חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:רפאל נחמן כהן

2012-08-15T04:30:33Z

פיני:

בערך כתוב כי גר בתל אביב, זה לקוח מתוך "חייל בשירות הרבי". אבל זה נראה מוזר. מתי גר בתל אביב, היכן? מתי עבר לר"ג? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 21:00, 13 באוקטובר 2010 (UTC)

::עבד בקדחתנות לקבל אישורים עבור החסידים ברוסיה, וכו'. מי שיודע שיוסיף רשימת שמות החסידים שיצאו בזכותו.[[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 07:30, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

רפאל נחמן כהן

2012-08-15T04:29:48Z

פיני: /* עלייתו לארץ ישראל */

[[תמונה:רפאל נחמן כהן.jpg|left|thumb|200px|הרב רפאל נחמן כהן בצעירותו]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=רפאל נחמן כהן (פולע)|אחר=רפאל כהן (נרצח ב[[שואה]])|ראו=[[רפאל כהן]]}}
ר' '''רפאל נחמן''' ('''פולע''') '''כהן''' (ה' שבט [[תרנ"ז]] - י"ז תשרי [[תשמ"ח]]) היה [[חסיד חב"ד]], בעל שמועה ומחבר הספרים "[[שמועות וסיפורים]]", "ליובאוויטש וחייליה" ו"[[מאחורי מסך הברזל (ספר)|מאחורי מסך הברזל]]".

==ביוגרפיה==
[[תמונה:מסך.jpg|left|thumb|200px|כריכת הספר 'מאחורי מסך הברזל']]

ר' רפאל נחמן נולד בה' שבט [[תרנ"ז]] בעיר [[רודניא]] ל[[ברוך שלום כהן|ר' ברוך שלום]] וסלאווא כהן. בהיותו ילד בן שמונה לקחתו אמו – במצוות אביו – לישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], מתוך כוונה להשאירו ללמוד שם. בהגיעו ל[[ליובאוויטש]], הביעה הרבנית [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] את תמיהתה על הכוונה להותיר ילד כה קטן לבדו הרחק מהוריו וייעצה לאם שתכניסו לרבי ל[[יחידות]]. כשנכנס הילד בן ה-8, לבדו, להיכל קדשו של [[כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב]] חייך אליו הרבי, התעניין בלימודו ואף בחנו. במהלך ה'יחידות' שאל אותו הרבי אם הוא ישן ב[[טלית קטן]] וב[[כיפה]] וכך המשיך לשאול ולחקור בפרטי פרטים את הילד בן השמונה... לבסוף שאלו הרבי ברכות: "הרוצה אתה להישאר כאן?" – "כן", השיב הקטן. "לא תתגעגע לאמא?" – המשיך הרבי להקשות בחיוך – אזי נפרץ לפתע סכר הדמעות, והילדון החל להתייפח... מיד שילחו הרבי מהחדר, הורה לאימו לחזור עמו הביתה, ובו במקום כתב מכתב לאביו: "בנך הינו עדיין ילד הזקוק לאימו. אם עוד שנתיים, ח"ו, לא יבוא המשיח – הביאהו הנה ללמוד!".
===עם אדמו"ר הרש"ב===
מגיל 10, גדל ר' פאלע בליובאוויטש, בישיבת [[תומכי תמימים]]. ל'[[תמים|תמימים]]' היה כידוע סדר לימודים מיוחד, אך לר' פאלע נתן הרבי הוראה מיוחדת לשנות מעט סדר זה – כדי שאף יספיק ללמוד [[תניא]] בע"פ, כדי שתוך זמן יידע בע"פ את כל ליקוטי אמרים תניא.

ר' פאלע הצעיר היה נחשב ל"ציור" בליובאוויטש. היה [[חסיד]] ב[[לב]] ו[[נפש]]. בנוסף להיותו [[עובד]] ו[[משכיל]] ב[[חסידות]], הוא נמנה גם עם ה[[בעל מנגן|מנגנים]] המיוחדים במקהלה של הרבי הרש"ב.

היה זמן, שבו היה ר' פאלע ישן בביתו של הרבי הרש"ב, עם עוד תלמיד. היה להם חדר מיוחד בקצה המסדרון. ערב אחד, כשהיו בחדרם, נפתחה הדלת, ובפתח עמד [[הרבי הריי"צ]]: "בואו לשמוע דברים טובים מאבא!" – אמר להם בהתרגשות. הם מיהרו אחריו, ויחד עמו הציצו ב[[יראת הרוממות]] בעד סדק, לחדר ה'יחידות'. התקיימה אז 'יחידות' מעניינת מאוד שבה הושמעו דברים נפלאים – ובמשך ארבעים וחמש דקות נשען הרבי הריי"צ על פאלע וחבירו – כאשר יחדיו הם 'מציצים' ומקשיבים לדברי הקודש... מיד לאחר הסתלקות רבו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב התקשר ר' פאלע בכל לב ונפש אל בנו אדמו"ר מוהריי"צ. באותם ימים, מיד לאחר ההסתלקות, שלח מכתב נפלא אל כל החסידים בו כתב על הדרכים להתקשרות לאדמו"ר הריי"צ. במכתבו הנפלא עומד ר' פאלע על גודל ענין רוממותו והפלאתו האלוקית של אדמו"ר הריי"צ, וסיים במילים: "ויפה כח הבן".

==המאסר==
בשנת [[תר"צ]] ר' פאלע נעצר על ידי המשטרה החשאית. וכך מספר בספרו "מאחורי מסך הברזל":

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="בשבת קודש ח"י סיוון תר"צ קיבלתי מכתב מהג.פ.או. ובו כתוב "עליך להתייצב במשרד הג.פ.או. ברח' לוביאנקה מס' 2 ביום ראשון 15/06/1930 בשעה 11:00".

פחד גדול נפל עלי, על אשתי, על הורי ועל ידידי הקרובים ביותר... ומה חטאי הנוספים? אולי בענייני דת... ה[[מקווה]]... ואולי בגלל חדרי "תומכי תמימים... אולם הם ידועים רק לאנ"ש העוסקים בהם..."

"למחרת, ב-12:30 לפני הצהריים, הלכתי למשרדי הג.פ.או. אבי ז"ל ליווני עד דלת בית הג.פ.או. קיבלתי ברכת פרידה מאבי, נכנסתי פנימה וניגשתי למודיעין... הפקיד לחץ בכפתור והחייל הופיע... החייל הוליכני למטה, הכניסני לתוך חדר ואת הדלת נעל אחריו...}}.

לאחרי כמה חקירות כאשר לא הצליחו להוציא ממנו שום מידע על ה[[מקווה|מקוואות]], ה[[תלמוד תורה|חדרים]] והישיבות המחתרתיות, הציעו לו שישחררו אותו בתנאי שפעם בחודש יבוא לספר להם קצת על ה[[חסידים]] - מה הם עושים ומה הם מדברים. אבל, ר' פאלע כמובן לא הסכים וכעונש על זה נשלח לשלוש שנים גלות באורל שב[[סיביר]].

פעם בהיותו באורל באו אליו ביו"ט ודרשו ממנו לחתום על מסמך מסויים. כשסירב הכניסו אותו בגסות לתא כלא, ואיימו עליו בהשלכה לאי הדובים הלבנים – מקום שאין חוזרים ממנו – אך ר' פאלע עמד באומץ על-אנושי בסירובו ולא חילל יו"ט. לבסוף שיחררו אותו – בדרך נס והניחוהו לנפשו.
==מסירות נפש על קיום המצוות==
בהיותו בכפר חע – מקום הישוב בצפוני ביותר, כמעט על הקוטב, כשהטמפרטורה במקום עומדת על 75° צלזיוס מתחת לאפס, שלחה לו אמו בדואר מגפיים חמים. היא אמנם הודיעה לו שהם בדוקים מחשש שעטנז, אך ר' פאלע חשד בה ששינתה מן האמת מחשש פיקוח נפש, לכן לא נעל אותם, והסתפק – למרות סכנת הנפשות בכך – בנעלים פשוטות! בעקבות זאת הצטנן קשות וקיבל חום. רק כאשר קיבל מכתב מה"דודה יֵזָ'ה" (זהו 'הכינוי המכתבי' לר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יענקל זוראוויצ'ער]], כי סכנה הייתה לכתוב שמות אמיתיים במכתבים) ובו מבטיח הוא נאמנה שאין כל חשש שעטנז במגפיים, החל לנעול אותם. כל זאת – למרות שידע כי לפי הדין היה לו מותר לנעלם לכתחילה, אף מבלי כל בירור כל שהוא, וזאת – כי נשלחו ע"י יהודי. על אחת כמה וכמה כאשר באי-נעילתם יש משום סכנת נפשות ממש. "אך כיצד יכולתי לנעול אותם לכתחילה?" כתב לאחיו, לייבע ז"ל, ש'יסרו' על 'עקשנותו', "והלא ידוע על הנוטריקון של שעטנז ('שטן עז')! ומלבד זאת – הרי עבירה נשארת בשלש קליפות טמאות לעולם!".

בחסדי ה' והתחמק בניסי ניסים מהבולשת הרוסית ובשנת [[תרצ"ה]] הצליח בחסדי ה' לעלות עם משפחתו לארץ ישראל.

===עלייתו לארץ ישראל===
ביציאתו לארץ ישראל, נסע דרך וינה על מנת לפגוש את [[הרבי הריי"צ]] שהיה אז בעיירת הנופש פורקסדורף הסמוכה לוינה, שם נפגש עם הרבי הריי"צ ו[[הרבי]]. הרבי הריי"צ בירכו באותה הזדמנות 'שנשמע בשורות טובות איש מרעהו'.

כשעלו משפחת כהן לרכבת על מנת לנסוע לכיוון הנמל הופתעו לראות את [[הרבי]] מגיע ובידיו שוקולד לילדים. הרבי סיפר שחותנו ביקש ממנו 'לראות כיצד נסעתם'.

כאשר הגיע לא"י הוצע לו לגור ב[[חיפה]], שם גם היה המקום היחיד בו הוצעה לו פרנסה, אולם הוא התעקש לגור דווקא ב[[תל אביב]], שם סבל מדלות איומה ועבד קשה כל היום בסלילת כבישים. כשנשאל מדוע הוא מתעקש לגור דווקא ב[[תל אביב]], השיב שהרבי אמר לו עוד בהיותו בחו"ל שצריך לחזק את החסידים שהגיעו לתל-אביב!

כעבור שנים עבר להתגורר ב[[רמת גן]] שם עבד למחייתו כחלבן. מיד עם הגיעו לארץ, מבלי לאבד אף רגע החל מתרוצץ בקדחתנות בין משרדי הממשלה השונים כדי להשיג אשרות כניסה לא"י עבור רבים מהחסידים שנשארו ברוסיה.

נהוג היה ברמת-גן אשר ב[[שמחת תורה]] מתאספות כל המשפחות החב"דיות על נשיהם וטפם בביתו של ר' פאלע, והוא היה מתוועד בכל להט חמימות נפשו, כדרכו. לאחר ההתוועדות הארוכה והמרוממת, היו כולם – החסידים בראש, ואחריהם המשפחות וצאצאיהם, צועדים בסך, בזמרה ובריקודים, אל עבר ביתו של הרב, לשתות ולהתוועד מעט ומשם נכנסים לכל בתי החסידים, כשבכל דירה שוהים מעט ל"מיני-[[פארבריינגען]]". בתי החסידים המועטים ברמת גן – מפוזרים היו בכל העיר, כך שהיה על התהלוכה לחצות כבישים ראשיים. והנה, בכל עת הגיעם לכביש סואן, הי' ר' פאלע ניצב קוממיות באמצעו, עוצר את כל התנועה, מסביר בקול רם ושמח על שמחת תורה, מעורר לשמירת [[תורה]] ו[[מצוות]], ומסיים בהתלהבות סוחפת: "היום [[שמחת תורה]], חייבים לשמוח, לרקוד ואף לעשות גלגול!", ואז, מול עיניהם העולזות-משתאות של כל הנהגים ונוסעיהם (רובם הכירוהו...) הי' ר' פאלע הנלהב קופץ ועורך 'קולע' באמצע הכביש הראשי – ואחריו התגלגלו ('קולע') אף חסידים נוספים. כך הי' בכל עת עבור התהלוכה לפני כביש. זו היתה שמחת תורה ברמת-גן, מדי שנה בשנה, עם ר' פאלע.

בערוב ימיו היה חולני, אך עמד בזה בגבורה עילאית{{הערת שוליים|אירע שקיבל פעם התקפה נוראה של קוצר נשימה. במהירות בהולה הסיעו נכדו לבית הרפואה בצריפין. כל שניה היתה יקרה, כל רגע עמדה נשימתו להידום לעד, ובתו ונכדיו שליווהו, התפללו שימשיך לנשום לפחות עד הגיעם. סוף סוף קרבה המכונית במהירות נועזת לשערי בית הרפואה. לפתע פנה ר' פאלע לנהג, וביקש תוך חרחורים: "עצור, רגע, אל תיכנס לבית הרפואה נזכרתי, שמחר יש לאבי ז"ל יארצייט. והלוא חייב אני להתפלל לפני העמוד! המתן נא", העתיר, חסר נשימה, "אולי אצליח להתגבר על קוצר הנשימה!". וכך ישב ר' פאלע, כ-2 דקות ברכב העומד הכן, כשמלוויו עוקבים במתיחות עצומה אחר מלחמתו החזקה, העקשנית, בקדחת הקצרת. והנה אט אט שככו החרחורים, השתחררו הלחלוחים, ור' פאלע נשם לרווחה: "אפשר לנסוע הביתה! מחר אוכל לומר [[קדיש]]}}.

==האמונה בביאת המשיח==
היה מיוחד באמונתו הלוהטת בביאת ה[[משיח]] ובציפייתו היומיומית ממש לבואו. עוד ברמת גן - סיפרו בני ביתו – בשמעו על קריאת הרבי הריי"ץ "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]", שב הביתה בשמחה עמוקה, בישר באושר לזוגתו את [[בשורת הגאולה]], ומיהר בצהלה ובטחון אל ארון הספרים. כשמצא את "קינות ל[[תשעה באב]]", ערך לכבודן מדורה, ובגילת-רנן זרקן לאש – אש של ביטחון!

בסוף ימיו, כשהחל [[הרבי]] לזעוק בקול "[[משיח נאו]]" וכו' - חיזק את האמונה במשיח והביטחון בבואו המיידי, והחדירה בתוקף בכל צאצאיו. ר' פאלע חי את האמונה בגאולה בכל רגע ביום.

יומיים לפני פטירתו, כשכבר לא יכל לדבר כלל בחולשתו הנוראה, התאמץ בכל כוחו והוציא מפיו את המילים: "ווען קומט ער? ווען קומט ער?" (=הוא הגיע? הוא הגיע?)

ר' פאלע זכה להעמיד דורות של חסידים, מקושרים, שלוחים של הרבי ברחבי תבל ונפטר בשיבה טובה ב[[כפר חב"ד]] בי"ז תשרי [[תשמ"ח]].

== משפחתו ==
=== ילדיו ===
* הרב '''[[יואל כהן]]'''.
* מרת '''חסיה''' אשת ר' '''[[ברוך פריז]]'''.
* מרת '''פרידה''' אשת ר' '''[[גרשון סגל]]'''.
* מרת '''גיטא''' אשת ר' '''[[יצחק גנזבורג]]'''.

== ספריו ==
* '''[[מאחורי מסך הברזל (ספר)|מאחורי מסך הברזל]]'''. זכרונותיו על המאסר והגלות ברוסיה.
* '''[[שמועות וסיפורים]]'''.
* '''ליובאוויטש וחייליה''' - תולדות ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[תמים|התמימים]] אשר למדו שם. יצא לאור בשנת [[תשמ"ב]].
* '''[[שיחות קודש מכ"ק אדמו"ר הריי"צ]]''' - לקט שיחות קודש מ[[הרבי הריי"צ|כ"ק אדמו"ר הריי"צ זי"ע]] בנושאים שונים מתורגמים לעברית.

==לקריאה נוספת==
*סיפור תלאותיו בימי המאסר מסופרים בפרטות בספר '[[מאחורי מסך הברזל]]'.
*[[אחים חסידים]]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|כהן רפאל נחמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|כהן רפאל נחמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|כהן רפאל נחמן]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|כהן]]

יקותיאל פרקש

2012-08-15T04:27:02Z

פיני:

[[קובץ:פרקש.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב פרקש במוסקבה]]
הרב '''יקותיאל פרקש''' שליט"א הינו פוסק [[חסיד]] [[חב"ד]] וחבר בית הדין של הרב [[שמואל וואזנר]] שליט"א.

רבי יקותיאל הגיע מבית חסידי וויז'ניץ וכיהן כמו"ץ ב[[עדה החרדית]] והתקרב לחב"ד. כיום הינו [[משפיע]] ידוע ב[[ירושלים]], ומגדולי הפוסקים בקרב חסידי חב"ד, בעיקר בהלכות שבת ונדה.

== ספריו ==
*[[שבת כהלכה (ספר)|שבת כהלכה]]
*[[טהרה כהלכה (ספר)|טהרה כהלכה]]
*[[חול המועד כהלכתו (ספר)|חול המועד כהלכתו]]
*[[כללי הפוסקים וההוראה (ספר)|כללי הפוסקים וההוראה]] - משולחן ערוך ושו"ת אדמו"ר הזקן

== קישורים חיצונים ==
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1373 הרב פרקש אצל הרבי בחלוקת דולרים (22:15)]{{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64140 שיעור מהרב יקותיאל פרקש בנושא מעשר כספים]{{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63029 שיעור בדיני תשעת הימים בהלכה ובמנהג]{{שמע}}

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פרקש יקותיאל]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|פרקש]]

דוד קיבמן

2012-08-15T04:26:26Z

פיני:

הרב דוד קיבמן. ידוע גם בשם ר' דוד הורודוקער.
משנת תרע"א כיהן כרב בוויעטקא.

הרבי הרש"ב אמר עליו שהוא בדרגת הבינוני שעליו מדובר בתניא. וכן אמר עליו שהיה כדאי לייסד תומכי תמימים רק בשבילו. בליובאוויטש וחייליה כתוב עליו כי עסק בתורה ועובד יומם ולילה, אמרו עליו שהוא בדרגת בינוני שבתניא.
הי' חבר טוב עם ר' יצחק הורוויץ הי"ד המכונה בשם איצ'ע דער מתמיד.

נפטר בט' ניסן תש"ג.

אברהם חיים נאה

2012-08-15T04:23:05Z

פיני: /* מנהל בכולל חב"ד */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[סמרקנד]], [[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים ב[[ירושלים]].

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] במדינת בוכרה (כיום [[אוזבקיסטן]]).

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".

הערכה רבה ישנה לספריו וחיבוריו בנושאי הלכה ומנהג ועל כך זכה בשנת תש"ט בפרס הרב קוק.

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

==ב[[העדה החרדית]]==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים ב"העדה החרדית". בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

בין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה: הגאון הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הגאון הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הגאון הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, המקובל הרב [[שלום משאש]], האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הגאון הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון, הגאון הרב [[שלום אלישיב]]. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו" {{הערת שוליים| נודע בשיעורים פרק כד ושם יש מקורות לכל הרבנים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==מאבק ב[[ציונות]]==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד ה[[ציונות]], אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==מנהל ב[[כולל חב"ד]]==

משנת [[תרצ"ח]] כיהן כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת תש"ח ערב פרוץ מלחמת השחרור, רכש חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים, שכן חלקת כולל חב"ד כבר היתה מליאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.

בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד.

תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח. {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק יד, עבד מלך}}

==יחס הרבי אל הרב נאה==

התכתבות עניפה היתה בין הרבי לרב נאה, ועסקה בעיקר בנושאי הלכה ומנהג.
בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ד'נא}}"

==עם אדמו"רים ורבנים==
היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא ובהם: האדמו"רים האמרי אמת מגור, והבית ישראל מגור. האדמו"ר הדברי יואל מסאטמר. הרב מבריסק, הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק כז (עם גדולי ישראל)}}.

מלבד קשריו עם גדולי הדורשם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הראשון לציון הגאון רבי [[עובדיה יוסף]] שליט"א , אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] זצ"ל ועם הראשון לציון הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] זצ"ל אשר בדרשותיו{{הערת שוליים|1= הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 }} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 182}}.

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] [[ניו יורק]], יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* אוצר החסידים - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2012-08-15T04:22:13Z

פיני: /* עם אדמו"רים ורבנים */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[סמרקנד]], [[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים ב[[ירושלים]].

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] במדינת בוכרה (כיום [[אוזבקיסטן]]).

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".

הערכה רבה ישנה לספריו וחיבוריו בנושאי הלכה ומנהג ועל כך זכה בשנת תש"ט בפרס הרב קוק.

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

==ב[[העדה החרדית]]==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים ב"העדה החרדית". בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

בין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה: הגאון הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הגאון הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הגאון הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, המקובל הרב [[שלום משאש]], האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הגאון הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון, הגאון הרב [[שלום אלישיב]]. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו" {{הערת שוליים| נודע בשיעורים פרק כד ושם יש מקורות לכל הרבנים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==מאבק ב[[ציונות]]==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד ה[[ציונות]], אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==מנהל ב[[כולל חב"ד]]==

משנת [[תרצ"ח]] כיהן כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת תש"ח ערב פרוץ מלחמת השחרור, רכש חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים, שכן חלקת כולל חב"ד כבר היתה מליאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.

בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד.

תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח. {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק יד}}

==יחס הרבי אל הרב נאה==

התכתבות עניפה היתה בין הרבי לרב נאה, ועסקה בעיקר בנושאי הלכה ומנהג.
בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ד'נא}}"

==עם אדמו"רים ורבנים==
היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא ובהם: האדמו"רים האמרי אמת מגור, והבית ישראל מגור. האדמו"ר הדברי יואל מסאטמר. הרב מבריסק, הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק כז (עם גדולי ישראל)}}.

מלבד קשריו עם גדולי הדורשם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הראשון לציון הגאון רבי [[עובדיה יוסף]] שליט"א , אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] זצ"ל ועם הראשון לציון הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] זצ"ל אשר בדרשותיו{{הערת שוליים|1= הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 }} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 182}}.

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] [[ניו יורק]], יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* אוצר החסידים - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

אברהם חיים נאה

2012-08-15T04:19:42Z

פיני: /* תפקידיו */

[[תמונה:חיים נאה.jpg|left|thumb|200px|הרב אברהם חיים נאה]]

הגאון הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') (י"ג [[אייר]] ה'[[תר"נ]] - כ' [[תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים.

==תפקידיו==
* מראשי [[כולל חב"ד]]
* ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]'
* חבר הנהלת [[העדה החרדית]].
*מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]]
*רב ב[[סמרקנד]], [[אוזבקיסטן]]
*רב וראש ישיבה ב[[מצרים]]
*רב שכונת הבוכרים ב[[ירושלים]].

==מתולדותיו==
הגה"ח ר' חיים נאה, נולד בי"ג [[אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]] עיר הקודש, לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו הרבנית מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]].

הרב [[מנחם מענדל נאה]] היה מראשי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וממנהלי [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש. במשך מספר שנים שימש כרב בקהילת [[חב"ד]] ב[[חברון]] - כממלא מקומו של גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] שהיה באותם זמנים [[שד"ר]] במדינת בוכרה (כיום [[אוזבקיסטן]]).

הרב אברהם חיים נאה היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] בלב ונפש לשלושה אדמו"רים - בצעירותו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ל[[אדמו"ר הרש"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] היה בקשר מכתבים, וגם זכה להיכנס אליו ל'יחידות', בעת ביקור אדמו"ר הריי"צ ב[[ארץ הקודש]], ועם [[הרבי]] היה בקשר מכתבים שהביא אותו להיות מקושר אמיתי לרבי. ההתקשרות שלו לאדמו"רי חב"ד, היתה מושרשת עמוק בעצם מהותו. היה מסור להוראותיהם בנחישות דביקות והתלהבות. מאידך, הוא זכה ליחס של כבוד והערכה מ[[רבותינו נשיאנו]]. והרבי הפנה אליו פעמים רבות שאלות בהלכה ומנהג.

רבים מבני הקהילה החרדית בירושלים וחסידי חב"ד בפרט, היו מקושרים אליו בעבותות אהבה, וקבלו את פסקיו ושיעוריו. בכתבה שהופיעה ב[[המבשר (עיתון)|המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו נכתב על ההערכה המיוחדת שהיתה אליו (ציטוטים נבחרים בעיבוד קל):

"אישיותו התייחדה בעיקר בגין גאונותו העצומה בכל חלקי התורה, ובייחוד בחיבוריו הרבים והנודעים אשר קנו להם שביתה בכל בתי ישראל כספרי יסוד בהלכה אשר רבים הם אשר הולכים לאורו, וממש ניתן לומר שאין היום רב ומו"ץ בכל העולם כולו שאינו משתמש תמידין כסדרן בספריו הרבים, ובייחוד ספרו "[[קצות השולחן]]" על [[שולחן ערוך]] אורח חיים, הנסוב והולך בעיקר על פי פסקי ה"שולחן ערוך הרב" וה"[[צמח צדק]]".

"גדולי ישראל היו הוגים בספריו, כדוגמת הגה"ק ה"[[אמרי אמת]]" מ[[גור]] זיע"א. בני ביתו הקרובים המעידים עליו שספרי "קצות השולחן" לא ירדו מעל שולחנו, והיה קובע בהם שיעור ולומד בהם מדי יום ביומו, ופעמים רבות בתקופת שהייתו בארה"ק היה מריץ את שאלותיו בהלכה אל הרב נאה זצ"ל. המשב"ק הג"ר שמאי גינזבורג זצ"ל אף סיפר פעם, כי כאשר קנו וסידרו את ספריו בביתו של ה"אמרי אמת" כאשר נכנס לדירתו, ביקש שיביאו לו את ה"[[שיעורי תורה]]" שחיבר הגר"ח נאה".

הערכה רבה ישנה לספריו וחיבוריו בנושאי הלכה ומנהג ועל כך זכה בשנת תש"ט בפרס הרב קוק.

==שנות צעירותו==
כבר בילדותו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והיה מקורב לכמה מגדולי הרבנים באותם ימים ובמיוחד לרבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]]. הרב מדיני קירבו מאוד ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת הדרשה של הבר מצוה שלו ובהיותו בחור צעיר נבחן בעל פה מסכתות: [[יבמות]], [[חולין]] ו[[נדה]] והחל לכתוב ספר חידושי תורה על הש"ס וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]] ובישיבת תורת חיים - ישיבה של עילויים בעיר העתיקה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי מורו ורבו הגאון הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

באותם שנים החל להתקרב לגאון רבי [[יוסף חיים זוננפלד]], רבה של [[ירושלים]] וגאב"ד העדה החרדית.

==שליחות בסמרקנד==
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערת שוליים| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית {{הערת שוליים|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}

==אצל אדמו"ר הרש"ב==
בתום השליחות, נסע ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערת שוליים| את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}.

בכתבה שהופיעה ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירתו מסופר כי הרבי הרש"ב ביקש למנותו כראש ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]:
'''
"בפי זקני החסידים מסופר, כי כשביקר לראשונה בליובאוויטש ושמו הלך לפניו כבר אז כעילוי נדיר, הגה"ח ר' איט'שה מתמיד הי"ד מגדולי חסידי חב"ד ששמע כי העילוי ר' חיים הגיע לרבי ערך לכבודו התוועדות רבתי שנמשכה עד אור הבוקר, בהזדמנות זו פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, זקני זצ"ל הביע את הסכמתו אך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".'''

==גלות [[מצרים]]==
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב''ד ירושלים]]
לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה לבית פניגשטיין וגר ב[[ירושלים]].

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלו רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים, ובהם הרב חיים נאה. רעייתו הרבנית [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים.

רחמיו נכמרו על הגולים ב[[מצרים]], והוא ייסד עבורם ישיבה, ופעל בדרכים רבות לרווחת הגולים.
עם סיום המלחמה, שב לביתו בירושלים

עבור יהודי מצרים הוציא ספר הלכות בשם [[שנות חיים]]{{הערת שוליים|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

==ב[[העדה החרדית]]==

25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים ב"העדה החרדית". בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית {{הערת שוליים| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}.

בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של העדה החרדית שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ העדה החרדית בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערת שוליים|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}.

==ייחס [[אדמו"ר הריי"צ]] לספרו==

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הגאון הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]].

לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] קיבל הגרא"ח נאה מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

==בעל השיעורים==

הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה – טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו – מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר.

בין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה: הגאון הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הגאון הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הגאון הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, המקובל הרב [[שלום משאש]], האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הגאון הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון, הגאון הרב [[שלום אלישיב]]. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו" {{הערת שוליים| נודע בשיעורים פרק כד ושם יש מקורות לכל הרבנים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}.

יש לציין כי למרות שרבים סבורים כי הרב נאה הוא המיקל והחולקים עליו הם המחמירים, הדבר לא ממש נכון. כי יש מקרים רבים ובהם במצוות דאורייתא, שהרב נאה מחמיר והחולקים עליו מקילים. כגון:

איסור טלטול הוא – לטלטל ברשות הרבים ד' אמות, ולפי הרב נאה – הן ד' אמות שכל אחת מהן 48 ס"מ ואילו לחולקים עליו במרחק כזה אין איסור טלטול. השוואה דומה ניתן לעשות לאלפיים אמה תחום שבת, שיעור אכילה ביום הכיפורים, כזית לגבי ברכה אחרונה ועוד.

על דעת הרבי הריי"צ בנידון, בסיפור הבא:

לאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה כ"ק אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערת שוליים|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם אד"ש נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

הרבי התבטא מספר פעמים בפומבי בשבחו של הרב ר' חיים נאה ושיעוריו.

==שיעורי מידותיו==
שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך הגאון החבד"י, רבי אברהם חיים נאה, בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

=== מדות שטח ===

א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס״מ.
ה) '''אגודל''' = 2 ס״מ.
ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס״מ.
ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ״מ.
ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ״מ.

=== מטבעות ומשקלות ===

א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב ־ = 1 קיראט = 0.2 גרם.
ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

=== כלים ===
כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

רביעית = 84 גרם

==מחלוקת השיעורים==

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. חרף המחלוקת נפגשו, ואף התייחסו בכבוד אחד לשני.

וכך מסופר ב[[המבשר]] במלאת 55 שנה לפטירת הגר"ח נאה:

"תחילה עלינו לדעת, כי למרות שידוע לכולם על התנצחותם הבלתי פוסקת של הני גדולים בעולמה של הלכה, אך בין גדולים אלו שררה ידידות מיוחדת במינה, עד שהחזו"א התבטא פעם ואמר: "הבר פלוגתא היחידי שאני מכיר בו, הוא ר' אברהם חיים נאה".

"ובענייני שביעית היה החזו"א סומך ידיו על ר' חיים נאה ללא כל פקפוק, ויש מסמכים המוכיחים זאת בבירור. ר' חיים נאה אף מציג בספרו 'שיעור מקוה' מכתב שהחזו"א שלח לו בהערכה ובידידות, כאשר הגר"ח מקדים למכתבו וכה כותב: "ואחד מגדולי דורנו הגאון האדיר ר' אברהם ישעיה קארעליץ שליט"א בעל חזון איש, במכתבו אלי, מבאר שרק פה בארץ שמע, שאין שיעורי הגולה מתאימים עם שיעור הרמב"ם".

"להלן מספר ביטויים מתוך מכתב החזון איש המעיד על הידידות המיוחדת עם הגר"ח נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א. אחדשה"ט ושלום תורתו באהבה. מצאתי לנכון לפרש הדברים בנוגע לדבר העומד ברומו של עולם, ר"ל שיעורין!... בהמשך כותב לו החזו"א והנני מקדים דברי זולתי, על דעת כתר"ה הרחבה, והחזו"א מסיים את מכתבו: כי אני מכיר היטב את שיטת זולתי, ומכובדת אלי בכל גודל הכבוד. אבל א"א לי לכבוש מה שלבי אומר לי, ומוכרח אני להגיד את השואלים את הנראה לי.

"במכתבו של הגר"ח להחזו"א בעניני שמיטה כותב לו ר' חיים נאה בזה הלשון: "לכבוד הגאון פאר הדור ציס"ע וכו' כקש"ת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש, זקני שואלו במכתב שאלה בענייני שמיטה, והחזו"א משיבו בידידות מיוחדת כפי שרואים במכתב".

בספר "מעשה איש" מסופר מעדותו של הגרי"מ זכריש מתלמידי החזו"א, שכשהגיע ר' חיים נאה לחזו"א לבקרו, ליוהו החזו"א בהיפרדו ממנו עד מחוץ לגדר שבחצרו, כיבוד לא שגרתי ונדיר אצל החזו"א שהפליא את כל הציבור שנכחו שם.

מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

==מאבק ב[[ציונות]]==

אדמו"רי חב"ד לחמו בחריפות נגד ה[[ציונות]], אשר החדירה כפירה בכל שכבות העם. ר' חיים נאה לחם בארץ ישראל, נגד הציונים אשר מעודדים חילול שבת וכפירה. שמו פורסם בהבלטה, כאשר נסע עם משלחת אל מלך ירדן. המשלחת אורגנה על ידי ד"ר יעקב דה האן ובראשה עמד הרב יוסף חיים זוננפלד, המשלחת נפגשה עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים.

משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר גמרו אומר לחסל את אחד מחברי המשלחת, ובסופו של דבר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות האיומים וההפחדות, המשיך ר' חיים נאה לשאת נאומים חוצבי להבות אש, נגד הציונים, נגד חילולי שבת ההמוניים, והכפירה המוחדרת במסווה של אהבת הארץ.

==התקשרות==

בימי השואה, יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]. כעבור כמה שנים כאשר הוציא הרב נאה את ספרו [[קונטרס השולחן]], חתם את המבוא במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

עוד לפני הנשיאות של הרבי מה"מ, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, התקשר אל הרבי, והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים.

==מנהל ב[[כולל חב"ד]]==

משנת [[תרצ"ח]] כיהן כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת תש"ח ערב פרוץ מלחמת השחרור, רכש חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים, שכן חלקת כולל חב"ד כבר היתה מליאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.

בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד.

תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח. {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק יד}}

==יחס הרבי אל הרב נאה==

התכתבות עניפה היתה בין הרבי לרב נאה, ועסקה בעיקר בנושאי הלכה ומנהג.
בכמה אגרות ושיחות הרבי הפנה אל דברי הגרא"ח נאה והתבטא אודות אישיותו ופסקיו. הנה כמה ציטוטים:
"דרך אגב לסימן ח' בדיני השיעורים, הנה זה מאיזה שנים שנדפס בירושלים ת"ו ספר "שיעורי תורה" להרב אברהם חיים נאה, ויצא ג"כ במהדורא חדשה בשנת [[תש"ז]] שם, ובו הובאו כל הדיעות בשיעורי תורה מראשונים ואחרונים, וגם בחלק שני מספר הנ"ל הנקרא שיעור מקוה, ירושלים [[תשי"א]] "{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] ח"ז אגרת ב'ה}}

"ובתר פסקי הסידור אזלינן להלכה ולמעשה הן בענין זה והן בכמה ענינים שישנם שינוים בין הסידור והשו"ע (אשר רובם ככולם נקבצו בספר פסקי הסידור להרה"ג הרה"ח כו' אברהם חיים נאה ע"ה מירושלים, ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א).
וזאת להעיר, אשר בספר קצות השלחן להרה"ג כו' נאה הנ"ל סוף חלק ג' העיר על כמה פרטים, בסדר הכנסת שבת לרבנו הזקן".{{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ג'תתקעו}}"

"ג) בהנוגע לשיעורים.
הנה בספרו של הרה"ג והרה"ח מו"ה חיים נאה ע"ה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערת שוליים| [[אגרות קודש]] חי"ב אגרת ד'נא}}"

==עם אדמו"רים ורבנים==
היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא ובהם: האדמו"רים האמרי אמת מגור, והבית ישראל מגור. האדמו"ר הדברי יואל מסאטמר. הרב מבריסק, הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] {{הערת שוליים|נודע בשיעורים פרק כז (עם גדולי ישראל)}}.

מלבד קשריו עם גדולי הדורשם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הראשון לציון הגאון רבי [[עובדיה יוסף]] שליט"א , אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחש עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] זצ"ל ועם הראשון לציון הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] זצ"ל אשר בדרשותיו{{הערת שוליים|1= הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 }} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה {{הערת שוליים| נודע בשיעורים ע' 182}}.

==פטירתו==
נפטר בכ' [[תמוז]] [[תשי"ד]].

ימים ספורים לפני פטירתו לקה בליבו, וימים ספורים אחר כך הלך לעולמו. האבל היה גדול מאוד, ובהלווייתו השתתפו גדולי אדמו"רי ורבני ירושלים, וכן הרבנים הראשיים לישראל, כל חברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ועוד רבים.

לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אבות ואבות אבותיו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

חלק מכתביו נמצא ברשות נכדו הרב ישראל נאה מ[[בלגיה]].

==חיבוריו==
*'''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
*'''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
*'''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.*[[פסקי הסידור]] - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*'''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
*'''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין על פסקיו בספרו זה, כאשר רוב העוררין נמנים על הפלג הליטאי.
*'''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכמימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
*[[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
*'''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] [[ניו יורק]], יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
בניו היו הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]],הרב [[משה צבי נאה]] והילד [[זלמן נאה]].
בנותיו: רחל זילבר, חנה קוזלובסקי ועוד.

==איגוד צאצאי הגרא"ח נאה==
"איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" בראשות נינו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] מ[[צפת]], פועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

==רחובות על שמו==

איגוד צאצאי הגרא"ח נאה, פועל להנצחת שמו, באמצעות קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.{{הערת שוליים| [ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ז"לhttp://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נודע בשיעורים]] ספר לדמותו
* [[שמן ששון מחבריך]] ובו פרק שלם הסוקר את תולדות חייו.
* [[מאורי ישראל]] - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* אוצר החסידים - ובו פרק הסוקר את משנתו ואישיותו.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]].
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=37270 מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'].
* [http://www.chabadinfo.com/index.php?url=article_he&id=46109&ord_tguva=invert הייחוס של הגר"ח נאה].
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די].
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה.
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}.
* הרב אברהם מלמד על הרב חיים נאה [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html וידאו]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]

===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה']
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון']
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה']
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים]
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור]
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן]
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק]
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי].
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=218 שיעורי רבי חיים נאה] באתר [http://www.tog.co.il/he/default.aspx אתרוג].

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נאה אברהם חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|נאה אברהם חיים]]

רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)

2012-08-15T04:17:57Z

פיני: /* לקריאה נוספת */

{{דמות
|שם=רבי שלום דובער שניאורסון
|תמונה=[[תמונה:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|250px]]
|כינוי=אדמו"ר מהורש"ב
|תיאור=האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[כ' חשוון תרכ"א]]
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]]
|תאריך פטירה=[[ב' ניסן תר"פ]]
|מקום פטירה=רוסטוב
|מקום פעילות=ליובאוויטש
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר הרש"ב|אחר=אדמו"ר מרצ'יצ'א, נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]]}}'''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הרש"ב''' הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון תרכ"א]] (5 בנובמבר 1860) בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב"ד]] בעולם. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן תר"פ]] (21 במרץ 1920) ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]].

==ביוגרפיה==
===הולדתו===
ביום [[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] נולד אדמו"ר הרש"ב לרבי שמואל ורבקה שניאורסון, בעיירה [[ליובאוויטש]]. כשנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]] חלמה אימו חלום בו ראתה את אמה, מרת [[חנה חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה" ואדמו"ר האמצעי הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". אדמו"ר האמצעי אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו"ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו"ר המהר"ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער'.

ביום [[כ"ו בכסלו]] בשנת [[תרכ"א]] נערכה ה[[ברית מילה]], לאחר שנדחתה בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום [[כ"ז בחשוון]].

===תספורת והכנסה ל"חדר"===
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תרכ"ד]], ביום הולדתו השלישי של אדמו"ר הרש"ב, אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] שאת ה[[תספורת]] יעשו בחשאי והוסיף שבערב, לפני היכנסו לגיל שלש, יביאו את הילד שישן בחדרו. בבוקר כששלום דובער קם משנתו, אמר אדמו"ר הצמח צדק למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידיו של הילד ואדמו"ר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם: {{ציטוטון|פך השמן ה[[רוחני]] שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו"ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך ובכח זה הנני מושח את הילד}}.

כנהוג, הוכנס אדמו"ר הרש"ב, ביום התספורת שלו, ללימודים ב"[[חדר]]" שהיה בחדר-שני של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו"ר הצמח צדק. בעת ההכנסה זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[מלאך מיכאל]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. בערב [[פסח]] בזמן בדיקת כיסי הבגדים של הילדים, קרא אדמו"ר הצמח צדק לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן.

מידי יום היה אדמו"ר הרש"ב נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו"ר הצמח צדק, שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו.

===שידוכו===
בילדותו שהה אדמו"ר הרש"ב רבות בבית סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. באחד הביקורים נכח שם בנו ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] עם בתו שטערנא שרה. אדמו"ר הצמח צדק אמר עליהם: "חתן וכלה". שאל ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] את אביו: "שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה"? השיבו אביו: "זה הקטן יגדל ממך"!{{מקור}}

ביום י' [[סיוון]] [[תרכ"ה]] נכתבו התנאים בין הצדדים. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים להיות סמוכים על שולחנו{{הערת שוליים|בשנים: ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי החתונה}}. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים להיות סמוכים על שולחנו{{הערת שוליים|בשנים: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית}}. הסבא – אדמו"ר הצמח צדק התחייב לתת חמש מאות רובל, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מיד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל"ה]] ב[[ירושלים]].

עוד נכתב בתנאים שהחתונה תהיה ב[[ירושלים]]. כשהגיע מועד החתונה, תבע [[אדמו"ר מהר"ש]] לעשות את החתונה בירושלים דזמן ה[[גלות]] - ב[[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות לא יצא הדבר לפועל.

===חתונתו===
ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, ביום [[י"א אלול תרל"ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]] ל[[ליובאוויטש]], אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת.

בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו"ר המהר"ש, בגלל מצבו הבריאותי. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ב[[יום ראשון]] ה' באלול נסע אדמו"ר המהר"ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[דא"ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: "עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאימא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם".

אדמו"ר המהר"ש אמר לבנו החתן, שלא יחבוש שטריימל בחתונתו ובכלל שילבשהו רק ב[[ליובאוויטש]]. בעגלה הונחה קופסא ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. אדמו"ר המהר"ש ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.
מיד לאחר החתונה אמר אדמו"ר המהר"ש לבנו שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו"ר הרש"ב ב[[לימוד]] [[תורה]]{{הערת שוליים|בשבת נהג אדמו"ר הרש"ב לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין נגלה עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר משניות בעל-פה אך עיקר לימודו היה דא"ח וקבלה. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. בערב שבת ובמוצאי שבת בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וב[[יום רביעי]] בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ביחידות ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}.

==קבלת הנשיאות==
ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]] הסתלק [[אדמו"ר המהר"ש]], אביו של אדמו"ר הרש"ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת-עשרה שנים נמשך הליך קבלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב{{הערת שוליים|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב שאדמו"ר הרש"ב לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז"א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום [[ט"ז בתשרי]], אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר{{הערת שוליים|[[ד"ה]] "כתר יתנו לך" ובחנוכה "תנו רבנן נר חנוכה".}}. בחנוכה אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (בדרך כלל היווה אמירת מאמר האות לקבלת הנשיאות).

בשנת האבילות נהג אדמו"ר הרש"ב בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל אף אחד ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערת שוליים|מיומנו של אדמו"ר הריי"צ}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.

ב[[חודש אלול]] [[תרמ"ג]], לקראת סוף שנת האבילות, נכנסו החברים המלמדים, הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב משה אל הרב [[אברהם מזמבין]] כדי לשלאול אותו האם להמשיך לנסוע לליבאוויטש אחרי הסתלקות אדמו"ר המהר"ש, כשאף אחד מבניו לא קיבל על עצמו את הנשיאות. השניים הוסיפו שכיוון שהם חוששים שמא יש להם נטיה להימנע מהנסיעה, כדי לחסוך בעלות הנסיעה, לכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה שיחלק לצדקה לפי דעתו. ר' אברהם השיב להם כי אינו מקבל את הכסף ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה. הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש.

בשנת [[תר"נ]] החל אדמו"ר הרש"ב לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[ראש השנה]] [[תרנ"ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערת שוליים|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב, ביום פטירת אביו, אדמו"ר מוהר"ש.}}.

לקהילת חסידי חב"ד היה מאוד חשוב שאדמו"ר הרש"ב יקבל את הנשיאות באופן רשמי ומלא. בהזדמנות מסויימת אמר ר' [[גרשון דובער מנעוול]] לאדמו"ר הרש"ב, על סירובו לקבל את הנשיאות: "אדמו"ר הזקן הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?" כששמע זאת אדמו"ר הרש"ב - פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלא.

בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] של ה[[יהודי]]ם בכלל ויהודי רוסיה בפרט. בערך בשנת תר"נ החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. אדמו"ר הרש"ב ניסה בדרכים שונות לבטל את הגזירה, ללא הצלחה. בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי מוסקבה במקומות הולמים. הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"רים והרבנים. כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.

==ייסוד ישיבת תומכי תמימים==
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים]]}}
ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו אדמו"ר הריי"צ, קרא אדמו"ר הרש"ב לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים בתורת החסידות וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו "[[תמימים]]" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי י"ז אלול, בחר אדמו"ר הרש"ב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.

שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, ב[[שמחת תורה]] [[תרס"א]], אמר אדמו"ר הרש"ב [[שיחה]] בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי חז"ל "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו{{מקור}}". בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי בית דוד]].

== מליובאוויטש לרוסטוב ==
[[קובץ:בית הרש"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית אדמו"ר הרש"ב ב[[רוסטוב]]]]
בחודש [[חשוון]] [[תרע"ו]], בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר הגרמנים התקרבו לעיר סמולנסק הסמוכה לעיירה [[ליובאוויטש]], עזב אדמו"ר הרש"ב את העיירה יחד עם בני ביתו. כשעלה על העגלה אמר לבנו, אדמו"ר הריי"צ: "בחודש מר חשוון הגיע [[אדמו"ר האמצעי]] לליובאוויטש והתיישב בה, ועתה - 102 שנים לאחר מכן, אנו עוזבים את ליובאוויטש". עם עזיבתו פסקה פעילותה של ישיבת חסידות חב"ד-ליובאויטש בעיירה זו.

תחילה לא הוחלט על יעד קבוע וב[[כ' בחשוון]], יום הולדתו של אדמו"ר הרש"ב, שהו בעיר אוראל, שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב (שעל נהר דון), שבניהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שאדמו"ר הרש"ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. אדמו"ר הרש"ב קיבל את בקשתם וביום [[כ"ח בחשוון]] הגיע ל[[רוסטוב]], שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטש, והיא נקבעה למרכז חסידות חב"ד.

באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב"ד שברחו מהמלחמה ועד שנת [[תרפ"ד]] הייתה רוסטוב מרכז חסידות חב"ד. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמן, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרע"ו]] התקיימה בביתו ה[[התוועדות]] בהשתתפות עם [[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[התוועדות|התוועדויות]] של אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון רוסטוב]] ואת [[ניגונו של ר' אשר מניקולייב]].

==שלוחי אדמו"ר הרש"ב==

אדמו"ר הרש"ב שלח תמימים מבוגרים או נשואים, לתפקידים רוחניים בקהילות רוסיה, כמו כן שלח את הרב [[שמואל לויטין]] ואחרים ל[[גרוזיה]] ואת הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]].

== תמונתו ==
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה המקורית]]
בשנת [[תר"פ]] תיכנן אדמו"ר הרש"ב לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של אדמו"ר הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לאדמו"ר הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.

לצורך הנפקת הויזה צילמו את אדמו"ר הרש"ב וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא אדמו"ר הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. אדמו"ר הרש"ב נשאר ברוסטוב.

== הסתלקותו ==
[[קובץ:אוהל הרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל]] אדמו"ר הרש"ב ב[[רוסטוב]]]]
ביום חמישי בלילה, כ"א ב[[אדר]] [[תר"פ]], אדמו"ר הרש"ב היה נראה עייף וחלש מהרגיל. למחרת ביום שישי בבוקר, החמיר מצבו וחומו עלה. ד"ר לנדא, הרופא המקורב לאדמו"ר הרש"ב, בדק אותו וקבע שזו רק 'אינפלינציה קלה'. במוצאי שבת, לאחר ההבדלה, ביקש אדמו"ר הרש"ב לעשן ולפתע חש שלא בטוב וכמעט שהתעלף. הנוכחים במקום התיזו עליו מים קרים ומיהרו לקרוא שוב לרופא. במשך הלילה גברה חולשתו ובבוקרו של יום ראשון, כ"ד באדר, נזקק אדמו"ר הרש"ב לסיוע בנטילת ידיו. בעקבות כך נכחו במהלך כל השבוע בבית אדמו"ר הרש"ב, הרופא הקבוע ד"ר לנדא יחד עם צוות של רופאים מומחים.

ביום שני בבוקר, הגיע פרופסור ז'בדסקי וערך בדיקות יסודיות. בתום הבדיקות נכנס לחדר ה'קבינט', שם ציפתה אשת אדמו"ר הרש"ב, מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] ובנם, [[אדמו"ר הריי"צ]], יחד עם החסיד הרב [[שמואל גוראריה]]. הפרופסור שהחמיר באבחנתו, הביע חשש למחלת ה'טיפוס' הקשה והמדבקת. ביום חמישי בשבוע התקיימה אסיפת רופאים בהשתתפות ד"ר לנדא, ד"ר רבינוביץ והפרופסור ז'בדסקי. לאחר התייעצות ממושכת הורו שיש לטפל באמצעות כוסות רוח וכמו כן, עליו לקבל חמש זריקות כל יממה. בבוקר יום השישי, שוב התקיימה אסיפת רופאים מורחבת בהשתתפות ד"ר לנדא, רבינוביץ, לאזינסקי, מירסקי ופרופסור מומחה בשם קסטריאן. ההחלטה הייתה שכדי להקל על אדמו"ר הרש"ב יש לשנות את שיטת טיפול.

למחרת, יום השבת, החריף משעה לשעה מצבו של אדמו"ר הרש"ב. בשעה חמש אחר הצהריים נכנס לחדרו הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] ועמד קרוב למיטתו של אדמו"ר הרש"ב. לפתע השתנה גוון פניו של אדמו"ר הרש"ב לאדמומי והיה נראה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאויים, כמו בזמנים בהם היה ב[[דבקות]]. הרופאים שהוזעקו אל החדר מיששו את זרועו של אדמו"ר הרש"ב ובדקו את הדופק. לאחר השבת הם סיפרו שבמשך כל השבת כמעט ולא היה דופק ועל פי ה[[טבע]] היה נראה שאין סיכויים להצילו, אך נמנעו מלגלות זאת.

בנו יחידו של אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ, היה צמוד כל הזמן למיטתו של אביו.. במוצאי שבת בשעה עשר, פקח לפתע אדמו"ר הרש"ב את עיניו והביט באדמו"ר הריי"צ, שרכן אליו כדי שיוכל להקשיב בתשומת לב לדברי אביו. קולו של אדמו"ר הרש"ב היה חד וברור: "אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי ל[[זאל]] (חדר ה[[יחידות]]) ונהיה ביחד"{{מקור}}. אדמו"ר הריי"צ החוויר בהבינו את משמעות הדברים. פנה אליו אביו ואמר לו: "[[התפעלות]]? התפעלות? [[מוחין]]! מוחין!".

אדמו"ר הרש"ב הועבר על מיטתו לאולם הגדול. רעייתו, מרת שטערנא שרה הגישה לו כוס קפה. שפתיו של אדמו"ר הרש"ב החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. אחד המקורבים שהטה את אוזנו שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם אדמו"ר הזקן בשעתו עשה הבדלה על קפה, שעות אחדות לפני הסתלקותו, אף הוא במוצאי שבת קודש.

לאחר השעה שתיים בלילה, הרים לפתע אדמו"ר הרש"ב את ידו הקדושה כששפתיו שוב רוחשות. אדמו"ר הריי"צ שעמד כל העת ליד המיטה, הבין שאביו רוצה לברכו. הוא הרכין את ראשו עד שידיו של היו מעל ראשו, וברכו בברכת אב. לאחר מכן ברך אף את שלוש נכדותיו - בנותיו של אדמו"ר הריי"צ. כל הנוכחים בחדר, מלבד בני המשפחה התבקשו, על ידי אדמו"ר הריי"צ, לצאת.

במשך כל תקופת מחלתו, היה אדמו"ר הרש"ב אפוף במחשבותיו ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה על פניו, מלבד אי-אלו פעמים נדירות.

ביום ב' ניסן תר"פ, שעה ארבע לפנות בוקר, ניכר שאלו היו רגעיו האחרונים של אדמו"ר הרש"ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה. לפתע הוא פקח את עיניו, הביט בבנו יחידו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות ומיד נעצמו שוב. תנועה קלה נוספת. אדמו"ר הרש"ב יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה{{הערת שוליים|לאחר זמן כתב אדמו"ר הריי"צ לכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש".}}.

===הלוויתו===
זקני ומכובדי [[אנ"ש]] ערכו את ה"טהרה" וסיפרו שעל פניו הטהורות של אדמו"ר הרש"ב היה כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש ומהסטנדר של אדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב היה עטוף, מלבד התריכים, גם בטלית השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.

בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, יצאה הלוויה גדולה מהבית בו התגורר אדמו"ר הרש"ב, לכיוון בית העלמין הגדול שבפאתי העיר רוסטוב. את ארונו נשאו רק [[תלמידי התמימים]] ובודדים מזקני אנ"ש. לפני הקבורה, פנה אדמו"ר הריי"צ אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם בית דין מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]].

===העברת ה[[אוהל]]===
חסידי חב"ד ברוסטוב עשו רבות כדי לשמור על האוהל של קבר אדמו"ר הרש"ב. בחורף שנת [[תרצ"ט]], שלטונות רוסטוב תכננו לבנות בניינים חדשים על שטח בית העלמין בו שכן אוהלו של אדמו"ר הרש"ב והיה צורך להעביר את גופו הקדוש של אדמו"ר הרש"ב אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא 155. אדמו"ר הריי"צ שאישר את העברה ליווה אותה בכל שלביה וענה על כל ספק ובעיה שהתעוררו. לשאלות ההלכתיות אמר שיפנו אל מחותנו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].

את ההעברה ביצעו החסידים; ר' [[צמח קוטמאן]], ר' [[מענדל קאנטאר]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לאקשין]], ר' [[אברהם קאצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]] ועוד. הם קיבלו על עצמם תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה ב[[מקווה]]). אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה ללא מסמרים ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. לאחר בקשת מחילה מאדמו"ר הרש"ב, החלו בחפירה. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - גופו הקדוש של אדמו"ר הרש"ב נשאר שלם והטלית שהייתה עליו אף היא נשארה שלימה וכיסתה את זקנו ופניו. החסידים נטלו את הגוף הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד וכך העבירוהו למקום קבורתו החדש. לאחר שנים רבות נבנה במקום אוהל קטן, וחסידים רבים פוקדים את המקום תדיר.

==ניגוניו==
#'''[[ניגון מן המיצר]]''' - [[ניגון]] על הפסוקים שנאמרים לפני [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]], המתחיל בפסוק "מן המיצר קראתי יה"{{הערה|[[ספר תהלים]] פרק קי"ח.}}.
#'''[[ניגון ברכות קודם התקיעות]]''' - ניגון על הברכות שאומרים לפני תקיעת שופר בראש השנה.
#'''[[ניגון פסוקים שלאחר התקיעות]]''' - ניגון על הפסוקים שנאמרים לאחר התקיעות-שופר בראש השנה.
#'''[[ניגון רוסטוב]]''' - ניגון שהיו מנגנים אצל אדמו"ר הרש"ב בתקופת שהותו ב[[רוסטוב]].

==ספריו (חלקי)==
*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]''' - אגרותיו של אדמו"ר הרש"ב שיש בהם עניין לציבור.
*'''[[בשעה שהקדימו תער"ב]]''' - [[המשך]] ארוך בו נתבארו עיקרי [[תורת החסידות]].
*'''[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]]''' - סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר אדמו"ר הרש"ב במהלך שנות נשיאותו.
*'''[[ספר השיחות (תורת שלום)|ספר השיחות]]''' - [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו"ר הרש"ב שנאמרו בזמני [[התוועדות|התוועדויות]] ב[[חגים]] ומועדי השנה.

;קונטרסים
*'''[[קונטרס העבודה]]''' - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר עניין [[עבודת התפילה]].
*'''[[קונטרס ומעין מבית ה']]''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו"ר הרש"ב, העוסקים בביאור הפסוק "ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים" על פי תורת החסידות.
*'''[[קונטרס עץ חיים]]''' - קונטרס אותו כתב אדמו"ר הרש"ב עבור תלמידי "תומכי תמימים" ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.
*'''[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]]''' - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו"ר הרש"ב.
*'''[[מענה לשון]]''' - קונטרס ובו הסדר שהנהיג אדמו"ר הרש"ב לומר על קברי הצדיקים.

==לקריאה נוספת==
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הרש"ב''', [[קה"ת]]
* הרב [[משה דובער ריבקין]]'''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו"ר הרש"ב.
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''גזע חסידים''' - התיעוד המלא על העברת קברו.
* אדמו"ר הרש"ב, '''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]'''.
* [[רפאל נחמן כהן]], '''[[ליובאוויטש וחייליה]]'''.
* [[רפאל נחמן כהן]], '''[[שמועות וסיפורים]]'''
* [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]
* [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] על שלוחי אדמו"ר הרש"ב לגרוזיה
* [[שניאור זלמן ברגר]], [[נודע בשיעורים]] על שלוחי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד
* [[יוסף יצחק בלוי]], תומכי תמימים, הוצאת קה"ת, תשע"ב
* [[שניאור זלמן ברגר]], [[המשפיע שלא חזר]] יומן ההסתלקות שכתב הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]
* הרב [[אלישיב קפלון]], [[רוסטוב]]

==קישורים חיצוניים==
*[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65030 החתן בן ארבע והכלה בת שבע] תיאור שידוכו של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=258&article=2528 "אני עולה השמימה"] תיאור וסיפור ימיו אחרונים בעלמא דין של הוד כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע - {{חב}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 זכרונות אודות אדמו"ר הרש"ב] - נכתב בידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]].
{{הערות שוליים}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הרש"ב}}
{{בית רבי/אדמו"ר הרש"ב}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|7]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|*]]

רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)

2012-08-15T04:15:13Z

פיני: /* העברת האוהל */

{{דמות
|שם=רבי שלום דובער שניאורסון
|תמונה=[[תמונה:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|250px]]
|כינוי=אדמו"ר מהורש"ב
|תיאור=האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[כ' חשוון תרכ"א]]
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]]
|תאריך פטירה=[[ב' ניסן תר"פ]]
|מקום פטירה=רוסטוב
|מקום פעילות=ליובאוויטש
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר הרש"ב|אחר=אדמו"ר מרצ'יצ'א, נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]]}}'''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הרש"ב''' הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון תרכ"א]] (5 בנובמבר 1860) בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב"ד]] בעולם. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן תר"פ]] (21 במרץ 1920) ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]].

==ביוגרפיה==
===הולדתו===
ביום [[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] נולד אדמו"ר הרש"ב לרבי שמואל ורבקה שניאורסון, בעיירה [[ליובאוויטש]]. כשנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]] חלמה אימו חלום בו ראתה את אמה, מרת [[חנה חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה" ואדמו"ר האמצעי הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". אדמו"ר האמצעי אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו"ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו"ר המהר"ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער'.

ביום [[כ"ו בכסלו]] בשנת [[תרכ"א]] נערכה ה[[ברית מילה]], לאחר שנדחתה בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום [[כ"ז בחשוון]].

===תספורת והכנסה ל"חדר"===
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תרכ"ד]], ביום הולדתו השלישי של אדמו"ר הרש"ב, אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] שאת ה[[תספורת]] יעשו בחשאי והוסיף שבערב, לפני היכנסו לגיל שלש, יביאו את הילד שישן בחדרו. בבוקר כששלום דובער קם משנתו, אמר אדמו"ר הצמח צדק למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידיו של הילד ואדמו"ר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם: {{ציטוטון|פך השמן ה[[רוחני]] שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו"ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך ובכח זה הנני מושח את הילד}}.

כנהוג, הוכנס אדמו"ר הרש"ב, ביום התספורת שלו, ללימודים ב"[[חדר]]" שהיה בחדר-שני של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו"ר הצמח צדק. בעת ההכנסה זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[מלאך מיכאל]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. בערב [[פסח]] בזמן בדיקת כיסי הבגדים של הילדים, קרא אדמו"ר הצמח צדק לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן.

מידי יום היה אדמו"ר הרש"ב נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו"ר הצמח צדק, שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו.

===שידוכו===
בילדותו שהה אדמו"ר הרש"ב רבות בבית סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. באחד הביקורים נכח שם בנו ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] עם בתו שטערנא שרה. אדמו"ר הצמח צדק אמר עליהם: "חתן וכלה". שאל ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] את אביו: "שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה"? השיבו אביו: "זה הקטן יגדל ממך"!{{מקור}}

ביום י' [[סיוון]] [[תרכ"ה]] נכתבו התנאים בין הצדדים. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים להיות סמוכים על שולחנו{{הערת שוליים|בשנים: ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי החתונה}}. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים להיות סמוכים על שולחנו{{הערת שוליים|בשנים: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית}}. הסבא – אדמו"ר הצמח צדק התחייב לתת חמש מאות רובל, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מיד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל"ה]] ב[[ירושלים]].

עוד נכתב בתנאים שהחתונה תהיה ב[[ירושלים]]. כשהגיע מועד החתונה, תבע [[אדמו"ר מהר"ש]] לעשות את החתונה בירושלים דזמן ה[[גלות]] - ב[[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות לא יצא הדבר לפועל.

===חתונתו===
ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, ביום [[י"א אלול תרל"ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]] ל[[ליובאוויטש]], אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת.

בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו"ר המהר"ש, בגלל מצבו הבריאותי. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ב[[יום ראשון]] ה' באלול נסע אדמו"ר המהר"ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[דא"ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: "עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאימא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם".

אדמו"ר המהר"ש אמר לבנו החתן, שלא יחבוש שטריימל בחתונתו ובכלל שילבשהו רק ב[[ליובאוויטש]]. בעגלה הונחה קופסא ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. אדמו"ר המהר"ש ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.
מיד לאחר החתונה אמר אדמו"ר המהר"ש לבנו שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו"ר הרש"ב ב[[לימוד]] [[תורה]]{{הערת שוליים|בשבת נהג אדמו"ר הרש"ב לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין נגלה עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר משניות בעל-פה אך עיקר לימודו היה דא"ח וקבלה. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. בערב שבת ובמוצאי שבת בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וב[[יום רביעי]] בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ביחידות ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}.

==קבלת הנשיאות==
ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]] הסתלק [[אדמו"ר המהר"ש]], אביו של אדמו"ר הרש"ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת-עשרה שנים נמשך הליך קבלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב{{הערת שוליים|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב שאדמו"ר הרש"ב לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז"א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום [[ט"ז בתשרי]], אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר{{הערת שוליים|[[ד"ה]] "כתר יתנו לך" ובחנוכה "תנו רבנן נר חנוכה".}}. בחנוכה אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (בדרך כלל היווה אמירת מאמר האות לקבלת הנשיאות).

בשנת האבילות נהג אדמו"ר הרש"ב בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל אף אחד ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערת שוליים|מיומנו של אדמו"ר הריי"צ}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.

ב[[חודש אלול]] [[תרמ"ג]], לקראת סוף שנת האבילות, נכנסו החברים המלמדים, הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב משה אל הרב [[אברהם מזמבין]] כדי לשלאול אותו האם להמשיך לנסוע לליבאוויטש אחרי הסתלקות אדמו"ר המהר"ש, כשאף אחד מבניו לא קיבל על עצמו את הנשיאות. השניים הוסיפו שכיוון שהם חוששים שמא יש להם נטיה להימנע מהנסיעה, כדי לחסוך בעלות הנסיעה, לכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה שיחלק לצדקה לפי דעתו. ר' אברהם השיב להם כי אינו מקבל את הכסף ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה. הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש.

בשנת [[תר"נ]] החל אדמו"ר הרש"ב לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[ראש השנה]] [[תרנ"ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערת שוליים|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב, ביום פטירת אביו, אדמו"ר מוהר"ש.}}.

לקהילת חסידי חב"ד היה מאוד חשוב שאדמו"ר הרש"ב יקבל את הנשיאות באופן רשמי ומלא. בהזדמנות מסויימת אמר ר' [[גרשון דובער מנעוול]] לאדמו"ר הרש"ב, על סירובו לקבל את הנשיאות: "אדמו"ר הזקן הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?" כששמע זאת אדמו"ר הרש"ב - פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלא.

בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] של ה[[יהודי]]ם בכלל ויהודי רוסיה בפרט. בערך בשנת תר"נ החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. אדמו"ר הרש"ב ניסה בדרכים שונות לבטל את הגזירה, ללא הצלחה. בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי מוסקבה במקומות הולמים. הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"רים והרבנים. כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.

==ייסוד ישיבת תומכי תמימים==
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים]]}}
ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו אדמו"ר הריי"צ, קרא אדמו"ר הרש"ב לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים בתורת החסידות וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו "[[תמימים]]" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי י"ז אלול, בחר אדמו"ר הרש"ב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.

שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, ב[[שמחת תורה]] [[תרס"א]], אמר אדמו"ר הרש"ב [[שיחה]] בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי חז"ל "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו{{מקור}}". בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי בית דוד]].

== מליובאוויטש לרוסטוב ==
[[קובץ:בית הרש"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית אדמו"ר הרש"ב ב[[רוסטוב]]]]
בחודש [[חשוון]] [[תרע"ו]], בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר הגרמנים התקרבו לעיר סמולנסק הסמוכה לעיירה [[ליובאוויטש]], עזב אדמו"ר הרש"ב את העיירה יחד עם בני ביתו. כשעלה על העגלה אמר לבנו, אדמו"ר הריי"צ: "בחודש מר חשוון הגיע [[אדמו"ר האמצעי]] לליובאוויטש והתיישב בה, ועתה - 102 שנים לאחר מכן, אנו עוזבים את ליובאוויטש". עם עזיבתו פסקה פעילותה של ישיבת חסידות חב"ד-ליובאויטש בעיירה זו.

תחילה לא הוחלט על יעד קבוע וב[[כ' בחשוון]], יום הולדתו של אדמו"ר הרש"ב, שהו בעיר אוראל, שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב (שעל נהר דון), שבניהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שאדמו"ר הרש"ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. אדמו"ר הרש"ב קיבל את בקשתם וביום [[כ"ח בחשוון]] הגיע ל[[רוסטוב]], שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטש, והיא נקבעה למרכז חסידות חב"ד.

באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב"ד שברחו מהמלחמה ועד שנת [[תרפ"ד]] הייתה רוסטוב מרכז חסידות חב"ד. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמן, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרע"ו]] התקיימה בביתו ה[[התוועדות]] בהשתתפות עם [[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[התוועדות|התוועדויות]] של אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון רוסטוב]] ואת [[ניגונו של ר' אשר מניקולייב]].

==שלוחי אדמו"ר הרש"ב==

אדמו"ר הרש"ב שלח תמימים מבוגרים או נשואים, לתפקידים רוחניים בקהילות רוסיה, כמו כן שלח את הרב [[שמואל לויטין]] ואחרים ל[[גרוזיה]] ואת הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]].

== תמונתו ==
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה המקורית]]
בשנת [[תר"פ]] תיכנן אדמו"ר הרש"ב לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של אדמו"ר הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לאדמו"ר הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.

לצורך הנפקת הויזה צילמו את אדמו"ר הרש"ב וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא אדמו"ר הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. אדמו"ר הרש"ב נשאר ברוסטוב.

== הסתלקותו ==
[[קובץ:אוהל הרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל]] אדמו"ר הרש"ב ב[[רוסטוב]]]]
ביום חמישי בלילה, כ"א ב[[אדר]] [[תר"פ]], אדמו"ר הרש"ב היה נראה עייף וחלש מהרגיל. למחרת ביום שישי בבוקר, החמיר מצבו וחומו עלה. ד"ר לנדא, הרופא המקורב לאדמו"ר הרש"ב, בדק אותו וקבע שזו רק 'אינפלינציה קלה'. במוצאי שבת, לאחר ההבדלה, ביקש אדמו"ר הרש"ב לעשן ולפתע חש שלא בטוב וכמעט שהתעלף. הנוכחים במקום התיזו עליו מים קרים ומיהרו לקרוא שוב לרופא. במשך הלילה גברה חולשתו ובבוקרו של יום ראשון, כ"ד באדר, נזקק אדמו"ר הרש"ב לסיוע בנטילת ידיו. בעקבות כך נכחו במהלך כל השבוע בבית אדמו"ר הרש"ב, הרופא הקבוע ד"ר לנדא יחד עם צוות של רופאים מומחים.

ביום שני בבוקר, הגיע פרופסור ז'בדסקי וערך בדיקות יסודיות. בתום הבדיקות נכנס לחדר ה'קבינט', שם ציפתה אשת אדמו"ר הרש"ב, מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] ובנם, [[אדמו"ר הריי"צ]], יחד עם החסיד הרב [[שמואל גוראריה]]. הפרופסור שהחמיר באבחנתו, הביע חשש למחלת ה'טיפוס' הקשה והמדבקת. ביום חמישי בשבוע התקיימה אסיפת רופאים בהשתתפות ד"ר לנדא, ד"ר רבינוביץ והפרופסור ז'בדסקי. לאחר התייעצות ממושכת הורו שיש לטפל באמצעות כוסות רוח וכמו כן, עליו לקבל חמש זריקות כל יממה. בבוקר יום השישי, שוב התקיימה אסיפת רופאים מורחבת בהשתתפות ד"ר לנדא, רבינוביץ, לאזינסקי, מירסקי ופרופסור מומחה בשם קסטריאן. ההחלטה הייתה שכדי להקל על אדמו"ר הרש"ב יש לשנות את שיטת טיפול.

למחרת, יום השבת, החריף משעה לשעה מצבו של אדמו"ר הרש"ב. בשעה חמש אחר הצהריים נכנס לחדרו הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] ועמד קרוב למיטתו של אדמו"ר הרש"ב. לפתע השתנה גוון פניו של אדמו"ר הרש"ב לאדמומי והיה נראה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאויים, כמו בזמנים בהם היה ב[[דבקות]]. הרופאים שהוזעקו אל החדר מיששו את זרועו של אדמו"ר הרש"ב ובדקו את הדופק. לאחר השבת הם סיפרו שבמשך כל השבת כמעט ולא היה דופק ועל פי ה[[טבע]] היה נראה שאין סיכויים להצילו, אך נמנעו מלגלות זאת.

בנו יחידו של אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ, היה צמוד כל הזמן למיטתו של אביו.. במוצאי שבת בשעה עשר, פקח לפתע אדמו"ר הרש"ב את עיניו והביט באדמו"ר הריי"צ, שרכן אליו כדי שיוכל להקשיב בתשומת לב לדברי אביו. קולו של אדמו"ר הרש"ב היה חד וברור: "אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי ל[[זאל]] (חדר ה[[יחידות]]) ונהיה ביחד"{{מקור}}. אדמו"ר הריי"צ החוויר בהבינו את משמעות הדברים. פנה אליו אביו ואמר לו: "[[התפעלות]]? התפעלות? [[מוחין]]! מוחין!".

אדמו"ר הרש"ב הועבר על מיטתו לאולם הגדול. רעייתו, מרת שטערנא שרה הגישה לו כוס קפה. שפתיו של אדמו"ר הרש"ב החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. אחד המקורבים שהטה את אוזנו שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם אדמו"ר הזקן בשעתו עשה הבדלה על קפה, שעות אחדות לפני הסתלקותו, אף הוא במוצאי שבת קודש.

לאחר השעה שתיים בלילה, הרים לפתע אדמו"ר הרש"ב את ידו הקדושה כששפתיו שוב רוחשות. אדמו"ר הריי"צ שעמד כל העת ליד המיטה, הבין שאביו רוצה לברכו. הוא הרכין את ראשו עד שידיו של היו מעל ראשו, וברכו בברכת אב. לאחר מכן ברך אף את שלוש נכדותיו - בנותיו של אדמו"ר הריי"צ. כל הנוכחים בחדר, מלבד בני המשפחה התבקשו, על ידי אדמו"ר הריי"צ, לצאת.

במשך כל תקופת מחלתו, היה אדמו"ר הרש"ב אפוף במחשבותיו ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה על פניו, מלבד אי-אלו פעמים נדירות.

ביום ב' ניסן תר"פ, שעה ארבע לפנות בוקר, ניכר שאלו היו רגעיו האחרונים של אדמו"ר הרש"ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה. לפתע הוא פקח את עיניו, הביט בבנו יחידו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות ומיד נעצמו שוב. תנועה קלה נוספת. אדמו"ר הרש"ב יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה{{הערת שוליים|לאחר זמן כתב אדמו"ר הריי"צ לכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש".}}.

===הלוויתו===
זקני ומכובדי [[אנ"ש]] ערכו את ה"טהרה" וסיפרו שעל פניו הטהורות של אדמו"ר הרש"ב היה כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש ומהסטנדר של אדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב היה עטוף, מלבד התריכים, גם בטלית השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.

בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, יצאה הלוויה גדולה מהבית בו התגורר אדמו"ר הרש"ב, לכיוון בית העלמין הגדול שבפאתי העיר רוסטוב. את ארונו נשאו רק [[תלמידי התמימים]] ובודדים מזקני אנ"ש. לפני הקבורה, פנה אדמו"ר הריי"צ אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם בית דין מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]].

===העברת ה[[אוהל]]===
חסידי חב"ד ברוסטוב עשו רבות כדי לשמור על האוהל של קבר אדמו"ר הרש"ב. בחורף שנת [[תרצ"ט]], שלטונות רוסטוב תכננו לבנות בניינים חדשים על שטח בית העלמין בו שכן אוהלו של אדמו"ר הרש"ב והיה צורך להעביר את גופו הקדוש של אדמו"ר הרש"ב אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא 155. אדמו"ר הריי"צ שאישר את העברה ליווה אותה בכל שלביה וענה על כל ספק ובעיה שהתעוררו. לשאלות ההלכתיות אמר שיפנו אל מחותנו הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].

את ההעברה ביצעו החסידים; ר' [[צמח קוטמאן]], ר' [[מענדל קאנטאר]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לאקשין]], ר' [[אברהם קאצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]] ועוד. הם קיבלו על עצמם תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה ב[[מקווה]]). אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה ללא מסמרים ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. לאחר בקשת מחילה מאדמו"ר הרש"ב, החלו בחפירה. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - גופו הקדוש של אדמו"ר הרש"ב נשאר שלם והטלית שהייתה עליו אף היא נשארה שלימה וכיסתה את זקנו ופניו. החסידים נטלו את הגוף הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד וכך העבירוהו למקום קבורתו החדש. לאחר שנים רבות נבנה במקום אוהל קטן, וחסידים רבים פוקדים את המקום תדיר.

==ניגוניו==
#'''[[ניגון מן המיצר]]''' - [[ניגון]] על הפסוקים שנאמרים לפני [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]], המתחיל בפסוק "מן המיצר קראתי יה"{{הערה|[[ספר תהלים]] פרק קי"ח.}}.
#'''[[ניגון ברכות קודם התקיעות]]''' - ניגון על הברכות שאומרים לפני תקיעת שופר בראש השנה.
#'''[[ניגון פסוקים שלאחר התקיעות]]''' - ניגון על הפסוקים שנאמרים לאחר התקיעות-שופר בראש השנה.
#'''[[ניגון רוסטוב]]''' - ניגון שהיו מנגנים אצל אדמו"ר הרש"ב בתקופת שהותו ב[[רוסטוב]].

==ספריו (חלקי)==
*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]''' - אגרותיו של אדמו"ר הרש"ב שיש בהם עניין לציבור.
*'''[[בשעה שהקדימו תער"ב]]''' - [[המשך]] ארוך בו נתבארו עיקרי [[תורת החסידות]].
*'''[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]]''' - סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר אדמו"ר הרש"ב במהלך שנות נשיאותו.
*'''[[ספר השיחות (תורת שלום)|ספר השיחות]]''' - [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו"ר הרש"ב שנאמרו בזמני [[התוועדות|התוועדויות]] ב[[חגים]] ומועדי השנה.

;קונטרסים
*'''[[קונטרס העבודה]]''' - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר עניין [[עבודת התפילה]].
*'''[[קונטרס ומעין מבית ה']]''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו"ר הרש"ב, העוסקים בביאור הפסוק "ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים" על פי תורת החסידות.
*'''[[קונטרס עץ חיים]]''' - קונטרס אותו כתב אדמו"ר הרש"ב עבור תלמידי "תומכי תמימים" ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.
*'''[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]]''' - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו"ר הרש"ב.
*'''[[מענה לשון]]''' - קונטרס ובו הסדר שהנהיג אדמו"ר הרש"ב לומר על קברי הצדיקים.

==לקריאה נוספת==
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הרש"ב''', [[קה"ת]]
* [[שלום דובער פויזנר]] ו[[מרדכי שוסטרמן]], '''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו"ר הרש"ב.
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''גזע חסידים''' - התיעוד המלא על העברת קברו.
* אדמו"ר הרש"ב, '''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]'''.
* [[רפאל נחמן כהן]], '''[[ליובאוויטש וחייליה]]'''.
* [[רפאל נחמן כהן]], '''[[שמועות וסיפורים]]'''
* [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]
* [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] על שלוחי אדמו"ר הרש"ב לגרוזיה
* [[שניאור זלמן ברגר]], [[נודע בשיעורים]] על שלוחי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד

==קישורים חיצוניים==
*[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65030 החתן בן ארבע והכלה בת שבע] תיאור שידוכו של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=258&article=2528 "אני עולה השמימה"] תיאור וסיפור ימיו אחרונים בעלמא דין של הוד כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע - {{חב}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 זכרונות אודות אדמו"ר הרש"ב] - נכתב בידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]].
{{הערות שוליים}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הרש"ב}}
{{בית רבי/אדמו"ר הרש"ב}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|7]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|*]]

רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)

2012-08-15T04:14:05Z

פיני: /* הלוויתו */

{{דמות
|שם=רבי שלום דובער שניאורסון
|תמונה=[[תמונה:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|250px]]
|כינוי=אדמו"ר מהורש"ב
|תיאור=האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[כ' חשוון תרכ"א]]
|מקום לידה=[[ליובאוויטש]]
|תאריך פטירה=[[ב' ניסן תר"פ]]
|מקום פטירה=רוסטוב
|מקום פעילות=ליובאוויטש
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר הרש"ב|אחר=אדמו"ר מרצ'יצ'א, נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]|ראו=[[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]]}}'''[[רבי]] שלום דובער שניאורסון - ה[[אדמו"ר]] הרש"ב''' הוא האדמו"ר החמישי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. נולד ביום [[כ' חשוון תרכ"א]] (5 בנובמבר 1860) בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי שמואל (ה[[אדמו"ר המהר"ש]]) ו[[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]] שניאורסון. ייסד את [[ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אם [[ישיבות חב"ד]] בעולם. [[הסתלק]] ביום [[ב' ניסן תר"פ]] (21 במרץ 1920) ומנוחתו כבוד בעיר [[רוסטוב]].

==ביוגרפיה==
===הולדתו===
ביום [[כ' בחשוון]] [[תרכ"א]] נולד אדמו"ר הרש"ב לרבי שמואל ורבקה שניאורסון, בעיירה [[ליובאוויטש]]. כשנה לפני כן, ביום [[י' בכסלו]] שנת [[תר"כ]] חלמה אימו חלום בו ראתה את אמה, מרת [[חנה חיה שרה זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]] ואת סבה, [[אדמו"ר האמצעי]]. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה" ואדמו"ר האמצעי הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל [[י"ט כסלו]], חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". אדמו"ר האמצעי אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו"ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו"ר המהר"ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מעורות שחוטים וכשרים. [[אדמו"ר הצמח צדק]] ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער'.

ביום [[כ"ו בכסלו]] בשנת [[תרכ"א]] נערכה ה[[ברית מילה]], לאחר שנדחתה בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]] מיום [[כ"ז בחשוון]].

===תספורת והכנסה ל"חדר"===
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תרכ"ד]], ביום הולדתו השלישי של אדמו"ר הרש"ב, אמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] שאת ה[[תספורת]] יעשו בחשאי והוסיף שבערב, לפני היכנסו לגיל שלש, יביאו את הילד שישן בחדרו. בבוקר כששלום דובער קם משנתו, אמר אדמו"ר הצמח צדק למשרת ר' [[חיים בער חיימסון]] שיטול את ידיו של הילד ואדמו"ר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם: {{ציטוטון|פך השמן ה[[רוחני]] שנתן מורנו [[הבעל שם טוב]] לתלמידו מורנו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח את [[אדמו"ר הזקן]] לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]], ואני הנה בכוח זה משחתי אותך ובכח זה הנני מושח את הילד}}.

כנהוג, הוכנס אדמו"ר הרש"ב, ביום התספורת שלו, ללימודים ב"[[חדר]]" שהיה בחדר-שני של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו"ר הצמח צדק. בעת ההכנסה זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי [[מלאך מיכאל]]. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. בערב [[פסח]] בזמן בדיקת כיסי הבגדים של הילדים, קרא אדמו"ר הצמח צדק לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן.

מידי יום היה אדמו"ר הרש"ב נכנס עם אחיו רבי [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] אל הסב, אדמו"ר הצמח צדק, שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו.

===שידוכו===
בילדותו שהה אדמו"ר הרש"ב רבות בבית סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. באחד הביקורים נכח שם בנו ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] עם בתו שטערנא שרה. אדמו"ר הצמח צדק אמר עליהם: "חתן וכלה". שאל ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] את אביו: "שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה"? השיבו אביו: "זה הקטן יגדל ממך"!{{מקור}}

ביום י' [[סיוון]] [[תרכ"ה]] נכתבו התנאים בין הצדדים. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים להיות סמוכים על שולחנו{{הערת שוליים|בשנים: ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי החתונה}}. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים להיות סמוכים על שולחנו{{הערת שוליים|בשנים: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית}}. הסבא – אדמו"ר הצמח צדק התחייב לתת חמש מאות רובל, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מיד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל"ה]] ב[[ירושלים]].

עוד נכתב בתנאים שהחתונה תהיה ב[[ירושלים]]. כשהגיע מועד החתונה, תבע [[אדמו"ר מהר"ש]] לעשות את החתונה בירושלים דזמן ה[[גלות]] - ב[[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות לא יצא הדבר לפועל.

===חתונתו===
ב[[מוצאי שבת]] פרשת תצא, ביום [[י"א אלול תרל"ה]] התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]] ל[[ליובאוויטש]], אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת.

בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו"ר המהר"ש, בגלל מצבו הבריאותי. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ב[[יום ראשון]] ה' באלול נסע אדמו"ר המהר"ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר [[דא"ח]] וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: "עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאימא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם".

אדמו"ר המהר"ש אמר לבנו החתן, שלא יחבוש שטריימל בחתונתו ובכלל שילבשהו רק ב[[ליובאוויטש]]. בעגלה הונחה קופסא ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. אדמו"ר המהר"ש ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.
מיד לאחר החתונה אמר אדמו"ר המהר"ש לבנו שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו"ר הרש"ב ב[[לימוד]] [[תורה]]{{הערת שוליים|בשבת נהג אדמו"ר הרש"ב לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד [[דא"ח]] והתפלל עד השעה 10:00 לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] והר' שלום מקדין נגלה עד השעה 14:00 ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר משניות בעל-פה אך עיקר לימודו היה דא"ח וקבלה. ב[[ליל שבת]] נהג להיכנס לאביו לפני [[תפילת ערבית]]. בערב שבת ובמוצאי שבת בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וב[[יום רביעי]] בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ביחידות ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.}}.

==קבלת הנשיאות==
ביום [[י"ג תשרי תרמ"ג]] הסתלק [[אדמו"ר המהר"ש]], אביו של אדמו"ר הרש"ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת-עשרה שנים נמשך הליך קבלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב{{הערת שוליים|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כתוב שאדמו"ר הרש"ב לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז"א סירב בתקיפות.}}. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום [[ט"ז בתשרי]], אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר{{הערת שוליים|[[ד"ה]] "כתר יתנו לך" ובחנוכה "תנו רבנן נר חנוכה".}}. בחנוכה אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (בדרך כלל היווה אמירת מאמר האות לקבלת הנשיאות).

בשנת האבילות נהג אדמו"ר הרש"ב בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל אף אחד ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו{{הערת שוליים|מיומנו של אדמו"ר הריי"צ}}. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.

ב[[חודש אלול]] [[תרמ"ג]], לקראת סוף שנת האבילות, נכנסו החברים המלמדים, הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב משה אל הרב [[אברהם מזמבין]] כדי לשלאול אותו האם להמשיך לנסוע לליבאוויטש אחרי הסתלקות אדמו"ר המהר"ש, כשאף אחד מבניו לא קיבל על עצמו את הנשיאות. השניים הוסיפו שכיוון שהם חוששים שמא יש להם נטיה להימנע מהנסיעה, כדי לחסוך בעלות הנסיעה, לכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה שיחלק לצדקה לפי דעתו. ר' אברהם השיב להם כי אינו מקבל את הכסף ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה. הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש.

בשנת [[תר"נ]] החל אדמו"ר הרש"ב לקבל אנשים ל[[יחידות]] באופן זמני. ב[[ראש השנה]] [[תרנ"ד]], החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם{{הערת שוליים|בהקדמה ל[[לוח היום יום]] מחשיב [[הרבי]] יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב, ביום פטירת אביו, אדמו"ר מוהר"ש.}}.

לקהילת חסידי חב"ד היה מאוד חשוב שאדמו"ר הרש"ב יקבל את הנשיאות באופן רשמי ומלא. בהזדמנות מסויימת אמר ר' [[גרשון דובער מנעוול]] לאדמו"ר הרש"ב, על סירובו לקבל את הנשיאות: "אדמו"ר הזקן הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?" כששמע זאת אדמו"ר הרש"ב - פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלא.

בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] של ה[[יהודי]]ם בכלל ויהודי רוסיה בפרט. בערך בשנת תר"נ החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. אדמו"ר הרש"ב ניסה בדרכים שונות לבטל את הגזירה, ללא הצלחה. בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי מוסקבה במקומות הולמים. הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"רים והרבנים. כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.

==ייסוד ישיבת תומכי תמימים==
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים]]}}
ביום ראשון [[ט"ו אלול תרנ"ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו אדמו"ר הריי"צ, קרא אדמו"ר הרש"ב לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים בתורת החסידות וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו "[[תמימים]]" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי י"ז אלול, בחר אדמו"ר הרש"ב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.

שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, ב[[שמחת תורה]] [[תרס"א]], אמר אדמו"ר הרש"ב [[שיחה]] בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי חז"ל "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו{{מקור}}". בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי בית דוד]].

== מליובאוויטש לרוסטוב ==
[[קובץ:בית הרש"ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית אדמו"ר הרש"ב ב[[רוסטוב]]]]
בחודש [[חשוון]] [[תרע"ו]], בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר הגרמנים התקרבו לעיר סמולנסק הסמוכה לעיירה [[ליובאוויטש]], עזב אדמו"ר הרש"ב את העיירה יחד עם בני ביתו. כשעלה על העגלה אמר לבנו, אדמו"ר הריי"צ: "בחודש מר חשוון הגיע [[אדמו"ר האמצעי]] לליובאוויטש והתיישב בה, ועתה - 102 שנים לאחר מכן, אנו עוזבים את ליובאוויטש". עם עזיבתו פסקה פעילותה של ישיבת חסידות חב"ד-ליובאויטש בעיירה זו.

תחילה לא הוחלט על יעד קבוע וב[[כ' בחשוון]], יום הולדתו של אדמו"ר הרש"ב, שהו בעיר אוראל, שם הגיעה בקשה מהקהילה היהודית ברוסטוב (שעל נהר דון), שבניהם למדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שאדמו"ר הרש"ב יבוא לגור עימם וההוצאות יהיו על חשבון הקהילה. אדמו"ר הרש"ב קיבל את בקשתם וביום [[כ"ח בחשוון]] הגיע ל[[רוסטוב]], שנים עשרה יום לאחר היציאה מליובאוויטש, והיא נקבעה למרכז חסידות חב"ד.

באותה תקופה התיישבו ברוסטוב הרבה חסידי חב"ד שברחו מהמלחמה ועד שנת [[תרפ"ד]] הייתה רוסטוב מרכז חסידות חב"ד. אחד מהם היה ר' מנחם מן ברמן, שהיה מגדולי העשירים ברוסטוב וביום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרע"ו]] התקיימה בביתו ה[[התוועדות]] בהשתתפות עם [[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[התוועדות|התוועדויות]] של אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב, נהגו החסידים לנגן את [[ניגון רוסטוב]] ואת [[ניגונו של ר' אשר מניקולייב]].

==שלוחי אדמו"ר הרש"ב==

אדמו"ר הרש"ב שלח תמימים מבוגרים או נשואים, לתפקידים רוחניים בקהילות רוסיה, כמו כן שלח את הרב [[שמואל לויטין]] ואחרים ל[[גרוזיה]] ואת הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]] ל[[סמרקנד]].

== תמונתו ==
[[קובץ:א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה המקורית]]
בשנת [[תר"פ]] תיכנן אדמו"ר הרש"ב לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר וב[[ראש השנה]] התפלל בבית הכנסת של אדמו"ר הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר ל[[אנ"ש]] שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר [[חסיד]]י חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לאדמו"ר הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.

לצורך הנפקת הויזה צילמו את אדמו"ר הרש"ב וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא אדמו"ר הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה. אדמו"ר הרש"ב נשאר ברוסטוב.

== הסתלקותו ==
[[קובץ:אוהל הרשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל]] אדמו"ר הרש"ב ב[[רוסטוב]]]]
ביום חמישי בלילה, כ"א ב[[אדר]] [[תר"פ]], אדמו"ר הרש"ב היה נראה עייף וחלש מהרגיל. למחרת ביום שישי בבוקר, החמיר מצבו וחומו עלה. ד"ר לנדא, הרופא המקורב לאדמו"ר הרש"ב, בדק אותו וקבע שזו רק 'אינפלינציה קלה'. במוצאי שבת, לאחר ההבדלה, ביקש אדמו"ר הרש"ב לעשן ולפתע חש שלא בטוב וכמעט שהתעלף. הנוכחים במקום התיזו עליו מים קרים ומיהרו לקרוא שוב לרופא. במשך הלילה גברה חולשתו ובבוקרו של יום ראשון, כ"ד באדר, נזקק אדמו"ר הרש"ב לסיוע בנטילת ידיו. בעקבות כך נכחו במהלך כל השבוע בבית אדמו"ר הרש"ב, הרופא הקבוע ד"ר לנדא יחד עם צוות של רופאים מומחים.

ביום שני בבוקר, הגיע פרופסור ז'בדסקי וערך בדיקות יסודיות. בתום הבדיקות נכנס לחדר ה'קבינט', שם ציפתה אשת אדמו"ר הרש"ב, מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]] ובנם, [[אדמו"ר הריי"צ]], יחד עם החסיד הרב [[שמואל גוראריה]]. הפרופסור שהחמיר באבחנתו, הביע חשש למחלת ה'טיפוס' הקשה והמדבקת. ביום חמישי בשבוע התקיימה אסיפת רופאים בהשתתפות ד"ר לנדא, ד"ר רבינוביץ והפרופסור ז'בדסקי. לאחר התייעצות ממושכת הורו שיש לטפל באמצעות כוסות רוח וכמו כן, עליו לקבל חמש זריקות כל יממה. בבוקר יום השישי, שוב התקיימה אסיפת רופאים מורחבת בהשתתפות ד"ר לנדא, רבינוביץ, לאזינסקי, מירסקי ופרופסור מומחה בשם קסטריאן. ההחלטה הייתה שכדי להקל על אדמו"ר הרש"ב יש לשנות את שיטת טיפול.

למחרת, יום השבת, החריף משעה לשעה מצבו של אדמו"ר הרש"ב. בשעה חמש אחר הצהריים נכנס לחדרו הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] ועמד קרוב למיטתו של אדמו"ר הרש"ב. לפתע השתנה גוון פניו של אדמו"ר הרש"ב לאדמומי והיה נראה כלבת אש יוקדת. העיניים כמו בלטו מחוריהן באופן מאויים, כמו בזמנים בהם היה ב[[דבקות]]. הרופאים שהוזעקו אל החדר מיששו את זרועו של אדמו"ר הרש"ב ובדקו את הדופק. לאחר השבת הם סיפרו שבמשך כל השבת כמעט ולא היה דופק ועל פי ה[[טבע]] היה נראה שאין סיכויים להצילו, אך נמנעו מלגלות זאת.

בנו יחידו של אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ, היה צמוד כל הזמן למיטתו של אביו.. במוצאי שבת בשעה עשר, פקח לפתע אדמו"ר הרש"ב את עיניו והביט באדמו"ר הריי"צ, שרכן אליו כדי שיוכל להקשיב בתשומת לב לדברי אביו. קולו של אדמו"ר הרש"ב היה חד וברור: "אני עולה השמיימה, את הכתבים אני משאיר לכם. קחו אותי ל[[זאל]] (חדר ה[[יחידות]]) ונהיה ביחד"{{מקור}}. אדמו"ר הריי"צ החוויר בהבינו את משמעות הדברים. פנה אליו אביו ואמר לו: "[[התפעלות]]? התפעלות? [[מוחין]]! מוחין!".

אדמו"ר הרש"ב הועבר על מיטתו לאולם הגדול. רעייתו, מרת שטערנא שרה הגישה לו כוס קפה. שפתיו של אדמו"ר הרש"ב החלו להתנועע בלחישה וקולו לא נשמע. אחד המקורבים שהטה את אוזנו שמע את הרבי אומר את נוסח ההבדלה. מחשבה מבהילה חלפה, כי גם אדמו"ר הזקן בשעתו עשה הבדלה על קפה, שעות אחדות לפני הסתלקותו, אף הוא במוצאי שבת קודש.

לאחר השעה שתיים בלילה, הרים לפתע אדמו"ר הרש"ב את ידו הקדושה כששפתיו שוב רוחשות. אדמו"ר הריי"צ שעמד כל העת ליד המיטה, הבין שאביו רוצה לברכו. הוא הרכין את ראשו עד שידיו של היו מעל ראשו, וברכו בברכת אב. לאחר מכן ברך אף את שלוש נכדותיו - בנותיו של אדמו"ר הריי"צ. כל הנוכחים בחדר, מלבד בני המשפחה התבקשו, על ידי אדמו"ר הריי"צ, לצאת.

במשך כל תקופת מחלתו, היה אדמו"ר הרש"ב אפוף במחשבותיו ופניו הביעו רצינות יתירה. אפילו בת שחוק קלה לא נראתה על פניו, מלבד אי-אלו פעמים נדירות.

ביום ב' ניסן תר"פ, שעה ארבע לפנות בוקר, ניכר שאלו היו רגעיו האחרונים של אדמו"ר הרש"ב. עיניו נעצמו בדבקות ונשימתו הלכה ונחלשה. לפתע הוא פקח את עיניו, הביט בבנו יחידו ושתי דמעות זלגו מעיניו הטהורות ומיד נעצמו שוב. תנועה קלה נוספת. אדמו"ר הרש"ב יישר את ראשו, סידר את ידיו ורגליו ונשמתו הקדושה עלתה השמימה בקדושה ובטהרה{{הערת שוליים|לאחר זמן כתב אדמו"ר הריי"צ לכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא-ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש".}}.

===הלוויתו===
זקני ומכובדי [[אנ"ש]] ערכו את ה"טהרה" וסיפרו שעל פניו הטהורות של אדמו"ר הרש"ב היה כל העת כמו חיות, ובת שחוק קלה נסוכה על שפתיו. ארון קבורה נבנה מקרשי הבימה של בית המדרש ומהסטנדר של אדמו"ר הרש"ב. אדמו"ר הרש"ב היה עטוף, מלבד התריכים, גם בטלית השבת עמה התפלל בימיו האחרונים.

בשעות אחר הצהריים של יום ראשון, יצאה הלוויה גדולה מהבית בו התגורר אדמו"ר הרש"ב, לכיוון בית העלמין הגדול שבפאתי העיר רוסטוב. את ארונו נשאו רק [[תלמידי התמימים]] ובודדים מזקני אנ"ש. לפני הקבורה, פנה אדמו"ר הריי"צ אל הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], הרב [[אליעזר קרסיק]] ואל עוד חסיד אחד ואמר כי הם בית דין מיוחד, וקבורה זו נעשית על תנאי ובידו תהיה הרשות לפנות את עצמותיו הקדושות לקברי אבותיו הטמונים ב[[ליובאוויטש]].

===העברת ה[[אוהל]]===
חסידי חב"ד ברוסטוב עשו רבות כדי לשמור על האוהל של קבר אדמו"ר הרש"ב. בחורף שנת [[תרצ"ט]], שלטונות רוסטוב תכננו לבנות בניינים חדשים על שטח בית העלמין בו שכן אוהלו של אדמו"ר הרש"ב והיה צורך להעביר את גופו הקדוש של אדמו"ר הרש"ב אל בית-עלמין אחר שנמצא ברחוב טקוצ'בא 155. אדמו"ר הריי"צ שאישר את העברה ליווה אותה בכל שלביה וענה על כל ספק ובעיה שהתעוררו. לשאלות ההלכתיות אמר שיפנו אל מחותנו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]].

את ההעברה ביצעו החסידים; ר' [[צמח קוטמאן]], ר' [[מענדל קאנטאר]] (משרת בבית הרב), ר' [[משה וולף לאבאק]], ר' [[נחמן לאקשין]], ר' [[אברהם קאצנלסון]], ר' [[יונה איידלקופ]] ועוד. הם קיבלו על עצמם תענית וכל אחד שפך על עצמו ט' קבין (כתחליף לטבילה ב[[מקווה]]). אחר כך השיגו מיטה חזקה וחלקה ללא מסמרים ובשעה מאוחרת בלילה הלכו אל בית-העלמין. לאחר בקשת מחילה מאדמו"ר הרש"ב, החלו בחפירה. לנגד עיניהם נגלה מחזה מדהים - גופו הקדוש של אדמו"ר הרש"ב נשאר שלם והטלית שהייתה עליו אף היא נשארה שלימה וכיסתה את זקנו ופניו. החסידים נטלו את הגוף הקדוש עם שלושה טפחים מעפר הקבר והניחו במיטה שהוכנה מבעוד מועד וכך העבירוהו למקום קבורתו החדש.

==ניגוניו==
#'''[[ניגון מן המיצר]]''' - [[ניגון]] על הפסוקים שנאמרים לפני [[תקיעת שופר]] ב[[ראש השנה]], המתחיל בפסוק "מן המיצר קראתי יה"{{הערה|[[ספר תהלים]] פרק קי"ח.}}.
#'''[[ניגון ברכות קודם התקיעות]]''' - ניגון על הברכות שאומרים לפני תקיעת שופר בראש השנה.
#'''[[ניגון פסוקים שלאחר התקיעות]]''' - ניגון על הפסוקים שנאמרים לאחר התקיעות-שופר בראש השנה.
#'''[[ניגון רוסטוב]]''' - ניגון שהיו מנגנים אצל אדמו"ר הרש"ב בתקופת שהותו ב[[רוסטוב]].

==ספריו (חלקי)==
*'''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]''' - אגרותיו של אדמו"ר הרש"ב שיש בהם עניין לציבור.
*'''[[בשעה שהקדימו תער"ב]]''' - [[המשך]] ארוך בו נתבארו עיקרי [[תורת החסידות]].
*'''[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]]''' - סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר אדמו"ר הרש"ב במהלך שנות נשיאותו.
*'''[[ספר השיחות (תורת שלום)|ספר השיחות]]''' - [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו"ר הרש"ב שנאמרו בזמני [[התוועדות|התוועדויות]] ב[[חגים]] ומועדי השנה.

;קונטרסים
*'''[[קונטרס העבודה]]''' - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר עניין [[עבודת התפילה]].
*'''[[קונטרס ומעין מבית ה']]''' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו"ר הרש"ב, העוסקים בביאור הפסוק "ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים" על פי תורת החסידות.
*'''[[קונטרס עץ חיים]]''' - קונטרס אותו כתב אדמו"ר הרש"ב עבור תלמידי "תומכי תמימים" ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.
*'''[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]]''' - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו"ר הרש"ב.
*'''[[מענה לשון]]''' - קונטרס ובו הסדר שהנהיג אדמו"ר הרש"ב לומר על קברי הצדיקים.

==לקריאה נוספת==
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - אדמו"ר הרש"ב''', [[קה"ת]]
* [[שלום דובער פויזנר]] ו[[מרדכי שוסטרמן]], '''[[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]''' - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו"ר הרש"ב.
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''גזע חסידים''' - התיעוד המלא על העברת קברו.
* אדמו"ר הרש"ב, '''[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]]'''.
* [[רפאל נחמן כהן]], '''[[ליובאוויטש וחייליה]]'''.
* [[רפאל נחמן כהן]], '''[[שמועות וסיפורים]]'''
* [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]
* [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]] על שלוחי אדמו"ר הרש"ב לגרוזיה
* [[שניאור זלמן ברגר]], [[נודע בשיעורים]] על שלוחי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד

==קישורים חיצוניים==
*[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65030 החתן בן ארבע והכלה בת שבע] תיאור שידוכו של אדמו"ר הרש"ב, [[שבועון בית משיח]] - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=258&article=2528 "אני עולה השמימה"] תיאור וסיפור ימיו אחרונים בעלמא דין של הוד כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע - {{חב}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 זכרונות אודות אדמו"ר הרש"ב] - נכתב בידי הרב [[שניאור זלמן ברגר]].
{{הערות שוליים}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הרש"ב}}
{{בית רבי/אדמו"ר הרש"ב}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|7]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|*]]

שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 2

2012-06-22T06:22:09Z

פיני:

==חסימה חלקית==
מאחר שהערכים מאוד טריים ויש הרבה מה להוסיף בכל אחד מהם, לכן נראה לי שגם בערכים המוגדרים כערכים מוגנים יש לצמצם את ההגנה רק לקטעים שחוששים שיהיו בהם בלגנים. ולדוגמא בערך זה של הרבי, הרי חסר המון חומר במיוחד מהשנים הראשונות (הערך מתחיל רק משנת תרפ"ד, כשהרבי הי' כבר בן 22!), לכן כדאי שיפתחו לעריכה את כל האזור הזה, ורק בעוד תקופת מה כשכבר יהי' מספיק חומר יתחילו להגן עליו בצורה רחבה יותר.
[[משתמש:בני|בני]] 18:35, 10 יוני 2007 (EDT)

אין אפשרות כזאת לחסום רק חצי ערך. מכיוון שכך, הכי הגיוני הוא לחסום את כל הערך בערכים שישנו חשש שיושחתו במזיד. אם יש לך מה להוסיף בערך, תכתוב זאת כאן ו[[מפעיל מערכת]] יכניס את הדברים לגוף הערך. תודה רבה מראש! --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:46, 10 יוני 2007 (EDT)

הרבי מלך המשיח לא למד בסורבון אלא בבית הספר לעבודות ציבוריות. צילום של מסמך הקבלה התפרסם פעם בשטורעם

==לתקן כותרת!==

במקום:"מפעולותיו בין השנית: תשכ"א - תש"ל" - צריך להיות: בין השנים".

פרט לכך, רשימה ארוכה של פירוט דקדקני מכל הוראה של הרבי שליט"א אינה מתאימה לערך אנציקלופדיוני. שלום בער

== לתקן הקישור ==

תחת הכותרת משנית "בברלין" יש קישור בשם "ישראל ארי לייב" צריך לתקנו שיקשר לערך האמיתי שיש לשם זה.[[משתמש:בני|בני]] 15:45, 11 יוני 2007 (EDT)

== לתקן עוד קישור ==

בפעולותיו של הרבי בשנת תשל"ד ישנו קישור למילה "טנקים", קישור זה אינו נכון ויש לתקנו שיפנה לערך הנ"ל.[[משתמש:בני|בני]]

== הכל מועתק ==

מה זה מעניין?!?

הכל מועתק מ"סדר ההשתלשלות" של היום יום!

חכמים גדולים

[[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] 15:42, 18 יוני 2007 (EDT)

:א. הערך אמור להכיל את העובדות ה'יבשות', ולא סיפורים וכו' אשר לכן מתאים הסגנון הנ"ל. ב. אדרבה, אם יש בידך להוסיף וכו' תציע זאת כאן ומפעילי המערכת יכניסו זאת.----[[משתמש:בני|בני]] 15:48, 18 יוני 2007 (EDT)

----

חסרים ספרים: ענינה של תורת החסידות, לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח
וכל הספרי שערים למיניהם צריכם לעבור לקטגורית לקט מרבותינו נשיאנו--[[משתמש:אפי|אפי]] 01:04, 19 יוני 2007 (EDT)

----

מדוע מסתירים את הלימודי חול של הרבי באירופה ?
:ב[[אדמו"ר שליט"א#בפאריז|שורה הראשונה של פאריז]] מוזכר: "בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון". --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 16:27, 28 יוני 2007 (EDT)

==חייו הנצחיים של הרבי==
על פי אמונתנו בתורת ישראל, מוכרח להיות שמציאותו של הרבי בעולם הזה הגשמי היא ללא שינוי. ליתר פירוט אפשר לראות בקטגוריה [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]].
:אז תן לי להבין... הרב עובדיה יוסף, הגר"מ פיינשטיין וכו' לא מאמינים בתורת ישראל? או שמא יש כאן מחלוקת, ו"אלו ואלו דברי אלוקים חיים"?

== לכל השואלים והמתמיהים בתמימות ==

לכל המעוניין לדעת פרטים על המופיע בערך שיגש אחר כבוד לעיין בערך [[חיים נצחיים במלך המשיח|חייו הנצחיים של מלך המשיח]] שהוא כרגע עדיין בעריכה ובעז"ה בהמשך יופיעו הסברים מורחבים יותר. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 15:25, 6 יולי 2007 (EDT)

== פירושונים ==

כאשר הגולש מחפש ערך ששמו "מנחם מענדל שניאורסון", בפשטות כוונתו לכ"ק אדמו"ר שליט"א ולכן יגיע לערך זה. כאשר אבל אין כוונתו לרבי שליט"א, ישנן שתי אפשרויות: [[הצמח צדק]] ו[[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|הרמ"מ - בנו של אדמו"ר המהר"ש]] (ואגב מסתבר שברוב המקרים כוונתו לרמ"מ, כי מי שמחפש את הצמח צדק יכתוב [[צמח צדק]](ותראו מה תהיה התוצאה)). על כן ערכתי דף שנקרא "[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]", כדי שבן אדם שהגיע לדף של [[הרבי שליט"א]] והתכוון לדף אחר יוכל לעבור אליו. אך מכיון שדף זה מוגן ואין לי אפשרות לערכו, על כן הנני מבקש ממי שיש לו את האפשרות שישנה את ה"פירוש אחר" בדף הרבי שליט"א לדף של פירושונים הנ"ל. בתודה מראש.--[[משתמש:M&n|M&n]] 15:52, 11 יולי 2007 (EDT)

==קישור חיצוני==
להלן קישורים ובהם כתבות על הצלת הרבי בימי השואה. כדאי להכניסם בשולי הערך כ"קישורים חיצוניים", וכן לתקן אולי כמה ענינים הכתובים בערך זה.
http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186

http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214

== מלך המשיח? ==

אני חושב שיש מקום להזכיר בגוף הערך, שיש קבוצה קטנה וזוטרה, ובכלליות ממש לא חשובה, שטוענת שהרבי נפטר. אתם יודעים, למען ההגינות... [[משתמש:Eytanar|Eytanar]] 15:11, 1 ספטמבר 2007 (EDT)
:אין עניינינו בטענות ומענות. הדברים נכתבו ותוארו כחלק מתהליך ההתגלות של [[מלך המשיח]] '''ע"פ המקורות''', ללא מתן פרשנות או "טענות" כלשהן על המציאות, לכאן או לכאן.. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:51, 1 ספטמבר 2007 (EDT)

== איות שם משפחתו של הרבי צריך להיות כפי שהרבי כותב "שניאורסאהן" ==
ייש"כ, טופל. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:37, 20 אוקטובר 2007 (EDT)

== מה הרעיון לעשות אתר חופשי על נושא מסוים שנוי במחלוקת ==

כאשר האתר נוקט עמדה ולא נשאר נייטרלי?

תהיו הוגנים, משיחיסטים[[משתמש:איזוטופ|איזוטופ]] 03:39, 28 אפריל 2008 (EDT)

== השם קזרנובסקי ==

יש לו ערך,כנראה השם בערך הזה לא מאוית נכון. [[משתמש:חיים|חיים]] גולש שערך חיפוש לערך.
:אכן, הוא אוית כאן "אהרן". הפנתי את השם לערך. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 15:06, 27 יולי 2008 (EDT)

== הסרת ההגנה ==
נראה אם זה יועיל לערך, או שזו הייתה טעות --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:25, 18 מאי 2009 (EDT)

== תמונות ==

עד כמה תמונות יחיו את הערך ויקלו על קריאתו. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]* [[מיזם:עריכת ערכים|המהפכה החדשה]]
:ועכשיו הוסרו רובם...נו גוט. בהצלחה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
::מוזר שבאנציקלופדיה צריכים להוסיף תמונות בשביל להקל על קריאת הערך. כשהערך יהיה ערוך ומסוגנן יותר, לא יצטרכו לתמונות בשביל להקל על קריאת הערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 21:53, 28 במרץ 2010 (UTC)
:::תמונות מחיות את הערך. זה מציאות, גם אם יש לה הסבר וגם אם לא, וזה גם המהלך של ויקיפדיה. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 22:20, 28 במרץ 2010 (UTC)
::::אכן. בהצלחה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::::כמה ניתן לזלזל בעצמנו. יש 12 תמונות בערך ועדיין צריך להחיות אותו?! --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 11:24, 1 באפריל 2010 (UTC)

==תמיהות==

שנות צעירותו - הרבי הוגדר כ"שר ההשכלה". ע"י מי? מתי? יש מקור בכתובים? וכן נראה כאילו הרבי נכנס לעסקנות לפני השידוך עם הרבנית, יש לכך מקור רציני? פיני 13:40, 7 אוקטובר 2009 (IST)
:הוגדר ע"י [[אדמו"ר הריי"צ]] בשיחתו עם הפרופ' המטורף שרצה לעמוד על סודו של ה[[מגן דוד]]. לא זוכר כרגע מקור מדויק. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

::הפרופסור ההוא (איפוא ראית - [[משתמש:חסיד|חסיד]] - שהוא היה מטורף) הגיע לרבי הריי"צ והרבי הריי"צ הפנה אותו לרבי. היה זה כמה שזכור לי בשנת תרפ"ז לערך. עיי"ש. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 19:03, 7 אוקטובר 2009 (IST)
:::לא מטורף, כוונתי הייתה שלא הי' בריטא בנפשו כ"כ (שלכן הטריד את אדמו"ר הריי"צ). ושמעתי א"ז מא' מזקני המשפיעים - נראה לי ר' מענדל מאראזאב. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

::::בסדר. אכן מסתבר לומר עליו מטורף ויש גם שחשדו אותו ביעבסקצי' וריגול. ייש"כ. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 21:18, 7 אוקטובר 2009 (IST)

==הרבי מלובביץ'==

אני חושב שמאד חשוב שגם שם זה יופיע במהלך הדף, כיון שרבבות עמך בית ישראל מכירים שם זה יותר מאשר שמות אחרים, ובחיפוש במנועי החיפוש וכיו"ב, יגיעו יותר מהר למצוא את מבוקשם. חב"דפדיה - מיזם להפצת מעינות. --[[משתמש:Shalom|Shalom]] 16:22, 20 נובמבר 2009 (IST)

:השם של הרבי מופיע ברבבות צורות שונות ומשונות אצל רבבות עמך בית ישראל וכפשוט שא"א להכניס את כולם בגוף הערך. בשביל שיגיעו לדף בחיפושים השונים, יש את [[עזרה:דף הפניה]]. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 10:32, 22 בנובמבר 2009 (UTC)

==שורות הכותרת==
לדעתי שורות הכותרת צריכות למצות (כמובן בגדר האפשר) את דמותו של אדמו"ר שליט"א ולא לעסוק בפרטים בילדותו. פרטים אלו צריכים להופיע תחת הכותרת 'בצעירותו'.--[[משתמש:Shalom|Shalom]] 01:27, 25 בנובמבר 2009 (UTC)
:הבא דוגמא למה כוונתך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 09:21, 25 בנובמבר 2009 (UTC)
שיניתי אני מקווה שאתה מבין למה, כוונתי שכל יהודי באשר הוא שייכנס לפה יבין בשורות הראשונות מיהו הרבי שליט"א, ייתכן שזה לא נכתב בסגנו כל כך מתאים צריך לחשוב הרבה איך לשנות את זה. מתאים לערך הכי חשוב בחב"דפדיה להיות מסודר וכו'. בכלל ניסיתי להכניס ולמצות את כל הסימנים המופיעים ברמב"ם כידוע בשיחות אדמו"ר שליט"א שבזה מתמצת עניינו ומהותו של מלך המשיח--[[משתמש:Shalom|Shalom]] 20:30, 25 בנובמבר 2009 (UTC)

== "לקריאה נוספת" ==

על-פי המקובל במדע הביבלוגרפיה, וכן נהוג גם בויקיפדיה, לציין את שם הכותבים לפני שם הספר. לכן לדעתי כצ"ל. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:צודק. ביטלתי את עריכתי. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:24, 20 בדצמבר 2009 (UTC)
::אגב, ה'בהצלחה' שלך עושה כל תגובה נעימה לקריאה ולעיין. '''ונזכה במהרה בימינו לחזות פני [[מלך]] - הוא ניהו אד"ש זאל געזונט זיין. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' ([[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]])
:::[[משתמש:חסיד|חסיד]] - הרואה מעלת חבירו! כל הכבוד על ההבחנה. אכן, היה זה הברקה של רגע. יותר מדוייק, היה מישהו שהיה מסיים כל תגובה באיחול ולרגע חשבתי שאולי זה היה חתימה שלו. בסוף התברר שלא כך, אבל ההוא אמינא הזו כבר נהיית אצלי למסקנא.. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 20:51, 20 בדצמבר 2009 (UTC)

==נבואות הרבי==
מה אם נבואת הרבי שליט"א מלך המשיח????
:הינך מוזמן להוסיף, כפי שהתחלת לעשות מספר ערכים. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 13:47, 27 בדצמבר 2009 (UTC)

== אתר של עמותה לייעוץ בעזרת אגרות קודש ==

באתר של עמותת [http://www.lev-ladaat.com/index.html לב לדעת - אגרות קודש] ניתן למצוא מידע רב על אגרות הקודש והשימוש בהן.
:המידע באתר לקוי, נמתין קצת ונראה כיצד יתפתח האתר ואז נחליט. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 11:26, 7 בינואר 2010 (UTC)
::מה המידע הלקוי?
:::"גם אנחנו, בדור שלנו, אחרי 40 שנות נשיאות של הרבי שליט"א" - לא מעודכן כבר עשרים שנה! אנחנו היום כבר לאחרי שישים שנות נשיאות.. ובכלל איננו מקשרים לאתרים מסחריים. בתקווה להבנה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 10:58, 14 בינואר 2010 (UTC)

== מטופש ==

כי שהעירו כבר רבים וחשובים כאיש השלום שאחריתו - ואחריתנו, בעז"ה - שלום, שאין טעם להעתיק עודות יבשות וקטנות משלשת היחס, יש לעבד הכל, ולהכניס את המרכזיים לערך, שיהי' קריא ונח - צריך ךהיזה בשתיים - לה להכבי רפרטים, ולא לוותר על שום פרט הכרחי. [[קובץ:שישים שנה.jpg|20px|קישור=י' שבט תשי"א]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]
:מסכים וכן לכל [[נשיאי חב"ד]]. אך בד בבד, צריך עבודה מקצועית ויסודית. הייתי מציע לתת את זה אולי לאיש מקצוע. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שוחח עימי''')]] 08:07, 10 בינואר 2010 (UTC)

== עריכה ראשונית מנימלית ==

ביצעתי עריכה ראשונית ומנימאלית לערך. יש עוד המון מה להוסיף לערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:04, 6 באפריל 2010 (UTC)

==טעות בכיתוב לתמונה==
ישנה בערך תמונה של הרבי עם ספר תורה וכתוב בטעות שזה בפגישה עם הרב אליהו. כדאי לתקן (ואולי להוסיף גם התמונה המדוברת).
:תודה. תוקן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:49, 3 במאי 2010 (UTC)

== חיבוריו של הרבי ==

מומולץ לענ"ד, להוסיף את מספר הכרכים לכל א' מחיבוריו של הרבי. לדוגמא - ליקוטי שיחות (39 כרכים)
אגרות קודש (28 כרכים ע"ע) וכו'.
בהצלחה
לוי
:תודה. הוספתי מה שידעתי בטוח. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 16:29, 25 במאי 2010 (UTC)

==כדאי מאוד להוסיף==

ביוגרפיה מפורטת באתר חב"ד בישראל: http://chabad.co.il/?template=article&topic=67&article=142
:הביוגרפיה המפורטת נמצאת בקישור [http://chabad.co.il/?template=article&topic=67&article=246] והוא העתק מלא מהערך כאן.. --[[מיוחד:תרומות/62.219.49.133|62.219.49.133]] 11:34, 30 במאי 2010 (UTC)
::הוספתי. תודה.--[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:32, 30 במאי 2010 (UTC)

כדאי להוסיף http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286
:הוספתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 10:52, 10 ביוני 2010 (UTC)

== טעות? ==

בפיסקה שמסתיימת בהערת שוליים 7 נכתב שבשנת '''תרפ"ד''' הועיד הרבי הרש"ב את הרבי לחתן של הרבי הריי"צ. למיטב ידיעתי הרבי הרש"ב הסתלק ב'''תר"פ'''. אם מדובר באירוע שמיימי/התגלות בחלום וכיו"ב צריך לציין זאת או לחילופין לתקן את הטעות. --[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 21:20, 14 ביוני 2010 (UTC)
:אכן זו טעות. וצ"ל: 'תרע"ט' (אדמו"ר הרש"ב אמר בקשר לשידוך של בנות הריי"צ - 'יש לחשוב אודות בנו של לוי'ק').. ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
::תודה. תיקנתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 08:14, 16 ביוני 2010 (UTC)

== אדמו"ר או רבי מליובאוויטש==

אם רצוננו שגם בחוץ ימצאו אותנו, אזי לכתוב אדמו"ר שליט"א זה ממש לא. כי חילוני או חרדי שרוצה לחפש את הרבי שלנו, יכתוב "הרבי מליובאוויטש" "הרבי" "האדמו"ר מליובאוויטש", ולא אדמו"ר שליט"א. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 05:52, 15 ביוני 2010 (UTC)
:ההפניות ורשימת ה"כינויים" בראש הערך, נועדו בדיוק עבור זה. אגב, פיני, הייתי מצפה ממך לפתור לנו את הבעיה שבפיסקה הקודמת "טעות?". --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 08:41, 15 ביוני 2010 (UTC)
::פיני צודק בהחלט. בגוגל הערך נמצא דווקא לפי הכותרת הראשית של שם הערך, ורק אח"כ לפי כינויים שבשם הערך, וכן כתב [[משתמש:חיים נהר|אחד מהמשתמשים]] ב[[שיחה:שי"ת]] מלבד זאת [[מדיניות חב"דפדיה]] היא להמעיט בנקודות חיכוך ולהרבות באובייקטיביות. אם כי יש לשקול מבחינה אנציקלופדית, בשום אנציקלופדיה הערך לא נקרא בשם "הרבי מליובאוויטש", אלא רק בשם הפרטי של האדם. יש לשקול להחליף את שם הערך לשמו הפרטי של הרבי. --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ג' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 18:16, 15 ביוני 2010 (UTC)

== תורתו ומשנתו ==

הערך הזה עוסק רק בקורות חייו. בויקיפדיה שלושת-רבעי מהערך עעוסקת בתורת ובמשנת הרבי. האם מתאימים ערכים נפרדים של [[תורת אדמו"ר שליט"א]] ו[[משנת אדמו"ר שליט"א]], ואולי גם [[ספרי אדמו"ר שליט"א]]? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:ללא ספק יש המון מה להרחיב בערך. לדעתי כדאי להתחיל קודם בתוך הערך ואם זה יורחב, ניתן להסתפק בתמצית ולפתוח ערך חדש. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:51, 15 ביולי 2010 (UTC)

== ניסוח פתיח ==

האם כדאי לחלק את הפתיח לשניים כדלהלן. תוך השמטת המילה "הוא" לפני הפסקה השניה. (פסקאות קצרות מקילות על הקריאה, במיוחד באינטרנט שאמור להיות מהיר וקליל). כמו כן הסוגריים לכאורה לא אמורים להיות מודגשים.

רבי מנחם מענדל שניאורסון (או שניאורסאהן בכתיב החב"די. מכונה אדמו"ר שליט"א, הרבי מליובאוויטש (מלובביץ'), מלך המשיח או בקיצור הרבי)

הנשיא השביעי בתנועת חב"ד ומנהיג רוחני לעולם כולו וליהודים בפרט. נולד בניקולייב ביום י"א ניסן תרס"ב (18 באפריל 1902) לרבי לוי יצחק וחנה שניאורסון. ביום ג' בתמוז שנת תשנ"ד התכסה הרבי מעינינו ובקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות בקשר לכך. יחד עם זאת מאמינים כולם שהמצב החדש אינו אלא שלב נוסף בתהליך התגלותו של מלך המשיח.

נראה לכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:06, 19 בדצמבר 2010 (UTC)
:רעיון טוב. אך פיסקה בת ארבעה מילים, היא קצרה מידי. במקום זה מעדיף שהפיסקה החדשה תתחיל מהמילים "ביום ג' בתמוז" שהוא גם מעין נושא חדש". הסוגריים לא מדוגשים, רק המילים שלחלק מהקרואים מוכר כשם המקורי של הערך. כך נהוג. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ב בטבת ה'תשע"א 20:32, 19 בדצמבר 2010 (UTC)

:זו שאלה לא פשוטה, מחד כל המשפט הראשון, שמביא בזה אחר זה 7 שמות וכינויים המיוחסים לרבי, ממש מוזר ומסובך.
:מאידך, מובן שבערך חב"דפדי, השמות האלו צריכים להופיע תחילה.
:בשל כך, חושבני שכדאי לחלק בין התארים, שיוצרים משפט ארוך ומסורבל, לבין הפסקה שמספקת מידע מתומצת על הרבי. חלוקה מהמילים "ביום ג' בתמוז" פחות נראית לי מתאימה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 19:38, 22 בדצמבר 2010 (UTC)
::קיצרתי קצת. חוו דעתכם. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט"ו בטבת ה'תשע"א 21:44, 22 בדצמבר 2010 (UTC)
:::יש"כ.ניסחתי עוד קצת. בקשר להערה (17) בכותרת 'פעולותיו'. מתאים יותר לדעתי, לשים זאת בכתב קטן בגוף הערך, מאשר כהערה בכותרת, שמכערת גם את האינדקס שבראש הערך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] 03:46, 27 בדצמבר 2010 (UTC)
::::שינתי. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ' בטבת ה'תשע"א 03:51, 27 בדצמבר 2010 (UTC)

== ההתוועדות בפורים והמעצר ==

ראיתי בסיפורו של חג(של מנחם זיגלבוים) שהוא נעצר בצרפת. [[משתמש:דוד שפירא|דוד מלך ישראל חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|שיחה]]

== הרבי כמלך המשיח ==
כדאי להוסיף כותרת בסוף "ראה גם" ולתת קישור לקטגוריה "הרבי כמלך המשיח". --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 01:56, 8 במאי 2011 (UTC)
:למען האמת צריך להיות פיסקה שלמה בנושא. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ד' באייר ה'תשע"א 11:57, 8 במאי 2011 (UTC)
::אפשר להפנות לערך המורחב [[מלך המשיח]], שעוסק למעשה כל כולו בנושא זה. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' באייר ה'תשע"א, למניינם 18:41, 8 במאי 2011 (UTC)
:::זו בעיה נוספת, שגם בה צריך לטפל.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ד' באייר ה'תשע"א 20:15, 8 במאי 2011 (UTC)

== שאלה בדבר שליט"א ==

:שאלה לגבי התואר 'שליט"א' הנכתב אחר הרבי או אדמו"ר, ונמשך כפי שהיה בחיי חיותו ממש.

:כידוע, '''דוד מלך ישראל חי וקים''' (סימן לקידוש החודש שמסר רבי לר' חייא (ר"ה) בפרק אם אינן מכירין - על המשנה מעשה שבאו שנים ואמרו "ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב").
:ובספר שושן סודות (על פי אייזנשטיין באוצר ישראל [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2032 נכתב בידי הרמ"ה] בן זמנו ומתנגדו של הרמב"ם) על ברכת שהחיינו לרואה חבירו לאחר ל' יום: ''וקיימנו - כענין דוד מלך ישראל חי וקיים''.
:ולמרות זאת בכל הספרים הקדושים רושמים '''דהע"ה''' או '''דוד המלך ע"ה''', או במפורש דוד המלך עליו השלום. ואין נשארים בביטוי שליט"א, או דומה לו.

:(ובתענית) פר' מאימתי מזכירין:
:א"ל רב נחמן לר' יצחק: לימא מר מילתא?
:א"ל: הכי א"ר יוחנן - אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט, ויבא לידי סכנה.
:בתר דסעוד א"ל: הכי א"ר יוחנן - '''יעקב אבינו לא מת'''
:א"ל: וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא?!
:א"ל: מקרא אני דורש שנאמר:
::ואתה - אל תירא עבדי יעקב נאם ה', ואל תחת ישראל -
::כי הנני '''מ'''ושיעך '''מ'''רחוק, ואת זרעך - '''מ'''ארץ '''שִ'''בְיָם... (''ירמיהו, פרשת עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע'')
:מקיש הוא לזרעו: מה זרעו - בחיים, אף הוא - בחיים!
:וגם כאן בכל הספרים הקדושים כולל מגיד דבריו ליעקב של אדומו"ר אדיר הארזים רבי דב בער זצוקלה"ה ממעזריטש
:רשום תמיד יעקב אבינו עליו השלום, או '''יעקב אבינו ע"ה''', או יעע"ה.
:וכך גם בעניין אליהו הנביא, אמנם כאן אין אומרים עליו השלום, אך אין שום תואר שליט"א, שיחי' וכדו'?
:אגב, שימו לב לראשי התיבות בפסוק הנ"ל: '''מ'''ושיעך '''מ'''רחוק, '''מ'''ארץ '''ש'''בים...
:כט"ס וחג שמח! [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] י"ב בתשרי ה'תשע"ב 23:26, 10 באוקטובר 2011 (UTC)

::שכחתי לשאול את רבני בית שמש (הרב ריפקין, הרב אלישע שפירא, ומו"ר הרב ויינר) הנוסעים מחר לכנס השליחים בתש"ע (770) ולציוּן,
::וכבר עבר כמעט חודש.
::זו לא שאלה קנטרנית אלא אמיתית. מישהו מכם יכול להתייחס? [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 14:20, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
:::שאלה בסיסית מכדי לשאולה כאן. רבות רבות נכתב על זה וצא (מהאינטרנט) ולמד. כפתיח לסוגיה מצו"ב קישור לקונטרס בשם "[http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf יחי המלך המשיח]" הסוקר את הנושא. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 14:36, 20 בנובמבר 2011 (UTC)

:תודה! קראתי מתחילתו ועד סופו (לא כולל החלק על הגורל - שאלמד בע"ה בקרוב). את הרוב הכרתי. ועדיין שאילתי ובקשתי במקומה עומדת. ואינה בסיסית כלל. היא מרכזית לשם הערך הכולל '(אדמו"ר שליט"א)' [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 15:36, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
::על הביטוי שליט"א לאחר הסתלקות ראה שיחת ר"ח סיון תש"י וש"נ. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 08:01, 21 בנובמבר 2011 (UTC)
:::וש"נ זה ראשי תיבות ''ושם נכתב''? יש לך קישור לשיחה זו? מצאתי רק [http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%22%D7%99_-_%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.90.27.2C_.D7.A8.22.D7.97_.D7.A0.D7.99.D7.A1.D7.9F_.D7.94.27.D7.AA.D7.A9.22.D7.99 את זה] ושם מופיע לגבי הרבי הריי"צ שנפטר בסמוך: הכ"מ (הריני כפרת משכבו) וכן נ"ע (נוחו עדן או נשמתו עדן) תודה. [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 21:01, 21 בנובמבר 2011 (UTC)
::::ושם-נסמן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 13:33, 22 בנובמבר 2011 (UTC)
:::אם כן, השאלה בעינה עומדת. היכן בשיחת ר"ח סיון יש התייחסות לתואר 'שליט"א'? תודה (וסליחה על האיחור בתגובתי) [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"ג בשבט ה'תשע"ב 09:39, 16 בפברואר 2012 (UTC)
:::נו? פסח כשר ושמח [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] י"ד בניסן ה'תשע"ב 05:57, 6 באפריל 2012 (IDT)

== באם אפשר ==

לערוך את הפיסקא הראשונה בסופה [בנוגע לחילוקי הדעות] או למוחקה לגמרי משום שאינה שייכת לעניינה של הפיסקא. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 09:40, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
:כשכותבים על אדם ש"התכסה מעניניו" חייבים לציין משהו בהקשר לזה. ערכתי קצת. אם יש לך הערות והצעות טובות יותר - שתף אותנו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 14:24, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
::המשפט "אך כולנו מאמינים..." מיותר עדיף לכתוב משהו על לעיני בשר ועל ריבוי הדעות בלא המשפט כולנו מאמינים. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 17:21, 20 בנובמבר 2011 (UTC)

== המשפט שמחקתי ==

חיים. לא הבנתי את הסיבה לשחזור עריכתי. אכן ישנה חשיבות רבה לעניין אך האם זה שייך לפתיח???? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 14:06, 5 באפריל 2012 (IDT)
:אכן. סוגיית היחס לרבי לאחר ג' בתמוז, היא נושא מרכזי וראויה לאיזכור קצר בפתיח. יחד עם זאת, חסר התייחסות רחבה לנושא בערך עצמו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בניסן ה'תשע"ב 11:30, 11 באפריל 2012 (IDT)

:::והמשפט שאני מחקתי.. נכתב כי בתקופה בה שהה הרבי בצרפת, שימש כמזכיר אדמו"ר הריי"צ וזה מופרך וק"ל. 09:22, 22 ביוני 2012 (IDT)

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2012-06-22T06:20:50Z

פיני:

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תמונה=[[תמונה:אדמו"ר שליט"א - תמונה קטנה.JPG|250px|]]
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם
|חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו"ר שליט"א#חיבוריו|בהמשך]])
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. מכונה '''אדמו"ר שליט"א''', '''הרבי מ[[לובביץ']]''', '''[[מלך המשיח]]''' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א בניסן]] שנת [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] וביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] התכסה מעינינו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מהתליך ה[[גאולה]] ומצפים ש[[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי יתגלה כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.

==קורות חייו==
===הולדתו וצעירותו===
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון [[לוח היום יום]] עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום [[י"א בניסן]] נכתב: {{ציטוטון|ב[[יום הולדת|יום ההולדת]], על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ו[[תשובה]] ישוב ויתקנם}}, דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב"ד על יום הולדתו של הרבי}}, בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב, שהיה נכד של [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], היה נכדו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק. הרבי אם כן, דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}. ביום [[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]].}}. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה - גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

בתקופת מלחמת העולם הראשונה ([[תרע"ד]]-[[תרע"ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, בתקופת המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].

בקיץ [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].</ref>. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ"ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.

בשנת [[תרפ"ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] במשך זמן, לאחר מכן נסע עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע.

החל משנת [[תרפ"ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]], מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"שר ההשכלה" שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת [[תרפ"ו]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה ב[[לנינגרד]]. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם [[אדמו"ר הריי"צ]].

ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ"ח]] ששה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חתנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ"ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].

===נישואיו===
[[קובץ:המקום.jpg|ימין|ממוזער|250px|המקום בו נערכה החתונה בוורשא (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]]
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] בא אדמו"ר שליט"א בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה [[אדמו"ר הריי"צ]] שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.

סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די והאדמו"רים נפרדו לשלום.

על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]]‏ ‏‏‏<ref>‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206. </ref>‏
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}

אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].

לאחר חתונתו הטיל [[אדמו"ר הריי"צ]] על הרבי להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] וב[[ימי חב"ד]]. כמו כן, החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני [[הנהגת החסידים]] והכלל.

=== בברלין ופריז ===
[[תמונה:הרבי צרפת.jpg|ימין|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]][[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
בשנת [[תרפ"ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ"ב]] יצא הרבי ל[[התוועדות|התוועד]] עם [[יהודי]]ם ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ריגא]] וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת [[שיינא הורנשטיין]], בעיר לנדורוב ב[[פולין]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר"צ]] שהה ב[[ריגא]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] וב[[שמחת בית השואבה]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] התוועד עם ה[[חסידים]] שם. בשנת [[תרצ"ב]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר את הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ובאותה שנה נפגש גם עם הרב [[ברוך בער לייבוביץ']]. בשנת [[תרצ"ג]] נפגש עם הרב [[חיים אלעזר שפירא]] (ממונקטש, בעל ה"מנחת אלעזר") והרב שמעון שקופ.

ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את [[גרמניה]] והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישב באותה עת ב[[פולין]].

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'"}}. לצורך עריכת אגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], נשלח על ידי אחד ממזכיריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים.

בחודש תשרי [[תרצ"ה]] נסע לחמיו שהיה ב[[וורשא]] ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח [[רוסיה]], לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה ב[[פולין]] ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה ב[[וורשא]].

בשלהי חודש [[חשון]] נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו"ר מגור הרב [[אברהם מרדכי אלתר]] - בעל ה"אמרי אמת".

בתקופת טרום [[השואה]], הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[אגודת חב"ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מ[[ארצות הברית]] ל[[פריז]] וההפך, נעשה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], דרך הרבי ששהה ב[[פריז]].

מספר פעמים ביקר הרבי ב[[וורשה]] וב[[אוטווצק]] ובפורכטולסדרוף (וינה), מקומות מגוריו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. מאידך, [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר מספר פעמים ב[[פריז]], בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות [[אדמו"ר הריי"צ]] בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.

בשנת [[תרצ"ו]] מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. בשנה זו נפגש עם הרב [[שבתאי הכהן רפופורט]] (בעל ה"שפתי כהנים") וביקר את האדמו"ר ר' [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]].

בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה [[חב"ד]]ית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם ל[[ארצות הברית]] ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס ב[[ארצות הברית]]. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי ב[[פריז]]. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי ב[[פריז]] אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.

באביב [[ת"ש]], ערב כניסת הנאצים ל[[פריז]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

בשנת [[ת"ש]], מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו ל[[צרפת]] והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום [[צרפת]], איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל [[חג השבועות]], הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בסוף קיץ [[ת"ש]] הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום [[צרפת]], שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.

=== בדרך לארצות הברית ===
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי{{הערת שוליים|הכוונה לעבודתו בגיליון [[התמים]]}}, הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

ביום [[י"ט בכסלו]] [[תש"א]] כתב אדמו"ר הריי"צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים"{{הערת שוליים|קובץ "כ"ח סיון".}}. ב[[כ"ו באדר]] [[תש"א]] בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' בניסן]] [[תש"א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו"ר הריי"צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי"ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו"ר הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו"ר הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום [[י"ז בסיוון]] [[תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

===בארצות הברית===
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]
ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפה פינטו" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]] התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על [[אדמו"ר הריי"צ]] ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ"ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.

==קבלת הנשיאות==
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]
כשנודע על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"{{הערת שוליים|או הרמ"מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם מכתבי [[התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.

על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים.

ביו"ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת".

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א" ובהגהה השני' מחק גם את זאת.

בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.

בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. ב[[כ"ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "[[באתי לגני]]", בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' בשבט]] על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.

לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ"ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}.

==פעולותיו==
מפעולותיו של הרבי, המובאות בהקדמה לספר [[היום יום]].
===העשור הראשון ([[תשי"ב]]-[[תש"כ]])===
[[תמונה:הרבי ובגין.jpg|left|thumb|250px|מנחם בגין בביקורו אצל הרבי, [[תשל"ח]]]]
*שנת [[תשי"ב]] (1952): ייסוד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ואגודת [[נשי ובנות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו; ייסוד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה; ייסוד אכסניית נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד; ייסוד ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].
*שנת [[תשי"ג]] (1953): ייסוד אגודת [[נשי ובנות חב"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.
*שנת [[תשי"ד]] (1954): ייסוד [[מבצע ארבעת המינים]] ב[[חג הסוכות]]; ייסוד [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד]]; ייסוד קופת "[[קרן השנה]]"; ייסוד [[מבצע מצה]].
*שנת [[תשט"ו]] (1955): ייסוד ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] ובקנדה; ייסוד [[קופת קרן תורה]].
*שנת [[תשט"ז]] (1956): ייסוד ישיבת [[אהלי תורה]]; ייסוד ארגון [[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה; ייסוד מחנה קיץ תורני [[גן ישראל]].
*שנת [[תשי"ז]] (1957): ייסוד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.
*שנת [[תשי"ח]] (1958): מעורר על הפצת יהדות באופן של "[[ופרצת]]" וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות החב"דית ומתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.
*שנת [[תשי"ט]] (1959): ייסוד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה; ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]; ייסוד במילאנו-איטליה, סניף "המרכז לענייני חינוך" שדאג להקיף מוסדות יהודיים באזור.
*שנת [[תש"כ]] (1960): ייסוד שידור ברדיו סדרת שיעורים ב[[ספר התניא]] בארצות הברית{{הערת שוליים|השיעורים שנסרו על ידי ר' [[יוסף וינברג]], [[מוגה|הוגהו]] על ידי [[הרבי]] ונדפסו בספר "[[שיעורים בספר התניא (ספר)|שיעורים בספר התניא]]"}}; ייסוד [[שיכון חב"ד ירושלים]].

===העשור השני ([[תשכ"א]]-[[תש"ל]])===
*שנת [[תשכ"א]] (1961): הקמת [[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש הראשון בלונדון]] המהווה, כיום, בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.
*שנת [[תשכ"ב]] (1962): ייסוד [[כולל אברכים]]; ייסוד סניפי ה[[מרכז לענייני חינוך]] במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב); ייסוד ישיבת [[הדר תורה]], הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!
*שנת [[תשכ"ג]] (1963): סיום עריכת [[ספר חסידים]].
*שנת [[תשכ"ד]] (1964): עריכת תעמולה לפדות היהודים שברוסיה הסובייטית; הוקם קרן מיוחד שסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.
*שנת [[תשכ"ה]] (1965): ייסוד שיכון חב"ד [[לוד]].
*שנת [[תשכ"ו]] (1967): ייסוד [[קרן חנה]]; ייסוד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.
*שנת [[תשכ"ז]] (1967): מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]; ייסוד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה; ייסוד [[מבצע-תפילין]] כהגנה מפני אויבי ישראל (היה זה בתקופת טרום [[מלחמת ששת הימים]]). הרב הבטיח בצורה ברורה כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם; לאחר המלחמה והנצחון הנסי קרא הרבי לנצל את ההתעוררות של עם ישראל לקרבם לתורה ומצוות; פתיחה במאבק למען [[שלימות הארץ]].
*שנת [[תשכ"ח]] (1968): הוקם ועד ציבורי להפעלת [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה.
*שנת [[תשכ"ט]] (1969): ייסוד [[נחלת הר חב"ד|שכונה חב"דית בקרית מלאכי]].
*שנת [[תש"ל]] (1970): סיום את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"]]; התחלת המאבק (בגלוי) נגד תיקון חוק השבות - [[מיהו יהודי]].

===העשור השלישי ([[תשל"א]]-[[תש"מ]])===
[[קובץ:התוועדות נשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות מיוחדת לנשים ובנות ב-[[770]]]]
*שנת [[תשל"א]] (1971): יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה; ייסוד סניף המרכז לענייני חינוך בדרום-אפריקה ששהביא להקמת רשת מוסדות יהודיים בדרום אפריקה.
*שנת [[תשל"ב]] (1972): ייסוד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות.
*שנת [[תשל"ג]] (1973): ייסוד מבצע [[בית מלא ספרים]]; ייסוד [[קרית חב"ד צפת]].
*שנת [[תשל"ד]] (1974): ייסוד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה; פתיחת תעמולה אודות [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש]]; ייסוד כינוסי ילדים ב[[חנוכה]]. ייסוד הפצת היהדות באמצעות [[טנק מבצעים]].
*שנת [[תשל"ה]] (1975): תעמולה אודות [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]] ו[[מבצע טהרת המשפחה]]".
*שנת [[תשל"ו]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון; שליחת [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט; ייסוד שינון ה[[י"ב פסוקים]] על ידי ילדי ישראל; ייסוד [[מבצע אהבת ישראל]].
*שנת [[תשל"ז]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]; חידוש עניין ה[[משפיע]]" ו"משפיעות" לנשים ("[[עשה לך רב]]").
*שנת [[תשל"ח]] (1978): בעקבות הסכמי "קעמפ דיוויד" מגביר את מאבקו למען שלימות הארץ; ייסוד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]", קליפורניה; שליחת שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ההדפסת ה"תניא" בכל העולם.
*שנת [[תשל"ט]] (1979): ייסוד חברות-נשים המעוררות על דבר שמירת "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]"; עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה; ייסוד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.

===העשור הרביעי ([[תשמ"א]]-[[תש"נ]])===
[[קובץ:הרבי ונער.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[חלוקת דולרים]] ב-[[770]]]]
[[תמונה:כז אדר תשנב.jpg|left|thumb|250px|אדמו"ר שליט"א ביציאה מ[[770]] לכיוון [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]]]]
*שנת [[תש"מ]] (1980): ייסוד ישיבה גדולה ב[[בואנוס איירס]] - ארגנטינה; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; נלחם נגד "תיכנון המשפחה"; ייסוד רשת כוללים; [[כולל תפארת זקנים]], [[תפארת חכמת נשים]] ו[[תפארת בחורים]].
*שנת [[תשמ"א]] (1981): ייסוד [[מבצע הקהל]]; ייסוד [[צבאות השם]]; ייסוד [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]], בחוצות; ייסוד [[תומכי תמימים קזבלנקה]]; ייסוד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול]]; ייסוד [[ספר תורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]].
*שנת [[תשמ"ב]] (1982): ייסוד [[מבצע אות בספר התורה]]; ייסוד [[מבצע חנוכה]]; ייסוד כתיבת [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]; הדפסת הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.
*שנת [[תשמ"ג]] (1983): ייסוד מבצע פירסום [[שבע מצוות בני נח]]; ייסוד מבצע [[רגע של שתיקה]] בבתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים.
*שנת [[תשד"מ]] (1984): ייסוד אמירת קודם תפילת השחר "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך"; ייסוד [[תומכי תמימים יוהנסבורג]], דרום אפריקה; ייסוד הדפסת [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים; הדפסת הוצאה מיוחדת של ספר התניא שבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; ייסוד [[תקנת הרמב"ם]].
*שנת [[תשמ"ה]] (1985): ייסוד חגיגות סיום, בעקבות [[תקנת הרמב"ם]]; ייסוד המוסד [[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]; ייסוד [[מחנה קיץ]] כשרים.
*שנת [[תשמ"ו]] (1986): ייסוד [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] במקומות שטרם ישנו והרחבת הבתי-חב"ד הקיימים; ב[[י"א בניסן]] [[תשמ"ו]] התחיל הרבי עם מעמד [[חלוקת דולרים]] קבוע בימי ראשון בשבוע.
*שנת [[תשמ"ז]] (1987): ביום [[ה' בטבת]] [[תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", ב[[משפט הספרים]] ש[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]].
*שנת [[תשמ"ח]] (1988): ייסוד שבכינוסים הכללים באו"ם ינאם איש דתי על השם ותורתו; חיזק המנהג של חגיגת [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות; במוצאי כ' חשוון, חילק הרבי מאמר "החלצו רנ"ט"; ב[[כ"ה בחשוון]] [[תשמ"ח]], אישר השופט ב[[משפט הספרים]] ש[[דידן נצח]] וביום [[כ"ז בחשוון]] תשמ"ח]]) הוחלט שהספרים יכולים לחזור למקומם. ביום [[ב' בכסלו]] [[תשמ"ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה הרבי להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]"; בכל לילה מלילי חנוכה נאם הרבי בנושא קריאת היום – נשיא המקריב; ייסוד [[מבצע בית מלא ספרים]] ושמחברי ספרים והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק ל[[ספרית ליובאוויטש]] וכן אספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים – לתרמם לספריה הנ"ל; יום רביעי, [[כ"ב בשבט]] [[תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה; מסיום ה"שלשים" להתסלקות הרבנית התחיל הרבי להתוועדות בכל שבת קדש ו[[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות; ייסוד [[מבצע יום הולדת]]; בכל לילות הפסח נאם בנושא החג ובסגנון מובן גם לילדים; התחיל לבאר בכל התוועדות של שבת את פירושו הראשון של רש"י על פרשת השבוע.
*שנת [[תשמ"ט]] (1989): [[שנת הילד והילדה]]; באופן יוצא דופן וחד פעמים הורה הרבי לבחור בבחירות לכנסת בארץ ישראל למפלגת "אגודת ישראל" (שסימנה בקלפי "ג"); מייסד שביום [[כ' בחשוון]] יכנס כל אחד, לשעה קלה, לישיבת [[תומכי תמימים]] ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת; מייסד שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) ילמדו בכל יום קטע מתורות [[רבותינו נשיאנו]]; ייסוד לימד כל יום מ[[לוח היום יום]]; לקראת יום השנה לרבנית חיה מושקא ייסד שיקראו לילדים בשמה; ייסוד עריכת [[כינוס תורה]] ב"אסרו חג"; ייסוד הדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות; בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת [[כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר [[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]] לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] – חילקו בצירוף שטר של דולר לצדקה.

===העשור החמישי (מ[[תשנ"א]])===
[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מקבל לידיו תוף ועליו הכיתוב [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]]]
[[תמונה:תשנג.jpg|left|thumb|250px|הרבי במעמד 'קבלת המלכות'. [[י' בשבט]] [[תשנ"ג]]]]
*שנת [[תש"נ]] (1990): ייסוד [[הקהלת קהילות]] ביום השבת; הודיע שה"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]; הוצאה לאור קובץ מיוחד של [[כינוס השלוחים העולמי]]; ביום ה' של [[חנוכה]] נערך כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מחמש מדינות: [[ארץ ישראל]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]; ב[[יום שלישי]], [[י"ט בטבת]] [[תש"נ]] – נגמר ה[[דידן נצח]]; הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]]; ייסוד הקמת מוסדות, לרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) והשתתף מ[[קופת רבינו]]; בקשר ל[[י' בשבט]] הושלמו הקמת 1000 מוסדות חב"ד ברחבי העולם; הדפסת מיוחדת של [[ספר התניא]] (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" שחולק ביום [[י' בשבט]] (בצירוף דולר לצדקה); בקשר ל[[כ"ב בשבט]], מעורר על הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; ייסוד שבכל [[ראש חודש]] יתוועדו; בזמן מלחמת המפרץ הכריז הרבי שליט"א שאין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ והורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!; קרא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! ו"בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" והמשיך והרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".

*שנת [[תנש"א]] (1991): בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]] יצא לאור [[ספר השלוחים]]; ייסוד עריכת "סדרים ציבוריים" ב[[חג הפסח]]; מייסד שבשבתות הקיץ ילמדו לפחות משנה אחת מפרקי אבות בעיון; מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.
*שנת [[תשנ"ב]] (1992): עורר להוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]]; הודיע שכבר נתבטלו כל העיכובים וישנה ההתגלות של משיח וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש; הכריז שעומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים ולראות שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]]; הכריז שמתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]; עורר על [[אחדות ישראל]].

ביום [[כ"ז באדר א']] התרחש אירוע מוחי ('סטרוק') לרבי בעת ששהה [[אוהל]] של אדמו"ר הריי"צ. מאז חלו שינויים משמעותיים בהנהגתו; באותה תקופה הרבי הפסיק לירד להתפלל בבית המדרש הגדול ב-[[770]], ה[[התוועדות|התוועדויות]] המקובלות פסקו. ב[[חג השבועות]] יצא הרבי לכניסה הראשית של 770 לקבל את פני החוזרים מהתהלוכות.

*שנת [[תשנ"ג]] (1993): ביום [[ט"ז בתשרי]] ירד הרבי לזאל הגדול. ב[[שמחת תורה]] החל לעודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]; ב[[חנוכה]] היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו; [[סאטלייט (י' בשבט תשנ"ג)|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' בשבט]] [[תשנ"ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.
*שנת [[תשנ"ד]] (1994): ב[[ראש השנה]] יצא הרבי לראשונה למרפסת מיוחדת שנבנתה במערב 770. ב[[חודש חשוון]] חודשה [[קופת רבינו]] על ידי מזכיריו ר' [[יהודה לייב גרונר]] ור' [[שלום מענדל סימפסון]]. בי"ד חשוון היתה הפעם האחרונה שיצא למרפסת. בר"ח כסלו היתה הפעם האחרונה שעברו (שלוחים) ביחידות ליד חדרו הק'. בחודש אדר נאספו מולו בפתח חדרו ילדי צבאות ה'. ב[[ג' בתמוז]] התכסה הרבי מעניינו.

==ניגוניו==
[[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]
במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|ניגון אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.
#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|ניגון אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|ניגון אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.
#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|ניגון דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|ניגון האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת [[תשל"ד]].
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|ניגון הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" שחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].
#'''[[ניגון והיא שעמדה|ניגון והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט בחזרת הש"ץ של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]], על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך". הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|ניגון סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
#'''[[ניגון רחמנא דעני|ניגון רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ההתוועדות של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.

===דיסקוגרפיה===
*'''תנועות הרבי מחב"ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי.

==חיבוריו==
===[[שיחה|שיחות]]===
*[[ליקוטי שיחות (ספר)|'''ליקוטי שיחות''']] (39 כרכים) - ליקוט משיחותיו של הרבי שהוגהו על ידו.
*[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|'''ספר השיחות''']] (כ-12 כרכים) - שיחותיו של הרבי בין השנים תשמ"ז-תשנ"ב, שהוגהו על ידו.
*[[שיחות קודש (ספר)|'''שיחות קודש''']] - שיחותיו של הרבי בין השנים תשי"א-תשמ"ח.
*'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]''' (כ-80 כרכים. טרם הושלמה הסידרה) - ליקוט כל תורתו של הרבי שנאמרה בציבור.
*'''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]'''.
*'''[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]'''.
*'''[[דבר מלכות]]''' (2 ספרים) - שיחותיו האחרונות של הרבי, שנאמרו עד עתה (תשנ"א-תשנ"ב).
*'''קונטרס בין המצרים''' - שלוש שיחות מימי [[בין המצרים]], שהרבי התחיל ב[[מוגה|הגהתם]] אך לא סיימם{{הערה|השיחות הם מהשנים [[תשמ"ג]], [[תשמ"ו]] ו[[תשמ"ז]].}} וכיוון שלא יכלו לצאת בסדרת [[ספר השיחות]], ומצד שני הרי חלק מוגה, יצאו לאור בקונטרס נפרד. יצא לאור ב[[ראש חודש]] [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]], בעריכת ובהוצאת [[ועד הנחות התמימים]].
*'''[[שיחות קודש תשנ"א - תשנ"ב]]''' - בלתי מוגה.
*'''ביאורים בהז' תורות שאמר הבעש"ט בג"ע'''.
*'''תורת מנחם - תפארת לוי יצחק''' (3 כרכים).

===[[מאמר]]ים===
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר שליט"א)|'''ספר המאמרים''']] - ליקוט של כל המאמרים שנאמרו על ידי הרבי.
*[[ספר המאמרים (מלוקט)|'''ספר המאמרים - מלוקט''']] (6 כרכים) - המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.

===מכתבים===
*[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|'''אגרות קודש''']] (28 כרכים, טרם הושלמה הסדרה) - אגרותיו של הרבי שיש בהם עניין לציבור.
*'''מנחם משיב נפשי'''(2 כרכים בפורמט אלבומי) - אגרות הרבי לגדולי תורה.

===רשימות===
*[[רשימות (ספר)|'''רשימות''']] - הכתבים אותם כתב אדמו"ר שליט"א לעצמו (188 חוברות{{הערת שוליים|שנכתבו על-ידי הרבי בשלושה דפדפות.}}, אך לא נתנם להדפסה.).
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים על [[ספר התניא]].
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא. נכתב על ידי הרבי אך לא נתנם להדפסה.

===ליקוטים===
*'''ביאורים לפרש"י עה"ת ונ"ך''' (5 כרכים).
*'''ביאורים לפרקי אבות''' (2 כרכים).
*'''הדרנים על הש"ס''' (2 כרכים).
*'''חידושים וביאורים בש"ס''' (3 כרכים).
*'''חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה'''.
*'''חידושים וביאורים בגאולה ומשיח''' (2 כרכים).
*'''לקוטי שיחות גאולה ומשיח''' (6 כרכים).
*'''ספר המאמרים מלוקט - גאולה ומשיח'''.
*'''יין מלכות''' - ביאורים על הרמב"ם (2 כרכים).
*'''תורת מנחם - אגרות מלך''' ליקוט כל המכתבים כלליים (2 כרכים).

===שונות===
*'''[[לוח היום יום]]''' - לוח שנה עם פתגם יומי לשנת תש"ח-תש"ט (מי"ט כסלו לי"ט כסלו).
*'''[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] (וביאורים)'''.
*'''מגבעות אשרונו'''.
*'''המלך במסיבו''' (2 כרכים).
*'''בצל החכמה'''.
*'''סדר ברכת החמה''' (2 כרכים).
*'''[[ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש]]'''.
*'''[[הרב רבי הלל מפאריטש]]'''.
*'''קונטרס אהבת ישראל''' - הסברים והוראות בנושא אהבת ישראל מתך מקורות הלכתיים וליקוט מיוחד בנושא אהבת ישראל מתוך דברי רבותינו נשיאינו. יצא לאור בהוראת הרבי, לקראת [[ח"י באלול]] שנת [[תשל"ו]].

== לקריאה נוספת ==
;ביוגרפיה
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"א]].
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס"ז.
* אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].

;אלבומים
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].
* [[שמואל קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].

;מחקרים
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].
;תורתו
*[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב"ם במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).
;שונות
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].

== קישורים חיצוניים ==
;כללי
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - {{חב}}
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/391618 מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב"ד]]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד]

;היסטוריה
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים"
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]

;וידאו
*[http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}

;תמונות
*[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=8 מאות תמונות של הרבי שליט"א ממוינות לפי נושאים]{{תמונה}}
*[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=שליט"א}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]

משה זאב ירוסלבסקי

2012-06-22T06:15:54Z

פיני:

[[קובץ:הרב משה ירוסלבסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה ירוסלבסקי מקבל מ[[הרבי]] את הנשאר מה[[התוועדות]] - לטובת הארגון "[[אש"ל הכנסת אורחים]]"]]הרב '''משה זאב ירוסלבסקי''' נולד בשנת [[תרע"ה]] ב[[ברדיצ'ב]], [[אוקראינה]] לאביו ר' [[אהרון ירוסלבסקי]].

בשנת [[תרצ"א]] עלה לארץ עם משפחתו אשר התיישבה ב[[תל אביב]]. בבחרותו למד בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. בשנת [[תש"א]] התחתן עם זוגתו מרת חיה אסתר והתגורר בתחילה ב[[תל אביב]] ובשנים יותר מאוחרות ב[[בני ברק]]. ביתו היה בית פתוח לרווחה לאורחים רבים.

הרב ירוסלבסקי ניהל את [[חדרי תורה אור]], ניהל את [[אש"ל הכנסת אורחים]] וכן [[גמ"ח]] אשר הלווה סכומים מכובדים ל[[חסידי חב"ד]] בכל [[ארץ ישראל]].

ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] נוסד לעילוי נשמתו על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]].

בנו הוא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]].

נפטר בשנת [[תשנ"ד]].
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ירוסלבסקי משה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ירוסלבסקי משה]]

חיים אליעזר קרסיק

2012-06-22T06:13:25Z

פיני:

הרב '''אליעזר קרסיק''' רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מייסד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], [[חסיד]] ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]].

==ביוגרפיה==
נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. תקופה זו תיעד במאמרים שפירסם ב[[ביטאון חב"ד]] ובשנית פורסמו בספר אודותו [[עבד אברהם אנכי]].

חתונת הרב קרסיק התקיימה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]].
[[תמונה:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו]]

==רב ברוסיה ובתל אביב==
כיהן כרב בעיירה [[שצעדרין]] ונובוסקולניקי, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ, בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.

כרב הקהילה כיהן במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב [[שלמה יוסף זווין]] עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב [[דובער חסקינד]] שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די מפואר כהוראת הרבי הריי"צ.

==מנהל [[אחי תמימים תל אביב]]==

בשנת [[תרצ"ו]] ייסד את חדר [[בני תמימים תל אביב]] ובהוראת אדמו"ר הריי"צ ייסד בשנת תרח"צ את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ובעת הייסוד התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.

==יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]==

במשך שנים רבות נשא בתפקיד '''יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]'''. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית ב[[לוד]], וממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]]. מלבד זאת מונה על ידי הרבי למבקר [[רשת אהלי יוסף יצחק (ישראל)]], מבקר וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובא כח הרבי ב[[בית ספר למלאכה]] בכפר חב"ד.

ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.
[[תמונה: אגוח תשיב.jpeg|left|thumb|250px| שלישי מימין באסיפת הנהלת אגו"ח בשנת תשי"ב]]

==ממלא מקום==

בליל שבת אור לה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו [[חיים אשכנזי]] (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה, הנכד שזכה לאחר ארבעים ושבע שנים למלא את מקום סביו ברבנות קהילת חב"ד בתל אביב.

לאחר פטירתו, בהוראת הרבי חתנו הרב [[משה אשכנזי]], שב לארץ הקודש ומילא את מקומו כרב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וחבר הנהלת תומכי תמימים לוד.

==בני משפחתו==

* רעייתו: הרבנית [[לאה קרסיק]] בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]]

* בתו: הרבנית [[דבורה אשכנזי]] התחתנה עם הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

* בתו: מרת [[טעמא גוראריה]] שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ע"ה בנו של הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

* בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]] בנו של הרב [[יהודה חיטריק]].

* הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבו של [[כפר חב"ד]], המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]] ע"ה, שליחת הרבי בצפת מרת מלכה ווילשאנסקי, אשת הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ראש ישיבות חב"ד בצפת. מרת אסתר טברסקי מחנכת דגולה מקראון הייטס, אשת הרב [[נחמן יוסף טברסקי]]. הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של חולון, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] ועוד.

==לקריאה נוספת==
* [[עבד אברהם אנכי]], תולדות הרב אליעזר קרסיק, ר' שניאור זלמן ברגר, מכון אהלי שם, תשע"ב.

* זכרונות מימי שבתו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], פורסמו בשנת [[תשי"ב]] ב[[ביטאון חב"ד]].

* [[ימי תמימים]]

* [[חייל בשירות הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67523 פריחת חב"ד בארץ הקודש בספר חדש]- סקירה על הספר עבד אברהם אנכי
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67883 פטירת אחד המיוחד - חב"ד אינפו בסקירה על פטירת הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67842 מכתבו בענין קבלת הנשיאות במטוס שנשרף]
* [http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=53693&lang=he הרבי: להפגש עם ראש ישיבת פונוביז' - לקט אגרות הרבי אל הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=766&ArticleID=2394&SearchParam=קרסיק הרב קרסיק בשתדלנות להשגת אישור ליבוא אתרוגי קלבריה הנהוגים בחב"ד]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&hilite=701dcaf5-7def-4fc9-b135-e18582129d3e&st=%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7קרסיק חבר בית דין להעברת ציון [[אדמו"ר הרש"ב]]]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 אם הישיבות החב"דיות - אחי תמימים בתל אביב בניהולו של קרסיק]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1481 סקירה על הקמת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]]
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/236784725794.html הרב קרסיק מדווח לרבי על קבורת ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] וסקירה על מעורבות הרב קרסיק בקבלת הנשיאות בארץ הקודש]

===שאלות ותשובות בהלכה===
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30516&pgnum=8 שו"ת הלכתי הרב קרסיק והרב שלמה יוסף זווין]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26106&hilite=5747ed03-0cc5-4cd2-81cb-218114bdf64a&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7&pgnum=31 מכתבו אל הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בענין עיבוד קלף לכתיבת ספר תורה]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30489&hilite=31d6df40-f780-435d-8d02-7d741cf0b5a4&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7 גדר דין יאוש בסוגיה המפורסמת יאוש שלא מדעת]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|קרסיק אליעזר]]

חיים אליעזר קרסיק

2012-06-22T06:09:57Z

פיני: /* יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש */

הרב '''אליעזר קרסיק''' רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מייסד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], [[חסיד]] ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]].

==ביוגרפיה==
נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. תקופה זו תיעד במאמרים שפירסם ב[[ביטאון חב"ד]] ובשנית פורסמו בספר אודותו [[עבד אברהם אנכי]].

חתונת הרב קרסיק התקיימה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]].
[[תמונה:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו]]

==רב ברוסיה ובתל אביב==
כיהן כרב בעיירה [[שצעדרין]] ונובוסקולניקי, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ, בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.

כרב הקהילה כיהן במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב [[שלמה יוסף זווין]] עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב [[דובער חסקינד]] שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די מפואר כהוראת הרבי הריי"צ.

==מנהל [[אחי תמימים תל אביב]]==

בשנת תרצ"ו ייסד את חדר [[בני תמימים תל אביב]] ובהוראת אדמו"ר הריי"צ ייסד בשנת תרח"צ את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ובעת הייסוד התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.

==יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]==

במשך שנים רבות נשא בתפקיד '''יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]'''. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית בלוד, וממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]]. מלבד זאת מונה על ידי הרבי למבקר [[רשת אהלי יוסף יצחק (ישראל)]], מבקר וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובא כח הרבי ב[[בית ספר למלאכה]] בכפר חב"ד.

ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.
[[תמונה: אגוח תשיב.jpeg|left|thumb|250px| שלישי מימין באסיפת הנהלת אגו"ח בשנת תשי"ב]]

==ממלא מקום==

בליל שבת אור לה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו [[חיים אשכנזי]] (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה, הנכד שזכה לאחר ארבעים ושבע שנים למלא את מקום סביו ברבנות קהילת חב"ד בתל אביב.

לאחר פטירתו, בהוראת הרבי חתנו הרב [[משה אשכנזי]], שב לארץ הקודש ומילא את מקומו כרב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וחבר הנהלת תומכי תמימים לוד.

==בני משפחתו==

* רעייתו: הרבנית [[לאה קרסיק]] בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]]

* בתו: הרבנית [[דבורה אשכנזי]] התחתנה עם הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

* בתו: מרת [[טעמא גוראריה]] שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ע"ה בנו של הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

* בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]] בנו של הרב [[יהודה חיטריק]].

* הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבו של [[כפר חב"ד]], המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]] ע"ה, שליחת הרבי בצפת מרת מלכה ווילשאנסקי, אשת הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ראש ישיבות חב"ד בצפת. מרת אסתר טברסקי מחנכת דגולה מקראון הייטס, אשת הרב [[נחמן יוסף טברסקי]]. הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של חולון, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] ועוד.

==לקריאה נוספת==
* [[עבד אברהם אנכי]], תולדות הרב אליעזר קרסיק, ר' שניאור זלמן ברגר, מכון אהלי שם, תשע"ב.

* זכרונות מימי שבתו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], פורסמו בשנת [[תשי"ב]] ב[[ביטאון חב"ד]].

* [[ימי תמימים]]

* [[חייל בשירות הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67523 פריחת חב"ד בארץ הקודש בספר חדש]- סקירה על הספר עבד אברהם אנכי
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67883 פטירת אחד המיוחד - חב"ד אינפו בסקירה על פטירת הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67842 מכתבו בענין קבלת הנשיאות במטוס שנשרף]
* [http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=53693&lang=he הרבי: להפגש עם ראש ישיבת פונוביז' - לקט אגרות הרבי אל הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=766&ArticleID=2394&SearchParam=קרסיק הרב קרסיק בשתדלנות להשגת אישור ליבוא אתרוגי קלבריה הנהוגים בחב"ד]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&hilite=701dcaf5-7def-4fc9-b135-e18582129d3e&st=%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7קרסיק חבר בית דין להעברת ציון [[אדמו"ר הרש"ב]]]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 אם הישיבות החב"דיות - אחי תמימים בתל אביב בניהולו של קרסיק]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1481 סקירה על הקמת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]]
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/236784725794.html הרב קרסיק מדווח לרבי על קבורת ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] וסקירה על מעורבות הרב קרסיק בקבלת הנשיאות בארץ הקודש]

===שאלות ותשובות בהלכה===
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30516&pgnum=8 שו"ת הלכתי הרב קרסיק והרב שלמה יוסף זווין]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26106&hilite=5747ed03-0cc5-4cd2-81cb-218114bdf64a&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7&pgnum=31 מכתבו אל הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בענין עיבוד קלף לכתיבת ספר תורה]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30489&hilite=31d6df40-f780-435d-8d02-7d741cf0b5a4&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7 גדר דין יאוש בסוגיה המפורסמת יאוש שלא מדעת]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|קרסיק אליעזר]]

אגודת חסידי חב"ד בישראל

2012-06-22T06:09:12Z

פיני: /* רקע */

{{פירוש נוסף|נוכחי=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]|אחר=אגודת חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]]|ראו=[[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)]]}}[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|בית אגודת חסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]'''אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש''' (מכונה ב[[ר"ת]] '''אַגוּ"ח''') הינו ארגון-על של [[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]] שתפקידו לפקח ולסייע למוסדות וחסידי חב"ד בארץ ישראל ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים ל[[התוועדות|התוועדויות]] באהבת ריעים בין החסידים{{הערת שוליים|מתוך [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] מיום י"ט [[תמוז]] ה'[[תש"א]]: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי [[חב"ד]] באה"ק ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו [[אנ"ש]] ותל' ה[[תמימים]] ו[[ישיבת צמח צדק]] ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא"ח ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני [[חסיד]]ות ואהבת ריעים.}}. במהלך השנים קיבלה אגו"ח משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה לנהל את קהילת חב"ד, בהנהגת [[רבני חב"ד]]{{הערת שוליים|בתשובה של [[הרבי]] לרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר בית דין רבני חב"ד על מכתבו מזאת [[חנוכה]] ה'תנש"א: "תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'.}}.

==רקע==
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את אגודת חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]] ומינה את הרבנים; [[שאול דב זיסלין]], [[משה גוראריה]] ו[[חיים יוסף רוזנבלום]] שיהיו חברי הוועדה ושתפקידם לבסס את אגו"ח בכל רחבי [[ארץ ישראל]]. בשנת [[תשי"א]] ייסד הרבי את ארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]] בארץ ישראל כמחלקה של אגו"ח לצעירים והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ו[[תורת החסידות]]. אגו"ח החלה להתמקד בעיקר בדאגה לביסוס וייצוג המוסדות, קהילות חב"ד, בתי הכנסת, משרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.
[[תמונה: אגוח תשיב.jpeg|left|thumb|250px| הנהלת אגו"ח בשנת תשי"ב]]

במכתב למוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגו"ח בשני רבדים{{הערה|המכתב מיום [[י"ג בכסלו]] שנת [[תשי"ב]]. מודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח.}}: א. כלפי המוסדות - כל מוסד הוא אוטונומיה נפרדת והוא יעמוד בקשר עם מרכז אגו"ח באמצעות נציג. ב. כלפי חוץ - יהיה נציג אחד מטעם אגו"ח שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.

התנהלות אגו"ח היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך{{הערת שוליים|וכך כותב [[הרבי]] באגרת להנהלת אגו"ח, מיום [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מ[[כ"ד סיון]], [[ח' תמוז]], שני מכתבים מ[[ט"ז תמוז]] ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד ו[[י"ג תמוז]]. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ.}}. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגו"ח במשך שלושת השנים שעברו{{הערת שוליים|באגרת אחרת להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"ג מנחם אב]] [[תשט"ז]]: "בהזדמנות זו אעורר, שזה עדן ועדנים שלא היתה אסיפת ועד הפועל ושאין אגו"ח מראה סימן של חיים ופעולה ביוזמה של עצמה, וחוששני לאמר שעוד מעט ויהי' שלש שני חזקה בהנהגה כזו"}}. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגו"ח וצא"ח{{הערת שוליים|באגרת להנהלת אגו"ח. נדפסה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ה ע' קנ"א: ..קראתי בשם אחד מחברי הועד שהוא מפני שאין כל אפשריות לעשות אסיפה של כל אגודת חב"ד ו[[צעירי אגודת חב"ד]] וכו'.}}. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך{{הערת שוליים|בשולי מכתב לאגו"ח מיום [[כ"ד בסיון]] [[תשי"א]]: "כותבים במכתבם אשר שנים שלשה חברים אינם פעילים, ונא להודיעני מי הם ומאיזה סיבה".}}.

==תפקידי אגודת חסידי חב"ד==
[[תמונה:אגוחח.jpg|left|thumb|280px|אנשי אגו"ח בביקור אצל אנשי ציבור.]]
תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי הרבי{{הערה|במכתב מיום [[ט' באלול]] [[תשי"א]] (הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.}}, כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:

#ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.
#תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.
#פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח למרכז ב-[[770]]{{הערה|ממכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד. ולכן על הנהלת המוסד לתאר לפניהם עבודתם, להראותם ספרי החשבונות וכו', אבל אין ביד המבקר ליתן פקודות, לשנות החלטות ההנהלה או להחליט דבר בהמוסד. "מובן מעצמו שהן אגו"ח והן המבקרים רשאים להגיש הצעות להנהלת המוסד, ולא עוד אלא שמחוייבים בזה אם מוצאים ענינים שאינם מתאימים למטרת המוסד או ענינים המקלקלים בכלל, אבל כל זה אינו אלא בתור הצעה. "כתוצאה מכל הנ"ל, הנה האחריות בעד התפתחות כל מוסד ומוסד מוטלת על הנהלת המוסד, והיא היא שצריכה לנקוט בכל הצעדים בנחוצים לקיום המוסד והתפתחותו. וכן על המבקרים מוטלת האחריות לדעת כל פרטי עבודת המוסד, להציע על דבר תיקונים הנחוצים לפי דעתם (אך ורק בתור הצעה כנ"ל) ולהודיע לכאן אם נמצא איזה ענינים או פרטים המזיקים או שאינם מתאימים למוסד". בתקופה מסויימת הופסקה עבודת הביקורת והרבי פנה במכתב מתאריך [[י"ג בניסן]] ה'[[תשי"ג]] (מודפס באגרות קודש חלק ז' ע' רכ"ב): "כנראה שהמבקרים פסקו את פעולתם, ואיני יודע ממי היא המניעה, וכותב הנני להמבקרים ביחוד ולהמוסדות ביחוד, שכוונתי בזה שיבקרו בפועל ולא לבד בהכתרתם בשם זה בלבד, ובמילא הצעתי בביקורם בתקפה כאז כן היום ות"ח בעד הביאור בזה".}} באמצעות מבקר שמונה על ידי הרבי{{הערה|היה שהתלוננו לרבי שהמבקר אינו מתאים. השיבלהם הרבי במכתב מיום [[כ"ג בטבת]] ה'[[תשי"ב]]: "במענה על מכתבו מ[[ד' טבת]], בו מערערים על התמנות הר' . . למבקר בעניני אגו"ח . . כתבתי ברור, שאין המבקר אלא מבקר (קונטרול בלע"ז) ואין בידו להחליט או לשנות דבר, אלא שמתפקידו לעמוד בקשר ישר לכאן, ובמילא באם אומר א קרומע זאך אין דעתו מחייבת כלום. והאמת אגיד אשר בעבודת אגו"ח עד עתה - איני נודע מאיזה טעמים, אבל - לא היו נכרות פעולות ממשיות . . ובטח הנה כמה ענינים שבתור כאלו הנמצאים על אתר ידעו מזה ואפשר היה לפעול בזה, ובכל זאת לא נעשה. ובמילא, בהתאם להנ"ל, כנראה שצריך הענין למעורר בזה שירבה בהזכרה והקיצה וכו'. וכמ"ש ה[[רמב"ם]] בהל' דעות, שאף שדרך המיצוע הוא דרך הישר, אבל מי שנוטה לקצה האחד אי אפשר להתנהג בדרך המיצוע, אלא צריך לאחוז בקצה השני - עד שישתווה. ולכן באה הצעתי, בתקותי שגם להם יקר ענין אגו"ח ושמה הטוב, ושם ליובאוויטש הנה צריך להיות קשור בענין של עשיה ופעולות ממשיות, (על פי מה ששמעתי, כנראה בטוח שהר' . . לא יניח לנמנם ולישון כו'. ומה שמעוררים . . - הנה כבר כתבתי שאין על המבקר אלא לבקר, וביכולתם שלא לשמוע להצעתו.}}.
#פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).
#ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.
#תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח{{הערה|תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.}}.
#כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח{{הערה|מכתב [[הרבי]] לעסקני חב"ד ב[[טבריה]] מיום [[א' בחשוון]] שנת [[תשט"ז]]. הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"א ע' שי"ד}}. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח{{הערה|לדוגמא: בשנת [[תשמ"ט]] פנה הרב איתן יעקב פיזם מקרית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים". בשנת [[תנש"א]] הציע הרב ניסן חסדיאל נחשון פתיחת בית חב"ד ביישוב באפרת וקיבל תשובה מהרבי לפנות לאגו"ח. הרב אריה פרקש שאל גם על פתיחת בית חב"ד ביבניאל ונענע שייתעץ עם אגו"ח ובאם יסכימו "אז הסכמה וברכה אזכיר על הציון". בשנת [[תש"נ]] פנה הרב [[אהרן שפירא]] מפרדס כץ בנוגע להפצת עלון שבועי לבני תורה (ב[[בני ברק]] וב[[ירושלים]], דבר שכבר עשה בעבר ושלח כמה דוגמאות אל [[הרבי]] ונענע: "הרי זה ענין כללי בכל ארץ הקודש ובמילא שייך לאגודת חסידי חב"ד הכללית בארץ הקודש ולא ליחידים וקבוצות כפשוט". הרב [[דוד נחשון]] הציע להקים מטה מיוחד שיעסוק בעניני משיח. מענה הרבי: "כל זה שייך לאגו"ח וועד רבני [[אנ"ש]] שבארץ הקודש". ועוד רבים}}.
#שמירה על צביונה של חסידות חב"ד כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר{{הערה|ממכתב [[הרבי]] מיום [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]]: {{ציטוטון|נבהלתי להשמועה, אף שאינני יכול לברר ברור אם כנה היא, אשר יש סברא שהרשת תעבוד ותפעול במקום אחד תחת שם מוסד חינוך מפלגתי (אלא ש"מבטיחים" להם שרוחניות הענינים תהי' ביד הרשת). ונבהלתי עוד יותר לההוספה, אשר דוקא מזקני אנ"ש הונח אצלם ככה, ולא לבד שהסכימו על זה אלא שפירשו את המברק שלי מתאים לסברא הנ"ל. וכמה עלוב דורנו זה, אשר גם על טעות כזה יש להזהיר ולקרות בקול שזהו טעות ולא האמת. ואף אם גם היתה הבטחה הנ"ל בת קיימא, שגם בזה איני מאמין כי אין הדבר תלוי ביחידים המבטיחים אלא בהמפלגה בכללותה, הנה אין רשות למי שהוא להדביק על עניני [[חב"ד]] יארליק של מפלגה איזה שתהיה . . '''ובא אני בזה גם לאגו"ח, מתאים למה שקויתי מאז שאגו"ח תשמור על הנקודה הכללית וחוט השני דפעולות חב"ד, שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבותינו הקדושים נשיאינו, ועל אחת כמה וכמה שלא יעשו ענינים הפכים מזה'''}} (ההדגשה אינה במקור)}}.
#קשר עם אישי ציבור{{הערה|פעמים רבות התקבלו מהרבי הוראות בנושא שמירת קשר עם אנשי ציבור. במכתב מתאריך [[א' בניסן]] ה'[[תשט"ז]] כותב הרבי: "ובקשר עם ימי [[חג הפסח]] הבא עלינו לטובה, הרי על דרך דאשתקד מטובם לשלוח בשמי מצה שמורה (כמובן מאפיית יד) למר [[שז"ר]] שי', מר סירקוס שי' מר יצחק קורן שי', ואם יציעו לשלוח עוד למי, מטובם לפרט הצעתם ואענה במברק ות"ח מראש על הטרחה בכל זה". בהזדמנות נוספת כתב הרבי (בתאריך [[י' בכסלו]] [[תשט"ו]]. הודפס באגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט): "זה מכבר הצעתי ובקשתי, שיתענינו להפגש עם אלו שביקרו אותי בהיותם בארצות הברית, כיון שיש כמה ענינים שהנ"ל הבטיחו. ומובן אשר תועלת גדולה שהם - האנשים הנ"ל - בעצמם יאמרו שהבטיחו פרטים אלו, שאז בודאי יקיימו הבטחתם בהקדם. וכנראה משתיקותם לא עשו בזה עד עתה. וחבל על העבר. ועכ"פ בטח ישתדלו למלאות את זה בעתיד . . ומובן מעצמו שנחוץ במאד שיודיעו אח"כ לכאן - בפרטיות - מהפגישה והשיחה".}} ורבנים{{הערה|לדוגמא, אגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב הרבי מבקש לבקר את "הרב אבוחצירא על פי בקשתי להבעת כבוד".}}.
#דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט{{הערה|מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (מודפס [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): יהי-רצון ויבוא הזמן שאוכל לקבל ידיעות מפורטות ומתאימות מהנעשה באה"ק ת"ו מאגודת חב"ד". במכתב נוסף (אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח) מהרבי לאגו"ח נכתב: "אתפלא אשר אחרי שבקשתי זה כמה פעמים להודיע מהמרחש במה שיכול להיות נוגע למוסדות חב"ד ועבודת חב"ד.}}.
#שמירה על צורתם של בתי כנסת [[חב"ד]] ופיתוחם.
#ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות{{הערה|ממכתב [[כ"א בסיון]] שנת [[תשי"ד]]: "נבהלתי בהתקבל אלי קטע העתון של מכתב מר . . ועוד יותר ממה שאגו"ח, כנראה, שלא הגיבו ע"ז כלל, לא רק במכתבי-עת אלא אפילו גם לא בפני' אל הנ"ל באופן המתאים ובדברים המתאימים לתוכן מכתב הנ"ל והביטויים אשר בו. נהניתי עכ"פ במקצת מה שאחד מן ההנהלה שלח להנ"ל מכתב חריף . . ולא באתי אלא בהנוגע לעתיד". באגרת [[י"ג בתשרי]] שנת [[תשט"ו]] (מודפס ב[[אגרות קודש]] חלק י' ע' י"ב): "נהניתי מקטע דהמודיע והקול, בו נדפסו במרוכז מוסדות חב"ד, אף שפלא שלא נזכרה ג"כ אגודת נשי ובנות חב"ד, שבאיזה אופן שתהי' עבודתן הרי בודאי הדפסה עד"ז במכ"ע היתה מחייבת אותן ומביאה פעולה לטובה".}} ועדכון המרכז ב[[ניו יורק]] מכל הנכתב בעיתונות בארץ ישראל על חב"ד{{הערה|באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "זה כמה פעמים כתבתי שמהנכון הוא, מפני כמה טעמים, שמכל הנדפס בעתונות שלהם בנוגע לחב"ד ישלחו קטע לכאן, ובהתאם לדחיפת הענין אם בדואר אוירון או בדואר רגיל". }}.
#אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד{{הערה|ממכתב המודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ח' ע' ש"ז: "כדאי היה לדעת המצב עתה, היינו איפוא ישנם בתי כנסיות [[חב"ד]] וכן רבנים ושו"בים [[חב"ד]] - כדי לעמוד על המשמר שלא יופחת מספרם, ואדרבה. וכן בנקודות ישוב חדשים, שם ישנם עסקנים מ[[אנ"ש]] ו[[חב"ד]], להשתדל על ידם למצוא שם ענינים פרנסה בשביל [[אנ"ש]], או גזע [[אנ"ש]], ובפרט במשרות הנותנות השפעה לבעליהם במובנים רוחניים.}} ומשרות רבנות{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד: "בכלל צריך היה לעשות רשימה בתוככי [[אנ"ש]], לדעת מי הם הראוים לקבל משרת רבנות בארץ הקודש ת"ו, ואם מועט מספרם ביותר - היה צריך למלאות החסרון בהקדם. ובודאי ישנם מאברכים או גם מהבחורים הקשישים כאלו הראוים לאותה איצטלא, או שיכולים לקבל סמיכות ושימוש (פראקטיקא) במשך זמן לא ארוך. ובזמננו זה הרי צריך להבטיח כל ענין וענין בעוד מועד.}}.
#סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות{{הערה|1=לדוגמא באגרת מתאריך [[י' במנחם אב]] שנת [[תשי"ב]]: "לפי דעתי נכון גם כן, שיתנו הלואה של איזה מאות לירות לזמן ארוך למרת . . בכפר - אם יביא לה תועלת במסחרה ובפרנסתה". וכן באגרת נוספת (נדפסה ב[[אגרות קודש]] חלק י' ע' ק"ד): "זכור לי שזה מזמן היתה הצעה לעזור בהכנסת כלה לאיזה אנשים, ובטח יודיעוני גם על-דבר-זה מהנעשה בפועל".}} (בניית [[מקווה חב"ד|מקוואות חב"ד]] על פי שיטת [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערת שוליים|מכתב לאגו"ח מתאריך [[י"ג בניסן]] שנת [[תשי"ג]]:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת ע"י הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח, כי כן היה המדובר עם הרב ברזל שיחיה שהציע לפני את כל ענין זה. נוסף על זה ישנה מקוה שאודותה כתב אלי הרב החסיד דאברוסקין שיחיה מ[[חיפה]] וכותב שפונה אלי בהצעתם, והתקון דורש סכום של ק"ן לא"י לפי-ערך, ואם כן לדעתי גם זה נכון. ועל פי הנ"ל שיהיה כדרישת תקנת כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע.}} ועזרה ברכישת פיאות נוכריות{{הערה|1=אגרת מתאריך [[ו' בטבת]] שנת [[תשט"ו]] אל הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה של [[כפר חב"ד]]: "מצער אותי ביותר מה שכנראה ענין השייטלין (פארוק) [= פאות נוכריות] נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב כו' וכו' הנה האומנם אי אפשר היה להשיג הלואות בקופות גמ"ח של אנ"ש (שכפי הנודע לי הנה ישנה באגודת חב"ד שעל יד כבוד תורתו שליט"א אצל הוו"ח כו' [[משה דובער גנזבורג]] ושנים או שלשה ב[[ירושלים]] עיה"ק ת"ו)".}}).
#השגת כתבי-יד מ[[אדמו"רי חב"ד]]{{הערה|אגרת מתאריך [[כ"א בסיוון]] שנת [[תשי"ד]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מאה"ק ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך [[דא"ח]] למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב - כי הרי יש מקום לומר, שעל אתר באה"ק ת"ו היה אפשר לקנות ביכלעך הנ"ל בזול יותר, והעיקר לשמרם שלא יפלו בידי זרים (בענין זה, ומי יודע אולי גם זרים כפשוטו), ואין צועקין על העבר, ועל-כל-פנים באתי בהתעוררות על להבא. ותמהתי גדולה עוד יותר, שלמרות שזה איזה שנים שבקשתי לפרסם ולבקש ולחפש אחרי ביכלעך דא"ח ולשלחם לכאן, ואם אי אפשר אחרת הרי על מנת להחזיר, ובמשך כל השנים האלו, הנה רק מאחד נתקבלו איזה ביכלעך בתור חילוף.}}.

==מחלקות אגו"ח ==
[[תמונה:מנהלים.jpg|left|thumb|250px|כנס המנהלים, [[תשס"ח]]]]
*'''[[צעירי אגודת חב"ד]] - מחלקה לצעירים''' - ב[[חודש סיוון]] שנת [[תשי"א]] ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם [[צעירי אגודת חב"ד]], על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]]: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח [[חב"ד]], והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".}}. כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד{{הערת שוליים|"פיקוח כללי על הסוגים השונים של [[אנ"ש]], כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת [[צעירי אגודת חב"ד]] בפ"ע, וכן איגוד נשי [[חב"ד]], שבטח יתארגנו ג"כ לחטיבה בפ"ע".}}.
*'''[[נשי ובנות חב"ד]] - מחלקה לנשים''' - במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם. הארגון שהוקם נקרא "נשי ובנות חב"ד"{{הערת שוליים|מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד סיון ה'תשי"א: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו.}}. לאחר יותר משנה כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח{{הערת שוליים|מכתב מיום כ"ח [[תמוז]] [[תשי"ב]]: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהוה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו.}}.
*'''[[איגוד המשפיעים]]''' - בשנת [[תשמ"ז]] הקים הרב [[שמואל גריזמן]] את [[איגוד המשפיעים]] במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.
*'''[[מטה משיח (ישראל)|מטה משיח]]''' - גוף עצמאי בהנהלת חברים, עסקנים ורבנים חב"דיים. קיבלה את חסותה הרשמי של אגו"ח.
*'''מחלקת החינוך''' - ועדת החינוך החב"די, בניהולו של הרב [[זושא פויזנר]], עוסקת כל ימות השנה במציאת דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות [[אנ"ש]] באה"ק. במסגרת תפקידו, מבקר ר' זושא במוסדות החינוך, ומייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. במשך השנה נערכים ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"שבת חינוך" אחת בשנה.
*'''יד לילד המיוחד'''' - (תחת 'מחלקת החינוך') מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית. יו"ר המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בלניצקי. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.
*'''מחלקת מחנכים מייעצים''' - בשנת תשס"ד הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל יעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, ליעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.
*'''כולל יום שישי''' - בשנת תשס"ד נפתח [[770 כפר חב"ד|בבית אגו"ח]] 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח ע"פ הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז תשמ"ה שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על הרמב"ם הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב [[שלום בער לבקובסקי]].
*'''[[המטה לשלום העם והארץ]]''' - נוסד בשנת [[תשנ"ג]] במסגרת אגו"ח, על מנת לרכז את הפעולות הרשמיות של [[חב"ד]] בנושא [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]].
*'''[[מכון הרבי - אוצרו של משיח]]''' - הוקם בשנת [[תשנ"ח]] כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי שליט"א, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.
*'''מחלקת ניהול''' - נוסדה בשנת [[תשס"ב]] במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בליניצקי. מידי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות לכינוס שנתי. היא מסייעת למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מ[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בנוגע לאופן ניהול מוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם. קובץ א' יו"ל ב[[תשס"ג]] וקובץ נוסף יצא בשנת [[תשס"ד]]. בשנת [[תשס"ח]] יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.
*'''[[חסדי שלמה ומשה]] - מרכז סיוע''' - בחודש [[אלול]] [[תשס"ז]] הכריזה האגודה על הקמת מרכז סיוע ל[[אנ"ש]] במציאת עבודה ועוד' על שם יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק ע"ה וסגנו הרב משה אשכנזי ע"ה. מנכ"ל המרכז הוא הרב ראובן קופצ'יק.

==פעולות אגו"ח==
[[תמונה:כנס תורה.jpg|left|thumb|250px|כינוס תורה, [[תשס"ח]]]]
מאז הקמת אגו"ח, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגו"ח היתה חלק מהקמת ופיתוח רשת אוהלי יוסף יצחק, כפר חב"ד, שיכון חב"ד בלוד, ותרמה למאבקים של הרבי כמו מיהו יהודי ושלימות הארץ.

אגו"ח גייסה תורמים לטובת מוסדות רבים, וכן ייעצה למוסדות כיצד לנהל טוב יותר.

===בול חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=בול חב"ד}}
במלאת 100 שנה להולדת הרבי החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה לרבי מלך המשיח - להנפיק בול לכבודו.

לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו הק' של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת [[אדמו"ר הזקן]] ([[אגרות קודש]] כ"ק אד"ש חי"ח ע' רכו)) - נענו לבקשתו של יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור [[770]].

במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק ע"ה לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביו"ט ראשון של חג הפסח [[תשס"ד]].

לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול המורכבת מחברי אגו"ח הפעילים, חברי "[[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק ע"ה. הוועדה פעלה בעצה אחת עם [[רבני חב"ד בארץ הקודש]].

בראש הועדה להנפקת הבול עומד ה[[משפיע]] הרב [[עופר מיודובניק]].

===כינוסי תורה===
בשנת [[תשס"ד]] ארגן הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] [[כינוס תורה]] ב-[[770 בכפר חב"ד]]. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד [[פסח]] ולאחר מכן נערכת [[התוועדות]] חסידית עם ה[[משפיע]] ר' [[עופר מיודובניק]].

==חברי אגו"ח==
אגו"ח נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט, וכשמה כן היא: אגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה חברים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתבו לועד המייסד של אגו"ח מתאריך י"ט [[תמוז]] [[תש"א]] (אג"ק שלו ח"ה ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.

וכך נכתב בתקנון האגודה (שכנראה הי' למראה עיניו הק' של [[הרבי]] [[מלך המשיח]]): כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב [[ארץ ישראל]] המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותי'ה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.

=== תש"א-תש"נ ===
ככל מוסד, יש לאגו"ח הנהלה בפני-עצמה בה ישנם מספר חברים (שהם בדרך כלל) נציגי המוסדות. הצורך בנציגי המוסדות מודגש מאוד באגרות הרבי. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגו"ח מתאריך ט' אלול ה'תשי"א ([[אגרות קודש]] ח"ד ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהי' עכ"פ בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות [[תומכי תמימים]], תורת אמת, כולל, [[כפר חב"ד]], [[צעירי אגודת חב"ד]] וכו').

וכך גם כותב [[הרבי]] באגרת למוסדות [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] מתאריך י"ג [[כסלו]] [[תשי"ב]] (אג"ק ח"ה ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהי' בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

או ב[[אגרות קודש]] ח"ה ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות [[חב"ד]] כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהי' בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

יו"רים במשך השנים:
*יו"ר אגו"ח הראשון היה הרב [[שאול דב זיסלין]]
*יו"ר אגו"ח השני היה הרב [[אליעזר קרסיק]]
*יו"ר אגו"ח השלישי היה הרב [[אפרים וולף]].

=== תש"נ-תשס"ב ===
בשנת [[תש"נ]] הורה [[הרבי]] להפעיל מחדש את אגו"ח. לתפקיד יו"ר אגו"ח מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].
עמו היו החברים:
* הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] מנכ"ל [[צעירי אגודת חב"ד]] שמונה לסגן היו"ר.
* הרב [[משה אשכנזי]] רב קהילת חב"ד בת"א.
* הרב [[אפרים וולף]] מנהל ישיבת [[תומכי תמימים]] [[לוד]].
* הרב [[שמואל חפר]] יו"ר מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]].
* הרב [[יצחק גולדברג]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
* הרב [[יהושע יוזביץ]] מנהל מוסדות [[תורת אמת]] [[ירושלים]].
* הרב [[מרדכי גורדצקי]] יו"ר [[נחלת הר חב"ד]].
* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].

בשנת תנש"א צורפו החברים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/4_105.jpg מכתב המינוי] {{תמונה}}}}:
* הרב [[זושא פויזנר]] משפיע בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] משפיע ישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].
* הרב [[שמואל גרייזמן]] יו"ר ועד [[ספר התורה של ילדי ישראל]].
* הרב [[יעקב ליברמן]] מנהל רשת גני חב"ד [[כפר חב"ד]].

ופוטר:

* הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], מנהל [[בית חנה]] ב[[צפת]].

=== תשס"ב-תשס"ד ===
בשנת [[תשנ"ו]] יזמו חסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגו"ח את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה קרע בין חברי אגו"ח. יו"ר אגו"ח הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגו"ח מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגו"ח, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:
* הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] - ראש ישיבות; [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]], [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה]].
* הרב [[שלמה רסקין]] - מנכ"ל מוסדות [[בית חנה]] [[חב"ד]] ב[[צפת]].
* הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] - רב קהילת וראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]].
* הרב [[נתן וולף]] - מנהל ישיבת בית הר"מ [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].

כמו כן מונה למזכיר, הרב [[ראובן קופצ'יק]] ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב מנחם מענדל בליניצקי.

=== משנת תשס"ד ===
[[תמונה:אבג.jpg|left|thumb|280px|כינוס אגו"ח לרגל שנת השישים. בין המשתתפים: חברי אגו"ח הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]] והרב [[בנימין ליפשיץ]], איש אגו"ח ר' [[דובער מנדלסון]]. מזכיר אגו"ח הרב [[ראובן קופצ'יק]], מנהל הפרויקטים ר' מ"מ בליניצקי, מנהל בית אג"ח הרב שלום ישראל מיידנצ'יק, חברי [[איגוד המשפיעים]] שע"י אגו"ח הרב [[זאב וולף קסלמן]] והרב [[אברהם מייזליש]], ועוד.]]
ב[[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ד]] נפטר הרב מיידנצ'יק. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגו"ח במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל הוציא הרב משה אשכנזי מכתב קצר{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=5066 הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק] {{אינפו}}}}, בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי ועד רבני אנ"ש. בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש|צעירי חב"ד]] ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] כיורשו של אביו).

בערב [[שביעי של פסח]] תשס"ד - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי ועד הרבנים, בו הם החליטו על; מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. לעומתם, הרבנים: [[יוסף הכט]] ו[[אליהו יוחנן גוראריה]] – מחברי ועד הרבנים, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=5072 הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"] {{אינפו}}}}. לקביעה זו הצטרפו: הרב [[ישעיה הרצל]], הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], הרב [[גדליהו אקסלרוד]], הרב [[ישראל יוסף הנדל]], הרב [[יגאל פיזם]], הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] והרב [[זכריה גורי]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/9_163.jpg המכתב] {{תמונה}}}}.

מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה, ללא הצלחה והנושא נידון בבית המשפט{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 סקירה על המצב בעמותה כיום] {{אינפו}}}}.

==== הרכב תחת הרב יוסף יצחק אהרונוב ====
* יו"ר: הרב יוסף יצחק אהרונוב.
* חברים: הרב [[מרדכי גורודצקי]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[יעקב שלמה ליברמן]], הרב [[נתן וולף]], הרב [[יצחק גולדברג]].
* חברים בעמותה בלבד: הרב [[נפתלי רוט]], הרב [[ישראל ברוך בוטמן]].
* מזכ"ל: הרב אריאל למברג.
* מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]]: הרב מנחם מענדל לאטר.
* ס. מנהל: הרב דניא-ל צבי רוזנטל.

==== הרכב תחת הרב שמואל גרייזמן ====
* יו"ר: הרב [[שמואל גרייזמן]].
* חברי אגו"ח : הרב [[זושא פויזנר]] (יו"ר [[ועדת החינוך החב"די]]), הרב [[חיים יוסף גינזבורג]], הרב [[דוד אבא זלמנוב]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[נחמן מיידנצ'יק]], הרב [[ראובן קופצ'יק]] (מזכיר).
* מנהל הפרוייקטים: הרב מנחם מענדל בליניצקי.
* מנהל [[770 כפר חב"ד|בית אגו"ח]]: הרב ישראל מיידנצ'יק.
* מנהל פורום מוסדות חב"ד: הרב שניאור גורפינקל.

====חברים שאינם מזוהים====
*הרב [[שמואל חפר]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/files/3_105.jpg במכתב] ליו"ר, מיום [[י"ז אלול]] [[תנש"א]] הודיע על התפטרותו}}.
*הרב [[יהושע יוזביץ']].

==קישורים חיצונים==

===אתרי אגו"ח===
*[http://www.chabad.co.il/? אתר הבית של '''חב"ד בישראל''' מטעם אגו"ח]
*[http://m.chabad.co.il/ '''מקושרים''' - פורום מנהלי מוסדות חב"ד שע"י אגו"ח]
*[http://kenes.shteeble.com/ אתר ההרשמה לכנס מנהלי המוסדות השישי]
*[http://www.chabad770.org/ אתר בית אגודת חסידי חב"ד (שבראשות הרב אהרונוב)]

===פעילות===
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס היסטורי בהנפקת הבול לשנת השישים] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47609 הצצה להשתלמות בניהול מוסדות של אגו"ח]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?string=%EB%F0%F1+%EE%F0%E4%EC%E9+&url=newsnew_he&mysubmit=%F9%EC%E7 פרסומים על פעולות אגו"ח]

;שונות
*[http://chabad.info/files/pdf/NiulAguch.pdf קובץ 'ניהול המוסדות']{{PDF}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69261 פרשיית החברים באגו"ח]

==לקריאה נוספת==
* [[עבד אברהם אנכי]]
* [[חייל בשירות הרבי]]
* [[ימי תמימים]]

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|*]]

קובץ:אגוח תשיב.jpeg

2012-06-22T06:03:53Z

פיני:

קובץ:הרב קרסיק אצל הרבי.jpeg

2012-06-22T05:58:54Z

פיני:

חיים אליעזר קרסיק

2012-06-22T05:58:21Z

פיני:

הרב '''אליעזר קרסיק''' רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מייסד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], [[חסיד]] ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]].

==ביוגרפיה==
נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. תקופה זו תיעד במאמרים שפירסם ב[[ביטאון חב"ד]] ובשנית פורסמו בספר אודותו [[עבד אברהם אנכי]].

חתונת הרב קרסיק התקיימה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]].
[[תמונה:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו]]

==רב ברוסיה ובתל אביב==
כיהן כרב בעיירה [[שצעדרין]] ונובוסקולניקי, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ, בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.

כרב הקהילה כיהן במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב [[שלמה יוסף זווין]] עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב [[דובער חסקינד]] שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די מפואר כהוראת הרבי הריי"צ.

==מנהל [[אחי תמימים תל אביב]]==

בשנת תרצ"ו ייסד את חדר [[בני תמימים תל אביב]] ובהוראת אדמו"ר הריי"צ ייסד בשנת תרח"צ את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ובעת הייסוד התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.

==יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]==

במשך שנים רבות נשא בתפקיד '''יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]'''. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית בלוד, וממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]]. מלבד זאת מונה על ידי הרבי למבקר [[רשת אהלי יוסף יצחק (ישראל)]], מבקר וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובא כח הרבי ב[[בית ספר למלאכה]] בכפר חב"ד.

ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.

==ממלא מקום==

בליל שבת אור לה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו [[חיים אשכנזי]] (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה, הנכד שזכה לאחר ארבעים ושבע שנים למלא את מקום סביו ברבנות קהילת חב"ד בתל אביב.

לאחר פטירתו, בהוראת הרבי חתנו הרב [[משה אשכנזי]], שב לארץ הקודש ומילא את מקומו כרב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וחבר הנהלת תומכי תמימים לוד.

==בני משפחתו==

* רעייתו: הרבנית [[לאה קרסיק]] בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]]

* בתו: הרבנית [[דבורה אשכנזי]] התחתנה עם הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

* בתו: מרת [[טעמא גוראריה]] שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ע"ה בנו של הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

* בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]] בנו של הרב [[יהודה חיטריק]].

* הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבו של [[כפר חב"ד]], המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]] ע"ה, שליחת הרבי בצפת מרת מלכה ווילשאנסקי, אשת הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ראש ישיבות חב"ד בצפת. מרת אסתר טברסקי מחנכת דגולה מקראון הייטס, אשת הרב [[נחמן יוסף טברסקי]]. הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של חולון, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] ועוד.

==לקריאה נוספת==
* [[עבד אברהם אנכי]], תולדות הרב אליעזר קרסיק, ר' שניאור זלמן ברגר, מכון אהלי שם, תשע"ב.

* זכרונות מימי שבתו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], פורסמו בשנת [[תשי"ב]] ב[[ביטאון חב"ד]].

* [[ימי תמימים]]

* [[חייל בשירות הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67523 פריחת חב"ד בארץ הקודש בספר חדש]- סקירה על הספר עבד אברהם אנכי
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67883 פטירת אחד המיוחד - חב"ד אינפו בסקירה על פטירת הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67842 מכתבו בענין קבלת הנשיאות במטוס שנשרף]
* [http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=53693&lang=he הרבי: להפגש עם ראש ישיבת פונוביז' - לקט אגרות הרבי אל הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=766&ArticleID=2394&SearchParam=קרסיק הרב קרסיק בשתדלנות להשגת אישור ליבוא אתרוגי קלבריה הנהוגים בחב"ד]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&hilite=701dcaf5-7def-4fc9-b135-e18582129d3e&st=%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7קרסיק חבר בית דין להעברת ציון [[אדמו"ר הרש"ב]]]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 אם הישיבות החב"דיות - אחי תמימים בתל אביב בניהולו של קרסיק]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1481 סקירה על הקמת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]]
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/236784725794.html הרב קרסיק מדווח לרבי על קבורת ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] וסקירה על מעורבות הרב קרסיק בקבלת הנשיאות בארץ הקודש]

===שאלות ותשובות בהלכה===
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30516&pgnum=8 שו"ת הלכתי הרב קרסיק והרב שלמה יוסף זווין]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26106&hilite=5747ed03-0cc5-4cd2-81cb-218114bdf64a&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7&pgnum=31 מכתבו אל הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בענין עיבוד קלף לכתיבת ספר תורה]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30489&hilite=31d6df40-f780-435d-8d02-7d741cf0b5a4&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7 גדר דין יאוש בסוגיה המפורסמת יאוש שלא מדעת]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|קרסיק אליעזר]]

חיים אליעזר קרסיק

2012-06-22T05:58:06Z

פיני:

[[תמונה:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו]]
הרב '''אליעזר קרסיק''' רב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], מייסד ומנהל ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], [[חסיד]] ומקושר בלב ונפש לשלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר שליט"א]].

==ביוגרפיה==
נולד בעיירה לאפיטש שבביילורוסיה, בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. תקופה זו תיעד במאמרים שפירסם ב[[ביטאון חב"ד]] ובשנית פורסמו בספר אודותו [[עבד אברהם אנכי]].

חתונת הרב קרסיק התקיימה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המצב הכלכלי והפוליטי הקשה ששרר ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]].
[[תמונה:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו וצאצאיו]]

==רב ברוסיה ובתל אביב==
כיהן כרב בעיירה [[שצעדרין]] ונובוסקולניקי, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ, בשנת [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.

כרב הקהילה כיהן במשך קרוב לחצי יובל שנים. לאחר שהרב [[שלמה יוסף זווין]] עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ואדמו"ר הריי"צ ביקש מהרב [[דובער חסקינד]] שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. בתפקיד זה נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר בבית כנסת חב"ד שיעורי תורה כיד ה' הטובה עליו, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק ללא לאות בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די מפואר כהוראת הרבי הריי"צ.

==מנהל [[אחי תמימים תל אביב]]==

בשנת תרצ"ו ייסד את חדר [[בני תמימים תל אביב]] ובהוראת אדמו"ר הריי"צ ייסד בשנת תרח"צ את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ובעת הייסוד התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.

==יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]==

במשך שנים רבות נשא בתפקיד '''יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]'''. במסגרת תפקיד זה, הקים וביסס מוסדות חב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית בלוד, וממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]]. מלבד זאת מונה על ידי הרבי למבקר [[רשת אהלי יוסף יצחק (ישראל)]], מבקר וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובא כח הרבי ב[[בית ספר למלאכה]] בכפר חב"ד.

ביתו ברחוב רוטשילד 82, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.

==ממלא מקום==

בליל שבת אור לה' ב[[ניסן]] [[תש"כ]], ערך הרב קרסיק בסלון הבית את סעודת השבת במהלכה הרבה לנגן ניגונים חסידיים. לאחר סעודת שבת אמר לנכדו [[חיים אשכנזי]] (שהתגורר בביתם מאז היותו בן 11 כשחזר מברזיל על מנת ללמוד בארץ ישראל) "עכשיו יש לך חופש, נוכל ללמוד ביחד גמרא". לאחר שסיים לומר "שניים מקרא ואחד תרגום" עלה על יצועו, כשלפתע, באישון לילה לקה בהתקף לב חמור במיוחד. רופא שגר בשכנות הוזעק למקום והוא הזריק זריקה חזקה, אך דבר לא עזר. הרב קרסיק נשא ידיו למעלה, וכעבור זמן קצר השיב את נשמתו לבוראה, כשמכל משפחתו הענפה עומד לידו נכדו חיים בן האחת עשרה, הנכד שזכה לאחר ארבעים ושבע שנים למלא את מקום סביו ברבנות קהילת חב"ד בתל אביב.

לאחר פטירתו, בהוראת הרבי חתנו הרב [[משה אשכנזי]], שב לארץ הקודש ומילא את מקומו כרב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וחבר הנהלת תומכי תמימים לוד.

==בני משפחתו==

* רעייתו: הרבנית [[לאה קרסיק]] בתו של הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] מ[[קרמנצ'וג]], אחות של הרבנים לבית גוראריה: הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[שניאור זלמן גוראריה]]

* בתו: הרבנית [[דבורה אשכנזי]] התחתנה עם הרב [[משה אשכנזי]] ששימש כרב קהילת חב"ד בתל אביב.

* בתו: מרת [[טעמא גוראריה]] שתחי', התחתנה עם בן דודה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] ע"ה בנו של הרב [[חיים שמריהו גוראריה]].

* בתו: מרת רבקה חיטריק, התחתנה עם הרב [[צבי הירש חיטריק]] בנו של הרב [[יהודה חיטריק]].

* הנכדים והנכדות הנינים והנינות כולם הולכים בדרכי הסבא הגדול - הרב קרסיק - בדרך התורה והחסידות. ומהם רבנים ושלוחים. והמפורסמים שבהם: הרב [[מרדכי אשכנזי]] רבו של [[כפר חב"ד]], המשפיע הרב [[חיים אשכנזי]] ע"ה, שליחת הרבי בצפת מרת מלכה ווילשאנסקי, אשת הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] ראש ישיבות חב"ד בצפת. מרת אסתר טברסקי מחנכת דגולה מקראון הייטס, אשת הרב [[נחמן יוסף טברסקי]]. הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של חולון, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] ועוד.

==לקריאה נוספת==
* [[עבד אברהם אנכי]], תולדות הרב אליעזר קרסיק, ר' שניאור זלמן ברגר, מכון אהלי שם, תשע"ב.

* זכרונות מימי שבתו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], פורסמו בשנת [[תשי"ב]] ב[[ביטאון חב"ד]].

* [[ימי תמימים]]

* [[חייל בשירות הרבי]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67523 פריחת חב"ד בארץ הקודש בספר חדש]- סקירה על הספר עבד אברהם אנכי
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67883 פטירת אחד המיוחד - חב"ד אינפו בסקירה על פטירת הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67842 מכתבו בענין קבלת הנשיאות במטוס שנשרף]
* [http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=53693&lang=he הרבי: להפגש עם ראש ישיבת פונוביז' - לקט אגרות הרבי אל הרב קרסיק]
* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=766&ArticleID=2394&SearchParam=קרסיק הרב קרסיק בשתדלנות להשגת אישור ליבוא אתרוגי קלבריה הנהוגים בחב"ד]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&hilite=701dcaf5-7def-4fc9-b135-e18582129d3e&st=%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7קרסיק חבר בית דין להעברת ציון [[אדמו"ר הרש"ב]]]
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37977 אם הישיבות החב"דיות - אחי תמימים בתל אביב בניהולו של קרסיק]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1481 סקירה על הקמת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]]
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/236784725794.html הרב קרסיק מדווח לרבי על קבורת ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] וסקירה על מעורבות הרב קרסיק בקבלת הנשיאות בארץ הקודש]

===שאלות ותשובות בהלכה===
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30516&pgnum=8 שו"ת הלכתי הרב קרסיק והרב שלמה יוסף זווין]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26106&hilite=5747ed03-0cc5-4cd2-81cb-218114bdf64a&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7&pgnum=31 מכתבו אל הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בענין עיבוד קלף לכתיבת ספר תורה]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30489&hilite=31d6df40-f780-435d-8d02-7d741cf0b5a4&st=%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%96%d7%a8+%d7%a7%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%a7 גדר דין יאוש בסוגיה המפורסמת יאוש שלא מדעת]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|קרסיק אליעזר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|קרסיק אליעזר]]

דוד רסקין

2012-06-22T05:57:20Z

פיני: /* חבר הנהלת הישיבה */

[[קובץ:הרב דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין]]
[[קובץ:דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין ב[[חלוקת דולרים]] אצל הרבי]]
הרב '''דוד רסקין''' היה מנהל רוחני ב[[תומכי תמימים המרכזית]], ויו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]].
==שנות צעירותו==
הרב דוד רסקין נולד בשנת [[תרפ"ז]] בעיר באברויסק-ביילורוסיה, לאביו החסיד הרב [[יעקב יוסף רסקין|יעקב יוסף]] ואמו מרת דרויזא רסקין. הוא נולד לתוך תקופה של רדיפות ה[[חסידים]] מצד השלטונות הקומוניסטיים, וכל ימי ילדותו היו ימי סבל ותלאה, נדודים ופחדים.

כבן שנתיים היה כאשר נעצר אביו, בחודש [[אלול]] [[תרפ"ט]], על עבודתו בקודש ונידון לשנת מאסר. זמן קצר לאחר השחרור עברה המשפחה לגור ב[[לנינגרד]], שם המשיך אביו בפעילותו למען היהדות ב[[מסירות נפש]].

אביו ודודו – האחים הרב [[יעקב יוסף רסקין|יעקב יוסף]] והרב [[יצחק רסקין]] – היו מהדמויות הבולטות בקהילה ה[[חב"ד]]ית ב[[לנינגרד]], ומראשי הפעילים למען היהדות בלנינגרד. ר' יעקב יוסף לא הסכים שילדיו ילמדו ב'שקולע' (בית ספר ממשלתי), ושכר את ר' [[שלום מרוזוב]], שלימד את בניו ועוד מילדי [[אנ"ש]] בביתו.

הרדיפות המשיכו גם כאן, ור' יעקב יוסף נלקח לחקירות פעמים רבות. מפעם לפעם היה מובל למשרדי ה[[ק.ג.ב.]] שם היה נחקר שעות ארוכות על מכריו מאנ"ש, אולם הוא מילא את פיו מים, ולא סיפר מאומה על חבריו.

==מלחמת העולם השניה==

את ה[[בר מצווה]] שלו חגג ר' דוד בצל [[מלחמת העולם השניה]] שפרצה באותם ימים. בעיצומה של המלחמה, צרו הנאצים על העיר לנינגרד והפגיזו את הגשרים שחצו את הנהרות המקיפים את העיר. כל הגשרים יצאו מכלל שימוש, מלבד גשר אחד ויחיד, דרכו ברח כל מי שיכול היה לברוח. ביום שלישי [[ג' באלול]] [[תש"א]] נכנס שכן לבית משפחת רסקין והודיע בהתרגשות כי הוא קיבל במקום עבודתו כרטיסים לרכבת, אולם מכיוון שבניו לחמו בחזית לנינגרד הוא לא רוצה לעוזבם. ומסר למשפחת רסקין את הכרטיסים!.

ההלם והשמחה שימשו בערבוביה. אזרחים חיכו במשך יממות כדי להשיג כרטיס, והנה הגיע כרטיסים בנס מופלא. בני המשפחה הספיקו לעלות על הרכבת האחרונה, ומיד לאחר שעברו את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול.

לאחר חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שבסיביר, ימים ספורים לפני [[ראש השנה]]. העיר אומסק הייתה מלאה בפליטים, ושלטונות העיר לא יכלו לספק קורת גג לפליטים הרבים שזרמו לעיר ללא הרף. כך, במשך למעלה משבועיים, התגוררו בני משפחת רסקין תחת כיפת השמיים.

מאומסק נסעו ברכבת לנובוסיבירסק ומשם החליטו לנסוע ל[[אלמא אטא]] בירת [[קזחסטן]]. הם שמעו כי ל[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] הגיעו המוני פליטים והמצב הכלכלי שם קשה, לכן חשבו לעבור לאלמא אטא בה יש פחות פליטים.

לאחר טלטולי דרך קשים, ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תש"ב]] נעצרה הרכבת באלמא-אטא. כשירדו מהרכבת הופתעו לגלות כי המקום סגור ומסוגר אין יוצא ואין בא. נאמר להם כי שלטונות העיר שלא רצו שהמוני הפליטים ינהרו אליה העמידו שוטרים מיוחדים בתחנת הרכבת הנמצאת 8 ק"מ מהעיר, ולא נתנו לפליטים לצאת ממנה. בני משפחת רסקין נאלצו להישאר בתחנת הרכבת, ולישון על הרצפה הקרה והרטובה.

כעבור מספר שבועות מצאו דרך כלשהי להיכנס לעיר, ובסופו של דבר הגיעו לאיזור "טאסטאג" הנמצא בקצה העיר. ליד ביתו של איזה [[גוי]] מאנשי המקום נמצא בית ששימש כרפת בהמות, שם התגוררו זמן קצר... לאחר מכן עברו לגור בדירה בעיר, שם פגשו כמה מאנ"ש משפחת וילשנסקי, רבינוביץ ועוד.

הרדיפות הגיעו לאלמא אטא. זמן קצר בלבד לאחר שהגיעו לעיר, נעצרו ההורים ר' יעקב יוסף ומרת דרויזא, והילדים נותרו בבית בעיר זרה לבדם. כעבור שבועיים שוחררה האם, ואילו אבי המשפחה היה עצור כחודש וחצי.

==במחיצת רבי לוי יצחק==

באותם ימים ידעו בני משפחת רסקין כי הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], נמצא בגלות בצ'אילי שבקזחסטן. ור' יעקב יוסף עשה ככל אשר ביכולתו לשחררו ולהבאתו לאלמא אטא. בשלהי חודש [[ניסן]] [[תש"ד]] הגיע הרב לוי-יצחק, חולה וחלש, לאלמא-אטא. ר' יעקב יוסף ובניו עשו רבות למען רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]] ובראש ובראשונה השיגו לו ול[[הרבנית חנה|רבנית חנה]] דירה, וכך גם דאגו לרופאים מומחים שיטפלו בו. בני משפחת רסקין ובהם ר' דוד, הגיעו תדיר אל הרב והרבנית כדי לסייעם בכל דבר אפשרי.

בשבועות האחרונים לחייו, הבנים לבית רסקין עשו תור ביניהם מי יניח [[תפילין]] עמו, ומי יעמוד לידו להיות לו לעזר בכל אשר יידרש{{הערת שוליים|(כשבחורף [[תש"י]] הגיע ר' דוד ל[[ניו יורק]], וב[[ט"ז במנחם אב|ט"ז מנחם אב]] לקראת יום ההסתלקות של רבי לוי יצחק, ביקש הרבי מר' דוד לרשום את הזכור לו מבעל ההילולא, ובמיוחד אם זכור לו איזה דברי תורה ממנו. הרבי הוסיף וביקש שבביקורו אצל אמו [[הרבנית חנה]] לא ידבר על הימים ההם כדי שלא תיזכר בזה ותצטער. ר' דוד עשה כמצות הרבי, וכתב את מה שהיה בזיכרונו, כולל דברי תורה, ולאחר שהרבי קיבל את הרשימה, נתן לר' דוד ברכת יישר כח וב[[התוועדות]] [[כ' מנחם אב]] דיבר על ענין זה).}}

==ניו יורק==
בתום המלחמה, הצליח ר' דוד ובני משפחתו, לצאת מ[[ברית המועצות]], בבריחה הידועה דרך לבוב, והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]], שם למד [[תומכי תמימים פאקינג|בישיבה]]. הוריו וכמה מבני המשפחה עלו ל[[ארץ הקודש]], ואילו ר' דוד נסע מפוקינג ל[[פריז]] ומשם ל[[ניו יורק]].

לניו יורק הגיע ביום חמישי [[ב' בטבת]] [[זאת חנוכה]], [[תש"י]]. בו ביום זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. עמו נכנס ל'יחידות' הגבאי הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], אולם בעת ה'יחידות' התרגש ר' דוד ולא הצליח לזכור את דברי הרבי. הוא פנה מיד ל[[הרבי|רמ"ש]] ותינה את צערו. הרבי צלצל תיכף אל הרב סימפסון, אשר השיב כי הרבי התעניין על המשפחה, היכן נמצא אביו ונתן ברכה.

כעבור חודש בלבד, ביקש ר' דוד להיכנס שוב ל'יחידות'. היה זה כאשר ארבעה [[תמימים]] הגיעו מ[[אירופה]], וביקשו להיכנס אל הרבי. ר' דוד ביקש להצטרף אליהם ונענה בחיוב. ל'יחידות' נכנסו ביום ראשון [[ד' בשבט]] [[תש"י]]: ר' דוד ועמו הבחורים שהגיעו מאירופה: ר' [[יצחק שלמה פבזנר]], ר' [[שלום מרוזוב]], ר' [[דובער יוניק]] ור' [[גדליה קארף]].

ב'יחידות' שאל הרבי את [[תמים|התמימים]], כיצד הם מרגישים ואחר כך עבר להתעניין בסדרי הלימוד. הבחורים ענו שהם לומדים כמו ב[[תומכי תמימים ברינואה|פריז]], והמזכיר הסביר שב[[פריז]] לומדים שעה וחצי [[חסידות]] בבוקר לפני ה[[תפילה]], לאחר מכן חושבים חסידות, ואחר כך [[עבודת התפילה|מתפללים באריכות]]{{הערת שוליים|סוגיית לימוד ה[[חסידות]] לפני התפילה היתה נתונה בוויכוח בין הבחורים שהגיעו זה עתה מ[[צרפת]] לבין הנהלת הישיבה. שכן עד אז למדו [[תומכי תמימים המרכזית 770|בישיבה בחצר הרבי]] רק שעה חסידות לפני התפילה, ואילו הבחורים שהגיעו מצרפת ביקשו ללמוד לפי הסדר הנהוג בפריז, דהיינו שעה וחצי. מנגד, מגידי השיעורים בנגלה, אשר הדבר פגע בשיעורים שלהם, עשו רעש ולא הסכימו עם השינויים. לאור דברי הרבי הריי"צ ב'יחידות', הביע הרבי את דעתו שאכן צריכים להמשיך כפי שנהגו עד עתה בפריז.}}. אמר הרבי: "לערנען דארף מען, דאוונען מוז מען, אבער לערנען דארף מען אויך. מזמן לזמן וועט יעדערער אריינגיין באזונדער וועלן מיר ריידן" [= ללמוד צריך, להתפלל חייבים, אבל ללמוד גם צריך. מזמן לזמן כל אחד יכנס לבדו ואז נדבר].

בהמשך לכך הורה הרבי להכין '[[הנחה]]' מהיחידות, ואמר שאם תהיה הזדמנות ושעת הכושר ישתדל להכניס אל אדמו"ר הריי"צ את ה'הנחה' כדי שיגיה זאת. ר' דוד רסקין הכין 'הנחה' ונתנה לרבי, אולם לאחר ימים ספורים, בשבת [[י' בשבט]] הסתלק אדמו"ר הריי"צ. לאחר זמן אמר הרבי שאדמו"ר הריי"צ לא הספיק להגיה את ההנחה.

==מקושר לרבי==

בשנה הראשונה לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, כאשר הרבי סירב לקבל על עצמו את נזר הנשיאות, חיפשו החסידים כל דרך אפשרית לבקש מהרבי [[התוועדות|להתוועד]]. ב[[ב' בניסן]] [[תש"י]], נכנס ר' דוד יחד עם חברו ר' גדליה קארף אל הרבי, וביקשו שיואיל להתוועד עם התמימים בקשר ל[[יום הילולא|יום ההילולא]] [[ב' ניסן תר"פ|ב׳ ניסן]]. בתחילה השיב להם הרבי שיבקשו [[משפיע|מהמשפיעים]] הרב [[שמואל לוויטין]] והר' [[ישראל ג'ייקובסון]] שיתוועדו עמם, אולם הם ענו שהמשפיעים כבר התוועדו אתמול והם רוצים שה״רבי״... יתוועד. הרבי הוציא לוח קטן ממגירת השולחן, הביט בו ואמר: בעוד חודש בדיוק, ביום [[ב' באייר]] תתקיים בלי-נדר התוועדות. ואכן, בב' אייר התוועד הרבי עם התמימים והחסידים, והייתה זו ההתוועדות הראשונה שנערכה בימות החול, לאחר ההסתלקות.

ר' דוד היה בין התמימים שנבחרו ללמוד בכל יום בחדרו של הרבי הריי"צ, וכך זכה לראות מהנהגותיו בקודש של [[הרבי מלך המשיח]] באותם ימים. הוא סיפר לחבריו התמימים כי פעמים רבות נוהג הרבי להיכנס לחדר הק', לעמוד ליד השולחן הק' של הרבי הריי"צ (עליו דלקו נרות במשך כל היום), ולקרוא שם [[פדיון נפש|פני"ם]]. ולפעמים נהג הרבי לאחר סיום הקריאה להניח את הפני"ם מתחת ללוח הכתיבה המונח על השולחן הק׳ ולהשאירם שם, ולאחרי כמה שעות חזר ונטלם עמו.

בתקופה ההיא סירב הרבי לקבל חסידים ל'יחידות', אולם היו יחידים שזכו לכך. אחד מהם היה ר' דוד, שנכנס אל הרבי ואמר שבהתאם לדברי הרבי הריי"צ ביחידות האחרונה שלהם ב[[ד' בשבט]] [[תש"י]] "שמזמן לזמן יכנס כל אחד מהם בפרטיות ונדבר" – מבקש הוא שהרבי יקבלו ל"יחידות", ואכן הרבי נענה בחיוב לבקשתו וענה לו על שאלותיו.

==בעל קורא במניין של הרבי==
[[קובץ:דוד_רסקין-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין (שני מימין) קורא ב[[תורה]] ב-[[770]]]]
באותם ימים קיבל ר' דוד את המינוי להיות ה"בעל-קורא" במניין של הרבי בימי [[שני]] ו[[חמישי]]. באחד הימים לא היה בעל-קורא, והרבי פנה אל ר' דוד וביקשו ל[[קריאת התורה|קרוא בתורה]], באומרו: אתה הרי יודע לקרוא!

מאז ואילך היה ר' דוד הבעל-קורא הקבוע במניין הרבי בימות החול. מכיוון שבימים ההם טרם הסכים הרבי לקבל את עול הנשיאות, נהג ר' דוד שכאשר קרא לרבי לעלות לתורה היה פותח בקול רם "יעמוד" ואומר (כמעט) בלחש "אדונינו מורינו ורבינו" ומסיים בקול רם "בהרב ר' לוי יצחק". כך נהג במשך כל הקיץ עד ליום [[שמחת תורה]] [[תשי"א]], אז קרא אחד מזקני החסידים את ה"מרשות" ל[[חתן בראשית]], וכאשר הגיע לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.

==חבר הנהלת הישיבה==
[[קובץ:הנהלת 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין יחד עם חברי הנהלת הישיבה והבחורים. בין היתר נראה הרב מרדכי מענטליק, ראש הישיבה.]]
בהיותו ביחידות לקראת [[חתונה|חתונתו]], אמר לו הרבי בין השאר שבשעת ה[[חופה]] עליו לזכור את הרבי. כאשר שאל את הרבי בנוגע לכיתוב של ההזמנה, ענהו הרבי "בלשון הרב". על פי השמועה, הזמנתו של ר' דוד הייתה ההזמנה הראשונה שנכתבה בנוסח ההזמנה ל[[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)#נישואיו|חתונת הרבי]] בשנת [[תרפ"ט]].

בשנת [[תשי"ד]] הצטרף ר' דוד לצוות ה[[ישיבה]], כמגיד שיעור בסניף הישיבה בבעדפורד. כעבור כמה שנים צורף ל[[תומכי תמימים המרכזית 770|הנהלת הישיבה]].

בתפקידו בהנהלת הישיבה, שילב ר' דוד אכפתיות מיוחדת לצרכיהם האישיים של הבחורים, לצד תקיפות ודרישה בלתי-מתפשרת לעמוד בסדרי הישיבה. כל בקשה של [[תמים]], על כל מגווניה, דאג ר' דוד למלאות, ולא היה מסוגל לסרב לאף בקשה של עשיית טובה לבחור. הוא היה אדם רגיש, שהבחורים היו כל עולמו, ותמיד ידע לתת את המילה הנכונה במקום הנכון.

אופיו הנוח התבטא גם ביחסים עם חבריו לצוות הנהלת הישיבה. ר' דוד הקפיד תמיד שלא לומר מילה וחצי מילה לאחד מאנשי הצוות בנוכחות שאר אנשי הצוות וכל-שכן שלא במהלך אסיפות ההנהלה. כאשר היו לו הערות, הוא דאג לגשת באופן אישי ובדיסקרטיות מלאה לאותו איש צוות ולומר לו את ההערה או הביקורת.

בינו לבין [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הרב [[מרדכי מענטליק]] שררו קשרי ידידות גדולים מאוד. שיטות החינוך והניהול שלהם היו זהות באופן מדהים. בכל אסיפת הנהלה, כאשר ר' דוד היה אומר משהו, מיד הרב מענטליק הסכים והשתדל שדבריו יתקבלו. וכך להיפך. ר' דוד השתדל בכל מאודו ממש שלא ייכנס שום דבר וענין הנודף ממנו ריח של [[מחלוקת]] ופירוד הלבבות אל תוך שטחי הישיבה – הן בין הנהלת הישיבה, והן בין הבחורים.

ברבות השנים מונה לתפקידים מרכזיים בניהול הפעילות החב"דית, אולם למרות עיסוקיו המרובים, הייתה לו אכפתיות גדולה מאוד לשמירת הסדרים של הבחורים. מידי יומיים-שלוש, היה ניגש למשגיח, הרב [[יקותיאל ראפ]], ומבקש את כל הרשימות של הסדרים. לאחר מכן היה קורא לבחורים באופן אישי ומעמיד אותם על מקומם בתקיפות הנדרשת.

הוא היה אומר שאסור לזרוק בחור מ'[[תומכי תמימים]]', מכיוון שזה עלול לרחק אותו לנצח ר"ל.

אחרי הרצח של ר' [[דוד אוקינוב]] הי"ד ב[[קראון הייטס]], הגיע [[מאיר כהנא]] מ'כך' לשכונה, וקיים אסיפה לעודד נשיאת נשק על ידי [[יהודים]]. הרבי קרא לר' דוד וביקשו להביא רשימה של כל מי שהלך לאסיפה. מכיוון שר' דוד שיער שיהיו בחורים שיבקשו להשתתף באסיפה, ולאידך לא רצה שיתעוררו עליהם קפידות – חמל עליהם ר' דוד וביקש מאחיינו לרוץ למקום האסיפה ולהתריע בפני הבחורים שנמצאים שם שר' דוד מתכוון לערוך רישום של כל מי שיהיה נוכח באסיפה.

למרות שבראשות הישיבה עמד הרב מענטליק, ראה הרבי בר' דוד את נציגה של הישיבה לכל העניינים. גם כאשר הייתה לרבי תרעומת כלשהי על המצב בישיבה היה ר' דוד הכתובת הראשונית, וידע לתקן את המעוות באופן מיידי.

==יושב ראש צעירי אגודת חב"ד בניו-יורק==

בחודש [[ניסן]] [[תשט"ו]] ייסד הרבי את [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית|צעירי אגודת חב"ד בניו-יורק]], בהמשך התמנה הרב דוד רסקין להיות היושב-ראש. בתפקידו זה פעל ר' דוד רבות ל[[הפצת המעיינות|הפצת מעיינות]] החסידות בכלל, ותורתו והוראותיו של הרבי בפרט.

כאשר הורה הרבי בהתוועדות הוראות חדשות לחסידים, היה ר' דוד מתקשר ל[[שלוחים]] ברחבי תבל לעדכנם בהוראות החדשות של הרבי. בחיות חסידית מיוחדת היה מעורר אותם, ומעביר להם את הוראותיו של הרבי לעשות "[[שטורעם]]" בעניין כזה או אחר. גם ל[[אנ"ש]] ב[[ארץ הקודש]] היה מעביר את ההוראות ה'טריות' מ[[התוועדות]], כאשר היה מתקשר לר' [[אפרים וולף]] ומבקשו להעביר הלאה את הוראות הרבי.
[[תמונה: רסקין3.jpeg|left|thumb|250px| בייצור חנוכיות למבצעים]]

==השליחות לארץ הקודש==
[[קובץ:הרב פיזם בקיץ תשלג בקייטנה מחזיק את המאגפון לר דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיץ [[תשל"ג]] - הרב רסקין מדבר בפני הילדים בקייטנת חב"ד בקריות. מחזיק את המגפון: הרב [[יגאל פיזם]]]]
בקיץ [[תשל"ג]] נסע ר' דוד ל[[ארץ הקודש]] לצורך עניין משפחתי. כאשר הודיע על כך לרבי, מינף הרבי את נסיעתו לחיזוק ה[[חינוך]] היהודי בארץ הקודש. בשבת שקודם נסיעתו העניק לו הרבי בקבוק [[משקה]] והורה לו לערוך "[[שטורעם]]" בארץ ישראל. ב[[מוצאי שבת]] שאל ר' דוד את הרבי באיזה תחומים עליו לעורר '[[שטורעם]]' מיוחד, והזכיר גם את עניין "[[מיהו יהודי]]" שהרבי עורר אודותיו בשנים ההן.

הרב וולף התבקש מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[מזכיר]]ו האישי של [[הרבי]] לדאוג לסיקור עיתונאי של הביקור, כדי שיעשה רושם גדול בארץ ישראל ובתפוצות.

בחורף [[תשמ"ד|תשד"מ]], שוב הגיע ר' דוד רסקין לארץ ישראל בשליחות הרבי. הרבי הורה לו לבקר בכמה מקומות ולערוך התוועדויות.

==וועד המשפיעים והנהלת אגו"ח==

בשנת [[תשל"ז]] החל הרבי לעשות '[[שטורעם]]' גדול בנושא [[משפיע|משפיעים]] ותפקידם. הרבי דיבר על החובה שבכל קהילה יהיו משפיעים. ר' דוד התגייס לעניין ויחד עם ר' [[פרץ פייגינסון]] ערך אסיפות עם המשפיעים בהם עורר אודות תפקידם של המשפיעים.

בדוחות שכתב לרבי הוא מעדכן בין השאר כי המשפיעים עוררו את אנ"ש לדאוג לכך שבכל [[שמחה]] של אנ"ש ידאג בעל השמחה שיהיה מי שיחזור על שיחותיו של הרבי בענייני דיומא. כמו כן עוררו המשפיעים אודות קביעות עתים לתורה וחיזוק [[פורטל:מבצעי המצוות|מבצעי הקודש של הרבי]]. ועוד עניינים הדרושים תיקון והתעוררות.

ב[[א' בתמוז|ר"ח תמוז]] [[תשמ"ה]], לאחר שהתגלתה [[פרשת הספרים|גניבת הספרים]] מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד|ספריית הרבי הריי"צ]], קרא הרבי לשבעה מחשובי וזקני החסידים, ובהם ר' דוד רסקין, ודיבר איתם על הפעולות שצריכות להעשות בנידון מטעם [[אגודת חסידי חב"ד]].

בעקבות העובדה שמאז מינוי אגודת חסידי חב"ד נפטרו כמה חברים, ולנוכח חשיבות הרישום המלא והרשמי של הניירות לקראת משפט הספרים, הורה הרבי לצרף חברים חדשים לעמותה. כאשר הרבי קיבל את רשימת החברים הקיימים, לצד רשימת חסידים שהוצע לצרפם לאגו"ח, בחר הרבי ארבעה חסידים מתוך הרשימה, וביניהם ר' דוד רסקין. לצד כל אחד מהשמות שבחר, ציין הרבי, בכתב יד קודש, את הנימוק לבחירתו. על ר' דוד רסקין כתב הרבי: "מרץ לעשיה בפועל".

==פטירתו==
נפטר ביום שלישי [[ז' באייר]] שנת [[תשע"א]], והוא בן 84, לאחר שנים של מחלה. בהלויה שהתקיימה בבוקר [[יום רביעי]] שלמחרת הגיעו רבים מתושבי השכונה, לצד כל תלמידי ישיבת תות"ל המרכזית. ההלוויה יצאה מבית הלוויות שומרי הדת ב[[בורו פארק]], ולאחר מכן עברה ליד בית חיינו - [[770]].

==תפקידיו==
ר' דוד כיהן בתפקידים רבים. מספרים שבהזדמנות מסוימת התבטא עליו הרבי בהערכה: "כיצד יתכן שלאיש אחד יהיו כל כך הרבה תפקידים?":

*מנהל רוחני ב[[תומכי תמימים המרכזית]].
*יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - שליח ראשי למדינת ניו יורק.
*חבר [[אגודת חסידי חב"ד]].
*חבר [[ועד להפצת חסידות]].
*חבר [[מרכז לעניני חינוך]].
*חבר [[מחנה ישראל]].
*חבר [[בית רבקה]].
*מנהל [[התוועדות|התוועדויות]] [[ה' טבת תשמ"ז|ה' טבת]] השנתית ב-[[770]].
*מהנהלת [[ועד המסדר]] [התוועדויות ותפילות בבית רבינו שבבבל - 770].
* במשך שנים רבות שימש כבעל קורא במניין [[הרבי]] בימות החול, ובעל תוקע בחודש אלול.
* אחראי על ה[[תהלוכה]] בימי חג.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61510 קורות חייו של הרב רסקין] מאת [[אברהם רייניץ]], באדיבות עיתון '[[בית משיח]]' {{אינפו}}
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1337 הרב רסקין עובר בחלוקת הדולרים]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61394 המונים בהלוויית ר' דוד רסקין] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=35266 קיץ תשל"ג בקייטנה בקריות] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|רסקין דוד]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|רסקין דוד]]
[[קטגוריה:חברי ישיבת תומכי תמימים המרכזית|רסקין דוד]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך|רסקין דוד]]

דוד רסקין

2012-06-22T05:56:34Z

פיני: /* יושב ראש צעירי אגודת חב"ד בניו-יורק */

[[קובץ:הרב דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין]]
[[קובץ:דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין ב[[חלוקת דולרים]] אצל הרבי]]
הרב '''דוד רסקין''' היה מנהל רוחני ב[[תומכי תמימים המרכזית]], ויו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]].
==שנות צעירותו==
הרב דוד רסקין נולד בשנת [[תרפ"ז]] בעיר באברויסק-ביילורוסיה, לאביו החסיד הרב [[יעקב יוסף רסקין|יעקב יוסף]] ואמו מרת דרויזא רסקין. הוא נולד לתוך תקופה של רדיפות ה[[חסידים]] מצד השלטונות הקומוניסטיים, וכל ימי ילדותו היו ימי סבל ותלאה, נדודים ופחדים.

כבן שנתיים היה כאשר נעצר אביו, בחודש [[אלול]] [[תרפ"ט]], על עבודתו בקודש ונידון לשנת מאסר. זמן קצר לאחר השחרור עברה המשפחה לגור ב[[לנינגרד]], שם המשיך אביו בפעילותו למען היהדות ב[[מסירות נפש]].

אביו ודודו – האחים הרב [[יעקב יוסף רסקין|יעקב יוסף]] והרב [[יצחק רסקין]] – היו מהדמויות הבולטות בקהילה ה[[חב"ד]]ית ב[[לנינגרד]], ומראשי הפעילים למען היהדות בלנינגרד. ר' יעקב יוסף לא הסכים שילדיו ילמדו ב'שקולע' (בית ספר ממשלתי), ושכר את ר' [[שלום מרוזוב]], שלימד את בניו ועוד מילדי [[אנ"ש]] בביתו.

הרדיפות המשיכו גם כאן, ור' יעקב יוסף נלקח לחקירות פעמים רבות. מפעם לפעם היה מובל למשרדי ה[[ק.ג.ב.]] שם היה נחקר שעות ארוכות על מכריו מאנ"ש, אולם הוא מילא את פיו מים, ולא סיפר מאומה על חבריו.

==מלחמת העולם השניה==

את ה[[בר מצווה]] שלו חגג ר' דוד בצל [[מלחמת העולם השניה]] שפרצה באותם ימים. בעיצומה של המלחמה, צרו הנאצים על העיר לנינגרד והפגיזו את הגשרים שחצו את הנהרות המקיפים את העיר. כל הגשרים יצאו מכלל שימוש, מלבד גשר אחד ויחיד, דרכו ברח כל מי שיכול היה לברוח. ביום שלישי [[ג' באלול]] [[תש"א]] נכנס שכן לבית משפחת רסקין והודיע בהתרגשות כי הוא קיבל במקום עבודתו כרטיסים לרכבת, אולם מכיוון שבניו לחמו בחזית לנינגרד הוא לא רוצה לעוזבם. ומסר למשפחת רסקין את הכרטיסים!.

ההלם והשמחה שימשו בערבוביה. אזרחים חיכו במשך יממות כדי להשיג כרטיס, והנה הגיע כרטיסים בנס מופלא. בני המשפחה הספיקו לעלות על הרכבת האחרונה, ומיד לאחר שעברו את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול.

לאחר חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שבסיביר, ימים ספורים לפני [[ראש השנה]]. העיר אומסק הייתה מלאה בפליטים, ושלטונות העיר לא יכלו לספק קורת גג לפליטים הרבים שזרמו לעיר ללא הרף. כך, במשך למעלה משבועיים, התגוררו בני משפחת רסקין תחת כיפת השמיים.

מאומסק נסעו ברכבת לנובוסיבירסק ומשם החליטו לנסוע ל[[אלמא אטא]] בירת [[קזחסטן]]. הם שמעו כי ל[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] הגיעו המוני פליטים והמצב הכלכלי שם קשה, לכן חשבו לעבור לאלמא אטא בה יש פחות פליטים.

לאחר טלטולי דרך קשים, ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תש"ב]] נעצרה הרכבת באלמא-אטא. כשירדו מהרכבת הופתעו לגלות כי המקום סגור ומסוגר אין יוצא ואין בא. נאמר להם כי שלטונות העיר שלא רצו שהמוני הפליטים ינהרו אליה העמידו שוטרים מיוחדים בתחנת הרכבת הנמצאת 8 ק"מ מהעיר, ולא נתנו לפליטים לצאת ממנה. בני משפחת רסקין נאלצו להישאר בתחנת הרכבת, ולישון על הרצפה הקרה והרטובה.

כעבור מספר שבועות מצאו דרך כלשהי להיכנס לעיר, ובסופו של דבר הגיעו לאיזור "טאסטאג" הנמצא בקצה העיר. ליד ביתו של איזה [[גוי]] מאנשי המקום נמצא בית ששימש כרפת בהמות, שם התגוררו זמן קצר... לאחר מכן עברו לגור בדירה בעיר, שם פגשו כמה מאנ"ש משפחת וילשנסקי, רבינוביץ ועוד.

הרדיפות הגיעו לאלמא אטא. זמן קצר בלבד לאחר שהגיעו לעיר, נעצרו ההורים ר' יעקב יוסף ומרת דרויזא, והילדים נותרו בבית בעיר זרה לבדם. כעבור שבועיים שוחררה האם, ואילו אבי המשפחה היה עצור כחודש וחצי.

==במחיצת רבי לוי יצחק==

באותם ימים ידעו בני משפחת רסקין כי הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], נמצא בגלות בצ'אילי שבקזחסטן. ור' יעקב יוסף עשה ככל אשר ביכולתו לשחררו ולהבאתו לאלמא אטא. בשלהי חודש [[ניסן]] [[תש"ד]] הגיע הרב לוי-יצחק, חולה וחלש, לאלמא-אטא. ר' יעקב יוסף ובניו עשו רבות למען רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]] ובראש ובראשונה השיגו לו ול[[הרבנית חנה|רבנית חנה]] דירה, וכך גם דאגו לרופאים מומחים שיטפלו בו. בני משפחת רסקין ובהם ר' דוד, הגיעו תדיר אל הרב והרבנית כדי לסייעם בכל דבר אפשרי.

בשבועות האחרונים לחייו, הבנים לבית רסקין עשו תור ביניהם מי יניח [[תפילין]] עמו, ומי יעמוד לידו להיות לו לעזר בכל אשר יידרש{{הערת שוליים|(כשבחורף [[תש"י]] הגיע ר' דוד ל[[ניו יורק]], וב[[ט"ז במנחם אב|ט"ז מנחם אב]] לקראת יום ההסתלקות של רבי לוי יצחק, ביקש הרבי מר' דוד לרשום את הזכור לו מבעל ההילולא, ובמיוחד אם זכור לו איזה דברי תורה ממנו. הרבי הוסיף וביקש שבביקורו אצל אמו [[הרבנית חנה]] לא ידבר על הימים ההם כדי שלא תיזכר בזה ותצטער. ר' דוד עשה כמצות הרבי, וכתב את מה שהיה בזיכרונו, כולל דברי תורה, ולאחר שהרבי קיבל את הרשימה, נתן לר' דוד ברכת יישר כח וב[[התוועדות]] [[כ' מנחם אב]] דיבר על ענין זה).}}

==ניו יורק==
בתום המלחמה, הצליח ר' דוד ובני משפחתו, לצאת מ[[ברית המועצות]], בבריחה הידועה דרך לבוב, והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]], שם למד [[תומכי תמימים פאקינג|בישיבה]]. הוריו וכמה מבני המשפחה עלו ל[[ארץ הקודש]], ואילו ר' דוד נסע מפוקינג ל[[פריז]] ומשם ל[[ניו יורק]].

לניו יורק הגיע ביום חמישי [[ב' בטבת]] [[זאת חנוכה]], [[תש"י]]. בו ביום זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. עמו נכנס ל'יחידות' הגבאי הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], אולם בעת ה'יחידות' התרגש ר' דוד ולא הצליח לזכור את דברי הרבי. הוא פנה מיד ל[[הרבי|רמ"ש]] ותינה את צערו. הרבי צלצל תיכף אל הרב סימפסון, אשר השיב כי הרבי התעניין על המשפחה, היכן נמצא אביו ונתן ברכה.

כעבור חודש בלבד, ביקש ר' דוד להיכנס שוב ל'יחידות'. היה זה כאשר ארבעה [[תמימים]] הגיעו מ[[אירופה]], וביקשו להיכנס אל הרבי. ר' דוד ביקש להצטרף אליהם ונענה בחיוב. ל'יחידות' נכנסו ביום ראשון [[ד' בשבט]] [[תש"י]]: ר' דוד ועמו הבחורים שהגיעו מאירופה: ר' [[יצחק שלמה פבזנר]], ר' [[שלום מרוזוב]], ר' [[דובער יוניק]] ור' [[גדליה קארף]].

ב'יחידות' שאל הרבי את [[תמים|התמימים]], כיצד הם מרגישים ואחר כך עבר להתעניין בסדרי הלימוד. הבחורים ענו שהם לומדים כמו ב[[תומכי תמימים ברינואה|פריז]], והמזכיר הסביר שב[[פריז]] לומדים שעה וחצי [[חסידות]] בבוקר לפני ה[[תפילה]], לאחר מכן חושבים חסידות, ואחר כך [[עבודת התפילה|מתפללים באריכות]]{{הערת שוליים|סוגיית לימוד ה[[חסידות]] לפני התפילה היתה נתונה בוויכוח בין הבחורים שהגיעו זה עתה מ[[צרפת]] לבין הנהלת הישיבה. שכן עד אז למדו [[תומכי תמימים המרכזית 770|בישיבה בחצר הרבי]] רק שעה חסידות לפני התפילה, ואילו הבחורים שהגיעו מצרפת ביקשו ללמוד לפי הסדר הנהוג בפריז, דהיינו שעה וחצי. מנגד, מגידי השיעורים בנגלה, אשר הדבר פגע בשיעורים שלהם, עשו רעש ולא הסכימו עם השינויים. לאור דברי הרבי הריי"צ ב'יחידות', הביע הרבי את דעתו שאכן צריכים להמשיך כפי שנהגו עד עתה בפריז.}}. אמר הרבי: "לערנען דארף מען, דאוונען מוז מען, אבער לערנען דארף מען אויך. מזמן לזמן וועט יעדערער אריינגיין באזונדער וועלן מיר ריידן" [= ללמוד צריך, להתפלל חייבים, אבל ללמוד גם צריך. מזמן לזמן כל אחד יכנס לבדו ואז נדבר].

בהמשך לכך הורה הרבי להכין '[[הנחה]]' מהיחידות, ואמר שאם תהיה הזדמנות ושעת הכושר ישתדל להכניס אל אדמו"ר הריי"צ את ה'הנחה' כדי שיגיה זאת. ר' דוד רסקין הכין 'הנחה' ונתנה לרבי, אולם לאחר ימים ספורים, בשבת [[י' בשבט]] הסתלק אדמו"ר הריי"צ. לאחר זמן אמר הרבי שאדמו"ר הריי"צ לא הספיק להגיה את ההנחה.

==מקושר לרבי==

בשנה הראשונה לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, כאשר הרבי סירב לקבל על עצמו את נזר הנשיאות, חיפשו החסידים כל דרך אפשרית לבקש מהרבי [[התוועדות|להתוועד]]. ב[[ב' בניסן]] [[תש"י]], נכנס ר' דוד יחד עם חברו ר' גדליה קארף אל הרבי, וביקשו שיואיל להתוועד עם התמימים בקשר ל[[יום הילולא|יום ההילולא]] [[ב' ניסן תר"פ|ב׳ ניסן]]. בתחילה השיב להם הרבי שיבקשו [[משפיע|מהמשפיעים]] הרב [[שמואל לוויטין]] והר' [[ישראל ג'ייקובסון]] שיתוועדו עמם, אולם הם ענו שהמשפיעים כבר התוועדו אתמול והם רוצים שה״רבי״... יתוועד. הרבי הוציא לוח קטן ממגירת השולחן, הביט בו ואמר: בעוד חודש בדיוק, ביום [[ב' באייר]] תתקיים בלי-נדר התוועדות. ואכן, בב' אייר התוועד הרבי עם התמימים והחסידים, והייתה זו ההתוועדות הראשונה שנערכה בימות החול, לאחר ההסתלקות.

ר' דוד היה בין התמימים שנבחרו ללמוד בכל יום בחדרו של הרבי הריי"צ, וכך זכה לראות מהנהגותיו בקודש של [[הרבי מלך המשיח]] באותם ימים. הוא סיפר לחבריו התמימים כי פעמים רבות נוהג הרבי להיכנס לחדר הק', לעמוד ליד השולחן הק' של הרבי הריי"צ (עליו דלקו נרות במשך כל היום), ולקרוא שם [[פדיון נפש|פני"ם]]. ולפעמים נהג הרבי לאחר סיום הקריאה להניח את הפני"ם מתחת ללוח הכתיבה המונח על השולחן הק׳ ולהשאירם שם, ולאחרי כמה שעות חזר ונטלם עמו.

בתקופה ההיא סירב הרבי לקבל חסידים ל'יחידות', אולם היו יחידים שזכו לכך. אחד מהם היה ר' דוד, שנכנס אל הרבי ואמר שבהתאם לדברי הרבי הריי"צ ביחידות האחרונה שלהם ב[[ד' בשבט]] [[תש"י]] "שמזמן לזמן יכנס כל אחד מהם בפרטיות ונדבר" – מבקש הוא שהרבי יקבלו ל"יחידות", ואכן הרבי נענה בחיוב לבקשתו וענה לו על שאלותיו.

==בעל קורא במניין של הרבי==
[[קובץ:דוד_רסקין-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין (שני מימין) קורא ב[[תורה]] ב-[[770]]]]
באותם ימים קיבל ר' דוד את המינוי להיות ה"בעל-קורא" במניין של הרבי בימי [[שני]] ו[[חמישי]]. באחד הימים לא היה בעל-קורא, והרבי פנה אל ר' דוד וביקשו ל[[קריאת התורה|קרוא בתורה]], באומרו: אתה הרי יודע לקרוא!

מאז ואילך היה ר' דוד הבעל-קורא הקבוע במניין הרבי בימות החול. מכיוון שבימים ההם טרם הסכים הרבי לקבל את עול הנשיאות, נהג ר' דוד שכאשר קרא לרבי לעלות לתורה היה פותח בקול רם "יעמוד" ואומר (כמעט) בלחש "אדונינו מורינו ורבינו" ומסיים בקול רם "בהרב ר' לוי יצחק". כך נהג במשך כל הקיץ עד ליום [[שמחת תורה]] [[תשי"א]], אז קרא אחד מזקני החסידים את ה"מרשות" ל[[חתן בראשית]], וכאשר הגיע לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.

==חבר הנהלת הישיבה==
[[קובץ:הנהלת 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין יחד עם חברי הנהלת הישיבה והבחורים. בין היתר נראה הרב מרדכי מענטליק, ראש הישיבה.]]
בהיותו ביחידות לקראת [[חתונה|חתונתו]], אמר לו הרבי בין השאר שבשעת ה[[חופה]] עליו לזכור את הרבי. כאשר שאל את הרבי בנוגע לכיתוב של ההזמנה, ענהו הרבי "בלשון הרב". על פי השמועה, הזמנתו של ר' דוד הייתה ההזמנה הראשונה שנכתבה בנוסח ההזמנה ל[[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)#נישואיו|חתונת הרבי]] בשנת [[תרפ"ט]].

בשנת [[תשי"ד]] הצטרף ר' דוד לצוות ה[[ישיבה]], כמגיד שיעור בסניף הישיבה בבעדפורד. כעבור כמה שנים צורף ל[[תומכי תמימים המרכזית 770|הנהלת הישיבה]].

בתפקידו בהנהלת הישיבה, שילב ר' דוד אכפתיות מיוחדת לצרכיהם האישיים של הבחורים, לצד תקיפות ודרישה בלתי-מתפשרת לעמוד בסדרי הישיבה. כל בקשה של [[תמים]], על כל מגווניה, דאג ר' דוד למלאות, ולא היה מסוגל לסרב לאף בקשה של עשיית טובה לבחור. הוא היה אדם רגיש, שהבחורים היו כל עולמו, ותמיד ידע לתת את המילה הנכונה במקום הנכון.

אופיו הנוח התבטא גם ביחסים עם חבריו לצוות הנהלת הישיבה. ר' דוד הקפיד תמיד שלא לומר מילה וחצי מילה לאחד מאנשי הצוות בנוכחות שאר אנשי הצוות וכל-שכן שלא במהלך אסיפות ההנהלה. כאשר היו לו הערות, הוא דאג לגשת באופן אישי ובדיסקרטיות מלאה לאותו איש צוות ולומר לו את ההערה או הביקורת.

בינו לבין [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הרב [[מרדכי מענטליק]] שררו קשרי ידידות גדולים מאוד. הם היו 'באותו ראש' ובאותה הדעה. בכל אסיפת הנהלה, כאשר ר' דוד היה אומר משהו, מיד הרב מענטליק הסכים והשתדל שדבריו יתקבלו. וכך להיפך. ר' דוד השתדל בכל מאודו ממש שלא ייכנס שום דבר וענין הנודף ממנו ריח של [[מחלוקת]] ופירוד הלבבות אל תוך שטחי הישיבה – הן בין הנהלת הישיבה, והן בין הבחורים.

ברבות השנים מונה לתפקידים מרכזיים בניהול הפעילות החב"דית, אולם למרות עיסוקיו המרובים, הייתה לו אכפתיות גדולה מאוד לשמירת הסדרים של הבחורים. מידי יומיים-שלוש, היה ניגש למשגיח, הרב [[יקותיאל ראפ]], ומבקש את כל הרשימות של הסדרים. לאחר מכן היה קורא לבחורים באופן אישי ומעמיד אותם על מקומם בתקיפות הנדרשת.

הוא היה אומר שאסור לזרוק בחור מ'[[תומכי תמימים]]', מכיוון שזה עלול לרחק אותו לנצח ר"ל.

אחרי הרצח של ר' [[דוד אוקינוב]] הי"ד ב[[קראון הייטס]], הגיע [[מאיר כהנא]] מ'כך' לשכונה, וקיים אסיפה לעודד נשיאת נשק על ידי [[יהודים]]. הרבי קרא לר' דוד וביקשו להביא רשימה של כל מי שהלך לאסיפה. מכיוון שר' דוד שיער שיהיו בחורים שיבקשו להשתתף באסיפה, ולאידך לא רצה שיתעוררו עליהם קפידות – חמל עליהם ר' דוד וביקש מאחיינו לרוץ למקום האסיפה ולהתריע בפני הבחורים שנמצאים שם שר' דוד מתכוון לערוך רישום של כל מי שיהיה נוכח באסיפה.

למרות שבראשות הישיבה עמד הרב מענטליק, ראה הרבי בר' דוד את נציגה של הישיבה לכל העניינים. גם כאשר הייתה לרבי תרעומת כלשהי על המצב בישיבה היה ר' דוד הכתובת הראשונית, וידע לתקן את המעוות באופן מיידי.

==יושב ראש צעירי אגודת חב"ד בניו-יורק==

בחודש [[ניסן]] [[תשט"ו]] ייסד הרבי את [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית|צעירי אגודת חב"ד בניו-יורק]], בהמשך התמנה הרב דוד רסקין להיות היושב-ראש. בתפקידו זה פעל ר' דוד רבות ל[[הפצת המעיינות|הפצת מעיינות]] החסידות בכלל, ותורתו והוראותיו של הרבי בפרט.

כאשר הורה הרבי בהתוועדות הוראות חדשות לחסידים, היה ר' דוד מתקשר ל[[שלוחים]] ברחבי תבל לעדכנם בהוראות החדשות של הרבי. בחיות חסידית מיוחדת היה מעורר אותם, ומעביר להם את הוראותיו של הרבי לעשות "[[שטורעם]]" בעניין כזה או אחר. גם ל[[אנ"ש]] ב[[ארץ הקודש]] היה מעביר את ההוראות ה'טריות' מ[[התוועדות]], כאשר היה מתקשר לר' [[אפרים וולף]] ומבקשו להעביר הלאה את הוראות הרבי.
[[תמונה: רסקין3.jpeg|left|thumb|250px| בייצור חנוכיות למבצעים]]

==השליחות לארץ הקודש==
[[קובץ:הרב פיזם בקיץ תשלג בקייטנה מחזיק את המאגפון לר דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיץ [[תשל"ג]] - הרב רסקין מדבר בפני הילדים בקייטנת חב"ד בקריות. מחזיק את המגפון: הרב [[יגאל פיזם]]]]
בקיץ [[תשל"ג]] נסע ר' דוד ל[[ארץ הקודש]] לצורך עניין משפחתי. כאשר הודיע על כך לרבי, מינף הרבי את נסיעתו לחיזוק ה[[חינוך]] היהודי בארץ הקודש. בשבת שקודם נסיעתו העניק לו הרבי בקבוק [[משקה]] והורה לו לערוך "[[שטורעם]]" בארץ ישראל. ב[[מוצאי שבת]] שאל ר' דוד את הרבי באיזה תחומים עליו לעורר '[[שטורעם]]' מיוחד, והזכיר גם את עניין "[[מיהו יהודי]]" שהרבי עורר אודותיו בשנים ההן.

הרב וולף התבקש מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[מזכיר]]ו האישי של [[הרבי]] לדאוג לסיקור עיתונאי של הביקור, כדי שיעשה רושם גדול בארץ ישראל ובתפוצות.

בחורף [[תשמ"ד|תשד"מ]], שוב הגיע ר' דוד רסקין לארץ ישראל בשליחות הרבי. הרבי הורה לו לבקר בכמה מקומות ולערוך התוועדויות.

==וועד המשפיעים והנהלת אגו"ח==

בשנת [[תשל"ז]] החל הרבי לעשות '[[שטורעם]]' גדול בנושא [[משפיע|משפיעים]] ותפקידם. הרבי דיבר על החובה שבכל קהילה יהיו משפיעים. ר' דוד התגייס לעניין ויחד עם ר' [[פרץ פייגינסון]] ערך אסיפות עם המשפיעים בהם עורר אודות תפקידם של המשפיעים.

בדוחות שכתב לרבי הוא מעדכן בין השאר כי המשפיעים עוררו את אנ"ש לדאוג לכך שבכל [[שמחה]] של אנ"ש ידאג בעל השמחה שיהיה מי שיחזור על שיחותיו של הרבי בענייני דיומא. כמו כן עוררו המשפיעים אודות קביעות עתים לתורה וחיזוק [[פורטל:מבצעי המצוות|מבצעי הקודש של הרבי]]. ועוד עניינים הדרושים תיקון והתעוררות.

ב[[א' בתמוז|ר"ח תמוז]] [[תשמ"ה]], לאחר שהתגלתה [[פרשת הספרים|גניבת הספרים]] מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד|ספריית הרבי הריי"צ]], קרא הרבי לשבעה מחשובי וזקני החסידים, ובהם ר' דוד רסקין, ודיבר איתם על הפעולות שצריכות להעשות בנידון מטעם [[אגודת חסידי חב"ד]].

בעקבות העובדה שמאז מינוי אגודת חסידי חב"ד נפטרו כמה חברים, ולנוכח חשיבות הרישום המלא והרשמי של הניירות לקראת משפט הספרים, הורה הרבי לצרף חברים חדשים לעמותה. כאשר הרבי קיבל את רשימת החברים הקיימים, לצד רשימת חסידים שהוצע לצרפם לאגו"ח, בחר הרבי ארבעה חסידים מתוך הרשימה, וביניהם ר' דוד רסקין. לצד כל אחד מהשמות שבחר, ציין הרבי, בכתב יד קודש, את הנימוק לבחירתו. על ר' דוד רסקין כתב הרבי: "מרץ לעשיה בפועל".

==פטירתו==
נפטר ביום שלישי [[ז' באייר]] שנת [[תשע"א]], והוא בן 84, לאחר שנים של מחלה. בהלויה שהתקיימה בבוקר [[יום רביעי]] שלמחרת הגיעו רבים מתושבי השכונה, לצד כל תלמידי ישיבת תות"ל המרכזית. ההלוויה יצאה מבית הלוויות שומרי הדת ב[[בורו פארק]], ולאחר מכן עברה ליד בית חיינו - [[770]].

==תפקידיו==
ר' דוד כיהן בתפקידים רבים. מספרים שבהזדמנות מסוימת התבטא עליו הרבי בהערכה: "כיצד יתכן שלאיש אחד יהיו כל כך הרבה תפקידים?":

*מנהל רוחני ב[[תומכי תמימים המרכזית]].
*יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - שליח ראשי למדינת ניו יורק.
*חבר [[אגודת חסידי חב"ד]].
*חבר [[ועד להפצת חסידות]].
*חבר [[מרכז לעניני חינוך]].
*חבר [[מחנה ישראל]].
*חבר [[בית רבקה]].
*מנהל [[התוועדות|התוועדויות]] [[ה' טבת תשמ"ז|ה' טבת]] השנתית ב-[[770]].
*מהנהלת [[ועד המסדר]] [התוועדויות ותפילות בבית רבינו שבבבל - 770].
* במשך שנים רבות שימש כבעל קורא במניין [[הרבי]] בימות החול, ובעל תוקע בחודש אלול.
* אחראי על ה[[תהלוכה]] בימי חג.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61510 קורות חייו של הרב רסקין] מאת [[אברהם רייניץ]], באדיבות עיתון '[[בית משיח]]' {{אינפו}}
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1337 הרב רסקין עובר בחלוקת הדולרים]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61394 המונים בהלוויית ר' דוד רסקין] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=35266 קיץ תשל"ג בקייטנה בקריות] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|רסקין דוד]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|רסקין דוד]]
[[קטגוריה:חברי ישיבת תומכי תמימים המרכזית|רסקין דוד]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך|רסקין דוד]]

קובץ:רסקין3.jpeg

2012-06-22T05:52:55Z

פיני:

בן ציון ליפסקר

2012-06-22T05:51:52Z

פיני:

[[תמונה:ליפסקר.jpg|left|thumb|250px|הרב ליפסקר]]

הרב [[בן ציון ליפסקר]] ע"ה רבה של ערד.

==ביוגרפיה==
בנם של הרב [[אריה זאב ליפסקר]] ורעייתו מלכה.

לאחר נישואיו התגורר בלוד, וב'יחידות' בשנת תש"ל הורהו הרבי לעבור לנחלת הר חב"ד, שם למד ב'כולל'. לאחר ארבע שנות לימוד החל לעבוד כמחנך בתלמוד תורה בכפר חב"ד. אך הרבי הורה לו ללמוד חצי יום בכולל כדי לקבל סמיכה לרבנות. את הוראת הרבי ביצע, וקיבל תעודת כושר לכהן כרב שכונה.

בשנת [[תשל"ח]] מונה על ידי הרבי ל[[שליח]] ראשי בעיר [[ערד]]ועם הגיעו לעיר נבחר לחבר לשכת הרבנות בערד, כשבחמש שנים הבאות מכהן בפועל כרבה הראשי של העיר.

==רבה הראשי של ערד==
בשנת [[תשד"מ]] אף התמנה לרבה הראשי של ערד ועל כך סופר בשבועון כפר חב"ד:

[[תמונה: הרב_ליפסקר_אצל_הרבי.jpeg|left|thumb|250px| אצל המשלח]]
בט' בניסן תשמ"ג התקיימו הבחירות הרשמיות לרבנות בערד. הרב ליפסקר התקשר למזכירות הרבי והודיע למזכיר הרב לייבל גרונר שהבחירות עומדות להתקיים תכף. כעבור רבע שעה הוא התקשר שוב, הפעם כדי להודיע על בחירתו. אחר-כך סיפר לו הרב גרונר שעם קבלת הידיעה התפשט על פניו הק' של הרבי "חיוך נפלא של שביעות-רצון מיוחדת במינה". כעבור שבוע וחצי קיבל הרב ליפסקר מהרבי מכתב הנושא את התאריך י"א בניסן תשמ"ג. בתחילת המכתב כתב לו הרבי: "מאשר הנני קבלת הידיעות הטלפוניות, ות"ח", והרבי סיים בברכה "להצלחה רבה ברבנות ובעבודת הקודש בכלל".

בתקופה הקרובה הרבי חיזק ועודד אותו מאוד בעבודת הרבנות בערד. והחיזוק הזה היה נחוץ מאוד, לנוכח הרדיפות החזקות שהתחילו נגדו מיד כשהגיע לערד, גם מצד המימסד הדתי, וגם מצד הציבור הכללי שחלקו התנגד לפעילות החזקה של הפצת יהדות שהרב החדש התחיל לקיים בבתי-הספר בעיר. פתאום ביטלו את ההבטחה שנתנו לו בקשר לקבלת דירה, וניסו להצר את צעדיו בעוד תחומים.

באותן שנים נהג כ"ק האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' מגור זצ"ל לשהות בערד כשבעה חודשים בשנה, מטעמי בריאות, והרב ליפסקר זכה לקיים איתו קשר מיוחד במינו. "יום אחד סיפרתי לו על הרחבת פעילותי בתקופה האחרונה בערד, והוא הגיב במילים: 'יעצט וועסטו שוין פון זיי האבן מערער צרות' [='מעתה יהיו לך מהם צרות רבות יותר']... וכשסיפרתי לרבי מגור על הבעיות שעושים לי גורמים מקומיים, אמר לי: 'הם פשוט רוצים לסלק אותך מכאן'. והמשיך: 'מי שלח אותך לכאן?'...

==תפקידים נוספים==

הרב ליפסקר כיהן כמנהל [[בית חב"ד]] וראש [[מכון בר מצווה ערד]].

הרב ליפסקר היה חבר הנהלת [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

==פטירתו==

עד היום האחרון, לא וויתר על תפילה במניין ועל הטבילה במקווה. הפעם האחרונה שהלך לבית הכנסת היה ב[[ראש השנה]]. במוצאי [[צום גדליה]] אושפז בבית החולים בילינסון וביום רביעי ה' [[תשרי]] [[תש"ע]] בין כסה לעשור נפטר הרב ליפסקר. המילים האחרונות שאמר טרם פטירתו היו 'אני אוהב את כולם' ואז אמר [[קריאת שמע]] עם חיוך. בהלוויתו הוכרז כי את מקומו ברבנות ערד ימלא חתנו הרב [[יעקב מנדלסון]].

נטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים.

לרגל היארצייט הראשון, [[ה' בתשרי]] [[תשע"א]], הוציאה לאור המשפחה ספר ביוגרפיה על הרב בשם "האיש של הרבי בערד|. נערך על ידי ר' [[מנחם זיגלבוים]].[[קובץ:האיש של הרבי בערד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'האיש של [[הרבי]] ב[[ערד]]']]

==משפחתו==
* רעייתו מרת שרה ליפסקר.
* בתו גברת חנה מנדלזון שליחה בערד.
* בתו גברת אסתר דרוק שליחה בטנא עומרים.
* בתו גברת רות הילמן - פתח תקוה.
* בתו גברת נחמהדינה קוזלובסקי - [[כפר חב"ד]].

==ראו גם==
* [[ערד]]
* [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]

==לקריאה נוספת==
*האיש של הרבי בערד, מנחם זיגלבוים.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ליפסקר בן ציון]] [[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|ליפסקר בן ציון]]

בן ציון ליפסקר

2012-06-22T05:51:01Z

פיני:

[[תמונה:ליפסקר.jpg|left|thumb|250px|הרב ליפסקר]][[קובץ:האיש של הרבי בערד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'האיש של [[הרבי]] ב[[ערד]]']]

הרב [[בן ציון ליפסקר]] ע"ה רבה של ערד.

==ביוגרפיה==
בנם של הרב [[אריה זאב ליפסקר]] ורעייתו מלכה.

לאחר נישואיו התגורר בלוד, וב'יחידות' בשנת תש"ל הורהו הרבי לעבור לנחלת הר חב"ד, שם למד ב'כולל'. לאחר ארבע שנות לימוד החל לעבוד כמחנך בתלמוד תורה בכפר חב"ד. אך הרבי הורה לו ללמוד חצי יום בכולל כדי לקבל סמיכה לרבנות. את הוראת הרבי ביצע, וקיבל תעודת כושר לכהן כרב שכונה.

בשנת [[תשל"ח]] מונה על ידי הרבי ל[[שליח]] ראשי בעיר [[ערד]]ועם הגיעו לעיר נבחר לחבר לשכת הרבנות בערד, כשבחמש שנים הבאות מכהן בפועל כרבה הראשי של העיר.

==רבה הראשי של ערד==
בשנת [[תשד"מ]] אף התמנה לרבה הראשי של ערד ועל כך סופר בשבועון כפר חב"ד:

[[תמונה: הרב_ליפסקר_אצל_הרבי.jpeg|left|thumb|250px| אצל המשלח]]
בט' בניסן תשמ"ג התקיימו הבחירות הרשמיות לרבנות בערד. הרב ליפסקר התקשר למזכירות הרבי והודיע למזכיר הרב לייבל גרונר שהבחירות עומדות להתקיים תכף. כעבור רבע שעה הוא התקשר שוב, הפעם כדי להודיע על בחירתו. אחר-כך סיפר לו הרב גרונר שעם קבלת הידיעה התפשט על פניו הק' של הרבי "חיוך נפלא של שביעות-רצון מיוחדת במינה". כעבור שבוע וחצי קיבל הרב ליפסקר מהרבי מכתב הנושא את התאריך י"א בניסן תשמ"ג. בתחילת המכתב כתב לו הרבי: "מאשר הנני קבלת הידיעות הטלפוניות, ות"ח", והרבי סיים בברכה "להצלחה רבה ברבנות ובעבודת הקודש בכלל".

בתקופה הקרובה הרבי חיזק ועודד אותו מאוד בעבודת הרבנות בערד. והחיזוק הזה היה נחוץ מאוד, לנוכח הרדיפות החזקות שהתחילו נגדו מיד כשהגיע לערד, גם מצד המימסד הדתי, וגם מצד הציבור הכללי שחלקו התנגד לפעילות החזקה של הפצת יהדות שהרב החדש התחיל לקיים בבתי-הספר בעיר. פתאום ביטלו את ההבטחה שנתנו לו בקשר לקבלת דירה, וניסו להצר את צעדיו בעוד תחומים.

באותן שנים נהג כ"ק האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' מגור זצ"ל לשהות בערד כשבעה חודשים בשנה, מטעמי בריאות, והרב ליפסקר זכה לקיים איתו קשר מיוחד במינו. "יום אחד סיפרתי לו על הרחבת פעילותי בתקופה האחרונה בערד, והוא הגיב במילים: 'יעצט וועסטו שוין פון זיי האבן מערער צרות' [='מעתה יהיו לך מהם צרות רבות יותר']... וכשסיפרתי לרבי מגור על הבעיות שעושים לי גורמים מקומיים, אמר לי: 'הם פשוט רוצים לסלק אותך מכאן'. והמשיך: 'מי שלח אותך לכאן?'...

==תפקידים נוספים==

הרב ליפסקר כיהן כמנהל [[בית חב"ד]] וראש [[מכון בר מצווה ערד]].

הרב ליפסקר היה חבר הנהלת [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

==פטירתו==

עד היום האחרון, לא וויתר על תפילה במניין ועל הטבילה במקווה. הפעם האחרונה שהלך לבית הכנסת היה ב[[ראש השנה]]. במוצאי [[צום גדליה]] אושפז בבית החולים בילינסון וביום רביעי ה' [[תשרי]] [[תש"ע]] בין כסה לעשור נפטר הרב ליפסקר. המילים האחרונות שאמר טרם פטירתו היו 'אני אוהב את כולם' ואז אמר [[קריאת שמע]] עם חיוך. בהלוויתו הוכרז כי את מקומו ברבנות ערד ימלא חתנו הרב [[יעקב מנדלסון]].

נטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים.

לרגל היארצייט הראשון, [[ה' בתשרי]] [[תשע"א]], הוציאה לאור המשפחה ספר ביוגרפיה על הרב בשם "האיש של הרבי בערד|. נערך על ידי ר' [[מנחם זיגלבוים]].

==משפחתו==
* רעייתו מרת שרה ליפסקר.
* בתו גברת חנה מנדלזון שליחה בערד.
* בתו גברת אסתר דרוק שליחה בטנא עומרים.
* בתו גברת רות הילמן - פתח תקוה.
* בתו גברת נחמהדינה קוזלובסקי - [[כפר חב"ד]].

==ראו גם==
* [[ערד]]
* [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]

==לקריאה נוספת==
*האיש של הרבי בערד, מנחם זיגלבוים.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ליפסקר בן ציון]] [[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|ליפסקר בן ציון]]

קובץ:הרב ליפסקר אצל הרבי.jpeg

2012-06-22T05:44:19Z

פיני:

בן ציון ליפסקר

2012-06-22T05:41:57Z

פיני:

[[תמונה:ליפסקר.jpg|left|thumb|250px|הרב ליפסקר]][[קובץ:האיש של הרבי בערד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'האיש של [[הרבי]] ב[[ערד]]']]

הרב [[בן ציון ליפסקר]] ע"ה רבה של ערד.

==ביוגרפיה==
בנם של הרב [[אריה זאב ליפסקר]] ורעייתו מלכה.

לאחר נישואיו התגורר בלוד, וב'יחידות' בשנת תש"ל הורהו הרבי לעבור לנחלת הר חב"ד, שם למד ב'כולל'. לאחר ארבע שנות לימוד החל לעבוד כמחנך בתלמוד תורה בכפר חב"ד. אך הרבי הורה לו ללמוד חצי יום בכולל כדי לקבל סמיכה לרבנות. את הוראת הרבי ביצע, וקיבל תעודת כושר לכהן כרב שכונה.

בשנת [[תשל"ח]] מונה על ידי הרבי ל[[שליח]] ראשי בעיר [[ערד]]ועם הגיעו לעיר נבחר לחבר לשכת הרבנות בערד, כשבחמש שנים הבאות מכהן בפועל כרבה הראשי של העיר.

==רבה הראשי של ערד==
בשנת [[תשד"מ]] אף התמנה לרבה הראשי של ערד ועל כך סופר בשבועון כפר חב"ד:

בט' בניסן תשמ"ג התקיימו הבחירות הרשמיות לרבנות בערד. הרב ליפסקר התקשר למזכירות הרבי והודיע למזכיר הרב לייבל גרונר שהבחירות עומדות להתקיים תכף. כעבור רבע שעה הוא התקשר שוב, הפעם כדי להודיע על בחירתו. אחר-כך סיפר לו הרב גרונר שעם קבלת הידיעה התפשט על פניו הק' של הרבי "חיוך נפלא של שביעות-רצון מיוחדת במינה". כעבור שבוע וחצי קיבל הרב ליפסקר מהרבי מכתב הנושא את התאריך י"א בניסן תשמ"ג. בתחילת המכתב כתב לו הרבי: "מאשר הנני קבלת הידיעות הטלפוניות, ות"ח", והרבי סיים בברכה "להצלחה רבה ברבנות ובעבודת הקודש בכלל".

בתקופה הקרובה הרבי חיזק ועודד אותו מאוד בעבודת הרבנות בערד. והחיזוק הזה היה נחוץ מאוד, לנוכח הרדיפות החזקות שהתחילו נגדו מיד כשהגיע לערד, גם מצד המימסד הדתי, וגם מצד הציבור הכללי שחלקו התנגד לפעילות החזקה של הפצת יהדות שהרב החדש התחיל לקיים בבתי-הספר בעיר. פתאום ביטלו את ההבטחה שנתנו לו בקשר לקבלת דירה, וניסו להצר את צעדיו בעוד תחומים.

באותן שנים נהג כ"ק האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' מגור זצ"ל לשהות בערד כשבעה חודשים בשנה, מטעמי בריאות, והרב ליפסקר זכה לקיים איתו קשר מיוחד במינו. "יום אחד סיפרתי לו על הרחבת פעילותי בתקופה האחרונה בערד, והוא הגיב במילים: 'יעצט וועסטו שוין פון זיי האבן מערער צרות' [='מעתה יהיו לך מהם צרות רבות יותר']... וכשסיפרתי לרבי מגור על הבעיות שעושים לי גורמים מקומיים, אמר לי: 'הם פשוט רוצים לסלק אותך מכאן'. והמשיך: 'מי שלח אותך לכאן?'...

==תפקידים נוספים==

הרב ליפסקר כיהן כמנהל [[בית חב"ד]] וראש [[מכון בר מצווה ערד]].

הרב ליפסקר היה חבר הנהלת [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

==פטירתו==

עד היום האחרון, לא וויתר על תפילה במניין ועל הטבילה במקווה. הפעם האחרונה שהלך לבית הכנסת היה ב[[ראש השנה]]. במוצאי [[צום גדליה]] אושפז בבית החולים בילינסון וביום רביעי ה' [[תשרי]] [[תש"ע]] בין כסה לעשור נפטר הרב ליפסקר. המילים האחרונות שאמר טרם פטירתו היו 'אני אוהב את כולם' ואז אמר [[קריאת שמע]] עם חיוך. בהלוויתו הוכרז כי את מקומו ברבנות ערד ימלא חתנו הרב [[יעקב מנדלסון]].

נטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים.

לרגל היארצייט הראשון, [[ה' בתשרי]] [[תשע"א]], הוציאה לאור המשפחה ספר ביוגרפיה על הרב בשם "האיש של הרבי בערד|. נערך על ידי ר' [[מנחם זיגלבוים]].

==משפחתו==
* רעייתו מרת שרה ליפסקר.
* בתו גברת חנה מנדלזון שליחה בערד.
* בתו גברת אסתר דרוק שליחה בטנא עומרים.
* בתו גברת רות הילמן - פתח תקוה.
* בתו גברת נחמהדינה קוזלובסקי - [[כפר חב"ד]].

==ראו גם==
* [[ערד]]
* [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]

==לקריאה נוספת==
*האיש של הרבי בערד, מנחם זיגלבוים.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ליפסקר בן ציון]] [[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|ליפסקר בן ציון]]

בן ציון ליפסקר

2012-06-22T05:38:45Z

פיני: /* ראו גם */

בן ציון ליפסקר

2012-06-22T05:38:16Z

פיני: /* משפחתו */

בן ציון ליפסקר

2012-06-22T05:37:24Z

פיני:

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2012-05-04T06:34:14Z

פיני: /* מכתבים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תמונה=[[תמונה:אדמו"ר שליט"א - תמונה קטנה.JPG|250px|]]
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם
|חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו"ר שליט"א#חיבוריו|בהמשך]])
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. מכונה '''אדמו"ר שליט"א''', '''הרבי מ[[לובביץ']]''', '''[[מלך המשיח]]''' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א בניסן]] שנת [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] וביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] התכסה מעינינו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מהתליך ה[[גאולה]] ומצפים ש[[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי יתגלה כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.

==קורות חייו==
===הולדתו וצעירותו===
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון [[לוח היום יום]] עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום [[י"א בניסן]] נכתב: {{ציטוטון|ב[[יום הולדת|יום ההולדת]], על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ו[[תשובה]] ישוב ויתקנם}}, דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב"ד על יום הולדתו של הרבי}}, בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב, שהיה נכד של [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], היה נכדו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק. הרבי אם כן, דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}. ביום [[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]].}}. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה - גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

בתקופת מלחמת העולם הראשונה ([[תרע"ד]]-[[תרע"ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, לאחר המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].

בקיץ [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].</ref>. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ"ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.

בשנת [[תרפ"ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] במשך זמן, לאחר מכן נסע עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע.

החל משנת [[תרפ"ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]], מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"שר ההשכלה" שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם פגש את הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז שמרו השניים על קשרי מכתבים. בשנת [[תרפ"ו]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה ב[[לנינגרד]]. ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם [[אדמו"ר הריי"צ]].

ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ"ח]] ששה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חתנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ"ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].

===נישואיו===
[[קובץ:המקום.jpg|ימין|ממוזער|250px|המקום בו נערכה החתונה בוורשא (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]
[[קובץ:הקדשת מאיר שפירא על ספרו לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב [[מאיר שפירא]] על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: {{ציטוטון|מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' [[פרשת וישלח|וישלח]] [[תרפ"ט]] בעיר ו[[וארשא]] יצ"ו, מאת המחבר}}]]
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]
בשנת [[תרע"ט]] אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] לבנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של [[לוי יצחק שניאורסון|לוי'ק]]"{{הערת שוליים|[[נישואי הנשיאים (ספר)]]}}. ביום [[ו' בכסלו]] שנת [[תרפ"ט]] בא אדמו"ר שליט"א בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. מסדר הקידושין היה [[אדמו"ר הריי"צ]] שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות{{הערת שוליים|כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!}}. במהלך סעודת החתונה עבר [[אדמו"ר הריי"צ]] משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק [[משקה]] ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב [[מנחם זעמבא]] והרב [[מאיר שפירא]]. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.

סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די והאדמו"רים נפרדו לשלום.

על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]]‏ ‏‏‏<ref>‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206. </ref>‏
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}

אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].

לאחר חתונתו הטיל [[אדמו"ר הריי"צ]] על הרבי להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] וב[[ימי חב"ד]]. כמו כן, החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני [[הנהגת החסידים]] והכלל.

=== בברלין ופריז ===
[[תמונה:הרבי צרפת.jpg|ימין|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]][[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
בשנת [[תרפ"ט]] עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת [[גרמניה]]. באותה תקופה ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ"ב]] יצא הרבי ל[[התוועדות|התוועד]] עם [[יהודי]]ם ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ריגא]] וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת [[שיינא הורנשטיין]], בעיר לנדורוב ב[[פולין]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר"צ]] שהה ב[[ריגא]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] וב[[שמחת בית השואבה]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] התוועד עם ה[[חסידים]] שם. בשנת [[תרצ"ב]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר את הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ובאותה שנה נפגש גם עם הרב [[ברוך בער לייבוביץ']]. בשנת [[תרצ"ג]] נפגש עם הרב [[חיים אלעזר שפירא]] (ממונקטש, בעל ה"מנחת אלעזר") והרב שמעון שקופ.

ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את [[גרמניה]] והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישב באותה עת ב[[פולין]] ובתקופה זו שימש הרבי כמזכירו הפרטי של חמיו.

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'"}}. לצורך עריכת אגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], נשלח על ידי אחד ממזכיריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים.

בחודש תשרי [[תרצ"ה]] נסע לחמיו שהיה ב[[וורשא]] ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח [[רוסיה]], לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה ב[[פולין]] ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה ב[[וורשא]].

בשלהי חודש [[חשון]] נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו"ר מגור הרב [[אברהם מרדכי אלתר]] - בעל ה"אמרי אמת".

בתקופת טרום [[השואה]], הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[אגודת חב"ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מ[[ארצות הברית]] ל[[פריז]] וההפך, נעשה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], דרך הרבי ששהה ב[[פריז]].

מספר פעמים ביקר הרבי ב[[וורשה]] וב[[אוטווצק]] ובפורכטולסדרוף (וינה), מקומות מגוריו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. מאידך, [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר מספר פעמים ב[[פריז]], בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות [[אדמו"ר הריי"צ]] בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.

בשנת [[תרצ"ו]] מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. בשנה זו נפגש עם הרב [[שבתאי הכהן רפופורט]] (בעל ה"שפתי כהנים") וביקר את האדמו"ר ר' [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]].

בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה [[חב"ד]]ית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם ל[[ארצות הברית]] ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס ב[[ארצות הברית]]. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי ב[[פריז]]. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי ב[[פריז]] אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.

באביב [[ת"ש]], ערב כניסת הנאצים ל[[פריז]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

בשנת [[ת"ש]], מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו ל[[צרפת]] והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום [[צרפת]], איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל [[חג השבועות]], הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בסוף קיץ [[ת"ש]] הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום [[צרפת]], שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.

=== בדרך לארצות הברית ===
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי{{הערת שוליים|הכוונה לעבודתו בגיליון [[התמים]]}}, הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

ביום [[י"ט בכסלו]] [[תש"א]] כתב אדמו"ר הריי"צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים"{{הערת שוליים|קובץ "כ"ח סיון".}}. ב[[כ"ו באדר]] [[תש"א]] בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' בניסן]] [[תש"א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו"ר הריי"צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי"ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו"ר הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו"ר הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום [[י"ז בסיוון]] [[תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

===בארצות הברית===
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]
ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפה פינטו" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]] התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על [[אדמו"ר הריי"צ]] ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ"ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.

==קבלת הנשיאות==
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]
כשנודע על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"{{הערת שוליים|או הרמ"מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם מכתבי [[התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.

על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים.

ביו"ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת".

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א" ובהגהה השני' מחק גם את זאת.

בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.

בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. ב[[כ"ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "[[באתי לגני]]", בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' בשבט]] על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.

לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ"ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}.

==פעולותיו==
מפעולותיו של הרבי, המובאות בהקדמה לספר [[היום יום]].
===העשור הראשון ([[תשי"ב]]-[[תש"כ]])===
[[תמונה:הרבי ובגין.jpg|left|thumb|250px|מנחם בגין בביקורו אצל הרבי, [[תשל"ח]]]]
*שנת [[תשי"ב]] (1952): ייסוד ארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ואגודת [[נשי ובנות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת"ו; ייסוד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה; ייסוד אכסניית נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד; ייסוד ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]].
*שנת [[תשי"ג]] (1953): ייסוד אגודת [[נשי ובנות חב"ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.
*שנת [[תשי"ד]] (1954): ייסוד [[מבצע ארבעת המינים]] ב[[חג הסוכות]]; ייסוד [[בית ספר למלאכה כפר חב"ד]]; ייסוד קופת "[[קרן השנה]]"; ייסוד [[מבצע מצה]].
*שנת [[תשט"ו]] (1955): ייסוד ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] ובקנדה; ייסוד [[קופת קרן תורה]].
*שנת [[תשט"ז]] (1956): ייסוד ישיבת [[אהלי תורה]]; ייסוד ארגון [[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה; ייסוד מחנה קיץ תורני [[גן ישראל]].
*שנת [[תשי"ז]] (1957): ייסוד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.
*שנת [[תשי"ח]] (1958): מעורר על הפצת יהדות באופן של "[[ופרצת]]" וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות החב"דית ומתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.
*שנת [[תשי"ט]] (1959): ייסוד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה; ייסוד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]; ייסוד במילאנו-איטליה, סניף "המרכז לענייני חינוך" שדאג להקיף מוסדות יהודיים באזור.
*שנת [[תש"כ]] (1960): ייסוד שידור ברדיו סדרת שיעורים ב[[ספר התניא]] בארצות הברית{{הערת שוליים|השיעורים שנסרו על ידי ר' [[יוסף וינברג]], [[מוגה|הוגהו]] על ידי [[הרבי]] ונדפסו בספר "[[שיעורים בספר התניא (ספר)|שיעורים בספר התניא]]"}}; ייסוד [[שיכון חב"ד ירושלים]].

===העשור השני ([[תשכ"א]]-[[תש"ל]])===
*שנת [[תשכ"א]] (1961): הקמת [[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש הראשון בלונדון]] המהווה, כיום, בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.
*שנת [[תשכ"ב]] (1962): ייסוד [[כולל אברכים]]; ייסוד סניפי ה[[מרכז לענייני חינוך]] במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב); ייסוד ישיבת [[הדר תורה]], הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!
*שנת [[תשכ"ג]] (1963): סיום עריכת [[ספר חסידים]].
*שנת [[תשכ"ד]] (1964): עריכת תעמולה לפדות היהודים שברוסיה הסובייטית; הוקם קרן מיוחד שסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.
*שנת [[תשכ"ה]] (1965): ייסוד שיכון חב"ד [[לוד]].
*שנת [[תשכ"ו]] (1967): ייסוד [[קרן חנה]]; ייסוד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.
*שנת [[תשכ"ז]] (1967): מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]; ייסוד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה; ייסוד [[מבצע-תפילין]] כהגנה מפני אויבי ישראל (היה זה בתקופת טרום [[מלחמת ששת הימים]]). הרב הבטיח בצורה ברורה כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם; לאחר המלחמה והנצחון הנסי קרא הרבי לנצל את ההתעוררות של עם ישראל לקרבם לתורה ומצוות; פתיחה במאבק למען [[שלימות הארץ]].
*שנת [[תשכ"ח]] (1968): הוקם ועד ציבורי להפעלת [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק]] בירושלים העתיקה.
*שנת [[תשכ"ט]] (1969): ייסוד [[נחלת הר חב"ד|שכונה חב"דית בקרית מלאכי]].
*שנת [[תש"ל]] (1970): סיום את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"]]; התחלת המאבק (בגלוי) נגד תיקון חוק השבות - [[מיהו יהודי]].

===העשור השלישי ([[תשל"א]]-[[תש"מ]])===
[[קובץ:התוועדות נשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות מיוחדת לנשים ובנות ב-[[770]]]]
*שנת [[תשל"א]] (1971): יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה; ייסוד סניף המרכז לענייני חינוך בדרום-אפריקה ששהביא להקמת רשת מוסדות יהודיים בדרום אפריקה.
*שנת [[תשל"ב]] (1972): ייסוד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות.
*שנת [[תשל"ג]] (1973): ייסוד מבצע [[בית מלא ספרים]]; ייסוד [[קרית חב"ד צפת]].
*שנת [[תשל"ד]] (1974): ייסוד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה; פתיחת תעמולה אודות [[מבצע תורה]], [[מבצע מזוזה]], [[מבצע צדקה]], [[מבצע בית מלא ספרים]], ו[[מבצע נרות שבת קודש]]; ייסוד כינוסי ילדים ב[[חנוכה]]. ייסוד הפצת היהדות באמצעות [[טנק מבצעים]].
*שנת [[תשל"ה]] (1975): תעמולה אודות [[מבצע כשרות האכילה והשתיה]] ו[[מבצע טהרת המשפחה]]".
*שנת [[תשל"ו]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון; שליחת [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט; ייסוד שינון ה[[י"ב פסוקים]] על ידי ילדי ישראל; ייסוד [[מבצע אהבת ישראל]].
*שנת [[תשל"ז]] (1977): ייסוד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]]; חידוש עניין ה[[משפיע]]" ו"משפיעות" לנשים ("[[עשה לך רב]]").
*שנת [[תשל"ח]] (1978): בעקבות הסכמי "קעמפ דיוויד" מגביר את מאבקו למען שלימות הארץ; ייסוד ישיבה גדולה "[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]", קליפורניה; שליחת שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ההדפסת ה"תניא" בכל העולם.
*שנת [[תשל"ט]] (1979): ייסוד חברות-נשים המעוררות על דבר שמירת "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]"; עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה; ייסוד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.

===העשור הרביעי ([[תשמ"א]]-[[תש"נ]])===
[[קובץ:הרבי ונער.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[חלוקת דולרים]] ב-[[770]]]]
[[תמונה:כז אדר תשנב.jpg|left|thumb|250px|אדמו"ר שליט"א ביציאה מ[[770]] לכיוון [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]]]]
*שנת [[תש"מ]] (1980): ייסוד ישיבה גדולה ב[[בואנוס איירס]] - ארגנטינה; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; נלחם נגד "תיכנון המשפחה"; ייסוד רשת כוללים; [[כולל תפארת זקנים]], [[תפארת חכמת נשים]] ו[[תפארת בחורים]].
*שנת [[תשמ"א]] (1981): ייסוד [[מבצע הקהל]]; ייסוד [[צבאות השם]]; ייסוד [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]], בחוצות; ייסוד [[תומכי תמימים קזבלנקה]]; ייסוד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול]]; ייסוד [[ספר תורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]].
*שנת [[תשמ"ב]] (1982): ייסוד [[מבצע אות בספר התורה]]; ייסוד [[מבצע חנוכה]]; ייסוד כתיבת [[ספר תורה לחיילי צה"ל]]; הדפסת הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.
*שנת [[תשמ"ג]] (1983): ייסוד מבצע פירסום [[שבע מצוות בני נח]]; ייסוד מבצע [[רגע של שתיקה]] בבתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים.
*שנת [[תשד"מ]] (1984): ייסוד אמירת קודם תפילת השחר "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך"; ייסוד [[תומכי תמימים יוהנסבורג]], דרום אפריקה; ייסוד הדפסת [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים; הדפסת הוצאה מיוחדת של ספר התניא שבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; ייסוד [[תקנת הרמב"ם]].
*שנת [[תשמ"ה]] (1985): ייסוד חגיגות סיום, בעקבות [[תקנת הרמב"ם]]; ייסוד המוסד [[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב"ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]; ייסוד [[מחנה קיץ]] כשרים.
*שנת [[תשמ"ו]] (1986): ייסוד [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] במקומות שטרם ישנו והרחבת הבתי-חב"ד הקיימים; ב[[י"א בניסן]] [[תשמ"ו]] התחיל הרבי עם מעמד [[חלוקת דולרים]] קבוע בימי ראשון בשבוע.
*שנת [[תשמ"ז]] (1987): ביום [[ה' בטבת]] [[תשמ"ז]] פסק "בית המשפט הפדרלי", ב[[משפט הספרים]] ש[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]].
*שנת [[תשמ"ח]] (1988): ייסוד שבכינוסים הכללים באו"ם ינאם איש דתי על השם ותורתו; חיזק המנהג של חגיגת [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות; במוצאי כ' חשוון, חילק הרבי מאמר "החלצו רנ"ט"; ב[[כ"ה בחשוון]] [[תשמ"ח]], אישר השופט ב[[משפט הספרים]] ש[[דידן נצח]] וביום [[כ"ז בחשוון]] תשמ"ח]]) הוחלט שהספרים יכולים לחזור למקומם. ביום [[ב' בכסלו]] [[תשמ"ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה הרבי להדפיס הספר "[[דרך אמונה]]"; בכל לילה מלילי חנוכה נאם הרבי בנושא קריאת היום – נשיא המקריב; ייסוד [[מבצע בית מלא ספרים]] ושמחברי ספרים והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק ל[[ספרית ליובאוויטש]] וכן אספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים – לתרמם לספריה הנ"ל; יום רביעי, [[כ"ב בשבט]] [[תשמ"ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ"ש]] על שמה; מסיום ה"שלשים" להתסלקות הרבנית התחיל הרבי להתוועדות בכל שבת קדש ו[[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות; ייסוד [[מבצע יום הולדת]]; בכל לילות הפסח נאם בנושא החג ובסגנון מובן גם לילדים; התחיל לבאר בכל התוועדות של שבת את פירושו הראשון של רש"י על פרשת השבוע.
*שנת [[תשמ"ט]] (1989): [[שנת הילד והילדה]]; באופן יוצא דופן וחד פעמים הורה הרבי לבחור בבחירות לכנסת בארץ ישראל למפלגת "אגודת ישראל" (שסימנה בקלפי "ג"); מייסד שביום [[כ' בחשוון]] יכנס כל אחד, לשעה קלה, לישיבת [[תומכי תמימים]] ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת; מייסד שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) ילמדו בכל יום קטע מתורות [[רבותינו נשיאנו]]; ייסוד לימד כל יום מ[[לוח היום יום]]; לקראת יום השנה לרבנית חיה מושקא ייסד שיקראו לילדים בשמה; ייסוד עריכת [[כינוס תורה]] ב"אסרו חג"; ייסוד הדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות; בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת [[כ"ק אדמו"ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר [[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]] לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ"ט אלול תקמ"ט|יום ההולדת שלו]] – חילקו בצירוף שטר של דולר לצדקה.

===העשור החמישי (מ[[תשנ"א]])===
[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מקבל לידיו תוף ועליו הכיתוב [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]]]
[[תמונה:תשנג.jpg|left|thumb|250px|הרבי במעמד 'קבלת המלכות'. [[י' בשבט]] [[תשנ"ג]]]]
*שנת [[תש"נ]] (1990): ייסוד [[הקהלת קהילות]] ביום השבת; הודיע שה"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]; הוצאה לאור קובץ מיוחד של [[כינוס השלוחים העולמי]]; ביום ה' של [[חנוכה]] נערך כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מחמש מדינות: [[ארץ ישראל]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]; ב[[יום שלישי]], [[י"ט בטבת]] [[תש"נ]] – נגמר ה[[דידן נצח]]; הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב"ד|הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"]]; ייסוד הקמת מוסדות, לרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת [[תש"י]]) והשתתף מ[[קופת רבינו]]; בקשר ל[[י' בשבט]] הושלמו הקמת 1000 מוסדות חב"ד ברחבי העולם; הדפסת מיוחדת של [[ספר התניא]] (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" שחולק ביום [[י' בשבט]] (בצירוף דולר לצדקה); בקשר ל[[כ"ב בשבט]], מעורר על הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות; ייסוד [[תהלוכת ל"ג בעומר]]; ייסוד שבכל [[ראש חודש]] יתוועדו; בזמן מלחמת המפרץ הכריז הרבי שליט"א שאין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ והורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!; קרא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! ו"בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" והמשיך והרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".

*שנת [[תנש"א]] (1991): בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]] יצא לאור [[ספר השלוחים]]; ייסוד עריכת "סדרים ציבוריים" ב[[חג הפסח]]; מייסד שבשבתות הקיץ ילמדו לפחות משנה אחת מפרקי אבות בעיון; מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.
*שנת [[תשנ"ב]] (1992): עורר להוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]]; הודיע שכבר נתבטלו כל העיכובים וישנה ההתגלות של משיח וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש; הכריז שעומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים ולראות שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]]; הכריז שמתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]; עורר על [[אחדות ישראל]].

ביום [[כ"ז באדר א']] התרחש אירוע מוחי ('סטרוק') לרבי בעת ששהה [[אוהל]] של אדמו"ר הריי"צ. מאז חלו שינויים משמעותיים בהנהגתו; באותה תקופה הרבי הפסיק לירד להתפלל בבית המדרש הגדול ב-[[770]], ה[[התוועדות|התוועדויות]] המקובלות פסקו. ב[[חג השבועות]] יצא הרבי לכניסה הראשית של 770 לקבל את פני החוזרים מהתהלוכות.

*שנת [[תשנ"ג]] (1993): ביום [[ט"ז בתשרי]] ירד הרבי לזאל הגדול. ב[[שמחת תורה]] החל לעודד את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]; ב[[חנוכה]] היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו; [[סאטלייט (י' בשבט תשנ"ג)|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' בשבט]] [[תשנ"ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.
*שנת [[תשנ"ד]] (1994): ב[[ראש השנה]] יצא הרבי לראשונה למרפסת מיוחדת שנבנתה במערב 770. ב[[חודש חשוון]] חודשה [[קופת רבינו]] על ידי מזכיריו ר' [[יהודה לייב גרונר]] ור' [[שלום מענדל סימפסון]]. בי"ד חשוון היתה הפעם האחרונה שיצא למרפסת. בר"ח כסלו היתה הפעם האחרונה שעברו (שלוחים) ביחידות ליד חדרו הק'. בחודש אדר נאספו מולו בפתח חדרו ילדי צבאות ה'. ב[[ג' בתמוז]] התכסה הרבי מעניינו.

==ניגוניו==
[[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]
במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|ניגון אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.
#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|ניגון אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|ניגון אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.
#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|ניגון דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|ניגון האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת [[תשל"ד]].
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|ניגון הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" שחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].
#'''[[ניגון והיא שעמדה|ניגון והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט בחזרת הש"ץ של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]], על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך". הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|ניגון סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
#'''[[ניגון רחמנא דעני|ניגון רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ההתוועדות של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.

===דיסקוגרפיה===
*'''תנועות הרבי מחב"ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי.

==חיבוריו==
===[[שיחה|שיחות]]===
*[[ליקוטי שיחות (ספר)|'''ליקוטי שיחות''']] (39 כרכים) - ליקוט משיחותיו של הרבי שהוגהו על ידו.
*[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|'''ספר השיחות''']] (כ-12 כרכים) - שיחותיו של הרבי בין השנים תשמ"ז-תשנ"ב, שהוגהו על ידו.
*[[שיחות קודש (ספר)|'''שיחות קודש''']] - שיחותיו של הרבי בין השנים תשי"א-תשמ"ח.
*'''[[תורת מנחם - התוועדויות]]''' (כ-80 כרכים. טרם הושלמה הסידרה) - ליקוט כל תורתו של הרבי שנאמרה בציבור.
*'''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]'''.
*'''[[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]'''.
*'''[[דבר מלכות]]''' (2 ספרים) - שיחותיו האחרונות של הרבי, שנאמרו עד עתה (תשנ"א-תשנ"ב).
*'''קונטרס בין המצרים''' - שלוש שיחות מימי [[בין המצרים]], שהרבי התחיל ב[[מוגה|הגהתם]] אך לא סיימם{{הערה|השיחות הם מהשנים [[תשמ"ג]], [[תשמ"ו]] ו[[תשמ"ז]].}} וכיוון שלא יכלו לצאת בסדרת [[ספר השיחות]], ומצד שני הרי חלק מוגה, יצאו לאור בקונטרס נפרד. יצא לאור ב[[ראש חודש]] [[מנחם אב]] [[תשנ"ד]], בעריכת ובהוצאת [[ועד הנחות התמימים]].
*'''[[שיחות קודש תשנ"א - תשנ"ב]]''' - בלתי מוגה.
*'''ביאורים בהז' תורות שאמר הבעש"ט בג"ע'''.
*'''תורת מנחם - תפארת לוי יצחק''' (3 כרכים).

===[[מאמר]]ים===
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר שליט"א)|'''ספר המאמרים''']] - ליקוט של כל המאמרים שנאמרו על ידי הרבי.
*[[ספר המאמרים (מלוקט)|'''ספר המאמרים - מלוקט''']] (6 כרכים) - המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.

===מכתבים===
*[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|'''אגרות קודש''']] (28 כרכים, טרם הושלמה הסדרה) - אגרותיו של הרבי שיש בהם עניין לציבור.
*[[מנחם משיב נפשי (אדמו"ר שליט"א)|'''מנחם משיב נפשי''']](2 כרכים בפורמט אלבומי) אגרות הרבי לגדולי תורה.

===רשימות===
*[[רשימות (ספר)|'''רשימות''']] - הכתבים אותם כתב אדמו"ר שליט"א לעצמו (188 חוברות{{הערת שוליים|שנכתבו על-ידי הרבי בשלושה דפדפות.}}, אך לא נתנם להדפסה. חלקם לוקטו ויצאו לאור, אחרי ג' תמוז תשנ"ד).
*'''לוח התיקון''' - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים על [[ספר התניא]].
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא. נכתב על ידי הרבי אך לא נתנם להדפסה. הודפס על ידי חברי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] במסגרת ה[[רשימות]] אחר אחרי ג' תמוז תשנ"ד.

===ליקוטים===
*'''ביאורים לפרש"י עה"ת ונ"ך''' (5 כרכים).
*'''ביאורים לפרקי אבות''' (2 כרכים).
*'''הדרנים על הש"ס''' (2 כרכים).
*'''חידושים וביאורים בש"ס''' (3 כרכים).
*'''חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה'''.
*'''חידושים וביאורים בגאולה ומשיח''' (2 כרכים).
*'''לקוטי שיחות גאולה ומשיח''' (6 כרכים).
*'''ספר המאמרים מלוקט - גאולה ומשיח'''.
*'''יין מלכות''' - ביאורים על הרמב"ם (2 כרכים).
*'''תורת מנחם - אגרות מלך''' ליקוט כל המכתבים כלליים (2 כרכים).

===שונות===
*'''[[לוח היום יום]]''' - לוח שנה עם פתגם יומי לשנת תש"ח-תש"ט (מי"ט כסלו לי"ט כסלו).
*'''[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] (וביאורים)'''.
*'''מגבעות אשרונו'''.
*'''המלך במסיבו''' (2 כרכים).
*'''בצל החכמה'''.
*'''סדר ברכת החמה''' (2 כרכים).
*'''[[ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש]]'''.
*'''[[הרב רבי הלל מפאריטש]]'''.
*'''קונטרס אהבת ישראל''' - הסברים והוראות בנושא אהבת ישראל מתך מקורות הלכתיים וליקוט מיוחד בנושא אהבת ישראל מתוך דברי רבותינו נשיאינו. יצא לאור בהוראת הרבי, לקראת [[ח"י באלול]] שנת [[תשל"ו]].

== לקריאה נוספת ==
;ביוגרפיה
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"א]].
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס"ז.
* אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].

;אלבומים
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].
* [[שמואל קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].

;מחקרים
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].
;תורתו
*[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב"ם במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).
;שונות
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].

== קישורים חיצוניים ==
;כללי
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - {{חב}}
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/391618 מדור הרבי מליובאוויטש] - [[אתר בית חב"ד]]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד]

;היסטוריה
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים"
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]

;וידאו
*[http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}

;תמונות
*[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=8 מאות תמונות של הרבי שליט"א ממוינות לפי נושאים]{{תמונה}}
*[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=שליט"א}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]

רפאל נחמן כהן

2012-05-04T06:30:54Z

פיני: /* ספריו */

[[תמונה:רפאל נחמן כהן.jpg|left|thumb|200px|הרב רפאל נחמן כהן בצעירותו]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=רפאל נחמן כהן (פולע)|אחר=רפאל כהן (נרצח ב[[שואה]])|ראו=[[רפאל כהן]]}}
ר' '''רפאל נחמן כהן''' (מכונה '''פאלע כהן''') היה [[חסיד חב"ד]], בעל שמועה ומחבר את הספרים "[[שמועות וסיפורים]]", [[ליובאוויטש וחייליה]]" ו"[[מאחורי מסך הברזל (ספר)|מאחורי מסך הברזל]]".

==ביוגרפיה==
ר' רפאל נחמן נולד ב[[כ"ה בשבט]] [[תרנ"ז]] בעיר [[רודניא]] ל[[ברוך שלום כהן|ר' ברוך שלום]] וסלאווא כהן. בהיותו ילד בן שמונה לקחתו אמו – במצוות אביו – לישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], מתוך כוונה להשאירו ללמוד שם. בהגיעו ל[[ליובאוויטש]], הביעה הרבנית [[הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]] את תמיהתה על הכוונה להותיר ילד כה קטן לבדו הרחק מהוריו וייעצה לאם שתכניסו לרבי ל[[יחידות]]. כשנכנס הילד בן ה-8, לבדו, להיכל קדשו של [[כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב]] חייך אליו הרבי, התעניין בלימודו ואף בחנו. במהלך ה'יחידות' שאל אותו הרבי אם הוא ישן ב[[טלית קטן]] וב[[כיפה]] וכך המשיך לשאול ולחקור בפרטי פרטים את הילד בן השמונה... לבסוף שאלו הרבי ברכות: "הרוצה אתה להישאר כאן?" – "כן", השיב הקטן. "לא תתגעגע לאמא?" – המשיך הרבי להקשות בחיוך – אזי נפרץ לפתע סכר הדמעות, והילדון החל להתייפח... מיד שילחו הרבי מהחדר, הורה לאימו לחזור עמו הביתה, ובו במקום כתב מכתב לאביו: "בנך הינו עדיין ילד הזקוק לאימו. אם עוד שנתיים, ח"ו, לא יבוא המשיח – הביאהו הנה ללמוד!".
===עם אדמו"ר הרש"ב===
מגיל 10, גדל ר' פאלע בליובאוויטש, בישיבת [[תומכי תמימים]]. ל'[[תמים|תמימים]]' היה כידוע סדר לימודים מיוחד, אך לר' פאלע נתן הרבי הוראה מיוחדת לשנות מעט סדר זה – כדי שאף יספיק ללמוד [[תניא]] בע"פ, כדי שתוך זמן יידע בע"פ את כל ליקוטי אמרים תניא.

ר' פאלע הצעיר היה נחשב ל"ציור" בליובאוויטש. היה [[חסיד]] ב[[לב]] ו[[נפש]]. בנוסף להיותו [[עובד]] ו[[משכיל]] ב[[חסידות]], הוא נמנה גם עם ה[[בעל מנגן|מנגנים]] המיוחדים במקהלה של הרבי הרש"ב.

היה זמן, שבו היה ר' פאלע ישן בביתו של הרבי הרש"ב, עם עוד תלמיד. היה להם חדר מיוחד בקצה המסדרון. ערב אחד, כשהיו בחדרם, נפתחה הדלת, ובפתח עמד [[הרבי הריי"צ]]: "בואו לשמוע דברים טובים מאבא!" – אמר להם בהתרגשות. הם מיהרו אחריו, ויחד עמו הציצו ב[[יראת הרוממות]] בעד סדק, לחדר ה'יחידות'. התקיימה אז 'יחידות' מעניינת מאוד שבה הושמעו דברים נפלאים – ובמשך ארבעים וחמש דקות נשען הרבי הריי"צ על פאלע וחבירו – כאשר יחדיו הם 'מציצים' ומקשיבים לדברי הקודש... מיד לאחר הסתלקות רבו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב התקשר ר' פאלע בכל לב ונפש אל בנו אדמו"ר מוהריי"צ. באותם ימים, מיד לאחר ההסתלקות, שלח מכתב נפלא אל כל החסידים בו כתב על הדרכים להתקשרות לאדמו"ר הריי"צ. במכתבו הנפלא עומד ר' פאלע על גודל ענין רוממותו והפלאתו האלוקית של אדמו"ר הריי"צ, וסיים במילים: "ויפה כח הבן".

==המאסר==
בשנת [[תר"צ]] ר' פאלע נעצר על ידי המשטרה החשאית. וכך מספר בספרו "מאחורי מסך הברזל":

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="בשבת קודש ח"י סיוון תר"צ קיבלתי מכתב מהג.פ.או. ובו כתוב "עליך להתייצב במשרד הג.פ.או. ברח' לוביאנקה מס' 2 ביום ראשון 15/06/1930 בשעה 11:00".

פחד גדול נפל עלי, על אשתי, על הורי ועל ידידי הקרובים ביותר... ומה חטאי הנוספים? אולי בענייני דת... ה[[מקווה]]... ואולי בגלל חדרי "תומכי תמימים... אולם הם ידועים רק לאנ"ש העוסקים בהם..."

"למחרת, ב-12:30 לפני הצהריים, הלכתי למשרדי הג.פ.או. אבי ז"ל ליווני עד דלת בית הג.פ.או. קיבלתי ברכת פרידה מאבי, נכנסתי פנימה וניגשתי למודיעין... הפקיד לחץ בכפתור והחייל הופיע... החייל הוליכני למטה, הכניסני לתוך חדר ואת הדלת נעל אחריו...}}.

לאחרי כמה חקירות כאשר לא הצליחו להוציא ממנו שום מידע על ה[[מקווה|מקוואות]], ה[[תלמוד תורה|חדרים]] והישיבות המחתרתיות, הציעו לו שישחררו אותו בתנאי שפעם בחודש יבוא לספר להם קצת על ה[[חסידים]] - מה הם עושים ומה הם מדברים. אבל, ר' פאלע כמובן לא הסכים וכעונש על זה נשלח לשלוש שנים גלות באורל שב[[סיביר]].

פעם בהיותו באורל באו אליו ביו"ט ודרשו ממנו לחתום על מסמך מסויים. כשסירב הכניסו אותו בגסות לתא כלא, ואיימו עליו בהשלכה לאי הדובים הלבנים – מקום שאין חוזרים ממנו – אך ר' פאלע עמד באומץ על-אנושי בסירובו ולא חילל יו"ט. לבסוף שיחררו אותו – בדרך נס והניחוהו לנפשו.
==מסירות נפש על קיום המצוות==
בהיותו בכפר חע – מקום הישוב בצפוני ביותר, כמעט על הקוטב, כשהטמפרטורה במקום עומדת על 75° צלזיוס מתחת לאפס, שלחה לו אמו בדואר מגפיים חמים. היא אמנם הודיעה לו שהם בדוקים מחשש שעטנז, אך ר' פאלע חשד בה ששינתה מן האמת מחשש פיקוח נפש, לכן לא נעל אותם, והסתפק – למרות סכנת הנפשות בכך – בנעלים פשוטות! בעקבות זאת הצטנן קשות וקיבל חום. רק כאשר קיבל מכתב מה"דודה יֵזָ'ה" (זהו 'הכינוי המכתבי' לר' [[יעקב זכריה מסקאליק|יענקל זוראוויצ'ער]], כי סכנה הייתה לכתוב שמות אמיתיים במכתבים) ובו מבטיח הוא נאמנה שאין כל חשש שעטנז במגפיים, החל לנעול אותם. כל זאת – למרות שידע כי לפי הדין היה לו מותר לנעלם לכתחילה, אף מבלי כל בירור כל שהוא, וזאת – כי נשלחו ע"י יהודי. על אחת כמה וכמה כאשר באי-נעילתם יש משום סכנת נפשות ממש. "אך כיצד יכולתי לנעול אותם לכתחילה?" כתב לאחיו, לייבע ז"ל, ש'יסרו' על 'עקשנותו', "והלא ידוע על הנוטריקון של שעטנז ('שטן עז')! ומלבד זאת – הרי עבירה נשארת בשלש קליפות טמאות לעולם!".

בחסדי ה' והתחמק בניסי ניסים מהבולשת הרוסית ובשנת [[תרצ"ה]] הצליח בחסדי ה' לעלות עם משפחתו לארץ ישראל.

===עלייתו לארץ ישראל===
ביציאתו לארץ ישראל, נסע דרך וינה על מנת לפגוש את [[הרבי הריי"צ]] שהיה אז בעיירת הנופש פורקסדורף הסמוכה לוינה, שם נפגש עם הרבי הריי"צ ו[[הרבי]]. הרבי הריי"צ בירכו באותה הזדמנות 'שנשמע בשורות טובות איש מרעהו'.

כשעלו משפחת כהן לרכבת על מנת לנסוע לכיוון הנמל הופתעו לראות את [[הרבי]] מגיע ובידיו שוקולד לילדים. הרבי סיפר שחותנו ביקש ממנו 'לראות כיצד נסעתם'.

כאשר הגיע לא"י הוצע לו לגור ב[[חיפה]], שם גם היה המקום היחיד בו הוצעה לו פרנסה, אולם הוא התעקש לגור דווקא ב[[תל אביב]], שם סבל מדלות איומה ועבד קשה כל היום בסלילת כבישים. כשנשאל מדוע הוא מתעקש לגור דווקא ב[[תל אביב]], השיב שהרבי אמר לו עוד בהיותו בחו"ל שצריך לחזק את החסידים שהגיעו לתל-אביב!

כעבור שנים עבר להתגורר ב[[רמת גן]] שם עבד למחייתו כחלבן... מיד עם הגיעו לארץ, מבלי לאבד אף רגע החל מתרוצץ בקדחתנות בין משרדי הממשלה השונים כדי להשיג אשרות כניסה לא"י עבור רבים מהחסידים שנשארו ברוסיה.

נהוג היה ברמת-גן אשר ב[[שמחת תורה]] מתאספות כל המשפחות החב"דיות על נשיהם וטפם בביתו של ר' פאלע, והוא היה מתוועד בכל להט חמימות נפשו, כדרכו. לאחר ההתוועדות הארוכה והמרוממת, היו כולם – החסידים בראש, ואחריהם המשפחות וצאצאיהם, צועדים בסך, בזמרה ובריקודים, אל עבר ביתו של הרב, לשתות ולהתוועד מעט ומשם נכנסים לכל בתי החסידים, כשבכל דירה שוהים מעט ל"מיני-[[פארבריינגען]]". בתי החסידים המועטים ברמת גן – מפוזרים היו בכל העיר, כך שהיה על התהלוכה לחצות כבישים ראשיים. והנה, בכל עת הגיעם לכביש סואן, הי' ר' פאלע ניצב קוממיות באמצעו, עוצר את כל התנועה, מסביר בקול רם ושמח על שמחת תורה, מעורר לשמירת [[תורה]] ו[[מצוות]], ומסיים בהתלהבות סוחפת: "היום [[שמחת תורה]], חייבים לשמוח, לרקוד ואף לעשות גלגול!", ואז, מול עיניהם העולזות-משתאות של כל הנהגים ונוסעיהם (רובם הכירוהו...) הי' ר' פאלע הנלהב קופץ ועורך 'קולע' באמצע הכביש הראשי – ואחריו התגלגלו ('קולע') אף חסידים נוספים. כך הי' בכל עת עבור התהלוכה לפני כביש. זו היתה שמחת תורה ברמת-גן, מדי שנה בשנה, עם ר' פאלע.

בערוב ימיו היה חולני, אך עמד בזה בגבורה עילאית{{הערת שוליים|אירע שקיבל פעם התקפה נוראה של קוצר נשימה. במהירות בהולה הסיעו נכדו לבית הרפואה בצריפין. כל שניה היתה יקרה, כל רגע עמדה נשימתו להידום לעד, ובתו ונכדיו שליווהו, התפללו שימשיך לנשום לפחות עד הגיעם. סוף סוף קרבה המכונית במהירות נועזת לשערי בית הרפואה. לפתע פנה ר' פאלע לנהג, וביקש תוך חרחורים: "עצור, רגע, אל תיכנס לבית הרפואה נזכרתי, שמחר יש לאבי ז"ל יארצייט. והלוא חייב אני להתפלל לפני העמוד! המתן נא", העתיר, חסר נשימה, "אולי אצליח להתגבר על קוצר הנשימה!". וכך ישב ר' פאלע, כ-2 דקות ברכב העומד הכן, כשמלוויו עוקבים במתיחות עצומה אחר מלחמתו החזקה, העקשנית, בקדחת הקצרת. והנה אט אט שככו החרחורים, השתחררו הלחלוחים, ור' פאלע נשם לרווחה: "אפשר לנסוע הביתה! מחר אוכל לומר [[קדיש]]}}.
==האמונה בביאת המשיח==
היה מיוחד באמונתו הלוהטת בביאת ה[[משיח]] ובציפייתו היומיומית ממש לבואו. עוד ברמת גן - סיפרו בני ביתו – בשמעו על קריאת הרבי הריי"ץ "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]", שב הביתה בשמחה עמוקה, בישר באושר לזוגתו את [[בשורת הגאולה]], ומיהר בצהלה ובטחון אל ארון הספרים. כשמצא את "קינות ל[[תשעה באב]]", ערך לכבודן מדורה, ובגילת-רנן זרקן לאש – אש של ביטחון!

בסוף ימיו, כשהחל [[הרבי]] לזעוק בקול "[[משיח נאו]]" וכו' - חיזק את האמונה במשיח והביטחון בבואו המיידי, והחדירה בתוקף בכל צאצאיו. ר' פאלע חי את האמונה בגאולה בכל רגע ביום.

יומיים לפני פטירתו, כשכבר לא יכל לדבר כלל בחולשתו הנוראה, התאמץ בכל כוחו והוציא מפיו את המילים: "ווען קומט ער? ווען קומט ער?" (=הוא הגיע? הוא הגיע?)

ר' פאלע זכה להעמיד דורות של חסידים, מקושרים, שלוחים של הרבי ברחבי תבל ונפטר בשיבה טובה ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].

== משפחתו ==
=== ילדיו ===
* הרב [[יואל כהן]].
* מרת חסיה (פריז).
* מרת פרידה (סגל).
* מרת גיטא (גאנזבורג).

== ספריו ==
[[תמונה:מסך.jpg|left|thumb|200px|שער הספר]]
* [[מאחורי מסך הברזל (ספר)|מאחורי מסך הברזל]]. זכרונותיו על המאסר והגלות ברוסיה.
* [[שמועות וסיפורים]].
* '''ליובאוויטש וחייליה''' - תולדות ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[תמים|התמימים]] אשר למדו שם. יצא לאור בשנת [[תשמ"ב]].

==לקריאה נוספת==
*סיפור תלאותיו בימי המאסר מסופרים בפרטות בספר '[[מאחורי מסך הברזל]]'.
*[[אחים חסידים]]
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|כהן רפאל נחמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|כהן רפאל נחמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|כהן רפאל נחמן]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|כהן]]

קובץ:מסך.jpg

2012-05-04T06:29:50Z

פיני:

עבד אברהם אנכי

2012-05-04T06:27:45Z

פיני:

[[תמונה:עבד.jpg|left|thumb|200px|שער הספר]]
הספר '''עבד אברהם אנכי''' - הוא סיפור חייו של הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], רב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]] ומנהל [[אחי תמימים תל אביב]]. ספר חשוב בהיסטוריה החב"דית בארץ הקודש בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תש"כ]]. פריחתה של חב"ד בארץ הקודש, ותיאורם המיוחד משולב בגילויים רבים בפרסום ראשון, מקופלים בתוך הספר שיצא לאור בשנת [[תשע"ב]], על ידי מכון [[אהלי שם]] ומשפחות אשכנזי, גורארי' וחיטריק צאצאי הרב קרסיק. הספר מכיל 441 עמודים.

מחבר הספר ר' [[שניאור זלמן ברגר]], עמל רבות על מחקר מקיף ובמהלך הכנת הספר איתר חומרים נדירים השופכים אור חדש על הקמת מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהוראת רבותינו נשיאנו{{הערת שוליים|כאשר הספר יצא לאור סיפר המחבר בכלי התקשורת החב"דיים, על עבודת המחקר וחיבור הספר: "במהלך הכנת הספר, שאפתי להתחקות אחר פועלו הרב-תחומי של הרב קרסיק, בשל כך נברתי במסמכים רבים שמסרו לידי צאצאי הרב קרסיק, ובמקביל ביליתי ימים ארוכים בספריות וארכיונים, וכהשלמה לכל אלו ראיינתי מכרים ובני משפחה ובראשם את בנות הרב קרסיק הרבנית [[דבורה אשכנזי]] ע"ה, גב' טעמא גורארי' וגב' רבקה חיטריק. לאחר עבודה רבה ומייגעת, נבנתה מסכת חייו המרתקת וגדושת הפעלים של הרב קרסיק, השזורה בהיסטוריה של חב"ד בארץ הקודש בין השנים תרצ"ה- תש"כ}}.

במבוא לספר – זכרונות הרב קרסיק מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]
בפרקים הראשונים – סקירה על תולדות חייו ותקופה בה כיהן ברבנות בעיירות רוסיה
עיקר הספר מוקדש לתיאור תקופת כהונתו כרב קהילת חב"ד בתל אביב וחלקו החשוב בניהול [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], והקמת [[כפר חב"ד]], [[אחי תמימים תל אביב]], [[תומכי תמימים לוד]], [[בית ספר למלאכה]].
פרק מיוחד מוקדש לתיאור אישיותו החסידית האוטנטית.
בפרקי תולדותיו שזורים תולדות בני משפחתו ובהם אחיו הרב [[יעקב ברוך קרסיק]] שכיהן כמשגיח ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

רעייתו הרבנית [[לאה קרסיק]] היא ממשפחת גורארי' המפורסמת, ובפרק אודות אישיותה, מסופר על ייחוסה של משפחת גורארי', וכן תולדות חייהם של אביה הרב [[נתן גורארי'] אחיו: הרב [[מנחם מענדל גורארי']] והרב [[שמואל גורארי']] וכן קיצור תולדות אחיה שהיו בעלי תפקידים חשובים בחב"ד בארץ הקודש, פולין וארצות הברית: הרב [[צבי גורארי'], הרב [[שמריהו גורארי']], הרב [[משה גורארי']] והרב [[שניאור זלמן גורארי']].

החלק האחרון של הספר – כתבים ובהם רשימותיו, קטעי עיתונות המספרים על ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] ואגרות רבותינו נשיאינו אל הרב קרסיק והרבנית קרסיק.
את הספר חותם לקט תמונות מיוחד מחיי חסידי חב"ד בתל אביב ולוד בדור הקודם.

==ראו גם==
* הרב [[אליעזר קרסיק]]
* [[אחי תמימים תל אביב]]
* [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=68445 כך הוקם כפר חב"ד - כפר חב"ד מפרסם מתוך הספר]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=67644 מבצע פורים תרח"צ - הקמת אחי תמימים תל אביב] חב"ד און ליין מדווח מתוך הספר

[[קטגוריה:תולדות חסידים]]
{{הערות שוליים|טורים=כן}}

עבד אברהם אנכי

2012-05-04T06:17:39Z

פיני:

עבד אברהם אנכי

2012-05-04T06:16:13Z

פיני:

עבד אברהם אנכי

2012-05-04T06:16:01Z

פיני:

עבד אברהם אנכי

2012-05-04T06:13:21Z

פיני:

עבד אברהם אנכי

2012-05-04T06:11:22Z

פיני:

[[תמונה:עבד.jpg|left|thumb|200px|שער הספר]]
הספר '''עבד אברהם אנכי''' - הוא סיפור חייו של הרב [[אליעזר קרסיק]] יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], רב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]] ומנהל [[אחי תמימים תל אביב]]. ספר חשוב בהיסטוריה החב"דית בארץ הקודש בין השנים [[תרצ"ה]]-[[תש"כ]].

פריחתה של חב"ד בארץ הקודש, ותיאורם המיוחד משולב בגילויים רבים בפרסום ראשון, מקופלים בתוך הספר שיצא לאור בשנת [[תשע"ב]], על ידי מכון [[אהלי שם]] ומשפחות אשכנזי, גורארי' וחיטריק צאצאי הרב קרסיק. הספר מכיל 441 עמודים.

מחבר הספר ר' [[שניאור זלמן ברגר]], עמל רבות על מחקר מקיף ובמהלך הכנת הספר איתר חומרים נדירים השופכים אור חדש על הקמת מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהוראת רבותינו נשיאנו.

כאשר הספר יצא לאור סיפר המחבר בכלי התקשורת החב"דיים, על עבודת המחקר וחיבור הספר:

"במהלך הכנת הספר, שאפתי להתחקות אחר פועלו הרב-תחומי של הרב קרסיק, בשל כך נברתי במסמכים רבים שמסרו לידי צאצאי הרב קרסיק, ובמקביל ביליתי ימים ארוכים בספריות וארכיונים, וכהשלמה לכל אלו ראיינתי מכרים ובני משפחה ובראשם את בנות הרב קרסיק הרבנית [[דבורה אשכנזי]] ע"ה, גב' טעמא גורארי' וגב' רבקה חיטריק. לאחר עבודה רבה ומייגעת, נבנתה מסכת חייו המרתקת וגדושת הפעלים של הרב קרסיק, השזורה בהיסטוריה של חב"ד בארץ הקודש בין השנים תרצ"ה- תש"כ".

בתחילת הדרך עסק הרב [[חיים אשכנזי]] בהוצאת הספר, אלא שלדאבון לב לפני שנתיים הלך לעולמו ואת ההפקה בפועל ביצע מכון [[אהלי שם]] ליובאוויטש בראשות הרב [[יוחנן גוראריה]] רבה של [[חולון]]. התשתית לספר נעשתה לפני שנים רבות, על ידי הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] וראיונות חשובים נעשו באותה תקופה על ידי הסופר הנודע הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], ואילו על מלאכת העיבוד והעריכה הסופית הופקד הרב מנחם מענדל ברונפמן אשר ביד אמן ליטש את החומרים הייחודיים שאותרו בעמל רב.

==ראו גם==
* הרב [[אליעזר קרסיק]]
* [[אחי תמימים תל אביב]]
* [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=68445 כך הוקם כפר חב"ד - כפר חב"ד מפרסם מתוך הספר]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=67644 מבצע פורים תרח"צ - הקמת אחי תמימים תל אביב] חב"ד און ליין מדווח מתוך הספר

[[קטגוריה:תולדות חסידים]]

קובץ:עבד.jpg

2012-05-04T06:10:37Z

פיני:

אברהם דריזין (מאיור)

2012-05-04T06:09:02Z

פיני:

[[קובץ:Drizin (Mayor), Avraham 04.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם מאיור]]
[[קובץ:מאיור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם מאיור (דרייזין) נראה במרכז בהתוועדות]]
הרב '''אברהם דרייזין''' - מגדולי ה[[משפיע]]ים, ממנהלי ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] וב[[ארץ הקודש]].
==ילדותו==
נולד ב[[י' בחשוון]] בשנת [[תרס"א]], בעיירה [[מיור]] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו, הרב דובער ולאמו מרת יהודית. זקניו, אבי אביו ואבי אמו, היו [[חסידי חב"ד]]. כונה בשם "'''אברהם מאיור'''", כינוי זה ניתן לו על שם העיירה בה נולד.

אחיו ואחיותיו, יהודה לייב, חיים יצחק וחיה שרה - נרצחו בימי [[מלחמת העולם השניה]], על ידי הנאצים ימ"ש יחד עם משפחותיהם.

ילדותו עברה בישוב מאיור - ישוב קטן שכלל שבעים משפחות [[יהודי]]ות ו[[גוי]] אחד בלבד, אפילו [[בית כנסת]] '[[מתנגד]]י' לא היה בעיירה.

במשך השנים למד אצל שלושה מלמדים: אחד שלימדו גמרא; בתו של [[שוחט]] העיירה שלימדה אותו [[תנ"ך]], עברית, דקדוק וכתיבה; המורה השלישי היה גוי שלימד אותו רוסית ומתמטיקה. כשמלאו לו שתים-עשרה שנים נסע ללמוד בעיירה דרויא, הסמוכה למיור. שם למד ב'חדר' אצל מלמד שלימדו [[גמרא]].

בגיל ארבע-עשרה, כשסיים את לימודו בדרויא, התלבט לאיזו [[ישיבה]] לנסוע על מנת להמשיך את לימודיו, האם לישיבה ליטאית, או לישיבה החבדי"ת [[תומכי תמימים]] ששכנה באותה עת ב[[ליובאוויטש]]. רבה של מיור - על אף שהיה מתנגד, התקרב לחב"ד במשך השנים, התפלל בנוסח [[האר"י]], ונהג [[פורטל:מנהגי חב"ד|במנהגי חב"ד]] - היה ידיד קרוב למשפחתו של ר' אברהם, וגם היה דואג לנערים שלמדו [[תורה]], לכן הוא הציע לאביו שר' אברהם יסע ללמוד באחת הישיבות הליטאיות הגדולות שהיו אז בסלבודקה או בקובנה, שם היו ראשי ישיבות מפורסמים כמו ר' [[ברוך בער לייבוביץ]] ועוד. להוריו היה קשה להחליט. הם היו אנשי ישוב קטן, והיו חסרי קשר עם 'העולם הגדול', התקשו להחליט לאיזה ישיבה לשולחו, מחמת חוסר ידיעתם והשגתם במצב הישיבות באותה עת. אחיו שהיה מבוגר ממנו, היה ירא שמים, אך לא למד בישיבה. הוא סיים גימנסיה רוסית ועסק במסחר. הוא היה מוכשר בצורה בלתי רגילה, ממש עילוי. יחד עם זאת היה בקי גם ב'הויות העולם', והוא זה שהחליט שר' אברהם צריך לנסוע ל[[ליובאוויטש]].

==בליובאוויטש==
ר' אברהם נסע לליובאוויטש מצויד במכתב המלצה מרבה של דרויא. הנסיעה ארכה לילה שלם. בבוקר הגיע לעיירה רודניא, ומשם לליובאוויטש. יחד איתו הגיעו עוד עשרות נערים, שבאו לישיבה. סדרי הקבלה וההרשמה היו קשוחים וקשים מאד ורובם של אותם נערים לא התקבלו.

ר' אברהם התקבל ל[[תלמוד תורה|חדרים]], לשיעורו של ר' [[יחיאל קומיסר]].

לנערים בגילו לא הייתה פנימייה. מי שהיה בידו כסף ששלחו לו הוריו, היה מסתדר איכשהו. אבל מי שלא היה לו כסף, נאלץ 'לאכול ימים' (לאכול אצל תושבי ליובאוויטש, כל יום בבית אחר). הוריו שלחו לו בכל חודש 6 רובל, (סכום גדול, באותם הימים) בכסף זה שכר חדר, יחד עם עוד נערים ספורים, בביתה של אלמנה מבוגרת, בשם פייגא ריישא. יחד אתם היה ישן בחור מבוגר, ששימש כ[[משגיח]].

מצב זה נמשך עד מלחמת העולם הראשונה, אז נותק כל אזור מיור מרוסיה וסופח ל[[פולין]], מסך של ברזל הבדיל בינו לבין משפחתו. כמובן שהתמיכה שהיה מקבל מהוריו פסקה מלהגיע והוא נאלץ לעזוב את האכסניה. אז עבר ללון על ספסל בבית הכנסת שבליובאוויטש ו'אכל ימים' אצל בעלי בתים בליובאוויטש.

מאוחר יותר עלה ל'שיעורים', לשיעורו של ר' [[שמואל בער בריסוב]].

עברו שלוש שנים לשהותו בליובאוויטש, ורק אז התירה לו ההנהלה לנסוע לביתו במיור (בימים ההם נפתח הגבול עם פולין, והיתה אפשרות לבקר במיור).

לאחר שחזר לליובאוויטש וסיים את ה'שיעורים' עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שעדרין]], שהייתה ישיבה לצעירים. שם התחיל ללמוד לבד. בישיבה בשעדרין למד אצל המשפיע ר' [[שאול דב זיסלין]].

== נוסע לרבי לתשרי במסירות נפש ==

לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית - כאשר ברוסיה השתוללו הכנופיות בכל מקום, הייתה סכנה אמיתית לנסוע לרבי. פלוגות של פורעים וחוליגנים, ארבו בדרכים לאזרחים תמימי דרך, כאשר הקרבן העיקרי והראשוני היו היהודים. אזרחים נמנעו לנסוע בשל הפחד ששרר בדרכים בינעירוניות או ברכבות. למרות הכל, היו [[חסידים]] ו[[תמימים]] שהרהיבו עוז בנפשם ונסעו להסתופף במחיצת [[אדמו"ר הרש"ב]] שהתגורר ב[[רוסטוב]]. ר' אברהם, שלמד באותה תקופה ב[[קרעמנצ'וג]], נסע לרבי לקראת [[תשרי]] [[תר"פ]], כפי שהוא עצמו סיפר לימים: "התעורר בי הרצון להיות אצל [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]]. נסעתי בדרך-לא-דרך שנמשכה מספר ימים, עד שלאחר ניסים רבים הגעתי בשלום לרוסטוב. כשנכנסתי ל'[[יחידות]]' אמר לי הרבי: "צריכים להתנהג כמו [[אברהם אבינו]] - לא צריכים לחפש [[מסירות נפש]]!"{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=24179 ליובאוויטש במהפכה / היסטוריה חב"דית] {{אינפו}}}}.

==מנהל ישיבות [[תומכי תמימים]] בברית המועצות==

בשנות הצ' היה מנהל ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות. ב[[מסירות נפש]] גדולה, עשה רבות בכדי שה[[תמימים]] יוכלו ללמוד.

==ממנהלי תומכי תמימים לוד==

מספר שנים היה ממנהלי [[תומכי תמימים לוד]]. סייע רבות בגשמיות וברוחניות.

==משפיע בארצות הברית==

בשנת [[תשי"ח]] עבר ל[[ארה"ב]] והתגורר ב[[ניו יורק]], שם שימש כ[[משפיע]].

==לקריאה נוספת==
[[תמונה:אנשים.jpg|left|thumb|200px|שער הספר]]
* [[אנשים חסידים היו]] מאת הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]]
*[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]
*[[ימי תמימים]]
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|דרייזין אברהם]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|דרייזן אברהם]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|דרייזין אברהם]]

קובץ:אנשים.jpg

2012-05-04T06:07:42Z

פיני:

גרשון חן

2012-05-04T06:05:29Z

פיני:

[[קובץ:Chein, Gershon 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרשון חן]]
[[קובץ:כתיק רייץ מינוי גרשון חן למשגיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''כתב המינוי מהרבי הריי"ץ'''

יום ד' ה' מ"ח.

להודיע להתלמיד גרשון חן, כי עד שיעזור השי"ת ויתחזק הרב המשגיח שי' הוא נתמנה בזאל הגדול למשגיח על הסדר. ולהודיע להתלמידים מזה. ואת אשר ימצא אי סדר או אי שמע מאי מהתלמידי' שי' להודיע אל הקאנטאר [=המשרד].

יוסף יצחק (-הרבי)]]

הרב '''גרשון חן''' (נולד בשנת [[תרמ"ו]] - נפטר ו' סיון [[תשל"ח]]) לאביו הרב [[דוד חן|דוד]] בעיירה [[רוגצ'וב]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שם היה מקורב לאדמו"ר [[הרש"ב]] ובביתו היתה אכסנייתו.

בשנת [[תרס"ז]] בעודו תלמיד בישיבה חלה המשגיח הרב [[זאב וולף לויטין]] ואדמו"ר ה[[ריי"צ]] מנהל פועל בישיבה מינהו למשגיח בישיבה.

עוד בהיותו שם נסמך מפי גדולי רבני חב"ד ביניהם [[יוסף רוזין|"הגאון הרוגוצ'ובר"]], הרב [[סעדיה באליטער]] מ[[האראדיטש]], הרב [[דוד יאקובסאן]] המו"ץ ב[[ליובאוויטש]], הרב [[מנחם מענדל חן]] מ[[ניעז'ין]], דודו זקנו הרב [[דוד צבי הירש חן]] מ[[צ'רניגוב]], הרב [[שמריהו יהודה ליב מעדאליע]] מוויטעבסק, הרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]] מ[[קרמנצ'וג]].

בשנת [[תרע"ג]] נשא את בתו של הרב [[חיים לייב איטקין]] ושנה לאחר מכן הפך להיות רבה של [[אלכסנדריה]] ואף פתח שם ישיבה בשם [[תומכי תמימים אלכסנדריה]].

הרבי ה[[רש"ב]] הורה לו שלא תעבור עליו אפילו שבת אחת שלא יחזור בה דא"ח לפני קהל עדתו, הרבי אף הורה לו את דרך החזרה בצורה שתהא מובנת ושווה לכל נפש.

בשנת [[תרצ"ב]] כשרדיפות הרבנים ברוסיה, התגברו עלה ל[[ארץ הקודש]] והגיע לשם בתשעה באב [[תרצ"ג]] ונתמנה לחבר בית הדין ב[[חיפה]], ובשנת [[תשכ"ב]] נקרא לקבל את רבנות (שיכון) [[חב"ד]] ב[[ירושלים]] אף כאן למד דא"ח ברבים מדי שבת בשבתו, כיהן כרב בירושלים עד לפטירתו ב[[חג השבועות]] בשנת [[תשל"ח]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|חן גרשון]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חן גרשון]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|חן גרשון]]

שיחה:יהושע מונדשיין

2012-05-04T06:04:38Z

פיני:

"הגר"י שור" - מי זה, והאם הדבר ראוי לציון? "אור אבנר" - הארגון עוד קיים? פיני 07:19, 23 בפברואר 2010 (UTC)
ניסיתי להכניס שער ספרו, מי שיוכל יכניס כדבעי. ייש"כ מראש. [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 09:04, 4 במאי 2012 (IDT)

יהושע מונדשיין

2012-05-04T06:03:36Z

פיני:

הרב '''יהושע מונדשיין''' הוא חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].
==קורות חייו==
הרב מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] לר' מרדכי שמואל מונדשיין. בצעירותו למד בישיבת הישוב החדש ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ"ד]] עבר יחד עם הרב [[שלום בער וולפא]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. משם המשיך לשנת [[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. במשך השנים התיידד עם הספרן והמזכיר, ר' [[חיים ליברמן]] והיה לתלמידו ומעריצו ואף סייע לו בעריכת הספר [[אהל רח"ל]]. לאחר חתונתו החל לעבוד כספרן בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה.

בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]] (ראוי לציין, שלאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו"). החל משנת [[תשס"ה]] החל לפרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גירסותיהם השונות.

==ספריו==
[[קובץ:המאסר הראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר]]

*[[בכרם חב"ד]] - ד' חלקים
*[[אגרות בעל התורת חסד]]
*[[אוצר מנהגי חב"ד]]
*[[מגדל עז]]
*[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] ב' חלקים - התניא ומהדורתיו. וספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן.
*מפתחות ל[[לקוטי לוי יצחק]]
*[[מסע ברדיטשוב]] - [[תש"ע]].
*[[דרך המלך]] - תרגום של דרכון הרבי.
*[[צופה לדורו]] - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר.
*[[המאסר הראשון]] - מאסרו הראשון של האדמו"ר הזקן, מאבקי מתנגדים חסידים בוילנא לאור תעודות ומסמכים, תשע"ב

==משפחתו==
===בניו===
*הרב [[דוד מונדשיין]] - מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד]].
*הרב לוי יצחק מונדשיין - שליח ל[[סמולנסק]].
*הרב הלל מונדשיין - ר"מ בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]].

===חתניו===
*הרב יצחק אהרן אקסלרוד - [[משפיע]] בישיבות חב"ד ב[[אור יהודה]] וב[[תומכי תמימים רמת אביב]].
*הרב [[שניאור זלמן סגל]] - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], צרפת.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127&lang=hebrew אגרת לידיד].
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב תגובה ל'ידיד שהחמיץ' מאת יחזקאל סופר]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם.נט]]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מונדשיין יהושע]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|מונדשיין]]

יהושע מונדשיין

2012-05-04T06:02:35Z

פיני: /* ספריו */

הרב '''יהושע מונדשיין''' הוא חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].
==קורות חייו==
הרב מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] לר' מרדכי שמואל מונדשיין. בצעירותו למד בישיבת הישוב החדש ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ"ד]] עבר יחד עם הרב [[שלום בער וולפא]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. משם המשיך לשנת [[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. במשך השנים התיידד עם הספרן והמזכיר, ר' [[חיים ליברמן]] והיה לתלמידו ומעריצו ואף סייע לו בעריכת הספר [[אהל רח"ל]]. לאחר חתונתו החל לעבוד כספרן בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה.

בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]] (ראוי לציין, שלאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו"). החל משנת [[תשס"ה]] החל לפרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גירסותיהם השונות.

==ספריו==
[[תמונה:המאסר הראשון.jpg|left|thumb|250px|שער הספר]]

*[[בכרם חב"ד]] - ד' חלקים
*[[אגרות בעל התורת חסד]]
*[[אוצר מנהגי חב"ד]]
*[[מגדל עז]]
*[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] ב' חלקים - התניא ומהדורתיו. וספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן.
*מפתחות ל[[לקוטי לוי יצחק]]
*[[מסע ברדיטשוב]] - [[תש"ע]].
*[[דרך המלך]] - תרגום של דרכון הרבי.
*[[צופה לדורו]] - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר.
*[[המאסר הראשון]] - מאסרו הראשון של האדמו"ר הזקן, מאבקי מתנגדים חסידים בוילנא לאור תעודות ומסמכים, תשע"ב

==משפחתו==
===בניו===
*הרב [[דוד מונדשיין]] - מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד]].
*הרב לוי יצחק מונדשיין - שליח ל[[סמולנסק]].
*הרב הלל מונדשיין - ר"מ בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]].

===חתניו===
*הרב יצחק אהרן אקסלרוד - [[משפיע]] בישיבות חב"ד ב[[אור יהודה]] וב[[תומכי תמימים רמת אביב]].
*הרב [[שניאור זלמן סגל]] - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], צרפת.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127&lang=hebrew אגרת לידיד].
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב תגובה ל'ידיד שהחמיץ' מאת יחזקאל סופר]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם.נט]]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מונדשיין יהושע]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|מונדשיין]]

קובץ:המאסר הראשון.jpeg

2012-05-04T05:58:21Z

פיני:

יהושע מונדשיין

2012-05-04T05:55:11Z

פיני: /* ספריו */

הרב '''יהושע מונדשיין''' הוא חוקר והיסטוריון [[חב"ד]]י. עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]].
==קורות חייו==
הרב מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] לר' מרדכי שמואל מונדשיין. בצעירותו למד בישיבת הישוב החדש ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ"ד]] עבר יחד עם הרב [[שלום בער וולפא]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. משם המשיך לשנת [[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. במשך השנים התיידד עם הספרן והמזכיר, ר' [[חיים ליברמן]] והיה לתלמידו ומעריצו ואף סייע לו בעריכת הספר [[אהל רח"ל]]. לאחר חתונתו החל לעבוד כספרן בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה.

בשנת [[תשנ"ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]] (ראוי לציין, שלאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס "יתבררו ויתלבנו"). החל משנת [[תשס"ה]] החל לפרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גירסותיהם השונות.

==ספריו==
*[[בכרם חב"ד]] - ד' חלקים
*[[אגרות בעל התורת חסד]]
*[[אוצר מנהגי חב"ד]]
*[[מגדל עז]]
*[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] ב' חלקים - התניא ומהדורתיו. וספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן.
*מפתחות ל[[לקוטי לוי יצחק]]
*[[מסע ברדיטשוב]] - [[תש"ע]].
*[[דרך המלך]] - תרגום של דרכון הרבי.
*[[צופה לדורו]] - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר.
*[[המאסר הראשון]] - מאסרו הראשון של האדמו"ר הזקן, מאבקי מתנגדים חסידים בוילנא לאור תעודות ומסמכים, תשע"ב

==משפחתו==
===בניו===
*הרב [[דוד מונדשיין]] - מנכ"ל [[אור אבנר - חב"ד]].
*הרב לוי יצחק מונדשיין - שליח ל[[סמולנסק]].
*הרב הלל מונדשיין - ר"מ בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]].

===חתניו===
*הרב יצחק אהרן אקסלרוד - [[משפיע]] בישיבות חב"ד ב[[אור יהודה]] וב[[תומכי תמימים רמת אביב]].
*הרב [[שניאור זלמן סגל]] - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], צרפת.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127&lang=hebrew אגרת לידיד].
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47066 מכתב תגובה ל'ידיד שהחמיץ' מאת יחזקאל סופר]
*[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&blogauthor_id=316&lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם.נט]]
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מונדשיין יהושע]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|מונדשיין]]

אברהם צבי כהן

2012-05-04T05:53:39Z

פיני:

[[תמונה:אברהם הערש כהן.jpg|left|thumb|200px|במבצע תפילין בכותל המערבי]]
הרב אברהם צבי כהן, ראש ה[[כולל]] ב[[כפר חב"ד]], [[מגיד שיעור]] ב[[ישיבת תומכי תמימים]] [[תומכי תמימים לוד|לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "תולדות אהרן", ב[[ירושלים]].

נולד בעיר [[לודז']] שב[[פולין]], ובנערותו (בשנות הצ' המאוחרות) עלה לארץ הקודש ובתחילה למד בישיבת תורה ויראה בירושלים ולאחר זמן התקרב ל[[חסידות חב"ד]] ולמד ב[[ישיבת תורת אמת]] בירושלים.
== ילדיו ==
*[[אשר לעמיל כהן]], ביתר עילית.
*ישראל יצחק כהן, ירושלים - בית שמש.
*[[יחזקאל כהן]], נחלת הר חב"ד, [[קרית מלאכי]].
*רפאל [[נחום כהן]], נחלת הר חב"ד - ביתר עילית.
*[[שלום דובער כהן]], נחלת הר חב"ד, קרית מלאכי.
*[[עקיבא יוסף כהן]] מנצ'סטר, [[אנגליה]].
*[[חיים שלמה כהן]] [[מונטריאול]], [[קנדה]].
*חיה שרה יהודית שארף, ביתר עילית.

== חתנו ==
*[[יהושע שארף]], ביתר עילית.

{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|כהן אברהם צבי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|כהן אברהם צבי]]

קובץ:אברהם הערש כהן.jpg

2012-05-04T05:51:56Z

פיני: