חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:צמצום בבחינת מרובע

2022-04-21T02:52:29Z

פג: /* שערי גן עדן */

*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=246 התוועדויות תשנ"א חלק ד עמוד 220].
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=413&hilite= התוועדויות תשמ"ה חלק ב' עמוד 1097] ושם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=537&hilite= עמוד 1221] ושם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=654&hilite= עמוד 1338].
* [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/17/index.htm סה"מ מלוקט דיבור המתחיל החודש תשמ"ז אות ד]
* תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152 (מי שיודע על קישור ברשת מוזמן להוסיף)
* לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30575&st=&pgnum=41 ספר הערכים חלק ג עמוד ע]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31626&st=&pgnum=89 הערת הרבי ספר המאמרים רנ"ט עמוד עז]
* [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/51/index.htm העושה סוכתו עדר"ת (המשך תער"ב עמוד תטז)]
* [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/3/120b.htm שער היחוד פרק טו (הובא בהערת הרבי)].
:מה ההבדל בין זה לבין [[טהירו עילאה]] ו[[בריש הורמנותא דמלכא]]? {{אנונימי}}
::לענ"ד ערך זה אמור לעסוק בעיקר במושג חדש שנתבאר בחסידות לבד (לא מצאתיו בספרי הקבלה) והוא הכינוי "מרובע" לצמצום הזה, החילוק בין מרובע לעיגול והעבודה של צמצום זה בדורות עקבתא דמשיחא. לעומת הערכים האחרים שאמורים לעסוק בהרחבה באור שבטהירו עילאה שנתגלה לאחר הצמצום בבחינת מרובע .--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' באלול ה'תשע"ו, למניינם 20:48, 12 בספטמבר 2016 (UTC)
:::זה לא נכון שלא הוזכר בקבלה ראה בשיחות הרבי הנ"ל (נ"א) ובהערה לרנ"ט.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:45, 13 בספטמבר 2016 (UTC)
::::ועכשיו אני רואה שעשית לי מחטף..{{בכי}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:47, 13 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::באמת התכוונת לעשות על זה ערך? חשבתי שאתה רק שומר כאן את הקישורים למקרה שמישהו ירצה לעשות ערך, וכמו שעשית בערכים אחרים. אם אכן התכוונת לעשות ערך וחטפתי לך אני מתנצל מעומק הלב! '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' באלול ה'תשע"ו, למניינם 14:37, 13 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::: זה לא רק שעשית "מחטף", אלא שלא הכנסת את תוכנם של כל המקורות... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 15:08, 13 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::::נכון, התכוונתי לעשות זאת בקישורים חיצוניים. באופן כללי כל המקורות עוסקים במושג זה באופן נעלם שאי אפשר להבין כלל את המושג ללא עיון בספרי הקבלה עצמם. מכיון שאני למדתי זאת בעבר, שיערתי שהנחה - שלמיטב הבנתי עוסק בחסידות בלבד ולא בקבלה - לא יוכל לעשות זאת בשום פנים ואופן, אך אולי טעיתי. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:11, 13 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::::::עכשיו מתברר שהנחה עשה עבודה יסודית מאוד שאני לא עשיתי, {{כל הכבוד}} להנחה. כעת הערך הוא שלך לגמרי! '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:00, 15 בספטמבר 2016 (UTC)
==לפני הצמצום או לאחריו==
[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] לא רק אתה מבולבל אלא העניין מאוד סבוך, כדלהלן: המעיין בדברי ה'מקדש מלך' יראה ברור שעולם המלבוש הוא לאחרי הצמצום! וממילא, צמצום עולם המלבוש שהוא צמצום בדרך מרובע הוא לאחרי הצמצום. אולם בדברי הרבי מובא שישנם צמצומים לפני צמצום הראשון, ובהערה בהחלצו מקשר זאת לצמצום בבחינת מרובע, ומציין למאמר בהמשך תער"ב. וכאן עולה השאלה: גם בהמשך תער"ב כתוב שהעיגול למעלה מהמרובע, וצמצום הראשון קודם לצמצום בדרך מרובע?... אלא שמבאר שם ש'''עניין''' העיגול והמרובע קיים גם לפני צמצום הראשון. (וגם שם העיגול למעלה מהמרובע!! שזה אור הכלול בבחי' יכולת וזה אור המתפשט). והנה ב"באתי לגני" תשמ"ה ביאר הרבי באריכות עניין הצמצומים שבאוא"ס לאחר שבועיים בשבת פרשת יתרו ביאר הרבי שעניין הצמצומים שבאור אין סוף מוכרחים על פי שכל לאחרי שיודעים אופן מציאות האור בהעצמות ויודעים מציאותו כפי שהוא לפני צמצום הראשון ממילא מוכרח שישנו "צמצום מבהיל" (כלשון הרבי) ונראה שכאן באה הבהרת הרבי שלאחרי המבואר בהמשך תערב שינו עניין המרובע באור אין סוף לפני הצמצום הרי זה מכריח שמהעיגול שלפני הצמצום למרובע שלפני הצמצום ישנו צמצום מבהיל וממילא יוצא שהתחלת צמצום בבחינת מרובע החלה לפני צמצום הראשון (ולהעיר שלפי הנ"ל העיגול שלפני הצמצום אין לפניו צמצום משא"כ המרובע ודו"ק) ולהעיר שבערב שבת יתרו בשנה ההיא בהערות הקשה קושיות הנ"ל ואלי שיחת כ"ק באה לתרץ זה. (אלא שעדיין צע"ג זה שבהערה בקונטרס החלצו כותב הרבי בביאור העמק המלך שהוא לפני הצמצום ושם מוכח שמדבר לאחרי הצמצום וצ"ע)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:37, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
:בתחילה חשבתי שהצמצום בבחינת מרובע הוא ענין של שיעור שטח הצמצום (המילים שהדגשתי בפנים "רוחב ואורך".) אבל כעת אני מתחיל לחשוב אולי באמת כוונתו לקטע השני שהוספת שם "אור המלבוש היה הולך ומתפשט בלי שום מניעה בתוך העיגול של טהירו עליאה..והיה סוף אורו כל כך בהיר וזך כמעט כמו תחילתו, ולא היה כך כוונת המאציל העליון.. ולא היה גם כן מקום פנוי לעמידת העולמות כי הלבוש היה ממלא הכל... לכן העלים (העלה) הקב"ה אור חצי הלבוש התחתון אחורי חצי העליון..המקום הפנוי הזה הוא מרובע ונקרא אויר..". ענין זה בואר בערך החדש [[אלב"מ]]. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:13, 29 בספטמבר 2016 (UTC)
::האמת שאיני מבין כלל פירוש אחר, וברור אצלי שזהו הפירוש, לא כך?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:10, 29 בספטמבר 2016 (UTC)
:::אני לא בטוח. לענ"ד יש 3 צמצומים, ומכאן שורש כל הבלבולים. שלב ראשון: הצמצום שלפני עולם המלבוש (הוא הקטע הראשון מעמק המלך שמובא בערך), הוא הנקרא "צמצום הראשון" בספר עמק המלך. שלב שני: מציאות אותיות [[רל"א]] שערים שהם האותיות שבעולם המלבוש. שלב שלישי: הצמצום שבאותיות אלו, כלומר הצמצום שבעולם המלבוש, שכנראה אליו מתכוין הרבי בלשון "צמצום בבבחינת מרובע", והוא הקטע השני מעמק המלך, זה שהבאת בערך. שלב רביעי: לאחר עוד כמה שלבים, נהיה הצמצום השני שבבחינת עיגול הנקרא ב[[עץ חיים]] "צמצום הראשון". '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו באלול ה'תשע"ו, למניינם 21:13, 29 בספטמבר 2016 (UTC)
::::אין ספק שהצמצום הראשון בשניהם הכוונה אחת, לצמצום שבבחינת עיגול. הרי המלבוש הוא מרובע כמבואר גם בהמשך פרק ג שבשער שני.
::::וראה גם בלקוטי תורה בקשר לצמצום שבבחינת עיגול בהוסופות לויקרא שמצטט מעמק המלך בקשר למקום איתי והוא מבואר בסוף פרק זה בהמשך לצמצום המבואר בתחילתו (המצוטט בתחילת הערך).
::::ולכן מובן היטב מה שכתוב בתער"ב שהעיגול למעלה מהריבוע שהמלבוש הוא מרובע וצמצום הראשון הוא בעיגול עיי"ש
::::וראה שם בעמק המלך בפרק שני שהעליה הא' הוא שפנה מקום לעלומות והמשמעות שאינו שייך ל"בנין" עולם המלבוש.
::::ושם בסוף הפרק מבאר שלאחרי הצמצום ומקום פנוי לעלומות הנה מצד השעשוע נתגלו האותיות מן הנקודות "ולאחר מכן" כשנתגלה האור מעט נעשה ממנו המלבוש.
::::ובאמת הוא גם מובן, שהרי מוסבר שם ובכמה מקומות בחסידות שעניין עולם המלבוש הוא לבוש לאור כאותיות המלבישים לשכל, והנ לאחרי צמצום הראשון נתגלו אותיות כמבואר שם בעמק המלך סוף פרק ב ומפרק ג ואילך ולכן שם הוא מקום המלבוש.
::::וכך מבואר בריבוי מאמרים בחסידות כי עולם המלביש הוא חלק מהשתלשלות אור הקו שלאחרי הצמצום. הוא בחי' ה' שבשם הויה שבאור הקו וכו' וכו'--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:19, 30 בספטמבר 2016 (UTC)
צמצום הראשון המבואר בעמק המלך ודאי הוא צמצום הראשון כמבואר בתרמ"ט ע' רעח1 ולפ"ז עולם המלבוש ודאי הוא לאחר הצמצום כמ"ש בש"א פ"ג וכ"כ בכ"מ בדא"ח אבל כנראה יש ללמוד ענינים אלו באופנים שונים וכמ"ש בתקס"ט תקס"ח דרושי חתונה ועוד--[[משתמש:פג|פג]] - [[שיחת משתמש:פג|שיחה]], 06:42, כ"ט בכסלו, ה'תשפ"ב 06:42, 3 בדצמבר 2021 (UTC)
מ"ש שיש ג' צמצומים הוא שקר וכזב אין שום מקור לזה ומהיכי תיתי, ב'''כל המקומות''' אף אלו שמבארים שהמלבוש לפני הצמצום לא נזכר שהצמצום לפני זה הוא לפני הצמצום שבע"חף עוד עיין ברשימות על התניא שמציין הרבי אל עמק המלך בתחלתו אודות צמצום כפשוטו שברור כמו שכותב הרבי במקום פלוני שכל המדובר הוא אך ורק על צמצו םהראשון שבע"ח וזאת פשוט ביותר, עוד בתשמ"ה דיבר הרבי שהצמצום שבבחי' יכולת הוא חידוש אדה"ז עיין שם וא"כ ברור דלא כדבריך.

== שערי גן עדן ==

מתוך עיון בספר [[שערי גן עדן]] למקובל רבי קאפיל (אורח צדיקים דרך ז') - ספר שזכה לשבחים רבים מפי הבעל שם טוב ותלמידיו, מבואר ג"כ על הצמצום בבחינת מרובע באופן אחר לגמרי. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 12:56, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
:יש לך אפשרות לקשר אותי או להעלות לי את הספר? תודה מראש.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:06, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
זה הבל ורעות רוח מ"ש אודות צמצום מרובע הוא בשוה מ"ש כמו כל הספרים ועיין בתר"ן שספר זו הולך וסובב על עמק המלך ורק על מה שקרה לפני המלבוש משנה והוסיף עיי"ש ודוק.
::[[קובץ:שערי גן עדן צמצום.PDF]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 18:05, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
:::תודה רבה, עברתי על חלקו הראשון ואינו מבאר באופן אחר, אלא מוסיף '''פרטים''' על המבואר בעמק המלך, ומבוארים דבריו בקצרה בהמשך תער"ב המובא בערך. אחרי שרואה אני שלכבודו יש אוצר החכמה אחלה פניו ואבקש אולי ביכולתו גם לעלות את המאמר בתרס"ט עמוד צט ואילך, עמודים שחסרים ברשת (אוצר 770) ושוב תודה מראש.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:37, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::אין ב[[היברו בוקס (אתר)|היברו בוקס]]? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 18:48, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
::::::לא מצאתי.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:51, 2 בנובמבר 2016 (UTC)

שיחה:צמצום בבחינת מרובע

2022-04-21T02:49:07Z

פג: /* לפני הצמצום או לאחריו */

*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=246 התוועדויות תשנ"א חלק ד עמוד 220].
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=413&hilite= התוועדויות תשמ"ה חלק ב' עמוד 1097] ושם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=537&hilite= עמוד 1221] ושם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=654&hilite= עמוד 1338].
* [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/17/index.htm סה"מ מלוקט דיבור המתחיל החודש תשמ"ז אות ד]
* תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152 (מי שיודע על קישור ברשת מוזמן להוסיף)
* לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30575&st=&pgnum=41 ספר הערכים חלק ג עמוד ע]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31626&st=&pgnum=89 הערת הרבי ספר המאמרים רנ"ט עמוד עז]
* [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/51/index.htm העושה סוכתו עדר"ת (המשך תער"ב עמוד תטז)]
* [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/3/120b.htm שער היחוד פרק טו (הובא בהערת הרבי)].
:מה ההבדל בין זה לבין [[טהירו עילאה]] ו[[בריש הורמנותא דמלכא]]? {{אנונימי}}
::לענ"ד ערך זה אמור לעסוק בעיקר במושג חדש שנתבאר בחסידות לבד (לא מצאתיו בספרי הקבלה) והוא הכינוי "מרובע" לצמצום הזה, החילוק בין מרובע לעיגול והעבודה של צמצום זה בדורות עקבתא דמשיחא. לעומת הערכים האחרים שאמורים לעסוק בהרחבה באור שבטהירו עילאה שנתגלה לאחר הצמצום בבחינת מרובע .--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' באלול ה'תשע"ו, למניינם 20:48, 12 בספטמבר 2016 (UTC)
:::זה לא נכון שלא הוזכר בקבלה ראה בשיחות הרבי הנ"ל (נ"א) ובהערה לרנ"ט.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:45, 13 בספטמבר 2016 (UTC)
::::ועכשיו אני רואה שעשית לי מחטף..{{בכי}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:47, 13 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::באמת התכוונת לעשות על זה ערך? חשבתי שאתה רק שומר כאן את הקישורים למקרה שמישהו ירצה לעשות ערך, וכמו שעשית בערכים אחרים. אם אכן התכוונת לעשות ערך וחטפתי לך אני מתנצל מעומק הלב! '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' באלול ה'תשע"ו, למניינם 14:37, 13 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::: זה לא רק שעשית "מחטף", אלא שלא הכנסת את תוכנם של כל המקורות... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 15:08, 13 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::::נכון, התכוונתי לעשות זאת בקישורים חיצוניים. באופן כללי כל המקורות עוסקים במושג זה באופן נעלם שאי אפשר להבין כלל את המושג ללא עיון בספרי הקבלה עצמם. מכיון שאני למדתי זאת בעבר, שיערתי שהנחה - שלמיטב הבנתי עוסק בחסידות בלבד ולא בקבלה - לא יוכל לעשות זאת בשום פנים ואופן, אך אולי טעיתי. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:11, 13 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::::::עכשיו מתברר שהנחה עשה עבודה יסודית מאוד שאני לא עשיתי, {{כל הכבוד}} להנחה. כעת הערך הוא שלך לגמרי! '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:00, 15 בספטמבר 2016 (UTC)
==לפני הצמצום או לאחריו==
[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] לא רק אתה מבולבל אלא העניין מאוד סבוך, כדלהלן: המעיין בדברי ה'מקדש מלך' יראה ברור שעולם המלבוש הוא לאחרי הצמצום! וממילא, צמצום עולם המלבוש שהוא צמצום בדרך מרובע הוא לאחרי הצמצום. אולם בדברי הרבי מובא שישנם צמצומים לפני צמצום הראשון, ובהערה בהחלצו מקשר זאת לצמצום בבחינת מרובע, ומציין למאמר בהמשך תער"ב. וכאן עולה השאלה: גם בהמשך תער"ב כתוב שהעיגול למעלה מהמרובע, וצמצום הראשון קודם לצמצום בדרך מרובע?... אלא שמבאר שם ש'''עניין''' העיגול והמרובע קיים גם לפני צמצום הראשון. (וגם שם העיגול למעלה מהמרובע!! שזה אור הכלול בבחי' יכולת וזה אור המתפשט). והנה ב"באתי לגני" תשמ"ה ביאר הרבי באריכות עניין הצמצומים שבאוא"ס לאחר שבועיים בשבת פרשת יתרו ביאר הרבי שעניין הצמצומים שבאור אין סוף מוכרחים על פי שכל לאחרי שיודעים אופן מציאות האור בהעצמות ויודעים מציאותו כפי שהוא לפני צמצום הראשון ממילא מוכרח שישנו "צמצום מבהיל" (כלשון הרבי) ונראה שכאן באה הבהרת הרבי שלאחרי המבואר בהמשך תערב שינו עניין המרובע באור אין סוף לפני הצמצום הרי זה מכריח שמהעיגול שלפני הצמצום למרובע שלפני הצמצום ישנו צמצום מבהיל וממילא יוצא שהתחלת צמצום בבחינת מרובע החלה לפני צמצום הראשון (ולהעיר שלפי הנ"ל העיגול שלפני הצמצום אין לפניו צמצום משא"כ המרובע ודו"ק) ולהעיר שבערב שבת יתרו בשנה ההיא בהערות הקשה קושיות הנ"ל ואלי שיחת כ"ק באה לתרץ זה. (אלא שעדיין צע"ג זה שבהערה בקונטרס החלצו כותב הרבי בביאור העמק המלך שהוא לפני הצמצום ושם מוכח שמדבר לאחרי הצמצום וצ"ע)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:37, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
:בתחילה חשבתי שהצמצום בבחינת מרובע הוא ענין של שיעור שטח הצמצום (המילים שהדגשתי בפנים "רוחב ואורך".) אבל כעת אני מתחיל לחשוב אולי באמת כוונתו לקטע השני שהוספת שם "אור המלבוש היה הולך ומתפשט בלי שום מניעה בתוך העיגול של טהירו עליאה..והיה סוף אורו כל כך בהיר וזך כמעט כמו תחילתו, ולא היה כך כוונת המאציל העליון.. ולא היה גם כן מקום פנוי לעמידת העולמות כי הלבוש היה ממלא הכל... לכן העלים (העלה) הקב"ה אור חצי הלבוש התחתון אחורי חצי העליון..המקום הפנוי הזה הוא מרובע ונקרא אויר..". ענין זה בואר בערך החדש [[אלב"מ]]. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:13, 29 בספטמבר 2016 (UTC)
::האמת שאיני מבין כלל פירוש אחר, וברור אצלי שזהו הפירוש, לא כך?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:10, 29 בספטמבר 2016 (UTC)
:::אני לא בטוח. לענ"ד יש 3 צמצומים, ומכאן שורש כל הבלבולים. שלב ראשון: הצמצום שלפני עולם המלבוש (הוא הקטע הראשון מעמק המלך שמובא בערך), הוא הנקרא "צמצום הראשון" בספר עמק המלך. שלב שני: מציאות אותיות [[רל"א]] שערים שהם האותיות שבעולם המלבוש. שלב שלישי: הצמצום שבאותיות אלו, כלומר הצמצום שבעולם המלבוש, שכנראה אליו מתכוין הרבי בלשון "צמצום בבבחינת מרובע", והוא הקטע השני מעמק המלך, זה שהבאת בערך. שלב רביעי: לאחר עוד כמה שלבים, נהיה הצמצום השני שבבחינת עיגול הנקרא ב[[עץ חיים]] "צמצום הראשון". '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו באלול ה'תשע"ו, למניינם 21:13, 29 בספטמבר 2016 (UTC)
::::אין ספק שהצמצום הראשון בשניהם הכוונה אחת, לצמצום שבבחינת עיגול. הרי המלבוש הוא מרובע כמבואר גם בהמשך פרק ג שבשער שני.
::::וראה גם בלקוטי תורה בקשר לצמצום שבבחינת עיגול בהוסופות לויקרא שמצטט מעמק המלך בקשר למקום איתי והוא מבואר בסוף פרק זה בהמשך לצמצום המבואר בתחילתו (המצוטט בתחילת הערך).
::::ולכן מובן היטב מה שכתוב בתער"ב שהעיגול למעלה מהריבוע שהמלבוש הוא מרובע וצמצום הראשון הוא בעיגול עיי"ש
::::וראה שם בעמק המלך בפרק שני שהעליה הא' הוא שפנה מקום לעלומות והמשמעות שאינו שייך ל"בנין" עולם המלבוש.
::::ושם בסוף הפרק מבאר שלאחרי הצמצום ומקום פנוי לעלומות הנה מצד השעשוע נתגלו האותיות מן הנקודות "ולאחר מכן" כשנתגלה האור מעט נעשה ממנו המלבוש.
::::ובאמת הוא גם מובן, שהרי מוסבר שם ובכמה מקומות בחסידות שעניין עולם המלבוש הוא לבוש לאור כאותיות המלבישים לשכל, והנ לאחרי צמצום הראשון נתגלו אותיות כמבואר שם בעמק המלך סוף פרק ב ומפרק ג ואילך ולכן שם הוא מקום המלבוש.
::::וכך מבואר בריבוי מאמרים בחסידות כי עולם המלביש הוא חלק מהשתלשלות אור הקו שלאחרי הצמצום. הוא בחי' ה' שבשם הויה שבאור הקו וכו' וכו'--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:19, 30 בספטמבר 2016 (UTC)
צמצום הראשון המבואר בעמק המלך ודאי הוא צמצום הראשון כמבואר בתרמ"ט ע' רעח1 ולפ"ז עולם המלבוש ודאי הוא לאחר הצמצום כמ"ש בש"א פ"ג וכ"כ בכ"מ בדא"ח אבל כנראה יש ללמוד ענינים אלו באופנים שונים וכמ"ש בתקס"ט תקס"ח דרושי חתונה ועוד--[[משתמש:פג|פג]] - [[שיחת משתמש:פג|שיחה]], 06:42, כ"ט בכסלו, ה'תשפ"ב 06:42, 3 בדצמבר 2021 (UTC)
מ"ש שיש ג' צמצומים הוא שקר וכזב אין שום מקור לזה ומהיכי תיתי, ב'''כל המקומות''' אף אלו שמבארים שהמלבוש לפני הצמצום לא נזכר שהצמצום לפני זה הוא לפני הצמצום שבע"חף עוד עיין ברשימות על התניא שמציין הרבי אל עמק המלך בתחלתו אודות צמצום כפשוטו שברור כמו שכותב הרבי במקום פלוני שכל המדובר הוא אך ורק על צמצו םהראשון שבע"ח וזאת פשוט ביותר, עוד בתשמ"ה דיבר הרבי שהצמצום שבבחי' יכולת הוא חידוש אדה"ז עיין שם וא"כ ברור דלא כדבריך.

== שערי גן עדן ==

מתוך עיון בספר [[שערי גן עדן]] למקובל רבי קאפיל (אורח צדיקים דרך ז') - ספר שזכה לשבחים רבים מפי הבעל שם טוב ותלמידיו, מבואר ג"כ על הצמצום בבחינת מרובע באופן אחר לגמרי. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 12:56, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
:יש לך אפשרות לקשר אותי או להעלות לי את הספר? תודה מראש.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:06, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
::[[קובץ:שערי גן עדן צמצום.PDF]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 18:05, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
:::תודה רבה, עברתי על חלקו הראשון ואינו מבאר באופן אחר, אלא מוסיף '''פרטים''' על המבואר בעמק המלך, ומבוארים דבריו בקצרה בהמשך תער"ב המובא בערך. אחרי שרואה אני שלכבודו יש אוצר החכמה אחלה פניו ואבקש אולי ביכולתו גם לעלות את המאמר בתרס"ט עמוד צט ואילך, עמודים שחסרים ברשת (אוצר 770) ושוב תודה מראש.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:37, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::אין ב[[היברו בוקס (אתר)|היברו בוקס]]? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 18:48, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
::::::לא מצאתי.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:51, 2 בנובמבר 2016 (UTC)

שיחה:ספר התמונה

2022-04-21T02:28:58Z

פג: יצירת דף עם התוכן "ספר התמונה הוא ספר קבלה שנדפס לראשונה בשנת ה'תקמד. הספר מיוחס לרבי נחוניא ן' הקנה ורבי ישמ..."

ספר התמונה הוא ספר קבלה שנדפס לראשונה בשנת ה'תקמד.
הספר מיוחס לרבי נחוניא ן' הקנה ורבי ישמאל כהן גדול.
בספר נובלות חכמה{{הערה|1= דף קצה, ב.}} כותב רבי שמואל ליפשיץ שמסר לו רבו{{הערה|1=ר' יש"ר דלמדיגו.}} ספר התמונה לרבי אלישע ולרבי נחוניא ן' הקנה והכוונה כנ"ל לר' ישמאל בן אלישע{{הערה|1=כן הובא בסדר הדורות.}}.
אולם כמה עררו על זה ואמרו שלא חיבר אלא מאחרוני המקובלים.
וכותב הרמ"ק בספר שיעור קומה פ"ע וזה לשונו: "ולא ידענו מי מחבר הס׳ זולתי שנמסר לנו שהם דברי ר׳ יצחק בעל ס׳ א״ז ובעל ס׳ מראות הצובאות הגבול ובעל ס'‏ סודי רזי׳ הרי ביארתי לך ספריו וצא ובדוק בהם ותמצא אם יש כדאי לסמוך על חידושיו והוא היה אחרון ומס׳ הקנה שרצו להקדימו דע לך כי הוא אחרון מאד מאד ואל תתפתה אחר המתפתיס שאומרים שהיה בזמן ר״ן בן הקנה שהוא עצמו לא אמר אלא שהיה אחר הגאונים אם תראה הקדמתו למעמי המצות ואס תבדוק לשונו תמצא שמעתיק דברי הרמב״ם ממש כדי לפרש המצות והולך ע״ד הגמ׳ ודברי הרמב״ם ותמצא שהוא מחמיר בעניינים דלאו כסמכא כלל ובענינים רבים אין רצוני לחפש אחר מומי ב״א ח״ו רק להרחיקך שתדע שאינו בקי בכינויים והוא מכנה אל הספי׳ כינויים זרים ואין דרף ישרה בפי׳ הברכות אמר ברוך כתר אתה חכ'‏. . ".
אמנם הרב מנחם כשר כותב{{הערה|1=תו"ש בראשית אות תנג.}} שנתברר שכל ספרים שהזכיר הרמ"ק אינם מרבי יצחק אלא מרבי דוד בן יהודא החסיד{{הערה|1=שחי בתחלת אלף הששי.}}.
בנוי על סדר האותיות ומבארם{{הערה|1=גם הרמ"ק הביאו בשער האותיות בכ"מ למרות הנ"ל.}}.
מהדברים הידועים של הספק הוא ענין השבעה שמיטות ואין העת סבל לדא על כן הפסקתי פה.

צמצום בבחינת מרובע

2022-04-06T07:40:51Z

פג: /* לפני הצמצום */

{{פירוש נוסף|נוכחי=צמצום בבחינת מרובע|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[צמצום (פירושונים)]]}}
'''צמצום בבחינת מרובע''' הוא צמצום שהיה ב[[עולם המלבוש]]. ש(תחילתו{{הערה|שם=עב}}) למעלה מ[[צמצום הראשון]],{{הערה|ראה הערת הרבי במאמר החלצו ספר המאמרים תרנ"ט עמוד עז.}}. עניינו של צמצום זה המשכת האור להיות בגדר "מציאות". צמצום זה הוא מרובע, בניגוד לצמצום המכונה "[[צמצום הראשון]]" שהיה ב[[אור אין סוף]], שהוא בבחינת [[עיגול]]. מקורו הוא בקבלת [[מהר"י סרוג]] ומבואר בספר תלמידו [[עמק המלך]] ואינו מובא בספרי ר' [[חיים ויטאל]].

==רקע==
מבואר בכתבי האריז"ל כי ראשית התהוות העולמות הוא בצמצום הראשון, צמצום זה היה באור אין סוף בכדי לתת מקום ומציאות לעולמות, שהוא בלתי אפשרי כל זמן שנרגש ומאיר האור אין סוף. צמצום זה יצר את מה שמכונה בספרי הקבלה [[חלל ומקום פנוי]] - את האפשרות למציאות העולמות מהעדר הרגשת האור האלוקי.
צמצום זה מתואר ברבים מספרי תלמידי האריז"ל, ר' [[חיים ויטאל]] מביא זאת בספריו [[עץ חיים]], [[מבוא שערים]] ו[[אוצרות חיים]] באריכות. כמו כן הוא מובא בספריהם של תלמידיו האחרים מקבלי הקבלה דרך תלמידו ר' [[ישראל סרוג]]. וזה לשון העמק המלך בתחילתו בתיאור צמצום הראשון:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יתברך שמו הגדול, קודם כל דבר, עלה ב[[רצון העליון|רצונו הפשוט]] לברוא ה[[עולמות]], כי [[אין מלך בלא עם]].. ובאותו זמן לא היה מקום פנוי לעולמות .. כי הכל היה מלא מאור [[עצמות]]ו יתברך, אשר הגביל אל תוכו, והיה מקמץ מיניה וביה. אחר כך.. שיער בעצמותו יתברך, '''רוחב ואורך''' [[העיגול]], של חלול עמידת העולמות הנזכרים, ואותו האור שבתוך העיגול, צמצם וקבץ מיניה וביה, 'כהדין [[צב|קמצא]] דלבושיה מיניה וביה' [מדרש רבה בראשית פרשה כ"א ה']. ואותו האור הנקמץ העלה למעלה, ונשאר [[מקום פנוי]] מהאור הראשון, אבל לא מכל וכל, כי [[רשימו|הרושם]] של האור הראשון במקומו עומד ואינו זז משם.. וזהו הצמצום הראשון מאור עצמותו. נמצאו כל העולמות אחר כך, שהיו עומדים בעיגול זה העומד באור [[עצמות ומהות|עצמותו יתברך]]..|מקור=[[עמק המלך]] שער א' פ"א}}

בדבריו מבואר כי הצמצום שקדם לעולמות בכלל מכונה צמצום בבחינת עיגול, ומשמעותו, שהאור שבתוך העיגול נקמץ והתעלם, והעיגול עצמו "עומד באור [[עצמות ומהות|עצמותו יתברך]]". בהמשך דבריו מבאר, כי לאחר צמצום זה ניתן המקום להתהוות העולמות, וחזר הקב"ה והאיר מאורו המשכה מצומצמת ומוגבלת להאיר את העולמות - [[אור הקו]].{{הערה|1=וראה ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31651&st=&pgnum=50 רשימת] הרבי ה[[רש"ב]] שכאן מדבר אודות צמצום הראשון וצמצום המלבוש הוא עניין אחר (לאחרי צמצום זה) כמבואר בהמשך הרשימה ועמק המלך.}}

==המלבוש וצמצומו==
{{ערך מורחב|עולם המלבוש}}
אמנם בכדי להתאים את אור הקו למטרתו - להאיר את העולמות המוגבלים - נעשו כמה מיני צמצומים ועניינים. היות ואור [[הקו]] להיותו בגדר [[אור]] מצד טבעו העצמי הוא בתנועה של חזרה והעלאה למקורו, לכן לצורך ירידתו להתגלות בעולמות ולהאיר בהם הוא מתלבש ב[[אותיות]] ו[[לבושים]] שמסגולתם להמשיך את האור למטה. לצורך כך התגלו אותיות ה[[רשימו]] ב[[רל"א שערים]] לאחרי הצמצום - כמבואר בספר עמק המלך (בניגוד לקבלת ר' חיים ויטאל שלא הוזכר העניין) - בכדי שעל ידי התלבשות אור הקו בהם יימשך האור להתלבש בעולמות. אותיות אלו הם [[עולם המלבוש]] שלאחרי הצמצום שעניינו להלביש אור הקו ולהמשיכו מטה. פעולה נוספת ישנה לעולם המלבוש על האור והיא הרחבת והתפשטות האור לפרטים רבים על ידי ריבוי האותיות (מצד עניין זה מרומז האור כשמתלבש בעולם המלבוש לאות "ה" הראשונה שב[[שם הוי"ה]], שלאחרי המשכתו באופן של נקודה כהאות "י", הוא מתלבש במלבוש ומתפשט כהאות "ה".)

אמנם לצורך המשכת האור מעולם המלבוש הלאה לעולמות הוכרח להיות צמצום באור המלבוש גופא (עניין זה מרומז באות השלישית שבשם הוי"ה האות "ו" שעניינו המשכה מלמעלה למטה ובראשיתה נקודה כהאות "י" המורה על צמצום). צמצום זה נקרא בלשון המקובלים "קיפול המלבוש" או צמצום בבחינת מרובע.
וזה לשונו שם בספרו:
{{ציטוט|תוכן=אור המלבוש היה הולך ומתפשט בלי שום מניעה בתוך העיגול של [[טהירו עילאה]].. והיה סוף אורו כל כך בהיר וזך כמעט כמו תחילתו, ולא היה כך כוונת המאציל העליון.. ולא היה גם כן מקום פנוי לעמידת העולמות כי הלבוש היה ממלא הכל... לכן העלים (העלה) הקב"ה אור חצי הלבוש התחתון אחורי חצי העליון..המקום הפנוי הזה הוא מרובע ונקרא אויר..|מקור=עמק המלך שער שני פרקים א-ב}}

משמעות "קיפול המלבוש" מבואר בספר עמק המלך (פרק ס) שהמלבוש הוא אריגת הרל"א שערים של אותיות השייכים לצירופי האותיות של שמות [[ע"ב]], [[ס"ג]], [[מ"ה]] ו[[ב"ן]]. קיפול המלבוש עניינו שמ"ה וב"ן עומדים אחורי ע"ב וס"ג ומעלימים עליהם שלא יתגלו, אמנם היות ובשמות ע"ב וס"ג יחד (עם מילואם) יש עשרים אותיות, בעוד שם מ"ה וב"ן יחד הם רק תשע עשרה אותיות, יוצא שלאות "י" של מילוי "ה" אחרונה של שם ס"ג אין כיסוי, והוא דרגת האור המאיר לאחרי קיפול המלבוש וצמצומו.

תוצאת צמצום זה הוא יצירת מקום פנוי שמכונה "אויר קדמון". בשם זה מרומזים גם שני הרושמים שנשארו בו הן הרשימו מאור עצמותו (שלפני צמצום הראשון), והן רשימו מהאור של אותיות המלבוש לכן נקרא אויר שהוא אותיות "אור" ובתוספת "י" על שם שני רושמים אלו{{הערה|עמק המלך שם}}. צמצום המלבוש פעל המשכת כל העניינים שבו מהכח אל הפועל, בעולם המלבוש הציורים והעניינים שבאור הקו הם בכח והמשכתו לפועל הוא על ידי הצמצום, וזו משמעותה של נתינת מקום לעולמות שנפעל בצמצום זה דווקא{{הערה|ספר המאמרים תרמ"ו-ן עמוד שכג.}}.

==לפני הצמצום==
עניין ה"צמצום בבחינת מרובע" מובא בתורת החסידות בכמה מקומות{{הערה|ראה לדוגמא ספר המאמרים תרס"ט עמוד צט. ועוד}}, ומפשטות לשון המאמרים העוסקים בנושא וכן בספר עמק המלך משמע, שמכיון שעולם המלבוש הוא לאחרי "צמצום הראשון" ובו היה ה"צמצום בבחינת מרובע" הרי שצמצום זה הוא לאחרי "צמצום הראשון". {{הערה|שם=עב}} באחת השיחות שאמר הרבי בשבת פרשת יתרו תשמ"ה ביאר הרבי כי ההגיון הפשוט מחייב שבכדי שיומשך עניין ה"מרובע" שלפני הצמצום חייב שיהיו לפניו כמה וכמה צמצומים.
יש לציין כי לפעמים מבואר בחסידות שעולם המלבוש הוא לפני צמצום הראשון והוא אותיות ששיער בעצמו בכח בבחי' אחד (ולא קדמון) ולפי זה גם צמצומו הוא לפני צמצום הראשון כך מבאר הרבי בהערתו על המאמר [[החלצו]], כי צמצום זה המבואר בעמק המלך הוא עצמו לפני צמצום הראשון, ובמקום אחר ציין לביאור זה מספר עבודת הלוי בשם ספר לימודי אצילות (ל[[מהר"י סרוג]]){{הערה|1=ראה גם בביאורי ר' [[הלל מפריטש]] על ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&st=&pgnum=358 שער היחוד דף קעו, ד] שהאותיות שבטהירו עילאה הם עולם המלבוש ושם כ' שהוא בחי' קדמון.}}{{הערה|1=ראה גם קובץ [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13245&st=&pgnum=154 הערות וביאורים אהלי תורה].}}{{הערה|ראה שערי עיונים ב[[דא"ח]] להרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]] עמוד קעג, שדן בזה באריכות.}}.

===עניינו לפני הצמצום===
{{ערך מורחב|צמצומים שלפני צמצום הראשון}}
למרות שהצמצום בדרך סילוק שקדם לצמצום בבחינת מרובע מכונה "צמצום הראשון". מבואר בספרי קבלה וחסידות שקדמו צמצומים לפני צמצום הראשון. והם צמצומים שנעשו באור אין סוף בכדי להמשיכו שיהיו בגדר מציאות אור. כלומר, תחילת מציאותו של [[אור אין סוף]] הוא בעודו כלול בעצמות ממש, ושם אינו בגדר מציאות אור כלל, ולצורך המשכתו שיהי אור מתגלה ומתפשט היה צמצום בדרך העכבה. בזה גופא ריבוי צמצומים עד לירידתו להיות אור שבערך העולמות לפי ערך, ולאחר מכן היה בו צמצום הראשון - צמצום בדרך סילוק.

==תוארו: מרובע==
מבואר בספר הזוהר{{הערה|תרומה דף קכ"ז.}} כי ישנו הבדל בין אות [[ם|מ"ם סתומה]] לאות [[ס|סמ"ך]], למרות ששניהם סתומות החילוק ביניהם שזה עיגול וזה מרובע. ועניינם הוא, שהעיגול מורה על דבר שאין בו אחיזה לעולמות, מה שאין כן במרובע יש קצוות וממילא יש אחיזה. והחילוק ביניהם באור, הוא הן לפני הצמצום והן לאחריו.

הצמצום שממשיך את האור הכלול בעצמותו להיות בהמשכת אור מכונה "מרובע", היות והוא ממשיך את [[שם הוי"ה]] כפי שהוא בעצמותו בבחינת היכולת ששם אינו בבחינת [[אותיות]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14406&st=&pgnum=10&hilite= של"ה חלק א שער עשרה מאמרות, חלק בית ה'], בשם הגנת אגוז.}} (והוא שם בבחינת "עיגול"), להיות בבחינת אור גלוי (אור המתפשט) עם ד' [[אותיות]] שם הוי"ה ולכן מכונה "מרובע".{{הערה|שם=עב|ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/51/index.htm המשך תער"ב חלק א' עמוד תטז] ואילך.}}

וכן הוא גם לאחרי הצמצום כי האור שנשאר לאחרי "צמצום הראשון" הוא אור מקיף המובדל לגמרי מהעולמות, ולכן מכונה "עיגול". בניגוד לצמצום שבבחינת מרובע שהאור יש לו אחיזה בעולמות, כי עניינו הוא צמצום ב[[אור המלבוש]] שלאחרי הצמצום, שבו ישנם ד' [[אותיות]] הוי'ה שמהם השורש לד' השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן.{{הערה|עמק המלך שער ב' פרק ב. ("ומפני שאור המלבוש עיקר אורו הוא משם הוי'ה בד מילואיו ושמם שורש.. ד' עולמות אבי"ע כנגד ד' אותיותיו.. ומהד' אותיות מתפשטים ד' מילואיו ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן..לכן הוא מרובע").}}

==נשמות ישראל==
שורשם של נשמות ישראל הוא למעלה מכל הצמצומים, לא רק למעלה מצמצום הראשון - צמצום שבבחינת עיגול, אלא גם למעלה מצמצום שלפניו שהוא בבחינת מרובע. היות וענינם העצמי של נשמות ישראל מתייחד ממש עם ה[[עצמות]] שהוא למעלה מכל גילוי והתפשטות הבאים על ידי צמצומים, ולכן גם מציאותם העצמי היא למעלה מירידה וצמצום בענייני העולם, וירידתם לעולם הוא צמצום ביחס למהותם האמתי.

גם עבודתם בעולם שהיא [[בירורים|לברר]] ענייני העולם ששרשם ב[[שבירת הכלים]] שב[[עולם התוהו]] נעוץ בעניין זה. שעבודתו של היהודי היא לגלות אשר למרות שב[[סדר השתלשלות]] שרשו של עולם התוהו קדם ל[[עולם התיקון]] הנה בדרגות נעלים יותר שורש התוהו הוא בבחינת עיגול, ושורש עולם התיקון גבוה יותר שהוא מבחינת המרובע שלפני העיגולים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=246 תנש"א חלק ד' ע' 220]}}

==קישורים חיצוניים==
* ר' [[יעקב קאפיל]] - [[:קובץ:שערי גן עדן צמצום.PDF|שערי גן עדן אורח צדיקים פרק ז]] עניין הצמצום שבבחינת מרובע.{{PDF|}}
* [[אדמו"ר הרש"ב]] - מאמר דיבור המתחיל '''"[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/51/index.htm העושה סוכתו עדר"ת]"''', ספר המאמרים תער"ב חלק א עמוד תטז, באתר ספריית חב"ד.
* הרבי - מאמר דיבור המתחיל '''"[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=413&hilite= באתי לגני תשמ"ה]"''', בספר התוועדויות תשמ"ה חלק ב עמוד 1097, ברוקלין נ"י, באתר היבורובוקס.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עולם המלבוש]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

שיחה:עולם המלבוש

2021-12-06T21:35:32Z

פג:

==מ"מ לעריכת הערך==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32865&st=&pgnum=5&hilite= לימודי אצילות] בתחילתו
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20422&st=&pgnum=42 שבר יוסף סעיף ג] למהרי סרוג.
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38978&st=&pgnum=4 ספר מעין חכמה] פרק ב.
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&st=&pgnum=358 שער היחוד] ביאור של ר' הלל מתייחס למלבוש.
*[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/14/53b.htm לקוטי תורה ויקרא נג, ב.].
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15994&st=&pgnum=139&hilite= אור התורה ויקרא כרך ב עמוד תקנ"ה].
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15867&st=&pgnum=21 אור התורה נך א'קע"ב-ג].
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31693&st=&pgnum=67&hilite= אור התורה במדבר ב, שעב] ושם עמוד תקפג.
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19795&st=&pgnum=315&hilite= ספר הליקוטים - אות א עמוד תשלה].
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31690&st=&pgnum=11&hilite= ספר המאמרים תרמ"ח ע' 11]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31651&st=&pgnum=49&hilite= ספר המאמרים תרמ"ט עמ' רעח2].
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31654&st=&pgnum=46 ספר המאמרים תר"ן עמוד שכג].
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15777&st=&pgnum=106&hilite= ספר המאמרים תרנ"ב עמ' צז].
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31641&st=&pgnum=351&hilite= ספר המאמרים תרנ"ד עמוד שמ].
*[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\rashab\5660-61-62\B0000361.tif&ilIF=G&ilSC=30 ספר המאמרים תרס"ב עמוד שכא].

*ויקהל משה למנחם גרף
*נובלות חכמה - ביאור על שבר יוסף
*שערי ג"ע - המתווך כתבי רח"ו עם כתבי רי"ס
*נפש אליהו - המערער על שעג"ע
*דרוש חפצי בה ליוסף טבאל
*יונת אלם וע"ב ידיעות להרמ"ע
*מק"מ וזוהר"ק לזח"א דטו"א
*דעת ותבונה פ"ג
*חסדי דוד אות עו
*לקוטי לוי"צ ח"ב ע' צ
*שמן למאור בכ"מ

ראה מ"ש באוה"ת דברים ב'תקנב ובנ"ך תתנו וצע"ג איך לתווך עם מ"ש בהגהות ע' ס ובתרמ"ט ון' שם--[[משתמש:פג|פג]] - [[שיחת משתמש:פג|שיחה]], 21:35, ב' בטבת, ה'תשפ"ב 21:35, 6 בדצמבר 2021 (UTC)

צמצום בבחינת מרובע

2021-12-03T06:49:55Z

פג:

{{פירוש נוסף|נוכחי=צמצום בבחינת מרובע|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[צמצום (פירושונים)]]}}
'''צמצום בבחינת מרובע''' הוא צמצום שהיה ב[[עולם המלבוש]]. ש(תחילתו{{הערה|שם=עב}}) למעלה מ[[צמצום הראשון]],{{הערה|ראה הערת הרבי במאמר החלצו ספר המאמרים תרנ"ט עמוד עז.}}. עניינו של צמצום זה המשכת האור להיות בגדר "מציאות". צמצום זה הוא מרובע, בניגוד לצמצום המכונה "[[צמצום הראשון]]" שהיה ב[[אור אין סוף]], שהוא בבחינת [[עיגול]]. מקורו הוא בקבלת [[מהר"י סרוג]] ומבואר בספר תלמידו [[עמק המלך]] ואינו מובא בספרי ר' [[חיים ויטאל]].

==רקע==
מבואר בכתבי האריז"ל כי ראשית התהוות העולמות הוא בצמצום הראשון, צמצום זה היה באור אין סוף בכדי לתת מקום ומציאות לעולמות, שהוא בלתי אפשרי כל זמן שנרגש ומאיר האור אין סוף. צמצום זה יצר את מה שמכונה בספרי הקבלה [[חלל ומקום פנוי]] - את האפשרות למציאות העולמות מהעדר הרגשת האור האלוקי.
צמצום זה מתואר ברבים מספרי תלמידי האריז"ל, ר' [[חיים ויטאל]] מביא זאת בספריו [[עץ חיים]], [[מבוא שערים]] ו[[אוצרות חיים]] באריכות. כמו כן הוא מובא בספריהם של תלמידיו האחרים מקבלי הקבלה דרך תלמידו ר' [[ישראל סרוג]]. וזה לשון העמק המלך בתחילתו בתיאור צמצום הראשון:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יתברך שמו הגדול, קודם כל דבר, עלה ב[[רצון העליון|רצונו הפשוט]] לברוא ה[[עולמות]], כי [[אין מלך בלא עם]].. ובאותו זמן לא היה מקום פנוי לעולמות .. כי הכל היה מלא מאור [[עצמות]]ו יתברך, אשר הגביל אל תוכו, והיה מקמץ מיניה וביה. אחר כך.. שיער בעצמותו יתברך, '''רוחב ואורך''' [[העיגול]], של חלול עמידת העולמות הנזכרים, ואותו האור שבתוך העיגול, צמצם וקבץ מיניה וביה, 'כהדין [[צב|קמצא]] דלבושיה מיניה וביה' [מדרש רבה בראשית פרשה כ"א ה']. ואותו האור הנקמץ העלה למעלה, ונשאר [[מקום פנוי]] מהאור הראשון, אבל לא מכל וכל, כי [[רשימו|הרושם]] של האור הראשון במקומו עומד ואינו זז משם.. וזהו הצמצום הראשון מאור עצמותו. נמצאו כל העולמות אחר כך, שהיו עומדים בעיגול זה העומד באור [[עצמות ומהות|עצמותו יתברך]]..|מקור=[[עמק המלך]] שער א' פ"א}}

בדבריו מבואר כי הצמצום שקדם לעולמות בכלל מכונה צמצום בבחינת עיגול, ומשמעותו, שהאור שבתוך העיגול נקמץ והתעלם, והעיגול עצמו "עומד באור [[עצמות ומהות|עצמותו יתברך]]". בהמשך דבריו מבאר, כי לאחר צמצום זה ניתן המקום להתהוות העולמות, וחזר הקב"ה והאיר מאורו המשכה מצומצמת ומוגבלת להאיר את העולמות - [[אור הקו]].{{הערה|1=וראה ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31651&st=&pgnum=50 רשימת] הרבי ה[[רש"ב]] שכאן מדבר אודות צמצום הראשון וצמצום המלבוש הוא עניין אחר (לאחרי צמצום זה) כמבואר בהמשך הרשימה ועמק המלך.}}

==המלבוש וצמצומו==
{{ערך מורחב|עולם המלבוש}}
אמנם בכדי להתאים את אור הקו למטרתו - להאיר את העולמות המוגבלים - נעשו כמה מיני צמצומים ועניינים. היות ואור [[הקו]] להיותו בגדר [[אור]] מצד טבעו העצמי הוא בתנועה של חזרה והעלאה למקורו, לכן לצורך ירידתו להתגלות בעולמות ולהאיר בהם הוא מתלבש ב[[אותיות]] ו[[לבושים]] שמסגולתם להמשיך את האור למטה. לצורך כך התגלו אותיות ה[[רשימו]] ב[[רל"א שערים]] לאחרי הצמצום - כמבואר בספר עמק המלך (בניגוד לקבלת ר' חיים ויטאל שלא הוזכר העניין) - בכדי שעל ידי התלבשות אור הקו בהם יימשך האור להתלבש בעולמות. אותיות אלו הם [[עולם המלבוש]] שלאחרי הצמצום שעניינו להלביש אור הקו ולהמשיכו מטה. פעולה נוספת ישנה לעולם המלבוש על האור והיא הרחבת והתפשטות האור לפרטים רבים על ידי ריבוי האותיות (מצד עניין זה מרומז האור כשמתלבש בעולם המלבוש לאות "ה" הראשונה שב[[שם הוי"ה]], שלאחרי המשכתו באופן של נקודה כהאות "י", הוא מתלבש במלבוש ומתפשט כהאות "ה".)

אמנם לצורך המשכת האור מעולם המלבוש הלאה לעולמות הוכרח להיות צמצום באור המלבוש גופא (עניין זה מרומז באות השלישית שבשם הוי"ה האות "ו" שעניינו המשכה מלמעלה למטה ובראשיתה נקודה כהאות "י" המורה על צמצום). צמצום זה נקרא בלשון המקובלים "קיפול המלבוש" או צמצום בבחינת מרובע.
וזה לשונו שם בספרו:
{{ציטוט|תוכן=אור המלבוש היה הולך ומתפשט בלי שום מניעה בתוך העיגול של [[טהירו עילאה]].. והיה סוף אורו כל כך בהיר וזך כמעט כמו תחילתו, ולא היה כך כוונת המאציל העליון.. ולא היה גם כן מקום פנוי לעמידת העולמות כי הלבוש היה ממלא הכל... לכן העלים (העלה) הקב"ה אור חצי הלבוש התחתון אחורי חצי העליון..המקום הפנוי הזה הוא מרובע ונקרא אויר..|מקור=עמק המלך שער שני פרקים א-ב}}

משמעות "קיפול המלבוש" מבואר בספר עמק המלך (פרק ס) שהמלבוש הוא אריגת הרל"א שערים של אותיות השייכים לצירופי האותיות של שמות [[ע"ב]], [[ס"ג]], [[מ"ה]] ו[[ב"ן]]. קיפול המלבוש עניינו שמ"ה וב"ן עומדים אחורי ע"ב וס"ג ומעלימים עליהם שלא יתגלו, אמנם היות ובשמות ע"ב וס"ג יחד (עם מילואם) יש עשרים אותיות, בעוד שם מ"ה וב"ן יחד הם רק תשע עשרה אותיות, יוצא שלאות "י" של מילוי "ה" אחרונה של שם ס"ג אין כיסוי, והוא דרגת האור המאיר לאחרי קיפול המלבוש וצמצומו.

תוצאת צמצום זה הוא יצירת מקום פנוי שמכונה "אויר קדמון". בשם זה מרומזים גם שני הרושמים שנשארו בו הן הרשימו מאור עצמותו (שלפני צמצום הראשון), והן רשימו מהאור של אותיות המלבוש לכן נקרא אויר שהוא אותיות "אור" ובתוספת "י" על שם שני רושמים אלו{{הערה|עמק המלך שם}}. צמצום המלבוש פעל המשכת כל העניינים שבו מהכח אל הפועל, בעולם המלבוש הציורים והעניינים שבאור הקו הם בכח והמשכתו לפועל הוא על ידי הצמצום, וזו משמעותה של נתינת מקום לעולמות שנפעל בצמצום זה דווקא{{הערה|ספר המאמרים תרמ"ו-ן עמוד שכג.}}.

==לפני הצמצום==
עניין ה"צמצום בבחינת מרובע" מובא בתורת החסידות בכמה מקומות{{הערה|ראה לדוגמא ספר המאמרים תרס"ט עמוד צט. ועוד}}, ומפשטות לשון המאמרים העוסקים בנושא וכן בספר עמק המלך משמע, שמכיון שעולם המלבוש הוא לאחרי "צמצום הראשון" ובו היה ה"צמצום בבחינת מרובע" הרי שצמצום זה הוא לאחרי "צמצום הראשון". אכן הרבי הרש"ב מבאר כי המושג מרובע בהכרח קיים גם באור אין סוף לפני צמצום הראשון, אולם אינו מזכיר צמצום בבחינה זו.{{הערה|שם=עב}} באחת השיחות שאמר הרבי בשבת פרשת יתרו תשמ"ה ביאר הרבי כי ההגיון הפשוט מחייב שבכדי שיומשך עניין ה"מרובע" שלפני הצמצום חייב שיהיו לפניו כמה וכמה צמצומים.
יש לציין כי לפעמים מבואר בחסידות שעולם המלבוש הוא לפני צמצום הראשון והוא אותיות ששיער בעצמו בכח בבחי' אחד (ולא קדמון) ולפי זה גם צמצומו הוא לפני צמצום הראשון כך מבאר הרבי בהערתו על המאמר [[החלצו]], כי צמצום זה המבואר בעמק המלך הוא עצמו לפני צמצום הראשון, ובמקום אחר ציין לביאור זה מספר עבודת הלוי בשם ספר לימודי אצילות (ל[[מהר"י סרוג]]){{הערה|1=ראה גם בביאורי ר' [[הלל מפריטש]] על ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&st=&pgnum=358 שער היחוד דף קעו, ד] שהאותיות שבטהירו עילאה הם עולם המלבוש ושם כ' שהוא בחי' קדמון.}}{{הערה|1=ראה גם קובץ [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13245&st=&pgnum=154 הערות וביאורים אהלי תורה].}}{{הערה|ראה שערי עיונים ב[[דא"ח]] להרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]] עמוד קעג, שדן בזה באריכות.}}.

===עניינו לפני הצמצום===
{{ערך מורחב|צמצומים שלפני צמצום הראשון}}
למרות שהצמצום בדרך סילוק שקדם לצמצום בבחינת מרובע מכונה "צמצום הראשון". מבואר בספרי קבלה וחסידות שקדמו צמצומים לפני צמצום הראשון. והם צמצומים שנעשו באור אין סוף בכדי להמשיכו שיהיו בגדר מציאות אור. כלומר, תחילת מציאותו של [[אור אין סוף]] הוא בעודו כלול בעצמות ממש, ושם אינו בגדר מציאות אור כלל, ולצורך המשכתו שיהי אור מתגלה ומתפשט היה צמצום בדרך העכבה. בזה גופא ריבוי צמצומים עד לירידתו להיות אור שבערך העולמות לפי ערך, ולאחר מכן היה בו צמצום הראשון - צמצום בדרך סילוק.

==תוארו: מרובע==
מבואר בספר הזוהר{{הערה|תרומה דף קכ"ז.}} כי ישנו הבדל בין אות [[ם|מ"ם סתומה]] לאות [[ס|סמ"ך]], למרות ששניהם סתומות החילוק ביניהם שזה עיגול וזה מרובע. ועניינם הוא, שהעיגול מורה על דבר שאין בו אחיזה לעולמות, מה שאין כן במרובע יש קצוות וממילא יש אחיזה. והחילוק ביניהם באור, הוא הן לפני הצמצום והן לאחריו.

הצמצום שממשיך את האור הכלול בעצמותו להיות בהמשכת אור מכונה "מרובע", היות והוא ממשיך את [[שם הוי"ה]] כפי שהוא בעצמותו בבחינת היכולת ששם אינו בבחינת [[אותיות]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14406&st=&pgnum=10&hilite= של"ה חלק א שער עשרה מאמרות, חלק בית ה'], בשם הגנת אגוז.}} (והוא שם בבחינת "עיגול"), להיות בבחינת אור גלוי (אור המתפשט) עם ד' [[אותיות]] שם הוי"ה ולכן מכונה "מרובע".{{הערה|שם=עב|ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/51/index.htm המשך תער"ב חלק א' עמוד תטז] ואילך.}}

וכן הוא גם לאחרי הצמצום כי האור שנשאר לאחרי "צמצום הראשון" הוא אור מקיף המובדל לגמרי מהעולמות, ולכן מכונה "עיגול". בניגוד לצמצום שבבחינת מרובע שהאור יש לו אחיזה בעולמות, כי עניינו הוא צמצום ב[[אור המלבוש]] שלאחרי הצמצום, שבו ישנם ד' [[אותיות]] הוי'ה שמהם השורש לד' השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן.{{הערה|עמק המלך שער ב' פרק ב. ("ומפני שאור המלבוש עיקר אורו הוא משם הוי'ה בד מילואיו ושמם שורש.. ד' עולמות אבי"ע כנגד ד' אותיותיו.. ומהד' אותיות מתפשטים ד' מילואיו ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן..לכן הוא מרובע").}}

==נשמות ישראל==
שורשם של נשמות ישראל הוא למעלה מכל הצמצומים, לא רק למעלה מצמצום הראשון - צמצום שבבחינת עיגול, אלא גם למעלה מצמצום שלפניו שהוא בבחינת מרובע. היות וענינם העצמי של נשמות ישראל מתייחד ממש עם ה[[עצמות]] שהוא למעלה מכל גילוי והתפשטות הבאים על ידי צמצומים, ולכן גם מציאותם העצמי היא למעלה מירידה וצמצום בענייני העולם, וירידתם לעולם הוא צמצום ביחס למהותם האמתי.

גם עבודתם בעולם שהיא [[בירורים|לברר]] ענייני העולם ששרשם ב[[שבירת הכלים]] שב[[עולם התוהו]] נעוץ בעניין זה. שעבודתו של היהודי היא לגלות אשר למרות שב[[סדר השתלשלות]] שרשו של עולם התוהו קדם ל[[עולם התיקון]] הנה בדרגות נעלים יותר שורש התוהו הוא בבחינת עיגול, ושורש עולם התיקון גבוה יותר שהוא מבחינת המרובע שלפני העיגולים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=246 תנש"א חלק ד' ע' 220]}}

==קישורים חיצוניים==
* ר' [[יעקב קאפיל]] - [[:קובץ:שערי גן עדן צמצום.PDF|שערי גן עדן אורח צדיקים פרק ז]] עניין הצמצום שבבחינת מרובע.{{PDF|}}
* [[אדמו"ר הרש"ב]] - מאמר דיבור המתחיל '''"[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/51/index.htm העושה סוכתו עדר"ת]"''', ספר המאמרים תער"ב חלק א עמוד תטז, באתר ספריית חב"ד.
* הרבי - מאמר דיבור המתחיל '''"[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=413&hilite= באתי לגני תשמ"ה]"''', בספר התוועדויות תשמ"ה חלק ב עמוד 1097, ברוקלין נ"י, באתר היבורובוקס.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עולם המלבוש]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

צמצום בבחינת מרובע

2021-12-03T06:48:15Z

פג:

{{פירוש נוסף|נוכחי=צמצום בבחינת מרובע|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[צמצום (פירושונים)]]}}
'''צמצום בבחינת מרובע''' הוא צמצום שהיה ב[[עולם המלבוש]]. ש(תחילתו{{הערה|שם=עב}}) למעלה מ[[צמצום הראשון]],{{הערה|ראה הערת הרבי במאמר החלצו ספר המאמרים תרנ"ט עמוד עז.}}. עניינו של צמצום זה המשכת האור להיות בגדר "מציאות". צמצום זה הוא מרובע, בניגוד לצמצום המכונה "[[צמצום הראשון]]" שהיה ב[[אור אין סוף]], שהוא בבחינת [[עיגול]]. מקורו הוא בקבלת [[מהר"י סרוג]] ומבואר בספר תלמידו [[עמק המלך]] ואינו מובא בספרי ר' [[חיים ויטאל]].

==רקע==
מבואר בכתבי האריז"ל כי ראשית התהוות העולמות הוא בצמצום הראשון, צמצום זה היה באור אין סוף בכדי לתת מקום ומציאות לעולמות, שהוא בלתי אפשרי כל זמן שנרגש ומאיר האור אין סוף. צמצום זה יצר את מה שמכונה בספרי הקבלה [[חלל ומקום פנוי]] - את האפשרות למציאות העולמות מהעדר הרגשת האור האלוקי.
צמצום זה מתואר ברבים מספרי תלמידי האריז"ל, ר' [[חיים ויטאל]] מביא זאת בספריו [[עץ חיים]], [[מבוא שערים]] ו[[אוצרות חיים]] באריכות. כמו כן הוא מובא בספריהם של תלמידיו האחרים מקבלי הקבלה דרך תלמידו ר' [[ישראל סרוג]]. וזה לשון העמק המלך בתחילתו בתיאור צמצום הראשון:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יתברך שמו הגדול, קודם כל דבר, עלה ב[[רצון העליון|רצונו הפשוט]] לברוא ה[[עולמות]], כי [[אין מלך בלא עם]].. ובאותו זמן לא היה מקום פנוי לעולמות .. כי הכל היה מלא מאור [[עצמות]]ו יתברך, אשר הגביל אל תוכו, והיה מקמץ מיניה וביה. אחר כך.. שיער בעצמותו יתברך, '''רוחב ואורך''' [[העיגול]], של חלול עמידת העולמות הנזכרים, ואותו האור שבתוך העיגול, צמצם וקבץ מיניה וביה, 'כהדין [[צב|קמצא]] דלבושיה מיניה וביה' [מדרש רבה בראשית פרשה כ"א ה']. ואותו האור הנקמץ העלה למעלה, ונשאר [[מקום פנוי]] מהאור הראשון, אבל לא מכל וכל, כי [[רשימו|הרושם]] של האור הראשון במקומו עומד ואינו זז משם.. וזהו הצמצום הראשון מאור עצמותו. נמצאו כל העולמות אחר כך, שהיו עומדים בעיגול זה העומד באור [[עצמות ומהות|עצמותו יתברך]]..|מקור=[[עמק המלך]] שער א' פ"א}}

בדבריו מבואר כי הצמצום שקדם לעולמות בכלל מכונה צמצום בבחינת עיגול, ומשמעותו, שהאור שבתוך העיגול נקמץ והתעלם, והעיגול עצמו "עומד באור [[עצמות ומהות|עצמותו יתברך]]". בהמשך דבריו מבאר, כי לאחר צמצום זה ניתן המקום להתהוות העולמות, וחזר הקב"ה והאיר מאורו המשכה מצומצמת ומוגבלת להאיר את העולמות - [[אור הקו]].{{הערה|1=וראה ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31651&st=&pgnum=50 רשימת] הרבי ה[[רש"ב]] שכאן מדבר אודות צמצום הראשון וצמצום המלבוש הוא עניין אחר (לאחרי צמצום זה) כמבואר בהמשך הרשימה ועמק המלך.}}

==המלבוש וצמצומו==
{{ערך מורחב|עולם המלבוש}}
אמנם בכדי להתאים את אור הקו למטרתו - להאיר את העולמות המוגבלים - נעשו כמה מיני צמצומים ועניינים. היות ואור [[הקו]] להיותו בגדר [[אור]] מצד טבעו העצמי הוא בתנועה של חזרה והעלאה למקורו, לכן לצורך ירידתו להתגלות בעולמות ולהאיר בהם הוא מתלבש ב[[אותיות]] ו[[לבושים]] שמסגולתם להמשיך את האור למטה. לצורך כך התגלו אותיות ה[[רשימו]] ב[[רל"א שערים]] לאחרי הצמצום - כמבואר בספר עמק המלך (בניגוד לקבלת ר' חיים ויטאל שלא הוזכר העניין) - בכדי שעל ידי התלבשות אור הקו בהם יימשך האור להתלבש בעולמות. אותיות אלו הם [[עולם המלבוש]] שלאחרי הצמצום שעניינו להלביש אור הקו ולהמשיכו מטה. פעולה נוספת ישנה לעולם המלבוש על האור והיא הרחבת והתפשטות האור לפרטים רבים על ידי ריבוי האותיות (מצד עניין זה מרומז האור כשמתלבש בעולם המלבוש לאות "ה" הראשונה שב[[שם הוי"ה]], שלאחרי המשכתו באופן של נקודה כהאות "י", הוא מתלבש במלבוש ומתפשט כהאות "ה".)

אמנם לצורך המשכת האור מעולם המלבוש הלאה לעולמות הוכרח להיות צמצום באור המלבוש גופא (עניין זה מרומז באות השלישית שבשם הוי"ה האות "ו" שעניינו המשכה מלמעלה למטה ובראשיתה נקודה כהאות "י" המורה על צמצום). צמצום זה נקרא בלשון המקובלים "קיפול המלבוש" או צמצום בבחינת מרובע.
וזה לשונו שם בספרו:
{{ציטוט|תוכן=אור המלבוש היה הולך ומתפשט בלי שום מניעה בתוך העיגול של [[טהירו עילאה]].. והיה סוף אורו כל כך בהיר וזך כמעט כמו תחילתו, ולא היה כך כוונת המאציל העליון.. ולא היה גם כן מקום פנוי לעמידת העולמות כי הלבוש היה ממלא הכל... לכן העלים (העלה) הקב"ה אור חצי הלבוש התחתון אחורי חצי העליון..המקום הפנוי הזה הוא מרובע ונקרא אויר..|מקור=עמק המלך שער שני פרקים א-ב}}

משמעות "קיפול המלבוש" מבואר בספר עמק המלך (פרק ס) שהמלבוש הוא אריגת הרל"א שערים של אותיות השייכים לצירופי האותיות של שמות [[ע"ב]], [[ס"ג]], [[מ"ה]] ו[[ב"ן]]. קיפול המלבוש עניינו שמ"ה וב"ן עומדים אחורי ע"ב וס"ג ומעלימים עליהם שלא יתגלו, אמנם היות ובשמות ע"ב וס"ג יחד (עם מילואם) יש עשרים אותיות, בעוד שם מ"ה וב"ן יחד הם רק תשע עשרה אותיות, יוצא שלאות "י" של מילוי "ה" אחרונה של שם ס"ג אין כיסוי, והוא דרגת האור המאיר לאחרי קיפול המלבוש וצמצומו.

תוצאת צמצום זה הוא יצירת מקום פנוי שמכונה "אויר קדמון". בשם זה מרומזים גם שני הרושמים שנשארו בו הן הרשימו מאור עצמותו (שלפני צמצום הראשון), והן רשימו מהאור של אותיות המלבוש לכן נקרא אויר שהוא אותיות "אור" ובתוספת "י" על שם שני רושמים אלו{{הערה|עמק המלך שם}}. צמצום המלבוש פעל המשכת כל העניינים שבו מהכח אל הפועל, בעולם המלבוש הציורים והעניינים שבאור הקו הם בכח והמשכתו לפועל הוא על ידי הצמצום, וזו משמעותה של נתינת מקום לעולמות שנפעל בצמצום זה דווקא{{הערה|ספר המאמרים תרמ"ו-ן עמוד שכג.}}.

==לפני הצמצום==
עניין ה"צמצום בבחינת מרובע" מובא בתורת החסידות בכמה מקומות{{הערה|ראה לדוגמא ספר המאמרים תרס"ט עמוד צט. ועוד}}, ומפשטות לשון המאמרים העוסקים בנושא וכן בספר עמק המלך משמע, שמכיון שעולם המלבוש הוא לאחרי "צמצום הראשון" ובו היה ה"צמצום בבחינת מרובע" הרי שצמצום זה הוא לאחרי "צמצום הראשון". אכן הרבי הרש"ב מבאר כי המושג מרובע בהכרח קיים גם באור אין סוף לפני צמצום הראשון, אולם אינו מזכיר צמצום בבחינה זו.{{הערה|שם=עב}} באחת השיחות שאמר הרבי בשבת פרשת יתרו תשמ"ה ביאר הרבי כי ההגיון הפשוט מחייב שבכדי שיומשך עניין ה"מרובע" שלפני הצמצום חייב שיהיו לפניו כמה וכמה צמצומים.
יש לציין כי לפעמים מבואר בחסידות שעולם המלבוש הוא לפני צמצום הראשון והוא אותיות ששיער בעצמו בכח בבחי' אחד ולא קדמון ולפי זה גם צמצומו הוא לפני צמצום הראשון כך מבאר הרבי בהערתו על המאמר [[החלצו]], כי צמצום זה המבואר בעמק המלך הוא עצמו לפני צמצום הראשון, ובמקום אחר ציין לביאור זה מספר עבודת הלוי בשם ספר לימודי אצילות (ל[[מהר"י סרוג]]){{הערה|1=ראה גם בביאורי ר' [[הלל מפריטש]] על ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&st=&pgnum=358 שער היחוד דף קעו, ד] שהאותיות שבטהירו עילאה הם עולם המלבוש.}}{{הערה|1=ראה גם קובץ [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13245&st=&pgnum=154 הערות וביאורים אהלי תורה].}}{{הערה|ראה שערי עיונים ב[[דא"ח]] להרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]] עמוד קעג, שדן בזה באריכות.}}.

===עניינו לפני הצמצום===
{{ערך מורחב|צמצומים שלפני צמצום הראשון}}
למרות שהצמצום בדרך סילוק שקדם לצמצום בבחינת מרובע מכונה "צמצום הראשון". מבואר בספרי קבלה וחסידות שקדמו צמצומים לפני צמצום הראשון. והם צמצומים שנעשו באור אין סוף בכדי להמשיכו שיהיו בגדר מציאות אור. כלומר, תחילת מציאותו של [[אור אין סוף]] הוא בעודו כלול בעצמות ממש, ושם אינו בגדר מציאות אור כלל, ולצורך המשכתו שיהי אור מתגלה ומתפשט היה צמצום בדרך העכבה. בזה גופא ריבוי צמצומים עד לירידתו להיות אור שבערך העולמות לפי ערך, ולאחר מכן היה בו צמצום הראשון - צמצום בדרך סילוק.

==תוארו: מרובע==
מבואר בספר הזוהר{{הערה|תרומה דף קכ"ז.}} כי ישנו הבדל בין אות [[ם|מ"ם סתומה]] לאות [[ס|סמ"ך]], למרות ששניהם סתומות החילוק ביניהם שזה עיגול וזה מרובע. ועניינם הוא, שהעיגול מורה על דבר שאין בו אחיזה לעולמות, מה שאין כן במרובע יש קצוות וממילא יש אחיזה. והחילוק ביניהם באור, הוא הן לפני הצמצום והן לאחריו.

הצמצום שממשיך את האור הכלול בעצמותו להיות בהמשכת אור מכונה "מרובע", היות והוא ממשיך את [[שם הוי"ה]] כפי שהוא בעצמותו בבחינת היכולת ששם אינו בבחינת [[אותיות]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14406&st=&pgnum=10&hilite= של"ה חלק א שער עשרה מאמרות, חלק בית ה'], בשם הגנת אגוז.}} (והוא שם בבחינת "עיגול"), להיות בבחינת אור גלוי (אור המתפשט) עם ד' [[אותיות]] שם הוי"ה ולכן מכונה "מרובע".{{הערה|שם=עב|ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/51/index.htm המשך תער"ב חלק א' עמוד תטז] ואילך.}}

וכן הוא גם לאחרי הצמצום כי האור שנשאר לאחרי "צמצום הראשון" הוא אור מקיף המובדל לגמרי מהעולמות, ולכן מכונה "עיגול". בניגוד לצמצום שבבחינת מרובע שהאור יש לו אחיזה בעולמות, כי עניינו הוא צמצום ב[[אור המלבוש]] שלאחרי הצמצום, שבו ישנם ד' [[אותיות]] הוי'ה שמהם השורש לד' השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן.{{הערה|עמק המלך שער ב' פרק ב. ("ומפני שאור המלבוש עיקר אורו הוא משם הוי'ה בד מילואיו ושמם שורש.. ד' עולמות אבי"ע כנגד ד' אותיותיו.. ומהד' אותיות מתפשטים ד' מילואיו ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן..לכן הוא מרובע").}}

==נשמות ישראל==
שורשם של נשמות ישראל הוא למעלה מכל הצמצומים, לא רק למעלה מצמצום הראשון - צמצום שבבחינת עיגול, אלא גם למעלה מצמצום שלפניו שהוא בבחינת מרובע. היות וענינם העצמי של נשמות ישראל מתייחד ממש עם ה[[עצמות]] שהוא למעלה מכל גילוי והתפשטות הבאים על ידי צמצומים, ולכן גם מציאותם העצמי היא למעלה מירידה וצמצום בענייני העולם, וירידתם לעולם הוא צמצום ביחס למהותם האמתי.

גם עבודתם בעולם שהיא [[בירורים|לברר]] ענייני העולם ששרשם ב[[שבירת הכלים]] שב[[עולם התוהו]] נעוץ בעניין זה. שעבודתו של היהודי היא לגלות אשר למרות שב[[סדר השתלשלות]] שרשו של עולם התוהו קדם ל[[עולם התיקון]] הנה בדרגות נעלים יותר שורש התוהו הוא בבחינת עיגול, ושורש עולם התיקון גבוה יותר שהוא מבחינת המרובע שלפני העיגולים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=246 תנש"א חלק ד' ע' 220]}}

==קישורים חיצוניים==
* ר' [[יעקב קאפיל]] - [[:קובץ:שערי גן עדן צמצום.PDF|שערי גן עדן אורח צדיקים פרק ז]] עניין הצמצום שבבחינת מרובע.{{PDF|}}
* [[אדמו"ר הרש"ב]] - מאמר דיבור המתחיל '''"[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/51/index.htm העושה סוכתו עדר"ת]"''', ספר המאמרים תער"ב חלק א עמוד תטז, באתר ספריית חב"ד.
* הרבי - מאמר דיבור המתחיל '''"[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=413&hilite= באתי לגני תשמ"ה]"''', בספר התוועדויות תשמ"ה חלק ב עמוד 1097, ברוקלין נ"י, באתר היבורובוקס.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עולם המלבוש]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

שיחה:צמצום בבחינת מרובע

2021-12-03T06:42:48Z

פג:

*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=246 התוועדויות תשנ"א חלק ד עמוד 220].
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=413&hilite= התוועדויות תשמ"ה חלק ב' עמוד 1097] ושם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=537&hilite= עמוד 1221] ושם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=654&hilite= עמוד 1338].
* [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/17/index.htm סה"מ מלוקט דיבור המתחיל החודש תשמ"ז אות ד]
* תורת שלום עמוד 147 ועמוד 152 (מי שיודע על קישור ברשת מוזמן להוסיף)
* לקוטי שיחות חלק ז עמוד 89.
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30575&st=&pgnum=41 ספר הערכים חלק ג עמוד ע]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31626&st=&pgnum=89 הערת הרבי ספר המאמרים רנ"ט עמוד עז]
* [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/51/index.htm העושה סוכתו עדר"ת (המשך תער"ב עמוד תטז)]
* [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/3/120b.htm שער היחוד פרק טו (הובא בהערת הרבי)].
:מה ההבדל בין זה לבין [[טהירו עילאה]] ו[[בריש הורמנותא דמלכא]]? {{אנונימי}}
::לענ"ד ערך זה אמור לעסוק בעיקר במושג חדש שנתבאר בחסידות לבד (לא מצאתיו בספרי הקבלה) והוא הכינוי "מרובע" לצמצום הזה, החילוק בין מרובע לעיגול והעבודה של צמצום זה בדורות עקבתא דמשיחא. לעומת הערכים האחרים שאמורים לעסוק בהרחבה באור שבטהירו עילאה שנתגלה לאחר הצמצום בבחינת מרובע .--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט' באלול ה'תשע"ו, למניינם 20:48, 12 בספטמבר 2016 (UTC)
:::זה לא נכון שלא הוזכר בקבלה ראה בשיחות הרבי הנ"ל (נ"א) ובהערה לרנ"ט.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:45, 13 בספטמבר 2016 (UTC)
::::ועכשיו אני רואה שעשית לי מחטף..{{בכי}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 06:47, 13 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::באמת התכוונת לעשות על זה ערך? חשבתי שאתה רק שומר כאן את הקישורים למקרה שמישהו ירצה לעשות ערך, וכמו שעשית בערכים אחרים. אם אכן התכוונת לעשות ערך וחטפתי לך אני מתנצל מעומק הלב! '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' באלול ה'תשע"ו, למניינם 14:37, 13 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::: זה לא רק שעשית "מחטף", אלא שלא הכנסת את תוכנם של כל המקורות... • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 15:08, 13 בספטמבר 2016 (UTC)
::::::::נכון, התכוונתי לעשות זאת בקישורים חיצוניים. באופן כללי כל המקורות עוסקים במושג זה באופן נעלם שאי אפשר להבין כלל את המושג ללא עיון בספרי הקבלה עצמם. מכיון שאני למדתי זאת בעבר, שיערתי שהנחה - שלמיטב הבנתי עוסק בחסידות בלבד ולא בקבלה - לא יוכל לעשות זאת בשום פנים ואופן, אך אולי טעיתי. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י' באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:11, 13 בספטמבר 2016 (UTC)
:::::::::::עכשיו מתברר שהנחה עשה עבודה יסודית מאוד שאני לא עשיתי, {{כל הכבוד}} להנחה. כעת הערך הוא שלך לגמרי! '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:00, 15 בספטמבר 2016 (UTC)
==לפני הצמצום או לאחריו==
[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] לא רק אתה מבולבל אלא העניין מאוד סבוך, כדלהלן: המעיין בדברי ה'מקדש מלך' יראה ברור שעולם המלבוש הוא לאחרי הצמצום! וממילא, צמצום עולם המלבוש שהוא צמצום בדרך מרובע הוא לאחרי הצמצום. אולם בדברי הרבי מובא שישנם צמצומים לפני צמצום הראשון, ובהערה בהחלצו מקשר זאת לצמצום בבחינת מרובע, ומציין למאמר בהמשך תער"ב. וכאן עולה השאלה: גם בהמשך תער"ב כתוב שהעיגול למעלה מהמרובע, וצמצום הראשון קודם לצמצום בדרך מרובע?... אלא שמבאר שם ש'''עניין''' העיגול והמרובע קיים גם לפני צמצום הראשון. (וגם שם העיגול למעלה מהמרובע!! שזה אור הכלול בבחי' יכולת וזה אור המתפשט). והנה ב"באתי לגני" תשמ"ה ביאר הרבי באריכות עניין הצמצומים שבאוא"ס לאחר שבועיים בשבת פרשת יתרו ביאר הרבי שעניין הצמצומים שבאור אין סוף מוכרחים על פי שכל לאחרי שיודעים אופן מציאות האור בהעצמות ויודעים מציאותו כפי שהוא לפני צמצום הראשון ממילא מוכרח שישנו "צמצום מבהיל" (כלשון הרבי) ונראה שכאן באה הבהרת הרבי שלאחרי המבואר בהמשך תערב שינו עניין המרובע באור אין סוף לפני הצמצום הרי זה מכריח שמהעיגול שלפני הצמצום למרובע שלפני הצמצום ישנו צמצום מבהיל וממילא יוצא שהתחלת צמצום בבחינת מרובע החלה לפני צמצום הראשון (ולהעיר שלפי הנ"ל העיגול שלפני הצמצום אין לפניו צמצום משא"כ המרובע ודו"ק) ולהעיר שבערב שבת יתרו בשנה ההיא בהערות הקשה קושיות הנ"ל ואלי שיחת כ"ק באה לתרץ זה. (אלא שעדיין צע"ג זה שבהערה בקונטרס החלצו כותב הרבי בביאור העמק המלך שהוא לפני הצמצום ושם מוכח שמדבר לאחרי הצמצום וצ"ע)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 08:37, 20 בספטמבר 2016 (UTC)
:בתחילה חשבתי שהצמצום בבחינת מרובע הוא ענין של שיעור שטח הצמצום (המילים שהדגשתי בפנים "רוחב ואורך".) אבל כעת אני מתחיל לחשוב אולי באמת כוונתו לקטע השני שהוספת שם "אור המלבוש היה הולך ומתפשט בלי שום מניעה בתוך העיגול של טהירו עליאה..והיה סוף אורו כל כך בהיר וזך כמעט כמו תחילתו, ולא היה כך כוונת המאציל העליון.. ולא היה גם כן מקום פנוי לעמידת העולמות כי הלבוש היה ממלא הכל... לכן העלים (העלה) הקב"ה אור חצי הלבוש התחתון אחורי חצי העליון..המקום הפנוי הזה הוא מרובע ונקרא אויר..". ענין זה בואר בערך החדש [[אלב"מ]]. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו באלול ה'תשע"ו, למניינם 15:13, 29 בספטמבר 2016 (UTC)
::האמת שאיני מבין כלל פירוש אחר, וברור אצלי שזהו הפירוש, לא כך?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 20:10, 29 בספטמבר 2016 (UTC)
:::אני לא בטוח. לענ"ד יש 3 צמצומים, ומכאן שורש כל הבלבולים. שלב ראשון: הצמצום שלפני עולם המלבוש (הוא הקטע הראשון מעמק המלך שמובא בערך), הוא הנקרא "צמצום הראשון" בספר עמק המלך. שלב שני: מציאות אותיות [[רל"א]] שערים שהם האותיות שבעולם המלבוש. שלב שלישי: הצמצום שבאותיות אלו, כלומר הצמצום שבעולם המלבוש, שכנראה אליו מתכוין הרבי בלשון "צמצום בבבחינת מרובע", והוא הקטע השני מעמק המלך, זה שהבאת בערך. שלב רביעי: לאחר עוד כמה שלבים, נהיה הצמצום השני שבבחינת עיגול הנקרא ב[[עץ חיים]] "צמצום הראשון". '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו באלול ה'תשע"ו, למניינם 21:13, 29 בספטמבר 2016 (UTC)
::::אין ספק שהצמצום הראשון בשניהם הכוונה אחת, לצמצום שבבחינת עיגול. הרי המלבוש הוא מרובע כמבואר גם בהמשך פרק ג שבשער שני.
::::וראה גם בלקוטי תורה בקשר לצמצום שבבחינת עיגול בהוסופות לויקרא שמצטט מעמק המלך בקשר למקום איתי והוא מבואר בסוף פרק זה בהמשך לצמצום המבואר בתחילתו (המצוטט בתחילת הערך).
::::ולכן מובן היטב מה שכתוב בתער"ב שהעיגול למעלה מהריבוע שהמלבוש הוא מרובע וצמצום הראשון הוא בעיגול עיי"ש
::::וראה שם בעמק המלך בפרק שני שהעליה הא' הוא שפנה מקום לעלומות והמשמעות שאינו שייך ל"בנין" עולם המלבוש.
::::ושם בסוף הפרק מבאר שלאחרי הצמצום ומקום פנוי לעלומות הנה מצד השעשוע נתגלו האותיות מן הנקודות "ולאחר מכן" כשנתגלה האור מעט נעשה ממנו המלבוש.
::::ובאמת הוא גם מובן, שהרי מוסבר שם ובכמה מקומות בחסידות שעניין עולם המלבוש הוא לבוש לאור כאותיות המלבישים לשכל, והנ לאחרי צמצום הראשון נתגלו אותיות כמבואר שם בעמק המלך סוף פרק ב ומפרק ג ואילך ולכן שם הוא מקום המלבוש.
::::וכך מבואר בריבוי מאמרים בחסידות כי עולם המלביש הוא חלק מהשתלשלות אור הקו שלאחרי הצמצום. הוא בחי' ה' שבשם הויה שבאור הקו וכו' וכו'--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:19, 30 בספטמבר 2016 (UTC)
צמצום הראשון המבואר בעמק המלך ודאי הוא צמצום הראשון כמבואר בתרמ"ט ע' רעח1 ולפ"ז עולם המלבוש ודאי הוא לאחר הצמצום כמ"ש בש"א פ"ג וכ"כ בכ"מ בדא"ח אבל כנראה יש ללמוד ענינים אלו באופנים שונים וכמ"ש בתקס"ט תקס"ח דרושי חתונה ועוד--[[משתמש:פג|פג]] - [[שיחת משתמש:פג|שיחה]], 06:42, כ"ט בכסלו, ה'תשפ"ב 06:42, 3 בדצמבר 2021 (UTC)

== שערי גן עדן ==

מתוך עיון בספר [[שערי גן עדן]] למקובל רבי קאפיל (אורח צדיקים דרך ז') - ספר שזכה לשבחים רבים מפי הבעל שם טוב ותלמידיו, מבואר ג"כ על הצמצום בבחינת מרובע באופן אחר לגמרי. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 12:56, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
:יש לך אפשרות לקשר אותי או להעלות לי את הספר? תודה מראש.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:06, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
::[[קובץ:שערי גן עדן צמצום.PDF]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 18:05, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
:::תודה רבה, עברתי על חלקו הראשון ואינו מבאר באופן אחר, אלא מוסיף '''פרטים''' על המבואר בעמק המלך, ומבוארים דבריו בקצרה בהמשך תער"ב המובא בערך. אחרי שרואה אני שלכבודו יש אוצר החכמה אחלה פניו ואבקש אולי ביכולתו גם לעלות את המאמר בתרס"ט עמוד צט ואילך, עמודים שחסרים ברשת (אוצר 770) ושוב תודה מראש.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 18:37, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
:::::אין ב[[היברו בוקס (אתר)|היברו בוקס]]? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 18:48, 2 בנובמבר 2016 (UTC)
::::::לא מצאתי.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:51, 2 בנובמבר 2016 (UTC)