חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

באבא סאלי

2026-01-20T06:48:08Z

קרקר:

[[קובץ:הבבא סאלי.jpg|שמאל|ממוזער|רבי ישראל אבוחצירא]]
רבי '''ישראל אביחצירא''' - '''הבאבא סאלי'''; ([[א' בתשרי]] [[תר"נ]], 1889 - [[ד' בשבט]] [[תשד"מ]], 1984) היה רב ו[[צדיק]] גדול, אב"ד ומקובל אלוקי. היה בקשרים מאוד מיוחדים עם ה[[רבי]] ועם חשובי חסידי חב"ד ב[[מרוקו]], [[ארץ הקודש]] ו[[צרפת]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[א' בתשרי]] [[תר"נ]] בעיר ריסאני שב[[מרוקו]] לאביו הרב מסעוד אבוחצירא, בנו של הרב יעקב אבוחצירא בעל ה'אביר יעקב'.

לאחר רצח דודו רבי דוד אבוחצירא הי"ד, החל לכהן כרב ואב"ד בעיר [[ארפוד]] ב[[מרוקו]], ובשנים אלו הגיע לארפוד, שליח הרבי למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]] אשר החל את הקשר בין חב"ד והבבא סאלי ויחד הקימו את מוסדות חב"ד בארפוד.

בשנת [[תשי"א]] הבבא סאלי עלה ל[[ארץ הקודש]], הרבי כתב לו אגרות ייחודיות. בתקופה מאוחרת יותר שב למרוקו ולפרקים שהה ב[[צרפת]], בה היה מתארח גם בישיבת חב"ד בברינואה שבצרפת. בשנת [[תשכ"ד]] שב ל[[ארץ הקודש]] ובתחילה התיישב ב[[יבנה]], אותה עזב בגלל ביטוי מזלזל שהשמיע ראש כולל הליטאי בעיר כלפי ה[[בעל שם טוב]]. אז עבר ל[[נתיבות]].

הבאבא סאלי נודע כצדיק מקובל גדול וקדוש שהייתה לו [[רוח הקודש]] גלויה ומלומד ב[[ניסים]] ובמופתים גדול שפעל ישועות ונפלאות למעלה מדרך הטבע ממש, בנוסף נודע כגאון עצום ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]].

בתו אסתר (ע"ה) נשאה לרב [[ישר אדרעי]] [[שליח הרבי]] ומנהל מוסדות חב"ד ב[[נתיבות]], שנטל חלק בקשריו עם הרבי.

==שותף להקמת מוסדות חב"ד בארפוד==
קשר קרוב נוצר בין הבבא סאלי ובנו ה[[בבא מאיר]] לשליח הרבי ל[[מרוקו]] הרב [[שלמה מטוסוב]] וכך בשנת תשי"א החל הקשר בין הבבא סאלי חב"ד והרבי. הקשר נעוץ בראשית הקמת המוסדות בעיר [[ארפוד]] בה כיהן הבבא סאלי כרב ואב"ד העיר. וכאשר הרב מטוסוב הגיע לארפוד כדי להקים בה ישיבה, הבבא סאלי היה שותף מלא ופעיל להקמת המוסדות.

ובתקופה בה הוקמה הישיבה, הרב מטוסוב פעל ליצירת קשר בין הבבא סאלי והרבי. ובשנים הבאות הרב מטוסוב היה בקשר אמיץ עם הבבא סאלי בנו הבבא מאיר ובני משפחה נוספים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1367}}.

על התחלת הקשר של הבבא סאלי עם חב"ד והרבי מסופר בספר תולדות [[חב"ד במרוקו]]:
"בחודש אייר [[תשי"א]], הגיע הרב שלמה מטוסוב לארפוד והקים במקום תלמוד תורה בסיוע הבבא סאלי. בתקופה הבאה פעלו יחד להרחבת התלמוד תורה, ולהצלת ילדים יהודיים מלימודיהם בבית הספר צרפתי בו למדו לימודים זרים בלבד. בין הרב מטוסוב והבבא סאלי נוצר קשר מכתבים רצוף, ולעיתים כשהיה הרב מטוסוב יוצא למסעותיו ומגיע לארפוד הרחוקה, היה נפגש עם הבבא סאלי ויחד המשיכו לפעול למען יהודי הקהילה בכלל וילדיהם בפרט"{{הערה|תולדות [[חב"ד במרוקו]] פרק לח – בבא סאלי ע' 264 וראה שם בהרחבה}}.

הרב מטוסוב במהלך ביקוריו בארפוד התארח בבית הבבא סאלי, שם היה הרב מטוסוב ביחד עם הרב [[מאיר אבוחצירא]] – הבבא מאיר – יושבים בלילות ומשוחחים בדברי תורה וחסידות. ולעיתים היו משוחחים יחדיו הבבא סאלי הבבא מאיר והרב שלמה מטוסוב. בשיחות אלו דובר גם אודות חילוקים בין ספרדים ואשכנזים במנהגים המבוססים על הקבלה, אודות ספר ה[[תניא]] ועוד{{הערה|תולדות [[חב"ד במרוקו]] ע' 264}}.

==קשרים עם הרבי==
זכה לעמוד בקשר מכתבים עם [[הרבי]] שלאחר מכן נדפסו חלקם ב[[אגרות קודש]].

===הרבי מעודדו להציל חינוך ילדי מרוקו===
מספר חודשים לאחר שהבבא סאלי הגיע ל[[ארץ הקודש]], שלח אליו הרבי - בכ"ו טבת [[תשי"ב]] - אגרת ובה דברי ברכה ועידוד לפעול עם בני עדת הספרדים. ובפתח האגרת הרבי מכנה את הבבא סאלי בתארים נדירים, אחד התארים שהרבי כותב לבבא סאלי זה חד מבני עליה שפירושו [[צדיק גמור]] על פי [[תניא]]: {{ציטוטון|עמוד התורה בוצינא דנהורא, חד מבני עליה מראשו ומעלה עטרת [[זהב]] גדולה}}.

ובאגרת כותב הרבי: {{ציטוטון|לרגל עלותו לארצנו הקדושה, תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו בעגלא דידן אמן כן יהי רצון, יהא בואו ברוך לה'. מה' מצעדי גבר כוננו, ומכיון שזיכהו [[הקב"ה]] לעלות לארצנו הקדושה ת"ו, הנה בטח העמיסה עליו ההשגחה העליונה תפקיד מיוחד על אדמת הקודש, להחיות רוח חיה בקרב אחינו בני ישראל הספרדים, ולהשפיע עליהם בחיזוק התורה והמצווה בכלל, ובפרט אשר ישמרו על בניהם וטפם לבל יהיו לבז, ולא יפלו ברשת חינוך של הפקר ר"ל, אלא ישמרו עליהם בעינא פקיחא, אשר כולם, בניהם ובנותיהם בלי יוצא מן הכלל, יתחנכו על ברכי התורה והמצוה, ב[[יראת שמים]] ומסורת אבותיו הקדושים, במוסדות חינוך המתנהלים על טהרת הקודש.

ובזכות עבודתו למילוי תפקידו זה במסירות נפש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, ועוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים ויצליח בעבודתו הכבירה להגדיל תורה ולהאדירה, ובעניניו הפרטיים מנפש ועד בשר די והותר}} {{הערה| אגרות קודש אגרת א'שע}}.

===ביטול תוכנית ההגירה לארצות הברית===
תקופה קצרה לאחר שהגיע לארץ הקודש, שקל להגר לארצות הברית, וזאת מפני שהתייאש מקירוב יוצאי מרוקו שעלו לארץ הקודש. בספר תולדותיו "סידנא באבא סאלי"{{הערה|כרך ב' עמוד קלד.}} מסופר אודות מכתבו אל הרבי משנת תשי"ב אודות שאיפתו לעזוב את צאן מרעיתו בארץ הקודש ולהגר לארצות הברית:

"כל מטרתו בעלותו ל[[ארץ הקודש]] הייתה לישב על התורה ועל העבודה בשלוה, ומפאת המצב הרוחני הירוד בארץ ישראל... חושב הוא לצאת מקודש לחול, ואולי להגר לארצות הברית... שם אפשר לשבת על התורה ועל העבודה בלי שום טרדה.. הרבי ענה לאדמו"ר תשובה ארוכה ומנומקת בדבר חז"ל ובדברי [[קבלה]] וחסידות... באגרתו לאדמו"ר כותב הרבי, כי משמיא זיכו לאדמו"ר להיות "איש כללי ומנהיג בישראל" אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו, וכי מן השמים ניתנו לו כוחות חזקים כאלה. הנה כי כן רצוי שישאר בסמיכות למקומות בהם נמצאים מאחינו הספרדים שליט"א הצמאים לדבר ה'... ולכן הוא מייעץ לרבינו להשאר בארץ".

ואמנם באגרת מיום ט' [[ניסן]] [[תשי"ב]] כותב לו הרבי: {{ציטוטון|בנועם קיבלתי יקרת אגרתו מראש ומקדם, וגם אגרת השנית הזאת משלהי [[אדר]]. ואבוא בזה בהצעת חוות דעת בשאלתו... אשר כיון שרצונו לישב על התורה והעבודה לכן העתיק אהלו לארה"ק ת"ו, ויש סברא אשר אולי יסע ל[[ארצות הברית]]}}.

הרבי יעץ לו לקבוע מושבו בארץ הקודש משום שהוא בבחינת מלך, מאן מלכי רבנן "איש כללי ומנהיג בישראל אשר מאות ואלפים נשמעים לקולו... הנה זכות עצום וגדול נפל בחלקו של כהדר"ג שליט"א, אשר הוא ישתמש בהכשרונות והסגולות אשר חננו השי"ת ובהאוצרות מלכים אשר נמסרו לו מאבותיו הקדושים דור אחר דור, לצאת במלחמה נגד היצר, קליפות וסטרא אחרא, בראש צבאות קהלות הקודש המושפעים ונשמעים לרצונו, ללחום מלחמת ד' ולפרסם אלקותו יתברך בכל סביבתם".
הרבי סיים את המכתב לבבא סאלי בהתבטאות בלעדית ויחידה בכל אגרות הרבי: "בכבוד הוקרה '''והערצה'''".

ובו ביום הרבי כתב אל הרב [[אליעזר קרסיק]] מחשובי רבני חב"ד ויו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש הרבי]], אגרת א'תק}}:

{{ציטוטון|מוסגר פה העתק מכתבי שכתבתי להרב וכו' מוה"ר ישראל אביחצירא. ובאם לא טרחה יחשב, הנה בקשתי, שכת"ר יצרף אליו עוד אחד או שנים, ויבקרו את הנ"ל בביתו, ויאמרו לו שעל פי בקשתי עושים זאת להבעת כבוד}}.

הרב קרסיק נסע אל הבבא סאלי והסביר את דברי הרבי, ואכן הבבא סאלי ביטל את תוכנית ההגירה לארצות הברית.

בי"ג ב[[ניסן]] [[תשי"ג]] שמח הרבי לשמוע כי אין לו תרעומת על מכתבו הנזכר שיעץ לו "להקדיש כוחותיו למען הכלל ולא לישב בדד. וכמובן ב[[אגרת רב שרירא גאון|אגרת הידועה של רב שרירא גאון]], אשר כשבא רב לבבל והגיע למקום תורה, לא קבע שם מושבו, אלא אדרבא הלך למקום שאין בו תורה, והקדיש כוחותיו לגדור גדר בבקעה אשר מצא"{{הערה|תוכנית ההגירה לארצות הברית וביטולה לבקשת הרבי, מתועדת כולל האגרות והמפגשים ב[[חב"ד במרוקו]] פרק לח בבא סאלי}}.

==מעודד ומסייע בפעולות חב"ד==
מאז הכיר את חב"ד תמך הבבא סאלי בכל הפעולות של הרבי בארץ הקודש, במרוקו ובכלל. היה בקשר ידידותי עם חשובי חסידי חב"ד במרוקו, ארץ הקודש וצרפת.

==="קירוב הדעת בטח יביא תועלת"===
ב[[כ"א בתמוז]] [[תשי"ב]]{{הערה|[[אגרות קודש הרבי]], אגרת א'תשכא.}} כותב הרבי אל הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]: {{ציטוטון|נודע לי אשר הרב אבוחצירא שי' פרסם מכתב אודותם, ולפלא שלא הודיעו לי על דבר זה מקודם, ונא לשלוח העתק מכתבו}}.

שוב כתב אליהם הרבי בט' [[אלול]] תשי"ג{{הערה|אגרת ז'תתקעח.}}: {{ציטוטון|בטח יעמדו בקישור עם הרב הגאון והרב החסיד כו' כו' מוה"ר ישראל אבוחצירא שי'... הקירוב הדעת משני הצדדים בטח יביא תועלת}}.

===תודה על פעילות שלוחי הרבי במרוקו===
כאשר שב ל[[מרוקו]] ב[[תשי"ד]], וראה את אשר חוללו שם [[שליח]]יו בכל הערים והכפרים, שיגר אל הרבי מכתב תודה נלהב ביותר.

כפי שסיפר, היה הרבי שולח אליו למרוקו את ספריהם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|אדמו"רי חב"ד]], והוא היה שולח את ספרי סבו האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירה זצוק"ל.

===ב[[תומכי תמימים ברינואה]]===
בין השנים [[תשי"ד]] - [[תשכ"ד]] התגורר הבבא סאלי בארפוד והיה נוהג לבקר בקזבלנקה, וגם נוסע ל[[צרפת]], בה הירבה לבקר ולשהות בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ולמד שם [[ליקוטי תורה]] והיה בקשר קרוב עם ראשי הישיבה ורבניה: הרב [[יוסף גולדברג]] ראש הישיבה, הרב [[ניסן נמנוב]] משפיע ומנהל, הרב [[ישראל נח בליניצקי]].

===ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה]]===
הבבא סאלי נהג לבקר מידי פעם בקזבלנקה והיה מגיע לביקורים בישיבת חב"ד. לפעמים היה זה כדי לטבול במקווה במתחם הישיבה וכאשר היו יודעים שמגיע, מיד היו מחממים את המים עבור הצדיק.

בביקורים אלו הירבה הבבא סאלי לשוחח עם הרב שלמה מטוסוב. והבן הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]], סיפר כי באחד הביקורים הבבא סאלי בחנו בתניא{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] עמוד 265}}.

בנו רבי [[ברוך אבוחצירא]] למד בישיבת חב"ד בקזבלנקה וכל השנים נמצא בקשרי ידידות עם חב"ד{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] פרק לח בבא סאלי}}.

===תמיכה במבצעי הרבי===
כאשר חזר לארה"ק בשנת [[תשכ"ד]] המשיך את הקשר החם עם הרבי ו[[שליח|שלוחיו]] בארץ ישראל. כשהוכרז על "[[מבצע תפילין]]", יצא בקריאת הצטרפות למבצע ביחד עם רבי [[עזרא עטיה]] ורבי [[רפאל ברוך טולידאנו]]. וכן יצא בקריאת קודש גם לעידוד [[מבצע נרות שבת קודש]] על ידי בנות שהגיעו לחינוך.

במאבק לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] נלחם לצידו של הרבי, חתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבק נגד גיורי ווינה, ובעד תיקון החוק שיאמר בו "גיור כהלכה".
[[קובץ:קול קורא מהבבא סאלי לקניית אות בספר תורה לילדי ישראל. jpg A ignore q 80 w 1000 c limit 001-1.jpg|שמאל|ממוזער|צילום מכתב הקול קורא לקניית אות בספר תורה לילדי ישראל]]
בשנת [[תשמ"א]] פירסם מכתב ברכה לכל אלו שהשתתפו בקנית [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|אותיות בספר התורה של ילדי ישראל]]: {{ציטוטון|כולנו מחכים ומצפים ל[[גאולה]] השלימה שתבוא מיד עם משיח צדקנו, ולשם כך עלינו להתלכד וללכד את כל עם ישראל. הרבי מליובאוויטש פנה בימים האחרונים ללכד את כל ילדי ישראל, על ידי כתיבת [[ספר תורה]] מיוחד לילדי ישראל שהם צבאות ה'. זכות גדולה לכל אחד ואחת מילדי ישראל לקנות אות אחת בספר תורה זה, ועל ההורים לעשות הכל, שילדיהם יקנו ויזכו באות אחת מספר התורה, ברכתי האישית שלוחה לכל ילד וילדה שירשמו לספר התורה של צבאות ה'. ובוודאי נזכה כולנו מיד לביאת המלך המשיח, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה. עבד ה' המצפה לגאולה קרובה. ישראל אבוחצירה}}{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=8916 מתוך שמן ששון מחבריך] {{אינפו}}}}.

===נגד פגיעה ברבי===
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[יצחק כדורי]]) קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[אברהם מנדל ווכטר|חסידים]] שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[וויליאמסבורג]]: {{ציטוטון|כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדלחט"א מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א}}.

==זכרונות חתנו הרב ישר אדרעי==
[[קובץ:הבאבא סאלי במחיצת חתנו.jpg|ממוזער|הבאבא סאלי במחיצת חתנו, הרב ישר אדרעי]]
מתוך זכרונות חתנו הרב [[ישר אדרעי]], שליח הרבי ומנהל בית חב"ד נתיבות:

* פעם הביאו לו חתיכת עוגת דבש [לעקח] שהרבי שלח אליו. הוא שמח על זה כמוצא שלל רב. מיד קרא לי ולכל בני הבית, וחילק בשמחה עצומה חתיכה קטנה לכל אחד ואחת, באומרו, שזכות גדולה היא לנו וסגולה נפלאה, לאכול מהעוגה שהרבי שלח.

* [[יורם אברג'ל|אחד הרבנים]] שביקרו בביתו היה מעיין באלבום תמונות של הרבי, ושאל את הצדיק מה דעתו על כך שהחסידים אומרים שהרבי הוא מלך המשיח. הבבא סאלי ענה לו עם חיוך והבעה של התפעלות והערצה: “אישתהיל קילשי!” (זהו ביטוי בערבית שפירושו: נאה לו הכל, מגיע לו הכל).

* פעם באו אליו אברכים שדיברו נגד החסידות. הוא לא רצה לקבלם, באמרו: “כל המתנגד לתורת הבעל שם טוב, הרי הוא מרחיק את המשיח”{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=8916 קשרי הבבא סאלי עם הרבי] מתוך הספר [[שמן ששון מחבריך]] {{אינפו}}}}.

===אגרת תנחומין על פטירת הבאבא מאיר===
סיפר חתנו של הבאבא סאלי, הרה"ח ר' ישר אדרעי: "בשעה שישב הבאבא סאלי שבעה ל"ע אחרי הסתלקותו של בנו הצדיק [[מאיר אבוחצירא|רבי מאיר]] זצ"ל, קיבל מכתב תנחומים מהרבי. עם קבלת המכתב קם הבאבא סאלי ממקומו בבכייה ואמר: מי אני ומה אני שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א יחשוב עליי וישלח לי מכתב תנחומין?!"{{הערה|שמן ששון מחבריך, ח"א [מהדורה חדשה], עמ' 31.}}.

===הרבי הוא המשיח===
מספר חתנו של הבאבא סאלי, הרה"ח הרב [[ישר אדרעי]]: "משמשו של הבאבא סאלי, הרב אליהו אלפסי, הראה לבאבא סאלי את האלבום "[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]" תוך שהוא לוחש לו: "אומרים שהוא [=הרבי] [[המשיח]]". הבבא סאלי ענה לו עם חיוך והבעה של התפעלות והערצה: "איסתאהל כל שיי!" (זהו ביטוי בשפה הערבית שפירושו: נאה לו הכל, מגיע לו הכל!). {{הערה|[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]] [מהדורה חדשה], חלק א, עמ' 32.}}.

==הסתלקותו==
הסתלק ב[[ד' בשבט]] בשנת [[תשד"מ]].

לאחר [[הסתלקות]]ו הגיע מכתב מהרבי לבני המשפחה:

"משפחת אבוחצירה. מאוד נצטערתי להשמועה, מפטירת הרב הצדיק הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ רברבן ובר רברבן, מוכתר במעלות ומדות תרומיות, מפורסם בתורתו ויראתו, יראת ה' אוצרו, ישב על מדין ומצודתו הייתה פרוסה וכו', מוהר"ר ישראל. המקום ינחם אותם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. ומכאן ולהבא אך טוב וחסד ימצא אותם תמיד כל הימים".

==תיעוד קשרי בבא סאלי והרבי==

===סרט תיעודי===
בשנת [[תשפ"ד]] ראה אור הסרט "הצדיק האחרון" המתעד את הבבא סאלי ובו תיאור קשרי הבבא סאלי והרבי.

בסרט בהפקת הבימאי רפאל בלולו, הצצה לקשרי הרבי והבבא סאלי ומוסדות חב"ד במרוקו.

הדוברים בסרט אודות הקשר עם הרבי ושלוחי הרבי:

פרופסור ניסים ליאון, אחיו של ראש עיריית [[ירושלים]] משה ליאון.

ד"ר מאיר ניזרי, חוקר יהדות תאפילאלת. שמו מופיע בספר [[תולדות חב"ד במרוקו (ספר)|תולדות חב"ד במרוקו]], ברשימת תלמידי [[ארפוד]].

ר' [[שניאור זלמן ברגר]], מחבר [[תולדות חב"ד במרוקו]]{{הערה|[https://col.org.il/news/164886 הצדיק האחרון, הבבא סאלי והרבי]}}.

===תיעוד בספרים===
קשריו של הבבא סאלי עם הרבי ושלוחי הרבי, פורסמו בספרים ומאמרים ובהם: שמן ששון מחבריך, תולדות חב"ד במרוקו ו'[[האיר פני המזרח (ספר)|האיר פני המזרח]]' מאת הסופר ר' [[שבתי ויינטרוב]].

==צאצאיו==
*בנו בבא ברוך, רבי [[ברוך אבוחצירא]] - [[נתיבות]]
*בנו בבא מאיר, רבי [[מאיר אבוחצירא]] זצ"ל
*בתו הרבנית אסתר ע"ה ובעלה הרב [[ישר אדרעי]] [[נתיבות]]
*נכדו רבי [[אלעזר אבוחצירא]] זצ"ל
*נכדו רבי [[דוד אבוחצירא]] [[נהריה]]
*נכדתו רעיית הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]] רבה של קרית ביאליק
*נכדתו רעיית הרב [[חיים פינטו]] רב הערים [[אשדוד]] ו[[קרית מלאכי]]

== ראו גם ==
*[[יהדות ספרד]]
*[[שושלת אבוחצירא]]

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]] [[שבועון בית משיח]] גיליון 448 '''הקשר השמיימי בין הרבי והבבא סאלי''' {{בית משיח}}.
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]], גיליון 1367 [https://chabadpedia.co.il/images/f/f5/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8.pdf הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר]
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים ח, לח.
*ר' [[שבתאי ווינטראוב]], ספר '''בסוד שיח''' ע' 21-27.
*הרב [[שלום בער וולפא]], '''שמן ששון מחבריך''', חלק א, [מהדורה חדשה] עמ' 23 ואילך.
*[[מכון באוהלי צדיקים]], '''האיר פני המזרח'''{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/1047536/ ספר חדש האיר פני המזרח הרבי, הבבא סאלי, בבא מאיר ורבני המזרח]}}.

== קישורים חיצוניים ==
* [https://www.hageula.com/news/chabad/26370.htm הרב אברג'ל: הבאבא סאלי אמר על הרבי שליט"א שהוא מלך המשיח] באתר {{הגאולה}}
* [[ארי טננבוים]] מראיין ב[[כיכר השבת]] את ר' [[שניאור זלמן ברגר]] - [https://www.kikar.co.il/dayan-haamet/s795hu '''הבבא סאלי וקשריו עם הרבי מליובאוויטש''']
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/magazine/1047450/ הקשר בין הרבי והבבא סאלי ובנו הבבא מאיר. סקירה] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/special/243821/ הצצה לחדרו של הבבא סאלי] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%91%d7%91%d7%90-%d7%a1%d7%90%d7%9c%d7%99/ תגית בבא סאלי] {{אינפו}}
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=239&hilite= מכתב מהרבי לבבא סאלי, אגרות קודש חלק ז' עמ' רכג]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=8916 קשרי הבבא סאלי עם הרבי] מתוך הספר [[שמן ששון מחבריך]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1756 ראיון על הבבא סאלי עם חתנו, הרב [[ישר אדרעי]]] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=18559 הקשר השמיימי בין הרבי מה"מ ל'בבא סאלי] - {{אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26061 הבבא סאלי תורם לישיבת תות"ל המרכזית] {{תמונה}} {{אינפו}}
* חיים רייך, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79590 ה"בבא ברוך" בראיון נדיר: "הקשר של אבי עם חב"ד התחיל כבר בימי הריי"צ"], א' שבט התשע"ד (02.01.2014) {{אינפו}}
* [[אברהם רייניץ]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79630 כיצד הגיב הבבא סאלי כאשר אמרו לו שהרבי משיח?], הרב שלמה וויצמן מספר ל{{שבועון בית משיח}} (מס' 909) על הקשר המיוחד עם הרבי ו[[חסידות חב"ד]], באתר {{חב"ד אינפו}}, כ"ט טבת התשע"ד (01.01.2014)
*'''[https://col.org.il/news/128791 נשיא אלוקים בתוכנו]''', הבבא סאלי מעודד את [[מבצעי הרבי]] {{COL}}

{{סדרה|הקודם=-|רשימה=רבני [[אבוחצירא]]|שנה=[[א' בתשרי]] [[תר"נ]] - [[ד' שבט]] [[תשד"מ]]|הבא=האדמו"ר הבאבא [[ברוך אבוחצירא]] (נתיבות) והאדמו"ר הבאבא [[מאיר אבוחצירא]] (אשדוד)}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבוחצירא, ישראל}}
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אישים בנתיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד"מ]]
[[קטגוריה:משפחת אבוחצירא]]
[[en:The Baba Sali]]

דיקשטיין (פירושונים)

2026-01-19T08:38:22Z

קרקר:

{{פירושונים|
*הרב [[משה דיקשטיין]] - משלוחי הרבי לבאר שבע ורב בית הכנסת 'קדושי אושוויץ' בשכונה ד' בעיר.
*הרב [[שלום דובער דיקשטיין]] - שו"ב בקהילת חב"ד במלבורן, אוסטרליה ושליח הרבי במסגרת בית חב״ד מקומי, וכן בקהילת דוברי העברית בעיר.
*הרב [[מנחם מענדל דיקשטיין]] - שליח בשדה החינוך וסגן מנהל ב[[חיידר]] חב"ד ב[[חולון]] וכתב [[שבועון בית משיח]].
*ר' [[אליהו דיקשטיין]] - שליח הרבי ומלמד ב[[חדר מנחם מוסקבה|חיידר מנחם]] ב[[מוסקבה]].
*הרב [[אביגדור דיקשטיין]] - ראש חטיבת חרדים ב[[צה"ל]] בדרגת סגן אלוף - כפר חב"ד.
*הרב [[שלמה דיקשטיין]] - שליח הרבי לשכונת רבין ב[[בית שאן]], רכז סניפי [[צבאות השם]] ומנהל 'מרכז הכשרה והדרכה'.
*הרב [[חיים אברהם שמואל דיקשטיין]] - ר"מ בישיבה קטנה נוף הגליל.
*הרב [[שניאור זלמן דיקשטיין]] - [[משפיע]] בקהילת [[בית משיח פלורידה]].
}}
[[קטגוריה:משפחת דיקשטיין|*]]

אביגדור דיקשטיין

2026-01-19T06:44:11Z

קרקר: /* ראש ענף חרדים */

{{מקורות}}
[[קובץ:אביגדור דיקשטיין.jpeg|ממוזער|אביגדור דיקשטיין]]
'''אביגדור דיקשטיין''' (נולד ב[[ו' בכסלו]] [[תשמ"ט]], 1988) הוא סגן אלוף בצה"ל ראש ענף חרדים בחטיבת תכנון ומנהל כח אדם באגף כוח אדם.

==תולדות חיים==
נולד ב[[באר שבע]] נולד ב[[ו' בכסלו]] [[תשמ"ט]] לרב [[משה דיקשטיין]] ולשושנה דיקשטיין בת ר' [[יוסף לבנהרץ]].

למד בישיבות [[תומכי תמימים נתניה]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].

היה מנהל מקהלת [[אורו של משיח (קעמפ)|אורו של משיח]], וגם היה בין מפיקי הסרט '[[קוד קב"ע]]', ביחד עם חברו הרב [[שמעיה הכט]] והמפיק החב"די [[אהרון אוריאן]].

לקראת שנת [[תשס"ט]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר שנת הקבוצה פעל בשליחות הרבי ב[[רוסיה]], כמנהל פעילות בבית הספר חב"ד בעיר [[מוסקבה]] שברוסיה.

==שירותו בצה"ל==
לאחר סיום תקופת השליחות במוסקבה, קיבל הצעות לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]], אך בעקבות [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|מענה הרבי באגרות הקודש]] ובעצת המשפיע - חזר לארץ והתגייס לצה״ל בעודו בחור.

בטקס סיום הטירונות קיבל את אות "מצטיין המחזור". את שירותו החל במחנה ב"קציעות" בדרום הארץ. עקב הבנתו בתחום עריכת הוידיאו וכושר הכתיבה וההבעה - עבר ליחידת ״דובר צה״ל״ בבסיס ״הקריה״ בתל אביב. במסגרת תפקידו זה הופקד על הפקת צילום ועריכת תרגילים צבאיים לצרכי למידה והפקת לקחים, ישיבות, אימונים תקופתיים וסיכומי שירות של בכירים.

לאחר תום תקופת שירותו הסדיר ובברכת הרבי באגרות הקודש, יצא לקורס קציני לוגיסטיקה.

תוך כדי הקורס נשא את רחל בת הרב [[שלום בער בלוי]] לקראת חתונתו הוציא לאור חוברת - תדפיס בשם 'לבוא בצבא', שהוא איגוד וליקוט של חלק מהתכתבויות הרבי עם בכירי צה"ל ומשפחות המשרתים לאורך השנים.

בסיום השלמת הקורס נבחר להיות ״נציג הבוגרים״ בנאומי הטקס בפני המשפחות.

לאחר שירות ממושך כמפקד בגדודים קרביים, הועלה לדרגת רב סרן בטקס מצטיניים רב רושם ואף שם נבחר להיות נציג מקבלי הדרגות והמצטיינים.

בדרגתו החדשה רב סרן, קודם להיות קצין ההספקה של חטיבת האש 215 ולאחר השלמת לימודים אקדמאים שירת כשנתיים באוגדת עזה - כעוזר קצין הלוגיסטיקה האוגדתי.

במהלך שמחת תורה תשפ״ד עם פרוץ מלחמת [[חרבות ברזל]] נכח בבסיס רעים הסמוך לגבול בזמן חדירת המחבלים למחנה.

לקח חלק בלחימה בגזרת העוטף בחמ"ל אוגדת עזה.

==ראש ענף חרדים==
לאחר שהועלה לדרגת סגן אלוף מונה לראש ענף חרדים באכ"א, במסגרת תפקידו הוא אחראי על כלל שירות בני הציבור החרדי החל משלב הגיוס ועד השחרור.

פועל לגיוס בחורים חרדים לצבא וזאת חרף דעת גדולי ישראל.

בתפקידו הוא אחראי על פיתוח מסלולים ייעודיים בצבא לציבור החרדי בכלל זרועות ואגפי הצבא.

כמו כן, אחריות ענף החרדים הוא על כתיבת המדיניות למסלולי החרדים וביצוע בקרה ומעקב על מימוש המדיניות ביחידות הקצה.

ענף החרדים הוקם בחטיבת התכנון ומנהל כח האדם כחלק מתהליך שדרוג וטיוב המענה לבני הציבור החרדי המתגייסים לצה"ל כלוחמים והתומכים לחימה.

==ביקורת==
תחת תפקידו מובל מדיניות נוקשה בענייני [[חוק הגיוס|גיוס חרדים ותלמידי ישיבה]], וייעץ בוועדה בכנסת על הטלת סנקציות אישיות על בני תורה ובחורי ישיבות, וטען כי "זו הדרך היחידה".

בנוסף לכך, עם פרוץ משבר הגיוס בשנת תשפ"ד פעל לבטל את [[הסכם חב"ד|הסכם הגיוס]] שהיה עד אז לתלמידי ישיבות חב"ד עם הצבא, וחותר לגיוס מלא של כל תלמידי הישיבות ללא פשרות. עוד פעל להכשיל לאחר מכן כל נסיון הסכם גיוס אחר שנרקם בין עסקני חב"ד לצבא, ולהטיל סנקציות חמורות וצווי מעצר על כל תלמידי הישיבות ובני התורה עד לגיוסם במסלול מלא ח"ו, בניגוד מוחלט ל[[גיוס בני הישיבות#כיום|דעת הרבי הברורה וחסרת הפשרות בעניין זה]].

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/news/1130942/ החיילים החב"דים יקודמו בדרגות בצה"ל] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/11nissan77/1078421/ "מודים לה' על הניסים ומתפללים לשחרור החטופים"] {{וידאו}} {{אינפו}}

{{מיון רגיל:דיקשטיין, אביגדור}}
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת דיקשטיין]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נתניה]]

אביגדור דיקשטיין

2026-01-19T06:42:50Z

קרקר: /* שירותו בצה"ל */

{{מקורות}}
[[קובץ:אביגדור דיקשטיין.jpeg|ממוזער|אביגדור דיקשטיין]]
'''אביגדור דיקשטיין''' (נולד ב[[ו' בכסלו]] [[תשמ"ט]], 1988) הוא סגן אלוף בצה"ל ראש ענף חרדים בחטיבת תכנון ומנהל כח אדם באגף כוח אדם.

==תולדות חיים==
נולד ב[[באר שבע]] נולד ב[[ו' בכסלו]] [[תשמ"ט]] לרב [[משה דיקשטיין]] ולשושנה דיקשטיין בת ר' [[יוסף לבנהרץ]].

למד בישיבות [[תומכי תמימים נתניה]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].

היה מנהל מקהלת [[אורו של משיח (קעמפ)|אורו של משיח]], וגם היה בין מפיקי הסרט '[[קוד קב"ע]]', ביחד עם חברו הרב [[שמעיה הכט]] והמפיק החב"די [[אהרון אוריאן]].

לקראת שנת [[תשס"ט]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר שנת הקבוצה פעל בשליחות הרבי ב[[רוסיה]], כמנהל פעילות בבית הספר חב"ד בעיר [[מוסקבה]] שברוסיה.

==שירותו בצה"ל==
לאחר סיום תקופת השליחות במוסקבה, קיבל הצעות לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]], אך בעקבות [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|מענה הרבי באגרות הקודש]] ובעצת המשפיע - חזר לארץ והתגייס לצה״ל בעודו בחור.

בטקס סיום הטירונות קיבל את אות "מצטיין המחזור". את שירותו החל במחנה ב"קציעות" בדרום הארץ. עקב הבנתו בתחום עריכת הוידיאו וכושר הכתיבה וההבעה - עבר ליחידת ״דובר צה״ל״ בבסיס ״הקריה״ בתל אביב. במסגרת תפקידו זה הופקד על הפקת צילום ועריכת תרגילים צבאיים לצרכי למידה והפקת לקחים, ישיבות, אימונים תקופתיים וסיכומי שירות של בכירים.

לאחר תום תקופת שירותו הסדיר ובברכת הרבי באגרות הקודש, יצא לקורס קציני לוגיסטיקה.

תוך כדי הקורס נשא את רחל בת הרב [[שלום בער בלוי]] לקראת חתונתו הוציא לאור חוברת - תדפיס בשם 'לבוא בצבא', שהוא איגוד וליקוט של חלק מהתכתבויות הרבי עם בכירי צה"ל ומשפחות המשרתים לאורך השנים.

בסיום השלמת הקורס נבחר להיות ״נציג הבוגרים״ בנאומי הטקס בפני המשפחות.

לאחר שירות ממושך כמפקד בגדודים קרביים, הועלה לדרגת רב סרן בטקס מצטיניים רב רושם ואף שם נבחר להיות נציג מקבלי הדרגות והמצטיינים.

בדרגתו החדשה רב סרן, קודם להיות קצין ההספקה של חטיבת האש 215 ולאחר השלמת לימודים אקדמאים שירת כשנתיים באוגדת עזה - כעוזר קצין הלוגיסטיקה האוגדתי.

במהלך שמחת תורה תשפ״ד עם פרוץ מלחמת [[חרבות ברזל]] נכח בבסיס רעים הסמוך לגבול בזמן חדירת המחבלים למחנה.

לקח חלק בלחימה בגזרת העוטף בחמ"ל אוגדת עזה.

==ראש ענף חרדים==
לאחר שהועלה לדרגת סגן אלוף מונה לראש ענף חרדים באכ"א, במסגרת תפקידו הוא אחראי על כלל שירות בני הציבור החרדי החל משלב הגיוס ועד השחרור.

בתפקידו הוא אחראי על פיתוח מסלולים ייעודיים בצבא לציבור החרדי בכלל זרועות ואגפי הצבא.

כמו כן, אחריות ענף החרדים הוא על כתיבת המדיניות למסלולי החרדים וביצוע בקרה ומעקב על מימוש המדיניות ביחידות הקצה.

ענף החרדים הוקם בחטיבת התכנון ומנהל כח האדם כחלק מתהליך שדרוג וטיוב המענה לבני הציבור החרדי המתגייסים לצה"ל כלוחמים והתומכים לחימה.

==ביקורת==
תחת תפקידו מובל מדיניות נוקשה בענייני [[חוק הגיוס|גיוס חרדים ותלמידי ישיבה]], וייעץ בוועדה בכנסת על הטלת סנקציות אישיות על בני תורה ובחורי ישיבות, וטען כי "זו הדרך היחידה".

בנוסף לכך, עם פרוץ משבר הגיוס בשנת תשפ"ד פעל לבטל את [[הסכם חב"ד|הסכם הגיוס]] שהיה עד אז לתלמידי ישיבות חב"ד עם הצבא, וחותר לגיוס מלא של כל תלמידי הישיבות ללא פשרות. עוד פעל להכשיל לאחר מכן כל נסיון הסכם גיוס אחר שנרקם בין עסקני חב"ד לצבא, ולהטיל סנקציות חמורות וצווי מעצר על כל תלמידי הישיבות ובני התורה עד לגיוסם במסלול מלא ח"ו, בניגוד מוחלט ל[[גיוס בני הישיבות#כיום|דעת הרבי הברורה וחסרת הפשרות בעניין זה]].

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/news/1130942/ החיילים החב"דים יקודמו בדרגות בצה"ל] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/11nissan77/1078421/ "מודים לה' על הניסים ומתפללים לשחרור החטופים"] {{וידאו}} {{אינפו}}

{{מיון רגיל:דיקשטיין, אביגדור}}
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת דיקשטיין]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נתניה]]

אביגדור דיקשטיין

2026-01-19T06:41:33Z

קרקר: /* שירותו בצה"ל */

{{מקורות}}
[[קובץ:אביגדור דיקשטיין.jpeg|ממוזער|אביגדור דיקשטיין]]
'''אביגדור דיקשטיין''' (נולד ב[[ו' בכסלו]] [[תשמ"ט]], 1988) הוא סגן אלוף בצה"ל ראש ענף חרדים בחטיבת תכנון ומנהל כח אדם באגף כוח אדם.

==תולדות חיים==
נולד ב[[באר שבע]] נולד ב[[ו' בכסלו]] [[תשמ"ט]] לרב [[משה דיקשטיין]] ולשושנה דיקשטיין בת ר' [[יוסף לבנהרץ]].

למד בישיבות [[תומכי תמימים נתניה]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].

היה מנהל מקהלת [[אורו של משיח (קעמפ)|אורו של משיח]], וגם היה בין מפיקי הסרט '[[קוד קב"ע]]', ביחד עם חברו הרב [[שמעיה הכט]] והמפיק החב"די [[אהרון אוריאן]].

לקראת שנת [[תשס"ט]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר שנת הקבוצה פעל בשליחות הרבי ב[[רוסיה]], כמנהל פעילות בבית הספר חב"ד בעיר [[מוסקבה]] שברוסיה.

==שירותו בצה"ל==
לאחר סיום תקופת השליחות במוסקבה, קיבל הצעות לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]], אך בעקבות [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|מענה הרבי באגרות הקודש]] ובעצת המשפיע - חזר לארץ והתגייס לצה״ל בעודו בחור.

בטקס סיום הטירונות קיבל את אות "מצטיין המחזור". את שירותו החל במחנה ב"קציעות" בדרום הארץ. עקב הבנתו בתחום עריכת הוידיאו וכושר הכתיבה וההבעה - עבר ליחידת ״דובר צה״ל״ בבסיס ״הקריה״ בתל אביב. במסגרת תפקידו זה הופקד על הפקת צילום ועריכת תרגילים צבאיים לצרכי למידה והפקת לקחים, ישיבות, אימונים תקופתיים וסיכומי שירות של בכירים.

לאחר תום תקופת שירותו הסדיר ובברכת הרבי באגרות הקודש, יצא לקורס קציני לוגיסטיקה.

תוך כדי הקורס נשא את רחל בת הרב [[שלום בער בלוי]] לקראת חתונתו הוציא לאור חוברת - תדפיס בשם 'לבוא בצבא', שהוא איגוד וליקוט של חלק מהתכתבויות הרבי עם בכירי צה"ל ומשפחות המשרתים לאורך השנים.

בסיום השלמת הקורס נבחר להיות ״נציג הבוגרים״ בנאומי הטקס בפני המשפחות.

לאחר שירות ממושך כמפקד בגדודים קרביים, הועלה לדרגת רב סרן בטקס מצטיניים רב רושם ואף שם נבחר להיות נציג מקבלי הדרגות והמצטיינים.

בדרגתו החדשה רב סרן, קודם להיות קצין ההספקה של חטיבת האש 215 ולאחר השלמת לימודים אקדמאים שירת כשנתיים באוגדת עזה - כעוזר קצין הלוגיסטיקה האוגדתי.

במהלך שמחת תורה תשפ״ד נכח בבסיס רעים הסמוך לגבול בזמן חדירת המחבלים למחנה.

לקח חלק בלחימה בגזרת העוטף בחמ"ל אוגדת עזה.

==ראש ענף חרדים==
לאחר שהועלה לדרגת סגן אלוף מונה לראש ענף חרדים באכ"א, במסגרת תפקידו הוא אחראי על כלל שירות בני הציבור החרדי החל משלב הגיוס ועד השחרור.

בתפקידו הוא אחראי על פיתוח מסלולים ייעודיים בצבא לציבור החרדי בכלל זרועות ואגפי הצבא.

כמו כן, אחריות ענף החרדים הוא על כתיבת המדיניות למסלולי החרדים וביצוע בקרה ומעקב על מימוש המדיניות ביחידות הקצה.

ענף החרדים הוקם בחטיבת התכנון ומנהל כח האדם כחלק מתהליך שדרוג וטיוב המענה לבני הציבור החרדי המתגייסים לצה"ל כלוחמים והתומכים לחימה.

==ביקורת==
תחת תפקידו מובל מדיניות נוקשה בענייני [[חוק הגיוס|גיוס חרדים ותלמידי ישיבה]], וייעץ בוועדה בכנסת על הטלת סנקציות אישיות על בני תורה ובחורי ישיבות, וטען כי "זו הדרך היחידה".

בנוסף לכך, עם פרוץ משבר הגיוס בשנת תשפ"ד פעל לבטל את [[הסכם חב"ד|הסכם הגיוס]] שהיה עד אז לתלמידי ישיבות חב"ד עם הצבא, וחותר לגיוס מלא של כל תלמידי הישיבות ללא פשרות. עוד פעל להכשיל לאחר מכן כל נסיון הסכם גיוס אחר שנרקם בין עסקני חב"ד לצבא, ולהטיל סנקציות חמורות וצווי מעצר על כל תלמידי הישיבות ובני התורה עד לגיוסם במסלול מלא ח"ו, בניגוד מוחלט ל[[גיוס בני הישיבות#כיום|דעת הרבי הברורה וחסרת הפשרות בעניין זה]].

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/news/1130942/ החיילים החב"דים יקודמו בדרגות בצה"ל] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/11nissan77/1078421/ "מודים לה' על הניסים ומתפללים לשחרור החטופים"] {{וידאו}} {{אינפו}}

{{מיון רגיל:דיקשטיין, אביגדור}}
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת דיקשטיין]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נתניה]]

אביגדור דיקשטיין

2026-01-19T06:28:38Z

קרקר:

{{מקורות}}
[[קובץ:אביגדור דיקשטיין.jpeg|ממוזער|אביגדור דיקשטיין]]
'''אביגדור דיקשטיין''' (נולד ב[[ו' בכסלו]] [[תשמ"ט]], 1988) הוא סגן אלוף בצה"ל ראש ענף חרדים בחטיבת תכנון ומנהל כח אדם באגף כוח אדם.

==תולדות חיים==
נולד ב[[באר שבע]] נולד ב[[ו' בכסלו]] [[תשמ"ט]] לרב [[משה דיקשטיין]] ולשושנה דיקשטיין בת ר' [[יוסף לבנהרץ]].

למד בישיבות [[תומכי תמימים נתניה]] וב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]].

היה מנהל מקהלת [[אורו של משיח (קעמפ)|אורו של משיח]], וגם היה בין מפיקי הסרט '[[קוד קב"ע]]', ביחד עם חברו הרב [[שמעיה הכט]] והמפיק החב"די [[אהרון אוריאן]].

לקראת שנת [[תשס"ט]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר שנת הקבוצה פעל בשליחות הרבי ב[[רוסיה]], כמנהל פעילות בבית הספר חב"ד בעיר [[מוסקבה]] שברוסיה.

==שירותו בצה"ל==
לאחר סיום תקופת השליחות במוסקבה, קיבל הצעות לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]], אך בעקבות [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|מענה הרבי באגרות הקודש]] ובעצת המשפיע - חזר לארץ והתגייס לצה״ל.

בטקס סיום הטירונות קיבל את אות "מצטיין המחזור". את שירותו החל במחנה ב"קציעות" בדרום הארץ. עקב הבנתו בתחום עריכת הוידיאו וכושר הכתיבה וההבעה - עבר ליחידת ״דובר צה״ל״ בבסיס ״הקריה״ בתל אביב. במסגרת תפקידו זה הופקד על הפקת צילום ועריכת תרגילים צבאיים לצרכי למידה והפקת לקחים, ישיבות, אימונים תקופתיים וסיכומי שירות של בכירים.

לאחר תום תקופת שירותו הסדיר ובברכת הרבי באגרות הקודש, יצא לקורס קציני לוגיסטיקה.

תוך כדי הקורס נשא את רחל בת הרב [[שלום בער בלוי]] ובסיום השלמת הקורס נבחר להיות ״נציג הבוגרים״ בנאומי הטקס בפני המשפחות.

לאחר שירות ממושך כמפקד בגדודים קרביים, הועלה לדרגת רב סרן בטקס מצטיניים רב רושם ואף שם נבחר להיות נציג מקבלי הדרגות והמצטיינים.

בדרגתו החדשה רב סרן, קודם להיות קצין ההספקה של חטיבת האש 215 ולאחר השלמת לימודים אקדמאים שירת כשנתיים באוגדת עזה - כעוזר קצין הלוגיסטיקה האוגדתי.

במהלך שמחת תורה תשפ״ד נכח בבסיס רעים הסמוך לגבול בזמן חדירת המחבלים למחנה.

לקח חלק בלחימה בגזרת העוטף בחמ"ל אוגדת עזה.

לקראת חתונתו הוציא לאור חוברת - תדפיס בשם 'לבוא בצבא', שהוא איגוד וליקוט של חלק מהתכתבויות הרבי מליובאוויטש עם בכירי צהל ומשפחות המשרתים לאורך השנים.

==ראש ענף חרדים==
לאחר שהועלה לדרגת סגן אלוף מונה לראש ענף חרדים באכ"א, במסגרת תפקידו הוא אחראי על כלל שירות בני הציבור החרדי החל משלב הגיוס ועד השחרור.

בתפקידו הוא אחראי על פיתוח מסלולים ייעודיים בצבא לציבור החרדי בכלל זרועות ואגפי הצבא.

כמו כן, אחריות ענף החרדים הוא על כתיבת המדיניות למסלולי החרדים וביצוע בקרה ומעקב על מימוש המדיניות ביחידות הקצה.

ענף החרדים הוקם בחטיבת התכנון ומנהל כח האדם כחלק מתהליך שדרוג וטיוב המענה לבני הציבור החרדי המתגייסים לצה"ל כלוחמים והתומכים לחימה.

==ביקורת==
תחת תפקידו מובל מדיניות נוקשה בענייני [[חוק הגיוס|גיוס חרדים ותלמידי ישיבה]], וייעץ בוועדה בכנסת על הטלת סנקציות אישיות על בני תורה ובחורי ישיבות, וטען כי "זו הדרך היחידה".

בנוסף לכך, עם פרוץ משבר הגיוס בשנת תשפ"ד פעל לבטל את [[הסכם חב"ד|הסכם הגיוס]] שהיה עד אז לתלמידי ישיבות חב"ד עם הצבא, וחותר לגיוס מלא של כל תלמידי הישיבות ללא פשרות. עוד פעל להכשיל לאחר מכן כל נסיון הסכם גיוס אחר שנרקם בין עסקני חב"ד לצבא, ולהטיל סנקציות חמורות וצווי מעצר על כל תלמידי הישיבות ובני התורה עד לגיוסם במסלול מלא ח"ו, בניגוד מוחלט ל[[גיוס בני הישיבות#כיום|דעת הרבי הברורה וחסרת הפשרות בעניין זה]].

==קישורים חיצוניים==
* [https://chabad.info/news/1130942/ החיילים החב"דים יקודמו בדרגות בצה"ל] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/11nissan77/1078421/ "מודים לה' על הניסים ומתפללים לשחרור החטופים"] {{וידאו}} {{אינפו}}

{{מיון רגיל:דיקשטיין, אביגדור}}
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת דיקשטיין]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נתניה]]

סמרקנד

2026-01-07T11:09:45Z

קרקר: /* ראו גם */

{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר סמרקנד|אחר=ספר|ראו=סמרקנד (ספר)}}
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]

'''סמרקנד''' היא העיר השלישית בגודלה במדינת [[אוזבקיסטן]], ומתגוררים בה כ-400,000 איש. פעלו בה שלוחי אדמו"ר הרש"ב: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]], ושליח אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמחה גורודצקי]]. בעיר היתה פעילות חב"דית במשך שנים רבות. ובימי [[מלחמת העולם השנייה]] נוצרה בה קהילה חב"דית הגדולה ביותר באותה תקופה. לאחר היציאה מרוסיה, היתה בה קהילה של עשרות משפחות חב"דיות ובשנות הי' והכ', היתה הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות. בתקופת נפילת השלטון הקומוניסטי החלו לפעול בה שלוחי הרבי, וכיום מספר היהודים בה קטן, ואין בה פעילות חב"דית קבועה.

==שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד==

===הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב===
הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, אליה הגיע תדיר מחברון בה כיהן ברבנות.

בסמרקנד פעל גדולות ונצורות לחיזוק היהדות ברוח ישראל סבא{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}.

===הרב חיים נאה===
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]
הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]] נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות{{הערה|ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים}}.

בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא הרב נאה בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.

הרב חיים נאה לימד ילדים ומבוגרים, לצד פעילות רחבת היקף לתקן את מצב השחיטה בסמרקנד.

עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.

בסיום השליחות בסמרקנד נסע הרב נאה ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]].

===הרב שמחה גורודצקי===
[[קובץ:5c2adbae23bfc 1546312622 news main gallery.jpg|px250px|ממוזער|שמאל|הרב שמחה גורודצקי מספר שנים לאחר שחררו מהכלא]]

הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם פעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות עד למלחמת העולם השנייה.

מיד עם בואו לסמרקנד בשנת תרפ"ו יסד "[[תלמוד תורה]]" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום{{הערה|יהדות הדממה חלק א', פרק הרב שמחה גורודצקי}}.

הקומוניסטים רדפוהו והוא נאסר כמה פעמים, בפעם האחרונה שנכלא, הוא נשפט ונגזר עליו עונש מוות, שהומר ב-25 שנות גלות, בשנת תשי"ג, מת סטאלין ור' שמחה שוחרר מהגלות.{{הערה|יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי}}.

לאחר השחרור מהגלות, הגיע ר' שמחה גורודצקי לטשקנט וכעבור מספר שנים עלה לארץ הקודש והמשיך לפעול בקרב היהודים הבוכרים.

==בימי [[השואה]]==
{{להשלים}}
בימי ה[[שואה]], משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, התיישבו בעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה}}.

==ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)]]}}

בתקופת השואה, ב[[קיץ]] [[תש"א]] נאספו בעיר הרבה מ[[חסידי חב"ד]], עבורם הוקמו סניפי ישיבת תומכי תמימים.

==היציאה מרוסיה==

לאחר המלחמה, הפליטים הפולניים עזבו את [[ברית המועצות]] ורבים מחסידי חב"ד נסעו ל[[לבוב]] התחזו לאזרחים פולניים ויצאו את ברית המועצות במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], ולאחר שהיה קצרה במדינות מעבר כמו [[פולין]] וצ'כיה הגיעו למחנות עקורים ב[[פוקינג]] שבגרמניה ובמחנות ומקומות נוספים ב[[גרמניה]] [[אוסטריה]] ו[[צרפת]], ובשנים הבאות היו שעלו ל[[ארץ הקודש]] ואחרים היגרו ל[[ארצות הברית]] ומדינות נוספות.

==הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות==

לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]] החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד]]ים בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב){{הבהרה}}. אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי. גם בתקופה זו, בסמרקנד הייתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.

עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.

בשנות הכ', ר' [[מענדל פוטרפאס]] התיישב בסמרקנד ואנ"ש והתמימים הושפעו ממנו רבות בדרכי החסידות והוא עודדם לפעול במסירות נפש לחיזוק היהדות ולימוד החסידות{{הערה|סמרקנד (ספר)}}.

עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים בחורים גם מערים אחרות.

בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.

==חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית) ==
חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:
{{טורים|תוכן=
*הרב [[דוד אוקונוב]]
*הרב [[יעקב בורושנסקי]]
*הרב [[מרדכי גולדשמיד]]
*הרב [[שלום דובער גורליק]]
*הרב [[פייוויש גנקין]]
*הרב [[חיים וואלאוויק]]
*הרב [[דובער וילנקין]]
*הרב [[אברהם זלצמן]]
*הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]
*הרב [[הלל זלצמן]]
*הרב [[רפאל חודידייטוב]]
*הרב [[בערקע חן]]
*הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
*הרב [[זלמן מרדכי לוין]]
*הרב [[צבי הירש לרנר]]
*הרב [[אברהם לבקיבקר]]
*הרב [[אליעזר מישולובין]]
*הרב [[דוד דב מישולובין]]
*הרב [[חיים אליהו מישולובין]]
*הרב [[מיכאל מישולובין]]
*הרב [[יצחק מישולובין]]
*הרב [[אשר אריה מקובצקי]]
*הרב [[יעקב נוטיק]]
*הרב [[משה ניסילעוויטש]]
*הרב [[מענדל פוטרפס]]
*ר' [[יעקב פיל]]
*הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר
}}

==רבני חב"ד בסמרקנד==
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[חיים נאה]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]]
*הרב [[אליהו לוין]]
*הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר בשנות הנ'.

==שלוחי הרבי לסמרקנד==
בשנות הנ' החלו להגיע לסמרקנד שלוחי הרבי, ובהם הרב [[עמנואל שמעונוב]] וחיזקו את היהדות במקום.

==ראו גם==
* [[יהדות ספרד]]

==לקריאה נוספת==
===שלוחי רבותינו נשיאינו בסמרקנד===
* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''' תולדות הרב [[חיים נאה]], פרקים מיוחדים על שלוחי אדמו"ר הרש"ב הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב חיים נאה בסמרקנד.
* הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', פרק הרב [[שמחה גורודצקי]] שליח אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד [[תשמ"ד]].
*הרב [[זושא וולף]], אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה

===תקופת השואה===
* הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ"ט]].
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''[[ר' ניסן]]''' - תולדות המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]] ממנהלי תומכי תמימים סמרקנד, פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. כפר חב"ד, [[תשע"ג]] (950 עמ').
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]]''' תולדות הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]]
*הרב [[אליהו וולף]], [[ר' מענדל]], תולדות הרב [[מענדל פוטרפס]] ובו גם זכרונות מסמרקנד
*{{בית|שניאור זלמן ברגר|עיר מקלט|603|26 - 32|כ"ב סיון תשס"ז}}, בית משיח גיליון 604 עמודים 56 - 61

===השואה ואחרי השואה===
*הרב [[הלל זלצמן]], '''[[מחתרת סמרקנד (ספר)|סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים]]''', [[תשע"ג]].
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''ארבעה חסידים''' - תולדות הרב [[אליהו לוין]] רב קהילת חב"ד בסמרקנד, שניאור זלמן ברגר, [[תשס"ד]].
* גדול מאחיו, תולדות הרב [[חזקיה קייקוב]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב [[יצחק מישולובין]] מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע"ה
*[https://sinun770.org/מחתרת-סמרקנד-המדינה-ההיא-פאנל-בהשתתפ/ מחתרת סמרקנד – המדינה ההיא | פאנל בהשתתפות חברי המחתרת הרב מיכאל מישלובין והרב יעקב לרנר] פאנל שנערך ב[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש|ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש]], ט"ו מנחם-אב ה'תשפ"ד, באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]

סמרקנד

2026-01-07T11:09:10Z

קרקר: /* הרב שמחה גורודצקי */

{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר סמרקנד|אחר=ספר|ראו=סמרקנד (ספר)}}
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]

'''סמרקנד''' היא העיר השלישית בגודלה במדינת [[אוזבקיסטן]], ומתגוררים בה כ-400,000 איש. פעלו בה שלוחי אדמו"ר הרש"ב: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]], ושליח אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמחה גורודצקי]]. בעיר היתה פעילות חב"דית במשך שנים רבות. ובימי [[מלחמת העולם השנייה]] נוצרה בה קהילה חב"דית הגדולה ביותר באותה תקופה. לאחר היציאה מרוסיה, היתה בה קהילה של עשרות משפחות חב"דיות ובשנות הי' והכ', היתה הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות. בתקופת נפילת השלטון הקומוניסטי החלו לפעול בה שלוחי הרבי, וכיום מספר היהודים בה קטן, ואין בה פעילות חב"דית קבועה.

==שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד==

===הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב===
הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, אליה הגיע תדיר מחברון בה כיהן ברבנות.

בסמרקנד פעל גדולות ונצורות לחיזוק היהדות ברוח ישראל סבא{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}.

===הרב חיים נאה===
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]
הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]] נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות{{הערה|ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים}}.

בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא הרב נאה בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.

הרב חיים נאה לימד ילדים ומבוגרים, לצד פעילות רחבת היקף לתקן את מצב השחיטה בסמרקנד.

עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.

בסיום השליחות בסמרקנד נסע הרב נאה ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]].

===הרב שמחה גורודצקי===
[[קובץ:5c2adbae23bfc 1546312622 news main gallery.jpg|px250px|ממוזער|שמאל|הרב שמחה גורודצקי מספר שנים לאחר שחררו מהכלא]]

הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם פעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות עד למלחמת העולם השנייה.

מיד עם בואו לסמרקנד בשנת תרפ"ו יסד "[[תלמוד תורה]]" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום{{הערה|יהדות הדממה חלק א', פרק הרב שמחה גורודצקי}}.

הקומוניסטים רדפוהו והוא נאסר כמה פעמים, בפעם האחרונה שנכלא, הוא נשפט ונגזר עליו עונש מוות, שהומר ב-25 שנות גלות, בשנת תשי"ג, מת סטאלין ור' שמחה שוחרר מהגלות.{{הערה|יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי}}.

לאחר השחרור מהגלות, הגיע ר' שמחה גורודצקי לטשקנט וכעבור מספר שנים עלה לארץ הקודש והמשיך לפעול בקרב היהודים הבוכרים.

==בימי [[השואה]]==
{{להשלים}}
בימי ה[[שואה]], משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, התיישבו בעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה}}.

==ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)]]}}

בתקופת השואה, ב[[קיץ]] [[תש"א]] נאספו בעיר הרבה מ[[חסידי חב"ד]], עבורם הוקמו סניפי ישיבת תומכי תמימים.

==היציאה מרוסיה==

לאחר המלחמה, הפליטים הפולניים עזבו את [[ברית המועצות]] ורבים מחסידי חב"ד נסעו ל[[לבוב]] התחזו לאזרחים פולניים ויצאו את ברית המועצות במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], ולאחר שהיה קצרה במדינות מעבר כמו [[פולין]] וצ'כיה הגיעו למחנות עקורים ב[[פוקינג]] שבגרמניה ובמחנות ומקומות נוספים ב[[גרמניה]] [[אוסטריה]] ו[[צרפת]], ובשנים הבאות היו שעלו ל[[ארץ הקודש]] ואחרים היגרו ל[[ארצות הברית]] ומדינות נוספות.

==הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות==

לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]] החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד]]ים בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב){{הבהרה}}. אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי. גם בתקופה זו, בסמרקנד הייתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.

עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.

בשנות הכ', ר' [[מענדל פוטרפאס]] התיישב בסמרקנד ואנ"ש והתמימים הושפעו ממנו רבות בדרכי החסידות והוא עודדם לפעול במסירות נפש לחיזוק היהדות ולימוד החסידות{{הערה|סמרקנד (ספר)}}.

עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים בחורים גם מערים אחרות.

בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.

==חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית) ==
חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:
{{טורים|תוכן=
*הרב [[דוד אוקונוב]]
*הרב [[יעקב בורושנסקי]]
*הרב [[מרדכי גולדשמיד]]
*הרב [[שלום דובער גורליק]]
*הרב [[פייוויש גנקין]]
*הרב [[חיים וואלאוויק]]
*הרב [[דובער וילנקין]]
*הרב [[אברהם זלצמן]]
*הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]
*הרב [[הלל זלצמן]]
*הרב [[רפאל חודידייטוב]]
*הרב [[בערקע חן]]
*הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
*הרב [[זלמן מרדכי לוין]]
*הרב [[צבי הירש לרנר]]
*הרב [[אברהם לבקיבקר]]
*הרב [[אליעזר מישולובין]]
*הרב [[דוד דב מישולובין]]
*הרב [[חיים אליהו מישולובין]]
*הרב [[מיכאל מישולובין]]
*הרב [[יצחק מישולובין]]
*הרב [[אשר אריה מקובצקי]]
*הרב [[יעקב נוטיק]]
*הרב [[משה ניסילעוויטש]]
*הרב [[מענדל פוטרפס]]
*ר' [[יעקב פיל]]
*הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר
}}

==רבני חב"ד בסמרקנד==
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[חיים נאה]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]]
*הרב [[אליהו לוין]]
*הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר בשנות הנ'.

==שלוחי הרבי לסמרקנד==
בשנות הנ' החלו להגיע לסמרקנד שלוחי הרבי, ובהם הרב [[עמנואל שמעונוב]] וחיזקו את היהדות במקום.

==ראו גם==
[[יהדות ספרד]]

==לקריאה נוספת==
===שלוחי רבותינו נשיאינו בסמרקנד===
* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''' תולדות הרב [[חיים נאה]], פרקים מיוחדים על שלוחי אדמו"ר הרש"ב הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב חיים נאה בסמרקנד.
* הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', פרק הרב [[שמחה גורודצקי]] שליח אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד [[תשמ"ד]].
*הרב [[זושא וולף]], אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה

===תקופת השואה===
* הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ"ט]].
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''[[ר' ניסן]]''' - תולדות המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]] ממנהלי תומכי תמימים סמרקנד, פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. כפר חב"ד, [[תשע"ג]] (950 עמ').
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]]''' תולדות הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]]
*הרב [[אליהו וולף]], [[ר' מענדל]], תולדות הרב [[מענדל פוטרפס]] ובו גם זכרונות מסמרקנד
*{{בית|שניאור זלמן ברגר|עיר מקלט|603|26 - 32|כ"ב סיון תשס"ז}}, בית משיח גיליון 604 עמודים 56 - 61

===השואה ואחרי השואה===
*הרב [[הלל זלצמן]], '''[[מחתרת סמרקנד (ספר)|סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים]]''', [[תשע"ג]].
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''ארבעה חסידים''' - תולדות הרב [[אליהו לוין]] רב קהילת חב"ד בסמרקנד, שניאור זלמן ברגר, [[תשס"ד]].
* גדול מאחיו, תולדות הרב [[חזקיה קייקוב]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב [[יצחק מישולובין]] מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע"ה
*[https://sinun770.org/מחתרת-סמרקנד-המדינה-ההיא-פאנל-בהשתתפ/ מחתרת סמרקנד – המדינה ההיא | פאנל בהשתתפות חברי המחתרת הרב מיכאל מישלובין והרב יעקב לרנר] פאנל שנערך ב[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש|ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש]], ט"ו מנחם-אב ה'תשפ"ד, באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]

סמרקנד

2026-01-07T11:07:48Z

קרקר:

{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר סמרקנד|אחר=ספר|ראו=סמרקנד (ספר)}}
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]

'''סמרקנד''' היא העיר השלישית בגודלה במדינת [[אוזבקיסטן]], ומתגוררים בה כ-400,000 איש. פעלו בה שלוחי אדמו"ר הרש"ב: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]], ושליח אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמחה גורודצקי]]. בעיר היתה פעילות חב"דית במשך שנים רבות. ובימי [[מלחמת העולם השנייה]] נוצרה בה קהילה חב"דית הגדולה ביותר באותה תקופה. לאחר היציאה מרוסיה, היתה בה קהילה של עשרות משפחות חב"דיות ובשנות הי' והכ', היתה הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות. בתקופת נפילת השלטון הקומוניסטי החלו לפעול בה שלוחי הרבי, וכיום מספר היהודים בה קטן, ואין בה פעילות חב"דית קבועה.

==שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד==

===הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב===
הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, אליה הגיע תדיר מחברון בה כיהן ברבנות.

בסמרקנד פעל גדולות ונצורות לחיזוק היהדות ברוח ישראל סבא{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}.

===הרב חיים נאה===
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]
הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]] נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות{{הערה|ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים}}.

בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא הרב נאה בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.

הרב חיים נאה לימד ילדים ומבוגרים, לצד פעילות רחבת היקף לתקן את מצב השחיטה בסמרקנד.

עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.

בסיום השליחות בסמרקנד נסע הרב נאה ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]].

===הרב שמחה גורודצקי===
[[קובץ:5c2adbae23bfc 1546312622 news main gallery.jpg|px250px|ממוזער|שמאל|הרב שמחה גורודצקי מספר שנים לאחר שחררו מהכלא]]

הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם פעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות עד למלחמת העולם השנייה.

מיד עם בואו לסמרקנד בשנת תרפ"ו יסד "[[תלמוד תורה]]" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום{{הערה|יהדות הדממה חלק א', פרק הרב שמחה גורודצקי}}.

הקומוניסטים רדפוהו והוא נאסר כמה פעמים, בפעם האחרונה שנכלא, הוא נשפט ונגזר עליו עונש מוות, שהומר ב-25 שנות מאסר, בשנת תשי"ג, מת סטאלין ור' שמחה שוחרר מבית הסוהר.{{הערה|יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי}}.

==בימי [[השואה]]==
{{להשלים}}
בימי ה[[שואה]], משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, התיישבו בעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה}}.

==ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)]]}}

בתקופת השואה, ב[[קיץ]] [[תש"א]] נאספו בעיר הרבה מ[[חסידי חב"ד]], עבורם הוקמו סניפי ישיבת תומכי תמימים.

==היציאה מרוסיה==

לאחר המלחמה, הפליטים הפולניים עזבו את [[ברית המועצות]] ורבים מחסידי חב"ד נסעו ל[[לבוב]] התחזו לאזרחים פולניים ויצאו את ברית המועצות במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], ולאחר שהיה קצרה במדינות מעבר כמו [[פולין]] וצ'כיה הגיעו למחנות עקורים ב[[פוקינג]] שבגרמניה ובמחנות ומקומות נוספים ב[[גרמניה]] [[אוסטריה]] ו[[צרפת]], ובשנים הבאות היו שעלו ל[[ארץ הקודש]] ואחרים היגרו ל[[ארצות הברית]] ומדינות נוספות.

==הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות==

לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]] החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד]]ים בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב){{הבהרה}}. אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי. גם בתקופה זו, בסמרקנד הייתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.

עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.

בשנות הכ', ר' [[מענדל פוטרפאס]] התיישב בסמרקנד ואנ"ש והתמימים הושפעו ממנו רבות בדרכי החסידות והוא עודדם לפעול במסירות נפש לחיזוק היהדות ולימוד החסידות{{הערה|סמרקנד (ספר)}}.

עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים בחורים גם מערים אחרות.

בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.

==חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית) ==
חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:
{{טורים|תוכן=
*הרב [[דוד אוקונוב]]
*הרב [[יעקב בורושנסקי]]
*הרב [[מרדכי גולדשמיד]]
*הרב [[שלום דובער גורליק]]
*הרב [[פייוויש גנקין]]
*הרב [[חיים וואלאוויק]]
*הרב [[דובער וילנקין]]
*הרב [[אברהם זלצמן]]
*הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]
*הרב [[הלל זלצמן]]
*הרב [[רפאל חודידייטוב]]
*הרב [[בערקע חן]]
*הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
*הרב [[זלמן מרדכי לוין]]
*הרב [[צבי הירש לרנר]]
*הרב [[אברהם לבקיבקר]]
*הרב [[אליעזר מישולובין]]
*הרב [[דוד דב מישולובין]]
*הרב [[חיים אליהו מישולובין]]
*הרב [[מיכאל מישולובין]]
*הרב [[יצחק מישולובין]]
*הרב [[אשר אריה מקובצקי]]
*הרב [[יעקב נוטיק]]
*הרב [[משה ניסילעוויטש]]
*הרב [[מענדל פוטרפס]]
*ר' [[יעקב פיל]]
*הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר
}}

==רבני חב"ד בסמרקנד==
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[חיים נאה]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]]
*הרב [[אליהו לוין]]
*הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר בשנות הנ'.

==שלוחי הרבי לסמרקנד==
בשנות הנ' החלו להגיע לסמרקנד שלוחי הרבי, ובהם הרב [[עמנואל שמעונוב]] וחיזקו את היהדות במקום.

==ראו גם==
[[יהדות ספרד]]

==לקריאה נוספת==
===שלוחי רבותינו נשיאינו בסמרקנד===
* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''' תולדות הרב [[חיים נאה]], פרקים מיוחדים על שלוחי אדמו"ר הרש"ב הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב חיים נאה בסמרקנד.
* הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', פרק הרב [[שמחה גורודצקי]] שליח אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד [[תשמ"ד]].
*הרב [[זושא וולף]], אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה

===תקופת השואה===
* הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ"ט]].
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''[[ר' ניסן]]''' - תולדות המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]] ממנהלי תומכי תמימים סמרקנד, פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. כפר חב"ד, [[תשע"ג]] (950 עמ').
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]]''' תולדות הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]]
*הרב [[אליהו וולף]], [[ר' מענדל]], תולדות הרב [[מענדל פוטרפס]] ובו גם זכרונות מסמרקנד
*{{בית|שניאור זלמן ברגר|עיר מקלט|603|26 - 32|כ"ב סיון תשס"ז}}, בית משיח גיליון 604 עמודים 56 - 61

===השואה ואחרי השואה===
*הרב [[הלל זלצמן]], '''[[מחתרת סמרקנד (ספר)|סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים]]''', [[תשע"ג]].
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''ארבעה חסידים''' - תולדות הרב [[אליהו לוין]] רב קהילת חב"ד בסמרקנד, שניאור זלמן ברגר, [[תשס"ד]].
* גדול מאחיו, תולדות הרב [[חזקיה קייקוב]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב [[יצחק מישולובין]] מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע"ה
*[https://sinun770.org/מחתרת-סמרקנד-המדינה-ההיא-פאנל-בהשתתפ/ מחתרת סמרקנד – המדינה ההיא | פאנל בהשתתפות חברי המחתרת הרב מיכאל מישלובין והרב יעקב לרנר] פאנל שנערך ב[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש|ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש]], ט"ו מנחם-אב ה'תשפ"ד, באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]

סמרקנד

2026-01-07T11:06:48Z

קרקר: /* שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד */

{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר סמרקנד|אחר=ספר|ראו=סמרקנד (ספר)}}
'''סמרקנד''' היא העיר השלישית בגודלה במדינת [[אוזבקיסטן]], ומתגוררים בה כ-400,000 איש. פעלו בה שלוחי אדמו"ר הרש"ב: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]], ושליח אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמחה גורודצקי]]. בעיר היתה פעילות חב"דית במשך שנים רבות. ובימי [[מלחמת העולם השנייה]] נוצרה בה קהילה חב"דית הגדולה ביותר באותה תקופה. לאחר היציאה מרוסיה, היתה בה קהילה של עשרות משפחות חב"דיות ובשנות הי' והכ', היתה הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות. בתקופת נפילת השלטון הקומוניסטי החלו לפעול בה שלוחי הרבי, וכיום מספר היהודים בה קטן, ואין בה פעילות חב"דית קבועה.

==שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד==

===הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב===
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]
הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, אליה הגיע תדיר מחברון בה כיהן ברבנות.

בסמרקנד פעל גדולות ונצורות לחיזוק היהדות ברוח ישראל סבא{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}.

===הרב חיים נאה===
הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]] נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות{{הערה|ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים}}.
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]

בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא הרב נאה בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.

הרב חיים נאה לימד ילדים ומבוגרים, לצד פעילות רחבת היקף לתקן את מצב השחיטה בסמרקנד.

עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.

בסיום השליחות בסמרקנד נסע הרב נאה ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]].

===הרב שמחה גורודצקי===
הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם פעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות עד למלחמת העולם השנייה.
[[קובץ:5c2adbae23bfc 1546312622 news main gallery.jpg|px250px|ממוזער|שמאל|הרב שמחה גורודצקי מספר שנים לאחר שחררו מהכלא]]

מיד עם בואו לסמרקנד בשנת תרפ"ו יסד "[[תלמוד תורה]]" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום{{הערה|יהדות הדממה חלק א', פרק הרב שמחה גורודצקי}}.

הקומוניסטים רדפוהו והוא נאסר כמה פעמים, בפעם האחרונה שנכלא, הוא נשפט ונגזר עליו עונש מוות, שהומר ב-25 שנות מאסר, בשנת תשי"ג, מת סטאלין ור' שמחה שוחרר מבית הסוהר.{{הערה|יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי}}.

==בימי [[השואה]]==
{{להשלים}}
בימי ה[[שואה]], משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, התיישבו בעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה}}.

==ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)]]}}

בתקופת השואה, ב[[קיץ]] [[תש"א]] נאספו בעיר הרבה מ[[חסידי חב"ד]], עבורם הוקמו סניפי ישיבת תומכי תמימים.

==היציאה מרוסיה==

לאחר המלחמה, הפליטים הפולניים עזבו את [[ברית המועצות]] ורבים מחסידי חב"ד נסעו ל[[לבוב]] התחזו לאזרחים פולניים ויצאו את ברית המועצות במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], ולאחר שהיה קצרה במדינות מעבר כמו [[פולין]] וצ'כיה הגיעו למחנות עקורים ב[[פוקינג]] שבגרמניה ובמחנות ומקומות נוספים ב[[גרמניה]] [[אוסטריה]] ו[[צרפת]], ובשנים הבאות היו שעלו ל[[ארץ הקודש]] ואחרים היגרו ל[[ארצות הברית]] ומדינות נוספות.

==הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות==

לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]] החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד]]ים בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב){{הבהרה}}. אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי. גם בתקופה זו, בסמרקנד הייתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.

עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.

בשנות הכ', ר' [[מענדל פוטרפאס]] התיישב בסמרקנד ואנ"ש והתמימים הושפעו ממנו רבות בדרכי החסידות והוא עודדם לפעול במסירות נפש לחיזוק היהדות ולימוד החסידות{{הערה|סמרקנד (ספר)}}.

עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים בחורים גם מערים אחרות.

בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.

==חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית) ==
חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:
{{טורים|תוכן=
*הרב [[דוד אוקונוב]]
*הרב [[יעקב בורושנסקי]]
*הרב [[מרדכי גולדשמיד]]
*הרב [[שלום דובער גורליק]]
*הרב [[פייוויש גנקין]]
*הרב [[חיים וואלאוויק]]
*הרב [[דובער וילנקין]]
*הרב [[אברהם זלצמן]]
*הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]
*הרב [[הלל זלצמן]]
*הרב [[רפאל חודידייטוב]]
*הרב [[בערקע חן]]
*הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
*הרב [[זלמן מרדכי לוין]]
*הרב [[צבי הירש לרנר]]
*הרב [[אברהם לבקיבקר]]
*הרב [[אליעזר מישולובין]]
*הרב [[דוד דב מישולובין]]
*הרב [[חיים אליהו מישולובין]]
*הרב [[מיכאל מישולובין]]
*הרב [[יצחק מישולובין]]
*הרב [[אשר אריה מקובצקי]]
*הרב [[יעקב נוטיק]]
*הרב [[משה ניסילעוויטש]]
*הרב [[מענדל פוטרפס]]
*ר' [[יעקב פיל]]
*הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר
}}

==רבני חב"ד בסמרקנד==
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[חיים נאה]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]]
*הרב [[אליהו לוין]]
*הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר בשנות הנ'.

==שלוחי הרבי לסמרקנד==
בשנות הנ' החלו להגיע לסמרקנד שלוחי הרבי, ובהם הרב [[עמנואל שמעונוב]] וחיזקו את היהדות במקום.

==ראו גם==
[[יהדות ספרד]]

==לקריאה נוספת==
===שלוחי רבותינו נשיאינו בסמרקנד===
* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''' תולדות הרב [[חיים נאה]], פרקים מיוחדים על שלוחי אדמו"ר הרש"ב הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב חיים נאה בסמרקנד.
* הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', פרק הרב [[שמחה גורודצקי]] שליח אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד [[תשמ"ד]].
*הרב [[זושא וולף]], אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה

===תקופת השואה===
* הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ"ט]].
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''[[ר' ניסן]]''' - תולדות המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]] ממנהלי תומכי תמימים סמרקנד, פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. כפר חב"ד, [[תשע"ג]] (950 עמ').
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]]''' תולדות הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]]
*הרב [[אליהו וולף]], [[ר' מענדל]], תולדות הרב [[מענדל פוטרפס]] ובו גם זכרונות מסמרקנד
*{{בית|שניאור זלמן ברגר|עיר מקלט|603|26 - 32|כ"ב סיון תשס"ז}}, בית משיח גיליון 604 עמודים 56 - 61

===השואה ואחרי השואה===
*הרב [[הלל זלצמן]], '''[[מחתרת סמרקנד (ספר)|סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים]]''', [[תשע"ג]].
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''ארבעה חסידים''' - תולדות הרב [[אליהו לוין]] רב קהילת חב"ד בסמרקנד, שניאור זלמן ברגר, [[תשס"ד]].
* גדול מאחיו, תולדות הרב [[חזקיה קייקוב]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב [[יצחק מישולובין]] מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע"ה
*[https://sinun770.org/מחתרת-סמרקנד-המדינה-ההיא-פאנל-בהשתתפ/ מחתרת סמרקנד – המדינה ההיא | פאנל בהשתתפות חברי המחתרת הרב מיכאל מישלובין והרב יעקב לרנר] פאנל שנערך ב[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש|ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש]], ט"ו מנחם-אב ה'תשפ"ד, באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]

סמרקנד

2026-01-07T11:03:48Z

קרקר: /* ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה) */

{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר סמרקנד|אחר=ספר|ראו=סמרקנד (ספר)}}
'''סמרקנד''' היא העיר השלישית בגודלה במדינת [[אוזבקיסטן]], ומתגוררים בה כ-400,000 איש. פעלו בה שלוחי אדמו"ר הרש"ב: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]], ושליח אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמחה גורודצקי]]. בעיר היתה פעילות חב"דית במשך שנים רבות. ובימי [[מלחמת העולם השנייה]] נוצרה בה קהילה חב"דית הגדולה ביותר באותה תקופה. לאחר היציאה מרוסיה, היתה בה קהילה של עשרות משפחות חב"דיות ובשנות הי' והכ', היתה הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות. בתקופת נפילת השלטון הקומוניסטי החלו לפעול בה שלוחי הרבי, וכיום מספר היהודים בה קטן, ואין בה פעילות חב"דית קבועה.

==שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד==

===הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב===
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]
הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם פעל גדולות ונצורות{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}.

===הרב חיים נאה===
הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]] נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות{{הערה|ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים}}.
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]

בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא הרב נאה בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.

עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.

בסיום השליחות בסמרקנד נסע הרב נאה ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]].

===הרב שמחה גורודצקי===
הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם פעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות עד למלחמת העולם השנייה.
[[קובץ:5c2adbae23bfc 1546312622 news main gallery.jpg|px250px|ממוזער|שמאל|הרב שמחה גורודצקי מספר שנים לאחר שחררו מהכלא]]
הקומוניסטים רדפוהו והוא נאסר כמה פעמים, בפעם האחרונה שנכלא, הוא נשפט ונגזר עליו עונש מוות, שהומר ב-25 שנות מאסר, בשנת תשי"ג, מת סטאלין ור' שמחה שוחרר מבית הסוהר.{{הערה|יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי}}.

==בימי [[השואה]]==
{{להשלים}}
בימי ה[[שואה]], משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, התיישבו בעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה}}.

==ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)]]}}

בתקופת השואה, ב[[קיץ]] [[תש"א]] נאספו בעיר הרבה מ[[חסידי חב"ד]], עבורם הוקמו סניפי ישיבת תומכי תמימים.

==היציאה מרוסיה==

לאחר המלחמה, הפליטים הפולניים עזבו את [[ברית המועצות]] ורבים מחסידי חב"ד נסעו ל[[לבוב]] התחזו לאזרחים פולניים ויצאו את ברית המועצות במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], ולאחר שהיה קצרה במדינות מעבר כמו [[פולין]] וצ'כיה הגיעו למחנות עקורים ב[[פוקינג]] שבגרמניה ובמחנות ומקומות נוספים ב[[גרמניה]] [[אוסטריה]] ו[[צרפת]], ובשנים הבאות היו שעלו ל[[ארץ הקודש]] ואחרים היגרו ל[[ארצות הברית]] ומדינות נוספות.

==הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות==

לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]] החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד]]ים בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב){{הבהרה}}. אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי. גם בתקופה זו, בסמרקנד הייתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.

עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.

בשנות הכ', ר' [[מענדל פוטרפאס]] התיישב בסמרקנד ואנ"ש והתמימים הושפעו ממנו רבות בדרכי החסידות והוא עודדם לפעול במסירות נפש לחיזוק היהדות ולימוד החסידות{{הערה|סמרקנד (ספר)}}.

עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים בחורים גם מערים אחרות.

בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.

==חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית) ==
חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:
{{טורים|תוכן=
*הרב [[דוד אוקונוב]]
*הרב [[יעקב בורושנסקי]]
*הרב [[מרדכי גולדשמיד]]
*הרב [[שלום דובער גורליק]]
*הרב [[פייוויש גנקין]]
*הרב [[חיים וואלאוויק]]
*הרב [[דובער וילנקין]]
*הרב [[אברהם זלצמן]]
*הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]
*הרב [[הלל זלצמן]]
*הרב [[רפאל חודידייטוב]]
*הרב [[בערקע חן]]
*הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
*הרב [[זלמן מרדכי לוין]]
*הרב [[צבי הירש לרנר]]
*הרב [[אברהם לבקיבקר]]
*הרב [[אליעזר מישולובין]]
*הרב [[דוד דב מישולובין]]
*הרב [[חיים אליהו מישולובין]]
*הרב [[מיכאל מישולובין]]
*הרב [[יצחק מישולובין]]
*הרב [[אשר אריה מקובצקי]]
*הרב [[יעקב נוטיק]]
*הרב [[משה ניסילעוויטש]]
*הרב [[מענדל פוטרפס]]
*ר' [[יעקב פיל]]
*הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר
}}

==רבני חב"ד בסמרקנד==
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[חיים נאה]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]]
*הרב [[אליהו לוין]]
*הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר בשנות הנ'.

==שלוחי הרבי לסמרקנד==
בשנות הנ' החלו להגיע לסמרקנד שלוחי הרבי, ובהם הרב [[עמנואל שמעונוב]] וחיזקו את היהדות במקום.

==ראו גם==
[[יהדות ספרד]]

==לקריאה נוספת==
===שלוחי רבותינו נשיאינו בסמרקנד===
* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''' תולדות הרב [[חיים נאה]], פרקים מיוחדים על שלוחי אדמו"ר הרש"ב הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב חיים נאה בסמרקנד.
* הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', פרק הרב [[שמחה גורודצקי]] שליח אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד [[תשמ"ד]].
*הרב [[זושא וולף]], אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה

===תקופת השואה===
* הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ"ט]].
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''[[ר' ניסן]]''' - תולדות המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]] ממנהלי תומכי תמימים סמרקנד, פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. כפר חב"ד, [[תשע"ג]] (950 עמ').
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]]''' תולדות הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]]
*הרב [[אליהו וולף]], [[ר' מענדל]], תולדות הרב [[מענדל פוטרפס]] ובו גם זכרונות מסמרקנד
*{{בית|שניאור זלמן ברגר|עיר מקלט|603|26 - 32|כ"ב סיון תשס"ז}}, בית משיח גיליון 604 עמודים 56 - 61

===השואה ואחרי השואה===
*הרב [[הלל זלצמן]], '''[[מחתרת סמרקנד (ספר)|סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים]]''', [[תשע"ג]].
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''ארבעה חסידים''' - תולדות הרב [[אליהו לוין]] רב קהילת חב"ד בסמרקנד, שניאור זלמן ברגר, [[תשס"ד]].
* גדול מאחיו, תולדות הרב [[חזקיה קייקוב]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב [[יצחק מישולובין]] מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע"ה
*[https://sinun770.org/מחתרת-סמרקנד-המדינה-ההיא-פאנל-בהשתתפ/ מחתרת סמרקנד – המדינה ההיא | פאנל בהשתתפות חברי המחתרת הרב מיכאל מישלובין והרב יעקב לרנר] פאנל שנערך ב[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש|ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש]], ט"ו מנחם-אב ה'תשפ"ד, באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]

סמרקנד

2026-01-07T11:01:23Z

קרקר: /* שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד */

{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר סמרקנד|אחר=ספר|ראו=סמרקנד (ספר)}}
'''סמרקנד''' היא העיר השלישית בגודלה במדינת [[אוזבקיסטן]], ומתגוררים בה כ-400,000 איש. פעלו בה שלוחי אדמו"ר הרש"ב: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]], ושליח אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמחה גורודצקי]]. בעיר היתה פעילות חב"דית במשך שנים רבות. ובימי [[מלחמת העולם השנייה]] נוצרה בה קהילה חב"דית הגדולה ביותר באותה תקופה. לאחר היציאה מרוסיה, היתה בה קהילה של עשרות משפחות חב"דיות ובשנות הי' והכ', היתה הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות. בתקופת נפילת השלטון הקומוניסטי החלו לפעול בה שלוחי הרבי, וכיום מספר היהודים בה קטן, ואין בה פעילות חב"דית קבועה.

==שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד==

===הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב===
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]
הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם פעל גדולות ונצורות{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}.

===הרב חיים נאה===
הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]] נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות{{הערה|ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים}}.
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]

בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא הרב נאה בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.

עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.

בסיום השליחות בסמרקנד נסע הרב נאה ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]].

===הרב שמחה גורודצקי===
הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם פעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות עד למלחמת העולם השנייה.
[[קובץ:5c2adbae23bfc 1546312622 news main gallery.jpg|px250px|ממוזער|שמאל|הרב שמחה גורודצקי מספר שנים לאחר שחררו מהכלא]]
הקומוניסטים רדפוהו והוא נאסר כמה פעמים, בפעם האחרונה שנכלא, הוא נשפט ונגזר עליו עונש מוות, שהומר ב-25 שנות מאסר, בשנת תשי"ג, מת סטאלין ור' שמחה שוחרר מבית הסוהר.{{הערה|יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי}}.

==בימי [[השואה]]==
{{להשלים}}
בימי ה[[שואה]], משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, התיישבו בעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה}}.

==ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)]]}}

חסידי חב"ד הראשונים שהעניקו חינוך לצעירים המקומיים, היו שלוחי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] ואחיינו הרב [[חיים נאה]]{{הערה|תולדות חב"ד בארץ הקודש, ונודע בשיעורים}}.

בשנת [[תרפ"ו]] נשלח הרב [[שמחה גורודצקי]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, ומיד עם בואו לשם יסד "[[תלמוד תורה]]" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום{{הערה|יהדות הדממה חלק א', פרק הרב שמחה גורודצקי}}.

בתקופת השואה, ב[[קיץ]] [[תש"א]] נאספו בעיר הרבה מ[[חסידי חב"ד]], עבורם הוקמו סניפי ישיבת תומכי תמימים.

==היציאה מרוסיה==

לאחר המלחמה, הפליטים הפולניים עזבו את [[ברית המועצות]] ורבים מחסידי חב"ד נסעו ל[[לבוב]] התחזו לאזרחים פולניים ויצאו את ברית המועצות במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], ולאחר שהיה קצרה במדינות מעבר כמו [[פולין]] וצ'כיה הגיעו למחנות עקורים ב[[פוקינג]] שבגרמניה ובמחנות ומקומות נוספים ב[[גרמניה]] [[אוסטריה]] ו[[צרפת]], ובשנים הבאות היו שעלו ל[[ארץ הקודש]] ואחרים היגרו ל[[ארצות הברית]] ומדינות נוספות.

==הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות==

לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]] החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד]]ים בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב){{הבהרה}}. אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי. גם בתקופה זו, בסמרקנד הייתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.

עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.

בשנות הכ', ר' [[מענדל פוטרפאס]] התיישב בסמרקנד ואנ"ש והתמימים הושפעו ממנו רבות בדרכי החסידות והוא עודדם לפעול במסירות נפש לחיזוק היהדות ולימוד החסידות{{הערה|סמרקנד (ספר)}}.

עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים בחורים גם מערים אחרות.

בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.

==חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית) ==
חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:
{{טורים|תוכן=
*הרב [[דוד אוקונוב]]
*הרב [[יעקב בורושנסקי]]
*הרב [[מרדכי גולדשמיד]]
*הרב [[שלום דובער גורליק]]
*הרב [[פייוויש גנקין]]
*הרב [[חיים וואלאוויק]]
*הרב [[דובער וילנקין]]
*הרב [[אברהם זלצמן]]
*הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]
*הרב [[הלל זלצמן]]
*הרב [[רפאל חודידייטוב]]
*הרב [[בערקע חן]]
*הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
*הרב [[זלמן מרדכי לוין]]
*הרב [[צבי הירש לרנר]]
*הרב [[אברהם לבקיבקר]]
*הרב [[אליעזר מישולובין]]
*הרב [[דוד דב מישולובין]]
*הרב [[חיים אליהו מישולובין]]
*הרב [[מיכאל מישולובין]]
*הרב [[יצחק מישולובין]]
*הרב [[אשר אריה מקובצקי]]
*הרב [[יעקב נוטיק]]
*הרב [[משה ניסילעוויטש]]
*הרב [[מענדל פוטרפס]]
*ר' [[יעקב פיל]]
*הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר
}}

==רבני חב"ד בסמרקנד==
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[חיים נאה]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]]
*הרב [[אליהו לוין]]
*הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר בשנות הנ'.

==שלוחי הרבי לסמרקנד==
בשנות הנ' החלו להגיע לסמרקנד שלוחי הרבי, ובהם הרב [[עמנואל שמעונוב]] וחיזקו את היהדות במקום.

==ראו גם==
[[יהדות ספרד]]

==לקריאה נוספת==
===שלוחי רבותינו נשיאינו בסמרקנד===
* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''' תולדות הרב [[חיים נאה]], פרקים מיוחדים על שלוחי אדמו"ר הרש"ב הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב חיים נאה בסמרקנד.
* הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', פרק הרב [[שמחה גורודצקי]] שליח אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד [[תשמ"ד]].
*הרב [[זושא וולף]], אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה

===תקופת השואה===
* הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ"ט]].
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''[[ר' ניסן]]''' - תולדות המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]] ממנהלי תומכי תמימים סמרקנד, פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. כפר חב"ד, [[תשע"ג]] (950 עמ').
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]]''' תולדות הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]]
*הרב [[אליהו וולף]], [[ר' מענדל]], תולדות הרב [[מענדל פוטרפס]] ובו גם זכרונות מסמרקנד
*{{בית|שניאור זלמן ברגר|עיר מקלט|603|26 - 32|כ"ב סיון תשס"ז}}, בית משיח גיליון 604 עמודים 56 - 61

===השואה ואחרי השואה===
*הרב [[הלל זלצמן]], '''[[מחתרת סמרקנד (ספר)|סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים]]''', [[תשע"ג]].
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''ארבעה חסידים''' - תולדות הרב [[אליהו לוין]] רב קהילת חב"ד בסמרקנד, שניאור זלמן ברגר, [[תשס"ד]].
* גדול מאחיו, תולדות הרב [[חזקיה קייקוב]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב [[יצחק מישולובין]] מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע"ה
*[https://sinun770.org/מחתרת-סמרקנד-המדינה-ההיא-פאנל-בהשתתפ/ מחתרת סמרקנד – המדינה ההיא | פאנל בהשתתפות חברי המחתרת הרב מיכאל מישלובין והרב יעקב לרנר] פאנל שנערך ב[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש|ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש]], ט"ו מנחם-אב ה'תשפ"ד, באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]

סמרקנד

2026-01-07T06:44:39Z

קרקר: /* שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד */

{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר סמרקנד|אחר=ספר|ראו=סמרקנד (ספר)}}
'''סמרקנד''' היא העיר השלישית בגודלה במדינת [[אוזבקיסטן]], ומתגוררים בה כ-400,000 איש. פעלו בה שלוחי אדמו"ר הרש"ב: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]], ושליח אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמחה גורודצקי]]. בעיר היתה פעילות חב"דית במשך שנים רבות. ובימי [[מלחמת העולם השנייה]] נוצרה בה קהילה חב"דית הגדולה ביותר באותה תקופה. לאחר היציאה מרוסיה, היתה בה קהילה של עשרות משפחות חב"דיות ובשנות הי' והכ', היתה הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות. בתקופת נפילת השלטון הקומוניסטי החלו לפעול בה שלוחי הרבי, וכיום מספר היהודים בה קטן, ואין בה פעילות חב"דית קבועה.

==שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד==
[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]
הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם פעל גדולות ונצורות{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}.

הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]] נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות{{הערה|ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים}}.
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]

בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא הרב נאה בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.

עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.

בסיום השליחות בסמרקנד נסע הרב נאה ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]].

הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם פעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות עד למלחמת העולם השנייה.
[[קובץ:5c2adbae23bfc 1546312622 news main gallery.jpg|px250px|ממוזער|שמאל|הרב שמחה גורודצקי מספר שנים לאחר שחררו מהכלא]]
הקומוניסטים רדפוהו והוא נאסר כמה פעמים, בפעם האחרונה שנכלא, הוא נשפט ונגזר עליו עונש מוות, שהומר ב-25 שנות מאסר, בשנת תשי"ג, מת סטאלין ור' שמחה שוחרר מבית הסוהר.{{הערה|יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי}}.

==בימי [[השואה]]==
{{להשלים}}
בימי ה[[שואה]], משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, התיישבו בעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה}}.

==ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)]]}}

חסידי חב"ד הראשונים שהעניקו חינוך לצעירים המקומיים, היו שלוחי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] ואחיינו הרב [[חיים נאה]]{{הערה|תולדות חב"ד בארץ הקודש, ונודע בשיעורים}}.

בשנת [[תרפ"ו]] נשלח הרב [[שמחה גורודצקי]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, ומיד עם בואו לשם יסד "[[תלמוד תורה]]" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום{{הערה|יהדות הדממה חלק א', פרק הרב שמחה גורודצקי}}.

בתקופת השואה, ב[[קיץ]] [[תש"א]] נאספו בעיר הרבה מ[[חסידי חב"ד]], עבורם הוקמו סניפי ישיבת תומכי תמימים.

==היציאה מרוסיה==

לאחר המלחמה, הפליטים הפולניים עזבו את [[ברית המועצות]] ורבים מחסידי חב"ד נסעו ל[[לבוב]] התחזו לאזרחים פולניים ויצאו את ברית המועצות במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], ולאחר שהיה קצרה במדינות מעבר כמו [[פולין]] וצ'כיה הגיעו למחנות עקורים ב[[פוקינג]] שבגרמניה ובמחנות ומקומות נוספים ב[[גרמניה]] [[אוסטריה]] ו[[צרפת]], ובשנים הבאות היו שעלו ל[[ארץ הקודש]] ואחרים היגרו ל[[ארצות הברית]] ומדינות נוספות.

==הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות==

לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]] החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד]]ים בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב){{הבהרה}}. אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי. גם בתקופה זו, בסמרקנד הייתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.

עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.

בשנות הכ', ר' [[מענדל פוטרפאס]] התיישב בסמרקנד ואנ"ש והתמימים הושפעו ממנו רבות בדרכי החסידות והוא עודדם לפעול במסירות נפש לחיזוק היהדות ולימוד החסידות{{הערה|סמרקנד (ספר)}}.

עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים בחורים גם מערים אחרות.

בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.

==חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית) ==
חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:
{{טורים|תוכן=
*הרב [[דוד אוקונוב]]
*הרב [[יעקב בורושנסקי]]
*הרב [[מרדכי גולדשמיד]]
*הרב [[שלום דובער גורליק]]
*הרב [[פייוויש גנקין]]
*הרב [[חיים וואלאוויק]]
*הרב [[דובער וילנקין]]
*הרב [[אברהם זלצמן]]
*הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]
*הרב [[הלל זלצמן]]
*הרב [[רפאל חודידייטוב]]
*הרב [[בערקע חן]]
*הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
*הרב [[זלמן מרדכי לוין]]
*הרב [[צבי הירש לרנר]]
*הרב [[אברהם לבקיבקר]]
*הרב [[אליעזר מישולובין]]
*הרב [[דוד דב מישולובין]]
*הרב [[חיים אליהו מישולובין]]
*הרב [[מיכאל מישולובין]]
*הרב [[יצחק מישולובין]]
*הרב [[אשר אריה מקובצקי]]
*הרב [[יעקב נוטיק]]
*הרב [[משה ניסילעוויטש]]
*הרב [[מענדל פוטרפס]]
*ר' [[יעקב פיל]]
*הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר
}}

==רבני חב"ד בסמרקנד==
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[חיים נאה]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]]
*הרב [[אליהו לוין]]
*הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר בשנות הנ'.

==שלוחי הרבי לסמרקנד==
בשנות הנ' החלו להגיע לסמרקנד שלוחי הרבי, ובהם הרב [[עמנואל שמעונוב]] וחיזקו את היהדות במקום.

==ראו גם==
[[יהדות ספרד]]

==לקריאה נוספת==
===שלוחי רבותינו נשיאינו בסמרקנד===
* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''' תולדות הרב [[חיים נאה]], פרקים מיוחדים על שלוחי אדמו"ר הרש"ב הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב חיים נאה בסמרקנד.
* הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', פרק הרב [[שמחה גורודצקי]] שליח אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד [[תשמ"ד]].
*הרב [[זושא וולף]], אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה

===תקופת השואה===
* הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ"ט]].
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''[[ר' ניסן]]''' - תולדות המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]] ממנהלי תומכי תמימים סמרקנד, פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. כפר חב"ד, [[תשע"ג]] (950 עמ').
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]]''' תולדות הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]]
*הרב [[אליהו וולף]], [[ר' מענדל]], תולדות הרב [[מענדל פוטרפס]] ובו גם זכרונות מסמרקנד
*{{בית|שניאור זלמן ברגר|עיר מקלט|603|26 - 32|כ"ב סיון תשס"ז}}, בית משיח גיליון 604 עמודים 56 - 61

===השואה ואחרי השואה===
*הרב [[הלל זלצמן]], '''[[מחתרת סמרקנד (ספר)|סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים]]''', [[תשע"ג]].
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''ארבעה חסידים''' - תולדות הרב [[אליהו לוין]] רב קהילת חב"ד בסמרקנד, שניאור זלמן ברגר, [[תשס"ד]].
* גדול מאחיו, תולדות הרב [[חזקיה קייקוב]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב [[יצחק מישולובין]] מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע"ה
*[https://sinun770.org/מחתרת-סמרקנד-המדינה-ההיא-פאנל-בהשתתפ/ מחתרת סמרקנד – המדינה ההיא | פאנל בהשתתפות חברי המחתרת הרב מיכאל מישלובין והרב יעקב לרנר] פאנל שנערך ב[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש|ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש]], ט"ו מנחם-אב ה'תשפ"ד, באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]

סמרקנד

2026-01-07T06:43:15Z

קרקר: /* שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד */

{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר סמרקנד|אחר=ספר|ראו=סמרקנד (ספר)}}
'''סמרקנד''' היא העיר השלישית בגודלה במדינת [[אוזבקיסטן]], ומתגוררים בה כ-400,000 איש. פעלו בה שלוחי אדמו"ר הרש"ב: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]], ושליח אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמחה גורודצקי]]. בעיר היתה פעילות חב"דית במשך שנים רבות. ובימי [[מלחמת העולם השנייה]] נוצרה בה קהילה חב"דית הגדולה ביותר באותה תקופה. לאחר היציאה מרוסיה, היתה בה קהילה של עשרות משפחות חב"דיות ובשנות הי' והכ', היתה הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות. בתקופת נפילת השלטון הקומוניסטי החלו לפעול בה שלוחי הרבי, וכיום מספר היהודים בה קטן, ואין בה פעילות חב"דית קבועה.

==שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד==

הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם פעל גדולות ונצורות{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}.

הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]] נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות{{הערה|ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים}}.
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]

בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא הרב נאה בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.

עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.

בסיום השליחות בסמרקנד נסע הרב נאה ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]].

הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם פעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות עד למלחמת העולם השנייה.
[[קובץ:5c2adbae23bfc 1546312622 news main gallery.jpg|px250px|ממוזער|שמאל|הרב שמחה גורודצקי מספר שנים לאחר שחררו מהכלא]]
הקומוניסטים רדפוהו והוא נאסר כמה פעמים, בפעם האחרונה שנכלא, הוא נשפט ונגזר עליו עונש מוות, שהומר ב-25 שנות מאסר, בשנת תשי"ג, מת סטאלין ור' שמחה שוחרר מבית הסוהר.{{הערה|יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי}}.

==בימי [[השואה]]==
{{להשלים}}
בימי ה[[שואה]], משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, התיישבו בעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה}}.

==ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)]]}}

חסידי חב"ד הראשונים שהעניקו חינוך לצעירים המקומיים, היו שלוחי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] ואחיינו הרב [[חיים נאה]]{{הערה|תולדות חב"ד בארץ הקודש, ונודע בשיעורים}}.

בשנת [[תרפ"ו]] נשלח הרב [[שמחה גורודצקי]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, ומיד עם בואו לשם יסד "[[תלמוד תורה]]" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום{{הערה|יהדות הדממה חלק א', פרק הרב שמחה גורודצקי}}.

בתקופת השואה, ב[[קיץ]] [[תש"א]] נאספו בעיר הרבה מ[[חסידי חב"ד]], עבורם הוקמו סניפי ישיבת תומכי תמימים.

==היציאה מרוסיה==

לאחר המלחמה, הפליטים הפולניים עזבו את [[ברית המועצות]] ורבים מחסידי חב"ד נסעו ל[[לבוב]] התחזו לאזרחים פולניים ויצאו את ברית המועצות במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], ולאחר שהיה קצרה במדינות מעבר כמו [[פולין]] וצ'כיה הגיעו למחנות עקורים ב[[פוקינג]] שבגרמניה ובמחנות ומקומות נוספים ב[[גרמניה]] [[אוסטריה]] ו[[צרפת]], ובשנים הבאות היו שעלו ל[[ארץ הקודש]] ואחרים היגרו ל[[ארצות הברית]] ומדינות נוספות.

==הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות==

לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]] החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד]]ים בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב){{הבהרה}}. אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי. גם בתקופה זו, בסמרקנד הייתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.

עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.

בשנות הכ', ר' [[מענדל פוטרפאס]] התיישב בסמרקנד ואנ"ש והתמימים הושפעו ממנו רבות בדרכי החסידות והוא עודדם לפעול במסירות נפש לחיזוק היהדות ולימוד החסידות{{הערה|סמרקנד (ספר)}}.

עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים בחורים גם מערים אחרות.

בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.

==חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית) ==
חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:
{{טורים|תוכן=
*הרב [[דוד אוקונוב]]
*הרב [[יעקב בורושנסקי]]
*הרב [[מרדכי גולדשמיד]]
*הרב [[שלום דובער גורליק]]
*הרב [[פייוויש גנקין]]
*הרב [[חיים וואלאוויק]]
*הרב [[דובער וילנקין]]
*הרב [[אברהם זלצמן]]
*הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]
*הרב [[הלל זלצמן]]
*הרב [[רפאל חודידייטוב]]
*הרב [[בערקע חן]]
*הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
*הרב [[זלמן מרדכי לוין]]
*הרב [[צבי הירש לרנר]]
*הרב [[אברהם לבקיבקר]]
*הרב [[אליעזר מישולובין]]
*הרב [[דוד דב מישולובין]]
*הרב [[חיים אליהו מישולובין]]
*הרב [[מיכאל מישולובין]]
*הרב [[יצחק מישולובין]]
*הרב [[אשר אריה מקובצקי]]
*הרב [[יעקב נוטיק]]
*הרב [[משה ניסילעוויטש]]
*הרב [[מענדל פוטרפס]]
*ר' [[יעקב פיל]]
*הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר
}}

==רבני חב"ד בסמרקנד==
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[חיים נאה]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]]
*הרב [[אליהו לוין]]
*הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר בשנות הנ'.

==שלוחי הרבי לסמרקנד==
בשנות הנ' החלו להגיע לסמרקנד שלוחי הרבי, ובהם הרב [[עמנואל שמעונוב]] וחיזקו את היהדות במקום.

==ראו גם==
[[יהדות ספרד]]

==לקריאה נוספת==
===שלוחי רבותינו נשיאינו בסמרקנד===
* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''' תולדות הרב [[חיים נאה]], פרקים מיוחדים על שלוחי אדמו"ר הרש"ב הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב חיים נאה בסמרקנד.
* הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', פרק הרב [[שמחה גורודצקי]] שליח אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד [[תשמ"ד]].
*הרב [[זושא וולף]], אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה

===תקופת השואה===
* הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ"ט]].
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''[[ר' ניסן]]''' - תולדות המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]] ממנהלי תומכי תמימים סמרקנד, פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. כפר חב"ד, [[תשע"ג]] (950 עמ').
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]]''' תולדות הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]]
*הרב [[אליהו וולף]], [[ר' מענדל]], תולדות הרב [[מענדל פוטרפס]] ובו גם זכרונות מסמרקנד
*{{בית|שניאור זלמן ברגר|עיר מקלט|603|26 - 32|כ"ב סיון תשס"ז}}, בית משיח גיליון 604 עמודים 56 - 61

===השואה ואחרי השואה===
*הרב [[הלל זלצמן]], '''[[מחתרת סמרקנד (ספר)|סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים]]''', [[תשע"ג]].
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''ארבעה חסידים''' - תולדות הרב [[אליהו לוין]] רב קהילת חב"ד בסמרקנד, שניאור זלמן ברגר, [[תשס"ד]].
* גדול מאחיו, תולדות הרב [[חזקיה קייקוב]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב [[יצחק מישולובין]] מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע"ה
*[https://sinun770.org/מחתרת-סמרקנד-המדינה-ההיא-פאנל-בהשתתפ/ מחתרת סמרקנד – המדינה ההיא | פאנל בהשתתפות חברי המחתרת הרב מיכאל מישלובין והרב יעקב לרנר] פאנל שנערך ב[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש|ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש]], ט"ו מנחם-אב ה'תשפ"ד, באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]

סמרקנד

2026-01-07T06:41:50Z

קרקר: /* שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד */

{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר סמרקנד|אחר=ספר|ראו=סמרקנד (ספר)}}
'''סמרקנד''' היא העיר השלישית בגודלה במדינת [[אוזבקיסטן]], ומתגוררים בה כ-400,000 איש. פעלו בה שלוחי אדמו"ר הרש"ב: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]], ושליח אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמחה גורודצקי]]. בעיר היתה פעילות חב"דית במשך שנים רבות. ובימי [[מלחמת העולם השנייה]] נוצרה בה קהילה חב"דית הגדולה ביותר באותה תקופה. לאחר היציאה מרוסיה, היתה בה קהילה של עשרות משפחות חב"דיות ובשנות הי' והכ', היתה הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות. בתקופת נפילת השלטון הקומוניסטי החלו לפעול בה שלוחי הרבי, וכיום מספר היהודים בה קטן, ואין בה פעילות חב"דית קבועה.

==שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד==

הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם פעל גדולות ונצורות{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}.

הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]] נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות{{הערה|ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים}}.
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]

בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא הרב נאה בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.

עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.

בסיום השליחות בסמרקנד נסע הרב נאה ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]].

הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם פעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות עד למלחמת העולם השנייה.

הקומוניסטים רדפוהו והוא נאסר כמה פעמים, בפעם האחרונה שנכלא, הוא נשפט ונגזר עליו עונש מוות, שהומר ב-25 שנות מאסר, בשנת תשי"ג, מת סטאלין ור' שמחה שוחרר מבית הסוהר.{{הערה|יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי}}.

==בימי [[השואה]]==
{{להשלים}}
בימי ה[[שואה]], משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, התיישבו בעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה}}.

==ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)]]}}

חסידי חב"ד הראשונים שהעניקו חינוך לצעירים המקומיים, היו שלוחי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] ואחיינו הרב [[חיים נאה]]{{הערה|תולדות חב"ד בארץ הקודש, ונודע בשיעורים}}.

בשנת [[תרפ"ו]] נשלח הרב [[שמחה גורודצקי]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, ומיד עם בואו לשם יסד "[[תלמוד תורה]]" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום{{הערה|יהדות הדממה חלק א', פרק הרב שמחה גורודצקי}}.

בתקופת השואה, ב[[קיץ]] [[תש"א]] נאספו בעיר הרבה מ[[חסידי חב"ד]], עבורם הוקמו סניפי ישיבת תומכי תמימים.

==היציאה מרוסיה==

לאחר המלחמה, הפליטים הפולניים עזבו את [[ברית המועצות]] ורבים מחסידי חב"ד נסעו ל[[לבוב]] התחזו לאזרחים פולניים ויצאו את ברית המועצות במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], ולאחר שהיה קצרה במדינות מעבר כמו [[פולין]] וצ'כיה הגיעו למחנות עקורים ב[[פוקינג]] שבגרמניה ובמחנות ומקומות נוספים ב[[גרמניה]] [[אוסטריה]] ו[[צרפת]], ובשנים הבאות היו שעלו ל[[ארץ הקודש]] ואחרים היגרו ל[[ארצות הברית]] ומדינות נוספות.

==הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות==

לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]] החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד]]ים בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב){{הבהרה}}. אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי. גם בתקופה זו, בסמרקנד הייתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.

עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.

בשנות הכ', ר' [[מענדל פוטרפאס]] התיישב בסמרקנד ואנ"ש והתמימים הושפעו ממנו רבות בדרכי החסידות והוא עודדם לפעול במסירות נפש לחיזוק היהדות ולימוד החסידות{{הערה|סמרקנד (ספר)}}.

עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים בחורים גם מערים אחרות.

בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.

==חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית) ==
חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:
{{טורים|תוכן=
*הרב [[דוד אוקונוב]]
*הרב [[יעקב בורושנסקי]]
*הרב [[מרדכי גולדשמיד]]
*הרב [[שלום דובער גורליק]]
*הרב [[פייוויש גנקין]]
*הרב [[חיים וואלאוויק]]
*הרב [[דובער וילנקין]]
*הרב [[אברהם זלצמן]]
*הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]
*הרב [[הלל זלצמן]]
*הרב [[רפאל חודידייטוב]]
*הרב [[בערקע חן]]
*הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
*הרב [[זלמן מרדכי לוין]]
*הרב [[צבי הירש לרנר]]
*הרב [[אברהם לבקיבקר]]
*הרב [[אליעזר מישולובין]]
*הרב [[דוד דב מישולובין]]
*הרב [[חיים אליהו מישולובין]]
*הרב [[מיכאל מישולובין]]
*הרב [[יצחק מישולובין]]
*הרב [[אשר אריה מקובצקי]]
*הרב [[יעקב נוטיק]]
*הרב [[משה ניסילעוויטש]]
*הרב [[מענדל פוטרפס]]
*ר' [[יעקב פיל]]
*הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר
}}

==רבני חב"ד בסמרקנד==
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[חיים נאה]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]]
*הרב [[אליהו לוין]]
*הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר בשנות הנ'.

==שלוחי הרבי לסמרקנד==
בשנות הנ' החלו להגיע לסמרקנד שלוחי הרבי, ובהם הרב [[עמנואל שמעונוב]] וחיזקו את היהדות במקום.

==ראו גם==
[[יהדות ספרד]]

==לקריאה נוספת==
===שלוחי רבותינו נשיאינו בסמרקנד===
* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''' תולדות הרב [[חיים נאה]], פרקים מיוחדים על שלוחי אדמו"ר הרש"ב הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב חיים נאה בסמרקנד.
* הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', פרק הרב [[שמחה גורודצקי]] שליח אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד [[תשמ"ד]].
*הרב [[זושא וולף]], אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה

===תקופת השואה===
* הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ"ט]].
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''[[ר' ניסן]]''' - תולדות המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]] ממנהלי תומכי תמימים סמרקנד, פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. כפר חב"ד, [[תשע"ג]] (950 עמ').
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]]''' תולדות הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]]
*הרב [[אליהו וולף]], [[ר' מענדל]], תולדות הרב [[מענדל פוטרפס]] ובו גם זכרונות מסמרקנד
*{{בית|שניאור זלמן ברגר|עיר מקלט|603|26 - 32|כ"ב סיון תשס"ז}}, בית משיח גיליון 604 עמודים 56 - 61

===השואה ואחרי השואה===
*הרב [[הלל זלצמן]], '''[[מחתרת סמרקנד (ספר)|סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים]]''', [[תשע"ג]].
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''ארבעה חסידים''' - תולדות הרב [[אליהו לוין]] רב קהילת חב"ד בסמרקנד, שניאור זלמן ברגר, [[תשס"ד]].
* גדול מאחיו, תולדות הרב [[חזקיה קייקוב]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב [[יצחק מישולובין]] מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע"ה
*[https://sinun770.org/מחתרת-סמרקנד-המדינה-ההיא-פאנל-בהשתתפ/ מחתרת סמרקנד – המדינה ההיא | פאנל בהשתתפות חברי המחתרת הרב מיכאל מישלובין והרב יעקב לרנר] פאנל שנערך ב[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש|ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש]], ט"ו מנחם-אב ה'תשפ"ד, באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]

סמרקנד

2026-01-07T06:39:32Z

קרקר: /* שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד */

{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר סמרקנד|אחר=ספר|ראו=סמרקנד (ספר)}}
'''סמרקנד''' היא העיר השלישית בגודלה במדינת [[אוזבקיסטן]], ומתגוררים בה כ-400,000 איש. פעלו בה שלוחי אדמו"ר הרש"ב: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]], ושליח אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמחה גורודצקי]]. בעיר היתה פעילות חב"דית במשך שנים רבות. ובימי [[מלחמת העולם השנייה]] נוצרה בה קהילה חב"דית הגדולה ביותר באותה תקופה. לאחר היציאה מרוסיה, היתה בה קהילה של עשרות משפחות חב"דיות ובשנות הי' והכ', היתה הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות. בתקופת נפילת השלטון הקומוניסטי החלו לפעול בה שלוחי הרבי, וכיום מספר היהודים בה קטן, ואין בה פעילות חב"דית קבועה.

==שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד==

הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם פעל גדולות ונצורות{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}.

הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]] נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות{{הערה|ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים}}.
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]

בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא הרב נאה בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.

עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.

בסיום השליחות בסמרקנד נסע הרב נאה ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]].

הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם עשה רבות עד למלחמת העולם השנייה, כאשר במהלך שליחותו הוא גם נאסר ונשלח לגלות{{הערה|יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי}}.

==בימי [[השואה]]==
{{להשלים}}
בימי ה[[שואה]], משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, התיישבו בעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה}}.

==ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)]]}}

חסידי חב"ד הראשונים שהעניקו חינוך לצעירים המקומיים, היו שלוחי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] ואחיינו הרב [[חיים נאה]]{{הערה|תולדות חב"ד בארץ הקודש, ונודע בשיעורים}}.

בשנת [[תרפ"ו]] נשלח הרב [[שמחה גורודצקי]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, ומיד עם בואו לשם יסד "[[תלמוד תורה]]" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום{{הערה|יהדות הדממה חלק א', פרק הרב שמחה גורודצקי}}.

בתקופת השואה, ב[[קיץ]] [[תש"א]] נאספו בעיר הרבה מ[[חסידי חב"ד]], עבורם הוקמו סניפי ישיבת תומכי תמימים.

==היציאה מרוסיה==

לאחר המלחמה, הפליטים הפולניים עזבו את [[ברית המועצות]] ורבים מחסידי חב"ד נסעו ל[[לבוב]] התחזו לאזרחים פולניים ויצאו את ברית המועצות במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], ולאחר שהיה קצרה במדינות מעבר כמו [[פולין]] וצ'כיה הגיעו למחנות עקורים ב[[פוקינג]] שבגרמניה ובמחנות ומקומות נוספים ב[[גרמניה]] [[אוסטריה]] ו[[צרפת]], ובשנים הבאות היו שעלו ל[[ארץ הקודש]] ואחרים היגרו ל[[ארצות הברית]] ומדינות נוספות.

==הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות==

לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]] החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד]]ים בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב){{הבהרה}}. אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי. גם בתקופה זו, בסמרקנד הייתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.

עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.

בשנות הכ', ר' [[מענדל פוטרפאס]] התיישב בסמרקנד ואנ"ש והתמימים הושפעו ממנו רבות בדרכי החסידות והוא עודדם לפעול במסירות נפש לחיזוק היהדות ולימוד החסידות{{הערה|סמרקנד (ספר)}}.

עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים בחורים גם מערים אחרות.

בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.

==חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית) ==
חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:
{{טורים|תוכן=
*הרב [[דוד אוקונוב]]
*הרב [[יעקב בורושנסקי]]
*הרב [[מרדכי גולדשמיד]]
*הרב [[שלום דובער גורליק]]
*הרב [[פייוויש גנקין]]
*הרב [[חיים וואלאוויק]]
*הרב [[דובער וילנקין]]
*הרב [[אברהם זלצמן]]
*הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]
*הרב [[הלל זלצמן]]
*הרב [[רפאל חודידייטוב]]
*הרב [[בערקע חן]]
*הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
*הרב [[זלמן מרדכי לוין]]
*הרב [[צבי הירש לרנר]]
*הרב [[אברהם לבקיבקר]]
*הרב [[אליעזר מישולובין]]
*הרב [[דוד דב מישולובין]]
*הרב [[חיים אליהו מישולובין]]
*הרב [[מיכאל מישולובין]]
*הרב [[יצחק מישולובין]]
*הרב [[אשר אריה מקובצקי]]
*הרב [[יעקב נוטיק]]
*הרב [[משה ניסילעוויטש]]
*הרב [[מענדל פוטרפס]]
*ר' [[יעקב פיל]]
*הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר
}}

==רבני חב"ד בסמרקנד==
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[חיים נאה]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]]
*הרב [[אליהו לוין]]
*הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר בשנות הנ'.

==שלוחי הרבי לסמרקנד==
בשנות הנ' החלו להגיע לסמרקנד שלוחי הרבי, ובהם הרב [[עמנואל שמעונוב]] וחיזקו את היהדות במקום.

==ראו גם==
[[יהדות ספרד]]

==לקריאה נוספת==
===שלוחי רבותינו נשיאינו בסמרקנד===
* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''' תולדות הרב [[חיים נאה]], פרקים מיוחדים על שלוחי אדמו"ר הרש"ב הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב חיים נאה בסמרקנד.
* הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', פרק הרב [[שמחה גורודצקי]] שליח אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד [[תשמ"ד]].
*הרב [[זושא וולף]], אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה

===תקופת השואה===
* הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ"ט]].
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''[[ר' ניסן]]''' - תולדות המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]] ממנהלי תומכי תמימים סמרקנד, פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. כפר חב"ד, [[תשע"ג]] (950 עמ').
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]]''' תולדות הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]]
*הרב [[אליהו וולף]], [[ר' מענדל]], תולדות הרב [[מענדל פוטרפס]] ובו גם זכרונות מסמרקנד
*{{בית|שניאור זלמן ברגר|עיר מקלט|603|26 - 32|כ"ב סיון תשס"ז}}, בית משיח גיליון 604 עמודים 56 - 61

===השואה ואחרי השואה===
*הרב [[הלל זלצמן]], '''[[מחתרת סמרקנד (ספר)|סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים]]''', [[תשע"ג]].
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''ארבעה חסידים''' - תולדות הרב [[אליהו לוין]] רב קהילת חב"ד בסמרקנד, שניאור זלמן ברגר, [[תשס"ד]].
* גדול מאחיו, תולדות הרב [[חזקיה קייקוב]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב [[יצחק מישולובין]] מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע"ה
*[https://sinun770.org/מחתרת-סמרקנד-המדינה-ההיא-פאנל-בהשתתפ/ מחתרת סמרקנד – המדינה ההיא | פאנל בהשתתפות חברי המחתרת הרב מיכאל מישלובין והרב יעקב לרנר] פאנל שנערך ב[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש|ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש]], ט"ו מנחם-אב ה'תשפ"ד, באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]

רשת אהלי יוסף יצחק

2026-01-06T10:49:28Z

קרקר:

[[קובץ:לוגו רשת אהלי יוסף יצחק חדש בנשיאות.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הרשת]]
'''רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש''' המכונה כיום '''רשת חינוך חב"ד''', הינה רשת מוסדות חינוך חב"ד ב[[ארץ הקודש]] שהוקמה על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] {{הערה|בסיוע הרב זלמן אבלסקי}} בהוראת [[הרבי]], ועומדת תחת נשיאות [[הרבי]]. הרשת כיום מנוהלת בראשות המנכ"ל הרב [[אליהו קריצ'בסקי]] והינה רשת החינוך הארצית של תנועת חב"ד בישראל. ברשת החינוך פועלים מאות גני ילדים ועשרות בתי ספר יסודיים ועל יסודיים בכל רחבי הארץ. מוסדות החינוך של הרשת מתייחדים ברוח חינוכית ייחודית, המבוססת על אווירה יהודית-חסידית לצד מקצועיות ורמה לימודית בלתי מתפשרת ומצטיינים בצוות חינוכי הפועל מתוך תחושת שליחות בשאיפה ליישם את חזונו החינוכי של הרבי לפיו כל תלמיד נועד להיות 'נר להאיר' בסביבתו{{הערה|שם=אתר|אתר הרשת}}.

==התייסדות ה'רשת'==
[[קובץ:הרשת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו הישן]]
[[קובץ:הנהלת הרשת תשמ"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הנהלת הרשת]]
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], [[הרבי]] הניח תשתית לתנופת ההתפתחות של [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש. ב[[חודש תמוז]] תשי"א, הרבי הורה לעסקן הידוע הרב [[זושא וילמובסקי]] - הפרטיזן, לייסד בארץ הקודש רשת מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהקים הרבי באמצעות שליחיו ברחבי [[מרוקו]]:

{{ציטוטון|
הנה הצעתי בזה, שכיון שנראה ממכתבו יש בידו לקחת חלק בראש ביסוד מוסדות חינוך [...] הנה כדאי הוא שיתענין בהאפשר[ו]ת לייסד שם (בארץ הקודש ת"ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו במרוקה ונקראים על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים, ואף כי אין בידינו - לעת עתה - לשלוח מכאן אמצעים גדולים, אבל על הוצאות קטנות לזמן הראשון בטח אוכל למצוא מקור לזה ובלבד שיהיה בזה ענין של ממש{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת א'פה. צילום האגרת פורסם בספר הפרטיזן עמוד 85}}
}}

בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל ר' זושא לו הורה הרבי לייסד את הרשת, ניגש לעבודה באופן מיידי, וחודש בלבד לאחר שנכתבה אליו אגרת התייסדות הרשת, בו' מנחם אב תשי"א, ר' זושא דיווח לרבי כי החל כבר לעבוד בהקמת מוסדות רשת אהלי יוסף יצחק, ואת ר' [[זלמן אבלסקי]] לקח לו לעוזר. באותה תקופה הועלו תמיהות לגבי הבחור העסקן ר' זושא, אם יוכל לייסד מוסדות, והרבי כתב על כך לאחד מראשי חב"ד בארץ הקודש: "הרח"ז וילימובסקי, אשר כנראה הוא בעל מרץ... וכבר קיבלתי ממנו איזה הצעות בענין מוסדות חינוך בשם אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש". הרבי שם דגש על כך שכדאי לנצל את מרצו הרב להתייסדות הרשת ומוסיף: "ובפרט שאין אנחנו עשירים כל כך באנשים בעלי מרץ ומחנכים"{{הערה|הפרטיזן עמוד 86}}.

===זרם בלתי זרמי===
הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת לא היתה מקובלת במשרד החינוך וראשי חב"ד עמלו לאשר את הבלתי זרמי ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי בקשת הרבי מומשה והתקבל אישור מטעם שר החינוך מר [[בן ציון דינור]], להקמת רשת מוסדות חינוך חב"דיים במסגרת "זרם בלתי-זרמי", כפי שמתועד בספר הפרטיזן:

בח' ב[[סיון]] [[תשי"ב]], נפגש ר' זושא עם שר החינוך [[בן ציון דינור]] והתחנן לפניו לאשר את הקמת הזרם החינוכי הנוסף, השר מצידו הסביר כי אין לו כל אפשרות לעשות זאת ותוך כדי שיחה צלצל הטלפון בלשכתו של דינור ועל הקו היה ראש הממשלה [[דוד בן גוריון]] שזימן את השר לפגישה דחופה וברגע שהשר עזב את המשרד ניגש ר' זושא למזכירה ואמר לה כי השר הסכים לשייך את חב"ד לזרם בלתי זרמי, ועד מהרה הופק אישור רישמי, אשר סלל את הדרך להקמת הרשת{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] [[תשס"ה]], עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.

===המשרד בתל אביב===
את מרכזה של הרשת קבע הרבי ב[[תל אביב]]. הוראה זו ניתנה באיגרת למייסד הרשת ר' [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי בזה הלשון: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".
ואכן ההתחלה דרשה כוחות עילאיים וברכת הרבי התגשמה, כאשר הרשת הצליחה להקים מספר רב של בתי ספר וגנים ברחבי ארץ הקודש.

בשנים הבאות משרדי הרשת עברו ל[[כפר חב"ד]], במבנה מיוחד מול בניין ישיבת תומכי תמימים.

==בתי הספר הראשונים==

[[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנהל הרשת הרב [[דוד חנזין]] (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז"ר) יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]]
במהלך חורף [[תשי"ב]] הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ במקומות הבאים: זרנוגה (מעברה ליד [[רחובות]]), מנחת (כיום מלחה [[ירושלים]]), [[יפו]] ו[[כפר סבא]]. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובתחילת שנת הלימודים הבאה דהיינו ב[[אלול]] תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו. ועל רישום הילדים, פורסמה סקירה היסטורית ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד}}.

{{ערך מורחב|ערך=[[בית ספר חב"ד זרנוגה]], }}

'''זרנוגה''' הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה [[רחובות]]. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על ידי הרב [[זלמן אבלסקי]] מבכירי פעילי הרשת, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.

''''מנחת'''' הוא כפר קטן שהיה סמוך ל[[ירושלים]], במקום בו נמצאת היום שכונת "מלחה" הירושלמית. את בית-הספר שם ניהל הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך.

ב'''[[יפו]]''' נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהלו נאלצו להתמודד לבד עם בעיית המבנים. את הבית הספר ניהל הרב [[אורי בן שחר]].

גם ב'''[[כפר סבא]]''' היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר{{הערה|קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: [[דוד עבדי]] ו[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]}}.

==ניהול הרשת==

===ר' זושא וילימובסקי===

בתחילת הקמת הרשת, ר' [[זושא וילימובסקי]] היה המייסד והמנהל{{הערה|על פעילותו כמייסד הרשת ראו בספר תולדותיו הפרטיזן, דוד עבדי, רבים השיב ליהדות וחסידות, אחד היה אברהם}} והרב [[זלמן אבלסקי]] היה יד ימינו ובהוראת [[הרבי]] ר' זושא, הוסיף עוד עסקנים שינהלו איתו יחד את רשת אהלי יוסף יצחק והם: הרב [[דוד חנזין]] והרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. שעשו רבות למען ייסוד בתי ספר, פיתוח וביסוס הרשת{{הערה|הפרטיזן עמוד 89-91}}.

===הרב דוד חנזין===
עם הזמן הוחלט כי המנהל הראשי יהיה הרב [[דוד חנזין]] שעזב את עיסוקו הקודם כמגיד שיעור בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], אם כי ר' [[זושא וילימובסקי]] היה חבר הנהלת הרשת, ופעיל ברשת ומוסדותיה כל השנים עד יומו האחרון{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]] [[הפרטיזן]] תשס"ה, פרקים ט-י}}. הוא קיבל עליו את המשימה לנהל את רשת אהלי יוסף יצחק על כל המשתמע מכך להקים בתי ספר לדאוג לאישורים ממשרדי הממשלה להשיג תקציבים מהרשויות המקומיות להסדיר תקנים לגייס מורים ולנהל את כל הצד הפיננסי של הרשת. עם זאת השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי במקביל לעבודתו הספר של הרשת בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות הוא בגדר הצלת עולם מלא{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 133-134}}.

בתקופה הבאה היו עסקנים נוספים שסייעו להנהלת הארצית כמו: הרב [[זלמן אבלסקי]] הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[משה דובער גנזבורג]] שהתרים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת.

הרב חנזין היה מנהל-על, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני 'רשת אהלי יוסף יצחק' כלפי חוץ, מול משרדי הממשלה וכדומה. תפקידו היה להפגש עם שרים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. הוא היה המוח שניווט וניהל את ענייני הרשת, כאשר הפעילות נוהלה בפועל על ידי מנהלי בתי הספר המקומיים ומזכירי ה'רשת'.

לימינו של הרב חנזין פעל הרב זלמן אבלסקי אשר כיהן כמנהל בית ספר ועם זאת, תפקידו היה לייצג את ענייני 'רשת אהלי יוסף יצחק' בכל מקום שדרש לכך על ידי הרב חנזין וחבריו להנהלת הרשת, מול משרדי הממשלה וכדומה. מפקחים ראשי ערים ומנהלי מחלקות.{{הבהרה}}

במקביל לעבודתו זאת, הרב חנזין השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה'רשת', בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא.

הרב חנזין היה מגיע לעיתים לראשי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומבקש מהם אישור להוציא בחורים מהסדרים בשעות הערב לרישום ילדים בנמקו כי "עת לעשות לה' הפרו תורתך".

הרב חנזין ריכז סביבו בחורים ואברכים צעירים וביחד היו נוסעים לערים הרחוקות במטרה לבנות את התשתית לבתי הספר הללו. בשנים הראשונות שלאחר פטירת רעייתו, היה משאיר את ילדיו בבית, ונוסע לערים השונות, שם הקים בתי ספר. הוא היה עובר מבית לבית וקורא להורים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך על טהרת הקודש.

מידי פעם היה הרב חנזין יוצא לערוך ביקורים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. הוא היה מגיע לראות מקרוב כיצד העניינים מתנהלים; או שלעיתים היה מגיע ללוות משלחות ואישים נכבדים שהגיעו מחו"ל.

במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל"ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו.

חבר הנהלת הרשת הרב [[זלמן אבלסקי]] ולימים רבה הראשי של מולדביה תיאר את דרכי פעולתו של הרב חנזין: את עבודתו של הרב חנזין ראיתי מקרוב ומזוויות שונות הייתי חבר הנהלה מחד גיסא ומנהל בתי הספר ביפו בזרנוגה בכפר סבא ובקריית גת מאידך גיסא אני זוכר את הרב חנזין מסור לרבי בתכלית המסירות כשהרבי הורה לעשות משהו הוא לא שאל שאלות ולא זרק את יישום ההוראה על אימי מחברי ההנהלה הוא עצמו נסע לכל מקום כדי לראות כיצד לבצע את הוראות הרבי על הצד הטוב ביותר"{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 139}}.

במהלך השנים מנהלי הרשת על פי הוראות הרבי, הרחיבו את היקף הרשת, באמצעות רישום מוגבר לבתי ספר קיימים, וייסוד בתי ספר חדשים ומהם אשר פעלו עשרות שנים באמצעות אנשי חינוך חב"דיים אשר עברו להתגורר ב[[תענך]], [[בית ספר חב"ד ברוש|ברוש]], [[באר שבע]] ובכל מקום בו הוקמו בתי ספר{{הערה| ראו בספרים: [[הפרטיזן]], [[דוד עבדי]] ו[[חייל בשירות הרבי]]}}.

===הרב משה סלונים===
המנהל הבא היה הרב [[משה סלונים]], אשר עבד כמחנך ומנהל בית ספר ברשת ובשנת תשל"ז מונה למנהל הרשת והתמסר בכל כוחו לפיתוח הרשת והרחבתה, וסגנון פעולתו היה לבצע הוראות הרבי מבלי להביט על מכשולים ואתגרים שעמדו בדרכו וכך נחל הצלחה בפועלו הרב למען הרשת.

בקיץ תשמ"ו, הרשת נקלעה לבעיות בגין החובות הגדולים שהצטברו, והרב סלונים נאלץ לעזוב את ארץ הקודש. סיום התפקיד והמשבר אליו נקלעה הרשת, העיבו את רוחו של ר' משה אשר כתב לרבי על כך והרבי השיב במענה מעודד ומיוחד: "לולא הוא היחיד ממש, היה קורה להרשת ר"ל – מה שקרה למאות בית הכנסת החב"דיים שהיו בתל אביב וירושלים ת"ו לכולל חב"ד, לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וכו'. ואנשי חב"ד שי' ורבניהם שי' בראשם שבארץ הקודש לא החליטו עדיין שאפשר טבעי אז זיי זאלן א קרעכץ טאן על זה [=שיעשו אנחה על זה]".

===הרב מאיר פריימן===
לאחר פרישתו של הרב סלונים מינה [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] את הרב [[מאיר פריימן]] כמנהל הרשת, ובתקופת כהונתו, הצליח לייצב את מצבה הכלכלי של הרשת ולבלום את סגירתם של המוסדות, ואף נכנס עבור זה לחובות גדולים מאוד.

לצידו של הרב פריימן, סייע הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]] במשך למעלה משנתיים בניהול הרשת. עם פטירתו הפתאומית של הרב פריימן בי"ב תשרי תשנ"ו מדום לב פתאומי בגיל 50 בלבד, הקים הרב קופצ'יק קרן חירום והצלה עד להעברת ניהול ה'רשת' לרב [[ישראל ברוך בוטמן]] שמונה על ידי בית דין רבני חב"ד לשמש כמנהל הרשת.

===הרב ישראל בוטמן===
הרב ישראל בוטמן ניהל את הרשת במשך כעשרים שנה.

בו' באדר שני [[תשע"ד]] נפטר הרב בוטמן לאחר התקף לב קשה, וכממלא מקומו בהנהלת הרשת התמנה הרב [[אליהו קריצ'בסקי]].

==הרב אליהו קריצ'בסקי==
כיום המנהל הוא הרב אליהו קריצ'בסקי.
בתקופת הרב קריצ'בסקי הוקמו בתי ספר 'שלהבות' המיועדים במיוחד לציבור שאינו שומר מצוות לעת עתה, ומידי שנה נערך רישום מוגבר לבתי ספר אלו בפרט{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד}}.

===מנהלי הרשת במשך השנים===
*מייסד הרשת - הרב [[זושא וילימובסקי]]
*הרב [[דוד חנזין]]
*הרב [[משה סלונים]]
*הרב [[מאיר פריימן]]
*הרב [[ישראל בוטמן]]
*הרב [[אליהו קריצ'בסקי|אלי קריצ'בסקי]]

===הנהלה נוכחית===
* הרב [[אליהו קריצ'בסקי]], מנכ"ל ומורשה חתימה
* הרב [[יהודה בוטמן]], חבר ועד
* הרב [[מנחם וולפא]], חבר ועד
* הרב ישעיהו גופין, מורשה חתימה וגזבר
* הרב לוי אברמוביץ, מורשה חתימה
* הרב בועז משה דוד למברג, רואה חשבון מבקר
* גב' דבורה יפה הרשקוביץ, גוף מבקר
*'''תפקידים נוספים:'''
*הרב לוי אברמוביץ' - מנהל משרד ואחראי פרוייקטים.
*הרב [[נחום רבינוביץ' (כפר ביל"ו)|נחום רבינוביץ']] - מנהל תכניות לימוד בתלמודי תורה.
*הרב שמעון לוין - אחראי תחום ריכוז חברתי בתלמודי תורה.

===מבקרי הרשת===
מבקרי הרשת מונו על ידי הרבי, בחודש שבט תשי"ב, מספר חודשים לאחר הקמת הרשת{{הערה|הפרטיזן עמוד 89}}:
* הרב [[אליעזר קרסיק]] ע"ה
* הרב [[אברהם פריז]] ע"ה

===מפקחי הרשת===
מפקחי הרשת מטעם משרד החינוך. עבודתם לוותה במענות והדרכות מהרבי. המפקחים היו אנשי חינוך, כיהנו שנים רבות כמחנכים במוסדות הרשת.

====הרב [[אלכסנדר בן נון]]====
בשנת [[תש"כ]] מונה בהוראת הרבי למפקח הכללי על בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]], ובהקשר זה זכה ל[[יחידות|יחידויות]] ארוכות ומפורטות אצל הרבי.

====הרב [[יעקב מינסקי]]====
הרב יעקב מינסקי שימש כמנהל ומחנך ומונה למפקח ובתפקידו זה פעל מספר שנים.

====הרב [[יחיאל מלוב]]====
בהוראת ועידוד הרבי שימש שנים רבות כמפקח ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]].

בשנות עבודתו כמפקח ברשת עבד בשיתוף פעולה פורה עם מנהלי הרשת הרב [[דוד חנזין]], הרב [[משה סלונים]] והרב [[זושא וילימובסקי]]. קיבל הוראות רבות הנוגעות ל[[חינוך]] מ[[הרב חודקוב]] מזכיר [[הרבי]]. לימים התברר כי כל ההוראות מגיעות ישירות מהרבי. את ההוראות הרבות שקיבל קיבץ ב'קובץ הוראות מ[[מזכירות הרבי]] ל[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'.

==פעולות בשנים האחרונות==
===מטרות הרשת===

מטרות הרשת (בשנים האחרונות):

· לספק מענה חינוכי בפריסה רחבה ככל האפשר ברחבי הארץ, למשפחות מכל גווני האוכלוסיה הישראלית המעוניינים בחינוך האיכותי של חב"ד.

· לייצר לתלמידים חממה ראויה בה יצמחו בשנים המשמעותיות ביותר בחייהם, עם יחס חם ואכפתי וכל המענים הנדרשים להם בשנים משמעותיות אלו.

· לספק לתלמידים את הכלים הנדרשים להם הן מבחינה חברתית-רגשית והן מבחינה לימודית, להיות 'נר להאיר' בתורה, מצוות ויראת שמים בכל תחום בו יעסקו בחייהם, על ידי ההכרה בכוחות ובכישורים הייחודיים שנתן להם השם והשימוש הנכון בהם.

· ללוות את הורי התלמידים ומשפחותיהם בתקופה חשובה זו בה הילדים גדלים ולספק להם את המעטפת החינוכית הנדרשת, שתסייע להם בחינוך ילדיהם ובתיווך הנדרש בין הבית למוסד החינוכי.

· להיות משמעותיים ביצירת דור העתיד של העם היהודי בארץ ישראל, שיהיה גאה ביהדותו, מודע ליכולותיו ויפעל למלא את שליחותו מתוך אהבת ישראל{{הערה|שם=אתר}}.

===חינוך חברתי חסידי===
החל משנת [[תשע"ג]] מפעילה הרשת זרוע המפיקה חומרי תוכן והעשרה לקראת מועדים חסידיים, מבצעים ותכניות המשמשות את כלל המוסדות הפועלים תחת הרשת להטמעת ערכים ותאריכים חסידיים ברמת ההפקה הגבוהה ביותר.

המבצעים והתכניות מלווים במודעות ועזרי עיצוב, הפקות ממותגות, ועוד.

===חופשות===
לפני כל חופשה מפיקה הרשת ערכת תוכן חינוכי המלווה את התלמידים לאורך ימי החופשה, כגון משחקי למידה חווייתיים, משחקי מחשב עם תוכן חסידי, ועוד.

מידי שנה לקראת חופשת הקיץ מפיקה הרשת תכנית מלאה המלווה את קייטנות הקיץ הפועלים תחת מוסדות הרשת, העוסקת בכל שנה בנושא ייחודי.

===מרכז פדגוגי===
בשנת [[תש"פ]] העלתה הרשת את המרכז הפדגוגי החב"די הראשון ברשת האינטרנט, הכולל עשרות אלפי דפי עבודה מצגות מבחנים וחומרי למידה, שהופקו על ידי המורים ואנשי הצוות המקצועי ברשת אהלי יוסף יצחק.

המאגר מתעדכן באופן תדיר, ומהווה פלטפורמה המשמשת את כלל צוותי החינוך וההוראה של הרשת החינוכית.

===כנסים ארציים{{הערה|'''כינוסי י' שבט גרמו לרבי נחת רוח רבה''', [[שבועון בית משיח]] [[ט' שבט]] [[תשפ"א]] עמוד 34.}}===
מאז הקמת הרשת, במשך עשרות שנים ערכה ה'רשת' כינוס ארצי שנתי לכלל תלמידי הרשת, שהתקיים בקשר ליום התייסדות הרשת ויום [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בי' שבט.

במשך השנים הלך הכנס והתרחב, וזכה ליחס מיוחד מהרבי, בשל העובדה שבזכותו אלפי ילדים שהתחנכו במוסדות הרשת ולא נמנו על משפחות של חסידי חב"ד, התחברו לעוצמה ולמסרים החינוכיים שהועברו בכנס, והפכו בעצמם לחסידי חב"ד, עד שהרבי כתב על כינוס זה "דבר גדול הוא ביותר".

בעקבות ההתרחבות הגדולה של מוסדות הרשת והקושי במציאת אולם שיוכל להכיל את כולם, מתקיים בשנים האחרונות הכנס במתכונת וירטואלית, כאשר כלל התלמידים מתחברים ממוסדות הלימוד שלהם באותה שעה אל הכנס המרכזי המשודר בו זמנית גם בערוצי הרדיו ובפלטפורמות נוספות.

===מיתוג===
במהלך השנים [[תשע"ט]]-[[תשפ"ג]] השלימה הרשת מהלך של מיתוג כולל לאגפים השונים הפועלים בתוך הרשת, לאור הוראת הרבי{{הערה|'''על טהרת הקודש''', סקירה על חזון רשת אהלי יוסף יצחק לאור תכנית הלימודים שעברה את הגהת הרבי- שבועון כפר חב"ד גליון 1920 עמוד 62.}} להשתדל שהמוסדות השונים ישתמשו בתכנית אחידה ככל האפשר, תוך מאמץ שהדבר יבוא לידי ביטוי גם בפן החיצוני בשימוש מובדל וממותג של חומרי הלימוד הפרסומים והנראות הכללית של המוסדות, ואת סמל הרשת מיתגו בשם "רשת חינוך חב"ד":
*'''[[שלהבות חב"ד]]''' - מוסדות המיועדים לציבור הכללי, השמים דגש על למידה היברידית חדשנית והכלת תלמידים כפי שהם ללא שינוי דתי או דחיפה לשיפור הישגים.
*'''בתי חינוך חב"ד''' - בתי ספר לבנות חב"ד
*'''תלמודי תורה חב"ד''' - [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] לבני קהילות חב"ד ולמקורבים המעוניינים בחינוך תורני-חב"די
*'''גני חב"ד''' - רשת הגנים הארצית הפועלת תחת פיקוחו של הרב [[יעקב ליברמן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]]
*'''שלוחי חינוך''' - אנשי הצוות החינוכי מכונים שלוחי חינוך, בהסתמך על הוראת הרבי לשלבם בספר השלוחים.

הרשת מפעילה מרכז פרסומים ומערך דיגיטלי ארצי המסייע למוסדות בתהליך, וכך לדייק את העבודה שלהם ולהקל עליהם להגיע לקהלי היעד.

==הוראות הרבי==
{{להשלים}}

הוראות רבות של הרבי לרשת אהלי יוסף יצחק מופיעות באגרות קודש ובספרים המתעדים את בכירי הרשת.
*יש להזמין את העסקנים ונבחרי הציבור המקומיים להשתתף בחגיגות שבבתי הספר של הרשת במועדים החסידיים דוגמת י"ט כסלו{{הערה|מכתב מתאריך כ' כסלו תשט"ז לרב דוד חנזין. הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק י' כסלו תש"פ.}}.

==הוצאות לאור==
*'''אני מאמין''' - חוברת לימוד ועבודה בנושא [[גאולה ומשיח]] ל[[חיילי צבאות ה']], [[תשמ"א]].
*'''לחשוב כיהודי''' - תרגום ספרו של הרב [[יצחק זלמן פוזנר]] מאנגלית, [[כפר חב"ד]] [[תשמ"ג]].
*'''רבותינו נשיאנו - אדמו"ר שליט"א''' - יצא לאור בשנת [[תשנ"ב]] ע"י מחלקת הו"ל של הרשת ובעריכת הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]].
*'''[[אלול תשרי (ספר)|אלול תשרי]]''' - ספר העוסק בחגי ומועדי החודשים [[אלול]] תשרי.
[[קובץ:כיצד נחנך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'כיצד נחנך את ילדינו?', בהוצאת הרשת]]
*'''כיצד נחנך את ילדינו?''' - מדריך אימהות מגיל לידה על גיל [[בר מצוה]]. נערך על ידי הרב [[יוסף הרטמן]] ויצא לאור לקראת עשרים שנה ל[[ה' טבת]]. (ב' כרכים).
*'''חגים וזמנים - טבת, שבט ואדר''' - ספר העוסק באירועי החודשים טבת שבט ואדר.

===ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד===
'''ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד''' הוקם בתשרי [[תשל"א]] על ידי רשת אהלי יוסף יצחק במטרה לפרסם על פעיותה ולהיות כלי עזר חינוכי ודידקטי למורי הרשת.
בין תשרי [[תשל"א]] ל[[אייר]] [[תשל"ג]] יצאו שישה גליונות.

==ראו גם==
* [[תלמוד תורה]]
* [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]
* אהלי יוסף יצחק [[ישיבה גדולה מלבורן]]

==לקריאה נוספת==
===תולדות בכירי הרשת===
*'''הפרטיזן''' - ביוגרפיה על ר' [[זושא וילימובסקי]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס"ה]].
*"שגריר הרבי לרומניה", קווים על השליח הרב [[זלמן אבעלסקי]] הרב הראשי למדינת מולדובה וממייסדי וחבר הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק - [[תשפ"ב]].
*'''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיה של ר' [[מאיר בליז'ינסקי]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[תש"ע]].
*'''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אליעזר קרסיק]]. שניאור זלמן ברגר, [[תשע"ב]].
*'''דוד עבדי''' - ספר תולדות הרב [[דוד חנזין]]. [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ג]].
*'''[[חייל בשירות הרבי]]''' -זכורונות ר' [[יצחק גנזבורג]] בעריכת '''אברהם רייניץ''', [[תשנ"ט]].
*'''[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אברהם פריז]]. [[אליהו וולף]], [[תשס"א]].
*'''איש החינוך''' - ביוגרפיה של ר' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]], [[תשע"ז]].

===התפתחות ופעילות הרשת===
*'''[[ימי תמימים]]'''. [[זושא וולף]], [[תשס"ז]]-[[תשע"א]].
*'''[[אלבום חב"ד בישראל]]'''. [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], [[תשל"ג]].
*'''מרשתים את הארץ''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 14 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 16
*'''עשר עובדות על התייסדות רשת אהלי יוסף יצחק''', שבועון בית משיח גליון 1226 עמוד 53

===אגרות והוראות הרבי===
* אגרות הרבי לרשת בפרסום ראשון, [[שבועון בית משיח]] 1432

==קישורים חיצוניים==
*
* '''[http://reshetch.org/ דף הבית של רשת אהלי יוסף יצחק]'''
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabad.info/magazine/1178935/ כך נוסדה רשת אהלי יוסף יצחק] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/12/267450210155.html עמוד התווך] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/26/372568823637.html תלאות ימי בראשית] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/10/25/062289109504.html צפונה ונגבה]''' {{*}} בתוך [[שבועון בית משיח]]{{בית משיח}} תשע"ב-תשע"ג
*'''[https://col.org.il/news/131768 ה' תמוז: היום לפני 70 שנה בדיוק - הרבי מורה לעסקן ר' זושא וילימובסקי לפתוח את ה'רשת']''' {{COL}}
*[https://col.org.il/news/94676 כך הוקמה רשת 'אוהלי יוסף יצחק' ● צפו בוידאו{{וידאו}}{{col}}]
*'''[https://chabad.info/magazine/1054490/ מדליקים את השלהבות: ההשפעה העצומה של ילד במוסד חב"די]''' - רישום לבתי ספר של הרשת, בשנים ראשונות ובימי שלהבות {{אינפו}} שבועון בית משיח גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רשת אהלי יוסף יצחק|*]]
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מוסדות חינוך]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]

רשת אהלי יוסף יצחק

2026-01-06T10:46:15Z

קרקר: /* ניהול הרשת */

[[קובץ:לוגו רשת אהלי יוסף יצחק חדש בנשיאות.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הרשת]]
'''רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש''' המכונה כיום '''רשת חינוך חב"ד''', הינה רשת מוסדות חינוך חב"ד ב[[ארץ הקודש]] שהוקמה על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] {{הערה|בסיוע הרב זלמן אבלסקי}} בהוראת [[הרבי]], ועומדת תחת נשיאות [[הרבי]]. הרשת כיום מנוהלת בראשות המנכ"ל הרב [[אליהו קריצ'בסקי]] והינה רשת החינוך הארצית של תנועת חב"ד בישראל. ברשת החינוך פועלים מאות גני ילדים ועשרות בתי ספר יסודיים ועל יסודיים בכל רחבי הארץ. מוסדות החינוך של הרשת מתייחדים ברוח חינוכית ייחודית, המבוססת על אווירה יהודית-חסידית לצד מקצועיות ורמה לימודית בלתי מתפשרת ומצטיינים בצוות חינוכי הפועל מתוך תחושת שליחות בשאיפה ליישם את חזונו החינוכי של הרבי לפיו כל תלמיד נועד להיות 'נר להאיר' בסביבתו{{הערה|שם=אתר|אתר הרשת}}.

==התייסדות ה'רשת'==
[[קובץ:הרשת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו הישן]]
[[קובץ:הנהלת הרשת תשמ"ו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הנהלת הרשת]]
בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], [[הרבי]] הניח תשתית לתנופת ההתפתחות של [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש. ב[[חודש תמוז]] תשי"א, הרבי הורה לעסקן הידוע הרב [[זושא וילמובסקי]] - הפרטיזן, לייסד בארץ הקודש רשת מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהקים הרבי באמצעות שליחיו ברחבי [[מרוקו]]:

{{ציטוטון|
הנה הצעתי בזה, שכיון שנראה ממכתבו יש בידו לקחת חלק בראש ביסוד מוסדות חינוך [...] הנה כדאי הוא שיתענין בהאפשר[ו]ת לייסד שם (בארץ הקודש ת"ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו במרוקה ונקראים על שם כ"ק מו"ח אדמו"ר "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" אשר ברשת מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים, ואף כי אין בידינו - לעת עתה - לשלוח מכאן אמצעים גדולים, אבל על הוצאות קטנות לזמן הראשון בטח אוכל למצוא מקור לזה ובלבד שיהיה בזה ענין של ממש{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת א'פה. צילום האגרת פורסם בספר הפרטיזן עמוד 85}}
}}

בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל ר' זושא לו הורה הרבי לייסד את הרשת, ניגש לעבודה באופן מיידי, וחודש בלבד לאחר שנכתבה אליו אגרת התייסדות הרשת, בו' מנחם אב תשי"א, ר' זושא דיווח לרבי כי החל כבר לעבוד בהקמת מוסדות רשת אהלי יוסף יצחק, ואת ר' [[זלמן אבלסקי]] לקח לו לעוזר. באותה תקופה הועלו תמיהות לגבי הבחור העסקן ר' זושא, אם יוכל לייסד מוסדות, והרבי כתב על כך לאחד מראשי חב"ד בארץ הקודש: "הרח"ז וילימובסקי, אשר כנראה הוא בעל מרץ... וכבר קיבלתי ממנו איזה הצעות בענין מוסדות חינוך בשם אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש". הרבי שם דגש על כך שכדאי לנצל את מרצו הרב להתייסדות הרשת ומוסיף: "ובפרט שאין אנחנו עשירים כל כך באנשים בעלי מרץ ומחנכים"{{הערה|הפרטיזן עמוד 86}}.

===זרם בלתי זרמי===
הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת לא היתה מקובלת במשרד החינוך וראשי חב"ד עמלו לאשר את הבלתי זרמי ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי בקשת הרבי מומשה והתקבל אישור מטעם שר החינוך מר [[בן ציון דינור]], להקמת רשת מוסדות חינוך חב"דיים במסגרת "זרם בלתי-זרמי", כפי שמתועד בספר הפרטיזן:

בח' ב[[סיון]] [[תשי"ב]], נפגש ר' זושא עם שר החינוך [[בן ציון דינור]] והתחנן לפניו לאשר את הקמת הזרם החינוכי הנוסף, השר מצידו הסביר כי אין לו כל אפשרות לעשות זאת ותוך כדי שיחה צלצל הטלפון בלשכתו של דינור ועל הקו היה ראש הממשלה [[דוד בן גוריון]] שזימן את השר לפגישה דחופה וברגע שהשר עזב את המשרד ניגש ר' זושא למזכירה ואמר לה כי השר הסכים לשייך את חב"ד לזרם בלתי זרמי, ועד מהרה הופק אישור רישמי, אשר סלל את הדרך להקמת הרשת{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] [[תשס"ה]], עמודים 92–94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.

===המשרד בתל אביב===
את מרכזה של הרשת קבע הרבי ב[[תל אביב]]. הוראה זו ניתנה באיגרת למייסד הרשת ר' [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי בזה הלשון: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל אביב, ובטח ידוע לו מפתגם ה[[בעל-שם-טוב]]: והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".
ואכן ההתחלה דרשה כוחות עילאיים וברכת הרבי התגשמה, כאשר הרשת הצליחה להקים מספר רב של בתי ספר וגנים ברחבי ארץ הקודש.

בשנים הבאות משרדי הרשת עברו ל[[כפר חב"ד]], במבנה מיוחד מול בניין ישיבת תומכי תמימים.

==בתי הספר הראשונים==

[[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנהל הרשת הרב [[דוד חנזין]] (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז"ר) יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]]
במהלך חורף [[תשי"ב]] הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ במקומות הבאים: זרנוגה (מעברה ליד [[רחובות]]), מנחת (כיום מלחה [[ירושלים]]), [[יפו]] ו[[כפר סבא]]. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובתחילת שנת הלימודים הבאה דהיינו ב[[אלול]] תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו. ועל רישום הילדים, פורסמה סקירה היסטורית ב[[שבועון בית משיח]] {{הערה|גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד}}.

{{ערך מורחב|ערך=[[בית ספר חב"ד זרנוגה]], }}

'''זרנוגה''' הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה [[רחובות]]. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על ידי הרב [[זלמן אבלסקי]] מבכירי פעילי הרשת, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.

''''מנחת'''' הוא כפר קטן שהיה סמוך ל[[ירושלים]], במקום בו נמצאת היום שכונת "מלחה" הירושלמית. את בית-הספר שם ניהל הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך.

ב'''[[יפו]]''' נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהלו נאלצו להתמודד לבד עם בעיית המבנים. את הבית הספר ניהל הרב [[אורי בן שחר]].

גם ב'''[[כפר סבא]]''' היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר{{הערה|קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: [[דוד עבדי]] ו[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]}}.

==ניהול הרשת==

===ר' זושא וילימובסקי===

בתחילת הקמת הרשת, ר' [[זושא וילימובסקי]] היה המייסד והמנהל{{הערה|על פעילותו כמייסד הרשת ראו בספר תולדותיו הפרטיזן, דוד עבדי, רבים השיב ליהדות וחסידות, אחד היה אברהם}} והרב [[זלמן אבלסקי]] היה יד ימינו ובהוראת [[הרבי]] ר' זושא, הוסיף עוד עסקנים שינהלו איתו יחד את רשת אהלי יוסף יצחק והם: הרב [[דוד חנזין]] והרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. שעשו רבות למען ייסוד בתי ספר, פיתוח וביסוס הרשת{{הערה|הפרטיזן עמוד 89-91}}.

===הרב דוד חנזין===
עם הזמן הוחלט כי המנהל הראשי יהיה הרב [[דוד חנזין]] שעזב את עיסוקו הקודם כמגיד שיעור בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], אם כי ר' [[זושא וילימובסקי]] היה חבר הנהלת הרשת, ופעיל ברשת ומוסדותיה כל השנים עד יומו האחרון{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]] [[הפרטיזן]] תשס"ה, פרקים ט-י}}. הוא קיבל עליו את המשימה לנהל את רשת אהלי יוסף יצחק על כל המשתמע מכך להקים בתי ספר לדאוג לאישורים ממשרדי הממשלה להשיג תקציבים מהרשויות המקומיות להסדיר תקנים לגייס מורים ולנהל את כל הצד הפיננסי של הרשת. עם זאת השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי במקביל לעבודתו הספר של הרשת בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות הוא בגדר הצלת עולם מלא{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 133-134}}.

בתקופה הבאה היו עסקנים נוספים שסייעו להנהלת הארצית כמו: הרב [[זלמן אבלסקי]] הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[משה דובער גנזבורג]] שהתרים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת.

הרב חנזין היה מנהל-על, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני 'רשת אהלי יוסף יצחק' כלפי חוץ, מול משרדי הממשלה וכדומה. תפקידו היה להפגש עם שרים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. הוא היה המוח שניווט וניהל את ענייני הרשת, כאשר הפעילות נוהלה בפועל על ידי מנהלי בתי הספר המקומיים ומזכירי ה'רשת'.

לימינו של הרב חנזין פעל הרב זלמן אבלסקי אשר כיהן כמנהל בית ספר ועם זאת, תפקידו היה לייצג את ענייני 'רשת אהלי יוסף יצחק' בכל מקום שדרש לכך על ידי הרב חנזין וחבריו להנהלת הרשת, מול משרדי הממשלה וכדומה. מפקחים ראשי ערים ומנהלי מחלקות.{{הבהרה}}

במקביל לעבודתו זאת, הרב חנזין השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה'רשת', בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא.

הרב חנזין היה מגיע לעיתים לראשי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומבקש מהם אישור להוציא בחורים מהסדרים בשעות הערב לרישום ילדים בנמקו כי "עת לעשות לה' הפרו תורתך".

הרב חנזין ריכז סביבו בחורים ואברכים צעירים וביחד היו נוסעים לערים הרחוקות במטרה לבנות את התשתית לבתי הספר הללו. בשנים הראשונות שלאחר פטירת רעייתו, היה משאיר את ילדיו בבית, ונוסע לערים השונות, שם הקים בתי ספר. הוא היה עובר מבית לבית וקורא להורים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך על טהרת הקודש.

מידי פעם היה הרב חנזין יוצא לערוך ביקורים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. הוא היה מגיע לראות מקרוב כיצד העניינים מתנהלים; או שלעיתים היה מגיע ללוות משלחות ואישים נכבדים שהגיעו מחו"ל.

במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל"ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו.

חבר הנהלת הרשת הרב [[זלמן אבלסקי]] ולימים רבה הראשי של מולדביה תיאר את דרכי פעולתו של הרב חנזין: את עבודתו של הרב חנזין ראיתי מקרוב ומזוויות שונות הייתי חבר הנהלה מחד גיסא ומנהל בתי הספר ביפו בזרנוגה בכפר סבא ובקריית גת מאידך גיסא אני זוכר את הרב חנזין מסור לרבי בתכלית המסירות כשהרבי הורה לעשות משהו הוא לא שאל שאלות ולא זרק את יישום ההוראה על אימי מחברי ההנהלה הוא עצמו נסע לכל מקום כדי לראות כיצד לבצע את הוראות הרבי על הצד הטוב ביותר"{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], דוד עבדי ע' 139}}.

===הרב משה סלונים===
המנהל הבא היה הרב [[משה סלונים]], אשר עבד כמחנך ומנהל בית ספר ברשת ובשנת תשל"ז מונה למנהל הרשת והתמסר בכל כוחו לפיתוח הרשת והרחבתה, וסגנון פעולתו היה לבצע הוראות הרבי מבלי להביט על מכשולים ואתגרים שעמדו בדרכו וכך נחל הצלחה בפועלו הרב למען הרשת.

בקיץ תשמ"ו, הרשת נקלעה לבעיות בגין החובות הגדולים שהצטברו, והרב סלונים נאלץ לעזוב את ארץ הקודש. סיום התפקיד והמשבר אליו נקלעה הרשת, העיבו את רוחו של ר' משה אשר כתב לרבי על כך והרבי השיב במענה מעודד ומיוחד: "לולא הוא היחיד ממש, היה קורה להרשת ר"ל – מה שקרה למאות בית הכנסת החב"דיים שהיו בתל אביב וירושלים ת"ו לכולל חב"ד, לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וכו'. ואנשי חב"ד שי' ורבניהם שי' בראשם שבארץ הקודש לא החליטו עדיין שאפשר טבעי אז זיי זאלן א קרעכץ טאן על זה [=שיעשו אנחה על זה]".

===הרב מאיר פריימן===
לאחר פרישתו של הרב סלונים מינה [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] את הרב [[מאיר פריימן]] כמנהל הרשת, ובתקופת כהונתו, הצליח לייצב את מצבה הכלכלי של הרשת ולבלום את סגירתם של המוסדות, ואף נכנס עבור זה לחובות גדולים מאוד.

לצידו של הרב פריימן, סייע הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]] במשך למעלה משנתיים בניהול הרשת. עם פטירתו הפתאומית של הרב פריימן בי"ב תשרי תשנ"ו מדום לב פתאומי בגיל 50 בלבד, הקים הרב קופצ'יק קרן חירום והצלה עד להעברת ניהול ה'רשת' לרב [[ישראל ברוך בוטמן]] שמונה על ידי בית דין רבני חב"ד לשמש כמנהל הרשת.

===הרב ישראל בוטמן===
הרב ישראל בוטמן ניהל את הרשת במשך כעשרים שנה.

בו' באדר שני [[תשע"ד]] נפטר הרב בוטמן לאחר התקף לב קשה, וכממלא מקומו בהנהלת הרשת התמנה הרב [[אליהו קריצ'בסקי]].

==הרשת מתרחבת==
במהלך השנים מנהלי הרשת על פי הוראות הרבי, הרחיבו את היקף הרשת, באמצעות רישום מוגבר לבתי ספר קיימים, וייסוד בתי ספר חדשים ומהם אשר פעלו עשרות שנים באמצעות אנשי חינוך חב"דיים אשר עברו להתגורר ב[[תענך]], [[בית ספר חב"ד ברוש|ברוש]], [[באר שבע]] ובכל מקום בו הוקמו בתי ספר{{הערה| ראו בספרים: [[הפרטיזן]], [[דוד עבדי]] ו[[חייל בשירות הרבי]]}}. ובשנים מאוחרות יותר, הוקמו בתי ספר 'שלהבות' המיועדים במיוחד לציבור שאינו שומר מצוות לעת עתה, ומידי שנה נערך רישום מוגבר לבתי ספר אלו בפרט{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד}}.

===מנהלי הרשת במשך השנים===
*מייסד הרשת - הרב [[זושא וילימובסקי]]
*הרב [[דוד חנזין]]
*הרב [[משה סלונים]]
*הרב [[מאיר פריימן]]
*הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]
*הרב [[ישראל בוטמן]]
*הרב [[אליהו קריצ'בסקי|אלי קריצ'בסקי]]

===הנהלה נוכחית===
* הרב [[אליהו קריצ'בסקי]], מנכ"ל ומורשה חתימה
* הרב [[יהודה בוטמן]], חבר ועד
* הרב [[מנחם וולפא]], חבר ועד
* הרב ישעיהו גופין, מורשה חתימה וגזבר
* הרב לוי אברמוביץ, מורשה חתימה
* הרב בועז משה דוד למברג, רואה חשבון מבקר
* גב' דבורה יפה הרשקוביץ, גוף מבקר
*'''תפקידים נוספים:'''
*הרב לוי אברמוביץ' - מנהל משרד ואחראי פרוייקטים.
*הרב [[נחום רבינוביץ' (כפר ביל"ו)|נחום רבינוביץ']] - מנהל תכניות לימוד בתלמודי תורה.
*הרב שמעון לוין - אחראי תחום ריכוז חברתי בתלמודי תורה.

===מבקרי הרשת===
מבקרי הרשת מונו על ידי הרבי, בחודש שבט תשי"ב, מספר חודשים לאחר הקמת הרשת{{הערה|הפרטיזן עמוד 89}}:
* הרב [[אליעזר קרסיק]] ע"ה
* הרב [[אברהם פריז]] ע"ה

===מפקחי הרשת===
מפקחי הרשת מטעם משרד החינוך. עבודתם לוותה במענות והדרכות מהרבי. המפקחים היו אנשי חינוך, כיהנו שנים רבות כמחנכים במוסדות הרשת.

====הרב [[אלכסנדר בן נון]]====
בשנת [[תש"כ]] מונה בהוראת הרבי למפקח הכללי על בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]], ובהקשר זה זכה ל[[יחידות|יחידויות]] ארוכות ומפורטות אצל הרבי.

====הרב [[יעקב מינסקי]]====
הרב יעקב מינסקי שימש כמנהל ומחנך ומונה למפקח ובתפקידו זה פעל מספר שנים.

====הרב [[יחיאל מלוב]]====
בהוראת ועידוד הרבי שימש שנים רבות כמפקח ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]].

בשנות עבודתו כמפקח ברשת עבד בשיתוף פעולה פורה עם מנהלי הרשת הרב [[דוד חנזין]], הרב [[משה סלונים]] והרב [[זושא וילימובסקי]]. קיבל הוראות רבות הנוגעות ל[[חינוך]] מ[[הרב חודקוב]] מזכיר [[הרבי]]. לימים התברר כי כל ההוראות מגיעות ישירות מהרבי. את ההוראות הרבות שקיבל קיבץ ב'קובץ הוראות מ[[מזכירות הרבי]] ל[[רשת אהלי יוסף יצחק]]'.

==פעולות בשנים האחרונות==
===מטרות הרשת===

מטרות הרשת (בשנים האחרונות):

· לספק מענה חינוכי בפריסה רחבה ככל האפשר ברחבי הארץ, למשפחות מכל גווני האוכלוסיה הישראלית המעוניינים בחינוך האיכותי של חב"ד.

· לייצר לתלמידים חממה ראויה בה יצמחו בשנים המשמעותיות ביותר בחייהם, עם יחס חם ואכפתי וכל המענים הנדרשים להם בשנים משמעותיות אלו.

· לספק לתלמידים את הכלים הנדרשים להם הן מבחינה חברתית-רגשית והן מבחינה לימודית, להיות 'נר להאיר' בתורה, מצוות ויראת שמים בכל תחום בו יעסקו בחייהם, על ידי ההכרה בכוחות ובכישורים הייחודיים שנתן להם השם והשימוש הנכון בהם.

· ללוות את הורי התלמידים ומשפחותיהם בתקופה חשובה זו בה הילדים גדלים ולספק להם את המעטפת החינוכית הנדרשת, שתסייע להם בחינוך ילדיהם ובתיווך הנדרש בין הבית למוסד החינוכי.

· להיות משמעותיים ביצירת דור העתיד של העם היהודי בארץ ישראל, שיהיה גאה ביהדותו, מודע ליכולותיו ויפעל למלא את שליחותו מתוך אהבת ישראל{{הערה|שם=אתר}}.

===חינוך חברתי חסידי===
החל משנת [[תשע"ג]] מפעילה הרשת זרוע המפיקה חומרי תוכן והעשרה לקראת מועדים חסידיים, מבצעים ותכניות המשמשות את כלל המוסדות הפועלים תחת הרשת להטמעת ערכים ותאריכים חסידיים ברמת ההפקה הגבוהה ביותר.

המבצעים והתכניות מלווים במודעות ועזרי עיצוב, הפקות ממותגות, ועוד.

===חופשות===
לפני כל חופשה מפיקה הרשת ערכת תוכן חינוכי המלווה את התלמידים לאורך ימי החופשה, כגון משחקי למידה חווייתיים, משחקי מחשב עם תוכן חסידי, ועוד.

מידי שנה לקראת חופשת הקיץ מפיקה הרשת תכנית מלאה המלווה את קייטנות הקיץ הפועלים תחת מוסדות הרשת, העוסקת בכל שנה בנושא ייחודי.

===מרכז פדגוגי===
בשנת [[תש"פ]] העלתה הרשת את המרכז הפדגוגי החב"די הראשון ברשת האינטרנט, הכולל עשרות אלפי דפי עבודה מצגות מבחנים וחומרי למידה, שהופקו על ידי המורים ואנשי הצוות המקצועי ברשת אהלי יוסף יצחק.

המאגר מתעדכן באופן תדיר, ומהווה פלטפורמה המשמשת את כלל צוותי החינוך וההוראה של הרשת החינוכית.

===כנסים ארציים{{הערה|'''כינוסי י' שבט גרמו לרבי נחת רוח רבה''', [[שבועון בית משיח]] [[ט' שבט]] [[תשפ"א]] עמוד 34.}}===
מאז הקמת הרשת, במשך עשרות שנים ערכה ה'רשת' כינוס ארצי שנתי לכלל תלמידי הרשת, שהתקיים בקשר ליום התייסדות הרשת ויום [[קבלת הנשיאות של הרבי]], בי' שבט.

במשך השנים הלך הכנס והתרחב, וזכה ליחס מיוחד מהרבי, בשל העובדה שבזכותו אלפי ילדים שהתחנכו במוסדות הרשת ולא נמנו על משפחות של חסידי חב"ד, התחברו לעוצמה ולמסרים החינוכיים שהועברו בכנס, והפכו בעצמם לחסידי חב"ד, עד שהרבי כתב על כינוס זה "דבר גדול הוא ביותר".

בעקבות ההתרחבות הגדולה של מוסדות הרשת והקושי במציאת אולם שיוכל להכיל את כולם, מתקיים בשנים האחרונות הכנס במתכונת וירטואלית, כאשר כלל התלמידים מתחברים ממוסדות הלימוד שלהם באותה שעה אל הכנס המרכזי המשודר בו זמנית גם בערוצי הרדיו ובפלטפורמות נוספות.

===מיתוג===
במהלך השנים [[תשע"ט]]-[[תשפ"ג]] השלימה הרשת מהלך של מיתוג כולל לאגפים השונים הפועלים בתוך הרשת, לאור הוראת הרבי{{הערה|'''על טהרת הקודש''', סקירה על חזון רשת אהלי יוסף יצחק לאור תכנית הלימודים שעברה את הגהת הרבי- שבועון כפר חב"ד גליון 1920 עמוד 62.}} להשתדל שהמוסדות השונים ישתמשו בתכנית אחידה ככל האפשר, תוך מאמץ שהדבר יבוא לידי ביטוי גם בפן החיצוני בשימוש מובדל וממותג של חומרי הלימוד הפרסומים והנראות הכללית של המוסדות, ואת סמל הרשת מיתגו בשם "רשת חינוך חב"ד":
*'''[[שלהבות חב"ד]]''' - מוסדות המיועדים לציבור הכללי, השמים דגש על למידה היברידית חדשנית והכלת תלמידים כפי שהם ללא שינוי דתי או דחיפה לשיפור הישגים.
*'''בתי חינוך חב"ד''' - בתי ספר לבנות חב"ד
*'''תלמודי תורה חב"ד''' - [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] לבני קהילות חב"ד ולמקורבים המעוניינים בחינוך תורני-חב"די
*'''גני חב"ד''' - רשת הגנים הארצית הפועלת תחת פיקוחו של הרב [[יעקב ליברמן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]]
*'''שלוחי חינוך''' - אנשי הצוות החינוכי מכונים שלוחי חינוך, בהסתמך על הוראת הרבי לשלבם בספר השלוחים.

הרשת מפעילה מרכז פרסומים ומערך דיגיטלי ארצי המסייע למוסדות בתהליך, וכך לדייק את העבודה שלהם ולהקל עליהם להגיע לקהלי היעד.

==הוראות הרבי==
{{להשלים}}

הוראות רבות של הרבי לרשת אהלי יוסף יצחק מופיעות באגרות קודש ובספרים המתעדים את בכירי הרשת.
*יש להזמין את העסקנים ונבחרי הציבור המקומיים להשתתף בחגיגות שבבתי הספר של הרשת במועדים החסידיים דוגמת י"ט כסלו{{הערה|מכתב מתאריך כ' כסלו תשט"ז לרב דוד חנזין. הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק י' כסלו תש"פ.}}.

==הוצאות לאור==
*'''אני מאמין''' - חוברת לימוד ועבודה בנושא [[גאולה ומשיח]] ל[[חיילי צבאות ה']], [[תשמ"א]].
*'''לחשוב כיהודי''' - תרגום ספרו של הרב [[יצחק זלמן פוזנר]] מאנגלית, [[כפר חב"ד]] [[תשמ"ג]].
*'''רבותינו נשיאנו - אדמו"ר שליט"א''' - יצא לאור בשנת [[תשנ"ב]] ע"י מחלקת הו"ל של הרשת ובעריכת הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]].
*'''[[אלול תשרי (ספר)|אלול תשרי]]''' - ספר העוסק בחגי ומועדי החודשים [[אלול]] תשרי.
[[קובץ:כיצד נחנך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'כיצד נחנך את ילדינו?', בהוצאת הרשת]]
*'''כיצד נחנך את ילדינו?''' - מדריך אימהות מגיל לידה על גיל [[בר מצוה]]. נערך על ידי הרב [[יוסף הרטמן]] ויצא לאור לקראת עשרים שנה ל[[ה' טבת]]. (ב' כרכים).
*'''חגים וזמנים - טבת, שבט ואדר''' - ספר העוסק באירועי החודשים טבת שבט ואדר.

===ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד===
'''ברשת החינוך - ביטאון מורי חב"ד''' הוקם בתשרי [[תשל"א]] על ידי רשת אהלי יוסף יצחק במטרה לפרסם על פעיותה ולהיות כלי עזר חינוכי ודידקטי למורי הרשת.
בין תשרי [[תשל"א]] ל[[אייר]] [[תשל"ג]] יצאו שישה גליונות.

==ראו גם==
* [[תלמוד תורה]]
* [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]
* אהלי יוסף יצחק [[ישיבה גדולה מלבורן]]

==לקריאה נוספת==
===תולדות בכירי הרשת===
*'''הפרטיזן''' - ביוגרפיה על ר' [[זושא וילימובסקי]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס"ה]].
*"שגריר הרבי לרומניה", קווים על השליח הרב [[זלמן אבעלסקי]] הרב הראשי למדינת מולדובה וממייסדי וחבר הנהלת רשת אהלי יוסף יצחק - [[תשפ"ב]].
*'''[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]''' - ביוגרפיה של ר' [[מאיר בליז'ינסקי]]. [[שניאור זלמן ברגר]], [[תש"ע]].
*'''[[עבד אברהם אנכי]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אליעזר קרסיק]]. שניאור זלמן ברגר, [[תשע"ב]].
*'''דוד עבדי''' - ספר תולדות הרב [[דוד חנזין]]. [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ג]].
*'''[[חייל בשירות הרבי]]''' -זכורונות ר' [[יצחק גנזבורג]] בעריכת '''אברהם רייניץ''', [[תשנ"ט]].
*'''[[אחד היה אברהם (ספר)|אחד היה אברהם]]''' - ביוגרפיה של ר' [[אברהם פריז]]. [[אליהו וולף]], [[תשס"א]].
*'''איש החינוך''' - ביוגרפיה של ר' [[אהרון מרדכי זילברשטרום]], [[תשע"ז]].

===התפתחות ופעילות הרשת===
*'''[[ימי תמימים]]'''. [[זושא וולף]], [[תשס"ז]]-[[תשע"א]].
*'''[[אלבום חב"ד בישראל]]'''. [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], [[תשל"ג]].
*'''מרשתים את הארץ''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 14 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 16
*'''עשר עובדות על התייסדות רשת אהלי יוסף יצחק''', שבועון בית משיח גליון 1226 עמוד 53

===אגרות והוראות הרבי===
* אגרות הרבי לרשת בפרסום ראשון, [[שבועון בית משיח]] 1432

==קישורים חיצוניים==
*
* '''[http://reshetch.org/ דף הבית של רשת אהלי יוסף יצחק]'''
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabad.info/magazine/1178935/ כך נוסדה רשת אהלי יוסף יצחק] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/12/267450210155.html עמוד התווך] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/26/372568823637.html תלאות ימי בראשית] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/10/25/062289109504.html צפונה ונגבה]''' {{*}} בתוך [[שבועון בית משיח]]{{בית משיח}} תשע"ב-תשע"ג
*'''[https://col.org.il/news/131768 ה' תמוז: היום לפני 70 שנה בדיוק - הרבי מורה לעסקן ר' זושא וילימובסקי לפתוח את ה'רשת']''' {{COL}}
*[https://col.org.il/news/94676 כך הוקמה רשת 'אוהלי יוסף יצחק' ● צפו בוידאו{{וידאו}}{{col}}]
*'''[https://chabad.info/magazine/1054490/ מדליקים את השלהבות: ההשפעה העצומה של ילד במוסד חב"די]''' - רישום לבתי ספר של הרשת, בשנים ראשונות ובימי שלהבות {{אינפו}} שבועון בית משיח גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רשת אהלי יוסף יצחק|*]]
[[קטגוריה:מוסדות שייסד אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מוסדות חינוך]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]

משתמש:קרקר

2026-01-02T08:30:02Z

קרקר:

*שמי קרקר.
*נרשמתי לחב"דפדיה בא' סיון פ"ג.
*עריכה ה-1000 - ב' מרחשון פ"ה.

משתמש:קרקר

2026-01-02T08:28:14Z

קרקר:

שמי קרקר.
נרשמתי לחב"דפדיה בא' סיון פ"ג.
עריכה ה-1000 - ב' מרחשון פ"ה.

תומכי תמימים ארגנטינה (גדולה)

2026-01-02T06:47:42Z

קרקר:

{{שכתוב}}
'''ישיבת תומכי תמימים [[בואנוס איירס]] [[ארגנטינה]]''', היא ישיבה גדולה חב"דית לבחורים בגילאי 16–19 הפועלת בעיר הבירה של ארגנטינה החל משנת [[תשל"ז]].
[[קובץ:edificio Jabad argentina (Aguero).png|שמאל|ממוזער|250px|בנין בית חב"ד המרכזי (ובתוכו גם הישיבה)]]

==היסטוריה==
[[קובץ:תומכי תמימים בואנוס איירס.jpg|ממוזער|הקבוצה הראשונה של תלמידים השלוחים על רקע בניין תומכי תמימים בואנוס איירס]]
[[קובץ:ישיבת קיץ ארגנטינה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת קיץ [[ה'תשפ"ג]]]]
[[קובץ:טיול מבצע ישיבה ארגנטינה ה'תשפ"ג.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|א' מהטיולים כשכרו בצידו של מבצע בישיבה]]
הישיבה נוסדה בשנת [[תשל"ז]] בהוראת וברכת הרבי{{הערה|ראו לוח [[שלשלת היחס]]: "מייסד ישיבה גדולה ב"בוענאס איירעס", ארגנטינה".}}.

==התלמידים השלוחים==
התלמידים השלוחים שנשלחו על ידי הרבי לישיבה, המשימה הראשונה במעלה שלהם היא לנצל את סדרי הישיבה ללימוד ולהיות דוגמה חיה כיצד אמור להיראות סדר יום והנהגה של בחור בתומכי תמימים.

הקבוצה הראשונה שנשלחה על ידי הרבי, יצאה לארגנטינה בחודש [[אייר]] [[תש"מ]], ובאור ליום ג' ערב ראש חודש אייר, אמר הרבי שיחה מיוחדת בפני הבחורים{{הערה|יחד עם קבוצת הבחורים שנשלחו לישיבת [[תומכי תמימים קארקאס]] וונצואלה - היחידות נועד רק לישיבה בארגנטינה, אך הם נכנסו בכל זאת}} שהתעתדו לצאת לבואנוס איירס כדי ללמוד בישיבה החדשה.{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1MmVFD_FSS8eOXkZRqxVKrG1yFHfBlzCT/view שיחת ליל ער"ח אייר תש"מ (לקו"ש חכ"ב עמ' 220 ואילך)].}}

==ישיבה גדולה וקטנה==
הישיבה נוסדה כ[[ישיבה גדולה]], ועם התפתחות הקהילה ומוסדות חב"ד המקומיים, נפתחה גם [[ישיבה קטנה]].

החל משנת [[תשפ"א]] בעקבות הוספת כיתה ח' בחיידר, הוסר שיעור ג'.

בישיבה לומדים בחורים מארגנטינה, [[ברזיל]], [[פרו]], [[ארצות הברית]], [[קנדה]], ו[[צרפת]].

==קובץ עיוני תורה==

הישיבה מוציאה באופן קבוע קובץ תורני של [[הערות התמימים ואנ"ש]] בשם 'עיוני תורה', ובו מודפסים חידושי תורה פרי עטם של התלמידים וצוות הישיבה.

==נופש==
הישיבה ידועה במבצעים וטיולים מיוחדים ברחבי ארגנטינה.

לקראת [[חודש אלול]] [[תש"פ]], הישיבה שכרה קנטרי עם דירות לבחורים ואף לרבנים ולמשפחותיהם, בכדי שיוכלו ללמוד בלי הפרעה. ב[[חודש טבת]] חזרו לבנין הישיבה.

==מבצעים ומבצעי לימוד==

לקראת [[י"א ניסן]] [[תשפ"ב]] - שנת המאה ועשרים להולדת הרבי, הישיבה ארגנה מבצע מיוחד שארך חודש וחצי שבו הבחורים היו צריכים ללמוד מאמרים, שיחות ועשרים דפי גמרא בפנים ובע"פ שקו"ט בנוסף לשמירת הסדרים ועוד.

בערב [[חנוכה]] [[תשפ"ג]] בעקבות הניצחון הגדול של ארגנטינה בגמר המונדיאל נגד צרפת יצאו כל תושבי ארגנטינה לרחובות לחגוג, הבחורים יצאו לרחובות המרכזים להניח תפילין ולחלק חנוכיות ליהודים, היה הצלחה מאוד גדולה.

במשך חודשי חשון כסלו טבת ותחילת חודש שבט [[ה'תשפ"ד]] נערך מבצע על לימוד חלק כ' בליקוטי שיחות. ביום ה' שבט נערך החידון הגדול.

ב[[טבת]] [[תשפ"ד]] החל בישיבה מבצע תורה - נגלה, כאשר התמימים צריכים ללמוד (סה"כ לשנת תשפ"ד) 50 דפים. בתחילת הלימודים בחודש אלול אשר אז החל הרעיון של '''גאנץ בבא בתרא''', ואכן בחודש אלול שיננו התלמידים בעל פה את כל מסכת הבא בתרא בב"א, נבחנו מבחן פומבי, ובנוסף נבחנו אצל הרב [[דוד לאו]] שהגיע לביקור מיוחד בישיבה. הרב לאו התבטא: "מאוד נהנתי! חבל שזה היה רק חצי שעה!". ביום שישי לפני מעמד הבחינה הפומבי, ארבעה מתוך חמשת הבחורים ששיננו את כל המסכת, עשו את המבחן של מסגרת 'דרשו', כאשר מבחן זה נעשה בתוך הישיבה הליטאית.

ישיבה זו היא הישיבה היחידה אשר בשנים האחרונות בחורים שיננו את כל מסכת בבא בתרא, אמרו אותה בעל פה, ובבת אחת (במשך כמה ימים, סך הכל למעלה מ13 שעות!) נבחנו אצל הרב [[דוד לאו]], ומבחן פומבי.

הבוחנים המרכזיים היו המד"א של קהילת חב"ד ארגנטינה הרב [[יוסף יצחק פייגעלשטאק]], הרב דואק (רב בית כנסת ספרדי) והמו"צ הרב [[אפרים הלפרין]]. והראש ישיבה הרב [[שמואל שטראקס]]

השמועה על אירועים אלו עברה מאוזן לאוזן, ועשתה רושם אדיר, במיוחד ללומדים בישיבה הליטאית. וקידוש השם ושם ליובאוויטש ענק.

החל מיום ראשון החלו בחורים ללמוד ולשנן את המסכת שילמדו בשנה הבאה: מסכת כתובות.

==צוות הישיבה==
* הרב [[שרגא אלימלך רייטשיק]] - מנהל ישיבה ומשפיע בישיבה שיעור א'
* הרב [[שמואל שטראקס]] – ראש ישיבה - ר"מ שיעור ב' עיונא וגרסא
* הרב [[אשר פרקש]] – משפיע ראשי ישיבה - משפיע שיעור ב'
* הרב [[שניאור זלמן פרקש]] - משפיע ישיבה שיעור א'
* הרב משה מימון - ר"מ שיעור ב' - עיונא
* הרב [[מנחם מענדל בלומנפלד|ישראל מנחם מענדל בלומענפלד]] - ר"מ שיעור א' - עיונא
* הרב אהרן פרנקל - ר"מ שיעור א' - עיונא
* הרב שמואל אסאיג - משפיע שיעור ב' - משיב בגירסא
* הרב מרדכי שרוגו - משיב בנגלה
* הרב [[חיים יעקב ליפא בוימגארטען]] - משגיח ראשי
* הרב חיים שמה - משגיח בוקר ישיבה
* הרב יוסף יצחק טוויל - משגיח ערב ישיבה
* ר' שמואל לוי - מנהל גשמי

===צוות הישיבה בעבר===
{{עריכה|פסקה=כן|בלבול בין צוות הישיבה קטנה בערך זה, לצוות ה[[תומכי תמימים ארגנטינה (קטנה)|ישיבה קטנה]]}}
* הרב [[שאול משה אליטוב]] – משפיע
* הרב [[דוד פלאטקא]] - מנהל ור"ם
* הרב [[אברהם יואל לפידות]] – ראש ישיבה
* הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]] – ר"מ
* הרב [[אפרים יוסף יצחק הלפרין]]
* הרב נתן יוסף יצחק הכהן וילדאו – משגיח
* הרב יוסף יהושע קאפעלושניק - מנהל גשמי
* הרב שניאור זלמן פלאטקא
* הרב [[שלום מתתיהו לפידות]]
* הרב אברהם פריז - משגיח
* הרב ישראל ליברוב - מנהל
* הרב משה גוראריה
* הרב מנחם מענדל ברגמן

==לקריאה נוספת==
*{{כפר|הרב משה מרינובסקי|לעיני כל ארגנטינה|2078|54|תשפ"ד}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadinfo.com/news/farbrengen-marking-first-shluchim-to-argentina-yeshiva-held/ התכנסות לציון 40 שנה לשלוחים הראשונים לישיבת חב"ד ארגנטינה]''' {{וידפו}}
*[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=8209&limit=0&field=TAPY&search=בואנוס+איירס&search_mode=simple תמונה קבוצתית של התלמידים השלוחים בישיבה], בארכיון שבספריית הרבי

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|ב]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארגנטינה]]

רחל ינובסקי

2026-01-02T06:37:01Z

קרקר:

[[קובץ:רחל ינובסקי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי כותב על זקנתו הרבנית רחל ינובסקי: {{ציטוטון|'''אמי זקנתי רחל הי"ד אשת א"ז הרה"ג וכו' וכו' יאנובסקי (ניקולייב) - כמה שבועות בסיום חדשי הקייץ - כמה שנים הייתי בניקוליעב וטפלה בי וכו''''}}.]]
הרבנית '''רחל ינובסקי''' (י”ט אדר תר”כ{{הערה|על פי פנקס הלידות של דאבראייא}} – [[כ"ד בתשרי]] [[תש"ב]]) הייתה סבתו של [[הרבי]], אם אמו, [[הרבנית חנה]]. בתו של הרב [[יצחק פושניץ]], רבה של דאבראייא, ואשת הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של [[ניקולייב]]. נרצחה על ידי הנאצים ב[[שואה]].

==קורות חייה==
הרבנית רחל ינובסקי נולדה לאביה הרב [[יצחק פושניץ]], שכיהן כרבה של דאבראייא (שבפלך חרסון) ב[[אוקראינה]], במשך כחמשים שנה מ[[תרי"ד]] עד לפטירתו בשנת [[תרס"ד]] {{הערה|אחיה הגדול, הרב מנחם מענדל פושניץ, שהתחתן עם בת הרב אברהם דוד יאנאווסקי מניקולייב, מילא את מקום הרב יצחק פושניץ אחרי פטירתו בשנת תרס"ד}}.

בהגיעה לגיל [[נישואין]] נישאה להרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], והתגוררו בעיר רומנובקה בפלך חרסון. נולדו להם שלש בנות ובן אחד: הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה]] (רעייתו של הרה"ג ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], ואם [[הרבי]]). הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון|מרים גיטל]] (רעייתו של הרב שמואל שניאורסאן), מרת עטיל מאריאשין, והת' ישראל ליב.

בשנת [[תר"נ]] התמנה בעלה, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], על פי צוואת סבו, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] כרבה של [[ניקולייב]].

==הרבי מתארח אצלה==
נכדה [[הרבי]], בתקופת ילדותו כאשר גר ב[[דנייפרופטרובסק]], נהג להגיע בחטדשי הקיץ לבית זקנתו ועל כך כתב הרבי:
"אמי זקנתי רחל הי"ד אשת א"ז הרה"ג וכו' וכו' יאנובסקי (ניקולייב) - כמה שבועות בסיום חדשי הקייץ - כמה שנים הייתי בניקוליעב וטפלה בי וכו'"

==הירצחה==

כשפלשו הנאצים ל[[אוקראינה]] ברח נכדה (בן בתה מרת [[מרים גיטל שניאורסון|מרים גיטל]]), ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד כ"ק אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל שניאורסון]] עם משפחתו מניקולייב לעיר טשרדזאו שבמדינת טורקמניסטן. ובקשו לקחת אתם את הרבנית רחל. השכנים הגויים שלה שראו שעומדים לצאת עמה לדרך רחוקה, הציעו להשאיר את הרבנית הזקנה אצלם בבית, והבטיחו שישמרו עליה מהגרמנים. בהתייעצות של בני המשפחה יחד עם הרבנית רחל הוחלט שהיא תישאר בניקולייב בביתם של השכנים.

ואמנם השכנים קיימו את הבטחתם, לאחר שהגרמנים כבשו את ניקולייב הם הסתירו את הרבנית רחל בביתם והגרמנים לא ידעו על קיומה. אבל שכנים אחרים שהבחינו שהרבנית רחל מסתתרת באותו בית, הלשינו שבבית מסוים מסתתרת יהודיה זקנה. מיד הופיע רכב גרמני והוציא את הרבנית מהבית וצירף אותה לאלפי יהודי ניקולייב שנרצחו על ידי הנאצים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28210 פרטים חדשים על משפחתו של הרבי] {{חב"ד און ליין}}}}.

ב[[כ"ד תשרי]] [[תש"ב]] נרצחה יחד עם רבים מיהודי ניקולייב. ביום זה אומר [[הרבי]] [[קדיש]].

==משפחתה==
*'''בעלה''': הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] - רבה של [[ניקולייב]].
*'''בתה''': הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה]], אמו של [[הרבי]].
*'''בתה''': הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]].
*'''בתה''': מרת עטיל מאריאשין. בשנת [[תש"ב]] היא נמלטה לעיר אופה שב[[רוסיה]] ושם נפטרה.
*'''בנה''': ר' ישראל ליב ינובסקי - נפטר בגיל 15 מ[[מגפה|מחלת הטיפוס]].
*אחותה: חנה איטקין.
*אחותה: מרת דבורה רבינסקי.
*אחיה: נפתלי פושניץ.
*אחיה: מנחם מענדל פושניץ.
*אחיה: לייבל פושניץ.
*אחיה: יוסף פושניץ.

==לקריאה נוספת==
*תולדות לוי יצחק חלק א

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}

{{מיון רגיל:ינובסקי, רחל}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]

רחל ינובסקי

2026-01-02T06:35:31Z

קרקר:

[[קובץ:רחל ינובסקי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי כותב על זקנתו הרבנית רחל ינובסקי: {{ציטוטון|'''אמי זקנתי רחל הי"ד אשת א"ז הרה"ג וכו' וכו' יאנובסקי (ניקולייב) - כמה שבועות בסיום חדשי הקייץ - כמה שנים הייתי בניקוליעב וטפלה בי וכו''''}}.]]
הרבנית '''רחל ינובסקי''' (י”ט אדר תר”כ{{הערה|על פי פנקס הלידות של דאבראייא}} – [[כ"ד בתשרי]] [[תש"ב]]) הייתה סבתו של [[הרבי]], אם אמו, [[הרבנית חנה]]. בתו של הרב [[יצחק פושניץ]], רבה של דאבראייא, ואשת הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של [[ניקולייב]]. נרצחה על ידי הנאצים ב[[שואה]].

==קורות חייה==
הרבנית רחל ינובסקי נולדה לאביה הרב [[יצחק פושניץ]], שכיהן כרבה של דאבראייא (שבפלך חרסון) ב[[אוקראינה]], במשך כחמשים שנה מ[[תרי"ד]] עד לפטירתו בשנת [[תרס"ד]] {{הערה|אחיה הגדול, הרב מנחם מענדל פושניץ, שהתחתן עם בת הרב אברהם דוד יאנאווסקי מניקולייב, מילא את מקום הרב יצחק פושניץ אחרי פטירתו בשנת תרס"ד}}.

בהגיעה לגיל [[נישואין]] נישאה להרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], והתגוררו בעיר רומנובקה בפלך חרסון. נולדו להם שלש בנות ובן אחד: הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה]] (רעייתו של הרה"ג ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], ואם [[הרבי]]). הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון|מרים גיטל]] (רעייתו של הרב שמואל שניאורסאן), מרת עטיל מאריאשין, והת' ישראל ליב.

בשנת [[תר"נ]] התמנה בעלה, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], על פי צוואת סבו, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] כרבה של [[ניקולייב]].

==הרבי מתארח אצלה==
נכדה [[הרבי]], בתקופת ילדותו כאשר גר ב[[דנייפרופטרובסק]], נהג להגיע בחטדשי הקיץ לבית זקנתו ועל כך כתב הרבי:
"אמי זקנתי רחל הי"ד אשת א"ז הרה"ג וכו' וכו' יאנובסקי (ניקולייב) - כמה שבועות בסיום חדשי הקייץ - כמה שנים הייתי בניקוליעב וטפלה בי וכו'"

==הירצחה==

כשפלשו הנאצים ל[[אוקראינה]] ברח נכדה (בן בתה מרת [[מרים גיטל שניאורסון|מרים גיטל]]), ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד כ"ק אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל שניאורסון]] עם משפחתו מניקולייב לעיר טשרדזאו שבמדינת טורקמניסטן. ובקשו לקחת אתם את הרבנית רחל. השכנים הגויים שלה שראו שעומדים לצאת עמה לדרך רחוקה, הציעו להשאיר את הרבנית הזקנה אצלם בבית, והבטיחו שישמרו עליה מהגרמנים. בהתייעצות של בני המשפחה יחד עם הרבנית רחל הוחלט שהיא תישאר בניקולייב בביתם של השכנים.

ואמנם השכנים קיימו את הבטחתם, לאחר שהגרמנים כבשו את ניקולייב הם הסתירו את הרבנית רחל בביתם והגרמנים לא ידעו על קיומה. אבל שכנים אחרים שהבחינו שהרבנית רחל מסתתרת באותו בית, הלשינו שבבית מסוים מסתתרת יהודיה זקנה. מיד הופיע רכב גרמני והוציא את הרבנית מהבית וצירף אותה לאלפי יהודי ניקולייב שנרצחו על ידי הנאצים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28210 פרטים חדשים על משפחתו של הרבי] {{חב"ד און ליין}}}}.

ב[[כ"ד תשרי]] [[תש"ב]] נרצחה יחד עם רבים מיהודי ניקולייב. ביום זה אומר [[הרבי]] [[קדיש]].

==משפחתה==
*'''בעלה''': הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] - רבה של [[ניקולייב]].
*'''בתה''': הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה]], אמו של [[הרבי]].
*'''בתה''': הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]].
*'''בתה''': מרת עטיל מאריאשין. בשנת [[תש"ב]] היא נמלטה לעיר אופה שב[[רוסיה]] ושם נפטרה.
*'''בנה''': ר' ישראל ליב ינובסקי - נפטר בגיל 15 מ[[מגפה|מחלת הטיפוס]].
*אחותה: חנה איטקין.
*אחותה: מרת דבורה רבינסקי.
*אחיה: נפתלי פושניץ.
*אחיה: מנחם מענדל פושניץ.
*אחיה: לייבל פושניץ.
*אחיה: יוסף פושניץ.

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}

{{מיון רגיל:ינובסקי, רחל}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]

רחל ינובסקי

2026-01-02T06:32:17Z

קרקר: /* קורות חייה */

[[קובץ:רחל ינובסקי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי כותב על זקנתו הרבנית רחל ינובסקי: {{ציטוטון|'''אמי זקנתי רחל הי"ד אשת א"ז הרה"ג וכו' וכו' יאנובסקי (ניקולייב) - כמה שבועות בסיום חדשי הקייץ - כמה שנים הייתי בניקוליעב וטפלה בי וכו''''}}.]]
הרבנית '''רחל ינובסקי''' (י”ט אדר תר”כ{{הערה|על פי פנקס הלידות של דאבראייא}} – [[כ"ד בתשרי]] [[תש"ב]]) הייתה סבתו של [[הרבי]], אם אמו, [[הרבנית חנה]]. בתו של הרב [[יצחק פושניץ]], רבה של דאבראייא, ואשת הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של [[ניקולייב]]. נרצחה על ידי הנאצים ב[[שואה]].

==קורות חייה==
הרבנית רחל ינובסקי נולדה לאביה הרב [[יצחק פושניץ]], שכיהן כרבה של דאבראייא (שבפלך חרסון) ב[[אוקראינה]], במשך כחמשים שנה מ[[תרי"ד]] עד לפטירתו בשנת [[תרס"ד]] {{הערה|אחיה הגדול, הרב מנחם מענדל פושניץ, שהתחתן עם בת הרב אברהם דוד יאנאווסקי מניקולייב, מילא את מקום הרב יצחק פושניץ אחרי פטירתו בשנת תרס"ד}}.

בהגיעה לגיל [[נישואין]] נישאה להרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], והתגוררו בעיר רומנובקה בפלך חרסון. נולדו להם שלש בנות ובן אחד: הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה]] (רעייתו של הרה"ג ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], ואם [[הרבי]]). הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון|מרים גיטל]] (רעייתו של הרב שמואל שניאורסאן), מרת עטיל מאריאשין, והת' ישראל ליב.

בשנת [[תר"נ]] התמנה בעלה, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], על פי צוואת סבו, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] כרבה של [[ניקולייב]].

==הירצחה==

כשפלשו הנאצים ל[[אוקראינה]] ברח נכדה (בן בתה מרת [[מרים גיטל שניאורסון|מרים גיטל]]), ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד כ"ק אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל שניאורסון]] עם משפחתו מניקולייב לעיר טשרדזאו שבמדינת טורקמניסטן. ובקשו לקחת אתם את הרבנית רחל. השכנים הגויים שלה שראו שעומדים לצאת עמה לדרך רחוקה, הציעו להשאיר את הרבנית הזקנה אצלם בבית, והבטיחו שישמרו עליה מהגרמנים. בהתייעצות של בני המשפחה יחד עם הרבנית רחל הוחלט שהיא תישאר בניקולייב בביתם של השכנים.

ואמנם השכנים קיימו את הבטחתם, לאחר שהגרמנים כבשו את ניקולייב הם הסתירו את הרבנית רחל בביתם והגרמנים לא ידעו על קיומה. אבל שכנים אחרים שהבחינו שהרבנית רחל מסתתרת באותו בית, הלשינו שבבית מסוים מסתתרת יהודיה זקנה. מיד הופיע רכב גרמני והוציא את הרבנית מהבית וצירף אותה לאלפי יהודי ניקולייב שנרצחו על ידי הנאצים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28210 פרטים חדשים על משפחתו של הרבי] {{חב"ד און ליין}}}}.

ב[[כ"ד תשרי]] [[תש"ב]] נרצחה יחד עם רבים מיהודי ניקולייב. ביום זה אומר [[הרבי]] [[קדיש]].

==משפחתה==
*'''בעלה''': הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] - רבה של [[ניקולייב]].
*'''בתה''': הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה]], אמו של [[הרבי]].
*'''בתה''': הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]].
*'''בתה''': מרת עטיל מאריאשין. בשנת [[תש"ב]] היא נמלטה לעיר אופה שב[[רוסיה]] ושם נפטרה.
*'''בנה''': ר' ישראל ליב ינובסקי - נפטר בגיל 15 מ[[מגפה|מחלת הטיפוס]].
*אחותה: חנה איטקין.
*אחותה: מרת דבורה רבינסקי.
*אחיה: נפתלי פושניץ.
*אחיה: מנחם מענדל פושניץ.
*אחיה: לייבל פושניץ.
*אחיה: יוסף פושניץ.

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}

{{מיון רגיל:ינובסקי, רחל}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]

רחל ינובסקי

2026-01-02T05:08:46Z

קרקר:

[[קובץ:רחל ינובסקי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי כותב על זקנתו הרבנית רחל ינובסקי: {{ציטוטון|'''אמי זקנתי רחל הי"ד אשת א"ז הרה"ג וכו' וכו' יאנובסקי (ניקולייב) - כמה שבועות בסיום חדשי הקייץ - כמה שנים הייתי בניקוליעב וטפלה בי וכו''''}}.]]
הרבנית '''רחל ינובסקי''' (י”ט אדר תר”כ{{הערה|על פי פנקס הלידות של דאבראייא}} – [[כ"ד בתשרי]] [[תש"ב]]) הייתה סבתו של [[הרבי]], אם אמו, [[הרבנית חנה]]. בתו של הרב [[יצחק פושניץ]], רבה של דאבראייא, ואשת הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של [[ניקולייב]]. נרצחה על ידי הנאצים ב[[שואה]].

==קורות חייה==
הרבנית רחל ינובסקי נולדה לאביה הרב [[יצחק פושניץ]], שכיהן כרבה של דאבראייא (שבפלך חרסון) באוקראינה, במשך כחמשים שנה מ[[תרי"ד]] עד לפטירתו בשנת [[תרס"ד]] {{הערה|אחיה הגדול, הרב מנחם מענדל פושניץ, שהתחתן עם בת הרב אברהם דוד יאנאווסקי מניקאלאייעוו, מילא את מקום הרב יצחק פושניץ אחרי פטירתו בשנת תרס"ד}}.

בהגיעה לגיל [[נישואין]] נישאה להרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], והתגוררו בעיר רומנובקה בפלך חרסון. נולדו להם שלש בנות ובן אחד: הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה]] (רעייתו של הרה"ג ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], ואם [[הרבי]]). הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון|מרים גיטל]] (רעייתו של הרב שמואל שניאורסאן), מרת עטיל מאריאשין, והת' ישראל ליב.

בשנת [[תר"נ]] התמנה בעלה, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], על פי צוואת סבו, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] כרבה של [[ניקולייב]].

==הירצחה==

כשפלשו הנאצים ל[[אוקראינה]] ברח נכדה (בן בתה מרת [[מרים גיטל שניאורסון|מרים גיטל]]), ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד כ"ק אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל שניאורסון]] עם משפחתו מניקולייב לעיר טשרדזאו שבמדינת טורקמניסטן. ובקשו לקחת אתם את הרבנית רחל. השכנים הגויים שלה שראו שעומדים לצאת עמה לדרך רחוקה, הציעו להשאיר את הרבנית הזקנה אצלם בבית, והבטיחו שישמרו עליה מהגרמנים. בהתייעצות של בני המשפחה יחד עם הרבנית רחל הוחלט שהיא תישאר בניקולייב בביתם של השכנים.

ואמנם השכנים קיימו את הבטחתם, לאחר שהגרמנים כבשו את ניקולייב הם הסתירו את הרבנית רחל בביתם והגרמנים לא ידעו על קיומה. אבל שכנים אחרים שהבחינו שהרבנית רחל מסתתרת באותו בית, הלשינו שבבית מסוים מסתתרת יהודיה זקנה. מיד הופיע רכב גרמני והוציא את הרבנית מהבית וצירף אותה לאלפי יהודי ניקולייב שנרצחו על ידי הנאצים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28210 פרטים חדשים על משפחתו של הרבי] {{חב"ד און ליין}}}}.

ב[[כ"ד תשרי]] [[תש"ב]] נרצחה יחד עם רבים מיהודי ניקולייב. ביום זה אומר [[הרבי]] [[קדיש]].

==משפחתה==
*'''בעלה''': הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] - רבה של [[ניקולייב]].
*'''בתה''': הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה]], אמו של [[הרבי]].
*'''בתה''': הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]].
*'''בתה''': מרת עטיל מאריאשין. בשנת [[תש"ב]] היא נמלטה לעיר אופה שב[[רוסיה]] ושם נפטרה.
*'''בנה''': ר' ישראל ליב ינובסקי - נפטר בגיל 15 מ[[מגפה|מחלת הטיפוס]].
*אחותה: חנה איטקין.
*אחותה: מרת דבורה רבינסקי.
*אחיה: נפתלי פושניץ.
*אחיה: מנחם מענדל פושניץ.
*אחיה: לייבל פושניץ.
*אחיה: יוסף פושניץ.

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}

{{מיון רגיל:ינובסקי, רחל}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]

רחל ינובסקי

2026-01-02T05:07:19Z

קרקר:

[[קובץ:רחל ינובסקי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרבי כותב על זקנתו הרבנית רחל ינובסקי: {{ציטוטון|'''אמי זקנתי רחל הי"ד אשת א"ז הרה"ג וכו' וכו' יאנובסקי (ניקולייב) - כמה שבועות בסיום חדשי הקייץ - כמה שנים הייתי בניקוליעב וטפלה בי וכו''''}}.]]
הרבנית '''רחל ינובסקי''' (י”ט אדר תר”כ – [[כ"ד בתשרי]] [[תש"ב]]) הייתה סבתו של [[הרבי]], אם אמו, [[הרבנית חנה]]. בתו של הרב [[יצחק פושניץ]], רבה של דאבראייא, ואשת הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של [[ניקולייב]]. נרצחה על ידי הנאצים ב[[שואה]].

==קורות חייה==
הרבנית רחל ינובסקי נולדה לאביה הרב [[יצחק פושניץ]], שכיהן כרבה של דאבראייא (שבפלך חרסון) באוקראינה, במשך כחמשים שנה מ[[תרי"ד]] עד לפטירתו בשנת [[תרס"ד]] {{הערה|אחיה הגדול, הרב מנחם מענדל פושניץ, שהתחתן עם בת הרב אברהם דוד יאנאווסקי מניקאלאייעוו, מילא את מקום הרב יצחק פושניץ אחרי פטירתו בשנת תרס"ד}}.

בהגיעה לגיל [[נישואין]] נישאה להרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], והתגוררו בעיר רומנובקה בפלך חרסון. נולדו להם שלש בנות ובן אחד: הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה]] (רעייתו של הרה"ג ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], ואם [[הרבי]]). הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון|מרים גיטל]] (רעייתו של הרב שמואל שניאורסאן), מרת עטיל מאריאשין, והת' ישראל ליב.

בשנת [[תר"נ]] התמנה בעלה, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], על פי צוואת סבו, הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] כרבה של [[ניקולייב]].

==הירצחה==

כשפלשו הנאצים ל[[אוקראינה]] ברח נכדה (בן בתה מרת [[מרים גיטל שניאורסון|מרים גיטל]]), ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד כ"ק אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל שניאורסון]] עם משפחתו מניקולייב לעיר טשרדזאו שבמדינת טורקמניסטן. ובקשו לקחת אתם את הרבנית רחל. השכנים הגויים שלה שראו שעומדים לצאת עמה לדרך רחוקה, הציעו להשאיר את הרבנית הזקנה אצלם בבית, והבטיחו שישמרו עליה מהגרמנים. בהתייעצות של בני המשפחה יחד עם הרבנית רחל הוחלט שהיא תישאר בניקולייב בביתם של השכנים.

ואמנם השכנים קיימו את הבטחתם, לאחר שהגרמנים כבשו את ניקולייב הם הסתירו את הרבנית רחל בביתם והגרמנים לא ידעו על קיומה. אבל שכנים אחרים שהבחינו שהרבנית רחל מסתתרת באותו בית, הלשינו שבבית מסוים מסתתרת יהודיה זקנה. מיד הופיע רכב גרמני והוציא את הרבנית מהבית וצירף אותה לאלפי יהודי ניקולייב שנרצחו על ידי הנאצים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28210 פרטים חדשים על משפחתו של הרבי] {{חב"ד און ליין}}}}.

ב[[כ"ד תשרי]] [[תש"ב]] נרצחה יחד עם רבים מיהודי ניקולייב. ביום זה אומר [[הרבי]] [[קדיש]].

==משפחתה==
*'''בעלה''': הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] - רבה של [[ניקולייב]].
*'''בתה''': הרבנית [[חנה שניאורסון|חנה]], אמו של [[הרבי]].
*'''בתה''': הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]].
*'''בתה''': מרת עטיל מאריאשין. בשנת [[תש"ב]] היא נמלטה לעיר אופה שב[[רוסיה]] ושם נפטרה.
*'''בנה''': ר' ישראל ליב ינובסקי - נפטר בגיל 15 מ[[מגפה|מחלת הטיפוס]].
אחותה: חנה איטקין.
אחותה: מרת דבורה רבינסקי.
אחיה: נפתלי פושניץ.
אחיה: מנחם מענדל פושניץ.
אחיה: לייבל פושניץ.
אחיה: יוסף פושניץ.

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}

{{מיון רגיל:ינובסקי, רחל}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]

ניסן פינסון

2026-01-01T15:16:54Z

קרקר:

[[קובץ:פינסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ניסן פינסון]]
הרב '''ניסן פינסון''' ([[ג' מנחם אב]] [[תרע"ח]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ח]]) היה שליח הרבי למעלה מיובל שנים. ב[[מרוקו]] עמד בראשות [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה]], וב[[תוניסיה|תוניס]], בה כיהן כשליח ראשי והקים אימפרית מוסדות חב"ד.

==תולדות חיים==
===בישיבות תומכי תמימים===
[[קובץ:Pinson, Nachum Yitzchok 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|משפחת פינסון - [[תרצ"ז]]-[[תרצ"ח]]. בתמונה נראים: ההורים ר' נחום יצחק וזוגתו מרת חיה צערע, עם בניהם - ר' יחזקאל, ר' ניסן, מרת שרה (סוניה) קפלן, ר' תנחום ור' יהושע (משמאל למטה)]]
[[קובץ:פינסון-עם-תלמידיו.jpeg|ממוזער|הרב פינסון עם תלמידיו]]
נולד ביום [[ד' מנחם אב]] בשנת [[תרע"ח]] לאביו הרב [[נחום יצחק פינסון]] ב[[סטרדוב]], היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[חרקוב]] בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. הוגלה על ידי השלטונות ל[[סיביר]] בה לא עמדו לו כוחותיו והלך לעולמו, הי"ד.

בצעירותו (משנת [[תרצ"א]]) למד בישיבות [[תומכי תמימים ברדיטשוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ע' שטז}}, [[תומכי תמימים זיטומיר]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שיב}}, תומכי תמימים [[קרלביץ]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכד}}, [[תומכי תמימים קורסק]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב}}, [[תומכי תמימים וורוניז']]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' שכג}}{{הערה|על נדודיו בין ישיבות תומכי תמימים ראה גם ב[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' קצו ובכרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}.

ב[[מלחמת העולם השניה]] ברח מאיזור הכיבוש, והגיע ל[[סמרקנד]] בה למד ולימד ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ע' תמב, כרטיס ר' ניסן פינסון בספר חסידים}}

נשא את רחל בת הרב [[יצחק רסקין]], את השידוך יזם הרב [[ניסן נמנוב]] ואת החתונה מימנה דודת הכלה [[שרה קצנלבויגן|מומע שרה]].

===ממנהלי תומכי תמימים בפוקינג===
לאחר סיום המלחמה יחד עם בני משפחתו עזב את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאה מרוסיה]] והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]] ב[[גרמניה]].
והיה שותף לניהול ישיבת [[תומכי תמימים בפוקינג]].

מפוקינג עבר ל[[פריז]] בה שימש כשו"ב וגם כמשגיח בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.

==שליחות בצפון אפריקה==
===שליח הרבי למרוקו===

בשנת [[תשי"ג]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]]. בחודש חשוון תשי"ג קיבל הוראה מהרבי לצאת בשליחות למרוקו. הרב פינסון רעייתו וילדיו נסעו ל[[קזבלנקה]] והצטרפו לפעילות השליח הרב [[שלמה מטוסוב]]{{הערה|[[תולדות חב"ד במרוקו]] פרק נד}}.

שש שנים פעל בשליחות הרבי כראש ישיבת חב"ד בקזבלנקה.

===שליח הרבי לתוניסיה===

ב[[י"א טבת]] [[תש"כ]] נשלח למדינת תוניסיה, שם הקים אימפרייה חסידית:

*ישיבת 'אהלי יוסף יצחק'
*גן ילדים
*בית-ספר
*בית-הכנסת
*ספרייה
*[[מקוה]] טהרה

====ישיבה בג'רבא====
הרב ניסן פינסון כאשר הגיע מ[[מרוקו]] למדינת תוניסיה, פתח את הפעילות שלו בעיר ג'רבא הידועה כמקום של רבנים ותלמידי חכמים ובחודש אדר תש"כ נפגש לראשונה עם הגאון הדיין הרב [[מצליח מאזוז]] הי"ד (אביו של הרב [[מאיר מזוז]]), והעניק לו [[תניא]] מהדורת כיס מתנה, והסביר כי בספר זה יש קבלה כ'דבר שכלי', ומיד למדו פרק א' מספר התניא, וכך נוצר הקשר הראשוני בין הרב פינסון למשפחת מזוז שהתקרבה לליובאוויטש, והיטתה כתף למוסדות חב"ד בכל מקום בתוניס ובארץ הקודש.

הרב פינסון הקים ישיבה בבית כנסת גדול, שהורחב כדי להכיל מספר גדול של תלמידים, ורבני העיר היו מגיעים ללמד בישיבה בה היו כיתות של גמרא ופוסקים, וגם כיתות צעירות בהם למדו א-ב וחומש{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.

====ישיבה בתוניס====
בשנת תשכ"ב, ייסד הרב פינסון ישיבת 'אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש' בתוניס הבירה.
הישיבה הלכה והתפתחה תוך זמן קצר, ולקראת סוף שנת תשכ"ב היו בה כחמישים תלמידים וזה מלבד הישיבה בג'רבא שמנתה אז כ-200 תלמידים.
אחד המגידי שיעורים הנכבדים בישיבה בתוניס, היה הרב [[מאיר מזוז]] וזאת על פי הוראת אביו הרב [[מצליח מאזוז]]. הרב פינסון לימד חסידות את תלמידי הישיבה{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון]}}.

===בית רבקה===
בחורף תשכ"ב ייסד בית רבקה בעיר תוניס, ברחוב בירטולון 13.

===הדפסת תניא===
הרב פינסון הדפיס תניא בתוניס והקדישו לעילוי נשמת הוריו.

==== מקוואות ====

בנה מקווה חדשה בתוניס ונקרא 'בית מרחץ האריות'. וגם עסק בשיפוץ מקוואות. ובעת הצורך בגין מחסור במי גשמים, מילא מקווה מבלוקים של קרח, כנהוג במקרים שאין גשם. ובנושא זה התייעץ עם הרב [[מצליח מאזוז]], שכתב על כך בשו"ת בספרו 'איש מצליח' {{הערה|כרך ג חיו"ד סי' לא, תשובת מכ"ג חשון תשכ"א}}:
"ומעשה בעירנו שבא חכם אשכנזי יצ"ו מחסידי ליובאוויטש שדרכם תמיד לזכות את הרבים... ורצה לעשות פה מקווה טהרה... ובהיות שלא היה אז גשם רצו לעשות על ידי שלג [=קרח], וחפץ החכם יצ"ו להניח השלג למעלה על הגג"... בהמשך הדברים מזכיר הרב מזוז את ספר "טהרת מים" על הלכות מקוואות להרה"ג ר' [[ניסן טלושקין]] זצ"ל. ובסופו של דבר מסכים להרב פינסון בכל.

====קשרי תוניסיה מרוקו====
בתקופת השליחות בתוניסיה עמד בקשר רצוף עם השליח למרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]]. השלוחים שלחו משלוחים הדדיים של מצות, תשמישי קדושה וגם מכתבי עידוד ועדכונים על נסיעות לרבי והוראות מהרבי.

לאחר שנים רבות של קשר הפכו למחותנים כאשר הרב [[יהודה לייב מטוסוב|יהודה לייב]] בן הרב שלמה מטוסוב התחתן עם שטערנא בת הרב ניסן פינסון{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק נד}}.

====ספר תורה נגד הגזירה====
בשנת [[תשכ"ט]] נוצרה בעיה שאיימה על מוסדות חב"ד, עד כדי סגירתם. כשהודיע הרב פינסון לרבי על כך, הורה הרבי שישלחו אליו [[ספר תורה]] ובזכות זה תתבטל הגזירה.

הרבי אמר לוודא שבספר כתוב 'פצוע דכא' באל"ף, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ולאחר מכן הכניס בעצמו את ספר התורה ל-770, ולמחרת עלה לתורה בספר זה.

====הרבי הורה לא לעזוב====
בשנת [[תשמ"ה]] הקים ארגון הטרור אש"ף את מפקדתו בעיר הבירה תוניס, והיא שכנה בסמיכות מקום לבית חב"ד בעיר. בעקבות כך, התעורר חשש בקהילה היהודית כי אש"ף יעשה פיגועים בקרב יהודי המדינה.

ארגון הביון הישראלי, [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]], פנה לרב ניסן פינסון, וביקש ממנו עזרה בהעלאת יהודי תוניסיה לארץ ישראל, אך הוא סירב ואמר כי הרבי הורה שלא לעזוב.

המוסד שלח אל הרבי את [[אפרים הלוי]] בנסיון לשכנע את הרבי להסכים לעליית יהודי תוניסיה לארץ, אך הרבי אמר לו כי לא נשקפת סכנה ליהודים המתגוררים שם. לימים אמר הלוי כי הרבי צדק והמוסד טעה.

====פרס קרן התרבות====
ב[[תשס"ב]] קיבל הרב פינסון פרס שנתי בנושא חינוך המוענק על ידי קרן התרבות היהודית בפאריז. ראשי הקרן העניקו את הפרס במשך עשרות שנים, למוסדות ואישים שתרמו לחינוך יהודי ב[[צרפת]]. אך בשנת תשס"ב חרגו ראשי הקרן והחליטו להעניק את הפרס לרב פינסון על הקמת בית-הספר היהודי בעיר טוניס.

==פטירתו==
ביום שלישי [[כ"ד כסלו]] ערב [[חנוכה]] [[תשס"ח]] נפטר בבית רפואה בעיר ניס בצרפת בגיל 89. במהלך הלוויה הספידו הגאון רבי [[מאיר מאזוז]], מורה דרכה של יהדות תוניס בשם קהילת יהודי תוניס, תיאר את מסירותו הגדולה של הרב פינסון למען יהודי תוניס, ב[[שליח]]ות ה[[רבי]].

כיום הרב [[בנימין חטאב]] מנהל את פעילות חב"ד בתוניס, בהכוונת גב' פינסון ובני משפחתה הנמצאים בצרפת.

==משפחתו==
* אשתו, מרת רחל פינסון נולדה בשנת [[תרפ"ד]] לאביה הרב [[יצחק רסקין]] הי"ד ולאמה מרת צביה

;ילדיו:
* בנו הרב [[יוסף יצחק פינסון]] - [[שליח]] בניס, [[צרפת]].
* בנו הרב [[נחום פינסון]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ומנהל בית כנסת חב"ד ב[[ברינוא]] צרפת.
* בנו הרב שמואל פינסון - שליח וראש מכון הסמיכה לרבנות ב[[בריסל]], בלגיה.
* בתו מרת פייגא צביה הכט - שליחה בניס, [[צרפת]].
* בתו מרת טשערנא, רעיית הרב [[יהודה לייב מטוסוב]] - שליחה בקאן, צרפת.

;אחיו:
* ר' תנחום פינסון.
* ר' [[יחזקאל פינסון]] - מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].
* ר' [[יהושע פינסון]] - היה גבאי במשך שנים ב-[[770]].

;אחותו:
* מרת סוניא אשת הרב [[משה בנימין קפלן]] - [[ירושלים]].

==לקריאה נוספת==
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד במרוקו]] פרקים: ג, טז, נד
*ר' [[יצחק גנזבורג]], [[ספר התמימים]] חלק א בערכו
*ר' [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] לפי מפתח שמות
*ר' [[אליהו מטוסוב]] ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[היציאה מרוסיה]] - פרק הרב ניסן פינסון
*ר' [[נפתלי צבי גוטליב]], [[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]], פרק אודות אביו הרב נחום יצחק פינסון

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=32396 תמונות מחייו של הרב ניסן פינסון] {{קישור שבור}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34151 סרט על פעולותיו של הרב ניסן פינסון] {{col}} <small>הסרט אינו פעיל</small>
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=34579 הרב מזוז מספיד את ר' ניסן פינסון] {{col}}
*[https://chabad.info/in-focus/157300/ בימים ההם, תמונות נדירות בהן נראה השליח בתוניס הרב ניסן פינסון בעת לימוד עם תלמידים בשנת תש"כ{{אינפו}}]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פינסון, ניסן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]]
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]
[[קטגוריה:אישים בקזבלנקה]]

כפר חב"ד (שבועון)

2026-01-01T15:07:21Z

קרקר:

{{מפנה|כפר חב"ד}}
[[קובץ:לוגו כפח.png|ממוזער|לוגו השבועון]]
[[קובץ:כפר.jpg|PictureFileName.jpg|ממוזער|שער השבועון משנת [[תשנ"ג]]]]
[[קובץ:שער כפר חב"ד תשפ"ד.jpeg|ממוזער|שער השבועון משנת תשפ"ד]]
'''כפר חב"ד''' הוא שבועון [[חב"ד]]י המופץ בקרב חסידי חב"ד בארץ הקודש ובעולם. לעיתון מצורפים מדי שבוע המוספים: 'חדשות', 'נשימה', 'התקשרות' (למנויים בלבד) ו'קינדערלאך'.

מנהל העיתון הוא ר' רמי שרעבי ולצידו יוסי לוין. עורך ראשי: הרב אהרן דב הלפרין, עורך ר' מנחם כהן.

==פנימי, דו-שבועי==
ה[[עיתון]] החל להופיע כגיליון פנימי דו-שבועי של היישוב [[כפר חב"ד]] והגליון הראשון יצא לאור ב[[ו' תמוז]] [[תש"מ]].

מטרת הקמת העיתון {{הערה|מוסברת בדבר המערכת לגיליון הראשון: "זה זמן רב מורגש בכפר חסרונו של איזשהו 'עתון' פנימי, אשר מתפקידו לשמש הן כצינור להעברת מידע על כל הנעשה ונשמע בכפרנו, שבעזרת ה', התרחב והתפתח בממדים ניכרים בשנים האחרונות.

והן כדי שישמש 'בימה' להחלפת דעות ורעיונות הקשורים לפיתוח ה'גשמי' של הכפר, ובכל מה שקשור לפיתוח ושגשוגו הרוחני של הכפר ותושביו.

מסיבות אלו החלטנו – קבוצת אברכים – להוציא 'דו שבועון' בלתי תלוי, שישתדל – בעזרתכם כמובן – להשיג מטרות אלו". כפר חב"ד גיליון 1 עמוד 2.}}
*לשמש כצינור להעברת מידע מהנשמע בכפר חב"ד

*בימה להחלפת דיעות בקשר לפיתוח גשמי של הכפר ולשגשוג רוחני.

==התפתחות==
כעבור 12 גליונות הורחבה הפצתו לכל הארץ על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

בשנת [[תשס"ב]] החל לצאת בנוסף לשבועון מוסף חדשות בשם "חדשות חב"ד". בשנת [[תשס"ד]] עבר העיתון מתיחת פנים והפך למגזין צבע מלא.

==מהדורת אנגלית==
תקופה מסויימת חלק מהעיתון הוקדש למהדורה אנגלית ובהמשך פוצל העיתון למהדורה עברית ואנגלית, אך מסיבות שאינן ידועות המהדורה האנגלית הפסיקה לצאת כעבור תקופה קצרה.

===התרחבות===
בשנת [[תשס"ו]] שינה השבועון את פניו עם מינויו של ר' [[דוד רוטנברג]] לעורך, שפיצל את תוכני העיתון לכמה מוספים: הנושאים התורניים רוכזו במוסף "אספקלריא", נושאים לנשים רוכזו במוסף "משפחה חסידית" ובמגזין "כפר חב"ד" התפרסמו כתבות.

את מקומו של ר' דוד רוטנברג כעורך, החליף ב[[תשס"ז]] ר' [[שניאור זלמן רודרמן]], עיתונאי וסופר, שמילא את תפקידו בעיתון עד סוף שנת [[תשס"ח]].

===משברים===
בסוף [[תשס"ח]] עבר העיתון משבר כלכלי ובמשך שבועיים לא יצא לאור. במאמץ להבריא את השבועון, פיטרה ההנהלה חלק ניכר מהעובדים, ואיחדה שוב את חלקי העיתון למגזין אחד (מלבד 'משפחה חסידית' - המגזין לנשים){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע לשני חלקים] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.

בשנת [[תשס"ט]], מונה ר' [[ישראל ברוד]] למנכ"ל העיתון, במטרה לבצע תוכנית הבראה מקיפה לעיתון ולגייס כספים לתשלום חובותיו. בשנת [[תש"ע]] פנתה הנהלת העיתון לשלוחי חב"ד בעולם לסייע בביסוס העיתון ובתוכניות ההתפתחות שלו. בתחילת [[תשע"ב]], העיתון הפסיק את הופעתו{{הערה|1=מנחם כהן, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=66581 מנכ"ל עיתון 'כפר-חב"ד': "זה לא גימיק ולא תרגיל"], {{חב"ד און ליין}}.}} למשך כחמישה שבועות{{הערה|שם=חידוש|1=חיים ברון,[https://col.org.il/news/67229 לאחר למעלה מחודש: שבועון 'כפר-חב"ד' יודפס השבוע], חיים ברון, [https://col.org.il/news/67287 שבועון 'כפר-חב"ד' הודפס; לפני כולם: צפו בעמוד השער] {{חב"ד און ליין}}.}}. בחודש [[אייר]] [[תשע"ב]] פרש הרב ישראל ברוד מניהול העיתון לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות העיתון.

===התאוששות והתרחבות===
בסוף שנת [[תשע"ב]] מונה ר' [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]]{{הערה|שבמשך שנים רבות ערך את אתר האינטרנט [[COL]]}} לעורך 'כפר חב"ד' והחל לערוך את העיתון לצדו של העורך הראשי הרב אהרן דב הלפרין. בשנת [[תשע"ד]] מונה ר' יוסף לוין לסמנכ"ל הסחר בעיתון. שבועיים לאחר הגעתו, חזר להופיע מוסף הנשים של חב"ד 'משפחה חסידית' בעריכת הגב' רחל הלפרין. בשנת [[תשע"ח]] החל העיתון להוציא ירחון לנערות, בשילוב עם ארגון בנות חב"ד, בשם 'לִבנות'{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הפתעה_כפר_חבד_ובנות_חבד_משיקים_מגזין_חדש_לנערות_111716.html חב"ד און ליין]}}. זמן קצר לאחר מכן, החל להוציא העיתון מוסף חדשות שבועי על דפי עיתון ובפורמט טבלואיד. בשנת [[תשע"ט]] שינה מגזין הנשים 'משפחה חסידית' את פניו באופן עיצובי, ושמו הוחלף ל'נשי' ובתשפ"ד הוחלף שמו ל'נשימה'. כן נוספו בתקופה זו לחבילה השבועית גם [[גליון התקשרות]] היוצא לאור על ידי [[צא"ח]]. בעבר היה מצורף מוסף חודשי בשם 'הוראה ומשפט' שהופק על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] ב[[רחובות]].
כיום שוכנים משרדי העיתון בבניין [[770 בכפר חב"ד]].

==הוראות הרבי==
לפי זכרונות העורך הרב אהרן דב הלפרין, בשנים הראשונות להקמת העיתון, נתן הרבי עשרות הוראות והדרכות הקשורות לתכני העיתון{{הערה|חלקן פורסמו על ידי העורך במדור מיוחד במלאת עשרים שנה לנתינתן, בשם 'מאחורי הקלעים, במוסף [http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר] ובכפר חב"ד גיליון 1000. ובגיליון 2000 עמוד 77}}. ברוב המקרים, היו אלו עדויות שנשמרו בעל פה ופורסמו במדור לראשונה שנים רבות התרחשותם. החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] העלה במשך השנים תהיות על פרסומים אלו, ובחלק מהמקרים אף פרך לחלוטין את עובדות המקרה {{הערה|מאמריו אלו פורסמו בסיפורים וגלגוליהם באתר שטורעם, וכעת זמינים באתר כרמים (מאמרי הרב מונדשיין)}}. יש מספר תיעודים בכתב ובהם הוראות מהרבי ישירות או דרך ה[[מזכירות אדמו"ר מלך המשיח שליט"א|מזכירות]], לגיליון ה-500 שיגר הרבי אגרת ברכה לעיתון{{הערה|[https://www.kcm.co.il/מכתב-הרבי-לגיליון-ה-500/ המכתב], באתר הרשמי של שבועון כפר חב"ד}}. בעת הגהת המכתב, השמיט הרבי את המילים "שבועון חסידי חב"ד".

על פי דברי עורך העיתון, הרב [[אהרן דב הלפרין]], התבטא הרבי על העיתון "השופר שלי", אמיתות שמועה זו שנויה במחלוקת{{הערה|1=ביטוי זה הוזכר בכתב לראשונה בגיליון מספר 770 בשנת תשנ"ו, החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] ערער על נכונות הביטוי במאמר שכותרתו: [https://www.kramim.info/article/גיליון-ה-1500-של-הכפר-חבד/75233643 גיליון ה-1500 של ה'כפר חב"ד'] באתר כרמים }}.}}.

ב[[אלול]] תשנ"ב השיב הרבי בחיוב על שאלת הרב [[ישראל אלפנביין]] על ההצעה שיתחיל לכתוב כתבות ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|על פי טור של הרב אלפנביין בשבועון כפר חב"ד לרגל ארבעים שנה להופעת העיתון - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFKu/view גל' 1863] (ע' 97)}}. מלבד מענה זה, לא ידוע על מעורבות הרבי מי ימונה ולאילו תפקידים במערכת העיתון.

==[[פרסום משיח]]==
העיתון היה ראש חץ בפרסום זהות [[הרבי כמשיח]] - בעיתון פורסמו מאמרים וכתבות רבות המבססים את אמונת החסידים והעולה מדברי הרבי, כי הרבי הוא המשיח ועומד להתגלות. בעיתון פורסמו מאמרים וראיונות עם הרב [[יואל כהן]], ומשפיעים אחרים, אשר הבהירו את חשיבות זהות הגואל כדי לבסס האמונה. טור קבוע בענייני משיח מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג|לוי יצחק גינזבורג]]<ref>הטורים נלקטו לאחר מכן והיו הבסיס לחלקים א - ג של סדרת הספרים [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]].</ref> כך גם פורסמו כתבות מגזיניות נרחבות על הפעילות בענייני משיח ו'יחי' של [[צעירי אגודת חב"ד]], [[ניידות חב"ד]], האגודה למען הגאולה האמיתית בראשות הרב [[זמרוני ציק]].
כתב העת הראשון שהחל לצאת עם ההכרזה בשער: {{יחי}} בעקבות עידוד הרבי והמשיך להיכנס כך אל הקודש פנימה מדי שבוע. אולם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] הסיר העיתון את ההכרזה, נגד הוראת רוב רבני חב"ד{{הערה|למרות [http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:יחי_בשער_שבועון_כפר_חב%22ד.jpg מכתב] שהוציא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ובו הוא מבקש שלא להוריד את ההכרזה; גם הרבנים [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]] ו[[יוסף הכט|הכט]] התנגדו בתוקף להסרה. לאחר כשבועיים, קיבלה ההורדה גיבוי מחלק מחברי [[בית דין רבני חב"ד]] - ראו בספר "[[תומת ישרים תנחם]]".}}.

==הנהלת העיתון במשך השנים==
*הרב [[אהרון דוב הלפרין]], המייסד העורך והבעלים. ובמשך השנים מינה מנהלים בפועל, והיו ארגונים אשר היו קשורים לעיתון כמו [[צעירי אגודת חב"ד]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]].

ארגונים ואישים הקשורים להנהלת העיתון במשך השנים:
* [[אגודת חסידי חב"ד]]. בשנים מאוחרות העיתון יוצא לאור "במסגרת אגודת חסידי חב"ד"{{הערה|כך על פי הנכתב בכל גיליון, אך בפועל העיתון הוקם ומנוהל ע"י הרב הלפרין}}.
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] (בשנותיו הראשונות).
[[קובץ:מכתב 500 מוקטן.jpg|ממוזער|שמאל|200px|מכתב שכתב הרבי לרגל הגיליון ה-500 של השבועון]]
*הרב [[יצחק מאיר סוסובר]], ממנהלי העיתון (בשנותיו הראשונות).
*ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], מנהל בין השנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ז]].
*ר' [[בנימין נחום זילברשטרום (ראשון לציון)|בנימין נחום זילברשטרום]].
*ר' [[חיים גלינסקי]].
*ר' [[ישראל ברוד]], מוציא לאור בין השנים [[תשס"ט]]-[[תשע"ב]].
*ר' [[רמי שרעבי]] - ממנהלי העיתון כיום

==מערכת העיתון==
*עורך ראשי: הרב [[אהרון דוב הלפרין]].
*עורך משנה: ר' [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]].
* מנהל פיננסי וגרפיקאי: [[רמי שרעבי]]
* סמנכ"ל, יח"צ וגם מראיין פוליטי - ר' יוסף לוין
*השתתפו בעבר בעריכה וניהול במערכת הוותיקה:
*הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב [[טוביה בלוי]], הרב [[משה מרינובסקי]]

;כותבים בעבר
הרב [[אברהם מייזליש]], הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסי אליטוב]], הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], הרב [[שאול שמעון דויטש]] הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] - במדור 'פתגמים קצרים מדא"ח - בהוראת הרבי, [[חיים נקר]], הרב [[יוסף הרטמן]], ר' [[זלמן רודרמן]], ר' [[שבתי ויינטראוב]], ר' [[בנימין ליפקין]], הרב [[חנניה יוסף איזנבך]], הרב [[מרדכי צבי ליברוב]] (צ. מר דרור), מאיר סגל, חיים גיל

;כותבים בהווה
הרב [[משה מרינובסקי]], ר' [[יצחק יהודה הולצמן]], הרב [[ישראל אלפנביין]], הרב [[משה אורנשטיין]], , הרב [[אליהו וולף]], ר' [[שלמה ריזל]], ר' [[מענדי קורטס]], ר' [[שלום אברהם מגידמן]], ר' [[מנחם ברונפמן]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - 'זו רק דעתי', הרב [[מיכאל טייב]] - 'לחיים חסידים', הת' [[שלום דובער לאופר]], ר' [[ישראל אלפרוביץ']], ר' [[ישראל שוחט]]

==גבירים תומכים==
במהלך שנות הופעתו של השבועון, נתמך המיזם על ידי כמה גבירים ותומכים קבועים, ובהם:
* הרב [[יוסף יצחק גוטניק]]
* [[דוד פישר]]
* הרב [[אברהם שם טוב]]

==אופי התכנים==
{{להשלים}}
העיתון עוסק בתכנים אקטואלי הקשורים לחב"ד, לצד תכנים אקטואליים כלליים.

החל משנת [[תשע"ט]] מוגשת מדי שנה בגליון שקודם ל[[י"א ניסן]] - יום הולדתו של הרבי, תיאורים של [[יחידות|יחידויות]] להם זכו אישים מ[[אנ"ש]].

בשנת [[תשפ"ג]] פורסם כי העיתון יערוך מדי חג ראיון עומק עם רב מרבני חב"ד בו גולל הרב את מסכת קשריו עם הרבי ואת פעילותו בעיר בה הוא מכהן במשרת רבנות, הפרוייקט התקיים למשך זמן ונסגר.

מדי חג מתפרסם בעיתון מאמר של ר' [[יואל כהן]] מתוך מאמרים כתב ופרסם בעבר.

==מוספי העיתון==
מלבד מגזין כפר חב"ד עצמו, מוציא הגליון מוספים נלווים, חלקם לקראת מועדים מיוחדים, וחלקם יוצאים לאור באופן קבוע עבור קהל יעד ספציפי.

רוב המוספים מצורפים רק למנויים קבועים בארץ הקודש ולמנויי החבילה המורחבת (תשלום נוסף) בארצות הברית.

===מוספים קבועים לכלל קוראי העיתון===
[[קובץ:קינדערלאך.jpg|ממוזער|שער מוסף קינדערלאך]]
* '''נשימה'''{{הערה|לשעבר 'משפחה חסידית' ו'נשי'}} - מוסף לנשים בעריכת גברת רחל הלפרין רעייתו של ר' [[אהרון דב הלפרין]] (עורך העיתון) בו 48 עמודים.
*'''קינדערלאך''' - מוסף לילדים{{הערה|הופק על ידי מערכת '[[לדורות - בית הוצאה לאור|לדורות]]', בשנת תשע"ה הופסק ההסכם עם לדורות והחל לצאת על ידי מערכת העיתון}} בן 16 עמודים{{הערה|1=בשנת [[תשפ"א]] עבר מתיחת פנים ושדרוג עיצובי והוגדל משמעותית[http://www.ledorot.co.il/contentManagment/uploadedFiles/images/kinderlach_07.pdf קינדערלאך 7] - גליון לדוגמה באתר הוצאת 'לדורות'.}}.
*'''כפר חב"ד - החדשות''' - מוסף חדשות בפורמט עיתונות החדשות, היוצא מידי שבוע ומסקר את חדשות חב"ד ובכלל ארץ ובעולם, בן 16 עמודים.

===מוספים למנויי אה"ק וחבילה מורחבת בארה"ב===
*'''לבנות''' - מוסף חודשי לבנות חב"ד הבוגרות, בן 50 עמודים, ומופק על ידי מערכת העיתון וארגון 'בנות חב"ד'.
*'''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''' - יוצא לאור מידי שבוע ובו שיחה מעובדת, מנהגים שבועיים ונוסח פרשת השבוע, החל משנת [[תשע"ט]] מצורף לשבועון {{הערה|אחר שבמשך 25 שנה הופץ בנפרד}}.
*'''[[מגזין נשמה]]''', מגזין חודשי בן 48 עמודים שמופץ בבתי חב"ד בישראל. בשיתוף [[צעירי אגודת חב"ד]].

===מוספים קבועים שיצאו לאור בעבר===
*'''פנסאים צעירים''' - עלון שבועי של [[ארגון הפנסאים]]. צורף לשבועון כפר חב"ד ב[[אדר]] [[תשפ"א]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128443 החל מסוף השבוע: מגזיני הילדים של חב"ד מתאחדים ויופיעו יחד] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''אספקלריא''' - מוסף תורני בעריכת הרב [[משה מרינובסקי]] (יצא לאור בין השנים תשס"ז{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24510 מהשבוע - כפר חב"ד מחולק לארבעה מגזינים] - אתר col.}}-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}).
*'''חדשות חב"ד''' - בעריכת ר' יצחק הולצמן (יצא לאור בין השנים תשס"ז-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד}}, כיום בתוך המגזין).
*'''הוראה ומשפט - ליובאוויטש''' - מוסף חודשי העוסק בנושאי דיני ממונות אקטואליים בתורת רבותינו נשיאנו, יו"ל על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] בראשותו של הרב [[מאיר אהרון]].

===מוספי נושא מיוחדים===
*'''[[תשרי]] בליובאוויטש''' - קובץ עזר לאורחים ב[[770|בית חיינו]], בו הובא מידע בסיסי כגון זמני התפילות עם הרבי, מספרי טלפון נצרכים, ודרכי הנסיעה ליעדים מרכזיים, בליווי תיאור כללי של אירועי [[חודש תשרי]] (יצא לאור בין השנים תשמ"ו-תשנ"ד).
*'''זרעו בחיים''' - יצא לאור לקראת ג' תמוז תשס"ו{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21160 תמונת השער של הגליון] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''לתקן עולם''' - מוסף מיוחד לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס"ז]].
*'''לצייר פני רבו''' - סיפורם של חמישה ציירים שהתקרבו לרבי (פסח, תשע"ג).
*'''יומנים מחודש תשרי''' - חמישה יומנים מ[[חודש תשרי]] במחיצת הרבי שנכתבו על ידי זקני החסידים, בפרסום ראשון ([[תשרי]] תשע"ד).
*'''בצאתו''' - מסע מקיף על יציאות הרבי מחוץ ל-[[770]], [[חג הסוכות]] [[תשפ"א]], בעריכת [[שלום מגידמן]].
*'''ברכוש גדול''' - הגבירים של חב"ד ליובאוויטש לאורך השנים וקשריהם עם הרבי, חג הפסח תשפ"א, בעריכת [[מענדי קורטס]].
*'''ויילחם מלחמות השם''' - שש המלחמות שהוביל הרבי למען ביצור חומות היהדות, חג סוכות תשפ"ב, בעריכת מענדי קורטס.
*'''גלובל''' - מגזין עסקים וכלכלה - תשפ"ב.
*'''מאכל הרפואה''' - הקשר של הרבי עם עולם הרפואה - פסח תשפ"ב, בעריכת מענדי קורטס.
*'''בית המלכות''' - הבית של הרבי - סוכות [[תשפ"ג]], בעריכת מענדי קורטס.
*'''אור זרוע''' - 80 שנה לספר [[היום יום]] - [[י"ט כסלו]] תשפ"ג, בעריכת [[מענדי קורטס]].
*'''הרב חדקוב''' - 30 שנה לפטירת המזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרחמ"א חדקוב]] - פסח תשפ"ג, בעריכת מענדי קורטס.
*'''זמן יחידותינו''' - הורים וילדים שזכו ליחידות משותפת משתפים - סוכות [[תשפ"ד]], בעריכת [[מענדי קורטס]].
* '''לפתע פתאום''' - רגעים פתאומיים עם הרבי - פסח תשפ"ד, בעריכת מענדי קורטס.
* '''סדן. תורה שלימה''' - ראיונות וכתבות על כוללי [[מכון תורה שלמה]], ראיון מרכזי עם הרב [[מיכאל אבישיד]] ראש כולל תורה שלמה וחבר [[מכון הלכה חב"ד]]. [[כינוס השלוחים]] [[תשפ"ה]], בעריכת [[בנימין ליפקין]]

==ראו גם==
*[[עיתון בית משיח]]
*[[ביטאון חב"ד]]
*[[קובץ ליובאוויטש]]
*[[ידיעון הכפר]]

==לקריאה נוספת==
*'''עיתון שזקף את קומתו החסידית של הציבור''', יצחק יהודה, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 500 ע' 79–85.

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.kcm.co.il/ האתר הרשמי]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1YauBmsGQWxwXrf7slyxD7E3lp2DUgUqm דרייב המכיל את גיליונות כפר חב"ד] {{דרייב}}
* '''[http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר]''' מוסף כפר חב"ד הסוקר את יחסו המיוחד של הרבי אל העיתון
* הרב [[אהרן דב הלפרין]], [https://col.org.il/news/59041 תגלית: גיליון "כפר חב"ד" שהוקדש לרב הליטאי מבני-ברק...], באתר [[חב"ד און ליין]], י"ט טבת ה'תשע"א {{COL}}
* שניאור דייטש, [https://col.org.il/news/125902 החסיד שיחזר: "אילו הייתי יודע מה יגרמו דבריי, לא הייתי מעז"], באתר חב"ד און ליין, ב' אב ה'תש"פ {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/129480 אשת התקשורת הישראלית: כפר חב"ד הוא העיתון הטוב בישראל]''' {{וידאו}} {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/144570 סיפורו של עיתון 'כפר חב"ד': הקליפ שפתח את האירוע החגיגי] {{*}} [https://col.org.il/news/144571 כך ליווה הרבי את שבועון "כפר חב"ד" • כשהמעורבים משחזרים]''' {{וידאו}} {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבועונים חב"דים]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

כפר חב"ד (שבועון)

2026-01-01T15:06:11Z

קרקר:

{{מפנה|כפר חב"ד}}
[[קובץ:לוגו כפח.png|ממוזער|לוגו השבועון]]
[[קובץ:כפר.jpg|PictureFileName.jpg|ממוזער|שער השבועון משנת [[תשנ"ג]]]]
[[קובץ:שער כפר חב"ד תשפ"ד.jpeg|ממוזער|שער השבועון משנת תשפ"ד]]
'''כפר חב"ד''' הוא שבועון [[חב"ד]]י המופץ בקרב חסידי חב"ד הקודש ובעולם. לעיתון מצורפים מדי שבוע המוספים: 'חדשות', 'נשימה', 'התקשרות' (למנויים בלבד) ו'קינדערלאך'.

מנהל העיתון הוא ר' רמי שרעבי ולצידו יוסי לוין. עורך ראשי: הרב אהרן דב הלפרין, עורך ר' מנחם כהן.

==פנימי, דו-שבועי==
ה[[עיתון]] החל להופיע כגיליון פנימי דו-שבועי של היישוב [[כפר חב"ד]] והגליון הראשון יצא לאור ב[[ו' תמוז]] [[תש"מ]].

מטרת הקמת העיתון {{הערה|מוסברת בדבר המערכת לגיליון הראשון: "זה זמן רב מורגש בכפר חסרונו של איזשהו 'עתון' פנימי, אשר מתפקידו לשמש הן כצינור להעברת מידע על כל הנעשה ונשמע בכפרנו, שבעזרת ה', התרחב והתפתח בממדים ניכרים בשנים האחרונות.

והן כדי שישמש 'בימה' להחלפת דעות ורעיונות הקשורים לפיתוח ה'גשמי' של הכפר, ובכל מה שקשור לפיתוח ושגשוגו הרוחני של הכפר ותושביו.

מסיבות אלו החלטנו – קבוצת אברכים – להוציא 'דו שבועון' בלתי תלוי, שישתדל – בעזרתכם כמובן – להשיג מטרות אלו". כפר חב"ד גיליון 1 עמוד 2.}}
*לשמש כצינור להעברת מידע מהנשמע בכפר חב"ד

*בימה להחלפת דיעות בקשר לפיתוח גשמי של הכפר ולשגשוג רוחני.

==התפתחות==
כעבור 12 גליונות הורחבה הפצתו לכל הארץ על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

בשנת [[תשס"ב]] החל לצאת בנוסף לשבועון מוסף חדשות בשם "חדשות חב"ד". בשנת [[תשס"ד]] עבר העיתון מתיחת פנים והפך למגזין צבע מלא.

==מהדורת אנגלית==
תקופה מסויימת חלק מהעיתון הוקדש למהדורה אנגלית ובהמשך פוצל העיתון למהדורה עברית ואנגלית, אך מסיבות שאינן ידועות המהדורה האנגלית הפסיקה לצאת כעבור תקופה קצרה.

===התרחבות===
בשנת [[תשס"ו]] שינה השבועון את פניו עם מינויו של ר' [[דוד רוטנברג]] לעורך, שפיצל את תוכני העיתון לכמה מוספים: הנושאים התורניים רוכזו במוסף "אספקלריא", נושאים לנשים רוכזו במוסף "משפחה חסידית" ובמגזין "כפר חב"ד" התפרסמו כתבות.

את מקומו של ר' דוד רוטנברג כעורך, החליף ב[[תשס"ז]] ר' [[שניאור זלמן רודרמן]], עיתונאי וסופר, שמילא את תפקידו בעיתון עד סוף שנת [[תשס"ח]].

===משברים===
בסוף [[תשס"ח]] עבר העיתון משבר כלכלי ובמשך שבועיים לא יצא לאור. במאמץ להבריא את השבועון, פיטרה ההנהלה חלק ניכר מהעובדים, ואיחדה שוב את חלקי העיתון למגזין אחד (מלבד 'משפחה חסידית' - המגזין לנשים){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע לשני חלקים] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.

בשנת [[תשס"ט]], מונה ר' [[ישראל ברוד]] למנכ"ל העיתון, במטרה לבצע תוכנית הבראה מקיפה לעיתון ולגייס כספים לתשלום חובותיו. בשנת [[תש"ע]] פנתה הנהלת העיתון לשלוחי חב"ד בעולם לסייע בביסוס העיתון ובתוכניות ההתפתחות שלו. בתחילת [[תשע"ב]], העיתון הפסיק את הופעתו{{הערה|1=מנחם כהן, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=66581 מנכ"ל עיתון 'כפר-חב"ד': "זה לא גימיק ולא תרגיל"], {{חב"ד און ליין}}.}} למשך כחמישה שבועות{{הערה|שם=חידוש|1=חיים ברון,[https://col.org.il/news/67229 לאחר למעלה מחודש: שבועון 'כפר-חב"ד' יודפס השבוע], חיים ברון, [https://col.org.il/news/67287 שבועון 'כפר-חב"ד' הודפס; לפני כולם: צפו בעמוד השער] {{חב"ד און ליין}}.}}. בחודש [[אייר]] [[תשע"ב]] פרש הרב ישראל ברוד מניהול העיתון לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות העיתון.

===התאוששות והתרחבות===
בסוף שנת [[תשע"ב]] מונה ר' [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]]{{הערה|שבמשך שנים רבות ערך את אתר האינטרנט [[COL]]}} לעורך 'כפר חב"ד' והחל לערוך את העיתון לצדו של העורך הראשי הרב אהרן דב הלפרין. בשנת [[תשע"ד]] מונה ר' יוסף לוין לסמנכ"ל הסחר בעיתון. שבועיים לאחר הגעתו, חזר להופיע מוסף הנשים של חב"ד 'משפחה חסידית' בעריכת הגב' רחל הלפרין. בשנת [[תשע"ח]] החל העיתון להוציא ירחון לנערות, בשילוב עם ארגון בנות חב"ד, בשם 'לִבנות'{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הפתעה_כפר_חבד_ובנות_חבד_משיקים_מגזין_חדש_לנערות_111716.html חב"ד און ליין]}}. זמן קצר לאחר מכן, החל להוציא העיתון מוסף חדשות שבועי על דפי עיתון ובפורמט טבלואיד. בשנת [[תשע"ט]] שינה מגזין הנשים 'משפחה חסידית' את פניו באופן עיצובי, ושמו הוחלף ל'נשי' ובתשפ"ד הוחלף שמו ל'נשימה'. כן נוספו בתקופה זו לחבילה השבועית גם [[גליון התקשרות]] היוצא לאור על ידי [[צא"ח]]. בעבר היה מצורף מוסף חודשי בשם 'הוראה ומשפט' שהופק על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] ב[[רחובות]].
כיום שוכנים משרדי העיתון בבניין [[770 בכפר חב"ד]].

==הוראות הרבי==
לפי זכרונות העורך הרב אהרן דב הלפרין, בשנים הראשונות להקמת העיתון, נתן הרבי עשרות הוראות והדרכות הקשורות לתכני העיתון{{הערה|חלקן פורסמו על ידי העורך במדור מיוחד במלאת עשרים שנה לנתינתן, בשם 'מאחורי הקלעים, במוסף [http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר] ובכפר חב"ד גיליון 1000. ובגיליון 2000 עמוד 77}}. ברוב המקרים, היו אלו עדויות שנשמרו בעל פה ופורסמו במדור לראשונה שנים רבות התרחשותם. החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] העלה במשך השנים תהיות על פרסומים אלו, ובחלק מהמקרים אף פרך לחלוטין את עובדות המקרה {{הערה|מאמריו אלו פורסמו בסיפורים וגלגוליהם באתר שטורעם, וכעת זמינים באתר כרמים (מאמרי הרב מונדשיין)}}. יש מספר תיעודים בכתב ובהם הוראות מהרבי ישירות או דרך ה[[מזכירות אדמו"ר מלך המשיח שליט"א|מזכירות]], לגיליון ה-500 שיגר הרבי אגרת ברכה לעיתון{{הערה|[https://www.kcm.co.il/מכתב-הרבי-לגיליון-ה-500/ המכתב], באתר הרשמי של שבועון כפר חב"ד}}. בעת הגהת המכתב, השמיט הרבי את המילים "שבועון חסידי חב"ד".

על פי דברי עורך העיתון, הרב [[אהרן דב הלפרין]], התבטא הרבי על העיתון "השופר שלי", אמיתות שמועה זו שנויה במחלוקת{{הערה|1=ביטוי זה הוזכר בכתב לראשונה בגיליון מספר 770 בשנת תשנ"ו, החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] ערער על נכונות הביטוי במאמר שכותרתו: [https://www.kramim.info/article/גיליון-ה-1500-של-הכפר-חבד/75233643 גיליון ה-1500 של ה'כפר חב"ד'] באתר כרמים }}.}}.

ב[[אלול]] תשנ"ב השיב הרבי בחיוב על שאלת הרב [[ישראל אלפנביין]] על ההצעה שיתחיל לכתוב כתבות ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|על פי טור של הרב אלפנביין בשבועון כפר חב"ד לרגל ארבעים שנה להופעת העיתון - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFKu/view גל' 1863] (ע' 97)}}. מלבד מענה זה, לא ידוע על מעורבות הרבי מי ימונה ולאילו תפקידים במערכת העיתון.

==[[פרסום משיח]]==
העיתון היה ראש חץ בפרסום זהות [[הרבי כמשיח]] - בעיתון פורסמו מאמרים וכתבות רבות המבססים את אמונת החסידים והעולה מדברי הרבי, כי הרבי הוא המשיח ועומד להתגלות. בעיתון פורסמו מאמרים וראיונות עם הרב [[יואל כהן]], ומשפיעים אחרים, אשר הבהירו את חשיבות זהות הגואל כדי לבסס האמונה. טור קבוע בענייני משיח מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג|לוי יצחק גינזבורג]]<ref>הטורים נלקטו לאחר מכן והיו הבסיס לחלקים א - ג של סדרת הספרים [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]].</ref> כך גם פורסמו כתבות מגזיניות נרחבות על הפעילות בענייני משיח ו'יחי' של [[צעירי אגודת חב"ד]], [[ניידות חב"ד]], האגודה למען הגאולה האמיתית בראשות הרב [[זמרוני ציק]].
כתב העת הראשון שהחל לצאת עם ההכרזה בשער: {{יחי}} בעקבות עידוד הרבי והמשיך להיכנס כך אל הקודש פנימה מדי שבוע. אולם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] הסיר העיתון את ההכרזה, נגד הוראת רוב רבני חב"ד{{הערה|למרות [http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:יחי_בשער_שבועון_כפר_חב%22ד.jpg מכתב] שהוציא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ובו הוא מבקש שלא להוריד את ההכרזה; גם הרבנים [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]] ו[[יוסף הכט|הכט]] התנגדו בתוקף להסרה. לאחר כשבועיים, קיבלה ההורדה גיבוי מחלק מחברי [[בית דין רבני חב"ד]] - ראו בספר "[[תומת ישרים תנחם]]".}}.

==הנהלת העיתון במשך השנים==
*הרב [[אהרון דוב הלפרין]], המייסד העורך והבעלים. ובמשך השנים מינה מנהלים בפועל, והיו ארגונים אשר היו קשורים לעיתון כמו [[צעירי אגודת חב"ד]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]].

ארגונים ואישים הקשורים להנהלת העיתון במשך השנים:
* [[אגודת חסידי חב"ד]]. בשנים מאוחרות העיתון יוצא לאור "במסגרת אגודת חסידי חב"ד"{{הערה|כך על פי הנכתב בכל גיליון, אך בפועל העיתון הוקם ומנוהל ע"י הרב הלפרין}}.
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] (בשנותיו הראשונות).
[[קובץ:מכתב 500 מוקטן.jpg|ממוזער|שמאל|200px|מכתב שכתב הרבי לרגל הגיליון ה-500 של השבועון]]
*הרב [[יצחק מאיר סוסובר]], ממנהלי העיתון (בשנותיו הראשונות).
*ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], מנהל בין השנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ז]].
*ר' [[בנימין נחום זילברשטרום (ראשון לציון)|בנימין נחום זילברשטרום]].
*ר' [[חיים גלינסקי]].
*ר' [[ישראל ברוד]], מוציא לאור בין השנים [[תשס"ט]]-[[תשע"ב]].
*ר' [[רמי שרעבי]] - ממנהלי העיתון כיום

==מערכת העיתון==
*עורך ראשי: הרב [[אהרון דוב הלפרין]].
*עורך משנה: ר' [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]].
* מנהל פיננסי וגרפיקאי: [[רמי שרעבי]]
* סמנכ"ל, יח"צ וגם מראיין פוליטי - ר' יוסף לוין
*השתתפו בעבר בעריכה וניהול במערכת הוותיקה:
*הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב [[טוביה בלוי]], הרב [[משה מרינובסקי]]

;כותבים בעבר
הרב [[אברהם מייזליש]], הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסי אליטוב]], הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], הרב [[שאול שמעון דויטש]] הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] - במדור 'פתגמים קצרים מדא"ח - בהוראת הרבי, [[חיים נקר]], הרב [[יוסף הרטמן]], ר' [[זלמן רודרמן]], ר' [[שבתי ויינטראוב]], ר' [[בנימין ליפקין]], הרב [[חנניה יוסף איזנבך]], הרב [[מרדכי צבי ליברוב]] (צ. מר דרור), מאיר סגל, חיים גיל

;כותבים בהווה
הרב [[משה מרינובסקי]], ר' [[יצחק יהודה הולצמן]], הרב [[ישראל אלפנביין]], הרב [[משה אורנשטיין]], , הרב [[אליהו וולף]], ר' [[שלמה ריזל]], ר' [[מענדי קורטס]], ר' [[שלום אברהם מגידמן]], ר' [[מנחם ברונפמן]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - 'זו רק דעתי', הרב [[מיכאל טייב]] - 'לחיים חסידים', הת' [[שלום דובער לאופר]], ר' [[ישראל אלפרוביץ']], ר' [[ישראל שוחט]]

==גבירים תומכים==
במהלך שנות הופעתו של השבועון, נתמך המיזם על ידי כמה גבירים ותומכים קבועים, ובהם:
* הרב [[יוסף יצחק גוטניק]]
* [[דוד פישר]]
* הרב [[אברהם שם טוב]]

==אופי התכנים==
{{להשלים}}
העיתון עוסק בתכנים אקטואלי הקשורים לחב"ד, לצד תכנים אקטואליים כלליים.

החל משנת [[תשע"ט]] מוגשת מדי שנה בגליון שקודם ל[[י"א ניסן]] - יום הולדתו של הרבי, תיאורים של [[יחידות|יחידויות]] להם זכו אישים מ[[אנ"ש]].

בשנת [[תשפ"ג]] פורסם כי העיתון יערוך מדי חג ראיון עומק עם רב מרבני חב"ד בו גולל הרב את מסכת קשריו עם הרבי ואת פעילותו בעיר בה הוא מכהן במשרת רבנות, הפרוייקט התקיים למשך זמן ונסגר.

מדי חג מתפרסם בעיתון מאמר של ר' [[יואל כהן]] מתוך מאמרים כתב ופרסם בעבר.

==מוספי העיתון==
מלבד מגזין כפר חב"ד עצמו, מוציא הגליון מוספים נלווים, חלקם לקראת מועדים מיוחדים, וחלקם יוצאים לאור באופן קבוע עבור קהל יעד ספציפי.

רוב המוספים מצורפים רק למנויים קבועים בארץ הקודש ולמנויי החבילה המורחבת (תשלום נוסף) בארצות הברית.

===מוספים קבועים לכלל קוראי העיתון===
[[קובץ:קינדערלאך.jpg|ממוזער|שער מוסף קינדערלאך]]
* '''נשימה'''{{הערה|לשעבר 'משפחה חסידית' ו'נשי'}} - מוסף לנשים בעריכת גברת רחל הלפרין רעייתו של ר' [[אהרון דב הלפרין]] (עורך העיתון) בו 48 עמודים.
*'''קינדערלאך''' - מוסף לילדים{{הערה|הופק על ידי מערכת '[[לדורות - בית הוצאה לאור|לדורות]]', בשנת תשע"ה הופסק ההסכם עם לדורות והחל לצאת על ידי מערכת העיתון}} בן 16 עמודים{{הערה|1=בשנת [[תשפ"א]] עבר מתיחת פנים ושדרוג עיצובי והוגדל משמעותית[http://www.ledorot.co.il/contentManagment/uploadedFiles/images/kinderlach_07.pdf קינדערלאך 7] - גליון לדוגמה באתר הוצאת 'לדורות'.}}.
*'''כפר חב"ד - החדשות''' - מוסף חדשות בפורמט עיתונות החדשות, היוצא מידי שבוע ומסקר את חדשות חב"ד ובכלל ארץ ובעולם, בן 16 עמודים.

===מוספים למנויי אה"ק וחבילה מורחבת בארה"ב===
*'''לבנות''' - מוסף חודשי לבנות חב"ד הבוגרות, בן 50 עמודים, ומופק על ידי מערכת העיתון וארגון 'בנות חב"ד'.
*'''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''' - יוצא לאור מידי שבוע ובו שיחה מעובדת, מנהגים שבועיים ונוסח פרשת השבוע, החל משנת [[תשע"ט]] מצורף לשבועון {{הערה|אחר שבמשך 25 שנה הופץ בנפרד}}.
*'''[[מגזין נשמה]]''', מגזין חודשי בן 48 עמודים שמופץ בבתי חב"ד בישראל. בשיתוף [[צעירי אגודת חב"ד]].

===מוספים קבועים שיצאו לאור בעבר===
*'''פנסאים צעירים''' - עלון שבועי של [[ארגון הפנסאים]]. צורף לשבועון כפר חב"ד ב[[אדר]] [[תשפ"א]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128443 החל מסוף השבוע: מגזיני הילדים של חב"ד מתאחדים ויופיעו יחד] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''אספקלריא''' - מוסף תורני בעריכת הרב [[משה מרינובסקי]] (יצא לאור בין השנים תשס"ז{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24510 מהשבוע - כפר חב"ד מחולק לארבעה מגזינים] - אתר col.}}-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}).
*'''חדשות חב"ד''' - בעריכת ר' יצחק הולצמן (יצא לאור בין השנים תשס"ז-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד}}, כיום בתוך המגזין).
*'''הוראה ומשפט - ליובאוויטש''' - מוסף חודשי העוסק בנושאי דיני ממונות אקטואליים בתורת רבותינו נשיאנו, יו"ל על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] בראשותו של הרב [[מאיר אהרון]].

===מוספי נושא מיוחדים===
*'''[[תשרי]] בליובאוויטש''' - קובץ עזר לאורחים ב[[770|בית חיינו]], בו הובא מידע בסיסי כגון זמני התפילות עם הרבי, מספרי טלפון נצרכים, ודרכי הנסיעה ליעדים מרכזיים, בליווי תיאור כללי של אירועי [[חודש תשרי]] (יצא לאור בין השנים תשמ"ו-תשנ"ד).
*'''זרעו בחיים''' - יצא לאור לקראת ג' תמוז תשס"ו{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21160 תמונת השער של הגליון] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''לתקן עולם''' - מוסף מיוחד לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס"ז]].
*'''לצייר פני רבו''' - סיפורם של חמישה ציירים שהתקרבו לרבי (פסח, תשע"ג).
*'''יומנים מחודש תשרי''' - חמישה יומנים מ[[חודש תשרי]] במחיצת הרבי שנכתבו על ידי זקני החסידים, בפרסום ראשון ([[תשרי]] תשע"ד).
*'''בצאתו''' - מסע מקיף על יציאות הרבי מחוץ ל-[[770]], [[חג הסוכות]] [[תשפ"א]], בעריכת [[שלום מגידמן]].
*'''ברכוש גדול''' - הגבירים של חב"ד ליובאוויטש לאורך השנים וקשריהם עם הרבי, חג הפסח תשפ"א, בעריכת [[מענדי קורטס]].
*'''ויילחם מלחמות השם''' - שש המלחמות שהוביל הרבי למען ביצור חומות היהדות, חג סוכות תשפ"ב, בעריכת מענדי קורטס.
*'''גלובל''' - מגזין עסקים וכלכלה - תשפ"ב.
*'''מאכל הרפואה''' - הקשר של הרבי עם עולם הרפואה - פסח תשפ"ב, בעריכת מענדי קורטס.
*'''בית המלכות''' - הבית של הרבי - סוכות [[תשפ"ג]], בעריכת מענדי קורטס.
*'''אור זרוע''' - 80 שנה לספר [[היום יום]] - [[י"ט כסלו]] תשפ"ג, בעריכת [[מענדי קורטס]].
*'''הרב חדקוב''' - 30 שנה לפטירת המזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרחמ"א חדקוב]] - פסח תשפ"ג, בעריכת מענדי קורטס.
*'''זמן יחידותינו''' - הורים וילדים שזכו ליחידות משותפת משתפים - סוכות [[תשפ"ד]], בעריכת [[מענדי קורטס]].
* '''לפתע פתאום''' - רגעים פתאומיים עם הרבי - פסח תשפ"ד, בעריכת מענדי קורטס.
* '''סדן. תורה שלימה''' - ראיונות וכתבות על כוללי [[מכון תורה שלמה]], ראיון מרכזי עם הרב [[מיכאל אבישיד]] ראש כולל תורה שלמה וחבר [[מכון הלכה חב"ד]]. [[כינוס השלוחים]] [[תשפ"ה]], בעריכת [[בנימין ליפקין]]

==ראו גם==
*[[עיתון בית משיח]]
*[[ביטאון חב"ד]]
*[[קובץ ליובאוויטש]]
*[[ידיעון הכפר]]

==לקריאה נוספת==
*'''עיתון שזקף את קומתו החסידית של הציבור''', יצחק יהודה, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 500 ע' 79–85.

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.kcm.co.il/ האתר הרשמי]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1YauBmsGQWxwXrf7slyxD7E3lp2DUgUqm דרייב המכיל את גיליונות כפר חב"ד] {{דרייב}}
* '''[http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר]''' מוסף כפר חב"ד הסוקר את יחסו המיוחד של הרבי אל העיתון
* הרב [[אהרן דב הלפרין]], [https://col.org.il/news/59041 תגלית: גיליון "כפר חב"ד" שהוקדש לרב הליטאי מבני-ברק...], באתר [[חב"ד און ליין]], י"ט טבת ה'תשע"א {{COL}}
* שניאור דייטש, [https://col.org.il/news/125902 החסיד שיחזר: "אילו הייתי יודע מה יגרמו דבריי, לא הייתי מעז"], באתר חב"ד און ליין, ב' אב ה'תש"פ {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/129480 אשת התקשורת הישראלית: כפר חב"ד הוא העיתון הטוב בישראל]''' {{וידאו}} {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/144570 סיפורו של עיתון 'כפר חב"ד': הקליפ שפתח את האירוע החגיגי] {{*}} [https://col.org.il/news/144571 כך ליווה הרבי את שבועון "כפר חב"ד" • כשהמעורבים משחזרים]''' {{וידאו}} {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבועונים חב"דים]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

כפר חב"ד (שבועון)

2026-01-01T15:04:23Z

קרקר:

{{מפנה|כפר חב"ד}}
[[קובץ:לוגו כפח.png|ממוזער|לוגו השבועון]]
[[קובץ:כפר.jpg|PictureFileName.jpg|ממוזער|שער השבועון משנת [[תשנ"ג]]]]
[[קובץ:שער כפר חב"ד תשפ"ד.jpeg|ממוזער|שער השבועון משנת תשפ"ד]]
'''כפר חב"ד''' הוא שבועון [[חב"ד]]י המופץ בקרב חסידי חב"ד בארץ ישראל ובעולם. לעיתון מצורפים מדי שבוע המוספים: 'חדשות', 'נשימה', 'התקשרות' ו'קינדערלאך'.

מנהל העיתון הוא ר' רמי שרעבי ולצידו יוסי לוין. עורך ראשי: הרב אהרן דב הלפרין, עורך ר' מנחם כהן.

==פנימי, דו-שבועי==
ה[[עיתון]] החל להופיע כגיליון פנימי דו-שבועי של היישוב [[כפר חב"ד]] והגליון הראשון יצא לאור ב[[ו' תמוז]] [[תש"מ]].

מטרת הקמת העיתון {{הערה|מוסברת בדבר המערכת לגיליון הראשון: "זה זמן רב מורגש בכפר חסרונו של איזשהו 'עתון' פנימי, אשר מתפקידו לשמש הן כצינור להעברת מידע על כל הנעשה ונשמע בכפרנו, שבעזרת ה', התרחב והתפתח בממדים ניכרים בשנים האחרונות.

והן כדי שישמש 'בימה' להחלפת דעות ורעיונות הקשורים לפיתוח ה'גשמי' של הכפר, ובכל מה שקשור לפיתוח ושגשוגו הרוחני של הכפר ותושביו.

מסיבות אלו החלטנו – קבוצת אברכים – להוציא 'דו שבועון' בלתי תלוי, שישתדל – בעזרתכם כמובן – להשיג מטרות אלו". כפר חב"ד גיליון 1 עמוד 2.}}
*לשמש כצינור להעברת מידע מהנשמע בכפר חב"ד *בימה להחלפת דיעות בקשר לפיתוח גשמי של הכפר ולשגשוג רוחני.

==התפתחות==
כעבור 12 גליונות הורחבה הפצתו לכל הארץ על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

בשנת [[תשס"ב]] החל לצאת בנוסף לשבועון מוסף חדשות בשם "חדשות חב"ד". בשנת [[תשס"ד]] עבר העיתון מתיחת פנים והפך למגזין צבע מלא.

==מהדורת אנגלית==
תקופה מסויימת חלק מהעיתון הוקדש למהדורה אנגלית ובהמשך פוצל העיתון למהדורה עברית ואנגלית, אך מסיבות שאינן ידועות המהדורה האנגלית הפסיקה לצאת כעבור תקופה קצרה.

===התרחבות===
בשנת [[תשס"ו]] שינה השבועון את פניו עם מינויו של ר' [[דוד רוטנברג]] לעורך, שפיצל את תוכני העיתון לכמה מוספים: הנושאים התורניים רוכזו במוסף "אספקלריא", נושאים לנשים רוכזו במוסף "משפחה חסידית" ובמגזין "כפר חב"ד" התפרסמו כתבות.

את מקומו של ר' דוד רוטנברג כעורך, החליף ב[[תשס"ז]] ר' [[שניאור זלמן רודרמן]], עיתונאי וסופר, שמילא את תפקידו בעיתון עד סוף שנת [[תשס"ח]].

===משברים===
בסוף [[תשס"ח]] עבר העיתון משבר כלכלי ובמשך שבועיים לא יצא לאור. במאמץ להבריא את השבועון, פיטרה ההנהלה חלק ניכר מהעובדים, ואיחדה שוב את חלקי העיתון למגזין אחד (מלבד 'משפחה חסידית' - המגזין לנשים){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע לשני חלקים] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.

בשנת [[תשס"ט]], מונה ר' [[ישראל ברוד]] למנכ"ל העיתון, במטרה לבצע תוכנית הבראה מקיפה לעיתון ולגייס כספים לתשלום חובותיו. בשנת [[תש"ע]] פנתה הנהלת העיתון לשלוחי חב"ד בעולם לסייע בביסוס העיתון ובתוכניות ההתפתחות שלו. בתחילת [[תשע"ב]], העיתון הפסיק את הופעתו{{הערה|1=מנחם כהן, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=66581 מנכ"ל עיתון 'כפר-חב"ד': "זה לא גימיק ולא תרגיל"], {{חב"ד און ליין}}.}} למשך כחמישה שבועות{{הערה|שם=חידוש|1=חיים ברון,[https://col.org.il/news/67229 לאחר למעלה מחודש: שבועון 'כפר-חב"ד' יודפס השבוע], חיים ברון, [https://col.org.il/news/67287 שבועון 'כפר-חב"ד' הודפס; לפני כולם: צפו בעמוד השער] {{חב"ד און ליין}}.}}. בחודש [[אייר]] [[תשע"ב]] פרש הרב ישראל ברוד מניהול העיתון לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות העיתון.

===התאוששות והתרחבות===
בסוף שנת [[תשע"ב]] מונה ר' [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]]{{הערה|שבמשך שנים רבות ערך את אתר האינטרנט [[COL]]}} לעורך 'כפר חב"ד' והחל לערוך את העיתון לצדו של העורך הראשי הרב אהרן דב הלפרין. בשנת [[תשע"ד]] מונה ר' יוסף לוין לסמנכ"ל הסחר בעיתון. שבועיים לאחר הגעתו, חזר להופיע מוסף הנשים של חב"ד 'משפחה חסידית' בעריכת הגב' רחל הלפרין. בשנת [[תשע"ח]] החל העיתון להוציא ירחון לנערות, בשילוב עם ארגון בנות חב"ד, בשם 'לִבנות'{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הפתעה_כפר_חבד_ובנות_חבד_משיקים_מגזין_חדש_לנערות_111716.html חב"ד און ליין]}}. זמן קצר לאחר מכן, החל להוציא העיתון מוסף חדשות שבועי על דפי עיתון ובפורמט טבלואיד. בשנת [[תשע"ט]] שינה מגזין הנשים 'משפחה חסידית' את פניו באופן עיצובי, ושמו הוחלף ל'נשי' ובתשפ"ד הוחלף שמו ל'נשימה'. כן נוספו בתקופה זו לחבילה השבועית גם [[גליון התקשרות]] היוצא לאור על ידי [[צא"ח]]. בעבר היה מצורף מוסף חודשי בשם 'הוראה ומשפט' שהופק על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] ב[[רחובות]].
כיום שוכנים משרדי העיתון בבניין [[770 בכפר חב"ד]].

==הוראות הרבי==
לפי זכרונות העורך הרב אהרן דב הלפרין, בשנים הראשונות להקמת העיתון, נתן הרבי עשרות הוראות והדרכות הקשורות לתכני העיתון{{הערה|חלקן פורסמו על ידי העורך במדור מיוחד במלאת עשרים שנה לנתינתן, בשם 'מאחורי הקלעים, במוסף [http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר] ובכפר חב"ד גיליון 1000. ובגיליון 2000 עמוד 77}}. ברוב המקרים, היו אלו עדויות שנשמרו בעל פה ופורסמו במדור לראשונה שנים רבות התרחשותם. החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] העלה במשך השנים תהיות על פרסומים אלו, ובחלק מהמקרים אף פרך לחלוטין את עובדות המקרה {{הערה|מאמריו אלו פורסמו בסיפורים וגלגוליהם באתר שטורעם, וכעת זמינים באתר כרמים (מאמרי הרב מונדשיין)}}. יש מספר תיעודים בכתב ובהם הוראות מהרבי ישירות או דרך ה[[מזכירות אדמו"ר מלך המשיח שליט"א|מזכירות]], לגיליון ה-500 שיגר הרבי אגרת ברכה לעיתון{{הערה|[https://www.kcm.co.il/מכתב-הרבי-לגיליון-ה-500/ המכתב], באתר הרשמי של שבועון כפר חב"ד}}. בעת הגהת המכתב, השמיט הרבי את המילים "שבועון חסידי חב"ד".

על פי דברי עורך העיתון, הרב [[אהרן דב הלפרין]], התבטא הרבי על העיתון "השופר שלי", אמיתות שמועה זו שנויה במחלוקת{{הערה|1=ביטוי זה הוזכר בכתב לראשונה בגיליון מספר 770 בשנת תשנ"ו, החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] ערער על נכונות הביטוי במאמר שכותרתו: [https://www.kramim.info/article/גיליון-ה-1500-של-הכפר-חבד/75233643 גיליון ה-1500 של ה'כפר חב"ד'] באתר כרמים }}.}}.

ב[[אלול]] תשנ"ב השיב הרבי בחיוב על שאלת הרב [[ישראל אלפנביין]] על ההצעה שיתחיל לכתוב כתבות ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|על פי טור של הרב אלפנביין בשבועון כפר חב"ד לרגל ארבעים שנה להופעת העיתון - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFKu/view גל' 1863] (ע' 97)}}. מלבד מענה זה, לא ידוע על מעורבות הרבי מי ימונה ולאילו תפקידים במערכת העיתון.

==[[פרסום משיח]]==
העיתון היה ראש חץ בפרסום זהות [[הרבי כמשיח]] - בעיתון פורסמו מאמרים וכתבות רבות המבססים את אמונת החסידים והעולה מדברי הרבי, כי הרבי הוא המשיח ועומד להתגלות. בעיתון פורסמו מאמרים וראיונות עם הרב [[יואל כהן]], ומשפיעים אחרים, אשר הבהירו את חשיבות זהות הגואל כדי לבסס האמונה. טור קבוע בענייני משיח מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג|לוי יצחק גינזבורג]]<ref>הטורים נלקטו לאחר מכן והיו הבסיס לחלקים א - ג של סדרת הספרים [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]].</ref> כך גם פורסמו כתבות מגזיניות נרחבות על הפעילות בענייני משיח ו'יחי' של [[צעירי אגודת חב"ד]], [[ניידות חב"ד]], האגודה למען הגאולה האמיתית בראשות הרב [[זמרוני ציק]].
כתב העת הראשון שהחל לצאת עם ההכרזה בשער: {{יחי}} בעקבות עידוד הרבי והמשיך להיכנס כך אל הקודש פנימה מדי שבוע. אולם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד]] הסיר העיתון את ההכרזה, נגד הוראת רוב רבני חב"ד{{הערה|למרות [http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:יחי_בשער_שבועון_כפר_חב%22ד.jpg מכתב] שהוציא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] ובו הוא מבקש שלא להוריד את ההכרזה; גם הרבנים [[מרדכי שמואל אשכנזי|אשכנזי]] ו[[יוסף הכט|הכט]] התנגדו בתוקף להסרה. לאחר כשבועיים, קיבלה ההורדה גיבוי מחלק מחברי [[בית דין רבני חב"ד]] - ראו בספר "[[תומת ישרים תנחם]]".}}.

==הנהלת העיתון במשך השנים==
*הרב [[אהרון דוב הלפרין]], המייסד העורך והבעלים. ובמשך השנים מינה מנהלים בפועל, והיו ארגונים אשר היו קשורים לעיתון כמו [[צעירי אגודת חב"ד]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]].

ארגונים ואישים הקשורים להנהלת העיתון במשך השנים:
* [[אגודת חסידי חב"ד]]. בשנים מאוחרות העיתון יוצא לאור "במסגרת אגודת חסידי חב"ד"{{הערה|כך על פי הנכתב בכל גיליון, אך בפועל העיתון הוקם ומנוהל ע"י הרב הלפרין}}.
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] (בשנותיו הראשונות).
[[קובץ:מכתב 500 מוקטן.jpg|ממוזער|שמאל|200px|מכתב שכתב הרבי לרגל הגיליון ה-500 של השבועון]]
*הרב [[יצחק מאיר סוסובר]], ממנהלי העיתון (בשנותיו הראשונות).
*ר' [[יוסף יצחק אהרונוב]], מנהל בין השנים [[תשמ"ב]] - [[תשמ"ז]].
*ר' [[בנימין נחום זילברשטרום (ראשון לציון)|בנימין נחום זילברשטרום]].
*ר' [[חיים גלינסקי]].
*ר' [[ישראל ברוד]], מוציא לאור בין השנים [[תשס"ט]]-[[תשע"ב]].
*ר' [[רמי שרעבי]] - ממנהלי העיתון כיום

==מערכת העיתון==
*עורך ראשי: הרב [[אהרון דוב הלפרין]].
*עורך משנה: ר' [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]].
* מנהל פיננסי וגרפיקאי: [[רמי שרעבי]]
* סמנכ"ל, יח"צ וגם מראיין פוליטי - ר' יוסף לוין
*השתתפו בעבר בעריכה וניהול במערכת הוותיקה:
*הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], הרב [[טוביה בלוי]], הרב [[משה מרינובסקי]]

;כותבים בעבר
הרב [[אברהם מייזליש]], הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[יוסי אליטוב]], הרב [[מנחם זיגלבוים]], הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], הרב [[שאול שמעון דויטש]] הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] - במדור 'פתגמים קצרים מדא"ח - בהוראת הרבי, [[חיים נקר]], הרב [[יוסף הרטמן]], ר' [[זלמן רודרמן]], ר' [[שבתי ויינטראוב]], ר' [[בנימין ליפקין]], הרב [[חנניה יוסף איזנבך]], הרב [[מרדכי צבי ליברוב]] (צ. מר דרור), מאיר סגל, חיים גיל

;כותבים בהווה
הרב [[משה מרינובסקי]], ר' [[יצחק יהודה הולצמן]], הרב [[ישראל אלפנביין]], הרב [[משה אורנשטיין]], , הרב [[אליהו וולף]], ר' [[שלמה ריזל]], ר' [[מענדי קורטס]], ר' [[שלום אברהם מגידמן]], ר' [[מנחם ברונפמן]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] - 'זו רק דעתי', הרב [[מיכאל טייב]] - 'לחיים חסידים', הת' [[שלום דובער לאופר]], ר' [[ישראל אלפרוביץ']], ר' [[ישראל שוחט]]

==גבירים תומכים==
במהלך שנות הופעתו של השבועון, נתמך המיזם על ידי כמה גבירים ותומכים קבועים, ובהם:
* הרב [[יוסף יצחק גוטניק]]
* [[דוד פישר]]
* הרב [[אברהם שם טוב]]

==אופי התכנים==
{{להשלים}}
העיתון עוסק בתכנים אקטואלי הקשורים לחב"ד, לצד תכנים אקטואליים כלליים.

החל משנת [[תשע"ט]] מוגשת מדי שנה בגליון שקודם ל[[י"א ניסן]] - יום הולדתו של הרבי, תיאורים של [[יחידות|יחידויות]] להם זכו אישים מ[[אנ"ש]].

בשנת [[תשפ"ג]] פורסם כי העיתון יערוך מדי חג ראיון עומק עם רב מרבני חב"ד בו גולל הרב את מסכת קשריו עם הרבי ואת פעילותו בעיר בה הוא מכהן במשרת רבנות, הפרוייקט התקיים למשך זמן ונסגר.

מדי חג מתפרסם בעיתון מאמר של ר' [[יואל כהן]] מתוך מאמרים כתב ופרסם בעבר.

==מוספי העיתון==
מלבד מגזין כפר חב"ד עצמו, מוציא הגליון מוספים נלווים, חלקם לקראת מועדים מיוחדים, וחלקם יוצאים לאור באופן קבוע עבור קהל יעד ספציפי.

רוב המוספים מצורפים רק למנויים קבועים בארץ הקודש ולמנויי החבילה המורחבת (תשלום נוסף) בארצות הברית.

===מוספים קבועים לכלל קוראי העיתון===
[[קובץ:קינדערלאך.jpg|ממוזער|שער מוסף קינדערלאך]]
* '''נשימה'''{{הערה|לשעבר 'משפחה חסידית' ו'נשי'}} - מוסף לנשים בעריכת גברת רחל הלפרין רעייתו של ר' [[אהרון דב הלפרין]] (עורך העיתון) בו 48 עמודים.
*'''קינדערלאך''' - מוסף לילדים{{הערה|הופק על ידי מערכת '[[לדורות - בית הוצאה לאור|לדורות]]', בשנת תשע"ה הופסק ההסכם עם לדורות והחל לצאת על ידי מערכת העיתון}} בן 16 עמודים{{הערה|1=בשנת [[תשפ"א]] עבר מתיחת פנים ושדרוג עיצובי והוגדל משמעותית[http://www.ledorot.co.il/contentManagment/uploadedFiles/images/kinderlach_07.pdf קינדערלאך 7] - גליון לדוגמה באתר הוצאת 'לדורות'.}}.
*'''כפר חב"ד - החדשות''' - מוסף חדשות בפורמט עיתונות החדשות, היוצא מידי שבוע ומסקר את חדשות חב"ד ובכלל ארץ ובעולם, בן 16 עמודים.

===מוספים למנויי אה"ק וחבילה מורחבת בארה"ב===
*'''לבנות''' - מוסף חודשי לבנות חב"ד הבוגרות, בן 50 עמודים, ומופק על ידי מערכת העיתון וארגון 'בנות חב"ד'.
*'''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''' - יוצא לאור מידי שבוע ובו שיחה מעובדת, מנהגים שבועיים ונוסח פרשת השבוע, החל משנת [[תשע"ט]] מצורף לשבועון {{הערה|אחר שבמשך 25 שנה הופץ בנפרד}}.
*'''[[מגזין נשמה]]''', מגזין חודשי בן 48 עמודים שמופץ בבתי חב"ד בישראל. בשיתוף [[צעירי אגודת חב"ד]].

===מוספים קבועים שיצאו לאור בעבר===
*'''פנסאים צעירים''' - עלון שבועי של [[ארגון הפנסאים]]. צורף לשבועון כפר חב"ד ב[[אדר]] [[תשפ"א]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128443 החל מסוף השבוע: מגזיני הילדים של חב"ד מתאחדים ויופיעו יחד] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''אספקלריא''' - מוסף תורני בעריכת הרב [[משה מרינובסקי]] (יצא לאור בין השנים תשס"ז{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=24510 מהשבוע - כפר חב"ד מחולק לארבעה מגזינים] - אתר col.}}-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30964 עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע] - שטורעם.}}).
*'''חדשות חב"ד''' - בעריכת ר' יצחק הולצמן (יצא לאור בין השנים תשס"ז-תשס"ט{{הערה|שם=עיתון יאוחד}}, כיום בתוך המגזין).
*'''הוראה ומשפט - ליובאוויטש''' - מוסף חודשי העוסק בנושאי דיני ממונות אקטואליים בתורת רבותינו נשיאנו, יו"ל על ידי [[בית מדרש להוראה ומשפט]] בראשותו של הרב [[מאיר אהרון]].

===מוספי נושא מיוחדים===
*'''[[תשרי]] בליובאוויטש''' - קובץ עזר לאורחים ב[[770|בית חיינו]], בו הובא מידע בסיסי כגון זמני התפילות עם הרבי, מספרי טלפון נצרכים, ודרכי הנסיעה ליעדים מרכזיים, בליווי תיאור כללי של אירועי [[חודש תשרי]] (יצא לאור בין השנים תשמ"ו-תשנ"ד).
*'''זרעו בחיים''' - יצא לאור לקראת ג' תמוז תשס"ו{{הערה|[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21160 תמונת השער של הגליון] {{חב"ד און ליין}}}}.
*'''לתקן עולם''' - מוסף מיוחד לקראת [[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשס"ז]].
*'''לצייר פני רבו''' - סיפורם של חמישה ציירים שהתקרבו לרבי (פסח, תשע"ג).
*'''יומנים מחודש תשרי''' - חמישה יומנים מ[[חודש תשרי]] במחיצת הרבי שנכתבו על ידי זקני החסידים, בפרסום ראשון ([[תשרי]] תשע"ד).
*'''בצאתו''' - מסע מקיף על יציאות הרבי מחוץ ל-[[770]], [[חג הסוכות]] [[תשפ"א]], בעריכת [[שלום מגידמן]].
*'''ברכוש גדול''' - הגבירים של חב"ד ליובאוויטש לאורך השנים וקשריהם עם הרבי, חג הפסח תשפ"א, בעריכת [[מענדי קורטס]].
*'''ויילחם מלחמות השם''' - שש המלחמות שהוביל הרבי למען ביצור חומות היהדות, חג סוכות תשפ"ב, בעריכת מענדי קורטס.
*'''גלובל''' - מגזין עסקים וכלכלה - תשפ"ב.
*'''מאכל הרפואה''' - הקשר של הרבי עם עולם הרפואה - פסח תשפ"ב, בעריכת מענדי קורטס.
*'''בית המלכות''' - הבית של הרבי - סוכות [[תשפ"ג]], בעריכת מענדי קורטס.
*'''אור זרוע''' - 80 שנה לספר [[היום יום]] - [[י"ט כסלו]] תשפ"ג, בעריכת [[מענדי קורטס]].
*'''הרב חדקוב''' - 30 שנה לפטירת המזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרחמ"א חדקוב]] - פסח תשפ"ג, בעריכת מענדי קורטס.
*'''זמן יחידותינו''' - הורים וילדים שזכו ליחידות משותפת משתפים - סוכות [[תשפ"ד]], בעריכת [[מענדי קורטס]].
* '''לפתע פתאום''' - רגעים פתאומיים עם הרבי - פסח תשפ"ד, בעריכת מענדי קורטס.
* '''סדן. תורה שלימה''' - ראיונות וכתבות על כוללי [[מכון תורה שלמה]], ראיון מרכזי עם הרב [[מיכאל אבישיד]] ראש כולל תורה שלמה וחבר [[מכון הלכה חב"ד]]. [[כינוס השלוחים]] [[תשפ"ה]], בעריכת [[בנימין ליפקין]]

==ראו גם==
*[[עיתון בית משיח]]
*[[ביטאון חב"ד]]
*[[קובץ ליובאוויטש]]
*[[ידיעון הכפר]]

==לקריאה נוספת==
*'''עיתון שזקף את קומתו החסידית של הציבור''', יצחק יהודה, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 500 ע' 79–85.

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.kcm.co.il/ האתר הרשמי]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1YauBmsGQWxwXrf7slyxD7E3lp2DUgUqm דרייב המכיל את גיליונות כפר חב"ד] {{דרייב}}
* '''[http://online.fliphtml5.com/cumh/ukzo/#p=1 השופר]''' מוסף כפר חב"ד הסוקר את יחסו המיוחד של הרבי אל העיתון
* הרב [[אהרן דב הלפרין]], [https://col.org.il/news/59041 תגלית: גיליון "כפר חב"ד" שהוקדש לרב הליטאי מבני-ברק...], באתר [[חב"ד און ליין]], י"ט טבת ה'תשע"א {{COL}}
* שניאור דייטש, [https://col.org.il/news/125902 החסיד שיחזר: "אילו הייתי יודע מה יגרמו דבריי, לא הייתי מעז"], באתר חב"ד און ליין, ב' אב ה'תש"פ {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/129480 אשת התקשורת הישראלית: כפר חב"ד הוא העיתון הטוב בישראל]''' {{וידאו}} {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/144570 סיפורו של עיתון 'כפר חב"ד': הקליפ שפתח את האירוע החגיגי] {{*}} [https://col.org.il/news/144571 כך ליווה הרבי את שבועון "כפר חב"ד" • כשהמעורבים משחזרים]''' {{וידאו}} {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבועונים חב"דים]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

יצחק פושניץ

2026-01-01T14:56:23Z

קרקר:

הרב '''יצחק פושניץ''' (סביבות שנת [[תק"צ]]-[[תרס"ד]]) - הסבא הגדול של [[הרבי]] - היה רבה של העיר דאבראיע (נקראה גם: דאברינקא) שהיתה מ[[המושבות היהודיות בפלך חרסון]] הסמוכה לעיר ניקולייב.

==תולדות חיים==

הרב פושניץ נולד בסביבות שנת [[ה'תק"צ]].
נשא לאשה את הרבנית חיה שרה.

כיהן ברבנות גם מטעם הממשלה בדאבראייאוהתגורר במושבה: נהר טוב שבפלך [[חרסון]] משנת תרי״ד עד הסתלקותו בשנת [[תרס"ד]].

לפני הסתלקותו כתב בצוואתו, ש"יהיה בני מנחם מענדל דן ומורה הוראה", ואכן מיד לאחר הסתלקותו נתקבל בנו הרב מנחם מענדל פושניץ, למלאות את מקומו ובתור סגן לרב רשמי על פי רשיון מיוחד משר הפנים.

==משפחתו==

*'''בנו''' הרב מנחם מענדל ממלא מקום אביו, אשתו מרת מינדל בת הרב [[ישראל לייב ינובסקי]] (בנו: איסר (קליובגאנט) נולד בדאבראייא בתרס״ט).
*'''בנו''' ר׳ נפתלי הערץ (נולד בד׳ מנחם אב תרכ״ב ונימול בי״א מנחם אב).
*'''בנו''' ר׳ יוסף.
*'''בנו''' ר׳ נח.
*'''בנו''' לייבל.
*'''בנו''' הלל (גיניא בת ר׳ הלל, נישאה לר׳ ליב דובער ב"ר אברהם קפלון באדעססא בשנת תרע"ח).

*'''בתו''' הרבנית חנה אשת הרב [[חיים לייב איטקין]], רבה של אוטשקוב.
**בנם הרב [[יואל איטקין]] ובתם הרבנית גיסיא אשת הרב [[גרשון חן]].
*'''בתו''' [[רחל ינובסקי|רחל]], נולדה בי״ט אדר תר״כ, אשת הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר [[ניקולייב]].
*'''בתו''' לאה אשת ר׳ יוסף, ר' יוסף היה תלמיד חכם גדול.
*'''בתו''' דבורה אשת ר׳ יעקב ליב רבינסקי, ר' יעקב ליב היה תלמיד חכם מעמיק והיה רב בקולוניא יפה-נהר.
*נכדתו, הרבנית [[חנה שניאורסון]]
*נינו, [[הרבי]]

{{מיון רגיל:פושניץ, יצחק}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תק"צ]]

יצחק פושניץ

2026-01-01T14:54:39Z

קרקר:

הרב '''יצחק פושניץ''' (סביבות שנת [[תק"צ]]-[[תרס"ד]]) - הסבא הגדול של [[הרבי] - היה רבה של העיר דאבראיע (נקראה גם: דאברינקא) שהיתה מ[[המושבות היהודיות בפלך חרסון]] הסמוכה לעיר ניקאלאיעוו.

==תולדות חיים==

הרב פושניץ נולד בסביבות שנת [[ה'תק"צ]].
נשא לאשה את הרבנית חיה שרה.

כיהן ברבנות (גם מטעם הממשלה) בדאבראייא (והתגורר במושבה: נהר טוב) שבפלך [[חרסון]] משנת תרי״ד עד הסתלקותו בשנת [[תרס"ד]].

לפני הסתלקותו כתב בצוואתו, ש"יהיה בני מנחם מענדל דן ומורה הוראה", ואכן מיד לאחר הסתלקותו נתקבל בנו הגב מנחם מענדל פושניץ, למלאות את מקומו ובתור סגן לרב רשמי על פי רשיון מיוחד משר הפנים.

==משפחתו==

*'''בנו''' הרב מנחם מענדל ממלא מקום אביו, אשתו מרת מינדל בת הרב [[ישראל לייב ינובסקי]] (בנו: איסר (קליובגאנט) נולד בדאבראייא בתרס״ט).
*'''בנו''' ר׳ נפתלי הערץ (נולד בד׳ מנחם אב תרכ״ב ונימול בי״א מנחם אב).
*'''בנו''' ר׳ יוסף.
*'''בנו''' ר׳ נח.
*'''בנו''' לייבל.
*'''בנו''' הלל (גיניא בת ר׳ הלל, נישאה לר׳ ליב דובער ב"ר אברהם קפלון באדעססא בשנת תרע"ח).

*'''בתו''' הרבנית חנה אשת הרב [[חיים לייב איטקין]], רבה של אוטשקוב.
**בנם הרב [[יואל איטקין]] ובתם הרבנית גיסיא אשת הרב [[גרשון חן]].
*'''בתו''' [[רחל ינובסקי|רחל]], נולדה בי״ט אדר תר״כ, אשת הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר [[ניקולייב]].
*'''בתו''' לאה אשת ר׳ יוסף, ר' יוסף היה תלמיד חכם גדול.
*'''בתו''' דבורה אשת ר׳ יעקב ליב רבינסקי, ר' יעקב ליב היה תלמיד חכם מעמיק והיה רב בקולוניא יפה-נהר.
*נכדתו, הרבנית [[חנה שניאורסון]]
*נינו, [[הרבי]]

{{מיון רגיל:פושניץ, יצחק}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תק"צ]]

גיוס בני הישיבות

2025-12-26T06:58:09Z

קרקר: /* גיוס לאחר סיום הלימוד בישיבות */

{{עריכה|שנים עבריות}}
[[קובץ:רבני חב"ד על הגיוס.jpg|שמאל|ממוזער|מכתב רבני חב"ד על החלטתם בנוגע לגיוס]]
'''גיוס בני הישיבות''' ל[[צה"ל]] או הימנעותם מגיוס מהווה נקודת מחלוקת.
עם הקמת [[מדינת ישראל]] הונהג שירות חובה בצה"ל, אך גיוסם של תלמידי ישיבות נדחה בהסדר המכונה "תורתו אומנותו".
דעתו של [[הרבי]] הינה נחרצת שלא לגייס את הבחורים בעודם שוקדים על לימודם בישיבות, ושההגנה הכי טובה שביכולתם לספק במצב כזה היא על ידי [[לימוד התורה]].
עם זאת, בנוגע לאלו שכבר סיימו את מסלול הישיבות, תמך הרבי ועודד נחרצות להתגייס להגן על עם ישראל - במסגרת המתאימה לכך.

===בארץ הקודש===
סוגיית גיוסם של תלמידי הישיבות לשירות צבאי החלה כבר בשנת [[תש"ח]] (1948), עם הקמת המפקד לשירות העם, בשלב הראשון של [[מלחמת העצמאות]]. ב[[חודש אדר]] התנהל משא ומתן בין נציגים בכירים של המפקדה הארצית של 'ההגנה' לבין ראשי ישיבות בירושלים מטעם ועד הישיבות. ב[[כ"ט באדר|כ"ט באדר א']] (10 במרץ), נחתם "הסדר והסכם" ובו פורטו הכללים לגיוס ולשחרור תלמידי ישיבות ורבנים, הכולל התחייבות ראשי הישיבות לא לרשום בישיבות תלמידים שלא מגיעים מתוך המסגרת הישיבתית ושלא יפגעו בזכויות בחורים שבחרו להתגייס. הסדר זה התקבל בשיתוף ועד הישיבות בהתנגדות גורמים חרדים קיצונים שיוצגו על ידי "איחוד הישיבות" שהיה שותף להסכמות קודמות, אולם סירב לקבל את ההסדר החדש{{דרוש מקור}}.

במלחמת העצמאות קראה אגודת ישראל לגברים החרדים בגיל גיוס להתגייס במסגרת המפקד הכללי שעליו הוכרז אז ביישוב, ולהצטרף לגדודים הדתיים. עם התעצמות הקרבות התגייסו גם חלק גדול מבחורי הישיבות בירושלים לגדוד טוביה, לשירות חלקי במקביל ללימודיהם. הגדוד היה אמור להעניק לבני הישיבות אימונים בנשק, אולם בסופו של דבר תוכנית זו לא יצאה אל הפועל, בשל התנגדות ראשי הישיבות וכן חשש של ראשי הצבא להעניק נשק לקבוצה חרדית, והגדוד עסק בעיקר בעבודות הביצורים. באוקטובר 1948 השיב ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון בוועדת הביטחון של מועצת המדינה ש"יש 400 בחורי ישיבה, שהם כולם בגיל צעיר ושאם הם יתחייבו בגיוס יהיה צריך לסגור את בתי הישיבות, ושהם גם בארצות אחרות שוחררו מגיוס", ועל כן הוסכם לשחררם. ב-9 בינואר 1951 כתב דוד בן-גוריון למנהל משרד הביטחון ולרמטכ"ל: {{ציטוטון|על יסוד סעיף 12 בחוק שירות בטחון, שחררתי בחורי הישיבה משירות סדיר. שחרור זה חל רק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות.}}

בשנת 1954, הורה שר הביטחון פנחס לבון לגייס תלמידי ישיבות לאחר שלמדו בישיבה ארבע שנים. בעקבות מחאה מצד ראשי הישיבות, הורה ראש הממשלה משה שרת על ביטול הוראה זו.

בשנת 1958 הגיע מנכ"ל משרד הביטחון, שמעון פרס, באישור שר הביטחון בן-גוריון, להסדר חדש עם ראשי הישיבות. במסמך שפורסם נקבעו נוהלי דחיית השירות, ובפרט נקבע כי תלמיד ישיבה שיתגייס לאחר גיל 25 יתאמן במשך שלושה חודשים, ומשם יועבר לצבא המילואים.

==דעת רבותינו נשיאינו==
===רקע===
{{ערך מורחב|ערך=[[גזירת הקנטוניסטים]]}}
חוק גיוס נערים יהודים לצבא הרוסי, החל בשנת [[תרל"ד]], לאחר 'גזירת הקנטוניסטים', בחוברת שהדפיס אז הממשל הרוסי בשם "דער אוסטאוו (געזעטץ) וועגען מיליטער פפליכט", ובו חויב כל נער יהודי להתגייס לצבא הרוסי, לשרת במשך 4 שנים.

היהודים ניסו לקבל פטור מגיוס שמנתק את הנער מחיים יהודים בעל כרחו, במשך 4 שנים. לפעמים היה עולה הממשל על ניסיונות אלו, ואז היה עוצר את המעורבים בדבר{{הערה|אודות הרב [[משולם זלמן ניימרק]], עם רבים מיהודי סטרדוב, שנאסרו בשל כך בשנת [[תרמ"א]], והיו אסורים במשך שנתיים תמימות, ראה [[אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש]] אגרת טז, ובשולי הגליון שם. אודות החסיד ר' [[אברהם חיים ראזנבוים]], שנאסר בשל כך בפלעשצעניץ בשנת [תרמ"ח]], והי' אסור במשך שלוש שנים, ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך]}}.

===תעודת 'פטור' של הרבי הרש"ב===
[[קובץ:תעודת הפטור מהצבא של הרבי הרש"ב.png|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטור מהצבא של [[הרבי הרש"ב]]]]
הרבי הרש"ב, קיבל{{הערה|[https://col.org.il/news/140400 הרבי הרש"ב קיבל תעודת פטור] {{חב"ד און ליין}}}} תעודת ה"פטור" מהצבא הרוסי, בקיץ תרל"ט בגיל 18 שנים. הוא כונה בתעודה "בן הסוחר הויטבסקאי, שלום בערקע שמואילוב [=בן שמואל] שניאורסאהן". כדי לקבל את הפטור בקלות, הוא היה רשום בתור תושב העיר ויטבסק{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]] עמוד יד. לקמן ריש ע' כו.}}.

==חסידים==
הרב [[חיים משולם זלמן ניימרק|משולם זלמן ניימרק]], נאסר עם רבים מיהודי סטרדוב, בשל כך שניסה להוציא תעודת פטור בשנת [[תרמ"א]], והיה בכלא במשך כשנתיים{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אגרת טז, ובשולי הגליון שם.}}.

החסיד ר' [[אברהם חיים רוזנבוים]], נאסר בגלל אותה סיבה, בפלעשצעניץ בשנת [[תרמ"ח]], והי' בכלא במשך שלוש שנים{{הערה|ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך.}}.

==כיום==
דעתו של [[הרבי]] בנושא זה הינה ברורה ונחרצת, ללא פשרות, שאין לגייס את בחורי הישיבות לצבא ומקומם הנכון הוא בישיבה. ועל אף מעלתם הגדולה של חיילי [[צה"ל]] במסירות נפשם בפועל ממש, בחורי הישיבות פועלים פעולה דומה בשמירה וההגנה ואף יותר.

דעתו של הרבי מבוססת על העיקרון כי "'''בחור היושב ולומד תורה, הריהו מגן על הארץ עוד יותר מן הבחור העומד על הגבול ומסכן את נפשו'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"ב עמ' 646.}}".

במכתב מ[[ראש חודש]] אלול תשכ"א כותב הרבי ברורות:

{{ציטוט|תוכן="במענה למכתבו . . השואל האם מחויב בן ישיבה באה"ק ת"ו להתגייס שמה בצבא. - לפלא הספק בעיניו ועד שצריך לישאול ממרחק, והרי ידוע וגם מפורסם פסק דין הברור של רבני ישראל וכמובן - מבוסס הוא בתורתנו תורת חיים, אשר בני ישיבה אין לגייסם ולא יצאו בצבא. ולימודם תורתנו הקדושה בהתמדה ושקידה - מגין ומציל על ארצנו הקדושה ת"ו ועל הדרים עליה".|מקור=אגרות קודש חלק כ' עמוד שיח}}

סיבת האיסור היא להיות תפקידו של לומד התורה זהה לתפקידו של הלוחם:

{{ציטוט|תוכן=כשם שמטרת הצבא היא להגן על יהודים, כן לומדי התורה הם הצבא המגן גם בגשמיות כפשוטו ממש . . עד שזהו פסק דין בפועל, שיהודי שתורתו אומנותו אסור לקחת אותו לצבא להגן על יהודים ואדרבה, בשעה שלוקחים אותו מלימוד התורה, הרי זה גורע בהגנה.|מקור=שיחות קודש תשל"ז חלק א' עמוד 182}}

את המענה לטענה כי על אף כל זאת - על הבחורים לומדי התורה לעזוב את לימודם ולהצטרף לשורות ה[[צבא]], ביאר הרבי כך:

{{ציטוט|תוכן=ישנם הטוענים: מה זאת אומרת שההוא יישב וילמד תורה? שילך לצבא, ובכך יתווסף עוד חייל, ועל ידי זה דווקא יגיעו לניצחון! - טענה זו היא כשם שיטענו כלפי המפקד היושב לעצמו בחדר ועסוק בלתכנן את טכסיסי המלחמה שיעזוב את כל עיסוקיו וילך להילחם בחזית, כיון שעל ידי זה יתווסף עוד חייל. הרי מובן שכזה עניין עלול להרוס את כל הצבא;
ועל דרך זה בענייננו: אלו שיושבים ולומדים תורה כל הזמן, אסור להם להזניח את לימודם ולצאת למלחמה, אלא מוכרחים הם לשבת וללמוד תורה, ודווקא על ידי זה יגיעו לניצחון.|מקור=שיחות קודש תשל"ב חלק א' עמוד 258}}

בהתוועדות [[ו' בתשרי]] תשכ"ח נשא הרבי שיחה מיוחדת, בה דיבר על נושא זה בסגנון לא רגיל:

{{ציטוט|תוכן=בדיוק כמו ש"עריק" הוא מי שבורח מהחזית אם העמידו אותו שם, כך גם "עריק" הוא מי שיושב בישיבה שתפקידו שם הוא לשבת וללמוד תורה יומם ולילה כי בזכות התורה ניצלו, בזכות העסק בתורה - "יואב מנצח בצבא", ואם הוא יסגור את הגמרא ויברח כי הוא רוצה להראות שגם הוא לוחם וגם לו מגיע עיטורים וכו' וכו', אז לא רק שהוא לא עוזר לניצחון, אדרבה, הוא עריק ממקומו ופותח את החזית לפני האויב! . . "נשים מוזרות בלבנה" (כמו שאומרת הגמרא) מסתובבות וצועקות "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה"?! - אתה פחדן!! לך ותסביר להם שהתורה הכרחית, וזה העורף וזה היסוד שעליו מיוסד הניצחון הגשמי . . וכמו שדובר קודם, כמו שאי אפשר להיות הניצחון במלחמה בלי ש"יואב בן צרויה על הצבא", כך לא יכול להיות ניצחון במלחמה בלי "דוד יושב ועוסק בתורה".|מקור=התוועדות ו' תשרי תשכ"ח, תמלול מסרט ההקלטה}}

לאחר [[מלחמת ששת הימים]], כאשר נוצרה אהדה בקרב כלל הציבור לצבא, יצא כרוז מיוחד מטעם ארגון [[בני עקיבא]] שיש לגייס את בני הישיבות. בחודש כסלו [[תשכ"ח]] כאשר נכנס הרב [[צבי נריה]] ליחידות אצל הרבי, הרבי הביע לפניו את אי שביעות רצונו מכרוז זה וביקשו כי ימצא דרך למחות נגד כך{{הערה|הספר "בסוד שיח", עמ' 265 מפי הרב צבי נריה - כפי שהעלה על הכתב הרב דוד דרוקמן לאחר היחידות.}}.

כאשר כתב בחור צעיר לרבי כי כל חבריו גויסו לצבא, נמצאים בגבולות ומוסרים נפשם, אך הוא צעיר מגיל גיוס וחושב שאינו יכול ללמוד בישיבה, השיב הרבי{{הערה|נכתב על גליון המכתב מי"ט שבט תשל"א.}}: {{ציטוטון|מובן שעליו להכנס לישיבה גדולה וללמוד בהתמדה ושקידה . . וזה גם יוסיף בהגנה על ארצנו הקדושה.}}

===הרבי על המפד"ל===
בשנות המ"ם, הייתה מפלגה קטנה עם חמש מנדטים שדחפה לגיוס בני ישיבות.

הרבי הגיב בחריפות ובכאב שאפילו דוד בן גוריון שחרר בחורי ישיבה מהצבא, ואילו ראשי המפד"ל{{הערה|אותו קומץ קטן של 4 - 5 אנשים}} (שהיתה המפלגה הדתית) הם אלה שנגד שחרור הבחורים מהצבא.

===גזירת הגיוס והוספה ב[[לימוד התורה]]===
ב[[התוועדות]] [[ט"ו בשבט]] [[תשל"א]], השתנתה לפתע הבעת פניו של הרבי והתחיל לדבר על גזירת הגיוס:
{{ציטוטון|חיפשתי בכל מאמרי החסידות ולא מצאתי מאמר מתאים לט"ו בשבט, אבל כשהתיישבתי להתוועדות היה מאמר והייתה שיחה.}} לפתע הניח הרבי את ידו על מצחו, ואמר: {{ציטוטון|השבוע כשהבנתי למה דחפו אותי לעניין הזה, החלטתי שמכאן ולהבא כשידחפו אותי לעניינים כאלה, לא אתחמק עוד.}}

מאוחר יותר נודע על גזירה חדשה הקשורה לבחורי הישיבות, וההוראה שהייתה בהתוועדות פתרה זאת.

=== התייצבות לצו ראשון ===
בחודש [[מנחם אב]] ה'[[תשפ"ה]] פרסם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מכתב לכלל תלמידי התמימים והוריהם בו קורא (בין היתר) לבחורים שקיבלו צו ראשון (בגיל 16.5) להתייצב על מנת למנוע סנקציות מיידיות מהצבא{{הערה|[https://col.org.il/news/171077 סערת הגיוס והנסיעה לרבי: בית הדין מפזר את הערפל] באתר {{COL}}}}.

===גיוס לאחר סיום הלימוד בישיבות===
ישנה התבטאות נדירה של הרבי, בקשר לאחד שכבר סיים את לימודיו בישיבות והרבי הורה שלא יעשה פטור. במכתב מסוים אף התבטא הרבי, כי 'אין שום היתר על פי '[[שלחן ערוך]]' לעשות פטור מהצבא' במקרה כזה, כיון שקרוב לומר שכנגד כל אחד שאינו מתגייס, יהודי אחר נהרג בהגנתו על עם ישראל, ו'מאי חזית דדמך סמוק טפי' [=מה ראית שדמך אדום יותר מדם חברך] וישנו כאן עניין של [[שפיכות דמים]] ממש{{הערה|מכתב שצוטט בספר 'מבשר טוב' להרב [[שלום דובער וולפא]]}}.

==גזירת גיוס תשפ"ה==

בשנת תשפ"ה החלה ממשלת ישראל לשלוח רבבות צוי גיוס לבחורי ישיבות. אלא שצה"ל החליט לאכוף את הצווים בהיקף מינימלי.

הגזירה הציבה מכשול לנסיעה וחזרה מקבוצה וגם צמצמה ביותר את תקציב הישיבות.

עשרות מתלמידי ישיבות חב"ד נכלאו בכלא צבאי והרבנים וראשי הישיבות המליצו לא להתגייס בכל מחיר ותנאי, אלא להעדיף כל דרך אחרת.

חסידי חב"ד נטלו חלק בהפגנת ענק בירושלים נגד הגיוס. וגם חגגו שחרור תמים שישב חודש בכלא צבאי.

==ראו גם==
*[[צה"ל]]
*[[צבא]]

==לקריאה נוספת==
{{בית|שניאור זלמן לוין|'תמים' מגן על עמו בעמל התורה|1472|18|תשפ"ה}}
*'''חיילים ללא מדים''' - דעת הרבי על גיוסם של בני הישיבות, שבועון בית משיח גיליון 917 עמוד 28.
*'''לא יצא בצבא''' - שלילת גיוס בני הישיבות לעבודת הצבא בדברי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. צפת, תשע"ג
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2024/03/660554357eebc_1711625269.pdf '''הפטור לבני הישיבות מגיוס לצה"ל'''] - מתוך תשורה להורדה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadlive.org/tora נאום סוחף: גיוס בני הישיבות? איראן מודה שהניצחון ניסי! • הרב חיים יצחק אייזיק לנדא]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
* [https://chabad.info/tag/חוק-הגיוס/ תגית: חוק הגיוס] {{חב"ד אינפו}}
* [https://chabad.info/news/1097471/ בג"ץ פסק נגד לומדי התורה ומוסדותיה] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/756030/ כשהרבי ביטל את חוק הגיוס בשנת תשל"א] {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=113323 שר הביטחון לרב מענדי אופן: "תחפש לי מה אמר הרבי על חוק הגיוס"] {{חב"ד און ליין}} {{וידאו}}
* [https://col.org.il/news/162858 בצל סערת הגיוס בשנת תשפ"ד: משלחת ישראלית ביקרה בחצרות קודשנו] {{חב"ד און ליין}}
* [https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_70.html הרבי: אין לגייס בחורי ישיבות לצבא - לימודם מציל את עם ישראל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* [https://col.org.il/news/171077 סערת הגיוס והנסיעה לרבי: בית הדין מפזר את הערפל] - הוראות [[בית דין רבני חב"ד]] לבחורים בצל סערת הגיוס [[תשפ"ה]] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צבא]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

גיוס בני הישיבות

2025-12-26T06:52:57Z

קרקר: /* גיוס לאחר סיום הלימוד בישיבות */

{{עריכה|שנים עבריות}}
[[קובץ:רבני חב"ד על הגיוס.jpg|שמאל|ממוזער|מכתב רבני חב"ד על החלטתם בנוגע לגיוס]]
'''גיוס בני הישיבות''' ל[[צה"ל]] או הימנעותם מגיוס מהווה נקודת מחלוקת.
עם הקמת [[מדינת ישראל]] הונהג שירות חובה בצה"ל, אך גיוסם של תלמידי ישיבות נדחה בהסדר המכונה "תורתו אומנותו".
דעתו של [[הרבי]] הינה נחרצת שלא לגייס את הבחורים בעודם שוקדים על לימודם בישיבות, ושההגנה הכי טובה שביכולתם לספק במצב כזה היא על ידי [[לימוד התורה]].
עם זאת, בנוגע לאלו שכבר סיימו את מסלול הישיבות, תמך הרבי ועודד נחרצות להתגייס להגן על עם ישראל - במסגרת המתאימה לכך.

===בארץ הקודש===
סוגיית גיוסם של תלמידי הישיבות לשירות צבאי החלה כבר בשנת [[תש"ח]] (1948), עם הקמת המפקד לשירות העם, בשלב הראשון של [[מלחמת העצמאות]]. ב[[חודש אדר]] התנהל משא ומתן בין נציגים בכירים של המפקדה הארצית של 'ההגנה' לבין ראשי ישיבות בירושלים מטעם ועד הישיבות. ב[[כ"ט באדר|כ"ט באדר א']] (10 במרץ), נחתם "הסדר והסכם" ובו פורטו הכללים לגיוס ולשחרור תלמידי ישיבות ורבנים, הכולל התחייבות ראשי הישיבות לא לרשום בישיבות תלמידים שלא מגיעים מתוך המסגרת הישיבתית ושלא יפגעו בזכויות בחורים שבחרו להתגייס. הסדר זה התקבל בשיתוף ועד הישיבות בהתנגדות גורמים חרדים קיצונים שיוצגו על ידי "איחוד הישיבות" שהיה שותף להסכמות קודמות, אולם סירב לקבל את ההסדר החדש{{דרוש מקור}}.

במלחמת העצמאות קראה אגודת ישראל לגברים החרדים בגיל גיוס להתגייס במסגרת המפקד הכללי שעליו הוכרז אז ביישוב, ולהצטרף לגדודים הדתיים. עם התעצמות הקרבות התגייסו גם חלק גדול מבחורי הישיבות בירושלים לגדוד טוביה, לשירות חלקי במקביל ללימודיהם. הגדוד היה אמור להעניק לבני הישיבות אימונים בנשק, אולם בסופו של דבר תוכנית זו לא יצאה אל הפועל, בשל התנגדות ראשי הישיבות וכן חשש של ראשי הצבא להעניק נשק לקבוצה חרדית, והגדוד עסק בעיקר בעבודות הביצורים. באוקטובר 1948 השיב ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון בוועדת הביטחון של מועצת המדינה ש"יש 400 בחורי ישיבה, שהם כולם בגיל צעיר ושאם הם יתחייבו בגיוס יהיה צריך לסגור את בתי הישיבות, ושהם גם בארצות אחרות שוחררו מגיוס", ועל כן הוסכם לשחררם. ב-9 בינואר 1951 כתב דוד בן-גוריון למנהל משרד הביטחון ולרמטכ"ל: {{ציטוטון|על יסוד סעיף 12 בחוק שירות בטחון, שחררתי בחורי הישיבה משירות סדיר. שחרור זה חל רק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות.}}

בשנת 1954, הורה שר הביטחון פנחס לבון לגייס תלמידי ישיבות לאחר שלמדו בישיבה ארבע שנים. בעקבות מחאה מצד ראשי הישיבות, הורה ראש הממשלה משה שרת על ביטול הוראה זו.

בשנת 1958 הגיע מנכ"ל משרד הביטחון, שמעון פרס, באישור שר הביטחון בן-גוריון, להסדר חדש עם ראשי הישיבות. במסמך שפורסם נקבעו נוהלי דחיית השירות, ובפרט נקבע כי תלמיד ישיבה שיתגייס לאחר גיל 25 יתאמן במשך שלושה חודשים, ומשם יועבר לצבא המילואים.

==דעת רבותינו נשיאינו==
===רקע===
{{ערך מורחב|ערך=[[גזירת הקנטוניסטים]]}}
חוק גיוס נערים יהודים לצבא הרוסי, החל בשנת [[תרל"ד]], לאחר 'גזירת הקנטוניסטים', בחוברת שהדפיס אז הממשל הרוסי בשם "דער אוסטאוו (געזעטץ) וועגען מיליטער פפליכט", ובו חויב כל נער יהודי להתגייס לצבא הרוסי, לשרת במשך 4 שנים.

היהודים ניסו לקבל פטור מגיוס שמנתק את הנער מחיים יהודים בעל כרחו, במשך 4 שנים. לפעמים היה עולה הממשל על ניסיונות אלו, ואז היה עוצר את המעורבים בדבר{{הערה|אודות הרב [[משולם זלמן ניימרק]], עם רבים מיהודי סטרדוב, שנאסרו בשל כך בשנת [[תרמ"א]], והיו אסורים במשך שנתיים תמימות, ראה [[אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש]] אגרת טז, ובשולי הגליון שם. אודות החסיד ר' [[אברהם חיים ראזנבוים]], שנאסר בשל כך בפלעשצעניץ בשנת [תרמ"ח]], והי' אסור במשך שלוש שנים, ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך]}}.

===תעודת 'פטור' של הרבי הרש"ב===
[[קובץ:תעודת הפטור מהצבא של הרבי הרש"ב.png|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטור מהצבא של [[הרבי הרש"ב]]]]
הרבי הרש"ב, קיבל{{הערה|[https://col.org.il/news/140400 הרבי הרש"ב קיבל תעודת פטור] {{חב"ד און ליין}}}} תעודת ה"פטור" מהצבא הרוסי, בקיץ תרל"ט בגיל 18 שנים. הוא כונה בתעודה "בן הסוחר הויטבסקאי, שלום בערקע שמואילוב [=בן שמואל] שניאורסאהן". כדי לקבל את הפטור בקלות, הוא היה רשום בתור תושב העיר ויטבסק{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]] עמוד יד. לקמן ריש ע' כו.}}.

==חסידים==
הרב [[חיים משולם זלמן ניימרק|משולם זלמן ניימרק]], נאסר עם רבים מיהודי סטרדוב, בשל כך שניסה להוציא תעודת פטור בשנת [[תרמ"א]], והיה בכלא במשך כשנתיים{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אגרת טז, ובשולי הגליון שם.}}.

החסיד ר' [[אברהם חיים רוזנבוים]], נאסר בגלל אותה סיבה, בפלעשצעניץ בשנת [[תרמ"ח]], והי' בכלא במשך שלוש שנים{{הערה|ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך.}}.

==כיום==
דעתו של [[הרבי]] בנושא זה הינה ברורה ונחרצת, ללא פשרות, שאין לגייס את בחורי הישיבות לצבא ומקומם הנכון הוא בישיבה. ועל אף מעלתם הגדולה של חיילי [[צה"ל]] במסירות נפשם בפועל ממש, בחורי הישיבות פועלים פעולה דומה בשמירה וההגנה ואף יותר.

דעתו של הרבי מבוססת על העיקרון כי "'''בחור היושב ולומד תורה, הריהו מגן על הארץ עוד יותר מן הבחור העומד על הגבול ומסכן את נפשו'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"ב עמ' 646.}}".

במכתב מ[[ראש חודש]] אלול תשכ"א כותב הרבי ברורות:

{{ציטוט|תוכן="במענה למכתבו . . השואל האם מחויב בן ישיבה באה"ק ת"ו להתגייס שמה בצבא. - לפלא הספק בעיניו ועד שצריך לישאול ממרחק, והרי ידוע וגם מפורסם פסק דין הברור של רבני ישראל וכמובן - מבוסס הוא בתורתנו תורת חיים, אשר בני ישיבה אין לגייסם ולא יצאו בצבא. ולימודם תורתנו הקדושה בהתמדה ושקידה - מגין ומציל על ארצנו הקדושה ת"ו ועל הדרים עליה".|מקור=אגרות קודש חלק כ' עמוד שיח}}

סיבת האיסור היא להיות תפקידו של לומד התורה זהה לתפקידו של הלוחם:

{{ציטוט|תוכן=כשם שמטרת הצבא היא להגן על יהודים, כן לומדי התורה הם הצבא המגן גם בגשמיות כפשוטו ממש . . עד שזהו פסק דין בפועל, שיהודי שתורתו אומנותו אסור לקחת אותו לצבא להגן על יהודים ואדרבה, בשעה שלוקחים אותו מלימוד התורה, הרי זה גורע בהגנה.|מקור=שיחות קודש תשל"ז חלק א' עמוד 182}}

את המענה לטענה כי על אף כל זאת - על הבחורים לומדי התורה לעזוב את לימודם ולהצטרף לשורות ה[[צבא]], ביאר הרבי כך:

{{ציטוט|תוכן=ישנם הטוענים: מה זאת אומרת שההוא יישב וילמד תורה? שילך לצבא, ובכך יתווסף עוד חייל, ועל ידי זה דווקא יגיעו לניצחון! - טענה זו היא כשם שיטענו כלפי המפקד היושב לעצמו בחדר ועסוק בלתכנן את טכסיסי המלחמה שיעזוב את כל עיסוקיו וילך להילחם בחזית, כיון שעל ידי זה יתווסף עוד חייל. הרי מובן שכזה עניין עלול להרוס את כל הצבא;
ועל דרך זה בענייננו: אלו שיושבים ולומדים תורה כל הזמן, אסור להם להזניח את לימודם ולצאת למלחמה, אלא מוכרחים הם לשבת וללמוד תורה, ודווקא על ידי זה יגיעו לניצחון.|מקור=שיחות קודש תשל"ב חלק א' עמוד 258}}

בהתוועדות [[ו' בתשרי]] תשכ"ח נשא הרבי שיחה מיוחדת, בה דיבר על נושא זה בסגנון לא רגיל:

{{ציטוט|תוכן=בדיוק כמו ש"עריק" הוא מי שבורח מהחזית אם העמידו אותו שם, כך גם "עריק" הוא מי שיושב בישיבה שתפקידו שם הוא לשבת וללמוד תורה יומם ולילה כי בזכות התורה ניצלו, בזכות העסק בתורה - "יואב מנצח בצבא", ואם הוא יסגור את הגמרא ויברח כי הוא רוצה להראות שגם הוא לוחם וגם לו מגיע עיטורים וכו' וכו', אז לא רק שהוא לא עוזר לניצחון, אדרבה, הוא עריק ממקומו ופותח את החזית לפני האויב! . . "נשים מוזרות בלבנה" (כמו שאומרת הגמרא) מסתובבות וצועקות "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה"?! - אתה פחדן!! לך ותסביר להם שהתורה הכרחית, וזה העורף וזה היסוד שעליו מיוסד הניצחון הגשמי . . וכמו שדובר קודם, כמו שאי אפשר להיות הניצחון במלחמה בלי ש"יואב בן צרויה על הצבא", כך לא יכול להיות ניצחון במלחמה בלי "דוד יושב ועוסק בתורה".|מקור=התוועדות ו' תשרי תשכ"ח, תמלול מסרט ההקלטה}}

לאחר [[מלחמת ששת הימים]], כאשר נוצרה אהדה בקרב כלל הציבור לצבא, יצא כרוז מיוחד מטעם ארגון [[בני עקיבא]] שיש לגייס את בני הישיבות. בחודש כסלו [[תשכ"ח]] כאשר נכנס הרב [[צבי נריה]] ליחידות אצל הרבי, הרבי הביע לפניו את אי שביעות רצונו מכרוז זה וביקשו כי ימצא דרך למחות נגד כך{{הערה|הספר "בסוד שיח", עמ' 265 מפי הרב צבי נריה - כפי שהעלה על הכתב הרב דוד דרוקמן לאחר היחידות.}}.

כאשר כתב בחור צעיר לרבי כי כל חבריו גויסו לצבא, נמצאים בגבולות ומוסרים נפשם, אך הוא צעיר מגיל גיוס וחושב שאינו יכול ללמוד בישיבה, השיב הרבי{{הערה|נכתב על גליון המכתב מי"ט שבט תשל"א.}}: {{ציטוטון|מובן שעליו להכנס לישיבה גדולה וללמוד בהתמדה ושקידה . . וזה גם יוסיף בהגנה על ארצנו הקדושה.}}

===הרבי על המפד"ל===
בשנות המ"ם, הייתה מפלגה קטנה עם חמש מנדטים שדחפה לגיוס בני ישיבות.

הרבי הגיב בחריפות ובכאב שאפילו דוד בן גוריון שחרר בחורי ישיבה מהצבא, ואילו ראשי המפד"ל{{הערה|אותו קומץ קטן של 4 - 5 אנשים}} (שהיתה המפלגה הדתית) הם אלה שנגד שחרור הבחורים מהצבא.

===גזירת הגיוס והוספה ב[[לימוד התורה]]===
ב[[התוועדות]] [[ט"ו בשבט]] [[תשל"א]], השתנתה לפתע הבעת פניו של הרבי והתחיל לדבר על גזירת הגיוס:
{{ציטוטון|חיפשתי בכל מאמרי החסידות ולא מצאתי מאמר מתאים לט"ו בשבט, אבל כשהתיישבתי להתוועדות היה מאמר והייתה שיחה.}} לפתע הניח הרבי את ידו על מצחו, ואמר: {{ציטוטון|השבוע כשהבנתי למה דחפו אותי לעניין הזה, החלטתי שמכאן ולהבא כשידחפו אותי לעניינים כאלה, לא אתחמק עוד.}}

מאוחר יותר נודע על גזירה חדשה הקשורה לבחורי הישיבות, וההוראה שהייתה בהתוועדות פתרה זאת.

=== התייצבות לצו ראשון ===
בחודש [[מנחם אב]] ה'[[תשפ"ה]] פרסם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מכתב לכלל תלמידי התמימים והוריהם בו קורא (בין היתר) לבחורים שקיבלו צו ראשון (בגיל 16.5) להתייצב על מנת למנוע סנקציות מיידיות מהצבא{{הערה|[https://col.org.il/news/171077 סערת הגיוס והנסיעה לרבי: בית הדין מפזר את הערפל] באתר {{COL}}}}.

===גיוס לאחר סיום הלימוד בישיבות===
ישנה התבטאות נדירה של הרבי, בקשר לאחד שכבר סיים את לימודיו בישיבות והרבי הורה שלא יעשה פטור. במכתב מסוים אף התבטא הרבי, כי 'אין שום היתר על פי '[[שלחן ערוך]]' לעשות פטור מהצבא' במקרה כזה, כיון שקרוב לומר שכנגד כל אחד שאינו מתגייס, יהודי אחר נהרג בהגנתו על עם ישראל, ו'מאי חזית דדמך סמוק טפי' [=מה ראית שדמך אדום יותר מדם חברך] וישנו כאן עניין של [[שפיכות דמים]] ממש{{הערה|מכתב שצוטט בספר 'מבשר טוב' להרב [[שלום דובער וולפא]]}}.

==ראו גם==
*[[צה"ל]]
*[[צבא]]

==לקריאה נוספת==
{{בית|שניאור זלמן לוין|'תמים' מגן על עמו בעמל התורה|1472|18|תשפ"ה}}
*'''חיילים ללא מדים''' - דעת הרבי על גיוסם של בני הישיבות, שבועון בית משיח גיליון 917 עמוד 28.
*'''לא יצא בצבא''' - שלילת גיוס בני הישיבות לעבודת הצבא בדברי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. צפת, תשע"ג
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2024/03/660554357eebc_1711625269.pdf '''הפטור לבני הישיבות מגיוס לצה"ל'''] - מתוך תשורה להורדה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadlive.org/tora נאום סוחף: גיוס בני הישיבות? איראן מודה שהניצחון ניסי! • הרב חיים יצחק אייזיק לנדא]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
* [https://chabad.info/tag/חוק-הגיוס/ תגית: חוק הגיוס] {{חב"ד אינפו}}
* [https://chabad.info/news/1097471/ בג"ץ פסק נגד לומדי התורה ומוסדותיה] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/news/756030/ כשהרבי ביטל את חוק הגיוס בשנת תשל"א] {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=113323 שר הביטחון לרב מענדי אופן: "תחפש לי מה אמר הרבי על חוק הגיוס"] {{חב"ד און ליין}} {{וידאו}}
* [https://col.org.il/news/162858 בצל סערת הגיוס בשנת תשפ"ד: משלחת ישראלית ביקרה בחצרות קודשנו] {{חב"ד און ליין}}
* [https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_70.html הרבי: אין לגייס בחורי ישיבות לצבא - לימודם מציל את עם ישראל], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* [https://col.org.il/news/171077 סערת הגיוס והנסיעה לרבי: בית הדין מפזר את הערפל] - הוראות [[בית דין רבני חב"ד]] לבחורים בצל סערת הגיוס [[תשפ"ה]] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צבא]]
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]

אברהם חיים נאה

2025-07-16T03:52:50Z

קרקר: /* הנצחתו */

{{דמות
|שם=הרב אברהם חיים נאה
|תמונה=חיים נאה.jpg
|תאריך לידה=[[י"ג אייר]] [[תר"נ]]
|תאריך פטירה=[[כ' תמוז]] [[תשי"ד]]
|תפקידים נוספים=מחבר ספרי הלכה, מראשי [[כולל חב"ד]], ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]',חבר הנהלת העדה החרדית, מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]], רב ב[[סמרקנד]]-[[אוזבקיסטן]], רב וראש ישיבה ב[[מצרים]] ורב שכונת הבוכרים ב[[ירושלים]].
}}
הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') ([[י"ג אייר]] ה'[[תר"נ]] - [[כ' תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב (תואר)|רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים ונודע בשיטת השיעורים שלו אשר קיבעה לדורות את השיעורים הקטנים. מראשי [[כולל חב"ד]], ספרא דדיינא בבד"צ '[[העדה החרדית]]', חבר הנהלת העדה החרדית, מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]], שליח [[אדמו"ר הרש"ב]] ורב ב[[סמרקנד]]-[[אוזבקיסטן]], רב וראש ישיבה ב[[מצרים]] ורב שכונת הבוכרים ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==

===נכד לחשובי חסידי ליובאוויטש===
הרב חיים נאה, נולד ב[[י"ג אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]], לאביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|ב'ספיר ויהלום' (פומרנץ) ובנודע בשיעורים עמוד 28, מסופר שנקרא בשם זה לאחר שחמש שנים מאז החתונה לא נפקדו הוריו בילדים, עד שאמו הלכה להשתטח על ציונו של בעל [[אור החיים]] הקדוש, ובשעת הברית נקרא בשם אברהם על שם סב אמו, ובשם חיים על שם האור החיים הקדוש.}}.

הרב חיים נאה נולד למשפחה רבנית מיוחסת, דור ט"ו לרבנים מורי הוראה. אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] מחשובי רבני חב"ד ומראשי [[כולל חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וזקנו הרב [[משה צבי נאה(קאליסק)|משה צבי נאה]] כיהן כרבה של קאליסק{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 28 ושם מסופר כי משפחת נאה מקורה בספרד לפני כ500 שנה, ובגירוש גורשו ארבעה אחים נאה ואחד מהם הגיע לרוסיה}}.

[[קובץ:הגרח בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|בצעירותו]]
=== מקורב לשדי חמד===
בילדותו למד אצל הרב יוסף יעסיל הראליק מחסידי חב"ד בחברון, רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]] רבה של חברון, קרבו אז, ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת דרשת ה[[בר מצווה]] שלו, בהיותו בחור צעיר החל בכתיבת ספר חידושי תורה על הש"ס, וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערה|[[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]], ישיבת תורת חיים ובישיבת אהל משה ב[[ירושלים]], והוסמך לרבנות על ידי הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים{{הערה|נודע בשיעורים, פרק ג'}}.

===שליח הרבי הרש"ב בסמרקנד===
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]

בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.

עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.

בסיום השליחות בסמרקנד נסע הרב נאה ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]. בני משפחתו מספרים כי באותם ימים אדמו"ר הרש"ב הציע לו את תפקיד ראש הישיבה בליובאוויטש, אך הדבר לא ירד לפסים מעשיים.

לאחר ששב ארצה, [[התחתן]] עם דבורה בת הרב שאול יצחק פניגשטיין{{הערה|על צאצאיו נמנים חבר הכנסת שמחה רוטמן והעיתונאי ידיד חב"ד שאול שיף}} (חסיד גור, ומייסד שכונת בתי ורשה ביפו) והתגורר ב[[ירושלים]].

===ראש ישיבה במצרים===
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], הוגלה הרב נאה יחד עם רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים. רעייתו [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים. ב[[מצרים]] ייסד הרב נאה ישיבה לגולים, כמו כן הוא הוציא אז ספר ליהודי מצרים בשם "שנות חיים"{{הערה|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

[[קובץ:הדירה_של_ח''נ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מראה דירת ר' חיים נאה]]
===יד ימינו של הגרי"ח זוננפלד===
בתום המלחמה חזר הרב נאה ל[[ירושלים]] כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד [[העדה החרדית]]. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת [[העדה החרדית]] וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית{{הערה|[[נודע בשיעורים]] ע' 99}}. יחד עם הרב זוננפלד פעל נגד חלק מפעולותיו של [[הרב קוק]] בירושלים, כבחירת נשים ונסיונותיו השונים להחדרת שינויים חדשניים בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}.

===מנהל בכולל חב"ד===
בשנת [[תרח"צ]] מונה כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת [[תש"ח]] ערב פרוץ [[מלחמת השחרור]], רכש [[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים]], שכן חלקת כולל חב"ד כבר הייתה מלאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.

בזמן מלחמת השחרור המשיך לכתוב את חיבוריו החשובים, תחת הפגזות.

בשנת [[תש"ט]] מינה אדמו"ר הריי"צ אותו כמנהל כולל חב"ד יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. הרב נאה וסלונים מונו להיות המנהלים הראשיים.

נפטר ב[[כ' תמוז]] [[תשי"ד]]. לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אביו וזקניו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

==דעותיו והשקפותיו==
===מחלוקת השיעורים===
הרב חיים נאה עסק כל ימיו בהפשטת דבר ההלכה אל העם, באופן פרקטי, מובן ומונגש. וכאשר ראה כי יש צורך כביר בקביעת שיעורי תורה, אשר נמדדו עד אז במידות שהיו נהוגות בזמן המשנה והגמרא, צלל לעומק הסוגיות המורכבות, בגמרא ובהלכה, הדנות בתורת השיעורים, עד אשר הצליח לקבוע את השיעורים ואת המידות קבע לפי ה'שיעורים הקטנים' הנהוגים ברוב תפוצות ישראל. ואת המסקנות הוציא לאור בספר 'שיעורי תורה'{{הערה|נודע בשיעורים ע' 9}}.

שיטת הרב נאה מבוססת על שיטת ה[[רמב"ם]] שאחריו נמשכו שאר ה[[פוסקים]] הספרדים, כולל מרן ה[[שולחן ערוך]] והגאון [[החיד"א]], מנהג [[ירושלים]] ו"מנהג העולם" בלשון ה[[משנה ברורה]]{{הערה|בסימן רע"א סעיף יג.}}. הרמב"ם הציג את שיעורי הנפח ביחידות של מטבע הדרהם, והרב חיים נאה מצא שמשקלו הוא 3.2 גרם, ומשתיקת הפוסקים הסיק שזה היה משקלו גם בזמן הרמב"ם (שיעורי תורה, סימן א', סעיף ג). גם [[הרב עובדיה יוסף]] מצדד בשיטה זו, אם כי לדבריו שיעור הדרהם הוא 3 גרם בדיוק. מבין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה היו: הרב יוסף צבי דושינסקי גאב"ד ירושלים, הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, הדיין הרב עובדיה הדאיה, [[קבלה|מקובל]] הרב [[שלום משאש]] רבה של קזבלנקה וירושלים, האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59676 הרב עובדיה יוסף מסביר את הדיוק שבשיעורי ר' חיים נאה] {{אינפו}}}}, הגאון הרב [[שלום אלישיב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63113 מכתב שכתב הרב אלישיב אודות שיעור הרב חיים נאה]}}. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו"{{הערה|נודע בשיעורים פרק כד ושם מקורות לפוסקים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}.

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים{{הערה|בעיקר מהציבור הליטאי}}. שיטת החזו"א מתבססת על מדידת ה[[נודע ביהודה]] שהוא לפי מדידת החזון איש 2.4 סנטימטרים. מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

בין הרב חיים נאה לחזון איש פרצה מחלוקת חריפה במהלכה הוציאו השניים פסקים וביאורים בספרים, קונטרסים ומאמרים המבהירים את עמדותיהם{{הערה|נודע בשיעורים ע' 10}}. המחלוקת הלכה והחריפה, והביטויים היו לא קלים, אולם חרף המחלוקת הקשה הרב חיים נאה עמד בקשרים ידידותיים עם ה[[חזון איש]] שאף כינה את ר' חיים נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א".

המחלוקת התנהלה במשך מספר שנים וכל צד הוציא ספרים וקונטרסים, מכתבים והודעות, לצד תמיכה מרבנים ופוסקים. ועד מהרה התברר כי הפוסקים הבכירים בקרב היהדות החרדית, כולל ראשי בד"צ העדה החרדית, וכך גם הרבנים הראשיים לישראל וגדולי חכמי הספרדים, כולם תומכים ב'שיעורים הקטנים' ובאופן עקרוני סוברים את שיעורי ר' חיים נאה. גם בשנים הבאות המידה העקרונית הנחשבת למשל לרביעית היא 86 מ"ל ולא 150. אלא שיש רבנים המעדיפים במקרה שאפשר להחמיר כשיעורים הגדולים, אבל ברור שלא להקל כשיעורים הגדולים.

===="שיטת חב"ד" בכזית מצה====
הרבי באגרת כותב בנוגע לכזית מצה בליל הסדר - "בנוגע לשיעורים - ראה ספר שיעורי תורה (להרב נאה - ירושלים, תש"ז), בו מבוארת שיטת חב"ד בזה". ובשיעורי תורה מבאר שיעור כזית ובענין מצה וברכה אחרונה מסיק כי השיעור הוא 28.8 גרם {{הערה|אגרת משנת תש"מ, קונטרס ועד בלה"ק שי"ל לשחוהמ"פ תשפ"ד}}.

[[קובץ:הגרח נאה בזקנותו.jpg|שמאל|ממוזער|בשנותיו האחרונות]]
====שיעורי מידותיו של הרב נאה====
[[קובץ:הגרח נאה והאדמור מבולגריה.jpg|שמאל|ממוזער|לצד [[מרדכי רוקח|האדמו"ר מבילגוריא]] (חבוש ב[[שטריימל]])]]
[[קובץ:נודע בשיעורים.jpg|שמאל|ממוזער|הספר "[[נודע בשיעורים]]" לזכרו]]

שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

;מדות שטח
:א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
:ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
:ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
:ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס"מ.
:ה) '''אגודל''' = 2 ס"מ.
:ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס"מ.
:ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ"מ.
:ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ"מ.

;מטבעות ומשקלות
:א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
:ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
:ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
:ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
:ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
:ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
:ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב = 1 קיראט = 0.2 גרם.
:ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

;כלים
:'''כור''' = 30 סאה = 241,920 ליטר.
:'''לתך''' - 15 סאה = 120,960.
:'''סאה''' = 6 קבין = 8,064 ליטר.
:'''קב''' = 1,344 ליטר.
:'''רביעית''' = 86 גרם.

===ביאורים לתורת אדמו"ר הזקן===
הרב חיים נאה השקיע שנים רבות של עבודה מעמיקה ומקיפה, כדי לבאר ולהנגיש את תורת אדמו"ר הזקן.

*בסדרת הספרים "קצות השולחן" ערך קיצור וביאור לשולחן ערוך הרב תוספת מנהגי חב"ד בכל הדורות. הספרים יצאו בעידודם ברכתם ותמיכתם של אדמו"ר הריי"צ והרבי.

*בקונטרס השולחן, פסקי הסידור וקונטרס הסידור - סידר רשימת תיקונים נחוצים כמו טעויות העתקה ודפוס בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן ולצד זאת ערך השוואה דקדקנית בין פסקי שולחן ערוך אדמוה"ז ופסקי סידור אדמוה"ז.

*בלוח כולל חב"ד סידר מידי שנה את מנהגי חב"ד, והרבי הגיה מספר פעמים את הלוח.

תוך כדי עבודתו שיגר לרבי, שאלות בנושאי הלכה ומנהג חב"דיים וזכה למענות אשר שולבו בחיבוריו{{הערה|[[נודע בשיעורים]] עמוד 11}}.

===מאבק בציונות===
{{להשלים}}
הרב חיים נאה לחם ב[[ציונות]] והיה ממתנגדיה הגדולים בארץ ישראל, יחד עם הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] הוא נפגש עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים, את המשלחת ארגן יעקב ישראל דה האן. משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות זאת, המשיך ר' חיים נאה להתנגד לציונים, ולחילולי [[שבת]] ההמוניים אותם הם ארגנו.

==קשריו עם אדמו"רי חב"ד==
===אצל אדמו"ר הרש"ב===
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב"ד ירושלים]]

לאחר שחזר מ[[בוכרה]] נסע הרב נאה ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו [[התוועדות]] משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערה|את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}. בעת ההתוועדות פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, הרב נאה הסכים לך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".

===אצל אדמו"ר הריי"צ===
[[קובץ:הגרח נאה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב חיים נאה, לבוש בבגדי שבת ירושלמיים ו[[שטריימל]] לראשו]]
בעת ביקור [[הרבי הריי"צ]] בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]]. לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] הגרא"ח נאה נכנס ליחידות נוספת וקיבל מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

מסופר שלאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מ[[ארצות הברית]] [[יין]] לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערה|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם הרבי נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים{{הערה|[[אוצר החסידים]] בערכו של הרב נאה}}.

בימי השואה, כאשר יצא אדמו"ר הריי"צ בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]], חתם הרב נאה במבוא של ספרו [[קונטרס השולחן]] במילים: "לאלתר לגאולה אמן".
===אצל הרבי===
{{להשלים}}
עוד לפני הנשיאות של הרבי, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר [[הסתלקות]] הרבי הריי"צ בי' שבט תש"י, הרב נאה יחד עם ידידיו הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[אברהם חן]] הובילו בירושלים את [[קבלת הנשיאות של הרבי]].
והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים:

ב[[ירושלים]], חשובי רבני וחסידי חב"ד פעלו במגוון דרכים לאחד את החסידים סביב קבלת הנשיאות של הרבי. נערכו כינוסים ואסיפות, ובחודש [[מנחם אב]] [[תש"י]] נשלח כתב התקשרות לרבי.

כינוס חסידי חב"ד נערך בחודש מנחם אב תש"י בירושלים, בראשותם של רבני וזקני החסידים: הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב אברהם חיים נאה, הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], המשפיע הרב [[ניסן הורביץ]], הרב [[אברהם חן]], הרב [[משה גוראריה]] ועוד.

על פי הנוסח המוצע לכתב התקשרות, הוזכר שמו של הרבי בשורת ההפניה בתוספת תוארים שונים אולם הרב נאה הציע לעומת זה שהמכתב יתחיל כמקובל בכתיבה לרבי: "כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", כלומר, שאנ"ש מקבלים עליהם את כ"ק אדמו"ר שליט"א לנשיא מבלי להמתין להסכמתו, והוסיף שאחרת לא יחתום על הנוסח. הצעתו נתקבלה והתיקון בוצע, וכולם חתמו. אחרי הכנס הוחתמו גם זקנים שנבצר מהם להשתתף, ובהם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]{{הערה|ספר הצאצאים עמוד 379. ימי בראשית עמוד 202 ושם נוסח וצילום כתב ההתקשרות של חסידי ירושלים}}.

לקראת י' שבט תשי"א - קבלת הנשיאות הרישמית חתם על מברק בו רבני חב"ד בירושלים בירכו את הרבי לרגל קבלת הנשיאות:
"בשם אנ"ש חב"ד בירושלים ובערי הארץ, אנו מודים להשם אשר לא השבית לנו גואל. מתברכים ומבכרים את נשיאנו הגדול, כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, יהי ה' עמו כאשר היה עם חותנו כ"ק מרן אדמו"ר נבג"מ זיע"א וכל רבותינו הקדושים נבג"ם זי"ע, ומעשיו יכונן להמשיך את שרשרת הזהב של בית חיינו, ולעלות לציון ברנה בראש גאולים על ידי משיח צדקנו ([[כולל חב"ד]]) - הרבנים: [[שלמה יוסף זווין]], הרב אברהם חיים נאה, הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]". {{הערה|ימי בראשית עמוד 394}}.

בין הרבי לרב נאה הייתה התכתבות עניפה שעסקה בעיקר בנושאי הלכה ומנהג, האגרות נדפסו בכרכי אגרות קודש, בספר נודע בשיעורים, בתשורות משפחתיות ובגיליונות בית משיח.

==עם אדמו"רים ורבנים==
היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא ובהם: האדמו"רים האמרי אמת מ[[גור]], והבית ישראל מגור. האדמו"ר הדברי יואל מ[[סאטמר]]. הרב מ[[בריסק]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערה|נודע בשיעורים פרק כז (עם גדולי ישראל)}}.

מלבד קשריו עם גדולי הדור שם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], [[הראשון לציון]] הגאון הרב [[עובדיה יוסף]], אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחח עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] ועם הראשון לציון הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] אשר בדרשותיו{{הערה|1=[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה] באתר ישיבה}} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה{{הערה|נודע בשיעורים ע' 182}}.

==הנצחתו==
נכדו, הרב [[אליעזר זילבר]] ע"ה מ[[בני ברק]], ובנו הרב [[אברהם חיים זילבר]] מצפת, הקימו את "[[איגוד צאצאי הגרא"ח נאה]]", הפועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.
בין פעולותיו של האיגוד ניתן למנות פעולות שונות להנצחת שמו, כגון קריאת רחובות על שמו. ב[[ביתר עילית]] ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב [[יעקב שנור]] חבר עיריית [[ירושלים]] לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן [[בית כנסת חב"ד בית ישראל]] בו התפלל הרב נאה{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ]}}.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

===תיעוד ביוגרפי===
בהקדמות לספריו משולבים רסיסי מידע אודות תולדותיו ושלבי עריכת ספריו.

מאז פטירתו פורסמו מאמרים בעיתונות ופרקים בספרים המתעדים את תחנות חייו וחיבוריו.

ביוזמת צאצאיו יצא לאור ספר תולדותיו - [[נודע בשיעורים]].

==חיבוריו==
* '''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים{{הערה|פוסקי ההלכה בימינו דולים מהספר פסקי הלכה למעשה, ולדוגמה הרב נובירט מחבר שמירת שבת כהלכתה התבטא: "בחיבור ספרי לא זזתי מהספר 'קצות השולחן' שהאיר עיני בכל הלכות שבת" (נודע בשיעורים ע' 7).}}.
* '''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
* '''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.
* '''קונטרס השולחן'''
* '''[[פסקי הסידור (נאה)| פסקי הסידור]]''' - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*ספר{{HebrewBooks||שנות חיים|35286}} ועמו ספר [[מקור חיים]].
* '''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
* '''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין (מקרב הציבור הליטאי) על פסקיו בספרו זה.
* '''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי [[העדה החרדית]] ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב [[עובדיה הדאיה]] מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
* [[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
* '''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] [[ניו יורק]], יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
;בניו:
*הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]] ו[[גמרא שלימה]].
*הרב [[משה צבי נאה (פתח תקווה)|משה צבי נאה]], רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]].
*הילד [[זלמן נאה]] נרצח על [[קידוש השם]] במאורעות תרצ"ו - תרצ"ט בהיותו בן 8 בלבד.
;בנותיו:
*חיה לאה מייזליש - נפטרה ט"ז סיון תשס"ד - אשת ר' ברוך מרדכי מייזליש - מנקר ראשי ברבנות פתח תקווה.
*שרה וינד - אשת לוחם ה[[אצ"ל]] אליעזר וינד.
*לנה בורגנסקי - אשת הרב יוסף משה בורגנסקי - רב [[בית הכנסת]] 'פועלי צדק' [[נתניה]] ומנהל בית ספר של [[המזרחי]].
*רחל זילבר - אשת ר' משה יעקב זילבר, [[משמש בקודש|משמשו]] של רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]].
**בנה, הרב [[אליעזר זילבר]]
***נכדה, הרב [[חיים זילבר]] משלוחי הרבי ב[[צפת]]
*חנה קוזלובסקי - נפטרה ח שבט תשע"ו - אשת הרב [[משה אפרים פישל קוזלובסקי]]- נפטר ו ניסן תשמ"ז.
**בנה, אברהם חיים קוזלובסקי - נהרג ח שבט תשס"א, יחד עם בתו איטה ברכה, בתאונת דרכים.
**בנה, שליח בבית חב"ד רחביה בירושלים הרב יחיאל אבא קוזלובסקי - נפטר ד' כסלו תשס"ט.
***נכדיה, הרב מאיר קוזלובסקי שליח הרבי ב[[טיביליסי]] [[גאורגיה]], הרב ישראל קוזלובסקי שליח הרבי ב[[מומביי]] [[הודו]].

==לקריאה נוספת==
* '''[[נודע בשיעורים]]''' ספר לדמותו, [[שניאור זלמן ברגר]].
* '''[[שמן ששון מחבריך]]''', הרב [[שלום דובער וולפא]], פרק הרב אברהם חיים נאה הסוקר את תולדות חייו.
* הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], '''[[מאורי ישראל]]''' - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* הרב [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע"ב]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]]. {{בית משיח|}}
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* ://archive.li/35d8y מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'. {{שטורעם}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46109 הייחוס של הגר"ח נאה]. {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די]. {{COL}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה. {{אינפו|}}
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}
* הרב אברהם מלמד, [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html רבי חיים נאה] {{וידאו}} אתר צדיקים {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* שניאור-זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]''', [[שבועון בית משיח]], כ תמוז התשע"א (22.07.2011) {{אינפו}}
* שניאור-זלמן ברגר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74458 תמונות הפוסק החב"די] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב אברהם חיים נאה והרב [[עובדיה יוסף]]. [[חשוון]], [[תשע"ד]] {{PDF}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_40.html תיעוד רגעים מחייו של הגאון החב"די ר' חיים נאה]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}
* [https://col.org.il/news/163884 מלאכת הכתיבה בזמן המלחמה], חיבור ספרים בזמן מלחמת השחרור {{col}}
* [[מנחם מענדל ברונפמן]], [https://chabadpedia.co.il/images/f/f4/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%90%D7%94.pdf '''כיצד מודדים, שיעורי ר' חיים נאה'''] [[שבועון כפר חב"ד]] מטות-מסעי [[תשפ"ד]]
* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/magazine/1110099/ הרבי והרב נאה קשרים ומכתבים] {{אינפו}}
===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה'] {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה'] {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון'] {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה'] {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים] {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור] {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן] {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק] {{הב}}
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי]. {{הב}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נאה, אברהם חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת נאה]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]

אברהם חיים נאה

2025-07-16T03:48:25Z

קרקר: /* צאצאיו */

{{דמות
|שם=הרב אברהם חיים נאה
|תמונה=חיים נאה.jpg
|תאריך לידה=[[י"ג אייר]] [[תר"נ]]
|תאריך פטירה=[[כ' תמוז]] [[תשי"ד]]
|תפקידים נוספים=מחבר ספרי הלכה, מראשי [[כולל חב"ד]], ספרא דדיינא ב'[[העדה החרדית]]',חבר הנהלת העדה החרדית, מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]], רב ב[[סמרקנד]]-[[אוזבקיסטן]], רב וראש ישיבה ב[[מצרים]] ורב שכונת הבוכרים ב[[ירושלים]].
}}
הרב '''אברהם חיים נאה''' (ידוע כ'''בעל השיעורים''') ([[י"ג אייר]] ה'[[תר"נ]] - [[כ' תמוז]] ה'[[תשי"ד]]) היה [[רב (תואר)|רב]] ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים ונודע בשיטת השיעורים שלו אשר קיבעה לדורות את השיעורים הקטנים. מראשי [[כולל חב"ד]], ספרא דדיינא בבד"צ '[[העדה החרדית]]', חבר הנהלת העדה החרדית, מראשי בד"צ [[אגודת ישראל]], שליח [[אדמו"ר הרש"ב]] ורב ב[[סמרקנד]]-[[אוזבקיסטן]], רב וראש ישיבה ב[[מצרים]] ורב שכונת הבוכרים ב[[ירושלים]].

==תולדות חיים==

===נכד לחשובי חסידי ליובאוויטש===
הרב חיים נאה, נולד ב[[י"ג אייר]] בשנת [[תר"נ]], ב[[חברון]], לאביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] ולאימו מוסיא בת הגאון רבי [[דובער אשכנזי|בערל אשכנזי (קאליסקער)]], שהיה [[שד"ר]] ו[[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|ב'ספיר ויהלום' (פומרנץ) ובנודע בשיעורים עמוד 28, מסופר שנקרא בשם זה לאחר שחמש שנים מאז החתונה לא נפקדו הוריו בילדים, עד שאמו הלכה להשתטח על ציונו של בעל [[אור החיים]] הקדוש, ובשעת הברית נקרא בשם אברהם על שם סב אמו, ובשם חיים על שם האור החיים הקדוש.}}.

הרב חיים נאה נולד למשפחה רבנית מיוחסת, דור ט"ו לרבנים מורי הוראה. אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] מחשובי רבני חב"ד ומראשי [[כולל חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] וזקנו הרב [[משה צבי נאה(קאליסק)|משה צבי נאה]] כיהן כרבה של קאליסק{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 28 ושם מסופר כי משפחת נאה מקורה בספרד לפני כ500 שנה, ובגירוש גורשו ארבעה אחים נאה ואחד מהם הגיע לרוסיה}}.

[[קובץ:הגרח בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|בצעירותו]]
=== מקורב לשדי חמד===
בילדותו למד אצל הרב יוסף יעסיל הראליק מחסידי חב"ד בחברון, רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה[[שדי חמד]] רבה של חברון, קרבו אז, ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת דרשת ה[[בר מצווה]] שלו, בהיותו בחור צעיר החל בכתיבת ספר חידושי תורה על הש"ס, וכן כתב ספר שו"ת בשם [[פתח דברי (ספר)|פתח דברי]]{{הערה|[[נודע בשיעורים]] ע' 55-58}}.

בבחרותו למד בישיבת [[מגן אבות חברון]], ישיבת תורת חיים ובישיבת אהל משה ב[[ירושלים]], והוסמך לרבנות על ידי הרב [[יצחק ירוחם דיסקין]] ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים{{הערה|נודע בשיעורים, פרק ג'}}.

===שליח הרבי הרש"ב בסמרקנד===
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]

בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.

עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.

בסיום השליחות בסמרקנד נסע הרב נאה ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]. בני משפחתו מספרים כי באותם ימים אדמו"ר הרש"ב הציע לו את תפקיד ראש הישיבה בליובאוויטש, אך הדבר לא ירד לפסים מעשיים.

לאחר ששב ארצה, [[התחתן]] עם דבורה בת הרב שאול יצחק פניגשטיין{{הערה|על צאצאיו נמנים חבר הכנסת שמחה רוטמן והעיתונאי ידיד חב"ד שאול שיף}} (חסיד גור, ומייסד שכונת בתי ורשה ביפו) והתגורר ב[[ירושלים]].

===ראש ישיבה במצרים===
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], הוגלה הרב נאה יחד עם רבים מיהודי [[ארץ הקודש]], למצרים. רעייתו [[דבורה נאה]] נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, [[ברוך נאה]], הגיעה אף היא למצרים. ב[[מצרים]] ייסד הרב נאה ישיבה לגולים, כמו כן הוא הוציא אז ספר ליהודי מצרים בשם "שנות חיים"{{הערה|בפתח ספרו מספר מעט על גלות מצרים, עוד נכתב על כך בספר [[נודע בשיעורים]] פרק ז'}}.

[[קובץ:הדירה_של_ח''נ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מראה דירת ר' חיים נאה]]
===יד ימינו של הגרי"ח זוננפלד===
בתום המלחמה חזר הרב נאה ל[[ירושלים]] כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד [[העדה החרדית]]. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת [[העדה החרדית]] וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית{{הערה|[[נודע בשיעורים]] ע' 99}}. יחד עם הרב זוננפלד פעל נגד חלק מפעולותיו של [[הרב קוק]] בירושלים, כבחירת נשים ונסיונותיו השונים להחדרת שינויים חדשניים בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}.

===מנהל בכולל חב"ד===
בשנת [[תרח"צ]] מונה כחבר הנהלת [[כולל חב"ד]]. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת [[תש"ח]] ערב פרוץ [[מלחמת השחרור]], רכש [[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים]], שכן חלקת כולל חב"ד כבר הייתה מלאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.

בזמן מלחמת השחרור המשיך לכתוב את חיבוריו החשובים, תחת הפגזות.

בשנת [[תש"ט]] מינה אדמו"ר הריי"צ אותו כמנהל כולל חב"ד יחד עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. הרב נאה וסלונים מונו להיות המנהלים הראשיים.

נפטר ב[[כ' תמוז]] [[תשי"ד]]. לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב [[עזריאל זעליג סלונים]] שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אביו וזקניו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

==דעותיו והשקפותיו==
===מחלוקת השיעורים===
הרב חיים נאה עסק כל ימיו בהפשטת דבר ההלכה אל העם, באופן פרקטי, מובן ומונגש. וכאשר ראה כי יש צורך כביר בקביעת שיעורי תורה, אשר נמדדו עד אז במידות שהיו נהוגות בזמן המשנה והגמרא, צלל לעומק הסוגיות המורכבות, בגמרא ובהלכה, הדנות בתורת השיעורים, עד אשר הצליח לקבוע את השיעורים ואת המידות קבע לפי ה'שיעורים הקטנים' הנהוגים ברוב תפוצות ישראל. ואת המסקנות הוציא לאור בספר 'שיעורי תורה'{{הערה|נודע בשיעורים ע' 9}}.

שיטת הרב נאה מבוססת על שיטת ה[[רמב"ם]] שאחריו נמשכו שאר ה[[פוסקים]] הספרדים, כולל מרן ה[[שולחן ערוך]] והגאון [[החיד"א]], מנהג [[ירושלים]] ו"מנהג העולם" בלשון ה[[משנה ברורה]]{{הערה|בסימן רע"א סעיף יג.}}. הרמב"ם הציג את שיעורי הנפח ביחידות של מטבע הדרהם, והרב חיים נאה מצא שמשקלו הוא 3.2 גרם, ומשתיקת הפוסקים הסיק שזה היה משקלו גם בזמן הרמב"ם (שיעורי תורה, סימן א', סעיף ג). גם [[הרב עובדיה יוסף]] מצדד בשיטה זו, אם כי לדבריו שיעור הדרהם הוא 3 גרם בדיוק. מבין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה היו: הרב יוסף צבי דושינסקי גאב"ד ירושלים, הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, הדיין הרב עובדיה הדאיה, [[קבלה|מקובל]] הרב [[שלום משאש]] רבה של קזבלנקה וירושלים, האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59676 הרב עובדיה יוסף מסביר את הדיוק שבשיעורי ר' חיים נאה] {{אינפו}}}}, הגאון הרב [[שלום אלישיב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63113 מכתב שכתב הרב אלישיב אודות שיעור הרב חיים נאה]}}. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו"{{הערה|נודע בשיעורים פרק כד ושם מקורות לפוסקים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}.

על שיעוריו חלק ה[[חזון איש]] אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים{{הערה|בעיקר מהציבור הליטאי}}. שיטת החזו"א מתבססת על מדידת ה[[נודע ביהודה]] שהוא לפי מדידת החזון איש 2.4 סנטימטרים. מסופר שהרב [[עובדיה יוסף]] בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

בין הרב חיים נאה לחזון איש פרצה מחלוקת חריפה במהלכה הוציאו השניים פסקים וביאורים בספרים, קונטרסים ומאמרים המבהירים את עמדותיהם{{הערה|נודע בשיעורים ע' 10}}. המחלוקת הלכה והחריפה, והביטויים היו לא קלים, אולם חרף המחלוקת הקשה הרב חיים נאה עמד בקשרים ידידותיים עם ה[[חזון איש]] שאף כינה את ר' חיים נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א".

המחלוקת התנהלה במשך מספר שנים וכל צד הוציא ספרים וקונטרסים, מכתבים והודעות, לצד תמיכה מרבנים ופוסקים. ועד מהרה התברר כי הפוסקים הבכירים בקרב היהדות החרדית, כולל ראשי בד"צ העדה החרדית, וכך גם הרבנים הראשיים לישראל וגדולי חכמי הספרדים, כולם תומכים ב'שיעורים הקטנים' ובאופן עקרוני סוברים את שיעורי ר' חיים נאה. גם בשנים הבאות המידה העקרונית הנחשבת למשל לרביעית היא 86 מ"ל ולא 150. אלא שיש רבנים המעדיפים במקרה שאפשר להחמיר כשיעורים הגדולים, אבל ברור שלא להקל כשיעורים הגדולים.

===="שיטת חב"ד" בכזית מצה====
הרבי באגרת כותב בנוגע לכזית מצה בליל הסדר - "בנוגע לשיעורים - ראה ספר שיעורי תורה (להרב נאה - ירושלים, תש"ז), בו מבוארת שיטת חב"ד בזה". ובשיעורי תורה מבאר שיעור כזית ובענין מצה וברכה אחרונה מסיק כי השיעור הוא 28.8 גרם {{הערה|אגרת משנת תש"מ, קונטרס ועד בלה"ק שי"ל לשחוהמ"פ תשפ"ד}}.

[[קובץ:הגרח נאה בזקנותו.jpg|שמאל|ממוזער|בשנותיו האחרונות]]
====שיעורי מידותיו של הרב נאה====
[[קובץ:הגרח נאה והאדמור מבולגריה.jpg|שמאל|ממוזער|לצד [[מרדכי רוקח|האדמו"ר מבילגוריא]] (חבוש ב[[שטריימל]])]]
[[קובץ:נודע בשיעורים.jpg|שמאל|ממוזער|הספר "[[נודע בשיעורים]]" לזכרו]]

שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

;מדות שטח
:א) '''פרסה''' = 4 מיל = 3840 מטר.
:ב) '''מיל''' = 2000 אמה = 960 מטר.
:ג) '''אמה''' = 6 טפחים = 48 סנטימטר.
:ד) '''טפח''' = 4 אגודלין = 8 ס"מ.
:ה) '''אגודל''' = 2 ס"מ.
:ו) '''אורך שעורה''' = 1 ס"מ.
:ז) '''רוחב שעורה''' = 3,3291 מ"מ.
:ח) '''שעורה על צדה''' = 26/7 מ"מ.

;מטבעות ומשקלות
:א) '''מנה''' = 100 דינרים = 480 גרם.
:ב) '''שקל''', '''סלע''' = 4 דינרים = 19,2 גדם.
:ג) '''שקל בגמרא''' = 2 דינרים = 9,6 גרם.
:ד) '''דינר''' = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.
:ה) '''מעה''' = 2 פונדיון = 0,8 גרם.
:ו) '''פונדיון''' = 2 איסרים = 0,4 גרם.
:ז) '''איסר''' = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב = 1 קיראט = 0.2 גרם.
:ח) '''פרוטה''' = חצי שעורה = 0.025 גרם.

;כלים
:'''כור''' = 30 סאה = 241,920 ליטר.
:'''לתך''' - 15 סאה = 120,960.
:'''סאה''' = 6 קבין = 8,064 ליטר.
:'''קב''' = 1,344 ליטר.
:'''רביעית''' = 86 גרם.

===ביאורים לתורת אדמו"ר הזקן===
הרב חיים נאה השקיע שנים רבות של עבודה מעמיקה ומקיפה, כדי לבאר ולהנגיש את תורת אדמו"ר הזקן.

*בסדרת הספרים "קצות השולחן" ערך קיצור וביאור לשולחן ערוך הרב תוספת מנהגי חב"ד בכל הדורות. הספרים יצאו בעידודם ברכתם ותמיכתם של אדמו"ר הריי"צ והרבי.

*בקונטרס השולחן, פסקי הסידור וקונטרס הסידור - סידר רשימת תיקונים נחוצים כמו טעויות העתקה ודפוס בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן ולצד זאת ערך השוואה דקדקנית בין פסקי שולחן ערוך אדמוה"ז ופסקי סידור אדמוה"ז.

*בלוח כולל חב"ד סידר מידי שנה את מנהגי חב"ד, והרבי הגיה מספר פעמים את הלוח.

תוך כדי עבודתו שיגר לרבי, שאלות בנושאי הלכה ומנהג חב"דיים וזכה למענות אשר שולבו בחיבוריו{{הערה|[[נודע בשיעורים]] עמוד 11}}.

===מאבק בציונות===
{{להשלים}}
הרב חיים נאה לחם ב[[ציונות]] והיה ממתנגדיה הגדולים בארץ ישראל, יחד עם הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] הוא נפגש עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים, את המשלחת ארגן יעקב ישראל דה האן. משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות זאת, המשיך ר' חיים נאה להתנגד לציונים, ולחילולי [[שבת]] ההמוניים אותם הם ארגנו.

==קשריו עם אדמו"רי חב"ד==
===אצל אדמו"ר הרש"ב===
[[קובץ:הרב נאה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה בשיחה עם הרב [[יוסף צבי דושינסקי]] גאב"ד ירושלים]]

לאחר שחזר מ[[בוכרה]] נסע הרב נאה ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו [[התוועדות]] משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב [[איצ'ה מתמיד]]{{הערה|את הנסיעה מזכיר הרב נאה ב[[קצות השולחן]] סימן ע"ז}}. בעת ההתוועדות פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, הרב נאה הסכים לך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".

===אצל אדמו"ר הריי"צ===
[[קובץ:הגרח נאה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב חיים נאה, לבוש בבגדי שבת ירושלמיים ו[[שטריימל]] לראשו]]
בעת ביקור [[הרבי הריי"צ]] בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' יחד עם בנו הרב [[ברוך נאה]] בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]]. לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מ[[ירושלים]] הגרא"ח נאה נכנס ליחידות נוספת וקיבל מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע '[[קצות השולחן]]', ספר המבאר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

מסופר שלאחר ה[[שואה]], רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים ב[[גרמניה]]. רצה אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מ[[ארצות הברית]] [[יין]] לארבע כוסות, והרב [[דובער בוימגרטן]] התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב{{הערה|ישנם הנוהגים בשיעורים קצת יותר גדולים (ועדיין קטנים משיעורי חזו"א), כגון הרבנים לנדא מ[[בני ברק]]. יש הטוענים שגם הרבי נוהג בשיעורים אלו.{{מקור}}. ב[[שבח המועדים]] ע' 213 כותב כי רביעית הוא 86 מ"ל כשיעור הגרא"ח נאה ולא מביא שיטה אחרת.}} חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים{{הערה|[[אוצר החסידים]] בערכו של הרב נאה}}.

בימי השואה, כאשר יצא אדמו"ר הריי"צ בהכרזה: [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]], חתם הרב נאה במבוא של ספרו [[קונטרס השולחן]] במילים: "לאלתר לגאולה אמן".
===אצל הרבי===
{{להשלים}}
עוד לפני הנשיאות של הרבי, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר [[הסתלקות]] הרבי הריי"צ בי' שבט תש"י, הרב נאה יחד עם ידידיו הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[אברהם חן]] הובילו בירושלים את [[קבלת הנשיאות של הרבי]].
והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים:

ב[[ירושלים]], חשובי רבני וחסידי חב"ד פעלו במגוון דרכים לאחד את החסידים סביב קבלת הנשיאות של הרבי. נערכו כינוסים ואסיפות, ובחודש [[מנחם אב]] [[תש"י]] נשלח כתב התקשרות לרבי.

כינוס חסידי חב"ד נערך בחודש מנחם אב תש"י בירושלים, בראשותם של רבני וזקני החסידים: הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב אברהם חיים נאה, הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], המשפיע הרב [[ניסן הורביץ]], הרב [[אברהם חן]], הרב [[משה גוראריה]] ועוד.

על פי הנוסח המוצע לכתב התקשרות, הוזכר שמו של הרבי בשורת ההפניה בתוספת תוארים שונים אולם הרב נאה הציע לעומת זה שהמכתב יתחיל כמקובל בכתיבה לרבי: "כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", כלומר, שאנ"ש מקבלים עליהם את כ"ק אדמו"ר שליט"א לנשיא מבלי להמתין להסכמתו, והוסיף שאחרת לא יחתום על הנוסח. הצעתו נתקבלה והתיקון בוצע, וכולם חתמו. אחרי הכנס הוחתמו גם זקנים שנבצר מהם להשתתף, ובהם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]{{הערה|ספר הצאצאים עמוד 379. ימי בראשית עמוד 202 ושם נוסח וצילום כתב ההתקשרות של חסידי ירושלים}}.

לקראת י' שבט תשי"א - קבלת הנשיאות הרישמית חתם על מברק בו רבני חב"ד בירושלים בירכו את הרבי לרגל קבלת הנשיאות:
"בשם אנ"ש חב"ד בירושלים ובערי הארץ, אנו מודים להשם אשר לא השבית לנו גואל. מתברכים ומבכרים את נשיאנו הגדול, כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, יהי ה' עמו כאשר היה עם חותנו כ"ק מרן אדמו"ר נבג"מ זיע"א וכל רבותינו הקדושים נבג"ם זי"ע, ומעשיו יכונן להמשיך את שרשרת הזהב של בית חיינו, ולעלות לציון ברנה בראש גאולים על ידי משיח צדקנו ([[כולל חב"ד]]) - הרבנים: [[שלמה יוסף זווין]], הרב אברהם חיים נאה, הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]". {{הערה|ימי בראשית עמוד 394}}.

בין הרבי לרב נאה הייתה התכתבות עניפה שעסקה בעיקר בנושאי הלכה ומנהג, האגרות נדפסו בכרכי אגרות קודש, בספר נודע בשיעורים, בתשורות משפחתיות ובגיליונות בית משיח.

==עם אדמו"רים ורבנים==
היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא ובהם: האדמו"רים האמרי אמת מ[[גור]], והבית ישראל מגור. האדמו"ר הדברי יואל מ[[סאטמר]]. הרב מ[[בריסק]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[חיים שאול ברוק]]{{הערה|נודע בשיעורים פרק כז (עם גדולי ישראל)}}.

מלבד קשריו עם גדולי הדור שם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], [[הראשון לציון]] הגאון הרב [[עובדיה יוסף]], אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחח עם הגאון רבי [[בן ציון אבא שאול]] ועם הראשון לציון הגאון רבי [[מרדכי אליהו]] אשר בדרשותיו{{הערה|1=[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4463 הרב מרדכי אליהו מספר על הגרא"ח נאה] באתר ישיבה}} אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה{{הערה|נודע בשיעורים ע' 182}}.

==הנצחתו==
נכדו, הרב [[אליעזר זילבר]] ע"ה מ[[בני ברק]], ובנו הרב [[אברהם חיים זילבר]] מצפת, הקימו את "[[איגוד צאצאי הגרא"ח נאה]]", הפועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול.
בין פעולותיו של האיגוד ניתן למנות פעולות שונות להנצחת שמו, כגון קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב [[יעקב שנור]] חבר עיריית [[ירושלים]] לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן [[בית כנסת חב"ד בית ישראל]] בו התפלל הרב נאה{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_ירושלים_נקבע_רחוב_עש_רבי_אברהם_חיים_נאה_זל_69413.html ירושלים: נקבע רחוב ע"ש רבי אברהם חיים נאה ]}}.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

===תיעוד ביוגרפי===
בהקדמות לספריו משולבים רסיסי מידע אודות תולדותיו ושלבי עריכת ספריו.

מאז פטירתו פורסמו מאמרים בעיתונות ופרקים בספרים המתעדים את תחנות חייו וחיבוריו.

ביוזמת צאצאיו יצא לאור ספר תולדותיו - [[נודע בשיעורים]].

==חיבוריו==
* '''[[קצות השולחן]]''' - קיצור וביאור ל[[שולחן ערוך הרב]], חלק אורח חיים. תשעה חלקים{{הערה|פוסקי ההלכה בימינו דולים מהספר פסקי הלכה למעשה, ולדוגמה הרב נובירט מחבר שמירת שבת כהלכתה התבטא: "בחיבור ספרי לא זזתי מהספר 'קצות השולחן' שהאיר עיני בכל הלכות שבת" (נודע בשיעורים ע' 7).}}.
* '''פתח דברי''' - שאלות ותשובות.
* '''[[קונטרס הסידור]]''' - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: [[תורה אור]], נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.
* '''קונטרס השולחן'''
* '''[[פסקי הסידור (נאה)| פסקי הסידור]]''' - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
*ספר{{HebrewBooks||שנות חיים|35286}} ועמו ספר [[מקור חיים]].
* '''[[לוח כולל חב"ד]]''' - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
* '''[[שיעורי תורה]]''' - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין (מקרב הציבור הליטאי) על פסקיו בספרו זה.
* '''שיעור מקווה''' - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי [[העדה החרדית]] ירושלים, הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב [[עובדיה הדאיה]] מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
* [[שיעורי ציון]] - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
* '''אבני צדק''' - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף [[שיעור מקווה]]. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
* בקבצי [[יגדיל תורה]] [[ניו יורק]], יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

==צאצאיו==
;בניו:
*הרב [[ברוך נאה]], עורך [[לוח כולל חב"ד]] ו[[גמרא שלימה]].
*הרב [[משה צבי נאה (פתח תקווה)|משה צבי נאה]], רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]].
*הילד [[זלמן נאה]] נרצח על [[קידוש השם]] במאורעות תרצ"ו - תרצ"ט בהיותו בן 8 בלבד.
;בנותיו:
*חיה לאה מייזליש - נפטרה ט"ז סיון תשס"ד - אשת ר' ברוך מרדכי מייזליש - מנקר ראשי ברבנות פתח תקווה.
*שרה וינד - אשת לוחם ה[[אצ"ל]] אליעזר וינד.
*לנה בורגנסקי - אשת הרב יוסף משה בורגנסקי - רב [[בית הכנסת]] 'פועלי צדק' [[נתניה]] ומנהל בית ספר של [[המזרחי]].
*רחל זילבר - אשת ר' משה יעקב זילבר, [[משמש בקודש|משמשו]] של רבי [[אהרן רוקח מבעלזא]].
**בנה, הרב [[אליעזר זילבר]]
***נכדה, הרב [[חיים זילבר]] משלוחי הרבי ב[[צפת]]
*חנה קוזלובסקי - נפטרה ח שבט תשע"ו - אשת הרב [[משה אפרים פישל קוזלובסקי]]- נפטר ו ניסן תשמ"ז.
**בנה, אברהם חיים קוזלובסקי - נהרג ח שבט תשס"א, יחד עם בתו איטה ברכה, בתאונת דרכים.
**בנה, שליח בבית חב"ד רחביה בירושלים הרב יחיאל אבא קוזלובסקי - נפטר ד' כסלו תשס"ט.
***נכדיה, הרב מאיר קוזלובסקי שליח הרבי ב[[טיביליסי]] [[גאורגיה]], הרב ישראל קוזלובסקי שליח הרבי ב[[מומביי]] [[הודו]].

==לקריאה נוספת==
* '''[[נודע בשיעורים]]''' ספר לדמותו, [[שניאור זלמן ברגר]].
* '''[[שמן ששון מחבריך]]''', הרב [[שלום דובער וולפא]], פרק הרב אברהם חיים נאה הסוקר את תולדות חייו.
* הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], '''[[מאורי ישראל]]''' - פרק הסוקר את תולדות חייו.
* הרב [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע"ב]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58317 כתבה מקיפה] ב[[שבועון בית משיח]] מאת [[שניאור זלמן ברגר]]. {{בית משיח|}}
* [http://www.chabadinfo.com/images/originalsize/4011/401134.jpg כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* ://archive.li/35d8y מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'. {{שטורעם}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46109 הייחוס של הגר"ח נאה]. {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=48398 העיתונות מספידה את הגאון החב"די]. {{COL}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55560 כתבה אודות הרב נאה] - שבועון משפחה. {{אינפו|}}
* הרב [[עובדיה יוסף]] [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2211 מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה] {{וידאו}} {{אינפו}}
* הרב אברהם מלמד, [http://tzadikim.am-israel.com/2011/07/blog-post_21.html רבי חיים נאה] {{וידאו}} אתר צדיקים {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* שניאור-זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62845 הגר"ח נאה ובוכרא]''', [[שבועון בית משיח]], כ תמוז התשע"א (22.07.2011) {{אינפו}}
* שניאור-זלמן ברגר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74458 תמונות הפוסק החב"די] {{תמונה}} {{אינפו}}
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.shturem.net/images/news/66721_news_15102013_4568.pdf ידיד נפשי]''' - ידידות הגאונים הרב אברהם חיים נאה והרב [[עובדיה יוסף]]. [[חשוון]], [[תשע"ד]] {{PDF}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_40.html תיעוד רגעים מחייו של הגאון החב"די ר' חיים נאה]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית|}}
* [https://col.org.il/news/163884 מלאכת הכתיבה בזמן המלחמה], חיבור ספרים בזמן מלחמת השחרור {{col}}
* [[מנחם מענדל ברונפמן]], [https://chabadpedia.co.il/images/f/f4/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%90%D7%94.pdf '''כיצד מודדים, שיעורי ר' חיים נאה'''] [[שבועון כפר חב"ד]] מטות-מסעי [[תשפ"ד]]
* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/magazine/1110099/ הרבי והרב נאה קשרים ומכתבים] {{אינפו}}
===ספריו===
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shiurey2-2.htm תמצית הספר 'שיעורי תורה'] {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/20888 הספר 'שיעורי תורה'] {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/35168 הספר 'שיעורי ציון'] {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/21951 הספר 'שיעור מקווה'] {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/37746 קונטרס השיעורים] {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/34597 פסקי הסידור] {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/39432 קונטרס השלחן] {{הב}}
* [http://www.hebrewbooks.org/20992 דברי צדק] {{הב}}
*סדרת ספריו קצות השלחן [http://www.hebrewbooks.org/7720 חלק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/7721 חלק שני], [http://www.hebrewbooks.org/7722 חלק שלישי], [http://www.hebrewbooks.org/7723 חלק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7724 חלק חמישי], [http://www.hebrewbooks.org/7725 חלק שישי], [http://www.hebrewbooks.org/7726 חלק שביעי], [http://www.hebrewbooks.org/7727 חלק שמיני] ו[http://www.hebrewbooks.org/9140 חלק תשיעי]. {{הב}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נאה, אברהם חיים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת נאה]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]

משתמש:להתראות/זקני אנ"ש החיים בינינו

2025-05-21T05:32:18Z

קרקר:

{|
<div id="stub" style="background-color:;#1a9176 border-color:#E5E5FF; border-style:double; border-width:2px; clear:both; padding-top:2px; padding-bottom:0px; padding-right:0px; margin:0.5em 0 0.5em 0;vertical-align:middle;"><CENTER> '''<big><big>רשימת [[זקני החסידים]] החיים בינינו</big></big> '''</CENTER></div>

לפניכם רשימה של כל זקני החסידים החיים בינינו לאורך ימים ושנים טובות:
*נשמח שכולם ישתתפו ויוסיפו כמה שיותר שמות ולכן, מי שיודע על חסידים נוספים שנשמטו מהרשימה, או תאריכים מדוייקים אודות מי שכבר כתוב, נשמח שיעדכן ויכתוב.
*הרשימה היא בסדר יורד (מהמבוגר ביותר לצעיר ביותר) וכל מי שרוצה להוסיף נא להכניס בשנה המיועדת.
*אפשר להוסיף גם אנשים עליהם לא כתוב ערך בחב"דפדיה, אך מומלץ לכתוב את תאריך לידתם (המשוער על כל פנים).
*זקני החסידים נחשבים כל מי שעבר את שנת ה'גבורות' שלו - גיל 80, (הכוונה כל מי שנולד בשנת [[תש"ה]] או קודם לכן).
*לרשימה (חלקית) של נשות חב"ד מעל גיל 80, ראו: [[משתמש:להתראות/זקנות אנ"ש החיות בינינו]]

==רשימת זקני החסידים==
#[[שלום בער דריזין]] - [[כ"ד טבת]] [[תרפ"ח]]
#[[יהודה לייב פוזנר]] - [[י"א ניסן]] [[תרפ"ח]]
#[[שמואל פלוטקין]] - [[תרפ"ח]]
#[[מרדכי דובינסקי]], [[ח' אייר]] [[תרפ"ט]]
#[[אברהם זלמן ויינר]] - [[י"ב מנחם אב]] [[תרפ"ט]]
#[[משה פסח גולדמן]] - [[תרפ"ט]]
#[[מרדכי גיל (פרידמן)]] - [[תרפ"ט]]
#[[בערל דובראווסקי]] - סביבות [[תר"צ]]
#[[גבריאל רובשקין]] - [[תר"צ]]
#[[עזריאל חייקין]] - [[י' סיוון]] [[תר"צ]]
#[[שלמה קירש]] - [[כ"ז סיון]] [[תר"צ]]
#[[יעקב יהושע לאופר]] - [[כ"א חשוון]] [[תרצ"ב]]
#[[ניסן מנגל]] - [[תרצ"א]]
#[[יעקב אליעזר הרצוג]] - [[תרצ"ב]]
#[[ישראל אהרן נפרסטק]] - [[תרצ"ב]]
#[[עמינדב מכלוף קריספין]] – [[תרצ"ב]]
#[[ירמיהו ברנובר]] – [[תרצ"ב]]
#[[אברהם קארף]] - [[תרצ"ג]]
#[[שרגא פייבל רימלר]] - [[תרצ"ג]]
#[[שלום דובער שם טוב]] - [[תרצ"ג]]
#[[אלתר בן ציון מצגר]] - [[תרצ"ג]]
#[[ברוך שלום כהן (ניו הייבן)|ברוך שלום כהן]] - [[כ"ב מנחם אב]] [[תרצ"ד]]
#[[חיים דובער זלצמן]] - [[תרצ"ד]]
#[[חיים יהודה קרינסקי]] - [[ט"ו כסלו]] [[תרצ"ד]]
#[[משה לזר]] - [[כ"ו סיוון]] [[תרצ"ד]]
#[[מאיר שמחה חן (כפר חב"ד)]] - [[תרצ"ד]]
#[[יעקב מינסקי]] - [[ב' אלול]] [[תרצ"ד]]
#[[יעקב אליעזר מן]] - [[א' תשרי]] [[תרצ"ה]]
#[[יהושע משה יוסף הלפרין]] - [[י"ח חשוון]] [[תרצ"ה]]
#[[אלעזר גורליק]] - [[כ"ג כסלו]] [[תרצ"ה]]
#[[ליפא קליין]] - [[כ"ג אייר]] [[תרצ"ה]]
#[[אליהו פרץ זילברשטרום]] - [[א' סיוון]] [[תרצ"ה]]
#[[אברהם אזדבא]] - [[ב' סיוון]] [[תרצ"ה]]
#[[יעקב שנור]] - [[ט"ו סיון]] [[תרצ"ה]]
#[[אלכסנדר סנדר ליברוב]] - [[תרצ"ה]]
#[[שמריהו פרוס]] - [[תרצ"ה]]
#[[שניאור זלמן ליברוב (בלגיה)|שניאור זלמן ליברוב]] - [[תרצ"ב]] - [[תרצ"ו]]
#[[מרדכי גולדברג]] - [[ד' תשרי]] [[תרצ"ו]]
#[[שלום דובער גורקוב]] - [[י' ניסן]] [[תרצ"ו]]
#[[טוביה בלוי]] - [[ט"ז אייר]] [[תרצ"ו]]
#[[שמואל גורביץ (מלבורן)]] - [[ז' סיוון]] [[תרצ"ו]]
#[[ישבעם סגל]] - [[ה' תמוז]] [[תרצ"ו]]
#[[יונה סלפושניק]] - [[תרצ"ו]]
#[[שבתי אלפרין]] - [[תרצ"ו]]
#[[שלום דובער פוטרפס]] - [[תרצ"ו]]
#[[שרגא פייביש ווגל]] - [[תרצ"ו]]
#[[ניסים אדרעי]] - [[תרצ"ו]]
#[[ישראל חיים לזר]] - [[תרצ"ז]]
#[[יעקב בעגון]] - [[תרצ"ז]]
#[[משה בוגומילסקי]] - [[תרצ"ז]]
#[[אהרון הלל דלפין]] - [[תרצ"ז]]
#[[דובער קרסיק (קייב)]] - [[ח' תשרי]] [[תרצ"ז]]
#[[משה קרסיינסקי]] - [[י"ט סיוון]] [[תרצ"ז]]
#[[מנחם מן ליפסקר]] - [[ט"ז כסלו]] [[תרצ"ז]]
#[[שלום דובער מוצ'קין]] - [[ז' שבט]] [[תרצ"ז]]
#[[בנימין מלכובסקי]] - [[כ"ה שבט]] [[תרצ"ז]]
#[[צבי רוטנברג]] - [[כ"ג אדר]] [[תרצ"ז]]
#[[זושא גרוס]] - [[כ"ח אדר]] [[תרצ"ז]]
#[[משה פלר]] - [[ט"ו ניסן]] [[תרצ"ז]]
#[[שמואל יהודה ויינפלד]] - [[תרצ"ז]]
#[[יצחק רייטפורט]] - [[כ"ב תמוז]] [[תרצ"ז]]
#[[יוסף ישעיה אברהמס]] - [[כ"ד תמוז]] [[תרצ"ז]]
#[[משה שיינר]] - [[כ"ד תמוז]] [[תרצ"ז]]
#[[ישראל ברוך ברוד]] - [[תרצ"ז]]
#[[אורי קפלון]] - [[ח' אלול]] [[תרצ"ז]]
#[[אברהם יצחק שמטוב]] - [[כ"ב מנחם אב]] [[תרצ"ז]]
#[[אברהם מיכאל הלפרין]] - [[ג' חשוון]] [[תרח"צ]]
#[[שניאור זלמן גפני]] - [[כ"ג כסלו]] [[תרח"צ]]
#[[יצחק מאיר הרץ]] - [[ד' אייר]] [[תרח"צ]]
#[[נתן קנלסקי]] - [[כ"ח טבת]] [[תרח"צ]]
#[[אבא פלטיאל]] - [[כ"ב ניסן]] [[תרח"צ]]
#[[אהרן קוזין]] - [[כ"ח ניסן]] [[תרח"צ]]
#[[רפאל צבי הרטמן]] - [[ט"ז סיוון]] [[תרח"צ]]
#[[אברהם חיים אליהו לנדא]] - [[כ"ו תמוז]] [[תרח"צ]]
#[[יקותיאל שניאורסון]] - [[ל' אב]] [[תרח"צ]]
#[[יהושע יוזביץ]] - [[תרח"צ]]
#[[זאב סירוטה (ניו יורק-קרית מלאכי)]] - [[תרצ"ט]]
#[[אלתר שניאור זלמן ליפסקר]] - [[י"ט כסלו]] [[תרצ"ט]]
#[[נפתלי רוט]] - [[כ"ה כסלו]] [[תרצ"ט]]
#[[זיסל פיקרסקי]] - [[כ"ט כסלו]] [[תרצ"ט]]
#[[פנחס דוד סגל]] - [[י' טבת]] [[תרצ"ט]]
#[[צבי בורלא]] - [[י"ג טבת]] [[תרצ"ט]]
#[[משיח חודיידטוב]] - [[י"ג טבת]] [[תרצ"ט]]
#[[חיים בן ציון חן]] - [[י"ח טבת]] [[תרצ"ט]]
#[[ראובן גלפרין]] - [[י"ז שבט]] [[תרצ"ט]]
#[[יוסף ברוך שפילמאן]] - [[כ"א שבט]] [[תרצ"ט]]
#[[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]] - [[ב' אדר]] [[תרצ"ט]]
#[[יהודה לייב אלבסקי]] - [[א' סיון]] [[תרצ"ט]]
#[[מיכאל מישולובין]] - [[כ' מנחם אב]] [[תרצ"ט]]
#[[משה שלאס]] - [[ל' מנחם אב]] [[תרצ"ט]]
#[[יעקב לייב זאיאנץ]] - [[תרצ"ט]]
#[[מרדכי למברג]] - [[תרצ"ט]]
#[[הלל זלצמן]] - [[תרצ"ט]]
#[[שמואל פסח בוגומילסקי]] - [[תרצ"ט]]
#[[חיים בן ציון וישצקי]] - [[תרצ"ט]]
#[[משה שקלאר]] - [[תרצ"ט]]
#[[שמשון כהנא]] - [[ת"ש]]
#[[דוד תעיזי]] - [[ת"ש]]
#[[צבי הירש שיפרין]] - [[ת"ש]]
#[[חיים דוד ליין]] - [[ת"ש]]
#[[אברהם ליפסקר]] - [[ת"ש]]
#[[יוסף צבי סגל]] - [[ז' חשוון]] [[ת"ש]]
#[[שמואל לו]] - [[כ"א אדר א']] [[ת"ש]]
#[[ישראל שם טוב]] - [[ט"ז אדר]] [[ת"ש]]
#[[ישעיה זושא פלדמן]] - [[ת"ש]]
#[[נחום קפלן]] - [[א' סיון]] [[ת"ש]]
#[[ברוך שלמה אליהו קונין]] - [[י"ד אלול]] [[ת"ש]]
#[[אשר זיילינגולד]] - [[כ"ב אלול]] [[ת"ש]]
#[[יצחק מאיר גוראריה]] - [[י"ח תשרי]] [[תש"א]]
#[[יששכר דוב ולס]] - [[כ"ו תשרי]] [[תש"א]]
#[[שלום דובער קיבמן]] - [[ט"ז אייר]] [[תש"א]]
#[[יעקב לרנר]] - [[כ' אב]] [[תש"א]]
#[[גדליהו אקסלרוד]] - [[ד' אלול]] [[תש"א]]
#[[מיכל וישצקי]] - [[תש"א]]
#[[יהודה לייב סברדלוב]] - [[תש"א]]
#[[יעקב צירקוס]] - [[תש"א]]
#[[מנחם נחום שטרנברג]] - [[תש"א]]
#[[מרדכי צבי ברקוביץ]] - [[תש"א]]
#[[שמריהו רויטבלאט]] - [[תש"א]]{{הערה|במקור כתוב שנולד '''בסביבות''' שנת [[תש"א]] מי שיודע את התאריך המדויק או לפחות את השנה שיעדכן}}
#[[מאיר פלוטקין]] - [[תש"ב]]
#[[ישראל לאבקאווסקי]] - [[תש"ב]]
#[[יוסף הרטמן]] - [[כ"ח תשרי]] [[תש"ב]]
#[[אברהם רוחמקין]] - [[ז' טבת]] [[תש"ב]]
#[[יהודה אלחרר]] - [[י"ב טבת]] [[תש"ב]]
#[[שמריה הלל]] - [[י"ב טבת]] [[תש"ב]]
#[[חיים שלום דובער ליפסקר]] - [[ד' אדר]] [[תש"ב]]
#[[אשר לעמיל כהן]] - [[י"ז תמוז]] [[תש"ב]]
#[[שמעון לזרוב (טקסס)]] - [[ה' מנחם אב]] [[תש"ב]]
#[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - [[ט' תשרי]] [[תש"ג]]
#[[אליהו הבר (קראון הייטס)]] - [[ה' חשוון]] [[תש"ג]]
#[[מנחם יעקב רייניץ]] - [[י"א תשרי]] [[תש"ג]]
#[[שלמה גלעדי]] - [[כ"ד טבת]] [[תש"ג]]
#[[ישראל שמעון בקרמן]] - [[ב' אדר א']] [[תש"ג]]
#[[עזרא בנימין שוחט]] - [[כ"ה אדר ב']] [[תש"ג]]
#[[נתן וולף]] - [[א' ניסן]] [[תש"ג]]
#[[אריאל זילבר]] - [[כ"ב אלול]] [[תש"ג]]
#[[שלום אהרון בלאנק]] - [[תש"ד]]
#[[בנימין זאב סגל]] - [[תש"ד]]
#[[נפתלי חיים לוונטל]] - [[תש"ד]]
#[[כתריאל ברוך קסטל]] - [[י"ח כסלו]] [[תש"ד]]
#[[מרדכי מנשה גורליק]] - [[ד' שבט]] [[תש"ד]]
#[[משה אדרעי]] - [[י"ד אדר]] [[תש"ד]]
#[[צבי ויגלר]] - [[י"ב תמוז]] [[תש"ד]]
#[[יעקב קאפיל גאלדבערג]] - [[מנחם אב]] [[תש"ד]]
#[[ישראל שמוטקין]] - [[ד' תשרי]] [[תש"ה]]
#[[חיים שלום דייטש]] - [[כ"ג תשרי]] [[תש"ה]]
#[[יצחק פייוויש גינזבורג]] - [[כ"ח מרחשוון]] [[תש"ה]]
#[[חיים פארו]] - [[כסלו]] [[תש"ה]]
#[[יצחק מישולובין]] - [[י"ב טבת]] [[תש"ה]]
#[[אלתר משה לרנר]] - [[כ"א טבת]] [[תש"ה]]
#[[אברהם גד ונקרט]] - [[י"ח שבט]] [[תש"ה]]
#[[משה שלמה לויטין]] - [[י"ד אדר]] [[תש"ה]]
#[[מנחם מאניש קירשנבוים]] - [[כ"א אדר]] [[תש"ה]]
#[[ירחמיאל טיליס]] - [[אדר]] [[תש"ה]]
#[[אליעזר מזרחי]] - [[ו' אייר]] [[תש"ה]]
#[[דוד טל]] - [[כ' סיוון]] [[תש"ה]]
#[[אפרים פיקרסקי]] - [[י' אב]] [[תש"ה]]
#[[מנחם בן ציון גרוסמן]] - [[י"א אב]] [[תש"ה]]
#[[זלמן גופין]] - [[כ"ב אלול]] [[תש"ה]]
#[[מנחם מענדל וולף]] - [[כ"ב אלול]] [[תש"ה]]
#[[יעקב גולדשטיין]] - [[תש"ה]]
#[[טוביה בולטון]] - [[תש"ה]]
#[[פנחס פלדמן]] - [[תש"ה]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]

שלמה זלמן הבלין

2025-02-26T06:42:47Z

קרקר:

{{דמות
|שם=הרב שלמה זלמן הבלין
|תמונה=הרב שלמה זלמן הבלין.jpg
|כינוי=
|תיאור= מקים ישיבות תורת אמת
|תאריך לידה= [[תרל"ז]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[ט"ז ניסן]] [[תרצ"ו]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[חברון]] [[ירושלים]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= [[הרבי הרש"ב]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}

הרב '''שלמה זלמן הבלין''' ([[י' באלול]] [[תרל"ז]] - [[ט"ז בניסן]] [[תרצ"ו]]) היה בא כוחם של רבותינו נשיאנו [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] ושלוחם ל[[ארץ הקודש]]. מנהל ישיבת [[תומכי תמימים הורודישץ]], ומייסד ישיבות [[תורת אמת (חברון)|תורת אמת]] ב[[חברון]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] וחדר [[תורת אמת תל אביב יפו]].

==תולדות חיים==
הרב הבלין נולד בעיר [[פאריטש]] ב[[י' באלול]] [[תרל"ז]] לאביו הרב [[אליעזר הבלין|אליעזר]] ולאמו רחל.

למד ב[[ליובאוויטש]] בשנים שקדמו להקמת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|ישיבת תומכי תמימים]], כאחד ה'[[יושבים]]'. בשנים [[תרנ"ד]]-[[תרנ"ה]] שימש כ'[[חוזר]]' של [[מאמר|מאמרי]] [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|התמים, חוברת ג', עמוד לו.}} ועם התייסדות ישיבת תומכי תמימים היה בין תלמידיה הראשונים.

לאחר [[חג השבועות]] [[תרנ"ח]] נשא את רעייתו מרת שיינא-יפה בת ר' דובער האריק מהעיר [[ז'מבין]], שהיה חתנו של החסיד ר' שלום כהן המכונה [[ר' שלום ר' הלל'ס]], ועבר לגור בעיר זו, שם ישב ולמד כשחמיו מפרנס אותו.

===תומכי תמימים הורודישץ===
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים הורודישץ]]}}
בשנת [[תרס"א]] נקרא על ידי [[הרבי הריי"צ]] לליובאוויטש, משם נשלח על ידי הרבי הרש"ב לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים הורודישץ']] כסניף ל[[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|ישיבה המרכזית בליובאוויטש]]{{הערה|שם=כרם|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23672&st=&pgnum=182&hilite= מחלקת האראדישץ], כרם חב"ד, אלול תשמ"ז, ע' 182 ואילך.}}. מטרת הסניף הייתה להכשיר בחורים שעוד אינם ראויים להכנס לישיבה המרכזית וצריכים השגחה ותשומת לב מיוחדת. ב[[כ' אייר]] תרס"א הגיע לעיר ופתח את הישיבה.

בסוף אותה שנה קיבל [[סמיכה לרבנות]] מהרב [[סעדיה באליטער]], הרב המקומי{{הערה|'המשפיע', ע' כא.}}.

בתקופת כהונתו בהורודישץ קיבל פתק נוקב בתוכנו ובסגנונו מאדמו"ר הרש"ב, בו הוא תובע ממנו להוסיף בהשגחה ותשומת לב לבחורים ולא להסתפק בהתרוממות רוח וב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23672&st=&pgnum=185 כרם חב"ד אלול תשמ"ז, ע' 185]
|תוכן=לידידי ר"ז משגיח {{ש}}נתעלית במעלת העליונים והאצילים ([[התוועדות חסידית|צו פארבריינגען]] וכהאי גונא) ואין אתה משגיח בתחתונים. מאז הוסדה האראדישט הייתה הכוונה לאותן הדורשים השגחה והתעסקות פרטי, וכן היה מקודם כאשר שמת לבך ודעתך על זה. ועתה נתבטל הדבר כנ"ל, והחסרון מורגש מאד. ומוכרח לתקן הדבר, ותשמור הכוונה האמיתית הנ"ל}}

בסוף שנת [[תרע"א]] נקרא להגיע לליובאוויטש על מנת להתכונן לשליחותו ל[[ארץ הקודש]] (כדלהלן), ואז נסגר הסניף בהורודישץ'.

===תורת אמת===
[[קובץ:תוא חברון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'בית רומנו' בחברון, בו הוקמה ישיבת תורת אמת]]
[[קובץ:זלמן הבלין 2.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שלמה זלמן הבלין (במרכז) יחד עם צוות הישיבה]]

ב[[ב' חשוון]] [[תער"ב]] נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב יחד עם קבוצה של שבעה מתלמידי הישיבה המובחרים על מנת לייסד ולנהל את ישיבת [[תורת אמת חברון]]. בשנת [[תרע"ד]], בפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], שהה ב[[רוסיה]], ולא יכל לשוב בגלל שאזרחי רוסיה גורשו מהארץ שהייתה אז בשליטת הטורקים - אויבי רוסיה. בשנת [[תרפ"ב]] חזר לארץ וייסד את ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], הפעם ב[[ירושלים]].

בשנת [[תרפ"ד]] ייסד את 'חדר' וישיבת [[תורת אמת תל אביב יפו]].

במהלך השנים יצא לשליחויות ב[[ארצות הברית]] על מנת להשיג תמיכה למוסדות חב"ד בארץ הקודש ולייסד משרד קבוע לתמיכה במוסדות. נסיעות אלו נוצלו על ידו גם כדי להשפיע ולקרב ל[[חסידות חב"ד]] את אלו שהתרחקו משרשיהם החב"דיים בארצות הברית{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/zikaron/28 זכרון לבני ישראל פרק כו].}}. באחת מנסיעותיו, בשנת [[תר"צ]], שהה תקופה ארוכה בארה"ב, ובעת שהותו בניו יורק נפגש עם [[הרבי הריי"צ]] שעשה אז את [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)|ביקורו הראשון בארצות הברית]].

במהלך השנים סייע לחסידי חב"ד מ[[ברית המועצות]] לקבל [[סרטיפיקטים]] לעליה ארצה.

נפטר ב[[ט"ז ניסן]] [[תרצ"ו]] ונקבר בהר הזיתים .

===לאחר פטירתו===
לאחר פטירתו, בנו ר' [[חנוך הענדל הבלין]] ניהל את ישיבת [[תורת אמת ירושלים]], עד שבשנת [[תשי"ב]] החליף [[הרבי]] את הנהלת הישיבה.

לאחר פטירתו ביקש הרבי כמה פעמים מבנו הנ"ל, וכן מהרב [[משה גוראריה]], שישלחו את רשימותיו שבהן ביאורים על ה[[תניא]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/397.htm אגרות קודש חלק ב, אגרת שצז]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/416.htm חלק ג, אגרת תטז] ובהנסמן שם. [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/418.htm אגרת תיח].}}.

בשנת [[תשמ"ב]] הוציא נכדו, החוקר פרופסור שלמה זלמן הבלין, ספר ביוגרפיה על הרב הבלין. בנוסף לכך כולל הספר נספח מיוחד על תולדות חב"ד ב[[חברון]] וסקירה על התייסדות ישיבת תורת אמת בחברון ובירושלים. יצא לאור בירושלים.

==משפחתו==
;בניו
*ר' אליהו דוד הבלין - נפטר כ"ב אייר תשנ"ח.
*ר' [[חנוך הענדל הבלין]]
*ר' [[שלום הבלין]] - נפטר ב' אדר תשל"ב.
*ר' [[דוב אליעזר הבלין]]

;חתניו
*הרב [[אלטר שימחוביץ]]
*הרב [[יצחק פרץ ליפשיץ]]
*הרב [[משה יהודה רייכמן]]

;צאצאיו
*הרב [[משה הבלין]]
*הרב [[יוסף יצחק הבלין]]
*הרב [[חיים ריכמן]]
*הרב [[נחמן רייכמן]]
*הרב [[יאמי ליפשיץ]]

==ראו גם==
*[[ר' זלמנ'ס עבודה ניגון]]
*[[תורת אמת חברון]]
*[[תורת אמת ירושלים]]

==לקריאה נוספת==
* '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]'''
* '''[https://drive.google.com/file/d/1URxMNlWOE0_wIZAyZwbh2f2R3MyE00mv/view?usp=drivesdk המשפיע]'''
* [[יוסף אשכנזי (נחלת הר חב"ד)|יוסף אשכנזי]], '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב
*רשימת סיפורים שכתב, בתוך תשורה מנישואי מרוזוב-פלטיאל, י"ז כסלו תשפ"ג

==קישורים חיצוניים==
* ר' לב לייבמן, '''[https://nichoach.blogspot.co.il/2017/05/blog-post_4.html ר' זלמן הבלין: ניגון שכולו כנפיים]''', אתר קיר הניגונים
*'''[https://www.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4118820/jewish/Farewell-Gathering-for-the-Sixth-Rebbes-First-Visit-to-America.htm משתתף בהתוועדות בי"ט תמוז תר"צ]''' בביתו של [[חיים זלמן קרמר]] בברוקלין בעת [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)]]
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:הבלין שלמה זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ו]]
[[קטגוריה:חזנים]]
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]

שלום הבלין

2025-02-26T06:35:47Z

קרקר:

{{אין תמונה}}
הרב '''שלום הבלין''' ([[תרס"ו]]-[[ב' אדר]] [[תשל"ב]]), היה חבר קהילות חב"ד ב[[ירושלים]] וב[[תל אביב]], ובמשך תקופה המבנה של תורת אמת ברחוב הים בתל אביב, ששימש כתלמוד תורה, היה רשום על שמו באופן פרטי ולא כמקובל במוסדות ציבוריים על שם התנועה והעומד בראשה.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרס"ו]] ברוסיה, לאביו הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מחשובי החסידים של אדמו"ר הרש"ב, ולאמו מרת שיינא יפה רחל. בילדותו עלה עם הוריו לארץ הקודש, והתיישבו בחברון בה אביו הקים את ישיבת תורת אמת על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב.

בעודו בחור המבנה של תורת אמת ברחוב הים בתל אביב, ששימש כתלמוד תורה היה רשום על שמו באופן פרטי ולא כמקובל במוסדות ציבוריים על שם התנועה והעומד בראשה.
{{הערה|תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק לד}}.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בשנת תרפ"ט עם רעייתו מרת רינה (ריינא) דבורה, בת החסיד ר' [[אליהו מיכל היילפרין]]{{הערה|כמנהג הימים ההם, החתונה התקיימה בערב שבת, יום שישי ג' אדר שני בשעה 15:00 אחר הצהריים בבית הורי הכלה בשכונת בית ישראל, ואפילו הזמנות פרטיות לא נשלחו, כשהמחותנים הסתפקו בפרסום ידיעה בעיתונות. דואר היום מתאריך 15 במרץ 1929.}} והזיווג לא עלה יפה{{הערה|1=ראו בספר [https://drive.google.com/file/d/1URxMNlWOE0_wIZAyZwbh2f2R3MyE00mv/view המשפיע עמוד שח ואילך], מכתבי עידוד מאביו בנושא זה.}}, ובני הזוג התגרשו.

לאחר שבילה רוב חייו בשקידה על התורה והעבודה, נסיבות החיים אילצו אותו לשלוח ידו במסחר לצרכי פרנסה, ואף בשנים אלו לא פסק מיגיעתו בתורה.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בני משפחת הבלין סירבו לבקשת והוראת הרבי, לרשום את הישיבה על שם תנועת ליובאוויטש בראשות הרבי, כפי שנהוג בכלל מוסדות חב"ד. בעיות אלו הובילו לבסוף לדין תורה שהדיח את הנדל הבלין מהנהלת מוסדות תורת אמת. אף שהיה מדובר באחיו, ולא בסכסוך ישיר שלו עם שאר החסידים, גרם הדבר להתרחקות מסויימת שלו ושל בני משפחתו מעדת חסידי חב"ד.

נפטר בגיל 66 ב[[ב' אדר]] [[תשל"ב]] ונטמן בבית העלמין הר הזיתים בירושלים. על מצבתו נחקק: "פ"נ איש ישר דרך ומעולה במעשים כל ימיו עסק בתורה בחסידות ועבודת ה' ונהנה מיגיעו מוהר"ר שלום בן הגאון החסיד רבינו שלמה זלמן זצ"ל הבלין".

==משפחתו==
*בנו, חוקר התלמוד פרופסור הרב '''שלמה זלמן הבלין''', מחבר ספר 'המשפיע' על זקנו המשפיע וראש הישיבה הרב שלמה זלמן הבלין
*בנו, ר' צבי אליעזר הבלין

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הבלין, שלום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת הבלין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין הר הזיתים]]

אור אבנר

2025-02-25T07:53:28Z

קרקר:

[[קובץ:אור אבנר.jpg|שמאל|ממוזער|בית הספר אור אבנר בדנייפרופטרובסק שבאוקראינה]]
[[קובץ:מארינא רושא מוסקבה.jpg|ממוזער|המרכז הקהילתי [[מארינה רושצ'ה]] נבנה בתקופת אור אבנר]]
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרקוב]]
[[קובץ:מרכז מנורה בלילה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[מרכז מנורה]] - המרכז היהודי הגדול בעולם השוכן בעיר [[דנייפרופטרובסק]]]]
[[קובץ:לב לבייב אבא דוד גורביץ איסלם קרימוב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[לב לבייב]] יו"ר אור אבנר, עם מורו ורבו הרב [[אבא דוד גורביץ]] שליח ורב הראשי של אוזבקיסטן, ונשיא אוזבקיסטן איסלם קרימוב]]
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרסון כיום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרסון כיום]]
קרן '''אור אבנר וחנה''' הינו ארגון פילנטרופי שנוסד על ידי הנגיד ר' [[לוי לבייב]] בשנת [[תשנ"ד]] בתיאום עם [[מרכז לעניני חינוך]], במטרה להחליף את ארגון [[עזרת אחים]], בארגון פעילות [[שליח|השלוחים]] במדינות [[ברית המועצות]] לשעבר.

קרן 'אור אבנר - חבר העמים' מנוהלת על ידי שלוחי הרבי: המנכ"ל הרב [[דוד מונדשיין]] ופועלת תחת הנחייתו של הרב הראשי ל[[רוסיה]] [[בערל לאזאר]]. הרב [[יוסף בלוי]] פעל רבות לתקציבים מצד משרד החינוך הישראלי עבור בתי ספר המנוהלים על ידי שלוחי הרבי.

קרן אור אבנר ניהלה את רוב מערך השליחות בחבר העמים מאמצע שנות הנ' ובמשך כעשרים שנה, וכיום הארגון כמעט ואינו פעיל. חלק מהמוסדות שהוקמו בשנות הפעילות נקראים אור אבנר.

'אור אבנר - ישראל' מנוהלת על ידי הרב [[ברוך יהודה בלוי|יהודה בלוי]].
הקרן קרויה על שם הוריו של לבייב, ר' אבנר וחנה לבייב.

אור אבנר בארצות הברית פועלת באימפריית מוסדות ברובע קווינס שבניו יורק ובניהול השלוחים הרב זלמן זבולונוב והרב לוי יצחק וולוביק.

== אור אבנר בחבר העמים ==
===היסטוריה===
קרן אור אבנר בחבר העמים עובדת בשיתוף פעולה עם כמה גופים מרכזים, ביניהם [[איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים]], וקרן משפחת רוהר, בראשות ר' [[ג'ורג' רוהר]]. קרן זו נחשבה תומכת מרכזית בשלוחי הרבי ובחיים היהודיים בברית-המועצות לשעבר.

בערים באזורים שהיוו את ברית המועצות ישנם [[שליח]]וקהילה של חב"ד. בחסות איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים פועלים גני ילדים של אור אבנר, בתי ספר יסודיים, בתי ספר תיכוניים וכן מוסדות להשכלה גבוהה וישיבות. מספר הלומדים במוסדות אלו הגיע לאלפים.

המשרד הראשי של אור אבנר בחבר העמים ממוקם בעיר [[מוסקבה]].

בנוסף לפעילות השוטפת היו שנים בהן בתקופת החגים וב[[פסח]] מאות בחורי ישיבה מישיבות [[תומכי תמימים]] בארץ ישראל וב[[ארצות הברית]] הגיעו לחזק את הקהילות היהודיות שבהן אין שליח באופן קבוע ועורכים בהן תפילות וסדרים ציבורים.

גם בתקופת המשבר הכלכלי העולמי בשנים תשס"ח- תשס"ט, המשיכה קרן אור אבנר בראשות ר' לוי לבייב לתרום לשלוחים במדינות חבר העמים, אם כי התרומות צומצמו וכיום כל שליח דואג לתרומות בכח עצמו.

בתמוז [[תשס"ט]] נערך כינוס השלוחים של חבר העמים, ובשונה מתמיד הוא לא אורגן תחת שם 'אור אבנר' אלא הארגון התאום, איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים.

==שלוחים בארגון אור אבנר==

שלוחי הרבי בארגון אור אבנר:
*הרב [[בערל לאזאר]] - [[מוסקבה]], [[רוסיה]]
*הרב [[מענדל פבזנר]] - [[פטרבורג]], [[רוסיה]]
*הרב [[משה מוסקוביץ]] - [[חרקוב]], [[אוקראינה]]
*הרב [[אברהם וולף]] - [[חרקוב]], [[אודסה]], [[אוקראינה]]
*הרב [[יוסי וולף]] - [[חרסון]], [[אוקראינה]]
*הרב [[שלמה וילהלם]] - [[ז'יטומיר]], [[אוקראינה]]
*הרב [[שמואל קמינצקי]] - [[דנייפרופטרובסק]], [[אוקראינה]]
*הרב [[אבא דוד גורביץ]] - [[טשקנט]], [[אוזבקיסטן]]
*הרב [[שייע כהן]] - [[אלמא אטא]], [[קזחסטן]]
*הרב [[יוסף גרוזמן]] - [[מינסק]], [[בלארוס]]

===כיום===
קרן אור אבנר ניהלה את רוב מערך השליחות בחבר העמים מאמצע שנות הנ' ובמשך כעשרים שנה.

חלק מהמוסדות שהוקמו בשנות הפעילות נקראים אור אבנר.

השלוחים ברוסיה וביילורוס עובדים בתיאום עם הרב בערל לאזאר, השלוחים באוקראינה פועלים כל אחד באופן עצמאי. במולדביה תחת עזרת אחים.

לב לבייב מתארח מספר פעמים בשנה באירועי חב"ד מוסקבה.

== אור אבנר בישראל ==
רשת החינוך '''אור אבנר וחנה''' הוקמה בשנת [[תשנ"ד]] ב[[ארץ הקודש]] - במטרה לחזק ולבסס את המורשת היהודית והזיקה לתורה, לעם ולארץ בעיקר בקרב עולי חבר העמים, וכן לרומם את מעמדם הרוחני, הכלכלי והחברתי של בני הקהילה הבוכרית בישראל.

רשת החינוך התמחתה והפכה להיות מובילה בפעילות חינוכית איכותית לקליטה מוצלחת של תלמידים עולים חדשים. פעילות זו גובתה בתרומות עתק לפיתוח תוכניות לימודים, בהקמת סביבה לימודית איכותית ומשוכללת, בהדרכה והטמעה של תוכניות חברתיות ובליווי מאסיבי של השקעות בתוספת שעות לימודים ובמתן שירותים תומכי חינוך נוספים על מנת לקדם את מוסד החינוך עד להיותו לדוגמה וסמל באזור פעילותו.

במסגרת זו פעלה ופועלת רשת החינוך - בשיתוף עם משרד החינוך והרשויות המקומיות - וסייעה בהצלחה רבה לבתי ספר קולטי עלייה מכל מגזרי החינוך (ממלכתי דתי, מוכרים ובבעלות רשתות חינוך המוכרות) בכל רמות הגיל: גני ילדים, בתי"ס יסודיים ועי"ס למשך תקופות קצובות אשר ברובם הוגדרו מראש עד אשר מוסדות חינוך אלו עמדו בכוחות עצמם על הרגליים.

בין בתי הספר הללו ניתן למנות בעיקר בתי ספר הפועלים ברשויות המוכרות כפריפריה חינוכית כקריית מלאכי, אשדוד, לוד, אילת, דרום תל אביב, רמלה, אור יהודה, קריית ים ודימונה.

כיום מפעילה אור אבנר מוסדות חינוך בכל רמות הגיל בערים [[אור יהודה]], [[רמלה]] ו[[קריית ים]]. כמו כן תומכת אור אבנר בתיכון הפנימייתי היוקרתי לבנים - נעל"ה ובמכון להכשרת רבנים 'אור אבנר - חב"ד' הפועלים בכפר הנוער [[כפר צבי סיטרין]].

בשנת [[תשס"ז]] הקימה רשת '''אור אבנר וחנה''' גם את פרויקט "זמן מסע" שמטרתו העצמת הזהות היהודית בבתי ספר יסודיים ממלכתיים בישראל בכיתות א'-ו'. הפרויקט יושם בלמעלה מ-70 בתי ספר ברחבי ישראל וזכה לתגובות אוהדות בציבור ולתגובות מעורבות בעיתונות, שרת החינוך לשעבר הגב' יולי תמיר שהבהילה אותה ה[[מחשבה]] שדווקא תקופתה תיזכר כעידן הפריחה של ארגון זה הכריזה מלחמה על הפרויקט לאחר שכעשרים רשויות מקומיות נוספות ביקשו להצטרף לפרויקט השאפתני.

כך זכה הארגון שלראשונה בתולדות המדינה נאסר בחוזר מנכ"ל מיוחד על קיום והפעלת תוכנית לימודים ספציפית להעשרה בבתי הספר היסודיים.

רשת החינוך בישראל מנוהלת על ידי המנכ"ל הרב [[ברוך יהודה בלוי|יהודה בלוי]].

== אור אבנר ב[[ארצות הברית]] ==
ב[[ארצות הברית]] מפעילה רשת אור אבנר את "קווינס גמנסיה" אשר מאחדת סביבה אשכול מוסדות חינוך ברוח חב"ד בשילוב מסורת עדת בוכרה, אשר פועלים לחינוך מאות רבות של תלמידים אשר למדו בעבר במערכת ה"פאבליק סקול" (בתי ספר ממלכתיים לכ יהודים) אשר הרשת פעלה לקליטתם בתוכה על מנת להצילם מהתבוללות.

מערכת חינוך מפוארת זו הוקמה גם היא בתרומתו הנדיבה והמתמשכת של מר לבייב אשר יזם אותה והביא אותה להצלחה מסחררת.

רשת החינוך ב[[ארצות הברית]] מנוהלת על ידי המנכ"ל הרב [[זלמן זבולונוב]] יחד עם סגנו הרב [[יצחק וולוביק]] שלוחי הרבי לעדה הבוכרית.

==לקריאה נוספת==
*'''אדמו"ר חב"ד ויהדות בוכרה''', פעילות חמ"ה בארץ הקודש, עמוד 581.
* מאיר סגל '''קויינס פינת ופרצת''' [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2062 עמוד 88.

== קישורים חיצוניים ==
* אתר רשת [http://www.oravner.org.il/ אור אבנר וחנה] בישראל.
*[http://hebrew.fjc.ru/default.asp איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים].
*[http://or-avner.net אתר בית הספר אור אבנר - קריית ים]
*'''[https://col.org.il/news/146268 "לא שלנו, של הרבי": ההתוועדות הסוחפת עם הנגיד ר' לוי לבייב]''' {{COL}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקווינס]]

אור אבנר

2025-02-25T07:52:43Z

קרקר: /* שלוחים בארגון אור אבנר */

קרן '''אור אבנר וחנה''' הינו ארגון פילנטרופי שנוסד על ידי הנגיד ר' [[לוי לבייב]] בשנת [[תשנ"ד]] בתיאום עם [[מרכז לעניני חינוך]], במטרה להחליף את ארגון [[עזרת אחים]], בארגון פעילות [[שליח|השלוחים]] במדינות [[ברית המועצות]] לשעבר.

קרן 'אור אבנר - חבר העמים' מנוהלת על ידי שלוחי הרבי: המנכ"ל הרב [[דוד מונדשיין]] ופועלת תחת הנחייתו של הרב הראשי ל[[רוסיה]] [[בערל לאזאר]]. הרב [[יוסף בלוי]] פעל רבות לתקציבים מצד משרד החינוך הישראלי עבור בתי ספר המנוהלים על ידי שלוחי הרבי.

קרן אור אבנר ניהלה את רוב מערך השליחות בחבר העמים מאמצע שנות הנ' ובמשך כעשרים שנה, וכיום הארגון כמעט ואינו פעיל. חלק מהמוסדות שהוקמו בשנות הפעילות נקראים אור אבנר.

'אור אבנר - ישראל' מנוהלת על ידי הרב [[ברוך יהודה בלוי|יהודה בלוי]].
הקרן קרויה על שם הוריו של לבייב, ר' אבנר וחנה לבייב.

אור אבנר בארצות הברית פועלת באימפריית מוסדות ברובע קווינס שבניו יורק ובניהול השלוחים הרב זלמן זבולונוב והרב לוי יצחק וולוביק.

== אור אבנר בחבר העמים ==
===היסטוריה===
[[קובץ:אור אבנר.jpg|שמאל|ממוזער|בית הספר אור אבנר בדנייפרופטרובסק שבאוקראינה]]
קרן אור אבנר בחבר העמים עובדת בשיתוף פעולה עם כמה גופים מרכזים, ביניהם [[איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים]], וקרן משפחת רוהר, בראשות ר' [[ג'ורג' רוהר]]. קרן זו נחשבה תומכת מרכזית בשלוחי הרבי ובחיים היהודיים בברית-המועצות לשעבר.

בערים באזורים שהיוו את ברית המועצות ישנם [[שליח]]וקהילה של חב"ד. בחסות איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים פועלים גני ילדים של אור אבנר, בתי ספר יסודיים, בתי ספר תיכוניים וכן מוסדות להשכלה גבוהה וישיבות. מספר הלומדים במוסדות אלו הגיע לאלפים.

המשרד הראשי של אור אבנר בחבר העמים ממוקם בעיר [[מוסקבה]].

בנוסף לפעילות השוטפת היו שנים בהן בתקופת החגים וב[[פסח]] מאות בחורי ישיבה מישיבות [[תומכי תמימים]] בארץ ישראל וב[[ארצות הברית]] הגיעו לחזק את הקהילות היהודיות שבהן אין שליח באופן קבוע ועורכים בהן תפילות וסדרים ציבורים.

גם בתקופת המשבר הכלכלי העולמי בשנים תשס"ח- תשס"ט, המשיכה קרן אור אבנר בראשות ר' לוי לבייב לתרום לשלוחים במדינות חבר העמים, אם כי התרומות צומצמו וכיום כל שליח דואג לתרומות בכח עצמו.

בתמוז [[תשס"ט]] נערך כינוס השלוחים של חבר העמים, ובשונה מתמיד הוא לא אורגן תחת שם 'אור אבנר' אלא הארגון התאום, איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים.

==שלוחים בארגון אור אבנר==
[[קובץ:מארינא רושא מוסקבה.jpg|ממוזער|המרכז הקהילתי [[מארינה רושצ'ה]] נבנה בתקופת אור אבנר]]
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרקוב]]
[[קובץ:מרכז מנורה בלילה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[מרכז מנורה]] - המרכז היהודי הגדול בעולם השוכן בעיר [[דנייפרופטרובסק]]]]
[[קובץ:לב לבייב אבא דוד גורביץ איסלם קרימוב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[לב לבייב]] יו"ר אור אבנר, עם מורו ורבו הרב [[אבא דוד גורביץ]] שליח ורב הראשי של אוזבקיסטן, ונשיא אוזבקיסטן איסלם קרימוב]]
[[קובץ:בית כנסת חבד בחרסון כיום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד בחרסון כיום]]

שלוחי הרבי בארגון אור אבנר:
*הרב [[בערל לאזאר]] - [[מוסקבה]], [[רוסיה]]
*הרב [[מענדל פבזנר]] - [[פטרבורג]], [[רוסיה]]
*הרב [[משה מוסקוביץ]] - [[חרקוב]], [[אוקראינה]]
*הרב [[אברהם וולף]] - [[חרקוב]], [[אודסה]], [[אוקראינה]]
*הרב [[יוסי וולף]] - [[חרסון]], [[אוקראינה]]
*הרב [[שלמה וילהלם]] - [[ז'יטומיר]], [[אוקראינה]]
*הרב [[שמואל קמינצקי]] - [[דנייפרופטרובסק]], [[אוקראינה]]
*הרב [[אבא דוד גורביץ]] - [[טשקנט]], [[אוזבקיסטן]]
*הרב [[שייע כהן]] - [[אלמא אטא]], [[קזחסטן]]
*הרב [[יוסף גרוזמן]] - [[מינסק]], [[בלארוס]]

===כיום===
קרן אור אבנר ניהלה את רוב מערך השליחות בחבר העמים מאמצע שנות הנ' ובמשך כעשרים שנה.

חלק מהמוסדות שהוקמו בשנות הפעילות נקראים אור אבנר.

השלוחים ברוסיה וביילורוס עובדים בתיאום עם הרב בערל לאזאר, השלוחים באוקראינה פועלים כל אחד באופן עצמאי. במולדביה תחת עזרת אחים.

לב לבייב מתארח מספר פעמים בשנה באירועי חב"ד מוסקבה.

== אור אבנר בישראל ==
רשת החינוך '''אור אבנר וחנה''' הוקמה בשנת [[תשנ"ד]] ב[[ארץ הקודש]] - במטרה לחזק ולבסס את המורשת היהודית והזיקה לתורה, לעם ולארץ בעיקר בקרב עולי חבר העמים, וכן לרומם את מעמדם הרוחני, הכלכלי והחברתי של בני הקהילה הבוכרית בישראל.

רשת החינוך התמחתה והפכה להיות מובילה בפעילות חינוכית איכותית לקליטה מוצלחת של תלמידים עולים חדשים. פעילות זו גובתה בתרומות עתק לפיתוח תוכניות לימודים, בהקמת סביבה לימודית איכותית ומשוכללת, בהדרכה והטמעה של תוכניות חברתיות ובליווי מאסיבי של השקעות בתוספת שעות לימודים ובמתן שירותים תומכי חינוך נוספים על מנת לקדם את מוסד החינוך עד להיותו לדוגמה וסמל באזור פעילותו.

במסגרת זו פעלה ופועלת רשת החינוך - בשיתוף עם משרד החינוך והרשויות המקומיות - וסייעה בהצלחה רבה לבתי ספר קולטי עלייה מכל מגזרי החינוך (ממלכתי דתי, מוכרים ובבעלות רשתות חינוך המוכרות) בכל רמות הגיל: גני ילדים, בתי"ס יסודיים ועי"ס למשך תקופות קצובות אשר ברובם הוגדרו מראש עד אשר מוסדות חינוך אלו עמדו בכוחות עצמם על הרגליים.

בין בתי הספר הללו ניתן למנות בעיקר בתי ספר הפועלים ברשויות המוכרות כפריפריה חינוכית כקריית מלאכי, אשדוד, לוד, אילת, דרום תל אביב, רמלה, אור יהודה, קריית ים ודימונה.

כיום מפעילה אור אבנר מוסדות חינוך בכל רמות הגיל בערים [[אור יהודה]], [[רמלה]] ו[[קריית ים]]. כמו כן תומכת אור אבנר בתיכון הפנימייתי היוקרתי לבנים - נעל"ה ובמכון להכשרת רבנים 'אור אבנר - חב"ד' הפועלים בכפר הנוער [[כפר צבי סיטרין]].

בשנת [[תשס"ז]] הקימה רשת '''אור אבנר וחנה''' גם את פרויקט "זמן מסע" שמטרתו העצמת הזהות היהודית בבתי ספר יסודיים ממלכתיים בישראל בכיתות א'-ו'. הפרויקט יושם בלמעלה מ-70 בתי ספר ברחבי ישראל וזכה לתגובות אוהדות בציבור ולתגובות מעורבות בעיתונות, שרת החינוך לשעבר הגב' יולי תמיר שהבהילה אותה ה[[מחשבה]] שדווקא תקופתה תיזכר כעידן הפריחה של ארגון זה הכריזה מלחמה על הפרויקט לאחר שכעשרים רשויות מקומיות נוספות ביקשו להצטרף לפרויקט השאפתני.

כך זכה הארגון שלראשונה בתולדות המדינה נאסר בחוזר מנכ"ל מיוחד על קיום והפעלת תוכנית לימודים ספציפית להעשרה בבתי הספר היסודיים.

רשת החינוך בישראל מנוהלת על ידי המנכ"ל הרב [[ברוך יהודה בלוי|יהודה בלוי]].

== אור אבנר ב[[ארצות הברית]] ==
ב[[ארצות הברית]] מפעילה רשת אור אבנר את "קווינס גמנסיה" אשר מאחדת סביבה אשכול מוסדות חינוך ברוח חב"ד בשילוב מסורת עדת בוכרה, אשר פועלים לחינוך מאות רבות של תלמידים אשר למדו בעבר במערכת ה"פאבליק סקול" (בתי ספר ממלכתיים לכ יהודים) אשר הרשת פעלה לקליטתם בתוכה על מנת להצילם מהתבוללות.

מערכת חינוך מפוארת זו הוקמה גם היא בתרומתו הנדיבה והמתמשכת של מר לבייב אשר יזם אותה והביא אותה להצלחה מסחררת.

רשת החינוך ב[[ארצות הברית]] מנוהלת על ידי המנכ"ל הרב [[זלמן זבולונוב]] יחד עם סגנו הרב [[יצחק וולוביק]] שלוחי הרבי לעדה הבוכרית.

==לקריאה נוספת==
*'''אדמו"ר חב"ד ויהדות בוכרה''', פעילות חמ"ה בארץ הקודש, עמוד 581.
* מאיר סגל '''קויינס פינת ופרצת''' [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2062 עמוד 88.

== קישורים חיצוניים ==
* אתר רשת [http://www.oravner.org.il/ אור אבנר וחנה] בישראל.
*[http://hebrew.fjc.ru/default.asp איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים].
*[http://or-avner.net אתר בית הספר אור אבנר - קריית ים]
*'''[https://col.org.il/news/146268 "לא שלנו, של הרבי": ההתוועדות הסוחפת עם הנגיד ר' לוי לבייב]''' {{COL}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקווינס]]

אור אבנר

2025-02-25T07:46:48Z

קרקר: /* שלוחים בארגון אור אבנר */

קרן '''אור אבנר וחנה''' הינו ארגון פילנטרופי שנוסד על ידי הנגיד ר' [[לוי לבייב]] בשנת [[תשנ"ד]] בתיאום עם [[מרכז לעניני חינוך]], במטרה להחליף את ארגון [[עזרת אחים]], בארגון פעילות [[שליח|השלוחים]] במדינות [[ברית המועצות]] לשעבר.

קרן 'אור אבנר - חבר העמים' מנוהלת על ידי שלוחי הרבי: המנכ"ל הרב [[דוד מונדשיין]] ופועלת תחת הנחייתו של הרב הראשי ל[[רוסיה]] [[בערל לאזאר]]. הרב [[יוסף בלוי]] פעל רבות לתקציבים מצד משרד החינוך הישראלי עבור בתי ספר המנוהלים על ידי שלוחי הרבי.

קרן אור אבנר ניהלה את רוב מערך השליחות בחבר העמים מאמצע שנות הנ' ובמשך כעשרים שנה, וכיום הארגון כמעט ואינו פעיל. חלק מהמוסדות שהוקמו בשנות הפעילות נקראים אור אבנר.

'אור אבנר - ישראל' מנוהלת על ידי הרב [[ברוך יהודה בלוי|יהודה בלוי]].
הקרן קרויה על שם הוריו של לבייב, ר' אבנר וחנה לבייב.

אור אבנר בארצות הברית פועלת באימפריית מוסדות ברובע קווינס שבניו יורק ובניהול השלוחים הרב זלמן זבולונוב והרב לוי יצחק וולוביק.

== אור אבנר בחבר העמים ==
===היסטוריה===
[[קובץ:אור אבנר.jpg|שמאל|ממוזער|בית הספר אור אבנר בדנייפרופטרובסק שבאוקראינה]]
קרן אור אבנר בחבר העמים עובדת בשיתוף פעולה עם כמה גופים מרכזים, ביניהם [[איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים]], וקרן משפחת רוהר, בראשות ר' [[ג'ורג' רוהר]]. קרן זו נחשבה תומכת מרכזית בשלוחי הרבי ובחיים היהודיים בברית-המועצות לשעבר.

בערים באזורים שהיוו את ברית המועצות ישנם [[שליח]]וקהילה של חב"ד. בחסות איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים פועלים גני ילדים של אור אבנר, בתי ספר יסודיים, בתי ספר תיכוניים וכן מוסדות להשכלה גבוהה וישיבות. מספר הלומדים במוסדות אלו הגיע לאלפים.

המשרד הראשי של אור אבנר בחבר העמים ממוקם בעיר [[מוסקבה]].

בנוסף לפעילות השוטפת היו שנים בהן בתקופת החגים וב[[פסח]] מאות בחורי ישיבה מישיבות [[תומכי תמימים]] בארץ ישראל וב[[ארצות הברית]] הגיעו לחזק את הקהילות היהודיות שבהן אין שליח באופן קבוע ועורכים בהן תפילות וסדרים ציבורים.

גם בתקופת המשבר הכלכלי העולמי בשנים תשס"ח- תשס"ט, המשיכה קרן אור אבנר בראשות ר' לוי לבייב לתרום לשלוחים במדינות חבר העמים, אם כי התרומות צומצמו וכיום כל שליח דואג לתרומות בכח עצמו.

בתמוז [[תשס"ט]] נערך כינוס השלוחים של חבר העמים, ובשונה מתמיד הוא לא אורגן תחת שם 'אור אבנר' אלא הארגון התאום, איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים.

==שלוחים בארגון אור אבנר==
שלוחי הרבי בארגון אור אבנר:
*הרב [[בערל לאזאר]] - [[מוסקבה]], [[רוסיה]]
*הרב [[מענדל פבזנר]] - [[פטרבורג]], [[רוסיה]]
*הרב [[משה מוסקוביץ]] - [[חרקוב]], [[אוקראינה]]
*הרב [[אברהם וולף]] - [[חרקוב]]], [[אודסה]], [[אוקראינה]]
*הרב [[יוסי וולף]] - [[חרסון]], [[אוקראינה]]
*הרב [[שלמה וילהלם]] - [[ז'יטומיר]], [[אוקראינה]]
*הרב [[שמואל קמינצקי]] - [[דנייפרופטרובסק]], [[אוקראינה]]
*הרב [[אבא דוד גורביץ]] - [[טשקנט]], [[אוזבקיסטן]]
*הרב [[שייע כהן]] - [[אלמא אטא]], [[קזחסטן]]
*הרב [[יוסף גרוזמן]] - [[מינסק]], [[ביילורוס]]

===כיום===
קרן אור אבנר ניהלה את רוב מערך השליחות בחבר העמים מאמצע שנות הנ' ובמשך כעשרים שנה.

חלק מהמוסדות שהוקמו בשנות הפעילות נקראים אור אבנר.

השלוחים ברוסיה וביילורוס עובדים בתיאום עם הרב בערל לאזאר, השלוחים באוקראינה פועלים כל אחד באופן עצמאי. במולדביה תחת עזרת אחים.

לב לבייב מתארח מספר פעמים בשנה באירועי חב"ד מוסקבה.

== אור אבנר בישראל ==
רשת החינוך '''אור אבנר וחנה''' הוקמה בשנת [[תשנ"ד]] ב[[ארץ הקודש]] - במטרה לחזק ולבסס את המורשת היהודית והזיקה לתורה, לעם ולארץ בעיקר בקרב עולי חבר העמים, וכן לרומם את מעמדם הרוחני, הכלכלי והחברתי של בני הקהילה הבוכרית בישראל.

רשת החינוך התמחתה והפכה להיות מובילה בפעילות חינוכית איכותית לקליטה מוצלחת של תלמידים עולים חדשים. פעילות זו גובתה בתרומות עתק לפיתוח תוכניות לימודים, בהקמת סביבה לימודית איכותית ומשוכללת, בהדרכה והטמעה של תוכניות חברתיות ובליווי מאסיבי של השקעות בתוספת שעות לימודים ובמתן שירותים תומכי חינוך נוספים על מנת לקדם את מוסד החינוך עד להיותו לדוגמה וסמל באזור פעילותו.

במסגרת זו פעלה ופועלת רשת החינוך - בשיתוף עם משרד החינוך והרשויות המקומיות - וסייעה בהצלחה רבה לבתי ספר קולטי עלייה מכל מגזרי החינוך (ממלכתי דתי, מוכרים ובבעלות רשתות חינוך המוכרות) בכל רמות הגיל: גני ילדים, בתי"ס יסודיים ועי"ס למשך תקופות קצובות אשר ברובם הוגדרו מראש עד אשר מוסדות חינוך אלו עמדו בכוחות עצמם על הרגליים.

בין בתי הספר הללו ניתן למנות בעיקר בתי ספר הפועלים ברשויות המוכרות כפריפריה חינוכית כקריית מלאכי, אשדוד, לוד, אילת, דרום תל אביב, רמלה, אור יהודה, קריית ים ודימונה.

כיום מפעילה אור אבנר מוסדות חינוך בכל רמות הגיל בערים [[אור יהודה]], [[רמלה]] ו[[קריית ים]]. כמו כן תומכת אור אבנר בתיכון הפנימייתי היוקרתי לבנים - נעל"ה ובמכון להכשרת רבנים 'אור אבנר - חב"ד' הפועלים בכפר הנוער [[כפר צבי סיטרין]].

בשנת [[תשס"ז]] הקימה רשת '''אור אבנר וחנה''' גם את פרויקט "זמן מסע" שמטרתו העצמת הזהות היהודית בבתי ספר יסודיים ממלכתיים בישראל בכיתות א'-ו'. הפרויקט יושם בלמעלה מ-70 בתי ספר ברחבי ישראל וזכה לתגובות אוהדות בציבור ולתגובות מעורבות בעיתונות, שרת החינוך לשעבר הגב' יולי תמיר שהבהילה אותה ה[[מחשבה]] שדווקא תקופתה תיזכר כעידן הפריחה של ארגון זה הכריזה מלחמה על הפרויקט לאחר שכעשרים רשויות מקומיות נוספות ביקשו להצטרף לפרויקט השאפתני.

כך זכה הארגון שלראשונה בתולדות המדינה נאסר בחוזר מנכ"ל מיוחד על קיום והפעלת תוכנית לימודים ספציפית להעשרה בבתי הספר היסודיים.

רשת החינוך בישראל מנוהלת על ידי המנכ"ל הרב [[ברוך יהודה בלוי|יהודה בלוי]].

== אור אבנר ב[[ארצות הברית]] ==
ב[[ארצות הברית]] מפעילה רשת אור אבנר את "קווינס גמנסיה" אשר מאחדת סביבה אשכול מוסדות חינוך ברוח חב"ד בשילוב מסורת עדת בוכרה, אשר פועלים לחינוך מאות רבות של תלמידים אשר למדו בעבר במערכת ה"פאבליק סקול" (בתי ספר ממלכתיים לכ יהודים) אשר הרשת פעלה לקליטתם בתוכה על מנת להצילם מהתבוללות.

מערכת חינוך מפוארת זו הוקמה גם היא בתרומתו הנדיבה והמתמשכת של מר לבייב אשר יזם אותה והביא אותה להצלחה מסחררת.

רשת החינוך ב[[ארצות הברית]] מנוהלת על ידי המנכ"ל הרב [[זלמן זבולונוב]] יחד עם סגנו הרב [[יצחק וולוביק]] שלוחי הרבי לעדה הבוכרית.

==לקריאה נוספת==
*'''אדמו"ר חב"ד ויהדות בוכרה''', פעילות חמ"ה בארץ הקודש, עמוד 581.
* מאיר סגל '''קויינס פינת ופרצת''' [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2062 עמוד 88.

== קישורים חיצוניים ==
* אתר רשת [http://www.oravner.org.il/ אור אבנר וחנה] בישראל.
*[http://hebrew.fjc.ru/default.asp איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים].
*[http://or-avner.net אתר בית הספר אור אבנר - קריית ים]
*'''[https://col.org.il/news/146268 "לא שלנו, של הרבי": ההתוועדות הסוחפת עם הנגיד ר' לוי לבייב]''' {{COL}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקווינס]]

טשקנט

2025-02-24T09:01:23Z

קרקר:

[[קובץ:לב לבייב אבא דוד גורביץ איסלם קרימוב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[לב לבייב]] יו"ר קונגרס יהודי בוכרה ואור אבנר, עם מורו ורבו הרב [[אבא דוד גורביץ]] שליח ורב הראשי של אוזבקיסטן, ונשיא אוזבקיסטן איסלם קרימוב]]
'''טַשְׁקֵנְט''' (באוזבקית: Toshkent ; ברוסית: Ташкент ; תרגום מילולי מאוזבקית: "עיר האבן") היא בירתה של [[אוזבקיסטן]]. טשקנט נמצאת במזרח המדינה, והיא בירת המחוז הנקרא על שמה.

בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], נסו מיליוני אזרחי [[ברית המועצות]] אל חלקיה הפנימיים של המדינה, שם מצאו מקום בטוח הרחק מאיזורי הכיבוש הנאצי. רבים מהפליטים הגיעו אל אזורי אסיה התיכונה.

בין אותם פליטים נמנו גם [[חסידי חב"ד]] רבים, שהגיעו בעיקר אל הערים [[סמרקנד]] וטשקנט.

==החסידים מגיעים==
החסידים החלו להגיע לטשקנט ב[[קיץ]] [[תש"א]]{{הערה|הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] עמוד ריט}}. הפליטים בטשקנט נאלצו להסתמך על עזרתם המצומצמת של יהודים בודדים מבני העדה הבוכרית, שפתחו את ביתם ולבם בפני אחיהם הפליטים. לעיר הגיעו מאות אלפי פליטים, רובם המוחלט חסרי כל. רבים הסתובבו ברחובות בלי שידעו היכן יניחו את ראשם בלילה הקרוב. כך בכלל, ובפרט היה מצבם של הפליטים החב"דיים.

כבר בחודשים הראשונים לשהותם בעיר, התגבשו שני ריכוזים חסידיים - הגדול שבהם היה באיזור ה'סטרי-גורד' (העיר העתיקה), והריכוז השני ב'קרסו', [[שכונה]] בקצה העיר. בהמשך התיישבו רוב החסידים ב'סטרי גורד'.

== המצב הגשמי בטשקנט ==
הנחשול האדיר של הפליטים הגיעו בין קיץ [[תש"א]] לחורף [[תש"ב]], אז גם הגיעו רוב החסידים. הנחשול האדיר הותיר גם את השלטון חסר אונים, מבלי יכולת להתמודד עם המשימות הקשות להמציא דיור ועבודה לפליטים. כמויות הלחם והחיטה אזלו במהירות, ואלו לא הספיקו בעבור כולם. אזרחים נאלצו לעמוד בתור לילות ארוכים כדי להשיג ככר לחם, וגם אז לא תמיד השיגו את מבוקשם. מצרכי האוכל בשוק השחור התייקרו מאד. הרעב והזוהמה, הצפיפות בדיור, כל אלה גרמו למגיפת טיפוס שפשטה בין הפליטים. בתי הרפואה העמוסים לא יכלו לקלוט עוד חולים. ברחובות עיר היו מוטלות גופותיהם של מתים במשך ימים ארוכים, באין מטפל. עם התמתנות זרם הפליטים, המצב הרפואי והכלכלי השתפר קמעה. רק בתחילת שנת [[תש"ג]] הגיעו משלוחי [[מזון]] ותרופות בנדיבות [[ארצות הברית]], והם שהקלו מעט את המצב.

הרעב והמחלות פגעו כמובן גם בחסידי חב"ד - גברים, נשים וילדים ואף תינוקות שנפלו למשכב. חלקם נפחו את נשמתם בייסורים. אלה נקברו בבית העלמין האשכנזי הישן 'בורטיוק', אשר לדאבון לב נהרס עם השנים, ורבות מן המצבות לא ניתנות כיום לזיהוי.

== המארחים ==
על אף המצב הקשה, המשפחה החסידית המורחבת עשתה הכל כדי להתאגד ולהתדבק, לעזור איש לרעהו ככל האפשר. אנשים נתנו זה לזה מהמעט שהיה להם. אם לא היה, לפחות התנחמו זה בקרבתו של זה{{הערה|ראה בהקדמת [[מנחם זיגלבוים]] ל[[סוערות בדממה]] חלק א עמוד 24}}. הפליטים החדשים שהגיעו, מצאו מקום בימים הראשונים אצל הפליטים "הוותיקים" שאך הם עצמם הגיעו לטשקנט זמן לא רב קודם לכן. כך למשל היה בבית משפחת ר' [[יחיאל יוסף ריבקין]], שם התגוררו עשרים איש בחדר אחד.

משפחתו של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] התארחה תקופה ממושכת בביתו של הרב [[שמואל פרוס]]{{הערה|[[מנחם זיגלבוים]], '''זכרונותיו של ר' מולע''', [[טבת]] [[תשפ"א]]}}, כמו גם [[תמימים]] נוספים שהתגוררו בביתם תקופות כאלו ואחרות. הרב [[בערל ריקמן]] סבל ממצוקת הפרנסה, ועבד קשה כדי לקנות [[לחם]] לבני ביתו. אף על פי כן, הכניס לביתו פליט יהודי בשם ישעיה גרבר, שהפך לבן בית אצלו עד תום המלחמה.

בין הפעילים המרכזיים לטובת הפליטים, היו הרב [[מרדכי סירוטה]] והרב [[שמואל מנחם קליין]]. שניים אלו פעלו במלוא כוחם למען הפליטים בכלל, והפליטים החב"דיים בפרט.

הרב [[חייקל חאנין]] ורעייתו מרת חיה לאה הגיעו לטשקנט כפליטים עם שתי בנותיהם. הם הגיעו ב[[ראש חודש]] [[אלול]] שנת [[תש"ב]], ומאז ועד תום המלחמה, הקדישו את כל כוחם לסייע לפליטים החב"דיים. כמה מהחסידים התארחו באופן קבע בבית משפחת חאנין, בהם הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]].

== החיים החסידיים בטשקנט ==
כאשר המלחמה הייתה בעיצומה, תשומת הלב המרכזית של השלטון בברית המועצות הופנתה אל החזית הבוערת, ופחות כלפי האזרחים ולכן [[אנ"ש]] חסידי חב"ד יכלו להתארגן לתפילות במניין, ולהקים ישיבות ו'חדרים', אם כי שלא בפרסום. באי אלו מקומות התארגנו מניינים חב"דיים. ברחוב טשעקאר נפתח בית כנסת חב"די, בו התפללו רבים מדמויות ההוד החסידיות. ברבנות בבית הכנסת כיהן הרב [[שניאור זלמן גרליק]], השמש היה הרב [[חיים בנימין ברוד]], והאחראי על המקווה ששכן קרוב לבית כנסת, היה הרב [[מרדכי דובער לאקשין]]. הרב [[שלמה חיים קסלמן]] היה ה[[משפיע]], ובמסגרת תפקידו זה מסר לבעלי בתים שיעור ב[[ליקוטי תורה]].

===גדולי המשפיעים מתוועדים===
ב[[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו לרוב בבית ר' [[מרדכי סירוטה]], התוועדו גדולי המשפיעים באותם ימים: ר' [[יונה פאלטאווער]], ר' [[ישראל נעוולער]], ר' [[פרץ מוצ'קין]], ר' [[שלמה חיים קסלמן]] ועוד. "באותם לילות היה ה'[[משקה]]' בבית נשפך כמים" - נזכר אחד מבאי הבית - "היו רוקדים על השולחן עד אור הבוקר"{{מקור}}.

כשיצא ר' מרדכי מברית המועצות, נסע ל[[הרבי|רבי]] לקראת [[י' שבט]] [[תשל"ב]]. עם כניסתו ל'[[יחידות]]', שאלו הרבי בחיוך רחב: "למה לא הבאת לכאן את השולחן שעליו התוועדו כל כך הרבה?"

=== הקמת תלמודי תורה ===
כמה חסידים דאגו לשכור 'מלמדים' שילמדו עם הבנים, כל אחד בביתו. ר' [[פרץ מוצ'קין]] שכר לילדיו את ר' ישראל נעוולער כמלמד, ואילו מרת חיה פערלא גלפרין, דאגה שהרב [[דוד לבקובסקי]] ילמד עם בנה שלמה.

לאחר תקופה מסויימת, החלו להתגבש כיתות קטנות ללימוד גמרא. הרב שלמה חיים קסלמן לימד שתי כיתות, שכל אחת מנתה תלמידים בודדים.

לאחר זמן לא רב, דאג הרב [[יונה פולטובר]] (כהן) להקים 'חדרים' וישיבות בטשקנט. לשם כך דאג למלמדים ולבתים בהם יתקיימו הלימודים. הוא גם דאג לארוחה חמה לכל התלמידים, מה שעלה הון עתק בימים ההם.

על המלמדים ומגידי השיעורים בתקופה ההיא נמנו סלתה ושמנה של חב"ד בטשקנט: הרב [[חיים מאיר גרליק]], הרב [[הירשל ליברמן]], הרב [[יעקב שניאור זלמן פבזנר]], הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב [[ישראל נעוולער]]. הרב [[נחום טרבניק]] שהגיע לטשקנט באמצע המלחמה, מונה ל'בוחן' של ה'חדרים' והישיבות.

גם הרב [[אברהם מאיור]] (דרייזין) שהיה ממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות, הגיע לטשקנט בשנת [[תש"ד]], מאז החל לבחון את תלמידי הישיבה בעיר. מפעם לפעם התוועד עם התלמידים המבוגרים כמו עם אנ"ש.

כיתת 'חדר' אחת הוקמה בביתה של מרת חיה פערלא גלפרין, שם לימד הרב ישראל נעוולער. למרות התמתנות הרדיפות, מדי פעם ניסו שוטרים ואנשי [[המשטרה החשאית]] ללכוד תלמידי 'חדר' וישיבות. בשל ארועים אלה ואחרים, עברו ה'חדרים' והישיבות ממקום למקום בתדירות רבה. ר' ישראל נעוולער ותלמידיו נדדו מבית אחד למשנהו.

כתה אחרת הוקמה בבית משפחת ר' [[זלמן לייב אסטולין]]. בעל הבית היה מגוייס לצבא האדום, וההיגיון אמר שהשלטונות לא יחפצו להתנכל לגב' רייזל אסטולין שעה שבעלה נלחם למען המולדת. כך התקבצו התלמידים בביתם מדי יום, בשעה מוקדמת כדי שלא להיחשף לעינא בישא. גם בערב לא עזבו את הבית עד שכלו רגלי המסתובבים ברחובות. גב' רייזל אסטולין התמסרה לסידור המקום, ולהכנת אוכל מזין לתלמידים.

בנוסף לכך שימש המקום כסניף 'תומכי תמימים' לבחורים צעירים. זמן מה היה הרב זלמן לייב גם המשגיח. בתקופה מסויימת הר"מ היה ר' ישראל נעוועלער מלמד גמרא ו[[תניא]].

הישיבה מנתה שתי כיתות, האחת למבוגרים והאחת לצעירים. כשר' ישראל היה מוסר שיעור למבוגרים, היו הצעירים יושבים בקצה השני של החדר ולומדים לעצמם, וכן להיפך. בכיתת המבוגרים היו [[בן ציון פרידמן]], [[שלום דובער שם טוב]], [[שלום פלדמן]], [[חיים ישראל שפרלין]], [[שלמה גלפרין]], [[זאב סירוטה]], [[חיים רטובסקי]] ועוד מספר בחורים. בכיתת הצעירים היו [[בערל שייקביץ]], [[ישראל דוכמן]], [[שמריה פרוס]], ברוך בריקמן, [[יוסף גרינברג]], חיים רבקין, בערל רטובסקי ועוד.

==== 'חדרים' לכלל הציבור ====
מלבד ה'חדרים' עבור ילדי חסידי חב"ד, הוקמו גם 'חדרים' עבור ילדים לא חב"דיים. מי שדאג להם, היו חסידי חב"ד. הרב אלי ליפסקר פנה - בשנת תש"ד - אל הרב [[אהרן חזן]] וביקשו שיטול על עצמו את מלאכת הקודש. הרב חזן נענה בחיוב, וכעבור מספר חודשים הקים ארבעה 'חדרים' בטשקנט, בהם למדו כשמונים תלמידים, החל מקריאה בסידור ועד לימוד גמרא, ועד בכלל.

הרב חזן ביקר בבתי יהודים והסביר כי מן הראוי שילדיהם ידעו מעט יהדות, בהבטיחו שאת השיעורים יקבלו חינם. לאחר שההורים הביעו את הסכמתם, החל הרב חזן ללמד את הילדים בביתם. הוא כתב במחברת את [[אותיות]] הא' ב' ובמשך ימים ספורים הילדים ידעו את האותיות. או אז הסביר להורים כי בכדי להרחיב את ידיעות ילדיהם, כדאי שיעברו ללמוד ב'חדר'.

=== התקציב למוסדות ===
התקציב להקמת מוסדות אלו היה גדול מאד. ההוצאות הכספיות היו עצומות, משכורתם של ה'מלמדים' בלבד הסתכמה בעשרים אלף רובל לחודש. מלבד זאת, ניתנה לתלמידים ארוחה אחת בכל יום, שעלתה עשרות אלפי רובלים. על כך יש להוסיף את שכר הדירות של ה'חדרים'.

בעול ההוצאות נשאו בעיקר חסידי חב"ד אמידים, את רווחיהם השיגו באופן בלתי חוקי. בתנאי המשטר הסובייטי היה זה דבר שכרוך בסכנת נפשות. כמו כן לבעלי העסקים החב"דיים היו מכרים שעמדו עמם בקשרי מסחר - יהודים הרחוקים מתורה, אולם חסידי חב"ד השפיעו עליהם לתרום ביד נדיבה למען מוסדות התורה.

הרב חזן שימש כמפקח על סדרי הלימוד, ובד בבד היה אחראי על הצד הגשמי. היה עליו לספק ארוחה בכל יום לכל התלמידים, וגם המלמדים קיבלו את המשכורת מידיו, ללא שידעו כי חסידי חב"ד הם התורמים לכך.

==מתקרבים לחב"ד==
בתקופת המלחמה וגם לאחריה, היו שהתקרבו לחב"ד באמצעות היכרות עם חסידי חב"ד שהגיעו לעיר וגם בחורים שלמדו בסניפי תומכי תמימים שהוקמו בטשקנט.

אחת הדוגמאות הבולטות - ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], אשר התקרב לחב"ד לאחר שהתרשם משמחה רוחנית אמיתית, אשר היתה נחלתם של החסידים חרף מאורעות התקופה הנוראה{{הערה|[[שלומי חסקי]], [[הקטר של חב"ד]], עמוד 23}}.

==רבני קהילת חב"ד==

*הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רב קהילת חב"ד בטשקנט בתקופת מלחמת העולם השניה{{הערה|לפי הערך שלו}}. בימי השואה, לאחר תקופת נדודים הגיע לטשקנט שם התקבצו חסידים רבים. הרב גרליק פעל למען החזקת היהדות בעיר, ושימש כרב הקהילה החב"דית במקום. הוא דאג גם להקמת "[[תלמוד תורה]]" ו[[מקווה טהרה]]" במקום. בתום המלחמה הבריח את הגבול דרך לבוב כמו חסידים רבים ("[[יציאת רוסיה תש"ו]]") ל[[פולין]] ולאחר מספר שנים מונה לרבו של [[כפר חב"ד]]{{הערה|ראה בהרחבה בהתמים הראשון, פרק שני - טשקנט}}.

*הרב [[יעקב שניאור זלמן פבזנר|זלמן פבזנר (בובער)]] רב קהילת חב"ד בטשקנט בשנות הי' והכ'{{הערה|לפי הערך שלו}}. בימים בהם פרצה מלחמת העולם השניה, שהה במאסר, רעייתו עם שאר בני המשפחה הצליחו לברוח לאוזבקיסטן ובמהלך המלחמה נפטרה רעייתו מרעב. לאחר שחרורו מהמאסר, קבע את מגוריו בטשקנט שבאוזבקיסטן, הפך עד מהרה לדמות הדומיננטית ביותר בחיי הקהילה והפך למרא דאתרא של קהילת חב"ד שהתהוותה במקום. חכם גדול בעל ידע נרחב. בטשקנט נחשב לבעל סמכא שאין עוררין עליו. בראש ובראשונה הוא עסק בלימוד התורה לבני נוער. ובני הנוער נמשכו אליו. דרכו בפסיקת ההלכה היתה שמלבד פסיקת ההלכה היה מסביר לשואל את הטעם להלכה שפסק ולא היה מניח לו ללכת עד שראה שהבין את הטעם כראוי. נפטר בטשקנט בי"ג [[ניסן]] [[תשל"א]]{{הערה|[[בית משיח]], [[כפר חב"ד]]}}.

== חסידים שנפטרו בטשקנט ==
כמה מחשובי החסידים נפטרו בטשקנט בתקופת השואה, ביניהם:

*הרב [[חיים עזרא ברונשטיין]], שכונה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] "עזרא הסופר" על שם היותו סופר סת"ם מומחה.
*הרב [[זלמן פרוס]]
*הרב [[פייטל לוין]], גיסו של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
*הרב [[נחום הלל פינסקי]] ועוד.
*אחד האסונות הטרגיים היה בפטירתה של איטה הניה לוין, בתו של החסיד ר' [[ישראל נעוולער]]. איטה הניה, לא יכלה לשאת את מראה אביה הגווע מרעב, והביאה לו את מנת הלחם היומית שלה, כשהיא מספרת שהצליחה לקנות את הלחם בשוק השחור. מחוסר [[מזון]] חלתה בדיזנטריה וב[[כ"ו בשבט]] [[תש"ב]] נפטרה, והיא בת עשרים.

== טשקנט לאחר המלחמה ==
בשנים [[תש"ו]]-[[תש"ז]], יצאו רוב חסידי חב"ד את ברית המועצות בבריחה הידועה דרך העיר [[לבוב]]. רוב חסידי חב"ד שהיו בטשקנט, יצאו אף הם בדרך זו, ורק עשרות בודדות נותרו בעיר. הקהילה המשיכה להתקיים עוד כחצי יובל שנים, עד שנות הלמ"דים הראשונות, או אז רוב אנשי קהילת חב"ד בעיר עלו ל[[ארץ הקודש]].

בשנות הי' והכ' בטשקנט היתה קהילה חסידית מגובשת. והרבה פעילויות לכלל רוסיה כולל הריפובליקות הגיעו מטשקנט{{הבהרה}}.

ההתוועדויות היו פעילות עם קודים וסימנים מי ומי הבאים בין החסידים.

היו חסידים שפעלו רבות בנוגע ליהדות המקום, ביניהם:
* הרב [[זלמן בובר פוזנר]] -רב קהילת חב"ד בטשקנט- ישב במאסר שנים רבות.
* הרב [[לוי פרסמן]].
* הרב [[משה גולדשמיד]].
* הרב [[מוטל קוזלינר]] - בין העסקנים הבולטים שהיה אחראי לחינוך, מקוואות ועוד, תעוזתו ותושיתו היה שם דבר ובמיוחד בין הבחורים סביבו.
* ר' [[אשר סאסאנקא]] - איש של מסירות נפש.
* האחים ר' [[שניאור זלמן קליין]], ר' [[שואל משה קליין]], שהיה מעמודי התווך של קהילת חב"ד, ור' [[ליפא קליין]].
* ר' [[מרדכי סירוטה]] - בעלי חסד ואמת שהשליכו עצמם עבור הזולת. היו מהראשונים שאפו מצות במחתרת.
* ר' [[יעקב יוסף לפקיבקר]] - שהיו גם מארחים מניין בביתם עם חסידים אחרים.

== שלוחי הרבי לטשקנט ==

===הרב אבא דוד גורביץ===
עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה.
[[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ מפקח על משלוח ה[[מצות]] לאוזבקיסטן]]

[[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]

בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב"ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת

הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27898 ליל הסדר בטשקנט]}}, והקים במקום בית ספר יהודי "בית מנחם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]}}.

בשנת [[תשס"ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21299 אונסק"ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה]}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט].}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?]}}.

עזב לבקשת השלטונות וגר בארץ הקודש.

===שלוחים===
שלוחי הרבי בטשקנט בשנים הבאות:

*הרב [[דב אקסלרוד]],
*הרב דוד קולטון,
*הרב ברוך אברמצ'ייב
*כיום - הרב חיים שייקביץ, מנהל פעילות חב"דית עניפה.

==לקריאה נוספת==
* [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ"ט]].
* [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', [[תשמ"ד]].
*[[הלל זלצמן]], '''[[מחתרת סמרקנד (ספר)|סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים]]''', [[תשע"ג]], עמודים: 23-25, 253-255, 534-537, 563-564 ועוד.
*[[מנחם זיגלבוים]], ספר '''זכרונותיו של ר' מולע''', [[טבת]] [[תשפ"א]]
*[[שניאור זלמן רבינוביץ]], התמים הראשון, הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רב קהילת חב"ב בטשקנט
*יוסף יצחק ניימרק, ''[http://chabadpedia.co.il/images/e/e0/%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%91%D7%A8.pdf מי יכול להיות רב? מי שאינו פוחד!]''', שבועון בית משיח כ"א אייר תשנ"ט עמוד 18 {{PDF|}} - הרב זלמן בובער רב קהילת חב"ד בטשקנט.
*[[שניאור זלמן ברגר]], [https://col.org.il/news/37323 חסיד ללא פעמונים, תולדות ר' [[שואל משה קליין]] ובני משפחתו]
{{בית|שניאור זלמן ברגר|קהילה 'בזכות' המלחמה|609|46 - 53|ה' אב תשס"ז}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://live.col.org.il/news/109070 ערי מקלט בשואה, טשקנט וסמרקנד] {{col}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]

אוזבקיסטן

2025-02-24T09:00:21Z

קרקר:

'''אוזבקסיטן''' היא מדינה ב[[אסיה]] התיכונה, שנקראה בעבר '''בוכרה''' על שם עיר המרכזית של האיזור בוכרה, בה פעלה קהילה יהודית גדולה, שאף השתמשה בשפה פנימית משלה{{הערה|השפה הבוכרית הינה שפה יהודית, ניב יהודי-פרסי.}}.
[[קובץ:לב לבייב אבא דוד גורביץ איסלם קרימוב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[לב לבייב]] יו"ר קונגרס יהודי בוכרה ואור אבנר, עם מורו ורבו הרב [[אבא דוד גורביץ]] שליח ורב הראשי של אוזבקיסטן, ונשיא אוזבקיסטן איסלם קרימוב]]

רבותינו נשיאינו שיגרו [[שלוחים]] לחיזוק הקהילה היהודית המקומית ובהם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[אברהם חיים נאה]] הרב [[שמחה גורודצקי]] והרב [[אבא דוד גורביץ]]. לאחר נפילת מסך הברזל וקריסת ברית המועצות, היגרו רוב יהודי אוזבקיסטן ל[[ארצות הברית]] ול[[ישראל]] וכיום פועל בה השליח הרב חיים שייקביץ.

בשנות [[השואה]] אלפי חסידי חב"ד הגיעו ל[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] הערים המרכזיות באוזבקיסטן ובערים אלו הוקמו קהילות חב"דיות וישיבות תומכי תמימים. הקהילות הצטמצמו בזמן [[היציאה מרוסיה]], והמשיכו להתקיים עד שנות הל', אז עלו רוב בני הקהילות החב"דיות בברית המועצות.

==היסטוריה==
ההתיישבות היהודית העיקרית בחבל בוכרה החל לפני כ-800 שנה, וראשיתו ביהודים ממוצא פרסי שהגיעו למקום.

החל משנת [[תקנ"ג]] החלו להגיע רבנים שונים לקהילה היהודית במקום, שהתיישבו בה וחיזקו את הצביון הרוחני המקומי, בהם הרב יוסף ממן, ששימש כרב הקהילה 61 שנה, הרב רפאל אוחנה, [[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון]], הרב [[יעקב מאיר]], ועוד.

מבחינה כלכלית, בעבר עבדו יהודי בוכרה ב[[מסחר]] בדים, בענפים חקלאיים ככותנה, משי, צמר, פירות ומאוחר יותר גם במכונות [[חקלאות|חקלאיות]], ב[[כימיקלים]] ובתעשיות המתכת.

בשל העובדה שהמדינה מוסלמית, מעמד הקהילה היהודית במדינה היה נחות והם נחשבו כאזרחים 'מדרגה שנייה', וחוו גזירות שונות, כגון החובה להניף סמרטוט מחוץ לבתיהם כדי להראות שהבית אינו בית מוסלמי, נאסר עליהם להיכנס לעיר לאחר שקיעת השמש, ונאסר עליהם לבנות בתים גבוהים, היו מחוייבים בחבישת כובע בצורה מסויימת, ועוד. עם זאת, למצב זה היו גם ייתרונות כגון הפטור מגיוס לצבא, ולצד זאת השלטונות שמרו על שלומם ובטחונם של בני הקהילה היהודית.

בתקופתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] כבר היו מאוגדים יהודי האזור בקהילות מאורגנות, שנוהלו על ידי 12 ממונים שעמדו לבחירה מחודשת כל שלושה חודשים ועליהם עמד ראש העדה - שהיה מכונה בשם 'קולונתאר', שפעל לצד רב ושני סגנים, אחד לכל שכונה.
בשנת [[תרפ"ב]] בוכרה סוחפה ל[[ברית המועצות]] ושמה הפך לאוזבקיסטן ובירתה טשקנט, דבר שגרר בעקבותיו רדיפת ודיכוי דת, אם כי בעצימות נמוכה יחסית לרוסיה ואוקראינה.

בשנת [[תרפ"ה]] הקים ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]] את הקולחוז היהודי הראשון במטרה לאפשר ליהודים להימנע מחילול שבת כפי שנדרש מרוב העובדים ברחבי רוסיה, כאשר כפר העבודה הוקם במרחק של כעשרים קילומטר מסמרקנד{{הערה|נ. צ גוטליב,"יהדות הדממה", 1984, עמודים 68-72. ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 300}}

==שלוחי רבותינו נשיאינו==
[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]

במטרה לחזק את הקהילה היהודית המקומית, שיגר לאורך השנים [[אדמו"ר הרש"ב]] מספר [[שלוחים]] שהתיישבו במקום והפכו לדמויות מפתח בקהילה, כשתלמידיהם ותלמידי תלמידיהם הפכו בעצמם אף הם למנהיגי הקהילות בבוכרה.
===הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב===

ראשון השלוחים היה הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]], שהיה מעמודי התווך של היישוב החב"די ב[[חברון]], אשר נשלח בשנת תרנ"ב (ואולי אף מספר שנים קודם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&hilite=53c35bed-4c07-40af-9fb0-f350b01ce0be&st=אליעזרוב&pgnum=180 תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמוד קנב]}}) נסע לשליחות בפעם הראשונה לעיר [[סמרקנד]] מטעם העדה הספרדית בחברון ובברכת רבו [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&hilite=ff456656-2d70-4ba3-99bc-5b97f1bd543d&st=אליעזרוב&pgnum=183 תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמוד קנה]}}, שם שימש כרב העיר והקהילה הבוכרית לבקשת יהודי המקום שהכירו בגדלותו הרוחנית וביקשו שיישאר אצלם ויכהן כרבם.

במשך זמן כהונתו פתח ישיבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=433 ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתכז]}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=503 ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתצז]}} ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&hilite=b9930495-6c90-4220-815f-8ab1ffb74aac&st=אליעזרוב&pgnum=185 בדבר פתיחת בית מטבחיים לשחיטת עופות בסמרקנד]}}, לשם כך מינה את תלמידו הקרוב ה[[שוחט ובודק|שו"ב]] מומחה הרב יונה אהרונוב כמדריך בית הספר ללימודי השחיטה שייסד, כדי להעמיד שוחטים מומחים שהיו נצרכים באותה עת. כמו כן פתח [[בית דין]] בסמרקנד, וכיהן בו כ[[דיין (הלכה)|דיין]] יחד עם הרב שלמה פנחסוב, הידוע בכינויו "באבאג'אן כאבולי", הרב חיים פנחסוב (פילוסוף), והרב יוסף-חיים כימיאגרוב.

הרב אליעזרוב המשיך לפקוד את המקום לפרקים עד סביבות שנת תר"פ. בעקבות שהייתו שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (כשמות-משפחת יהודי המקום) שפירושו הוא בן אליעזר. לאחר מכן שב לחברון, ואת מקומו מילא הרב שלמה טאג'ר{{הערה|בין תלמידיו הקרובים של הרב אליעזרוב היה הרב [[חזקיהו קייקוב]], וכאשר הרב אליעזרוב השלים את שליחותו וחזר לארץ הקודש, ליווה אותו בדרכו, ומשהגיעו לגבול מנע ממנו הרב אליעזרוב להמשיך איתו לארץ ישראל והורה לו לחזור לסמרקנד היות וצריכים אותו שם, הוא התחתן עם בתו של ר' מרדכי פנחסוב, שימש כ[[סופר סת"ם]] (והיה כותב על פי [[כתב אדמו"ר הזקן|שיטתו של אדמו"ר הזקן]]), כ[[שוחט]], וכמסדר גיטין וקידושין, ובהמשך התמנה כרב בית הכנסת הראשי של העיר סמרקנד, הגומבאז', כרב ומנהיג הקהילה הבוכרית המקומית, וכרב העיר כולה, ונותר להתגורר בסמרקנד עד לפטירתו בשנת תשכ"ו, ונטמן בבית העלמין היהודי המקומי}}.

===הרב חיים נאה===
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]

בשנת [[תרע"א]], הרב [[חיים נאה]] שהיה אז בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.

עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבכורה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.

===הרב שמחה גורודצקי===
חסיד נוסף שנשלחו לאורך השנים לפעול במקום היה הרב [[שמחה גורדצקי]].

בשנת [[תרפ"ו]] הקים הרב גורודצקי את סניף [[תפארת בחורים]] ותלמוד תורה ובשנות השיא למדו במוסדות אלו כאלף תלמידים.

==קהילות חב"דיות==
{{להשלים}}
בקיץ תש"א, במהלך [[מלחמת העולם השניה]] רבים מחסידי חב"ד נמלטו מחזית בה הנאצים כבשו והתקדמו אל עומק שטח ברית המועצות, ורבים מהם התרכזו בטשקנט וסמרקנד שבאוזבקיסטן.
בין הדמויות שפעלו באותה תקופה בבוכרה היה הרב [[ישראל פנחס שרייבר]] שנדד עם משפחתו ל[[סמרקנד]] בעקבות המלחמה, וסביבו התרכזה קבוצת תלמידים שבקשה ממנו לשמש להם מורה ומדריך ביהדות, והוא נענה לבקשתם. למד אתם את ספר ה"[[תניא]]" וערך אתם התועדויות. הערצתם אליו הייתה ללא גבול, הם ראו בו את רבם המובהק.

==תומכי תמימים==
לאחר שהתהוו בערים טשקנט וסמרקנד קהילות חב"דיות הקימו במקום ישיבות תומכי תמימים שפעלו במחתרת.

ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] היה הרב [[מיכאל טייטלבוים]]. את עול האחזקה הגשמי נטלו על עצמם הרבנים [[אבא פליסקין]] ו[[מענדל פוטרפס|מנחם מענדל פוטרפס]]. המנהל הראשי של הישיבה היה הרב [[יונה כהן]], ובין מגידי השיעורים בישיבה זו היו גם הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] והרב [[משה רובינסון]]. הרב [[ניסן נמנוב]] כיהן כ[[משפיע]] הישיבה.

מספר התלמידים המבוגרים הגיע לארבעים, ואילו מספר התלמידים הצעירים הגיע למאה. המחלקה בעיר זו המשיכה להתקיים עד אמצע הקיץ [[תש"ו]], שאז [[יציאת רוסיה תש"ו|עזבו רוב חסידי חב"ד]] את [[סמרקנד]] והיגרו מ[[רוסיה]].

==לאחר מלחמת העולם השניה==
[[קובץ:Chamah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]
[[קובץ:Chamah2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקמת ארגון חמ"ה ברוסיה הסובייטית לפני למעלה מ50 שנה]]
גם לאחר שרוב חסידי חב"ד עזבו את המדינה, המשיכה הישיבה לפעול, למרות שמספר חסידי חב"ד בעיר היה מועט, כאשר מעגל תלמידי הישיבה התרחב עם הזמן, והצטרפו אל הישיבה רבים מיהודי [[בוכרה]].

בשנים אלו, הארגון תחתיו פעלו חסידי חב"ד בבוכרה היה [[חבורת מזכי הרבים]], 'חמ"ה', שהוקם על ידי הרב [[משה ניסלביץ]] הרב [[בערל זלצמן]], האחים שיף ומספר חסידים צעירים נוספים.

לאחר שמשפחת ניסלביץ עזבה את ברית המועצות, עבר ניהול הארגון לידי צעירים בני העדה הבוכרית שהחזיקו את הארגון במשך השנים הבאות.

בשנות הכ"פים הישיבה הוקמה ישיבת תומכי תמימים סמרקנד מחדש במחתרת עם עשרה תמימים אותם לימד המשפיע הרב [[מיכאל מישולובין]].

הישיבה נסגרה בתחילת שנות הלמ"דים (שנות ה-70) עם גל העליה הגדול במסגרתו רוב חסידי חב"ד ברוסיה קיבלו אשרות יציאה ועזבו את גבולות ברית המועצות.

==ניגוני חב"ד שמקורם בבוכרה==
בחג השבועות תשל"ב, ביקש הרבי מהרב [[רפאל צמח חודיידטוב]] שינגן את הניגון [[שמעו בנים (ניגון)|שמעו בנים]], בעוד מבנו הרב [[משיח חודיידטוב]] ביקש הרבי שישיר את הניגון '[[עך טי זיעמליאק (ניגון)|עך טי זיעמליאק]]{{הערה|1=[http://teshura.com/Shochat-Levin%20-%20Sivan%2023%205776.pdf יומן משבועות תשל"ב, עמוד 12 (תשורה שוחאט)].}}.

==חסידי חב"ד אוזבקיסטן ==
חלק מחסידי חב"ד שהיו באוזבקיסטן בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:
{{טורים|תוכן=
*הרב [[דוד אוקונוב]]
*הרב [[יעקב בורושנסקי]]
*הרב [[מרדכי גולדשמיד]]
*הרב [[שלום דובער גורליק]]
*הרב [[פייוויש גנקין]]
*הרב [[חיים וואלאוויק]]
*הרב [[דובער וילנקין]]
*הרב [[אברהם זלצמן]]
*הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]
*הרב [[הלל זלצמן]]
*הרב [[רפאל חודידייטוב]]
*הרב [[בערקע חן]]
*הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
*הרב [[זלמן מרדכי לוין]]
*הרב [[צבי הירש לרנר]]
*הרב [[אברהם לבקיבקר]]
*הרב [[אליעזר מישולובין]]
*הרב [[דוד דב מישולובין]]
*הרב [[חיים אליהו מישולובין]]
*הרב [[מיכאל מישולובין]]
*הרב [[יצחק מישולובין]]
*הרב [[אשר אריה מקובצקי]]
*הרב [[יעקב נוטיק]]
*הרב [[משה ניסילעוויטש]]
*הרב [[מענדל פוטרפס]]
*ר' [[יעקב פיל]]
*הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר
}}

==רבני חב"ד באוזבקיסטן==
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[חיים נאה]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]]
*הרב [[אליהו לוין]]

== שלוחי הרבי לאוזבקיסטן ==

===הרב אבא דוד גורביץ===
עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה.
[[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ מפקח על משלוח ה[[מצות]] לאוזבקיסטן]]

[[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]

בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב"ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת

הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27898 ליל הסדר בטשקנט]}}, והקים במקום בית ספר יהודי "בית מנחם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]}}.

בשנת [[תשס"ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21299 אונסק"ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה]}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט].}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?]}}.

עזב לבקשת השלטונות וגר בארץ הקודש.

===שלוחים===
שלוחי הרבי בטשקנט בשנים הבאות:

*הרב [[דב אקסלרוד]],
*הרב דוד קולטון,
*הרב ברוך אברמצ'ייב
*כיום - הרב חיים שייקביץ, מנהל פעילות חב"דית עניפה.

===שליח בסמרקנד===
*הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר סמרקנד בשנות הנ'.

==קהילות יהודי בוכרה בעולם==
===בארץ הקודש===
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת הבוכרים]]}}
לאורך השנים רוב יהודי בוכרה עזבו את ברית המועצות וחלק ניכר מהם היגר לארץ הקודש והתאגד סביב בתי כנסת בקהילות מאורגנות ששימרו את המסורת הבוכרית, עם השפה והמנטאליות הייחודיים של הקהילה.

בחודש [[טבת]] [[תשל"ג]] הוקמה [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]] ביוזמת [[חמ"ה]]. הרב [[בערקע שיף]] מונה למנהל, ויחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] והרב [[שמואל חפר]] הוא התרחב והתבסס ולמדו בו אלפים רבים של תלמידים במשך השנים.

בין החסידים שהתקרבו לרבותינו נשיאינו על ידי שלוחיהם בבוכרה, היה הרב [[אברהם חיים לדיוב]], ששימש כשוחט בבוכרה היה מראשי העוסקים במסירות נפש לשמירת הגחלת היהודית במקום, ובשנותיו האחרונות מראשי עדת הבוכרים בארץ הקודש, ומזקני קהילת חב"ד ב[[נתניה]].

עם התאקלמות משפחתו בארץ, ייסדו הוא וחבריו ר' ארי יצחקוב, ר' זבולון לויוב ור' גבריאל ניאזוב בית כנסת לעולי בוכרה בעיר נתניה שנקרא "אסירי ציון".

ב[[קרית מלאכי]] הוקם בית הכנסת לעולי בוכרה על ידי הרב [[רפאל צמח חודיידטוב]].

הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] היה בין הפעילים המרכזיים לקליטתם של עולי בוכרה והכנסתם למוסדות חינוך על טהרת הקודש, כאשר בין השאר בעקבות פעילותו שונה הבלאנק הרישמי של כמה ממוסדות חב"ד המרכזיים בארץ הקודש ונוסף בהם הכיתוב שהם מיועדים לעולי בוכרה, גיאורגיה ותימן.

===בארצות הברית===
אחד המרכזים הגדולים אליהם היגרו בני הקהילה הבוכרית, הוא בארצות הברית. במהלך השנים פועל בקרב יוצאי בוכרה ארגון [[חמ"ה]], וכן רשת החינוך
והרווחה '[[אור אבנר]]' המפעילה רשת מסועפת של פעילות חינוכית.

לקהילה מספר בתי כנסת מפוארים וקהילות גדולות בקווינס ובורו פארק.

בשכונת בורו פארק בניו יורק, ייסד הרב שלמה חי ניאזוב שפעל רבות בסמרקמד לחזק תומ"צ, תחת השלטון הקומוניסטי, את קהילת 'למען אחי בוכרים' המשמש לבית כנסת ומרכז יהדות לקהילת הבוכרים עד היום הזה{{הבהרה}}.

===קהילת בוכרה כיום===
כיום מאוגדות רוב קהילות הבוכרים תחת שני ארגונים מרכזיים: [[קונגרס יהודי בוכרה העולמי]] בנשיאותו של הפילנתרופ ואיש העסקים מר [[לב לבייב]] המפעילה גם את רשת בתי החינוך [[אור אבנר]] במדינות חבר העמים, ישראל, וארצות הברית, זאת לצד הארגון 'המרכז למורשת יהדות בוכרה'.

בין הפעילים המרכזיים להקמת ארגון 'אור אבנר' ו'קונגרס יהודי בוכרה' היה הרב [[יוסף ישראל בלוי]], וכיום משמש כמנכ"ל ארגונים אלו בנו הרב [[יהודה בלוי]] (החל משנת תשס"ז){{הערה|קדם לו בתפקיד הרב [[אליהו וילהלם]].}}.

הארגון מוציא לאור באופן קבוע פרסומים שונים, בראשם בטאון יהדות בוכרה 'מנורה', אותו ערכו במשך שנים ארוכות ר' [[יאיר בורוכוב]] ור' [[שימי סגל]].

בעיר נתניה פועלת קהילה בוכרית גדולה, בראשה עומד חסיד חב"ד הרב [[יהודה לויוב]], וכמה מבתי הכנסת של קהילת בוכרה בעיר משייכים את עצמם לחסידי חב"ד, כך גם בעיר [[קרית גת]] פועלת קהילה בוכרית בראשות חסיד חב"ד השליח הרב [[שמואל סעידוב]].

==דמויות חב"דיות בולטות בקהילות הבוכריות כיום==
*הרב [[ניסן לבייב]] - רבה של הקהילה הבוכרית במדינת [[רוסיה]]
*הרב [[שלמה בביוב]] - הרב הראשי של הקהילה באוזבקיסטן
*הרב [[דוד ארייב]] - רבה הראשי של הקהילה הבוכרית ׳אור אבנר׳ ושליח הרבי בעיר אורורה קולורדו [[ארה"ב]]
*הרב [[יונתן בורוכוב]] - רב העדה הבוכרית ב[[רחובות]] ראש כולל עטרת שלום ומחבר ספרי ההלכה מערכי המשפט
*הרב [[יהודה לויוב]] - רב העדה הבוכרית ב[[נתניה]], ראש כולל ליבנו בתורתו ומראשי ישיבת 'אוהלי תמימים' ב[[כפר חב"ד]]
*הרב [[שלמה חי ניאזוב]] - רב בית כנסת 'למען אחי בוכרים' [[בורו פארק]]

==ראו גם==
*[[גרוזיה]]
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[חיים נאה]]
*הרב [[שמחה גורודצקי]]
*ר' [[לב לבייב]]

==לקריאה נוספת==
*'''אתם שלום''' - בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]], [[תשע"ו]]{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/e/e5/%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1_%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%90%D7%AA%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D.pdf תדפיס מהספר] {{PDF}}}}.
* '''יהדות הדממה''', בעריכת [[נפתלי צבי גוטליב]], [[תשמ"ד]]
* [[נודע בשיעורים]]
* '''מחזות ועלילות''', יוחנן בן אהרון חזק, הוצאת רחובות, [[תשמ"א]]
* '''יהדות בוכארה גדוליה ומנהגיה''', ד"ר גיורא פוזיילוב, הוצאת משרד החינוך, [[תשס"ח]]
*זושא וולף, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה''', הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, [[תשע"ו]]
*'''ככוכבים לעולם ועד''' - פרקים בתולדות יהודי בוכרה, עורך המהדורה בעברית
*'''אוצר המוזיקה''' - פרקי נגינה מעולמה של יהדות בוכרה, עורך המהדורה בעברית
*[[אברהם רייניץ]], [[הלל זלצמן]], '''מחתרת סמרקנד''', פעילות חמ"ה בסמרקנד ובארץ הקודש
*'''מסירות נפש של יהודי בוכרה ''', פעילות הרב שלמה חי ניאזוב בסמרקנד וניו יורק, והחיים של יהודי בוכרה, תש"מ?, יצא לאור באנגלית defiance in Samarkand

==קישורים חיצוניים==
*שניאור זלמן ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/שליחות_גרוזיה_ובוכרה.pdf מה לאדמו"ר אשכנזי, ויהדות בוכרה, קווקז וגרוזיה?!...]''', [[שבועון בית משיח]] י"ז חשון [[תש"פ]] עמוד 28

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]

אוזבקיסטן

2025-02-24T08:59:47Z

קרקר:

'''אוזבקסיטן''' היא מדינה ב[[אסיה]] התיכונה, שנקראה בעבר '''בוכרה''' על שם עיר המרכזית של האיזור בוכרה, בה פעלה קהילה יהודית גדולה, שאף השתמשה בשפה פנימית משלה{{הערה|השפה הבוכרית הינה שפה יהודית, ניב יהודי-פרסי.}}.
[[קובץ:לב לבייב אבא דוד גורביץ איסלם קרימוב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לב לבייב יו"ר קונגרס יהודי בוכרה ואור אבנר, עם מורו ורבו הרב אבא דוד גורביץ שליח ורב הראשי של אוזבקיסטן, ונשיא אוזבקיסטן איסלם קרימוב]]

רבותינו נשיאינו שיגרו [[שלוחים]] לחיזוק הקהילה היהודית המקומית ובהם הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[אברהם חיים נאה]] הרב [[שמחה גורודצקי]] והרב [[אבא דוד גורביץ]]. לאחר נפילת מסך הברזל וקריסת ברית המועצות, היגרו רוב יהודי אוזבקיסטן ל[[ארצות הברית]] ול[[ישראל]] וכיום פועל בה השליח הרב חיים שייקביץ.

בשנות [[השואה]] אלפי חסידי חב"ד הגיעו ל[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] הערים המרכזיות באוזבקיסטן ובערים אלו הוקמו קהילות חב"דיות וישיבות תומכי תמימים. הקהילות הצטמצמו בזמן [[היציאה מרוסיה]], והמשיכו להתקיים עד שנות הל', אז עלו רוב בני הקהילות החב"דיות בברית המועצות.

==היסטוריה==
ההתיישבות היהודית העיקרית בחבל בוכרה החל לפני כ-800 שנה, וראשיתו ביהודים ממוצא פרסי שהגיעו למקום.

החל משנת [[תקנ"ג]] החלו להגיע רבנים שונים לקהילה היהודית במקום, שהתיישבו בה וחיזקו את הצביון הרוחני המקומי, בהם הרב יוסף ממן, ששימש כרב הקהילה 61 שנה, הרב רפאל אוחנה, [[הרבנות הראשית לישראל|הראשון לציון]], הרב [[יעקב מאיר]], ועוד.

מבחינה כלכלית, בעבר עבדו יהודי בוכרה ב[[מסחר]] בדים, בענפים חקלאיים ככותנה, משי, צמר, פירות ומאוחר יותר גם במכונות [[חקלאות|חקלאיות]], ב[[כימיקלים]] ובתעשיות המתכת.

בשל העובדה שהמדינה מוסלמית, מעמד הקהילה היהודית במדינה היה נחות והם נחשבו כאזרחים 'מדרגה שנייה', וחוו גזירות שונות, כגון החובה להניף סמרטוט מחוץ לבתיהם כדי להראות שהבית אינו בית מוסלמי, נאסר עליהם להיכנס לעיר לאחר שקיעת השמש, ונאסר עליהם לבנות בתים גבוהים, היו מחוייבים בחבישת כובע בצורה מסויימת, ועוד. עם זאת, למצב זה היו גם ייתרונות כגון הפטור מגיוס לצבא, ולצד זאת השלטונות שמרו על שלומם ובטחונם של בני הקהילה היהודית.

בתקופתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] כבר היו מאוגדים יהודי האזור בקהילות מאורגנות, שנוהלו על ידי 12 ממונים שעמדו לבחירה מחודשת כל שלושה חודשים ועליהם עמד ראש העדה - שהיה מכונה בשם 'קולונתאר', שפעל לצד רב ושני סגנים, אחד לכל שכונה.
בשנת [[תרפ"ב]] בוכרה סוחפה ל[[ברית המועצות]] ושמה הפך לאוזבקיסטן ובירתה טשקנט, דבר שגרר בעקבותיו רדיפת ודיכוי דת, אם כי בעצימות נמוכה יחסית לרוסיה ואוקראינה.

בשנת [[תרפ"ה]] הקים ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]] את הקולחוז היהודי הראשון במטרה לאפשר ליהודים להימנע מחילול שבת כפי שנדרש מרוב העובדים ברחבי רוסיה, כאשר כפר העבודה הוקם במרחק של כעשרים קילומטר מסמרקנד{{הערה|נ. צ גוטליב,"יהדות הדממה", 1984, עמודים 68-72. ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 300}}

==שלוחי רבותינו נשיאינו==
[[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]

במטרה לחזק את הקהילה היהודית המקומית, שיגר לאורך השנים [[אדמו"ר הרש"ב]] מספר [[שלוחים]] שהתיישבו במקום והפכו לדמויות מפתח בקהילה, כשתלמידיהם ותלמידי תלמידיהם הפכו בעצמם אף הם למנהיגי הקהילות בבוכרה.
===הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב===

ראשון השלוחים היה הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]], שהיה מעמודי התווך של היישוב החב"די ב[[חברון]], אשר נשלח בשנת תרנ"ב (ואולי אף מספר שנים קודם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&hilite=53c35bed-4c07-40af-9fb0-f350b01ce0be&st=אליעזרוב&pgnum=180 תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמוד קנב]}}) נסע לשליחות בפעם הראשונה לעיר [[סמרקנד]] מטעם העדה הספרדית בחברון ובברכת רבו [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&hilite=ff456656-2d70-4ba3-99bc-5b97f1bd543d&st=אליעזרוב&pgnum=183 תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמוד קנה]}}, שם שימש כרב העיר והקהילה הבוכרית לבקשת יהודי המקום שהכירו בגדלותו הרוחנית וביקשו שיישאר אצלם ויכהן כרבם.

במשך זמן כהונתו פתח ישיבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=433 ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתכז]}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=503 ממכתב אדמו"ר הרש"ב אליו, אגרות קודש עמוד תתצז]}} ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&hilite=b9930495-6c90-4220-815f-8ab1ffb74aac&st=אליעזרוב&pgnum=185 בדבר פתיחת בית מטבחיים לשחיטת עופות בסמרקנד]}}, לשם כך מינה את תלמידו הקרוב ה[[שוחט ובודק|שו"ב]] מומחה הרב יונה אהרונוב כמדריך בית הספר ללימודי השחיטה שייסד, כדי להעמיד שוחטים מומחים שהיו נצרכים באותה עת. כמו כן פתח [[בית דין]] בסמרקנד, וכיהן בו כ[[דיין (הלכה)|דיין]] יחד עם הרב שלמה פנחסוב, הידוע בכינויו "באבאג'אן כאבולי", הרב חיים פנחסוב (פילוסוף), והרב יוסף-חיים כימיאגרוב.

הרב אליעזרוב המשיך לפקוד את המקום לפרקים עד סביבות שנת תר"פ. בעקבות שהייתו שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (כשמות-משפחת יהודי המקום) שפירושו הוא בן אליעזר. לאחר מכן שב לחברון, ואת מקומו מילא הרב שלמה טאג'ר{{הערה|בין תלמידיו הקרובים של הרב אליעזרוב היה הרב [[חזקיהו קייקוב]], וכאשר הרב אליעזרוב השלים את שליחותו וחזר לארץ הקודש, ליווה אותו בדרכו, ומשהגיעו לגבול מנע ממנו הרב אליעזרוב להמשיך איתו לארץ ישראל והורה לו לחזור לסמרקנד היות וצריכים אותו שם, הוא התחתן עם בתו של ר' מרדכי פנחסוב, שימש כ[[סופר סת"ם]] (והיה כותב על פי [[כתב אדמו"ר הזקן|שיטתו של אדמו"ר הזקן]]), כ[[שוחט]], וכמסדר גיטין וקידושין, ובהמשך התמנה כרב בית הכנסת הראשי של העיר סמרקנד, הגומבאז', כרב ומנהיג הקהילה הבוכרית המקומית, וכרב העיר כולה, ונותר להתגורר בסמרקנד עד לפטירתו בשנת תשכ"ו, ונטמן בבית העלמין היהודי המקומי}}.

===הרב חיים נאה===
[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]

בשנת [[תרע"א]], הרב [[חיים נאה]] שהיה אז בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.

עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבכורה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.

===הרב שמחה גורודצקי===
חסיד נוסף שנשלחו לאורך השנים לפעול במקום היה הרב [[שמחה גורדצקי]].

בשנת [[תרפ"ו]] הקים הרב גורודצקי את סניף [[תפארת בחורים]] ותלמוד תורה ובשנות השיא למדו במוסדות אלו כאלף תלמידים.

==קהילות חב"דיות==
{{להשלים}}
בקיץ תש"א, במהלך [[מלחמת העולם השניה]] רבים מחסידי חב"ד נמלטו מחזית בה הנאצים כבשו והתקדמו אל עומק שטח ברית המועצות, ורבים מהם התרכזו בטשקנט וסמרקנד שבאוזבקיסטן.
בין הדמויות שפעלו באותה תקופה בבוכרה היה הרב [[ישראל פנחס שרייבר]] שנדד עם משפחתו ל[[סמרקנד]] בעקבות המלחמה, וסביבו התרכזה קבוצת תלמידים שבקשה ממנו לשמש להם מורה ומדריך ביהדות, והוא נענה לבקשתם. למד אתם את ספר ה"[[תניא]]" וערך אתם התועדויות. הערצתם אליו הייתה ללא גבול, הם ראו בו את רבם המובהק.

==תומכי תמימים==
לאחר שהתהוו בערים טשקנט וסמרקנד קהילות חב"דיות הקימו במקום ישיבות תומכי תמימים שפעלו במחתרת.

ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] היה הרב [[מיכאל טייטלבוים]]. את עול האחזקה הגשמי נטלו על עצמם הרבנים [[אבא פליסקין]] ו[[מענדל פוטרפס|מנחם מענדל פוטרפס]]. המנהל הראשי של הישיבה היה הרב [[יונה כהן]], ובין מגידי השיעורים בישיבה זו היו גם הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] והרב [[משה רובינסון]]. הרב [[ניסן נמנוב]] כיהן כ[[משפיע]] הישיבה.

מספר התלמידים המבוגרים הגיע לארבעים, ואילו מספר התלמידים הצעירים הגיע למאה. המחלקה בעיר זו המשיכה להתקיים עד אמצע הקיץ [[תש"ו]], שאז [[יציאת רוסיה תש"ו|עזבו רוב חסידי חב"ד]] את [[סמרקנד]] והיגרו מ[[רוסיה]].

==לאחר מלחמת העולם השניה==
[[קובץ:Chamah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל הארגון]]
[[קובץ:Chamah2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקמת ארגון חמ"ה ברוסיה הסובייטית לפני למעלה מ50 שנה]]
גם לאחר שרוב חסידי חב"ד עזבו את המדינה, המשיכה הישיבה לפעול, למרות שמספר חסידי חב"ד בעיר היה מועט, כאשר מעגל תלמידי הישיבה התרחב עם הזמן, והצטרפו אל הישיבה רבים מיהודי [[בוכרה]].

בשנים אלו, הארגון תחתיו פעלו חסידי חב"ד בבוכרה היה [[חבורת מזכי הרבים]], 'חמ"ה', שהוקם על ידי הרב [[משה ניסלביץ]] הרב [[בערל זלצמן]], האחים שיף ומספר חסידים צעירים נוספים.

לאחר שמשפחת ניסלביץ עזבה את ברית המועצות, עבר ניהול הארגון לידי צעירים בני העדה הבוכרית שהחזיקו את הארגון במשך השנים הבאות.

בשנות הכ"פים הישיבה הוקמה ישיבת תומכי תמימים סמרקנד מחדש במחתרת עם עשרה תמימים אותם לימד המשפיע הרב [[מיכאל מישולובין]].

הישיבה נסגרה בתחילת שנות הלמ"דים (שנות ה-70) עם גל העליה הגדול במסגרתו רוב חסידי חב"ד ברוסיה קיבלו אשרות יציאה ועזבו את גבולות ברית המועצות.

==ניגוני חב"ד שמקורם בבוכרה==
בחג השבועות תשל"ב, ביקש הרבי מהרב [[רפאל צמח חודיידטוב]] שינגן את הניגון [[שמעו בנים (ניגון)|שמעו בנים]], בעוד מבנו הרב [[משיח חודיידטוב]] ביקש הרבי שישיר את הניגון '[[עך טי זיעמליאק (ניגון)|עך טי זיעמליאק]]{{הערה|1=[http://teshura.com/Shochat-Levin%20-%20Sivan%2023%205776.pdf יומן משבועות תשל"ב, עמוד 12 (תשורה שוחאט)].}}.

==חסידי חב"ד אוזבקיסטן ==
חלק מחסידי חב"ד שהיו באוזבקיסטן בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:
{{טורים|תוכן=
*הרב [[דוד אוקונוב]]
*הרב [[יעקב בורושנסקי]]
*הרב [[מרדכי גולדשמיד]]
*הרב [[שלום דובער גורליק]]
*הרב [[פייוויש גנקין]]
*הרב [[חיים וואלאוויק]]
*הרב [[דובער וילנקין]]
*הרב [[אברהם זלצמן]]
*הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]
*הרב [[הלל זלצמן]]
*הרב [[רפאל חודידייטוב]]
*הרב [[בערקע חן]]
*הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
*הרב [[זלמן מרדכי לוין]]
*הרב [[צבי הירש לרנר]]
*הרב [[אברהם לבקיבקר]]
*הרב [[אליעזר מישולובין]]
*הרב [[דוד דב מישולובין]]
*הרב [[חיים אליהו מישולובין]]
*הרב [[מיכאל מישולובין]]
*הרב [[יצחק מישולובין]]
*הרב [[אשר אריה מקובצקי]]
*הרב [[יעקב נוטיק]]
*הרב [[משה ניסילעוויטש]]
*הרב [[מענדל פוטרפס]]
*ר' [[יעקב פיל]]
*הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר
}}

==רבני חב"ד באוזבקיסטן==
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[חיים נאה]]
*הרב [[חזקיהו קייקוב]]
*הרב [[אליהו לוין]]

== שלוחי הרבי לאוזבקיסטן ==

===הרב אבא דוד גורביץ===
עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה.
[[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ מפקח על משלוח ה[[מצות]] לאוזבקיסטן]]

[[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]

בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב"ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת

הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27898 ליל הסדר בטשקנט]}}, והקים במקום בית ספר יהודי "בית מנחם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]}}.

בשנת [[תשס"ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21299 אונסק"ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה]}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט].}}, יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?]}}.

עזב לבקשת השלטונות וגר בארץ הקודש.

===שלוחים===
שלוחי הרבי בטשקנט בשנים הבאות:

*הרב [[דב אקסלרוד]],
*הרב דוד קולטון,
*הרב ברוך אברמצ'ייב
*כיום - הרב חיים שייקביץ, מנהל פעילות חב"דית עניפה.

===שליח בסמרקנד===
*הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר סמרקנד בשנות הנ'.

==קהילות יהודי בוכרה בעולם==
===בארץ הקודש===
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת הבוכרים]]}}
לאורך השנים רוב יהודי בוכרה עזבו את ברית המועצות וחלק ניכר מהם היגר לארץ הקודש והתאגד סביב בתי כנסת בקהילות מאורגנות ששימרו את המסורת הבוכרית, עם השפה והמנטאליות הייחודיים של הקהילה.

בחודש [[טבת]] [[תשל"ג]] הוקמה [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]] ביוזמת [[חמ"ה]]. הרב [[בערקע שיף]] מונה למנהל, ויחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] והרב [[שמואל חפר]] הוא התרחב והתבסס ולמדו בו אלפים רבים של תלמידים במשך השנים.

בין החסידים שהתקרבו לרבותינו נשיאינו על ידי שלוחיהם בבוכרה, היה הרב [[אברהם חיים לדיוב]], ששימש כשוחט בבוכרה היה מראשי העוסקים במסירות נפש לשמירת הגחלת היהודית במקום, ובשנותיו האחרונות מראשי עדת הבוכרים בארץ הקודש, ומזקני קהילת חב"ד ב[[נתניה]].

עם התאקלמות משפחתו בארץ, ייסדו הוא וחבריו ר' ארי יצחקוב, ר' זבולון לויוב ור' גבריאל ניאזוב בית כנסת לעולי בוכרה בעיר נתניה שנקרא "אסירי ציון".

ב[[קרית מלאכי]] הוקם בית הכנסת לעולי בוכרה על ידי הרב [[רפאל צמח חודיידטוב]].

הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] היה בין הפעילים המרכזיים לקליטתם של עולי בוכרה והכנסתם למוסדות חינוך על טהרת הקודש, כאשר בין השאר בעקבות פעילותו שונה הבלאנק הרישמי של כמה ממוסדות חב"ד המרכזיים בארץ הקודש ונוסף בהם הכיתוב שהם מיועדים לעולי בוכרה, גיאורגיה ותימן.

===בארצות הברית===
אחד המרכזים הגדולים אליהם היגרו בני הקהילה הבוכרית, הוא בארצות הברית. במהלך השנים פועל בקרב יוצאי בוכרה ארגון [[חמ"ה]], וכן רשת החינוך
והרווחה '[[אור אבנר]]' המפעילה רשת מסועפת של פעילות חינוכית.

לקהילה מספר בתי כנסת מפוארים וקהילות גדולות בקווינס ובורו פארק.

בשכונת בורו פארק בניו יורק, ייסד הרב שלמה חי ניאזוב שפעל רבות בסמרקמד לחזק תומ"צ, תחת השלטון הקומוניסטי, את קהילת 'למען אחי בוכרים' המשמש לבית כנסת ומרכז יהדות לקהילת הבוכרים עד היום הזה{{הבהרה}}.

===קהילת בוכרה כיום===
כיום מאוגדות רוב קהילות הבוכרים תחת שני ארגונים מרכזיים: [[קונגרס יהודי בוכרה העולמי]] בנשיאותו של הפילנתרופ ואיש העסקים מר [[לב לבייב]] המפעילה גם את רשת בתי החינוך [[אור אבנר]] במדינות חבר העמים, ישראל, וארצות הברית, זאת לצד הארגון 'המרכז למורשת יהדות בוכרה'.

בין הפעילים המרכזיים להקמת ארגון 'אור אבנר' ו'קונגרס יהודי בוכרה' היה הרב [[יוסף ישראל בלוי]], וכיום משמש כמנכ"ל ארגונים אלו בנו הרב [[יהודה בלוי]] (החל משנת תשס"ז){{הערה|קדם לו בתפקיד הרב [[אליהו וילהלם]].}}.

הארגון מוציא לאור באופן קבוע פרסומים שונים, בראשם בטאון יהדות בוכרה 'מנורה', אותו ערכו במשך שנים ארוכות ר' [[יאיר בורוכוב]] ור' [[שימי סגל]].

בעיר נתניה פועלת קהילה בוכרית גדולה, בראשה עומד חסיד חב"ד הרב [[יהודה לויוב]], וכמה מבתי הכנסת של קהילת בוכרה בעיר משייכים את עצמם לחסידי חב"ד, כך גם בעיר [[קרית גת]] פועלת קהילה בוכרית בראשות חסיד חב"ד השליח הרב [[שמואל סעידוב]].

==דמויות חב"דיות בולטות בקהילות הבוכריות כיום==
*הרב [[ניסן לבייב]] - רבה של הקהילה הבוכרית במדינת [[רוסיה]]
*הרב [[שלמה בביוב]] - הרב הראשי של הקהילה באוזבקיסטן
*הרב [[דוד ארייב]] - רבה הראשי של הקהילה הבוכרית ׳אור אבנר׳ ושליח הרבי בעיר אורורה קולורדו [[ארה"ב]]
*הרב [[יונתן בורוכוב]] - רב העדה הבוכרית ב[[רחובות]] ראש כולל עטרת שלום ומחבר ספרי ההלכה מערכי המשפט
*הרב [[יהודה לויוב]] - רב העדה הבוכרית ב[[נתניה]], ראש כולל ליבנו בתורתו ומראשי ישיבת 'אוהלי תמימים' ב[[כפר חב"ד]]
*הרב [[שלמה חי ניאזוב]] - רב בית כנסת 'למען אחי בוכרים' [[בורו פארק]]

==ראו גם==
*[[גרוזיה]]
*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
*הרב [[חיים נאה]]
*הרב [[שמחה גורודצקי]]
*ר' [[לב לבייב]]

==לקריאה נוספת==
*'''אתם שלום''' - בעריכת הרב [[ישראל אלפנביין]], [[תשע"ו]]{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/e/e5/%D7%AA%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%A1_%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%90%D7%AA%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D.pdf תדפיס מהספר] {{PDF}}}}.
* '''יהדות הדממה''', בעריכת [[נפתלי צבי גוטליב]], [[תשמ"ד]]
* [[נודע בשיעורים]]
* '''מחזות ועלילות''', יוחנן בן אהרון חזק, הוצאת רחובות, [[תשמ"א]]
* '''יהדות בוכארה גדוליה ומנהגיה''', ד"ר גיורא פוזיילוב, הוצאת משרד החינוך, [[תשס"ח]]
*זושא וולף, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה''', הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, [[תשע"ו]]
*'''ככוכבים לעולם ועד''' - פרקים בתולדות יהודי בוכרה, עורך המהדורה בעברית
*'''אוצר המוזיקה''' - פרקי נגינה מעולמה של יהדות בוכרה, עורך המהדורה בעברית
*[[אברהם רייניץ]], [[הלל זלצמן]], '''מחתרת סמרקנד''', פעילות חמ"ה בסמרקנד ובארץ הקודש
*'''מסירות נפש של יהודי בוכרה ''', פעילות הרב שלמה חי ניאזוב בסמרקנד וניו יורק, והחיים של יהודי בוכרה, תש"מ?, יצא לאור באנגלית defiance in Samarkand

==קישורים חיצוניים==
*שניאור זלמן ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/שליחות_גרוזיה_ובוכרה.pdf מה לאדמו"ר אשכנזי, ויהדות בוכרה, קווקז וגרוזיה?!...]''', [[שבועון בית משיח]] י"ז חשון [[תש"פ]] עמוד 28

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]

אבא דוד גורביץ

2025-02-24T08:58:58Z

קרקר:

[[קובץ:הרב גורביץ.png|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ]]
[[קובץ:לב לבייב אבא דוד גורביץ איסלם קרימוב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אבא דוד גורביץ שליח ורב הראשי של אוזבקיסטן, לב לבייב יו"ר אור אבנר וקונגרס יהודי בוכרה, ונשיא אוזבקיסטן איסלם קרימוב]]
[[קובץ:הרב גורביץ - מצות.jpg|שמאל|ממוזער|הרב גורביץ מפקח על חלוקת ה[[מצה|מצות]] באוזבקיסטן]]
[[קובץ:הרב גורביץ 1.jpg|שמאל|ממוזער|]]
הרב '''אבא דוד גורביץ''' ([[כ"ח בכסלו]] [[תרצ"ז]]-[[ט"ז בשבט]] [[ה'תשפ"ה]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] למדינת [[אוזבקיסטן]] והרב הראשי של אסיה התיכונה.

==תולדות חיים==
הרב אבא דוד גורביץ, נולד ב[[מוסקבה]], [[ברית המועצות]] ב[[כ"ח בכסלו]] [[תרצ"ז]] לרב [[רפאל דובער גורביץ]]. בילדותו, המשפחה נמלטה בזמן ה[[שואה]] והגיעה ל[[סמרקנד]]. למד במחתרת בסמרקנד אצל החסיד ר' [[בערק'ה חן]].

התחתן עם גב' מלכה וגרו ב[[לבוב]] וב[[טשקנט]].

בשנת [[תשכ"ח]] זכה לאתר את המצבות של אדמו"ר [[הצמח צדק]] ו[[הרבי המהר"ש]] ב[[ליובאוויטש]], ולהקים סביבם גדר אחרי ההרס שהותירו הנאצים במקום, תוך חירוף נפש.

יצא מ[[ברית המועצות]] בגל העלייה של שנת [[תשל"א]], התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] ולימד ב[[ישיבת הבוכרים]], לאחר מספר שנים עבר ל[[קראון הייטס]] ועסק בסת"ם. בשנת תש"נ יצא בשליחות הרבי לטשקנט בירת [[אוזבקיסטן]].

==שליח באסיה התיכונה==

הרב גורביץ פעל רבות במקום שליחותו ב[[טשקנט]], ויהודים רבים השתתפו בפעילויותיו. מדי שנה קיים סדר ציבורי בהשתתפות מאות מיהודי המקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=27898 ליל הסדר בטשקנט] {{חב"ד אינפו}}}}, והקים במקום בית ספר יהודי "בית מנחם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20977הילדים היהודים בטשקנט חגגו את מסיבת הסידור]{{חב"ד אינפו}}}}.

עוד בטרם נפילתו המוחלטת של הקומוניזם בברית המועצות, כאשר ניבטו הזרעים הראשונים של ה'פרסטרויקה', שב לטשקנט אחד מבניה לשעבר, הרב [[אבא דוד גורביץ]], ב[[שליחות]] [[הרבי]], כדי לשמר ולהעצים את החיים היהודיים בעיר. עם הזמן התמנה לשליח ולרבה הראשי של אסיה התיכונה.

[[קובץ:אבא דוד גורביץ טשקנט.jpeg|ממוזער|שמאל|השליח הרב גורביץ עם בני קהילתו]]

בשנים הבאות, הגיעו לטשקנט שלוחים נוספים של הרבי שסייעו לשליח הראשי, ובהם נכדים לעסקני חב"ד שפעלו בעיר בשנות המלחמה בתנאי מחתרת.

במאמר באתר חב"ד און ליין תועדה פעילותו במדינות אסיה התיכונה:
במשך שנות שליחותו נסע לכל רחבי אסיה התיכונה הכוללת חמש מדינות: [[אוזבקיסטן]], [[קזחסטן]], טג'קיסטן, טורקמניסטן וקריגזיה, ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, אשר שם נמצאים יהודים, פעל בהתאם לאפשרויות והצרכים, מחלוקת זוגות תפילין, לולבים ומצות, ועד הפעלת תמימים-שלוחים לתקופות קצרות וממושכות. גם השליח הראשי לקזחסטן הרב [[שייע כהן]], עבר דרך טשקנט כאשר יצא לשליחות בשנת תשנ"ד, ולאחר חניית ביניים שארכה מספר ימים, נסע עם הרב גורביץ ל[[אלמא אטא]], שם סייע בעדו להניח את יסודות השליחות{{הערה|[https://col.org.il/news/167999 '''הרב גורביץ - שליח בכל תנאי ובכל מצב''']}}.

==קשרים עם רבנים ואישי ציבור בכירים==
במהלך השנים היו לרב גורביץ קשרים ידידותיים עם ארגונים מקומיים וארגוני חוץ, כמו לדוגמא ארגון [[הג'וינט]], אשר העניק סיוע רב ליהודי אוזבקיסטן בשיתוף פעולה עם הרב גורביץ. ובהשגחה פרטית מסובב הסיבות, שלח לטשקנט שני פקידי ג'וינט וותיקים ומנוסים מר סטנלי אברמוביץ והרב ישראל שיף, שניהם עוד זכו לפעול בשנות הי' עם שליח הרבי ב[[מרוקו]] הרב [[שלמה מטוסוב]] ובעידוד הרבי, ולאחר עשרות שנים, התגלגלו לטשקנט ופעלו עם חב"ד במדינה מוסלמית אחרת.

במקביל היו לו קשרים חשובים עם רבנים בכירים אשר פעלו בתחומים שונים באיזורים בהם הרב גורביץ פעל בשליחות הרבי. לדוגמא, בנושאים הלכתיים מורכבים היה בקשר עם הרב [[עזריאל חייקין]] שליט"א שנחשב פוסק של השלוחים ב[[חבר העמים]], וכך גם היה בקשר רצוף עם רבנים בכירים מבית הדין הגדול של הרבנות הראשית בישראל, הפועל ב[[ירושלים]] והללו פעלו בתחום הגיטין, ומהם שביקרו בטשקנט, כמו הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]] שליט"א, ומצד שני היו גם ביקורים של חברי כנסת ישראלים, ובו בזמן התפתחה קבוצת גבירים מקומית, אשר הרב גורביץ יצר איתם קשר קרוב כל כך, עד שהם הרגישו חלק מהשליחות, והזרימו תרומות וקשרים כחלק מהשגרה{{הערה|[https://col.org.il/news/167999 '''הרב גורביץ - שליח בכל תנאי ובכל מצב''']}}.

===גירוש===
בשנת [[תשס"ח]], לאחר סדרת התנכלויות לרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21299 אונסק"ו נגד הריסת בית הכנסת בטג'יקיסטין], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38602 בת הנשיא רוצה שכונת פאר; השליחות בסכנה] {{חב"ד אינפו}}}} גורש הרב מהמדינה לאחר שהויזה שלו לא הוארכה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38917 בלעדי: השלוחים גורשו מטשקנט] {{חב"ד אינפו}}}}, {{הערה|1=יש הטוענים כי מדובר בהתנכלויות על בסיס כספי [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63790 ויקיליקס חושף: מה הביא לגירוש השליח?] {{חב"ד אינפו}}}}. מאז גירושו הוא שלח שליחים למדינה לחזק את הפעילות היהודית במקום{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64705 חשיפה: למרות ההתנכלויות - חב"ד שבה לאוזבקיסטן], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70060 מנחלת הר חב"ד לטשקנט, מסע שליחות] {{חב"ד אינפו}}}}. ב[[תשס"ט]] מינתה הקהילה את השליח הרב דוד אברהם קולטון לרב הקהילה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44170 טשקנט: השליח מונה לרב הקהילה] {{חב"ד אינפו}} }}. ולאחר זמן קצר גורש אף הוא. וכיום בטשקנט השליח הרב חיים שייקביץ מנהל את פעילות חב"ד.

בשנים האחרונות היה גר ב[[נחלת הר חב"ד]].

לאחר תקופה קצרה של מחלה נפטר ב[[ט"ז שבט]] [[ה'תשפ"ה]], הלוויתו יצאה בו ביום והוא נטמן בבית החיים ב[[קריית מלאכי]].

==משפחתו==
* אביו, הרב [[רפאל דובער גורביץ]], הוגלה ל[[סיביר]] ביחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]].
*אחיו, הרב [[שמואל גורביץ (כפר חב"ד)|שמואל גורביץ]] ע"ה, מנהל ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]]
*אחיו, הרב אברהם גורביץ ע"ה - כפר חב"ד.

*בנו, הרב ברוך גורביץ,שליח ב[[שיקגו]].
*בנו, הרב יוסף יצחק גורביץ, שליח הרבי ב[[לוס אנג'לס]].
*בתו, ברכה רעיית הרב [[אברהם שלמה גאנזבורג]], [[כפר חב"ד]].
*נכדתו רעיית הרב [[שרגא קרומבי]]

==לקריאה נוספת==
* '''חייל-גנרל בשירות הרבי''', סיפור השליחות של הרב גורביץ, [[שבועון בית משיח]] 1448
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/bdh/1181413/ אבל בחב"ד: השליח הרב אבא דוד גורביץ ע"ה] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=38991 נאלצתי לעזוב את מקום שליחותי ראיון] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=30412 יומן טיסה: מבצע תפילין בגובה 36,000 רגל] {{אינפו}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%93%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5.pdf הקמת גדר מצבות רבותינו נשיאינו]''', ראיון עם הרב [[דוד אבא גורביץ']], שבועון בית משיח גליון ח' טבת תשס"ג עמוד 24.
*[https://chabad.info/bdh/1181416/ חיים של שליחות: תיעוד מחייו של השליח הרב גורביץ ע"ה{{תמונה}}{{אינפו}}]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70060 הרב גורביץ במסע לטשקנט] {{חב"ד אינפו}}
*[https://chabad.info/magazine/411305/ לולב וסוכה מתחת לאפם של אנשי הק.ג.ב., הרב גורביץ בראיון על חגי סוכות בימי השלטון הקומוניסטי ובשליחות]{{חב"ד אינפו}} {{שבועון בית משיח}}
*[https://col.org.il/news/167999 '''הרב גורביץ - שליח בכל תנאי ובכל מצב'''], [[שניאור זלמן ברגר]] {{col}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גורביץ, אבא דוד}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]

לוי לבייב

2025-02-24T08:57:41Z

קרקר:

[[קובץ:לוי לבייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם [[הרבי]]]]
[[קובץ:משה לאזאר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם שלוחי הרבי: הרב [[משה לאזאר]] ממילאנו איטליה (משמאל), ובנו, שליח הרבי ורבה הראשי של [[רוסיה]] הרב [[בערל לאזאר]] (מימין)]]
[[קובץ:לב לבייב אבא דוד גורביץ איסלם קרימוב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|לב לבייב, עם מורו ורבו הרב [[אבא דוד גורביץ]] שליח ורב הראשי של [[אוזבקיסטן]], ונשיא [[אוזבקיסטן]] איסלם קרימוב]]

'''לוי''' (לב) '''לבייב''' (יליד שנת [[תשט"ז]], 1956), הוא נשיא קונגרס יהודי בוכרה העולמי. ידוע כאיש עסקים ישראלי המתגורר ב[[מוסקבה]] ובסביון. על פי "פורבס", בשנת [[תשס"ט]] הוערך הונו ב-1.5 מיליארד דולר.‏‏{{הערה|‏[http://www.forbes.com/lists/2009/10/billionaires-2009-richest-people_Lev-Leviev_XUR9.html Lev Leviev], Forbes, 11.3.2009‏}}

==תולדות חיים==
לבייב נולד ב[[כ"ב אב]] [[תשט"ז]] לאביו ר' [[אבנר לביוב]] ב[[טשקנט]], בירת אוזבקיסטן (אז חלק מ[[ברית המועצות]]).

זכה ללמוד יהדות במחתרת אצל הרב החסיד [[אבא דוד גורביץ]]. משפחתו הייתה דומיננטית בקרב קהילת [[יהדות בוכרה|יהודי בוכרה]]. בשנת [[תשל"א]] בגיל 15, עלתה כל משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]].

בגיל 16 החל לעבוד כשוליה בליטוש [[יהלום|יהלומים]] ולאחר שירותו הצבאי ברבנות הצבאית עבד כקבלן משנה של חברת סטאר דיאמונד{{הערה|אתר nfc, [http://www.nfc.co.il/Archive/006-D-656-00.html?tag=23-14-41 לבייב לב]}}.

== פעילות עיסקית ==
בפגישתו הראשונה עם הרבי שאל את הרבי האם לצאת לעסקים ברוסיה, ותשובתו של הרבי הייתה: "לך ל[[רוסיה]] ועשה עסקים, אך אל תשכח לעזור ליהודים".{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31743 ר' לוי בכתב לניו יורק טיימס]}}

לבייב הקים עם גיסו דוד אלישיוב, חברה לסחר ביהלומים. לחברה מספר מכרות יהלומים ב[[רוסיה]], ב[[אפריקה]] ובדובאי ועם התרחבותה החלה להוות תחרות משמעותית לחברת 'דה בירס', השולטת על סחר היהלומים הבינלאומי. עם התפרקות ברית המועצות הרחיב לבייב את עסקיו למדינות מזרח אירופה ולמדינות ברית המועצות לשעבר.

ב-[[תשנ"ו]] רכש את גרעין השליטה בחברת האחזקות אפריקה-ישראל. עיקר השקעותיה של אפריקה-ישראל הם בתחומי נדל"ן, אנרגיה, תקשורת והיי טק. לבייב החזיק בכ-20 אחוז מחברת הביגוד פוקס, וב-1.6 אחוז ממניות פז אותן רכש בהנפקה מוסדית בהשקעה של כ-75 מיליון ש"ח. בבעלותו גם שני אחוז מחברת קמור, יבואנית BMW בארץ ישראל, והוא אף רכש באמצעות חברה פרטית מניות בשווי כ-50 מיליון שקל בהנפקת סלקום, שהתבצעה ב[[ניו יורק]] בשנת [[תשס"ז]]. כמו כן מחזיק לבייב בחברת ממורנד הפרטית, דרכה הוא החזיק ב75% ממניותיה של חברת אפריקה ישראל להשקעות. בשנים הבאות מכר את חלקו באפריקה-ישראל.

לבייב ביחד עם אברהם קוזניצקי פנו לעסקי הכליאה, במיזם משותף להקמת בית סוהר פרטי בדרום הארץ, מיזם שבסופו של דבר התבטל, עקב החלטת הרשויות המשפטיות.

== פעילות חברתית ==
לבייב הוא תורם גדול ל[[חב"ד]] ובעיקר ל[[שלוחים]] במדינות ברית המועצות לשעבר, וסייע בהקמה של מרכזי חב"ד ב[[חבר העמים]] הכוללים בתי ספר, [[בית כנסת|בתי כנסת]], בתי תמחוי, [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ועוד. כמו כן הוא עומד בראשות קרן [[אור אבנר]] על שם אביו שמפעילה רשת רווחה במדינות ברית המועצות לשעבר. לבייב גם עומד בראשות איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים, ארגון גג המאגד מספר ארגונים יהודיים ומספר רב של קהילות יהודיות. כמו כן הוא עומד בראשות הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה אותו הקים.
בנוסף, מכהן לבייב כיו"ר לשכת המסחר והתעשייה רוסיה-ישראל-חבר המדינות.

בסוף דצמבר [[תשס"ז]] העתיק לבייב את מקום מגוריו הקבוע לשכונת המפסטד היוקרתית ב[[לונדון]].{{הערה|לבייב [http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/685/292.html עכשיו כבר לא יטרידו אותו] יהודה שרוני, nrg‏}}.
בעקבות המשבר העולמי של שנת [[תשס"ח]], הירידה החדה במניות אפריקה-ישראל, והחובות הכבדים שצברו החברות שבבעלותו, הונו ירד ל-1.5 מיליארד דולר.
מאנגליה עבר לגור ברוסיה וכיום גר במוסקבה וסביון לסירוגין.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41350 כתבה על המשבר של לביוב] {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8611 עיתון הארץ בכתבה על לביוב] {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77240 דרמה: 'הפנתרים' גנבו יהלומים השייכים ללבייב] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*'''[https://col.org.il/news/132930 הנגיד ר' לוי לבייב בטור אישי על זיכרון מהתוועדות של הרבי]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/146268 "לא שלנו, של הרבי": ההתוועדות הסוחפת עם הנגיד ר' לוי לבייב] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|לבייב לוי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:משפחת לויוב]]

קובץ:לב לבייב אבא דוד גורביץ איסלם קרימוב.jpeg

2025-02-24T08:55:42Z

קרקר: לב לבייב. הרב אבא דוד גורביץ. נשיא אוזבקיסטן איסלם קרימוב מקור: חב"ד אינפו

== תקציר ==
לב לבייב. הרב אבא דוד גורביץ. נשיא אוזבקיסטן איסלם קרימוב

מקור: חב"ד אינפו

לוי לבייב

2025-02-24T08:52:23Z

קרקר:

[[קובץ:לוי לבייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם [[הרבי]]]]
[[קובץ:משה לאזאר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם שלוחי הרבי: הרב [[משה לאזאר]] ממילאנו איטליה (משמאל), ובנו, שליח הרבי ורבה הראשי של [[רוסיה]] הרב [[בערל לאזאר]] (מימין)]]
'''לוי''' (לב) '''לבייב''' (יליד שנת [[תשט"ז]], 1956), הוא נשיא קונגרס יהודי בוכרה העולמי. ידוע כאיש עסקים ישראלי המתגורר ב[[מוסקבה]] ובסביון. על פי "פורבס", בשנת [[תשס"ט]] הוערך הונו ב-1.5 מיליארד דולר.‏‏{{הערה|‏[http://www.forbes.com/lists/2009/10/billionaires-2009-richest-people_Lev-Leviev_XUR9.html Lev Leviev], Forbes, 11.3.2009‏}}

==תולדות חיים==
לבייב נולד ב[[כ"ב אב]] [[תשט"ז]] לאביו ר' [[אבנר לביוב]] ב[[טשקנט]], בירת אוזבקיסטן (אז חלק מ[[ברית המועצות]]).

זכה ללמוד יהדות במחתרת אצל הרב החסיד [[אבא דוד גורביץ]]. משפחתו הייתה דומיננטית בקרב קהילת [[יהדות בוכרה|יהודי בוכרה]]. בשנת [[תשל"א]] בגיל 15, עלתה כל משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]].

בגיל 16 החל לעבוד כשוליה בליטוש [[יהלום|יהלומים]] ולאחר שירותו הצבאי ברבנות הצבאית עבד כקבלן משנה של חברת סטאר דיאמונד{{הערה|אתר nfc, [http://www.nfc.co.il/Archive/006-D-656-00.html?tag=23-14-41 לבייב לב]}}.

== פעילות עיסקית ==
בפגישתו הראשונה עם הרבי שאל את הרבי האם לצאת לעסקים ברוסיה, ותשובתו של הרבי הייתה: "לך ל[[רוסיה]] ועשה עסקים, אך אל תשכח לעזור ליהודים".{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31743 ר' לוי בכתב לניו יורק טיימס]}}

לבייב הקים עם גיסו דוד אלישיוב, חברה לסחר ביהלומים. לחברה מספר מכרות יהלומים ב[[רוסיה]], ב[[אפריקה]] ובדובאי ועם התרחבותה החלה להוות תחרות משמעותית לחברת 'דה בירס', השולטת על סחר היהלומים הבינלאומי. עם התפרקות ברית המועצות הרחיב לבייב את עסקיו למדינות מזרח אירופה ולמדינות ברית המועצות לשעבר.

ב-[[תשנ"ו]] רכש את גרעין השליטה בחברת האחזקות אפריקה-ישראל. עיקר השקעותיה של אפריקה-ישראל הם בתחומי נדל"ן, אנרגיה, תקשורת והיי טק. לבייב החזיק בכ-20 אחוז מחברת הביגוד פוקס, וב-1.6 אחוז ממניות פז אותן רכש בהנפקה מוסדית בהשקעה של כ-75 מיליון ש"ח. בבעלותו גם שני אחוז מחברת קמור, יבואנית BMW בארץ ישראל, והוא אף רכש באמצעות חברה פרטית מניות בשווי כ-50 מיליון שקל בהנפקת סלקום, שהתבצעה ב[[ניו יורק]] בשנת [[תשס"ז]]. כמו כן מחזיק לבייב בחברת ממורנד הפרטית, דרכה הוא החזיק ב75% ממניותיה של חברת אפריקה ישראל להשקעות. בשנים הבאות מכר את חלקו באפריקה-ישראל.

לבייב ביחד עם אברהם קוזניצקי פנו לעסקי הכליאה, במיזם משותף להקמת בית סוהר פרטי בדרום הארץ, מיזם שבסופו של דבר התבטל, עקב החלטת הרשויות המשפטיות.

== פעילות חברתית ==
לבייב הוא תורם גדול ל[[חב"ד]] ובעיקר ל[[שלוחים]] במדינות ברית המועצות לשעבר, וסייע בהקמה של מרכזי חב"ד ב[[חבר העמים]] הכוללים בתי ספר, [[בית כנסת|בתי כנסת]], בתי תמחוי, [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ועוד. כמו כן הוא עומד בראשות קרן [[אור אבנר]] על שם אביו שמפעילה רשת רווחה במדינות ברית המועצות לשעבר. לבייב גם עומד בראשות איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים, ארגון גג המאגד מספר ארגונים יהודיים ומספר רב של קהילות יהודיות. כמו כן הוא עומד בראשות הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה אותו הקים.
בנוסף, מכהן לבייב כיו"ר לשכת המסחר והתעשייה רוסיה-ישראל-חבר המדינות.

בסוף דצמבר [[תשס"ז]] העתיק לבייב את מקום מגוריו הקבוע לשכונת המפסטד היוקרתית ב[[לונדון]].{{הערה|לבייב [http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/685/292.html עכשיו כבר לא יטרידו אותו] יהודה שרוני, nrg‏}}.
בעקבות המשבר העולמי של שנת [[תשס"ח]], הירידה החדה במניות אפריקה-ישראל, והחובות הכבדים שצברו החברות שבבעלותו, הונו ירד ל-1.5 מיליארד דולר.
מאנגליה עבר לגור ברוסיה וכיום גר במוסקבה וסביון לסירוגין.

== קישורים חיצונים ==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41350 כתבה על המשבר של לביוב] {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8611 עיתון הארץ בכתבה על לביוב] {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77240 דרמה: 'הפנתרים' גנבו יהלומים השייכים ללבייב] {{אינפו}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*'''[https://col.org.il/news/132930 הנגיד ר' לוי לבייב בטור אישי על זיכרון מהתוועדות של הרבי]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/146268 "לא שלנו, של הרבי": ההתוועדות הסוחפת עם הנגיד ר' לוי לבייב] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|לבייב לוי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:משפחת לויוב]]

ישיבת הבוכרים

2025-02-19T04:46:39Z

קרקר:

{{לעדכן}}
[[קובץ:אור שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם הקמפוס בו שוכנת הישיבה]]
'''ישיבת הבוכרים''', בנשיאות הרבי מליובאוויטש, השוכנת ב[[כפר חב"ד]] הוקמה על ידי עסקני חב"ד ובראשם ר' [[מענדל פוטרפס]] ור' [[שמחה גורודצקי]] ועל פי הוראות הרבי, כמוסד חינוכי לעולי בוכרה. ישיבת הבוכרים שוכנת במתחם מפואר במרכז כפר חב"ד הכולל את כפר הילדים אור שמחה, תלמוד תורה, ישיבה קטנה וישיבה גדולה. הרב [[בורק'ה שיף]] נמנה על מייסדי הישיבה ומנהלה במשך עשרות שנים ויחד עם עסקנים ואנשי צוות הישיבה פיתח את הישיבה מצריף אחד לקומפלקס בנייני פאר. בשנים הבאות התמנה למנהל הרב [[זאב אברהם סלאווין|וועלוול סלוין]] משלוחי הרבי לארץ הקודש.

== היסטוריה ==
'''ישיבת הבוכרים''', הנקראת כיום גם '''אור שמחה'''{{הערה|ברישום ברשם העמותות במשרד המשפטים, השמות ביחד: "ישיבת הבוכרים / בית חינוך לתשב"ר - "אור שמחה", כפר חב"ד מרכז לקליטה וחינוך פנימייתי לילדים ונוער ממשפחות מצוקה ועולים חדשים (ע"ר)", אך היא מציגה את עצמה פעמים רבות כישיבת אור שמחה}}, נוסדה כמוסד חינוכי לילדים ונערים עולי בוכרה בשנת [[תשל"ג]] ב[[כפר חב"ד]] בהוראת וברכת הרבי{{הערה|ביחידות למנהל הישיבה הרב גרשון דובער שיף כשבמקביל כותב הרבי ל[[ועד כפר חב"ד]]: {{ציטוטון|א) כיון שעל ועד (כפר חב"ד) לדאוג לביסוס ולהתפתחות כפר חב"ד הן בגשם והן ברוח ב) שתכנית הנ"ל תסייע רבות לביסוס והתפתחות כפר חב"ד הן בגו"ר ג) נמצא פלוני שרוצה לקחת על עצמו חלק הארי בכל הנ"ל - מובן שצריך לעשות את כל הנ"ל ובהוספה}}}}, ועומדת תחת נשיאות הרבי{{הערה|יש הסוברים כי כעת הנשיאות לא תקפה, או שורה רק על ישיבה קטנה. וזו התיאוריה: כשניסו לשנות את שמה של הישיבה, הועברה הבהרה בשם הרבי, שאם ישנו את שמו המוסד הרבי יוריד את נשיאותו. (כנראה הענין הוא שכל מוסד צריך אישור לקבל נשיאות, ואם יש מוסד חדש צריך לבקש אישור), את דברי הרבי ראו בעלון הסיפור שלי בקישורים חיצוניים, שמה של הישיבה הוא אור שמחה וישיבת הבוכרים, והחלק הקשור לילדים בגיל יסודי נקרא רק - כפר הילדים אור שמחה (על חלק זה ודאי שנשיאותו של הרבי ירדה. הישיבה קטנה [[תומכי תמימים פתח תקוה]] שעברה למתחם (היא נקראת בשם ישיבת הבוכרים בלבד) עומדת בנשיאות הרבי ומציגה את עצמה כך, לדוגמה: בשבועון [[הידיעון]] גליון 1215 (ט"ו בשבט תשפ"ד) ע' 30 נכתב: 'ישיבת הבוכרים הצעירה בראשות הרב יצחק אקסלרוד בנשיאות כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א'.מול התיאוריה, יש לציין כי כל הורדת נשיאות בוצעה לאחר הודעה מפורשת מהרבי כי מוריד נשיאות מהמוסד}}

הישיבה הוקמה בעידוד הרבי בעקבות העלייה הגדולה של יהדות בוכרה משנת [[תש"ל]] ואילך. הישיבה נועדה לילדים ונערים עולי [[בוכרה]] ומכאן שמה "ישיבת הבוכרים". אולם במשך השנים קהל היעד שלה הוא ילדי שכבות מצוקה (סעד).
[[קובץ:ישיבת הבוכרים בעבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת הבוכרים בשנותיה הראשונות. המבוגרים מימין לשמאל: הרב [[ליפא קליין]] מזכיר ישיבת הבוכרים, המחנכים: ר' [[הרשל לרנר]], הרב [[אבא דוד גורביץ]] ומנהל ישיבת הבוכרים הרב [[בורק'ה שיף]].]]

הישיבה הוקמה על ידי אנשי [[חמ"ה]] בתחילה ב[[אשדוד]], ומפני מיעוט התלמידים נפתחו כיתות רב-גילאיות מה שהיה לצנינים בעיני כמה מאנ"ש שהביעו את אי שביעות רצונם בפני הרבי. אך הרב [[זושא וילימובסקי]] סיפר למנהלי הישיבה כי הרבי הגיב: "קנאת סופרים תרבה חכמה ותשב"ר"{{הערה|סמרקנד (ספר) עמוד 405}}. בתקופה הבאה עברה הישיבה לבניין ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] ותלמידי שתי הישיבות שולבו לישיבה אחת. וגם אנשי [[חמ"ה]] הרב [[משה ניסלביץ]] והרב [[יהושע רסקין]] מונו לחברי הנהלה בישיבת אחי תמימים{{הערה|סמרקנד (ספר) עמוד 405}}.

ביוזמת המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]] עברה הישיבה ל[[כפר חב"ד]]. לקראת ההעברה נערכו לכך אנשי חמ"ה באסיפה מיוחדת עם הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] והרב [[שמואל חפר]] מנהל בית רבקה ומטעם ועד כפר חב"ד הוקצה צריף אחד לישיבה.

למנהל מונה הרב בורק'ה שיף, ובתחילה פעל בחסות חמ"ה ולאחר שנתיים חמ"ה עזבו את הישיבה, ור' בורק'ה החל לנהל את הישיבה באופן עצמאי ובסיועם הנמרץ של ר' מענדל פוטרפס ור' [[שמחה גורודצקי]]{{הערה|סמרקנד(ספר) עמוד 406}}.

לפני בניית פנימיית הישיבה, התאכסנו תלמידי הישיבה אצל משפחות בכפר חב"ד.

בעת פתיחת הישיבה הוצג הרב [[יעקב מינסקי]] כמנהל המוסד בניירות הרשמיים אף שעבד ב[[לוד]] ולא הגיע בפועל לשטח הישיבה (למעט בעת ביקורי מפקחים אז הוזעק על ידי צוות הישיבה ונסע במיוחד כדי לשוחח עימם){{הערה|הסיבה למהלך זה היתה מצד הכרח ומצד צורך קבלת תקציבים.}}, בשנה השנייה לפתיחת הישיבה חשש הרב מינסקי והחל לשהות בישיבה מדי יום ארבע שעות כשהוא נושא בתפקיד ניהולי ומסתובב בין כיתות הלימוד במטרה לפקח על הלימוד מקרוב, בשנה השלישית הביא אנשי צוות שימלאו את מקומו{{הערה|הוא מספר על כך בוידאו 'הרב יעקב מינסקי מקים את ישיבת הבוכרים' ביוטיוב.}}.

כשעלו חיכוכים בין תלמידי הישיבה לתושבי כפר חב"ד התרעמו תושבי כפר חב"ד בפני הרב מרדכי אשכנזי על כך שהישיבה ממוקמת בכפר אך תלמידי הישיבה הם תלמידים הגרים מחוץ לכפר, הרב אשכנזי העלה את הנושא ב[[יחידות]] אצל הרבי, הרבי ענה שיש לדאוג לילדי הישיבה משום שאין מי שידאג להם, בשונה מילדי הכפר שיקבלו מענה חינוכי במוסדות הכפר{{הערה|מפי הרב [[זאב אברהם סלווין]] בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] שמצויין בלקריאה נוספת.}}.

בשנת [[תשמ"ג]] שינו את שמה של הישיבה לשם ישיבת אור שמחה{{הערה|הרבי העביר מסר דרך ה[[מזכירות]] כי אם משנים את שם המוסד אזי אין נשיאות על השם החדש, אך הנהלת הישיבה כיום הכניסה גם את השם אור שמחה, שני השמות נפוצים ועובדת נשיאותו של הרבי על המוסד נתונה לפרשנויות שונות{{מקור}}}}.

===מנהל חדש===
בשנת [[תשס"ו]] התמנה הרב [[זאב אברהם סלווין]] למנכ"ל הישיבה, עם הגיעו ייסד מחלקת משפחתונים בישיבה, המחלקה כוללת יחידות דיור יוקרתיות ומעוצבות הכוללות אבזור מודרני ומאיישות זוגות אומנה שיצאו ל[[שליחות]] בישיבה, הזוגות מאמצים ילדים ומגדלים אותם ביחידות הדיור. המיזם זכה להצלחה גדולה ומהוה מודל לחיקוי למוסדות נוספים.

===כפר הילדים אור שמחה===
במתחם שוהים ילדים ונערים מכלל חלקי החברה הישראלית, מרביתם מופנים באמצעות משרד הרווחה.

'אור שמחה' מוכר כפנימייה טיפולית והיא ביתם של ילדים ובני נוער בגילאי 6-18 הזקוקים לתמיכה ולבית חם. חלקם גדלו במשך תקופות מסוימות ללא כל מסגרת חינוכית וצברו פערים לימודיים עצומים. 'אור שמחה' עמלה על שיקומם הרגשי של הילדים, על השבת תחושת הביטחון העצמי, היציבות והשייכות שלהם ומסייעת להם להשתלב בלימודים, בחברה, במשפחה ולממש את היכולות שלהם. המוסד מטפח אקלים חינוכי וחברתי מיטבי ומסייע לכל חניך לבנות קשר מחודש עם המשפחה והסביבה ובמידת האפשר, פועל המוסד להחזירו לבית הוריו, תוך סיוע להורים בחיזוק מיומנויות הוריות. הצוות הטיפולי והמקצועי במקום מונה כ-100 איש, ביניהם מחנכים, מטפלים מקצועיים, מדריכים חברתיים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטר, יועצים חינוכיים, אימהות בית, אחות, חונכות פר"ח ומתנדבים.

דגש מיוחד ניתן למצבו של כל ילד ותכנית טיפול אישית נבנית בהתאם לצרכיו האישיים. כפר הילדים מפעיל כיום מסגרת ייחודית במודל של "משפחתונים" שכל אחד מהם מספק בית חם ל-12 ילדים. הילדים גרים כמשפחה אחת גדולה עם זוג הורים וילדיהם בבית חם ואוהב שפועל על פי קריטריונים שנקבעו על ידי משרד הרווחה והחינוך והנהלת הכפר. במשפחתון , סדר היום של הילדים נקבע סביב שגרת המשפחה וכמה שיותר בסביבת הבית; הם אוכלים בבית המשפחה – ולא בחדר האוכל של הפנימייה, משתתפים במסגרת טיפולית נפרדת ומשתתפים באירועים ביחד כמשפחה. בשעות הבוקר הם מבקרים במסגרת הבית ספרית הרגילה ואחר הצהריים משתתפים במגוון חוגים ופעילויות כגון: מחשבים, ספורט, ציור, מלאכה, נגרות, אלקטרוניקה, ספרייה, חדר כושר ועוד). במידת הצורך מקבלים הילדים סיוע לימודי וטיפול נפשי. הפרויקט הינו ייחודי מכיוון שהוא מספק מסגרת משפחתית חמה לילדים צעירים מאד החסרים עורף משפחתי. ב'אור שמחה' , הילדים זוכים למסגרת ביתית ואישית עם זוג הורים אשר נוכחים ונגישים בכל שעות היממה לספק את כל צרכי הילדים ולהוות להם תמיכה משפחתית מקיפה{{הערה|[https://kfar-chabad.com/info/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94/ בית ספר אור שמחה] אתר ועד כפר חב"ד}}.

===תלמוד תורה לתלמידי לקויי למידה===
במתחם ישיבת הבוכרים פועל תלמוד תורה לתלמידים בעלי לקויות למידה. התלמוד תורה פועל במסגרת רשת אוהלי יוסף יצחק. המנהל: הרב שמעון ידגר{{הערה|[https://chabad.info/news/458085/ תלמוד תורה ללקויות למידה]{{אינפו}}}}

===ישיבה קטנה וגדולה===
בשלהי שנת [[תשמ"ח]] נוסדה ה[[ישיבה קטנה]] בה למדו בסגנון תומכי תמימים, ובהמשך הוקמה ישיבה גדולה.

הישיבה הגדולה מתאפיינת במסלול ללימוד [[שחיטה]] ו[[סופר סת"ם|כתיבת סת"ם]] לצד התאמת הלימודים ליכולות וכישורי התלמידים.

===ישיבה קטנה בראשות הרב אקסלרוד===

בשנת [[תשפ"א]] עברה למתחם הישיבה קטנה [[תומכי תמימים פתח תקווה]] בראשות הרב [[יצחק אקסלרוד]] כשהיא מחליפה את הישיבה קטנה 'אור מנחם' שפעלה במקום בעבר. הישיבה קטנה פועלת תחת הנהלה עצמאית וממשיכה לפעול בסגנון שונה מהישיבה גדולה. ומכונה ישיבה קטנה הבוכרים.

===מתיבתא אור שמחה===
ביוזמת הרב אקסלרוד, לקראת שנת הלימודים תשפ"ו, הוכרז על הקמת מתיבתא אור שמחה, לתלמידים בגילאי כיתות ז' ח'.

הישיבה בה ילמדו עד 12 תלמידים בלבד, במתכונת מכינה לישיבה קטנה ובה יתקיימו לימודים בהכוונה אישית ובמתכונת פנימיה, מתוך אוירה חסידית חמה ומשפחתית.
התלמידים יגורו בבית בהשגחת זוג שלוחים מסור ומנוסה ולנרשמים בהקדם הובטח פטור מלא משכר לימוד{{הערה|שבועון בית משיח גיליון 1447 עמוד 2}}.

==מייסדי הישיבה==
* הרב [[גרשון דובער שיף]] - מנהל כללי
* הרב [[שמחה גורדצקי]]
* המשפיע הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]
* הרב [[ליפא קליין]] - מזכיר
* הרב [[משה ניסילביץ']]
* הרב [[יעקב מינסקי]] - מנהל
* הרב [[שמואל תעיזי]] - מנהל וראש הישיבה בעבר

==צוות ישיבה גדולה==
*הרב [[שניאור זלמן משה לוין]] - ראש הישיבה.
*הרב [[מנחם מנדל גורביץ כפר חב"ד|מנחם מענדל גורביץ']] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] כללי.
*הרב [[זאב אברהם סלווין]] - מנכ"ל.
*הרב [[יוסף יצחק קליין]] - סמנכ"ל.

רמי"ם:
*נגלה - (ש״א) הרב [[פנחס סלפושניק]].
*נגלה - (ש״ב) הרב יצחק מוזגרלשוילי.
*סמיכה - (ש״ג) הרב [[אליעזר ברוד]].
*משיב - הרב שלמה חיים פלדמן.
*שחיטה - הרב יוסף מירילשוילי.
*סת״ם - הרב [[שלמה זלמן אלפרוביץ]].
*משפיע: הרב [[טוביה יעקבוביץ]].
*משגיח: הרב מאיר חיים סוויסה.
*מנהל גשמי: הרב חיים מאיר דיין.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/4/49/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf שבועון בית משיח, ראיון עם הרב גרשון דובער שיף - הקמת ישיבת הבוכרים, הקמת ישיבה קטנה וגדולה, הוראות הרבי במשך השנים]''' {{בית משיח}}
*'''[https://col.org.il/news/92670 סיפור הקמת הישיבה ע"י ר' גרשון דובער שיף בהוראת הרבי וניהולה על ידו לאורך השנים]''' - דברים שכתב ר' [[בצלאל שיף]] אחרי פטירת אחיו ר' גרשון{{חב"ד און ליין}}
*'''[https://col.org.il/news/115329?adlt=strict&toWww=1&redig=1A40E3142F1D4ECCA8AD892E25A21FA5 בוכרה - ליובאוויטש - ראשון לציון: כך הוקמה ישיבת הבוכרים]''' {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://col.org.il/news/100761 היו ימים: יצחק רבין מבקר בישיבת הבוכרים]''' {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://col.org.il/news/111232 הרב שמעון ברגמן "נער שלא מתאים למסגרות המקובלות אינו שונה!"]''' • אל תפספסו {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/05/310.-Naso-5781.pdf ישיבת הבוכרים]''' ראיון של הרב שיף ל-JEM. מופיע בגליון "הסיפור שלי", ערב שבת פרשת נשא, י' סיון תשפ"א, גליון מס' 310

==ראו גם==
* [[ישיבת הבוכרים (קטנה)]]

==לקריאה נוספת==
* הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]] עמודים 404-406
* הרב [[זושא וולף]] '''אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה''', עמוד 571
{{כפר|הרב ישראל אלפרוביץ|אור ושמחה|2041|50|תשפ"ד}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|בוכרים]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה: מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]