקה, רק שנדרשתי לכך בעקבות משתמש הפוך - שהשתמט מכל עריכה '''שאינה''' נוגעת בפוליטיקה...). אבל לפועל, אעמוד על המשמר - שכל סיפור מגמתי שייכנס ע"י עורכים מגמתיים, יושמט (דהיינו, סיפורים "מפי" פלוני ו"בשם" אלמוני שאינם מצולמים וכד'). ואם מישהו חושב שרוח האנציקלופדיה אינה מתאימה לו, ייכבד נא לפתוח אנציקלופדיה ברשת לצד השני בחב"ד, ואז אולי נראה איך שם ייכתב הכל - כנראה - באובייקטיביות ובהיצמדות לעובדות, ללא כל נטייה...

בברכת הצלחה לכולם • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:01, ו' בחשוון, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ז

:באופן כללי אמליץ לכל הכותבים לקרוא מעט מהי דמגוגיה (ניתן למצוא באתר ויקפידיה ובשאר אנציקלופדיות), ואז לנסות שלא לכתוב בשיטות אלו, דבר המוריד את הדיון שלנו מדיון מחשבתי-ענייני, לדיון דמגוגי, שחבל על כל רגע של כתיבה בו, והוא גם אינו מכבד את האתר.
:למעשה, בקשתי הראשונית הייתה לשמוע מכלל העורכים שיחי' הצעה כיצד לנסח מחדש את ההגדרה לשנים תנש"א-תשנ"ב, בעקבות מענות שנמצאים ברשותי (ומפורסמים זה מכבר) ועדיין לא העליתי אותם, מכיוון שאינני רוצה לשנות את משפט הפתיחה. לאידך לא ניתן - מבחינה אנציקלופדית - להעלות מענות שליליים רבים לאחר משפט פתיחה חיובי, ולפיכך אני ממתין. באם לא, אערוך את בקטע בהתאם לעובדות, ואזי ניתן יהיה לדון מחדש.
:כתגובה לתגובות למענות שכבר העליתי:
:א. הכרוזים של ר' אברהם פאריז. סיפור המעשה מופיע בשני מקומות מודפסים (לפחות): א. הספר "אחד היה אברהם", בו נדפסה הגירסה אותה כתבתי. ב. הספר "והוא יגאלנו", בו מודפסת עדותו של ר' משה סלונים.
:אני ביכרתי את הגירסה של הספר "אחד היה אברהם" (ואת עדותו של רמ"ס להכניס בהערה), מכיון שהדברים מתאימים יותר לסגנון ההתנהלות באותה תקופה (כהמשך הישיר של הקטע, המספר סיפורים נוספים מאותן שנים), וכן מתאימים יותר ללשון מכתב המזכירות המצוטט בערך.
:הרוצה לעשות להיפך, לציין בערך כי על פי עדות רמ"ס היה כך, ובהערה לציין שהסיפור נדפס מאוחר יותר, בספר שסקר את כל תולדותיו של רא"פ ללא ציון עובדה זו, ואולי לנסות לבאר מדוע וכיצד הדברים אינם חורגים מהקו הכללי של אותן שנים ולמברק המזכירות - זכותו, וניתן לקיים על כך דיון נפרד.
:מה שבטוח, שאין כל הצדקה לדרישתו של [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]], להתייחס (וכי לא התייחסתי?) לעדותו של רמ"ס בדווקא.
:ב. בנוגע למענה אודות הר' גרינבלאט: המקור היחיד למענה זה, הינו יומן "קבלת המלכות". במה יומן עדיף על פני עדותו של האדם עצמו, לא זכיתי להבין:
:ה"ליקוט האנונימי" שמר [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] מבקש לכנות (חלק?) מהדברים המודפסים בו בתור "חוכא ואיטלולא", הינו ניסיון ראשוני ללקט את כל המענות מהרבי בנושא, הן החיוביים והן השליליים, תוך ציון מקור מדוייק ומהימן לכל דבר (ונדפס כתשורה לחתונת אוירכמן, כפ"ח תשע"ו). כאשר מצויין שם, בנוגע לענייננו, שא' התמימים (שמר קרייזי אף יודע לרמוז את שמו, מסוד ה' ליראיו) שאל את בעל המעשה בעצמו מה התרחש, והלה השיב לו שהמענה לא היה ולא נברא - אין כל סיבה שלא לקבל זאת כהפרכת מה שנכתב ביומן, שלא בשמו של בעל המעשה.
:עד כאן הכל ברור ופשוט. הבעיה שמר [[משתמש:להתראות|להתראות]] החליט להתייחס לכל טענה שלי בצורה אישית ופוגענית, ובשום אופן לא בצורה שכלית ועניינית (כפי שהעיד על עצמו בבירור בדף השיחה שלי). ולפיכך, כאשר טענתי שהרב גרינבלאט העיד שמה שנכתב ביומן אינו נכון (ולו היו הדברים נאמרים בכל נושא אחר, היו כמובן מתקבלים ללא עוררין), החליט משתמש להתראות היקר להגיב - ואני מצטט: "לצערנו נוצר מצב שיומני התקופה יותר אמינים מאשר האדם עצמו. ואין המקום להאריך בדבר המצער".
:מכיון שלהתראות החליט להכניס לתוך הדיון שלנו עניין שלא נעים - ואף בלתי אפשרי - לדון בו במסגרות כאלו, רמזתי מצידי על המעשה כפי שהוא על פי דבריו של הר' גרינבלאט. מעשה זה (ועוד רבים רבים כמותו, ולאו דוקא בנושא שלנו, ואין כאן מקומו) מוכיחים את רמת אמינותו של המזכיר שהוציא את המענה, ואין כאן המקום כלל לדון בכך.
:על כל פנים, אינני רוצה להיכנס כלל לדיון זה. לא ארצה להשמיט מהערך מענות שנתקבלו ע"י אותו מזכיר, אני מדבר על מענה ספציפי שהופרך ע"י בעל המעשה. אין כל סיבה לקבל את דבריו, אלא א"כ נכנסים לפוליטיקה, שלא כרצונו של קרייזי.
:עד כאן תיאור העובדות מבחינתי. [אינני מבין כיצד קישר לכאן קרייזי הדפסה של ספרים מסויימים במהדורות חדשות, כאשר כלל לא דובר עליהם עד עתה].
:אשמח לשמוע הבעת דעה עניינית משאר העורכים, כדי שנוכל להמשיך ולקדם את האתר - כן, אני עוסק דווקא בנושאים אלו, שמסתבר כי הם מן הנצפים ביותר באתר - להצלחה גדולה יותר. בהצלחה לכולם.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 21:18, 3 בדצמבר 2016 (UTC)
::המלקט הנ"ל, שהוציא את הליקוט כתשורה לחתונתו, אף כי רבו מעלותיו, מ"מ אינו המושלם באדם. ומר קרייזי שמכירו באופן אישי כתב את מה שכתב.
::עניינו של הריל"ג הוא עניין בפ"ע, ואכן אין לדון בו כאן, מה גם שדרכו עברו בקשות ברכה לחולים וכו' ונרפאו וכו' וד"ל. וכאן נכנסים לסוגיית צמצום כפשוטו...
::אם יש לך הצעות על שינוי הפתח דבר, תכניס אותם כאן (בדף שיחה), ואם תהיה הסכמה (ללא איומים של: אם לא יענו אכניס) - תוכל להכניסם בערך (ומומלץ שאחר יעשה זאת).
::ובנוגע לסיפור דהקול קורא, כבר כתבתי בדף שיחתי, שאין הכרח שסותר.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:40, ג' בכסלו, ה'תשע"ז ''(3 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::א. הדיון במהותו של המלקט אינו קשור ואינו אנציקלופדי כלל. ישנה חוברת המפורסמת בין אנ"ש (חלקים ממנה אף עלו למרשתת והיא מסתובבת באימיילים), ובה מופיעה עדות זו. למי משנה אם המלקט מושלם באדם. אם יש ראיות שהנכתב בחוברת אינו נכון, יש מה להתווכח.
:::ב. מכיוון שעניינו של הריל"ג אינו נוגע, לכן אבקש ממר להתראות, ממך ומקרייזי התייחסות עניינית ואנציקלופדית לנושא. עדות של האדם עצמו תתקבל בכל נושא שהוא, גם כאשר היא "תסתור" ל"מפורש" ביומני התקופה. הניסיון שלא לקבל את עדותו מפני חששות פוליטיים, הוא ניסיון לערב כאן פוליטיקה שאינה יכולה להוות שיקול באתר אנציקלופדי.
:::ולצורך הדוגמא: בערך נכתב שבשבת פרשת תזו"מ תנש"א הוכרז בפני הרבי יחי. זאת למרות השמטת העובדה (כידוע) מכל יומני התקופה. המקור לכך הוא עדותו של רד"נ. היינו, מבחינה אנציקלופדית מקבלים עדות של אדם, גם אם היא מופיעה שנים מאוחר יותר, וגם אם היא סותרת את יומני התקופה.
:::ג. כבר כתבתי שהצעתי היא לתאר את העובדות כפי שהן, לפי שנים (כפי שזה בויקיפדיה). כרגע יש משפט פתיחה לשנים תנש"א ואילך, שלדעתי הוא לא נכון. אם יש למישהו הצעה אחרת, אשמח לדון בה. אם לא, אמחק את המיותר (זה לא איום, מר כתית היקר, למרות שאתה וחבריך מנסים להציג אותי שוב ושוב כמי שאינו טוען טענות ענייניות ורק מנסה לעורר מהומה. זוהי הודעה מראש של מה שאני רוצה לעשות, כדי שהדיון יתחיל לפני ולא אחרי העריכה).
:::ד. לגבי ר' אברהם פאריז דומני שיש לפתוח דיון נפרד, אעתיק מדף שיחתך.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 23:50, 3 בדצמבר 2016 (UTC)
::::העובדה הוכיחה שזה לא נכון, ולכן אם ישנה עדותו של חש"ב שריל"ג אמר לו משהו והוא עשה הפוך, יש כאן שקרן!! לא הצגתי אותך כמי שמנסה לעורר מהומות, אלא שבהיות שזהו נושא נפיץ, עדיף שלא אתה תכניס לערך.• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 15:32, ד' בכסלו, ה'תשע"ז ''(4 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== הצורך בקבלת המלכות ==

לא אכנס עכשיו כלל לדיון האם יש צורך בכך, ומהו יחסו של הרבי לקבלת המלכות שאינה פנים חב"דית, ועוד. כאן אציין רק נקודות שאיני יודע כיצד לתקנן, אך למתבונן מן הצד הן נראות תמוהות ביותר:

א. המקור לכך שהרבי תובע את קבלת המלכות הינו "צריכה רק להיות קבלת מלכותו ע"י העם . . '''בגאולה האמיתית והשלימה'''". יש צורך להבהיר מדוע עבודה זו שייכת גם כעת.

ב. מקור נוסף הינו "הכרזת שמו של משיח" מביאה את הגאולה מהר יותר. גם כאן, לא ברור מה הקשר לפירסום זהותו של הרבי כמשיח. האם זה מביא אנשים להכריז "מנחם"?

ג. בכללות: לא ברור מדוע דווקא פירסום זהותו של הרבי '''כמשיח''' תגרום לאנשים לקבל את מלכותו, יותר מאשר פירסום העובדה שהוא "שופט, יועץ ונביא דורנו", למשל.

אדגיש שוב: כהנ"ל אינו בשביל להיכנס לדיון כלל, אלא רק בשביל שיתוקן בפנים הערך (שמסתמא נכנסים אליו רבים שאינם מאנ"ש).--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:10, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:א. צריך גם להבהיר מדוע מבצע תפילין תקף גם כעת.
:ג. זה מזכיר לי את הטענות של ברוד שצריך לפרסם שאדמו"ר הריי"צ נביא ושופט ויועץ דורנו. הרי הוא עושה זאת באופן קבוע... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:10, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::א. לא הבנת. בשיחה הרבי מבהיר שעבודה זו תיעשה בגאולה האמיתית והשלימה, מדוע אם כן עושים אותה כיום. שוב, אני לא שואל לצורך הוויכוח, אני מעיר שזה נראה תמוה בקריאה שוטפת של הערך.
::ג. לעולם לא תוכל להתנתק מההסתכלות הצרה הזו? כמה שאדגיש זאת זה לא יעזור לך? מה זה קשור מה אני או מישהו אחר עושה? אני בסה"כ מעיר שבגוף הערך זה לא מובן. יש לך הסבר, תכתוב אותו, בשמחה. לא באתי לשכנע אותך וגם לא באתי להשתכנע ממך.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 13:30, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:::אם אני מבין נכון, המשתמש בא' מבקש להבהיר את פשט השיחה (לא עבודה קשה במיוחד. אבל חשוב). ב באמת לא קשור לכאורה. ג' - זה כבר תלוי בהחלטה מהי עמדת חב"דפדיה במשמעות קבלת המלכות... והאם אכן 'אנצקלופדיה' יכולה להביא ביאורין ללא מקור. [[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]] - [[שיחת משתמש:חכם באשי|שיחה]] 22:10, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::::[[משתמש:חכם באשי|חכם באשי]], יישר כח על הביאור לדבריי. בנוגע לדבריך בסעיף ג, לא כתבתי שאני שולל את עמדתה של חב"דפדיה בנושא הפרסומים, כתבתי שיש צורך להבהיר עמדה זו. כפי שהדברים כתובים בערך כרגע (אני מצטט: "על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו"), הם אינם ברורים. כפי שכתבתי, אין קשר בין תחילת המשפט לסיומו: על מנת לקבל את מלכותו של הרבי, אין צורך שהעם ידע שהוא מלך המשיח בדווקא.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 20:45, 3 בדצמבר 2016 (UTC)

בנוגע לשיחה עם "בגאולה האמיתית והשלימה" יש על זה הערה בקובץ של הישיבה בצפת (גדולה) תשע"ה, הת' ד. א. מביא שם כמה מקומות שהרבי מביא בסגנון זה. אחד המקומות שאני זוכר זה במשפטים נ"ב שהרבי כל השיחה מדבר על זה שמתחיל להתקיים ה'וכתתו חרבותם לאתים' ואח"כ כותב בגאולה האמיתית והשלימה. ומתרץ שהשלימו של זה תהיה בגאולה האמיתית והשלימה. כדאי לראות מבפנים. [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 22:02, 23 ביולי 2018 (IST) [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 22:02, 23 ביולי 2018 (IST)

:איזה טענות שטותיות אתה משמיע פה ידידי המכנה עצמו "משיח נאו"...

:למה אתה חושב שפירסום ע"כ שהרבי הוא נביא וכד' תגרום לאנשים לקבל את הרבי כמלך המשיח? דבר הנחוץ לביאת משיח כמבואר במרחבי התנ"ך כולו.

:השמע לאוזנך מה שפיך מדבר "מה שחסר '''עכשיו''' זה קבלת המלכות '''בגאולה" ???''', וכאמור ענין זה בואר בהרחבה בקבצי ההערות שלצפת.

:בד"מ ויצא הרבי אומר שהדבר היחיד שחסר זה שיהודי יפתח את העיניים ויראה כמה ענינים ובינהם שעומדים עם מלך המשיח "ובדורנו נשיא דורנו" עיי"ש. ומזה מובן לחלוטין שיש לפרסם מיהו המשיח.

:לאורך כל שנת תשנ"ג הרבי אישר ועודד פעולות לפירסום זהות משיח. ובינהם הסאטלעייט של י' שבט.
== אברהם פאריז ==

אתה לא יכול להפנות לספר "אחד היה אברהם" ולכתוב אחרת...

חוץ מזה, במכתב של המזכירות כתוב "נבהלנו '''ממכתבו'''", ובפשטות הכוונה שזה לא בא כבהלה בעקבות מכתב אחר, אלא בהלה מהמכתב '''שלו'''.

ובכלל, מכל הסגנון ש"'''תיכף''' להפסיק", ו"מטובו לאשר '''תיכף''' מילוי ההוראה האמורה", '''ברור''' שזה לא בא בעקבות מכתב של מישהו אחר, ואז לפתע נזכר הרבי בדחיפות שבעניין...

והמרתק ביותר הוא, שהסיפור המשונה הזה התרחש רק אצל ר' אברהם פריז, ואילו אצל הרשד"ב וולפא, ר' משה סלונים בעצמו, הרב ירוסלבסקי, רא"ד הלפרין ועוד - הרבי לא הוצרך לחכות שמישהו ישלח לו עידכון מה קורה, אלא ידע להגיב בחריפות לבד...--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ה' בחשוון ה'תשע"ז 00:40, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
::מר {{א|5778}} היקר,
::#"מכתבו", הכוונה בפשטות ל"מכתב כללי" שכתב לכל בני ישראל על עובדת מציאות המשיח בתוכנו וזהותו.
::בברכה, • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 20:46, 6 בנובמבר 2016 (UTC)
:::מענין שכשרוצים אפשר על סמך סברות לבנות עובדות. יש עדות, ואתה מחליט לסתור אותה על סמך הגיון בלבד. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:50, 7 בנובמבר 2016 (UTC)
::::[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]], מה הקשר למה ששאלתי?
::::[[משתמש:להתראות|להתראות]], אתה מתחיל להגזים... המשפט '''הראשון''' שכתבתי כאן הוא שיש גירסה אחרת, ואני מעדיף אותה כי היא מסתדרת מבחינה הגיונית. לא בניתי עובדות לבד, ובטח שלא סתרתי עדויות. ערערתי עליהן, ומחמת הערעור יש להורידן - לדעתי - להערת שוליים. כך היינו נוהגים בכל ערך אחר.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ג' בכסלו ה'תשע"ז 21:25, 3 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::מר {{א|5778}} היקר, יש קשר לשאלה לא קשורה.• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 23:30, ג' בכסלו, ה'תשע"ז ''(3 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::: - עד כאן העתקה מ[[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]].--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ד' בכסלו ה'תשע"ז 00:03, 4 בדצמבר 2016 (UTC)
:::::::אבהיר בשנית את טענותיי:
:::::::ישנן שתי גירסאות לסיפור זה. האחת - המופיעה בספר "אחד היה אברהם", ללא עדותו של ר' משה סלונים (שרא"פ שלח לרבי את הפירסומים והרבי לא הגיב, ורק לאחר שכתבו לרבי שזה מרחק ביקש הרבי להפסיק). השניה - המופיעה בספר "והוא יגאלנו", עם העדות.
:::::::לדעתי יש להעדיף את הגירסה שב"אחד היה אברהם" (ואת עדותו של רמ"ס לציין בהערת שוליים, תוך ציון העובדה שיש לתמוה על כך), מהסיבות הבאות:
:::::::א. מסגנון המכתב משמע שהמזכירות "נבהלה" ממכתבו של ר' אברהם פאריז (ולא של מישהו אחר). כלומר, עצם הפירסום של רא"פ הביא ל"בהלה" במזכירות, ולא שמישהו כתב שהדבר מרחיק.
:::::::ב. הקו של אותן שנים - לכולי עלמא - היה שלא לפרסם עניינים אלו בשום אופן (בערך מובא הסיפור עם רמ"ס עצמו, שבשנת תשמ"ג כתב קונטרס והרבי הורה מידית לגנזו). כך שקשה לומר שהפרסום קיבל הסכמה שבשתיקה מהרבי, ורק אחרי שכתבו לרבי שזה מפריע להפצת המעיינות - הרבי הורה להפסיק. מה נשתנה פירסום זה משאר פירסומים.--[[משתמש:5778|8775 - משיח נאו!]] -- [[שיחת משתמש:5778|פארבריינגען]] ד' בכסלו ה'תשע"ז 00:03, 4 בדצמבר 2016 (UTC)
:אני מפחד ללעוס שוב ושוב את אותו הדבר, מוטב שתשאר בשאלה; אבל הערך ישאר כך, אא"כ יהיה רוב שיסכימו לסברתך. ולהזכיר, זו אינה במה למחקר אישי. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 15:34, ד' בכסלו, ה'תשע"ז ''(4 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== יחוס הרבי מליובאוויטש עד לדוד המלך ==

מאיפה המקור לזה??? ומי אמר שזה כך [[משתמש:עולם|עולם]] - [[שיחת משתמש:עולם|שיחה]] 15:40, 1 באוגוסט 2018 (IST)
:מפורט מקורות לכך בערך, בפסקה הרלוונטית, אבל קבל כאן בקצרה את השושלת {{תבנית:שלשלת יחוס המשיח}}
:[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באדר ב' ה'תשע"ט 16:13, 2 באפריל 2019 (IST)

== בקשר לתוף ==

טעות קטנה אם תסתכלו טוב תראו שכתוב על התוף "יחי אדוננו מורנו '''ורבנו המלך''' המשיח לעולם ועד"...
:תוקן, תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באדר ב' ה'תשע"ט 16:07, 2 באפריל 2019 (IST)

== האמונה לאחר ג' תמוז ==

אני לא חשבתי שאצטרך להילחם מהכיוון הזה אבל לדעתי ממש לא מתאים לכתוב שהאמונה שלנו היא: "עם זאת, על פי דבריו, מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]] '''כאלוקים'''", לבד זאת שזה לא נכון שהרי כל האמונה היא שהרבי חי '''בגוף גשמי''', זה גם לא מתאים לכתוב כך בלי הסבר הדברים, במיוחד ע"פ שיחת ש"פ צו (ועוד שיחות) שמשה חציו איש '''וחציו''' אלוקים, וכולם מסכימים על זה שהרבי הוא המשה שבדור, וע"פ כל הנ"ל נראה לי להשמיט את המילה 'כאלוקים' או לאידך להרחיב את הערך בנתינת הסבר על כך (למרות שאין זה קשור לערך זה). (ועיין בהרחבה בקישור שבאותו הקטע) מקווה להבנה. --[[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] - [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] - [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] 17:11, 7 במרץ 2019 (UTC)
:מוזר שצריכים להילחם על כזה דבר פשוט. סתם אנונימי הוסיף את זה, ויש לזה ריח של השחתה. זה נראה מגוחך ביותר. אם מישהו חושב להחזיר, שיתכבד לנמק כאן בשיחה מה פשר הניסוח הזה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:49, ל' באדר א' ה'תשע"ט
::{{א|חלוקת קונטרסים}}, רק עכשיו אני שם לב שהורדת ולא הוספת. כנראה היה באג--'''[[משתמש:Men770|Men770]] ● [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] ● [[מיוחד:שליחת דואר למשתמש/Men770|מייל]]. כעת,א' באדר ב' ה'תשע"ט, 12:12 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''
אשמח רק להעיר אשר נכתבו כמה שטויות אשר אינם מבוססות על שום מקור אמין אציין רק דוגמא אחת אשר בה אני יודע אשר הפרטים אמינים מכיון ששמעתי על כך ממקור ראשון: באותו שבוע רע ונורא של ג' תמוז תשנ"ד הלך העורך הראשי של עיתון כפר חב"ד להרב יצחק יהודא ירוסלבסקי (חבר [[בי"ד רבני חב"ד]] ורב קהילת נחל'ה) לשאול אותו האם לרשום על הרבי כינויים כגון שליט"א וכיו"ב בעיתון וכן האם לרשום 'יחי אדוננו' בעיתון, הרב ירוסלבסקי חשב על כך רבות ולבסוף הכריע אשר לא לרשום הנ"ל... אך משום מה בערך כאן הופיע אשר העיתון פעל כנגד פסקי הרבנים באסיפה דאז, ואשמח לשמוע על כך מקור אמין, מכיון שאת הסיפור הנ"ל אני שמעתי מעורך עיתון כפר חב"ד דאז.--[[משתמש:מקושר בלב ונפש|מקושר בלב ונפש]] - [[שיחת משתמש:מקושר בלב ונפש|שיחה]], 11:46, י"ב בחשוון, ה'תשפ"ד 11:46, 27 באוקטובר 2023 (UTC)

יכול הרב ירוסלבסקי אמר להוריד את היחי והשליט"א, אך באסיפה של של ועד רבני חב"ד מו' תמוז נ"ד רוב החברים אמרו להמשיך עם היחי כמובא בספר תומת ישרים תנחם.--[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] - [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]], 13:29, י"ב בחשוון, ה'תשפ"ד 13:29, 27 באוקטובר 2023 (UTC)

== תיקון רציני ==

על פי הפסק האחרון האמונה ברבי כמשיח היא לא מצד סימני הרמב"ם (ששם כתוב שאם נהרג אינו זה שהבטיחה עליו תורה) אלא מצד נבואתו. (ויש הרבה מה לדון ואכ"מ)--[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 14:49, כ"ו באייר, ה'תש"ף 14:49, 20 במאי 2020 (IST)
:זה הנוסח של הפסק ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 22:18 • כ"ו באייר ה'תש"ף

==דיון - ערך נפרד לפרסומו של משיח==
מה דעתכם על הפרדת הפסקה [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח#פרסום זהותו של הרבי כמשיח|פרסום זהותו של משיח]] מהערך? - זה דבר מאוד חשוב שיהיה לו ערך בפני עצמו. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 16:28, ו' בתמוז, ה'תש"ף 16:28, 28 ביוני 2020 (UTC)
:יש גם את הערך [[פרסום גאולה ומשיח]] ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 17:27 • ו' בתמוז ה'תש"ף

== כותרת המשוב ==

"כבר שנים רבות לפני שהחל הרבי לעסוק באופן מוגבר בפרסום משיח, חסידים רבים פנו אל הרבי במכתבים בתואר "מלך המשיח"[73], הרבי קיבל מכתבים אלו ואף השיב אליהם."

רק מתוך כבוד אליהם ולהתעניינותם וכמיהתם לידע וסיוע. אין זו דרך של אדם טוב להצהיר בריש גלי על טובו, גם אם באמצעות אחרים, אלא אם הוכיח את ענוותנותו בצורה שנגעה ונתנה השראה (מעטים אף יאמרו גאולה, קטנה כגדולה) לקהל המאמינים היקשיבו לקול השופר. לכן אין ראוי זה להתגלות ולהבחן בפרהסיה אלא אם דרך האמת והצדק היא בקרב השופרים

==ערך מומלץ==
{{הועבר|מ=חב"דפדיה:ערכים מומלצים/דיונים}}
מהערכים הטובים בחב"דפדיה, והפלא שלא העמידו אותו עד כמה {{חב"דפדים פעילים|}} ו{{מפעילי מערכת|}} הגיבו! [[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] ● <span class="plainlinks mw-ui-button {{#בחר: כחול | אדום = mw-ui-destructive | לבן = | כחול = mw-ui-progressive}} {{#תנאי: | mw-ui-big |}}" {{#תנאי: | style="width : {{{רוחב}}}"|}} {{#תנאי: | id="{{{id}}}"}}>[[משתמש:שמואל חיים/הפצצת המעיינות|בא נראה אתכם מעיזים ללחוץ על הכפתור הזה...]] 11:16, 23 בספטמבר 2020 (UTC)
:הערך אכן ערוך יחסית טוב, אבל פסקת האמונה לאחר ג' בתמוז לא ערוכה וחסרה. וגם לא חושב שיוכלו לכתוב כאן כפי שראוי כ"כ. בהצלחה רבה--[[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:חסיד ליובאוויטש]] [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] • [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש| שיחה]] • [[חב"דפדיה:הצטרפו למיזם| הנה משיח בא]] 11:26, 23 בספטמבר 2020 (UTC)
::הפסקה הושלה {{חב"דפדים פעילים}} הצביעו! [[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 13:05, 23 בספטמבר 2020 (UTC)
:::{{בעד חזק}} ואכן פלא שלא היה ע עכשיו לערך מומלץ. הערך גדול, מרשים, איכותי, ועומקי. 13:13, 23 בספטמבר 2020 (UTC)
{{שבירה}}'''הבהרה''' צריך להביא סיבה להתנגדות. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 14:57, 23 בספטמבר 2020 (UTC)
::::זה עתה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%9B%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&type=revision&diff=410200&oldid=409991 עברתי על הערך] ועשיתי בו תיקוני פיסוק רבים ועוד זוטות. האם כל התומכים בהמלצה על הערך עברו עליו היטב לפני שהצביעו? אם כן, איך נעלמו מעיניהם כ"כ הרבה תיקונים (וזה עוד בלי שסיימתי לעבור על הכל)? הערך אכן יפה, אך נדרשת עבודה שיהיה מומלץ. אין קיצורי דרך, רבותיי. להצביע בעד המלצת ערך זה רק אחרי שעברת בביקורתיות על כולו מראשו עד רגליו, ותיקנת כל מה שראית. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:50, ה' בתשרי ה'תשפ"א
:::::נ.ב. נא לתייג את מפעילי המערכת רק במקומות שנדרשים, אחרת אצדד במחיקת התבנית. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:56, ה' בתשרי ה'תשפ"א
::::::עברתיעל הערך והוא המקסימום יכול להיות, גם אם יש תיקונים, הם דברים קטנים מאוד שאין סיבה שיעכבו את תהליך ההמלצה [[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 06:10, 24 בספטמבר 2020 (UTC)
:::::::אין כזה דבר דברים קטנים, זה דיון על ערך מומלץ או מובחר? צריך להשתדל שלא יהיו גם דברים קטנים ואם ידוע מלכתחילה שיש אז הערך לא שייך לכאן. כדאי לעבור על כל הקישורים ולראות שהם באמת תקינים ובאלו שלא לשים תבנית {{תב|קישור שבור}} ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:05 • ז' בתשרי ה'תשפ"א
{{שבירה}}נראה לי שעבר שבוע מתחילת הדיון, אפשר להעלות אותו לערכים מומלצים? ובשביל שיראו את זה אני מתייג את ה{{חב"דפדים פעילים}}, ו{{מפעילי מערכת}}. 09:16, 2 באוקטובר 2020 (UTC)
:רק עכשיו ראיתי. אפילו לא היה ברשימת ההמתנה. הדיון הזה מיותר, חבל {{א|שמואל חיים|שהטריחו}} משתמשים להצביע שלא לפי הכללים בקיצור דרך, וראוי לערוך חשבון נפש איך הגענו לזה. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 17:45, ט"ז בתשרי ה'תשפ"א
::זה החשבון נפש הקטן, לדעתי הכי מפליא כאן הוא שאלו ש"לא משיחיסטים" (בשם המושאל) ישר נרתמו להצביע "נגד". ואילו כל שאר המשתמשים שלכאורה אכפת להם מהרבי, איה הם? לא הופיעו בכלל (לא לנגד ולא לחיוב).--'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • י"ז בתשרי ה'תשפ"א 02:47, 5 באוקטובר 2020 (UTC)
:::מה הקשר, כל אחד יכול להצביע כדעתו! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 13:41, י"ט בתשרי, ה'תשפ"א
::::לא היה ע"פ הכללים וחבל, אולי בפעם הבאה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:40 • ח' בחשוון ה'תשפ"א
===בעד===
#[[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 14:19, 23 בספטמבר 2020 (UTC)
#'''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי מ.]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|וקרא זה אל זה]]''' • ה' בתשרי ה'תשפ"א • 14:21, 23 בספטמבר 2020 (UTC)
# [[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 16:40, 23 בספטמבר 2020 (UTC)
===נגד===

#~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 14:25, ה' בתשרי, ה'תשפ"א
===נמנעים===
#--[[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:חסיד ליובאוויטש]] [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] • [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש| שיחה]] • [[חב"דפדיה:הצטרפו למיזם| הנה משיח בא]] 14:30, 23 בספטמבר 2020 (UTC)
{{הועבר|סוף}}

== מחיקות ==

#השורה על ויכוחים ואחדות וכו' אין לה שום קשר לזה שהרבי הוא מלך המשיח, ואינה מוסיפה מידע אנציקלופדי לערך. מלבד זה שלא נוסחה בצורה מספיק מדוייקת כמתבקש בנושא עדין כזה.
#כל הרשימה של הפרסומים שהועתקה מ[[פרסום גאולה ומשיח]], אין כאן מקומה אלא דוקא שם. ערך זה אין ענינו סקירת כל הפרסומים, אלא ההיסטוריה של ההכרה ברבי כמלך המשיח - ממילא יש חשיבות לפעולות פרסום שקיבלו אישורים ועידודים מהרבי ובכך פתחו את הצינור לפרסום זהות משיח, אבל שאר הפעולות אין שייכות לכאן. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 22:46, ה' בתשרי ה'תשפ"א

==ערך מומלץ==
{{מפעילי מערכת}} אם אפשר להעלות את הערך לקטגוריה של הערכים המומלצים. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]]  •  [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]]  •  [[חב"דפדיה:עלון|חב"ד על הזמן שלנו!]] 17:33, 4 באוקטובר 2020 (UTC)
:ודאי ראית ששני מפעילי מערכת בכלל התנגדו לדיון שם (בשלב זה), איך הגעת למסקנה שהוא הפך למומלץ? מעיון נוסף מתברר שהוא לא התנהל לפי הכללים, שהרי בכלל לא היה (!) ברשימת המתנה, מה גם שמהרשימה יכול להעבירו לדיון ההמלצה רק משתמש:חב"דניק (הזכור לטוב), ובאמת צריך להחליף שמפעיל מערכת אחר יקבל אחריות זו (הייתי ממליץ על {{א|חלוקת קונטרסים}}). איך שיהיה, קפיצת הדרך הזו מופרכת לחלוטין. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 17:43, ט"ז בתשרי ה'תשפ"א

== תיקון קישור ==
אני לא יכול לערוך בתוך הערך כי זה מוגן.
בקישורים חיצוניים צריך לתקן את הקישור לסאטעלייט בתשנ"ג. מה גם שהסרט ערוך עם כיתוביות בצירוף קטעים מהטליוויזיה דאז .
https://chabad.info/beis-medrash/649176/ --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 15:35, י"ז באדר, ה'תשפ"א 15:35, 1 במרץ 2021 (UTC)

הערה 95 לא נכונה. --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 15:40, י"ז באדר, ה'תשפ"א 15:40, 1 במרץ 2021 (UTC)

בהערה 14 צריך לתקן את הקישור: https://abc770.org/article_node_762/ --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 15:44, י"ז באדר, ה'תשפ"א 15:44, 1 במרץ 2021 (UTC)

בקישורים חיצוניים שונות סגן ראש העיר שיקאגו מקבל את מלכותו של הרבי שליט"א מה"מ צריך לתקן את הקישור ל: http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60913 --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 16:01, י"ז באדר, ה'תשפ"א 16:01, 1 במרץ 2021 (UTC)

בקישורים חיצוניים "ביאור פסק הדין בחזקת שהוא משיח: צריך לתקן את הקישור לזה: https://www.chabad.fm/429/ --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 16:12, י"ז באדר, ה'תשפ"א 16:12, 1 במרץ 2021 (UTC)
:בוצע חוץ מהערה 95 שלא ברור למה היא לא נכונה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:40 • י"ז באדר ה'תשפ"א
::טעות. התכוונתי להערה 93. (כתוב דרוש מקור אבל ההערה נשארה, והמקור לא נכון.) --[[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 12:31, י"ח באדר, ה'תשפ"א 12:31, 2 במרץ 2021 (UTC)
:::שכחת הזחה. תוקן ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 14:52 • י"ח באדר ה'תשפ"א

== הגדרת הרבי כמה"מ ==

איך אפשר להגדיר בוודאות את הרבי כמה"מ בעוד הרמב"ם כותב במפורש: "אם עשה '''והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל''', הרי זה משיח '''בודאי''', ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר: כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד". [[משתמש:מבקר|מבקר]] - [[שיחת משתמש:מבקר|שיחה]], 07:23, כ"ג באב, ה'תשפ"א 07:23, 1 באוגוסט 2021 (UTC)
:תקרא את הערך... החל מזיהוי אדם כמשיח בהיסטוריה ועד הסוף (פסק דין, התייחסויות הרבי וכו') ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:17 • כ"ד באב ה'תשפ"א

יש כתי"ק מפורש שאין לפרסם זהות משיח אז מה כל הויכוח (וזה לא כתי"ק גנוב) {{שכח|אברימי קרסיק}}
:אתה מתכוון למה שנכתב בערך או שיש לך מה להוסיף? ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:21 • כ"א באלול ה'תשפ"א

== אובייקטיביות ==

הערך אינו אובייקטיבי כלל
ברור שכתב אותו חסיד חב"ד מהפלג המשיחיסטי וזה יותר מצורה מובהקת
לדעתי דרוש תיקון הייתי מתקן בעצמי אך אין לי זמן{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/84.110.37.235|84.110.37.235]] 11:33, 1 בספטמבר 2021 (UTC)
:ראה: [[חב"דפדיה:אודות]] ו[[חב"דפדיה:הצטרפו למיזם]] {{משתמש:חב"דפדי פעיל/חתימה}} 08:16, ג' בטבת, ה'תשפ"ב ''(7 בדצמ' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

== כולם?! ==

רשום בערך: "אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה". זה לא נכון. אני לא מאמין בזה. [[מיוחד:תרומות/213.137.70.75|213.137.70.75]] 21:33, 3 בנובמבר 2021 (UTC)
:ראה כמה מילים לפני "בקרב חסידי חב"ד" {{קריצה}} ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:42 • כ"ט בחשוון ה'תשפ"ב

== הערה 123 ==

{{א|חייל של המלך}}, ההלכה לא אוסרת תליית תמונות בבית כנסת אלא תפילה כנגד התמונה. אם ידוע לך שהשלט לא היה מול הרבי אז אפשר להוריד גם את הסיבה של הסרת התמונה. ואולי זו הסיבה להסרה רק לאחר זמן ולא מיד. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח בשבט ה'תשפ"ג • 07:25, 9 בפברואר 2023 (UTC)

== בן אחר בן? ==

בערך כתוב: "הרבי מיוחס לדוד המלך בן אחר בן". בדיקה של סביו בן אחר בן מעלה שהוא מיוחס לרבי [[נח אלטשולר]], שם כתוב: "ויש אומרים שהיה מצאצאי הגאון ר' [[יחיאל הלל אלטשולר]]," ובערך על הנ"ל כבר כתוב במפורש: "יש החולקים על קביעה זו." לכן לא ברור איך אפשר לכתוב בוודאות מוחלטת שהרבי מיוחס לדוד המלך בן אחר בן. גם לא מצאתי מקור מוסמך לכך שהמצודת דוד בעצמו היה מזרע דוד המלך. יש לעורכים כאן באתר הסבר לעניין? [[מיוחד:תרומות/213.151.41.217|213.151.41.217]] 18:06, 19 בפברואר 2023 (UTC)

== חוסר אוביקטיביות משווע ==

מוטה מאוד לצד החבד"י המשיחי ואינו כולל את דעת הכלל הפשוטה, ודעת רוב מי שמוגדר כרבני הציבור הליטאי, הספרדי, החרדי ודתי לאומי בארץ ישראל ובעולם.{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/147.235.198.168|147.235.198.168]] 21:25, 17 ביוני 2023 (UTC)
:כי זה אתר חב"די, וגם יש מלא מהציבור הליטאי, הספרדי החרדי, הדתי לאומי שכך חושבים, ראה פסק דין שהרבי הוא משיח למעלה מ500 רבנים שרובם אינם חב"דיים..--[[משתמש:הקצנה|הקצנה]] - [[שיחת משתמש:הקצנה|שיחה]] ~ '''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]''' ~ [[י"ב בחשוון]] [[ה'תשפ"ד]] 12:05, 27 באוקטובר 2023 (UTC)

== תוספת, פשוט הערך סגור.. ==

כדאי להוסיף בנודע לאחרי ג' תמוז את מכתבו של הגאון הרב פנחס הירשפרונג, משנת תשנ"ז, אשר קובע, כפי שמפורסם פה באתר, בערכו, שהדברים נכונים הלכתית.
https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46091{{משוב}} [[משתמש:עקודים|עקודים]] - [[שיחת משתמש:עקודים|שיחה]], 10:05, כ"ח בחשוון, ה'תשפ"ד 10:05, 12 בנובמבר 2023 (UTC)

מלך המשיח

2023-11-12T09:57:48Z

עקודים: /* שאר שמותיו */

{{מפנה|משיח|משמעות אחרת|משיח (פירושונים)}}
'''מלך המשיח''' הוא מלך ישראל שעתיד למלוך על ישראל באחרית הימים ולממש את נבואות הנביאים אודות [[הגאולה האמיתית והשלימה]]. מלך המשיח הינו נצר למשפחת [[דוד המלך]], שראוי במעלותיו, חכמתו וצדקתו למלאות את תפקיד המשיח. משיבחר על ידי [[הקב"ה]] להיות המשיח תתגלה בו נשמת המשיח, ימלוך על ישראל, יכוף אותם על קיום התורה והמצוות, ילחם למען קיום רצון הבורא בעולם וישלוט על כל באי עולם, יבנה את [[בית המקדש השלישי]], יקבץ את היהודים מכל העולם להביאם לארץ ישראל, יתקן את העולם לגילויים אלוקיים ויביא את כל באי העולם לדעת את הקב"ה באופן הכי רחב ומעמיק.

האמונה בביאת המלך המשיח היא אמונה עיקרית ב[[תורה]]; נבואות רבות נאמרו אודותיו. במשך הדורות מייחלים בני ישראל לביאתו, כמה וכמה תפילות תיקנו חז"ל על ביאתו.
המלך המשיח הוא [[הרבי|הרבי מליובאוויטש]], והוא עתיד להתגלות ולגאול את ישראל. בקיץ [[תנש"א]] נכתב [[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק דין]] עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח|הרבי מתאים]] להגדרות המשיח. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.

==במקורות==
מלך המשיח הוא מהאישים המדוברים ביותר במקרא ובתלמוד בדברי ימי ישראל. על אישיותו, מלכותו, ביאתו והתגלותו מובאים תיאורים ונבואות רבים, החל מנבואת יעקב אבינו משה רבינו עד לנבואות הנביאים האחרונים. הגמרא במקומות רבים דנה אודותיו ופרטי פעולותיו גם הראשונים כהרמב"ם מקדיש פרק שלם בספרו ההלכתי לתיאור אישיותו ואופן התגלותו בנוסף לאגרות הרבים שכתב בנושא זה. במשך מאות השנים דנו בתיאורים אלו שבמקרא ובגמרא רבים מגדולי ישראל ונכתבו אודותיו בספרים רבים.

===בתורה===
התורה מעידה שעתיד [[הקב"ה]] להוציא ולגאול את בני ישראל מגלותם ולהשיבם לארצם:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְשָׁב ה' אֱלֹקיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ. |מקור=דברים ל, ג-ה}}
פשטות לשון הפסוק אין במשמעותו שגאולה זו תיעשה על ידי המשיח{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 הערה 16 שבמשנה תורה לרמב"ם (הלכות מלכים פרק יא הלכה א) משמע שמפסוק זה למדים גם פרט זה וראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 114}} אמנם בנבואת משה רבינו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 274 בהערה.}} בפרשת בלעם התנבא, שבעתיד יקום מלך שינהיג את עם ישראל וישלוט על כל העמים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.|מקור=במדבר כד, יז-יח}}

פסוק זה דרשו אותו חז"ל{{הערה|1=ראה פירוש רבינו בחיי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38019&st=&pgnum=210&hilite= על הפסוק] שמביא כן בשם המדרש. וכן כתב [[הרמב"ן]] בספר הגאולה שער א בשם רבותינו וראה מדרש אגדה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33178&st=&pgnum=143 על פסוק זה]}} על שני המשיחים שיעמדו לעם ישראל: [[דוד המלך]] ומלך המשיח, כשכל קטע מהפסוק חלקו הראשון מנבא אודות דוד המלך וחלקו השני על מלך המשיח. ישנם מפרשים שפרשו את כל הפסוק כנבואה על מלך המשיח{{הערה|ראה תנחומא ישן ו. וראה ירושלמי תענית ד, ה. וראה דברים רבה א, יז.}}{{הערה|תרגום יונתן, [[רמב"ן]] בפירושו על התורה ובספר הגאולה, רשב"ם על הפסוק}}. אמנם יש שפירשו כולו על דוד המלך{{הערה|אבן עזרא על הפסוק (נראה לשיטתו שאין בתורה נבואה על '''מלך'' המשיח ורק בנביאים.)}}. גם [[רש"י]] מפרש הפסוקים על דוד המלך, אמנם לדבריו הפסוק בהמשך "וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר" הוא נבואה על מלך המשיח.
ויש שפירשו שפסוק זה הוא נבואה על הגאולה העתידה בכלל ולא על אישיותו של מלך המשיח{{הערה|חזקוני ספורנו ועוד}}.

מפסוק זה הסיק [[הרמב"ם]] בספרו ההלכתי [[משנה תורה]] שהכופר באישיותו של מלך המשיח (למרות שמאמין בגאולה בכללה) הוא חולק על דברי התורה ונבואתו של משה רבינו והרי הוא כופר ואפיקורס. (אמנם הוסיף להוכיח גם מהפסוק "ושב ה' אלוקיך את שבותך" משום שיעוד הגאולה מפורשת בה בניגוד לנבואת פרשת בלעם שנכתבה ברמז ונדרשת ב[[תורה שבעל פה]]){{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 114}}.

מקור נוסף נמצא בתורה{{הערה|בראשית מט, י.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.}}
פסוק זה פירשו רוב המפרשים שהכוונה בפסוק על מלך המשיח שיהיה נצר לדוד המלך שהוא משבט [[יהודה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37457&st=&pgnum=270 בראשית רבה צ"ט י] רש"י, רמב"ן, תרגום אונקלוס, על הפסוק ועוד.}}.

(אמנם [[הרמב"ם]] לא הביא פסוק זה לפי שאין עניינו ללקט כל פסוקי התורה ובחר בפסוק "אראנו ולא עתה וגו'" שבו הנבואה אודות המשיח כי בו מרומז בנוסף להופעתו גם מאפייני אישיותו תפקידו ופועלו של המשיח בהנהגת העם ואומות העולם{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 115 הערה 11}}

===בנביאים===
אמנם דברי הנביאים "מלאים מדבר זה"{{הערה|לשון [[הרמב"ם]] הלכות מלכים פרק יא הלכה א'}} - פסוקים רבים בדבריהם מנבאים את הגאולה העתידה ואת קיומה על ידי מלך המשיח. אחד המקומות הבולטים לכך שבו מתואר אישיותו ופעולתיו הוא בנבואת הנביא ישעיהו:
{{ציטוט|תוכן=וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ ה'--רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת ה'. וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת ה'; וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ; וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו...וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ, כָּבוֹד.|מקור=ישעיהו י"א פסוקים א'-ה' ו-י'.|מרכאות=כן}}.

גם בנבואות הנביא ירמיהו מוצאים אנו נבואה מפורשת עליו:
{{ציטוט|תוכן=הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-ה', וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח; וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ, ה' צִדְקֵנוּ. |מקור=ירמיהו כ"ג ה.|מרכאות=כן}}

===בדברי חז"ל===
במקומות רבים בדברי חז"ל נמצאים תיאורים אודות המשיח הן על שמותיו{{הערה|שם=צח ב|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&st=&pgnum=207&hilite= סנהדרין צח, ב].}} מעלותיו<ref>ראה לדוגמה סנהדרין צג: 'מורח ודאין'. </ref> זמן ביאתו{{מקור}} ועוד.
====קיסר ופלגי קיסר====
התייחסות בעניין זיהויו של מלך המשיח נמצאת ב[[מסכת סנהדרין]] שם נכתבה דעתו של [[רבי יהודה]] לפיה מלך המשיח אינו דוד המלך, אולם גם דוד ישמש כנשיא תחת מלך המשיח{{הערה|סנהדרין צח עמוד ב. כן היא גם דעת ה[[רמ"א]] בד"ה "אמר רב יהודה אמר רב".}}: {{ציטוט|תוכן='''אמר רב יהודה אמר רב עתיד [[הקדוש ברוך הוא]] להעמיד להם דוד אחר, שנאמר''' (ירמיה ל, ט) '''"וְעָבְדוּ אֵת ה' אֱלֹקיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם" הֵקים לא נאמר אלא אקים.''' (ומקשה הגמרא:)'''אמר ליה רב פפא לאביי והכתיב''' (יחזקאל לז, כה.) '''וְדָוִד עַבְדִּי, נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם? '''( - משמע שדוד המלך בעצמו ימלוך עליהם ולא אחר? מתרצת הגמרא:) '''כגון קיסר ופלגי קיסר.''' (מלך ושני לו. כן דוד החדש - מלך, כדכתיב ודוד מלכם אשר אקים. ודוד המלך - שני לו, כדכתיב: נשיא להם ולא כתוב מלך. - [[רש"י]]).}}

הרבי מבאר שהן "קיסר" והן "פלגי קיסר" שניהם תיאורים המתארים את המלך המשיח עצמו. ותוכנו הוא, שבמלכותו של המשיח יהיו תכונות נוספות מחודשות לגמרי ביחס למלכותו של דוד המלך. ועל שם אותם הפרטים המיוחדים שיהיו במלך המשיח הוא נקרא 'קיסר'. ועל שם אותם הפרטים שבו הוא "ממשיך" את מלכותו של דוד המלך נקרא המשיח פלגי קיסר{{הערה|ראה ערך [[מלכותו של מלך המשיח]] בפרטי ההנהגה של מלך המשיח יותר מדוד המלך.}}{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/35/11/3/index.htm לקוטי שיחות חלק ל"ה שיחת פרשת ויגש (ג)]}}.

====שיטת רבי הלל====
בגמרא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&st=&pgnum=208 סנהדרין צט, א]}} מובאת שיטת התנא רבי הלל שטען "אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו" הגמרא מביאה את דברי האמורא רב יוסף שהתרעם על דבריו ביותר ואמר: "שרא ליה מריה" (ימחול לו [[הקב"ה]] שאמר דברים אשר לא כן - פירוש רש"י)

פרשני התלמוד נחלקו בפירוש דברי רבי הלל: [[רש"י]] ביאר את דבריו ש"אין משיח": "אלא הקב"ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו" לדעת רש"י לא ביטל רבי הלל את הגאולה כי אם טען שהיא לא תעשה על ידי המשיח. ואינו סתירה לפסוקים זאת משום שטען שהנבואה אודות המשיח כבר התקיימה במלך חזקיהו{{הערה|ספר העיקרים בתחילתו.}}. לפי זה יש שביארו את דברי רבי הלל בצורה חיובית שמכיוון שזכו ישראל ליעודים הגשמיים בימי חזקיהו ממילא בזמן הגאולה יחיו המתים ומיד "כבוד ה' יראה עליהם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14458&st=&pgnum=167 חידושי הר"ן סנהדרין שם]. הובא בלקוטי שיחות שם.}}. אולם יש מה[[ראשונים]]{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14764&st=&pgnum=172 חידושי יד רמ"ה בגמ' שם]}} שביארו את דברי רבי הלל שכוונתו לשלול את הגאולה עצמה שלא יזכו בה כלל. דעה נוספת יש בזה, שלא עלתה על דעתו של רבי הלל שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא בזכות ישראל לפי שרבי הלל טען שישראל אבדו זכויותיהם בזמן המלך חזקיהו. והוא יבוא רק מצד שיגיע זמן הגאולה{{הערה|דעת אברבנאל בראש אמנה פרק הארבע עשר.}}.

להלכה פסק הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י"א הלכה א'.}} שהגאולה תבוא על ידי [[משיח]] וכל מי שאינו מאמין בו או שאינו מחכה לביאתו הוא כופר ואפיקורס{{הערה|והסכימו כל הפוסקים (אף שדנו אם הוא עיקר בפני עצמו) ראה להלן 'האמונה במשיח'.}}.וכתב החת''ס בשו''תו תשובה אחרונה בחלק יו''ד שמי שסובר כהלל ה"ה כופר

==שמותיו==
המשיח נקרא בשם "משיח"{{הערה|עי' פסחים ה א; מגילה יב א; סנהדרין צח ב ועוד בכמ"ק.}} או "[[מלך המשיח]]"{{הערה|עי' ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד; מדרש רבה על שיר השירים פ"ב ז; [[רמב"ם]] מלכים פי"א ה"א ועוד.}}, או "משיח בן דוד"ראה אג''ק רש''ב הנס' בהערה 96 ומבאר זאת {{הערה|עי' סוכה נב ב ועוד, ועי"ש שהוזכר גם [[משיח בן יוסף]] שיבא לפני [[משיח בן דוד]], וכ"ה בכמה מדרשים. ועי' ליקוט כל מאמרי חז"ל וד' הראשונים והאחרונים, על מציאותו ופעולותיו של משיח בן יוסף, בהקדמה לס' קול התור, בהתקופה הגדולה להרמ"מ כשר, עמ' תכא - תלא.}}, או "בן דוד" סתם{{הערה|עי' ערובין מג א; יבמות סב א; [[סנהדרין]] צח א; נדה יג ב; [[רש"י]] סנהדרין צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמרא על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'}}

===מקור המונח משיח===
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ. ש. ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]{{הערה|ויקרא פרק ד, ג}} [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"{{הערה|במדבר פרק לה, כה}}. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"{{הערה|שמואל א כד, ו}}, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך פרס{{הערה|ישעיהו פרק מה, א}}: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]{{הערה|כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".}}. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה{{הערה|ישעיהו סא, א}}.
האברבנאל מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|דון יצחק אברבנאל בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}.
[[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}.

===שאר שמותיו===
שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק ג', בראשית רבה א, ד.}}, "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|אגרא דכלא, צירופי בראשית.}}". המדרש{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}} מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.}} כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא{{הערה|ילקוט הראובני בראשית א' ב'.}}, כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]] ועל [[אבן השתיה]].

במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בספר נצח ישראל ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי{{הערה|שם=צח ב}}, חנינא{{הערה|שם=צח ב}}, ינון{{הערה|שם=צח ב}}, שילה{{הערה|שם=צח ב}}, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] באגרת תימן.}}, אליהו, אפרים, גיבור, דוד, זרובבל, חיים, חליא, ילד, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעניה אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת שבת פרשת תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א חלק א' עמ' 14.}}{{הערה|'''מלך המשיח''', "שמותיו", עמ' 9 - 16.}}.

==דרגת נשמתו==
על דרגתו דרשו חז"ל את הפסוק{{הערה|ישעיה נב, יג.}}: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשיא וגבה מאוד" שיש ברוממות זו חמש דרגות, שהוא מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}. "וגבה מא"ד" [[אותיות]] אדם שהוא יהיה מנושא מאדם הראשון{{הערה|דרך מצוותיך מינוי מלך. ועוד}}. ועל נשמתו אמר דוד המלך{{הערה|תהלים כא, ה.}} "חיים שאל ממך נתת לו", שחייו - נשמתו, אתה בעצמך - האין סוף בעצמו - נתת לו. (מה שאין כן [[נשמה|נשמות]] של צדיקים אחרים על אף רוממותם אינם מאור אין סוף בעצמו כי אם מספירות (חכמה, מלכות וכיוצא בזה)).

דרגת נשמתו הגבוהה באה לידי ביטוי הן באישיותו (חכמתו), במלכותו, בלימודו והשפעתו לעם ישראל.

המשיח בחינתו היא "נסיך אדם"{{הערה|סוכה נ"ב, ע"ב.}} שעניינו הוא שהוא מופרש מהעולם הזה, אך עם זאת למלך המשיח יהיה גם את הבחינה של "רועה" שהוא להשפיע וללמד את ישראל תורה{{הערה|ספר המאמרים תרס"ט עם' לט, ותורה אור מקץ יג ג.}}.

====שורש נשמתו למעלה====
בשורש נשמתו נאמרו כמה וכמה דרגות זו למעלה מזו:
*שורש נשמתו הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] - פנימיות הכתר{{הערה|שער האמונה פרק נו.}} ושרשו למעלה מחכמה עילאה, שזהו שכתוב{{הערה|בראשית א, ב.}} "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" ודרשו חז"ל{{מקור}}: "זה רוחו של מלך המשיח" שרוחו גבוהה "'''על''' פני המים" מעל דרגת החכמה (לפני התחלקותה על ידי הרקיע){{הערה|שם=אמצעי ויקרא}}.
*שורשו מ[[הוד]] ד[[עתיק]] שדווקא בספירת הוד מתגלה עומק ופנימיות עתיק (מלכות דאין סוף){{הערה|סידור עם [[דא"ח]] שער ה[[ל"ג בעומר]] ד"ה להבין שרשי הדברים (ושם בשם המשנת חסידים{{מקור}}).}}.
*בשונה מנשמת המלכים כ[[דוד המלך]] ששרשם ב[[מלכות דאצילות]] שרש מלכותו היא מ[[אדם קדמון|מלכות דא"ק]]{{הערה|שם=מינוי מלך|דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.}}.
*ומשיח יהיה מרכבה למלכות דאין סוף ממש שלפני הצמצום. ויקבל מ[[חכמה]] דמלכות דאין סוף (שהוא למעלה מכל סדר השתלשלות - [[משפיע]] ומקבל ולכן על ידו יושפע השפעה שווה לכל ישראל ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי").

מובא{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], [[פלח הרימון]] על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}} כי בנשמת [[משיח]] מאירה בחינתו של [[אדם הראשון]] קודם שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר הארה רוחנית זו לכל [[יהודי]]. אמנם בריבוי מקומות מובא שבאמת במשיח יאיר דרגה גבוהה יותר (וכנזכר לעיל) מדרגת אדם הראשון שלפני החטא (שלכן אד"ם ראשי תיבות אדם דוד משיח על פי סדר אמנם על משיח נאמר מא"ד בסדר [[אותיות]] שמורה על גילוי ללא הגבלות){{הערה|ראה לדוגמא מאמר דיבור המחיל [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/19/165.htm איכה תשל"א].}}.

====יחידה====
{{להשלים}}
נשמתו של משיח היא (הבחינה הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה), בחינת [[יחידה הכללית]] של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). ל"ת להאריז"ל עה"פ (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד.}}, הכוללת ממילא את כל [[נשמה|נשמות ישראל]] - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי, ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל עם ישראל{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}{{הערה|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}}., נשמתו היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה קיים אצל כל [[יהודי]].

בעומק יותר עניינו של משיח הוא [[עצם הנשמה]] שלמעלה אפילו מדרגת היחידה לפי שגם דרגת היחידה היא דרגה ותואר ועניינו של משיח הוא העצם שלמעלה משמות ותוארים.{{הבהרה|יש להרחיב על פי הביאור שם בשיחה מה הכוונה בזה.}}{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב.}}

==מאפייני אישיותו==
{{ערך מורחב|מידותיו של מלך המשיח}}
===מאפיינים פיזיים===
על הפסוק "חכלילי [[עיניים]] מיין" - אומר ה'תרגום יונתן': "כמה יאין עינוהי דמשיח" - כמה יפות העיניים של המשיח.

===חכמתו===
על מלך המשיח נאמר{{הערה|ישעיהו יא, ב}} "ונחה עליו רוח ה', רוח [[חכמה]] ו[[בינה]].. רוח דעת ו[[יראת ה']]", [[הרמב"ם]] כותב{{הערה|הלכות תשובה ט, ב}} כי מלך המשיח "בעל חכמה יהיה יתר מ[[שלמה]]" עליו נאמר{{הערה|מלכים א' ה, יא}} "ויחכם מכל אדם".
וכן הנביא מתארו: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאוד" דרגת חכמתו היא מדרגת החכמה שבאין סוף שלפני ה[[צמצום]] וה[[פרסא]] (משאין כן חכמת משה ושלמה שהוא מדרגות שלאחרי ההבדלה והצמצום){{הערה|שם=אמצעי ויקרא|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא א, עמוד קצ"ה.}}

(בנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם בשאר חכמות העולם.{{מקור}})

===יחוסו===
למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|ילקוט מעם לועז, [[תהלים]], ח"א, עמ' רע"ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.}} ותמר{{הערה|בראשית רבה, פ"ה, א.}}, מנשה{{הערה|במדבר רבה, י"ד, א'}} ודן{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא לנחשון בן עמינדב, לרות, אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, [[מסכת סנהדרין]], צ"ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|על פי פירוש ה[[משניות]] לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס"ג]] - ברשימתו של התמים מנחם מענדל פלדמן.}}, וזורבבל בן שאלתיאל{{הערה|מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.}}.

[מצד יחוסו לדוד ושלמה, יהיו אצלו שני העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]

בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהיה דווקא בן אחר בן; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהיה מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.}}.

[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|פירוש ה[[משניות]] הקדמה לפ' חלק, אגרת תימן פ"ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ{{הערה|ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.}} (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".

בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא יואש - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקבות הרי אינו מוכרח שמשיח מזרע שלמה.

מדברי הרבי{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].

===ענווה===
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם [[האבות]] ו[[משה רבינו]], עם כל זה יהיה בתכלית הענווה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|על פי [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}. זו גם משמעותה הפנימי של תיאור ביאתו של משיח כ"עני ורוכב על חמור"{{הערה|זכריה ט, ט. וראה סנהדרין צח, א.}} שיחד עם זה שיהיה בתכלית התוקף וההתנשאות יהיה אצלו תנועת ה[[ענווה]] והביטול כעני ורוכב על חמור{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=234 התוועדויות תשד"מ חלק ג עמוד 1618].}}{{הערה|בנוגע לאיך שיהיה בפועל שייך שני אופנים, כמבואר בגמרא סנהדרין שם (וראה בשיחה שבזמננו בוודאי יהיה עם ענני שמיא).}}.

===מלכות===
משיח הוא מזרע דוד המלך, והוא מאותם שיש להם ממשלה בזמן הגלות כ[[רבינו הקדוש]]{{הערה|מהרש"א סנהדרין צ"ח ב.}}. והוא לפי שתכונת המלכות שלו היא תכונה עצמית בו ועוד קודם להתגלותו כמלך המשיח יש בו כבר תכונת המלכות{{הערה|וראה {{קישור אוצר 770|45|320|B|התוועדויות שנת [[תשנ"ב]] כרך א' [[תשרי]] - כסלו}} שיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, שלכן כש"יעמוד מלך" מתגלה בזה "עצם" מציאותו - מלך בעצם. וראה להלן בפנים.}}.

===נבואה===
בנוגע למעלת הנבואה של מלך המשיח, ישנם ב[[חז"ל]] מדרשים חלוקים. בצורה מפורשת הגדיר זאת הרמב"ם שמעלת משיח צדקנו תהיה מעולה ממעלת הנביאים, זולת משה רבנו שיהיה למעלה ממשיח{{הערה|אגרת תימן לרמב"ם.}}.

לעומתו סוברים אחרים וביניהם הרבי כי מעלת מלך המשיח תהיה יתרה אף על מעלת משה רבנו{{הערה|על פי מדרש תנחומא תולדות סימן יד.}}.

יש דעה נוספת, שאף שמלך המשיח ירום ממשה בממשלה וגדולה, כי ישב על כסא ה', אולם במעלה והשגת הנבואה גדול משה ממלך המשיח{{הערה|עקידת יצחק לפרשת וישב; ענף יוסף אברבנאל ישעיה נב.}}.{{הערה|יעויין בכ"ז שערי הגאולה מהדורה חדשה ח"ב עמוד ס"ה ואילך וראה סיפור נפלא מאדה"ז במעלת משיח ומש"ר שיחת שמחת בית השואבה תשכ"ד.}}

==הנהגתו==
==="מלך" המשיח===
{{ערך מורחב|מלכותו של מלך המשיח}}
מפסוקי התורה ונבואת הנביאים למדים שהמשיח יהיה מלך. מלכותו הוא עיקר מציאותו (עד שעצם מציאותו של משיח היא רוממות מלכותו ואינו רק תכונה או תואר שמתכנה בה) משום שעל פי ה[[הלכה]] משמעות ביאת המשיח הוא לא רק יעוד טוב בלבד, אלא זמן בו תממש בפועל נצחיות התורה וקיומה בשלימות על ידי שתחזור המלכות לישראל{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק|לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 182 שיחה לפרשת בלק}}. מלכותו תהיה בשיא השלמות בכל התחומים.

גם השפעתו בעבודת ה' של העם תהיה לאין ערוך לפי גודל מעלתו שלכן ביטול העם כלפיו תהיה במידה הגדולה ביותר ויפעל גם ב[[נשמה|נשמות]] הגבוהות ביותר ביטול ויראת שמים{{הערה|תורת מנחם [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת בראשית]] תשמ"ב}}.

המשיח [[בחזקת משיח#יעמוד מלך מבית דוד|יכהן כמלך]] כבר בזמן הגלות עוד קודם הגאולה בפועל בזמן המוגדר כ[[בחזקת משיח|חזקת משיח]]{{הערה|שם=מלך גלות 1|תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] חלק ג עמוד 159 הערה 66 על פי [[הרמב"ם]] הלכות מלכים פרק יא}}. מלכות זו לא תהיה על פי בית דין ולא על פי נביא{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 361 בהערה.}} וגם לא תהיה על ידי משיחה בשמן. אלא תהיה על ידי שיקבלו ישראל מלכותו עליהם ואת עצמם לעבדים אליו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ח' שם וראה לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובשולי הגליון שמשמעות שם שחיסרון יש בזה שאינו מלך על ידי נביא ובית דין. ועל כל פנים דין מלך יש רק או על ידי נביא או על ידי קבלת מלכותו על ידי כל ישראל (או רובו) ראה רדב"ז הלכות מלכים הלכות מלכים פרק ג הלכה ח' וראה לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 ולקוטי שיחות חלק כא עמוד 196. (באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א עמוד שי שלא יהיה לו דין מלך עד לאחרי קיבוץ הגלויות ובהכרח שגדר מלך יהיה קודם כהרמב"ם, שימלוך בחלק מישראל שיהיו בטלים אמנם דין "מלך ישראל" יהיה בקיבוץ גלויות שיקבלו כולם מלכותו).}}.

===בונה המקדש===
{{ערך מורחב|בית המקדש השלישי}}
בבניין בית מקדש השלישי ישנן מדרשות חז"ל מחולקות. במקומות שונים{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח בין המצרים (שיחה אחרונה) וראה [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] תשל"ט המצויין שם.}} נאמר שירד בנוי מהשמים. ובמקומות אחרים{{מקור}} כתוב שיבנה על ידי העם. הרמב"ם{{הערה|שם=הלכה ד'|רמב"ם הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד'.}} פוסק שחלק מפעולותיו של המשיח (שהוא גם חלק מפרטי הזיהוי מי הוא המשיח) הוא בנין בית המקדש.

בניין המקדש הוא חלק מגדריו ההלכתיים של מלך המשיח לפי שבזה מביא שלמות בקיום המצוות, במצוות התלויות בבניין המקדש כמצוות הקורבנות וכדומה{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}.

בנין המקדש קודם לקיבוץ הגלויות{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' מכתב ק"ל}}.

===ומקבץ נדחי ישראל===
{{ערך מורחב|קיבוץ גלויות}}
מלך המשיח עתיד להחזיר את כל בני ישראל מקצווי תבל על אדמתם{{הערה|רמב"ם פרק יא מהלכות מלכים, וראה מדרש רבה שיר השירים על הפסוק השבעתי אתכם, חולין דף סג ע"א ("אשרקה להם ואקבצם" קודם אשרקה - ביאת המשיח ואחר כך ואקבצם) ספר הזהר - שמות דף ט ע"א.}}. ועל שם זה נקרא{{הערה|במדבר כד, יז}} "כוכב"{{הערה|רמב"ן שם.}}. פעולה זו תעשה דווקא לאחרי בנין בית המקדש.

עיקר ביאת המשיח יתרחש דווקא לאחרי קיבוץ הגלויות לפי: שעיקר '''מלכותו''' תחל דווקא לאחרי קיבוץ גלויות כשבני ישראל על אדמתם ויהיו תחת סמכותו וימלוך עליהם ועל העולם כולו. (וכן בעצם המלכות שדווקא לאחרי הפעולות אלו מתגלה מלכותו העצמית{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז ראה לעיל בפנים הערך.}}). גם ה'''גלויים''' האלוקיים שיאירו על ידו יהיו דווקא לאחרי קיבוץ גלויות לפי שתוכן הקיבוץ הוא גמר ושלימות עבודת הבירורים וכשיושלם העבודה יאיר גילוי נעלה יותר על ידי משיח{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב עמוד שי.}}.

בגדרי ההלכה קיבוץ הגלויות על ידי המשיח הוא השלב הסופי בביאת המשיח{{הערה|שם=הלכה ד'}} לפי שענינו הוא להביא שלמות בקיום המצוות (כנ"ל) ועל ידי קיבוץ הגלויות יתקיימו כל המצוות שחיובם רק בשעה שכל ישראל על אדמתם כ[[שמיטה]] ויובלות{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}.

===מחזיר המשפטים===
{{להשלים}}
הרמב"ם כותב "שחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם" דבר זה יעשה על ידי מלך המשיח, שמלכי בית דוד יושבים ודנים את ישראל{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק ב הלכה ה.}}. ומתפקידיו של המלך לעשות משפט{{הערה|ראה רמב"ם הלכות מלכים סוף פרק ד ורמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב הלכה ה.}}.

לדעת הרדב"ז בנוסף לזה שיחזיר המשפטים במשפטיו יסמוך בית דין ויקים סנהדרין שידונו בכל דיני התורה בד מיתות וכיוצא בזה{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}. אך הרבי מעיר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 105 הערה 74}}שמדברי [[הרמב"ם]] בפירוש המשנה נראה שחידוש הסנהדרין יהיה לפני ביאת המשיח.

==="רב" - מלמד תורה===
{{ערך מורחב|תורתו של משיח}}
בנוסף להיותו "מלך" המשיח יהיה גם רב שילמד תורה עם כל [[עם ישראל]] וכדברי הרמב"ם{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה פרק ט הלכה ב.}}:{{ציטוט|תוכן=שֶׁאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲמֹד מִזֶּרַע דָּוִד בַּעַל חָכְמָה יִהְיֶה יֶתֶר מִשְּׁלֹמֹה. וְנָבִיא גָּדוֹל הוּא קָרוֹב לְמשֶׁה רַבֵּנוּ. וּלְפִיכָךְ יְלַמֵּד כָּל הָעָם וְיוֹרֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ ה'. וְיָבוֹאוּ כָּל הַגּוֹיִם לְשָׁמְעוֹ.}}
ועל ידי משיח תתגלה שורש התורה כפי שהוא למעלה משרש האצילות - [[חכמה סתימאה]] והוא פנימיות וסודות וצפונות וטעמי התורה.
משיח שיגלה את התורה כפי שהיא בשרשה בעצמות המאציל יגלה אותה באופן של ראיה כלשון הפסוק{{מקור}}: "והיו עינך רואות את מורך" ובזה יגלה את עצם התורה שיתגלה לכל ישראל בשווה ממש שלכן אחד היעודים הוא ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי"
(וגם ענין זה שייך לזה שמשיח הוא "מלך" שלימודו עם העם הוא לא על ידי דעת והשגה כי אם בראיה "באור פני מלך"){{הערה|ראה בכל זה בספר שער אמונה ל[[אדמו"ר האמצעי]] פרקים נ"ו עד ס"א.}}. על ידי לימוד באופן זה יוכל ללמד את כל ישראל כולם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=מלך+המשיח תורת מנחם חלק ט"ז עמ' 139].}}

גילוי זה יהיה על ידי מלך המשיח לפי ששרש נשמת משיח הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] מ[[עצמות]] המאציל. אולם יחד עם זה שהוא ישפיע לבני ישראל דעת ותורה הוא עצמו יהיה גבוה מהם מפני "לו בעצמו יתגלה הרבה יותר לאין קץ ותכלית ממה שיוכל הוא לגלות לעם" ומצד זה הוא יהיה מלך עליהם ומרומם מהם{{הערה|שם=מינוי מלך}}.

על שם תפקיד ופעולה זו מתואר המשיח בשם "[[נשיא]]" ובתואר "רב" ונקרא אף "רועה" ומטעם זה מתייחסת נשיאותו לדוד המלך לפי שבדוד המלך דווקא האירה המלכות באופן פנימי.

אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות חלק ב' עמ' 292}}.
משום שעיקר ענינו הוא "מלך" ואף על פי כן לאחרי שיסיים תפקידו כמלך "לשבור זרוע הרשעים" ול"תקן העולם" עיקר פעולתו תהיה ללמד תורה את כל העם ואז יהיה עיקר ענינו{{הערה|גם אז יהיה עיקר עניינו "מלך" מצד השפעותיו בביטול העם (כדלעיל מלך על פי החסידות). (לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210 הערה 36).}} ללמד תורה את כל העם{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210.}}{{הערה|ראה שפר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה 107.}}.

==ביאתו וסדר התגלותו==
===משיח בזמן הגלות===
{{ערך מורחב|ערך=[[משיח שבכל דור]]}}
משיח הינו ילוד אישה הנמצא בזמן ומקום הגלות וסובל מהגלות וכשמגיע הזמן הרי הוא מתגלה אל בני ישראל ומולך עליהם וגואלם (כדלהלן). הגמרא{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}} מתארת שכבר ב[[תשעה באב]] במהלך חורבן [[בית המקדש]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי, (זמן עיבורו החל בתאריך תחילת המצור על [[ירושלים]] [[עשרה בטבת]]{{הערה|ספר השיחות [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 230.}}). הכוונה בלידה זו הוא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות מלך המשיח|התגלות]], ולגאול את עם ישראל{{הערה|ספר השיחות תנש"א חלק ב' עמ' 744 הערה 93; וראה תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] חלק ד עמוד 134 הע' 93}}{{הערה|וראה בספר נצח ישראל למהר"ל פרק כ"ו מבאר ביאור הלידה (שאינה לידה גשמית רק) שאז נעשה ראוי העולם למשיח עיי"ש וראה בספר ישועות משיחו העיון השני פרק א.}}.

רבי עובדיה מברטנורא בפירושו למגילת רות{{מקור|?.}} כותב: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת [[חתם סופר]]{{הערה|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: "ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערה|פרשת דברים, אות י"ג.}} כתוב: "בכל דור יש [[נפש]] אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".

===התגלותו===
{{ערך מורחב|ערכים=[[בחזקת משיח]], [[משיח ודאי]]}}
הרמב"ם בפסקיו{{הערה|בשונה משאר התיאורים המובאים בשאר המקורות שאינם פסק הלכה שאינם בהכרח שיהיו בפועל פסקי ההלכה שברמב"ם ואין חולק בהכרח שכך יהיה.{{מקור}}}} מתאר את אופן התגלותו של המשיח וזיהויו על ידי העם. לפי תיאורו יהיו שני שלבים בהופעתו: בתחילה יהיו בו סימנים ראשוניים למלכותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו בשלב זה הרי הוא "בחזקת משיח". אמנם במצב זה הוא עדיין אינו 'משיח' לפי שפעולות אלו הם פעולות של כל מלכי ישראל. רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו של המשיח, יתברר כי הוא "משיח בוודאי" שגאל את ישראל.

ההבדל בשלבים אלו הוא לא רק ביחס לפעולות שלו, אלא גם בעיקר באישיותו שלו שעיקר מעלתו כמלך המשיח יהיה דווקא לאחרי השלב השני כשיהיה משיח ודאי{{הערה|אגרות קודש הרש"ב חלק א עמוד שי.}}{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 281 הערה 66.}}.
שתי שלבים אלו שבמלך המשיח הם על דרך שתי התקופות שבימות המשיח תקופה הראשונה שבה לא יהיה שינוי במנהגו של עולם ועניינה תיקון העולם. ותקופה השנייה שבה יהיו שינויים ועליה בקדושה עצמה. כך גם שני השלבים במלך המשיח בחזקת משיח - עניינו תיקון העולם. ובשלב השני - משיח ודאי - עניינו בגאולה עצמה בנית המקדש וכו'{{הערה|ספר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה107}}

הרמב"ם קובע שבשום שלב לא יצטרך לעשות אותות ומופתים ושינוי הטבע בכדי להוכיח את משיחיותו, והסיבה לזה - כפי שהרבי מבאר בדבריו - היות והמשיח תוכנו שלימות התורה לכן הסימנים לזהותו הם בפעולותיו בתחום זה להביא שלימות בקיום התורה{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}.{{הבהרה|בשיחה יש הרחבה בזה וכנראה יש עוד פרטים ודיוקים בזה, גם יש חולקים לכאורה על [[הרמב"ם]] והוא עצמו באגרת תימן יל"ע בזה.}}

לפי המדרש{{הערה|במדבר רבה יא, ג.}} אמונת העם במלך המשיח בעת התגלותו לא תהיה בהכרח שוויונית עד שיהיו שיאמינו בו ו"הוא אוכל שרשי רתמים ועלי מלוחים. וכל מי שאינו הולך אחריו, הוא הולך ומשלים לאומות-העולם" ובמדרש אחר מסופר{{הערה|ילקוט שמעוני על ישעיה רמז תצט.}} שבעת התגלותו מכריז מלך המשיח ואומר "ואם אין אתם מאמינים, ראו באורי שזרח עליכם".

במדרשים תיאורים רבים אודות אופן התגלותו, מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוספות יום טוב בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יענה לו 'שלום עליכם'. בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהלים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}. כמו כן אם משיח יבוא "בעיתה" הוא יבוא רכוב על [[חמורו של משיח]], ואם הוא יגיע לפני זמנו הוא יבוא על ענני שמיא{{הערה|סנהדרין, צ"ח, א}}.

מלך המשיח יתקן את [[אומות העולם]] [[עבודת השם|לעבוד את ה']] ביחד, שנאמר{{הערה|צפני' ג', ט'.}}: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".

בהשפעתו של המשיח ישנם שני שלבים: שלב הראשון, הוא באופן של מלחמה וניצחון יכוף כל ישראל לחיזוק התורה והמצוות, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה. שלב השני הוא ישפיע אלוקות, יבנה [[בית המקדש]] וישפיע על האומות, עד שאומות העולם יבואו מעצמם ויכירו בה'{{הערה|משיחת [[הרבי]] [[ליקוטי שיחות]] חלק י"א ע' 283}}.

==חיים נצחיים==
{{ערך מורחב|ערך=[[חיים נצחיים במלך המשיח]]}}

ל[[מלך המשיח]] יש [[חיים נצחיים]], הרמב"ן{{הערה|כתבי [[הרמב"ן]] חלק א' עמ' שכ"ה.}} כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"{{הערה|ברכת שמואל עה"ת, [[חומש בראשית]], פ"ב פ' סט"ז.}}, ואף "לא יטעום טעם מיתה"{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון ש"[[הקדוש ברוך הוא]] משקהו כוס סם של חיים"{{הערה|מדרש "אותיות ד[[רבי עקיבא]]" חלק א' ד"ה 'דבר אחר'.}}.

בתורת החסידות מוסברת הסיבה לחייו הנצחיים, כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ"[[אין סוף]]", לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק"ו}}, ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד"ה]] "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".}}.

בתלמוד{{הערה|[[מסכת סוכה]], נ"ב.).}} מובא שלפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]]{{הערה|[[תהלים]], כ"א, ה'}}: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד"{{הערה|[https://abc770.org/article_node_4267/ נצחיות מלך המשיח] {{חב"ד אור אין סוף|}}}}.

==האמונה במשיח==
{{ערך מורחב|האמונה בביאת המשיח}}
האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה{{הערה|1=הפסוק הראשון שהביא [[הרמב"ם]] בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך, ואחר כך מוסיף, "ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'" זה שהביא שני הפסוקים הוא לפי שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל) והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא ומזה מוכח ששני פרטים באמונה א. גאולה ב.מלך המשיח. - {{קישור אוצר 770|107|114|B|לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114}} וראה {{קישור אוצר 770|99|272|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17|שיחת הרבי}}}}) היא חובה על כל אחד מישראל.
אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע' כלומר שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם כי אם גם לחכות לה בכל עת{{הערה|שם=רמ|רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם}}. וכפי שמבארו [[הרמב"ם]] בפירושו על המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'}}שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא" גם "לא יחשוב שיתאחר" שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}}. ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך [[בטחון]] גמור בביאתו המידית{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}}{{הערה|1=בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163]. (אף שלכאורה יקשה מה שייך "עיקר" ברגש הלב).}}. באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשל היעודים הרוחניים לכן חז"ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.}}.
===מעיקרי הדת===
הרמב"ם{{הערה|שם=רמ}} כותב שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת והוא אחד מ[[י"ג עיקרים]]. הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה ובכל הנביאים שהתנבאו בזה{{הערה|האם דינו רק כופר או גם אפיקורס ראה {{קישור אוצר 770|99|274|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר}} וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם שע"כ גם אפיקורס יש לו שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן עיי"ש}}.

הרבי מבאר - שטעמו של [[הרמב"ם]] הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה כנ"ל (שעתידה להתקיים בשלמותה) לכן הוא פרט נוסף בעיקרי הדת שהתורה נצחית{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}.לעניין האמונה במשיח עכדדשיו ראה ח''ח עה''ת פ' וירא ושם נבואה נפלאה בעניין על אשר חרפו כדוגמת דברי רש''ב במא' כל היוצא זה צ''ל אחרי הערה 147

==הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח==
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}
[[הרבי מליובאוויטש]] הוא הוא המלך המשיח עליו הבטיחה התורה. קביעה זו, מסתמכת בין השאר על שיחותיו הק' של [[הרבי]] בעצמו, לדוגמה: 'המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]]'{{הערה|שיחות קודש - תשנ"ב, חלק א' עמ' 318, משיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.}}. 'מלך המשיח פועל בעולם ורואים את פעולותיו'{{הערה|שיחות קודש שבת פרשת משפטים}}. 'הרבי הוא נשיא הדור ונביא הדור, והדברים אודות הגאולה שירדה לעולם, הנם דברי נבואה שנתנבא בהם הוא בעצמו'{{הערה|שיחות קודש פרשת שופטים}}. כך גם ישנם ביטויים שונים של הרבי אודות חמיו (אשר הרבי הנו ממלא-מקומו) כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.}}.

הרבי מוגדר כמלך המשיח העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.

עם תחילת התגלות המשיח, עליו הכריז הרבי בתנש"א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: {{יחי}}.

== ראה גם ==
* [[גאולה]]
* [[מלך]]
* [[צפייה לגאולה]]
* [[ניצוץ משיח]]
*[[משיח בן יוסף]]

== קישורים חיצונים ==
=== בספרות התורנית ===
* [[מהר"ל מפראג]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42854&st=&pgnum=5 ספרו נצח ישראל חלק ב]''' - מלך המשיח מעלתו זמנו הופעתו שיכותו לדוד המלך, גלות וגאולה ועוד.
*{{אוצר החכמה|התמימים מיכאל פרידמן וסנדר וילשאנסקי|מלך המשיח|143317}}

===ספרי חסידות===
* [[אדמו"ר האמצעי]] '''[http://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/2/88b.htm שער אמונה - פרק נה -סא]''' - ילמד תורה: דרגתו, אופנו, ועוד.
* אדמו"ר האמצעי '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15955&st=&pgnum=196 מאמרי אדמו"ר האמצעי - ויקרא א עמוד קצג ואילך]''' - דרגת נשמתו, חכמתו, השפעתו בכלל ישראל בידיעת ה' ובהנהגתו.
* [[הצמח צדק]] '''[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/46/110b.htm דרך מצוותיך - מצוות מינוי מלך פרק ג]''' - גדר מלכותו של מלך המשיח.
* [[אדמו"ר הרש"ב]] '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=361 אגרות קודש - חלק א' אגרת קל]''' - סדר הגאולה משיח בנין המקדש קיבוץ גלויות ועוד.
* [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14941&st=&pgnum=280 לקוטי שיחות חלק יח - שיחה פרשת בלק (ב)]''' - גדרו ההלכתי של מלך המשיח. (אידיש)
* הרבי '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=218 לקוטי שיחות חלק לה - שיחה לפרשת ויגש (ג)]''' - קיסר ופלגי קיסר במלכותו של מלך המשיח.
* [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14957&st=&pgnum=126 לקוטי שיחות חלק לד - שיחה לפרשת שופטים (ג)]''' - האמונה בביאת המשיח וודאותה.

=== מאמרים ===
* הרב [[גרשון אבצן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]'''{{וידאו}} {{אינפו}}
* הרב [[שלום דובער וולף]], סקירה תורנית: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76428 משיח שבכל דור] {{אינפו}}
*הרב [[יואל כהן]] - '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=477| האמונה בביאת המשיח]''' {{שטורעם}}

=== כתבות ===
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/21573.htm עיון / תפקידו של מלך המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/24994.htm מלך המשיח מוכרח להיות חי בגוף גשמי | הרב גינזבורג] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/22499.htm עובדות שיעזרו לכם לזהות את מלך המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/midrashim/21850.htm כבודו של מלך המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}

{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלך המשיח|*]]

מלך המשיח

2023-11-12T09:54:39Z

עקודים: /* בדברי חז"ל */

{{מפנה|משיח|משמעות אחרת|משיח (פירושונים)}}
'''מלך המשיח''' הוא מלך ישראל שעתיד למלוך על ישראל באחרית הימים ולממש את נבואות הנביאים אודות [[הגאולה האמיתית והשלימה]]. מלך המשיח הינו נצר למשפחת [[דוד המלך]], שראוי במעלותיו, חכמתו וצדקתו למלאות את תפקיד המשיח. משיבחר על ידי [[הקב"ה]] להיות המשיח תתגלה בו נשמת המשיח, ימלוך על ישראל, יכוף אותם על קיום התורה והמצוות, ילחם למען קיום רצון הבורא בעולם וישלוט על כל באי עולם, יבנה את [[בית המקדש השלישי]], יקבץ את היהודים מכל העולם להביאם לארץ ישראל, יתקן את העולם לגילויים אלוקיים ויביא את כל באי העולם לדעת את הקב"ה באופן הכי רחב ומעמיק.

האמונה בביאת המלך המשיח היא אמונה עיקרית ב[[תורה]]; נבואות רבות נאמרו אודותיו. במשך הדורות מייחלים בני ישראל לביאתו, כמה וכמה תפילות תיקנו חז"ל על ביאתו.
המלך המשיח הוא [[הרבי|הרבי מליובאוויטש]], והוא עתיד להתגלות ולגאול את ישראל. בקיץ [[תנש"א]] נכתב [[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק דין]] עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי [[גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח|הרבי מתאים]] להגדרות המשיח. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.

==במקורות==
מלך המשיח הוא מהאישים המדוברים ביותר במקרא ובתלמוד בדברי ימי ישראל. על אישיותו, מלכותו, ביאתו והתגלותו מובאים תיאורים ונבואות רבים, החל מנבואת יעקב אבינו משה רבינו עד לנבואות הנביאים האחרונים. הגמרא במקומות רבים דנה אודותיו ופרטי פעולותיו גם הראשונים כהרמב"ם מקדיש פרק שלם בספרו ההלכתי לתיאור אישיותו ואופן התגלותו בנוסף לאגרות הרבים שכתב בנושא זה. במשך מאות השנים דנו בתיאורים אלו שבמקרא ובגמרא רבים מגדולי ישראל ונכתבו אודותיו בספרים רבים.

===בתורה===
התורה מעידה שעתיד [[הקב"ה]] להוציא ולגאול את בני ישראל מגלותם ולהשיבם לארצם:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְשָׁב ה' אֱלֹקיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ. |מקור=דברים ל, ג-ה}}
פשטות לשון הפסוק אין במשמעותו שגאולה זו תיעשה על ידי המשיח{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 הערה 16 שבמשנה תורה לרמב"ם (הלכות מלכים פרק יא הלכה א) משמע שמפסוק זה למדים גם פרט זה וראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 114}} אמנם בנבואת משה רבינו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 274 בהערה.}} בפרשת בלעם התנבא, שבעתיד יקום מלך שינהיג את עם ישראל וישלוט על כל העמים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.|מקור=במדבר כד, יז-יח}}

פסוק זה דרשו אותו חז"ל{{הערה|1=ראה פירוש רבינו בחיי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38019&st=&pgnum=210&hilite= על הפסוק] שמביא כן בשם המדרש. וכן כתב [[הרמב"ן]] בספר הגאולה שער א בשם רבותינו וראה מדרש אגדה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33178&st=&pgnum=143 על פסוק זה]}} על שני המשיחים שיעמדו לעם ישראל: [[דוד המלך]] ומלך המשיח, כשכל קטע מהפסוק חלקו הראשון מנבא אודות דוד המלך וחלקו השני על מלך המשיח. ישנם מפרשים שפרשו את כל הפסוק כנבואה על מלך המשיח{{הערה|ראה תנחומא ישן ו. וראה ירושלמי תענית ד, ה. וראה דברים רבה א, יז.}}{{הערה|תרגום יונתן, [[רמב"ן]] בפירושו על התורה ובספר הגאולה, רשב"ם על הפסוק}}. אמנם יש שפירשו כולו על דוד המלך{{הערה|אבן עזרא על הפסוק (נראה לשיטתו שאין בתורה נבואה על '''מלך'' המשיח ורק בנביאים.)}}. גם [[רש"י]] מפרש הפסוקים על דוד המלך, אמנם לדבריו הפסוק בהמשך "וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר" הוא נבואה על מלך המשיח.
ויש שפירשו שפסוק זה הוא נבואה על הגאולה העתידה בכלל ולא על אישיותו של מלך המשיח{{הערה|חזקוני ספורנו ועוד}}.

מפסוק זה הסיק [[הרמב"ם]] בספרו ההלכתי [[משנה תורה]] שהכופר באישיותו של מלך המשיח (למרות שמאמין בגאולה בכללה) הוא חולק על דברי התורה ונבואתו של משה רבינו והרי הוא כופר ואפיקורס. (אמנם הוסיף להוכיח גם מהפסוק "ושב ה' אלוקיך את שבותך" משום שיעוד הגאולה מפורשת בה בניגוד לנבואת פרשת בלעם שנכתבה ברמז ונדרשת ב[[תורה שבעל פה]]){{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 114}}.

מקור נוסף נמצא בתורה{{הערה|בראשית מט, י.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.}}
פסוק זה פירשו רוב המפרשים שהכוונה בפסוק על מלך המשיח שיהיה נצר לדוד המלך שהוא משבט [[יהודה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37457&st=&pgnum=270 בראשית רבה צ"ט י] רש"י, רמב"ן, תרגום אונקלוס, על הפסוק ועוד.}}.

(אמנם [[הרמב"ם]] לא הביא פסוק זה לפי שאין עניינו ללקט כל פסוקי התורה ובחר בפסוק "אראנו ולא עתה וגו'" שבו הנבואה אודות המשיח כי בו מרומז בנוסף להופעתו גם מאפייני אישיותו תפקידו ופועלו של המשיח בהנהגת העם ואומות העולם{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 115 הערה 11}}

===בנביאים===
אמנם דברי הנביאים "מלאים מדבר זה"{{הערה|לשון [[הרמב"ם]] הלכות מלכים פרק יא הלכה א'}} - פסוקים רבים בדבריהם מנבאים את הגאולה העתידה ואת קיומה על ידי מלך המשיח. אחד המקומות הבולטים לכך שבו מתואר אישיותו ופעולתיו הוא בנבואת הנביא ישעיהו:
{{ציטוט|תוכן=וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ ה'--רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת ה'. וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת ה'; וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ; וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו...וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ, כָּבוֹד.|מקור=ישעיהו י"א פסוקים א'-ה' ו-י'.|מרכאות=כן}}.

גם בנבואות הנביא ירמיהו מוצאים אנו נבואה מפורשת עליו:
{{ציטוט|תוכן=הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-ה', וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח; וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ, ה' צִדְקֵנוּ. |מקור=ירמיהו כ"ג ה.|מרכאות=כן}}

===בדברי חז"ל===
במקומות רבים בדברי חז"ל נמצאים תיאורים אודות המשיח הן על שמותיו{{הערה|שם=צח ב|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&st=&pgnum=207&hilite= סנהדרין צח, ב].}} מעלותיו<ref>ראה לדוגמה סנהדרין צג: 'מורח ודאין'. </ref> זמן ביאתו{{מקור}} ועוד.
====קיסר ופלגי קיסר====
התייחסות בעניין זיהויו של מלך המשיח נמצאת ב[[מסכת סנהדרין]] שם נכתבה דעתו של [[רבי יהודה]] לפיה מלך המשיח אינו דוד המלך, אולם גם דוד ישמש כנשיא תחת מלך המשיח{{הערה|סנהדרין צח עמוד ב. כן היא גם דעת ה[[רמ"א]] בד"ה "אמר רב יהודה אמר רב".}}: {{ציטוט|תוכן='''אמר רב יהודה אמר רב עתיד [[הקדוש ברוך הוא]] להעמיד להם דוד אחר, שנאמר''' (ירמיה ל, ט) '''"וְעָבְדוּ אֵת ה' אֱלֹקיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם" הֵקים לא נאמר אלא אקים.''' (ומקשה הגמרא:)'''אמר ליה רב פפא לאביי והכתיב''' (יחזקאל לז, כה.) '''וְדָוִד עַבְדִּי, נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם? '''( - משמע שדוד המלך בעצמו ימלוך עליהם ולא אחר? מתרצת הגמרא:) '''כגון קיסר ופלגי קיסר.''' (מלך ושני לו. כן דוד החדש - מלך, כדכתיב ודוד מלכם אשר אקים. ודוד המלך - שני לו, כדכתיב: נשיא להם ולא כתוב מלך. - [[רש"י]]).}}

הרבי מבאר שהן "קיסר" והן "פלגי קיסר" שניהם תיאורים המתארים את המלך המשיח עצמו. ותוכנו הוא, שבמלכותו של המשיח יהיו תכונות נוספות מחודשות לגמרי ביחס למלכותו של דוד המלך. ועל שם אותם הפרטים המיוחדים שיהיו במלך המשיח הוא נקרא 'קיסר'. ועל שם אותם הפרטים שבו הוא "ממשיך" את מלכותו של דוד המלך נקרא המשיח פלגי קיסר{{הערה|ראה ערך [[מלכותו של מלך המשיח]] בפרטי ההנהגה של מלך המשיח יותר מדוד המלך.}}{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/35/11/3/index.htm לקוטי שיחות חלק ל"ה שיחת פרשת ויגש (ג)]}}.

====שיטת רבי הלל====
בגמרא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&st=&pgnum=208 סנהדרין צט, א]}} מובאת שיטת התנא רבי הלל שטען "אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו" הגמרא מביאה את דברי האמורא רב יוסף שהתרעם על דבריו ביותר ואמר: "שרא ליה מריה" (ימחול לו [[הקב"ה]] שאמר דברים אשר לא כן - פירוש רש"י)

פרשני התלמוד נחלקו בפירוש דברי רבי הלל: [[רש"י]] ביאר את דבריו ש"אין משיח": "אלא הקב"ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו" לדעת רש"י לא ביטל רבי הלל את הגאולה כי אם טען שהיא לא תעשה על ידי המשיח. ואינו סתירה לפסוקים זאת משום שטען שהנבואה אודות המשיח כבר התקיימה במלך חזקיהו{{הערה|ספר העיקרים בתחילתו.}}. לפי זה יש שביארו את דברי רבי הלל בצורה חיובית שמכיוון שזכו ישראל ליעודים הגשמיים בימי חזקיהו ממילא בזמן הגאולה יחיו המתים ומיד "כבוד ה' יראה עליהם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14458&st=&pgnum=167 חידושי הר"ן סנהדרין שם]. הובא בלקוטי שיחות שם.}}. אולם יש מה[[ראשונים]]{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14764&st=&pgnum=172 חידושי יד רמ"ה בגמ' שם]}} שביארו את דברי רבי הלל שכוונתו לשלול את הגאולה עצמה שלא יזכו בה כלל. דעה נוספת יש בזה, שלא עלתה על דעתו של רבי הלל שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא בזכות ישראל לפי שרבי הלל טען שישראל אבדו זכויותיהם בזמן המלך חזקיהו. והוא יבוא רק מצד שיגיע זמן הגאולה{{הערה|דעת אברבנאל בראש אמנה פרק הארבע עשר.}}.

להלכה פסק הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י"א הלכה א'.}} שהגאולה תבוא על ידי [[משיח]] וכל מי שאינו מאמין בו או שאינו מחכה לביאתו הוא כופר ואפיקורס{{הערה|והסכימו כל הפוסקים (אף שדנו אם הוא עיקר בפני עצמו) ראה להלן 'האמונה במשיח'.}}.וכתב החת''ס בשו''תו תשובה אחרונה בחלק יו''ד שמי שסובר כהלל ה"ה כופר

==שמותיו==
המשיח נקרא בשם "משיח"{{הערה|עי' פסחים ה א; מגילה יב א; סנהדרין צח ב ועוד בכמ"ק.}} או "[[מלך המשיח]]"{{הערה|עי' ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד; מדרש רבה על שיר השירים פ"ב ז; [[רמב"ם]] מלכים פי"א ה"א ועוד.}}, או "משיח בן דוד"ראה אג''ק רש''ב הנס' בהערה 96 ומבאר זאת {{הערה|עי' סוכה נב ב ועוד, ועי"ש שהוזכר גם [[משיח בן יוסף]] שיבא לפני [[משיח בן דוד]], וכ"ה בכמה מדרשים. ועי' ליקוט כל מאמרי חז"ל וד' הראשונים והאחרונים, על מציאותו ופעולותיו של משיח בן יוסף, בהקדמה לס' קול התור, בהתקופה הגדולה להרמ"מ כשר, עמ' תכא - תלא.}}, או "בן דוד" סתם{{הערה|עי' ערובין מג א; יבמות סב א; [[סנהדרין]] צח א; נדה יג ב; [[רש"י]] סנהדרין צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמרא על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'}}

===מקור המונח משיח===
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ. ש. ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]{{הערה|ויקרא פרק ד, ג}} [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"{{הערה|במדבר פרק לה, כה}}. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"{{הערה|שמואל א כד, ו}}, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך פרס{{הערה|ישעיהו פרק מה, א}}: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]{{הערה|כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".}}. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה{{הערה|ישעיהו סא, א}}.
האברבנאל מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|דון יצחק אברבנאל בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}.
[[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}.

===שאר שמותיו===
שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק ג'.}}, "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|אגרא דכלא, צירופי בראשית.}}". המדרש{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}} מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.}} כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא{{הערה|ילקוט הראובני בראשית א' ב'.}}, כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]] ועל [[אבן השתיה]].

במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בספר נצח ישראל ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי{{הערה|שם=צח ב}}, חנינא{{הערה|שם=צח ב}}, ינון{{הערה|שם=צח ב}}, שילה{{הערה|שם=צח ב}}, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] באגרת תימן.}}, אליהו, אפרים, גיבור, דוד, זרובבל, חיים, חליא, ילד, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעניה אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת שבת פרשת תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - ספה"ש תנש"א חלק א' עמ' 14.}}{{הערה|'''מלך המשיח''', "שמותיו", עמ' 9 - 16.}}.

==דרגת נשמתו==
על דרגתו דרשו חז"ל את הפסוק{{הערה|ישעיה נב, יג.}}: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשיא וגבה מאוד" שיש ברוממות זו חמש דרגות, שהוא מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}. "וגבה מא"ד" [[אותיות]] אדם שהוא יהיה מנושא מאדם הראשון{{הערה|דרך מצוותיך מינוי מלך. ועוד}}. ועל נשמתו אמר דוד המלך{{הערה|תהלים כא, ה.}} "חיים שאל ממך נתת לו", שחייו - נשמתו, אתה בעצמך - האין סוף בעצמו - נתת לו. (מה שאין כן [[נשמה|נשמות]] של צדיקים אחרים על אף רוממותם אינם מאור אין סוף בעצמו כי אם מספירות (חכמה, מלכות וכיוצא בזה)).

דרגת נשמתו הגבוהה באה לידי ביטוי הן באישיותו (חכמתו), במלכותו, בלימודו והשפעתו לעם ישראל.

המשיח בחינתו היא "נסיך אדם"{{הערה|סוכה נ"ב, ע"ב.}} שעניינו הוא שהוא מופרש מהעולם הזה, אך עם זאת למלך המשיח יהיה גם את הבחינה של "רועה" שהוא להשפיע וללמד את ישראל תורה{{הערה|ספר המאמרים תרס"ט עם' לט, ותורה אור מקץ יג ג.}}.

====שורש נשמתו למעלה====
בשורש נשמתו נאמרו כמה וכמה דרגות זו למעלה מזו:
*שורש נשמתו הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] - פנימיות הכתר{{הערה|שער האמונה פרק נו.}} ושרשו למעלה מחכמה עילאה, שזהו שכתוב{{הערה|בראשית א, ב.}} "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" ודרשו חז"ל{{מקור}}: "זה רוחו של מלך המשיח" שרוחו גבוהה "'''על''' פני המים" מעל דרגת החכמה (לפני התחלקותה על ידי הרקיע){{הערה|שם=אמצעי ויקרא}}.
*שורשו מ[[הוד]] ד[[עתיק]] שדווקא בספירת הוד מתגלה עומק ופנימיות עתיק (מלכות דאין סוף){{הערה|סידור עם [[דא"ח]] שער ה[[ל"ג בעומר]] ד"ה להבין שרשי הדברים (ושם בשם המשנת חסידים{{מקור}}).}}.
*בשונה מנשמת המלכים כ[[דוד המלך]] ששרשם ב[[מלכות דאצילות]] שרש מלכותו היא מ[[אדם קדמון|מלכות דא"ק]]{{הערה|שם=מינוי מלך|דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.}}.
*ומשיח יהיה מרכבה למלכות דאין סוף ממש שלפני הצמצום. ויקבל מ[[חכמה]] דמלכות דאין סוף (שהוא למעלה מכל סדר השתלשלות - [[משפיע]] ומקבל ולכן על ידו יושפע השפעה שווה לכל ישראל ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי").

מובא{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], [[פלח הרימון]] על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}} כי בנשמת [[משיח]] מאירה בחינתו של [[אדם הראשון]] קודם שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר הארה רוחנית זו לכל [[יהודי]]. אמנם בריבוי מקומות מובא שבאמת במשיח יאיר דרגה גבוהה יותר (וכנזכר לעיל) מדרגת אדם הראשון שלפני החטא (שלכן אד"ם ראשי תיבות אדם דוד משיח על פי סדר אמנם על משיח נאמר מא"ד בסדר [[אותיות]] שמורה על גילוי ללא הגבלות){{הערה|ראה לדוגמא מאמר דיבור המחיל [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/19/165.htm איכה תשל"א].}}.

====יחידה====
{{להשלים}}
נשמתו של משיח היא (הבחינה הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה), בחינת [[יחידה הכללית]] של [[עם ישראל]]{{הערה|רמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). ל"ת להאריז"ל עה"פ (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד.}}, הכוללת ממילא את כל [[נשמה|נשמות ישראל]] - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי, ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל עם ישראל{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.}}{{הערה|ראה גם ב[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]], משיחת [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ו]], אות ה' ואילך.}}., נשמתו היא [[נשמה כללית]], ש[[ניצוץ משיח|ניצוץ]] ממנה קיים אצל כל [[יהודי]].

בעומק יותר עניינו של משיח הוא [[עצם הנשמה]] שלמעלה אפילו מדרגת היחידה לפי שגם דרגת היחידה היא דרגה ותואר ועניינו של משיח הוא העצם שלמעלה משמות ותוארים.{{הבהרה|יש להרחיב על פי הביאור שם בשיחה מה הכוונה בזה.}}{{הערה|שיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב.}}

==מאפייני אישיותו==
{{ערך מורחב|מידותיו של מלך המשיח}}
===מאפיינים פיזיים===
על הפסוק "חכלילי [[עיניים]] מיין" - אומר ה'תרגום יונתן': "כמה יאין עינוהי דמשיח" - כמה יפות העיניים של המשיח.

===חכמתו===
על מלך המשיח נאמר{{הערה|ישעיהו יא, ב}} "ונחה עליו רוח ה', רוח [[חכמה]] ו[[בינה]].. רוח דעת ו[[יראת ה']]", [[הרמב"ם]] כותב{{הערה|הלכות תשובה ט, ב}} כי מלך המשיח "בעל חכמה יהיה יתר מ[[שלמה]]" עליו נאמר{{הערה|מלכים א' ה, יא}} "ויחכם מכל אדם".
וכן הנביא מתארו: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאוד" דרגת חכמתו היא מדרגת החכמה שבאין סוף שלפני ה[[צמצום]] וה[[פרסא]] (משאין כן חכמת משה ושלמה שהוא מדרגות שלאחרי ההבדלה והצמצום){{הערה|שם=אמצעי ויקרא|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא א, עמוד קצ"ה.}}

(בנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם בשאר חכמות העולם.{{מקור}})

===יחוסו===
למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|ילקוט מעם לועז, [[תהלים]], ח"א, עמ' רע"ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.}} ותמר{{הערה|בראשית רבה, פ"ה, א.}}, מנשה{{הערה|במדבר רבה, י"ד, א'}} ודן{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא לנחשון בן עמינדב, לרות, אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, [[מסכת סנהדרין]], צ"ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|על פי פירוש ה[[משניות]] לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס"ג]] - ברשימתו של התמים מנחם מענדל פלדמן.}}, וזורבבל בן שאלתיאל{{הערה|מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.}}.

[מצד יחוסו לדוד ושלמה, יהיו אצלו שני העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]

בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהיה דווקא בן אחר בן; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהיה מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.}}.

[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|פירוש ה[[משניות]] הקדמה לפ' חלק, אגרת תימן פ"ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ{{הערה|ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.}} (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".

בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא יואש - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקבות הרי אינו מוכרח שמשיח מזרע שלמה.

מדברי הרבי{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]].

===ענווה===
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם [[האבות]] ו[[משה רבינו]], עם כל זה יהיה בתכלית הענווה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|על פי [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}. זו גם משמעותה הפנימי של תיאור ביאתו של משיח כ"עני ורוכב על חמור"{{הערה|זכריה ט, ט. וראה סנהדרין צח, א.}} שיחד עם זה שיהיה בתכלית התוקף וההתנשאות יהיה אצלו תנועת ה[[ענווה]] והביטול כעני ורוכב על חמור{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=234 התוועדויות תשד"מ חלק ג עמוד 1618].}}{{הערה|בנוגע לאיך שיהיה בפועל שייך שני אופנים, כמבואר בגמרא סנהדרין שם (וראה בשיחה שבזמננו בוודאי יהיה עם ענני שמיא).}}.

===מלכות===
משיח הוא מזרע דוד המלך, והוא מאותם שיש להם ממשלה בזמן הגלות כ[[רבינו הקדוש]]{{הערה|מהרש"א סנהדרין צ"ח ב.}}. והוא לפי שתכונת המלכות שלו היא תכונה עצמית בו ועוד קודם להתגלותו כמלך המשיח יש בו כבר תכונת המלכות{{הערה|וראה {{קישור אוצר 770|45|320|B|התוועדויות שנת [[תשנ"ב]] כרך א' [[תשרי]] - כסלו}} שיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, שלכן כש"יעמוד מלך" מתגלה בזה "עצם" מציאותו - מלך בעצם. וראה להלן בפנים.}}.

===נבואה===
בנוגע למעלת הנבואה של מלך המשיח, ישנם ב[[חז"ל]] מדרשים חלוקים. בצורה מפורשת הגדיר זאת הרמב"ם שמעלת משיח צדקנו תהיה מעולה ממעלת הנביאים, זולת משה רבנו שיהיה למעלה ממשיח{{הערה|אגרת תימן לרמב"ם.}}.

לעומתו סוברים אחרים וביניהם הרבי כי מעלת מלך המשיח תהיה יתרה אף על מעלת משה רבנו{{הערה|על פי מדרש תנחומא תולדות סימן יד.}}.

יש דעה נוספת, שאף שמלך המשיח ירום ממשה בממשלה וגדולה, כי ישב על כסא ה', אולם במעלה והשגת הנבואה גדול משה ממלך המשיח{{הערה|עקידת יצחק לפרשת וישב; ענף יוסף אברבנאל ישעיה נב.}}.{{הערה|יעויין בכ"ז שערי הגאולה מהדורה חדשה ח"ב עמוד ס"ה ואילך וראה סיפור נפלא מאדה"ז במעלת משיח ומש"ר שיחת שמחת בית השואבה תשכ"ד.}}

==הנהגתו==
==="מלך" המשיח===
{{ערך מורחב|מלכותו של מלך המשיח}}
מפסוקי התורה ונבואת הנביאים למדים שהמשיח יהיה מלך. מלכותו הוא עיקר מציאותו (עד שעצם מציאותו של משיח היא רוממות מלכותו ואינו רק תכונה או תואר שמתכנה בה) משום שעל פי ה[[הלכה]] משמעות ביאת המשיח הוא לא רק יעוד טוב בלבד, אלא זמן בו תממש בפועל נצחיות התורה וקיומה בשלימות על ידי שתחזור המלכות לישראל{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק|לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 182 שיחה לפרשת בלק}}. מלכותו תהיה בשיא השלמות בכל התחומים.

גם השפעתו בעבודת ה' של העם תהיה לאין ערוך לפי גודל מעלתו שלכן ביטול העם כלפיו תהיה במידה הגדולה ביותר ויפעל גם ב[[נשמה|נשמות]] הגבוהות ביותר ביטול ויראת שמים{{הערה|תורת מנחם [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת בראשית]] תשמ"ב}}.

המשיח [[בחזקת משיח#יעמוד מלך מבית דוד|יכהן כמלך]] כבר בזמן הגלות עוד קודם הגאולה בפועל בזמן המוגדר כ[[בחזקת משיח|חזקת משיח]]{{הערה|שם=מלך גלות 1|תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] חלק ג עמוד 159 הערה 66 על פי [[הרמב"ם]] הלכות מלכים פרק יא}}. מלכות זו לא תהיה על פי בית דין ולא על פי נביא{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 361 בהערה.}} וגם לא תהיה על ידי משיחה בשמן. אלא תהיה על ידי שיקבלו ישראל מלכותו עליהם ואת עצמם לעבדים אליו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ח' שם וראה לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובשולי הגליון שמשמעות שם שחיסרון יש בזה שאינו מלך על ידי נביא ובית דין. ועל כל פנים דין מלך יש רק או על ידי נביא או על ידי קבלת מלכותו על ידי כל ישראל (או רובו) ראה רדב"ז הלכות מלכים הלכות מלכים פרק ג הלכה ח' וראה לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 ולקוטי שיחות חלק כא עמוד 196. (באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א עמוד שי שלא יהיה לו דין מלך עד לאחרי קיבוץ הגלויות ובהכרח שגדר מלך יהיה קודם כהרמב"ם, שימלוך בחלק מישראל שיהיו בטלים אמנם דין "מלך ישראל" יהיה בקיבוץ גלויות שיקבלו כולם מלכותו).}}.

===בונה המקדש===
{{ערך מורחב|בית המקדש השלישי}}
בבניין בית מקדש השלישי ישנן מדרשות חז"ל מחולקות. במקומות שונים{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח בין המצרים (שיחה אחרונה) וראה [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] תשל"ט המצויין שם.}} נאמר שירד בנוי מהשמים. ובמקומות אחרים{{מקור}} כתוב שיבנה על ידי העם. הרמב"ם{{הערה|שם=הלכה ד'|רמב"ם הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד'.}} פוסק שחלק מפעולותיו של המשיח (שהוא גם חלק מפרטי הזיהוי מי הוא המשיח) הוא בנין בית המקדש.

בניין המקדש הוא חלק מגדריו ההלכתיים של מלך המשיח לפי שבזה מביא שלמות בקיום המצוות, במצוות התלויות בבניין המקדש כמצוות הקורבנות וכדומה{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}.

בנין המקדש קודם לקיבוץ הגלויות{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' מכתב ק"ל}}.

===ומקבץ נדחי ישראל===
{{ערך מורחב|קיבוץ גלויות}}
מלך המשיח עתיד להחזיר את כל בני ישראל מקצווי תבל על אדמתם{{הערה|רמב"ם פרק יא מהלכות מלכים, וראה מדרש רבה שיר השירים על הפסוק השבעתי אתכם, חולין דף סג ע"א ("אשרקה להם ואקבצם" קודם אשרקה - ביאת המשיח ואחר כך ואקבצם) ספר הזהר - שמות דף ט ע"א.}}. ועל שם זה נקרא{{הערה|במדבר כד, יז}} "כוכב"{{הערה|רמב"ן שם.}}. פעולה זו תעשה דווקא לאחרי בנין בית המקדש.

עיקר ביאת המשיח יתרחש דווקא לאחרי קיבוץ הגלויות לפי: שעיקר '''מלכותו''' תחל דווקא לאחרי קיבוץ גלויות כשבני ישראל על אדמתם ויהיו תחת סמכותו וימלוך עליהם ועל העולם כולו. (וכן בעצם המלכות שדווקא לאחרי הפעולות אלו מתגלה מלכותו העצמית{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז ראה לעיל בפנים הערך.}}). גם ה'''גלויים''' האלוקיים שיאירו על ידו יהיו דווקא לאחרי קיבוץ גלויות לפי שתוכן הקיבוץ הוא גמר ושלימות עבודת הבירורים וכשיושלם העבודה יאיר גילוי נעלה יותר על ידי משיח{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב עמוד שי.}}.

בגדרי ההלכה קיבוץ הגלויות על ידי המשיח הוא השלב הסופי בביאת המשיח{{הערה|שם=הלכה ד'}} לפי שענינו הוא להביא שלמות בקיום המצוות (כנ"ל) ועל ידי קיבוץ הגלויות יתקיימו כל המצוות שחיובם רק בשעה שכל ישראל על אדמתם כ[[שמיטה]] ויובלות{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}.

===מחזיר המשפטים===
{{להשלים}}
הרמב"ם כותב "שחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם" דבר זה יעשה על ידי מלך המשיח, שמלכי בית דוד יושבים ודנים את ישראל{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק ב הלכה ה.}}. ומתפקידיו של המלך לעשות משפט{{הערה|ראה רמב"ם הלכות מלכים סוף פרק ד ורמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב הלכה ה.}}.

לדעת הרדב"ז בנוסף לזה שיחזיר המשפטים במשפטיו יסמוך בית דין ויקים סנהדרין שידונו בכל דיני התורה בד מיתות וכיוצא בזה{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}. אך הרבי מעיר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 105 הערה 74}}שמדברי [[הרמב"ם]] בפירוש המשנה נראה שחידוש הסנהדרין יהיה לפני ביאת המשיח.

==="רב" - מלמד תורה===
{{ערך מורחב|תורתו של משיח}}
בנוסף להיותו "מלך" המשיח יהיה גם רב שילמד תורה עם כל [[עם ישראל]] וכדברי הרמב"ם{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה פרק ט הלכה ב.}}:{{ציטוט|תוכן=שֶׁאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲמֹד מִזֶּרַע דָּוִד בַּעַל חָכְמָה יִהְיֶה יֶתֶר מִשְּׁלֹמֹה. וְנָבִיא גָּדוֹל הוּא קָרוֹב לְמשֶׁה רַבֵּנוּ. וּלְפִיכָךְ יְלַמֵּד כָּל הָעָם וְיוֹרֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ ה'. וְיָבוֹאוּ כָּל הַגּוֹיִם לְשָׁמְעוֹ.}}
ועל ידי משיח תתגלה שורש התורה כפי שהוא למעלה משרש האצילות - [[חכמה סתימאה]] והוא פנימיות וסודות וצפונות וטעמי התורה.
משיח שיגלה את התורה כפי שהיא בשרשה בעצמות המאציל יגלה אותה באופן של ראיה כלשון הפסוק{{מקור}}: "והיו עינך רואות את מורך" ובזה יגלה את עצם התורה שיתגלה לכל ישראל בשווה ממש שלכן אחד היעודים הוא ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי"
(וגם ענין זה שייך לזה שמשיח הוא "מלך" שלימודו עם העם הוא לא על ידי דעת והשגה כי אם בראיה "באור פני מלך"){{הערה|ראה בכל זה בספר שער אמונה ל[[אדמו"ר האמצעי]] פרקים נ"ו עד ס"א.}}. על ידי לימוד באופן זה יוכל ללמד את כל ישראל כולם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=מלך+המשיח תורת מנחם חלק ט"ז עמ' 139].}}

גילוי זה יהיה על ידי מלך המשיח לפי ששרש נשמת משיח הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] מ[[עצמות]] המאציל. אולם יחד עם זה שהוא ישפיע לבני ישראל דעת ותורה הוא עצמו יהיה גבוה מהם מפני "לו בעצמו יתגלה הרבה יותר לאין קץ ותכלית ממה שיוכל הוא לגלות לעם" ומצד זה הוא יהיה מלך עליהם ומרומם מהם{{הערה|שם=מינוי מלך}}.

על שם תפקיד ופעולה זו מתואר המשיח בשם "[[נשיא]]" ובתואר "רב" ונקרא אף "רועה" ומטעם זה מתייחסת נשיאותו לדוד המלך לפי שבדוד המלך דווקא האירה המלכות באופן פנימי.

אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות חלק ב' עמ' 292}}.
משום שעיקר ענינו הוא "מלך" ואף על פי כן לאחרי שיסיים תפקידו כמלך "לשבור זרוע הרשעים" ול"תקן העולם" עיקר פעולתו תהיה ללמד תורה את כל העם ואז יהיה עיקר ענינו{{הערה|גם אז יהיה עיקר עניינו "מלך" מצד השפעותיו בביטול העם (כדלעיל מלך על פי החסידות). (לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210 הערה 36).}} ללמד תורה את כל העם{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210.}}{{הערה|ראה שפר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה 107.}}.

==ביאתו וסדר התגלותו==
===משיח בזמן הגלות===
{{ערך מורחב|ערך=[[משיח שבכל דור]]}}
משיח הינו ילוד אישה הנמצא בזמן ומקום הגלות וסובל מהגלות וכשמגיע הזמן הרי הוא מתגלה אל בני ישראל ומולך עליהם וגואלם (כדלהלן). הגמרא{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}} מתארת שכבר ב[[תשעה באב]] במהלך חורבן [[בית המקדש]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי, (זמן עיבורו החל בתאריך תחילת המצור על [[ירושלים]] [[עשרה בטבת]]{{הערה|ספר השיחות [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 230.}}). הכוונה בלידה זו הוא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות מלך המשיח|התגלות]], ולגאול את עם ישראל{{הערה|ספר השיחות תנש"א חלק ב' עמ' 744 הערה 93; וראה תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] חלק ד עמוד 134 הע' 93}}{{הערה|וראה בספר נצח ישראל למהר"ל פרק כ"ו מבאר ביאור הלידה (שאינה לידה גשמית רק) שאז נעשה ראוי העולם למשיח עיי"ש וראה בספר ישועות משיחו העיון השני פרק א.}}.

רבי עובדיה מברטנורא בפירושו למגילת רות{{מקור|?.}} כותב: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת [[חתם סופר]]{{הערה|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: "ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערה|פרשת דברים, אות י"ג.}} כתוב: "בכל דור יש [[נפש]] אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".

===התגלותו===
{{ערך מורחב|ערכים=[[בחזקת משיח]], [[משיח ודאי]]}}
הרמב"ם בפסקיו{{הערה|בשונה משאר התיאורים המובאים בשאר המקורות שאינם פסק הלכה שאינם בהכרח שיהיו בפועל פסקי ההלכה שברמב"ם ואין חולק בהכרח שכך יהיה.{{מקור}}}} מתאר את אופן התגלותו של המשיח וזיהויו על ידי העם. לפי תיאורו יהיו שני שלבים בהופעתו: בתחילה יהיו בו סימנים ראשוניים למלכותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו בשלב זה הרי הוא "בחזקת משיח". אמנם במצב זה הוא עדיין אינו 'משיח' לפי שפעולות אלו הם פעולות של כל מלכי ישראל. רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו של המשיח, יתברר כי הוא "משיח בוודאי" שגאל את ישראל.

ההבדל בשלבים אלו הוא לא רק ביחס לפעולות שלו, אלא גם בעיקר באישיותו שלו שעיקר מעלתו כמלך המשיח יהיה דווקא לאחרי השלב השני כשיהיה משיח ודאי{{הערה|אגרות קודש הרש"ב חלק א עמוד שי.}}{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 281 הערה 66.}}.
שתי שלבים אלו שבמלך המשיח הם על דרך שתי התקופות שבימות המשיח תקופה הראשונה שבה לא יהיה שינוי במנהגו של עולם ועניינה תיקון העולם. ותקופה השנייה שבה יהיו שינויים ועליה בקדושה עצמה. כך גם שני השלבים במלך המשיח בחזקת משיח - עניינו תיקון העולם. ובשלב השני - משיח ודאי - עניינו בגאולה עצמה בנית המקדש וכו'{{הערה|ספר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה107}}

הרמב"ם קובע שבשום שלב לא יצטרך לעשות אותות ומופתים ושינוי הטבע בכדי להוכיח את משיחיותו, והסיבה לזה - כפי שהרבי מבאר בדבריו - היות והמשיח תוכנו שלימות התורה לכן הסימנים לזהותו הם בפעולותיו בתחום זה להביא שלימות בקיום התורה{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}.{{הבהרה|בשיחה יש הרחבה בזה וכנראה יש עוד פרטים ודיוקים בזה, גם יש חולקים לכאורה על [[הרמב"ם]] והוא עצמו באגרת תימן יל"ע בזה.}}

לפי המדרש{{הערה|במדבר רבה יא, ג.}} אמונת העם במלך המשיח בעת התגלותו לא תהיה בהכרח שוויונית עד שיהיו שיאמינו בו ו"הוא אוכל שרשי רתמים ועלי מלוחים. וכל מי שאינו הולך אחריו, הוא הולך ומשלים לאומות-העולם" ובמדרש אחר מסופר{{הערה|ילקוט שמעוני על ישעיה רמז תצט.}} שבעת התגלותו מכריז מלך המשיח ואומר "ואם אין אתם מאמינים, ראו באורי שזרח עליכם".

במדרשים תיאורים רבים אודות אופן התגלותו, מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוספות יום טוב בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יענה לו 'שלום עליכם'. בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהלים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}. כמו כן אם משיח יבוא "בעיתה" הוא יבוא רכוב על [[חמורו של משיח]], ואם הוא יגיע לפני זמנו הוא יבוא על ענני שמיא{{הערה|סנהדרין, צ"ח, א}}.

מלך המשיח יתקן את [[אומות העולם]] [[עבודת השם|לעבוד את ה']] ביחד, שנאמר{{הערה|צפני' ג', ט'.}}: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".

בהשפעתו של המשיח ישנם שני שלבים: שלב הראשון, הוא באופן של מלחמה וניצחון יכוף כל ישראל לחיזוק התורה והמצוות, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה. שלב השני הוא ישפיע אלוקות, יבנה [[בית המקדש]] וישפיע על האומות, עד שאומות העולם יבואו מעצמם ויכירו בה'{{הערה|משיחת [[הרבי]] [[ליקוטי שיחות]] חלק י"א ע' 283}}.

==חיים נצחיים==
{{ערך מורחב|ערך=[[חיים נצחיים במלך המשיח]]}}

ל[[מלך המשיח]] יש [[חיים נצחיים]], הרמב"ן{{הערה|כתבי [[הרמב"ן]] חלק א' עמ' שכ"ה.}} כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"{{הערה|ברכת שמואל עה"ת, [[חומש בראשית]], פ"ב פ' סט"ז.}}, ואף "לא יטעום טעם מיתה"{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון ש"[[הקדוש ברוך הוא]] משקהו כוס סם של חיים"{{הערה|מדרש "אותיות ד[[רבי עקיבא]]" חלק א' ד"ה 'דבר אחר'.}}.

בתורת החסידות מוסברת הסיבה לחייו הנצחיים, כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ"[[אין סוף]]", לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק"ו}}, ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד"ה]] "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".}}.

בתלמוד{{הערה|[[מסכת סוכה]], נ"ב.).}} מובא שלפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]]{{הערה|[[תהלים]], כ"א, ה'}}: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד"{{הערה|[https://abc770.org/article_node_4267/ נצחיות מלך המשיח] {{חב"ד אור אין סוף|}}}}.

==האמונה במשיח==
{{ערך מורחב|האמונה בביאת המשיח}}
האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה{{הערה|1=הפסוק הראשון שהביא [[הרמב"ם]] בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך, ואחר כך מוסיף, "ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'" זה שהביא שני הפסוקים הוא לפי שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל) והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא ומזה מוכח ששני פרטים באמונה א. גאולה ב.מלך המשיח. - {{קישור אוצר 770|107|114|B|לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114}} וראה {{קישור אוצר 770|99|272|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17|שיחת הרבי}}}}) היא חובה על כל אחד מישראל.
אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע' כלומר שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם כי אם גם לחכות לה בכל עת{{הערה|שם=רמ|רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם}}. וכפי שמבארו [[הרמב"ם]] בפירושו על המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'}}שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא" גם "לא יחשוב שיתאחר" שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}}. ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך [[בטחון]] גמור בביאתו המידית{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}}{{הערה|1=בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163]. (אף שלכאורה יקשה מה שייך "עיקר" ברגש הלב).}}. באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשל היעודים הרוחניים לכן חז"ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.}}.
===מעיקרי הדת===
הרמב"ם{{הערה|שם=רמ}} כותב שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת והוא אחד מ[[י"ג עיקרים]]. הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה ובכל הנביאים שהתנבאו בזה{{הערה|האם דינו רק כופר או גם אפיקורס ראה {{קישור אוצר 770|99|274|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר}} וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם שע"כ גם אפיקורס יש לו שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן עיי"ש}}.

הרבי מבאר - שטעמו של [[הרמב"ם]] הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה כנ"ל (שעתידה להתקיים בשלמותה) לכן הוא פרט נוסף בעיקרי הדת שהתורה נצחית{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}.לעניין האמונה במשיח עכדדשיו ראה ח''ח עה''ת פ' וירא ושם נבואה נפלאה בעניין על אשר חרפו כדוגמת דברי רש''ב במא' כל היוצא זה צ''ל אחרי הערה 147

==הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח==
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}
[[הרבי מליובאוויטש]] הוא הוא המלך המשיח עליו הבטיחה התורה. קביעה זו, מסתמכת בין השאר על שיחותיו הק' של [[הרבי]] בעצמו, לדוגמה: 'המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]]'{{הערה|שיחות קודש - תשנ"ב, חלק א' עמ' 318, משיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.}}. 'מלך המשיח פועל בעולם ורואים את פעולותיו'{{הערה|שיחות קודש שבת פרשת משפטים}}. 'הרבי הוא נשיא הדור ונביא הדור, והדברים אודות הגאולה שירדה לעולם, הנם דברי נבואה שנתנבא בהם הוא בעצמו'{{הערה|שיחות קודש פרשת שופטים}}. כך גם ישנם ביטויים שונים של הרבי אודות חמיו (אשר הרבי הנו ממלא-מקומו) כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי"ק באתר 'הגאולה'.}}.

הרבי מוגדר כמלך המשיח העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.

עם תחילת התגלות המשיח, עליו הכריז הרבי בתנש"א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: {{יחי}}.

== ראה גם ==
* [[גאולה]]
* [[מלך]]
* [[צפייה לגאולה]]
* [[ניצוץ משיח]]
*[[משיח בן יוסף]]

== קישורים חיצונים ==
=== בספרות התורנית ===
* [[מהר"ל מפראג]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42854&st=&pgnum=5 ספרו נצח ישראל חלק ב]''' - מלך המשיח מעלתו זמנו הופעתו שיכותו לדוד המלך, גלות וגאולה ועוד.
*{{אוצר החכמה|התמימים מיכאל פרידמן וסנדר וילשאנסקי|מלך המשיח|143317}}

===ספרי חסידות===
* [[אדמו"ר האמצעי]] '''[http://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/2/88b.htm שער אמונה - פרק נה -סא]''' - ילמד תורה: דרגתו, אופנו, ועוד.
* אדמו"ר האמצעי '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15955&st=&pgnum=196 מאמרי אדמו"ר האמצעי - ויקרא א עמוד קצג ואילך]''' - דרגת נשמתו, חכמתו, השפעתו בכלל ישראל בידיעת ה' ובהנהגתו.
* [[הצמח צדק]] '''[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/46/110b.htm דרך מצוותיך - מצוות מינוי מלך פרק ג]''' - גדר מלכותו של מלך המשיח.
* [[אדמו"ר הרש"ב]] '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=361 אגרות קודש - חלק א' אגרת קל]''' - סדר הגאולה משיח בנין המקדש קיבוץ גלויות ועוד.
* [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14941&st=&pgnum=280 לקוטי שיחות חלק יח - שיחה פרשת בלק (ב)]''' - גדרו ההלכתי של מלך המשיח. (אידיש)
* הרבי '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=218 לקוטי שיחות חלק לה - שיחה לפרשת ויגש (ג)]''' - קיסר ופלגי קיסר במלכותו של מלך המשיח.
* [[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14957&st=&pgnum=126 לקוטי שיחות חלק לד - שיחה לפרשת שופטים (ג)]''' - האמונה בביאת המשיח וודאותה.

=== מאמרים ===
* הרב [[גרשון אבצן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]'''{{וידאו}} {{אינפו}}
* הרב [[שלום דובער וולף]], סקירה תורנית: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76428 משיח שבכל דור] {{אינפו}}
*הרב [[יואל כהן]] - '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=477| האמונה בביאת המשיח]''' {{שטורעם}}

=== כתבות ===
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/21573.htm עיון / תפקידו של מלך המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/24994.htm מלך המשיח מוכרח להיות חי בגוף גשמי | הרב גינזבורג] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/22499.htm עובדות שיעזרו לכם לזהות את מלך המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/midrashim/21850.htm כבודו של מלך המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}

{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלך המשיח|*]]

אדם קדמון

2023-11-02T23:06:00Z

עקודים: /* ביחס לעולמות עקודים נקודים ברודים */

{{סדר ההשתלשלות}}'''אדם קדמון''' (ראשי תיבות: א"ק) הוא שם התואר והמעלה של האור הקודם לבראשית [[סדר השתלשלות]], לאחר ה[[צמצום הראשון]]. אור זה הוא בבחינת רצון כללי על כל ההשתלשלות, בבחינת מחשבת 'אנא אמלוך'. אור זה הוא בבחינת ממוצע בין [[אור אין סוף]] לאור המומשך לעולמות [[אבי"ע]].

==ביחס לאור אין סוף==
אדם קדמון נקרא אדם דבריאה ביחס ל[[אור אין סוף]], וכמו ש[[בריאה]] היא ביחס של [[יש מאין]] מ[[עולם האצילות]], כך התהוות אדם קדמון מ[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]] היא באופן של יש מאין. ויותר מכך, התהוות של אדם הקדמון מאור אין סוף היא על ידי [[צמצום]], מה שאין כן שהתהוות [[עולם הבריאה]] מעולם האצילות היא על ידי [[פרסא]].

מלכות דאין סוף יורדת להיות [[עתיק יומין]] של אדם קדמון. וזהו ניצוץ בורא שמתלבש בניצוץ נברא.

==שמו==
===הטעמים לשמו===

א. שבדרגא זו מתאחדים שני עניינים להיות דבר אחד ממש: '''אדם''' מורה על היותו השורש הראשון ל"פרצוף" של עשר ספירות (שכללות עשר הספירות הן בציור אדם - שכל, מידות ומעשה), ו'''[[קדמון]]''' מורה על היותו קדום לכל, ומופשט מכל גדר.

ב. שהוא כדוגמת [[אדם הראשון]] (שנקרא בזהר אדם קדמאה): כמו שאדם הראשון לא נולד מזכר ונקבה אלא נוצר על ידי הקב"ה בעצמו, כך דרגא זו. דהיינו, כל שאר האורות והכלים הן תוצאה של "לידה" מחיבור משפיע ומקבל, מה שאין כן דרגא זו, שהיא השורש הראשון לכל העניינים.

ג. על שם שהוא המחשבה הקדומה, שבסקירה אחת כוללת את כל סדר ההשתלשלות ממעלה מעלה עד מטה מטה, וכל מה שהיה ושיהיה עד סוף כל הדורות.

===טהירו תתאה===
במספר מקומות נקראת דרגה זו "טהירו תתאה", ראה {{ערך מורחב|ערך=[[טהירו תתאה]]}}

==מעלתו==
גודל ההפשטה במדריגת א"ק יובן מידיעת והבנת מקומו של א"ק במערכת ההשתלשלות הכללית. והוא, שהספירות ב[[עולם האצילות]] יש בהם התחלקות; [[חסד]] בפני עצמו ו[[גבורה]] בפני עצמו וכו', להיותם [[אורות]] ב[[כלים]] ומוגדרים במדה וגבול.

למעלה מזה הספירות בבחינת "[[עקודים]]", שאינם מחולקים כל-כך אלא עקודים בכלי אחד.

העובדה שהם בכלי אחד, מוכיחה שהספירות בדרגה זו עומדים ברמת הפשטה גבוהה יותר מאשר בהיותם מלובשים בכלים נפרדים זה מזה, ואינם מוגדרים ומוגבלים כל-כך, עד שיכולים להתאחד בכלי אחד.

ואילו א"ק הוא למעלה גם מעקודים, כי עקודים הם עשר ספירות ממש, שהם רבים, אלא שעקודים בכלי אחד, כלומר איחוד בגלל גורם שמחוץ להם - הכלי המאחד, אבל בא"ק אין התחלקות כלל, כי הספירות שבו הן בהפשטה מוחלטת.

ובמיוחד [[מחשבה]] הקדומה דא"ק - הוא מבחינת [[סובב כל עלמין]], שלעומת גודל מדריגה זו, הנה אצילות ו[[עולם העשייה]] שווים לפניו, כי כוללת כולן יחד בסקירה אחת. והוא בחינת א"ק שהוא כתר הכללי דאבי"ע.

אלא שאף על פי כן, מכיון שהוא מקור לעשר הספירות, וסוף כל סוף יתהוה ממנו [[עולם האצילות]] בספירות מוגדרות, ובעיקר משום שיש בא"ק שורש לבחינת כלים (אלא שאינם מוגבלים ככלים שבעקודים ובאצילות, אבל מכל מקום יש שם שרש לכלים) לכן נקרא אדם דבריאה, שלגבי המאציל שהוא [[אור אין סוף]] ברוך הוא הסובב כל עלמין, גם א"ק נקרא בריאה יש מאין.

באופן יחסי לכללות [[אבי"ע]] הפרטיים - גם בחינת [[כתר]] נקרא אדם קדמון להיות שיש בו השורש לציור עשר הספירות (אדם), ועם זאת הוא קדום שלא בערך לספירות המלובשות ומוגבלות בכלים דאצילות.

==ביחס לעולמות עקודים נקודים ברודים==
<ref>(בכ"ז ראה ע"ח ש"ח פ"א)</ref>[[עיניים דאדם קדמון]] בהסתכלותן עשו כלים ל[[אורות הפה דאדם קדמון]], והוא ענין [[עולם הנקודים]], הוא [[עולם התוהו]], ולכן עולם התוהו הוא בחינת יצירה, שענינו הוא גילוי ההעלם, והיינו האורות הנמשכים מ[[אדם קדמון]] על ידי ההבלים דאח"פ (- אוזן חוטם פה). ו[[אצילות]] שהוא [[עולם התיקון]] שהוא בחינת [[אורות]] ב[[כלים]], שרשו הוא רק הארה דרך [[מצח|מצחא דאדם קדמון]].

==ביחס לעולם האצילות==
בניגוד ל[[עולם האצילות]], שמתלבש ב[[עולם העשייה]], ונמצא ששייך לעולם הקליפות, ויש אריך דקליפא דאצילות, באדם קדמון לא שייך כלל קליפה. אצילות הוא בבחינת מציאות, אלא שהמציאות דאצילות היא בביטול לגמרי, ביטול במציאות. והיינו, שלמעלה מאצילות לא שייך לומר שהמציאות היא בביטול, כיון שאין שם מציאות כלל, אבל אצילות הוא במציאות, אלא שמיד כשנתהווה הוא מתבטל להיות בבחינת ביטול במציאות.

וזהו גם שעניין ה[[ירושה]] הוא שעולם התיקון יורש אורות דתהו, והרי האורות מרובים דתהו שייכים להשתלשלות, שלכן נאמר בהם "לפני מלך מלך לבני ישראל"{{הערה|בראשית לו לא}}, היינו, שיש להם שייכות לסדר ההשתלשלות דעולם התיקון; מה שאין כן ענין המתנה הוא מבחינת אדם קדמון, שזוהי בחינה נעלית יותר שלגבה [[עולם התוהו]] ו[[עולם התיקון]] הם בהשואה.

מלכות דאדם קדמון יורדת ונעשית [[עתיק יומין]] ל[[עולם האצילות]].

==חיצוניות אדם קדמון ופנימיות אדם קדמון==
מחצב ה[[נשמות]] הוא חיצוניות (ולבושי) אדם קדמון, ומחצב ה[[ספירות]] הוא פנימיות אדם קדמון.

==ביחס לעולמות אבי"ע==
בדרך כללות, יחס אדם קדמון ל[[עולמות אבי"ע]] הוא יחס של [[כתר]], ו[[קוצו של יו"ד]], והוא כתר דכללות אבי"ע.

רגלי אדם קדמון הם ב[[עולם העשייה]] ממש, שתחתית העקב שלו הוא ראש העשיה. שכל הפרצופים הם דרך השתלשלות ויש הפרש במקום משכנם כמו משכן המוחין הוא בראש, והמדות הם בלב, אבל בחינת אדם קדמון שהוא למעלה מעלה מבחינת וגדר ההשתלשלות הכל שווה לפניו כחשכה כאורה. אך היינו בחיצוניות אדם קדמון תחתית העקב הוא ראש העשייה, אבל בבחינת גילוי פנימיותו והוא בבחינת גילוי יסוד דאדם קדמון אדרבה הערלה מכסה, וצריך [[מילה]] לגלות אותה.

והנה נה"י דא"ק מסתיימין בעשיה וכו'. והפרצופים דעגולים ויושר מסתיימין לפני ה[[פרסא]] שבין אצילות לבריאה אלא שנה"י דא"ק בוקע ה[[פרסא]] ומתלבשים ב[[בי"ע]] כו' כי ענין [[אדם קדמון]] הוא בחינת [[מחשבה]] אנא אמלוך שבמחה"ק ההיא היה כל תכלית סדר השתלשלות עד סוף עשייה בכדי להיות אתכפייא ואתהפכא כו'. ולכן יכולה בחינת אדם קדמון להתלבש ב[[בי"ע]] כו'. ולכן אפילו קל שבקלים ופחותי הערך יכול למסור נפשו על [[קידוש השם]]. והיינו מפני כי נה"י דא"ק מסתיימין ומתלבשים שם בסוף העשיה.

{{סגל}}
[[קטגוריה:א"ק]]
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:צמצום]]

אדם קדמון

2023-11-02T22:56:43Z

עקודים: /* חיצוניות אדם קדמון ופנימיות אדם קדמון */

{{סדר ההשתלשלות}}'''אדם קדמון''' (ראשי תיבות: א"ק) הוא שם התואר והמעלה של האור הקודם לבראשית [[סדר השתלשלות]], לאחר ה[[צמצום הראשון]]. אור זה הוא בבחינת רצון כללי על כל ההשתלשלות, בבחינת מחשבת 'אנא אמלוך'. אור זה הוא בבחינת ממוצע בין [[אור אין סוף]] לאור המומשך לעולמות [[אבי"ע]].

==ביחס לאור אין סוף==
אדם קדמון נקרא אדם דבריאה ביחס ל[[אור אין סוף]], וכמו ש[[בריאה]] היא ביחס של [[יש מאין]] מ[[עולם האצילות]], כך התהוות אדם קדמון מ[[אור אין סוף]] שלפני ה[[צמצום]] היא באופן של יש מאין. ויותר מכך, התהוות של אדם הקדמון מאור אין סוף היא על ידי [[צמצום]], מה שאין כן שהתהוות [[עולם הבריאה]] מעולם האצילות היא על ידי [[פרסא]].

מלכות דאין סוף יורדת להיות [[עתיק יומין]] של אדם קדמון. וזהו ניצוץ בורא שמתלבש בניצוץ נברא.

==שמו==
===הטעמים לשמו===

א. שבדרגא זו מתאחדים שני עניינים להיות דבר אחד ממש: '''אדם''' מורה על היותו השורש הראשון ל"פרצוף" של עשר ספירות (שכללות עשר הספירות הן בציור אדם - שכל, מידות ומעשה), ו'''[[קדמון]]''' מורה על היותו קדום לכל, ומופשט מכל גדר.

ב. שהוא כדוגמת [[אדם הראשון]] (שנקרא בזהר אדם קדמאה): כמו שאדם הראשון לא נולד מזכר ונקבה אלא נוצר על ידי הקב"ה בעצמו, כך דרגא זו. דהיינו, כל שאר האורות והכלים הן תוצאה של "לידה" מחיבור משפיע ומקבל, מה שאין כן דרגא זו, שהיא השורש הראשון לכל העניינים.

ג. על שם שהוא המחשבה הקדומה, שבסקירה אחת כוללת את כל סדר ההשתלשלות ממעלה מעלה עד מטה מטה, וכל מה שהיה ושיהיה עד סוף כל הדורות.

===טהירו תתאה===
במספר מקומות נקראת דרגה זו "טהירו תתאה", ראה {{ערך מורחב|ערך=[[טהירו תתאה]]}}

==מעלתו==
גודל ההפשטה במדריגת א"ק יובן מידיעת והבנת מקומו של א"ק במערכת ההשתלשלות הכללית. והוא, שהספירות ב[[עולם האצילות]] יש בהם התחלקות; [[חסד]] בפני עצמו ו[[גבורה]] בפני עצמו וכו', להיותם [[אורות]] ב[[כלים]] ומוגדרים במדה וגבול.

למעלה מזה הספירות בבחינת "[[עקודים]]", שאינם מחולקים כל-כך אלא עקודים בכלי אחד.

העובדה שהם בכלי אחד, מוכיחה שהספירות בדרגה זו עומדים ברמת הפשטה גבוהה יותר מאשר בהיותם מלובשים בכלים נפרדים זה מזה, ואינם מוגדרים ומוגבלים כל-כך, עד שיכולים להתאחד בכלי אחד.

ואילו א"ק הוא למעלה גם מעקודים, כי עקודים הם עשר ספירות ממש, שהם רבים, אלא שעקודים בכלי אחד, כלומר איחוד בגלל גורם שמחוץ להם - הכלי המאחד, אבל בא"ק אין התחלקות כלל, כי הספירות שבו הן בהפשטה מוחלטת.

ובמיוחד [[מחשבה]] הקדומה דא"ק - הוא מבחינת [[סובב כל עלמין]], שלעומת גודל מדריגה זו, הנה אצילות ו[[עולם העשייה]] שווים לפניו, כי כוללת כולן יחד בסקירה אחת. והוא בחינת א"ק שהוא כתר הכללי דאבי"ע.

אלא שאף על פי כן, מכיון שהוא מקור לעשר הספירות, וסוף כל סוף יתהוה ממנו [[עולם האצילות]] בספירות מוגדרות, ובעיקר משום שיש בא"ק שורש לבחינת כלים (אלא שאינם מוגבלים ככלים שבעקודים ובאצילות, אבל מכל מקום יש שם שרש לכלים) לכן נקרא אדם דבריאה, שלגבי המאציל שהוא [[אור אין סוף]] ברוך הוא הסובב כל עלמין, גם א"ק נקרא בריאה יש מאין.

באופן יחסי לכללות [[אבי"ע]] הפרטיים - גם בחינת [[כתר]] נקרא אדם קדמון להיות שיש בו השורש לציור עשר הספירות (אדם), ועם זאת הוא קדום שלא בערך לספירות המלובשות ומוגבלות בכלים דאצילות.

==ביחס לעולמות עקודים נקודים ברודים==
[[עיניים דאדם קדמון]] בהסתכלותן עשו כלים ל[[אורות הפה דאדם קדמון]], והוא ענין [[עולם הנקודים]], הוא [[עולם התוהו]], ולכן עולם התוהו הוא בחינת יצירה, שענינו הוא גילוי ההעלם, והיינו האורות הנמשכים מ[[אדם קדמון]] על ידי ההבלים דאח"פ (- אוזן חוטם פה). ו[[אצילות]] שהוא [[עולם התיקון]] שהוא בחינת [[אורות]] ב[[כלים]], שרשו הוא רק הארה דרך [[מצח|מצחא דאדם קדמון]].

==ביחס לעולם האצילות==
בניגוד ל[[עולם האצילות]], שמתלבש ב[[עולם העשייה]], ונמצא ששייך לעולם הקליפות, ויש אריך דקליפא דאצילות, באדם קדמון לא שייך כלל קליפה. אצילות הוא בבחינת מציאות, אלא שהמציאות דאצילות היא בביטול לגמרי, ביטול במציאות. והיינו, שלמעלה מאצילות לא שייך לומר שהמציאות היא בביטול, כיון שאין שם מציאות כלל, אבל אצילות הוא במציאות, אלא שמיד כשנתהווה הוא מתבטל להיות בבחינת ביטול במציאות.

וזהו גם שעניין ה[[ירושה]] הוא שעולם התיקון יורש אורות דתהו, והרי האורות מרובים דתהו שייכים להשתלשלות, שלכן נאמר בהם "לפני מלך מלך לבני ישראל"{{הערה|בראשית לו לא}}, היינו, שיש להם שייכות לסדר ההשתלשלות דעולם התיקון; מה שאין כן ענין המתנה הוא מבחינת אדם קדמון, שזוהי בחינה נעלית יותר שלגבה [[עולם התוהו]] ו[[עולם התיקון]] הם בהשואה.

מלכות דאדם קדמון יורדת ונעשית [[עתיק יומין]] ל[[עולם האצילות]].

==חיצוניות אדם קדמון ופנימיות אדם קדמון==
מחצב ה[[נשמות]] הוא חיצוניות (ולבושי) אדם קדמון, ומחצב ה[[ספירות]] הוא פנימיות אדם קדמון.

==ביחס לעולמות אבי"ע==
בדרך כללות, יחס אדם קדמון ל[[עולמות אבי"ע]] הוא יחס של [[כתר]], ו[[קוצו של יו"ד]], והוא כתר דכללות אבי"ע.

רגלי אדם קדמון הם ב[[עולם העשייה]] ממש, שתחתית העקב שלו הוא ראש העשיה. שכל הפרצופים הם דרך השתלשלות ויש הפרש במקום משכנם כמו משכן המוחין הוא בראש, והמדות הם בלב, אבל בחינת אדם קדמון שהוא למעלה מעלה מבחינת וגדר ההשתלשלות הכל שווה לפניו כחשכה כאורה. אך היינו בחיצוניות אדם קדמון תחתית העקב הוא ראש העשייה, אבל בבחינת גילוי פנימיותו והוא בבחינת גילוי יסוד דאדם קדמון אדרבה הערלה מכסה, וצריך [[מילה]] לגלות אותה.

והנה נה"י דא"ק מסתיימין בעשיה וכו'. והפרצופים דעגולים ויושר מסתיימין לפני ה[[פרסא]] שבין אצילות לבריאה אלא שנה"י דא"ק בוקע ה[[פרסא]] ומתלבשים ב[[בי"ע]] כו' כי ענין [[אדם קדמון]] הוא בחינת [[מחשבה]] אנא אמלוך שבמחה"ק ההיא היה כל תכלית סדר השתלשלות עד סוף עשייה בכדי להיות אתכפייא ואתהפכא כו'. ולכן יכולה בחינת אדם קדמון להתלבש ב[[בי"ע]] כו'. ולכן אפילו קל שבקלים ופחותי הערך יכול למסור נפשו על [[קידוש השם]]. והיינו מפני כי נה"י דא"ק מסתיימין ומתלבשים שם בסוף העשיה.

{{סגל}}
[[קטגוריה:א"ק]]
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:צמצום]]

צבאו"ת (שם)

2023-10-30T18:31:28Z

עקודים: /* קדושת השם */

{{שמות}}שם '''צבאו"ת''' הוא אחד מ[[שמות הוי"ה|שבעה שמות שאינם נמחקים]]{{הערה|רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ו' הלכה ב'}}. שם זה נאמר לראשונה על ידי חנה, והוא מצוי ביותר בנביאים.

בקבלה מבואר כי שם זה מכוון כנגד ספירות [[נצח והוד]]. שבהלבשות של [[הקב"ה]] במידות [[נצח והוד]] נקרא הוא בשם [[צבאו"ת]], ועל ידי שם זה הוא ענין ה[[נבואה]].

==עניינו==
אמרו חז"ל, כי מיום שברא הקב"ה את עולמו, לא היה אדם שקראו להקב"ה צבאו"ת עד שבאת חנה וקראתו צבאו"ת. ששם זה אינו נזכר בחמישה חומשי תורה, ולא בספר יהושע ושופטים, אלא רק בספרי הנביאים.

==בבחינת נצח והוד==
מבואר כי השמות של הקב"ה מכוונים כנגד ה[[ספירות]] של [[עולם האצילות]], שכל שם מכוון כנגד ספירה אחרת. ושם צבאו"ת הוא כנגד ספירות [[נצח והוד]] של עולם האצילות. שכאשר מתלבש הקב"ה במידות נצח והוד, להשפיע ל[[עולמות]] במידה זאת, אזי נקרא הוא בשם צבאו"ת.

ענין ספירות [[נצח והוד]] הוא כי הם "לבר מגופא" שהם כנגד שני ירכין, וענינם הוא השפעה החוצה. וענין של ספירות נצח והוד של [[עולם האצילות]] הוא לרדת ולהחיות את עולמות [[בי"ע]].

=="אות הוא בצבא שלו"==
לשון צבאות הוא לשון חיילות. והם גדודי [[נשמות]] ו[[מלאכים]] של עולם ה[[בריאה]] אשר אין מספר לגדודיו והם נבראים ומחודשים מאין ליש ממש. ואינן אלהות כלל כמו [[אצילות]] שהוא בחינת אלהות ממש. ואף על פי כן ה[[נביא|נביאים]] המשיכו שיתלבש בהם [[אור אין סוף]] בתכלית היחוד כמו שנתלבש בכלים של עולם ה[[אצילות]] עד דאיהו וגרמוהי. עד שיהיה נקרא ה[[אור אין סוף]] המלובש בהם בשם צבאות שהוא שם התואר, שהוא עצמו הוא בחינת הצבאות ממש, כעניין [[איהו וגרמוהי חד]], שבעולם ה[[אצילות]] שהוא עצמו הוא הדעה וכו'. וכך על ידי שם צבאות מתייחד בכלים של עולמות [[בי"ע]] עד שהוא עצמו הוא הצבאות כו'. ולא שהם נפרדים בפני עצמם רק שבטלים אליו אלא שמתייחד עמהן ממש.

שם צבאו"ת עניינו אות הוא בצבא שלו, כלומר שכל צבאי צבאות של ה[[מלאכים]] שלמטה אלף אלפים לגדוד אחד ולגדודיו אין מספר, כולם הם מתהוים ומקבלים חיות רק מאות אחת.

הנה אמרו רבותינו על חנה, מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שקראו להקב"ה צבאות עד שבאת חנה כו'. דהיינו שהיא פתחה תחלה לקרות הקב"ה הוי"ה צבאות ואמר הקב"ה עתיד בן שלך לפתוח בנבואה בשם זה כמו שכתוב ויאמר שמואל כה אמר ה' צבאות פקדתי כו'. והנביאים האחרונים נבאו בשם זה ובפרט חגי זכרי' ומלאכי יותר מכולן

==טעם שנזקקו לשם זה==
[[משה רבינו]] זכה שתנתן התורה על ידו היינו לפי שהמשיך התלבשות [[אור אין סוף]] בכלים של [[זעיר אנפין]]. ומשם נמשך התורה כנ"ל. ומשם הייתה נבואתו כי עיקר נבואתו הייתה מ[[אצילות]] רק דרך מעבר נמשך על ידי ה[[בריאה]]. אבל לא המשיך שיהיה גם כן התלבשות [[אור אין סוף]] בעולמות [[בי"ע]] על דרך שהוא מתייחד עם כלים דאצילות. ולא הוצרך לזה כי המשכת התורה המשיך מבחינת אצילות ממש. ושם מתייחד [[אור אין סוף]] עם הכלים עד דאיהו וגרמוהי חד. מה שאין כן בעולמות [[בי"ע]] אין הגילוי כלל בהכלים (ולאו איהו וגרמוהי חד בהון כנודע).

אבל הנביאים שאחריו המשיכו את [[אור אין סוף]] שיתלבש גם כן בכלים של עולמות [[בי"ע]] מה שלא היה כן בימי משה רבינו. וזהו פירוש דברי חז"ל, שחנה פתחה תחלה בשם צבאות, ואחריה נמשכו כל הנביאים, שענין שם זה הוא מורה על ענין התלבשות [[אור אין סוף]] בכלים של [[בי"ע]] להיות מתייחד עמהם שזוהי עבודת ה[[נביא|נביאים]].

הטעם שנצרכו לכך היא כי בימי [[משה רבינו]] שהייתה נבואתו מאצילות, המשיך להם למטה התורה משם מבחינת אצילות והוא היה דבר ה' בפי משה וקיימו ישראל התורה כו'. אבל בימי הנביאים שאחריו שלא היו ישראל עושין רצונו של מעלה והוצרכו הנביאים להוכיחם. וענין ההפרש בין תוכחה שאומר הנביא לשאר מוכיח הוא כי בהנביא הנה התוכחה היא דבר ה' המתלבש בדבורו של הנביא ונמצא הוא יתברך הוא המוכיח.

ולזאת הוכרח להיות המשכת התורה מ[[אצילות]] לבי"ע כדי שיקיימו ישראל התורה כי בהיותה באצילות כבימי משה לא היו מקיימים אותה ישראל שבימי הנביאים אחר דורו של משה מצד שנשגבה מהם והית' התורה בפ"ע והאדם בפ"ע. ולכך היה צריך להיות התלבשות התורה מאצילות לבריאה ונמשך שם דבר ה' בפי הנביא להזהיר את ישראל שיקיימו התורה כו'. והגיע להם על ידי זה התוכחה מדבר ה' ממש המתלבש בכלים דבי"ע ומשם בפי הנביא כו'.

והנה הגם שאין נביא רשאי לחדש דבר. אך אין זה חדוש ותוספת על תורת מרע"ה. רק המשכת התורה בלי תוס' וגרעון מאצילות לבריאה.

=קדושת השם=
בשונה משאר השמות שאינם נמחקים השם צבאו"ת נאמר על ידי חלק מהאנשים כפשוטו גם בדברי חולין{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/06-04-2022-10-45-08-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%94-120-%D7%A9%D7%A0%D7%94.pdf במנהג אמירת שם צבאות], קובץ הערות התמימים ואנ"ש צפת י"א ניסן תשפ"ב עמוד 282.}}.

הרבי מביא במאמר<ref>מאמר 'בעצם היום הזה' שנאמר בש"פ בא, תשמ"ג</ref>, ששם צבאות הוא השם היחיד מבין שבעת שמותיו של הקב"ה, שנקרא כפי שהוא גם שלא בשעת תפילה. הדבר מבואר שם בפשטות, שמשמעות שם זה אינה בהכרח צבאותיו של הקב"ה, אלא גם צבאות מלך בו"ד.<ref>ראה שבט הלוי ח"ט יו"ד סי' רי"ח</ref>

==להרחבה==
*מאמר "בעצם היום הזה" בפרשת בא בספר [[תורה אור]]
*'''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/2/45 מאמר דיבור המתחיל 'באתי לגני', יו"ד שבט תש"מ]'''
*'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=884&CategoryID=78 בני-ישראל כצבאות ה']''' - עיבוד משיחת הרבי, לקוטי שיחות חלק ל"ו עמוד 53

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שמות ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

דגל משיח

2023-10-28T21:41:57Z

עקודים: /* קישורים חיצוניים */

[[קובץ:הדגל.jpg|ממוזער|דגל משיח]]
[[קובץ:דגל משיח 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של הדגל]]
[[קובץ:דגלי משיח - במשיח בכיכר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים עם הדגלים באחד מ[[עצרת גאולה ומשיח|כינוסי חב"ד]]]]
'''דגל משיח''' הינו דגל שבמרכזו כתר ותחתיו הכיתוב '[[משיח]]'. מטרתו היא לעורר את המודעות לביאת המשיח. בקרב הציבור הרחב הוא מזוהה כ'דגל [[חב"ד]]'.

==היסטוריה==
הדגל המוכר כיום הודפס לראשונה בחודש אלול [[תשנ"ד]] על ידי השליח ב[[ופרצת קיבוצים]] הרב יעקב (קובי) בן ארי המתגורר ב[[צפת]]. הצלחת הפעילות עם הדגל הביאה את הרב בן ארי לייצר פריטי פרסום רבים עליהם יש כתר ותחתיו הכיתוב משיח. אף רכבו וביתו של הרב בן ארי נצבעו בצבע הדגל ועליהם מופיע הכיתוב משיח.

בשנת [[תשנ"ג]], לקראת [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] ב-[[770]], הודפסו דגלי משיח בהם הופיע הכיתוב "[[יחי המלך]] משיח צדקנו לעולם ועד", הדגלים הודפסו ע"י האגודה למען הגאולה.

בשנת [[תשנ"ה]] יצר הרב בן ארי את דגל המשיח הגדול בעולם שהונף לראשונה ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס גאולה ומשיח]] שנערך בנשר.

בשנת [[תשס"ט]] יצאו תלמידי [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|ישיבת חח"ל הקטנה בנוף הגליל]] וב[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]] במבצע מיוחד לתליית דגלים על בתים ברחבי [[ארץ ישראל]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37961 עשרות דגלי משיח ניתלו ברחבי הארץ] {{אינפו}}}}. במהלך המבצע נתלו מאות דגלים המפיצים את הבשורה על בתים ובניינים בארץ. בעקבות הצלחת המבצע בארץ, יזמו התלמידים ב[[מרכז חב"ד העולמי]] ב[[ניו יורק]] מבצע דומה לתליית דגלים בבתים ועסקים ב[[ארצות הברית]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39939 הפצה נרחבת של דגלי משיח בשכונה] {{אינפו}}}}.

== מבנה ==
הדגל צבוע בצהוב, במרכזו איור של כתר בצבע כחול, ומתחתיו הכיתוב משיח בצבע אדום.

בתחילה היה זה הפוך - הכתר היה בצבע אדום והמילה משיח בכחול{{הערה|בדומה לשלטי היכונו לביאת המשיח בהם היה הרקע צהוב, המילים כחולות ואיור אדום של שמש.}} אך בהוצאה השניה של הדגל זה הוחלף למוצר המוכר כיום.

כיום ניתן לראות את הדגל בוריאציות רבות ומגוונות, ביניהם 'דגלון'{{הערה|1=[[:קובץ:ראובן דונין.jpg|דגלון נעוץ בכובעו של המשפיע הרב]] [[ראובן דונין]]{{תמונה}}}} לדש המעיל העליון, החליפה, ה[[סירטוק]] ול[[כובע קנייטש|כובע]], דגל לתליה במקום גבוה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44315 דגל משיח בגובה 5,895 מטר] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[https://www.hageula.com/news/moshiach/22022.htm דגל משיח הגדול בעולם] {{הגאולה}}}}ועוד. כמו כן משמש הדגל לאמצעי פירסום פופלארי במשחקי הספורט הישראלים{{הערה|1=1. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=5241 נצחון מדהים ומוחץ - בזכות המשיח והתפילין]. 2. [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4830 הדגלים מונפים באצטדיון 'יד אליהו' על ידי אוהדי קבוצת הכדור-סל מכבי תל אביב] {{אינפו}}}} ובכנסים של חסידי חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59296 ילדים מניפים דגלים בכנס תשב"ר] - [[יו"ד שבט]] [[תשע"א]] {{אינפו}}}}.

==ראו גם==
*[[פרסום גאולה ומשיח]]

== קישורים חיצוניים ==
* '''[https://drive.google.com/file/d/1ZSBL59iRpfrOxIsop7q5fqx7za0_tFCp/view?usp=sharing העובדות שמאחורי הדגל]''' - תשורה מ[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תש"פ]] {{PDF}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22668 המילואימניקים סירבו להסיר את הדגל] - (ידיעות אחרונות) {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?t=2201958&url=article_he&id=64940 צוללן עם דגל משיח בחוף העיר פלאיה-דל-כרמן שבמקסיקו באזור שורץ כרישים]{{וידאו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9349 אוהדי מכבי תל אביב פורסים את הדגל לפני המשחק] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/684592/ במסע של פלוגת יהונתן צעדו עם דגלי משיח] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/147331]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פרסום גאולה ומשיח]]

ניגון שוטה

2023-10-28T20:58:44Z

עקודים:

{{איחוד|ניגון שוטה|ניגון}}
'''[[ניגון]] [[שוטה]]''' הוא ניגון שאינו אומר ולא כלום. אין בו כל משמעות [[פנימית]] ב[[עבודת השם]]{{מקור}} והוא נוצר ללא כל [[מחשבה]], עומק ו[[התבוננות]].

ניגון שוטה, הוא הדרגה השלישית והפחותה מבין [[ניגוני חב"ד]] ולמרות זאת, רוב [[ניגוני חב"ד]] הינם [[ניגונים]] שוטים. לציין שאין הכוונה לניגונים ריקנים לגמרי (מהסוג המקובל היום), אלא [[ניגונים]] שהלחנתם אינה תוצאה ישירה של [[עבודת השם]] [[טהור]]ה. ובכל זאת מצאו ניגונים אלו את דרכם אל מעגל "ניגוני חב"ד". בדרך כלל היה זה כאשר [[חסיד]] ותיק מצא בניגון סוג של נקודה [[טוב]]ה המועילה בעבודת השם.

==ראו גם==
*[[ניגון מכוון]]
*[[ניגון מיוחס]]

[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]

יוסף יצחק זילברשטרום

2023-10-18T16:57:49Z

עקודים: /* תולדות חיים */

[[קובץ:יוסי זילברשטרום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק זילברשטרום]]
הרב '''יוסף יצחק זילברשטרום''' (יליד שנת [[תשכ"ד]], 1963) הוא ראש הישיבה הקטנה [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|תומכי תמימים קריית גת]], ו[[ר"מ]] בישיבה הגדולה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[יום הכיפורים]] [[תשכ"ד]] (1963), להוריו הרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ומרת שושנה.

בצעירותו למד בישיבת [[תות"ל לוד]], לאחר מכן המשיך בישיבת תות"ל כפר חב"ד כשבשנת תשמ"ב עבר ללמוד בהוראת הרבי בישיבת תות"ל מגדל העמק יחד עם עוד קבוצה של תלמידים לחיזוק הישיבה, בשנת תשמ"ג נסע ללמוד בשנת ה"קבוצה" בבית חיינו.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת [[שרה זילברשטרום|שרה]] בת ר' [[אברהם אלעזר סגל]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[קריית גת]], והחל למסור שיעורים לתלמידי שיעור ב' בישיבה הגדולה בקריית גת, ובהמשך, התמנה כאחראי על המבחנים בישיבה קטנה. בשנים האחרונות, לאחר שנתמנה כראש הישיבה הקטנה, עבר למסור את שיעורי העיון לשיעור א' שבישיבה הגדולה. צעד זה נעשה על ידי הנהלת הישיבה הגדולה, בין השאר בכדי לחזק את העמדת שניהם יחדיו, וכך לעודד את מסיימי הישיבה הקטנה להמשיך את לימודיהם גם בישיבה הגדולה בישיבה בקריית גת .

כעבור מספר שנות מגורים בקריית גת, עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]]. בשנת [[תשס"ד]] (2004) בעקבות מצבה הקשה של הישיבה-קטנה, דבר שהתבטא בין השאר במספר המועט של הבחורים שלמדו בה באותה עת, החליטה הנהלת המוסדות להעמיד בראשות הישיבה הקטנה את הרב זילברשטרום אשר שימש עד אז כבוחן (בלבד) בישיבה הקטנה.

במבחנים שעורך עם הבחורים משתדל הוא לטעת בהם יסודות חשיבה לימודית והעמקה בחומר ודורש מכל בחור להציע שאלה שהתעוררה אצלו בעת הלימוד. מרגלא בפומיה ש"אם לומדים טוב, מתעוררות קושיות מאליהן".

כחלק מרצינות השקפתו מזהה הרב זילברשטרום במיוחד את הסכנות האורבות לפתחם של בחורים בישיבה קטנה ב[[נסיעה לרבי]] בחודש החגים, דבר שאף עלול לגרום להתדרדרות במצבם הרוחני. הנהלת הישיבה מתנה נסיעה כזו בבקשת אישור מהנהלת הישיבה, אישור שאף מותנה בהכנה של מספר חודשים לנסיעה.

הרב זילברשטרום הנהיג בישיבה דברים שהיו חדשים בעולם הישיבות החב"די, כגון קביעת סדר '[[שניים מקרא ואחד תרגום|שנים מקרא]]' ביום שישי לפני כניסת השבת; התחלת התפילה עם [[שליח ציבור]] כבר מאמירת הקרבנות, ועוד. כמו כן נודע הרב זילברשטרום בהקפדה בישיבתו על ניתוק מוחלט מאינטרנט, מכשירי סלולר ומכשירים טכנולוגיים מכל סוג שהוא.

לאחר התפשטות מגפת ה[[קורונה]], בשנת [[תש"פ]], היה בין ראשי הישיבות הראשונים שפתחו את הישיבה במתווה קפסולות.

בתקופה זו עבד הרב זילברשטרום למען פתיחתם של קפסולות נוספות בעיר קריית גת, כך שבסוף 'זמן קיץ' כבר שהו במתחם הישיבה רובם של התלמידים.

רעייתו מרת [[שרה זילברשטרום|שרה]], היא אשת חינוך בכירה, שכיהנה במספר תפקידים בכירים במערכת הארצית של משרד החינוך, ניהל את מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]] ועמדה בראש הארגון [[נשי ובנות חב"ד ארץ הקודש]].

==משפחתו==
*חתנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי, [[ראש כולל]] בקרית גת
*חתנו, הרב יעקב יוסף רסקין - [[ר"מ]] בשיעור ג' ב[[ישיבה קטנה תות"ל קריית גת|ישיבה הקטנה שבקריית גת]]

{{מיון רגיל:זילברשטרום, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]
[[קטגוריה:משפחת סגל]]
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]

יוסף יצחק זילברשטרום

2023-10-18T16:53:46Z

עקודים: /* תולדות חיים */

[[קובץ:יוסי זילברשטרום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק זילברשטרום]]
הרב '''יוסף יצחק זילברשטרום''' (יליד שנת [[תשכ"ד]], 1963) הוא ראש הישיבה הקטנה [[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|תומכי תמימים קריית גת]], ו[[ר"מ]] בישיבה הגדולה.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[יום הכיפורים]] [[תשכ"ד]] (1963), להוריו הרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]] ומרת שושנה.

בצעירותו למד בישיבת [[תות"ל לוד]], לאחר מכן המשיך בישיבת תות"ל כפר חב"ד כשבשנת תשמ"ב עבר ללמוד בהוראת הרבי בישיבת תות"ל מגדל העמק יחד עם עוד קבוצה של תלמידים לחיזוק הישיבה, בשנת תשמ"ג נסע ללמוד בשנת ה"קבוצה" בבית חיינו.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת [[שרה זילברשטרום|שרה]] בת ר' [[אברהם אלעזר סגל]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[קריית גת]], והחל למסור שיעורים לתלמידי שיעור ב' בישיבה הגדולה בקריית גת, ובהמשך, התמנה כאחראי על המבחנים בישיבה קטנה. בשנים האחרונות, לאחר שנתמנה כראש הישיבה הקטנה, עבר למסור את שיעורי העיון לשיעור א' שבישיבה הגדולה. צעד זה נעשה על ידי הנהלת הישיבה הגדולה, גם בכדי למשוך בחורים מהישיבה הקטנה להמשיך את לימודיהן גם בישיבה הגדולה בישיבה בקריית גת .

כעבור מספר שנות מגורים בקריית גת, עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]]. בשנת [[תשס"ד]] (2004) בעקבות מצבה הקשה של הישיבה-קטנה, דבר שהתבטא בין השאר במספר המועט של הבחורים שלמדו בה באותה עת, החליטה הנהלת המוסדות להעמיד בראשות הישיבה הקטנה את הרב זילברשטרום אשר שימש עד אז כבוחן בישיבה הקטנה.

במבחנים שעורך עם הבחורים משתדל הוא לטעת בהם יסודות חשיבה לימודית והעמקה בחומר ודורש מכל בחור להציע שאלה שהתעוררה אצלו בעת הלימוד. מרגלא בפומיה ש"אם לומדים טוב, מתעוררות קושיות מאליהן".

כחלק מהשקפתו מזהה הרב זילברשטרום במיוחד את הסכנות האורבות לפתחם של בחורים בישיבה קטנה ב[[נסיעה לרבי]] בחודש החגים, דבר שאף עלול לגרום להתדרדרות במצבם הרוחני. הנהלת הישיבה מתנה נסיעה כזו בבקשת אישור מהנהלת הישיבה, אישור שאף מותנה בהכנה של מספר חודשים לנסיעה.

הרב זילברשטרום הנהיג בישיבה דברים שהיו חדשים בעולם הישיבות החב"די, כגון קביעת סדר '[[שניים מקרא ואחד תרגום|שנים מקרא]]' ביום שישי לפני כניסת השבת; התחלת התפילה עם [[שליח ציבור]] כבר מאמירת הקרבנות, ועוד. כמו כן נודע הרב זילברשטרום בהקפדה בישיבתו על ניתוק מוחלט מאינטרנט, מכשירי סלולר ומכשירים טכנולוגיים מכל סוג שהוא.

לאחר התפשטות מגפת ה[[קורונה]], בשנת [[תש"פ]], היה בין ראשי הישיבות הראשונים שפתחו את הישיבה במתווה קפסולות.

בתקופה זו עבד הרב זילברשטרום למען פתיחתם של קפסולות נוספות בעיר קריית גת, כך שבסוף 'זמן קיץ' כבר שהו במתחם הישיבה רובם של התלמידים.

רעייתו מרת [[שרה זילברשטרום|שרה]], היא אשת חינוך בכירה, שכיהנה במספר תפקידים בכירים במערכת הארצית של משרד החינוך, ניהל את מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]] ועמדה בראש הארגון [[נשי ובנות חב"ד ארץ הקודש]].

==משפחתו==
*חתנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי, [[ראש כולל]] בקרית גת
*חתנו, הרב יעקב יוסף רסקין - [[ר"מ]] בשיעור ג' ב[[ישיבה קטנה תות"ל קריית גת|ישיבה הקטנה שבקריית גת]]

{{מיון רגיל:זילברשטרום, יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]
[[קטגוריה:משפחת סגל]]
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ד]]

תומכי תמימים קריית גת (קטנה)

2023-10-18T16:49:51Z

עקודים:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת קטנה
|תמונה=ישיבה-קטנה-קריית-גת.jpg|שמאל|ממוזער
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=תשמ"ג
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב ישראל זהר
|[[משפיע]] ראשי=הרב מנחם מענדל קנלסקי
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]]
|מספר תלמידים=כ-180
|ספר פלפולים=קריית מלך רב
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבה קטנה '''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') פועלת בעיר קריית גת ומשתייכת ל[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבה הגדולה]]. נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה למעלה מ-180 תלמידים.

==רקע==
בשנת [[תשמ"ג]] יצאה מ-770 קבוצה שמנתה כ10 תמימים לעיר קריית גת לחזק את הישיבה הקטנה חלקם אף נותרו והצטרפו בעתיד לצוות הישיבה, ביניהם הרב [[יעקב סינגאווי]], הרב [[פנחס סטזגובסקי]], הרב אשר קוביטשעק ועוד. את אשר פעלו התלמידים-השלוחים בישיבה יקשה לתאר, עשרות תמימים מבתים לא חב"דיים שנכנסו ללמוד בישיבה יצאו חסידים והקימו משפחות אנש לתפארת, חלקם אף משמשים שלוחים ברחבי העולם.

במשך השנים הצטרפו לישיבה הרב [[יצחק אלישביץ]] כ[[משפיע]] והרב ישראל זהר כ[[משגיח]].

בשנת [[תשס"ד]] נתמנה ל[[ראש ישיבה]] הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] ואיתו למשפיע ראשי הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]] שהפכו את הישיבה מן הקצה אל הקצה לאחר מכן הרחיב הרב זילברשטרום את צוות הרמי"ם והמשפיעים.

בתקופת ה[[קורונה]] פתחה הישיבה מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/coronavirus/600883/ תיעוד: ישיבת חב"ד קרית גת – סניף ביתר עילית]}} עד אשר פתחה את הלימודים במתווה קפסולות (הראשונה מבין כל [[ישיבות תומכי תמימים]]) כך שעד סוף שנת הלימודים [[תש"פ]] חזרו כמעט כל תלמידי הישיבה ללימודים רגילים.

[[קובץ:שבת_אבות_התמימים_קריית_גת.Jpeg|ממוזער|250px|תמונה קבוצתית של האבות והתמימים במוצאי השבת]]
[[קובץ:תמונת שבת אבות ישיבת חב"ד קרית גת תשפ"ב.jpg|ממוזער|תמונת שבת אבות תשפ"ב]]
בשבת האחרונה של השנה, מקיימת הישיבה 'שבת אבות התמימים' במסגרתה מגיעים אבות התמימים להיכל הישיבה. בשבת לומדים האבות עם התמימים וחוזרים להיות 'תמימים' לשבת אחת. האבות מתוועדים עם התמימים.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] לומדים בישיבה כ־180 תלמידים בישיבה.

לקראת סיומה של שנת תשפ"ג והגידול במספר התלמידים הוכרז על הקמת מבנה חדש לישיבה הקטנה והונחה אבן הפינה למבנה החדש{{הערה|[https://col.org.il/news/146075 קרית גת: טקס הנחת אבן הפינה לבניין כיתות חדש לישיבה{{col}}]}}.

==ארגונים בישיבה==
*[[את"ה]]
*[[הערות התמימים]]
*סדר שיחות - כל ערב אחרי [[תפילת ערבית]] לומדים [[לקוטי שיחות]].
*שידור - בשעות ההפסקות פועל מסך בכניסה לישיבה המקרינה קטעי וידיאו של הרבי.
*משיח וגאולה - כל יום סדר משיח וגאולה 20 דקות לפני מנחה (בהפסקת צהריים) הנותנת חיות לחיות את משיח בצורה אמיתית ופנימית, והכנה קרובה לביאת משיח צדקנו.
*די לעצטע שיחות - ארגון המעודד לימוד ועיסוק בשיחות ה'[[דבר מלכות]]'.
*סדר השכם - כל שבוע מתקיים סדר רשות לפני חסידות בוקר. בסדר מחולק כיבוד למשתתפים.
*מטה [[סיום הרמב"ם]] - כל סיום ספר מהי"ד במסלול הג' פרקים מתקיים סיום הרמב"ם בזאל הישיבה עם כיבוד מיוחד בו מסיימים ומתחילים ונותנים חיות חדשה לקראת הספר החדש של הרמ"ם כתקתנתו הק' של הרבי

== צוות הישיבה ==
{{טורים|תוכן=
*הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].

;[[משגיח]]ים
*הרב ישראל זוהר.
*הרב יחיאל אלפנביין.
*הרב שניאור זלמן רבינוביץ.
*הרב מנחם מענדל אלימלך.
;[[ר"מ]]ים
*הרב [[משה דובער הלוי הבר]].
*הרב מנחם-מענדל הכהן.
*הרב דובער ירוסלבסקי.
*הרב נתן נטע פריז.
*הרב אברהם מרינובסקי.
*הרב יעקב יוסף רסקין.
*הרב אלחנן הכהן.
*הרב לוי יצחק הלוי הבר.
*הרב אריה חדד.
;[[משפיע]]ים
*הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]].
*הרב יהודה הניג.
*הרב יצחק אלישביץ.
*הרב יעקב מויאל.
*הרב מענדל גופין.
*הרב שמואל בוטמן.
*הרב שניאור זלמן גולדמאן.
;[[משיב]]ים
*הרב אהרן יעקובוביץ'.
*הרב שלמה יהודה הלוי סגל.
*הרב יעקב הכהן כהן.
*הרב [[יעקב סינגאווי]].
*הרב אברהם יוסף הכהן כהנא.
*הרב אהרן הלוי הבר.
*הרב זלמן הכהן.
*הרב יאיר בס.
===צוות בעבר===
*הרב [[מנחם מענדל רייצס]].
*הרב פנחס סטזגובסקי.
*הרב אשר קוביטשעק.
*הרב צבי אליהו בלוי.
*הרב אהרן פורסט.
*הרב חיים ברוך רוזן.
*הרב לוי מושקוביץ.
*הרב דובער הבלין.}}

==מתיבתא==
המתיבתא כוללת כיום את כיתות ז'–ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת [[תשע"ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא.

בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקריית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.

במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה), הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב [[דובער אליעזר הבלין]], הרב [[שלמה חנניה ממן]], הרב יוחאי מדליה, הרב [[יעקב מיוחס]] והרב ידידיה אייזן.

נכון לשנת תשפ"ב לומדים במתיבתא כ-60 תלמידים.

{{הערות שוליים}}
{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

תומכי תמימים קריית גת (קטנה)

2023-10-18T16:31:36Z

עקודים: /* מתיבתא */

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים קריית גת קטנה
|תמונה=ישיבה-קטנה-קריית-גת.jpg|שמאל|ממוזער
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון=ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=תשמ"ג
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[קריית גת]]
|מייסד=הרב [[דב טייכמן]]
|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב ישראל זהר
|[[משפיע]] ראשי=הרב מנחם מענדל קנלסקי
|מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]]
|מספר תלמידים=כ-180
|ספר פלפולים=קריית מלך רב
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבה קטנה '''תומכי תמימים קריית גת''' (נקראת גם '''ישיבת בית דוד חב"ד''') פועלת בעיר קריית גת ומשתייכת ל[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבה הגדולה]]. נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-180 תלמידים.

==רקע==
בשנת [[תשמ"ג]] יצאה מ-770 קבוצה שמנתה כ10 תמימים לעיר קריית גת לחזק את הישיבה הקטנה חלקם אף נותרו והצטרפו בעתיד לצוות הישיבה, ביניהם הרב [[יעקב סינגאווי]], הרב [[פנחס סטזגובסקי]], הרב אשר קוביטשעק ועוד. את אשר פעלו התלמידים-השלוחים בישיבה יקשה לתאר, עשרות תמימים מבתים לא חב"דיים שנכנסו ללמוד בישיבה יצאו חסידים והקימו משפחות אנש לתפארת, חלקם אף משמשים שלוחים ברחבי העולם.

במשך השנים הצטרפו לישיבה הרב [[יצחק אלישביץ]] כ[[משפיע]] והרב ישראל זהר כ[[משגיח]].

בשנת [[תשס"ד]] נתמנה ל[[ראש ישיבה]] הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] ואיתו למשפיע ראשי הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]] שהפכו את הישיבה מן הקצה אל הקצה לאחר מכן הרחיב הרב זילברשטרום את צוות הרמי"ם והמשפיעים.

בתקופת ה[[קורונה]] פתחה הישיבה מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/coronavirus/600883/ תיעוד: ישיבת חב"ד קרית גת – סניף ביתר עילית]}} עד אשר פתחה את הלימודים במתווה קפסולות (הראשונה מבין כל [[ישיבות תומכי תמימים]]) כך שעד סוף שנת הלימודים [[תש"פ]] חזרו כמעט כל תלמידי הישיבה ללימודים רגילים.

[[קובץ:שבת_אבות_התמימים_קריית_גת.Jpeg|ממוזער|250px|תמונה קבוצתית של האבות והתמימים במוצאי השבת]]
[[קובץ:תמונת שבת אבות ישיבת חב"ד קרית גת תשפ"ב.jpg|ממוזער|תמונת שבת אבות תשפ"ב]]
בשבת האחרונה של השנה, מקיימת הישיבה 'שבת אבות התמימים' במסגרתה מגיעים אבות התמימים להיכל הישיבה. בשבת לומדים האבות עם התמימים וחוזרים להיות 'תמימים' לשבת אחת. האבות מתוועדים עם התמימים.

נכון לשנת [[תשפ"ג]] לומדים בישיבה כ־180 תלמידים בישיבה.

לקראת סיומה של שנת תשפ"ג והגידול במספר התלמידים הוכרז על הקמת מבנה חדש לישיבה הקטנה והונחה אבן הפינה למבנה החדש{{הערה|[https://col.org.il/news/146075 קרית גת: טקס הנחת אבן הפינה לבניין כיתות חדש לישיבה{{col}}]}}.

==ארגונים בישיבה==
*[[את"ה]]
*[[הערות התמימים]]
*סדר שיחות - כל ערב אחרי [[תפילת ערבית]] לומדים [[לקוטי שיחות]].
*שידור - בשעות ההפסקות פועל מסך בכניסה לישיבה המקרינה קטעי וידיאו של הרבי.
*משיח וגאולה - כל יום סדר משיח וגאולה 20 דקות לפני מנחה (בהפסקת צהריים) הנותנת חיות לחיות את משיח בצורה אמיתית ופנימית, והכנה קרובה לביאת משיח צדקנו.
*די לעצטע שיחות - ארגון המעודד לימוד ועיסוק בשיחות ה'[[דבר מלכות]]'.
*סדר השכם - כל שבוע מתקיים סדר רשות לפני חסידות בוקר. בסדר מחולק כיבוד למשתתפים.
*מטה [[סיום הרמב"ם]] - כל סיום ספר מהי"ד במסלול הג' פרקים מתקיים סיום הרמב"ם בזאל הישיבה עם כיבוד מיוחד בו מסיימים ומתחילים ונותנים חיות חדשה לקראת הספר החדש של הרמ"ם כתקתנתו הק' של הרבי

== צוות הישיבה ==
{{טורים|תוכן=
*הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].

;[[משגיח]]ים
*הרב ישראל זוהר.
*הרב יחיאל אלפנביין.
*הרב שניאור זלמן רבינוביץ.
*הרב מנחם מענדל אלימלך.
;[[ר"מ]]ים
*הרב [[משה דובער הלוי הבר]].
*הרב מנחם-מענדל הכהן.
*הרב דובער ירוסלבסקי.
*הרב נתן נטע פריז.
*הרב אברהם מרינובסקי.
*הרב יעקב יוסף רסקין.
*הרב אלחנן הכהן.
*הרב לוי יצחק הלוי הבר.
*הרב אריה חדד.
;[[משפיע]]ים
*הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]].
*הרב יהודה הניג.
*הרב יצחק אלישביץ.
*הרב יעקב מויאל.
*הרב מענדל גופין.
*הרב שמואל בוטמן.
*הרב שניאור זלמן גולדמאן.
;[[משיב]]ים
*הרב אהרן יעקובוביץ'.
*הרב שלמה יהודה הלוי סגל.
*הרב יעקב הכהן כהן.
*הרב [[יעקב סינגאווי]].
*הרב אברהם יוסף הכהן כהנא.
*הרב אהרן הלוי הבר.
*הרב זלמן הכהן.
*הרב יאיר בס.
===צוות בעבר===
*הרב [[מנחם מענדל רייצס]].
*הרב פנחס סטזגובסקי.
*הרב אשר קוביטשעק.
*הרב צבי אליהו בלוי.
*הרב אהרן פורסט.
*הרב חיים ברוך רוזן.
*הרב לוי מושקוביץ.
*הרב דובער הבלין.}}

==מתיבתא==
המתיבתא כוללת כיום את כיתות ז'–ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס"ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע"ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה עד שנת [[תשע"ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב טוביה חבקין יחד עם המתיבתא.

בשנת [[תשס"ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקריית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.

במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת [[תש"ע]] לר"מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה), הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב נתן יעקובוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב [[דובער אליעזר הבלין]], הרב [[שלמה חנניה ממן]], הרב יוחאי מדליה, הרב [[יעקב מיוחס]] והרב ידידיה אייזן.

נכון לשנת תשפ"ב לומדים במתיבתא כ-60 תלמידים.

{{הערות שוליים}}
{{תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ק]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקריית גת]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]