https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A4%D7%90%D7%9C%D7%A2 2026-04-18T04:35:53Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=602643 2023-06-15T07:51:29Z

<p>פאלע: יצירת דף עם התוכן &quot;משום מה יש כאן התייחסות רק לנטילה לפני האכילה ולא לנטילת ידיים של הבוקר, לא מצאתי התייחסו...&quot;</p> <hr /> <div>משום מה יש כאן התייחסות רק לנטילה לפני האכילה ולא לנטילת ידיים של הבוקר, לא מצאתי התייחסות גם בערך אחר. --[[משתמש:פאלע|פאלע]] 07:51, 15 ביוני 2023 (UTC)</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=567877 2022-10-15T22:54:12Z

<p>פאלע: /* מהותו של החג */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|צילום נדיר מ[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב[[מוצאי שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון &quot;ניו יורק טיימס&quot; בשיאה של ה[[התוועדות]] בשנת [[תשכ&quot;ח]], בזמן שב-[[770]] ה[[חג]] היה בעיצומו]]<br /> '''שמחת תורה''' הוא [[חג]] הנחגג ביום האחרון שאחר סיום [[חג הסוכות]], ובו מציינים את קריאת פרשת [[וזאת הברכה]] החותמת את [[קריאת התורה]] של כל [[פרשת השבוע|פרשיות התורה]], וחוגגים ושמחים לרגל הסיום. ב[[ארץ ישראל]] נחגג יום זה יחד עם [[שמיני עצרת]], ב[[כ&quot;ב בתשרי]]; וב[[חוץ לארץ]] יום זה הוא ה[[יום טוב שני של גלויות|חג השני]] שלמחרת שמיני עצרת, ב[[כ&quot;ג בתשרי]].<br /> <br /> רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת ה[[שמחה]] לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/782.htm אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א חלק ד, אגרת תשפב].}}.<br /> <br /> ==סדר החג ומנהגיו==<br /> ===הקפות===<br /> [[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הקפות]], [[אתה הראת]]}}<br /> מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בליל וביום שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר]]ים ו[[ריקוד]]ים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים{{הערה|רבי אייזיק מטירנא] בספר המנהגים - שמיני עצרת. [[לבוש|מרדכי יפה]] ו[[רמ&quot;א]] אורח חיים סימן תרסט.}}, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי [[חיים ויטאל]] הביא{{הערה|שער הכוונות קד, א.}} שרבו [[האריז&quot;ל]] נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג ב[[ספר הזוהר]]:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן=<br /> וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ|תרגום=ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}}<br /> <br /> אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש&quot;א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&amp;st=&amp;pgnum=324&amp;hilite= ליל שמחת תורה תשד&quot;מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ&quot;ו]. תשנ&quot;ב.}} (אף שבשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש, והסביר את הטעם לכך{{הערה|שיחות תשד&quot;מ ותשנ&quot;ב הנ&quot;ל.}}).<br /> <br /> ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שאל פעם את אביו [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, הייתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש&quot;ה [לה&quot;ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&amp;hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&amp;st=הכנה+לתפילה&amp;pgnum=158 עמוד נה].}}.<br /> <br /> ===אצל הרבי===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ניגונים שהרבי לימד]]}}<br /> בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, נהג הרבי בליל שמחת תורה לאחר הקפות לעלות לדירת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ולסעוד שם את סעודת החג, וכאשר הסעודה הייתה מסתיימת חזר הרבי אל בית הכנסת ולימד את החסידים שנותרו שם והמשיכו לרקוד ניגון חדש ולא מוכר.<br /> <br /> בדרך כלל הרבי נשא גם דברים קצרים אודות הניגון. נוהג זה נמשך לסירוגין עד לשנת [[תשכ&quot;ד]].<br /> <br /> ===הקפות שניות===<br /> [[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקפות שניות ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב&quot;ד]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הקפות שניות]]}}<br /> הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת [[האריז&quot;ל]], לפיו מקיימים במוצאי [[שמחת תורה]] פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים בכלי זמר. האריז&quot;ל היה נוהג בשנים בהן התגורר ב[[צפת]] לבקר במוצאי [[שמחת תורה]] בבתי הכנסת שהתעכבו עם סיום התפילה, וערך בכל אחד מהם שבע הקפות{{הערה|כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' [[חיים ויטאל]] בספרו [[שער הכוונות]].}}.<br /> <br /> על יסוד הנהגה זו, נהגו בכך בחוגי המקובלים לערוך הקפות שניות במוצאי החג, להוציא ספרי תורה לאחר אמירת פסוקי '[[אתה הראת]]' עם כל פרטי המנהגים כפי שעורכים את ההקפות בלילה הראשון{{הערה|כך לדוגמה מעיד [[החיד&quot;א]] בספרו לדוד אמת שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.}}. בהמשך התפשט המנהג גם לבתי כנסת נוספים בירושלים ובקהילות ובערים נוספות.<br /> <br /> לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו, אם כדי להשתתף עם בני חוץ לארץ בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה כאשר אצלם הוא ליל שמחת תורה (היות ובחוץ לארץ נמשך החג יומיים), ואם מכיון שלאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להתאסף אנשים ממקומות רחוקים יותר לשמוח יחד בשמחת התורה באופן של &quot;ברוב עם הדרת מלך&quot;.<br /> <br /> [[הרבי]] הרחיב וביסס מנהג זה בקהילות החב&quot;דיות בארץ ישראל, ובאופן יוצא מן הכלל חרג ממנהגו הרגיל שלא לכתוב ב[[חול המועד]], ושלח מברקים מיוחדים בחול המועד של חג הסוכות למשתתפים בהקפות שניות.<br /> <br /> מידי שנה נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב&quot;ד]] מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בהם משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.<br /> <br /> ==מהותו של החג==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> ===שמחה על הלוחות האחרונות===<br /> בשמחת תורה שמחים על ה[[לוחות הברית|לוחות האחרונות]], שניתנו ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/53/429&amp;search=שמחת+תורה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, המשך תער&quot;ב].}}.<br /> <br /> === ביאור שם החג ===<br /> <br /> בנוגע ל&quot;שמחת תורה&quot; ישנם שני פירושים:<br /> <br /> (א) ה[[תורה]] היא ב[[שמחה]], ולכן שמחים גם [[ישראל]] בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט &quot;שישו ושמחו בשמחת תורה&quot;, היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה.<br /> <br /> (ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&amp;search=ז'+אדר תורת מנחם, שמחת תורה תשי&quot;א].}}.<br /> <br /> === ישראל משמחים את התורה ===<br /> התורה ירדה ממקומה העליון לעולמנו התחתון, וכאשר יהודי שמח עם התורה ורוקד ומנגן עם התורה, הוא מוסיף שמחה בתורה, משום שליהודי יש כח לעשות [[דירה בתחתונים]], שעל ידי זה ממשיך את ה[[עצמות]]{{הערה|מאמר שמחת תורה תשי&quot;ב}}.<br /> <br /> === שמחה כללית לכל השנה ===<br /> הרבי מסביר, כי ידוע שכל עניני [[חודש תשרי]] הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה היא שמחה כללית כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד.<br /> וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה. מסיבה זו צריכה השמחה להיות למעלה מטעם ודעת, בקבלת עול - על ידי הריקודים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&amp;search=הערבה תורת מנחם תשי&quot;ג עמ' 94].}}.<br /> <br /> == ניגונים לשמחת תורה ==<br /> [[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקפות בשמחת תורה. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]<br /> *[[ניגון על הסלע הך]]<br /> *[[ניגון סטאוו יא פיטו]]<br /> *[[ניגון להקפות]]<br /> *[[ניגון או ווא דיע מי ניעאוטנים]]<br /> *[[ניגון האסא דינא האסא]]<br /> *ביום שמחת תורה, אחר [[קריאת התורה]]: [[ניגון אשריכם ישראל]]<br /> *[[סעודת יום טוב|לסעודה]]: [[ניגון הופ קוזק]]<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[שמיני עצרת]]<br /> *[[תקנת המשקה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/09/27-09-2018-07-07-33-לוח-יומי-תשרי-תשעט-חלק-ג.pdf לוח יומי - הלכות ומנהגי שמיני עצרת ושמחת תורה] מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], תשרי תשע&quot;ט<br /> *[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&amp;st=&amp;pgnum=359&amp;hilite= אוצר מנהגי חב&quot;ד - שמיני עצרת ושמחת תורה]<br /> * [http://www.chabad.co.il/?template=topic&amp;topic=155 שמחת תורה, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=32310 הגיגים ופרפאות על פי קונטרס ההקפות, שיחת הרבי לתלמידי הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת ה'תש&quot;ד] - {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/images/notimage/64545_he_1.pdf &quot;השמחה ד'שמחת תורה'&quot;] קונטרס בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]], שיחות, יומן ועוד. {{PDF}} - {{אינפו}}<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/993998 מה זה שמחת תורה? ומה עושים בו?]''' {{בית חבד}}<br /> *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16751&amp;CategoryID=2546 שמחת תורה בצל רבותינו נשיאינו]''', סקירה בתוך [[שבועון התקשרות]] ערב שמחת תורה ה'תשפ&quot;א<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/720708/ שיעורים לשמחת תורה מאת מכון הלכה חב&quot;ד: הרב זילרבשטרום - מנהגי מלך, הרב דהן - הלכות]''' {{וידפו}}<br /> * [https://drive.google.com/file/d/1d_peVIvDFLFlVUGIkyYmBgNvUhJdLOKl/view?usp=sharing החוויה הרוחנית המסעירה ביותר - בדרכה לישראל], [[עיתון הגאולה]] גליון 44 עמ' 14<br /> <br /> {{חגים וזמנים}}<br /> {{סוכות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה|*]]<br /> [[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=563231 2022-09-01T13:52:14Z

<p>פאלע: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ישראל הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל הלפרין נואם ב-[[770]]]]<br /> הרב '''ישראל הלפרין''' (יליד שנת [[תשט&quot;ז]], 1956) היה [[שליח]] [[הרבי]] ורב קהילת חב&quot;ד בעיר [[הרצליה]] ודמות מרכזית בקרב חסידי חב&quot;ד בישראל. יקיר העיר הרצליה לשנת תש&quot;ע.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט&quot;ו ניסן]] [[תשט&quot;ז]] בעיר [[נתניה]], למשפחה דתית-לאומית. את שירותו הצבאי התחיל בחיל האוויר והמשיך בסיירת מטכ&quot;ל{{הערה|סיירת קומנדו, שימשה במשך שנים כיחידת ההשתלטות הבכירה של ישראל}}.<br /> <br /> התקרב בצעירותו לחסידות [[חב&quot;ד]], קודם חתונתו פעל כשליח היחיד והראשון בעיר הולדתו ([[נתניה]]) אחר נישואיו עם זוגתו אסתר התגורר ב[[כפר חב&quot;ד]], שם למד ב[[כולל]] שעל ידי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|תומכי תמימים בכפר חב&quot;ד]], בניהול הרב [[אברהם צבי כהן]] שקירבו. ע&quot;פ הוראת הרבי אליו ישב בכולל כמה שנים, שם למד הוראה לרבנות, וקיבל תעודת סמיכה מהרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br /> <br /> בשנים בהם התגורר בכפר חב&quot;ד היה פעיל מרכזי בארגון '[[צעירי אגודת חב&quot;ד]]', כחלק מפעילותו בארגון בשנים ההם ארגן ע&quot;פ הוראת הרבי בקיץ תש&quot;מ את '[[תהלוכות ל&quot;ג בעומר]]' בלמעלה משישים מוקדים ברחבי הארץ.<br /> <br /> ב-כ&quot;ה מנחם אב תשל&quot;ז היה שותף בתאונת דרכים, שבה נהרגה מרת חנה בת הרב [[מרדכי אליהו שניאור]] ומרת יוספה אחותו של יבדלחט&quot;א הרב הלפרין, והוא ורעייתו נפגעו קשות, באופן שהשפיע על כל חייהם.<br /> <br /> בה' אלול תשפ&quot;ב התבקש לישיבה של מעלה לאחר מחלה קשה<br /> <br /> == פעילותו בהרצליה ==<br /> בראשית שנות המ' החל בפעילות ה'שליחות' בעיר הרצליה מטעם ארגון צעירי אגודת חב&quot;ד, ב[[פורים קטן]] [[תשד&quot;מ]] הדפיס ע&quot;פ הוראת הרבי בעיר הרצליה את ספר התניא. בהמשך אותה שנה הוא עבר להתגורר בעיר הרצליה, בה הוא פועל עד היום בשליחות הרבי.<br /> <br /> עם בואו התמנה לרב בבית הכנסת המרכזי בשכונת נווה עמל בעיר.<br /> <br /> בתחילת פעילותו היה אחראי גם על הפעילות החב&quot;דית ב[[רמת השרון]] ו[[רעננה]] הסמוכות להרצליה, בהמשך הזמן העביר את הסמכות לשליחים הרב [[אליהו שדמי]] והרב [[יהודה בוטמן]]. הפעילות בכפר שמריהו המנוהלת על ידי הרב [[מנחם מענדל מיידנצ'יק]] עדיין תחתיו.<br /> <br /> בפעילות בהרצליה הקים רשת מוסדות:<br /> <br /> קהילה חב&quot;דית המונה כמאה חמישים משפחות, ששה בתי כנסת חב&quot;ד, שניים במרכז העיר ברח' העצמאות וברח' הרב קוק, אחד בשכונת יד התשעה, אחד בהרצליה פיתוח, אחד באזור התעשייה, ואחד נוסף בנוף ים.<br /> <br /> תחתיו מנוהלים כעשר סניפים לבית חב&quot;ד פזורים בתוככי הרצליה, ומשמשים בהם כעשרות שליחים.<br /> <br /> הפעילות השוטפת היא מסירת שיעורי תורה בגמרא, בחסידות ובתורת הרבי '[[דבר מלכות]]'. השיעורים נמסרים הם הן לבני הקהילה, והן למתקרבים. כמובן בנוסף לפעילות הקשורה במועדי ישראל, סוכות, חנוכה, פורים. וגם פעילות היום-יומית כמצוות תפילין, הדלקת נרות שבת, כשרות, וטהרת המשפחה.<br /> <br /> מופעלת פעילות חב&quot;דית לסטודנטים מהבינתחומי בהרצליה, מרושת תחת 'בית חב&quot;ד בקמפוס'.<br /> <br /> כעשר גני ילדים ומעונות פזורים בכל רחבי הרצליה, הממומנים בהשתתפות עיריית הרצליה, והם תחת הרשת הארצית של '[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]' באה&quot;ק.<br /> <br /> תלמוד תורה לילדים על טהרת הקודש, המשמש את בני הקהילה החב&quot;דית בעיר. מוסד זה מונחה על ידי צוות מיומן ומושקע.<br /> <br /> 'בית צבאות השם' המארגן פעילות חוויתית לילדי ישראל, ומהווה סניף ברשת תנועת הילדים העולמית צבאות השם. הפעילות מגוונת ומותאמת לתוכנית הכללית של הארגון.<br /> <br /> ישיבת תומכי תמימים – הוקמה בסוף שנות התשעים עבור בעלי תשובה, המקום היה פעיל אך עם הזמן הידלדל ונסגר. אחרי עבור למעלה מעשור הוקם שוב ב-2013 בהרצליה פיתוח ובסוף 2016 נסגרה מחוסר מימון.<br /> <br /> בית תבשיל – בית תמחוי למעוטי יכולת, קבלת אוכל אינה מותנית בשום תנאי והיא ללא כל תשלום. בהתקרב מועדי ישראל נעשית חלוקת מזון לאלפי נזקקים, ללא כל פרוטה. בפסח נערך ליל סדר ציבורי ברוב הדר.<br /> <br /> נשי ובנות חב&quot;ד – ארגון נשי העוסק בגיבוש בנות הקהילה בפעילות השוטפת של הקהילה, והן אף מארגנות ערבים חברתיים והתוועדויות. המטה מנהל מדרשה לנשים ובוגרות לא דתיות ומסורתיות, בהן פעילות נשות הקהילה במסירת שיעורי תורה, הרצאות סביב מעגל החיים וטהרת המשפחה.<br /> <br /> בשנת תש&quot;ע קיבל את תואר &quot;יקיר העיר&quot; לשנת 2010 בטקס חגיגי במוזיאון &quot;בית ראשונים&quot; בעיר. התואר &quot;יקיר העיר&quot; הרצליה, מוענק לתושב העיר אשר פעל בפעילות ציבורית מתמשכת, תרם במעשיו תרומה משמעותית לחיי העיר או לקהילה בעשייה ייחודית שהישגיה ורישומה משמעותיים, ופועלו יכול לשמש סמל ומופת לרבים. הרב ישראל הלפרין, קיבל את התואר על פעילותו בהקמת מרכזי יהדות קהילתיים לציבור הרחב, מרכז חסד לנזקקים, הקמת מערכת חינוך וסיבסוד ילדים ממשפחות מצוקה והקמת &quot;יד שרה&quot; בהרצליה.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54398 כבוד: הרב הלפרין נבחר ליקיר העיר הרצליה] - דיווח באתר {{אינפו}}.}}<br /> <br /> == פעילות ארצית ==<br /> בשנת [[תשד&quot;מ]] הכריז הרבי על [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם]]. עם סיום המחזור הראשון בשנת [[תשמ&quot;ה]] הוקם בתוך ארגון צא&quot;ח, בה עדיין נותר חבר פעיל, '[[מטה חגיגות הרמב&quot;ם]]' ונוהל על ידי הרב ישראל הלפרין.<br /> <br /> ע&quot;פ הוראת הרבי הפרטית אליו להתמקד בפעילות בהרצליה ולא לעסוק יתר על המידה בפעילות ארצית, אך עם זאת היו מספר פעמים בהם ע&quot;פ הוראת &quot;בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק&quot; הוא עסק גם בפעילות כללית, ומהם:<br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ג הוקם '[[המטה לשלום העם והארץ]]' תחת ארגון צא&quot;ח, שהוא האחראי על ריכוז הפעילות החב&quot;דית בנושא שלימות הארץ, במטה זה היה הרב ישראל הלפרין משמש כמנהל המטה.<br /> <br /> במסגרת תפקיד זה ריכז את פעילות המטה כנגד הסכמי אוסלו שנחתמו באותה תקופה. בהמשך בבחירות תשנ&quot;ו יצא בפעילות לבחירת [[בנימין נתניהו]] לראשות הממשלה. בזמן ההתנתקות ארגן עצרת תפילה המונית בכותל לפני ביצוע תכנית ההתנתקות, וכן חלוקת חומר הסברה אודות החומרה שבמסירת שטחים מארץ ישראל.<br /> <br /> הרב ישראל הלפרין מפרסם את העובדה שהרבי הוא המשיח, וסבור ש&quot;חי וקיים כפשוטו ממש&quot;. הרב הלפרין פעיל נמרץ בצעירי אגודת חב&quot;ד. בשנת [[תשע&quot;ו]] הצטרף לרבני [[מכון הלכה - חב&quot;ד]].<br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=49863 ראיון עם הרב הלפרין במקומון של העיר הרצליה] {{אינפו}}<br /> * [http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/415209408442.html פרשת השבוע באור הקבלה והחסידות {{*}} פרשת שלח] - שיעור וידאו {{וידאו}} {{בית משיח}} י&quot;ד [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] (12.06.2014)<br /> * [https://chabad.info/bdh/829219/ אבל בחב&quot;ד: השליח הרב ישראל הלפרין ע&quot;ה] {{אינפו}}<br /> * [https://col.org.il/news/140653 אבל כבד במשפחת השלוחים: נפטר הרב ישראל הלפרין ז&quot;ל] {{col}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:הלפרין, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br /> [[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בהרצליה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]<br /> [[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הלפרין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט&quot;ז]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%9D&diff=512888 2022-01-03T17:22:29Z

<p>פאלע: /* רקע */</p> <hr /> <div>{{מבצעי הרבי}}<br /> '''עשרת המבצעים''' הם עשר מצוות שאותם בחר [[הרבי]] להדגיש ולצאת איתם ברעש בכדי לעורר את העם. זוהי הסיבה שנבחר השם &quot;מבצע&quot; המורה על יציאה מהשיגרה.<br /> <br /> ==רקע==<br /> [[קובץ:עוגת עשרת המבצעים.jpg|ממוזער|עוגת [[יום הולדת]] מעוצבת, עם אייקונים של עשרת המבצעים]]<br /> כבר מראשית שנות נשיאותו החל [[הרבי]] לעסוק בלהט בהפצת היהדות ומעינות החסידות, כשעל דגלו חרט את סיסמת &quot;[[ופרצת]]&quot;.<br /> <br /> בהמשך לכך, החל הרבי בהנהגת &quot;מבצעים&quot; מיוחדים שיעוררו את היהודים בקיום מצוות מעשיות הבאות, &quot;מצווה גוררת מצווה&quot;, כתוצאה מההתעוררות הגדולה אותה חולל הרבי.<br /> <br /> מבצעים אלו נבחרו בקפידה על ידו, בהיותם &quot;מצוות כלליות&quot; שאותם יש לקיים בהידור רב יותר ובזריזות גדולה יותר מאשר כל מצוה אחרת, כי קיום מצוות אלו על ידי כל יהודי - נוגע יותר לכל יהודי בפרט ולכל עם ישראל בכלל.<br /> <br /> באחד המכתבים{{הערה|מכתב לתלמידי ישיבת תומכי תמימים במונטריאול, שלהי חודש סיון תשל&quot;ד – לקוטי שיחות חלק י&quot;ג עמוד 205.}} קישר הרבי את עשרת המבצעים עם המובא בספרים{{הערה|ערכי הכינויים לבעל מחבר 'סדר הדורות' ובספר קהילות יעקב.}} שהאותיות השניות משמות האבות א'''ב'''רהם י'''צ'''חק וי'''ע'''קב הם 'בצע', שקשור עם עשרת המבצעים, וכך ביאר גם הרבי שעיקר ענינם של המבצעים הוא דווקא הענין של מעשה בפועל, כפי שמתאים לשורש 'בצע', שפירושו כליון וגמר הדבר{{הערה|שיחת שבת פרשת שלח כ&quot;ה סיון מברכים החודש תמוז תשל&quot;ד.}}.<br /> <br /> ==שלבי הייסוד==<br /> המבצע הראשון היה &quot;[[מבצע תפילין]]&quot;, עליו הכריז הרבי לקראת [[מלחמת ששת הימים]] בשנת [[תשכ&quot;ז]], כסגולה להצלת יהודי ארץ הקודש.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] הכריז הרבי על המבצעים: &quot;[[מבצע תורה]]&quot;, &quot;[[מבצע מזוזה]]&quot;, &quot;[[מבצע צדקה]]&quot;, &quot;[[מבצע בית מלא ספרים]]&quot;, &quot;[[מבצע נרות שבת קודש]]&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ה]] הכריז על המבצעים: &quot;[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|כשרות האכילה והשתיה]]&quot; ו&quot;[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]] הכריז על המבצעים: &quot;[[מבצע חינוך]]&quot; ו&quot;[[מבצע אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]]&quot;.<br /> <br /> מאז עד לאמצע שנות המ&quot;מים, ברוב ההתוועדויות מנה הרבי את עשרת המבצעים, כשלהם נוסף לאחר מכן גם המבצע של אות בספר תורה.<br /> <br /> ==מבצעי הגנה והצלה==<br /> [[קובץ:מבצעים טנק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה של חסידים על טנק [[צה&quot;ל]] המעוטר בשלטים אודות מבצעי המצוות של הרבי, שצולמה בשנת [[תשל&quot;ג]] בהוראת הרבי, והרבי הוסיף בצידה האחורי [[ברוך השם]] ולאחר מכן נתלתה בקיר משרד [[מזכירות אדמו&quot;ר שליט&quot;א|מזכירות הרבי]] (בתמונה: הרב [[דוד קרץ]] (שני מימין) ופעילי חב&quot;ד נוספים מ[[עפולה]])]]<br /> בשנת תשל&quot;ד התבטא 'הצדיק מרעננה' הרב [[יצחק הוברמן]] כי בשנה זו תתחולל שפיכות דמים גדולה בארץ הקודש, וכאשר חלפה השנה ולא אירע מאומה, שאלו אותו כיצד הוא מסביר את הדבר, והשיב כי אכן לפי מה שראה שנה זו הייתה אמורה להיות שנה קשה ביותר לעם ישראל, אך בזכות המבצעים של הרבי שהוכרזו במשך השנה – התבטלה הגזירה, ושפיכות הדמים 'עברה' לקפריסין, שם התחוללה מלחמה עזה בעקבות פלישת הצבא הטורקי{{הערה|[[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון מג שבט תשע&quot;ז עמוד 101, מפי הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].}}.<br /> <br /> הרבי קישר בשיחות ובמכתבים את המבצעים עצמם לשמירה והצלה, על פי המובא בדברי [[רז&quot;ל]]:<br /> *'''[[מבצע תורה]]''' - &quot;תורה מגנא ומצלא&quot;{{הערה|סוטה כא, א. סיום המשך 'מים רבים' תרל&quot;ו, קונטרס 'עץ החיים' בתחילתו.}}.<br /> *'''[[מבצע תפילין]]''' - תפילין פועלים על אומות העולם לפחד מבני ישראל, כמו שנאמר: &quot;ויראו ממך&quot;{{הערה|ברכות ו, סוף עמוד א.}}.<br /> *'''[[מבצע מזוזה]]''' - מזוזה פועלת ש&quot;השם ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם&quot;{{הערה|זוהר חלק ג' רסג, ב. ועל דרך זה בירושלמי מסכת פאה פרק א' הלכה א', וראו ההוספה בזה בשאילתות קמה.}}, וכמנהג ישראל לחקוק את השם 'ש-ד-י' על המזוזה, שהוא ראשי תיבות 'שומר דלתות ישראל'. כאשר חסידי חב&quot;ד ב[[עפולה]] פרסמו פרוספקט על [[מבצע מזוזה]] שמטרת המצווה היא שמירה ('''ש'''ומר '''ד'''לתות '''י'''שראל) והצלה ('מזוזות' אותיות 'זז מוות'), הורה הרבי לסיים בטוב.<br /> *'''[[מבצע צדקה]]''' - צדקה מוסיפה בשמירה, כהבטחת הקב&quot;ה שכפי שאתה מחייה את העני, גם הקב&quot;ה יחייה אותך{{הערה|תנחומא משפטים טו, א. סידור עם דא&quot;ח על הפסוק צדיק הוי' – נה, ג. קונטרס י&quot;ט כסלו תש&quot;ט ספר המאמרים תש&quot;ט עמוד 7.}}.<br /> *'''[[מבצע בית מלא ספרים]]''' - כפי שמזוזה שומרת על הבית, כך גם בית מלא ספרים - ובמשמעות המורחבת של המבצע, שמהותו של הבית הופכת להיות בית של תורה - הבית נעשה שמור ומוגן יותר{{הערה|במדבר רבה ריש פרשת קורח. ועל דרך זה אור התורה עמוד תרסב. התבאר בלקוטי שיחות חלק י&quot;ג עמוד 213.}}.<br /> <br /> ==מבצעים נוספים==<br /> עוד קודם למבצעים אלו דאג הרבי שיצאו לזכות יהודים במצוות החגים השונים, אך כמובן שנוסף ב&quot;שטורעם&quot; לאחר מכן.<br /> <br /> מבצעים אלו כוללים את &quot;[[מבצע שופר]]&quot;, &quot;[[מבצע מצה]]&quot;, &quot;[[מבצע לולב]]&quot;, &quot;[[מבצע פורים]]&quot; ו&quot;[[מבצע חנוכה]]&quot;.<br /> <br /> לאחר עשרת המבצעים הללו, התווספו על ידי הרבי במשך השנים המבצעים: &quot;[[שלימות הארץ]]&quot;, &quot;[[מיהו יהודי]]&quot;, [[רגע של שתיקה]], [[שבע מצוות בני נח]], &quot;[[מבצע אות בספר התורה]]&quot; &quot;[[מבצע הקהל]]&quot; ו&quot;[[מבצע יום הולדת]]&quot;.<br /> <br /> מבצעי המצוות הגיעו לכלל הציבור הרחב באמצעות [[שליח|שלוחי]] הרבי בכל מקום ומקום.<br /> <br /> ===מבצע משיח===<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]], בשיחה ב[[כינוס השלוחים העולמי]] אמר הרבי שהשער לכל ענייני ה[[שליחות]], הינו '[[קבלת פני משיח צדקנו]]', וממילא כל פרט מהשליחות צריך להיות חדור בענין זה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15826&amp;st=&amp;pgnum=218 מכתב] מ[[הרבי]] אודות עשרת המבצעים מתאריך ט&quot;ו [[תמוז]] [[תשל&quot;ד]]: [[לקוטי שיחות]] חלק יג עמוד 212.<br /> * '''[[המבצעים כהלכתם]]''' (ב&quot;כ), הרב [[שמואל ביסטריצקי]], [[תפארת לוי]], [[כפר חב&quot;ד]] [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''[http://chabadpedia.co.il/images/f/f3/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8.pdf שהלכה כמותו]''', מבצעי הקודש של הרבי בקרב הציבור החרדי ועידודם של גדולי ישראל, בתוך תשורה מנישואי משפחות רחמים-זינגר מנחם אב תשפ&quot;א<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:עשרת המבצעים|*]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=484063 2021-07-11T17:04:09Z

<p>פאלע: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>{{מבצעי הרבי}}[[קובץ:אות בספר התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו מטה &quot;אות בספר התורה של ילדי ישראל&quot;]]<br /> מבצע כתיבת '''ספר התורה של ילדי ישראל''' הוא מבצע שיזם [[הרבי]] על מנת לאחד את כלל ילדי ישראל מרחבי העולם, כשכל ילד או ילדה מתחת לגיל מצוות רוכשים אות אחת בספר התורה במחיר סימלי, ומקבלים תעודה בה רשום היכן נמצאת האות 'שלו' בספר התורה. עד עתה נכתבו שישה ספרי תורה המאחדים למעלה ממליון ושמונה מאות אלף ילדים שהתאחדו סביב ספרי התורה.<br /> <br /> ==היסטוריית המבצע==<br /> בי&quot;א [[ניסן]] בשנת [[תשמ&quot;א]] ביקש הרבי לאחד את כל ילדי ישראל - בנים לפני [[בר מצווה]] ובנות לפני [[בת מצווה]] - בספר תורה מיוחד שאת אותיותיו יקנו ילדי ישראל מכל קצוות תבל, כדי לחזק את הקשר שלהם עם התורה ובכדי לאחד את כל ילדי ישראל סביב תורתנו הקדושה. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] הועברו ענייני הספר לוועד לעניני ספר התורה של ילדי ישראל שעל ידי [[בית דין רבני חב&quot;ד]] בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]].<br /> <br /> במבצע זה, כמו בשאר [[עשרת המבצעים|מבצעיו הקדושים]], הרבי &quot;פתח&quot; דרך וכיוון, ומאז נפוץ המנהג בקהילות יהודיות רבות בארץ ישראל ובתפוצות, למכור אותיות בספר תורה; אך עדיין מיוחד ומופלא [[ספר תורה]] זה, בכך שהוא מאחד מאות אלפי ילדי ישראל בספר תורה אחד ומיוחד. <br /> [[קובץ:שמואל גרייזמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרייזמאן במשרדי המטה]]<br /> הרבי הסביר כי על ידי כתיבת [[ספר תורה]] משותף, נוצרת [[אחדות]] בין כל חלקי עם ישראל{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&amp;hilite=4a087f1a-5bb1-432f-abc7-75b3143dd870&amp;st=%u05e0%u05e8%u05d5%u05ea+%u05e9%u05d1%u05ea&amp;pgnum=400 התוועדויות [[תשמ&quot;ג]] ח&quot;א]}}.<br /> <br /> בנוסף התבטא הרבי כי מצוות כתיבת [[ספר תורה]] היא המצווה האחרונה בתרי&quot;ג המצוות, ובוודאי כאשר כלל ילדי ישראל מקיימים את המצווה האחרונה, מחישים וממהרים את ביאת ה[[גאולה]] האמתית והשלימה בקרוב ממש. <br /> <br /> רבנים ואדמו&quot;רים רבים הצטרפו לקריאתו של הרבי, רכשו אות בספר התורה לצאצאיהם, ואף נטלו חלק במעמדי הסיום של כתיבת הספרי תורה.<br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ד]], למעלה ממליון וחצי ילדי ישראל קנו אותיות בספרי התורה המיוחדים של ילדי ישראל! לפי אומדנים שונים, מדובר על יותר משליש מילדי ישראל בעולם כולו שזכו להתחבר ולהתאחד בתורה ולקיים את הוראת הרבי. <br /> <br /> על פי הוראת הרבי, כל אחד מהילדים הרוכש אות מקבל לביתו תעודה מעוצבת ומסוגננת (גודל התעודה כיום הוא 15.5×23 ס&quot;מ), בה רשום שמו הפרטי והפרשה בה מופיעה האות אותה רכש, אך לא מצויין באיזו מילה או באיזה פסוק מופיעה האות מכיוון שלחלק מהפסוקים יש משמעות שלילית ויש מי שעלול להיפגע מכך.<br /> <br /> את העיצוב והתוכן של התעודה קבע הרבי עצמו ואף [[הגהה|הגיה]] אותה מספר פעמים{{הערה|הגהות הרבי התפרסמו בשבועון בית משיח גליון כ' סיון תש&quot;פ עמוד 20.}}, שביקש שהתעודות יהיו יפות ומהודרות הם מבחינת העיצוב הגרפי והן מבחינת ההדפסה וסוג הנייר וכו', באופן כזה שהילד יתגאה בתעודה ויראה אותה גם לחבריו.<br /> <br /> [[קובץ:תעודת אות בספר התורה.jpg|ממוזער|שמאל|תעודה לדוגמה]]<br /> בכל פעם בה נשלמת כתיבתו של אחד מספרי התורה, נערכת תהלוכה חגיגית ומסיבת שמחה מיוחדת בהשתתפות ילדי ישראל, ולאחר מכן על פי הוראת הרבי{{מקור}} מועברים הספרים ל[[בית הכנסת צמח צדק]] בירושלים. מסיבות הסיום לגמרה של תורה נערכות בד&quot;כ בתאריך כ' מנחם אב, יום היארצייט של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.<br /> <br /> ==הוראות המבצע==<br /> <br /> בי&quot;ג ניסן תשמ&quot;א הורה הרבי שאת הבקשה בכתב, ברכישת האות יכתוב הילד בעצמו, או לפחות חלק מהמכתב, והסביר בצורה 'ציורית' ומרתקת – כיצד ילד כותב מכתב...{{הערה|&quot;כשהילד מתיישב לכתוב, הוא מוציא את לשונו מבין שיניו ומתבונן, מפשיל את שרוולו, ואחר-כך מסתכל על העט או על העפרון שבו הוא כותב, וחושב כיצד לסובב את העט, ואחר-כך הוא מתייגע כדי שצורת האותיות תהיה כראוי, בנוסף לכך, ישנם ילדים שמהדרים ורוצים שהחתימה שלהם תהיה נאה.&quot;ולכן, במקום לעשות סתם חתימה, הם מציירים ציור עם קישוט וכו', ולפי עניינם – הרי זה עניין הקשור ב'התנאה לפניו במצוות' וזה מעורר חביבות גדולה למעלה&quot;... }}הרבי הוסיף, שכמדובר בתינוקות ובפעוטות שעדיין לא כותבים – כדאי למלא את הטופס בנכחותם, ויש לכך השפעה אפילו לתינוק בן יומו...<br /> <br /> בכ' אייר תשמ&quot;א בשיחה לנשי ובנות חב&quot;ד הורה הרבי שאת דמי הרישום לספר התורה יתנו ההורים במתנה לילד, כך שהכסף יהיה שלו, ולאחר מכן למסור את הכסף בשליחותו.<br /> <br /> ==ספר תורה הכללי==<br /> {{ערך מורחב|ספר תורה הכללי}}<br /> בהמשך למבצע אות בספר תורה לילדי ישראל, התחיל הרבי בשנת [[תשמ&quot;ב]] את מבצע אות בספר תורה לכל יהודי.<br /> <br /> ==תאריכים בהם הוכנסו ספרי התורה==<br /> *ספר התורה הראשון - [[כ' מנחם אב]] [[תשמ&quot;א]]<br /> *ספר התורה השני - [[כ' מנחם אב]] [[תשמ&quot;ו]]<br /> *ספר התורה השלישי - [[כ&quot;ו אלול]] [[תשנ&quot;ה]]<br /> *ספר התורה הרביעי - [[כ' מנחם אב]] [[תשס&quot;ה]]<br /> *ספר התורה החמישי - [[כ' מנחם אב]] [[תשע&quot;ב]]<br /> *ספר התורה השישי - [[כ' מנחם אב]] [[תשע&quot;ו]]<br /> *ספר התורה השביעי - יהיה ב[[כ' מנחם אב]] [[תשפ&quot;א]]<br /> <br /> == לרכישת אות בספר התורה ==<br /> *'''דואר''': ספר התורה לילדי ישראל, ת. ד. 8 [[כפר חב&quot;ד]], מיקוד 72915.<br /> *'''רשת''': [http://www.kidstorah.org/Default_cdo/lang/he אתר האינטרנט]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ספר תורה הכללי]]<br /> *[[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[ישראל אלפנביין]], '''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''', אלבום תיעודי שיצא לאור לקראת שנת השלושים ליסוד המבצע בהוצאת הועד לכתיבת [[ספר תורה]] לילדי ישראל, [[ניסן]] תשס&quot;ט<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://www.kidstorah.org/אות-בספר-תורה רכישת אות בספר התורה באמצעות האינטרנט]'''<br /> * '''[http://www.he.chabad.org/kids/torah/default_cdo/aid/992381 ספר התורה של ילדי ישראל]''' - דף הנחתה מיוחד באתר בית חב&quot;ד הכולל מידע על המבצע ואפשרויות הרשמה<br /> * [http://www.kidstorah.org/Default_cdo/lang/he אתר מבצע אות בספר התורה (עברית ואנגלית)]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62675_he_1.pdf לכל ילד וילדה אות בספר התורה]{{PDF}} עלון פרסומי - {{אינפו}}<br /> * '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/736.pdf שלוש התוועדויות בערב חג הפסח]''' סקירה ממצה על מבצע אות בספר תורה בליווי תצלומים נדירים, בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 736 עמוד 80<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70816 ההוראות למעיל לס&quot;ת של ילדי ישראל ● כתי&quot;ק] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70819 הרבי שולח עידוד למצטיינים: קורצוויל, ציק ונחשון] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70844 הכנסת ספר התורה הראשון ● יומן מרתק] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=71808 מדהים: הרבי חוזה את הפצצת הכור האטומי בעיראק ● כתבה על התקופה ופרטים רבים] - {{שטורעם}}<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/05/257.-Behar-Bechukosai-5780.pdf הדרך לחזק את שלום העולם]''' {{PDF}} ראיון בעלון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]], פרשת בהר-בחוקותי תש&quot;פ<br /> <br /> ;וידאו<br /> *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2969758 אחדות ישראל על ידי ספר התורה]''' - שיחת הרבי, י&quot;א ניסן תשמ&quot;א {{בית חבד}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%95/ סרטון אנימציה על מבצע אות בספר התורה]''' {{וידאו}} {{אינפו}} ג' אדר שני תשע&quot;ו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70737 קליפ לרגל סיום ספר התורה לילדי ישראל ● לצפיה] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2969761 כוחה של אות אחת - חלק ראשון] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2971933 חלק שני]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ראיון עם הרב גרייזמן בתכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]]<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/%D7%A8%D7%A7-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95-%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%9C%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%94/ מבצע אות בספר התורה]''' {{וידפו}} מתוך תכנית הראלי של [[צבאות השם בארץ הקודש]]<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%94%d6%b8%d7%90%d7%95%d6%b9%d7%aa-%d7%94%d6%b7%d7%9e%d6%bc%d6%b0%d7%99%d6%bb%d7%97%d6%b6%d7%93%d6%b6%d7%aa-%d7%a9%d7%81%d6%b6%d7%9c%d6%bc/ רבי לילדים: הָאוֹת הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁלִּי]''' {{וידפו}}<br /> <br /> ;תמונות<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70884 הרובע היהודי רקד משמחה ● גלריה] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70876 רבבת חסידים במפגן אדיר של אחדות ● גלריה] - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=477994 2021-05-25T04:48:21Z

<p>פאלע: /* תולדות חיים */הוספתי תוכן</p> <hr /> <div>[[קובץ:יוסף יצחק איידלמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק איידלמן]]<br /> הרב '''יוסף יצחק איידלמן''' ([[ט' טבת]] [[תש&quot;כ]] - [[י&quot;ג סיון]] [[תשס&quot;ו]]) היה חבר [[מערכת אוצר החסידים]] [[מכון אהלי שם]] ועורך [[שבועון התקשרות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מרוקו]] ב[[ט' טבת]] [[תש&quot;כ]], שם כיהנו הוריו הרב [[שלום איידלמן]] והרבנית גיטל כ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]].<br /> <br /> בבחרותו נדד ל[[צרפת]], שם למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ולאחר מכן למד ב[[תומכי תמימים 770]], שם החל את עבודתו המיוחדת כאשר נטל חלק בעריכת והגהת ספרי [[אגרות קודש]] של [[רבותינו נשיאנו]], [[מאמר|מאמרי חסידות]] ועוד.<br /> <br /> בשנים ההן זכה לקחת חלק בעריכת רוב כרכי אגרות קודש, כאשר הוא מופקד בין היתר על איתור מראי מקומות והגהת החומר טרם רדתו לדפוס. את הבקיאות והידע הרב בספרות, בכתבי יד קודש של רבותינו נשיאינו וההיסטוריה החב&quot;דית רכש לעצמו במסגרה עבודה זו.<br /> <br /> הרב אידלמן שימש כחבר [[מערכת אוצר החסידים]].<br /> <br /> לאחר חתונתו עם מרת חנה לבית לבנהרץ, התגורר ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. במשך השנים ניצל את הידע והבקיאות שלו בכדי לסייע בעריכת ספרים ביטאונים ועלונים במסגרת [[מכון אוהלי שם]] ו[[צעירי אגודת חב&quot;ד]], והתעסק בהוצאה לאור של השבועון '[[התקשרות (גליון)|התקשרות]]'.<br /> <br /> ר' יוסף יצחק נפטר בפתאומיות בגיל 47, לאחר שלקה בדום לב, בערב שבת [[י&quot;ג סיון]] [[תשס&quot;ו]].<br /> <br /> ==ספרו==<br /> *'''דיני הפסק בתפילה - ע&quot;פ שיטת חב&quot;ד''', הוצאת [[מכון אהלי שם]], [[תשמ&quot;ט]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30485&amp;pgnum=1 הספר באתר hebrewbooks]}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:איידלמן, יוסף יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;כ]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ו]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A4%22%D7%90&diff=475470 2021-05-13T13:50:17Z

<p>פאלע: /* אירועים */תיקנתי שגיאה</p> <hr /> <div>{{פתיח שנה עברית|5781}}<br /> ==מניין השנה==<br /> קביעות שנה זו היא '''זח&quot;א'''{{הערה|אחד מתוך ארבעה עשר האפשרויות לסוגי קביעויות השנים. קביעות זחא היא מהשנים הנדירות בלוח העברי כאשר רק שנת החא ושנת השא נדירות יותר, והיא מתרחשת בכ-4.33% מהשנים.}}, היות והיא מתחילה בשבת (ז), היא חסרה (ח) ועל כן יש בה 29 ימים בחשוון ו-29 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו ביום ראשון (א). שנה זו היא שנה פשוטה, אורכה 353 ימים.<br /> <br /> בשנה זאת יש [[פורים משולש]] - [[ט&quot;ו באדר]] חל ב[[שבת]], ולכן [[שושן פורים]] נחוג שלושה ימים - מיום שישי [[י&quot;ד באדר]] ועד יום ראשון [[ט&quot;ז באדר]].<br /> <br /> שנה זו היא השנה החמישית ממחזור קטן ש&quot;ה (מחזור של 19 שנים).<br /> <br /> ראשי התיבות שהוצעו לשנה זו על ידי החסידים, בהתבסס על התייחסות נדירה של הרבי כבר שלושים שנה קודם לכן, הם &quot;'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''לאות '''א'''ראנו&quot;{{הערה|1=[https://col.org.il/news/126414 שבת פרשת ויגש תנש&quot;א הערה 94 (הודפסה בספר השיחות תנש&quot;א חלק א' עמוד 214)].}}, כשהדגש הוא על ראיית הנפלאות של ה[[גאולה]] בעיני בשר.<br /> <br /> בשל הנדירות של קביעות שנה זו, בשנים האחרונות רק בשנת [[תש&quot;י]] ו[[תשל&quot;ז]] חלה קביעות דומה לחלוטין לאורך כל השנה, ובשנים [[תש&quot;ל]], [[תשל&quot;ג]] ו[[תשנ&quot;ז]] הייתה קביעות דומה עד חודש אדר בלבד.<br /> <br /> ==ציוני דרך==<br /> * שלושים שנה לאמירת [[השיחה הידועה]] ב[[כ&quot;ח בניסן]] [[תנש&quot;א]].<br /> * ארבעים שנה להקמת תנועת הנוער [[צבאות השם]] על ידי הרבי ב[[י&quot;ט תשרי]] [[תשמ&quot;א]].<br /> * שבעים שנה ל[[קבלת הנשיאות]] הרשמית של [[הרבי]] שליט&quot;א מלך המשיח ב[[י' בשבט]] [[תשי&quot;א]].<br /> * שמונים שנה ל[[הצלת הרבי והרבנית|הגעתם של הרבי והרבנית]] לארצות הברית לאחר שניצלו מאירופה, ב[[כ&quot;ח בסיוון]] [[תש&quot;א]].<br /> <br /> ==אירועים==<br /> * עם ישראל מאמין ומצפה שבשנה זאת יתגלה [[הרבי מליובאוויטש]] [[מלך המשיח]] שליט&quot;א בפועל ממש ב[[גאולה האמיתית והשלימה]].<br /> * [[י&quot;ב בשבט]] - נערך שידור חי עולמי ([[סאטעלייט]]) של [[את&quot;ה העולמי]], בו שודרו נאומי רבנים ומשפיעים וקטעי ווידיאו נדירים מה[[סאטעלייט]] ב[[י' בשבט]] [[תשנ&quot;ג]]<br /> * [[י&quot;ח באייר]] - אירע האסון הנורא ב[[מירון]] בו נהרגו 45 אנשים ולמעלה מ-100 פצועים, בין ההרוגים שני חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[א' בתשרי]] - הרב [[אברהם לידר]], איש חסד, מנהל ארגון [[אהבת חסד]] ב[[קראון הייטס]].<br /> *[[ג' בתשרי]] - הרב [[אפרים רוזנבלום]], משלוחי הרבי בפיטסבורג.<br /> *[[ח' בתשרי]] - הרב [[חיים צימנט]], משלוחי הרבי בבוסטון.<br /> *[[ז' בחשוון]] - הרב [[זלמן נוטיק|זלמן ניסן פנחס נוטיק]], משפיע ראשי ב[[תומכי תמימים ראשון לציון]] ו[[ישיבה קטנה תורת אמת]].<br /> *[[י&quot;ב בחשוון]] - הרב [[ישראל מרדכי טייטלבוים]], משלוחי הרבי וממייסדי קהילת חב&quot;ד במוריסטון.<br /> *[[כ' בחשוון]] - הרב [[יונתן זקס]], רבה של [[אנגליה]].<br /> *[[א' בכסלו]] - הרב [[אליעזר טייטלבוים]] - ממנהלי מערכת הכשרות [[OK (כשרות)|OK]].<br /> *[[ד' בכסלו]] - הרב [[שלום דובער שאנוביץ]], קראון הייטס.<br /> *[[ט' בכסלו]] - הרב [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]], זקן חסידי חב&quot;ד, ממייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]].<br /> *[[כ&quot;ו כסלו]] - הרב [[צבי צאלער]], משפיע קהילת חב&quot;ד בציריך, שוויץ.<br /> *[[י&quot;א בטבת]] - הרב [[יחיאל מיכל כץ]], חסיד שכיהן כרבה של בן דור-נשר.<br /> *[[י&quot;ח בשבט]] - הרב [[יחזקאל רייכמן]], גבאי בית כנסת חב&quot;ד [[נחלת בנימין]], [[תל אביב]]. שו&quot;ב, יו&quot;ר אגודת השוחטים.<br /> *[[ל' שבט]] - הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] - מגדולי רבני חב&quot;ד<br /> *[[א' אדר]] - הרב [[גרשון מענדל גרליק]] - שליח הרבי למילאנו<br /> *[[ז' אייר]] - הרב [[דובער שייקביץ]], מראשוני וזקני תושבי כפר חב&quot;ד, מייסד מפעל &quot;בשר שייקביץ&quot; ומשפיע בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב&quot;ד.<br /> *[[א' בסיוון]] - הרב [[שלמה אהרון הניג]], [[סופר סת&quot;ם]] ב[[כתב אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ==== נגיף הקורונה ====<br /> במהלך שנת [[תש&quot;פ]] החל להתפשט בעולם [[נגיף הקורונה]]. חסידים רבים שנדבקו בנגיף בתש&quot;פ, נפטרו כתוצאה מההידבקות, גם בשנת תשפ&quot;א היו נפטרים בקרב אנ&quot;ש, ביניהם:<br /> *[[ט' תשרי]] - הרב משה חיים תורג'מן, מאנ&quot;ש ב[[אשקלון]].<br /> *[[י&quot;ד תשרי]] - הרב [[דוד שמעון חדד]], מוותיקי אנ&quot;ש ב[[מגדל העמק]].<br /> *[[י&quot;ח תשרי]] - הרב מנחם מהצרי, מאנ&quot;ש ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *[[ד' בחשוון]] - הרב יעקב יצחק פרידמן, מאנ&quot;ש ב[[בני ברק]].<br /> *[[ה' בחשוון]] - הרב [[חיים משה מרדכי שייקביץ]], משלוחי הרבי ומנהל בית חב&quot;ד במילאנו [[איטליה]].<br /> *[[כ&quot;ו בכסלו]] - הרב [[חיים מאיר ליברמן]], חבר הנהלת [[צעירי אגודת חב&quot;ד בארצות הברית|צעירי אגודת חב&quot;ד]] ב[[ארצות הברית]].<br /> *[[י&quot;ח בטבת]] - הרב [[שלמה זלמן רייכמן]], מזקני חסידי חב&quot;ד ב[[בני ברק]].<br /> *[[ד' בשבט]] - הרב אריה לייב ריבקין, מאנ&quot;ש ב[[צפת]].<br /> *[[ח' בשבט]] - הרב [[יהודה דוקס]] (יודי), שליח הרבי, מנהל ארגון Jnet.<br /> *[[י&quot;א בשבט]] - הרב [[חיים אשר זעליג סלומון]], איש חינוך מירושלים.<br /> *[[י&quot;ח בשבט]] - הרב [[אברהם טברסקי]], רופא יהודי-חסידי מפורסם.<br /> *[[ה' אדר]] - הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]] - משפיע בישיבת אור שמחה בכפר חב&quot;ד וחבר הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *הרב [[משה גלבשטיין]], '''[https://chabad.info/video/news-video/corovavirusvideo/646487/ הרבי התבטא בנבואה - כיצד נינצל מהחרון אף?]''' {{וידפו}}<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5781}}<br /> {{MIHY|תשרי|2020|9|19|1992|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|2020|10|19|1992|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|2020|11|17|1992|1|31111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|2020|12|16|1992|0|44413|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|2021|1|14|1971|1|11111|11113|31114|11111|13111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר|2021|2|13|1971|0|11111|11111|11244|41111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|2021|3|14|1971|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|2021|4|13|1971|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|2021|5|12|1971|1|11112|52111|11111|11111|11121|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|2021|6|11|1971|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|2021|7|10|1971|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|2021|8|9|1971|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> {{תנש&quot;א משיח}}<br /> {{תנש&quot;א}}<br /> {{הערות שוליים}}</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%90%D7%9C%D7%A2/%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=433673 2020-11-20T06:13:50Z

<p>פאלע: </p> <hr /> <div>ההתוועדות החסידית חבדי&quot;ת הארוכה בעולם, 136 שעות ו45 דקות (מאה שלושים ושש שעות וארבעים וחמש דקות). שהיה מפגש הזום הארוך בעולם.<br /> <br /> [[קובץ:כפר חב&quot;ד תולדות תשפ&quot;א.jpg|ממוזער|שער [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|שבועון כפר חב&quot;ד]] עם תמונות מההתוועדות המדוברת]]<br /> <br /> בעקבות ה[[קורונה]] [[כינוס השלוחים העולמי]] של שנת [[תשפ&quot;א]] התקיים במתכונת וירטואלית, במקום הכינוס הפיזי הקבוע שמתקיים מידי שנה בניו יורק אליו מגיעים מידי שנה [[שלוחים|שליחי חב&quot;ד]] מכל העולם. <br /> <br /> במוצאי שבת האחרון התחיל ה'מלווה מלכה' הורטואלית של כינוס השלוחים, בעת צאת שבת באוסטרליה, שהתקיים ברצף בלייב והיה אמור להסתיים לאחר 24 שעות - כשעתיים לאחר צאת השבת ב-הוואי ואלסקה.<br /> <br /> בפועל זה נמשך 136 שעות וארבעים וחמש דקות, כששה ימים: <br /> * התחיל ב-5:30 AM בבוקר שעון ניו יורק של שבת (זמן צאת השבת באוסטרליה) ב-11/14/2020 כ&quot;ז חשון תשפ&quot;א <br /> * הסתיים ביום חמישי בשעה 10:00 PM בלילה שעון ניו יורק ב-11/19/2020 ג' כסלו תשפ&quot;א<br /> <br /> המפגש ההיסטורי התנהל בצורה מעניינת, זה התנהל בצורה כזו; מידי כמה שעות התחלף מנהל, כל מנהל ממקום אחר בעולם, בשעה אחרת בעולם.<br /> <br /> [[שלוחים|שלוחי חב&quot;ד]] פרוסים בכל רחבי העולם כך שיש בהתאם לחב&quot;ד אנשים בכל השעות ביממה. השמש לא יורדת על מפעל השליחות של חב&quot;ד.<br /> <br /> לכל אורך המפגש התחלפו אנשים בהתאם לשעון המקומי כל אחד במקומו ברחבי הגלובוס.<br /> <br /> המנהל התורן הזמין בהתאם לדבר כל אחד בתורו שהיה בלייב בזום.<br /> <br /> השתתפו ככל הנראה רוב שלוחי חב&quot;ד במפגש הזום ההיסטורי הזה. כ5000 שליחים. ועוד ככל הנראה מאות חסידי חב&quot;ד נוספים שצפו. <br /> <br /> במשך רוב הזמן היו בסביבות 800 בשעת מעשה בלייב, ובמהלך שנים וחצי היממות האחרונות רוב הזמן הזום היה בתפוסה מלאה (1000 איש)<br /> <br /> כמות הדוברים הייתה ככל הנראה בסביבות 450 איש<br /> <br /> בשל המגפה המתמשכת, לראשונה בתולדות 37 השנים האחרונות הכנס נערך באופן מקוון לחלוטין. עם 5,000 רבנים - שליחי חב&quot;ד.<br /> <br /> כמה כינו את המעמד היוצא דופן הזה בשם 'מגה התוועדות' כאשר לא היה הגבלות של זמן ומקום, השתתפו מכל העולם, בכל השעות ברחבי פינות רבות בכל רחבי הגלובוס.<br /> <br /> בסופו של דבר הוחלט על ידי המארגים לסיים את הכינוס המקוון כמה שעות לפני כניסת שבת באוסטרליה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [https://col.org.il/news/127787 תגובת חברת zoom העולמית: Wow - that’s impressive! 👏] {{col}}<br /> * [https://col.org.il/news/127783 בדקנו היסטורית: התוועדות הזום השבוע היא אכן הארוכה ביותר?] {{col}}</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%90%D7%9C%D7%A2/%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=433671 2020-11-20T06:08:13Z

<p>פאלע: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>ההתוועדות החסידית חבדי&quot;ת הארוכה בעולם, 136 שעות ו45 דקות (מאה שלושים ושש שעות וארבעים וחמש דקות). שהיה מפגש הזום הארוך בעולם.<br /> <br /> בעקבות ה[[קורונה]] [[כינוס השלוחים העולמי]] של שנת [[תשפ&quot;א]] התקיים במתכונת וירטואלית, במקום הכינוס הפיזי הקבוע שמתקיים מידי שנה בניו יורק אליו מגיעים מידי שנה [[שלוחים|שליחי חב&quot;ד]] מכל העולם. <br /> <br /> במוצאי שבת האחרון התחיל ה'מלווה מלכה' הורטואלית של כינוס השלוחים, בעת צאת שבת באוסטרליה, שהתקיים ברצף בלייב והיה אמור להסתיים לאחר 24 שעות - כשעתיים לאחר צאת השבת ב-הוואי ואלסקה.<br /> <br /> בפועל זה נמשך 136 שעות וארבעים וחמש דקות, כששה ימים: <br /> * התחיל ב-5:30 AM בבוקר שעון ניו יורק של שבת (זמן צאת השבת באוסטרליה) ב-11/14/2020 כ&quot;ז חשון תשפ&quot;א <br /> * הסתיים ביום חמישי בשעה 10:00 PM בלילה שעון ניו יורק ב-11/19/2020 ג' כסלו תשפ&quot;א<br /> <br /> המפגש ההיסטורי התנהל בצורה מעניינת, זה התנהל בצורה כזו; מידי כמה שעות התחלף מנהל, כל מנהל ממקום אחר בעולם, בשעה אחרת בעולם.<br /> <br /> [[שלוחים|שלוחי חב&quot;ד]] פרוסים בכל רחבי העולם כך שיש בהתאם לחב&quot;ד אנשים בכל השעות ביממה. השמש לא יורדת על מפעל השליחות של חב&quot;ד.<br /> <br /> לכל אורך המפגש התחלפו אנשים בהתאם לשעון המקומי כל אחד במקומו ברחבי הגלובוס.<br /> <br /> המנהל התורן הזמין בהתאם לדבר כל אחד בתורו שהיה בלייב בזום.<br /> <br /> השתתפו ככל הנראה רוב שלוחי חב&quot;ד במפגש הזום ההיסטורי הזה. כ5000 שליחים. ועוד ככל הנראה מאות חסידי חב&quot;ד נוספים שצפו. <br /> <br /> במשך רוב הזמן היו בסביבות 800 בשעת מעשה בלייב, ובמהלך שנים וחצי היממות האחרונות רוב הזמן הזום היה בתפוסה מלאה (1000 איש)<br /> <br /> כמות הדוברים הייתה ככל הנראה בסביבות 450 איש<br /> <br /> בשל המגפה המתמשכת, לראשונה בתולדות 37 השנים האחרונות הכנס נערך באופן מקוון לחלוטין. עם 5,000 רבנים - שליחי חב&quot;ד.<br /> <br /> כמה כינו את המעמד היוצא דופן הזה בשם 'מגה התוועדות' כאשר לא היה הגבלות של זמן ומקום, השתתפו מכל העולם, בכל השעות ברחבי פינות רבות בכל רחבי הגלובוס.<br /> <br /> בסופו של דבר הוחלט על ידי המארגים לסיים את הכינוס המקוון כמה שעות לפני כניסת שבת באוסטרליה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [https://col.org.il/news/127787 תגובת חברת zoom העולמית: Wow - that’s impressive! 👏] {{col}}<br /> * [https://col.org.il/news/127783 בדקנו היסטורית: התוועדות הזום השבוע היא אכן הארוכה ביותר?] {{col}}</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%A3_%D7%A7%D7%94%22%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=429716 2020-11-06T11:51:18Z

<p>פאלע: /* ספרים בהוצאת סניף כפר חב&quot;ד[1] */</p> <hr /> <div>[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין 770 ב[[כפר חב&quot;ד]], במרתפו שוכנים היום משרדי הסניף והחנות המרכזית לרכישת ספרי קה&quot;ת בארץ הקודש]]<br /> סניף '''[[קה&quot;ת]] [[כפר חב&quot;ד]]''', הינו שלוחה של הוצאת הספרים הרשמית של [[חב&quot;ד]], העוסקת בעריכת והדפסת ספרים, ובהפצתם ברחבי הארץ.<br /> <br /> הסניף מנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]] והרב [[שייע סגל]].<br /> <br /> ==הקמת הסניף==<br /> ===הפצת ספרי קה&quot;ת לפני התייסדות הסניף===<br /> בשנים שקדמו להקמת סניף רשמי של הוצאת [[קה&quot;ת]] ב[[ארץ הקודש]], מינה [[הרבי]] ועד מיוחד להפצת הספרים בראשות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]]. מידי מספר חודשים [[הרבי]]{{הערה|שהיה אז מנהל בפועל של ההוצאה, לפני שהתמנה כיורשו של חמיו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להנהיג את [[חסידות חב&quot;ד]].}} היה שולח את הספרים שנדפסו על ידי הוצאת הספרים ב[[ניו יורק]], ואנשי הועד היו דואגים למכירתם של הספרים והפצתם בין סופרים ואנשי רוח.<br /> <br /> מרכזו של הועד היה ממוקם ב[[תל אביב]], שם היו מרוכזים חסידי חב&quot;ד בארץ, ומשם פעל להפצת הספרים, כשהרבי שולח לעיתים תכופות מכתבים ל[[אנ&quot;ש]] בתל אביב לעודד אותם לסייע לרב קרסיק בהפצת הספרים ובמכירתם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]] התמנה הרב [[אברהם פריז]] כאחראי על פעולות הועד, ועסק בהפצת הספרים שנשלחו אליו מהסניף המרכזי בניו-יורק.<br /> <br /> ===הקמת הסניף בכפר חב&quot;ד===<br /> בעקבות האירוע של [[רצח יד החמישה]] בשנת [[תשט&quot;ז]], הוקם [[בית הספר לדפוס יד החמישה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשי&quot;ט]] נוצרה אפשרות להקים סניף פעיל של הוצאת הספרים קה&quot;ת בארץ הקודש, שיעסוק לא רק בהפצת הספרים, אלא גם בעריכתם והדפסתם.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ט]] החלה העבודה בפועל בניהולו של ר' [[אברהם פריז]], כאשר המנהל-פועל שעמד בקשר רציף עם [[מזכירות הרבי]] בקשר להדפסת הספרים ועריכתם, היה חתנו הרב [[אפרים וולף]], כשלצידו עומד הרב [[זושא ווילימובסקי]] שפעל רבות בתחום הפצת הספרים, והרב [[חנוך גליצנשטיין]] שעסק בפרסום פעולותיה של הוצאת קה&quot;ת בביטאונים וכתבי עת שונים.<br /> <br /> פעולותיו של הסניף התחלקו למספר מישורים:<br /> *פרסום ספרי קה&quot;ת בעיתונות ובקטלוגים.<br /> *הפצת הספרים ברחבי הארץ.<br /> *השתתפות בירידי הספרים השונים.<br /> *הדפסת-צילום של ספרים שנערכו על ידי הוצאת קה&quot;ת בניו יורק{{הערה|על מנת לחסוך את עלויות המשלוח.}}.<br /> *תרגום ספרים שיצאו לאור ב[[אידיש]] על ידי הוצאת קה&quot;ת בניו יורק.<br /> *עריכת ספרים מתורתם של [[:קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|רבותינו נשיאינו]], והדפסתם.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב פריז בשנת [[תשכ&quot;ח]], נוצר חלל בניהול הסניף, ולאחר קבלת אישורו של [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|הרב חודוקוב]], מינה [[אפרים וולף|הרב וולף]] את בנו הרב [[מנחם מענדל וולף]] ליורשו של הרב פריז בניהול הסניף.<br /> <br /> עד לשנת [[תשמ&quot;ו]] המשיך הסניף לפעול מתוך מחסן הספרים שנרכש על ידי הרב פריז כשהוקם הסניף, אך לאחר שנבנה [[770 כפר חב&quot;ד|העתקו של בניין 770 בכפר חב&quot;ד]], קיבלה הנהלת הסניף את אישורו של הרבי, ועברה לפעול מתוך קומת המרתף של הבניין.<br /> <br /> ===השתתפות ביריד הספרים הבין לאומי===<br /> [[קובץ:דוכן יריד הספרים תשל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן חב&quot;ד ביריד הספרים במסגרת שבוע הספר העברי הומה ממבקרים, תש&quot;ל]]<br /> החל משנת [[תשכ&quot;ז]] החל הסניף להשתתף בתערוכה הדו-שנתית של 'יריד הספרים הבין לאומי' ב[[ירושלים]], וביריד המתקיים מידי שנה בכיכר מלכי ישראל ב[[תל אביב]] במסגרת חגיגות שבוע הספר העברי. ההשתתפות ביריד החלה על פי הוראתו הישירה של הרבי, שהיה מעורב באופן אישי בפרטי הסיכומים, והורה להשתדל לקבל מקום מרכזי ביריד להקמת הדוכן, כדי שיוכלו לפעול במקום להפצתם של ספרי חב&quot;ד ותורת החסידות.<br /> <br /> ההשתתפות בעיקרה לא נועדה לצורכי מסחר, אלא לצורכי הפצת רעיונות תורת החסידות. לשם כך פעלו העסקנים החב&quot;דיים להביא למקום אישי ציבור בכירים, כדי לגרום לחשיפה תקשורתית רחבה של הדוכן, ולגירוי באי היריד לבוא ולהתעניין בספרים שיוצאים לאור על ידי קה&quot;ת.<br /> <br /> כמו כן החסידים שנבחרו לתפעל את הדוכן היו חסידים בעלי כושר השפעה, שניצלו את התעניינותם של האנשים בספרים המוצעים בדוכן, כדי לפתוח עמהם שיחה מעמיקה ואינטלקטואלית.<br /> <br /> ==ספרים בהוצאת סניף כפר חב&quot;ד{{הערה|ברשימה זו נכללו רק הספרים שנערכו על ידי הסניף, ולא אלו שהודפסו כצילום של ספר שנערך על ידי הסניף המרכזי של הוצאת הספרים בניו יורק.}}==<br /> *'''חג הגאולה [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסלו]] - פרשת [[המאסר והגאולה של אדמו&quot;ר הזקן]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תשכ&quot;א.<br /> *'''מאמרים מלוקטים מספר [[לקוטי תורה]]''', [[תשכ&quot;ב]].<br /> *'''התמים''', ב' כרכים המכילים את שמונת [[התמים (ורשה)|קובצי 'התמים']] שיצאו לאור, [[תשל&quot;א]].<br /> *'''מראי מקומות ל[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]''', הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[תשל&quot;ב]].<br /> *'''[[ספר התולדות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], יצא לאור בין השנים [[תשל&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ז]], (15 כרכים).<br /> *'''[[תולדות לוי יצחק]]''', [[נפתלי צבי גוטליב]], הוצאה ראשונה - [[תשל&quot;ז]], הוצאה אחרונה - [[תשנ&quot;ה]], (ג' כרכים).<br /> *'''[[כללי רש&quot;י]]''', הרב [[טוביה בלוי]], [[תש&quot;מ]], (מהדורה ראשונה).<br /> *'''מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל''', גברת גליצנשטיין וגברת הלפרין, [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''[[חת&quot;ת|חת&quot;ת - חומש, תהלים, תניא]]''', הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''רעיון החודש''', הרב [[יוסף גרליצקי]], [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''תורת חב&quot;ד (ביביליוגרפיה)''', [[יהושע מונדשיין]], [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''ילקוט בר מצוה''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ&quot;ג]].<br /> *'''[[אור החסידות (ספר)|אור החסידות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ&quot;ד]].<br /> *'''ליקוט מחידושי ה'צמח צדק' על הש&quot;ס''', הרב [[יהושע גרוס]], [[תשמ&quot;ד]].<br /> *'''[[חידושים וביאורים בש&quot;ס]]''', הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], [[תשמ&quot;ה]], (ב' כרכים).<br /> *'''ספר השליחות''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ&quot;ז]].<br /> *'''[[ימי מלך]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ&quot;ט]], (ג' כרכים).<br /> *'''[[ספר היחידות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ&quot;ט]].<br /> *'''[[כללי רמב&quot;ם]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תנש&quot;א]].<br /> *'''[[המלך במסיבו]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> *'''[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשנ&quot;ד]]-[[תשנ&quot;ז]], (ח&quot;י כרכים).<br /> *'''תאריכים בדבר ימי חב&quot;ד''', [[יוסף יצחק קמינצקי]], [[תשנ&quot;ד]].<br /> *'''מה שסיפר לי סבא''', מלוקט מ[[שיחות לנוער]], [[תשנ&quot;ו]], (ד' כרכים).<br /> *'''[[עטרת מלכות]]''', הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> *'''[[סידור תהלת ה']] עם הנהגות''', [[תשס&quot;ב]].<br /> *'''מחזור השלם לראש השנה ויום הכיפורים''', [[תשס&quot;ד]].<br /> *'''[[תורת השליחות]]''', [[זושא וולף]], [[תשס&quot;ד]].<br /> *'''תומכי תמימים - ליקוט מתורת רבותינו נשיאינו''', יוסף יצחק בלוי, [[תשע&quot;ב]].<br /> *'''[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]] - תולדות הוצאת הספרים החב&quot;דית''', הרב [[זושא וולף]], [[תשע&quot;ג]].<br /> *'''[[אלה תולדות פרץ]]''', הרב [[יהושע דוברבסקי]], [[תשע&quot;ה]].<br /> <br /> ===ספרים בתרגום ללשון הקודש===<br /> *'''[[ספר הזכרונות]] מתורגם ללשון הקודש''', [[טוביה בלוי]], [[תשמ&quot;ג]], (ב' כרכים).<br /> *'''[[לקוטי דיבורים]] מתורגם ללשון הקודש''', [[חנוך גליצנשטיין]], [[תש&quot;נ]].<br /> *'''[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] מתורגם ללשון הקודש''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> *'''[[תורת שלום|ספר השיחות - תורת שלום]] בתרגום ללשון הקודש''', הרב [[טוביה בלוי]], [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''[[אגרות קודש]] - מתורגמות ללשון הקודש''', תרגום חופשי של האגרות באידיש מלוקטים מכרכים א-ל, (ד' כרכים).<br /> *'''[[שיעורים בספר התניא]] (מתורגם ללשון הקודש)''', תורגם על ידי הרב [[חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ&quot;א]], (ד' כרכים).<br /> *'''[[שיחות לנוער]]''', ליקוט חוברות שהודפסו בתרגום ל[[עברית]] בין השנים [[תשי&quot;ז]]-[[תשמ&quot;ג]], (9 כרכים).<br /> *'''[[ואני תפילתי]] (מתורגם ללשון הקודש)''', תורגם מ[[אנגלית]] על ידי נ. בן יצחק, [[תשמ&quot;ה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הוצאת ספרים קה&quot;ת''', שער 'הוצאת קה&quot;ת בארץ הקודש', עמודים 379-446.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש|קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב&quot;ד|קה&quot;ת]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%90%D7%9C%D7%A2&diff=429025 2020-11-05T10:06:06Z

<p>פאלע: /* ערכים בתכנון */</p> <hr /> <div>=='''ברוכים הבאים!'''==<br /> <br /> == דפים שיצרתי ==<br /> * [[יחיאל מיכל פיקרסקי]].<br /> * [[ועד ההצלה]].<br /> <br /> ==דפים בשיפוצי==<br /> * [[רפאל נחמן כהן]].<br /> * [[מערכת הערות קרית גת גדולה]].<br /> <br /> ==ערכים בתכנון==<br /> * [[יהושע זעליג פרסיץ]].</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%90%D7%9C%D7%A2&diff=429024 2020-11-05T10:03:05Z

<p>פאלע: </p> <hr /> <div>=='''ברוכים הבאים!'''==<br /> <br /> == דפים שיצרתי ==<br /> * [[יחיאל מיכל פיקרסקי]].<br /> * [[ועד ההצלה]].<br /> <br /> ==דפים בשיפוצי==<br /> * [[רפאל נחמן כהן]].<br /> * [[מערכת הערות קרית גת גדולה]].<br /> <br /> ==ערכים בתכנון==<br /> * [[יהושע זעליק פרסיץ]].</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=428932 2020-11-04T21:27:30Z

<p>פאלע: </p> <hr /> <div>{{מבצעי הרבי}}[[קובץ:אות בספר התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו מטה &quot;אות בספר התורה של ילדי ישראל&quot;]]<br /> מבצע כתיבת '''ספר התורה של ילדי ישראל''' הוא מבצע שיזם [[הרבי]] על מנת לאחד את כלל ילדי ישראל מרחבי העולם, כשכל ילד או ילדה מתחת לגיל מצוות רוכשים אות אחת בספר התורה במחיר סימלי, ומקבלים תעודה בה רשום היכן נמצאת האות 'שלו' בספר התורה. עד עתה נכתבו שישה ספרי תורה המאחדים למעלה ממליון ושמונה מאות אלף ילדים שהתאחדו סביב ספרי התורה.<br /> <br /> ==היסטוריית המבצע==<br /> בי&quot;א [[ניסן]] בשנת [[תשמ&quot;א]] ביקש הרבי לאחד את כל ילדי ישראל - בנים לפני [[בר מצווה]] ובנות לפני [[בת מצווה]] - בספר תורה מיוחד שאת אותיותיו יקנו ילדי ישראל מכל קצוות תבל, כדי לחזק את הקשר שלהם עם התורה ובכדי לאחד את כל ילדי ישראל סביב תורתנו הקדושה. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] הועברו ענייני הספר לוועד לעניני ספר התורה של ילדי ישראל שעל ידי [[בית דין רבני חב&quot;ד]] בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]].<br /> <br /> במבצע זה, כמו בשאר [[עשרת המבצעים|מבצעיו הקדושים]], הרבי &quot;פתח&quot; דרך וכיוון, ומאז נפוץ המנהג בקהילות יהודיות רבות בארץ ישראל ובתפוצות, למכור אותיות בספר תורה; אך עדיין מיוחד ומופלא [[ספר תורה]] זה, בכך שהוא מאחד מאות אלפי ילדי ישראל בספר תורה אחד ומיוחד. <br /> [[קובץ:שמואל גרייזמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרייזמאן במשרדי המטה]]<br /> הרבי הסביר כי על ידי כתיבת [[ספר תורה]] משותף, נוצרת [[אחדות]] בין כל חלקי עם ישראל{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&amp;hilite=4a087f1a-5bb1-432f-abc7-75b3143dd870&amp;st=%u05e0%u05e8%u05d5%u05ea+%u05e9%u05d1%u05ea&amp;pgnum=400 התוועדויות [[תשמ&quot;ג]] ח&quot;א]}}.<br /> <br /> בנוסף התבטא הרבי כי מצוות כתיבת [[ספר תורה]] היא המצווה האחרונה בתרי&quot;ג המצוות, ובוודאי כאשר כלל ילדי ישראל מקיימים את המצווה האחרונה, מחישים וממהרים את ביאת ה[[גאולה]] האמתית והשלימה בקרוב ממש. <br /> <br /> רבנים ואדמו&quot;רים רבים הצטרפו לקריאתו של הרבי, רכשו אות בספר התורה לצאצאיהם, ואף נטלו חלק במעמדי הסיום של כתיבת הספרי תורה.<br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ד]], למעלה ממליון וחצי ילדי ישראל קנו אותיות בספרי התורה המיוחדים של ילדי ישראל! לפי אומדנים שונים, מדובר על יותר משליש מילדי ישראל בעולם כולו שזכו להתחבר ולהתאחד בתורה ולקיים את הוראת הרבי. <br /> <br /> על פי הוראת הרבי, כל אחד מהילדים הרוכש אות מקבל לביתו תעודה מעוצבת ומסוגננת (גודל התעודה כיום הוא 15.5×23 ס&quot;מ), בה רשום שמו הפרטי והפרשה בה מופיעה האות אותה רכש, אך לא מצויין באיזו מילה או באיזה פסוק מופיעה האות מכיוון שלחלק מהפסוקים יש משמעות שלילית ויש מי שעלול להיפגע מכך.<br /> <br /> [[קובץ:תעודת אות בספר התורה.jpg|מרכז]]<br /> <br /> בכל פעם בה נשלמת כתיבתו של אחד מספרי התורה, נערכת תהלוכה חגיגית ומסיבת שמחה מיוחדת בהשתתפות ילדי ישראל, ולאחר מכן על פי הוראת הרבי{{מקור}} מועברים הספרים ל[[בית הכנסת צמח צדק]] בירושלים. מסיבות הסיום לגמרה של תורה נערכות בד&quot;כ בתאריך כ' מנחם אב, יום היארצייט של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.<br /> <br /> ==הוראות המבצע==<br /> <br /> בי&quot;ג ניסן תשמ&quot;א הורה הרבי שאת הבקשה בכתב, ברכישת האות יכתוב הילד בעצמו, או לפחות חלק מהמכתב, והסביר בצורה 'ציורית' ומרתקת – כיצד ילד כותב מכתב...{{הערה|&quot;כשהילד מתיישב לכתוב, הוא מוציא את לשונו מבין שיניו ומתבונן, מפשיל את שרוולו, ואחר-כך מסתכל על העט או על העפרון שבו הוא כותב, וחושב כיצד לסובב את העט, ואחר-כך הוא מתייגע כדי שצורת האותיות תהיה כראוי, בנוסף לכך, ישנם ילדים שמהדרים ורוצים שהחתימה שלהם תהיה נאה.&quot;ולכן, במקום לעשות סתם חתימה, הם מציירים ציור עם קישוט וכו', ולפי עניינם – הרי זה עניין הקשור ב'התנאה לפניו במצוות' וזה מעורר חביבות גדולה למעלה&quot;... }}הרבי הוסיף, שכמדובר בתינוקות ובפעוטות שעדיין לא כותבים – כדאי למלא את הטופס בנכחותם, ויש לכך השפעה אפילו לתינוק בן יומו...<br /> <br /> בכ' אייר תשמ&quot;א בשיחה לנשי ובנות חב&quot;ד הורה הרבי שאת דמי הרישום לספר התורה יתנו ההורים במתנה לילד, כך שהכסף יהיה שלו, ולאחר מכן למסור את הכסף בשליחותו.<br /> <br /> ==ספר תורה הכללי==<br /> {{ערך מורחב|ספר תורה הכללי}}<br /> בהמשך למבצע אות בספר תורה לילדי ישראל, התחיל הרבי בשנת [[תשמ&quot;ב]] את מבצע אות בספר תורה לכל יהודי.<br /> <br /> ==תאריכים בהם הוכנסו ספרי התורה==<br /> *ספר התורה הראשון - [[כ' מנחם אב]] [[תשמ&quot;א]]<br /> *ספר התורה השני - [[כ' מנחם אב]] [[תשמ&quot;ו]]<br /> *ספר התורה השלישי - [[כ&quot;ו אלול]] [[תשנ&quot;ה]]<br /> *ספר התורה הרביעי - [[כ' מנחם אב]] [[תשס&quot;ה]]<br /> *ספר התורה החמישי - [[כ' מנחם אב]] [[תשע&quot;ב]]<br /> *ספר התורה השישי - [[כ' מנחם אב]] [[תשע&quot;ו]]<br /> <br /> == לרכישת אות בספר התורה ==<br /> *'''דואר''': ספר התורה לילדי ישראל, ת. ד. 8 [[כפר חב&quot;ד]], מיקוד 72915.<br /> *'''רשת''': [http://www.kidstorah.org/Default_cdo/lang/he אתר האינטרנט]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ספר תורה הכללי]]<br /> *[[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[ישראל אלפנביין]], '''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''', אלבום תיעודי שיצא לאור לקראת שנת השלושים ליסוד המבצע בהוצאת הועד לכתיבת [[ספר תורה]] לילדי ישראל, [[ניסן]] תשס&quot;ט<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://kidstorahorg.clhosting.org/kids/torah/default_cdo/aid/3135828/lang/he רכישת אות בספר התורה באמצעות האינטרנט]'''<br /> * '''[http://www.he.chabad.org/kids/torah/default_cdo/aid/992381 ספר התורה של ילדי ישראל]''' - דף הנחתה מיוחד באתר בית חב&quot;ד הכולל מידע על המבצע ואפשרויות הרשמה<br /> * [http://www.kidstorah.org/Default_cdo/lang/he אתר מבצע אות בספר התורה (עברית ואנגלית)]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62675_he_1.pdf לכל ילד וילדה אות בספר התורה]{{PDF}} עלון פרסומי - {{אינפו}}<br /> * '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/736.pdf שלוש התוועדויות בערב חג הפסח]''' סקירה ממצה על מבצע אות בספר תורה בליווי תצלומים נדירים, בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 736 עמוד 80<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70816 ההוראות למעיל לס&quot;ת של ילדי ישראל ● כתי&quot;ק] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70819 הרבי שולח עידוד למצטיינים: קורצוויל, ציק ונחשון] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70844 הכנסת ספר התורה הראשון ● יומן מרתק] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=71808 מדהים: הרבי חוזה את הפצצת הכור האטומי בעיראק ● כתבה על התקופה ופרטים רבים] - {{שטורעם}}<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/05/257.-Behar-Bechukosai-5780.pdf הדרך לחזק את שלום העולם]''' {{PDF}} ראיון בעלון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]], פרשת בהר-בחוקותי תש&quot;פ<br /> <br /> ;וידאו<br /> *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2969758 אחדות ישראל על ידי ספר התורה]''' - שיחת הרבי, י&quot;א ניסן תשמ&quot;א {{בית חבד}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%95/ סרטון אנימציה על מבצע אות בספר התורה]''' {{וידאו}} {{אינפו}} ג' אדר שני תשע&quot;ו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70737 קליפ לרגל סיום ספר התורה לילדי ישראל ● לצפיה] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2969761 כוחה של אות אחת - חלק ראשון] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2971933 חלק שני]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ראיון עם הרב גרייזמן בתכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]]<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/%D7%A8%D7%A7-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95-%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%9C%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%94/ מבצע אות בספר התורה]''' {{וידפו}} מתוך תכנית הראלי של [[צבאות השם בארץ הקודש]]<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%94%d6%b8%d7%90%d7%95%d6%b9%d7%aa-%d7%94%d6%b7%d7%9e%d6%bc%d6%b0%d7%99%d6%bb%d7%97%d6%b6%d7%93%d6%b6%d7%aa-%d7%a9%d7%81%d6%b6%d7%9c%d6%bc/ רבי לילדים: הָאוֹת הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁלִּי]''' {{וידפו}}<br /> <br /> ;תמונות<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70884 הרובע היהודי רקד משמחה ● גלריה] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70876 רבבת חסידים במפגן אדיר של אחדות ● גלריה] - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=428930 2020-11-04T21:21:31Z

<p>פאלע: /* היסטוריית המבצע */</p> <hr /> <div>{{מבצעי הרבי}}[[קובץ:אות בספר התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו מטה &quot;אות בספר התורה של ילדי ישראל&quot;]]<br /> מבצע כתיבת '''ספר התורה של ילדי ישראל''' הוא מבצע שיזם [[הרבי]] על מנת לאחד את כלל ילדי ישראל מרחבי העולם, כשכל ילד או ילדה מתחת לגיל מצוות רוכשים אות אחת בספר התורה במחיר סימלי, ומקבלים תעודה בה רשום היכן נמצאת האות 'שלו' בספר התורה. נכון לשנת [[תשע&quot;ו]] נכתבו שישה ספרי תורה המאחדים למעלה ממליון ושמונה מאות אלף ילדים שהתאחדו סביב ספרי התורה.<br /> <br /> ==היסטוריית המבצע==<br /> בי&quot;א [[ניסן]] בשנת [[תשמ&quot;א]] ביקש הרבי לאחד את כל ילדי ישראל - בנים לפני [[בר מצווה]] ובנות לפני [[בת מצווה]] - בספר תורה מיוחד שאת אותיותיו יקנו ילדי ישראל מכל קצוות תבל, כדי לחזק את הקשר שלהם עם התורה ובכדי לאחד את כל ילדי ישראל סביב תורתנו הקדושה. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ב]] הועברו ענייני הספר לוועד לעניני ספר התורה של ילדי ישראל שעל ידי [[בית דין רבני חב&quot;ד]] בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]].<br /> <br /> במבצע זה, כמו בשאר [[עשרת המבצעים|מבצעיו הקדושים]], הרבי &quot;פתח&quot; דרך וכיוון, ומאז נפוץ המנהג בקהילות יהודיות רבות בארץ ישראל ובתפוצות, למכור אותיות בספר תורה; אך עדיין מיוחד ומופלא [[ספר תורה]] זה, בכך שהוא מאחד מאות אלפי ילדי ישראל בספר תורה אחד ומיוחד. <br /> [[קובץ:שמואל גרייזמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרייזמאן במשרדי המטה]]<br /> הרבי הסביר כי על ידי כתיבת [[ספר תורה]] משותף, נוצרת [[אחדות]] בין כל חלקי עם ישראל{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&amp;hilite=4a087f1a-5bb1-432f-abc7-75b3143dd870&amp;st=%u05e0%u05e8%u05d5%u05ea+%u05e9%u05d1%u05ea&amp;pgnum=400 התוועדויות [[תשמ&quot;ג]] ח&quot;א]}}.<br /> <br /> בנוסף התבטא הרבי כי מצוות כתיבת [[ספר תורה]] היא המצווה האחרונה בתרי&quot;ג המצוות, ובוודאי כאשר כלל ילדי ישראל מקיימים את המצווה האחרונה, מחישים וממהרים את ביאת ה[[גאולה]] האמתית והשלימה בקרוב ממש. <br /> <br /> רבנים ואדמו&quot;רים רבים הצטרפו לקריאתו של הרבי, רכשו אות בספר התורה לצאצאיהם, ואף נטלו חלק במעמדי הסיום של כתיבת הספרי תורה.<br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ד]], למעלה ממליון וחצי ילדי ישראל קנו אותיות בספרי התורה המיוחדים של ילדי ישראל! לפי אומדנים שונים, מדובר על יותר משליש מילדי ישראל בעולם כולו שזכו להתחבר ולהתאחד בתורה ולקיים את הוראת הרבי. <br /> <br /> על פי הוראת הרבי, כל אחד מהילדים הרוכש אות מקבל לביתו תעודה מעוצבת ומסוגננת (גודל התעודה כיום הוא 15.5×23 ס&quot;מ), בה רשום שמו הפרטי והפרשה בה מופיעה האות אותה רכש, אך לא מצויין באיזו מילה או באיזה פסוק מופיעה האות מכיוון שלחלק מהפסוקים יש משמעות שלילית ויש מי שעלול להיפגע מכך.<br /> <br /> [[קובץ:תעודת אות בספר התורה.jpg|מרכז]]<br /> <br /> בכל פעם בה נשלמת כתיבתו של אחד מספרי התורה, נערכת תהלוכה חגיגית ומסיבת שמחה מיוחדת בהשתתפות ילדי ישראל, ולאחר מכן על פי הוראת הרבי{{מקור}} מועברים הספרים ל[[בית הכנסת צמח צדק]] בירושלים. מסיבות הסיום לגמרה של תורה נערכות בד&quot;כ בתאריך כ' מנחם אב, יום היארצייט של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי.<br /> <br /> ==הוראות המבצע==<br /> <br /> בי&quot;ג ניסן תשמ&quot;א הורה הרבי שאת הבקשה בכתב, ברכישת האות יכתוב הילד בעצמו, או לפחות חלק מהמכתב, והסביר בצורה 'ציורית' ומרתקת – כיצד ילד כותב מכתב...{{הערה|&quot;כשהילד מתיישב לכתוב, הוא מוציא את לשונו מבין שיניו ומתבונן, מפשיל את שרוולו, ואחר-כך מסתכל על העט או על העפרון שבו הוא כותב, וחושב כיצד לסובב את העט, ואחר-כך הוא מתייגע כדי שצורת האותיות תהיה כראוי, בנוסף לכך, ישנם ילדים שמהדרים ורוצים שהחתימה שלהם תהיה נאה.&quot;ולכן, במקום לעשות סתם חתימה, הם מציירים ציור עם קישוט וכו', ולפי עניינם – הרי זה עניין הקשור ב'התנאה לפניו במצוות' וזה מעורר חביבות גדולה למעלה&quot;... }}הרבי הוסיף, שכמדובר בתינוקות ובפעוטות שעדיין לא כותבים – כדאי למלא את הטופס בנכחותם, ויש לכך השפעה אפילו לתינוק בן יומו...<br /> <br /> בכ' אייר תשמ&quot;א בשיחה לנשי ובנות חב&quot;ד הורה הרבי שאת דמי הרישום לספר התורה יתנו ההורים במתנה לילד, כך שהכסף יהיה שלו, ולאחר מכן למסור את הכסף בשליחותו.<br /> <br /> ==ספר תורה הכללי==<br /> {{ערך מורחב|ספר תורה הכללי}}<br /> בהמשך למבצע אות בספר תורה לילדי ישראל, התחיל הרבי בשנת [[תשמ&quot;ב]] את מבצע אות בספר תורה לכל יהודי.<br /> <br /> ==תאריכים בהם הוכנסו ספרי התורה==<br /> *ספר התורה הראשון - [[כ' מנחם אב]] [[תשמ&quot;א]]<br /> *ספר התורה השני - [[כ' מנחם אב]] [[תשמ&quot;ו]]<br /> *ספר התורה השלישי - [[כ&quot;ו אלול]] [[תשנ&quot;ה]]<br /> *ספר התורה הרביעי - [[כ' מנחם אב]] [[תשס&quot;ה]]<br /> *ספר התורה החמישי - [[כ' מנחם אב]] [[תשע&quot;ב]]<br /> *ספר התורה השישי - [[כ' מנחם אב]] [[תשע&quot;ו]]<br /> <br /> == לרכישת אות בספר התורה ==<br /> *'''דואר''': ספר התורה לילדי ישראל, ת. ד. 8 [[כפר חב&quot;ד]], מיקוד 72915.<br /> *'''רשת''': [http://www.kidstorah.org/Default_cdo/lang/he אתר האינטרנט]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ספר תורה הכללי]]<br /> *[[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[ישראל אלפנביין]], '''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''', אלבום תיעודי שיצא לאור לקראת שנת השלושים ליסוד המבצע בהוצאת הועד לכתיבת [[ספר תורה]] לילדי ישראל, [[ניסן]] תשס&quot;ט<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://kidstorahorg.clhosting.org/kids/torah/default_cdo/aid/3135828/lang/he רכישת אות בספר התורה באמצעות האינטרנט]'''<br /> * '''[http://www.he.chabad.org/kids/torah/default_cdo/aid/992381 ספר התורה של ילדי ישראל]''' - דף הנחתה מיוחד באתר בית חב&quot;ד הכולל מידע על המבצע ואפשרויות הרשמה<br /> * [http://www.kidstorah.org/Default_cdo/lang/he אתר מבצע אות בספר התורה (עברית ואנגלית)]<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/62675_he_1.pdf לכל ילד וילדה אות בספר התורה]{{PDF}} עלון פרסומי - {{אינפו}}<br /> * '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/736.pdf שלוש התוועדויות בערב חג הפסח]''' סקירה ממצה על מבצע אות בספר תורה בליווי תצלומים נדירים, בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 736 עמוד 80<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70816 ההוראות למעיל לס&quot;ת של ילדי ישראל ● כתי&quot;ק] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70819 הרבי שולח עידוד למצטיינים: קורצוויל, ציק ונחשון] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70844 הכנסת ספר התורה הראשון ● יומן מרתק] - {{אינפו}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=71808 מדהים: הרבי חוזה את הפצצת הכור האטומי בעיראק ● כתבה על התקופה ופרטים רבים] - {{שטורעם}}<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/05/257.-Behar-Bechukosai-5780.pdf הדרך לחזק את שלום העולם]''' {{PDF}} ראיון בעלון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]], פרשת בהר-בחוקותי תש&quot;פ<br /> <br /> ;וידאו<br /> *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2969758 אחדות ישראל על ידי ספר התורה]''' - שיחת הרבי, י&quot;א ניסן תשמ&quot;א {{בית חבד}}<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%95/ סרטון אנימציה על מבצע אות בספר התורה]''' {{וידאו}} {{אינפו}} ג' אדר שני תשע&quot;ו<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70737 קליפ לרגל סיום ספר התורה לילדי ישראל ● לצפיה] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2969761 כוחה של אות אחת - חלק ראשון] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2971933 חלק שני]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} ראיון עם הרב גרייזמן בתכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]]<br /> *'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/%D7%A8%D7%A7-%D7%91%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%95-%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%9C%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%94/ מבצע אות בספר התורה]''' {{וידפו}} מתוך תכנית הראלי של [[צבאות השם בארץ הקודש]]<br /> *'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%94%d6%b8%d7%90%d7%95%d6%b9%d7%aa-%d7%94%d6%b7%d7%9e%d6%bc%d6%b0%d7%99%d6%bb%d7%97%d6%b6%d7%93%d6%b6%d7%aa-%d7%a9%d7%81%d6%b6%d7%9c%d6%bc/ רבי לילדים: הָאוֹת הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁלִּי]''' {{וידפו}}<br /> <br /> ;תמונות<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70884 הרובע היהודי רקד משמחה ● גלריה] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=70876 רבבת חסידים במפגן אדיר של אחדות ● גלריה] - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94.jpg&diff=428927 2020-11-04T21:17:09Z

<p>פאלע: </p> <hr /> <div>תעודת אות בספר התורה של ילדי ישראל</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A4%D7%A8&diff=331435 2020-04-11T17:58:18Z

<p>פאלע: </p> <hr /> <div>[[תמונה:חפר.jpg|left|thumb|250px|הרב שמואל חפר]]<br /> הרב ה[[חסיד]] ר' '''שמואל חפר''' (תר&quot;צ - תש&quot;פ) שימש כסגן יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], יו&quot;ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בי”א אב תר”צ בודפשט שבהונגריה, שם עברו עליו שנות ילדותו עד פרוץ [[מלחמת העולם השניה]].<br /> <br /> בימי המלחמה נאלץ, עם הוריו ושמונת אחיו, לברוח ממקום מסתור אחד למשנהו. נדד לאיטליה, משם לגרמניה ואחר כך למחנה עליה יהודי בצרפת. בראשית שנת [[תש&quot;ז]], הפליג עם חבריו ל[[ארץ הקודש]], אך נעצר בידי הבריטים ונשלח לבלות חצי שנה בקפריסין, קודם שהפליג בשנית ל[[ארץ הקודש|ארץ]], הפעם בהצלחה.<br /> <br /> כחצי שנה קודם הקמת המדינה התנדב לשורות הפלמ&quot;ח והשתתף ב[[מלחמת השחרור]]. סירב פקודה בפרשת אלטלנה.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] יצא בשליחות הסוכנות היהודית לפעול בקרב בני נוער יהודים במרוקו, בברכת האדמו&quot;ר מגור [[הבית ישראל]], שם נתוודע לראשונה לחסידות [[חב&quot;ד]] ולאנשיה, כאשר פגש את השליח הרב [[שלמה מטוסוב]].<br /> <br /> מששב לארץ, החל לעסוק בשדה החינוך הדתי תחילה במקוה ישראל ולאחר מכן בנחלים תוך כדי שהוא שומר על קשר עם חסידי חב&quot;ד. את תלמידיו במוסדות השונים היה לוקח ב[[י&quot;ט כסליו]] ותאריכים חב&quot;דים נוספים ל&quot;פרדס&quot; בלוד להתוועד עם ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בתשי&quot;ח התחתן עם אשתו בת ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] מ[[תל אביב]]. אחרי החתונה החל בעסקנות [[חב&quot;ד]]ית. תחילה ניהל שני בתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק|הרשת]] ב[[כפר סבא]] וב[[יפו]]{{מקור}}, עד שנקרא על ידי גדולי החסידים דאז לנהל את [[בית רבקה]] - מוסד שכמעט נסגר לפני כן ותחת שרביט ניהולו הפך למוסד מפואר ומרשים.<br /> <br /> על פי הוראות והכוונה מפורטת מהרבי, הקים את [[כפר חב&quot;ד ב']] שהינה קרית החינוך החב&quot;דית הגדולה בישראל, בה שוכן מוסד [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ר' שמואל היה דמות מרכזית בעסקנות חב&quot;ד, שימש כסגן יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], יו&quot;ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> זכה מ[[הרבי]] לקירובים גדולים ויחס מיוחד.<br /> <br /> נפטר בשבת חול המועד פסח י&quot;ז ניסן תש&quot;פ, בגיל 89 מדום לב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו ר' משה<br /> * בנו ר' מנחם מענדל <br /> * חתנו ר' [[ברוך סלונים]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז<br /> *'''כרמי שלי''', יריעה קיפה על עסקנותו ופעילותו של הרב חפר בתוך מגזין '[[תחיינו (מגזין)|תחיינו]]' גליון 10, אלול תשע&quot;ט עמוד 18<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק]''' ראיון עם הרב שמואל חפר ב[[שבועון בית משיח]], [[תש&quot;ע]] - {{אינפו}} <br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923530 הכמות היא האיכות]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775185 רחוק אבל קרוב]''' - הרב חפר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/120830 המלכת הבורא ותשובה מאהבה]''', בטאון השמאל &quot;למרחב&quot; בראיון עם הרב חפר על התשובה החב&quot;דית {{COL}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldman-Slonim%20-%20%204%20Elul%205779.pdf.pdf סיפורי הרב חפר]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (גולדמן-סלונים), אלול ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[נחום טרבניק]]|הבא=-|רשימה=יו&quot;ר [[הועד למען שלימות העם]]|שנה=מ[[תשד&quot;מ]]}}<br /> {{מיון רגיל:חפר, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד בני ברק: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A4%D7%A8&diff=331434 2020-04-11T17:56:39Z

<p>פאלע: </p> <hr /> <div>[[תמונה:חפר.jpg|left|thumb|250px|הרב שמואל חפר]]<br /> הרב ה[[חסיד]] ר' '''שמואל חפר''' הינו סגן יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], יו&quot;ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בי”א אב תר”צ בודפשט שבהונגריה, שם עברו עליו שנות ילדותו עד פרוץ [[מלחמת העולם השניה]].<br /> <br /> בימי המלחמה נאלץ, עם הוריו ושמונת אחיו, לברוח ממקום מסתור אחד למשנהו. נדד לאיטליה, משם לגרמניה ואחר כך למחנה עליה יהודי בצרפת. בראשית שנת [[תש&quot;ז]], הפליג עם חבריו ל[[ארץ הקודש]], אך נעצר בידי הבריטים ונשלח לבלות חצי שנה בקפריסין, קודם שהפליג בשנית ל[[ארץ הקודש|ארץ]], הפעם בהצלחה.<br /> <br /> כחצי שנה קודם הקמת המדינה התנדב לשורות הפלמ&quot;ח והשתתף ב[[מלחמת השחרור]]. סירב פקודה בפרשת אלטלנה.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] יצא בשליחות הסוכנות היהודית לפעול בקרב בני נוער יהודים במרוקו, בברכת האדמו&quot;ר מגור [[הבית ישראל]], שם נתוודע לראשונה לחסידות [[חב&quot;ד]] ולאנשיה, כאשר פגש את השליח הרב [[שלמה מטוסוב]].<br /> <br /> מששב לארץ, החל לעסוק בשדה החינוך הדתי תחילה במקוה ישראל ולאחר מכן בנחלים תוך כדי שהוא שומר על קשר עם חסידי חב&quot;ד. את תלמידיו במוסדות השונים היה לוקח ב[[י&quot;ט כסליו]] ותאריכים חב&quot;דים נוספים ל&quot;פרדס&quot; בלוד להתוועד עם ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בתשי&quot;ח התחתן עם אשתו בת ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] מ[[תל אביב]]. אחרי החתונה החל בעסקנות [[חב&quot;ד]]ית. תחילה ניהל שני בתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק|הרשת]] ב[[כפר סבא]] וב[[יפו]]{{מקור}}, עד שנקרא על ידי גדולי החסידים דאז לנהל את [[בית רבקה]] - מוסד שכמעט נסגר לפני כן ותחת שרביט ניהולו הפך למוסד מפואר ומרשים.<br /> <br /> על פי הוראות והכוונה מפורטת מהרבי, הקים את [[כפר חב&quot;ד ב']] שהינה קרית החינוך החב&quot;דית הגדולה בישראל, בה שוכן מוסד [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ר' שמואל היה דמות מרכזית בעסקנות חב&quot;ד, שימש כסגן יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], יו&quot;ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> זכה מ[[הרבי]] לקירובים גדולים ויחס מיוחד.<br /> <br /> נפטר בשבת חול המועד פסח י&quot;ז ניסן תש&quot;פ, בגיל 89 מדום לב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו ר' משה<br /> * בנו ר' מנחם מענדל <br /> * חתנו ר' [[ברוך סלונים]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז<br /> *'''כרמי שלי''', יריעה קיפה על עסקנותו ופעילותו של הרב חפר בתוך מגזין '[[תחיינו (מגזין)|תחיינו]]' גליון 10, אלול תשע&quot;ט עמוד 18<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק]''' ראיון עם הרב שמואל חפר ב[[שבועון בית משיח]], [[תש&quot;ע]] - {{אינפו}} <br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923530 הכמות היא האיכות]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775185 רחוק אבל קרוב]''' - הרב חפר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/120830 המלכת הבורא ותשובה מאהבה]''', בטאון השמאל &quot;למרחב&quot; בראיון עם הרב חפר על התשובה החב&quot;דית {{COL}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldman-Slonim%20-%20%204%20Elul%205779.pdf.pdf סיפורי הרב חפר]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (גולדמן-סלונים), אלול ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[נחום טרבניק]]|הבא=-|רשימה=יו&quot;ר [[הועד למען שלימות העם]]|שנה=מ[[תשד&quot;מ]]}}<br /> {{מיון רגיל:חפר, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד בני ברק: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A4%D7%A8&diff=331433 2020-04-11T17:54:33Z

<p>פאלע: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[תמונה:חפר.jpg|left|thumb|250px|הרב שמואל חפר]]<br /> הרב ה[[חסיד]] ר' '''שמואל חפר''' הינו סגן יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], יו&quot;ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בבודפשט שבהונגריה, שם עברו עליו שנות ילדותו עד פרוץ [[מלחמת העולם השניה]].<br /> <br /> בימי המלחמה נאלץ, עם הוריו ושמונת אחיו, לברוח ממקום מסתור אחד למשנהו. נדד לאיטליה, משם לגרמניה ואחר כך למחנה עליה יהודי בצרפת. בראשית שנת [[תש&quot;ז]], הפליג עם חבריו ל[[ארץ הקודש]], אך נעצר בידי הבריטים ונשלח לבלות חצי שנה בקפריסין, קודם שהפליג בשנית ל[[ארץ הקודש|ארץ]], הפעם בהצלחה.<br /> <br /> כחצי שנה קודם הקמת המדינה התנדב לשורות הפלמ&quot;ח והשתתף ב[[מלחמת השחרור]]. סירב פקודה בפרשת אלטלנה.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] יצא בשליחות הסוכנות היהודית לפעול בקרב בני נוער יהודים במרוקו, בברכת האדמו&quot;ר מגור [[הבית ישראל]], שם נתוודע לראשונה לחסידות [[חב&quot;ד]] ולאנשיה, כאשר פגש את השליח הרב [[שלמה מטוסוב]].<br /> <br /> מששב לארץ, החל לעסוק בשדה החינוך הדתי תחילה במקוה ישראל ולאחר מכן בנחלים תוך כדי שהוא שומר על קשר עם חסידי חב&quot;ד. את תלמידיו במוסדות השונים היה לוקח ב[[י&quot;ט כסליו]] ותאריכים חב&quot;דים נוספים ל&quot;פרדס&quot; בלוד להתוועד עם ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בתשי&quot;ח התחתן עם אשתו בת ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]] מ[[תל אביב]]. אחרי החתונה החל בעסקנות [[חב&quot;ד]]ית. תחילה ניהל שני בתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק|הרשת]] ב[[כפר סבא]] וב[[יפו]]{{מקור}}, עד שנקרא על ידי גדולי החסידים דאז לנהל את [[בית רבקה]] - מוסד שכמעט נסגר לפני כן ותחת שרביט ניהולו הפך למוסד מפואר ומרשים.<br /> <br /> על פי הוראות והכוונה מפורטת מהרבי, הקים את [[כפר חב&quot;ד ב']] שהינה קרית החינוך החב&quot;דית הגדולה בישראל, בה שוכן מוסד [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ר' שמואל הינו דמות מרכזית בעסקנות חב&quot;ד, הוא סגן יו&quot;ר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], יו&quot;ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> זכה מ[[הרבי]] לקירובים גדולים ויחס מיוחד.<br /> <br /> נפטר בשבת חול המועד פסח י&quot;ז ניסן תש&quot;פ, בגיל 89 מדום לב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * בנו ר' משה<br /> * בנו ר' מנחם מענדל <br /> * חתנו ר' [[ברוך סלונים]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז<br /> *'''כרמי שלי''', יריעה קיפה על עסקנותו ופעילותו של הרב חפר בתוך מגזין '[[תחיינו (מגזין)|תחיינו]]' גליון 10, אלול תשע&quot;ט עמוד 18<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק]''' ראיון עם הרב שמואל חפר ב[[שבועון בית משיח]], [[תש&quot;ע]] - {{אינפו}} <br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923530 הכמות היא האיכות]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775185 רחוק אבל קרוב]''' - הרב חפר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/120830 המלכת הבורא ותשובה מאהבה]''', בטאון השמאל &quot;למרחב&quot; בראיון עם הרב חפר על התשובה החב&quot;דית {{COL}}<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldman-Slonim%20-%20%204%20Elul%205779.pdf.pdf סיפורי הרב חפר]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (גולדמן-סלונים), אלול ה'תשע&quot;ט<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הרב [[נחום טרבניק]]|הבא=-|רשימה=יו&quot;ר [[הועד למען שלימות העם]]|שנה=מ[[תשד&quot;מ]]}}<br /> {{מיון רגיל:חפר, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד בני ברק: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=331412 2020-04-10T12:32:07Z

<p>פאלע: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שלום איידלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שלום איידלמן בהתוועדות]]<br /> הרב '''שלום איידלמן''' (תרצ&quot;ו - ט&quot;ז ניסן [[תש&quot;פ]]), היה שליח הרבי מלך המשיח ל[[קזבלנקה]] [[מרוקו]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרצ&quot;ו]] לרב [[אריה דוב איידלמן|אריה דוב]] וסלאווא איידלמן. בגיל 9 ברח עם הוריו מ[[רוסיה]] ב{{ה|בריחה הגדולה}} דרך [[פולין]], אל [[פריז]].<br /> <br /> למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]], ולמרות בקשתו מ[[הרבי]] להגיע וללמוד ב-[[770]] לא אישר הרבי את הדבר. במכתב מאותה התקופה כתב שעבודתו היא להישאר ולהשפיע על אחיינו בני ישראל הספרדים הלומדים ב'תומכי תמימים ברינוא'.<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ז]] בעקבות המקרה שקרה ב[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], שלח הרבי [[שלוחים]] מתלמידי התמימים על מנת שיצאו ויחזקו את הקהילה החבדי&quot;ת הקטנה שהתגוררה בארץ ישראל. רוב התלמידים נשלחו מישיבת תומכי-תמימים המרכזית ב-770, אך הרב איידלמן נבחר למרות ששהה בצרפת.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ט]], עוד קודם חתונתו ייעד אותו הרבי לצאת לשליחות ב[[מרוקו]]. היציאה עצמה נעשתה ב[[זאת חנוכה]] - ימים ספורים בלבד אחר חתונתו לרעייתו גיטל לבית משפחת גורקוב - שהתקיימה בי&quot;ט כסלו. החל מאז משמש ר' שלום כשליח הרבי בעיר קזבלנקה, ומצודתו פרושה על פני כל ערי מרוקו.<br /> <br /> ב'כולל' שייסד, הוכשרו רוב הרבנים והשוחטים יוצאי מרוקו - כשהמפורסם שבהם, הוא תלמידו, [[הרבנות הראשית|הראשון לציון]] הגאון רבי [[שלמה משה עמאר]].<br /> <br /> בניו משמשים כשלוחים וכמשפיעים בקהילות יהודיות ברחבי העולם.<br /> <br /> ביחד עם הרב [[הלל פבזנר]] בהכוונת ה[[רבי]] איתר ספרים ו[[כתבי יד]] עתיקים בכלל ו[[כתבי חסידות]], כאשר התאפשר שלחם לרבי, ובמקרים אחרים שלחו צילומים{{הערה|המשפיע שלא חזר{{מקור|עמוד?}}}}.<br /> <br /> נפטר ביום טוב שני של גלויות - ט&quot;ז ניסן תש&quot;פ, בגיל 84 לאחר שחלה בקורונה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת ==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז. פרקים: יד, טז, יז, נד.<br /> *[[בית משיח]], גליון 715{{הבהרה|שם כתבה, עמוד?}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://chabad.info/news/445780/ ויהי בשישים שנה – חגיגות של היסטוריה במרוקו]<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38111 סקירה על השליחות] <br /> * [http://www.shturem.net/index.php? מציין 50 שנות שליחות] <br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21508 מפגש בוגרי מרוקו]<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&amp;id=209 ראיון על מרוקו]<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=69164 לבקשת המלך - התפללו על גשמים]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *[[שניאור זלמן איידלמן]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[וינה]], [[אוסטריה]].<br /> *[[יואל איידלמן]] - מנהל [[רוחני]] ב[[ישיבה קטנה]] [[תומכי תמימים ברינוא]].<br /> *[[יוסף יצחק איידלמן]] - עבד ב[[צא&quot;ח ארץ הקודש]].<br /> *[[מנחם מענדל איידלמן]] - [[מלמד]] ב[[אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]].<br /> *[[אליעזר איידלמן]] - [[משפיע]] בישיבת ליובאוויטש מנטשסטר.<br /> *[[שמואל איידלמן]] - [[קראון הייטס]]<br /> * חתנו הרב ברוך גורביץ - שיקאגא, אילינוי<br /> *בתו טויבע רבקה מחנכת בפאריז.<br /> <br /> {{תבנית:חברי האו&quot;ם החסידי}}<br /> {{מיון רגיל:איידלמן, שלום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו&quot;ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט&quot;ז]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%9E%D7%9F&diff=331407 2020-04-10T12:08:53Z

<p>פאלע: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב שלום איידלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שלום איידלמן בהתוועדות]]<br /> הרב '''שלום איידלמן''' <br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרצ&quot;ו]] לרב [[אריה דוב איידלמן|אריה דוב]] וסלאווא איידלמן. בגיל 9 ברח עם הוריו מ[[רוסיה]] ב{{ה|בריחה הגדולה}} דרך [[פולין]], אל [[פריז]].<br /> <br /> למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]], ולמרות בקשתו מ[[הרבי]] להגיע וללמוד ב-[[770]] לא אישר הרבי את הדבר. במכתב מאותה התקופה כתב שעבודתו היא להישאר ולהשפיע על אחיינו בני ישראל הספרדים הלומדים ב'תומכי תמימים ברינוא'.<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ז]] בעקבות המקרה שקרה ב[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], שלח הרבי [[שלוחים]] מתלמידי התמימים על מנת שיצאו ויחזקו את הקהילה החבדי&quot;ת הקטנה שהתגוררה בארץ ישראל. רוב התלמידים נשלחו מישיבת תומכי-תמימים המרכזית ב-770, אך הרב איידלמן נבחר למרות ששהה בצרפת.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ט]], עוד קודם חתונתו ייעד אותו הרבי לצאת לשליחות ב[[מרוקו]]. היציאה עצמה נעשתה ב[[זאת חנוכה]] - ימים ספורים בלבד אחר חתונתו לרעייתו גיטל לבית משפחת גורקוב - שהתקיימה בי&quot;ט כסלו. החל מאז משמש ר' שלום כשליח הרבי בעיר קזבלנקה, ומצודתו פרושה על פני כל ערי מרוקו.<br /> <br /> ב'כולל' שייסד, הוכשרו רוב הרבנים והשוחטים יוצאי מרוקו - כשהמפורסם שבהם, הוא תלמידו, [[הרבנות הראשית|הראשון לציון]] הגאון רבי [[שלמה משה עמאר]].<br /> <br /> בניו משמשים כשלוחים וכמשפיעים בקהילות יהודיות ברחבי העולם.<br /> <br /> ביחד עם הרב [[הלל פבזנר]] בהכוונת ה[[רבי]] איתר ספרים ו[[כתבי יד]] עתיקים בכלל ו[[כתבי חסידות]], כאשר התאפשר שלחם לרבי, ובמקרים אחרים שלחו צילומים{{הערה|המשפיע שלא חזר{{מקור|עמוד?}}}}.<br /> <br /> נפטר ביום ט&quot;ז ניסן תש&quot;פ בגיל 84 לאחר שחלה בקורונה. ת.נ.צ.ב.ה.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת ==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב&quot;ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב&quot;ד במרוקו, חשוון ה'תשע&quot;ז. פרקים: יד, טז, יז, נד.<br /> *[[בית משיח]], גליון 715{{הבהרה|שם כתבה, עמוד?}}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38111 סקירה על השליחות] <br /> * [http://www.shturem.net/index.php? מציין 50 שנות שליחות] <br /> * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21508 מפגש בוגרי מרוקו]<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&amp;id=209 ראיון על מרוקו]<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=69164 לבקשת המלך - התפללו על גשמים]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *[[שניאור זלמן איידלמן]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[וינה]], [[אוסטריה]].<br /> *[[יואל איידלמן]] - מנהל [[רוחני]] ב[[ישיבה קטנה]] [[תומכי תמימים ברינוא]].<br /> *[[יוסף יצחק איידלמן]] - עבד ב[[צא&quot;ח ארץ הקודש]].<br /> *[[מנחם מענדל איידלמן]] - [[מלמד]] ב[[אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]].<br /> *[[אליעזר איידלמן]] - [[משפיע]] בישיבת ליובאוויטש מנטשסטר.<br /> *[[שמואל איידלמן]] - [[קראון הייטס]]<br /> * חתנו הרב ברוך גורביץ - שיקאגא, אילינוי<br /> *בתו טויבע רבקה מחנכת בפאריז.<br /> <br /> {{תבנית:חברי האו&quot;ם החסידי}}<br /> {{מיון רגיל:איידלמן, שלום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי האו&quot;ם החסידי]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט&quot;ז]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=330890 2020-04-02T14:43:02Z

<p>פאלע: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרב '''אשר הבר''' הוא מחנך חסידי תושב [[קראון הייטס]], שזכה ש[[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]] שימשו כ[[קוואטער]]ים בברית המילה שלו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פריז]] שב[[צרפת]] לאביו הרב [[לייבוש הבר]]. זכה שב[[ברית]] שלו [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]] שימשו כ[[קוואטער]]'ס.<br /> <br /> בעודו ילד קטן, עם התקדמות הכיבוש הנאצי, ברח יחד עם משפחתו לארצות הברית.<br /> <br /> נישא לרעייתו מרת נחמה, התיישב ב[[קראון הייטס]] והחל לעסוק בחינוך.<br /> <br /> לאחר יציאתו לפנסיה, החל לשמש כמורה ללימודי יהדות בישיבת 'אור תורה' במנהטן, בניהול חתנו הרב מצגר.<br /> <br /> נתבקש לבית עולמו לאחר שחלה בנגיף הקורונה, ביום ח' ניסן תש&quot;פ, והוא בן 81&lt;ref&gt;https://col.org.il/news/123996&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו מרת רבקה, רעיית הרב יעקב ברבר - משלוחי הרבי במלבורן, אוסטרליה<br /> *בתו מרת יפה בעגון - משלוחי הרבי בברזיל<br /> *בתו מרת ברכה חנה, רעיית הרב יהושע מצגר - משלוחי הרבי במידטאון, מנהטן<br /> *בנו הרב נח הבר, משלוחי הרבי במנהטן<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/06/52.-Nasso-5776-Hebrew-Version.pdf &quot;שלח מברק לחמי&quot;]''' - הרב הבר מתראיין לגליון השבועי של חברת [[jem]], ד' [[סיוון]] תשע&quot;ו<br /> <br /> {{מיון רגיל:הבר, משה אשר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8&diff=330889 2020-04-02T14:40:50Z

<p>פאלע: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרב '''אשר הבר''' הוא מחנך חסידי תושב [[קראון הייטס]], שזכה ש[[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית]] שימשו כ[[קוואטער]]ים בברית המילה שלו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פריז]] שב[[צרפת]] לאביו הרב [[לייבוש הבר]]. זכה שב[[ברית]] שלו [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חיה מושקא]] שימשו כ[[קוואטער]]'ס.<br /> <br /> בעודו ילד קטן, עם התקדמות הכיבוש הנאצי, ברח יחד עם משפחתו לארצות הברית.<br /> <br /> נישא לרעייתו מרת נחמה, התיישב ב[[קראון הייטס]] והחל לעסוק בחינוך.<br /> <br /> לאחר יציאתו לפנסיה, החל לשמש כמורה ללימודי יהדות בישיבת 'אור תורה' במנהטן, בניהול חתנו הרב מצגר.<br /> <br /> נתבקש לבית עולמו לאחר שחלה בנגיף הקורונה, ביום ח' ניסן תש&quot;פ, והוא בן 81.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו מרת רבקה, רעיית הרב יעקב ברבר - משלוחי הרבי במלבורן, אוסטרליה<br /> *בתו מרת יפה בעגון - משלוחי הרבי בברזיל<br /> *בתו מרת ברכה חנה, רעיית הרב יהושע מצגר - משלוחי הרבי במידטאון, מנהטן<br /> *בנו הרב נח הבר, משלוחי הרבי במנהטן<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/06/52.-Nasso-5776-Hebrew-Version.pdf &quot;שלח מברק לחמי&quot;]''' - הרב הבר מתראיין לגליון השבועי של חברת [[jem]], ד' [[סיוון]] תשע&quot;ו<br /> <br /> {{מיון רגיל:הבר, משה אשר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%A3_%D7%A7%D7%94%22%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=328265 2020-01-30T20:21:08Z

<p>פאלע: /* ספרים בהוצאת סניף כפר חב&quot;ד{{הערה|ברשימה זו נכללו רק הספרים שנערכו על ידי הסניף, ולא אלו שהודפסו כצילום של ספר שנערך על ידי הסניף המרכזי של...</p> <hr /> <div>[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 ב[[כפר חב&quot;ד]], במרתפו שוכנים היום משרדי הסניף והחנות המרכזית לרכישת ספרי קה&quot;ת בארץ הקודש]]<br /> סניף '''[[קה&quot;ת]] [[כפר חב&quot;ד]]''', הינו שלוחה של הוצאת הספרים הרשמית של [[חב&quot;ד]], העוסקת בעריכת והדפסת ספרים, ובהפצתם ברחבי הארץ.<br /> <br /> הסניף מנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]] והרב [[שייע סגל]].<br /> <br /> ==הקמת הסניף==<br /> ===הפצת ספרי קה&quot;ת לפני התייסדות הסניף===<br /> בשנים שקדמו להקמת סניף רשמי של הוצאת [[קה&quot;ת]] ב[[ארץ הקודש]], מינה [[הרבי]] ועד מיוחד להפצת הספרים בראשות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]]. מידי מספר חודשים [[הרבי]]{{הערה|שהיה אז מנהל בפועל של ההוצאה, לפני שהתמנה כיורשו של חמיו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להנהיג את [[חסידות חב&quot;ד]].}} היה שולח את הספרים שנדפסו על ידי הוצאת הספרים ב[[ניו יורק]], ואנשי הועד היו דואגים למכירתם של הספרים והפצתם בין סופרים ואנשי רוח.<br /> <br /> מרכזו של הועד היה ממוקם ב[[תל אביב]], שם היו מרוכזים חסידי חב&quot;ד בארץ, ומשם פעל להפצת הספרים, כשהרבי שולח לעיתים תכופות מכתבים ל[[אנ&quot;ש]] בתל אביב לעודד אותם לסייע לרב קרסיק בהפצת הספרים ובמכירתם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]] התמנה הרב [[אברהם פריז]] כאחראי על פעולות הועד, ועסק בהפצת הספרים שנשלחו אליו מהסניף המרכזי בניו-יורק.<br /> <br /> ===הקמת הסניף בכפר חב&quot;ד===<br /> בעקבות האירוע של [[רצח יד החמישה]] בשנת [[תשט&quot;ז]], הוקם [[בית הספר לדפוס יד החמישה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשי&quot;ט]] נוצרה אפשרות להקים סניף פעיל של הוצאת הספרים קה&quot;ת בארץ הקודש, שיעסוק לא רק בהפצת הספרים, אלא גם בעריכתם והדפסתם.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ט]] החלה העבודה בפועל בניהולו של ר' [[אברהם פריז]], כאשר המנהל-פועל שעמד בקשר רציף עם [[מזכירות הרבי]] בקשר להדפסת הספרים ועריכתם, היה חתנו הרב [[אפרים וולף]], כשלצידו עומד הרב [[זושא ווילימובסקי]] שפעל רבות בתחום הפצת הספרים, והרב [[חנוך גליצנשטיין]] שעסק בפרסום פעולותיה של הוצאת קה&quot;ת בבטאונים וכתבי עת שונים.<br /> <br /> פעולותיו של הסניף התחלקו למספר מישורים:<br /> *פרסום ספרי קה&quot;ת בעיתונות ובקטלוגים.<br /> *הפצת הספרים ברחבי הארץ.<br /> *השתתפות בירידי הספרים השונים.<br /> *הדפסת-צילום של ספרים שנערכו על ידי הוצאת קה&quot;ת בניו יורק{{הערה|על מנת לחסוך את עלויות המשלוח.}}.<br /> *תרגום ספרים שיצאו לאור ב[[אידיש]] על ידי הוצאת קה&quot;ת בניו יורק.<br /> *עריכת ספרים מתורתם של [[:קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|רבותינו נשיאינו]], והדפסתם.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב פריז בשנת [[תשכ&quot;ח]], נוצר חלל בניהול הסניף, ולאחר קבלת אישורו של [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|הרב חודוקוב]], מינה [[אפרים וולף|הרב וולף]] את בנו הרב [[מנחם מענדל וולף]] ליורשו של הרב פריז בניהול הסניף.<br /> <br /> עד לשנת [[תשמ&quot;ו]] המשיך הסניף לפעול מתוך מחסן הספרים שנרכש על ידי הרב פריז כשהוקם הסניף, אך לאחר שנבנה [[770 כפר חב&quot;ד|העתקו של בניין 770 בכפר חב&quot;ד]], קיבלה הנהלת הסניף את אישורו של הרבי, ועברה לפעול מתוך קומת המרתף של הבניין.<br /> <br /> ===השתתפות ביריד הספרים הבין לאומי===<br /> [[קובץ:דוכן יריד הספרים תשל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן חב&quot;ד ביריד הספרים במסגרת שבוע הספר העברי הומה ממבקרים, תש&quot;ל]]<br /> החל משנת [[תשכ&quot;ז]] החל הסניף להשתתף בתערוכה הדו-שנתית של 'יריד הספרים הבין לאומי' ב[[ירושלים]], וביריד המתקיים מידי שנה בכיכר מלכי ישראל ב[[תל אביב]] במסגרת חגיגות שבוע הספר העברי. ההשתתפות ביריד החלה על פי הוראתו הישירה של הרבי, שהיה מעורב באופן אישי בפרטי הסיכומים, והורה להשתדל לקבל מקום מרכזי ביריד להקמת הדוכן, כדי שיוכלו לפעול במקום להפצתם של ספרי חב&quot;ד ותורת החסידות.<br /> <br /> ההשתתפות בעיקרה לא נועדה לצורכי מסחר, אלא לצורכי הפצת רעיונות תורת החסידות. לשם כך פעלו העסקנים החב&quot;דיים להביא למקום אישי ציבור בכירים, כדי לגרום לחשיפה תקשורתית רחבה של הדוכן, ולגירוי באי היריד לבוא ולהתעניין בספרים שיוצאים לאור על ידי קה&quot;ת.<br /> <br /> כמו כן החסידים שנבחרו לתפעל את הדוכן היו חסידים בעלי כושר השפעה, שניצלו את התעניינותם של האנשים בספרים המוצעים בדוכן, כדי לפתוח עמהם שיחה מעמיקה ואינטלקטואלית.<br /> <br /> ==ספרים בהוצאת סניף כפר חב&quot;ד{{הערה|ברשימה זו נכללו רק הספרים שנערכו על ידי הסניף, ולא אלו שהודפסו כצילום של ספר שנערך על ידי הסניף המרכזי של הוצאת הספרים בניו יורק.}}==<br /> *'''חג הגאולה [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] - פרשת [[המאסר והגאולה של אדמו&quot;ר הזקן]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תשכ&quot;א.<br /> *'''מאמרים מלוקטים מספר [[לקוטי תורה]]''', [[תשכ&quot;ב]].<br /> *'''[[התמים (ורשה)|התמים]], ב' כרכים המכילים את שמונת החוברות שיצאו לאור, [[תשל&quot;א]].<br /> *'''מראי מקומות ל[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]''', הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[תשל&quot;ב]].<br /> *'''[[ספר התולדות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], יצא לאור בין השנים [[תשל&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ז]], (15 כרכים).<br /> *'''[[תולדות לוי יצחק]]''', [[נפתלי צבי גוטליב]], הוצאה ראשונה - [[תשל&quot;ז]], הוצאה אחרונה - [[תשנ&quot;ה]], (ג' כרכים).<br /> *'''[[כללי רש&quot;י]]''', הרב [[טוביה בלוי]], [[תש&quot;מ]], (מהדורה ראשונה).<br /> *'''מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל''', גברת גליצנשטיין וגברת הלפרין, [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''[[חת&quot;ת|חת&quot;ת - חומש, תהילים, תניא]]''', הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''רעיון החודש''', הרב [[יוסף גרליצקי]], [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''תורת חב&quot;ד (ביביליוגרפיה)''', [[יהושע מונדשיין]], [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''ילקוט בר מצוה''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ&quot;ג]].<br /> *'''[[אור החסידות (ספר)|אור החסידות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ&quot;ד]].<br /> *'''ליקוט מחידושי ה'צמח צדק' על הש&quot;ס''', הרב [[יהושע גרוס]], [[תשמ&quot;ד]].<br /> *'''[[חידושים וביאורים בש&quot;ס]]''', הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], [[תשמ&quot;ה]], (ב' כרכים).<br /> *'''ספר השליחות''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ&quot;ז]].<br /> *'''[[ימי מלך]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ&quot;ט]], (ג' כרכים).<br /> *'''[[ספר היחידות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ&quot;ט]].<br /> *'''[[כללי רמב&quot;ם]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תנש&quot;א]].<br /> *'''[[המלך במסיבו]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> *'''[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשנ&quot;ד]]-[[תשנ&quot;ז]], (ח&quot;י כרכים).<br /> *'''תאריכים בדבר ימי חב&quot;ד''', [[יוסף יצחק קמינצקי]], [[תשנ&quot;ד]].<br /> *'''מה שסיפר לי סבא''', מלוקט מ[[שיחות לנוער]], [[תשנ&quot;ו]], (ד' כרכים).<br /> *'''[[עטרת מלכות]]''', הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> *'''[[סידור תהלת ה']] עם הנהגות''', [[תשס&quot;ב]].<br /> *'''מחזור השלם לראש השנה ויום הכיפורים''', [[תשס&quot;ד]].<br /> *'''[[תורת השליחות]]''', [[זושא וולף]], [[תשס&quot;ד]].<br /> *'''תומכי תמימים - ליקוט מתורת רבותינו נשיאינו''', יוסף יצחק בלוי, [[תשע&quot;ב]].<br /> *'''[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]] - תולדות הוצאת הספרים החב&quot;דית''', הרב [[זושא וולף]], [[תשע&quot;ג]].<br /> *'''[[אלה תולדות פרץ]]''', הרב [[יהושע דוברבסקי]], [[תשע&quot;ה]].<br /> <br /> ===ספרים בתרגום ללשון הקודש===<br /> *'''[[ספר הזכרונות]] מתורגם ללשון הקודש''', [[טוביה בלוי]], [[תשמ&quot;ג]], (ב' כרכים).<br /> *'''[[לקוטי דיבורים]] מתורגם ללשון הקודש''', [[חנוך גליצנשטיין]], [[תש&quot;נ]].<br /> *'''[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] מתורגם ללשון הקודש''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> *'''[[תורת שלום|ספר השיחות - תורת שלום]] בתרגום ללשון הקודש''', הרב [[טוביה בלוי]], [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''[[אגרות קודש]] - מתורגמות ללשון הקודש''', תרגום חופשי של האגרות באידיש מלוקטים מכרכים א-ל, (ד' כרכים).<br /> *'''[[שיעורים בספר התניא]] (מתורגם ללשון הקודש)''', תורגם על ידי הרב [[חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ&quot;א]], (ד' כרכים).<br /> *'''[[שיחות לנוער]]''', ליקוט חוברות שהודפסו בתרגום ל[[עברית]] בין השנים [[תשי&quot;ז]]-[[תשמ&quot;ג]], (9 כרכים).<br /> *'''[[ואני תפילתי]] (מתורגם ללשון הקודש)''', תורגם מ[[אנגלית]] על ידי נ. בן יצחק, [[תשמ&quot;ה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הוצאת ספרים קה&quot;ת''', שער 'הוצאת קה&quot;ת בארץ הקודש', עמודים 379-446.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש|קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: מוסדות|קה&quot;ת]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A5_%D7%9E%D7%95%D7%A6%27%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=328264 2020-01-30T20:08:10Z

<p>פאלע: /* אלה תולדות פרץ */</p> <hr /> <div>[[תמונה:פרץ מוצקין.jpg|left|thumb|250px|החסיד פרץ מוצ'קין]]<br /> [[קובץ:הרבי נותן משקה לרש''ג' ברקע פרץ מוצ'קין.jpg|left|thumb|250px|החסיד פרץ מוצ'קין, ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] (נראה ברקע בין הרבי ל[[רש&quot;ג]])]]<br /> ר' '''פרץ מוצ'קין''' ([[תרנ&quot;ד]]-[[כ&quot;א טבת]] [[תשמ&quot;ב]]) היה [[משפיע]] קהילת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===ילדות חסידית===<br /> נולד בשנת [[תרנ&quot;ד]] ב[[עיירה]] [[נעוול]] לאביו הרב יהודה לייב מוצקין.<br /> <br /> כבר בגיל בר-מצוה, הבשיל אצלו רגש חסידי של דחיה ביחס ל&quot;תאוות היתר&quot;. בהיותו בגיל 15 (בשנת [[תרס&quot;ט]]) הגיע פרצ'ל הנער ללמוד ב&quot;[[תומכי תמימים]]&quot; ב[[ליובאוויטש]]. בשל גילו הצעיר, למד ר' פרץ בתקופה הראשונה בסניף הישיבה ב[[שצעדרין]], תחת הנהגתו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[שאול דב זיסלין]]. אך תודות לתכונותיו החסידיות המולדות, ביחד עם כשרונותיו המעולים וחושיו העדינים, לא נזקק ר' פרץ להכנות ארוכות: הוא תיכף נסחף למעיינות התורה והחסידות אשר נפתחו לפניו ב&quot;תומכי תמימים&quot;. <br /> <br /> ב&quot;שבע שנות השבע&quot; בהם למד ר' פרץ בתומכי-תמימים בליובאוויטש, שאב ממעיינות החסידות ב&quot;גיגיות&quot; מלאות, ואכן, היו לר' פרץ כלים רחבים וחזקים ביותר, כדי לקבל ולקבל מבלי לאבד טיפה. במשך שנותיו בישיבה, לא הסתפק ר' פרץ &quot;רק&quot;ביגיעה בלימוד החסידות ותפילה באריכות. בחשאי נהג בעצמו גם &quot;סיגופים&quot; שונים בעניני אכילה ושינה.<br /> <br /> בשנה האחרונה בה למד ר' פרץ ב&quot;תומכי-תמימים&quot;, נשלח מטעם ההנהלה לסניף הישיבה בעיר ראמען בה התגורר באותה תקופה החסיד וה[[משפיע]] &quot;[[יצחק הורביץ|ר' איטשע דער מתמיד]]&quot;. בזמן שהותו בראמען, התגורר ר' פרץ אצל ר' יצחק מתמיד, והתוודע לדמותו הפלאית.<br /> <br /> ===חתונתו===<br /> ר' פרץ נשאר ב&quot;תומכי-תמימים&quot; עד חתונתו (בשנת [[תרע&quot;ו]] ), עם מרת העניא חרשע הבלין, בתו של השוחט החסידי ב[[עיירה]] סמיונובקא, ר' נחמן הבלין, דודנו של ה[[משפיע]] הידוע ר' [[זלמן הבלין]]. ר' פרץ התגורר לאחר חתונתו בסמיונובקא, ה[[עיירה]] בה התגורר חמיו. פרנסת המשפחה הייתה מוטלת על כתפי רעייתו, ואילו הוא המשיך להתעסק בתפילה ובלימוד. עם זאת משלח ידו העיקרי היה - &quot;פרנסתם הרוחנית&quot; של יהודי ה[[עיירה]]; מטרה שלשמה אף למד שם את אומנות השחיטה. <br /> <br /> כשמונה-תשע שנים התגורר ר' פרץ עם משפחתו בסמיונובקא, עד שנת תרפ&quot;ה. שם נולדו לו ארבעה ילדים.<br /> <br /> ===תקופת סימפרופול===<br /> בשנת [[תרפ&quot;ה]] עבר ר' פרץ עם משפחתו לעיר סימפרופול, העיר המרכזית בחצי האי קרים. באותם שנים התיישבו יהודים רבים במושבות שמסביב לעיר, והרבי הריי&quot;צ שלח לאיזור זה את ר' פרץ, על מנת להחזיק ולהחיות את קיום התורה והמצוות באיזור כולו. באופן רשמי נטל על שכמו את משרת השוחט דמתא, אך לפועל הייתה לו שם עבודה רבה ועצומה בחיזוק היהדות של תושבי העיר. <br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]] חלה ר' פרץ במחלה קשה; הוא נדבק בצורה מסובכת של &quot;סיפנאי-טיף&quot; (טיפוס). המחלה נמשכה זמן ארוך, וברגעי המשבר מצבו היה קריטי. חודשים ארוכים התהפך במיטת חוליו, ולמשך תקופה אף הוכרח להתאשפז בבית-הרפואה בסימפרופול. לעתים היה נדמה כי לא יוכל לשרוד את המחלה. <br /> <br /> באחד מאותם רגעי-משבר, לפני שנלקח לבית-הרפואה, הרגיש ר' פרץ שכוחותיו אוזלים, רחמנא-ליצלן, והוא החל להפרד מבני משפחתו. את דברי הפרידה השמיע ר' פרץ בקול חלוש ביותר - אך אלו מילים מלאות עוצמה! הן הכילו דברי ברכה ועידוד למשפחה; ובקשה ותביעה שיהיו יהודים תמימים, וחסידים אמתיים. לאחר שסיים את דבריו למשפחה, ככל שהיה חלש, וככל שהיה עליו קשה להוציא מילה מפיו, אמר ר' פרץ את ה&quot;[[וידוי]]&quot; מתחילתו ועד סופו. אך גם זה לא הספיק עבורו: הוא המשיך ואמר את הנוסח של השלושה-עשר &quot;אני מאמין&quot;... ולאחר מכן, האריך וחיזק את העיקרים עם &quot;אני מאמין&quot; בכל נשיאי חב&quot;ד, והוא פירט את שמותיהם אחד לאחר השני. בסופו של דבר הצליח ר' פרץ להתגבר על מחלתו והוא שב לאיתנו.<br /> <br /> במהלך שליחותו המופלאה של ר' פרץ בסימפרופול, הצליח לקרב לחב&quot;ד כשלושה-ארבעה מנינים.<br /> <br /> ===העתקה לליננגרד===<br /> במהלך השנה החמישית של שליחותו בסימפרופול, התפנה כסא הרבנות בעיר. אחד המועמדים למשרה היה רב מ[[אוקראינה]] ששם משפחתו היה ברגר, דרשן מוצלח ונואם סוחף - אך מתנגד מר ותקיף. כזה אחד, הבין ר' פרץ, עשוי להיות אבן נגף רצינית להפצת התורה והחסידות. ר' פרץ התייצב איפוא בגלוי נגד מועמדותו, וכהרגלו עשה זאת בקול רם וצלול, בלי להתחבא ובלי להסתתר. אש המחלוקת פרצה במלוא עוזה, ולמרבה הצער, גבר צדם של תומכי הרב ברגר. הדברים הגיעו עד כדי כך, שמשכיל &quot;נאור&quot; אחד, פירסם בעיתון &quot;סטררי קרים&quot;, אשר &quot;מאטשקין, תלמיד של שניאורסאהן, התנפל על הרב (ברגר) ותקף אותו במילים מחוצפות ומעליבות&quot;. <br /> <br /> כאשר התמנה ברגר לרב בסימפרופול נוצר מצב, אשר ר' פרץ לא יכול להשאר שם. בנוסף לכך נסגר באותה תקופה האיטליז בו שימש ר' פרץ כשוחט. מכל הצדדים לא נותרה ברירה, ובתחילת שנת [[תרצ&quot;א]] עקר ר' פרץ מסימפרופול ללנינגרד.<br /> <br /> ב[[מלחמת העולם השנייה]] העתיקו את מושבם ר' פרץ ומשפחתו לטקשנט. שם הושיט עזרה וסיוע לפליטי המלחמה שהתיישבו שם.<br /> <br /> === מחוץ לרוסיה ===<br /> ב'[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]' הבריח את הגבול מרוסיה ל[[פולין]] עם שניים מבניו ל[[לבוב]] שבפולין, משם נסע ל[[צרפת]]. ב[[תשי&quot;ב]] קיבל הוראה להיות [[משפיע]] [[אנ&quot;ש]] ב[[מונטריאול]] שבקנדה.<br /> <br /> בתקופה האחרונה לחייו עבר להתגורר ב[[קראון הייטס]] שם נפטר ב[[כ&quot;א טבת]] [[תשמ&quot;ב]].<br /> <br /> ==אלה תולדות פרץ==<br /> [[קובץ:אלה תולדות פרץ מוצקין.jpg|שמאל|ממוזער|150px|הספר 'אלה תולדות פרץ', תשע&quot;ה]]<br /> הסדרה '''אלה תולדות פרץ''' בה נכתבו תולדות חייו של הרב מוצ'קין החלה בהוראתו הישירה של [[הרבי]] לרב [[יהושע דובראווסקי]] - דרך מזכיר הרבי הרב [[חודקוב]], לכתוב את קורות חייו של הרב ר' [[פרץ מוצ'קין]], כיון שכתיבת תולדות חייו תהיה &quot;טובה עבור ה[[נשמה]] וטובה עבור הכלל, וכל המקדים הרי זה משובח&quot;.<br /> <br /> עקב סיבות שונות החל הרב דובראוסקי רק בשנת [[תשס&quot;ג]] לכתוב את הסדרה, הרב [[אסף חנוך פרומר]] תירגם אותה מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]] ופירסם אותה לפרקים ב[[שבועון בית משיח]].<br /> <br /> עקב מחלתו של הרב דובראווסקי בשנת [[תשס&quot;ח]] הופסקה כתיבת הסדרה, ובשנת [[תשע&quot;ה]] הושלמה כתיבתה על ידי סופרים חב&quot;דיים אחרים, נערכה מחדש, ונדפסה בספר עב כרס בהוצאת [[סניף קה&quot;ת כפר חב&quot;ד|קה&quot;ת כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו:<br /> *הרב [[שמואל מוצ'קין]].<br /> *הרב [[חיים יוסף מוצ'קין]], קראון הייטס.<br /> *הרב [[לייבל מוצ'קין]] - [[משפיע]] בקראון הייטס.<br /> *הרב [[שלום דובער מוצ'קין]] - יו&quot;ר צעירי אגודת חב&quot;ד ב[[מונטריאול]].<br /> *מרת גוטע אשת הרב [[לוי יצחק שפירא]] - מזכיר [[בד&quot;צ קראון הייטס]].<br /> <br /> ==ניגונו==<br /> ===באטראכט דעם מענטש===<br /> * [http://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/זאָג-אַ-נִיגוּן-באטראכט-דעם-מענטש-•-ה לשמיעת הניגון בביצוע של מקהלת הקאפעליע.] {{שמע}} {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> מילים לניגון לר פרץ מוצקין:<br /> {{ציטוט|תוכן=<br /> '''בעטראכט דעם מענטשן ווען ער איז רייך,''' - תמדוד את האדם כאשר הוא עשיר{{ש}}<br /> '''ווען עס גייט עם גוט די וועלט,''' - כאשר הוא 'הולך לו טוב' (מצליח) עם העולם{{ש}} <br /> '''ער מיינט אז קיינער איז צו עם ניט גלייך, ''' - הוא חושב שאף אחד לא ידמה לו{{ש}} <br /> '''אז אלעס איז נאר דאס געלט,''' - שהכל זה רק כסף{{ש}} <br /> '''ער מיינט אז קאם איז ער שוין א גביר,''' - הוא חושב שהגיע כבר להיות גביר{{ש}} <br /> '''קומט עם שוין פיל כבוד פאר איר,''' - ומגיע כבר שיתנו לו הרבה כבוד{{ש}} <br /> '''און ער דער שטאלציקער גארניט פארשטייט,''' - וגאוותן זה לא מבין מאומה{{ש}} <br /> '''אז געלט איז רונד און קייט,''' - שהכסף הוא עגול והולך{{ש}} {{ש}} {{ש}} <br /> <br /> פזמון:{{ש}}<br /> '''און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,''' - ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך{{ש}}<br /> '''עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,''' - שיישאר אחרי החיים שלך{{ש}}<br /> '''ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס, ''' - תזרוק הצידה את הייחוס הריקני{{ש}}<br /> '''א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!''' - צריך להיות בן אדם!{{ש}} {{ש}} {{ש}} <br /> <br /> '''איך האב אמאל געקענט א גביר,''' - אני פעם הכרתי גביר{{ש}} <br /> '''אזוי ווי קרח רייך,''' - עשיר כקורח{{ש}} <br /> '''גרויס און שטאלץ איז ער געווען, ''' - גאוותן גדול הוא היה{{ש}} <br /> '''גערויבט מענטשן אסאך,''' - זלזל וציער אנשים רבים{{ש}}<br /> '''און דאן איז געקומען אן אנדער צייט,''' - ואז הגיעו זמנים אחרים{{ש}}<br /> '''און דער רעדעלע האט זיך עם איבער געדרייט,''' - והגלגל עליו התהפך{{ש}}<br /> '''און יעצט זעט דער שטאלציקער גביר,''' - וכעת רואים את הגביר הגאוותן{{ש}}<br /> '''ווי ער שטייט ביי די טיר,''' - כפשעומד בפתח השער{{ש}}<br /> '''און בעט א נדבה גיט מיר,''' - ומבקש נדבות עבור עצמו{{ש}}{{ש}}<br /> <br /> '''געליטן האט ער נאך מער,''' - וסבל עוד יותר{{ש}}<br /> '''געשטארבן גאנץ שווער,''' - עד שמת לגמרי בקושי{{ש}}<br /> '''או אין פרעמדע תכריכין ליגט ער,''' - ותכריכים זרים ופשוטים הניח לעצמו{{ש}}<br /> '''וויל מיט קיין געלט טאר מען ניט שטאלצירן,''' - מכיון שעם כסף אסור להתגאות{{ש}}<br /> '''מען קען עס לייכט פארלירן,''' - אפשר בקלות לאבד אותו{{ש}}<br /> '''דאן קען מען פילן דעם ביטערן טעם,''' - ואז יכולים להרגיש את הטעם המר{{ש}}<br /> '''אוי, פון דער ארימאן,''' - אוי, של העניות!{{ש}}{{ש}} {{ש}} <br /> <br /> פזמון:{{ש}}<br /> '''און אז דו ווילסט זיך א נאמען ערוועבן,''' - ואת אתה רוצה לעשות שם לעצמך{{ש}}<br /> '''עס זאל בלייבן נאך דיין לעבען,''' - שיישאר אחרי החיים שלך{{ש}}<br /> '''ווארף אוועק דיין פוסטן יחוס, ''' - תזרוק הצידה את הייחוס הריקני{{ש}}<br /> '''א מענשט, א מענשט, דארף מען זיין!''' - צריך להיות בן אדם!{{ש}} {{ש}} {{ש}} <br /> }}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:מוצקין, פרץ}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מונטריאול: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br /> [[קטגוריה:תולדות חסידים]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%A3_%D7%A7%D7%94%22%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=328262 2020-01-30T19:39:18Z

<p>פאלע: /* ספרים בהוצאת סניף כפר חב&quot;ד[1] */</p> <hr /> <div>[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 ב[[כפר חב&quot;ד]], במרתפו שוכנים היום משרדי הסניף והחנות המרכזית לרכישת ספרי קה&quot;ת בארץ הקודש]]<br /> סניף '''[[קה&quot;ת]] [[כפר חב&quot;ד]]''', הינו שלוחה של הוצאת הספרים הרשמית של [[חב&quot;ד]], העוסקת בעריכת והדפסת ספרים, ובהפצתם ברחבי הארץ.<br /> <br /> הסניף מנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]] והרב [[שייע סגל]].<br /> <br /> ==הקמת הסניף==<br /> ===הפצת ספרי קה&quot;ת לפני התייסדות הסניף===<br /> בשנים שקדמו להקמת סניף רשמי של הוצאת [[קה&quot;ת]] ב[[ארץ הקודש]], מינה [[הרבי]] ועד מיוחד להפצת הספרים בראשות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]]. מידי מספר חודשים [[הרבי]]{{הערה|שהיה אז מנהל בפועל של ההוצאה, לפני שהתמנה כיורשו של חמיו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להנהיג את [[חסידות חב&quot;ד]].}} היה שולח את הספרים שנדפסו על ידי הוצאת הספרים ב[[ניו יורק]], ואנשי הועד היו דואגים למכירתם של הספרים והפצתם בין סופרים ואנשי רוח.<br /> <br /> מרכזו של הועד היה ממוקם ב[[תל אביב]], שם היו מרוכזים חסידי חב&quot;ד בארץ, ומשם פעל להפצת הספרים, כשהרבי שולח לעיתים תכופות מכתבים ל[[אנ&quot;ש]] בתל אביב לעודד אותם לסייע לרב קרסיק בהפצת הספרים ובמכירתם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]] התמנה הרב [[אברהם פריז]] כאחראי על פעולות הועד, ועסק בהפצת הספרים שנשלחו אליו מהסניף המרכזי בניו-יורק.<br /> <br /> ===הקמת הסניף בכפר חב&quot;ד===<br /> בעקבות האירוע של [[רצח יד החמישה]] בשנת [[תשט&quot;ז]], הוקם [[בית הספר לדפוס יד החמישה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשי&quot;ט]] נוצרה אפשרות להקים סניף פעיל של הוצאת הספרים קה&quot;ת בארץ הקודש, שיעסוק לא רק בהפצת הספרים, אלא גם בעריכתם והדפסתם.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ט]] החלה העבודה בפועל בניהולו של ר' [[אברהם פריז]], כאשר המנהל-פועל שעמד בקשר רציף עם [[מזכירות הרבי]] בקשר להדפסת הספרים ועריכתם, היה חתנו הרב [[אפרים וולף]], כשלצידו עומד הרב [[זושא ווילימובסקי]] שפעל רבות בתחום הפצת הספרים, והרב [[חנוך גליצנשטיין]] שעסק בפרסום פעולותיה של הוצאת קה&quot;ת בבטאונים וכתבי עת שונים.<br /> <br /> פעולותיו של הסניף התחלקו למספר מישורים:<br /> *פרסום ספרי קה&quot;ת בעיתונות ובקטלוגים.<br /> *הפצת הספרים ברחבי הארץ.<br /> *השתתפות בירידי הספרים השונים.<br /> *הדפסת-צילום של ספרים שנערכו על ידי הוצאת קה&quot;ת בניו יורק{{הערה|על מנת לחסוך את עלויות המשלוח.}}.<br /> *תרגום ספרים שיצאו לאור ב[[אידיש]] על ידי הוצאת קה&quot;ת בניו יורק.<br /> *עריכת ספרים מתורתם של [[:קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|רבותינו נשיאינו]], והדפסתם.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב פריז בשנת [[תשכ&quot;ח]], נוצר חלל בניהול הסניף, ולאחר קבלת אישורו של [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|הרב חודוקוב]], מינה [[אפרים וולף|הרב וולף]] את בנו הרב [[מנחם מענדל וולף]] ליורשו של הרב פריז בניהול הסניף.<br /> <br /> עד לשנת [[תשמ&quot;ו]] המשיך הסניף לפעול מתוך מחסן הספרים שנרכש על ידי הרב פריז כשהוקם הסניף, אך לאחר שנבנה [[770 כפר חב&quot;ד|העתקו של בניין 770 בכפר חב&quot;ד]], קיבלה הנהלת הסניף את אישורו של הרבי, ועברה לפעול מתוך קומת המרתף של הבניין.<br /> <br /> ===השתתפות ביריד הספרים הבין לאומי===<br /> [[קובץ:דוכן יריד הספרים תשל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן חב&quot;ד ביריד הספרים במסגרת שבוע הספר העברי הומה ממבקרים, תש&quot;ל]]<br /> החל משנת [[תשכ&quot;ז]] החל הסניף להשתתף בתערוכה הדו-שנתית של 'יריד הספרים הבין לאומי' ב[[ירושלים]], וביריד המתקיים מידי שנה בכיכר מלכי ישראל ב[[תל אביב]] במסגרת חגיגות שבוע הספר העברי. ההשתתפות ביריד החלה על פי הוראתו הישירה של הרבי, שהיה מעורב באופן אישי בפרטי הסיכומים, והורה להשתדל לקבל מקום מרכזי ביריד להקמת הדוכן, כדי שיוכלו לפעול במקום להפצתם של ספרי חב&quot;ד ותורת החסידות.<br /> <br /> ההשתתפות בעיקרה לא נועדה לצורכי מסחר, אלא לצורכי הפצת רעיונות תורת החסידות. לשם כך פעלו העסקנים החב&quot;דיים להביא למקום אישי ציבור בכירים, כדי לגרום לחשיפה תקשורתית רחבה של הדוכן, ולגירוי באי היריד לבוא ולהתעניין בספרים שיוצאים לאור על ידי קה&quot;ת.<br /> <br /> כמו כן החסידים שנבחרו לתפעל את הדוכן היו חסידים בעלי כושר השפעה, שניצלו את התעניינותם של האנשים בספרים המוצעים בדוכן, כדי לפתוח עמהם שיחה מעמיקה ואינטלקטואלית.<br /> <br /> ==ספרים בהוצאת סניף כפר חב&quot;ד{{הערה|ברשימה זו נכללו רק הספרים שנערכו על ידי הסניף, ולא אלו שהודפסו כצילום של ספר שנערך על ידי הסניף המרכזי של הוצאת הספרים בניו יורק.}}==<br /> *'''חג הגאולה [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] - פרשת [[המאסר והגאולה של אדמו&quot;ר הזקן]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תשכ&quot;א.<br /> *'''מאמרים מלוקטים מספר [[לקוטי תורה]]''', [[תשכ&quot;ב]].<br /> *'''[[התמים (ורשה)|התמים]], ב' כרכים המכילים את שמונת החוברות שיצאו לאור, [[תשל&quot;א]].<br /> *'''מראי מקומות ל[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]''', הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[תשל&quot;ב]].<br /> *'''[[ספר התולדות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], יצא לאור בין השנים [[תשל&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ז]], (15 כרכים).<br /> *'''[[תולדות לוי יצחק]]''', [[נפתלי צבי גוטליב]], הוצאה ראשונה - [[תשל&quot;ז]], הוצאה אחרונה - [[תשנ&quot;ה]], (ג' כרכים).<br /> *'''[[כללי רש&quot;י]]''', הרב [[טוביה בלוי]], [[תש&quot;מ]], (מהדורה ראשונה).<br /> *'''מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל''', גברת גליצנשטיין וגברת הלפרין, [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''[[חת&quot;ת|חת&quot;ת - חומש, תהילים, תניא]]''', הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''רעיון החודש''', הרב [[יוסף גרליצקי]], [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''תורת חב&quot;ד (ביביליוגרפיה)''', [[יהושע מונדשיין]], [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''ילקוט בר מצוה''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ&quot;ג]].<br /> *'''[[אור החסידות (ספר)|אור החסידות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ&quot;ד]].<br /> *'''ליקוט מחידושי ה'צמח צדק' על הש&quot;ס''', הרב [[יהושע גרוס]], [[תשמ&quot;ד]].<br /> *'''[[חידושים וביאורים בש&quot;ס]]''', הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], [[תשמ&quot;ה]], (ב' כרכים).<br /> *'''ספר השליחות''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ&quot;ז]].<br /> *'''[[ימי מלך]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ&quot;ט]], (ג' כרכים).<br /> *'''[[ספר היחידות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ&quot;ט]].<br /> *'''[[כללי רמב&quot;ם]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תנש&quot;א]].<br /> *'''[[המלך במסיבו]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> *'''[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשנ&quot;ד]]-[[תשנ&quot;ז]], (ח&quot;י כרכים).<br /> *'''תאריכים בדבר ימי חב&quot;ד''', [[יוסף יצחק קמינצקי]], [[תשנ&quot;ד]].<br /> *'''מה שסיפר לי סבא''', מלוקט מ[[שיחות לנוער]], [[תשנ&quot;ו]], (ד' כרכים).<br /> *'''[[עטרת מלכות]]''', הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], [[תשנ&quot;ח]].<br /> *'''[[סידור תהלת ה']] עם הנהגות''', [[תשס&quot;ב]].<br /> *'''[[תורת השליחות]]''', [[זושא וולף]], [[תשס&quot;ד]].<br /> *'''תומכי תמימים - ליקוט מתורת רבותינו נשיאינו''', יוסף יצחק בלוי, [[תשע&quot;ב]].<br /> *'''[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]] - תולדות הוצאת הספרים החב&quot;דית''', הרב [[זושא וולף]], [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ===ספרים בתרגום ללשון הקודש===<br /> *'''[[ספר הזכרונות]] מתורגם ללשון הקודש''', [[טוביה בלוי]], [[תשמ&quot;ג]], (ב' כרכים).<br /> *'''[[לקוטי דיבורים]] מתורגם ללשון הקודש''', [[חנוך גליצנשטיין]], [[תש&quot;נ]].<br /> *'''[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] מתורגם ללשון הקודש''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> *'''[[תורת שלום|ספר השיחות - תורת שלום]] בתרגום ללשון הקודש''', הרב [[טוביה בלוי]], [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''[[אגרות קודש]] - מתורגמות ללשון הקודש''', תרגום חופשי של האגרות באידיש מלוקטים מכרכים א-ל, (ד' כרכים).<br /> *'''[[שיעורים בספר התניא]] (מתורגם ללשון הקודש)''', תורגם על ידי הרב [[חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ&quot;א]], (ד' כרכים).<br /> *'''[[שיחות לנוער]]''', ליקוט חוברות שהודפסו בתרגום ל[[עברית]] בין השנים [[תשי&quot;ז]]-[[תשמ&quot;ג]], (9 כרכים).<br /> *'''[[ואני תפילתי]] (מתורגם ללשון הקודש)''', תורגם מ[[אנגלית]] על ידי נ. בן יצחק, [[תשמ&quot;ה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הוצאת ספרים קה&quot;ת''', שער 'הוצאת קה&quot;ת בארץ הקודש', עמודים 379-446.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש|קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: מוסדות|קה&quot;ת]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=328205 2020-01-28T22:54:26Z

<p>פאלע: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:יחיאל פיקרסקי.jpg|שמאל|ממוזער|170px|הרב יחיאל מיכל פיקרסקי]]<br /> הרב '''יחיאל מיכל פיקרסקי (מייזלוב)''' היה מחשובי חסידי חב&quot;ד בדור השביעי, [[בעל שמועה]] ולמדן בעל שם.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תר&quot;ע]] ב[[עיירה]] [[פאריטש]] שברוסיה הלבנה לאביו ר' [[אפרים מייזלוב]]. <br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ה]] נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים]] בראמען, ולאחר מכן נדד ב[[מסירות נפש]] בין הסניפים המחתרתיים בויטבסק, פולוצק, חרסון, סנאווסק, נובוזיקוב, סוראז' ומלחובקה, ואף נאסר כמה פעמים על ידי השלטונות הסובייטים ימ&quot;ש. <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ז]] סיים את לימודיו בישיבות תומכי תמימים ובא בקשרי ה[[נישואין]] עם מרת רישא בונין מ[[קלימוביץ']] אחות הרה&quot;ח [[אלכסנדר זיסקינד בונין]]/בן-נון, ושימש כשוחט ובודק.<br /> <br /> היה למדן עצום, למחייתו עבד בשותפות עם החסיד ר' [[מענדל פוטרפס]].<br /> <br /> לאחר יציאתו מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה]], הגיע בשנת תש&quot;ז ל[[ארצות הברית]] והתיישב בבראנזוויל הסמוכה ל[[קראון הייטס]] (מרחק רבע שעה הליכה מ-[[770]]).<br /> <br /> בשעת ה[[טהרה (אבלות)|טהרה]] של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], הרבי ביקש ממנו לומר יחד איתו [[תהילים]], והם אמרו מתוך אותו ספר.<br /> <br /> נפטר ב[[ט&quot;ו אדר א'|שושן פורים קטן]] [[תשנ&quot;ה]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *רעייתו מרת רישא - נפטרה ב[[ה' חשון]] [[תשע&quot;ז]].<br /> * בנו הרב '''[[אלכסנדר זיסל פיקרסקי]]''' - חבר מערכת [[אוצר החסידים]], [[קראון הייטס]].<br /> * בנו הרב '''[[אפרים פיקרסקי]]''' - מנהל ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] במשך עשרות שנים, ומצוות ה'חוזרים'.<br /> * בנו הרב '''[[אברהם אבא פיקרסקי]]'''.<br /> * חתנו הרב '''[[ישראל רובין]]'''. שליח הרבי באולבני ניו יורק.<br /> * בנו הרב '''[[יוסף יצחק פיקרסקי]]''' - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], [[תל אביב]].<br /> * חתנו הרב '''[[גבריאל מרזל]]''' - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], [[צפת]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''מופלג והצנע לכת''', בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 659.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rubin-Paltiel%20-%20Menachem%20Av%2027%2C%205776.pdf רשימת סיפורים על ר' מיכל פיקרסקי]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו אלול תשע&quot;ו<br /> <br /> {{מיון רגיל:פיקרסקי, יחיאל מיכל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%A3_%D7%A7%D7%94%22%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=328150 2020-01-27T10:12:29Z

<p>פאלע: /* ספרים בהוצאת סניף כפר חב&quot;ד[1] */</p> <hr /> <div>[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 ב[[כפר חב&quot;ד]], במרתפו שוכנים היום משרדי הסניף והחנות המרכזית לרכישת ספרי קה&quot;ת בארץ הקודש]]<br /> סניף '''[[קה&quot;ת]] [[כפר חב&quot;ד]]''', הינו שלוחה של הוצאת הספרים הרשמית של [[חב&quot;ד]], העוסקת בעריכת והדפסת ספרים, ובהפצתם ברחבי הארץ.<br /> <br /> הסניף מנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]] והרב [[שייע סגל]].<br /> <br /> ==הקמת הסניף==<br /> ===הפצת ספרי קה&quot;ת לפני התייסדות הסניף===<br /> בשנים שקדמו להקמת סניף רשמי של הוצאת [[קה&quot;ת]] ב[[ארץ הקודש]], מינה [[הרבי]] ועד מיוחד להפצת הספרים בראשות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]]. מידי מספר חודשים [[הרבי]]{{הערה|שהיה אז מנהל בפועל של ההוצאה, לפני שהתמנה כיורשו של חמיו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להנהיג את [[חסידות חב&quot;ד]].}} היה שולח את הספרים שנדפסו על ידי הוצאת הספרים ב[[ניו יורק]], ואנשי הועד היו דואגים למכירתם של הספרים והפצתם בין סופרים ואנשי רוח.<br /> <br /> מרכזו של הועד היה ממוקם ב[[תל אביב]], שם היו מרוכזים חסידי חב&quot;ד בארץ, ומשם פעל להפצת הספרים, כשהרבי שולח לעיתים תכופות מכתבים ל[[אנ&quot;ש]] בתל אביב לעודד אותם לסייע לרב קרסיק בהפצת הספרים ובמכירתם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]] התמנה הרב [[אברהם פריז]] כאחראי על פעולות הועד, ועסק בהפצת הספרים שנשלחו אליו מהסניף המרכזי בניו-יורק.<br /> <br /> ===הקמת הסניף בכפר חב&quot;ד===<br /> בעקבות האירוע של [[רצח יד החמישה]] בשנת [[תשט&quot;ז]], הוקם [[בית הספר לדפוס יד החמישה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשי&quot;ט]] נוצרה אפשרות להקים סניף פעיל של הוצאת הספרים קה&quot;ת בארץ הקודש, שיעסוק לא רק בהפצת הספרים, אלא גם בעריכתם והדפסתם.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ט]] החלה העבודה בפועל בניהולו של ר' [[אברהם פריז]], כאשר המנהל-פועל שעמד בקשר רציף עם [[מזכירות הרבי]] בקשר להדפסת הספרים ועריכתם, היה חתנו הרב [[אפרים וולף]], כשלצידו עומד הרב [[זושא ווילימובסקי]] שפעל רבות בתחום הפצת הספרים, והרב [[חנוך גליצנשטיין]] שעסק בפרסום פעולותיה של הוצאת קה&quot;ת בבטאונים וכתבי עת שונים.<br /> <br /> פעולותיו של הסניף התחלקו למספר מישורים:<br /> *פרסום ספרי קה&quot;ת בעיתונות ובקטלוגים.<br /> *הפצת הספרים ברחבי הארץ.<br /> *השתתפות בירידי הספרים השונים.<br /> *הדפסת-צילום של ספרים שנערכו על ידי הוצאת קה&quot;ת בניו יורק{{הערה|על מנת לחסוך את עלויות המשלוח.}}.<br /> *תרגום ספרים שיצאו לאור ב[[אידיש]] על ידי הוצאת קה&quot;ת בניו יורק.<br /> *עריכת ספרים מתורתם של [[:קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|רבותינו נשיאינו]], והדפסתם.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב פריז בשנת [[תשכ&quot;ח]], נוצר חלל בניהול הסניף, ולאחר קבלת אישורו של [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|הרב חודוקוב]], מינה [[אפרים וולף|הרב וולף]] את בנו הרב [[מנחם מענדל וולף]] ליורשו של הרב פריז בניהול הסניף.<br /> <br /> עד לשנת [[תשמ&quot;ו]] המשיך הסניף לפעול מתוך מחסן הספרים שנרכש על ידי הרב פריז כשהוקם הסניף, אך לאחר שנבנה [[770 כפר חב&quot;ד|העתקו של בניין 770 בכפר חב&quot;ד]], קיבלה הנהלת הסניף את אישורו של הרבי, ועברה לפעול מתוך קומת המרתף של הבניין.<br /> <br /> ===השתתפות ביריד הספרים הבין לאומי===<br /> [[קובץ:דוכן יריד הספרים תשל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן חב&quot;ד ביריד הספרים במסגרת שבוע הספר העברי הומה ממבקרים, תש&quot;ל]]<br /> החל משנת [[תשכ&quot;ז]] החל הסניף להשתתף בתערוכה הדו-שנתית של 'יריד הספרים הבין לאומי' ב[[ירושלים]], וביריד המתקיים מידי שנה בכיכר מלכי ישראל ב[[תל אביב]] במסגרת חגיגות שבוע הספר העברי. ההשתתפות ביריד החלה על פי הוראתו הישירה של הרבי, שהיה מעורב באופן אישי בפרטי הסיכומים, והורה להשתדל לקבל מקום מרכזי ביריד להקמת הדוכן, כדי שיוכלו לפעול במקום להפצתם של ספרי חב&quot;ד ותורת החסידות.<br /> <br /> ההשתתפות בעיקרה לא נועדה לצורכי מסחר, אלא לצורכי הפצת רעיונות תורת החסידות. לשם כך פעלו העסקנים החב&quot;דיים להביא למקום אישי ציבור בכירים, כדי לגרום לחשיפה תקשורתית רחבה של הדוכן, ולגירוי באי היריד לבוא ולהתעניין בספרים שיוצאים לאור על ידי קה&quot;ת.<br /> <br /> כמו כן החסידים שנבחרו לתפעל את הדוכן היו חסידים בעלי כושר השפעה, שניצלו את התעניינותם של האנשים בספרים המוצעים בדוכן, כדי לפתוח עמהם שיחה מעמיקה ואינטלקטואלית.<br /> <br /> ==ספרים בהוצאת סניף כפר חב&quot;ד{{הערה|ברשימה זו נכללו רק הספרים שנערכו על ידי הסניף, ולא אלו שהודפסו כצילום של ספר שנערך על ידי הסניף המרכזי של הוצאת הספרים בניו יורק.}}==<br /> *'''חג הגאולה [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] - פרשת [[המאסר והגאולה של אדמו&quot;ר הזקן]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תשכ&quot;א.<br /> *'''מאמרים מלוקטים מספר [[לקוטי תורה]]''', [[תשכ&quot;ב]].<br /> *'''[[התמים (ורשה)|התמים]], ב' כרכים המכילים את שמונת החוברות שיצאו לאור, [[תשל&quot;א]].<br /> *'''מראי מקומות ל[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]''', הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[תשל&quot;ב]].<br /> *'''[[ספר התולדות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], יצא לאור בין השנים [[תשל&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ז]], (15 כרכים).<br /> *'''[[תולדות לוי יצחק]]''', [[נפתלי צבי גוטליב]], הוצאה ראשונה - [[תשל&quot;ז]], הוצאה אחרונה - [[תשנ&quot;ה]], (ג' כרכים).<br /> *'''[[כללי רש&quot;י]]''', הרב [[טוביה בלוי]], [[תש&quot;מ]], (מהדורה ראשונה).<br /> *'''מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל''', גברת גליצנשטיין וגברת הלפרין, [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''[[חת&quot;ת|חת&quot;ת - חומש, תהילים, תניא]]''', הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''רעיון החודש''', הרב [[יוסף גרליצקי]], [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''תורת חב&quot;ד (ביביליוגרפיה)''', [[יהושע מונדשיין]], [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''ילקוט בר מצוה''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ&quot;ג]].<br /> *'''[[אור החסידות (ספר)|אור החסידות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ&quot;ד]].<br /> *'''ליקוט מחידושי ה'צמח צדק' על הש&quot;ס''', הרב [[יהושע גרוס]], [[תשמ&quot;ד]].<br /> *'''[[חידושים וביאורים בש&quot;ס]]''', הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], [[תשמ&quot;ה]], (ב' כרכים).<br /> *'''ספר השליחות''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ&quot;ז]].<br /> *'''[[ימי מלך]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ&quot;ט]], (ג' כרכים).<br /> *'''[[כללי רמב&quot;ם]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תנש&quot;א]].<br /> *'''[[המלך במסיבו]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> *'''[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשנ&quot;ד]]-[[תשנ&quot;ז]], (ח&quot;י כרכים).<br /> *'''תאריכים בדבר ימי חב&quot;ד''', [[יוסף יצחק קמינצקי]], [[תשנ&quot;ד]].<br /> *'''מה שסיפר לי סבא''', מלוקט מ[[שיחות לנוער]], [[תשנ&quot;ו]], (ד' כרכים).<br /> *'''[[סידור תהלת ה']] עם הנהגות''', [[תשס&quot;ב]].<br /> *'''[[תורת השליחות]]''', [[זושא וולף]], [[תשס&quot;ד]].<br /> *'''תומכי תמימים - ליקוט מתורת רבותינו נשיאינו''', יוסף יצחק בלוי, [[תשע&quot;ב]].<br /> *'''[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]] - תולדות הוצאת הספרים החב&quot;דית''', הרב [[זושא וולף]], [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ===ספרים בתרגום ללשון הקודש===<br /> *'''[[ספר הזכרונות]] מתורגם ללשון הקודש''', [[טוביה בלוי]], [[תשמ&quot;ג]], (ב' כרכים).<br /> *'''[[לקוטי דיבורים]] מתורגם ללשון הקודש''', [[חנוך גליצנשטיין]], [[תש&quot;נ]].<br /> *'''[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] מתורגם ללשון הקודש''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> *'''[[תורת שלום|ספר השיחות - תורת שלום]] בתרגום ללשון הקודש''', הרב [[טוביה בלוי]], [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''[[אגרות קודש]] - מתורגמות ללשון הקודש''', תרגום חופשי של האגרות באידיש מלוקטים מכרכים א-ל, (ד' כרכים).<br /> *'''[[שיעורים בספר התניא]] (מתורגם ללשון הקודש)''', תורגם על ידי הרב [[חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ&quot;א]], (ד' כרכים).<br /> *'''[[שיחות לנוער]]''', ליקוט חוברות שהודפסו בתרגום ל[[עברית]] בין השנים [[תשי&quot;ז]]-[[תשמ&quot;ג]], (9 כרכים).<br /> *'''[[ואני תפילתי]] (מתורגם ללשון הקודש)''', תורגם מ[[אנגלית]] על ידי נ. בן יצחק, [[תשמ&quot;ה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הוצאת ספרים קה&quot;ת''', שער 'הוצאת קה&quot;ת בארץ הקודש', עמודים 379-446.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש|קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: מוסדות|קה&quot;ת]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%A3_%D7%A7%D7%94%22%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=328147 2020-01-27T08:34:11Z

<p>פאלע: /* ספרים בהוצאת סניף כפר חב&quot;ד{{הערה|ברשימה זו נכללו רק הספרים שנערכו על ידי הסניף, ולא אלו שהודפסו כצילום של ספר שנערך על ידי הסניף המרכזי של...</p> <hr /> <div>[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 ב[[כפר חב&quot;ד]], במרתפו שוכנים היום משרדי הסניף והחנות המרכזית לרכישת ספרי קה&quot;ת בארץ הקודש]]<br /> סניף '''[[קה&quot;ת]] [[כפר חב&quot;ד]]''', הינו שלוחה של הוצאת הספרים הרשמית של [[חב&quot;ד]], העוסקת בעריכת והדפסת ספרים, ובהפצתם ברחבי הארץ.<br /> <br /> הסניף מנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]] והרב [[שייע סגל]].<br /> <br /> ==הקמת הסניף==<br /> ===הפצת ספרי קה&quot;ת לפני התייסדות הסניף===<br /> בשנים שקדמו להקמת סניף רשמי של הוצאת [[קה&quot;ת]] ב[[ארץ הקודש]], מינה [[הרבי]] ועד מיוחד להפצת הספרים בראשות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]]. מידי מספר חודשים [[הרבי]]{{הערה|שהיה אז מנהל בפועל של ההוצאה, לפני שהתמנה כיורשו של חמיו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להנהיג את [[חסידות חב&quot;ד]].}} היה שולח את הספרים שנדפסו על ידי הוצאת הספרים ב[[ניו יורק]], ואנשי הועד היו דואגים למכירתם של הספרים והפצתם בין סופרים ואנשי רוח.<br /> <br /> מרכזו של הועד היה ממוקם ב[[תל אביב]], שם היו מרוכזים חסידי חב&quot;ד בארץ, ומשם פעל להפצת הספרים, כשהרבי שולח לעיתים תכופות מכתבים ל[[אנ&quot;ש]] בתל אביב לעודד אותם לסייע לרב קרסיק בהפצת הספרים ובמכירתם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]] התמנה הרב [[אברהם פריז]] כאחראי על פעולות הועד, ועסק בהפצת הספרים שנשלחו אליו מהסניף המרכזי בניו-יורק.<br /> <br /> ===הקמת הסניף בכפר חב&quot;ד===<br /> בעקבות האירוע של [[רצח יד החמישה]] בשנת [[תשט&quot;ז]], הוקם [[בית הספר לדפוס יד החמישה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשי&quot;ט]] נוצרה אפשרות להקים סניף פעיל של הוצאת הספרים קה&quot;ת בארץ הקודש, שיעסוק לא רק בהפצת הספרים, אלא גם בעריכתם והדפסתם.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ט]] החלה העבודה בפועל בניהולו של ר' [[אברהם פריז]], כאשר המנהל-פועל שעמד בקשר רציף עם [[מזכירות הרבי]] בקשר להדפסת הספרים ועריכתם, היה חתנו הרב [[אפרים וולף]], כשלצידו עומד הרב [[זושא ווילימובסקי]] שפעל רבות בתחום הפצת הספרים, והרב [[חנוך גליצנשטיין]] שעסק בפרסום פעולותיה של הוצאת קה&quot;ת בבטאונים וכתבי עת שונים.<br /> <br /> פעולותיו של הסניף התחלקו למספר מישורים:<br /> *פרסום ספרי קה&quot;ת בעיתונות ובקטלוגים.<br /> *הפצת הספרים ברחבי הארץ.<br /> *השתתפות בירידי הספרים השונים.<br /> *הדפסת-צילום של ספרים שנערכו על ידי הוצאת קה&quot;ת בניו יורק{{הערה|על מנת לחסוך את עלויות המשלוח.}}.<br /> *תרגום ספרים שיצאו לאור ב[[אידיש]] על ידי הוצאת קה&quot;ת בניו יורק.<br /> *עריכת ספרים מתורתם של [[:קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|רבותינו נשיאינו]], והדפסתם.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב פריז בשנת [[תשכ&quot;ח]], נוצר חלל בניהול הסניף, ולאחר קבלת אישורו של [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|הרב חודוקוב]], מינה [[אפרים וולף|הרב וולף]] את בנו הרב [[מנחם מענדל וולף]] ליורשו של הרב פריז בניהול הסניף.<br /> <br /> עד לשנת [[תשמ&quot;ו]] המשיך הסניף לפעול מתוך מחסן הספרים שנרכש על ידי הרב פריז כשהוקם הסניף, אך לאחר שנבנה [[770 כפר חב&quot;ד|העתקו של בניין 770 בכפר חב&quot;ד]], קיבלה הנהלת הסניף את אישורו של הרבי, ועברה לפעול מתוך קומת המרתף של הבניין.<br /> <br /> ===השתתפות ביריד הספרים הבין לאומי===<br /> [[קובץ:דוכן יריד הספרים תשל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן חב&quot;ד ביריד הספרים במסגרת שבוע הספר העברי הומה ממבקרים, תש&quot;ל]]<br /> החל משנת [[תשכ&quot;ז]] החל הסניף להשתתף בתערוכה הדו-שנתית של 'יריד הספרים הבין לאומי' ב[[ירושלים]], וביריד המתקיים מידי שנה בכיכר מלכי ישראל ב[[תל אביב]] במסגרת חגיגות שבוע הספר העברי. ההשתתפות ביריד החלה על פי הוראתו הישירה של הרבי, שהיה מעורב באופן אישי בפרטי הסיכומים, והורה להשתדל לקבל מקום מרכזי ביריד להקמת הדוכן, כדי שיוכלו לפעול במקום להפצתם של ספרי חב&quot;ד ותורת החסידות.<br /> <br /> ההשתתפות בעיקרה לא נועדה לצורכי מסחר, אלא לצורכי הפצת רעיונות תורת החסידות. לשם כך פעלו העסקנים החב&quot;דיים להביא למקום אישי ציבור בכירים, כדי לגרום לחשיפה תקשורתית רחבה של הדוכן, ולגירוי באי היריד לבוא ולהתעניין בספרים שיוצאים לאור על ידי קה&quot;ת.<br /> <br /> כמו כן החסידים שנבחרו לתפעל את הדוכן היו חסידים בעלי כושר השפעה, שניצלו את התעניינותם של האנשים בספרים המוצעים בדוכן, כדי לפתוח עמהם שיחה מעמיקה ואינטלקטואלית.<br /> <br /> ==ספרים בהוצאת סניף כפר חב&quot;ד{{הערה|ברשימה זו נכללו רק הספרים שנערכו על ידי הסניף, ולא אלו שהודפסו כצילום של ספר שנערך על ידי הסניף המרכזי של הוצאת הספרים בניו יורק.}}==<br /> *'''חג הגאולה [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] - פרשת [[המאסר והגאולה של אדמו&quot;ר הזקן]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תשכ&quot;א.<br /> *'''מאמרים מלוקטים מספר [[לקוטי תורה]]''', [[תשכ&quot;ב]].<br /> *'''[[התמים (ורשה)|התמים]], ב' כרכים המכילים את שמונת החוברות שיצאו לאור, [[תשל&quot;א]].<br /> *'''מראי מקומות ל[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]''', הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[תשל&quot;ב]].<br /> *'''[[ספר התולדות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], יצא לאור בין השנים [[תשל&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ז]], (15 כרכים).<br /> *'''[[תולדות לוי יצחק]]''', [[נפתלי צבי גוטליב]], הוצאה ראשונה - [[תשל&quot;ז]], הוצאה אחרונה - [[תשנ&quot;ה]], (ג' כרכים).<br /> *'''[[כללי רש&quot;י]]''', הרב [[טוביה בלוי]], [[תש&quot;מ]], (מהדורה ראשונה).<br /> *'''מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל''', גברת גליצנשטיין וגברת הלפרין, [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''[[חת&quot;ת|חת&quot;ת - חומש, תהילים, תניא]]''', הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''רעיון החודש''', הרב [[יוסף גרליצקי]], [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''תורת חב&quot;ד (ביביליוגרפיה)''', [[יהושע מונדשיין]], [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''ילקוט בר מצוה''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ&quot;ג]].<br /> *'''[[אור החסידות (ספר)|אור החסידות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ&quot;ד]].<br /> *'''ליקוט מחידושי ה'צמח צדק' על הש&quot;ס''', הרב [[יהושע גרוס]], [[תשמ&quot;ד]].<br /> *'''[[חידושים וביאורים בש&quot;ס]]''', הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], [[תשמ&quot;ה]], (ב' כרכים).<br /> *'''ספר השליחות''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ&quot;ז]].<br /> *'''[[ימי מלך]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ&quot;ט]], (ג' כרכים).<br /> *'''[[כללי רמב&quot;ם]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תנש&quot;א]].<br /> *'''[[המלך במסיבו]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> *'''[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשנ&quot;ד]]-[[תשנ&quot;ז]], (ח&quot;י כרכים).<br /> *'''תאריכים בדבר ימי חב&quot;ד''', [[יוסף יצחק קמינצקי]], [[תשנ&quot;ד]].<br /> *'''מה שסיפר לי סבא''', מלוקט מ[[שיחות לנוער]], [[תשנ&quot;ו]], (ד' כרכים).<br /> *'''[[סידור תהלת ה']] עם הנהגות''', [[תשס&quot;ב]].<br /> *'''[[תורת השליחות]]''', [[זושא וולף]], [[תשס&quot;ד]].<br /> *'''תומכי תמימים - ליקוט מתורת רבותינו נשיאינו''', יוסף יצחק בלוי, [[תשע&quot;ב]].<br /> *'''[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]] - תולדות הוצאת הספרים החב&quot;דית''', הרב [[זושא וולף]], [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ===ספרים בתרגום ללשון הקודש===<br /> *'''[[ספר הזכרונות]] מתורגם ללשון הקודש''', [[טוביה בלוי]], [[תשמ&quot;ג]], (ב' כרכים).<br /> *'''[[לקוטי דיבורים]] מתורגם ללשון הקודש''', [[חנוך גליצנשטיין]], [[תש&quot;נ]].<br /> *'''[[ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מתורגם ללשון הקודש]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> *'''[[תורת שלום|ספר השיחות - תורת שלום]] בתרגום ללשון הקודש, הרב [[טוביה בלוי]], [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''[[אגרות קודש]] - מתורגמות ללשון הקודש''', תרגום חופשי של האגרות באידיש מלוקטים מכרכים א-ל, (ד' כרכים).<br /> *'''[[שיעורים בספר התניא]] (מתורגם ללשון הקודש)''', תורגם על ידי הרב [[חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ&quot;א]], (ד' כרכים).<br /> *'''[[שיחות לנוער]]''', ליקוט חוברות שהודפסו בתרגום ל[[עברית]] בין השנים [[תשי&quot;ז]]-[[תשמ&quot;ג]], (9 כרכים).<br /> *'''[[ואני תפילתי]] (מתורגם ללשון הקודש)''', תורגם מ[[אנגלית]] על ידי נ. בן יצחק, [[תשמ&quot;ה]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הוצאת ספרים קה&quot;ת''', שער 'הוצאת קה&quot;ת בארץ הקודש', עמודים 379-446.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש|קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: מוסדות|קה&quot;ת]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%A3_%D7%A7%D7%94%22%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=328146 2020-01-27T08:26:33Z

<p>פאלע: /* ספרים בהוצאת סניף כפר חב&quot;ד{{הערה|ברשימה זו נכללו רק הספרים שנערכו על ידי הסניף, ולא אלו שהודפסו כצילום של ספר שנערך על ידי הסניף המרכזי של...</p> <hr /> <div>[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 ב[[כפר חב&quot;ד]], במרתפו שוכנים היום משרדי הסניף והחנות המרכזית לרכישת ספרי קה&quot;ת בארץ הקודש]]<br /> סניף '''[[קה&quot;ת]] [[כפר חב&quot;ד]]''', הינו שלוחה של הוצאת הספרים הרשמית של [[חב&quot;ד]], העוסקת בעריכת והדפסת ספרים, ובהפצתם ברחבי הארץ.<br /> <br /> הסניף מנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל (מני) וולף]] והרב [[שייע סגל]].<br /> <br /> ==הקמת הסניף==<br /> ===הפצת ספרי קה&quot;ת לפני התייסדות הסניף===<br /> בשנים שקדמו להקמת סניף רשמי של הוצאת [[קה&quot;ת]] ב[[ארץ הקודש]], מינה [[הרבי]] ועד מיוחד להפצת הספרים בראשות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]]. מידי מספר חודשים [[הרבי]]{{הערה|שהיה אז מנהל בפועל של ההוצאה, לפני שהתמנה כיורשו של חמיו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] להנהיג את [[חסידות חב&quot;ד]].}} היה שולח את הספרים שנדפסו על ידי הוצאת הספרים ב[[ניו יורק]], ואנשי הועד היו דואגים למכירתם של הספרים והפצתם בין סופרים ואנשי רוח.<br /> <br /> מרכזו של הועד היה ממוקם ב[[תל אביב]], שם היו מרוכזים חסידי חב&quot;ד בארץ, ומשם פעל להפצת הספרים, כשהרבי שולח לעיתים תכופות מכתבים ל[[אנ&quot;ש]] בתל אביב לעודד אותם לסייע לרב קרסיק בהפצת הספרים ובמכירתם.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ט]] התמנה הרב [[אברהם פריז]] כאחראי על פעולות הועד, ועסק בהפצת הספרים שנשלחו אליו מהסניף המרכזי בניו-יורק.<br /> <br /> ===הקמת הסניף בכפר חב&quot;ד===<br /> בעקבות האירוע של [[רצח יד החמישה]] בשנת [[תשט&quot;ז]], הוקם [[בית הספר לדפוס יד החמישה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תשי&quot;ט]] נוצרה אפשרות להקים סניף פעיל של הוצאת הספרים קה&quot;ת בארץ הקודש, שיעסוק לא רק בהפצת הספרים, אלא גם בעריכתם והדפסתם.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ט]] החלה העבודה בפועל בניהולו של ר' [[אברהם פריז]], כאשר המנהל-פועל שעמד בקשר רציף עם [[מזכירות הרבי]] בקשר להדפסת הספרים ועריכתם, היה חתנו הרב [[אפרים וולף]], כשלצידו עומד הרב [[זושא ווילימובסקי]] שפעל רבות בתחום הפצת הספרים, והרב [[חנוך גליצנשטיין]] שעסק בפרסום פעולותיה של הוצאת קה&quot;ת בבטאונים וכתבי עת שונים.<br /> <br /> פעולותיו של הסניף התחלקו למספר מישורים:<br /> *פרסום ספרי קה&quot;ת בעיתונות ובקטלוגים.<br /> *הפצת הספרים ברחבי הארץ.<br /> *השתתפות בירידי הספרים השונים.<br /> *הדפסת-צילום של ספרים שנערכו על ידי הוצאת קה&quot;ת בניו יורק{{הערה|על מנת לחסוך את עלויות המשלוח.}}.<br /> *תרגום ספרים שיצאו לאור ב[[אידיש]] על ידי הוצאת קה&quot;ת בניו יורק.<br /> *עריכת ספרים מתורתם של [[:קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|רבותינו נשיאינו]], והדפסתם.<br /> <br /> לאחר פטירתו של הרב פריז בשנת [[תשכ&quot;ח]], נוצר חלל בניהול הסניף, ולאחר קבלת אישורו של [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|הרב חודוקוב]], מינה [[אפרים וולף|הרב וולף]] את בנו הרב [[מנחם מענדל וולף]] ליורשו של הרב פריז בניהול הסניף.<br /> <br /> עד לשנת [[תשמ&quot;ו]] המשיך הסניף לפעול מתוך מחסן הספרים שנרכש על ידי הרב פריז כשהוקם הסניף, אך לאחר שנבנה [[770 כפר חב&quot;ד|העתקו של בניין 770 בכפר חב&quot;ד]], קיבלה הנהלת הסניף את אישורו של הרבי, ועברה לפעול מתוך קומת המרתף של הבניין.<br /> <br /> ===השתתפות ביריד הספרים הבין לאומי===<br /> [[קובץ:דוכן יריד הספרים תשל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן חב&quot;ד ביריד הספרים במסגרת שבוע הספר העברי הומה ממבקרים, תש&quot;ל]]<br /> החל משנת [[תשכ&quot;ז]] החל הסניף להשתתף בתערוכה הדו-שנתית של 'יריד הספרים הבין לאומי' ב[[ירושלים]], וביריד המתקיים מידי שנה בכיכר מלכי ישראל ב[[תל אביב]] במסגרת חגיגות שבוע הספר העברי. ההשתתפות ביריד החלה על פי הוראתו הישירה של הרבי, שהיה מעורב באופן אישי בפרטי הסיכומים, והורה להשתדל לקבל מקום מרכזי ביריד להקמת הדוכן, כדי שיוכלו לפעול במקום להפצתם של ספרי חב&quot;ד ותורת החסידות.<br /> <br /> ההשתתפות בעיקרה לא נועדה לצורכי מסחר, אלא לצורכי הפצת רעיונות תורת החסידות. לשם כך פעלו העסקנים החב&quot;דיים להביא למקום אישי ציבור בכירים, כדי לגרום לחשיפה תקשורתית רחבה של הדוכן, ולגירוי באי היריד לבוא ולהתעניין בספרים שיוצאים לאור על ידי קה&quot;ת.<br /> <br /> כמו כן החסידים שנבחרו לתפעל את הדוכן היו חסידים בעלי כושר השפעה, שניצלו את התעניינותם של האנשים בספרים המוצעים בדוכן, כדי לפתוח עמהם שיחה מעמיקה ואינטלקטואלית.<br /> <br /> ==ספרים בהוצאת סניף כפר חב&quot;ד{{הערה|ברשימה זו נכללו רק הספרים שנערכו על ידי הסניף, ולא אלו שהודפסו כצילום של ספר שנערך על ידי הסניף המרכזי של הוצאת הספרים בניו יורק.}}==<br /> *'''חג הגאולה [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] - פרשת [[המאסר והגאולה של אדמו&quot;ר הזקן]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תשכ&quot;א.<br /> *'''מאמרים מלוקטים מספר [[לקוטי תורה]]''', [[תשכ&quot;ב]].<br /> *'''[[התמים (ורשה)|התמים]], ב' כרכים המכילים את שמונת החוברות שיצאו לאור, [[תשל&quot;א]].<br /> *'''מראי מקומות ל[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]''', הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[תשל&quot;ב]].<br /> *'''[[ספר התולדות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], יצא לאור בין השנים [[תשל&quot;ב]]-[[תשמ&quot;ז]]. (15 כרכים).<br /> *'''[[תולדות לוי יצחק]]''', [[נפתלי צבי גוטליב]], הוצאה ראשונה - [[תשל&quot;ז]], הוצאה אחרונה - [[תשנ&quot;ה]] (ג' כרכים).<br /> *'''[[כללי רש&quot;י]]''', הרב [[טוביה בלוי]], [[תש&quot;מ]]. (מהדורה ראשונה).<br /> *'''מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל''', גברת גליצנשטיין וגברת הלפרין, [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''[[חת&quot;ת|חת&quot;ת - חומש, תהילים, תניא]]''', הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''רעיון החודש''', הרב [[יוסף גרליצקי]], [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''תורת חב&quot;ד (ביביליוגרפיה)''', [[יהושע מונדשיין]], [[תשמ&quot;א]].<br /> *'''ילקוט בר מצוה''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ&quot;ג]].<br /> *'''[[אור החסידות (ספר)|אור החסידות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ&quot;ד]].<br /> *'''ליקוט מחידושי ה'צמח צדק' על הש&quot;ס''', הרב [[יהושע גרוס]], [[תשמ&quot;ד]].<br /> *'''[[חידושים וביאורים בש&quot;ס]]''', הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], [[תשמ&quot;ה]]. (ב' כרכים).<br /> *'''[[ואני תפילתי]] (מתורגם ללשון הקודש)''', תורגם מ[[אנגלית]] על ידי נ. בן יצחק, [[תשמ&quot;ה]].<br /> *'''ספר השליחות''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ&quot;ז]].<br /> *'''[[ימי מלך]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ&quot;ט]]. (ג' כרכים).<br /> *'''[[לקוטי דיבורים]] מתורגם ללשון הקודש''', [[חנוך גליצנשטיין]], [[תש&quot;נ]].<br /> *'''[[כללי רמב&quot;ם]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשנ&quot;א]].<br /> *'''[[המלך במסיבו]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשנ&quot;ג]].<br /> *'''[[אוצר סיפורי חב&quot;ד]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשנ&quot;ד]]-[[תשנ&quot;ז]]. (ח&quot;י כרכים).<br /> *'''תאריכים בדבר ימי חב&quot;ד''', [[יוסף יצחק קמינצקי]], [[תשנ&quot;ד]].<br /> *'''מה שסיפר לי סבא''', מלוקט מ[[שיחות לנוער]], [[תשנ&quot;ו]]. (ד' כרכים).<br /> *'''[[סידור תהלת ה']] עם הנהגות''', [[תשס&quot;ב]].<br /> *'''[[תורת השליחות]]''', [[זושא וולף]], [[תשס&quot;ד]].<br /> *'''תומכי תמימים - ליקוט מתורת רבותינו נשיאינו''', יוסף יצחק בלוי, [[תשע&quot;ב]].<br /> *'''[[הוצאת ספרים קה&quot;ת]] - תולדות הוצאת הספרים החב&quot;דית''', הרב [[זושא וולף]], [[תשע&quot;ג]].<br /> <br /> ===ספרים בתרגום ללשון הקודש===<br /> *'''[[ספר הזכרונות]] מתורגם ללשון הקודש''', [[טוביה בלוי]], [[תשמ&quot;ג]] (ב' כרכים).<br /> *'''[[ספר השיחות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מתורגם ללשון הקודש]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשנ&quot;ב]].<br /> *'''[[תורת שלום|ספר השיחות - תורת שלום]] בתרגום ללשון הקודש, הרב [[טוביה בלוי]], [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''[[אגרות קודש]] - מתורגמות ללשון הקודש''', תרגום חופשי של האגרות באידיש מלוקטים מכרכים א-ל, (ד' כרכים).<br /> *'''[[שיעורים בספר התניא]] (מתורגם ללשון הקודש)''', תורגם על ידי הרב [[חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ&quot;א]]. (ד' כרכים).<br /> *'''[[שיחות לנוער]]''', ליקוט חוברות שהודפסו בתרגום ל[[עברית]] בין השנים [[תשי&quot;ז]]-[[תשמ&quot;ג]]. (9 כרכים).<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הוצאת ספרים קה&quot;ת''', שער 'הוצאת קה&quot;ת בארץ הקודש', עמודים 379-446.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש|קה&quot;ת]]<br /> [[קטגוריה:כפר חב&quot;ד: מוסדות|קה&quot;ת]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=328132 2020-01-26T15:43:22Z

<p>פאלע: </p> <hr /> <div>הרב '''טוביה בלקין''' (נפטר ב[[ו' אדר]] [[תש&quot;ה]]) היה מראשוני העסקנים של חסידי חב&quot;ד ב[[ארצות הברית]] וחבר דירקטוריון [[אגו&quot;ח ארה&quot;ב]]. נמנה על חסידי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|אדמו&quot;ר הרש&quot;ב מרצ'יצ'ה]] ולאחר מכן על חסידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. היה [[בעל מנגן]] ו[[בעל שמועה]], ובאחרית ימיו עלה לירושלים שם נפטר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו ר' יעקב בלקין.<br /> <br /> הוא היה מלמד בעיר וויעטקא ובעיר הומיל שם גם למד דא&quot;ח אצל ר' [[מרדכי יואל דוכמן]].<br /> <br /> לאחר מכן היגר לארצות הברית, התגורר בווילימאסבורג והתפלל בבית הכנסת צמח צדק ברחוב מאר 125. מסר שיעורים בדא&quot;ח בבית הכנסת ברחוב דיקאלב ממאמרי וספרי הרב [[יצחק אייזיק מהומיל]]. בלילות שבת היו לומדים מחצות הלילה ועד הבוקר שמונה שעות רצוף.<br /> <br /> הרב בעלקין היה מעסקני חב&quot;ד בארצות הברית, וכבר בשנת [[תרפ&quot;ז]] בערך היה בין חברי הדירקטוריון של [[אגודת חסידי חב&quot;ד ארצות הברית]].<br /> <br /> בביקורו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ארצות הברית]] בשנת תר&quot;צ היה בא עם תלמידיו מווילאמסבורג ל[[קראון הייטס]] לשמוע דא&quot;ח מהרבי. ר' טוביה היה [[בעל מנגן]] ובהתוועדויות של [[הרבי הריי&quot;צ]] היה מנגן. שתיים מניגוניו התפרסמו בספר הניגונים, הניגון המפורסם [[ניגון עסן עסט זיך|&quot;עסן עסט זיך&quot;]] שהיה חביב על הרבי וניגון קמב ב[[ספר הניגונים]] בשם &quot;ניגון מהחסיד ר' טובי' בעלקין&quot;.<br /> <br /> ר' טוביה היה גם [[בעל שמועה]]. בהיותו כבר בארץ ישראל הוא העלה על הכתב סיפורים ששמע מר' [[מרדכי יואל דוכמן]] ומסרם לרבי הריי&quot;צ שהשיב לו על כך: &quot;נהניתי לקרוא הספורים שרשם ממה ששמע. הרבה מהם שמעתי גם אני ומהם אשר שמעתי בשינוים ובנוסחא אחרינא ומהם שלא שמעתי כלל עד כה, ואם יעלה בזכרונו עוד איזה ענינים אבקשו לכתוב בעצמו או יבקש את מי שהוא לכתוב - יוכל גם לשלם על חשבוני -. יכתוב את זכרונותיו א) שמות כ&quot;ק הרביים אשר ראה ושמע תורותיהם הנהגותיהם בחול ב[[שבת]] ובמועדים. ב) החסידים אשר הכיר שמותיהם וכינוייהם מראיהם ומעשיהם&quot;. <br /> <br /> חלק מרשימותיו הגיע לידי ר' [[ברוך פריז]] שמסרם לידי חמיו ר' [[רפאל נחמן כהן]] והוא הדפיסם בספרו שמועות וסיפורים. סיפורים נוספים מרשימותיו נדפסו במגדל עז ובעיתון כפר חב&quot;ד. בהיותו בארץ שמעו ממנו סיפורים החסידים הרב [[שלמה יוסף זוין]] שהדפיסם בספרו &quot;סיפורי חסידים&quot; והרב [[שלמה זלמן הבלין]] שסיפור ששמע ממנו נדפס בספר המשפיע.<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;א]] עלה לארץ ישראל וגר בירושלים. [[הרבי הריי&quot;צ]] הורה להנהלת [[כולל חב&quot;ד]] בירושלים להעניק לו תמיכה חודשית בתור יוצא מן הכלל. נפטר ב[[ו' אדר]] [[תש&quot;ה]] ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' [[שאול שור]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת== <br /> * [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], לפי הנסמן במפתח שמות בערכו.<br /> * [[זכרון לבני ישראל]], [[ישראל ג'ייקובסון]], לפי הנסמן במפתח שמות בערכו.<br /> * [[תולדות חב&quot;ד בארצות הברית]], לפי הנסמן במפתח שמות בערכו.<br /> <br /> {{מיון רגיל:בלקין, טוביה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=328129 2020-01-26T15:34:52Z

<p>פאלע: </p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית|אחר=אגודת חסידי חב&quot;ד בישראל|ראו=[[אגודת חסידי חב&quot;ד (ישראל)]]}}<br /> אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית נוסדה בשנת [[תרפ&quot;ד]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], ומאז הייתה התומכת העיקרית בכל פעולות חב&quot;ד ב[[ברית המועצות]], [[לטביה]] ו[[פולין]], כולל גם הפעלתה והרחבתה של &quot;ספריית ליובאוויטש&quot;. <br /> <br /> ==מטרתה==<br /> {{ערך חסר}}<br /> <br /> ==התבססותה==<br /> בשנת [[תרצ&quot;ד]] התמנה הרב [[ניסן טלושקין]] ליו&quot;ר האגודה ושימש בתפקיד עד שנת [[ת&quot;ש]].<br /> <br /> ב[[תרצ&quot;ה]] מינה הרבי [[הרייצ]] את החסיד ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] לחזק ולחדש את פעלותו הארגון, לצורך כך הוזמנו חברי האגודה לוועידה כללית ב[[י&quot;ט כסלו]] תרצ&quot;ה, באותה וועידה הוחלט על שלושה דברים: 1) פתיחת משרד מיוחד וקבוע לאגודה. 2) מינוי הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] למנהל האגודה. 3) הוצאת בטאון רשמי מטעם האגודה - [[חב&quot;ד בולעטין]].<br /> <br /> ==חברי האגודה במשך השנים==<br /> <br /> חברי האגודה במשך השנים היו הרבנים [[חיים שניאור זלמן קרמר]], [[ניסן טלושקין]], [[ישראל דזייקאבסאן]], [[שלמה סאדאווסקי]], [[שמריהו גוראריה]], [[יוחנן גורדון]], [[נחום חדש]], [[שלמה זלמן הכט]], [[אברהם פריז]], [[משה לייב רוטשטיין]], [[לייב עבר]], [[אליהו סימפסון]], [[מנחם מענדל לוקשין]], [[שמואל זלמנוב]], [[דוד מאיר רבינוביץ]], [[אליהו נחום שקלאר]], [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], [[אפרים וולף]], [[אריה לייב קפלן]], [[בנימין אליהו גורודצקי]], [[דובער חסקינד]], [[אברהם ברוך קרמר]], [[זאב קזיניץ]], [[מנחם מענדל קונין]], [[זלמן שמעון דבורקין]], [[הרשל פוקס]], [[יצחק דוב אושפאל]], [[מרדכי מענטליק]], [[שמואל דוד רייטשיק]], [[יעקב יהודה הכט]], [[משה יצחק הכט]], [[פנחס משה כ&quot;ץ]], [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[ניסן מינדל]], [[שלום מרוזוב]], [[יהושע קארף]], [[בערל יוניק]], [[דוד רסקין]], [[יוסף וינברג]], [[שניאור זלמן גוראריה]], [[נחמן סודאק]], [[יהודה צבי פוגלמן]] ו[[שמעון גולדמאן]].<br /> <br /> חברים נוכחיים באגודה הינם הרבנים [[שלום דובער מוצ'קין]], [[משה הרסון]], [[שלמה קונין]], [[שלום ישראל חודקוב]] כממלא מקום אביו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[שלום בער לוין]], [[אברהם יצחק שם טוב]], ו[[שלום מענדל סימפסון]].<br /> <br /> עד שנת [[תש&quot;נ]] היה קיים ועד פועל לאגודה; במשך השנים עמד בראשו הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]]; בשנת [[תשמ&quot;ה]] מינה הרבי את הרב [[אברהם יצחק שם טוב]] ליו&quot;ר{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24627 פיענוח כתי&quot;ק].}}; בשנת [[תש&quot;נ]] בוטל ועד הפועל{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 פס&quot;ד ועד רבני ליובאוויטש]}}.<br /> <br /> ==אגו&quot;ח ו[[משפט הספרים]]==<br /> <br /> בשנת [[תרח&quot;צ]] עלה הרעיון לרשום את כל רכושה של תנועת חב&quot;ד ב[[פולין]] על-שם &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב&quot;, היות ובאותה שעה כבר לא היה מצבם של היהודים ורכושם בטוח. לאחר מגעים נמרצים שהתנהלו בנידון, רכשה &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב&quot; את כל רכושה של תנועת חב&quot;ד בפולין. <br /> <br /> מהלך זה סייע ברבות השנים לנצחון ב[[משפט הספרים]], אבל עוד שנים רבות קודם לכן, היווה מהלך זה פתח ההצלה שבזכותו ניצל חלק גדול מהספרייה: <br /> <br /> כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], בעוד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מיטלטל בדרכים, מנסה להבקיע את המצור הנאצי ולהגיע לארצות הברית - לא נח ולא שקט לרגע מדאגתו לגורל הספרייה וכתבי היד. אז התברר כי הדרך היחידה להצלת הספרייה, היא, לערב את המימשל האמריקאי בעניין, שיודיע לקונסול בורשה שיקח את הספרייה תחת חסותו, שהרי, כאמור, ספרייה זו היא רכושה של תנועת חב&quot;ד בארצות הברית. <br /> <br /> כתוצאה מהמגעים שהתנהלו בנידון, הועברו שלוש תיבות, ובהן רוב כתבי היד של הספרייה לבניין השגרירות האמריקאית בוורשא, והונחו שם למשמרת. ב[[חודש חשון]] תשל&quot;ח הוחזרו חלק גדול מכתבי היד לספריית הרבי בניו-יורק. בשנת תשנ&quot;ז אותר החלק השני של כתבי היד על-ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] והרב יוחנן ברמן, בארכיון הצבא הרוסי, ומאז מתנהל מאבק משפטי להחזרת הכתבים לספריית ליובאוויטש. ב[[חודש אב]] [[תש&quot;ע]] פסק בית המשפט בארצות הברית כי על [[רוסיה]] להחזיר את הספרים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56298 ביהמ&quot;ש פסק: על [[רוסיה]] להחזיר את הספרים] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> ===שטר צוואה===<br /> <br /> בי&quot;ז [[סיוון]] [[תשמ&quot;ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלת אגודת חסידי חב&quot;ד הרבנים: [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[שניאור זלמן גוראריה]] ו[[דוד ראסקין]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&amp;highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך למעשה אין בידינו עותק חתום. הטענה היא שהרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא הועלם. כך גם העיד הרב [[ניסן מינדל]], וכך העיד הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. ועד מיוחד של ארבעה רבנים, שנבחרו על-ידי כלל רבני חב&quot;ד בעולם: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה. לפסק זה הצטרפו אחדים מרבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] ורבנים נוספים.<br /> <br /> בהתאם לכך מאז קיץ [[תשנ&quot;ד]], כל מכתב שיצא חתום על ידי הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], היה חתום &quot;ממונה מטעם אדמו&quot;ר להנהלת אגו&quot;ח&quot;. בהמשך לכך באסיפה בה השתתף הרב [[אברהם שמטוב]], 'פוטר' הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. כתוצאה מכך, תבעו קבוצה מאנ&quot;ש יחד עם הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] את [[אברהם שמטוב]] ב[[בד&quot;ץ קראון הייטס]].<br /> <br /> אנשי &quot;אגו&quot;ח&quot; בראשות שם טוב טענו כי הצוואה לא חתומה ולמעשה אין לה תוקף. לקביעה זו הצטרפו רוב [[ועד רבני ליובאוויטש]]. עקב אי קיום הצוואה, הוציא [[בד&quot;ץ קראון הייטס]] כתב 'לא ציית לדינא' נגד קרינסקי; בשנת ה'[[תש&quot;ע]] פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה&quot;לא צייתא לדינא&quot;{{הערת שוליים|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב&quot;ד און ליין]}}, אך על פי פסיקת הרב רונזברג בסוגיית [[קראון הייטס]], הרי כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54190 פסק דין ברור: להחלטות צד אחד אין כל תוקף] - [[חב&quot;ד אינפו]]}}.<br /> <br /> ==חברא קדישא==<br /> בשנת [[תש&quot;א]] הקים [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את מחלקת &quot;חברא קדישא&quot; באגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית, על מנת לקבור כראוי את מתי ישראל. בראש החברא קדישא עמדו הרבנים [[שמואל זלמנוב]], [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] ר' [[ישראל דזייקאבסון]] ו[[מרדכי מענטליק]]. הגבאים הראשיים היו [[יהושע קארף]] והרב [[יצחק דוב אושפאל]] הסגן היה הרב [[שמואל צבי פוקס]]. כיום משמשים בחברא קדישא ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] ר' [[שלום ישראל חודקוב]] ר'[[יהודה לייב פוזנר]], ר' אלי' עבער, ר' יוסקה וילמובסקי ור' משה שמוקלער. ר' [[בערל ליפסקר]] משמש כיום כמזכיר. <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=328128 2020-01-26T15:31:24Z

<p>פאלע: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב סימפסון נואם בכינוס.jpg|ממוזער|300px|שמאל|הרב סימפסון נואם ב[[כינוס השלוחים העולמי]] ב[[770]]]]<br /> [[קובץ:הרב סימפסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסדר קידושין בחתונת הרב סימפסון]]<br /> [[תמונה:סימפסון.jpg|left|thumb|250px|הרב סימפסון]]<br /> הרב '''שלום מנחם מענדל סימפסון''' ([[כ&quot;ט תמוז]] [[תרפ&quot;ט]]-[[כ&quot;ט תמוז]] [[תשע&quot;ט]]) היה מזכירו של [[הרבי]], מנהל [[קופת רבינו]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]] ו[[מחנה ישראל]] ומנהל ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br /> <br /> == קורות חייו ==<br /> הרב סימפסון נולד לאביו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], מזכיר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. בבחרותו ביקשו הרבי לעבוד ב[[מזכירות הרבי|מזכירות]]. במסגרת עבודתו עסק בניהול הכתבת ושליחת מכתבי הרבי ובניהול התכתובות השונות של [[מרכז לענייני חינוך]]. בד בבד, מונה, בהוראת הרבי, ל[[מרא דאתרא|רב קהילה]] בשכונת בריטן ביטש, [[ניו יורק]].<br /> <br /> זכה שהרבי סידר קידושין בחתונתו.<br /> <br /> במשך השנים עסק הרב סימפסון במסגרת תפקידו במזכירות בעניינים ציבוריים שונים בכרם חב&quot;ד. בין היתר, שימש כחבר ב[[מרכז לענייני חינוך]], עסק בניהול [[מעות חיטין]] ו[[חלוקת הש&quot;ס]] מטעם [[מחנה ישראל]] ובהוצאת והפצת ספרי [[הוצאת ספרים קה&quot;ת]]. בהוראת הרבי, מונה כנציג המל&quot;ח בועד הבנין של הרחבת 770.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] מונה על ידי הרבי (ב'שטר צוואה') לחבר בהנהלה הראשית של מרכז לענייני חינוך (יחד עם הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] והרב [[ניסן מינדל]]). בשנת [[תש&quot;נ]] מינה אותו הרבי בנוסף לכך לחבר רשמי בהנהלות [[אגודת חסידי חב&quot;ד]] העולמית וב[[מחנה ישראל]]. עם ייסודה של [[קופת רבינו]], ב[[חשוון]] [[תשנ&quot;ד]], מונה הרב סימפסון למנהל הקופה. <br /> <br /> עם פטירתו של הרב ניסן מינדל, בשנת [[תשנ&quot;ח]], נותר הרב סימפסון כיחיד שמונה על ידי הרבי להנהלה הראשית של המרכז לענייני חינוך. כתוצאה מכך הפך הוא למנהל המרכז. במסגרת זו, אירגן מידי שנה באנקעט של [[כינוס השלוחים העולמי]] ב-[[770]], סייע במימון פעילות ל[[שליח|שלוחים]] רבים וליווה אישית את פעילותם של רבים מהשלוחים.<br /> <br /> נפטר ביום הולדתו ה-90 ב[[כ&quot;ט תמוז]] [[תשע&quot;ט]], ונטמן בצמוד לאוהל הק'.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אביו הרב [[אליהו יאכיל סימפסון]], מזכירו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> *בנו הרב [[יוסף יצחק סימפסון]] - מנהל [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[קראון הייטס]].<br /> *בנו ר' אברהם סימפסון - קראון הייטס.<br /> *בנו ר' שמעון אהרן סימפסון - קראון הייטס.<br /> *בנו ר' דוד סימפסון - שיפסד ביי.<br /> *חתנו ר' חיים אליהו וילשנסקי - קראון הייטס.<br /> *חתנו ר' לוי בורנשטיין - קראון הייטס.<br /> *חתנו ר' משה פרייגר - קראון הייטס.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=26089 ראיון בלעדי עם הרב סימפסון מתוך בית משיח]<br /> *[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2115 הנאום המלא של הרב סימפסון בכינוס] {{אינפו}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[ניסן מינדל]]|רשימה=[[מרכז לעניני חינוך|יושב ראש מל&quot;ח]]|שנה=מ[[תשנ&quot;ט]]}}<br /> {{נאמני בית רבינו}}<br /> {{מיון רגיל: סימפסון שלום מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:חברי ועד קופת רבינו]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארצות הברית]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%90_%D7%94%D7%A0%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=327858 2020-01-19T23:32:56Z

<p>פאלע: </p> <hr /> <div>'''מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב&quot;ד''' הינן שמונה מסכתות [[תלמוד בבלי]] שנקבעו על ידי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]{{מקור}} אותן לומדים כל תלמידי [[ישיבות חב&quot;ד]] ברחבי העולם. בכל שנה נלמדת מסכת אחת.<br /> <br /> מטרת הלימוד האחיד היא כדי לאפשר לתלמידי הישיבות השונות לדון יחד בנושאים הנלמדים, כאשר התועלת היא כפולה: [[אחדות ישראל|אחדות]] בין התלמידים, ולימוד מעמיק ובונה יותר. אלו הן המסכתות העיקריות הנלמדות בישיבות, אך נוסף להן נלמדות בכל ישיבה מסכתות שונות ל'גירסא'.<br /> <br /> ==רשימת המסכתות==<br /> המסכתות הם לפי סדר הלימוד הוא:<br /> #[[מסכת שבת]]<br /> #[[מסכת גיטין]]<br /> #[[מסכת בבא בתרא]]<br /> #[[מסכת כתובות]]<br /> #[[מסכת בבא קמא]]<br /> #[[מסכת פסחים]]<br /> #[[מסכת קידושין]]<br /> #[[מסכת בבא מציעא]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5914&amp;CategoryID=1288 גיליון התקשרות 775, מדור פניני רבי.]<br /> <br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%93%D7%9F_%D7%A0%D7%A6%D7%97&diff=327096 2019-12-31T13:55:29Z

<p>פאלע: /* הסיפור במדרש */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ציטוט 'דידן נצח' ובניגון אודותיו|אחר=פרשת הספרים, שהניצחון בה מכונה בשם זה|ראו=פרשת הספרים}}<br /> '''דידן נצח''' [=מ[[ארמית]]: הצד שלנו ניצח] הוא ציטוט מהמדרש העוסק בניצחון יהודים על רוח רעה ששרתה בסביבתם. ציטוט זה הובא על ידי הרבי פעמים רבות בהקשרים שונים, אך במיוחד בקשר לניצחון ב[[משפט הספרים]].<br /> <br /> '''ניגון דידן נצח''' הוא לחן חב&quot;די, שהותאם לצמד המילים, במהלך אותה תקופה של משפט הספרים.<br /> <br /> ==היסטורית הניגון==<br /> {{ערך מורחב|פרשת הספרים}}<br /> בעקבות משפט הספרים המפורסם, שהחל ב[[חודש תמוז]] [[תשמ&quot;ה]] ונוגן לאורך שנת [[תשמ&quot;ו]] עד ל[[ה' טבת תשמ&quot;ז]], אז הוכרז הניצחון על ידי השופטים. הרכיבו החסידים את המילים &quot;דידן נצח&quot; על ניגון חב&quot;די, שבו תנועה של נצחון,<br /> הניגון הי' מקובל והי' מושר פעמים בהתוועדיות אצל הרבי (לדוגמא פורים תשל&quot;א בסיום השיחה השביעית), ובמהלך המשפט חסידים חיברו את המילים דידן נצח למילים.<br /> <br /> הפעם הראשונה בה הושר ה[[ניגון]] עם מהילים בפני בפני [[הרבי]] היה ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו]] [[תשמ&quot;ו]], ביום פתיחת [[משפט הספרים]]. <br /> <br /> ישנו ניגון נוסף, שמכונה &quot;דידן נצח האמריקאי&quot; שגם הולחן במהלך המשפט על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]], אך לא ראו שהרבי נהנה ממנו כמו בניגון המקובל, ועל כן בקרב אנ&quot;ש מנגים את הניגון הנפוץ.<br /> <br /> ==מקור המילים==<br /> המילים מבוססות על מדרש{{הערה|ויקרא רבה פרשה כ&quot;ד אות ג'}}: המתאר את גירושה של רוח רעה על ידי ה[[אמורא]] אבא יוסי איש צַיְתוּר בהשתתפות קהל רב מ[[בני ישראל]] שצעקו 'דידן נצח', והצליחו לגרש את הרוח. <br /> <br /> הרבי ביאר{{הערה|שיחת י&quot;ב טבת תשמ&quot;ז}} את תוכן המדרש בשייכות לאירועי המשפט, שכאשר בני ישראל מתאחדים אל מול הרע - נעשה &quot;דידן נצח&quot; והם מנצחים אותו.<br /> <br /> ===הסיפור במדרש===<br /> הסיפור מובא בשני מדרשים שונים, בארמית ובלשון הקודש עם שינויים קלים ביניהם:<br /> ;מדרש רבה<br /> רבי ברכיה, בשם רבי סימון אמר: <br /> :מעשה בקרתני באבא יוסי איש ציתור שהיה יושב ושונה על פתח מעין. אתגלי עלוי ההוא רוחא דהוה שרי תמן. <br /> :אמר ליה: אתון ידעין כמה שנין אנא שרי הכא ואתין ונפקין אתון ונשיכון ברמשא, ובטיהרא ולית אתון מתנזקין, וכדון תהון ידעין, דהא רוח ביש בעי מישרא הכא, והא מזיק ברייתא. <br /> :אמר ליה: ומה נעביד? <br /> :אמר ליה: אזיל ואסהיד בבני מתא, ואמור להון: מאן דאית ליה מכוש, מאן דאית ליה פס, מאן דאית ליה מגרופי, יפקון הכא למחר עם מצמחיה דיומא, ויהון מסתכלין על אפי מיא, וכד אינון חמיין ערבוביא דמיא יהון מקשיין בפריזלא, ואמרין: דידן נצח, ולא יפקון מן הכא, עד זמן דיחמון חרדה דדמא על אפי מיא. <br /> :אזל ואסהיד בבני קרתא, ואמר להון: מאן דהוה ליה מכוש, מאן דהוה ליה פס, מאן דהוה ליה מגרופי, נפקון למחר לתמן עם מצמחיה דיומא, ויהון מסתכלין כלפי מיא. <br /> :כיון דחמו ערבוביא במיא, הוון מקשיין בפרזלא, ואמרו: דידן נצח, דידן נצח, ולא עלון מן תמן, עד זמן דחמון כמין חרדא דדמא על אפי מיא. <br /> :והרי דברים קל וחומר, ומה אם הרוחות, שלא נבראו לשום סיוע, צריכין סיוע, אנו שנבראנו לסיוע על אחת כמה וכמה!<br /> :הוי &quot;ישלח עזרך מקדש&quot;{{הערה|ויקרא רבה פרשה כ&quot;ד אות ג'}}.<br /> <br /> ;מדרש תנחומא<br /> אמר רבי ברכיה בר סימון: <br /> :מעשה היה בקריתנו, ברוח אחד שהיה שרוי על המעין, בא רוח אחר להזדווג לו ובקש להוציאו משם. היה שם חסיד אחד ושמו יוסי איש צייתור, נגלה לו אותו הרוח. <br /> :אמר ליה: רבי, הרי כמה שנים שאני נתון כאן, ובצהרים ובלילה וביום לא הזקתי בריה, והרוח הזה בא עלי עכשיו ממקום אחר ומבקש להוציאני מכאן ולישב הוא להזיק את הבריות. <br /> :אמר לו: ומה נעשה? <br /> :אמר לו: טלו מקליכם ומגלכם וצאו עליו בשעת הצהרים ואמרו: שלנו נצח שלנו נוצח, והוא בורח. <br /> :עשו כן והבריחוהו משם. <br /> :אמרו: לא זזו משם עד שראו כחרדת דם צף על פני המעין. <br /> :כששמעו חכמים בדבר, אמרו: ומה אם דבר שלא נברא לשום סיוע, צריך סיוע וסעד. בני אדם על אחת כמה וכמה. <br /> :לפיכך אמר דוד: &quot;ישלח עזרך מקדש, ומציון יסעדך&quot;{{הערה|תהלים כ' ג'}}:{{הערה|מדרש תנחומא לפרשת קדושים, סימן ט'}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[פרשת הספרים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf דידן נצח] {{תבנית:PDF}} - סקירת המאורעות, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שד&quot;ב לוין]]<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/images/update/331.pdf מגילת ה' טבת] {{תבנית:PDF}} - סיפור הפרשה מפי הרב יוסף קרסיק, בעריכת מערכת [[שבועון בית משיח]]<br /> * [http://www.hageula.com/vid/770/2912.html כך חגגו את דידן נצח] וידאו ויומן {{וידאו}} - אתר הגאולה<br /> ;ניגון דידן נצח<br /> * [http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=1275e1244 הרבי מעודד את שירת ניגון דידן נצח] {{וידאו}} - אתר הגאולה<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=816 ניגון דידן נצח] בביצוע אוצר ניגוני חב&quot;ד {{שמע}} {{אינפו}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=752 ניגון דידן נצח] בביצוע תזמורתו של [[משה לאופר]] {{שמע}} {{אינפו}}<br /> * [http://chabadpedia.co.il/images/c/cb/%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A9_%D7%93%D7%99%D7%93%D7%9F_%D7%A0%D7%A6%D7%97.mp3 מארש שהולחן בשנת תשמ&quot;ז על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט על המילים 'דידן נצח']. <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני נצחון]]<br /> [[קטגוריה:פתגמים]]<br /> [[קטגוריה:וילחם מלחמות ה']]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8&diff=320876 2019-05-12T10:29:44Z

<p>פאלע: /* ערים בארץ ישראל */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את מפתח העיר [[קריית גת]] לרבי]]<br /> '''מפתח העיר''' הינו מפתח הניתן על ידי ראשי ערים כאות כבוד לאנשים הראוים לכך.<br /> [[הרבי]] קיבל עשרות מפתחות מערים ברחבי העולם, בנוסף הגישו לרבי מפתחות של [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ושל [[טנקי מצוות]].<br /> <br /> ==התיחסות הרבי==<br /> ב[[התוועדות]] [[כ&quot;ט אלול|ערב ראש השנה]] [[תשכ&quot;ג]] נמסר לראשונה מפתח עיר ב[[ארץ הקודש]] ל[[רבי]]. היה זה מפתח העיר [[קריית גת]], הרבי הקדיש לכך [[שיחה]] מיוחדת ולאחר-מכן כשיצא מה[[התוועדות]], אחז באופן בולט את המפתח בידו.<br /> <br /> מעבר לנתינת הכבוד שבמעשה, הרבי ראה בכך ענין רוחני חשוב - מסירת הבעלות של המקום לרשות הקדושה. וכך אמר הרבי לאחד מראשי הערים לאחר שהגיש את המפתח: {{ציטוט| תוכן=תודה רבה. על-פי ההלכה, בנתינת מפתח - מעניקים את הבעלות על העיר ועל העניין שזה המפתח שלו. בכלל אני מתחשב בדעת הציבור, לכן לא אתערב בהנהלת המושב, רק אדגיש הדגשה מיוחדת שיש לעמוד חזק בכל העניינים של שלימות התורה, וזה תלוי גם כן בשלימות הארץ ובשלימות עם ישראל על-ידי החזקת התורה... תודה רבה לכל תושבי המקום, וללכת מחיל אל חיל. בשורות טובות, הצלחה רבה.|מקור= זורע צדקות עמ' 105}}<br /> <br /> ==ערים בארץ ישראל==<br /> [[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[ח&quot;י אלול]] [[תשכ&quot;ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]]<br /> רשימת חלק מהערים ב[[ארץ ישראל]] שהגישו מפתח לרבי:<br /> *'''[[אור עקיבא]]'''. <br /> *'''[[אילת]]''' - ב[[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] [[תשל&quot;ו]] הגיש הרב ישראל צבי גליצנשטיין את מפתח העיר אילת. את המפתח מסר ראש העיר אז, מר גד כ&quot;ץ{{הערת שוליים|הרב גליצנשטיין רשם את הדברים ('[[מקדש מלך]]' כרך ב, עמ' 436): &quot;בשנת תשל&quot;ו, כשלושה חודשים לאחר שהגעתי לאילת, מסר לי ראש העיר אז, מר גד כ&quot;ץ, את מפתח העיר אילת, למוסרו ל{{ה|רבי}}. &quot;זכיתי למסור את המפתח לידו הק' של הרבי, ב[[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] תשל&quot;ו. &quot;הרבי פתח את הקופסא והביט במפתח, וכן קרא את המכתב של ראש העיר שהיה מצורף למפתח. כשסיים, שאל: האם ראש העיר כהן? עניתי: כן. &quot;הרבי אמר: תאמר לחיים עבורך ועבורם שיהיה בהצלחה רבה&quot;.}}.<br /> *'''[[זכרון יעקב]]''' - במעמד [[חלוקת הדולרים]] בט' [[שבט]] [[תש&quot;נ]], מסר הרב [[יוסף יצחק כץ]] את מפתח העיר לרבי בשם ראש המועצה מר ישי שיבובסקי.<br /> *'''[[חדרה]]''' - במעמד [[חלוקת הדולרים]] בי&quot;ב [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ט]], מסר הרב הקלונימוס קלמן קופצ'יק את מפתח העיר לרבי בשם ראש העיר מר נחמיה להב.<br /> *'''[[טבריה]]''' - ב[[כ&quot;ו אלול]] [[תשמ&quot;ג]] שיגר ראש העיר מר יגאל ביבי, מכתב לרבי, באמצעות הרב [[דוב טייכמן]], אליו גם צירף את מפתח העיר טבריה.<br /> *'''ישובי חבל עזה'''.<br /> *'''יהוד'''.<br /> *'''[[לוד]]''' - ב[[חודש תשרי]] [[תשכ&quot;ח]], במהלך התוועדות, מסר ראש עיריית לוד מר צבי איצקוביץ, את מפתח העיר לרבי.<br /> *'''מגדל''' - בשלהי שנת [[תשמ&quot;ח]], במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] מסר ראש מועצת מגדל את מפתח עירו לרבי{{הערת שוליים|הרבי אמר לו ([[זורע צדקות מצמיח ישועות]] עמ' 106): &quot;השם יתברך יצליחך לנהל את כל המועצה ואת כל המפעל בכיוון המתאים. וכולם יתברכו בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בארצנו הקדושה באופן של שלום אמיתי בלי כל ויתורים&quot;.}}.<br /> *'''[[נצרת עילית]]''' - מסופר כי מפתח העיר שהוענק לרבי על-ידי ראש העיר לשעבר, מר מנחם אריאב, היה מונח בשולחן הרבי שנים רבות.<br /> *'''[[קרית גת]]''' - העיר הראשונה שהגישה את המפתח לרבי. ראש העיר גדעון נאור שלח זאת באמצעות הרב [[יעקב פלס]], שזה הגישה אל הרבי במהלך ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ&quot;ג]]. בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]], שלח ראש העיר אלברט ארז העתק נוסף של המפתח.<br /> *'''[[ראשון לציון]]''' - בשנת תשד&quot;מ נמסר המפתח על-ידי הרב [[יחיאל מלוב]].<br /> *'''[[רחובות]]''' - ב[[חודש סיון]] [[תשמ&quot;א]] נערכה בבית כנסת חב&quot;ד ברחובות חגיגת מסירת מפתח העיר רחובות לרבי. בטקס נכחו ראש עיריית רחובות, יחזקאל הרמלך, רבה של העיר הרב שמחה הכהן קוק והאמן מר יעקב אגם{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62288 דיווח מהעיתונות על החגיגה].}}. <br /> *'''[[צפת]]''' - ב[[התוועדות]] [[מוצאי שבת קודש]] מברכים החודש [[תמוז]], השתתפה משלחת נכבדה מטעם עיריית צפת, בראשות ראש העיר מר נחמיאס, והעניקה לרבי מפתח [[זהב]] של העיר - כאות הוקרה על תרומתו החשובה ליישוב צפת וחיזוק ערכי היהדות בקרב תושבי העיר על-ידי פעילותם הענפה של אנשי חב&quot;ד בצפת ובגליל{{הערת שוליים|ב[[שיחות קודש]] [[תשל&quot;ח]] כרך ב' עמ' 615 מתואר המעמד: &quot;בין השיחות ניגשו אל הרבי ראש עיריית צפת וסגניו ומסרו את מפתח העיר צפת. ראש העיר סיפר לרבי אודות התפתחות קרית חב&quot;ד בצפת. ואמר הרבי שזה רק שלב ראשון. כשמסר המפתח, אמר הרבי שמסתמא הם יודעים שכשנותנים את מפתח העיר זהו סמל שנותנים את הבעלות על כל העיר, ובקשר לקריית חב&quot;ד אמר שזהו רק שלב ראשון. אחר-כך נתן להם הרבי את ידו הקדושה ל'שלום עליכם', אמר להם 'לחיים' והורה להם לקחת מזונות. אחר-כך אמר הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]] שיאמר להם שיחכו עד לשיחה הבאה (ובשיחה הבאה דיבר אודות העיר צפת)&quot;}}.<br /> *'''[[רמלה]]''' - בשנת [[תשד&quot;מ]] נמסר מפתח העיר על-ידי הרב יוסף כהן.<br /> *'''[[שדרות]]''' - ב[[ט' בתמוז]] [[תש&quot;נ]] העניק ראש העיר מר דוד בוסקילה לרבי את מפתח העיר{{הערת שוליים|תמליל השיחה ('זורע צדקות מצמיח ישועות' עמ' 105): &quot;תודה רבה. על-פי ההלכה, בנתינת מפתח - מעניקים את הבעלות על העיר ועל העניין שזה המפתח שלו. בכלל אני מתחשב בדעת הציבור, לכן לא אתערב בהנהלת המושב, רק אדגיש הדגשה מיוחדת שיש לעמוד חזק בכל העניינים של שלימות התורה, וזה תלוי גם כן בשלימות הארץ ובשלימות עם ישראל על-ידי החזקת התורה.. תודה רבה לכל תושבי המקום, וללכת מחיל אל חיל. בשורות טובות, הצלחה רבה.&quot;}}.<br /> * בשנת [[תשנ&quot;ג]] שלח הרב [[יעקב בן ארי]], לרבי, מפתחות של מאה קיבוצים בישראל.<br /> {{תבנית:גלריה מפתח העיר}}<br /> <br /> ==ערים בחו&quot;ל==<br /> *'''אן-ארבור, מישיגן''' - ב[[התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשל&quot;ה]] ניגש אל הרבי נציג עיריית אן-ארבור, מר שטרן, והגיש לרבי את מפתח העיר{{הערת שוליים|תמליל השיחה: '''הרבי:''' תודה רבה. '''מר שטרן:''' זהו מפתח העיר אן-ארבור, בתודה על עבודתכם הנפלאה. '''הרבי:''' השם יתברך יברך אתכם שאזכה לשיתוף פעולה מצידכם. אם המפתח בידי, ביכולתי לפתוח גם את הלב היהודי, ואת לב האוכלוסייה בכלל. '''מר שטרן:''' אני מבטיח לכם, אני אעזור ככל שרק אוכל. '''הרבי:''' השם יתברך יברך אותך.}}.<br /> *'''ס. מוניקה, קליפורניה'''{{הערת שוליים|יש לציין, כי הרבי החזיר את מפתח העיר ס. מוניקה עד שישנו את הכיתוב ל&quot;שמחה מוניקה&quot;.}} -<br /> *'''ניו-הייבן, קונטיקט''' - ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ב]] הרב [[משה יצחק הכט]] נכנס אל הרבי ל[[יחידות]], ומסר לרבי את מפתח העיר, בשמו של ראש העיר{{הערת שוליים|1=הרב הכט הנציח ברשימותיו 'יחידות' זו, ובה נאמר בין השאר (מתוך 'תשורה' מיום רביעי [[י' כסלו]] [[תשס&quot;ט]] עמ' 37-36): '''הרבי:''' אצלי אין זו [[מילתא דבדיחותא|בדיחה]] (דז'אק). כשאני מקבל &quot;מפתח&quot; - הרי על-פי המובא בהלכה כשמקבלים מפתח נהיים בעל-הבית. '''הרבי:''' האם הוא (ראש העיר) יהודי? '''הרב העכט:''' לא, הוא גוי. וזו הפעם הראשונה שמוסרים [=העירייה] מפתח של עיר. '''הרבי:''' מהיכן ידע כל העניינים, האם מסרת לו? '''הרב העכט:''' הוא היה בחגיגות היובל [=25 שנה לפעילות הרב העכט בניו-הייבן] שם שמע אודות הרבי וכו'. '''הרבי:''' הרי עכשיו הוא הזמן שצריך להיות &quot;ואשרו אתכם כל העמים&quot;. '''הרבי:''' אני מקבל את ה&quot;מפתח&quot; לא כעניין אישי אלא כהכרה במוסדות שיש לי הזכות לעמוד בראשם. ומסירת המפתח הרי זו הוכחה שהוא [=ראש העיר] מרוצה מכך שאחד מהמוסדות הוא בעירו. וזה גם אומר שהוא מוכן לעזור למוסדות עם כל האפשרויות שברשותו. הוא כותב יפה מאד על &quot;בית חנה&quot; [=המוסד שהוקם על-ידי הרב העכט]. '''הרב העכט:''' שהרבי יהיה בריא. '''הרבי:''' שהחסידים יהיו בריאים ושנשמח עם חסידים. '''הרב העכט:''' חסידים עם הרבי תמיד שמחים..}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%A4%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99/ מה נפעל במסירת המפתח לרבי?]''' {{וידפו}} הרב [[קלונימוס קופצ'יק]] מגיש לרבי את מפתח העיר [[חדרה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי|*]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8&diff=320873 2019-05-12T10:12:01Z

<p>פאלע: /* ערים בארץ ישראל */הוספתי עיר</p> <hr /> <div>[[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את מפתח העיר [[קריית גת]] לרבי]]<br /> '''מפתח העיר''' הינו מפתח הניתן על ידי ראשי ערים כאות כבוד לאנשים הראוים לכך.<br /> [[הרבי]] קיבל עשרות מפתחות מערים ברחבי העולם, בנוסף הגישו לרבי מפתחות של [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] ושל [[טנקי מצוות]].<br /> <br /> ==התיחסות הרבי==<br /> ב[[התוועדות]] [[כ&quot;ט אלול|ערב ראש השנה]] [[תשכ&quot;ג]] נמסר לראשונה מפתח עיר ב[[ארץ הקודש]] ל[[רבי]]. היה זה מפתח העיר [[קריית גת]], הרבי הקדיש לכך [[שיחה]] מיוחדת ולאחר-מכן כשיצא מה[[התוועדות]], אחז באופן בולט את המפתח בידו.<br /> <br /> מעבר לנתינת הכבוד שבמעשה, הרבי ראה בכך ענין רוחני חשוב - מסירת הבעלות של המקום לרשות הקדושה. וכך אמר הרבי לאחד מראשי הערים לאחר שהגיש את המפתח: {{ציטוט| תוכן=תודה רבה. על-פי ההלכה, בנתינת מפתח - מעניקים את הבעלות על העיר ועל העניין שזה המפתח שלו. בכלל אני מתחשב בדעת הציבור, לכן לא אתערב בהנהלת המושב, רק אדגיש הדגשה מיוחדת שיש לעמוד חזק בכל העניינים של שלימות התורה, וזה תלוי גם כן בשלימות הארץ ובשלימות עם ישראל על-ידי החזקת התורה... תודה רבה לכל תושבי המקום, וללכת מחיל אל חיל. בשורות טובות, הצלחה רבה.|מקור= זורע צדקות עמ' 105}}<br /> <br /> ==ערים בארץ ישראל==<br /> [[קובץ:1מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[ח&quot;י אלול]] [[תשכ&quot;ב]]. ראש עיריית קריית גת מר גדעון נאור מגיש את המפתח לרב יעקב פלס, על מנת להעבירו לרבי]]<br /> רשימת חלק מהערים ב[[ארץ ישראל]] שהגישו מפתח לרבי:<br /> *'''[[אור עקיבא]]'''. <br /> *'''[[אילת]]''' - ב[[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] [[תשל&quot;ו]] הגיש הרב ישראל צבי גליצנשטיין את מפתח העיר אילת. את המפתח מסר ראש העיר אז, מר גד כ&quot;ץ{{הערת שוליים|הרב גליצנשטיין רשם את הדברים ('[[מקדש מלך]]' כרך ב, עמ' 436): &quot;בשנת תשל&quot;ו, כשלושה חודשים לאחר שהגעתי לאילת, מסר לי ראש העיר אז, מר גד כ&quot;ץ, את מפתח העיר אילת, למוסרו ל{{ה|רבי}}. &quot;זכיתי למסור את המפתח לידו הק' של הרבי, ב[[התוועדות]] י&quot;א [[ניסן]] תשל&quot;ו. &quot;הרבי פתח את הקופסא והביט במפתח, וכן קרא את המכתב של ראש העיר שהיה מצורף למפתח. כשסיים, שאל: האם ראש העיר כהן? עניתי: כן. &quot;הרבי אמר: תאמר לחיים עבורך ועבורם שיהיה בהצלחה רבה&quot;.}}.<br /> *'''[[זכרון יעקב]]''' במעמד [[חלוקת הדולרים]] בט' [[שבט]] [[תש&quot;נ]], מסר הרב [[יוסף יצחק כץ]] את מפתח העיר לרבי בשם ראש המועצה.<br /> *'''[[חדרה]]''' במעמד [[חלוקת הדולרים]] בי&quot;ב [[מנחם אב]] [[תשמ&quot;ט]], מסר הרב הקלונימוס קלמן קופצ'יק את מפתח העיר לרבי בשם ראש העיר מר נחמיה להב.<br /> *'''[[טבריה]]''' - ב[[כ&quot;ו אלול]] [[תשמ&quot;ג]] שיגר ראש העיר מר יגאל ביבי, מכתב לרבי, באמצעות הרב [[דוב טייכמן]], אליו גם צירף את מפתח העיר טבריה.<br /> *'''ישובי חבל עזה'''.<br /> *'''יהוד'''.<br /> *'''[[לוד]]''' - ב[[חודש תשרי]] [[תשכ&quot;ח]], במהלך התוועדות, מסר ראש עיריית לוד מר צבי איצקוביץ, את מפתח העיר לרבי.<br /> *'''מגדל''' - בשלהי שנת [[תשמ&quot;ח]], במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] מסר ראש מועצת מגדל את מפתח עירו לרבי{{הערת שוליים|הרבי אמר לו ([[זורע צדקות מצמיח ישועות]] עמ' 106): &quot;השם יתברך יצליחך לנהל את כל המועצה ואת כל המפעל בכיוון המתאים. וכולם יתברכו בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בארצנו הקדושה באופן של שלום אמיתי בלי כל ויתורים&quot;.}}.<br /> *'''[[נצרת עילית]]''' - מסופר כי מפתח העיר שהוענק לרבי על-ידי ראש העיר לשעבר, מר מנחם אריאב, היה מונח בשולחן הרבי שנים רבות.<br /> *'''[[קרית גת]]''' - העיר הראשונה שהגישה את המפתח לרבי. ראש העיר גדעון נאור שלח זאת באמצעות הרב [[יעקב פלס]], שזה הגישה אל הרבי במהלך ה[[התוועדות]] בליל [[ערב ראש השנה]] [[תשכ&quot;ג]]. בחודש [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]], שלח ראש העיר אלברט ארז העתק נוסף של המפתח.<br /> *'''[[ראשון לציון]]''' - בשנת תשד&quot;מ נמסר המפתח על-ידי הרב [[יחיאל מלוב]].<br /> *'''[[רחובות]]''' - ב[[חודש סיון]] [[תשמ&quot;א]] נערכה בבית כנסת חב&quot;ד ברחובות חגיגת מסירת מפתח העיר רחובות לרבי. בטקס נכחו ראש עיריית רחובות, יחזקאל הרמלך, רבה של העיר הרב שמחה הכהן קוק והאמן מר יעקב אגם{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62288 דיווח מהעיתונות על החגיגה].}}. <br /> *'''[[צפת]]''' - ב[[התוועדות]] [[מוצאי שבת קודש]] מברכים החודש [[תמוז]], השתתפה משלחת נכבדה מטעם עיריית צפת, בראשות ראש העיר מר נחמיאס, והעניקה לרבי מפתח [[זהב]] של העיר - כאות הוקרה על תרומתו החשובה ליישוב צפת וחיזוק ערכי היהדות בקרב תושבי העיר על-ידי פעילותם הענפה של אנשי חב&quot;ד בצפת ובגליל{{הערת שוליים|ב[[שיחות קודש]] [[תשל&quot;ח]] כרך ב' עמ' 615 מתואר המעמד: &quot;בין השיחות ניגשו אל הרבי ראש עיריית צפת וסגניו ומסרו את מפתח העיר צפת. ראש העיר סיפר לרבי אודות התפתחות קרית חב&quot;ד בצפת. ואמר הרבי שזה רק שלב ראשון. כשמסר המפתח, אמר הרבי שמסתמא הם יודעים שכשנותנים את מפתח העיר זהו סמל שנותנים את הבעלות על כל העיר, ובקשר לקריית חב&quot;ד אמר שזהו רק שלב ראשון. אחר-כך נתן להם הרבי את ידו הקדושה ל'שלום עליכם', אמר להם 'לחיים' והורה להם לקחת מזונות. אחר-כך אמר הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]] שיאמר להם שיחכו עד לשיחה הבאה (ובשיחה הבאה דיבר אודות העיר צפת)&quot;}}.<br /> *'''[[רמלה]]''' - בשנת [[תשד&quot;מ]] נמסר מפתח העיר על-ידי הרב יוסף כהן.<br /> *'''[[שדרות]]''' - ב[[ט' בתמוז]] [[תש&quot;נ]] העניק ראש העיר מר דוד בוסקילה לרבי את מפתח העיר{{הערת שוליים|תמליל השיחה ('זורע צדקות מצמיח ישועות' עמ' 105): &quot;תודה רבה. על-פי ההלכה, בנתינת מפתח - מעניקים את הבעלות על העיר ועל העניין שזה המפתח שלו. בכלל אני מתחשב בדעת הציבור, לכן לא אתערב בהנהלת המושב, רק אדגיש הדגשה מיוחדת שיש לעמוד חזק בכל העניינים של שלימות התורה, וזה תלוי גם כן בשלימות הארץ ובשלימות עם ישראל על-ידי החזקת התורה.. תודה רבה לכל תושבי המקום, וללכת מחיל אל חיל. בשורות טובות, הצלחה רבה.&quot;}}.<br /> * בשנת [[תשנ&quot;ג]] שלח הרב [[יעקב בן ארי]], לרבי, מפתחות של מאה קיבוצים בישראל.<br /> {{תבנית:גלריה מפתח העיר}}<br /> <br /> ==ערים בחו&quot;ל==<br /> *'''אן-ארבור, מישיגן''' - ב[[התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשל&quot;ה]] ניגש אל הרבי נציג עיריית אן-ארבור, מר שטרן, והגיש לרבי את מפתח העיר{{הערת שוליים|תמליל השיחה: '''הרבי:''' תודה רבה. '''מר שטרן:''' זהו מפתח העיר אן-ארבור, בתודה על עבודתכם הנפלאה. '''הרבי:''' השם יתברך יברך אתכם שאזכה לשיתוף פעולה מצידכם. אם המפתח בידי, ביכולתי לפתוח גם את הלב היהודי, ואת לב האוכלוסייה בכלל. '''מר שטרן:''' אני מבטיח לכם, אני אעזור ככל שרק אוכל. '''הרבי:''' השם יתברך יברך אותך.}}.<br /> *'''ס. מוניקה, קליפורניה'''{{הערת שוליים|יש לציין, כי הרבי החזיר את מפתח העיר ס. מוניקה עד שישנו את הכיתוב ל&quot;שמחה מוניקה&quot;.}} -<br /> *'''ניו-הייבן, קונטיקט''' - ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשל&quot;ב]] הרב [[משה יצחק הכט]] נכנס אל הרבי ל[[יחידות]], ומסר לרבי את מפתח העיר, בשמו של ראש העיר{{הערת שוליים|1=הרב הכט הנציח ברשימותיו 'יחידות' זו, ובה נאמר בין השאר (מתוך 'תשורה' מיום רביעי [[י' כסלו]] [[תשס&quot;ט]] עמ' 37-36): '''הרבי:''' אצלי אין זו [[מילתא דבדיחותא|בדיחה]] (דז'אק). כשאני מקבל &quot;מפתח&quot; - הרי על-פי המובא בהלכה כשמקבלים מפתח נהיים בעל-הבית. '''הרבי:''' האם הוא (ראש העיר) יהודי? '''הרב העכט:''' לא, הוא גוי. וזו הפעם הראשונה שמוסרים [=העירייה] מפתח של עיר. '''הרבי:''' מהיכן ידע כל העניינים, האם מסרת לו? '''הרב העכט:''' הוא היה בחגיגות היובל [=25 שנה לפעילות הרב העכט בניו-הייבן] שם שמע אודות הרבי וכו'. '''הרבי:''' הרי עכשיו הוא הזמן שצריך להיות &quot;ואשרו אתכם כל העמים&quot;. '''הרבי:''' אני מקבל את ה&quot;מפתח&quot; לא כעניין אישי אלא כהכרה במוסדות שיש לי הזכות לעמוד בראשם. ומסירת המפתח הרי זו הוכחה שהוא [=ראש העיר] מרוצה מכך שאחד מהמוסדות הוא בעירו. וזה גם אומר שהוא מוכן לעזור למוסדות עם כל האפשרויות שברשותו. הוא כותב יפה מאד על &quot;בית חנה&quot; [=המוסד שהוקם על-ידי הרב העכט]. '''הרב העכט:''' שהרבי יהיה בריא. '''הרבי:''' שהחסידים יהיו בריאים ושנשמח עם חסידים. '''הרב העכט:''' חסידים עם הרבי תמיד שמחים..}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%A4%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99/ מה נפעל במסירת המפתח לרבי?]''' {{וידפו}} הרב [[קלונימוס קופצ'יק]] מגיש לרבי את מפתח העיר [[חדרה]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]<br /> [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי|*]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%94&diff=195463 2015-03-26T22:12:44Z

<p>פאלע: </p> <hr /> <div>'''ועד ההצלה''' הינו ועד שפעל ב[[מוסקבה]] בזמן [[רוסיה הקומוניסטית]], כאשר לאחר המהפכה נחקק אשר על כל אזרח לעבוד בעבודה כלשהי. הבטלה נחשבה אז כעבירה פלילית, עליה היו עלולים להישלח למאסר.<br /> <br /> את האוכל היו מקבלים באמצעות תלושי מזון אותם היו מקבלים הפועלים בלבד.<br /> <br /> הבעיה כמובן היתה בשבתות, מי שלא היה מופיע לעבודה בשבת לא היה יכול למצוא לעצמו עבודה והיה נשאר רעב.<br /> <br /> קבוצה של חסידים - הרה&quot;ח ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרה&quot;ח ר' [[רפאל נחמן הכהן]] והרה&quot;ח ר' [[משה גוראריה]], <br /> החליטו לנצל חוק שחוקק זמן לפני כן ע&quot;י הממשל החדש לפיו יכול כל אזרח להקים בית מלאכה זעיר, ובכך ליצור ל[[אנ&quot;ש]] מקומות עבודה ללא חילול [[שבת]].<br /> <br /> בשלב הראשון הועד חשב על אפשרות לעבודה שתאפשר שמירת [[שבת]] על ידי עבודה ב'קבלנות', כלומר שכל אחד מהעובדים יעבוד בתעשייה בייתית - ביצור כפתורים, גרבים, מחברות וכדומה, הועד דאג למימון המכונות.<br /> <br /> לאחר כמה שנים החליטה הממשלה הסוביטית לבטל את חוק זה ולהחרים את כל המפעלים הבייתים לרשות הממשלה, <br /> <br /> הועד נערך שוב לפעולה. הרה&quot;ח ר' [[משה דובער גנזבורג]] למד את אומנות הצילום ולימד את המלאכה לעוד עשרות מאנ&quot;ש, לאחר-מכן פנה לעיירית מוסקבה בבקשה לאישור להקמת חברה לצילום ברחובות מוסקבה. חברה זו, נאמר בבקשה, תעניק שירות מצויין לתיירים הבאים למוסקבה וחפצים להצטלם על רקע אתרים מיוחדים בעיר. <br /> <br /> החברה הוקמה בחכמה, והיא מנתה גם כמה צלמים נוכרים, כדי שבבוא יום השבת – לא יתרוקנו רחובות מוסקבה מהצלמים. בתמורה, התחייבו היהודים למלאות את מקומם של הצלמים הגויים בימי ראשון.<br /> <br /> ===שלושת חברי הועד===<br /> {| align=center<br /> |&lt;gallery widths=&quot;150px&quot; heights=&quot;200px&quot; perrow=&quot;3&quot;&gt;<br /> קובץ:Ganzburg, Moshe Dovber 1.jpg|הרה&quot;ח ר' [[משה דובער גנזבורג]]<br /> תמונה:רפאל נחמן כהן.jpg|הרה&quot;ח ר' [[רפאל נחמן כהן]]<br /> קובץ:משה גוראריה.jpg|הרה&quot;ח ר' [[משה גוראריה]]<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> |}<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים שנסגרו]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=195461 2015-03-26T21:37:09Z

<p>פאלע: /* &quot;מסלוויטא ועד 770&quot; */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>יש תמונה? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ב' בתמוז ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 23:50, 14 ביוני 2010 (UTC)<br /> :הוספתי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 23:52, 14 ביוני 2010 (UTC)<br /> <br /> == שיפור הערך ==<br /> <br /> בויקיפדיה בערך של דפוס סלאוויטא מופיע מידע שיכול להחכנס לערך זה. לא הצלחתי למצוא מידע מאיפה הגיע להם הס&quot;ת? צי כתב את הספר ומתי? במידה ומישהו יודע אפשר להוסיף.<br /> <br /> ==מתוך ויקיפדיה== (ערוך קצת עבור חב&quot;דפדיה): <br /> <br /> ==מסירות הנפש של האחים מסלאוויטא==<br /> <br /> בבעלות האחים שפירא היה בית דפוס ששכן בעיר סלאוויטא. אחד הפועלים בדפוס שפוטר מעבודתו עקב מנהגו להשתכר לעיתים קרובות, התאבד כמה ימים לאחר פיטוריו. בני משפחתו של הפועל העלילו על האחים שפירא שהם רצחו את בן משפחתם, וקברו אותו, בכדי שלא ילשין על כך שבדפוס מודפסים ספרים שלא עברו את ביקורת הצנזורה. בפסק הדין שניתן לאחר שנים של חקירות ועינויים, נגזר עליהם עונש מלקות.<br /> <br /> כאשר היה נידון אדם למלקות, נהוג היה להעבירו דרך שתי שורות של חיילים כשידיו כבולות, והחיילים מכים בו ב[[שוט]] שבידיהם. כך היו אמורים האחים שפירא לעבור בין השורות שלוש פעמים, ואם לא יפחו את נפשם, יוגלו לסיביר.<br /> <br /> בספר הדורות החדש מתאר המחבר את האירוע ומספר:<br /> {{ציטוט|תוכן=...ויהי בעברם בין הגייסים, נפלה מעל ראש האח הצעיר [[כיפה (יהדות)|מצנפתו]]. עמד על מקומו ולא זז, ולא פסע פסיעה קטנה. לא השגיח במכאוביו ובמכות הגדולות, וקיבל עליו דין שמים באהבה, ולא רצה להקל ראשו בדבר, ואחר אשר הרים את מצנפתו וישם אותה בראשו, הלך בין המכים והמייסרים עד עוברו...}}<br /> <br /> --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|שיחה]]) 00:04, 31 ביולי 2012 (IDT)<br /> אני מעוניין להבין למה שמים האתר הזה משהו בהוצאה של 'ועד תלמידי התמימים' שמעלותיו בעניין ה'יחי' ידועות....<br /> <br /> :'מעלותיו' ידועות וכואבות היטב, אך על מנת שיהיה זה 'אינצקלופדיה' אמיתית ואמינה צריך לכתוב הכל ובצורה אוביקטיבית, ואדרבה דווקא כשכותבים את הכל ומוסיפים את הביקורת אם צריך, זה עדיף מלא מלא לכתוב כלום ולהתעלם ממציאות, אבל בכל אופן במקום להעיר, תתחיל להאיר ולהוסיף ולתרום לפרויקט.--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 06:56, 26 במרץ 2015 (UTC)<br /> <br /> ::פשוט שלהתעלם מחסידי חב&quot;ד שאיני מסכים עם פרשנותם את השיחות והמאמרים וכו' שהם חסידים של הרבי (והניסיון על ידי כמה וכמה מבננו להפוך אותם לכופרים אפיקורסים וכו' טיפשית ומזכירה את דרכם של המתנגדים כשרצו להתנגח בחב&quot;ד וכו') ותוכן ופנימיות דבריהם הוא שהם עושים רצונו של הרבי (ותא חזי, תראה שכל אחד דברי הרבי בגרונו הללו אומרים שכל החולק הרי הוא כו' וכו' והללו אומרים שההיפך הנכון...) וא&quot;כ באנציקלופדיה או כרצונו של הרבי (באחד השיחות איני זוכר היכן) באתר &quot;ערכים&quot;, פשוט שאין מקום להשמיט דברי השני, ואמנם נראה שמייסדי האתר לא כל כך השכילו להבין זאת שנראה מכמה וכמה ערכים ודעות כאן שתכלית אתר זה הוא להפיץ המעינות בכתיבת ערכים בסגנון מאמרי דעה ושיטה, וא&quot;כ יכלו לקרוא לאתר זה &quot;חב&quot;ד אינפו 2&quot; - מקבץ מאמרים. ואילו אופן הפצת המעיינות באתר זה מיוסד אך ורק על יסוד '''אמינות''' ואדרבה דווקא בדרך זו השכנוע וההכרה עמוקים יותר. הרצון להתעלם מהשיטות באנ&quot;ש אודות ג' תמוז הרצון להתעלם אודות פירושי השיחות של הרבי פרשנות הימים ההם שנאמרים על ידי גדולי החסידים והמקושרים מביאה לחוסר אמינות ומפספסת את המטרה ואינה משכנעת וכל המעיין בחבדפדיה יציין אותה כמקור לשיטת המשיחיסתים (ולא כדבר הפשוט) וא&quot;כ מה לי חבדפדיה מה לי חב&quot;ד אינפו וכיו&quot;ב לא הרווחנו שום דבר.... '''ועוד והוא העיקר''' שסוף סוף חבדפדיה הינה האנציקלופדיה היהודית היחידה ברשת (למיטב ידיעתי.. הלוואי והתבדה) ולכאורה ההשקעה היתה צריכה להיות ב'''&quot;ערכים&quot;''' (לדעתי מכל ענייני התורה כולה ועכ&quot;פ החבדיים מתורת החסידות ולפועל שורה בזה ההעניות באופן '''הכי מבהיל''' וגם זה קשור להנ&quot;ל שהאתר לא אמין ואינו חותר למטרה זו זה גורם להעדר הרצון לתרום...)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:53, 26 במרץ 2015 (UTC)<br /> <br /> == &quot;מסלוויטא ועד 770&quot; ==<br /> <br /> בספר 'סיפורו של חג - ל&quot;ג בעומר חג השבועות' להרב מנחם זיגלבוים, מובא הסיפור המלא תחת השם &quot;מסלוויטא ועד 770&quot;, ראה שם מקורותיו.<br /> <br /> [[משתמש:פאלע|פאלע]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%94&diff=195458 2015-03-26T18:50:49Z

<p>פאלע: </p> <hr /> <div>'''ועד ההצלה''' הינו ועד שהוקם ברוסיה הקומוניסטית, כאשר על-פי החוק היה על כל אזרח לעבוד בעבודה כלשהי, הבטלה נחשבה כעבירה פלילית, עליה היו עלולים להישלח למאסר.<br /> <br /> את האוכל היו מקבלים באמצעות תלושי מזון אותם היו מקבלים הפועלים בלבד.<br /> <br /> הבעיה כמובן היתה בשבתות, מי שלא היה מופיע לעבודה בשבת לא היה יכול למצוא לעצמו עבודה והיה נשאר רעב.<br /> <br /> קבוצה של חסידים - הרה&quot;ח ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרה&quot;ח ר' [[רפאל נחמן הכהן]] והרה&quot;ח ר' [[משה גוראריה]], <br /> החליטו לנצל חוק שחוקק זמן לפני כן ע&quot;י הממשל החדש לפיו יכול כל אזרח להקים בית מלאכה זעיר, ובכך ליצור ל[[אנ&quot;ש]] מקומות עבודה ללא חילול [[שבת]].<br /> <br /> בשלב הראשון הועד חשב על אפשרות לעבודה שתאפשר שמירת [[שבת]] על ידי עבודה ב'קבלנות', כלומר שכל אחד מהעובדים יעבוד בתעשייה בייתית - ביצור כפתורים, גרבים, מחברות וכדומה, הועד דאג למימון המכונות.<br /> <br /> לאחר כמה שנים כאשר הממשלה הסוביטית החליטה להחרים את כל המפעלים הבייתים לרשות הממשלה, פעל הועד במציאת מקום עבודה אחר שיאפשר שמירת [[שבת]] - וכך עלתה האפשרות להקמת חברה שתעניק שירותי צילום לתיירים הבאים ל[[רוסיה]], החברה כללה גם עובדים שאינם יהודים כך שיתאפשר ליהודי שומר תורה ומצוות לעבוד ללא צורך להגיע לעבודה ב[[שבת]].<br /> ===שלושת חברי הועד===<br /> {| align=center<br /> |&lt;gallery widths=&quot;150px&quot; heights=&quot;200px&quot; perrow=&quot;3&quot;&gt;<br /> קובץ:Ganzburg, Moshe Dovber 1.jpg|הרה&quot;ח ר' [[משה דובער גנזבורג]]<br /> תמונה:רפאל נחמן כהן.jpg|הרה&quot;ח ר' [[רפאל נחמן כהן]]<br /> קובץ:משה גוראריה.jpg|הרה&quot;ח ר' [[משה גוראריה]]<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> |}<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים שנסגרו]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%90%D7%9C%D7%A2&diff=188174 2014-10-13T06:21:42Z

<p>פאלע: </p> <hr /> <div>=='''ברוכים הבאים!'''==<br /> <br /> == דפים שיצרתי ==<br /> * [[יחיאל מיכל פיקרסקי]].<br /> <br /> ==דפים בשיפוצי==<br /> * [[רפאל נחמן כהן]].<br /> * [[מערכת הערות קרית גת גדולה]].<br /> <br /> ==ערכים בתכנון==<br /> * [[ועד ההצלה]].<br /> * [[יהושע זעליק פרסיץ]].</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=188170 2014-10-13T06:04:10Z

<p>פאלע: יצירת דף עם התוכן &quot;נולד בעיירה פאריטש שברוסיה הלבנה לאביו ר&#039; אפרים פישל פיקרסקי. בבחרותו למד בישיבות ת...&quot;</p> <hr /> <div>נולד בעיירה [[פאריטש]] שברוסיה הלבנה לאביו ר' [[אפרים פישל פיקרסקי]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות. הוא נדד הרחק מביתו בכדי ללמוד תורה מתוך מסירות נפש.<br /> <br /> שימש כשוחט ובודק, היה למדן עצום, למחייתו עבד בשותפות עם החסיד ר' [[מענדל פוטרפס]] ע&quot;ה.<br /> <br /> נפטר ב[[שושן פורים קטן]] תשנ&quot;ה.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> * בנו הרה&quot;ח ר' '''[[אלכסנדר זיסל פיקרסקי]]'''.<br /> * בנו הרה&quot;ח ר' '''[[אפרים פיקרסקי]]'''.<br /> * בנו הרה&quot;ח ר' '''[[אברהם אבא פיקרסקי]]'''.<br /> * חתנו הרה&quot;ח ר' '''[[ישראל רובין]]'''.<br /> * בנו הרה&quot;ח ר' '''[[יוסף יצחק פיקרסקי]]'''.<br /> * חתנו הרה&quot;ח ר' '''[[גבריאל מרזל]]'''.</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%A8%D7%91_-_%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94)&diff=188059 2014-10-12T00:58:49Z

<p>פאלע: /* חברי המערכת */</p> <hr /> <div>{{ערך חסר|כל הערך=כן|סיבה=חסר פירוט של קבצים נוספים ושל חברי המערכות.}}<br /> [[קובץ:קובץ צ' - קרית גת 2014-04-06 09-38.png|שמאל|ממוזער|250px|קובץ הצדי&quot;ק - קרית מלך רב]]<br /> מערכת [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]] - [[קרית גת]] הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]] (ישיבה גדולה) בעיר קרית גת.<br /> <br /> המערכת החלה לפעול בשנת [[תשל&quot;ג]] ובתנופה יתרה בשנת [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> קבצי ההערות יוצאים אחת לכמה חודשים, שמם של הקבצים השתנה במשך השנים, תחילה נקראו בשם 'שערי תורה', לאחר מכן בשם 'קובץ [[הערות התמימים ואנ&quot;ש]]', ומשנת [[תשס&quot;ז]] ואילך בשם 'קרית מלך רב'.<br /> <br /> וכפי שנכתב בפתחו של הקובץ:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=שם הקובץ קרית מלך רב לקוח מלשון קודשו של הרבי <br /> :שכתב (בהערה למכתבו לכינוס השלוחים לאה&quot;ק) לגבי הישיבה ב[[קרית גת]] וז&quot;ל: <br /> ::'''&quot;קרית גת, אתהפכא דאל תגידו בגת (שמואל-ב א, כ) - שתהי' קרית מלך רב&quot;'''.|מרכאות=כן}}<br /> <br /> בקובץ קרית מלך רב נדפסים הערות, הארות, ביאורים, רעיונות וסיכומים של תלמידי וצוות ה[[ישיבה]] ב[[נגלה]], [[חסידות]], תורת רבינו ועוד נושאים שונים. הקובץ יוצא אחת לכמה חודשים, נכון לשנה זו ([[תשע&quot;ד]]) יצאו לאור שלושה קבצים.<br /> <br /> מידי כמה שנים אוספת המערכת את פלפולי התלמידים בכל מקצועות ה[[תורה]] מתוך קבצי 'קרית מלך רב', הפלפולים נערכים בעריכה מחודשת ומורחבת ויחד עם פלפולים נוספים נאגדים לספר מפואר בשם '''לכבודו של מלך'''.<br /> <br /> עד עתה יצאו לאור 91 קובצי '''קרית מלך רב'''; ו-12 ספרי '''לכבודו של מלך'''.<br /> <br /> ==חברי המערכת==<br /> <br /> *[[תשס&quot;א]] - ישראל אלפרוביץ ולוי יצחק גרונר.<br /> <br /> *[[תשס&quot;ט]] - מנחם מענדל אלבז, בנימין גליס ודוב בער ירוסלבסקי.<br /> *[[תש&quot;ע]] - בנימין גליס, יעקב יוסף רסקין ויצחק רסקין.<br /> *[[תשע&quot;א]] - יצחק רסקין. אהרן שלמה אופן וישעיהו אבא יהודה.<br /> *[[תשע&quot;ב]] - יצחק רסקין. אהרן שלמה אופן וישעיהו אבא יהודה.<br /> *[[תשע&quot;ג]] - לוי זילברשטרום, אברהם מרינובסקי ושמעיה מרינובסקי.<br /> *[[תשע&quot;ד]]- לוי זילברשטרום, מנחם מענדל הבר ושמעיה מרינובסקי, (גליונות ס&quot;ט-צ&quot;א).<br /> *[[תשע&quot;ה]]- מנחם מענדל הבר ולוי יצחק הבר.<br /> <br /> =='''לכבודו של מלך''' - ספר פלפולים ==<br /> <br /> {{טורים|תוכן=<br /> *חלק א - י&quot;א ניסן [[תשנ&quot;ד]].<br /> :שמואל יצחק מלוב, מרדכי גרליק ושמואל הלוי הבר.<br /> *חלק ב - פורים קטן [[תשנ&quot;ה]].<br /> :מאיר שלמה ברנשטיין, שמואל יצחק מלוב ומרדכי גרליק.<br /> *חלק ג - כ&quot;ח סיון [[תשנ&quot;ז]].<br /> :אליהו חיים קריאף והת' השליח שניאור זלמן משה דריזין.<br /> *חלק ד - י&quot;ב-י&quot;ג תמוז [[תשנ&quot;ט]].<br /> :התלמידים השלוחים: מנחם ניסים אלטביי ואהרן שלום קאמען.<br /> *חלק ה - כ&quot;ף מנחם אב [[תש&quot;ס]].<br /> :ישראל אלפרוביץ ולוי יצחק גרונר.<br /> *חלק ו - ג' תמוז [[תשס&quot;א]].<br /> :ישראל אלפרוביץ ולוי יצחק גרונר.<br /> *חלק ז - כ&quot;ף מנחם אב [[תשס&quot;ג]].<br /> *חלק ח - [[תשס&quot;ד]].<br /> *חלק ט - כ&quot;ף מנחם אב [[תשס&quot;ה]].<br /> *חלק י -<br /> *חלק יא - י&quot;ב-י&quot;ג תמוז [[תשע&quot;א]].<br /> *חלק יב - י&quot;ב-י&quot;ג תמוז [[תשע&quot;ג]].<br /> :לוי זילברשטרום, אברהם מרינובסקי ושמעיה מרינובסקי.}}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תומכי תמימים קרית גת]]<br /> *[[הערות ועיונים - קרית גת קטנה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * [http://http://www.col.org.il/pics/inbox/.244137_1612774.pdf/ להורדה קובץ הצדי&quot;ק 'קרית מלך רב' - קובץ חגיגי ומוגדל], בתחילת הקובץ מופיע פרסום ראשון מכתב-ידו של הרה&quot;ת ר' [[רפאל נחמן כהן|פאלע כהן]] ע&quot;ה, שכתב לעצמו ביאור בפרק י&quot;ד בתניא במהלך גלותו בסיביר, הכתב פוענח ע&quot;י המערכת בתוספת ביאור ומילות קישור.<br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%22%D7%96_%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=188057 2014-10-12T00:50:43Z

<p>פאלע: /* נפטרו */</p> <hr /> <div>{{חודש תשרי}}<br /> '''י&quot;ז בתשרי''' הוא היום השבעה עשר ב[[חודש תשרי]] והיום השלישי של חג ה[[סוכות]] (ב[[ארץ ישראל]] הוא היום השני של [[חול המועד]] וב[[חו&quot;ל]] היום הראשון של חול המועד).<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *תנ&quot;א - רבי צבי הירש מלבוב (למברג), נפטר.<br /> *[[תרנ&quot;ג]] - רבי אהרן כהן-טנוג'י, דיין בטוניס, נפטר.<br /> *[[תשי&quot;ח]] - רבי משה רוזן, מחבר ספר 'נזר הקודש', נפטר.<br /> *[[תשל&quot;ה]] - רבי מנחם זאב שטרן, אב&quot;ד [[גבעת שאול]] - [[ירושלים]], נפטר.<br /> *[[תש&quot;מ]] - רבי יואל מושקוביץ משאץ, מחבר ספר 'ברכת אברהם', נפטר.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===נפטרו===<br /> *[[תש&quot;ב]] - הרב [[יצחק ריבקין]], מרבני העיר [[שוונציאן]], נרצח על ידי הנאצים יחד עם רבים מבני קהילתו.<br /> *[[תשמ&quot;ח]] - הרב [[רפאל נחמן כהן|רפאל נחמן (פול'ע) כהן]], [[בעל שמועה]] ומחבר ספרים רבים על תולדות החסידות.<br /> *[[תשס&quot;ב]] - הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]], ממקימי [[בית הכנסת]] 'המרכזי' ב[[כפר חב&quot;ד]], וחבר [[ועד כפר חב&quot;ד]].<br /> *[[תשע&quot;א]] - הרב [[זאב וולף ברונשטיין]], מדור המייסדים של [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> {{להיום יום|י&quot;ז|תשרי}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|א יז]]<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש תשרי|ב יז]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=178782 2014-05-16T07:09:04Z

<p>פאלע: </p> <hr /> <div>בגירסא הקודמת היה כתוב &quot;לאחר מכן גם השתתף בתוכנית הבניה ל[[ארמון למלך המשיח]] בכפר חב&quot;ד&quot;, ואינו נכון כפי שבורר עמו. [[משתמש:פאלע|פאלע]] - [[שיחת משתמש:פאלע|שיחה]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=178781 2014-05-16T07:08:40Z

<p>פאלע: יצירת דף עם התוכן &quot;בגירסא הקודמת היה כתוב &quot;לאחר מכן גם השתתף בתוכנית הבניה לארמון למלך המשיח בכפר חב&quot;ד&quot;, וא...&quot;</p> <hr /> <div>בגירסא הקודמת היה כתוב &quot;לאחר מכן גם השתתף בתוכנית הבניה ל[[ארמון למלך המשיח]] בכפר חב&quot;ד&quot;, ואינו נכון כפי שבורר עמו.</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%A9%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=178780 2014-05-16T07:06:47Z

<p>פאלע: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מרדכי מנשה גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרדכי מנשה מורם אל על בחתונתו]]<br /> '''ר' מרדכי גרליק''' מנחלת הר-חב&quot;ד, נולד ב[[סמרקנד]] בד' שבט [[תש&quot;ד]] לאביו ר' [[מנחם מענדל גורליק]]. <br /> <br /> עוד מימי היותו ברוסיה הסובייטית השתמשו בדרכים מיוחדות כדי לשמור על קשר עם הרבי. <br /> <br /> ב[[תשכ&quot;ח]] הוא נשא את בתו של [[שלום אורי נתן נטע ברכהן]] בעיר [[ריגה]]. &quot;במרכז העיר עמד בניין עירוני בן ארבע קומות, 'בית המורה' קראו לו, שכרו שם את אחד האולמות, כדי לערוך בו את החתונה&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] עלה ר' מרדכי ומשפחתו לכפר חב&quot;ד לאחר חצי שנה עברו לנחל'ה. <br /> <br /> זכה ליחידות מיוחדת כאשר עסק בשיפוץ האוהל של הרה&quot;ג המקובל ר' לוי-יצחק (ר' לוי'ק) שניאורסון, אביו של הרבי, <br /> <br /> ר' מרדכי הוא מהנדס ואדריכל במקצועו והיה שותף בבניית בית אגו&quot;ח בכפר חב&quot;ד בשנת תשמ&quot;ז בתוך פרק זמן בלתי ייאמן של שלושה חדשים.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> *'''בנו''' [[אלכסנדר זוסמן גורליק]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ב[[מוסקבה]] - [[:קטגוריה:קהילות חב&quot;ד במדינות ברית המועצות לשעבר|חבר העמים]].<br /> <br /> *'''בנו''' [[נחום יצחק גורליק]] שליח בקאזאן - [[:קטגוריה:קהילות חב&quot;ד במדינות ברית המועצות לשעבר|חבר העמים]].<br /> <br /> *'''חתנו''' [[שניאור זלמן וישצקי]] שליח בבאזל - [[שווייץ]].<br /> <br /> *'''חתנו''' [[בנימין קלי]] שליח ב[[רמת גן]] - [[ארץ הקודש]].<br /> <br /> *'''בנו''' [[ירחמיאל גורליק]] שליח בטיומן - [[:קטגוריה:קהילות חב&quot;ד במדינות ברית המועצות לשעבר|חבר העמים]].<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|גורליק מרדכי מנשה]]</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%94&diff=175465 2014-04-23T12:54:33Z

<p>פאלע: </p> <hr /> <div>'''ועד ההצלה''' הינו ועד ההצלה שהוקם ב[[רוסיה]] על ידי החסידים ר' [[משה דובער גנזבורג]], ר' [[רפאל נחמן הכהן]] ור' [[משה גוראריה]], <br /> <br /> מטרתו היתה בשל המצב ב[[רוסיה]] באותה תקופה בה הממשל הסוביטי לא אפשר ל[[יהודים]] שומרי [[שבת]] לעבוד ללא עבודה ב[[שבת]]. מטרת הועד היתה ליצור ל[[אנ&quot;ש]] מקומות עבודה ללא חילול [[שבת]].<br /> <br /> בשלב הראשון הועד חשב על אפשרות לעבודה שתאפשר שמירת [[שבת]] על ידי עבודה ב'קבלנות', כלומר שכל אחד מהעובדים יעבוד בתעשייה בייתית - ביצור כפתורים, גרבים, מחברות וכדומה, הועד דאג למימון המכונות.<br /> <br /> לאחר כמה שנים כאשר הממשלה הסוביטית החליטה להחרים את כל המפעלים הבייתים לרשות הממשלה, פעל הועד במציאת מקום עבודה אחר שיאפשר שמירת [[שבת]] - וכך עלתה האפשרות להקמת חברה שתעניק שירותי צילום לתיירים הבאים ל[[רוסיה]], החברה כללה גם עובדים שאינם יהודים כך שיתאפשר ליהודי שומר תורה ומצוות לעבוד ללא צורך להגיע לעבודה ב[[שבת]].<br /> ===שלושת חברי הועד===<br /> {| align=center<br /> |&lt;gallery widths=&quot;150px&quot; heights=&quot;200px&quot; perrow=&quot;3&quot;&gt;<br /> קובץ:Ganzburg, Moshe Dovber 1.jpg|הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br /> תמונה:רפאל נחמן כהן.jpg|הרב [[רפאל נחמן כהן]]<br /> קובץ:משה גוראריה.jpg|הרב [[משה גוראריה]]<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> |}</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%94&diff=175464 2014-04-23T12:38:21Z

<p>פאלע: </p> <hr /> <div>'''ועד ההצלה''' הינו ועד ההצלה שהוקם ב[[רוסיה]] על ידי החסידים ר' [[משה דובער גנזבורג]], ר' [[רפאל נחמן הכהן]] ור' [[משה גוראריה]], <br /> <br /> מטרתו היתה בשל המצב ב[[רוסיה]]באותה תקופה בה הממשל הסוביטי לא אפשר ל[[יהודים]] שומרי [[שבת]] לעבוד ללא עבודה ב[[שבת]]. מטרת הועד היתה ליצור ל[[אנ&quot;ש]] מקומות עבודה ללא חילול [[שבת]].<br /> <br /> בשלב הראשון הועד חשב על אפשרות לעבודה שתאפשר שמירת [[שבת]] על ידי עבודה ב'קבלנות', כלומר שכל אחד מהעובדים יעבוד בתעשייה בייתית - ביצור כפתורים, גרבים, מחברות וכדומה, הועד דאג למימון המכונות.<br /> <br /> לאחר כמה שנים כאשר הממשלה הסוביטית החליטה להחרים את כל המפעלים הבייתים לרשות הממשלה, פעל הועד במציאת מקום עבודה אחר שיאפשר שמירת [[שבת]] - וכך עלתה האפשרות להקמת חברה שתעניק שירותי צילום לתיירים הבאים ל[[רוסיה]], החברה כללה גם עובדים שאינם יהודים כך שיתאפשר ליהודי שומר תורה ומצוות לעבוד ללא צורך להגיע לעבודה ב[[שבת]].<br /> ===שלושת חברי הועד===<br /> {| align=center<br /> |&lt;gallery widths=&quot;150px&quot; heights=&quot;200px&quot; perrow=&quot;3&quot;&gt;<br /> קובץ:Ganzburg, Moshe Dovber 1.jpg|הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br /> תמונה:רפאל נחמן כהן.jpg|הרב [[רפאל נחמן כהן]]<br /> קובץ:משה גוראריה.jpg|הרב [[משה גוראריה]]<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> |}</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%94&diff=175463 2014-04-23T12:34:52Z

<p>פאלע: </p> <hr /> <div>'''ועד ההצלה''' הינו ועד ההצלה שהוקם ב[[רוסיה]] על ידי החסידים ר' [[משה דובער גנזבורג]], ר' [[רפאל נחמן הכהן]] ור' [[משה גוראריה]], <br /> <br /> מטרתו היתה בשל המצב ב[[רוסיה]]באותה תקופה בה הממשל הסוביטי לא אפשר ל[[יהודים]] שומרי [[שבת]] לעבוד ללא עבודה ב[[שבת]]. מטרת הועד היתה ליצור ל[[אנ&quot;ש]] מקומות עבודה ללא חילול [[שבת]].<br /> <br /> בשלב הראשון הועד חשב על אפשרות לעבודה שתאפשר שמירת [[שבת]] על ידי עבודה ב'קבלנות', כלומר שכל אחד מהעובדים יעבוד בתעשייה בייתית - ביצור כפתורים, גרבים, מחברות וכדומה, הועד דאג למימון המכונות.<br /> <br /> לאחר כמה שנים כאשר הממשלה הסוביטית החליטה להחרים את כל המפעלים הבייתים לרשות הממשלה, פעל הועד במציאת מקום עבודה אחר שיאפשר שמירת [[שבת]] - וכך עלתה האפשרות להקמת חברה שתעניק שירותי צילום לתיירים הבאים ל[[רוסיה]], החברה כללה גם עובדים שאינם יהודים כך שיתאפשר ליהודי שומר תורה ומצוות לעבוד ללא צורך להגיע לעבודה ב[[שבת]].<br /> {| align=center<br /> == שלושת חברי הועד ==<br /> |&lt;gallery widths=&quot;150px&quot; heights=&quot;200px&quot; perrow=&quot;3&quot;&gt;<br /> קובץ:Ganzburg, Moshe Dovber 1.jpg|הרב [[משה דובער גנזבורג]]<br /> תמונה:רפאל נחמן כהן.jpg|הרב [[רפאל נחמן כהן]]<br /> קובץ:משה גוראריה.jpg|הרב [[משה גוראריה]]<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> |}</div>

פאלע https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A4%D7%90%D7%9C%D7%A2&diff=174815 2014-04-17T18:48:36Z

<p>פאלע: </p> <hr /> <div>{{בה}}<br /> אשמח לעזור לך בכל שתצטרך באמצעים העומדים לרשותי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:04, 7 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> ==חייל בשירות הרבי==<br /> משום מה אתה גורם לי לחשוד שיש לך את כל הטקסט של הספר. האמנם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:04, 7 באפריל 2014 (UTC)<br /> :לא להגזים... סרקתי את העמוד הזה ופיענחתי אותו בocr [[משתמש:פאלע|פאלע]] - [[שיחת משתמש:פאלע|שיחה]]<br /> ::לא כזה מופרך שיהיה לבחורים את הטקסט של הספר. החזקתי אותו בעבר תחת ידי והוא נעלם משום מה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:57, 8 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == ברוך הבא ==<br /> <br /> ברוך הבא ר' פולע, כבר שנים שלא נפגשנו, אני שמח לפחות להיפגש מעל דפי חב&quot;דפדיה, הרבה הצלחה במלאכת הקודש, תפעל את ההתגלות נאו!{{קריצה}} --[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 12:01, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> ברוכים הנמצאים! והעיקר תיכף ומיד ממש! [[משתמש:פאלע|פאלע]] - [[שיחת משתמש:פאלע|שיחה]]<br /> <br /> ואגב, אם יש לך זמן תדאג לערך [[ועד ההצלה|הזה]], בתודה מראש. [[משתמש:פאלע|הנ&quot;ל]].</div>

פאלע