https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A8%27%D7%95%D7%91%D7%9F 2026-04-18T05:48:56Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%98_1414&diff=186295 2014-08-16T18:53:26Z

<p>ר&#039;ובן: /* קישורים חיצוניים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:1414 פנימיה.jpg ‏|left|thumb|250px|חזית הבניין]]<br /> '''[[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] 1414''' (בעגה: '''פורטין פורטין''') הוא הבניין בו שוכנת הפנימייה וחדר האוכל של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] - [[ניו יורק]]. הבניין שוכן ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] על הפינה של רחוב קינגסטון, שני רחובות משדרת [[איסטרען פארקווי]], בשכונת [[קראון הייטס]], רובע [[ברוקלין]], שבעיר ניו יורק.<br /> <br /> בבנין לנים ואוכלים כ-300 תמימים. את הבניין מנהל הרב שלום דובער ברוד.<br /> <br /> ==היסטוריית המבנה==<br /> מבנה הבניין הוא למעשה חיבור של שתי מבנים קיימים (כמו שאפשר לשים לב בצורת המבנה בקיום שתי דלתות ראשיות לכניסה). הבניינים המחוברים הם 1414 ו1418, בבניין 1418 הייתה גרה [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)| הרבנית חנה]] בשבע עשרה שנותיה האחרונות עד פטירתה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=27758 סקירה על סדרי פסח בבנין]. {{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%96%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%98_(%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91)&diff=186294 2014-08-16T18:52:36Z

<p>ר&#039;ובן: /* בנינים לאורך הרחוב */ תקלדה</p> <hr /> <div>[[קובץ:President st.png|שמאל|ממוזער|250px]]<br /> '''רחוב פרזידנט''' (President) הוא אחד הרחובות המרכזיים בשכונת [[קראון הייטס]] בברוקלין שב[[ניו יורק]]. בשונה משאר הרחובות החוצים את השכונה לרוחבה, רחוב זה מצטיין בכביש רחב במיוחד, ולאורכו ממוקמים מספר בנינים חשובים כגון [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] ו[[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].<br /> <br /> בשנת האבלות אחרי [[הרבנית חיה מושקא]], רעייתו של [[הרבי]], התפלל הרבי את רוב התפילות של ימות החול בביתו הפרטי, ואף ערך שם מעמדים של [[חלוקת דולרים]], והרחוב המה מחסידים שבאו להתפלל עם הרבי ולהתברך מפיו.<br /> <br /> בזכות רוחב הכביש של רחוב זה, נערך בו מידי שנה מנהג ה[[כפרות]] ההמוני (מול [[1414]] - בין [[קינגסטון]] ל[[אולבני (רחוב)|אולבני]]), ובחג הסוכות חונים לאורך הרחוב (בין [[קינגסטון]] ל[[ברוקלין (רחוב)|ברוקלין]]) עשרות כלי רכב עליהם בונים סוכות ניידות, היוצאים לרחובות מנהטן להאוזר להביא את שמחת החג ליהודים.<br /> <br /> ==משמעות שמו של הרחוב==<br /> רחובות שכונת [[קראון הייטס]] (=הרי הכתר) נושאים שמות מלכותיים, וחסידים רואים חשיבות מיוחדת בכך שהרבי בחר את מקום מגוריו דווקא ברחוב 'פרזידנט' שמשמעותו באנגלית היא 'נשיא'.<br /> <br /> חסידים מפרשים זאת כרמז לכך ש[[הרבי]] הוא [[ראש בני ישראל|נשיא הדור]], והמנהיג העליון של כלל העם היהודי המפוזר ברחבי העולם.<br /> <br /> ==בנינים לאורך הרחוב==<br /> [[קובץ:הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ביתו של [[הרבי]] ביום מושלג]]<br /> *'''[[פרזידנט 1304]]''' - ביתו הפרטי של [[הרבי]], ממוקם בין הרחובות ברוקלין וניו יורק.<br /> *'''ניו יורק 346''' - מקום מגוריו של הרבי מאז הגעתו לאמריקה בפינת הרחובות פרזידנט וניו יורק. במקום זה התגורר הרבי עד לרכישת הבנין ברחוב [[פרזידנט 1304]].<br /> *'''פרזידנט 1367''' - פנימיית [[מכון חנה]].<br /> *'''פרזידנט 1383''' - מוסדות ארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] (פר&quot;י או FREE), ו[[בית כנסת|בית הכנסת]] לדוברי רוסית בשכונה, ממוקם בין הרחובות קינגסטון וברוקלין.<br /> *'''פרזידנט 1408''' בנין הנמצא בבעלות [[צעירי אגודת חב&quot;ד המרכזית]] תחת ניהולו של הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]], וממוקם בפינת הרחובות פרזידנט ו[[קינגסטון]].<br /> *'''[[פרזידנט 1414]]''' - פנימיית ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בו מתגוררים קרוב לשלוש מאות וחמישים מתלמידי הישיבה. הבניין ממוקם בפינת הרחובות [[קינגסטון]] ופרזידנט, ובעבר התגוררה בו [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבנית חנה]], אמו של [[הרבי]] (בצידו השמאלי, שהיה פעם בניין נפרד ומספרו 1418).<br /> *'''פרזידנט 1699''' - [[בית כנסת|בית הכנסת]] ו[[מקווה טהרה|מקווה]] פרנקל'ס שול בין שדרות יוטיקה ורוג'רס.<br /> *'''פרזידנט 1737''' - בנין [[תלמוד תורה חיידר 'אור מנחם' (ניו יורק)|תלמוד תורה חיידר 'אור מנחם']], ממוקם בין שדרות יוטיקה ורוג'רס.<br /> <br /> [[קטגוריה:רחובות בקראון הייטס]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%93%D7%95&diff=186293 2014-08-16T18:51:43Z

<p>ר&#039;ובן: הדגשה בפתיח</p> <hr /> <div>נאמר בתורה: &quot;אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים '''אין עוד מלבדו'''&quot; {{הערה|1=ואתחנן ד' ל&quot;ה}}.<br /> <br /> ==פירוש הפסוק==<br /> בשם [[הבעל שם טוב]] מובא: {{ציטוטון|דו האסט זיך באוויזן אז מען זאל דיר וויסן}} - אתה הראת שידעו אותך. <br /> <br /> ו[[אדמו&quot;ר הזקן]] פירש זאת על לשון הפסוק אתה הראת לדעת: {{ציטוטון|אתה - דו, היינו עצמות אין סוף, נשמות ישראל זאגן צו עצמות אין סוף אתה דו לנוכח, כמו שהבן אומר לאביו אתה לנוכח מפני שהוא אביו היחידי, הראת - האסט זיך באוויזן, לדעת - אז מען זאל דיר וויסן. והידיעה היא כי הוי' הוא האלקים, ואין עוד מלבדו}}.<br /> <br /> כלומר, שהקב&quot;ה הראה ליהודים את עצמו עד שיכולים לומר לו &quot;אתה&quot; - לנוכח (כמי שעומד מולנו). והראה לנו את עצמו עד שידענוהו, וזאת בשני פרטים: שהוי' הוא האלקים. ושאין עוד מלבדו.<br /> <br /> ==אין עוד מלבדו==<br /> בחסידות מתעכבים רבות על החלק האחרון &quot;אין עוד מלבדו&quot; ונותנים הסבר מיוחד שמקורו הוא מהבעש&quot;ט {{הערה|ספר כתר שם טוב ע' שסב}} וז&quot;ל: <br /> :&quot;וע&quot;פ עומק יסוד הבעש&quot;ט בזה&quot;ק יתפרש עוד ענין זה ביותר הפלא ופלא בביאור ענין היחוד.. שאין עוד ממש אפי' בנבראים ור&quot;ל שע&quot;פ האמת אין הנבראים בחינת יש ודבר כמו שנראים אנחנו בעינינו כי זהו אצלנו לפי שאיננו רואים חיות האלקות, אבל לגבי חיות אלקות המחיה אותנו אנחנו בטלים ממציאות.. וזהו אמיתית החסידות&quot;.<br /> <br /> ===ביאור התניא===<br /> ומבאר אדמו&quot;ר הזקן בתניא בחלק שער היחוד והאמונה בצורה שכלית את אימרתו של הבעש&quot;ט: <br /> <br /> שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלו-ה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא שהקב&quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - &quot;אין עוד מלבדו&quot;, וכל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית.<br /> <br /> הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.<br /> <br /> ===נקודת הביאור===<br /> ונקודת כל הביאור היא{{הערה|מד&quot;ה אתה הראת הש&quot;ת.}}: שאפילו שלאחר בריאת העולם שהיו [[צמצום|צמצומים]] והעלמות, ועד שיש נתינת מקום למנגדים (וכמאמר הגמרא {{הערה|1=חולין ז, ב.}} אין עוד מלבדו - ואפילו כשפים, כלומר שאפילו כשפים המנגדים למציאותו (רח&quot;ל)) מכל מקום כל זה כלא נמצא ואין מציאות נפרדת ממנו.<br /> <br /> ===פעולת החסידות===<br /> פעם אחת התבטא הרבי: {{ציטוטון|דער בעש&quot;ט האט מגלה ומדגיש געווען דעם פנימיות ואמיתית ענין פון &quot;אין עוד מלבדו&quot; - אז ס'איז ניטא קיין מציאות זולתו ית'}} (= [[הבעל שם טוב]] גילה והדגיש את פנימיות ואמיתית הענין של &quot;אין עוד מלבדו&quot; - שאין שום מציאות זולתו יתברך).{{הערה|לקוטי שיחות חכ&quot;ד ע' 181.}}<br /> <br /> =='אין עוד' ו'אין עוד מלבדו'==<br /> באופן החילוק בין ב' פסוקים אלו (אתה הראת.. אין עוד מלבדו, וידעת היום.. אין עוד) יש ב' אופנים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ&quot;ב]] חלק ב' עמ' 349 הערה 46.}}.<br /> <br /> *'''אין עוד''' - אין כלל שום מציאות מבלעדיו ית' (ביטול לגמרי לעצומ&quot;ה). ו'''אין עוד מלבדו''' - מלבדו אין עוד מציאות, אבל עמו יש, כלומר &quot;שיש הנברא הוא היש האמיתי&quot; - שהמציאות של העולם היא בעצם אלקות ואין כאן ב' דברים נבדלים.<br /> <br /> *'''אין עוד מלבדו''' - מלבדו אין, אבל עמו יש, כלומר, שעדיין נותרה מציאות של נברא, והחידוש הוא ב'''אין עוד''', שאין כל מציאות כלל כיון שהכל זה הוא.<br /> <br /> (נקודת החילוק בין ב' האופנים: להאופן הא' העיקר הוא שבטל ולא שאין כל מציאות, ולהאופן הב' גם שיש מציאות כשהיא בטילה לגמרי הרי היא כל נמצאת וממילא &quot;אין עוד&quot; כיון שהיא לא נחשבת למציאות).<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> *[[הוי' הוא האלקים]]<br /> *[[אחדות ה']]<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=186292 2014-08-16T18:48:27Z

<p>ר&#039;ובן: </p> <hr /> <div>[[תמונה:לוי יצחק שניאורסון.jpg|left|thumb|200px|רבי לוי יצחק שניאורסון]]<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של [[הרבי מליובאוויטש]]|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[לוי יצחק שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> [[הרב]] '''לוי יצחק שניאורסון''' (כונה גם '''ר' לויק''') ([[י&quot;ח בניסן]] [[תרל&quot;ח]] (1878) - [[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]] (1944)) אביו של [[הרבי מליובאוויטש]], היה רבה של [[דנייפרופטרובסק]], מקובל ואחד המנהיגים היהודים הבולטים ב[[ברית המועצות]]. נאסר על הפצת היהדות והסתלק במקום גלותו.<br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> נולד ביום [[י&quot;ח ניסן תרל&quot;ח]] (1878 למניינם) בעיירה פודוברנקה הנמצאת ליד העיר [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]], להוריו הרה&quot;ג רבי [[ברוך שניאור שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור שניאורסון]] ולרבנית מרת [[זלדה רחל שניאורסון|זלדה רחל]]. רבי לוי יצחק נקרא על שם סבו הרה&quot;ג רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק]], שהיה בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] ונפטר בדמי ימיו. <br /> <br /> אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי זלמן חייקין, שהיה ממקושרי כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצ&quot;צ ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> בצעירותו למד תורה אצל דודו זקנו הרב [[יואל חייקין]] הרב של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו ובגאונותו. בצעירותו הוסמך להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב [[רבי חיים מבריסק]] והגאון רבי אליהו חיים מייזל מלודז'.<br /> <br /> ==נישואין==<br /> <br /> [[קובץ:245465.jpg|שמאל|ממוזער|170px|הגביע בו השתמש ר' לוי יצחק]]<br /> כשהגיע רבי לוי יצחק לעונת השידוכין הציע לו כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את השידוך בינו לבין [[הרבנית חנה]] שהייתה בתו של הגאון החסיד רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר [[ניקולייב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום חמישי [[י&quot;ג בסיוון]] [[תר&quot;ס]]. (1900 למניינם).<br /> <br /> בזכרונותיה, ציינה הרבנית חנה פעמיים את [[י&quot;א סיון]] כיום נישואיהם{{הערה|1=ראו ב[http://www.lahak.org/RebbetzinHE.aspx חוברות ל&quot;ד ול&quot;ה].}}.<br /> <br /> לאחר החתונה שיגר אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.<br /> <br /> החל משנת [[תרס&quot;ב]] השתתף בכל האסיפות לעניני הכלל שארגן אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, בימי מלחמת רוסיא-יפן נטל חלק גדול בשליחת מצות לחיילים יהודים בשדה הקרב וכן, באיסוף החומר להגנת בייליס ב[[משפט בייליס|משפט]] הידוע{{הערת שוליים|הרב מנחם מענדל ברופמן ברבעון מעיינותיך גליון 34 עמ' 20.}}.<br /> <br /> ==מאסרו==<br /> <br /> [[קובץ:ביתו של ר' לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של ר' לוי יצחק ממנו נלקח למעצר]]<br /> רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של [[ניקולייב]], במשך 10 שנים עד לשנת [[תרס&quot;ט]] (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה. לאחר מכן מונה לרבה של העיר [[יקטרינוסלב]] ומסר את נפשו על התורה (נגלה וחסידות) ומצותיה, נלחם על שמירת התורה למרות האיסור שהטילו השלטונות. <br /> <br /> בליל [[ט' ניסן תרצ&quot;ט]] (1939 למניינם) הגיעו אנשי נ.ק.ו.ד. (השטרה החשאית) ובידם צו חיפוש, הם בדקו את כל ספריו ובתום החיפוש הודיעו לו על מעצרו. מאחר ואותם הימים היו ימי ערב [[פסח]], איפשרו לו סוכני המשטרה החשאית לקחת עימו חבילה קטנה של 2 ק&quot;ג [[מצה|מצות]].<br /> <br /> כאשר באה הרבנית ביום המחרת למטה המשטרה החשאית להביא לבעלה את האוכל, אך נדחתה בהתחמקויות. רק לאחר מספר ימים היא התבשרה שבעלה נמצא בבית הסוהר המקומי ושיש באפשרותה להעביר לבעלה אוכל וכסף. <br /> <br /> לאחר מספר ימים העבירו השלטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר ב[[קיוב]] לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ב[[רוסיה]]. <br /> <br /> אנשי המשטרה החשאית שעצרו את רבי לוי יצחק ניסו בכל דרך לאלצו להודות בכך שהוא פעל נגד השלטונות, וזאת על ידי תנאי מאסר קשים ביותר, והיו מעבירים אותו מבית סוהר אחד למשנהו. פעם אחת אף הכניסו אותו לצינוק למשך 32 יום, אך רבי לוי יצחק עמד בתוקף ולא הודה בשום אשמה אשר יוחסה לו.<br /> <br /> ==גלותו==<br /> <br /> בתום מספר ימי חקירה, נגזר דינו לחמש שנות גלות בקזחסטן. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב. למרות תנאי הנסיעה הקשים הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך אחד עשר יום לא היה מים בכלל. גם מים לשתייה ניתן לאסירים במשורה. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד.<br /> <br /> בהגיעם לאלמא-אטא ניתן לאסירים חופש מוגבל. מיד בהגיעם נשלחו האסירים כשהם הולכים בקבוצות למקומות נידחים בקזחסטאן, שם נגזר עליהם לחיות שנים אחדות בגלות. ב[[י&quot;ט שבט ת&quot;ש]] (1940 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק למקום גלותו בצ'יאלי במדינת קזחסטאן. בימים הראשונים שהה אצל גוי שריחם עליו יחד עם עוד יהודי שנשלח למקום.<br /> <br /> עינויים שעבר במאסרו, תלאות הדרך, תנאי המקום הקשים ובדידותו ערערו מאוד את בריאותו, מצבו הוקל כאשר הגיעה [[הרבנית חנה]] לבקרו בצ'יאלי.<br /> <br /> גם בהיותו בצ'יאלי המשיך בהפצת היהדות, דאג לקבורה יהודית לנפטרים יהודים רבים וכן לתפילות במנין.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> [[קובץ:לוי יצחק שניאורסון מציבה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציון של ר' לוי יצחק לפני השיפוץ]]<br /> [[קובץ:אוהל ר' לי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקיר החיצוני של האוהל, אחרי השיפוץ]]<br /> [[קובץ:אוהל ר' לויק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוח השיש בכניסה לציון]]<br /> למעלה מארבעה שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו בצ'יאלי. לאחר [[חג הפסח]] [[תש&quot;ד]] (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר [[אלמא אטא]] בירת קזחסטאן, גם בה פעל רבות להפרחת חיי היהדות ואף שימש כרב בבית הכנסת המקומי.<br /> <br /> לאחר זמן קצר התפרצה אצלו מחלה ממארת (שקיננה בו שנים רבות ודוכאה על ידי היסורים שעבר), מצבו הידרדר מיום ליום עד שביום רביעי [[כ' במנחם אב]] [[תש&quot;ד]] עלתה נשמתו השמימה. ההלווייה נערכה למחרת, בהשתתפות קהל לא גדול, בשל הפחד מהשלטונות. <br /> <br /> על קברו, הוקם '[[ציון]]', ובמשך השנים הוחלפה המצבה במבצע מיוחד.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר{{מקור}} כי יום כ' במנחם אב הוא יום נדבת העצים ל[[מזבח]] של משפחת &quot;בני פחת מואב בן יהודה&quot;, ולסייע ל[[בני ישראל]] לכפר על [[עוון|עוונותיהם]], ואותה העבודה נעשתה ב[[שמחה גדולה]] כעין [[יום טוב]], למרות הקושי שבמציאת עצים [[כשר]]ים בתקופה זו של השנה. וסוג עבודה זה מתאים לעבודתו של בעל ה[[הילולא]], שלמרות גדולתו העצומה ב[[נגלה|גליא]] ד[[תורה]] וב[[פנימיות התורה]] מסר עצמו להרבצת התורה והחזקת היהדות גם בין [[יהודי פשוט|אנשים פשוטים]], ובשמחה.<br /> <br /> עניין נוסף ביום זה, שהוא ארבעים יום קודם [[ראש השנה]], ומהוה הכנה לקראתו - כשם [[אלול (חודש)|ראש חודש אלול]] הוא ארבעים יום קודם [[יום הכיפורים]] (שנקרא גם-כן ראש השנה ב [[ספר יחזקאל]]{{הערה|פרק מ', פסוק א'}}), ובו מתחילה העבודה המתאימה.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> * [[ליקוטי לוי יצחק]], [[קה&quot;ת]], [[תש&quot;ל]] ואילך.<br /> * [[תורת לוי יצחק]] - חידושים ובאורים לש&quot;ס משנה וגמרא, קה&quot;ת, [[תשל&quot;א]] והוצאה חדשה ב[[תשס&quot;ד]].<br /> * [[פניני לוי יצחק]].<br /> * [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] - מביאורי הרבי על תורתו, קה&quot;ת, [[תש&quot;נ]].<br /> * ילקוט לוי יצחק - על התורה, עד עתה (תשע&quot;ד) יצאו לאור 2 כרכים והם עד פרשת וישלח.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> * '''אשתו''': מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|חנה שניאורסון]]<br /> *'''בניו''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].<br /> * '''נכדתו''': גב' [[דליה רויטמן]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב [[נפתלי גוטליב|נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]''', מאת שלושה כרכים בהוצאת [[קה&quot;ת]].<br /> *[[אברהם שמואל בוקיעט]] '''[[פאר לוי יצחק]]''', יצא לאור על-ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=69075 הרבי מתפלל בעמוד ביום היארצייט של אביו]''' וידאו מתאריך כ' מנחם אב תשל&quot;ה {{וידאו}} {{שטורעם}} י&quot;ז בשבט תשע&quot;ד<br /> * ועד חיילי בית דוד, [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70946 תולדות חייו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן ע&quot;ה] {{PDF}} - {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63361 לאור המדורה הוקמה מצבת אביו של הרבי] - מתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> * [http://www.chabad.kz/35362.html מדור אודות רבי לוי יצחק] באתר בית חב&quot;ד קזאחסטן.<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=2191 סיפור מופת מרבי לוי יצחק], שאול שיף, [[עיתון 'הצופה']].<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45105 ידיעה אודות אנדרטת הנצחה לזכרו] {{אינפו}}<br /> * [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx זכרונות הרבנית חנה] באתר ועד הנחות בלה&quot;ק.<br /> * [http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/gilion34i.pdf '''מעיינותיך''' גליון 34]. [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], [[תשע&quot;ב]].{{PDF}}<br /> * [http://www.shturem.net/images/news/64905_news_26072013_8945.pdf סקירה על תורתו של ר' לוי יצחק, קובץ ירחי כלה תשע&quot;ג] עמ' 14, ישיבת תומכי תמימים כפר חב&quot;ד<br /> * מנדי גולדמן, [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=77192 רבי לוי יצחק במעגל השנה], שבועון בית משיח, י&quot;ט אב התשע&quot;ג (26.07.2013) {{אינפו}}<br /> <br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=186291 2014-08-16T18:25:10Z

<p>ר&#039;ובן: ביטול גרסה 186287 של 212.76.97.62 (שיחה) למה למחוק???</p> <hr /> <div>ייתכן שמדובר בדודתה-זקנתה מרת דבורה לאה אחות-חמותה בתו של הרבי מהר&quot;ש, על פי המובא בתורת מנחם ח&quot;א עמוד ?? (הספר אינו לפני, ואפשר לבדוק במפתחות בערך &quot;דבורה לאה&quot;), וכדאי לבדוק במי אכן מדובר. {{שכח|אנונימי}}<br /> <br /> == תמונה ==<br /> <br /> פורסמה היום תמונה נדירה שלה באינפו, מישהו יכול להעלות את התמונה וגם להסביר לי איך מעלים תמונה לחב&quot;דפדיה....[[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 08:27, 20 בספטמבר 2012 (IDT)</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=186278 2014-08-14T17:32:56Z

<p>ר&#039;ובן: /* קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א */ תגובה</p> <hr /> <div>__NEWSECTIONLINK__<br /> {{אולם דיונים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה תחזוקה]]<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> == תבניות בעמוד הראשי - תאריך לועזי ==<br /> <br /> אני לא בטוח במה שאני אומר, אבל ייתכן ועם נלך לפי התאריך הלועזי, נוכל בקלות יותר להפעיל את העדכון האוטומטי בכל התבניות בעמוד הראשי. השאלה, מתאים? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ב' באלול ה'תשע&quot;ג 05:25, 8 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :לענ&quot;ד לא. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' באלול ה'תשע&quot;ג • 12:28, 8 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> ::המתכנת יערוך בעז&quot;ה בזמן הקרוב עדכון כללי של גרסת תוכנת ה'ויקי' של חב&quot;דפדיה. אולי זה יעזור. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב באלול ה'תשע&quot;ג 17:19, 28 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> <br /> == כפר חב&quot;ד ב' - קטגוריות ==<br /> <br /> כיצד לציין בקטגוריות אישים המתגוררים בכפר חב&quot;ד ב', ההצעה וטעמה:<br /> * [כפר חב&quot;ד ב': אישים] - כך מצוינים כל האישים בקהילות חב&quot;ד השונות.<br /> * [אישים בכפר חב&quot;ד ב'] - כפר חב&quot;ד ב' שונה. בעוד שבכל קהילה יש את הקטגוריה הראשית (לדוגמא: [נחלת הר חב&quot;ד]) ובה יש את המשניות (נחלת הר חב&quot;ד: מוסדות], [נחלת הר חב&quot;ד: אישים]) הרי שבכפר חב&quot;ד ב' אין קטגוריה ראשית, כי אין עוד מה להכניס בה. לכן נראה לציין את האישים המתגוררים שם גם ב[כפר חב&quot;ד: אישים] (כמו בית רבקה המצויין תחת [כפר חב&quot;ד: מוסדות]), ובנוסף [אישים המתגוררים בכפר חב&quot;ד ב'] או [אישים בכפר חב&quot;ד ב'].<br /> <br /> מהי דעתכם? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ב באדר ב' ה'תשע&quot;ד 10:28, 24 במרץ 2014 (UTC)<br /> <br /> <br /> == למה אנשים לא תורמים לחב&quot;דפדיה ==<br /> <br /> שלוש סיבות עיקריות שמונעות מאנשים לתרום לחב&quot;דפדיה, כפי ששמעתי אותם בעצמי:<br /> #לא יודעים איך עובדת המערכת, לא יודעים עד כמה היא קלה ופשוטה.<br /> #מפחדים שישחזרו אותם, חלקם מתוך ניסיון העבר. וסיבה זו מהווה קול קורא אלינו, 'אל תשחזרו אנונימיים'! הם לא פושעים, אלא אם כן זו השחתה. גם אם הוסיפו או שינו מידע בלי מקור, אלא אם כן אתם בטוחים שאתם יודעים טוב יותר. גם אם הם שינו קצת את הלשון והסגנון אולי זה שיקול להשאיר או לבצע שינויים קלים בלבד.<br /> #הם מקלידים לאט... ואין להם כוח. אפשר להבין. אולי נפתח קורס?... <br /> <br /> • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו באייר ה'תשע&quot;ד 10:27, 26 במאי 2014 (UTC)<br /> ::באמת דרוש בדחיפות פרסומות קלילות ופשוטות בשבועון בית משיח שיסבירו עד כמה זה פשוט. לדעתי כל שאר הטענות הם סתם תירוצים. לא מוחקים כאן עריכות עם בעיות סגנון, אלא רק עריכות שמהוות השחתה, או פתיחת ערכים חסרי ערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:46, 2 ביוני 2014 (UTC)<br /> <br /> ** ואולי, כי אנשים רציניים באמת אינם מסוגלים להיות ילדותיים, ואינם רוצים בשום אופן להשתתף איפה שעושים לשון הרע והלבנת פנים <br /> <br /> הנה דוגמה, איך מוצצים את דמו של הרב אקסלרוד ומעמידים גם במצב לא נעים את כל בני ביתו:<br /> http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%90%D7%A7%D7%A1%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%93<br /> <br /> --[[מיוחד:תרומות/193.108.195.249|193.108.195.249]] 06:25, 29 ביוני 2014 (UTC)ועיקר השאלה היא, איך זה מתחבר עם מטרת החב&quot;דפדיה:<br /> &quot;חב&quot;דפדיה הינה אנציקלופדיה חב&quot;דית, חופשית לקריאה, כתיבה ועריכה. מטרתנו היא הפצת תורת חסידות חב&quot;ד בשפה פשוטה וברורה.&quot;<br /> <br /> == החלפת קטעי הידעת באמצעות תבנית:בחירת מידע ==<br /> <br /> בעבודה חד פעמית ניתן יהיה לעשות שקטעי הידעת יתרעננו מעצמם בכל פעם. השיטה היא באמצעות [[תבנית:בחירת מידע]] שבוחרת תוכן באקראי מתוך גלריה.<br /> <br /> בעיה קטנה, זה יהרוס את ארכיון קטעי הידעת שהכרנו עד כה, ומעתה הוא יוצג בצורה שונה.<br /> <br /> אני חושב שזה כדאי, אך זו פעולה כירוגית רצינית וצריך את הסכמת הקהילה.<br /> <br /> כמובן שכל זה עד שיבוא אדם שיסביר לי, או יסדר בעצמו, את תבניות התאריכים שיעבדו כראוי (כמו [[תבנית:תאריך עברי נוכחי]]). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ט באייר ה'תשע&quot;ד 00:12, 29 במאי 2014 (UTC)<br /> :{{בעד}} --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ט באייר ה'תשע&quot;ד, למניינם 03:02, 29 במאי 2014 (UTC)<br /> ::לא רואה בזה בעיה. אם כי אני לא מבין מה הבעיה שיהיה טקסט כפול. כלומר להשאיר את הארכיון כמו שהוא, ולשכפל אותו לתבניות אחרות כפי הנדרש. הרי בינתיים הנהלת האתר לא הגבילה אותנו במספר הדפים שמותר לנו לפתוח, ואם כל דבר מקוטלג בצורה נכונה, הרי שזה לא עלול ליצור בלבול כלל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:18, 29 במאי 2014 (UTC)<br /> == קורות חיים ==<br /> <br /> איזו כותרת מתאימה לדעתכם? נא סמנו הצבעתכם מתחת לכותרת המועדפת עליכם, באמצעות הקוד הבא - &lt;nowiki&gt;#~~~~&lt;/nowiki&gt;. (אם יש לכם הצעות נוספות הוסיפו אותן) בברכה --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בתמוז ה'תשע&quot;ד 05:53, 8 ביולי 2014 (UTC)<br /> === תולדות חיים ===<br /> # [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:35, 8 ביולי 2014 (UTC) (אם צריך נימוקים: א. מתאים בערכי אנשים ונשים כאחד. ב. זה מעורר אסוציאציה של ראיון לקבלת משרה...).<br /> # [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ד 13:03, 13 ביולי 2014 (UTC) <br /> #--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 20:35, 5 באוגוסט 2014 (UTC) (לא הבנתי. כאן למטה כתוב &quot;סוף הצבעה&quot;, ופתאום אני רואה בלוח מודעות הזמנה להצביע).<br /> # [[משתמש:מלך|מלך - באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 09:39, 6 באוגוסט 2014 (UTC)<br /> <br /> === ביוגרפיה ===<br /> #--[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:45, 8 ביולי 2014 (UTC) <br /> #:ביוגרפיה. &quot;תולדות\קורות חיים&quot; נשמע כמו מסמך לראיון עבודה. &quot;תולדות\קורות חייו&quot; גם לא 'מצלצל', וגם לא מתאים לנשים. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 20:45, 8 ביולי 2014 (UTC)<br /> #'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;א בתמוז ה'תשע&quot;ד, למניינם 01:17, 9 ביולי 2014 (UTC) --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;א בתמוז ה'תשע&quot;ד, למניינם 01:17, 9 ביולי 2014 (UTC)<br /> #::אבל אני גם לא אוהב שמציפים את השינויים אחרונים בהסטורית הגרסאות של הערכים, ומכיון שכבר מדובר ב&quot;לאחר מעשה&quot;, אני מסתפק אם אכן כל כך חשוב להחליף לביוגרפיה. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;א בתמוז ה'תשע&quot;ד, למניינם 01:20, 9 ביולי 2014 (UTC)<br /> #:בבקשה שימו לב, ש'ביוגרפיה' זו מילה לועזית (מיוונית) שפירושה, ביו - חיים, גרפיה - כתיבה. אני לא מבין למה להשתמש במילה לועזית כשיש צמד מילים בלשון הקודש שמתאים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ו בתמוז ה'תשע&quot;ד 13:03, 13 ביולי 2014 (UTC)<br /> #::תגובה לחב&quot;דניק, קורות חיים, מקובל בראיונות עבודה. 'תולדות חיים' ממש לא. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשע&quot;ד 15:25, 5 באוגוסט 2014 (UTC)<br /> <br /> === קורות חיים ===<br /> #--[[משתמש:שלמה חיים|יחי אדונינו מורינו ורבינו]] [[שיחת משתמש:שלמה חיים|מלך המשיח לעולם ועד]] 10:00, 6 באוגוסט 2014 (UTC)<br /> <br /> ;סוף הצבעה<br /> <br /> == קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א ==<br /> <br /> נראה ששם הקטגוריה זה תחליף 'עדין' למילים 'חסידים מדור השביעי'.<br /> כמו שדור השביעי, האחרון לגלות, הוא הדור שלנו, למרות שכבר למעלה מעשרים שנה לא רואים את הרבי,<br /> כך 'תקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א' מעולם לא הסתיימה.<br /> אולי כדאי לשנות את שם הקטגוריה ל'חסידי דור השביעי' וכדומה..<br /> א&quot;כ, אולי כדאי לשנות גם את כל הקטגוריות של 'מתקופת אדמו&quot;ר..', ל'דור ה...'<br /> זו דעתי. מה דעתכם?--[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]] 11:30, 14 באוגוסט 2014 (UTC)<br /> :לענ&quot;ד אפשר פשוט להוריד את המילה &quot;מתקופת&quot; ולהמירה &quot;של&quot;. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 17:32, 14 באוגוסט 2014 (UTC)</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F&diff=186204 2014-08-13T18:20:54Z

<p>ר&#039;ובן: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[תמונה:קצות השולחן.jpg|left|thumb|250px|אחד מהכרכים]]<br /> ספר '''קצות השולחן''' ט' חלקים, נכתב על ידי הרב [[אברהם חיים נאה]], במשך שנים ארוכות. <br /> <br /> בספר ביאור וקיצור להלכות אורח חיים, מתוך שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן, וכפי שנכתב בשער הספר:<br /> <br /> &quot;כולל, הלכות המצויות על פי פסקי אדמו&quot;ר הזקן זצוקללה&quot;ה, בשולחן ערוך וסידור שלו, ואדמו&quot;ר הצמח צדק זצוקלה&quot;ה, ומנהגי אנ&quot;ש חב&quot;ד, ותוספת ליקוט מהאחרונים ז&quot;ל&quot;.<br /> <br /> ספר זה, הוא אבן יסוד לכל רב ותלמיד חכם חב&quot;די, המבקש לפסוק בנושאים של אורח חיים, כך גם פוסקים ורבנים חשובים בעולם, לומדים בו ומצטטים רבות ממנו. הרבי בשיחותיו ואגרותיו מצטט ממנו תדיר.<br /> <br /> ==הסכמות גדולי הדור==<br /> <br /> על הספר מתנוססות הסכמות של גדולי הדור. על החלק הראשון נתנו את הסכמתם: גאב&quot;ד העדה החרדית הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], הרב [[אליהו קלוצקין]], הרב [[דוד צבי חן]], הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מענדל נאה]].<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> <br /> הרב [[שלמה יוסף זווין]], בטור ביקורת ספרים אשר כתב על ספר זה, מהלל ומשבח את הספר, ומקונן על אשר המחבר לא סיים את המלאכה, כיון שנפטר בעיצומה, וגם כותב שהציע למחבר להוציא לאור רק את הפסקים בלי הביאור, כחיבור בפני עצמו.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *הרב [[אברהם חיים נאה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''', [[חזק]], [[תשע&quot;א]].<br /> <br /> ==להורדת חלק ראשון==<br /> <br /> * [http://www.hebrewbooks.org/7720 קצות השולחן חלק ראשון]<br /> <br /> [[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F&diff=186203 2014-08-13T18:20:35Z

<p>ר&#039;ובן: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[תמונה:קצות השולחן.jpg|left|thumb|250px|אחד מהכרכים]]<br /> ספר '''קצות השולחן''' ט' חלקים, נכתב על ידי הרב [[אברהם חיים נאה]], במשך שנים ארוכות. <br /> <br /> בספר ביאור וקיצור להלכות אורח חיים, מתוך שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן, וכפי שנכתב בשער הספר:<br /> <br /> &quot;כולל, הלכות המצויות על פי פסקי אדמו&quot;ר הזקן זצוקללה&quot;ה, בשולחן ערוך וסידור שלו, ואדמו&quot;ר הצמח צדק זצוקלה&quot;ה, ומנהגי אנ&quot;ש חב&quot;ד, ותוספת ליקוט מהאחרונים ז&quot;ל&quot;.<br /> <br /> ספר זה, הוא אבן יסוד לכל רב ותלמיד חכם חב&quot;די, המבקש לפסוק בנושאים של אורח חיים, כך גם פוסקים ורבנים חשובים בעולם, לומדים בו ומצטטים רבות ממנו. הרבי בשיחותיו ואגרותיו מצטט ממנו תדיר.<br /> <br /> ==הסכמות גדולי הדור==<br /> <br /> על הספר מתנוססות הסכמות של גדולי הדור. על החלק הראשון נתנו את הסכמתם: גאב&quot;ד העדה החרדית הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], הרב [[אליהו קלוצקין]], הרב [[דוד צבי חן]], הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מענדל נאה]].<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> <br /> הרב [[שלמה יוסף זווין]], בטור ביקורת ספרים אשר כתב על ספר זה, מהלל ומשבח את הספר, ומקונן על אשר המחבר לא סיים את המלאכה, כיון שנפטר בעיצומה, וגם כותב שהציע למחבר להוציא לאור רק את הפסקים בלי הביאור, כחיבור בפני עצמו.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *הרב [[אברהם חיים נאה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''', [[חזק]], [תשע&quot;א]].<br /> <br /> ==להורדת חלק ראשון==<br /> <br /> * [http://www.hebrewbooks.org/7720 קצות השולחן חלק ראשון]<br /> <br /> [[קטגוריה:ביאורים בהלכה]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8&diff=186202 2014-08-13T18:00:16Z

<p>ר&#039;ובן: /* מאמרי הרבי */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]'''מאמר''' [[חסידות]] הינו דברי [[תורה]] - '''דא&quot;ח''' ('''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) - שנאמר או נכתב על ידי ה[[אדמו&quot;ר]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, [[שכינה]] מדברת מתוך גרונו. לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים [[ניגון]] מיוחד הנקרא [[ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר [[הרבי מלך המשיח]] מאמר ללא ניגון הכנה.<br /> <br /> == סגנונות במאמרי חב&quot;ד ==<br /> לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה דבר מאפיין במאמריו:<br /> <br /> * [[אדמו&quot;ר הזקן]]: בתחילת [[נשיאות]]ו מאמריו היו קצרים והם נקראו &quot;אימרות&quot;, לאחר-מכן התארכו יותר ונקראו &quot;דרושים&quot; (שם זה נשאר עד היום, והמאמרים מכונים &quot;דרושי חסידות&quot;), ולאחר מכן התארכו יותר ונקראו &quot;מאמרים&quot;. שינויים נוספים היו בין לפני המאסר ב[[פטרבורג]] בשנת [[תקנ&quot;ט]] ולאחריו; המאמרים התארכו יותר בהסברת הדברים.<br /> <br /> * [[אדמו&quot;ר האמצעי]]: מאמריו היו באריכות גדולה הרבה יותר, ובהסברה מרובה. על הפנימיות מוסבר כי אדמו&quot;ר הזקן היה בבחינת [[חכמה]] ולכן מאמריו היו קצרים יותר, אך אדמו&quot;ר האמצעי היה בחינת [[בינה]] ולכן מאמריו היו באריכות ובהרחבה.<br /> <br /> * [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]: מאמריו היו משופעים במאמרי [[חז&quot;ל]] וציטוטים מספרים שונים, דבר שפעמים הקשה על ההבנה עבור מי שלא היה מורגל בכך.<br /> <br /> * [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]: אצל אדמו&quot;ר המהר&quot;ש מצינו לראשונה את 'ה[[המשך]]' - סדרת מאמרים שנאמרו לאורך זמן העוסקת בנושא משותף.<br /> <br /> * [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]: במאמריו ביאר את עניני החסידות בהרחבה ובצורה מוסברת, וכונה &quot;[[הרמב&quot;ם]] של [[תורת החסידות]]&quot;.<br /> <br /> * [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: לראשונה הדפיס את המאמרים בתרגום ל[[אידיש]] ובשפה המובנת גם לחסרי ידע ורקע בסיסי בהבנת החסידות.<br /> <br /> ==סוגי מאמרים==<br /> מאמרי רבותינו נשיאנו מתחלקים לשלושה חלקים:<br /> <br /> '''מאמרי השכלה''' - כינוי למאמרים העוסקים בהבנת מושגים מופשטים ונעלים, לדוגמא: הבנת החילוקים בין רצון ותענוג{{הערה|על זה נבנה כל [[המשך ס&quot;ו]].}}.<br /> <br /> '''מאמרי עבודה''' - כינוי למאמרים העוסקים בתורת הנפש וחודרים לפרטי העשיה הקטנים מתוך דרישה עצומה ל[[הנחת עצמותו|הניח את עצמו]] בתוך ענינים של תורה ויראת שמים.<br /> <br /> '''פירושים על פי חסידות''' - זהו סוג מאמרים העוסק באופן דרושי על פירוש פסוקים וענינים בתורה על פי חסידות.<br /> <br /> == חזרת מאמר ==<br /> בימי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] החל המנהג בקרב ה[[חסידים]] לחזור על מאמרי החסידות בעיירות הפזורות בדרכם מהרבי אל מקום מגוריהם. מנהג זה נקרא בשם &quot;חזרת דא&quot;ח&quot;. <br /> <br /> גם כיום מכנים אמירת מאמר חסידות בעל-פה או מתוך הכתובים בשם &quot;חזרת דא&quot;ח&quot;, והמנהג מתקיים בעיקר בשעת [[רעווא דרעווין]] בכל [[שבת]], כמנהג חסידים, וב[[התוועדויות]] מיוחדות כגון ב[[יום הולדת]].<br /> <br /> == מאמרי הרבי ==<br /> [[הרבי]] נוהג להחזיק מטפחת או חפץ [[גשמי]] כל-שהוא בעת אמירת המאמר. חסידים היו מסבירים, שעובדה זו נעוצה בסיבה שהרבי רצה לאחוז במשהו &quot;גשמי&quot; בעת אמירת דברי אלוקים חיים.<br /> <br /> ישנם שני סוגי מאמרים: מאמר בניגון של מאמר או מאמר כעין שיחה. רוב המאמרים שאמר הרבי היו מהסוג השני.<br /> <br /> בשנים המאוחרות יותר מיעט הרבי באמירת מאמרים בניגון של מאמר, והמאמר האחרון מסוג זה היה בערב [[חג השבועות]] [[תשמ&quot;ט]] - מאמר [[ד&quot;ה]] &quot;אנכי ה' אלוקיך&quot;. המאמר נאמר בהפתעה (כמו קודמו בערב [[חג הפסח]] - ד&quot;ה &quot;מצה זו&quot;). המאמר האחרון כעין שיחה נאמר בשבת [[פרשת חיי שרה]] [[תנש&quot;א]], ו'''יש אומרים''' בט&quot;ו שבט תשנ&quot;ב.<br /> <br /> בשנים הראשונות מיעט הרבי להגיה את מאמריו והם נכתבו בתור [[הנחה|הנחות]] כשלעתים הרבי עובר עליהם ומעיר הערות אך לא בתור מאמר [[מוגה]]. יוצאים מן הכלל היו חלק ממאמרי [[באתי לגני]] אותם הגיה הרבי. החל משנת [[תשמ&quot;ו]], החל הרבי להגיה מאמרים משנים קודמות יותר וכך יצאו לאור עם התאריך של ההוצאה-לאור. <br /> <br /> המאמר האחרון אותו הגיה הרבי הינו [[קונטרס ואתה תצוה]] שיצא-לאור לקראת [[פורים קטן]] [[תשנ&quot;ב]], והינו מאמר יסודי בענין ה[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]]. לאחר מכן, לקראת חג השבועות [[תשנ&quot;ג]], כשהתגלה ב[[ספריית ליובאוויטש]] עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, הסכים הרבי שייצא בתור מאמר מוגה באותה עת.<br /> <br /> למרות שהעבודה על הוצאת המאמרים היתה בידי [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]{{כלומר}}, הרי לפועל מסר הרבי את האחריות (כולל החתימה בפתח המאמר) ל[[ועד להפצת שיחות]] שאף הוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים הידועים בתור [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. בשנת [[תשס&quot;ה]] יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה על ידי [[ועד הנחות בלה&quot;ק]], אך יצא מכתב מחברי ה[[בד&quot;צ קראון הייטס]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/images/news/36/3635.jpg צילום המכתב] {{תמונה}}}} ורבנים נוספים{{הערת שוליים|הרב [[יצחק הכהן הענדל]] רב קהילת [[חב&quot;ד]] ב[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר]], ראב&quot;ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].}} שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=1360 סיפור הפרשייה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] החל לצאה על ידי [[את&quot;ה המרכזי 770]] סדרת &quot;[[מאמרים מבוארים]]&quot; על מנת לבאר את מאמרי [[הרבי]].<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[ניגון רוסטוב]] - ניגון הכנה למאמר<br /> *[[חוזר]] - כינוי לחסידים כשרוניים בעלי זכרון והבנה טובים, המסוגלים לזכור את מאמרי החסידות הארוכים<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1911 מאמר ד&quot;ה בשעה שהקדימו] [[תשד&quot;מ]] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2305 מאמר ד&quot;ה &quot;כי ישאלך בנך&quot; - י&quot;א ניסן תשד&quot;מ] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%9C&diff=186201 2014-08-13T17:54:15Z

<p>ר&#039;ובן: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>העיירה '''נעוועל''' נמצאת ב[[רוסיה]], על אם-הדרך שבין ויטבסק שבביילורוסיה לווליקי-לוקי. <br /> <br /> את העיירה נעוועל יסד [[אדמו&quot;ר הזקן]], ומאז נהפכה להיות מושג בחסידות. כשאסרו את אדמו&quot;ר הזקן והובילוהו ל[[פטרבורג]]. בהגיע [[יום שישי]] אחה&quot;צ ביקש הרבי להפסיק את הנסיעה ולשבות בכפר או בעיירה סמוכה, כיוון שע&quot;פ דין אין לצאת לדרך בעש&quot;ק אחר חצות. שומריו סירבו לבקשתו, ואז תכפו הבעיות בזו אחר זו: אחד הסוסים התפגר, היצול נשבר וכו'. כשהשומרים נוכחו שלא יוכלו להמשיך בנסיעה, חנו בצד הדרך ושבתו בצל אחד העצים כל השבת. היה זה ליד נעוועל. זקני נעוועל היו מראים את האילן שלידו שבת אדמו&quot;ר הזקן באותה שבת בראשית. <br /> <br /> מאז היתה נעוועל לעיר חסידית מובהקת. עשרים בתי-הכנסת ובתי-המדרש שהיו בה - כולם היו חסידיים. חסידי נעוועל היו ידועים כמקושרים לאדמו&quot;רי חב&quot;ד לדורותיהם בהתקשרות-פנימית עצמית בלב ובנפש. גדולי ומאורי החסידים נולדו או גרו שנים רבות ונתעלו בנעוועל, ביניהם הגה&quot;ח ר' [[גרשון בער מפהר]] והגה&quot;ח ר' [[פרץ חן]], אבי שושלת חן המעטירה. שניים אלו זכו אף לחסות בצל קורתו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ולאחר מכן להסתופף אצל כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. גם בדורות הבאים נמנו רבים מגאוני החסידים עם ילידי נעוועל, ביניהם ר' [[יהושע ליין]], ר' [[מיכאל בלינער]] הזקן (&quot;מיכאל דער אלטער&quot;), ה[[משפיע]] הנודע הרה&quot;ח ר' [[זלמן משה היצחקי]] ורבים אחרים. <br /> <br /> כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר האמצעי]] התבטא ואמר: &quot;הללוהו בנבל - הללוהו בנעוועל&quot; ושנים אחר-כך אמר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] באחת ההתוועדויות: &quot;עדיף וחביב לפני קצב מנעוועל מאשר ‘[[משכיל]]' מ[[קרמנצ'וג]]&quot;.<br /> <br /> ==ישיבת תומכי תמימים בנעוועל==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים נעוועל]]}}<br /> <br /> ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] פעלה עד שנת [[תרצ&quot;ט]]. שם למדו עשרות [[תמים|תמימים]] שחיטה ורבנות, ולאחר ש[[סמיכה לרבנות|הוסמכו לתפקידם]] נשלחו לערים השונות בברית המועצות כדי לסייע לקהילות שנהרסו עד היסוד על ידי היבסקציה. <br /> <br /> בימים הטובים של הישיבה למדו כשמונים [[תמים|'תמימים']], ושנים אלו היו &quot;בבחינת ליובאוויטש בזעיר אנפין&quot;.<br /> <br /> == רבני העיירה ==<br /> *הרב [[שמואל זלמן יחיסון]]<br /> *הרב [[זלמן ניימרק]]<br /> *הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2867 בית משיח - סדרת חב&quot;ד בשואה] מאמר מאת שניאור זלמן ברגר<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:עיירות חסידיות]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%9C&diff=186200 2014-08-13T17:53:37Z

<p>ר&#039;ובן: /* ראה גם */</p> <hr /> <div>העיירה '''נעוועל''' נמצאת ב[[רוסיה]], על אם-הדרך שבין ויטבסק שבביילורוסיה לווליקי-לוקי. <br /> <br /> את העיירה נעוועל יסד [[אדמו&quot;ר הזקן]], ומאז נהפכה להיות מושג בחסידות. כשאסרו את אדמו&quot;ר הזקן והובילוהו ל[[פטרבורג]]. בהגיע [[יום שישי]] אחה&quot;צ ביקש הרבי להפסיק את הנסיעה ולשבות בכפר או בעיירה סמוכה, כיוון שע&quot;פ דין אין לצאת לדרך בעש&quot;ק אחר חצות. שומריו סירבו לבקשתו, ואז תכפו הבעיות בזו אחר זו: אחד הסוסים התפגר, היצול נשבר וכו'. כשהשומרים נוכחו שלא יוכלו להמשיך בנסיעה, חנו בצד הדרך ושבתו בצל אחד העצים כל השבת. היה זה ליד נעוועל. זקני נעוועל היו מראים את האילן שלידו שבת אדמו&quot;ר הזקן באותה שבת בראשית. <br /> <br /> מאז היתה נעוועל לעיר חסידית מובהקת. עשרים בתי-הכנסת ובתי-המדרש שהיו בה - כולם היו חסידיים. חסידי נעוועל היו ידועים כמקושרים לאדמו&quot;רי חב&quot;ד לדורותיהם בהתקשרות-פנימית עצמית בלב ובנפש. גדולי ומאורי החסידים נולדו או גרו שנים רבות ונתעלו בנעוועל, ביניהם הגה&quot;ח ר' [[גרשון בער מפהר]] והגה&quot;ח ר' [[פרץ חן]], אבי שושלת חן המעטירה. שניים אלו זכו אף לחסות בצל קורתו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ולאחר מכן להסתופף אצל כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. גם בדורות הבאים נמנו רבים מגאוני החסידים עם ילידי נעוועל, ביניהם ר' [[יהושע ליין]], ר' [[מיכאל בלינער]] הזקן (&quot;מיכאל דער אלטער&quot;), ה[[משפיע]] הנודע הרה&quot;ח ר' [[זלמן משה היצחקי]] ורבים אחרים. <br /> <br /> כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר האמצעי]] התבטא ואמר: &quot;הללוהו בנבל - הללוהו בנעוועל&quot; ושנים אחר-כך אמר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] באחת ההתוועדויות: &quot;עדיף וחביב לפני קצב מנעוועל מאשר ‘[[משכיל]]' מ[[קרמנצ'וג]]&quot;.<br /> <br /> ==ישיבת תומכי תמימים בנעוועל==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים נעוועל]]}}<br /> <br /> ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] פעלה עד שנת [[תרצ&quot;ט]]. שם למדו עשרות [[תמים|תמימים]] שחיטה ורבנות, ולאחר ש[[סמיכה לרבנות|הוסמכו לתפקידם]] נשלחו לערים השונות בברית המועצות כדי לסייע לקהילות שנהרסו עד היסוד על ידי היבסקציה. <br /> <br /> בימים הטובים של הישיבה למדו כשמונים [[תמים|'תמימים']], ושנים אלו היו &quot;בבחינת ליובאוויטש בזעיר אנפין&quot;.<br /> <br /> == רבני העיירה ==<br /> *הרב [[שמואל זלמן יחיסון]]<br /> *הרב [[זלמן ניימרק]]<br /> *הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער לווין]], '''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2867 בית משיח - סדרת חב&quot;ד בשואה] מאמר מאת שניאור זלמן ברגר<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:עיירות חסידיות]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%93%D7%9D_(%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%94)&diff=186036 2014-08-10T17:52:54Z

<p>ר&#039;ובן: הדגשה בפתיח</p> <hr /> <div>'''אדם''' הוא דמות אחת מארבעת חיות הקודש ב[[מעשה מרכבה]] שלמעלה, שראה יחזקאל בנבואתו, והם; &quot;אדם&quot; &quot;[[פני אריה|אריה]]&quot; &quot;[[פני שור|שור]]&quot; &quot;[[פני נשר|נשר]]&quot;.<br /> <br /> כל אחת מארבע החיות הנ&quot;ל כלול אף הוא מארבעה פנים כנ&quot;ל - פני &quot;אדם&quot;, פני &quot;אריה&quot; כו', וכל פן כלול אף הוא מארבעה כנ&quot;ל.<br /> <br /> הטעם הוא, כי כל ענין ועבודת חיות המרכבה היא בשביל שתהיינה &quot;נושאות את הכסא&quot; למעלה מעלה, זאת אומרת, ש[[עולם הבריאה]] שהוא בחינת כסא הכבוד עם ה&quot;דמות כמראה אדם&quot; שעל הכסא - ה[[ספירות]] ב[[עולם האצילות]], שיעלו אל דרגה עליונה בחינת &quot;כי לא אדם הוא&quot; - [[אור אין סוף]] ב&quot;ה שלמעלה מאצילות, וזאת בכדי להמשיך ולעשות שבחינת האדם העליון שעל הכסא יהיה בבחינת ביטול והתכללות, ולא ישתלשלו מהספירות (אדם) - בחינת ענפין מתפרדין ח&quot;ו.<br /> <br /> והיות שהחיות כלולים גם מבחינת פני אדם, על כן הם נושאים את הכסא עם ה&quot;דמות כמראה אדם&quot; שעליו - למעלה, להמשיך משם בחינת ביטול והתכללות.<br /> <br /> ועם היות שחיות המרכבה הן למטה מהאדם שעל הכסא, וכיצד יש ביכולתן להעלותו? מכל מקום, יש בכוחן להעלות את ה&quot;אדם&quot; הרוכב, למקום - שמצד עצמו אינו יכול להגיע לשם (בדומה לבהמת הרכיבה הגשמית המביאה את האדם למרחקים וגבהים שהאדם בעצמו אינו יכול להגיע אליהם, וכך &quot;חיות הקודש&quot; מעלות את ה&quot;אדם&quot; למעלה גבוהה ביותר, וזאת מצד שרשן הגבוה של ה&quot;חיות&quot;, כי כל הנמוך יותר - שורשו גבוה יותר.<br /> <br /> {{סגל}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%94&diff=186035 2014-08-10T17:52:08Z

<p>ר&#039;ובן: הדגשה בפתיח</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=תורת הסוד|אחר=תורת ומצוות הנביאים|ראו=דברי קבלה}}<br /> ה'''קַבָּלָה''' היא חלק הסוד שבתורה ומכונה גם '''תורת הסוד''', '''תורת הנסתר''' או '''פנימיות התורה'''. לקבלה השפעה גדולה מאוד על חיי הרוח היהודיים, בין היתר ניכרת השפעת הקבלה בהלכות ומנהגים, נוסח התפילה, תנועת ותורת החסידות ספרות המוסר ועוד. <br /> <br /> לאורך הדורות, תורת הקבלה נלמדה על ידי בודדים ורוב ציבור לומדי התורה לא עסק בה. העיסוק בקבלה הפך לנפוץ יותר בתקופת ה[[אר&quot;י]] שכתב{{הערה|ראה הקדמת הרח&quot;ו לשער ההקדמות (נדפ­סה ג&quot;כ בהוספה ל[[קונטרס עץ החיים]] לכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אדמו&quot;ר (מהורש&quot;ב]]) נ&quot;ע). ועוד.}}: &quot;דוקא בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה&quot;. הלימוד בתורת הנסתר נפוץ יותר, וביתר שאת עם התגלות [[תורת החסידות]] על ידי [[הבעל שם טוב]]. <br /> <br /> == הקבלה בראי תורת החסידות ==<br /> הקבלה ענינה הסברת העברת השפע האלוקי, הדרגות השונות באלוקות והעולמות הרוחניים, והיא מתחלקת לשני חלקים: קבלה מעשית וקבלה עיונית.<br /> <br /> ע&quot;פ ההלכה אין ללמוד קבלה אלא &quot;מי שנתמלא כריסו לחם ובשר ולחם ובשר הוא לידע האסור והמותר וכיוצא בהם משאר המצות&quot;, אולם כבר נפסק לפועל שבזמננו [[עקבתא דמשיחא]] &quot;מצוה לגלות זאת החכמה&quot;. יתירה מזו, נאמר שמי שאינו לומד פנימיות התורה סופו ליהפך לאפיקורוס. הסיבה לכך היא מצד שני עניינים. א', משום ירידת הדורות, שנהיה צורך ללימוד קבלה לכולם. ב', מצד ההתקרבות לזמן ביאת המשיח שאז יהיה &quot;ומלאה הארץ דעה את ה'&quot;, ולכן יש מעין ובדוגמה לחזה כבר בזמן ה[[גלות]], אם כי הרבי סבר כי בלימוד [[תורת החסידות]] יוצאים גם ידי חובת לימוד [[תורת הקבלה]].<br /> <br /> == הקבלה בדורות קודמים ==<br /> <br /> הקבלה כשמה כן היא, הועברה בקבלה איש מפי איש. ישנם ספרי קבלה קדומים מאוד, כמו ספר יצירה שמיוחס ל[[אדם הראשון]] וספר הבהיר המיוחס ל[[אברהם אבינו]], ועוד. ספר הקבלה המרכזי, כך אפשר לומר, הוא [[ספר הזהר]], שמחברו הוא [[רבי שמעון בר יוחאי]]. הספר נתפרסם לראשונה בסביבות <br /> <br /> כבר בדורות שלפני פרסום ספר הזהר אנו מוצאים מקובלים שונים, כגון: [[הרמב&quot;ן]], אשר היה ידוע כמקובל. ואף ברמב&quot;ם אנו מוצאים רמזים (אם כי לא בגלוי) לתורת הקבלה.{{הערת שוליים|ראה דברי רבותינו בענין, בערך.}}<br /> <br /> בתורת הקבלה ישנם שיטות שונות בהסברת פנימיות התורה, כמו הרמח&quot;ל - רבי משה חיים לוצאטו, הרמ&quot;ק - רבי משה קורדובירו, האריז&quot;ל - רבי יצחק לוריא אשכנזי וגוריו ובראשם רבי חיים ויטאל, ועוד. מדובר בשיטות שונות בהבנת תורת הקבלה.<br /> <br /> עם זאת, תורת החסידות מסבירה ומפרשת בתורת הקבלה על פי שיטת [[הרמ&quot;ק]], וע&quot;פ שיטת [[האריז&quot;ל]] כפי שמוסבר בכתבי תלמידו רבי [[חיים ויטאל]].<br /> <br /> == ההתנגדות לחסידות בעקבות הקבלה ==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[התנגדות לחסידות]]}}<br /> עם תחילת הפצת תורת החסידות בקרב ההמון, על ידי ה[[בעל שם טוב]] החלה התנגדות אליה. אחת הסיבות היתה הטענה שהחסידות הינה קבלה, אותה אסור ללמד אלא ליחידי סגולה.<br /> <br /> התשובה לטענה זו היא אשר החסידות איננה קבלה, אשר בעיקר מתעסקת בחלק העיוני בלבד של פנימיות התורה, אלא החסידות הינה בעיקר דרך והוראה בעבודת ה'.<br /> <br /> בין השאר התנגדו גם כן באופן פרטי ל[[בעל שם טוב]] עקב עשיית המופתים והניסים שחולל, בטענה שהוא עושה זאת באמצעות שימוש בשמות והשבעת מלאכים. גם על זה התשובה היתה שיכולתו של הבעל שם טוב וצדיקים בכלל שורשה בכוחם בעבודת ה', ולא בשימוש בהשבעות ושמות, על אף שגם בהם היו בקיאים.<br /> <br /> == הקבלה ותורת החסידות ==<br /> תורת החסידות גילתה שהגיעה העת ללמד את יסודות תורת הקבלה לכל העם, ולא רק ליחידי סגולה כפי שהיה עד אז.<br /> <br /> [[תורת החסידות]] אינה סבורה כי יש להשקיע בלימוד הקבלה עצמה, שהיא עדיין נשארה עד היום לימוד שלא כל אחד יכול לגשת אליו ללא הכנה מתאימה, אלא היא מלמדת יסודות ממנה ומפרשת אותם בצורה שכל אחד יכול להבינם, ומבלי לטעות חלילה בנושאים העדינים המוזכרים, אשר טעות בהבנה בהם עלולה לגרום לסטיה חמורה מהאמונה הטהורה.<br /> <br /> תורת החסידות גם הביאה את היסודות המופשטים מתורת הקבלה למושגים מובנים, ומתרגמת אותם לעבודת ה' היום יומית, ולא מסתפקת בהשארתם במישור העיוני בלבד. אדרבה, על ידי תורת החסידות יכול כל אחד, גם מי שאינו בעל כשרון ולא זיכך את שכלו כל כך להבין ולתפוס את פנימיות התורה, כי על ידי הסברת הענינים בחסידות באופן של &quot;מבשרי אחזה אלוקה&quot;, יכול כל אחד להבין את פנימיות התורה, ובאופן של הבנה והשגה אמיתיים, מה שאין כן בלימוד הקבלה לכשעצמה.<br /> <br /> עם זאת נמצאו בעבר בקרב חסידי חב&quot;ד רבים כאלו אשר היו התעסקו רבות עם לימוד תורת הקבלה, כגון רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] (שכתב כמה ספרים על פי תורת הקבלה). וכן גם בימינו ישנם חסידים המתעסקים עם לימוד הקבלה: הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], משפיע ישיבת תות&quot;ל מונטריאול, קנדה, הרב [[יצחק גינזבורג]] ראש ישיבת עוד יוסף חי.<br /> <br /> == ההבדל בין קבלה לחסידות ==<br /> חסידות מבארת את העניין באלוקות, והקבלה מראה ומסבירה מהו ה'מקום' בעולמות ובספירות.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *האם יוצאים ידי חובה בלימוד החסידות במקום קבלה. [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1361 הרבי בשיחה לאדמו&quot;ר מאשלג, 30:35-34:15]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה: ערכים במבט החסידות]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=186034 2014-08-10T17:51:12Z

<p>ר&#039;ובן: תיקון</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ר' ישראל לווין מנעוועל|אחר=ר' ישראל לווין מכפר חב&quot;ד|ראו=[[ישראל לווין כפר חב&quot;ד]]}} <br /> [[קובץ:ישראל לוין (נעוועל).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרה&quot;ח ר' ישראל לוין]]<br /> החסיד הרב '''ישראל לווין''' ([[ט&quot;ו מנחם אב]] [[תרמ&quot;ה]] - [[ט' אייר]] [[תש&quot;ח]]) (כונה גם '''ישראל נעוולער''' על שם עיירת הולדתו נעוול) היה חסיד של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ולאחריו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בתוקפה הקומוניסטית היה מפעילי המחתרת הבולטים להפצת יהדות ואף נאסר בשל כך.<br /> <br /> ==קורות חיים==<br /> <br /> נולד בט&quot;ו מנחם אב תרמ&quot;ה בעיירה החסידית [[נעוועל]] להרה&quot;ח ר' [[דוד אבא לוין]] ומרת חנה-עלקא ונקרא שמו ישראל לאביו ר' דוד אבא נולדו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' [[שרגא פייטל לוין]], ר' ישראל, ור' [[גרשון בער לוין]]. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה [[חסיד]], [[ירא שמים]] ו[[למדן]]. הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער.<br /> <br /> == איש אשכולות ==<br /> <br /> הוא היה &quot;איש אשכולות&quot; נדיר - גם [[למדן]] ב[[נגלה]], גם [[משכיל]] בחסידות, גם &quot;עובד ומאריך בתפילה&quot; מלמד בר-פועל ששום רדיפות, חקירות ועינויי מאסר של הג.פ.או. לא יכלו להניאו מנחישותו להמשיך ולהקים בכל עיר ועיירה שהגיע אליהן עוד ‘חדר' מחתרתי, עוד מקדש נסתר ליהדות. <br /> <br /> אנשים סביבו חשו תמיד באהבתו אליהם - גם כשהשתמש בחריפתו ובשנינותו הקשות כדי לנזוף בהם ולהצליף בהם בשבט-לשונו.<br /> <br /> נולדו לו אחד-עשר ילדים אך רק שלושה מהם נשארו בחיים.<br /> <br /> ב[[ט' אייר]] [[תש&quot;ח]] השיב את נשמתו לבוראו.<br /> <br /> ==בישיבה בליובאוויטש==<br /> [[קובץ:ישראל נעוולער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ישראל ליד ר' [[משה זליבנסקי]]]]<br /> בהתאם לחינוך החסידי שספג בבית ההורים, ערגה נפשו מצעירותו לנסוע לרבי. כשהגיע לגיל בר-מצוה ושמע שהרבי יסד ישיבה ב[[ליובאוויטש]], ביקש מיד לעזוב את הבית ולנסוע ללמוד ב&quot;[[תומכי-תמימים]]&quot;. הוריו חששו לשלוח אותו מהבית בגיל כה צעיר, אך ישראל התמיד בהתעקשותו לנסוע, וזמן-מה לאחר-מכן הגשים את שאיפתו, הגיע לליובאוויטש והיה בין צעירי התמימים שלמדו בישיבה. <br /> <br /> כעשר שנים למד בתומכי-תמימים, הוגה בה יומם וליל פשוטו כמשמעו. כשלמד את שיעורי הנגלה, היה מעמיק לדעת סברתו של כל אחד ואחד - הן בדבריהם של התנאים והאמוראים - כל סוגיא בסברא, קושיה ופירוק - והן בדברי רש&quot;י, תוספות ומפרשים - מה ביקשו לפרש ולהקשות ומה להשיב. גם בלימודי הדא&quot;ח ביקש תמיד לרדת לשורשי הדברים כדי להעלות מתוכם דברים ברורים ובהירים. הוא צלל בענייני ההשכלה העמוקים ביותר שבדא&quot;ח ובירר וליבן כל עניין וכל נושא עד שיצא מליבונו כמרגלית זכה וצלולה. בכל אלה, לא הסתפק בידע והבנה. הוא הפנים כל מה שלמד בהתבוננות מתאימה ואחר-כך היה מתפלל באריכות ומשלב בתפילתו אותם עניינים שקלט והגה. <br /> <br /> עד כאן שקידתו והתמדתו, אך לא פחות מאלה היו גדולות חריפותו ושנינותו - מצד אחד התמדה עצומה ועבודת תפילה ומאידך חריפות הגובלת בשובבנות. <br /> <br /> ==נישואיו== <br /> בשלהי שנות ה&quot;סמך&quot; הגיע ל[[ליובאוויטש]] הרה&quot;ח ר' [[מרדכי פבזנר מקלימוביץ]], מצאצאי הרה&quot;ח ר' מרדכי פעבזנר, אחיו של אדמו&quot;ר הזקן, לבקש מכ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הצעת שידוכין לבתו חנה-מיכלא שהגיעה לפרקה. אמר לו הרבי: לומד כאן בנו של דוד-אבא'לע מנעוועל, סבורני שזה שידוך מתאים. ואכן, כעבור זמן-מה סוכמו הדברים והשידוך יצא לפועל. <br /> <br /> עוד לפני כן, החל ר' ישראל ללמוד יורה-דעה לפי הוראת הרבי, וקיבל &quot;סמיכה&quot; לרבנות וכן &quot;קבלה&quot; לשחיטה והסמכה להיות מוהל. <br /> <br /> ==א חסידישער מלמד==<br /> לאחר נישואיו עבר לגור ב[[קלימוביץ]], להיות סמוך על שולחן חותנו, שם המשיך לשקוד על התורה ועל העבודה. בקלימוביץ גר אז הרה&quot;ח הנגיד ר' [[שמואל גוראריה]]. באחת מנסיעותיו לליובאוויטש נכנס אל כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ודיבר עמו בין השאר גם על מלמד לבניו. אמר לו הרבי בערך כך: שמואל, כדאי שתיקח את ישראל נעוועלער בתור מלמד לבניך, ואז הם ידעו מה זה &quot;א חסידישער מלמד&quot;. <br /> <br /> ר' ישראל נעשה אפוא מלמד לבניו של ר' שמואל, וכשזה האחרון עקר מקלימוביץ, לקח עמו את המלמד. אשתו של ר' ישראל נשארה בבית הוריה, ור' ישראל היה חוזר הביתה אחת לכמה חודשים - וכך נמשך הדבר מספר שנים. <br /> <br /> בינתיים נולדו להם שלושה ילדים, וכשר' שמואל עבר לגור לעיר [[קרמנצ'וג]] באוקראינה הצטרפו אליו ר' ישראל וכל משפחתו. בין תלמידיו של ר' ישראל באותה תקופה היה גם הנער שמריהו, בנו של הרה&quot;ח רבי [[מנחם מענדל גוראריה]], שלימים לקחו כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חתן לבתו, הלא הוא [[שמריהו גוראריה|הרש&quot;ג]]. <br /> <br /> דרך הוראתו היתה לשם-דבר. התייחסותו של ר' ישראל לכל שאלה של כל תלמיד ואורך-רוחו ביחסו לתלמידיו היו מן המפורסמות, ורבים ביקשו לשלוח אליו את ילדיהם. הוא היה מלמד בר-פועל. כל קטע בגמרא, כל נושא שלימד, כל תשובה שהשיב לתלמיד, היה מסביר במשלים ודוגמאות עד שהיה מובן לכל תלמיד ותלמיד. <br /> <br /> ==ברוסטוב, ליד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]==<br /> <br /> כארבע שנים התגורר ר' ישראל בקרמנצ'וג, משנת [[תרע&quot;ג]] עד [[תרע&quot;ח]]. בשלהי תרע&quot;ח עזבו ר' ישראל ובני-ביתו את קרמנצ'וג ועברו בעקבות הרבי לרוסטוב.<br /> <br /> עם הזמן נהפך ביתו של ר' ישראל ברוסטוב למוסד בפני עצמו. כל מי שהגיע לשהות במחיצת הרבי בחגי תשרי, ביומא-דפגרא או בסתם יום-חול, ידע שבין אם יבוא בשעות יום ובין באחת משעות הלילה, תמיד יתקבל בביתו של ר' ישראל נעוולער בסבר פנים יפות, ובני-הבית ידאגו לו הן למזון והן ללינה. אם הגיע האורח כאשר ר' ישראל שהה בביתו, היה בעל-הבית מתיישב לידו, מתעניין במצבו ובמצב בני-ביתו, בפרנסתו, בבריאותו וכו', ממש כאילו היה אחיו בפועל ממש. <br /> <br /> אחרי [[חג הפורים]] [[תר&quot;פ]], כשמצב בריאותו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הלך והתערער, שהה ר' ישראל רוב הזמן בבית רבנו, וכמעט שלא חזר לביתו. <br /> <br /> לאחר ה[[הסתלקות]] ב[[מוצאי שבת]] [[ב' ניסן תר&quot;פ]] אחר חצות, חיפשו בין התמימים וזקני החסידים שנכחו במקום את אלה שטבלו באותו יום ונשארו בבית הרבי כל הזמן, כדי להוריד את גופו הקדוש מהמיטה לארץ. בין אלה שנמצאו היה גם ר' ישראל. גם למחרת, ביום ראשון, כשאנשי החברא-קדישא ביקשו למנות אנשים שילכו לבית-החיים לבחור מקום וכו', היה ר' ישראל בין חברי המשלחת. <br /> <br /> אכן, כבר בגיל 34 היה לר' ישראל מעמד נכבד ומיוחד בין אנ&quot;ש, גדולי וזקני החסידים, רבנים ומשפיעים וכו', אך יותר מכל בלטה התקשרותו לבית רבנו, והסתלקות רבנו פגעה בו אישית פגיעה אנושה. <br /> <br /> ==התקשרותו לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> לאחר ההסתלקות נשאר בבית רבנו תקופה ממושכת ימים ולילות, ולא חזר כלל לביתו. כאבו, אבלו וצערו היו עמוקים עד כדי כך, שר' ישראל לא היה יכול לחזור אל עולם החולין והמעשה. עד היום מהלך הסיפור הבא על חזרתו הביתה: כאשר לחצו עליו לחזור הביתה והוא סוף-סוף הסכים, ניגש לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להודיע לו על כך. נאנח האדמו&quot;ר ואמר: &quot;ישראל, אויף וועמען לאזסטו מיר?&quot; [=ישראל, על מי אתה משאיר אותי]. <br /> <br /> כשחזר הביתה, לא היה זה אותו ר' ישראל עם חיוכו ושובבותו. תקופה ארוכה לא הופיע חיוך על פניו, וזמן ממושך התבודד בחדרו ומי שעבר בסמוך שמע את בכייתו. <br /> <br /> אולם, בד-בבד עם כאבו וצערו, התקשר ר' ישראל תוך זמן קצר ביותר בעבותות אהבה וחיבה אל כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והיה לבן-בית בבית הרבי לא פחות מכפי שהיה בבית קודמו, ולא רק הוא עצמו אלא אף בנותיו היו לחברותיהן של בנות הריי&quot;צ והרבו לבקרן בביתן. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> אחד-עשר ילדים נולדו לר' ישראל, אך רק שלושה מהם נשארו בחיים. <br /> <br /> שלושה מילדיו שנולדו בעת היותו ברוסטוב - תאומים וילדה - נפטרו בגיל צעיר: תאום אחד נפטר שבועות אחדים לאחר הלידה (הרפואה הרוסית באותם ימים היתה נחשלת והמצב התברואי ירוד) והתאום השני החזיק מעמד רק מספר חודשים אחרי הראשון ואז נפטר. ילדה נוספת נפטרה בגיל שנה ומחצה. <br /> <br /> כשהיו בקלימוביץ ועסקו בייצור שרוכים, יצאה בשנת [[תרצ&quot;ג]] אחת הבנות, אסתר-הדסה, להעביר שרוכים לעיירה הסמוכה - דבר שבני הבית עשו בתורנות - אולם הפעם הלכה ולא חזרה. כל החיפושים אחריה וכל המאמצים לאתרה העלו חרס. עד היום לא יודעים מה עלה בגורלה. <br /> <br /> בהיותם ביגרובסק - לפני פרוץ המלחמה - חלתה הבת הבכורה רישא בדלקת קרום-המוח ונפטרה כעבור שבועיים, משאירה אחריה בעל ושלושה ילדים קטנים. <br /> <br /> כשהמלחמה פרצה, גייסה רוסיה את כל הגברים מגיל 17 עד 45 לשדה הקרב ואת המבוגרים יותר לעבודה בעורף. בין המגויסים הצעירים היה גם דוד, בנו בן ה-‏27 של ר' ישראל שגויס ולא חזר. לא שמעו עליו. השאיר אחריו שני ילדים ואשה בהריון. <br /> <br /> בת נוספת, רבקה, עברה לאחר נישואיה לגור ליד הורי בעלה ר' שמואל פבזנר, בעיירה פוצעפ. הבעל גויס למלחמה והבת ניסתה להגיע עם בתה ליגרובסק אל ההורים, אך בטרם הספיקה לצאת את העיירה, כבשו הנאצים את כל האיזור. כל יהודי העיירה רוכזו במקום אחד והנאצים ימ&quot;ש הרגו את כולם - ביניהם את רבקה עם תינוקת קטנה בזרועותיה וכל בני משפחת בעלה. במכתב ששלחה לפני הרצח ההמוני מפוצעפ שהגיע לבסוף אל ההורים ביגרובסק, היא כותבת: &quot;מאוד רוצה אני להצטרף אליכם, להיות כולנו יחד, אך הכל מסביב כבר בוער...&quot;. <br /> <br /> המלחמה פרצה והמשפחה, כאמור, עברה ל[[טשקנט]]. בעיר שרר אז רעב כבד מחמת המלחמה, ואז נפטרה פנינת המשפחה, הבת איטה-הניה. בת זו שהיתה מופת לכל בני הבית בהנהגתה, במידותיה וביראת-השמים שלה, לא יכלה לשאת את מראה אביה הסובל מרעב ממש (מנות המזון חולקו בתלושים ולא הספיקו לאיש) והחלה להביא את מנת-הלחם שלה לאביה, כשהיא מספרת לו שהצליחה לקנות את הלחם בשוק השחור. מחוסר מזון חלתה בדיזנטריה. הרופאים לא הצליחו להצילה ובכ&quot;ו בשבט [[תש&quot;ב]] נפטרה. בת 20 היתה במותה. <br /> <br /> ==חזרה לנעוועל==<br /> מצב היהדות באותם זמנים החמיר יותר ויותר, ונציגי השלטון החלו להתחקות אחרי מלמדי תינוקות וכו' ולהצר את צעדיהם. ר' ישראל שחש את טבעת החנק נסגרת סביבו, נאלץ לעזוב את רוסטוב ובשנת תרפ&quot;ב עבר עם בני ביתו לעיר הולדתו, [[נעוועל]]. זמן-מה לאחר-מכן עברה גם ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל|תומכי תמימים&quot; לנעוועל]]. לצד הישיבה הוקם בנעוועל גם בית-המדרש לרבנים, ועטרת נעוועל חזרה לקדמותה. <br /> <br /> כשש שנים חי ר' ישראל בנעוועל וכל אותו זמן לימד תורה במחתרת לבני-ישראל. כשהיה מדובר בבני 18 ומעלה, היה אפשר לטעון שהם לומדים בעצמם, דבר שלא נאסר על-פי חוק, אבל הקטנים היו חייבים על-פי חוק ללכת לבית-ספר ממלכתי, ואילו תפסו את ר' ישראל מלמדם היה מתחייב בנפשו ממש. הסכנה סכנה, אך ר' ישראל לא ויתר. הוא פשוט החליף את מקום ה'חדר' המחתרתי אחת לכמה שבועות והמשיך ללמד בחירוף-נפש. <br /> <br /> ==מבצע בריתות== <br /> לאחר מאסרו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[קיץ]] [[תרפ&quot;ז]], החמיר מצב היהודים בכל רחבי רוסיה, וממילא גם בנעוועל. כשהרגיש ר' ישראל שהמעקב היומי אחריו הולך ומתהדק והבין שלא יהיה מנוס ממאסר, קם וברח לעיירה טארופיץ הסמוכה ל[[לנינגרד]], והביא לשם את בני ביתו. הדבר היה בשנת [[תרפ&quot;ח]]. <br /> <br /> כשהגיע לטארופיץ מצא שם עזובה מסוימת בכל הנוגע ליהדות וקיום מצוות. במקום לא היו שוחט ומוהל, וילדים רבים בגילים שונים לא נימולו. ר' ישראל לא חשב הרבה, הפעיל את כל כוח השכנוע שלו, קרא להורים ודיבר גם עם הילדים, יזם וארגן והביא את הילדים במבצע מתוכנן היטב, בבריתו של אברהם אבינו - והכל בסתר, במחתרת, כשהוא-עצמו משמש המוהל ולפעמים גם הסנדק. <br /> <br /> עתה, משנימולו, אסף את הילדים בחדר מחתרתי חדש והחל ללמדם תורה, אולם אירועי התקופה מנעו בעדו המשך תקין. <br /> <br /> ==במאסר==<br /> באחד מערבי הקיץ בשנת [[תרצ&quot;ב]] הגיעה חוליה של אנשי ה[[ג.פ.או.]] וערכו חיפוש מדוקדק בבית ר' ישראל. <br /> <br /> הבלשים לא העלו בחיפוש שום ממצא מפליל כי ר' ישראל החביא עוד קודם-לכן את החלפים וסכין המילה, אך הסוכנים בכל-זאת ביקשו ממנו &quot;להילוות אליהם&quot; לבירור, ובני-הבית הבינו נכונה שמדובר בעצם במעצר ממש. ואכן, ר' ישראל נלקח לעיר המחוז וויליקי-לוקי והוחזק שם מספר שבועות במעצר ובחקירות. <br /> <br /> ר' ישראל אמנם שוחרר, אך חש שסוכני הג.פ.או. עוקבים אחריו ללא הפסק. הוא הבין שמיצה במקום את כל האפשרויות ועתה עליו לחזור וליטול את מקל-הנדודים. שוב לקח עמו את משפחתו, עזב את טארופיץ וחזר לקלימוביץ.<br /> <br /> ==המאסר השני== <br /> ב[[אלול]] [[תרצ&quot;ז]], חשפה הבולשת החשאית הרוסית את ה'חדר' הסודי שניהל ר' ישראל נעוולער, והוא נלקח לחקירה במוסקווה. במסירת השיעורים החליפו ר' [[משה זלמן קמינצקי]].<br /> <br /> 13 חודשים נמצא ר' ישראל בבתי-הכלא - מאלול תרצ&quot;ז עד [[תשרי]] [[תרצ&quot;ט]]. לאחר [[יום הכיפורים]] תרצ&quot;ט הגיע מברק מאחד מבניו שהתגורר במוסקווה: &quot;אבא הגיע בריא ושלם&quot;.<br /> <br /> ==מלחמת העולם השניה==<br /> <br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] ברחו ר' ישראל ובני-ביתו מיגורבסק ופנו כרוב היהודים הנמלטים - מזרחה, ולאחר תלאות רבות הגיעו גם הם ל[[טשקנט]]. <br /> <br /> בטשקנט המשיך ר' ישראל להיות מלמד לנערים והפעם בצורה די גלויה. אהבתו את תלמידיו היתה מן המפורסמות, והם החזירו לו אהבה, גם אם הענישם פה ושם. <br /> <br /> ==בפוקינג - גרמניה==<br /> ב[[תש&quot;ו]] הצליח ר' ישראל לעזוב את [[רוסיה]] במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|הבריחה הגדולה]]' והגיע ל[[פוקינג]] שב[[גרמניה]]. <br /> <br /> עתה חי במדינה חופשית והיה יכול לשבת וללמד תורה בגלוי, אך גם כאן - כב[[רוסטוב]] של ימי בחרותו - לא הסתפק בלימוד תורה אלא פתח את ביתו לכל קשה-יום והתערב מאוד בחיי הקהילה. הוא עשה רבות למשל להחזרת &quot;שלום בית&quot; ונהג 'לבזבז' שעות רבות בשמיעת טענות הצדדים, משקיע את כל כוחו, מרותו וכושרו הדיבורי עד שהיה מצליח לגשר על הפערים ולהשכין שלום. כל פעם שהצליח ב&quot;שלום בית&quot; - פניו היו קורנות מאושר. <br /> <br /> ההתעסקות בבעיות הזולת מילאה חלק גדול מזמנו וכוחו. עשרות מאנ&quot;ש ולא מאנ&quot;ש היו באים אליו לשטוח לפניו מרי לבם ור' ישראל הראה לכולם פנים מאירות, השתדל לעזור לכל אחד ומעולם לא השיב פני איש ריקם. <br /> <br /> ר' ישראל הלך ונחלש, כשבני משפחתו (פרט לזוגתו) עזבו בשנת תש&quot;ח את פוקינג ל[[צרפת]] ומשם ל[[ארץ ישראל]], נשאר ר' ישראל ב[[פוקינג]] מחמת חלישותו, כשהוא מקווה להתחזק ולהצטרף אליהם מאוחר יותר. <br /> <br /> אך תקוותו לא התגשמה. חולשתו גברה והלכה וב[[ט' באייר]] [[תש&quot;ח]] השיב נשמתו לבוראו, כשזוגתו נשארת לידו כל הזמן.<br /> <br /> ==משפחתו וצאצאיו==<br /> *בנו - ר' מוט'ל לוין.<br /> *חתנו - ר' שמריהו פלדמן.<br /> *חתנו - ר' [[זאב וולף זלמנוב]].<br /> <br /> נכדיו (רשימה חלקית):<br /> *הרב שלום פלדמן [[משפיע]] אנ&quot;ש בכפר חב&quot;ד, ומשפיע בישיבת תות&quot;ל חולון.<br /> *הרב [[דוד אבא זלמנוב]], משפיע אנ&quot;ש בכפר חב&quot;ד, ומשפיע בישיבת תות&quot;ל אור יהודה.<br /> *הרב יוסף יצחק זלמנוב, מו&quot;ץ בק&quot;ק חב&quot;ד צפת תובב&quot;א, ורב בית הכלא חרמון.<br /> *הרב משה לוין, ראש ישיבת 'אור שמחה' בכפר חב&quot;ד.<br /> *הרב דוד פלדמן, משפיע ומחנך בכפר חב&quot;ד.<br /> *משפחת הרה&quot;ג פייטל לוין, מחבר הספר 'המפתח הגדול', וראש מכון הסמיכה &quot;מכון חיים&quot; במלברון אוסטרליה.<br /> *משפחת הרה&quot;ג [[משולם זושא אלפרוביץ']] משלוחי הרבי לארץ הקודש ומשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים קרית גת (גדולה).<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *אליעזר יהושע זליקובסקי, '''ר' ישראל נעוולער - רשמים ביוגרפים''', [[תש&quot;ס]].<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:לוין ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=186033 2014-08-10T17:50:48Z

<p>ר&#039;ובן: עריכת הפתיח</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ר' ישראל לווין מנעוועל|אחר=ר' ישראל לווין מכפר חב&quot;ד|ראו=[[ישראל לווין כפר חב&quot;ד]]}} <br /> [[קובץ:ישראל לוין (נעוועל).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרה&quot;ח ר' ישראל לוין]]<br /> החסיד הרב '''ישראל לווין''' ([[ט&quot;ו מנחם אב]] [[תרמ&quot;ה]] - [[ט' אייר]] תש&quot;ח]]) (כונה גם '''ישראל נעוולער''' על שם עיירת הולדתו נעוול) היה חסיד של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ולאחריו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בתוקפה הקומוניסטית היה מפעילי המחתרת הבולטים להפצת יהדות ואף נאסר בשל כך.<br /> <br /> ==קורות חיים==<br /> <br /> נולד בט&quot;ו מנחם אב תרמ&quot;ה בעיירה החסידית [[נעוועל]] להרה&quot;ח ר' [[דוד אבא לוין]] ומרת חנה-עלקא ונקרא שמו ישראל לאביו ר' דוד אבא נולדו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' [[שרגא פייטל לוין]], ר' ישראל, ור' [[גרשון בער לוין]]. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה [[חסיד]], [[ירא שמים]] ו[[למדן]]. הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער.<br /> <br /> == איש אשכולות ==<br /> <br /> הוא היה &quot;איש אשכולות&quot; נדיר - גם [[למדן]] ב[[נגלה]], גם [[משכיל]] בחסידות, גם &quot;עובד ומאריך בתפילה&quot; מלמד בר-פועל ששום רדיפות, חקירות ועינויי מאסר של הג.פ.או. לא יכלו להניאו מנחישותו להמשיך ולהקים בכל עיר ועיירה שהגיע אליהן עוד ‘חדר' מחתרתי, עוד מקדש נסתר ליהדות. <br /> <br /> אנשים סביבו חשו תמיד באהבתו אליהם - גם כשהשתמש בחריפתו ובשנינותו הקשות כדי לנזוף בהם ולהצליף בהם בשבט-לשונו.<br /> <br /> נולדו לו אחד-עשר ילדים אך רק שלושה מהם נשארו בחיים.<br /> <br /> ב[[ט' אייר]] [[תש&quot;ח]] השיב את נשמתו לבוראו.<br /> <br /> ==בישיבה בליובאוויטש==<br /> [[קובץ:ישראל נעוולער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ישראל ליד ר' [[משה זליבנסקי]]]]<br /> בהתאם לחינוך החסידי שספג בבית ההורים, ערגה נפשו מצעירותו לנסוע לרבי. כשהגיע לגיל בר-מצוה ושמע שהרבי יסד ישיבה ב[[ליובאוויטש]], ביקש מיד לעזוב את הבית ולנסוע ללמוד ב&quot;[[תומכי-תמימים]]&quot;. הוריו חששו לשלוח אותו מהבית בגיל כה צעיר, אך ישראל התמיד בהתעקשותו לנסוע, וזמן-מה לאחר-מכן הגשים את שאיפתו, הגיע לליובאוויטש והיה בין צעירי התמימים שלמדו בישיבה. <br /> <br /> כעשר שנים למד בתומכי-תמימים, הוגה בה יומם וליל פשוטו כמשמעו. כשלמד את שיעורי הנגלה, היה מעמיק לדעת סברתו של כל אחד ואחד - הן בדבריהם של התנאים והאמוראים - כל סוגיא בסברא, קושיה ופירוק - והן בדברי רש&quot;י, תוספות ומפרשים - מה ביקשו לפרש ולהקשות ומה להשיב. גם בלימודי הדא&quot;ח ביקש תמיד לרדת לשורשי הדברים כדי להעלות מתוכם דברים ברורים ובהירים. הוא צלל בענייני ההשכלה העמוקים ביותר שבדא&quot;ח ובירר וליבן כל עניין וכל נושא עד שיצא מליבונו כמרגלית זכה וצלולה. בכל אלה, לא הסתפק בידע והבנה. הוא הפנים כל מה שלמד בהתבוננות מתאימה ואחר-כך היה מתפלל באריכות ומשלב בתפילתו אותם עניינים שקלט והגה. <br /> <br /> עד כאן שקידתו והתמדתו, אך לא פחות מאלה היו גדולות חריפותו ושנינותו - מצד אחד התמדה עצומה ועבודת תפילה ומאידך חריפות הגובלת בשובבנות. <br /> <br /> ==נישואיו== <br /> בשלהי שנות ה&quot;סמך&quot; הגיע ל[[ליובאוויטש]] הרה&quot;ח ר' [[מרדכי פבזנר מקלימוביץ]], מצאצאי הרה&quot;ח ר' מרדכי פעבזנר, אחיו של אדמו&quot;ר הזקן, לבקש מכ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הצעת שידוכין לבתו חנה-מיכלא שהגיעה לפרקה. אמר לו הרבי: לומד כאן בנו של דוד-אבא'לע מנעוועל, סבורני שזה שידוך מתאים. ואכן, כעבור זמן-מה סוכמו הדברים והשידוך יצא לפועל. <br /> <br /> עוד לפני כן, החל ר' ישראל ללמוד יורה-דעה לפי הוראת הרבי, וקיבל &quot;סמיכה&quot; לרבנות וכן &quot;קבלה&quot; לשחיטה והסמכה להיות מוהל. <br /> <br /> ==א חסידישער מלמד==<br /> לאחר נישואיו עבר לגור ב[[קלימוביץ]], להיות סמוך על שולחן חותנו, שם המשיך לשקוד על התורה ועל העבודה. בקלימוביץ גר אז הרה&quot;ח הנגיד ר' [[שמואל גוראריה]]. באחת מנסיעותיו לליובאוויטש נכנס אל כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ודיבר עמו בין השאר גם על מלמד לבניו. אמר לו הרבי בערך כך: שמואל, כדאי שתיקח את ישראל נעוועלער בתור מלמד לבניך, ואז הם ידעו מה זה &quot;א חסידישער מלמד&quot;. <br /> <br /> ר' ישראל נעשה אפוא מלמד לבניו של ר' שמואל, וכשזה האחרון עקר מקלימוביץ, לקח עמו את המלמד. אשתו של ר' ישראל נשארה בבית הוריה, ור' ישראל היה חוזר הביתה אחת לכמה חודשים - וכך נמשך הדבר מספר שנים. <br /> <br /> בינתיים נולדו להם שלושה ילדים, וכשר' שמואל עבר לגור לעיר [[קרמנצ'וג]] באוקראינה הצטרפו אליו ר' ישראל וכל משפחתו. בין תלמידיו של ר' ישראל באותה תקופה היה גם הנער שמריהו, בנו של הרה&quot;ח רבי [[מנחם מענדל גוראריה]], שלימים לקחו כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חתן לבתו, הלא הוא [[שמריהו גוראריה|הרש&quot;ג]]. <br /> <br /> דרך הוראתו היתה לשם-דבר. התייחסותו של ר' ישראל לכל שאלה של כל תלמיד ואורך-רוחו ביחסו לתלמידיו היו מן המפורסמות, ורבים ביקשו לשלוח אליו את ילדיהם. הוא היה מלמד בר-פועל. כל קטע בגמרא, כל נושא שלימד, כל תשובה שהשיב לתלמיד, היה מסביר במשלים ודוגמאות עד שהיה מובן לכל תלמיד ותלמיד. <br /> <br /> ==ברוסטוב, ליד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]==<br /> <br /> כארבע שנים התגורר ר' ישראל בקרמנצ'וג, משנת [[תרע&quot;ג]] עד [[תרע&quot;ח]]. בשלהי תרע&quot;ח עזבו ר' ישראל ובני-ביתו את קרמנצ'וג ועברו בעקבות הרבי לרוסטוב.<br /> <br /> עם הזמן נהפך ביתו של ר' ישראל ברוסטוב למוסד בפני עצמו. כל מי שהגיע לשהות במחיצת הרבי בחגי תשרי, ביומא-דפגרא או בסתם יום-חול, ידע שבין אם יבוא בשעות יום ובין באחת משעות הלילה, תמיד יתקבל בביתו של ר' ישראל נעוולער בסבר פנים יפות, ובני-הבית ידאגו לו הן למזון והן ללינה. אם הגיע האורח כאשר ר' ישראל שהה בביתו, היה בעל-הבית מתיישב לידו, מתעניין במצבו ובמצב בני-ביתו, בפרנסתו, בבריאותו וכו', ממש כאילו היה אחיו בפועל ממש. <br /> <br /> אחרי [[חג הפורים]] [[תר&quot;פ]], כשמצב בריאותו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הלך והתערער, שהה ר' ישראל רוב הזמן בבית רבנו, וכמעט שלא חזר לביתו. <br /> <br /> לאחר ה[[הסתלקות]] ב[[מוצאי שבת]] [[ב' ניסן תר&quot;פ]] אחר חצות, חיפשו בין התמימים וזקני החסידים שנכחו במקום את אלה שטבלו באותו יום ונשארו בבית הרבי כל הזמן, כדי להוריד את גופו הקדוש מהמיטה לארץ. בין אלה שנמצאו היה גם ר' ישראל. גם למחרת, ביום ראשון, כשאנשי החברא-קדישא ביקשו למנות אנשים שילכו לבית-החיים לבחור מקום וכו', היה ר' ישראל בין חברי המשלחת. <br /> <br /> אכן, כבר בגיל 34 היה לר' ישראל מעמד נכבד ומיוחד בין אנ&quot;ש, גדולי וזקני החסידים, רבנים ומשפיעים וכו', אך יותר מכל בלטה התקשרותו לבית רבנו, והסתלקות רבנו פגעה בו אישית פגיעה אנושה. <br /> <br /> ==התקשרותו לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> לאחר ההסתלקות נשאר בבית רבנו תקופה ממושכת ימים ולילות, ולא חזר כלל לביתו. כאבו, אבלו וצערו היו עמוקים עד כדי כך, שר' ישראל לא היה יכול לחזור אל עולם החולין והמעשה. עד היום מהלך הסיפור הבא על חזרתו הביתה: כאשר לחצו עליו לחזור הביתה והוא סוף-סוף הסכים, ניגש לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להודיע לו על כך. נאנח האדמו&quot;ר ואמר: &quot;ישראל, אויף וועמען לאזסטו מיר?&quot; [=ישראל, על מי אתה משאיר אותי]. <br /> <br /> כשחזר הביתה, לא היה זה אותו ר' ישראל עם חיוכו ושובבותו. תקופה ארוכה לא הופיע חיוך על פניו, וזמן ממושך התבודד בחדרו ומי שעבר בסמוך שמע את בכייתו. <br /> <br /> אולם, בד-בבד עם כאבו וצערו, התקשר ר' ישראל תוך זמן קצר ביותר בעבותות אהבה וחיבה אל כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והיה לבן-בית בבית הרבי לא פחות מכפי שהיה בבית קודמו, ולא רק הוא עצמו אלא אף בנותיו היו לחברותיהן של בנות הריי&quot;צ והרבו לבקרן בביתן. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> אחד-עשר ילדים נולדו לר' ישראל, אך רק שלושה מהם נשארו בחיים. <br /> <br /> שלושה מילדיו שנולדו בעת היותו ברוסטוב - תאומים וילדה - נפטרו בגיל צעיר: תאום אחד נפטר שבועות אחדים לאחר הלידה (הרפואה הרוסית באותם ימים היתה נחשלת והמצב התברואי ירוד) והתאום השני החזיק מעמד רק מספר חודשים אחרי הראשון ואז נפטר. ילדה נוספת נפטרה בגיל שנה ומחצה. <br /> <br /> כשהיו בקלימוביץ ועסקו בייצור שרוכים, יצאה בשנת [[תרצ&quot;ג]] אחת הבנות, אסתר-הדסה, להעביר שרוכים לעיירה הסמוכה - דבר שבני הבית עשו בתורנות - אולם הפעם הלכה ולא חזרה. כל החיפושים אחריה וכל המאמצים לאתרה העלו חרס. עד היום לא יודעים מה עלה בגורלה. <br /> <br /> בהיותם ביגרובסק - לפני פרוץ המלחמה - חלתה הבת הבכורה רישא בדלקת קרום-המוח ונפטרה כעבור שבועיים, משאירה אחריה בעל ושלושה ילדים קטנים. <br /> <br /> כשהמלחמה פרצה, גייסה רוסיה את כל הגברים מגיל 17 עד 45 לשדה הקרב ואת המבוגרים יותר לעבודה בעורף. בין המגויסים הצעירים היה גם דוד, בנו בן ה-‏27 של ר' ישראל שגויס ולא חזר. לא שמעו עליו. השאיר אחריו שני ילדים ואשה בהריון. <br /> <br /> בת נוספת, רבקה, עברה לאחר נישואיה לגור ליד הורי בעלה ר' שמואל פבזנר, בעיירה פוצעפ. הבעל גויס למלחמה והבת ניסתה להגיע עם בתה ליגרובסק אל ההורים, אך בטרם הספיקה לצאת את העיירה, כבשו הנאצים את כל האיזור. כל יהודי העיירה רוכזו במקום אחד והנאצים ימ&quot;ש הרגו את כולם - ביניהם את רבקה עם תינוקת קטנה בזרועותיה וכל בני משפחת בעלה. במכתב ששלחה לפני הרצח ההמוני מפוצעפ שהגיע לבסוף אל ההורים ביגרובסק, היא כותבת: &quot;מאוד רוצה אני להצטרף אליכם, להיות כולנו יחד, אך הכל מסביב כבר בוער...&quot;. <br /> <br /> המלחמה פרצה והמשפחה, כאמור, עברה ל[[טשקנט]]. בעיר שרר אז רעב כבד מחמת המלחמה, ואז נפטרה פנינת המשפחה, הבת איטה-הניה. בת זו שהיתה מופת לכל בני הבית בהנהגתה, במידותיה וביראת-השמים שלה, לא יכלה לשאת את מראה אביה הסובל מרעב ממש (מנות המזון חולקו בתלושים ולא הספיקו לאיש) והחלה להביא את מנת-הלחם שלה לאביה, כשהיא מספרת לו שהצליחה לקנות את הלחם בשוק השחור. מחוסר מזון חלתה בדיזנטריה. הרופאים לא הצליחו להצילה ובכ&quot;ו בשבט [[תש&quot;ב]] נפטרה. בת 20 היתה במותה. <br /> <br /> ==חזרה לנעוועל==<br /> מצב היהדות באותם זמנים החמיר יותר ויותר, ונציגי השלטון החלו להתחקות אחרי מלמדי תינוקות וכו' ולהצר את צעדיהם. ר' ישראל שחש את טבעת החנק נסגרת סביבו, נאלץ לעזוב את רוסטוב ובשנת תרפ&quot;ב עבר עם בני ביתו לעיר הולדתו, [[נעוועל]]. זמן-מה לאחר-מכן עברה גם ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל|תומכי תמימים&quot; לנעוועל]]. לצד הישיבה הוקם בנעוועל גם בית-המדרש לרבנים, ועטרת נעוועל חזרה לקדמותה. <br /> <br /> כשש שנים חי ר' ישראל בנעוועל וכל אותו זמן לימד תורה במחתרת לבני-ישראל. כשהיה מדובר בבני 18 ומעלה, היה אפשר לטעון שהם לומדים בעצמם, דבר שלא נאסר על-פי חוק, אבל הקטנים היו חייבים על-פי חוק ללכת לבית-ספר ממלכתי, ואילו תפסו את ר' ישראל מלמדם היה מתחייב בנפשו ממש. הסכנה סכנה, אך ר' ישראל לא ויתר. הוא פשוט החליף את מקום ה'חדר' המחתרתי אחת לכמה שבועות והמשיך ללמד בחירוף-נפש. <br /> <br /> ==מבצע בריתות== <br /> לאחר מאסרו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[קיץ]] [[תרפ&quot;ז]], החמיר מצב היהודים בכל רחבי רוסיה, וממילא גם בנעוועל. כשהרגיש ר' ישראל שהמעקב היומי אחריו הולך ומתהדק והבין שלא יהיה מנוס ממאסר, קם וברח לעיירה טארופיץ הסמוכה ל[[לנינגרד]], והביא לשם את בני ביתו. הדבר היה בשנת [[תרפ&quot;ח]]. <br /> <br /> כשהגיע לטארופיץ מצא שם עזובה מסוימת בכל הנוגע ליהדות וקיום מצוות. במקום לא היו שוחט ומוהל, וילדים רבים בגילים שונים לא נימולו. ר' ישראל לא חשב הרבה, הפעיל את כל כוח השכנוע שלו, קרא להורים ודיבר גם עם הילדים, יזם וארגן והביא את הילדים במבצע מתוכנן היטב, בבריתו של אברהם אבינו - והכל בסתר, במחתרת, כשהוא-עצמו משמש המוהל ולפעמים גם הסנדק. <br /> <br /> עתה, משנימולו, אסף את הילדים בחדר מחתרתי חדש והחל ללמדם תורה, אולם אירועי התקופה מנעו בעדו המשך תקין. <br /> <br /> ==במאסר==<br /> באחד מערבי הקיץ בשנת [[תרצ&quot;ב]] הגיעה חוליה של אנשי ה[[ג.פ.או.]] וערכו חיפוש מדוקדק בבית ר' ישראל. <br /> <br /> הבלשים לא העלו בחיפוש שום ממצא מפליל כי ר' ישראל החביא עוד קודם-לכן את החלפים וסכין המילה, אך הסוכנים בכל-זאת ביקשו ממנו &quot;להילוות אליהם&quot; לבירור, ובני-הבית הבינו נכונה שמדובר בעצם במעצר ממש. ואכן, ר' ישראל נלקח לעיר המחוז וויליקי-לוקי והוחזק שם מספר שבועות במעצר ובחקירות. <br /> <br /> ר' ישראל אמנם שוחרר, אך חש שסוכני הג.פ.או. עוקבים אחריו ללא הפסק. הוא הבין שמיצה במקום את כל האפשרויות ועתה עליו לחזור וליטול את מקל-הנדודים. שוב לקח עמו את משפחתו, עזב את טארופיץ וחזר לקלימוביץ.<br /> <br /> ==המאסר השני== <br /> ב[[אלול]] [[תרצ&quot;ז]], חשפה הבולשת החשאית הרוסית את ה'חדר' הסודי שניהל ר' ישראל נעוולער, והוא נלקח לחקירה במוסקווה. במסירת השיעורים החליפו ר' [[משה זלמן קמינצקי]].<br /> <br /> 13 חודשים נמצא ר' ישראל בבתי-הכלא - מאלול תרצ&quot;ז עד [[תשרי]] [[תרצ&quot;ט]]. לאחר [[יום הכיפורים]] תרצ&quot;ט הגיע מברק מאחד מבניו שהתגורר במוסקווה: &quot;אבא הגיע בריא ושלם&quot;.<br /> <br /> ==מלחמת העולם השניה==<br /> <br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] ברחו ר' ישראל ובני-ביתו מיגורבסק ופנו כרוב היהודים הנמלטים - מזרחה, ולאחר תלאות רבות הגיעו גם הם ל[[טשקנט]]. <br /> <br /> בטשקנט המשיך ר' ישראל להיות מלמד לנערים והפעם בצורה די גלויה. אהבתו את תלמידיו היתה מן המפורסמות, והם החזירו לו אהבה, גם אם הענישם פה ושם. <br /> <br /> ==בפוקינג - גרמניה==<br /> ב[[תש&quot;ו]] הצליח ר' ישראל לעזוב את [[רוסיה]] במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|הבריחה הגדולה]]' והגיע ל[[פוקינג]] שב[[גרמניה]]. <br /> <br /> עתה חי במדינה חופשית והיה יכול לשבת וללמד תורה בגלוי, אך גם כאן - כב[[רוסטוב]] של ימי בחרותו - לא הסתפק בלימוד תורה אלא פתח את ביתו לכל קשה-יום והתערב מאוד בחיי הקהילה. הוא עשה רבות למשל להחזרת &quot;שלום בית&quot; ונהג 'לבזבז' שעות רבות בשמיעת טענות הצדדים, משקיע את כל כוחו, מרותו וכושרו הדיבורי עד שהיה מצליח לגשר על הפערים ולהשכין שלום. כל פעם שהצליח ב&quot;שלום בית&quot; - פניו היו קורנות מאושר. <br /> <br /> ההתעסקות בבעיות הזולת מילאה חלק גדול מזמנו וכוחו. עשרות מאנ&quot;ש ולא מאנ&quot;ש היו באים אליו לשטוח לפניו מרי לבם ור' ישראל הראה לכולם פנים מאירות, השתדל לעזור לכל אחד ומעולם לא השיב פני איש ריקם. <br /> <br /> ר' ישראל הלך ונחלש, כשבני משפחתו (פרט לזוגתו) עזבו בשנת תש&quot;ח את פוקינג ל[[צרפת]] ומשם ל[[ארץ ישראל]], נשאר ר' ישראל ב[[פוקינג]] מחמת חלישותו, כשהוא מקווה להתחזק ולהצטרף אליהם מאוחר יותר. <br /> <br /> אך תקוותו לא התגשמה. חולשתו גברה והלכה וב[[ט' באייר]] [[תש&quot;ח]] השיב נשמתו לבוראו, כשזוגתו נשארת לידו כל הזמן.<br /> <br /> ==משפחתו וצאצאיו==<br /> *בנו - ר' מוט'ל לוין.<br /> *חתנו - ר' שמריהו פלדמן.<br /> *חתנו - ר' [[זאב וולף זלמנוב]].<br /> <br /> נכדיו (רשימה חלקית):<br /> *הרב שלום פלדמן [[משפיע]] אנ&quot;ש בכפר חב&quot;ד, ומשפיע בישיבת תות&quot;ל חולון.<br /> *הרב [[דוד אבא זלמנוב]], משפיע אנ&quot;ש בכפר חב&quot;ד, ומשפיע בישיבת תות&quot;ל אור יהודה.<br /> *הרב יוסף יצחק זלמנוב, מו&quot;ץ בק&quot;ק חב&quot;ד צפת תובב&quot;א, ורב בית הכלא חרמון.<br /> *הרב משה לוין, ראש ישיבת 'אור שמחה' בכפר חב&quot;ד.<br /> *הרב דוד פלדמן, משפיע ומחנך בכפר חב&quot;ד.<br /> *משפחת הרה&quot;ג פייטל לוין, מחבר הספר 'המפתח הגדול', וראש מכון הסמיכה &quot;מכון חיים&quot; במלברון אוסטרליה.<br /> *משפחת הרה&quot;ג [[משולם זושא אלפרוביץ']] משלוחי הרבי לארץ הקודש ומשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים קרית גת (גדולה).<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *אליעזר יהושע זליקובסקי, '''ר' ישראל נעוולער - רשמים ביוגרפים''', [[תש&quot;ס]].<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:לוין ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=186032 2014-08-10T17:44:32Z

<p>ר&#039;ובן: /* רשמים ביוגרפיים */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ר' ישראל לווין מנעוועל|אחר=ר' ישראל לווין מכפר חב&quot;ד|ראו=[[ישראל לווין כפר חב&quot;ד]]}} <br /> [[קובץ:ישראל לוין (נעוועל).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרה&quot;ח ר' ישראל לוין]]<br /> החסיד הרב '''ישראל לווין''' נולד ב[[ט&quot;ו מנחם אב]] בשנת [[תרמ&quot;ה]] בעיירה החסידית [[נעוועל]], בן להרה&quot;ח ר' [[דוד אבא לוין]] ומרת חנה-עלקא ונקרא שמו ישראל, ואשר נודע לימים בשם &quot;ר' ישראל נעוולער&quot;. <br /> <br /> לאביו ר' דוד אבא נולדו חמישה ילדים, מתוכם שלושה בנים - שלושתם מדמויותיה החסידיות הבולטות של נעוול: ר' [[שרגא פייטל לוין]], ר' ישראל, ור' [[גרשון בער לוין]]. היו אומרים עליהם כי הם מהווים התממשות הברכה [[חסיד]], [[ירא שמים]] ו[[למדן]]. הלמדן - ר' שרגא פייטל; החסיד - ר' ישראל; הירא שמים - ר' גרשון בער.<br /> <br /> == איש אשכולות ==<br /> <br /> הוא היה &quot;איש אשכולות&quot; נדיר - גם [[למדן]] ב[[נגלה]], גם [[משכיל]] בחסידות, גם &quot;עובד ומאריך בתפילה&quot; מלמד בר-פועל ששום רדיפות, חקירות ועינויי מאסר של הג.פ.או. לא יכלו להניאו מנחישותו להמשיך ולהקים בכל עיר ועיירה שהגיע אליהן עוד ‘חדר' מחתרתי, עוד מקדש נסתר ליהדות. <br /> <br /> אנשים סביבו חשו תמיד באהבתו אליהם - גם כשהשתמש בחריפתו ובשנינותו הקשות כדי לנזוף בהם ולהצליף בהם בשבט-לשונו.<br /> <br /> נולדו לו אחד-עשר ילדים אך רק שלושה מהם נשארו בחיים.<br /> <br /> ב[[ט' אייר]] [[תש&quot;ח]] השיב את נשמתו לבוראו.<br /> <br /> ==בישיבה בליובאוויטש==<br /> [[קובץ:ישראל נעוולער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ישראל ליד ר' [[משה זליבנסקי]]]]<br /> בהתאם לחינוך החסידי שספג בבית ההורים, ערגה נפשו מצעירותו לנסוע לרבי. כשהגיע לגיל בר-מצוה ושמע שהרבי יסד ישיבה ב[[ליובאוויטש]], ביקש מיד לעזוב את הבית ולנסוע ללמוד ב&quot;[[תומכי-תמימים]]&quot;. הוריו חששו לשלוח אותו מהבית בגיל כה צעיר, אך ישראל התמיד בהתעקשותו לנסוע, וזמן-מה לאחר-מכן הגשים את שאיפתו, הגיע לליובאוויטש והיה בין צעירי התמימים שלמדו בישיבה. <br /> <br /> כעשר שנים למד בתומכי-תמימים, הוגה בה יומם וליל פשוטו כמשמעו. כשלמד את שיעורי הנגלה, היה מעמיק לדעת סברתו של כל אחד ואחד - הן בדבריהם של התנאים והאמוראים - כל סוגיא בסברא, קושיה ופירוק - והן בדברי רש&quot;י, תוספות ומפרשים - מה ביקשו לפרש ולהקשות ומה להשיב. גם בלימודי הדא&quot;ח ביקש תמיד לרדת לשורשי הדברים כדי להעלות מתוכם דברים ברורים ובהירים. הוא צלל בענייני ההשכלה העמוקים ביותר שבדא&quot;ח ובירר וליבן כל עניין וכל נושא עד שיצא מליבונו כמרגלית זכה וצלולה. בכל אלה, לא הסתפק בידע והבנה. הוא הפנים כל מה שלמד בהתבוננות מתאימה ואחר-כך היה מתפלל באריכות ומשלב בתפילתו אותם עניינים שקלט והגה. <br /> <br /> עד כאן שקידתו והתמדתו, אך לא פחות מאלה היו גדולות חריפותו ושנינותו - מצד אחד התמדה עצומה ועבודת תפילה ומאידך חריפות הגובלת בשובבנות. <br /> <br /> ==נישואיו== <br /> בשלהי שנות ה&quot;סמך&quot; הגיע ל[[ליובאוויטש]] הרה&quot;ח ר' [[מרדכי פבזנר מקלימוביץ]], מצאצאי הרה&quot;ח ר' מרדכי פעבזנר, אחיו של אדמו&quot;ר הזקן, לבקש מכ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הצעת שידוכין לבתו חנה-מיכלא שהגיעה לפרקה. אמר לו הרבי: לומד כאן בנו של דוד-אבא'לע מנעוועל, סבורני שזה שידוך מתאים. ואכן, כעבור זמן-מה סוכמו הדברים והשידוך יצא לפועל. <br /> <br /> עוד לפני כן, החל ר' ישראל ללמוד יורה-דעה לפי הוראת הרבי, וקיבל &quot;סמיכה&quot; לרבנות וכן &quot;קבלה&quot; לשחיטה והסמכה להיות מוהל. <br /> <br /> ==א חסידישער מלמד==<br /> לאחר נישואיו עבר לגור ב[[קלימוביץ]], להיות סמוך על שולחן חותנו, שם המשיך לשקוד על התורה ועל העבודה. בקלימוביץ גר אז הרה&quot;ח הנגיד ר' [[שמואל גוראריה]]. באחת מנסיעותיו לליובאוויטש נכנס אל כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ודיבר עמו בין השאר גם על מלמד לבניו. אמר לו הרבי בערך כך: שמואל, כדאי שתיקח את ישראל נעוועלער בתור מלמד לבניך, ואז הם ידעו מה זה &quot;א חסידישער מלמד&quot;. <br /> <br /> ר' ישראל נעשה אפוא מלמד לבניו של ר' שמואל, וכשזה האחרון עקר מקלימוביץ, לקח עמו את המלמד. אשתו של ר' ישראל נשארה בבית הוריה, ור' ישראל היה חוזר הביתה אחת לכמה חודשים - וכך נמשך הדבר מספר שנים. <br /> <br /> בינתיים נולדו להם שלושה ילדים, וכשר' שמואל עבר לגור לעיר [[קרמנצ'וג]] באוקראינה הצטרפו אליו ר' ישראל וכל משפחתו. בין תלמידיו של ר' ישראל באותה תקופה היה גם הנער שמריהו, בנו של הרה&quot;ח רבי [[מנחם מענדל גוראריה]], שלימים לקחו כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חתן לבתו, הלא הוא [[שמריהו גוראריה|הרש&quot;ג]]. <br /> <br /> דרך הוראתו היתה לשם-דבר. התייחסותו של ר' ישראל לכל שאלה של כל תלמיד ואורך-רוחו ביחסו לתלמידיו היו מן המפורסמות, ורבים ביקשו לשלוח אליו את ילדיהם. הוא היה מלמד בר-פועל. כל קטע בגמרא, כל נושא שלימד, כל תשובה שהשיב לתלמיד, היה מסביר במשלים ודוגמאות עד שהיה מובן לכל תלמיד ותלמיד. <br /> <br /> ==ברוסטוב, ליד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]==<br /> <br /> כארבע שנים התגורר ר' ישראל בקרמנצ'וג, משנת [[תרע&quot;ג]] עד [[תרע&quot;ח]]. בשלהי תרע&quot;ח עזבו ר' ישראל ובני-ביתו את קרמנצ'וג ועברו בעקבות הרבי לרוסטוב.<br /> <br /> עם הזמן נהפך ביתו של ר' ישראל ברוסטוב למוסד בפני עצמו. כל מי שהגיע לשהות במחיצת הרבי בחגי תשרי, ביומא-דפגרא או בסתם יום-חול, ידע שבין אם יבוא בשעות יום ובין באחת משעות הלילה, תמיד יתקבל בביתו של ר' ישראל נעוולער בסבר פנים יפות, ובני-הבית ידאגו לו הן למזון והן ללינה. אם הגיע האורח כאשר ר' ישראל שהה בביתו, היה בעל-הבית מתיישב לידו, מתעניין במצבו ובמצב בני-ביתו, בפרנסתו, בבריאותו וכו', ממש כאילו היה אחיו בפועל ממש. <br /> <br /> אחרי [[חג הפורים]] [[תר&quot;פ]], כשמצב בריאותו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הלך והתערער, שהה ר' ישראל רוב הזמן בבית רבנו, וכמעט שלא חזר לביתו. <br /> <br /> לאחר ה[[הסתלקות]] ב[[מוצאי שבת]] [[ב' ניסן תר&quot;פ]] אחר חצות, חיפשו בין התמימים וזקני החסידים שנכחו במקום את אלה שטבלו באותו יום ונשארו בבית הרבי כל הזמן, כדי להוריד את גופו הקדוש מהמיטה לארץ. בין אלה שנמצאו היה גם ר' ישראל. גם למחרת, ביום ראשון, כשאנשי החברא-קדישא ביקשו למנות אנשים שילכו לבית-החיים לבחור מקום וכו', היה ר' ישראל בין חברי המשלחת. <br /> <br /> אכן, כבר בגיל 34 היה לר' ישראל מעמד נכבד ומיוחד בין אנ&quot;ש, גדולי וזקני החסידים, רבנים ומשפיעים וכו', אך יותר מכל בלטה התקשרותו לבית רבנו, והסתלקות רבנו פגעה בו אישית פגיעה אנושה. <br /> <br /> ==התקשרותו לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> לאחר ההסתלקות נשאר בבית רבנו תקופה ממושכת ימים ולילות, ולא חזר כלל לביתו. כאבו, אבלו וצערו היו עמוקים עד כדי כך, שר' ישראל לא היה יכול לחזור אל עולם החולין והמעשה. עד היום מהלך הסיפור הבא על חזרתו הביתה: כאשר לחצו עליו לחזור הביתה והוא סוף-סוף הסכים, ניגש לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להודיע לו על כך. נאנח האדמו&quot;ר ואמר: &quot;ישראל, אויף וועמען לאזסטו מיר?&quot; [=ישראל, על מי אתה משאיר אותי]. <br /> <br /> כשחזר הביתה, לא היה זה אותו ר' ישראל עם חיוכו ושובבותו. תקופה ארוכה לא הופיע חיוך על פניו, וזמן ממושך התבודד בחדרו ומי שעבר בסמוך שמע את בכייתו. <br /> <br /> אולם, בד-בבד עם כאבו וצערו, התקשר ר' ישראל תוך זמן קצר ביותר בעבותות אהבה וחיבה אל כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והיה לבן-בית בבית הרבי לא פחות מכפי שהיה בבית קודמו, ולא רק הוא עצמו אלא אף בנותיו היו לחברותיהן של בנות הריי&quot;צ והרבו לבקרן בביתן. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> אחד-עשר ילדים נולדו לר' ישראל, אך רק שלושה מהם נשארו בחיים. <br /> <br /> שלושה מילדיו שנולדו בעת היותו ברוסטוב - תאומים וילדה - נפטרו בגיל צעיר: תאום אחד נפטר שבועות אחדים לאחר הלידה (הרפואה הרוסית באותם ימים היתה נחשלת והמצב התברואי ירוד) והתאום השני החזיק מעמד רק מספר חודשים אחרי הראשון ואז נפטר. ילדה נוספת נפטרה בגיל שנה ומחצה. <br /> <br /> כשהיו בקלימוביץ ועסקו בייצור שרוכים, יצאה בשנת [[תרצ&quot;ג]] אחת הבנות, אסתר-הדסה, להעביר שרוכים לעיירה הסמוכה - דבר שבני הבית עשו בתורנות - אולם הפעם הלכה ולא חזרה. כל החיפושים אחריה וכל המאמצים לאתרה העלו חרס. עד היום לא יודעים מה עלה בגורלה. <br /> <br /> בהיותם ביגרובסק - לפני פרוץ המלחמה - חלתה הבת הבכורה רישא בדלקת קרום-המוח ונפטרה כעבור שבועיים, משאירה אחריה בעל ושלושה ילדים קטנים. <br /> <br /> כשהמלחמה פרצה, גייסה רוסיה את כל הגברים מגיל 17 עד 45 לשדה הקרב ואת המבוגרים יותר לעבודה בעורף. בין המגויסים הצעירים היה גם דוד, בנו בן ה-‏27 של ר' ישראל שגויס ולא חזר. לא שמעו עליו. השאיר אחריו שני ילדים ואשה בהריון. <br /> <br /> בת נוספת, רבקה, עברה לאחר נישואיה לגור ליד הורי בעלה ר' שמואל פבזנר, בעיירה פוצעפ. הבעל גויס למלחמה והבת ניסתה להגיע עם בתה ליגרובסק אל ההורים, אך בטרם הספיקה לצאת את העיירה, כבשו הנאצים את כל האיזור. כל יהודי העיירה רוכזו במקום אחד והנאצים ימ&quot;ש הרגו את כולם - ביניהם את רבקה עם תינוקת קטנה בזרועותיה וכל בני משפחת בעלה. במכתב ששלחה לפני הרצח ההמוני מפוצעפ שהגיע לבסוף אל ההורים ביגרובסק, היא כותבת: &quot;מאוד רוצה אני להצטרף אליכם, להיות כולנו יחד, אך הכל מסביב כבר בוער...&quot;. <br /> <br /> המלחמה פרצה והמשפחה, כאמור, עברה ל[[טשקנט]]. בעיר שרר אז רעב כבד מחמת המלחמה, ואז נפטרה פנינת המשפחה, הבת איטה-הניה. בת זו שהיתה מופת לכל בני הבית בהנהגתה, במידותיה וביראת-השמים שלה, לא יכלה לשאת את מראה אביה הסובל מרעב ממש (מנות המזון חולקו בתלושים ולא הספיקו לאיש) והחלה להביא את מנת-הלחם שלה לאביה, כשהיא מספרת לו שהצליחה לקנות את הלחם בשוק השחור. מחוסר מזון חלתה בדיזנטריה. הרופאים לא הצליחו להצילה ובכ&quot;ו בשבט [[תש&quot;ב]] נפטרה. בת 20 היתה במותה. <br /> <br /> ==חזרה לנעוועל==<br /> מצב היהדות באותם זמנים החמיר יותר ויותר, ונציגי השלטון החלו להתחקות אחרי מלמדי תינוקות וכו' ולהצר את צעדיהם. ר' ישראל שחש את טבעת החנק נסגרת סביבו, נאלץ לעזוב את רוסטוב ובשנת תרפ&quot;ב עבר עם בני ביתו לעיר הולדתו, [[נעוועל]]. זמן-מה לאחר-מכן עברה גם ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל|תומכי תמימים&quot; לנעוועל]]. לצד הישיבה הוקם בנעוועל גם בית-המדרש לרבנים, ועטרת נעוועל חזרה לקדמותה. <br /> <br /> כשש שנים חי ר' ישראל בנעוועל וכל אותו זמן לימד תורה במחתרת לבני-ישראל. כשהיה מדובר בבני 18 ומעלה, היה אפשר לטעון שהם לומדים בעצמם, דבר שלא נאסר על-פי חוק, אבל הקטנים היו חייבים על-פי חוק ללכת לבית-ספר ממלכתי, ואילו תפסו את ר' ישראל מלמדם היה מתחייב בנפשו ממש. הסכנה סכנה, אך ר' ישראל לא ויתר. הוא פשוט החליף את מקום ה'חדר' המחתרתי אחת לכמה שבועות והמשיך ללמד בחירוף-נפש. <br /> <br /> ==מבצע בריתות== <br /> לאחר מאסרו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ב[[קיץ]] [[תרפ&quot;ז]], החמיר מצב היהודים בכל רחבי רוסיה, וממילא גם בנעוועל. כשהרגיש ר' ישראל שהמעקב היומי אחריו הולך ומתהדק והבין שלא יהיה מנוס ממאסר, קם וברח לעיירה טארופיץ הסמוכה ל[[לנינגרד]], והביא לשם את בני ביתו. הדבר היה בשנת [[תרפ&quot;ח]]. <br /> <br /> כשהגיע לטארופיץ מצא שם עזובה מסוימת בכל הנוגע ליהדות וקיום מצוות. במקום לא היו שוחט ומוהל, וילדים רבים בגילים שונים לא נימולו. ר' ישראל לא חשב הרבה, הפעיל את כל כוח השכנוע שלו, קרא להורים ודיבר גם עם הילדים, יזם וארגן והביא את הילדים במבצע מתוכנן היטב, בבריתו של אברהם אבינו - והכל בסתר, במחתרת, כשהוא-עצמו משמש המוהל ולפעמים גם הסנדק. <br /> <br /> עתה, משנימולו, אסף את הילדים בחדר מחתרתי חדש והחל ללמדם תורה, אולם אירועי התקופה מנעו בעדו המשך תקין. <br /> <br /> ==במאסר==<br /> באחד מערבי הקיץ בשנת [[תרצ&quot;ב]] הגיעה חוליה של אנשי ה[[ג.פ.או.]] וערכו חיפוש מדוקדק בבית ר' ישראל. <br /> <br /> הבלשים לא העלו בחיפוש שום ממצא מפליל כי ר' ישראל החביא עוד קודם-לכן את החלפים וסכין המילה, אך הסוכנים בכל-זאת ביקשו ממנו &quot;להילוות אליהם&quot; לבירור, ובני-הבית הבינו נכונה שמדובר בעצם במעצר ממש. ואכן, ר' ישראל נלקח לעיר המחוז וויליקי-לוקי והוחזק שם מספר שבועות במעצר ובחקירות. <br /> <br /> ר' ישראל אמנם שוחרר, אך חש שסוכני הג.פ.או. עוקבים אחריו ללא הפסק. הוא הבין שמיצה במקום את כל האפשרויות ועתה עליו לחזור וליטול את מקל-הנדודים. שוב לקח עמו את משפחתו, עזב את טארופיץ וחזר לקלימוביץ.<br /> <br /> ==המאסר השני== <br /> ב[[אלול]] [[תרצ&quot;ז]], חשפה הבולשת החשאית הרוסית את ה'חדר' הסודי שניהל ר' ישראל נעוולער, והוא נלקח לחקירה במוסקווה. במסירת השיעורים החליפו ר' [[משה זלמן קמינצקי]].<br /> <br /> 13 חודשים נמצא ר' ישראל בבתי-הכלא - מאלול תרצ&quot;ז עד [[תשרי]] [[תרצ&quot;ט]]. לאחר [[יום הכיפורים]] תרצ&quot;ט הגיע מברק מאחד מבניו שהתגורר במוסקווה: &quot;אבא הגיע בריא ושלם&quot;.<br /> <br /> ==מלחמת העולם השניה==<br /> <br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] ברחו ר' ישראל ובני-ביתו מיגורבסק ופנו כרוב היהודים הנמלטים - מזרחה, ולאחר תלאות רבות הגיעו גם הם ל[[טשקנט]]. <br /> <br /> בטשקנט המשיך ר' ישראל להיות מלמד לנערים והפעם בצורה די גלויה. אהבתו את תלמידיו היתה מן המפורסמות, והם החזירו לו אהבה, גם אם הענישם פה ושם. <br /> <br /> ==בפוקינג - גרמניה==<br /> ב[[תש&quot;ו]] הצליח ר' ישראל לעזוב את [[רוסיה]] במסגרת '[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|הבריחה הגדולה]]' והגיע ל[[פוקינג]] שב[[גרמניה]]. <br /> <br /> עתה חי במדינה חופשית והיה יכול לשבת וללמד תורה בגלוי, אך גם כאן - כב[[רוסטוב]] של ימי בחרותו - לא הסתפק בלימוד תורה אלא פתח את ביתו לכל קשה-יום והתערב מאוד בחיי הקהילה. הוא עשה רבות למשל להחזרת &quot;שלום בית&quot; ונהג 'לבזבז' שעות רבות בשמיעת טענות הצדדים, משקיע את כל כוחו, מרותו וכושרו הדיבורי עד שהיה מצליח לגשר על הפערים ולהשכין שלום. כל פעם שהצליח ב&quot;שלום בית&quot; - פניו היו קורנות מאושר. <br /> <br /> ההתעסקות בבעיות הזולת מילאה חלק גדול מזמנו וכוחו. עשרות מאנ&quot;ש ולא מאנ&quot;ש היו באים אליו לשטוח לפניו מרי לבם ור' ישראל הראה לכולם פנים מאירות, השתדל לעזור לכל אחד ומעולם לא השיב פני איש ריקם. <br /> <br /> ר' ישראל הלך ונחלש, כשבני משפחתו (פרט לזוגתו) עזבו בשנת תש&quot;ח את פוקינג ל[[צרפת]] ומשם ל[[ארץ ישראל]], נשאר ר' ישראל ב[[פוקינג]] מחמת חלישותו, כשהוא מקווה להתחזק ולהצטרף אליהם מאוחר יותר. <br /> <br /> אך תקוותו לא התגשמה. חולשתו גברה והלכה וב[[ט' באייר]] [[תש&quot;ח]] השיב נשמתו לבוראו, כשזוגתו נשארת לידו כל הזמן.<br /> <br /> ==משפחתו וצאצאיו==<br /> *בנו - ר' מוט'ל לוין.<br /> *חתנו - ר' שמריהו פלדמן.<br /> *חתנו - ר' [[זאב וולף זלמנוב]].<br /> <br /> נכדיו (רשימה חלקית):<br /> *הרב שלום פלדמן [[משפיע]] אנ&quot;ש בכפר חב&quot;ד, ומשפיע בישיבת תות&quot;ל חולון.<br /> *הרב [[דוד אבא זלמנוב]], משפיע אנ&quot;ש בכפר חב&quot;ד, ומשפיע בישיבת תות&quot;ל אור יהודה.<br /> *הרב יוסף יצחק זלמנוב, מו&quot;ץ בק&quot;ק חב&quot;ד צפת תובב&quot;א, ורב בית הכלא חרמון.<br /> *הרב משה לוין, ראש ישיבת 'אור שמחה' בכפר חב&quot;ד.<br /> *הרב דוד פלדמן, משפיע ומחנך בכפר חב&quot;ד.<br /> *משפחת הרה&quot;ג פייטל לוין, מחבר הספר 'המפתח הגדול', וראש מכון הסמיכה &quot;מכון חיים&quot; במלברון אוסטרליה.<br /> *משפחת הרה&quot;ג [[משולם זושא אלפרוביץ']] משלוחי הרבי לארץ הקודש ומשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים קרית גת (גדולה).<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *אליעזר יהושע זליקובסקי, '''ר' ישראל נעוולער - רשמים ביוגרפים''', [[תש&quot;ס]].<br /> * יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ד<br /> <br /> {{מיון רגיל:לוין ישראל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A0%D7%90%D7%94&diff=186031 2014-08-10T17:43:22Z

<p>ר&#039;ובן: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>[[קובץ:No'eh, Mendel.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל נאה]]<br /> הרב '''מנחם מענדל נאה''' מרבני וראשי חב&quot;ד בחברון ובירושלים, ממנהלי [[כולל חב&quot;ד]]. <br /> <br /> נולד לאביו הרב [[משה צבי נאה]] רבה של קאליסק. בגיל 18 עלה ל[[ארץ הקודש]], התחתן עם מרת מוסא בתו של הרב [[דובער אשכנזי|בערל קאליסקער]] והתיישב ב[[חברון]]. יחד עם גיסו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] היה מראשי הישוב היהודי בחברון, ופעל בכל דרך להטבת מצב היהודים ומוסדות החינוך בעיר.<br /> <br /> ==מראשי חב&quot;ד בחברון==<br /> לאחר נישואיו הקדיש את עיתותיו ללימוד התורה, ובמשך תקופה ארוכה למד יחד עם גיסו הרב אליעזרוב בישיבת רבי אליהו סלימאן מני רבה של חברון. הרב מענדל נאה היה עמקן גדול ומוסר שיעורים לפני קהל תלמידי חכמים בחברון {{הערת שוליים|נודע בשיעורים ע' 31}}.<br /> <br /> עוד בהיותו אברך צעיר פעל יחד עם גיסו הנזכר, למען הישוב היהודי בכלל וחסידי חב&quot;ד בחברון בפרט, ועד מהרה היה לאחד מראשי הקהילה בעיר. <br /> <br /> בשנת תרמ&quot;ט, והוא בן 22 היה ממייסדי ישיבה ותלמוד תורה חב&quot;ד שנקראו &quot;מגן אבות&quot; בהם למדו בני הישוב היהודי האשכנזי בחברון{{הערת שוליים|נודע בשיעורים ע' 32}}.<br /> <br /> קשר מיוחד היה לו עם בעל ה[[שדי חמד]] שהתגורר בחברון והקים בה ישיבה, ובראשות הישיבה העמיד את הרב מענדל נאה. <br /> <br /> ==ממנהלי כולל חב&quot;ד==<br /> <br /> תפקידו הראשון בכולל חב&quot;ד, היה מנהל חשבונות. לתפקיד זה מינהו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. ומספר שנים אחר כך, מונה על ידי האדמו&quot;ר הרש&quot;ב{{הערת שוליים|אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב}}.(ובהסכמת האדמו&quot;ר מבאבריסק והאדמו&quot;ר מליאדי) ל&quot;ממונה&quot; (מנהל) בכולל חב&quot;ד{{הערת שוליים|נודע בשיעורים ע' 37-38}}.<br /> .<br /> ==במצרים== <br /> <br /> בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], גורש יחד עם בני משפחתו ל[[מצרים]], שם הקים יחד עם בנו הרב [[אברהם חיים נאה]] ישיבה מיוחדת לגולים. במקביל הרב מענדל נאה היה דיין לכל הגולים.<br /> <br /> ==חבר הנהלת [[העדה החרדית]]==<br /> הרב מענדל נאה, היה מחשובי הרבנים בירושלים ונטל חלק בביצור וחיזוק הקהילה החרדית שם. גאונותו הכבירה, יושרו ופיקחותו הביאו רבים לערוך דיני תורה, ביודעם כי יפסוק בצורה אובייקטיבית ומתאימה להלכה. בקיץ תרפ&quot;ד מונה לחבר הנהלת [[העדה החרדית]], ובשנים יותר מאוחרות שימש גם כחבר ועד השחיטה של העדה החרדית{{הערת שוליים|נודע בשיעורים ע' 44}}.<br /> <br /> ==עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ==<br /> <br /> כאשר ביקר בארץ [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב נסעו לקבל את פניו במצרים ומשם נסעו עם האדמו&quot;ר לארץ הקודש, ובכל משך המסע היו עמו{{הערת שוליים|מסע הרבי בארץ הקודש}}.<br /> <br /> הרב נאה נפטר בשנת [[תרצ&quot;ט]] ונטמן ב[[חלקת חב&quot;ד הר הזיתים|חלקת חב&quot;ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]], סמוך לציון בעל ה[[שניאור זלמן פראדקין|תורת חסד]].<br /> השאיר אחריו כתבים שחלקם נאבדו בימי מלחמת תש&quot;ח, וחלקם פרסמו בקונטרס &quot;אילן נאה&quot;.<br /> <br /> ==בניו==<br /> <br /> * הרב [[אברהם חיים נאה]]<br /> * הרב [[יצחק נאה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''', [[חזק]], [[תשע&quot;א]].<br /> *[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]''', [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ח]]<br /> * '''אילן נאה'''<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:נאה מנחם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד חברון: אישים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%96%D7%95%D7%95%D7%99%D7%94%D7%9C&diff=186030 2014-08-10T17:36:09Z

<p>ר&#039;ובן: /* ראו גם */</p> <hr /> <div>מחלקת '''[[תומכי תמימים]]''' המחתרתית בעיר '''זוויהל''' נוסדה בחורף שנת [[תרפ&quot;ח]] ונסגרה בקיץ [[תרפ&quot;ט]]. <br /> ==הקמת הישיבה==<br /> תקופה מסוימת עמדה במקום הישיבה המחתרתית, אך לאחר רדיפות ממושכות עזבו תלמידי הישיבה את העיר ונמלטו אל העיר [[קוריץ]] הסמוכה. בשלב מסוים התלמידים חזרו לזוויהל והחלו ללמוד בכוחות עצמם, תוך המתנה לאברך שהיה אמור להגיע וללמוד עמם. <br /> <br /> ר' [[מרדכי אליעזר לפטובסקי]], שהיה ממונה על הקמת הישיבה באיזור אוקראינה, בחר במשימה את הרב [[חיים שאול ברוק]].<br /> <br /> לאחר קבלת הסכמה והוראה מכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נסע ר' שאול מיד לאחר [[חג הפסח]] [[תרפ&quot;ח]], עם בנו הגדול מענדל בן ה-‏11 לזוויהל בעוד בני ביתו נשארים באילינוי. מיד עם הגעתו מצא ר' שאול תשעה תלמידים שלומדים לבדם. בתיאום עם עסקני החינוך המחתרתי ו[[אנ&quot;ש]] נשלחו הודעות ליתר התלמידים על פתיחת הישיבה. בתוך זמן קצר הוכפל מספר התלמידים - מלבד ה'[[חיידר]]' שמנה באותה עת שנים-עשר תלמידים. <br /> <br /> התלמידים חולקו לשלוש כיתות על פי רמות לימוד. בכיתה הנמוכה למדו גמרא ורש&quot;י עם חלק מהתוספות. בכיתה האמצעית למדו גמרא ותוספות, ואילו בכיתה לבחורים המבוגרים יותר, למדו גמרא עם מפרשים, וכן [[תניא]] ו[[ליקוטי תורה]]. לאחר תקופה התאחדה הכיתה האמצעית עם העליונה. <br /> <br /> הרב שאול ברוק שימש במקום כמנהל הישיבה, ראש ישיבה, [[משפיע]] ומשגיח גם יחד.<br /> ==מעקבי ורדיפות ה&quot;יבסקציה&quot;==<br /> תחילה התקיימו הלימודים בבית הכנסת הגדול שבעיר. שבועיים לאחר הקמת הישיבה, החלה ה&quot;יבסקציה&quot; לחשוד בנעשה. יבסקים החלו בביקורים תכופים בישיבה. התלמידים העמידו אפוא תורן בחלון בית הכנסת כדי שיודיע ויתריע על כל תנועה חשודה. כאשר נצפו אלמונים חשודים מתקרבים, היה התורן מודיע מיד, ור' שאול ברוק היה קופץ מהחלון אל בית השחיטה ששכן בחצר בית הכנסת ועסק כביכול בהכנות לשחיטת עוף. <br /> <br /> עוד צעד של זהירות נקט ר' שאול ברוק: את השיעורים מסר ר' שאול בשעות הבוקר כשהוא עטוף ב[[טלית]] וב[[תפילין]], כדי שאם יבואו הרשעים, יחשבוהו ליהודי שנשאר להתפלל ביחידות עוד שעה ארוכה. <br /> ===מעצרו של ר' חיים שאול===<br /> כחודש לאחר הקמת הישיבה, &quot;זכתה&quot; הישיבה לביקור פתאומי של ראש העיר מלווה באחד מאנשי היבסקציה. אלה מצאו את ר' שאול מסביר לאחד התלמידים קטע בגמרא. לשאלתם, הבהיר להם ר' שאול כי הוא בא לכאן להתפלל בלבד, אבל אחד הנערים שאל אותו שאלה והוא מנסה לפתור את שאלתו; מלבד זאת, אין בינו ובין התלמידים כל קשר. דבריו לא התקבלו על לבם והוא נלקח אחר כבוד למשטרה. משם שוחרר בערבות עד המשפט.<br /> <br /> בגלל המצב החמור שנוצר, היה ברור כי חייבים לשנות את מיקום הלימודים. הישיבה עברה לעליית גג בית הכנסת. הלימודים התקיימו בחדר קטן בתוך העלייה, והתנאים שם היו קשים.<br /> <br /> הכניסה והיציאה מהחדר הייתה מאורגנת על ידי סימנים מיוחדים. <br /> <br /> הלימודים במקום נמשכו כשישה שבועות בלבד, אז היה נראה כי שוב היבסקים עלו על עקבות הישיבה, והישיבה עברה לביתו של חזן בית הכנסת שהסכים לארח את הישיבה ב[[מסירות נפש]]. <br /> <br /> ב[[חודש חשוון]] התקיים משפטו של הרב חיים שאול ברוק. הגזר דין היה - שלושה חודשים מאסר על תנאי. <br /> <br /> אז עברו התלמידים לבית כנסת עזוב שעמד בקצה העיר. בית הכנסת היה נראה לכאורה מוזנח ועזוב, ובעיקר לא מוכר ליבסקים, אך למרבה הצער, לא רחוק מבית הכנסת שכן המועדון של המפלגה הקומוניסטית אותו ניהל קצין ג.פ.או. חשוב. <br /> <br /> ב[[ג' בטבת]] [[תרפ&quot;ט]] גילו אנשי היבסקציה את מקום הישיבה ועצרו את ר' שאול יחד עם קבוצת תלמידים.<br /> <br /> לאחר כמה חקירות קצרות ולא מעיקות, הוחתם ר' שאול שלא יעזוב את העיר עד למשפט שנקבע לו, ואז שוחרר לביתו. <br /> ===הר&quot;מ החדש===<br /> ר' שאול נוכח שלא יוכל להמשיך וללמד עוד את התמימים והוא הטיל את התפקיד על בנימין, בחור מבוגר תושב זוויהל, כדי שילמד עם הנערים הצעירים. ר' שאול נותר מרחוק כדי להשגיח על סדרי הלימודים במשך היום, בעוד שבשעות הלילה לימד את תלמידי הכיתה הגבוהה בביתו הפרטי. <br /> <br /> הר&quot;מ הצעיר שלמד עם התלמידים נתפס 'על חם' כמה פעמים, אך לא נאסר. מפאת גילו הצעיר לא העלו הרשעים על דעתם כי הוא-הוא הר&quot;מ.<br /> <br /> בסוף חודש אדר נסע ר' שאול ברוק לעיר קאנסטאנטין, שם נפגש עם כמה מהגבירים בעיר ושוחח עמם על העברת הישיבה לעירם. כמו כן ביקש את תמיכתם לאחזקת הישיבה.<br /> <br /> השתדלותו זו נשאה פרי ולאחר חג ה[[פסח]] העתיקה הישיבה את מקומה. לדאבון לב, היבסקים הצליחו לעלות גם על מקומה החדש של הישיבה ואף לעצור כמה מהתמימים. הישיבה נסגרה על מנעול ובריח בעוד התלמידים עברו לסניפים אחרים של '[[תומכי תמימים]]' בערים אחרות. <br /> <br /> הישיבה בזווהיל התקיימה עד קיץ [[תרפ&quot;ט]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *אורי בן שחר, '''זכרון''' - ספר המתעד את קורות חייו של הרב [[חיים שאול ברוק]].<br /> *הרב [[שלום בער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''' בפרק על אדמו&quot;רי זווהיל.<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד שנסגרו|ז]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד ברוסיה|ז]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94&diff=186029 2014-08-10T17:34:07Z

<p>ר&#039;ובן: הדגשה בפתיח</p> <hr /> <div>[[תמונה:העזרה מצפון.jpg|left|thumb|250px|העזרה מצד צפון.]]<br /> שבעה '''שערים''' היו ל'''[[עזרה]]'''. רוחב כל שער עשר אמות וגובהו עשרים. היו להם גם דלתות.<br /> <br /> ==צפון==<br /> בצפון העזרה, סמוך למערב היו שלושה שערים:<br /> #שער הניצוץ. <br /> #שער הקרבן - מקום הכנת קרבנות להקרבה.<br /> #[[בית המוקד]].<br /> <br /> ==דרום==<br /> בדרום העזרה, סמוך למערב, היו שלושה שערים:<br /> #שער הדלק.<br /> #שער הקרבן.<br /> #שער המים - שער דרכו הביאו את המים ל[[ניסוך המים]] ב[[חג הסוכות]]. לדעת רבי אליעזר בן יעקב נקרא שמו כך משום ששם המים עתידין להיות - לעתיד לבוא - מפכין ויוצאין מתחת מפתן הבית{{הערת שוליים|מסכת מדות פרק ב' משנה ו'}}.<br /> <br /> ==מזרח==<br /> (מכוון כנגד בית קדש הקדשים באמצע): שער אחד. (4)[[שער נקנור]]. שם היו שתי [[לשכה|לשכות]], [[לשכת פנחס המלביש]], ו[[לשכת עושה חביתין]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21890 עניני בית הבחירה - העזרה]. {{אינפו}}<br /> *תמיד פ&quot;א. [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7727 רמב&quot;ם פ&quot;ה מהל' בית הבחירה.]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:הר הבית]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F&diff=186028 2014-08-10T17:33:21Z

<p>ר&#039;ובן: שם פרטי והדגשה בפתיח</p> <hr /> <div>[[קובץ:סורקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב סורקין נואם בכנס ב-[[770]]]]<br /> [[קובץ:אליהו סורוקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעבודתו כמנהל מחלקת טיפול נמרץ ב'איכילוב']]<br /> הרב '''אליהו סורקין''' הינו מנהל מחלקת טיפול נמרץ [[בית רפואה|בבית הרפואה]] 'איכילוב' ב[[תל אביב]], ומהפעילים הבולטים ב'מרכז משיח' בעיר [[רעננה]].<br /> <br /> ==קורות חיים==<br /> נולד ב[[פריז]] וגדל ללא ידיעה קלושה על דבר יהדותו. כישרונותיו הברוכים ניכרו בו מינקותו; הוא הרבה לעיין בספרים, וביכר ספרי קריאה על-פני משחקי חצר וכדומה.<br /> <br /> כשהגיע לגיל מצוות, דרש מהוריו לקיים טקס המציין את 13 שנותיו בכנסיה! להפתעתו הוריו סרבו להצעתו. המום ומאוכזב, פנה לחדרו ומעיניו זלגו דמעות. <br /> <br /> הוריו לא ציפו לתגובה קשה שכזו, ולאחר התלבטויות החליטו לספר לו כי הם יהודים, ובשל כך לא יכלו לקיים את הטקס בכנסייה. <br /> <br /> שאלתו להוריו מהו יהודי נותרה תלויה בחלל האוויר. רק מאותו יום ידע אליהו כי הוא שייך לעם השונה מכל הדתות, אך את עומקם ותוכנם של הדברים לא ידע.<br /> <br /> מאז נודע לו דבר יהדותו השתנו חייו במקצת. כל העת היה עסוק בחיפוש אחר משמעות שתגוון את חייו הריקים מתוכן. הוא תר אחר סממנים יהודיים מהם יוכל לעמוד במקצת על אורח החיים היהודי, אך תקופה ארוכה לא מצא כאלה.<br /> <br /> כשבגר מעט והגיע לגיל עשרים, החלו מלחמות אידיאולוגיות בצרפת. המחנה הצרפתי נחלק לכמה קבוצות, חלקם אהדו את ישראל והשאר לא. סורקין הצטרף לקבוצה האוהדת את ישראל, והרבה לשוחח על-כך עם חבריו. <br /> <br /> דעתו האוהדת את הארץ באה לידי ביטוי בשנת תשכ&quot;ז, בעת שנסע לביקור התחזקות בארץ. היה זה בעיצומה של מלחמת ששת הימים, כאשר נודע לאליהו על מלחמה שפרצה בארץ. הוא התמלא דאגה והחליט לסייע ככל שביכולתו. הוא פנה לסניף הסוכנות היהודית בצרפת, אך לא קיבל מענה מתאים. בסופו של דבר החליט לנסוע לבדו בצורה עצמאית. <br /> <br /> תחושה משונה לוותה אותו בעת שרגליו דרכו על אדמת הארץ. המחשבה כי המקום הזה מוכר לו עד מאוד, לא הרפתה ממנו. בכל מקום שהלך חש כאלו ביקר בארץ בעבר, ותחושה זו הוסיפה לאהבת הארץ שלו. <br /> <br /> כשתם הביקור, שב לצרפת כשתחושת שייכותו לעם ישראל חזקה מתמיד. כך עברו שנות נערותו ובחרותו של אליהו. ידיעה על יהדותו, ותו לא. <br /> <br /> כעשר שנים השקיע את ראשו בלימוד הרפואה. את כל מרצו וזמנו רתם לטובת לימודיו, והתוצאה לא איחרה לבוא - תעודות המעידות על הידע הרב שרכש בתחום הרפואה. <br /> <br /> את השנים הרבות בהן למד רפואה עשה כשבליבו חלום לעלות לארץ ישראל ולשמש כרופא באחד מהמרכזים הרפואיים. <br /> <br /> ===בארץ ישראל===<br /> בהמשך חייו, לאחר רצף של השגחות פרטיות, עבר לעיר חיפה, והחל לשמש כרופא בכיר בבית-הרפואה רמב&quot;ם בעיר. הוא שוייך לקהילה מיוחדת של עולי צרפת שהתגוררה בעיר. בהמשך עבר להתגורר בעיר [[רעננה]] שבשרון, שם רשם את ילדיו למוסדות חינוך דתיים המשתייכים לזרם ה'מזרחי', אך הרגיש שעדיין לא בא אל המנוחה ואל הנחלה. על-אף התחזקותו בשמירת התורה והמצוות, חש עדיין חסר מסויים, ושאף לגלות עוד ועוד ביהדות. <br /> <br /> באחד הימים נפגש עם הרב [[אליהו שדמי]] שהתגורר בסמיכות לביתו. קשרי הידידות באו לידי ביטוי, כאשר רשם את ילדיו לגן חב&quot;ד שפתח הרב שדמי, ובמקביל התחיל להתפלל במניין החב&quot;די שהקים. <br /> <br /> במקביל, נענה להצעתו של הרב שדמי והתחיל ללמוד בצוותא את [[ספר התניא]]. משיעור לשיעור, ואט אט התחיל להרגיש כי ספר התניא מחלחל למוחו. <br /> <br /> המכה בפטיש בהתקרבותו [[הרבי|לרבי מלך המשיח]] באה בעקבות [[התוועדות]], בה פגש לראשונה את ה[[משפיע]] הרב [[ראובן דונין]].<br /> <br /> לאחר פטירתו של ר' ראובן, זכה ד&quot;ר סורקין לראות בחלום את דמותו של הרבי. חלום מרגש זה, הוא זה שהביא אותו לבית חיינו 770.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=63&amp;article=1494 החב&quot;דניק של איכילוב]''' מתוך מגזין שעה טובה. {{חב&quot;ד בישראל}}<br /> *שניאור זלמן לוין, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=81791 טיפול (חסידי) נמרץ]''' - כתבת פרופיל במגזין 'עולמות' של [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} ט&quot;ו אייר התשע&quot;ד (15.05.2014)<br /> <br /> {{מיון רגיל:סורקין, אליהו}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד רעננה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בעלי תשובה]]<br /> [[קטגוריה:רופאים חב&quot;דיים]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%96&diff=186027 2014-08-10T17:32:26Z

<p>ר&#039;ובן: הדגשה בפתיח</p> <hr /> <div>[[קובץ:תשמז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תשמ&quot;ז]]<br /> ראשי התיבות של שנת '''תשמ&quot;ז''' (1987) הינם: '''ת'''הא '''ז'''ו '''ש'''נת '''מ'''שיח.<br /> <br /> ==פעילות הרבי==<br /> <br /> *[[הרבי]] מכריז שהשנה הוא תהא זו שנת משיח. <br /> <br /> *הרבי מעורר אודות הקמת [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] (והוא בית: תורה, תפלה וגמ&quot;ח) בכל מקום ומקום, ואשר הוא (בנקל יותר) על ידי ההקדמה דהקמת בית חב&quot;ד דכל אחד ואחת (הן אנשים הן נשים וטף) בביתו הפרטי. עוד פונה לכל ילד וילדה &quot;בבקשה כפולה אל כל אחד מכם, ילד וילדה, לעשות מן החדר שלכם, המטה, השולחן וכו' –&quot;בית&quot; של תורה, תפלה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום [[תורה]], לומר [[תפלה]] להשם, לתת צדקה בקופת-צדקה (לבד מ[[שבת]] ו[[יום טוב]]), וכיוצא בזה. ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפלה) משלו, חומר (או ספר אחר של התורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-צדקה משלו. [ולרשום - על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר - &quot;להשם הארץ ומלואה&quot; (או בראשי-תיבות: &quot;לה&quot;ו&quot;) ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר - גם על קופת-הצדקה]&quot;. <br /> <br /> *הרבי מעורר על דבר ההשתדלות ב[[הפצת המעינות חוצה]] על ידי ההשתדלות בענין החינוך לקטנים בשנים וקטנים בידיעה. והוא על ידי הקמת (והרחבת) מוסדות חינוך. <br /> <br /> *הרבי מעורר אשר בכל מקום ומקום שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה, יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ובחדר הולד (או על המטה) &quot;שיר המעלות&quot; וכיו&quot;ב. <br /> <br /> *הרבי מעורר שיאמרו נוסח ה[[פרוזבול]] גם בסיום [[שמיטה|שנה השביעית]].<br /> <br /> *הרבי מנבא באופן פרטני על עלית ה[[יהודי]]ם מ[[רוסיה]] ומבקש לבנות עבורם אזורי מגורים ומקומות עבודה.<br /> <br /> *הרבי מזהיר: תכנית אוטונומיה תוביל ל&quot;ממשל ממשי לערבים ביהודה ושומרון תוך ציודם בנשק&quot;.<br /> *ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] פסק &quot;בית המשפט הפדרלי&quot;, כחלק מ[[משפט הספרים]] גלוי לעיני כל העמים שכלשון [[הרבנית חיה מושקא]] ע&quot;ה - &quot;[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]]&quot;.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===נפטרו===<br /> *[[י&quot;ח מנחם אב]] - הרב [[יהושע מרדכי ליפקין]], [[משפיע]] חסידי חב&quot;ד ב[[ירושלים]].<br /> <br /> {{תש&quot;א תש&quot;נ}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד בין השנים תש&quot;א - תש&quot;נ]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=185924 2014-08-07T20:32:04Z

<p>ר&#039;ובן: /* הסכמים עם הפלסטינים */</p> <hr /> <div>'''שלימות הארץ''' (או '''המערכה על שלימות הארץ''') הייתה מערכה שניהל הרבי למניעת '''מסירת שטחים''' משטחי [[ארץ ישראל]] או שטחים החיוניים לבטחונה (&quot;'''שטחים תמורת שלום'''&quot;). כמו כן כלל המאבק לחצים על השלטון בישראל להשיג הכרעה ברורה במלחמותיו. המאבק החל מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ונמשך עד היום.<br /> <br /> במרבית המקרים ממשלת ישראל לא עשתה כעצת הרבי למרות שנכונותם הוכחה בבירור{{הבהרה|לנסח משפט זה בצורה אחרת, אנציקלופדית וברורה יותר}}.<br /> ==זכותינו על הארץ==<br /> הרבי התנגד נמרצות לטענה שאומות העולם הן אלו שהעניקו לנו את הארץ בהצבעתן ב[[או&quot;ם]] או בהצהרות כלשהן (כהצהרת בלפור ודומיה) משום שאין ברשותן של מדינות העולם למסור לנו משהו שלא שיך להן. כך, גם התנגד הרבי לאלו שטוענים כי יש לעם ישראל &quot;זכות היסטורית&quot; על ארץ ישראל כיון שהיא ארץ אבותינו, מכיוון שעמים רבים שכנו בארץ בזמנים שונים ואין להם כל זכות על הארץ כשם שבכל מדינה אחרת לא יכול אף עם לטעון לזכאותו עליה מכיוון ששכן שם לפני דורות{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=280&amp;CategoryID=254. זכותינו על הארץ] באתר צעירי חב&quot;ד מתוך הספר '''שלמות הארץ''' עמ' 33-36.}}, כדוגמה הביא הרבי את העובדה שהאינדיאנים אינם יכולם לדרוש זכות על ארצו הברית למרות שגרו בה.<br /> <br /> הרבי הבהיר פעמים רבות שהזכות היחידה של עם ישראל על ארץ הקודש היא זכות ההבטחה האלוקית, הזכות שהקב&quot;ה הבטיח ל[[אברהם אבינו]] &quot;לזרעך נתתי את כל הארץ הזאת&quot;{{הערה|בראשית פרק י&quot;ב פסוק ז'.}}, את אותה הבטחה הבטיח הקב&quot;ה ל[[יצחק אבינו|יצחק]]{{הערה|&quot;והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך&quot;... ונתתי לזרעך את כל הארצות האל&quot;. בראשית פרק כ&quot;ו פסוקים ג'-ד'.}} וכן חזר על ההבטחה ל[[יעקב אבינו|יעקב]]{{הערה| &quot;הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך&quot; בראשית פרק כ&quot;ח פסוק י&quot;ג.}}. וכן ביציאת מצרים הבטיח ה' לישראל את הארץ באומרו &quot;והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'&quot;{{הערה|שמות פרק ו' פסוק ז'.}}. הבטחות אלו של הקב&quot;ה מהוות את הבעלות היהודית על ארץ ישראל והן הטענות היחידות שאין להן עוררין מכיוון שרובו של העולם מאמין בבורא עולם וב[[תנ&quot;ך]] ובכתוב בו. טענות אלו הן טענות הצודקות והישרות ביותר שאין להן עוררין והן אלו שיתקבלו על מדינות העולם יותר מכל טענה אחרת.<br /> <br /> מלבד זאת דחה הרבי גם את הטענות כי גם [[ישמעאל]] היה בנו של אברהם אבינו ולכן גם לצאצאיו יש זכות בארץ ישראל, משום שהערבים בימינו אינם צאצאי ישמעאל, ומלבד זאת ישמעאל וכל בני הפילגשים לא ירשו את הארץ אלא שולחו עוד בחיי אברהם לארץ בני קדם{{הערה|בראשית כ&quot;ה פסוק ו'.}}, כך שאין להם כל חלק בארץ ולכן גם לו היו צאצאיו של ישמעאל, אין להם כל בעלות על הארץ.<br /> <br /> ==ההסברה בעולם==<br /> הרבי הסביר שהטיעון היחידי שיתקבל בעולם על בעלות עם ישראל על הארץ הוא ציטוטו של הפירוש [[רש&quot;י]] על התורה על הפסוק &quot;בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ&quot;{{הערה|בראשית א, א.}}:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום: כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים. שאם יאמרו אומות העולם לישראל: לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב&quot;ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו|מקור=רש&quot;י בראשית א', א'. |מרכאות=כן}}<br /> <br /> רש&quot;י מסביר שהסיבה שהתורה מספרת את סיפור [[בריאת העולם]] ולא מתחילה מהמצוות, היא כדי שכאשר יהיה זמן ויבוא עם שיאמר שעם ישראל גזל את ארצו תהיה לעם ישראל תשובה מן המוכן, שהקב&quot;ה ברא את העולם והוא מנהל בכוחו את העולם, והוא נתן את הארץ לשבע אומות ולאחר מכן נתנה לנו לאחוזת עולם, ואם כן עם ישראל רק שחרר את ארצו ולא גזל אותה.<br /> <br /> במהלך השנים נעשה כמה פעמים שימוש בפסוק זה אך זה נעשה רק בשיחות סגורות או בנאומים בתוך ישראל ולא באו&quot;ם או בנאום לעולם.<br /> <br /> ==שטחים תמורת שלום==<br /> מאז מלחמת ששת הימים עלו רעיונות של החזרת שטחים ששוחררו במלחמה תמורת הסכם שלום. הרבי הביע התנגדות עזה להחזרת שטחים תמורת שלום ודיבר על כך פעמים רבות. את התנגדותו ביסס הרבי על שלש סיבות מרכזיות.<br /> <br /> 1. '''פיקוח נפש''' - עמדת מומחי הצבא כי כל מסירה של שטחים תביא לסיכון ביטחונם של תושבי [[מדינת ישראל]]{{הערה|הרבי הדגיש כי קיימים גם מומחי צבא הקובעים כי מסירת שטחים לא תגרום לפיקוח נפש אך זאת כיוון שהם מערבים נטיות ודעות פוליטיות בשיקול הצבאי הטהור.}}.<br /> <br /> 2. '''חוסר סמכות''' - ארץ ישראל ניתנה לכל עם ישראל יחד ולשלטון בארץ ישראל אין את הסמכות למסור חלקים ממנה{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=283&amp;CategoryID=254. איש אינו בעל הבית למסור שטחים] באתר צעירי חב&quot;ד. מתוך '''שלמות הארץ''' עמ' 37.}}. <br /> <br /> 3. '''הלכה''' - ההלכה קובעת{{הערה|שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ&quot;ט.}} כי &quot;נכרים שצרו על עיירות ישראל... בעיר הסמוכה לספר, אפילו אינן רוצים לבא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש בפניהם&quot;. מכאן הסיק הרבי כי אסורה מסירת שטחי גבול לאויב באופן עקרוני, אף כאשר המצב הקיים יכול לסכן חיים, שכן היא יכולה לגרום לכיבוש טוטלי בידי האויב. הרבי ציין כי הלכה זו חלה גם בחו&quot;ל ולא רק בתחום ארץ ישראל{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=292&amp;CategoryID=255 פסק ההלכה אפילו בחו&quot;ל] באתר צעירי חב&quot;ד.}}.<br /> <br /> הרבי הביע התנגדות נחרצת להבנת הסכסוך כסכסוך על שליטה ועל שטחים, הרבי ראה את התביעה הערבית על הארץ כערעור על עצם קיומו של עם ישראל. לכן גם ראה הרבי סכנת נפשות בכל נסיגה של צה&quot;ל אפילו בשטח שאינו מוגדר כשטח של ארץ ישראל{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=264&amp;CategoryID=213 מהו באמת הסכסוך היהודי ערבי] באתר צעירי חב&quot;ד, [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=264&amp;CategoryID=213 שטחים תמורת שלום] באתר בית חב&quot;ד.}}.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ===רקע===<br /> {{ערכים מורחבים|ערך=[[מלחמת ששת הימים]], [[מלחמת יום כיפור]]}}<br /> [[מלחמת ששת הימים]] שהסתיימה בנצחון ישראלי מוחץ ([[תשכ&quot;ז]]) באה לאחר תקופה ארוכה של מתיחות עצומה בארץ מפני המלחמה, הרבי היה היחיד שחזה את הניצחון ושלח מסרים מרגיעים לישראל. במהלך המלחמה שחררה ישראל את ירושלים ואת החלק המערבי (הגדה המערבית) של ישראל שהיה בשליטה ירדנית, את רמת הגולן מהסורים וכבשה את חצי האי סיני מידי המצרים.<br /> <br /> בסיום המלחמה החלו גורמים ישראלים לדבר על מוכנות להשיב את השטחים ששוחררו בתמורה לכינון שלום בין ישראל לאויביה. הצד הערבי סרב אך מיד החל במערכה דיפלומטית כבירה שמטרתה לאלץ את ישראל לסגת מהשטחים שכבשה ללא התחייבות ערבית. הרבי דיבר רבות על כך שהסיבה היחידה לכך היא שישראל הציעה בעצמה הצעה שהביאה את הערבים להכרה בכך שיוכלו להשיג את השטחים על ידי לחץ. הרבי הסביר שהדבר נובע מכך שיהודי מרגיש את עצמו נחות לעומת הגוי וחש צורך לרצותו, לעומת זאת לו הגוי היה רואה שהיהודי מתנהג ב&quot;גאון יעקב&quot; הגוי מבטל את עצמו בפני היהודי.<br /> <br /> בסוף המלחמה נחתם הסכם הפסקת אש בין הצדדים הלוחמים. מצרים הפרה את הפסקת האש בכך שקידמה טילים לעבר תעלת סואץ בניגוד לנחתם. הרבי דחף רבות לכך שצה&quot;ל יפציץ את המצרים ולא יחכה לכך שהמצרים יתקפו ראשונים, הרבי טען שתגובה קשה על הפרת הפסקת האש תביא להרתעה שתמנע מחיר דמים כבד בעתיד. בפועל צה&quot;ל נמנע מלהגיב והדבר יצר את מלחמת ההתשה במהלכה ספג צה&quot;ל אבידות כבדות ונמנע להשמיד את מערך הטילים המצרי שגרם לאבידות כבדות במלחמת יום כיפור.<br /> <br /> בתקופת המלחמה התאמץ נשיא [[ארצות הברית]] דאז ניקסון להשיג הפסקת אש בין הצדדים. הרבי העביר ללא הרף מסרים לישראל במכתבים לבכירים וכן דיבר על כך בשיחות שאסור להסכים להפסקת אש משום שהיא תשמש את מצרים לחימוש מסיבי שיביא בסופו של דבר למלחמה שתגבה קרבנות רבים בהרבה. לפועל ישראל חתמה על הפסקת האש. כעשרים וארבע שעות לאחר שנכנסה לתוקף, הפרו המצרים את הפסקת האש בכך שקידמו טילים רבים לעבר התעלה{{הערה|ראה '''שלום שלום ואין שלום''', שלום דובער ולפא.}}, הרבי דחק להפציץ את המשגרים אך ישראל הסתפקה במחאות מדיניות בלבד.<br /> <br /> ב[[יום כיפור]] [[תשל&quot;ד]] פרצה [[מלחמת יום כיפור]]. המלחמה פרצה לאחר שישראל סרבה לגייס מילואים מחשש שתחשב כזו שפתחה את המלחמה. מאוחר יותר אמר על כך הרבי שגם ההימנעות ממתקפת מנע הייתה מרגש הנחיתות שחשו יהודים כלפי הגוי ותחושה זו עלתה לישראל בהרוגים רבים{{הערה|ש&quot;פ חיי שרה תשמ&quot;ג, '''קראתי ואין עונה''' חלק ב', עמ' 314 ואילך ועוד.}}. בתחילת המלחמה הצליח הכוח המצרי לפרוץ את מערך ההגנה של צה&quot;ל, בשבוע השני למלחמה הצליחה ישראל לכבוש מחדש את סיני ואף לחצות את התעלה, צה&quot;ל איגף כוח מצרי גדול אך נמנע מלשבות אותו גם על כך דיבר הרבי את אותם הדברים. בצפון הצליחה ישראל להדוף את הסורים ולהיכנס לתוך שטח סוריה והגיעה עד לפאתי דמשק. הרבי דחק לכבוש את דמשק לזמן קצר על מנת ליצור הרתעה גדולה ותהווה כוח שידחק את הסורים לחתום על הסכם שלום עם ישראל{{הערה|ש&quot;פ נח תשל&quot;ד.}}.<br /> <br /> לפועל ישראל לא כבשה את דמשק, וגם בגבול מצריים הסכימה לחזור לגבול הפסקת האש הקודמת.<br /> <br /> ===קעמפ דייויד===<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] ביקר נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל לצורך דיונים על הסכם שלום{{הערה|דברי הרבי על ביקור סאדאת, במוצ&quot;ש שבת פרשת ויצא תשל&quot;ח, '''קראתי ואין עונה''' חלק א' עמ' 210 ואילך.}}. בתקופה שלאחר מכן החלו דיונים רבים על חתימת הסכם תמורת נסיגת צה&quot;ל מסיני וכינון מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון ששוחררו במלחמת ששת הימים שבירתה ירושלים. בגין סרב להקמת מדינה פלסטינית אך הסכים לכונן אוטונומיה פלסטינית בחלקים משטחי יו&quot;ש וסרב לחלק את ירושלים.<br /> <br /> בתקופה ההיא דיבר הרבי רבות על כך שאסור להחזיר שטחים חיוניים לבטחון המדינה וביסס את עמדתו על השולחן ערוך בסימן שכ&quot;ט{{הערה|הובא לעיל.}}. כמו כן אמר הרבי שבאם ישראל תתעקש על עמדותיה לא תהיה למצרים ברירה אלא להסכים משום שבתקופה ההיא סאדאת היה זקוק להסכם שלום על מנת להעלות את מעמדו במצרים. כמו כן דיבר הרבי על האיוולת שבויתור שטחים שיש בהם בארות נפט שיכולים לחזק בהרבה את מעמדה הצבאי והכלכלי של ישראל ומסירתם ללא תמורה{{הערה|הרבי דיבר על כך לאחר שכבר נמסרו הבארות, שיחת כ&quot;ט אלול תש&quot;מ, '''קראתי ואין עונה''' חלק ב', עמ' 96 ואילך, ח&quot;י אלול תשמ&quot;א, שם עמ' 145, ג' תמוז תשמ&quot;ב, שם עמ' 233 ואילך.}}. בנוגע לתוכנית האטונומיה, טען הרבי, שעל ישראל לשלול את הרעיון משום שאטונומיה תהיה מנוף לדרישות פלסטיניות לכונן מדינה פלסטינית. כן טען הרבי שהוכח שכשעמדו בתוקף על עניין ירושלים הצד השני ויתר כך יש לעשות גם בשאר הסעיפים{{הערה|'''קראתי ואין עונה''', חלק א', עמ' 375.}}. הרבי אמר שמקור כל ההתרפסויות הוא הנחותות העצמית ליד הגוי{{הערה| '''קראתי ואין עונה''', חלק א', עמ' 220 ואילך.}}.<br /> <br /> לפועל, ראש הממשלה [[מנחם בגין]] חתם ב&quot;קעמפ דייויד&quot; (מעון נופש של נשיאי ארצות הברית) על הסכם מסירת סיני והסכים לכונן אוטונומיה פלסטינית, ההסכם חולק לשלבים בהם תיסוג ישראל מסיני. לפועל מצרים הפרה פעמים רבות את ההסכם{{הערה|על ההפרות הרבות של המצרים ראה '''שלום שלום ואין שלום''', [[שלום דובער וולפא]], [[תשמ&quot;א]].}} כבר לאחר השלב הראשון כשלא כוננה עם ישראל יחסים רגילים (נורמליזציה) והכניסה כוחות רבים מהמסוכם לשטח סיני. בתקופה זאת קרא הרבי לעצור את ההסכם ולא להמשיך את יישומו. הרבי הזכיר פעמים רבות שגם כאן הסיבה לכך שישראל לא עוצרת את ההסכם אלא ממשיכה בנסיגתה בעוד הצד השני אינו נוקף אצבע לביצוע ההסכם נובעת גם כן מרגש הנחיתות של יהודים כלפי הגוי.<br /> <br /> לפועל ישראל השלימה את נסיגתה ממצרים. בשנים שלאחר מכן טען הרבי שכעת מחבלים רבים נכנסים מסיני לישראל וההסכם הביא לריבוי נפגעים{{הערה|תענית אסתר תשמ&quot;ג, '''קראתי ואין עונה''', חלק ב' עמ' 337 ואילך. פורים תשמ&quot;ה, שם עמ' 355 ואילך.}}. כאשר פרצה [[מלחמת לבנון]] הראשונה דיבר הרבי על כך שזה בגלל ההרתעה שנשחקה בגלל הסכמי קעמפ דייויד, מלחמה זו הופסקה עקב הלחץ הבינלאומי למרות נצחונות גדולים בשדה הקרב, גם כאן לחץ הרבי שלא להיכנע ללחץ אלא לסיים את המלאכה ולמגר את ארגון אש&quot;ף. בפועל ישראל נתנה למחבלים לעזוב את לבנון עם נשקם והסיגה את צה&quot;ל מלבנון. הרבי הסביר על כך שזה גם כן עקב העובדה שהיהודי חש נחות מול הגוי גורמת לכך שמעדיפים אינטרסים זרים על האינטרס הבטחוני והדבר גורם להרצחם של יהודים רבים{{הערה|י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ג, '''קראתי ואין עונה''' ח&quot;ב, עמ' 317 ואילך.}}.<br /> <br /> ===הסכמים עם הפלסטינים===<br /> לחתימת הסכמי קעמפ דייויד צורפה הצהרה בכתב של מנחם בגין המדגישה את כי ירושלים תישאר בירת ישראל ועל הסכמתו לנהל משא ומתן על נתינת אוטונומיה לפלסטינים. <br /> <br /> טיוטת ההסכם של בגין אומנם לא יושמה, אך שיחות על כינון אוטונומיה התחילו. התנועה הלאומית הפלסטינית ואש&quot;ף לא השתתפו בשיחות ולמעשה התנגדו לתוכנית. התוכנית הוקפאה עם קבלת חוק היסוד ירושלים בירת ישראל באב [[תש&quot;מ]]{{הערה|1= החקיקה הושלמה ב-תש&quot;ס.}}. רצח סאדאת עירער את התוכנית, והשיחות הופסקו סופית בעקבות פרוץ מלחמת לבנון ב-[[תשמ&quot;ב]].<br /> <br /> הרבי שלל את התכנית מכל וכל, וכן אמר שאף הדיבורים על משא ומתן בנושא גורמים להתגברות הטרור ומגבירים את הלחץ העולמי על ישראל. הרבי אמר שהתביעות הפלסטניות לא יסתכמו באוטונומיה אלא יתגברו ולאחר שתכונן אוטונומיה תעלה דרישה להקמת מדינה פלסטינית כשהמטרה הסופית היא מדינה פלסטינית על כל שטחי ארץ ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] פרצה התקוממות פלסטינית (האינתיפאדה הראשונה), האינתיפאדה גרמה לכך שנציגים ישראלים ופלסטיניים ייפגשו וידונו בהסכם שלום. הרבי דיבר על כך שהשיחות רק מראות לערבים כי דרך הטרור היא הדרך הנכונה ושהמחבלים רק שואבים עידוד מהשיחות.<br /> <br /> כשניסה פרס להפיל את ממשלתו של [[יצחק שמיר]] במסגרת [[התרגיל המסריח]] (בשנת [[תש&quot;נ]]) מנע הרבי את הפלת הממשלה כשהורה לח&quot;כ [[אליעזר מזרחי]] שלא לתמוך בפרס משום שהרבי ראה סכנה עצומה בממשלת שמאל שתנסה להוביל מהלך שיכונן אוטונומיה פלסטינית. לבסוף הוקמה ממשלת ימין צרה על ידי יצחק שמיר, הרבי העדיף את ממשלתו של שמיר שהיה חסיד של עמדת ארץ ישראל השלמה.<br /> <br /> בתקופת משלתו של שמיר החלו שוב דיבורים על אוטונומיה במסגרת ועידת מדריד שכונסה אז בספרד. בתחילה התעקש שמיר שלא להשתתף בועידה מחשש שהיא תיצור לחץ בינלאומי על ישראל אך לבסוף נכנע והחליט להשתתף. בועידה השתתפו נציגי מדינת ישראל ונציגי כל מדינות ערב. הרבי דחק בשמיר לעמוד בתוקף ולא להתפשר על האינטרסים הבטחוניים של ישראל. בפועל לא יצא מהועידה דבר אך בגללה הוקדמו הבחירות ו[[יצחק רבין]] עלה לשלטון.<br /> <br /> עם עלייתו החל רבין לדון עם הפלסטינים על &quot;הסכם אוסלו&quot; שמטרתם הייתה ליצור הסכם שלום ואוטונומיה פלסטינית, באותה תקופה היה מענה מהרבי כי על חב&quot;ד לפעול על כך בגלוי ובשמה הרשמי{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79664 הפגנות נגד הממשלה? &quot;לפעול בזה בגלוי בשם חב&quot;ד&quot;]. {{אינפו}}.}} ממשלתו של רבין חתמה על שני הסכמי אוסלו עם הפלסטינים (ב[[תשנ&quot;ג]]), חתימת ההסכמים לוותה במחאה ציבורית חריפה. לאחר רצח רבין ועלית [[בנימין נתניהו]] לשלטון הוחל יישום חלקיו הראשונים של ההסכם, חסידי חב&quot;ד שתמכו בו בבחירות התנערו ממנו עקב כך{{הערה|1=[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 כשחב&quot;ד הפילו את נתניהו] {{וידאו}} {{אינפו}}.}}. השלבים המתקדמים של ההסכם נעצרו עקב התגברות הטרור הפלסטיני. כחצי שנה לאחר חתימת ההסכם נאם יו&quot;ר אש&quot;ף יאסר ערפאת ביוהנסבורג{{הערה|בנאום שכונה &quot;נאום יוהנסבורג&quot;.}} בו קרא להמשיך בדרך הטרור עד לכיבושה של כל ישראל.<br /> <br /> כשנבחר אהוד ברק ב[[תשנ&quot;ט]] החל לדון עם הפלסטינים על כינונה של מדינה פלסטינית. כששלון השיחות יצר התקוממותות פלסטינית חמושה כך יצא שהסכם אוסלו גרם במישרין לאינתיפאדה השנייה שפרצה בסוף [[תשנ&quot;ט]] במהלכה נהרגו כאלפיים יהודים הי&quot;ד. רק לאחר מבצע חומת מגן שיזם [[אריאל שרון]] בשנת [[תשס&quot;ג]] נעצרה האינתיפאדה.<br /> <br /> עם זאת יזם שרון את [[תוכנית ההתנתקות]] ([[תשס&quot;ה]]) במהלכה נמסרה רצועת עזה בצעד חד צדדי לפלסטינים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=724 על תוכנית ההתנתקות ותוצאותיה] באתר צעירי חב&quot;ד.}}, בפועל הביאה ההתנתקות לעליית ארגון הטרור &quot;חמאס&quot; לשלטון בעזה ומאז סובלים תושבי ישראל מירי טילים מהשטח שנמסר לערבים. גם לאחר מכן נמשכו נסיונות משא ומתן עם הרשות הפלסטינית לכינון מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון. כיום גם רבים מהגוש הימני בישראל תומכים בהקמת מדינה פלסטינית וחילוקי הדעות הם רק באשר לגודלה ולסידורי הביטחון.<br /> <br /> בשנת ([[תשע&quot;ד]]) עקב הלחץ הבינלאומי ניהל ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] משא ומתן לשלום בו תוקם מדינה פלסטינית. רבני חב&quot;ד ניהלו פעילות ענפה שאמורה להביא להפלת כל ממשלה שתנסה למסור חלקים מארץ ישראל{{הערה|1= [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=68674 רבני 'פיקוח נפש' לשרים: &quot;הכינו מכתבי התפטרות&quot;] באתר טורעם נט.}}. לבסוף קרס המשא ומתן.<br /> <br /> הארגונים שפועלים בנדון הם קונגרס רבני פיקוח נפש, [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]], ועוד.<br /> <br /> ==משאל עם==<br /> לפני מסירת סיני למצרים עלה הרעיון של קיום משאל עם בנושא, הרבי התייחס לנושא והבהיר כי עצם השאלה האם כדאי למסור שטחים תמורת שלום היא הטעיה{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=262&amp;CategoryID=213 &quot;שטחים תמורת שלום&quot;, שאלה מגמתית]. באתר צעירי חב&quot;ד}} משום שהסכמים רבים שנחתמו בעבר הופרו במהרה ואין כל ערובה לכך שגם הסכם זה לא יופר. וגם לו ישמור החותם על ההסכם הרי החברה הערבית מורכבת מפלגים רבים שאינם מחוייבים להסכם, או אם תתחלף ההנהגה וזו החדשה לא תהיה מחוייבת להסכם. אם כן השאלה היא אינה שטחים תמורת שלום אלא שטחים תמורת חוסר התחייבות לשלום.<br /> <br /> הרבי אמר ביחידות לאחד הפוליטיקאים כי אם עושים משאל עם הניסוח צריך להיות כך:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=האם כדאי להעמיד בסכנת נפשות כל בית ובית בארץ ישראל, ולהסתכן במלחמה, כשישראל תישאר בלי נפט, בלי גבולות בני הגנה, כשהאויב קרוב למוקדי האוכלוסייה שלנו, תמורת חתימה של סאדאת על הנייר, בשעה שברור הוא שעד היום המצרים כבר הפרו ארבע פעמים את חתימתם, וברור הוא שסאדאת לא יחיה הרבה זמן ולא ישלוט לעולם במצרים, וברור הוא שאין לו שום דיעה על הערבים ביהודה ושומרון, וברור שערביי יהודה ושומרון מכריזים בגלוי שכוונתם להשמיד ולהרוג את כל העם היושב בציון, וברור הוא שגם אם קבוצה מסויימת תסכים לשלום קבוצות אחרות לא יסכימו - והשאלה היא האם במצב זה כדאי להסתכן ולהחזיר את השטחים תמורת פיסת נייר שלא מחייבת איש?|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ==הפתרון ללחץ הבינלאומי==<br /> הפתרון היחידי ללחץ הבינלאומי על ישראל למסור את השטחים המשוחררים לערבים הוא &quot;קביעת עובדות בשטח&quot; על ידי החלת התיישבות מידית על '''כל''' השטחים שאינם מיושבים{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=300&amp;CategoryID=255 ליישב את כל השטחים], באתר צעירי חב&quot;ד.}}. המעלה הגדולה של הפתרון הוא סתימת הגולל על כל אפשרות של ייסוד מדינה בתוך שטח ישראל, משום שכאשר מספר מתיישבים גדול שאינו ניתן לפינוי מתיישב בכל חלקי השטחים בלא להותיר שטח ריאלי למדינה פלסטינית, יכיר העולם וגם הפלסטינים בעצמם בכך שההתיישבות היהודית בשטחים הינה עובדה מוגמרת שכבר וממילא יחדלו הלחצים.<br /> <br /> הרבי הבהיר כי התיישבות איטית ובנקודות ספורות רק מזמינה לחץ נוסף כיון שמדינות העולם רואות שישראל אינה נחושה ליישב את השטחים ועושה זאת באטיות ובהיסוס הן רק מגבירות את הלחץ, היות שהן מבינות שישראל אינה משוכנת בבעלותה על שטחים אלו, כך שאם יגבר הלחץ ישראל תעצור את ההתיישבות ואף תפרק אותה. לעומת זאת התיישבות מהירה על כל השטחים בבת אחת מאותת לעולם על נחישות שמונעת לחץ. מספר פעמים אמר הרבי שצריך להביא &quot;מליון מתיישבים&quot;.<br /> <br /> הרבי הכיר בכך כי התיישבות שכזאת יעורר גל גינויים ולחץ ממדינות העולם אך הסביר כי התגובה הזועמת תהייה לזמן קצר יחסית ולאחר מכן יחדלו הלחצים, ואילו ההתנחלות האיטית גורמת לאותם הגינויים אך ללא הפסקה. <br /> <br /> הרבי הבהיר כי על הדבר להיעשות בשקט וללא הכרזות פומביות שיגררו לחץ רב מהעולם שעלול להביא לביטול ההתישבות. הרבי באר שכאשר היהודי מראה את כוחו הדבר מרגיז את הגוי והוא מוכרח לגנות את הדבר, ולעומת זאת ראו במוחש שכאשר החלו התיישבות במקומות מסויימים בנחישות וללא הכרזה פומבית המעצמות נמנעו מלהגיב, הרבי הביא כדוגמה את הכור הגרעיני הישראלי שנבנה ללא הכרזות ובנחישות והעולם לא אמר דבר. הרבי הוסיף שברור שהשקט בהתיישבות לא צריכה להיות על חשבון ההסברה הפומבית בזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *לוי יצחק גרונר, משה לייב קרישבסקי, '''קראתי ואין עונה''' - כל שיחותיו של הרבי בנושא שלימות הארץ (2 כרכים)<br /> *[[יוסי אליטוב]] ו[[בנימין ליפקין]], '''שלימות הארץ''' - ליקוט משיחות הרבי בנושא שלימות הארץ וסיקור פעולותיו של הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], מגדולי העוסקים בתחום, תשנ&quot;ו{{הערה|הספר הופץ לקראת בחירות תשנ&quot;ו באלפי עותקים.}}. <br /> *[[שלום דובער וולפא]], '''דעת תורה''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא שלימות הארץ, תש&quot;מ.<br /> *שלום דובער וולפא, '''שלום שלום ואין שלום''' - חוסר האפשרות לשלום, תשמ&quot;א.<br /> *שלום דובער וולפא, '''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - מדברי גדולי ישראל נגד מסירת שטחים, תשמ&quot;ב.<br /> *'''בנפשינו הדבר''' - סקירה בטחונית, הועד לשיחות באנגלית.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/497495 משנתו של הרבי על הסכסוך היהודי ערבי] ב[[אתר בית חב&quot;ד]].<br /> *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/497509 סקירה היסטורית על הסכסוך היהודי ערבי והדרכים שנוסו], באתר בית חב&quot;ד.<br /> *[http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=213 עמדתו של הרבי על מסירת שטחים והסכסוך היהודי ערבי] באתר צעירי חב&quot;ד.<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66475 בנאום בכנסת: השר ארדן מצטט את הרש&quot;י הראשון] {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:וילחם מלחמות ה']]<br /> [[קטגוריה:ארץ ישראל]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99&diff=182664 2014-06-13T13:16:16Z

<p>ר&#039;ובן: הוספת נושא המאבק</p> <hr /> <div>{{בעריכה}}<br /> [[תמונה:מיהו יהודי.jpg|left|thumb|250px|מגישים לראש הממשלה [[יצחק שמיר]] את עצומת המליון לתיקון החוק]]<br /> <br /> '''מיהו יהודי''' הוא שמו של המאבק אותו ניהל [[הרבי]] לתיקון חוק השבות להכרה ב'''גיור כהלכה''' בלבד, לעומת הנוסח הקובע שיהודי הוא מי שהתגייר ללא איזכור המילה כהלכה, דבר המהווה פרצה שיכולה להביא להתבוללות.<br /> <br /> המאבק לתיקון החוק החל בשנת [[תש&quot;ל]] ונמשך עד היום.<br /> <br /> ==נושא המאבק==<br /> חוק השבות קובע כי כל יהודי, בזכותו לעלות לארץ. בשנת [[תש&quot;ל]] הוכנס תיקון בחוק שמטרתו להגדיר מיהו יהודי: &quot;לענין חוק זה, &quot;יהודי&quot; - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת&quot;. מטרת התיקון הייתה למנוע מצב שבו אדם מגדיר את עצמו יהודי באוד הוא איננו כזה ועל הרשויות יהיה לקבלו כיהודי מהעדר הגדרה למושג. סיעת המפד&quot;ל שהיגישה את התיקון ראתה בו תיקון גדול שמגדיר היטב את דרך ההצטרפות לעם היהודי.<br /> <br /> בהתועדות [[פורים]] [[תש&quot;ל]] נשא הרבי שיחה מיוחדת שבה הבהיר שהתיקון אינו פותר את הבעיה אלא מעצים אותה משום שהחוק לא קובע איזה גיור יהיה כשר ויש בו פתח גם לגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. בשונה מהחוק הקודם, התיקון מכניס את הגיורים שאינם לפי ההלכה לתוך ההלכה והופך אותם ליגיטמיים, ובזה פותח בפת לנישואי תערובת והתבוללות. <br /> <br /> הרבי ראה בחוק גזירה וכינה זאת: &quot;הגזירה האיומה ביותר שלא הייתה כמוה&quot;. וחומרתה הגדולה היא שיהודים הם אלו שמחוקק חוק שכל המותו היא כפירה בקב&quot;ה.<br /> ==ראשי המאבק==<br /> יו&quot;ר [[הועד למען שלימות העם]] היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו. <br /> ==הזדמנויות שחלפו==<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר הליכוד בראשות מר מנחם בגין תפס את הגה השלטון, היו שחשבו כי כעת הגיעה הזדמנות לתקן את החוק. ואכן אגודת ישראל התנתה את כניסתה לקואליציה בתיקון החוק. בגין הבטיח להשתדל לתקן את החוק, אך בפועל לא עשה מאומה. שש שנים לחמו חסידי חב&quot;ד בדרכים שונות, על פי הוראות הרבי, למען תיקון החוק, אך ללא הצלחה. <br /> <br /> שבועיים לפני פטירת הרב [[נחום טרבניק]], ביום י&quot;ט ב[[אלול]] [[תשמ&quot;ג]], התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק ‘מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא. <br /> <br /> מיד עם היודע דבר ההתפטרות, שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: &quot;לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק ‘מיהו יהודי'&quot;. מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.<br /> <br /> ==התבטאות נדירה==<br /> ב[[ל&quot;ג בעומר]] תש&quot;ל השתתף הרבי ב'[[פאראד]]' שנערך בחצר [[770]]. בשיחה שאמר הרבי באותו המעמד הוא התייחס למלחמת ההתשה ואמר שמותם של החיילים במלחמה היא תוצאה מרישום גויים שעלו מרוסיה כיהודים. דברים אלו גרמו לסערה ציבורית גדולה בארץ ישראל. הגדילה לעשות ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, ועשתה מחאה פומבית במהלך ישיבה בכנסת.<br /> העיתונים בישראל תקפו את הרבי בכך שמשתמש בחייהם של החיילים ככלי להצלחה במלחמה הפוליטית (כביכול) של תיקון חוק 'מיהו יהודי'.<br /> <br /> הרבי התייחס להתקפות אלו במהלך התוועדות שהתקיימה בשבת פרשת בהעלותך ואמר (תוכן): כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים.<br /> הרבי המשיך ואמר ש'מה לעשות וכך הוא רואה' האם מצפים ממנו שלא יאמר את הדברים אפילו שהוא רואה?!.<br /> ==כנס עסקני אנ&quot;ש==<br /> כנס עסקני [[אנ&quot;ש]] בנושא [[מיהו יהודי]] התקיים בכ&quot;ז תשרי [[תשל&quot;א]] בהשתתפות מאות מאנ&quot;ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.<br /> <br /> בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב יעקב כץ, הרב משה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב חנוך גליצינשטיין, הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.<br /> <br /> ==תפקיד השלוחים==<br /> בשיחת כ&quot;ד טבת תשמ&quot;ט {{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;id=731&amp;lang=hebrew אתר שטורעם]}} דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בעניני ארץ ישראל, ועל פי השמועה המדובר הי' בעניני שלימות הארץ, ובין הדברים אמר הרבי:<br /> <br /> &quot;כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את השלוחים לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו בארץ הקודש וכיו&quot;ב - הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר '''שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו'''...<br /> <br /> &quot;הדגשה מיוחדת בנוגע לבני ישראל הנמצאים בחוץ-לארץ, ובפרט השלוחים - עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ - הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.<br /> <br /> &quot;ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, '''כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ''', ועל אחת כמה וכמה - הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה&quot;ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן - אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה&quot;ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד&quot;לעשות לו יתברך דירה בתחתונים&quot;.<br /> <br /> &quot;ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם - השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו&quot;ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם - עאכו&quot;כ רוב עם ישראל הנמצא בחו&quot;ל... '''עליהם לחדול מיד משקו&quot;ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ&quot;י במקום שהם - הפצת היהדות, ובנוגע לבנ&quot;י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים)''', ולהשתדל ככל הפאשרי להרבות בהפצת היהדות - לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים.&quot;<br /> <br /> <br /> במענה כמה ימים אח&quot;כ {{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון תשע&quot;ד עמוד 8]}} כתב הרבי:<br /> <br /> &quot;1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו&quot;ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''<br /> <br /> &quot;2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם<br /> <br /> &quot;3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו&quot;ע '''וכיו&quot;ב'''<br /> <br /> &quot;4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע&quot;ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה&quot;ק<br /> <br /> &quot;5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר<br /> <br /> &quot;6) והמשתתף בשקו&quot;ט זו - מסייע להם<br /> <br /> &quot;7) כהנ&quot;ל פשוט<br /> <br /> &quot;8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב&quot;ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה<br /> <br /> &quot;9) ודחוף&quot;<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=28720 מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק] - ראיון עם הרב [[שמואל חפר]], יו&quot;ר הוועד למען שלימות העם, [[מנחם זיגלבוים]], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] - {{אינפו}}<br /> * [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2212 הוא מניח תפילין פסולות]{{וידאו}} הרבי מדבר בכאב רב אודות ההתנגדות לתיקון החוק, וקושר זאת להתנגדות למבצע תפילין שהחל באותה תקופה. הרבי אומר שההסבר להתנגדות הוא כיון שהמתנגד מניח תפילין פסולות! - {{אינפו}}<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=68640 לאחר 7 שנות נישואין: יהדות האשה מוטלת בספק] - מתוצאות אי התיקון של חוק השבות - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מושגים כלליים]]<br /> [[קטגוריה:מיהו יהודי|*]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5&diff=179452 2014-05-22T19:58:21Z

<p>ר&#039;ובן: /* קעמפ דייויד */ תקלדה</p> <hr /> <div>'''שלימות הארץ''' (או '''המערכה על שלימות הארץ''') הייתה מערכה שניהל הרבי למניעת '''מסירת שטחים''' משטחי [[ארץ ישראל]] או שטחים החיוניים לבטחונה (&quot;'''שטחים תמורת שלום'''&quot;). כמו כן כלל המאבק לחצים על השלטון בישראל להשיג הכרעה ברורה במלחמותיו. המאבק החל מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ונמשך עד היום.<br /> <br /> במרבית המקרים ממשלת ישראל לא עשתה כעצת הרבי למרות שנכונותם הוכחה בבירור{{הבהרה|לנסח משפט זה בצורה אחרת, אנציקלופדית וברורה יותר}}.<br /> ==זכותינו על הארץ==<br /> הרבי התנגד נמרצות לטענה שאומות העולם הן אלו שהעניקו לנו את הארץ בהצבעתן ב[[או&quot;ם]] או בהצהרות כלשהן (כהצהרת בלפור ודומיה) משום שאין ברשותן של מדינות העולם למסור לנו משהו שלא שיך להן. כך, גם התנגד הרבי לאלו שטוענים כי יש לעם ישראל &quot;זכות היסטורית&quot; על ארץ ישראל כיון שהיא ארץ אבותינו, מכיוון שעמים רבים שכנו בארץ בזמנים שונים ואין להם כל זכות על הארץ כשם שבכל מדינה אחרת לא יכול אף עם לטעון לזכאותו עליה מכיוון ששכן שם לפני דורות{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=280&amp;CategoryID=254. זכותינו על הארץ] באתר צעירי חב&quot;ד מתוך הספר '''שלמות הארץ''' עמ' 33-36.}}, כדוגמה הביא הרבי את העובדה שהאינדיאנים אינם יכולם לדרוש זכות על ארצו הברית למרות שגרו בה.<br /> <br /> הרבי הבהיר פעמים רבות שהזכות היחידה של עם ישראל על ארץ הקודש היא זכות ההבטחה האלוקית, הזכות שהקב&quot;ה הבטיח ל[[אברהם אבינו]] &quot;לזרעך נתתי את כל הארץ הזאת&quot;{{הערה|בראשית פרק י&quot;ב פסוק ז'.}}, את אותה הבטחה הבטיח הקב&quot;ה ל[[יצחק אבינו|יצחק]]{{הערה|&quot;והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך&quot;... ונתתי לזרעך את כל הארצות האל&quot;. בראשית פרק כ&quot;ו פסוקים ג'-ד'.}} וכן חזר על ההבטחה ל[[יעקב אבינו|יעקב]]{{הערה| &quot;הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך&quot; בראשית פרק כ&quot;ח פסוק י&quot;ג.}}. וכן ביציאת מצרים הבטיח ה' לישראל את הארץ באומרו &quot;והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'&quot;{{הערה|שמות פרק ו' פסוק ז'.}}. הבטחות אלו של הקב&quot;ה מהוות את הבעלות היהודית על ארץ ישראל והן הטענות היחידות שאין להן עוררין מכיוון שרובו של העולם מאמין בבורא עולם וב[[תנ&quot;ך]] ובכתוב בו. טענות אלו הן טענות הצודקות והישרות ביותר שאין להן עוררין והן אלו שיתקבלו על מדינות העולם יותר מכל טענה אחרת.<br /> <br /> מלבד זאת דחה הרבי גם את הטענות כי גם [[ישמעאל]] היה בנו של אברהם אבינו ולכן גם לצאצאיו יש זכות בארץ ישראל, משום שהערבים בימינו אינם צאצאי ישמעאל, ומלבד זאת ישמעאל וכל בני הפילגשים לא ירשו את הארץ אלא שולחו עוד בחיי אברהם לארץ בני קדם{{הערה|בראשית כ&quot;ה פסוק ו'.}}, כך שאין להם כל חלק בארץ ולכן גם לו היו צאצאיו של ישמעאל, אין להם כל בעלות על הארץ.<br /> <br /> ==ההסברה בעולם==<br /> הרבי הסביר שהטיעון היחידי שיתקבל בעולם על בעלות עם ישראל על הארץ הוא ציטוטו של הפירוש [[רש&quot;י]] על התורה על הפסוק &quot;בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ&quot;{{הערה|בראשית א, א.}}:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום: כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים. שאם יאמרו אומות העולם לישראל: לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב&quot;ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו|מקור=רש&quot;י בראשית א', א'. |מרכאות=כן}}<br /> <br /> רש&quot;י מסביר שהסיבה שהתורה מספרת את סיפור [[בריאת העולם]] ולא מתחילה מהמצוות, היא כדי שכאשר יהיה זמן ויבוא עם שיאמר שעם ישראל גזל את ארצו תהיה לעם ישראל תשובה מן המוכן, שהקב&quot;ה ברא את העולם והוא מנהל בכוחו את העולם, והוא נתן את הארץ לשבע אומות ולאחר מכן נתנה לנו לאחוזת עולם, ואם כן עם ישראל רק שחרר את ארצו ולא גזל אותה.<br /> <br /> במהלך השנים נעשה כמה פעמים שימוש בפסוק זה אך זה נעשה רק בשיחות סגורות או בנאומים בתוך ישראל ולא באו&quot;ם או בנאום לעולם.<br /> <br /> ==שטחים תמורת שלום==<br /> מאז מלחמת ששת הימים עלו רעיונות של החזרת שטחים ששוחררו במלחמה תמורת הסכם שלום. הרבי הביע התנגדות עזה להחזרת שטחים תמורת שלום ודיבר על כך פעמים רבות. את התנגדותו ביסס הרבי על שלש סיבות מרכזיות.<br /> <br /> 1. '''פיקוח נפש''' - עמדת מומחי הצבא כי כל מסירה של שטחים תביא לסיכון ביטחונם של תושבי [[מדינת ישראל]]{{הערה|הרבי הדגיש כי קיימים גם מומחי צבא הקובעים כי מסירת שטחים לא תגרום לפיקוח נפש אך זאת כיוון שהם מערבים נטיות ודעות פוליטיות בשיקול הצבאי הטהור.}}.<br /> <br /> 2. '''חוסר סמכות''' - ארץ ישראל ניתנה לכל עם ישראל יחד ולשלטון בארץ ישראל אין את הסמכות למסור חלקים ממנה{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=283&amp;CategoryID=254. איש אינו בעל הבית למסור שטחים] באתר צעירי חב&quot;ד. מתוך '''שלמות הארץ''' עמ' 37.}}. <br /> <br /> 3. '''הלכה''' - ההלכה קובעת{{הערה|שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ&quot;ט.}} כי &quot;נכרים שצרו על עיירות ישראל... בעיר הסמוכה לספר, אפילו אינן רוצים לבא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש בפניהם&quot;. מכאן הסיק הרבי כי אסורה מסירת שטחי גבול לאויב באופן עקרוני, אף כאשר המצב הקיים יכול לסכן חיים, שכן היא יכולה לגרום לכיבוש טוטלי בידי האויב. הרבי ציין כי הלכה זו חלה גם בחו&quot;ל ולא רק בתחום ארץ ישראל{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=292&amp;CategoryID=255 פסק ההלכה אפילו בחו&quot;ל] באתר צעירי חב&quot;ד.}}.<br /> <br /> הרבי הביע התנגדות נחרצת להבנת הסכסוך כסכסוך על שליטה ועל שטחים, הרבי ראה את התביעה הערבית על הארץ כערעור על עצם קיומו של עם ישראל. לכן גם ראה הרבי סכנת נפשות בכל נסיגה של צה&quot;ל אפילו בשטח שאינו מוגדר כשטח של ארץ ישראל{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=264&amp;CategoryID=213 מהו באמת הסכסוך היהודי ערבי] באתר צעירי חב&quot;ד, [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=264&amp;CategoryID=213 שטחים תמורת שלום] באתר בית חב&quot;ד.}}.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ===רקע===<br /> {{ערכים מורחבים|ערך=[[מלחמת ששת הימים]], [[מלחמת יום כיפור]]}}<br /> [[מלחמת ששת הימים]] שהסתיימה בנצחון ישראלי מוחץ ([[תשכ&quot;ז]]) באה לאחר תקופה ארוכה של מתיחות עצומה בארץ מפני המלחמה, הרבי היה היחיד שחזה את הניצחון ושלח מסרים מרגיעים לישראל. במהלך המלחמה שחררה ישראל את ירושלים ואת החלק המערבי (הגדה המערבית) של ישראל שהיה בשליטה ירדנית, את רמת הגולן מהסורים וכבשה את חצי האי סיני מידי המצרים.<br /> <br /> בסיום המלחמה החלו גורמים ישראלים לדבר על מוכנות להשיב את השטחים ששוחררו בתמורה לכינון שלום בין ישראל לאויביה. הצד הערבי סרב אך מיד החל במערכה דיפלומטית כבירה שמטרתה לאלץ את ישראל לסגת מהשטחים שכבשה ללא התחייבות ערבית. הרבי דיבר רבות על כך שהסיבה היחידה לכך היא שישראל הציעה בעצמה הצעה שהביאה את הערבים להכרה בכך שיוכלו להשיג את השטחים על ידי לחץ. הרבי הסביר שהדבר נובע מכך שיהודי מרגיש את עצמו נחות לעומת הגוי וחש צורך לרצותו, לעומת זאת לו הגוי היה רואה שהיהודי מתנהג ב&quot;גאון יעקב&quot; הגוי מבטל את עצמו בפני היהודי.<br /> <br /> בסוף המלחמה נחתם הסכם הפסקת אש בין הצדדים הלוחמים. מצרים הפרה את הפסקת האש בכך שקידמה טילים לעבר תעלת סואץ בניגוד לנחתם. הרבי דחף רבות לכך שצה&quot;ל יפציץ את המצרים ולא יחכה לכך שהמצרים יתקפו ראשונים, הרבי טען שתגובה קשה על הפרת הפסקת האש תביא להרתעה שתמנע מחיר דמים כבד בעתיד. בפועל צה&quot;ל נמנע מלהגיב והדבר יצר את מלחמת ההתשה במהלכה ספג צה&quot;ל אבידות כבדות ונמנע להשמיד את מערך הטילים המצרי שגרם לאבידות כבדות במלחמת יום כיפור.<br /> <br /> בתקופת המלחמה התאמץ נשיא [[ארצות הברית]] דאז ניקסון להשיג הפסקת אש בין הצדדים. הרבי העביר ללא הרף מסרים לישראל במכתבים לבכירים וכן דיבר על כך בשיחות שאסור להסכים להפסקת אש משום שהיא תשמש את מצרים לחימוש מסיבי שיביא בסופו של דבר למלחמה שתגבה קרבנות רבים בהרבה. לפועל ישראל חתמה על הפסקת האש. כעשרים וארבע שעות לאחר שנכנסה לתוקף, הפרו המצרים את הפסקת האש בכך שקידמו טילים רבים לעבר התעלה{{הערה|ראה '''שלום שלום ואין שלום''', שלום דובער ולפא.}}, הרבי דחק להפציץ את המשגרים אך ישראל הסתפקה במחאות מדיניות בלבד.<br /> <br /> ב[[יום כיפור]] [[תשל&quot;ד]] פרצה [[מלחמת יום כיפור]]. המלחמה פרצה לאחר שישראל סרבה לגייס מילואים מחשש שתחשב כזו שפתחה את המלחמה. מאוחר יותר אמר על כך הרבי שגם ההימנעות ממתקפת מנע הייתה מרגש הנחיתות שחשו יהודים כלפי הגוי ותחושה זו עלתה לישראל בהרוגים רבים{{הערה|ש&quot;פ חיי שרה תשמ&quot;ג, '''קראתי ואין עונה''' חלק ב', עמ' 314 ואילך ועוד.}}. בתחילת המלחמה הצליח הכוח המצרי לפרוץ את מערך ההגנה של צה&quot;ל, בשבוע השני למלחמה הצליחה ישראל לכבוש מחדש את סיני ואף לחצות את התעלה, צה&quot;ל איגף כוח מצרי גדול אך נמנע מלשבות אותו גם על כך דיבר הרבי את אותם הדברים. בצפון הצליחה ישראל להדוף את הסורים ולהיכנס לתוך שטח סוריה והגיעה עד לפאתי דמשק. הרבי דחק לכבוש את דמשק לזמן קצר על מנת ליצור הרתעה גדולה ותהווה כוח שידחק את הסורים לחתום על הסכם שלום עם ישראל{{הערה|ש&quot;פ נח תשל&quot;ד.}}.<br /> <br /> לפועל ישראל לא כבשה את דמשק, וגם בגבול מצריים הסכימה לחזור לגבול הפסקת האש הקודמת.<br /> <br /> ===קעמפ דייויד===<br /> בשנת [[תשל&quot;ז]] ביקר נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל לצורך דיונים על הסכם שלום{{הערה|דברי הרבי על ביקור סאדאת, במוצ&quot;ש שבת פרשת ויצא תשל&quot;ח, '''קראתי ואין עונה''' חלק א' עמ' 210 ואילך.}}. בתקופה שלאחר מכן החלו דיונים רבים על חתימת הסכם תמורת נסיגת צה&quot;ל מסיני וכינון מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון ששוחררו במלחמת ששת הימים שבירתה ירושלים. בגין סרב להקמת מדינה פלסטינית אך הסכים לכונן אוטונומיה פלסטינית בחלקים משטחי יו&quot;ש וסרב לחלק את ירושלים.<br /> <br /> בתקופה ההיא דיבר הרבי רבות על כך שאסור להחזיר שטחים חיוניים לבטחון המדינה וביסס את עמדתו על השולחן ערוך בסימן שכ&quot;ט{{הערה|הובא לעיל.}}. כמו כן אמר הרבי שבאם ישראל תתעקש על עמדותיה לא תהיה למצרים ברירה אלא להסכים משום שבתקופה ההיא סאדאת היה זקוק להסכם שלום על מנת להעלות את מעמדו במצרים. כמו כן דיבר הרבי על האיוולת שבויתור שטחים שיש בהם בארות נפט שיכולים לחזק בהרבה את מעמדה הצבאי והכלכלי של ישראל ומסירתם ללא תמורה{{הערה|הרבי דיבר על כך לאחר שכבר נמסרו הבארות, שיחת כ&quot;ט אלול תש&quot;מ, '''קראתי ואין עונה''' חלק ב', עמ' 96 ואילך, ח&quot;י אלול תשמ&quot;א, שם עמ' 145, ג' תמוז תשמ&quot;ב, שם עמ' 233 ואילך.}}. בנוגע לתוכנית האטונומיה, טען הרבי, שעל ישראל לשלול את הרעיון משום שאטונומיה תהיה מנוף לדרישות פלסטיניות לכונן מדינה פלסטינית. כן טען הרבי שהוכח שכשעמדו בתוקף על עניין ירושלים הצד השני ויתר כך יש לעשות גם בשאר הסעיפים{{הערה|'''קראתי ואין עונה''', חלק א', עמ' 375.}}. הרבי אמר שמקור כל ההתרפסויות הוא הנחותות העצמית ליד הגוי{{הערה| '''קראתי ואין עונה''', חלק א', עמ' 220 ואילך.}}.<br /> <br /> לפועל, ראש הממשלה [[מנחם בגין]] חתם ב&quot;קעמפ דייויד&quot; (מעון נופש של נשיאי ארצות הברית) על הסכם מסירת סיני והסכים לכונן אוטונומיה פלסטינית, ההסכם חולק לשלבים בהם תיסוג ישראל מסיני. לפועל מצרים הפרה פעמים רבות את ההסכם{{הערה|על ההפרות הרבות של המצרים ראה '''שלום שלום ואין שלום''', [[שלום דובער וולפא]], [[תשמ&quot;א]].}} כבר לאחר השלב הראשון כשלא כוננה עם ישראל יחסים רגילים (נורמליזציה) והכניסה כוחות רבים מהמסוכם לשטח סיני. בתקופה זאת קרא הרבי לעצור את ההסכם ולא להמשיך את יישומו. הרבי הזכיר פעמים רבות שגם כאן הסיבה לכך שישראל לא עוצרת את ההסכם אלא ממשיכה בנסיגתה בעוד הצד השני אינו נוקף אצבע לביצוע ההסכם נובעת גם כן מרגש הנחיתות של יהודים כלפי הגוי.<br /> <br /> לפועל ישראל השלימה את נסיגתה ממצרים. בשנים שלאחר מכן טען הרבי שכעת מחבלים רבים נכנסים מסיני לישראל וההסכם הביא לריבוי נפגעים{{הערה|תענית אסתר תשמ&quot;ג, '''קראתי ואין עונה''', חלק ב' עמ' 337 ואילך. פורים תשמ&quot;ה, שם עמ' 355 ואילך.}}. כאשר פרצה [[מלחמת לבנון]] הראשונה דיבר הרבי על כך שזה בגלל ההרתעה שנשחקה בגלל הסכמי קעמפ דייויד, מלחמה זו הופסקה עקב הלחץ הבינלאומי למרות נצחונות גדולים בשדה הקרב, גם כאן לחץ הרבי שלא להיכנע ללחץ אלא לסיים את המלאכה ולמגר את ארגון אש&quot;ף. בפועל ישראל נתנה למחבלים לעזוב את לבנון עם נשקם והסיגה את צה&quot;ל מלבנון. הרבי הסביר על כך שזה גם כן עקב העובדה שהיהודי חש נחות מול הגוי גורמת לכך שמעדיפים אינטרסים זרים על האינטרס הבטחוני והדבר גורם להרצחם של יהודים רבים{{הערה|י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ג, '''קראתי ואין עונה''' ח&quot;ב, עמ' 317 ואילך.}}.<br /> <br /> ===הסכמים עם הפלסטינים===<br /> לחתימת הסכמי קעמפ דייויד צורפה הצהרה בכתב של מנחם בגין המדגישה את כי ירושלים תישאר בירת ישראל ועל הסכמתו לנהל משא ומתן על נתינת אוטונומיה לפלסטינים. <br /> <br /> טיוטת ההסכם של בגין אומנם לא יושמה, אך שיחות על כינון אוטונומיה התחילו. התנועה הלאומית הפלסטינית ואש&quot;ף לא השתתפו בשיחות ולמעשה התנגדו לתוכנית. התוכנית הוקפאה עם קבלת חוק היסוד ירושלים בירת ישראל באב [[תש&quot;מ]]{{הערה|1= החקיקה הושלמה ב-תש&quot;ס.}}. רצח סאדאת עירער את התוכנית, והשיחות הופסקו סופית בעקבות פרוץ מלחמת לבנון ב-[[תשמ&quot;ב]].<br /> <br /> הרבי שלל את התכנית מכל וכל, וכן אמר שאף הדיבורים על משא ומתן בנושא גורמים להתגברות הטרור ומגבירים את הלחץ העולמי על ישראל. הרבי אמר שהתביעות הפלסטניות לא יסתכמו באוטונומיה אלא יתגברו ולאחר שתכונן אוטונומיה תעלה דרישה להקמת מדינה פלסטינית כשהמטרה הסופית היא מדינה פלסטינית על כל שטחי ארץ ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] פרצה התקוממות פלסטינית (האינתיפאדה הראשונה), האינתיפאדה גרמה לכך שנציגים ישראלים ופלסטיניים ייפגשו וידונו בהסכם שלום. הרבי דיבר על כך שהשיחות רק מראות לערבים כי דרך הטרור היא הדרך הנכונה ושהמחבלים רק שואבים עידוד מהשיחות.<br /> <br /> כשניסה פרס להפיל את ממשלתו של [[יצחק שמיר]] במסגרת [[התרגיל המסריח]] (בשנת [[תש&quot;נ]]) מנע הרבי את הפלת הממשלה כשהורה לח&quot;כ [[אליעזר מזרחי]] שלא לתמוך בפרס משום שהרבי ראה סכנה עצומה בממשלת שמאל שתנסה להוביל מהלך שיכונן אוטונומיה פלסטינית. לבסוף הוקמה ממשלת ימין צרה על ידי יצחק שמיר, הרבי העדיף את ממשלתו של שמיר שהיה חסיד של עמדת ארץ ישראל השלמה.<br /> <br /> בתקופת משלתו של שמיר החלו שוב דיבורים על אוטונומיה במסגרת ועידת מדריד שכונסה אז בספרד. בתחילה התעקש שמיר שלא להשתתף בועידה מחשש שהיא תיצור לחץ בינלאומי על ישראל אך לבסוף נכנע והחליט להשתתף. בועידה השתתפו נציגי מדינת ישראל ונציגי כל מדינות ערב. הרבי דחק בשמיר לעמוד בתוקף ולא להתפשר על האינטרסים הבטחוניים של ישראל. בפועל לא יצא מהועידה דבר אך בגללה הוקדמו הבחירות ו[[יצחק רבין]] עלה לשלטון.<br /> <br /> עם עלייתו החל רבין לדון עם הפלסטינים על &quot;הסכם אוסלו&quot; שמטרתם הייתה ליצור הסכם שלום ואוטונומיה פלסטינית, באותה תקופה היה מענה מהרבי כי על חב&quot;ד לפעול על כך בגלוי ובשמה הרשמי{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=79664 הפגנות נגד הממשלה? &quot;לפעול בזה בגלוי בשם חב&quot;ד&quot;]. {{אינפו}}.}} ממשלתו של רבין חתמה על שני הסכמי אוסלו עם הפלסטינים (ב[[תשנ&quot;ג]]), חתימת ההסכמים לוותה במחאה ציבורית חריפה. לאחר רצח רבין ועלית [[בנימין נתניהו]] לשלטון הוחל יישום חלקיו הראשונים של ההסכם, חסידי חב&quot;ד שתמכו בו בבחירות התנערו ממנו עקב כך{{הערה|1=[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 כשחב&quot;ד הפילו את נתניהו] {{וידאו}} {{אינפו}}.}}. השלבים המתקדמים של ההסכם נעצרו עקב התגברות הטרור הפלסטיני. כחצי שנה לאחר חתימת ההסכם נאם יו&quot;ר אש&quot;ף יאסר ערפאת ביוהנסבורג{{הערה|בנאום שכונה &quot;נאום יוהנסבורג&quot;.}} בו קרא להמשיך בדרך הטרור עד לכיבושה של כל ישראל.<br /> <br /> כשנבחר אהוד ברק ב[[תשנ&quot;ט]] החל לדון עם הפלסטינים על כינונה של מדינה פלסטינית. כששלון השיחות יצר התקוממותות פלסטינית חמושה כך יצא שהסכם אוסלו גרם במישרין לאינתיפאדה השנייה שפרצה בסוף [[תשנ&quot;ט]] במהלכה נהרגו כאלפיים יהודים הי&quot;ד. רק לאחר מבצע חומת מגן שיזם [[אריאל שרון]] בשנת [[תשס&quot;ג]] נעצרה האינתיפאדה.<br /> <br /> עם זאת יזם שרון את [[תוכנית ההתנתקות]] ([[תשס&quot;ה]]) במהלכה נמסרה רצועת עזה בצעד חד צדדי לפלסטינים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=724 על תוכנית ההתנתקות ותוצאותיה] באתר צעירי חב&quot;ד.}}, בפועל הביאה ההתנתקות לעליית ארגון הטרור &quot;חמאס&quot; לשלטון בעזה ומאז סובלים תושבי ישראל מירי טילים מהשטח שנמסר לערבים. גם לאחר מכן נמשכו נסיונות משא ומתן עם הרשות הפלסטינית לכינון מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון. כיום גם רבים מהגוש הימני בישראל תומכים בהקמת מדינה פלסטינית וחילוקי הדעות הם רק באשר לגודלה ולסידורי הביטחון.<br /> <br /> כיום ([[תשע&quot;ד]]) עקב הלחץ הבינלאומי מנהל ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] משא ומתן לשלום בו תוקם מדינה פלסטינית וקיים חשש רב מחתימתו של הסכם שכזה שיסכן את כל ארץ ישראל. בכל השנים האחרונות מנהלים רבני חב&quot;ד פעילות ענפה שאמורה להביא להפלת כל ממשלה שתנסה למסור חלקים מארץ ישראל{{הערה|1= [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=68674 רבני 'פיקוח נפש' לשרים: &quot;הכינו מכתבי התפטרות&quot;] באתר טורעם נט.}}.<br /> <br /> הארגונים שפועלים בנדון הם קונגרס רבני פיקוח נפש, [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]], ועוד.<br /> <br /> ==משאל עם==<br /> לפני מסירת סיני למצרים עלה הרעיון של קיום משאל עם בנושא, הרבי התייחס לנושא והבהיר כי עצם השאלה האם כדאי למסור שטחים תמורת שלום היא הטעיה{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=262&amp;CategoryID=213 &quot;שטחים תמורת שלום&quot;, שאלה מגמתית]. באתר צעירי חב&quot;ד}} משום שהסכמים רבים שנחתמו בעבר הופרו במהרה ואין כל ערובה לכך שגם הסכם זה לא יופר. וגם לו ישמור החותם על ההסכם הרי החברה הערבית מורכבת מפלגים רבים שאינם מחוייבים להסכם, או אם תתחלף ההנהגה וזו החדשה לא תהיה מחוייבת להסכם. אם כן השאלה היא אינה שטחים תמורת שלום אלא שטחים תמורת חוסר התחייבות לשלום.<br /> <br /> הרבי אמר ביחידות לאחד הפוליטיקאים כי אם עושים משאל עם הניסוח צריך להיות כך:<br /> <br /> {{ציטוט|תוכן=האם כדאי להעמיד בסכנת נפשות כל בית ובית בארץ ישראל, ולהסתכן במלחמה, כשישראל תישאר בלי נפט, בלי גבולות בני הגנה, כשהאויב קרוב למוקדי האוכלוסייה שלנו, תמורת חתימה של סאדאת על הנייר, בשעה שברור הוא שעד היום המצרים כבר הפרו ארבע פעמים את חתימתם, וברור הוא שסאדאת לא יחיה הרבה זמן ולא ישלוט לעולם במצרים, וברור הוא שאין לו שום דיעה על הערבים ביהודה ושומרון, וברור שערביי יהודה ושומרון מכריזים בגלוי שכוונתם להשמיד ולהרוג את כל העם היושב בציון, וברור הוא שגם אם קבוצה מסויימת תסכים לשלום קבוצות אחרות לא יסכימו - והשאלה היא האם במצב זה כדאי להסתכן ולהחזיר את השטחים תמורת פיסת נייר שלא מחייבת איש?|מרכאות=כן}}<br /> <br /> ==הפתרון ללחץ הבינלאומי==<br /> הפתרון היחידי ללחץ הבינלאומי על ישראל למסור את השטחים המשוחררים לערבים הוא &quot;קביעת עובדות בשטח&quot; על ידי החלת התיישבות מידית על '''כל''' השטחים שאינם מיושבים{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=300&amp;CategoryID=255 ליישב את כל השטחים], באתר צעירי חב&quot;ד.}}. המעלה הגדולה של הפתרון הוא סתימת הגולל על כל אפשרות של ייסוד מדינה בתוך שטח ישראל, משום שכאשר מספר מתיישבים גדול שאינו ניתן לפינוי מתיישב בכל חלקי השטחים בלא להותיר שטח ריאלי למדינה פלסטינית, יכיר העולם וגם הפלסטינים בעצמם בכך שההתיישבות היהודית בשטחים הינה עובדה מוגמרת שכבר וממילא יחדלו הלחצים.<br /> <br /> הרבי הבהיר כי התיישבות איטית ובנקודות ספורות רק מזמינה לחץ נוסף כיון שמדינות העולם רואות שישראל אינה נחושה ליישב את השטחים ועושה זאת באטיות ובהיסוס הן רק מגבירות את הלחץ, היות שהן מבינות שישראל אינה משוכנת בבעלותה על שטחים אלו, כך שאם יגבר הלחץ ישראל תעצור את ההתיישבות ואף תפרק אותה. לעומת זאת התיישבות מהירה על כל השטחים בבת אחת מאותת לעולם על נחישות שמונעת לחץ. מספר פעמים אמר הרבי שצריך להביא &quot;מליון מתיישבים&quot;.<br /> <br /> הרבי הכיר בכך כי התיישבות שכזאת יעורר גל גינויים ולחץ ממדינות העולם אך הסביר כי התגובה הזועמת תהייה לזמן קצר יחסית ולאחר מכן יחדלו הלחצים, ואילו ההתנחלות האיטית גורמת לאותם הגינויים אך ללא הפסקה. <br /> <br /> הרבי הבהיר כי על הדבר להיעשות בשקט וללא הכרזות פומביות שיגררו לחץ רב מהעולם שעלול להביא לביטול ההתישבות. הרבי באר שכאשר היהודי מראה את כוחו הדבר מרגיז את הגוי והוא מוכרח לגנות את הדבר, ולעומת זאת ראו במוחש שכאשר החלו התיישבות במקומות מסויימים בנחישות וללא הכרזה פומבית המעצמות נמנעו מלהגיב, הרבי הביא כדוגמה את הכור הגרעיני הישראלי שנבנה ללא הכרזות ובנחישות והעולם לא אמר דבר. הרבי הוסיף שברור שהשקט בהתיישבות לא צריכה להיות על חשבון ההסברה הפומבית בזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *לוי יצחק גרונר, משה לייב קרישבסקי, '''קראתי ואין עונה''' - כל שיחותיו של הרבי בנושא שלימות הארץ (2 כרכים)<br /> *[[יוסי אליטוב]] ו[[בנימין ליפקין]], '''שלימות הארץ''' - ליקוט משיחות הרבי בנושא שלימות הארץ וסיקור פעולותיו של הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], מגדולי העוסקים בתחום, תשנ&quot;ו{{הערה|הספר הופץ לקראת בחירות תשנ&quot;ו באלפי עותקים.}}. <br /> *[[שלום דובער וולפא]], '''דעת תורה''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא שלימות הארץ, תש&quot;מ.<br /> *שלום דובער וולפא, '''שלום שלום ואין שלום''' - חוסר האפשרות לשלום, תשמ&quot;א.<br /> *שלום דובער וולפא, '''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - מדברי גדולי ישראל נגד מסירת שטחים, תשמ&quot;ב.<br /> *'''בנפשינו הדבר''' - סקירה בטחונית, הועד לשיחות באנגלית.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/497495 משנתו של הרבי על הסכסוך היהודי ערבי] ב[[אתר בית חב&quot;ד]].<br /> *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/497509 סקירה היסטורית על הסכסוך היהודי ערבי והדרכים שנוסו], באתר בית חב&quot;ד.<br /> *[http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=213 עמדתו של הרבי על מסירת שטחים והסכסוך היהודי ערבי] באתר צעירי חב&quot;ד.<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66475 בנאום בכנסת: השר ארדן מצטט את הרש&quot;י הראשון] {{וידאו}} - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:וילחם מלחמות ה']]<br /> [[קטגוריה:ארץ ישראל]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=176169 2014-04-27T12:27:26Z

<p>ר&#039;ובן: /* הצבעה */</p> <hr /> <div>{{אולם דיונים}}<br /> {{ארכיון|מספר ארכיון=[[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון|רשימת ארכיונים]]{{ש}}<br /> [[חב&quot;דפדיה:פיתוח התשתית|פיתוח התשתית]]}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה תחזוקה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> <br /> == תבניות בעמוד הראשי - תאריך לועזי ==<br /> <br /> אני לא בטוח במה שאני אומר, אבל ייתכן ועם נלך לפי התאריך הלועזי, נוכל בקלות יותר להפעיל את העדכון האוטומטי בכל התבניות בעמוד הראשי. השאלה, מתאים? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ב' באלול ה'תשע&quot;ג 05:25, 8 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :לענ&quot;ד לא. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' באלול ה'תשע&quot;ג • 12:28, 8 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> ::המתכנת יערוך בעז&quot;ה בזמן הקרוב עדכון כללי של גרסת תוכנת ה'ויקי' של חב&quot;דפדיה. אולי זה יעזור. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב באלול ה'תשע&quot;ג 17:19, 28 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == שם הערך עזרת ישראל ==<br /> <br /> לדעתי יש להחליף את שם הערך &quot;[[עזרת ישראל]]&quot; ל&quot;העזרה&quot;, או אפילו &quot;עזרת כהנים&quot; (ראה ב[[שיחה:עזרת ישראל|דף השיחה]]).--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 11:50, 16 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> <br /> == קבוצע'ס עד תשל&quot;ט ==<br /> <br /> הקבוצע'ס עד שנת תשל&quot;ט היו מגיעים מפסח לפסח, ולא כמו היום מתשרי לתשרי. אשר על כן הקטגוריות הנכונות הם (לדוגמא:) [[:קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ז-תשכ&quot;ח]], כשהקבוצה הבאה תהיה בקטגוריה [[:קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ח-תשכ&quot;ט]]. האם מובן? מה דעתכם? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ד בשבט ה'תשע&quot;ד 15:53, 15 בינואר 2014 (UTC)<br /> :מובן ולא מוסכם. באותה מדיה אתה יכול להגיד שהקבוצע'ס של השנה הם מאלול עד אלול, ולענ&quot;ד לא צריך להסתבך. עד תשל&quot;ט נרשום את התאריך בו התחילה הקבוצה (כמה דאת אמרת: &quot;בשנת ____ נסע ללמוד ב...&quot;). ומשם ואילך - את השנה העיקרית בה שהו תלמידי אותה קבוצה (&quot;ומה? לא יהיה קבוצה תשל&quot;ט?&quot; - כן. לא יהיה. מה מופרך בזה...). [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 20:36, 15 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::דעות נוספות? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ד 00:22, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::בהתחלה חשבתי בעיקרון כמו שנוזעל (אלא שעדיין עדיף למצוא פתרון יותר יצירתי), אבל עכשיו האנונימי(...)שכנע אותי.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 00:50, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == מעקב אחר שינויים אחרונים ==<br /> <br /> כמדומני שפעם הייתה אפשרות להציג בדף השינויים אחרונים רק את העריכות האחרונות בכל ערך, מישהו זוכר איך עושים את זה? וכן האם מישהו יודע האם אפשר לסנן שינויים משלוש מאות תווים ומעלה?[[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 07:29, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> :ואם התשובה שלילית בשני המקרים, זו עבודה של טכנאי או של ויקימדיה? ואם של טכנאי - עד כמה כדאי להטריד אותו בשביל זה?... [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 07:29, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::לגבי השאלה הראשונה מעולם לא נתקלתי באפשרות כזו. לגבי השאלה השניה, לא הבנתי את כוונתך. השורה הבאה כבר לא רלוונטית לאחר זה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ד 11:24, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::אם אני רוצה לראות רק עריכות '''משמעויתיות''' שבוצעו בתקופת העדרותי, אזי 'הסרת עריכות משניות' לא עוזר לי גם בגלל שכל דף חדש (קטגוריה/הפניה/פתיחת דף שיחה) ממשיכה להיות מוצגת, וגם בגלל שרובא דרובא לא מקפידים לציין על עריכותיהם אם הם משניות או לא (או שכותבים 'משנית' על הוספה של אלפיים תווים...), וממילא הייתי מאוד שמח אם תהיה אפשרות לסנן עריכות שנוספו בהם 300 תווים ומעלה. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 14:45, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::לא יודע מה לומר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט&quot;ז בשבט ה'תשע&quot;ד 00:02, 17 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::::אתה בעבר לימדת אותי שעריכה שנוספו או הוסרו בה מעל 500 תווים היא מודגשת. דבר זה לא יעיל ב-100 אחוז, כי לפעמים אתה יכול לערוך ערך מתחילה ועד סוף, לעשות שינויים מפליגים, ובגלל שהוספת והחסרת רבות זה מתקזז ונהיה לפעמים פחות מ-200 תווים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט&quot;ז בשבט ה'תשע&quot;ד 00:04, 17 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::::נכון. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 03:40, 17 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == [[תורת אמת חברון]] ==<br /> <br /> מדוע הערך לא נפתח?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 00:10, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> :ראה:[[#ערכים תקועים]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ח בשבט ה'תשע&quot;ד, למניינם 01:35, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::תודה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:33, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::לי כעת הוא כן נפתח. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ח בשבט ה'תשע&quot;ד 13:09, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::כי שלום סידר את זה אתמול.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:28, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::::הוא מחק את התמונה הבעייתית מהערך, אבל עכשיו צריכים להעלותה מחדש, ראו [[#ערכים תקועים]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ח בשבט ה'תשע&quot;ד, למניינם 19:51, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> <br /> == ערכי חסידות ==<br /> <br /> מה דעתכם אודות ערכים כגון [[עשר ספירות הגנוזות|זה]] ו[[אחדות פשוטה|זה]]? וכי ניתן להסביר בכלל ענינים עמוקים כאלו אופן שיהיה שווה לכל נפש? לענד לא שייך. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ד, למניינם 03:32, 27 בינואר 2014 (UTC)<br /> :בשלימות - לא. בקווים כלליים, כן. שאדם ידע פחות או יותר על מה מדובר, ולפחות שיבין מה הוא לא מבין. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 06:24, 27 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::וודאי שאפשר. כפי שהם מוצגים עכשיו זה לא דוגמא, כי לא נעשה ניסיון, ולא הקלוש ביותר, להנגיש אותם לציבור הרחב. אבל כמו שמסבירים לילד בכיתה ח' את סדר ההשתלשלות, אפשר להסביר כאן כל מושג. נכון, לא הכול יהיה מובן בקריאה ראשונית ושטחית. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ד 14:09, 27 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::בשביל זה יש קישורים פנימיים, אי אפשר שבכל ערך יהיה מפורט כל סדר ההשתלשלות, שהרי לא לכך נועד הערך, אלא רק להסביר את המושג המסויים הזה --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ד, למניינם 15:32, 27 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::::אה? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ז בשבט ה'תשע&quot;ד, למניינם 21:18, 28 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == העברה מבקשות למפעיל מערכת ==<br /> <br /> <br /> <br /> == תקלה!!!! ==<br /> <br /> ההשלמה האוטומטית בחיפוש לא עובדת! היא עבדה! מה קורה כאן?! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 23:08, 10 במרץ 2014 (UTC)<br /> :גם מסנן הספאם לא עובד. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' באדר ב' ה'תשע&quot;ד, למניינם 23:41, 10 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::וגם הקישור לאינפו נעלם! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:54, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> :::אציג את התקלות בפני המתכנת ובעז&quot;ה הם יסודרו.--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 14:10, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::::'להתראות' היכן היה קישור לאינפו שנעלם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 14:29, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> :::::מצד ימין מתחת לתיבת הכלים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:53, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::::::גם מספר הצפיות בדפים נעלם! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:02, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> :::::::בויקיפדיה יש גישה דרך דף ההיסטוריה, אבל אצלנו אין, ויצאנו קרחים מכל הכיוונים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:03, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::::::::הקישור לאינפו, מופיע כעת (לפחות אצלי) מעל ה'כלים' ומתחת ל'פורטלים'. ניתן לראות את מספר הצפיות בדף, בסרגל מימין, תחת הכותרת 'כלים' בקישור 'מידע על הדף'. הנה לדוגמה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;action=info דף זה] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 19:46, 12 במרץ 2014 (UTC)<br /> :::::::::א. יישר כח על התשובה. זה אמנם פחות נח ממה שהיה קודם (בתחתית הדף בקטן מעל הכיתוב מדיניות חב&quot;דפדיה, בעבר לא היה צריך להיכנס לדף נוסף בשביל לראות את המספר), אבל מעז יצא מתוק: א) אני רואה בדף שציינת שבנוגע להעברה מצויין &quot;כל המשתמשים מורשים&quot;, כיצד עושים זאת? ב) מהי 'מילת קסם'? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:50, 12 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::::::::::א. &quot;כדי להעביר ערך או להעביר דפים ממרחב שם אחד לאחר, יש ללחוץ על המשולש השחור ההפוך MediaWiki Vector skin action arrow.png הנמצא בראש הדף, ולאחר מכן על לשונית &quot;העברה&quot;. אז יש לבחור את המרחב אליו יועבר הדף ואת שמו החדש. אם ברצונך להעביר למרחב הערכים, יש לבחור בתיבה הימנית את האפשרות &quot;(מרחב הערכים)&quot; (מרחב ויקיפדיה אינו מרחב הערכים).&quot; מויקיפדיה. ב. איני יודע מה מילת קסם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ו באדר ב' ה'תשע&quot;ד 13:15, 17 במרץ 2014 (UTC)<br /> :::::::::::לא מוצא. אבקש ממשתמשים אחרים לומר אם הם כן מוצאים, או לחילופין להעלות תצלום מסך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:28, 19 במרץ 2014 (UTC)<br /> <br /> == קטגוריות על משפחות ==<br /> <br /> לא נראה לי לעניין לפתוח קטגוריה על כל משפחה חב&quot;דית שיש עליה כמה ערכים הקשורים למשפחה. הקטגוריות על משפחות מיועדות עבור משפחות מפורסמות, מכובדות ומיוחסות במיוחד, כמו משפחת גוראריה, חן ואפילו וילישאנסקי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 22:46, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> :קטגוריה לא נועדה להביע חשיבות, אלא לסייע בסידור ואיתור ערכים מאותה קטגוריה, אם ישנה משפחה שלה מספר מסויים של ערכים, מן הראוי לדעתי לפתוח לה קטגוריה. מה שצריך להחליט, זה כמה ערכים מצדיקים קטגוריה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ז באדר ב' ה'תשע&quot;ד 12:50, 19 במרץ 2014 (UTC)<br /> <br /> == כפר חב&quot;ד ב' - קטגוריות ==<br /> <br /> כיצד לציין בקטגוריות אישים המתגוררים בכפר חב&quot;ד ב', ההצעה וטעמה:<br /> * [כפר חב&quot;ד ב': אישים] - כך מצוינים כל האישים בקהילות חב&quot;ד השונות.<br /> * [אישים בכפר חב&quot;ד ב'] - כפר חב&quot;ד ב' שונה. בעוד שבכל קהילה יש את הקטגוריה הראשית (לדוגמא: [נחלת הר חב&quot;ד]) ובה יש את המשניות (נחלת הר חב&quot;ד: מוסדות], [נחלת הר חב&quot;ד: אישים]) הרי שבכפר חב&quot;ד ב' אין קטגוריה ראשית, כי אין עוד מה להכניס בה. לכן נראה לציין את האישים המתגוררים שם גם ב[כפר חב&quot;ד: אישים] (כמו בית רבקה המצויין תחת [כפר חב&quot;ד: מוסדות]), ובנוסף [אישים המתגוררים בכפר חב&quot;ד ב'] או [אישים בכפר חב&quot;ד ב'].<br /> <br /> מהי דעתכם? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ב באדר ב' ה'תשע&quot;ד 10:28, 24 במרץ 2014 (UTC)<br /> <br /> == בוגרי תומכי תמימים ==<br /> <br /> צריך לקבוע אחידות לבוגרי הישיבות. האם לקרוא לקטגוריות &quot;בוגרי '''ישיבת''' תומכי תמימים ####&quot; או &quot;בוגרי תומכי תמימים ####&quot; • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ב באדר ב' ה'תשע&quot;ד 11:14, 24 במרץ 2014 (UTC)<br /> :לדעתי עדיפה הקצרה: בוגרי תומכי תמימים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בניסן ה'תשע&quot;ד 15:01, 1 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> <br /> ==סדר בבלאגן==<br /> <br /> חג שמח! <br /> כבר מתקרבים למחצית האלף השישי והקרדיט לכל הכותבים ענקית, אבל למה שלא יעבדו מסודר קצת וישפרו את הקיים? ישנם ערכים רבים עם פרטים חסרים או מקורות חסרים או ערכים שלמים דלילים וחסרים, על כן באתי בהצעה שמי שאחראי פה על הענינים יעשה חלוקת עבודה בין הכותבים פה וכל אחד יקח על עצמו איזה ענין כמו לדוגמא אחד יתמקד בהכנסת מראי מקומות לערכים שבהם חסר או אחד יתמקד לשפר את הערכים בחסידות, וכו' וכו' ולפחות לתקופה מסוימת... --[[משתמש:חצקל--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:01, 23 באפריל 2014 (UTC)|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 18:29, 15 באפריל 2014 (UTC)<br /> :{{בעד}} גם אני מצתרף להנ&quot;ל, באמת כדאי לעבוד בצורה מסודרת יותר, אולי גם כדאי לבקש מרבנים ומשפעים לכתוב ערכים בחסידות ובגאולה ומשיח, בהצלחה יחי המלך המשיח!--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 17:27, 16 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::{{בעד}} לדעתי שיעצרו ביצירת ערכים חדשים ויתמקדו בקיים--[[משתמש:מלך|באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 18:07, 16 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::{{בעד}}. אני יכול להוסיף מקורות בעיקר בנוגע להיסטוריה חסידית. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 18:49, 16 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::כולם בעד, אבל צר לי לצנן את ההתלהבות ולהיות הראשון שמכריז שהנסיון בעבר הוכיח שהדבר פשוט לא פרקטי מהפן המעשי. מצד שני, אפשר להתנחם בכך שתוך כדי עבודה על ערכים חדשים, גם הערכים הישנים משתפרים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:00, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::::מה שכן, אולי כדאי באמת לפנות למשפעים בישיבות (אולי בתשלום..) שיקחו על עצמם לכתוב ערכים שחסרים בחסידות ובגאולה ומשיח, ויש הרבה מה להוסיף, יחי המלך המשיח.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 12:27, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::::אני לא רוצה לנסות לדמיין לעצמי איך זה יראה אם משפיע ירשום כאן איזה ערך שלא יהיה... זה לא נקודה של ידע, לרובנו יש מספיק ידע בשביל למלא כאן עשרות אם לא מאות ערכים בתוכן איכותי וכו', אלא שהדבר דורש מאמץ להוריד את ההסברים המופשטים למילים שגם אדם פשוט מהרחוב יוכל להבין, וזו הסיבה להזנחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:21, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::::::לדעתי הבעיה היעקרית היא שאין פה מערכת ניהול נורמלית שבקשר עם הכותבים ותוכל לעשות &quot;חלוקת עבודה&quot; נורמלית (בשונה מויקיפדיה העורכת ...). ודא&quot;ג זה לא נכון מה שאתה אומר ר' [[שיחת משתמש:להתראות|להתראות]] שלנו יש מספיק ידע, יש ערכים רבים שפשוט כתוב בהם שטויות או שחסר תוכן רב, אם זה ערכים בחסידות או בגאומ&quot;ש ואפילו בהיסטוריה חבדי&quot;ת. ולכן באמת כדאי לבקש ממישהו שהוא קצת &quot;מבין&quot; שיכנס ויכתוב ואח&quot;כ יגיהו את דבריו. מועדים לשמחה. --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 13:32, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::::::אתה רשאי לחלוק עלי, אבל באותה מידה אני רשאי לחלוק עליך (לשם שמים כמובן...). לא יודע מהי רמת הידע שלך, אבל אני יכול להעיד על עצמי בפה מלא שיש בידי לכתוב עשרות ערכים מלאים ומפורטים בתורת החסידות, אלא שאין לי את הפנאי והחשק לכך. ולעומת זאת, גם המשפיע בעל חוש ההסברה המפותח ביותר לא יצליח לכתוב כאן אפילו ערך נורמלי אחד ואפילו על המושג הכי פשוט וטריוויאלי, מכיון שהוא לא מכיר את הסגנון ולא התנסה לא בכתיבה בתוכנת הויקי ולא בהנגשת תוכן לקהל הרחב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:25, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::::::::לא יודע מה אתכם, אבל אני מאוד ישמח אם העבודה פה בחב&quot;דפדיה תיהיה יותר מסודרת, בצורה שיוכלו לנצל את המירב מכל אחד מהעורכים לדעתי התועלת מכך תיהיה רבה ונוכלו לנצל יותר את הכוחות המשותפים של כולנו בצורה משמעותית.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 18:52, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::::::::הדבר הפשוט ביותר הוא שתיקח לעצמך רשימת ערכים עליהם אתה &quot;יושב&quot; עד שישופרו באופן ראוי. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 09:52, 18 באפריל 2014 (UTC)<br /> להבנתי הבעיה שהועלתה כאן מתחלקת לשתיים: 1. נוספים ערכים חדשים, ורבים מהישנים עדיין גרועים. 2. אין סדר וכל אחד עובד לעצמו. <br /> <br /> באשר ל-1. פשוט שרוב בני האדם, יעדיפו לעבוד על חדש מאשר לשפר את הקיים. כך הפעולה האישית ניכרת יותר, (וכך גם אפשר לכתוב בדף המשתמש שיצרתי כך וכך ערכים חדשים...). <br /> <br /> הבעיה הגדולה היא, שהתנהלות כזו, יוצרת מיזם ברמה נמוכה, רווי שגיאות עובדתיות, ניסוחים לקויים, פרטים חסרים, תקלדות ועוד. <br /> <br /> נראה לי שהפתרון לכך, הוא מודעות גבוהה והחלטה, להפנות את מרב האנרגיה לשיפור ערכים קיימים. אך כדי להצליח בכך, עבודה משותפת נותנת הרבה מוטיבציה וחשק וזה מביא אותנו לסעיף השני. <br /> <br /> 2. לעניין הסדר. אני מאמין שאם ניצור מיזם שבו כולם עובדים בתחום אחד, נוכל לראות שיפור דרמטי ברמה ובמקצועיות של חב&quot;דפדיה<br /> <br /> נ.ב. אבהיר שבניגוד לדברים שכתב מישהו לעיל, בויקיפדיה אין 'אחראים' מטעם. יש משתמשים פשוטים שלקחו יוזמה והחליטו ליצור ולנהל מיזמים. עוד דבר שיש שם ואין כאן, זו מסה אדירה של משתמשים. מצד שני, יש לנו משתמשים עם מוטיבציה גבוהה, שעוסקים בתחום מוגדר. והכי חשוב סייעתא דשמיא ונחת רוח לרבי מלך המשיח.<br /> <br /> :אם הצלחתם להגיע עד כה {{חיוך}}, אעבור להצעה מעשית. הבה נבחר קטגוריה ונתגייס כולנו לעובד עליה. מא' עד ת'. קטגוריות, מקורות, ניסוחים, השלמות וכו'. לדוגמה, קטגוריית ניגונים, ובתוכה נתחיל בקטגוריית ניגוני רבותינו נשיאנו, כ&quot;א יתנדב להוסיף בתחום בו הוא יכול. ומשם נמשיך למשל לקטגוריית ניגוני שמחה. כמובן שזו רק דוגמה, ואפשר לבחור קטגוריה אחרת, שתהיה מתאימה/חשובה יותר. מה דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ד 10:10, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> ::{{בעד}} הרעיון אדיר, אולי כדאי לכתוב בדף שינוים אחרונים, בתבנית שמעל השנויים האחרונים את המיזם באותו זמן וכך כל המשתמשים הפעילים יוכלו לעבוד על אותו קטגוריה--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 10:35, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::{{בעד}}. אך לא הייתי לוקח את הניגונים כי אין כמעט מה לכתוב בהם, לדעתי עדיף להשקיע בהיסטוריה. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 12:00, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::::{{בעד}} אני כמובן ממליץ על ערכי חסידות, אך אני מבטל את דעתי מפני דעתכם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ד, למניינם 16:46, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::::למרות מה שכתבתי לעיל, אם כבר מחליטים על מיזם לא אעמוד מהצד ואצטרף. כפשוט. ואם כבר, אז אני בדעה אחת עם רבינו שלום, זה תחום שלוקה בחסר בצורה דרסטית יחסית לכל תחום אחר בחב&quot;דפדיה, וזה ספינת הדגל של '''חב&quot;ד'''. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:18, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> <br /> תודה על כל העצות והשיתוף פעולה, לגבי מה שכתבת [[שיע.ק]] אחלה רעיון, רואים שאתה יותר מבין מאיתנו בענינים באלו, (אגב לגבי מה שכתבת על אותם שרוצים לכתוב בדף משתמש שלהם ערכים חדשים אפשר להסביר להם לכתוב גם &quot;ערכים ששיפרתי משמעותית&quot; וכד' כמו שאני עשיתי לאחרונה...{{קריצה}}). <br /> <br /> גם אני מצטרף לדברי ר שלום, כשאומרים &quot;חסידות&quot; הכוונה לא רק ערכים על מושגים בחסידות כמו אצילות וכו' אלא גם ובעיקר על כל מושג (גם)יהדותי להוסיף את המבט והההסתכלות של החסידות על הענין!!!. (לגבי ויקיפדיה יכול להיות שטעיתי, אבל אני עדיין חושב ששם יש מערכת יותר מסודרת עם יותר צוות)--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:01, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> :ראשית יש בויקיפדיה קהילה רחבה יותר כך שכאשר כמה מתמשים נרתמים למיזם אחד שאר הקהילה משיכה כרגיל. שנית שם כל מיזם מרוכז בדף ומדווח בו על כל התקדמות לעומת מרבית המיזמים כאן שמתקבלים באולם הדיונים ונשכחים. בנוגע לפועל כדאי לפתוח דף מיזם עם רשימת ערכים ולעבור עליהם ולציין את הערכים ששופרו. כמו כן צריך לשים למטרה להפוך את [[פורטל:תורת החסידות]] לפורטל במבנה נורמאלי (כדוגמת [[פורטל:קראון הייטס]]). [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 20:46, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> :שיע נמצא תמיד בגל הנכון. הייתי מעדיף את הקטגוריה של רבותינו נשיאינו, שהיא-היא העיקר כאן, והיא-היא מהומזנחים שכאן!. למרות שהערכים על רבותינו נשיאינו עצמם ארוכים ונראים מכובדים, אם מישהו יתחיל לקרוא אותם יראה כמה שהם כתובים גרוע ומלאי שגיאות. בכלל, עם כמויות המידע שיש בתקשורת החב&quot;דית (הכתובה והאלקטרונית) ובספרות שיצאה בשנים האחרונות, הערכים האלו צריכים להיות אין-סופיים. אבל גם אם לא נגיע לזה, הם דורשים שיפור עצום.<br /> :מלבד זאת, ובמקביל, יש להתמקד גם על קטגוריות המשנה שלהם. כמו, ספרי רבותינו נשיאינו (המחולקים ל'ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א), אירועים הקשורים בהיסטוריה האישית שלהם, ועוד ועוד. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ד בניסן ה'תשע&quot;ד 10:04, 24 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::אני דווקא הייתי ממליץ על להתחיל ב[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8 ערכים הנצפים יותר]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו בניסן ה'תשע&quot;ד 21:31, 26 באפריל 2014 (UTC) <br /> === 100 ערכים ===<br /> כשנתקלתי בערך [[ישיבת תומכי תמימים]] וגיליתי את רמתו הירודה, חרף היותו ערך כל כך מרכזי ונצפה, נזכרתי במיזם שנמצא בויקיפדיה ושמו: &quot;ויקיפדיה:100 ערכים&quot;.<br /> <br /> הדף &quot;[[חב&quot;דפדיה:100 ערכים]]&quot; יהיה טבלה של רשימת מאה הערכים הבסיסיים ביותר של חב&quot;דפדיה, ומצבם.<br /> הדפים שיזכו להיות ברשימת המפתח יבחרו על פי דעתם של חברי הקהילה, ועליהם יקדישו העורכים את מירב הזמן והכוח לשיפור, שיפוץ, תיקון ועדכון - עד למראה מושלם, כיאה לבמה מחוב&quot;דת זו.<br /> <br /> כמובן שזוהי הצעתי שלי, וזכותכם לחלוק עליה. לשם המחשה, ומקוצר הרוח והזמן, תוכלו לראות את [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:100_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D דף המקור באתר ויקיפדיה ולחזות בענינו]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ד בניסן ה'תשע&quot;ד 11:30, 24 באפריל 2014 (UTC)<br /> :אהבתי שהערך 'תורה שבעל פה' נמצא תחת הקטגוריה אומנות... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:51, 24 באפריל 2014 (UTC)<br /> אנסה לסכם את הדיון עד כה. רובם ככולם של המשתשמים בעד הירתמות לפרוייקט ממוקד לשיפור איכות הערכים בחב&quot;דפדיה. השאלה היא באילו להתחיל, והדעות הם כמעט כמספר המשתתפים בדיון. <br /> <br /> 1. היסטוריה. (צריך למקד יותר) 2. ערכי חסידות. (שוב למקד את ההצעה) 3. ערכי רבותינו נשיאנו. (צריך לקבוע סדר, למשל לעבור רבי רבי, הערך הראשי, ערכי משפחה, ספרים ניגונים וכו') 4. ה[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8 ערכים הנצפים יותר]. 5. 100 ערכי יסוד (צריך לגבש רשימה כזו). <br /> <br /> בואו נצביע ואחר כך ננסה למקד את ההצעה שתזכה ברוב קולות. ההצבעה צריכה להיעשות על ידי העתקת הקוד הבא מתחת לכותרת המועדפת עליכם. &lt;nowiki&gt;# ~~~~&lt;/nowiki&gt;<br /> ==הצבעה==<br /> ====ערכי היסטוריה====<br /> <br /> ====ערכים בחסידות====<br /> # '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ד, למניינם 05:22, 27 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> 2. ערכים במבט החסידות (וגאומ&quot;ש)--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 07:28, 27 באפריל 2014 (UTC)<br /> ====רבותינו נשיאנו====<br /> <br /> ====הנצפים ביותר====<br /> #[[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:42, 27 באפריל 2014 (UTC)<br /> #• [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ד 11:46, 27 באפריל 2014 (UTC) בהסתייגות קטנה, מערכים רבים שעומדים בראש הרשימה ונצפו רבות רק בתקופה מאוד מסוימת, או בשל עריכות רבות, ולא באמת מצפיות חיצוניות.<br /> <br /> ====100 ערכי יסוד====<br /> # • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו בניסן ה'תשע&quot;ד 21:46, 26 באפריל 2014 (UTC)<br /> # נראה לי שזה כולל את שאר הקטגוריות וקולי יכו להיספר בכל אחת מהן. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 10:52, 27 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::ואגב לאו דווקא מאה, כדאי לבחור במספר קל יותר. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 12:27, 27 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == התיבה בשינויים אחרונים ==<br /> <br /> הייתי מסיר את התיבה 'ערכים חדשים', כיוון שאינה מתעדכנת זה זמן רב, וקשה מאוד להתמיד במצב שהיא תתעדכן יום יום (כפי שצריך). היא לא ממש גורמת לכניסות, ולענ&quot;ד חבל על המאמץ הכרוך בכך. (אם כבר מחפשים איפה להשקיע בעדכונים, יש את תבנית החדשות זצ&quot;ל... שמושכת הרבה יותר. וכמובן, תבנית ימי השבוע.). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ד 00:01, 27 באפריל 2014 (UTC)<br /> :ואפשר להטיל סימן שאלה גם על 'ערכים לכתיבה'. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ד 00:01, 27 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::בוא נשמע, מה חושבים האחרים. (לי אין דעה בעניין, איני מסתכל ומשתמש לא בראשונה ולא בשניה). --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ד 00:06, 27 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::די צודק, אם כי לא ממש עקרוני. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:43, 27 באפריל 2014 (UTC)</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=176123 2014-04-27T10:52:40Z

<p>ר&#039;ובן: /* 100 ערכי יסוד */ תגובה</p> <hr /> <div>{{אולם דיונים}}<br /> {{ארכיון|מספר ארכיון=[[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון|רשימת ארכיונים]]{{ש}}<br /> [[חב&quot;דפדיה:פיתוח התשתית|פיתוח התשתית]]}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה תחזוקה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> <br /> == תבניות בעמוד הראשי - תאריך לועזי ==<br /> <br /> אני לא בטוח במה שאני אומר, אבל ייתכן ועם נלך לפי התאריך הלועזי, נוכל בקלות יותר להפעיל את העדכון האוטומטי בכל התבניות בעמוד הראשי. השאלה, מתאים? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ב' באלול ה'תשע&quot;ג 05:25, 8 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :לענ&quot;ד לא. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' באלול ה'תשע&quot;ג • 12:28, 8 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> ::המתכנת יערוך בעז&quot;ה בזמן הקרוב עדכון כללי של גרסת תוכנת ה'ויקי' של חב&quot;דפדיה. אולי זה יעזור. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב באלול ה'תשע&quot;ג 17:19, 28 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == שם הערך עזרת ישראל ==<br /> <br /> לדעתי יש להחליף את שם הערך &quot;[[עזרת ישראל]]&quot; ל&quot;העזרה&quot;, או אפילו &quot;עזרת כהנים&quot; (ראה ב[[שיחה:עזרת ישראל|דף השיחה]]).--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 11:50, 16 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> <br /> == קבוצע'ס עד תשל&quot;ט ==<br /> <br /> הקבוצע'ס עד שנת תשל&quot;ט היו מגיעים מפסח לפסח, ולא כמו היום מתשרי לתשרי. אשר על כן הקטגוריות הנכונות הם (לדוגמא:) [[:קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ז-תשכ&quot;ח]], כשהקבוצה הבאה תהיה בקטגוריה [[:קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ח-תשכ&quot;ט]]. האם מובן? מה דעתכם? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ד בשבט ה'תשע&quot;ד 15:53, 15 בינואר 2014 (UTC)<br /> :מובן ולא מוסכם. באותה מדיה אתה יכול להגיד שהקבוצע'ס של השנה הם מאלול עד אלול, ולענ&quot;ד לא צריך להסתבך. עד תשל&quot;ט נרשום את התאריך בו התחילה הקבוצה (כמה דאת אמרת: &quot;בשנת ____ נסע ללמוד ב...&quot;). ומשם ואילך - את השנה העיקרית בה שהו תלמידי אותה קבוצה (&quot;ומה? לא יהיה קבוצה תשל&quot;ט?&quot; - כן. לא יהיה. מה מופרך בזה...). [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 20:36, 15 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::דעות נוספות? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ד 00:22, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::בהתחלה חשבתי בעיקרון כמו שנוזעל (אלא שעדיין עדיף למצוא פתרון יותר יצירתי), אבל עכשיו האנונימי(...)שכנע אותי.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 00:50, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == מעקב אחר שינויים אחרונים ==<br /> <br /> כמדומני שפעם הייתה אפשרות להציג בדף השינויים אחרונים רק את העריכות האחרונות בכל ערך, מישהו זוכר איך עושים את זה? וכן האם מישהו יודע האם אפשר לסנן שינויים משלוש מאות תווים ומעלה?[[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 07:29, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> :ואם התשובה שלילית בשני המקרים, זו עבודה של טכנאי או של ויקימדיה? ואם של טכנאי - עד כמה כדאי להטריד אותו בשביל זה?... [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 07:29, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::לגבי השאלה הראשונה מעולם לא נתקלתי באפשרות כזו. לגבי השאלה השניה, לא הבנתי את כוונתך. השורה הבאה כבר לא רלוונטית לאחר זה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ד 11:24, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::אם אני רוצה לראות רק עריכות '''משמעויתיות''' שבוצעו בתקופת העדרותי, אזי 'הסרת עריכות משניות' לא עוזר לי גם בגלל שכל דף חדש (קטגוריה/הפניה/פתיחת דף שיחה) ממשיכה להיות מוצגת, וגם בגלל שרובא דרובא לא מקפידים לציין על עריכותיהם אם הם משניות או לא (או שכותבים 'משנית' על הוספה של אלפיים תווים...), וממילא הייתי מאוד שמח אם תהיה אפשרות לסנן עריכות שנוספו בהם 300 תווים ומעלה. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 14:45, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::לא יודע מה לומר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט&quot;ז בשבט ה'תשע&quot;ד 00:02, 17 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::::אתה בעבר לימדת אותי שעריכה שנוספו או הוסרו בה מעל 500 תווים היא מודגשת. דבר זה לא יעיל ב-100 אחוז, כי לפעמים אתה יכול לערוך ערך מתחילה ועד סוף, לעשות שינויים מפליגים, ובגלל שהוספת והחסרת רבות זה מתקזז ונהיה לפעמים פחות מ-200 תווים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט&quot;ז בשבט ה'תשע&quot;ד 00:04, 17 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::::נכון. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 03:40, 17 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == [[תורת אמת חברון]] ==<br /> <br /> מדוע הערך לא נפתח?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 00:10, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> :ראה:[[#ערכים תקועים]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ח בשבט ה'תשע&quot;ד, למניינם 01:35, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::תודה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:33, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::לי כעת הוא כן נפתח. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ח בשבט ה'תשע&quot;ד 13:09, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::כי שלום סידר את זה אתמול.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:28, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::::הוא מחק את התמונה הבעייתית מהערך, אבל עכשיו צריכים להעלותה מחדש, ראו [[#ערכים תקועים]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ח בשבט ה'תשע&quot;ד, למניינם 19:51, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> <br /> == ערכי חסידות ==<br /> <br /> מה דעתכם אודות ערכים כגון [[עשר ספירות הגנוזות|זה]] ו[[אחדות פשוטה|זה]]? וכי ניתן להסביר בכלל ענינים עמוקים כאלו אופן שיהיה שווה לכל נפש? לענד לא שייך. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ד, למניינם 03:32, 27 בינואר 2014 (UTC)<br /> :בשלימות - לא. בקווים כלליים, כן. שאדם ידע פחות או יותר על מה מדובר, ולפחות שיבין מה הוא לא מבין. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 06:24, 27 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::וודאי שאפשר. כפי שהם מוצגים עכשיו זה לא דוגמא, כי לא נעשה ניסיון, ולא הקלוש ביותר, להנגיש אותם לציבור הרחב. אבל כמו שמסבירים לילד בכיתה ח' את סדר ההשתלשלות, אפשר להסביר כאן כל מושג. נכון, לא הכול יהיה מובן בקריאה ראשונית ושטחית. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ד 14:09, 27 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::בשביל זה יש קישורים פנימיים, אי אפשר שבכל ערך יהיה מפורט כל סדר ההשתלשלות, שהרי לא לכך נועד הערך, אלא רק להסביר את המושג המסויים הזה --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ד, למניינם 15:32, 27 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::::אה? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ז בשבט ה'תשע&quot;ד, למניינם 21:18, 28 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == העברה מבקשות למפעיל מערכת ==<br /> <br /> <br /> <br /> == תקלה!!!! ==<br /> <br /> ההשלמה האוטומטית בחיפוש לא עובדת! היא עבדה! מה קורה כאן?! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 23:08, 10 במרץ 2014 (UTC)<br /> :גם מסנן הספאם לא עובד. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' באדר ב' ה'תשע&quot;ד, למניינם 23:41, 10 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::וגם הקישור לאינפו נעלם! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:54, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> :::אציג את התקלות בפני המתכנת ובעז&quot;ה הם יסודרו.--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 14:10, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::::'להתראות' היכן היה קישור לאינפו שנעלם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 14:29, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> :::::מצד ימין מתחת לתיבת הכלים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:53, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::::::גם מספר הצפיות בדפים נעלם! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:02, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> :::::::בויקיפדיה יש גישה דרך דף ההיסטוריה, אבל אצלנו אין, ויצאנו קרחים מכל הכיוונים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:03, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::::::::הקישור לאינפו, מופיע כעת (לפחות אצלי) מעל ה'כלים' ומתחת ל'פורטלים'. ניתן לראות את מספר הצפיות בדף, בסרגל מימין, תחת הכותרת 'כלים' בקישור 'מידע על הדף'. הנה לדוגמה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;action=info דף זה] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 19:46, 12 במרץ 2014 (UTC)<br /> :::::::::א. יישר כח על התשובה. זה אמנם פחות נח ממה שהיה קודם (בתחתית הדף בקטן מעל הכיתוב מדיניות חב&quot;דפדיה, בעבר לא היה צריך להיכנס לדף נוסף בשביל לראות את המספר), אבל מעז יצא מתוק: א) אני רואה בדף שציינת שבנוגע להעברה מצויין &quot;כל המשתמשים מורשים&quot;, כיצד עושים זאת? ב) מהי 'מילת קסם'? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:50, 12 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::::::::::א. &quot;כדי להעביר ערך או להעביר דפים ממרחב שם אחד לאחר, יש ללחוץ על המשולש השחור ההפוך MediaWiki Vector skin action arrow.png הנמצא בראש הדף, ולאחר מכן על לשונית &quot;העברה&quot;. אז יש לבחור את המרחב אליו יועבר הדף ואת שמו החדש. אם ברצונך להעביר למרחב הערכים, יש לבחור בתיבה הימנית את האפשרות &quot;(מרחב הערכים)&quot; (מרחב ויקיפדיה אינו מרחב הערכים).&quot; מויקיפדיה. ב. איני יודע מה מילת קסם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ו באדר ב' ה'תשע&quot;ד 13:15, 17 במרץ 2014 (UTC)<br /> :::::::::::לא מוצא. אבקש ממשתמשים אחרים לומר אם הם כן מוצאים, או לחילופין להעלות תצלום מסך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:28, 19 במרץ 2014 (UTC)<br /> <br /> == קטגוריות על משפחות ==<br /> <br /> לא נראה לי לעניין לפתוח קטגוריה על כל משפחה חב&quot;דית שיש עליה כמה ערכים הקשורים למשפחה. הקטגוריות על משפחות מיועדות עבור משפחות מפורסמות, מכובדות ומיוחסות במיוחד, כמו משפחת גוראריה, חן ואפילו וילישאנסקי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 22:46, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> :קטגוריה לא נועדה להביע חשיבות, אלא לסייע בסידור ואיתור ערכים מאותה קטגוריה, אם ישנה משפחה שלה מספר מסויים של ערכים, מן הראוי לדעתי לפתוח לה קטגוריה. מה שצריך להחליט, זה כמה ערכים מצדיקים קטגוריה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ז באדר ב' ה'תשע&quot;ד 12:50, 19 במרץ 2014 (UTC)<br /> <br /> == כפר חב&quot;ד ב' - קטגוריות ==<br /> <br /> כיצד לציין בקטגוריות אישים המתגוררים בכפר חב&quot;ד ב', ההצעה וטעמה:<br /> * [כפר חב&quot;ד ב': אישים] - כך מצוינים כל האישים בקהילות חב&quot;ד השונות.<br /> * [אישים בכפר חב&quot;ד ב'] - כפר חב&quot;ד ב' שונה. בעוד שבכל קהילה יש את הקטגוריה הראשית (לדוגמא: [נחלת הר חב&quot;ד]) ובה יש את המשניות (נחלת הר חב&quot;ד: מוסדות], [נחלת הר חב&quot;ד: אישים]) הרי שבכפר חב&quot;ד ב' אין קטגוריה ראשית, כי אין עוד מה להכניס בה. לכן נראה לציין את האישים המתגוררים שם גם ב[כפר חב&quot;ד: אישים] (כמו בית רבקה המצויין תחת [כפר חב&quot;ד: מוסדות]), ובנוסף [אישים המתגוררים בכפר חב&quot;ד ב'] או [אישים בכפר חב&quot;ד ב'].<br /> <br /> מהי דעתכם? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ב באדר ב' ה'תשע&quot;ד 10:28, 24 במרץ 2014 (UTC)<br /> <br /> == בוגרי תומכי תמימים ==<br /> <br /> צריך לקבוע אחידות לבוגרי הישיבות. האם לקרוא לקטגוריות &quot;בוגרי '''ישיבת''' תומכי תמימים ####&quot; או &quot;בוגרי תומכי תמימים ####&quot; • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ב באדר ב' ה'תשע&quot;ד 11:14, 24 במרץ 2014 (UTC)<br /> :לדעתי עדיפה הקצרה: בוגרי תומכי תמימים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בניסן ה'תשע&quot;ד 15:01, 1 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> <br /> ==סדר בבלאגן==<br /> <br /> חג שמח! <br /> כבר מתקרבים למחצית האלף השישי והקרדיט לכל הכותבים ענקית, אבל למה שלא יעבדו מסודר קצת וישפרו את הקיים? ישנם ערכים רבים עם פרטים חסרים או מקורות חסרים או ערכים שלמים דלילים וחסרים, על כן באתי בהצעה שמי שאחראי פה על הענינים יעשה חלוקת עבודה בין הכותבים פה וכל אחד יקח על עצמו איזה ענין כמו לדוגמא אחד יתמקד בהכנסת מראי מקומות לערכים שבהם חסר או אחד יתמקד לשפר את הערכים בחסידות, וכו' וכו' ולפחות לתקופה מסוימת... --[[משתמש:חצקל--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:01, 23 באפריל 2014 (UTC)|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 18:29, 15 באפריל 2014 (UTC)<br /> :{{בעד}} גם אני מצתרף להנ&quot;ל, באמת כדאי לעבוד בצורה מסודרת יותר, אולי גם כדאי לבקש מרבנים ומשפעים לכתוב ערכים בחסידות ובגאולה ומשיח, בהצלחה יחי המלך המשיח!--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 17:27, 16 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::{{בעד}} לדעתי שיעצרו ביצירת ערכים חדשים ויתמקדו בקיים--[[משתמש:מלך|באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 18:07, 16 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::{{בעד}}. אני יכול להוסיף מקורות בעיקר בנוגע להיסטוריה חסידית. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 18:49, 16 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::כולם בעד, אבל צר לי לצנן את ההתלהבות ולהיות הראשון שמכריז שהנסיון בעבר הוכיח שהדבר פשוט לא פרקטי מהפן המעשי. מצד שני, אפשר להתנחם בכך שתוך כדי עבודה על ערכים חדשים, גם הערכים הישנים משתפרים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:00, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::::מה שכן, אולי כדאי באמת לפנות למשפעים בישיבות (אולי בתשלום..) שיקחו על עצמם לכתוב ערכים שחסרים בחסידות ובגאולה ומשיח, ויש הרבה מה להוסיף, יחי המלך המשיח.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 12:27, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::::אני לא רוצה לנסות לדמיין לעצמי איך זה יראה אם משפיע ירשום כאן איזה ערך שלא יהיה... זה לא נקודה של ידע, לרובנו יש מספיק ידע בשביל למלא כאן עשרות אם לא מאות ערכים בתוכן איכותי וכו', אלא שהדבר דורש מאמץ להוריד את ההסברים המופשטים למילים שגם אדם פשוט מהרחוב יוכל להבין, וזו הסיבה להזנחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:21, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::::::לדעתי הבעיה היעקרית היא שאין פה מערכת ניהול נורמלית שבקשר עם הכותבים ותוכל לעשות &quot;חלוקת עבודה&quot; נורמלית (בשונה מויקיפדיה העורכת ...). ודא&quot;ג זה לא נכון מה שאתה אומר ר' [[שיחת משתמש:להתראות|להתראות]] שלנו יש מספיק ידע, יש ערכים רבים שפשוט כתוב בהם שטויות או שחסר תוכן רב, אם זה ערכים בחסידות או בגאומ&quot;ש ואפילו בהיסטוריה חבדי&quot;ת. ולכן באמת כדאי לבקש ממישהו שהוא קצת &quot;מבין&quot; שיכנס ויכתוב ואח&quot;כ יגיהו את דבריו. מועדים לשמחה. --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 13:32, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::::::אתה רשאי לחלוק עלי, אבל באותה מידה אני רשאי לחלוק עליך (לשם שמים כמובן...). לא יודע מהי רמת הידע שלך, אבל אני יכול להעיד על עצמי בפה מלא שיש בידי לכתוב עשרות ערכים מלאים ומפורטים בתורת החסידות, אלא שאין לי את הפנאי והחשק לכך. ולעומת זאת, גם המשפיע בעל חוש ההסברה המפותח ביותר לא יצליח לכתוב כאן אפילו ערך נורמלי אחד ואפילו על המושג הכי פשוט וטריוויאלי, מכיון שהוא לא מכיר את הסגנון ולא התנסה לא בכתיבה בתוכנת הויקי ולא בהנגשת תוכן לקהל הרחב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:25, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::::::::לא יודע מה אתכם, אבל אני מאוד ישמח אם העבודה פה בחב&quot;דפדיה תיהיה יותר מסודרת, בצורה שיוכלו לנצל את המירב מכל אחד מהעורכים לדעתי התועלת מכך תיהיה רבה ונוכלו לנצל יותר את הכוחות המשותפים של כולנו בצורה משמעותית.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 18:52, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::::::::הדבר הפשוט ביותר הוא שתיקח לעצמך רשימת ערכים עליהם אתה &quot;יושב&quot; עד שישופרו באופן ראוי. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 09:52, 18 באפריל 2014 (UTC)<br /> להבנתי הבעיה שהועלתה כאן מתחלקת לשתיים: 1. נוספים ערכים חדשים, ורבים מהישנים עדיין גרועים. 2. אין סדר וכל אחד עובד לעצמו. <br /> <br /> באשר ל-1. פשוט שרוב בני האדם, יעדיפו לעבוד על חדש מאשר לשפר את הקיים. כך הפעולה האישית ניכרת יותר, (וכך גם אפשר לכתוב בדף המשתמש שיצרתי כך וכך ערכים חדשים...). <br /> <br /> הבעיה הגדולה היא, שהתנהלות כזו, יוצרת מיזם ברמה נמוכה, רווי שגיאות עובדתיות, ניסוחים לקויים, פרטים חסרים, תקלדות ועוד. <br /> <br /> נראה לי שהפתרון לכך, הוא מודעות גבוהה והחלטה, להפנות את מרב האנרגיה לשיפור ערכים קיימים. אך כדי להצליח בכך, עבודה משותפת נותנת הרבה מוטיבציה וחשק וזה מביא אותנו לסעיף השני. <br /> <br /> 2. לעניין הסדר. אני מאמין שאם ניצור מיזם שבו כולם עובדים בתחום אחד, נוכל לראות שיפור דרמטי ברמה ובמקצועיות של חב&quot;דפדיה<br /> <br /> נ.ב. אבהיר שבניגוד לדברים שכתב מישהו לעיל, בויקיפדיה אין 'אחראים' מטעם. יש משתמשים פשוטים שלקחו יוזמה והחליטו ליצור ולנהל מיזמים. עוד דבר שיש שם ואין כאן, זו מסה אדירה של משתמשים. מצד שני, יש לנו משתמשים עם מוטיבציה גבוהה, שעוסקים בתחום מוגדר. והכי חשוב סייעתא דשמיא ונחת רוח לרבי מלך המשיח.<br /> <br /> :אם הצלחתם להגיע עד כה {{חיוך}}, אעבור להצעה מעשית. הבה נבחר קטגוריה ונתגייס כולנו לעובד עליה. מא' עד ת'. קטגוריות, מקורות, ניסוחים, השלמות וכו'. לדוגמה, קטגוריית ניגונים, ובתוכה נתחיל בקטגוריית ניגוני רבותינו נשיאנו, כ&quot;א יתנדב להוסיף בתחום בו הוא יכול. ומשם נמשיך למשל לקטגוריית ניגוני שמחה. כמובן שזו רק דוגמה, ואפשר לבחור קטגוריה אחרת, שתהיה מתאימה/חשובה יותר. מה דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ד 10:10, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> ::{{בעד}} הרעיון אדיר, אולי כדאי לכתוב בדף שינוים אחרונים, בתבנית שמעל השנויים האחרונים את המיזם באותו זמן וכך כל המשתמשים הפעילים יוכלו לעבוד על אותו קטגוריה--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 10:35, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::{{בעד}}. אך לא הייתי לוקח את הניגונים כי אין כמעט מה לכתוב בהם, לדעתי עדיף להשקיע בהיסטוריה. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 12:00, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::::{{בעד}} אני כמובן ממליץ על ערכי חסידות, אך אני מבטל את דעתי מפני דעתכם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ד, למניינם 16:46, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::::למרות מה שכתבתי לעיל, אם כבר מחליטים על מיזם לא אעמוד מהצד ואצטרף. כפשוט. ואם כבר, אז אני בדעה אחת עם רבינו שלום, זה תחום שלוקה בחסר בצורה דרסטית יחסית לכל תחום אחר בחב&quot;דפדיה, וזה ספינת הדגל של '''חב&quot;ד'''. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:18, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> <br /> תודה על כל העצות והשיתוף פעולה, לגבי מה שכתבת [[שיע.ק]] אחלה רעיון, רואים שאתה יותר מבין מאיתנו בענינים באלו, (אגב לגבי מה שכתבת על אותם שרוצים לכתוב בדף משתמש שלהם ערכים חדשים אפשר להסביר להם לכתוב גם &quot;ערכים ששיפרתי משמעותית&quot; וכד' כמו שאני עשיתי לאחרונה...{{קריצה}}). <br /> <br /> גם אני מצטרף לדברי ר שלום, כשאומרים &quot;חסידות&quot; הכוונה לא רק ערכים על מושגים בחסידות כמו אצילות וכו' אלא גם ובעיקר על כל מושג (גם)יהדותי להוסיף את המבט והההסתכלות של החסידות על הענין!!!. (לגבי ויקיפדיה יכול להיות שטעיתי, אבל אני עדיין חושב ששם יש מערכת יותר מסודרת עם יותר צוות)--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:01, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> :ראשית יש בויקיפדיה קהילה רחבה יותר כך שכאשר כמה מתמשים נרתמים למיזם אחד שאר הקהילה משיכה כרגיל. שנית שם כל מיזם מרוכז בדף ומדווח בו על כל התקדמות לעומת מרבית המיזמים כאן שמתקבלים באולם הדיונים ונשכחים. בנוגע לפועל כדאי לפתוח דף מיזם עם רשימת ערכים ולעבור עליהם ולציין את הערכים ששופרו. כמו כן צריך לשים למטרה להפוך את [[פורטל:תורת החסידות]] לפורטל במבנה נורמאלי (כדוגמת [[פורטל:קראון הייטס]]). [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 20:46, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> :שיע נמצא תמיד בגל הנכון. הייתי מעדיף את הקטגוריה של רבותינו נשיאינו, שהיא-היא העיקר כאן, והיא-היא מהומזנחים שכאן!. למרות שהערכים על רבותינו נשיאינו עצמם ארוכים ונראים מכובדים, אם מישהו יתחיל לקרוא אותם יראה כמה שהם כתובים גרוע ומלאי שגיאות. בכלל, עם כמויות המידע שיש בתקשורת החב&quot;דית (הכתובה והאלקטרונית) ובספרות שיצאה בשנים האחרונות, הערכים האלו צריכים להיות אין-סופיים. אבל גם אם לא נגיע לזה, הם דורשים שיפור עצום.<br /> :מלבד זאת, ובמקביל, יש להתמקד גם על קטגוריות המשנה שלהם. כמו, ספרי רבותינו נשיאינו (המחולקים ל'ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א), אירועים הקשורים בהיסטוריה האישית שלהם, ועוד ועוד. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ד בניסן ה'תשע&quot;ד 10:04, 24 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::אני דווקא הייתי ממליץ על להתחיל ב[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8 ערכים הנצפים יותר]. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו בניסן ה'תשע&quot;ד 21:31, 26 באפריל 2014 (UTC) <br /> === 100 ערכים ===<br /> כשנתקלתי בערך [[ישיבת תומכי תמימים]] וגיליתי את רמתו הירודה, חרף היותו ערך כל כך מרכזי ונצפה, נזכרתי במיזם שנמצא בויקיפדיה ושמו: &quot;ויקיפדיה:100 ערכים&quot;.<br /> <br /> הדף &quot;[[חב&quot;דפדיה:100 ערכים]]&quot; יהיה טבלה של רשימת מאה הערכים הבסיסיים ביותר של חב&quot;דפדיה, ומצבם.<br /> הדפים שיזכו להיות ברשימת המפתח יבחרו על פי דעתם של חברי הקהילה, ועליהם יקדישו העורכים את מירב הזמן והכוח לשיפור, שיפוץ, תיקון ועדכון - עד למראה מושלם, כיאה לבמה מחוב&quot;דת זו.<br /> <br /> כמובן שזוהי הצעתי שלי, וזכותכם לחלוק עליה. לשם המחשה, ומקוצר הרוח והזמן, תוכלו לראות את [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:100_%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D דף המקור באתר ויקיפדיה ולחזות בענינו]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ד בניסן ה'תשע&quot;ד 11:30, 24 באפריל 2014 (UTC)<br /> :אהבתי שהערך 'תורה שבעל פה' נמצא תחת הקטגוריה אומנות... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:51, 24 באפריל 2014 (UTC)<br /> אנסה לסכם את הדיון עד כה. רובם ככולם של המשתשמים בעד הירתמות לפרוייקט ממוקד לשיפור איכות הערכים בחב&quot;דפדיה. השאלה היא באילו להתחיל, והדעות הם כמעט כמספר המשתתפים בדיון. <br /> <br /> 1. היסטוריה. (צריך למקד יותר) 2. ערכי חסידות. (שוב למקד את ההצעה) 3. ערכי רבותינו נשיאנו. (צריך לקבוע סדר, למשל לעבור רבי רבי, הערך הראשי, ערכי משפחה, ספרים ניגונים וכו') 4. ה[http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8 ערכים הנצפים יותר]. 5. 100 ערכי יסוד (צריך לגבש רשימה כזו). <br /> <br /> בואו נצביע ואחר כך ננסה למקד את ההצעה שתזכה ברוב קולות. ההצבעה צריכה להיעשות על ידי העתקת הקוד הבא מתחת לכותרת המועדפת עליכם. &lt;nowiki&gt;# ~~~~&lt;/nowiki&gt;<br /> ==הצבעה==<br /> ====ערכי היסטוריה====<br /> <br /> ====ערכים בחסידות====<br /> # '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ד, למניינם 05:22, 27 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> 2. ערכים במבט החסידות (וגאומ&quot;ש)--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 07:28, 27 באפריל 2014 (UTC)<br /> ====רבותינו נשיאנו====<br /> <br /> ====הנצפים ביותר====<br /> #[[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:42, 27 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> ====100 ערכי יסוד====<br /> # • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו בניסן ה'תשע&quot;ד 21:46, 26 באפריל 2014 (UTC)<br /> # נראה לי שזה כולל את שאר הקטגוריות וקולי יכו להיספר בכל אחת מהן. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 10:52, 27 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> == התיבה בשינויים אחרונים ==<br /> <br /> הייתי מסיר את התיבה 'ערכים חדשים', כיוון שאינה מתעדכנת זה זמן רב, וקשה מאוד להתמיד במצב שהיא תתעדכן יום יום (כפי שצריך). היא לא ממש גורמת לכניסות, ולענ&quot;ד חבל על המאמץ הכרוך בכך. (אם כבר מחפשים איפה להשקיע בעדכונים, יש את תבנית החדשות זצ&quot;ל... שמושכת הרבה יותר. וכמובן, תבנית ימי השבוע.). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ד 00:01, 27 באפריל 2014 (UTC)<br /> :ואפשר להטיל סימן שאלה גם על 'ערכים לכתיבה'. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ד 00:01, 27 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::בוא נשמע, מה חושבים האחרים. (לי אין דעה בעניין, איני מסתכל ומשתמש לא בראשונה ולא בשניה). --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ד 00:06, 27 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::די צודק, אם כי לא ממש עקרוני. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:43, 27 באפריל 2014 (UTC)</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%98%D7%9F&diff=175821 2014-04-25T14:18:10Z

<p>ר&#039;ובן: /* תולדות חייו */ הגהה</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב פישל וינגרטן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פישל וינגרטן]]<br /> הרב '''פישל וינגרטן''' ע&quot;ה מגדולי המשפיעים בירושלים. היה ראש כולל בבית הכנסת חב&quot;ד סנהדריה מורחבת בירושלים, מראשי וממקימי רשת &quot;מעייני ישראל&quot; להפצת תורת החסידות בארץ הקודש. מסר שיעורים בספר התניא בישיבות רבות, בישיבת &quot;אוהל שמעון&quot; ערלוי, ישיבת &quot;נזר התורה&quot; ירושלים, ובשמונה שנים האחרונות מסר שיעורים בישיבת &quot;שערי תורה&quot; בספר התניא ובספר &quot;שפת אמת&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> רבי פישל, ממשפחה חסידית יוצאי [[הונגריה]], נולד בשנת [[תשט&quot;ז]] לאביו רבי יצחק וינגרטן, מתלמידי הרה&quot;ק [[הבאר מנחם מקאלוב]] זצ&quot;ל (גיסו של ה[[אדמו&quot;ר מטאש]] שליט&quot;א, חתן רבי יהודה וינגרטן זצ&quot;ל).<br /> <br /> רבי יצחק וינגרטן זצ&quot;ל היה יהודי מפורסם בירושלים, ולא השתייך לחסידות [[חב&quot;ד]], חיבר ספרים רבים ושמו נודע בשערים. על [[הרבי מליובאוויטש]] אמר: &quot;זכיה היא לנו שאנו תחת כיפת השמים עם [[צדיק]] נשגב זה&quot;.<br /> <br /> רבי פישל היה מגדולי מפיצי [[תורת החסידות]] בכלל ו[[תורת חסידות חב&quot;ד]] בפרט, בכל דרך אפשרית, ותמיד היה אומר, כי לא ניתן להבין את תורת החסידות אלא למי שעוסק בתורת חסידות חב&quot;ד. כן היה אומר: דו&quot;ק ותמצא, כי מי שמזלזל ברבי מליובאוויטש, אינו מאמין בשום רבי וגם ב[[בעל שם טוב]] אינו מאמין.<br /> <br /> ==התקרבותו לחב&quot;ד==<br /> <br /> על תחילת התקרבותו לחסידות חב&quot;ד סיפר, כי הוא היה מזועזע מהזלזול בה מתייחסים במקומות רבים לתורת החסידות, כאשר יש החושבים שתורת החסידות שייכת רק לאנשים מסויימים, פשוטי עם או דווקא לעלויים, או חלילה שהיתה שייכת רק לתקופה מסויימת, עד שהגיע לבית כנסת של חסידי חב&quot;ד שם שמע כי שרים את השיר &quot;אימתי קאתי מר לכשיפוצו מעיינותיך חוצה&quot; והחליט כי כאן מקומו, במקום בו מכריזים כי &quot;תורת החסידות היא נצחית וקיימת לעד ולנצח נצחים&quot; (כדברי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]).<br /> <br /> הוא סיפר כי אצל רבו [[הבית ישראל]] זצ&quot;ל היו מרגישים אורות עליונים בחוש ממש. למשל הוא סיפר כי ביום הראשון של [[חנוכה]] היו מרגישים אור מסויים, ביום השני אור אחר וכו'. באותם ימים עדיין לא עסק בפנימיות תורת החסידות, אך הוא שאל את אביו זצ&quot;ל האם קיימות בחינות כאלו וכאלו ב[[קבלה]], לפי ההרגשים אותם חש, ואביו זצ&quot;ל אישר לו כך אכן היום הראשון מכוון כנגד בחינה זו (חסד), השני כנגד בחינה אחרת (גבורה) וכן הלאה.<br /> <br /> כאשר הגיע אל הרבי מליובאויטש לא חש הרגשים אלו, אך אין זה מתוך גדולתו של זה או קוטנו של זה, אלא מתוך דרך העבודה השונה, ולמרות זאת – הוא סיפר – פעם אחת, כאשר היה ב[[שמחת תורה]] אצל הרבי, הוא הרגיש לפתע כיצד הרבי מאיר לו אור נפלא שהבזיק מרגע לרגע, בבחינת &quot;טעימה&quot;.<br /> <br /> הוא היה מסביר, כי זה הוא החילוק בין דרכיהם השונות של אדמור&quot;י ה[[חסידות הכללית]] לבין דרך חסידות חב&quot;ד. דרך חסידות הכללית היתה כי עבודת ה[[חסידים]] היא להתקשר לרבי והרבי הוא זה שצריך להאיר להם את אור הקדושה אך דרך חסידות חב&quot;ד היא שכל אחד צריך להגיע בעצמו לאור הפנימי מתוך [[עבודה]] ויגיעה.<br /> <br /> הרב [[חיים שלום דייטש]] סיפר כי במיוחד בלטה נקודת ה[[אמת]] שלו, ה[[יראת שמים]] האמתית שלו וההלהטות המיוחדת שלו בחסידות, ואם היה רואה באיזה מקום שהוא נקודת אמת, זה היה תופס אותו חזק. בכל מוצאי שבת הוא היה מקפיד לספר סיפור מהבעש&quot;ט. הוא היה &quot;קאכזיך&quot; בכל ווארט של הבעש&quot;ט.<br /> <br /> ==הפצת המעיינות==<br /> <br /> בשנים האחרונות מסר שיעורים בספר שפת אמת לקהל הרחב במערכת השיעורים קול הלשון, באומרו כי את השיעורים הוא מבאר על פי הספרים [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]] מ[[אדמו&quot;ר הזקן]], ומי שבקי בספריו של אדמו&quot;ר הזקן ובספר [[שפת אמת]], יודע כי הם מבוססים על יסודות דומים. בשלושת השנים האחרונות הספיק למסור שלושת אלפי שיעורים בקול הלשון. בשיעור הראשון בשפת אמת שנאמר בקול הלשון על ידו בשפת ה[[אידיש]]. אמר בתחילת דבריו: ונגלה דעתינו שכל מה שאנו אומרים בדברי השפת אמת הכל בדרך אפשר בלבד, ואין לנו שום השגה בדבריו הקדושים, וכן צריך לדעת שכדי להבין את דברי השפת אמת בבהירות צריך לדעת את היסודות שעליהם נסובים דברי השפת אמת, והם ה[[זוהר]] הקדוש, וספרי החסידות, ובפרט תניא וליקוטי תורה&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> בחצי שנה האחרונה לחייו נפל למשכב כשגם על מיטת משכבו עסק במשך שעות רבות ביום בתורת החסידות, ביום שישי ו' אלול, תוך כדי לימוד [[מאמר]] של הרבי החזיר את נשמתו ליוצרה. הלוייתו התקיימה במוצאי שבת, בהשתתפות אלפים ממעריציו וידידיו.<br /> <br /> במלואת שנה לפטירתו התקיימה עצרת התעוררות לזכרו, בבית המדרש של ארגון להפצת מעיינות החסידות &quot;מעייני ישראל&quot; בגבעת משה ב[[ירושלים]]. במעמד בו השתתפו למעלה ממאה אנשים, נאמו: האדמו&quot;ר מקאסוב – ארה&quot;ב, האדמו&quot;ר משידלובצא, והאדמו&quot;ר מסאסוב.<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%98%D7%9F&diff=175819 2014-04-25T14:17:18Z

<p>ר&#039;ובן: הדגשה בפתיח</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב פישל וינגרטן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פישל וינגרטן]]<br /> הרב '''פישל וינגרטן''' ע&quot;ה מגדולי המשפיעים בירושלים. היה ראש כולל בבית הכנסת חב&quot;ד סנהדריה מורחבת בירושלים, מראשי וממקימי רשת &quot;מעייני ישראל&quot; להפצת תורת החסידות בארץ הקודש. מסר שיעורים בספר התניא בישיבות רבות, בישיבת &quot;אוהל שמעון&quot; ערלוי, ישיבת &quot;נזר התורה&quot; ירושלים, ובשמונה שנים האחרונות מסר שיעורים בישיבת &quot;שערי תורה&quot; בספר התניא ובספר &quot;שפת אמת&quot;.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> רבי פישל, ממשפחה חסידית יוצאי [[הונגריה]], נולד בשנת [[תשט&quot;ז]] לאביו רבי יצחק וינגרטן, מתלמידי הרה&quot;ק [[הבאר מנחם מקאלוב]] זצ&quot;ל (גיסו של ה[[אדמו&quot;ר מטאש]] שליט&quot;א, חתן רבי יהודה וינגרטן זצ&quot;ל).<br /> <br /> רבי יצחק וינגרטן זצ&quot;ל היה יהודי מפורסם בירושלים, ולא השתייך לחסידות [[חב&quot;דפפ, חיבר ספרים רבים ושמו נודע בשערים. על [[הרבי מליובאוויטש]] אמר: &quot;זכיה היא לנו שאנו תחת כיפת השמים עם [[צדיק]] נשגב זה&quot;.<br /> <br /> רבי פישל היה מגדולי מפיצי [[תורת החסידות]] בכלל ו[[תורת חסידות חב&quot;ד]] בפרט, בכל דרך אפשרית, ותמיד היה אומר, כי לא ניתן להבין את תורת החסידות אלא למי שעוסק בתורת חסידות חב&quot;ד. כן היה אומר: דו&quot;ק ותמצא, כי מי שמזלזל ברבי מליובאוויטש, אינו מאמין בשום רבי וגם ב[[בעל שם טוב]] אינו מאמין.<br /> <br /> ==התקרבותו לחב&quot;ד==<br /> <br /> על תחילת התקרבותו לחסידות חב&quot;ד סיפר, כי הוא היה מזועזע מהזלזול בה מתייחסים במקומות רבים לתורת החסידות, כאשר יש החושבים שתורת החסידות שייכת רק לאנשים מסויימים, פשוטי עם או דווקא לעלויים, או חלילה שהיתה שייכת רק לתקופה מסויימת, עד שהגיע לבית כנסת של חסידי חב&quot;ד שם שמע כי שרים את השיר &quot;אימתי קאתי מר לכשיפוצו מעיינותיך חוצה&quot; והחליט כי כאן מקומו, במקום בו מכריזים כי &quot;תורת החסידות היא נצחית וקיימת לעד ולנצח נצחים&quot; (כדברי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]).<br /> <br /> הוא סיפר כי אצל רבו [[הבית ישראל]] זצ&quot;ל היו מרגישים אורות עליונים בחוש ממש. למשל הוא סיפר כי ביום הראשון של [[חנוכה]] היו מרגישים אור מסויים, ביום השני אור אחר וכו'. באותם ימים עדיין לא עסק בפנימיות תורת החסידות, אך הוא שאל את אביו זצ&quot;ל האם קיימות בחינות כאלו וכאלו ב[[קבלה]], לפי ההרגשים אותם חש, ואביו זצ&quot;ל אישר לו כך אכן היום הראשון מכוון כנגד בחינה זו (חסד), השני כנגד בחינה אחרת (גבורה) וכן הלאה.<br /> <br /> כאשר הגיע אל הרבי מליובאויטש לא חש הרגשים אלו, אך אין זה מתוך גדולתו של זה או קוטנו של זה, אלא מתוך דרך העבודה השונה, ולמרות זאת – הוא סיפר – פעם אחת, כאשר היה ב[[שמחת תורה]] אצל הרבי, הוא הרגיש לפתע כיצד הרבי מאיר לו אור נפלא שהבזיק מרגע לרגע, בבחינת &quot;טעימה&quot;.<br /> <br /> הוא היה מסביר, כי זה הוא החילוק בין דרכיהם השונות של אדמור&quot;י ה[[חסידות הכללית]] לבין דרך חסידות חב&quot;ד. דרך חסידות הכללית היתה כי עבודת ה[[חסידים]] היא להתקשר לרבי והרבי הוא זה שצריך להאיר להם את אור הקדושה אך דרך חסידות חב&quot;ד היא שכל אחד צריך להגיע בעצמו לאור הפנימי מתוך [[עבודה]] ויגיעה.<br /> <br /> הרב [[חיים שלום דייטש]] סיפר כי במיוחד בלטה נקודת ה[[אמת]] שלו, ה[[יראת שמים]] האמתית שלו וההלהטות המיוחדת שלו בחסידות, ואם היה רואה באיזה מקום שהוא נקודת אמת, זה היה תופס אותו חזק. בכל מוצאי שבת הוא היה מקפיד לספר סיפור מהבעש&quot;ט. הוא היה &quot;קאכזיך&quot; בכל ווארט של הבעש&quot;ט.<br /> <br /> ==הפצת המעיינות==<br /> <br /> בשנים האחרונות מסר שיעורים בספר שפת אמת לקהל הרחב במערכת השיעורים קול הלשון, באומרו כי את השיעורים הוא מבאר על פי הספרים [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]] מ[[אדמו&quot;ר הזקן]], ומי שבקי בספריו של אדמו&quot;ר הזקן ובספר [[שפת אמת]], יודע כי הם מבוססים על יסודות דומים. בשלושת השנים האחרונות הספיק למסור שלושת אלפי שיעורים בקול הלשון. בשיעור הראשון בשפת אמת שנאמר בקול הלשון על ידו בשפת ה[[אידיש]]. אמר בתחילת דבריו: ונגלה דעתינו שכל מה שאנו אומרים בדברי השפת אמת הכל בדרך אפשר בלבד, ואין לנו שום השגה בדבריו הקדושים, וכן צריך לדעת שכדי להבין את דברי השפת אמת בבהירות צריך לדעת את היסודות שעליהם נסובים דברי השפת אמת, והם ה[[זוהר]] הקדוש, וספרי החסידות, ובפרט תניא וליקוטי תורה&quot;.<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> בחצי שנה האחרונה לחייו נפל למשכב כשגם על מיטת משכבו עסק במשך שעות רבות ביום בתורת החסידות, ביום שישי ו' אלול, תוך כדי לימוד [[מאמר]] של הרבי החזיר את נשמתו ליוצרה. הלוייתו התקיימה במוצאי שבת, בהשתתפות אלפים ממעריציו וידידיו.<br /> <br /> במלואת שנה לפטירתו התקיימה עצרת התעוררות לזכרו, בבית המדרש של ארגון להפצת מעיינות החסידות &quot;מעייני ישראל&quot; בגבעת משה ב[[ירושלים]]. במעמד בו השתתפו למעלה ממאה אנשים, נאמו: האדמו&quot;ר מקאסוב – ארה&quot;ב, האדמו&quot;ר משידלובצא, והאדמו&quot;ר מסאסוב.</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=175818 2014-04-25T14:16:40Z

<p>ר&#039;ובן: /* קישורים חיצונים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בור על גבי בור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שליח]] [[הרבי]] ב[[תל אביב]] הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] בבדיקת [[מקווה]] חבד&quot;י שנבנה בשיטת בור על גבי בור]]<br /> '''מקוה חב&quot;ד''' (&quot;'''בור על גבי בור'''&quot;) בנויה בשיטה שחידש [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. מקוה כזה נבנה לראשונה ברוסטוב. במקווה זה קיימים מעלות רבות, ומקווה זה מהווה מענה לכל החששות שקיימות במקוואות המושקים באופנים אחרים למי-גשם. &quot;בור על גבי בור&quot; הכוונה היא בניית [[מקוה]] על גבי מקוה.<br /> <br /> == מקווה בכלל == <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מקוה]]}}<br /> טבילה מטומאה לטהרה חייבת להיות במקוה או מעיין המחזיק 40 סאה (לערך כ250/300 ליטר) מים שלא נשאבו. במשך כל הדורות, הצריכים טבילה טבלו במעיינות, עם הזמן התחלפו המעיינות במקוואות שנבנו על גבי מי-המעיין, מקוואות אלו היו יותר נוחות לשימוש. עם התפתחות הטכנלוגיה, האפשרות להולכת מים לרחבי העיר על ידי צינורות והאפשרות לחמם מים, החלו בנית מקוואות חמים. כבר [[אדמו&quot;ר הזקן]] יסד [[תקנת אדמו&quot;ר הזקן לבנית מקוה חמה|תקנה לבנין מקוה]] על גבי מעין באופן שיוכלו לחמם (באופן חלקי) את המים.<br /> <br /> == המקוה ברוסטוב ==<br /> במשך זמן מגורי [[רבותינו נשיאנו]], בעיירה [[ליובאוויטש]] בנו מקוה עם חיבור למי התהום, וכפי התקנה של אדמו&quot;ר הזקן. <br /> <br /> בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עבר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, לגור בעיר [[רוסטוב]], שם לא היה אפשרות לגור בסמיכות לנהר, ולהגיע למי התהום, אי לכך התחיל הדיון על בנית מקוה, (מקוה עם בסיס של מים שאובים הוכשר לראשונה על ידי החתם סופר, אך אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שלל מאד הקמת מקוה באופן כמו שבנה החתם סופר).<br /> <br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב התייעץ עם מספר רבנים שהיו בקיאים בענין, והורה לרב [[יעקב לנדא]] לפקח על בנין המקוה. בנין המקוה נעשתה תוך זמן קצר.<br /> לאחר עזיבת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את רוסטוב ננטש המקוה, לאחר נפילת הקומניסטים, חזרו לשם חסידי חב&quot;ד וגילו את המקוה, עדין עומד על תילו.<br /> <br /> == אופן בניית מקוה על גבי מקוה == <br /> אופן בנית המקוה, נמסר לחסידים על ידי הרב [[יעקב לנדא]], כפי ששמע זאת מפי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. <br /> <br /> חופרים בור עמוק, מחציתו התחתונה היא אוצר למי הגשמים, ועל גביו עושים רצפה, מעל הרצפה ישנה מקוה נוספת (זאת אומרת שתקרת המקוה התחתונה היא רצפת העליונה). ברצפה שבין שתי המקוואות ישנם שני נקבים כשיעור טפח על טפח כל אחד לחבר את המים שבמקוה העליון לתחתון. הסיבה לכך, היא שאם יסתם אחד מהם מבלי משים, וא ירגישו בזה{{הערה|בלשון הרב לנדא: ובטעמו של דבר נאמר לי מפי קדשו שעכשיו (היינו בזמן שהיה הדבור אלי על זה ) אינו זוכר. אבל היה לו טעם בזה כו' וזה פשוט מחשש אולי יקרה פעם שיסתם אחד מהם ולא ירגישו בזה.}}<br /> <br /> לאחר מילוי הבור התחתון במים הכשרים (מים שאינם שאובים), מוסיפים מים שאובים לבור העליון.<br /> <br /> הדרך לבניית מקווה כזו, כיום, היא כך: חופרים בור אחד עמוק, אותו חוצים לשניים על ידי מפריד ממלט באמצע גובהו לרוחב. כך נוצרים שני בורות – בור עליון ובור תחתון. המפריד מהווה רצפה לעליון ותקרה לתחתון. הבור העליון הוא מקווה הטבילה והבור התחתון הוא אוצר מי הגשמים. חשוב להקפיד לצקת את המקווה העליון והתחתון יחד, מפני שאם יוצקים אותם בנפרד עלולים לזחול המים במקום חיבורם, ואז יש חשש ל&quot;מים זוחלין&quot; הפוסלים את המקווה.<br /> <br /> במפריד המלט יש פתח, בגודל המאפשר מעבר של אדם, על מנת לטפל בבור מי הגשמים. על הפתח יש מכסה שיש. בשעת המילוי מסירים את המכסה. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הורה שבנוסף ימתינו עד שיעלו המים על גדות הרצפה. דעת הרב לנדא הייתה אחרת בנושא{{הערה|בלשונו: על זה דנתי אז בפני כ&quot;ק, ובזכרוני נשאר שכ&quot;ק הסכים לדברי אבל כפי הרשום אצלי שבכל זאת למעשה נשאר כמו קודם שהיו ממלאים עד שמי הגשמים יהיו עולים על הרצפה.}}. באמצע המכסה הזה, היה נקב ההשקה.<br /> <br /> מלבד פתח זה, יש שני פתחים נוספים, בגודל טפח מרובע כל אחד, (בערך ברוחב 10 ס&quot;מ, בשונה מנקב ההשקה שהוא עגול וקוטרו כ-6 ס&quot;מ כאמור) המרוחקים זה מזה, כדי שאם יתכסה אחד בשוגג על ידי הטובלת, יישאר השני פתוח. מי הגשמים יורדים דרך צינור מיוחד שאין לו גדר כלי ואינו עשוי מחומר המקבל טומאה, אל תוך מקווה הטבילה היבש ומשם למטה, אל האוצר. לאחר מילוי האוצר, ממלאים את מקווה הטבילה במי ברז שאובים, מתוך צינור המכוון כך, שהמים זורמים היישר אל מקום הפתח. המים השאובים מתחברים מיידית אל מי הגשמים שבאוצר התחתון ומתכשרים על ידי מגעם (השקה). <br /> <br /> לפי דברי הרב יעקב לנדא, הסיבה שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב הכריע לעשות מקווה מסוג זה, הוא משום שבמקוה זה המים בבור העליון אינם מתערבים במהירות במי הבור התחתון, כיון שמשקלם הסגולי נמוך ממי הבור התחתון בשל חומם הגבוה יחסית למי הבור התחתון{{הערה|ובא גם בסוף שולחן ערוך הרב על חלק יורה דעה.}}, ובכך יוצאים ידי שיטות הסוברות כי יש צורך ברוב מי גשמים, דבר שאינו אפשרי לאורך זמן בבור עם השקה מן הצד, וישנם המפקפקים במידת התועלת המעשית שדבר.<br /> ===הוראות נוספות===<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, הורה גם מספר הוראות נוספות אודות לכשרות המקווה, שאינן קשורות ישירות לדין בור על גבי בור:<br /> #שאורך המקווה יהיה לא פחות מ1.424 מטר בכדי לאפשר טבילה במתיחת כל הגוף, כי זו היא עיקר הטבילה לפי שיטת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערה|כן הורה לרבנית, כן מסר אדמו&quot;ר הצמח צדק.}}.<br /> #שהברז ששבור התחתון, המיועד לכניסת מי הגשמים לא יהיה במקווה, אלא במרחק מה, כדי שלא יבואו ישר מכח אדם אלא דרך המשכה. גם בבור העליון היה ברז, שאותו פתחו רק לאחר שמילאו את הגשמים ללא כח גברא, ואז מילאו את הבור העליון, במים רגילים.<br /> #ניקוי המקווה על ידי משאבה ונור גומי.<br /> #לא להשתמש בפקקי גמוי, שכן על פי פסק [[אדמו&quot;ר הזקן]] הוא דבר המקבל טומאה.<br /> #שבגג שעליו עוברים מי הגשמים לא יהיו דברים המעכבים את המים (שהוא חשש כלי ומים שאובים).<br /> #שיהיה תמיד עוד מחסן מי גשמים מוכן להחלפת המים, וגם בו הבור יהיה במרחק ולא בתוכו כנ&quot;ל.<br /> #מדת האמה למקווה, היה חושב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב למדה של 6.23 סנטימטר. שעור מקווה לפי זהוא הוא כ726 ליטר.<br /> <br /> == מעלות המקווה שעל ידי השקה וזריעה ==<br /> [[קובץ:בור על בור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בור על גבי בור, ניתן לשים לב לנקב שבתחתית הבור העליון המשמש לטבילה]]קיימים שני אופנים נוספים לבניית מקוואות. שני אופני הבניה של מקוואות אלו הוכשרו על ידי גדולי ישראל, אך קיימים בהם בעיות רבות. חלק מהבעיות מחמת המציאות בשטח שיוצרות בעיות הלכתיות, וחלק מהבעיות נובעות מסיבה הלכתית בעצם צורת המקוה. <br /> <br /> ===השקה===<br /> הדרך האחת היא - השקה. ממלאים בור כשר במים גשמים, ובצידו יש בור בו קיימים מים שאובים. <br /> <br /> החששות הקיימות במקוה השקה:<br /> <br /> א. לעיתים הנקב בין שתי המקוואות לא פתוח, מתוך כוונה להשאיר את מי המקווה נקיים, והמקוה לא הוכשר (גם עם הנקב נפתח ונסגר ישנה שיטה המובאת בש&quot;ך, לפיה יש להחמיר במקוה כזה).<br /> <br /> ב. יתכן ולא ימלאו את הבור עד הנקב, שבין שתי המקוואות, והמקווה ישאר פסול.<br /> ===זריעה===<br /> הדרך השניה היא - זריעה, (ממלאים בור במי גשמים ואליו שופכים מים רגילים, הממלאים את המקוה התחתונה). <br /> <br /> החששות הקיימות במקוה זריעה:<br /> <br /> א. לפעמים יתכן, שבפתיחת הפקק יכנסו ג' לוגין מכוח אדם, ועל פי ההלכה הם פוסלים את המקוה, (ג' לוגין שנכנסו קודם שיש במים מ' סאה פוסלים).<br /> <br /> ב. כאשר המים נכנסים לבור הזריעה, מבור הזריעה המים ממשיכים הלאה לבור התחתון, ואין המים הזוחלין מטהרים את המים השאובים שנכנסים לתוכם.<br /> <br /> ג. באם לא מנגבים היטב את בור הטבילה לפני מילוייה באופן שלא נשאר בה מים, ייתכן שישארו בבור ג' לוגין מים שאובין (לערך ליטר), ממי המשאבה וכדו', והמקווה יפסל בג' לוגין מים שאובים. כיון שדי בכמות של שלושה לוגין כ-1200 מ&quot;ל בקירוב כדי לפסול את המקוה, למרות ש'''לאחר''' שכבר נתמלא הבור בארבעים סאה שוב כל כמות מים אינה פוסלת.<br /> <br /> בעיה נוספת, הקיימת שני מיני הבורות, של זריעה והשקה:<br /> <br /> א. נתן סאה ונטל סאה - המי גשמים מתחלפים בתדירות גבוהה, לאחר מספר פעמים של מילוי לא נשארים מי גשמים מקוריים, חלק מהראשונים סוברים שמקוה כזה פסול מן התורה, וחלקם סבור שזוהי בעיה מדרבנן, (אף שבשלחן ערוך נפסק להתיר בבעיה זו, הש&quot;ך כתב להחמיר במקווה כזה לכתחילה). במקוה של בור על גבי בור, לא שייך חשש כזה, כי מי הגשמים שהם קרים בדרך כלל נשארים תמיד למטה.<br /> <br /> == התייחסות למקוה על גבי מקוה בגאונים ובראשונים ==<br /> במשנה כתוב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עוקת המערה אין מטבילין בה אלא אם כן הייתה נקובה כשפופרת הנוד. אמר [[רבי יהודה]]: אימתי? בזמן שהיא מעמדת עצמה, אבל אם אינה מעמדת עצמה מטבילין בה כמה שהיא|מקור=[[מסכת מקוואות]] פרק ו' משנה א'}}.<br /> <br /> שיטת ה[[רמב&quot;ם]] בפירוש ה[[משנה]], ואחריו רבי עובדיה מברטנורא והתוספות יום טוב, דעוקת המערה היא גומא שחופרים תחת קרקע המקוה כעין מחבוא, לפיכך צריך שיהיה ביניהם חיבור כשפופרת הנוד, ועל זה מפרש רבי יהודה שאין דין זה אמור, אלא כאשר שהגג המפסיק בין המערה לגומא חזק כל כך, עד שמונע מהמקוואות להתערב זה בזה, אבל אם הרצפה דקה, שאם טובלים במערה היא נופלת, נחשבים המקוואות כמקוה אחת. וכך פסק הרמב&quot;ם &lt;REF&gt;פ&quot;ח מהל' מקוואות ה&quot;ד.&lt;/REF&gt;, וכן פסק המחבר ב[[שו&quot;ע]] &lt;REF&gt;[[יו&quot;ד]] סימן רא סעי' נט.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> הרי לנו פשטות המשנה, שממנה משמע שמים על גבי מים ונקב מחבר ביניהם, אין בזה משום קטפרס, ואדרבה מהני נקב זה לחבר העוקה שתחת המערה עם המים שלמעלה להשלים השיעור דמ' סאה להיות כשרה לטבול בהעוקה, אף שאין בה שיעור מקוה, דהוי פסול דאורייתא. ודון מינה לענייננו, דמקוה על גבי מקוה לא חשיבי קטפרס, ושפיר מהני הנקב לצרפן. <br /> <br /> ומפורש הדבר עוד יותר בפירוש המיוחס לרבינו [[האי גאון]] על משנה זו, וז&quot;ל: {{ציטוטון|ועוקה זו כעין שוקת, נקוב בתחתיתו, נתון על פי הביב או על פי המערה}}. הרי שגם הוא מפרש המשנה כה[[רמב&quot;ם]] שהעוקה והמערה הן זו על גבי זו, אלא שלרמב&quot;ם העוקה היא תחת המערה, ואילו לדעת רבינו האי גאון העוקה היא על המערה, ואם כן מדובר ממש במקוה על גבי מקוה שבעליון יש מים שאובים ובתחתון מי גשם, ועל זה שנינו במשנה שאם יש נקב כשפופרת הנוד, אפילו אם אין בעוקה מ' סאה, מטבילין בתוכה. <br /> <br /> וכן יש להביא ראיה מדברי הר&quot;ש במס' מקוואות &lt;REF&gt;פרק ג' משנה א' – הביאו [[הבית יוסף]] סימן רא.&lt;/REF&gt; שמביא תוספתא שבה כתוב: {{ציטוטון|שתי בריכות של ארבעים סאה זו על גבי זו, ונפלו ג' לוגין מים לעליונה, ונפתקו ובאו לתחתונה, כשרים, שאני אומר שלמו ארבעים סאה עד שלא ירדו ג' לוגין}}. ופי' הר&quot;ש שמדובר בבריכות שבכ&quot;א מהן חסרים שלושה לוגין לשיעור ארבעים סאה, וכשנפלו ג' לוגין שאובים לעליונה ומשם ירדו ג' לוגין לתחתונה, &quot;לא אמרינן דהיינו אותן ג' לוגין עצמן השאובים הן נינהו דירדו לתחתונה, דאי אפשר שלא יתערב מעט במי הבריכה העליונה, ונמצא שהשלימו ארבעים סאה של התחתונה קודם שירדו לה כל ג' לודין, הלכך שני המקוואות כשרים, תחתונה כשרה כדפרשינן, ועליונה משום דמחוברת לתחתונה, וכ[[רבי מאיר]] דאמר בסוף פ&quot;ב ד[[חגיגה]], מטבילין בין בעליונה ובין בתחתונה, אי נמי אפילו כ[[רבי יהודה]], וכגון דלא גבוהה כולי האי, דלאחר שמתערבין נעשה הכול אשבורן&quot;.<br /> <br /> ובשו&quot;ת הרא&quot;ש &lt;REF&gt;כלל לא אות ב.&lt;/REF&gt; מביא דברי הר&quot;ש, ומבאר שהר&quot;ש מבאר המשנה כר&quot;מ, שהמקוואות מרוחקות בגובה זו מזו, והתוספתא דאתיא לכו&quot;ע - שהמקוואות סמוכים זה על גבי זה ולאחר שמתחברים נחים הכול באשבורן &lt;REF&gt;עי&quot;ש באריכות ההסבר&lt;/REF&gt;. <br /> וכן מבואר גם כןבמאירי&lt;REF&gt; בפ&quot;ג דמס' מקוואות.&lt;/REF&gt;, שהביא גם כןהתוספתא הנ&quot;ל, וז&quot;ל: &quot;לעניין פסק דווקא כשאין העליונה גבוהה כ&quot;כ, שיהיו מימיה זוחלין, וכן שנתערב עם התחתונה בנקב הראוי&quot;. <br /> <br /> הרי מפורש מדברי הראשונים, הר&quot;ש הרא&quot;ש והמאירי, דגם כשהמקוה העליונה היא על גבי המקוה התחתונה, מכל מקום אם אינם גבוהים זה מזה כל כך באופן דלאחר שמתערבין העליון לתחתון נחים שני המקוואות באשבורן – שפיר טובלים במקוה העליון, אפילו אין בו ארבעים סאה רק על ידי צירוף המים שבמקוה התחתונה, מכל מקום מהני החיבור המקוואות על ידי הנקב הראוי שביניהם, ובזה כו&quot;ע מודים שאין בו חשש קטפרס.<br /> <br /> וכן יש להביא מדברי התוספתא &lt;REF&gt;עירובין פ&quot;ח.&lt;/REF&gt; והביאה הרמב&quot;ם בהל' שבת &lt;REF&gt;פכ&quot;ב הכ&quot;א.&lt;/REF&gt;, וז&quot;ל: &quot;שתי מטהרות [=מקוואות] זו על גבי זו, נוטל את הפקק מבינתיים ומשיקן, ומחזיר את הפקק למקומו, מפני שאינו בא לידי סחיטה, שהרי דעתו שיצאו המים&quot;. והב&quot;י מביאו בהל' שבת (סי' שכ) וכן הביאו המג&quot;א שם &lt;REF&gt;ס&quot;ק כג.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ומדברי הרמב&quot;ם יש ללמוד שבמקוה על גבי מקוה אין חשש קטפרס, שהרי שפתיו ברור מללו &quot;שתי מטהרות זו על גבי זו&quot;, וכתב דמכשירין על ידי נקב השקה שבין המקוואות, ולא העירו נושאי כליו או שאר האחרונים דיש בו משום קטפרס. וכן כתב ראיה זו בשו&quot;ת מהרש&quot;ם &lt;REF&gt;ח&quot;ב סימן נט.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> == חשש חיבור קטפרס ==<br /> בנוגע לשתי מקוואות המחוברות על ידי הסילון, נחלקו גדולי האחרונים, והדברי חיים כתב שהמקווה העליון פסול כיון שמחובר לתחתון על ידי קטפרס (חיבור שאינו במישור), מטעם זה יש שהתנגדו לבנית מקווה בור על גבי בור.<br /> <br /> על פי מה שכתוב לעיל, יש להסביר מדוע גם לשיטת הדרכי חיים אין חשש שעובי כתלי הנקב יהיו נחשבים כסילון קטן - וכחיבור שעל ידי קטפרס, כי הגדרת החיבור על ידי סילון הוא רק כשבא לחבר שני מקוואות נפרדים (כשרחוקים זה מזה), אבל במקוה על גבי מקוה ובהפסק רצפה ביניהם, הרי מקוה העליון והתחתון נחשבים כאחד, ואין כאן חשש סילון, הן מצד אופן בניין המקוה, הן מפאת אופן חיבורו והן בשל מהות הסילון.<br /> דברים אלו גם מדויקים, מתוך תשובת הדברי חיים עצמו<br /> <br /> אופן בניין המקוה - כי באופן בניית מקוה על גבי מקוה, צורתה ובניינה ויציקתה כאחת מחברם להיות נחשבים כמקוה אחת, שהרי כתלי המקוה התחתון הם המשך המקוה העליון, והפתח להיכנס למקוה התחתון (כשרוצים לתקנה ולנקותה) הוא רק דרך מקוה העליון, ולפני ששמים את הכיסוי המחלק הרי הם ממש מקוה אחת עמוקה, ורצפת מקוה העליון נגמרת למטה על רצפת מקוה התחתון, דהיינו שכתלי ורצפת מקוה התחתון הם חלק ממקוה העליון.<br /> <br /> להוסיף שהשני נקבים במידת טפח מחשבים את שתי הבורות לבור אחד (כך על פי דברי הרב דווארקין ז&quot;ל אודות מקוה &quot;בור על גבי בור&quot;), כיון שבדיני טומאה וטהרה, נקב טפח מחבר את שתי בתים להיות נחשבים כבית אחד.<br /> <br /> [[חסידות סאטמר]] הולכים בשיטת הדברי חיים מצאנז, נוהגים לצרף את הידורו של הרש&quot;ב, עם שיטת הדברי חיים, הם עושים בור טבילה, ומשיקים אותו לבור על גבי בור. לעומת זאת, [[חסידות צאנז]] קלויזנבורג אינם נוהגים כך, למרות שייכותם לצאנז.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * '''[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mkvh.pdf תיקוני מקוואות]''', הרב [[שלום דובער לוין]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשנ&quot;ח]] {{PDF}}.<br /> * '''[http://chabad.info/images/notimage/59025_he_1.pdf תורת טבלין]''' - קונטרס בעניני מקוואות על-פי הוראות רבותינו נשיאנו, הרב אלעזר הלוי רייטשיק, {{PDF}}.<br /> * '''[http://www.mikve.net/content.asp?pageid=505 מקווה חב&quot;ד]''', הרבנית טובי הנדל, - אתר מקווה. נט<br /> * '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&amp;id=360 מה זה מקוה חב&quot;ד?]''', הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], &quot;פרד&quot;ס חב&quot;ד&quot;, קיץ תשס&quot;ג (גיליון 11) - אתר שטורעם<br /> * הגר&quot;ע יוסף, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&amp;id=1340 מקווה בור על גבי בור - כשר למהדרין]''', צילומים מתוך הספר 'טהרת הבית' חלק ג' עמוד שט&quot;ז {{תמונה}} י&quot;א בכסלו תשס&quot;ח<br /> *[[אסף פרומר|א. אברהם]] '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/652.pdf ניסים בטהרתם]''', סיפורי ניסים בעקבות בניית מקווה בשיטת חב&quot;ד, [[שבועון בית משיח]] גליון 652 עמוד 26].<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1874 מהו מקווה חב&quot;ד? שיעור מקיף] הרב אליהו לנדא, {{וידאו}}<br /> *בועז לרנר, [http://www.chabad.info/images/notimage/81483_he_1.pdf '''מקווה ע&quot;ג האוצר&quot;], תשע&quot;ד. {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מקווה|**]]<br /> [[קטגוריה:טהרה]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93&diff=175816 2014-04-25T14:14:53Z

<p>ר&#039;ובן: /* ראו עוד */</p> <hr /> <div>[[קובץ:בור על גבי בור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שליח]] [[הרבי]] ב[[תל אביב]] הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] בבדיקת [[מקווה]] חבד&quot;י שנבנה בשיטת בור על גבי בור]]<br /> '''מקוה חב&quot;ד''' (&quot;'''בור על גבי בור'''&quot;) בנויה בשיטה שחידש [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. מקוה כזה נבנה לראשונה ברוסטוב. במקווה זה קיימים מעלות רבות, ומקווה זה מהווה מענה לכל החששות שקיימות במקוואות המושקים באופנים אחרים למי-גשם. &quot;בור על גבי בור&quot; הכוונה היא בניית [[מקוה]] על גבי מקוה.<br /> <br /> == מקווה בכלל == <br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מקוה]]}}<br /> טבילה מטומאה לטהרה חייבת להיות במקוה או מעיין המחזיק 40 סאה (לערך כ250/300 ליטר) מים שלא נשאבו. במשך כל הדורות, הצריכים טבילה טבלו במעיינות, עם הזמן התחלפו המעיינות במקוואות שנבנו על גבי מי-המעיין, מקוואות אלו היו יותר נוחות לשימוש. עם התפתחות הטכנלוגיה, האפשרות להולכת מים לרחבי העיר על ידי צינורות והאפשרות לחמם מים, החלו בנית מקוואות חמים. כבר [[אדמו&quot;ר הזקן]] יסד [[תקנת אדמו&quot;ר הזקן לבנית מקוה חמה|תקנה לבנין מקוה]] על גבי מעין באופן שיוכלו לחמם (באופן חלקי) את המים.<br /> <br /> == המקוה ברוסטוב ==<br /> במשך זמן מגורי [[רבותינו נשיאנו]], בעיירה [[ליובאוויטש]] בנו מקוה עם חיבור למי התהום, וכפי התקנה של אדמו&quot;ר הזקן. <br /> <br /> בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עבר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, לגור בעיר [[רוסטוב]], שם לא היה אפשרות לגור בסמיכות לנהר, ולהגיע למי התהום, אי לכך התחיל הדיון על בנית מקוה, (מקוה עם בסיס של מים שאובים הוכשר לראשונה על ידי החתם סופר, אך אדמו&quot;ר הרש&quot;ב שלל מאד הקמת מקוה באופן כמו שבנה החתם סופר).<br /> <br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב התייעץ עם מספר רבנים שהיו בקיאים בענין, והורה לרב [[יעקב לנדא]] לפקח על בנין המקוה. בנין המקוה נעשתה תוך זמן קצר.<br /> לאחר עזיבת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את רוסטוב ננטש המקוה, לאחר נפילת הקומניסטים, חזרו לשם חסידי חב&quot;ד וגילו את המקוה, עדין עומד על תילו.<br /> <br /> == אופן בניית מקוה על גבי מקוה == <br /> אופן בנית המקוה, נמסר לחסידים על ידי הרב [[יעקב לנדא]], כפי ששמע זאת מפי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. <br /> <br /> חופרים בור עמוק, מחציתו התחתונה היא אוצר למי הגשמים, ועל גביו עושים רצפה, מעל הרצפה ישנה מקוה נוספת (זאת אומרת שתקרת המקוה התחתונה היא רצפת העליונה). ברצפה שבין שתי המקוואות ישנם שני נקבים כשיעור טפח על טפח כל אחד לחבר את המים שבמקוה העליון לתחתון. הסיבה לכך, היא שאם יסתם אחד מהם מבלי משים, וא ירגישו בזה{{הערה|בלשון הרב לנדא: ובטעמו של דבר נאמר לי מפי קדשו שעכשיו (היינו בזמן שהיה הדבור אלי על זה ) אינו זוכר. אבל היה לו טעם בזה כו' וזה פשוט מחשש אולי יקרה פעם שיסתם אחד מהם ולא ירגישו בזה.}}<br /> <br /> לאחר מילוי הבור התחתון במים הכשרים (מים שאינם שאובים), מוסיפים מים שאובים לבור העליון.<br /> <br /> הדרך לבניית מקווה כזו, כיום, היא כך: חופרים בור אחד עמוק, אותו חוצים לשניים על ידי מפריד ממלט באמצע גובהו לרוחב. כך נוצרים שני בורות – בור עליון ובור תחתון. המפריד מהווה רצפה לעליון ותקרה לתחתון. הבור העליון הוא מקווה הטבילה והבור התחתון הוא אוצר מי הגשמים. חשוב להקפיד לצקת את המקווה העליון והתחתון יחד, מפני שאם יוצקים אותם בנפרד עלולים לזחול המים במקום חיבורם, ואז יש חשש ל&quot;מים זוחלין&quot; הפוסלים את המקווה.<br /> <br /> במפריד המלט יש פתח, בגודל המאפשר מעבר של אדם, על מנת לטפל בבור מי הגשמים. על הפתח יש מכסה שיש. בשעת המילוי מסירים את המכסה. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב הורה שבנוסף ימתינו עד שיעלו המים על גדות הרצפה. דעת הרב לנדא הייתה אחרת בנושא{{הערה|בלשונו: על זה דנתי אז בפני כ&quot;ק, ובזכרוני נשאר שכ&quot;ק הסכים לדברי אבל כפי הרשום אצלי שבכל זאת למעשה נשאר כמו קודם שהיו ממלאים עד שמי הגשמים יהיו עולים על הרצפה.}}. באמצע המכסה הזה, היה נקב ההשקה.<br /> <br /> מלבד פתח זה, יש שני פתחים נוספים, בגודל טפח מרובע כל אחד, (בערך ברוחב 10 ס&quot;מ, בשונה מנקב ההשקה שהוא עגול וקוטרו כ-6 ס&quot;מ כאמור) המרוחקים זה מזה, כדי שאם יתכסה אחד בשוגג על ידי הטובלת, יישאר השני פתוח. מי הגשמים יורדים דרך צינור מיוחד שאין לו גדר כלי ואינו עשוי מחומר המקבל טומאה, אל תוך מקווה הטבילה היבש ומשם למטה, אל האוצר. לאחר מילוי האוצר, ממלאים את מקווה הטבילה במי ברז שאובים, מתוך צינור המכוון כך, שהמים זורמים היישר אל מקום הפתח. המים השאובים מתחברים מיידית אל מי הגשמים שבאוצר התחתון ומתכשרים על ידי מגעם (השקה). <br /> <br /> לפי דברי הרב יעקב לנדא, הסיבה שאדמו&quot;ר הרש&quot;ב הכריע לעשות מקווה מסוג זה, הוא משום שבמקוה זה המים בבור העליון אינם מתערבים במהירות במי הבור התחתון, כיון שמשקלם הסגולי נמוך ממי הבור התחתון בשל חומם הגבוה יחסית למי הבור התחתון{{הערה|ובא גם בסוף שולחן ערוך הרב על חלק יורה דעה.}}, ובכך יוצאים ידי שיטות הסוברות כי יש צורך ברוב מי גשמים, דבר שאינו אפשרי לאורך זמן בבור עם השקה מן הצד, וישנם המפקפקים במידת התועלת המעשית שדבר.<br /> ===הוראות נוספות===<br /> אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, הורה גם מספר הוראות נוספות אודות לכשרות המקווה, שאינן קשורות ישירות לדין בור על גבי בור:<br /> #שאורך המקווה יהיה לא פחות מ1.424 מטר בכדי לאפשר טבילה במתיחת כל הגוף, כי זו היא עיקר הטבילה לפי שיטת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערה|כן הורה לרבנית, כן מסר אדמו&quot;ר הצמח צדק.}}.<br /> #שהברז ששבור התחתון, המיועד לכניסת מי הגשמים לא יהיה במקווה, אלא במרחק מה, כדי שלא יבואו ישר מכח אדם אלא דרך המשכה. גם בבור העליון היה ברז, שאותו פתחו רק לאחר שמילאו את הגשמים ללא כח גברא, ואז מילאו את הבור העליון, במים רגילים.<br /> #ניקוי המקווה על ידי משאבה ונור גומי.<br /> #לא להשתמש בפקקי גמוי, שכן על פי פסק [[אדמו&quot;ר הזקן]] הוא דבר המקבל טומאה.<br /> #שבגג שעליו עוברים מי הגשמים לא יהיו דברים המעכבים את המים (שהוא חשש כלי ומים שאובים).<br /> #שיהיה תמיד עוד מחסן מי גשמים מוכן להחלפת המים, וגם בו הבור יהיה במרחק ולא בתוכו כנ&quot;ל.<br /> #מדת האמה למקווה, היה חושב אדמו&quot;ר הרש&quot;ב למדה של 6.23 סנטימטר. שעור מקווה לפי זהוא הוא כ726 ליטר.<br /> <br /> == מעלות המקווה שעל ידי השקה וזריעה ==<br /> [[קובץ:בור על בור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בור על גבי בור, ניתן לשים לב לנקב שבתחתית הבור העליון המשמש לטבילה]]קיימים שני אופנים נוספים לבניית מקוואות. שני אופני הבניה של מקוואות אלו הוכשרו על ידי גדולי ישראל, אך קיימים בהם בעיות רבות. חלק מהבעיות מחמת המציאות בשטח שיוצרות בעיות הלכתיות, וחלק מהבעיות נובעות מסיבה הלכתית בעצם צורת המקוה. <br /> <br /> ===השקה===<br /> הדרך האחת היא - השקה. ממלאים בור כשר במים גשמים, ובצידו יש בור בו קיימים מים שאובים. <br /> <br /> החששות הקיימות במקוה השקה:<br /> <br /> א. לעיתים הנקב בין שתי המקוואות לא פתוח, מתוך כוונה להשאיר את מי המקווה נקיים, והמקוה לא הוכשר (גם עם הנקב נפתח ונסגר ישנה שיטה המובאת בש&quot;ך, לפיה יש להחמיר במקוה כזה).<br /> <br /> ב. יתכן ולא ימלאו את הבור עד הנקב, שבין שתי המקוואות, והמקווה ישאר פסול.<br /> ===זריעה===<br /> הדרך השניה היא - זריעה, (ממלאים בור במי גשמים ואליו שופכים מים רגילים, הממלאים את המקוה התחתונה). <br /> <br /> החששות הקיימות במקוה זריעה:<br /> <br /> א. לפעמים יתכן, שבפתיחת הפקק יכנסו ג' לוגין מכוח אדם, ועל פי ההלכה הם פוסלים את המקוה, (ג' לוגין שנכנסו קודם שיש במים מ' סאה פוסלים).<br /> <br /> ב. כאשר המים נכנסים לבור הזריעה, מבור הזריעה המים ממשיכים הלאה לבור התחתון, ואין המים הזוחלין מטהרים את המים השאובים שנכנסים לתוכם.<br /> <br /> ג. באם לא מנגבים היטב את בור הטבילה לפני מילוייה באופן שלא נשאר בה מים, ייתכן שישארו בבור ג' לוגין מים שאובין (לערך ליטר), ממי המשאבה וכדו', והמקווה יפסל בג' לוגין מים שאובים. כיון שדי בכמות של שלושה לוגין כ-1200 מ&quot;ל בקירוב כדי לפסול את המקוה, למרות ש'''לאחר''' שכבר נתמלא הבור בארבעים סאה שוב כל כמות מים אינה פוסלת.<br /> <br /> בעיה נוספת, הקיימת שני מיני הבורות, של זריעה והשקה:<br /> <br /> א. נתן סאה ונטל סאה - המי גשמים מתחלפים בתדירות גבוהה, לאחר מספר פעמים של מילוי לא נשארים מי גשמים מקוריים, חלק מהראשונים סוברים שמקוה כזה פסול מן התורה, וחלקם סבור שזוהי בעיה מדרבנן, (אף שבשלחן ערוך נפסק להתיר בבעיה זו, הש&quot;ך כתב להחמיר במקווה כזה לכתחילה). במקוה של בור על גבי בור, לא שייך חשש כזה, כי מי הגשמים שהם קרים בדרך כלל נשארים תמיד למטה.<br /> <br /> == התייחסות למקוה על גבי מקוה בגאונים ובראשונים ==<br /> במשנה כתוב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עוקת המערה אין מטבילין בה אלא אם כן הייתה נקובה כשפופרת הנוד. אמר [[רבי יהודה]]: אימתי? בזמן שהיא מעמדת עצמה, אבל אם אינה מעמדת עצמה מטבילין בה כמה שהיא|מקור=[[מסכת מקוואות]] פרק ו' משנה א'}}.<br /> <br /> שיטת ה[[רמב&quot;ם]] בפירוש ה[[משנה]], ואחריו רבי עובדיה מברטנורא והתוספות יום טוב, דעוקת המערה היא גומא שחופרים תחת קרקע המקוה כעין מחבוא, לפיכך צריך שיהיה ביניהם חיבור כשפופרת הנוד, ועל זה מפרש רבי יהודה שאין דין זה אמור, אלא כאשר שהגג המפסיק בין המערה לגומא חזק כל כך, עד שמונע מהמקוואות להתערב זה בזה, אבל אם הרצפה דקה, שאם טובלים במערה היא נופלת, נחשבים המקוואות כמקוה אחת. וכך פסק הרמב&quot;ם &lt;REF&gt;פ&quot;ח מהל' מקוואות ה&quot;ד.&lt;/REF&gt;, וכן פסק המחבר ב[[שו&quot;ע]] &lt;REF&gt;[[יו&quot;ד]] סימן רא סעי' נט.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> הרי לנו פשטות המשנה, שממנה משמע שמים על גבי מים ונקב מחבר ביניהם, אין בזה משום קטפרס, ואדרבה מהני נקב זה לחבר העוקה שתחת המערה עם המים שלמעלה להשלים השיעור דמ' סאה להיות כשרה לטבול בהעוקה, אף שאין בה שיעור מקוה, דהוי פסול דאורייתא. ודון מינה לענייננו, דמקוה על גבי מקוה לא חשיבי קטפרס, ושפיר מהני הנקב לצרפן. <br /> <br /> ומפורש הדבר עוד יותר בפירוש המיוחס לרבינו [[האי גאון]] על משנה זו, וז&quot;ל: {{ציטוטון|ועוקה זו כעין שוקת, נקוב בתחתיתו, נתון על פי הביב או על פי המערה}}. הרי שגם הוא מפרש המשנה כה[[רמב&quot;ם]] שהעוקה והמערה הן זו על גבי זו, אלא שלרמב&quot;ם העוקה היא תחת המערה, ואילו לדעת רבינו האי גאון העוקה היא על המערה, ואם כן מדובר ממש במקוה על גבי מקוה שבעליון יש מים שאובים ובתחתון מי גשם, ועל זה שנינו במשנה שאם יש נקב כשפופרת הנוד, אפילו אם אין בעוקה מ' סאה, מטבילין בתוכה. <br /> <br /> וכן יש להביא ראיה מדברי הר&quot;ש במס' מקוואות &lt;REF&gt;פרק ג' משנה א' – הביאו [[הבית יוסף]] סימן רא.&lt;/REF&gt; שמביא תוספתא שבה כתוב: {{ציטוטון|שתי בריכות של ארבעים סאה זו על גבי זו, ונפלו ג' לוגין מים לעליונה, ונפתקו ובאו לתחתונה, כשרים, שאני אומר שלמו ארבעים סאה עד שלא ירדו ג' לוגין}}. ופי' הר&quot;ש שמדובר בבריכות שבכ&quot;א מהן חסרים שלושה לוגין לשיעור ארבעים סאה, וכשנפלו ג' לוגין שאובים לעליונה ומשם ירדו ג' לוגין לתחתונה, &quot;לא אמרינן דהיינו אותן ג' לוגין עצמן השאובים הן נינהו דירדו לתחתונה, דאי אפשר שלא יתערב מעט במי הבריכה העליונה, ונמצא שהשלימו ארבעים סאה של התחתונה קודם שירדו לה כל ג' לודין, הלכך שני המקוואות כשרים, תחתונה כשרה כדפרשינן, ועליונה משום דמחוברת לתחתונה, וכ[[רבי מאיר]] דאמר בסוף פ&quot;ב ד[[חגיגה]], מטבילין בין בעליונה ובין בתחתונה, אי נמי אפילו כ[[רבי יהודה]], וכגון דלא גבוהה כולי האי, דלאחר שמתערבין נעשה הכול אשבורן&quot;.<br /> <br /> ובשו&quot;ת הרא&quot;ש &lt;REF&gt;כלל לא אות ב.&lt;/REF&gt; מביא דברי הר&quot;ש, ומבאר שהר&quot;ש מבאר המשנה כר&quot;מ, שהמקוואות מרוחקות בגובה זו מזו, והתוספתא דאתיא לכו&quot;ע - שהמקוואות סמוכים זה על גבי זה ולאחר שמתחברים נחים הכול באשבורן &lt;REF&gt;עי&quot;ש באריכות ההסבר&lt;/REF&gt;. <br /> וכן מבואר גם כןבמאירי&lt;REF&gt; בפ&quot;ג דמס' מקוואות.&lt;/REF&gt;, שהביא גם כןהתוספתא הנ&quot;ל, וז&quot;ל: &quot;לעניין פסק דווקא כשאין העליונה גבוהה כ&quot;כ, שיהיו מימיה זוחלין, וכן שנתערב עם התחתונה בנקב הראוי&quot;. <br /> <br /> הרי מפורש מדברי הראשונים, הר&quot;ש הרא&quot;ש והמאירי, דגם כשהמקוה העליונה היא על גבי המקוה התחתונה, מכל מקום אם אינם גבוהים זה מזה כל כך באופן דלאחר שמתערבין העליון לתחתון נחים שני המקוואות באשבורן – שפיר טובלים במקוה העליון, אפילו אין בו ארבעים סאה רק על ידי צירוף המים שבמקוה התחתונה, מכל מקום מהני החיבור המקוואות על ידי הנקב הראוי שביניהם, ובזה כו&quot;ע מודים שאין בו חשש קטפרס.<br /> <br /> וכן יש להביא מדברי התוספתא &lt;REF&gt;עירובין פ&quot;ח.&lt;/REF&gt; והביאה הרמב&quot;ם בהל' שבת &lt;REF&gt;פכ&quot;ב הכ&quot;א.&lt;/REF&gt;, וז&quot;ל: &quot;שתי מטהרות [=מקוואות] זו על גבי זו, נוטל את הפקק מבינתיים ומשיקן, ומחזיר את הפקק למקומו, מפני שאינו בא לידי סחיטה, שהרי דעתו שיצאו המים&quot;. והב&quot;י מביאו בהל' שבת (סי' שכ) וכן הביאו המג&quot;א שם &lt;REF&gt;ס&quot;ק כג.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> ומדברי הרמב&quot;ם יש ללמוד שבמקוה על גבי מקוה אין חשש קטפרס, שהרי שפתיו ברור מללו &quot;שתי מטהרות זו על גבי זו&quot;, וכתב דמכשירין על ידי נקב השקה שבין המקוואות, ולא העירו נושאי כליו או שאר האחרונים דיש בו משום קטפרס. וכן כתב ראיה זו בשו&quot;ת מהרש&quot;ם &lt;REF&gt;ח&quot;ב סימן נט.&lt;/REF&gt;.<br /> <br /> == חשש חיבור קטפרס ==<br /> בנוגע לשתי מקוואות המחוברות על ידי הסילון, נחלקו גדולי האחרונים, והדברי חיים כתב שהמקווה העליון פסול כיון שמחובר לתחתון על ידי קטפרס (חיבור שאינו במישור), מטעם זה יש שהתנגדו לבנית מקווה בור על גבי בור.<br /> <br /> על פי מה שכתוב לעיל, יש להסביר מדוע גם לשיטת הדרכי חיים אין חשש שעובי כתלי הנקב יהיו נחשבים כסילון קטן - וכחיבור שעל ידי קטפרס, כי הגדרת החיבור על ידי סילון הוא רק כשבא לחבר שני מקוואות נפרדים (כשרחוקים זה מזה), אבל במקוה על גבי מקוה ובהפסק רצפה ביניהם, הרי מקוה העליון והתחתון נחשבים כאחד, ואין כאן חשש סילון, הן מצד אופן בניין המקוה, הן מפאת אופן חיבורו והן בשל מהות הסילון.<br /> דברים אלו גם מדויקים, מתוך תשובת הדברי חיים עצמו<br /> <br /> אופן בניין המקוה - כי באופן בניית מקוה על גבי מקוה, צורתה ובניינה ויציקתה כאחת מחברם להיות נחשבים כמקוה אחת, שהרי כתלי המקוה התחתון הם המשך המקוה העליון, והפתח להיכנס למקוה התחתון (כשרוצים לתקנה ולנקותה) הוא רק דרך מקוה העליון, ולפני ששמים את הכיסוי המחלק הרי הם ממש מקוה אחת עמוקה, ורצפת מקוה העליון נגמרת למטה על רצפת מקוה התחתון, דהיינו שכתלי ורצפת מקוה התחתון הם חלק ממקוה העליון.<br /> <br /> להוסיף שהשני נקבים במידת טפח מחשבים את שתי הבורות לבור אחד (כך על פי דברי הרב דווארקין ז&quot;ל אודות מקוה &quot;בור על גבי בור&quot;), כיון שבדיני טומאה וטהרה, נקב טפח מחבר את שתי בתים להיות נחשבים כבית אחד.<br /> <br /> [[חסידות סאטמר]] הולכים בשיטת הדברי חיים מצאנז, נוהגים לצרף את הידורו של הרש&quot;ב, עם שיטת הדברי חיים, הם עושים בור טבילה, ומשיקים אותו לבור על גבי בור. לעומת זאת, [[חסידות צאנז]] קלויזנבורג אינם נוהגים כך, למרות שייכותם לצאנז.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה]]<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> * '''[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mkvh.pdf תיקוני מקוואות]''', הרב [[שלום דובער לוין]], הוצאת [[קה&quot;ת]], [[תשנ&quot;ח]] {{PDF}}.<br /> * '''[http://chabad.info/images/notimage/59025_he_1.pdf תורת טבלין]''' - קונטרס בעניני מקוואות על-פי הוראות רבותינו נשיאנו, הרב אלעזר הלוי רייטשיק, {{PDF}}.<br /> * '''[http://www.mikve.net/content.asp?pageid=505 מקווה חב&quot;ד]''', הרבנית טובי הנדל, - אתר מקווה. נט<br /> * '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&amp;id=360 מה זה מקוה חב&quot;ד?]''', הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], &quot;פרד&quot;ס חב&quot;ד&quot;, קיץ תשס&quot;ג (גיליון 11) - אתר שטורעם<br /> * הגר&quot;ע יוסף, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&amp;id=1340 מקווה בור על גבי בור - כשר למהדרין]''', צילומים מתוך הספר 'טהרת הבית' חלק ג' עמוד שט&quot;ז {{תמונה}} י&quot;א בכסלו תשס&quot;ח<br /> *[[אסף פרומר|א. אברהם]] '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/652.pdf ניסים בטהרתם]''', סיפורי ניסים בעקבות בניית מקווה בשיטת חב&quot;ד, [[שבועון בית משיח]] גליון 652 עמוד 26].<br /> *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1874 מהו מקווה חב&quot;ד? שיעור מקיף] הרב אליהו לנדא, {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:מקווה|**]]<br /> [[קטגוריה:טהרה]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8&diff=175788 2014-04-25T10:58:36Z

<p>ר&#039;ובן: הדגשה בפתיח</p> <hr /> <div>'''אסתר''' בת אביחיל גיברות סיפור המגילה של [[חג הפורים]], בת דודו של [[מרדכי היהודי]], אסתר נישאה למלך [[אחשורוש]] שהיה שליט רוב העולם, בעל כרחה, ובזכות זה הצילה את כל עם ישראל משמד וכליה.<br /> <br /> ==סיפור המגילה==<br /> <br /> לאחר שהמלך [[אחשורוש]] הרג את המלכה ושתי בעקבות כעס ועלבון זמני, בחר באסתר להחליפה ונישא לה בעל כרחה, במצוות מרדכי לא סיפרה לאחשורוש על מוצאה היהודי. כאשר יועצו של המלך המן האגגי (מזרעו של עמלק) קיבל את הסכמתו של המלך להשמיד את כל היהודים, אסתר צוותה על ידי מרדכי להכנס אל המלך לנסות ולפעול על המלך לביטול הגזירה, אך אסתר בתחילה חששה להכנס אל המלך ללא הזמנה ותאום מוקדם, דבר שיכול להביא לידי מוות, אך מרדכי לא התפשר והבהיר לה שכל הסיבה שההשגחה סיבבה שדווא היא תבחר היה כדי שבבוא הזמן תבטל את הגזירה על היהודים, ומרדכי מסיים את המסר במין איום שאם לא תעשי זאת &quot;רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך יאבדו&quot;..., אסתר מיד הסכימה למסור את נפשה למען עם ישראל וציוותה על מרדכי ועל כל היהודים לצום למענה שלוש ימים - &quot;לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי אל תאכלוו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, גם אני ונערֹתי אצום כן&quot; {{הערה|אסתר ד, טז}}, וכך נכנסה אל המלך אשר שמח לקראתה, ופעלה לביטול הגזירה ותליית המן שהיה צורר ושונא ה[[יהודים]].<br /> <br /> ==אסתר ופעולתה==<br /> <br /> אסתר בת אביחיל שהיתה יתומה מאב ואם אומצה על ידי דודה [[מרדכי היהודי]] משבט בנימין, שהיה באותו תקופה מחשובי רבני ומנהיגי היהדות באותו התקופה ואף היה אחד מ[[אנשי כנסת הגדולה]] (שכללה 120 אנשים), מרדכי אף נישא לאסתר.<br /> <br /> אסתר מכונה במגילה גם הדסה,<br /> <br /> את סיפור מאורעות התקופה הנקרא [[מגילת אסתר]] כתבו מרדכי ואסתר, אסתר ביקשה מחכמי ישראל <br /> <br /> '''א'''' לקבוע את [[מגילת אסתר]] וסיפורה לדורות, &quot;שלחה להם אסתר לחכמים '''קבעוני''' לדורות&quot;{{הערה| מסכת מגילה ז,א}} <br /> <br /> '''ב'''' להכניס את המגילה לקטגורית ספרי הקדוש, &quot;שלחה להם אסתר לחכמים '''כתבוני''' לדורות&quot; שיהיה אחד מהכתובים.<br /> <br /> [[הרבי]] מסביר שפעולת ביטול הגזירה על ידי [[מרדכי]] ואסתר מתחלק לשני ענינים, מרדכי פעל והציל את [[נפש]]ם של [[ישראל]] ב[[רוחניות]], (להחזירם בתשובה). ואסתר פעלה במישור הגשמי והצילה את הגוף הפיזי והגשמי של ישראל שלא יהרגו אותם. <br /> <br /> ==אסתר בחסידות==<br /> <br /> המילה אסתר הוא מלשון &quot;הסתרה&quot; כמו שכתוב &quot;ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא&quot; בנס [[פורים]] ה[[נס]] היה מוסתר ומלובש ב[[טבע]] דהיינו זה נראה כצירוף מקרים נפלא ונסתר הכח עליון והאלוקי, אך מבואר שה[[ניסים]] שמתלבשים בטבע העולם יותר נעלים מהניסים ששוברים את הטבע.<br /> <br /> ולכן אתסר היא בדרגת [[מלכות דאצילות]] שמלכות ד[[אצילות]] כולל את ה[[אורות]] הכי [[עליונים]] מצד היותו האחרון ב[[עולם האצילות]] אך מצד שני הוא זה שיורד לעולמות שמתחת: [[בריאה]], [[יצירה]], ו[[עשיה]] ומשפיע עליהם את מה שיש באצילות (בצורה מצומצמת כמובן), שזה אותו ענין של נס פורים שהאורות העלינים חדרו בגדרי העולם.<br /> <br /> ב[[התועדות]] [[פורים]] [[תשי&quot;ד]] נשא [[הרבי]] שיחה מיוחדת בה הסביר שמוכרחים לומר שאסתר היתה מבית &quot;[[חסיד]]י&quot; (חסיד זה לאו דווקא שמשתייך לחסידות מסוימת או לאדמו&quot;ר מסויום, אלא גם לפי דפוס התנהגות מסוים) כי לכאורה על פי [[הלכה]] יבשה היה אסור לה למסור את נפשה בשביל חיים של מישהו אחר, ואף אם היתה שואלת [[רב]] לא [[חסיד]] האם למסור את נפשה היתה נענה בשלילה, ומוסיף [[הרבי]] שמנין הגיע לה ה&quot;מידת חסידות&quot; הזו? כי גדלה בביתו של חסיד, שמוכרחים לומר ש[[מרדכי היהודי]] היה חסיד, כי מי היה יכול לתקן מנהג של שתיית ואמירת [[לחיים]] לדורות? רק חסיד שמבין את מעלת אמירת לחיים.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:פורים]]<br /> [[קטגוריה:אישים בתנ&quot;ך]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%9F&diff=175709 2014-04-24T19:59:35Z

<p>ר&#039;ובן: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>הרב '''מנחם בן ציון גרוסמן''' הוא [[משפיע]] בקהילת חב&quot;ד במגדל העמק, ומרצה מבוקש בכל שכבות הציבור. בעבר היה מחברי ההנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ב[[י&quot;א אב]] [[תש&quot;ה]] ב[[ירושלים]], לאביו הרב [[ישראל גרוסמן]] (לימים - ראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]) ולאימו מרת פנינה.<br /> <br /> בצעירותו התחנך במוסדות חב&quot;ד בירושלים, ולאחר סיום מסלול הלימודים נישא למרת חיה שרה, וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]], והצטרף להנהלה הגשמית של ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]] שקמה באותם שנים, ועסק בגיוס משאבים יחד עם המשפיע החסידי ומנהל הישיבה, הרב [[מרדכי קוזלינר|מוט'ל קוזלינר]].<br /> <br /> היה מבאי ביתו ומקורביו של רבי [[ישראל אבוחצירא]] (הבבא סאלי), ובמשך תקופה היה מחבר צוות המוסד &quot;חסד לאברהם&quot;, שהוקם על ידי האדמו&quot;ר [[אליעזר זוסיא פרטיגול]], ועסק בהצלת ילדים ממשפחות עולים, שלא יגיעו לקיבוצים וליהודים שאינם שומרי תורה ומצוות שישכיחו מהם את יהדותם.<br /> <br /> בשנים מאוחרות יותר עבר להתגורר ב[[מגדל העמק]] בסמיכות לאחיו הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], והשתכן בעיר, כשהוא מכהן כאחד מ[[משפיע]]י הקהילה, ומוזמן להרצאות ול[[התוועדות|התוועדויות]] בכל רחבי הארץ.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב [[אריה וועג]] - [[שליח]] [[הרבי]] בכפר ברוך.<br /> *חתנו, הרב [[נחום רפאל ברגר]] - רב [[בית כנסת|בית הכנסת]] ב[[מרכז שיקום גארבסקי]] ב[[מגדל העמק]], ו[[ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים מגדל העמק|מחלקת אור מנחם בישיבה]].<br /> *חתנו הרב יצחק מאיר מידנציק <br /> *חתנו, הרב מנחם מענדל קרסיק.<br /> *בנו, הרב מרדכי גרוסמן - מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[מוסקבה]].<br /> *חתנו, הרב [[אלימלך טאלער]] - מנכ&quot;ל [[מרכז ההפצה ממ&quot;ש]].<br /> *חתנו יצחק מאיר וויס<br /> <br /> <br /> {{מיון רגיל:גרוסמן, מנחם בן ציון}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מגדל העמק: אישים]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94&diff=175550 2014-04-23T21:21:54Z

<p>ר&#039;ובן: /* הירחון */ נראה לי שזו הכוונה</p> <hr /> <div>[[תמונה:הקריאה והקדושה.jpg|left|thumb|250px|&quot;הקריאה והקדושה&quot;]]<br /> '''הקריאה והקדושה''', הינו ביטאון בשפת ה[[אידיש]], שהופיע בין השנים [[תש&quot;א]] - [[תש&quot;ה]], ויצא לאור על ידי [[קה&quot;ת]]. <br /> ==הירחון==<br /> הירחון החל לצאת לאור בחודש [[תשרי]] [[תש&quot;א]], וגליונו האחרון יצא לקראת חודש [[אלול]] [[תש&quot;ה]]. צורת העיתון ומדוריו השונים נשארו כמעט ללא שינוי מהגליון הראשון ועד האחרון.<br /> <br /> בהקריאה והקדושה התפרסמו באורח קבע [[מאמר]]ים [[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש]] מכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], וכמו כן ארבעת ה&quot;[[קול קורא|קול קורא'ס]]&quot; המפורסמים. בנוסף לכך התפרסמו מדורים שונים, ביניהם: תרגום ה[[תניא]] ל[[אידיש]], פירוש תפלה, מן התנ&quot;ך, פירוש על ההפטרות, 'אותיות פורחות', 'תשובות לשאלות', מאמרים שונים, והמדור המפורסם 'שיחת חולין בטהרה', המוכר לכולם עקב כך שנכתב (בשונה משאר המדורים) ב[[לשון הקודש]].<br /> <br /> בראש החוברת הראשונה נכתבו המילים: &quot;אונטער דער לייטונג און מיט דער באטהייליגונג פון הרבי מליובאוויטש&quot;, היינו שהעיתון יוצא תחת פיקוחו ובהשתתפותו האישית של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ. אך מיד בחוברת השניה הדבר שונה, ובמקום זאת נדפס: &quot;מיט דער גוטהייסונג און ברכה פון הרבי מליובאוויטש&quot; - &quot;באישורו ובברכתו&quot; אך לא יותר מכך, וכך נדפס גם בכל שישים החוברות הבאות.<br /> <br /> בהזדמנות מסיומת אמר [[הרבי]] לר' [[אברהם פריז]], שעבד יחד עם הרבי על ההוצאה לאור של גליונות ה&quot;הקריאה והקדושה&quot;: &quot;באם הצלחנו 'לגרד' את ה'עולם' - מלשון 'העלם והסתר' - עם חוברות אלו - הרי הצלחנו במטרתנו. אך באם הדבר לא 'הזיז' לאיש - הרי הפסדנו את המערכה מראשיתה...&quot;{{מקור}}.<br /> <br /> ==העורך==<br /> במדורים השונים של הירחון מופיעים שמות הסופרים: איש יהודי; הרב מאיר; ג. זרחי; י. סגל; בן ישראל וכיוצא באלו. יש שרצו לייחס אחדים מהם אל הרבי הריי&quot;צ בעצמו, ואחרים אל חתנו - [[הרבי]]. ויש שאמרו, שאינם אלא של העורך הכללי עלום השם.<br /> <br /> בשעה שהתחיל להופיע ירחון &quot;הקריאה והקדושה&quot; בהעלמת שם העורך, הבחין מאן דהוא, כיצד מדי חדש בחדשו מגיע אדם בלתי מוכר ל-[[770]], נכנס הישר למשרדו של ה[[רבי]], יושב שם משך זמן, וחוזר כלעומת שבא מבלי לומר מילה לעוברים ושבים, כאשר תמיד, כחלוף ימים מספר מהביקורים המסתוריים, יוצא לאור הירחון &quot;הקריאה והקדושה&quot;.<br /> <br /> הסקרנות גדלה, עד שאחד התלמידים החליט לעקוב אחרי האיש, כשיבא בפעם הבאה.<br /> <br /> בביקורו הבא של האיש, לאחר שיצא מחדרו של הרבי, נכנס לתחנת הרכבת, ואחריו אותו תלמיד. כך נסעו השניים במשך מספר שעות ברכבת התחתית, כשכל חצי שעה מחליף האיש המסתורי את הקרון או את המסלול, והתלמיד אחריו, לבסוף ניגש האיש לתלמיד ואמר לו: &quot;האמנם רצונך שנשב כך שנעו ברכבת במשך כל היום? הרי כל זמן שלא תניחני לנפשי לא ארד מהרכבת&quot;...<br /> <br /> כך נפטר אותו אדם מהתלמיד, ותעלומת זהותו נשארה כמו שהיתה, אז, ובמשך השנים הבאות.<br /> <br /> שנים מאוחרות יותר התברר כי היה זה איש בשם אהרן ה. הירש הלוי, שהי' עורכו של השבועון היידי &quot;דאס אידישע ליכט&quot; - &quot;וועכענטליכע זשורנאל פאר חיזוק הדת&quot; שהופיע במשך שנים רבות בניו יורק תחת שמו האמיתי של העורך.<br /> <br /> לימים הסתבך בקשיים כספיים ופשט רגלו. כתוצאה מכך החליט לשנות את שמו מאהרן ה. הירש ל&quot;אהרן ה. לעויט&quot; (להיותו לוי). ובנוסף לכך הסתיר את זהותו מעיני האנשים.<br /> <br /> כשהגיע כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ ל[[ארצות הברית]], בשלהי חורף [[ת&quot;ש]], והחליט להוציא לאור באמריקה עתון ליהדות החרדית על פי רוח [[חב&quot;ד]], מצא לו שותף מתאים בעורכו של העתון &quot;דאס אידישע ליכט&quot;, ומעטמים מובנים - גם שותף סודי.<br /> <br /> וכך הופיע הירחון &quot;הקריאה והקדושה&quot; במשך חמש שנים, שלאחרי עיון בשני העתונים הנזכרים אפשר למצוא שויון מסוים.<br /> <br /> ==קול קורא==<br /> <br /> על דפי ירחון זה הכריז רבנו - ליהדות העולמית בכלל, ויהודי אמריקה בפרט - על תנועת &quot;[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]&quot; בארבעת ה&quot;קול קורא&quot; הידועים.<br /> <br /> ב&quot;קול-קורא&quot; אלו בישר ליהודי התפוצות כי עומדים אנו ערב ה[[גאולה]] השלימה. דגש מיוחד הניח על הצורך באמונה חזקה ואיתנה שהייסורים הינם חבלי משיח, ואמר שהם יכולים להיות קלים בהרבה על ידי [[תשובה]] אמיתית.<br /> <br /> ארבעת ה&quot;קול קורא&quot; התפרסמו בעיתונות היהודית בכלל, ובעיתון &quot;הקריאה והקדושה&quot; בפרט, והופצו בדרכים שונות בקרב הציבור היהודי וגרמו להתעוררות רוחנית אדירה, וציפייה אמיתית לגאולה השלימה. ב&quot;קול־קורא&quot; אלו טבע גם את הסיסמא הידועה &quot;[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]&quot;, ואף ביקש לקבוע את צמד המילים &quot;לאלתר לגאולה&quot; כסיסמת פתיחה לכל שיחה יום חבר או ידיד.<br /> <br /> ארבעת ה&quot;קול קורא&quot; תורגמו בשעתו לעברית על ידי המשורר העברי [[אברהם שלונסקי]], שגוייס לעניין על־ידי הרה&quot;ח ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז]].<br /> <br /> מאמרים רבים התפרסמו בעיתונות הכללית והיהודית של אותם ימים בעקבות ה'קול־קורא' שעוררו הדים בכל רחבי תבל, רובם תמכו, ומיעוטם התנגדו.<br /> <br /> ==&quot;אותיות פורחות&quot;==<br /> [[תמונה:&quot;אותיות פורחות&quot;.jpg|left|thumb|250px|&quot;אותיות פורחות&quot;]]<br /> בין מאות דפי &quot;הקריאה והקדושה&quot; מופיעות עשרות פעמים 'אותיות פורחות'. היה זה שורת מילים עבריות, הנראות כחסרות משמעות לכאורה. אבל בהם היו טמונים נבואות שמיימיות, אשר רובן הגדול לא פוענח עדיין עד עצם היום הזה. <br /> <br /> אחד מהם פיענוחו ב&quot;הקריאה והקדושה&quot; של חודש [[תמוז]] [[תש&quot;ד]] תחת הכותרת &quot;אנחנו ידענו את זה&quot;.<br /> <br /> בי&quot;ג סיון אותה שנה, הודיעו כוחות בנות הברית על כוונתם לפלוש לאירופה הכבושה בידי הצורר הנאצי. כעבור יום וחצי, בט&quot;ו ב[[סיון]], התבצעה הפלישה בפועל.<br /> <br /> יחידי סגולה ידעו, שההחלטה הסופית על הפלישה התקבלה כבר חודשיים לפני כן, באמצע חודש ניסן, אבל &quot;אנחנו&quot; זועקת כותרת הקריאה והקדושה, ידענו זאת הרבה הרבה קודם לכן...<br /> <br /> שלוש שנים קודם לכן, [[סיון]] [[תש&quot;א]], במסגרת המדור &quot;אותיות פורחות&quot; - הופיעה הנבואה המרעישה. ב[[שבט]] [[תש&quot;ד]] התפרסמה הנבואה שוב, והפעם כשהיא מוצפנת בראשי תיבות (אותיות הפוכות). את ראשי התיבות פותח עורך הקריאה והקדושה בגליון חודש [[תמוז]] [[תש&quot;ד]], ובהן מתגלה נבואה מדהימה המתארת את התאריך המדויק בו תתקבל ההחלטה הגורלית, ואילו את צופן המפתח של האותיות פורחות עצמן, הוא משאיר כחידה, חידה שלא נפתרה עד עצם היום הזה.<br /> <br /> ראשי התיבות הם באידיש, ותוכנם בתרגום חופשי: מהפכות עולם יחלו בקרוב, והרבה! אבל הבשורה על פתיחתם תהי' בסביבות ערב [[פסח]], שנה זו. בעצם, זה יהי' בשלושה עשר ב[[ניסן]]: &quot;הפלישה עומדת להתבצע! היא מחכה בחזית!&quot; זה ודאי יהי' ה&quot;כי יום נקם בלבי ושנת גאלי באה!&quot; הדמוקרטי' שלנו (בנות הברית) תחל לגלות אז למחצה את סוד הפלישה שהיא מתכננת, נם אם היא בהיקף קטן ומאוד לא ברור!<br /> <br /> ==נבואת הרבי הריי&quot;צ על שטפונות המים==<br /> <br /> הי' זה לאחר רעידת האדמה בעוצמה שהתרחש בסיון [[תשס&quot;ח]] באזור דרום-מזרח אסיה, שכתוצאה מכך שטפו את חופי מזרח הודו ומערב אינדונזיה ותאילנד גלים בגובה של עד 36 מטר. גלים אלו גבו את חייהם של כ-280 אלף בני אדם ופצעו רבבות אחרים. למעלה ממיליון אנשים נותרו חסרי בית בעקבות האסון. יש הסבורים שמספר הנספים היה גדול מ-300 אלף. - ה'צונאמי'.<br /> <br /> מצאו אז כי ב&quot;הקריאה והקדושה&quot;, תמוז תש&quot;ד, נכתב מאמר תחת השם ג' זרחי על פרק צ&quot;ג בתהילים, בו מנבא הרבי הריי&quot;צ על השטפונות שיהיו בעולם כהכנה לגאולה: &quot;הקב&quot;ה יתעלה על ידי כך שהוא ירעיש (אויפשטורמען) את הנהרות קודם הגאולה צריך להבין מכך שהנהרות השוצפים הם יביאו שינוי גדול בעולם כמו למשל ישטפו מדינה שלימה או את חלקה הגדול, וזה יביא שינוי במוחות האנושות על ידי שהם יראו בכך עונש אלוקי. ואולי זה באמת ישנה את כל העולם הפולטי, על ידי שרשת של מאורעות שיהיו כתוצאה ישירה מהמדינה שנשטפה. על כך פנים קודם הגאולה יהיה שטפון מים עצום&quot;.<br /> <br /> המאמר כל-כך אקטואלי למצב של ה'צונאמי', עד שאין צורך בעיבודים והשוואות!<br /> <br /> ==&quot;הקריאה והקדושה&quot; ומשיח==<br /> על רקע נבואות שמיימיות אלה, שחזרו ונשנו בגיליונות &quot;הקריאה והקדושה&quot;, כל פעם בסגנון נבואי כזה או אחר - מסופר הסיפור הבא:<br /> <br /> פעם שאל הרבי הריי&quot;צ את חתנו, הרבי, מה אומר העולם על &quot;הקריאה והקדושה&quot;? הרבי ניסה להתחמק מלהשיב, אולם לאחר שהרבי הריי&quot;צ שאל שוב ושוב, ענה הרבי שהעולם אומרים שהרבי הריי&quot;צ רומז על עצמו שהוא ה[[משיח]]... הגיב הרבי הריי&quot;צ ואמר: נו, העיקר שמדברים על משיח...<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> סדרת הגליונות צולמו ונסרקו, והם מופיעים באתר &quot;[[היברו בוקס]]&quot;. בשנים האחרונות נדפסו כל הגליונות יחד בספר עב כרס. במשך השנים תורגמו עשרות כתבות מ&quot;הקריאה והקדושה&quot; ל[[לשון הקודש]] ונדפסו ב[[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/12154 ירחון &quot;הקריאה והקדושה&quot;] באתר [[היברו בוקס]].<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54667 ה&quot;קול קורא&quot; הראשון ומאמר שהתפרסם על כך בעיתון 'הצופה']. {{אינפו}}<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=21135 חיבור מעורר ענין שנתפרסם בירחון &quot;הקריאה והקדושה&quot; לקראת חג השבועות תש&quot;ב]. {{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גליונות ועלונים]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%9C&diff=175549 2014-04-23T21:12:38Z

<p>ר&#039;ובן: /* פסקיו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב הנדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הענדל]]<br /> הרב '''ישראל יוסף הכהן הנדל''' (יליד שנת [[תשי&quot;ב]], 1952) הינו מקבוצת [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[מגדל העמק]], ומשגיח בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> הרב הנדל נולד ב[[מוטריאול]] שבקנדה ב[[ו' חשוון]] [[תשי&quot;ב]], לאביו הרב [[יצחק הנדל]] ולאמו מרת חווה. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]], ובשנת [[תש&quot;ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]] נישא לרעייתו טויבא, לבית ר' שמואל איזיק פופאק, ובשנת [[תשל&quot;ו]] [[שליח|נשלח]] על ידי [[הרבי]] לצפת שב[[ארץ הקודש]] כחלק מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]].<br /> <br /> בסוף שנת [[תשל&quot;ח]] עבר לגור ב[[מגדל העמק]], שם התמנה למשגיח בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ולרב הקהילה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] נהרג בנו, ה[[תמים]] לוי ע&quot;ה, ב[[תאונת התמימים בחנוכה תשס&quot;ז]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] הוציא לאור &quot;[[מדריך לטהרת המשפחה - על פי שיטת חב&quot;ד]]&quot;<br /> <br /> == פסקיו ==<br /> הרב הנדל אסר את מוצרי חברת &quot;פריגת&quot; ו&quot;ספרינג&quot; מחשש ערלה. התיר מצות שנעשו בעבודת יד, אך המערוך מחובר ואינו כפי שנהגו עד עתה במערוך פשוט. ופסק שבחור ישיבה מחו&quot;ל הלומד בארץ חייב לחגוג יום טוב שני של גלויות.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב צבי הירש הכהן הנדל - [[שליח]] [[הרבי]] ברובע ריקולטה שב[[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]].<br /> *בנו, הרב מנחם מענדל הכהן הנדל - שליח הרבי ב[[אתונה]], [[יוון]].<br /> *חתנו, הרב לוי איידלמן - משגיח בישיבת [[תומכי תמימים קריות]].<br /> *בנו, הרב אברהם הכהן הנדל - מנהל בית חב&quot;ד 'בית לוי' לאמריקאים בבקעה, [[ירושלים]].<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן הכהן הנדל - מלמד ב[[תלמוד תורה]] חב&quot;ד ב[[מונטריאול]].<br /> *בנו, הרב שלום דובער הכהן הנדל - חבר ב[[ארגון הכשרות OK]].<br /> *חתנו, הרב שלמה יהודה הלוי סגל (ברב&quot;ז) - מלמד ב[[תלמוד תורה]] חב&quot;ד [[חרקוב]].<br /> *חתנו, הרב יחיאל יעקב וילהלם - ר&quot;מ בישיבת [[תומכי תמימים ביתר]].<br /> *חתנו, הרב חיים שלום הלוי סגל (ברב&quot;ז) - [[שליח]] [[הרבי]] ל[[מלטה]].<br /> *חתנו, הרב יעקב יוסף רסקין (ברב&quot;צ).<br /> *בנו, הרב נתן נטע הכהן הנדל.<br /> *בנו הת' [[תאונת התמימים בחנוכה תשס&quot;ז|לוי הכהן הנדל]] ז&quot;ל.<br /> <br /> {{מיון רגיל: הנדל, ישראל יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה: השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד כיום]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מגדל העמק: אישים]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הנדל]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A8%D7%99%D7%97&diff=175548 2014-04-23T21:10:10Z

<p>ר&#039;ובן: </p> <hr /> <div>[[קובץ:נקדימון.jpg|שמאל|ממוזער|300px|העיתונאי שלמה נקדימון משוחח עם הרבי בחלוקת הדולרים אודות ממשלת שמיר לאחר התרגיל]]<br /> '''התרגיל המסריח''' הוא כינוי לנסיונו הכושל של מר [[שמעון פרס]] להקים ממשלה משותפת למפלגות השמאל ולציבור החרדי ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[תש&quot;נ]]. <br /> <br /> ==הרקע לתרגיל==<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] בעקבות סירובו של ראש הממשלה דאז מר יצחק שמיר להצעת ג'יימס בייקר, מזכיר המדינה של ארצות הברית, למשא ומתן עם הפלסטינים אודות יהודה שומרון ורוצעת עזה, החליט מר [[שמעון פרס]] לנסות להפיל את ממשלת שמיר על ידי הצבעת אי אמון של 61 ח&quot;כים ולהקים ממשלת שמאל צרה בראשותו. לאחר הצבעת אי אמון שעשה שמעון פרס נפלה ממשלתו של שמיר וחיים הרצוג, הפרזידנט באותו זמן, הטיל על שמעון פרס לנסות להרכיב ממשלה.<br /> <br /> לצורך כך חתם שמעון פרס הסכם עם מפלגת [[אגודת ישראל]] (שמנתה חמש מנדטים בזכות התערבותו של [[הרבי]] בבחירות שנה לפני כן) שבראשה עמד האדמו&quot;רים מ[[ויזניץ]] ו[[גור]] וקיבל התחייבות שחמשת החכי&quot;ם (מתוכם גם [[אליעזר מזרחי]] חסיד חב&quot;ד) יצביעו וישלימו ל61, וכתמורה הובטח למפלגת [[אגודת ישראל]] שיקבלו את תיק העבודה והרווחה ותיק השיכון,<br /> <br /> ==דעתו של הרבי==<br /> <br /> כשבועיים לפני המועד שקבעו לפרס להציג את הממשלה החדשה, ביום ראשון ו' [[ניסן]] [[תש&quot;נ]] עבר ב[[חלוקת דולרים]] העיתונאי עודד בן עמי ודיבר עם [[הרבי]] אודות התכנית של פרס, [[הרבי]] ענה לו בהתנגדות נחרצת לכך שיקום ממשלת שמאל ע&quot;י שמעון פרס.<br /> <br /> מיד כאשר הופצו דברים אלו של הרבי החליטו שנים מחברי הכנסת של אגודת ישראל ר' [[אליעזר מזרחי]] ור' [[אברהם ורדיגר]] לא להצביע עבור [[שמעון פרס]],<br /> <br /> בערב [[פסח]] [[תש&quot;נ]] כמה ימים לפני הבחירות בכנסת (לאחר שכבר החליט לא לשתף פעולה) קיבל הרב מזרחי טלפון מ[[המזכירות של הרבי]] ונמסר לו בשם [[הרבי]] ש: '&quot; זהו דבר טוב לא רק עבור כל אחד ואחד אלא גם עבור המדינה כולה.'<br /> <br /> וכן ב חג ה[[שבועות]] של אותה שנה לאחר שכבר הוקם מחדש ממשלת הימין, לאחר כשלונו של פרס. עבר מזרחי במעמד חלוקת [[כוס של ברכה]] לפני [[הרבי]], והרבי אמר לו: 'שיהיה לך הצלחה רבה ומופלגה, (ואז הרים הרבי את שתי ידיו וחייך חיוך רחב) בכל מלחמות ישראל'.<br /> <br /> ==השלכות התרגיל==<br /> <br /> האירוע היה בעל משמעות רבה ליחסי חב&quot;ד עם מועצת גדולי התורה שטענו כי הוטעו בכוונה על ידי מספר עסקנים חב&quot;דיים וכן עלו טענות על פגיעה בכבוד האדמו&quot;רים מאחר שהאדמו&quot;ר מ[[ויזניץ]] התחייב לפרס שכל חברי המפלגה יצביעו בעד.<br /> <br /> כמו כן השפיע האירוע באופן עצום על מפת העסקנות החב&quot;דית בארץ הקודש, כאשר [[בי&quot;ד רבני חב&quot;ד]] בהוראת הרבי, ביטל את ארגון הגג ובכנס מיוחד ב[[בית מנחם]] הוקיעו הרבנים את העסקנים שהיו שותפים למהלך, ומאז עבר מרכז הכובד בעסקנות לידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> בעקבות האירוע בוטלה גם משרת [[דובר חב&quot;ד]] שהיתה בידי הרב [[שלום דובער וולף]].<br /> <br /> בחול המועד [[פסח]] ביום חמישי י&quot;ז ניסן חיכו לרבי ליד המעלית שנים מעסקני גור ר' אלימלך נוימן ועסקן נוסף, ואמרו לרבי שיש להם שליחות מר' [[יעקב אלתר]] (בנו של [[האדמו&quot;ר מגור]]), הרבי נכנס איתם ל[[גן עדן התחתון]] ודיבר איתם כעשרים דקות בתוקף רב, בין השאר אמר להם שעומדים פה מהמזכירים כדי שלא יסלפו את הדברים,<br /> <br /> להלן ציטוט קצר מהדברים: <br /> <br /> עמדתי מאז ומקדם זה כמה עשיריות שנים וגם נתפרסם כמה וכמה פעמים במשך שנים אלה שמטמעי פקוח נפש (מן הערבים) אסור לתמוך במפלגה המנהלת משא ומתן עם הערבים על דבר החזרת שטחים מארץ הקודש להערבים.... ואיסור תמיכה בממשלה במנהיגיה בנוגע לאירגון והקמת ממשלה כי אז בדרך ממילא זוהי תמיכה באחריותם נגד הערבים, החזרת השטחים יהודה שומרון ועזה, ועוד, פקו&quot;נ דבני ישראל שליט&quot;א! ועמדתי זו לא השתנתה כלל וכלל....<br /> אסור להרשות למפלגה הנ&quot;ל להקים ממשלה אפילו לרגע אחד... <br /> ע&quot;ד שאלת כבוד מועצת גדולי התורה מעולם לא עלה בדעת מי שהוא לפגוע בכבוד ישראל בכלל ובכבוד מועגה&quot;ת שליט&quot;א. {{הערה|בית חיינו חלק א'}}<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=59356 העיתונאי מר שלמה נקדימון] משוחח עם הרבי לאחר התרגיל המסריח ב[[חלוקת דולרים]]. יום ראשון ז' מנחם אב תש&quot;ן {{וידאו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אירועים בחסידות]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=175544 2014-04-23T20:46:45Z

<p>ר&#039;ובן: /* סדר בבלאגן */ הצעה - פורטל</p> <hr /> <div>{{אולם דיונים}}<br /> {{ארכיון|מספר ארכיון=[[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון|רשימת ארכיונים]]{{ש}}<br /> [[חב&quot;דפדיה:פיתוח התשתית|פיתוח התשתית]]}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה תחזוקה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> <br /> == תבניות בעמוד הראשי - תאריך לועזי ==<br /> <br /> אני לא בטוח במה שאני אומר, אבל ייתכן ועם נלך לפי התאריך הלועזי, נוכל בקלות יותר להפעיל את העדכון האוטומטי בכל התבניות בעמוד הראשי. השאלה, מתאים? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ב' באלול ה'תשע&quot;ג 05:25, 8 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :לענ&quot;ד לא. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' באלול ה'תשע&quot;ג • 12:28, 8 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> ::המתכנת יערוך בעז&quot;ה בזמן הקרוב עדכון כללי של גרסת תוכנת ה'ויקי' של חב&quot;דפדיה. אולי זה יעזור. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב באלול ה'תשע&quot;ג 17:19, 28 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == שם הערך עזרת ישראל ==<br /> <br /> לדעתי יש להחליף את שם הערך &quot;[[עזרת ישראל]]&quot; ל&quot;העזרה&quot;, או אפילו &quot;עזרת כהנים&quot; (ראה ב[[שיחה:עזרת ישראל|דף השיחה]]).--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 11:50, 16 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> <br /> == קבוצע'ס עד תשל&quot;ט ==<br /> <br /> הקבוצע'ס עד שנת תשל&quot;ט היו מגיעים מפסח לפסח, ולא כמו היום מתשרי לתשרי. אשר על כן הקטגוריות הנכונות הם (לדוגמא:) [[:קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ז-תשכ&quot;ח]], כשהקבוצה הבאה תהיה בקטגוריה [[:קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ח-תשכ&quot;ט]]. האם מובן? מה דעתכם? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ד בשבט ה'תשע&quot;ד 15:53, 15 בינואר 2014 (UTC)<br /> :מובן ולא מוסכם. באותה מדיה אתה יכול להגיד שהקבוצע'ס של השנה הם מאלול עד אלול, ולענ&quot;ד לא צריך להסתבך. עד תשל&quot;ט נרשום את התאריך בו התחילה הקבוצה (כמה דאת אמרת: &quot;בשנת ____ נסע ללמוד ב...&quot;). ומשם ואילך - את השנה העיקרית בה שהו תלמידי אותה קבוצה (&quot;ומה? לא יהיה קבוצה תשל&quot;ט?&quot; - כן. לא יהיה. מה מופרך בזה...). [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 20:36, 15 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::דעות נוספות? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ד 00:22, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::בהתחלה חשבתי בעיקרון כמו שנוזעל (אלא שעדיין עדיף למצוא פתרון יותר יצירתי), אבל עכשיו האנונימי(...)שכנע אותי.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 00:50, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == מעקב אחר שינויים אחרונים ==<br /> <br /> כמדומני שפעם הייתה אפשרות להציג בדף השינויים אחרונים רק את העריכות האחרונות בכל ערך, מישהו זוכר איך עושים את זה? וכן האם מישהו יודע האם אפשר לסנן שינויים משלוש מאות תווים ומעלה?[[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 07:29, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> :ואם התשובה שלילית בשני המקרים, זו עבודה של טכנאי או של ויקימדיה? ואם של טכנאי - עד כמה כדאי להטריד אותו בשביל זה?... [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 07:29, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::לגבי השאלה הראשונה מעולם לא נתקלתי באפשרות כזו. לגבי השאלה השניה, לא הבנתי את כוונתך. השורה הבאה כבר לא רלוונטית לאחר זה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ד 11:24, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::אם אני רוצה לראות רק עריכות '''משמעויתיות''' שבוצעו בתקופת העדרותי, אזי 'הסרת עריכות משניות' לא עוזר לי גם בגלל שכל דף חדש (קטגוריה/הפניה/פתיחת דף שיחה) ממשיכה להיות מוצגת, וגם בגלל שרובא דרובא לא מקפידים לציין על עריכותיהם אם הם משניות או לא (או שכותבים 'משנית' על הוספה של אלפיים תווים...), וממילא הייתי מאוד שמח אם תהיה אפשרות לסנן עריכות שנוספו בהם 300 תווים ומעלה. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 14:45, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::לא יודע מה לומר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט&quot;ז בשבט ה'תשע&quot;ד 00:02, 17 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::::אתה בעבר לימדת אותי שעריכה שנוספו או הוסרו בה מעל 500 תווים היא מודגשת. דבר זה לא יעיל ב-100 אחוז, כי לפעמים אתה יכול לערוך ערך מתחילה ועד סוף, לעשות שינויים מפליגים, ובגלל שהוספת והחסרת רבות זה מתקזז ונהיה לפעמים פחות מ-200 תווים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט&quot;ז בשבט ה'תשע&quot;ד 00:04, 17 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::::נכון. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 03:40, 17 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == [[תורת אמת חברון]] ==<br /> <br /> מדוע הערך לא נפתח?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 00:10, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> :ראה:[[#ערכים תקועים]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ח בשבט ה'תשע&quot;ד, למניינם 01:35, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::תודה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:33, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::לי כעת הוא כן נפתח. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ח בשבט ה'תשע&quot;ד 13:09, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::כי שלום סידר את זה אתמול.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:28, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::::הוא מחק את התמונה הבעייתית מהערך, אבל עכשיו צריכים להעלותה מחדש, ראו [[#ערכים תקועים]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ח בשבט ה'תשע&quot;ד, למניינם 19:51, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> <br /> == ערכי חסידות ==<br /> <br /> מה דעתכם אודות ערכים כגון [[עשר ספירות הגנוזות|זה]] ו[[אחדות פשוטה|זה]]? וכי ניתן להסביר בכלל ענינים עמוקים כאלו אופן שיהיה שווה לכל נפש? לענד לא שייך. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ד, למניינם 03:32, 27 בינואר 2014 (UTC)<br /> :בשלימות - לא. בקווים כלליים, כן. שאדם ידע פחות או יותר על מה מדובר, ולפחות שיבין מה הוא לא מבין. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 06:24, 27 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::וודאי שאפשר. כפי שהם מוצגים עכשיו זה לא דוגמא, כי לא נעשה ניסיון, ולא הקלוש ביותר, להנגיש אותם לציבור הרחב. אבל כמו שמסבירים לילד בכיתה ח' את סדר ההשתלשלות, אפשר להסביר כאן כל מושג. נכון, לא הכול יהיה מובן בקריאה ראשונית ושטחית. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ד 14:09, 27 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::בשביל זה יש קישורים פנימיים, אי אפשר שבכל ערך יהיה מפורט כל סדר ההשתלשלות, שהרי לא לכך נועד הערך, אלא רק להסביר את המושג המסויים הזה --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ד, למניינם 15:32, 27 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::::אה? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ז בשבט ה'תשע&quot;ד, למניינם 21:18, 28 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == העברה מבקשות למפעיל מערכת ==<br /> <br /> <br /> <br /> == תקלה!!!! ==<br /> <br /> ההשלמה האוטומטית בחיפוש לא עובדת! היא עבדה! מה קורה כאן?! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 23:08, 10 במרץ 2014 (UTC)<br /> :גם מסנן הספאם לא עובד. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' באדר ב' ה'תשע&quot;ד, למניינם 23:41, 10 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::וגם הקישור לאינפו נעלם! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:54, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> :::אציג את התקלות בפני המתכנת ובעז&quot;ה הם יסודרו.--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 14:10, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::::'להתראות' היכן היה קישור לאינפו שנעלם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 14:29, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> :::::מצד ימין מתחת לתיבת הכלים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:53, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::::::גם מספר הצפיות בדפים נעלם! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:02, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> :::::::בויקיפדיה יש גישה דרך דף ההיסטוריה, אבל אצלנו אין, ויצאנו קרחים מכל הכיוונים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:03, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::::::::הקישור לאינפו, מופיע כעת (לפחות אצלי) מעל ה'כלים' ומתחת ל'פורטלים'. ניתן לראות את מספר הצפיות בדף, בסרגל מימין, תחת הכותרת 'כלים' בקישור 'מידע על הדף'. הנה לדוגמה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;action=info דף זה] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 19:46, 12 במרץ 2014 (UTC)<br /> :::::::::א. יישר כח על התשובה. זה אמנם פחות נח ממה שהיה קודם (בתחתית הדף בקטן מעל הכיתוב מדיניות חב&quot;דפדיה, בעבר לא היה צריך להיכנס לדף נוסף בשביל לראות את המספר), אבל מעז יצא מתוק: א) אני רואה בדף שציינת שבנוגע להעברה מצויין &quot;כל המשתמשים מורשים&quot;, כיצד עושים זאת? ב) מהי 'מילת קסם'? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:50, 12 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::::::::::א. &quot;כדי להעביר ערך או להעביר דפים ממרחב שם אחד לאחר, יש ללחוץ על המשולש השחור ההפוך MediaWiki Vector skin action arrow.png הנמצא בראש הדף, ולאחר מכן על לשונית &quot;העברה&quot;. אז יש לבחור את המרחב אליו יועבר הדף ואת שמו החדש. אם ברצונך להעביר למרחב הערכים, יש לבחור בתיבה הימנית את האפשרות &quot;(מרחב הערכים)&quot; (מרחב ויקיפדיה אינו מרחב הערכים).&quot; מויקיפדיה. ב. איני יודע מה מילת קסם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ו באדר ב' ה'תשע&quot;ד 13:15, 17 במרץ 2014 (UTC)<br /> :::::::::::לא מוצא. אבקש ממשתמשים אחרים לומר אם הם כן מוצאים, או לחילופין להעלות תצלום מסך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:28, 19 במרץ 2014 (UTC)<br /> <br /> == קטגוריות על משפחות ==<br /> <br /> לא נראה לי לעניין לפתוח קטגוריה על כל משפחה חב&quot;דית שיש עליה כמה ערכים הקשורים למשפחה. הקטגוריות על משפחות מיועדות עבור משפחות מפורסמות, מכובדות ומיוחסות במיוחד, כמו משפחת גוראריה, חן ואפילו וילישאנסקי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 22:46, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> :קטגוריה לא נועדה להביע חשיבות, אלא לסייע בסידור ואיתור ערכים מאותה קטגוריה, אם ישנה משפחה שלה מספר מסויים של ערכים, מן הראוי לדעתי לפתוח לה קטגוריה. מה שצריך להחליט, זה כמה ערכים מצדיקים קטגוריה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ז באדר ב' ה'תשע&quot;ד 12:50, 19 במרץ 2014 (UTC)<br /> <br /> == כפר חב&quot;ד ב' - קטגוריות ==<br /> <br /> כיצד לציין בקטגוריות אישים המתגוררים בכפר חב&quot;ד ב', ההצעה וטעמה:<br /> * [כפר חב&quot;ד ב': אישים] - כך מצוינים כל האישים בקהילות חב&quot;ד השונות.<br /> * [אישים בכפר חב&quot;ד ב'] - כפר חב&quot;ד ב' שונה. בעוד שבכל קהילה יש את הקטגוריה הראשית (לדוגמא: [נחלת הר חב&quot;ד]) ובה יש את המשניות (נחלת הר חב&quot;ד: מוסדות], [נחלת הר חב&quot;ד: אישים]) הרי שבכפר חב&quot;ד ב' אין קטגוריה ראשית, כי אין עוד מה להכניס בה. לכן נראה לציין את האישים המתגוררים שם גם ב[כפר חב&quot;ד: אישים] (כמו בית רבקה המצויין תחת [כפר חב&quot;ד: מוסדות]), ובנוסף [אישים המתגוררים בכפר חב&quot;ד ב'] או [אישים בכפר חב&quot;ד ב'].<br /> <br /> מהי דעתכם? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ב באדר ב' ה'תשע&quot;ד 10:28, 24 במרץ 2014 (UTC)<br /> <br /> == בוגרי תומכי תמימים ==<br /> <br /> צריך לקבוע אחידות לבוגרי הישיבות. האם לקרוא לקטגוריות &quot;בוגרי '''ישיבת''' תומכי תמימים ####&quot; או &quot;בוגרי תומכי תמימים ####&quot; • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ב באדר ב' ה'תשע&quot;ד 11:14, 24 במרץ 2014 (UTC)<br /> :לדעתי עדיפה הקצרה: בוגרי תומכי תמימים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בניסן ה'תשע&quot;ד 15:01, 1 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> <br /> ==סדר בבלאגן==<br /> <br /> חג שמח! <br /> כבר מתקרבים למחצית האלף השישי והקרדיט לכל הכותבים ענקית, אבל למה שלא יעבדו מסודר קצת וישפרו את הקיים? ישנם ערכים רבים עם פרטים חסרים או מקורות חסרים או ערכים שלמים דלילים וחסרים, על כן באתי בהצעה שמי שאחראי פה על הענינים יעשה חלוקת עבודה בין הכותבים פה וכל אחד יקח על עצמו איזה ענין כמו לדוגמא אחד יתמקד בהכנסת מראי מקומות לערכים שבהם חסר או אחד יתמקד לשפר את הערכים בחסידות, וכו' וכו' ולפחות לתקופה מסוימת... --[[משתמש:חצקל--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:01, 23 באפריל 2014 (UTC)|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 18:29, 15 באפריל 2014 (UTC)<br /> :{{בעד}} גם אני מצתרף להנ&quot;ל, באמת כדאי לעבוד בצורה מסודרת יותר, אולי גם כדאי לבקש מרבנים ומשפעים לכתוב ערכים בחסידות ובגאולה ומשיח, בהצלחה יחי המלך המשיח!--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 17:27, 16 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::{{בעד}} לדעתי שיעצרו ביצירת ערכים חדשים ויתמקדו בקיים--[[משתמש:מלך|באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 18:07, 16 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::{{בעד}}. אני יכול להוסיף מקורות בעיקר בנוגע להיסטוריה חסידית. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 18:49, 16 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::כולם בעד, אבל צר לי לצנן את ההתלהבות ולהיות הראשון שמכריז שהנסיון בעבר הוכיח שהדבר פשוט לא פרקטי מהפן המעשי. מצד שני, אפשר להתנחם בכך שתוך כדי עבודה על ערכים חדשים, גם הערכים הישנים משתפרים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:00, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::::מה שכן, אולי כדאי באמת לפנות למשפעים בישיבות (אולי בתשלום..) שיקחו על עצמם לכתוב ערכים שחסרים בחסידות ובגאולה ומשיח, ויש הרבה מה להוסיף, יחי המלך המשיח.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 12:27, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::::אני לא רוצה לנסות לדמיין לעצמי איך זה יראה אם משפיע ירשום כאן איזה ערך שלא יהיה... זה לא נקודה של ידע, לרובנו יש מספיק ידע בשביל למלא כאן עשרות אם לא מאות ערכים בתוכן איכותי וכו', אלא שהדבר דורש מאמץ להוריד את ההסברים המופשטים למילים שגם אדם פשוט מהרחוב יוכל להבין, וזו הסיבה להזנחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:21, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::::::לדעתי הבעיה היעקרית היא שאין פה מערכת ניהול נורמלית שבקשר עם הכותבים ותוכל לעשות &quot;חלוקת עבודה&quot; נורמלית (בשונה מויקיפדיה העורכת ...). ודא&quot;ג זה לא נכון מה שאתה אומר ר' [[שיחת משתמש:להתראות|להתראות]] שלנו יש מספיק ידע, יש ערכים רבים שפשוט כתוב בהם שטויות או שחסר תוכן רב, אם זה ערכים בחסידות או בגאומ&quot;ש ואפילו בהיסטוריה חבדי&quot;ת. ולכן באמת כדאי לבקש ממישהו שהוא קצת &quot;מבין&quot; שיכנס ויכתוב ואח&quot;כ יגיהו את דבריו. מועדים לשמחה. --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 13:32, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::::::אתה רשאי לחלוק עלי, אבל באותה מידה אני רשאי לחלוק עליך (לשם שמים כמובן...). לא יודע מהי רמת הידע שלך, אבל אני יכול להעיד על עצמי בפה מלא שיש בידי לכתוב עשרות ערכים מלאים ומפורטים בתורת החסידות, אלא שאין לי את הפנאי והחשק לכך. ולעומת זאת, גם המשפיע בעל חוש ההסברה המפותח ביותר לא יצליח לכתוב כאן אפילו ערך נורמלי אחד ואפילו על המושג הכי פשוט וטריוויאלי, מכיון שהוא לא מכיר את הסגנון ולא התנסה לא בכתיבה בתוכנת הויקי ולא בהנגשת תוכן לקהל הרחב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:25, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::::::::לא יודע מה אתכם, אבל אני מאוד ישמח אם העבודה פה בחב&quot;דפדיה תיהיה יותר מסודרת, בצורה שיוכלו לנצל את המירב מכל אחד מהעורכים לדעתי התועלת מכך תיהיה רבה ונוכלו לנצל יותר את הכוחות המשותפים של כולנו בצורה משמעותית.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 18:52, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::::::::הדבר הפשוט ביותר הוא שתיקח לעצמך רשימת ערכים עליהם אתה &quot;יושב&quot; עד שישופרו באופן ראוי. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 09:52, 18 באפריל 2014 (UTC)<br /> להבנתי הבעיה שהועלתה כאן מתחלקת לשתיים: 1. נוספים ערכים חדשים, ורבים מהישנים עדיין גרועים. 2. אין סדר וכל אחד עובד לעצמו. <br /> <br /> באשר ל-1. פשוט שרוב בני האדם, יעדיפו לעבוד על חדש מאשר לשפר את הקיים. כך הפעולה האישית ניכרת יותר, (וכך גם אפשר לכתוב בדף המשתמש שיצרתי כך וכך ערכים חדשים...). <br /> <br /> הבעיה הגדולה היא, שהתנהלות כזו, יוצרת מיזם ברמה נמוכה, רווי שגיאות עובדתיות, ניסוחים לקויים, פרטים חסרים, תקלדות ועוד. <br /> <br /> נראה לי שהפתרון לכך, הוא מודעות גבוהה והחלטה, להפנות את מרב האנרגיה לשיפור ערכים קיימים. אך כדי להצליח בכך, עבודה משותפת נותנת הרבה מוטיבציה וחשק וזה מביא אותנו לסעיף השני. <br /> <br /> 2. לעניין הסדר. אני מאמין שאם ניצור מיזם שבו כולם עובדים בתחום אחד, נוכל לראות שיפור דרמטי ברמה ובמקצועיות של חב&quot;דפדיה<br /> <br /> נ.ב. אבהיר שבניגוד לדברים שכתב מישהו לעיל, בויקיפדיה אין 'אחראים' מטעם. יש משתמשים פשוטים שלקחו יוזמה והחליטו ליצור ולנהל מיזמים. עוד דבר שיש שם ואין כאן, זו מסה אדירה של משתמשים. מצד שני, יש לנו משתמשים עם מוטיבציה גבוהה, שעוסקים בתחום מוגדר. והכי חשוב סייעתא דשמיא ונחת רוח לרבי מלך המשיח.<br /> <br /> :אם הצלחתם להגיע עד כה {{חיוך}}, אעבור להצעה מעשית. הבה נבחר קטגוריה ונתגייס כולנו לעובד עליה. מא' עד ת'. קטגוריות, מקורות, ניסוחים, השלמות וכו'. לדוגמה, קטגוריית ניגונים, ובתוכה נתחיל בקטגוריית ניגוני רבותינו נשיאנו, כ&quot;א יתנדב להוסיף בתחום בו הוא יכול. ומשם נמשיך למשל לקטגוריית ניגוני שמחה. כמובן שזו רק דוגמה, ואפשר לבחור קטגוריה אחרת, שתהיה מתאימה/חשובה יותר. מה דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ד 10:10, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> ::{{בעד}} הרעיון אדיר, אולי כדאי לכתוב בדף שינוים אחרונים, בתבנית שמעל השנויים האחרונים את המיזם באותו זמן וכך כל המשתמשים הפעילים יוכלו לעבוד על אותו קטגוריה--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 10:35, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::{{בעד}}. אך לא הייתי לוקח את הניגונים כי אין כמעט מה לכתוב בהם, לדעתי עדיף להשקיע בהיסטוריה. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 12:00, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::::{{בעד}} אני כמובן ממליץ על ערכי חסידות, אך אני מבטל את דעתי מפני דעתכם. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ד, למניינם 16:46, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::::למרות מה שכתבתי לעיל, אם כבר מחליטים על מיזם לא אעמוד מהצד ואצטרף. כפשוט. ואם כבר, אז אני בדעה אחת עם רבינו שלום, זה תחום שלוקה בחסר בצורה דרסטית יחסית לכל תחום אחר בחב&quot;דפדיה, וזה ספינת הדגל של '''חב&quot;ד'''. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:18, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> <br /> תודה על כל העצות והשיתוף פעולה, לגבי מה שכתבת [[שיע.ק]] אחלה רעיון, רואים שאתה יותר מבין מאיתנו בענינים באלו, (אגב לגבי מה שכתבת על אותם שרוצים לכתוב בדף משתמש שלהם ערכים חדשים אפשר להסביר להם לכתוב גם &quot;ערכים ששיפרתי משמעותית&quot; וכד' כמו שאני עשיתי לאחרונה...{{קריצה}}). <br /> <br /> גם אני מצטרף לדברי ר שלום, כשאומרים &quot;חסידות&quot; הכוונה לא רק ערכים על מושגים בחסידות כמו אצילות וכו' אלא גם ובעיקר על כל מושג (גם)יהדותי להוסיף את המבט והההסתכלות של החסידות על הענין!!!. (לגבי ויקיפדיה יכול להיות שטעיתי, אבל אני עדיין חושב ששם יש מערכת יותר מסודרת עם יותר צוות)--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:01, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> :ראשית יש בויקיפדיה קהילה רחבה יותר כך שכאשר כמה מתמשים נרתמים למיזם אחד שאר הקהילה משיכה כרגיל. שנית שם כל מיזם מרוכז בדף ומדווח בו על כל התקדמות לעומת מרבית המיזמים כאן שמתקבלים באולם הדיונים ונשכחים. בנוגע לפועל כדאי לפתוח דף מיזם עם רשימת ערכים ולעבור עליהם ולציין את הערכים ששופרו. כמו כן צריך לשים למטרה להפוך את [[פורטל:תורת החסידות]] לפורטל במבנה נורמאלי (כדוגמת [[פורטל:קראון הייטס]]). [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 20:46, 23 באפריל 2014 (UTC)</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%9C%D7%AA%D7%A8_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%92%D7%A8&diff=175520 2014-04-23T17:23:31Z

<p>ר&#039;ובן: גם בעד</p> <hr /> <div>קשר קלוש מדי לחב&quot;ד. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ד, למניינם 16:50, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> :אמת ויציב. אני בעד למחוק. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 17:17, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::כנ&quot;ל אני. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 17:23, 23 באפריל 2014 (UTC)</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=175462 2014-04-23T12:00:41Z

<p>ר&#039;ובן: /* סדר בבלאגן */</p> <hr /> <div>{{אולם דיונים}}<br /> {{ארכיון|מספר ארכיון=[[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון|רשימת ארכיונים]]{{ש}}<br /> [[חב&quot;דפדיה:פיתוח התשתית|פיתוח התשתית]]}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה תחזוקה]]<br /> <br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> <br /> == תבניות בעמוד הראשי - תאריך לועזי ==<br /> <br /> אני לא בטוח במה שאני אומר, אבל ייתכן ועם נלך לפי התאריך הלועזי, נוכל בקלות יותר להפעיל את העדכון האוטומטי בכל התבניות בעמוד הראשי. השאלה, מתאים? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ב' באלול ה'תשע&quot;ג 05:25, 8 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> :לענ&quot;ד לא. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' באלול ה'תשע&quot;ג • 12:28, 8 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> ::המתכנת יערוך בעז&quot;ה בזמן הקרוב עדכון כללי של גרסת תוכנת ה'ויקי' של חב&quot;דפדיה. אולי זה יעזור. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב באלול ה'תשע&quot;ג 17:19, 28 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> == שם הערך עזרת ישראל ==<br /> <br /> לדעתי יש להחליף את שם הערך &quot;[[עזרת ישראל]]&quot; ל&quot;העזרה&quot;, או אפילו &quot;עזרת כהנים&quot; (ראה ב[[שיחה:עזרת ישראל|דף השיחה]]).--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 11:50, 16 באוגוסט 2013 (UTC)<br /> <br /> <br /> == קבוצע'ס עד תשל&quot;ט ==<br /> <br /> הקבוצע'ס עד שנת תשל&quot;ט היו מגיעים מפסח לפסח, ולא כמו היום מתשרי לתשרי. אשר על כן הקטגוריות הנכונות הם (לדוגמא:) [[:קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ז-תשכ&quot;ח]], כשהקבוצה הבאה תהיה בקטגוריה [[:קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ח-תשכ&quot;ט]]. האם מובן? מה דעתכם? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ד בשבט ה'תשע&quot;ד 15:53, 15 בינואר 2014 (UTC)<br /> :מובן ולא מוסכם. באותה מדיה אתה יכול להגיד שהקבוצע'ס של השנה הם מאלול עד אלול, ולענ&quot;ד לא צריך להסתבך. עד תשל&quot;ט נרשום את התאריך בו התחילה הקבוצה (כמה דאת אמרת: &quot;בשנת ____ נסע ללמוד ב...&quot;). ומשם ואילך - את השנה העיקרית בה שהו תלמידי אותה קבוצה (&quot;ומה? לא יהיה קבוצה תשל&quot;ט?&quot; - כן. לא יהיה. מה מופרך בזה...). [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 20:36, 15 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::דעות נוספות? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ד 00:22, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::בהתחלה חשבתי בעיקרון כמו שנוזעל (אלא שעדיין עדיף למצוא פתרון יותר יצירתי), אבל עכשיו האנונימי(...)שכנע אותי.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 00:50, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == מעקב אחר שינויים אחרונים ==<br /> <br /> כמדומני שפעם הייתה אפשרות להציג בדף השינויים אחרונים רק את העריכות האחרונות בכל ערך, מישהו זוכר איך עושים את זה? וכן האם מישהו יודע האם אפשר לסנן שינויים משלוש מאות תווים ומעלה?[[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 07:29, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> :ואם התשובה שלילית בשני המקרים, זו עבודה של טכנאי או של ויקימדיה? ואם של טכנאי - עד כמה כדאי להטריד אותו בשביל זה?... [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 07:29, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::לגבי השאלה הראשונה מעולם לא נתקלתי באפשרות כזו. לגבי השאלה השניה, לא הבנתי את כוונתך. השורה הבאה כבר לא רלוונטית לאחר זה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ד 11:24, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::אם אני רוצה לראות רק עריכות '''משמעויתיות''' שבוצעו בתקופת העדרותי, אזי 'הסרת עריכות משניות' לא עוזר לי גם בגלל שכל דף חדש (קטגוריה/הפניה/פתיחת דף שיחה) ממשיכה להיות מוצגת, וגם בגלל שרובא דרובא לא מקפידים לציין על עריכותיהם אם הם משניות או לא (או שכותבים 'משנית' על הוספה של אלפיים תווים...), וממילא הייתי מאוד שמח אם תהיה אפשרות לסנן עריכות שנוספו בהם 300 תווים ומעלה. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 14:45, 16 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::לא יודע מה לומר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט&quot;ז בשבט ה'תשע&quot;ד 00:02, 17 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::::אתה בעבר לימדת אותי שעריכה שנוספו או הוסרו בה מעל 500 תווים היא מודגשת. דבר זה לא יעיל ב-100 אחוז, כי לפעמים אתה יכול לערוך ערך מתחילה ועד סוף, לעשות שינויים מפליגים, ובגלל שהוספת והחסרת רבות זה מתקזז ונהיה לפעמים פחות מ-200 תווים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט&quot;ז בשבט ה'תשע&quot;ד 00:04, 17 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::::נכון. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 03:40, 17 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == [[תורת אמת חברון]] ==<br /> <br /> מדוע הערך לא נפתח?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 00:10, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> :ראה:[[#ערכים תקועים]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ח בשבט ה'תשע&quot;ד, למניינם 01:35, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::תודה.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:33, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> :::לי כעת הוא כן נפתח. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י&quot;ח בשבט ה'תשע&quot;ד 13:09, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::כי שלום סידר את זה אתמול.--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:28, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::::הוא מחק את התמונה הבעייתית מהערך, אבל עכשיו צריכים להעלותה מחדש, ראו [[#ערכים תקועים]] --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ח בשבט ה'תשע&quot;ד, למניינם 19:51, 19 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> <br /> == ערכי חסידות ==<br /> <br /> מה דעתכם אודות ערכים כגון [[עשר ספירות הגנוזות|זה]] ו[[אחדות פשוטה|זה]]? וכי ניתן להסביר בכלל ענינים עמוקים כאלו אופן שיהיה שווה לכל נפש? לענד לא שייך. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ד, למניינם 03:32, 27 בינואר 2014 (UTC)<br /> :בשלימות - לא. בקווים כלליים, כן. שאדם ידע פחות או יותר על מה מדובר, ולפחות שיבין מה הוא לא מבין. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 06:24, 27 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::וודאי שאפשר. כפי שהם מוצגים עכשיו זה לא דוגמא, כי לא נעשה ניסיון, ולא הקלוש ביותר, להנגיש אותם לציבור הרחב. אבל כמו שמסבירים לילד בכיתה ח' את סדר ההשתלשלות, אפשר להסביר כאן כל מושג. נכון, לא הכול יהיה מובן בקריאה ראשונית ושטחית. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ד 14:09, 27 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::בשביל זה יש קישורים פנימיים, אי אפשר שבכל ערך יהיה מפורט כל סדר ההשתלשלות, שהרי לא לכך נועד הערך, אלא רק להסביר את המושג המסויים הזה --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ו בשבט ה'תשע&quot;ד, למניינם 15:32, 27 בינואר 2014 (UTC)<br /> ::::::אה? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ&quot;ז בשבט ה'תשע&quot;ד, למניינם 21:18, 28 בינואר 2014 (UTC)<br /> <br /> == העברה מבקשות למפעיל מערכת ==<br /> <br /> <br /> <br /> == תקלה!!!! ==<br /> <br /> ההשלמה האוטומטית בחיפוש לא עובדת! היא עבדה! מה קורה כאן?! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 23:08, 10 במרץ 2014 (UTC)<br /> :גם מסנן הספאם לא עובד. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ח' באדר ב' ה'תשע&quot;ד, למניינם 23:41, 10 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::וגם הקישור לאינפו נעלם! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:54, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> :::אציג את התקלות בפני המתכנת ובעז&quot;ה הם יסודרו.--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 14:10, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::::'להתראות' היכן היה קישור לאינפו שנעלם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 14:29, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> :::::מצד ימין מתחת לתיבת הכלים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:53, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::::::גם מספר הצפיות בדפים נעלם! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:02, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> :::::::בויקיפדיה יש גישה דרך דף ההיסטוריה, אבל אצלנו אין, ויצאנו קרחים מכל הכיוונים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:03, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::::::::הקישור לאינפו, מופיע כעת (לפחות אצלי) מעל ה'כלים' ומתחת ל'פורטלים'. ניתן לראות את מספר הצפיות בדף, בסרגל מימין, תחת הכותרת 'כלים' בקישור 'מידע על הדף'. הנה לדוגמה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;action=info דף זה] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 19:46, 12 במרץ 2014 (UTC)<br /> :::::::::א. יישר כח על התשובה. זה אמנם פחות נח ממה שהיה קודם (בתחתית הדף בקטן מעל הכיתוב מדיניות חב&quot;דפדיה, בעבר לא היה צריך להיכנס לדף נוסף בשביל לראות את המספר), אבל מעז יצא מתוק: א) אני רואה בדף שציינת שבנוגע להעברה מצויין &quot;כל המשתמשים מורשים&quot;, כיצד עושים זאת? ב) מהי 'מילת קסם'? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:50, 12 במרץ 2014 (UTC)<br /> ::::::::::א. &quot;כדי להעביר ערך או להעביר דפים ממרחב שם אחד לאחר, יש ללחוץ על המשולש השחור ההפוך MediaWiki Vector skin action arrow.png הנמצא בראש הדף, ולאחר מכן על לשונית &quot;העברה&quot;. אז יש לבחור את המרחב אליו יועבר הדף ואת שמו החדש. אם ברצונך להעביר למרחב הערכים, יש לבחור בתיבה הימנית את האפשרות &quot;(מרחב הערכים)&quot; (מרחב ויקיפדיה אינו מרחב הערכים).&quot; מויקיפדיה. ב. איני יודע מה מילת קסם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ו באדר ב' ה'תשע&quot;ד 13:15, 17 במרץ 2014 (UTC)<br /> :::::::::::לא מוצא. אבקש ממשתמשים אחרים לומר אם הם כן מוצאים, או לחילופין להעלות תצלום מסך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 18:28, 19 במרץ 2014 (UTC)<br /> <br /> == קטגוריות על משפחות ==<br /> <br /> לא נראה לי לעניין לפתוח קטגוריה על כל משפחה חב&quot;דית שיש עליה כמה ערכים הקשורים למשפחה. הקטגוריות על משפחות מיועדות עבור משפחות מפורסמות, מכובדות ומיוחסות במיוחד, כמו משפחת גוראריה, חן ואפילו וילישאנסקי. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באדר ב' ה'תשע&quot;ד 22:46, 11 במרץ 2014 (UTC)<br /> :קטגוריה לא נועדה להביע חשיבות, אלא לסייע בסידור ואיתור ערכים מאותה קטגוריה, אם ישנה משפחה שלה מספר מסויים של ערכים, מן הראוי לדעתי לפתוח לה קטגוריה. מה שצריך להחליט, זה כמה ערכים מצדיקים קטגוריה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ז באדר ב' ה'תשע&quot;ד 12:50, 19 במרץ 2014 (UTC)<br /> <br /> == כפר חב&quot;ד ב' - קטגוריות ==<br /> <br /> כיצד לציין בקטגוריות אישים המתגוררים בכפר חב&quot;ד ב', ההצעה וטעמה:<br /> * [כפר חב&quot;ד ב': אישים] - כך מצוינים כל האישים בקהילות חב&quot;ד השונות.<br /> * [אישים בכפר חב&quot;ד ב'] - כפר חב&quot;ד ב' שונה. בעוד שבכל קהילה יש את הקטגוריה הראשית (לדוגמא: [נחלת הר חב&quot;ד]) ובה יש את המשניות (נחלת הר חב&quot;ד: מוסדות], [נחלת הר חב&quot;ד: אישים]) הרי שבכפר חב&quot;ד ב' אין קטגוריה ראשית, כי אין עוד מה להכניס בה. לכן נראה לציין את האישים המתגוררים שם גם ב[כפר חב&quot;ד: אישים] (כמו בית רבקה המצויין תחת [כפר חב&quot;ד: מוסדות]), ובנוסף [אישים המתגוררים בכפר חב&quot;ד ב'] או [אישים בכפר חב&quot;ד ב'].<br /> <br /> מהי דעתכם? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ב באדר ב' ה'תשע&quot;ד 10:28, 24 במרץ 2014 (UTC)<br /> <br /> == בוגרי תומכי תמימים ==<br /> <br /> צריך לקבוע אחידות לבוגרי הישיבות. האם לקרוא לקטגוריות &quot;בוגרי '''ישיבת''' תומכי תמימים ####&quot; או &quot;בוגרי תומכי תמימים ####&quot; • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ&quot;ב באדר ב' ה'תשע&quot;ד 11:14, 24 במרץ 2014 (UTC)<br /> :לדעתי עדיפה הקצרה: בוגרי תומכי תמימים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בניסן ה'תשע&quot;ד 15:01, 1 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> <br /> ==סדר בבלאגן==<br /> <br /> חג שמח! <br /> כבר מתקרבים למחצית האלף השישי והקרדיט לכל הכותבים ענקית, אבל למה שלא יעבדו מסודר קצת וישפרו את הקיים? ישנם ערכים רבים עם פרטים חסרים או מקורות חסרים או ערכים שלמים דלילים וחסרים, על כן באתי בהצעה שמי שאחראי פה על הענינים יעשה חלוקת עבודה בין הכותבים פה וכל אחד יקח על עצמו איזה ענין כמו לדוגמא אחד יתמקד בהכנסת מראי מקומות לערכים שבהם חסר או אחד יתמקד לשפר את הערכים בחסידות, וכו' וכו' ולפחות לתקופה מסוימת... --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 18:29, 15 באפריל 2014 (UTC)<br /> :{{בעד}} גם אני מצתרף להנ&quot;ל, באמת כדאי לעבוד בצורה מסודרת יותר, אולי גם כדאי לבקש מרבנים ומשפעים לכתוב ערכים בחסידות ובגאולה ומשיח, בהצלחה יחי המלך המשיח!--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 17:27, 16 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::{{בעד}} לדעתי שיעצרו ביצירת ערכים חדשים ויתמקדו בקיים--[[משתמש:מלך|באהבת ישראל נביא את הגואל]] - [[שיחת משתמש:מלך|שיחה]] 18:07, 16 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::{{בעד}}. אני יכול להוסיף מקורות בעיקר בנוגע להיסטוריה חסידית. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 18:49, 16 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::כולם בעד, אבל צר לי לצנן את ההתלהבות ולהיות הראשון שמכריז שהנסיון בעבר הוכיח שהדבר פשוט לא פרקטי מהפן המעשי. מצד שני, אפשר להתנחם בכך שתוך כדי עבודה על ערכים חדשים, גם הערכים הישנים משתפרים. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:00, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::::מה שכן, אולי כדאי באמת לפנות למשפעים בישיבות (אולי בתשלום..) שיקחו על עצמם לכתוב ערכים שחסרים בחסידות ובגאולה ומשיח, ויש הרבה מה להוסיף, יחי המלך המשיח.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 12:27, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::::אני לא רוצה לנסות לדמיין לעצמי איך זה יראה אם משפיע ירשום כאן איזה ערך שלא יהיה... זה לא נקודה של ידע, לרובנו יש מספיק ידע בשביל למלא כאן עשרות אם לא מאות ערכים בתוכן איכותי וכו', אלא שהדבר דורש מאמץ להוריד את ההסברים המופשטים למילים שגם אדם פשוט מהרחוב יוכל להבין, וזו הסיבה להזנחה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:21, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::::::לדעתי הבעיה היעקרית היא שאין פה מערכת ניהול נורמלית שבקשר עם הכותבים ותוכל לעשות &quot;חלוקת עבודה&quot; נורמלית (בשונה מויקיפדיה העורכת ...). ודא&quot;ג זה לא נכון מה שאתה אומר ר' [[שיחת משתמש:להתראות|להתראות]] שלנו יש מספיק ידע, יש ערכים רבים שפשוט כתוב בהם שטויות או שחסר תוכן רב, אם זה ערכים בחסידות או בגאומ&quot;ש ואפילו בהיסטוריה חבדי&quot;ת. ולכן באמת כדאי לבקש ממישהו שהוא קצת &quot;מבין&quot; שיכנס ויכתוב ואח&quot;כ יגיהו את דבריו. מועדים לשמחה. --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 13:32, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::::::אתה רשאי לחלוק עלי, אבל באותה מידה אני רשאי לחלוק עליך (לשם שמים כמובן...). לא יודע מהי רמת הידע שלך, אבל אני יכול להעיד על עצמי בפה מלא שיש בידי לכתוב עשרות ערכים מלאים ומפורטים בתורת החסידות, אלא שאין לי את הפנאי והחשק לכך. ולעומת זאת, גם המשפיע בעל חוש ההסברה המפותח ביותר לא יצליח לכתוב כאן אפילו ערך נורמלי אחד ואפילו על המושג הכי פשוט וטריוויאלי, מכיון שהוא לא מכיר את הסגנון ולא התנסה לא בכתיבה בתוכנת הויקי ולא בהנגשת תוכן לקהל הרחב. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:25, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::::::::לא יודע מה אתכם, אבל אני מאוד ישמח אם העבודה פה בחב&quot;דפדיה תיהיה יותר מסודרת, בצורה שיוכלו לנצל את המירב מכל אחד מהעורכים לדעתי התועלת מכך תיהיה רבה ונוכלו לנצל יותר את הכוחות המשותפים של כולנו בצורה משמעותית.--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 18:52, 17 באפריל 2014 (UTC)<br /> ::::::::::הדבר הפשוט ביותר הוא שתיקח לעצמך רשימת ערכים עליהם אתה &quot;יושב&quot; עד שישופרו באופן ראוי. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 09:52, 18 באפריל 2014 (UTC)<br /> להבנתי הבעיה שהועלתה כאן מתחלקת לשתיים: 1. נוספים ערכים חדשים, ורבים מהישנים עדיין גרועים. 2. אין סדר וכל אחד עובד לעצמו. <br /> <br /> באשר ל-1. פשוט שרוב בני האדם, יעדיפו לעבוד על חדש מאשר לשפר את הקיים. כך הפעולה האישית ניכרת יותר, (וכך גם אפשר לכתוב בדף המשתמש שיצרתי כך וכך ערכים חדשים...). <br /> <br /> הבעיה הגדולה היא, שהתנהלות כזו, יוצרת מיזם ברמה נמוכה, רווי שגיאות עובדתיות, ניסוחים לקויים, פרטים חסרים, תקלדות ועוד. <br /> <br /> נראה לי שהפתרון לכך, הוא מודעות גבוהה והחלטה, להפנות את מרב האנרגיה לשיפור ערכים קיימים. אך כדי להצליח בכך, עבודה משותפת נותנת הרבה מוטיבציה וחשק וזה מביא אותנו לסעיף השני. <br /> <br /> 2. לעניין הסדר. אני מאמין שאם ניצור מיזם שבו כולם עובדים בתחום אחד, נוכל לראות שיפור דרמטי ברמה ובמקצועיות של חב&quot;דפדיה<br /> <br /> נ.ב. אבהיר שבניגוד לדברים שכתב מישהו לעיל, בויקיפדיה אין 'אחראים' מטעם. יש משתמשים פשוטים שלקחו יוזמה והחליטו ליצור ולנהל מיזמים. עוד דבר שיש שם ואין כאן, זו מסה אדירה של משתמשים. מצד שני, יש לנו משתמשים עם מוטיבציה גבוהה, שעוסקים בתחום מוגדר. והכי חשוב סייעתא דשמיא ונחת רוח לרבי מלך המשיח.<br /> <br /> :אם הצלחתם להגיע עד כה {{חיוך}}, אעבור להצעה מעשית. הבה נבחר קטגוריה ונתגייס כולנו לעובד עליה. מא' עד ת'. קטגוריות, מקורות, ניסוחים, השלמות וכו'. לדוגמה, קטגוריית ניגונים, ובתוכה נתחיל בקטגוריית ניגוני רבותינו נשיאנו, כ&quot;א יתנדב להוסיף בתחום בו הוא יכול. ומשם נמשיך למשל לקטגוריית ניגוני שמחה. כמובן שזו רק דוגמה, ואפשר לבחור קטגוריה אחרת, שתהיה מתאימה/חשובה יותר. מה דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ד 10:10, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> <br /> ::{{בעד}} הרעיון אדיר, אולי כדאי לכתוב בדף שינוים אחרונים, בתבנית שמעל השנויים האחרונים את המיזם באותו זמן וכך כל המשתמשים הפעילים יוכלו לעבוד על אותו קטגוריה--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 10:35, 23 באפריל 2014 (UTC)<br /> :::{{בעד}}. אך לא הייתי לוקח את הניגונים כי אין כמעט מה לכתוב בהם, לדעתי עדיף להשקיע בהיסטוריה. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 12:00, 23 באפריל 2014 (UTC)</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=175342 2014-04-22T21:38:22Z

<p>ר&#039;ובן: </p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> <br /> '''כולל חב&quot;ד''' (מכונה ב[[אגרת הקודש]] '''צדקת רבי מאיר בעל הנס''') הוא שמו של ארגון צדקה שהקים אדמו&quot;ר הזקן במטרה לסייע ליהודי ארץ הקודש שסבלו ממצוקה ככלכלית קשה באותו הזמן. כולל חב&quot;ד הוא ארגון הצדקה הוותיק ביותר שקים כיום{{מקור}}. <br /> <br /> מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשנת [[תקמ&quot;ח]], אך הרב [[שלום בער לוין]] טוען כי רק בשנת [[תקפ&quot;ז]] נוסד הכולל בברכת ובנשיאות [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;st=&amp;pgnum=66 '''תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש''' פרק ז'].}}. הקמת הכולל החב&quot;די נבעה מחילוקי דיעות עם &quot;כולל החסידים&quot; אליו היו שייכים חסידי חב&quot;ד עד אז.<br /> <br /> ==רקע==<br /> בשנת [[תקל&quot;ז]] לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש נוסדה [[קופת מעות ארץ הקודש]] שמטרתה הייתה להחזיק את פרנסתם של החסידים בישראל, הקופה נוהלה בידי אדמו&quot;ר הזקן שהיה נשיא הקופה באירופה. בשנת תקס&quot;א פרצה מחלוקת בינו לבין רבי [[אברהם מקאליסק]] בנוגע לכמה נושאים ביניהם הנהלת הקופה דבר שגרם בשנת תקס&quot;ה לכך שרבי אברהם מקאליסק מינה נשיא חדש לקופת מעות ארץ הקודש והורה להפסיק את ההקצבה לחסידי חב&quot;ד. דבר זה גרם לייסוד קופה מיוחדת לחסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> == הוועד המרכזי ==<br /> <br /> מאז ומתמיד היתה הנהגת ה&quot;כולל&quot; מחולקת לשנים: א) נשיאות וגבאות הכולל בחו&quot;ל. ב) ממוני ומשגיחי הכולל בארה&quot;ק.<br /> <br /> כך היה בימי כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הזקן]], שהוא היה נשיא מעות אה&quot;ק בחו&quot;ל. הגבאי הראשי היה ר' [[יעקב מסמיליאן]]. ואילו בארה&quot;ק היה הממונה בתחלה הרה&quot;ק ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ולאחרי הסתלקותו - הרה&quot;ק ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]. אלו האחרונים היו מקבלים את המעות מאת נשיא מעות אה&quot;ק שבחו&quot;ל ומחלקים אותן בין עדת החסידים שבארה&quot;ק ולצרכי הצבור, כפי הבנתם הקדושה.<br /> <br /> אחרי יסוד קופה נפרדת לאנשי חב&quot;ד שב[[ארץ הקודש]] - בשנת [[תקס&quot;ה]], וכן במשך תקופת כ&quot;ק אדמו&quot;ר אדמו&quot;ר האמצעי, היו נשלחים המעות עם רשימה מיוחדת, שהכין האדמו&quot;ר, ובה היה רשום כמה יקבל כל אחד מאנשי חב&quot;ד שבארה&quot;ק. כיום, לא ידוע אם ומי היה הממונה על קופת מעות חב&quot;ד שבאה&quot;ק בימים ההם.<br /> <br /> גם לא ידוע אם בזמן הזה היה בחו&quot;ל מי שאפשר לכנותו בשם &quot;גבאי הכללי&quot;, בדוגמת ר' יעקב מסמיליאן -בתקופה שעד תקס&quot;ה.<br /> <br /> בתקופת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] עזרו על ידו, בניהול מעות כולל חב&quot;ד שבחו&quot;ל, גם דודו הרה&quot;ק ר' [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]] בן אדמו&quot;ר הזקן וגיסו הרה&quot;ק ר' [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום באדמו&quot;ר האמצעי]]. כך נראה מתוך אגרות אנ&quot;ש שבחברון אליו בענין מעות התמיכה, שבפניות שבראשן מופיעים גם שמותיהם.<br /> <br /> כהונת הגבאים הכלליים בשנים הבאות:<br /> <br /> עד [[תרי&quot;ב]]: ר' [[נחמיה בירך מדוברובנה (חתן בן אדמו&quot;ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]].<br /> <br /> תרי&quot;ב-טו: ר' [[זאב מרעציצא]] ור' [[אברהם מרוגוטשוב]].<br /> <br /> [[תרט&quot;ו]] ואילך: ר&quot;א מרוגוטשוב, ר' [[יצחק אייזיק מביחוב]] ור' [[דן תומרקין]].<br /> <br /> בשנים הבאות התמנה ר' דן תומרקין כ&quot;גבאי כללי&quot; לכולל חב&quot;ד. הוא כיהן במשרה זו יותר משלשים שנה (בית רבי קכז, ב), בתחלה תחת נשיאות כ&quot;ק אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;, שהוא אף היה מסדר את רשימת מקבלי התמיכה - כדלעיל שם. ולאחר הסתלקותו בשנת תרכ&quot;ו - תחת נשיאות בניו הקדושים. במשך התקופה הזאת נוסד ה&quot;ועד הרוגוטשובי&quot; לכולל חב&quot;ד, שבראשו עמד ר' דן הנ&quot;ל מרוגוטשוב, ונראים הדברים שבועד זה היו מסדרים מעתה את הרשימה.<br /> <br /> בשנת תרמ&quot;ח נעשה נסיון לבטל את הועד הזה ואת התמנותו של ר' דן תומרקין. באותה שעה התארגנו ממוני כולל חב&quot;ד שבירושלים, לבטל את הסדר הישן באסיפת משלוח וחלוקת מעות כולל חב&quot;ד שבאה&quot;ק ולסדרו בסדר חדש. הם פרסמו מודעות שבהן מכנים את עצמם בשם &quot;ראשי כולל חב&quot;ד&quot; ובהן מציעים ליושבי חוץ לארץ א) לבטל את התמנותו של ר' דן תומרקין. ב) לבטל את השד&quot;רים שבחו&quot;ל, וכל עיר תשלח את מעות תמיכתה, דרך הדואר, ישר לארה&quot;ק. ג) לבטל את משלוח מעות התמיכה לידי הממונים שבחברון; כיון שהדואר פועל רק בירושלים ולא בחברון, לכן יושלחו המעות לידי &quot;בעל האדרעס&quot; בירושלים, שהוא ימסור אותם לידי הממונים שבירושלים והם יחלקו אותן ליושבי חברון ושאר ערי הקודש.<br /> <br /> על אף מחאתם הנמרצת של יושבי חברון ורבים מיושבי ירושלים, בכרוז מיוחד שתצלומו ניתן במגדל עז (ע' תקכו-ט), הצליחו ממוני ירושלים בכל שלושת הפרטים. בהמשך ידובר על העברת המרכז מ[[חברון]] ל[[ירושלים]]<br /> <br /> בכרוז הנ&quot;ל משיבים יושבי חברון:<br /> <br /> איש אמונים, מטיבינו ואיש חסדינו, ידי&quot;ע וידי&quot;נ הרה&quot;ג החסיד מוהרד&quot;ת ני&quot;ו, אשר קדש ידידי עתותיו, זה ארבעים שנה, לשים לנו שארית בארץ, ומוסמך ועומד מראשונים כמלאכים, אשר סמכו ידיהם עליו, חלף עבודתו הרצויה ומקובלת, ועסקו באמונה, בדעת ותבונה, הוא המשביר לכל יושבי קודש, ומפרי מעשיו תשבע הארץ.<br /> <br /> מסגנון זה נראה שכבר בשנת תר&quot;ח לערך התחיל לעסוק בעניני תמיכת אה&quot;ק, כאשר ראה כ&quot;ק אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] את &quot;עבודתו הרצויה ומקובלת ועסקו באמונה&quot;, אזי &quot;סמכו ידיהם עליו&quot; להיות הגבאי הראשי. בענין זה מוסיף באותו כרוז גם רבה של עדת חב&quot;ד בחברון, הרש&quot;מ חייקין, אשר כ&quot;ק אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] &quot;הפקיד עלינו איש נאמן ברוחו ידי&quot;ע וידי&quot;נ הרה&quot;ח הג' הרד&quot;ת נ&quot;י, אשר על ידי יעלה ויבוא אלינו מחית נפשותינו&quot;.<br /> <br /> מ&quot;מ אין אנו מוצאים את שמו נזכר על הועד הרוגוטשובי משנה זו ואילך.<br /> <br /> מסגנון לשונו של בעל ה&quot;בית רבי&quot; (קכז, ב) &quot;בשנת תרט&quot;ו שם רבינו עליו המשרה להיות גבאי הכולל, והתעסק בזה יותר משלשים שנה&quot; נראה, שלא המשיך במשרה זו אחרי שנת תרמ&quot;ח. באותה שעה כבר היה בא בימים. בספר &quot;בית רבי&quot;, שנכתב לערך בשנת תר&quot;ס, מזכירהו בברכת המתים, אם כן נפטר בין השנים תרמ&quot;ח-תר&quot;ס.<br /> <br /> מ&quot;מ לא התבטל לגמרי ה&quot;ועד הרוגוטשובי&quot;. בשנים הבאות עמדו בראשו ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] ור' [[חיים באגין]]. בפניה שבראש אגרות מו&quot;מ כולל חב&quot;ד שבארה&quot;ק עליהם, הם היו נקראים &quot;ועד מסדרי הרשימה&quot;. הרחא&quot;ב כותב באחד הכרוזים בשם &quot;תשובה לדורשי האדרעס&quot; - &quot;אנכי נכנסתי לשמש בעסק מסחר האתרוגים [הסוואה למעות אה&quot;ק] דכולל חב&quot;ד בשנת תרנ&quot;א&quot;, ונראה שגם ר' חיים באגין נכנס למשרה זו בשנים הסמוכות.<br /> <br /> הם נשארו לעמוד בראש הועד הזה עד שנת [[תרע&quot;ג]].<br /> <br /> == ממוני &quot;כולל חב&quot;ד&quot; בחברון ==<br /> <br /> <br /> בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים [מו&quot;מ] בכולל חב&quot;ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.<br /> <br /> הממונים הראשונים ל&quot;כולל חב&quot;ד&quot; שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' משה מייזליש. הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד&quot;רות משנת תקפ&quot;ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית, כדלעיל פ&quot;ז. לצדם התמנה ר' ליב [חיטריק] מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.<br /> <br /> שמות הממונים האלו ידועים לנו מתוך סגנון חתימתם &quot;ממוני דק&quot;ק אשכנזים הנקראים חב&quot;ד דפה עיה&quot;ק חברון ת&quot;ו&quot;, או מהתואר שהוסיף כל אחד מהם בחתימתו.<br /> <br /> על אחד מכתבי השד&quot;רות של אותה שנה חתמו אתם עוד כמה מיחידי סגולה שבעדת חב&quot;ד שבחברון. גם על רוב כתבי השד&quot;רות של 20 השנים הבאות, וכן על ההסכמות ומכתבים של התקופה הזאת, חתמו יחד עם הממונים גם כמה מיחידי הסגולה, ולא תמיד נתפרש בכתבים אלו מיהו הממונה ומיהו יחיד הסגולה. כולם היו נכללים בתואר הכללי שבחתימת הכתב &quot;ממוני ומשגיחי כוללינו ק' אשכנזים הי&quot;ו עם עוד יח&quot;ס החותמים פה עה&quot;ק חברון ת&quot;ו&quot; וכיו&quot;ב.<br /> <br /> סדר הממונים במשך השנים תקפ&quot;ז עד תרל&quot;ה:<br /> <br /> תקפ&quot;ז-ט: רצ&quot;ה ליפשיץ, ר&quot;מ מייזליש ור&quot;א יפה.<br /> <br /> תק&quot;צ-תר&quot;ב: ר&quot;ש סגל ורי&quot;ל חיטריק מסענא.<br /> <br /> תר&quot;ג-ו: נוסף עליהם ר&quot;א יפה הנ&quot;ל.<br /> <br /> תר&quot;ז: ר&quot;ש סגל, רש&quot;מ חייקין ור&quot;מ שמערלינג.<br /> <br /> תר&quot;ח: ר&quot;ש סגל ורש&quot;מ חייקין.<br /> <br /> תר&quot;ט: שנים הנ&quot;ל, ר' אביגדור, ר&quot;מ ארי' סגל ורא&quot;ב חיטריק.<br /> <br /> תר&quot;י: רש&quot;מ, ר' אביגדור ור' אורי.<br /> <br /> תרי&quot;א-ג: רש&quot;מ ר' אורי ור&quot;מ ארי' סגל.<br /> <br /> תרי&quot;ד: רש&quot;מ רמ&quot;א ורש&quot;ז עפשטיין.<br /> <br /> תרט&quot;ו: נוסף גם רש&quot;ז שניאורסאהן [שזבני ישראל].<br /> <br /> תרכ&quot;ו: רש&quot;מ רש&quot;ז [עפשטיין או פונדאמינסקי] ור' דובער ב&quot;ר נפתלי הירש.<br /> <br /> תרכ&quot;ח: רש&quot;מ רלוי&quot;צ סלונים ורש&quot;ז פונדמינסקי.<br /> <br /> תרל&quot;ב-ה: הנ&quot;ל ורי&quot;ל סלונים.<br /> <br /> מכל הנ&quot;ל למדנו, שמשנת תר&quot;ז ואילך היה הרש&quot;מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה, כדלעיל פי&quot;ד).<br /> <br /> בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי&quot;צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל. בהסכם תרל&quot;ב מבואר אשר &quot;כל דבר מסויים לא נוכל לגמור מבלעדי ה&quot;ר לוי יצחק הנ&quot;ל כל הימים אשר הוא הנבחר מכו' חב&quot;ד&quot;. גם בפסק בוררים משנת תרמ&quot;ז הנעתק לעיל פי&quot;ח מבואר אשר &quot;מצד כולל חב&quot;ד מעלת הרב וכו' מו&quot;ה לוי יצחק סלאנים הי&quot;ו הממונה מכולל הנ&quot;ל&quot;. ובאשר לרש&quot;מ כותבים &quot;לתת יקר וכבוד להישיש ונכבד בעדתו ה&quot;ה הרה&quot;ג החסיד מו&quot;ה שמעון מנשה הי&quot;ו&quot;, כלומר הוא כיהן אז רק כנשיא הכבוד, מפני זקנותו המופלגת, והיו&quot;ר בפועל היה ר' לוי יצחק סלונים (ראה לעיל פי&quot;ד, שכך היה גם בקשר לרבנותו, שהוא נשאר הרב גם בשנות זקנותו, אך יחד עם זאת נבחר רב נוסף, להתעסק בעניני הרבנות בפועל).<br /> <br /> בס' &quot;תולדות משפחת הרב מלאדי&quot; ע' 70 כותב על רלוי&quot;צ סלונים &quot;היה בעל השפעה גדולה ובלעדו לא נעשה דבר בחברון מקום מגורו כל ימי חייו. היה ראש העדה ומנהל כל עסקי הכולל חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> הרש&quot;מ והרי&quot;ל סלונים נפטרו בשנת תרנ&quot;ג והרלוי&quot;צ נפטר בשנת תרנ&quot;ה.<br /> <br /> באותה שעה בא לחברון הרב דובער אפרת, שנתמנה לרב עדת חב&quot;ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' מרדכי דובער סלונים וגיסו ר' בנימין ריבלין.<br /> <br /> בשלהי שנת תרס&quot;ב עבר הרד&quot;א לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות חברון וניהול הכולל מילא הרב שיל&quot;א. שלשה אלו ניהלו את הכולל בחברון עד שנת תרד&quot;ע, כשהתחילה [[מלחמת העולם הראשונה]] והישוב החב&quot;די בחברון שבת.<br /> <br /> == ממוני &quot;כולל חב&quot;ד&quot; בירושלים ==<br /> <br /> <br /> הישוב החב&quot;די בירושלים נוסד בשנת תר&quot;ז. במפקד תר&quot;ט רשומים הממונים: הרב הג' מו&quot;ה אלי' יוסף [ריבלין] נ&quot;י. הרב מו&quot;ה אורי' [אורנשטיין] נ&quot;י. שני אלו חתומים בתור ממוני כולל חב&quot;ד בירושלים גם באגרת תר&quot;ט למונטיפיורי. במפקד תרכ&quot;ו רשומים הממונים ר' יהושע [נאטקין] מיעקבשטאט ור' זלמן עפשטיין. ובמפקד תרל&quot;ה - ר' אברהם סטצערעס, ר' אהרן ליפקין ור' ישעי' אורנשטיין הסופר.<br /> <br /> הראשון רשום שם שנולד בנאווארדאק בשנת תקס&quot;ה ועלה לאה&quot;ק בשנת תרכ&quot;א, השני - שנולד בטאליצין בשנת תקצ&quot;ג ועלה לאה&quot;ק בשנת תר&quot;ז והשלישי שנולד באה&quot;ק בשנת תקצ&quot;ה.<br /> <br /> אין לנו ידיעות מפורטות מהממונים שבין השנים האלו. להלן פרטים בודדים ממקורות אחרים:<br /> <br /> ב&quot;יהודה וירושלים&quot; תרל&quot;ח (מהדורת קרסל, ירושלים תשט&quot;ו, ע' 145 מספר ר' יואל משה סלומון על אופן חלוקת המעות שנתקבלו מאנגליה לידי הועד הכללי של הכוללות בירושלים &quot;וחלק חב&quot;ד.. נמסר פה לידי ה&quot;ר אהרן ליפקין..<br /> <br /> הממונה שלהם&quot;.<br /> <br /> בס' ה&quot;זכרונות&quot; (ירושלים תש&quot;ג, ע' 70) מספר ר' יצחק שריון:<br /> <br /> <br /> בבואי ירושלימה בשנת תרמ&quot;ט היו שני ממונים בכולל חב&quot;ד פה. הממונה הראשי היה יהודי מעיר חרסון שבנגב רוסיה והיה נקרא בפי בני הכולל בשם &quot;החרסונאי&quot; (את שמו הפרטי איני זוכר). הוא שמש בתור ממונה כבר מכמה שנים.<br /> <br /> גם את שמו של הממונה השני של אותה שעה אינו מזכיר, אמנם השם של שניהם נודע לנו מתוך חתימתם במודעה שהתפרסמה בכ&quot;ג שבט תרמ&quot;ט בהוספה להחבצלת גליון 19, &quot;נאם יצחק יעקב שבתי ונאם ב. מ. רייזעס, ממוני כולל חב&quot;ד פעה&quot;ק ת&quot;ו&quot;.<br /> <br /> על התקופה שלאח&quot;ז ממשיך ר' יצחק שריון לספר ב&quot;זכרונות&quot; שלו (שם ע' 71):<br /> <br /> <br /> אחריו נתמנה לממונה ראשון ר' מיכאל ברוך רייזעס וממונה שני ר' מרדכי שלאנק. ר' מיכאל ברוך בא לירושלם מעיר פולטאווא שבאוקריינה הרוסית.<br /> <br /> מסגנון דבריו נראה שהרמ&quot;ב והרמ&quot;ש התמנו אחרי שנת תרמ&quot;ט; אמנם בקונטרס &quot;תומת ישרים&quot; (ירושלים תרע&quot;ג, ע' 17) כותב הרמ&quot;ש:<br /> <br /> <br /> אני הח&quot;מ משרת בכולל חב&quot;ד פעיה&quot;ק ירושלם ת&quot;ו זה עשרים וששה שנים.<br /> <br /> עוד בש' תרמ&quot;ז נתמניתי למו&quot;מ בהכולל עפ&quot;י פקודת דו&quot;ז כ&quot;ק אדמו&quot;ר מקאפוסק נבג&quot;מ.. עם הרמ&quot;ב רייזעס ז&quot;ל.<br /> <br /> <br /> ב&quot;אבני זכרון&quot; חלק י&quot;ב ביום ד' ניסן תרס&quot;ו רשום שנפטר &quot;ר' מיכאל ברוך ב&quot;ר דוד רייזיס ממונה כולל חב&quot;ד&quot;, ובאגרת מו&quot;מ ירושלים מד' ניסן תרס&quot;ג (פנקס אגרות כולל חב&quot;ד) נזכר &quot;מימי הרמ&quot;ב רייזעס&quot;, נראה שזה משך זמן שהפסיק להיות ממונה. מתחיל משנת תרמ&quot;ח מונה בירושלים, בנוסף לשני הממונים, גם אחד &quot;בעל האדרעס&quot; (ראה תוכנו לקמן). ב&quot;זכרונות&quot; של שריון הנ&quot;ל מספר:<br /> <br /> <br /> בשנת תרמ&quot;ח, הציעו ה&quot;רבי'ים&quot; וחשובי גבאי רמבעה&quot;נ בחו&quot;ל להגביר ר' משה ויטנברג, שעלה בשנת תרמ&quot;ב לירושלם מעיר מולדתו ויטבסק שברוסיה הלבנה, ושהיה ידוע בתור איש ישר ונאמן ותלמיד חכם הגון ומחשובי חסידי חב&quot;ד, לקבל עליו את נשיאות הכולל באה&quot;ק.. מאז התחילו הגבאים של רוב הקהלות לשלוח את הכספים ישר לירושלם על שמו של ר' משה.. בהתקבץ סכום כדי חלוקה, עפ&quot;י הרשימה של הכולל, היה ר' משה מוסר את הכסף לממוני הכולל.<br /> <br /> בכרוז &quot;תשובה לדורשי האדרעס&quot; כותב הרח&quot;א ביכאווסקי (גבאי מעות הכולל בחו&quot;ל):<br /> <br /> <br /> אנכי נכנסתי לשמש.. בשנת תרנ&quot;א ואז היה האדרעס ע&quot;ש הג' ר' משה וויטענבערג, ואחרי פטירתו נתמנה ה&quot;ר מאניס ווערעוולעאנסקי ור' מרדכי שלאנק יחד ואחרי פטירת ה&quot;ר מאנוס מינו בתמן במקומו את הרב ר' דובער אפרת.<br /> <br /> כך כותב גם הרמ&quot;ש בקונ' תומת ישרים שם:<br /> <br /> <br /> אחרי פטירת הג' הר&quot;מ וויטענבערג ז&quot;ל נבחרתי לאדרעסאנט יחד עם הר&quot;ר מאניש וויראווליאנסקי ז&quot;ל מלאזנא, עפ&quot;י פקודת הצדיקים אדמו&quot;ר מקאפוסט ואדמו&quot;ר מליאדי נבג&quot;מ והסכמת הקהל הי&quot;ו.<br /> <br /> ב&quot;החבצלת&quot; מיום כ&quot;ז ניסן תרנ&quot;ט נמסר על פטירתו של ר&quot;מ וויטנברג &quot;ביום השלישי לחומה&quot;פ גוע וימת וילך ערירי הגביר המצוין הנודע לשם, ר' משה ב&quot;ר ראובן וויטענבערג, מילידי ותושבי וויטעבסק אשר ברוסיא, אשר זה כשמנה עשרה שנה אוה את ירושלם למושב לו&quot;.<br /> <br /> ר' מאניס וויראווליאנסקי היה בעל האדרעס בכולל רק שלוש שנים, הוא נבחר בשנת תר&quot;ס על פי הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב ונפטר בכ&quot;א מ&quot;ח תרס&quot;ג.<br /> <br /> בג' מנ&quot;א תר&quot;ס כותב כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב אל הרמ&quot;ד סלונים ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קא) &quot;אני מצדי רצוני שיושלח המעות להר&quot;מ וויראווליאנסקי, שלפ&quot;ד על ידי זה יהיו הענינים שמה בסדר נכון&quot;. בקונ' בעניני כולל חב&quot;ד (ע' ז) &quot;ר' מאניס וויראווליאנסקי ז&quot;ל אשר היה על פי בחירתי&quot;. על פטירתו ומינוי הרד&quot;א במקומו כותבים ממוני הכולל בשוה&quot;ג לאגרת טו&quot;ב מ&quot;ח (פנקס אגרות מו&quot;מ כולל חב&quot;ד תרס&quot;ג):<br /> <br /> <br /> נתעכב המכתב, וביום כ&quot;א חשון נפטר סוכן כוללינו המנוח ר' מאניש וויראווליאנסקי ז&quot;ל, ונתמנה במקומו הרה&quot;ג החסיד המפורסם מו&quot;ה דובער אפרת יחי' והאדרעססא עתה ע&quot;ש הרה&quot;ח ר' דובער אפרת והר&quot;מ שלאנק נ&quot;י.<br /> <br /> ביום פטירתו כותב רואה החשבונות בכולל - ר' יהודה ליב מנוחין אל ר' חיים באגין (שם): &quot;דע כת&quot;ר אשר ההתמנות להרד&quot;א שי' היה בהסכם כולם בלי שום פירוד לבבות&quot;. ובכ&quot;ה מ&quot;ח כותב לו סופר הכולל - ר' יעקב אורנשטיין:<br /> <br /> <br /> כבר הודענו לרומע&quot;כ מפטירת הרה&quot;ח ר' מאניש וויראווליאנסקי ז&quot;ל אשר שבק חיים לכ&quot;ח אור ליום ועש&quot;ק כ&quot;א חשוון.. ביום ועש&quot;ק נאספו כל בני הכולל לבית הוועד ויחליטו כולם פה אחד למנות את הרה&quot;ג ר' דובער אפרת במקום הרמ&quot;ו ז&quot;ל.. אולם לאשר זה דרכינו מני אז שלא לעשות קטנה או גדולה מבלי הסכמת סוה&quot;ג [סוכנים והגבאים] שליט&quot;א לא יכולנו להדפיס קאנווערט ולפזרו עד יבא הסכמה סוה&quot;ג (זולת למקומות מועטים אשר שלחנו לשם מיד תשובה הודענו לשם מפטירתו של הרמ&quot;ו ז&quot;ל ומהתמנות הרד&quot;א יחי').. בקשתינו מכתר&quot;ה להודעינו על ידי דילוג רב הסכמת הסוה&quot;ג על ידי דעפעשע בזה&quot;ל &quot;איינגעשטימט אפרת&quot;.<br /> <br /> מ&quot;ש לעיל שהרי&quot;ל מנוחין היה רואה החשבון בכולל הוא על פי אגרת שכתב כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב בט&quot;ז כסלו תרס&quot;ג ([[אגרות קודש]] חלק ג' אגרת תתז) &quot;ר' ליב מנוחין.. הוא עתה רואה חשבון בכוללינו&quot;. מעתה ואילך חתומים על אגרות הכולל הרמ&quot;ש הרד&quot;א הריל&quot;מ והרי&quot;א הנ&quot;ל, ועליהם נצטרף מפני הכבוד גם ר' דובער פראדקין בן הרה&quot;ג בעל ה&quot;תורת חסד&quot;.<br /> <br /> כך כותב הרי&quot;ל מנוחין אל כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב בכ&quot;ט סיון תרס&quot;ב (פנקס אגרות כולל חב&quot;ד):<br /> <br /> <br /> בנו של הרה&quot;ג נחשב גם כןמהממונים. אבל אינו שייך להעסק, רק אולי אשר שמו נחתם על המכתבים בן הרה&quot;ג, יש איזה טובת העסק.<br /> <br /> בשלהי קיץ תרס&quot;ג נדפס בירושלים &quot;ספר חקי חברת בנין יהודה והגליל..<br /> <br /> כולל חב&quot;ד בעה&quot;ק ירושלם וחברון&quot; ועל החתום באים חמשת ממוני ירושלים האמורים כאן ושלשת ממוני חברון האמורים לעיל. כמו&quot;כ חתומים אלו על שאר אגרות הכולל מאותה תקופה.<br /> <br /> מתוך ההזכרות האלו נראה שמעתה היה בעל האדרעס גם ממונה, לכן היו שני בעלי אדרעס, שהם גם היו הממונים. ומלשון החתימה בספר החקים הנ&quot;ל נראה, שגם רואה החשבון רי&quot;ל מנוחין וגם הסופר ר&quot;י אורנשטיין, נתמנו מעתה כממונים. בתחלת שנת תרס&quot;ו הפסיק רי&quot;ל מנוחין לשמש כרואה חשבון, ובמקומו נתמנה הרמ&quot;מ נאה כרואה חשבון, כמבואר באגרת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב אליו מיום ו' כסלו תרס&quot;ו:<br /> <br /> <br /> כאשר כבודו נתמנה למנהל החשבונות בהכולל, ייטיב לבקש מהרל&quot;מ [רי&quot;ל מנוחין הנ&quot;ל] שי את מכתב בני שי' אליו וימלא בדבר שילוח החשבונות לפה ע&quot;ש בני שיחי', בכל עת ששולחים החשבונות לחברי הועד [הרוגוטשובי הנ&quot;ל] להרח&quot;ב [לה&quot;ר חיים באגין, יו&quot;ר הועד הנ&quot;ל] או לאחר.<br /> <br /> ר' דובער פראדקין נפטר בי&quot;ז הרבי תרס&quot;ה (אבני זכרון חי&quot;ב) ורי&quot;ל מנוחין נפטר בי' מנ&quot;א תרס&quot;ז (שם). מעתה ואילך נשארו בועד הכולל בירושלים רק הרמ&quot;ש הרד&quot;א, שהם היו בעלי האדרעס, הסופר - הרי&quot;א, ומנהל החשבונות - הרמ&quot;מ נאה.<br /> <br /> ר' יעקב אורנשטיין נפטר בכ&quot;ב סיון תרס&quot;ח (אבני זכרון לגרייבסקי חי&quot;ב) ואת מקומו מילא ר' משה אורנשטיין. את חתימתו ראיתי לראשונה על גבי מכתב מהכולל מי&quot;ד מנ&quot;א תרס&quot;ט, יחד עם הרד&quot;א והרמ&quot;ש.<br /> <br /> <br /> == העברת המרכז ==<br /> <br /> במשך כל השנים - מאז ייסודו - היה מרכז כולל חב&quot;ד ב[[חברון]].<br /> <br /> עם התפתחות הקהילה בירושלים והתדלדלות הקהילה בחברון, עבר בשנת [[תרנ&quot;א]] המרכז לירושלים.<br /> <br /> <br /> == כולל חב&quot;ד המיוחד ==<br /> כולל חב&quot;ד המיוחד התפלג מכולל חב&quot;ד בשנת [[תרע&quot;ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים. מי שעמד בנשיאות הכולל היה ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] מבברויסק. יו&quot;ר הכולל היה ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] והמנהלים היו הרבנים [[גרשון ליפשיץ]] ו[[משה קזרנובסקי]]. בשנת [[תרפ&quot;ד]] אוחד הכולל עם [[כולל חב&quot;ד]] תחת נשיאות כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> == ועד הכולל משנת [[תרפ&quot;ד]] ==<br /> <br /> מעת קבלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות: [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[מנחם מענדל נאה]], הרב [[מרדכי ראובן רוקח]] והרב [[ישראל אשר ליבא]].<br /> <br /> וועד הפועל נוהל על ידי הרבנים [[דוב לבנון]], [[מענדל לנדא]], [[יהודה לייב סלונים]] ו[[יצחק אביגדור אורנשטיין]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן''' במבוא.<br /> *שלום דובער לוין, '''[[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]''', [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> <br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; width: 49.8%;&quot; align=&quot;right&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: #CCFF99;&quot; | חברי הכולל<br /> |-<br /> | align=&quot;center&quot; | [[עזריאל זעליג סלונים]] | [[דן תומרקין]] | [[חיים אליעזר ביכובסקי]] | [[אליעזר ננס]] | [[שניאור פינסקי]] | [[מרדכי שלאנק]] | [[שלמה יוסף זווין]] | [[שמריה נחום ששונקין]] | [[חיים באגין]] | [[נחמיה מדוברובנה]] | [[שניאור זלמן פראדקין]] | [[זאב מרעציצא]] | [[אברהם מרוגטשוב]] | [[דן מרוגטשוב]] | [[יעקב מסמליאן]] | [[יצחק אייזיק מביחוב]] | [[שלום דוכמן]] | [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] | [[נפתלי גוטליב]] | [[אברהם חיים נאה]] | [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] | [[יוסף יהודה לייב משיוף]] | [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] | [[צבי הירש ליפשיץ]] | [[משה מייזליש]] | [[לייב חיטריק]] | [[אפרים יפה]] | [[שמואל סגל]] | [[שמעון מנשה חייקין]] | [[משה שמערלינג]] | [[שלמה זלמן קובלקין]] | [[יוסף יהודה לייב שמערלינג]] | [[אורי אורנשטיין]] | [[אפריים עפשטיין]] | [[לוי יצחק סלונים]] | [[שלמה זלמן פונדמינסקי]] | [[דובער הירש]] | [[שניאור זלמן שניאורסון]] | [[מרדכי דובער סלונים]] | [[בנימין ריבלין]] | [[ישעיה אורנשטיין]] | [[אהרון ליפקין]] | [[מאניס וירולינסקי]] | [[יהודה לייב מנוחין]] | [[דובער פראדקין]] | [[יעקב אורנשטיין]] | [[ישראל אשר ליבא]] | [[מנחם מענדל נאה]] | [[יצחק אביגדור אורנשטין]] | [[ברוך נאה]] | [[דוב לבנון]] | [[שמואל אלעזר הלפרין]]<br /> |}<br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; width: 49.8%;&quot; align=&quot;left&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: #CCFF99;&quot; | מוסדות שע&quot;י כולל חב&quot;ד<br /> |-<br /> | align=&quot;center&quot; | [[ישיבת צמח צדק]] | [[חסד מנחם מענדל]] | [[בעל התניא (ביכנ&quot;ס)]] <br /> |}<br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; width: 100%;&quot; align=&quot;center&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: #CCFF99;&quot; | מוסדות הקשורים לכולל חב&quot;ד<br /> |-<br /> | align=&quot;center&quot; | [[כולל חב&quot;ד המיוחד]] | [[כולל חב&quot;ד בארה&quot;ב]] | [[ישיבת צמח צדק]] <br /> |}<br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; width: 21.5%;&quot; align=&quot;right&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: #CCFF99;&quot; | הוצאה לאור של הכולל<br /> |-<br /> | align=&quot;center&quot; | [[לוח כולל חב&quot;ד]] | [[הגאון מלובלין]] | <br /> |}<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=175340 2014-04-22T21:27:53Z

<p>ר&#039;ובן: /* לקריאה נוספת */</p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> <br /> '''כולל חב&quot;ד''' (מכונה ב[[אגרת הקודש]] '''צדקת רבי מאיר בעל הנס''') הוא שמו של ארגון צדקה שהקים אדמו&quot;ר הזקן במטרה לסייע ליהודי ארץ הקודש שסבלו ממצוקה ככלכלית קשה באותו הזמן. כולל חב&quot;ד הוא ארגון הצדקה הוותיק ביותר שקים כיום{{מקור}}. <br /> <br /> מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשנת [[תקמ&quot;ח]], אך הרב [[שלום בער לוין]] טוען כי רק בשנת [[תקפ&quot;ז]] נוסד הכולל בברכת ובנשיאות [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;st=&amp;pgnum=66 '''תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש''' פרק ז'].}}. הקמת הכולל החב&quot;די נבעה מחילוקי דיעות עם &quot;כולל החסידים&quot; אליו היו שייכים חסידי חב&quot;ד עד אז.<br /> <br /> <br /> == הוועד המרכזי ==<br /> <br /> מאז ומתמיד היתה הנהגת ה&quot;כולל&quot; מחולקת לשנים: א) נשיאות וגבאות הכולל בחו&quot;ל. ב) ממוני ומשגיחי הכולל בארה&quot;ק.<br /> <br /> כך היה בימי כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הזקן]], שהוא היה נשיא מעות אה&quot;ק בחו&quot;ל. הגבאי הראשי היה ר' [[יעקב מסמיליאן]]. ואילו בארה&quot;ק היה הממונה בתחלה הרה&quot;ק ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ולאחרי הסתלקותו - הרה&quot;ק ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]. אלו האחרונים היו מקבלים את המעות מאת נשיא מעות אה&quot;ק שבחו&quot;ל ומחלקים אותן בין עדת החסידים שבארה&quot;ק ולצרכי הצבור, כפי הבנתם הקדושה.<br /> <br /> אחרי יסוד קופה נפרדת לאנשי חב&quot;ד שב[[ארץ הקודש]] - בשנת [[תקס&quot;ה]], וכן במשך תקופת כ&quot;ק אדמו&quot;ר אדמו&quot;ר האמצעי, היו נשלחים המעות עם רשימה מיוחדת, שהכין האדמו&quot;ר, ובה היה רשום כמה יקבל כל אחד מאנשי חב&quot;ד שבארה&quot;ק. כיום, לא ידוע אם ומי היה הממונה על קופת מעות חב&quot;ד שבאה&quot;ק בימים ההם.<br /> <br /> גם לא ידוע אם בזמן הזה היה בחו&quot;ל מי שאפשר לכנותו בשם &quot;גבאי הכללי&quot;, בדוגמת ר' יעקב מסמיליאן -בתקופה שעד תקס&quot;ה.<br /> <br /> בתקופת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] עזרו על ידו, בניהול מעות כולל חב&quot;ד שבחו&quot;ל, גם דודו הרה&quot;ק ר' [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]] בן אדמו&quot;ר הזקן וגיסו הרה&quot;ק ר' [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום באדמו&quot;ר האמצעי]]. כך נראה מתוך אגרות אנ&quot;ש שבחברון אליו בענין מעות התמיכה, שבפניות שבראשן מופיעים גם שמותיהם.<br /> <br /> כהונת הגבאים הכלליים בשנים הבאות:<br /> <br /> עד [[תרי&quot;ב]]: ר' [[נחמיה בירך מדוברובנה (חתן בן אדמו&quot;ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]].<br /> <br /> תרי&quot;ב-טו: ר' [[זאב מרעציצא]] ור' [[אברהם מרוגוטשוב]].<br /> <br /> [[תרט&quot;ו]] ואילך: ר&quot;א מרוגוטשוב, ר' [[יצחק אייזיק מביחוב]] ור' [[דן תומרקין]].<br /> <br /> בשנים הבאות התמנה ר' דן תומרקין כ&quot;גבאי כללי&quot; לכולל חב&quot;ד. הוא כיהן במשרה זו יותר משלשים שנה (בית רבי קכז, ב), בתחלה תחת נשיאות כ&quot;ק אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;, שהוא אף היה מסדר את רשימת מקבלי התמיכה - כדלעיל שם. ולאחר הסתלקותו בשנת תרכ&quot;ו - תחת נשיאות בניו הקדושים. במשך התקופה הזאת נוסד ה&quot;ועד הרוגוטשובי&quot; לכולל חב&quot;ד, שבראשו עמד ר' דן הנ&quot;ל מרוגוטשוב, ונראים הדברים שבועד זה היו מסדרים מעתה את הרשימה.<br /> <br /> בשנת תרמ&quot;ח נעשה נסיון לבטל את הועד הזה ואת התמנותו של ר' דן תומרקין. באותה שעה התארגנו ממוני כולל חב&quot;ד שבירושלים, לבטל את הסדר הישן באסיפת משלוח וחלוקת מעות כולל חב&quot;ד שבאה&quot;ק ולסדרו בסדר חדש. הם פרסמו מודעות שבהן מכנים את עצמם בשם &quot;ראשי כולל חב&quot;ד&quot; ובהן מציעים ליושבי חוץ לארץ א) לבטל את התמנותו של ר' דן תומרקין. ב) לבטל את השד&quot;רים שבחו&quot;ל, וכל עיר תשלח את מעות תמיכתה, דרך הדואר, ישר לארה&quot;ק. ג) לבטל את משלוח מעות התמיכה לידי הממונים שבחברון; כיון שהדואר פועל רק בירושלים ולא בחברון, לכן יושלחו המעות לידי &quot;בעל האדרעס&quot; בירושלים, שהוא ימסור אותם לידי הממונים שבירושלים והם יחלקו אותן ליושבי חברון ושאר ערי הקודש.<br /> <br /> על אף מחאתם הנמרצת של יושבי חברון ורבים מיושבי ירושלים, בכרוז מיוחד שתצלומו ניתן במגדל עז (ע' תקכו-ט), הצליחו ממוני ירושלים בכל שלושת הפרטים. בהמשך ידובר על העברת המרכז מ[[חברון]] ל[[ירושלים]]<br /> <br /> בכרוז הנ&quot;ל משיבים יושבי חברון:<br /> <br /> איש אמונים, מטיבינו ואיש חסדינו, ידי&quot;ע וידי&quot;נ הרה&quot;ג החסיד מוהרד&quot;ת ני&quot;ו, אשר קדש ידידי עתותיו, זה ארבעים שנה, לשים לנו שארית בארץ, ומוסמך ועומד מראשונים כמלאכים, אשר סמכו ידיהם עליו, חלף עבודתו הרצויה ומקובלת, ועסקו באמונה, בדעת ותבונה, הוא המשביר לכל יושבי קודש, ומפרי מעשיו תשבע הארץ.<br /> <br /> מסגנון זה נראה שכבר בשנת תר&quot;ח לערך התחיל לעסוק בעניני תמיכת אה&quot;ק, כאשר ראה כ&quot;ק אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] את &quot;עבודתו הרצויה ומקובלת ועסקו באמונה&quot;, אזי &quot;סמכו ידיהם עליו&quot; להיות הגבאי הראשי. בענין זה מוסיף באותו כרוז גם רבה של עדת חב&quot;ד בחברון, הרש&quot;מ חייקין, אשר כ&quot;ק אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] &quot;הפקיד עלינו איש נאמן ברוחו ידי&quot;ע וידי&quot;נ הרה&quot;ח הג' הרד&quot;ת נ&quot;י, אשר על ידי יעלה ויבוא אלינו מחית נפשותינו&quot;.<br /> <br /> מ&quot;מ אין אנו מוצאים את שמו נזכר על הועד הרוגוטשובי משנה זו ואילך.<br /> <br /> מסגנון לשונו של בעל ה&quot;בית רבי&quot; (קכז, ב) &quot;בשנת תרט&quot;ו שם רבינו עליו המשרה להיות גבאי הכולל, והתעסק בזה יותר משלשים שנה&quot; נראה, שלא המשיך במשרה זו אחרי שנת תרמ&quot;ח. באותה שעה כבר היה בא בימים. בספר &quot;בית רבי&quot;, שנכתב לערך בשנת תר&quot;ס, מזכירהו בברכת המתים, אם כן נפטר בין השנים תרמ&quot;ח-תר&quot;ס.<br /> <br /> מ&quot;מ לא התבטל לגמרי ה&quot;ועד הרוגוטשובי&quot;. בשנים הבאות עמדו בראשו ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] ור' [[חיים באגין]]. בפניה שבראש אגרות מו&quot;מ כולל חב&quot;ד שבארה&quot;ק עליהם, הם היו נקראים &quot;ועד מסדרי הרשימה&quot;. הרחא&quot;ב כותב באחד הכרוזים בשם &quot;תשובה לדורשי האדרעס&quot; - &quot;אנכי נכנסתי לשמש בעסק מסחר האתרוגים [הסוואה למעות אה&quot;ק] דכולל חב&quot;ד בשנת תרנ&quot;א&quot;, ונראה שגם ר' חיים באגין נכנס למשרה זו בשנים הסמוכות.<br /> <br /> הם נשארו לעמוד בראש הועד הזה עד שנת [[תרע&quot;ג]].<br /> <br /> == ממוני &quot;כולל חב&quot;ד&quot; בחברון ==<br /> <br /> <br /> בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים [מו&quot;מ] בכולל חב&quot;ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.<br /> <br /> הממונים הראשונים ל&quot;כולל חב&quot;ד&quot; שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' משה מייזליש. הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד&quot;רות משנת תקפ&quot;ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית, כדלעיל פ&quot;ז. לצדם התמנה ר' ליב [חיטריק] מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.<br /> <br /> שמות הממונים האלו ידועים לנו מתוך סגנון חתימתם &quot;ממוני דק&quot;ק אשכנזים הנקראים חב&quot;ד דפה עיה&quot;ק חברון ת&quot;ו&quot;, או מהתואר שהוסיף כל אחד מהם בחתימתו.<br /> <br /> על אחד מכתבי השד&quot;רות של אותה שנה חתמו אתם עוד כמה מיחידי סגולה שבעדת חב&quot;ד שבחברון. גם על רוב כתבי השד&quot;רות של 20 השנים הבאות, וכן על ההסכמות ומכתבים של התקופה הזאת, חתמו יחד עם הממונים גם כמה מיחידי הסגולה, ולא תמיד נתפרש בכתבים אלו מיהו הממונה ומיהו יחיד הסגולה. כולם היו נכללים בתואר הכללי שבחתימת הכתב &quot;ממוני ומשגיחי כוללינו ק' אשכנזים הי&quot;ו עם עוד יח&quot;ס החותמים פה עה&quot;ק חברון ת&quot;ו&quot; וכיו&quot;ב.<br /> <br /> סדר הממונים במשך השנים תקפ&quot;ז עד תרל&quot;ה:<br /> <br /> תקפ&quot;ז-ט: רצ&quot;ה ליפשיץ, ר&quot;מ מייזליש ור&quot;א יפה.<br /> <br /> תק&quot;צ-תר&quot;ב: ר&quot;ש סגל ורי&quot;ל חיטריק מסענא.<br /> <br /> תר&quot;ג-ו: נוסף עליהם ר&quot;א יפה הנ&quot;ל.<br /> <br /> תר&quot;ז: ר&quot;ש סגל, רש&quot;מ חייקין ור&quot;מ שמערלינג.<br /> <br /> תר&quot;ח: ר&quot;ש סגל ורש&quot;מ חייקין.<br /> <br /> תר&quot;ט: שנים הנ&quot;ל, ר' אביגדור, ר&quot;מ ארי' סגל ורא&quot;ב חיטריק.<br /> <br /> תר&quot;י: רש&quot;מ, ר' אביגדור ור' אורי.<br /> <br /> תרי&quot;א-ג: רש&quot;מ ר' אורי ור&quot;מ ארי' סגל.<br /> <br /> תרי&quot;ד: רש&quot;מ רמ&quot;א ורש&quot;ז עפשטיין.<br /> <br /> תרט&quot;ו: נוסף גם רש&quot;ז שניאורסאהן [שזבני ישראל].<br /> <br /> תרכ&quot;ו: רש&quot;מ רש&quot;ז [עפשטיין או פונדאמינסקי] ור' דובער ב&quot;ר נפתלי הירש.<br /> <br /> תרכ&quot;ח: רש&quot;מ רלוי&quot;צ סלונים ורש&quot;ז פונדמינסקי.<br /> <br /> תרל&quot;ב-ה: הנ&quot;ל ורי&quot;ל סלונים.<br /> <br /> מכל הנ&quot;ל למדנו, שמשנת תר&quot;ז ואילך היה הרש&quot;מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה, כדלעיל פי&quot;ד).<br /> <br /> בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי&quot;צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל. בהסכם תרל&quot;ב מבואר אשר &quot;כל דבר מסויים לא נוכל לגמור מבלעדי ה&quot;ר לוי יצחק הנ&quot;ל כל הימים אשר הוא הנבחר מכו' חב&quot;ד&quot;. גם בפסק בוררים משנת תרמ&quot;ז הנעתק לעיל פי&quot;ח מבואר אשר &quot;מצד כולל חב&quot;ד מעלת הרב וכו' מו&quot;ה לוי יצחק סלאנים הי&quot;ו הממונה מכולל הנ&quot;ל&quot;. ובאשר לרש&quot;מ כותבים &quot;לתת יקר וכבוד להישיש ונכבד בעדתו ה&quot;ה הרה&quot;ג החסיד מו&quot;ה שמעון מנשה הי&quot;ו&quot;, כלומר הוא כיהן אז רק כנשיא הכבוד, מפני זקנותו המופלגת, והיו&quot;ר בפועל היה ר' לוי יצחק סלונים (ראה לעיל פי&quot;ד, שכך היה גם בקשר לרבנותו, שהוא נשאר הרב גם בשנות זקנותו, אך יחד עם זאת נבחר רב נוסף, להתעסק בעניני הרבנות בפועל).<br /> <br /> בס' &quot;תולדות משפחת הרב מלאדי&quot; ע' 70 כותב על רלוי&quot;צ סלונים &quot;היה בעל השפעה גדולה ובלעדו לא נעשה דבר בחברון מקום מגורו כל ימי חייו. היה ראש העדה ומנהל כל עסקי הכולל חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> הרש&quot;מ והרי&quot;ל סלונים נפטרו בשנת תרנ&quot;ג והרלוי&quot;צ נפטר בשנת תרנ&quot;ה.<br /> <br /> באותה שעה בא לחברון הרב דובער אפרת, שנתמנה לרב עדת חב&quot;ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' מרדכי דובער סלונים וגיסו ר' בנימין ריבלין.<br /> <br /> בשלהי שנת תרס&quot;ב עבר הרד&quot;א לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות חברון וניהול הכולל מילא הרב שיל&quot;א. שלשה אלו ניהלו את הכולל בחברון עד שנת תרד&quot;ע, כשהתחילה [[מלחמת העולם הראשונה]] והישוב החב&quot;די בחברון שבת.<br /> <br /> == ממוני &quot;כולל חב&quot;ד&quot; בירושלים ==<br /> <br /> <br /> הישוב החב&quot;די בירושלים נוסד בשנת תר&quot;ז. במפקד תר&quot;ט רשומים הממונים: הרב הג' מו&quot;ה אלי' יוסף [ריבלין] נ&quot;י. הרב מו&quot;ה אורי' [אורנשטיין] נ&quot;י. שני אלו חתומים בתור ממוני כולל חב&quot;ד בירושלים גם באגרת תר&quot;ט למונטיפיורי. במפקד תרכ&quot;ו רשומים הממונים ר' יהושע [נאטקין] מיעקבשטאט ור' זלמן עפשטיין. ובמפקד תרל&quot;ה - ר' אברהם סטצערעס, ר' אהרן ליפקין ור' ישעי' אורנשטיין הסופר.<br /> <br /> הראשון רשום שם שנולד בנאווארדאק בשנת תקס&quot;ה ועלה לאה&quot;ק בשנת תרכ&quot;א, השני - שנולד בטאליצין בשנת תקצ&quot;ג ועלה לאה&quot;ק בשנת תר&quot;ז והשלישי שנולד באה&quot;ק בשנת תקצ&quot;ה.<br /> <br /> אין לנו ידיעות מפורטות מהממונים שבין השנים האלו. להלן פרטים בודדים ממקורות אחרים:<br /> <br /> ב&quot;יהודה וירושלים&quot; תרל&quot;ח (מהדורת קרסל, ירושלים תשט&quot;ו, ע' 145 מספר ר' יואל משה סלומון על אופן חלוקת המעות שנתקבלו מאנגליה לידי הועד הכללי של הכוללות בירושלים &quot;וחלק חב&quot;ד.. נמסר פה לידי ה&quot;ר אהרן ליפקין..<br /> <br /> הממונה שלהם&quot;.<br /> <br /> בס' ה&quot;זכרונות&quot; (ירושלים תש&quot;ג, ע' 70) מספר ר' יצחק שריון:<br /> <br /> <br /> בבואי ירושלימה בשנת תרמ&quot;ט היו שני ממונים בכולל חב&quot;ד פה. הממונה הראשי היה יהודי מעיר חרסון שבנגב רוסיה והיה נקרא בפי בני הכולל בשם &quot;החרסונאי&quot; (את שמו הפרטי איני זוכר). הוא שמש בתור ממונה כבר מכמה שנים.<br /> <br /> גם את שמו של הממונה השני של אותה שעה אינו מזכיר, אמנם השם של שניהם נודע לנו מתוך חתימתם במודעה שהתפרסמה בכ&quot;ג שבט תרמ&quot;ט בהוספה להחבצלת גליון 19, &quot;נאם יצחק יעקב שבתי ונאם ב. מ. רייזעס, ממוני כולל חב&quot;ד פעה&quot;ק ת&quot;ו&quot;.<br /> <br /> על התקופה שלאח&quot;ז ממשיך ר' יצחק שריון לספר ב&quot;זכרונות&quot; שלו (שם ע' 71):<br /> <br /> <br /> אחריו נתמנה לממונה ראשון ר' מיכאל ברוך רייזעס וממונה שני ר' מרדכי שלאנק. ר' מיכאל ברוך בא לירושלם מעיר פולטאווא שבאוקריינה הרוסית.<br /> <br /> מסגנון דבריו נראה שהרמ&quot;ב והרמ&quot;ש התמנו אחרי שנת תרמ&quot;ט; אמנם בקונטרס &quot;תומת ישרים&quot; (ירושלים תרע&quot;ג, ע' 17) כותב הרמ&quot;ש:<br /> <br /> <br /> אני הח&quot;מ משרת בכולל חב&quot;ד פעיה&quot;ק ירושלם ת&quot;ו זה עשרים וששה שנים.<br /> <br /> עוד בש' תרמ&quot;ז נתמניתי למו&quot;מ בהכולל עפ&quot;י פקודת דו&quot;ז כ&quot;ק אדמו&quot;ר מקאפוסק נבג&quot;מ.. עם הרמ&quot;ב רייזעס ז&quot;ל.<br /> <br /> <br /> ב&quot;אבני זכרון&quot; חלק י&quot;ב ביום ד' ניסן תרס&quot;ו רשום שנפטר &quot;ר' מיכאל ברוך ב&quot;ר דוד רייזיס ממונה כולל חב&quot;ד&quot;, ובאגרת מו&quot;מ ירושלים מד' ניסן תרס&quot;ג (פנקס אגרות כולל חב&quot;ד) נזכר &quot;מימי הרמ&quot;ב רייזעס&quot;, נראה שזה משך זמן שהפסיק להיות ממונה. מתחיל משנת תרמ&quot;ח מונה בירושלים, בנוסף לשני הממונים, גם אחד &quot;בעל האדרעס&quot; (ראה תוכנו לקמן). ב&quot;זכרונות&quot; של שריון הנ&quot;ל מספר:<br /> <br /> <br /> בשנת תרמ&quot;ח, הציעו ה&quot;רבי'ים&quot; וחשובי גבאי רמבעה&quot;נ בחו&quot;ל להגביר ר' משה ויטנברג, שעלה בשנת תרמ&quot;ב לירושלם מעיר מולדתו ויטבסק שברוסיה הלבנה, ושהיה ידוע בתור איש ישר ונאמן ותלמיד חכם הגון ומחשובי חסידי חב&quot;ד, לקבל עליו את נשיאות הכולל באה&quot;ק.. מאז התחילו הגבאים של רוב הקהלות לשלוח את הכספים ישר לירושלם על שמו של ר' משה.. בהתקבץ סכום כדי חלוקה, עפ&quot;י הרשימה של הכולל, היה ר' משה מוסר את הכסף לממוני הכולל.<br /> <br /> בכרוז &quot;תשובה לדורשי האדרעס&quot; כותב הרח&quot;א ביכאווסקי (גבאי מעות הכולל בחו&quot;ל):<br /> <br /> <br /> אנכי נכנסתי לשמש.. בשנת תרנ&quot;א ואז היה האדרעס ע&quot;ש הג' ר' משה וויטענבערג, ואחרי פטירתו נתמנה ה&quot;ר מאניס ווערעוולעאנסקי ור' מרדכי שלאנק יחד ואחרי פטירת ה&quot;ר מאנוס מינו בתמן במקומו את הרב ר' דובער אפרת.<br /> <br /> כך כותב גם הרמ&quot;ש בקונ' תומת ישרים שם:<br /> <br /> <br /> אחרי פטירת הג' הר&quot;מ וויטענבערג ז&quot;ל נבחרתי לאדרעסאנט יחד עם הר&quot;ר מאניש וויראווליאנסקי ז&quot;ל מלאזנא, עפ&quot;י פקודת הצדיקים אדמו&quot;ר מקאפוסט ואדמו&quot;ר מליאדי נבג&quot;מ והסכמת הקהל הי&quot;ו.<br /> <br /> ב&quot;החבצלת&quot; מיום כ&quot;ז ניסן תרנ&quot;ט נמסר על פטירתו של ר&quot;מ וויטנברג &quot;ביום השלישי לחומה&quot;פ גוע וימת וילך ערירי הגביר המצוין הנודע לשם, ר' משה ב&quot;ר ראובן וויטענבערג, מילידי ותושבי וויטעבסק אשר ברוסיא, אשר זה כשמנה עשרה שנה אוה את ירושלם למושב לו&quot;.<br /> <br /> ר' מאניס וויראווליאנסקי היה בעל האדרעס בכולל רק שלוש שנים, הוא נבחר בשנת תר&quot;ס על פי הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב ונפטר בכ&quot;א מ&quot;ח תרס&quot;ג.<br /> <br /> בג' מנ&quot;א תר&quot;ס כותב כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב אל הרמ&quot;ד סלונים ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קא) &quot;אני מצדי רצוני שיושלח המעות להר&quot;מ וויראווליאנסקי, שלפ&quot;ד על ידי זה יהיו הענינים שמה בסדר נכון&quot;. בקונ' בעניני כולל חב&quot;ד (ע' ז) &quot;ר' מאניס וויראווליאנסקי ז&quot;ל אשר היה על פי בחירתי&quot;. על פטירתו ומינוי הרד&quot;א במקומו כותבים ממוני הכולל בשוה&quot;ג לאגרת טו&quot;ב מ&quot;ח (פנקס אגרות מו&quot;מ כולל חב&quot;ד תרס&quot;ג):<br /> <br /> <br /> נתעכב המכתב, וביום כ&quot;א חשון נפטר סוכן כוללינו המנוח ר' מאניש וויראווליאנסקי ז&quot;ל, ונתמנה במקומו הרה&quot;ג החסיד המפורסם מו&quot;ה דובער אפרת יחי' והאדרעססא עתה ע&quot;ש הרה&quot;ח ר' דובער אפרת והר&quot;מ שלאנק נ&quot;י.<br /> <br /> ביום פטירתו כותב רואה החשבונות בכולל - ר' יהודה ליב מנוחין אל ר' חיים באגין (שם): &quot;דע כת&quot;ר אשר ההתמנות להרד&quot;א שי' היה בהסכם כולם בלי שום פירוד לבבות&quot;. ובכ&quot;ה מ&quot;ח כותב לו סופר הכולל - ר' יעקב אורנשטיין:<br /> <br /> <br /> כבר הודענו לרומע&quot;כ מפטירת הרה&quot;ח ר' מאניש וויראווליאנסקי ז&quot;ל אשר שבק חיים לכ&quot;ח אור ליום ועש&quot;ק כ&quot;א חשוון.. ביום ועש&quot;ק נאספו כל בני הכולל לבית הוועד ויחליטו כולם פה אחד למנות את הרה&quot;ג ר' דובער אפרת במקום הרמ&quot;ו ז&quot;ל.. אולם לאשר זה דרכינו מני אז שלא לעשות קטנה או גדולה מבלי הסכמת סוה&quot;ג [סוכנים והגבאים] שליט&quot;א לא יכולנו להדפיס קאנווערט ולפזרו עד יבא הסכמה סוה&quot;ג (זולת למקומות מועטים אשר שלחנו לשם מיד תשובה הודענו לשם מפטירתו של הרמ&quot;ו ז&quot;ל ומהתמנות הרד&quot;א יחי').. בקשתינו מכתר&quot;ה להודעינו על ידי דילוג רב הסכמת הסוה&quot;ג על ידי דעפעשע בזה&quot;ל &quot;איינגעשטימט אפרת&quot;.<br /> <br /> מ&quot;ש לעיל שהרי&quot;ל מנוחין היה רואה החשבון בכולל הוא על פי אגרת שכתב כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב בט&quot;ז כסלו תרס&quot;ג ([[אגרות קודש]] חלק ג' אגרת תתז) &quot;ר' ליב מנוחין.. הוא עתה רואה חשבון בכוללינו&quot;. מעתה ואילך חתומים על אגרות הכולל הרמ&quot;ש הרד&quot;א הריל&quot;מ והרי&quot;א הנ&quot;ל, ועליהם נצטרף מפני הכבוד גם ר' דובער פראדקין בן הרה&quot;ג בעל ה&quot;תורת חסד&quot;.<br /> <br /> כך כותב הרי&quot;ל מנוחין אל כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב בכ&quot;ט סיון תרס&quot;ב (פנקס אגרות כולל חב&quot;ד):<br /> <br /> <br /> בנו של הרה&quot;ג נחשב גם כןמהממונים. אבל אינו שייך להעסק, רק אולי אשר שמו נחתם על המכתבים בן הרה&quot;ג, יש איזה טובת העסק.<br /> <br /> בשלהי קיץ תרס&quot;ג נדפס בירושלים &quot;ספר חקי חברת בנין יהודה והגליל..<br /> <br /> כולל חב&quot;ד בעה&quot;ק ירושלם וחברון&quot; ועל החתום באים חמשת ממוני ירושלים האמורים כאן ושלשת ממוני חברון האמורים לעיל. כמו&quot;כ חתומים אלו על שאר אגרות הכולל מאותה תקופה.<br /> <br /> מתוך ההזכרות האלו נראה שמעתה היה בעל האדרעס גם ממונה, לכן היו שני בעלי אדרעס, שהם גם היו הממונים. ומלשון החתימה בספר החקים הנ&quot;ל נראה, שגם רואה החשבון רי&quot;ל מנוחין וגם הסופר ר&quot;י אורנשטיין, נתמנו מעתה כממונים. בתחלת שנת תרס&quot;ו הפסיק רי&quot;ל מנוחין לשמש כרואה חשבון, ובמקומו נתמנה הרמ&quot;מ נאה כרואה חשבון, כמבואר באגרת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב אליו מיום ו' כסלו תרס&quot;ו:<br /> <br /> <br /> כאשר כבודו נתמנה למנהל החשבונות בהכולל, ייטיב לבקש מהרל&quot;מ [רי&quot;ל מנוחין הנ&quot;ל] שי את מכתב בני שי' אליו וימלא בדבר שילוח החשבונות לפה ע&quot;ש בני שיחי', בכל עת ששולחים החשבונות לחברי הועד [הרוגוטשובי הנ&quot;ל] להרח&quot;ב [לה&quot;ר חיים באגין, יו&quot;ר הועד הנ&quot;ל] או לאחר.<br /> <br /> ר' דובער פראדקין נפטר בי&quot;ז הרבי תרס&quot;ה (אבני זכרון חי&quot;ב) ורי&quot;ל מנוחין נפטר בי' מנ&quot;א תרס&quot;ז (שם). מעתה ואילך נשארו בועד הכולל בירושלים רק הרמ&quot;ש הרד&quot;א, שהם היו בעלי האדרעס, הסופר - הרי&quot;א, ומנהל החשבונות - הרמ&quot;מ נאה.<br /> <br /> ר' יעקב אורנשטיין נפטר בכ&quot;ב סיון תרס&quot;ח (אבני זכרון לגרייבסקי חי&quot;ב) ואת מקומו מילא ר' משה אורנשטיין. את חתימתו ראיתי לראשונה על גבי מכתב מהכולל מי&quot;ד מנ&quot;א תרס&quot;ט, יחד עם הרד&quot;א והרמ&quot;ש.<br /> <br /> <br /> == העברת המרכז ==<br /> <br /> במשך כל השנים - מאז ייסודו - היה מרכז כולל חב&quot;ד ב[[חברון]].<br /> <br /> עם התפתחות הקהילה בירושלים והתדלדלות הקהילה בחברון, עבר בשנת [[תרנ&quot;א]] המרכז לירושלים.<br /> <br /> <br /> == כולל חב&quot;ד המיוחד ==<br /> כולל חב&quot;ד המיוחד התפלג מכולל חב&quot;ד בשנת [[תרע&quot;ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים. מי שעמד בנשיאות הכולל היה ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] מבברויסק. יו&quot;ר הכולל היה ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] והמנהלים היו הרבנים [[גרשון ליפשיץ]] ו[[משה קזרנובסקי]]. בשנת [[תרפ&quot;ד]] אוחד הכולל עם [[כולל חב&quot;ד]] תחת נשיאות כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> == ועד הכולל משנת [[תרפ&quot;ד]] ==<br /> <br /> מעת קבלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות: [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[מנחם מענדל נאה]], הרב [[מרדכי ראובן רוקח]] והרב [[ישראל אשר ליבא]].<br /> <br /> וועד הפועל נוהל על ידי הרבנים [[דוב לבנון]], [[מענדל לנדא]], [[יהודה לייב סלונים]] ו[[יצחק אביגדור אורנשטיין]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * '''אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן''' במבוא.<br /> *שלום דובער לוין, '''[[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]''', [[תשמ&quot;ח]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> <br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; width: 49.8%;&quot; align=&quot;right&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: #CCFF99;&quot; | חברי הכולל<br /> |-<br /> | align=&quot;center&quot; | [[עזריאל זעליג סלונים]] | [[דן תומרקין]] | [[חיים אליעזר ביכובסקי]] | [[אליעזר ננס]] | [[שניאור פינסקי]] | [[מרדכי שלאנק]] | [[שלמה יוסף זווין]] | [[שמריה נחום ששונקין]] | [[חיים באגין]] | [[נחמיה מדוברובנה]] | [[שניאור זלמן פראדקין]] | [[זאב מרעציצא]] | [[אברהם מרוגטשוב]] | [[דן מרוגטשוב]] | [[יעקב מסמליאן]] | [[יצחק אייזיק מביחוב]] | [[שלום דוכמן]] | [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] | [[נפתלי גוטליב]] | [[אברהם חיים נאה]] | [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] | [[יוסף יהודה לייב משיוף]] | [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] | [[צבי הירש ליפשיץ]] | [[משה מייזליש]] | [[לייב חיטריק]] | [[אפרים יפה]] | [[שמואל סגל]] | [[שמעון מנשה חייקין]] | [[משה שמערלינג]] | [[שלמה זלמן קובלקין]] | [[יוסף יהודה לייב שמערלינג]] | [[אורי אורנשטיין]] | [[אפריים עפשטיין]] | [[לוי יצחק סלונים]] | [[שלמה זלמן פונדמינסקי]] | [[דובער הירש]] | [[שניאור זלמן שניאורסון]] | [[מרדכי דובער סלונים]] | [[בנימין ריבלין]] | [[ישעיה אורנשטיין]] | [[אהרון ליפקין]] | [[מאניס וירולינסקי]] | [[יהודה לייב מנוחין]] | [[דובער פראדקין]] | [[יעקב אורנשטיין]] | [[ישראל אשר ליבא]] | [[מנחם מענדל נאה]] | [[יצחק אביגדור אורנשטין]] | [[ברוך נאה]] | [[דוב לבנון]] | [[שמואל אלעזר הלפרין]]<br /> |}<br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; width: 49.8%;&quot; align=&quot;left&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: #CCFF99;&quot; | מוסדות שע&quot;י כולל חב&quot;ד<br /> |-<br /> | align=&quot;center&quot; | [[ישיבת צמח צדק]] | [[חסד מנחם מענדל]] | [[בעל התניא (ביכנ&quot;ס)]] <br /> |}<br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; width: 100%;&quot; align=&quot;center&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: #CCFF99;&quot; | מוסדות הקשורים לכולל חב&quot;ד<br /> |-<br /> | align=&quot;center&quot; | [[כולל חב&quot;ד המיוחד]] | [[כולל חב&quot;ד בארה&quot;ב]] | [[ישיבת צמח צדק]] <br /> |}<br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; width: 21.5%;&quot; align=&quot;right&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: #CCFF99;&quot; | הוצאה לאור של הכולל<br /> |-<br /> | align=&quot;center&quot; | [[לוח כולל חב&quot;ד]] | [[הגאון מלובלין]] | <br /> |}<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=175339 2014-04-22T21:24:01Z

<p>ר&#039;ובן: /* התחלתי לטפל בערך */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>חבל שהערך לא מטופל. בכל מקרה החומר נראה - ארוך, מייגע, מורכב, גדוש בר&quot;ת לא מפוענחים, וכמובן שרוב החומר מועתק ללא קרדיט. [[משתמש:פיני|פיני]] 02:01, 10 מאי 2009 (EDT)<br /> :אכן, בכוונתי ליטול על עצמי את הערך שייצרתי, לקצרו ולערוך אותו, בכ&quot;א, אתה מוזמן לעזור (ועם המרץ שלך אתה תביא אותו רחוק..). [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]]<br /> <br /> == התבניות למטה. ==<br /> <br /> צריך לסדר אותם, הם עולות אחת על השניה.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 08:31, 27 באפריל 2010 (UTC)<br /> <br /> :כמה זמן הערך הזה ימתין לעריכה?[[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 04:28, 28 ביולי 2010 (UTC)<br /> ::עד שתערוך אותו בעצמך.. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 10:35, 28 ביולי 2010 (UTC)<br /> <br /> == כולל חב&quot;ד ==<br /> <br /> למי שהולך לטפל בערך הזה.<br /> <br /> יש להכניס את ההיסטורי' הנוכחית של כולל חב&quot;ד, כולל ובעיקר מאז שכ&quot;ק אדמו&quot;ר הורה להרב שלום דוכמן לחזור מארה&quot;ק ולקחת ע&quot;ע את ניהול כולל חב&quot;ד בתשל&quot;ט כמדומני.<br /> <br /> == התחלתי לטפל בערך ==<br /> <br /> אני מקווה שאסיים עד סוף בין-הזמנים. ערך זה הוא דוגמה להפרת זכויות יוצרים, כולו העתקה מ[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/arum/toldot/35/1 '''כאן'''].<br /> <br /> באם מישהו יכול לסדר את התבניות למטה אז ייר כוח למפרע. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 21:24, 22 באפריל 2014 (UTC)</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=175337 2014-04-22T21:19:55Z

<p>ר&#039;ובן: עריכת הפתיח</p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> <br /> '''כולל חב&quot;ד''' (מכונה ב[[אגרת הקודש]] '''צדקת רבי מאיר בעל הנס''') הוא שמו של ארגון צדקה שהקים אדמו&quot;ר הזקן במטרה לסייע ליהודי ארץ הקודש שסבלו ממצוקה ככלכלית קשה באותו הזמן. כולל חב&quot;ד הוא ארגון הצדקה הוותיק ביותר שקים כיום{{מקור}}. <br /> <br /> מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] בשנת [[תקמ&quot;ח]], אך הרב [[שלום בער לוין]] טוען כי רק בשנת [[תקפ&quot;ז]] נוסד הכולל בברכת ובנשיאות [[אדמו&quot;ר האמצעי]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;st=&amp;pgnum=66 '''תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש''' פרק ז'].}}. הקמת הכולל החב&quot;די נבעה מחילוקי דיעות עם &quot;כולל החסידים&quot; אליו היו שייכים חסידי חב&quot;ד עד אז.<br /> <br /> <br /> == הוועד המרכזי ==<br /> <br /> מאז ומתמיד היתה הנהגת ה&quot;כולל&quot; מחולקת לשנים: א) נשיאות וגבאות הכולל בחו&quot;ל. ב) ממוני ומשגיחי הכולל בארה&quot;ק.<br /> <br /> כך היה בימי כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הזקן]], שהוא היה נשיא מעות אה&quot;ק בחו&quot;ל. הגבאי הראשי היה ר' [[יעקב מסמיליאן]]. ואילו בארה&quot;ק היה הממונה בתחלה הרה&quot;ק ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ולאחרי הסתלקותו - הרה&quot;ק ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]. אלו האחרונים היו מקבלים את המעות מאת נשיא מעות אה&quot;ק שבחו&quot;ל ומחלקים אותן בין עדת החסידים שבארה&quot;ק ולצרכי הצבור, כפי הבנתם הקדושה.<br /> <br /> אחרי יסוד קופה נפרדת לאנשי חב&quot;ד שב[[ארץ הקודש]] - בשנת [[תקס&quot;ה]], וכן במשך תקופת כ&quot;ק אדמו&quot;ר אדמו&quot;ר האמצעי, היו נשלחים המעות עם רשימה מיוחדת, שהכין האדמו&quot;ר, ובה היה רשום כמה יקבל כל אחד מאנשי חב&quot;ד שבארה&quot;ק. כיום, לא ידוע אם ומי היה הממונה על קופת מעות חב&quot;ד שבאה&quot;ק בימים ההם.<br /> <br /> גם לא ידוע אם בזמן הזה היה בחו&quot;ל מי שאפשר לכנותו בשם &quot;גבאי הכללי&quot;, בדוגמת ר' יעקב מסמיליאן -בתקופה שעד תקס&quot;ה.<br /> <br /> בתקופת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] עזרו על ידו, בניהול מעות כולל חב&quot;ד שבחו&quot;ל, גם דודו הרה&quot;ק ר' [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]] בן אדמו&quot;ר הזקן וגיסו הרה&quot;ק ר' [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום באדמו&quot;ר האמצעי]]. כך נראה מתוך אגרות אנ&quot;ש שבחברון אליו בענין מעות התמיכה, שבפניות שבראשן מופיעים גם שמותיהם.<br /> <br /> כהונת הגבאים הכלליים בשנים הבאות:<br /> <br /> עד [[תרי&quot;ב]]: ר' [[נחמיה בירך מדוברובנה (חתן בן אדמו&quot;ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]].<br /> <br /> תרי&quot;ב-טו: ר' [[זאב מרעציצא]] ור' [[אברהם מרוגוטשוב]].<br /> <br /> [[תרט&quot;ו]] ואילך: ר&quot;א מרוגוטשוב, ר' [[יצחק אייזיק מביחוב]] ור' [[דן תומרקין]].<br /> <br /> בשנים הבאות התמנה ר' דן תומרקין כ&quot;גבאי כללי&quot; לכולל חב&quot;ד. הוא כיהן במשרה זו יותר משלשים שנה (בית רבי קכז, ב), בתחלה תחת נשיאות כ&quot;ק אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;, שהוא אף היה מסדר את רשימת מקבלי התמיכה - כדלעיל שם. ולאחר הסתלקותו בשנת תרכ&quot;ו - תחת נשיאות בניו הקדושים. במשך התקופה הזאת נוסד ה&quot;ועד הרוגוטשובי&quot; לכולל חב&quot;ד, שבראשו עמד ר' דן הנ&quot;ל מרוגוטשוב, ונראים הדברים שבועד זה היו מסדרים מעתה את הרשימה.<br /> <br /> בשנת תרמ&quot;ח נעשה נסיון לבטל את הועד הזה ואת התמנותו של ר' דן תומרקין. באותה שעה התארגנו ממוני כולל חב&quot;ד שבירושלים, לבטל את הסדר הישן באסיפת משלוח וחלוקת מעות כולל חב&quot;ד שבאה&quot;ק ולסדרו בסדר חדש. הם פרסמו מודעות שבהן מכנים את עצמם בשם &quot;ראשי כולל חב&quot;ד&quot; ובהן מציעים ליושבי חוץ לארץ א) לבטל את התמנותו של ר' דן תומרקין. ב) לבטל את השד&quot;רים שבחו&quot;ל, וכל עיר תשלח את מעות תמיכתה, דרך הדואר, ישר לארה&quot;ק. ג) לבטל את משלוח מעות התמיכה לידי הממונים שבחברון; כיון שהדואר פועל רק בירושלים ולא בחברון, לכן יושלחו המעות לידי &quot;בעל האדרעס&quot; בירושלים, שהוא ימסור אותם לידי הממונים שבירושלים והם יחלקו אותן ליושבי חברון ושאר ערי הקודש.<br /> <br /> על אף מחאתם הנמרצת של יושבי חברון ורבים מיושבי ירושלים, בכרוז מיוחד שתצלומו ניתן במגדל עז (ע' תקכו-ט), הצליחו ממוני ירושלים בכל שלושת הפרטים. בהמשך ידובר על העברת המרכז מ[[חברון]] ל[[ירושלים]]<br /> <br /> בכרוז הנ&quot;ל משיבים יושבי חברון:<br /> <br /> איש אמונים, מטיבינו ואיש חסדינו, ידי&quot;ע וידי&quot;נ הרה&quot;ג החסיד מוהרד&quot;ת ני&quot;ו, אשר קדש ידידי עתותיו, זה ארבעים שנה, לשים לנו שארית בארץ, ומוסמך ועומד מראשונים כמלאכים, אשר סמכו ידיהם עליו, חלף עבודתו הרצויה ומקובלת, ועסקו באמונה, בדעת ותבונה, הוא המשביר לכל יושבי קודש, ומפרי מעשיו תשבע הארץ.<br /> <br /> מסגנון זה נראה שכבר בשנת תר&quot;ח לערך התחיל לעסוק בעניני תמיכת אה&quot;ק, כאשר ראה כ&quot;ק אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] את &quot;עבודתו הרצויה ומקובלת ועסקו באמונה&quot;, אזי &quot;סמכו ידיהם עליו&quot; להיות הגבאי הראשי. בענין זה מוסיף באותו כרוז גם רבה של עדת חב&quot;ד בחברון, הרש&quot;מ חייקין, אשר כ&quot;ק אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] &quot;הפקיד עלינו איש נאמן ברוחו ידי&quot;ע וידי&quot;נ הרה&quot;ח הג' הרד&quot;ת נ&quot;י, אשר על ידי יעלה ויבוא אלינו מחית נפשותינו&quot;.<br /> <br /> מ&quot;מ אין אנו מוצאים את שמו נזכר על הועד הרוגוטשובי משנה זו ואילך.<br /> <br /> מסגנון לשונו של בעל ה&quot;בית רבי&quot; (קכז, ב) &quot;בשנת תרט&quot;ו שם רבינו עליו המשרה להיות גבאי הכולל, והתעסק בזה יותר משלשים שנה&quot; נראה, שלא המשיך במשרה זו אחרי שנת תרמ&quot;ח. באותה שעה כבר היה בא בימים. בספר &quot;בית רבי&quot;, שנכתב לערך בשנת תר&quot;ס, מזכירהו בברכת המתים, אם כן נפטר בין השנים תרמ&quot;ח-תר&quot;ס.<br /> <br /> מ&quot;מ לא התבטל לגמרי ה&quot;ועד הרוגוטשובי&quot;. בשנים הבאות עמדו בראשו ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] ור' [[חיים באגין]]. בפניה שבראש אגרות מו&quot;מ כולל חב&quot;ד שבארה&quot;ק עליהם, הם היו נקראים &quot;ועד מסדרי הרשימה&quot;. הרחא&quot;ב כותב באחד הכרוזים בשם &quot;תשובה לדורשי האדרעס&quot; - &quot;אנכי נכנסתי לשמש בעסק מסחר האתרוגים [הסוואה למעות אה&quot;ק] דכולל חב&quot;ד בשנת תרנ&quot;א&quot;, ונראה שגם ר' חיים באגין נכנס למשרה זו בשנים הסמוכות.<br /> <br /> הם נשארו לעמוד בראש הועד הזה עד שנת [[תרע&quot;ג]].<br /> <br /> == ממוני &quot;כולל חב&quot;ד&quot; בחברון ==<br /> <br /> <br /> בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים [מו&quot;מ] בכולל חב&quot;ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.<br /> <br /> הממונים הראשונים ל&quot;כולל חב&quot;ד&quot; שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' משה מייזליש. הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד&quot;רות משנת תקפ&quot;ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית, כדלעיל פ&quot;ז. לצדם התמנה ר' ליב [חיטריק] מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.<br /> <br /> שמות הממונים האלו ידועים לנו מתוך סגנון חתימתם &quot;ממוני דק&quot;ק אשכנזים הנקראים חב&quot;ד דפה עיה&quot;ק חברון ת&quot;ו&quot;, או מהתואר שהוסיף כל אחד מהם בחתימתו.<br /> <br /> על אחד מכתבי השד&quot;רות של אותה שנה חתמו אתם עוד כמה מיחידי סגולה שבעדת חב&quot;ד שבחברון. גם על רוב כתבי השד&quot;רות של 20 השנים הבאות, וכן על ההסכמות ומכתבים של התקופה הזאת, חתמו יחד עם הממונים גם כמה מיחידי הסגולה, ולא תמיד נתפרש בכתבים אלו מיהו הממונה ומיהו יחיד הסגולה. כולם היו נכללים בתואר הכללי שבחתימת הכתב &quot;ממוני ומשגיחי כוללינו ק' אשכנזים הי&quot;ו עם עוד יח&quot;ס החותמים פה עה&quot;ק חברון ת&quot;ו&quot; וכיו&quot;ב.<br /> <br /> סדר הממונים במשך השנים תקפ&quot;ז עד תרל&quot;ה:<br /> <br /> תקפ&quot;ז-ט: רצ&quot;ה ליפשיץ, ר&quot;מ מייזליש ור&quot;א יפה.<br /> <br /> תק&quot;צ-תר&quot;ב: ר&quot;ש סגל ורי&quot;ל חיטריק מסענא.<br /> <br /> תר&quot;ג-ו: נוסף עליהם ר&quot;א יפה הנ&quot;ל.<br /> <br /> תר&quot;ז: ר&quot;ש סגל, רש&quot;מ חייקין ור&quot;מ שמערלינג.<br /> <br /> תר&quot;ח: ר&quot;ש סגל ורש&quot;מ חייקין.<br /> <br /> תר&quot;ט: שנים הנ&quot;ל, ר' אביגדור, ר&quot;מ ארי' סגל ורא&quot;ב חיטריק.<br /> <br /> תר&quot;י: רש&quot;מ, ר' אביגדור ור' אורי.<br /> <br /> תרי&quot;א-ג: רש&quot;מ ר' אורי ור&quot;מ ארי' סגל.<br /> <br /> תרי&quot;ד: רש&quot;מ רמ&quot;א ורש&quot;ז עפשטיין.<br /> <br /> תרט&quot;ו: נוסף גם רש&quot;ז שניאורסאהן [שזבני ישראל].<br /> <br /> תרכ&quot;ו: רש&quot;מ רש&quot;ז [עפשטיין או פונדאמינסקי] ור' דובער ב&quot;ר נפתלי הירש.<br /> <br /> תרכ&quot;ח: רש&quot;מ רלוי&quot;צ סלונים ורש&quot;ז פונדמינסקי.<br /> <br /> תרל&quot;ב-ה: הנ&quot;ל ורי&quot;ל סלונים.<br /> <br /> מכל הנ&quot;ל למדנו, שמשנת תר&quot;ז ואילך היה הרש&quot;מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה, כדלעיל פי&quot;ד).<br /> <br /> בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי&quot;צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל. בהסכם תרל&quot;ב מבואר אשר &quot;כל דבר מסויים לא נוכל לגמור מבלעדי ה&quot;ר לוי יצחק הנ&quot;ל כל הימים אשר הוא הנבחר מכו' חב&quot;ד&quot;. גם בפסק בוררים משנת תרמ&quot;ז הנעתק לעיל פי&quot;ח מבואר אשר &quot;מצד כולל חב&quot;ד מעלת הרב וכו' מו&quot;ה לוי יצחק סלאנים הי&quot;ו הממונה מכולל הנ&quot;ל&quot;. ובאשר לרש&quot;מ כותבים &quot;לתת יקר וכבוד להישיש ונכבד בעדתו ה&quot;ה הרה&quot;ג החסיד מו&quot;ה שמעון מנשה הי&quot;ו&quot;, כלומר הוא כיהן אז רק כנשיא הכבוד, מפני זקנותו המופלגת, והיו&quot;ר בפועל היה ר' לוי יצחק סלונים (ראה לעיל פי&quot;ד, שכך היה גם בקשר לרבנותו, שהוא נשאר הרב גם בשנות זקנותו, אך יחד עם זאת נבחר רב נוסף, להתעסק בעניני הרבנות בפועל).<br /> <br /> בס' &quot;תולדות משפחת הרב מלאדי&quot; ע' 70 כותב על רלוי&quot;צ סלונים &quot;היה בעל השפעה גדולה ובלעדו לא נעשה דבר בחברון מקום מגורו כל ימי חייו. היה ראש העדה ומנהל כל עסקי הכולל חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> הרש&quot;מ והרי&quot;ל סלונים נפטרו בשנת תרנ&quot;ג והרלוי&quot;צ נפטר בשנת תרנ&quot;ה.<br /> <br /> באותה שעה בא לחברון הרב דובער אפרת, שנתמנה לרב עדת חב&quot;ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' מרדכי דובער סלונים וגיסו ר' בנימין ריבלין.<br /> <br /> בשלהי שנת תרס&quot;ב עבר הרד&quot;א לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות חברון וניהול הכולל מילא הרב שיל&quot;א. שלשה אלו ניהלו את הכולל בחברון עד שנת תרד&quot;ע, כשהתחילה [[מלחמת העולם הראשונה]] והישוב החב&quot;די בחברון שבת.<br /> <br /> == ממוני &quot;כולל חב&quot;ד&quot; בירושלים ==<br /> <br /> <br /> הישוב החב&quot;די בירושלים נוסד בשנת תר&quot;ז. במפקד תר&quot;ט רשומים הממונים: הרב הג' מו&quot;ה אלי' יוסף [ריבלין] נ&quot;י. הרב מו&quot;ה אורי' [אורנשטיין] נ&quot;י. שני אלו חתומים בתור ממוני כולל חב&quot;ד בירושלים גם באגרת תר&quot;ט למונטיפיורי. במפקד תרכ&quot;ו רשומים הממונים ר' יהושע [נאטקין] מיעקבשטאט ור' זלמן עפשטיין. ובמפקד תרל&quot;ה - ר' אברהם סטצערעס, ר' אהרן ליפקין ור' ישעי' אורנשטיין הסופר.<br /> <br /> הראשון רשום שם שנולד בנאווארדאק בשנת תקס&quot;ה ועלה לאה&quot;ק בשנת תרכ&quot;א, השני - שנולד בטאליצין בשנת תקצ&quot;ג ועלה לאה&quot;ק בשנת תר&quot;ז והשלישי שנולד באה&quot;ק בשנת תקצ&quot;ה.<br /> <br /> אין לנו ידיעות מפורטות מהממונים שבין השנים האלו. להלן פרטים בודדים ממקורות אחרים:<br /> <br /> ב&quot;יהודה וירושלים&quot; תרל&quot;ח (מהדורת קרסל, ירושלים תשט&quot;ו, ע' 145 מספר ר' יואל משה סלומון על אופן חלוקת המעות שנתקבלו מאנגליה לידי הועד הכללי של הכוללות בירושלים &quot;וחלק חב&quot;ד.. נמסר פה לידי ה&quot;ר אהרן ליפקין..<br /> <br /> הממונה שלהם&quot;.<br /> <br /> בס' ה&quot;זכרונות&quot; (ירושלים תש&quot;ג, ע' 70) מספר ר' יצחק שריון:<br /> <br /> <br /> בבואי ירושלימה בשנת תרמ&quot;ט היו שני ממונים בכולל חב&quot;ד פה. הממונה הראשי היה יהודי מעיר חרסון שבנגב רוסיה והיה נקרא בפי בני הכולל בשם &quot;החרסונאי&quot; (את שמו הפרטי איני זוכר). הוא שמש בתור ממונה כבר מכמה שנים.<br /> <br /> גם את שמו של הממונה השני של אותה שעה אינו מזכיר, אמנם השם של שניהם נודע לנו מתוך חתימתם במודעה שהתפרסמה בכ&quot;ג שבט תרמ&quot;ט בהוספה להחבצלת גליון 19, &quot;נאם יצחק יעקב שבתי ונאם ב. מ. רייזעס, ממוני כולל חב&quot;ד פעה&quot;ק ת&quot;ו&quot;.<br /> <br /> על התקופה שלאח&quot;ז ממשיך ר' יצחק שריון לספר ב&quot;זכרונות&quot; שלו (שם ע' 71):<br /> <br /> <br /> אחריו נתמנה לממונה ראשון ר' מיכאל ברוך רייזעס וממונה שני ר' מרדכי שלאנק. ר' מיכאל ברוך בא לירושלם מעיר פולטאווא שבאוקריינה הרוסית.<br /> <br /> מסגנון דבריו נראה שהרמ&quot;ב והרמ&quot;ש התמנו אחרי שנת תרמ&quot;ט; אמנם בקונטרס &quot;תומת ישרים&quot; (ירושלים תרע&quot;ג, ע' 17) כותב הרמ&quot;ש:<br /> <br /> <br /> אני הח&quot;מ משרת בכולל חב&quot;ד פעיה&quot;ק ירושלם ת&quot;ו זה עשרים וששה שנים.<br /> <br /> עוד בש' תרמ&quot;ז נתמניתי למו&quot;מ בהכולל עפ&quot;י פקודת דו&quot;ז כ&quot;ק אדמו&quot;ר מקאפוסק נבג&quot;מ.. עם הרמ&quot;ב רייזעס ז&quot;ל.<br /> <br /> <br /> ב&quot;אבני זכרון&quot; חלק י&quot;ב ביום ד' ניסן תרס&quot;ו רשום שנפטר &quot;ר' מיכאל ברוך ב&quot;ר דוד רייזיס ממונה כולל חב&quot;ד&quot;, ובאגרת מו&quot;מ ירושלים מד' ניסן תרס&quot;ג (פנקס אגרות כולל חב&quot;ד) נזכר &quot;מימי הרמ&quot;ב רייזעס&quot;, נראה שזה משך זמן שהפסיק להיות ממונה. מתחיל משנת תרמ&quot;ח מונה בירושלים, בנוסף לשני הממונים, גם אחד &quot;בעל האדרעס&quot; (ראה תוכנו לקמן). ב&quot;זכרונות&quot; של שריון הנ&quot;ל מספר:<br /> <br /> <br /> בשנת תרמ&quot;ח, הציעו ה&quot;רבי'ים&quot; וחשובי גבאי רמבעה&quot;נ בחו&quot;ל להגביר ר' משה ויטנברג, שעלה בשנת תרמ&quot;ב לירושלם מעיר מולדתו ויטבסק שברוסיה הלבנה, ושהיה ידוע בתור איש ישר ונאמן ותלמיד חכם הגון ומחשובי חסידי חב&quot;ד, לקבל עליו את נשיאות הכולל באה&quot;ק.. מאז התחילו הגבאים של רוב הקהלות לשלוח את הכספים ישר לירושלם על שמו של ר' משה.. בהתקבץ סכום כדי חלוקה, עפ&quot;י הרשימה של הכולל, היה ר' משה מוסר את הכסף לממוני הכולל.<br /> <br /> בכרוז &quot;תשובה לדורשי האדרעס&quot; כותב הרח&quot;א ביכאווסקי (גבאי מעות הכולל בחו&quot;ל):<br /> <br /> <br /> אנכי נכנסתי לשמש.. בשנת תרנ&quot;א ואז היה האדרעס ע&quot;ש הג' ר' משה וויטענבערג, ואחרי פטירתו נתמנה ה&quot;ר מאניס ווערעוולעאנסקי ור' מרדכי שלאנק יחד ואחרי פטירת ה&quot;ר מאנוס מינו בתמן במקומו את הרב ר' דובער אפרת.<br /> <br /> כך כותב גם הרמ&quot;ש בקונ' תומת ישרים שם:<br /> <br /> <br /> אחרי פטירת הג' הר&quot;מ וויטענבערג ז&quot;ל נבחרתי לאדרעסאנט יחד עם הר&quot;ר מאניש וויראווליאנסקי ז&quot;ל מלאזנא, עפ&quot;י פקודת הצדיקים אדמו&quot;ר מקאפוסט ואדמו&quot;ר מליאדי נבג&quot;מ והסכמת הקהל הי&quot;ו.<br /> <br /> ב&quot;החבצלת&quot; מיום כ&quot;ז ניסן תרנ&quot;ט נמסר על פטירתו של ר&quot;מ וויטנברג &quot;ביום השלישי לחומה&quot;פ גוע וימת וילך ערירי הגביר המצוין הנודע לשם, ר' משה ב&quot;ר ראובן וויטענבערג, מילידי ותושבי וויטעבסק אשר ברוסיא, אשר זה כשמנה עשרה שנה אוה את ירושלם למושב לו&quot;.<br /> <br /> ר' מאניס וויראווליאנסקי היה בעל האדרעס בכולל רק שלוש שנים, הוא נבחר בשנת תר&quot;ס על פי הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב ונפטר בכ&quot;א מ&quot;ח תרס&quot;ג.<br /> <br /> בג' מנ&quot;א תר&quot;ס כותב כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב אל הרמ&quot;ד סלונים ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קא) &quot;אני מצדי רצוני שיושלח המעות להר&quot;מ וויראווליאנסקי, שלפ&quot;ד על ידי זה יהיו הענינים שמה בסדר נכון&quot;. בקונ' בעניני כולל חב&quot;ד (ע' ז) &quot;ר' מאניס וויראווליאנסקי ז&quot;ל אשר היה על פי בחירתי&quot;. על פטירתו ומינוי הרד&quot;א במקומו כותבים ממוני הכולל בשוה&quot;ג לאגרת טו&quot;ב מ&quot;ח (פנקס אגרות מו&quot;מ כולל חב&quot;ד תרס&quot;ג):<br /> <br /> <br /> נתעכב המכתב, וביום כ&quot;א חשון נפטר סוכן כוללינו המנוח ר' מאניש וויראווליאנסקי ז&quot;ל, ונתמנה במקומו הרה&quot;ג החסיד המפורסם מו&quot;ה דובער אפרת יחי' והאדרעססא עתה ע&quot;ש הרה&quot;ח ר' דובער אפרת והר&quot;מ שלאנק נ&quot;י.<br /> <br /> ביום פטירתו כותב רואה החשבונות בכולל - ר' יהודה ליב מנוחין אל ר' חיים באגין (שם): &quot;דע כת&quot;ר אשר ההתמנות להרד&quot;א שי' היה בהסכם כולם בלי שום פירוד לבבות&quot;. ובכ&quot;ה מ&quot;ח כותב לו סופר הכולל - ר' יעקב אורנשטיין:<br /> <br /> <br /> כבר הודענו לרומע&quot;כ מפטירת הרה&quot;ח ר' מאניש וויראווליאנסקי ז&quot;ל אשר שבק חיים לכ&quot;ח אור ליום ועש&quot;ק כ&quot;א חשוון.. ביום ועש&quot;ק נאספו כל בני הכולל לבית הוועד ויחליטו כולם פה אחד למנות את הרה&quot;ג ר' דובער אפרת במקום הרמ&quot;ו ז&quot;ל.. אולם לאשר זה דרכינו מני אז שלא לעשות קטנה או גדולה מבלי הסכמת סוה&quot;ג [סוכנים והגבאים] שליט&quot;א לא יכולנו להדפיס קאנווערט ולפזרו עד יבא הסכמה סוה&quot;ג (זולת למקומות מועטים אשר שלחנו לשם מיד תשובה הודענו לשם מפטירתו של הרמ&quot;ו ז&quot;ל ומהתמנות הרד&quot;א יחי').. בקשתינו מכתר&quot;ה להודעינו על ידי דילוג רב הסכמת הסוה&quot;ג על ידי דעפעשע בזה&quot;ל &quot;איינגעשטימט אפרת&quot;.<br /> <br /> מ&quot;ש לעיל שהרי&quot;ל מנוחין היה רואה החשבון בכולל הוא על פי אגרת שכתב כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב בט&quot;ז כסלו תרס&quot;ג ([[אגרות קודש]] חלק ג' אגרת תתז) &quot;ר' ליב מנוחין.. הוא עתה רואה חשבון בכוללינו&quot;. מעתה ואילך חתומים על אגרות הכולל הרמ&quot;ש הרד&quot;א הריל&quot;מ והרי&quot;א הנ&quot;ל, ועליהם נצטרף מפני הכבוד גם ר' דובער פראדקין בן הרה&quot;ג בעל ה&quot;תורת חסד&quot;.<br /> <br /> כך כותב הרי&quot;ל מנוחין אל כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב בכ&quot;ט סיון תרס&quot;ב (פנקס אגרות כולל חב&quot;ד):<br /> <br /> <br /> בנו של הרה&quot;ג נחשב גם כןמהממונים. אבל אינו שייך להעסק, רק אולי אשר שמו נחתם על המכתבים בן הרה&quot;ג, יש איזה טובת העסק.<br /> <br /> בשלהי קיץ תרס&quot;ג נדפס בירושלים &quot;ספר חקי חברת בנין יהודה והגליל..<br /> <br /> כולל חב&quot;ד בעה&quot;ק ירושלם וחברון&quot; ועל החתום באים חמשת ממוני ירושלים האמורים כאן ושלשת ממוני חברון האמורים לעיל. כמו&quot;כ חתומים אלו על שאר אגרות הכולל מאותה תקופה.<br /> <br /> מתוך ההזכרות האלו נראה שמעתה היה בעל האדרעס גם ממונה, לכן היו שני בעלי אדרעס, שהם גם היו הממונים. ומלשון החתימה בספר החקים הנ&quot;ל נראה, שגם רואה החשבון רי&quot;ל מנוחין וגם הסופר ר&quot;י אורנשטיין, נתמנו מעתה כממונים. בתחלת שנת תרס&quot;ו הפסיק רי&quot;ל מנוחין לשמש כרואה חשבון, ובמקומו נתמנה הרמ&quot;מ נאה כרואה חשבון, כמבואר באגרת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב אליו מיום ו' כסלו תרס&quot;ו:<br /> <br /> <br /> כאשר כבודו נתמנה למנהל החשבונות בהכולל, ייטיב לבקש מהרל&quot;מ [רי&quot;ל מנוחין הנ&quot;ל] שי את מכתב בני שי' אליו וימלא בדבר שילוח החשבונות לפה ע&quot;ש בני שיחי', בכל עת ששולחים החשבונות לחברי הועד [הרוגוטשובי הנ&quot;ל] להרח&quot;ב [לה&quot;ר חיים באגין, יו&quot;ר הועד הנ&quot;ל] או לאחר.<br /> <br /> ר' דובער פראדקין נפטר בי&quot;ז הרבי תרס&quot;ה (אבני זכרון חי&quot;ב) ורי&quot;ל מנוחין נפטר בי' מנ&quot;א תרס&quot;ז (שם). מעתה ואילך נשארו בועד הכולל בירושלים רק הרמ&quot;ש הרד&quot;א, שהם היו בעלי האדרעס, הסופר - הרי&quot;א, ומנהל החשבונות - הרמ&quot;מ נאה.<br /> <br /> ר' יעקב אורנשטיין נפטר בכ&quot;ב סיון תרס&quot;ח (אבני זכרון לגרייבסקי חי&quot;ב) ואת מקומו מילא ר' משה אורנשטיין. את חתימתו ראיתי לראשונה על גבי מכתב מהכולל מי&quot;ד מנ&quot;א תרס&quot;ט, יחד עם הרד&quot;א והרמ&quot;ש.<br /> <br /> <br /> == העברת המרכז ==<br /> <br /> במשך כל השנים - מאז ייסודו - היה מרכז כולל חב&quot;ד ב[[חברון]].<br /> <br /> עם התפתחות הקהילה בירושלים והתדלדלות הקהילה בחברון, עבר בשנת [[תרנ&quot;א]] המרכז לירושלים.<br /> <br /> <br /> == כולל חב&quot;ד המיוחד ==<br /> כולל חב&quot;ד המיוחד התפלג מכולל חב&quot;ד בשנת [[תרע&quot;ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים. מי שעמד בנשיאות הכולל היה ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] מבברויסק. יו&quot;ר הכולל היה ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] והמנהלים היו הרבנים [[גרשון ליפשיץ]] ו[[משה קזרנובסקי]]. בשנת [[תרפ&quot;ד]] אוחד הכולל עם [[כולל חב&quot;ד]] תחת נשיאות כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> == ועד הכולל משנת [[תרפ&quot;ד]] ==<br /> <br /> מעת קבלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות: [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[מנחם מענדל נאה]], הרב [[מרדכי ראובן רוקח]] והרב [[ישראל אשר ליבא]].<br /> <br /> וועד הפועל נוהל על ידי הרבנים [[דוב לבנון]], [[מענדל לנדא]], [[יהודה לייב סלונים]] ו[[יצחק אביגדור אורנשטיין]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן במבוא <br /> * [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> * [[נודע בשיעורים]]<br /> * [[עבד מלך]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> <br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; width: 49.8%;&quot; align=&quot;right&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: #CCFF99;&quot; | חברי הכולל<br /> |-<br /> | align=&quot;center&quot; | [[עזריאל זעליג סלונים]] | [[דן תומרקין]] | [[חיים אליעזר ביכובסקי]] | [[אליעזר ננס]] | [[שניאור פינסקי]] | [[מרדכי שלאנק]] | [[שלמה יוסף זווין]] | [[שמריה נחום ששונקין]] | [[חיים באגין]] | [[נחמיה מדוברובנה]] | [[שניאור זלמן פראדקין]] | [[זאב מרעציצא]] | [[אברהם מרוגטשוב]] | [[דן מרוגטשוב]] | [[יעקב מסמליאן]] | [[יצחק אייזיק מביחוב]] | [[שלום דוכמן]] | [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] | [[נפתלי גוטליב]] | [[אברהם חיים נאה]] | [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] | [[יוסף יהודה לייב משיוף]] | [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] | [[צבי הירש ליפשיץ]] | [[משה מייזליש]] | [[לייב חיטריק]] | [[אפרים יפה]] | [[שמואל סגל]] | [[שמעון מנשה חייקין]] | [[משה שמערלינג]] | [[שלמה זלמן קובלקין]] | [[יוסף יהודה לייב שמערלינג]] | [[אורי אורנשטיין]] | [[אפריים עפשטיין]] | [[לוי יצחק סלונים]] | [[שלמה זלמן פונדמינסקי]] | [[דובער הירש]] | [[שניאור זלמן שניאורסון]] | [[מרדכי דובער סלונים]] | [[בנימין ריבלין]] | [[ישעיה אורנשטיין]] | [[אהרון ליפקין]] | [[מאניס וירולינסקי]] | [[יהודה לייב מנוחין]] | [[דובער פראדקין]] | [[יעקב אורנשטיין]] | [[ישראל אשר ליבא]] | [[מנחם מענדל נאה]] | [[יצחק אביגדור אורנשטין]] | [[ברוך נאה]] | [[דוב לבנון]] | [[שמואל אלעזר הלפרין]]<br /> |}<br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; width: 49.8%;&quot; align=&quot;left&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: #CCFF99;&quot; | מוסדות שע&quot;י כולל חב&quot;ד<br /> |-<br /> | align=&quot;center&quot; | [[ישיבת צמח צדק]] | [[חסד מנחם מענדל]] | [[בעל התניא (ביכנ&quot;ס)]] <br /> |}<br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; width: 100%;&quot; align=&quot;center&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: #CCFF99;&quot; | מוסדות הקשורים לכולל חב&quot;ד<br /> |-<br /> | align=&quot;center&quot; | [[כולל חב&quot;ד המיוחד]] | [[כולל חב&quot;ד בארה&quot;ב]] | [[ישיבת צמח צדק]] <br /> |}<br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; width: 21.5%;&quot; align=&quot;right&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: #CCFF99;&quot; | הוצאה לאור של הכולל<br /> |-<br /> | align=&quot;center&quot; | [[לוח כולל חב&quot;ד]] | [[הגאון מלובלין]] | <br /> |}<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=175336 2014-04-22T21:18:16Z

<p>ר&#039;ובן: </p> <hr /> <div>'''קופת מעות ארץ הקודש''' היה מנגנון איסוף &quot;'''מעות ארץ ישראל'''&quot; מאת היהודים בארצות אירופה בעיקר מ[[רוסיה הלבנה]] למען היישוב היהודי ב[[ארץ ישראל]] שהיה אז בעיקרו מקרב ה[[חסידים]]. נוסד על ידי רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]] תקופה קצרה אחרי [[עליית החסידים]] הגדולה ב[[תקל&quot;ז]]{{הערה|קופת מעות ארץ הקודש נזכרה כבר באיגרת של מנחם מנדל מוויטבסק, ד באדר תקמ&quot;ב (ליקוטי אמרים (שלו), איגרת ה'.}}. בראשות המגבית בחו&quot;ל עמד [[אדמו&quot;ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==רקע==<br /> לאחר עליית החסידים לארץ ישראל, הקים אחד ממנהיגי העלייה מנחם מנדל מוויטבסק שהיה מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] את קופת מעות ארץ הקודש. לקופה זו תרמו יהודים מארצות הגולה בעיקר מרוסיה הלבנה ומאוחר יותר גם מדינת [[ווהלין]] באמצעות גבאי צדקה מקומיים ובעידודם של [[שד&quot;ר|שד&quot;רים]] שהגיעו מארץ ישראל ועברו בין הקהילות השונות. תרומות אלה יועדו לטובת התיישבות החסידים החדשה בארץ ישראל ותרמו לה חסידים ואף שאינם חסידים כמנהגם של יהודי הגולה דורות רבים, לתמוך ביישוב היהודי שבארץ ישראל. בראשות המוסד מעות ארץ הקודש בגולה, שברוסיה הלבנה, שימשו רבי [[ישראל מפולוצק]], רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|איגרות בעל התניא עמ' ח'-ט'.}} עד שנת [[תקמ&quot;ו]]{{הערה|איגרות בעל התניא, עמ' כ&quot;ו-כ&quot;ז.}} שאז הוכתר אדמו&quot;ר הזקן על ידי רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי [[אברהם מקליסק]] למנהיג של חסידי רוסיה הלבנה, הגבאי הראשי היה רבי יעקב מסמיליאן{{הערה|עליו ראה מבוא לאגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן הוצאת תשע&quot;ב (שלום דובער לוין) עמ' 17.}}.<br /> <br /> ==המגבית בקרב החסידים בארופה==<br /> המגבית התבססה בעיקר על התחייבות אישית שנתית של כל אחד מחסידי רוסיה הלבנה עבור כלל החסידים שבארץ ישראל. היו חסידים שהייתה להם גם התחיבות פרטית עבור יחידים מחסידי ארץ ישראל, כדי להקל על החסידים נקבע לחלק את הסכום השנתי לתשלומים שבועיים מי של הספיק נדרש לשלם עד סוף החודש. מי שהופקד על גביית הכספים היו הגבאים דארץ הקודש שמונו על ידי שניאור זלמן מלאדי בכל אחד ממנייני החסידים ברוסיה הלבנה, בידי הגבאים היו קופות מיוחדת שבהם הפקידו את הכספים{{הערה|ראה שם עמ' 15.}}. בכל שנה בחדשי החורף היה הגבאי הכללי ר' יעקב מסמיליאן נוסע מעיר לעיר וגובה את הכספים המונחים אצל הגבאים ומביאם אל נשיא המוסד אדמו&quot;ר הזקן. ר' יעקב לא היה יכול לבקר במשך זמן קצר זה בכל העיירות, ולכן היה שולח שליחי משנה לכמה עיירות. מלבד ר' יעקב מסמיליאן היה רבי שניאור זלמן מלאדי שולח שד&quot;רים{{הערה|שם, עמ' 16.}} נוספים לגבות את מעות ארץ הקודש בכמה עיירות ברוסיה הלבנה וליטא, ואף לעיירות בווהלין ופולין, והיה שולח איתם מכתב כללי בגודל עניין נדבות ליהודי ארץ הקודש, ואלו הם רוב האגרות שבחלק אגרת הקדש שב[[ספר התניא]], לאחר שכל הכספים היו מתאספים אצלו, היה שולח אותן עם שליח נאמן לרבי מנחם מנדל מוויטבסק בטבריה ולאחר פטירתו לרבי [[אברהם מקליסק]], שליח זה היה לפעמים שד&quot;ר שבא מארץ ישראל לרוסיה כדי להרבות את הנדבות, ולפעמים היה זה שליח מיוחד שנשלח מרוסיה, בדרך כלל היה זה הגבאי שהתמנה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי לנסוע בעיירות. <br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]], הוחלט שבני ווהלין ופולין ישלחו מעותיהם בנפרד כדי שלא לעכב את משלוח הכספים מכוון שהשד&quot;ר שמעביר את הכספים מרוסיה הלבנה צריך לנסוע עם הכסף בחודש תמוז, כדי להגיע לאיסטנבול בראש חודש אלול, וכך יגיעו לארץ ישראל לעת האסיף שאז הפירות והתבואה בזול.<br /> <br /> ==קורות הקופה==<br /> לאחר שנפטר רבי מנחם מנדל מוויטבסק בראש חודש אייר [[תקמ&quot;ח]] עברה הנהגת החסידים בטבריה לידי רבי אברהם מקאליסק. באותו זמן התפתחה מחלוקת אודות הדרכים היעילות והנכונות לאיסוף וחלוקת הכספים. במסגרת המחלוקת הסכימו הצדדים שכדאי ליצור שתי קופות שונות, אשר כל אחת תיאסף בנפרד ותיועד לקבוצה אחרת. הוחלט לחלק בין התרומות הנאספות מרוסיה ואוקראינה ידוע היום בשם &quot;כולל רייסין&quot;, לבין התרומות הנאספות מחבל ווהלין שנקראה אז פולין-הרוסית ידוע היום בשם &quot;כולל ווהלין&quot;{{הערה|ראה שם עמ' 19 ואילך.}}. היוזמה להקמת כולל ווהלין ככולל בפני עצמו יצאה לפועל בשנת [[תקנ&quot;ו]] בהסכמתם ועידודם של כמה ממנהיגי החסידות רבי מרדכי מנשכיז, רבי יעקב יצחק מלובלין (&quot;החוזה מלובלין&quot;), המגיד מקוז'ניץ והאוהב ישראל מאפטא. החסידים אשר התבססו באותה תקופה בטבריה והגליל קראו לקופות בהן נאספו הכספים בשם [[קופת רבי מאיר בעל הנס]]. כפי שהיה נהוג כבר קודם לכן בקהילות שונות לקרוא לקופות בהן אספו כספים לטובת יושבי ארץ ישראל בשם זה. ההתפלגות לקופה נוספת גררה אחריה גם בשנים שאחרי מחלוקות שונות והיו מגדולי ישראל שנקראו לפשר בין הצדדים, בין המפשרים נמנה גם ר' [[נחמן מברסלב]].<br /> <br /> ===מאסר אדמו&quot;ר הזקן===<br /> בשנת [[תקנ&quot;ח]] בזמן סערת ה[[התנגדות לחסידות|רדיפות כנגד החסידים]] בליטא, ובתקופת מלחמות נפוליאון, הלשין הירש בן דוד, אחד מהמתנגדים ב[[ווילנה]] לשלטונות הרוסיים שאדמו&quot;ר הזקן קושר קשר עם המהפכה הצרפתית ושולח כספים לארץ ישראל ובכך מסייע לאימפריה העות'מאנית אשר היו יריבי רוסיה הקיסרית. כתוצאה מדיווח זה נלקח אדמו&quot;ר הזקן ל[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|מאסר]] ב[[פטרבורג]], ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תקנ&quot;ט]] החליט פאבל הראשון, קיסר רוסיה לשחרר את אדמו&quot;ר הזקן בטענה שלא מצא &quot;שום שחיתות או משהו אחר המפר את השלווה הכללית&quot;{{הערה|'''אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן''', מהדורת תשע&quot;ב, נספח 24.}}.<br /> <br /> ===המחלוקת בין רבי אברהם מקליסק ואדמו&quot;ר הזקן===<br /> בשנים [[תקס&quot;ג]]-[[תקס&quot;ה]] הייתה מחלוקת בין רבי אברהם מקאליסק ובין אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|1= שלום דובער לוין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;st=&amp;pgnum=50&amp;hilite= '''תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש''' פרק ד', עמ' כ&quot;ג].}}, הן לגבי שיטתו של רבי שניאור זלמן בספר התניא והן בקשר להנהגת החסידים וניהול קופת מעות ארץ הקודש, עד אשר הם נפרדו, ורבי אברהם מקאלסיק הקים קופה חדשה בראשותם של רבי מרדכי מלעכוויטש ורבי אשר מקרלין, רבי מרדכי מלעכוויטש מינה שני גבאים כלליים ר' אהרן ור' ישראל מאוסטראוונא, שיעבדו תחת פיקוחו בדוגמת עבודתו של רבי יעקב מסמיליאן שעבד תחת פיקוחו של שניאור זלמן מלאדי{{הערה|1= שם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;st=&amp;pgnum=56&amp;hilite=. פרק ה', '''ייסוד כולל נפרד לאנשי חב&quot;ד''', עמ' כ&quot;ט].}}.<br /> <br /> כך בעקבות סכסוך הנ&quot;ל שהשפיע גם על חסידי חב&quot;ד בארץ ישראל שבעקבות כך עקרו את מקום מושבם יחד עם חסידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב לחברון, המשיך רבי שניאור זלמן מלאדי בסיוע של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב לשלח כספים לחסידיו היושבים בצפת. מכאן והילך נקראה הקופה בשם [[כולל חב&quot;ד]]{{הערה|1= שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;st=&amp;pgnum=66 פרק ז' '''ייסוד כולל חב&quot;ד''', עמ' ל&quot;ט].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[כולל חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שלום דובער לוין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;st=&amp;pgnum=35 '''תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש''' פרק ב', פרק ד' ופרק ה'], באתר [[היברו בוקס]], {{PDF}}.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=175334 2014-04-22T21:02:53Z

<p>ר&#039;ובן: /* רקע */</p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> <br /> '''קופת מעות ארץ הקודש''' היה מנגנון איסוף &quot;'''מעות ארץ ישראל'''&quot; מאת היהודים בארצות אירופה בעיקר מ[[רוסיה הלבנה]] למען היישוב היהודי ב[[ארץ ישראל]] שהיה אז בעיקרו מקרב ה[[חסידים]]. נוסד על ידי רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]] תקופה קצרה אחרי [[עליית החסידים]] הגדולה ב[[תקל&quot;ז]]{{הערה|קופת מעות ארץ הקודש נזכרה כבר באיגרת של מנחם מנדל מוויטבסק, ד באדר תקמ&quot;ב (ליקוטי אמרים (שלו), איגרת ה'.}}. בראשות המגבית בחו&quot;ל עמד [[אדמו&quot;ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==רקע==<br /> לאחר עליית החסידים לארץ ישראל, הקים אחד ממנהיגי העלייה מנחם מנדל מוויטבסק שהיה מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] את קופת מעות ארץ הקודש. לקופה זו תרמו יהודים מארצות הגולה בעיקר מרוסיה הלבנה ומאוחר יותר גם מדינת [[ווהלין]] באמצעות גבאי צדקה מקומיים ובעידודם של [[שד&quot;ר|שד&quot;רים]] שהגיעו מארץ ישראל ועברו בין הקהילות השונות. תרומות אלה יועדו לטובת התיישבות החסידים החדשה בארץ ישראל ותרמו לה חסידים ואף שאינם חסידים כמנהגם של יהודי הגולה דורות רבים, לתמוך ביישוב היהודי שבארץ ישראל. בראשות המוסד מעות ארץ הקודש בגולה, שברוסיה הלבנה, שימשו רבי [[ישראל מפולוצק]], רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|איגרות בעל התניא עמ' ח'-ט'.}} עד שנת [[תקמ&quot;ו]]{{הערה|איגרות בעל התניא, עמ' כ&quot;ו-כ&quot;ז.}} שאז הוכתר אדמו&quot;ר הזקן על ידי רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי [[אברהם מקליסק]] למנהיג של חסידי רוסיה הלבנה, הגבאי הראשי היה רבי יעקב מסמיליאן{{הערה|עליו ראה מבוא לאגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן הוצאת תשע&quot;ב (שלום דובער לוין) עמ' 17.}}.<br /> <br /> ==המגבית בקרב החסידים בארופה==<br /> המגבית התבססה בעיקר על התחייבות אישית שנתית של כל אחד מחסידי רוסיה הלבנה עבור כלל החסידים שבארץ ישראל. היו חסידים שהייתה להם גם התחיבות פרטית עבור יחידים מחסידי ארץ ישראל, כדי להקל על החסידים נקבע לחלק את הסכום השנתי לתשלומים שבועיים מי של הספיק נדרש לשלם עד סוף החודש. מי שהופקד על גביית הכספים היו הגבאים דארץ הקודש שמונו על ידי שניאור זלמן מלאדי בכל אחד ממנייני החסידים ברוסיה הלבנה, בידי הגבאים היו קופות מיוחדת שבהם הפקידו את הכספים{{הערה|ראה שם עמ' 15.}}. בכל שנה בחדשי החורף היה הגבאי הכללי ר' יעקב מסמיליאן נוסע מעיר לעיר וגובה את הכספים המונחים אצל הגבאים ומביאם אל נשיא המוסד אדמו&quot;ר הזקן. ר' יעקב לא היה יכול לבקר במשך זמן קצר זה בכל העיירות, ולכן היה שולח שליחי משנה לכמה עיירות. מלבד ר' יעקב מסמיליאן היה רבי שניאור זלמן מלאדי שולח שד&quot;רים{{הערה|שם, עמ' 16.}} נוספים לגבות את מעות ארץ הקודש בכמה עיירות ברוסיה הלבנה וליטא, ואף לעיירות בווהלין ופולין, והיה שולח איתם מכתב כללי בגודל עניין נדבות ליהודי ארץ הקודש, ואלו הם רוב האגרות שבחלק אגרת הקדש שב[[ספר התניא]], לאחר שכל הכספים היו מתאספים אצלו, היה שולח אותן עם שליח נאמן לרבי מנחם מנדל מוויטבסק בטבריה ולאחר פטירתו לרבי [[אברהם מקליסק]], שליח זה היה לפעמים שד&quot;ר שבא מארץ ישראל לרוסיה כדי להרבות את הנדבות, ולפעמים היה זה שליח מיוחד שנשלח מרוסיה, בדרך כלל היה זה הגבאי שהתמנה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי לנסוע בעיירות. <br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]], הוחלט שבני ווהלין ופולין ישלחו מעותיהם בנפרד כדי שלא לעכב את משלוח הכספים מכוון שהשד&quot;ר שמעביר את הכספים מרוסיה הלבנה צריך לנסוע עם הכסף בחודש תמוז, כדי להגיע לאיסטנבול בראש חודש אלול, וכך יגיעו לארץ ישראל לעת האסיף שאז הפירות והתבואה בזול.<br /> <br /> ==קורות הקופה==<br /> לאחר שנפטר רבי מנחם מנדל מוויטבסק בראש חודש אייר [[תקמ&quot;ח]] עברה הנהגת החסידים בטבריה לידי רבי אברהם מקאליסק. באותו זמן התפתחה מחלוקת אודות הדרכים היעילות והנכונות לאיסוף וחלוקת הכספים. במסגרת המחלוקת הסכימו הצדדים שכדאי ליצור שתי קופות שונות, אשר כל אחת תיאסף בנפרד ותיועד לקבוצה אחרת. הוחלט לחלק בין התרומות הנאספות מרוסיה ואוקראינה ידוע היום בשם &quot;כולל רייסין&quot;, לבין התרומות הנאספות מחבל ווהלין שנקראה אז פולין-הרוסית ידוע היום בשם &quot;כולל ווהלין&quot;{{הערה|ראה שם עמ' 19 ואילך.}}. היוזמה להקמת כולל ווהלין ככולל בפני עצמו יצאה לפועל בשנת [[תקנ&quot;ו]] בהסכמתם ועידודם של כמה ממנהיגי החסידות רבי מרדכי מנשכיז, רבי יעקב יצחק מלובלין (&quot;החוזה מלובלין&quot;), המגיד מקוז'ניץ והאוהב ישראל מאפטא. החסידים אשר התבססו באותה תקופה בטבריה והגליל קראו לקופות בהן נאספו הכספים בשם [[קופת רבי מאיר בעל הנס]]. כפי שהיה נהוג כבר קודם לכן בקהילות שונות לקרוא לקופות בהן אספו כספים לטובת יושבי ארץ ישראל בשם זה. ההתפלגות לקופה נוספת גררה אחריה גם בשנים שאחרי מחלוקות שונות והיו מגדולי ישראל שנקראו לפשר בין הצדדים, בין המפשרים נמנה גם ר' [[נחמן מברסלב]].<br /> <br /> ===מאסר אדמו&quot;ר הזקן===<br /> בשנת [[תקנ&quot;ח]] בזמן סערת ה[[התנגדות לחסידות|רדיפות כנגד החסידים]] בליטא, ובתקופת מלחמות נפוליאון, הלשין הירש בן דוד, אחד מהמתנגדים ב[[ווילנה]] לשלטונות הרוסיים שאדמו&quot;ר הזקן קושר קשר עם המהפכה הצרפתית ושולח כספים לארץ ישראל ובכך מסייע לאימפריה העות'מאנית אשר היו יריבי רוסיה הקיסרית. כתוצאה מדיווח זה נלקח אדמו&quot;ר הזקן ל[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|מאסר]] ב[[פטרבורג]], ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תקנ&quot;ט]] החליט פאבל הראשון, קיסר רוסיה לשחרר את אדמו&quot;ר הזקן בטענה שלא מצא &quot;שום שחיתות או משהו אחר המפר את השלווה הכללית&quot;{{הערה|'''אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן''', מהדורת תשע&quot;ב, נספח 24.}}.<br /> <br /> ===המחלוקת בין רבי אברהם מקליסק ואדמו&quot;ר הזקן===<br /> בשנים [[תקס&quot;ג]]-[[תקס&quot;ה]] הייתה מחלוקת בין רבי אברהם מקאליסק ובין אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|1= שלום דובער לוין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;st=&amp;pgnum=50&amp;hilite= '''תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש''' פרק ד', עמ' כ&quot;ג].}}, הן לגבי שיטתו של רבי שניאור זלמן בספר התניא והן בקשר להנהגת החסידים וניהול קופת מעות ארץ הקודש, עד אשר הם נפרדו, ורבי אברהם מקאלסיק הקים קופה חדשה בראשותם של רבי מרדכי מלעכוויטש ורבי אשר מקרלין, רבי מרדכי מלעכוויטש מינה שני גבאים כלליים ר' אהרן ור' ישראל מאוסטראוונא, שיעבדו תחת פיקוחו בדוגמת עבודתו של רבי יעקב מסמיליאן שעבד תחת פיקוחו של שניאור זלמן מלאדי{{הערה|1= שם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;st=&amp;pgnum=56&amp;hilite=. פרק ה', '''ייסוד כולל נפרד לאנשי חב&quot;ד''', עמ' כ&quot;ט].}}.<br /> <br /> כך בעקבות סכסוך הנ&quot;ל שהשפיע גם על חסידי חב&quot;ד בארץ ישראל שבעקבות כך עקרו את מקום מושבם יחד עם חסידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב לחברון, המשיך רבי שניאור זלמן מלאדי בסיוע של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב לשלח כספים לחסידיו היושבים בצפת. מכאן והילך נקראה הקופה בשם [[כולל חב&quot;ד]]{{הערה|1= שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;st=&amp;pgnum=66 פרק ז' '''ייסוד כולל חב&quot;ד''', עמ' ל&quot;ט].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[כולל חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שלום דובער לוין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;st=&amp;pgnum=35 '''תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש''' פרק ב', פרק ד' ופרק ה'], באתר [[היברו בוקס]], {{PDF}}.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=175333 2014-04-22T21:01:23Z

<p>ר&#039;ובן: טעות</p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> <br /> '''קופת מעות ארץ הקודש''' היה מנגנון איסוף &quot;'''מעות ארץ ישראל'''&quot; מאת היהודים בארצות אירופה בעיקר מ[[רוסיה הלבנה]] למען היישוב היהודי ב[[ארץ ישראל]] שהיה אז בעיקרו מקרב ה[[חסידים]]. נוסד על ידי רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]] תקופה קצרה אחרי [[עליית החסידים]] הגדולה ב[[תקל&quot;ז]]{{הערה|קופת מעות ארץ הקודש נזכרה כבר באיגרת של מנחם מנדל מוויטבסק, ד באדר תקמ&quot;ב (ליקוטי אמרים (שלו), איגרת ה'.}}. בראשות המגבית בחו&quot;ל עמד [[אדמו&quot;ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==רקע==<br /> לאחר עליית החסידים לארץ ישראל, הקים אחד ממנהיגי העלייה מנחם מנדל מוויטבסק שהיה מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]] את קופת מעות ארץ הקודש. לקופה זו תרמו יהודים מארצות הגולה בעיקר מרוסיה הלבנה ומאוחר יותר גם מדינת [[ווהלין]] באמצעות גבאי צדקה מקומיים ובעידודם של [[שד&quot;ר|שד&quot;רים]] שהגיעו מארץ ישראל ועברו בין הקהילות השונות. תרומות אלה יועדו לטובת התיישבות החסידים החדשה בארץ ישראל ותרמו לה חסידים ואף שאינם חסידים כמנהגם של יהודי הגולה דורות רבים, לתמוך ביישוב היהודי שבארץ ישראל. בראשות המוסד מעות ארץ הקודש בגולה, שברוסיה הלבנה, שימשו רבי [[ישראל מפולוצק]], רבי [[יששכר בער מלובביץ']] ו[[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|איגרות בעל התניא עמ' ח'-ט'.}} עד שנת [[תקמ&quot;ו]]{{הערה|איגרות בעל התניא, עמ' כ&quot;ו-כ&quot;ז.}} שאז הוכתר אדמו&quot;ר הזקן על ידי רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי [[אברהם מקליסק]] למנהיג של חסידי רוסיה הלבנה, הגבאי הראשי היה רבי יעקב מסמיליאן{{הערה|עליו ראה מבוא לאגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן הוצאת תשע&quot;ב (שלום דובער לוין) עמ' 17.}}.<br /> <br /> ==המגבית בקרב החסידים בארופה==<br /> המגבית התבססה בעיקר על התחייבות אישית שנתית של כל אחד מחסידי רוסיה הלבנה עבור כלל החסידים שבארץ ישראל. היו חסידים שהייתה להם גם התחיבות פרטית עבור יחידים מחסידי ארץ ישראל, כדי להקל על החסידים נקבע לחלק את הסכום השנתי לתשלומים שבועיים מי של הספיק נדרש לשלם עד סוף החודש. מי שהופקד על גביית הכספים היו הגבאים דארץ הקודש שמונו על ידי שניאור זלמן מלאדי בכל אחד ממנייני החסידים ברוסיה הלבנה, בידי הגבאים היו קופות מיוחדת שבהם הפקידו את הכספים{{הערה|ראה שם עמ' 15.}}. בכל שנה בחדשי החורף היה הגבאי הכללי ר' יעקב מסמיליאן נוסע מעיר לעיר וגובה את הכספים המונחים אצל הגבאים ומביאם אל נשיא המוסד אדמו&quot;ר הזקן. ר' יעקב לא היה יכול לבקר במשך זמן קצר זה בכל העיירות, ולכן היה שולח שליחי משנה לכמה עיירות. מלבד ר' יעקב מסמיליאן היה רבי שניאור זלמן מלאדי שולח שד&quot;רים{{הערה|שם, עמ' 16.}} נוספים לגבות את מעות ארץ הקודש בכמה עיירות ברוסיה הלבנה וליטא, ואף לעיירות בווהלין ופולין, והיה שולח איתם מכתב כללי בגודל עניין נדבות ליהודי ארץ הקודש, ואלו הם רוב האגרות שבחלק אגרת הקדש שב[[ספר התניא]], לאחר שכל הכספים היו מתאספים אצלו, היה שולח אותן עם שליח נאמן לרבי מנחם מנדל מוויטבסק בטבריה ולאחר פטירתו לרבי [[אברהם מקליסק]], שליח זה היה לפעמים שד&quot;ר שבא מארץ ישראל לרוסיה כדי להרבות את הנדבות, ולפעמים היה זה שליח מיוחד שנשלח מרוסיה, בדרך כלל היה זה הגבאי שהתמנה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי לנסוע בעיירות. <br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]], הוחלט שבני ווהלין ופולין ישלחו מעותיהם בנפרד כדי שלא לעכב את משלוח הכספים מכוון שהשד&quot;ר שמעביר את הכספים מרוסיה הלבנה צריך לנסוע עם הכסף בחודש תמוז, כדי להגיע לאיסטנבול בראש חודש אלול, וכך יגיעו לארץ ישראל לעת האסיף שאז הפירות והתבואה בזול.<br /> <br /> ==קורות הקופה==<br /> לאחר שנפטר רבי מנחם מנדל מוויטבסק בראש חודש אייר [[תקמ&quot;ח]] עברה הנהגת החסידים בטבריה לידי רבי אברהם מקאליסק. באותו זמן התפתחה מחלוקת אודות הדרכים היעילות והנכונות לאיסוף וחלוקת הכספים. במסגרת המחלוקת הסכימו הצדדים שכדאי ליצור שתי קופות שונות, אשר כל אחת תיאסף בנפרד ותיועד לקבוצה אחרת. הוחלט לחלק בין התרומות הנאספות מרוסיה ואוקראינה ידוע היום בשם &quot;כולל רייסין&quot;, לבין התרומות הנאספות מחבל ווהלין שנקראה אז פולין-הרוסית ידוע היום בשם &quot;כולל ווהלין&quot;{{הערה|ראה שם עמ' 19 ואילך.}}. היוזמה להקמת כולל ווהלין ככולל בפני עצמו יצאה לפועל בשנת [[תקנ&quot;ו]] בהסכמתם ועידודם של כמה ממנהיגי החסידות רבי מרדכי מנשכיז, רבי יעקב יצחק מלובלין (&quot;החוזה מלובלין&quot;), המגיד מקוז'ניץ והאוהב ישראל מאפטא. החסידים אשר התבססו באותה תקופה בטבריה והגליל קראו לקופות בהן נאספו הכספים בשם [[קופת רבי מאיר בעל הנס]]. כפי שהיה נהוג כבר קודם לכן בקהילות שונות לקרוא לקופות בהן אספו כספים לטובת יושבי ארץ ישראל בשם זה. ההתפלגות לקופה נוספת גררה אחריה גם בשנים שאחרי מחלוקות שונות והיו מגדולי ישראל שנקראו לפשר בין הצדדים, בין המפשרים נמנה גם ר' [[נחמן מברסלב]].<br /> <br /> ===מאסר אדמו&quot;ר הזקן===<br /> בשנת [[תקנ&quot;ח]] בזמן סערת ה[[התנגדות לחסידות|רדיפות כנגד החסידים]] בליטא, ובתקופת מלחמות נפוליאון, הלשין הירש בן דוד, אחד מהמתנגדים ב[[ווילנה]] לשלטונות הרוסיים שאדמו&quot;ר הזקן קושר קשר עם המהפכה הצרפתית ושולח כספים לארץ ישראל ובכך מסייע לאימפריה העות'מאנית אשר היו יריבי רוסיה הקיסרית. כתוצאה מדיווח זה נלקח אדמו&quot;ר הזקן ל[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|מאסר]] ב[[פטרבורג]], ב[[י&quot;ט כסלו]] [[תקנ&quot;ט]] החליט פאבל הראשון, קיסר רוסיה לשחרר את אדמו&quot;ר הזקן בטענה שלא מצא &quot;שום שחיתות או משהו אחר המפר את השלווה הכללית&quot;{{הערה|'''אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן''', מהדורת תשע&quot;ב, נספח 24.}}.<br /> <br /> ===המחלוקת בין רבי אברהם מקליסק ואדמו&quot;ר הזקן===<br /> בשנים [[תקס&quot;ג]]-[[תקס&quot;ה]] הייתה מחלוקת בין רבי אברהם מקאליסק ובין אדמו&quot;ר הזקן{{הערה|1= שלום דובער לוין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;st=&amp;pgnum=50&amp;hilite= '''תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש''' פרק ד', עמ' כ&quot;ג].}}, הן לגבי שיטתו של רבי שניאור זלמן בספר התניא והן בקשר להנהגת החסידים וניהול קופת מעות ארץ הקודש, עד אשר הם נפרדו, ורבי אברהם מקאלסיק הקים קופה חדשה בראשותם של רבי מרדכי מלעכוויטש ורבי אשר מקרלין, רבי מרדכי מלעכוויטש מינה שני גבאים כלליים ר' אהרן ור' ישראל מאוסטראוונא, שיעבדו תחת פיקוחו בדוגמת עבודתו של רבי יעקב מסמיליאן שעבד תחת פיקוחו של שניאור זלמן מלאדי{{הערה|1= שם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;st=&amp;pgnum=56&amp;hilite=. פרק ה', '''ייסוד כולל נפרד לאנשי חב&quot;ד''', עמ' כ&quot;ט].}}.<br /> <br /> כך בעקבות סכסוך הנ&quot;ל שהשפיע גם על חסידי חב&quot;ד בארץ ישראל שבעקבות כך עקרו את מקום מושבם יחד עם חסידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב לחברון, המשיך רבי שניאור זלמן מלאדי בסיוע של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב לשלח כספים לחסידיו היושבים בצפת. מכאן והילך נקראה הקופה בשם [[כולל חב&quot;ד]]{{הערה|1= שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;st=&amp;pgnum=66 פרק ז' '''ייסוד כולל חב&quot;ד''', עמ' ל&quot;ט].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[כולל חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *שלום דובער לוין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&amp;st=&amp;pgnum=35 '''תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש''' פרק ב', פרק ד' ופרק ה'], באתר [[היברו בוקס]], {{PDF}}.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=175331 2014-04-22T20:58:01Z

<p>ר&#039;ובן: /* הוועד המרכזי */ תיקון קישור</p> <hr /> <div>{{לעריכה|עריכה כללית}}<br /> '''כולל חב&quot;ד''' נוסד בשנת [[תקמ&quot;ח]] או [[תקפ&quot;ז]] בעיר [[חברון]], ופועל עד היום במגוון תחומי רווחה למען יהודי ארץ ישראל בכלל וחסידי חב&quot;ד בארץ ישראל בפרט.<br /> <br /> בעוד שהקביעה הנפוצה היא שבשנת [[תקמ&quot;ח]] ייסד [[אדמו&quot;ר הזקן]] את הכולל, טוען הרב [[שלום בער לוין]] כי רק בשנת [[תקפ&quot;ז]] נוסד הכולל בברכת ובנשיאות [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> הקמת הכולל החב&quot;די נבעה מחילוקי דיעות עם &quot;כולל החסידים&quot; אליו היו שייכים חסידי חב&quot;ד עד אז.<br /> <br /> <br /> == הוועד המרכזי ==<br /> <br /> מאז ומתמיד היתה הנהגת ה&quot;כולל&quot; מחולקת לשנים: א) נשיאות וגבאות הכולל בחו&quot;ל. ב) ממוני ומשגיחי הכולל בארה&quot;ק.<br /> <br /> כך היה בימי כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הזקן]], שהוא היה נשיא מעות אה&quot;ק בחו&quot;ל. הגבאי הראשי היה ר' [[יעקב מסמיליאן]]. ואילו בארה&quot;ק היה הממונה בתחלה הרה&quot;ק ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ולאחרי הסתלקותו - הרה&quot;ק ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]. אלו האחרונים היו מקבלים את המעות מאת נשיא מעות אה&quot;ק שבחו&quot;ל ומחלקים אותן בין עדת החסידים שבארה&quot;ק ולצרכי הצבור, כפי הבנתם הקדושה.<br /> <br /> אחרי יסוד קופה נפרדת לאנשי חב&quot;ד שב[[ארץ הקודש]] - בשנת [[תקס&quot;ה]], וכן במשך תקופת כ&quot;ק אדמו&quot;ר אדמו&quot;ר האמצעי, היו נשלחים המעות עם רשימה מיוחדת, שהכין האדמו&quot;ר, ובה היה רשום כמה יקבל כל אחד מאנשי חב&quot;ד שבארה&quot;ק. כיום, לא ידוע אם ומי היה הממונה על קופת מעות חב&quot;ד שבאה&quot;ק בימים ההם.<br /> <br /> גם לא ידוע אם בזמן הזה היה בחו&quot;ל מי שאפשר לכנותו בשם &quot;גבאי הכללי&quot;, בדוגמת ר' יעקב מסמיליאן -בתקופה שעד תקס&quot;ה.<br /> <br /> בתקופת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] עזרו על ידו, בניהול מעות כולל חב&quot;ד שבחו&quot;ל, גם דודו הרה&quot;ק ר' [[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|חיים אברהם]] בן אדמו&quot;ר הזקן וגיסו הרה&quot;ק ר' [[מנחם נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)|מנחם נחום באדמו&quot;ר האמצעי]]. כך נראה מתוך אגרות אנ&quot;ש שבחברון אליו בענין מעות התמיכה, שבפניות שבראשן מופיעים גם שמותיהם.<br /> <br /> כהונת הגבאים הכלליים בשנים הבאות:<br /> <br /> עד [[תרי&quot;ב]]: ר' [[נחמיה בירך מדוברובנה (חתן בן אדמו&quot;ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]].<br /> <br /> תרי&quot;ב-טו: ר' [[זאב מרעציצא]] ור' [[אברהם מרוגוטשוב]].<br /> <br /> [[תרט&quot;ו]] ואילך: ר&quot;א מרוגוטשוב, ר' [[יצחק אייזיק מביחוב]] ור' [[דן תומרקין]].<br /> <br /> בשנים הבאות התמנה ר' דן תומרקין כ&quot;גבאי כללי&quot; לכולל חב&quot;ד. הוא כיהן במשרה זו יותר משלשים שנה (בית רבי קכז, ב), בתחלה תחת נשיאות כ&quot;ק אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;, שהוא אף היה מסדר את רשימת מקבלי התמיכה - כדלעיל שם. ולאחר הסתלקותו בשנת תרכ&quot;ו - תחת נשיאות בניו הקדושים. במשך התקופה הזאת נוסד ה&quot;ועד הרוגוטשובי&quot; לכולל חב&quot;ד, שבראשו עמד ר' דן הנ&quot;ל מרוגוטשוב, ונראים הדברים שבועד זה היו מסדרים מעתה את הרשימה.<br /> <br /> בשנת תרמ&quot;ח נעשה נסיון לבטל את הועד הזה ואת התמנותו של ר' דן תומרקין. באותה שעה התארגנו ממוני כולל חב&quot;ד שבירושלים, לבטל את הסדר הישן באסיפת משלוח וחלוקת מעות כולל חב&quot;ד שבאה&quot;ק ולסדרו בסדר חדש. הם פרסמו מודעות שבהן מכנים את עצמם בשם &quot;ראשי כולל חב&quot;ד&quot; ובהן מציעים ליושבי חוץ לארץ א) לבטל את התמנותו של ר' דן תומרקין. ב) לבטל את השד&quot;רים שבחו&quot;ל, וכל עיר תשלח את מעות תמיכתה, דרך הדואר, ישר לארה&quot;ק. ג) לבטל את משלוח מעות התמיכה לידי הממונים שבחברון; כיון שהדואר פועל רק בירושלים ולא בחברון, לכן יושלחו המעות לידי &quot;בעל האדרעס&quot; בירושלים, שהוא ימסור אותם לידי הממונים שבירושלים והם יחלקו אותן ליושבי חברון ושאר ערי הקודש.<br /> <br /> על אף מחאתם הנמרצת של יושבי חברון ורבים מיושבי ירושלים, בכרוז מיוחד שתצלומו ניתן במגדל עז (ע' תקכו-ט), הצליחו ממוני ירושלים בכל שלושת הפרטים. בהמשך ידובר על העברת המרכז מ[[חברון]] ל[[ירושלים]]<br /> <br /> בכרוז הנ&quot;ל משיבים יושבי חברון:<br /> <br /> איש אמונים, מטיבינו ואיש חסדינו, ידי&quot;ע וידי&quot;נ הרה&quot;ג החסיד מוהרד&quot;ת ני&quot;ו, אשר קדש ידידי עתותיו, זה ארבעים שנה, לשים לנו שארית בארץ, ומוסמך ועומד מראשונים כמלאכים, אשר סמכו ידיהם עליו, חלף עבודתו הרצויה ומקובלת, ועסקו באמונה, בדעת ותבונה, הוא המשביר לכל יושבי קודש, ומפרי מעשיו תשבע הארץ.<br /> <br /> מסגנון זה נראה שכבר בשנת תר&quot;ח לערך התחיל לעסוק בעניני תמיכת אה&quot;ק, כאשר ראה כ&quot;ק אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] את &quot;עבודתו הרצויה ומקובלת ועסקו באמונה&quot;, אזי &quot;סמכו ידיהם עליו&quot; להיות הגבאי הראשי. בענין זה מוסיף באותו כרוז גם רבה של עדת חב&quot;ד בחברון, הרש&quot;מ חייקין, אשר כ&quot;ק אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] &quot;הפקיד עלינו איש נאמן ברוחו ידי&quot;ע וידי&quot;נ הרה&quot;ח הג' הרד&quot;ת נ&quot;י, אשר על ידי יעלה ויבוא אלינו מחית נפשותינו&quot;.<br /> <br /> מ&quot;מ אין אנו מוצאים את שמו נזכר על הועד הרוגוטשובי משנה זו ואילך.<br /> <br /> מסגנון לשונו של בעל ה&quot;בית רבי&quot; (קכז, ב) &quot;בשנת תרט&quot;ו שם רבינו עליו המשרה להיות גבאי הכולל, והתעסק בזה יותר משלשים שנה&quot; נראה, שלא המשיך במשרה זו אחרי שנת תרמ&quot;ח. באותה שעה כבר היה בא בימים. בספר &quot;בית רבי&quot;, שנכתב לערך בשנת תר&quot;ס, מזכירהו בברכת המתים, אם כן נפטר בין השנים תרמ&quot;ח-תר&quot;ס.<br /> <br /> מ&quot;מ לא התבטל לגמרי ה&quot;ועד הרוגוטשובי&quot;. בשנים הבאות עמדו בראשו ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] ור' [[חיים באגין]]. בפניה שבראש אגרות מו&quot;מ כולל חב&quot;ד שבארה&quot;ק עליהם, הם היו נקראים &quot;ועד מסדרי הרשימה&quot;. הרחא&quot;ב כותב באחד הכרוזים בשם &quot;תשובה לדורשי האדרעס&quot; - &quot;אנכי נכנסתי לשמש בעסק מסחר האתרוגים [הסוואה למעות אה&quot;ק] דכולל חב&quot;ד בשנת תרנ&quot;א&quot;, ונראה שגם ר' חיים באגין נכנס למשרה זו בשנים הסמוכות.<br /> <br /> הם נשארו לעמוד בראש הועד הזה עד שנת [[תרע&quot;ג]].<br /> <br /> == ממוני &quot;כולל חב&quot;ד&quot; בחברון ==<br /> <br /> <br /> בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים [מו&quot;מ] בכולל חב&quot;ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.<br /> <br /> הממונים הראשונים ל&quot;כולל חב&quot;ד&quot; שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' משה מייזליש. הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד&quot;רות משנת תקפ&quot;ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית, כדלעיל פ&quot;ז. לצדם התמנה ר' ליב [חיטריק] מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.<br /> <br /> שמות הממונים האלו ידועים לנו מתוך סגנון חתימתם &quot;ממוני דק&quot;ק אשכנזים הנקראים חב&quot;ד דפה עיה&quot;ק חברון ת&quot;ו&quot;, או מהתואר שהוסיף כל אחד מהם בחתימתו.<br /> <br /> על אחד מכתבי השד&quot;רות של אותה שנה חתמו אתם עוד כמה מיחידי סגולה שבעדת חב&quot;ד שבחברון. גם על רוב כתבי השד&quot;רות של 20 השנים הבאות, וכן על ההסכמות ומכתבים של התקופה הזאת, חתמו יחד עם הממונים גם כמה מיחידי הסגולה, ולא תמיד נתפרש בכתבים אלו מיהו הממונה ומיהו יחיד הסגולה. כולם היו נכללים בתואר הכללי שבחתימת הכתב &quot;ממוני ומשגיחי כוללינו ק' אשכנזים הי&quot;ו עם עוד יח&quot;ס החותמים פה עה&quot;ק חברון ת&quot;ו&quot; וכיו&quot;ב.<br /> <br /> סדר הממונים במשך השנים תקפ&quot;ז עד תרל&quot;ה:<br /> <br /> תקפ&quot;ז-ט: רצ&quot;ה ליפשיץ, ר&quot;מ מייזליש ור&quot;א יפה.<br /> <br /> תק&quot;צ-תר&quot;ב: ר&quot;ש סגל ורי&quot;ל חיטריק מסענא.<br /> <br /> תר&quot;ג-ו: נוסף עליהם ר&quot;א יפה הנ&quot;ל.<br /> <br /> תר&quot;ז: ר&quot;ש סגל, רש&quot;מ חייקין ור&quot;מ שמערלינג.<br /> <br /> תר&quot;ח: ר&quot;ש סגל ורש&quot;מ חייקין.<br /> <br /> תר&quot;ט: שנים הנ&quot;ל, ר' אביגדור, ר&quot;מ ארי' סגל ורא&quot;ב חיטריק.<br /> <br /> תר&quot;י: רש&quot;מ, ר' אביגדור ור' אורי.<br /> <br /> תרי&quot;א-ג: רש&quot;מ ר' אורי ור&quot;מ ארי' סגל.<br /> <br /> תרי&quot;ד: רש&quot;מ רמ&quot;א ורש&quot;ז עפשטיין.<br /> <br /> תרט&quot;ו: נוסף גם רש&quot;ז שניאורסאהן [שזבני ישראל].<br /> <br /> תרכ&quot;ו: רש&quot;מ רש&quot;ז [עפשטיין או פונדאמינסקי] ור' דובער ב&quot;ר נפתלי הירש.<br /> <br /> תרכ&quot;ח: רש&quot;מ רלוי&quot;צ סלונים ורש&quot;ז פונדמינסקי.<br /> <br /> תרל&quot;ב-ה: הנ&quot;ל ורי&quot;ל סלונים.<br /> <br /> מכל הנ&quot;ל למדנו, שמשנת תר&quot;ז ואילך היה הרש&quot;מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה, כדלעיל פי&quot;ד).<br /> <br /> בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי&quot;צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל. בהסכם תרל&quot;ב מבואר אשר &quot;כל דבר מסויים לא נוכל לגמור מבלעדי ה&quot;ר לוי יצחק הנ&quot;ל כל הימים אשר הוא הנבחר מכו' חב&quot;ד&quot;. גם בפסק בוררים משנת תרמ&quot;ז הנעתק לעיל פי&quot;ח מבואר אשר &quot;מצד כולל חב&quot;ד מעלת הרב וכו' מו&quot;ה לוי יצחק סלאנים הי&quot;ו הממונה מכולל הנ&quot;ל&quot;. ובאשר לרש&quot;מ כותבים &quot;לתת יקר וכבוד להישיש ונכבד בעדתו ה&quot;ה הרה&quot;ג החסיד מו&quot;ה שמעון מנשה הי&quot;ו&quot;, כלומר הוא כיהן אז רק כנשיא הכבוד, מפני זקנותו המופלגת, והיו&quot;ר בפועל היה ר' לוי יצחק סלונים (ראה לעיל פי&quot;ד, שכך היה גם בקשר לרבנותו, שהוא נשאר הרב גם בשנות זקנותו, אך יחד עם זאת נבחר רב נוסף, להתעסק בעניני הרבנות בפועל).<br /> <br /> בס' &quot;תולדות משפחת הרב מלאדי&quot; ע' 70 כותב על רלוי&quot;צ סלונים &quot;היה בעל השפעה גדולה ובלעדו לא נעשה דבר בחברון מקום מגורו כל ימי חייו. היה ראש העדה ומנהל כל עסקי הכולל חב&quot;ד&quot;.<br /> <br /> הרש&quot;מ והרי&quot;ל סלונים נפטרו בשנת תרנ&quot;ג והרלוי&quot;צ נפטר בשנת תרנ&quot;ה.<br /> <br /> באותה שעה בא לחברון הרב דובער אפרת, שנתמנה לרב עדת חב&quot;ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' מרדכי דובער סלונים וגיסו ר' בנימין ריבלין.<br /> <br /> בשלהי שנת תרס&quot;ב עבר הרד&quot;א לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות חברון וניהול הכולל מילא הרב שיל&quot;א. שלשה אלו ניהלו את הכולל בחברון עד שנת תרד&quot;ע, כשהתחילה [[מלחמת העולם הראשונה]] והישוב החב&quot;די בחברון שבת.<br /> <br /> == ממוני &quot;כולל חב&quot;ד&quot; בירושלים ==<br /> <br /> <br /> הישוב החב&quot;די בירושלים נוסד בשנת תר&quot;ז. במפקד תר&quot;ט רשומים הממונים: הרב הג' מו&quot;ה אלי' יוסף [ריבלין] נ&quot;י. הרב מו&quot;ה אורי' [אורנשטיין] נ&quot;י. שני אלו חתומים בתור ממוני כולל חב&quot;ד בירושלים גם באגרת תר&quot;ט למונטיפיורי. במפקד תרכ&quot;ו רשומים הממונים ר' יהושע [נאטקין] מיעקבשטאט ור' זלמן עפשטיין. ובמפקד תרל&quot;ה - ר' אברהם סטצערעס, ר' אהרן ליפקין ור' ישעי' אורנשטיין הסופר.<br /> <br /> הראשון רשום שם שנולד בנאווארדאק בשנת תקס&quot;ה ועלה לאה&quot;ק בשנת תרכ&quot;א, השני - שנולד בטאליצין בשנת תקצ&quot;ג ועלה לאה&quot;ק בשנת תר&quot;ז והשלישי שנולד באה&quot;ק בשנת תקצ&quot;ה.<br /> <br /> אין לנו ידיעות מפורטות מהממונים שבין השנים האלו. להלן פרטים בודדים ממקורות אחרים:<br /> <br /> ב&quot;יהודה וירושלים&quot; תרל&quot;ח (מהדורת קרסל, ירושלים תשט&quot;ו, ע' 145 מספר ר' יואל משה סלומון על אופן חלוקת המעות שנתקבלו מאנגליה לידי הועד הכללי של הכוללות בירושלים &quot;וחלק חב&quot;ד.. נמסר פה לידי ה&quot;ר אהרן ליפקין..<br /> <br /> הממונה שלהם&quot;.<br /> <br /> בס' ה&quot;זכרונות&quot; (ירושלים תש&quot;ג, ע' 70) מספר ר' יצחק שריון:<br /> <br /> <br /> בבואי ירושלימה בשנת תרמ&quot;ט היו שני ממונים בכולל חב&quot;ד פה. הממונה הראשי היה יהודי מעיר חרסון שבנגב רוסיה והיה נקרא בפי בני הכולל בשם &quot;החרסונאי&quot; (את שמו הפרטי איני זוכר). הוא שמש בתור ממונה כבר מכמה שנים.<br /> <br /> גם את שמו של הממונה השני של אותה שעה אינו מזכיר, אמנם השם של שניהם נודע לנו מתוך חתימתם במודעה שהתפרסמה בכ&quot;ג שבט תרמ&quot;ט בהוספה להחבצלת גליון 19, &quot;נאם יצחק יעקב שבתי ונאם ב. מ. רייזעס, ממוני כולל חב&quot;ד פעה&quot;ק ת&quot;ו&quot;.<br /> <br /> על התקופה שלאח&quot;ז ממשיך ר' יצחק שריון לספר ב&quot;זכרונות&quot; שלו (שם ע' 71):<br /> <br /> <br /> אחריו נתמנה לממונה ראשון ר' מיכאל ברוך רייזעס וממונה שני ר' מרדכי שלאנק. ר' מיכאל ברוך בא לירושלם מעיר פולטאווא שבאוקריינה הרוסית.<br /> <br /> מסגנון דבריו נראה שהרמ&quot;ב והרמ&quot;ש התמנו אחרי שנת תרמ&quot;ט; אמנם בקונטרס &quot;תומת ישרים&quot; (ירושלים תרע&quot;ג, ע' 17) כותב הרמ&quot;ש:<br /> <br /> <br /> אני הח&quot;מ משרת בכולל חב&quot;ד פעיה&quot;ק ירושלם ת&quot;ו זה עשרים וששה שנים.<br /> <br /> עוד בש' תרמ&quot;ז נתמניתי למו&quot;מ בהכולל עפ&quot;י פקודת דו&quot;ז כ&quot;ק אדמו&quot;ר מקאפוסק נבג&quot;מ.. עם הרמ&quot;ב רייזעס ז&quot;ל.<br /> <br /> <br /> ב&quot;אבני זכרון&quot; חלק י&quot;ב ביום ד' ניסן תרס&quot;ו רשום שנפטר &quot;ר' מיכאל ברוך ב&quot;ר דוד רייזיס ממונה כולל חב&quot;ד&quot;, ובאגרת מו&quot;מ ירושלים מד' ניסן תרס&quot;ג (פנקס אגרות כולל חב&quot;ד) נזכר &quot;מימי הרמ&quot;ב רייזעס&quot;, נראה שזה משך זמן שהפסיק להיות ממונה. מתחיל משנת תרמ&quot;ח מונה בירושלים, בנוסף לשני הממונים, גם אחד &quot;בעל האדרעס&quot; (ראה תוכנו לקמן). ב&quot;זכרונות&quot; של שריון הנ&quot;ל מספר:<br /> <br /> <br /> בשנת תרמ&quot;ח, הציעו ה&quot;רבי'ים&quot; וחשובי גבאי רמבעה&quot;נ בחו&quot;ל להגביר ר' משה ויטנברג, שעלה בשנת תרמ&quot;ב לירושלם מעיר מולדתו ויטבסק שברוסיה הלבנה, ושהיה ידוע בתור איש ישר ונאמן ותלמיד חכם הגון ומחשובי חסידי חב&quot;ד, לקבל עליו את נשיאות הכולל באה&quot;ק.. מאז התחילו הגבאים של רוב הקהלות לשלוח את הכספים ישר לירושלם על שמו של ר' משה.. בהתקבץ סכום כדי חלוקה, עפ&quot;י הרשימה של הכולל, היה ר' משה מוסר את הכסף לממוני הכולל.<br /> <br /> בכרוז &quot;תשובה לדורשי האדרעס&quot; כותב הרח&quot;א ביכאווסקי (גבאי מעות הכולל בחו&quot;ל):<br /> <br /> <br /> אנכי נכנסתי לשמש.. בשנת תרנ&quot;א ואז היה האדרעס ע&quot;ש הג' ר' משה וויטענבערג, ואחרי פטירתו נתמנה ה&quot;ר מאניס ווערעוולעאנסקי ור' מרדכי שלאנק יחד ואחרי פטירת ה&quot;ר מאנוס מינו בתמן במקומו את הרב ר' דובער אפרת.<br /> <br /> כך כותב גם הרמ&quot;ש בקונ' תומת ישרים שם:<br /> <br /> <br /> אחרי פטירת הג' הר&quot;מ וויטענבערג ז&quot;ל נבחרתי לאדרעסאנט יחד עם הר&quot;ר מאניש וויראווליאנסקי ז&quot;ל מלאזנא, עפ&quot;י פקודת הצדיקים אדמו&quot;ר מקאפוסט ואדמו&quot;ר מליאדי נבג&quot;מ והסכמת הקהל הי&quot;ו.<br /> <br /> ב&quot;החבצלת&quot; מיום כ&quot;ז ניסן תרנ&quot;ט נמסר על פטירתו של ר&quot;מ וויטנברג &quot;ביום השלישי לחומה&quot;פ גוע וימת וילך ערירי הגביר המצוין הנודע לשם, ר' משה ב&quot;ר ראובן וויטענבערג, מילידי ותושבי וויטעבסק אשר ברוסיא, אשר זה כשמנה עשרה שנה אוה את ירושלם למושב לו&quot;.<br /> <br /> ר' מאניס וויראווליאנסקי היה בעל האדרעס בכולל רק שלוש שנים, הוא נבחר בשנת תר&quot;ס על פי הוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב ונפטר בכ&quot;א מ&quot;ח תרס&quot;ג.<br /> <br /> בג' מנ&quot;א תר&quot;ס כותב כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב אל הרמ&quot;ד סלונים ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קא) &quot;אני מצדי רצוני שיושלח המעות להר&quot;מ וויראווליאנסקי, שלפ&quot;ד על ידי זה יהיו הענינים שמה בסדר נכון&quot;. בקונ' בעניני כולל חב&quot;ד (ע' ז) &quot;ר' מאניס וויראווליאנסקי ז&quot;ל אשר היה על פי בחירתי&quot;. על פטירתו ומינוי הרד&quot;א במקומו כותבים ממוני הכולל בשוה&quot;ג לאגרת טו&quot;ב מ&quot;ח (פנקס אגרות מו&quot;מ כולל חב&quot;ד תרס&quot;ג):<br /> <br /> <br /> נתעכב המכתב, וביום כ&quot;א חשון נפטר סוכן כוללינו המנוח ר' מאניש וויראווליאנסקי ז&quot;ל, ונתמנה במקומו הרה&quot;ג החסיד המפורסם מו&quot;ה דובער אפרת יחי' והאדרעססא עתה ע&quot;ש הרה&quot;ח ר' דובער אפרת והר&quot;מ שלאנק נ&quot;י.<br /> <br /> ביום פטירתו כותב רואה החשבונות בכולל - ר' יהודה ליב מנוחין אל ר' חיים באגין (שם): &quot;דע כת&quot;ר אשר ההתמנות להרד&quot;א שי' היה בהסכם כולם בלי שום פירוד לבבות&quot;. ובכ&quot;ה מ&quot;ח כותב לו סופר הכולל - ר' יעקב אורנשטיין:<br /> <br /> <br /> כבר הודענו לרומע&quot;כ מפטירת הרה&quot;ח ר' מאניש וויראווליאנסקי ז&quot;ל אשר שבק חיים לכ&quot;ח אור ליום ועש&quot;ק כ&quot;א חשוון.. ביום ועש&quot;ק נאספו כל בני הכולל לבית הוועד ויחליטו כולם פה אחד למנות את הרה&quot;ג ר' דובער אפרת במקום הרמ&quot;ו ז&quot;ל.. אולם לאשר זה דרכינו מני אז שלא לעשות קטנה או גדולה מבלי הסכמת סוה&quot;ג [סוכנים והגבאים] שליט&quot;א לא יכולנו להדפיס קאנווערט ולפזרו עד יבא הסכמה סוה&quot;ג (זולת למקומות מועטים אשר שלחנו לשם מיד תשובה הודענו לשם מפטירתו של הרמ&quot;ו ז&quot;ל ומהתמנות הרד&quot;א יחי').. בקשתינו מכתר&quot;ה להודעינו על ידי דילוג רב הסכמת הסוה&quot;ג על ידי דעפעשע בזה&quot;ל &quot;איינגעשטימט אפרת&quot;.<br /> <br /> מ&quot;ש לעיל שהרי&quot;ל מנוחין היה רואה החשבון בכולל הוא על פי אגרת שכתב כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב בט&quot;ז כסלו תרס&quot;ג ([[אגרות קודש]] חלק ג' אגרת תתז) &quot;ר' ליב מנוחין.. הוא עתה רואה חשבון בכוללינו&quot;. מעתה ואילך חתומים על אגרות הכולל הרמ&quot;ש הרד&quot;א הריל&quot;מ והרי&quot;א הנ&quot;ל, ועליהם נצטרף מפני הכבוד גם ר' דובער פראדקין בן הרה&quot;ג בעל ה&quot;תורת חסד&quot;.<br /> <br /> כך כותב הרי&quot;ל מנוחין אל כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב בכ&quot;ט סיון תרס&quot;ב (פנקס אגרות כולל חב&quot;ד):<br /> <br /> <br /> בנו של הרה&quot;ג נחשב גם כןמהממונים. אבל אינו שייך להעסק, רק אולי אשר שמו נחתם על המכתבים בן הרה&quot;ג, יש איזה טובת העסק.<br /> <br /> בשלהי קיץ תרס&quot;ג נדפס בירושלים &quot;ספר חקי חברת בנין יהודה והגליל..<br /> <br /> כולל חב&quot;ד בעה&quot;ק ירושלם וחברון&quot; ועל החתום באים חמשת ממוני ירושלים האמורים כאן ושלשת ממוני חברון האמורים לעיל. כמו&quot;כ חתומים אלו על שאר אגרות הכולל מאותה תקופה.<br /> <br /> מתוך ההזכרות האלו נראה שמעתה היה בעל האדרעס גם ממונה, לכן היו שני בעלי אדרעס, שהם גם היו הממונים. ומלשון החתימה בספר החקים הנ&quot;ל נראה, שגם רואה החשבון רי&quot;ל מנוחין וגם הסופר ר&quot;י אורנשטיין, נתמנו מעתה כממונים. בתחלת שנת תרס&quot;ו הפסיק רי&quot;ל מנוחין לשמש כרואה חשבון, ובמקומו נתמנה הרמ&quot;מ נאה כרואה חשבון, כמבואר באגרת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב אליו מיום ו' כסלו תרס&quot;ו:<br /> <br /> <br /> כאשר כבודו נתמנה למנהל החשבונות בהכולל, ייטיב לבקש מהרל&quot;מ [רי&quot;ל מנוחין הנ&quot;ל] שי את מכתב בני שי' אליו וימלא בדבר שילוח החשבונות לפה ע&quot;ש בני שיחי', בכל עת ששולחים החשבונות לחברי הועד [הרוגוטשובי הנ&quot;ל] להרח&quot;ב [לה&quot;ר חיים באגין, יו&quot;ר הועד הנ&quot;ל] או לאחר.<br /> <br /> ר' דובער פראדקין נפטר בי&quot;ז הרבי תרס&quot;ה (אבני זכרון חי&quot;ב) ורי&quot;ל מנוחין נפטר בי' מנ&quot;א תרס&quot;ז (שם). מעתה ואילך נשארו בועד הכולל בירושלים רק הרמ&quot;ש הרד&quot;א, שהם היו בעלי האדרעס, הסופר - הרי&quot;א, ומנהל החשבונות - הרמ&quot;מ נאה.<br /> <br /> ר' יעקב אורנשטיין נפטר בכ&quot;ב סיון תרס&quot;ח (אבני זכרון לגרייבסקי חי&quot;ב) ואת מקומו מילא ר' משה אורנשטיין. את חתימתו ראיתי לראשונה על גבי מכתב מהכולל מי&quot;ד מנ&quot;א תרס&quot;ט, יחד עם הרד&quot;א והרמ&quot;ש.<br /> <br /> <br /> == העברת המרכז ==<br /> <br /> במשך כל השנים - מאז ייסודו - היה מרכז כולל חב&quot;ד ב[[חברון]].<br /> <br /> עם התפתחות הקהילה בירושלים והתדלדלות הקהילה בחברון, עבר בשנת [[תרנ&quot;א]] המרכז לירושלים.<br /> <br /> <br /> == כולל חב&quot;ד המיוחד ==<br /> כולל חב&quot;ד המיוחד התפלג מכולל חב&quot;ד בשנת [[תרע&quot;ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים. מי שעמד בנשיאות הכולל היה ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] מבברויסק. יו&quot;ר הכולל היה ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]] והמנהלים היו הרבנים [[גרשון ליפשיץ]] ו[[משה קזרנובסקי]]. בשנת [[תרפ&quot;ד]] אוחד הכולל עם [[כולל חב&quot;ד]] תחת נשיאות כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> == ועד הכולל משנת [[תרפ&quot;ד]] ==<br /> <br /> מעת קבלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות: [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[מנחם מענדל נאה]], הרב [[מרדכי ראובן רוקח]] והרב [[ישראל אשר ליבא]].<br /> <br /> וועד הפועל נוהל על ידי הרבנים [[דוב לבנון]], [[מענדל לנדא]], [[יהודה לייב סלונים]] ו[[יצחק אביגדור אורנשטיין]].<br /> <br /> <br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; width: 49.8%;&quot; align=&quot;right&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: #CCFF99;&quot; | חברי הכולל<br /> |-<br /> | align=&quot;center&quot; | [[עזריאל זעליג סלונים]] | [[דן תומרקין]] | [[חיים אליעזר ביכובסקי]] | [[אליעזר ננס]] | [[שניאור פינסקי]] | [[מרדכי שלאנק]] | [[שלמה יוסף זווין]] | [[שמריה נחום ששונקין]] | [[חיים באגין]] | [[נחמיה מדוברובנה]] | [[שניאור זלמן פראדקין]] | [[זאב מרעציצא]] | [[אברהם מרוגטשוב]] | [[דן מרוגטשוב]] | [[יעקב מסמליאן]] | [[יצחק אייזיק מביחוב]] | [[שלום דוכמן]] | [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] | [[נפתלי גוטליב]] | [[אברהם חיים נאה]] | [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] | [[יוסף יהודה לייב משיוף]] | [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] | [[צבי הירש ליפשיץ]] | [[משה מייזליש]] | [[לייב חיטריק]] | [[אפרים יפה]] | [[שמואל סגל]] | [[שמעון מנשה חייקין]] | [[משה שמערלינג]] | [[שלמה זלמן קובלקין]] | [[יוסף יהודה לייב שמערלינג]] | [[אורי אורנשטיין]] | [[אפריים עפשטיין]] | [[לוי יצחק סלונים]] | [[שלמה זלמן פונדמינסקי]] | [[דובער הירש]] | [[שניאור זלמן שניאורסון]] | [[מרדכי דובער סלונים]] | [[בנימין ריבלין]] | [[ישעיה אורנשטיין]] | [[אהרון ליפקין]] | [[מאניס וירולינסקי]] | [[יהודה לייב מנוחין]] | [[דובער פראדקין]] | [[יעקב אורנשטיין]] | [[ישראל אשר ליבא]] | [[מנחם מענדל נאה]] | [[יצחק אביגדור אורנשטין]] | [[ברוך נאה]] | [[דוב לבנון]] | [[שמואל אלעזר הלפרין]]<br /> |}<br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; width: 49.8%;&quot; align=&quot;left&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: #CCFF99;&quot; | מוסדות שע&quot;י כולל חב&quot;ד<br /> |-<br /> | align=&quot;center&quot; | [[ישיבת צמח צדק]] | [[חסד מנחם מענדל]] | [[בעל התניא (ביכנ&quot;ס)]] <br /> |}<br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; width: 100%;&quot; align=&quot;center&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: #CCFF99;&quot; | מוסדות הקשורים לכולל חב&quot;ד<br /> |-<br /> | align=&quot;center&quot; | [[כולל חב&quot;ד המיוחד]] | [[כולל חב&quot;ד בארה&quot;ב]] | [[ישיבת צמח צדק]] <br /> |}<br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;clear: both; width: 21.5%;&quot; align=&quot;right&quot;<br /> |-<br /> ! style=&quot;background-color: #CCFF99;&quot; | הוצאה לאור של הכולל<br /> |-<br /> | align=&quot;center&quot; | [[לוח כולל חב&quot;ד]] | [[הגאון מלובלין]] | <br /> |}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * אגרות קודש אדמו&quot;ר הזקן במבוא <br /> * [[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> * [[נודע בשיעורים]]<br /> * [[עבד מלך]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=175146 2014-04-20T12:33:36Z

<p>ר&#039;ובן: /* סדר דחוף */</p> <hr /> <div>== תחת ידי ==<br /> <br /> נמצאות שלוש גרסאות של תמונות המהר&quot;ש,אחת דומה במיוחד לרבי הריי&quot;ץ [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> <br /> <br /> סקיוז מי, מה קרה לכם, לשים את תמונת הרבי מהר&quot;ש ש[[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] התנגד לפרסומה?<br /> <br /> ידידי ה[[משתמש:חסיד|חסיד]], מה קרה לך?<br /> <br /> זה דבר שאינו ראוי! <br /> <br /> סתם עוד [[משתמש:א איד|א איד]] אחד......<br /> <br /> זו אינה התמונה ש[[הרבי]] התנגד לפרסומה....<br /> <br /> זו תמונה אחרת....... [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב&quot;ד]]* [[אידישעפדיה]].<br /> <br /> :מכיון שלא ברור שזוהי תמונתו, לא מתאים לדעתי לשים את התמונה בראש הערך כ&quot;תמונת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש&quot; למרות שצוין שהתמונה רק מיוחסת. בפרט לאחר ש[[משתמש:חסיד]] הכניס את הדיון על התמונה עם התמונה בגוף הערך - מה שנראה בעיני הרבה יותר נכון. אם מישהו חושב אחרת שיציין ונחליט. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 12:29, 21 ספטמבר 2008 (EDT)<br /> <br /> == יום הולדתו ==<br /> <br /> היכן המקום לדון אודות הגירסאות השונות והמהדורות השונות (בקרב אדמור&quot;י חב&quot;ד) כגון: תענית אסתר צ&quot;ד ועוד? יש תח&quot;י רשימה ארוכה בעניין, ואני מעוננין לעלותה מתישהו לכאן!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 19:14, 12 באפריל 2010 (UTC)<br /> :כאן. --טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 19:16, 12 באפריל 2010 (UTC)<br /> :כאן ובהערות שוליים, וכן בערכים שתפתח על התאריכים השונים (עשיתי משהו במהדורה מוקטנת על תארכי הולדת הצ&quot;צ)[מלבד זאת, אשמח לקבל הרשימה במייל, סתם כך, בשביל ההתעניינות שלי בזה]. בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב&quot;ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''<br /> <br /> == קטע לא מובן ==<br /> <br /> בקטע ילדותו מופיע הקטע התמוה הבא:<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בהיותו בן שבע, בחן אותו פעם הצמח צדק. הסבא{{כלומר?}} ענה כל כך טוב, שהמלמד שלו מאוד התפעל, ולא יכל להתאפק ואמר לצמח צדק: הא, מה אתם אומרים, הוא עושה{{כלומר?}} טוב? הצמח צדק ענה לו: מה ההתפעלות, שתפארת שבתפארת עושה{{כלומר?}} טוב.}}<br /> <br /> מי הוא הסבא? ומי ענה? ומי המלמד? ואיך הוא נכנס לסיפור? ומה זה &quot;עושה טוב&quot;? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י&quot;ד בסיוון ה'תשע&quot;א, למניינם 03:18, 16 ביוני 2011 (UTC)<br /> :מי שמספר זאת זה אדמו&quot;ר הרש&quot;ב וכשאומר סבא כוונתו לאדהצ&quot;צ. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ד בסיוון ה'תשע&quot;א 05:57, 16 ביוני 2011 (UTC)<br /> <br /> == בנוגע לתמונה שבספריה. ==<br /> <br /> שאלתי על זה את בערל לוין ואמר לי שאין לו מושג על מה מדובר, בכניסה לחדר הקריאה תלוי ציור שדומה ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אך ניכר שזה אינו הוא, בערל לוין אמר לי שלדעתו מישהו צייר ציור הדומה ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על פי השיחה של [[הרבי]] והמציא שזהו [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 21:10, 27 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> :תשאל את בערל האם הוא הדפיס היכן שהוא את השערתו לתמונה שבספריה, כך שנוכל לעדכן זאת בערך ולציין מקור מוסמך. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], ל' בתשרי ה'תשע&quot;ב 06:58, 28 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> ::אוכל לשאול אותו רק בתשרי הבא או אם הוא יבקר בארץ. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 08:28, 28 באוקטובר 2011 (UTC)<br /> <br /> == הפסקא ביוגרפיה ==<br /> <br /> &quot;'''הסבא''' ענה כל כך טוב, שהמלמד שלו מאוד התפעל&quot; הפסקא הועתקה משיחה או רשימה של האדמו&quot;ר הקודם, ובכלל אין לכתוב סיפורים עליו בגוף הערך.[[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 08:59, 21 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> :באופן כללי אתה צודק, אם כי ישנם יוצא דופן, בפרט אצל דמויות שחסרים לנו תיעודים. אפשר במקום זה להביא זאת כציטוט. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ה בחשוון ה'תשע&quot;ב 13:25, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> ::נדמה לי שחזרתי על זה הרבה פעמים בחבדפדיה, כאשר הערך מצוטט מתוך ספר או רשימה וכו' הוא מרוח ואינו דומה לאנציקלופדיה [לדוגמה ראה את ההבדל בין [[ר' לוי יצחק]] העכשוי לגירסאות הקודמות]. עדיף ללקט את מה שנוגע ולכתוב בלשון מתאימה. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 13:32, 22 בנובמבר 2011 (UTC)<br /> <br /> ==סדר דחוף==<br /> <br /> צריך לסדר את הפיסקא לידתו... זה פשוט לא קרי ולא מנוסח בלשון ויקי (אפילו בשפת העברית זה לא) וללא קישורים, וזה ממש מגוחך שערך בעל ערך רב כמו זה מוזנח. התחלתי אך לא סיימתי --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 11:29, 20 באפריל 2014 (UTC)<br /> :זה מועתק מאיפשהו, רואים את זה על הניסוח, יש למחוק את הכל ולתמצת בכמה משפטים. [[משתמש:ר&amp;#39;ובן|ר&amp;#39;ובן]] - [[שיחת משתמש:ר&amp;#39;ובן|שיחה]] 12:33, 20 באפריל 2014 (UTC)</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%94&diff=175113 2014-04-20T08:51:30Z

<p>ר&#039;ובן: פתיח</p> <hr /> <div>{{סדר ההשתלשלות}}<br /> '''[[בריאה]], [[יצירה]], [[עשיה]]''', (בראשי תיבות: '''בי&quot;ע''')הינם שלושת העולמות שאינם אלוקיים לגמרי.<br /> <br /> ==ענינם==<br /> בתורת החסידות מופיעים הרבה פעמים רק שלושת עולמות אלו, ללא [[עולם האצילות]], בגלל החילוק המהותי בין שלושת עולמות אלו ל[[עולם האצילות]], שאצילות הינו עולם אלוקי לגמרי, מה שאין כן עולמות בי&quot;ע ששם כבר ישנם [[נברא|נבראים]].<br /> <br /> ==חילוק המדרגות בין עולמות בי&quot;ע==<br /> שלושת עולמות בי&quot;ע נקראים בכללות: עולם הנשמות, עולם המלאכים ועולם הגלגלים. כמו כן מכוונים עולמו אלו כנגד [[מחשבה]], [[דיבור]] ו[[מעשה]].<br /> <br /> ביאור הדברים הוא כי [[עולם הבריאה]] הוא [[יש מאין]] ממש וכמו למשל ה[[מחשבה]] הוא בחינת בריאה שהוא יש מאין ממש, כי קודם שחושב לא היו האותיות כלל ואחר כך בבחינת [[מחשבה]] הם האותיות. וכמו כן הוא ענין הנשמות, שנשמות ישראל עלו במחשבה.<br /> <br /> [[עולם היצירה]] הוא עולם ה[[מלאכים]] כי המה בחינת דיבור בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כו'. וכמו הדיבור שנמשך מהמחשבה כי מה שהאדם חושב הוא מדבר, ואינו בחינת [[יש מאין]] רק בחינת [[יש מיש]], רק מה שהיה בתחלה בהעלם ב[[מחשבה]] ועתה הוא בגלוי ב[[דבור]] ולכן נקרא בשם יצירה.<br /> <br /> [[עולם העשיה]] הוא בבחינת [[מעשה]] שהוא נפרד, וכך בעולם העשיה הכוכבים ומזלות עד עולם הזה הגשמי שהוא בחינת נפרד ממש.<br /> <br /> ===חומר צורה תיקון===<br /> באופן אחר מחולקים העולמות לחומר, צורה ותיקון. כלומר:<br /> <br /> '''חומר''' - התהוות החומר היא עולם ה'''בריאה''', מלשון בריאה יש מאין והיינו, הוצאת החומר. אך חומר זה הינו חסר צורה, ובעצם הינו מופשט לגמרי.<br /> <br /> '''צורה''' - בעולם ה'''יצירה''' החלה להתהוות צורת הנבראים, אך עדיין אינה מושלמת (ענין זה הינו מן הקשים לציור בשכל האדם).<br /> <br /> '''תיקון''' - נאמר &quot;אשר ברא אלקים לעשות&quot;, ודרשו חז&quot;ל &quot;לתקן&quot;, כלומר, העשיה, כמוה כתיקון, והיינו שלימות העבודה. בעולם ה'''עשיה''' הושלם חיבור החומר והצורה.<br /> <br /> ==מקומם בסדר השתלשלות הכללית==<br /> בסדר ההשתלשלות הכללית עולמות בי&quot;ע הם כנגד [[שם ב&quot;ן]] שנפל מעולם התוהו, מ[[שם ס&quot;ג]]. עולמות בי&quot;ע מתתקנים ומתעלים ל[[עולם האצילות]], בבחינת [[שם מ&quot;ה]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[אבי&quot;ע]].<br /> <br /> [[קטגוריה:עולמות]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=175112 2014-04-20T08:48:08Z

<p>ר&#039;ובן: /* ביקורת */</p> <hr /> <div>הרב '''יהושע מונדשיין''' (יליד שנת [[תש&quot;ז]], 1947) הוא חוקר והיסטוריון [[חב&quot;ד]]י. היה עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. <br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> הרב מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' שבט]] [[תש&quot;ז]] לר' מרדכי שמואל וחיה מונדשיין.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת הישוב החדש ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ&quot;ד]] עבר יחד עם הרב [[שלום בער וולפא]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. משם המשיך לשנת [[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> במשך השנים התיידד עם הספרן והמזכיר, ר' [[חיים ליברמן]] והיה לתלמידו ומעריצו ואף סייע לו בעריכת הספר [[אהל רח&quot;ל]]. לאחר חתונתו החל לעבוד כספרן בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה. הביא לרבי עשרות כתבי יד של חסידות, ערך לדפוס את סדרת [[מאמרי האדמו&quot;ר האמצעי]] ועוד.<br /> <br /> לאחר נישואיו בתחילת שנות הלמ&quot;דים לרעייתו רחל (ביתו של הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה&quot;ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב&quot;ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן בספריית ליובאוויטש, וכחבר צוות ההוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, אך לבסוף הצעה זו ירדה מהפרק.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]]{{הערה|לאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ&quot;ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס &quot;יתבררו ויתלבנו&quot;}}. החל משנת [[תשס&quot;ה]] החל לפרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גירסותיהם השונות.<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> במהלך חקירת [[סיפורי חסידים]], &quot;פרך&quot; סיפורי חסידים רבים שעברו מדור לדור.<br /> ככלל, טוען [[אהרון דב הלפרין]] בתגובה לאחד ממאמריו של מונדשיין, כי ישנה מגמתיות ב&quot;מחקריו&quot; &quot;לפרוך&quot; ו&quot;לתקן&quot; דברים שנאמרו על ידי ה[[רביים]], דברים המופרכים אצל כל [[חסיד]]. על רקע דעותיו, פרץ בשנת תשע&quot;ג פולמוס פומבי בינו ובין עורך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] [[אהרון דב הלפרין]], שהתנהל באמצעות אתרי האינטרנט החב&quot;דיים.<br /> <br /> יש לציין, שהרב מונדשיין תקף חזרה את אהרן דב הלפרין, וענה על שאלותיו ועל תמיהותיו אחת לאחת. {{הערה|1= תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין פורסמו כאן ורה בנסמן שם - http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=3016}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> [[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר 'המאסר הראשון']]<br /> *בטאון '''[[כרם חב&quot;ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ&quot;ז]]-[[תשנ&quot;ב]].<br /> *'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', [[תשס&quot;א]].<br /> *'''[[אוצר מנהגי חב&quot;ד]], כרך א' - [[תשנ&quot;ה]], כרך ב' - [[תשס&quot;ה]].<br /> *'''[[מגדל עז]] - לזכרו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], [[תש&quot;מ]].<br /> *'''[[תורת חב&quot;ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו ([[תשמ&quot;ב]]), כרך ב' - ספרי ההלכה של אדמו&quot;ר הזקן ([[תשמ&quot;ד]]).<br /> *מפתחות ל'''[[לקוטי לוי יצחק]]'''.<br /> *'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש&quot;ע]].<br /> *'''[[דרך המלך]]''' - תרגום של דרכון הרבי.<br /> *'''[[צופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ&quot;ז]].<br /> *''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנדל מונדשיין, כ&quot;ד כסלו תשנ&quot;ה {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).<br /> *'''המאסר הראשון''' - [[המאסר הראשון|מאסרו הראשון]] של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]], מאבקי מתנגדים חסידים בוילנא לאור תעודות ומסמכים, [[תשע&quot;ב]].<br /> *'''[[המסע האחרון]]''' - מאתיים שנה למסעו של אדמו&quot;ר הזקן בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, תשע&quot;ב.<br /> *'''[[שו&quot;ת שערי דעה]]''' - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב [[חיים לייב מסוסניץ]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ורב העיר [[סמרגון]], תשע&quot;ב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ===בניו===<br /> *הרב [[דוד מונדשיין]] - מנכ&quot;ל [[אור אבנר - חב&quot;ד]].<br /> *הרב לוי יצחק מונדשיין - שליח ל[[סמולנסק]].<br /> *הרב הלל מונדשיין - ר&quot;מ בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. <br /> <br /> ===חתניו===<br /> *הרב יצחק אהרן אקסלרוד - [[משפיע]] בישיבות חב&quot;ד ב[[אור יהודה]] וב[[תומכי תמימים רמת אביב]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן סגל]] - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], צרפת.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=127&amp;lang=hebrew אגרת לידיד].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47066 מכתב תגובה ל'ידיד שהחמיץ' מאת יחזקאל סופר]<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;blogauthor_id=316&amp;lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם. נט]]<br /> *[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_72860.html ביקורת על מאמריו] מאת [[אהרן דב הלפרין]] באתר חב&quot;ד און ליין.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מונדשיין, יהושע}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חוקרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]</div>

ר'ובן https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=175111 2014-04-20T08:47:52Z

<p>ר&#039;ובן: /* ביקורת */</p> <hr /> <div>הרב '''יהושע מונדשיין''' (יליד שנת [[תש&quot;ז]], 1947) הוא חוקר והיסטוריון [[חב&quot;ד]]י. היה עובד בכיר בספריה הלאומית בירושלים. פירסם ספרים ומחקרים, בעיקר בנושאים הקשורים ל[[רבותינו נשיאינו]] ו[[חסיד]]ים מתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ועד לתקופת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. <br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> הרב מונדשיין נולד ב[[תל אביב]] ב[[ט' שבט]] [[תש&quot;ז]] לר' מרדכי שמואל וחיה מונדשיין.<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבת הישוב החדש ב[[תל אביב]] ובשנת [[תשכ&quot;ד]] עבר יחד עם הרב [[שלום בער וולפא]] לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. משם המשיך לשנת [[קבוצה]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].<br /> <br /> במשך השנים התיידד עם הספרן והמזכיר, ר' [[חיים ליברמן]] והיה לתלמידו ומעריצו ואף סייע לו בעריכת הספר [[אהל רח&quot;ל]]. לאחר חתונתו החל לעבוד כספרן בספריה הלאומית ב[[ירושלים]]. אט-אט התפרסם כביבליוגרף מומחה. הביא לרבי עשרות כתבי יד של חסידות, ערך לדפוס את סדרת [[מאמרי האדמו&quot;ר האמצעי]] ועוד.<br /> <br /> לאחר נישואיו בתחילת שנות הלמ&quot;דים לרעייתו רחל (ביתו של הרב [[דוד ברוומן]], מנהל סניף [[קה&quot;ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב&quot;ד]]), ביקר בחצר הרבי והוצע לו על ידי הרבי לעבור להתגורר עם רעייתו ב[[קראון הייטס]] ולשמש כספרן בספריית ליובאוויטש, וכחבר צוות ההוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, אך לבסוף הצעה זו ירדה מהפרק.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ג]] פרסם 'אגרת לידיד' ובה תוקף הוא את עניין פרסום [[זהות משיח]]. אגרת זו זכתה לתגובה חריפה מאת חברו ר' [[יחזקאל סופר]]{{הערה|לאחר [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ&quot;ד]] חזר בו הרב סופר ממכתב זה והדפיס את משנתו החדשה בקונטרס &quot;יתבררו ויתלבנו&quot;}}. החל משנת [[תשס&quot;ה]] החל לפרסם באתר [[שטורעם]] סדרת כתבות בשם 'סיפורים וגלגוליהם', בה חוקר התגלגלות סיפורי חסידים ועוד על גירסותיהם השונות.<br /> <br /> ==ביקורת==<br /> במהלך חקירת [[סיפורי חסידים]], &quot;פרך&quot; סיפורי חסידים רבים שעברו מדור לדור.<br /> ככלל, טוען [[אהרון דב הלפרין]] בתגובה לאחד ממאמריו של מונדשיין, כי ישנה מגמתיות ב&quot;מחקריו&quot; &quot;לפרוך&quot; ו&quot;לתקן&quot; דברים שנאמרו על ידי ה[[רביים]], דברים המופרכים אצל כל [[חסיד]]. על רקע דעותיו, פרץ בשנת תשע&quot;ג פולמוס פומבי בינו ובין עורך [[שבועון כפר חב&quot;ד]] [[אהרון דב הלפרין]], שהתנהל באמצעות אתרי האינטרנט החב&quot;דיים.<br /> <br /> יש לציין, שהרב מונדשיין תקף חזרה את אהרן דב הלפרין, וענה על שאלותיו ועל תמיהותיו אחת לאחת. {{הערה|2= תשובתיו של הרב מונדשיין לטענותיו של הרב אהרן דב הלפרין פורסמו כאן ורה בנסמן שם - http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&amp;id=3016}}.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> [[קובץ:המאסר הראשון.jpeg|שמאל|ממוזער|100px|שער הספר 'המאסר הראשון']]<br /> *בטאון '''[[כרם חב&quot;ד]]''' - ד' חלקים, [[תשמ&quot;ז]]-[[תשנ&quot;ב]].<br /> *'''[[אגרות בעל התורת חסד]]''', [[תשס&quot;א]].<br /> *'''[[אוצר מנהגי חב&quot;ד]], כרך א' - [[תשנ&quot;ה]], כרך ב' - [[תשס&quot;ה]].<br /> *'''[[מגדל עז]] - לזכרו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]], [[תש&quot;מ]].<br /> *'''[[תורת חב&quot;ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו ([[תשמ&quot;ב]]), כרך ב' - ספרי ההלכה של אדמו&quot;ר הזקן ([[תשמ&quot;ד]]).<br /> *מפתחות ל'''[[לקוטי לוי יצחק]]'''.<br /> *'''[[מסע ברדיטשוב]]''' - [[תש&quot;ע]].<br /> *'''[[דרך המלך]]''' - תרגום של דרכון הרבי.<br /> *'''[[צופה לדורו]]''' - תולדות חייו של הרב יקותיאל אריה קמלהר, [[תשמ&quot;ז]].<br /> *''''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf ברית מנחם]'''', ליקוט בעניני ברית מילה. [[תשורה]] מחגיגת הברית של הת' מנחם מנדל מונדשיין, כ&quot;ד כסלו תשנ&quot;ה {{PDF}} (עמוד 151 ואילך).<br /> *'''המאסר הראשון''' - [[המאסר הראשון|מאסרו הראשון]] של ה[[אדמו&quot;ר הזקן]], מאבקי מתנגדים חסידים בוילנא לאור תעודות ומסמכים, [[תשע&quot;ב]].<br /> *'''[[המסע האחרון]]''' - מאתיים שנה למסעו של אדמו&quot;ר הזקן בעיצומה של [[מלחמת נפוליאון]] לאור מסמכים ותעודות וגם: סיפורים ושמועות, תשע&quot;ב.<br /> *'''[[שו&quot;ת שערי דעה]]''' - תשובות הלכתיות שנכתבו על ידי הרב [[חיים לייב מסוסניץ]], מחסידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], ורב העיר [[סמרגון]], תשע&quot;ב.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ===בניו===<br /> *הרב [[דוד מונדשיין]] - מנכ&quot;ל [[אור אבנר - חב&quot;ד]].<br /> *הרב לוי יצחק מונדשיין - שליח ל[[סמולנסק]].<br /> *הרב הלל מונדשיין - ר&quot;מ בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. <br /> <br /> ===חתניו===<br /> *הרב יצחק אהרן אקסלרוד - [[משפיע]] בישיבות חב&quot;ד ב[[אור יהודה]] וב[[תומכי תמימים רמת אביב]].<br /> *הרב [[שניאור זלמן סגל]] - [[משפיע]] ומנהל רוחני בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], צרפת.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=127&amp;lang=hebrew אגרת לידיד].<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=47066 מכתב תגובה ל'ידיד שהחמיץ' מאת יחזקאל סופר]<br /> *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine-BM-Kislev%2017,%205768.pdf מכתבים והוראות מהרבי - תשורה].<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;blogauthor_id=316&amp;lang=hebrew אוסף מאות מתוך מאמריו] - [[שטורעם. נט]]<br /> *[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97%D7%9D_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%9A_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%D7%93%D7%91_%D7%94%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F_72860.html ביקורת על מאמריו] מאת [[אהרן דב הלפרין]] באתר חב&quot;ד און ליין.<br /> <br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:מונדשיין, יהושע}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חוקרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]</div>

ר'ובן