https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A6%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%A2חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-17T18:04:31Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=815825שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)2025-12-25T12:08:38Z<p>צאלקע: השמטה,</p>
<hr />
<div>{{מפנה|שמעון אייזנבך}}<br />
{{דמות<br />
|שם=הרב שמעון אייזנבך<br />
|תמונה=הרב שמעון אייזנבך.jpg<br />
|תיאור=הרב אייזנבך עובר ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]]|תאריך לידה=[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ירושלים]]<br />
|מקום פעילות=[[אילת]]<br />
|תחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.<br />
}}<br />
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא שליח [[הרבי]] ל[[אילת]], מנהל מוסדות חב"ד ורב שכונת השחמון בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן-ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר האמצעי]] ו{{ה|אדמו"ר הזקן}}. בשנות ילדותו גדל ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] שם הסתופף בצילם של דמויות החסידים והרבנים שהתגוררו בשיכון באותה תקופה{{הערה|[https://col.org.il/news/147676 זכרונותיו משנות ילדותו] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
למד בישיבה קטנה ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן בישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תש"מ]] לאחר שזכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]{{הערה|[https://col.org.il/news/120792 לפני 40 שנה: שני ימי ההולדת שלי, הגשמי והרוחני, חברו יחדיו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי{{הבהרה}} . בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד בעיר), בעל הפירוש "שי למורא". לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים.<br />
<br />
הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.<br />
<br />
החל משנת [[תשע"ח]] מפרסם הרב אייזנבך טור שבועי באתר col, תחילה סיפורים וזכורנות על המשפיע אצלו למד, ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע"ט]] החליף את המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'.<br />
<br />
הרב אייזנבך הינו מפקד [[זק"א]] אילת בהתנדבות.<br />
[[קובץ:הרב אייזנבך מניח תפילין ל'מקורב'.png|ממוזער|הרב אייזנבך בעת שליחותו.]]<br />
הרב אייזנבך הינו רב צבאי בבסיסים על יד העיר אילת.<br />
<br />
===שליחות באילת===<br />
עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] דאז, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, הורה הרבי להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]], אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת.<br />
<br />
====פעילות ציבורית====<br />
הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חינוך חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר.<br />
<br />
לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}.<br />
<br />
כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ"ו שבט]] [[תשנ"א]], אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת".[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]<br />
====אביסל אידישקייט====<br />
במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג".<br />
<br />
ב[[אדר]] [[תנש"א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"[[בית חיינו (גיליון)|בית חיינו]]", גיליון מס' 77}}.<br />
<br />
כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'{{הערה|כשהכונה לפרסומות שהופיעו בעמודים.}}. {{מונחון|אזעה"צ|אזכיר על הציון}}"{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ=2, [[תשנ"ב]]|עמוד דיגיטלי=2}}}}.<br />
<br />
====הוראות הרבי על ס"ת חדש====<br />
ב[[טבת]] [[תשנ"ב]] שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב"ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים באילת}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}.<br />
<br />
ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
====רב שכונה====<br />
כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום.<br />
<br />
בשכונה זו הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו היא הספרייה התורנית-חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]].<br />
<br />
הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך לשעבר, מר מאיר יצחק הלוי, איתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. לקראת יום הולדתו השישים ארגנו לו משפחתו ובני קהילתו, אירוע הוקרה יוקרתי באחד מאולמות האירועים בבתי המלון באילת, בהשתתפותם של אישי ציבור ורבים מתושבי העיר, על פעולתו בעיר בשליחות הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/147956 כך הפתיעו את הרב שמעון אייזנבך ליום הולדתו ה-60] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ"ב.<br />
*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ.<br />
*'''עיקרי החשבונות'''<ref>[https://tablet.otzar.org/#/book/85366/p/-1/t/1/fs/0/start/0/end/0/c עיקרי החשבונות] באתר [[אוצר החכמה]].</ref> - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח.<br />
*'''בזאת תבחנו'''- מבחנים על הרמב"ם, חלק ד', המשיך את עבודת אביו, הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].<br />
*שאילת שמעון - שאלות עיוניות שנשאל בשליחתו באילת<br />
<br />
==משפחתו ==<br />
* בנו, הרב מנחם מענדל אייזנבך - שליח הרבי ב[[אילת]].<br />
* חתנו, הרב [[חיים זקלס]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]].<br />
* חתנו, הרב [[אליעזר זוננפלד]]- [[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים אלעד.<br />
* חתנו, הרב [[לוי יצחק גערליצקי]] - שליח הרבי ב[[תל אביב]].<br />
* חתנו, הרב [[מנחם מענדל אשכנזי (באר אורה)]] - שליח הרבי ביישוב באר אורה ובמישור הערבה הדרומית.<br />
* חתנו, הרב אהרן פרידמן - שליח הרבי באילת.<br />
*חתנו, הרב מאיר שנור.<br />
*חתנו, הרב צבי אלימלך אשכנזי.<br />
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*נתן אברהם, '''[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=69232&lang=he&action=print מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=73497 ספר התהילים "של הרבי" חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}<br />
*[https://chabad.info/news/307819/ הראשון לציון בסיום הרמב"ם בבית ספר חב"ד באילת] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים באילת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=815823שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)2025-12-25T12:07:14Z<p>צאלקע: הוספת ספר, הוספת מקור</p>
<hr />
<div>{{מפנה|שמעון אייזנבך}}<br />
{{דמות<br />
|שם=הרב שמעון אייזנבך<br />
|תמונה=הרב שמעון אייזנבך.jpg<br />
|תיאור=הרב אייזנבך עובר ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]] ב[[כינוס השלוחים]] [[תשנ"ב]]|תאריך לידה=[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ירושלים]]<br />
|מקום פעילות=[[אילת]]<br />
|תחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.<br />
}}<br />
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא שליח [[הרבי]] ל[[אילת]], מנהל מוסדות חב"ד ורב שכונת השחמון בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]<br />
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן-ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר האמצעי]] ו{{ה|אדמו"ר הזקן}}. בשנות ילדותו גדל ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] שם הסתופף בצילם של דמויות החסידים והרבנים שהתגוררו בשיכון באותה תקופה{{הערה|[https://col.org.il/news/147676 זכרונותיו משנות ילדותו] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
למד בישיבה קטנה ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן בישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תש"מ]] לאחר שזכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]{{הערה|[https://col.org.il/news/120792 לפני 40 שנה: שני ימי ההולדת שלי, הגשמי והרוחני, חברו יחדיו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי{{הבהרה}} . בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד בעיר), בעל הפירוש "שי למורא". לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים.<br />
<br />
הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.<br />
<br />
החל משנת [[תשע"ח]] מפרסם הרב אייזנבך טור שבועי באתר col, תחילה סיפורים וזכורנות על המשפיע אצלו למד, ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע"ט]] החליף את המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'.<br />
<br />
הרב אייזנבך הינו [[משגיח כשרות]] במחלבת יטבתה, ומפקד [[זק"א]] אילת בהתנדבות.<br />
[[קובץ:הרב אייזנבך מניח תפילין ל'מקורב'.png|ממוזער|הרב אייזנבך בעת שליחותו.]]<br />
הרב אייזנבך הינו רב צבאי בבסיסים על יד העיר אילת.<br />
<br />
===שליחות באילת===<br />
עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] דאז, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, הורה הרבי להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]], אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת.<br />
<br />
====פעילות ציבורית====<br />
הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חינוך חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר.<br />
<br />
לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}.<br />
<br />
כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ"ו שבט]] [[תשנ"א]], אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת".[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]<br />
====אביסל אידישקייט====<br />
במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג".<br />
<br />
ב[[אדר]] [[תנש"א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"[[בית חיינו (גיליון)|בית חיינו]]", גיליון מס' 77}}.<br />
<br />
כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'{{הערה|כשהכונה לפרסומות שהופיעו בעמודים.}}. {{מונחון|אזעה"צ|אזכיר על הציון}}"{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ=2, [[תשנ"ב]]|עמוד דיגיטלי=2}}}}.<br />
<br />
====הוראות הרבי על ס"ת חדש====<br />
ב[[טבת]] [[תשנ"ב]] שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב"ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים באילת}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}.<br />
<br />
ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
====רב שכונה====<br />
כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום.<br />
<br />
בשכונה זו הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו היא הספרייה התורנית-חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]].<br />
<br />
הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך לשעבר, מר מאיר יצחק הלוי, איתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. לקראת יום הולדתו השישים ארגנו לו משפחתו ובני קהילתו, אירוע הוקרה יוקרתי באחד מאולמות האירועים בבתי המלון באילת, בהשתתפותם של אישי ציבור ורבים מתושבי העיר, על פעולתו בעיר בשליחות הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/147956 כך הפתיעו את הרב שמעון אייזנבך ליום הולדתו ה-60] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ"ב.<br />
*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ.<br />
*'''עיקרי החשבונות'''<ref>[https://tablet.otzar.org/#/book/85366/p/-1/t/1/fs/0/start/0/end/0/c עיקרי החשבונות] באתר [[אוצר החכמה]].</ref> - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח.<br />
*'''בזאת תבחנו'''- מבחנים על הרמב"ם, חלק ד', המשיך את עבודת אביו, הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].<br />
*שאילת שמעון - שאלות עיוניות שנשאל בשליחתו באילת<br />
<br />
==משפחתו ==<br />
* בנו, הרב מנחם מענדל אייזנבך - שליח הרבי ב[[אילת]].<br />
* חתנו, הרב [[חיים זקלס]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]].<br />
* חתנו, הרב [[אליעזר זוננפלד]]- [[ר"מ]] בישיבת תומכי תמימים אלעד.<br />
* חתנו, הרב [[לוי יצחק גערליצקי]] - שליח הרבי ב[[תל אביב]].<br />
* חתנו, הרב [[מנחם מענדל אשכנזי (באר אורה)]] - שליח הרבי ביישוב באר אורה ובמישור הערבה הדרומית.<br />
* חתנו, הרב אהרן פרידמן - שליח הרבי באילת.<br />
*חתנו, הרב מאיר שנור.<br />
*חתנו, הרב צבי אלימלך אשכנזי.<br />
*חתנו, הרב מנחם מענדל גולדשמיד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*נתן אברהם, '''[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=69232&lang=he&action=print מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=73497 ספר התהילים "של הרבי" חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}<br />
*[https://chabad.info/news/307819/ הראשון לציון בסיום הרמב"ם בבית ספר חב"ד באילת] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים באילת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=798285חיים יהודה קרינסקי2025-08-24T20:50:46Z<p>צאלקע: עריכה</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|תמונה=יוד'ל קרינסקי.JPG<br />
|כינוי= הרב חיים יהודה קרינסקי<br />
|תאריך לידה=[[ט"ו בכסלו]] [[תרצ"ד]]<br />
|מקום לידה=[[בוסטון]] [[ארצות הברית]]<br />
|תפקידים נוספים=מזכירו של [[הרבי]], יו"ר [[מחנה ישראל]], חבר הנהלת ה'[[מרכז לעניני חינוך]]' ומזכיר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]]<br />
|מקום פעילות=[[ניו יורק]] [[ארצות הברית]]<br />
}}<br />
[[קובץ:קרינסקי.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב קרינסקי לצד [[הרבי]]]]<br />
[[קובץ:מזכירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המזכירים בעבודתם ב[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|חדר המזכירות]]. נראים בתמונה מימין לשמאל: יוד'ל קרינסקי, [[בנימין קליין]], [[יהודה לייב גרונר]] ומזכירו של [[הרבי הריי"צ]] [[חיים ליברמן]]]]<br />
<br />
הרב '''חיים יהודה קרינסקי''' ('''יוד'ל'''; נולד ב[[ט"ו כסלו]] [[תרצ"ד]], 3 בדצמבר 1933) הוא חבר [[המזכירות]] של [[הרבי]], יו"ר [[מחנה ישראל]] וה'[[מרכז לעניני חינוך]]' ומזכיר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]].<br />
<br />
== תולדות חיים ==<br />
נולד ב[[בוסטון]] שב[[ארצות הברית]] לר' [[שמעיה קרינסקי]]. בעקבות אחיו הגדולים שעברו למוסדות חב"ד, עבר אף הוא לישיבת [[אחי תמימים בוסטון|אחי תמימים]] בעיר, ולאחר מכן בשנת [[תש"ו]] ל[[תומכי תמימים 770]]. עוד לפני [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עמד הרב קרינסקי בקשר{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ג'}} עם [[הרבי]], והרבי ביקש ממנו כמה פעמים עזרה בנוגע לקירוב יהודים מסוימים.<br />
<br />
בשנת [[תש"י]] נכנס הרבי לזאל הקטן ב-[[770]] ושאל למי מהבחורים יש רישיון נהיגה, ר' יוד'ל שהיה שם אמר שהוא יכול להסיע את הרבי, ומאז נהיה לנהגו של הרבי בנסיעותיו ל[[אוהל]]{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], סיפורים מחדר הרבי, עמ' 204.}}.<br />
<br />
בתחילת שנות היודי"ם יצא בשליחות ה'מרכז' לעיירה נידחת ולא הצליח לפעול מאומה, והיה מאוכזב מכך. הרבי דיבר עליו בשיחה ואמר שלמרות שהוא חושב שהוא לא פעל מאומה, האמת היא שבעת הליכתו ברחוב, הסתכל עליו יהודי מהחלון ונזכר ביהדותו ובזכות זה חזר בתשובה{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2025/08/68aac27d51666_1756021373.pdf מאחורי הקלעים של השיחות; תש"י - תשט"ו], שיחת מטות מסעי תשי"ב; שיחת י"ג תמוז תשט"ו, עמ' 7 - 9; 34.}}.<br />
<br />
בשנת [[תשט"ז]], לאחר [[הטבח בכפר חב"ד]], נשלח על ידי הרבי לארץ הקודש יחד עם [[השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|קבוצת השלוחים]] על מנת לעודד את רוח התושבים. ב[[ט"ו תמוז]] [[תשי"ז]] נישא לדבורה בת ר' [[זאב וולף קזיניץ]] שהיה ממקושרי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], והיה פעיל נמרץ בהפצת היהדות ברחבי ארצות הברית.<br />
<br />
בשנת [[תשי"ז]], לפני חתונתו, התבקש על ידי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] להצטרף לצוות [[המזכירות]] של הרבי, והחל לעבוד בפועל ב[[כ"ה תשרי]] [[תשי"ח]]{{הערה|[https://www.chabad.org/multimedia/video_cdo/aid/2624831/jewish/A-Conversation-with-the-Rebbes-Secretary.htm A Conversation with the Rebbe’s Secretary] (מאנגלית: שיחה עם מזכירו של הרבי) דקה 30:15, באתר [[בית חב"ד (אתר)|Chabad.org]] {{וידאו}} {{בית חב"ד}}.}}. במסגרת תפקידו כמזכיר יצר הרב קרינסקי קשרים עם אנשים רבים ונכבדים ורתם אותם לטובת [[חב"ד]].<br />
<br />
בנוסף שימש כנהגו האישי של [[הרבי]] בנסיעותיו ל[[אוהל]]. הרבי היה שוהה לבדו במתחם הציון של חמיו, בעוד קרינסקי ממתין ברכב ועובד עבודה משרדית ברכבו. היה אחראי לאיסוף ה[[פ"נ]]ים, מתנות וכספים שהתקבלו ב[[חלוקת דולרים]]. במשך שנות עבודתו לצד הרבי, יזם עשרות פרוייקטים להפצת היהדות, וזכה למענות מפורטים מהרבי עליהם, כגון דוכני חב"ד בתערוכות בין-לאומיות שונות, הפקת אלבומים של פעילות חב"ד, מטבע מזכרת מ[[תהלוכת ל"ג בעומר]], ויוזמות נוספות. עמד בקשר עם אימו של הרבי הרבנית [[חנה שניאורסון]], והרבי אף ציינו בפני אימו כאחד משלושת האנשים שאליהם היא יכולה לפנות במקרה הצורך{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], סיפורים מחדר הרבי, עמ' 206.}}.<br />
<br />
במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשכ"ד]] ביקש הרבי מהרב קרינסקי שיתחיל לנגן את הניגון "[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]]" באומרו שהוא לא מוגבל עם כל העניינים שכאן{{הערה|במקור באידיש: "ער איז דאָך ניט מוגבל מיט די אַלע ענינים דאָ".}}, ואם כן הוא יכול לנגן. בהמשך ציינו הרבי בתור אחד ש"מנהיג אותי אל הציון ומן הציון של בעל ההילולא"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-2/32/74.htm תורת מנחם, תשכ"ד, חלק ב', עמ' 74].}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] ייסד יחד עם בנו ר' [[הלל דוד קרינסקי]] את הארגון "[[ג'ם]]".<br />
<br />
לרב קרינסקי [[יומן]] מפורט על שנות פעולתיו במחיצת הרבי, והוא מפרסם חלקים ממנו ב[[תשורה|תשורות]] לשמחות צאצאיו.<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
בשנת [[תשל"ו]], על פי בקשת הרב חודקוב, מונה למזכיר [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ט]] מונה לחבר בהנהלת [[מחנה ישראל]]. היה גם חבר ב[[קרן חמ"ש]].<br />
<br />
ב[[משפט הספרים]] היה מי שניהל את המערכה למען עמדתה של [[חסידות חב"ד]] להשבת הספרים לספריה. בשנת [[תשמ"ט]] החל לצאת בפיקוחו העיתון "ליובאוויטש אינטרנשל" שעבר את הגהת [[הרבי]]. עסק גם בריהוט [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], ובהשגת ספרים לספרייה.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]] בסוף [[שבט]] [[תשמ"ח]] כתב הרבי את [[צוואת הרבי|צוואתו]] הראשונה בה הוא ממנה את קרינסקי כאפוטרופוס על רכושו{{הערה|[[בנימין ליפקין]], [https://beta.otzar.org/#/b/27845/p/50/t/16460.9582840415533354/fs/0/start/0/end/0/c/1646336085327 "חשבונו של עולם", פרק רביעי, עמ' 50 - 53].}}. בחודש [[אלול]] של אותה שנה [[צוואת הרבי|כתב הרבי צוואה נוספת]] בה הוא ממנה בעתיד את קרינסקי כאחראי [[מחנה ישראל]] יחד עם הרבנים [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ו[[ניסן מינדל]]. בשנת [[תשנ"ח]], בעקבות פטירת ר' ניסן מינדל, מונה קרינסקי במקומו למנכ"ל, ולאחר מכן ליו"ר{{הערה|[https://chabad.info/special/599720/ בנימין ליפקין ויוסי אליטוב עם הסיפור המלא של צוואת הרבי] {{אינפו}}.}}. בפועל פעל בתפקיד האחראי על מחנה ישראל הרב [[שלום מענדל סימפסון]].<br />
<br />
תחילה כיהן כמזכיר ה[[מרכז לעניני חינוך]], ולאחר פטירת הרב חודקוב, מילא את מקומו כיו"ר הארגון. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשנחשף [[צוואת הרבי|שטר הצוואה]] שנכתב בהוראת הרבי בשנת [[תשמ"ח]], טען שאין להתייחס אליה מאחר ולא נמצאה צוואה חתומה. באותה תקופה הוקם בית דין מיוחד{{הערה|בו חברו הרב [[יצחק הנדל]], הרב [[יהודה קלמן מרלו]], הרב [[דוד שוחט]] והרב [[יצחק מאיר הרץ]].}} לבירור הנושא כהוראת הרבי{{הערה|בשיחת ב' אדר תשמ"ח.}}, אך כאשר בקשו הרבנים שיבוא לדין תורה לברר את הטענות, לא רצה להגיע ובית הדין פסק{{הערה|בכמה הזדמנויות בשנים [[תשנ"ד]]-[[תשנ"ט]].}} שיש להתייחס לצוואת הרבי שהובאה לפניהם והוגהה על ידי הרבי כעיקרית, שהרבנים [[שלום מענדל סימפסון]] ו[[ניסן מינדל]] יהיו בראש הארגון{{הערה|היה זה לאחר פטירתו של הרב חדקוב.}}. לאידך, [[ועד רבני ליובאוויטש]] פסק לטובתו, ותמך בהחלטתו לא להתייצב בפני בית הדין. ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"ע]], על פי החלטת [[ועד רבני ליובאוויטש]], מונה לחבר ועד הפועל של המל"ח{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 פסק דין בענין מרכז לעניני חינוך] {{קישור שבור|כ"ט טבת}}.}}.<br />
<br />
בעקבות פועלו בהשבת [[אוסף שניאורסון]] ל[[ספריית ליובאוויטש]], נאסר עליו ב[[אייר]] [[תשפ"ב]] יחד עם הרב [[שלמה קונין]] ו[[אברהם שמטוב]] להיכנס לרוסיה{{הערה|[https://www.kikar.co.il/419673.html שלושה רבנים חב"דיים הוכנסו לרשימה השחורה של רוסיה] באתר כיכר השבת.}}.<br />
<br />
החל משנת [[תשס"ה]] מתנהל משפט בנוגע לניהול '[[הזאל הגדול]]' ב[[770]], בין [[אגודת חסידי חב"ד]] שבראש עומדים הרב [[אברהם שם טוב]] והרב קרינסקי, לבין [[גבאי בית הכנסת 770]].<br />
<br />
==ביקורת==<br />
ב[[חודש תמוז]] שנת [[תשנ"ה]], בעקבות פרשיה בה נמנע להופיע לקריאה ב[[בית דין|דין תורה]] בזבל"א וזבל"א{{הערה|ראשי תיבות '''ז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א'''חד '''וז'''ה '''ב'''ורר '''ל'''ו '''א''' - מצב בו שני בעלי הדין בוחרים דיין, ושני הדיינים הנבחרים בוררים דיין שלישי}} בענין [[צוואת הרבי]]{{הערה|בהסתמך על פסיקה של רבני [[ועד רבני ליובאוויטש העולמי]], שטענו כי הדיון בענייני הצוואה צריך להיערך לפניהם ולא לפני [[בד"ץ קראון הייטס|הבד"צ בקראון הייטס]] - בניגוד לטענת הבד"ץ}} ובעניין ניהול המל"ח, הוציאו הרבנים [[אברהם אזדבא]] ו[[יהודה קלמן מרלו]] מה[[בד"צ קראון הייטס]], מכתב בו הם כותבים עליו ש"לא צייתא לדינא"{{הערה|[[:קובץ:1 210.jpg|צילום המכתב]]}}. לטענת הרב קרינסקי, בבית הדין שכתב את ה'לא צייתא' לא כיהנו שלושה רבנים ולפיכך הוא לא היה מחוייב לבוא אליהם, בנוסף טען שהוא לא מגיע, בהתאם להחלטת חלק מ[[ועד רבני ליובאוויטש]].<br />
<br />
ב[[חודש ניסן]] שנת [[תש"ע]], בעקבות סכסוך עם שאר רבני הבד"ץ פירסם הרב [[אברהם אזדאבא]] מכתב, בו הוא מודיע שמבחינתו הבית דין ב[[קראון הייטס]] מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=54204 חב"ד און ליין]}}. לעומתו טוענים כי על פי פסיקת בוררות בעניין הבית דין, לפיה כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54190 חב"ד אינפו]}}, הרי שאין למכתבו כל תוקף הלכתי.<br />
<br />
במשך מספר שנים התפרסם בעיתון האמריקאי "ניוזוויק" שמו של קרינסקי בראש רשימת 50 היהודים המשפיעים ביותר ב[[ארצות הברית]]{{הערה|לראשונה בשנת [[תשס"ה]], בשנים [[תשס"ח]], [[תשס"ט]] - במקום הרביעי ובשנים [[תשע"א]], [[תשע"ב]] במקום הראשון, בשנת [[תשע"ג]] במקום השני, הדירוגים התפרסמו באתר העיתון 'ניוזוויק'}}. בדירוגים אלו כונה קרינסקי 'מנהיג' ו"ממשיך דרכו של הרבי" בתנועת חב"ד, ולמרות שהפרסום והתואר השקרי חזרו על עצמם, הוא לא מחה על כך ולא הבהיר את העובדות, דבר שהתקבל בביקורת קשה בקרב חסידי חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61127 המסר של חב"ד: "משיח" או "תנועה של מקצוענים"?] - [[חב"ד אינפו]]}}.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*רעייתו, מרת דבורה - נפטרה ב[[י' כסלו]] [[תשע"ג]].<br />
* בנו, הרב [[הלל דוד קרינסקי]] - מייסד [[jem]], [[קראון הייטס]].<br />
* בנו, הרב [[שמעיה קרינסקי (קראון הייטס)|שמעיה קרינסקי]] - [[קראון הייטס]].<br />
* בנו, הרב מנחם מענדל קרינסקי - [[קראון הייטס]].<br />
* בנו, הרב לוי יצחק קרינסקי - [[שליח הרבי]] בניו המפשיר.<br />
* בתו, מרת שיינא ביילא, אשת הרב [[יוסף ברוך פרידמן]] - [[קראון הייטס]].<br />
* בתו, מרת חנה, אשת הרב יוסף יצחק פוטרפס - [[קראון הייטס]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''', [[תשס"ט]].<br />
* '''"בלחודוהי"''' (חלק ראשון) גילויים מרתקים של הרב קרינסקי במגזין '''[[תחיינו]]''' גליון מס' 5. '''"בשליחותיה קא עבידנא"''' (חלק שני) בגליון מס' 6. [[אליעזר זקליקובסקי]].<br />
*'''הרגע בו הודעתי לרבי על הנצחון''', {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1888 עמוד 20 (חלק ראשון) '''המאבק בערעור - סודות מהחדר''', {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1889 עמוד 24 (חלק שני)<br />
*'''לצד הרבי בימי הבראשית''', {{שבועון כפר חב"ד}} 1893 עמוד 76<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2020/05/256.-Emor-5780.pdf#utm_source=domain&utm_medium=domain&utm_campaign=c1email.org הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד]''', בראיון לתכנית 'המפגש שלי', המופקת על ידי חברת [[jem]], משוכתב בגליון 'הסיפור שלי', [[פרשת אמור]] [[תש"פ]]<br />
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=50092 תשורה נדירה > חשיפות רבות מעבוה"ק אצל הרבי]''' {{שטורעם}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/100980 תשנ"ג: נאומו הכאוב של הרב קרינסקי בכינוס השלוחים העולמי והד"ש מהרבי]''' {{COL}}<br />
<br />
{{נאמני בית רבינו}}<br />
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קרינסקי, חיים יהודה}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br />
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קרינסקי]]<br />
[[en:Chaim Yehuda Krinsky]]<br />
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%A2%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98&diff=794719יעקב עמנואל שוחט2025-08-14T20:06:35Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שוחט (5).png|שמאל|ממוזער|250px|הרב עמנואל שוחט]]<br />
[[קובץ:הרב שוחאט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שוחט]]<br />
הרב פרופסור '''יעקב עמנואל שוחט''' ([[כ"ח אב]] [[תרצ"ה]] – [[כ' אב]] [[תשע"ג]]), היה מגדולי רבני חב"ד בשנים האחרונות, הוגה דעות, עורך, מתרגם ומחבר ספרים במגוון נושאים.<br />
<br />
היה גאון ב[[תורה]] ו[[הלכה]], לצד שליטה במדעי האקדמיה. פעמים רבות נבחר לייצג את ה[[אמונה]] וההשקפה היהודית בבמות שונות בכלי התקשורת ובפאנלים, באוניברסיטאות ומכוני מחקר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[שווייץ]] ב[[כ"ח מנחם אב]] [[תרצ"ה]] לרב [[דב יהודה שוחט]] ושרה כבן הרביעי מתוך עשרת ילדיהם. אביו היה גאון בתורה, וגם בזמנים הקשים של [[מלחמת העולם השנייה]] בטלטול הדרכים למד בשקידה. בסיום המלחמה עברה משפחתו ל[[האג]] שב[[הולנד]] שם מונה אביו כרבה הזמני של הקהילה היהודית. כעבור תקופה קצרה כשהצליחו לסדר ניירות הגירה, בשנת [[תשי"א]], עברה המשפחה ל[[טורונטו]] ב[[קנדה]], ובעקבות נס פלאי שאירע במשפחה בברכת הרבי, התקרבה המשפחה כולה ל[[חסידות חב"ד]]{{הערה|1=[http://sichosinenglish.org//books/to-know-and-to-care-1/14.htm עדותו של הרב דוד שוחט] (באנגלית).}} אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
בישיבה ב-770 למד קרוב לתשע שנים, כשהוא רושם הערות רבות על החומר הנלמד אותם היה מכניס תדיר ל{{ה|רבי}}. לאחר ש[[סמיכה|הוסמך לרבנות]] התחתן עם יפה, ועבר להתגורר בטורונטו.<br />
<br />
== לימודיו האקדמאים ==<br />
[[קובץ:הרב שוחט.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מציג את השקפת היהדות בפורום]]<br />
[[קובץ:בשיחה עם סטודנט.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בשיחה עם סטודנט]]<br />
למרות התנגדותו של [[הרבי]] ללימודים אקדמאים ב[[אוניברסיטה]], באופן יוצא דופן קיבל עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית. בתחילה נכנס ללימודים באוניברסיטת טורונטו שם קיבל תואר ראשון, ולאחר מכן באוניברסיטת וינדזור, באוניברסיטת מקמאסטר, ובאוניברסיטת ווטרלו בהם קיבל תואר שני ופרופסורה ללימודי יהדות ופילוסופיה.<br />
<br />
בטורונטו שימש כ[[רב]] במספר [[בית כנסת|בתי כנסת]] שונים, לצד עבודתו כמרצה ופרופסור במכללת האמבר בעיר.<br />
<br />
== עבודתו ב[[מזכירות הרבי]] וב[[קה"ת]] ==<br />
לאחר פטירתו של הרב [[אוריאל צימר]] שעסק בתרגום מכתבים שהגיעו ל[[מזכירות הרבי]] בשפות שונות, נוצר חלל בעבודת התרגום והרב שוחט נקרא למלא את מקומו עקב שליטתו בשפות רבות{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1493333 לקרוא בין השורות] - עדות אישית באתר בית חב"ד.}}. במסגרת עבודתו שאל את הרבי האם לתרגם את המכתבים בהם אנשים שפכו את מר לבם בפני הרבי באופן כללי, או מילה במילה, שמהווה תרגום קשה לסגנון כזה של מכתבים. הרבי השיב לו כי מהאופן בו כתב האדם את הדברים ניתן ללמוד הרבה, וצורת ההבעה בה נקט לתאר את בקשתו יכולה לעזור לנתח את בעייתו כמו גם לתת הבנה אם יש בעיות יסוד אחרות שצריכות להיות מטופלות...<br />
<br />
באותם ימים החל לעבוד גם ב[[קה"ת]] בכתיבת מחשבת [[תורת החסידות]] ובקורות חייהם של [[מייסדי החסידות]] ו[[נשיאי חב"ד]]. במקביל, תרגם ספרים רבים ל[[אנגלית]], בהם את הכרכים הראשונים של [[לקוטי שיחות]] ו[[אגרת התשובה]] שב[[ספר התניא]] (בשנת [[תשכ"ח]]). בשנת [[תשמ"ז]] הוציא בהוראת הרבי קונטרס מראי מקומות למשפטים שצוטטו בגוף ספר התניא.<br />
<br />
בשנת [[תש"כ]], כשהרבי עורר ב[[שטורעם]] מיוחד אודות שנת ה-200 ל[[הסתלקות]] [[הבעל שם טוב]] כתב עשרה פרקים על תולדות חייו של הבעל שם טוב, והכניס להגהה לרבי. הרבי העיר הערות שונות. עיקר ההערות נסב אודות מקורות לא חסידיים על תולדות חייו של הבעל-שם-טוב{{הערה|ראו בערך [[ביוגרפיה]]}}, וכשסיים את עבודתו הורה לו להדפיס את עבודתו בצורת ספר. הספר יצא לאור כשנה לאחר מכן.<br />
<br />
כשהוצאת קה"ת הוציאה את [[כתר שם טוב]], הורה לו הרבי לכתוב הערות וציונים על הספר. מספר שנים אחר כך הורה לו הרבי הוראה דומה על הספר [[צוואת הריב"ש]], והוראה נוספת לכתוב [[ספרי מפתחות|מפתחות]] על שניהם. בשנת [[תשל"ג]] כשהוציאה קה"ת את ספרי [[הרב המגיד]] ביקש ממנו הרבי את הערותיו שיש לו על הספרים, למרות שמעולם לא סיפר לאיש על ההערות הנמצאות באמתחתו. הערותיו הודפסו בספרים [[מגיד דבריו ליעקב]] ו[[אור תורה]] להמגיד. בשנת [[תשל"ד]] התבקש מהרבי לכתוב ביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרב המגיד, הספר יצא לאור כבר באותה שנה. לאחר זמן קצר הורה לו הרבי לערוך מפתחות על ספרי הרב המגיד. זו הייתה עבורו מלאכה קשה, אך הרבי דרבן אותו ואמר כי "זה שייך דווקא לך". ב[[ערב שבת]] [[שבת בראשית|בראשית]] [[תשל"ח]], לאחר ה[[ראש חודש כסלו|התקף לב]] שקיבל הרבי ב[[שמיני עצרת]], הוציא הרבי פתק עם מילה אחת: "המפתחות?". הפתק, עם הזמן הרגיש בו הוציא אותו הרבי שהראה על הדחיפות המיוחדת, גרמו לו להזדרז בעבודתו ובתוך זמן קצר יצא הספר לאור.<br />
<br />
== מלחמתו בביצור חומות היהדות ==<br />
באופן יחודי ויוצא דופן, שלא כשיטתו הכללית של הרבי שאין לערוך וויכוחים בין דת ישראל לעובדי עבודה זרה, וכל ויכוח כזה מזיק לדת ישראל ומעמיד את תורתנו הקדושה ח"ו בהשוואה לעובדי עבודה זרה,<br />
הרב שוחט ערך וויכוחים עם נציגים של כתות ודתות שונות, בהם הוכיח להם את האמת הנצחית של התורה, ואת השקר שב[[עבודה זרה]]. במקביל נלחם בתוקף בפעולות מסיונריות שונות. עם עליית גל הכתות המסיונריות שניסו לפעול בקרב יהודי [[ארצות הברית]] הוציא הזמנה פתוחה לכל מסיונר נוצרי המעוניין בכך להתמודד עמו בדיון ציבורי. באחת הפעמים יעץ לו הרבי איך להתמודד עם מסיונרים, כשיגיד להם כי גם [[הרמב"ם]] למד [[תנ"ך]], ויהודים לומדים את התנ"ך מדורי דורות, וכל השאלות כבר צצו ועלו, וגם תשובות יש להם. התנ"ך נכתב על ידי יהודים ובעבור יהודים, ושאלות על הספר צריך לשאול את היהודי!<br />
<br />
על פי השמועה הצלחתו הגדולה הביאה את ראשי הוותיקן להורות שלא לערוך שום וויכוח עם הרב שוחט.<br />
<br />
ידיעותיו ברזי ההשקפה היהודית, ולהבדיל בבדיות הנוצריות, עם כושר הדיבור האיכותי שלו, הצילו אלפים מטמיעה.<br />
<br />
בתקופת הסערה על תיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" נחלץ להגן על העמדה ההלכתית המסורתית בנוגע ל[[גיור]], ופרסם עשרות מאמרים בכתבי-עת שמבהירים את דעתו של הרבי בנוגע להגדרתו של יהודי.<br />
<br />
במשך עשרות שנים כיהן כ[[מרא דאתרא|רב]] ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] שונים ב[[קנדה]] ונודע כאחד מחשובי רבני חב"ד.<br />
<br />
אף שלא היה מזוהה עם החסידים שהאמינו שהרבי חי וקיים והוא [[מלך המשיח]] וכאשר היו כאלו שלעגו לאמונה זו, כתב הרב שוחט מאמר מיוחד המבאר את שיטת האמונה החב"דית ע"מ להורות שאמונה זו מבוססת על יסודות תורת ישראל ועיקרי האמונה.<br />
<br />
מאמריו קנו להם שם מיוחד בעולם התורני והאקדמי כאחד. בסך הכולל חיבר הרב שוחט 35 ספרים במגוון נושאים.<br />
<br />
נפטר ב[[כ' מנחם אב]] [[תשע"ג]]{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/_gl=1*cvou9g*_ga*MTcwNTU1NTQyMy4xNzMyMjc1OTE3*_ga_Y2D075KK2V*MTczNTU1NDg2OS4xNC4xLjE3MzU1NTc3MTYuNTYuMC4w#!g=1&url=article&id=77220 הידיעה בחב"ד אינפו]}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
חיבר שלושים וחמישה ספרים, במגוון נושאים ושפות, ב[[הלכה]] היהודית, היסטוריה, פסיכולוגיה ומדעים, רבים מהם בהוראת [[הרבי]], עם הוראות מפורטות לגבי סגנון הכתיבה וצורת העריכה. בנוסף, ערך והגיה ספרי [[חסידות]] רבים.<br />
<br />
;רשימה חלקית של ספריו<br />
*'''[[אגרת התשובה]]''' ([[אנגלית]]), תשכ"ח.<br />
*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40447&st=&pgnum=1&hilite= מראי מקומות - ספר התניא]''' - מפתח לפסוקים ומאמרי חז"ל שהובאו בספר התניא. [[קה"ת]], תשמ"ז.<br />
*'''המשיח - האיש ותקופתו בהלכה ובמסורה''', תשנ"ב. תורגם ל[[לשון הקודש]] על ידי הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], תשנ"ג.<br />
*'''עידן הגאולה''', תשנ"ב. הספר תורגם ל-8 שפות.<br />
*'''mystical concepts in chassidism''' - מושגים מיסטיים בחסידות, תשל"ט.<br />
*'''living with moshiach''' - לחיות עם משיח.<br />
*[[הגדה של פסח]] ו[[סליחות]] בתרגום לאנגלית, בהוצאת [[המרכז לעניני חינוך]].<br />
*[[ביוגרפיה]] על [[המגיד ממזריטש]] ([[אנגלית]]), תשל"ד.<br />
*[[ספרי מפתחות|מפתחות]] על ספרי [[הרב המגיד]], תשל"ח.<br />
<br />
;ספרים בעריכתו/הגהתו (רשימה חלקית של ספרי החסידות שערך, הגיה או הוסיף הערות בהוראת [[הרבי]])<br />
*[[כתר שם טוב]]<br />
*[[צוואת הריב"ש]]<br />
*[[מגיד דבריו ליעקב]]<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
;אחיו<br />
* אחיו, הרב [[דוד שוחט]] - נשיא אגודת הרבנים בטורונטו קנדה<br />
* אחיו, הרב [[עזרא בנימין שוחט]] - ראש ישיבת '[[אור אלחנן - חב"ד]]' בלוס-אנג'לס בקליפורניה<br />
* אחיו, הרב [[גרשון אלישע שוחט]] - פוסק ודיין בטורונטו, קנדה<br />
<br />
;בניו ובנותיו<br />
*הרב [[יצחק יהונתן שוחט]] - רב ומרצה ב[[לונדון]], [[אנגליה]].<br />
*הרב ישראל שוחט, [[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].<br />
*גב' ווגל - ווילמינגטון, דלוור.<br />
*גב' ציפל - סאלט לייק סיטי, יוטה.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{קישור בית משיח|157102063|32|890|חסיד רב פעלים|יעקב פישמן}}<br />
*'''[http://www.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/676157/jewish/A-Relationship-With-Gd.htm מערכת יחסים עם אלוקים]''' - שיעור וידאו עם הרב שוחט באתר בית חב"ד {{וידאו}}<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1582529/jewish/-.htm מיהו משיח בין יוסף?]''' - שיעור טקסט באתר בית חב"ד<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26188&st=&pgnum=25&hilite= מאמר הגות לרגל יובל השבעים להולדת הרבי] בתוך [[בטאון חב"ד]], [[ניסן]] [[תשל"ב]] {{PDF}}<br />
* [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2349233 מתארח בתוכנית 'המפגש שלי'] של [[חברת jem]] {{וידאו}}<br />
* {{קישור חבד און ליין|85972|הזיכרונות שהפתיעו אלפים}}<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Vogel-Gurevitch%20-%20Kislev%203%2C%205778.pdf לקט מכתבי הרבי לרב שוחט]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו<br />
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/12/130.-Vayeshev-5778.pdf כך הפכתי לסופר]''' {{PDF}} בראיון לגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]<br />
*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2019/09/Tishrei-Preview.pdf The Making of a Chossid]''', בתוך גליון 'א חסידישע דערהער' תשרי תש"פ<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20ציפל-פלס.pdf סופר, לוחם, חסיד!]''', תשורה מנישואי צאצאיו - ד' ניסן תשפ"א {{PDF}}<br />
*'''[https://drive.google.com/file/d/1YDkSjsH-qsZhW6OTgC9ktv-iQ6sNzENQ/view?usp=drivesdk זכרונות הרב עמנואל שוחט בתוך החוברת חלק א']<br />
*'''[https://drive.google.com/file/d/1T79S6m-uXWEhB7j7wuyT2qM8FNP446WB/view?usp=drivesdk זכרונות הרב עמנואל שוחט בתוך החבורת חלק ב']<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:שוחט עמנואל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת שוחט]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בטורונטו]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בקנדה]]<br />
[[קטגוריה:פרופסורים]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]<br />
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]<br />
[[קטגוריה:מתרגמים]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98_(5).png&diff=794718קובץ:שוחט (5).png2025-08-14T20:05:45Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>בית משיח</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%95%D7%97%D7%98_(5).png&diff=794717קובץ:שוחט (5).png2025-08-14T20:05:32Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div></div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6&diff=719720אוהל אדמו"ר הריי"צ2024-11-05T16:03:07Z<p>צאלקע: מה המשפט הזה אמור להביע? פרשנות אישית.</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אוהל בבית החיים מונטיפיורי (ציון [[אדמו"ר הריי"צ]])|אחר=אוהל אחר|ראו=[[אוהל (פירושונים)]]}}<br />
[[קובץ:האוהל.jpg|ממוזער|פנים ציון [[אדמו"ר הריי"צ]]]]<br />
[[קובץ:הרבי באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|[[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] בכניסה לאוהל מנוחתו כבוד של אדמו"ר הריי"צ]]<br />
'''ציון [[אדמו"ר הריי"צ]]''' (מכונה '''האוהל''') הינו מקום {{מונחון|מנוחתו כבוד|קברו}} של אדמו"ר הריי"צ. ממוקם בבית החיים "מונטיפיורי" שברובע קווינס, [[ניו יורק]].<br />
<br />
== הוועד לבנין האוהל ==<br />
לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט]] [[תש"י]] נוסד 'הועד לבנין האוהל' על מנת להקים אוהל על קברו.<br />
<br />
[[קובץ:מכתב תודה לתורם.jpeg|שמאל|ממוזער|מכתב תודה שקיבל הרב יצחק יעקב קאוואלסקי בחודש [[תשרי]] [[תשי"א]]. המכתב נחתם על ידי הועד בו הוא מודה על תרומה של 18 דולר לטובת בניית האוהל]]<br />
בין תפקידיו, היה ה'ועד' אחראי לגייס תרומות עבור בניית האוהל מאת מוקירי זכרו של אדמו"ר הריי"צ, ומי שנדב מכיסו למען הקמת האוהל קיבל מכתב תודה מאת הועד.<br />
<br />
חברי הועד היו: הרב [[שמואל לויטין]]- יו"ר, הרב [[ניסן טלושקין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[אליהו סימפסון]], הרב [[מאיר אשכנזי]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[משה דובער ריבקין]], הרב [[ירחמיאל בנימינסון]] והרב [[משה לייב רודשטיין]].<br />
<br />
==האוהל==<br />
[[קובץ:הרבי בתפילה באוהל.jpg|שמאל|ממוזער|הרבי בתפילה באוהל, בשנים הראשונות]]<br />
[[הרבי]] נוהג לפקוד את המקום בקביעות ולקרוא בו [[מכתבים]] ובקשות ברכה שהגיעו אליו מכך קצווי תבל. בשנים המוקדמות נהג כך הרבי בערבי [[ראש חודש]] ו[[בט"ו בחודש]] ובימי סגולה מיוחדים כדוגמת ימי ההילולא של [[רבותינו נשיאינו]], ובשנים המאוחרות לעיתים תכופות יותר, בימים [[שני]]{{הערה|לכתחילה היה היום הקבוע ביום ראשון אך הרבי שינה זאת ליום למחרת לבקשת חסידים שדאגו לבריאותו}} ו[[חמישי]], ועוד.<br />
<br />
האוהל נבנה, בהוראת הרבי, ללא קורת גג על מנת שגם כוהנים יוכלו להשתטח במקום. כמו כן נבנתה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בין מקום המצבות למקום שבו מתפללים הפוקדים את המקום.<br />
<br />
במשך השנים נבנה במקום חדרון מיוחד ששימש את הרבי בעת שהותו במקום. החדר נשרף בחודש [[אדר שני]] [[תשנ"ב]].<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] נבנה בסמוך [[בית אהל חב"ד ליובאוויטש]] לבאים להשתטח על הציון. המקום נבנה ונוהל על ידי ר' [[חיים ברוך הלברשטם]], וכיום הניהול הוא בידי ר' [[אבא רפסון]].<br />
<br />
כיום יש באזור [[ישיבה]], 2 [[מקווה|מקוואות טהרה]], ומספר מבנים בהם אפשר להתכונן לכניסה לאוהל.<br />
<br />
רבבות מבקרים במקום במשך השנה כולה ובעיקר ב[[י' שבט]], [[ג' תמוז]], בערב [[ראש השנה]], [[ערב ראש חודש]] ובימי ראשון.<br />
<br />
== מעלת האוהל ==<br />
על מעלת האוהל וחשיבות ההליכה אליו דיבר הרבי רבות במשך השנים.<br />
<br />
הרבי אמר כי אלו הכותבים לרבי ומניחים את המכתב באוהל מתוך [[התקשרות]] אמיתית ובאמונה כי הרבי קורא את המכתב - הרי הרבי ימצא את הדרך לענות להם.<br />
<br />
בשיחת ל"ג בעומר תש"י אמר הרבי כי "האוהל של הרבי הוא בקו השמחה" על דרך ציונו של רשב"י.<br />
<br />
ב[[שיחה|שיחת]] יו"ד שבט [[תשי"ד]] בה ביאר הרבי את מעלת ההשתטחות ואמר כי למקום יש קדושה כמו ב[[ארץ ישראל]]. באותה שיחה אמר הרבי כי כאשר יודע [[היצר הרע]] כי באפשרותו של האדם להשתטח באוהל מצד סמיכות המקום הרי זה עצמו כבר מחליש את תקפו כיון ש"יש לו פת בסלו".<br />
<br />
הרב [[שלמה גורן]] סיפר שהרבי אמר לו שמהאוהל ל-770 יש מעין פרוזדור ולכן נסיעותיו לאוהל אינם נחשבות כיציאה מ[[770]]{{הערה|מאמרו של הרב [[שלמה גורן]] שפורסם בעיתונות אחרי ג' תמוז.}}, כמו כן, אמר הרבי לרב גורן, כי אחת הסיבות שהוא אינו עולה לארץ, היא מאחר והוא מעוניין לפקוד את האוהל הק'.<br />
<br />
מספרים שהרבי לא הסכים שיקבעו באוהל אפילו ברז לנטילת ידיים{{הערה|מפי הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]]}} אלא לא נטל את ידיו בכל פעם כשחזר ל-770.<br />
<br />
ב[[חודש מנחם אב]] [[תשנ"ג]], שאל אחד הרופאים את הרבי האם כשישתפר המצב ימשיך לנסוע לאוהל, והרבי השיב בחיוב{{הערה|יומן קבלת המלכות עמ' 352, כ"ב [[מנחם אב]] תשנ"ג}}.<br />
<br />
== מנהגי ההשתטחות ==<br />
[[קובץ:בית קברות בשבת.jpg|שמאל|ממוזער|280px|מכתב הרבי בו כותב: "יש להבטיח (באווארענען) שלא יטעו לומר דמבקרים בבית הקברות בשבת קודש"]]<br />
את חלקם של מנהגי ההשתטחות הורה הרבי עצמו לנהוג וחלקם נלמדו מאופן הנהגתו של הרבי בעת היותו באוהל.<br />
<br />
'''א.''' נוקשים בדלת האוהל שלוש פעמים בטרם הכניסה.<br />
<br />
'''ב.''' באוהל נהוג לקרוא את ה[[מענה לשון]].<br />
<br />
'''ג.''' נהוג שלא ללבוש נעלי [[עור]] בעת השהות באוהל.<br />
<br />
'''ד.''' אלו שזכו לראות את הרבי (הריי"צ) בעיני בשר יציירו לעצמם את ציור פניו ויחשבו על כך "אז דא איז ער" (שכאן הוא).<br />
<br />
'''ה.''' נהוג לקרוע את המכתב ולהניחו על הציון.<br />
<br />
'''ו.''' אין אוכלים ביום ההליכה לאוהל קודם הכניסה לאוהל{{הערה|הרב [[יואל כהן]] העיד שפעם הרבי שמע מאחד הבחורים שנכנס לאוהל אחרי שאכל תפוח, והרבי התבטא: '''רחמנות אויף איר!''' (רחמנות עליך){{מקור}}}}, כשנכנסים לאוהל בלילה לא אוכלים מה[[שקיעת החמה|שקיעה]]. אך שותים (בדווקא).<br />
<br />
ועל דרך זה הורה הרבי למזכירו ר' [[בנימין קליין]].<br />
<br />
==אזכיר על הציון==<br />
[[קובץ:מכתב אזכיר עה''צ.png|ממוזער| "'''אזכיר עה"צ''' [=על הציון]" בכתב יד קודשו של הרבי במענה לבקשת ברכה שבמכתב ]]<br />
המענה הרגיל והמצוי של הרבי לבקשות ידיעות ושאלות שקיבל היה שיזכיר זאת על הציון של כ"ק אדמו"ר הריי"צ. ב[[מענות קודש]] היה הנוסח בדרך כלל: "'''אזכיר על הציון'''", כשלעיתים מוסיף "בלי נדר". ב[[אגרות קודש]] היה כותב תוכן זה בלשונות שונים. גם ב[[חלוקת הדולרים]] ענה הרבי כמה פעמים בתשובה לבקשות ברכה שמנהגו להזכיר הכל על הציון, ושמכבר הודיע שזוהי תשובתו ותגובתו למכתבי הפונים{{הערה|ראה לדוגמא בחלוקת הדולרים מג' טבת תש"נ - [[חדשות 770 בית חיינו]] גליון 22 עמ' 1}}.<br />
<br />
לפעמים, ובמיוחד בשנים הראשונות, היה הרבי מבשר בתשובתו לכותב המכתב שאכן הזכיר אותו על הציון, ולעיתים אף תוך פירוט התאריך המדוייק בו הייתה ההזכרה, כשכמה פעמים ביאר הרבי את הודעתו זאת הרבי לאור מאמר חז"ל: "הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו". אולם ברוב הפעמים היה מסתפק בהודעתו על כך מראש שיזכיר על הציון, ובשנים המאוחרות הודיע על כך כמה פעמים באופן כללי ב[[שיחה|שיחות הקודש]].<br />
<br />
===משמעות התשובה כברכה ועידוד===<br />
מסופר כי לאחר שענה הרבי ליהודי מ[[קראון הייטס]] שהיה זקוק לברכה לביתו שחלתה, בנוסה זה, פנה היהודי למשב"ק [[שלום בער גנזבורג]] ודרש שהרבי יבטיח שהיא תבריא. כאשר העביר גנזבורג את הדברים לרבי, השיב הרבי: "אזכיר על הציון היא אינה ברכה? תאמר לו שהיא תהיה כלה יפה"{{הערה|בקודש פנימה, עמ' 69, סיפור 41.}}.<br />
<br />
פעם ניגש השד"ר הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] לרבי בפרוזדור הכניסה של 770 אחרי שהרבי יצא מתפילת מנחה וביקש ברכה לזוג מסויים שלא זכו לזרעא חייא וקיימא וביקשו ממנו שיבקש עבורם מהרבי. לאחר שר' זלמן מסר את שמם השיב הרבי שכשיהיה באוהל יזכיר אותם, אך ר' זלמן לא הרפה ושאל: "מדוע שהרבי לא ייתן להם ברכה אמיתית?!". הרבי לא הגיב על דבריו אלו והמשיך לחדרו הקדוש. כעבור כשנה נולדה לזוג ילדה ולאחר שהדבר נודע לר' זלמן הוא ניגש לרבי שוב בעת שיצא מתפילת מנחה ובישר זאת. הרבי בתחילה לא הגיב והמשיך לעבר חדרו אך כשעמד לפתוח את דלת חדרו, הסתובב לר' זלמן ואמר בבת שחוק: "נו ר' זלמן, אזכיר על הציון, היא ברכה אמיתית?!"{{הערה|תשורה גרינברג תשע"ה עמ' 4}}. <br />
<br />
ביחידות מסויימת בתחילת חורף [[תשל"ד]] התבטא הרבי שבשעה שנותנים ברכה של "אזכיר על הציון" זוהי הברכה הגדולה ביותר{{הערה|יומן ר' שלום דובער שור - ספר זכרון דברי שלום ע' מט}}. <br />
<br />
כך גם בתקופה שישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] הייתה נתונה בחובות גדולים והנהלתה עמדה תחת לחצים שיתפה הנהלת הישיבה את הרבי בכל הצעדים ותמיד התשובה הייתה: "אזכיר על הציון". בשלב מסויים חש ראש הישיבה הרב [[משה הבלין]] חלישות הדעת וכתב לרבי שאינו מרגיש עידוד מצד הרבי למצבם. בתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|עניתי כבר כמה וכמה פעמים 'אזכיר על הציון'. ישאל רבני אנ"ש, היש עידוד גדול מזה?}}{{הערה|הרב הבלין ב[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/12/342.-Vaeira-5782.pdfראיון לעלון 'הסיפור שלי']}}.<br />
<br />
בחורף תש"נ ענה הרבי לאחד מ[[אנ"ש]] שהתעתד לנסוע עם רעייתו לרוסיה וציין שעדיין לא קיבל שום ברכה מהרבי לנסיעה וגם כשעבר ב[[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון לא קיבל ברכה על כך: {{ציטוטון|כמה פעמים צריכים לומר לו שאזכיר עה"צ שלדעתו יהיה זה ברכה?}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים ח"א (תשמ"ט-תנש"א) ע' 45}}.<br />
<br />
ב[[ערב יום כיפור]] [[תנש"א]] כתב הרבי לרב [[מנחם מענדל גרונר]], במענה למכתבו בו כתב שמהסס אודות להתנהלות מסויימת שננקטה בקשר לישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] - התנהלות שדווח עליה לרבי כשהרבי משיב רק ב"אזכיר על הציון"{{הערה|במכתבו לא הזכיר הרב גרונר שזה נשאל אצל הרבי והתשובה הייתה אזכיר על הציון}}) - האם אכן זה לרצונו של הרבי כשהוא כותב שאם זה לא לרצון אזי אין לו כל חלק בזה (תוכן): {{ציטוטון|כמדומה שכבר עניתי, אזכיר על הציון, ומה זאת אומרת אזכיר על הציון? שמבקשים ברכה}}{{הערה|מפי הרב מנחם מענדל גרונר}}.<br />
<br />
במענה לאחד שביקש שהרבי יברכו בפירוש ובפירוט השיב הרבי: <br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=מה תוסיף על ברכתי שבפתקא כו' שאזכירו על הציון וכו'?!|מקור=תשורה חייקין ט' אדר תשס"ב ע' 39}}<br />
<br />
עם זאת במענה מקיץ [[תש"נ]] בקשר לשליח הרב [[שבתי סלבטיצקי]], שהיו שרצו [[השגת גבול|להשיג את גבולו]] כשמי שהשיג את גבולו הבין ממענה הרבי "אזכיר עה"צ" שיש לו הסכמה – הרבי סימן את המילים "שיש לו הסכמה", וכתב: {{ציטוטון|זה ארבעים שנה שאני עונה אזכיר על הציון, והפירוש בזה, אזכיר עה"צ '''ותו לא!!'''}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"נ ע' 129}}.<br />
<br />
===אזכרה בציון גם בלא קריאת כל המכתב===<br />
בשנים המאוחרות, בשתי הזדמנויות בהם הגיעו יחדיו ריבוי עצום של מכתבים{{הערה|בשיחת ו' טבת תשמ"ז - שאז הרבי הודיע שזו עת רצון לבקשת ברכות והגיעו מכל העולם המוני פתקאות, וכן בשיחת כ"ב אלול תשמ"ח - בימי הסליחות בהם מגיעים המוני ה[[פ"נים]]}}, הודיע הרבי ב[[שיחה]] שלא יהיה לו פנאי לקרוא את כל המכתבים אלא רק יניחם וימסרם על הציון.<br />
<br />
במענה מחודש [[חשוון]] [[תשמ"ז]] על הדו"ח מכינוס השלוחים בדרום [[אמריקה]] כתב הרבי שגם באופן כזה זוהי הזכרה על הציון וביאר זאת במשל ממחשב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן '''ואזכיר על הציון'''. ואין הזמן גרמא לקרות אפילו – אבל הנתינה כבר '''בשלימותה ובכל הפרטים''' כפסק דין תורת '''אמת'''. להקל '''ההבנה''' גם לאלו '''וכו'''' הראו דוקא בזמנינו דוגמא בולטת ושעל פיה עושים '''בפועל''' ואפילו בענינים הכי עיקריים והכי גדולים, שאפילו '''בדומם''' – ביכולת בני אדם '''לפעול''' כהנ"ל: תיכף שמכניסים לקאמפיוטר מספר פרטים עקריים – ברגע '''כמימרא''' יודעים כל המסקנות ופסק דין '''לפועל ממש'''. וכשמוסרים-מזכירים כהנ"ל על הציון (דכ"ק מו"ח אדמו"ר) הרי זה '''כפשוט''' ביתר שאת ועד לאין ערוך – ממסירה לדומם הנ"ל, '''להבדיל באין ערוך'''}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תשמ"ז מענה לה}}.<br />
<br />
===אזכרה בציון גם מבלי לצאת מ-770===<br />
ביומנו של הרב [[אהרן דוב הלפרין]] מסופר שבערב [[חג הסוכות]] [[תשל"ד]] שאחד האורחים מ[[ארץ הקודש]] הכניס פתק דחוף לרבי בקשר לאביו שלקה בהתקף לב חמור ומצבו נהיה קריטי, וכעבור שעה קלה יצאה התשובה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון ויבשר טוב}}. הלה לא הסתפק בתשובה זו והכניס מיד פתק דחוף נוסף ובו כתב שאי אפשר לחכות עד שהרבי יסע לאוהל בעוד יותר משבוע (אחרי חג הסוכות שבו נוהג שלא לנסוע) משום מדובר במצב קריטי בו אי אפשר לחכות. תוך זמן קצר יצאה תשובה מהרבי: {{ציטוטון|מאז - כבר הזכרתיו כמה פעמים על הציון. באם רוצה - יסע בעצמו לציון ויבשר טוב}}. <br />
<br />
ה[[מזכיר]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]] סיפר שפעם צלצל אחד מ[[אנ"ש]] למזכירות וביקש שיכניס לרבי בקשת ברכה דחופה לחולה, ומיד לאחר שהכניס הוא את הפתק הוציא הרבי מענה: "אזכיר על הציון". כעבור כמה שעות, קיבל המזכיר טלפון נוסף עם עדכון שמצבו של החולה השתפר. שוב הכניס הוא פתק לרבי, ולהפתעתו קיבלתי את המענה הבא: "אזכירו עוד הפעם על הציון", זאת למרות שמאז המענה הקודם לא יצא הרבי מחדרו. "מסתבר שהרבי לא צריך לצאת מחדרו כדי להזכיר לברכה על הציון" הסיק המזכיר בספרו את הסיפור{{הערה|[https://chabad.info/magazine/504905/ בלעדי: המזכיר של הרבי מספר סודות מהחדר] {{אינפו}}}}. <br />
<br />
כעין זה מספר הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] ששאר בשרו ר' [[יעקב יוסף לפקיבקר]] שהה ברוסיה והיה מסורב עליה וביקש מקרובי משפחתו שהתגוררו ב[[קראון הייטס]] שיבקשו את ברכת הרבי שייצא מרוסיה. ר' בערל ליפסקר כתב על כך לרבי פעם אחת והרבי ענה: "אזכיר על הציון". כעבור כמה ימים כתב ר' בערל לרבי שוב בענין זה והרבי ענה: "הזכרתיו על הציון ואזכירו עוד הפעם". הדבר היה למרות שבכל אותה התקופה הרבי לא נסע לאוהל{{הערה|מפי הרב בערל ליפסקער - בית חיינו גל' 155 (צורף לגל' 541 של כפ"ח), בית משיח גל' 500}}.<br />
<br />
גם לאחרי [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]] השיב הרבי{{הערה|בנענוע ראש לחיוב על הצעת המזכיר}} בנוסח: "אזכיר על הציון"{{הערה|לדוגמא לכמה תמימים מישיבת אהלי תורה וביניהם ר' [[פסח צבי שמערלינג]]. כמו כן שלח הרבי באותה התקופה כו"כ איגרות שנחתמו על ידי המזכירים ובהם שולב הנוסח שיזכיר את הבקשה על הציון.}}.<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[אוהל (קבר הצדיק)]]<br />
*[[בית אהל חב"ד ליובאוויטש]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''התקשרות אמיתית לנשיא הדור''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1893 עמוד 36<br />
*'''וישאירום שם ברשותו''', סקירה על הביטוי השגור אצל הרבי 'אזכיר על הציון', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 37<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 וידאו מהרבי באוהל (12:45)] {{אינפו}}{{קישור שבור}}<br />
*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3371590 כשהרבי ביקר באוהל...]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}<br />
*'''[https://forum.otzar.org/download/file.php?id=75027 ליקוט מסודר ודקדקני על הנהגת הרבי בענין הנסיעה לציון כ"ק אדמו"ר הריי"צ]''', הרב [[מיכאל אהרן זליגסון]].<br />
*'''[https://col.org.il/news/122917 כך נבנה החדרון עבור הרבי באהל הקדוש • כתבה מרתקת]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/135998 ככה נבנה האוהל: הבנייה התעכבה, עד שהחסידים הקימו ועד {{col}}]'''<br />
*'''[https://col.org.il/news/135970 החדרון שנבנה בזכות דאגתם של הבחורים, ושריפתו הפתאומית{{col}}]<br />
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/651742/ רבי לילדים: נְסִיעָה לָאֹהֶל]''' {{וידפו}}<br />
*'''[https://chabad.info/in-focus/30525/ הרבי מעתיר בתפילה באוהל הק', גלריה] {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br />
[[קטגוריה:אוהלי רבותינו נשיאינו]]<br />
[[קטגוריה:קווינס]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F-%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A&diff=711138שמעון בן-ציון אייזנבך2024-09-02T12:07:53Z<p>צאלקע: עריכה</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ר' שמעון בן ציון, [[שוחט]] בירושלים שנהרג במלחמת תש"ח|אחר=[[שליח|שליח הרבי]] ורב שכונה ב[[אילת]]|ראו=[[שמעון אייזנבך]]}}<br />
[[קובץ:הרב אייזנבך.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אייזנבך]]<br />
הרב '''שמעון בן-ציון אייזנבך''' ([[י"ז באב]] [[תר"ע]] - [[פסח שני]] [[תש"ח]]) היה מחשובי אנ"ש בשכונת מאה שערים ובית ישראל ב[[ירושלים]]. נהרג על קידוש השם מפגז ירדני ב[[מלחמת העצמאות]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] לאביו הרב משה יהושע ולאמו מרת יענטל ב[[י"ז באב]] [[תר"ע]]. [[נישואין|נשא]] את מרת חנה רעכיל בת ר' [[צבי הירש הלפרין| צבי הירש]] ופעשא הדסה (בתו של [[זאב דב סלונים]]) הלפרין. לאחר נישואיו עבר להתגורר בשכונת בית ישראל בירושלים, ועבד לפרנסתו במועצה הדתית בעיר כאחראי שכונתי על התרומות ומעשרות וכשוחט. ה[[אדמו"ר]] רבי [[אהרון מבעלז]] היה נוהג להשתמש רק בשחיטתו המהודרת. הוא היה מפורסם כבעל תפילה מיוחד ואיש ירא שמים. <br />
<br />
מספר פעמים במהלך אותה שנה רמז כביכול על פטירתו הקרובה. ב[[י"ז בכסלו]] אותה שנה, לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל אמר כי "הלוואי שאזכה להגיע לקבר ישראל". ב[[ערב פסח]] איחל לאביו את האיחול הרגיל "שנזכה לאכול מן הפסחים ומן הזבחים" ומיד אחר כך הוסיף "ב[[פסח שני]]" - יום פטירתו.<br />
<br />
עם פרוץ [[מלחמת העצמאות]] בשנת [[תש"ח]] נאלץ לעזוב את ביתו עם אשתו וילדיו בגלל שדירתם הייתה בקומה העליונה של בניין מגורים והיה חשש כבד שיפגע מפגזי הירדנים. משפחתו עברה לידיד קרוב בשכונת בתי ורשה.<br />
<br />
ב[[י"ד באייר]] - [[פסח שני]] שרר מחסור חמור בבית ידידו, ויחד עם אשתו חרף את נפשו ללכת לביתם ולהביא שק קמח לאפות ממנו לחמים. לאחר שהבצק היה מוכן יצא לכיוון מאפיה בודדת שעוד פעל בה ה[[נורה חשמלית|חשמל]] ובדרך עצר בבית הוריו. כשרצה להמשיך בדרכו עצרו אביו בתואנה שיש לו ילדים רכים ומסוכן לצעוד למאפיה שנמצאת סמוך לגבול. רגעים ספורים לאחר שיצא אביו עם העיסה החלה הרעשה כבדה ופגז נפל בסמיכות למקום עומדו של הרב שמעון ופצע אותו קשה. במשך מספר שעות שכב שותת דם, עד שנפטר.<br />
<br />
בשל הקרבות העזים לא היה אפשר להביא את החללים הרבים לקבר ישראל, כפי שחשש בחייו, וקברו אותו יחד עם חללים נוספים בקבר אחים זמני, בכפר הערבי המשוחרר שיח באדר (כיום שכונת גבעת רם). כעבור מספר שנים כשהקימו את [[בית העלמין הר המנוחות|בית העלמין בהר המנוחות]] אנשי החברא קדישא העבירו את החללים לקבר עולמים, ונרתעו למראהו: גופו של הרב שמעון היה שלם כביום פטירתו.<br />
<br />
שנים רבות אחרי פטירתו פגש בנו, הרב [[צבי אייזנבך]] לוחם ממתנדבי "שומרי העם" ששהה ליד אביו ברגעיו האחרונים, ועל פי בקשתו העביר לבני המשפחה את הצוואה האחרונה: "אנא מסור לילדיי שכל חיי לא פגעתי באיש, ושיֵלכו בדרכי זו"{{הערה|[https://col.org.il/news/138553 הצוואה המטלטלת של סבא ז"ל שהתקבלה אחרי שלושים שנה] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
כאשר נולד לחתנו הרב משה אהרן ברוורמן, בן, הוא שאל את הרבי האם יש בעיה לקרוא לבן על שם ר' שמעון בן ציון, מכיוון שהוא נפטר בגיל צעיר. הרבי השיב על כך:{{ציטוטון|כנראה כוונתו למה שכתוב בצוואת רבי יהודה החסיד, {{קו תחתון|ויש לחלק}}}}. בעקבות המענה קרא הרב ברוומן לבנו בשם זה ללא חשש{{הערה|[https://col.org.il/news/138715 דוד שלי התלבט אם לקרוא לבנו על שם הסבא הי"ד - ושאל הרבי] {{חב"ד און ליין|}}}}.<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
אחרי פטירתו הותיר אחריו ארבעה בנים וארבע בנות.<br />
<br />
;ילדיו<br />
* הרב [[יצחק צבי אייזנבך]]<br />
* הרב [[שלום לייב אייזנבך]] - משפיע בקהילת חב"ד ב[[מונטריאול]]<br />
* הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] - מעורכי ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], וראש ישיבות [[תומכי תמימים קריית גת]] [[תומכי תמימים בני ברק]] בעברו.<br />
* הרב [[אברהם אייזנבך]], [[ירושלים]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://anash.org/the-chabad-casualty-of-jordanian-shelling/ החסיד שנפגע בהפגזות ירדניות]''' {{אנש}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: אייזנבך שמעון בן ציון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ע]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ח]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%22%D7%91_%D7%99%22%D7%92_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96&diff=702408ניגון לי"ב י"ג תמוז2024-07-15T14:09:21Z<p>צאלקע: הרחבה</p>
<hr />
<div>'''ניגון לי"ב י"ג תמוז''' הוא [[ניגון]] שהלחין ה[[חסיד]] ר' [[אהרן חריטונוב]] שהיה [[שוחט ובודק]] ו[[בעל מנגן]] מצויין, לכבוד [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|חג הגאולה]] [[י"ב בתמוז|י"ב י"ג תמוז]], יום אשר בו יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] לחירות ממאסרו בעד עבודתו הקדושה ב[[מסירות נפש]] ממש, על הרבצת תורה וחיזוק היהדות ב[[רוסיה]] הסובייטית.<br />
<br />
תנועות הניגון מביעות חירוף [[נפש]] להשם ולתורתו ואיתן תוקף ה[[אמונה]] מבלי חת, נגד כל מונע ומעכב לדרכי התורה והמצוה ב[[מסירות נפש]] ממש.<br />
<br />
מסופר שר' אהרון הלחין את הניגון כבר קודם הגאולה של אדמו"ר הריי"צ, בגלל בטחונו שודאי יצא הרבי לחירות.<br />
<br />
בשנת [[תש"ז]] בעת שהותו של הרבי ב[[פאריז]] ניגנו בפניו את הניגון, כששמע הרבי את הניגון התעניין במקורו - באמרו שמעולם לא שמע אותו{{הערה|[http://teshura.com/teshurapdf/Butman-Kurtz.pdf מפי ר' שלום דובער בוטמן תשורה בוטמן קורץ ז' שבט תשפ"ד ע' 71]}}, בשנים מאוחרות יותר ניגנו את הניגון ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות רבות]].<br />
<br />
ניגון זה הוא ניגון נ"ו ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
'''משמעות הניגון'''<br />
<br />
הניגון מחולק לשלושה בבות <br />
<br />
בבא ראשונה - בה מזדקעת השאלה הייתכן הדבר שהרבי נאסר<br />
<br />
בבא שניה - מחדירה את השאלה עוד יותר<br />
<br />
בבא שלישית - מחזקת את הביטחון שהרבי ישתחרר בקרוב<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* ספר הניגונים, עמוד נ"ב<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/11-12-Niggun-12-Tammuz-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]] {{שמע}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=475 הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]{{שמע}} - {{אינפו}}<br />
* [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140821/jewish/Nigun-Yud-Beys-Tammuz.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 13#<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=751 הניגון מתוך "ניגוני חסידי ליובאוויטש"]{{שמע}} - {{אינפו}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62635 הניגון בעיבודו של ר' גיל עקיביוב מתוך הדיסק 'חדווה דניגונא']{{שמע}} - {{אינפו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3480 אצל הרבי] - {{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
*הרב [[לב לייבמן]], [http://nichoach.blogspot.co.il/2017/07/3.html ניגון י"ב י"ג תמוז: 3 בבות של מסירות נפש], באתר 'קיר הניגונים' <br />
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQai1PdHNKel9lZkU/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br />
*[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/963043 לנגן יחד: נִגּוּן י"ב תַּמּוּז • רבי לילדים] {{שמע}} {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/963526 לכבוד חג הגאולה: עיבוד חדשני לניגון י"ב-י"ג תמוז] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
*[https://chabad.info/musicnews/964331/ מה קורה כששני חברים מוזיקאים נפגשים בערב חג הגאולה] {{וידפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ניגוני חב"ד}}<br />
[[קטגוריה:ניגונים של ימים חסידיים]]<br />
[[קטגוריה:ניגונים מניקולייב]]<br />
[[קטגוריה:ניגוני ר' אהרון חריטונוב]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&diff=702377נשיאי ארצות הברית2024-07-15T12:02:17Z<p>צאלקע: נסיון ההתנקשות בטראמפ, עדכון</p>
<hr />
<div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br />
במשך קיומה של ארצות הברית (הוקמה בתקל"ו), כיהנו בה מספר רב של נשיאים, וחלקם אף היו בקשר קרוב עם [[חב"ד]] ו[[הרבי]].<br />
<br />
==הרברט הובר ==<br />
נולד בשנת [[תרל"ז]] (1877) ומת בשנת [[תשכ"ד]] (1961) והיה לנשיאה ה31 של ארה"ב בין השנים [[תרפ"ט]] (1929) ל[[תרצ"ג]] (1933)<br />
<br />
===הפגישה עם אדמו"ר הריי"צ===<br />
{{ערך מורחב|מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)}}<br />
בשנת [[תר"צ]] (1930) נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקור בארה"ב למען יהודי רוסיה, ובמהלך הביקור הוזמן לנשיא ארה"ב הרברט הובר.<br />
<br />
בשבועות האחרונים לסיום מסעו הוא התארח במלון ניוטון, שם היה כמה וכמה שבועות, ובליל [[י"ד תמוז]] בשעה 12 בלילה הוא נסע לוושינגטון לפגוש את הנשיא, בשעה 7 בבוקר של יום ה' [[י"ד תמוז]] הוא הגיע לנשיא הובר.<br />
<br />
בביקור הודה אדמו"ר הריי"צ לנשיא על חופש הפעולה שהוא נותן לבני ישראל, ועל הדאגה שלו ליהודים שנמצאים מעבר לים. <br />
<br />
אחרי הביקור נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] בחזרה לעיר [[ניו יורק]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/22/index.htm הביקור] מבוא לספר השיחות תרפ"ח - תרצ"א}}.<br />
<br />
==פרנקלין דלאנו רוזוולט==<br />
נולד בשנת [[תרמ"ב]] (1882) ומת בשנת [[תש"ה]] (1945), והיה לנשיאה ה32 של ארה"ב בין השנים [[תרצ"ג]] (1933) עד למותו ב[[תש"ה]] (1945), והיה הנשיא שכיהן למשך הזמן הארוך ביותר.<br />
<br />
בזמן השואה שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתבים לרוזוולט ולממשל האמריקאי על מנת להציל יהודים וגדולי ישראל רבים ששהו באירופה, חלקם אף נשאו פרי{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו אגרת א'תרנח (ושם מענה נשיא ארצות הברית), אגרות קודש חלק יג, [[הקריאה והקדושה]], [[בית משיח]], גיליון 496}}.<br />
<br />
במהלך מלחמת העולם השנייה הרבי הריי"צ ניסח [[תפילות בימי השואה מאדמו"ר הריי"צ| תפילה מיוחדת לשלום נשיא ארצות הברית]] והורה להדפיסה ולהפיצה בין יהודי ארצות הברית.<br />
<br />
בתקופה הרלוונטית, הנשיא רוזוולט הגיש עזרה מסויימת כדי להציל יהודים, ומצד שני סגר את שערי ארצות הברית כמעט באופן הרמטי, והכריז מלחמת על גרמניה רק בשלב מאוחר של המלחמה ולא בתחילתה כמצופה. ולמרות זאת מנהיגים יהודים ובהם אדמו"ר הריי"צ היו בקשר עמו כדי לנסות להציל מה שניתן.<br />
<br />
הסבר על כך ישנו באגרת מהרבי:<br />
"מנהיגים יהודים אחראיים פיתחו באופן ממושך יחסי ציבור טובים, ובעצם אפילו באופן לבבי עם הנשיא קרטר ועם קודמיו עד לפ.ד. רוזוולט, מבלי להתחשב ברגשות השליליים, שהם הביעו לפעמים בגלוי כלפי יהודים ומטרות יהודיות" {{הערה|מורה לדור נבוך ב' 247}}.<br />
<br />
==ריצ'רד ניקסון==<br />
נולד בשנת [[תרע"ג]] (1913) ומת בשנת [[תשנ"ד]] (1994) והיה לנשיאה ה37 של ארה"ב בין השנים [[תשכ"ט]](1969) ל[[תשל"ד]] (1974).<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] לקראת יום הולדת השבעים שלח ניקסון ברכה לרבי דרך הסופר היהודי [[הרמן ווק]] שהגיע באמצע התוועדות להביא את הברכה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30308 הכתבה] בשטורעם}}.<br />
<br />
העורך דין המפורסם [[נתן לוין]] היה היועץ למשפטים בזמן כהונתו.<br />
<br />
===יחסיו עם ישראל===<br />
{{ערך מורחב|מלחמת ההתשה}}<br />
בעת מלחמת ההתשה ניסה ניקסון להביא להפסקת אש, אולם מנגד התנגד הרבי לדבר בטענה שזה יתן למצרים זמן לאגור נשק ובסוף הם יפתיעו אותנו, בפועל נחתם הפסקת אש, וכ48 שעות אחרי החתימה הפרו המצרים את ההסכם והתקיפו את ישראל.<br />
<br />
{{ערך מורחב|מלחמת יום כיפור}}<br />
בעת [[מלחמת יום כיפור]] ב[[תשל"ד]] הורה להביא לישראל משלחת של נשק ותחמושת על אף שהיו כאילו שהתנגדו לדבר הזה.<br />
<br />
==ג'רלד פורד==<br />
[[קובץ:Zmcw1119766.jpg|ממוזער|פורד עם הרב [[אברהם שם טוב]]]]<br />
הנשיא פורד התכתב עם [[הרבי]], כמה וכמה פעמים ושלח לו מכתב בו הוא כותב:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המאמצים שלך למען החינוך ואינספור העשייה ההומניטרית שלך הועילו וחיזקו מאוד את החברה שלנו. על ידי מתן הכוונה למחויבות התנועה לשמירה על המסורת היהודית, הנצחתם מורשת המהווה מקור לנחמה ואומץ לרבים מאזרחינו}} {{מקור}}<br />
<br />
בשנת [[תשל"ה]] הוא הגיע לכנס לטובת ארגון חב"ד.<br />
<br />
==ג'ימי קרטר==<br />
{{קובץ|הסכם מצרים|ראש ממשלת ישראל [[מנחם בגין]] בלחיצת יד עם נשיא [[ארצות הברית]] ג'ימי קרטר ונשיא מצרים אנואר סאדאת, לאחר החתימה על ההסכם}}<br />
[[קובץ:גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבבית הלבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גימ'י קרטר מדליק את החנוכיה הציבורית הראשונה בבית הלבן בשנת [[תש"מ]]]]<br />
נולד בשנת [[תרפ"ד]] (1924) והיה לנשיאה ה39 של ארצות הברית בין השנים [[תשל"ז]] - [[תשמ"א]].<br />
<br />
לקראת יום ההולדת השבעים וחמש של [[הרבי]] בשנת [[תשל"ח]] הציע קרטר להרבי לבוא לבית הלבן, והרבי סירב, לאחר מכן הוצע לרבי שיחת טלפון מקרטר אולם גם לזה סירב [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30308 בכתבה] ב{{שטורעם}} [https://col.org.il/news/137826 ובאתר{{COL}}]}}<br />
===ההסכם שלום עם מצרים===<br />
{{ערך מורחב|הסכם השלום עם מצרים}}<br />
בשנת [[תשל"ז]] בעת ביקורו של [[יצחק רבין]] בבית הלבן הציע לו קרטר תוכנית שלום עם מצרים, שעלה [[מנחם בגין]] לשלטון הוא המשיך את המשא ומתן עם נשיא מצרים סאדאת, ובשנת [[תשל"ט]] (1978 למניינים) התכנסו [[מנחם בגין]], [[נשיאי ארצות הברית#גימ'י קרטר|קרטר]] וסאדאת בקעמפ דיויד שם נקבע ההסכם שלום שבמהלכו ישראל תמסור את חצי האי סיני למצרים.<br />
<br />
להסכם זה התנגד הרבי נחרצות וגם פעל לנסות לביטולו, [[חב"ד]] הצטרפה במאבק בהסכם וכן יצא בעקבות זה ספרו של הרב וולפא [[שלום שלום ואין שלום]], הרבי אף אמר ששלושתם, קרטר, בגין וסאדאת יסיימו את תפקדיהם בצורה משונה, ואכן סאדאת נרצח, בגין שקע בדיכאון, וקרטר פוטר על ידי העם (הפסיד בבחירות). {{הערה| ליתר פירוט ומקורות בדברי הרבי - ספרי הרב שלום בער וולפא - דעת תורה ושלום שלום ואין שלום}}<br />
<br />
===חנוכיה בבית הלבן===<br />
{{ערך מורחב|חנוכיה ציבורית}}<br />
בשנת [[תש"מ]] השתתף ועזר קרטר בהדלקת חנוכיה ציבורית בבית הלבן מקום מושבו של נשיא ארצות הברית, מאז כל שנה מתקיים במקום הדלקה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=85261 הדלקת החנוכיה בבית הלבן]}}.<br />
<br />
===יום החינוך===<br />
{{ערך מורחב|יום החינוך בארה"ב}}<br />
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]<br />
בשנת [[תשל"ח]] (1978) הכריז הקונגרס של [[ארצות הברית]] על יום הולדתו העברי של [[הרבי]] - ב[[י"א ניסן]], כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] (אז) ג'ימי קרטר, מוזכרות [[שבע מצוות בני נח]] כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר ב[[התוועדות]] את משמעותה.<br />
<br />
מאז כל שנה, חותם נשיא ארה"ב ב[[י"א ניסן]] על יום החינוך לכבוד [[הרבי מליובאוויטש]]{{הערה|[http://chabad.info/news/נשיא-ארהב-הכריז-על-יא-ניסן-כיום-החינוך/ נשיא ארצות הברית הכריז על י"א ניסן כ'יום החינוך']''' - י"א ניסן תשע"ה}} {{אינפו}}<br />
.<br />
<br />
==רונלד רייגן==<br />
נולד בשנת [[תרע"א]] (1911) ומת בשנת [[תשס"ד]] (2004), והיה לנשיאה ה40 של ארה"ב בין השנים [[תשמ"א]] (1981) ל[[תשמ"ט]](1989).<br />
<br />
לרייגן היה קשרים טובים עם שליח הרבי הרב [[אברהם שמטוב]], וכן מינה אותו בשנת [[תשמ"ד]] (1984) לבין חמשת אנשי "המועצה הלאומית לחינוך המבוגרים".<br />
<br />
רייגן עמד בקשרים רבים עם [[הרבי]], והיה שולח לו מידי זמן מכתב, באחד מכתביו הוא כתב לו:<br />
{{ציטוטון|יש לך כל כך הרבה מה להיות גאה. מאז הרגעים הראשונים שלך בארצות הברית בשנת 1941, שיתפת את המתנה האישית שלך של הבנה אוניברסלית לטובת כולם. שוב ושוב, האהבה וההדרכה הרוחנית שלך הביאו תקווה והשראה לאלו שמתמודדים עם ייאוש. בהבאת נחמה ונחמה לרוח האנושית, עזרת לחזק את יסוד האמונה שהוא הנכס החיוני ביותר של האנושות. מפעל חייכם היה מענה לאותה קריאה מיוחדת שמעטים זוכים לשמוע.}}<br />
לקראת יום הולדתו של [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ב]] הכריז רייגן על יום הרהור הבין לאומי{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/142535/jewish/The-Rebbe-and-President-Reagan.htm הרב ורייגן] באתר {{בית חב"ד}}}}.<br />
<br />
===חוק רמת הגולן===<br />
[[קובץ:107803.jpg|ממוזער|שמאל|רייגן חותם על יום החינוך]]<br />
בשנת [[תשמ"א]] יזם [[מנחם בגין]] חוק שמכיר ברמת הגולן כישראל, חוק זה גרם למשבר ביחסים בין רייגן לישראל והוא אף איים להפסיק ביניהם את שיתוף הפעולה.<br />
<br />
===רגע של שתיקה ו[[שבע מצוות בני נח]]===<br />
{{ערך מורחב|רגע של שתיקה}}<br />
{{ערך מורחב|שבע מצוות בני נח}}<br />
בקיץ [[תשמ"ג]] (1983) ביקש [[הרבי]] להנהיג '''רגע של שתיקה''' בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.<br />
<br />
אודות לכך חתם רייגן על כך שבבתי הספר יונהג "רגע של שתיקה" וכן קרא לאמריקאים לשמור על שבעת מצוות בני נח.<br />
<br />
===תעודת כבוד===<br />
ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ג]], קיבל הרבי תעודת כבוד על פעולותיו מטעם ארצות הברית ובחתימת הנשיא רייגן.{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/taaruchot/10.htm?q=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%20%D7%90%D7%A8%D7%94 באתר ספריית ליובאוויטש].}}.<br />
<br />
==ג'ורג' הרברט ווקר בוש==<br />
נולד בשנת [[תרפ"ד]] (1942) ומת בשנת [[תשע"ח]] (2018), והיה לנשיאה ה-41 של ארצות הברית בין השנים [[תשמ"ט]] (1989) ל[[תשנ"ג]] (1993).<br />
<br />
===ועידת מדריד===<br />
{{ערך מורחב|ועידת מדריד}}<br />
בשנת [[תנש"א]] (1991) יזם בוש את ועידת מדריד שבמהלכה הציע הסכם שלום בין ישראל לערבים בעיר מדריד (שב[[ספרד]]), הרבי הזהיר את ראש ממשלת ישראל [[יצחק שמיר]] לא להסכים לישראל ללכת לועידה זו, אולם בסוף ישראל כן שלחה נציג ובעקבות כך נחתמו [[הסכמי אוסלו]] ו[[הסכם שלום עם ירדן]].<br />
<br />
[[קובץ:מגליץ.png|ממוזער|מדליית הזהב שהרבי קיבל בתשנ"ה]]<br />
==ביל קלינטון==<br />
נולד בשנת [[תש"ו]] (1946) והיה לנשיאה ה42 של ארצות הברית בין השנים [[תשנ"ג]] (1993) לבין [[תשס"א]] (2001).<br />
<br />
היה אחד הנשיאים הידועים באהבתם ל[[יהדות]] ול[[תורה]] וכן הרבה להשתמש בעוזרים יהודים.<br />
<br />
בחודש כסלו תשנ"ה העניק ביל קלינטון לרבי מדליית הזהב על פעולותיו בחדר הסגלגל שלו ואמר: {{ציטוטון|מעמדו הרם של הרבי... כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרבי בהרחבת מוסדות אלה.}}<br />
<br />
===הסכמי אוסלו===<br />
{{ערך מורחב|הסכמי אוסלו}}<br />
בשנת [[תשנ"ג]] (1993) יזם קלינטון הסכם שלום בין ישראל לאש"ף שבמהלכו יוקם מדינה פלסטינית, חסידי [[חב"ד]] יצאו בהפגנות נגד ההסכם בכך שמסכן את ישראל.<br />
<br />
===הסכמי שלום===<br />
קלינטון יזם עוד וכמה הסכמי שלום שהיו מנוגדים לדעת [[הרבי]] בעניין [[שלימות הארץ]] כמו ההסכם שלום עם ירדן, הסכם וואי וכן יזם את קעמפ דיוויד תש"ס.<br />
<br />
==ג'ורג' ווקר בוש==<br />
נולד בשנת [[תש"ו]] (1946) בנו של [[נשיאי ארצות הברית#ג'ורג הרברט ווקר בוש|ג'ורג הרברט ווקר בוש]], והיה לנשיאה ה43 של ארצות הברית בין השנית [[תשס"א]] (2001) ל[[תשס"ט]] (2009).<br />
<br />
היה אוהד יהדות, וחיבב את הרבנים החרדים, וכן היה בקשר קרוב עם שליח הרבי לבית הלבן הרב [[לוי שמטוב]]<br />
<br />
===יחסיו עם ישראל והסכמי שלום===<br />
גם בוש ככקודמיו ניסה לעשות הסכמי שלום בין ישראל לערבים, הוא הציג את תכנית 'מפת הדרכים' שלא יצאה לפועל. וכן תמך ב[[תוכנית ההתנתקות]] של ראש הממשלה [[אריאל שרון]] וכן יזם את ועידת אנאפוליס בשנת [[תשס"ח]] (2008) אולם היא לא יצאה לפועל.<br />
<br />
גם כאן [[חב"ד]] נרתמה למאבק ונלחמה מול אותם הסכמים בין בהפגנות ובין בשכנועים.<br />
<br />
==ברק אובמה==<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[קובץ:הפגנה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|220px|הפגנה בחצר [[מוזיאון צבאות ה']] ב[[קראון הייטס]] נגד הסכמים בין איראן ל[[ארצות הברית]]]]<br />
| [[קובץ:יום החינוך.jpg|שמאל|ממוזער|220px|נשיא ארצות הברית אובמה חותם על ההצהרה של יום החינוך]]<br />
|}<br />
נולד בשנת [[תשכ"א]] (1961), והיה לנשיאה ה-44 של ארצות הברית משנת [[תשס"ט]](2009) עד ל[[תשע"ו]](2016).<br />
<br />
=== ההסכם עם איראן===<br />
{{ערך מורחב|איראן}}<br />
בשנת [[תשע"ד]] (2014) חתם אובמה הסכם עם איראן שבמהלכו הוא מתיר להם להחזיק נשק גרעיני. דבר זה היה סכנה ל[[ישראל]], ובמהלך ההסכם יצאו [[חסידי חב"ד]] להפגין נגד אותו הסכם. בסופו של דבר נשיא ארה"ב [[דונאלד טראמפ]] ביטל את ההסכם.<br />
<br />
==[[דונאלד טראמפ]]==<br />
[[קובץ:ג'ייקובסון.png|ממוזער|200px|טראמפ עם המרצה החב"די ר' [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]]]]<br />
נולד בשנת [[תש"ו]] (1946), התמנה לנשיא ארצות הברית בשנת [[תשע"ו]] (2016) וכיהן בתפקיד עד שנת [[תשפ"א]] (2021).<br />
<br />
נחשב כנשיא אוהד ישראל, בשנת [[תשע"ז]] (2017) הגיע לביקור בישראל וכן העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, בשנת [[תשע"ח]] (2018) חנן את האסיר היהודי המפורסם, [[שלום מרדכי רובשקין]] וב[[י"ט כסלו]] באותה שנה הכיר ב[[ירושלים]] כבירת ישראל. בשנת [[תשע"ט]] (2019), הכיר גם ברמת הגולן כחלק משטחי ישראל.<br />
<br />
בתו של טראמפ התגיירה והתחתנה עם יהודי איש עסקים בשם ר' ג'ארד יואל חיים קושנר שמקורב מאוד ליהדות ול[[חב"ד]].<br />
<br />
===תוכנית המאה===<br />
בשנת [[תש"פ]] (2020) יזם טראמפ הסכם שלום בין ישראל לערבים שבמהלכו הערבים יקבלו כ30 אחוז מיהודה ושומרון ויוכלו להקים מדינה פלסטינית, הסכם זה מנוגד לדעת [[הרבי]], וחסידי חב"ד יצאו בהפגנות נגדו, בסופו של דבר הסכם השלום לא יצא לפועל.<br />
<br />
'''נסיון ההתנקשות'''<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ד]] ב[[ז' תמוז]] התרחש נסיון התנקשות בעת שנאם בעצרת בחירות לנשיאות ב[[פנסילבניה]] שב[[ארצות הברית]]. טראמפ נפצע קל , אוזניו לוחייו הימנית דוממו, וחולץ מהאזור במצב קל <br />
<br />
==ג'ו ביידן==<br />
נולד בשנת [[תש"ב]]. היה סגן נשיא ארה"ב בין השנים [[תשס"ט]] - [[תשע"ו]]. בשנת [[תשפ"א]] נבחר לנשיא ה-46 של [[ארצות הברית]].<br />
<br />
היכרותו הראשונית עם חב"ד הייתה עם השליח ר' [[אברהם שמטוב]].<br />
<br />
מיודד עם שלוחי חב"ד, וסייע רבות לעניני הרבי, דוגמת הסיוע שהעניק להצלחת המשפט על הצבת חנוכיות במרחב הציבורי, חקיקת 'חוק החינוך' לכבוד יום הולדתו של הרבי, ועוד{{הערה|להרחבה: שבועון כפר חב"ד, '''סנטור בשירות הרבי''', גליון 1883 עמוד 85.}}. בשנת [[תשע"ה]] השתתף בהדלקת החנוכיה של [[חב"ד]] בווישגטון.<br />
<br />
בשנת [[תשע"א]] נשא נאום שבמהלכו אמר:<br />
{{ציטוטון|עלינו לזכור תמיד את מה שאמר הרבי, שתמיד תבע לא להסתפק בהישגים הקיימים שהצליחו בהם, אלא תמיד לנסות לעבוד יותר ולנצל יותר את הכישרונות שאלוקים נותן לנו כדי לתקן את העולם}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ע]] נשא נאום בו אמר:{{ציטוטון|העולם היום צריך את חב"ד: חכמה, בינה ודעת. קשה לראות את שלושת האיכויות האלה משולבות יחד. אני עומד בפניכם כמעריץ}}.<br />
<br />
<br />
==ראו גם==<br />
<br />
*[[תפילות בימי השואה מאדמו"ר הריי"צ]]<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:גויים]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי מדינות|*]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%9C&diff=681302שיחת משתמש:שנוזל2024-05-15T14:46:38Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>__לא_לחיפוש__<br />
<br />
{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחת משתמש:שנוזל/ארכיון 1|1]] • [[שיחת משתמש:שנוזל/ארכיון 2|2]]}}<br />
<br />
<br />
<br />
== תזכורת ==<br />
<br />
לעדכן את הערכים שהוספת בדף המשתמש שלך {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ה' בתמוז ה'תשע"ג • 19:48, 13 ביוני 2013 (UTC)<br />
:כשאסיים להעלות את כל הערכים הבנויים בטיוטה... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ו' בתמוז ה'תשע"ג 00:45, 14 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== הפניה עם מרכאות ==<br />
{{כתב קטן|הפסקה הייתה בתחילה: "קישור עם סוגריים" - ולפי הכותרת היה מהלך הדיון. בי"ט תמוז [[משתמש:שלום|שלום]] שינה}}<br />
<br />
לענ"ד פשוט שאין להפנות מדף שיש בו סוגריים כמובן, זה מיותר ואין לדבר סוף. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 17:36, 14 ביוני 2013 (UTC)<br />
:אין מנהגי בכך, רק שאצל [[פישל שניאורסון]], לא זוכר אם אני כתבתי או שהיה קודם - היה קישור אדום ל[[כוחה של סנגוריה (ספר)]] - אז יצרתי הפניה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ו' בתמוז ה'תשע"ג 18:33, 14 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::התכונתי "מרכאות" סליחה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ו' בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 18:37, 14 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
::::[[אמירת "לעילא ולעילא"|תזכורת]]. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 03:19, 28 ביוני 2013 (UTC)<br />
::::::'''?!?!?!?!''' • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ' בתמוז ה'תשע"ג 03:22, 28 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::::::לא אני עשיתי את ההפניה. תסתכל טוב. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ' בתמוז ה'תשע"ג 03:31, 28 ביוני 2013 (UTC)<br />
::::::::נכון, מחילה --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 03:37, 28 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::::::::אז למה שיחזרת? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ' בתמוז ה'תשע"ג 04:27, 28 ביוני 2013 (UTC)<br />
::::::::::כי היה נדמה לי שקישרת מהדף הזה לשיחתו של יצחק ב --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 04:51, 28 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== הפניה לקטגוריות הקשורות לעיר ==<br />
<br />
ראיתי שפתחת בשעה טובה ומוצלחת במיזם תת הקטגוריות הקשורות לערים מסויימות, וכפי שאתה יכול לראות השתדלתי לעזור לך. צריך לראות מה הדרך הכי נוחה-יפה-נכונה להפנות מהערך של העיר עצמה לקטגוריות השונות הקשורות אליה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ב בתמוז ה'תשע"ג • 03:16, 20 ביוני 2013 (UTC)<br />
:נראה לי שאם העיר עצמה תהיה מקושרת לקטגוריה של 'קהילת חב"ד ______' זה כבר מקשר אותה, לא? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ב בתמוז ה'תשע"ג 13:03, 20 ביוני 2013 (UTC)<br />
::אנסה לחשוב על רעיון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ב בתמוז ה'תשע"ג 13:07, 20 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::לכאורה זה לא צריך להיות רעיון גאוני, פשוט ב'ראו גם' להוסיף 'אישים הקשורים לקהילת חב"ד ב______', 'מוסדות חב"ד ב_____' וכדומה. לא? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ב בתמוז ה'תשע"ג • 13:21, 20 ביוני 2013 (UTC)<br />
::::אממ.. לא יודע. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ב בתמוז ה'תשע"ג 15:16, 20 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::::ואם כן, אז זה צריך להיות בצורה כזו: <br />
<br />
<nowiki><br />
== ראו גם ==<br />
</nowiki><br />
<br />
<nowiki><br />
*[[:קטגוריה:בני ברק]]<br />
</nowiki><br />
<br />
<nowiki><br />
*[[:קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: מוסדות|מוסדות בקהילה]]<br />
</nowiki><br />
<br />
• [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ב בתמוז ה'תשע"ג 15:16, 20 ביוני 2013 (UTC)<br />
::לא תמיד האנשים בעיר קשורים לקהילה. צריך ניסוח אחר. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ב בתמוז ה'תשע"ג • 15:33, 20 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::פשוט *[[:קטגוריה:בני ברק]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ט"ו בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 15:45, 23 ביוני 2013 (UTC)<br />
::::כנראה לא הבנת על מה אנחנו מדברים. רוצים שבתחתית כל ערך יופיעו בצורה מדוגשת וברורה הפניות לכל הקטגוריות השונות הקשורות לעיר, דבר הכולל קטגוריית אישית בנפרד, קטגוריית מוסדות בנפרד, וכן הלאה. ולכן, צריך למצוא ניסוח שיתאים בנוגע לקטגוריית האישים הקשורים לעיר. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ו בתמוז ה'תשע"ג • 17:50, 23 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== מה לך כי נחפזת? ==<br />
<br />
אם לוקח לי זמן סימן שאני עושה משהו קצת יותר מושקע... התאזר בסבלנות ואל תתנגש איתי בעריכת שף שמעולם לא חשבת ליצור אותו. {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ו בתמוז ה'תשע"ג • 14:16, 23 ביוני 2013 (UTC)<br />
:התנצלותי. ראיתי דף הפניה לפירושונים אדום, ולא חשבתי פעמיים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ו בתמוז ה'תשע"ג 14:18, 23 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== תמונות מ-col ==<br />
<br />
האם מותר להעלות תמונות מcol? גם אם אתה מציין קרדיט. נראה לי שממש לא. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ז בתמוז ה'תשע"ג • 22:02, 25 ביוני 2013 (UTC)<br />
:בזמנו "אחד המבינים" (לזהותו שאל במייל או בע"פ) אמר לי (במייל) שאפשר בציון קרדיט. ה'אפשר' לא נותן היתר להעלאת הקבצים, אלא מסוג 'מה כבר יכול לקרות' ו'מקסימום נמחוק'. על פי זה כדאי להעלות רק תמונות 'שוות'. אולי במקרה דנן קצת הגזמתי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ז בתמוז ה'תשע"ג 22:07, 25 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::ותמונות כגון דא (מקוואות) אפשר למצוא קלות באינפו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 01:01, 19 בפברואר 2014 (UTC)<br />
<br />
== הרבי ==<br />
<br />
ראיתי לאחרונה שאתה מרבה להשתמש בתבנית של הוספת אות 'ה' בראש המילה רבי. רק רציתי להאיר לתשומת לבך שהמילה 'הרבי' מפנה לערך על הרבי, והמילה רבי מפנה לערך ראש בני ישראל, כך שלא תמיד נכון להשתמש כך--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 02:13, 26 ביוני 2013 (UTC)<br />
:התבנית שאני משתמש בה מפנה לערך [[הרבי]]. זה בדיוק הרעיון של התבנית, כפי שתוכל [[תבנית:ה|לראות כאן]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח בתמוז ה'תשע"ג 19:05, 26 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== תבניות מויקיפדיה - עזרה טכנית ==<br />
<br />
הבטחת לי בעבר שתעזור לי בייבוא תבניות מויקיפדיה המסייעות לטיפול בטקסט הפוך באנגלית דוגמת מה שקרה בשורה הראשונה של הערך [[ק.ג.ב.]] שהעליתי הרגע, וכן בעוד מקומות שאני כבר לא זוכר היכן הם. אתה יכול לסייע בזה? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ט בתמוז ה'תשע"ג • 19:03, 27 ביוני 2013 (UTC)<br />
:עיין גם ב[[שיחה:אניפולי]] • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ט בתמוז ה'תשע"ג • 19:08, 27 ביוני 2013 (UTC)<br />
::{{בבקשה}}. ראה [[תבנית:D]], וב[[תבנית:D#ראו גם|ראו גם]] שם. (ה[[תבנית:מימין לשמאל]] תכנס כשיכניסו את חב"ד אינפו באנגלית לרשימה הלבנה). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ט בתמוז ה'תשע"ג 20:52, 27 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::אתה באמת חושב שאני מבין איך להשתמש עם זה? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ט בתמוז ה'תשע"ג • 22:58, 27 ביוני 2013 (UTC)<br />
::::אוקיי, הצלחתי, היה צריך בשביל זה את תבנית כ. (מה הקשר בין שם התבנית לתוכן שלה - אלוקים יודע). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ט בתמוז ה'תשע"ג • 23:03, 27 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::::כנראה שבמקור זה נלקח מאנגלית. "סיפורים וגלגלוליהם"... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ' בתמוז ה'תשע"ג 02:23, 28 ביוני 2013 (UTC)<br />
::::::כנראה שזה ראש תיבת 'כיוון' שאמרו לכוון את הטקסט. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ' בתמוז ה'תשע"ג • 09:42, 28 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
<br />
התחלתי. הסתבך מעט, ותם זמני. אמשיך בהזדמנות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ב בתמוז ה'תשע"ג 21:13, 30 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== ביאור בענין טעויות ההקלדה ==<br />
<br />
ההבדל המהותי בין טעות הקלדה לטעות כתיב הוא, שכאשר הטעות מתרחשת בעקבות הקלדה מהירה ואי שימת לב היא נקראת טעות '''הקלדה''', וכאשר הטעות נובעת מ'''חוסר ידיעה''' היא נקראת טעות כתיב. כאשר אני אבוא ואשאל אותך אם צריך לכתוב "קומפלס" או "קומפלקס" ואתה לא תדע לענות נכון ואחרי זה תכתוב על פי הידיעה מהוטעית שלך, זו טעית '''כתיב''', אבל אם תוך כדי כתיבה תשתמש בטעות במילה לא נכונה או באיות לא נכון מחוסר שימת לב - זו טעות '''הקלדה''' (ולא רק מתי שהאצבע לחצה על אות קרובה). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ' בתמוז ה'תשע"ג • 18:38, 28 ביוני 2013 (UTC)<br />
:{{בכי}} • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ' בתמוז ה'תשע"ג 18:48, 28 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== הצבעתך ==<br />
<br />
[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&curid=4564&diff=141338&oldid=141335&rcid=144246 יש להצביע בפסקה הנכונה]. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ב בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 20:53, 30 ביוני 2013 (UTC)<br />
:בכוונה שם. להורות ברורות את דעתי - הנוגדת. אך לא אוכל להיכחש לצורך של הפעלת שיקול דעת במקרים מסויימים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ב בתמוז ה'תשע"ג 20:54, 30 ביוני 2013 (UTC)<br />
::השאלה היא מה תהיה ההחלטה הסופית שתכתב בסיום הדיון במקרה (וכך יהיה) שאתה תהיה הקול המכריע. אני משער שאינך מתנגד למסקנא זו: "הוחלט, שבאם יפנה אחד מנשואי הערך בחב"דפדיה אל המערכת, לא ימחק הערך אלא בשיקול דעת לפי נשוא הערך וכו' לפי רוב קולות". נכון? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ב בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 20:56, 30 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::אם בדיון יוכרע 'בעד' יהיה מאוד קשה לעצור את השיטפון אחר כך. אם בדיון יוחלט 'נגד' - האפשרות לא תיסגר לחלוטין, אך ההכרעה תתן מיתון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ב בתמוז ה'תשע"ג 21:15, 30 ביוני 2013 (UTC)<br />
::::כבר הסברתי את עצמי יותר מפעם אחת: יש אפשרות שלישית. אך מכיון שיש כאן בעיה קטנה של טלפון שבור (מכיר? לפעמים אתה מסביר למישהו משהו שעה שלימה עד שנופל לו הקליק) אעצור כאן. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ב בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 21:22, 30 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::::זה טיפשי, במחילה. כולנו בעד הפעלת שיקול דעת, ואף אחד כאן לא פתח במלחמת עריכות, השאלה היא מה הקו הכללי של חב"דפדיה ומה המדיניות. אחרי שיוחלט נגד בעזרת ה', רק בעקבות בקשות '''מיוחדות מאוד''' יוגמשו הכללים של חב"דפדיה. 22:29, 30 ביוני 2013 (UTC)<br />
::::::חוץ מזה, שהשיקול היחיד הוא לא דעת הרוב, אלא יש להחשיב בשיקול הדעת גם את אותו אחד שישב והתאמץ לכתוב את הערך, שללא ספק יש לו קול מכריע יותר בענין. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ב בתמוז ה'תשע"ג • 22:31, 30 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::::::ובכן, אני חייב לציין שהפעם זוננשיין הבין את כוונתי... וליתר ביאור (מלשון 'אור'): המדיניות צריכה להיות ש'''לא''' מוחקים ערכים בגלל בקשות של נשואי הערכים. ולצורך זה אני מצביע {{נגד}}'''!'''. אך זה לא שולל מקרים חריגים. המקרה דנן, למשל, הוא לא חריג. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ג בתמוז ה'תשע"ג 01:47, 1 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== הצליח ==<br />
<br />
תודה --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 02:19, 1 ביולי 2013 (UTC)<br />
:תסתכל בדף הזה (בויקי): [עזרה:מילות מפתח]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ג בתמוז ה'תשע"ג 02:20, 1 ביולי 2013 (UTC)<br />
::מי לא מחפש את מה, ומה זה מועיל, אם אפשר הסבר בבקשה. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג בתמוז ה'תשע"ג • 11:52, 1 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::בגוגל אם תחפש "משתמש:זוננשיין" (או חיפוש דומה), תמצא את עצמך. אם אתה מכניס את התיבות _ללא_חיפוש_ המנוע לא יסרוק (או עכ"פ לא יציג) את הדף שלך. שלום אמר הצליח על משהו אחר, על הוספת סימן + ב'לוח המודעות'. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ג בתמוז ה'תשע"ג 11:55, 1 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::אז למעשה היה כדאי להכניס את הקוד הזה בכל דפי השיחה ואולמות הדיונים? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג בתמוז ה'תשע"ג • 12:05, 1 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::::איך שלום שליט"א הצליח? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג בתמוז ה'תשע"ג • 12:05, 1 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::::אין מעניינו לדאוג שהדבר לא ימצא בחיפוש. אין סיבה. אם מישהו רוצה באופן אישי הוא רשאי להכניס לדף המשתמש/שיחה שלו. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בתמוז ה'תשע"ג 02:18, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::::שלום שליט"א לא הצליח, אלא אמר 'הצליח'. מלשון 'הצלחת'. כי על כפתור + החסר (מלשון עבר) ב'לוח המודעות' השתגענו איזה זמן, וברוך השם 'זה הצליח'. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בתמוז ה'תשע"ג 02:18, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::::::איך הצלחת? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ד בתמוז ה'תשע"ג • 05:35, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::::::תבדוק גרסא אחרונה שם --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ד בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 05:36, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::::::::להוסיף איזה מלים באנגלית. לא זוכר, תסתכל שם. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בתמוז ה'תשע"ג 05:53, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::::::::ולמה בדף הזה צריך להוסיף ובדפים אחרים לא צריך וזה דבר המובן מאיליו? (ואוו, איזה שאלות מציקות). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ד בתמוז ה'תשע"ג • 05:55, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::::::::::האתר מוסיף אוטומטית בדפי שיחה. אבל בדפי מיזם וכדומה זה לא נעשה אוטומטית אלא צריך להוסיף בעזרת הקוד ההוא. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בתמוז ה'תשע"ג 23:24, 2 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== אם תוכל לעדכן ==<br />
<br />
אם תוכל לעדכן או לשלוח לי רשימה שאני אעדכן [[משתמש:בפועל ממש/ארגז חול - קבוצות|בדף הזה]]. תודה מראש. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ג בתמוז ה'תשע"ג • 18:39, 1 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== תבנית תמונות מתחלפות ==<br />
<br />
א. העסק כבר עובד? אפשר להתחיל להכניס תמונות וכיתובים?<br />
<br />
ב. אם התשובה חיובית, אני מציע שתעלה תמונות מיוחדות לערכים ואני אשתדל להכניס עליהם כיתובים. פשוט אין לי כאן מאגרי תמונות של חב"ד אינפו.<br />
<br />
ג. אתה מתכנן לדאוג גם לכך שקטעי 'הידעת' יתחלפו? או שאתה משקיע קודם ביצירת התבנית של התמונה מומלצת?<br />
• '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג • 22:51, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
:כשיעבוד - הכול יעבוד יחד.<br />
:עכשיו אני משתגע לעלות על כל הבעיות שצצות חדשות לבקרים, וכשאצליח להגיע לתוצאה המושלמת - כשהכול '''יראה''' כמו שצריך ולא רק יעבוד (ראה [[תבנית:תמונה מומלצת (הרבי)/חודש]]) אעתיק הכול קומפלט לתבנית הנוספת של תמונות שונות (חסידים וכו') וממילא גם 'הידעת' יעבוד באותה המתכונת, וגם ה'אירועים ביהדות' וה'אירועים בחסידות'.<br />
:בקיצור, עדיין לא עובד. מי שיכול לעזור ומבין בזה - אשמח.<br />
• [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג 23:54, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== מזל טוב ==<br />
<br />
אני רואה שאף אחד לא התנדב לפתוח את אשכול הברכות, ואולי אתה גם מעדיף שזה לא יקרה, אז אסתפק בכך שאני אכתוב לך בצורה אישית ופמבית ברכת מזל טוב כפולה, וד"ל, למרות המדובר. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ה בתמוז ה'תשע"ג • 22:52, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
:מצטרף {{מזל טוב}} --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 23:16, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== עמוקה ==<br />
תראה בערך הבא בשורות האחרונות [[שיחה:מוקרט]] אתה יכול להביא לי פרטים על הפעילות החבדית בעמוקה--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 23:15, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
אם אתה יכול לענות לי בדף השיחה שלי אשמח בתודה מראש--[[משתמש:אבי כהן50|העורך משה]] - [[שיחת משתמש:אבי כהן50|שיחה]] 23:18, 3 ביולי 2013 (UTC)<br />
:עניתי [[שיחה:מוקרט|שם]] ו[[שיחת משתמש:אבי כהן50|שם]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג 00:04, 4 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== קרדיט ==<br />
<br />
כמדומה שאין צורך לכתוב שמות התורמים, מכיון שכל אחד יכול לבדוק לבדו שם בערך המבוקש. רק שאם שם הערך שונה צריך לכתוב שם הערך. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 03:55, 4 ביולי 2013 (UTC)<br />
:בתנאי השימוש של ויקיפדיה דורשים לציין גם את שמות התורמים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג 03:57, 4 ביולי 2013 (UTC)<br />
::שלום, אתה יודע אולי למה כשאני מכניס את התבנית <nowiki>{{מדינות אירופה}}</nowiki> היא לא נכנסת כראוי למרות שב[[תבנית:מדינות אירופה|תבנית עצמה]] היא מוצגת טוב? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג<br />
:::מנפלאות מערכת הויקי. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 04:17, 4 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::או אולי מנפלאות מערכתנו שלנו?... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג<br />
:::::זה אתה אמור לדעת. לאחרונה השקעת בתבניות בצורה מעוררת התפעלות. כך למשל, התפעלתי לראות כיצד הצלחת להעתיק לכאן את הקוד של "הצגה" שמעולם לא עבד אצלינו. יגעת ומצאת...--'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ו בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 04:24, 4 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::::לא העתקתי שום קוד. פשוט יש פרמטר שמפעיל או מבטל את הפעולה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג 04:25, 4 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::::::עליתי על הבעיה!!! [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94&diff=142246&oldid=142155 תראה כאן]. פשוט לחפור ולשבור את הראש. תודה על התמיכה... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג 14:33, 4 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::::::יישר כח עצום על המאמצים וכו'. אין ספק שהתבניות האלו ישפרו את פני חב"דפדיה רבות (אם רק נדאג להכחיל את הקישורים....). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג • 14:42, 4 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== אתה תביא את המשיח ==<br />
<br />
בזכותך תוושע יהודי וירושלים. אגב, בעקבות בקשתך לצטט, אני באמצע לאסוף, בעזרת ה' בסופו של דבר עוד ייפתח [[חב"דפדיה:הומור]] שם תכנס בצורה מורחבת השורה הבאה האוספת את פניני לשונו של [[משתמש:שלום|שלום]] בנוגע לויקיפדיה: '''[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 9#קטגוריה:רמים בישיבות|אתר שברשות ג' קליפות הטמאות]], [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 9#מדיניות בהפניות לאתרי אינטרנט|אתר המינות]], ו[[שיחה:מהומות קראון הייטס#שמות|אתר התועבה]], [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10#מדיניות אפשרויות העריכה למשתמשים שאינם רשומים|מקור המינות ברשת]], [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10#מדיניות אפשרויות העריכה למשתמשים שאינם רשומים|אבזרייהו דשלוש עבירות]], [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10#מדיניות אפשרויות העריכה למשתמשים שאינם רשומים|אסון ליהדות]], [[חב"דפדיה:אולם דיונים#דעתכם - פירושונים|משוש ליבו של זוננשייין]]''', והעיקר, הברכה העיקרית: '''[[חב"דפדיה:אולם דיונים#המשך דיון רמים|תרקב במהרה]]'''. אמן כן יהי רצון, בזכות כל התורמים לחב"דפדיה, מקור האור והקדושה במרחבי הרשת. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ז בתמוז ה'תשע"ג • 21:05, 5 ביולי 2013 (UTC)<br />
:כדי לשמח אותכם, עמלתי למצוא את הכינוי ההולם "ויקיקליפה" כינוי שנכתב על ידי חסיד אמיתי, [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8&oldid=69611 כאן]. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 03:24, 7 ביולי 2013 (UTC)<br />
::שלום, רוחך בדוחה עליך היום (גם כאן, וגם לגבי הגברת אחוזי הצפיה של הערך על מלך המשיח שליט"א), אולי תזכה אותנו ותשמיענו מהי הדרך להגיע לכזו רמה של בדיחות הדעת? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג • 03:36, 7 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::מה לא עושים בשביל ליצנותא דעבודה זרה? (והנה עוד כינוי, תרשום.) --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט בתמוז ה'תשע"ג, למניינם 04:42, 7 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::זה לא נכלל באביזרייהו דשלוש עבירות? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג • 13:11, 7 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::::או שכאן זה כבר דרגה אחת גבוהה יותר, עבודה זרה ממש, ש{{מונחון|היא וכל מש(ת)משיה אסורים בהנאה|ספר המדע ריש פרק ז בהלכות עבודה זרה}}... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג • 13:11, 7 ביולי 2013 (UTC)<br />
::::::היא אכן עבודה זרה, שכן יש בה את הסימנים של "שאני מינות דמשכא", היא מושכת לכתוב בה עוד ועוד בהתמכרות בלתי תתואר, כמו שמספרים כותביה בדף מיוחד שיסדו שם (שנשכח שמו ממני אולי משהו כמו "ויקיפדיה:התמכרות לויקיפדיה") על אודות החורבן של הכותבים בה, וכל באיה לא ישובון. (אגב שנוזל, מיילתי) --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' באב ה'תשע"ג, למניינם 22:03, 14 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::::::נו, אז עכשיו נשאר לך רק לפסוק האם רק '''משמשיה''' אסורים בהנאה או גם '''משתמשיה'''... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ז' באב ה'תשע"ג • 23:03, 14 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== הבעש"ט ==<br />
אני לא מבין את זה שאתה הוצאת והחזרת את הציטוטים כמה פעמים.<br />
אחד הציטוטים שהוספתה כבר מופיע פעמיים תסתכל בהערת שוליים מספר 4. {{שכח|מנחם-}}<br />
:בראש ובראשונה - ברוכים השבים. כבר זמן רב שלא ראינו אותך כאן. שנית, ההוספה של שנוזל בערך [[הבעל שם טוב]] (ציטוט צף מלוח היום יום של ט"ו תמוז) הוא חלק ממיזם כולל של הוספת ציטוטים צפים בערכים השונים, על מנת לתת '''עיצוב''' לערך, שיראה יפה יותר ולא בעל מראה אחיד של גוש טקסט. מיזם זה נועד אמנם בעיקר בשביל ערכים שלא שייך להוסיף בהם תמונות (כגון 'תענוג' והדומה), אבל גם בערכים שיש בהם תמונות הציטוט מוסיף יופי לדך הערך. אם אתה רוצה לראות את רעיונות המיזם, תוכל לעיין באולם הדיונות בפיסקה הראשונה המופיעה שם כעת (מן הסתם שבימים הקרובים זה יעבור לארכיון אולם הדיונים, אבל כרגע זה נמצא בתחילת הדף הראשי). בהצלחה • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ז בתמוז ה'תשע"ג • 22:49, 5 ביולי 2013 (UTC)<br />
::ולעניין הטכני, של המחיקה והשחזור מספר פעמים: כשהכנסתי את הציטוט ב[[תבנית:ציטוט צף]], התבנית לא עבדה כראוי, ולכן עשיתי כמה וכמה נסיונות, עד שהבנתי את מה שלא היה כתוב בדף ההסבר, שהסימן "שווה" מנטרל את התבנית. (ובשביל הרחבת הידע, עבור זה יצרו את ה[[תבנית:=]]). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג 01:47, 7 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== קישורים פנימיים ==<br />
<br />
עם כמות הערכים שאני מכניס ביום, אין לי אפשרות להקפיד על קישורים פנימיים ברמה כזו שתכחיל כל מילה שניה בגוף הערך. אני עושה השתדלות, אבל זה בלתי אפשרי שחצי מהתווים בערך יהיו [[[]]] נכון?!... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע"ג • 13:48, 8 ביולי 2013 (UTC)<br />
:אה, וחוץ מזה שבזכות הקישורים הפנימיים אני זוכה שלפחות מישהו אחד נוסף קורא את הערך שהעליתי ומגיה אותו בכללות עכ"פ... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • א' באב ה'תשע"ג • 13:49, 8 ביולי 2013 (UTC)<br />
::אני לא מבקש שתכחיל כמו שאני מכחיל, אבל לפחות משהו בסיסי. כשאתה כותב על אדם שהתקרב לחסידות חב"ד, המינימום הוא לקשר את [[חסידות חב"ד]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • א' באב ה'תשע"ג 13:51, 8 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== התייסדות תורת החסידות ==<br />
<br />
[[משתמש:כתית למאור/התייסדות תורת החסידות|ראה כאן]], תודה רבה! • [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 21:55, 14 ביולי 2013 (UTC)<br />
:אנסה לערוך את זה בהזדמנות קרובה בלי נדר (מקווה שאמצא זמן). תוכל למצוא [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%91&curid=28654&diff=144787&oldid=144783&rcid=147757 כאן קצת עזרה בעריכת ערכים] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ז' באב ה'תשע"ג 23:42, 14 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== מה קורה? ==<br />
<br />
מזמן לא דיברנו. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז באב ה'תשע"ג, למניינם 19:38, 24 ביולי 2013 (UTC)<br />
:פירוש? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ז באב ה'תשע"ג • 22:16, 24 ביולי 2013 (UTC)<br />
::באמת חבל.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באב ה'תשע"ג 02:42, 25 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== עזרה! ==<br />
העליתי קובץ בשם "שבת אחדות", ואני לא מצליח לפתוח אותו או לקשר אליו. יש לך מושג מדוע?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:35, 6 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
:בסוף הוא הסתדר לבד. תודה על הרצון הטוב...--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 20:27, 6 באוגוסט 2013 (UTC)<br />
<br />
==עזרה! (2)==<br />
תכתוב בתיבת החיפוש את המילה "ניגון" ותראה מה קורה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 03:58, 12 בינואר 2014 (UTC)<br />
:לא הבנתי מה הבעיה. אכן יש ערכים בשמות האלו. [[מיוחד:תרומות/24.228.93.128|24.228.93.128]] 05:38, 12 בינואר 2014 (UTC)<br />
::אצלי זה מפנה לתוך דף הפניה (שהיה אדום עד שאתמול הפכתי אותו בעצמו להפניה)--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:49, 12 בינואר 2014 (UTC)<br />
:::זה היה הפניה כפולה. עשיתי עריכה לדף המפנה אל ההפניה הסופית והסתדר. בכלל, מדוע זה מפנה לפורטל ואין ערך ראשי? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ב בשבט ה'תשע"ד 00:18, 13 בינואר 2014 (UTC)<br />
<br />
== ארכוב ==<br />
<br />
אנא, לטובת המשתמשים והמעיינים בדף שיחתך, כדי שתארכבו. [[מיוחד:תרומות/24.228.93.128|24.228.93.128]] 05:39, 12 בינואר 2014 (UTC)<br />
:מצטרף לקודם (הוי"ו האחרון מיותר). --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בשבט ה'תשע"ד, למניינם 19:18, 12 בינואר 2014 (UTC)<br />
::יש לקרוא בחולם, ואז אינו מיותר. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 20:22, 12 בינואר 2014 (UTC)<br />
:::אם כבר הגענו עד הלום, נמתין עוד מעט למספר חמשים... • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ב בשבט ה'תשע"ד 00:18, 13 בינואר 2014 (UTC)<br />
<br />
== כדי לעזור לך להגיע לחמישים פסקאות... ==<br />
<br />
כשאתה מעלה תמונות מCOL, לפחות אל תכתוב את זה במפורש{{קריצה}}...--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 01:58, 13 בינואר 2014 (UTC)<br />
<br />
== אות המשקיען ==<br />
<br />
הריני בזה לקדם אותך לקראת הנושא החמישים בדף שיחתך, ולהצדיע לך מעומק הדגלון שבדש מקטורני על ההשקעה העצומה בערך על אריאל שרון. ואמרתם כה לחי, מלך המשיח חי! [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 03:11, 13 בינואר 2014 (UTC)<br />
<br />
== תמונות זרות ==<br />
<br />
ראשית, ישר כח עצום על פעילותיך הרבה, הבאת איתך רוח חיים למקום (לא חשבתי שתחזור כ"כ מהר...). ב. עד כמה שידוע לי אסור להביא תמונות מאתרים אחרים (בנוגע אלינו סיאואל) אפילו בציון קרדיט. ידוע לך על זה? --בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 18:43, 26 בינואר 2014 (UTC)<br />
:בהרחבה תראה [[שיחת משתמש:שנוזל#תמונות מ-col|תמונות מ-col]] בדף השיחה כאן, וב[[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 8#תמונות|ארכיון אולם הדיונים]]. בקיצור אומר, כי לסיכום שני המקורות דלעיל - אין מניעה לעלות תמונות מהאתר הנ"ל.<br />
:שים לב שהתמונות שאני מעלה, לא מדובר בתמונות של צלמי col, אלא בתמונות ישנות ששלחו משפחות וגולשים שונים. ליתר ביטחון, וכאיש טוב אני מציין מהיכן נלקח. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ה בשבט ה'תשע"ד 23:13, 26 בינואר 2014 (UTC)<br />
::יש"כ על ציון המקור. ומלבד הטעם הפרקטי האמור (הגנה כנגד תלונה על הפרת זכויות יוצרים), הרי זה מביא גאולה לעולם {{חיוך}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באדר א' ה'תשע"ד 09:06, 19 בפברואר 2014 (UTC)<br />
<br />
==משה ברדוגו==<br />
<br />
לתשומת ליבך הערך [[משה ברדוגו]] חזר לאיתנו כדאי שתיבדוק אותו בברכה--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] 19:10, 10 בפברואר 2014 (UTC)<br />
:שיפרתי את הקיים, אך עדיין אני חושב שהערך לא ראוי לקיום. יש בו פרטים מעטים מידי, ואין בו שום פרט המצדיק את קיומו של ערך על האיש, עם כל ההערכה הרבה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א באדר א' ה'תשע"ד 15:23, 11 בפברואר 2014 (UTC)<br />
<br />
== פיתוח תשתית ==<br />
<br />
כנכתב בכותרת שם, נא לא לשנות את הדף פיתוח תשתית כל שאלה הוספה וכו'. לכתוב בדף השיחה. תודה מראש. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר א' ה'תשע"ד 10:17, 18 בפברואר 2014 (UTC)<br />
:כמובן. רציתי לעצור את הבקשה בעודה באיבה, טרם יבוזבז זמן וכסף יקר.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 13:12, 18 בפברואר 2014 (UTC)<br />
<br />
== קובץ ==<br />
<br />
[[קובץ:האותיות על הבניין.JPG]<br />
שבוע טוב וחודש טוב, מה עניין קובץ זה שאינו מופיע בשום דף? <br />
<br />
ובהזדמנות זו יש"כ גדול על תרומתך הרבה, כל כל התמונות שכן מופיעות בדפים השונים {{חיוך}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט באדר א' ה'תשע"ד 20:56, 1 במרץ 2014 (UTC)<br />
:ועוד קבצים שכדאי להכניס לערך המתאים או למחוק... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט באדר א' ה'תשע"ד 21:02, 1 במרץ 2014 (UTC)<br />
[[קובץ:בניין הפנימיה אחי תמימים.JPG]<br />
[[קובץ:קולמוס הלב.jpg]<br />
חלק מהקבצים מוצגים כאן בצד, ולחלק שמתי לינקים. בבקשה לעדכן אותי, אם מישהו מהם מיותר וצריך למחוק<br />
http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA.jpg<br />
<br />
http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%9C.jpg<br />
<br />
http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%95%27%27%D7%A8_%D7%97%D7%95%D7%92_%D7%99%D7%93%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93.jpg<br />
<br />
http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A7_1.jpg<br />
<br />
http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A7_2.jpg<br />
<br />
שוב יש"כ --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט באדר א' ה'תשע"ד 21:16, 1 במרץ 2014 (UTC)<br />
:בזמנו עניתי, אך [[חב"דפדיה:ציוני דרך#תשע"ד|התקלה שהתרחשה בג' אדר ב' תשע"ד]] מחקה את תשובתי. הנה היא שוב: העליתי את התמונות לפני שכתבתי/הרחבתי את הערכים במטרה להשתמש בהם, אך לאחר מכן לא היו שימושיות. עקרונית, אפשר למחוק - אם כי כדאי לבדוק היטב אם הם לא מקושרות לאן שהו. לדוגמא, שני הקישורים האחרונים הם צילומי מכתב של [[אריק שרון]] ל[[יחיאל מלוב]], והם מקושרים בערך על אריאל שרון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ז' באדר ב' ה'תשע"ד 00:13, 9 במרץ 2014 (UTC)<br />
::תודה. בבדיקה שערכתי גם הקבצים האחרונים אינם מקושרים לשום ערך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע"ד 15:15, 11 במרץ 2014 (UTC)<br />
:::טעית. שים לב להערה מספר 7 בערך על [[אריק שרון]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באדר ב' ה'תשע"ד 23:10, 11 במרץ 2014 (UTC)<br />
::::תוקן תודה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באדר ב' ה'תשע"ד 19:06, 12 במרץ 2014 (UTC)<br />
<br />
== השתתפות בצער ==<br />
<br />
כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' באדר ב' ה'תשע"ד, למניינם 16:50, 6 במרץ 2014 (UTC)<br />
<br />
== שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית ==<br />
<br />
[[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית]] אודה לך אם תגיב לדיונים הפתוחים שם... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע"ד 15:17, 11 במרץ 2014 (UTC)<br />
:עניתי על חלקם. על אחרים בהמשך. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באדר ב' ה'תשע"ד 23:15, 11 במרץ 2014 (UTC)<br />
<br />
== העברה גם של דפי שיחה ==<br />
<br />
שים לב להעביר גם אותם (לא עשית זאת בערך על ישראל ליפסקר)[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט בניסן ה'תשע"ד 10:30, 29 באפריל 2014 (UTC)<br />
:לא העברתי בכוונה, כי התוכן שם שייך דווקא לדף הקודם. זה לא עניין עקרוני, רק כך חשבתי באותו רגע. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשע"ד 11:48, 29 באפריל 2014 (UTC)<br />
<br />
== אליהו ליב ריבקין ==<br />
<br />
[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145946 בספר הזה] תמצא פרטים רבים אודותיו. להבא כדאי לדעת שפעם היה נהוג לכתוב ליב עם יו"ד אחת, ובחיפוש קל ברשת אפשר למצוא המצו"ב (מה שאומר גם שיש ליצור הפניה). בהצלחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:12, 29 באפריל 2014 (UTC)<br />
:אכן כבר יצרתי הפניה. התחלתי גם בחיפוש באינטרנט, רק שהוא נפל אז פרשתי. בהזדמנות אמשיך בלי נדר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשע"ד 11:42, 29 באפריל 2014 (UTC)<br />
<br />
== תבנית 770 ==<br />
<br />
למה הוספת שם דוקא לא חחל צפת, יש בזה ענין? או שכל מי שנמצא כאן למד שם??? - [[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]]<br />
:זאת כל היציאה של התבנית, בשבילה פתחתי אותה. כ'מענה' על השיר המפורסם "זה הבית שלי ולא אחר" שהולך על חח"ל. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' בסיוון ה'תשע"ד 10:10, 1 ביוני 2014 (UTC)<br />
::כתית, אין הגבלה למספר התבניות שאפשר ליצור. אתה יכול להעתיק את התוכן של התבנית וליצור אחת נוספת דומה כפי רצונך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:23, 1 ביוני 2014 (UTC)<br />
<br />
== אגדיר ==<br />
<br />
[[שיחה:מרוקו]], בהמשך לדבריך, תוכל לעזור? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בסיוון ה'תשע"ד 20:11, 1 ביוני 2014 (UTC)<br />
:זה בגליון 869 ולא 689. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ד' בסיוון ה'תשע"ד 11:22, 2 ביוני 2014 (UTC)<br />
::העליתי שם הקישור לגליון. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:37, 2 ביוני 2014 (UTC)<br />
<br />
== שאלה ==<br />
<br />
האם אתה מתנגד להעביר כבר את העמוד הראשי וכל התבניות שיצרת למרחב הראשי? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' בסיוון ה'תשע"ד, למניינם 03:07, 2 ביוני 2014 (UTC)<br />
:סליחה על ההתערבות, אבל אם שואלים גם את דעתי אז אני מתנגד. תנו להגיע לביצוע מושלם, לאף אחד אין כח להשקיע אחרי שזה כבר עולה לעמוד הראשי. לענ"ד קצת סבלנות לא תזיק. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:25, 2 ביוני 2014 (UTC)<br />
::רציתי גם אני כבר להעביר, אבל אני באמת חושב שאם נעביר כשזה לא מושלם יהיה הרבה פחות חשק להגיע להשלמה. נחכה עם זה קצת, ובעז"ה עד יום ההולדת השביעי שלנו, ב[[חב"דפדיה:ציוני דרך|כ"ד סיון]], נעלה את העמוד המושלם, וכמובן, עם ידיעה יפה באינפו. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ד' בסיוון ה'תשע"ד 11:23, 2 ביוני 2014 (UTC)<br />
:::אגב, ברגע ההעברה יהיה רצוי שאני יהיה זמין, כי יש הרבה דפי משנה שידרשו שינויים (וסדר) באותו רגע, כדי שהכול יעבוד כראוי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ד' בסיוון ה'תשע"ד 11:24, 2 ביוני 2014 (UTC)<br />
::::כ"ד סיון עבר כבר מזמן, ואיתו נעלם שנוזל וכל החברים. מישהו מתנגד עדיין להעברה (או שהתכוונתם לכ"ד סיון תשע"ה?) --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ט בתמוז ה'תשע"ד, למניינם 16:10, 17 ביולי 2014 (UTC)<br />
:::::בפשטות הוא לא יענה לך על השאלה הזו מאותה סיבה שהוא לא העלה את העמוד המרוענן. בראש סדר העדיפויות שלו עומדים כרגע דברים אחרים. נצטרך להמתין בסבלנות עד שיהיה לו זמן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:08, 17 ביולי 2014 (UTC)<br />
:::::::אני הוא במילא לא ממשיך הלאה בתקופה הקרובה, למה לא להעלות? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ' בתמוז ה'תשע"ד, למניינם 01:41, 18 ביולי 2014 (UTC)<br />
::::::::אם הוא מסכים - אין בעיה. אם לא, רצונו של אדם זהו כבודו, ואם הוא רוצה שזה יעלה רק כשהוא ישלים את המלאכה כולה, צריך להמתין שיהיה לו זמן. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:27, 18 ביולי 2014 (UTC)<br />
:::::::::לדעתי צריך עוד קצת לשפר ולעשות תיקונים ורק אז להעביר ולאחר מכן להודיע בחב"ד אינפו על העברה--[[משתמש:שלמה חיים|שלימער]] - [[שיחת משתמש:שלמה חיים|כל היום היא שיחתי]] [[יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] 18:57, 19 ביולי 2014 (UTC)<br />
::::::::::::כמו ששיערתי שנוזל גם לא מגיב באימייל (כנראה הוא לא בודק אותו). וכנראה שהמצב ימשך כך עוד הרבה זמן. לדעתי חבל להמתין וכדאי להעלות את העמוד הראשי. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ב בתמוז ה'תשע"ד, למניינם 23:45, 20 ביולי 2014 (UTC)<br />
:::::::::::::אני מבטיח לך שהוא עדיין חי, ואני עומד על כך שלא יעלו בלי לבקש ממנו אישור. תחשוב מה זה כשאתה משקיע עשרות שעות בענין מסוים, ופתאום מישהו לוקח עליו פיקוד ללא ידיעתך. חיכינו שלוש חודשים, נחכה עוד שבוע-שבועיים. 13:27, 21 ביולי 2014 (UTC)<br />
:::::::::::::::אם הוא חי זה כבר משהו אחר. אז נחכה עוד קצת. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ג בתמוז ה'תשע"ד, למניינם 19:22, 21 ביולי 2014 (UTC)<br />
== מנהל מערכת==<br />
האם אתה מנהל מערכת? אם כן אתה יכול לשנות את השם של הערך "הקרב האחרון" ל"עלון הקרב האחרון"? (בכדי שכשיחפשו עלון זה גם כן יפתח) תודה מראש! --[[משתמש:זלמניו בן משה|זלמניו בן משה]] - [[שיחת משתמש:זלמניו בן משה|שיחה]] 20:21, 23 באוקטובר 2014 (UTC)<br />
<br />
== ברוכים השבים למחוזותינו ==<br />
<br />
כיף לראות אותך שוב. אני בעצמי לא מוצא זמן, אבל אני מצדיע לך מעמקי השליחות... יחי המלך המשיח, וחסידיו הנאמנים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 21:50, 5 במאי 2015 (UTC)<br />
<br />
== אתה בא? ==<br />
<br />
מחכים לך! (ומה עם העמוד ראשי? היום הולדת התשיעי כבר עבר!)--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - הצטרפו למיזם של [[חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען]] 19:44, 4 ביולי 2016 (UTC)<br />
<br />
== [[משתמש:שנוזל/עמוד ראשי]] ==<br />
<br />
יש סיבה שזה עדיין לא עלה לעמוד הראשי בפועל? --[[משתמש:שלום בוט2|שלום בוט2]] - [[שיחת משתמש:שלום בוט2|שיחה]] 23:05, 10 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
:מקסימום נעלה ביום הולדת 10--לחיים! [[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! כ"ד באב ה'תשע"ו 15:39, 28 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
<br />
==איכה==<br />
אתה עדיין קיים?? [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 23:57, א' בסיוון, ה'תש"ף 23:57, 24 במאי 2020 (IST)<br />
<br />
== מה המקור לכך שהרב אלעזר מרדכי קעניג לא הגיע לניתוח בגלל חברותא? ==<br />
<br />
ראיתי שכתבת את העניין הזה בדף של הרב קעניג, יש לך מקור?<br />
כי שאלתי אותו השנה והוא לא זכר דבר כזה וגם אשתו מכחישה את זה. זה כתוב איפהשהוא?<br />
<br />
== מה ההמקור?? ==<br />
<br />
בערך שכתכבת על [[שמעון בן ציון אייזנבך]] ראיתי שכתבת שהיה מחסידי חב"ד אני מכיר את המשפחה, בנו [[יצחק צבי אייזנבך]] הוא התקרב לחב"ד וסחף אחריו את כל המשפחה בשונה מאביו שנפטר בגיל צעיר אם יש לך מקור מהימן שהיה חסיד חב"ד אודה לך מאוד (אגב אישתו התכתבה אם הרבי מה"מ אך הוא לא התכתב אם הרבי (הרי"ץ) משמע שאינו חסיד חב"ד)</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%22%D7%98_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95_-_%D7%97%D7%92_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=645874שיחה:י"ט כסלו - חג הגאולה2023-11-28T15:15:35Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>חבל לשרש טעות, אכילת הקאשע היא מסיבה אחרת:<br />
<br />
כתוב כאן ש"''שווארצע קאשע'' - זכר למאכל אדה"ז בהיותו במאסר". <br />
מאין נלקח דבר זה? בסה"ש תרח"ץ ס"ע 250 שלשם צוין זה לא כתוב, ואדרבה שם כתוב סיבה אחרת שאינה קשורה למאסר, אלא בגלל שבמדינת ליטא היה זה מאכל חביב.<br />
<br />
ולגבי מאכל אדה"ז: בבית רבי כתוב שהיה זה איינגעמאכטס, ואיינגעמאכטס איננה שווארצע קאשע. {{אנונימי}}<br />
:תודה לך. מהם אכן איינגעמאכטס? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט"ו בטבת ה'תשע"ד 23:25, 18 בדצמבר 2013 (UTC)<br />
::נראה לי שיש ע"כ שיחה של הרבי (לא על האיינגעמאכט, על ה'שווארצע קאשיע')--''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 02:33, י"ד בכסלו, ה'תשפ"א <br />
לדעתי אפשר לכתוב על י"ט כסלו בנושא מה שרבותינו נשיאנו אמרו כמו: "מי ישמח בשמחתי הוציאנו מן המצר על המרחב" ולסיפור המאסר לעשות הפנייה לערך מאסר והגאולה [[משתמש:צאלקע|צאלקע]] - [[שיחת משתמש:צאלקע|שיחה]], 15:15, ט"ו בכסלו, ה'תשפ"ד 15:15, 28 בנובמבר 2023 (UTC)</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A6%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%A2&diff=639179משתמש:צאלקע2023-10-13T08:24:47Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|<br />
{{תבנית:משתמש - חסיד חב"ד}} <br />
{{תבנית:משתמש - אמור מעט ועשה הרבה}} <br />
{{משתמש:צאלקע/טיוטה}}<br />
{{תבנית:משתמש - מספר עריכות|100(לבנתיים)}}<br />
{{תבנית:משתמש - 770}}<br />
{{תבנית:משתמש - דף הבית חב"דפדיה}}<br />
}}<br />
[[קובץ:צאלקע.png|200px|לא ממוסגר]]<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן|5|Bona Nova|'''צאלקע ''' }}}}}}<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|4|{{גופן|5|Bona Nova|<br />
<br />
"חוקר לא אומר דבר עד שבודק אותו ב-100 אחוז" מטרתי בחב"דפדיה לתרום מידע אמין חסידי.<br />
<br />
'''ערכים שיצרתי:'''<br />
[[ישיבת חזון אליהו]],<br />
[[מרים בת בילגה]].<br />
}}}}}} <br />
{{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|{{גופן|5|Bona Nova|<br />
הפצת המעיינות}}}}}}<br />
<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|4|{{גופן|5|Bona Nova|<br />
הרבה תוהים ושואלים: מה עוד נתן לעשות באתר חב"דפדיה? והלא נכתבו בו עשרות אלפי דפים עריכות! האם נותר עוד משהו לכתוב ולהפיץ? והלא חב"דפדיה מלאה עד אפס מקום!<br />
הריני עונה לכם: יש עוד מאות אלפי דברי להפיץ ולכתוב! יש עוד אלפי דברים לפרסם ומטרתם אחת: להביא לגאולה האמתית והשלמה! <br />
<br />
ידוע שכששאל הבעל שם טוב את את מלך המשיח: אימתי קאתי מר? ענה לו המשיח: '''לכשיפוצו מעינותיך חוצה!'''. ואם עדיין לא הגיעה הגאולה, סימן שעדיין לא סיימנו להפיץ! עלינו לחזור למשימה ביתר שאת וביתר עז!<br />
<br />
הא לכך, מקדם אני את כל מי שקורא זאת, בין עם עורך הוא, ובין עם לא: חזקו ואמצו! המשיכו לפעול ביתר שאת וביתר עז להביא לגאולה האמתית והשלמה על ידי ההפצות המעיינות!<br />
<br />
מסים בקריאה הידועה, שכל איש חב"די באשר הוא אמור להכירה: ווי וואנט משיח נאו! '''אנו רוצים משיח עכשיו!'''<br />
}}}}}}</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=638894שניאור זלמן רודרמן2023-10-12T09:06:03Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שנז רודרמן.jpg|ממוזער|הרב שניאור זלמן רודרמן מציג את אחד מספריו (תש"פ)]]<br />
הרב '''שניאור זלמן רודרמן''' (יליד שנת [[תשכ"ח]], 1968) הינו סופר ועיתונאי חב"די המתגורר ב[[כפר חב"ד]]. בעבר שימש ככותב ועורך בעיתונים 'בקהילה', 'המבשר', '[[תורתך שעשועי]]', ועוד. כמו כן כותב ספרים למבוגרים ולבני נוער, והוציא עד היום למעלה מחמישים כותרים. כיום משמש כחבר ההנהלה הרוחנית של [[תלמוד תורה כפר חב"ד]].<br />
[[קובץ:רודרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן רודרמן]]<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[פתח תקווה]] ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תשכ"ח]] לאביו ר' [[יצחק רודרמן]] ולאמו מרת מלכה בת הרב [[חנניה יוסף הלפרין]].<br />
<br />
את מסלול לימודיו עשה בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]], ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת [[תשמ"ח]] נסע ללמוד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
ב[[חודש סיון]] [[תנש"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו גיטא לבית ר' יואל ניימרק, וכאשר שהה בחצר הרבי בתקופה שבין השידוך לחתונה, העביר לרבי במתנה כלי ששימש לבישול ביצים בחג הפסח אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהתקבל ב[[ירושה]] אצל בני משפחתו, וקיבל את ברכתו הקדושה של הרבי בנוסח: {{ציטוטון|תשואות חן תשואות חן תשואות חן והזמן גרמא וכו' וכו', [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-ליקוט-מענות-קודש-תנשא.pdf ליקוט מענות קודש תנש"א] מענה תנט}}. קודם תפילת מנחה של י"ח בסיון, לאחר שהרבי נתן לו את הסידור ובירכו (כרגיל לחתנים): {{ציטוטון|שתבקש כל הדברים הטובים, שיהיה בשעה טובה ומוצלחת}}, נתן לו הרבי מטבעות באמרו: {{ציטוטון|זהו עבור היישר כח על הכלי}}, ואחר כך נתן לו הרבי עוד מטבעות באמרו: {{ציטוטון|וזה כדי לתת לצדקה}}.<br />
<br />
לאחר נישואיו, קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]], ופועל שם במקביל לעבודתו הספרותית כחבר ועד הנהלת [[בית הכנסת]] לצעירים על שם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]] ("רייטשיק שול") {{מקור}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"פ]] התמנה לחבר ההנהלה הרוחנית של ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]], מוסד המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל כהן]].<br />
בשנת [[תשפ"א]] התמנה למשפיע בית הכנסת '''דן יואל'ס שול''' שבהנהלת הרב [[שלמה וינפלד]]<br />
<br />
=== פועלו הספרותי ===<br />
את דרכו בכתיבה, החל רודרמן ביומנים אישיים שכתב ופרסם בשנת ה[[קבוצה|קבוצה שלו]] - [[תשמ"ח]], ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בשלהי שנת תשמ"ח ראו אור היומנים, בספר '[[יומן שנת הקהל תשמ"ח]]'.<br />
<br />
בין השנים [[תשמ"ט]] - [[תשס"ו]] כתב ב[[שיחת השבוע]] את המדורים "מעשה שהיה" (סיפורים על [[אדמו"רי חב"ד]], על כלל גדולי ישראל, וסיפורים פרטיים של מופת-אישי) ו"חיים יהודיים" (ראיונות עם אישים מכל מגוון הקשת היהודית-דתית). בשנת תשס"ו עזב רודרמן את העלון.<br />
<br />
בין השנים [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ה]] ערך רודרמן את ידיעון [[צעירי חב"ד בפעולה]]. והשתמש באותם שנים בשם העט "אורי אופן".<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ד]] היה שותף בעריכת העיתון [[כל הארץ]], ובין השנים [[תשנ"ה]] ל[[תשס"ו]] ערך רודרמן את גליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]] שהוא קונטרס פנים חב"די, הכולל שיחות, הלכות, ליקוטים בנושים שונים ועוד.<br />
<br />
בין השנים [[תשמ"ט]] ל[[תשס"ט]] פרסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבות במגוון נושאים וכן [[סיפור חסידי|סיפורים חסידיים]], שחלקם התפרסמו בספר [[אוצרות חסידיים]].<br />
<br />
בשנת [[תש"ס]] החל לכתוב בעיתון הילדים "[[תורתך שעשועי]]" של [[מרכז חינוכי חסידותי]], שם כתב את המדור "סיפור לשבת" ומדור קבוע של סיפורים בהמשכים המיוסדים על המקורות. במסגרת המדור התפרסמו, בין השאר, הסדרות "שני צדדים למטבע", "תעלומת כזריה", "מאחורי המסך", "[[דרכים נסתרות]]" - סיפורי [[ספר הזכרונות]] מעובדים ו[[קריאה לעזרה]]. סיפורים אלו מיועדים בעיקר לבני הנעורים.<br />
<br />
בראשית [[תשס"ח]] מונה לעורך המגזין של השבועון, תפקיד אותו מילא עד חודש [[תשרי]] [[תשס"ט]].<br />
<br />
בעת יסוד היומון החרדי "המבשר" ב[[כסלו]] תשס"ט, מונה לעורך המוסף השבועי. בשלהי תשס"ט חדל לערוך את המוסף, על רקע שינויים מערכתיים נרחבים בעיתון.<br />
<br />
בנוסף לזאת, מפרסם רודרמן בשבועון החרדי "בקהילה", מדור סיפורים שבועי בשם "בין הדגים לזמירות", ובין השנים [[תשס"ב]] - [[תשס"ז]] פירסם בעיתון כתבות.<br />
<br />
==ספריו==<br />
[[קובץ:שחור ולבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שחור ולבן']]<br />
{{טורים|<br />
*'''יומן שנת הקהל תשמ"ח''' - יומן [[שנת הקהל תשמ"ח]] ב[[770]].<br />
*'''לפתע פתאום''' - סיפורים לבני הנוער, ארבעה חלקים.<br />
*'''הלוחם''' - סיפור עלילתי לילדים המבוסס על תולדות חייו של ה'חתם סופר'.<br />
*'''סיפורי מופת - הבעל שם טוב''' - סיפורי מופת על [[הבעל שם טוב]].<br />
*'''סיפורי מופת - המגיד ממזריטש''' - סיפורי מופת על [[המגיד ממעזריטש]].<br />
*'''סיפורי מופת - בעל התניא''' - סיפורי מופת על [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*'''שחור ולבן''' - הרפתקאותיו של ילד ממשפחה חסידית, הגדל ב[[רוסיה]] הסובייטית. פורסם לראשונה כסדרה בשבועון [[כפר חב"ד]]. מבוסס על סיפורו של הרב [[שמואל לוין]], תשס"ט.<br />
*'''נפש תחת נפש''' - סיפור [[מסירות נפש]]ה של [[הרבנית דבורה לאה]], וסיפורים שונים על [[אדמו"ר הזקן]].<br />
*'''תשובה בחג הגאולה'''.<br />
*'''הכל בהשגחה פרטית''' - סיפורים אודות [[הרבנית חיה מושקא]].<br />
*'''עשרת המבצעים לילדים''' - סיפורים בחרוזים אודות [[עשרת המבצעים]].<br />
*'''דרכים נסתרות''' - עיבוד ל[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
*'''בתלת מימד''' - סיפורים לנוער, מזווית אחרת, תש"ע.<br />
*'''ילדים גיבורים''' - עלילות אמיתיות על גיבורים צעירים בני זמננו, טבת תשע"ב.<br />
*'''נתנאל''' - "לא לכל הילדים החיים מאירים פנים", מנחם-אב תשע"ב.<br />
*'''אלה הם מועדיי''' - שיחות הרבי מעובדות על חגי ומועדי ישראל, כפי שהופיעו בעריכתו בעלוני [[שיחת החג]], טבת תשע"ב. מהדורה שנייה מורחבת ומחודשת, אלול תשע"ז.<br />
*'''חסידים אנשי מעשה''' - סיפורים אותנטיים מרגשים על גדולי חסידי חב"ד, טבת תשע"ג.<br />
*'''מול כוחות הרשע''' - חיי מסירות נפש של הרה"ח ר' [[אליעזר ננס]] מותאם לילדים ובני הנוער, תשע"ג.<br />
*'''בין הדגים לזמירות''' - סיפורים לשולחן שבת וחג, שלושה חלקים, תשע"ג-תשע"ד-תשע"ה.<br />
*'''[[האנציקלופדיה החסידית]]''' - אנציקלופדיה על עולם המושגים החב"די לילדים. שני כרכים.<br />
*'''הצלה מהתופת''' - סיפור הצלתו המופלאה של [[אדמו"ר הריי"צ]] מאירופה בתקופת השואה, מותאם לילדים, פורמט אלבומי מלווה בציורים מרהיבים, טבת תשע"ה.<br />
*'''כשהיינו ילדים''' - ארבעה מבוגרים חוזרים אל סיפורי-ילדותם המסעירים, תשע"ה.<br />
*'''למען ידעו''' - פרקי היסטוריה לנערים בגילאי תיכון מאז [[גזירות ת"ח ות"ט]] ועד [[מלחמת העולם השנייה]] ([[תשע"ד]], בהוצאת ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]).<br />
*'''חד בדרא''' - ספר ביוגרפי על הרבי המיועד עבור הציבור החרדי. בהוצאת '[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]', [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשע"ו.<br />
*'''משפט סעדיה''' - סיפור עלילתי לבני הנעורים העוסק בפרשת [[חטיפת ילדי תימן]] ומבוסס על מקרה אמיתי, כסלו תשע"ז.<br />
*'''המסע להאדיטש''' - עלילה היסטורית חסידית שבמרכזה מסעו של [[אדמו"ר הזקן]] בתקופת [[מלחמת נפוליאון]] בצאר הרוסי אלכסנדר הראשון (תקע"ב-ג) - מ[[ליאדי]] ל[[האדיטש]], טבת תשע"ז.<br />
*'''אבודה''' - סיפור מתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], על תינוקת שבדרכי מרמה הוצאה מחיק משפחתה היהודייה ולאחר [[נפילת מסך הברזל]] יוצאים בני המשפחה למסע חיפושים אחריה, כסלו תשע"ח.<br />
*'''70 פנים לכפר חב"ד''' - במלאת 70 שנים ל[[כפר חב"ד]] (תש"ט-תשע"ט) מספר הספר את סיפורו של היישוב דרך עלילות חייהם של 70 מתושביו, מנחם אב תשע"ח.<br />
*'''ההבטחה''' - סיפורה המטלטל של חבורת נערים יהודים תחת הכיבוש הנאצי בהולנד, כסלו תשע"ט.<br />
*'''ר' בערל חסיד ומחנך''' - סיפור חייו של החסיד ואיש מסירות הנפש ר' [[יששכר דב גורביץ']], מנהל בית רבקה בצרפת, שבט תש"פ.<br />
* '''לפתע פתאום''' - סדרה בעלת ארבעה כרכים הכוללות סיפורים עלילתיים שקרו בעבר הקרוב והרחוק בקהילות ישראל, בנוסף ישנן התייחסויות חב"דיות לחלק מהעלילות תשע"ג(?) - תשע"ו.<br />
* '''לחצות את הגבול''' - שלוש עלילות חב"דיות ישנות, מעובדות ומוגשות לילדים ולבני הנעורים, כסלו תשפ"ג.<br />
* '''סבא הגיבור שלי''' - עלילת חייו של החסיד ר' יהושע רסקין ז"ל מלונדון. ספר לילדים שהוא מיזם של צאצאיו, משפחת פרידמן מצפת ובנם הזמר החסידי שמחה פרידמן ("שמחה פרידמן מספר"), טבת תשפ"ג, 152 עמ'<br />
}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו, הרב [[מנחם ברוד]], דובר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] לשעבר.<br />
*אחיו, הרב [[צבי הירש רודרמן]], [[שליח]] הרבי בשוק מחנה יהודה, ירושלים.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הסודות_של_הסופרים_החבדיים_פרויקט_מיוחד_83304.html הסודות של הסופרים החב"דיים ● פרויקט] באתר {{בםך}}<br />
*{{קישור שטורעם|84566|news|עורך 'חד בדרא' בראיון מיוחד: "לא הכרתי את הרבי שלי!"|מנחם רז|ו' בטבת תשע"ו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:רודרמן, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה: אנשי תקשורת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ח]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ח]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה כפר חב"ד]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92&diff=638893יצחק הרצוג2023-10-12T09:00:42Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=פרידנט מדינת ישראל|אחר= הרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזיק הרצוג|ראו=[[יצחק אייזיק הרצוג]]}}<br />
[[קובץ:הרצוג בהקפות שניות.jpg|ממוזער|הרצוג בהקפות שניות ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
[[קובץ:בוזי הרצוג.jpg|ממוזער|בוז'י הרצוג אצל רבה של רוסיה הרב [[בערל לאזאר]]]]<br />
'''יצחק אייזיק הלוי הרצוג''' (מכונה '''בוז'י''') (יליד שנת [[תשכ"א]]) הינו ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] האחד עשר החל משנת [[תשפ"א]], יו"ר הסוכנות היהודית לשעבר, כיהן כשר בממשלות ישראל, וידיד [[חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[א' בתשרי]] [[תשכ"א]] ל[[חיים הרצוג]] ולאמו [[אורה הרצוג]] (למשפחת אמב"ש), ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] השישי של מדינת ישראל. נקרא על שם סבו הרב הראשי לישראל [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] שעמד בקשרי ידידות עם אדמו"רי חב"ד.<br />
<br />
הוא החל את הקריירה הפוליטית שלו כיועצם של ראשי הממשלה [[שמעון פרס]] ו[[יצחק רבין]]. החל משנת [[תשס"ג]] שימש כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה, במשך השנים כיהן כשר השיכון, שר התיירות, ושר הרווחה והשירותים החברתיים. בשנת [[תשע"ה]] הפסיד ל[[בנימין נתניהו]] בהתמודדות לראשות הממשלה, ומונה ליו"ר האופוזיציה.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ז]] מונה ליו"ר הסוכנות היהודית{{הערה|[https://col.org.il/news/111892 יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג נבחר ליו"ר הסוכנות היהודית] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}, ב[[כ"ב סיוון]], [[תשפ"א]] התמודד מול מרים פרץ לנשיאות המדינה וניצח ברוב של 87 קולות{{הערה|[https://chabad.info/news/679807/ ברוב קולות: הרצוג נבחר לפרזידנט ה-11 של ישראל] באתר {{אינפו}}.}}.<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
ב[[שמחת תורה]] [[תשל"ז]] ביקר בוז'י יחד עם אביו ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[חיים הרצוג]] אצל [[הרבי]], במהלך ה[[הקפות]] הגיע אביו והציג אותו לפני הרבי, שברך אותו, לאחר מכן נכנסו השניים ל[[יחידות]] אצל הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/100494 כך פעל חיים הרצוג בהשראת הרבי: בנו בוז'י הרצוג בראיון] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
בוז'י מקורב לשליח הרבי בשכונתו הרב [[לוי יצחק גרליצקי]],ממנו הוא מקבל מידי שבוע את [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/137710 צפו: כשהנשיא יצחק הרצוג גילה שהוא קורא את עיתון 'כפר חב"ד'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. מתפלל בשבת (מדי פעם) בבית הכנסת '''עתירת יצחק''' ואף לעיתים קורא את ההפטרה.<br />
עמד גם בקשרי ידידות עם ר' [[שלמה מיידנצ'יק]]. בוז'י ביקר פעמים רבות במוסדות חב"דים רבים{{הערה|[https://col.org.il/news/51595 אורח ב"תפארת מנחם" בביתר עילית: השר יצחק הרצוג] באתר {{חב"ד און ליין}} {{*}} [https://col.org.il/news/31869 שר הרווחה הרצוג סייר במרכז הלוגיסטי של 'כולל חב"ד'] באתר {{חב"ד און ליין}}}} ואצל שלוחים רבים{{הערה|[https://col.org.il/news/131442 בוז'י וחב"ד: כשיצחק הרצוג הגיע לביקור • 'גלריית היו ימים'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}, בשנת [[תשס"ה]] ביקר במאפיית המצות ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/11226 שר השיכון בכפר חב"ד] באתר {{חב"ד און ליין}}}}, בשנת [[תשע"ט]] ביקר ב[[כינוס השלוחים העולמי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/114283 רגע שאנצור לעולם: יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג בראיון וידיאו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. <br />
במהלך אירוע לציון עשור ל[[תוכנית ההתנתקות]] התבטא ש: "מבחינה בטחונית ההתנתקות היתה טעות, משום שמדובר במהלך חד צדדי"{{הערה|[https://col.org.il/news/91160 גם הרצוג מודה: "מבחינה בטחונית ההתנתקות היתה טעות"] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
בשנת [[תשפ"ב]] חתם על [[יום החינוך]] לרגל יום הולדתו המאה ועשרים של [[הרבי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/137673 במעמד רבני חב"ד: נשיא המדינה הכריז על יום חינוך לכבוד י"א ניסן] {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''כשהרבי מסר את חברון ליצחק הרצוג''', [[שבועון כפר חב"ד]] 1912 עמוד 98<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://col.org.il/news/131443 הרצוג משחזר את ה'הקפות' עם הרבי: "חוויה לכל החיים"] באתר {{חב"ד און ליין}}.<br />
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2022/02/350.-Vayakhel-5782.pdf ההקפה של החיילים]''', מתראיין לגליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה [[jem]] גליון 350, פרשת ויקהל תשפ"ב<br />
<br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[ראובן ריבלין]]|הבא=|רשימה=[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדט מדינת ישראל]]|שנה=מכהן מ[[כ"ז תמוז]] [[תשפ"א]]}}<br />
<br />
{{פרזידנט}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הרצוג, יצחק (בוז'י)}}<br />
[[קטגוריה:חברי כנסת]]<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:פרזידנט]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"א]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=638718שמחת תורה2023-10-11T16:14:13Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|צילום נדיר מ[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" ב[[התוועדות]] בשנת [[תשכ"ח]]]]<br />
'''שמחת תורה''' הוא [[חג]] הנחגג ביום האחרון שאחר סיום [[חג הסוכות]], ובו מציינים את קריאת פרשת [[וזאת הברכה]] החותמת את [[קריאת התורה]] של כל [[פרשת השבוע|פרשיות התורה]], וחוגגים ושמחים לרגל הסיום. ב[[ארץ ישראל]] נחגג יום זה יחד עם [[שמיני עצרת]], ב[[כ"ב בתשרי]]; וב[[חוץ לארץ]] יום זה הוא ה[[יום טוב שני של גלויות|חג השני]] שלמחרת שמיני עצרת, ב[[כ"ג בתשרי]].<br />
<br />
רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת ה[[שמחה]] לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/782.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפב].}}.<br />
<br />
==סדר החג ומנהגיו==<br />
===הקפות===<br />
[[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות]], [[אתה הראת]]}}<br />
מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בליל וביום שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר]]ים ו[[ריקוד]]ים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים{{הערה|רבי אייזיק מטירנא] בספר המנהגים - שמיני עצרת. [[לבוש|מרדכי יפה]] ו[[רמ"א]] אורח חיים סימן תרסט.}}, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי [[חיים ויטאל]] הביא{{הערה|שער הכוונות קד, א.}} שרבו [[האריז"ל]] נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג ב[[ספר הזוהר]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן=<br />
וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ|תרגום=ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}}<br />
<br />
אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ"ו]. תשנ"ב.}} (אף שבשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש, והסביר את הטעם לכך{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}).<br />
<br />
ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.<br />
<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, הייתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=הכנה+לתפילה&pgnum=158 עמוד נה].}}.<br />
<br />
===אצל הרבי===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגונים שהרבי לימד]]}}<br />
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, נהג הרבי בליל שמחת תורה לאחר הקפות לעלות לדירת אדמו"ר הריי"צ ולסעוד שם את סעודת החג, וכאשר הסעודה הייתה מסתיימת חזר הרבי אל בית הכנסת ולימד את החסידים שנותרו שם והמשיכו לרקוד ניגון חדש ולא מוכר.<br />
<br />
בדרך כלל הרבי נשא גם דברים קצרים אודות הניגון. נוהג זה נמשך לסירוגין עד לשנת [[תשכ"ד]].<br />
<br />
הרבי התבטא כי שמחת תורה הוא הזמן המתאים ביותר לעורר אודות [[מבצע תורה]] ואודות מבצע [[אות בספר התורה]]{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1nFGQLzdn1zJIee7-tfVJTYheIsvLAD6V/view שיחת שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 303].}}.<br />
<br />
===הקפות שניות===<br />
[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקפות שניות ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות שניות]]}}<br />
הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת [[האריז"ל]], לפיו מקיימים במוצאי [[שמחת תורה]] פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים בכלי זמר. האריז"ל היה נוהג בשנים בהן התגורר ב[[צפת]] לבקר במוצאי [[שמחת תורה]] בבתי הכנסת שהתעכבו עם סיום התפילה, וערך בכל אחד מהם שבע הקפות{{הערה|כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' [[חיים ויטאל]] בספרו [[שער הכוונות]].}}.<br />
<br />
על יסוד הנהגה זו, נהגו בכך בחוגי המקובלים לערוך הקפות שניות במוצאי החג, להוציא ספרי תורה לאחר אמירת פסוקי '[[אתה הראת]]' עם כל פרטי המנהגים כפי שעורכים את ההקפות בלילה הראשון{{הערה|כך לדוגמה מעיד [[החיד"א]] בספרו לדוד אמת שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.}}. בהמשך התפשט המנהג גם לבתי כנסת נוספים בירושלים ובקהילות ובערים נוספות.<br />
<br />
לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו, אם כדי להשתתף עם בני חוץ לארץ בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה כאשר אצלם הוא ליל שמחת תורה (היות ובחוץ לארץ נמשך החג יומיים), ואם מכיון שלאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להתאסף אנשים ממקומות רחוקים יותר לשמוח יחד בשמחת התורה באופן של "ברוב עם הדרת מלך".<br />
<br />
[[הרבי]] הרחיב וביסס מנהג זה בקהילות החב"דיות בארץ ישראל, ובאופן יוצא מן הכלל חרג ממנהגו הרגיל שלא לכתוב ב[[חול המועד]], ושלח מברקים מיוחדים בחול המועד של חג הסוכות למשתתפים בהקפות שניות.<br />
<br />
מידי שנה נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בהם משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.<br />
<br />
==מקרים לאורך השנים==<br />
בשנת '''[[תקנ"ט]]''' נאסר אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
בשנת '''[[תשל"ח]]''' הרבי [[מלך המשיח]] חטף התקף לב.<br />
<br />
בשנת '''[[תשפ"ד]]''' בבוקר התחילה מלחמת חרבות ברזל.<br />
<br />
==מהותו של החג==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
===שמחה על הלוחות האחרונות===<br />
בשמחת תורה שמחים על ה[[לוחות הברית|לוחות האחרונות]], שניתנו ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/53/429&search=שמחת+תורה אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב].}}.<br />
<br />
=== ביאור שם החג ===<br />
<br />
בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים:<br />
<br />
(א) ה[[תורה]] היא ב[[שמחה]], ולכן שמחים גם [[ישראל]] בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה.<br />
<br />
(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=ז'+אדר תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א].}}.<br />
<br />
=== ישראל משמחים את התורה ===<br />
התורה ירדה ממקומה העליון לעולמנו התחתון, וכאשר יהודי שמח עם התורה ורוקד ומנגן עם התורה, הוא מוסיף שמחה בתורה, משום שליהודי יש כח לעשות [[דירה בתחתונים]], שעל ידי זה ממשיך את ה[[עצמות]]{{הערה|מאמר שמחת תורה תשי"ב}}.<br />
<br />
=== שמחה כללית לכל השנה ===<br />
הרבי מסביר, כי ידוע שכל עניני [[חודש תשרי]] הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה היא שמחה כללית כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד.<br />
וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה. מסיבה זו צריכה השמחה להיות למעלה מטעם ודעת, בקבלת עול - על ידי הריקודים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=הערבה תורת מנחם תשי"ג עמ' 94].}}.<br />
<br />
== ניגונים לשמחת תורה ==<br />
[[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקפות בשמחת תורה. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]<br />
*[[ניגון על הסלע הך]]<br />
*[[ניגון סטאוו יא פיטו]]<br />
*[[ניגון להקפות]]<br />
*[[ניגון או ווא דיע מי ניעאוטנים]]<br />
*[[ניגון האסא דינא האסא]]<br />
*ביום שמחת תורה, אחר [[קריאת התורה]]: [[ניגון אשריכם ישראל]]<br />
*[[סעודת יום טוב|לסעודה]]: [[ניגון הופ קוזק]]<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[שמיני עצרת]]<br />
*[[תקנת המשקה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/09/27-09-2018-07-07-33-לוח-יומי-תשרי-תשעט-חלק-ג.pdf לוח יומי - הלכות ומנהגי שמיני עצרת ושמחת תורה] מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], תשרי תשע"ט<br />
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=359&hilite= אוצר מנהגי חב"ד - שמיני עצרת ושמחת תורה]<br />
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=155 שמחת תורה, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32310 הגיגים ופרפאות על פי קונטרס ההקפות, שיחת הרבי לתלמידי הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת ה'תש"ד] - {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64545_he_1.pdf "השמחה ד'שמחת תורה'"] קונטרס בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]], שיחות, יומן ועוד. {{PDF}} - {{אינפו}}<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/993998 מה זה שמחת תורה? ומה עושים בו?]''' {{בית חבד}}<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16751&CategoryID=2546 שמחת תורה בצל רבותינו נשיאינו]''', סקירה בתוך [[שבועון התקשרות]] ערב שמחת תורה ה'תשפ"א<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/720708/ שיעורים לשמחת תורה מאת מכון הלכה חב"ד: הרב זילרבשטרום - מנהגי מלך, הרב דהן - הלכות]''' {{וידפו}}<br />
* [https://drive.google.com/file/d/1d_peVIvDFLFlVUGIkyYmBgNvUhJdLOKl/view?usp=sharing החוויה הרוחנית המסעירה ביותר - בדרכה לישראל], [[עיתון הגאולה]] גליון 44 עמ' 14<br />
<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{סוכות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה|*]]<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=638716שמחת תורה2023-10-11T16:13:07Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|צילום נדיר מ[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" ב[[התוועדות]] בשנת [[תשכ"ח]]]]<br />
'''שמחת תורה''' הוא [[חג]] הנחגג ביום האחרון שאחר סיום [[חג הסוכות]], ובו מציינים את קריאת פרשת [[וזאת הברכה]] החותמת את [[קריאת התורה]] של כל [[פרשת השבוע|פרשיות התורה]], וחוגגים ושמחים לרגל הסיום. ב[[ארץ ישראל]] נחגג יום זה יחד עם [[שמיני עצרת]], ב[[כ"ב בתשרי]]; וב[[חוץ לארץ]] יום זה הוא ה[[יום טוב שני של גלויות|חג השני]] שלמחרת שמיני עצרת, ב[[כ"ג בתשרי]].<br />
<br />
רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת ה[[שמחה]] לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/782.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפב].}}.<br />
<br />
==סדר החג ומנהגיו==<br />
===הקפות===<br />
[[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות]], [[אתה הראת]]}}<br />
מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בליל וביום שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר]]ים ו[[ריקוד]]ים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים{{הערה|רבי אייזיק מטירנא] בספר המנהגים - שמיני עצרת. [[לבוש|מרדכי יפה]] ו[[רמ"א]] אורח חיים סימן תרסט.}}, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי [[חיים ויטאל]] הביא{{הערה|שער הכוונות קד, א.}} שרבו [[האריז"ל]] נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג ב[[ספר הזוהר]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן=<br />
וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ|תרגום=ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}}<br />
<br />
אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ"ו]. תשנ"ב.}} (אף שבשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש, והסביר את הטעם לכך{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}).<br />
<br />
ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.<br />
<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, הייתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=הכנה+לתפילה&pgnum=158 עמוד נה].}}.<br />
<br />
===אצל הרבי===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגונים שהרבי לימד]]}}<br />
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, נהג הרבי בליל שמחת תורה לאחר הקפות לעלות לדירת אדמו"ר הריי"צ ולסעוד שם את סעודת החג, וכאשר הסעודה הייתה מסתיימת חזר הרבי אל בית הכנסת ולימד את החסידים שנותרו שם והמשיכו לרקוד ניגון חדש ולא מוכר.<br />
<br />
בדרך כלל הרבי נשא גם דברים קצרים אודות הניגון. נוהג זה נמשך לסירוגין עד לשנת [[תשכ"ד]].<br />
<br />
הרבי התבטא כי שמחת תורה הוא הזמן המתאים ביותר לעורר אודות [[מבצע תורה]] ואודות מבצע [[אות בספר התורה]]{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1nFGQLzdn1zJIee7-tfVJTYheIsvLAD6V/view שיחת שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 303].}}.<br />
<br />
===הקפות שניות===<br />
[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקפות שניות ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות שניות]]}}<br />
הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת [[האריז"ל]], לפיו מקיימים במוצאי [[שמחת תורה]] פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים בכלי זמר. האריז"ל היה נוהג בשנים בהן התגורר ב[[צפת]] לבקר במוצאי [[שמחת תורה]] בבתי הכנסת שהתעכבו עם סיום התפילה, וערך בכל אחד מהם שבע הקפות{{הערה|כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' [[חיים ויטאל]] בספרו [[שער הכוונות]].}}.<br />
<br />
על יסוד הנהגה זו, נהגו בכך בחוגי המקובלים לערוך הקפות שניות במוצאי החג, להוציא ספרי תורה לאחר אמירת פסוקי '[[אתה הראת]]' עם כל פרטי המנהגים כפי שעורכים את ההקפות בלילה הראשון{{הערה|כך לדוגמה מעיד [[החיד"א]] בספרו לדוד אמת שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.}}. בהמשך התפשט המנהג גם לבתי כנסת נוספים בירושלים ובקהילות ובערים נוספות.<br />
<br />
לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו, אם כדי להשתתף עם בני חוץ לארץ בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה כאשר אצלם הוא ליל שמחת תורה (היות ובחוץ לארץ נמשך החג יומיים), ואם מכיון שלאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להתאסף אנשים ממקומות רחוקים יותר לשמוח יחד בשמחת התורה באופן של "ברוב עם הדרת מלך".<br />
<br />
[[הרבי]] הרחיב וביסס מנהג זה בקהילות החב"דיות בארץ ישראל, ובאופן יוצא מן הכלל חרג ממנהגו הרגיל שלא לכתוב ב[[חול המועד]], ושלח מברקים מיוחדים בחול המועד של חג הסוכות למשתתפים בהקפות שניות.<br />
<br />
מידי שנה נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בהם משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.<br />
<br />
==מקרים לאורך השנים==<br />
בשנת '''תקנ"ט''' נאסר אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
בשנת '''תשל"ח''' הרבי [[מלך המשיח]] חטף התקף לב.<br />
<br />
בשנת '''[[תשפ"ד]]''' בבוקר התחילה מלחמת חרבות ברזל.<br />
<br />
==מהותו של החג==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
===שמחה על הלוחות האחרונות===<br />
בשמחת תורה שמחים על ה[[לוחות הברית|לוחות האחרונות]], שניתנו ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/53/429&search=שמחת+תורה אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב].}}.<br />
<br />
=== ביאור שם החג ===<br />
<br />
בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים:<br />
<br />
(א) ה[[תורה]] היא ב[[שמחה]], ולכן שמחים גם [[ישראל]] בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה.<br />
<br />
(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=ז'+אדר תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א].}}.<br />
<br />
=== ישראל משמחים את התורה ===<br />
התורה ירדה ממקומה העליון לעולמנו התחתון, וכאשר יהודי שמח עם התורה ורוקד ומנגן עם התורה, הוא מוסיף שמחה בתורה, משום שליהודי יש כח לעשות [[דירה בתחתונים]], שעל ידי זה ממשיך את ה[[עצמות]]{{הערה|מאמר שמחת תורה תשי"ב}}.<br />
<br />
=== שמחה כללית לכל השנה ===<br />
הרבי מסביר, כי ידוע שכל עניני [[חודש תשרי]] הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה היא שמחה כללית כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד.<br />
וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה. מסיבה זו צריכה השמחה להיות למעלה מטעם ודעת, בקבלת עול - על ידי הריקודים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=הערבה תורת מנחם תשי"ג עמ' 94].}}.<br />
<br />
== ניגונים לשמחת תורה ==<br />
[[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקפות בשמחת תורה. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]<br />
*[[ניגון על הסלע הך]]<br />
*[[ניגון סטאוו יא פיטו]]<br />
*[[ניגון להקפות]]<br />
*[[ניגון או ווא דיע מי ניעאוטנים]]<br />
*[[ניגון האסא דינא האסא]]<br />
*ביום שמחת תורה, אחר [[קריאת התורה]]: [[ניגון אשריכם ישראל]]<br />
*[[סעודת יום טוב|לסעודה]]: [[ניגון הופ קוזק]]<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[שמיני עצרת]]<br />
*[[תקנת המשקה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/09/27-09-2018-07-07-33-לוח-יומי-תשרי-תשעט-חלק-ג.pdf לוח יומי - הלכות ומנהגי שמיני עצרת ושמחת תורה] מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], תשרי תשע"ט<br />
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=359&hilite= אוצר מנהגי חב"ד - שמיני עצרת ושמחת תורה]<br />
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=155 שמחת תורה, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32310 הגיגים ופרפאות על פי קונטרס ההקפות, שיחת הרבי לתלמידי הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת ה'תש"ד] - {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64545_he_1.pdf "השמחה ד'שמחת תורה'"] קונטרס בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]], שיחות, יומן ועוד. {{PDF}} - {{אינפו}}<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/993998 מה זה שמחת תורה? ומה עושים בו?]''' {{בית חבד}}<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16751&CategoryID=2546 שמחת תורה בצל רבותינו נשיאינו]''', סקירה בתוך [[שבועון התקשרות]] ערב שמחת תורה ה'תשפ"א<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/720708/ שיעורים לשמחת תורה מאת מכון הלכה חב"ד: הרב זילרבשטרום - מנהגי מלך, הרב דהן - הלכות]''' {{וידפו}}<br />
* [https://drive.google.com/file/d/1d_peVIvDFLFlVUGIkyYmBgNvUhJdLOKl/view?usp=sharing החוויה הרוחנית המסעירה ביותר - בדרכה לישראל], [[עיתון הגאולה]] גליון 44 עמ' 14<br />
<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{סוכות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה|*]]<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=638713שמחת תורה2023-10-11T16:09:43Z<p>צאלקע: /* מקרים לאורך השנים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|צילום נדיר מ[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" ב[[התוועדות]] בשנת [[תשכ"ח]]]]<br />
'''שמחת תורה''' הוא [[חג]] הנחגג ביום האחרון שאחר סיום [[חג הסוכות]], ובו מציינים את קריאת פרשת [[וזאת הברכה]] החותמת את [[קריאת התורה]] של כל [[פרשת השבוע|פרשיות התורה]], וחוגגים ושמחים לרגל הסיום. ב[[ארץ ישראל]] נחגג יום זה יחד עם [[שמיני עצרת]], ב[[כ"ב בתשרי]]; וב[[חוץ לארץ]] יום זה הוא ה[[יום טוב שני של גלויות|חג השני]] שלמחרת שמיני עצרת, ב[[כ"ג בתשרי]].<br />
<br />
רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת ה[[שמחה]] לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/782.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפב].}}.<br />
<br />
==סדר החג ומנהגיו==<br />
===הקפות===<br />
[[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות]], [[אתה הראת]]}}<br />
מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בליל וביום שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר]]ים ו[[ריקוד]]ים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים{{הערה|רבי אייזיק מטירנא] בספר המנהגים - שמיני עצרת. [[לבוש|מרדכי יפה]] ו[[רמ"א]] אורח חיים סימן תרסט.}}, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי [[חיים ויטאל]] הביא{{הערה|שער הכוונות קד, א.}} שרבו [[האריז"ל]] נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג ב[[ספר הזוהר]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן=<br />
וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ|תרגום=ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}}<br />
<br />
אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ"ו]. תשנ"ב.}} (אף שבשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש, והסביר את הטעם לכך{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}).<br />
<br />
ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.<br />
<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, הייתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=הכנה+לתפילה&pgnum=158 עמוד נה].}}.<br />
<br />
===אצל הרבי===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגונים שהרבי לימד]]}}<br />
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, נהג הרבי בליל שמחת תורה לאחר הקפות לעלות לדירת אדמו"ר הריי"צ ולסעוד שם את סעודת החג, וכאשר הסעודה הייתה מסתיימת חזר הרבי אל בית הכנסת ולימד את החסידים שנותרו שם והמשיכו לרקוד ניגון חדש ולא מוכר.<br />
<br />
בדרך כלל הרבי נשא גם דברים קצרים אודות הניגון. נוהג זה נמשך לסירוגין עד לשנת [[תשכ"ד]].<br />
<br />
הרבי התבטא כי שמחת תורה הוא הזמן המתאים ביותר לעורר אודות [[מבצע תורה]] ואודות מבצע [[אות בספר התורה]]{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1nFGQLzdn1zJIee7-tfVJTYheIsvLAD6V/view שיחת שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 303].}}.<br />
<br />
===הקפות שניות===<br />
[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקפות שניות ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות שניות]]}}<br />
הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת [[האריז"ל]], לפיו מקיימים במוצאי [[שמחת תורה]] פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים בכלי זמר. האריז"ל היה נוהג בשנים בהן התגורר ב[[צפת]] לבקר במוצאי [[שמחת תורה]] בבתי הכנסת שהתעכבו עם סיום התפילה, וערך בכל אחד מהם שבע הקפות{{הערה|כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' [[חיים ויטאל]] בספרו [[שער הכוונות]].}}.<br />
<br />
על יסוד הנהגה זו, נהגו בכך בחוגי המקובלים לערוך הקפות שניות במוצאי החג, להוציא ספרי תורה לאחר אמירת פסוקי '[[אתה הראת]]' עם כל פרטי המנהגים כפי שעורכים את ההקפות בלילה הראשון{{הערה|כך לדוגמה מעיד [[החיד"א]] בספרו לדוד אמת שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.}}. בהמשך התפשט המנהג גם לבתי כנסת נוספים בירושלים ובקהילות ובערים נוספות.<br />
<br />
לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו, אם כדי להשתתף עם בני חוץ לארץ בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה כאשר אצלם הוא ליל שמחת תורה (היות ובחוץ לארץ נמשך החג יומיים), ואם מכיון שלאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להתאסף אנשים ממקומות רחוקים יותר לשמוח יחד בשמחת התורה באופן של "ברוב עם הדרת מלך".<br />
<br />
[[הרבי]] הרחיב וביסס מנהג זה בקהילות החב"דיות בארץ ישראל, ובאופן יוצא מן הכלל חרג ממנהגו הרגיל שלא לכתוב ב[[חול המועד]], ושלח מברקים מיוחדים בחול המועד של חג הסוכות למשתתפים בהקפות שניות.<br />
<br />
מידי שנה נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בהם משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.<br />
<br />
==מקרים לאורך השנים==<br />
בשנת '''תקנ"ט''' נאסר אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
בשנת '''תשל"ח''' הרבי [[מלך המשיח]] חטף התקף לב.<br />
<br />
בשנת '''תשפ"ד''' בבוקר התחילה מלחמת חרבות ברזל.<br />
<br />
==מהותו של החג==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
===שמחה על הלוחות האחרונות===<br />
בשמחת תורה שמחים על ה[[לוחות הברית|לוחות האחרונות]], שניתנו ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/53/429&search=שמחת+תורה אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב].}}.<br />
<br />
=== ביאור שם החג ===<br />
<br />
בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים:<br />
<br />
(א) ה[[תורה]] היא ב[[שמחה]], ולכן שמחים גם [[ישראל]] בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה.<br />
<br />
(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=ז'+אדר תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א].}}.<br />
<br />
=== ישראל משמחים את התורה ===<br />
התורה ירדה ממקומה העליון לעולמנו התחתון, וכאשר יהודי שמח עם התורה ורוקד ומנגן עם התורה, הוא מוסיף שמחה בתורה, משום שליהודי יש כח לעשות [[דירה בתחתונים]], שעל ידי זה ממשיך את ה[[עצמות]]{{הערה|מאמר שמחת תורה תשי"ב}}.<br />
<br />
=== שמחה כללית לכל השנה ===<br />
הרבי מסביר, כי ידוע שכל עניני [[חודש תשרי]] הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה היא שמחה כללית כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד.<br />
וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה. מסיבה זו צריכה השמחה להיות למעלה מטעם ודעת, בקבלת עול - על ידי הריקודים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=הערבה תורת מנחם תשי"ג עמ' 94].}}.<br />
<br />
== ניגונים לשמחת תורה ==<br />
[[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקפות בשמחת תורה. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]<br />
*[[ניגון על הסלע הך]]<br />
*[[ניגון סטאוו יא פיטו]]<br />
*[[ניגון להקפות]]<br />
*[[ניגון או ווא דיע מי ניעאוטנים]]<br />
*[[ניגון האסא דינא האסא]]<br />
*ביום שמחת תורה, אחר [[קריאת התורה]]: [[ניגון אשריכם ישראל]]<br />
*[[סעודת יום טוב|לסעודה]]: [[ניגון הופ קוזק]]<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[שמיני עצרת]]<br />
*[[תקנת המשקה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/09/27-09-2018-07-07-33-לוח-יומי-תשרי-תשעט-חלק-ג.pdf לוח יומי - הלכות ומנהגי שמיני עצרת ושמחת תורה] מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], תשרי תשע"ט<br />
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=359&hilite= אוצר מנהגי חב"ד - שמיני עצרת ושמחת תורה]<br />
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=155 שמחת תורה, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32310 הגיגים ופרפאות על פי קונטרס ההקפות, שיחת הרבי לתלמידי הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת ה'תש"ד] - {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64545_he_1.pdf "השמחה ד'שמחת תורה'"] קונטרס בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]], שיחות, יומן ועוד. {{PDF}} - {{אינפו}}<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/993998 מה זה שמחת תורה? ומה עושים בו?]''' {{בית חבד}}<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16751&CategoryID=2546 שמחת תורה בצל רבותינו נשיאינו]''', סקירה בתוך [[שבועון התקשרות]] ערב שמחת תורה ה'תשפ"א<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/720708/ שיעורים לשמחת תורה מאת מכון הלכה חב"ד: הרב זילרבשטרום - מנהגי מלך, הרב דהן - הלכות]''' {{וידפו}}<br />
* [https://drive.google.com/file/d/1d_peVIvDFLFlVUGIkyYmBgNvUhJdLOKl/view?usp=sharing החוויה הרוחנית המסעירה ביותר - בדרכה לישראל], [[עיתון הגאולה]] גליון 44 עמ' 14<br />
<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{סוכות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה|*]]<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=638712שמחת תורה2023-10-11T16:09:16Z<p>צאלקע: /* מקרים לאורך השנים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|צילום נדיר מ[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" ב[[התוועדות]] בשנת [[תשכ"ח]]]]<br />
'''שמחת תורה''' הוא [[חג]] הנחגג ביום האחרון שאחר סיום [[חג הסוכות]], ובו מציינים את קריאת פרשת [[וזאת הברכה]] החותמת את [[קריאת התורה]] של כל [[פרשת השבוע|פרשיות התורה]], וחוגגים ושמחים לרגל הסיום. ב[[ארץ ישראל]] נחגג יום זה יחד עם [[שמיני עצרת]], ב[[כ"ב בתשרי]]; וב[[חוץ לארץ]] יום זה הוא ה[[יום טוב שני של גלויות|חג השני]] שלמחרת שמיני עצרת, ב[[כ"ג בתשרי]].<br />
<br />
רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת ה[[שמחה]] לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/782.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפב].}}.<br />
<br />
==סדר החג ומנהגיו==<br />
===הקפות===<br />
[[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות]], [[אתה הראת]]}}<br />
מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בליל וביום שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר]]ים ו[[ריקוד]]ים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים{{הערה|רבי אייזיק מטירנא] בספר המנהגים - שמיני עצרת. [[לבוש|מרדכי יפה]] ו[[רמ"א]] אורח חיים סימן תרסט.}}, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי [[חיים ויטאל]] הביא{{הערה|שער הכוונות קד, א.}} שרבו [[האריז"ל]] נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג ב[[ספר הזוהר]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן=<br />
וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ|תרגום=ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}}<br />
<br />
אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ"ו]. תשנ"ב.}} (אף שבשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש, והסביר את הטעם לכך{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}).<br />
<br />
ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.<br />
<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, הייתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=הכנה+לתפילה&pgnum=158 עמוד נה].}}.<br />
<br />
===אצל הרבי===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגונים שהרבי לימד]]}}<br />
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, נהג הרבי בליל שמחת תורה לאחר הקפות לעלות לדירת אדמו"ר הריי"צ ולסעוד שם את סעודת החג, וכאשר הסעודה הייתה מסתיימת חזר הרבי אל בית הכנסת ולימד את החסידים שנותרו שם והמשיכו לרקוד ניגון חדש ולא מוכר.<br />
<br />
בדרך כלל הרבי נשא גם דברים קצרים אודות הניגון. נוהג זה נמשך לסירוגין עד לשנת [[תשכ"ד]].<br />
<br />
הרבי התבטא כי שמחת תורה הוא הזמן המתאים ביותר לעורר אודות [[מבצע תורה]] ואודות מבצע [[אות בספר התורה]]{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1nFGQLzdn1zJIee7-tfVJTYheIsvLAD6V/view שיחת שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 303].}}.<br />
<br />
===הקפות שניות===<br />
[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקפות שניות ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות שניות]]}}<br />
הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת [[האריז"ל]], לפיו מקיימים במוצאי [[שמחת תורה]] פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים בכלי זמר. האריז"ל היה נוהג בשנים בהן התגורר ב[[צפת]] לבקר במוצאי [[שמחת תורה]] בבתי הכנסת שהתעכבו עם סיום התפילה, וערך בכל אחד מהם שבע הקפות{{הערה|כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' [[חיים ויטאל]] בספרו [[שער הכוונות]].}}.<br />
<br />
על יסוד הנהגה זו, נהגו בכך בחוגי המקובלים לערוך הקפות שניות במוצאי החג, להוציא ספרי תורה לאחר אמירת פסוקי '[[אתה הראת]]' עם כל פרטי המנהגים כפי שעורכים את ההקפות בלילה הראשון{{הערה|כך לדוגמה מעיד [[החיד"א]] בספרו לדוד אמת שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.}}. בהמשך התפשט המנהג גם לבתי כנסת נוספים בירושלים ובקהילות ובערים נוספות.<br />
<br />
לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו, אם כדי להשתתף עם בני חוץ לארץ בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה כאשר אצלם הוא ליל שמחת תורה (היות ובחוץ לארץ נמשך החג יומיים), ואם מכיון שלאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להתאסף אנשים ממקומות רחוקים יותר לשמוח יחד בשמחת התורה באופן של "ברוב עם הדרת מלך".<br />
<br />
[[הרבי]] הרחיב וביסס מנהג זה בקהילות החב"דיות בארץ ישראל, ובאופן יוצא מן הכלל חרג ממנהגו הרגיל שלא לכתוב ב[[חול המועד]], ושלח מברקים מיוחדים בחול המועד של חג הסוכות למשתתפים בהקפות שניות.<br />
<br />
מידי שנה נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בהם משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.<br />
<br />
==מקרים לאורך השנים==<br />
בשנת ''תקנ"ט''' נאסר אדמו"ר הזקן.<br />
בשנת '''תשל"ח''' הרבי [[מלך המשיח]] חטף התקף לב.<br />
בשנת '''תשפ"ד''' בבוקר התחילה מלחמת חרבות ברזל.<br />
<br />
==מהותו של החג==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
===שמחה על הלוחות האחרונות===<br />
בשמחת תורה שמחים על ה[[לוחות הברית|לוחות האחרונות]], שניתנו ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/53/429&search=שמחת+תורה אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב].}}.<br />
<br />
=== ביאור שם החג ===<br />
<br />
בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים:<br />
<br />
(א) ה[[תורה]] היא ב[[שמחה]], ולכן שמחים גם [[ישראל]] בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה.<br />
<br />
(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=ז'+אדר תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א].}}.<br />
<br />
=== ישראל משמחים את התורה ===<br />
התורה ירדה ממקומה העליון לעולמנו התחתון, וכאשר יהודי שמח עם התורה ורוקד ומנגן עם התורה, הוא מוסיף שמחה בתורה, משום שליהודי יש כח לעשות [[דירה בתחתונים]], שעל ידי זה ממשיך את ה[[עצמות]]{{הערה|מאמר שמחת תורה תשי"ב}}.<br />
<br />
=== שמחה כללית לכל השנה ===<br />
הרבי מסביר, כי ידוע שכל עניני [[חודש תשרי]] הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה היא שמחה כללית כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד.<br />
וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה. מסיבה זו צריכה השמחה להיות למעלה מטעם ודעת, בקבלת עול - על ידי הריקודים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=הערבה תורת מנחם תשי"ג עמ' 94].}}.<br />
<br />
== ניגונים לשמחת תורה ==<br />
[[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקפות בשמחת תורה. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]<br />
*[[ניגון על הסלע הך]]<br />
*[[ניגון סטאוו יא פיטו]]<br />
*[[ניגון להקפות]]<br />
*[[ניגון או ווא דיע מי ניעאוטנים]]<br />
*[[ניגון האסא דינא האסא]]<br />
*ביום שמחת תורה, אחר [[קריאת התורה]]: [[ניגון אשריכם ישראל]]<br />
*[[סעודת יום טוב|לסעודה]]: [[ניגון הופ קוזק]]<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[שמיני עצרת]]<br />
*[[תקנת המשקה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/09/27-09-2018-07-07-33-לוח-יומי-תשרי-תשעט-חלק-ג.pdf לוח יומי - הלכות ומנהגי שמיני עצרת ושמחת תורה] מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], תשרי תשע"ט<br />
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=359&hilite= אוצר מנהגי חב"ד - שמיני עצרת ושמחת תורה]<br />
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=155 שמחת תורה, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32310 הגיגים ופרפאות על פי קונטרס ההקפות, שיחת הרבי לתלמידי הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת ה'תש"ד] - {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64545_he_1.pdf "השמחה ד'שמחת תורה'"] קונטרס בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]], שיחות, יומן ועוד. {{PDF}} - {{אינפו}}<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/993998 מה זה שמחת תורה? ומה עושים בו?]''' {{בית חבד}}<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16751&CategoryID=2546 שמחת תורה בצל רבותינו נשיאינו]''', סקירה בתוך [[שבועון התקשרות]] ערב שמחת תורה ה'תשפ"א<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/720708/ שיעורים לשמחת תורה מאת מכון הלכה חב"ד: הרב זילרבשטרום - מנהגי מלך, הרב דהן - הלכות]''' {{וידפו}}<br />
* [https://drive.google.com/file/d/1d_peVIvDFLFlVUGIkyYmBgNvUhJdLOKl/view?usp=sharing החוויה הרוחנית המסעירה ביותר - בדרכה לישראל], [[עיתון הגאולה]] גליון 44 עמ' 14<br />
<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{סוכות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה|*]]<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=638711שמחת תורה2023-10-11T16:07:53Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|צילום נדיר מ[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" ב[[התוועדות]] בשנת [[תשכ"ח]]]]<br />
'''שמחת תורה''' הוא [[חג]] הנחגג ביום האחרון שאחר סיום [[חג הסוכות]], ובו מציינים את קריאת פרשת [[וזאת הברכה]] החותמת את [[קריאת התורה]] של כל [[פרשת השבוע|פרשיות התורה]], וחוגגים ושמחים לרגל הסיום. ב[[ארץ ישראל]] נחגג יום זה יחד עם [[שמיני עצרת]], ב[[כ"ב בתשרי]]; וב[[חוץ לארץ]] יום זה הוא ה[[יום טוב שני של גלויות|חג השני]] שלמחרת שמיני עצרת, ב[[כ"ג בתשרי]].<br />
<br />
רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת ה[[שמחה]] לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/782.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפב].}}.<br />
<br />
==סדר החג ומנהגיו==<br />
===הקפות===<br />
[[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות]], [[אתה הראת]]}}<br />
מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בליל וביום שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר]]ים ו[[ריקוד]]ים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים{{הערה|רבי אייזיק מטירנא] בספר המנהגים - שמיני עצרת. [[לבוש|מרדכי יפה]] ו[[רמ"א]] אורח חיים סימן תרסט.}}, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי [[חיים ויטאל]] הביא{{הערה|שער הכוונות קד, א.}} שרבו [[האריז"ל]] נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג ב[[ספר הזוהר]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן=<br />
וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ|תרגום=ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}}<br />
<br />
אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ"ו]. תשנ"ב.}} (אף שבשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש, והסביר את הטעם לכך{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}).<br />
<br />
ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.<br />
<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, הייתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=הכנה+לתפילה&pgnum=158 עמוד נה].}}.<br />
<br />
===אצל הרבי===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגונים שהרבי לימד]]}}<br />
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, נהג הרבי בליל שמחת תורה לאחר הקפות לעלות לדירת אדמו"ר הריי"צ ולסעוד שם את סעודת החג, וכאשר הסעודה הייתה מסתיימת חזר הרבי אל בית הכנסת ולימד את החסידים שנותרו שם והמשיכו לרקוד ניגון חדש ולא מוכר.<br />
<br />
בדרך כלל הרבי נשא גם דברים קצרים אודות הניגון. נוהג זה נמשך לסירוגין עד לשנת [[תשכ"ד]].<br />
<br />
הרבי התבטא כי שמחת תורה הוא הזמן המתאים ביותר לעורר אודות [[מבצע תורה]] ואודות מבצע [[אות בספר התורה]]{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1nFGQLzdn1zJIee7-tfVJTYheIsvLAD6V/view שיחת שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 303].}}.<br />
<br />
===הקפות שניות===<br />
[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקפות שניות ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות שניות]]}}<br />
הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת [[האריז"ל]], לפיו מקיימים במוצאי [[שמחת תורה]] פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים בכלי זמר. האריז"ל היה נוהג בשנים בהן התגורר ב[[צפת]] לבקר במוצאי [[שמחת תורה]] בבתי הכנסת שהתעכבו עם סיום התפילה, וערך בכל אחד מהם שבע הקפות{{הערה|כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' [[חיים ויטאל]] בספרו [[שער הכוונות]].}}.<br />
<br />
על יסוד הנהגה זו, נהגו בכך בחוגי המקובלים לערוך הקפות שניות במוצאי החג, להוציא ספרי תורה לאחר אמירת פסוקי '[[אתה הראת]]' עם כל פרטי המנהגים כפי שעורכים את ההקפות בלילה הראשון{{הערה|כך לדוגמה מעיד [[החיד"א]] בספרו לדוד אמת שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.}}. בהמשך התפשט המנהג גם לבתי כנסת נוספים בירושלים ובקהילות ובערים נוספות.<br />
<br />
לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו, אם כדי להשתתף עם בני חוץ לארץ בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה כאשר אצלם הוא ליל שמחת תורה (היות ובחוץ לארץ נמשך החג יומיים), ואם מכיון שלאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להתאסף אנשים ממקומות רחוקים יותר לשמוח יחד בשמחת התורה באופן של "ברוב עם הדרת מלך".<br />
<br />
[[הרבי]] הרחיב וביסס מנהג זה בקהילות החב"דיות בארץ ישראל, ובאופן יוצא מן הכלל חרג ממנהגו הרגיל שלא לכתוב ב[[חול המועד]], ושלח מברקים מיוחדים בחול המועד של חג הסוכות למשתתפים בהקפות שניות.<br />
<br />
מידי שנה נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בהם משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.<br />
<br />
==מקרים לאורך השנים==<br />
בשנת תקנ''ט נאסר אדמו''ר הזקן.<br />
בשנת תשל''ח הרבי [[מלך המשיח]] חטף התקף לב.<br />
בשנת תשפ''ד בבוקר התחילה מלחמת חרבות ברזל.<br />
==מהותו של החג==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
===שמחה על הלוחות האחרונות===<br />
בשמחת תורה שמחים על ה[[לוחות הברית|לוחות האחרונות]], שניתנו ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/53/429&search=שמחת+תורה אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב].}}.<br />
<br />
=== ביאור שם החג ===<br />
<br />
בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים:<br />
<br />
(א) ה[[תורה]] היא ב[[שמחה]], ולכן שמחים גם [[ישראל]] בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה.<br />
<br />
(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=ז'+אדר תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א].}}.<br />
<br />
=== ישראל משמחים את התורה ===<br />
התורה ירדה ממקומה העליון לעולמנו התחתון, וכאשר יהודי שמח עם התורה ורוקד ומנגן עם התורה, הוא מוסיף שמחה בתורה, משום שליהודי יש כח לעשות [[דירה בתחתונים]], שעל ידי זה ממשיך את ה[[עצמות]]{{הערה|מאמר שמחת תורה תשי"ב}}.<br />
<br />
=== שמחה כללית לכל השנה ===<br />
הרבי מסביר, כי ידוע שכל עניני [[חודש תשרי]] הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה היא שמחה כללית כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד.<br />
וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה. מסיבה זו צריכה השמחה להיות למעלה מטעם ודעת, בקבלת עול - על ידי הריקודים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=הערבה תורת מנחם תשי"ג עמ' 94].}}.<br />
<br />
== ניגונים לשמחת תורה ==<br />
[[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקפות בשמחת תורה. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]<br />
*[[ניגון על הסלע הך]]<br />
*[[ניגון סטאוו יא פיטו]]<br />
*[[ניגון להקפות]]<br />
*[[ניגון או ווא דיע מי ניעאוטנים]]<br />
*[[ניגון האסא דינא האסא]]<br />
*ביום שמחת תורה, אחר [[קריאת התורה]]: [[ניגון אשריכם ישראל]]<br />
*[[סעודת יום טוב|לסעודה]]: [[ניגון הופ קוזק]]<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[שמיני עצרת]]<br />
*[[תקנת המשקה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/09/27-09-2018-07-07-33-לוח-יומי-תשרי-תשעט-חלק-ג.pdf לוח יומי - הלכות ומנהגי שמיני עצרת ושמחת תורה] מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], תשרי תשע"ט<br />
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=359&hilite= אוצר מנהגי חב"ד - שמיני עצרת ושמחת תורה]<br />
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=155 שמחת תורה, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32310 הגיגים ופרפאות על פי קונטרס ההקפות, שיחת הרבי לתלמידי הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת ה'תש"ד] - {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64545_he_1.pdf "השמחה ד'שמחת תורה'"] קונטרס בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]], שיחות, יומן ועוד. {{PDF}} - {{אינפו}}<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/993998 מה זה שמחת תורה? ומה עושים בו?]''' {{בית חבד}}<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16751&CategoryID=2546 שמחת תורה בצל רבותינו נשיאינו]''', סקירה בתוך [[שבועון התקשרות]] ערב שמחת תורה ה'תשפ"א<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/720708/ שיעורים לשמחת תורה מאת מכון הלכה חב"ד: הרב זילרבשטרום - מנהגי מלך, הרב דהן - הלכות]''' {{וידפו}}<br />
* [https://drive.google.com/file/d/1d_peVIvDFLFlVUGIkyYmBgNvUhJdLOKl/view?usp=sharing החוויה הרוחנית המסעירה ביותר - בדרכה לישראל], [[עיתון הגאולה]] גליון 44 עמ' 14<br />
<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{סוכות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה|*]]<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=638710שמחת תורה2023-10-11T16:05:10Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|צילום נדיר מ[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" ב[[התוועדות]] בשנת [[תשכ"ח]]]]<br />
'''שמחת תורה''' הוא [[חג]] הנחגג ביום האחרון שאחר סיום [[חג הסוכות]], ובו מציינים את קריאת פרשת [[וזאת הברכה]] החותמת את [[קריאת התורה]] של כל [[פרשת השבוע|פרשיות התורה]], וחוגגים ושמחים לרגל הסיום. ב[[ארץ ישראל]] נחגג יום זה יחד עם [[שמיני עצרת]], ב[[כ"ב בתשרי]]; וב[[חוץ לארץ]] יום זה הוא ה[[יום טוב שני של גלויות|חג השני]] שלמחרת שמיני עצרת, ב[[כ"ג בתשרי]].<br />
<br />
רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת ה[[שמחה]] לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/782.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפב].}}.<br />
<br />
==סדר החג ומנהגיו==<br />
===הקפות===<br />
[[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות]], [[אתה הראת]]}}<br />
מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בליל וביום שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר]]ים ו[[ריקוד]]ים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים{{הערה|רבי אייזיק מטירנא] בספר המנהגים - שמיני עצרת. [[לבוש|מרדכי יפה]] ו[[רמ"א]] אורח חיים סימן תרסט.}}, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי [[חיים ויטאל]] הביא{{הערה|שער הכוונות קד, א.}} שרבו [[האריז"ל]] נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג ב[[ספר הזוהר]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן=<br />
וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ|תרגום=ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}}<br />
<br />
אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ"ו]. תשנ"ב.}} (אף שבשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש, והסביר את הטעם לכך{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}).<br />
<br />
ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.<br />
<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, הייתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=הכנה+לתפילה&pgnum=158 עמוד נה].}}.<br />
<br />
===אצל הרבי===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגונים שהרבי לימד]]}}<br />
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, נהג הרבי בליל שמחת תורה לאחר הקפות לעלות לדירת אדמו"ר הריי"צ ולסעוד שם את סעודת החג, וכאשר הסעודה הייתה מסתיימת חזר הרבי אל בית הכנסת ולימד את החסידים שנותרו שם והמשיכו לרקוד ניגון חדש ולא מוכר.<br />
<br />
בדרך כלל הרבי נשא גם דברים קצרים אודות הניגון. נוהג זה נמשך לסירוגין עד לשנת [[תשכ"ד]].<br />
<br />
הרבי התבטא כי שמחת תורה הוא הזמן המתאים ביותר לעורר אודות [[מבצע תורה]] ואודות מבצע [[אות בספר התורה]]{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1nFGQLzdn1zJIee7-tfVJTYheIsvLAD6V/view שיחת שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 303].}}.<br />
<br />
===הקפות שניות===<br />
[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקפות שניות ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות שניות]]}}<br />
הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת [[האריז"ל]], לפיו מקיימים במוצאי [[שמחת תורה]] פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים בכלי זמר. האריז"ל היה נוהג בשנים בהן התגורר ב[[צפת]] לבקר במוצאי [[שמחת תורה]] בבתי הכנסת שהתעכבו עם סיום התפילה, וערך בכל אחד מהם שבע הקפות{{הערה|כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' [[חיים ויטאל]] בספרו [[שער הכוונות]].}}.<br />
<br />
על יסוד הנהגה זו, נהגו בכך בחוגי המקובלים לערוך הקפות שניות במוצאי החג, להוציא ספרי תורה לאחר אמירת פסוקי '[[אתה הראת]]' עם כל פרטי המנהגים כפי שעורכים את ההקפות בלילה הראשון{{הערה|כך לדוגמה מעיד [[החיד"א]] בספרו לדוד אמת שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.}}. בהמשך התפשט המנהג גם לבתי כנסת נוספים בירושלים ובקהילות ובערים נוספות.<br />
<br />
לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו, אם כדי להשתתף עם בני חוץ לארץ בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה כאשר אצלם הוא ליל שמחת תורה (היות ובחוץ לארץ נמשך החג יומיים), ואם מכיון שלאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להתאסף אנשים ממקומות רחוקים יותר לשמוח יחד בשמחת התורה באופן של "ברוב עם הדרת מלך".<br />
<br />
[[הרבי]] הרחיב וביסס מנהג זה בקהילות החב"דיות בארץ ישראל, ובאופן יוצא מן הכלל חרג ממנהגו הרגיל שלא לכתוב ב[[חול המועד]], ושלח מברקים מיוחדים בחול המועד של חג הסוכות למשתתפים בהקפות שניות.<br />
<br />
מידי שנה נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בהם משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.<br />
<br />
==מהותו של החג==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
===שמחה על הלוחות האחרונות===<br />
בשמחת תורה שמחים על ה[[לוחות הברית|לוחות האחרונות]], שניתנו ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/53/429&search=שמחת+תורה אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב].}}.<br />
<br />
=== ביאור שם החג ===<br />
<br />
בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים:<br />
<br />
(א) ה[[תורה]] היא ב[[שמחה]], ולכן שמחים גם [[ישראל]] בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה.<br />
<br />
(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=ז'+אדר תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א].}}.<br />
<br />
=== ישראל משמחים את התורה ===<br />
התורה ירדה ממקומה העליון לעולמנו התחתון, וכאשר יהודי שמח עם התורה ורוקד ומנגן עם התורה, הוא מוסיף שמחה בתורה, משום שליהודי יש כח לעשות [[דירה בתחתונים]], שעל ידי זה ממשיך את ה[[עצמות]]{{הערה|מאמר שמחת תורה תשי"ב}}.<br />
<br />
=== שמחה כללית לכל השנה ===<br />
הרבי מסביר, כי ידוע שכל עניני [[חודש תשרי]] הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה היא שמחה כללית כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד.<br />
וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה. מסיבה זו צריכה השמחה להיות למעלה מטעם ודעת, בקבלת עול - על ידי הריקודים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=הערבה תורת מנחם תשי"ג עמ' 94].}}.<br />
<br />
== ניגונים לשמחת תורה ==<br />
[[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקפות בשמחת תורה. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]<br />
*[[ניגון על הסלע הך]]<br />
*[[ניגון סטאוו יא פיטו]]<br />
*[[ניגון להקפות]]<br />
*[[ניגון או ווא דיע מי ניעאוטנים]]<br />
*[[ניגון האסא דינא האסא]]<br />
*ביום שמחת תורה, אחר [[קריאת התורה]]: [[ניגון אשריכם ישראל]]<br />
*[[סעודת יום טוב|לסעודה]]: [[ניגון הופ קוזק]]<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[שמיני עצרת]]<br />
*[[תקנת המשקה]]<br />
<br />
<br />
==אירועים היסטוריים==<br />
בשנת תקנ''ט נאסר אדמו''ר הזקן.<br />
בשנת תשל''ח הרבי [[מלך המשיח]] חטף התקף לב.<br />
בשנת תשפ''ד בבוקר התחילה מלחמת חרבות ברזל.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/09/27-09-2018-07-07-33-לוח-יומי-תשרי-תשעט-חלק-ג.pdf לוח יומי - הלכות ומנהגי שמיני עצרת ושמחת תורה] מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], תשרי תשע"ט<br />
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=359&hilite= אוצר מנהגי חב"ד - שמיני עצרת ושמחת תורה]<br />
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=155 שמחת תורה, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32310 הגיגים ופרפאות על פי קונטרס ההקפות, שיחת הרבי לתלמידי הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת ה'תש"ד] - {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64545_he_1.pdf "השמחה ד'שמחת תורה'"] קונטרס בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]], שיחות, יומן ועוד. {{PDF}} - {{אינפו}}<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/993998 מה זה שמחת תורה? ומה עושים בו?]''' {{בית חבד}}<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16751&CategoryID=2546 שמחת תורה בצל רבותינו נשיאינו]''', סקירה בתוך [[שבועון התקשרות]] ערב שמחת תורה ה'תשפ"א<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/720708/ שיעורים לשמחת תורה מאת מכון הלכה חב"ד: הרב זילרבשטרום - מנהגי מלך, הרב דהן - הלכות]''' {{וידפו}}<br />
* [https://drive.google.com/file/d/1d_peVIvDFLFlVUGIkyYmBgNvUhJdLOKl/view?usp=sharing החוויה הרוחנית המסעירה ביותר - בדרכה לישראל], [[עיתון הגאולה]] גליון 44 עמ' 14<br />
<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{סוכות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה|*]]<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=638709שמחת תורה2023-10-11T16:04:04Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|צילום נדיר מ[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" ב[[התוועדות]] בשנת [[תשכ"ח]]]]<br />
'''שמחת תורה''' הוא [[חג]] הנחגג ביום האחרון שאחר סיום [[חג הסוכות]], ובו מציינים את קריאת פרשת [[וזאת הברכה]] החותמת את [[קריאת התורה]] של כל [[פרשת השבוע|פרשיות התורה]], וחוגגים ושמחים לרגל הסיום. ב[[ארץ ישראל]] נחגג יום זה יחד עם [[שמיני עצרת]], ב[[כ"ב בתשרי]]; וב[[חוץ לארץ]] יום זה הוא ה[[יום טוב שני של גלויות|חג השני]] שלמחרת שמיני עצרת, ב[[כ"ג בתשרי]].<br />
<br />
רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת ה[[שמחה]] לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/782.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפב].}}.<br />
<br />
==סדר החג ומנהגיו==<br />
===הקפות===<br />
[[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות]], [[אתה הראת]]}}<br />
מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בליל וביום שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר]]ים ו[[ריקוד]]ים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים{{הערה|רבי אייזיק מטירנא] בספר המנהגים - שמיני עצרת. [[לבוש|מרדכי יפה]] ו[[רמ"א]] אורח חיים סימן תרסט.}}, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי [[חיים ויטאל]] הביא{{הערה|שער הכוונות קד, א.}} שרבו [[האריז"ל]] נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג ב[[ספר הזוהר]]:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן=<br />
וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ|תרגום=ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}}<br />
<br />
אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ"ו]. תשנ"ב.}} (אף שבשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש, והסביר את הטעם לכך{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}).<br />
<br />
ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.<br />
<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, הייתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=הכנה+לתפילה&pgnum=158 עמוד נה].}}.<br />
<br />
===אצל הרבי===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגונים שהרבי לימד]]}}<br />
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, נהג הרבי בליל שמחת תורה לאחר הקפות לעלות לדירת אדמו"ר הריי"צ ולסעוד שם את סעודת החג, וכאשר הסעודה הייתה מסתיימת חזר הרבי אל בית הכנסת ולימד את החסידים שנותרו שם והמשיכו לרקוד ניגון חדש ולא מוכר.<br />
<br />
בדרך כלל הרבי נשא גם דברים קצרים אודות הניגון. נוהג זה נמשך לסירוגין עד לשנת [[תשכ"ד]].<br />
<br />
הרבי התבטא כי שמחת תורה הוא הזמן המתאים ביותר לעורר אודות [[מבצע תורה]] ואודות מבצע [[אות בספר התורה]]{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1nFGQLzdn1zJIee7-tfVJTYheIsvLAD6V/view שיחת שמחת תורה תשמ"ג, התוועדויות עמוד 303].}}.<br />
<br />
===הקפות שניות===<br />
[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקפות שניות ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות שניות]]}}<br />
הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת [[האריז"ל]], לפיו מקיימים במוצאי [[שמחת תורה]] פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים בכלי זמר. האריז"ל היה נוהג בשנים בהן התגורר ב[[צפת]] לבקר במוצאי [[שמחת תורה]] בבתי הכנסת שהתעכבו עם סיום התפילה, וערך בכל אחד מהם שבע הקפות{{הערה|כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' [[חיים ויטאל]] בספרו [[שער הכוונות]].}}.<br />
<br />
על יסוד הנהגה זו, נהגו בכך בחוגי המקובלים לערוך הקפות שניות במוצאי החג, להוציא ספרי תורה לאחר אמירת פסוקי '[[אתה הראת]]' עם כל פרטי המנהגים כפי שעורכים את ההקפות בלילה הראשון{{הערה|כך לדוגמה מעיד [[החיד"א]] בספרו לדוד אמת שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.}}. בהמשך התפשט המנהג גם לבתי כנסת נוספים בירושלים ובקהילות ובערים נוספות.<br />
<br />
לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו, אם כדי להשתתף עם בני חוץ לארץ בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה כאשר אצלם הוא ליל שמחת תורה (היות ובחוץ לארץ נמשך החג יומיים), ואם מכיון שלאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להתאסף אנשים ממקומות רחוקים יותר לשמוח יחד בשמחת התורה באופן של "ברוב עם הדרת מלך".<br />
<br />
[[הרבי]] הרחיב וביסס מנהג זה בקהילות החב"דיות בארץ ישראל, ובאופן יוצא מן הכלל חרג ממנהגו הרגיל שלא לכתוב ב[[חול המועד]], ושלח מברקים מיוחדים בחול המועד של חג הסוכות למשתתפים בהקפות שניות.<br />
<br />
מידי שנה נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בהם משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.<br />
<br />
==מהותו של החג==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
===שמחה על הלוחות האחרונות===<br />
בשמחת תורה שמחים על ה[[לוחות הברית|לוחות האחרונות]], שניתנו ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/53/429&search=שמחת+תורה אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב].}}.<br />
<br />
=== ביאור שם החג ===<br />
<br />
בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים:<br />
<br />
(א) ה[[תורה]] היא ב[[שמחה]], ולכן שמחים גם [[ישראל]] בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה.<br />
<br />
(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=ז'+אדר תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א].}}.<br />
<br />
=== ישראל משמחים את התורה ===<br />
התורה ירדה ממקומה העליון לעולמנו התחתון, וכאשר יהודי שמח עם התורה ורוקד ומנגן עם התורה, הוא מוסיף שמחה בתורה, משום שליהודי יש כח לעשות [[דירה בתחתונים]], שעל ידי זה ממשיך את ה[[עצמות]]{{הערה|מאמר שמחת תורה תשי"ב}}.<br />
<br />
=== שמחה כללית לכל השנה ===<br />
הרבי מסביר, כי ידוע שכל עניני [[חודש תשרי]] הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה היא שמחה כללית כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד.<br />
וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה. מסיבה זו צריכה השמחה להיות למעלה מטעם ודעת, בקבלת עול - על ידי הריקודים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=הערבה תורת מנחם תשי"ג עמ' 94].}}.<br />
<br />
== ניגונים לשמחת תורה ==<br />
[[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקפות בשמחת תורה. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]<br />
*[[ניגון על הסלע הך]]<br />
*[[ניגון סטאוו יא פיטו]]<br />
*[[ניגון להקפות]]<br />
*[[ניגון או ווא דיע מי ניעאוטנים]]<br />
*[[ניגון האסא דינא האסא]]<br />
*ביום שמחת תורה, אחר [[קריאת התורה]]: [[ניגון אשריכם ישראל]]<br />
*[[סעודת יום טוב|לסעודה]]: [[ניגון הופ קוזק]]<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
*[[שמיני עצרת]]<br />
*[[תקנת המשקה]]<br />
<br />
<br />
==אירועים היסטוריים==<br />
בשנת [[תקנ''ט]] נאסר אדמור''ר הזקן.<br />
בשנת [[תשל''ח]] הרבי [[מלך המשיח]] חטף התקף לב.<br />
בשנת [[תשפ''ד]] בבוקר התחילה מלחמת חרבות ברזל.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/09/27-09-2018-07-07-33-לוח-יומי-תשרי-תשעט-חלק-ג.pdf לוח יומי - הלכות ומנהגי שמיני עצרת ושמחת תורה] מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], תשרי תשע"ט<br />
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=359&hilite= אוצר מנהגי חב"ד - שמיני עצרת ושמחת תורה]<br />
* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=155 שמחת תורה, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=32310 הגיגים ופרפאות על פי קונטרס ההקפות, שיחת הרבי לתלמידי הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת ה'תש"ד] - {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64545_he_1.pdf "השמחה ד'שמחת תורה'"] קונטרס בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]], שיחות, יומן ועוד. {{PDF}} - {{אינפו}}<br />
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/993998 מה זה שמחת תורה? ומה עושים בו?]''' {{בית חבד}}<br />
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16751&CategoryID=2546 שמחת תורה בצל רבותינו נשיאינו]''', סקירה בתוך [[שבועון התקשרות]] ערב שמחת תורה ה'תשפ"א<br />
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/720708/ שיעורים לשמחת תורה מאת מכון הלכה חב"ד: הרב זילרבשטרום - מנהגי מלך, הרב דהן - הלכות]''' {{וידפו}}<br />
* [https://drive.google.com/file/d/1d_peVIvDFLFlVUGIkyYmBgNvUhJdLOKl/view?usp=sharing החוויה הרוחנית המסעירה ביותר - בדרכה לישראל], [[עיתון הגאולה]] גליון 44 עמ' 14<br />
<br />
{{חגים וזמנים}}<br />
{{סוכות}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה|*]]<br />
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A6%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%A2/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%27%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7%27&diff=638704משתמש:צאלקע/בית כנסת 'עתירת יצחק'2023-10-11T15:49:09Z<p>צאלקע: /* בית הכנסת עתירת יצחק */</p>
<hr />
<div>==בית הכנסת '''עתירת יצחק'''==<br />
<br />
בשנות הששים הוקמה בתל אביב-יפו, בשכונת צהלה "הוועדה לבניית בית הכנסת".<br />
<br />
אבן הפינה הראשונה הונחה בשנת '''57123''' לבריאת העולם.<br />
<br />
בית כנסת '''עתירת יצחק''' שבשכונת צהלה הוקם בשנת '''1964'''.<br />
<br />
שם בית הכנסת 'עתירת יצחק', נקרא על שמו שדל הנדבן שנתן כסף רב להקמת הבית כנסת סייר יצחק וולפסון, ועל בסיס הפסוק: "ויעתר לה יצחק..."<br />
<br />
בית הכנסת שופץ ופואר בשנת '''תשע"ד''', כ"ו אלול בהשתתפות ח"כ (בימנו, נשיא המדינה) בוז'י הרצוג, הרב מאיר ישראל לאו ורון חולדאי, ראש עריית תל-אביב.<br />
<br />
שליח חב"ד שנמצא בשכונה כיום: '''הרב לוי יצחק גרליצקי (כבר למעלה משש שנים שנמצא במקום), העושה רבות להפצת היהדות והחסידות, בנו של הרב [[יוסף גרליצקי]], רב שכונת חב"ד בתל-אביב.'''<br />
<br />
כיום, מתפלל בבית הכנסת נשיא המדינה, [[יצחק הרצוג.]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A6%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%A2/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%27%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7%27&diff=638703משתמש:צאלקע/בית כנסת 'עתירת יצחק'2023-10-11T15:48:11Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>==בית הכנסת '''עתירת יצחק'''==<br />
<br />
בשנות הששים הוקמה בתל אביב-יפו, בשכונת צהלה "הוועדה לבניית בית הכנסת".<br />
<br />
אבן הפינה הראשונה הונחה בשנת '''57123''' לבריאת העולם.<br />
<br />
בית כנסת '''עתירת יצחק''' שבשכונת צהלה הוקם בשנת '''1964'''.<br />
<br />
שם בית הכנסת 'עתירת יצחק', נקרא על שמו שדל הנדבן שנתן כסף רב להקמת הבית כנסת סייר יצחק וולפסון, ועל בסיס הפסוק: "ויעתר לה יצחק..."<br />
<br />
בית הכנסת שופץ ופואר בשנת '''תשע"ד''', כ"ו אלול בהשתתפות ח"כ (בימנו, נשיא המדינה) בוז'י הרצוג, הרב מאיר ישראל לאו ורון חולדאי, ראש עריית תל-אביב.<br />
<br />
שליח חב"ד שנמצא בשכונה כיום: '''הרב לוי יצחק גרליצקי (כבר למעלה משש שנים שנמצא במקום), העושה רבות להפצת היהדות והחסידות, בנו של הרב [[יוסף גרליצקי]], רב שכונת חב"ד בתל-אביב.'''<br />
<br />
כיום, מתפלל בבית הכנסת נשיא המדינה, [[יצחק בוז'י (בנימין) הרצוג.]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=638702בתי חב"ד בארץ הקודש2023-10-11T15:46:33Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div><div id="stub" style="background-color:#F2FFE5; border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER>'''אתם יכולים לשפר את הדף הזה'''!{{ש}}'''הוסיפו מידע אנציקלופדי אמין מהידוע לכם על בתי חב"ד בישראל'''</CENTER></div><br />
[[קובץ:מיתוג צא''ח.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|לוגו צעירי אגודת חב"ד]]<br />
[[קובץ:צאח.gif|שמאל|ממוזער|200px|הלוגו הישן של [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]]]]<br />
'''בתי חב"ד בישראל''' הינם רשת של מרכזי תורה ויהדות, המפוזרים ברחבי הארץ. בית חב"ד טיפוסי, מנוהל על ידי [[שליח]] [[הרבי]], ומטרתו לסייע ליהודים שבסביבתו, סיוע רוחני וגשמי. בתי חב"ד בישראל פועלים תחת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] שב[[כפר חב"ד]]. נכון לשנת [[תשפ"ג]] קיימים מעל ל-740 סניפים ב[[ארץ ישראל]].<br />
* לכתובות ומספרי גישה לבתי חב"ד בישראל, ראו '''[http://www.chabad.org.il/Branchs/Index.asp?CategoryID=146 אלפון בתי חב"ד]'''<br />
<br />
==בתי חב"ד לפי שם היישוב==<br />
===א===<br />
*'''[[אביטל]]''' - ביישוב [[בית חב"ד]] נוהל על ידי הרב '''[[יצחק ידגר]]''' שהגיע ליישוב בשנת [[תשי"א]], על פי הוראה מפורשת מ[[הרבי]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד, בית הספר מטעם [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], מהחלוצים שהוקמו ב[[ארץ ישראל]] ו[[תהלוכת ל"ג בעומר]] מסורתית.<br />
*'''[[אבן יהודה]]''' - בשנת [[תנש"א]] הגיע לעיר שליח הרבי, הרב '''[[מנחם נוימן]]''' ופתח בית חב"ד במושב אבן יהודה. במהלך השנים הצטרף אליו כמנהל פעילות, הרב '''[[חנוך קליין]]''' ומאוחר יותר הרב '''זלמן זלמנוביץ''''. כיום יש במושב קהילת חב"ד המונה עשרות משפחות ומקורבים, בית כנסת הפעיל במשך כל ימות השנה, הכנה והדרכה לנערי בר מצווה, שיעורי [[תורה]] ו[[התוועדות|התוועדויות]] באוירה משפחתית, פעילות במסגרת בתי הספר המקומיים ('הדסים' ו'בכר'), בתי תמחוי ואירועים שוטפים במעגל השנה היהודי.<br />
*'''[[אדרת (ישוב)|אדרת]]''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''[[מיכאל מויאל]]''' - הגיע ל[[אדרת]] בשנת [[תשמ"ו]]. [[שליח תורה]] ביישוב: הרב '''ניסים כהן''' - הגיע ליישוב ב[[כסלו]] [[תשס"ח]]. הרב מויאל פועל בנוסף למושב אדרת, בעוד מושבים שנמצאים בעמק האלה אשר ב[[מטה יהודה]]. ביישוב פועל בית חב"ד ובית כנסת. ב[[חודש תמוז]] [[תשס"ו]] הוכנס [[ספר תורה]] לבית חב"ד בעיר. ב[[חודש שבט]] [[תשס"ח]] נערכה הנחת אבן הפינה למקווה מי מנחם באדרת.<br />
*'''[[אופקים]]''' - מנהל: הרב '''[[ישראל הרשקוביץ]]''' - הגיע לאופקים בשנת [[תשמ"ד]]. מנהל הפעילות הרב '''מנחם סגל'''. סמנכ"ל המוסדות באופקים: הרב '''אבנר אמיתי'''. מוסדות חב"ד בעיר: רשת גני חב"ד, 'תלמוד תורה חב"ד אופקים', 'בית ספר לבנות חב"ד' וחטיבת ביניים 'מעיינות חיה'. בית חב"ד מפעיל גם את 'מרכז החסד - בית התבשיל'. ב[[חשוון]] תשס"ח החלו העבודות לבניית מרכז חב"ד גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי-'770'. [[ישיבת חנוך לנער]] המסונפת למוסדות [['חנוך לנער']] צפת.<br />
*'''[[אור יהודה]]''' - מנהל: הרב '''[[מנחם מענדל פרידמן]]''' - הגיע לעיר בשנת [[תש"נ]]. בעבר פעל בעיר הרב [[טוביה בולטון]]. בעיר פועל מרכז להפצת יהדות, גני ילדים, ישיבה קטנה וגדולה שבראשה עומד הרב השליח [[שלום בער הנדל]]. בנוסף מתקיימת פעילות לבנות על ידי סניפי [[נשי חב"ד]], [[בת מלך]], [[בנות אח"ת]] - ארגון לאמירת [[תהלים]] ב[[שבת]] מברכים. בעיר ישנם שלוחים לשכונות 'נווה סביון' - הרב [[שלמה כץ]] ובשכונת 'נווה רבין' - הרב [[שלום דובער הנדל]].<br />
*'''[[אור עקיבא]]''' - מנהל: הרב '''[[אליעזר שמולביץ]]''' - הגיע לאור עקיבא בשנת [[תשמ"ז]]. מנהל פעילות: הרב '''[[יואל מן]]'''. בעיר פועלים גני חב"ד, מרכז "ואהבת" המארגן פעילות חסד, בית תבשיל, מכירת [[בגד]]ים יד שניה, חלוקת סלי [[מזון]] בניהול הרב '''משה קרישבסקי'''.<br />
*'''[[אורנית]]''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''ינאם בן הרוש'''. הגיע לאורנית בשנת [[תשנ"ב]]. הרב בן-הרוש מכהן בנוסף כרב היישוב. הוא גם רב החטיבה-המרחבית אפרים בצה"ל. ביישוב פועל רשת שיעורים לגברים ונשים.<br />
*'''[[אזור]]''' - מנהל: הרב '''[[שמעון ירדני]]'''. הגיע לאזור בשנת [[תשמ"ח]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד, "כולל ערב" לגברים מידי ערב בו נמסרים שיעורים בגמרא חסידות והלכה הנמסרים על ידי השליח הרב ירדני, בחודש [[שבט]] [[תש"ע]] החל לפעול ביישוב [[טנק מבצעים]] אשר מפעיל כינוסי צבאות ה' ביישוב מדי שבוע.<br />
<br />
[[קובץ:הרב חיים נבו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הטנקיסט הרב חיים נבו (במרכז)]]<br />
*'''[[אחוזת ברק]]''' - מנהל: הרב '''חיים נבו'''. אחוזת ברק הוא יישוב קהילתי הנמצא בעמק יזרעאל, כקילומטר אחד מזרחית לעפולה עילית, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. היישוב הוקם בשנת [[תשנ"ח]]. היישוב קרוי על-שם ברק בן-אבינועם, שר צבאה של דבורה הנביאה, שהביס בעמק יזרעאל את צבא יבין, מלך חצור. כיום מונה היישוב 1,500 תושבים. הרב נבו התחיל לפעול כטנקיסט בשנת [[תשנ"ז]]. ביישוב פועל טנק מבצעים (מספר 11) אשר מפעיל השליח הטנקיסט הרב חיים נבו ובנוסף הטנק מסתובב ברחבי הארץ במשך כל ימות השנה. בחודש [[כסלו]] [[תשס"ה]] נערכה [[התוועדות]] לנשים לכבוד חודש הגאולה בבית משפחת השלוחים. לקראת [[י"א ניסן]] תשס"ה התקיימה התוועדות לנשים במועדון של היישוב אחוזת ברק לכבוד יום הולדת של הרבי.<br />
*'''[[אילת]]''' - רב העיר: הרב [[יוסף הכט]]. מנהל: הרב '''[[שמואל מנחם קליין]]'''. בעבר ניהל את בית חב"ד הרב '''[[ישראל צבי גליצנשטיין]]'''. הרב הכט הגיע לעיר והחל לכהן כרב בשנת תשל"ט. בעיר פועל בית כנסת חב"ד, גני חב"ד, בית ספר 'אור אבנר' חב"ד (בהנהלת הרבנית טילה הכט), בית תמחוי גדול וישיבה לבעלי תשובה. בית כנסת מפואר, ישיבה, ספריה תורנית, חדרי הארחה, אולמות לימוד לכל הגילאים ובעיקר, בבית חב"ד פועלת גם מסגרת "מתן בסתר" לנזקקים, הוקמה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב ארז בנדטוביץ', בה לומדים אברכים, בעלי תשובה, מבני אילת ואורחיה, שהפכו ל"חלוצי הפעילות החב"דית בעיר". האברכים מסייעים לרב הכט ועוזריו הבכירים בהפצת ערכי התורה והחסידות בקרב באי העיר. ראש הישיבה הוא הרב '''[[ארז בנדטוביץ]]'''. בנמל התעופה פועל הרב לוי ליפש.<br />
*'''[[איתמר]]''' - מנהל: הרב '''יחזקאל נואמה'''. הגיע לפעול באיתמר בשנת [[תשנ"ז]]. בנוסף פעילים ביישוב '''יצחק לובל''' והרב '''דוד שניאורסון'''. בעבר פעילות חב"ד ביישוב הייתה על ידי עמותת 'ארץ חפץ' בראשות הרב '''שבתי בנדט''' וכן על ידי הרב '''[[יהודה רובין]]''' - שליח הרבי ללב השומרון. ביישוב איתמר פועלת ישיבת [[תומכי תמימים]], מקוה (בבניה), גן בנים, גן בנות, תלמוד תורה וכולל.<br />
*'''אלונה''' - מנהל: הרב '''אריה לייב רובין'''. הגיע למעוצה בשנת [[תשע"א]]. פעילות הבית חב"ד מתרכזת ביישוביים שתחת המועצה: עמיקם, גבעת נילי ואביאל.<br />
*'''[[אלון מורה]]''' - מנהל: הרב '''[[יהודה רובין]]'''ע"ה. הפעילים הבולטים בבית חב"ד הם הרב '''[[יצחק סנדרוי]]''', הרב '''יוסי פילנט''' והרב '''אלי איתן''' מ[[יצהר]]. בית חב"ד חולש על כל יישובי לב השומרון: [[שכם]], יצהר, [[איתמר]], הר ברכה, קריית נטפים, נופי נחמיה, רבבה, יקיר, נופים, חוות גלעד, רחלים. ב[[חג החנוכה]] פועל בית חב"ד בקרב החיילים המשרתים בלב השומרון. עיקר הפעילות מתמקדת בבסיס "חטיבה מרחבית (חטמ"ר) שומרון", אשר מאכלס אלפי חיילים ושוטרים.<br />
*'''[[אלעד]]''' - מנהל: הרב '''[[יוסף יצחק סילברמן]]'''. הגיע לאלעד בשנת [[תשנ"ט]]. בשנת [[תש"ס]] הקים הרב סילברמן בית כנסת חב"ד במקום. בעיר אלעד פועלת רשת מוסדות: 5 גנים לבנים, 3 גנים לבנות, גן לילדי חינוך מיוחד, תלמוד תורה "פאר מנחם" לבנים, בית הספר "תפארת חיה" לבנות, [[ישיבת תומכי תמימים]] אלעד, בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב (ביתר)|אברהם אשר בלינוב]]. בניית מקוה חב"ד החלה בחודש [[אדר]] [[תשס"ב]] ובחודש [[מר חשוון]] [[תש"ע]] נחנך. ב[[ג' תמוז]] [[תשס"ד]] התקיים טקס חנוכת הבית לספרייה תורנית.<br />
*'''[[אלפי מנשה]]''' - מנהל: הרב '''[[יצחק שטינמיץ]]'''. הגיע לאלפי מנשה בשנת [[תשס"ה]].<br />
*'''[[אלקנה]]''' - מנהל: הרב '''יצחק קעניג'''. הגיע לאלקנה בשנת [[תשס"ג]]. ביישוב פועל, בית כנסת, מעון, גן חב"ד, ספריית חב"ד, מועדון ילדים ומועדון נוער.<br />
* [http://www.chabad-elkana.org/ לאתר חב"ד אלקנה]<br />
*'''[[אמירים]]''' - מנהל בית חב"ד: הרב '''נוחם עינב'''. אמירים הוא מושב וכפר נופש בגליל העליון תחת מועצת מרום הגליל. אמירים הוקם בשנת [[תשכ"ח]]. נמצא בצמוד למושב שפר. המושב ידוע כמקום אשר מרוכז אנשים צמחונים, אשר יימנעו מהרג בעלי חיים לצורכי מאכל. רוב תושבי היישוב אינם דתיים. ביישוב קיים עשרות חדרי אירוח. כיום מתגוררים בו 630 תושבים. בית חב"ד עורך התוועדויות בזמנים מיוחדים עם רבנים אורחים. חסידי חב"ד ביישוב: ר' עמרי רפאל פרי, במאי, צלם ומפיק תכניות מולטימדיה. הפיק סרט על מאסרו ושחרורו של [[הרבי הריי"צ]] מהכלא הסובייטי.<br />
*'''[[אפרת]]''' - מנהל: הרב '''[[ניסן חסדיאל נחשון]]'''. הגיע לאפרת בשנת [[תנש"א]]. ביישוב פועל בית כנסת חב"ד ובית חב"ד. בית חב"ד עוסק בלסייע ליהודים לחיות כיהודים, בחיי רווחה.<br />
*'''[[ארבל]]''' - מנהל: הרב '''[[מנחם מענדל הרצל]]'''. הגיע לגוש ארבל בשנת [[תשס"ז]]. ארבל הוא מושב באזור הצפון ליד הכנרת והעיר טבריה ועל הר ארבל. המושב הינו חלק ממועצה אזורית הגליל התחתון. המושב הוקם בשנת [[תש"ט]]. בצמוד למושב קיים "חורבות ארבל" בו קיים בית כנסת עתיק. היישוב מונה כיום 410 תושבים. [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ביישוב מתקיימת במשותף לכלל יישובי הגליל התחתון. בחגים מארגן בית חב"ד תפילות בבית הכנסת המקומי, כאשר מתקיים הדרכה בזמן התפילות.<br />
*'''[[אריאל]]''' - מנהל: הרב '''אהרון מוסקוביץ'''. הגיע לאריאל בשנת [[תשס"ה]]. בית חב"ד עוסק בהפצת המעיינות, הגשת עזרה וסיוע לנזקקים, בני נפגעי הטרור. בנוסף פועל בית חב"ד באוניברסיטת אריאל.<br />
*'''[[אשדוד]]''' - מנהל: הרב '''[[שניאור זלמן גודמן]]'''. הגיע לאשדוד בשנת [[תשמ"א]]. בעיר שני בתי כנסת חב"ד, שני מקואות לנשים על פי שיטת חב"ד, בית הספר חב"ד לבנות, [[תלמוד תורה]] חב"ד לבנים וחמישה בתי חב"ד בשכונות:<br />
:'''אשדוד - מפעל אלת"א''' - מנהל: הרב '''[[יוסף יצחק זקלס]]'''.<br />
:'''אשדוד - רובע הסיטי''' - מנהל: הרב '''יוסף יצחק פרידמן'''.<br />
:'''אשדוד - רובע ח'''' - מנהל: הרב '''[[שלום אברהם מגידמן]]'''.<br />
:'''אשדוד - רובע י"א''' - מנהל: הרב '''[[מרדכי מנשה לאופר]]'''.<br />
:'''אשדוד - דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב '''יצחק בניסטי'''.<br />
:'''אשדוד - רובע י"ג''' - מנהל: הרב '''שלום מישולובין'''.<br />
:'''אשדוד - רובע י"ז''' - מנהל: הרב '''[[מנחם מענדל עמאר]]'''.<br />
*'''[[אשקלון]]''' - מנהל: הרב '''מנחם מענדל ליברמן'''. הגיע לאשקלון בשנת [[תשל"ט]]. בעיר פועלת חמישה בתי חב"ד, ארבעה עשר גני ילדים, שני בתי ספר וארבעה בתי כנסת.<br />
:'''אשקלון - שכונת אפרידר''' - מנהל: הרב '''אברהם קוסקס'''.<br />
:'''אשקלון - שכונת מגדל''' - מנהל: הרב '''אורי כהן'''.<br />
:'''אשקלון - שכונת ברנע''' - מנהל: הרב '''שניאור ליברמן'''.<br />
:'''אשקלון - שכונת שפירא''' - מנהל: הרב '''מנחם מענדל גורליק'''.<br />
*'''אשתאול''' - מנהל: הרב '''[[אבנר אקוע]]'''. המושב הוקם בשנת [[תש"ט]]. אשתאול הוא מושב צפונית לעיר [[בית שמש]] השייך למועצה אזורית מטה יהודה. שמו של המושב הוא כשם אחת מערי שבט דן. על פי התנ"ך, "שמשון החל להתנבא בין צרעה לאשתאול". כיום מתגוררים במושב 943 תושבים. בית חב"ד עורך פעילות בחגים, עיקר הפעילות מתמקדת סביב [[חג השבועות]] לקריאת [[עשרת הדברות]].<br />
<br />
===ב===<br />
'''באר גנים''' ישוב לחלק ממגורשי גוש קטיף שבנו את בית הקבע, מנהל: הרב שמואל כהן.<br />
*'''[[באר יעקב]]''' - מנהל: הרב [[שמואל בקרמן]]. ביישוב באר יעקב פועל בבית חב"ד, בית כנסת חב"ד, רשת גני חב"ד, מועדון בת מלך, מכון בר מצוה.<br />
:* [http://www.beeryakov.com/ לאתר חב"ד באר יעקב]<br />
*'''[[באר שבע]]''' - מנהל: הרב [[זלמן גורליק]], הרב [[משה דיקשטיין]], הרב [[מאיר קריצ'בסקי]] והרב [[ירמיהו קאליפא]]. בעיר באר שבע פועלים כשלושים בתי חב"ד. בעיר מוסדות לכל הגילאים - מעון, גנים, תלמוד תורה, בית ספר, תיכון, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, כולל אברכים.<br />
*'''[[ביצרון]]''' - מנהל: הרב שמואל שחר. ביצרון הוא מושב עובדים במשור החוף הדרומי (סמוך ל[[גדרה]]), ושטחו הוא כ-5000 דונם. את היישוב ייסד גרעין של אסירי ציון מ[[רוסיה]] בשנת [[תרצ"ה]], ואחד מחבריו נתן לו את שמו מהפסוק "... שובו לבצרון אסירי התקוה" (זכריה ט', י"ב). כיום מתגוררים במושב 1,066 תושבים. ילדי המושב נוסעים ל[[תהלוכת ל"ג בעומר]] למושב [[בני עי"ש]].<br />
*'''[[ביריה]]''' - מנהל: הרב אהוד בשארי.<br />
*'''[[בית אריה-עופרים]]''' - מנהל: הרב [[נחום שטרסברג]].<br />
*'''[[בית דגן]] - משמר השבעה - גנות''' - מנהל: הרב [[שמואל גרומך]].<br />
*'''[[בית חשמונאי]]''' - מנהל: הרב שרון אוחיון.<br />
*'''[[בית שאן]]''' - מנהל: הרב [[שלום בער שמולביץ]].<br />
:'''[[בית שאן - עמק]]''' - מנהל: הרב [[רועי תור]].<br />
*'''[[בית שמש]]''' - מנהל: הרב [[אליעזר ויינר]]. מנהל פעילות: הרב יניב כהן. בעיר בית שמש פועלים עשרה בתי כנסת חב"דיים, חמישה גני ילדים, בית ספר לבנים, בית ספר לבנות.<br />
*'''[[ביתר עילית]]''' - מנהל: הרב [[יעקב טורנהיים]].<br />
*'''[[בלפוריה]]''' - מנהל: הרב [[נועם בר טוב]].<br />
*'''[[בני ברק]]''' - שכונת '''פרדס כץ''' - מנהל: הרב [[יוסף דוד הלל]]. שכות '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'.<br />
*'''[[בני עטרות]]''' - מנהל: הרב [[זאב דב הלפרין]].<br />
*'''[[בני עי"ש]]''' - מנהל: הרב [[אהרן קרניאל]].<br />
*'''[[בנימינה]]''' - מנהל: הרב [[יהושע אדוט]]. שלוחים נוספים: הרב [[מנחם מענדל לרנר]].<br />
*'''[[ברקת]]''' - מנהל: הרב [[סעדיה מעטוף]]. במושב ברקת בית כנסת חב"ד, מעון חב"ד, כולל ערב, ספרייה. בנוסף פעיל ארגון נשי ובנות חב"ד אשר מפיק מסיבת ראש-חודש.<br />
:* [http://www.bareketsheli.com/ לאתר חב"ד ברקת]<br />
*'''[[בת חפר]]''' - יישוב קהילתי השייך למועצה האזורית עמק חפר, השוכן במזרח עמק חפר, בין קיבוץ יד חנה וכביש 6 ממערב, קיבוץ בחן מצפון, נחל שכם מדרום וגדר ההפרדה שלאורך תוואי הקו הירוק ממזרח. בת חפר הוקמה בשנת [[תשנ"ה]] ואוכלסה החל בשנת [[תשנ"ו]], כחלק ממיזם יישובי הכוכבים שהוביל שר השיכון [[אריאל שרון]], ליישובי קו התפר. ביישוב מתגוררות כ-1,350 משפחות שהם כ5,600 תושבים. בית חב"ד, מנהל הרב [[יוסף קרסיק]] המשמש גם כרב אזורי של יישובי עמק חפר וכותב קבוע ב[[שבועון בית משיח]].<br />
*'''[[בת ים]]''' - עיר במרכז הארץ בה מתגוררים כ127,000 תושבים{{הערה|נתוני הלמ"ס}}. בעיר ישנן כמה קהילות: חרדים ספרדים, [[חב"ד]], חסידות [[באבוב]] וחסידות [[ברסלב]]. את בית חב"ד בעיר הקים הרב [[זמרוני ציק]] והוא מנוהל כיום בידי בנו, הרב [[חיים ציק]]. בעיר מתגוררים כמה עשרות משפחות חב"דיות, וישנם מספר בתי חב"ד. שלוחים נוספים בבת ים: הרב מאיר אבוטבול (חב"ד דרום בת ים), הרב [[אלעד קנטור]] (שכונת רמת יוסף), הרב [[יצחק רחימי]] (בית כנסת במרכז העיר), ועוד.<br />
*'''בת עין - אלון שבות''' - בית עין הוא יישוב קהילתי הנמצא במערב [[גוש עציון]]. היישוב שוכן על גבעה נישאה בגבול בין השטח ההררי של גוש עציון ושפלת [[בית שמש]]. כיום מתגוררים ביישוב 1000 תושבים. אלון שבות הוא יישוב קהילתי בגוש עציון. היישוב עלה לקרקע בחודש [[סיון]] [[תש"ל]]. כיום מתגוררים ביישוב 3,400 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב [[רמיאל מאור]]. בעבר ניהל את בית חב"ד אלון מורה הרב [[יצחק יהונתן כהן]].<br />
<br />
===ג===<br />
*'''[[גבע בנימין]] (שד') אדם''' - מנהל: הרב שמואל מעטוף.<br />
*'''[[גבעת אבני]] - [[הגליל תחתון]]''' - מנהל: הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]. פועל לצידו חתנו הרב משה יצחק העכט.<br />
*'''[[גבעת אלה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק גלדציילר.<br />
*'''[[גבעת ברנר]]''' - גבעת ברנר הוא מן הקיבוצים הגדולים בישראל, שייך למועצה האזורית ברנר ושוכן מדרום ל[[רחובות]] וממערב לכביש 40. הקיבוץ נקרא על שמו של הסופר יוסף חיים ברנר. הקיבוץ הוקם בשנת [[תרפ"ח]]. במאורעות [[תרפ"ט]] פונה הקיבוץ למספר ימים. כיום מתגוררים בקיבוץ 1320 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב אליהו גבאי. בחודש [[סיון]] [[תשס"ד]] התארחו 40 מתלמידי בית הספר בקיבוץ במכון אסנט בצפת. הביקור בא בהמשך לביקור תלמידי בית הספר בשנה שלפני.<br />
*'''[[גבעת זאב]]''' - מנהל: הרב חיים בכר.<br />
'''[[רמת גבעת זאב]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל ניימרק.<br />
*'''[[גבעת ישעיהו]]''' - מושב גבעת ישעיהו הוא מושב עובדים ב[[עמק האלה]], כעשרה ק"מ מדרום ל[[בית שמש]]. שייך לתנועת "בני המושבים". הוקם בשנת [[תשי"ח]] על ידי עולים מהונגריה ונקרא על שם ישעיהו פרס, חוקר ארץ ישראל. בתחומי המועצה האזורית [[מטה יהודה]]. יישובים סמוכים: מושב צפרירים, יישוב קהילתי שריגים, קיבוץ נתיב הל"ה, קיבוץ בית גוברין, קיבוץ בית ניר. כיום מתגוררים במושב 520 תושבים. בית חב"ד מנהל: הרב חגי אנגלמן.<br />
*'''[[גבעת עדה]]''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל לויטין]].<br />
*'''[[גבעת שמואל]]''' - מנהל: הרב [[שבתאי פישר]]. הגיע לגבעת שמואל בשנת [[תנש"א]]. בעיר פועלת בית כנסת חב"ד, מעון חב"ד, גן חב"ד, מכון בר מצווה, מדרשת 'אור מנחם' ורשת שיעורי תורה.<br />
** [http://givatshmuel.org/ לאתר חב"ד גבעת שמואל]<br />
*'''[[גבעתי]]''' - מנהל: הרב אברהם חיים מזרחי.<br />
*'''[[גבעתיים]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק בקרמן]]. בעיר גבעתיים פועלת בית כנסת חב"ד, מעון, שני גני חב"ד, מכון 'KOSHER', חלוקת מצרכים לנזקקים.<br />
** [http://www.chabadgivataim.com/ לאתר חב"ד גבעתיים]<br />
*'''[[גדרה]]''' - מנהל: הרב [[בנימין קרניאל]].<br />
*'''[[גמזו]]''' - מנהל: הרב [[עמי ברעם]].<br />
*'''[[גן יבנה]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן קורנט ולצידו הרב מנחם מענדל מנגמי.<br />
*'''[[גן נר]]''' - מנהל: הרב [[אבשלום קיל]]. הגיע לגן נר בשנת [[תשנ"ב]]. ביישוב פועל בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן ילדים, בית הספר יסודי, ספריה תורנית, קרן גמילות חסדים, [[מקווה]] טהרה לנשים על פי שיטת חב"ד, שיעורי תורה לגברים נשים וילדים.<br />
** [http://www.gan-ner.org/ לאתר חב"ד גן נר]<br />
*'''[[גנות הדר - נורדיה]]''' -היישוב '''גנות הדר''' נמצא באזור השרון ליד צומת השרון (צומת בית-ליד) השייך למועצה אזורית לב השרון. היישוב הוקם בשנת [[תשי"ד]] והיה מיועד לעולים חדשים מדרום אפריקה בתחילת דרכו, אך אלו לא באו. היישוב קיבל את שמו מהפרדסים המקיפים אותו. כיום היישוב צמוד ליישוב נורדיה ומעבר כביש מפריד בין השניים. ביישוב מתגוררים כיום 800 תושבים. '''נורדיה''' הוא מושב שיתופי באזור השרון ליד העיר [[נתניה]] השייך למועצה אזורית לב השרון. המושב שוכן בצמידות לצומת בית-ליד. היישוב הוקם בשנת [[תש"ח]] על ידי חיילים משוחררים מארגוני אצ"ל ובית"ר. כיום מתגוררים במושב 2,200 תושבים. את בית חב"ד מנהל הרב יוסף יצחק דרייפוס. הגיע בשנת [[תשס"ח]].<br />
*'''[[גני יוחנן]]''' - מנהל: הרב [[אברהם יצחק פרודנשטסקי]].<br />
*'''[[גני תקווה]]''' - מנהל: הרב [[גרשון שנור]]. ביישוב גני תקווה פועל בית חב"ד, מכון בר מצווה, [[בדיקת תפילין]] ומזוזות ומערכת שיעורי תורה לגברים ונשים.<br />
** [http://www.ganei-tikva.com/ לאתר חב"ד גני תקווה]<br />
<br />
===ד===<br />
*'''[[דובב]]''' - מנהלים: הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], הרב יוסף נבון. השניים מתגוררים בצפת ופועלים ביישוב החל משנות הממי"ם בעקבות הוראה מהרבי, שלכל אחד יהיה בית חב"ד. כמה מתלמידי [[ישיבת חב"ד בצפת]] מגיעים ליישוב בכל שבוע ופועלים על ילדי היישוב.<br />
*'''[[דולב]]''' - מנהלים: הרב מיכאל לייבמן והת' יוסף יצחק אכטר. ביישוב בבית חב"ד ישנו פעילות בחגים, [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ובכל מוצ"ש יש מלווה מלכא בבית של השליח.<br />
*'''[[דימונה]]''' - מנהל: הרב [[ישראל גליס]]. מרכז הסת"ם - חב"ד' תחת ניהולו של השליח הרב אורי שחר, שכונת תשלו"ז ושכונת נווה חורש - הרב מנחם מענדל גליס ורעייתו, שכונת ממשית - הרב ניתאי פש ורעייתו, שכונת השחר - הרב בנימין גליס ורעייתו.<br />
<br />
===ה===<br />
*''' [[הוד השרון]]''' - מנהל: הרב [[שמשון טל]]. בעיר הוד השרון פועלת בית חב"ד, בית כנסת, גן ילדים, ארגון 'שפרה ופועה', ישיבת בין הזמנים, 'מועדון 13' - הכנה לבר מצוה, בית תמחוי.<br />
** [http://www.hodhasharon.org/ לאתר חב"ד הוד השרון]<br />
*'''[[הר אדר]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל פרידמן.<br />
*'''[[הרצליה]]''' - מייסד: הרב [[ישראל הלפרין]]. מנהל הבית חב"ד: הרב [[תמיר קסטיאל]]. בעיר הרצליה פועלים שלושה בתי כנסת חב"ד, מרכז תשמישי קדושה, שני מקוואות בשיטת חב"ד, 'הישיבה הפתוחה', בית התבשיל, מרכז הלבשה והנעלה, גן ילדים, מעון יום, תלמוד תורה, ספריה תורנית. בעיר מספר בתי חב"ד גם בשכונות.<br />
<br />
===ז===<br />
*'''[[זיתן]]''' - מנהל: הרב [[שאול יוסף הרשקוביץ]].<br />
*'''[[זכרון יעקב]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק פריימן]]. הגיע לזכרון יעקב בשנת [[תשנ"ז]].<br />
** [http://www.zichronyaakov.org/ לאתר חב"ד זכרון יעקב]<br />
*'''[[זנוח]]''' - מנהל: הרב יניב כהן.<br />
<br />
===ח===<br />
*'''[[חברון]] - קריית ארבע''' - המנהל בחברון: הרב [[דניאל כהן]]. המנהל בקריית ארבע: הרב [[ויקטור עטיה]]. בעיר חברון - [[קריית ארבע]] פועל כולל על ציון הרבנית [[מנוחה רחל]], גן חב"ד ובתי כנסת חב"ד.<br />
** [http://www.chabad-hebron.com/ לאתר חב"ד חברון - קריית ארבע]<br />
*'''[[חדרה]]''' - מנהל: הרב [[יוחנן בוטמן]] והרב [[קלונימוס קופצ'יק]]. בנוסף פועל בעיר הרב טוביה כשדן. הרב כשדן הגיע לחדרה בשנת [[תשס"ה]]. בעיר חדרה פועל בית כנסת חב"ד, מעון ילדים, גן ילדים, תלמוד תורה, ישיבה, ספריה, בית תמוי,<br />
בשנת תשע"ד הגיע הרב ישראל קטורזה והחל לפעול בשכונה החדשה עין הים - חופים<br />
*'''[[חולון]]''' -שליח ראשי ומנכ"ל המוסדות הרב [[דוד גוראריה]] מנהל: הרב [[ירחמיאל גורליק]]. הגיע לחולון בשנת [[תש"ס]]. בעיר פועלים שמונה גני חב"ד, תלמוד תורה 'בני מנחם' חב"ד, בית ספר חב"ד - בנות וישיבה.<br />
:'''חולון - קריית בן גוריון''' - מנהל: הרב דניאל סתהון.<br />
:'''חולון - קריית אילון''' - מנהל: הרב מנחם מענדל שטיינברגר.<br />
*'''[[חיספין]]''' - מנהל: הרב ישראל הבר.<br />
*'''[[חיפה]]''' - מנהל: הרב [[משה דב גינזבורג]]. הגיע לחיפה בשנת [[תשמ"ח]]. בעיר פועלת רשת גני חב"ד, בית ספר בנים, בית ספר בנות, ישיבה גדולה, שני מקוואות על פי שיטת חב"ד, בית תמחוי וכן למעלה מעשרה בתי חב"ד בשכונות.<br />
** [http://www.chabadhaifa.com/ לאתר חב"ד חיפה]<br />
:'''חיפה - שכונת אחוזה''' - מנהל: הרב [[יהודה דונין]].<br />
:'''חיפה - שכונת הדר עליון''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]], ראש [[חח"ל חיפה|ישיבת חב"ד בעיר]].<br />
:'''חיפה - הרמות''' - מנהל: הרב יוסף יצחק רוזנברג.<br />
:'''חיפה - כרמל מערבי''' - מנהל: הרב [[שלמה חיים ליסון]].<br />
:'''חיפה - כרמל צרפתי''' - מנהל: הרב שלום יהודה לייב גינזבורג.<br />
:'''חיפה - פנינת הכרמל''' - מנהל: הרב בצלאל וילשאנסקי.<br />
:'''חיפה - שכונת נווה דוד''' - מנהל: הרב נתן לירנובוי.<br />
:'''חיפה - שכונת נווה יוסף''' - מנהל: הרב שלמה גרוס.<br />
:'''חיפה - שכונת נווה שאנן''' - מנהל: הרב אברהם רוזנבלט.<br />
:'''חיפה - קריית אליעזר''' - מנהל: הרב [[יוסף ליפש]].<br />
:'''חיפה - סטודנטים''' - מנהל: הרב [[אורי למברג]].<br />
*'''[[חצור הגלילית]]''' - מנהל: הרב [[ניסן מור יוסף]].<br />
*'''[[חשמונאים]]''' - מנהל: הרב [[ברק כוכבי]]. ביישוב חשמונאים פועל בית חב"ד, בתי כנסת חב"ד, מרכז שיעורי תורה, מכון בר מצוה ועזרה לנזקקים.<br />
** [http://www.hashmonaim.org/ לאתר חב"ד חשמונאים]<br />
<br />
===ט===<br />
*'''[[טבריה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף קרמר]].<br />
**'''טבריה - שכונת האמהות''' - מנהל: הרב [[שניאור זלמן טורקוב]].<br />
**'''טבריה - שיכון ג'''' - מנהל: הרב שניאור זלמן בלוי.<br />
**'''טבריה - נוף פוריה''' - מנהל: הרב [[רפאל נחמן לבנוני]].<br />
**'''טבריה - בית חב"ד המרכזי''' - מנהל: הרב ראובן גול.<br />
**'''טבריה - מרכז היר''' - מנהל: הרב יאיר פרדני.<br />
**'''טבריה - מרכז התיירות''' - מנהל: הרב יונה זילברשטרום.<br />
**'''טבריה - שכונת קריית שמואל''' - מנהל: הרב מנחם מענדל ליפשיץ.<br />
**'''טבריה - שכונת פלוס 200''' - מנהל: הרב מנחם מענדל רייניץ.<br />
**'''טבריה - שכונת מיכאלאנגלו''' - מנהל: הרב שניאור זלמן ביטון.<br />
**'''טבריה - טבריה עילית''' (בית משיח) - מנהל: הרב עמרי בן עקיבא.<br />
*'''[[טירת כרמל]]''' - הרב [[יחזקאל מרקוביץ]], הוא שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בעיר. הבית חב"ד זוכה להצלחה מרובה, ובתהלוכות [[ל"ג בעומר]] שנערכים בשנים האחרונות משתתפים מספר עצום של מאות רבות של ילדים.<br />
**'''טירת כרמל - שכונת גלי כרמל''' - מנהל: הרב מנחם מענדל גרברצ'יק.<br />
*'''[[טנא - עומרים]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק דרוק]].<br />
<br />
===י===<br />
*'''[[יבניאל]]''' בית חב"ד פועל במקום בראשות הרב אריה פרקש. שלוחים נוספים ביבנאל הם הרב שמעון שניאורסון, הרב מנחם מענדל פרקש והרב מנחם מענדל ועקנין (שכונת סמדר).<br />
*'''[[יבנה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק לרר]]. בעיר יבנה פועלת בבית כנסת חב"ד, 'חיי שרה' - מרכז החסד, 'חסדי שלמה' - בית התבשיל, 'חסדי יוסף' - חלוקת מזון.<br />
** [http://www.chabadyavne.com/ לאתר חב"ד יבנה]<br />
*'''[[יגל]]''' - מנהל: הרב יפתח יוגב.<br />
*'''[[יד בנימין]]''' - מנהל: הרב יעקב נגר.<br />
*'''[[יהוד]]''' - מנהל: הרב [[שמעון וינר]]. הגיע ליהוד בשנת [[תשמ"ח]]. בעיר פועלת בתי כנסת חב"ד, גן חב"ד, בית חם - בית התבשיל.<br />
:'''יהוד - קריית הסביונים''' - מנהל: הרב [[שמואל וולף]]. הגיע ליהוד בשנת [[תשס"ה]]. בנוסף הרב וולף מנהל פעילות בית חב"ד המרכזי וגם גני חב"ד יהוד.<br />
* [http://www.yehudim.org.il/ לאתר חב"ד יהוד]<br />
*'''[[ים המלח - מצדה]]''' - מנהל: הרב [[שמעון אלהרר]]. הגיע ל[[ים המלח]] - [[מצדה]] בשנת [[תשס"ד]]. הבית חב"ד מפעיל מכון 'בר/[[בת מצווה]] על המצדה', כתיבת [[ספר תורה]] על המצדה.<br />
** [http://www.deadsea-chabad.com/ לאתר חב"ד ים המלח - מצדה]<br />
*'''[[ינוב]]''' - מנהל: הרב צמח אברהם.<br />
*'''[[יסוד המעלה]]''' - מנהל: הרב [[יעקב רייצס]].<br />
*'''[[יפעת]]''' - מנהל: הרב [[מיכאל קלמן]].<br />
*'''[[יצהר]]''' - מנהל: הרב אליעזר איתן. ביישוב, המונה למעלה מ2,000 תושבים, מתגוררים כמה עשרות משפחות חב"דיות. בישוב ישנו גן חב"ד (מנוהל על ידי הרב אלי איתן), בית כנסת חב"ד (הגבאי הוא ר' יאיר סלמי), וישיבת חב"ד (בראשות הרב [[איציק סנדרוי]]).<br />
<br />
ביצהר וסביבותיה פועל הרב שלום כלפון עם [[חיילי צה"ל]], יחד עם תלמידים מהישיבה ביצהר.<br />
*'''[[יקנעם]]''' - מנהל: הרב [[נועם דקל]]. הגיע ליקנעם בשנת [[תשמ"ז]]. בנוסף פועל בעיר הרב שלום בער הרצל. הגיע לעיר בשנת [[תשס"ה]]. בעיר פועלים בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן חב"ד, רשת שיעורים לגברים ונשים.<br />
** [http://www.chabadyokneam.org/ לאתר חב"ד יקנעם]<br />
*'''[[ירוחם]]''' - מנהל: הרב [[חיים וולף]].<br />
*'''[[ירושלים]]''' - יושב ראש: הרב [[נפתלי רוט]]. בעיר למעלה משלושים בתי חב"ד ומרכזי פעילות בשכונות.<br />
<br />
===כ===<br />
*'''[[כוכב יאיר]] [[צור יגאל]]''' - מנהל: הרב דב גרינברג.<br />
*'''[[כנרת - מושבה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בלוי.<br />
*'''[[כפר אורנים]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן סגל.<br />
*'''[[כפר אחים]]''' - מנהל: הרב [[שלמה ליפש]].<br />
*'''[[כפר בילו]]''' - מנהל: הרב [[נחום רבינוביץ' (כפר ביל"ו)|נחום רבינוביץ']].<br />
*'''[[כפר ברוך]]''' - מנהל: הרב [[אריה זבולון וועג]].<br />
*'''[[כפר גדעון - עמק יזרעאל]]''' - מנהל: הרב [[אליעזר גבירץ]].<br />
*'''[[כפר דניאל]]''' - מנהל: הרב [[משה מרינובסקי]].<br />
*'''[[כפר הנשיא]]''' - מנהל: הרב [[אלעזר וילהלם]]<br />
*'''[[כפר וויתקין]]''' - מנהל: [[חיים דוד וילהלם]]<br />
*'''[[כפר ורבורג]] - [[כפר אביגדור]]''' - מנהל: הרב שמואל זהר. מטעם הבית חב"ד מופעלים שיעורים לגברים ונשים, ממוסרי השיעורים הרב [[יוסף הרטמן]].<br />
*'''[[כפר חב"ד]]''' - מרכז צאגו"ח - יו"ר: הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].<br />
** [http://www.chabad.org.il// לאתר צעירי חב"ד - המרכז]<br />
:'''כפר חב"ד - דוברי צרפתית''' - מנהל: [[הרב דוד לסלבוים]].<br />
בית חב"ד כפר חב"ד בהנהלת הרב [[מנחם מענדל אלפרוביץ']].<br />
*'''[[כפר יונה]]''' - מנהל: הרב [[נחמיה שמרלינג]].<br />
*'''[[כפר מונש]]''' - מנהל: הרב יהושע [[שי צ'רבינסקי]].<br />
*'''[[כפר נטר]]''' - מנהל: הרב [[נפתלי מינצברג]].<br />
*'''[[כפר סבא]]''' - מנהל: הרב [[יואל ימיני]]. מנהל פעילות: הרב אלעזר אוריאן.<br />
:'''כפר סבא''' - מנהל: הרב [[אהרון קנייבסקי]]. מנהלי פעילות: הרב יוסף יצחק ליפקין, הרב מנחם מענדל קנייבסקי.<br />
:'''כפר סבא - שכונות מזרחיות''' - מנהל: הרב שי עזיזה.<br />
:* [http://www.chabadks.co.il/ לאתר חב"ד כפר סבא]<br />
*'''[[כפר תבור]]''' - מנהל: הרב [[שלום דובער פריימן]].<br />
*'''[[כרמי יוסף]]''' - מנהל: הרב [[אליעזר ברוד]].<br />
*'''[[כרמי צור]]''' - מנהל: הרב [[דוד סנדר רוזנפלד]].<br />
*'''[[כרמיאל]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק ריבקין]]. מנהל פעילות: הרב מנחם מענדל אלישביץ.<br />
:* [http://www.karmiel.co.il/ לאתר חב"ד כרמיאל]<br />
<br />
===ל===<br />
*'''[[להבים]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק ביסטריצקי]].<br />
*'''[[לוד]]''' - מנהל: הרב מנחם מיכאלשווילי.<br />
:'''[[לוד - שערי עליה]]''' - מנהל: הרב [[אברהם חזן]].<br />
** [http://he.shaareyaliya.org/ לאתר חב"ד לוד - שערי עליה]<br />
:לוד - יהודי גרוזיה - מנהל: הרב שבתאי מיכאלי.<br />
<br />
===מ===<br />
*'''[[מבוא חורון]]''' - מנהל: הרב [[ישעיהו אבני]].<br />
*'''[[מבואות החרמון]]''' - מנהל: הרב שניאור הלפרין.<br />
[[קובץ:מגדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיה חב"דית בפתח היישוב מגדל]]<br />
*'''[[מגדל]]''' בית חב"ד פועל במקום בראשות שליח הרבי לעיר וסביבותיה, הרב [[שמואל גרוזמן]]. במקום נערכות מסיבות [[חנוכה]] לנשים בהשתתפות מאות רבות של נשים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=43438 חב"ד אינפו].}}<br />
*'''[[מגדל העמק]]''' - מנהל: הרב אליעזר פרסיה.<br />
:'''מגדל העמק - נחל צבי''' - מנהל: הרב שניאור זלמן הכט, הרב יעקב יוסף רסקין והרב מנחם מענדל רוזנשיין.<br />
*'''[[מודיעין]]''' - מנהל: הרב [[ברוך סלונים]].<br />
*'''[[מודיעין עילית - ברכפלד]]''' - מנהל: הרב [[אלעזר מרדכי קניג]].<br />
מודיעין עילית - גרין פארק - מנהל: הרב מנחם טרבניק.<br />
*'''[[מזכרת בתיה]]''' - מנהל: הרב [[אריה גרינברג]]. בנוסף פועל בעיר הרב יחזקאל טאניס. במושבה פועלים בית חב"ד, בית כנסת חב"ד, גן חב"ד, רשת שיעורים לגברים ונשים.<br />
*'''[[מטולה]]''' - מנהל: הרב [[משה ששונקין]].<br />
*'''[[מיטב]]''' - מנהל: רעיית הרב [[אברהם דונין]].<br />
*'''[[מיתר]]''' - מנהל: הרב [[שניאור זלמן קורץ]].<br />
*'''[[מכמורת]]''' - מנהל: הרב [[נתנאל יעקב בן מעש]].<br />
*'''[[מנחמיה]]''' - מנהל: הרב [[דוד ועקנין]].<br />
*'''[[מעלה אדומים]]''' - מנהל: הרב אברהם שמלה.<br />
:* [http://www.maale-adumim.com/hp18.htm/ לאתר חב"ד מעלה אדומים]<br />
*'''[[מעלה אפרים]]''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין]], בעיר פועלים בית הכנסת, [[מקווה]] חב"ד ורשת שיעורי תורה לגברים ונשים. בחג הפסח מתקיימים שני סדרים ציבוריים.<br />
*'''[[ישוב מעלות|מעלות]]''' - מנהל: הרב [[יגאל כספי]].<br />
*'''[[מעגלים]]''' ושאר היישובים - מנהל: הרב [[ליאור מלכה]].<br />
*'''[[מצליח]]''' - מנהל: הרב מאיר לבנוני.<br />
*'''[[מצפה יריחו]] - ישובי החבל''' - מנהל: הרב [[שמואל ונקרט]].<br />
*'''מצפה עמוקה''' - מנהלים: הרב [[מאיר וילשנסקי]] והרב יהודה דישראלי.<br />
*'''[[מצפה רמון]]''' - מנהל: הרב [[צבי הירש חיים סלונים]].<br />
*'''מרחביה''' - מנהל: הרב [[ברוך ליפקין]].<br />
*'''[[מרחבים]]''' - מנהל: הרב ליאור עבאדה. בית חב"ד חולש על 14 מושבים: מושבים: אשבול, בטחה, גילת, מסלול, ניר משה, ניר עקיבא, פדויים, פטיש, פעמי תש"ז, קלחים, רנן, שדה צבי, תלמי ביל"ו, תפרח, מבועים, כפר הנוער אשל הנשיא והמוסד עלי נגב. השליח גר ביישוב גילת ויצא לשליחות בשנת תשס"ה מיד לאחר חתונתו.<br />
:* [http://www.chabadmerchavim.com/ לאתר חב"ד מרחבים]<br />
* '''[[מרכז תורה וחסד]] - חב"ד ליהודי גאורגיה''' - יו"ר: הרב שבתי צבי מיכאלשוילי. הסניף הראשון והמרכזי, כמו גם מרכז הפעילות הארצי, נמצא באשדוד, אך ישנם סניפים רבים בכל קהילות יהודי גאורגיה ברחבי הארץ.<br />
*'''[[מרכז שפירא - אחוזת אתרוג]]''' - מנהל: הרב רפאל גולדמיץ.<br />
*'''מתן וירחיב''' - מנהל: הרב מנחם מענדל לוין. בעיר פועלת רשת שיעורי תורה לגברים נשים וילדים.<br />
<br />
===נ===<br />
*'''נהלל''' - מנהל: הרב דוד יוסף קטורזה. הגיע ל[[נהלל]] בשנת [[תשס"ה]].<br />
*'''[[נהריה]]''' - מנהל: הרב [[ישראל ברוך בוטמן]].<br />
* '''נווה זיו''' - מנהל: הרב שמואל חי חתן<br />
*'''נוה ירק''' - מנהל: הרב לוי נפרסטק.<br />
*'''נווה מונסון''' - מנהל: הרב יעקב סגל.<br />
*'''נופית''' - מנהל: הרב [[מיכאל קישון]].<br />
*'''נורדיה''' - מנהל: הרב יוסף יצחק דרייפוס.<br />
*'''[[ניצן]] - [[גוש קטיף]] - [[נווה דקלים]]''' - מנהל: הרב [[יגאל קירשנזפט]], הרב פנחס קירשנזפט.<br />
**[http://www.chabadgushkatif.com/ לאתר חב"ד ניצן - גוש קטיף]<br />
*'''[[ניר צבי]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בורגן.<br />
*'''[[נס הרים]]''' - מנהל: הרב אמיר רבינוביץ.<br />
*'''[[נס ציונה]]''' - מנהל: הרב [[שגיא הר שפר]]. בנוסף פועל בעיר הרב מנחם פלדמן. בעיר פועלים בית כנסת חב"ד, גני חב"ד, בית ספר חב"ד לבנות, מעונות יום, "ארוחה חמה" ועוד.<br />
:* [http://www.ness-ziona.com/ לאתר חב"ד נס ציונה].<br />
*'''[[נעלה]]''' ושאר היישובים - מנהל: הרב [[יוסף נחום קליימן]].<br />
*'''[[נצרת עילית]]''' - מנהל: הרב [[שמשון הלפרין]].<br />
:* [http://www.chabadelit.com/ לאתר חב"ד נצרת עילית]<br />
*'''[[נשר]]''' - מנהל: הרב [[משה קורנט]].<br />
*'''[[נמל התעופה בן גוריון]]''' - מנהל: הרב [[נחמן מיידנצ'יק]].<br />
*'''קריית נמל התעופה''' - מנהל: הרב [[נחום סטולין]].<br />
*'''[[נתיבות]]''' - מנהל: הרב [[ישר אדרעי]].<br />
:'''[[נתיבות - מערב]]''' - מנהל: הרב ישראל ליפש.<br />
*'''[[נתניה]] - דרום - קריית נורדאו''' - מנהל: הרב [[מנחם וולפא]]. מנהל פעילות: הרב [[נח סוליש]].<br />
** [http://www.chabad-netanya.org/hp16.htm/ לאתר חב"ד נתניה]<br />
:'''נתניה - עין התכלת''' - מנהל: הרב מאיר צמח.<br />
:'''נתניה - צפון''' - מנהל: הרב [[צבי וילהלם]].<br />
:'''נתניה - מרכז''' - מנהל:בית משיח מרכז ממש (הרב [[יוסי טאוב]], הרב [[אלעזר פרץ]]).<br />
:'''נתניה - מזרח (קריית השרון)''' - מנהל: הרב יצחק טייכטל.<br />
:'''נתניה - רמת פולג, עיר ימים''' - מנהל: הרב [[שניאור זלמן ברוד]].<br />
:'''נתניה - דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב [[יעקב מאזוז]].<br />
:'''נתניה - דוברי צרפתית''' בקריית השרון - מנהל:הרב רפאל דבי.<br />
:'''נתניה - אזור תעשיה"''' - מנהל: הרב שלום אברהמסון הרב דניאל מוסטר<br />
:'''נתניה - אזורים, דורה''' - מנהל: הרב רפאל לויוב.<br />
<br />
===ס===<br />
*'''[[סביון]]''' - מנהל: הרב [[שמואל ביסטריצקי]]. בנוסף, פועל ביישוב השליח הרב יוסף מאיר הכהן{{הערה|https://chabad.info/tag/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%9B%D7%94%D7%9F/}}.<br />
*'''[[סוסיא]]''' - מנהל: הרב [[זיו שרעבי]].<br />
*'''[[ספיר]]''' - מנהל: הרב משה בלוי.<br />
*'''[[ספסופה - מרום הגליל]]''' - מנהל: הרב מאיר משאש.<br />
*'''[[סתריה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק קפלן]].<br />
<br />
===ע===<br />
*'''[[עומר]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל פלמן.<br />
*'''[[עזריאל]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק תעיזי.<br />
*'''[[עין אילה]]''' - מנהל: הרב [[מנחם טל]].<br />
*'''[[עכו]]''' - מנהל: הרב [[נתן אוירכמן]].<br />
*'''[[עלי - מטה בנימין]]''' - מנהל: הרב רפאל סלומון.<br />
** [http://www.chabadbinyamin.org/ לאתר חב"ד עלי]<br />
*'''[[עמוקה]]''' - מנהל: הרב [[מאיר וילשנסקי]] והרב יהודה דישראלי.<br />
*'''[[עמנואל]]''' - מנהל: הרב [[יהודה אלחרר]].<br />
*'''[[ענב]]''' - מנהל: הרב עוזי שנאן.<br />
*'''[[עפולה]]''' - מנהל: הרב [[שלמה סגל]].<br />
**'''גבעת המורה''' - מנהל: הרב לוי קרץ.<br />
**'''עפולה עלית''' - מנהל: הרב אפרים קמינקר.<br />
**'''רובע יזרעאל''' - מנהל: הרב יוסף יצחק סגל.<br />
*'''[[ערד]]''' - מנהל: הרב אברהם ישעיה זלמנוב.<br />
*'''[[עתלית]]''' - מנהל: הרב [[משה אקסלרוד (עתלית)|משה אקסלרוד]].<br />
*'''[[עתניאל]]''' - מנהל: הרב יוסף דהן.<br />
<br />
===פ===<br />
*'''[[פרדס חנה - כרכור]]''' - מנהל: הרב [[יוסף קורנט]]. כיום פועל במקום גם בנו, הרב מענדי קורנט.<br />
**'''[[פרדסיה]]''' - מנהל: הרב [[מאיר מור יוסף]].<br />
* [http://www.ness-ziona.com/ לאתר חב"ד פרדסיה]<br />
*'''פרוד''' - מנהל: הרב אהרון שיפמן.<br />
*'''[[פתח תקווה]]''' - מנהל: הרב [[אשר זאב דייטש]].<br />
:פתח תקווה - אם המושבות - מנהל: הרב מרדכי גרליק.<br />
:פתח תקוה - עין גנים - מנהל: הרבה טוביה גינזבורג.<br />
כן פועלים ברחבי העיר: הרב חיים מרטון ועוד שלוחים.<br />
* [http://www.chabadpt.org/ לאתר חב"ד פתח תקווה]<br />
<br />
===צ===<br />
*'''[[צומת גולני]]''' - מנהל: הרב שמואל רוזנברג.<br />
*'''[[צור הדסה]]''' - מנהל: הרב [[יוסף יצחק קירש]].<br />
*'''[[צור יצחק]]''' - מנהל: הרב [[שמואל גליצנשטיין]].<br />
**[https://www.chabad-ty.com לאתר בית חב"ד צור יצחק]<br />
*'''[[צורן]]''' - מנהל: הרב מאיר טוביה כהן. הגיע לצורן בשנת [[תשס"ה]].<br />
*'''[[צפת]]''' - מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב [[יצחק ליפש]], הגיע לעיר מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, [[התוועדויות]] ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל [[חיילי צה"ל]] הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.<br />
:'''צפת''' - איבקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב יוסף ארזואן.<br />
:'''צפת''' - מרום כנען - מנהל: הרב [[אברהם חיים זילבר]].<br />
:'''צפת''' - מנחם בגין - מנהל: הרב [[ברוך לבקיבקר]].<br />
:'''צפת''' - נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.<br />
:'''צפת''' - נוף כינרת - מנהל: הרב בנימין מסליס.<br />
:'''צפת''' - עיר העתיקה - מנהל: הרב [[גבריאל מרזל]]. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.<br />
:'''צפת''' - רמת רזים - מנהל: הרב [[ישראל יוסף ערנטרוי]].<br />
:'''צפת''' - רסקו ושכונות הדרום - מנהל: הרב [[מנחם מענדל הראל]].<br />
*'''[[צרופה]]''' - מנהל: הרב אליהו סקורי.<br />
<br />
===ק===<br />
*'''[[קדומים]]''' - מנהל: הרב יצחק דור פישמן.<br />
*'''[[קדימה]]''' - מנהל: הרב גדליה כץ.<br />
*'''[[קוממיות]]''' - מנהל: משפחת לוי.<br />
*'''[[קיסריה]]''' - מנהל: הרב '''חיים מאיר ליברמן''' - הגיע לקיסריה בשנת [[תשס"ב]]. חלק נרחב מהפעילות היא בפארק התעשייה קיסריה. ישנו [[בית הכנסת]] בפארק, וכן שיעורי תורה במפעלים - מפעלי היי טק ותעשייה המקיימים שיעורים בתוך המפעל, חוגי לימוד באווירה ובמתכונת שמתאימה לאנשים.<br />
*'''[[קציר - חריש]]''' - מנהל: הרב אביחי כהן.<br />
*'''[[קצרין]]''' - מנהל: הרב נועם שוורץ.<br />
*'''[[קריית אונו]]''' - מנהל הרב חיים פרסיקו. שיעורי תורה ב[[פרשת השבוע]], [[תניא]], [[פנימיות התורה]] ועוד. מענה לכל צורך יהודי [[תפילין]], [[מזוזות]], [[בר מצוה]] ועוד.<br />
*'''[[קריית ארבע]] (חברון)''' - מנהל: הרב [[ויקטור עטיה]]. בעיר פועל כולל על ציון הרבנית [[מנוחה רחל]], גן חב"ד ו[[בתי כנסת]] [[חב"ד]].<br />
:* [http://www.chabad-hebron.com/ לאתר חב"ד חברון - קריית ארבע].<br />
*'''[[קריית אתא]]''' - מנהל: הרב [[חיים שלמה דיסקין]].<br />
:*'''[[קריית אתא - גבעת טל]]''' - מנהל: הרב איתן לירן.<br />
:* [http://www.chabadka.org/ לאתר חב"ד קריית אתא]<br />
*'''[[קריית ביאליק]]'''- מנהל הרב נחום יצחק.<br />
:*[http://www.chabadbialik.com לאתר חב"ד קריית ביאליק]<br />
*'''[[קריית גת]]''' - מנהל: הרב [[שלמה בוטבול]].<br />
*'''[[קריית טבעון]]''' - מנהל: הרב [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)|מנשה אלטהויז]].<br />
:'''[[קריית טבעון - גבעת טבעון]]''' - מנהל: הרב אביעד דישראלי.<br />
:'''[[קריית טבעון - קריית עמל]]''' - מנהל: הרב [[שלמה יהודה סגל]].<br />
:'''[[קריית טבעון - רמת טבעון]]''' - מנהל: הרב שלמה סגל. הגיע ל[[קריית טבעון]] בשנת [[תשס"ה]].<br />
*'''[[קריות]]''' - מנהל: הרב [[משה שמואל אוירכמן]].<br />
*'''[[קריית מלאכי]]''' - מנהל הרב [[דניאל אליעזר ליפא קורצוויל]]. בעיר פועלת גם רשת מועדוני נוער על ידי הרב [[אלימלך הרצל]], באיזור המרכז המסחרי פועל "בית משיח" בהנהלת הרב [[שלום פש]]. בשכונת "בר יהודה" פועל הרב [[אהרון מנגמי]]. בשכונת '''כרמי הנדיב''' פועל בית חב"ד על ידי השליח הרב [[מנחם ליצמן]].<br />
*'''[[קריית עקרון]]''' - מנהל: הרב מאיר כהן.<br />
*'''קריית שדה התעופה נתב"ג''' - מנהל הרב נחום סטולין.<br />
*'''[[קריית שמונה]]''' - מנהל: הרב [[יגאל ציפורי]].<br />
*'''[[קרני שומרון]]''' - מנהל: הרב יצחק כהן. הגיע לקרני שומרון בשנת [[תשס"ה]].<br />
<br />
===ר===<br />
*'''[[ראש העין]]''' - מנהל: הרב בנימין עקיבא.<br />
'''ראש העין- נצבא''' לוזר קניג<br />
:* [http://www.chabadrh.org.il/ לאתר חב"ד ראש העין]<br />
*'''[[ראש פינה]]''' - מנהל: הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]. הגיע לעיר לאחר נישואיו עם ערך בשנת תשמ"ה. הרב ברקוביץ' מפעיל את [[בית הכנסת]] העתיק בחלקה העתיקה של המושבה. בעבר פעל במקום גן חב"ד. בשנת [[תשס"ח]] מונה הרב ברקוביץ' לרב קהילת חב"ד במושבה. לצידו פועל בשליחות הרב יוסף שמחה גינזבורג.<br />
*'''[[ראשון לציון]]''' - מנהל: הרב [[יצחק גרוזמן]].<br />
:'''ראשון לציון''' - ניהול כללי: הרב [[משה גרוזמן]].<br />
:'''ראשון לציון - מזרח''' - מנהל: הרב שלום לוי. הגיע ל[[ראשון לציון]] בשנת [[תשס"ה]].<br />
:* [http://www.rishonlezion.org/ לאתר חב"ד ראשון לציון - מזרח]<br />
:'''ראשון לציון - מערב הוותיק''' - מנהל: הרב אורי קשת.<br />
:'''ראשון לציון - נאות השלים''' - מנהל: הרב [[אריאל גורן]].<br />
:'''ראשון לציון - נווה הדרים ומישור הנוף''' - מנהל: הרב [[ינון ששון]].<br />
:'''ראשון לציון - [[נווה חוף]]''' - מנהל: הרב דוד קפלן. הרב [[אהרון יואל בייטש]] שליח, ורב בית כנסת חב"ד.<br />
:'''ראשון לציון - נווה ים - רמת אליהו''' - מנהל: הרב [[חנן כוחונובסקי]].<br />
:הרב שניאור רייניץ - חב"ד בעליה - ראשון לציון<br />
:* [http://www.m-chesed.net/index.asp/ לאתר חב"ד ראשון לציון - נווה ים - רמת אליהו]<br />
:'''ראשון לציון - נחלת יהודה''' מנהל: הרב טל קפלן.<br />
*'''[[רחובות]]''' - מנהל: הרב [[אברהם מרדכי קסטל]]. מנהל פעילות: הרב [[מיכאל רייניץ]].<br />
:'''רחובות - היובל - מקוב''' - מנהל: הרב שמואל מנדלזון.<br />
:'''רחובות - קריית משה''' - מנהל: הרב [[שמעון שעאר]].<br />
:'''רחובות - ההולנדית''' - מנהל: הרב [[משה טברדוביץ]].<br />
:'''רחובות - מזרח''' מנהל: הרב [[נחמיה קפלון]].<br />
:'''רחובות - פארק המדע''' - מנהל: הרב [[יחיאל גלוכובסקי]].<br />
:* [http://www.chabadrehovot.co.il/ לאתר חב"ד רחובות]<br />
*'''[[רינתיה]]''' - מנהל: הרב חיים וויספיש.<br />
*'''[[רמלה]]''' - מנהל: הרב אברהם מדוויל.<br />
*'''[[רמת אפעל - תל השומר]]''' - מנהל: הרב לוי יצחק גופין.<br />
*'''[[רמת גן]]''' - מנהל: הרב [[מרדכי גל]].<br />
:'''רמת גן - בורסת היהלומים''' - מנהל: הרב [[חגי הלוי]].<br />
:'''רמת גן - אוניברסיטת בר-אילן '''הרב שי שור.<br />
:'''רמת גן - מרום נווה''' - מנהל: הרב בנימין קלימי.<br />
:* [http://www.chabadmaromnave.com/ לאתר חב"ד רמת גן - מרום נווה]<br />
:'''רמת גן - קריניצי''' - מנהל: הרב ישראל קורביץ.<br />
:'''רמת גן - רמת עמידר''' - מנהל: הרב חיים צדוק.<br />
:'''רמת גן - מרכז העיר''' - יו"ר: הרב [[שלום דובער ליפשיץ]]. מנהל: הרב ישראל שפרינגר.<br />
:'''רמת גן - מרכז מודעות''' - יו"ר: הרב [[אסף סימון]]. מנהלת: הרבנית [[פרומה ויצהנדלר]] אשת הרב [[שמעון ויצהנדלר]].<br />
*'''[[רמת השרון]]''' - מנהל: הרב [[יהודה בוטמן]].<br />
:* [http://www.chabad-rh.co.il/ לאתר חב"ד רמת השרון]<br />
*'''[[רמת ישי]]''' - מנהל: הרב [[שניאור זלמן וולסוב]].<br />
* [http://www.ramatyishay.com/hp34.htm/ לאתר חב"ד רמת ישי]<br />
*'''[[רעות - מכבים]]''' - מנהל: [[הרב יוסף יצחק נוימן]].<br />
*'''[[רעננה]]''' - מנהל: הרב [[אליהו שדמי]].<br />
:'''בית משיח רעננה''' - מנהל: הרב שלמה כהן ובנו הת' דניאל כהן. משפיע ראשי: הרב [[שלמה זלמן לנדא]].<br />
:'''[[רעננה - צפון]]''' - מנהל: הרב ברוך שנהב. הבית חב"ד נפתח בחודש [[תמוז]] [[תש"ע]].<br />
:'''בית חב"ד לדוברי צרפתית''' - מנהל: הרב מנחם מענדל מימון<br />
* [http://www.chabadraanana.com/ לאתר חב"ד רעננה]<br />
<br />
===ש===<br />
*'''[[שדרות]]''' - מנהל: הרב [[משה זאב פיזם]].<br />
:* [http://www.chabadsderot.com/ לאתר חב"ד שדרות]<br />
*'''[[שוהם]]''' - מנהל: הרב [[מנחם מענדל גרינברג]].<br />
*'''[[שימשית]]''' - מנהל: הרב אהרן אריאל מוזיקנט.<br />
*'''[[שלומי]]''' - מנהל: הרב [[בני נחום]].<br />
*'''[[שערי תקווה]]''' - מייסד הרב [[רמי אנטיאן]], אחריו ניהל אותו הרב [[יצחק קניג]], (המנהל כיום את [http://www.chabad-elkana.org/ בית חב"ד אלקנה]), כיום מנהל את בית חב"ד הרב ירון בבלי.<br />
*'''[[שפר]]''' - מנהל: הרב אהרן שיפמן.<br />
*'''[[שרונה]]''' - מנהל: הרב שלום דובער שניאורסון.<br />
<br />
===ת===<br />
*'''[[תימורים]]''' - מנהל: הרב [[זבולון נתנוב]].<br />
*'''[[תל אביב]]''' - מנהל: הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]].<br />
:* [http://www.chabadtlv.org/ לאתר חב"ד תל אביב]<br />
*'''[[תל אביב]]'''-מנהל: הרב עדי אלפנט [[בית חב"ד לצעירים וסטודנטים]]<br />
:'''תל אביב - בית חדש למדרש''' - מנהל: הרב דוד עזיזה.<br />
:'''תל אביב - [[ממעל ממש]]''' - מנהלים: הרב [[טל זיו]], הרב יובל ברנס, הרב חנוך וינר.<br />
:'''תל אביב - נווה צדק''' - מנהל: הרב אבי קלי.<br />
:'''תל אביב - נווה עופר''' - מנהל: הרב שמואל מחפוץ.<br />
:'''תל אביב - התקווה''' - מנהל: הרב [[אפרים דגן]]. תפילות, שיעורי תורה, חנות לתשמישי קדושה. וכן במקום פועלת [[תומכי תמימים תל אביב|ישיבה גדולה]].<br />
:'''תל אביב - פלורנטין''' - מנהל: הרב ניר גבריאל.<br />
:'''[[תל אביב - קריית שלום]]''' - מנהל: הרב חנניה לביוב.<br />
:'''תל אביב - פארק צמרת''' - מנהל: הרב חיים אלימלך.<br />
:'''תל אביב - שכונת צהלה''' - מנהל: הרב לוי גערליצקי.<br />
:'''תל אביב - שכונת סי אן סן''' - מנהל: הרב מנדי גערליצקי<br />
:'''תל אביב - שכונת גינדי''' - מנהל: הרב ישראל גערליצקי<br />
:'''תל אביב - שכונת תל חיים''' - מנהל: הרב דוד זוהר <br />
:* [http://www.kshalom.com/ לאתר חב"ד תל אביב - קריית שלום]<br />
:'''[[תל אביב - רמת אביב]]''' - מנהל: הרב [[דוד אושקי]]. הרב [[יהודה ליפש]].<br />
:* [http://www.chabadaviv.com/hp33.htm/ לאתר חב"ד תל אביב - רמת אביב]<br />
:'''[[תל אביב - רמת אביב ג']]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן חביב.<br />
:'''[[תל אביב - שיכון בבלי]]''' - מנהל: הרב [[שלום גליצנשטיין]].<br />
:'''[[תל אביב - אפקה א']]''' - מנהל: הרב [[שמעון גדסי]].<br />
:* [http://www.chabadnorthtelaviv.org.il/ לאתר חב"ד תל אביב - שכונות הצפון החדש]<br />
*'''[[תל עדשים]]''' - מנהל: הרב [[רפאל לוינסון]].<br />
*'''[[תלמי יחיאל]]''' - מנהל: הרב אבינועם תעיזי.<br />
*'''[[תמרת]]''' - מנהל: הרב [[דוד טל]].<br />
*'''[[תנובות]]''' - מנהל: הרב אבישי גולן.<br />
*'''[[תקוע]]''' מנהל: הרב [[דוד דהן]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בתי חב"ד בעולם]]<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.co.il/?template=shluchim&ssloc1=Israel אתר חב"ד בעולם]<br />
* [http://www.chabad.org.il/IsraeliBranchs/Index.asp?CategoryID=60 אתר צעירי חב"ד]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מיזמים]]<br />
[[קטגוריה:בתי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=638403יוסף הכט2023-10-10T12:24:05Z<p>צאלקע: כפי שסוכם</p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=הרב יוסף הכט<br />
|תמונה=העכט.jpeg<br />
|מקום לידה=[[ארצות הברית]]<br />
|תאריך לידה=[[י"ד שבט]] [[תשי"א]]<br />
|מקום פעילות=[[אילת]]<br />
|אב=משה יצחק<br />
|עיסוק נוסף=משלוחי הרבי לארץ הקודש, רבה הראשי ושליח הראשי של העיר [[אילת]], יו"ר מוסדות חב"ד אילת, וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br />
}}<br />
[[קובץ:אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]<br />
[[קובץ:יוסף הכט יקיר העיר אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הכט (קיצוני משמאל) מקבל אות 'יקיר העיר' אילת ([[אדר ב']] [[תשע"א]])]]<br />
הרב '''יוסף הכט''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא [[השלוחים לארץ הקודש|משלוחי הרבי לארץ הקודש]], רבה הראשי של העיר [[אילת]], וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[י"ד שבט]] [[תשי"א]] לאביו הרב [[משה יצחק הכט]] ולאימו, בת ר' [[שמעיה קרינסקי]], ונקרא על-שם [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים 770]] והיה אחד מ[[שבעת הקנים]]. נמנה על קבוצת החוזרים של הרבי, והיה מחברי [[ועד הנחות התמימים]]. המזכיר הראשי הרב חודקוב היה מטיל עליו משימות רבות. כך היה נשלח בראש קבוצת תלמידים לכבד את דרשתו של הרב שמחה עלברג בכל מועד, ולהעביר את תוכנה לרב חודקוב, ועוד.<br />
<br />
נשא את רעייתו מרת טילא הניה בתו של הרב [[שלום דובער פופאק]].<br />
<br />
נבחר בשנת [[תשל"ז]] כאחד מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]] על ידי [[הרבי]] יחד עם עוד שישה שלוחים לעיר [[צפת]].<br />
<br />
בעקבות הוראת הרבי לנסות השיג את משרות הרבנות בארץ, התמודד הרב הכט על משרת הרבנות באילת, ובהשתדלותם של ר' [[זושא וילימובסקי]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] הוא נבחר בחודש [[אלול]] [[תשל"ט]] לרבה הראשי האשכנזי של [[אילת]]. בהמשך מונה גם לחבר ב[[בית דין רבני חב"ד]].<br />
הקים באילת אימפריית שליחות הכוללת שלוחים, בתי חב"ד במבנים מפוארים, מוסדות וארגונים חב"דיים.<br />
<br />
בין שאר פעולותיו עמד הרב הכט בראש משלחת רבנים חב"דיים לסיום ספר הרמב"ם במצרים{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%d7%95%d7%90%d7%91%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%aa/929822 ואביטה נפלאות: תיעוד מסיומי הרמב"ם במצרים בשנים תשנ"ג ותשנ"ה]}}. בקשר לכך זכה להוראות והדרכות שונות מהרבי. כמו כן, זכה להדפיס את ספר התניא במצרים ואף בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. מאורע הדפסת ספר התניא הוזכר על ידי הרבי בהתוועדות.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] עמד בקשר רציף עם המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] והיה ממונה מטעם הרבי{{דרוש מקור}} על פירוק [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] והחלפת הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].{{דרוש מקור}}<br />
<br />
בתקופה שלאחר שיחת [[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]] נמנה על הרבנים שהעלו סברא להחלשת ההתעוררות בעניני [[משיח]] וזיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]] כשהם אף כותבים על כך לרבי תוך ציון נזקים אפשריים שהדבר עלול להיסב לפעילות חב"ד ב[[הפצת היהדות]]{{הערה|כגון שלא ייתנו להיכנס לבסיסי הצבא}}. בשעתו נטען שזה מה שהוביל להוראת הרבי באותם שלא להשתמש ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בפלקטים של "אנו רוצים משיח עכשיו" ו"הגיע זמן הגאולה"{{הערה|ראה ב[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:צאח_לסניפים_ל%22ג_בעומר_נ%22א.png צילום מכתב צא"ח לסניפי בתי חב"ד בו הופיעה הוראה זו]}} ושבעקבות כך אירעה נסיגה מסויימת בעידודי הרבי לענין זיהויו כמלך המשיח פעולות אלו עוררו את זעמם של הבחורים ב-[[770]] וכשהגיע ל770 לקראת [[חג השבועות]], כמה בחורים ביזוהו. בימים הסמוכים למאורע ב[[חלוקת הדולרים]] של [[יום ראשון]] [[כ"ח אייר]] דיבר הרבי בחריפות רבה עם המנהל הרוחני של [[ישיבת תות"ל המרכזית]] הרב [[דוד רסקין]] שאלו שהשתמשו ב'ידיים ידי עשיו' לא יכולים ללמוד בישיבה וצריכים לקחת את חפציהם ולעבור למקום אחר, או לחילופין שיבקשו ממי שבו פגעו מחילה ב[[בית דין]]{{הערה|על פי ה[https://col.org.il/news/93496 וידיאו מחלוקת הדולרים]}}. כשעבר הרב העכט באותה חלוקה אמר לו הרבי שהורה שיבקשו ממנו מחילה ומצידו בטח ימחל הוא לבחורים. כעבור תקופה קצרה שינה הרב הכט את דעתו, והינו כיום מהרבנים הבולטים שמעודדים את הפעילות להפצת [[בשורת הגאולה]] ופרסום [[הרבי כמלך המשיח]].<br />
<br />
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] בהזדמנויות רבות ביטא את דעתו שלאור המבואר במאמר [[באתי לגני]] שתפקיד דורנו ונשיאו הוא להוריד את השכינה למטה בארץ - להביא לימות המשיח בפועל ממש, אי אפשר להגדיר את ג' תמוז כ'יום הילולא' שעניינו יום בו השלים נשיא הדור את תפקידו והסתלק לגנזי מרומים כי תפקיד דורנו ונשיאו טרם מומש{{הערה|בנאום ב-770 כחודש אחרי ג' תמוז, בראיון לשבועון [[בית משיח]] ועוד}}. בשנת [[תשנ"ה]] יזם פסק דין עליו חתמו חשובי רבני חב"ד כשהוא בתוכם כי אין לכתוב את [[תוארי הסתלקות|תוארי ההסתלקות]] בהוצאות לאור השונות של [[תורת הרבי]]{{הערה|[[:קובץ:פסק דין מוצאי שבועות תשנ"ה.png|פסק הדין]].}} ואף השתתף ונאם ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסים]] שאירגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] באותה שנה..<br />
<br />
==שליח ורב הראשי לאילת==<br />
הרב הכט הינו הרב הראשי לאילת.<br />
<br />
במהלך עשרות שנים בהם מכהן כשליח באילת הקים אימפריית שליחות מפוארת ומהחשובות בארץ הקודש, הכוללת מערך רחב של שלוחים, בניינים רחבים ומפוארים לבתי חב"ד פעילויות חגים לאלפים רבים ועוד.<br />
<br />
בפעילותו בעיר אילת הקים מקוואות ברחבי העיר.<br />
<br />
בחודש אדר תשע"א קיבל מראש העיר מאיר יצחק-הלוי את התואר 'יקיר העיר', על עבודתו.<br />
<br />
===תחומי פעילות===<br />
<br />
*בהנהלתו פועלים מוסדות: בית כנסת חב"ד בבית חב"ד המרכזי, תלמוד תורה, ארגוני חסד. <br />
*תחת אחריותו פועלים בתי חב"ד לציבור הרחב - בית חב"ד המרכזי, שכונת שחמון ורובע 9. <br />
*בתי חב"ד לפי מגזר וגיל: בית חב"ד לתיירים באיזור המלונות. בית חב"ד לדוברי צרפתית, בית חב"ד לנוער, בית חב"ד לסטודנטים ועוד.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
;בניו<br />
*הרב מנחם מענדל - [[שליח]] ורב קהילה בצפון [[תל אביב]].<br />
*הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט|שניאור זלמן צבי הירש]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br />
*הרב לוי - [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל בית כנסת חב"ד בשחמון, אילת.<br />
*הרב [[שמעיה הכט|שמעיה]] - מראשי הפרוייקט "למען ילמדו" המעביר קורסים להסמכה לרבנות (לשעבר ר"מ בישיבת תות"ל נתניה) רב קהילה וראש כולל ב[[יפו]].<br />
*הרב משה יצחק - [[שליח]] [[הרבי]] שליט"א מלך המשיח בגבעת אבני.<br />
*הרב ישראל דוד - שליח לצעירים בעיר [[חיפה]].<br />
*הת' אברהם יהושע - נפטר בצעירותו בכ"ח שבט תשפ"ב. <br />
<br />
;חתניו<br />
*הרב יוסף יצחק בורגן - שליח הרבי ורב ישוב ניר צבי.<br />
*הרב יהודה טייכטל - שליח ומנהל מוסדות חב"ד אילת.<br />
*הרב משה סילמן - מנהל רוחני ישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]].<br />
* הרב דובער פרידמן - שליח ומנהל פעילות חב"ד באזור התיירות באילת.<br />
* הרב מנחם מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית באילת.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''המכתב הפלאי הגיע ליעדו כעבור 21 שנים''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1894 עמוד 54<br />
*{{בית| |שליחות חשאית במצרים|362|40-47|תשס"ב}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/magazine/576497/ '''היום בו נקבע שאנחנו דור הגאולה'''], ראיון עם הרב יוסף הכט, [[מנחם זיגלבוים]], [[שבועון בית משיח]] גליון 1199<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62473 "לא שייך [[הסתלקות]] לפני השלמת המשימה" • משא מאלף]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2406 להיות 'בראש' של הרבי - נאומו של הרב בכנס המנהלים (תשע"א)]{{וידאו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2351 גודל זכותם ואחריותם של ידידי המוסדות]{{וידאו}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47092 ג' תמוז [[תשנ"ד]] - מה לא קרה בתאריך הזה] - מאמר דעה מהרב הכט<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60287 העיר אילת העניקה את אות יקיר העיר לשליח]{{תמונה}}<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64051 ב-770 מרגישים את החגים אחרת לגמרי] - ראיון עם הרב הכט ב[[שבועון בית משיח]]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2348 '''השלוחים - [[עצמותו]] של הרבי'''] - דבריו בכינוס השלוחים תשנ"ה ב[[ארץ הקודש]] מתוך '''[[בית משיח]]''' גליון 530.<br />
*'''[://jemcentral.org/wp-content/uploads/2020/11/282.-Vayeira-5781.pdf רב ראשי בן עשרים ותשע]''' {{PDF}} בראיון בגליון 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]('''[https://anash.org/the-young-chief-rabbi/ אנגלית])<br />
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/d/dc/%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%94_%D7%9C%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf הרוצה להחכים ידרים]''', ראיון בגליון 'כי קרוב', ערב שבת הגדול, ו' ניסן תשפ"ב {{PDF}}<br />
<br />
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}<br />
{{תורת הרבי}}<br />
{{שלוחי הרבי לארץ הקודש}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל: הכט יוסף}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:דיינים]]<br />
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]<br />
[[קטגוריה:אישים באילת]]<br />
[[קטגוריה:משפחת הכט]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פופאק]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%96%D7%A7%D7%9C%D7%A1&diff=637601חיים יהושע זקלס2023-10-05T13:29:11Z<p>צאלקע: הרחבה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ח זקלס.jpg|ממוזער|הרב חיים זקלס (מימין) - יחד עם חמיו הרב שמעון אייזנבך - מוסר לראש העיר אילת ספר שכתבה אישתו (תשע"ה)]]<br />
הרב '''חיים יהושע זקלס''' (יליד שנת [[תשמ"ג]], 1983) הוא [[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים אלעד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ה ניסן]] [[תשמ"ג]] לר' יוסף יצחק ושרה זקלס ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]]. בתור ילד קטן זכה לקבל מכתב ברכה אישי מ[[הרבי]].<br />
<br />
למד בישיבות [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[תומכי תמימים קריית גת]]. בשנת [[תשס"ג]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] נישא למרת נחמה דינה ביתו של הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח הרבי ל[[אילת]] והחל להתגורר במשך תקופה קצרה ב[[נחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן עבר ל[[אלעד]] והחל לשמש כ[[ר"מ]] וכ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. נכון לשנת [[תשפ"ג]] משמש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה.<br />
<br />
בנוסף משמש הרב זקלס כמורה ב[[חיידר נט]] לילדי השלוחים.<br />
<br />
הרב זקלס משמש גם כמשפיע מתוועד בבית הכנסת "בית מנחם" באלעד, וכן מוסר שיעורים קבועים ב[[חסידות]] בקהילת "מעייני ישראל" בעיר ומתוועד איתם ביומי דפגרא.<br />
<br />
לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"ג]] הלחין את השיר "מתגברים הגעגועים" של הזמר [[אליסף חפץ]] המבוסס על קטע ממכתבו של [[הרבי]] לר' [[אברהם פריז]]{{הערה|[https://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/895394/ הלהיט המרגש לי' שבט: אליסף חפץ משיק ניגון מעורר געגועים] {{אינפו}}}}. השיר תפס תאוצה בחב"ד וזכה לפופולריות רבה.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:זקלס חיים יהושע}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים באלעד]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בני ברק]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=637597שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)2023-10-05T13:15:03Z<p>צאלקע: /* תולדות חיים */ עריכה</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}<br />
{{דמות<br />
|שם=הרב שמעון אייזנבך<br />
|תמונה=הרב שמעון אייזנבך.jpg<br />
|תיאור=הרב אייזנבך עובר בחלוקת דולרם אצל הרבי בכינוס השלוחים תשנ"ב|תאריך לידה=[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ירושלים]]<br />
|מקום פעילות=[[אילת]]<br />
|תחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.<br />
}}<br />
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא שליח [[הרבי]] ל[[אילת]], מנהל מוסדות חב"ד ורב שכונת השחמון בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]<br />
[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]<br />
נולד ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר האמצעי]] ו{{ה|אדמו"ר הזקן}}.<br />
<br />
למד בישיבה קטנה ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן בישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תש"מ]] לאחר שזכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]{{הערה|[https://col.org.il/news/120792 לפני 40 שנה: שני ימי ההולדת שלי, הגשמי והרוחני, חברו יחדיו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי{{הבהרה}} . בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד בעיר), בעל הפירוש "שי למורא". לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים. <br />
<br />
הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.<br />
<br />
החל משנת [[תשע"ח]] מפרסם הרב אייזנבך טור שבועי באתר col, תחילה סיפורים וזכורנות על המשפיע אצלו למד, ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע"ט]] החליף את המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'. <br />
<br />
===שליחות באילת===<br />
עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] דאז, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, הורה הרבי להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]], אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת.<br />
<br />
====פעילות ציבורית====<br />
הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חינוך חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר. <br />
<br />
לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}.<br />
<br />
כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ"ו שבט]] [[תשנ"א]], אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת".<br />
<br />
====אביסל אידישקייט====<br />
במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג". <br />
<br />
ב[[אדר]] [[תנש"א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"[[בית חיינו]]", גיליון מס' 77}}. <br />
<br />
כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'{{הערה|כשהכונה לפרסומות שהופיעו בעמודים.}}. אזעה"צ"{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ"ב]]|עמוד=2}}}}.<br />
<br />
====הוראות הרבי על ס"ת חדש====<br />
ב[[טבת]] [[תשנ"ב]] שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב"ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים באילת}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. <br />
<br />
ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
====רב שכונה====<br />
כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום.<br />
<br />
בשכונה זו הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית-חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]].<br />
<br />
הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך לשעבר, מר מאיר יצחק הלוי, איתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. לקראת יום הולדתו השישים ארגנו לו משפחתו ובני קהילתו, אירוע הוקרה יוקרתי באחד מאולמות האירועים בבתי המלון באילת, בהשתתפותם של אישי ציבור ורבים מתושבי העיר, על פעולתו בעיר בשליחות הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/147956 כך הפתיעו את הרב שמעון אייזנבך ליום הולדתו ה-60] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ"ב.<br />
*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ.<br />
*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח.<br />
*'''בזאת תבחנו'''- מבחנים על הרמב"ם, חלק ד', המשיך את עבודת אביו, הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].<br />
<br />
==משפחתו ==<br />
* בנו, הרב מנחם מענדל אייזנבך - שליח הרבי ב[[אילת]]<br />
* חתנו, הרב [[חיים זקלס]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
* חתנו, הרב אליעזר זוננפלד - [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד<br />
* חתנו, הרב [[לוי יצחק גרליצקי]] - שליח הרבי בתל אביב<br />
* חתנו, הרב [[מנחם מענדל אשכנזי]] - שליח הרבי ביישוב באר אורה ובמישור הערבה הדרומית<br />
* חתנו, הרב אהרן פרידמן - שליח הרבי באילת<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*נתן אברהם, '''[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=69232&lang=he&action=print מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=73497 ספר התהילים "של הרבי" חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}<br />
*[https://chabad.info/news/307819/ הראשון לציון בסיום הרמב"ם בבית ספר חב"ד באילת] {{אינפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים באילת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=637596שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)2023-10-05T13:14:13Z<p>צאלקע: /* רב שכונה */ הרחבה</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}<br />
{{דמות<br />
|שם=הרב שמעון אייזנבך<br />
|תמונה=הרב שמעון אייזנבך.jpg<br />
|תיאור=הרב אייזנבך עובר בחלוקת דולרם אצל הרבי בכינוס השלוחים תשנ"ב|תאריך לידה=[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ירושלים]]<br />
|מקום פעילות=[[אילת]]<br />
|תחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.<br />
}}<br />
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא שליח [[הרבי]] ל[[אילת]], מנהל מוסדות חב"ד ורב שכונת השחמון בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]<br />
[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]<br />
הרב אייזנבך נולד ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר האמצעי]] ו{{ה|אדמו"ר הזקן}}.<br />
<br />
למד בישיבה קטנה ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן בישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תש"מ]] לאחר שזכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]{{הערה|[https://col.org.il/news/120792 לפני 40 שנה: שני ימי ההולדת שלי, הגשמי והרוחני, חברו יחדיו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי{{הבהרה}} . בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד בעיר), בעל הפירוש "שי למורא". לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים. <br />
<br />
הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.<br />
<br />
החל משנת [[תשע"ח]] מפרסם הרב אייזנבך טור שבועי באתר col, תחילה סיפורים וזכורנות על המשפיע אצלו למד, ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע"ט]] החליף את המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'. <br />
<br />
===שליחות באילת===<br />
עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] דאז, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, הורה הרבי להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]], אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת.<br />
<br />
====פעילות ציבורית====<br />
הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חינוך חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר. <br />
<br />
לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}.<br />
<br />
כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ"ו שבט]] [[תשנ"א]], אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת".<br />
<br />
====אביסל אידישקייט====<br />
במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג". <br />
<br />
ב[[אדר]] [[תנש"א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"[[בית חיינו]]", גיליון מס' 77}}. <br />
<br />
כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'{{הערה|כשהכונה לפרסומות שהופיעו בעמודים.}}. אזעה"צ"{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ"ב]]|עמוד=2}}}}.<br />
<br />
====הוראות הרבי על ס"ת חדש====<br />
ב[[טבת]] [[תשנ"ב]] שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב"ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים באילת}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. <br />
<br />
ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
====רב שכונה====<br />
כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום.<br />
<br />
בשכונה זו הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית-חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]].<br />
<br />
הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך לשעבר, מר מאיר יצחק הלוי, איתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. לקראת יום הולדתו השישים ארגנו לו משפחתו ובני קהילתו, אירוע הוקרה יוקרתי באחד מאולמות האירועים בבתי המלון באילת, בהשתתפותם של אישי ציבור ורבים מתושבי העיר, על פעולתו בעיר בשליחות הרבי{{הערה|[https://col.org.il/news/147956 כך הפתיעו את הרב שמעון אייזנבך ליום הולדתו ה-60] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ"ב.<br />
*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ.<br />
*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח.<br />
*'''בזאת תבחנו'''- מבחנים על הרמב"ם, חלק ד', המשיך את עבודת אביו, הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].<br />
<br />
==משפחתו ==<br />
* בנו, הרב מנחם מענדל אייזנבך - שליח הרבי ב[[אילת]]<br />
* חתנו, הרב [[חיים זקלס]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
* חתנו, הרב אליעזר זוננפלד - [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד<br />
* חתנו, הרב [[לוי יצחק גרליצקי]] - שליח הרבי בתל אביב<br />
* חתנו, הרב [[מנחם מענדל אשכנזי]] - שליח הרבי ביישוב באר אורה ובמישור הערבה הדרומית<br />
* חתנו, הרב אהרן פרידמן - שליח הרבי באילת<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*נתן אברהם, '''[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=69232&lang=he&action=print מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=73497 ספר התהילים "של הרבי" חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}<br />
*[https://chabad.info/news/307819/ הראשון לציון בסיום הרמב"ם בבית ספר חב"ד באילת] {{אינפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים באילת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=632064רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)2023-09-05T13:15:58Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי שניאור זלמן ברוכוביץ'<br />
|תמונה=רבי שניאור זלמן.jpg<br />
|כינוי=אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך<br />
|תיאור=מייסד [[חסידות חב"ד]]<br />
|תאריך לידה=[[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]]{{הערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מביא שנולד ב[[י"ז כסלו]] [[תק"ז]], או [[ט"ז]] [[כסלו]] [[תק"ח]], אבל על פי מסורת [[חב"ד]], נולד ב[[י"ח אלול]] [[תק"ה]]}}<br />
|מקום לידה=[[ליאזנא]]<br />
|תאריך פטירה=[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]<br />
|מקום פטירה=פיענא (קבור ב[[האדיטש]])<br />
|מקום פעילות=[[רוסיה]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=[[המגיד ממעזריטש]], [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]] [[ליובאוויטש|מליובאוויטש]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=[[תניא]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] וליקוטי תורה ותורה אור<br />
|השתייכות=<br />
}}<br />
'''רבי שניאור זלמן בורוכוביץ'{{הערה|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מליאדי - האדמו"ר הזקן{{הערה|במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר אַלטעֶר רבי'''}}''' (מכונה גם '''דער ליטוואק'''{{הערה|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי"}}, '''הרב''' '''המגיד מליוזנא''' או '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערה|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}), ([[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]] - [[כ"ד בטבת]] [[ה'תקע"ג]]), הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב את ה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|"שולחן ערוך הרב"]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===לידתו===<br />
[[קובץ:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור צבעוני על פי [[ציור אדמו"ר הזקן]]]]<br />
הוריו של אדמו"ר הזקן, רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך פויזנר]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|1=ל[[מהר"ל מפראג]] היה בן יחיד - רבי בצלאל חריף שנולד בשנת ה'שט"ז ונפטר בשנת ה'ש"פ. בנו ר' שמואל היה ראש קהילת פראג ונפטר בשנת ה'תט"ו. בנו ר' יהודה ליב היה אב"ד בקהילת קאווילי. בנו ר' [[משה מפוזנא]] (מחבר הספר "קול יהודה" על ה[[שולחן ערוך]]). בנו ר' [[שניאור זלמן פוזנר]], סבו של אדמו"ר הזקן. בנו ר' [[ישראל ברוך פוזנר]] היה אביו של אדמו"ר הזקן. ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&hilite=a49c5317-2495-4dab-af8b-bb8404ad75d1&st=משה+מפוזנא&pgnum=107 קובץ אור ישראל] מ[[חודש כסלו]] [[תשס"ד]] וקובץ "מאסף ישורון" [[ג' באלול]] [[תשנ"ז]] עמוד [[תרע"ט]].}}) ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] נישאו ב[[יום שישי]] [[י"ז באלול]] שנת [[תק"ג]]. במשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים ובעצת רבי [[יצחק שאול]], ידידו של רבי ברוך, נסעו הזוג לבקש את ברכת ה[[בעל שם טוב]]. בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תק"ד]] הגיעו אל [[הבעל שם טוב]] והוא הבטיח להם שתוך שנה יהיה להם בן. רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)| ברוך]] ורבקה נשארו קצת אצל [[הבעל שם טוב]] ובסעודת [[יום הולדת|יום ההולדת]] של הבעל שם טוב ב[[י"ח באלול]] פנה הבעל שם טוב לרבי ברוך ואמר לו: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן".<br />
<br />
לפני שעזבו את [[מז'יבוז']], נכנסו אל [[הבעש"ט]] לקבל ברכת פרידה. [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|הרבנית רבקה]] אמרה ל[[בעש"ט]] שכאשר ה' ימלא את ברכתו הקדושה של הבעש"ט היא תקדיש אותו ל[[תורה]] ועבודה בדרכו של הבעש"ט. הבעש"ט ברכם, והם נסעו לביתם בשמחה. בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי [[י"ח באלול]] שנת [[תק"ה]] נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד העיירה [[ליאזנא]].<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] שנת [[תק"ה]] נסע ר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] אל הבעש"ט לבשר לו שברכתו נתקיימה ואשתו נפקדה. הבעש"ט התעניין על זמן הפקידה וכששמע זאת, ציווה את ר' ברוך לחגור אבנט ולברך "[[ברכת שהחיינו|שהחיינו]]" ללא שם ומלכות.<br />
<br />
בהמשך נתן לו [[הבעש"ט]] הוראות כיצד תנהג האשה בעת ההיריון ואחר הלידה והזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ואם ישאלוהו על כך, יאמר באופן סתמי: ה' יעזור.<br />
<br />
ב[[יום הכיפורים]] שנת [[תק"ו]] נסע ר' ברוך אל הבעש"ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים, וזכר הרבה פרקי [[תהילים]] בעל פה.<br />
<br />
כשר' ברוך בא ל[[בעש"ט]] ב[[ראש השנה]] [[תק"ז]], סיפר לו על החלטתו שב[[ח"י אלול]] הבא, כשבנו יגיע לגיל שלוש, [[הבעש"ט]] יגזור לו את שערותיו. בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק"ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל [[הבעל שם טוב]], ל[[מז'יבוז']]. הבעש"ט הניח לו את פיאותיו, בירכו [[ברכת כהנים]] והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה "סבא".<br />
<br />
===ילדותו ונעוריו===<br />
שניאור זלמן אובחן כילד מסודר בזמנים ובלימודים. היתה לו הצלחה גדולה בידיעת התורה ואף את הענין הקשה ביותר בתורה הבין לכל פרטיו. ב[[י"ז בכסלו]] [[תק"י]] התקבל ר' שניאור זלמן לשמש ה[[חבריא קדישא]] בעיירה [[ליאזנא]], עד [[בר מצווה| הבר מצווה]] שלו. בגיל 15 הספיק לסיים את כל הש"ס 3 פעמים. ובגיל 16, באור ל[[י"ז כסלו]] [[תקכ"א]], התקבל לאחד מחברי ה'חבריא קדישא'{{הערה|ראה [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] פרק א', והדיונים בהערות שם.}}. הוא היה בקי בסידור "שער השמים" של השל"ה, והתנהג לפי הנהגות השל"ה.<br />
<br />
בגיל שמונה כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]]. בהיותו בן עשר חלם [[חלום]], בו רבי ראובן בעל-שם (שהיה צדיק נסתר) אומר לו שהוא נתבע לדין. כאשר נכנס ל[[בית הכנסת]] ב[[ליאזנא]], רבי ראובן בעל-שם הוליכו לעבר השולחן, והדיינים החלו לומר: {{ציטוטון|שלושה זקנים אלה, [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]], תובעים אותך לדין תורה, על שאתה רוצה לשלול את זכותם מלהיות מזכי הרבים מלהגות וללמוד בפירושיהם, על ידי פירושך הכלול משלושת הפירושים.}}, אדמו"ר הזקן נבהל מהדברים, והבטיח שישרוף את פירושו. לאחר פנו אליו הזקנים ובירכו אותו שיחדש [[חידושי תורה]] ודרכי עבודה ב[[עבודת ה']].<br />
<br />
לאחר שהתעורר התענה אדמו"ר הזקן, ולאחר שחלם בשנית שרף את פירושו{{הערה|רשימת כ"ק אדמו"ר הריי"צ, בטאון חב"ד גיליון 19-20.}}.<br />
<br />
בהיותו בן תשע לקחו אביו לעיירה [[ליובאוויטש]] ללמוד תורה אצל הגאון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש | יששכר דב]]. כשמלאו לרבינו הזקן אחת עשרה שנים, כשנתיים לאחר הגיעו ל[[ליובאוויטש]], אמר רבי [[יששכר בער מליובאוויטש | יששכר דב]] לרבי ברוך שבנו אינו זקוק עוד למלמדים, ור' [[ישראל ברוך פוזנר | ברוך]] לקח אותו לביתו בליאזנא.<br />
<br />
בהיותו בן אחת עשרה, החל ללמוד בנוסף ל[[גמרא]] ופוסקים, ספרי [[קבלה]] ו[[מוסר]]. בנוסף לחיזוק לימודיו, החל לעסוק בפעילות ציבורית. הוא נהג להגיע לשוק בליאזנא, לעודד את היהודים לעזוב את עיסוקם במסחר, שלא כל-כך התפרנסו מהם, ולעבור להתפרנס מעבודת האדמה. משפחות רבות עברו בשיכנועו לעסוק בחקלאות{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 78}}.<br />
<br />
===בר המצווה===<br />
בחגיגת [[בר המצווה]] בשנת [[תקי"ח]], נטלו חלק מגדולי הגאונים של אותו הדור, מ[[וויטבסק]], פולוצק ומינסק. אביו של אדמו"ר הזקן רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] וסבו רבי משה, ערכו אז שבעת ימי משתה, ובכל יום היתה [[סעודת מצווה]] עם הרבה חידושי תורה. חידושיו של אדמו"ר הזקן עלו על כולם ונכתבו על ידי אחיו ר' [[יהודה לייב מינוביץ']]{{הערה|רבי יצחק אייזיק מ[[וויטבסק]] סיפר, שנמצאו אצלו שלושה כרכים כתב יד שהעתיק מתוך כתבי רבי יהודה לייב - אחיו של אדמו"ר הזקן, תשובותיו של אדמו"ר הזקן על כל השאלות מהגאונים שהיו נוכחים בחגיגות הבר מצווה שלו.}}. כל הגאונים הסמיכוהו והכתירוהו בתארים "גאון" ו"[[רב]] [[תנא]] הוא ופליג"{{הערה|תארים אלו נרשמו בפנקס ה'חבריא קדישא' בתור זכרון לדורות.}}.<br />
<br />
זמן קצר אחרי בר-המצוה שלו, נסע ל[[וויטבסק]] אל דודו רבי [[יוסף יצחק משריי]] ושהה שם כמה חודשים. שם, הוא שמע על [[שיטת החסידות]] ועל דרך [[הבעש"ט]], אך מבלי לדעת שאלו הם מאמרי הבעש"ט. לאחר זמן סיפר, שכאשר היה אצל דודו, הרגיש כל יום אווירה של עונג [[יום טוב]]{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק א'}}.<br />
<br />
===נישואיו===<br />
כשהגיע אדמו"ר הזקן לפרקו - בהיותו בן ארבע עשרה - כבר יצא שמו בכל הסביבה כגאון.<br />
<br />
ר' [[יהודה לייב סגל]], שהיה אחד מעשירי ונכבדי העיר [[ויטבסק]], לקחו לחתן לבתו מרת [[סטערנא]].<br />
<br />
בתחילה קבעו את זמן ה[[חתונה]] ל[[חודש אלול]] [[תקי"ט]], אבל אביו של אדמו"ר הזקן - רבי ברוך נסע מביתו בתחילת חודש אלול ולכן דחו את החתונה.<br />
<br />
המחותן ר' [[יהודה לייב סגל]] דרש לערוך את החתונה בחורף [[תק"כ]], אבל רבי ברוך לא הסכים. אחרי [[חג הפסח]] נסע רבי ברוך שוב מביתו וחזר ב[[חודש תמוז]], ואז קבע את זמן החתונה ליום שישי, ערב שבת נחמו, [[י"ב במנחם אב]] תק"כ.<br />
<br />
לאחר החתונה, היה סמוך על שולחן חותנו רבי [[יהודה לייב סגל]] בוויטבסק{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 79}}.<br />
<br />
אחד התנאים שהתנה אדמו"ר הזקן בהסכמתו לשידוך, היה שימסרו לרשותו את חמשת אלפי שקלים הזהב שהובילו עבורו כ[[נדוניה]], ושבוע יעשה בהם כחפצו. ואמנם בשנה הראשונה לחתונתו מסר את כל הסכום, בהסכמת רעייתו, עבור משפחות שרצו להתפרנס מעבודתו האדמה. בכסף זה סייע להם לקנות שטחי אדמה, בעלי חיים לציוד חקלאי. בזכות כסף זה הוקמו ישובים גדולים של יהודים עובדי אדמה לאורך נהר הדווינה החוצה את העיר [[וויטבסק]]. אדמו"ר הזקן ביקר פעמים רבות בישובים אלו, עורר את היהודים לקבוע עיתים לתורה, והרבה לספר להם סיפורי תורה ואגדות חז"ל{{הערה|שיחות תש"ה עמוד 131}}.<br />
<br />
בגיל שמונה עשרה היה בקי בכל ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו כולל ספרי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]].<br />
<br />
===במזריטש===<br />
למרות שהוא לא נפגש עם הבעש"ט למעט במועד גזיזת שערותיו בגיל 3, התבטא על הבעש"ט שהוא סבו הרוחני, "ר' [[ברוך ממז'יבוז]] הוא נכד גשמי לבעש"ט ואני נכד רוחני" ישנם שני אופנים להסביר משפט זה, או שהתכוון דרך מורו הראשון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] שהיה תלמיד הבעש"ט, או דרך מורו העיקרי, [[המגיד ממזריטש]] שהיה גם מגדולי תלמידי הבעש"ט{{הערה|ספר הזכרונות בתחילתו}}.<br />
<br />
לאחר חג הפסח בשנת [[תקכ"ד]] החליט, בהסכמת אשתו, לנסוע ל[[מזריטש]] ללמוד אצל המגיד ממזריטש. שיקולו העיקרי היה, שבווילנה מלמדים כיצד ללמוד וזאת כבר ידע. במזריטש מלמדים כיצד [[עבודת התפילה|להתפלל]] וזאת טרם ידע.<br />
<br />
כשבא ל[[מזריטש]] ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך הוא סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא [[נשמה]] חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל]] ולגלות את דרך [[חסידות חב"ד]], כי צריכים לאהוב [[יהודי]] מפני שהוא יהודי.<br />
אדמו"ר הזקן אמר שבמזריטש הוא למד: מה הוא הקב"ה, מה הם ישראל ומהו כוחו של ניגון.<br />
<br />
בהיותו ב[[מזריטש]] למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד).<br />
<br />
לאחר ששהה ב[[מזריטש]] במשך שנה וחצי, חזר לביתו בעיר [[ויטבסק]], והחל לפרסם את שיטת החסידות שיסד [[הבעש"ט]]. אדמו"ר הזקן עשה מהפכה בוויטבסק. גם גאוני וויטבסק נפעמו מאוד מגאונותו העצומה. כאשר ראה חותנו, הגביר ר' [[יהודה לייב סגל]], שחתנו 'נתפס' ל[[דרך החסידות]], החל לרדת לחייו ולהציק לו. הוא אף לחץ על בתו להתגרש וכשלא הסכימה לגירושין, גירש אותה אביה מביתו.<br />
<br />
בגיל עשרים ושתיים - בשנת [[תקכ"ז]], נתמנה אדמו"ר הזקן למגיד העיר [[ליאזנא]].<br />
<br />
בגיל עשרים וחמש - בשנת [[תק"ל]], החל בהוראת [[המגיד]] לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם "[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]" (או "שו"ע הרב"). בשעה שציווה עליו לחבר את השולחן ערוך, עמד המגיד מלוא קומתו, הניח את ידיו על ראשו וברכו בברכת כהנים{{הערה|התמים עמוד עב}}.<br />
<br />
בשנת [[תקל"א]], נסע בשליחות חשאית של [[המגיד ממזריטש]] אל רבי [[יוסף כלבו]] מ[[שקלוב]].<br />
<br />
==יסוד חסידות חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|התייסדות חסידות חב"ד}}<br />
כשחזר אדמו"ר הזקן בפעם הראשונה מ[[מזריטש]], הוא סיפר שהרב המגיד גילה לו שאחד מתפקידיו ב[[עולם הזה]] הוא לגלות את [[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תקל"ב]], כאשר כבשו הרוסים את כל איזור [[ויטבסק]] ו[[ליאזנא]] מידי הפולנים{{הערה|חסידות חב"ד יכלה להיווסד רק ב[[רוסיה]], ראה שיחת [[הרבי]], [[י"ב תמוז]] [[תשי"ג]].}}, ייסד את שיטת חסידות חב"ד – [[עבודת ה']] ב[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]{{הערה|שיחות תש"ט עמוד 293, [[שלשלת היחס]] - אדמו"ר הזקן}}.<br />
<br />
לאחר התפשטות השיטה על ידי אדמו"ר הזקן ועל ידי שליחיו, הצטרפו אליה מאות אברכים צעירים. לימינו של אדמו"ר הזקן בהקמת חסידות חב"ד עמד אחיו רבי [[יהודה לייב פוזנר]]. בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ הקודש]], כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת ליטא לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד והתקשרו לאדמו"ר הזקן, ובשנת תק"מ מנו חסידי חב"ד כ-15,000 משפחות ברחבי רוסיה.<br />
<br />
במשך שנה זו - [[תקל"ב]] - ניהל תעמולה שהיהודים הגרים בעיר [[ויטבסק]], יעבירו את מושבם מעבר לגבול - למדינת [[רוסיה]]{{הערה|שלשלת היחס}}.<br />
<br />
==נשיא חסידות חב"ד==<br />
===הסתלקות המגיד ממזריטש===<br />
[[קובץ:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[המגיד ממזריטש]], רבו של אדמו"ר הזקן]]<br />
{{ערך מורחב|אסיפות תלמידי המגיד}}<br />
ב[[י"ח בכסלו]] [[תקל"ג]], ביקש [[המגיד ממזריטש]] מתלמידו אדמו"ר הזקן שיעשה מה שביכולתו כדי שבנו רבי [[אברהם המלאך]] ימלא את מקומו ובאם הוא לא ירצה, שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ימלא את מקומו. למחרת, ביום [[י"ט בכסלו]] תקל"ג, הסתלק המגיד ותלמידיו הגדולים התפזרו לארצות שונות, בכדי להפיץ את תורת החסידות. רבי אברהם "המלאך" התגורר במדינת וואהלין ורבי מנחם מענדל מוויטבסק התגורר ברוסיה. אדמו"ר הזקן ושאר תלמידי המגיד, מסרו מיד כתב התקשרות לרבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש.<br />
<br />
באותם שנים הייתה ההתנגדות ל[[תורת החסידות]] בשיא תוקפה ובכדי להתגבר על המתנגדים היה דרוש איש איתן ברוחו שידע לעמוד מולם. לצורך כך ערכו אסיפה בראשות רבי [[אברהם המלאך]] והוחלט למנות ועד הנהגה והיו"ר שלו יהיה מוסמך לתת פקודות לכל מרכזי החסידים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. כיו"ר נבחר אדמו"ר הזקן. בתפקיד זה היה אדמו"ר הזקן במשך שלוש שנים בהן נסע רבות על מנת לחזק את תלמידי המגיד, במקומותיהם.<br />
<br />
בשנת [[תקל"ו]] (1777) ייסד אדמו"ר הזקן את [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|ה'חדרים']] בליאזנא לשם התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור שהתמידו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו"ר הזקן. בתקופה זו, ככל הנראה, החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל את הגוון החב"די, שהלך והתחדד עם השנים. תוך תקופה קצרה התפרסם שבשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם ה[[חב"ד]]י.<br />
<br />
בשנת [[תקל"ז]]{{הערה|[[שלשלת היחס]]}} נסע ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. אדמו"ר הזקן התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך שהבעל שם טוב לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך אדמו"ר הזקן לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו ב[[חלום]] והורה לו להישאר ואדמו"ר הזקן הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד"ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בזמן הזה הלך האדמ"ר הזקן לשהות במוהילוב.<br />
<br />
===המעבר לליאזנא===<br />
באותה תקופה הגיעו לאדמו"ר הזקן הצעות רבנות מהעיר [[ויטבסק]] ומ[[ליאזנא]] והוא בחר בליאזנא לאחר שהסכימו לתנאי של אדמו"ר הזקן שהם ידאגו לצרכים הכלכליים שלו, של שלושת אחיו ומשפחותיהם, של האברכים ותלמידי החדרים והחסידים האורחים שמגיעים מרוסיה וליטא. ב[[חודש אלול]] שנת [[תקל"ו]] יצא אדמו"ר הזקן לליאזנא וב[[חודש שבט]] שנת [[תקל"ח]] הגיע לליאזנא.<br />
<br />
באותם ימים כבר הנהיג אדמו"ר הזקן אלפי חסידים, אך עדיין לא נחשב ל"רבי" רשמי. השתוקקותם של חסידיו לדמות של '[[רבי]]' שיהיה לידם בגשמיות - הלכה והתעצמה, והם ביטאו את רצונם בפני רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]. הוא הורה להם במכתב שלמרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ"הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים.. שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים", "גדולי העדה מפורסמים בתורה וביראת ה' הנמצאים עמהם במקומות מושבותם". הכוונה הייתה לצדיקים; רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד"ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, "וכבוד הרב מו"ה שניאור זלמן (אדמו"ר הזקן) ד' ישמרם ויה' שמם לעולם. והחוט המשולש וכו'. אשר בע"ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת".<br />
<br />
במכתב זה נתן רבי מנחם מענדל מוויטבסק את האישור לחסידיו ברוסיה, לשאול בעצתם ולהקשיב לדעתם. מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מענדל הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה' ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. עם הזמן חש רבי מנחם מענדל כי למרות מאמציו לנהל את עדת החסידים מרחוק, הרי שיש מחסידיו שכבר החלו לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מ[[פולין]] את 'החוזה' מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה.<br />
<br />
כשהבין רבי מענדל שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט למנות את אדמו"ר הזקן למנהיג החסידים ברוסיה.<br />
<br />
===הנסיעה אל הגאון מווילנה===<br />
לאחר הסתלקות הרב [[המגיד ממזריטש]], הגבירו המתנגדים את מלחמתם בחסידות. רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ואדמו"ר הזקן נסעו ל[[ווילנה]] בשנת [[תקל"ד]], כדי להיפגש עם [[הגאון מווילנה]], לשכנע אותו שה[[חסידים]] לא 'סטו' מדרך ה[[תורה]], ובכך להביא להפסקת מלחמותיהם של המתנגדים נגד החסידים. אולם [[הגר"א]] סירב לקבלם ועזב את וילנה. הוא חזר אליה רק לאחר שאדמו"ר הזקן ורבי מנחם מענדל עזבו את העיר.<br />
<br />
וכך כותב אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] אגרת לד}}: {{ציטוט|תוכן=מראשית כזאת הודענו והלכנו אל הגאון החסיד ע"י לביתו להתווכח עימו ולהסיר תלונותיו מעלינו, בהיותי שם עם הרב החסיד מוהר"ר מענדיל האראדאקער זצלה"ה, וסגר הדלת בעדנו פעמיים... וכאשר החלו להפציר בו מאוד חלף והלך לו ונסע מן העיר ושהה שם עד יום נסיעתנו מן העיר...ומלחמת המתנגדים נמשכה במלוא עוזה.}}<br />
<br />
רבי מנחם מענדל ואתו אחדים מתלמידי [[המגיד]], שנוכחו לראות שאינם יכולים להשקיט את מלחמת המתנגדים, החליטו לנסוע ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{מקור}}}}.<br />
<br />
===ויכוחים עם המתנגדים לתורת החסידות===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הויכוח הגדול במינסק (תקמ"ג)]]}}<br />
בחמשת השנים בהן כיהן אדמו"ר הזקן כמסדר הכללי של תנועת החסידות מאז עלייתו של רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש ועד שנת [[תקמ"ג]], ערך מספר ויכוחים מול גדולי המתנגדים, כשלצורך כך נסע במיוחד למעוזיהם של המתנגדים ל[[תורת החסידות]] והוכיח להם את כוחם של החסידים בלימוד [[תורת הנגלה]], ואת צדקת דרכם ושיטתם.<br />
<br />
הויכוחים הידועים מבין ויכוחים אלו הינם '[[שקלוב#ויכוח שקלוב|ויכוח שקלוב]]' ו'[[הויכוח הגדול במינסק]]' שנערך בשנת [[תקמ"ג]], בעקבותיהם התקרבו מאות אברכים לתורת החסידות, ופחתה ההתנגדות האמיתית מצד גדולי התורה מעדת המתנגדים שנוכחו לדעת שמנהיג תנועת החסידות הוא גאון עצום ולמדן, וכי כל דרכיו מיוסדים על אמונת ה' מבלי כל סטיה מדרכי היהדות המסורתית, ונותרה רק ההתנגדות המפלגתית מצד הקיצוניים שבעדת המתנגדים, שלא היו מוכנים להשלים עם כך שאדמו"ר הזקן ניצח אותם בויכוחים בצורה מוחצת.<br />
<br />
===התמנותו לרבי===<br />
בשנת תקמ"ו שלח רבי מנחם מענדל מוויטבסק מכתב מיוחד לאדמו"ר הזקן{{הערה|בפתיחת המכתב מופיעים שבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: "אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה"ה כבוד אהובנו ידיד ה' וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק"ש מוהר"ר שניאור זלמן נ"י".}} בו הוא מודיע לו ודורש ממנו{{הערה|"ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה' לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה' אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה' ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה'".}} שהגיע הזמן שיקבל על עצמו את הנהגת החסידים ברוסיה ושיהיה 'רבי' ושלא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו ומבטיח לו ברכת הצלחה{{הערה|"לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו'".}}. בהמשך המכתב הוא מתווה לו את דרכי ההנהגה על פיהם ינהיג את החסידים{{הערה|"ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא הייתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאוד מטומאת הגוים".}}. באותה תקופה כבר היה אדמו"ר הזקן מנהיג לאלפי חסידים שהסתופפו בצילו וב'חדרים' שלו היו מאות תלמידים גאונים. למרות זאת הוא לא שש לקבל על עצמו את התואר '[[רבי]]', עם כל העול הכרוך בזה. במכתב תשובה כותב אדמו"ר הזקן{{הערה|בשנת תקמ"ח, כארבעה חודשים לפני הסתלקות רבי מנחם מענדל}} שנרעד מלשמוע את אשר הוא נמשח להנהיג את החסידים ברוסיה וכותב שכבד עליו התפקיד ולא יוכל לשאתו לבדו{{הערה|"ישא ברכה מאת ה'. העולה להר ה' והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו"ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו' וכו' מורינו ורבינו הרב ר' מנחם מענדיל שיחי' נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו.{{ש}}הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ"ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי."}}. עם זאת לא רצה להמרות את פי רבו והוא הסכים לקבל את התפקיד בתנאי שיעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות{{הערה|אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה"ו ואיש על דגל"ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי"ם י"נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ו[[אהבה]] ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם".}}. רבי מענדל'י מצידו שלח גם מכתבים לחסידים ברוסיה שיקבלו על עצמם את הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ"ח, זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר את רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה{{הערה|.. כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים.. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד', ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד' היקר בעיניו".}}. בעקבות זאת קיבלו על עצמם קהל החסידים ברוסיה, את נשיאותו של אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
רק לאחר חמש-עשרה שנה מהסתלקות הרב המגיד, קיבל אדמו"ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם הרשמי של החסידים.<br />
<br />
==עם תנועת ההשכלה==<br />
המשכילים באותו תקופה הצליחו לחדור ל[[ווילנה]], המרכז התורני הגדול ביותר באותה תקופה, שהיה גם המרכז ל[[התנגדות לחסידות]]. תלמידי החכמים בווילנה, ובראשם [[הגר"א]], ראו בעין יפה את ההשתלמות בלימודים חיצוניים לצד [[לימוד התורה]], ובפרט בלימוד [[דקדוק]] [[לשון הקודש]]. המשכילים ניצלו פירצה זו כדי לחדור לשכבות המרכזיות של תלמידי החכמים, ולהעביר את בניהם לחינוך על פי דרכם, שהוביל צעירים רבים ללימודים זרים ביסודיות בברלין ומשם להשכלה. חלק פעיל בכך נטל [[שמעון ליליינטל]] (שמעון הכופר), שהתחזה ל[[מלמד]] ירא שמים והעביר ילדים רבים לחינוך בדרך ההשכלה. שמעון ניסה למצוא דרך להשפיע גם על הציבור החסידי, ולשם כך עשה מסע ארוך ל[[רוסיה הלבנה]] ואף נפגש עם [[אדמו"ר הזקן]], אך התייאש כשנוכח לראות את גודל אמונתם של החסידים והתקשרותם לרבי{{הערה|[[הרבי הריי"צ]], '''[https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת דברי ימי אדמו"ר הזקן]''', עמ' לב ואילך, [[קה"ת]], תשע"א<br />
}}.<br />
<br />
==ספר התניא==<br />
[[קובץ:ספר התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת [[ספר התניא]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}}<br />
"ספר התניא" הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. מסופר, שאדמו"ר הזקן כתב את ספר התניא עם כל התשובות של כל הדורות עד ביאת משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
בשנת [[תקל"ב]] (1772) לאחר שיסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדריך אדמו"ר הזקן את חסידיו ב[[יחידות]], בענייני [[עבודת השם]]. הוראות אלו רשמו החסידים לעצמם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערה|בהוראת [[הרבי]]}}. בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את [[ספר התניא]] ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים ממנו עם זיופי כפירה מכוונים. כשנודע הדבר לאדמו"ר הזקן החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים. בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]; ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. העותקים הראשונים מספר התניא הגיעו מבית הדפוס לאדמו"ר הזקן ביום [[כ"ו בכסלו]] [[תקנ"ז]].<br />
<br />
בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות, בעקבות האלמנט האינטלקטואלי שבו, אך לאחר שראו שהדבר הביא להוספה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.<br />
<br />
לספר התניא מספר כינויים; "לקוטי אמרים" - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן. "ספר של בינונים" - על שם מטרת הספר. "תניא" - על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר. "תורה שבכתב של תורת החסידות" - על שם הדיוק שבכל אות בספר, עד התורה שבכתב של [[נגלה]].<br />
<br />
ספר התניא מחולק לחמשה חלקים:<br />
#'''לקוטי אמרים''' - חלקו הראשון והעיקרי.<br />
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בנושא אחדות השם.<br />
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות.<br />
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושניים מכתבים מאדמו"ר הזקן.<br />
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים'.<br />
<br />
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל, בעקבות כך נוהגים גם לשנן את [[ספר התניא]] בעל פה. לספר גם השפעה מכרעת על האמונה היהודית ובעיקר בהסבר חידוש הבעש"ט בדבר ה[[השגחה פרטית]] של הקב"ה. כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' וחסידי חב"ד לומדים בו כל יום קטע, על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, ובמשך שנה מסיימים את כולו.<br />
<br />
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. נכון להיום (תש"ע) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות.<br />
<br />
==מאסריו==<br />
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]], [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן]]}}<br />
לאחר התמנותו הרשמית של אדמו"ר הזקן לנשיא [[חסידות חב"ד]] ופירסום שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], נתקל אדמו"ר הזקן בהתנגדויות רבות. מצד אחד ה[[מתנגדים]] ומצד שני ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]]. בשנת [[תקנ"ט]] (1798) הלשינו המתנגדים על אדמו"ר הזקן שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלט אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת אסיפת הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום [[כ"ד בתשרי]] אסר שלטון הצאר את אדמו"ר הזקן והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב אדמו"ר הזקן במאסר במבצר הפטרופבלי שב[[פטרבורג]], כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ב[[יום שלישי]] [[י"ט בכסלו]] תקנ"ט לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק "פדה בשלום נפשי".<br />
<br />
יום צאתו לחירות, י"ט בכסלו, הפך ל"חג הגאולה" בקרב חסידי חב"ד והוא נחוג עד היום.<br />
<br />
מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת [[תקנ"ט]]{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83}}.<br />
<br />
ב[[כ"ד בתשרי]] שנת [[תקס"א]] [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|נאסר אדמו"ר הזקן בשנית]], אך בתנאים טובים יותר. עם זאת כתב האישום היה חמור יותר. ממאסר זה שוחרר ביום [[כ"ז בכסלו]] (נר שלישי של [[חנוכה]]) לגירסה אחת. לגירסה אחרת היה זה ביום [[כ"ט בכסלו]] (נר חמישי של חנוכה){{הערה|על שני התאריכים כותב [[הרבי]]: "ויש לומר דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם)". ב[[כרם חב"ד]] פירסם הרב [[יהושע מונדשיין]] מסמכים מהם עולה שב[[כ"ז בכסלו]] יצא אדמו"ר הזקן מן הכלא למאסר בית וב[[כ"ט בכסלו]] שוחרר לחלוטין.}}.<br />
<br />
==בליאדי==<br />
לאחר מאסרו השני של אדמו"ר הזקן ביקשו השלטונות שהוא יגור בפטרבורג. החסידים שלא התגוררו באזור הצטערו מאוד על המרחק מרבם. באותה תקופה משל בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי שרצה לפגוש את אדמו"ר הזקן. אחד החסידים סיפר לנסיך בגדולת אדמו"ר הזקן, את ההערצה שחשים כלפיו אלפי אנשים ואת הצער של החסידים מהחלטת השלטונות שאדמו"ר הזקן יגור בפטרבורג.<br />
<br />
כשנפגשו ליובאמירסקי ואדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן הסכים להתיישב בעיירה ליאדי והנסיך ציווה שיבנו בתים לאדמו"ר הזקן ולחסידיו.<br />
<br />
ב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, [[י"ד במנחם אב]] [[תקס"א]] הגיע אדמו"ר הזקן עם חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. מאז רווח לאדמו"ר הזקן ולחסידים מהמתנגדים והם חיו חיים של קורת רוח. עבודתו של אדמו"ר הזקן בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ו[[אוקראינה]] ובתקופה זו התווספו עשרות אלפי חסידים{{הערה|על פי [[קונטרס לימוד החסידות]] עמ' 12-13}}.<br />
<br />
==מלחמת נפוליאון==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת נפוליאון]]}}<br />
עם פרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה אדמו"ר הזקן את דעתו בפני החסידים, שאם נפוליאון ינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח"ל. אשר על כן עשה אדמו"ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י"ד תמוז שנת [[תקע"ב]] (1812 למניינם) - שלח אדמו"ר הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרב [[משה מייזליש]]).<br />
<br />
אדמו"ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. אדמו"ר הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; "ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא".<br />
<br />
אדמו"ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה אדמו"ר הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, [[כ"ט אב| כ"ט מנחם-אב]], ער"ח [[אלול]] שנת תקע"ב. אדמו"ר הזקן יחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהייתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.<br />
<br />
בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, את מיטותיהם ושולחנותיהם ואף את עמוד התפילה (סטענדער) הקבוע עקרו מהמקום. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים זוג נעלי-בית בלויים, אדמו"ר הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.<br />
<br />
זמן קצר לאחר עזיבתו של אדמו"ר הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו כשהוא מלווה באנשי חייל, הוא מיהר אל מקום ביתו של אדמו"ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של אדמו"ר הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מאדמו"ר הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לאדמו"ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.<br />
<br />
במשך מאה וארבעים יום היו אדמו"ר הזקן ושלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של אדמו"ר הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות וכפי שכותב אדמו"ר האמצעי, וזה לשונו: "וב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר..."<br />
<br />
כאשר אדמו"ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב"ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה [[אדמו"ר האמצעי]] בנו וממשיך דרכו.<br />
<br />
== הסתלקותו ==<br />
[[קובץ:אוהל אדמוהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו"ר הזקן]] המשופץ ב[[האדיטש]] ([[תשנ"ד]])]]<br />
[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר הזקן מבפנים]]<br />
ביום שישי [[ח' בטבת]] [[תקע"ג]] הגיע אדמו"ר הזקן לכפר פיענא{{הערה|1=[https://www.google.com.ua/maps/place/Peny,+Kurskaya+oblast',+רוסיה/@51.0693537,35.9543904,13z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x4128b695373d9355:0x70a7e22b3e35db6d מיקום הכפר] במפות גוגל, [https://ssl.panoramio.com/photo/46542781 תמונת הכפר ] באתר panoramio.com}}, שם נודע לו על חורבן [[רוסיה הלבנה]]{{הערה|ישנה גרסא שאף על כיבוש [[מוסקבה]] בידי נפוליון, ויש מכחישים.}}. ב[[יום חמישי]] [[כ"א בטבת]] שנת [[תקע"ג]] התפלל אדמו"ר הזקן את תפילת הערבית האחרונה שלו{{הערה|ראו בהרחבה אודות כל המאורעות סביב ההסתלקות בספר 'המסע האחרון' של הר' [[יהושע מונדשיין]] ובכתבה '''השבוע האחרון''', שבועון כפר חב"ד גליון 1891 עמוד 36.}}. בני אדמו"ר הזקן היו מספרים שתפילה זו הייתה "בדעה צלולה ומיושבת וב[[דביקות]] נפלאה". לפני [[הסתלקות]]ו אמר: "זה שיאחז ב"ידית" שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי"{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] [[תרצ"ט]], עמוד 338. בהמשך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] ש"יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]" והוא מביא את אחד הפירושים.}}. עוד אמר{{הערה|מופיע ברשימה של אדמו"ר הריי"צ, ששמע מאביו, אדמו"ר הורש"ב}}: "ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן ה[[גוף]] הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות ה[[נשמה]] בגוף, ומזה הוא התרגשותי. רגעים לפני [[הסתלקות]]ו כתב אדמור הזקן על פתקא: "נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית"{{הערה|[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] חלק ג'-ד', ליקוט לב בסופו}}. אדמו"ר הזקן הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי){{הערה|מרשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה. משמו של ה[[שד"ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]. בספר [[שבחי הרב]] מוזכר שסגרו את החדר, אך לא ציון שהיה זה בציוויו של אדמו"ר הזקן.}}.<br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערה|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]] שנשפך לו כמה פעמים במהלך ההבדלה ("לקט הליכות ומנהגי שבת קודש" (קה"ת תשנ"ו) פרק י' עמוד 63).}}, בשעה 22:22 - הסתלק. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת במזחלת שלג, לעיירה [[האדיטש]] במרחק של כ300 ק"מ ששם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]. כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה בהאדיטש, נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.<br />
<br />
לאחר הקבורה עבר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו, [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]] - נישאה לרב [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|אליהו קלוצקר]].<br />
*בתו, [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]] - נישאה לרב [[שלום שכנא (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא אלטשולער]].<br />
*בתו, [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] - נישאה לרב [[אברהם (חתן אדמו"ר הזקן)|אברהם שיינעס]].<br />
*בנו, [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|רבי דובער, האדמו"ר האמצעי]] - נישא לרבנית [[הרבנית שיינא|שיינא שניאורי]].<br />
*בנו, [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|הרב חיים אברהם]].<br />
*בנו, [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|הרב משה]] - נישא למרת [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה שניאורי]] לבית ריבלין.<br />
<br />
==יחוסו==<br />
ייחוס אדה"ז מגיע ל[[מהר"ל מפראג]] שהוא עצמו מיוחס עד רב האי גאון בנו של [[רב שרירא גאון]] בנו של רב חנינא גאון שהם ממשפחת ראשי הגולה והנשיאים עד מלכי יהודה ודוד המלך{{הערה|1=ראה בזה גם [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 מאמר הרב שלום דובער וולפא]}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} שאדמו"ר הזקן היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי [[משה מפוזנא]], בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל מפראג.<br />
<br />
לפי הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} רבי [[משה מפוזנא]] (סב אביו של אדמו"ר הזקן) היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי אב-בית-דין קהילת לובלין (ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב), וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים המסתפקים אם ניתן לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 ספר אור ישראל, ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 שם, ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}} {{הערה|ואין אחר דבר המלך כלום. ואע"פ שדברי קדשו של כ"ק אדמור הריי"צ אינם זקוקים לחיזוק וסיוע.}}.<br />
<br />
== תמונתו ==<br />
[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קובץ:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ההדפסה הראשונה של ה[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], שנת [[תר"ח]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור אדמו"ר הזקן]]}}<br />
בשנת תקנ"ט, כשהיה אדמו"ר הזקן במאסר, הוא צויר על על ידי האדונים של [[פטרבורג]], בו הוא נראה כבשנותיו האמצעיים. דבר זה נודע על ידי חסיד ששמע, בשנת [[תרכ"ב]], את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר זאת לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
התמונה המקורית צויירה בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים. הפריט הקדום ביותר הנשמר מהציור המקורי הוא טופס מההדפסה הראשונית של התמונה, בפורמט גדול. נעשתה על ידי ר' שמריה שניאורסון והיא שמורה כיום ב[[ספריית ליובאוויטש]].<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]]<br />
*[[אמירה לנכרי (ספר)]]<br />
*[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]<br />
*[[הלכות תלמוד תורה]]<br />
*[[לקוטי תורה]]<br />
*[[מאה שערים (ספר)]]<br />
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)]]<br />
*[[סידור אדמו"ר הזקן]]<br />
*[[ספר התניא]]<br />
*[[פסקי הסידור]]<br />
*[[קונטרס הרב]]<br />
*[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]]<br />
*[[שאלות ותשובות הרב]]<br />
*[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]<br />
*[[תורה אור (ספר)]]<br />
*[[בונה ירושלים]]<br />
*[[מאמרי אדמו"ר הזקן – הקצרים]]<br />
*[[לוח ברכות הנהנין]]<br />
<br />
==חידושיו ותקנותיו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
אדמו"ר הזקן היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג אדמו"ר הזקן מספר תקנות וחידושים:<br />
:*[[ספר התניא]] - דרך עבודת ה'.<br />
:*[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה]] - סידור השווה לכל נפש.<br />
:*[[סכינים מלוטשים]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.<br />
:*[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב סת"ם]] - צורת [[אותיות]] חדשה המשלבת קבלה והלכה, כידוע הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמוה"ז ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת"ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.<br />
:*[[חלוקת הש"ס]] - סיום הש"ס מדי שנה על ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.<br />
:*[[מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן|תקנת המקוה]] - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.<br />
:*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.<br />
:*[[קשר תפילין בשיטת אדמו"ר הזקן|קשר התפילין]] - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן כ"ז סעיף י"ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע"ו) עמוד 82.}} ותפילין של יד{{הערה|קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.}}.<br />
<br />
==עשרת הניגונים==<br />
[[קובץ:ארבע בבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי ה[[ניגון ארבע בבות]] מ[[ספר הניגונים]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[עשרת הניגונים]]}}<br />
מסורת בידי [[חסידי]] חב"ד שאדמו"ר הזקן חיבר בעצמו עשרה [[ניגונים מכוונים]] שסגולה מיוחדת להם - הבאת המנגן אותם להתעוררות תשובה ו[[דביקות]] ה[[נשמה]] באלקות. נוהגים לא לנגן [[ניגונים]] אלו באופן שגרתי כי-אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר. חמשה מתוך עשרת הניגונים אנו יודעים מה הם ושאר הניגונים מיוחסים אליו אך ספק אם הוא בעצמו חיברם.<br />
<br />
#[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]<br />
#[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]<br />
#[[ניגון ארבע בבות|ארבע בבות]]<br />
#[[ניגון בני היכלא|בני היכלא]]<br />
#[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]<br />
#[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]<br />
#[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]<br />
#[[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]<br />
#[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]<br />
#[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]<br />
*[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן כפי שנכתב על ידי אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] בצעירותה ונאבד במהלך השנים. בשנת [[ת"ש]] נמצאה על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
*הרב [[חיים מאיר הילמן]], [[בית רבי (ספר)|'''בית רבי''']].<br />
*מרדכי טיטלבוים, '''הרב מלאדי ומפלגת חב"ד''', [[תר"ע]].<br />
*[[יהושע מונדשיין]], מסע ברדיצ'ב<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק ד - אדמו"ר הזקן במאסר<br />
*מאסר וגאולה י"ט כסלו, מוסף מיוחד ב[[שבועון בית משיח]] 207<br />
*סקירה - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (גדולי ישראל ושו"ע אדמוה"ז, כיצד התקבל שו"ע אדמוה"ז בציבור הליטאי), [[שבועון בית משיח]] 1343<br />
*הרב [[חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', אדמו"ר הזקן.<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[התמים (בית משיח)]] (מוסף ב[[שבועון בית משיח]]). סדרה על תלמידיו הגדולים.<br />
*הרב [[דב טברדוביץ']], '''הלכתא כרב''' - ביאור על הלכות [[שבת]] לדעת אדמו"ר הזקן, [[כפר-חב"ד]].<br />
*ר' אברהם לוי, קונטרס '''כתב חב"ד''' - סקירה ודיוקים בכתב אדמו"ר הזקן. [[מגדל העמק]], [[טבת]] [[תשס"ט]].<br />
*'''הראשון''', הוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], [[תשע"ד]] - 2013.<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 54, [[תשע"ג]]<br />
*[[נחום גרינוואלד]], [http://www.alysefer.com/הרב/ הרב], [[תשע"ה]].<br />
*מתניה אנגלמן, '''דרך חדשה של 'נשמה חדשה'''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1992 עמוד 20<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1582 הרב בעל ה"תניא" - מפעלו הרוחני והספרותי של מייסד חסידות חב"ד, וציוני הדרך של חייו] {{חב"ד בישראל|}}<br />
*רות צוקר [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1618 ניתוח גרפולוגי על כתב היד של אדמו"ר הזקן] - {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56570 מסמך היסטורי אודות מעורבתו של אדמו"ר הזקן במלחמת נפוליאון] - בטאון 'סגולה' - אתר {{COL|}}<br />
*[[מנחם זיגלבוים]] '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71069 200 שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71197 המלך בשדה והרבי נודד בדרכים]''', [[שבועון בית משיח]], [[אלול]] [[תשע"ב]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1794 רבי שניאור זלמן מליאדי], ירחון [[שיחות לנוער]] - {{חב"ד בישראל}}<br />
* ציון אדמו"ר הזקן באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@50.3549522,34.0072083,3a,75y,97.81h,89.45t/data=!3m6!1e1!3m4!1sK_93ZD9qskuoSAIrtPWVgg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/50°21'16.3%22N+34°00'29.8%22E/@50.354523,34.0104677,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0?hl=iw מיקום]<br />
*שאול סילם, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shayevitz-Silem%20-%203%20Adar%202%205774.pdf דברי ימי אדמו"ר הזקן]''' נדפס כתשורה לנישואי בתו ג' אדר תשע"ד {{PDF|}}<br />
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/ראיון-עם-אדמור-הזקן/ ראיון מיוחד עם האדמו"ר הזקן – "תרגום" לעברית לטעימה מתשובותיו לחוקריו], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br />
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3562034 6 סרטונים על אדמו"ר הזקן]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} קטעי מולטימדיה על אדמו"ר הזקן באתר בית חב"ד<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_57.html 'זכה לגילוי אליהו': מכתב נדיר של המגיד ממעזריטש על אדמו"ר הזקן]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}<br />
<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הזקן}}<br />
{{סדרה|הקודם=[[המגיד ממזריטש]]{{הערה|כנשיא החסידות הכללית}}|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]] - [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]|הבא=[[אדמו"ר האמצעי]]}}<br />
{{אחרונים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן|*]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|*]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|3]]<br />
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש|ש]]<br />
[[קטגוריה:מגידים|ש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בליאדי]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=632063רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)2023-09-05T13:14:38Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=רבי שניאור זלמן ברוכוביץ'<br />
|תמונה=רבי שניאור זלמן.jpg<br />
|כינוי=אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך<br />
|תיאור=מייסד [[חסידות חב"ד]]<br />
|תאריך לידה=[[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]]{{הערה|בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] מביא שנולד ב[[י"ז כסלו]] [[תק"ז]], או [[ט"ז]] [[כסלו]] [[תק"ח]], אבל על פי מסורת [[חב"ד]], נולד ב[[י"ח אלול]] [[תק"ה]]}}<br />
|מקום לידה=[[ליאזנא]]<br />
|תאריך פטירה=[[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]<br />
|מקום פטירה=פיענא (קבור ב[[האדיטש]])<br />
|מקום פעילות=[[רוסיה]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=[[המגיד ממעזריטש]], [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער]] [[ליובאוויטש|מליובאוויטש]]<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו=[[תניא]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]] וליקוטי תורה ותורה אור<br />
|השתייכות=<br />
}}<br />
'''רבי שניאור זלמן בורוכוביץ'{{הערה|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מליאדי - האדמו"ר הזקן{{הערה|במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר אַלטעֶר רבי'''}}''' (מכונה גם '''דער ליטוואק'''{{הערה|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי"}}, '''הרב''' '''המגיד מליוזנא''' או '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערה|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}), ([[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]] - [[כ"ד בטבת]] [[ה'תקע"ג]]), הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב את ה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|"שולחן ערוך הרב"]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
===לידתו===<br />
[[קובץ:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור צבעוני על פי [[ציור אדמו"ר הזקן]]]]<br />
הוריו של אדמו"ר הזקן, רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך פויזנר]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|1=ל[[מהר"ל מפראג]] היה בן יחיד - רבי בצלאל חריף שנולד בשנת ה'שט"ז ונפטר בשנת ה'ש"פ. בנו ר' שמואל היה ראש קהילת פראג ונפטר בשנת ה'תט"ו. בנו ר' יהודה ליב היה אב"ד בקהילת קאווילי. בנו ר' [[משה מפוזנא]] (מחבר הספר "קול יהודה" על ה[[שולחן ערוך]]). בנו ר' [[שניאור זלמן פוזנר]], סבו של אדמו"ר הזקן. בנו ר' [[ישראל ברוך פוזנר]] היה אביו של אדמו"ר הזקן. ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&hilite=a49c5317-2495-4dab-af8b-bb8404ad75d1&st=משה+מפוזנא&pgnum=107 קובץ אור ישראל] מ[[חודש כסלו]] [[תשס"ד]] וקובץ "מאסף ישורון" [[ג' באלול]] [[תשנ"ז]] עמוד [[תרע"ט]].}}) ו[[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] נישאו ב[[יום שישי]] [[י"ז באלול]] שנת [[תק"ג]]. במשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים ובעצת רבי [[יצחק שאול]], ידידו של רבי ברוך, נסעו הזוג לבקש את ברכת ה[[בעל שם טוב]]. בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תק"ד]] הגיעו אל [[הבעל שם טוב]] והוא הבטיח להם שתוך שנה יהיה להם בן. רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)| ברוך]] ורבקה נשארו קצת אצל [[הבעל שם טוב]] ובסעודת [[יום הולדת|יום ההולדת]] של הבעל שם טוב ב[[י"ח באלול]] פנה הבעל שם טוב לרבי ברוך ואמר לו: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן".<br />
<br />
לפני שעזבו את [[מז'יבוז']], נכנסו אל [[הבעש"ט]] לקבל ברכת פרידה. [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|הרבנית רבקה]] אמרה ל[[בעש"ט]] שכאשר ה' ימלא את ברכתו הקדושה של הבעש"ט היא תקדיש אותו ל[[תורה]] ועבודה בדרכו של הבעש"ט. הבעש"ט ברכם, והם נסעו לביתם בשמחה. בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי [[י"ח באלול]] שנת [[תק"ה]] נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד העיירה [[ליאזנא]].<br />
<br />
ב[[חודש אדר]] שנת [[תק"ה]] נסע ר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] אל הבעש"ט לבשר לו שברכתו נתקיימה ואשתו נפקדה. הבעש"ט התעניין על זמן הפקידה וכששמע זאת, ציווה את ר' ברוך לחגור אבנט ולברך "[[ברכת שהחיינו|שהחיינו]]" ללא שם ומלכות.<br />
<br />
בהמשך נתן לו [[הבעש"ט]] הוראות כיצד תנהג האשה בעת ההיריון ואחר הלידה והזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ואם ישאלוהו על כך, יאמר באופן סתמי: ה' יעזור.<br />
<br />
ב[[יום הכיפורים]] שנת [[תק"ו]] נסע ר' ברוך אל הבעש"ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים, וזכר הרבה פרקי [[תהילים]] בעל פה.<br />
<br />
כשר' ברוך בא ל[[בעש"ט]] ב[[ראש השנה]] [[תק"ז]], סיפר לו על החלטתו שב[[ח"י אלול]] הבא, כשבנו יגיע לגיל שלוש, [[הבעש"ט]] יגזור לו את שערותיו. בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק"ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל [[הבעל שם טוב]], ל[[מז'יבוז']]. הבעש"ט הניח לו את פיאותיו, בירכו [[ברכת כהנים]] והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה "סבא".<br />
<br />
===ילדותו ונעוריו===<br />
שניאור זלמן אובחן כילד מסודר בזמנים ובלימודים. היתה לו הצלחה גדולה בידיעת התורה ואף את הענין הקשה ביותר בתורה הבין לכל פרטיו. ב[[י"ז בכסלו]] [[תק"י]] התקבל ר' שניאור זלמן לשמש ה[[חבריא קדישא]] בעיירה [[ליאזנא]], עד [[בר מצווה| הבר מצווה]] שלו. בגיל 15 הספיק לסיים הת כל הש"ס 3 פעמים ובגיל 16, באור ל[[י"ז כסלו]] [[תקכ"א]], התקבל לאחד מחברי ה'חבריא קדישא'{{הערה|ראה [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] פרק א', והדיונים בהערות שם.}}. הוא היה בקי בסידור "שער השמים" של השל"ה, והתנהג לפי הנהגות השל"ה.<br />
<br />
בגיל שמונה כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]]. בהיותו בן עשר חלם [[חלום]], בו רבי ראובן בעל-שם (שהיה צדיק נסתר) אומר לו שהוא נתבע לדין. כאשר נכנס ל[[בית הכנסת]] ב[[ליאזנא]], רבי ראובן בעל-שם הוליכו לעבר השולחן, והדיינים החלו לומר: {{ציטוטון|שלושה זקנים אלה, [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]], תובעים אותך לדין תורה, על שאתה רוצה לשלול את זכותם מלהיות מזכי הרבים מלהגות וללמוד בפירושיהם, על ידי פירושך הכלול משלושת הפירושים.}}, אדמו"ר הזקן נבהל מהדברים, והבטיח שישרוף את פירושו. לאחר פנו אליו הזקנים ובירכו אותו שיחדש [[חידושי תורה]] ודרכי עבודה ב[[עבודת ה']].<br />
<br />
לאחר שהתעורר התענה אדמו"ר הזקן, ולאחר שחלם בשנית שרף את פירושו{{הערה|רשימת כ"ק אדמו"ר הריי"צ, בטאון חב"ד גיליון 19-20.}}.<br />
<br />
בהיותו בן תשע לקחו אביו לעיירה [[ליובאוויטש]] ללמוד תורה אצל הגאון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש | יששכר דב]]. כשמלאו לרבינו הזקן אחת עשרה שנים, כשנתיים לאחר הגיעו ל[[ליובאוויטש]], אמר רבי [[יששכר בער מליובאוויטש | יששכר דב]] לרבי ברוך שבנו אינו זקוק עוד למלמדים, ור' [[ישראל ברוך פוזנר | ברוך]] לקח אותו לביתו בליאזנא.<br />
<br />
בהיותו בן אחת עשרה, החל ללמוד בנוסף ל[[גמרא]] ופוסקים, ספרי [[קבלה]] ו[[מוסר]]. בנוסף לחיזוק לימודיו, החל לעסוק בפעילות ציבורית. הוא נהג להגיע לשוק בליאזנא, לעודד את היהודים לעזוב את עיסוקם במסחר, שלא כל-כך התפרנסו מהם, ולעבור להתפרנס מעבודת האדמה. משפחות רבות עברו בשיכנועו לעסוק בחקלאות{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 78}}.<br />
<br />
===בר המצווה===<br />
בחגיגת [[בר המצווה]] בשנת [[תקי"ח]], נטלו חלק מגדולי הגאונים של אותו הדור, מ[[וויטבסק]], פולוצק ומינסק. אביו של אדמו"ר הזקן רבי [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] וסבו רבי משה, ערכו אז שבעת ימי משתה, ובכל יום היתה [[סעודת מצווה]] עם הרבה חידושי תורה. חידושיו של אדמו"ר הזקן עלו על כולם ונכתבו על ידי אחיו ר' [[יהודה לייב מינוביץ']]{{הערה|רבי יצחק אייזיק מ[[וויטבסק]] סיפר, שנמצאו אצלו שלושה כרכים כתב יד שהעתיק מתוך כתבי רבי יהודה לייב - אחיו של אדמו"ר הזקן, תשובותיו של אדמו"ר הזקן על כל השאלות מהגאונים שהיו נוכחים בחגיגות הבר מצווה שלו.}}. כל הגאונים הסמיכוהו והכתירוהו בתארים "גאון" ו"[[רב]] [[תנא]] הוא ופליג"{{הערה|תארים אלו נרשמו בפנקס ה'חבריא קדישא' בתור זכרון לדורות.}}.<br />
<br />
זמן קצר אחרי בר-המצוה שלו, נסע ל[[וויטבסק]] אל דודו רבי [[יוסף יצחק משריי]] ושהה שם כמה חודשים. שם, הוא שמע על [[שיטת החסידות]] ועל דרך [[הבעש"ט]], אך מבלי לדעת שאלו הם מאמרי הבעש"ט. לאחר זמן סיפר, שכאשר היה אצל דודו, הרגיש כל יום אווירה של עונג [[יום טוב]]{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק א'}}.<br />
<br />
===נישואיו===<br />
כשהגיע אדמו"ר הזקן לפרקו - בהיותו בן ארבע עשרה - כבר יצא שמו בכל הסביבה כגאון.<br />
<br />
ר' [[יהודה לייב סגל]], שהיה אחד מעשירי ונכבדי העיר [[ויטבסק]], לקחו לחתן לבתו מרת [[סטערנא]].<br />
<br />
בתחילה קבעו את זמן ה[[חתונה]] ל[[חודש אלול]] [[תקי"ט]], אבל אביו של אדמו"ר הזקן - רבי ברוך נסע מביתו בתחילת חודש אלול ולכן דחו את החתונה.<br />
<br />
המחותן ר' [[יהודה לייב סגל]] דרש לערוך את החתונה בחורף [[תק"כ]], אבל רבי ברוך לא הסכים. אחרי [[חג הפסח]] נסע רבי ברוך שוב מביתו וחזר ב[[חודש תמוז]], ואז קבע את זמן החתונה ליום שישי, ערב שבת נחמו, [[י"ב במנחם אב]] תק"כ.<br />
<br />
לאחר החתונה, היה סמוך על שולחן חותנו רבי [[יהודה לייב סגל]] בוויטבסק{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 79}}.<br />
<br />
אחד התנאים שהתנה אדמו"ר הזקן בהסכמתו לשידוך, היה שימסרו לרשותו את חמשת אלפי שקלים הזהב שהובילו עבורו כ[[נדוניה]], ושבוע יעשה בהם כחפצו. ואמנם בשנה הראשונה לחתונתו מסר את כל הסכום, בהסכמת רעייתו, עבור משפחות שרצו להתפרנס מעבודתו האדמה. בכסף זה סייע להם לקנות שטחי אדמה, בעלי חיים לציוד חקלאי. בזכות כסף זה הוקמו ישובים גדולים של יהודים עובדי אדמה לאורך נהר הדווינה החוצה את העיר [[וויטבסק]]. אדמו"ר הזקן ביקר פעמים רבות בישובים אלו, עורר את היהודים לקבוע עיתים לתורה, והרבה לספר להם סיפורי תורה ואגדות חז"ל{{הערה|שיחות תש"ה עמוד 131}}.<br />
<br />
בגיל שמונה עשרה היה בקי בכל ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו כולל ספרי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]].<br />
<br />
===במזריטש===<br />
למרות שהוא לא נפגש עם הבעש"ט למעט במועד גזיזת שערותיו בגיל 3, התבטא על הבעש"ט שהוא סבו הרוחני, "ר' [[ברוך ממז'יבוז]] הוא נכד גשמי לבעש"ט ואני נכד רוחני" ישנם שני אופנים להסביר משפט זה, או שהתכוון דרך מורו הראשון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] שהיה תלמיד הבעש"ט, או דרך מורו העיקרי, [[המגיד ממזריטש]] שהיה גם מגדולי תלמידי הבעש"ט{{הערה|ספר הזכרונות בתחילתו}}.<br />
<br />
לאחר חג הפסח בשנת [[תקכ"ד]] החליט, בהסכמת אשתו, לנסוע ל[[מזריטש]] ללמוד אצל המגיד ממזריטש. שיקולו העיקרי היה, שבווילנה מלמדים כיצד ללמוד וזאת כבר ידע. במזריטש מלמדים כיצד [[עבודת התפילה|להתפלל]] וזאת טרם ידע.<br />
<br />
כשבא ל[[מזריטש]] ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך הוא סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש"ט - שהוא [[נשמה]] חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש"ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל]] ולגלות את דרך [[חסידות חב"ד]], כי צריכים לאהוב [[יהודי]] מפני שהוא יהודי.<br />
אדמו"ר הזקן אמר שבמזריטש הוא למד: מה הוא הקב"ה, מה הם ישראל ומהו כוחו של ניגון.<br />
<br />
בהיותו ב[[מזריטש]] למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד).<br />
<br />
לאחר ששהה ב[[מזריטש]] במשך שנה וחצי, חזר לביתו בעיר [[ויטבסק]], והחל לפרסם את שיטת החסידות שיסד [[הבעש"ט]]. אדמו"ר הזקן עשה מהפכה בוויטבסק. גם גאוני וויטבסק נפעמו מאוד מגאונותו העצומה. כאשר ראה חותנו, הגביר ר' [[יהודה לייב סגל]], שחתנו 'נתפס' ל[[דרך החסידות]], החל לרדת לחייו ולהציק לו. הוא אף לחץ על בתו להתגרש וכשלא הסכימה לגירושין, גירש אותה אביה מביתו.<br />
<br />
בגיל עשרים ושתיים - בשנת [[תקכ"ז]], נתמנה אדמו"ר הזקן למגיד העיר [[ליאזנא]].<br />
<br />
בגיל עשרים וחמש - בשנת [[תק"ל]], החל בהוראת [[המגיד]] לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם "[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]" (או "שו"ע הרב"). בשעה שציווה עליו לחבר את השולחן ערוך, עמד המגיד מלוא קומתו, הניח את ידיו על ראשו וברכו בברכת כהנים{{הערה|התמים עמוד עב}}.<br />
<br />
בשנת [[תקל"א]], נסע בשליחות חשאית של [[המגיד ממזריטש]] אל רבי [[יוסף כלבו]] מ[[שקלוב]].<br />
<br />
==יסוד חסידות חב"ד==<br />
{{ערך מורחב|התייסדות חסידות חב"ד}}<br />
כשחזר אדמו"ר הזקן בפעם הראשונה מ[[מזריטש]], הוא סיפר שהרב המגיד גילה לו שאחד מתפקידיו ב[[עולם הזה]] הוא לגלות את [[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תקל"ב]], כאשר כבשו הרוסים את כל איזור [[ויטבסק]] ו[[ליאזנא]] מידי הפולנים{{הערה|חסידות חב"ד יכלה להיווסד רק ב[[רוסיה]], ראה שיחת [[הרבי]], [[י"ב תמוז]] [[תשי"ג]].}}, ייסד את שיטת חסידות חב"ד – [[עבודת ה']] ב[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]{{הערה|שיחות תש"ט עמוד 293, [[שלשלת היחס]] - אדמו"ר הזקן}}.<br />
<br />
לאחר התפשטות השיטה על ידי אדמו"ר הזקן ועל ידי שליחיו, הצטרפו אליה מאות אברכים צעירים. לימינו של אדמו"ר הזקן בהקמת חסידות חב"ד עמד אחיו רבי [[יהודה לייב פוזנר]]. בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של [[המגיד ממעזריטש]] ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[ארץ הקודש]], כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת ליטא לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד והתקשרו לאדמו"ר הזקן, ובשנת תק"מ מנו חסידי חב"ד כ-15,000 משפחות ברחבי רוסיה.<br />
<br />
במשך שנה זו - [[תקל"ב]] - ניהל תעמולה שהיהודים הגרים בעיר [[ויטבסק]], יעבירו את מושבם מעבר לגבול - למדינת [[רוסיה]]{{הערה|שלשלת היחס}}.<br />
<br />
==נשיא חסידות חב"ד==<br />
===הסתלקות המגיד ממזריטש===<br />
[[קובץ:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[המגיד ממזריטש]], רבו של אדמו"ר הזקן]]<br />
{{ערך מורחב|אסיפות תלמידי המגיד}}<br />
ב[[י"ח בכסלו]] [[תקל"ג]], ביקש [[המגיד ממזריטש]] מתלמידו אדמו"ר הזקן שיעשה מה שביכולתו כדי שבנו רבי [[אברהם המלאך]] ימלא את מקומו ובאם הוא לא ירצה, שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ימלא את מקומו. למחרת, ביום [[י"ט בכסלו]] תקל"ג, הסתלק המגיד ותלמידיו הגדולים התפזרו לארצות שונות, בכדי להפיץ את תורת החסידות. רבי אברהם "המלאך" התגורר במדינת וואהלין ורבי מנחם מענדל מוויטבסק התגורר ברוסיה. אדמו"ר הזקן ושאר תלמידי המגיד, מסרו מיד כתב התקשרות לרבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש.<br />
<br />
באותם שנים הייתה ההתנגדות ל[[תורת החסידות]] בשיא תוקפה ובכדי להתגבר על המתנגדים היה דרוש איש איתן ברוחו שידע לעמוד מולם. לצורך כך ערכו אסיפה בראשות רבי [[אברהם המלאך]] והוחלט למנות ועד הנהגה והיו"ר שלו יהיה מוסמך לתת פקודות לכל מרכזי החסידים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. כיו"ר נבחר אדמו"ר הזקן. בתפקיד זה היה אדמו"ר הזקן במשך שלוש שנים בהן נסע רבות על מנת לחזק את תלמידי המגיד, במקומותיהם.<br />
<br />
בשנת [[תקל"ו]] (1777) ייסד אדמו"ר הזקן את [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|ה'חדרים']] בליאזנא לשם התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור שהתמידו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו"ר הזקן. בתקופה זו, ככל הנראה, החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל את הגוון החב"די, שהלך והתחדד עם השנים. תוך תקופה קצרה התפרסם שבשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם ה[[חב"ד]]י.<br />
<br />
בשנת [[תקל"ז]]{{הערה|[[שלשלת היחס]]}} נסע ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. אדמו"ר הזקן התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש"על מי אוכל לעזוב את אנ"ש אחינו בני ישראל" וכן דברי המגיד על כך שהבעל שם טוב לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי "יש [[נשמה|נשמות]] שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך אדמו"ר הזקן לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו ב[[חלום]] והורה לו להישאר ואדמו"ר הזקן הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד"ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בזמן הזה הלך האדמ"ר הזקן לשהות במוהילוב.<br />
<br />
===המעבר לליאזנא===<br />
באותה תקופה הגיעו לאדמו"ר הזקן הצעות רבנות מהעיר [[ויטבסק]] ומ[[ליאזנא]] והוא בחר בליאזנא לאחר שהסכימו לתנאי של אדמו"ר הזקן שהם ידאגו לצרכים הכלכליים שלו, של שלושת אחיו ומשפחותיהם, של האברכים ותלמידי החדרים והחסידים האורחים שמגיעים מרוסיה וליטא. ב[[חודש אלול]] שנת [[תקל"ו]] יצא אדמו"ר הזקן לליאזנא וב[[חודש שבט]] שנת [[תקל"ח]] הגיע לליאזנא.<br />
<br />
באותם ימים כבר הנהיג אדמו"ר הזקן אלפי חסידים, אך עדיין לא נחשב ל"רבי" רשמי. השתוקקותם של חסידיו לדמות של '[[רבי]]' שיהיה לידם בגשמיות - הלכה והתעצמה, והם ביטאו את רצונם בפני רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]. הוא הורה להם במכתב שלמרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ"הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים.. שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים", "גדולי העדה מפורסמים בתורה וביראת ה' הנמצאים עמהם במקומות מושבותם". הכוונה הייתה לצדיקים; רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד"ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, "וכבוד הרב מו"ה שניאור זלמן (אדמו"ר הזקן) ד' ישמרם ויה' שמם לעולם. והחוט המשולש וכו'. אשר בע"ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת".<br />
<br />
במכתב זה נתן רבי מנחם מענדל מוויטבסק את האישור לחסידיו ברוסיה, לשאול בעצתם ולהקשיב לדעתם. מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מענדל הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה' ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. עם הזמן חש רבי מנחם מענדל כי למרות מאמציו לנהל את עדת החסידים מרחוק, הרי שיש מחסידיו שכבר החלו לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מ[[פולין]] את 'החוזה' מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה.<br />
<br />
כשהבין רבי מענדל שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט למנות את אדמו"ר הזקן למנהיג החסידים ברוסיה.<br />
<br />
===הנסיעה אל הגאון מווילנה===<br />
לאחר הסתלקות הרב [[המגיד ממזריטש]], הגבירו המתנגדים את מלחמתם בחסידות. רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] ואדמו"ר הזקן נסעו ל[[ווילנה]] בשנת [[תקל"ד]], כדי להיפגש עם [[הגאון מווילנה]], לשכנע אותו שה[[חסידים]] לא 'סטו' מדרך ה[[תורה]], ובכך להביא להפסקת מלחמותיהם של המתנגדים נגד החסידים. אולם [[הגר"א]] סירב לקבלם ועזב את וילנה. הוא חזר אליה רק לאחר שאדמו"ר הזקן ורבי מנחם מענדל עזבו את העיר.<br />
<br />
וכך כותב אדמו"ר הזקן{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] אגרת לד}}: {{ציטוט|תוכן=מראשית כזאת הודענו והלכנו אל הגאון החסיד ע"י לביתו להתווכח עימו ולהסיר תלונותיו מעלינו, בהיותי שם עם הרב החסיד מוהר"ר מענדיל האראדאקער זצלה"ה, וסגר הדלת בעדנו פעמיים... וכאשר החלו להפציר בו מאוד חלף והלך לו ונסע מן העיר ושהה שם עד יום נסיעתנו מן העיר...ומלחמת המתנגדים נמשכה במלוא עוזה.}}<br />
<br />
רבי מנחם מענדל ואתו אחדים מתלמידי [[המגיד]], שנוכחו לראות שאינם יכולים להשקיט את מלחמת המתנגדים, החליטו לנסוע ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{מקור}}}}.<br />
<br />
===ויכוחים עם המתנגדים לתורת החסידות===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הויכוח הגדול במינסק (תקמ"ג)]]}}<br />
בחמשת השנים בהן כיהן אדמו"ר הזקן כמסדר הכללי של תנועת החסידות מאז עלייתו של רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש ועד שנת [[תקמ"ג]], ערך מספר ויכוחים מול גדולי המתנגדים, כשלצורך כך נסע במיוחד למעוזיהם של המתנגדים ל[[תורת החסידות]] והוכיח להם את כוחם של החסידים בלימוד [[תורת הנגלה]], ואת צדקת דרכם ושיטתם.<br />
<br />
הויכוחים הידועים מבין ויכוחים אלו הינם '[[שקלוב#ויכוח שקלוב|ויכוח שקלוב]]' ו'[[הויכוח הגדול במינסק]]' שנערך בשנת [[תקמ"ג]], בעקבותיהם התקרבו מאות אברכים לתורת החסידות, ופחתה ההתנגדות האמיתית מצד גדולי התורה מעדת המתנגדים שנוכחו לדעת שמנהיג תנועת החסידות הוא גאון עצום ולמדן, וכי כל דרכיו מיוסדים על אמונת ה' מבלי כל סטיה מדרכי היהדות המסורתית, ונותרה רק ההתנגדות המפלגתית מצד הקיצוניים שבעדת המתנגדים, שלא היו מוכנים להשלים עם כך שאדמו"ר הזקן ניצח אותם בויכוחים בצורה מוחצת.<br />
<br />
===התמנותו לרבי===<br />
בשנת תקמ"ו שלח רבי מנחם מענדל מוויטבסק מכתב מיוחד לאדמו"ר הזקן{{הערה|בפתיחת המכתב מופיעים שבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: "אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה"ה כבוד אהובנו ידיד ה' וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק"ש מוהר"ר שניאור זלמן נ"י".}} בו הוא מודיע לו ודורש ממנו{{הערה|"ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה' לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה' אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה' ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה'".}} שהגיע הזמן שיקבל על עצמו את הנהגת החסידים ברוסיה ושיהיה 'רבי' ושלא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו ומבטיח לו ברכת הצלחה{{הערה|"לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו'".}}. בהמשך המכתב הוא מתווה לו את דרכי ההנהגה על פיהם ינהיג את החסידים{{הערה|"ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא הייתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאוד מטומאת הגוים".}}. באותה תקופה כבר היה אדמו"ר הזקן מנהיג לאלפי חסידים שהסתופפו בצילו וב'חדרים' שלו היו מאות תלמידים גאונים. למרות זאת הוא לא שש לקבל על עצמו את התואר '[[רבי]]', עם כל העול הכרוך בזה. במכתב תשובה כותב אדמו"ר הזקן{{הערה|בשנת תקמ"ח, כארבעה חודשים לפני הסתלקות רבי מנחם מענדל}} שנרעד מלשמוע את אשר הוא נמשח להנהיג את החסידים ברוסיה וכותב שכבד עליו התפקיד ולא יוכל לשאתו לבדו{{הערה|"ישא ברכה מאת ה'. העולה להר ה' והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו"ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו' וכו' מורינו ורבינו הרב ר' מנחם מענדיל שיחי' נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו.{{ש}}הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ"ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי."}}. עם זאת לא רצה להמרות את פי רבו והוא הסכים לקבל את התפקיד בתנאי שיעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות{{הערה|אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה"ו ואיש על דגל"ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי"ם י"נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ו[[אהבה]] ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם".}}. רבי מענדל'י מצידו שלח גם מכתבים לחסידים ברוסיה שיקבלו על עצמם את הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ"ח, זמן קצר לפני [[הסתלקות]]ו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר את רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה{{הערה|.. כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים.. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד', ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד' היקר בעיניו".}}. בעקבות זאת קיבלו על עצמם קהל החסידים ברוסיה, את נשיאותו של אדמו"ר הזקן.<br />
<br />
רק לאחר חמש-עשרה שנה מהסתלקות הרב המגיד, קיבל אדמו"ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם הרשמי של החסידים.<br />
<br />
==עם תנועת ההשכלה==<br />
המשכילים באותו תקופה הצליחו לחדור ל[[ווילנה]], המרכז התורני הגדול ביותר באותה תקופה, שהיה גם המרכז ל[[התנגדות לחסידות]]. תלמידי החכמים בווילנה, ובראשם [[הגר"א]], ראו בעין יפה את ההשתלמות בלימודים חיצוניים לצד [[לימוד התורה]], ובפרט בלימוד [[דקדוק]] [[לשון הקודש]]. המשכילים ניצלו פירצה זו כדי לחדור לשכבות המרכזיות של תלמידי החכמים, ולהעביר את בניהם לחינוך על פי דרכם, שהוביל צעירים רבים ללימודים זרים ביסודיות בברלין ומשם להשכלה. חלק פעיל בכך נטל [[שמעון ליליינטל]] (שמעון הכופר), שהתחזה ל[[מלמד]] ירא שמים והעביר ילדים רבים לחינוך בדרך ההשכלה. שמעון ניסה למצוא דרך להשפיע גם על הציבור החסידי, ולשם כך עשה מסע ארוך ל[[רוסיה הלבנה]] ואף נפגש עם [[אדמו"ר הזקן]], אך התייאש כשנוכח לראות את גודל אמונתם של החסידים והתקשרותם לרבי{{הערה|[[הרבי הריי"צ]], '''[https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת דברי ימי אדמו"ר הזקן]''', עמ' לב ואילך, [[קה"ת]], תשע"א<br />
}}.<br />
<br />
==ספר התניא==<br />
[[קובץ:ספר התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת [[ספר התניא]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}}<br />
"ספר התניא" הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. מסופר, שאדמו"ר הזקן כתב את ספר התניא עם כל התשובות של כל הדורות עד ביאת משיח צדקנו.<br />
<br />
<br />
בשנת [[תקל"ב]] (1772) לאחר שיסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדריך אדמו"ר הזקן את חסידיו ב[[יחידות]], בענייני [[עבודת השם]]. הוראות אלו רשמו החסידים לעצמם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערה|בהוראת [[הרבי]]}}. בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את [[ספר התניא]] ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים ממנו עם זיופי כפירה מכוונים. כשנודע הדבר לאדמו"ר הזקן החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים. בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]; ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. העותקים הראשונים מספר התניא הגיעו מבית הדפוס לאדמו"ר הזקן ביום [[כ"ו בכסלו]] [[תקנ"ז]].<br />
<br />
בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות, בעקבות האלמנט האינטלקטואלי שבו, אך לאחר שראו שהדבר הביא להוספה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.<br />
<br />
לספר התניא מספר כינויים; "לקוטי אמרים" - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן. "ספר של בינונים" - על שם מטרת הספר. "תניא" - על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר. "תורה שבכתב של תורת החסידות" - על שם הדיוק שבכל אות בספר, עד התורה שבכתב של [[נגלה]].<br />
<br />
ספר התניא מחולק לחמשה חלקים:<br />
#'''לקוטי אמרים''' - חלקו הראשון והעיקרי.<br />
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בנושא אחדות השם.<br />
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות.<br />
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושניים מכתבים מאדמו"ר הזקן.<br />
#'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים'.<br />
<br />
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל, בעקבות כך נוהגים גם לשנן את [[ספר התניא]] בעל פה. לספר גם השפעה מכרעת על האמונה היהודית ובעיקר בהסבר חידוש הבעש"ט בדבר ה[[השגחה פרטית]] של הקב"ה. כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' וחסידי חב"ד לומדים בו כל יום קטע, על פי תקנת אדמו"ר הריי"צ, ובמשך שנה מסיימים את כולו.<br />
<br />
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. נכון להיום (תש"ע) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות.<br />
<br />
==מאסריו==<br />
[[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן]], [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן]]}}<br />
לאחר התמנותו הרשמית של אדמו"ר הזקן לנשיא [[חסידות חב"ד]] ופירסום שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], נתקל אדמו"ר הזקן בהתנגדויות רבות. מצד אחד ה[[מתנגדים]] ומצד שני ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]]. בשנת [[תקנ"ט]] (1798) הלשינו המתנגדים על אדמו"ר הזקן שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלט אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת אסיפת הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום [[כ"ד בתשרי]] אסר שלטון הצאר את אדמו"ר הזקן והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב אדמו"ר הזקן במאסר במבצר הפטרופבלי שב[[פטרבורג]], כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ב[[יום שלישי]] [[י"ט בכסלו]] תקנ"ט לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק "פדה בשלום נפשי".<br />
<br />
יום צאתו לחירות, י"ט בכסלו, הפך ל"חג הגאולה" בקרב חסידי חב"ד והוא נחוג עד היום.<br />
<br />
מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] היה אמור להתרחש שנים רבות לפני כן, אך כשנודע מזה לר' [[זוסיא מאניפולי]], אמר: זוסיא אינו רוצה. ולכן המאסר נדחה עד שנת [[תקנ"ט]]{{הערה|מובא בספר פדה בשלום עמוד 83}}.<br />
<br />
ב[[כ"ד בתשרי]] שנת [[תקס"א]] [[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|נאסר אדמו"ר הזקן בשנית]], אך בתנאים טובים יותר. עם זאת כתב האישום היה חמור יותר. ממאסר זה שוחרר ביום [[כ"ז בכסלו]] (נר שלישי של [[חנוכה]]) לגירסה אחת. לגירסה אחרת היה זה ביום [[כ"ט בכסלו]] (נר חמישי של חנוכה){{הערה|על שני התאריכים כותב [[הרבי]]: "ויש לומר דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם)". ב[[כרם חב"ד]] פירסם הרב [[יהושע מונדשיין]] מסמכים מהם עולה שב[[כ"ז בכסלו]] יצא אדמו"ר הזקן מן הכלא למאסר בית וב[[כ"ט בכסלו]] שוחרר לחלוטין.}}.<br />
<br />
==בליאדי==<br />
לאחר מאסרו השני של אדמו"ר הזקן ביקשו השלטונות שהוא יגור בפטרבורג. החסידים שלא התגוררו באזור הצטערו מאוד על המרחק מרבם. באותה תקופה משל בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי שרצה לפגוש את אדמו"ר הזקן. אחד החסידים סיפר לנסיך בגדולת אדמו"ר הזקן, את ההערצה שחשים כלפיו אלפי אנשים ואת הצער של החסידים מהחלטת השלטונות שאדמו"ר הזקן יגור בפטרבורג.<br />
<br />
כשנפגשו ליובאמירסקי ואדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן הסכים להתיישב בעיירה ליאדי והנסיך ציווה שיבנו בתים לאדמו"ר הזקן ולחסידיו.<br />
<br />
ב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, [[י"ד במנחם אב]] [[תקס"א]] הגיע אדמו"ר הזקן עם חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. מאז רווח לאדמו"ר הזקן ולחסידים מהמתנגדים והם חיו חיים של קורת רוח. עבודתו של אדמו"ר הזקן בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ו[[אוקראינה]] ובתקופה זו התווספו עשרות אלפי חסידים{{הערה|על פי [[קונטרס לימוד החסידות]] עמ' 12-13}}.<br />
<br />
==מלחמת נפוליאון==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת נפוליאון]]}}<br />
עם פרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה אדמו"ר הזקן את דעתו בפני החסידים, שאם נפוליאון ינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח"ל. אשר על כן עשה אדמו"ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י"ד תמוז שנת [[תקע"ב]] (1812 למניינם) - שלח אדמו"ר הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרב [[משה מייזליש]]).<br />
<br />
אדמו"ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. אדמו"ר הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; "ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא".<br />
<br />
אדמו"ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה אדמו"ר הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, [[כ"ט אב| כ"ט מנחם-אב]], ער"ח [[אלול]] שנת תקע"ב. אדמו"ר הזקן יחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהייתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.<br />
<br />
בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, את מיטותיהם ושולחנותיהם ואף את עמוד התפילה (סטענדער) הקבוע עקרו מהמקום. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים זוג נעלי-בית בלויים, אדמו"ר הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.<br />
<br />
זמן קצר לאחר עזיבתו של אדמו"ר הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו כשהוא מלווה באנשי חייל, הוא מיהר אל מקום ביתו של אדמו"ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של אדמו"ר הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מאדמו"ר הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לאדמו"ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.<br />
<br />
במשך מאה וארבעים יום היו אדמו"ר הזקן ושלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של אדמו"ר הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות וכפי שכותב אדמו"ר האמצעי, וזה לשונו: "וב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר..."<br />
<br />
כאשר אדמו"ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב"ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה [[אדמו"ר האמצעי]] בנו וממשיך דרכו.<br />
<br />
== הסתלקותו ==<br />
[[קובץ:אוהל אדמוהז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל אדמו"ר הזקן]] המשופץ ב[[האדיטש]] ([[תשנ"ד]])]]<br />
[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר הזקן מבפנים]]<br />
ביום שישי [[ח' בטבת]] [[תקע"ג]] הגיע אדמו"ר הזקן לכפר פיענא{{הערה|1=[https://www.google.com.ua/maps/place/Peny,+Kurskaya+oblast',+רוסיה/@51.0693537,35.9543904,13z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x4128b695373d9355:0x70a7e22b3e35db6d מיקום הכפר] במפות גוגל, [https://ssl.panoramio.com/photo/46542781 תמונת הכפר ] באתר panoramio.com}}, שם נודע לו על חורבן [[רוסיה הלבנה]]{{הערה|ישנה גרסא שאף על כיבוש [[מוסקבה]] בידי נפוליון, ויש מכחישים.}}. ב[[יום חמישי]] [[כ"א בטבת]] שנת [[תקע"ג]] התפלל אדמו"ר הזקן את תפילת הערבית האחרונה שלו{{הערה|ראו בהרחבה אודות כל המאורעות סביב ההסתלקות בספר 'המסע האחרון' של הר' [[יהושע מונדשיין]] ובכתבה '''השבוע האחרון''', שבועון כפר חב"ד גליון 1891 עמוד 36.}}. בני אדמו"ר הזקן היו מספרים שתפילה זו הייתה "בדעה צלולה ומיושבת וב[[דביקות]] נפלאה". לפני [[הסתלקות]]ו אמר: "זה שיאחז ב"ידית" שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי"{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] [[תרצ"ט]], עמוד 338. בהמשך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] ש"יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]" והוא מביא את אחד הפירושים.}}. עוד אמר{{הערה|מופיע ברשימה של אדמו"ר הריי"צ, ששמע מאביו, אדמו"ר הורש"ב}}: "ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן ה[[גוף]] הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות ה[[נשמה]] בגוף, ומזה הוא התרגשותי. רגעים לפני [[הסתלקות]]ו כתב אדמור הזקן על פתקא: "נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית"{{הערה|[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] חלק ג'-ד', ליקוט לב בסופו}}. אדמו"ר הזקן הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי){{הערה|מרשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה. משמו של ה[[שד"ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]. בספר [[שבחי הרב]] מוזכר שסגרו את החדר, אך לא ציון שהיה זה בציוויו של אדמו"ר הזקן.}}.<br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערה|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]] שנשפך לו כמה פעמים במהלך ההבדלה ("לקט הליכות ומנהגי שבת קודש" (קה"ת תשנ"ו) פרק י' עמוד 63).}}, בשעה 22:22 - הסתלק. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת במזחלת שלג, לעיירה [[האדיטש]] במרחק של כ300 ק"מ ששם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]]. כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה בהאדיטש, נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.<br />
<br />
לאחר הקבורה עבר [[אדמו"ר הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בתו, [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]] - נישאה לרב [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|אליהו קלוצקר]].<br />
*בתו, [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]] - נישאה לרב [[שלום שכנא (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא אלטשולער]].<br />
*בתו, [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] - נישאה לרב [[אברהם (חתן אדמו"ר הזקן)|אברהם שיינעס]].<br />
*בנו, [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|רבי דובער, האדמו"ר האמצעי]] - נישא לרבנית [[הרבנית שיינא|שיינא שניאורי]].<br />
*בנו, [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|הרב חיים אברהם]].<br />
*בנו, [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|הרב משה]] - נישא למרת [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה שניאורי]] לבית ריבלין.<br />
<br />
==יחוסו==<br />
ייחוס אדה"ז מגיע ל[[מהר"ל מפראג]] שהוא עצמו מיוחס עד רב האי גאון בנו של [[רב שרירא גאון]] בנו של רב חנינא גאון שהם ממשפחת ראשי הגולה והנשיאים עד מלכי יהודה ודוד המלך{{הערה|1=ראה בזה גם [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 מאמר הרב שלום דובער וולפא]}}.<br />
<br />
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} שאדמו"ר הזקן היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי [[משה מפוזנא]], בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל מפראג.<br />
<br />
לפי הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} רבי [[משה מפוזנא]] (סב אביו של אדמו"ר הזקן) היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי אב-בית-דין קהילת לובלין (ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב), וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים המסתפקים אם ניתן לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 ספר אור ישראל, ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 שם, ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}} {{הערה|ואין אחר דבר המלך כלום. ואע"פ שדברי קדשו של כ"ק אדמור הריי"צ אינם זקוקים לחיזוק וסיוע.}}.<br />
<br />
== תמונתו ==<br />
[[קובץ:רבי_שניאור_זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציור אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קובץ:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף שער ההדפסה הראשונה של ה[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], שנת [[תר"ח]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ציור אדמו"ר הזקן]]}}<br />
בשנת תקנ"ט, כשהיה אדמו"ר הזקן במאסר, הוא צויר על על ידי האדונים של [[פטרבורג]], בו הוא נראה כבשנותיו האמצעיים. דבר זה נודע על ידי חסיד ששמע, בשנת [[תרכ"ב]], את [[אדמו"ר הצמח צדק]] אומר זאת לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]].<br />
<br />
התמונה המקורית צויירה בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים. הפריט הקדום ביותר הנשמר מהציור המקורי הוא טופס מההדפסה הראשונית של התמונה, בפורמט גדול. נעשתה על ידי ר' שמריה שניאורסון והיא שמורה כיום ב[[ספריית ליובאוויטש]].<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)]]<br />
*[[אמירה לנכרי (ספר)]]<br />
*[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]<br />
*[[הלכות תלמוד תורה]]<br />
*[[לקוטי תורה]]<br />
*[[מאה שערים (ספר)]]<br />
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הזקן)]]<br />
*[[סידור אדמו"ר הזקן]]<br />
*[[ספר התניא]]<br />
*[[פסקי הסידור]]<br />
*[[קונטרס הרב]]<br />
*[[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]]<br />
*[[שאלות ותשובות הרב]]<br />
*[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]<br />
*[[תורה אור (ספר)]]<br />
*[[בונה ירושלים]]<br />
*[[מאמרי אדמו"ר הזקן – הקצרים]]<br />
*[[לוח ברכות הנהנין]]<br />
<br />
==חידושיו ותקנותיו==<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
אדמו"ר הזקן היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג אדמו"ר הזקן מספר תקנות וחידושים:<br />
:*[[ספר התניא]] - דרך עבודת ה'.<br />
:*[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח התפילה]] - סידור השווה לכל נפש.<br />
:*[[סכינים מלוטשים]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.<br />
:*[[כתב אדמו"ר הזקן|כתב סת"ם]] - צורת [[אותיות]] חדשה המשלבת קבלה והלכה, כידוע הסיפור שהרב המגיד קרא לאדמוה"ז ואמר לו שיש קיטרוג בשמים על כך שיש מחלוקת בין הנגלה והקבלה בנוגע לצורת הסת"ם וביקש ממנו לחבר כתב שיאחד בין הנגלה לקבלה. וכך נוצר הכתב והרב המגיד היה מרוצה מכך.<br />
:*[[חלוקת הש"ס]] - סיום הש"ס מדי שנה על ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב"ד.<br />
:*[[מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן|תקנת המקוה]] - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.<br />
:*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.<br />
:*[[קשר תפילין בשיטת אדמו"ר הזקן|קשר התפילין]] - שיטה מיוחדת בקשירת תפילין של ראש{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן כ"ז סעיף י"ז. וראה גם הסיפור על כך בלשמע אזן (מהדורת תשע"ו) עמוד 82.}} ותפילין של יד{{הערה|קצות השולחן סימן ח' סעיף ה' בהגהה.}}.<br />
<br />
==עשרת הניגונים==<br />
[[קובץ:ארבע בבות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תווי ה[[ניגון ארבע בבות]] מ[[ספר הניגונים]]]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[עשרת הניגונים]]}}<br />
מסורת בידי [[חסידי]] חב"ד שאדמו"ר הזקן חיבר בעצמו עשרה [[ניגונים מכוונים]] שסגולה מיוחדת להם - הבאת המנגן אותם להתעוררות תשובה ו[[דביקות]] ה[[נשמה]] באלקות. נוהגים לא לנגן [[ניגונים]] אלו באופן שגרתי כי-אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר. חמשה מתוך עשרת הניגונים אנו יודעים מה הם ושאר הניגונים מיוחסים אליו אך ספק אם הוא בעצמו חיברם.<br />
<br />
#[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]<br />
#[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]<br />
#[[ניגון ארבע בבות|ארבע בבות]]<br />
#[[ניגון בני היכלא|בני היכלא]]<br />
#[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]<br />
#[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]<br />
#[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]<br />
#[[ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]<br />
#[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]<br />
#[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]<br />
*[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן כפי שנכתב על ידי אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] בצעירותה ונאבד במהלך השנים. בשנת [[ת"ש]] נמצאה על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
*הרב [[חיים מאיר הילמן]], [[בית רבי (ספר)|'''בית רבי''']].<br />
*מרדכי טיטלבוים, '''הרב מלאדי ומפלגת חב"ד''', [[תר"ע]].<br />
*[[יהושע מונדשיין]], מסע ברדיצ'ב<br />
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]], פרק ד - אדמו"ר הזקן במאסר<br />
*מאסר וגאולה י"ט כסלו, מוסף מיוחד ב[[שבועון בית משיח]] 207<br />
*סקירה - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (גדולי ישראל ושו"ע אדמוה"ז, כיצד התקבל שו"ע אדמוה"ז בציבור הליטאי), [[שבועון בית משיח]] 1343<br />
*הרב [[חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', אדמו"ר הזקן.<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[התמים (בית משיח)]] (מוסף ב[[שבועון בית משיח]]). סדרה על תלמידיו הגדולים.<br />
*הרב [[דב טברדוביץ']], '''הלכתא כרב''' - ביאור על הלכות [[שבת]] לדעת אדמו"ר הזקן, [[כפר-חב"ד]].<br />
*ר' אברהם לוי, קונטרס '''כתב חב"ד''' - סקירה ודיוקים בכתב אדמו"ר הזקן. [[מגדל העמק]], [[טבת]] [[תשס"ט]].<br />
*'''הראשון''', הוצאת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], [[תשע"ד]] - 2013.<br />
*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 54, [[תשע"ג]]<br />
*[[נחום גרינוואלד]], [http://www.alysefer.com/הרב/ הרב], [[תשע"ה]].<br />
*מתניה אנגלמן, '''דרך חדשה של 'נשמה חדשה'''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1992 עמוד 20<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1582 הרב בעל ה"תניא" - מפעלו הרוחני והספרותי של מייסד חסידות חב"ד, וציוני הדרך של חייו] {{חב"ד בישראל|}}<br />
*רות צוקר [http://chabad.co.il/?template=article&topic=183&article=1618 ניתוח גרפולוגי על כתב היד של אדמו"ר הזקן] - {{חב"ד בישראל}}<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56570 מסמך היסטורי אודות מעורבתו של אדמו"ר הזקן במלחמת נפוליאון] - בטאון 'סגולה' - אתר {{COL|}}<br />
*[[מנחם זיגלבוים]] '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71069 200 שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=71197 המלך בשדה והרבי נודד בדרכים]''', [[שבועון בית משיח]], [[אלול]] [[תשע"ב]] - {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}<br />
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=1794 רבי שניאור זלמן מליאדי], ירחון [[שיחות לנוער]] - {{חב"ד בישראל}}<br />
* ציון אדמו"ר הזקן באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@50.3549522,34.0072083,3a,75y,97.81h,89.45t/data=!3m6!1e1!3m4!1sK_93ZD9qskuoSAIrtPWVgg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/50°21'16.3%22N+34°00'29.8%22E/@50.354523,34.0104677,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0?hl=iw מיקום]<br />
*שאול סילם, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shayevitz-Silem%20-%203%20Adar%202%205774.pdf דברי ימי אדמו"ר הזקן]''' נדפס כתשורה לנישואי בתו ג' אדר תשע"ד {{PDF|}}<br />
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/ראיון-עם-אדמור-הזקן/ ראיון מיוחד עם האדמו"ר הזקן – "תרגום" לעברית לטעימה מתשובותיו לחוקריו], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]<br />
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3562034 6 סרטונים על אדמו"ר הזקן]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} קטעי מולטימדיה על אדמו"ר הזקן באתר בית חב"ד<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_57.html 'זכה לגילוי אליהו': מכתב נדיר של המגיד ממעזריטש על אדמו"ר הזקן]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}<br />
<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=הזקן}}<br />
{{סדרה|הקודם=[[המגיד ממזריטש]]{{הערה|כנשיא החסידות הכללית}}|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]] - [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]]|הבא=[[אדמו"ר האמצעי]]}}<br />
{{אחרונים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר הזקן|*]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן|*]]<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|3]]<br />
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש|ש]]<br />
[[קטגוריה:מגידים|ש]]<br />
[[קטגוריה:אישים בליאדי]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%96%D7%A7%D7%9C%D7%A1&diff=625199חיים יהושע זקלס2023-08-16T09:27:49Z<p>צאלקע: /* תולדות חיים */ עריכה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ח זקלס.jpg|ממוזער|הרב חיים זקלס (מימין) - יחד עם חמיו הרב שמעון אייזנבך - מוסר לראש העיר אילת ספר שכתבה אישתו (תשע"ה)]]<br />
הרב '''חיים יהושע זקלס''' (יליד שנת [[תשמ"ג]], 1983) הוא [[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים אלעד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[כ"ה ניסן]] [[תשמ"ג]] לר' יוסף יצחק ושרה זקלס ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]]. בתור ילד קטן זכה לקבל מכתב ברכה אישי מ[[הרבי]].<br />
<br />
למד בישיבות [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[תומכי תמימים קריית גת]]. בשנת [[תשס"ג]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. <br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] נישא למרת נחמה דינה ביתו של הרב [[שמעון אייזנבך]] שליח הרבי ל[[אילת]] והחל להתגורר במשך תקופה קצרה ב[[נחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן עבר ל[[אלעד]] והחל לשמש כ[[ר"מ]] וכ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]. נכון לשנת [[תשפ"ג]] משמש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה.<br />
<br />
בנוסף משמש הרב זקלס כמורה ב[[חיידר נט]] לילדי השלוחים.<br />
<br />
הרב זקלס משמש גם כמשפיע מתוועד בבית הכנסת "בית מנחם" באלעד, וכן מוסר שיעורים קבועים ב[[חסידות]] בקהילת "מעייני ישראל" בעיר ומתוועד איתם ביומי דפגרא.<br />
<br />
{{מיון רגיל:זקלס חיים יהושע}}<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:אישים באלעד]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br />
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים בני ברק]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ג]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד]]<br />
[[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=625196שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)2023-08-16T09:26:20Z<p>צאלקע: עריכה</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}<br />
{{דמות<br />
|שם=הרב שמעון אייזנבך<br />
|תמונה=הרב שמעון אייזנבך.jpg<br />
|תיאור=הרב אייזנבך עובר בחלוקת דולרם אצל הרבי בכינוס השלוחים תשנ"ב|תאריך לידה=[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ירושלים]]<br />
|מקום פעילות=[[אילת]]<br />
|תחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.<br />
}}<br />
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא שליח [[הרבי]] ל[[אילת]], מנהל מוסדות חב"ד ורב שכונת השחמון בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]<br />
[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]<br />
הרב אייזנבך נולד ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר האמצעי]] ו{{ה|אדמו"ר הזקן}}.<br />
<br />
למד בישיבה קטנה ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן בישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תש"מ]] לאחר שזכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]{{הערה|[https://col.org.il/news/120792 לפני 40 שנה: שני ימי ההולדת שלי, הגשמי והרוחני, חברו יחדיו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי{{הבהרה}} . בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד בעיר), בעל הפירוש "שי למורא". לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים. <br />
<br />
הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.<br />
<br />
החל משנת [[תשע"ח]] מפרסם הרב אייזנבך טור שבועי באתר col, תחילה סיפורים וזכורנות על המשפיע אצלו למד, ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע"ט]] החליף את המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'. <br />
<br />
===שליחות באילת===<br />
עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] דאז, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, הורה הרבי להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]], אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת.<br />
<br />
====פעילות ציבורית====<br />
הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חינוך חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר. <br />
<br />
לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}.<br />
<br />
כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ"ו שבט]] [[תשנ"א]], אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת".<br />
<br />
====אביסל אידישקייט====<br />
במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג". <br />
<br />
ב[[אדר]] [[תנש"א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"[[בית חיינו]]", גיליון מס' 77}}. <br />
<br />
כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'{{הערה|כשהכונה לפרסומות שהופיעו בעמודים.}}. אזעה"צ"{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ"ב]]|עמוד=2}}}}.<br />
<br />
====הוראות הרבי על ס"ת חדש====<br />
ב[[טבת]] [[תשנ"ב]] שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב"ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים באילת}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. <br />
<br />
ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
====רב שכונה====<br />
כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום.<br />
<br />
בשכונה זו הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית-חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]].<br />
<br />
הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך לשעבר, מר מאיר יצחק הלוי, איתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ"ב.<br />
*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ.<br />
*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח.<br />
*'''בזאת תבחנו'''- מבחנים על הרמב"ם, חלק ד', המשיך את עבודת אביו, הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].<br />
<br />
==משפחתו ==<br />
* בנו, הרב מנחם מענדל אייזנבך - שליח הרבי ב[[אילת]]<br />
* חתנו, הרב [[חיים זקלס]] - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
* חתנו, הרב אליעזר זוננפלד - [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד<br />
* חתנו, הרב [[לוי יצחק גרליצקי]] - שליח הרבי בתל אביב<br />
* חתנו, הרב [[מנחם מענדל אשכנזי]] - שליח הרבי ביישוב באר אורה ובמישור הערבה הדרומית<br />
* חתנו, הרב אהרן פרידמן - שליח הרבי באילת<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*נתן אברהם, '''[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=69232&lang=he&action=print מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=73497 ספר התהילים "של הרבי" חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}<br />
*[https://chabad.info/news/307819/ הראשון לציון בסיום הרמב"ם בבית ספר חב"ד באילת] {{אינפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים באילת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A6%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%A2&diff=571466שיחת משתמש:צאלקע2022-11-06T17:06:17Z<p>צאלקע: /* תמונות */</p>
<hr />
<div>==גבריאל גורדון==<br />
<br />
אני רואה שאתה פעיל פה, אז '''לדעתך''', ניתן להעביר ערך [[משתמש:ידע חסידי/גבריאל גורדון|זה]] למרחב הראשי? --[[משתמש:ידע חסידי|ליובא - אני אוהב אותך! (- ידע חסידי)]] - [[שיחת משתמש:ידע חסידי|שיחה]], 13:04, ח' בתמוז, ה'תשפ"א 13:04, 18 ביוני 2021 (UTC)<br />
:אני לא מבין בזה כ"כ. [[משתמש:צאלקע|צאלקע]] - [[שיחת משתמש:צאלקע|שיחה]], 13:06, ח' בתמוז, ה'תשפ"א 13:06, 18 ביוני 2021 (UTC)<br />
<br />
== אוי צאלקע, ==<br />
<br />
תגיד לחיים! <br />
<br />
שלך, דענקער. [[משתמש:דענקער|דענקער]] - [[שיחת משתמש:דענקער|שיחה]], 12:23, י"ז בתשרי, ה'תשפ"ב 12:23, 23 בספטמבר 2021 (UTC)<br />
<br />
== בית כנסת 'עתירת יצחק' ==<br />
<br />
לאחר שבוע שלא נומקה חשיבות בדף השיחה, הערך הועבר ל[[משתמש:צאלקע/בית כנסת 'עתירת יצחק'|מרחב האישי שלך]], בהצלחה! ● </font>&nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:24 • כ"ז בתשרי ה'תשפ"ב<br />
<br />
== תמונות ==<br />
<br />
נא להכניס קישור למקור בדפי התמונות שאתה מעלה לאתר. ● [[User:חלוקת קונטרסים|<font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ט בניסן ה'תשפ"ב • 05:35, 20 באפריל 2022 (UTC)<br />
<br />
אם אפשר לכתוב/לחפש ערך על ר’ משה ולינקר?<br />
צאלקע.</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=559386שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)2022-08-05T10:56:05Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי= שליח הרבי ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]|אחר=סבו, הרב שמעון בן ציון|ראו=[[שמעון בן-ציון אייזנבך]]}}<br />
{{דמות<br />
|שם=הרב שמעון אייזנבך<br />
|תמונה=[[קובץ:הרב שמעון אייזנבך.jpg|250px]]<br />
|תיאור=הרב אייזנבך עובר בחלוקת דולרם אצל הרבי בכינוס השלוחים תשנ"ב|תאריך לידה=[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]]<br />
|מקום לידה=[[ירושלים]]<br />
|מקום פעילות=[[אילת]]<br />
|תחומי עיסוק=רב שכונת השחמון, שליח [[הרבי]] ב[[אילת]] ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.<br />
}}<br />
הרב '''שמעון בן ציון אייזנבך''' (יליד שנת [[תשכ"ג]], 1964) הוא שליח [[הרבי]] ל[[אילת]], מנהל מוסדות חב"ד ורב שכונת השחמון בעיר.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]]<br />
[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]]<br />
הרב אייזנבך נולד ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר האמצעי]] ו{{ה|אדמו"ר הזקן}}.<br />
<br />
למד בישיבה קטנה ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן בישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תש"מ]] לאחר שזכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]{{הערה|[https://col.org.il/news/120792 לפני 40 שנה: שני ימי ההולדת שלי, הגשמי והרוחני, חברו יחדיו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת תות"ל קריית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי . בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד בעיר), בעל הפירוש "שי למורא". לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי [[שליח הרבי]] ב[[אילת]] דאז, הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, הורה הרבי להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[זאב וולף קסלמן]], אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת.<br />
<br />
===פעילות ציבורית===<br />
הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר. לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}.<br />
<br />
כשעבר על יד הרבי ב[[חלוקת דולרים]] מ[[כ"ו שבט]] [[תשנ"א]], אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת".<br />
<br />
במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג". ב[[אדר]] [[תנש"א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"[[בית חיינו]]", גיליון מס' 77}}. כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'{{הערה|כשהכונה לפרסומות שהופיעו בעמודים.}}. אזעה"צ"{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ"ב]]|עמוד=2}}}}.<br />
<br />
ב[[טבת]] [[תשנ"ב]] שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב"ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית-חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]].<br />
<br />
הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך כיום, מר מאיר יצחק הלוי, אתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/78243 ראש העיר בסוכת הרב אייזנבך לכבוד יום הולדתו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.<br />
<br />
הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.<br />
<br />
החל משנת [[תשע"ח]] מפרסם הרב אייזנבך טור שבועי באתר col, תחילה סיפורים וזכורנות על המשפיע אצלו למד, ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע"ט]] החליף את המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''אביסל יידישקייט''' - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת [[הרבי]], אילת תשנ"ב.<br />
*'''תרי"ג מצות''' - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של [[צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש]], [[ירושלים]] תש"נ.<br />
*'''עיקרי החשבונות''' - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי [[הרמב"ם]] היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח.<br />
*'''בזאת תבחנו'''- מבחנים על הרמב"ם, חלק ד', המשיך את עבודת אביו, הרב [[יצחק צבי אייזנבך]].<br />
<br />
==משפחתו ==<br />
* בנו, הרב מנחם מענדל, (חתן הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי (כפר חב"ד)|אפרים פישל דמיחובסקי]]) שליח הרבי ב[[אילת]]<br />
<br />
;חתניו<br />
* הרב חיים זקלס [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אלעד]]<br />
* הרב אליעזר זוננפלד [[ר"מ]] בישיבת תות"ל באלעד<br />
* הרב [[לוי יצחק גרליצקי]] שליח הרבי בתל אביב<br />
* הרב מנחם מענדל אשכנזי, שליח הרבי ורבה של היישוב באר אורה והערבה הדרומית<br />
* הרב אהרן פרידמן, שליח הרבי באילת<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*נתן אברהם, '''[http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=69232&lang=he&action=print מבתי אונגרין לאילת]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל חג השבועות<br />
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=73497 ספר התהילים "של הרבי" חזר לידי השליח אחרי 31 שנים] {{שטורעם}}<br />
*[https://chabad.info/news/307819/ הראשון לציון בסיום הרמב"ם בבית ספר חב"ד באילת] {{אינפו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אייזנבך, שמעון בן ציון}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אישים באילת]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ג]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]<br />
[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A6%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%A2&diff=538868משתמש:צאלקע2022-05-03T13:47:26Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|<br />
{{תבנית:משתמש - חסיד חב"ד}} <br />
{{תבנית:משתמש - אמור מעט ועשה הרבה}} <br />
{{משתמש:צאלקע/טיוטה}}<br />
{{תבנית:משתמש - מספר עריכות|100(לבנתיים)}}<br />
{{תבנית:משתמש - 770}}<br />
{{תבנית:משתמש - דף הבית חב"דפדיה}}<br />
}}<br />
[[קובץ:צאלקע.png|200px|לא ממוסגר]]<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן|5|AAd_HerzelMF|'''צאלקע ''' }}}}}}<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|4|{{גופן|5|AAd_HerzelMF|<br />
<br />
"חוקר לא אומר דבר עד שבודק אותו ב-100 אחוז" מטרתי בחבדפדיה לתרום מידע חסידי.<br />
<br />
'''ערכים שיצרתי:'''<br />
[[ישיבת חזון אליהו]],<br />
[[לוי יצחק גרליצקי]],<br />
[[מרים בת בילגה]].<br />
}}}}}} <br />
{{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|{{גופן|5|AAd_HerzelMF|<br />
הפצת המעיינות}}}}}}<br />
<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|4|{{גופן|5|AAd_HerzelMF|<br />
הרבה תוהים ושואלים: מה עוד נתן לעשות באתר חב"דפדיה? והלא נכתבו בו עשרות אלפי דפים עריכות! האם נותר עוד משהו לכתוב ולהפיץ? והלא חב"דפדיה מלאה עד אפס מקום!<br />
הריני עונה לכם: יש עוד מאות אלפי דברי להפיץ ולכתוב! יש עוד אלפי דברים לפרסם ומטרתם אחת: להביא לגאולה האמתית והשלמה! <br />
<br />
ידוע שכששאל הבעל שם טוב את את מלך המשיח: אימתי קאתי מר? ענה לו המשיח: '''לכשיפוצו מעינותיך חוצה!'''. ואם עדיין לא הגיעה הגאולה, סימן שעדיין לא סיימנו להפיץ! עלינו לחזור למשימה ביתר שאת וביתר עז!<br />
<br />
הא לכך, מקדם אני את כל מי שקורא זאת, בין עם עורך הוא, ובין עם לא: חזקו ואמצו! המשיכו לפעול ביתר שאת וביתר עז להביא לגאולה האמתית והשלמה על ידי ההפצות המעיינות!<br />
<br />
מסים בקריאה הידועה, שכל איש חב"די באשר הוא אמור להכירה: ווי וואנט משיח נאו! '''אנו רוצים משיח עכשיו!'''<br />
}}}}}}</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A6%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%A2&diff=537408משתמש:צאלקע2022-04-27T16:15:41Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|<br />
{{תבנית:משתמש - חסיד חב"ד}} <br />
{{תבנית:משתמש - אמור מעט ועשה הרבה}} <br />
{{משתמש:צאלקע/טיוטה}}<br />
{{תבנית:משתמש - מספר עריכות|100(לבנתיים)}}<br />
{{תבנית:משתמש - 770}}<br />
{{תבנית:משתמש - דף הבית חב"דפדיה}}<br />
}}<br />
[[קובץ:צאלקע.png|200px|לא ממוסגר]]<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן|5|AAd_HerzelMF|'''צאלקע ''' }}}}}}<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|3|{{גופן|5|AAd_HerzelMF|<br />
<br />
"חוקר לא אומר דבר עד שבודק אותו ב-100 אחוז" מטרתי בחבדפדיה לתרום מידע חסידי.<br />
<br />
<br />
'''ערכים שיצרתי:'''<br />
[[ישיבת חזון אליהו]],<br />
[[לוי יצחק גרליצקי]],<br />
[[מרים בת בילגה]].<br />
}}}}}} <br />
{{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|{{גופן|5|Calibri|<br />
הפצת המעיינות}}}}}}<br />
<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|3|{{גופן|5|Calibri|<br />
הרבה תוהים ושואלים: מה עוד נתן לעשות באתר חב"דפדיה? והלא נכתבו בו עשרות אלפי דפים עריכות! האם נותר עוד משהו לכתוב ולהפיץ? והלא חב"דפדיה מלאה עד אפס מקום!<br />
הריני עונה לכם: יש עוד מאות אלפי דברי להפיץ ולכתוב! יש עוד אלפי דברים לפרסם ומטרתם אחת: להביא לגאולה האמתית והשלמה! <br />
<br />
ידוע שכששאל הבעל שם טוב את את מלך המשיח: אימתי קאתי מר? ענה לו המשיח: '''לכשיפוצו מעינותיך חוצה!'''. ואם עדיין לא הגיעה הגאולה, סימן שעדיין לא סיימנו להפיץ! עלינו לחזור למשימה ביתר שאת וביתר עז!<br />
<br />
הא לכך, מקדם אני את כל מי שקורא זאת, בין עם עורך הוא, ובין עם לא: חזקו ואמצו! המשיכו לפעול ביתר שאת וביתר עז להביא לגאולה האמתית והשלמה על ידי ההפצות המעיינות!<br />
<br />
מסים בקריאה הידועה, שכל איש חב"די באשר הוא אמור להכירה: ווי וואנט משיח נאו! '''אנו רוצים משיח עכשיו!'''<br />
}}}}}}</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A6%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%A2&diff=537407משתמש:צאלקע2022-04-27T16:14:32Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|<br />
{{תבנית:משתמש - חסיד חב"ד}} <br />
{{תבנית:משתמש - אמור מעט ועשה הרבה}} <br />
{{משתמש:צאלקע/טיוטה}}<br />
{{תבנית:משתמש - מספר עריכות|100(לבנתיים)}}<br />
{{תבנית:משתמש - 770}}<br />
{{תבנית:משתמש - דף הבית חב"דפדיה}}<br />
}}<br />
[[קובץ:צאלקע.png|150px|לא ממוסגר]]<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן|5|AAd_HerzelMF|'''צאלקע ''' }}}}}}<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|3|{{גופן|5|AAd_HerzelMF|<br />
<br />
"חוקר לא אומר דבר עד שבודק אותו ב-100 אחוז" מטרתי בחבדפדיה לתרום מידע חסידי.<br />
<br />
<br />
'''ערכים שיצרתי:'''<br />
[[ישיבת חזון אליהו]],<br />
[[לוי יצחק גרליצקי]],<br />
[[מרים בת בילגה]].<br />
}}}}}} <br />
{{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|{{גופן|5|Calibri|<br />
הפצת המעיינות}}}}}}<br />
<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|3|{{גופן|5|Calibri|<br />
הרבה תוהים ושואלים: מה עוד נתן לעשות באתר חב"דפדיה? והלא נכתבו בו עשרות אלפי דפים עריכות! האם נותר עוד משהו לכתוב ולהפיץ? והלא חב"דפדיה מלאה עד אפס מקום!<br />
הריני עונה לכם: יש עוד מאות אלפי דברי להפיץ ולכתוב! יש עוד אלפי דברים לפרסם ומטרתם אחת: להביא לגאולה האמתית והשלמה! <br />
<br />
ידוע שכששאל הבעל שם טוב את את מלך המשיח: אימתי קאתי מר? ענה לו המשיח: '''לכשיפוצו מעינותיך חוצה!'''. ואם עדיין לא הגיעה הגאולה, סימן שעדיין לא סיימנו להפיץ! עלינו לחזור למשימה ביתר שאת וביתר עז!<br />
<br />
הא לכך, מקדם אני את כל מי שקורא זאת, בין עם עורך הוא, ובין עם לא: חזקו ואמצו! המשיכו לפעול ביתר שאת וביתר עז להביא לגאולה האמתית והשלמה על ידי ההפצות המעיינות!<br />
<br />
מסים בקריאה הידועה, שכל איש חב"די באשר הוא אמור להכירה: ווי וואנט משיח נאו! '''אנו רוצים משיח עכשיו!'''<br />
}}}}}}</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9&diff=537404משתמש:המהר"ש2022-04-27T16:03:02Z<p>צאלקע: יצירת דף עם התוכן " {{תיבות משתמש| {{תבנית:משתמש - חסיד חב"ד}} {{תבנית:משתמש - אמור מעט ועשה הרבה}}..."</p>
<hr />
<div><br />
{{תיבות משתמש|<br />
{{תבנית:משתמש - חסיד חב"ד}} <br />
{{תבנית:משתמש - אמור מעט ועשה הרבה}} <br />
{{תבנית:משתמש - 770}}<br />
{{תבנית:משתמש - דף הבית חב"דפדיה}}<br />
}}<br />
<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן|5|Bampi|'''המהר"ש ''' }}}}}}<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|3|{{גופן|5|Bampi|<br />
<br />
אצלי הכלל אומר: "חסיד אמיתי הוא חסיד שלא מתיאש" גם אם נופל לי דברים בעריכות תמיד אני זוכר את הכלל שלא מתיאשיים.<br />
<br />
}}}}}}</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A6%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%A2&diff=536879משתמש:צאלקע2022-04-26T14:48:25Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|<br />
{{תבנית:משתמש - חסיד חב"ד}} <br />
{{תבנית:משתמש - אמור מעט ועשה הרבה}} <br />
{{משתמש:צאלקע/טיוטה}}<br />
{{תבנית:משתמש - מספר עריכות|100(לבנתיים)}}<br />
{{תבנית:משתמש - 770}}<br />
{{תבנית:משתמש - דף הבית חב"דפדיה}}<br />
}}<br />
[[קובץ:צאלקע.png|150px|לא ממוסגר]]<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן|5|AAd_HerzelMF|'''צאלקע ''' }}}}}}<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|3|{{גופן|5|AAd_HerzelMF|<br />
<br />
"חוקר לא אומר דבר עד שבודק אותו ב-100 אחוז" מטרתי בחבדפדיה לתרום מידע חסידי.<br />
<br />
'''ערכים שיצרתי:'''<br />
[[ישיבת חזון אליהו]],<br />
[[לוי יצחק גרליצקי]],<br />
[[מרים בת בילגה]].<br />
}}}}}} <br />
{{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95&diff=536876ישיבת חזון אליהו2022-04-26T14:45:18Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:לוגו ישיבת חזן אליהו.jpg|ממוזער|לוגו ישיבת חזן אליהו]]<br />
'''ישיבת חב"ד חזון אליהו''' היא ישיבה הממוקמת ב[[תל אביב]], המיועדת ליוצאי צבא חוזרים בתשובה.<br />
==היסטוריה==<br />
נוסדה בשנת [[תש"ס]] על ידי השליח הראשי לתל אביב הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] בעיר [[תל אביב]] ליוצאי צבא החוזרים בתשובה. בשנותיה הראשונים שימש כראש הישיבה הרב גרליצקי, ולאחר מכן מינה את חתנו הרב [[מאיר אריה שמרלינג]]. מנהל הישיבה [[לוי יצחק וולף]]<br />
<br />
הישיבה ממוקמת בבניין מרווח במרכז תל אביב, הכולל אולם בית מדרש, ספריה, חדרי שיעורים ואוכל ופנימייה. הישיבה מנהלת סדר לימודים מלא הכולל שיעורים בנגלה וחסידות ו[[חברותא|חברותות]] עם בעלי תשובה אחרים.<br />
<br />
הישיבה מחולקת למספר רמות, "מתחילים" - לחוזרים בתשובה בראשית דרכיהם, ו"המתקדמים" לבעלי ידע בסיסי ב[[יהדות]]. אחת לשבוע מארחת הישיבה מרצים ואורחים מפורסמים המוסרים שיעורים.<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabadtlv.org/1673_ישיבה-לצעירים/ ישיבה לצעירים] באתר מרכז חב"ד תל אביב.<br />
<br />
{{תומכי תמימים}}<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות לבעלי תשובה]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=535659מנחם מענדל הרשקוביץ2022-04-19T18:46:09Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>הרב '''מנחם מנדל הרשקוביץ''' הנו רב קהילת חב"ד אוהב ישראל ב[[ביתר עילית]], רכז לימודים בחיידר אידיש "אוהלי מנחם" בביתר וסופר ילדים ונוער.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הרב הרשקוביץ נולד ב[[ה' מרחשוון]] [[תשמ"ה]] (1984), לאביו הרב החסיד ר' מרדכי הרשקוביץ ולאמו מרת יוכבד בת שליח הרבי שו"ב הרה"ח ר' [[יהודה אריה קורנט]].<br />
<br />
בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[ישיבה גדולה תורת אמת]] בירושלים. בתור בחור הוציא לאור בישיבתו מידי שבוע עיתון פנימי בשם "א חסידישע דברים בטלים".<br />
<br />
לאחר נישואיו מילא תפקידים חינוכיים בירושלים ובביתר-עילית ומשמש כמנהל לימודי וחינוכי בת"ת אהלי מנחם בביתר-עילית. <br />
<br />
במקביל החל לפרסם סיפורים לילדים ונוער, בעיתוני ילדים ובספרים. נכון לשנת תשפ"ב חיבר כ-150 ספרים שחלקם הפכו לרבי מכר. עשרות כותרים אף תורגמו לאידיש, אנגלית וצרפתית. בין הספרים ספרי לימוד תורניים לצעירים.<br />
<br />
רוב הכותרים התפרסמו בשמו המלא, ובשמות: מ"ם בן-צבי, מ"ם הרשקוביץ, צ. מנדלסון.<br />
==מספריו==<br />
{{טורים|<br />
<br />
* המהפך: לימוד הלכות שבת באמצעות עלילה מרתקת<br />
* תעלומה בשדה<br />
* משלים בחסידות<br />
* נקמה מורעלת<br />
* הרחפן<br />
* במעגל השנה עם הרבי<br />
* צופי המקדש<br />
* נפש חיה<br />
* שאמיל: סיפורו של ניגון<br />
* ללא מורא: סיפור ותולדות חייו של רבי לוי-יצחק שניאורסון<br />
* הצאצאים: סיפורו של איגוד צאצאי רבנו הזקן יוצר חסידות חב"ד<br />
* אוהבי ישראל: סיפורי אהבת ישראל מתוך המאמר באתי לגני<br />
* סמכו על כחי: כך נצל ציונו של רבנו הקדוש רבי נחמן מברסלב באומן<br />
* מאירים את היום עם השיעור היומי בספר המצוות: למוד יומי לתלמידי כתה ד', שיעור הרמב"ם היומי בספר המצוות בלווי ציורים<br />
* הרמב"ם היומי שלי: כל ישראל, כל התורה, כל יום, כל השנה: (תכנית הלמוד היומי לתלמידי ותלמידות חב"ד לשנת הלימודים התשע"ה,) שעור הרמב"ם בספר המצוות<br />
* מאירים את היום עם אגרות הקדש: למוד יומי לתלמידי כתה ז': עיון באגרות הקודש של אדמו"ר נשיא דורנו<br />
* מאירים את היום עם אגרות הקדש: למוד יומי לתלמידי כתה ה': עיון באגרות הקודש של אדמו"ר נשיא דורנו<br />
* סיפורי התורה שלי: לכל פרשה מפרשיות התורה שלושה ספורים, שנערכו על פי המדרשים ואגדות חז"ל<br />
* הפרשה שלי: סיפורים ואתגרים מיוחדים לכל פרשה לצד הוראות על פי שיחות הרבי לאותה פרשה<br />
* הספסל מספר: ספסל קשיש מתעורר לפתע לחיים ומספר על חוויותיו בבית חיינו - 770<br />
* גוף ונשמה לאור החסידות: מפלאי גוף האדם עם באורים מרתקים מתורת החסידות<br />
* האח שלי: לקט ספורים לילדים מעבדים מתוך גליונות האח<br />
* דמויות תנ"כיות<br />
* ארז בשלהבת: מסע מרתק בעבר, בהווה ובבעתיד<br />
* טועמים גאולה<br />
<br />
* נרות להאיר<br />
* במהירות האור<br />
* צועדים בזמן: קומיקס עלילות במעגל השנה<br />
* צועדים בזמן: קומיקס עלילות במעגל השנה<br />
* מלחמת המפרץ: מהאימה והפחד עד לנצחון הנסי<br />
* איור למשל: משלים צבעוניים עם מוסר השכל חסידי<br />
* שריפטן אין באהעלטעניש<br />
* דער פארטיזאנער פיזל<br />
* פאנגער<br />
* זיסע נקמה<br />
* דער גנב<br />
* קינד אין קייטן<br />
* דער עילוי איז געראטעוועט<br />
* דער פארלוירענער פרינץ<br />
* דער פליעדיגער שיף<br />
* פעסטאריוס אקציע<br />
* הקנטוניסטים: סיפורי כוחם של ילדים יהודים, נגנבו לצבא הצאר (אנגלית) The cantonists<br />
<br />
===ילדי משפחת חב"די על תולדות בית רבי===<br />
* הרבנית רבקה<br />
* הרבנית חנה, אם אדמו"ר נשיא דורנו<br />
* הרבנית דבורה לאה בת אדמו"ר הזקן ואם אדמו"ר הצמח צדק והרבנית מנוחה רחל בת אדמו"ר האמצעי<br />
* הרבנית חיה מושקא<br />
* הרבניות סטרנא אשת אדמו"ר הזקן, שינא אשת אדמו"ר האמצעי וחיה מושקא אשת אדמו"ר הצמח צדק<br />
* הרבנית שנא שרה אשת כ"ק אדמו"ר הרש"ב והרבנית נחמה דינה אשת כ"ק אדמו"ר הריי"צ<br />
<br />
===קומיקס===<br />
* קנטרסים במחבוא<br />
* מפלת הצורר<br />
<br />
* הכנר הפרטיזני<br />
* פצצות סרק<br />
* עיני הבדולח<br />
* אימה בעיירה<br />
* תגלית בעתלית<br />
* תגלית בעתלית-אנגלית<br />
* ניצוצות באופל (עלילות מצעירותו של רבי יונתן אייבשיץ)<br />
* חכמעס<br />
* ובית יוסף להבה<br />
* הצייד<br />
* ילדי הצללים<br />
* מזימה בנירנברג<br />
* הקנטוניסטים: ספורי גבורה של ילדים יהודים חטופים בצבא הצאר<br />
* רש"י - רבן של ישראל<br />
* ר' מנדל: בעקבות ספור חייו גדושי מסירות הנפש של ר' מנדל פוטערפאס<br />
* רבי שמואל שטן: עלילה היסטורית מרתקת<br />
* מאבק בולנסיה: עלילת קומיקס היסטוריה<br />
* מבצע פסטוריאוס<br />
* מקורדובה לטבריה דרך פוסטט: ספור חייו הסוערים והמרתקים של הנשר הגדול הרב משה בן מימון הרמב"ם<br />
* אחת נגד כלם: סיפור חיים מסעיר של גבורה יהודית, של ה"מאמע שרה", שרה קצנלבויגן הי"ד<br />
* מעבר לכל גבול: מעלילת השווא ועד למסע החילוץ - ספור מחייו של האדמו"ר מרוז'ין<br />
* ההולנדי המעופף<br />
* הגנב<br />
* חלוץ מלונדון<br />
* המלאך המליץ<br />
* איצי ופיצי: צוחקים ונהנים עם צמד האחים<br />
}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://col.org.il/news/102771 לבדה בפסגה: סופר הילדים משרטט קווים לדמות הרבנית] {{col}}<br />
* [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=creator,contains,%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5,%20%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C&vid=NLI&lang=iw_IL&_ga=2.230906455.919567148.1645965295-135913903.1628159403&_gl=1*5dxup3*_ga*MTM1OTEzOTAzLjE2MjgxNTk0MDM.*_ga_8P5PPG5E6Z*MTY0NTk2NTI5NC4xMy4wLjE2NDU5NjUyOTQuNjA. רשימת הפרסומים של הרב הרשקוביץ בקטלוג הספרייה הלאומית] <br />
* [https://beta.otzar.org/#/b/613858/p/1/t/1645965747061/fs/0/start/0/end/0/c הספר "ללא מורא" על רבי לוי יצחק, במאגר אוצר החכמה] <br />
<br />
<br />
{{מיון רגיל:הרשקוביץ מנחם מענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בביתר עילית]]<br />
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ה]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%A1&diff=535611שאול רייצס2022-04-19T13:49:35Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שאול רייצעס.jpg|שאול רייצעס|ממוזער]]<br />
הרב '''שאול רייצס''' (יליד שנת [[תשמ"א]]) הוא ראש [[כולל אברכים|כולל]] [[תפארת זקנים לוי יצחק]] ומשלוחי הרבי ב[[תל אביב]] ור"מ בישיבת חב"ד "חזון אליהו" בתל אביב.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[צפת]] לרב [[יעקב רייצס|יעקב]] וברכה רייצס. למד ב[[מוסדות אור מנחם (צפת)|תלמוד תורה חב"ד בצפת]], תומכי תמימים בלוד, ובישיבה גדולה [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], נסע לשנת ה[[קבוצה]] בשנת [[תשס"א]].<br />
<br />
בתמוז [[תשס"ד]] התחתן עם בתו של הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]], ועבר להתגורר ב[[תל אביב]]. והתמנה לצוות ישיבה חזון אליהו בתל אביב. בשנת [[תשס"ו]] החל לשמש כ[[שליח]] בעיר.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ז]] לאחר פטירת סבו הרב [[אורי בן שחר]] התמנה תחתיו לשמש כראש [[כולל אברכים|כולל]] [[תפארת זקנים לוי יצחק]] בבית הכנסת גאולת ישראל בתל אביב.<br />
<br />
עם תחילת הקמת [[פרוייקט לקוטי שיחות]] החל למסור במסגרתו שיעור בכל שבוע.<br />
<br />
הרב רייצס נחשב למרצה ידוע בתורת הרבי וב[[ספר התניא]] והוא מוזמן רבות על ידי שלוחי הרבי בארץ ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:רייצס, שאול}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br />
[[קטגוריה:ראשי כוללים]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"א]]<br />
[[קטגוריה:משפחת גרליצקי]]</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%A2%D7%A1.jpg&diff=535610קובץ:שאול רייצעס.jpg2022-04-19T13:48:34Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>1</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A6%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%A2&diff=535609משתמש:צאלקע2022-04-19T13:44:23Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|<br />
{{תבנית:משתמש - חסיד חב"ד}} <br />
{{תבנית:משתמש - אמור מעט ועשה הרבה}} <br />
{{משתמש:צאלקע/טיוטה}}<br />
{{תבנית:משתמש - מספר עריכות|100(לבנתיים)}}<br />
{{תבנית:משתמש - 770}}<br />
{{תבנית:משתמש - דף הבית חב"דפדיה}}<br />
}}<br />
[[קובץ:צאלקע.png|150px|לא ממוסגר]]<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן|5|Efrat-Regular|'''צאלקע ''' }}}}}}<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|3|{{גופן|5|Efrat-Regular|<br />
<br />
"חוקר לא אומר דבר עד שבודק אותו ב-100 אחוז" מטרתי בחבדפדיה לתרום מידע חסידי.<br />
<br />
'''ערכים שיצרתי:'''<br />
[[ישיבת חזון אליהו]],<br />
[[לוי יצחק גרליצקי]],<br />
[[מרים בת בילגה]].<br />
}}}}}} <br />
{{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A6%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%A2.png&diff=535608קובץ:צאלקע.png2022-04-19T13:37:14Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>צאלקע</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A6%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%A2&diff=535439משתמש:צאלקע2022-04-18T18:49:27Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|<br />
{{תבנית:משתמש - חסיד חב"ד}} <br />
{{תבנית:משתמש - אמור מעט ועשה הרבה}} <br />
{{משתמש:צאלקע/טיוטה}}<br />
{{תבנית:משתמש - מספר עריכות|100(לבנתיים)}}<br />
{{תבנית:משתמש - 770}}<br />
{{תבנית:משתמש - דף הבית חב"דפדיה}}<br />
}}<br />
<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן|5|Efrat-Regular|'''צאלקע ''' }}}}}}<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|3|{{גופן|5|Efrat-Regular|<br />
<br />
"חוקר לא אומר דבר עד שבודק אותו ב-100 אחוז" מטרתי בחבדפדיה לתרום מידע חסידי.<br />
<br />
'''ערכים שיצרתי:'''<br />
[[ישיבת חזון אליהו]],<br />
[[לוי יצחק גרליצקי]],<br />
[[מרים בת בילגה]].<br />
}}}}}} <br />
{{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A6%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%A2&diff=535413משתמש:צאלקע2022-04-18T17:33:50Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|<br />
{{תבנית:משתמש - חסיד חב"ד}} <br />
{{תבנית:משתמש - אמור מעט ועשה הרבה}} <br />
{{משתמש:צאלקע/טיוטה}}<br />
{{תבנית:משתמש - מספר עריכות|350(לבנתיים)}}<br />
{{תבנית:משתמש - 770}}<br />
{{תבנית:משתמש - דף הבית חב"דפדיה}}<br />
}}<br />
<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן|5|AAd_AgadaM|'''צאלקע'''}}}}}}<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|3|{{גופן|5|TheYoungTechnay Light|מטרתי בחבדפדיה לתרום מידע חסידי על חסידות חב"ד.<br />
'''ערכים שיצרתי:'''<br />
[[ישיבת חזן אליהו]],<br />
[[לוי יצחק גרליצקי]],<br />
[[מרים בת בילגה]].<br />
}}}}}} <br />
{{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A6%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%A2&diff=535411משתמש:צאלקע2022-04-18T17:02:26Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|<br />
{{תבנית:משתמש - חסיד חב"ד}} <br />
{{תבנית:משתמש - אמור מעט ועשה הרבה}} <br />
{{משתמש:צאלקע/טיוטה}}<br />
{{תבנית:משתמש - מספר עריכות|350(לבנתיים)}}<br />
{{תבנית:משתמש - 770}}<br />
{{תבנית:משתמש - דף הבית חב"דפדיה}}<br />
}}<br />
<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן|5|AAd_AgadaM|'''צאלקע'''}}}}}}<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|{{גופן|5|AAd_AgadaM|מטרתי בחבדפדיה לתרום מידע חסידי על חסידות חבד}}}}}} <br />
{{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}</div>צאלקעhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A6%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%A2&diff=535410משתמש:צאלקע2022-04-18T17:02:04Z<p>צאלקע: </p>
<hr />
<div>{{תיבות משתמש|<br />
{{תבנית:משתמש - חסיד חב"ד}} <br />
{{תבנית:משתמש - אמור מעט ועשה הרבה}} <br />
{{משתמש:צאלקע/טיוטה}}<br />
{{תבנית:משתמש - מספר עריכות|350(לבנתיים)}}<br />
{{תבנית:משתמש - 770}}<br />
{{תבנית:משתמש - דף הבית חב"דפדיה}}<br />
}}<br />
<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|7|{{גופן|5|AAd_AgadaM|'''צאלקע'''}}}}}}<br />
{{יישור טקסט|מרכז|{{גודל|5|{{גופן|5|AAd_AgadaM|מטרתי בחבדפדיה לתרום מידע חסידי על חסידות חב"ד}}}}}} <br />
{{בדף זה מקפידים על הרגש חסידי}}</div>צאלקע