2022-02-09T18:09:03Z

פיצע: /* משפחתו */

הרב '''דוד שמעון חדד''' ([[כ"ב אייר]] [[תשט"ו]] - [[י"ד תשרי]] [[תשפ"א]]) היה מראשוני החסידים ב[[תוניסיה]] ור"מ בישיבה, משלוחי הרבי לבתי הסוהר בארץ הקודש וממייסדי קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ב אייר]] [[תשט"ו]] להוריו ר' ברכיה ומרת מזלה מזל טוב בעיירה בן גרדאן בסמוך לאי ג'רבה שב[[תוניסיה]].

בגיל 13, לאחר שהתייתם מאביו, עברה משפחתו לגור בתוניס שם למד בישיבת "אוהלי יוסף יצחק" שנוסדה על ידי ה[[שליח]] הרב [[ניסן פינסון]].

תקופת לימודו בישיבה פעלה עליו רבות. בגיל 22, החל לשמש כ[[ר"מ]] בישיבה ל[[גמרא]] ולדקדוק.

במשך הזמן, החל לסייע לרב פינסון ב[[שליחות]] ולהיות יד ימינו בכל ענין. גם הרב פינסון מצידו סמך עליו ב[[כשרות|כשרויות]] ובתחומים רבים.

הרב פינסון השתדל שלא לשתות מה[[יין]] המקומי בעקבות חשש כשרותי, והיין היחיד שהסכים לשתות ולעשות עליו [[קידוש]] היה היין שהכין ר' דוד בביתו.

הרב [[מאיר מאזוז]] סיפר, שבתוניס של אותה התקופה, לא היה מן המקובל כלל לגדל זקן. אצל הבחורים הצעירים ובני הנוער בתוניס לא היה בנמצא כלל מגדלי [[זקן]] מלא חוץ מר' דוד ובניו של הרב פינסון.

בחג הסוכות [[תשל"ח]] נסע עם ר' [[ניסן פינסון]] לרבי. תורם ל[[יחידות]] נקבע למיד אחרי [[שמחת תורה]]. אך עקב [[ראש חודש כסלו|האירוע הבריאותי בשמיני עצרת]] נמנע ממנו להכנס ליחידות.

בשנת [[תשל"ט]] השתדך עם מרת ורדה למשפחת בוכריץ, ובברכת [[הרבי]] נישאו ועברו לגור בתוניס, בסמוך לישיבה. לאחר [[חתונה|חתונתו]] הסתפק אם לעזוב את תוניס. הוא שאל על כך את הרבי שהורה לו שכל עוד יש לו תפקיד שאף אחד לא יכול להחליפו, עליו להשאר בתוניס.

לאחר תקופה ממושכת, בתחילת שנת [[תשמ"ג]], נמצא לו מחליף והמשפחה עברה למרסיי שב[[צרפת]].

לאחר כחצי שנה עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה ב[[מגדל העמק]]. באותו זמן קהילת חב"ד בעיר מנתה פחות מעשר משפחות אנ"ש.

בתחילה כיהן כמשגיח כשרות במפעל לעופות באזור הצפון.

עיסוקו של הרב חדד היה כרב בבתי סוהר שם פעל וקירב יהודים רבים לתורה ומצוות קרוב כ35 שנים. במשך השנים אף זכה לקבל ברכות רבות מ[[הרבי]] על עבודתו ובהמשך מונה כשליח בבית הסוהר באופן רשמי.

נפטר בערב חג ה[[סוכות]] [[י"ד תשרי]] [[תשפ"א]], לאחר שנדבק ב[[קורונה|נגיף הקורונה]].

==משפחתו==
;בניו:
*הרב ברוך רפאל עוזיאל חדד - שליח הרבי במלחה שב[[ירושלים]].
*הרב מנחם מענדל חדד - משלוחי הרבי ל[[ראשון לציון]].
*הרב שניאור חדד - משלוחי הרבי ברוקנאלד שב[[ניו יורק]].
*הרב יצחק חדד - משלוחי הרבי ל[[תל אביב]].
*הרב אברהם חדד - משלוחי הרבי ל[[קריית ביאליק]] ומלמד ב'[[חיידר נט]]'.
*הרב בצלאל חדד - משלוחי הרבי ל[[באר שבע]].
*הרב לוי חדד - משלוחי הרבי ל[[נתיבות]].
*הרב חננאל חדד - [[לוד]], [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תות"ל לוד]].
*הרב ארה יוהנתן חדד - קהילת [[חב"ד]] [[באר שבע]]

;בנותיו:
*מרת דבורה, אשת הרב דוד יוסף קטורזה - שליח הרבי בישוב [[נהלל]].
*מרת ברוריה, אשת הרב שלמה חיים עזאגווי - משלוחי הרבי ל[[נוף הגליל]].
*מרת נחמה דינה, אשת הרב חנניה זוהר - מלמד ב[[תלמוד תורה מגדל העמק]].
*מרת יהודית, אשת הרב ישראל כהן - [[לוד]].
*מרת מושקא, אשת הרב יוסף יצחק אהרן - [[מגדל העמק]], מחנך בתלמוד תורה חב"ד [[טבריה]].
*מרת אסנת, אשת הרב יוסף יצחק עובדיה - [[מגדל העמק]], מלמד ב'[[חיידר נט]]'.

==לקריאה נוספת==
*'''העילוי מג'רבה''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1879

{{מיון רגיל:חדד, דוד שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]

משה שילת

2022-02-09T17:42:26Z

פיצע: /* משפחתו */

[[קובץ:משה שילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה שילת]]
הרב '''משה שילת''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עסקן חב"די העומד בראש מספר ארגונים הקשורים ב[[הפצת המעיינות]], [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] ועוד, נשא בתואר 'מנהל האגף לפרוייקטים מיוחדים' בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] משנת [[תשע"ד]] עד סגירתו בשנת [[תשע"ח]]. במשך מספר שנים נחשב שילת לאיש אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]] והיה אחראי על תרומותיו באמצעות 'קרן מרומים'.

בנוסף, עוסק בכתיבה ועריכה, והוציא עשרות כותרים פרי הגותו ועריכתו, זאת מלבד טורים שבועיים שמפרסם בעיתונים{{הערה|1=ביניהם: 'שבת בשבתו', וכן 'קרוב אליך', ו'כי קרוב' (שהיה שותף לייסודם).}} ובשבועונים מזדמנים.

==תולדות חיים==
הרב שילת נולד ביישוב מעלה אדומים ב[[כ"א כסלו]] [[תשל"ו]], לאביו הרב יצחק שילת, ראש ישיבת מעלה אדומים ומחשובי הרבנים בציונות הדתית, תלמידו המובהק של הרב [[צבי יהודה קוק]], ומייסד ישיבת 'ברכת משה', ולאמו הרבנית יהודית שילת, מנהלת 'פורום תקנה', ומהדמויות הבולטות בקרב נשות הציונות הדתית.

כבר בילדותו נחשף לפעילות החב"דית שהתקיימה ביישוב בו התגוררה משפחתו, והוא החל להשתתף בשיעורי [[תניא]] שהפעיל [[שליח]] הרבי במקום.

ב[[חודש אדר]] [[תש"נ]] בעת לימודיו בכיתה ט' בישיבה לצעירים של ישיבת [[מרכז הרב]] בקריית משה ב[[ירושלים]], הצטרף אל דודו לנסיעה לחצר [[הרבי]], שם החליט כי מקומו בחב"ד, והוא התקשר לרבי.

עם סיום לימודיו בישיבה לצעירים, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]], ובשנת [[תשנ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם רעייתו ברכה ליבי למשפחת קירשנבאום, קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והצטרף לצוות החינוכי ב[[תומכי תמימים נתניה|ישיבת חב"ד המקומית]].

במקביל לעבודתו בישיבה, החל לסייע לרב [[מנחם פרלשטיין]] בארגון [[מרכז את"ה בארץ הקודש]], ולאחר שנתיים של עבודה משותפת, נפרדו דרכיהם.

לאחר שעזב את הישיבה, הצטרף לצוות ה[[תלמוד תורה נתניה|תלמוד תורה בעיר]], שם סייע בין היתר בארגון מבצעי לימוד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=31563&lang=he הרב שילת סקר בפני ההורים את הפעילות החסידית בתלמוד תורה] {{אינפו}}}}.

במקביל לעבודתו בתלמוד תורה, הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]. לאחר תקופה פרש מעבודתו בתלמוד תורה, ועבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].

לזוג שילת שמונה ילדים.

==פעילות ציבורית==
===תורת חב"ד לבני הישיבות===
{{ערך מורחב|ערך=[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]}}
ב[[חודש ניסן]] [[תשנ"ט]], הקים את ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], והחל לעסוק באופן ממוסד בהפצת [[תורת החסידות]] בקרב הציבור הציוני דתי ממנו הגיע.

הפעילות בראשיתה כללה הפעלה של מערך שיעורים בישיבות ההסדר ברחבי הארץ מאת טובי ה[[משפיע]]ים החב"דיים בארץ, שהלך והתרחב עם השנים. לפעילות זו הצליח לרתום את הרב [[עדין שטיינזלץ]], הרב יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר ב[[רמת גן]], וה[[חוזר]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]].

לאחר שהתמסד מערך השיעורים, החל בהוצאת רבעון בשם 'מעיינותיך' העוסק במחשבת החסידות, ומופץ בקרב הציבור הדתי-לאומי, ובארגון [[התוועדות]] שנתית ב[[י"ט כסלו]], אליה נהרו אלפים מבני הציונות הדתית.

במקביל, עמל להוציא לאור חוברות המתאימות את רעיונות [[תורת החסידות]] לסגנון המקובל בקרב הציבור הציוני דתי, והצליח להכניס את הלימוד בחוברות אלו כחלק ממסלול הלימודים במוסדות, ולקבל הכרה רשמית בחומר לימוד זה מטעם המדינה.

בשנת [[תשס"ט]] העלה לרשת אתר [[אינטרנט]] המרכז את ההוצאות לאור שיצאו מטעם הארגון, ושיעורי וידאו ב[[תורת החסידות]] שנמסרים על ידי [[משפיע]]ים ומרצים מהשורה הראשונה.

===יריד החסידות===
{{ערך מורחב|אירועי צמאה}}
בשנת [[תשע"א]] הקים יריד ספרים ענק בסמיכות למקום ה[[התוועדות]] השנתית ב[[י"ט כסלו]], במהלכו נמכרו מאות אלפי ספרי חסידות, ובשנים שלאחר מכן הכפיל את ההצלחה, והגיע לשיאים חסרי תקדים בהפצת ספרי חסידות בקרב קהלים שונים שנהרו אל המקום באלפיהם.

לקראת היריד בשנת [[תשע"ד]] ניהל מערכת מסועפת שהוציאה לאור תוך חודשים ספורים עשרות ספרי חסידות של גדולי התנועה החסידית בעריכה מחודשת ומפוארת ובאותיות מאירות עיניים, ובכך הצליח להוזיל באופן משמעותי את המכירה ולאפשר מחיר אחיד של כל הספרים ב-25 שקלים (4 ב-100). מגמה זו נמשכה גם בשנה שלאחר מכן, כשבסך הכל הודפסו מטעמו קרוב למאה ספרי חסידות וסיפורת.

בשנת [[תשע"ה]] נמכרו ביריד מעל ל-330,000 ספרים, והוא התפרש על פני ארבעה ימים, כשהיום הראשון הוקדש למכירה נפרדת לנשים.

במקביל ליריד מתקיימים לאורך ארבעת הימים מבחנים בחסידות מטעם תכנית 'לב לדעת', תערוכה אמנותית מתחלפת, וכ-13 אירועים תרבותיים המושכים כולם יחד קהל של למעלה מ-50,000 איש{{הערה|'התוועדות לכל האומה', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון פרשת וירא תשע"ז.}}.

בשנת תשע"ז נשבר השיא, והשתתפו ביריד ובהתוועדות כ-70,000 יהודים!

===גזבר צדקה===
לאור הצלחתו הגדולה בקרב הציבור הדתי לאומי, קנה את אמונו של הנגיד [[יצחק מיראלשווילי]], שהפקיד אותו על קרן של כספי [[צדקה]] שהקים הנקראת 'קרן מרומים'.

כספים אלה, מחולקים על ידו (בעיקר כהלוואה) לשלוחים, מנהלי מוסדות חב"ד ופרוייקטים ארציים (דוגמת הארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]] וכדו'), כשבמקביל הכספים מחולקים גם לפעילים שאינם נמנים על חוגי [[חסידות חב"ד]], כפי רצונו של מייסד הקרן.

===צעירי אגודת חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=[[צעירי אגודת חב"ד בישראל#פעילי חב"ד|פעילי חב"ד]]}}
בעזרת תרומותיו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, הכריז ב[[חודש אלול]] [[תשע"ג]] על פתיחת מיזם חדש בשם 'פעילי חב"ד' שנועד לצרף את כלל חסידי חב"ד בארץ לפעילות של השלוחים.

הארגון, מתקצב ומסבסד את פעילותם של אנ"ש, ומסייע להם במציאת מקומות פנויים בהם יוכלו לפעול מבלי לפגוע בפעולותיו של השליח המקומי.

בראש הפעילות והקשר עם הנציגים הוצב ר' שלום סגל האחראי על הצד הטכני, ומידי תקופה מתקיימת הגרלה בין הפעילים על [[נסיעה לרבי]].

לאחר ההצלחה במיזם 'פעילי חב"ד', הקים את האגף לפרוייקטים מיוחדים שתחת צעירי אגודת חב"ד, במסגרתו יזם בין השנים [[תשע"ה]]-[[תשע"ו]] את יציאתם של שלוחים מיוחדים לבתי רפואה, [[חב"ד בקמפוס (ישראל)|למכללות ומוסדות להשכלה אקדמית]], ולקניונים, וכן סייע בהקמת ארגון המרצים '[[פרדס - במה לחכמה יהודית]]'.

===תקנת [[הרמב"ם]] היומי===
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנת הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשע"א]] הצליח שילת להגיע לשיתוף פעולה עם מינהל החינוך הדתי לאומי{{הערה|1=[http://rambam-lanoar.co.il/about.asp פרטים מורחבים על הפעילות באתר הפרוייקט].}}, ובשיתוף איתם הקים את פרוייקט "חמ"ד של תורה", המעודד את לימוד ספר [[הרמב"ם]] כפי תקנתו של הרבי.

בשנת [[תשע"ה]] נערכו בהיכל 'יד אליהו' ב[[תל אביב]] שני כנסים מסכמים (נפרדים) לרגל סיום מחזור הלימוד, בהשתתפות כוללת של 20,000 נערים ונערות. את האירוע כיבד בנוכחותו הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה הראשי של תל אביב והאמנים ישי ריבו, אברהם פריד, ישי לפידות וקובי סלע. במהלך האירוע נערך גם חידון מסכם על [[הרמב"ם]] כשאת השאלות שאל ראש הממשלה מר [[בנימין נתניהו]], ובסיומו הוכתרו חתן וכלת הרמב"ם{{הערה|1={{קישור שטורעם|77080|news|עוצמה: 20,000 איש בסיום הרמב"ם|כתב שטורעם|כ"ו בכסלו תשע"ה}}.}}.

עם סיום מחזוור הלימוד העשרים ותשע, הורחבה הפעילות אל הציבור הכללי, ובשיתוף פעולה עם רבני הציונות הדתית בישיבת מעלה אדומים ועם הרב חיים סבתו, הוקם גוף בשם 'הרמב"ם היומי בקיצור ובשלימות', המפעיל רשת של שיעורי רמב"ם ברחבי הארץ לפי המסלול של פרק אחד ליום, מסבסד ספרי לימוד המבארים את הרמב"ם, ומתגמל את מוסרי השיעורים{{הערה|1=[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=53&article=4528 הציונות הדתית לומדת רמב"ם] - סקירה מקיפה על הפעילות באתר {{חב"ד בישראל}}.}}.

על הקשר עם הנציגים המקומיים, מופקד ר' שמואל רייניץ.

===פעילות כללית===
בשנת [[תשע"ב]] החל לפרסם טור שבועי קבוע העוסק ברעיונות מתורת החסידות, המתפרסם בעיתון הציוני דתי 'שבת בשבתו'.

כמו כן, במסגרת פעילותו יזם את הוצאתם לאור של 'אוצר לקוטי שיחות', 'אוצר מאמרים' ו'אוצר התוועדויות', המלקטים פנינים ממרחבי תורתו העצומה של הרבי, ומנגישה אותם לציבור הכללי.

בנוסף לכך, עומד הרב שילת מאחורי ההוצאה לאור של ספרים המבארים את תורת החסידות, כגון שיעורי הרב [[יואל כהן]] על ספר התניא, וסדרת הספרים 'המעיינות - שערים נפתחים בתורת [[חסידות חב"ד]]' שהחלה לצאת בשנת תשע"ד.

===הוצאה לאור===
{{ערך מורחב|ערך=[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]}}
במקביל לפעילות הממוסדת והעיונית להפצת תורת החסידות בקרב הציבור הדתי-לאומי, יוזם הוצאה לאור של עלונים ומגזינים לכלל שדרות הציבור.

בשנת [[תשע"ד]] החל בהוצאה לאור של הגליון השבועי '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]' יחד עם אנשי ישיבת ההסדר ברמת גן תלמידי הרב שפירא הנמנים על אנשי הזרם הדתי-לאומי העוסקים בתורת החסידות. העיתון נושא את הסלוגן 'עבודת ה' ברוח חסידית', ומשתדל להביא מגוון דעות וכתבות בקשת רחבה, המחברים ציבור רחב לרעיונות מתורת החסידות.

בשנת [[תשע"ו]] החל בהוצאה לאור של מגזין 'אור וחיות', המהווה מקבילה למגזין 'מעיינותיך' ומגיש ברובו את אותם התכנים בעיצוב ושפה המותאמת לציבור החרדי.

בשנת [[תשע"ט]] יזם את הוצאתו לאור של הגליון הדו-שבועי '[[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]]', המיועד לציבור החרדי המקורב לחב"ד, ולציבור החב"די עצמו.

==ספריו==
{{פסקה חסרה}}
*'''טעימות''' - אוסף טורים במחשבת חב"ד שהתפרסמו בעלון 'שבת בשבתו', ישראל תשע"ג.
*'''מועדים לחסידות''' - אוסף מקורות בהארה המיוחדת של זמני השנה בעבודת ה' המתחדשת (עורך שותף), ישראל תשע"ה.
*'''י"ט כסלו''' - ענייני דיומא מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש, ישראל תשע"ו.
*'''שווה לכל נפש - חגים''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ו.
*'''שווה לכל נפש - תפילה''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תשע"ז.
*'''שווה לכל נפש - עבודת ה'''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון [[עברית]] עכשווית, ישראל תשע"ח.
*'''שווה לכל נפש - פרקי אבות''' - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תש"פ.

==משפחתו==

חתנים:

*חתנו הרב מנחם מענדל בלוי
*חתנו הרב ליאור קליין - משיחיסט

==לקריאה נוספת==
*כתבת פרופיל ב[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 1535, כ"ו כסלו תשע"ד.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.kikarhashabat.co.il/פורום-תקנה-3.html פורום תקנה]''' העיתונאי [[ידידיה מאיר]] בטור מפרגן בעיתון 'בשבע' על פעילותו של הרב שילת - אתר כיכר השבת, כ"ה כסלו תשע"ד
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=78873 כיצד נולד מיזם 'פעילי חב"ד'?]''' - נאום שנשא הרב שילת בכינוס [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]] {{וידאו}} {{COL}} כ"ג חשוון תשע"ד
*{{קישור שטורעם|77105|news|הרב משה שילת ל'שטורעם': "המשיח כבר בועט בדלת"|מנחם בן-ישראל|כ"ז בכסלו תשע"ה}}
*נדב גלעד, '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_5.pdf בעש"ט 2013]''', ראיון עם הרב שילת בעקבות האירועים לרגל [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] בבנייני האומה בירושלים, בתוך עלון [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] גליון 5
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2019/11/5dc52a689edd6_1573202536.pdf חב"ד לצעירים]''' {{PDF}} בטאון חודשי המסקר את פעילות הארגונים שבהנהלתו
*'''[https://col.org.il/news/131538 "חומת ההתנגדות קורסת": ליפקין מראיין את הרב שילת]''' {{COL}} כ"ז סיון ה'תשפ"א 07.06.2021

;טורים פרי עטו:
*'''[http://www.mishnetorah.com/file/mosheshilat_rambam_yomi.pdf יפוצו מעיינותיך]''' - טורו השבועי של הרב שילת בעיתון 'שבת בשבתו' בקשר עם [[תקנת הרמב"ם|תקנת לימוד הרמב"ם היומי]]
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=584 פשוט שכחנו מה זה חב"ד!]''' הרב שילת במאמר תגובה למאמרו של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] בגנות חגיגות יום העצמאות. {{שטורעם}} ז' ב[[אייר]] תשס"ז
*'''[http://musaf-shabbat.com/2012/02/02/בתגובה-לעמקות-גלותית-מאת-הרב-יאיר-דרי/ החסידות היא גאולתית]''', תגובה של שילת למאמרו של [[יאיר דרייפוס]] '[http://musaf-shabbat.com/2012/01/19/עמקות-גלותית-יאיר-דרייפוס/ עמקות גלותית]' במוסף השבועי של עיתון 'מקור ראשון', שבת פרשת בשלח תשע"ב

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שילת, משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב לצעירים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]

אריק יצחק מלכיאלי

2022-01-19T14:07:31Z

פיצע:

הרב '''אריה יצחק ("אריק") מלכיאלי''' (יליד שנת [[תשל"ד]]) הוא משפיע חב"די ומרצה ראשי בארגון "מחנה משותף" הפועל להפצת שיעורי תורה ויהדות ב[[צה"ל]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר [[לוד]] ב[[י"ח תמוז|ח"י תמוז]] [[תשל"ד]] לאביו הרב [[שמעון מלכיאלי]] רב בשירות בתי הסוהר, ולאמו נעמי.

בילדותו התקרבה משפחתו לחסידות חב"ד באמצעות חסידי חב"ד משיכון חב"ד בעיר.

לאחר שסיים את לימודיו בתלמוד תורה חב"ד המקומי, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ובשנת [[תשנ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו בשנת [[תשנ"ז]] במקביל ללימודו בכולל החל לשמש כמשפיע בישיבת תות"ל בלוד, תפקיד בו שימש עד לשנת [[תש"ס]].

לאחר שעזב את הישיבה החל לשמש כרב צבאי בבסיס חיל התותחנים של [[צה"ל]] שבשיבטה עד לשנת [[תשס"ו]] אז החל לשמש כסגן רב פיקוד העורף - תפקיד אותו סיים למלא בשנת [[תש"ע]].

לאחר סיום שירותו הצבאי החל לעבוד ב"[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]" במסגרת עבודתו היה מרצה שיעורים באולפנות, ובישיבות ההסדר מטעם ארגון "מחנה משותף" ובסניפי [[חב"ד לנוער]] ו[[חב"ד בקמפוס]].

בנוסף לעיסוקו במסירת שיעורים והרצאות בעניני חסידות, עוסק הרב מלכיאלי גם בכתיבה ועריכה של עניני חסידות בשפה ברורה ופשוטה.

הרב מלכיאלי נשוי עם גלית (לבית משפחת סבאג), מתגורר בשיכון חב"ד ב[[לוד]], ולו עשרה ילדים.

==שיעור התניא היומי==
הרב מלכיאלי מוסר מידי יום שיעור תניא בבית הכנסת חב"ד בלוד כאשר לאחר מכן סיכום מהשיעור נערך בוידאו קצר בן דקה ומופץ לאלפי מנוים ברשתות החברתיות בארץ ובעולם.

==כתיבה והוצאה לאור==
הרב מלכיאלי הינו מחברי המערכת של סדרת הספרים "אוצר לקוטי שיחות".

בין השנים [[תשע"ה]] - [[תשע"ז]] פירסם טור שבועי ''חסידות בגובה העיינים'' במוסף 'משפחה חסידית' של עיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]].

בנוסף, מפרסם מעת לעת טורים בעלונים שבועיים כדוגמת [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]], [[כי קרוב]] ועוד.

===ספריו===
*'''חסידות בגובה העיניים''' - מאמרים שונים העוסקים בצורת החסידות ובהשפעתה על החיים היומיומיים - הוצאת כח המשלח - [[כפר חב"ד]] [[תשע"ו]]
*'''דובדבנים''' - טיפים ל[[שלום בית|זוגיות]] המבוססים על פרשת השבוע ועל תורת החסידות, הוצאת [[מעיינותיך]] - [[כפר חב"ד]] [[כסלו]] [[תש"פ]]
*'''חצי שעה''' - טיפים לחינוך לאור פרשיות השבוע הוצאת [[מעיינותיך]] - ניסן [[תשפ"א]]
*'''תובנות התניא''' - 50 תובנות מספר התניא לחיים רוחניים יותר הוצאת [[מעיינותיך]] [[האדיטש]] [[טבת]] [[תשפ"ב]]

==לקריאה נוספת==
*'''מתנהג בחסידות''', [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]] גליון מספר 60 עמוד 4
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=61057 פריצת דיסק': הרב מלכיאלי בהרצאה על משימת הנישואין]
* [https://col.org.il/news/100385 יין ישן, עם... ביסולפיט ● הרב אריק מלכיאלי]
* [https://col.org.il/news/101683 להקשיב לנרות שלנו: טיפ לחנוכה עם הרב אריק מלכיאלי]

{{מיון רגיל:מלכיאלי, אריה יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ד]]