https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%94 2026-04-23T09:43:09Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A0%D7%97_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%A7%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%A8%D7%92&diff=85169 2010-08-17T17:53:05Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>[[תמונה:הולצברג.jpg|left|thumb|250px|הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה]]<br /> [[תמונה:לווית_הולצברג.jpg|left|thumb|250px|הלוויה של הזוג הולצברג בכפר חב&quot;ד]]<br /> הרב '''גבריאל נח ומרת רבקה הולצברג''' היו [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] בעיר [[בומביי]] שב[[הודו]].<br /> <br /> הרב הולצברג נולד ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] לר' נחמן הולצברג ובילדותו עברה המשפחה ל[[ניו יורק]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] בניו יורק ו[[תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. גב' הולצברג נולדה בעפולה לר' שמעון ויהודית רוזנברג. למדה והתחנכה במוסדות חב&quot;ד, במסגרתה גם נסעה לשליחות בעיר [[ריגא]]. לאחר נישואיהם התגוררו ב[[מגדל העמק]].<br /> <br /> ==השליחות בהודו==<br /> בשנת [[תשס&quot;ג]] יצא עם רעייתו ל[[שליחות]] בעיר [[בומביי]] שבהודו. בתחילה פתח את [[בית חב&quot;ד]] במבנה קטן, ורק לאחר תקופה ארוכה, הצליח לרכוש בניין בן חמש קומות בשם &quot;בית נרימאן&quot;. כמו כן הקימו מקוה באחד מבתי הכנסת בעיר. בכ&quot;ח [[חשוון]] תשס&quot;ט, התרחשה מתקפת טרור על הודו כשאחד ממוקדי הפיגוע היה [[בית חב&quot;ד בומביי]], במהלכה התבצרו הטרוריסטים בבית חב&quot;ד והחזיקו באנשים ששהו בבית כבני ערובה. לאחר שלושה ימים, בא' כסלו, השתלט הקומנדו ההודי על הבית ונמצאו בו שישה הרוגים, ביניהם הזוג הולצברג. בנם הקטן, משה צבי הולצברג, ששהה בבית בזמן התקפת המחבלי, ניצל על ידי המטפלת שלו.<br /> <br /> ביום שלישי, ה' כסלו, נערכה ההלוויה, שיצאה מ[[כפר חב&quot;ד]] לירושלים.<br /> <br /> לזכרם של השלוחים שנרצחו יוקם מבנה הדומה בצורתו ל-[[770]] בשם '''בית מעשים טובים - גבי ורבקי'''. המבנה יוקם על ידי ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג. ביום ח' ניסן תשס&quot;ט הונחה אבן הפינה בהשתתפות בני המשפחה וידידים.<br /> <br /> ==משה צבי הולצברג==<br /> [[קובץ:190984.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוישי בטקס אזכרה להוריו, בוכה &quot;אמא-אמא&quot;]]<br /> [[תמונה:מוישי הולצברג.jpg|left|thumb|250px|מוישי בסוכת סבו בעפולה, [[סוכות]] [[תש&quot;ע]]]]<br /> '''משה צבי הולצברג''' הוא בנם של הזוג הולצברג שניצל בנס ממתקפת הטרור על [[בית חב&quot;ד בומביי]]. הנס המופלא הביא לפרסום אדיר, ולקידוש ה' גדול כאשר נראה הילד יוצא בנס מבית חב&quot;ד הנצור.<br /> <br /> משה נולד בב' כסלו [[תשס&quot;ז]] בארץ ישראל, לאחר ששני אחיו שנולדו לפניו, סבלו ממחלה גנטית קשה. לאחר לידתו החליטו הוריו על היציאה לשליחות בהודו והם לקחו עימם את מוישי. האורחים הרבים ששהו בבית חב&quot;ד, היו משתעשעים איתו.<br /> <br /> ===הצלתו===<br /> עד היום לא ברור כיצד בדיוק הצליח מושי להינצל. לדברי המטפלת, סנדרה סמואל (אם לשניים), מוישי ישן במיטתו בקומה החמישית עוד לפני שהחלה המתקפה על בית חב&quot;ד. בזמן ההתקפה היא התחבאה במשך כל הלילה בקומה הראשונה, ובבוקר היא שמעה את מוישי קורה לה. היא עלתה במהירות לעבר מיטתו של מוישי והיא מצאה אותו בקומה השניה, ליד הוריו המוטלים על הרצפה. היא מיהרה לקחת אותו ורצה עמו במהירות החוצה, שם היא התקבלה על ידי כוחות הבטחון וההצלה.<br /> <br /> תחילה נלקחו השניים לתחנת משטרה מקומית ולאחר מכן לבית אחד מעובדי השגרירות הישראלית. למחרת ביום שישי בצהרים הגיעו סבו וסבתו של מוישי, הרב שמעון ויהודית רוזנברג, ויחד עם המטפלת, סנדרה, המשיכו לטפל בו עד ליציאת כל בני המשפחה מבומביי יחד עם גופות ההרוגים ובהם הוריו של מוישי, הרב גבריאל ורבקה הולצברג.<br /> <br /> לפני חזרת בני המשפחה לארץ הקודש, נערך טקס אשכבה בבית כנסת מקומי. במהלך הטקס זעק מוישי &quot;אמא אמא&quot;, וזעקותיו שודרו בכל העולם. כיום, גודל מוישי בבית סבו וסבתו בעפולה. המטפלת סנדרה קיבלה אישור מיוחד להגיע לארץ הקודש כדי להמשיך ולטפל במוישי.<br /> <br /> == בתקשורת ==<br /> פיגוע הטרור וסיפור הצלתו של מוישי גרם להדים בעולם ובכלי התקשורת. מספר חודשים לאחר הפיגוע הנפיקה הטלויזיה הישראלית סרט אודותיו ואודות הסתדרותו בארץ בשם &quot;מי מחבק את מוישי&quot;, כמו כן נכתבו בעיתונות הכללית כמה כתבות אודותיו. הזמר החסידי ליפא שמעלצר הוציא על מוישי שיר מלווה בקליפ על סיפור חייו של מוישי.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[בית חב&quot;ד בומביי]] <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42578 ראיון עם רבקה הולצברג למוסף 'עטרת חיה' ב'בית משיח']<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44118 מעשיית מוישי - וידיאו (CNN)]<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42740 תוכנית 'הבית היהודי' על השלוחים - וידיאו (ערוץ 1)]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43190 מוישי מדליק את חנוכיית אביו - וידאו (ערוץ 2)]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45194 מי מחבק את מוישי - וידיאו (ערוץ 10)]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|הולצברג גבריאל נח]]<br /> [[קטגוריה:נשים|הולצברג רבקה]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=44815 2010-01-16T23:53:13Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{תניא}}[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|ספר התניא]]'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים'''). אחד מספרי היסוד של [[תנועת החסידות]] בכלל, וספר היסוד של תורת [[חסידות חב&quot;ד]]. הודפס בשנת [[תקנ&quot;ז]] (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות חב&quot;ד, ה[[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו '[[בעל התניא]]'.<br /> <br /> == רקע היסטורי ==<br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] (1772) ייסד אדמו&quot;ר הזקן את חסידות חב&quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת [[תקל&quot;ה]] - 1775) כתב אדמו&quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב&quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ&quot;ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.<br /> <br /> מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &quot;כפרני&quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני [[הגאון מוילנה]], ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו. <br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] (1797) שלח אדמו&quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&quot;ר הזקן ב-כ' כסלו תקנ&quot;ז.<br /> <br /> בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.<br /> <br /> ==שמותיו== <br /> לספר מספר שמות:<br /> <br /> *'''לקוטי אמרים''' - כך מכנה אדמו&quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &quot;מלקט&quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &quot;תניא&quot; הנפוץ יותר: &quot;לקוטי אמרים-תניא&quot;. <br /> <br /> *'''ספר של בינונים''' - כותב אדמו&quot;ר הזקן בדף השער: &quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&quot;בינוני&quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&quot;רי חב&quot;ד (למעט בספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א), ובראשי תיבות: סש&quot;ב. <br /> <br /> *'''תניא''' - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&quot;תניא בסוף פרק ג' דנדה&quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ולעתים: &quot;תניא קדישא&quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &quot;לקוטי אמרים&quot; המקורי: &quot;לקוטי אמרים-תניא&quot;. <br /> <br /> *'''תורה שבכתב של החסידות''' - כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות. <br /> <br /> ==חלקיו==<br /> לספר חמישה חלקים:<br /> <br /> *'''[[לקוטי אמרים]]''' - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה', אליה כל אדם יכול להגיע - דרגת ה&quot;[[בינוני]]&quot;. מכיל הקדמה ונ&quot;ג פרקים כמניין הימים בו היה אדמו&quot;ר הזקן במאסרו ב[[פטרבורג]]. <br /> . הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&quot;ז (1797).<br /> <br /> *'''[[שער היחוד והאמונה]]''' - נקרא גם 'לקוטי אמרים חלק שני'. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי&quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&quot;ז (1797).<br /> <br /> *'''[[אגרת התשובה]]''' - ביאור נרחב במהותה של ה'תשובה' על פי החסידות. מכיל י&quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&quot;ו (1806). נוספה על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> *'''[[אגרת הקודש]]''' - מכתבים ואגרות של אדמו&quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת ה' וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&quot;ב סימנים. הודפסה לראשונה: שקלוב תקע&quot;ד (1814). נוספה על ידי בניו.<br /> <br /> *'''[[קונטרס אחרון]]''' - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.<br /> <br /> == תניא מהדורא קמא ==<br /> ::'''לערך מורחב [[תניא מהדורא קמא]]'''<br /> תניא מהדורה קמא הינו ליקוט הקונטרסים שהיו נפוצים בידי ה[[חסידים]] עד להדפסת התניא.<br /> בהוראת [[הרבי]] יצאו הקונטרסים לאור בשנת [[תשד&quot;מ]].<br /> <br /> ==מטרתו==<br /> ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&quot;ד, הדוגלת ברעיון של '[[מוח שליט על הלב]]' כדרך למימוש [[אהבת ה']] [[יראת ה'|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, 'לקוטי אמרים'. ואילו חלקו השני, 'שער היחוד והאמונה', מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה']], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&quot;ה.<br /> <br /> במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה' התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&quot;.<br /> <br /> ==תוכנו ואופיו==<br /> החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות 'ווארט' חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ולשיטת חסידות חב&quot;ד, הדוגלת שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.<br /> <br /> בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורש אדמו&quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&quot;ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג&quot;ת]] [[נה&quot;י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.<br /> <br /> משום כך, מבאר אדמו&quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת להגיע לאהבת ויראת ה' בלבו. <br /> <br /> בחלק השני, 'שער היחוד והאמונה', מבאר אדמו&quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.<br /> <br /> הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &quot;נפרדת&quot; ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.<br /> <br /> הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.<br /> <br /> ==קדושתו ומעלתו== <br /> אדמו&quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער... <br /> <br /> מאוחר יותר, התבטא ר' יהודה ליב הכהן, &quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&quot;. ואילו ר' זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.<br /> <br /> ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לאחר שקרא את הספר הגיב, &quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&quot;.<br /> <br /> <br /> כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&quot;כו'&quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו' - &quot;וכו'&quot;. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז... <br /> <br /> התניא נחשב לספר קדוש ונערץ בכל תפוצות ישראל ונלמד בחרדת קודש.<br /> <br /> ==סגולותיו==<br /> סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע&quot;י אדמו&quot;רי חב&quot;ד, אדמו&quot;רי פולין רבנים וחסידים. ביניהן ניתן למנות: [[אמונת ה'|אמונה בה']], מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה, אהבת ה' ויראתו, קטורת לכל המגפות הרוחניות, שפע ברכה והצלחה, ואף הצלה וישועה. <br /> <br /> לשינון התניא בעל פה, חשיבות רבה בחסידות חב&quot;ד, במיוחד י&quot;ב הפרקים הראשונים. החסידים נהגו לחזור עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב. מהמעלות שנמנו על כך הן: טהרת אוויר הרחוב, סגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה. [[משפיע|משפיעים]] רבים, כשנתבקשו לאשר נסיעת בחור מהישיבה לרבי, התנו את אישורם בשינון י&quot;ב פרקי תניא. <br /> <br /> אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. צדיקים רבים, כמו ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו להחזיקו כל העת ברשותם. אדמו&quot;רי חב&quot;ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה.<br /> <br /> גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות.<br /> <br /> ==השפעתו==<br /> ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש&quot;ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&quot;ה על עולמו. הבעש&quot;ט חידש שההשגחה של הקב&quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו&quot;ר הזקו, בביאורו את שיטת הבעש&quot;ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל. <br /> <br /> השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&quot;א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין &quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&quot;. <br /> <br /> כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב&quot;ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&quot;ט &quot;יפוצו מעינותיך חוצה&quot;.<br /> <br /> ==לימוד התניא==<br /> <br /> כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הנהיג את לימוד ה[[חת&quot;ת]] (חומש תהילים תניא) היומי, חילק את הספר לשני מסלולי לימוד שנתיים; מסלול לימוד לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בשנה אחת, המתחילה ב-י&quot;ט כסלו, 'ראש השנה לחסידות', ומסתיימת ב-י&quot;ח כסלו שנה אחר כך, מסיימים ללמוד את ספר התניא מדף השער ועד האגרת האחרונה ב'קונטרס אחרון'. ה'מורה שיעור' נדפס בסוף התניא, ובמהדורות רבות - בשולי העמוד, כשהשיעור לשנה פשוטה בצדו הפנימי, ולשנה מעוברת - בחיצוני.<br /> <br /> בישיבות חב&quot;ד בעולם לומדים בעיון את כל החלק הראשון של התניא, 'לקוטי אמרים', עם פירושיו השונים, פעם אחת בישיבה קטנה ופעם נוספת בישיבה גדולה, כשמשפיעי הישיבה מוסרים שיעורים בחומר הנלמד. את 'אגרת התשובה' לומדים בחודש אלול כהכנה ל'ימים הנוראים'.<br /> <br /> סדר לימוד הספר למתחילים: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'. <br /> <br /> אדמו&quot;ר שליט&quot;א הורה ללמוד פרק תניא לפני תפילת שחרית, ואת תחילת פרק מא עד המילים &quot;כעומד לפני המלך&quot;. <br /> <br /> בפרויקט מיוחד שהושק בשנים האחרונות על ידי [[אחדות ישראל בהפצת המעינות]] ו[[חבורת מזכי הרבים]], בראשות הרב [[משה ניסלביץ']] והרב [[[יוסף יצחק ניסלביץ']] ובניהול הרב [[שמריה הראל]], נלמד החלק השני 'שער היחוד והאמונה' בבתי הספר היסודיים החב&quot;דיים, כחלק מתוכנית הלימודים. התכנים העמוקים עובדו בצורה קלילה בחוברות המותאמות לרמת התלמידים, בעריכת הרב [[שלום דובער וולפא]] ובעיבודה של [[בלומה נחשון]]. <br /> <br /> ==דפוסי התניא==<br /> <br /> [[תמונה:תניא מהדורת האלף.gif|left|thumb|250px|מהדורת האלף]]<br /> ספר התניא נדפס באלפי מהדורות. המהדורות הראשונות נדפסו בעשרות אלפי עותקים עקב הביקוש הרב לספר, אשר במהרה תפש את מקומו המכובד כספר היסוד של החסידות. <br /> <br /> בשנת תר&quot;ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש, אשר בה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד ישנים, ותוקנו משגיאות ושיבושים שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס&quot;ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו. <br /> <br /> עם ייסוד הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב&quot;ד – [[קה&quot;ת]] – בשנת תש&quot;ב (1942) הועברה אליה זכות ההדפסה ע&quot;י מייסדה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת תשל&quot;ח (1978) הורה אדמו&quot;ר שליט&quot;א לחסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים, על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם – ספר התניא – לכל מקום, ובכך לקיים את הוראת המשיח לבעש&quot;ט: &quot;יפוצו מעיינותיך חוצה&quot;.<br /> <br /> מאז נדפס הספר ביותר מחמשת אלפים מהדורות, כאשר כל מהדורה היא מאה עותקים לפחות. רוב המהדורות הודפסו באמצעות מכונות דפוס ניידות. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר בכל הזמנים.<br /> <br /> הספר נדפס בשבע היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא ע&quot;י חסידי חב&quot;ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בעתות מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד. <br /> <br /> ==תרגומיו==<br /> <br /> ספר התניא תורגם לשפות שונות ע&quot;י צוותים מיוחדים שהוקמו לשם כך. צוותים אלו כללו רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית. <br /> <br /> ==פירושי התניא==<br /> בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&quot;תורה שבכתב&quot; של חסידות חב&quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.<br /> <br /> ===חיבורים ופירושים של אדמו&quot;רי חב&quot;ד===<br /> <br /> *'''[[הערות וציונים]]''' - מאת אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> *'''[[לוח התיקון]]''' - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> *'''הערות''' - מופיעות בספר '[[שיעורים בספר התניא]]'. מאת אדמו&quot;ר שליט&quot;א.<br /> <br /> *'''ביאורים באגרת התשובה''' - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של אדמו&quot;ר שליט&quot;א. נדפסו בחוברת בשנת תשכ&quot;ט ועם הוספות בלקוטי שיחות חלק טל. הביאור הינו 'בלתי מוגה'.<br /> <br /> *'''[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]''' - חיבור שנכתב ע&quot;י אדמו&quot;ר שליט&quot;א המכיל גם &quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.<br /> <br /> ===פירושי חסידים===<br /> [[תמונה:ביאור תניא.jpg|left|thumb|400px|שער הספר &quot;ביאור תניא&quot;]]<br /> *'''שערי היחוד והאמונה''' - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].<br /> <br /> *'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר,מי שחיבר את הספר &quot;[[סיפורים נוראים]]&quot;.<br /> <br /> *'''ביאור הרש&quot;ג''' - ביאוריו של [[ר' שמואל גרונם]] אסתרמן על התניא כפי שנרשמו בידי תלמידיו.<br /> <br /> *'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] על התניא שנאמרו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], נדפסו בספר &quot;[[ניצוצי אור]]&quot;.<br /> <br /> *'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. אדמו&quot;ר שליט&quot;א ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי 'התוועדויות', ה'בלתי מוגה', ונלקטו ל'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק', כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט וטל.<br /> <br /> *'''שיעורים בספר התניא''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע&quot;י [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] שהוסיף את הערותיו.<br /> <br /> *'''[[ביאור הרנ&quot;ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].<br /> <br /> *'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].<br /> <br /> *'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].<br /> <br /> *'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קראף]].<br /> <br /> *'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> <br /> *'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].<br /> <br /> *'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל]].<br /> <br /> *'''[[חסידות מבוארת]]-[[תניא]]''' פירוש ענק שמלקט את כל הפירושים הקיימים. נערך על ידי הרבנים [[יעקב לייב אולטיין]] ו[[נחמן שפירא]].<br /> <br /> *'''[[תניא אור אין סוף]]''' - שיעורים בשפה פשוטה בנ&quot;ג הפרקים הראשונים, נערך על ידי הגב' ש. שמידע מ[[ירושלים]].<br /> <br /> *'''[[טללי תשובה]]''' ביאור ענק על [[אגרת התשובה]], מאת הרב [[יוסף יצחק כ&quot;ץ]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא|ליקוטי אמרים - תניא]]<br /> *[[:קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא|קונטרס אחרון - תניא]]<br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> <br /> *[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר חב&quot;ד-לייבורי<br /> *[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] - באתר היברו-בוקס<br /> *[http://shop.chabad.info/?url=prod&amp;prod_id=1876&amp;lang=he לקניית הספר בחב&quot;ד שופ]<br /> *[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא]<br /> *[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה&quot;ג זלמן ברוך מלמד שליט&quot;א]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=44814 2010-01-16T23:34:19Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}'''הרבנית שיינא''' נולדה ב[[כ&quot;א טבת תרס&quot;ד]], ליל [[שבת]] קודש [[פרשת שמות]] בשנת [[תרס&quot;ד]], בשעה שתים עשרה בלילה, לאביה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]].<br /> <br /> במכתב של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] המבשר על לידתה של נכדתו ([[אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אגרות קודש]] חלק ד' עמוד כ) כותב &quot;ונק' שמה בישראל שיינא תחי'&quot;. וכך נקבע שמה בכתב - שיינא מלא בשני יודי&quot;ן.<br /> <br /> הרבנית שיינא נודעה בכשרונות נעלים ביותר, וכפי שכתב לה אביה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באחד ממכתביו ([[ספר המאמרים תשי&quot;א]] עמ' 122, תרגום חופשי מ[[אידיש]]): &quot;הסבא (אינני יכול לכתבו עליו כפי שנהוג בדרך כלל לרשום על אלו שאינם חיים בגופם בעולם הזה, הוא חי בליבי ובמחשבתי, זהו הדבר היחיד שיכול להחזיק אותי בחיים, במכתבים גלויים מוכרחני לכתוב כמקובל, אבל האמת היא שהוא חי, הנה אני רואה אותו במחשבתי, והוא) אמר, שתהיי בריאה עם שנים מוצלחות, שיש לך חושים עדינים. &quot;חושים עדינים&quot; הוא תואר נכבד ביותר, ובייחוד כשהוא בא מאישיות מזהירה שכזו&quot;, הרבנית זכתה בייחוס ובכבוד השמור למועטים בלבד, שכן היא צאצאית ישירה לכל [[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|הנשיאים]] (מלבד גיסה) [[דור השביעי]]: אביה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (דור שישי), סבא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] (דור חמישי), סבא רבא [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] (דור דביעי), סב סבא [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (דור שלישי), היא חימש של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] (דור שני) ונינת שני ניניו (רבי ישראל נח והרבנית רבקה) של [[אדמו&quot;ר הזקן]] (דור ראשון). <br /> <br /> ==ילדותה==<br /> באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] סיפר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] על ילדותה: &quot;פעם אחת אמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב לנכדתו שיינדל - שהייתה אז ילדה קטנה - שביום השבת-קודש עליה לעשות הכל לכבוד שבת, לאכול לכבוד שבת, לטייל לכבוד שבת, וכדומה.<br /> &quot;השיבה שיינדל: על הכל אני מסכימה, אבל דבר אחד אינני מבינה, איך אפשר לישון לכבוד שבת, כיצד אפשר לכוון הכל תוך כדי שינה?...<br /> <br /> סיפור נוסף סיפר הרבי:<br /> &quot;בשנות ילדותה, כאשר שיינדל הייתה בוכה כדרך הילדות, היו נותנים לה דבר מה להרגיעה. כשהייתה נרגעת הייתה אומרת: &quot;דעו לכם שאינני מפסיקה לבכות, אני בסך הכל עושה הפסקה...&quot;<br /> וסיים אז הרבי: אנו לא מפסיקים להתוועד, אנו בסך הכל עושים הפסקה עד להתוועדות הבאה...<br /> <br /> == חתונתה ==<br /> ב[[י&quot;ח אייר תרצ&quot;ב]] התקיימו קישורי התנאים שלה עם בן דודה הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (נכד אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל הורנשטיין]]. אימו, מרת [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא]], הייתה בתו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]].<br /> <br /> ביום קישורי התנאים אמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ [[מאמר]] חסידות [[ד&quot;ה]] &quot;שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים&quot;. <br /> <br /> ביום [[י' סיון תרצ&quot;ב]] התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: &quot;ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין&quot;. באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' הרב חיים עוזר רקד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במשך זמן. <br /> <br /> ב[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ישנם מספר מכתבים אליה ולחתנה, וגם הינם מוזכרים מספר פעמים באגרות אחרות (ראה לדוגמה אגרת תרכא שכתב הרבי הריי&quot;צ לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ: &quot;מצורף לזה הנני שולח לך העתק מכ' לפרעסיץ, ותראנו גם לגיסך חתני היקר שי'&quot;. וראה גם אגרת תשנ (&quot;חתני רמ&quot;מ שי' הכהן סיפר לי בשם חתני הרב רמ&quot;מ שי'...&quot;), תרלז, ועוד).<br /> <br /> ==במלחמת העולם השניה==<br /> כשיצא הרבי הריי&quot;צ מ[[פולין]] בעת [[מלחמת העולם השניה]] לא יצאו חתנו ובתו עימו, משום שחתנו לא רצה להשאיר את אביו שלא היה בקו הבריאות באותה עת, לבדו (ונלב״ע זמן מה לאחר מכן). ולאחר מכן עלתה בעיה אחרת שאישור יציאה לא ניתן לאזרחי פולין, והוא היה אזרח פולין. עם זאת, עוד בהיות הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארה&quot;ב]] הסכימה לתת גם לרמ&quot;מ הורנשטיין ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל. <br /> <br /> כשהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאמריקה השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה&quot;ב. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי (תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ בהערה לאגרת ד'שנו).<br /> <br /> ==מותה על קידוש השם==<br /> בשלב מסויים הגיעו ידיעות לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.<br /> <br /> כדי שלא לצער את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ&quot;ז [[מנחם אב]] [[תש&quot;ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג):<br /> &quot;הנני ממשיך בחקו&quot;ד ע&quot;ד הנ&quot;ל ולע&quot;ע אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היאר&quot;צ בימים הנ&quot;ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א אינם יודעים עד&quot;ז<br /> אם יגלה את הנ&quot;ל ללנדא (הכונה לרה&quot;ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ&quot;מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ&quot;מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו עד&quot;ז במכתביהם לכאן מטעם הנ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> ==סיפור גורלם==<br /> רק בכ&quot;ה [[חשוון]] [[תשי&quot;א]] פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי&quot;צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם:<br /> &quot;קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע הכ&quot;מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע).<br /> <br /> - עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ&quot;ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח&quot;ז -<br /> ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.<br /> <br /> . . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונררד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת [[תש&quot;ב]] - ב&quot;באראק&quot; אחד עם גיסי הרב מ&quot;מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט&quot;ו אלול תש&quot;ב הביא ה&quot;קרפא&quot; להרמ&quot;מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' תשרי תש&quot;ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני ד[[ראש השנה]] תש&quot;ג הובילו את רעיתו להכבשונות.<br /> <br /> [[כ&quot;ה חשון תש&quot;ג]] כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ&quot;מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע&quot;מ להובילם לכבשונות&quot;.<br /> <br /> ביום ב' של ראש השנה נהג הרבי לומר קדיש לעילוי נשמתה. <br /> <br /> == הנצחת שמה על מצבת הרבנית חיה מושקא ==<br /> בעת [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]] ע&quot;ה, הוסיף הרבי על נוסח המצבה שהוכנס אליו להגהה: &quot;ולז&quot;נ אחותה הרבנית הצדקנית מרת שיינא הי&quot;ד&quot;, והנציח בזאת את זכרה על מצבת אחותה. <br /> <br /> לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא, סיפר בקשר לכך ה[[משמש בקודש]] הרב [[חנניה סיני דוד הלברשטם|חס&quot;ד הלברשטם]], שהרבנית קיבלה מהרבנית שיינא טבעת יהלומים כמתנה, באמרה לה &quot;הטבעת הזאת תביא לך מזל&quot;, ואכן הרבנית הקפידה לענוד טבעת זו בכל פעם שיצאה לסידור כל עניין שהוא. יום אחד (י&quot;ד מנחם אב תשל&quot;ח) עזבה הרבנית את ביתה ללא הטבעת ומיד שבה הביתה כשהיא אומרת &quot;לאמיר נעמען מיין שוועסטערס רינגל איך גיי ניט ארויס פון שטוב אן דעם&quot; (= בא ניקח את טבעתה של אחותי, איני יוצאת מביתי בלעדיו).<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:נשי ובנות החסידים]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=44556 2010-01-13T19:27:03Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{תניא}}[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|ספר התניא]]'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים'''). אחד מספרי היסוד של [[תנועת החסידות]] בכלל, וספר היסוד של תורת [[חסידות חב&quot;ד]]. הודפס בשנת [[תקנ&quot;ז]] (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות חב&quot;ד, ה[[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו '[[בעל התניא]]'.<br /> <br /> == רקע היסטורי ==<br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] (1772) ייסד אדמו&quot;ר הזקן את חסידות חב&quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת [[תקל&quot;ה]] - 1775) כתב אדמו&quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב&quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ&quot;ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.<br /> <br /> מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &quot;כפרני&quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני [[הגאון מוילנה]], ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו. <br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ו]] (1797) שלח אדמו&quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&quot;ר הזקן ב-כ' כסלו תקנ&quot;ז.<br /> <br /> בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.<br /> <br /> ==שמותיו== <br /> לספר מספר שמות:<br /> <br /> *'''לקוטי אמרים''' - כך מכנה אדמו&quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &quot;מלקט&quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &quot;תניא&quot; הנפוץ יותר: &quot;לקוטי אמרים-תניא&quot;. <br /> <br /> *'''ספר של בינונים''' - כותב אדמו&quot;ר הזקן בדף השער: &quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&quot;בינוני&quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&quot;רי חב&quot;ד (למעט בספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א), ובראשי תיבות: סש&quot;ב. <br /> <br /> *'''תניא''' - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&quot;תניא בסוף פרק ג' דנדה&quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ולעתים: &quot;תניא קדישא&quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &quot;לקוטי אמרים&quot; המקורי: &quot;לקוטי אמרים-תניא&quot;. <br /> <br /> *'''תורה שבכתב של החסידות''' - כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות. <br /> <br /> ==חלקיו==<br /> לספר חמישה חלקים:<br /> <br /> *'''[[לקוטי אמרים]]''' - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה', אליה כל אדם יכול להגיע - דרגת ה&quot;[[בינוני]]&quot;. מכיל הקדמה ונ&quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&quot;ז (1797).<br /> <br /> *'''[[שער היחוד והאמונה]]''' - נקרא גם 'לקוטי אמרים חלק שני'. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי&quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&quot;ז (1797).<br /> <br /> *'''[[אגרת התשובה]]''' - ביאור נרחב במהותה של ה'תשובה' על פי החסידות. מכיל י&quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&quot;ו (1806). נוספה על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> *'''[[אגרת הקודש]]''' - מכתבים ואגרות של אדמו&quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת ה' וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&quot;ב סימנים. הודפסה לראשונה: שקלוב תקע&quot;ד (1814). נוספה על ידי בניו.<br /> <br /> *'''[[קונטרס אחרון]]''' - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.<br /> <br /> == תניא מהדורא קמא ==<br /> ::'''לערך מורחב [[תניא מהדורא קמא]]'''<br /> תניא מהדורה קמא הינו ליקוט הקונטרסים שהיו נפוצים בידי ה[[חסידים]] עד להדפסת התניא.<br /> בהוראת [[הרבי]] יצאו הקונטרסים לאור בשנת [[תשד&quot;מ]].<br /> <br /> ==מטרתו==<br /> ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&quot;ד, הדוגלת ברעיון של '[[מוח שליט על הלב]]' כדרך למימוש [[אהבת ה']] [[יראת ה'|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, 'לקוטי אמרים'. ואילו חלקו השני, 'שער היחוד והאמונה', מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה']], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&quot;ה.<br /> <br /> במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה' התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&quot;.<br /> <br /> ==תוכנו ואופיו==<br /> החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות 'ווארט' חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ולשיטת חסידות חב&quot;ד, הדוגלת שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.<br /> <br /> בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורש אדמו&quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&quot;ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג&quot;ת]] [[נה&quot;י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.<br /> <br /> משום כך, מבאר אדמו&quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת להגיע לאהבת ויראת ה' בלבו. <br /> <br /> בחלק השני, 'שער היחוד והאמונה', מבאר אדמו&quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.<br /> <br /> הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &quot;נפרדת&quot; ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.<br /> <br /> הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.<br /> <br /> ==קדושתו ומעלתו== <br /> אדמו&quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער... <br /> <br /> מאוחר יותר, התבטא ר' יהודה ליב הכהן, &quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&quot;. ואילו ר' זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.<br /> <br /> ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לאחר שקרא את הספר הגיב, &quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&quot;.<br /> <br /> <br /> כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&quot;כו'&quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו' - &quot;וכו'&quot;. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז... <br /> <br /> התניא נחשב לספר קדוש ונערץ בכל תפוצות ישראל ונלמד בחרדת קודש.<br /> <br /> ==סגולותיו==<br /> סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע&quot;י אדמו&quot;רי חב&quot;ד, אדמו&quot;רי פולין רבנים וחסידים. ביניהן ניתן למנות: [[אמונת ה'|אמונה בה']], מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה, אהבת ה' ויראתו, קטורת לכל המגפות הרוחניות, שפע ברכה והצלחה, ואף הצלה וישועה. <br /> <br /> לשינון התניא בעל פה, חשיבות רבה בחסידות חב&quot;ד, במיוחד י&quot;ב הפרקים הראשונים. החסידים נהגו לחזור עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב. מהמעלות שנמנו על כך הן: טהרת אוויר הרחוב, סגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה. [[משפיע|משפיעים]] רבים, כשנתבקשו לאשר נסיעת בחור מהישיבה לרבי, התנו את אישורם בשינון י&quot;ב פרקי תניא. <br /> <br /> אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. צדיקים רבים, כמו ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו להחזיקו כל העת ברשותם. אדמו&quot;רי חב&quot;ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה.<br /> <br /> גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות.<br /> <br /> ==השפעתו==<br /> ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש&quot;ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&quot;ה על עולמו. הבעש&quot;ט חידש שההשגחה של הקב&quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו&quot;ר הזקו, בביאורו את שיטת הבעש&quot;ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל. <br /> <br /> השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&quot;א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין &quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&quot;. <br /> <br /> כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב&quot;ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&quot;ט &quot;יפוצו מעינותיך חוצה&quot;.<br /> <br /> ==לימוד התניא==<br /> <br /> כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הנהיג את לימוד ה[[חת&quot;ת]] (חומש תהילים תניא) היומי, חילק את הספר לשני מסלולי לימוד שנתיים; מסלול לימוד לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בשנה אחת, המתחילה ב-י&quot;ט כסלו, 'ראש השנה לחסידות', ומסתיימת ב-י&quot;ח כסלו שנה אחר כך, מסיימים ללמוד את ספר התניא מדף השער ועד האגרת האחרונה ב'קונטרס אחרון'. ה'מורה שיעור' נדפס בסוף התניא, ובמהדורות רבות - בשולי העמוד, כשהשיעור לשנה פשוטה בצדו הפנימי, ולשנה מעוברת - בחיצוני.<br /> <br /> בישיבות חב&quot;ד בעולם לומדים בעיון את כל החלק הראשון של התניא, 'לקוטי אמרים', עם פירושיו השונים, פעם אחת בישיבה קטנה ופעם נוספת בישיבה גדולה, כשמשפיעי הישיבה מוסרים שיעורים בחומר הנלמד. את 'אגרת התשובה' לומדים בחודש אלול כהכנה ל'ימים הנוראים'.<br /> <br /> סדר לימוד הספר למתחילים: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'. <br /> <br /> אדמו&quot;ר שליט&quot;א הורה ללמוד פרק תניא לפני תפילת שחרית, ואת תחילת פרק מא עד המילים &quot;כעומד לפני המלך&quot;. <br /> <br /> בפרויקט מיוחד שהושק בשנים האחרונות על ידי [[אחדות ישראל בהפצת המעינות]] ו[[חבורת מזכי הרבים]], בראשות הרב [[משה ניסלביץ']] והרב [[[יוסף יצחק ניסלביץ']] ובניהול הרב [[שמריה הראל]], נלמד החלק השני 'שער היחוד והאמונה' בבתי הספר היסודיים החב&quot;דיים, כחלק מתוכנית הלימודים. התכנים העמוקים עובדו בצורה קלילה בחוברות המותאמות לרמת התלמידים, בעריכת הרב [[שלום דובער וולפא]] ובעיבודה של [[בלומה נחשון]]. <br /> <br /> ==דפוסי התניא==<br /> <br /> [[תמונה:תניא מהדורת האלף.gif|left|thumb|250px|מהדורת האלף]]<br /> ספר התניא נדפס באלפי מהדורות. המהדורות הראשונות נדפסו בעשרות אלפי עותקים עקב הביקוש הרב לספר, אשר במהרה תפש את מקומו המכובד כספר היסוד של החסידות. <br /> <br /> בשנת תר&quot;ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש, אשר בה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד ישנים, ותוקנו משגיאות ושיבושים שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס&quot;ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו. <br /> <br /> עם ייסוד הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב&quot;ד – [[קה&quot;ת]] – בשנת תש&quot;ב (1942) הועברה אליה זכות ההדפסה ע&quot;י מייסדה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת תשל&quot;ח (1978) הורה אדמו&quot;ר שליט&quot;א לחסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים, על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם – ספר התניא – לכל מקום, ובכך לקיים את הוראת המשיח לבעש&quot;ט: &quot;יפוצו מעיינותיך חוצה&quot;.<br /> <br /> מאז נדפס הספר ביותר מחמשת אלפים מהדורות, כאשר כל מהדורה היא מאה עותקים לפחות. רוב המהדורות הודפסו באמצעות מכונות דפוס ניידות. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר בכל הזמנים.<br /> <br /> הספר נדפס בשבע היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא ע&quot;י חסידי חב&quot;ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בעתות מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד. <br /> <br /> ==תרגומיו==<br /> <br /> ספר התניא תורגם לשפות שונות ע&quot;י צוותים מיוחדים שהוקמו לשם כך. צוותים אלו כללו רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית. <br /> <br /> ==פירושי התניא==<br /> בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&quot;תורה שבכתב&quot; של חסידות חב&quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.<br /> <br /> ===חיבורים ופירושים של אדמו&quot;רי חב&quot;ד===<br /> <br /> *'''[[הערות וציונים]]''' - מאת אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> *'''[[לוח התיקון]]''' - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> *'''הערות''' - מופיעות בספר '[[שיעורים בספר התניא]]'. מאת אדמו&quot;ר שליט&quot;א.<br /> <br /> *'''ביאורים באגרת התשובה''' - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של אדמו&quot;ר שליט&quot;א. נדפסו בחוברת בשנת תשכ&quot;ט ועם הוספות בלקוטי שיחות חלק טל. הביאור הינו 'בלתי מוגה'.<br /> <br /> *'''[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]''' - חיבור שנכתב ע&quot;י אדמו&quot;ר שליט&quot;א המכיל גם &quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.<br /> <br /> ===פירושי חסידים===<br /> [[תמונה:ביאור תניא.jpg|left|thumb|400px|שער הספר &quot;ביאור תניא&quot;]]<br /> *'''שערי היחוד והאמונה''' - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].<br /> <br /> *'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר,מי שחיבר את הספר &quot;[[סיפורים נוראים]]&quot;.<br /> <br /> *'''ביאור הרש&quot;ג''' - ביאוריו של [[ר' שמואל גרונם]] אסתרמן על התניא כפי שנרשמו בידי תלמידיו.<br /> <br /> *'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] על התניא שנאמרו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], נדפסו בספר &quot;[[ניצוצי אור]]&quot;.<br /> <br /> *'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. אדמו&quot;ר שליט&quot;א ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי 'התוועדויות', ה'בלתי מוגה', ונלקטו ל'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק', כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט וטל.<br /> <br /> *'''שיעורים בספר התניא''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע&quot;י [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] שהוסיף את הערותיו.<br /> <br /> *'''[[ביאור הרנ&quot;ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].<br /> <br /> *'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].<br /> <br /> *'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].<br /> <br /> *'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קראף]].<br /> <br /> *'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> <br /> *'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].<br /> <br /> *'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל]].<br /> <br /> *'''[[חסידות מבוארת]]-[[תניא]]''' פירוש ענק שמלקט את כל הפירושים הקיימים. נערך על ידי הרבנים [[יעקב לייב אולטיין]] ו[[נחמן שפירא]].<br /> <br /> *'''[[תניא אור אין סוף]]''' - שיעורים בשפה פשוטה בנ&quot;ג הפרקים הראשונים, נערך על ידי הגב' ש. שמידע מ[[ירושלים]].<br /> <br /> *'''[[טללי תשובה]]''' ביאור ענק על [[אגרת התשובה]], מאת הרב [[יוסף יצחק כ&quot;ץ]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא|ליקוטי אמרים - תניא]]<br /> *[[:קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא|קונטרס אחרון - תניא]]<br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> <br /> *[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר חב&quot;ד-לייבורי<br /> *[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] - באתר היברו-בוקס<br /> *[http://shop.chabad.info/?url=prod&amp;prod_id=1876&amp;lang=he לקניית הספר בחב&quot;ד שופ]<br /> *[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא]<br /> *[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה&quot;ג זלמן ברוך מלמד שליט&quot;א]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=44555 2010-01-13T19:23:12Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>העיר חיפה הינה העיר השלישית בגודלה בארץ. בעיר קיימת קהילת [[חב&quot;ד]] המונה כ-120 משפחות, בעיר קיימת פעילות עניפה של בתי חב&quot;ד ומוסדות.<br /> רב קהילת חב&quot;ד בעיר הינו הרב [[גדליהו אקסלרוד]].<br /> <br /> ==ייסוד הקהילה==<br /> קהילת חב&quot;ד בחיפה הינה מהוותיקות בקהילת חב&quot;ד בארץ. לערך ב[[תש&quot;י]] התגוררו בשכונת הדר בחיפה, מספר משפחות של חסידי חב&quot;ד, אחד מהידועות בהם היא משפחת הר' יחיאל מיכל ע&quot;ה דוברוסקין, ומשפחת הרב גרשון חן.<br /> <br /> כבר בשנת תשי&quot;ב כתב כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] לרב דוברוסקין: &quot;ובפרט שנמצא הוא בחיפה מקום אין ניכר שם אגודת חב&quot;ד, אף שנמצאים בה מתלמידי התמימים, וגם הוא והרב חן שי' בתוכם&quot;.<br /> <br /> באותה תקופה היה [[מקוה]] בחיפה שדרש תיקון. כפי הנראה מחילופי המכתבים, לא היה בידי הרב דוברוסקין את האמצעים לתיקון המקוה, והוא פנה לאגו&quot;ח בארה&quot;ק בבקשת עזרה. הרבי הקצה 100 ל&quot;י לצורך בנית המקוה. לאחר מכן כתב לו הרבי כי באם המקווה תהיה בנויה ב[[מקווה חב&quot;ד|שיטת חב&quot;ד]] יקצה לו הרבי 150 ל&quot;י.<br /> <br /> בתשי&quot;ד כותב אדמו&quot;ר שליט&quot;א לרב [[גרשון חן]]: &quot;נבהלתי להשמועה אשר בכל עיר חיפה אין כי אם בית הכנסת אחת או שתים בה מתפללים נוסח אר&quot;י, ותשואות חן אם יבשר טוב בזה&quot;.<br /> <br /> ==פעילות חב&quot;ד בעיר==<br /> תשובת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א על הפעילות בחיפה: &quot;ומובן ורואים גם במוחש אשר הנהגת נחשון היא לא רק הוראה לשביעי של פסח ולקרי&quot;ס כפשוטו, אלא לכל התחלה דענין אלקי במקום חדש, וק&quot;ל, ובפרט כשהמדובר בהפצת המעינות ובדרא דעקבתא דמשיחא ובאה&quot;ק אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה ובמקום כזה אשר הלעו&quot;ז יש לו בעוה&quot;ר תוקף מיוחד עד שנודע גם בחו&quot;ל בשם העיר האדומה&quot;<br /> <br /> את פעילות חב&quot;ד בעיר החל הרב [[ראובן דונין]] שקיבל ריבוי הוראות מהרבי אודות הפעילות המתקיימת בחיפה. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מבעלי התשובה שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים. עם השנים הקים הרב דונין בעיר 'סניף' [[בית חב&quot;ד]] בו התקיימה הפעילות.<br /> <br /> לאחר כמה שנים הגיע לעיר השליח הרב לייבל שילדקרויט והתחיל בבנית מוסדות חב&quot;ד.<br /> <br /> בחודש [[חשוון]] בשנת [[תשמ&quot;ח]] הגיעה משפחתו של ר' דב גינזבורג לחיפה. בתחילה פתחו את בית חב”ד במרכז ‘הדר’. באיזור זה מתגוררים הרבה שומרי מצוות, ובכללם חסידי חב”ד. לאחר חצי שנה עברו משפחת גינזבורג לגור בשכונת קרית שפרינצק, שם מכהן הרב גינזבורג כרב בית כנסת ‘היכל חנה’.<br /> <br /> מאז יצא ל[[שליחות]] פועל הרב גינזבורג בתפקיד מנהל בית חב”ד המרכזי הנמצא בשכונת ’הדר’, כאשר במקביל הוא פועל בקרית שפרינצק כרב בית הכנסת חב&quot;ד &quot;היכל חנה&quot;, במסירת שיעורי תורה רבים, ומארגן פעילות סביב לוח השנה לכל הגילאים. <br /> <br /> ברחבי העיר חיפה מוגשים כיום כשבעים שיעורי תורה על ידי בתי חב”ד. כמו כן קיימת ספריית השאלה לספרים וקלטות. בזכות הספרייה, רבים מתחזקים בשמירת מצוות, ויש גם שהקימו בתים חסידיים למופת בזכותה. <br /> <br /> הרב גינזבורג גם מפעיל בית התבשיל בעיר, כאשר ליד כל סועד מניחים ברכונים, ועלוני הסברה מחולקים לנצרכים. <br /> <br /> מלבד זאת ישנם ברחבי העיר גם שיעורי תורה בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]]. בהזדמנוית רבות יוצאים [[אנ&quot;ש]] [[תמים|והתמימים]] לנאום בעשרות בתי הכנסת בחיפה על אודות בשורת הגאולה - והתגובות חיוביות בהחלט. <br /> <br /> במשך השנים דאג הרב גינזבורג להביא לעיר עוד כעשרה [[שלוחים]] הפועלים בשכונות שונות של העיר.<br /> <br /> בעיר ישנה גם ישיבת [[תומכי תמימים חיפה]], בראשות הרב מנחם מענדל וילשאנסקי, בה לומדים זה לצד זה בחורים מישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - [[בית לוי יצחק]] שבצפת עם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] תושבי העיר.<br /> <br /> ==ידידי חב&quot;ד בעיר==<br /> רבה הראשי של חיפה וחבר מועצת הרבנות הראשית ל[[ישראל]], הרב [[שאר ישוב הכהן]], סיפר בכינוס [[תורה]] בישיבת [[חב&quot;ד]]: &quot;עבורי, הכינוס תורה היא סגירת מעגל&quot;, הרב שאר ישוב סיפר כי לפני שנים הרבי ביקש ממנו להשתדל להוסיף ב[[שיעורי תורה]], בנאומו סיפר הרב כהן על מסכת הקשרים המופלאה בין משפחתו לבין חב&quot;ד, שהחל מסבו ה&quot;לוגער רב&quot; שהרבי [[מלך המשיח]] שהה בביתו כמה חדשים והוקיר לו תודה על-כך. בהיותו בביקור בפורים תשל&quot;א בפמלייתו של הנשיא [[שז&quot;ר]] שהגיע לשמוע קריאת המגילה אצל הרבי, התבטא עליו הרבי: &quot;ער איז מיין אלטע גוטע פריינד&quot; (=הוא חברי הטוב והוותיק). הרב שאר ישוב סיפר כי בהזדמנות אחרת ב&quot;[[יחידות]]&quot; נסובה השיחה בעניין [[מצות]] יישוב ארץ-ישראל וההיתר לצאת ממנה בשביל ללמוד במחיצתו של הרבי. בין הדברים ביקש הרב מהרבי שיבוא לארה&quot;ק באומרו שדבר זה יוסיף הרבה ליושבי הארץ. &quot;הרבי השיב שאינו בא משום שאת הדרך לשם יודע הוא, אך את הדרך חזרה איננו יודע, ועדיין לא סיים את ענייניו בחו&quot;ל&quot;, סיפר הרב והוסיף כי באותה יחידות הרבי נתן לו תשובה נוספת לכך, אך הרב לא סיפר זאת בנימוק &quot;זהו מידי אישי&quot;. <br /> <br /> ==השלוחים==<br /> *הרב [[לייב שילדקרויט]] - שליח כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ, ומנכ&quot;ל המוסדות.<br /> *הרב [[דב גינזבורג]] - בית חב&quot;ד המרכזי ובשכונת שפרינצק.<br /> *הרב שלמה גרוס - שכונת נוה יוסף.<br /> *הרב נתן לירנבוי - שכונת נוה דוד.<br /> *הרב שלמה חיים ליסון - שכונת כרמל מערבי.<br /> *הרב אברהם דב רוזנבלט - שכונת נוה שאנן.<br /> *הרב אורי למברג - אוניברסיטה (טכניון).<br /> *הרב אברהם רוזנבלט - נוה שאנן.<br /> *הרב יוסי רוזנברג - שכונות רמות חיפה.<br /> *הרב לוי אורנשטיין - מנהל משרד, ושליח בשכונת שפרינצק.<br /> *הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]] - שכונת הדר עליון, וראש הישיבה.<br /> *הרב יוסף ליפש - שכונת קרית אליעזר.<br /> *הרב ישי קלי - שכונת בת גלים.<br /> *הרב יהודה דונין - שכונת אחוזה.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=44553 2010-01-13T19:14:39Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}[[תמונה:רבי_שניאור_זלמן.jpg|left|thumb|250px|ציור אדמו&quot;ר הזקן]]'''אדמו&quot;ר הזקן - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ''' - נולד ב[[ח&quot;י אלול קה&quot;ת]] לאביו [[ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|רבי ברוך]] ולאמו [[הרבנית רבקה]] בליאזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין. הסתלק בליל [[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]] ומנוחתו כבוד בעיר האדיטש. האדמו&quot;ר הזקן הוא נין נינו של רבי יהודה ליווא בן בצלאל ([[המהר&quot;ל מפראג]]).<br /> <br /> ==לידתו==<br /> רבי ברוך והרבנית רבקה נישאו ב[[יום שישי]] [[י&quot;ז אלול תק&quot;ג]]. בעצת ר' יצחק שאול נסעו יחד בחודש [[מנחם אב]] ה'תק&quot;ד אל [[הבעל שם טוב]], כיון שעדיין לא ניפקדו. [[הבעש&quot;ט]] שידע כי נשמה חדשה צריכה לרדת לעולם, ברכם והבטיח להם שבשנה הבאה יפקדו בבן זכר. <br /> <br /> בימים הבאים הרב ברוך והרבנית רבקה לא שבו לביתם, ובמהלך [[סעודת יום ההולדת של הבעש&quot;ט בח&quot;י [[אלול]], ברך הבעש&quot;ט את ר' ברוך: &quot;למועד הזה ממש אתם חובקים בן&quot;. <br /> <br /> בדיוק שנה לאחר מכן, ביום הרביעי [[ח&quot;י אלול קה&quot;ת]] ירדה לעולם נשמה חדשה, בעיירה קטנה ליד ליאזני – רבי שניאור זלמן, אשר האיר את העולם בשני אורות של התורה: הנגלית והחסידות.<br /> <br /> ==ילדותו== <br /> ב[[יום הכיפורים]] שנת ה'תק&quot;ו נסע ר' ברוך אל הבעש&quot;ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. הבעש&quot;ט הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. <br /> <br /> בגיל שנה החל לדבר, בהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים. בהגיעו לגיל 3 ח&quot;י אלול ה'תק&quot;ח הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו), הרבנית דבורה לאה למז'יבוז' אל הבעש&quot;ט. מייד לאחר שהבעש&quot;ט חינך אותו בפאות הראש בירכו ברכת כוהנים, הזהיר את הוריו לחזור מיד לביתם מבלי לספר על מקום היותם ולשאלת הילד מי היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו &quot;סבא&quot;.<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ו כסלו תק&quot;י]] בגיל 5 התקבל ר' שניאור זלמן כאחד מחברי החברה קדישא בעיירה ליאזני.<br /> <br /> מקטנותו היה מסודר בשמירת הזמן ובגיל 8 היה בקי בסידור &quot;שער השמים&quot; של השל&quot;ה, והתנהג לפי השל&quot;ה. כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של רש&quot;י, ראב&quot;ע ורמב&quot;ן אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש&quot;י, ראב&quot;ע ורמב&quot;ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש!<br /> <br /> בהיותו בן 11 החל בעסקנות כללית. בגיל בר המצווה בשנת ה'תקי&quot;ח הוכתר בתארים גאון, רב תנא הוא ופליג. בגיל 18 סיים ללמוד את ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו, ואת ספרי הראשונים והאחרונים. <br /> <br /> לאחר נישואיו, עם [[הרבנית סטערנא]] שהתקיימו ב[[יום שישי]] [[י&quot;ב מנחם אב תק&quot;כ]] היה סמוך על שולחן חותנו ב[[וויטבסק]].<br /> <br /> ==במזריטש==<br /> <br /> לאחר פסח שנת ה'תקכ&quot;ד החליט בהסכמת אשתו לנסוע למקום [[תורה]] ועבודה. בהתאם לידיעתו כי בווילנה יכולים להתלמד ללמוד ובמעזריטש להתלמד איך להתפלל, החליט כי ללמוד יודע קצת אבל להתפלל לא ידע כמעט כלום והגיע ל[[מזריטש]] ללמוד תורה אצל [[המגיד ממזריטש]]. <br /> <br /> למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד). בגיל 25 החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: &quot;[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]&quot;. כשבא למעזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך אדמו&quot;ר הזקן סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במעזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש&quot;ט - שהוא נשמה חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי, עבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש&quot;ט באהבת ה' ואהבת ישראל ולגלות את דרך חסידות חב&quot;ד (חכמה –בינה – דעת), כי צריכים לאהוב יהודי מפני שהוא יהודי.<br /> <br /> יחד עם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] נסע בשנת ה'תקל&quot;ד לפגוש את הגר&quot;א מווילנה, אך הגר&quot;א לא קיבלם. <br /> <br /> ==בעל התניא והשולחן ערוך==<br /> <br /> בעקבות תפוצת ספריו של אדמו&quot;ר הזקן ה[[תניא]] ו[[השולחן ערוך (הרב)|שולחן ערוך]], &quot;נדבק&quot; לאדמו&quot;ר הזקן הכינוי &quot;בעל התניא והשולחן ערוך&quot;. [[הרבי מלך המשיח]]&lt;ref&gt;[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] ה'תש&quot;א מעמ' 142. [[ליקוטי שיחות]] כרך ל&quot;א עמ' 271, 284 ועוד&lt;/ref&gt;. מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסוימת הסביר את מהותו: &quot;בעל התניא&quot; - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו&quot;בעל השולחן ערוך&quot; - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה&quot;תניא&quot; הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].<br /> <br /> ==נשיא חסידות חב&quot;ד==<br /> רבינו הזקן, למרות היותו מורם מעם כבר בקטנותו, מנהיג ומוביל, לא קיבל את נזר המנהיגות באופן רשמי, אלא בתהליך הדרגתי שנמשך חמש עשרה שנים. <br /> <br /> בי”ח כסלו תקל”ג. המגיד ממזריטש מבקש מתלמידו אדמו&quot;ר הזקן לעשות ככל יכולתו כדי למנות את בנו רבי [[אברהם המלאך]] לממלא מקומו, ואם לא ירצה בכך, אזי ימנו את רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]].<br /> <br /> למחרת, [[י&quot;ט כסלו תקל&quot;ג]], הסתלק הרב המגיד לגנזי מרומים. אדמו”ר הזקן, כמו רבים מתלמידי המגיד, מסר כתב התקשרות לבנו רבי אברהם המלאך ימים ספורים לאחר ההסתלקות. <br /> <br /> לאחר הסתלקות הרב המגיד, התפזרו תלמידיו הגדולים כבירי הרוח בארצות שונות, שם הפיצו את תורת החסידות. בעוד שרבי אברהם “המלאך” התגורר במדינת וואהלין, הרי שרבי מענדל’י מויטבסק התגורר ברוסיה ושם הפיץ את תורת החסידות בסיוע תלמידיו הגדולים. <br /> <br /> באותם שנים בערה במלוא עוזה המלחמה הגדולה עם המתנגדים, ולשם כך היה דרוש איש אשר רוח בו שידע לעמוד מול המתנגדים. באסיפה שנערכה באותה תקופה בראשות רבי אברהם המלאך, הוחלט למנות וועד הנהגה בראשו יעמוד מסדר כללי, אשר לו יהיה הכח והרשות לתת פקודות לכל המרכזים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. לתפקיד ה’מסדר כללי’ נבחר אדמו”ר הזקן, שאכן מאז במשך שלוש שנים היה טרוד בנסיעותיו בין תלמידי המגיד לחזקם ולעודדם. <br /> <br /> בתום שלוש השנים נסע רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש עם שלוש מאות איש עמו. זמן קצר קודם לכן ייסד אדמו”ר הזקן מרכז תורה בליאזני, הלא הם [[חדרים (תקופת אדמו&quot;ר הזקן)|ה'חדרים']]. ל’חדרים’ אלה התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור, שישבו ושקדו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו”ר הזקן. <br /> <br /> שנה זו, [[תקל&quot;ו]] (1776), היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב&quot;די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והכל ידעו, כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש – הזרם ה[[חב&quot;ד]]י.<br /> <br /> זמן רב היה אדמו”ר הזקן נתון בהתלבטות אם להצטרף אל רבי מענדל’י מויטבסק בנסיעתו לארץ הקודש. בתחילה חשב שלא לנסוע, ואף נימק זאת במכתבו לרבי ישראל מפולוצק: “...הסיבה העיקרית היא כי על מי אוכל לעזוב את אנ”ש אחינו בני ישראל...”. בהמשך המכתב הוא מזכיר את דברי המגיד על כך ש[[הבעל שם טוב]] לא עלה בידו לעלות לארץ הקודש: “יש נשמות שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ” (אגרות קודש אדמוה”ז ח”א עמוד רב). <br /> <br /> רבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, בשעה שאדמו&quot;ר הזקן החליט בכל זאת להצטרף אליו. הוא לקח את תלמידיו ונסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל’י, והודיעו כי הוא מבקש להצטרף עמו לנסיעה. רבי מענדל’י וגדולי תלמידיו, חבריו של אדה”ז, שכנעו אותו נמרצות שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. <br /> <br /> לא קלה היתה החלטתו של אדמו”ר הזקן. אף מורו ורבו המגיד התגלה אליו בחלום והורה לו להישאר. שעות ארוכות מדי יום, במשך שבוע שלם, הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו. בתום אותו שבוע גורלי החליט אדמו”ר הזקן להישאר ברוסיה. <br /> <br /> רבינו הזקן נשאר במוהילוב, בעוד שאר אהוביו ממשיכים בדרכם לארץ הקודש. רק בתחילת חודש אלול של אותה שנה עזב אדמו”ר הזקן את מוהילוב בדרכו חזרה אל קהילת הקודש שבליאזנא, לאחר שראשי הקהילה, אנשים פשוטים אך יראי אלוקים ומחבבי בני תורה, קיבלו על עצמם להחזיק ולכלכל את אדמו”ר הזקן, שלושת אחיו ומשפחותיהם יחד עם כל האברכים ותלמידי החדרים. כמו כן קיבלו על עצמם לארח בסבר פנים יפות את החסידים האורחים שהגיעו מכל קצוי רוסיה וליטא מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו, להסתופף בצילא דמהימנותא. <br /> <br /> חודשים מספר ארכה הדרך חזרה לליאזנא, ובעיצומו של חודש שבט תקל”ח הגיע צלחה בחזרה לליאזנא. <br /> <br /> בתחילה הנהיג רבי מענדל’י מויטבסק את הנהגת החסידים מארץ הקודש על ידי מכתבים ושד”רים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. <br /> <br /> באותם ימים רבינו הזקן כבר היה מנהיג נכבד בעמיו, ואלפי חסידים הסתופפו בצילו. למרות כל זאת, השתוקקותם לדמות של ‘[[רבי]]’ שיהיה לידם בגשמיות, אשר יבוא ויצא לפניהם - הלכה והתעצמה. הם לא הסתירו שאיפה זו מרבי מענדל’י. הוא הורה להם כי למרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ”הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים . . שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים”, “גדולי העצה מפורסמים בתורה וביראת ה’ הנמצאים עמהם במקומות מושבותם”. <br /> <br /> צדיקים אלה עליהם התכוון רבי מענדל’י, היו רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד”ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, “וכבוד הרב מו”ה שניאור זלמן (אדמו&quot;ר הזקן) ד’ ישמרם ויה’ שמם לעולם. והחוט המשולש וכו’. אשר בע”ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת”. <br /> <br /> בכך נתן רבי מענדל’י הרשאה לאנ”ש ברייסין להשען על האילנות הגדולים והמפורסמים במדינת רייסין, לשאול בעצם ולהקשיב לדעתם. <br /> <br /> מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מענדל’י הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה’ ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. <br /> <br /> לימים חש רבי מנחם מענדל כי למרות התאמצותו ויגיעתו לנהל את עדת החסידים מרחוק על ידי המכתבים, הרי שיש מחסידיו שהחלו לשוטט במקומות אחרים כדי לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מפולין את ‘החוזה’ מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה. <br /> <br /> כשהבין רבי מענדל’י שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט לעשות מעשה. <br /> <br /> בשנת תקמ”ו הוא משגר אגרת מיוחדת לחברו-תלמידו אדמו&quot;ר הזקן, אותה הוא פותח בשבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: <br /> <br /> “אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה”ה כבוד אהובנו ידיד ה’ וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק”ש מוהר”ר שניאור זלמן נ”י”. <br /> <br /> באגרת זו מורה רבי מענדל’י לחברו-תלמידו הדגול, רבי שניאור זלמן, כי הגיע הזמן שיקבל על עצמו את עול הנהגת החסידים בחוץ לארץ כ’[[רבי]]’ ו’נשיא’ לכל דבר ועניין. בקשתו זו של רבי מענדל’י הגיעה בהפצרה ודרישה גם יחד: <br /> <br /> “ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה’ לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה’ אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה’ ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה’”. <br /> <br /> רבי מענדל’י מבקש במפגיע כי לא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו להיות רועה לעדת החסידים כי “רועה נתנו ה’”. הצדיק השוהה בטבריה אף מוסיף ומבטיחו נאמנה בברכת הצלחה “לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו’”. <br /> <br /> רבי מענדל’י אף מתווה לפניו דרכי הנהגה על פיהם ינהיג את עדת החסידים: <br /> <br /> “ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא היתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאד מטומאת הגוים”. <br /> <br /> באותם ימים רבינו הזקן כבר היה מנהיג נכבד בעמיו, כאשר אלפי חסידים הסתופפו בצילו, וב’חדרים’ שלו היו מאות תלמידים גאונים, קדושים ובעלי תריסין, שכל אחד מהם היווה ברכה בפני עצמה. <br /> <br /> למרות זאת רבינו הזקן לא שש לקבל על עצמו את התואר ‘רבי’ ו’נשיא’ עם כל העול הכרוך בזה. ביום ראשון “לסדר ‘ונחנו מה’ שנת תקמ”ח” משיב רבי שניאור זלמן במכתב שנכתב מעומק לבו הטהור: <br /> <br /> “ישא ברכה מאת ה’. העולה להר ה’ והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו”ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו’ וכו’ מורינו ורבינו הרב ר’ מנחם מענדיל שיחי’ נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו. <br /> <br /> “הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ”ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי. <br /> <br /> “אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה”ו ואיש על דגל”ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי”ם י”נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ואבה ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם”. <br /> <br /> מכתב זה נכתב כארבעה חדשים לפני הסתלקותו של רבי מענדל’י. <br /> <br /> רבינו הזקן חושש לקבל על עצמו את העול, אך למרות זאת הוא מסכים - לא לפני שהוא מבקש ומפציר בצדיק כי יעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות.<br /> <br /> רבי מענדל’י מצידו לא שקט על שמריו, ובמכתבים נוספים עודד את חסידיו ברוסיה לקבל על עצמם את עול הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ”ח, זמן קצר לפני הסתלקותו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר אל רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה: <br /> <br /> “..כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים .. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד’, ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד’ היקר בעיניו”. <br /> <br /> בעקבות זאת חסידי רוסיה קיבלו על עצמם את נשיאותו של רבינו הזקן שזה מכבר החל אורו להתפשט ולהאיר מליאזנא לכל היהודים ברוסיה “ואור החסידות התחיל להאיר במדינתנו ביתר שאת ויתר עז”. <br /> <br /> חמש-עשרה שנה לאחר הסתלקות הרב המגיד, קיבל אדמו”ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם של החסידים בכל המובנים. <br /> <br /> ==מאסריו==<br /> [[תמונה:מבצר מאסר אדמוהז.jpg|left|thumb|450px|המבצר בפטרבורג בו ישב אדמו&quot;ר הזקן במאסר]]<br /> :::'''לערך המלא: [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן]]'''. <br /> [[חסידות חב&quot;ד]] הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של המתנגדים-מזה ושל המשכילים-מזה. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ&quot;ט]] (1799) אף נאסר על-ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של ה[[מתנגד]]ים והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר ב[[פטרבורג]], כאשר עונש מוות, המיועד למורדים במלכות, מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול, ב[[יום שלישי]] [[י&quot;ט כסלו תקנ&quot;ט]] לפנות ערב, כאשר קרא בתהילים את הפסוק &quot;פדה בשלום נפשי&quot;. יום צאתו לחירות, י&quot;ט בכסלו, הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב&quot;ד והקרובים אליהם.<br /> <br /> במאסר השני בשנת [[תקס&quot;א]] לא ישב במאסר כבד כבראשונה, אך המלשינות הייתה כבדה יותר ויצא לחירות בנר שלישי או חמישי של [[חנוכה]].<br /> <br /> ==ספרו העיקרי - התניא==<br /> :::'''לערך המלא: [[ספר התניא]]'''.<br /> במשך עשרים שנה משנת [[תקל&quot;ה]] (1775) כתב אדמו&quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב&quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ&quot;ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. <br /> <br /> מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &quot;כפרני&quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו. <br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ז]] (1797) שלח אדמו&quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר' [[זושא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&quot;ר הזקן ב-כ' כסלו [[תקנ&quot;ז]]. <br /> <br /> בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל. <br /> <br /> בספר זה מצויים יסודותיה של תורת חב&quot;ד ופנימיות התורה. הספר מבאר בהרחבה את מבנה נפש האדם ואת מערך הכוחות הפועל בקרבו; הוא חודר לעומקן של בעיות פילוסופיות מקיפות, כמו היחס בין הבורא לעולם, בריאת [[יש מאין]], [[אחדות ה']], מטרת התורה והמצוות וכדומה, והוא סולל לפני האדם דרך בטוחה וקלה להגיע לדרגות נעלות ולעבוד את ה' כראוי.<br /> <br /> ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&quot;ה על עולמו. הבעש&quot;ט חידש שההשגחה של הקב&quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו&quot;ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעש&quot;ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל. <br /> <br /> השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&quot;א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין &quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&quot;. <br /> <br /> כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב&quot;ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&quot;ט &quot;[[יפוצו מעינותיך חוצה]]&quot;.<br /> <br /> ==בליאדי==<br /> בעיירה [[ליאדי]] התיישב אדמו&quot;ר הזקן ב[[י&quot;ד מנחם אב תקס&quot;א]].<br /> <br /> מאז בואו של אדמו&quot;ר הזקן לליאדי התווספו לעדת החסידים עשרות אלפי חסידים.<br /> <br /> לאחר מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן ביקשו השלטונות שאדמו&quot;ר הזקן יקבע את מקומו בעיר פטרבורג. הדבר גרם צער רב לחסידים. באותה עת היה בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי. כשראה את אדמו&quot;ר הזקן התפעל ממנו ורצה לפגוש אותו. אחד מהחסידים סיפר לנסיך את גדולת אדמו&quot;ר הזקן ואיך שרבבות אנשים מכבדים אותו, ובתוך כך סיפר לו על הצער הגדול שיש לחסידים מזה שהשלטונות רוצים שאדמו&quot;ר הזקן ישאר לגור בפטרבורג.<br /> <br /> כשפגש הנסיך את אדמו&quot;ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו&quot;ר הזקן הסכים והתיישב בעיירה ליאדי.<br /> <br /> הנסיך ציווה לבנות בית עבור אדמו&quot;ר הזקן וחסידיו, וב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, הגיע אדמו&quot;ר הזקן בלווית חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. <br /> <br /> כל ימי שבתו של אדמו&quot;ר הזקן בליאדי היו ימים של קורת רוח. עבודתו בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ואוקראינה. גם מה[[מתנגד|מתנגדים]] הונח לו ויכול היה לעבוד את עבדותו ללא הגבלה.<br /> <br /> ==מלחמת צרפת רוסיה==<br /> {{ערך מורחב|ערך=מלחמת נפוליאון}}<br /> <br /> מיד בפרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה כ&quot;ק רבינו הזקן את דעתו בפני החסידים, שבמידה ונפוליאון יינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח&quot;ל. אשר על כן עשה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י&quot;ד תמוז שנת תקע&quot;ב (1812 למניינם) – שלח כ&quot;ק רבינו הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרה&quot;ח ר' [[משה מייזליש]]).<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. כ&quot;ק רבינו הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; &quot;ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא&quot;.<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה כ&quot;ק רבינו הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, כ&quot;ט מנחם-אב, ער&quot;ח אלול שנת תקע&quot;ב. כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ביחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהיתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.<br /> <br /> בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם כ&quot;ק רבינו הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, גם את מיטותיהם ושולחנותיהם. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים שני נעלי-בית בלויים, וכ&quot;ק רבינו הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.<br /> <br /> זמן קצר לאחר עזיבתו של כ&quot;ק רבינו הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו כשהוא מלווה באנשי חייל, הוא מיהר אל מקום ביתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של כ&quot;ק רבינו הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מכ&quot;ק רבינו הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.<br /> <br /> במשך מאה וארבעים יום היו כ&quot;ק רבינו הזקן וביחד עימו שלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך הקשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של כ&quot;ק רבינו הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון היחל לנחול מפלות, וכפי שכותב כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי, וזה לשונו: &quot;ובי&quot;ט כסלו שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר...&quot; <br /> <br /> כאשר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב&quot;ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי בנו וממשיך דרכו.<br /> <br /> == הסתלקותו ==<br /> ביום שישי י&quot;ב טבת הגיעו לכפר פייענא, אך מרוב חלישות ומצערו הרב על שעוללו חיילי נפוליון ליהודים, נפטר בליל מוצאי שבת פרשת שמות [[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]]. משם הובא לקבורה בעיר [[האדיטש]].<br /> <br /> על תפלת ערבית קודם פטירתו של אדמו&quot;ר הזקן סיפרו בניו שהייתה &quot;בדעה צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה&quot;. <br /> <br /> === דיבורים אחרונים ===<br /> ב'ספר השיחות תרצ&quot;ט' עמוד 338 נדפס סיפורו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], על דברים שאמר אדמו&quot;ר הזקן &quot;במוצאי שבת קודש האחרון לפני הסתלקותו:<br /> <br /> &quot;דער וואס וועט זיך האלטן אן מיין קליאמקע וועל איך אים טאן א טובה (=זה שיאחז ב&quot;ידית&quot; שלי אעשה לו טובה) בעלמא דין ובעלמא דאתי&quot;.<br /> ובהמשך מביא ש&quot;יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ומפורט פירוש אחד&quot;.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] כ&quot;ד טבת [[תרנ&quot;ז]] הזכיר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] פתגם זה באומרו: &quot;דער וואס האלט זיך אן דעם רבי'נס קליאמקע היט אים דער רבי [=שומר עליו הרבי] אין גשמיות און אין רוחניות&quot; ('אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך ד ע' רמא). <br /> <br /> בספר 'לקוטי ספורים' מובא סיפור בשם ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]:<br /> ידוע שכ&quot;ק אדמוה&quot;ז . . נסתלק במוצשב&quot;ק (כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג) קודם הסתלקותו אמר לנכדו הרה&quot;ק הרמ&quot;מ בעל צ&quot;צ זצ&quot;ל בזה&quot;ל: מענדל פרעג! (=שאל!) והוא לא הרגיש מה היתה כוונתו מה שישאל ממנו. ואח&quot;כ אמר שכוונתו היתה שאצל בנו הרה&quot;ק ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק|ברוך שלום]] זצ&quot;ל חסרו לו פס ידו הימנית והאצבעות מלידה, והיתה אח&quot;כ שאלה גדולה לענין הנחת תפילין על איזה יד יניח (עי' שו&quot;ת צ&quot;צ חלק או&quot;ח סי' ה' ו' זיי&quot;ן), ואמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצ&quot;צ שכוונתו היתה שישאל על זה.<br /> <br /> ברשימה אחרת של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הוזכרו דברים שאמר אדמו&quot;ר הזקן לנכדו קודם הסתלקותו. דברים אלו שמע מאביו, אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב.<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מספר שרבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק}|ברוך שלום]], בן אדמו&quot;ר הצמח צדק סיפר: . . ששמעתי מכ&quot;ק אאזמו&quot;ר הזקן במוצאי שבת האחרון בגופו הקדוש בעולם זה שאמר לכ&quot;ק דודי הר' נחום, ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללי', יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן הגוף הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות הנשמה בגוף, ומזה הוא התרגשותי.<br /> <br /> === הסתלקותו מיד לאחר הבדלה ===<br /> באגרת שכתב אדמו&quot;ר האמצעי אחר הסתלקות אביו, בחורף תקע&quot;ג, הוא כותב - לפי העתקה חלקית שנדפסה ב'אגרות-קודש' ע' רלד:<br /> הנה וודאי הגיע אליהם השמועה . . אוי לנו כי נפלה עטרת ראשינו . . רוח אפינו משיח ה' . . וביום הגיע השמועה הרעה הזאת אלי לכאן קרימענצוק, כי לא זכיתי להיות בשעת הסתלקותו, נפלתי לארץ . . וגם אחי ידידי ר' חיים אברהם לא הי' בשעת הסתלקותו כי הי' מוטל על ערש דוי באותו יום, כי נסתלק נר האלקי' ביום שב&quot;ק פ' שמות מיד אחר הבדלה ונקבר . . וע&quot;כ לא ידענו שום צואה מאיתו לא בדברים ולא בכתב.<br /> <br /> מכאן שאדמו&quot;ר הזקן הסתלק מיד אחר הבדלה.<br /> <br /> === חדר ההסתלקות ===<br /> ברשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה - מסופר בשמו של ה[[שד&quot;ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]:<br /> רבנו ציוה לפני הסתלקותו (בכפר פיענא) שהחדר בו תהיה הסתלקותו ישאר סגור, ורק החפץ להתפלל יורשה להכנס אליו, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים הקלים ביהדותם - שישתדל בעה&quot;ב להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעה&quot;ב (הגוי).<br /> <br /> יש לציין כי סגירת החדר מוזכרת במקור קדום יותר, בספר 'שבחי הרב', אך שם לא צויין שהיה זה בציוויו של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> === קבורתו ===<br /> [[תמונה:אוהל אדמוהז.jpg|left|thumb|250px|אוהל אדמו&quot;ר הזקן המשופץ בהאדיטש]]<br /> ארועי כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג לא תמו, עד למחרת, יום ראשון, שאז הובל רבינו הזקן לקבורה בעיר האדיטש. על-כך סיפר כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ - להלן בתרגום מהנדפס ב'ספר השיחות קיץ ה'ש&quot;ת' ע' 96:<br /> כ&quot;ק אאזמו&quot;ר הרה&quot;ק צמח צדק וכ&quot;ק הרה&quot;ח ר' [[נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)]] היו בכפר פיענא עם אדמו&quot;ר הזקן אחרי הסתלקותו. <br /> <br /> ביום ראשון כ&quot;ד טבת הם נסעו אחרי העגלה בה הונח ארון הקודש של אדמו&quot;ר הזקן. עניני הפלא שארעו בעת נסיעת ארון הקודש רשומים אצלי מ&quot;רשימת נפלאות רבינו&quot;, אותה רשם הרבי הצמח-צדק במשך קרוב לשבעים שנה...&quot;<br /> <br /> אותם ארועים מפליאים לא נתפרשו ע&quot;י אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הרב פרלוב מספר בספרו מה ששמע: ...והי' זה בימות החורף (כ&quot;ד טבת) ששם השלג אז הרבה ועמוק מאד, ולקחו אותו בעגלה שקורין שליטן שבעגלה עם אופנים (רעדער) אי-אפשר לנסוע אז, וליוו אותו כ&quot;ק הצ&quot;צ זצ&quot;ל וגיסו ר' נחום זצ&quot;ל בנו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי זצ&quot;ל ובדרך המה ראו פלאות עד אין שיעור, שכמה פעמים ראו איך שהשליטן מתהפך מחמת ההרים ממש של שלג קפוא אבל לא נתהפך אף פעם, ופעם א' עמד השליטן והמה ראו שהרבי זצ&quot;ל כמו הגביה את-עצמו ושוכב באויר, המה נתפחדו מאד והביטו תחת השליטן וראו שחזיר נכנס תחתיו וגירשו אותו ושכב רבינו זצ&quot;ל על מקומו כמקודם.<br /> <br /> === נוסח המצבה ===<br /> מסופר שאחר הקבורה קבע אדמו&quot;ר הצמח-צדק את דירתו בהאדיטש, ומסתבר להניח שהוא - ביחד עם חותנו אדמו&quot;ר האמצעי - היו אלו שקבעו את הנוסח הנחרת על מצבת רבנו: נוסח זה נעתק מן המצבה המקורית ע&quot;י מר יוסף ליב שניאורסאהן, ונדפס לראשונה בספר 'הרב מלאדי' ע' 165 (המצבות הקבועות כיום על קיר האהל הן מאוחרות, ונעשו לפי העתקה זו). <br /> <br /> בעניין זה יש לציין שלמרות שמופיע בכמה מקומות ('לקוטי שיחות' כרך טז ע' 4-33) שהתסלקות אדמו&quot;ר הזקן הייתה במוצאי שבת, הרי שבנוסח המצבה נרשם שהיתה: &quot;ביום ראשון בשבת&quot; - וכך גם בנוסח הנחרת על המצבה המחודשת של אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב, שהיה למראה עיני כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ולא ב&quot;מוצאי שבת קודש&quot;.<br /> <br /> == ציור דמותו ==<br /> :::'''לערך המלא ראה: [[ציור אדמו&quot;ר הזקן]]'''<br /> [[ציור אדמו&quot;ר הזקן|ציור תואר אדמו&quot;ר הזקן]], צויר בעת מאסרו הראשון בשנת [[תקנ&quot;ט]]. בשנת תרכ&quot;ב סיפר [[חסיד]] כי שמע את [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בזו הלשון: &quot;הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים&quot;. אותו חסיד גם העיד ש&quot;כעבור כשתי שנים או שלש&quot;, [[תרכ&quot;ד]]-[[תרכ&quot;ה]], כבר נשמע בין החסידים, אשר אחד האדונים הגבוהים ב[[פטרבורג]] צייר את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן בעת אשר ישב בבית האסורים&quot;.<br /> <br /> עדיין אינו ברור, האם התמונה המקורית צויירה בצבעים, או שמא בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים. <br /> <br /> הפריט הקדום ביותר הנשמר כיום מהציור המקורי הוא טופס מן ההדפסה הראשונית של התמונה, בפורמט גדול, שנעשתה ע&quot;י ר' שמריה שניאורסאהן. טופס כזה מוצג כעת לפני המבקרים בתערוכת [[ספריית ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן חיבר [[עשרת הניגונים|עשרה ניגונים]] והם:<br /> *[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]<br /> *[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]<br /> *[[ארבע בבות (ניגון)|ארבע בבות]]<br /> *[[בני היכלא (ניגון)|בני היכלא]]<br /> *[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]<br /> *[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]<br /> *[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]<br /> *[[ניגון דבקות שבת (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]<br /> *[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]<br /> *[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''אביו:''' [[ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|רבי ברוך]]<br /> '''אמו:''' [[רבקה (אם אדמו&quot;ר הזקן)| הרבנית רבקה]]<br /> '''רעייתו:''' [[הרבנית סטערנא]]<br /> <br /> '''בניו:''' <br /> *[[אדמו&quot;ר האמצעי|רבי דובער]].<br /> *[[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|רבי חיים אברהם]].<br /> *[[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)|רבי משה]].<br /> <br /> '''בנותיו:'''<br /> *[[פרידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית פרידא]].<br /> *[[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]].<br /> *[[רחל (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית רחל]].<br /> <br /> '''אחיו:'''<br /> *[[יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי יהודה לייב]]<br /> *[[מרדכי (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי מרדכי]]<br /> *[[משה (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי משה]]<br /> <br /> '''אחותו:'''<br /> *[[שרה (אחות אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית שרה]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן|משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ימי חב&quot;ד - אדמו&quot;ר הזקן|ימי חב&quot;ד - אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> *[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן|ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הזקן|ניגוני אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[בית רבי]]<br /> * [[תולדות אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> * במוסף [[התמים]] של [[שבועון בית משיח]], פורסמה סדרה אודות תלמידיו הגדולים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://chabadlibrarybooks.com/16093 הספר] [[ליקוטי תורה (ספר)|ליקוטי תורה]] באתר חב&quot;ד-לייבורי<br /> <br /> ==מקורות==<br /> &lt;references/&gt;<br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[מגיד ממעזריטש]]|הבא=[[אדמו&quot;ר האמצעי]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|3]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הזקן|*]] <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן|*]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=44552 2010-01-13T19:00:28Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>'''חודש כסלו''' הינו החודש השלישי בחודשי השנה. חודש זה הוא החודש הגדוש ביותר בחגים ומועדים חסידיים, ונקרא גם &quot;חודש הגאולה&quot; ו&quot;החודש החסידי&quot;.<br /> <br /> ישנה הוראה מיוחדת של [[הרבי]] בקשר לחודש זה, והיא [[לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו|ללמוד בכל יום מימי חודש זה]] [[תורה]] מכל אחד מ[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|הנשיאים]] החל מ[[הבעש&quot;ט]].<br /> <br /> ==[[פורטל:ימי חב&quot;ד|ימי חב&quot;ד]]==<br /> <br /> ===אירועים===<br /> <br /> *ביום [[ראש חודש כסלו תשל&quot;ח]] - יצא [[הרבי שליט&quot;א]] מבנין [[770]] לביתו שברחוב פרזידנט, לראשונה מאז האירוע שהתרחש בשמחת תורה [[תשל&quot;ח]].<br /> <br /> *ביום [[ג' כסלו תרפ&quot;ט]] - נערכו קישורי התנאים של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] עם [[הרבנית חיה מושקא]] בעיר [[ריגא]]. <br /> <br /> *ביום [[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] - הספרים [[משפט הספרים|שנגנבו]] חזרו לבית משיח - [[770]], ע&quot;פ נפסק בית המפשפט מיום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] כי [[דידן נצח]]. <br /> <br /> *ביום [[ה' כסלו תקס&quot;ד]] - התקיימה חתונת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (בהיותו בן 14 שנים!) עם בת דודתו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]] בתו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> *ביום [[י' כסלו תקפ&quot;ז]] - [[אדמו&quot;ר האמצעי]] יצא לחירות ממאסרו ב[[ויטבסק]]. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;א כסלו תרפ&quot;ט]] - התקיים ה&quot;אופרופעניש&quot; (שבת חתן) של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בעיר [[ריגא]], במנין [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> *ביום [[י&quot;ג כסלו תקס&quot;ח]] - התקיימה חתונת הרב [[ברוך (נכד אדמו&quot;ר הזקן)]].<br /> <br /> *ביום [[י&quot;ג כסלו תשמ&quot;ו]] - פסק בית המשפט הפדרלי ב[[ארצות הברית]] אשר המלך - [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] - לא מעיד ולא מעידין אותו. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] - נשא [[הרבי שליט&quot;א]] לאשה את בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - [[הרבנית חיה מושקא]]. החתונה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. <br /> <br /> *ביום [[ט&quot;ו כסלו תק&quot;י]] - בגיל 5 התקבל [[אדמו&quot;ר הזקן]] כאחד מחברי החברה קדישא בעיירה ליאזני. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;ט כסלו תקנ&quot;ט]] - יצא [[אדמו&quot;ר הזקן]] מ[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|מאסרו]] ב[[פטרבורג]]. יום זה נקבע לדורות כחג הגאולה וכ[[ראש השנה לחסידות]]. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;ט כסלו תקע&quot;ו]] - נגאל הרב [[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)]] מידי הכמרים שלקחוהו לאחר שניצח אותם בוויכוח שקיים איתם על ענייני הדת.<br /> <br /> *ביום [[י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו]] - החל [[משפט הספרים]].<br /> <br /> *ביום [[כ' כסלו תקנ&quot;ז]] - נגמרה הדפסת [[ספר התניא]] הראשונה. <br /> <br /> *ביום [[כ' כסלו תקנ&quot;ט]] - גמר גאולת [[אדמו&quot;ר הזקן]], לאחר ששהה שלוש שעות בבית ה[[מתנגד]]. כשיצא משם אדמו&quot;ר הזקן התבטא, כי כל ימיו במאסר (נ&quot;ג יום) לא היו לו קשים כמו אותן שלוש שעות בביתו של המתנגד.<br /> <br /> *ביום [[כ' כסלו תשמ&quot;ו]] - החלה שמיעת העדויות ב[[משפט הספרים]]. <br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ו כסלו תקנ&quot;ז]] - הגיע [[ספר התניא]] הראשון לידי [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ו כסלו תרכ&quot;א]] - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נכנס בבריתו של [[אברהם אבינו]].<br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ז כסלו תקס&quot;א]] - (לפי הגירסה הראשונה) - [[אדמו&quot;ר הזקן]] שוחרר ממאסרו השני ב[[פטרבורג]] (ממאסרו ב[[כ&quot;ד תשרי תקס&quot;א]]).<br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ט כסלו תקס&quot;א]] - (לפי הגירסה השניה) - שוחרר [[אדמו&quot;ר הזקן]] ממאסרו השני.<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *ביום [[ראש חודש כסלו תרנ&quot;ח]] - נולד הרב [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] וגיסו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> *ביום [[ט' כסלו תקל&quot;ד]] - נולד [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לאביו [[אדמו&quot;ר הזקן]] ולאמו [[הרבנית סטערנא]]. <br /> <br /> ===[[הסתלקות|נסתלקו]]===<br /> <br /> *ביום [[ט&quot;ו כסלו]] - נפטר הרב [[חיים חייקיל (גיס אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> <br /> *ביום [[ט' כסלו תקפ&quot;ח]] - [[הסתלקות|הסתלק]] [[אדמו&quot;ר האמצעי]] בהיותו בעיר ניעזשין (פלך טשרניגוב) בחזרתו מאוהל אביו [[אדמו&quot;ר הזקן]] - ושם מנוחתו כבוד. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;ח כסלו תרל&quot;ז]] - נפטר אדמו&quot;ר [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] ומנוחתו כבוד בעיר [[אוורוטש]].<br /> <br /> *ביום [[י&quot;ט כסלו תקל&quot;ג]] - הסתלק רבי דובער, [[המגיד ממעזריטש]] ומנוחתו כבוד בעיר [[אניפולי]].<br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ד כסלו תרפ&quot;ו]] - נפטר הרב ה[[חסיד]] ר' [[דוד צבי חן]]. מנוחתו כבוד בחלקת חב&quot;ד ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש כסלו|*]]<br /> {{חודשי השנה}}<br /> [[קטגוריה:חודשי השנה]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=44551 2010-01-13T18:56:34Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}[[תמונה:הרבי שליטא.jpg|left|thumb|300px|הרבי שליט&quot;א]]{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי מנחם מענדל שניאורסון - נשיא [[דור השביעי]] ו[[מלך המשיח]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון)''' (מכונה בעגת [[חסידי חב&quot;ד]] '''הרבי''' או '''אדמו&quot;ר שליט&quot;א''', ו'''הרבי מליובאוויטש''' בחוגים אחרים). נולד ב[[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] - (18 באפריל 1902) בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולאייב]] לאביו הגאון, החסיד והמקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], ולאמו, [[הרבנית חנה]]&lt;ref&gt;הרבי הינו נין נכדו של [[הצמח צדק]] וקרוי על שמו&lt;/ref&gt;. הרבי משמש כנשיא השביעי של תנועת חב&quot;ד. יחד עם זה הרבי רואה את עצמו כנשיא לכל היהדות כולה. הרבי מעורב הרבה בקורה עם עם ישראל ב[[ארץ ישראל]] ובתפוצות, חלק ממעורבתו הם מאבקיו לזהות היהודית ולקיום ה[[מצוות]], ודאגתו הרבה לכל יהודי. הרבי נודע כבקי עצום בתורה, ספרותו התורנית של הרבי מקיפה את כל חלקי התורה. תפקידו של הרבי - כפי שהוגדר על ידו - להוביל את עם ישראל ל[[גאולה]] קרובה. <br /> <br /> ביום [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] הרבי נסתר לעיני בשר. כל חסידי חב&quot;ד ויהודים רבים נוספים מאמינים ובטוחים כי הרבי יתגלה תיכף ומיד כ[[מלך המשיח]] ויוביל את כל היהודים ל[[ארץ ישראל]] ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. והמאורע המצער, כנראה, אינו אלא חלק מתהליך הגאולה.<br /> <br /> ==שנות צעירותו==<br /> לומד בשקידה עצומה בהדרכת אביו המקובל ומצליח כבר בשחר נעוריו לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עומד לימין אביו בדנייפרופטרובסק בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]]. <br /> <br /> את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה השקפת עולמו והיתה למסכת סדורה וברורה. במכתב לנשיא יצחק בן צבי משנת [[תשט&quot;ז]] כותב הרבי &quot;מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות...&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ח]] עומד לימין אביו ומסייע לו בין השאר בהנהגת הקהילה, ובאירגון עזרה לפליטי פולין המגיעים בהמוניהם ל[[יקטרינוסלב]] עקב מלחמת העולם הראשונה.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] מבקר ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצב אחיו [[דובער]], במסגרת ביקור זה ביקר גם ב[[תומכי תמימים חרקוב]]. &lt;ref&gt;[[היום יום]] מהדורת [[תשס&quot;ט]]&lt;/ref&gt; בשנת [[תרפ&quot;ג]] נוסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ד]] - 1924 (למניינם) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של האדמו&quot;ר הקודם כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (רבי יוסף יצחק) נ&quot;ע. ממלא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ומוגדר כ&quot;שר ההשכלה&quot; של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. עומד לימינו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחמתו הקדושה והמפורסמת לתהילה, לשמירת קדשי ישראל ברוסיה הסובייטית, באותה תקופה מועיד אותו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא (ע&quot;פ הוראת אביו - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]).<br /> <br /> בחודש תשרי [[תרפ&quot;ה]] נוסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באותן שנים עד צאתו מרוסיה), ובאותה תקופה נפגש עם הגאון הרב יוסף ראזין מרוגאצ׳וב ומקבל ממנו סמיכה לרבנות, ומכאן ואילך באים הרבה בקשרי מכתבים.<br /> <br /> בחודש חשון [[תרפ&quot;ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אח&quot;כ שהה בלנינגרד.<br /> <br /> כשנאסר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (בסיוון [[תרפ&quot;ז]]), היה הרבי מראשי המתעסקים בפעילות ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> בחודש חשון תרפ&quot;ח עוזב הרבי את גבולות ברית המועצות, ומצטרף ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ששהה בריגא ומשמש כמזכירו האישי.<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ט]] - (1929 למניינם) מפנה אליו חותנו, כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], שואלים בענייני הלכה, קבלה וחסידות ומטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.<br /> <br /> ==נישואין==<br /> [[תמונה:הרבי ברלין.jpg|left|thumb|250px|הרבי, ברלין, מעט אחרי נישואיו]]<br /> <br /> ביום [[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] נשא הרבי לאשה את ביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - [[הרבנית חיה מושקא]]. שמחת החותנה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]].<br /> <br /> מסדר הקידושין בחתונת כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ היה הרבי הריי&quot;צ בעצמו וגם את השבע-ברכות אמר הוא בעצמו בקול רם ונעים במתיקות ודביקות עצומה נפלאה מאד, עד שנשתוממו והתפעלו כל השומעים, וכולם פה אחד אמרו שמיום היותם לא שמעו כזאת. <br /> <br /> כאשר אמר הרבי את הברכות, קרא לפתע אחד החסידים -שזכה לראות את פני כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע -בהתפעלות גדולה: אוי, הרבי (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) הרי מסדר קידושין! <br /> <br /> חסידים שנכחו בחתונה מספרים כי כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הלך משולחן לשולחן כשהוא נושא מגבת על כתיפו כמו מלצר וכך חילק את המשקה ובירך את המסובים. <br /> <br /> אחר הסעודה, בשעה שלוש וחצי לערך, עמדו הקהל והאדמו&quot;רים שהשתתפו בשמחת החתונה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין). <br /> כשישבו האדמו&quot;רים לנוח מעט, לקח הרבי הריי&quot;צ את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חב&quot;ד במהירות. האדמו&quot;רים נפרדו לשלום והלכו לביתם. <br /> <br /> על חתונתו של כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ מסופר, שלפני החופה שאל הרה&quot;ח ר' [[בערל משה שמוטקין]] את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והרבי השיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו...&quot;<br /> <br /> == בברלין ==<br /> משנת [[תרפ&quot;ט]] הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]] התגוררו בברלין בירת גרמניה. באותה תקופה הרבי הריי&quot;צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד. <br /> <br /> בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש [[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]]. <br /> <br /> == בפאריז ==<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|left|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> בפריז הרבי שקד על לימוד התורה בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון. <br /> <br /> מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;. <br /> <br /> כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|האגרות של הרבי הריי&quot;צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי הרבי הריי&quot;צ העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים. <br /> <br /> בתשרי [[תרצ&quot;ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], ומיד החל לבחון תלמידים, אלא שבגין היותו אזרח רוסיה, לא היו בידו אשרות מתאימות לשהייה בפולין, ומשום כך נאלץ לעזוב את המדינה, וביצוע התפקיד לא יצא לפועל. <br /> <br /> בשנים האחרונות שלפני השואה, רוב ההכנסות של הרבי הריי&quot;צ לעבודת הקודש שניהל, הגיעו מאגודת חב&quot;ד בארצות הברית. משלוחי הכספים עברו, על פי הוראת הריי&quot;צ, דרך הרבי בפריז; כך גם כספים שהועברו בכיוון ההפוך - מהרבי הריי&quot;צ לפעילות בארצות הברית - עברו דרך הרבי. <br /> <br /> מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של הרבי הריי&quot;צ. מאידך, הרבי הריי&quot;צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות הרבי הריי&quot;צ בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br /> <br /> == עזיבת אירופה ==<br /> [[תמונה:בצעירותו.jpg|left|thumb|250px|הרבי בצעירותו]]<br /> על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית. הצעדים המעשיים לכך החלו בחודש כסלו [[ת&quot;ש]], אז הוחלט לסדר מסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה. <br /> <br /> על שמו של יהודי בשם מאיר ב. הארטאן - בעצמו צאצא למשפחה חב&quot;דית שחש מחויבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת בית הרב -נשלח לרבי ולרבנית אישור המעיד על הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית (&quot;אפידייביט&quot;). באישור התמיכה הוזכרה גם העובדה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת החשמל, מקצוע שאמור להקל עליו את ההתבססות בארצות הברית. מצויידים באישור זה, הלכו הרבי והרבנית למשרד הקונסול האמריקאי בפריז והגישו בקשה לקבלת ויזה לארצות הברית. <br /> <br /> העסקנים השתדלו לפעול בכל האמצעים לזירוז האשרות, אולם בשל קשרי המלחמה הרעועים, הידיעות שהגיעו לארצות הברית מאירופה, היו מקוטעות ובלתי ברורות. העסקנים לא הצליחו לדעת האם הקונסול האמריקאי בפריז אישר לחתן הרבי ורעייתו את האשרות. <br /> <br /> ערב כניסת הנאצים לפריז, באביב [[ת&quot;ש]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br /> <br /> === בווישי === <br /> מספר ימים לפני [[חג השבועות]] ת&quot;ש (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת), הגיעו הרבי והרבנית לתחנת הרכבת בפריז על מנת לצאת מהעיר, אלא שהמונים צבאו על התחנה. רק בגין היות הרבי רשום בצבא, ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. <br /> <br /> הרבי והרבנית הצליחו להגיע לווישי תוך סיכון עצמי גדול. הם הגיעו העירה לפנות ערב של ליל חג השבועות. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר, והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון. <br /> <br /> בכל אותה תקופה עודד את הרבי את היהודים ואמר בפנים שיחות בעניני חסידות. וגם רשמם לעצמו.<br /> <br /> === בניס (ניצה) === <br /> בשלהי קיץ ת&quot;ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס שבדרום צרפת (במסמכים ומכתבים מהתקופה ההיא, נקראת העיר &quot;ניצה&quot;). <br /> <br /> בניצה התגוררו הרבי והרבנית שמונה (או תשעה) חודשים, עד תחילת קיץ תש&quot;א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם &quot;רושאנבי&quot; שהיה סמוך לתחנת רכבת. גם כאן, הסכנה הייתה גדולה ובאותה תקופה מיעטו לצאת לרחוב. היו ימים שהשלטונות הכריזו עוצר. ואכן, הרבי מיעט באותם ימים לצאת לרחוב מלבד בשבתות, כאשר הלך להתפלל בבית מדרש ששכן בתוך בית מלון גדול שהיה גדוש בפליטים יהודים. <br /> <br /> === קבלת הויזה לארה&quot;ב ===<br /> [[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ, מעט אחרי הגעת הרבי לארה&quot;ב, תש&quot;ב]]<br /> המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית.<br /> ההתעקבות הייתה עקב כך שתחילה הוגשו בקשות לויזה תחת התואר 'מנהיג רוחני', אולם בשל אי-תיאום הדוק, בתיק מסמכים שהוגש אל הקונסול האמריקני בניצה, נכתב על הרבי שהוא מהנדס ואף ידוע כעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים'). עד מהרה התברר כי המכשול הזה הוא אכן רציני, שכן הקונסול עמד על הסתירה והודיע כי מכיון שכך, הוא רואה את הטיפול בנושא כאשרה רגילה ולא כאשרה מיוחדת. מכאן הוא החל להערים קשיים חדשים, זאת למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן. <br /> <br /> בי&quot;ט כסלו תש&quot;א כתב הרבי הריי&quot;צ מברק לרבי כי אגודת חסידי חב&quot;ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות, מה שאמור היה להקל עליו את בקשת הויזה. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי&quot;צ והעסקנים. בקובץ &quot;כ&quot;ח סיון&quot; נכתב על אפשרות לפתרון החידה: &quot;התשובה לשאלה זו עדיין אינה ברורה. בעיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, מצטיירת דמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים&quot;. <br /> <br /> בכ&quot;ו אדר תש&quot;א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל הרבי הריי&quot;צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש&quot;א]] במרסיי. <br /> <br /> מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.<br /> <br /> ===ההפלגה לארצות הברית===<br /> לאחר קבלת הויזה לארצות הברית, החל הרבי לעסוק בנושא הנסיעה עצמה. התברר כי אפשר יהיה להפליג מהעיר ליסבון שבפורטוגל - מדינה שנותרה בנייטרליותה בכל שנות המלחמה. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה וויזות מעבר. גם בכך היה הרבי הריי&quot;צ מעורב, והוא שיגר מכתבים, לחץ בכמה מקומות, ולבסוף הרבי והרבנית קיבלו את כרטיסי ההפלגה לפורטוגל וכן את ויזות המעבר. <br /> <br /> לאחר שהרבי והרבנית הגיעו צלחה לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, שכן באותם ימים, מעטות היו הספינות האזרחיות שהפליגו לים הגדול. מי שבא לעזרתם היה ר' מרדכי ביסטריצקי ע&quot;ה ועמו חמיו הרה&quot;ח ר' לוי לאגאוויר הי&quot;ד. זה האחרון, וזוגתו רוחמה, היו מחסידי חב&quot;ד ששהו בצרפת וביקשו אף הם להפליג מפורטוגל. חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברה ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו. <br /> <br /> כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק. <br /> <br /> ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל הרבי הריי&quot;צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ&quot;לאגאוויר&quot; ל&quot;שניאורסאהן&quot;. הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מהרבי הריי&quot;צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה). <br /> <br /> ביום [[י&quot;ז סיון תש&quot;א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל. <br /> <br /> מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו הרבי הריי&quot;צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.<br /> <br /> ==הגעתם לארצות הברית==<br /> ב[[כ&quot;ח סיון תש&quot;א]], בשעת בוקר הטילה &quot;סורפא פינטא&quot; עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים.<br /> <br /> בשדה קיבלה אותם משלחת חסידים ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]].<br /> <br /> כמו כן הורה הרבי הריי&quot;צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו. <br /> <br /> ==שנים ראשונות בארצות הברית==<br /> מיד עם הגעתו של הרבי לארה&quot;ב נכנס בסוד הנהגתו הקדושה של האדמו&quot;ר הרי&quot;צ ומצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד [[תש&quot;י]] (1950) מתמנה ע&quot;י חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות. <br /> <br /> [[תש&quot;י]] - עוסק במלוא המרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שיסד האדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל רחבי תבל. מייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. לצד המוסדות הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות בקודש. מתחיל לפרסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] להתעוררות וחיזוק כל ישראל. רבים פונים אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו מתחילים לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים השותים בצמא את שיחותיו הקדושות ומעלים אותם על הכתב.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> [[תמונה:שנים_ראשונות.jpg PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתקופת קבלת הנשיאות]]<br /> <br /> מיד עם היוודע דבר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בכל ריכוזי חב”ד ברחבי תבל, החלו חלק מהחסידים לדבר על כך שצריך למנות את [[הרמ&quot;ש]] (הרבי מה”מ) כאדמו”ר ונשיא.<br /> <br /> בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] מכל רחבי העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו החסידים על כתב התקשרות כללי. אולם הרבי לא הסכים לקבל את עול הנשיאות. <br /> <br /> בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים. <br /> <br /> למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ&quot;נ|פ”נים]]. הרבי ראה בזה כשליחות להקריאם על ציון אדמו”ר הריי”צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], הרבי סירב, ולבסוף החל לקבל חסידים ליחידות. הראשון שקיבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]]. בתחילה אכן היו אלו חסידים בודדים, ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים מופלאים. <br /> ביו”ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד הישיש הרב [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו”ר הריי”צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא”ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: “זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת”. <br /> <br /> בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז’ ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה “[[הגהה|הוגה]] על ידי כ”ק שליט&quot;א”, הרבי תיקן זאת וכתב “ע”י הרמ”ש שליט”א”. <br /> <br /> בח”י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי ‘[[לעקח]]’ לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br /> <br /> בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם “יעמוד”, ובלחש “אדוננו מורנו ורבנו”, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק’. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה”מרשות לחתן” בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות “ועתה קום”, פרץ בבכי והכריז בקול רם “יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...” ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב. <br /> <br /> בחודשים כסלו וטבת, רמז הרבי בשיחותיו השונות כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מוחלט. <br /> <br /> בכ”ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב”ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו”ר הריי”צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ”ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי’ שבט תשי”א. <br /> <br /> כאשר נודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. <br /> <br /> שבוע לאחר מכן, ביום ג’ בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב”ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br /> <br /> במוצאי [[י' שבט תשי&quot;א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד הישיש הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא&quot;ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד”ה “[[באתי לגני]]”, בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' שבט]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר]], נאמר וכו’. <br /> <br /> לאחר י’ שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק’ של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו. <br /> <br /> חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: “חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ”ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה”.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תשי&quot;ב]] - [[תש&quot;כ]]==<br /> [[תמונה:5712.JPG|left|thumb|250px|אדמו&quot;ר שליט&quot;א ב[[התוועדות]], [[תשי&quot;ב]]. משמאלו הרב [[מאיר אשכנזי]], רב הקהילה היהודית בסין.]]<br /> ===[[תשי&quot;ב]] - 1952===<br /> *מייסד ארגון &quot;[[צעירי אגודת חב&quot;ד]]&quot; ואגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו. <br /> *מייסד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה. <br /> *מייסד אכסניית-נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד. <br /> *מעורר אודות הנחיצות שצעירים יכשירו את עצמם לקבלת &quot;סמיכה&quot; - לרבנות. <br /> * מייסד את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. <br /> * מעורר שתלמידי הישיבה ואברכים ינאמו בדברי חסידות בבתי הכנסת. <br /> * מכריז שחינוך &quot;תינוקות של בית רבן&quot; זו העצה היחידה לביטול כל הגזרות. <br /> * מעורר על ההכרח בלימוד ההלכות הצריכות בכל יום.<br /> <br /> ===[[תשי&quot;ג]] - 1953===<br /> * מיסד אגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.<br /> * מחדש את המנהג לעשות &quot;[[חלוקת הש&quot;ס]]&quot; בי&quot;ט כסלו.<br /> <br /> ===[[תשי&quot;ד]] - 1954===<br /> * מעורר אודות &quot;[[מבצע ארבעת המינים]]&quot; ב[[חג הסוכות]] - במסגרתו יוצאים חסידיו לזכות יהודים במצוות אלו המסמלים את אחדות ישראל. <br /> * מדפיס את מפתח הענינים ל[[ספר התניא]] שנערך על ידו.<br /> * מייסד בית-ספר תורני [[בית ספר למלאכה כפר חב&quot;ד|חקלאי בכפר-חב&quot;ד]]. <br /> * מייסד את קופת &quot;[[קרן השנה]]&quot;.<br /> * מעורר לזכות את הרבים ב&quot;[[מבצע מצה]]&quot; - שהמוני בית ישראל יזכו בחג הפסח במצות יד עגולות מהודרות.<br /> <br /> ===[[תשט&quot;ו]] - 1955===<br /> * מייסד ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]] ובקנדה. <br /> * מייסד בית ספר תורני למלאכה בכפר-חב&quot;ד. <br /> * מכריז אודות איסור נסיעה באוניות ישראליות בשבת. <br /> * יוצא בקריאה נגד לימוד חכמות חיצוניות בישיבות.<br /> * מייסד את [[קופת קרן תורה]].<br /> <br /> ===[[תשט&quot;ז]] - 1956=== <br /> [[תמונה:תשטז.JPG|left|thumb|250px|הרבי, קעמפ [[גן ישראל]], [[תשט&quot;ז]]]]<br /> *מייסד ישיבת &quot;[[אהלי תורה]]&quot;. מייסד ארגון &quot;[[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה. <br /> *מייסד מחנה קיץ תורני &quot;[[גן ישראל]]&quot; למען הנוער היהודי בארצות הברית. <br /> <br /> ===[[תשי&quot;ז]] - 1957===<br /> *מייסד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.<br /> <br /> ===[[תשי&quot;ח]] - 1958=== <br /> *מעורר על כך שהפצת התורה והיהדות ומעיינות החסידות יעשו באופן של &quot;[[ופרצת]]&quot;. כתוצאה מכך מתגברות פעולות החינוך היהודי-התורני, והרבצת התורה והחסידות בכל רחבי תבל, מתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.<br /> <br /> ===[[תשי&quot;ט]] - 1959=== <br /> *מייסד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה. <br /> *מייסד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. מייסד במילאנו-איטליה, סניף המרכז לענייני חינוך&quot; שבאצעותו הוקמו מוסדות חינוך לבנים וכן לבנות. ובמשך השנים הבאות מקים מרכזי חב&quot;ד גם ברומא, בולוניה ובלאדיספולי.<br /> <br /> ===[[תש&quot;כ]] - 1960=== <br /> *מכריז על שנת ה-200 להסתלקות [[הבעל שם טוב]], להגברת הפצת מעיינות החסידות ובכל רחבי תבל התקיימו פעולות מרתקות בכיוון זה. <br /> *בארצות-הברית החלו לשדר ברדיו שיעורים ב[[ספר התניא]] אותם [[מוגה|הגיה]] הרבי בעצמו. <br /> *מייסד [[שיכון חב&quot;ד ירושלים]] ת&quot;ו.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תשכ&quot;א]] - [[תש&quot;ל]]==<br /> [[תמונה:תשכא.jpg|left|thumb|250px|הרבי עם הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], צאתכם לשלום, [[חשוון]] [[תשכ&quot;א]].]]<br /> ===[[תשכ&quot;א]] - 1961===<br /> *הושלמה הקמת &quot;[[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש]]&quot; הראשון בעולם - בלונדון, אנגליה. ממרכז זה קמו שלוחות נוספות המפוזרות בכל רחבי אנגליה והוא גם מהווה בסיס מרכזי לפעולות חב&quot;ד באירופה.<br /> <br /> ===[[תשכ&quot;ב]] - 1962===<br /> *מייסד &quot;[[כולל לאברכים]]&quot;. <br /> *מייסד סניפי ה&quot;[[מרכז לענייני חינוך]]&quot; במיניסוטה ובפילדפיה (ארה&quot;ב). <br /> *מעורר לנצל את ימי החופש להוספה בלימוד התורה. <br /> *מייסד ישיבת &quot;[[הדר תורה]]&quot;, הישיבה הראשונה בעולם ל&quot;חוזרים בתשובה&quot;!<br /> <br /> ===[[תשכ&quot;ג]] - 1963===<br /> [[תמונה:תשכג.jpg|left|thumb|250px|הרבי בהתוועדות י' שבט תשכ&quot;ג]]<br /> *מסתיימת עריכת &quot;[[ספר חסידים]]&quot; בהוראת אדמו&quot;ר שליט&quot;א.<br /> <br /> ===[[תשכ&quot;ד]] - 1964===<br /> *מכריז על שנת ה-150 להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] להגברת הפצת מעיינות תורתו וכתוצאה מכך מתקיימות בכל רחבי תבל פעולות נרחבות בכיוון זה. <br /> *עורך תעמולה לפדות את בני ובנות ישראל שמאחרי מסך הברזל. <br /> *מקים קרן מיוחדת לסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.<br /> <br /> ===[[תשכ&quot;ה]] - 1965===<br /> *סולל דרך חדשה בהבנת דרכו של רש&quot;י בפרושו לתורה על פי &quot;פשוטו של מקרא&quot;, &quot;ויינה של תורה&quot; ומאז בכל [[שבת]]-קודש, ב[[התוועדות]] מבאר קטע מפרוש רש&quot;י לפרשת השבוע. <br /> *מייסד את [[שיכון חב&quot;ד לוד]].<br /> <br /> ===[[תשכ&quot;ו]] - 1967===<br /> *מייסד &quot;[[קרן חנה]]&quot; שמטרתה לסייע לבנות ישראל להמשיך בלימודי הקודש שלהן. <br /> *מייסד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות &quot;בית-חנה&quot; בארץ וברחבי העולם.<br /> <br /> ===[[תשכ&quot;ז]] - 1967===<br /> *מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]. <br /> *מייסד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה. מכריז על &quot;[[מבצע-תפילין]]&quot; לזיכוי המוני בית ישראל במצוות תפילין להטלת פחד על אוייבינו <br /> *בימי המתח והחרדה שלפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]], קרא הרבי להגביר את &quot;מבצע-התפילין&quot; כסגולה לניצחון והצלחה במלחמה. מבטיח בצורה ברורה ומוחלטת כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה&quot;ל על אוייביהם, כפי שאכן התגשם באופן ניסי. <br /> *קורא לנצל את ההתעוררות שבעקבות ניסי מלחמת ששת הימים, לקרב לבבות המוני בני-ישראל לתורה ומצוות, על ידי &quot;מבצע תפילין&quot; וזיכוי בשאר מצוות וכן עידוד וחינוך ילדי ישראל לאמונה. מאז ולתמיד &quot;מבצע תפילין&quot; על יד הכותל המערבי ששוחרר בחסדי ה'. <br /> *פותח במאבק נגד [[שלימות הארץ|החזרת ה&quot;שטחים&quot;]] (ששוחררו והוחזרו לידי בני ישראל במלחמת ששת הימים).<br /> <br /> ===[[תשכ&quot;ח]] - 1968=== <br /> [[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח, תש&quot;ל]]<br /> *מקים ועד ציבורי להפעלת [[בית הכנסת צמח צדק - ירושלים|בית הכנסת ובית-המדרש &quot;צמח צדק&quot; בירושלים]] העתיקה ת&quot;ו לקיים בו מרכז לתורה, לחסידות ולהרבצת יהדות. <br /> *מעורר על דבר החיוב של יהודי ארצות הברית לנצל השפעת המדינה על כל העולם בענייני חינוך.<br /> <br /> ===[[תשכ&quot;ט]] - 1969===<br /> *מעורר שכל כנס של רבים ישולב עם תורה וצדקה <br /> *מעורר אודות חיזוק שכונות שמתגוררים בהם יהודים. <br /> * מייסד [[נחלת הר חב&quot;ד|שכונה חב&quot;דית בקרית מלאכי]].<br /> <br /> ===[[תש&quot;ל]] - 1970===<br /> *מסיים את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד &quot;לקבלת פני משיח צדקנו&quot;]]. <br /> *מתחיל (גם בגלוי) את המאבק נגד הגזרה האיומה של &quot;[[מיהו יהודי]]&quot;.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תשל&quot;א]] - [[תשל&quot;ט]]==<br /> ===[[תשל&quot;א]] - 1971===<br /> *יוצא בקריאה &quot;לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה. <br /> *מייסד בדרום-אפריקה, סניף &quot;ה[[מרכז לענייני חינוך]]&quot; דבר שהביא להקמת רשת של מוסדות יהודיים לבנים וכן לבנות ברחבי דרום אפריקה.<br /> <br /> ===[[תשל&quot;ב]] - 1972===<br /> [[תמונה:תשלב.jpg|left|thumb|250px|הרבי עם הרבנים שכטר ויאלעס, [[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו]] [[תשל&quot;ב]]]]<br /> *מייסד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות תורה וצדקה וכך נוסדו &quot;[[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]]&quot; חדשים במדינות רבות בעולם בכלל וב[[ארצות הברית]] בפרט. <br /> *מעורר על דבר הסיוע לעולים ממדינות גרוזיה ובוכרה. <br /> *מעורר לזכות את עולי [[רוסיה]] במצוות [[פורים]]. <br /> *מעורר על חינוך ילדי עולי רוסיא וסיוע מיוחד לעולים החדשים מרוסיא. <br /> *יוצא בקריאה נגד גיוס נשי ובנות ישראל לצבא.<br /> <br /> ===[[תשל&quot;ג]] - 1973===<br /> *מעורר לייסד ספריות-קודש בכל רחבי-תבל. שכל בית יהודי יהיה &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot;. <br /> *מעורר לזכות יהודים הנמצאים בכל מקום שהם במצוות פורים. <br /> *בקיץ של אותה שנה יוצא בקריאה אודות השתדלות מיוחדת בחינוך תשב&quot;ר בקשר למה שנאמר &quot;מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אוייב ומתנקם&quot;. <br /> *מעורר לייסד קרנות גמילות חסדים רבים ככל האפשר. <br /> *מייסד את [[קרית חב&quot;ד צפת]].<br /> <br /> ===[[תשל&quot;ד]] - 1974===<br /> [[תמונה:הרבי שליטא1.jpg|left|thumb|250px|ר&quot;ח [[ניסן]] [[תשל&quot;ד]]]]<br /> *מייסד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה. <br /> *מכריז על הקמת מוסדות חדשים. פותח בתעמולה אודות המבצעים &quot;[[מבצע תורה|תורה]]&quot;, &quot;[[מבצע מזוזה|מזוזה]]&quot;, &quot;מבצע [[צדקה|צדקה]]&quot; &quot;[[מבצע בית מלא ספרים|בית-מלא ספרים]]&quot; - &quot;יבנה וחכמיה&quot; &quot;[[מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת קודש ויום טוב]]&quot;. <br /> *מעורר שלכל חייל יהודי יהיה סידור, תהלים וקופת צדקה. <br /> *מעורר על כינוס ילדים ב[[חנוכה]]. מעורר על אחדות בני המשפחה סביב שולחן שבת. <br /> *מתחיל עניין הפצת היהדות באמצעות ה&quot;[[טנק מבצעים|טנקים]]&quot;.<br /> <br /> [[תמונה:5735.JPG|left|thumb|250px|הרבי, תשל&quot;ה]]<br /> <br /> ===[[תשל&quot;ה]] - 1975===<br /> *פותח בתעמולה אודות המבצעים: &quot;[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|כשרות האכילה והשתיה]]&quot;, &quot;[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]&quot;.<br /> <br /> ===[[תשל&quot;ו]] - 1977=== <br /> *מעורר שוב אודות קבלת [[סמיכה לרבנות]]. מייסד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון. <br /> *שולח [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת. <br /> *מכריז על שנה זו &quot;כ[[שנת החינוך]]&quot;. <br /> *מייסד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט. <br /> *מעורר לזכות גם את האסורים היהודים ב&quot;[[מבצעים]]&quot;. <br /> *מבקש שכל ילד וילדה בישראל ישננו בעל-פה את ה&quot;[[י&quot;ב פסוקים]] ומאמרי חז&quot;ל&quot; שליקט. <br /> *מעורר ללמוד ענייני &quot;בית הבחירה&quot; בימי בין המצרים. <br /> *מכריז אודות [[מבצע אהבת ישראל]]. <br /> *מציע להנהיג בכל הבתי-כנסיות שיעורים בלימוד התורה, ולייסד קופות גמילות-חסדים.<br /> <br /> ===[[תשל&quot;ז]] - 1977===<br /> *מייסד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]] <br /> * מציע לערוך &quot;הקפות שניות&quot; בעיר הקודש [[חברון]] וב[[ירושלים]] העתיקה. <br /> *מעורר לחדש את עניין ה&quot;[[משפיע|משפיעים]]&quot; לאנשים ([[עשה לך רב]]) ו&quot;משפיעות&quot; לנשים, שמתפקידם לעורר את הלב והמוח לעבודת ה'.<br /> <br /> ===[[תשל&quot;ח]] - 1978===<br /> [[תמונה:הרבי ובגין.jpg|left|thumb|250px|הרבי ובגין, תשל&quot;ח]]<br /> *מעורר שבכל עיר ועיר יקימו מוסד הקשור עם תורה ותפילה וכן מקווה-טהרה. <br /> *מגביר את מאבקו נגד החזרת ה&quot;שטחים&quot; ונגד ההסכם האומלל של &quot;קמפ דיויד&quot;. <br /> *מייסד ישיבה גדולה &quot;[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]&quot;, קליפורניה. <br /> *שולח שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת. <br /> *הורה להדפיס את ה&quot;תניא&quot; בכל מדינות העולם.<br /> <br /> ===[[תשל&quot;ט]] - 1979===<br /> *מעורר לייסד חברת-נשים לעורר על דבר שמירת &quot;[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]&quot;. <br /> *עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה. <br /> *מייסד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תש&quot;מ]] - [[תשמ&quot;ד]]==<br /> ===[[תש&quot;מ]] - 1980===<br /> *מכריז אודות מבצע &quot;והשיב לב אבות על (ידי) בנים&quot;. <br /> *מייסד ישיבה גדולה בבואנוס-איירס - ארגנטינה. <br /> *מבקש לערוך [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות &quot;ל&quot;ג בעומר&quot;]] לאחדות ישראל בכל רחבי-תבל <br /> * מעורר להביא לבית הכנסת בחג השבועות את ילדי ישראל אפילו הטף, לשמוע את &quot;עשרת הדברות&quot; <br /> * יוצא בקריאה על דבר העניין של &quot;פרו ורבו&quot; - ריבוי הילודה בישראל, ונלחם נגד &quot;תיכנון המשפחה&quot; <br /> * יוצא בקריאה לייסד כוללים לזקנים ([[כולל תפארת זקנים]]) לנשים ([[תפארת חכמת נשים]]) ולצעירים ([[תפארת בחורים]]).<br /> <br /> ===[[תשמ&quot;א]] - 1981===<br /> [[תמונה:תשמא.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחלק מטבעות ל[[צדקה]], כנס ילדים, [[תשמ&quot;א]]]]<br /> *מעורר שהשנה [[שנת הקהל]] – את האנשים והנשים והטף לעשות את כל דברי התורה הזאת. <br /> * פונה בקריאה לילדי/ילדות ישראל שלפני גיל [[בר מצוה|בר]]/[[בת מצוה]] להתאגד ב&quot;[[צבאות השם]]&quot; (בסיסמת: &quot;[[ווי וואנט משיח נאו]]&quot;). <br /> * מעורר אודות [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]]. <br /> * מעורר על דבר הדפסת מפתח עניינים לספרי [[דא&quot;ח]] כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> * מייסד [[תומכי תמימים קזבלנקה|ישיבה גדולה ב&quot;קזבלנקה&quot; מרוקו]]. <br /> * מייסד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול|כולל אברכים ב&quot;מונטריאול&quot;, קנדה]]. <br /> * מסדר &quot;סדר [[ברכת החמה]] – ע&quot;פ מנהג חב&quot;ד&quot;. <br /> * יוצא בקריאה שכל ילד/וילדה בישראל שלפני גיל בר/בת מצוה יתאחדו ע&quot;י (השתתפותם ב)[[ספר תורה לילדי ישראל|כתיבת ספר תורה מיוחדת]] שתכתב עבורם ב[[ירושלים]] עה&quot;ק. <br /> * מעורר על דבר השתדלות מיוחדה בזה בנוגע לילדים/ות הנמצאים מאחורי מסך הברזל. וכן בנוגע – להכניסם ב&quot;[[צבאות השם]]&quot; באופן האפשרי שם. וכיון שכבר נגמרה ועשו סיום (ע&quot;י כותל המערבי) דספר תורה הראשונה – להתחיל תיכף בכתיבת עוד ספר תורה. <br /> * מרעיש נגד אלו שרוצים להפסיק ר&quot;ל, כל עזר ליהודים הבאים ממדינות ש(הם) [[רוסיה|מאחורי מסך הברזל]] באם אינם עולים ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> ===[[תשמ&quot;ב]] - 1982=== <br /> *ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת ביאת [[משיח]]. <br /> *יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו &quot;באחדות אמיתית ונצחית&quot; ע&quot;י קניית [[מבצע אות בספר התורה|אות בספר התורה]] כללית שתכתב לזכותם – וכאו&quot;א במנהגו (צורת האותיות דאשכנז, ספרד, תימן האריז&quot;ל וכו'). <br /> * מורה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]] להתחיל בכתיבת ספר תורה עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; ובני ביתם, וכן להנהלת &quot;[[בית רבקה]]&quot; כתיבת ס&quot;ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר &quot;בית רבקה&quot; ובני ביתן. מעורר אשר מצוה זו היא סיום תרי&quot;ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות. <br /> * מעורר על דבר השתדלות ובמדה יוצאה מן הכלל לגמרי ב&quot;[[הפצת המעינות חוצה]]&quot; וב[[מבצע חנוכה]]. ואשר בכמה ספרים שנת תשמ&quot;ב היא שנת הקץ. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר&quot;ת: תהיה שנת ביאת משיח. מציע שיכתבו [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל|ספר תורה כללית מיוחדת, שתאחד את כל אנשי &quot;צבא הגנה לישראל&quot;]] – אנשי חיל דאה&quot;ק. <br /> * הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה. <br /> * מעורר על דבר ההכרח לסיים את &quot;מבצע שלום הגליל&quot; (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.<br /> <br /> ===[[תשמ&quot;ג]] - 1983===<br /> [[תמונה:תשמג.jpg|left|thumb|300px|הרבי והאדמו&quot;ר מנדבורנא, י&quot;ד אייר תשמ&quot;ג.]]<br /> *ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח. <br /> * פותח השנה בהכרזה שהשנה היא מאה שנה מהסתלקות כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שענינו והנהגתו היתה &quot;[[לכתחילה אריבער]]&quot;, ולכן כל עניני השנה צריכים להיות חדורים באופן של &quot;לכתחילה אריבער&quot;. וכן שהשנה היא תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח. <br /> * יוצא בקריאה להשפיע על אומות העולם – בני נח, שיקיימו [[ז' מצוות בני נח|ז' מצות שלהם]]. <br /> * מכריז על &quot;[[רגע של שתיקה]]&quot; – &quot;עין רואה ואוזן שומעת&quot;, להנהיג זאת בכל בתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים. ובהמשך לזה מציע שיחתמו על &quot;עצומה&quot; לגדולי ומנהיגי האומה האמריקנית (ועל דרך זה לכל שאר האומות) אודות גודל הנחיצות שבזה, וכן אודות נחיצות עזרה כלכלית-ממשלתית לבתי ספר דתיים.<br /> <br /> ===[[תשד&quot;מ]] - 1984=== <br /> * פותח את השנה בהכרזה שהשנה היא תהי' שנת דברי משיח. <br /> * מעורר – בקשר למצב העולם – על דבר הוספה בתפלה ובקשה, על ידיד זה שכל אחד ואחת (בלי הפרש באיזה נוסח הוא מתפלל) יאמר לפני התפלה (בשחרית) &quot;הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך&quot;, ולאחרי כל תפלה מהג' תפלות &quot;אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך&quot;.<br /> * מעורר שמן הראוי להשתדל שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות [[בעלי חיים טהורים]] ולא להיפך. וכן בנוגע להוצאה לאור של חוברת וכיוצא בזה שיש בהם ציורים ותמונות של בע&quot;ח – להשתדל שישתמשו בציורים של בע&quot;ח טהורים דוקא. <br /> * מייסד [[תומכי תמימים יוהנסבורג|ישיבה גדולה ב&quot;יוהנסבורג]]&quot; דרום אפריקה. <br /> * הורה להדפיס את [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים (שלא נדפס שם ע&quot;ע). <br /> * מעורר שכל אחד ואחת מבני ישראל בכחו ובחובתו לתבוע כביכול מהקב&quot;ה גאולה האמיתית והשלימה ע&quot;י [[משיח]] צדקנו תיכף ומיד. <br /> * הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה. <br /> * מציע שכל אחד [[תקנת הרמב&quot;ם|יקבע שיעור יומי בספר משנה תורה]] – יד החזקה – להרמב&quot;ם, שעל ידי זה מתאחדים כל בני ישראל בלימוד הכולל את התורה כולה.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תשמ&quot;ה]] - [[תשמ&quot;ט]]==<br /> <br /> ===[[תשמ&quot;ה]] - 1985=== <br /> *מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת מלך המשיח. <br /> * מעורר שנשים ובנות הן מישראל והן (להבדיל) מאומות העולם יצאו בקריאה רמה שיונהג בהקדם הכי אפשרי &quot;[[רגע של שתיקה]]&quot;. <br /> * מכריז שהשנה הוא השנה תהא שנת מלך המשיח. <br /> * מעורר אשר יעשו חגיגות של &quot;סיום&quot; לרגלי [[תקנת הרמב&quot;ם|&quot;סיום&quot; לימוד הרמב&quot;ם]] (ג' פרקים בכל יום) ותיכף אחרי כן להתחיל לימוד דמחזור שני. <br /> * קורא את בית הכנסת שלו בשם &quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש&quot;. וכן מורה אשר בשם זה ינקב בנין &quot;כולל אברכים&quot; שע&quot;י ה[[מזכירות]] שלו. * מעורר שיבנו בארץ הקדש מוסד מיוחד על שם &quot;[[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב&quot;ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]&quot;. <br /> * מעורר על דבר צורך הרשמת הילדים/ות [[מחנה קיץ|במחנות קיץ]] הכשרים. ולאחרי חדשי הקיץ, לרושמם בבתי הפר הכשרים [ומעורר זה בכל שנה ושנה]. <br /> * מציע שבכל הזדמנות של אמירת תהלים ישלבו גם נתינת צדקה.<br /> <br /> ===[[תשמ&quot;ו]] - 1986=== <br /> *מעורר לפרסם על דבר דברים האמורים בספרים אודות הקיווי והדרישה לביאת [[משיח]] צדקנו על ידי זה שכל אחד ישלח מכתב (שבו יצטט מהספרים) לעשרה מישראל ולהציע לו ולבקש ממנו לשלוח העתק כזה לעוד עשרה מישראל וכן הלאה. <br /> * מעורר אשר יגדילו מרץ בג' ענינים הכללים: 1) הפעולות עם זקני ישראל. 2) הפעולות עם ילדי/ות ישראל. 3) הפעולות עם שאר בני ישראל בגילים שבין הילדים והזקנים. לייסד &quot;[[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]]&quot; בכל מקום ומקום. ובמקומות שישנם כבר &quot;בתי חב&quot;ד&quot; – להרחיבם עוד יותר. להגביר חיל בהפצת המעינות חוצה – ע&quot;י הדפסת [[ספר התניא]] בכל המקומות שבהם לא נדפס עדיין. וכן בהנוגע להפצת כל כתבי החסידות כולל – הדפסת כתבים שעד עתה לא יצאו לאור בדפוס. <br /> * מעורר אשר ידפיסו כל הדוחו&quot;ת אודות הפעולות בג' ענינים הכלליים הנ&quot;ל. <br /> * מעורר אשר יערכו את &quot;חגיגות הסיום&quot; דמחזור שני [[תקנת הרמב&quot;ם|דלימוד הרמב&quot;ם]] באופן ד&quot;כפליים לתושיה&quot; לגבי חגיגות הסיום דמחזור ראשון. הרבי מציע שידפיסו את מאמרי הנואמים בדפוס. <br /> *ביום הבהיר [[י&quot;א ניסן תשמ&quot;ו]] מתחיל הרבי לחלק [[דולרים לצדקה]] לכל אחד ואחת, ומני אז מחלק דולרים בכל יום ראשון בשבוע.<br /> * מעורר אשר בכל מקום ומקום שבו ישנו ה&quot;[[צבאות השם]]&quot; ינצלו את ימי ההכנה לזמן מתן תורתינו ע&quot;י ההוספה בכל עניני תורה ומצותיה ובמיוחד – הוספה ב[[אהבת ישראל]] ואחדות ישראל. <br /> * מעורר אשר כל ישראל &quot;אנשים נשים וטף&quot; יתאספו ל[[התוועדות]] רעים – אנשים לחוד ונשים לחוד על מנת לאחד את כל ישראל מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל.<br /> * מעורר אשר בימי &quot;בין המצרים&quot; בכלל ובפרטי פרטיות החל מהשבת שלפני תשעה באב יש להוסיף ביתר שאת וביתר עז ב(ציון) במשפט (תפדה): היינו לימוד הלכות בתורה בכלל ובמיוחד הלכות בית הבחירה. (ושביה) בצדקה: הוספה בנתינת הצדקה יותר מכפי הרגילות. מציע: 1) בקשר לתלמידי הישיבות – מזמן לזמן יתקיימו &quot;[[בחינות]]&quot; לבחון את רמת הלימוד והידיעה שבתורה. 2) בקשר לבעלי עסקים – אשר כל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יקיימו את הוראת המשנה &quot;[[עשה לך רב]]&quot; ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל&quot;מבחן&quot; בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה'. <br /> * מעורר אשר בהתאם לשנה הבאה ([[תשמ&quot;ז]]) היא שנת השמיטה, מצוה לפרסם בכל מקום ומקום אודות התקנה דעשיית פרוזבול לפני ראש השנה של שביעית. מציע שטוב ונכון לעשות את הפורזבול מיד אחר התרת נדרים. <br /> * מעורר אשר ראוי ונכון שבכל מקום ומקום יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] &quot;בימי סגולה&quot; ([[ט&quot;ו אלול תרנ&quot;ז|ט&quot;ו אלול]]-[[ח&quot;י אלול קה&quot;ת|ח&quot;י אלול]]) עבור כל אחינו בני ישראל, והדגשה מיוחדת יהיה בנוגע לחיזוק האמונה בביאת ה[[משיח]]. ובמקומות אשר מסיבות לא יספיקו לערוך התוועדויות אלו לפני ח&quot;י אלול – ישלימו זאת לאחרי ח&quot;י אלול, בסמיכות הכי אפשרי ובאופן ד&quot;כפליים לתושי'&quot;.<br /> <br /> ===[[תשמ&quot;ז]] - 1987===<br /> * מכריז שהשנה היא תהא זו שנת משיח. <br /> * מעורר אודות הקמת [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] (והוא בית: תורה, תפלה וגמ&quot;ח) בכל מקום ומקום, ואשר הוא (בנקל יותר) על ידי ההקדמה דהקמת בית חב&quot;ד דכל אחד ואחת (הן אנשים הן נשים וטף) בביתו הפרטי. <br /> * פונה לכל ילד וילדה &quot;בבקשה כפולה אל כל אחד מכם, ילד וילדה, לעשות מן החדר שלכם, המטה, השולחן וכו' –&quot;בית&quot; של תורה, תפלה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום תורה, לומר תפלה להשם, לתת צדקה בקופת-צדקה (לבד מ[[שבת]] ו[[יום טוב]]), וכיוצא בזה. ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפלה) משלו, חומר (או ספר אחר של תתורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-צדקה משלו. [ולרשום – על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר – &quot;להשם הארץ ומלואה&quot; (או בראשי-תיבות: &quot;לה&quot;ו&quot;) ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר – גם על קופת-הצדקה]&quot;. <br /> * מעורר ע&quot;ד ההשתדלות ב[[הפצת המעינות חוצה]] על ידי ההשתדלות בענין החינוך לקטנים בשנים וקטנים בידיעה. והוא ע&quot;י הקמת (והרחבת) מוסדות חינוך. <br /> * מעורר אשר בכל מקום ומקום שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה, יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ובחדר הולד (או על המטה) &quot;שיר המעלות&quot; וכיו&quot;ב. <br /> * מעורר שיאמרו נוסח הפרוזבול גם בסיום שנה השביעית. <br /> * ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] פסק &quot;בית המשפט הפדרלי&quot;, כחלק מ[[משפט הספרים]] גלוי לעיני כל העמים שכלשון [[הרבנית חיה מושקא]] ע&quot;ה - &quot;[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]]&quot;.<br /> <br /> [[תמונה:הרבי 10.jpg|left|thumb|250px|הרבי, תשמ&quot;ח]]<br /> <br /> ===[[תשמ&quot;ח]] - 1988===<br /> * מכריז כי פרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת חרות משיח.<br /> * מעורר על הדבר שכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ישתתפו בפעולות &quot;[[שנת הקהל]]&quot; במשך שנה זו (שנת הקהל) ע&quot;י שכל אחד ואחת יאספו בני ובנות ישראל שבסביבתם ויעוררו אותם לתורה ויראת שמים. ופעם בחדש יודיע כל אחד ואחת (למקום מרכזי) פרטי פעולתם. <br /> * מעורר אשר בעת הכינוסים הכללים בהאו&quot;ם ינאם איש דתי בשם תורת ה' דברי בורא העולם אשר בתורתו. <br /> * מעורר בכל הלילות של [[חג הסוכות]] על דבר [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות ובשנה זו במיוחד גם הדגשת מצות הקהל. <br /> * מעורר על דבר הדגשת מצות הקהל ושמחה (שנת &quot;תשמח&quot;) שתהיינה כל השנה כולה. <br /> * מעורר אשר בהתאם שהשנה הוא מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים להולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] וכן ילדמו תורתו (של בעל יום ההולדת) במשך חלק של המעת לעת של יום הולדתו ([[כ' חשוון תרכ&quot;א]]). <br /> *במוצאי כ' חשוון, מחלק הרבי לכל אחד ואחת (כולל ילדים מבן י&quot;ב שנה וילדות מבת י&quot;א שנה ומעלה) מאמר &quot;החלצו רנ&quot;ט&quot;. <br /> *ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], נתאשר ([[משפט הספרים|אחרי הערעור]]) ה&quot;[[דידן נצח]]&quot; באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שב[[ספרית ליובאוויטש]] (ובסמיכות לזה (ביום [[כ&quot;ז חשוון תשמ&quot;ח]]) נתבשרו שהספרים יכולים לחזור למקומם) וביום [[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה להדפיס הספר &quot;[[דרך אמונה]]&quot; ומבאר קטע ממנו ב[[התוועדות]] של שבת קודש הסמוך. <br /> *ביום הבהיר [[ר&quot;ח כסלו תשל&quot;ח|ר&quot;ח כסלו]] מחלק הרבי מאמר שלו ד&quot;ה ושבתי בשלום אל בית אבי וגו' ה'תשל&quot;ח לכל אחד ואחת מה[[שלוחים]] והשלוחות, בצירוף שטר של דולר לצדקה. <br /> * מעורר שכל ילד/ה ידליק נרות חנוכה בפתח חדרו (&quot;בית מקדש&quot; פרטי) ושכל אחד ואחת יקיים מנהג נתינת &quot;דמי חנוכה&quot; בכל ימי חנוכה ובליל נר הרביעי או החמישי יתנו כפליים או ג' פעמים ככה. *בתור &quot;[[פרסומי ניסא]]&quot; נואם הרבי בכל הלילות של חנוכה על דבר פרשת קריאת היום – נשיא המקריב באותו היום. <br /> * מעורר שבכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית צבורי לתורה תפלה וצדקה וכיוצא בזה – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים יהיו עוד הרבה ספרים &quot;[[מבצע בית מלא ספרים|בית מלא ספרים]]&quot;, שבכל מקצועות התורה. <br /> * יוצא בקריאה שמבקשים מרבנים מחברי ספרים, והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק בתור שורה ל[[ספרית ליובאוויטש|ספריה הגדולה של אגודת חסידי חב&quot;ד]] וכן מבקשים מאספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים שאין זקוקים להם ללימוד – לתרמם לספריה הנ&quot;ל. ובזה הכוונה לכל סוגי ספרים אף שהם בניגוד לתורה. <br /> * מציע שראוי ונכון ביותר להנהיג בכל מקום ומקום – שכאשר יהודים נועדים יחדיו, ישתדלו גם בטובתו של יהודי נוסף החל ממצות צדקה על ידי זה שנותנים איש לרעהו שליחות מצוה לצדקה. <br /> * מעורר לנצל יום חמשה עשר בשבט להקהיל אנשים נשים וטף כדי להוסיף עוד יותר בכל עניני תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – הוספה ושלימות בהליכה בדרכיו ואורחותיו של בעל ההילולא ד[[י' שבט תש&quot;י|י' שבט]] – כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. * ביום רביעי, [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ&quot;ש]] על שמה. בנוסף הרבי מעורר על דבר הזריזות דהקמת מוסדות על שמה.<br /> * מעורר שמצות ניחום אבלים מתחלת כבר ביום א' דימי השבעה. <br /> * מורה שביום ז' אדר יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] חסידים בכל מקום שאפשרי. <br /> * מעורר שנשי ובנות ישראל תתאחדו אחדות אמיתית על מנת לחזק קיום התורה והמצות. <br /> * מורה לעשות התוועדות גדולה &quot;ברוב עם&quot; בימי ה[[פורים]]. *אחר ה&quot;שלשים&quot; להתסלקות הרבנית הצדקנית נ&quot;ע – מתחיל התוועדות בכל שבת קדש (והרבי [[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות מדי שבוע). <br /> * יוצא בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ב[[יום הולדת (מנהגים)|יום ההולדת]] יוסיפו בתורה תפלה צדקה והוספה – שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו. <br /> * מעורר שביום [[י&quot;ג ניסן תרכ&quot;ו|י&quot;ג ניסן]] (יום ההילולא של [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]]) יעשה כל אחד קביעות מיוחדת בלימוד תורתו של אדמו&quot;ר הצ&quot;צ ויוסיף בנתינת הצדקה. <br /> * מעורר לנצל יום י&quot;ד ניסן – יום הולדת הרמב&quot;ם – מתוך &quot;רעש&quot; דקדושה בכל מקום ומקום להוסיף עוד יותר בכל עניני יהדות תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – בנוגע ללימוד תורתו של הרמב&quot;ם ע&quot;י עריכת &quot;כינוסי הקהל&quot; בזמן האפשרי. <br /> * נואם בכל הלילות דחג הפסח בענינא דיומא ובסגנון מובן גם לקטנים וקטנות. מעורר שבחזרת [[דא&quot;ח]] (בבתי כנסיות) יוכלל (גם) אימרה דתורת [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> * מתחיל לבאר בכל התוועדות של שבת קודש, פירוש רש&quot;י הראשונה שבפרשת השבוע (ומשנה הראשונה בפרק דאבות דאותו השבת קודש, בשבתות בין [[חג הפסח]] ו[[ראש השנה]]), וכל השיעורים הקבועים בעת ההתוועדות על פי הוראת התורה &quot;והחי יתן אל לבו&quot;. <br /> * מעורר שבכל אחד ואחת צריך להיות: א) לימוד התורה באופן ד&quot;תורתו אומנתו&quot;. ב) בכל דרכיך דעהו. מציע שבימי הכנה לזמן מתן תורתנו ילמדו המאמר ד&quot;ה בחודש השלישי גו' (ב[[תורה אור]] פ' יתרו). <br /> * מעורר שהנשים תעשינה התוועדות בתור הכנה לזמן מתן תורתנו. * יוצא בקריאה שכל אחד ישתדל ויפעל כפי יכולתו שינתן חינוך תורני לכל אחד ואחת מילדי ישראל שיחיו. <br /> * מעורר על דבר הכנות מתאימות – בימים שלפני זה – ל[[ימי הגאולה יב י&quot;ג תמוז]].<br /> <br /> ===[[תשמ&quot;ט]] - 1989===<br /> [[תמונה:תשמט.jpg|left|thumb|350px|הרבי והרב [[מרדכי צמח אליהו]], י&quot;א אייר [[תשמ&quot;ט]] ב[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]].]]<br /> * מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת משיח טובה ו&quot;[[שנת הילד והילדה]]&quot;. וכמו כן מכריז ששם השנה היא &quot;השנה תהא שנת מעשים טובים&quot;. <br /> * מורה – בתור הוראת שעה – לבחור בבחירות שבארץ הקודש למפלגת &quot;אגודת ישראל&quot; (ג). <br /> * מציע שביום [[כ' חשוון תרכ&quot;א|כ' מרחשוון]] (יום הולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע) יכנס כל אחד ואחד לשעה קלה במוסד של ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת. <br /> * מעורר שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) יוסיפו בכל יום בלימוד תורת [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] והפצתם. <br /> * מעורר לארגן [[התוועדות|התוועדויות]] במועדים החסידיים דחודש כסלו (החל מ[[י' כסלו תקל&quot;ד|יו&quot;ד כסלו]]). <br /> * מעורר (ב[[י&quot;ט כסלו]]) ע&quot;ד לימוד [[לוח היום יום]] בכל יום ויום. <br /> * מעורר לערוך &quot;[[סיום הרמב&quot;ם|סיומי הרמב&quot;ם]]&quot; ביום ההילולא שלו (כ' טבת). <br /> * מכריז אשר השנה היא שנת הארבעים להסתלקות-הילולא של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואשר ביום ההילולא שלו מתגלה &quot;לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע&quot; ואז &quot;קאי איניש אדעתי' דרבי'&quot;. <br /> *בקשר ליום היארצייט-הילולא הראשון של [[הרבנית חיה מושקא]] הרבי מעורר שיהיה &quot;זרעה בחיים&quot; (שאז &quot;היא בחיים&quot;) ע&quot;י שקוראים לילדה בשמה, ומחנכים אותה ברוחה. <br /> * מציע שבלימוד פרשיות תרומה-תשא, כדאי ונכון שנוסף על הלימוד חלק מהפרשה, ילמדו גם מפירושי חז&quot;ל ב[[תורה שבעל פה]]. <br /> * מעורר לערוך סיום &quot;ברוב עם&quot; אחר כל ספר שבמשנה תורה להרמב&quot;ם.<br /> * נואם בענינא דיומא לפני צאת ה&quot;[[תהלוכה]]&quot; (ב[[חג הפסח]] ו[[חג השבועות]]) לשכונות אחרות לשמח את היהודים בשמחת החג. <br /> * מעורר שיערכו &quot;[[כינוס תורה|כינוסי תורה]], בכל מקום ב&quot;אסרו חג&quot;.<br /> * מורה להדפיס ספרי חסידות באותיות מרובעות (כולל גם אלו שנדפסו עד עתה באותיות אחרות) וכן מציע לכל מדפיסי הספרים. <br /> *בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר &quot;[[קיצורים והערות לתניא]]&quot; לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ&quot;ט אלול תקמ&quot;ט|יום ההולדת שלו]] – מחלק לאנשים נשים וטף (בצירוף שטר של דולר לצדקה).<br /> <br /> ==מפעולותיו משנת [[תש&quot;נ]]==<br /> <br /> ===[[תש&quot;נ]] - 1990=== <br /> [[תמונה:תשנ.gif|left|thumb|250px|הרבי, [[פאראד]], [[תש&quot;נ]]]]<br /> * הרבי שליט&quot;א מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים.<br /> * ביום א' של [[ראש השנה]] (ש&quot;ק) [[התוועדות|מתוועד]] [[הרבי]] ומורה להדפיס הוצאה מיוחדת (בעטיפה צבעונית) של מאמר ד&quot;ה ושאבתם – ל[[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]], ומחלק לכל אחד ואחד מעטפה (שהכילה: מאמר ד&quot;ה ושאבתם – לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ, &quot;[[לעקאח]]&quot;, [[מכתב כללי]] דוא&quot;ו תשרי, ושטר של דולר לצדקה). <br /> * מעורר ל[[הקהלת קהילות|הקהיל קהילות]] ביום השבת וללמוד בפרשת השבוע, כולל גם בתורת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ([[אור התורה]]) על הפרשה. <br /> * מעורר להנהיג (על כל פנים – בערב [[שבת]] קודש) שמנהל כל מוסד חינוך יחלק &quot;שליחות מצוה לצדקה&quot; לכל תלמידי ועובדי המוסד ועל ידי זה יעורר את התלמידים/ות לתת צדקה. <br /> * מודיע שה-&quot;מהפכות&quot; קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]. <br /> * מורה להוציא לאור קובץ מיוחד של &quot;[[כינוס השלוחים העולמי]]&quot;. <br /> * מעורר לנצל זמן החופש בבתי-ספר ממלכתיים (באמצע השנה) להוספה בלימוד התורה וקיום המצוות. <br /> * ביום ה' של [[חנוכה]] ערך הרבי כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מה' מדינות: [[ארץ הקודש]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]. <br /> * ב[[יום שלישי]] &quot;שהוכפל בו כי טוב&quot;, [[י&quot;ט טבת תש&quot;נ]] – נגמר ה&quot;[[דידן נצח]]&quot; באופן גלוי לעיני כל העמים בבית המשפט הפדרלי – בנוגע לספרי וכתבי [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] שב[[ספריית ליובאוויטש]] שהתחיל ב[[ה' טבת תשמ&quot;ז]].<br /> * מתחיל הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד|הספריה של &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;]]. <br /> * מעורר שלרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; (משנת [[תש&quot;י]]) – יקימו מוסדות חדשים במספר &quot;ארבעים&quot; ומכריז שישתתף מ&quot;[[קופת רבינו]]&quot; למוסדות אלו וגם למוסודת הקיימים כבר – בסכום של &quot;ארבעים&quot;. <br /> * מורה שבקשר ל[[י' שבט תש&quot;י|יו&quot;ד שבט]] – ארבעים שנה, ישלימו הקמת &quot;אלף&quot; מוסדות חב&quot;ד ברחבי העולם. <br /> * מורה להדפיס הוצאה מיוחדת של &quot;[[ספר התניא]]&quot; (מוגדל) לרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; וביום יו&quot;ד שבט מחלקו לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה). <br /> *בקשר ליום היארצייט-הילולא של [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]], מעורר על דבר הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות, וכן נתינת צדקה כמנין שמה של הרבנית הצדקנית נ&quot;ע (470). *בקשר ל&quot;יובל&quot; שנים להעברת מרכז חסידות חב&quot;ד ל[[חצי כדור התחתון]] מעורר הרבי &quot;להוסיף ביתר שאת ויתר עוז בהפצת התורה בכלל ו[[הפצת המעינות]] חוצה בפרט בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל&quot;. <br /> * מעורר לערוך שלש [[התוועדות|התוועדויות]] בקשר לימי ה[[פורים]]. <br /> [[תמונה:תשנ.jpg|left|thumb|400px|הרבי, תש&quot;נ.]]<br /> * מורה להדפיס &quot;קונטרס י&quot;א ניסן&quot; בהוצאה מיוחד (בכריכה צבעונית), הכולל מאמר ד&quot;ה כי ישאלך בנך ה'תשל&quot;ח, ומחלקו ביום הבהיר [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב|י&quot;א ניסן]] לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה). <br /> * כדי להוסיף בברכתם ובשלוותם ובבטחונם של כל בני ישראל בכל מקום שהם שליט&quot;א, יוצא הרבי ב&quot;קול קורא&quot; שכל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יוסיפו בלימוד התורה; ב[[תפילה]] – באמירת ג' מזמורי תהילים כולל גם מזמור האחרון; בצדקה – ליתן מהוצאות של מזון (שתים או) שלש סעודות עבור החזקת לומדי או מוסדות תורה. <br /> * מעורר שכל אחד ואחד יעשה התלוי בו על ידי הכנות מתאימות שבכל מקום ומקום שנמצאים יהודים, שיחגגו את יום ה&quot;[[ל&quot;ג בעומר]]&quot; ב[[שמחה]] גדולה על ידי עריכת [[התוועדות]] או [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכה]] של ילדים ו&quot;ברוב עם הדרת מלך&quot;. <br /> * מעורר ע&quot;ד החיוב דנשים בתלמוד תורה, ובחינוך הילדים. ובהנוגע לימוד התורה דהנשים עצמן – להוסיף בשיעורי תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר כמו לימוד &quot;עין יעקב&quot; (אגדות שבתורה). <br /> * מצהיר שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם. <br /> * מורה להדפיס מטבעות מיוחדות מכסף בתור &quot;מזכרת&quot; מ&quot;תהלוכות ל&quot;ג בעומר – תש&quot;נ&quot;, ומחלקם בעת התהלוכה (ע&quot;י מדריכים וה[[טנקיסטים]]) לאנשים נשים וטף [על המטבע – מצד אחד: תמונת [[770|ביהכ&quot;נ וביהמ&quot;ד ליובאוויטש – 770]]. ומסביב המילים &quot;הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים&quot;. ומצד שני: תמונת מדורת ל&quot;ג בעומר, בציון התאריך &quot;ל&quot;ג בעומר ה'תש&quot;נ&quot; בלה&quot;ק ובאנגלית, ו&quot;יום הילולא דרשב&quot;י&quot;]. <br /> * יוצא ב&quot;קול קורא&quot; בענין שהוא צו ודרישת השעה – שבנוסף על שיעורי התורה שיש לכל אחד ואחד עד עתה – שכל אחד ואחד ישתדל גם לייסד שיעור בתורה ללמד אחרים ומה טוב ללמד לעשרה מישראל ועד ל&quot;תלמידים הרבה&quot;. ולהוסיף ולהדגיש – ששייך לכאו&quot;א מישראל וגם נשים וטף כל חד לפום שיעורא דילי'. <br /> * מעורר שכל אחד ואחד יהיה &quot;מגיד שיעור&quot; בלימוד התורה ברבים – בעשרה, בשלשה או בשנים. <br /> * מציע שבכל [[ראש חודש]] יתאספו יהודים יחד בכל מקום לעשות התוועדות, וכדאי לקשר זה עם נתינת הצדקה. *לרגל מלאות ק&quot;י שנה להולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נ&quot;ע ([[י&quot;ב תמוז תר&quot;מ]] – תש&quot;נ), ומלאות ס&quot;ג שנה לגאולתו ([[י&quot;ג תמוז תרפ&quot;ז]] – תש&quot;נ), מעורר הרבי להוסיף בנתינת הצדקה במספר של &quot;קי&quot;, ו&quot;סג&quot;. * מורה לפרסם הוראת חז&quot;ל דמט&quot;ו באב ואילך &quot;דמוסיף לילות על הימים בתורה יוסיף חיים על חייו&quot;. <br /> * מעורר להוסיף ב[[חודש אלול]] בלימוד התורה, ובפרט ע&quot;י הוספת שיעורי תורה ברבים ובנתינת הצדקה ולהוסיף בקביעות שיעורי לימוד תינוקות של בית רבן. *ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, ג' דסליחות, (כ&quot;ד אלול) נתבשרו על גמר ה&quot;[[דידן נצח]]&quot; בקשר לספרי וכתבי רבותינו נשיאנו שב[[ספריית ליובאוויטש]]. ובו ביום הגיעו הספרים האחרונים (והוחזרו להיכלו הק' של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע). ובקשר לזה הורה שיפתחו את היכלו ק' ע&quot;מ להתפלל בימי [[ראש השנה]]. <br /> * בשלהי השנה כאשר עמדו בני ישראל שבארץ-הקודש תחת איומי העריץ העיראקי מכריז הרבי שליט&quot;א מלך המשיח כי אין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ ומורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא! הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ [[תנש&quot;א]] - 1991 הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ <br /> * קורא לפרסם את המדרש &quot;שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' &quot;בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם&quot;! * וכן &quot;בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: &quot;ענווים, הגיע זמן גאולתכם&quot; וממשיך ומרגיע את האומה במשך כל &quot;מלחמת המפרץ&quot;.<br /> <br /> ===[[תנש&quot;א]] - 1991===<br /> *מכריז כי ראשי התבות של שנה זו הם: תהא שנת אראנו נפלאות. <br /> * מעורר על דבר תיקון הפירצה של נסיעת אשה ובת ישראל עם נהג גבר (במונית – &quot;טעקסי&quot;). <br /> *במוצאי [[כ' חשוון תרכ&quot;א|כ&quot;ף מרחשון]] מחלק הרבי &quot;[[קונטרס עץ החיים]]&quot; לכאו&quot;א בצירףו [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]]. <br /> *בליל כ&quot;ה מרחשון מחלק הרבי מאמר &quot;אנכי מגן לך – [[תרע&quot;ח]]&quot; לכאו&quot;א, בצירוף דולר לצדקה. <br /> *הרבי מורה להרגיל בני/ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום. *בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]], מציע הרבי להוציא לאור &quot;[[ספר השלוחים]]&quot; שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם שיחיו. <br /> *ב[[י&quot;ט כסלו]] מחלק הרבי הוצאה חדשה ומוגדלת של [[ספר התניא]] בצירוף דולר לצדקה. <br /> *בנר ג' דחנוכה מחלק הרבי לכאו&quot;א מטבע של דולר מיוחד בתור דמי [[חנוכה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס &quot;חנוכה ה'תנש&quot;א&quot;). <br /> * מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל – יום ה[[שבת]] קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב. <br /> *בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב&quot;ם, מעורר הרבי לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] חסידויות בכל מקום. <br /> *[[י' שבט תש&quot;י|ביו&quot;ד שבט]] מחלק הרבי מאמר &quot;ברוך שעשה ניסים – [[תרס&quot;ד]]&quot; בצירוף עם דולר לצדקה. <br /> * מעורר לערוך &quot;סדרי [[חג הפסח|פסח]]&quot; ציבוריים בב' הלילות של חג הפסח. <br /> * בליל [[כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א|כ&quot;ח ניסן]] מכריז שכל יהודי, אנשים נשים וטף יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את [[משיח]] צדקנו בפועל ממש. כדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד – על כאו&quot;א להוסיף בלימוד התורה בעניני [[פורטל:משיח וגאולה|משיח וגאולה]] – ומה טוב שהלימוד יהיה בעשרה. ועוד ועיקר –כפשוט – להוסיף בקיום המצוות בהידור ובמיוחד בההידור במצות ה[[צדקה]] שמקרבת את ה[[גאולה]]. וכל זה מתוך צפיה ותשוקה חזקה לגאולה. כהנ&quot;ל [אינו רק בתור &quot;סגולה&quot; למהר ולקרב ביאת המשיח, אלא] גם ובעיקר להתחיל &quot;[[לחיות עם הזמן]]&quot; בעניני משיח וגאולה. כך התפשט הדבר מיד, בכל תפוצות ישראל בעולם והחלו לקיים בכל יום ויום שיעורים בתורה שבכתב ובעל פה, ובפנימיות התורה בענייני הגאולה. <br /> * בט&quot;ו אייר (תענית &quot;בה&quot;ב&quot;) מחלק הרבי לכאו&quot;א (אחרי תפילת ערבית) &quot;[[דבר מלכות]]&quot; שנדפס בהוצא מיוחדת ומכיל בתוכו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב&quot;ם הל' מלכים (&quot;הלכות מלך המשיח&quot;) בנושא גאולה בצירףו שטר של דולר לצדקה. *ב[[ל&quot;ג בעומר]] מחלק הרבי מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר תקצ&quot;ד|ב' אייר]]) – עליו מודפס מצד אחד ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש&quot;א, ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב&quot;ד – 770]] ומצד השני &quot;יום הולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] נ&quot;ע ב' אייר תקצ&quot;ד [[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]]&quot;, ומסביב פתגמו המפורסם &quot;און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]&quot;, וכן &quot;שנת הצדי&quot;ק, שנת אראנו נפלאות&quot;. <br /> * מעורר לחזק את המנהג דאמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ וללמוד בעיון על כל פנים משנה אחת. <br /> * מעורר שכאו&quot;א השייך, יכתוב ויוציא לאור חידושי תורה להגדיל תורה ולהאדירה. <br /> *ביום הבהיר &quot;[[כ&quot;ח סיון תש&quot;א|כ&quot;ח סיון]]&quot; – יובל החמישים לבואו &quot;איש וביתו&quot; לארה&quot;ב – [[חצי כדור התחתון]], מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קובץ כ&quot;ח סיון – יובל שנים]]&quot; בצירוף דולר לצדקה. *בעמדנו קרוב לפני ה[[גאולה]], ועל פי פתגם [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]] &quot;[[מאך דא ארץ ישראל]]&quot; מעורר הרבי שכאו&quot;א יעשה מ&quot;חלקו&quot; בעולם (במובן הזמן והמקום) ל&quot;ארץ ישראל&quot;. <br /> * מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו&quot;א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד&quot;שופטייך&quot; ו&quot;יועצייך&quot; שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו. <br /> * מעורר לפרסם בכל מקום שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפלה וגמ&quot;ח צ&quot;ל כל בית מעין ודוגמת ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; ע&quot;י לימוד החסידות.<br /> <br /> ===[[תשנ&quot;ב]] - 1992===<br /> [[תמונה:כז אדר תשנב.jpg|left|thumb|250px|[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ביציאה מ[[770]] לכיוון [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]]]]<br /> *מכריז שראשי תבות השנה הם: תהא שנת נפלאות בכל.<br /> * לאור המצאת דברים חדשים במדע, מעורר [[הרבי]] שצו השעה הוא בעסק פענוחם ובירורם כפי שהם בהלכות שבתורה. <br /> * לאור ההכנה לביאת [[משיח]] צדקנו, מעורר הרבי על דבר הוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]] &quot;שהם עתידים להתחדש כמותה&quot; ושזה יוסיף בבריאות הגוף בפשטות &quot;ובקשו את . . דוד מלכם&quot;. <br /> * מורה שבתור הקדמה לכיבוש ארץ קיני קניזי וקדמוני [[לעתיד לבוא]] ב[[גשמיות]], כדאי שילמדו אודות ענינם ב[[רוחנית]] – עבודת [[ג' המוחין]] (= [[חב&quot;ד]]) – כמו שכתוב בדרושי חסידות. <br /> * מודיע שבימנו אלו כבר נתבטלו כל המניעות והעיכובים וכיון שכן ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש. <br /> * [[כ' חשוון תרכ&quot;א|בכ&quot;ף חשוון]] מחלק הרבי לכאו&quot;א מאמר שלו &quot;[[קונטרס – כ&quot;ף מ&quot;ח – תשנ&quot;ב]]&quot; בצירוף [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]]. <br /> * בכ&quot;ז מר חשוון – מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קונטרס סיום והכנסת ס&quot;ת]]&quot; בצירוף שתי דולר לצדקה ופרוסת &quot;[[לעקאח]]&quot; (בקשר לסיום ס&quot;ת לזכות ולע&quot;נ [[הרבנית חיה מושקא]] נ&quot;ע). <br /> * מכריז שעתה עומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים כדבעי, ואזי רואים שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]], ולכן העבודה דעתה הוא להביא ההתגלות בפועל בעולם. <br /> *בטו&quot;ב כסלו – מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קונטרס דרושי חתונה – תרפ&quot;ט]]&quot; (בקשר עם יום החתונה ב[[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]]), בצירוף שתי דולר לצדקה. <br /> * מורה שדבר נכון הוא לעסוק בענין &quot;[[פרסומי ניסא]]&quot; לפרסם אצל עצמו ואצל הזולת, ובכל מקום ומקום – את הניסים שהקב&quot;ה עושה עמנו מתוך ידיעה שבזה קשורה גאולה האמיתית והשלימה. <br /> * בזאת חנוכה והמשכו במוצאי זאת חנוכה – מחלק הרבי לכאו&quot;א מטבע מיוחדת של דולר בצירוף שטר של דולר בתור דמי חנוכה &quot;חנוכה געלט&quot; (בכיס מיוחד עליו מודפס &quot;חנוכה תשנ&quot;ב&quot;). <br /> * מעורר שהחל מיום [[שבת]] קודש מברכים ה[[חודש שבט]], יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] לעורר ולחזק איש את רעהו בכל הענינים, ובמיוחד בזירוז והבאת גאולה האמיתית והשלימה. <br /> * בקשר למצב הבריאות של שלילת הדבור של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מעורר הרבי ללמוד תורתו בדיבור בפה דוקא ושעל ידי זה יתמלא המניעה ועיכוב אצל [[נשיא דורנו]]. <br /> * ביו&quot;ד שבט – מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קובץ מאמרים – תרפ&quot;ב]]&quot; בצירוף דולר לצדקה. <br /> * מורה בכשר לענין ה[[תפילה]] שיהיה מתוך שירה. <br /> * מעורר לבטל לגמרי הקס&quot;ד והדיבור על דבר [[שלימות הארץ|מסירת שטחים]] ב[[ארץ ישראל]] שבידינו לאומות העולם, אף לא שעל אחד, אלא לשמור על שלימות הארץ. *ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח|כ&quot;ב שבט]] – מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קובץ כ&quot;ב שבט – תשנ&quot;ב]]&quot; בצירוף שטר של חמ&quot;ש דולר לצדקה ופרוסת &quot;[[לעקאח]]&quot;. <br /> * מודיע שבימינו אלו נתקיימה ה[[נבואה]] ד&quot;[[וכתתו חרבותם לאתים]]&quot;. <br /> * מעורר שכאו&quot;א יוסיף בכל עניני [[שמחה]] הן בהנוגע לעצמו והן בהנוגע להזולת, ולכל לראש – על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום המצוות, ועד גם בעניניו הגשמיים. *ב[[פורים קטן]] – מחלק הרבי לכאו&quot;א מאמר שלו &quot;[[קונטרס פורים קטן – תשנ&quot;ב]]&quot; בצירוף דולר לצדקה ופרוסת &quot;לעקאח&quot;. <br /> * מכריז שבימינו אלו מתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]. <br /> * מעורר על דבר [[אחדות ישראל]] ונתינת צדקה באופן ד&quot;כל אשר לאיש יתן בעד נפשו&quot;.<br /> *ב[[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב|ז&quot;ך אדר א' תשנ&quot;ב]] עבר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א אירוע מוחי, ב[[אוהל]] של חותנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], והחלה התקופה שנאמרה על [[מלך המשיח]] &quot;אכן את חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם&quot;.<br /> *בט&quot;ז סיוון הרבי נסע לבית הרפואה &quot;מאונט סייני&quot; (הר סיני).<br /> *ב[[חג השבועות]] הרבי יצא לראשונה (מאז כ&quot;ז אדר א') לקהל בחזית 770 בעת היציאה לתהלוכות.<br /> [[תמונה:תשנג.jpg|left|thumb|250px|י' שבט תשנ&quot;ג]]<br /> <br /> ===[[תשנ&quot;ג]] - 1993===<br /> *ב[[שמחת תורה]] של שנה זו החל הרבי שליט&quot;א לעודד - לאחר התפילות אותן התפלל במחיצת הקהל - את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].<br /> *ב[[חנוכה]] היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו.<br /> *[[סאטלייט (י' שבט תשנ&quot;ג)|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' שבט תשנ&quot;ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.<br /> <br /> ===[[תשנ&quot;ד]] - 1994===<br /> *בכ&quot;ו תשרי נערכה [[חלוקת דולרים|חלוקת דולרים]] לראשונה מאז [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]].<br /> *ב[[חשוון]] [[תשנ&quot;ד]] חידש [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] את [[קופת רבינו]] ע&quot;י מזכיריו הרבנים [[יהודה לייב גרונר]] ו[[שלום מענדל סימפסון]].<br /> *ב[[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ד]] קיבל [[הרבי]] 'סטרוק' שני בחציו השני של הגוף, והוא העתיק ל[[בית רפואה]] בית ישראל שב[[ניו יורק]].<br /> * ב[[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], החלה תקופה בה כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א התכסה מעיננו. תקופה זו היא חלק מתהליך התגלותו השלימה של מלך המשיח, זאת על פי מה שאומר רש&quot;י בסוף ספר דניאל (יב. יב') על הפסוק &quot;אשרי המחכה ויגיע וגו'&quot; פירש רש&quot;י: &quot;...שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *'''אביו''': הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]<br /> *'''אמו''': [[הרבנית חנה]]<br /> *'''רעיתו''': [[הרבנית חיה מושקא]]<br /> *'''אחיו''': הרב [[ישראל אריה לייב]], הרב [[דובער]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> *[[:קטגוריה:ימי חב&quot;ד - הרבי שליט&quot;א|ימי חב&quot;ד - הרבי שליט&quot;א]]<br /> *[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> * [[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> * [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]]<br /> * [[חסידות חב&quot;ד]]<br /> * [[770]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]] - הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מ.מ.ש הוצאה לאור]], תשס&quot;ז.<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ו[[אוהד בר סלע]], '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * אברהם חנוך גלינצנשטיין, '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]] - משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[משבחי רבי]] - דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> '''וידאו'''<br /> * [http://www.770live.com/en770/770live.asp?lang=2 המגזין השבועי לראות את מלכנו] - מראות ושיחות של הרבי שליט&quot;א.<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאות קיטעי וידאו מהרבי שליט&quot;א]<br /> * [http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&amp;vid=33 משיח נאו] - נבואותיו המופלאות של הרבי מלך המשיח, שהתגשמו אחת לאחת בדייקנות.<br /> '''תמונות'''<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;cat=8 מאות תמונות של הרבי שליט&quot;א ממוינות לפי נושאים]<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> &lt;references /&gt;<br /> <br /> {| class=&quot;toccolours&quot; border=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;4&quot; style=&quot;clear:both; width:90%; border-collapse:collapse; margin:0.5em auto 0 auto; text-align:center;&quot;<br /> |-<br /> | width=&quot;30%&quot; |'''הקודם''':&lt;br/&gt;'''[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]'''<br /> |}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=44550 2010-01-13T18:40:08Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}'''הרבנית שיינא''' נולדה ב[[כ&quot;א טבת תרס&quot;ד]], ליל [[שבת]] קודש [[פרשת שמות]] בשנת [[תרס&quot;ד]], בשעה שתים עשרה בלילה, לאביה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]].<br /> <br /> במכתב של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] המבשר על לידתה ([[אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אגרות קודש]] חלק ד' עמוד כ) כותב &quot;ונק' שמה בישראל שיינא תחי'&quot;. וכך נקבע שמה בכתב - שיינא מלא בשני יודי&quot;ן.<br /> <br /> הרבנית שיינא נודעה בכשרונות נעלים ביותר, וכפי שכתב לה אביה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באחד ממכתביו ([[ספר המאמרים תשי&quot;א]] עמ' 122, תרגום חופשי מ[[אידיש]]): &quot;הסבא (אינני יכול לכתבו עליו כפי שנהוג בדרך כלל לרשום על אלו שאינם חיים בגופם בעולם הזה, הוא חי בליבי ובמחשבתי, זהו הדבר היחיד שיכול להחזיק אותי בחיים, במכתבים גלויים מוכרחני לכתוב כמקובל, אבל האמת היא שהוא חי, הנה אני רואה אותו במחשבתי, והוא) אמר, שתהיי בריאה עם שנים מוצלחות, שיש לך חושים עדינים. &quot;חושים עדינים&quot; הוא תואר נכבד ביותר, ובייחוד כשהוא בא מאישיות מזהירה שכזו&quot;, הרבנית זכתה בייחוס ובכבוד השמור למועטים בלבד, שכן היא צאצאית ישירה לכל [[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|הנשיאים]] (מלבד גיסה) [[דור השביעי]]: אביה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (דור שישי), סבא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] (דור חמישי), סבא רבא [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] (דור דביעי), סב סבא [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (דור שלישי), היא חימש של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] (דור שני) ונינת שני ניניו (רבי ישראל נח והרבנית רבקה) של [[אדמו&quot;ר הזקן]] (דור ראשון). <br /> <br /> ==ילדותה==<br /> באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] סיפר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] על ילדותה: &quot;פעם אחת אמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב לנכדתו שיינדל - שהייתה אז ילדה קטנה - שביום השבת-קודש עליה לעשות הכל לכבוד שבת, לאכול לכבוד שבת, לטייל לכבוד שבת, וכדומה.<br /> &quot;השיבה שיינדל: על הכל אני מסכימה, אבל דבר אחד אינני מבינה, איך אפשר לישון לכבוד שבת, כיצד אפשר לכוון הכל תוך כדי שינה?...<br /> <br /> סיפור נוסף סיפר הרבי:<br /> &quot;בשנות ילדותה, כאשר שיינדל הייתה בוכה כדרך הילדות, היו נותנים לה דבר מה להרגיעה. כשהייתה נרגעת הייתה אומרת: &quot;דעו לכם שאינני מפסיקה לבכות, אני בסך הכל עושה הפסקה...&quot;<br /> וסיים אז הרבי: אנו לא מפסיקים להתוועד, אנו בסך הכל עושים הפסקה עד ל[[התוועדות]] הבאה...<br /> <br /> == חתונתה ==<br /> ב[[י&quot;ח אייר תרצ&quot;ב]] התקיימו קישורי התנאים שלה עם בן דודה הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (נכד אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל הורנשטיין]]. אימו, מרת [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא]], הייתה בתו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]].<br /> <br /> ביום קישורי התנאים אמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ [[מאמר]] חסידות [[ד&quot;ה]] &quot;שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים&quot;. <br /> <br /> ביום [[י' סיון תרצ&quot;ב]] התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: &quot;ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין&quot;. באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' הרב חיים עוזר רקד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במשך זמן. <br /> <br /> ב[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ישנם מספר מכתבים אליה ולחתנה, וגם הינם מוזכרים מספר פעמים באגרות אחרות (ראה לדוגמה אגרת תרכא שכתב הרבי הריי&quot;צ לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ: &quot;מצורף לזה הנני שולח לך העתק מכ' לפרעסיץ, ותראנו גם לגיסך חתני היקר שי'&quot;. וראה גם אגרת תשנ (&quot;חתני רמ&quot;מ שי' הכהן סיפר לי בשם חתני הרב רמ&quot;מ שי'...&quot;), תרלז, ועוד).<br /> <br /> ==במלחמת העולם השניה==<br /> כשיצא הרבי הריי&quot;צ מ[[פולין]] בעת [[מלחמת העולם השניה]] לא יצאו חתנו ובתו עימו, משום שחתנו לא רצה להשאיר את אביו שלא היה בקו הבריאות באותה עת, לבדו (ונלב״ע זמן מה לאחר מכן). ולאחר מכן עלתה בעיה אחרת שאישור יציאה לא ניתן לאזרחי פולין, והוא היה אזרח פולין. עם זאת, עוד בהיות הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארה&quot;ב]] הסכימה לתת גם לרמ&quot;מ הורנשטיין ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל. <br /> <br /> כשהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאמריקה השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה&quot;ב. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי (תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ בהערה לאגרת ד'שנו).<br /> <br /> ==מותה על קידוש השם==<br /> בשלב מסויים הגיעו ידיעות לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.<br /> <br /> כדי שלא לצער את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ&quot;ז [[מנחם אב]] [[תש&quot;ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג):<br /> &quot;הנני ממשיך בחקו&quot;ד ע&quot;ד הנ&quot;ל ולע&quot;ע אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היאר&quot;צ בימים הנ&quot;ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א אינם יודעים עד&quot;ז<br /> אם יגלה את הנ&quot;ל ללנדא (הכונה לרה&quot;ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ&quot;מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ&quot;מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו עד&quot;ז במכתביהם לכאן מטעם הנ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> ==סיפור גורלם==<br /> רק בכ&quot;ה [[חשוון]] [[תשי&quot;א]] פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי&quot;צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם:<br /> &quot;קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע הכ&quot;מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע).<br /> <br /> - עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ&quot;ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח&quot;ז -<br /> ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.<br /> <br /> . . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונררד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת [[תש&quot;ב]] - ב&quot;באראק&quot; אחד עם גיסי הרב מ&quot;מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט&quot;ו אלול תש&quot;ב הביא ה&quot;קרפא&quot; להרמ&quot;מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' תשרי תש&quot;ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני ד[[ראש השנה]] תש&quot;ג הובילו את רעיתו להכבשונות.<br /> <br /> [[כ&quot;ה חשון תש&quot;ג]] כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ&quot;מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע&quot;מ להובילם לכבשונות&quot;.<br /> <br /> ביום ב' של ראש השנה נהג הרבי לומר קדיש לעילוי נשמתה. <br /> <br /> == הנצחת שמה על מצבת הרבנית חיה מושקא ==<br /> בעת [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]] ע&quot;ה, הוסיף הרבי על נוסח המצבה שהוכנס אליו להגהה: &quot;ולז&quot;נ אחותה הרבנית הצדקנית מרת שיינא הי&quot;ד&quot;, והנציח בזאת את זכרה על מצבת אחותה. <br /> <br /> לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא, סיפר בקשר לכך ה[[משמש בקודש]] הרב [[חנניה סיני דוד הלברשטם|חס&quot;ד הלברשטם]], שהרבנית קיבלה מהרבנית שיינא טבעת יהלומים כמתנה, באמרה לה &quot;הטבעת הזאת תביא לך מזל&quot;, ואכן הרבנית הקפידה לענוד טבעת זו בכל פעם שיצאה לסידור כל עניין שהוא. יום אחד (י&quot;ד מנחם אב תשל&quot;ח) עזבה הרבנית את ביתה ללא הטבעת ומיד שבה הביתה כשהיא אומרת &quot;לאמיר נעמען מיין שוועסטערס רינגל איך גיי ניט ארויס פון שטוב אן דעם&quot; (= בא ניקח את טבעתה של אחותי, איני יוצאת מביתי בלעדיו).<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:נשי ובנות החסידים]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=42333 2009-12-23T16:18:49Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}'''הרבנית שיינא''' נולדה ב[[כ&quot;א טבת תרס&quot;ד]], ליל [[שבת]] קודש [[פרשת שמות]] בשנת [[תרס&quot;ד]], בשעה שתים עשרה בלילה, לאביה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]].<br /> <br /> במכתב של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] המבשר על לידתה ([[אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אגרות קודש]] חלק ד' עמוד כ) כותב &quot;ונק' שמה בישראל שיינא תחי'&quot;. וכך נקבע שמה בכתב - שיינא מלא בשני יודי&quot;ן.<br /> <br /> הרבנית שיינא נודעה בכשרונות נעלים ביותר, וכפי שכתב לה אביה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באחד ממכתביו ([[ספר המאמרים תשי&quot;א]] עמ' 122, תרגום חופשי מ[[אידיש]]): &quot;הסבא (אינני יכול לכתבו עליו כפי שנהוג בדרך כלל לרשום על אלו שאינם חיים בגופם בעולם הזה, הוא חי בליבי ובמחשבתי, זהו הדבר היחיד שיכול להחזיק אותי בחיים, במכתבים גלויים מוכרחני לכתוב כמקובל, אבל האמת היא שהוא חי, הנה אני רואה אותו במחשבתי, והוא) אמר, שתהיי בריאה עם שנים מוצלחות, שיש לך חושים עדינים. &quot;חושים עדינים&quot; הוא תואר נכבד ביותר, ובייחוד כשהוא בא מאישיות מזהירה שכזו&quot;, הרבנית זכתה בייחוס ובכבוד השמור למועטים בלבד, שכן היא צאצאית ישירה לכל [[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|הנשיאים]] (מלבד גיסה) [[דור השביעי]]: אביה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (דור שישי), סבא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] (דור חמישי), סבא רבא [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] (דור דביעי), סב סבא [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (דור שלישי), היא חימש של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] (דור שני) ונינת שני ניניו (רבי ישראל נח והרבנית רבקה) של [[אדמו&quot;ר הזקן]] (דור ראשון). <br /> <br /> ==ילדותה==<br /> באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] סיפר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] על ילדותה: &quot;פעם אחת אמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב לנכדתו שיינדל - שהייתה אז ילדה קטנה - שביום השבת-קודש עליה לעשות הכל לכבוד שבת, לאכול לכבוד שבת, לטייל לכבוד שבת, וכדומה.<br /> &quot;השיבה שיינדל: על הכל אני מסכימה, אבל דבר אחד אינני מבינה, איך אפשר לישון לכבוד שבת, כיצד אפשר לכוון הכל תוך כדי שינה?...<br /> <br /> סיפור נוסף סיפר הרבי:<br /> &quot;בשנות ילדותה, כאשר שיינדל הייתה בוכה כדרך הילדות, היו נותנים לה דבר מה להרגיעה. כשהייתה נרגעת הייתה אומרת: &quot;דעו לכם שאינני מפסיקה לבכות, אני בסך הכל עושה הפסקה...&quot;<br /> וסיים אז הרבי: אנו לא מפסיקים להתוועד, אנו בסך הכל עושים הפסקה עד להתוועדות הבאה...<br /> <br /> == חתונתה ==<br /> ב[[י&quot;ח אייר תרצ&quot;ב]] התקיימו קישורי התנאים שלה עם בן דודה הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (נכד אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל הורנשטיין]]. אימו, מרת [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא]], הייתה בתו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]].<br /> <br /> ביום קישורי התנאים אמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ [[מאמר]] חסידות [[ד&quot;ה]] &quot;שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים&quot;. <br /> <br /> ביום [[י' סיון תרצ&quot;ב]] התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: &quot;ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין&quot;. באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' הרב חיים עוזר רקד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במשך זמן. <br /> <br /> ב[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ישנם מספר מכתבים אליה ולחתנה, וגם הינם מוזכרים מספר פעמים באגרות אחרות (ראה לדוגמה אגרת תרכא שכתב הרבי הריי&quot;צ לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ: &quot;מצורף לזה הנני שולח לך העתק מכ' לפרעסיץ, ותראנו גם לגיסך חתני היקר שי'&quot;. וראה גם אגרת תשנ (&quot;חתני רמ&quot;מ שי' הכהן סיפר לי בשם חתני הרב רמ&quot;מ שי'...&quot;), תרלז, ועוד).<br /> <br /> ==במלחמת העולם השניה==<br /> כשיצא הרבי הריי&quot;צ מ[[פולין]] בעת [[מלחמת העולם השניה]] לא יצאו חתנו ובתו עימו, משום שחתנו לא רצה להשאיר את אביו שלא היה בקו הבריאות באותה עת, לבדו (ונלב״ע זמן מה לאחר מכן). ולאחר מכן עלתה בעיה אחרת שאישור יציאה לא ניתן לאזרחי פולין, והוא היה אזרח פולין. עם זאת, עוד בהיות הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארה&quot;ב]] הסכימה לתת גם לרמ&quot;מ הורנשטיין ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל. <br /> <br /> כשהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאמריקה השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה&quot;ב. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי (תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ בהערה לאגרת ד'שנו).<br /> <br /> ==מותה על קידוש השם==<br /> בשלב מסויים הגיעו ידיעות לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.<br /> <br /> כדי שלא לצער את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ&quot;ז [[מנחם אב]] [[תש&quot;ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג):<br /> &quot;הנני ממשיך בחקו&quot;ד ע&quot;ד הנ&quot;ל ולע&quot;ע אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היאר&quot;צ בימים הנ&quot;ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א אינם יודעים עד&quot;ז<br /> אם יגלה את הנ&quot;ל ללנדא (הכונה לרה&quot;ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ&quot;מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ&quot;מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו עד&quot;ז במכתביהם לכאן מטעם הנ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> ==סיפור גורלם==<br /> רק בכ&quot;ה [[חשוון]] [[תשי&quot;א]] פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי&quot;צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם:<br /> &quot;קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע הכ&quot;מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע).<br /> <br /> - עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ&quot;ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח&quot;ז -<br /> ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.<br /> <br /> . . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונררד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת [[תש&quot;ב]] - ב&quot;באראק&quot; אחד עם גיסי הרב מ&quot;מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט&quot;ו אלול תש&quot;ב הביא ה&quot;קרפא&quot; להרמ&quot;מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' תשרי תש&quot;ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני ד[[ראש השנה]] תש&quot;ג הובילו את רעיתו להכבשונות.<br /> <br /> [[כ&quot;ה חשון תש&quot;ג]] כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ&quot;מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע&quot;מ להובילם לכבשונות&quot;.<br /> <br /> ביום ב' של ראש השנה נהג הרבי לומר קדיש לעילוי נשמתה. <br /> <br /> == הנצחת שמה על מצבת הרבנית חיה מושקא ==<br /> בעת [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]] ע&quot;ה, הוסיף הרבי על נוסח המצבה שהוכנס אליו להגהה: &quot;ולז&quot;נ אחותה הרבנית הצדקנית מרת שיינא הי&quot;ד&quot;, והנציח בזאת את זכרה על מצבת אחותה. <br /> <br /> לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא, סיפר בקשר לכך ה[[משמש בקודש]] הרב [[חס&quot;ד הלברשטם]], שהרבנית קיבלה מהרבנית שיינא טבעת יהלומים כמתנה, באמרה לה &quot;הטבעת הזאת תביא לך מזל&quot;, ואכן הרבנית הקפידה לענוד טבעת זו בכל פעם שיצאה לסידור כל עניין שהוא. יום אחד (י&quot;ד מנחם אב תשל&quot;ח) עזבה הרבנית את ביתה ללא הטבעת ומיד שבה הביתה כשהיא אומרת &quot;לאמיר נעמען מיין שוועסטערס רינגל איך גיי ניט ארויס פון שטוב אן דעם&quot; (= בא ניקח את טבעתה של אחותי, איני יוצאת מביתי בלעדיו).<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:נשי ובנות החסידים]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=42314 2009-12-23T00:32:08Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}[[תמונה:הרבי שליטא.jpg|left|thumb|300px|הרבי שליט&quot;א]]{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי מנחם מענדל שניאורסון - נשיא [[דור השביעי]] ו[[מלך המשיח]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> '''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון)''' (מכונה בעגת [[חסידי חב&quot;ד]] '''הרבי''' או '''אדמו&quot;ר שליט&quot;א''', ו'''הרבי מליובאוויטש''' בחוגים אחרים). נולד ב[[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] - (18 באפריל 1902) בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולאייב]] לאביו הגאון, החסיד והמקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], ולאמו, [[הרבנית חנה]]&lt;ref&gt;הרבי הינו נין נכדו של [[הצמח צדק]] וקרוי על שמו&lt;/ref&gt;. הרבי משמש כנשיא השביעי של תנועת חב&quot;ד. יחד עם זה הרבי רואה את עצמו כנשיא לכל היהדות כולה. הרבי מעורב הרבה בקורה עם עם ישראל בארץ ישראל ובתפוצות, חלק ממעורבתו הם מאבקיו לזהות היהודית ולקיום המצוות, ודאגתו הרבה לכל יהודי. הרבי נודע כבקי עצום בתורה, ספרותו התורנית של הרבי מקיפה את כל חלקי התורה. תפקידו של הרבי - כפי שהוגדר על ידו - להוביל את עם ישראל לגאולה קרובה. <br /> <br /> ביום [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] הרבי נסתר לעיני בשר. כל חסידי חב&quot;ד ויהודים רבים נוספים מאמינים ובטוחים כי הרבי יתגלה תיכף ומיד כ[[מלך המשיח]] ויוביל את כל היהודים ל[[ארץ ישראל]] ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה. והמאורע המצער, כנראה, אינו אלא חלק מתהליך הגאולה.<br /> <br /> ==שנות צעירותו==<br /> לומד בשקידה עצומה בהדרכת אביו המקובל ומצליח כבר בשחר נעוריו לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עומד לימין אביו בדנייפרופטרובסק בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]]. <br /> <br /> את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה השקפת עולמו והיתה למסכת סדורה וברורה. במכתב לנשיא יצחק בן צבי משנת [[תשט&quot;ז]] כותב הרבי &quot;מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות...&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ח]] עומד לימין אביו ומסייע לו בין השאר בהנהגת הקהילה, ובאירגון עזרה לפליטי פולין המגיעים בהמוניהם ל[[יקטרינוסלב]] עקב מלחמת העולם הראשונה.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] מבקר ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצב אחיו [[דובער]], במסגרת ביקור זה ביקר גם ב[[תומכי תמימים חרקוב]]. &lt;ref&gt;[[היום יום]] מהדורת [[תשס&quot;ט]]&lt;/ref&gt; בשנת [[תרפ&quot;ג]] נוסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ד]] - 1924 (למניינם) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של האדמו&quot;ר הקודם כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (רבי יוסף יצחק) נ&quot;ע. ממלא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ומוגדר כ&quot;שר ההשכלה&quot; של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. עומד לימינו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחמתו הקדושה והמפורסמת לתהילה, לשמירת קדשי ישראל ברוסיה הסובייטית, באותה תקופה מועיד אותו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא (ע&quot;פ הוראת אביו - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]).<br /> <br /> בחודש תשרי [[תרפ&quot;ה]] נוסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באותן שנים עד צאתו מרוסיה), ובאותה תקופה נפגש עם הגאון הרב יוסף ראזין מרוגאצ׳וב ומקבל ממנו סמיכה לרבנות, ומכאן ואילך באים הרבה בקשרי מכתבים.<br /> <br /> בחודש חשון [[תרפ&quot;ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אח&quot;כ שהה בלנינגרד.<br /> <br /> כשנאסר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (בסיוון [[תרפ&quot;ז]]), היה הרבי מראשי המתעסקים בפעילות ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> בחודש חשון תרפ&quot;ח עוזב הרבי את גבולות ברית המועצות, ומצטרף ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ששהה בריגא ומשמש כמזכירו האישי.<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ט]] - (1929 למניינם) מפנה אליו חותנו, כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], שואלים בענייני הלכה, קבלה וחסידות ומטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.<br /> <br /> ==נישואין==<br /> [[תמונה:הרבי ברלין.jpg|left|thumb|250px|הרבי, ברלין, מעט אחרי נישואיו]]<br /> <br /> ביום [[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] נשא הרבי לאשה את ביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - [[הרבנית חיה מושקא]]. שמחת החותנה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]].<br /> <br /> מסדר הקידושין בחתונת כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ היה הרבי הריי&quot;צ בעצמו וגם את השבע-ברכות אמר הוא בעצמו בקול רם ונעים במתיקות ודביקות עצומה נפלאה מאד, עד שנשתוממו והתפעלו כל השומעים, וכולם פה אחד אמרו שמיום היותם לא שמעו כזאת. <br /> <br /> כאשר אמר הרבי את הברכות, קרא לפתע אחד החסידים -שזכה לראות את פני כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע -בהתפעלות גדולה: אוי, הרבי (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) הרי מסדר קידושין! <br /> <br /> חסידים שנכחו בחתונה מספרים כי כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הלך משולחן לשולחן כשהוא נושא מגבת על כתיפו כמו מלצר וכך חילק את המשקה ובירך את המסובים. <br /> <br /> אחר הסעודה, בשעה שלוש וחצי לערך, עמדו הקהל והאדמו&quot;רים שהשתתפו בשמחת החתונה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין). <br /> כשישבו האדמו&quot;רים לנוח מעט, לקח הרבי הריי&quot;צ את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חב&quot;ד במהירות. האדמו&quot;רים נפרדו לשלום והלכו לביתם. <br /> <br /> על חתונתו של כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ מסופר, שלפני החופה שאל הרה&quot;ח ר' [[בערל משה שמוטקין]] את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והרבי השיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו...&quot;<br /> <br /> == בברלין ==<br /> משנת [[תרפ&quot;ט]] הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]] התגוררו בברלין בירת גרמניה. באותה תקופה הרבי הריי&quot;צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד. <br /> <br /> בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש [[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]]. <br /> <br /> == בפאריז ==<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|left|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]]]]<br /> בפריז הרבי שקד על לימוד התורה בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון. <br /> <br /> מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;. <br /> <br /> כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|האגרות של הרבי הריי&quot;צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי הרבי הריי&quot;צ העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים. <br /> <br /> בתשרי [[תרצ&quot;ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], ומיד החל לבחון תלמידים, אלא שבגין היותו אזרח רוסיה, לא היו בידו אשרות מתאימות לשהייה בפולין, ומשום כך נאלץ לעזוב את המדינה, וביצוע התפקיד לא יצא לפועל. <br /> <br /> בשנים האחרונות שלפני השואה, רוב ההכנסות של הרבי הריי&quot;צ לעבודת הקודש שניהל, הגיעו מאגודת חב&quot;ד בארצות הברית. משלוחי הכספים עברו, על פי הוראת הריי&quot;צ, דרך הרבי בפריז; כך גם כספים שהועברו בכיוון ההפוך - מהרבי הריי&quot;צ לפעילות בארצות הברית - עברו דרך הרבי. <br /> <br /> מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של הרבי הריי&quot;צ. מאידך, הרבי הריי&quot;צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות הרבי הריי&quot;צ בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br /> <br /> == עזיבת אירופה ==<br /> [[תמונה:בצעירותו.jpg|left|thumb|250px|הרבי בצעירותו]]<br /> על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית. הצעדים המעשיים לכך החלו בחודש כסלו [[ת&quot;ש]], אז הוחלט לסדר מסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה. <br /> <br /> על שמו של יהודי בשם מאיר ב. הארטאן - בעצמו צאצא למשפחה חב&quot;דית שחש מחויבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת בית הרב -נשלח לרבי ולרבנית אישור המעיד על הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית (&quot;אפידייביט&quot;). באישור התמיכה הוזכרה גם העובדה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת החשמל, מקצוע שאמור להקל עליו את ההתבססות בארצות הברית. מצויידים באישור זה, הלכו הרבי והרבנית למשרד הקונסול האמריקאי בפריז והגישו בקשה לקבלת ויזה לארצות הברית. <br /> <br /> העסקנים השתדלו לפעול בכל האמצעים לזירוז האשרות, אולם בשל קשרי המלחמה הרעועים, הידיעות שהגיעו לארצות הברית מאירופה, היו מקוטעות ובלתי ברורות. העסקנים לא הצליחו לדעת האם הקונסול האמריקאי בפריז אישר לחתן הרבי ורעייתו את האשרות. <br /> <br /> ערב כניסת הנאצים לפריז, באביב [[ת&quot;ש]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br /> <br /> === בווישי === <br /> מספר ימים לפני [[חג השבועות]] ת&quot;ש (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת), הגיעו הרבי והרבנית לתחנת הרכבת בפריז על מנת לצאת מהעיר, אלא שהמונים צבאו על התחנה. רק בגין היות הרבי רשום בצבא, ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. <br /> <br /> הרבי והרבנית הצליחו להגיע לווישי תוך סיכון עצמי גדול. הם הגיעו העירה לפנות ערב של ליל חג השבועות. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר, והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון. <br /> <br /> בכל אותה תקופה עודד את הרבי את היהודים ואמר בפנים שיחות בעניני חסידות. וגם רשמם לעצמו.<br /> <br /> === בניס (ניצה) === <br /> בשלהי קיץ ת&quot;ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס שבדרום צרפת (במסמכים ומכתבים מהתקופה ההיא, נקראת העיר &quot;ניצה&quot;). <br /> <br /> בניצה התגוררו הרבי והרבנית שמונה (או תשעה) חודשים, עד תחילת קיץ תש&quot;א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם &quot;רושאנבי&quot; שהיה סמוך לתחנת רכבת. גם כאן, הסכנה הייתה גדולה ובאותה תקופה מיעטו לצאת לרחוב. היו ימים שהשלטונות הכריזו עוצר. ואכן, הרבי מיעט באותם ימים לצאת לרחוב מלבד בשבתות, כאשר הלך להתפלל בבית מדרש ששכן בתוך בית מלון גדול שהיה גדוש בפליטים יהודים. <br /> <br /> === קבלת הויזה לארה&quot;ב ===<br /> [[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ, מעט אחרי הגעת הרבי לארה&quot;ב, תש&quot;ב]]<br /> המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית.<br /> ההתעקבות הייתה עקב כך שתחילה הוגשו בקשות לויזה תחת התואר 'מנהיג רוחני', אולם בשל אי-תיאום הדוק, בתיק מסמכים שהוגש אל הקונסול האמריקני בניצה, נכתב על הרבי שהוא מהנדס ואף ידוע כעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים'). עד מהרה התברר כי המכשול הזה הוא אכן רציני, שכן הקונסול עמד על הסתירה והודיע כי מכיון שכך, הוא רואה את הטיפול בנושא כאשרה רגילה ולא כאשרה מיוחדת. מכאן הוא החל להערים קשיים חדשים, זאת למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן. <br /> <br /> בי&quot;ט כסלו תש&quot;א כתב הרבי הריי&quot;צ מברק לרבי כי אגודת חסידי חב&quot;ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות, מה שאמור היה להקל עליו את בקשת הויזה. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי&quot;צ והעסקנים. בקובץ &quot;כ&quot;ח סיון&quot; נכתב על אפשרות לפתרון החידה: &quot;התשובה לשאלה זו עדיין אינה ברורה. בעיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, מצטיירת דמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים&quot;. <br /> <br /> בכ&quot;ו אדר תש&quot;א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל הרבי הריי&quot;צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש&quot;א]] במרסיי. <br /> <br /> מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.<br /> <br /> ===ההפלגה לארצות הברית===<br /> לאחר קבלת הויזה לארצות הברית, החל הרבי לעסוק בנושא הנסיעה עצמה. התברר כי אפשר יהיה להפליג מהעיר ליסבון שבפורטוגל - מדינה שנותרה בנייטרליותה בכל שנות המלחמה. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה וויזות מעבר. גם בכך היה הרבי הריי&quot;צ מעורב, והוא שיגר מכתבים, לחץ בכמה מקומות, ולבסוף הרבי והרבנית קיבלו את כרטיסי ההפלגה לפורטוגל וכן את ויזות המעבר. <br /> <br /> לאחר שהרבי והרבנית הגיעו צלחה לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, שכן באותם ימים, מעטות היו הספינות האזרחיות שהפליגו לים הגדול. מי שבא לעזרתם היה ר' מרדכי ביסטריצקי ע&quot;ה ועמו חמיו הרה&quot;ח ר' לוי לאגאוויר הי&quot;ד. זה האחרון, וזוגתו רוחמה, היו מחסידי חב&quot;ד ששהו בצרפת וביקשו אף הם להפליג מפורטוגל. חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברה ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו. <br /> <br /> כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק. <br /> <br /> ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל הרבי הריי&quot;צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ&quot;לאגאוויר&quot; ל&quot;שניאורסאהן&quot;. הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מהרבי הריי&quot;צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה). <br /> <br /> ביום [[י&quot;ז סיון תש&quot;א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל. <br /> <br /> מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו הרבי הריי&quot;צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.<br /> <br /> ==הגעתם לארצות הברית==<br /> ב[[כ&quot;ח סיון תש&quot;א]], בשעת בוקר הטילה &quot;סורפא פינטא&quot; עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים.<br /> <br /> בשדה קיבלה אותם משלחת חסידים ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]].<br /> <br /> כמו כן הורה הרבי הריי&quot;צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו. <br /> <br /> ==שנים ראשונות בארצות הברית==<br /> מיד עם הגעתו של הרבי לארה&quot;ב נכנס בסוד הנהגתו הקדושה של האדמו&quot;ר הרי&quot;צ ומצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד [[תש&quot;י]] (1950) מתמנה ע&quot;י חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות. <br /> <br /> [[תש&quot;י]] - עוסק במלוא המרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שיסד האדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל רחבי תבל. מייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. לצד המוסדות הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות בקודש. מתחיל לפרסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] להתעוררות וחיזוק כל ישראל. רבים פונים אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו מתחילים לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים השותים בצמא את שיחותיו הקדושות ומעלים אותם על הכתב.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> [[תמונה:שנים_ראשונות.jpg PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתקופת קבלת הנשיאות]]<br /> <br /> מיד עם היוודע דבר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בכל ריכוזי חב”ד ברחבי תבל, החלו חלק מהחסידים לדבר על כך שצריך למנות את [[הרמ&quot;ש]] (הרבי מה”מ) כאדמו”ר ונשיא.<br /> <br /> בשל צניעותו המופלגת של הרבי הוא לא פרסם את החלטתו לרשת את אדמו”ר הריי”צ, הוא החליט זאת, אחד עשרה יום לאחר שפרסם את ה[[מכתב כללי]] הראשון שלו ב[[כ&quot;ט באלול]] יום הולדתו של ה[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הרבי שהוא נין נכדו של הצמח צדק קיבל חיזוק מכתביו בהלך מחשבותיו והושפע רבות ממאמריו, והסכים עם עצמו לרשת את האדמור הקודם שהיה נינו של הצמח צדק. <br /> בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] מכל רחבי העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו החסידים על כתב התקשרות כללי. אולם הרבי לא הסכים לקבל את עול הנשיאות. <br /> <br /> בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים. <br /> <br /> למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ&quot;נ|פ”נים]]. הרבי ראה בזה כשליחות להקריאם על ציון אדמו”ר הריי”צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], הרבי סירב, ולבסוף החל לקבל חסידים ליחידות. הראשון שקיבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]]. בתחילה אכן היו אלו חסידים בודדים, ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים מופלאים. <br /> ביו”ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד הישיש הרב [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו”ר הריי”צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא”ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: “זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת”. <br /> <br /> בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז’ ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה “[[הגהה|הוגה]] על ידי כ”ק שליט&quot;א”, הרבי תיקן זאת וכתב “ע”י הרמ”ש שליט”א”. <br /> <br /> בח”י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי ‘[[לעקח]]’ לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br /> <br /> בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם “יעמוד”, ובלחש “אדוננו מורנו ורבנו”, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק’. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה”מרשות לחתן” בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות “ועתה קום”, פרץ בבכי והכריז בקול רם “יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...” ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב. <br /> <br /> בחודשים כסלו וטבת, רמז הרבי בשיחותיו השונות כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מוחלט. <br /> <br /> בכ”ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב”ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו”ר הריי”צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ”ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי’ שבט תשי”א. <br /> <br /> כאשר נודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. <br /> <br /> שבוע לאחר מכן, ביום ג’ בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב”ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br /> <br /> במוצאי [[י' שבט תשי&quot;א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד הישיש הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא&quot;ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד”ה “[[באתי לגני]]”, בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' שבט]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר]], נאמר וכו’. <br /> <br /> לאחר י’ שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק’ של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו. <br /> <br /> חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: “חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ”ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה”.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תשי&quot;ב]] - [[תש&quot;כ]]==<br /> [[תמונה:5712.JPG|left|thumb|250px|אדמו&quot;ר שליט&quot;א ב[[התוועדות]], [[תשי&quot;ב]]. משמאלו הרב [[מאיר אשכנזי]], רב הקהילה היהודית בסין.]]<br /> ===[[תשי&quot;ב]] - 1952===<br /> *מייסד ארגון &quot;[[צעירי אגודת חב&quot;ד]]&quot; ואגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו. <br /> *מייסד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה. <br /> *מייסד אכסניית-נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד. <br /> *מעורר אודות הנחיצות שצעירים יכשירו את עצמם לקבלת &quot;סמיכה&quot; - לרבנות. <br /> * מייסד את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. <br /> * מעורר שתלמידי הישיבה ואברכים ינאמו בדברי חסידות בבתי הכנסת. <br /> * מכריז שחינוך &quot;תינוקות של בית רבן&quot; זו העצה היחידה לביטול כל הגזרות. <br /> * מעורר על ההכרח בלימוד ההלכות הצריכות בכל יום.<br /> <br /> ===[[תשי&quot;ג]] - 1953===<br /> * מיסד אגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.<br /> * מחדש את המנהג לעשות &quot;[[חלוקת הש&quot;ס]]&quot; בי&quot;ט כסלו.<br /> <br /> ===[[תשי&quot;ד]] - 1954===<br /> * מעורר אודות &quot;[[מבצע ארבעת המינים]]&quot; ב[[חג הסוכות]] - במסגרתו יוצאים חסידיו לזכות יהודים במצוות אלו המסמלים את אחדות ישראל. <br /> * מדפיס את מפתח הענינים ל[[ספר התניא]] שנערך על ידו.<br /> * מייסד בית-ספר תורני [[בית ספר למלאכה כפר חב&quot;ד|חקלאי בכפר-חב&quot;ד]]. <br /> * מייסד את קופת &quot;[[קרן השנה]]&quot;.<br /> * מעורר לזכות את הרבים ב&quot;[[מבצע מצה]]&quot; - שהמוני בית ישראל יזכו בחג הפסח במצות יד עגולות מהודרות.<br /> <br /> ===[[תשט&quot;ו]] - 1955===<br /> * מייסד ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]] ובקנדה. <br /> * מייסד בית ספר תורני למלאכה בכפר-חב&quot;ד. <br /> * מכריז אודות איסור נסיעה באוניות ישראליות בשבת. <br /> * יוצא בקריאה נגד לימוד חכמות חיצוניות בישיבות.<br /> * מייסד את [[קופת קרן תורה]].<br /> <br /> ===[[תשט&quot;ז]] - 1956=== <br /> [[תמונה:תשטז.JPG|left|thumb|250px|הרבי, קעמפ [[גן ישראל]], [[תשט&quot;ז]]]]<br /> *מייסד ישיבת &quot;[[אהלי תורה]]&quot;. מייסד ארגון &quot;[[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה. <br /> *מייסד מחנה קיץ תורני &quot;[[גן ישראל]]&quot; למען הנוער היהודי בארצות הברית. <br /> <br /> ===[[תשי&quot;ז]] - 1957===<br /> *מייסד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.<br /> <br /> ===[[תשי&quot;ח]] - 1958=== <br /> *מעורר על כך שהפצת התורה והיהדות ומעיינות החסידות יעשו באופן של &quot;[[ופרצת]]&quot;. כתוצאה מכך מתגברות פעולות החינוך היהודי-התורני, והרבצת התורה והחסידות בכל רחבי תבל, מתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.<br /> <br /> ===[[תשי&quot;ט]] - 1959=== <br /> *מייסד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה. <br /> *מייסד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. מייסד במילאנו-איטליה, סניף המרכז לענייני חינוך&quot; שבאצעותו הוקמו מוסדות חינוך לבנים וכן לבנות. ובמשך השנים הבאות מקים מרכזי חב&quot;ד גם ברומא, בולוניה ובלאדיספולי.<br /> <br /> ===[[תש&quot;כ]] - 1960=== <br /> *מכריז על שנת ה-200 להסתלקות [[הבעל שם טוב]], להגברת הפצת מעיינות החסידות ובכל רחבי תבל התקיימו פעולות מרתקות בכיוון זה. <br /> *בארצות-הברית החלו לשדר ברדיו שיעורים ב[[ספר התניא]] אותם [[מוגה|הגיה]] הרבי בעצמו. <br /> *מייסד [[שיכון חב&quot;ד ירושלים]] ת&quot;ו.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תשכ&quot;א]] - [[תש&quot;ל]]==<br /> [[תמונה:תשכא.jpg|left|thumb|250px|הרבי עם הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], צאתכם לשלום, [[חשוון]] [[תשכ&quot;א]].]]<br /> ===[[תשכ&quot;א]] - 1961===<br /> *הושלמה הקמת &quot;[[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש]]&quot; הראשון בעולם - בלונדון, אנגליה. ממרכז זה קמו שלוחות נוספות המפוזרות בכל רחבי אנגליה והוא גם מהווה בסיס מרכזי לפעולות חב&quot;ד באירופה.<br /> <br /> ===[[תשכ&quot;ב]] - 1962===<br /> *מייסד &quot;[[כולל לאברכים]]&quot;. <br /> *מייסד סניפי ה&quot;[[מרכז לענייני חינוך]]&quot; במיניסוטה ובפילדפיה (ארה&quot;ב). <br /> *מעורר לנצל את ימי החופש להוספה בלימוד התורה. <br /> *מייסד ישיבת &quot;[[הדר תורה]]&quot;, הישיבה הראשונה בעולם ל&quot;חוזרים בתשובה&quot;!<br /> <br /> ===[[תשכ&quot;ג]] - 1963===<br /> [[תמונה:תשכג.jpg|left|thumb|250px|הרבי בהתוועדות י' שבט תשכ&quot;ג]]<br /> *מסתיימת עריכת &quot;[[ספר חסידים]]&quot; בהוראת אדמו&quot;ר שליט&quot;א.<br /> <br /> ===[[תשכ&quot;ד]] - 1964===<br /> *מכריז על שנת ה-150 להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] להגברת הפצת מעיינות תורתו וכתוצאה מכך מתקיימות בכל רחבי תבל פעולות נרחבות בכיוון זה. <br /> *עורך תעמולה לפדות את בני ובנות ישראל שמאחרי מסך הברזל. <br /> *מקים קרן מיוחדת לסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.<br /> <br /> ===[[תשכ&quot;ה]] - 1965===<br /> *סולל דרך חדשה בהבנת דרכו של רש&quot;י בפרושו לתורה על פי &quot;פשוטו של מקרא&quot;, &quot;ויינה של תורה&quot; ומאז בכל [[שבת]]-קודש, ב[[התוועדות]] מבאר קטע מפרוש רש&quot;י לפרשת השבוע. <br /> *מייסד את [[שיכון חב&quot;ד לוד]].<br /> <br /> ===[[תשכ&quot;ו]] - 1967===<br /> *מייסד &quot;[[קרן חנה]]&quot; שמטרתה לסייע לבנות ישראל להמשיך בלימודי הקודש שלהן. <br /> *מייסד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות &quot;בית-חנה&quot; בארץ וברחבי העולם.<br /> <br /> ===[[תשכ&quot;ז]] - 1967===<br /> *מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]. <br /> *מייסד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה. מכריז על &quot;[[מבצע-תפילין]]&quot; לזיכוי המוני בית ישראל במצוות תפילין להטלת פחד על אוייבינו <br /> *בימי המתח והחרדה שלפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]], קרא הרבי להגביר את &quot;מבצע-התפילין&quot; כסגולה לניצחון והצלחה במלחמה. מבטיח בצורה ברורה ומוחלטת כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה&quot;ל על אוייביהם, כפי שאכן התגשם באופן ניסי. <br /> *קורא לנצל את ההתעוררות שבעקבות ניסי מלחמת ששת הימים, לקרב לבבות המוני בני-ישראל לתורה ומצוות, על ידי &quot;מבצע תפילין&quot; וזיכוי בשאר מצוות וכן עידוד וחינוך ילדי ישראל לאמונה. מאז ולתמיד &quot;מבצע תפילין&quot; על יד הכותל המערבי ששוחרר בחסדי ה'. <br /> *פותח במאבק נגד [[שלימות הארץ|החזרת ה&quot;שטחים&quot;]] (ששוחררו והוחזרו לידי בני ישראל במלחמת ששת הימים).<br /> <br /> ===[[תשכ&quot;ח]] - 1968=== <br /> [[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח, תש&quot;ל]]<br /> *מקים ועד ציבורי להפעלת [[בית הכנסת צמח צדק - ירושלים|בית הכנסת ובית-המדרש &quot;צמח צדק&quot; בירושלים]] העתיקה ת&quot;ו לקיים בו מרכז לתורה, לחסידות ולהרבצת יהדות. <br /> *מעורר על דבר החיוב של יהודי ארצות הברית לנצל השפעת המדינה על כל העולם בענייני חינוך.<br /> <br /> ===[[תשכ&quot;ט]] - 1969===<br /> *מעורר שכל כנס של רבים ישולב עם תורה וצדקה <br /> *מעורר אודות חיזוק שכונות שמתגוררים בהם יהודים. <br /> * מייסד [[נחלת הר חב&quot;ד|שכונה חב&quot;דית בקרית מלאכי]].<br /> <br /> ===[[תש&quot;ל]] - 1970===<br /> *מסיים את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד &quot;לקבלת פני משיח צדקנו&quot;]]. <br /> *מתחיל (גם בגלוי) את המאבק נגד הגזרה האיומה של &quot;[[מיהו יהודי]]&quot;.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תשל&quot;א]] - [[תשל&quot;ט]]==<br /> ===[[תשל&quot;א]] - 1971===<br /> *יוצא בקריאה &quot;לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה. <br /> *מייסד בדרום-אפריקה, סניף &quot;ה[[מרכז לענייני חינוך]]&quot; דבר שהביא להקמת רשת של מוסדות יהודיים לבנים וכן לבנות ברחבי דרום אפריקה.<br /> <br /> ===[[תשל&quot;ב]] - 1972===<br /> [[תמונה:תשלב.jpg|left|thumb|250px|הרבי עם הרבנים שכטר ויאלעס, [[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו]] [[תשל&quot;ב]]]]<br /> *מייסד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות תורה וצדקה וכך נוסדו &quot;[[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]]&quot; חדשים במדינות רבות בעולם בכלל וב[[ארצות הברית]] בפרט. <br /> *מעורר על דבר הסיוע לעולים ממדינות גרוזיה ובוכרה. <br /> *מעורר לזכות את עולי [[רוסיה]] במצוות [[פורים]]. <br /> *מעורר על חינוך ילדי עולי רוסיא וסיוע מיוחד לעולים החדשים מרוסיא. <br /> *יוצא בקריאה נגד גיוס נשי ובנות ישראל לצבא.<br /> <br /> ===[[תשל&quot;ג]] - 1973===<br /> *מעורר לייסד ספריות-קודש בכל רחבי-תבל. שכל בית יהודי יהיה &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot;. <br /> *מעורר לזכות יהודים הנמצאים בכל מקום שהם במצוות פורים. <br /> *בקיץ של אותה שנה יוצא בקריאה אודות השתדלות מיוחדת בחינוך תשב&quot;ר בקשר למה שנאמר &quot;מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אוייב ומתנקם&quot;. <br /> *מעורר לייסד קרנות גמילות חסדים רבים ככל האפשר. <br /> *מייסד את [[קרית חב&quot;ד צפת]].<br /> <br /> ===[[תשל&quot;ד]] - 1974===<br /> [[תמונה:הרבי שליטא1.jpg|left|thumb|250px|ר&quot;ח [[ניסן]] [[תשל&quot;ד]]]]<br /> *מייסד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה. <br /> *מכריז על הקמת מוסדות חדשים. פותח בתעמולה אודות המבצעים &quot;[[מבצע תורה|תורה]]&quot;, &quot;[[מבצע מזוזה|מזוזה]]&quot;, &quot;מבצע [[צדקה|צדקה]]&quot; &quot;[[מבצע בית מלא ספרים|בית-מלא ספרים]]&quot; - &quot;יבנה וחכמיה&quot; &quot;[[מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת קודש ויום טוב]]&quot;. <br /> *מעורר שלכל חייל יהודי יהיה סידור, תהלים וקופת צדקה. <br /> *מעורר על כינוס ילדים ב[[חנוכה]]. מעורר על אחדות בני המשפחה סביב שולחן שבת. <br /> *מתחיל עניין הפצת היהדות באמצעות ה&quot;[[טנק מבצעים|טנקים]]&quot;.<br /> <br /> [[תמונה:5735.JPG|left|thumb|250px|הרבי, תשל&quot;ה]]<br /> <br /> ===[[תשל&quot;ה]] - 1975===<br /> *פותח בתעמולה אודות המבצעים: &quot;[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|כשרות האכילה והשתיה]]&quot;, &quot;[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]&quot;.<br /> <br /> ===[[תשל&quot;ו]] - 1977=== <br /> *מעורר שוב אודות קבלת [[סמיכה לרבנות]]. מייסד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון. <br /> *שולח [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת. <br /> *מכריז על שנה זו &quot;כ[[שנת החינוך]]&quot;. <br /> *מייסד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט. <br /> *מעורר לזכות גם את האסורים היהודים ב&quot;[[מבצעים]]&quot;. <br /> *מבקש שכל ילד וילדה בישראל ישננו בעל-פה את ה&quot;[[י&quot;ב פסוקים]] ומאמרי חז&quot;ל&quot; שליקט. <br /> *מעורר ללמוד ענייני &quot;בית הבחירה&quot; בימי בין המצרים. <br /> *מכריז אודות [[מבצע אהבת ישראל]]. <br /> *מציע להנהיג בכל הבתי-כנסיות שיעורים בלימוד התורה, ולייסד קופות גמילות-חסדים.<br /> <br /> ===[[תשל&quot;ז]] - 1977===<br /> *מייסד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]] <br /> * מציע לערוך &quot;הקפות שניות&quot; בעיר הקודש [[חברון]] וב[[ירושלים]] העתיקה. <br /> *מעורר לחדש את עניין ה&quot;[[משפיע|משפיעים]]&quot; לאנשים ([[עשה לך רב]]) ו&quot;משפיעות&quot; לנשים, שמתפקידם לעורר את הלב והמוח לעבודת ה'.<br /> <br /> ===[[תשל&quot;ח]] - 1978===<br /> [[תמונה:הרבי ובגין.jpg|left|thumb|250px|הרבי ובגין, תשל&quot;ח]]<br /> *מעורר שבכל עיר ועיר יקימו מוסד הקשור עם תורה ותפילה וכן מקווה-טהרה. <br /> *מגביר את מאבקו נגד החזרת ה&quot;שטחים&quot; ונגד ההסכם האומלל של &quot;קמפ דיויד&quot;. <br /> *מייסד ישיבה גדולה &quot;[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]&quot;, קליפורניה. <br /> *שולח שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת. <br /> *הורה להדפיס את ה&quot;תניא&quot; בכל מדינות העולם.<br /> <br /> ===[[תשל&quot;ט]] - 1979===<br /> *מעורר לייסד חברת-נשים לעורר על דבר שמירת &quot;[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]&quot;. <br /> *עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה. <br /> *מייסד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תש&quot;מ]] - [[תשמ&quot;ד]]==<br /> ===[[תש&quot;מ]] - 1980===<br /> *מכריז אודות מבצע &quot;והשיב לב אבות על (ידי) בנים&quot;. <br /> *מייסד ישיבה גדולה בבואנוס-איירס - ארגנטינה. <br /> *מבקש לערוך [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות &quot;ל&quot;ג בעומר&quot;]] לאחדות ישראל בכל רחבי-תבל <br /> * מעורר להביא לבית הכנסת בחג השבועות את ילדי ישראל אפילו הטף, לשמוע את &quot;עשרת הדברות&quot; <br /> * יוצא בקריאה על דבר העניין של &quot;פרו ורבו&quot; - ריבוי הילודה בישראל, ונלחם נגד &quot;תיכנון המשפחה&quot; <br /> * יוצא בקריאה לייסד כוללים לזקנים ([[כולל תפארת זקנים]]) לנשים ([[תפארת חכמת נשים]]) ולצעירים ([[תפארת בחורים]]).<br /> <br /> ===[[תשמ&quot;א]] - 1981===<br /> [[תמונה:תשמא.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחלק מטבעות ל[[צדקה]], כנס ילדים, [[תשמ&quot;א]]]]<br /> *מעורר שהשנה [[שנת הקהל]] – את האנשים והנשים והטף לעשות את כל דברי התורה הזאת. <br /> * פונה בקריאה לילדי/ילדות ישראל שלפני גיל [[בר מצוה|בר]]/[[בת מצוה]] להתאגד ב&quot;[[צבאות השם]]&quot; (בסיסמת: &quot;[[ווי וואנט משיח נאו]]&quot;). <br /> * מעורר אודות [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]]. <br /> * מעורר על דבר הדפסת מפתח עניינים לספרי [[דא&quot;ח]] כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> * מייסד [[תומכי תמימים קזבלנקה|ישיבה גדולה ב&quot;קזבלנקה&quot; מרוקו]]. <br /> * מייסד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול|כולל אברכים ב&quot;מונטריאול&quot;, קנדה]]. <br /> * מסדר &quot;סדר [[ברכת החמה]] – ע&quot;פ מנהג חב&quot;ד&quot;. <br /> * יוצא בקריאה שכל ילד/וילדה בישראל שלפני גיל בר/בת מצוה יתאחדו ע&quot;י (השתתפותם ב)[[ספר תורה לילדי ישראל|כתיבת ספר תורה מיוחדת]] שתכתב עבורם ב[[ירושלים]] עה&quot;ק. <br /> * מעורר על דבר השתדלות מיוחדה בזה בנוגע לילדים/ות הנמצאים מאחורי מסך הברזל. וכן בנוגע – להכניסם ב&quot;[[צבאות השם]]&quot; באופן האפשרי שם. וכיון שכבר נגמרה ועשו סיום (ע&quot;י כותל המערבי) דספר תורה הראשונה – להתחיל תיכף בכתיבת עוד ספר תורה. <br /> * מרעיש נגד אלו שרוצים להפסיק ר&quot;ל, כל עזר ליהודים הבאים ממדינות ש(הם) [[רוסיה|מאחורי מסך הברזל]] באם אינם עולים ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> ===[[תשמ&quot;ב]] - 1982=== <br /> *ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת ביאת [[משיח]]. <br /> *יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו &quot;באחדות אמיתית ונצחית&quot; ע&quot;י קניית [[מבצע אות בספר התורה|אות בספר התורה]] כללית שתכתב לזכותם – וכאו&quot;א במנהגו (צורת האותיות דאשכנז, ספרד, תימן האריז&quot;ל וכו'). <br /> * מורה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]] להתחיל בכתיבת ספר תורה עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; ובני ביתם, וכן להנהלת &quot;[[בית רבקה]]&quot; כתיבת ס&quot;ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר &quot;בית רבקה&quot; ובני ביתן. מעורר אשר מצוה זו היא סיום תרי&quot;ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות. <br /> * מעורר על דבר השתדלות ובמדה יוצאה מן הכלל לגמרי ב&quot;[[הפצת המעינות חוצה]]&quot; וב[[מבצע חנוכה]]. ואשר בכמה ספרים שנת תשמ&quot;ב היא שנת הקץ. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר&quot;ת: תהיה שנת ביאת משיח. מציע שיכתבו [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל|ספר תורה כללית מיוחדת, שתאחד את כל אנשי &quot;צבא הגנה לישראל&quot;]] – אנשי חיל דאה&quot;ק. <br /> * הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה. <br /> * מעורר על דבר ההכרח לסיים את &quot;מבצע שלום הגליל&quot; (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.<br /> <br /> ===[[תשמ&quot;ג]] - 1983===<br /> [[תמונה:תשמג.jpg|left|thumb|300px|הרבי והאדמו&quot;ר מנדבורנא, י&quot;ד אייר תשמ&quot;ג.]]<br /> *ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח. <br /> * פותח השנה בהכרזה שהשנה היא מאה שנה מהסתלקות כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שענינו והנהגתו היתה &quot;[[לכתחילה אריבער]]&quot;, ולכן כל עניני השנה צריכים להיות חדורים באופן של &quot;לכתחילה אריבער&quot;. וכן שהשנה היא תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח. <br /> * יוצא בקריאה להשפיע על אומות העולם – בני נח, שיקיימו [[ז' מצוות בני נח|ז' מצות שלהם]]. <br /> * מכריז על &quot;[[רגע של שתיקה]]&quot; – &quot;עין רואה ואוזן שומעת&quot;, להנהיג זאת בכל בתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים. ובהמשך לזה מציע שיחתמו על &quot;עצומה&quot; לגדולי ומנהיגי האומה האמריקנית (ועל דרך זה לכל שאר האומות) אודות גודל הנחיצות שבזה, וכן אודות נחיצות עזרה כלכלית-ממשלתית לבתי ספר דתיים.<br /> <br /> ===[[תשד&quot;מ]] - 1984=== <br /> * פותח את השנה בהכרזה שהשנה היא תהי' שנת דברי משיח. <br /> * מעורר – בקשר למצב העולם – על דבר הוספה בתפלה ובקשה, על ידיד זה שכל אחד ואחת (בלי הפרש באיזה נוסח הוא מתפלל) יאמר לפני התפלה (בשחרית) &quot;הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך&quot;, ולאחרי כל תפלה מהג' תפלות &quot;אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך&quot;.<br /> * מעורר שמן הראוי להשתדל שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות [[בעלי חיים טהורים]] ולא להיפך. וכן בנוגע להוצאה לאור של חוברת וכיוצא בזה שיש בהם ציורים ותמונות של בע&quot;ח – להשתדל שישתמשו בציורים של בע&quot;ח טהורים דוקא. <br /> * מייסד [[תומכי תמימים יוהנסבורג|ישיבה גדולה ב&quot;יוהנסבורג]]&quot; דרום אפריקה. <br /> * הורה להדפיס את [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים (שלא נדפס שם ע&quot;ע). <br /> * מעורר שכל אחד ואחת מבני ישראל בכחו ובחובתו לתבוע כביכול מהקב&quot;ה גאולה האמיתית והשלימה ע&quot;י [[משיח]] צדקנו תיכף ומיד. <br /> * הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה. <br /> * מציע שכל אחד [[תקנת הרמב&quot;ם|יקבע שיעור יומי בספר משנה תורה]] – יד החזקה – להרמב&quot;ם, שעל ידי זה מתאחדים כל בני ישראל בלימוד הכולל את התורה כולה.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תשמ&quot;ה]] - [[תשמ&quot;ט]]==<br /> <br /> ===[[תשמ&quot;ה]] - 1985=== <br /> *מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת מלך המשיח. <br /> * מעורר שנשים ובנות הן מישראל והן (להבדיל) מאומות העולם יצאו בקריאה רמה שיונהג בהקדם הכי אפשרי &quot;[[רגע של שתיקה]]&quot;. <br /> * מכריז שהשנה הוא השנה תהא שנת מלך המשיח. <br /> * מעורר אשר יעשו חגיגות של &quot;סיום&quot; לרגלי [[תקנת הרמב&quot;ם|&quot;סיום&quot; לימוד הרמב&quot;ם]] (ג' פרקים בכל יום) ותיכף אחרי כן להתחיל לימוד דמחזור שני. <br /> * קורא את בית הכנסת שלו בשם &quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש&quot;. וכן מורה אשר בשם זה ינקב בנין &quot;כולל אברכים&quot; שע&quot;י ה[[מזכירות]] שלו. * מעורר שיבנו בארץ הקדש מוסד מיוחד על שם &quot;[[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב&quot;ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]&quot;. <br /> * מעורר על דבר צורך הרשמת הילדים/ות [[מחנה קיץ|במחנות קיץ]] הכשרים. ולאחרי חדשי הקיץ, לרושמם בבתי הפר הכשרים [ומעורר זה בכל שנה ושנה]. <br /> * מציע שבכל הזדמנות של אמירת תהלים ישלבו גם נתינת צדקה.<br /> <br /> ===[[תשמ&quot;ו]] - 1986=== <br /> *מעורר לפרסם על דבר דברים האמורים בספרים אודות הקיווי והדרישה לביאת [[משיח]] צדקנו על ידי זה שכל אחד ישלח מכתב (שבו יצטט מהספרים) לעשרה מישראל ולהציע לו ולבקש ממנו לשלוח העתק כזה לעוד עשרה מישראל וכן הלאה. <br /> * מעורר אשר יגדילו מרץ בג' ענינים הכללים: 1) הפעולות עם זקני ישראל. 2) הפעולות עם ילדי/ות ישראל. 3) הפעולות עם שאר בני ישראל בגילים שבין הילדים והזקנים. לייסד &quot;[[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]]&quot; בכל מקום ומקום. ובמקומות שישנם כבר &quot;בתי חב&quot;ד&quot; – להרחיבם עוד יותר. להגביר חיל בהפצת המעינות חוצה – ע&quot;י הדפסת [[ספר התניא]] בכל המקומות שבהם לא נדפס עדיין. וכן בהנוגע להפצת כל כתבי החסידות כולל – הדפסת כתבים שעד עתה לא יצאו לאור בדפוס. <br /> * מעורר אשר ידפיסו כל הדוחו&quot;ת אודות הפעולות בג' ענינים הכלליים הנ&quot;ל. <br /> * מעורר אשר יערכו את &quot;חגיגות הסיום&quot; דמחזור שני [[תקנת הרמב&quot;ם|דלימוד הרמב&quot;ם]] באופן ד&quot;כפליים לתושיה&quot; לגבי חגיגות הסיום דמחזור ראשון. הרבי מציע שידפיסו את מאמרי הנואמים בדפוס. <br /> *ביום הבהיר [[י&quot;א ניסן תשמ&quot;ו]] מתחיל הרבי לחלק [[דולרים לצדקה]] לכל אחד ואחת, ומני אז מחלק דולרים בכל יום ראשון בשבוע.<br /> * מעורר אשר בכל מקום ומקום שבו ישנו ה&quot;[[צבאות השם]]&quot; ינצלו את ימי ההכנה לזמן מתן תורתינו ע&quot;י ההוספה בכל עניני תורה ומצותיה ובמיוחד – הוספה ב[[אהבת ישראל]] ואחדות ישראל. <br /> * מעורר אשר כל ישראל &quot;אנשים נשים וטף&quot; יתאספו ל[[התוועדות]] רעים – אנשים לחוד ונשים לחוד על מנת לאחד את כל ישראל מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל.<br /> * מעורר אשר בימי &quot;בין המצרים&quot; בכלל ובפרטי פרטיות החל מהשבת שלפני תשעה באב יש להוסיף ביתר שאת וביתר עז ב(ציון) במשפט (תפדה): היינו לימוד הלכות בתורה בכלל ובמיוחד הלכות בית הבחירה. (ושביה) בצדקה: הוספה בנתינת הצדקה יותר מכפי הרגילות. מציע: 1) בקשר לתלמידי הישיבות – מזמן לזמן יתקיימו &quot;[[בחינות]]&quot; לבחון את רמת הלימוד והידיעה שבתורה. 2) בקשר לבעלי עסקים – אשר כל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יקיימו את הוראת המשנה &quot;[[עשה לך רב]]&quot; ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל&quot;מבחן&quot; בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה'. <br /> * מעורר אשר בהתאם לשנה הבאה ([[תשמ&quot;ז]]) היא שנת השמיטה, מצוה לפרסם בכל מקום ומקום אודות התקנה דעשיית פרוזבול לפני ראש השנה של שביעית. מציע שטוב ונכון לעשות את הפורזבול מיד אחר התרת נדרים. <br /> * מעורר אשר ראוי ונכון שבכל מקום ומקום יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] &quot;בימי סגולה&quot; ([[ט&quot;ו אלול תרנ&quot;ז|ט&quot;ו אלול]]-[[ח&quot;י אלול קה&quot;ת|ח&quot;י אלול]]) עבור כל אחינו בני ישראל, והדגשה מיוחדת יהיה בנוגע לחיזוק האמונה בביאת ה[[משיח]]. ובמקומות אשר מסיבות לא יספיקו לערוך התוועדויות אלו לפני ח&quot;י אלול – ישלימו זאת לאחרי ח&quot;י אלול, בסמיכות הכי אפשרי ובאופן ד&quot;כפליים לתושי'&quot;.<br /> <br /> ===[[תשמ&quot;ז]] - 1987===<br /> * מכריז שהשנה היא תהא זו שנת משיח. <br /> * מעורר אודות הקמת [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] (והוא בית: תורה, תפלה וגמ&quot;ח) בכל מקום ומקום, ואשר הוא (בנקל יותר) על ידי ההקדמה דהקמת בית חב&quot;ד דכל אחד ואחת (הן אנשים הן נשים וטף) בביתו הפרטי. <br /> * פונה לכל ילד וילדה &quot;בבקשה כפולה אל כל אחד מכם, ילד וילדה, לעשות מן החדר שלכם, המטה, השולחן וכו' –&quot;בית&quot; של תורה, תפלה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום תורה, לומר תפלה להשם, לתת צדקה בקופת-צדקה (לבד מ[[שבת]] ו[[יום טוב]]), וכיוצא בזה. ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפלה) משלו, חומר (או ספר אחר של תתורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-צדקה משלו. [ולרשום – על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר – &quot;להשם הארץ ומלואה&quot; (או בראשי-תיבות: &quot;לה&quot;ו&quot;) ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר – גם על קופת-הצדקה]&quot;. <br /> * מעורר ע&quot;ד ההשתדלות ב[[הפצת המעינות חוצה]] על ידי ההשתדלות בענין החינוך לקטנים בשנים וקטנים בידיעה. והוא ע&quot;י הקמת (והרחבת) מוסדות חינוך. <br /> * מעורר אשר בכל מקום ומקום שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה, יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ובחדר הולד (או על המטה) &quot;שיר המעלות&quot; וכיו&quot;ב. <br /> * מעורר שיאמרו נוסח הפרוזבול גם בסיום שנה השביעית. <br /> * ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] פסק &quot;בית המשפט הפדרלי&quot;, כחלק מ[[משפט הספרים]] גלוי לעיני כל העמים שכלשון [[הרבנית חיה מושקא]] ע&quot;ה - &quot;[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]]&quot;.<br /> <br /> [[תמונה:הרבי 10.jpg|left|thumb|250px|הרבי, תשמ&quot;ח]]<br /> <br /> ===[[תשמ&quot;ח]] - 1988===<br /> * מכריז כי פרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת חרות משיח.<br /> * מעורר על הדבר שכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ישתתפו בפעולות &quot;[[שנת הקהל]]&quot; במשך שנה זו (שנת הקהל) ע&quot;י שכל אחד ואחת יאספו בני ובנות ישראל שבסביבתם ויעוררו אותם לתורה ויראת שמים. ופעם בחדש יודיע כל אחד ואחת (למקום מרכזי) פרטי פעולתם. <br /> * מעורר אשר בעת הכינוסים הכללים בהאו&quot;ם ינאם איש דתי בשם תורת ה' דברי בורא העולם אשר בתורתו. <br /> * מעורר בכל הלילות של [[חג הסוכות]] על דבר [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות ובשנה זו במיוחד גם הדגשת מצות הקהל. <br /> * מעורר על דבר הדגשת מצות הקהל ושמחה (שנת &quot;תשמח&quot;) שתהיינה כל השנה כולה. <br /> * מעורר אשר בהתאם שהשנה הוא מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים להולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] וכן ילדמו תורתו (של בעל יום ההולדת) במשך חלק של המעת לעת של יום הולדתו ([[כ' חשוון תרכ&quot;א]]). <br /> *במוצאי כ' חשוון, מחלק הרבי לכל אחד ואחת (כולל ילדים מבן י&quot;ב שנה וילדות מבת י&quot;א שנה ומעלה) מאמר &quot;החלצו רנ&quot;ט&quot;. <br /> *ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], נתאשר ([[משפט הספרים|אחרי הערעור]]) ה&quot;[[דידן נצח]]&quot; באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שב[[ספרית ליובאוויטש]] (ובסמיכות לזה (ביום [[כ&quot;ז חשוון תשמ&quot;ח]]) נתבשרו שהספרים יכולים לחזור למקומם) וביום [[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה להדפיס הספר &quot;[[דרך אמונה]]&quot; ומבאר קטע ממנו ב[[התוועדות]] של שבת קודש הסמוך. <br /> *ביום הבהיר [[ר&quot;ח כסלו תשל&quot;ח|ר&quot;ח כסלו]] מחלק הרבי מאמר שלו ד&quot;ה ושבתי בשלום אל בית אבי וגו' ה'תשל&quot;ח לכל אחד ואחת מה[[שלוחים]] והשלוחות, בצירוף שטר של דולר לצדקה. <br /> * מעורר שכל ילד/ה ידליק נרות חנוכה בפתח חדרו (&quot;בית מקדש&quot; פרטי) ושכל אחד ואחת יקיים מנהג נתינת &quot;דמי חנוכה&quot; בכל ימי חנוכה ובליל נר הרביעי או החמישי יתנו כפליים או ג' פעמים ככה. *בתור &quot;[[פרסומי ניסא]]&quot; נואם הרבי בכל הלילות של חנוכה על דבר פרשת קריאת היום – נשיא המקריב באותו היום. <br /> * מעורר שבכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית צבורי לתורה תפלה וצדקה וכיוצא בזה – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים יהיו עוד הרבה ספרים &quot;[[מבצע בית מלא ספרים|בית מלא ספרים]]&quot;, שבכל מקצועות התורה. <br /> * יוצא בקריאה שמבקשים מרבנים מחברי ספרים, והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק בתור שורה ל[[ספרית ליובאוויטש|ספריה הגדולה של אגודת חסידי חב&quot;ד]] וכן מבקשים מאספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים שאין זקוקים להם ללימוד – לתרמם לספריה הנ&quot;ל. ובזה הכוונה לכל סוגי ספרים אף שהם בניגוד לתורה. <br /> * מציע שראוי ונכון ביותר להנהיג בכל מקום ומקום – שכאשר יהודים נועדים יחדיו, ישתדלו גם בטובתו של יהודי נוסף החל ממצות צדקה על ידי זה שנותנים איש לרעהו שליחות מצוה לצדקה. <br /> * מעורר לנצל יום חמשה עשר בשבט להקהיל אנשים נשים וטף כדי להוסיף עוד יותר בכל עניני תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – הוספה ושלימות בהליכה בדרכיו ואורחותיו של בעל ההילולא ד[[י' שבט תש&quot;י|י' שבט]] – כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. * ביום רביעי, [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ&quot;ש]] על שמה. בנוסף הרבי מעורר על דבר הזריזות דהקמת מוסדות על שמה.<br /> * מעורר שמצות ניחום אבלים מתחלת כבר ביום א' דימי השבעה. <br /> * מורה שביום ז' אדר יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] חסידים בכל מקום שאפשרי. <br /> * מעורר שנשי ובנות ישראל תתאחדו אחדות אמיתית על מנת לחזק קיום התורה והמצות. <br /> * מורה לעשות התוועדות גדולה &quot;ברוב עם&quot; בימי ה[[פורים]]. *אחר ה&quot;שלשים&quot; להתסלקות הרבנית הצדקנית נ&quot;ע – מתחיל התוועדות בכל שבת קדש (והרבי [[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות מדי שבוע). <br /> * יוצא בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ב[[יום הולדת (מנהגים)|יום ההולדת]] יוסיפו בתורה תפלה צדקה והוספה – שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו. <br /> * מעורר שביום [[י&quot;ג ניסן תרכ&quot;ו|י&quot;ג ניסן]] (יום ההילולא של [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]]) יעשה כל אחד קביעות מיוחדת בלימוד תורתו של אדמו&quot;ר הצ&quot;צ ויוסיף בנתינת הצדקה. <br /> * מעורר לנצל יום י&quot;ד ניסן – יום הולדת הרמב&quot;ם – מתוך &quot;רעש&quot; דקדושה בכל מקום ומקום להוסיף עוד יותר בכל עניני יהדות תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – בנוגע ללימוד תורתו של הרמב&quot;ם ע&quot;י עריכת &quot;כינוסי הקהל&quot; בזמן האפשרי. <br /> * נואם בכל הלילות דחג הפסח בענינא דיומא ובסגנון מובן גם לקטנים וקטנות. מעורר שבחזרת [[דא&quot;ח]] (בבתי כנסיות) יוכלל (גם) אימרה דתורת [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> * מתחיל לבאר בכל התוועדות של שבת קודש, פירוש רש&quot;י הראשונה שבפרשת השבוע (ומשנה הראשונה בפרק דאבות דאותו השבת קודש, בשבתות בין [[חג הפסח]] ו[[ראש השנה]]), וכל השיעורים הקבועים בעת ההתוועדות על פי הוראת התורה &quot;והחי יתן אל לבו&quot;. <br /> * מעורר שבכל אחד ואחת צריך להיות: א) לימוד התורה באופן ד&quot;תורתו אומנתו&quot;. ב) בכל דרכיך דעהו. מציע שבימי הכנה לזמן מתן תורתנו ילמדו המאמר ד&quot;ה בחודש השלישי גו' (ב[[תורה אור]] פ' יתרו). <br /> * מעורר שהנשים תעשינה התוועדות בתור הכנה לזמן מתן תורתנו. * יוצא בקריאה שכל אחד ישתדל ויפעל כפי יכולתו שינתן חינוך תורני לכל אחד ואחת מילדי ישראל שיחיו. <br /> * מעורר על דבר הכנות מתאימות – בימים שלפני זה – ל[[ימי הגאולה יב י&quot;ג תמוז]].<br /> <br /> ===[[תשמ&quot;ט]] - 1989===<br /> [[תמונה:תשמט.jpg|left|thumb|350px|הרבי והרב [[מרדכי צמח אליהו]], י&quot;א אייר [[תשמ&quot;ט]] ב[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]].]]<br /> * מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת משיח טובה ו&quot;[[שנת הילד והילדה]]&quot;. וכמו כן מכריז ששם השנה היא &quot;השנה תהא שנת מעשים טובים&quot;. <br /> * מורה – בתור הוראת שעה – לבחור בבחירות שבארץ הקודש למפלגת &quot;אגודת ישראל&quot; (ג). <br /> * מציע שביום [[כ' חשוון תרכ&quot;א|כ' מרחשוון]] (יום הולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע) יכנס כל אחד ואחד לשעה קלה במוסד של ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת. <br /> * מעורר שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) יוסיפו בכל יום בלימוד תורת [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] והפצתם. <br /> * מעורר לארגן [[התוועדות|התוועדויות]] במועדים החסידיים דחודש כסלו (החל מ[[י' כסלו תקל&quot;ד|יו&quot;ד כסלו]]). <br /> * מעורר (ב[[י&quot;ט כסלו]]) ע&quot;ד לימוד [[לוח היום יום]] בכל יום ויום. <br /> * מעורר לערוך &quot;[[סיום הרמב&quot;ם|סיומי הרמב&quot;ם]]&quot; ביום ההילולא שלו (כ' טבת). <br /> * מכריז אשר השנה היא שנת הארבעים להסתלקות-הילולא של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואשר ביום ההילולא שלו מתגלה &quot;לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע&quot; ואז &quot;קאי איניש אדעתי' דרבי'&quot;. <br /> *בקשר ליום היארצייט-הילולא הראשון של [[הרבנית חיה מושקא]] הרבי מעורר שיהיה &quot;זרעה בחיים&quot; (שאז &quot;היא בחיים&quot;) ע&quot;י שקוראים לילדה בשמה, ומחנכים אותה ברוחה. <br /> * מציע שבלימוד פרשיות תרומה-תשא, כדאי ונכון שנוסף על הלימוד חלק מהפרשה, ילמדו גם מפירושי חז&quot;ל ב[[תורה שבעל פה]]. <br /> * מעורר לערוך סיום &quot;ברוב עם&quot; אחר כל ספר שבמשנה תורה להרמב&quot;ם.<br /> * נואם בענינא דיומא לפני צאת ה&quot;[[תהלוכה]]&quot; (ב[[חג הפסח]] ו[[חג השבועות]]) לשכונות אחרות לשמח את היהודים בשמחת החג. <br /> * מעורר שיערכו &quot;[[כינוס תורה|כינוסי תורה]], בכל מקום ב&quot;אסרו חג&quot;.<br /> * מורה להדפיס ספרי חסידות באותיות מרובעות (כולל גם אלו שנדפסו עד עתה באותיות אחרות) וכן מציע לכל מדפיסי הספרים. <br /> *בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר &quot;[[קיצורים והערות לתניא]]&quot; לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ&quot;ט אלול תקמ&quot;ט|יום ההולדת שלו]] – מחלק לאנשים נשים וטף (בצירוף שטר של דולר לצדקה).<br /> <br /> ==מפעולותיו משנת [[תש&quot;נ]]==<br /> <br /> ===[[תש&quot;נ]] - 1990=== <br /> [[תמונה:תשנ.gif|left|thumb|250px|הרבי, [[פאראד]], [[תש&quot;נ]]]]<br /> * הרבי שליט&quot;א מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים.<br /> * ביום א' של [[ראש השנה]] (ש&quot;ק) [[התוועדות|מתוועד]] [[הרבי]] ומורה להדפיס הוצאה מיוחדת (בעטיפה צבעונית) של מאמר ד&quot;ה ושאבתם – ל[[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]], ומחלק לכל אחד ואחד מעטפה (שהכילה: מאמר ד&quot;ה ושאבתם – לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ, &quot;[[לעקאח]]&quot;, [[מכתב כללי]] דוא&quot;ו תשרי, ושטר של דולר לצדקה). <br /> * מעורר ל[[הקהלת קהילות|הקהיל קהילות]] ביום השבת וללמוד בפרשת השבוע, כולל גם בתורת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ([[אור התורה]]) על הפרשה. <br /> * מעורר להנהיג (על כל פנים – בערב [[שבת]] קודש) שמנהל כל מוסד חינוך יחלק &quot;שליחות מצוה לצדקה&quot; לכל תלמידי ועובדי המוסד ועל ידי זה יעורר את התלמידים/ות לתת צדקה. <br /> * מודיע שה-&quot;מהפכות&quot; קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]. <br /> * מורה להוציא לאור קובץ מיוחד של &quot;[[כינוס השלוחים העולמי]]&quot;. <br /> * מעורר לנצל זמן החופש בבתי-ספר ממלכתיים (באמצע השנה) להוספה בלימוד התורה וקיום המצוות. <br /> * ביום ה' של [[חנוכה]] ערך הרבי כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מה' מדינות: [[ארץ הקודש]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]. <br /> * ב[[יום שלישי]] &quot;שהוכפל בו כי טוב&quot;, [[י&quot;ט טבת תש&quot;נ]] – נגמר ה&quot;[[דידן נצח]]&quot; באופן גלוי לעיני כל העמים בבית המשפט הפדרלי – בנוגע לספרי וכתבי [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] שב[[ספריית ליובאוויטש]] שהתחיל ב[[ה' טבת תשמ&quot;ז]].<br /> * מתחיל הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד|הספריה של &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;]]. <br /> * מעורר שלרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; (משנת [[תש&quot;י]]) – יקימו מוסדות חדשים במספר &quot;ארבעים&quot; ומכריז שישתתף מ&quot;[[קופת רבינו]]&quot; למוסדות אלו וגם למוסודת הקיימים כבר – בסכום של &quot;ארבעים&quot;. <br /> * מורה שבקשר ל[[י' שבט תש&quot;י|יו&quot;ד שבט]] – ארבעים שנה, ישלימו הקמת &quot;אלף&quot; מוסדות חב&quot;ד ברחבי העולם. <br /> * מורה להדפיס הוצאה מיוחדת של &quot;[[ספר התניא]]&quot; (מוגדל) לרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; וביום יו&quot;ד שבט מחלקו לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה). <br /> *בקשר ליום היארצייט-הילולא של [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]], מעורר על דבר הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות, וכן נתינת צדקה כמנין שמה של הרבנית הצדקנית נ&quot;ע (470). *בקשר ל&quot;יובל&quot; שנים להעברת מרכז חסידות חב&quot;ד ל[[חצי כדור התחתון]] מעורר הרבי &quot;להוסיף ביתר שאת ויתר עוז בהפצת התורה בכלל ו[[הפצת המעינות]] חוצה בפרט בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל&quot;. <br /> * מעורר לערוך שלש [[התוועדות|התוועדויות]] בקשר לימי ה[[פורים]]. <br /> [[תמונה:תשנ.jpg|left|thumb|400px|הרבי, תש&quot;נ.]]<br /> * מורה להדפיס &quot;קונטרס י&quot;א ניסן&quot; בהוצאה מיוחד (בכריכה צבעונית), הכולל מאמר ד&quot;ה כי ישאלך בנך ה'תשל&quot;ח, ומחלקו ביום הבהיר [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב|י&quot;א ניסן]] לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה). <br /> * כדי להוסיף בברכתם ובשלוותם ובבטחונם של כל בני ישראל בכל מקום שהם שליט&quot;א, יוצא הרבי ב&quot;קול קורא&quot; שכל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יוסיפו בלימוד התורה; ב[[תפילה]] – באמירת ג' מזמורי תהילים כולל גם מזמור האחרון; בצדקה – ליתן מהוצאות של מזון (שתים או) שלש סעודות עבור החזקת לומדי או מוסדות תורה. <br /> * מעורר שכל אחד ואחד יעשה התלוי בו על ידי הכנות מתאימות שבכל מקום ומקום שנמצאים יהודים, שיחגגו את יום ה&quot;[[ל&quot;ג בעומר]]&quot; ב[[שמחה]] גדולה על ידי עריכת [[התוועדות]] או [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכה]] של ילדים ו&quot;ברוב עם הדרת מלך&quot;. <br /> * מעורר ע&quot;ד החיוב דנשים בתלמוד תורה, ובחינוך הילדים. ובהנוגע לימוד התורה דהנשים עצמן – להוסיף בשיעורי תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר כמו לימוד &quot;עין יעקב&quot; (אגדות שבתורה). <br /> * מצהיר שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם. <br /> * מורה להדפיס מטבעות מיוחדות מכסף בתור &quot;מזכרת&quot; מ&quot;תהלוכות ל&quot;ג בעומר – תש&quot;נ&quot;, ומחלקם בעת התהלוכה (ע&quot;י מדריכים וה[[טנקיסטים]]) לאנשים נשים וטף [על המטבע – מצד אחד: תמונת [[770|ביהכ&quot;נ וביהמ&quot;ד ליובאוויטש – 770]]. ומסביב המילים &quot;הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים&quot;. ומצד שני: תמונת מדורת ל&quot;ג בעומר, בציון התאריך &quot;ל&quot;ג בעומר ה'תש&quot;נ&quot; בלה&quot;ק ובאנגלית, ו&quot;יום הילולא דרשב&quot;י&quot;]. <br /> * יוצא ב&quot;קול קורא&quot; בענין שהוא צו ודרישת השעה – שבנוסף על שיעורי התורה שיש לכל אחד ואחד עד עתה – שכל אחד ואחד ישתדל גם לייסד שיעור בתורה ללמד אחרים ומה טוב ללמד לעשרה מישראל ועד ל&quot;תלמידים הרבה&quot;. ולהוסיף ולהדגיש – ששייך לכאו&quot;א מישראל וגם נשים וטף כל חד לפום שיעורא דילי'. <br /> * מעורר שכל אחד ואחד יהיה &quot;מגיד שיעור&quot; בלימוד התורה ברבים – בעשרה, בשלשה או בשנים. <br /> * מציע שבכל [[ראש חודש]] יתאספו יהודים יחד בכל מקום לעשות התוועדות, וכדאי לקשר זה עם נתינת הצדקה. *לרגל מלאות ק&quot;י שנה להולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נ&quot;ע ([[י&quot;ב תמוז תר&quot;מ]] – תש&quot;נ), ומלאות ס&quot;ג שנה לגאולתו ([[י&quot;ג תמוז תרפ&quot;ז]] – תש&quot;נ), מעורר הרבי להוסיף בנתינת הצדקה במספר של &quot;קי&quot;, ו&quot;סג&quot;. * מורה לפרסם הוראת חז&quot;ל דמט&quot;ו באב ואילך &quot;דמוסיף לילות על הימים בתורה יוסיף חיים על חייו&quot;. <br /> * מעורר להוסיף ב[[חודש אלול]] בלימוד התורה, ובפרט ע&quot;י הוספת שיעורי תורה ברבים ובנתינת הצדקה ולהוסיף בקביעות שיעורי לימוד תינוקות של בית רבן. *ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, ג' דסליחות, (כ&quot;ד אלול) נתבשרו על גמר ה&quot;[[דידן נצח]]&quot; בקשר לספרי וכתבי רבותינו נשיאנו שב[[ספריית ליובאוויטש]]. ובו ביום הגיעו הספרים האחרונים (והוחזרו להיכלו הק' של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע). ובקשר לזה הורה שיפתחו את היכלו ק' ע&quot;מ להתפלל בימי [[ראש השנה]]. <br /> * בשלהי השנה כאשר עמדו בני ישראל שבארץ-הקודש תחת איומי העריץ העיראקי מכריז הרבי שליט&quot;א מלך המשיח כי אין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ ומורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא! הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ [[תנש&quot;א]] - 1991 הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ <br /> * קורא לפרסם את המדרש &quot;שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' &quot;בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם&quot;! * וכן &quot;בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: &quot;ענווים, הגיע זמן גאולתכם&quot; וממשיך ומרגיע את האומה במשך כל &quot;מלחמת המפרץ&quot;.<br /> <br /> ===[[תנש&quot;א]] - 1991===<br /> *מכריז כי ראשי התבות של שנה זו הם: תהא שנת אראנו נפלאות. <br /> * מעורר על דבר תיקון הפירצה של נסיעת אשה ובת ישראל עם נהג גבר (במונית – &quot;טעקסי&quot;). <br /> *במוצאי [[כ' חשוון תרכ&quot;א|כ&quot;ף מרחשון]] מחלק הרבי &quot;[[קונטרס עץ החיים]]&quot; לכאו&quot;א בצירףו [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]]. <br /> *בליל כ&quot;ה מרחשון מחלק הרבי מאמר &quot;אנכי מגן לך – [[תרע&quot;ח]]&quot; לכאו&quot;א, בצירוף דולר לצדקה. <br /> *הרבי מורה להרגיל בני/ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום. *בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]], מציע הרבי להוציא לאור &quot;[[ספר השלוחים]]&quot; שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם שיחיו. <br /> *ב[[י&quot;ט כסלו]] מחלק הרבי הוצאה חדשה ומוגדלת של [[ספר התניא]] בצירוף דולר לצדקה. <br /> *בנר ג' דחנוכה מחלק הרבי לכאו&quot;א מטבע של דולר מיוחד בתור דמי [[חנוכה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס &quot;חנוכה ה'תנש&quot;א&quot;). <br /> * מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל – יום ה[[שבת]] קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב. <br /> *בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב&quot;ם, מעורר הרבי לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] חסידויות בכל מקום. <br /> *[[י' שבט תש&quot;י|ביו&quot;ד שבט]] מחלק הרבי מאמר &quot;ברוך שעשה ניסים – [[תרס&quot;ד]]&quot; בצירוף עם דולר לצדקה. <br /> * מעורר לערוך &quot;סדרי [[חג הפסח|פסח]]&quot; ציבוריים בב' הלילות של חג הפסח. <br /> * בליל [[כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א|כ&quot;ח ניסן]] מכריז שכל יהודי, אנשים נשים וטף יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את [[משיח]] צדקנו בפועל ממש. כדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד – על כאו&quot;א להוסיף בלימוד התורה בעניני [[פורטל:משיח וגאולה|משיח וגאולה]] – ומה טוב שהלימוד יהיה בעשרה. ועוד ועיקר –כפשוט – להוסיף בקיום המצוות בהידור ובמיוחד בההידור במצות ה[[צדקה]] שמקרבת את ה[[גאולה]]. וכל זה מתוך צפיה ותשוקה חזקה לגאולה. כהנ&quot;ל [אינו רק בתור &quot;סגולה&quot; למהר ולקרב ביאת המשיח, אלא] גם ובעיקר להתחיל &quot;[[לחיות עם הזמן]]&quot; בעניני משיח וגאולה. כך התפשט הדבר מיד, בכל תפוצות ישראל בעולם והחלו לקיים בכל יום ויום שיעורים בתורה שבכתב ובעל פה, ובפנימיות התורה בענייני הגאולה. <br /> * בט&quot;ו אייר (תענית &quot;בה&quot;ב&quot;) מחלק הרבי לכאו&quot;א (אחרי תפילת ערבית) &quot;[[דבר מלכות]]&quot; שנדפס בהוצא מיוחדת ומכיל בתוכו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב&quot;ם הל' מלכים (&quot;הלכות מלך המשיח&quot;) בנושא גאולה בצירףו שטר של דולר לצדקה. *ב[[ל&quot;ג בעומר]] מחלק הרבי מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר תקצ&quot;ד|ב' אייר]]) – עליו מודפס מצד אחד ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש&quot;א, ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב&quot;ד – 770]] ומצד השני &quot;יום הולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] נ&quot;ע ב' אייר תקצ&quot;ד [[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]]&quot;, ומסביב פתגמו המפורסם &quot;און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]&quot;, וכן &quot;שנת הצדי&quot;ק, שנת אראנו נפלאות&quot;. <br /> * מעורר לחזק את המנהג דאמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ וללמוד בעיון על כל פנים משנה אחת. <br /> * מעורר שכאו&quot;א השייך, יכתוב ויוציא לאור חידושי תורה להגדיל תורה ולהאדירה. <br /> *ביום הבהיר &quot;[[כ&quot;ח סיון תש&quot;א|כ&quot;ח סיון]]&quot; – יובל החמישים לבואו &quot;איש וביתו&quot; לארה&quot;ב – [[חצי כדור התחתון]], מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קובץ כ&quot;ח סיון – יובל שנים]]&quot; בצירוף דולר לצדקה. *בעמדנו קרוב לפני ה[[גאולה]], ועל פי פתגם [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]] &quot;[[מאך דא ארץ ישראל]]&quot; מעורר הרבי שכאו&quot;א יעשה מ&quot;חלקו&quot; בעולם (במובן הזמן והמקום) ל&quot;ארץ ישראל&quot;. <br /> * מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו&quot;א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד&quot;שופטייך&quot; ו&quot;יועצייך&quot; שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו. <br /> * מעורר לפרסם בכל מקום שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפלה וגמ&quot;ח צ&quot;ל כל בית מעין ודוגמת ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; ע&quot;י לימוד החסידות.<br /> <br /> ===[[תשנ&quot;ב]] - 1992===<br /> [[תמונה:כז אדר תשנב.jpg|left|thumb|250px|[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ביציאה מ[[770]] לכיוון [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]]]]<br /> [[תמונה:תשנג.jpg|left|thumb|250px|י' שבט תשנ&quot;ג]]<br /> *מכריז שראשי תבות השנה הם: תהא שנת נפלאות בכל.<br /> * לאור המצאת דברים חדשים במדע, מעורר [[הרבי]] שצו השעה הוא בעסק פענוחם ובירורם כפי שהם בהלכות שבתורה. <br /> * לאור ההכנה לביאת [[משיח]] צדקנו, מעורר הרבי על דבר הוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]] &quot;שהם עתידים להתחדש כמותה&quot; ושזה יוסיף בבריאות הגוף בפשטות &quot;ובקשו את . . דוד מלכם&quot;. <br /> * מורה שבתור הקדמה לכיבוש ארץ קיני קניזי וקדמוני [[לעתיד לבוא]] ב[[גשמיות]], כדאי שילמדו אודות ענינם ב[[רוחנית]] – עבודת [[ג' המוחין]] (= [[חב&quot;ד]]) – כמו שכתוב בדרושי חסידות. <br /> * מודיע שבימנו אלו כבר נתבטלו כל המניעות והעיכובים וכיון שכן ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש. <br /> * [[כ' חשוון תרכ&quot;א|בכ&quot;ף חשוון]] מחלק הרבי לכאו&quot;א מאמר שלו &quot;[[קונטרס – כ&quot;ף מ&quot;ח – תשנ&quot;ב]]&quot; בצירוף [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]]. <br /> * בכ&quot;ז מר חשוון – מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קונטרס סיום והכנסת ס&quot;ת]]&quot; בצירוף שתי דולר לצדקה ופרוסת &quot;[[לעקאח]]&quot; (בקשר לסיום ס&quot;ת לזכות ולע&quot;נ [[הרבנית חיה מושקא]] נ&quot;ע). <br /> * מכריז שעתה עומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים כדבעי, ואזי רואים שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]], ולכן העבודה דעתה הוא להביא ההתגלות בפועל בעולם. <br /> *בטו&quot;ב כסלו – מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קונטרס דרושי חתונה – תרפ&quot;ט]]&quot; (בקשר עם יום החתונה ב[[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]]), בצירוף שתי דולר לצדקה. <br /> * מורה שדבר נכון הוא לעסוק בענין &quot;[[פרסומי ניסא]]&quot; לפרסם אצל עצמו ואצל הזולת, ובכל מקום ומקום – את הניסים שהקב&quot;ה עושה עמנו מתוך ידיעה שבזה קשורה גאולה האמיתית והשלימה. <br /> * בזאת חנוכה והמשכו במוצאי זאת חנוכה – מחלק הרבי לכאו&quot;א מטבע מיוחדת של דולר בצירוף שטר של דולר בתור דמי חנוכה &quot;חנוכה געלט&quot; (בכיס מיוחד עליו מודפס &quot;חנוכה תשנ&quot;ב&quot;). <br /> * מעורר שהחל מיום [[שבת]] קודש מברכים ה[[חודש שבט]], יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] לעורר ולחזק איש את רעהו בכל הענינים, ובמיוחד בזירוז והבאת גאולה האמיתית והשלימה. <br /> * בקשר למצב הבריאות של שלילת הדבור של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מעורר הרבי ללמוד תורתו בדיבור בפה דוקא ושעל ידי זה יתמלא המניעה ועיכוב אצל [[נשיא דורנו]]. <br /> * ביו&quot;ד שבט – מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קובץ מאמרים – תרפ&quot;ב]]&quot; בצירוף דולר לצדקה. <br /> * מורה בכשר לענין ה[[תפילה]] שיהיה מתוך שירה. <br /> * מעורר לבטל לגמרי הקס&quot;ד והדיבור על דבר [[שלימות הארץ|מסירת שטחים]] ב[[ארץ ישראל]] שבידינו לאומות העולם, אף לא שעל אחד, אלא לשמור על שלימות הארץ. *ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח|כ&quot;ב שבט]] – מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קובץ כ&quot;ב שבט – תשנ&quot;ב]]&quot; בצירוף שטר של חמ&quot;ש דולר לצדקה ופרוסת &quot;[[לעקאח]]&quot;. <br /> * מודיע שבימינו אלו נתקיימה ה[[נבואה]] ד&quot;[[וכתתו חרבותם לאתים]]&quot;. <br /> * מעורר שכאו&quot;א יוסיף בכל עניני [[שמחה]] הן בהנוגע לעצמו והן בהנוגע להזולת, ולכל לראש – על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום המצוות, ועד גם בעניניו הגשמיים. *ב[[פורים קטן]] – מחלק הרבי לכאו&quot;א מאמר שלו &quot;[[קונטרס פורים קטן – תשנ&quot;ב]]&quot; בצירוף דולר לצדקה ופרוסת &quot;לעקאח&quot;. <br /> * מכריז שבימינו אלו מתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]. <br /> * מעורר על דבר [[אחדות ישראל]] ונתינת צדקה באופן ד&quot;כל אשר לאיש יתן בעד נפשו&quot;.<br /> *ב[[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב|ז&quot;ך אדר א' תשנ&quot;ב]] עבר כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א אירוע מוחי, ב[[אוהל]] של חותנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], והחלה התקופה שנאמרה על [[מלך המשיח]] &quot;אכן את חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם&quot;.<br /> *בט&quot;ז סיוון הרבי נסע לבית הרפואה &quot;מאונט סייני&quot; (הר סיני).<br /> *ב[[חג השבועות]] הרבי יצא לראשונה (מאז כ&quot;ז אדר א') לקהל בחזית 770 בעת היציאה לתהלוכות.<br /> <br /> ===[[תשנ&quot;ג]] - 1993===<br /> *ב[[שמחת תורה]] של שנה זו החל הרבי שליט&quot;א לעודד - לאחר התפילות אותן התפלל במחיצת הקהל - את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].<br /> *ב[[חנוכה]] היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו.<br /> *[[סאטלייט (י' שבט תשנ&quot;ג)|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' שבט תשנ&quot;ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.<br /> <br /> ===[[תשנ&quot;ד]] - 1994===<br /> *בכ&quot;ו תשרי נערכה [[חלוקת דולרים|חלוקת דולרים]] לראשונה מאז [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]].<br /> *ב[[חשוון]] [[תשנ&quot;ד]] ייסד [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] את [[קופת רבינו]] ע&quot;י מזכירו הרבנים [[יהודה לייב גרונר]] ו[[שלום מענדל סימפסון]].<br /> * ב[[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], החלה תקופה בה כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א התכסה מעיננו. תקופה זו היא חלק מתהליך התגלותו השלימה של מלך המשיח, זאת על פי מה שאומר רש&quot;י בסוף ספר דניאל (יב. יב') על הפסוק &quot;אשרי המחכה ויגיע וגו'&quot; פירש רש&quot;י: &quot;...שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *'''אביו''': הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]<br /> *'''אמו''': [[הרבנית חנה]]<br /> *'''רעיתו''': [[הרבנית חיה מושקא]]<br /> *'''אחיו''': הרב [[ישראל אריה לייב]], הרב [[דובער]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> *[[:קטגוריה:ימי חב&quot;ד - הרבי שליט&quot;א|ימי חב&quot;ד - הרבי שליט&quot;א]]<br /> *[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> * [[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> * [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]]<br /> * [[חסידות חב&quot;ד]]<br /> * [[770]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]] - הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מ.מ.ש הוצאה לאור]], תשס&quot;ז.<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ו[[אוהד בר סלע]], '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * אברהם חנוך גלינצנשטיין, '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]] - משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[משבחי רבי]] - דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> '''וידאו'''<br /> * [http://www.770live.com/en770/770live.asp?lang=2 המגזין השבועי לראות את מלכנו] - מראות ושיחות של הרבי שליט&quot;א.<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאות קיטעי וידאו מהרבי שליט&quot;א]<br /> * [http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&amp;vid=33 משיח נאו] - נבואותיו המופלאות של הרבי מלך המשיח, שהתגשמו אחת לאחת בדייקנות.<br /> '''תמונות'''<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;cat=8 אלפי תמונות של הרבי שליט&quot;א ממוינות לפי נושאים]<br /> <br /> ==הערות ומקורות==<br /> &lt;references /&gt;<br /> <br /> {{סדרה הרבי|הקודם=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=42313 2009-12-22T23:34:53Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר הריי&quot;צ}}'''הרבנית שיינא''' נולדה ב[[כ&quot;א טבת תרס&quot;ד]], ליל [[שבת]] קודש [[פרשת שמות]] בשנת [[תרס&quot;ד]], בשעה שתים עשרה בלילה, לאביה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]].<br /> <br /> במכתב של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] המבשר על לידתה ([[אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אגרות קודש]] חלק ד' עמוד כ) כותב &quot;ונק' שמה בישראל שיינא תחי'&quot;. וכך נקבע שמה בכתב - שיינא מלא בשני יודי&quot;ן.<br /> <br /> הרבנית שיינא נודעה בכשרונות נעלים ביותר, וכפי שכתב לה אביה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באחד ממכתביו ([[ספר המאמרים תשי&quot;א]] עמ' 122, תרגום חופשי מ[[אידיש]]): &quot;הסבא (אינני יכול לכתבו עליו כפי שנהוג בדרך כלל לרשום על אלו שאינם חיים בגופם בעולם הזה, הוא חי בליבי ובמחשבתי, זהו הדבר היחיד שיכול להחזיק אותי בחיים, במכתבים גלויים מוכרחני לכתוב כמקובל, אבל האמת היא שהוא חי, הנה אני רואה אותו במחשבתי, והוא) אמר, שתהיי בריאה עם שנים מוצלחות, שיש לך חושים עדינים. &quot;חושים עדינים&quot; הוא תואר נכבד ביותר, ובייחוד כשהוא בא מאישיות מזהירה שכזו&quot;, הרבנית זכתה בייחוס ובכבוד השמור למועטים בלבד, שכן היא צאצאית ישירה לכל [[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|הנשיאים]] (מלבד גיסה) [[דור השביעי]]: אביה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (דור שישי), סבא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] (דור חמישי), סבא רבא [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] (דור דביעי), סב סבא [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (דור שלישי), היא חימש של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] (דור שני) ונינת שני ניניו (רבי ישראל נח והרבנית רבקה) של [[אדמו&quot;ר הזקן]] (דור ראשון). <br /> <br /> ==ילדותה==<br /> באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] סיפר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] על ילדותה: &quot;פעם אחת אמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב לנכדתו שיינדל - שהייתה אז ילדה קטנה - שביום השבת-קודש עליה לעשות הכל לכבוד שבת, לאכול לכבוד שבת, לטייל לכבוד שבת, וכדומה.<br /> &quot;השיבה שיינדל: על הכל אני מסכימה, אבל דבר אחד אינני מבינה, איך אפשר לישון לכבוד שבת, כיצד אפשר לכוון הכל תוך כדי שינה?...<br /> <br /> סיפור נוסף סיפר הרבי:<br /> &quot;בשנות ילדותה, כאשר שיינדל הייתה בוכה כדרך הילדות, היו נותנים לה דבר מה להרגיעה. כשהייתה נרגעת הייתה אומרת: &quot;דעו לכם שאינני מפסיקה לבכות, אני בסך הכל עושה הפסקה...&quot;<br /> וסיים אז הרבי: אנו לא מפסיקים להתוועד, אנו בסך הכל עושים הפסקה עד להתוועדות הבאה...<br /> <br /> == חתונתה ==<br /> ב[[י&quot;ח אייר תרצ&quot;ב]] התקיימו קישורי התנאים שלה עם בן דודה הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (נכד אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל הורנשטיין]]. אימו, מרת [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא]], הייתה בתו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]].<br /> <br /> ביום קישורי התנאים אמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ [[מאמר]] חסידות [[ד&quot;ה]] &quot;שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים&quot;. <br /> <br /> ביום י' סיון תרצ&quot;ב התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: &quot;ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין&quot;. באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' הרב חיים עוזר רקד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במשך זמן. <br /> <br /> ב[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ישנם מספר מכתבים אליה ולחתנה, וגם הינם מוזכרים מספר פעמים באגרות אחרות (ראה לדוגמה אגרת תרכא שכתב הרבי הריי&quot;צ לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ: &quot;מצורף לזה הנני שולח לך העתק מכ' לפרעסיץ, ותראנו גם לגיסך חתני היקר שי'&quot;. וראה גם אגרת תשנ (&quot;חתני רמ&quot;מ שי' הכהן סיפר לי בשם חתני הרב רמ&quot;מ שי'...&quot;), תרלז, ועוד).<br /> <br /> ==במלחמת העולם השניה==<br /> כשיצא הרבי הריי&quot;צ מ[[פולין]] בעת [[מלחמת העולם השניה]] לא יצאו חתנו ובתו עימו, משום שחתנו לא רצה להשאיר את אביו שלא היה בקו הבריאות באותה עת, לבדו (ונלב״ע זמן מה לאחר מכן). ולאחר מכן עלתה בעיה אחרת שאישור יציאה לא ניתן לאזרחי פולין, והוא היה אזרח פולין. עם זאת, עוד בהיות הרבי הריי&quot;צ ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארה&quot;ב]] הסכימה לתת גם לרמ&quot;מ הורנשטיין ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל. <br /> <br /> כשהגיע אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לאמריקה השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה&quot;ב. <br /> <br /> הרבי הריי&quot;צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי (תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ בהערה לאגרת ד'שנו).<br /> <br /> ==מותה על קידוש השם==<br /> בשלב מסויים הגיעו ידיעות לכ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.<br /> <br /> כדי שלא לצער את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ&quot;ז [[מנחם אב]] [[תש&quot;ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג):<br /> &quot;הנני ממשיך בחקו&quot;ד ע&quot;ד הנ&quot;ל ולע&quot;ע אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היאר&quot;צ בימים הנ&quot;ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר שליט&quot;א אינם יודעים עד&quot;ז<br /> אם יגלה את הנ&quot;ל ללנדא (הכונה לרה&quot;ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ&quot;מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ&quot;מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו עד&quot;ז במכתביהם לכאן מטעם הנ&quot;ל&quot;.<br /> <br /> ==סיפור גורלם==<br /> רק בכ&quot;ה [[חשוון]] [[תשי&quot;א]] פירסם הרבי (בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי&quot;צ שיצא אז לאור) את מה שעלה בגורלם:<br /> &quot;קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע הכ&quot;מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש זצוקללה&quot;ה נבג&quot;מ זי&quot;ע).<br /> <br /> - עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ&quot;ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח&quot;ז -<br /> ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.<br /> <br /> . . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונררד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת [[תש&quot;ב]] - ב&quot;באראק&quot; אחד עם גיסי הרב מ&quot;מ הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט&quot;ו אלול תש&quot;ב הביא ה&quot;קרפא&quot; להרמ&quot;מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' תשרי תש&quot;ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני ד[[ראש השנה]] תש&quot;ג הובילו את רעיתו להכבשונות.<br /> <br /> [[כ&quot;ה חשון תש&quot;ג]] כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ&quot;מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, ע&quot;מ להובילם לכבשונות&quot;.<br /> <br /> ביום ב' של ראש השנה נהג הרבי לומר קדיש לעילוי נשמתה. <br /> <br /> == הנצחת שמה על מצבת הרבנית חיה מושקא ==<br /> בעת [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]] ע&quot;ה, הוסיף הרבי על נוסח המצבה שהוכנס אליו להגהה: &quot;ולז&quot;נ אחותה הרבנית הצדקנית מרת שיינא הי&quot;ד&quot;, והנציח בזאת את זכרה על מצבת אחותה. <br /> <br /> לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא, סיפר בקשר לכך ה[[משמש בקודש]] הרב [[חס&quot;ד הלברשטם]], שהרבנית קיבלה מהרבנית שיינא טבעת יהלומים כמתנה, באמרה לה &quot;הטבעת הזאת תביא לך מזל&quot;, ואכן הרבנית הקפידה לענוד טבעת זו בכל פעם שיצאה לסידור כל עניין שהוא. יום אחד (י&quot;ד מנחם אב תשל&quot;ח) עזבה הרבנית את ביתה ללא הטבעת ומיד שבה הביתה כשהיא אומרת &quot;לאמיר נעמען מיין שוועסטערס רינגל איך גיי ניט ארויס פון שטוב אן דעם&quot; (= בא ניקח את טבעתה של אחותי, איני יוצאת מביתי בלעדיו).<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:נשי ובנות החסידים]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=42312 2009-12-22T23:23:55Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}{{פירוש נוסף|נוכחי=הרבנית חיה מושקא - אשת [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]|אחר=רבניות אחרות עם השם 'חיה מושקא'|ראו=[[חיה מושקא]] (פירושונים)}}[[תמונה:חיה_מושקא.jpg|left|thumb|250px|הרבנית חי' מושקא ע&quot;ה שניאורסון]]הרבנית '''חיה מושקא שניאורסון''' נולדה ביום שבת קודש [[כ&quot;ה אדר תרס&quot;א]] לאביה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]], בעיירה בבינוביטש שליד [[ליובאוויטש]]. הסבא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ששהה באותה עת בחו&quot;ל שלח מברק לבנו בו הורה לקרוא את שמה חיה מושקא, על שם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ששני הוריה הם ניניו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. <br /> <br /> גרה בבית הוריה עד חתונתה, ולמעשה בחצר רבותינו נשיאינו בליובאוויטש ואחר כך בבית רבותינו נשיאינו ברוסטוב. וזמן קצר בבית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בריגה.<br /> <br /> הרבנית התחתנה ב[[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] עם כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ב[[תומכי תמימים וורשה]].<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ו]] נמלטה יחד עם משפחתה ל[[רוסטוב]] ובשנת [[תרפ&quot;ד]] היגרו ל[[לנינגרד]].<br /> <br /> ב[[ג' כסלו תרפ&quot;ט]] נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם [[הרבי]] בעיר [[ריגא]].<br /> <br /> ביום [[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] נישאה הרבנית לכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בעיר [[וורשה]] (פולין) ומסדר הקידושין היה אביה - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. ה&quot;[[קבלת פנים]]&quot; החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת [[תומכי תמימים ווארשה]] בה התקיימה החתונה, רק לבעלי כרטיס כניסה. <br /> <br /> אל השולחן בו ישב החתן, הסבו אדמו&quot;רים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי&quot;צ אמר את ה[[מאמר]] &quot;לכה דודי לקראת כלה&quot; נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ – 5,000 איש. <br /> <br /> השושבינים היו: אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ורעייתו [[הרבנית נחמה דינה]], הרב [[משה הורנשטיין (דוד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] ורעייתו [[הרבנית חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]]. במהלך הסעודה חולקה [[תשורה]] למשתתפים, צילום כתב יד קודש של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> לאחר החתונה התגוררו בברלין אך בשנת [[תרצ&quot;ג]] עברו ל[[פריז]] ולאחר כיבוש צרפת עברו לניצה. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פעל רבות להוציא אותם משם, לאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב – [[כ' ניסן תש&quot;א]] בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת).<br /> [[תמונה:הרעבעצין.jpg|left|thumb|250px|הרבי והרבנית]]<br /> לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית לפורטוגל, ושם עלו על ספינה שהפליגה לארצות הברית.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ח סיון תש&quot;א]], הגיעו על סיפונה של האנייה &quot;סורפא פינטא&quot; לארה&quot;ב – יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס בנפרד.<br /> <br /> כאשר ב[[משפט הספרים]] שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר לניצחון המשפט.<br /> <br /> אשת ה[[רבי שליט&quot;א]] הצנועה והצדקנית זכתה בייחוס ובכבוד השמור למועטים בלבד, שכן היא צאצאית ישירה לכל [[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|הנשיאים]] (מלבד בעלה) [[דור השביעי]]: אביה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (דור שישי), סבא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] (דור חמישי), סבא רבא [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] (דור דביעי), סב סבא [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (דור שלישי), היא חימש של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] (דור שני) ונינת שני ניניו (רבי ישראל נח והרבנית רבקה) של [[אדמו&quot;ר הזקן]] (דור ראשון). <br /> <br /> הרבנית הצטיינה בלמדנות מופלגת, נודעה בפיקחותה ובהנהגתה המלכותית מתוך ענווה רבה, הקפידה להדליק את נרות השבת כאשר הינה לבד בחדר ומאוד עודדה את לימוד שפת האידיש.<br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> <br /> ביום רביעי, [[כ&quot;ב בשבט תשמ&quot;ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה הרבנית חיה-מושקא, לאחר מחלה קצרה.<br /> <br /> הרבנית שחשה שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליו &quot;ברוך אתה ה'... שהכל נהיה בדברו&quot; והחזירה את נשמתה ליוצרה.<br /> <br /> בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית היתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד ולפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה. רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.<br /> <br /> את דרכה האחרונה, עשתה הרבנית בהלוויה ענקית המתאימה למלכה. למעלה מ-15 אף איש ליוו אותה ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה לבית-העלמין בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> באותו יום, ייסד הרבי קרן על שמה [[קרן חמ&quot;ש]] הממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.<br /> <br /> בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק &quot;[[החי יתן אל לבו]]&quot;: פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.<br /> <br /> לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה ב[[ירושלים]] עיה&quot;ק בשנת [[תשמ&quot;ט]] &quot;[[מכללת אור חיה]]&quot; - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.<br /> <br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|7]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=42311 2009-12-22T23:09:14Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}{{פירוש נוסף|נוכחי=הרבנית חיה מושקא - אשת [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]|אחר=רבניות אחרות עם השם 'חיה מושקא'|ראו=[[חיה מושקא]] (פירושונים)}}[[תמונה:חיה_מושקא.jpg|left|thumb|250px|הרבנית חי' מושקא ע&quot;ה שניאורסון]]הרבנית '''חיה מושקא שניאורסון''' נולדה ביום שבת קודש [[כ&quot;ה אדר תרס&quot;א]] לאביה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]], בעיירה בבינוביטש שליד [[ליובאוויטש]]. הסבא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ששהה באותה עת בחו&quot;ל שלח מברק לבנו בו הורה לקרוא את שמה חיה מושקא, על שם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ששני הוריה הם ניניו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. <br /> <br /> גרה בבית הוריה עד חתונתה, ולמעשה בחצר רבותינו נשיאינו בליובאוויטש ואחר כך בבית רבותינו נשיאינו ברוסטוב. וזמן קצר בבית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בריגה.<br /> <br /> הרבנית התחתנה ב[[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] עם כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ב[[תומכי תמימים וורשה]].<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ו]] נמלטה יחד עם משפחתה ל[[רוסטוב]] ובשנת [[תרפ&quot;ד]] היגרו ל[[לנינגרד]].<br /> <br /> ב[[ג' כסלו תרפ&quot;ט]] נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם [[הרבי]] בעיר [[ריגא]].<br /> <br /> ביום [[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] נישאה הרבנית לכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בעיר [[וורשה]] (פולין) ומסדר הקידושין היה אביה - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. ה&quot;[[קבלת פנים]]&quot; החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת [[תומכי תמימים ווארשה]] בה התקיימה החתונה, רק לבעלי כרטיס כניסה. <br /> <br /> אל השולחן בו ישב החתן, הסבו אדמו&quot;רים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי&quot;צ אמר את ה[[מאמר]] &quot;לכה דודי לקראת כלה&quot; נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ – 5,000 איש. <br /> <br /> השושבינים היו: אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ורעייתו [[הרבנית נחמה דינה]], הרב [[משה הורנשטיין (דוד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] ורעייתו [[הרבנית חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]]. במהלך הסעודה חולקה [[תשורה]] למשתתפים, צילום כתב יד קודש של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> לאחר החתונה התגוררו בברלין אך בשנת [[תרצ&quot;ג]] עברו ל[[פריז]] ולאחר כיבוש צרפת עברו לניצה. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פעל רבות להוציא אותם משם, לאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב – [[כ' ניסן תש&quot;א]] בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת).<br /> [[תמונה:הרעבעצין.jpg|left|thumb|250px|הרבי והרבנית]]<br /> לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית לפורטוגל, ושם עלו על ספינה שהפליגה לארצות הברית.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ח סיון תש&quot;א]], הגיעו על סיפונה של האנייה &quot;סורפא פינטא&quot; לארה&quot;ב – יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס בנפרד.<br /> <br /> כאשר ב[[משפט הספרים]] שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר לניצחון המשפט.<br /> <br /> אשת ה[[רבי שליט&quot;א]] הצנועה והצדקנית זכתה בייחוס ובכבוד השמור למועטים בלבד, שכן היא צאצאית ישירה לכל האדמו&quot;רים (מלבד בעלה) [[דור השביעי]]: אביה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (דור שישי), סבא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] (דור חמישי), סבא רבא [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] (דור דביעי), סב סבא [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (דור שלישי), היא חימש של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] (דור שני) ונינת שני ניניו (רבי ישראל נח והרבנית רבקה) של [[אדמו&quot;ר הזקן]] (דור ראשון). <br /> <br /> הרבנית הצטיינה בלמדנות מופלגת, נודעה בפיקחותה ובהנהגתה המלכותית מתוך ענווה רבה, הקפידה להדליק את נרות השבת כאשר הינה לבד בחדר ומאוד עודדה את לימוד שפת האידיש.<br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> <br /> ביום רביעי, [[כ&quot;ב בשבט תשמ&quot;ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה הרבנית חיה-מושקא, לאחר מחלה קצרה.<br /> <br /> הרבנית שחשה שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליו &quot;ברוך אתה ה'... שהכל נהיה בדברו&quot; והחזירה את נשמתה ליוצרה.<br /> <br /> בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית היתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד ולפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה. רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.<br /> <br /> את דרכה האחרונה, עשתה הרבנית בהלוויה ענקית המתאימה למלכה. למעלה מ-15 אף איש ליוו אותה ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה לבית-העלמין בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> באותו יום, ייסד הרבי קרן על שמה [[קרן חמ&quot;ש]] הממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.<br /> <br /> בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק &quot;[[החי יתן אל לבו]]&quot;: פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.<br /> <br /> לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה ב[[ירושלים]] עיה&quot;ק בשנת [[תשמ&quot;ט]] &quot;[[מכללת אור חיה]]&quot; - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.<br /> <br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|7]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=42310 2009-12-22T22:57:17Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}{{פירוש נוסף|נוכחי=הרבנית חיה מושקא - אשת [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]|אחר=רבניות אחרות עם השם 'חיה מושקא'|ראו=[[חיה מושקא]] (פירושונים)}}[[תמונה:חיה_מושקא.jpg|left|thumb|250px|הרבנית חי' מושקא ע&quot;ה שניאורסון]]הרבנית '''חיה מושקא שניאורסון''' נולדה ביום שבת קודש [[כ&quot;ה אדר תרס&quot;א]] לאביה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]], בעיירה בבינוביטש שליד [[ליובאוויטש]]. הסבא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ששהה באותה עת בחו&quot;ל שלח מברק לבנו בו הורה לקרוא את שמה חיה מושקא, על שם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ששני הוריה הם ניניו של [[הצמח צדק]]. <br /> <br /> גרה בבית הוריה עד חתונתה, ולמעשה בחצר רבותינו נשיאינו בליובאוויטש ואחר כך בבית רבותינו נשיאינו ברוסטוב. וזמן קצר בבית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בריגה.<br /> <br /> הרבנית התחתנה ב[[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] עם כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ב[[תומכי תמימים וורשה]].<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ו]] נמלטה יחד עם משפחתה ל[[רוסטוב]] ובשנת [[תרפ&quot;ד]] היגרו ל[[לנינגרד]].<br /> <br /> ב[[ג' כסלו תרפ&quot;ט]] נערכו קישורי התנאים של הרבנית עם [[הרבי]] בעיר [[ריגא]].<br /> <br /> ביום [[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] נישאה הרבנית לכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בעיר [[וורשה]] (פולין) ומסדר הקידושין היה אביה - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. ה&quot;[[קבלת פנים]]&quot; החלה בשעה 17:00 ושומרים מיוחדים אפשרו את הכניסה לישיבת [[תומכי תמימים ווארשה]] בה התקיימה החתונה, רק לבעלי כרטיס כניסה. <br /> <br /> אל השולחן בו ישב החתן, הסבו אדמו&quot;רים רבנים וראשי קהל מכל רחבי פולין. לאחר שהרבי הריי&quot;צ אמר את ה[[מאמר]] &quot;לכה דודי לקראת כלה&quot; נערכה החופה בחצר הישיבה, בה הצטופפו למעלה מ – 5,000 איש. <br /> <br /> השושבינים היו: אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ורעייתו [[הרבנית נחמה דינה]], הרב [[משה הורנשטיין (דוד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] ורעייתו [[הרבנית חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]]. במהלך הסעודה חולקה [[תשורה]] למשתתפים, צילום כתב יד קודש של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בצירוף הסבר בכתב יד קודשו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> לאחר החתונה התגוררו בברלין אך בשנת [[תרצ&quot;ג]] עברו ל[[פריז]] ולאחר כיבוש צרפת עברו לניצה. אדמו&quot;ר הריי&quot;צ פעל רבות להוציא אותם משם, לאחר מאמצים וחודשים רבים אושרה ויזה אמריקנית עבורם, אותה קיבלו ב – [[כ' ניסן תש&quot;א]] בקונסוליה האמריקנית שבמרסיי (צרפת).<br /> [[תמונה:הרעבעצין.jpg|left|thumb|250px|הרבי והרבנית]]<br /> לאחר מאמצים והשתדלויות רבות הגיעו הרבי והרבנית לפורטוגל, ושם עלו על ספינה שהפליגה לארצות הברית.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ח סיון תש&quot;א]], הגיעו על סיפונה של האנייה &quot;סורפא פינטא&quot; לארה&quot;ב – יום זה נקבע ליום חג ומועד על נס ההצלה של הרבי והרבנית. רק כעבור שלושה ימים בשעות הצהריים שלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לקרוא לרבי ולרבנית וביקשם להיכנס בנפרד.<br /> <br /> כאשר ב[[משפט הספרים]] שאל עורך הדין של הצד השני את הרבנית לדעתה בנוגע לשייכותם של ספרי אביה, השיבה הרבנית כי אביה והספרים שייכים לחסידים! משפט זה עזר לניצחון המשפט.<br /> <br /> אשת ה[[רבי שליט&quot;א]] הצנועה והצדקנית זכתה בייחוס ובכבוד השמור למועטים בלבד, שכן היא צאצאית ישירה לכל האדמו&quot;רים (מלבד בעלה): אביה [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], סבא [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], סבא רבא [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], סב סבא [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], היא חימש של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ונינת שני ניניו (רבי ישראל נח והרבנית רבקה) של [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> הרבנית הצטיינה בלמדנות מופלגת, נודעה בפיקחותה ובהנהגתה המלכותית מתוך ענווה רבה, הקפידה להדליק את נרות השבת כאשר הינה לבד בחדר ומאוד עודדה את לימוד שפת האידיש.<br /> <br /> ==הסתלקותה==<br /> <br /> ביום רביעי, [[כ&quot;ב בשבט תשמ&quot;ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה הרבנית חיה-מושקא, לאחר מחלה קצרה.<br /> <br /> הרבנית שחשה שלא בטוב, הובהלה לבית-רפואה. בהגיעה למקום ביקשה כוס מים, בירכה עליו &quot;ברוך אתה ה'... שהכל נהיה בדברו&quot; והחזירה את נשמתה ליוצרה.<br /> <br /> בהיותה אשתו של מנהיג שנערץ על ידי אלפים ואשה מלומדת וחכמה בזכות עצמה, הרבנית היתה עשויה לזכות בכבוד מלכים, אך היא סלדה מפרסום והתרחקה מכל גינוני כבוד ולפיכך נודעו רק מעט מאוד פרטים על חיי היום-יום שלה. רק לאחר פטירתה, החלו מכריה לחשוף מעט מאישיותה המיוחדת.<br /> <br /> את דרכה האחרונה, עשתה הרבנית בהלוויה ענקית המתאימה למלכה. למעלה מ-15 אף איש ליוו אותה ובראשם טורי אופנועים משטרתיים, שהובילו את הלוויה לבית-העלמין בקווינס, שם נטמנה בסמיכות לאביה, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> באותו יום, ייסד הרבי קרן על שמה [[קרן חמ&quot;ש]] הממשיכה לפעול עד היום הזה ומסייעת לרבבות נשים בהשגת מטרות חינוכיות וחברתיות.<br /> <br /> בימים ובחודשים שלאחר הפטירה, הירבה הרבי לצטט את הפסוק &quot;[[החי יתן אל לבו]]&quot;: פטירתו של אדם קרוב צריכה להביא לפעולות חיוביות - הליכה בדרכיו של הנפטר וייזום פעולות לעילוי נשמתו.<br /> <br /> לאחר שהרבי יצא בקריאה להקים מוסדות על שמה, הוקמה ב[[ירושלים]] עיה&quot;ק בשנת [[תשמ&quot;ט]] &quot;[[מכללת אור חיה]]&quot; - מרכז תורני לנשים, בו מתקיימים שיעורים בשפות שונות.<br /> <br /> [[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|7]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=41570 2009-12-08T18:11:07Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>'''חודש כסלו''' הינו החודש השלישי בחודשי השנה. חודש זה הוא החודש המלא ביותר בחגים ומועדים חסידיים, ונקרא גם &quot;חודש הגאולה&quot; ו&quot;החודש החסידי&quot;.<br /> <br /> ישנה הוראה מיוחדת של [[הרבי]] בקשר לחודש זה, והיא ללמוד בכל יום מימי חודש זה תורה מכל אחד מ[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|הנשיאים]] החל מ[[הבעש&quot;ט]].<br /> <br /> ==[[פורטל:ימי חב&quot;ד|ימי חב&quot;ד]]==<br /> <br /> ===אירועים===<br /> <br /> *ביום [[ראש חודש כסלו תשל&quot;ח]] - יצא [[הרבי שליט&quot;א]] מבנין [[770]] לביתו שברחוב פרזידנט, לראשונה מאז האירוע שהתרחש בשמחת תורה [[תשל&quot;ח]].<br /> <br /> *ביום [[ג' כסלו תרפ&quot;ט]] - נערכו קישורי התנאים של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] עם [[הרבנית חיה מושקא]] בעיר [[ריגא]]. <br /> <br /> *ביום [[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] - הספרים [[משפט הספרים|שנגנבו]] חזרו לבית משיח - [[770]], ע&quot;פ נפסק בית המפשפט מיום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] כי [[דידן נצח]]. <br /> <br /> *ביום [[ה' כסלו תקס&quot;ד]] - התקיימה חתונת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (בהיותו בן 14 שנים!) עם בת דודתו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]] בתו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> *ביום [[י' כסלו תקפ&quot;ז]] - [[אדמו&quot;ר האמצעי]] יצא לחירות ממאסרו ב[[ויטבסק]]. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;א כסלו תרפ&quot;ט]] - התקיים ה&quot;אופרופעניש&quot; (שבת חתן) של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בעיר [[ריגא]], במנין [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> *ביום [[י&quot;ג כסלו תקס&quot;ח]] - התקיימה חתונת הרב [[ברוך (נכד אדמו&quot;ר הזקן)]].<br /> <br /> *ביום [[י&quot;ג כסלו תשמ&quot;ו]] - פסק בית המשפט הפדרלי ב[[ארצות הברית]] אשר המלך - [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] - לא מעיד ולא מעידין אותו. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] - נשא [[הרבי שליט&quot;א]] לאשה את בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - [[הרבנית חיה מושקא]]. החתונה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. <br /> <br /> *ביום [[ט&quot;ו כסלו תק&quot;י]] - בגיל 5 התקבל [[אדמו&quot;ר הזקן]] כאחד מחברי החברה קדישא בעיירה ליאזני. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;ט כסלו תקנ&quot;ט]] - יצא [[אדמו&quot;ר הזקן]] מ[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|מאסרו]] ב[[פטרבורג]]. יום זה נקבע לדורות כחג הגאולה וכ[[ראש השנה לחסידות]]. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;ט כסלו תקע&quot;ו]] - נגאל הרב [[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)]] מידי הכמרים שלקחוהו לאחר שניצח אותם בוויכוח שקיים איתם על ענייני הדת.<br /> <br /> *ביום [[י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו]] - החל [[משפט הספרים]].<br /> <br /> *ביום [[כ' כסלו תקנ&quot;ז]] - נגמרה הדפסת [[ספר התניא]] הראשונה. <br /> <br /> *ביום [[כ' כסלו תקנ&quot;ט]] - גמר גאולת [[אדמו&quot;ר הזקן]], לאחר ששהה שלוש שעות בבית ה[[מתנגד]]. כשיצא משם אדמו&quot;ר הזקן התבטא, כי כל ימיו במאסר (נ&quot;ג יום) לא היו לו קשים כמו אותן שלוש שעות בביתו של המתנגד.<br /> <br /> *ביום [[כ' כסלו תשמ&quot;ו]] - החלה שמיעת העדויות ב[[משפט הספרים]]. <br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ו כסלו תקנ&quot;ז]] - הגיע [[ספר התניא]] הראשון לידי [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ו כסלו תרכ&quot;א]] - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נכנס בבריתו של [[אברהם אבינו]].<br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ז כסלו תקס&quot;א]] - (לפי הגירסה הראשונה) - [[אדמו&quot;ר הזקן]] שוחרר ממאסרו השני ב[[פטרבורג]] (ממאסרו ב[[כ&quot;ד תשרי תקס&quot;א]]).<br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ט כסלו תקס&quot;א]] - (לפי הגירסה השניה) - שוחרר [[אדמו&quot;ר הזקן]] ממאסרו השני.<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *ביום [[ראש חודש כסלו תרנ&quot;ח]] - נולד הרב [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] וגיסו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> *ביום [[ט' כסלו תקל&quot;ד]] - נולד [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לאביו [[אדמו&quot;ר הזקן]] ולאמו [[הרבנית סטערנא]]. <br /> <br /> ===[[הסתלקות|נסתלקו]]===<br /> <br /> *ביום [[ט&quot;ו כסלו]] - נפטר הרב [[חיים חייקיל (גיס אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> <br /> *ביום [[ט' כסלו תקפ&quot;ח]] - [[הסתלקות|הסתלק]] [[אדמו&quot;ר האמצעי]] בהיותו בעיר ניעזשין (פלך טשרניגוב) בחזרתו מאוהל אביו [[אדמו&quot;ר הזקן]] - ושם מנוחתו כבוד. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;ח כסלו תרל&quot;ז]] - נפטר אדמו&quot;ר [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] ומנוחתו כבוד בעיר [[אוורוטש]].<br /> <br /> *ביום [[י&quot;ט כסלו תקל&quot;ג]] - הסתלק רבי דובער, [[המגיד ממעזריטש]] ומנוחתו כבוד בעיר [[אניפולי]].<br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ד כסלו תרפ&quot;ו]] - נפטר הרב ה[[חסיד]] ר' [[דוד צבי חן]]. מנוחתו כבוד בחלקת חב&quot;ד ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש כסלו|*]]<br /> {{חודשי השנה}}<br /> [[קטגוריה:חודשי השנה]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%A8&diff=41568 2009-12-08T18:05:02Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ליפסקר.jpg|left|thumb|250px|הרב ליפסקר]]<br /> <br /> הרב [[בן ציון ליפסקר]] ע&quot;ה הוא בנם של הרב [[אריה זאב ליפסקר]] ורעייתו מלכה.<br /> <br /> נשלח בשנת [[תשל&quot;ד]] ל[[שליח]] ראשי בעיר [[ערד]] ובשנת [[תשד&quot;מ]] אף התמנה לרבה הראשי. הרב ליפסקר כיהן כמנהל [[בית חב&quot;ד]] וראש [[מכון בר מצווה ערד]].<br /> <br /> הרב ליפסקר היה חבר הנהלת [[בית דין רבני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> ביום ה' [[תשרי]] [[תש&quot;ע]] בין כסה לעשור נפטר הרב ליפסקר, בהלוויתו הוכרז כי את מקומו ברבנות ערד ימלא חתנו הרב [[יעקב מנדלסון]].<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ליפסקר בן ציון]] [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר|ליפסקר בן ציון]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%22%D7%A2&diff=41566 2009-12-08T17:59:18Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>[[ראשי תיבות]] של [[תש&quot;ע]] הם '''ת'''הא '''ש'''נת '''עוז'''. תש&quot;ע היא השנה בו [[הרבי]] [[מלך המשיח]] יתגלה.<br /> <br /> ==נפטרו==<br /> <br /> *ליל א' ד[[ראש השנה]] - הרב [[מאיר פרידמן]], מנכ&quot;ל [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> *ה' תשרי - הרב [[בן ציון ליפסקר]] - הרב הראשי ל[[ערד]].<br /> *כ&quot;ז [[חשוון]] - [[שבת קודש]] [[פרשת חיי שרה]] - הרב [[מנחם מענדל רסקין]]. <br /> <br /> ==אירועים==<br /> <br /> * בשנה זו יתגלה [[הרבי שליט&quot;א]] מ[[ליובאוויטש]] לעין כל ב[[גאולה]] האמיתית והשלימה תיכף ו[[מי&quot;ד]] [[ממ&quot;ש]].<br /> <br /> ==יצאו לאור==<br /> * [[שיחות קודש]] ה'[[תנש&quot;א]] חלק ג'.<br /> <br /> <br /> {{תנש&quot;א משיח}}<br /> {{תנש&quot;א}}</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=41474 2009-12-06T22:17:53Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>'''חודש כסלו''' הינו החודש השלישי בחודשי השנה. חודש זה הוא החודש המלא ביותר בחגים ומועדים חסידיים, ונקרא גם &quot;חודש הגאולה&quot; ו&quot;החודש החסידי&quot;.<br /> <br /> ישנה הוראה מיוחדת של [[הרבי]] בקשר לחודש זה, והיא ללמוד בכל יום מימי חודש זה תורה מכל אחד מ[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|הנשיאים]] החל מ[[הבעש&quot;ט]].<br /> <br /> בשנת ג'תקצ&quot;ז - יהודה המכבי והחשמונאים משחררים את [[בית המקדש]].<br /> <br /> <br /> ==[[פורטל:ימי חב&quot;ד|ימי חב&quot;ד]]==<br /> <br /> ===אירועים===<br /> <br /> *ביום [[ראש חודש כסלו תשל&quot;ח]] - יצא [[הרבי שליט&quot;א]] מבנין [[770]] לביתו שברחוב פרזידנט, לראשונה מאז האירוע שהתרחש בשמחת תורה [[תשל&quot;ח]].<br /> <br /> *ביום [[ג' כסלו תרפ&quot;ט]] - נערכו קישורי התנאים של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] עם [[הרבנית חיה מושקא]] בעיר [[ריגא]]. <br /> <br /> *ביום [[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] - הספרים [[משפט הספרים|שנגנבו]] חזרו לבית משיח - [[770]], ע&quot;פ נפסק בית המפשפט מיום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] כי [[דידן נצח]]. <br /> <br /> *ביום [[ה' כסלו תקס&quot;ד]] - התקיימה חתונת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (בהיותו בן 14 שנים!) עם בת דודתו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]] בתו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> *ביום [[י' כסלו תקפ&quot;ז]] - [[אדמו&quot;ר האמצעי]] יצא לחירות ממאסרו ב[[ויטבסק]]. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;א כסלו תרפ&quot;ט]] - התקיים ה&quot;אופרופעניש&quot; (שבת חתן) של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בעיר [[ריגא]], במנין [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> *ביום [[י&quot;ג כסלו תקס&quot;ח]] - התקיימה חתונת הרב [[ברוך (נכד אדמו&quot;ר הזקן)]].<br /> <br /> *ביום [[י&quot;ג כסלו תשמ&quot;ו]] - פסק בית המשפט הפדרלי ב[[ארצות הברית]] אשר המלך - [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] - לא מעיד ולא מעידין אותו. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] - נשא [[הרבי שליט&quot;א]] לאשה את בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - [[הרבנית חיה מושקא]]. החתונה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. <br /> <br /> *ביום [[ט&quot;ו כסלו תק&quot;י]] - בגיל 5 התקבל [[אדמו&quot;ר הזקן]] כאחד מחברי החברה קדישא בעיירה ליאזני. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;ט כסלו תקנ&quot;ט]] - יצא [[אדמו&quot;ר הזקן]] מ[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|מאסרו]] ב[[פטרבורג]]. יום זה נקבע לדורות כחג הגאולה וכ[[ראש השנה לחסידות]]. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;ט כסלו תקע&quot;ו]] - נגאל הרב [[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)]] מידי הכמרים שלקחוהו לאחר שניצח אותם בוויכוח שקיים איתם על ענייני הדת.<br /> <br /> *ביום [[י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו]] - החל [[משפט הספרים]].<br /> <br /> *ביום [[כ' כסלו תקנ&quot;ז]] - נגמרה הדפסת [[ספר התניא]] הראשונה. <br /> <br /> *ביום [[כ' כסלו תקנ&quot;ט]] - גמר גאולת [[אדמו&quot;ר הזקן]], לאחר ששהה שלוש שעות בבית ה[[מתנגד]]. כשיצא משם אדמו&quot;ר הזקן התבטא, כי כל ימיו במאסר (53 יום) לא היו לו קשים כמו אותן שלוש שעות בביתו של המתנגד.<br /> <br /> *ביום [[כ' כסלו תשמ&quot;ו]] - החלה שמיעת העדויות ב[[משפט הספרים]]. <br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ו כסלו תקנ&quot;ז]] - הגיע [[ספר התניא]] הראשון לידי [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ו כסלו תרכ&quot;א]] - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נכנס בבריתו של [[אברהם אבינו]].<br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ז כסלו תקס&quot;א]] - (לפי הגירסה הראשונה) - [[אדמו&quot;ר הזקן]] שוחרר ממאסרו השני ב[[פטרבורג]] (ממאסרו ב[[כ&quot;ד תשרי תקס&quot;א]]).<br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ט כסלו תקס&quot;א]] - (לפי הגירסה השניה) - שוחרר [[אדמו&quot;ר הזקן]] ממאסרו השני.<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *ביום [[ראש חודש כסלו תרנ&quot;ח]] - נולד הרב [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] וגיסו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> *ביום [[ט' כסלו תקל&quot;ד]] - נולד [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לאביו [[אדמו&quot;ר הזקן]] ולאמו [[הרבנית סטערנא]]. <br /> <br /> ===[[הסתלקות|נסתלקו]]===<br /> <br /> *ביום [[ט&quot;ו כסלו]] - נפטר הרב [[חיים חייקיל (גיס אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> <br /> *ביום [[ט' כסלו תקפ&quot;ח]] - [[הסתלקות|הסתלק]] [[אדמו&quot;ר האמצעי]] בהיותו בעיר ניעזשין (פלך טשרניגוב) בחזרתו מאוהל אביו [[אדמו&quot;ר הזקן]] - ושם מנוחתו כבוד. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;ח כסלו תרל&quot;ז]] - נפטר אדמו&quot;ר [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] ומנוחתו כבוד בעיר [[אוורוטש]].<br /> <br /> *ביום [[י&quot;ט כסלו תקל&quot;ג]] - הסתלק רבי דובער, [[המגיד ממעזריטש]] ומנוחתו כבוד בעיר [[אניפולי]].<br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ד כסלו תרפ&quot;ו]] - נפטר הרב ה[[חסיד]] ר' [[דוד צבי חן]]. מנוחתו כבוד בחלקת חב&quot;ד ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש כסלו|*]]<br /> {{חודשי השנה}}<br /> [[קטגוריה:חודשי השנה]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91&diff=41473 2009-12-06T22:07:29Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>'''ניקולייב''' או '''מיקולייב''' הינה העיר בה נולד [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]. סבו של הרבי - הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] שימש שם כרב. <br /> <br /> בדורינו שלח [[הרבי]] לשם את הרב [[שלום גוטליב]] המשמש כ[[שליח]] במקום ומנהל שם [[בית חב&quot;ד]].<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד באוקראינה]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=41127 2009-11-29T20:34:21Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>'''חודש חשוון''' הינו החודש השני בחודשי השנה.<br /> <br /> ==[[פורטל:ימי חב&quot;ד|ימי חב&quot;ד]]==<br /> ===אירועים===<br /> <br /> *ביום '''[[ב' חשוון תער&quot;ב]]''' - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] מייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]] באמצעות ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]].<br /> <br /> *ביום '''[[י&quot;ד חשוון תקפ&quot;ה]]''' - התקיימה חתונת רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] עם בתו של ה[[חסיד]] [[שלמה פריידעס]] מ[[שקלוב]] - מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> *ביום '''[[י&quot;ד חשוון תרכ&quot;א]]''' - הסתיימה כתיבת ספר התורה שנכתב בהוראת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לקראת לידתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> *ביום '''[[י&quot;ד חשוון תשנ&quot;ד]]''' - תפילת מנחה ביום שישי זה, היתה הפעם האחרונה שראינו לע&quot;ע את [[הרבי שליט&quot;א]] מתפלל עם הציבור ומעודד בראשו הק' את שירת &quot;{{יחי}}&quot;.<br /> <br /> *ביום '''[[ט&quot;ו חשוון תשל&quot;ח]]''' - [[הרבי שליט&quot;א]] יצא לראשונה מחדרו הקדוש, מאז האירוע בשמחת תורה [[תשל&quot;ח]] מחדרו הקדוש, לעבר [[הזאל הקטן]] לשמיעת [[קריאת התורה]].<br /> <br /> *ביום '''[[ט&quot;ז חשוון תרע&quot;ו]]''' - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] עזב את העירה [[ליובאוויטש]] יצא לדרכו ל[[רוסטוב]].<br /> <br /> *ביום '''[[כ' חשוון תרכ&quot;ד]]''' - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] [[נמשח]] על ידי [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] בהיותו בן שלוש.<br /> <br /> *ביום '''[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]]''' - נתבשרו [[חסיד|חסידי חב&quot;ד]] והעולם היהודי כולו, כי &quot;[[דידן נצח|דידן - דהספרים - נצח]]&quot;, באופן סופי ומוחלט!<br /> <br /> *ביום '''[[כ&quot;ט חשוון תשל&quot;ח]]''' - [[הרבי שליט&quot;א]] יצא מבנין [[770]], לראשונה מאז האירוע שהתרחש בשמחת תורה [[תשל&quot;ח]].<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> <br /> *ביום '''[[א' חשוון תרמ&quot;ב]]''' - [[הרבנית נחמה דינה]] - אשת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - נולדה בעיר [[קישינוב]]. <br /> <br /> *ביום '''[[כ' חשוון תרכ&quot;א]]''' - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נולד, בעיירה [[ליובאוויטש]] לאביו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]]. <br /> <br /> *ביום '''[[כ&quot;ב חשוון תקס&quot;ו]]''' - הרב [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] - סב סבו של [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] - נולד.<br /> <br /> ===[[הסתלקות|נסתלקו]]===<br /> <br /> *ביום '''[[ב' חשוון תרח&quot;צ]]''' - הרב [[אברהם שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] נפטר ומנוחתו כבוד בעיר קישינוב.<br /> <br /> *ביום '''[[ג' חשוון תרכ&quot;ז]]''' - רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]] התסלק לבית עולמו.<br /> <br /> *ביום '''[[י&quot;א חשוון תרס&quot;ט]]''' - [[רבי שניאור זלמן אהרן (בן המהר&quot;ש)]] נפטר ומנוחתו כבוד בעיר [[ויטבסק]]. <br /> <br /> *ביום '''[[ט&quot;ו חשוון תקצ&quot;ז]]''' - הרב [[לייב בעל היסורים]] מתלמידי [[אדמו&quot;ר הזקן]] - נפטר ומנוחתו כבוד בעיר [[צפת]].<br /> <br /> *ביום '''[[ט&quot;ז חשוון תר&quot;פ]]''' - הרבנית [[יוכבד שניאורסון (חמות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] נפטרה ומנוחתה כבוד בקישינוב.<br /> <br /> *ביום '''[[כ&quot;ה חשוון תש&quot;ג]]''' הרה&quot;ח ר' [[מנחם מענדל הורנשטיין]] – חתנו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]] – הובל לכבשונות בטרבלינקה.<br /> <br /> *ביום '''[[כ&quot;ח חשוון תער&quot;ב]]''' - הרב ה[[חסיד]] [[מיכאל בלינע]] מ[[נעוועל]], הידוע בכינויו &quot;ר' מיכאל דער אלטער&quot; - נפטר.<br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש חשוון|*]]<br /> {{חודשי השנה}}<br /> [[קטגוריה:חודשי השנה]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=41126 2009-11-29T20:32:56Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>'''חודש כסלו''' הינו החודש השלישי בחודשי השנה. חודש זה הוא החודש המלא ביותר בחגים ומועדים חסידיים, ונקרא גם &quot;חודש הגאולה&quot; ו&quot;החודש החסידי&quot;.<br /> <br /> ישנה הוראה מיוחדת של [[הרבי]] בקשר לחודש זה, והיא ללמוד בכל יום מימי חודש זה תורה מכל אחד מ[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|הנשיאים]] החל מ[[הבעש&quot;ט]].<br /> <br /> ==[[פורטל:ימי חב&quot;ד|ימי חב&quot;ד]]==<br /> <br /> ===אירועים===<br /> <br /> *ביום [[ראש חודש כסלו תשל&quot;ח]] - יצא [[הרבי שליט&quot;א]] מבנין [[770]] לביתו שברחוב פרזידנט, לראשונה מאז האירוע שהתרחש בשמחת תורה [[תשל&quot;ח]].<br /> <br /> *ביום [[ג' כסלו תרפ&quot;ט]] - נערכו קישורי התנאים של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] עם [[הרבנית חיה מושקא]] בעיר [[ריגא]]. <br /> <br /> *ביום [[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] - הספרים [[משפט הספרים|שנגנבו]] חזרו לבית משיח - [[770]], ע&quot;פ נפסק בית המפשפט מיום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] כי [[דידן נצח]]. <br /> <br /> *ביום [[ה' כסלו תקס&quot;ד]] - התקיימה חתונת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (בהיותו בן 14 שנים!) עם בת דודתו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]] בתו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> *ביום [[י' כסלו תקפ&quot;ז]] - [[אדמו&quot;ר האמצעי]] יצא לחירות ממאסרו ב[[ויטבסק]]. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;א כסלו תרפ&quot;ט]] - התקיים ה&quot;אופרופעניש&quot; (שבת חתן) של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בעיר [[ריגא]], במנין [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> *ביום [[י&quot;ג כסלו תקס&quot;ח]] - התקיימה חתונת הרב [[ברוך (נכד אדמו&quot;ר הזקן)]].<br /> <br /> *ביום [[י&quot;ג כסלו תשמ&quot;ו]] - פסק בית המשפט הפדרלי ב[[ארצות הברית]] אשר המלך - [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] - לא מעיד ולא מעידין אותו. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] - נשא [[הרבי שליט&quot;א]] לאשה את בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - [[הרבנית חיה מושקא]]. החתונה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. <br /> <br /> *ביום [[ט&quot;ו כסלו תק&quot;י]] - בגיל 5 התקבל [[אדמו&quot;ר הזקן]] כאחד מחברי החברה קדישא בעיירה ליאזני. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;ט כסלו תקנ&quot;ט]] - יצא [[אדמו&quot;ר הזקן]] מ[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|מאסרו]] ב[[פטרבורג]]. יום זה נקבע לדורות כחג הגאולה וכ[[ראש השנה לחסידות]]. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;ט כסלו תקע&quot;ו]] - נגאל הרב [[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)]] מידי הכמרים שלקחוהו לאחר שניצח אותם בוויכוח שקיים איתם על ענייני הדת.<br /> <br /> *ביום [[י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו]] - החל [[משפט הספרים]].<br /> <br /> *ביום [[כ' כסלו תשמ&quot;ו]] - החלה שמיעת העדויות ב[[משפט הספרים]]. <br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ו כסלו תקנ&quot;ז]] - הגיע [[ספר התניא]] הראשון לידי [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ו כסלו תרכ&quot;א]] - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נכנס בבריתו של [[אברהם אבינו]].<br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ז כסלו תקס&quot;א]] - (לפי הגירסה הראשונה) - [[אדמו&quot;ר הזקן]] שוחרר ממאסרו השני ב[[פטרבורג]] (ממאסרו ב[[כ&quot;ד תשרי תקס&quot;א]]).<br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ט כסלו תקס&quot;א]] - (לפי הגירסה השניה) - שוחרר [[אדמו&quot;ר הזקן]] ממאסרו השני.<br /> <br /> *ביום [[כ' כסלו תקנ&quot;ז]] - נגמרה הדפסת [[ספר התניא]] הראשונה. <br /> <br /> *ביום [[כ' כסלו תקנ&quot;ט]] - גמר גאולת [[אדמו&quot;ר הזקן]], לאחר ששהה שלוש שעות בבית ה[[מתנגד]]. כשיצא משם אדמו&quot;ר הזקן התבטא, כי כל ימיו במאסר (53 יום) לא היו לו קשים כמו אותן שלוש שעות בביתו של המתנגד.<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *ביום [[ראש חודש כסלו תרנ&quot;ח]] - נולד הרב [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] וגיסו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> *ביום [[ט' כסלו תקל&quot;ד]] - נולד [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לאביו [[אדמו&quot;ר הזקן]] ולאמו [[הרבנית סטערנא]]. <br /> <br /> ===[[הסתלקות|נסתלקו]]===<br /> <br /> *ביום [[ט&quot;ו כסלו]] - נפטר הרב [[חיים חייקיל (גיס אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> <br /> *ביום [[ט' כסלו תקפ&quot;ח]] - [[הסתלקות|הסתלק]] [[אדמו&quot;ר האמצעי]] בהיותו בעיר ניעזשין (פלך טשרניגוב) בחזרתו מאוהל אביו [[אדמו&quot;ר הזקן]] - ושם מנוחתו כבוד. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;ח כסלו תרל&quot;ז]] - נפטר אדמו&quot;ר [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] ומנוחתו כבוד בעיר [[אוורוטש]].<br /> <br /> *ביום [[י&quot;ט כסלו תקל&quot;ג]] - הסתלק רבי דובער, [[המגיד ממעזריטש]] ומנוחתו כבוד בעיר [[אניפולי]].<br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ד כסלו תרפ&quot;ו]] - נפטר הרב ה[[חסיד]] ר' [[דוד צבי חן]]. מנוחתו כבוד בחלקת חב&quot;ד ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש כסלו|*]]<br /> {{חודשי השנה}}<br /> [[קטגוריה:חודשי השנה]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=41125 2009-11-29T20:32:29Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>'''חודש כסלו''' הינו החודש השלישי בחודשי השנה. חודש זה הוא החודש המלא ביותר בחגים ומועדים חסידיים, ונקרא גם &quot;חודש הגאולה&quot; ו&quot;החודש החסידי&quot;.<br /> <br /> ישנה הוראה מיוחדת של [[הרבי]] בקשר לחודש זה, והיא ללמוד בכל יום מימי חודש זה תורה מכל אחד מ[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|הנשיאים]] החל מ[[הבעש&quot;ט]].<br /> <br /> ==[[פורטל:ימי חב&quot;ד|ימי חב&quot;ד]]==<br /> <br /> ===אירועים===<br /> <br /> *ביום [[ראש חודש כסלו תשל&quot;ח]] - יצא [[הרבי שליט&quot;א]] מבנין [[770]] לביתו שברחוב פרזידנט, לראשונה מאז האירוע שהתרחש בשמחת תורה[[תשל&quot;ח]].<br /> <br /> *ביום [[ג' כסלו תרפ&quot;ט]] - נערכו קישורי התנאים של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] עם [[הרבנית חיה מושקא]] בעיר [[ריגא]]. <br /> <br /> *ביום [[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] - הספרים [[משפט הספרים|שנגנבו]] חזרו לבית משיח - [[770]], ע&quot;פ נפסק בית המפשפט מיום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] כי [[דידן נצח]]. <br /> <br /> *ביום [[ה' כסלו תקס&quot;ד]] - התקיימה חתונת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] (בהיותו בן 14 שנים!) עם בת דודתו [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]] בתו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> *ביום [[י' כסלו תקפ&quot;ז]] - [[אדמו&quot;ר האמצעי]] יצא לחירות ממאסרו ב[[ויטבסק]]. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;א כסלו תרפ&quot;ט]] - התקיים ה&quot;אופרופעניש&quot; (שבת חתן) של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] בעיר [[ריגא]], במנין [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> *ביום [[י&quot;ג כסלו תקס&quot;ח]] - התקיימה חתונת הרב [[ברוך (נכד אדמו&quot;ר הזקן)]].<br /> <br /> *ביום [[י&quot;ג כסלו תשמ&quot;ו]] - פסק בית המשפט הפדרלי ב[[ארצות הברית]] אשר המלך - [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] - לא מעיד ולא מעידין אותו. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] - נשא [[הרבי שליט&quot;א]] לאשה את בתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] - [[הרבנית חיה מושקא]]. החתונה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. <br /> <br /> *ביום [[ט&quot;ו כסלו תק&quot;י]] - בגיל 5 התקבל [[אדמו&quot;ר הזקן]] כאחד מחברי החברה קדישא בעיירה ליאזני. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;ט כסלו תקנ&quot;ט]] - יצא [[אדמו&quot;ר הזקן]] מ[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן|מאסרו]] ב[[פטרבורג]]. יום זה נקבע לדורות כחג הגאולה וכ[[ראש השנה לחסידות]]. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;ט כסלו תקע&quot;ו]] - נגאל הרב [[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)]] מידי הכמרים שלקחוהו לאחר שניצח אותם בוויכוח שקיים איתם על ענייני הדת.<br /> <br /> *ביום [[י&quot;ט כסלו תשמ&quot;ו]] - החל [[משפט הספרים]].<br /> <br /> *ביום [[כ' כסלו תשמ&quot;ו]] - החלה שמיעת העדויות ב[[משפט הספרים]]. <br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ו כסלו תקנ&quot;ז]] - הגיע [[ספר התניא]] הראשון לידי [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ו כסלו תרכ&quot;א]] - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נכנס בבריתו של [[אברהם אבינו]].<br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ז כסלו תקס&quot;א]] - (לפי הגירסה הראשונה) - [[אדמו&quot;ר הזקן]] שוחרר ממאסרו השני ב[[פטרבורג]] (ממאסרו ב[[כ&quot;ד תשרי תקס&quot;א]]).<br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ט כסלו תקס&quot;א]] - (לפי הגירסה השניה) - שוחרר [[אדמו&quot;ר הזקן]] ממאסרו השני.<br /> <br /> *ביום [[כ' כסלו תקנ&quot;ז]] - נגמרה הדפסת [[ספר התניא]] הראשונה. <br /> <br /> *ביום [[כ' כסלו תקנ&quot;ט]] - גמר גאולת [[אדמו&quot;ר הזקן]], לאחר ששהה שלוש שעות בבית ה[[מתנגד]]. כשיצא משם אדמו&quot;ר הזקן התבטא, כי כל ימיו במאסר (53 יום) לא היו לו קשים כמו אותן שלוש שעות בביתו של המתנגד.<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *ביום [[ראש חודש כסלו תרנ&quot;ח]] - נולד הרב [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] וגיסו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> *ביום [[ט' כסלו תקל&quot;ד]] - נולד [[אדמו&quot;ר האמצעי]] לאביו [[אדמו&quot;ר הזקן]] ולאמו [[הרבנית סטערנא]]. <br /> <br /> ===[[הסתלקות|נסתלקו]]===<br /> <br /> *ביום [[ט&quot;ו כסלו]] - נפטר הרב [[חיים חייקיל (גיס אדמו&quot;ר הצמח צדק)]].<br /> <br /> *ביום [[ט' כסלו תקפ&quot;ח]] - [[הסתלקות|הסתלק]] [[אדמו&quot;ר האמצעי]] בהיותו בעיר ניעזשין (פלך טשרניגוב) בחזרתו מאוהל אביו [[אדמו&quot;ר הזקן]] - ושם מנוחתו כבוד. <br /> <br /> *ביום [[י&quot;ח כסלו תרל&quot;ז]] - נפטר אדמו&quot;ר [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] ומנוחתו כבוד בעיר [[אוורוטש]].<br /> <br /> *ביום [[י&quot;ט כסלו תקל&quot;ג]] - הסתלק רבי דובער, [[המגיד ממעזריטש]] ומנוחתו כבוד בעיר [[אניפולי]].<br /> <br /> *ביום [[כ&quot;ד כסלו תרפ&quot;ו]] - נפטר הרב ה[[חסיד]] ר' [[דוד צבי חן]]. מנוחתו כבוד בחלקת חב&quot;ד ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד - חודש כסלו|*]]<br /> {{חודשי השנה}}<br /> [[קטגוריה:חודשי השנה]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=41122 2009-11-29T20:29:17Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>[[תמונה:בעל_שם_טוב.jpg|left|thumb|250px|מתפללים על ציון הבעל שם טוב]]<br /> [[תמונה:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|left|thumb|450px|בית הכנסת של הבעש&quot;ט במז'יבוז']]<br /> <br /> '''רבי ישראל בעל שם טוב''', (בר&quot;ת: '''בעש&quot;ט''', מכונה גם '''ר' ישראל בעל שם''') הוא כינויו של '''רבי ישראל בן אליעזר'''. נולד ב[[ח&quot;י אלול נח&quot;ת]] לאביו - רבי אליעזר ואמו שרה, בעיר אוקופ שליד קמיניץ הפודולית (עיר ששכנה על גבול פולין-תורכיה). הוא היה בן יחיד להוריו, שנפטרו עליו בילדותו. ביום רביעי א' של [[חג השבועות]] [[תק&quot;כ]] נסתלק הבעש&quot;ט לבית עולמו. <br /> <br /> <br /> ==שנות ילדות==<br /> <br /> רבי ישראל בא בבריתו של אאע&quot;ה ב[[כ&quot;ה אלול]] [[נח&quot;ת]] הוא יום בריאת העולם - (עפ&quot;י רבי אליעזר בן הורקנוס מגדולי התנאים בתקופת חורבן [[בית המקדש]] השני). <br /> <br /> טרם הלך לעולמו אביו, רבי אליעזר, השאיר בידיו צוואה &quot;אל תפחד מאף אחד, רק מה' אחד&quot;.<br /> <br /> בשנות ילדותו הרבה הבעל שם טוב להתבודד ביערות, באמרו כי שם אין אנשים רעים וגאוותנים, ומורגשת הקדושה האלוקית האופפת את העצים ובעלי החיים.<br /> <br /> כנער, מצא הבעש&quot;ט את פרנסתו ממשרות שונות: תחילה שימש כעוזר למלמד הילדים. הוא היה מוליך ומביא את הילדים ל'חדר' ולבית המדרש. תלמידו, [[המגיד ממזריטש]] התבטא ואמר, כי הלואי שהיו מנשקים את ספר התורה באותה אהבה שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה&quot;חדר&quot; כשהיה עוזר למלמד.<br /> <br /> לאחר מכן נעשה לשומר בית המדרש, והיה עובד את עבודתו בשעה שהיו הכל ישנים.<br /> <br /> בהיותו בן י&quot;ד הובאו לידיו כתבים של המקובל הנודע [[רבי אדם בעל שם]]. כתוצאה מלימוד בכתבים אלה הפך הנער לבעל ידע רב בקבלה. הוא התקדש והיטהר על ידי טבילות, וקיים מצוות בדבקות. <br /> <br /> ב[[ח&quot;י אלול תפ&quot;ד]] בא הנביא אחיה השילוני והחל ללמדו תורה. לימים, כינה אותו הבעש&quot;ט בכינוי &quot;מורי ורבי הידוע&quot;.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> הבעל שם טוב עזב את אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד החדרים, ובעקבות שנפגש עם [[רבי אפרים מברודי]], מנכבדי העיר ואביו של הרב המפורסם רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] - נעשה לחתנו.<br /> <br /> אלא שרבי ישראל, ביקש להשאיר את ענין האירוסין בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעש&quot;ט לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו: לבוש היה כאיכר, עטוף בגדים גסים כ&quot;אחד הריקים&quot;. נסיונותיו של רבי אברהם גרשון להפטר מן ה&quot;איכר הגס&quot; עלו בתוהו והוא מיהר, לפחות, להרחיק אותו מסביבתו. <br /> <br /> הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו בהתבודדות עם קונו ביערות ובשדות. בהמשך עברו לאחד הכפרים. בשנת ת&quot;ץ עבר הבעש&quot;ט לטלוסט שבגליציה והיה שוב למלמד, וגם שם חי בדחקות רבה .<br /> <br /> ==התגלותו==<br /> ביום [[ח&quot;י אלול תצ&quot;ד]], בהיותו בן ל&quot;ו נצטוה הבעש&quot;ט על ידי אחיה השילוני להתגלות בעולם. הוא נתכנה בתואר &quot;בעל שם&quot; שהיה נפוץ בדורות אלה, ופרסומו הראשון היה בעיר טלוסט. <br /> <br /> עיקר פעילותו במסעות ונדודים בתחילת התגלותו היה בשלושה ענינים: פדיון שבויים, חיזוק התורה ויראת שמיים, התגלות פנימיות התורה.<br /> <br /> במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב ואחרות שבווהלין. נוהג היה בנסיעותיו לרפא חולים - גם על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. בראשית התגלותו היה לבעש&quot;ט סופר מיוחד - רבי אלכסנדר זיסקינד, שהיה כותב את קמיעותיו, אולם משרבו הבאים, נתקבל עוזר נוסף - רבי צבי סופר, שפרשיותיו היו ליקרות ערך ביותר. לאחר מכן נשאר רבי צבי לסופרו היחיד. <br /> <br /> משנתרבו הדבקים בו, עבר הריב&quot;ש, שנתפרסם כבר כ&quot;בעל שם טוב&quot;, לעיר מז'יבוז'. כאן החלו להתרכז מסביבו אלפים ובתוכם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים.<br /> <br /> הבעש&quot;ט היה לומד עם תלמידיו שיעור ב[[גמרא]]. אופן הלימוד היה מתוך חריפות וגאונות גדולה, ולמדו את הרמב&quot;ם, הרי&quot;ף הרא&quot;ש ושאר מפרשים מה&quot;ראשונים&quot; שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעש&quot;ט היה מתרגם את המילים ל[[אידיש]].<br /> <br /> בשנים אלה עמד הבעש&quot;ט לעלות לארץ ישראל, שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתו, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועל.<br /> <br /> ==עליית הנשמה==<br /> ב[[ראש השנה]] שנת [[תק&quot;ז]] עשה הבעל שם טוב עליית נשמה בה הוא פגש את [[מלך המשיח]]. לשאלו את המשיח &quot;אימתי קאתי מר&quot; (= מתי בא אדון?) ענה המשיח לבעל שם טוב: &quot;לכשיפוצו מעיינותיך חוצה&quot;, כשכוונתו על מעיינות תורת החסידות, אותה גילה הבעל שם טוב.<br /> <br /> ==שבחי הבעש&quot;ט==<br /> אין שבח שלא נשתבח בו הבעש&quot;ט. אין גבול ליכולתו ואין מעצור לכחו הרב בעליונים ובתחתונים. [[המגיד ממזריטש]] מעיד עליו ש&quot;ידע בכל חודש ניסן איזה ממונים ממונים על העולם בכדי לדעת איך להתנהג עמם ועל ידם&quot; ו&quot;הוא ידע שיחת עופות ושיחות דקלים&quot;{{דרוש מקור}}. <br /> <br /> העיד רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]], שהכיר את הבעש&quot;ט בימי ילדותו: &quot;היה היה דבר ה' בידי הבעל השם טוב ויגזור אומר ויקם. אחד היה, ומהקדמונים לא קם כמוהו - אחריו לעפר מי יקום&quot;. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר, שהבעש&quot;ט חיבב ביותר את היהודים הפשוטים. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אמר, שהבעל שם טוב היה מסודר מאוד. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר שאין לשער את האהבת ישראל של הבעל שם טוב.<br /> <br /> ==תורתו==<br /> תורתו של הבעש&quot;ט לא נרשמה על ידו. דברי התורה מובאים בשמו בספרי תלמידיו. אפילו צוואתו המפורסמת שנדפסה בשם [[צוואת הריב&quot;ש]]&quot; לא נכתבה על ידו, אלא על ידי תלמידו - רבי ישעיה מיאנוב. התוכן בספר זה אמיתי, אולם אין זו לשון הבעש&quot;ט. עיקר תורתו של הבעש&quot;ט ודעותיו הובאו בספרי תלמידו המובהק - רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, אולם גם בספרי תלמידיו האחרים ונכדיו. לאחר מכן, רוכזו התורות שבספרים אלה לספר אחד: &quot;[[כתר שם טוב]]&quot;. בדורות האחרונים כונסו התורות האלה ומוינו לפי נושאים בספר &quot;בעל שם טוב&quot; ב-2 כרכים גדולים.<br /> <br /> בדורות האחרונים התגלו כתבי &quot;[[הגניזה החרסונית]]&quot; ובה כתבי יד רבים של הבעל שם טוב.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> ===תיאור הסתלקותו===<br /> בספר [[שבחי הבעש&quot;ט]] מתואר: בימי הפסח של שנת [[תק&quot;כ]] חלה הבעש&quot;ט בקיבתו. הוא נעשה כחוש וקולו כמעט שלא נשמע.<br /> <br /> בליל חג השבועות התאספו כל בני החבורה. הבעש&quot;ט אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה&quot;חברא קדישא&quot; והורה להם כיצד יתעסקו בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה בביתו. לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי נחמן מהורודנקא, כדי לשפוך תפילה על שלום רבו. אמר הבעש&quot;ט: לחינם הוא מרעיש בתפילה. אם היה יכול להכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל. לאחר מכן שמעוהו מלחש: &quot;אני מוחל לך אותן שתי שעות. אל תענה אותי!&quot;. משבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים &quot;על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון&quot;. אחר נפרד מבני העיר באומרו: &quot;עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד&quot;.<br /> <br /> כוחותיו עזבוהו. הוא ציוה לתלמידיו לומר &quot;ויהי נועם&quot;. משראה את תלמידיו מצטערים, אמר: &quot;אין אני דואג לעצמי. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר&quot;. לאחר מכן שכב וישב כמה פעמים. אחר ציווה לכסותו בסדין וישכב פעם נוספת. הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת &quot;שמונה עשרה&quot; ואחר כך נח מעט. קולו לא נשמע עוד, רק שפתיו נשמעו מרחשות: אל תבואני רגל גאוה! אותה שעה נסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת. תלמידו רבי לייב קעסלער סיפר שראה את יציאת הנשמה &quot;כמו שלהבת מראה תכלת&quot; והעיד &quot;שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה&quot;נשמה היתירה&quot;. <br /> <br /> ב[[ו' סיון תק&quot;כ]] - יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש&quot;ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז'יבוז'.<br /> <br /> ===ביום הרביעי נטלו המאורות===<br /> ביום רביעי כ' בכסלו תקנ&quot;ט, אמר על כך [[אדמו&quot;ר הזקן]], שהיה נכדו הרוחני: &quot;ביום הרביעי נ'''ט'''לו המאורות&quot;, כלומר - שביום הרביעי נלקחו ונסתלקו המאורות.<br /> <br /> ===תאריך הסתלקותו===<br /> בדורות האחרונים התעורר פולמוס בנוגע ליום המדויק בו הסתלק הבעש&quot;ט - האם ביום הראשון של חג השבועות (ו' סיון) או ביום השני של חג השבועות (ז' סיון).<br /> <br /> בספר &quot;[[שמועות וסיפורים]]&quot; מובא הסיפור, כי בשנה אחת בחג השבועות התארח [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ודיברו ביניהם אודות הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר אודות הדעה כי הבעל שם טוב הסתלק בז' סיון.<br /> <br /> ויאמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בפסקנות, כי הבעש&quot;ט הסתלק בו' סיון, ודוד המלך הסתלק בז' סיון.<br /> <br /> וישאל ר' לוי יצחק, אם כן יום הקבורה של הבעש&quot;ט היה ביום טוב, ובקבורתו יכלו להתעסק רק הגויים! והאם אכן ראוי כי בקבורת גופו הקדוש יתעסקו אינם יהודים?!<br /> <br /> ויענהו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, כי גופו הקדוש של הבעש&quot;ט לא היה צריך התעסקות כלל וכלל...<br /> <br /> ואכן, בספר &quot;[[היום יום]]&quot; בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, נכתב: &quot;הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה&quot;ש תק&quot;ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש&quot;.<br /> <br /> ==צאצאיו==<br /> הבעש&quot;ט השאיר אחריו בן אחד - [[רבי צבי]] ואת בתו [[הרבנית אדל]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[תולדות הבעל שם טוב]] בעריכת הרב חנוך גליצנשטיין.<br /> * [[המאירים לארץ]] מאת הרב יצחק אלפסי<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91 תולדותיו בויקיפדיה]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב] מאתר היברובוקס<br /> *‫[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב&quot;ד]]<br /> *[http://www.jnul.huji.ac.il/dl/books/html/bk1268340.htm כתר שם טוב] הספריה הלאומית<br /> * [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.] הרב ד&quot;ר יצחק אלפסי. אתר דעת. <br /> *נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש&quot;ט?], פרק מהספר &quot;סוד הדעת&quot;<br /> * [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב] באתר &quot;BeitChabad&quot;<br /> <br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|1]]<br /> [[קטגוריה:חסידות הכללית]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=41120 2009-11-29T20:21:36Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}[[תמונה:רבי_שניאור_זלמן.jpg|left|thumb|250px|ציור אדמו&quot;ר הזקן]]'''אדמו&quot;ר הזקן - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ''' - נולד ב[[ח&quot;י אלול קה&quot;ת]] לאביו [[ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|רבי ברוך]] ולאמו [[הרבנית רבקה]] ב[[ליאזני]] שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין. הסתלק בליל [[מוצאי שבת]] פרשתשמות [[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]] ומנוחתו כבוד בעיר האדיטש. האדמו&quot;ר הזקן הוא נין נינו של רבי יהודה ליווא בן בצלאל ([[המהר&quot;ל מפראג]]).<br /> <br /> ==לידתו==<br /> רבי ברוך והרבנית רבקה נישאו ב[[יום שישי]] [[י&quot;ז אלול תק&quot;ג]]. בעצת ר' יצחק שאול נסעו יחד בחודש [[מנחם אב]] ה'תק&quot;ד אל [[הבעל שם טוב]], כיון שעדיין לא ניפקדו. הבעש&quot;ט שידע כי נשמה חדשה צריכה לרדת לעולם, ברכם והבטיח להם שבשנה הבאה יפקדו בבן זכר. <br /> <br /> בימים הבאים הרב ברוך והרבנית רבקה לא שבו לביתם, ובמהלך [[סעודת יום ההולדת של הבעש&quot;ט בח&quot;י [[אלול]], ברך הבעש&quot;ט את ר' ברוך: &quot;למועד הזה ממש אתם חובקים בן&quot;. <br /> <br /> בדיוק שנה לאחר מכן, ביום הרביעי [[ח&quot;י אלול קה&quot;ת]] ירדה לעולם נשמה חדשה, בעיירה קטנה ליד ליאזני – רבי שניאור זלמן, אשר האיר את העולם בשני אורות של התורה: הנגלית והחסידות.<br /> <br /> ==ילדותו== <br /> ב[[יום הכיפורים]] שנת ה'תק&quot;ו נסע ר' ברוך אל הבעש&quot;ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. הבעש&quot;ט הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. <br /> <br /> בגיל שנה החל לדבר, בהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים. בהגיעו לגיל 3 ח&quot;י אלול ה'תק&quot;ח הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו), הרבנית דבורה לאה למז'יבוז' אל הבעש&quot;ט. מייד לאחר שהבעש&quot;ט חינך אותו בפאות הראש בירכו ברכת כוהנים, הזהיר את הוריו לחזור מיד לביתם מבלי לספר על מקום היותם ולשאלת הילד מי היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו &quot;סבא&quot;.<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ו כסלו תק&quot;י]] בגיל 5 התקבל ר' שניאור זלמן כאחד מחברי החברה קדישא בעיירה ליאזני.<br /> <br /> מקטנותו היה מסודר בשמירת הזמן ובגיל 8 היה בקי בסידור &quot;שער השמים&quot; של השל&quot;ה, והתנהג לפי השל&quot;ה. כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של רש&quot;י, ראב&quot;ע ורמב&quot;ן אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש&quot;י, ראב&quot;ע ורמב&quot;ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש!<br /> <br /> בהיותו בן 11 החל בעסקנות כללית. בגיל בר המצווה בשנת ה'תקי&quot;ח הוכתר בתארים גאון, רב תנא הוא ופליג. בגיל 18 סיים ללמוד את ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו, ואת ספרי הראשונים והאחרונים. <br /> <br /> לאחר נישואיו, עם [[הרבנית סטערנא]] שהתקיימו ב[[יום שישי]] [[י&quot;ב מנחם אב תק&quot;כ]] היה סמוך על שולחן חותנו ב[[וויטבסק]].<br /> <br /> ==במזריטש==<br /> <br /> לאחר פסח שנת ה'תקכ&quot;ד החליט בהסכמת אשתו לנסוע למקום [[תורה]] ועבודה. בהתאם לידיעתו כי בווילנה יכולים להתלמד ללמוד ובמעזריטש להתלמד איך להתפלל, החליט כי ללמוד יודע קצת אבל להתפלל לא ידע כמעט כלום והגיע ל[[מזריטש]] ללמוד תורה אצל [[המגיד ממזריטש]]. <br /> <br /> למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד). בגיל 25 החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: &quot;[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]&quot;. כשבא למעזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך אדמו&quot;ר הזקן סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במעזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש&quot;ט - שהוא נשמה חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי, עבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש&quot;ט באהבת ה' ואהבת ישראל ולגלות את דרך חסידות חב&quot;ד (חכמה –בינה – דעת), כי צריכים לאהוב יהודי מפני שהוא יהודי.<br /> <br /> יחד עם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] נסע בשנת ה'תקל&quot;ד לפגוש את הגר&quot;א מווילנה, אך הגר&quot;א לא קיבלם. <br /> <br /> ==בעל התניא והשולחן ערוך==<br /> <br /> בעקבות תפוצת ספריו של אדמו&quot;ר הזקן ה[[תניא]] ו[[השולחן ערוך (הרב)|שולחן ערוך]], &quot;נדבק&quot; לאדמו&quot;ר הזקן הכינוי &quot;בעל התניא והשולחן ערוך&quot;. [[הרבי מלך המשיח]]&lt;ref&gt;[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] ה'תש&quot;א מעמ' 142. [[ליקוטי שיחות]] כרך ל&quot;א עמ' 271, 284 ועוד&lt;/ref&gt;. מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסוימת הסביר את מהותו: &quot;בעל התניא&quot; - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו&quot;בעל השולחן ערוך&quot; - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה&quot;תניא&quot; הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].<br /> <br /> ==נשיא חסידות חב&quot;ד==<br /> רבינו הזקן, למרות היותו מורם מעם כבר בקטנותו, מנהיג ומוביל, לא קיבל את נזר המנהיגות באופן רשמי, אלא בתהליך הדרגתי שנמשך חמש עשרה שנים. <br /> <br /> בי”ח כסלו תקל”ג. המגיד ממזריטש מבקש מתלמידו אדמו&quot;ר הזקן לעשות ככל יכולתו כדי למנות את בנו רבי [[אברהם המלאך]] לממלא מקומו, ואם לא ירצה בכך, אזי ימנו את רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]].<br /> <br /> למחרת, [[י&quot;ט כסלו תקל&quot;ג]], הסתלק הרב המגיד לגנזי מרומים. אדמו”ר הזקן, כמו רבים מתלמידי המגיד, מסר כתב התקשרות לבנו רבי אברהם המלאך ימים ספורים לאחר ההסתלקות. <br /> <br /> לאחר הסתלקות הרב המגיד, התפזרו תלמידיו הגדולים כבירי הרוח בארצות שונות, שם הפיצו את תורת החסידות. בעוד שרבי אברהם “המלאך” התגורר במדינת וואהלין, הרי שרבי מענדל’י מויטבסק התגורר ברוסיה ושם הפיץ את תורת החסידות בסיוע תלמידיו הגדולים. <br /> <br /> באותם שנים בערה במלוא עוזה המלחמה הגדולה עם המתנגדים, ולשם כך היה דרוש איש אשר רוח בו שידע לעמוד מול המתנגדים. באסיפה שנערכה באותה תקופה בראשות רבי אברהם המלאך, הוחלט למנות וועד הנהגה בראשו יעמוד מסדר כללי, אשר לו יהיה הכח והרשות לתת פקודות לכל המרכזים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. לתפקיד ה’מסדר כללי’ נבחר אדמו”ר הזקן, שאכן מאז במשך שלוש שנים היה טרוד בנסיעותיו בין תלמידי המגיד לחזקם ולעודדם. <br /> <br /> בתום שלוש השנים נסע רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש עם שלוש מאות איש עמו. זמן קצר קודם לכן ייסד אדמו”ר הזקן מרכז תורה בליאזני, הלא הם [[חדרים (תקופת אדמו&quot;ר הזקן)|ה'חדרים']]. ל’חדרים’ אלה התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור, שישבו ושקדו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו”ר הזקן. <br /> <br /> שנה זו, [[תקל&quot;ו]] (1776), היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב&quot;די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והכל ידעו, כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש – הזרם ה[[חב&quot;ד]]י.<br /> <br /> זמן רב היה אדמו”ר הזקן נתון בהתלבטות אם להצטרף אל רבי מענדל’י מויטבסק בנסיעתו לארץ הקודש. בתחילה חשב שלא לנסוע, ואף נימק זאת במכתבו לרבי ישראל מפולוצק: “...הסיבה העיקרית היא כי על מי אוכל לעזוב את אנ”ש אחינו בני ישראל...”. בהמשך המכתב הוא מזכיר את דברי המגיד על כך ש[[הבעל שם טוב]] לא עלה בידו לעלות לארץ הקודש: “יש נשמות שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ” (אגרות קודש אדמוה”ז ח”א עמוד רב). <br /> <br /> רבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, בשעה שאדמו&quot;ר הזקן החליט בכל זאת להצטרף אליו. הוא לקח את תלמידיו ונסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל’י, והודיעו כי הוא מבקש להצטרף עמו לנסיעה. רבי מענדל’י וגדולי תלמידיו, חבריו של אדה”ז, שכנעו אותו נמרצות שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. <br /> <br /> לא קלה היתה החלטתו של אדמו”ר הזקן. אף מורו ורבו המגיד התגלה אליו בחלום והורה לו להישאר. שעות ארוכות מדי יום, במשך שבוע שלם, הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו. בתום אותו שבוע גורלי החליט אדמו”ר הזקן להישאר ברוסיה. <br /> <br /> רבינו הזקן נשאר במוהילוב, בעוד שאר אהוביו ממשיכים בדרכם לארץ הקודש. רק בתחילת חודש אלול של אותה שנה עזב אדמו”ר הזקן את מוהילוב בדרכו חזרה אל קהילת הקודש שבליאזנא, לאחר שראשי הקהילה, אנשים פשוטים אך יראי אלוקים ומחבבי בני תורה, קיבלו על עצמם להחזיק ולכלכל את אדמו”ר הזקן, שלושת אחיו ומשפחותיהם יחד עם כל האברכים ותלמידי החדרים. כמו כן קיבלו על עצמם לארח בסבר פנים יפות את החסידים האורחים שהגיעו מכל קצוי רוסיה וליטא מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו, להסתופף בצילא דמהימנותא. <br /> <br /> חודשים מספר ארכה הדרך חזרה לליאזנא, ובעיצומו של חודש שבט תקל”ח הגיע צלחה בחזרה לליאזנא. <br /> <br /> בתחילה הנהיג רבי מענדל’י מויטבסק את הנהגת החסידים מארץ הקודש על ידי מכתבים ושד”רים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. <br /> <br /> באותם ימים רבינו הזקן כבר היה מנהיג נכבד בעמיו, ואלפי חסידים הסתופפו בצילו. למרות כל זאת, השתוקקותם לדמות של ‘[[רבי]]’ שיהיה לידם בגשמיות, אשר יבוא ויצא לפניהם - הלכה והתעצמה. הם לא הסתירו שאיפה זו מרבי מענדל’י. הוא הורה להם כי למרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ”הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים . . שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים”, “גדולי העצה מפורסמים בתורה וביראת ה’ הנמצאים עמהם במקומות מושבותם”. <br /> <br /> צדיקים אלה עליהם התכוון רבי מענדל’י, היו רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד”ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, “וכבוד הרב מו”ה שניאור זלמן (אדמו&quot;ר הזקן) ד’ ישמרם ויה’ שמם לעולם. והחוט המשולש וכו’. אשר בע”ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת”. <br /> <br /> בכך נתן רבי מענדל’י הרשאה לאנ”ש ברייסין להשען על האילנות הגדולים והמפורסמים במדינת רייסין, לשאול בעצם ולהקשיב לדעתם. <br /> <br /> מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מענדל’י הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה’ ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. <br /> <br /> לימים חש רבי מנחם מענדל כי למרות התאמצותו ויגיעתו לנהל את עדת החסידים מרחוק על ידי המכתבים, הרי שיש מחסידיו שהחלו לשוטט במקומות אחרים כדי לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מפולין את ‘החוזה’ מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה. <br /> <br /> כשהבין רבי מענדל’י שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט לעשות מעשה. <br /> <br /> בשנת תקמ”ו הוא משגר אגרת מיוחדת לחברו-תלמידו אדמו&quot;ר הזקן, אותה הוא פותח בשבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: <br /> <br /> “אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה”ה כבוד אהובנו ידיד ה’ וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק”ש מוהר”ר שניאור זלמן נ”י”. <br /> <br /> באגרת זו מורה רבי מענדל’י לחברו-תלמידו הדגול, רבי שניאור זלמן, כי הגיע הזמן שיקבל על עצמו את עול הנהגת החסידים בחוץ לארץ כ’[[רבי]]’ ו’נשיא’ לכל דבר ועניין. בקשתו זו של רבי מענדל’י הגיעה בהפצרה ודרישה גם יחד: <br /> <br /> “ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה’ לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה’ אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה’ ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה’”. <br /> <br /> רבי מענדל’י מבקש במפגיע כי לא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו להיות רועה לעדת החסידים כי “רועה נתנו ה’”. הצדיק השוהה בטבריה אף מוסיף ומבטיחו נאמנה בברכת הצלחה “לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו’”. <br /> <br /> רבי מענדל’י אף מתווה לפניו דרכי הנהגה על פיהם ינהיג את עדת החסידים: <br /> <br /> “ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא היתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאד מטומאת הגוים”. <br /> <br /> באותם ימים רבינו הזקן כבר היה מנהיג נכבד בעמיו, כאשר אלפי חסידים הסתופפו בצילו, וב’חדרים’ שלו היו מאות תלמידים גאונים, קדושים ובעלי תריסין, שכל אחד מהם היווה ברכה בפני עצמה. <br /> <br /> למרות זאת רבינו הזקן לא שש לקבל על עצמו את התואר ‘רבי’ ו’נשיא’ עם כל העול הכרוך בזה. ביום ראשון “לסדר ‘ונחנו מה’ שנת תקמ”ח” משיב רבי שניאור זלמן במכתב שנכתב מעומק לבו הטהור: <br /> <br /> “ישא ברכה מאת ה’. העולה להר ה’ והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו”ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו’ וכו’ מורינו ורבינו הרב ר’ מנחם מענדיל שיחי’ נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו. <br /> <br /> “הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ”ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי. <br /> <br /> “אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה”ו ואיש על דגל”ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי”ם י”נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ואבה ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם”. <br /> <br /> מכתב זה נכתב כארבעה חדשים לפני הסתלקותו של רבי מענדל’י. <br /> <br /> רבינו הזקן חושש לקבל על עצמו את העול, אך למרות זאת הוא מסכים - לא לפני שהוא מבקש ומפציר בצדיק כי יעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות.<br /> <br /> רבי מענדל’י מצידו לא שקט על שמריו, ובמכתבים נוספים עודד את חסידיו ברוסיה לקבל על עצמם את עול הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ”ח, זמן קצר לפני הסתלקותו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר אל רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה: <br /> <br /> “..כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים .. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד’, ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד’ היקר בעיניו”. <br /> <br /> בעקבות זאת חסידי רוסיה קיבלו על עצמם את נשיאותו של רבינו הזקן שזה מכבר החל אורו להתפשט ולהאיר מליאזנא לכל היהודים ברוסיה “ואור החסידות התחיל להאיר במדינתנו ביתר שאת ויתר עז”. <br /> <br /> חמש-עשרה שנה לאחר הסתלקות הרב המגיד, קיבל אדמו”ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם של החסידים בכל המובנים. <br /> <br /> ==מאסריו==<br /> [[תמונה:מבצר מאסר אדמוהז.jpg|left|thumb|450px|המבצר בפטרבורג בו ישב אדמו&quot;ר הזקן במאסר]]<br /> :::'''לערך המלא: [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן]]'''. <br /> [[חסידות חב&quot;ד]] הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של המתנגדים-מזה ושל המשכילים-מזה. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ&quot;ט]] (1799) אף נאסר על-ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של ה[[מתנגד]]ים והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר ב[[פטרבורג]], כאשר עונש מוות, המיועד למורדים במלכות, מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול, ב[[יום שלישי]] [[י&quot;ט כסלו תקנ&quot;ט]] לפנות ערב, כאשר קרא בתהילים את הפסוק &quot;פדה בשלום נפשי&quot;. יום צאתו לחירות, י&quot;ט בכסלו, הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב&quot;ד והקרובים אליהם.<br /> <br /> במאסר השני בשנת [[תקס&quot;א]] לא ישב במאסר כבד כבראשונה, אך המלשינות הייתה כבדה יותר ויצא לחירות בנר שלישי או חמישי של [[חנוכה]].<br /> <br /> ==ספרו העיקרי - התניא==<br /> :::'''לערך המלא: [[ספר התניא]]'''.<br /> במשך עשרים שנה משנת [[תקל&quot;ה]] (1775) כתב אדמו&quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב&quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ&quot;ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. <br /> <br /> מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &quot;כפרני&quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו. <br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ז]] (1797) שלח אדמו&quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר' [[זושא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&quot;ר הזקן ב-כ' כסלו [[תקנ&quot;ז]]. <br /> <br /> בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל. <br /> <br /> בספר זה מצויים יסודותיה של תורת חב&quot;ד ופנימיות התורה. הספר מבאר בהרחבה את מבנה נפש האדם ואת מערך הכוחות הפועל בקרבו; הוא חודר לעומקן של בעיות פילוסופיות מקיפות, כמו היחס בין הבורא לעולם, בריאת [[יש מאין]], [[אחדות ה']], מטרת התורה והמצוות וכדומה, והוא סולל לפני האדם דרך בטוחה וקלה להגיע לדרגות נעלות ולעבוד את ה' כראוי.<br /> <br /> ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&quot;ה על עולמו. הבעש&quot;ט חידש שההשגחה של הקב&quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו&quot;ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעש&quot;ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל. <br /> <br /> השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&quot;א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין &quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&quot;. <br /> <br /> כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב&quot;ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&quot;ט &quot;[[יפוצו מעינותיך חוצה]]&quot;.<br /> <br /> ==בליאדי==<br /> בעיירה [[ליאדי]] התיישב אדמו&quot;ר הזקן ב[[י&quot;ד מנחם אב תקס&quot;א]].<br /> <br /> מאז בואו של אדמו&quot;ר הזקן לליאדי התווספו לעדת החסידים עשרות אלפי חסידים.<br /> <br /> לאחר מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן ביקשו השלטונות שאדמו&quot;ר הזקן יקבע את מקומו בעיר פטרבורג. הדבר גרם צער רב לחסידים. באותה עת היה בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי. כשראה את אדמו&quot;ר הזקן התפעל ממנו ורצה לפגוש אותו. אחד מהחסידים סיפר לנסיך את גדולת אדמו&quot;ר הזקן ואיך שרבבות אנשים מכבדים אותו, ובתוך כך סיפר לו על הצער הגדול שיש לחסידים מזה שהשלטונות רוצים שאדמו&quot;ר הזקן ישאר לגור בפטרבורג.<br /> <br /> כשפגש הנסיך את אדמו&quot;ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו&quot;ר הזקן הסכים והתיישב בעיירה ליאדי.<br /> <br /> הנסיך ציווה לבנות בית עבור אדמו&quot;ר הזקן וחסידיו, וב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, הגיע אדמו&quot;ר הזקן בלווית חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. <br /> <br /> כל ימי שבתו של אדמו&quot;ר הזקן בליאדי היו ימים של קורת רוח. עבודתו בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ואוקראינה. גם מה[[מתנגד|מתנגדים]] הונח לו ויכול היה לעבוד את עבדותו ללא הגבלה.<br /> <br /> ==מלחמת צרפת רוסיה==<br /> מיד בפרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה כ&quot;ק רבינו הזקן את דעתו בפני החסידים, שבמידה ונפוליאון יינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח&quot;ל. אשר על כן עשה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י&quot;ד תמוז שנת תקע&quot;ב (1812 למניינם) – שלח כ&quot;ק רבינו הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרה&quot;ח ר' [[משה מיזליש]]).<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. כ&quot;ק רבינו הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; &quot;ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא&quot;.<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה כ&quot;ק רבינו הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, כ&quot;ט מנחם-אב, ער&quot;ח אלול שנת תקע&quot;ב. כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ביחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהיתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.<br /> <br /> בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם כ&quot;ק רבינו הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, גם את מיטותיהם ושולחנותיהם. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים שני נעלי-בית בלויים, וכ&quot;ק רבינו הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.<br /> <br /> זמן קצר לאחר עזיבתו של כ&quot;ק רבינו הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו כשהוא מלווה באנשי חייל, הוא מיהר אל מקום ביתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של כ&quot;ק רבינו הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מכ&quot;ק רבינו הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.<br /> <br /> במשך מאה וארבעים יום היו כ&quot;ק רבינו הזקן וביחד עימו שלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך הקשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של כ&quot;ק רבינו הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון היחל לנחול מפלות, וכפי שכותב כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי, וזה לשונו: &quot;ובי&quot;ט כסלו שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר...&quot; <br /> <br /> כאשר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב&quot;ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי בנו וממשיך דרכו.<br /> <br /> == הסתלקותו ==<br /> ביום שישי י&quot;ב טבת הגיעו לכפר פייענא, אך מרוב חלישות ומצערו הרב על שעוללו חיילי נפוליון ליהודים, נפטר בליל מוצאי שבת פרשת שמות [[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]]. משם הובא לקבורה בעיר [[האדיטש]].<br /> <br /> על תפלת ערבית קודם פטירתו של אדמו&quot;ר הזקן סיפרו בניו שהייתה &quot;בדעה צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה&quot;. <br /> <br /> === דיבורים אחרונים ===<br /> ב'ספר השיחות תרצ&quot;ט' עמוד 338 נדפס סיפורו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], על דברים שאמר אדמו&quot;ר הזקן &quot;במוצאי שבת קודש האחרון לפני הסתלקותו:<br /> <br /> &quot;דער וואס וועט זיך האלטן אן מיין קליאמקע וועל איך אים טאן א טובה (=זה שיאחז ב&quot;ידית&quot; שלי אעשה לו טובה) בעלמא דין ובעלמא דאתי&quot;.<br /> ובהמשך מביא ש&quot;יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ומפורט פירוש אחד&quot;.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] כ&quot;ד טבת [[תרנ&quot;ז]] הזכיר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] פתגם זה באומרו: &quot;דער וואס האלט זיך אן דעם רבי'נס קליאמקע היט אים דער רבי [=שומר עליו הרבי] אין גשמיות און אין רוחניות&quot; ('אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך ד ע' רמא). <br /> <br /> בספר 'לקוטי ספורים' מובא סיפור בשם ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]:<br /> ידוע שכ&quot;ק אדמוה&quot;ז . . נסתלק במוצשב&quot;ק (כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג) קודם הסתלקותו אמר לנכדו הרה&quot;ק הרמ&quot;מ בעל צ&quot;צ זצ&quot;ל בזה&quot;ל: מענדל פרעג! (=שאל!) והוא לא הרגיש מה היתה כוונתו מה שישאל ממנו. ואח&quot;כ אמר שכוונתו היתה שאצל בנו הרה&quot;ק ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק|ברוך שלום]] זצ&quot;ל חסרו לו פס ידו הימנית והאצבעות מלידה, והיתה אח&quot;כ שאלה גדולה לענין הנחת תפילין על איזה יד יניח (עי' שו&quot;ת צ&quot;צ חלק או&quot;ח סי' ה' ו' זיי&quot;ן), ואמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצ&quot;צ שכוונתו היתה שישאל על זה.<br /> <br /> ברשימה אחרת של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הוזכרו דברים שאמר אדמו&quot;ר הזקן לנכדו קודם הסתלקותו. דברים אלו שמע מאביו, אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב.<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מספר שרבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק}|ברוך שלום]], בן אדמו&quot;ר הצמח צדק סיפר: . . ששמעתי מכ&quot;ק אאזמו&quot;ר הזקן במוצאי שבת האחרון בגופו הקדוש בעולם זה שאמר לכ&quot;ק דודי הר' נחום, ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללי', יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן הגוף הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות הנשמה בגוף, ומזה הוא התרגשותי.<br /> <br /> === הסתלקותו מיד לאחר הבדלה ===<br /> באגרת שכתב אדמו&quot;ר האמצעי אחר הסתלקות אביו, בחורף תקע&quot;ג, הוא כותב - לפי העתקה חלקית שנדפסה ב'אגרות-קודש' ע' רלד:<br /> הנה וודאי הגיע אליהם השמועה . . אוי לנו כי נפלה עטרת ראשינו . . רוח אפינו משיח ה' . . וביום הגיע השמועה הרעה הזאת אלי לכאן קרימענצוק, כי לא זכיתי להיות בשעת הסתלקותו, נפלתי לארץ . . וגם אחי ידידי ר' חיים אברהם לא הי' בשעת הסתלקותו כי הי' מוטל על ערש דוי באותו יום, כי נסתלק נר האלקי' ביום שב&quot;ק פ' שמות מיד אחר הבדלה ונקבר . . וע&quot;כ לא ידענו שום צואה מאיתו לא בדברים ולא בכתב.<br /> <br /> מכאן שאדמו&quot;ר הזקן הסתלק מיד אחר הבדלה.<br /> <br /> === חדר ההסתלקות ===<br /> ברשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה - מסופר בשמו של ה[[שד&quot;ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]:<br /> רבנו ציוה לפני הסתלקותו (בכפר פיענא) שהחדר בו תהיה הסתלקותו ישאר סגור, ורק החפץ להתפלל יורשה להכנס אליו, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים הקלים ביהדותם - שישתדל בעה&quot;ב להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעה&quot;ב (הגוי).<br /> <br /> יש לציין כי סגירת החדר מוזכרת במקור קדום יותר, בספר 'שבחי הרב', אך שם לא צויין שהיה זה בציוויו של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> === קבורתו ===<br /> [[תמונה:אוהל אדמוהז.jpg|left|thumb|250px|אוהל אדמו&quot;ר הזקן המשופץ בהאדיטש]]<br /> ארועי כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג לא תמו, עד למחרת, יום ראשון, שאז הובל רבינו הזקן לקבורה בעיר האדיטש. על-כך סיפר כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ - להלן בתרגום מהנדפס ב'ספר השיחות קיץ ה'ש&quot;ת' ע' 96:<br /> כ&quot;ק אאזמו&quot;ר הרה&quot;ק צמח צדק וכ&quot;ק הרה&quot;ח ר' [[נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)]] היו בכפר פיענא עם אדמו&quot;ר הזקן אחרי הסתלקותו. <br /> <br /> ביום ראשון כ&quot;ד טבת הם נסעו אחרי העגלה בה הונח ארון הקודש של אדמו&quot;ר הזקן. עניני הפלא שארעו בעת נסיעת ארון הקודש רשומים אצלי מ&quot;רשימת נפלאות רבינו&quot;, אותה רשם הרבי הצמח-צדק במשך קרוב לשבעים שנה...&quot;<br /> <br /> אותם ארועים מפליאים לא נתפרשו ע&quot;י אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הרב פרלוב מספר בספרו מה ששמע: ...והי' זה בימות החורף (כ&quot;ד טבת) ששם השלג אז הרבה ועמוק מאד, ולקחו אותו בעגלה שקורין שליטן שבעגלה עם אופנים (רעדער) אי-אפשר לנסוע אז, וליוו אותו כ&quot;ק הצ&quot;צ זצ&quot;ל וגיסו ר' נחום זצ&quot;ל בנו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי זצ&quot;ל ובדרך המה ראו פלאות עד אין שיעור, שכמה פעמים ראו איך שהשליטן מתהפך מחמת ההרים ממש של שלג קפוא אבל לא נתהפך אף פעם, ופעם א' עמד השליטן והמה ראו שהרבי זצ&quot;ל כמו הגביה את-עצמו ושוכב באויר, המה נתפחדו מאד והביטו תחת השליטן וראו שחזיר נכנס תחתיו וגירשו אותו ושכב רבינו זצ&quot;ל על מקומו כמקודם.<br /> <br /> === נוסח המצבה ===<br /> מסופר שאחר הקבורה קבע אדמו&quot;ר הצמח-צדק את דירתו בהאדיטש, ומסתבר להניח שהוא - ביחד עם חותנו אדמו&quot;ר האמצעי - היו אלו שקבעו את הנוסח הנחרת על מצבת רבנו: נוסח זה נעתק מן המצבה המקורית ע&quot;י מר יוסף ליב שניאורסאהן, ונדפס לראשונה בספר 'הרב מלאדי' ע' 165 (המצבות הקבועות כיום על קיר האהל הן מאוחרות, ונעשו לפי העתקה זו). <br /> <br /> בעניין זה יש לציין שלמרות שמופיע בכמה מקומות ('לקוטי שיחות' כרך טז ע' 4-33) שהתסלקות אדמו&quot;ר הזקן הייתה במוצאי שבת, הרי שבנוסח המצבה נרשם שהיתה: &quot;ביום ראשון בשבת&quot; - וכך גם בנוסח הנחרת על המצבה המחודשת של אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב, שהיה למראה עיני כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ולא ב&quot;מוצאי שבת קודש&quot;.<br /> <br /> == ציור דמותו ==<br /> :::'''לערך המלא ראה: [[ציור אדמו&quot;ר הזקן]]'''<br /> [[ציור אדמו&quot;ר הזקן|ציור תואר אדמו&quot;ר הזקן]], צויר בעת מאסרו הראשון בשנת [[תקנ&quot;ט]]. בשנת תרכ&quot;ב סיפר [[חסיד]] כי שמע את [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בזו הלשון: &quot;הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים&quot;. אותו חסיד גם העיד ש&quot;כעבור כשתי שנים או שלש&quot;, [[תרכ&quot;ד]]-[[תרכ&quot;ה]], כבר נשמע בין החסידים, אשר אחד האדונים הגבוהים ב[[פטרבורג]] צייר את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן בעת אשר ישב בבית האסורים&quot;.<br /> <br /> עדיין אינו ברור, האם התמונה המקורית צויירה בצבעים, או שמא בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים. <br /> <br /> הפריט הקדום ביותר הנשמר כיום מהציור המקורי הוא טופס מן ההדפסה הראשונית של התמונה, בפורמט גדול, שנעשתה ע&quot;י ר' שמריה שניאורסאהן. טופס כזה מוצג כעת לפני המבקרים בתערוכת [[ספריית ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן חיבר [[עשרת הניגונים|עשרה ניגונים]] והם:<br /> *[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]<br /> *[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]<br /> *[[ארבע בבות (ניגון)|ארבע בבות]]<br /> *[[בני היכלא (ניגון)|בני היכלא]]<br /> *[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]<br /> *[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]<br /> *[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]<br /> *[[ניגון דבקות שבת (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]<br /> *[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]<br /> *[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''אביו:''' [[ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|רבי ברוך]]<br /> '''אמו:''' [[רבקה (אם אדמו&quot;ר הזקן)| הרבנית רבקה]]<br /> '''רעייתו:''' [[הרבנית סטערנא]]<br /> <br /> '''בניו:''' <br /> *[[אדמו&quot;ר האמצעי|רבי דובער]].<br /> *[[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|רבי חיים אברהם]].<br /> *[[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)|רבי משה]].<br /> <br /> '''בנותיו:'''<br /> *[[פרידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית פרידא]].<br /> *[[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]].<br /> *[[רחל (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית רחל]].<br /> <br /> '''אחיו:'''<br /> *[[יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי יהודה לייב]]<br /> *[[מרדכי (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי מרדכי]]<br /> *[[משה (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי משה]]<br /> <br /> '''אחותו:'''<br /> *[[שרה (אחות אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית שרה]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן|משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ימי חב&quot;ד - אדמו&quot;ר הזקן|ימי חב&quot;ד - אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> *[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן|ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הזקן|ניגוני אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[בית רבי]]<br /> * [[תולדות אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> * במוסף [[התמים]] של [[שבועון בית משיח]], פורסמה סדרה אודות תלמידיו הגדולים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://chabadlibrarybooks.com/16093 הספר] [[ליקוטי תורה (ספר)|ליקוטי תורה]] באתר חב&quot;ד-לייבורי<br /> <br /> ==מקורות==<br /> &lt;references/&gt;<br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[מגיד ממעזריטש]]|הבא=[[אדמו&quot;ר האמצעי]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|3]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=41110 2009-11-29T19:53:20Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>העיר חיפה הינה העיר השלישית בגודלה בארץ. בעיר קיימת קהילת [[חב&quot;ד]] המונה כ-120 משפחות, בעיר קיימת פעילות עניפה של בתי חב&quot;ד ומוסדות.<br /> רב קהילת חב&quot;ד בעיר הינו הרב [[גדליהו אקסלרוד]].<br /> <br /> ==ייסוד הקהילה==<br /> קהילת חב&quot;ד בחיפה הינה מהוותיקות בקהילת חב&quot;ד בארץ. לערך ב[[תש&quot;י]] התגוררו בשכונת הדר בחיפה, מספר משפחות של חסידי חב&quot;ד, אחד מהידועות בהם היא משפחת הר' יחיאל מיכל שי' דוברוסקין, ומשפחת הרב גרשון חן.<br /> <br /> כבר בשנת תשי&quot;ב כתב כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א לרב דוברוסקין: &quot;ובפרט שנמצא הוא בחיפה מקום אין ניכר שם אגודת חב&quot;ד, אף שנמצאים בה מתלמידי התמימים, וגם הוא והרב חן שי' בתוכם&quot;.<br /> <br /> באותה תקופה היה [[מקוה]] בחיפה שדרש תיקון. כפי הנראה מחילופי המכתבים, לא היה בידי הרב דוברוסקין את האמצעים לתיקון המקוה, והוא פנה לאגו&quot;ח בארה&quot;ק בבקשת עזרה. הרבי הקצה 100 ל&quot;י לצורך בנית המקוה. לאחר מכן כתב לו הרבי כי באם המקווה תהיה בנויה ב[[מקווה חב&quot;ד|שיטת חב&quot;ד]] יקצה לו הרבי 150 ל&quot;י.<br /> <br /> בתשי&quot;ד כותב אדמו&quot;ר שליט&quot;א לרב גרשון חן: &quot;נבהלתי להשמועה אשר בכל עיר חיפה אין כי אם בית הכנסת אחת או שתים בה מתפללים נוסח אר&quot;י, ותשואות חן אם יבשר טוב בזה&quot;.<br /> <br /> ==פעילות חב&quot;ד בעיר==<br /> תשובת כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א על הפעילות בחיפה: &quot;ומובן ורואים גם במוחש אשר הנהגת נחשון היא לא רק הוראה לשביעי של פסח ולקרי&quot;ס כפשוטו, אלא לכל התחלה דענין אלקי במקום חדש, וק&quot;ל, ובפרט כשהמדובר בהפצת המעינות ובדרא דעקבתא דמשיחא ובאה&quot;ק אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה ובמקום כזה אשר הלעו&quot;ז יש לו בעוה&quot;ר תוקף מיוחד עד שנודע גם בחו&quot;ל בשם העיר האדומה&quot;<br /> <br /> את פעילות חב&quot;ד בעיר החל הרב [[ראובן דונין]] שקיבל ריבוי הוראות מהרבי אודות הפעילות המתקיימת בחיפה. ביתו שבשכונת ותיקי ההסתדרות בחיפה, היה פתוח לעשרות ומאות צעירים תושבי האזור שבאו לשוחח עמו בענייני אמונה וחסידות. רבים מבעלי התשובה שעשו את צעדיהם הראשונים בעולמה של היהדות, היו מוצאים בביתו - ביתם; שם היו אוכלים, ישנים ולומדים. עם השנים הקים הרב דונין בעיר 'סניף' [[בית חב&quot;ד]] בו התקיימה הפעילות.<br /> <br /> לאחר כמה שנים הגיע לעיר השליח הרב לייבל שילדקרויט והתחיל בבנית מוסדות חב&quot;ד.<br /> <br /> בחודש [[חשוון]] בשנת [[תשמ&quot;ח]] הגיעה משפחתו של ר' דב גינזבורג לחיפה. בתחילה פתחו את בית חב”ד במרכז ‘הדר’. באיזור זה מתגוררים הרבה שומרי מצוות, ובכללם חסידי חב”ד. לאחר חצי שנה עברו משפחת גינזבורג לגור בשכונת קרית שפרינצק, שם מכהן הרב גינזבורג כרב בית כנסת ‘היכל חנה’.<br /> <br /> מאז יצא ל[[שליחות]] פועל הרב גינזבורג בתפקיד מנהל בית חב”ד המרכזי הנמצא בשכונת ’הדר’, כאשר במקביל הוא פועל בקרית שפרינצק כרב בית הכנסת חב&quot;ד &quot;היכל חנה&quot;, במסירת שיעורי תורה רבים, ומארגן פעילות סביב לוח השנה לכל הגילאים. <br /> <br /> ברחבי העיר חיפה מוגשים כיום כשבעים שיעורי תורה על ידי בתי חב”ד. כמו כן קיימת ספריית השאלה לספרים וקלטות. בזכות הספרייה, רבים מתחזקים בשמירת מצוות, ויש גם שהקימו בתים חסידיים למופת בזכותה. <br /> <br /> הרב גינזבורג גם מפעיל בית התבשיל בעיר, כאשר ליד כל סועד מניחים ברכונים, ועלוני הסברה מחולקים לנצרכים. <br /> <br /> מלבד זאת ישנם ברחבי העיר גם שיעורי תורה בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]]. בהזדמנוית רבות יוצאים [[אנ&quot;ש]] [[תמים|והתמימים]] לנאום בעשרות בתי הכנסת בחיפה על אודות בשורת הגאולה - והתגובות חיוביות בהחלט. <br /> <br /> במשך השנים דאג הרב גינזבורג להביא לעיר עוד כעשרה [[שלוחים]] הפועלים בשכונות שונות של העיר.<br /> <br /> בעיר ישנה גם ישיבת [[תומכי תמימים חיפה]], בראשות הרב מנחם מענדל וילשאנסקי, בה לומדים זה לצד זה בחורים מישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - [[בית לוי יצחק]] שבצפת עם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] תושבי העיר.<br /> <br /> ==ידידי חב&quot;ד בעיר==<br /> רבה הראשי של חיפה וחבר מועצת הרבנות הראשית ל[[ישראל]], הרב [[שאר ישוב הכהן]], סיפר בכינוס [[תורה]] בישיבת [[חב&quot;ד]]: &quot;עבורי, הכינוס תורה היא סגירת מעגל&quot;, הרב שאר ישוב סיפר כי לפני שנים הרבי ביקש ממנו להשתדל להוסיף ב[[שיעורי תורה]], בנאומו סיפר הרב כהן על מסכת הקשרים המופלאה בין משפחתו לבין חב&quot;ד, שהחל מסבו ה&quot;לוגער רב&quot; שהרבי [[מלך המשיח]] שהה בביתו כמה חדשים והוקיר לו תודה על-כך. בהיותו בביקור בפורים תשל&quot;א בפמלייתו של הנשיא [[שז&quot;ר]] שהגיע לשמוע קריאת המגילה אצל הרבי, התבטא עליו הרבי: &quot;ער איז מיין אלטע גוטע פריינד&quot; (=הוא חברי הטוב והוותיק). הרב שאר ישוב סיפר כי בהזדמנות אחרת ב&quot;[[יחידות]]&quot; נסובה השיחה בעניין [[מצות]] יישוב ארץ-ישראל וההיתר לצאת ממנה בשביל ללמוד במחיצתו של הרבי. בין הדברים ביקש הרב מהרבי שיבוא לארה&quot;ק באומרו שדבר זה יוסיף הרבה ליושבי הארץ. &quot;הרבי השיב שאינו בא משום שאת הדרך לשם יודע הוא, אך את הדרך חזרה איננו יודע, ועדיין לא סיים את ענייניו בחו&quot;ל&quot;, סיפר הרב והוסיף כי באותה יחידות הרבי נתן לו תשובה נוספת לכך, אך הרב לא סיפר זאת בנימוק &quot;זהו מידי אישי&quot;. <br /> <br /> ==השלוחים==<br /> *הרב לייב שילדקרויט - שליח כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ, ומנכ&quot;ל המוסדות.<br /> *הרב דב גינזבורג - בית חב&quot;ד המרכזי ובשכונת שפרינצק.<br /> *הרב שלמה גרוס - שכונת נוה יוסף.<br /> *הרב נתן לירנבוי - שכונת נוה דוד.<br /> *הרב שלמה חיים ליסון - שכונת כרמל מערבי.<br /> *הרב אברהם דב רוזנבלט - שכונת נוה שאנן.<br /> *הרב אורי למברג - אוניברסיטה (טכניון).<br /> *הרב אברהם רוזנבלט - נוה שאנן.<br /> *הרב יוסי רוזנברג - שכונות רמות חיפה.<br /> *הרב לוי אורנשטיין - מנהל משרד, ושליח בשכונת שפרינצק.<br /> *הרב מנחם מענדל וילשאנסקי - שכונת הדר עליון, וראש הישיבה.<br /> *הרב יוסף ליפש - שכונת קרית אליעזר.<br /> *הרב ישי קלי - שכונת בת גלים.<br /> *הרב יהודה דונין - שכונת אחוזה.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=41070 2009-11-29T18:37:24Z

<p>רוני ה: ידידי, לא נאה ההבדל משאר האדמו&quot;רים בהם תבנית בית רבי מעל התמונה ובצד שמאל.</p> <hr /> <div>'''אדמו&quot;ר הזקן - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ''' - נולד ב[[ח&quot;י אלול קה&quot;ת]] לאביו [[ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|רבי ברוך]] ולאמו הרבנית רבקה בליאזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין. הסתלק בליל מוצאי שבת פרשת שמות [[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]] ומנוחתו כבוד בעיר האדיטש. האדמו&quot;ר הזקן הוא נין נינו של רבי יהודה ליווא בן בצלאל ([[המהר&quot;ל מפראג]]).{{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}[[תמונה:רבי_שניאור_זלמן.jpg|left|thumb|250px|ציור אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==לידתו==<br /> רבי ברוך והרבנית רבקה נישאו ביום שישי [[י&quot;ז אלול תק&quot;ג]]. בעצת ר' יצחק שאול נסעו יחד בחודש מנחם אב ה'תק&quot;ד אל [[הבעל שם טוב]], כיון שעדיין לא ניפקדו. הבעש&quot;ט שידע כי נשמה חדשה צריכה לרדת לעולם, ברכם והבטיח להם שבשנה הבאה יפקדו בבן זכר. <br /> <br /> בימים הבאים הרב ברוך והרבנית רבקה לא שבו לביתם, ובמהלך סעודת יום ההולדת של הבעש&quot;ט ב[[ח&quot;י אלול]], ברך הבעש&quot;ט את ר' ברוך: &quot;למועד הזה ממש אתם חובקים בן&quot;. <br /> <br /> בדיוק שנה לאחר מכן, ביום הרביעי [[ח&quot;י אלול קה&quot;ת]] ירדה לעולם נשמה חדשה, בעיירה קטנה ליד ליאזני – רבי שניאור זלמן, אשר האיר את העולם בשני אורות של התורה: הנגלית והחסידות.<br /> <br /> ==ילדותו== <br /> ביום הכיפורים שנת ה'תק&quot;ו נסע ר' ברוך אל הבעש&quot;ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. הבעש&quot;ט הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. <br /> <br /> בגיל שנה החל לדבר, בהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים. בהגיעו לגיל 3 ח&quot;י אלול ה'תק&quot;ח הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו), הרבנית דבורה לאה למז'יבוז' אל הבעש&quot;ט. מייד לאחר שהבעש&quot;ט חינך אותו בפאות הראש בירכו ברכת כוהנים, הזהיר את הוריו לחזור מיד לביתם מבלי לספר על מקום היותם ולשאלת הילד מי היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו &quot;סבא&quot;.<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ו כסלו תק&quot;י]] בגיל 5 התקבל ר' שניאור זלמן כאחד מחברי החברה קדישא בעיירה ליאזני.<br /> <br /> מקטנותו היה מסודר בשמירת הזמן ובגיל 8 היה בקי בסידור &quot;שער השמים&quot; של השל&quot;ה, והתנהג לפי השל&quot;ה. כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של רש&quot;י, ראב&quot;ע ורמב&quot;ן אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש&quot;י, ראב&quot;ע ורמב&quot;ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש!<br /> <br /> בהיותו בן 11 החל בעסקנות כללית. בגיל בר המצווה בשנת ה'תקי&quot;ח הוכתר בתארים גאון, רב תנא הוא ופליג. בגיל 18 סיים ללמוד את התלמוד עם נושאי כליו, ואת ספרי הראשונים והאחרונים. <br /> <br /> לאחר נישואיו, עם [[הרבנית סטערנא]] שהתקיימו ביום שישי [[י&quot;ב מנחם אב תק&quot;כ]] היה סמוך על שולחן חותנו ב[[וויטבסק]].<br /> <br /> ==במזריטש==<br /> <br /> לאחר פסח שנת ה'תקכ&quot;ד החליט בהסכמת אשתו לנסוע למקום תורה ועבודה. בהתאם לידיעתו כי ב[[ווילנה]] יכולים להתלמד ללמוד ובמעזריטש להתלמד איך להתפלל, החליט כי ללמוד יודע קצת אבל להתפלל לא ידע כמעט כלום והגיע ל[[מעזריטש]] ללמוד תורה אצל [[המגיד ממזריטש]]. <br /> <br /> למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד). בגיל 25 החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: &quot;[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]&quot;. כשבא למעזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך אדמו&quot;ר הזקן סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במעזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש&quot;ט - שהוא נשמה חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי, עבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש&quot;ט באהבת ה' ואהבת ישראל ולגלות את דרך חסידות חב&quot;ד (חכמה –בינה – דעת), כי צריכים לאהוב יהודי מפני שהוא יהודי.<br /> <br /> יחד עם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] נסע בשנת ה'תקל&quot;ד לפגוש את הגר&quot;א מווילנה, אך הגר&quot;א לא קיבלם. <br /> <br /> ==בעל התניא והשולחן ערוך==<br /> <br /> בעקבות תפוצת ספריו של אדמו&quot;ר הזקן ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך (הרב)|שולחן ערוך]], &quot;נדבק&quot; לאדמו&quot;ר הזקן הכינוי &quot;בעל התניא והשולחן ערוך&quot;. [[הרבי מלך המשיח]]&lt;ref&gt;[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] ה'תש&quot;א מעמ' 142. [[ליקוטי שיחות]] כרך ל&quot;א עמ' 271, 284 ועוד&lt;/ref&gt;. מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסוימת הסביר את מהותו: &quot;בעל התניא&quot; - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו&quot;בעל השולחן ערוך&quot; - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה&quot;תניא&quot; הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].<br /> <br /> ==נשיא חסידות חב&quot;ד==<br /> רבינו הזקן, למרות היותו מורם מעם כבר בקטנותו, מנהיג ומוביל, לא קיבל את נזר המנהיגות באופן רשמי, אלא בתהליך הדרגתי שנמשך חמש עשרה שנים. <br /> <br /> בי”ח כסלו תקל”ג. המגיד ממזריטש מבקש מתלמידו אדמו&quot;ר הזקן לעשות ככל יכולתו כדי למנות את בנו רבי [[אברהם המלאך]] לממלא מקומו, ואם לא ירצה בכך, אזי ימנו את רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]].<br /> <br /> למחרת, [[י&quot;ט כסלו תקל&quot;ג]], הסתלק הרב המגיד לגנזי מרומים. אדמו”ר הזקן, כמו רבים מתלמידי המגיד, מסר כתב התקשרות לבנו רבי אברהם המלאך ימים ספורים לאחר ההסתלקות. <br /> <br /> לאחר הסתלקות הרב המגיד, התפזרו תלמידיו הגדולים כבירי הרוח בארצות שונות, שם הפיצו את תורת החסידות. בעוד שרבי אברהם “המלאך” התגורר במדינת וואהלין, הרי שרבי מענדל’י מויטבסק התגורר ברוסיה ושם הפיץ את תורת החסידות בסיוע תלמידיו הגדולים. <br /> <br /> באותם שנים בערה במלוא עוזה המלחמה הגדולה עם המתנגדים, ולשם כך היה דרוש איש אשר רוח בו שידע לעמוד מול המתנגדים. באסיפה שנערכה באותה תקופה בראשות רבי אברהם המלאך, הוחלט למנות וועד הנהגה בראשו יעמוד מסדר כללי, אשר לו יהיה הכח והרשות לתת פקודות לכל המרכזים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. לתפקיד ה’מסדר כללי’ נבחר אדמו”ר הזקן, שאכן מאז במשך שלוש שנים היה טרוד בנסיעותיו בין תלמידי המגיד לחזקם ולעודדם. <br /> <br /> בתום שלוש השנים נסע רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש עם שלוש מאות איש עמו. זמן קצר קודם לכן ייסד אדמו”ר הזקן מרכז תורה בליאזני, הלא הם [[חדרים (תקופת אדמו&quot;ר הזקן)|ה'חדרים']]. ל’חדרים’ אלה התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור, שישבו ושקדו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו”ר הזקן. <br /> <br /> שנה זו, [[תקל&quot;ו]] (1776), היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב&quot;די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והכל ידעו, כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש – הזרם ה[[חב&quot;ד]]י.<br /> <br /> זמן רב היה אדמו”ר הזקן נתון בהתלבטות אם להצטרף אל רבי מענדל’י מויטבסק בנסיעתו לארץ הקודש. בתחילה חשב שלא לנסוע, ואף נימק זאת במכתבו לרבי ישראל מפולוצק: “...הסיבה העיקרית היא כי על מי אוכל לעזוב את אנ”ש אחינו בני ישראל...”. בהמשך המכתב הוא מזכיר את דברי המגיד על כך ש[[הבעל שם טוב]] לא עלה בידו לעלות לארץ הקודש: “יש נשמות שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ” (אגרות קודש אדמוה”ז ח”א עמוד רב). <br /> <br /> רבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, בשעה שאדמו&quot;ר הזקן החליט בכל זאת להצטרף אליו. הוא לקח את תלמידיו ונסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל’י, והודיעו כי הוא מבקש להצטרף עמו לנסיעה. רבי מענדל’י וגדולי תלמידיו, חבריו של אדה”ז, שכנעו אותו נמרצות שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. <br /> <br /> לא קלה היתה החלטתו של אדמו”ר הזקן. אף מורו ורבו המגיד התגלה אליו בחלום והורה לו להישאר. שעות ארוכות מדי יום, במשך שבוע שלם, הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו. בתום אותו שבוע גורלי החליט אדמו”ר הזקן להישאר ברוסיה. <br /> <br /> רבינו הזקן נשאר במוהילוב, בעוד שאר אהוביו ממשיכים בדרכם לארץ הקודש. רק בתחילת חודש אלול של אותה שנה עזב אדמו”ר הזקן את מוהילוב בדרכו חזרה אל קהילת הקודש שבליאזנא, לאחר שראשי הקהילה, אנשים פשוטים אך יראי אלוקים ומחבבי בני תורה, קיבלו על עצמם להחזיק ולכלכל את אדמו”ר הזקן, שלושת אחיו ומשפחותיהם יחד עם כל האברכים ותלמידי החדרים. כמו כן קיבלו על עצמם לארח בסבר פנים יפות את החסידים האורחים שהגיעו מכל קצוי רוסיה וליטא מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו, להסתופף בצילא דמהימנותא. <br /> <br /> חודשים מספר ארכה הדרך חזרה לליאזנא, ובעיצומו של חודש שבט תקל”ח הגיע צלחה בחזרה לליאזנא. <br /> <br /> בתחילה הנהיג רבי מענדל’י מויטבסק את הנהגת החסידים מארץ הקודש על ידי מכתבים ושד”רים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. <br /> <br /> באותם ימים רבינו הזקן כבר היה מנהיג נכבד בעמיו, ואלפי חסידים הסתופפו בצילו. למרות כל זאת, השתוקקותם לדמות של ‘[[רבי]]’ שיהיה לידם בגשמיות, אשר יבוא ויצא לפניהם - הלכה והתעצמה. הם לא הסתירו שאיפה זו מרבי מענדל’י. הוא הורה להם כי למרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ”הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים . . שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים”, “גדולי העצה מפורסמים בתורה וביראת ה’ הנמצאים עמהם במקומות מושבותם”. <br /> <br /> צדיקים אלה עליהם התכוון רבי מענדל’י, היו רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד”ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, “וכבוד הרב מו”ה שניאור זלמן (אדמו&quot;ר הזקן) ד’ ישמרם ויה’ שמם לעולם. והחוט המשולש וכו’. אשר בע”ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת”. <br /> <br /> בכך נתן רבי מענדל’י הרשאה לאנ”ש ברייסין להשען על האילנות הגדולים והמפורסמים במדינת רייסין, לשאול בעצם ולהקשיב לדעתם. <br /> <br /> מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מענדל’י הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה’ ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. <br /> <br /> לימים חש רבי מנחם מענדל כי למרות התאמצותו ויגיעתו לנהל את עדת החסידים מרחוק על ידי המכתבים, הרי שיש מחסידיו שהחלו לשוטט במקומות אחרים כדי לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מפולין את ‘החוזה’ מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה. <br /> <br /> כשהבין רבי מענדל’י שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט לעשות מעשה. <br /> <br /> בשנת תקמ”ו הוא משגר אגרת מיוחדת לחברו-תלמידו אדמו&quot;ר הזקן, אותה הוא פותח בשבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: <br /> <br /> “אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה”ה כבוד אהובנו ידיד ה’ וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק”ש מוהר”ר שניאור זלמן נ”י”. <br /> <br /> באגרת זו מורה רבי מענדל’י לחברו-תלמידו הדגול, רבי שניאור זלמן, כי הגיע הזמן שיקבל על עצמו את עול הנהגת החסידים בחוץ לארץ כ’[[רבי]]’ ו’נשיא’ לכל דבר ועניין. בקשתו זו של רבי מענדל’י הגיעה בהפצרה ודרישה גם יחד: <br /> <br /> “ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה’ לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה’ אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה’ ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה’”. <br /> <br /> רבי מענדל’י מבקש במפגיע כי לא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו להיות רועה לעדת החסידים כי “רועה נתנו ה’”. הצדיק השוהה בטבריה אף מוסיף ומבטיחו נאמנה בברכת הצלחה “לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו’”. <br /> <br /> רבי מענדל’י אף מתווה לפניו דרכי הנהגה על פיהם ינהיג את עדת החסידים: <br /> <br /> “ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא היתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאד מטומאת הגוים”. <br /> <br /> באותם ימים רבינו הזקן כבר היה מנהיג נכבד בעמיו, כאשר אלפי חסידים הסתופפו בצילו, וב’חדרים’ שלו היו מאות תלמידים גאונים, קדושים ובעלי תריסין, שכל אחד מהם היווה ברכה בפני עצמה. <br /> <br /> למרות זאת רבינו הזקן לא שש לקבל על עצמו את התואר ‘רבי’ ו’נשיא’ עם כל העול הכרוך בזה. ביום ראשון “לסדר ‘ונחנו מה’ שנת תקמ”ח” משיב רבי שניאור זלמן במכתב שנכתב מעומק לבו הטהור: <br /> <br /> “ישא ברכה מאת ה’. העולה להר ה’ והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו”ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו’ וכו’ מורינו ורבינו הרב ר’ מנחם מענדיל שיחי’ נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו. <br /> <br /> “הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ”ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי. <br /> <br /> “אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה”ו ואיש על דגל”ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי”ם י”נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ואבה ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם”. <br /> <br /> מכתב זה נכתב כארבעה חדשים לפני הסתלקותו של רבי מענדל’י. <br /> <br /> רבינו הזקן חושש לקבל על עצמו את העול, אך למרות זאת הוא מסכים - לא לפני שהוא מבקש ומפציר בצדיק כי יעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות.<br /> <br /> רבי מענדל’י מצידו לא שקט על שמריו, ובמכתבים נוספים עודד את חסידיו ברוסיה לקבל על עצמם את עול הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ”ח, זמן קצר לפני הסתלקותו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר אל רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה: <br /> <br /> “..כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים .. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד’, ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד’ היקר בעיניו”. <br /> <br /> בעקבות זאת חסידי רוסיה קיבלו על עצמם את נשיאותו של רבינו הזקן שזה מכבר החל אורו להתפשט ולהאיר מליאזנא לכל היהודים ברוסיה “ואור החסידות התחיל להאיר במדינתנו ביתר שאת ויתר עז”. <br /> <br /> חמש-עשרה שנה לאחר הסתלקות הרב המגיד, קיבל אדמו”ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם של החסידים בכל המובנים. <br /> <br /> ==מאסריו==<br /> [[תמונה:מבצר מאסר אדמוהז.jpg|left|thumb|450px|המבצר בפטרבורג בו ישב אדמו&quot;ר הזקן במאסר]]<br /> :::'''לערך המלא: [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן]]'''. <br /> [[חסידות חב&quot;ד]] הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של המתנגדים-מזה ושל המשכילים-מזה. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ&quot;ט]] (1799) אף נאסר על-ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של ה[[מתנגד]]ים והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר ב[[פטרבורג]], כאשר עונש מוות, המיועד למורדים במלכות, מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול, ב[[יום שלישי]] [[י&quot;ט כסלו תקנ&quot;ט]] לפנות ערב, כאשר קרא בתהילים את הפסוק &quot;פדה בשלום נפשי&quot;. יום צאתו לחירות, י&quot;ט בכסלו, הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב&quot;ד והקרובים אליהם.<br /> <br /> במאסר השני בשנת [[תקס&quot;א]] לא ישב במאסר כבד כבראשונה, אך המלשינות הייתה כבדה יותר ויצא לחירות בנר שלישי או חמישי של [[חנוכה]].<br /> <br /> ==ספרו העיקרי - התניא==<br /> :::'''לערך המלא: [[ספר התניא]]'''.<br /> במשך עשרים שנה משנת [[תקל&quot;ה]] (1775) כתב אדמו&quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב&quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ&quot;ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. <br /> <br /> מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &quot;כפרני&quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו. <br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ז]] (1797) שלח אדמו&quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר' [[זושא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&quot;ר הזקן ב-כ' כסלו [[תקנ&quot;ז]]. <br /> <br /> בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל. <br /> <br /> בספר זה מצויים יסודותיה של תורת חב&quot;ד ופנימיות התורה. הספר מבאר בהרחבה את מבנה נפש האדם ואת מערך הכוחות הפועל בקרבו; הוא חודר לעומקן של בעיות פילוסופיות מקיפות, כמו היחס בין הבורא לעולם, בריאת [[יש מאין]], [[אחדות ה']], מטרת התורה והמצוות וכדומה, והוא סולל לפני האדם דרך בטוחה וקלה להגיע לדרגות נעלות ולעבוד את ה' כראוי.<br /> <br /> ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&quot;ה על עולמו. הבעש&quot;ט חידש שההשגחה של הקב&quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו&quot;ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעש&quot;ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל. <br /> <br /> השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&quot;א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין &quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&quot;. <br /> <br /> כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב&quot;ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&quot;ט &quot;[[יפוצו מעינותיך חוצה]]&quot;.<br /> <br /> ==בליאדי==<br /> בעיירה [[ליאדי]] התיישב אדמו&quot;ר הזקן ב[[י&quot;ד מנחם אב תקס&quot;א]].<br /> <br /> מאז בואו של אדמו&quot;ר הזקן לליאדי התווספו לעדת החסידים עשרות אלפי חסידים.<br /> <br /> לאחר מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן ביקשו השלטונות שאדמו&quot;ר הזקן יקבע את מקומו בעיר פטרבורג. הדבר גרם צער רב לחסידים. באותה עת היה בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי. כשראה את אדמו&quot;ר הזקן התפעל ממנו ורצה לפגוש אותו. אחד מהחסידים סיפר לנסיך את גדולת אדמו&quot;ר הזקן ואיך שרבבות אנשים מכבדים אותו, ובתוך כך סיפר לו על הצער הגדול שיש לחסידים מזה שהשלטונות רוצים שאדמו&quot;ר הזקן ישאר לגור בפטרבורג.<br /> <br /> כשפגש הנסיך את אדמו&quot;ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו&quot;ר הזקן הסכים והתיישב בעיירה ליאדי.<br /> <br /> הנסיך ציווה לבנות בית עבור אדמו&quot;ר הזקן וחסידיו, וב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, הגיע אדמו&quot;ר הזקן בלווית חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. <br /> <br /> כל ימי שבתו של אדמו&quot;ר הזקן בליאדי היו ימים של קורת רוח. עבודתו בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ואוקראינה. גם מה[[מתנגד|מתנגדים]] הונח לו ויכול היה לעבוד את עבדותו ללא הגבלה.<br /> <br /> ==מלחמת צרפת רוסיה==<br /> מיד בפרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה כ&quot;ק רבינו הזקן את דעתו בפני החסידים, שבמידה ונפוליאון יינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח&quot;ל. אשר על כן עשה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י&quot;ד תמוז שנת תקע&quot;ב (1812 למניינם) – שלח כ&quot;ק רבינו הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרה&quot;ח ר' [[משה מיזליש]]).<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. כ&quot;ק רבינו הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; &quot;ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא&quot;.<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה כ&quot;ק רבינו הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, כ&quot;ט מנחם-אב, ער&quot;ח אלול שנת תקע&quot;ב. כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ביחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהיתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.<br /> <br /> בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם כ&quot;ק רבינו הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, גם את מיטותיהם ושולחנותיהם. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים שני נעלי-בית בלויים, וכ&quot;ק רבינו הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.<br /> <br /> זמן קצר לאחר עזיבתו של כ&quot;ק רבינו הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו כשהוא מלווה באנשי חייל, הוא מיהר אל מקום ביתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של כ&quot;ק רבינו הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מכ&quot;ק רבינו הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.<br /> <br /> במשך מאה וארבעים יום היו כ&quot;ק רבינו הזקן וביחד עימו שלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך הקשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של כ&quot;ק רבינו הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון היחל לנחול מפלות, וכפי שכותב כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי, וזה לשונו: &quot;ובי&quot;ט כסלו שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר...&quot; <br /> <br /> כאשר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב&quot;ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי בנו וממשיך דרכו.<br /> <br /> == הסתלקותו ==<br /> ביום שישי י&quot;ב טבת הגיעו לכפר פייענא, אך מרוב חלישות ומצערו הרב על שעוללו חיילי נפוליון ליהודים, נפטר בליל מוצאי שבת פרשת שמות [[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]]. משם הובא לקבורה בעיר [[האדיטש]].<br /> <br /> על תפלת ערבית קודם פטירתו של אדמו&quot;ר הזקן סיפרו בניו שהייתה &quot;בדעה צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה&quot;. <br /> <br /> === דיבורים אחרונים ===<br /> ב'ספר השיחות תרצ&quot;ט' עמוד 338 נדפס סיפורו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], על דברים שאמר אדמו&quot;ר הזקן &quot;במוצאי שבת קודש האחרון לפני הסתלקותו:<br /> <br /> &quot;דער וואס וועט זיך האלטן אן מיין קליאמקע וועל איך אים טאן א טובה (=זה שיאחז ב&quot;ידית&quot; שלי אעשה לו טובה) בעלמא דין ובעלמא דאתי&quot;.<br /> ובהמשך מביא ש&quot;יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ומפורט פירוש אחד&quot;.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] כ&quot;ד טבת [[תרנ&quot;ז]] הזכיר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] פתגם זה באומרו: &quot;דער וואס האלט זיך אן דעם רבי'נס קליאמקע היט אים דער רבי [=שומר עליו הרבי] אין גשמיות און אין רוחניות&quot; ('אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך ד ע' רמא). <br /> <br /> בספר 'לקוטי ספורים' מובא סיפור בשם ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]:<br /> ידוע שכ&quot;ק אדמוה&quot;ז . . נסתלק במוצשב&quot;ק (כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג) קודם הסתלקותו אמר לנכדו הרה&quot;ק הרמ&quot;מ בעל צ&quot;צ זצ&quot;ל בזה&quot;ל: מענדל פרעג! (=שאל!) והוא לא הרגיש מה היתה כוונתו מה שישאל ממנו. ואח&quot;כ אמר שכוונתו היתה שאצל בנו הרה&quot;ק ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק|ברוך שלום]] זצ&quot;ל חסרו לו פס ידו הימנית והאצבעות מלידה, והיתה אח&quot;כ שאלה גדולה לענין הנחת תפילין על איזה יד יניח (עי' שו&quot;ת צ&quot;צ חלק או&quot;ח סי' ה' ו' זיי&quot;ן), ואמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצ&quot;צ שכוונתו היתה שישאל על זה.<br /> <br /> ברשימה אחרת של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הוזכרו דברים שאמר אדמו&quot;ר הזקן לנכדו קודם הסתלקותו. דברים אלו שמע מאביו, אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב.<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מספר שרבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק}|ברוך שלום]], בן אדמו&quot;ר הצמח צדק סיפר: . . ששמעתי מכ&quot;ק אאזמו&quot;ר הזקן במוצאי שבת האחרון בגופו הקדוש בעולם זה שאמר לכ&quot;ק דודי הר' נחום, ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללי', יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן הגוף הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות הנשמה בגוף, ומזה הוא התרגשותי.<br /> <br /> === הסתלקותו מיד לאחר הבדלה ===<br /> באגרת שכתב אדמו&quot;ר האמצעי אחר הסתלקות אביו, בחורף תקע&quot;ג, הוא כותב - לפי העתקה חלקית שנדפסה ב'אגרות-קודש' ע' רלד:<br /> הנה וודאי הגיע אליהם השמועה . . אוי לנו כי נפלה עטרת ראשינו . . רוח אפינו משיח ה' . . וביום הגיע השמועה הרעה הזאת אלי לכאן קרימענצוק, כי לא זכיתי להיות בשעת הסתלקותו, נפלתי לארץ . . וגם אחי ידידי ר' חיים אברהם לא הי' בשעת הסתלקותו כי הי' מוטל על ערש דוי באותו יום, כי נסתלק נר האלקי' ביום שב&quot;ק פ' שמות מיד אחר הבדלה ונקבר . . וע&quot;כ לא ידענו שום צואה מאיתו לא בדברים ולא בכתב.<br /> <br /> מכאן שאדמו&quot;ר הזקן הסתלק מיד אחר הבדלה.<br /> <br /> === חדר ההסתלקות ===<br /> ברשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה - מסופר בשמו של ה[[שד&quot;ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]:<br /> רבנו ציוה לפני הסתלקותו (בכפר פיענא) שהחדר בו תהיה הסתלקותו ישאר סגור, ורק החפץ להתפלל יורשה להכנס אליו, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים הקלים ביהדותם - שישתדל בעה&quot;ב להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעה&quot;ב (הגוי).<br /> <br /> יש לציין כי סגירת החדר מוזכרת במקור קדום יותר, בספר 'שבחי הרב', אך שם לא צויין שהיה זה בציוויו של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> === קבורתו ===<br /> [[תמונה:אוהל אדמוהז.jpg|left|thumb|250px|אוהל אדמו&quot;ר הזקן המשופץ בהאדיטש]]<br /> ארועי כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג לא תמו, עד למחרת, יום ראשון, שאז הובל רבינו הזקן לקבורה בעיר האדיטש. על-כך סיפר כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ - להלן בתרגום מהנדפס ב'ספר השיחות קיץ ה'ש&quot;ת' ע' 96:<br /> כ&quot;ק אאזמו&quot;ר הרה&quot;ק צמח צדק וכ&quot;ק הרה&quot;ח ר' [[נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)]] היו בכפר פיענא עם אדמו&quot;ר הזקן אחרי הסתלקותו. <br /> <br /> ביום ראשון כ&quot;ד טבת הם נסעו אחרי העגלה בה הונח ארון הקודש של אדמו&quot;ר הזקן. עניני הפלא שארעו בעת נסיעת ארון הקודש רשומים אצלי מ&quot;רשימת נפלאות רבינו&quot;, אותה רשם הרבי הצמח-צדק במשך קרוב לשבעים שנה...&quot;<br /> <br /> אותם ארועים מפליאים לא נתפרשו ע&quot;י אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הרב פרלוב מספר בספרו מה ששמע: ...והי' זה בימות החורף (כ&quot;ד טבת) ששם השלג אז הרבה ועמוק מאד, ולקחו אותו בעגלה שקורין שליטן שבעגלה עם אופנים (רעדער) אי-אפשר לנסוע אז, וליוו אותו כ&quot;ק הצ&quot;צ זצ&quot;ל וגיסו ר' נחום זצ&quot;ל בנו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי זצ&quot;ל ובדרך המה ראו פלאות עד אין שיעור, שכמה פעמים ראו איך שהשליטן מתהפך מחמת ההרים ממש של שלג קפוא אבל לא נתהפך אף פעם, ופעם א' עמד השליטן והמה ראו שהרבי זצ&quot;ל כמו הגביה את-עצמו ושוכב באויר, המה נתפחדו מאד והביטו תחת השליטן וראו שחזיר נכנס תחתיו וגירשו אותו ושכב רבינו זצ&quot;ל על מקומו כמקודם.<br /> <br /> === נוסח המצבה ===<br /> מסופר שאחר הקבורה קבע אדמו&quot;ר הצמח-צדק את דירתו בהאדיטש, ומסתבר להניח שהוא - ביחד עם חותנו אדמו&quot;ר האמצעי - היו אלו שקבעו את הנוסח הנחרת על מצבת רבנו: נוסח זה נעתק מן המצבה המקורית ע&quot;י מר יוסף ליב שניאורסאהן, ונדפס לראשונה בספר 'הרב מלאדי' ע' 165 (המצבות הקבועות כיום על קיר האהל הן מאוחרות, ונעשו לפי העתקה זו). <br /> <br /> בעניין זה יש לציין שלמרות שמופיע בכמה מקומות ('לקוטי שיחות' כרך טז ע' 4-33) שהתסלקות אדמו&quot;ר הזקן הייתה במוצאי שבת, הרי שבנוסח המצבה נרשם שהיתה: &quot;ביום ראשון בשבת&quot; - וכך גם בנוסח הנחרת על המצבה המחודשת של אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב, שהיה למראה עיני כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ולא ב&quot;מוצאי שבת קודש&quot;.<br /> <br /> == ציור דמותו ==<br /> :::'''לערך המלא ראה: [[ציור אדמו&quot;ר הזקן]]'''<br /> [[ציור אדמו&quot;ר הזקן|ציור תואר אדמו&quot;ר הזקן]], צויר בעת מאסרו הראשון בשנת [[תקנ&quot;ט]]. בשנת תרכ&quot;ב סיפר [[חסיד]] כי שמע את [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בזו הלשון: &quot;הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים&quot;. אותו חסיד גם העיד ש&quot;כעבור כשתי שנים או שלש&quot;, [[תרכ&quot;ד]]-[[תרכ&quot;ה]], כבר נשמע בין החסידים, אשר אחד האדונים הגבוהים ב[[פטרבורג]] צייר את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן בעת אשר ישב בבית האסורים&quot;.<br /> <br /> עדיין אינו ברור, האם התמונה המקורית צויירה בצבעים, או שמא בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים. <br /> <br /> הפריט הקדום ביותר הנשמר כיום מהציור המקורי הוא טופס מן ההדפסה הראשונית של התמונה, בפורמט גדול, שנעשתה ע&quot;י ר' שמריה שניאורסאהן. טופס כזה מוצג כעת לפני המבקרים בתערוכת [[ספריית ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן חיבר [[עשרת הניגונים|עשרה ניגונים]] והם:<br /> *[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]<br /> *[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]<br /> *[[ארבע בבות (ניגון)|ארבע בבות]]<br /> *[[בני היכלא (ניגון)|בני היכלא]]<br /> *[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]<br /> *[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]<br /> *[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]<br /> *[[ניגון דבקות שבת (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]<br /> *[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]<br /> *[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''אביו:''' [[ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|רבי ברוך]]<br /> '''אמו:''' [[רבקה (אם אדמו&quot;ר הזקן)| הרבנית רבקה]]<br /> '''רעייתו:''' [[הרבנית סטערנא]]<br /> <br /> '''בניו:''' <br /> *[[אדמו&quot;ר האמצעי|רבי דובער]].<br /> *[[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|רבי חיים אברהם]].<br /> *[[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)|רבי משה]].<br /> <br /> '''בנותיו:'''<br /> *[[פרידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית פרידא]].<br /> *[[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]].<br /> *[[רחל (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית רחל]].<br /> <br /> '''אחיו:'''<br /> *[[יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי יהודה לייב]]<br /> *[[מרדכי (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי מרדכי]]<br /> *[[משה (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי משה]]<br /> <br /> '''אחותו:'''<br /> *[[שרה (אחות אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית שרה]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן|משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ימי חב&quot;ד - אדמו&quot;ר הזקן|ימי חב&quot;ד - אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> *[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן|ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הזקן|ניגוני אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[בית רבי]]<br /> * [[תולדות אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> * במוסף [[התמים]] של [[שבועון בית משיח]], פורסמה סדרה אודות תלמידיו הגדולים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://chabadlibrarybooks.com/16093 הספר באתר חב&quot;ד-לייבורי]<br /> <br /> ==מקורות==<br /> &lt;references/&gt;<br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[מגיד ממעזריטש]]|הבא=[[אדמו&quot;ר האמצעי]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|3]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=41068 2009-11-29T18:25:26Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{תניא}}[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|ספר התניא]]'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים'''). אחד מספרי היסוד של [[תנועת החסידות]] בכלל, וספר היסוד של תורת [[חסידות חב&quot;ד]]. הודפס בשנת [[תקנ&quot;ז]] (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות חב&quot;ד, ה[[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו '[[בעל התניא]]'.<br /> <br /> == רקע היסטורי ==<br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] (1772) ייסד אדמו&quot;ר הזקן את חסידות חב&quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת [[תקל&quot;ה]] - 1775) כתב אדמו&quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב&quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ&quot;ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.<br /> <br /> מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &quot;כפרני&quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו. <br /> <br /> בשנת תקנ&quot;ו (1797) שלח אדמו&quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&quot;ר הזקן ב-כ' כסלו תקנ&quot;ז.<br /> <br /> בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.<br /> <br /> ==שמותיו== <br /> לספר מספר שמות:<br /> <br /> *'''לקוטי אמרים''' - כך מכנה אדמו&quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &quot;מלקט&quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &quot;תניא&quot; הנפוץ יותר: &quot;לקוטי אמרים-תניא&quot;. <br /> <br /> *'''ספר של בינונים''' - כותב אדמו&quot;ר הזקן בדף השער: &quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&quot;בינוני&quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&quot;רי חב&quot;ד (למעט בספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א), ובראשי תיבות: סש&quot;ב. <br /> <br /> *'''תניא''' - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&quot;תניא בסוף פרק ג' דנדה&quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ולעתים: &quot;תניא קדישא&quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &quot;לקוטי אמרים&quot; המקורי: &quot;לקוטי אמרים-תניא&quot;. <br /> <br /> *'''תורה שבכתב של החסידות''' - כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות. <br /> <br /> ==חלקיו==<br /> לספר חמישה חלקים:<br /> <br /> *'''[[לקוטי אמרים]]''' - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה', אליה כל אדם יכול להגיע - דרגת ה&quot;[[בינוני]]&quot;. מכיל הקדמה ונ&quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&quot;ז (1797).<br /> <br /> *'''[[שער היחוד והאמונה]]''' - נקרא גם 'לקוטי אמרים חלק שני'. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי&quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&quot;ז (1797).<br /> <br /> *'''[[אגרת התשובה]]''' - ביאור נרחב במהותה של ה'תשובה' על פי החסידות. מכיל י&quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&quot;ו (1806). נוספה על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> *'''[[אגרת הקודש]]''' - מכתבים ואגרות של אדמו&quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת ה' וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&quot;ב סימנים. הודפסה לראשונה: שקלוב תקע&quot;ד (1814). נוספה על ידי בניו.<br /> <br /> *'''[[קונטרס אחרון]]''' - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.<br /> <br /> == תניא מהדורא קמא ==<br /> ::'''לערך מורחב [[תניא מהדורא קמא]]'''<br /> תניא מהדורה קמא הינו ליקוט הקונטרסים שהיו נפוצים בידי ה[[חסידים]] עד להדפסת התניא.<br /> בהוראת [[הרבי]] יצאו הקונטרסים לאור בשנת [[תשד&quot;מ]].<br /> <br /> ==מטרתו==<br /> ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&quot;ד, הדוגלת ברעיון של '[[מוח שליט על הלב]]' כדרך למימוש [[אהבת ה']] [[יראת ה'|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, 'לקוטי אמרים'. ואילו חלקו השני, 'שער היחוד והאמונה', מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה']], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&quot;ה.<br /> <br /> במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה' התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&quot;.<br /> <br /> ==תוכנו ואופיו==<br /> החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות 'ווארט' חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ולשיטת חסידות חב&quot;ד, הדוגלת שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.<br /> <br /> בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורש אדמו&quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&quot;ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג&quot;ת]] [[נה&quot;י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.<br /> <br /> משום כך, מבאר אדמו&quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת להגיע לאהבת ויראת ה' בלבו. <br /> <br /> בחלק השני, 'שער היחוד והאמונה', מבאר אדמו&quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.<br /> <br /> הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &quot;נפרדת&quot; ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.<br /> <br /> הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.<br /> <br /> ==קדושתו ומעלתו== <br /> אדמו&quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער... <br /> <br /> מאוחר יותר, התבטא ר' יהודה ליב הכהן, &quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&quot;. ואילו ר' זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.<br /> <br /> ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לאחר שקרא את הספר הגיב, &quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&quot;.<br /> <br /> <br /> כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&quot;כו'&quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו' - &quot;וכו'&quot;. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז... <br /> <br /> התניא נחשב לספר קדוש ונערץ בכל תפוצות ישראל ונלמד בחרדת קודש.<br /> <br /> ==סגולותיו==<br /> סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע&quot;י אדמו&quot;רי חב&quot;ד, אדמו&quot;רי פולין רבנים וחסידים. ביניהן ניתן למנות: [[אמונת ה'|אמונה בה']], מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה, אהבת ה' ויראתו, קטורת לכל המגפות הרוחניות, שפע ברכה והצלחה, ואף הצלה וישועה. <br /> <br /> לשינון התניא בעל פה, חשיבות רבה בחסידות חב&quot;ד, במיוחד י&quot;ב הפרקים הראשונים. החסידים נהגו לחזור עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב. מהמעלות שנמנו על כך הן: טהרת אוויר הרחוב, סגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה. [[משפיע|משפיעים]] רבים, כשנתבקשו לאשר נסיעת בחור מהישיבה לרבי, התנו את אישורם בשינון י&quot;ב פרקי תניא. <br /> <br /> אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. צדיקים רבים, כמו ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו להחזיקו כל העת ברשותם. אדמו&quot;רי חב&quot;ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה.<br /> <br /> גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות.<br /> <br /> ==השפעתו==<br /> ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש&quot;ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&quot;ה על עולמו. הבעש&quot;ט חידש שההשגחה של הקב&quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו&quot;ר הזקו, בביאורו את שיטת הבעש&quot;ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל. <br /> <br /> השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&quot;א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין &quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&quot;. <br /> <br /> כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב&quot;ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&quot;ט &quot;יפוצו מעינותיך חוצה&quot;.<br /> <br /> ==לימוד התניא==<br /> <br /> כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הנהיג את לימוד ה[[חת&quot;ת]] (חומש תהילים תניא) היומי, חילק את הספר לשני מסלולי לימוד שנתיים; מסלול לימוד לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בשנה אחת, המתחילה ב-י&quot;ט כסלו, 'ראש השנה לחסידות', ומסתיימת ב-י&quot;ח כסלו שנה אחר כך, מסיימים ללמוד את ספר התניא מדף השער ועד האגרת האחרונה ב'קונטרס אחרון'. ה'מורה שיעור' נדפס בסוף התניא, ובמהדורות רבות - בשולי העמוד, כשהשיעור לשנה פשוטה בצדו הפנימי, ולשנה מעוברת - בחיצוני.<br /> <br /> בישיבות חב&quot;ד בעולם לומדים בעיון את כל החלק הראשון של התניא, 'לקוטי אמרים', עם פירושיו השונים, פעם אחת בישיבה קטנה ופעם נוספת בישיבה גדולה, כשמשפיעי הישיבה מוסרים שיעורים בחומר הנלמד. את 'אגרת התשובה' לומדים בחודש אלול כהכנה ל'ימים הנוראים'.<br /> <br /> סדר לימוד הספר למתחילים: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'. <br /> <br /> אדמו&quot;ר שליט&quot;א הורה ללמוד פרק תניא לפני תפילת שחרית, ואת תחילת פרק מא עד המילים &quot;כעומד לפני המלך&quot;. <br /> <br /> בפרויקט מיוחד שהושק בשנים האחרונות על ידי [[אחדות ישראל בהפצת המעינות]] ו[[חבורת מזכי הרבים]], בראשות הרב [[משה ניסלביץ']] והרב [[[יוסף יצחק ניסלביץ']] ובניהול הרב [[שמריה הראל]], נלמד החלק השני 'שער היחוד והאמונה' בבתי הספר היסודיים החב&quot;דיים, כחלק מתוכנית הלימודים. התכנים העמוקים עובדו בצורה קלילה בחוברות המותאמות לרמת התלמידים, בעריכת הרב [[שלום דובער וולפא]] ובעיבודה של [[בלומה נחשון]]. <br /> <br /> ==דפוסי התניא==<br /> <br /> [[תמונה:תניא מהדורת האלף.gif|left|thumb|250px|מהדורת האלף]]<br /> ספר התניא נדפס באלפי מהדורות. המהדורות הראשונות נדפסו בעשרות אלפי עותקים עקב הביקוש הרב לספר, אשר במהרה תפש את מקומו המכובד כספר היסוד של החסידות. <br /> <br /> בשנת תר&quot;ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש, אשר בה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד ישנים, ותוקנו משגיאות ושיבושים שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס&quot;ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו. <br /> <br /> עם ייסוד הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב&quot;ד – [[קה&quot;ת]] – בשנת תש&quot;ב (1942) הועברה אליה זכות ההדפסה ע&quot;י מייסדה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת תשל&quot;ח (1978) הורה אדמו&quot;ר שליט&quot;א לחסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים, על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם – ספר התניא – לכל מקום, ובכך לקיים את הוראת המשיח לבעש&quot;ט: &quot;יפוצו מעיינותיך חוצה&quot;.<br /> <br /> מאז נדפס הספר ביותר מחמשת אלפים מהדורות, כאשר כל מהדורה היא מאה עותקים לפחות. רוב המהדורות הודפסו באמצעות מכונות דפוס ניידות. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר בכל הזמנים.<br /> <br /> הספר נדפס בשבע היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא ע&quot;י חסידי חב&quot;ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בעתות מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד. <br /> <br /> ==תרגומיו==<br /> <br /> ספר התניא תורגם לשפות שונות ע&quot;י צוותים מיוחדים שהוקמו לשם כך. צוותים אלו כללו רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית. <br /> <br /> ==פירושי התניא==<br /> בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&quot;תורה שבכתב&quot; של חסידות חב&quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.<br /> <br /> ===חיבורים ופירושים של אדמו&quot;רי חב&quot;ד===<br /> <br /> *'''[[הערות וציונים]]''' - מאת אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> *'''[[לוח התיקון]]''' - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> *'''הערות''' - מופיעות בספר '[[שיעורים בספר התניא]]'. מאת אדמו&quot;ר שליט&quot;א.<br /> <br /> *'''ביאורים באגרת התשובה''' - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של אדמו&quot;ר שליט&quot;א. נדפסו בחוברת בשנת תשכ&quot;ט ועם הוספות בלקוטי שיחות חלק טל. הביאור הינו 'בלתי מוגה'.<br /> <br /> *'''[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]''' - חיבור שנכתב ע&quot;י אדמו&quot;ר שליט&quot;א המכיל גם &quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.<br /> <br /> ===פירושי חסידים===<br /> [[תמונה:ביאור תניא.jpg|left|thumb|400px|שער הספר &quot;ביאור תניא&quot;]]<br /> *'''שערי היחוד והאמונה''' - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].<br /> <br /> *'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר,מי שחיבר את הספר &quot;[[סיפורים נוראים]]&quot;.<br /> <br /> *'''ביאור הרש&quot;ג''' - ביאוריו של [[ר' שמואל גרונם]] אסתרמן על התניא כפי שנרשמו בידי תלמידיו.<br /> <br /> *'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] על התניא שנאמרו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], נדפסו בספר &quot;[[ניצוצי אור]]&quot;.<br /> <br /> *'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. אדמו&quot;ר שליט&quot;א ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי 'התוועדויות', ה'בלתי מוגה', ונלקטו ל'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק', כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט וטל.<br /> <br /> *'''שיעורים בספר התניא''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע&quot;י [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] שהוסיף את הערותיו.<br /> <br /> *'''[[ביאור הרנ&quot;ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].<br /> <br /> *'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].<br /> <br /> *'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].<br /> <br /> *'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קראף]].<br /> <br /> *'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> <br /> *'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].<br /> <br /> *'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל]].<br /> <br /> *'''[[חסידות מבוארת]]-[[תניא]]''' פירוש ענק שמלקט את כל הפירושים הקיימים. נערך על ידי הרבנים [[יעקב לייב אולטיין]] ו[[נחמן שפירא]].<br /> <br /> *'''[[תניא אור אין סוף]]''' - שיעורים בשפה פשוטה בנ&quot;ג הפרקים הראשונים, נערך על ידי הגב' ש. שמידע מ[[ירושלים]].<br /> <br /> *'''[[טללי תשובה]]''' ביאור ענק על [[אגרת התשובה]], מאת הרב [[יוסף יצחק כ&quot;ץ]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא|ליקוטי אמרים - תניא]]<br /> *[[:קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא|קונטרס אחרון - תניא]]<br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> <br /> *[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר חב&quot;ד-לייבורי<br /> *[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] - באתר היברו-בוקס<br /> *[http://shop.chabad.info/?url=prod&amp;prod_id=1876&amp;lang=he לקניית הספר בחב&quot;ד שופ]<br /> *[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=41065 2009-11-29T18:18:09Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>'''אדמו&quot;ר הזקן - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ''' - נולד ב[[ח&quot;י אלול קה&quot;ת]] לאביו [[ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|רבי ברוך]] ולאמו הרבנית רבקה בליאזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין. הסתלק בליל מוצאי שבת פרשת שמות [[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]] ומנוחתו כבוד בעיר האדיטש. האדמו&quot;ר הזקן הוא נין נינו של רבי יהודה ליווא בן בצלאל ([[המהר&quot;ל מפראג]]).{{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}[[תמונה:רבי_שניאור_זלמן.jpg|left|thumb|250px|ציור אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==לידתו==<br /> רבי ברוך והרבנית רבקה נישאו ביום שישי [[י&quot;ז אלול תק&quot;ג]]. בעצת ר' יצחק שאול נסעו יחד בחודש מנחם אב ה'תק&quot;ד אל [[הבעל שם טוב]], כיון שעדיין לא ניפקדו. הבעש&quot;ט שידע כי נשמה חדשה צריכה לרדת לעולם, ברכם והבטיח להם שבשנה הבאה יפקדו בבן זכר. <br /> <br /> בימים הבאים הרב ברוך והרבנית רבקה לא שבו לביתם, ובמהלך סעודת יום ההולדת של הבעש&quot;ט ב[[ח&quot;י אלול]], ברך הבעש&quot;ט את ר' ברוך: &quot;למועד הזה ממש אתם חובקים בן&quot;. <br /> <br /> בדיוק שנה לאחר מכן, ביום הרביעי [[ח&quot;י אלול קה&quot;ת]] ירדה לעולם נשמה חדשה, בעיירה קטנה ליד ליאזני – רבי שניאור זלמן, אשר האיר את העולם בשני אורות של התורה: הנגלית והחסידות.<br /> <br /> ==ילדותו== <br /> ביום הכיפורים שנת ה'תק&quot;ו נסע ר' ברוך אל הבעש&quot;ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. הבעש&quot;ט הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. <br /> <br /> בגיל שנה החל לדבר, בהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים. בהגיעו לגיל 3 ח&quot;י אלול ה'תק&quot;ח הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו), הרבנית דבורה לאה למז'יבוז' אל הבעש&quot;ט. מייד לאחר שהבעש&quot;ט חינך אותו בפאות הראש בירכו ברכת כוהנים, הזהיר את הוריו לחזור מיד לביתם מבלי לספר על מקום היותם ולשאלת הילד מי היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו &quot;סבא&quot;.<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ו כסלו תק&quot;י]] בגיל 5 התקבל ר' שניאור זלמן כאחד מחברי החברה קדישא בעיירה ליאזני.<br /> <br /> מקטנותו היה מסודר בשמירת הזמן ובגיל 8 היה בקי בסידור &quot;שער השמים&quot; של השל&quot;ה, והתנהג לפי השל&quot;ה. כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של רש&quot;י, ראב&quot;ע ורמב&quot;ן אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש&quot;י, ראב&quot;ע ורמב&quot;ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש!<br /> <br /> בהיותו בן 11 החל בעסקנות כללית. בגיל בר המצווה בשנת ה'תקי&quot;ח הוכתר בתארים גאון, רב תנא הוא ופליג. בגיל 18 סיים ללמוד את התלמוד עם נושאי כליו, ואת ספרי הראשונים והאחרונים. <br /> <br /> לאחר נישואיו, עם [[הרבנית סטערנא]] שהתקיימו ביום שישי [[י&quot;ב מנחם אב תק&quot;כ]] היה סמוך על שולחן חותנו ב[[וויטבסק]].<br /> <br /> ==במזריטש==<br /> <br /> לאחר פסח שנת ה'תקכ&quot;ד החליט בהסכמת אשתו לנסוע למקום תורה ועבודה. בהתאם לידיעתו כי ב[[ווילנה]] יכולים להתלמד ללמוד ובמעזריטש להתלמד איך להתפלל, החליט כי ללמוד יודע קצת אבל להתפלל לא ידע כמעט כלום והגיע ל[[מעזריטש]] ללמוד תורה אצל [[המגיד ממזריטש]]. <br /> <br /> למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד). בגיל 25 החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: &quot;[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]&quot;. כשבא למעזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך אדמו&quot;ר הזקן סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במעזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש&quot;ט - שהוא נשמה חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי, עבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש&quot;ט באהבת ה' ואהבת ישראל ולגלות את דרך חסידות חב&quot;ד (חכמה –בינה – דעת), כי צריכים לאהוב יהודי מפני שהוא יהודי.<br /> <br /> יחד עם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] נסע בשנת ה'תקל&quot;ד לפגוש את הגר&quot;א מווילנה, אך הגר&quot;א לא קיבלם. <br /> <br /> ==בעל התניא והשולחן ערוך==<br /> <br /> בעקבות תפוצת ספריו של אדמו&quot;ר הזקן ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך (הרב)|שולחן ערוך]], &quot;נדבק&quot; לאדמו&quot;ר הזקן הכינוי &quot;בעל התניא והשולחן ערוך&quot;. [[הרבי מלך המשיח]]&lt;ref&gt;[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] ה'תש&quot;א מעמ' 142. [[ליקוטי שיחות]] כרך ל&quot;א עמ' 271, 284 ועוד&lt;/ref&gt;. מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסוימת הסביר את מהותו: &quot;בעל התניא&quot; - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו&quot;בעל השולחן ערוך&quot; - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה&quot;תניא&quot; הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].<br /> <br /> ==נשיא חסידות חב&quot;ד==<br /> רבינו הזקן, למרות היותו מורם מעם כבר בקטנותו, מנהיג ומוביל, לא קיבל את נזר המנהיגות באופן רשמי, אלא בתהליך הדרגתי שנמשך חמש עשרה שנים. <br /> <br /> בי”ח כסלו תקל”ג. המגיד ממזריטש מבקש מתלמידו אדמו&quot;ר הזקן לעשות ככל יכולתו כדי למנות את בנו רבי [[אברהם המלאך]] לממלא מקומו, ואם לא ירצה בכך, אזי ימנו את רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]].<br /> <br /> למחרת, [[י&quot;ט כסלו תקל&quot;ג]], הסתלק הרב המגיד לגנזי מרומים. אדמו”ר הזקן, כמו רבים מתלמידי המגיד, מסר כתב התקשרות לבנו רבי אברהם המלאך ימים ספורים לאחר ההסתלקות. <br /> <br /> לאחר הסתלקות הרב המגיד, התפזרו תלמידיו הגדולים כבירי הרוח בארצות שונות, שם הפיצו את תורת החסידות. בעוד שרבי אברהם “המלאך” התגורר במדינת וואהלין, הרי שרבי מענדל’י מויטבסק התגורר ברוסיה ושם הפיץ את תורת החסידות בסיוע תלמידיו הגדולים. <br /> <br /> באותם שנים בערה במלוא עוזה המלחמה הגדולה עם המתנגדים, ולשם כך היה דרוש איש אשר רוח בו שידע לעמוד מול המתנגדים. באסיפה שנערכה באותה תקופה בראשות רבי אברהם המלאך, הוחלט למנות וועד הנהגה בראשו יעמוד מסדר כללי, אשר לו יהיה הכח והרשות לתת פקודות לכל המרכזים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. לתפקיד ה’מסדר כללי’ נבחר אדמו”ר הזקן, שאכן מאז במשך שלוש שנים היה טרוד בנסיעותיו בין תלמידי המגיד לחזקם ולעודדם. <br /> <br /> בתום שלוש השנים נסע רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש עם שלוש מאות איש עמו. זמן קצר קודם לכן ייסד אדמו”ר הזקן מרכז תורה בליאזני, הלא הם [[חדרים (תקופת אדמו&quot;ר הזקן)|ה'חדרים']]. ל’חדרים’ אלה התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור, שישבו ושקדו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו”ר הזקן. <br /> <br /> שנה זו, [[תקל&quot;ו]] (1776), היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב&quot;די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והכל ידעו, כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש – הזרם ה[[חב&quot;ד]]י.<br /> <br /> זמן רב היה אדמו”ר הזקן נתון בהתלבטות אם להצטרף אל רבי מענדל’י מויטבסק בנסיעתו לארץ הקודש. בתחילה חשב שלא לנסוע, ואף נימק זאת במכתבו לרבי ישראל מפולוצק: “...הסיבה העיקרית היא כי על מי אוכל לעזוב את אנ”ש אחינו בני ישראל...”. בהמשך המכתב הוא מזכיר את דברי המגיד על כך ש[[הבעל שם טוב]] לא עלה בידו לעלות לארץ הקודש: “יש נשמות שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ” (אגרות קודש אדמוה”ז ח”א עמוד רב). <br /> <br /> רבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, בשעה שאדמו&quot;ר הזקן החליט בכל זאת להצטרף אליו. הוא לקח את תלמידיו ונסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל’י, והודיעו כי הוא מבקש להצטרף עמו לנסיעה. רבי מענדל’י וגדולי תלמידיו, חבריו של אדה”ז, שכנעו אותו נמרצות שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. <br /> <br /> לא קלה היתה החלטתו של אדמו”ר הזקן. אף מורו ורבו המגיד התגלה אליו בחלום והורה לו להישאר. שעות ארוכות מדי יום, במשך שבוע שלם, הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו. בתום אותו שבוע גורלי החליט אדמו”ר הזקן להישאר ברוסיה. <br /> <br /> רבינו הזקן נשאר במוהילוב, בעוד שאר אהוביו ממשיכים בדרכם לארץ הקודש. רק בתחילת חודש אלול של אותה שנה עזב אדמו”ר הזקן את מוהילוב בדרכו חזרה אל קהילת הקודש שבליאזנא, לאחר שראשי הקהילה, אנשים פשוטים אך יראי אלוקים ומחבבי בני תורה, קיבלו על עצמם להחזיק ולכלכל את אדמו”ר הזקן, שלושת אחיו ומשפחותיהם יחד עם כל האברכים ותלמידי החדרים. כמו כן קיבלו על עצמם לארח בסבר פנים יפות את החסידים האורחים שהגיעו מכל קצוי רוסיה וליטא מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו, להסתופף בצילא דמהימנותא. <br /> <br /> חודשים מספר ארכה הדרך חזרה לליאזנא, ובעיצומו של חודש שבט תקל”ח הגיע צלחה בחזרה לליאזנא. <br /> <br /> בתחילה הנהיג רבי מענדל’י מויטבסק את הנהגת החסידים מארץ הקודש על ידי מכתבים ושד”רים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. <br /> <br /> באותם ימים רבינו הזקן כבר היה מנהיג נכבד בעמיו, ואלפי חסידים הסתופפו בצילו. למרות כל זאת, השתוקקותם לדמות של ‘[[רבי]]’ שיהיה לידם בגשמיות, אשר יבוא ויצא לפניהם - הלכה והתעצמה. הם לא הסתירו שאיפה זו מרבי מענדל’י. הוא הורה להם כי למרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ”הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים . . שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים”, “גדולי העצה מפורסמים בתורה וביראת ה’ הנמצאים עמהם במקומות מושבותם”. <br /> <br /> צדיקים אלה עליהם התכוון רבי מענדל’י, היו רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד”ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, “וכבוד הרב מו”ה שניאור זלמן (אדמו&quot;ר הזקן) ד’ ישמרם ויה’ שמם לעולם. והחוט המשולש וכו’. אשר בע”ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת”. <br /> <br /> בכך נתן רבי מענדל’י הרשאה לאנ”ש ברייסין להשען על האילנות הגדולים והמפורסמים במדינת רייסין, לשאול בעצם ולהקשיב לדעתם. <br /> <br /> מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מענדל’י הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה’ ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. <br /> <br /> לימים חש רבי מנחם מענדל כי למרות התאמצותו ויגיעתו לנהל את עדת החסידים מרחוק על ידי המכתבים, הרי שיש מחסידיו שהחלו לשוטט במקומות אחרים כדי לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מפולין את ‘החוזה’ מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה. <br /> <br /> כשהבין רבי מענדל’י שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט לעשות מעשה. <br /> <br /> בשנת תקמ”ו הוא משגר אגרת מיוחדת לחברו-תלמידו אדמו&quot;ר הזקן, אותה הוא פותח בשבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: <br /> <br /> “אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה”ה כבוד אהובנו ידיד ה’ וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק”ש מוהר”ר שניאור זלמן נ”י”. <br /> <br /> באגרת זו מורה רבי מענדל’י לחברו-תלמידו הדגול, רבי שניאור זלמן, כי הגיע הזמן שיקבל על עצמו את עול הנהגת החסידים בחוץ לארץ כ’[[רבי]]’ ו’נשיא’ לכל דבר ועניין. בקשתו זו של רבי מענדל’י הגיעה בהפצרה ודרישה גם יחד: <br /> <br /> “ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה’ לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה’ אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה’ ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה’”. <br /> <br /> רבי מענדל’י מבקש במפגיע כי לא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו להיות רועה לעדת החסידים כי “רועה נתנו ה’”. הצדיק השוהה בטבריה אף מוסיף ומבטיחו נאמנה בברכת הצלחה “לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו’”. <br /> <br /> רבי מענדל’י אף מתווה לפניו דרכי הנהגה על פיהם ינהיג את עדת החסידים: <br /> <br /> “ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא היתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאד מטומאת הגוים”. <br /> <br /> באותם ימים רבינו הזקן כבר היה מנהיג נכבד בעמיו, כאשר אלפי חסידים הסתופפו בצילו, וב’חדרים’ שלו היו מאות תלמידים גאונים, קדושים ובעלי תריסין, שכל אחד מהם היווה ברכה בפני עצמה. <br /> <br /> למרות זאת רבינו הזקן לא שש לקבל על עצמו את התואר ‘רבי’ ו’נשיא’ עם כל העול הכרוך בזה. ביום ראשון “לסדר ‘ונחנו מה’ שנת תקמ”ח” משיב רבי שניאור זלמן במכתב שנכתב מעומק לבו הטהור: <br /> <br /> “ישא ברכה מאת ה’. העולה להר ה’ והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו”ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו’ וכו’ מורינו ורבינו הרב ר’ מנחם מענדיל שיחי’ נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו. <br /> <br /> “הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ”ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי. <br /> <br /> “אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה”ו ואיש על דגל”ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי”ם י”נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ואבה ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם”. <br /> <br /> מכתב זה נכתב כארבעה חדשים לפני הסתלקותו של רבי מענדל’י. <br /> <br /> רבינו הזקן חושש לקבל על עצמו את העול, אך למרות זאת הוא מסכים - לא לפני שהוא מבקש ומפציר בצדיק כי יעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות.<br /> <br /> רבי מענדל’י מצידו לא שקט על שמריו, ובמכתבים נוספים עודד את חסידיו ברוסיה לקבל על עצמם את עול הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ”ח, זמן קצר לפני הסתלקותו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר אל רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה: <br /> <br /> “..כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים .. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד’, ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד’ היקר בעיניו”. <br /> <br /> בעקבות זאת חסידי רוסיה קיבלו על עצמם את נשיאותו של רבינו הזקן שזה מכבר החל אורו להתפשט ולהאיר מליאזנא לכל היהודים ברוסיה “ואור החסידות התחיל להאיר במדינתנו ביתר שאת ויתר עז”. <br /> <br /> חמש-עשרה שנה לאחר הסתלקות הרב המגיד, קיבל אדמו”ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם של החסידים בכל המובנים. <br /> <br /> ==מאסריו==<br /> [[תמונה:מבצר מאסר אדמוהז.jpg|left|thumb|450px|המבצר בפטרבורג בו ישב אדמו&quot;ר הזקן במאסר]]<br /> :::'''לערך המלא: [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן]]'''. <br /> [[חסידות חב&quot;ד]] הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של המתנגדים-מזה ושל המשכילים-מזה. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ&quot;ט]] (1799) אף נאסר על-ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של ה[[מתנגד]]ים והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר ב[[פטרבורג]], כאשר עונש מוות, המיועד למורדים במלכות, מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול, ב[[יום שלישי]] [[י&quot;ט כסלו תקנ&quot;ט]] לפנות ערב, כאשר קרא בתהילים את הפסוק &quot;פדה בשלום נפשי&quot;. יום צאתו לחירות, י&quot;ט בכסלו, הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב&quot;ד והקרובים אליהם.<br /> <br /> במאסר השני בשנת [[תקס&quot;א]] לא ישב במאסר כבד כבראשונה, אך המלשינות הייתה כבדה יותר ויצא לחירות בנר שלישי או חמישי של [[חנוכה]].<br /> <br /> ==ספרו העיקרי - התניא==<br /> :::'''לערך המלא: [[ספר התניא]]'''.<br /> במשך עשרים שנה משנת [[תקל&quot;ה]] (1775) כתב אדמו&quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב&quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ&quot;ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. <br /> <br /> מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &quot;כפרני&quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו. <br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ז]] (1797) שלח אדמו&quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר' [[זושא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&quot;ר הזקן ב-כ' כסלו [[תקנ&quot;ז]]. <br /> <br /> בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל. <br /> <br /> בספר זה מצויים יסודותיה של תורת חב&quot;ד ופנימיות התורה. הספר מבאר בהרחבה את מבנה נפש האדם ואת מערך הכוחות הפועל בקרבו; הוא חודר לעומקן של בעיות פילוסופיות מקיפות, כמו היחס בין הבורא לעולם, בריאת [[יש מאין]], [[אחדות ה']], מטרת התורה והמצוות וכדומה, והוא סולל לפני האדם דרך בטוחה וקלה להגיע לדרגות נעלות ולעבוד את ה' כראוי.<br /> <br /> ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&quot;ה על עולמו. הבעש&quot;ט חידש שההשגחה של הקב&quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו&quot;ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעש&quot;ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל. <br /> <br /> השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&quot;א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין &quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&quot;. <br /> <br /> כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב&quot;ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&quot;ט &quot;[[יפוצו מעינותיך חוצה]]&quot;.<br /> <br /> ==בליאדי==<br /> בעיירה [[ליאדי]] התיישב אדמו&quot;ר הזקן ב[[י&quot;ד מנחם אב תקס&quot;א]].<br /> <br /> מאז בואו של אדמו&quot;ר הזקן לליאדי התווספו לעדת החסידים עשרות אלפי חסידים.<br /> <br /> לאחר מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן ביקשו השלטונות שאדמו&quot;ר הזקן יקבע את מקומו בעיר פטרבורג. הדבר גרם צער רב לחסידים. באותה עת היה בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי. כשראה את אדמו&quot;ר הזקן התפעל ממנו ורצה לפגוש אותו. אחד מהחסידים סיפר לנסיך את גדולת אדמו&quot;ר הזקן ואיך שרבבות אנשים מכבדים אותו, ובתוך כך סיפר לו על הצער הגדול שיש לחסידים מזה שהשלטונות רוצים שאדמו&quot;ר הזקן ישאר לגור בפטרבורג.<br /> <br /> כשפגש הנסיך את אדמו&quot;ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו&quot;ר הזקן הסכים והתיישב בעיירה ליאדי.<br /> <br /> הנסיך ציווה לבנות בית עבור אדמו&quot;ר הזקן וחסידיו, וב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, הגיע אדמו&quot;ר הזקן בלווית חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. <br /> <br /> כל ימי שבתו של אדמו&quot;ר הזקן בליאדי היו ימים של קורת רוח. עבודתו בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ואוקראינה. גם מה[[מתנגד|מתנגדים]] הונח לו ויכול היה לעבוד את עבדותו ללא הגבלה.<br /> <br /> ==מלחמת צרפת רוסיה==<br /> מיד בפרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה כ&quot;ק רבינו הזקן את דעתו בפני החסידים, שבמידה ונפוליאון יינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח&quot;ל. אשר על כן עשה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י&quot;ד תמוז שנת תקע&quot;ב (1812 למניינם) – שלח כ&quot;ק רבינו הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרה&quot;ח ר' [[משה מיזליש]]).<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. כ&quot;ק רבינו הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; &quot;ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא&quot;.<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה כ&quot;ק רבינו הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, כ&quot;ט מנחם-אב, ער&quot;ח אלול שנת תקע&quot;ב. כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ביחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהיתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.<br /> <br /> בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם כ&quot;ק רבינו הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, גם את מיטותיהם ושולחנותיהם. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים שני נעלי-בית בלויים, וכ&quot;ק רבינו הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.<br /> <br /> זמן קצר לאחר עזיבתו של כ&quot;ק רבינו הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו כשהוא מלווה באנשי חייל, הוא מיהר אל מקום ביתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של כ&quot;ק רבינו הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מכ&quot;ק רבינו הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.<br /> <br /> במשך מאה וארבעים יום היו כ&quot;ק רבינו הזקן וביחד עימו שלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך הקשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של כ&quot;ק רבינו הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון היחל לנחול מפלות, וכפי שכותב כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי, וזה לשונו: &quot;ובי&quot;ט כסלו שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר...&quot; <br /> <br /> כאשר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב&quot;ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי בנו וממשיך דרכו.<br /> <br /> == הסתלקותו ==<br /> ביום שישי י&quot;ב טבת הגיעו לכפר פייענא, אך מרוב חלישות ומצערו הרב על שעוללו חיילי נפוליון ליהודים, נפטר בליל מוצאי שבת פרשת שמות [[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]]. משם הובא לקבורה בעיר [[האדיטש]].<br /> <br /> על תפלת ערבית קודם פטירתו של אדמו&quot;ר הזקן סיפרו בניו שהייתה &quot;בדעה צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה&quot;. <br /> <br /> === דיבורים אחרונים ===<br /> ב'ספר השיחות תרצ&quot;ט' עמוד 338 נדפס סיפורו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], על דברים שאמר אדמו&quot;ר הזקן &quot;במוצאי שבת קודש האחרון לפני הסתלקותו:<br /> <br /> &quot;דער וואס וועט זיך האלטן אן מיין קליאמקע וועל איך אים טאן א טובה (=זה שיאחז ב&quot;ידית&quot; שלי אעשה לו טובה) בעלמא דין ובעלמא דאתי&quot;.<br /> ובהמשך מביא ש&quot;יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ומפורט פירוש אחד&quot;.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] כ&quot;ד טבת [[תרנ&quot;ז]] הזכיר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] פתגם זה באומרו: &quot;דער וואס האלט זיך אן דעם רבי'נס קליאמקע היט אים דער רבי [=שומר עליו הרבי] אין גשמיות און אין רוחניות&quot; ('אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך ד ע' רמא). <br /> <br /> בספר 'לקוטי ספורים' מובא סיפור בשם ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]:<br /> ידוע שכ&quot;ק אדמוה&quot;ז . . נסתלק במוצשב&quot;ק (כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג) קודם הסתלקותו אמר לנכדו הרה&quot;ק הרמ&quot;מ בעל צ&quot;צ זצ&quot;ל בזה&quot;ל: מענדל פרעג! (=שאל!) והוא לא הרגיש מה היתה כוונתו מה שישאל ממנו. ואח&quot;כ אמר שכוונתו היתה שאצל בנו הרה&quot;ק ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק|ברוך שלום]] זצ&quot;ל חסרו לו פס ידו הימנית והאצבעות מלידה, והיתה אח&quot;כ שאלה גדולה לענין הנחת תפילין על איזה יד יניח (עי' שו&quot;ת צ&quot;צ חלק או&quot;ח סי' ה' ו' זיי&quot;ן), ואמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצ&quot;צ שכוונתו היתה שישאל על זה.<br /> <br /> ברשימה אחרת של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הוזכרו דברים שאמר אדמו&quot;ר הזקן לנכדו קודם הסתלקותו. דברים אלו שמע מאביו, אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב.<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מספר שרבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק}|ברוך שלום]], בן אדמו&quot;ר הצמח צדק סיפר: . . ששמעתי מכ&quot;ק אאזמו&quot;ר הזקן במוצאי שבת האחרון בגופו הקדוש בעולם זה שאמר לכ&quot;ק דודי הר' נחום, ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללי', יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן הגוף הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות הנשמה בגוף, ומזה הוא התרגשותי.<br /> <br /> === הסתלקותו מיד לאחר הבדלה ===<br /> באגרת שכתב אדמו&quot;ר האמצעי אחר הסתלקות אביו, בחורף תקע&quot;ג, הוא כותב - לפי העתקה חלקית שנדפסה ב'אגרות-קודש' ע' רלד:<br /> הנה וודאי הגיע אליהם השמועה . . אוי לנו כי נפלה עטרת ראשינו . . רוח אפינו משיח ה' . . וביום הגיע השמועה הרעה הזאת אלי לכאן קרימענצוק, כי לא זכיתי להיות בשעת הסתלקותו, נפלתי לארץ . . וגם אחי ידידי ר' חיים אברהם לא הי' בשעת הסתלקותו כי הי' מוטל על ערש דוי באותו יום, כי נסתלק נר האלקי' ביום שב&quot;ק פ' שמות מיד אחר הבדלה ונקבר . . וע&quot;כ לא ידענו שום צואה מאיתו לא בדברים ולא בכתב.<br /> <br /> מכאן שאדמו&quot;ר הזקן הסתלק מיד אחר הבדלה.<br /> <br /> === חדר ההסתלקות ===<br /> ברשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה - מסופר בשמו של ה[[שד&quot;ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]:<br /> רבנו ציוה לפני הסתלקותו (בכפר פיענא) שהחדר בו תהיה הסתלקותו ישאר סגור, ורק החפץ להתפלל יורשה להכנס אליו, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים הקלים ביהדותם - שישתדל בעה&quot;ב להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעה&quot;ב (הגוי).<br /> <br /> יש לציין כי סגירת החדר מוזכרת במקור קדום יותר, בספר 'שבחי הרב', אך שם לא צויין שהיה זה בציוויו של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> === קבורתו ===<br /> [[תמונה:אוהל אדמוהז.jpg|left|thumb|250px|אוהל אדמו&quot;ר הזקן המשופץ בהאדיטש]]<br /> ארועי כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג לא תמו, עד למחרת, יום ראשון, שאז הובל רבינו הזקן לקבורה בעיר האדיטש. על-כך סיפר כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ - להלן בתרגום מהנדפס ב'ספר השיחות קיץ ה'ש&quot;ת' ע' 96:<br /> כ&quot;ק אאזמו&quot;ר הרה&quot;ק צמח צדק וכ&quot;ק הרה&quot;ח ר' [[נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)]] היו בכפר פיענא עם אדמו&quot;ר הזקן אחרי הסתלקותו. <br /> <br /> ביום ראשון כ&quot;ד טבת הם נסעו אחרי העגלה בה הונח ארון הקודש של אדמו&quot;ר הזקן. עניני הפלא שארעו בעת נסיעת ארון הקודש רשומים אצלי מ&quot;רשימת נפלאות רבינו&quot;, אותה רשם הרבי הצמח-צדק במשך קרוב לשבעים שנה...&quot;<br /> <br /> אותם ארועים מפליאים לא נתפרשו ע&quot;י אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הרב פרלוב מספר בספרו מה ששמע: ...והי' זה בימות החורף (כ&quot;ד טבת) ששם השלג אז הרבה ועמוק מאד, ולקחו אותו בעגלה שקורין שליטן שבעגלה עם אופנים (רעדער) אי-אפשר לנסוע אז, וליוו אותו כ&quot;ק הצ&quot;צ זצ&quot;ל וגיסו ר' נחום זצ&quot;ל בנו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי זצ&quot;ל ובדרך המה ראו פלאות עד אין שיעור, שכמה פעמים ראו איך שהשליטן מתהפך מחמת ההרים ממש של שלג קפוא אבל לא נתהפך אף פעם, ופעם א' עמד השליטן והמה ראו שהרבי זצ&quot;ל כמו הגביה את-עצמו ושוכב באויר, המה נתפחדו מאד והביטו תחת השליטן וראו שחזיר נכנס תחתיו וגירשו אותו ושכב רבינו זצ&quot;ל על מקומו כמקודם.<br /> <br /> === נוסח המצבה ===<br /> מסופר שאחר הקבורה קבע אדמו&quot;ר הצמח-צדק את דירתו בהאדיטש, ומסתבר להניח שהוא - ביחד עם חותנו אדמו&quot;ר האמצעי - היו אלו שקבעו את הנוסח הנחרת על מצבת רבנו: נוסח זה נעתק מן המצבה המקורית ע&quot;י מר יוסף ליב שניאורסאהן, ונדפס לראשונה בספר 'הרב מלאדי' ע' 165 (המצבות הקבועות כיום על קיר האהל הן מאוחרות, ונעשו לפי העתקה זו). <br /> <br /> בעניין זה יש לציין שלמרות שמופיע בכמה מקומות ('לקוטי שיחות' כרך טז ע' 4-33) שהתסלקות אדמו&quot;ר הזקן הייתה במוצאי שבת, הרי שבנוסח המצבה נרשם שהיתה: &quot;ביום ראשון בשבת&quot; - וכך גם בנוסח הנחרת על המצבה המחודשת של אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב, שהיה למראה עיני כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ולא ב&quot;מוצאי שבת קודש&quot;.<br /> <br /> == ציור דמותו ==<br /> :::'''לערך המלא ראה: [[ציור אדמו&quot;ר הזקן]]'''<br /> [[ציור אדמו&quot;ר הזקן|ציור תואר אדמו&quot;ר הזקן]], צויר בעת מאסרו הראשון בשנת [[תקנ&quot;ט]]. בשנת תרכ&quot;ב סיפר [[חסיד]] כי שמע את [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בזו הלשון: &quot;הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים&quot;. אותו חסיד גם העיד ש&quot;כעבור כשתי שנים או שלש&quot;, [[תרכ&quot;ד]]-[[תרכ&quot;ה]], כבר נשמע בין החסידים, אשר אחד האדונים הגבוהים ב[[פטרבורג]] צייר את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן בעת אשר ישב בבית האסורים&quot;.<br /> <br /> עדיין אינו ברור, האם התמונה המקורית צויירה בצבעים, או שמא בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים. <br /> <br /> הפריט הקדום ביותר הנשמר כיום מהציור המקורי הוא טופס מן ההדפסה הראשונית של התמונה, בפורמט גדול, שנעשתה ע&quot;י ר' שמריה שניאורסאהן. טופס כזה מוצג כעת לפני המבקרים בתערוכת [[ספריית ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן חיבר [[עשרת הניגונים|עשרה ניגונים]] והם:<br /> *[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]<br /> *[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]<br /> *[[ארבע בבות (ניגון)|ארבע בבות]]<br /> *[[בני היכלא (ניגון)|בני היכלא]]<br /> *[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]<br /> *[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]<br /> *[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]<br /> *[[ניגון דבקות שבת (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]<br /> *[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]<br /> *[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''אביו:''' [[ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|רבי ברוך]]<br /> '''אמו:''' [[רבקה (אם אדמו&quot;ר הזקן)| הרבנית רבקה]]<br /> '''רעייתו:''' [[הרבנית סטערנא]]<br /> <br /> '''בניו:''' <br /> *[[אדמו&quot;ר האמצעי|רבי דובער]].<br /> *[[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|רבי חיים אברהם]].<br /> *[[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)|רבי משה]].<br /> <br /> '''בנותיו:'''<br /> *[[פרידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית פרידא]].<br /> *[[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]].<br /> *[[רחל (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית רחל]].<br /> <br /> '''אחיו:'''<br /> *[[יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי יהודה לייב]]<br /> *[[מרדכי (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי מרדכי]]<br /> *[[משה (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי משה]]<br /> <br /> '''אחותו:'''<br /> *[[שרה (אחות אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית שרה]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן|משפחת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ימי חב&quot;ד - אדמו&quot;ר הזקן|ימי חב&quot;ד - אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> *[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן|ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הזקן|ניגוני אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[בית רבי]]<br /> * [[תולדות אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> * במוסף [[התמים]] של [[שבועון בית משיח]], פורסמה סדרה אודות תלמידיו הגדולים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://chabadlibrarybooks.com/16093 הספר באתר חב&quot;ד-לייבורי]<br /> <br /> ==מקורות==<br /> &lt;references/&gt;<br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[מגיד ממעזריטש]]|הבא=[[אדמו&quot;ר האמצעי]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|3]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=41063 2009-11-29T18:03:54Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>[[תמונה:בעל_שם_טוב.jpg|left|thumb|250px|מתפללים על ציון הבעל שם טוב]]<br /> [[תמונה:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|left|thumb|450px|בית הכנסת של הבעש&quot;ט במז'יבוז']]<br /> <br /> '''רבי ישראל בעל שם טוב''', הבעל שם טוב (בר&quot;ת: בעש&quot;ט, נהגה: &quot;בֶּשְט&quot;) הוא כינויו של רבי ישראל בן אליעזר, המכונה גם ר' ישראל בעל שם, נולד ב[[ח&quot;י אלול נח&quot;ת]] לאביו - רבי אליעזר ואמו שרה, בעיר אוקופ שליד קמיניץ הפודולית (עיר ששכנה על גבול פולין-תורכיה). הוא היה בן יחיד להוריו, שנפטרו עליו בילדותו. ביום רביעי א' של [[חג השבועות]] [[תק&quot;כ]] נסתלק הבעש&quot;ט לבית עולמו. <br /> <br /> <br /> ==שנות ילדות==<br /> <br /> רבי ישראל בא בבריתו של אאע&quot;ה ב[[כ&quot;ה אלול]] [[נח&quot;ת]] הוא יום בריאת העולם - (עפ&quot;י רבי אליעזר בן הורקנוס מגדולי התנאים בתקופת חורבן [[בית המקדש]] השני). <br /> <br /> טרם הלך לעולמו אביו, רבי אליעזר, השאיר בידיו צוואה &quot;אל תפחד מאף אחד, רק מה' אחד&quot;.<br /> <br /> בשנות ילדותו הרבה הבעל שם טוב להתבודד ביערות, באמרו כי שם אין אנשים רעים וגאוותנים, ומורגשת הקדושה האלוקית האופפת את העצים ובעלי החיים.<br /> <br /> כנער, מצא הבעש&quot;ט את פרנסתו ממשרות שונות: תחילה שימש כעוזר למלמד הילדים. הוא היה מוליך ומביא את הילדים ל'חדר' ולבית המדרש. תלמידו, [[המגיד ממזריטש]] התבטא ואמר, כי הלואי שהיו מנשקים את ספר התורה באותה אהבה שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה&quot;חדר&quot; כשהיה עוזר למלמד.<br /> <br /> לאחר מכן נעשה לשומר בית המדרש, והיה עובד את עבודתו בשעה שהיו הכל ישנים.<br /> <br /> בהיותו בן י&quot;ד הובאו לידיו כתבים של המקובל הנודע [[רבי אדם בעל שם]]. כתוצאה מלימוד בכתבים אלה הפך הנער לבעל ידע רב בקבלה. הוא התקדש והיטהר על ידי טבילות, וקיים מצוות בדבקות. <br /> <br /> ב[[ח&quot;י אלול תפ&quot;ד]] בא הנביא אחיה השילוני והחל ללמדו תורה. לימים, כינה אותו הבעש&quot;ט בכינוי &quot;מורי ורבי הידוע&quot;.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> הבעל שם טוב עזב את אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד החדרים, ובעקבות שנפגש עם [[רבי אפרים מברודי]], מנכבדי העיר ואביו של הרב המפורסם רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] - נעשה לחתנו.<br /> <br /> אלא שרבי ישראל, ביקש להשאיר את ענין האירוסין בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעש&quot;ט לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו: לבוש היה כאיכר, עטוף בגדים גסים כ&quot;אחד הריקים&quot;. נסיונותיו של רבי אברהם גרשון להפטר מן ה&quot;איכר הגס&quot; עלו בתוהו והוא מיהר, לפחות, להרחיק אותו מסביבתו. <br /> <br /> הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו בהתבודדות עם קונו ביערות ובשדות. בהמשך עברו לאחד הכפרים. בשנת ת&quot;ץ עבר הבעש&quot;ט לטלוסט שבגליציה והיה שוב למלמד, וגם שם חי בדחקות רבה .<br /> <br /> ==התגלותו==<br /> ביום [[ח&quot;י אלול תצ&quot;ד]], בהיותו בן ל&quot;ו נצטוה הבעש&quot;ט על ידי אחיה השילוני להתגלות בעולם. הוא נתכנה בתואר &quot;בעל שם&quot; שהיה נפוץ בדורות אלה, ופרסומו הראשון היה בעיר טלוסט. <br /> <br /> עיקר פעילותו במסעות ונדודים בתחילת התגלותו היה בשלושה ענינים: פדיון שבויים, חיזוק התורה ויראת שמיים, התגלות פנימיות התורה.<br /> <br /> במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב ואחרות שבווהלין. נוהג היה בנסיעותיו לרפא חולים - גם על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. בראשית התגלותו היה לבעש&quot;ט סופר מיוחד - רבי אלכסנדר זיסקינד, שהיה כותב את קמיעותיו, אולם משרבו הבאים, נתקבל עוזר נוסף - רבי צבי סופר, שפרשיותיו היו ליקרות ערך ביותר. לאחר מכן נשאר רבי צבי לסופרו היחיד. <br /> <br /> משנתרבו הדבקים בו, עבר הריב&quot;ש, שנתפרסם כבר כ&quot;בעל שם טוב&quot;, לעיר [[מז'יבוז']]. כאן החלו להתרכז מסביבו אלפים ובתוכם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים.<br /> <br /> הבעש&quot;ט היה לומד עם תלמידיו שיעור בגמרא. אופן הלימוד היה מתוך חריפות וגאונות גדולה, ולמדו את הרמב&quot;ם, הרי&quot;ף הרא&quot;ש ושאר מפרשים מה&quot;ראשונים&quot; שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעש&quot;ט היה מתרגם את המילים ל[[אידיש]].<br /> <br /> בשנים אלה עמד הבעש&quot;ט לעלות לארץ ישראל, שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתו, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועל.<br /> <br /> ==עליית הנשמה==<br /> ב[[ראש השנה]] שנת [[תק&quot;ז]] עשה הבעל שם טוב עליית נשמה בה הוא פגש את [[מלך המשיח]]. לשאלו את המשיח &quot;אימתי קאתי מר&quot; (= מתי בא אדון?) ענה המשיח לבעל שם טוב: &quot;לכשיפוצו מעיינותיך חוצה&quot;, כשכוונתו על מעיינות תורת החסידות, אותה גילה הבעל שם טוב.<br /> <br /> ==שבחי הבעש&quot;ט==<br /> אין שבח שלא נשתבח בו הבעש&quot;ט. אין גבול ליכולתו ואין מעצור לכחו הרב בעליונים ובתחתונים. [[המגיד ממזריטש]] מעיד עליו ש&quot;ידע בכל חודש ניסן איזה ממונים ממונים על העולם בכדי לדעת איך להתנהג עמם ועל ידם&quot; ו&quot;הוא ידע שיחת עופות ושיחות דקלים&quot;{{דרוש מקור}}. <br /> <br /> העיד רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]], שהכיר את הבעש&quot;ט בימי ילדותו: &quot;היה היה דבר ה' בידי הבעל השם טוב ויגזור אומר ויקם. אחד היה, ומהקדמונים לא קם כמוהו - אחריו לעפר מי יקום&quot;. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר, שהבעש&quot;ט חיבב ביותר את היהודים הפשוטים. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אמר, שהבעל שם טוב היה מסודר מאוד. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר שאין לשער את האהבת ישראל של הבעל שם טוב.<br /> <br /> ==תורתו==<br /> תורתו של הבעש&quot;ט לא נרשמה על ידו. דברי התורה מובאים בשמו בספרי תלמידיו. אפילו צוואתו המפורסמת שנדפסה בשם [[צוואת הריב&quot;ש]]&quot; לא נכתבה על ידו, אלא על ידי תלמידו - רבי ישעיה מיאנוב. התוכן בספר זה אמיתי, אולם אין זו לשון הבעש&quot;ט. עיקר תורתו של הבעש&quot;ט ודעותיו הובאו בספרי תלמידו המובהק - רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, אולם גם בספרי תלמידיו האחרים ונכדיו. לאחר מכן, רוכזו התורות שבספרים אלה לספר אחד: &quot;[[כתר שם טוב]]&quot;. בדורות האחרונים כונסו התורות האלה ומוינו לפי נושאים בספר &quot;בעל שם טוב&quot; ב-2 כרכים גדולים.<br /> <br /> בדורות האחרונים התגלו כתבי &quot;[[הגניזה החרסונית]]&quot; ובה כתבי יד רבים של הבעל שם טוב.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> ===תיאור הסתלקותו===<br /> בספר [[שבחי הבעש&quot;ט]] מתואר: בימי הפסח של שנת [[תק&quot;כ]] חלה הבעש&quot;ט בקיבתו. הוא נעשה כחוש וקולו כמעט שלא נשמע.<br /> <br /> בליל חג השבועות התאספו כל בני החבורה. הבעש&quot;ט אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה&quot;חברא קדישא&quot; והורה להם כיצד יתעסקו בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה בביתו. לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי נחמן מהורודנקא, כדי לשפוך תפילה על שלום רבו. אמר הבעש&quot;ט: לחינם הוא מרעיש בתפילה. אם היה יכול להכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל. לאחר מכן שמעוהו מלחש: &quot;אני מוחל לך אותן שתי שעות. אל תענה אותי!&quot;. משבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים &quot;על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון&quot;. אחר נפרד מבני העיר באומרו: &quot;עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד&quot;.<br /> <br /> כוחותיו עזבוהו. הוא ציוה לתלמידיו לומר &quot;ויהי נועם&quot;. משראה את תלמידיו מצטערים, אמר: &quot;אין אני דואג לעצמי. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר&quot;. לאחר מכן שכב וישב כמה פעמים. אחר ציווה לכסותו בסדין וישכב פעם נוספת. הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת &quot;שמונה עשרה&quot; ואחר כך נח מעט. קולו לא נשמע עוד, רק שפתיו נשמעו מרחשות: אל תבואני רגל גאוה! אותה שעה נסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת. תלמידו רבי לייב קעסלער סיפר שראה את יציאת הנשמה &quot;כמו שלהבת מראה תכלת&quot; והעיד &quot;שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה&quot;נשמה היתירה&quot;. <br /> <br /> ב[[ו' סיון תק&quot;כ]] - יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש&quot;ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז'יבוז'.<br /> <br /> ===ביום הרביעי נטלו המאורות===<br /> ביום רביעי כ' בכסלו תקנ&quot;ט, אמר על כך [[אדמו&quot;ר הזקן]], שהיה נכדו הרוחני: &quot;ביום הרביעי נ'''ט'''לו המאורות&quot;, כלומר - שביום הרביעי נלקחו ונסתלקו המאורות.<br /> <br /> ===תאריך הסתלקותו===<br /> בדורות האחרונים התעורר פולמוס בנוגע ליום המדויק בו הסתלק הבעש&quot;ט - האם ביום הראשון של חג השבועות (ו' סיון) או ביום השני של חג השבועות (ז' סיון).<br /> <br /> בספר &quot;[[שמועות וסיפורים]]&quot; מובא הסיפור, כי בשנה אחת בחג השבועות התארח [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ודיברו ביניהם אודות הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר אודות הדעה כי הבעל שם טוב הסתלק בז' סיון.<br /> <br /> ויאמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בפסקנות, כי הבעש&quot;ט הסתלק בו' סיון, ודוד המלך הסתלק בז' סיון.<br /> <br /> וישאל ר' לוי יצחק, אם כן יום הקבורה של הבעש&quot;ט היה ביום טוב, ובקבורתו יכלו להתעסק רק הגויים! והאם אכן ראוי כי בקבורת גופו הקדוש יתעסקו אינם יהודים?!<br /> <br /> ויענהו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, כי גופו הקדוש של הבעש&quot;ט לא היה צריך התעסקות כלל וכלל...<br /> <br /> ואכן, בספר &quot;[[היום יום]]&quot; בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, נכתב: &quot;הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה&quot;ש תק&quot;ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש&quot;.<br /> <br /> ==צאצאיו==<br /> הבעש&quot;ט השאיר אחריו בן אחד - [[רבי צבי]] ואת בתו [[הרבנית אדל]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[תולדות הבעל שם טוב]] בעריכת הרב חנוך גליצנשטיין.<br /> * [[המאירים לארץ]] מאת הרב יצחק אלפסי<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91 תולדותיו בויקיפדיה]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב] מאתר היברובוקס<br /> *‫[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב&quot;ד]]<br /> *[http://www.jnul.huji.ac.il/dl/books/html/bk1268340.htm כתר שם טוב] הספריה הלאומית<br /> * [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.] הרב ד&quot;ר יצחק אלפסי. אתר דעת. <br /> *נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש&quot;ט?], פרק מהספר &quot;סוד הדעת&quot;<br /> * [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב] באתר &quot;BeitChabad&quot;<br /> <br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|1]]<br /> [[קטגוריה:חסידות הכללית]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=41062 2009-11-29T18:03:18Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>[[תמונה:בעל_שם_טוב.jpg|left|thumb|250px|מתפללים על ציון הבעל שם טוב]]<br /> [[תמונה:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|left|thumb|450px|בית הכנסת של הבעש&quot;ט במז'יבוז']]<br /> <br /> '''רבי ישראל בעל שם טוב''' הבעל שם טוב (בר&quot;ת: בעש&quot;ט, נהגה: &quot;בֶּשְט&quot;) הוא כינויו של רבי ישראל בן אליעזר, המכונה גם ר' ישראל בעל שם, נולד ב[[ח&quot;י אלול נח&quot;ת]] לאביו - רבי אליעזר ואמו שרה, בעיר אוקופ שליד קמיניץ הפודולית (עיר ששכנה על גבול פולין-תורכיה). הוא היה בן יחיד להוריו, שנפטרו עליו בילדותו. ביום רביעי א' של [[חג השבועות]] [[תק&quot;כ]] נסתלק הבעש&quot;ט לבית עולמו. <br /> <br /> <br /> ==שנות ילדות==<br /> <br /> רבי ישראל בא בבריתו של אאע&quot;ה ב[[כ&quot;ה אלול]] [[נח&quot;ת]] הוא יום בריאת העולם - (עפ&quot;י רבי אליעזר בן הורקנוס מגדולי התנאים בתקופת חורבן [[בית המקדש]] השני). <br /> <br /> טרם הלך לעולמו אביו, רבי אליעזר, השאיר בידיו צוואה &quot;אל תפחד מאף אחד, רק מה' אחד&quot;.<br /> <br /> בשנות ילדותו הרבה הבעל שם טוב להתבודד ביערות, באמרו כי שם אין אנשים רעים וגאוותנים, ומורגשת הקדושה האלוקית האופפת את העצים ובעלי החיים.<br /> <br /> כנער, מצא הבעש&quot;ט את פרנסתו ממשרות שונות: תחילה שימש כעוזר למלמד הילדים. הוא היה מוליך ומביא את הילדים ל'חדר' ולבית המדרש. תלמידו, [[המגיד ממזריטש]] התבטא ואמר, כי הלואי שהיו מנשקים את ספר התורה באותה אהבה שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה&quot;חדר&quot; כשהיה עוזר למלמד.<br /> <br /> לאחר מכן נעשה לשומר בית המדרש, והיה עובד את עבודתו בשעה שהיו הכל ישנים.<br /> <br /> בהיותו בן י&quot;ד הובאו לידיו כתבים של המקובל הנודע [[רבי אדם בעל שם]]. כתוצאה מלימוד בכתבים אלה הפך הנער לבעל ידע רב בקבלה. הוא התקדש והיטהר על ידי טבילות, וקיים מצוות בדבקות. <br /> <br /> ב[[ח&quot;י אלול תפ&quot;ד]] בא הנביא אחיה השילוני והחל ללמדו תורה. לימים, כינה אותו הבעש&quot;ט בכינוי &quot;מורי ורבי הידוע&quot;.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> הבעל שם טוב עזב את אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד החדרים, ובעקבות שנפגש עם [[רבי אפרים מברודי]], מנכבדי העיר ואביו של הרב המפורסם רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] - נעשה לחתנו.<br /> <br /> אלא שרבי ישראל, ביקש להשאיר את ענין האירוסין בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעש&quot;ט לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו: לבוש היה כאיכר, עטוף בגדים גסים כ&quot;אחד הריקים&quot;. נסיונותיו של רבי אברהם גרשון להפטר מן ה&quot;איכר הגס&quot; עלו בתוהו והוא מיהר, לפחות, להרחיק אותו מסביבתו. <br /> <br /> הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו בהתבודדות עם קונו ביערות ובשדות. בהמשך עברו לאחד הכפרים. בשנת ת&quot;ץ עבר הבעש&quot;ט לטלוסט שבגליציה והיה שוב למלמד, וגם שם חי בדחקות רבה .<br /> <br /> ==התגלותו==<br /> ביום [[ח&quot;י אלול תצ&quot;ד]], בהיותו בן ל&quot;ו נצטוה הבעש&quot;ט על ידי אחיה השילוני להתגלות בעולם. הוא נתכנה בתואר &quot;בעל שם&quot; שהיה נפוץ בדורות אלה, ופרסומו הראשון היה בעיר טלוסט. <br /> <br /> עיקר פעילותו במסעות ונדודים בתחילת התגלותו היה בשלושה ענינים: פדיון שבויים, חיזוק התורה ויראת שמיים, התגלות פנימיות התורה.<br /> <br /> במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב ואחרות שבווהלין. נוהג היה בנסיעותיו לרפא חולים - גם על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. בראשית התגלותו היה לבעש&quot;ט סופר מיוחד - רבי אלכסנדר זיסקינד, שהיה כותב את קמיעותיו, אולם משרבו הבאים, נתקבל עוזר נוסף - רבי צבי סופר, שפרשיותיו היו ליקרות ערך ביותר. לאחר מכן נשאר רבי צבי לסופרו היחיד. <br /> <br /> משנתרבו הדבקים בו, עבר הריב&quot;ש, שנתפרסם כבר כ&quot;בעל שם טוב&quot;, לעיר [[מז'יבוז']]. כאן החלו להתרכז מסביבו אלפים ובתוכם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים.<br /> <br /> הבעש&quot;ט היה לומד עם תלמידיו שיעור בגמרא. אופן הלימוד היה מתוך חריפות וגאונות גדולה, ולמדו את הרמב&quot;ם, הרי&quot;ף הרא&quot;ש ושאר מפרשים מה&quot;ראשונים&quot; שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעש&quot;ט היה מתרגם את המילים ל[[אידיש]].<br /> <br /> בשנים אלה עמד הבעש&quot;ט לעלות לארץ ישראל, שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתו, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועל.<br /> <br /> ==עליית הנשמה==<br /> ב[[ראש השנה]] שנת [[תק&quot;ז]] עשה הבעל שם טוב עליית נשמה בה הוא פגש את [[מלך המשיח]]. לשאלו את המשיח &quot;אימתי קאתי מר&quot; (= מתי בא אדון?) ענה המשיח לבעל שם טוב: &quot;לכשיפוצו מעיינותיך חוצה&quot;, כשכוונתו על מעיינות תורת החסידות, אותה גילה הבעל שם טוב.<br /> <br /> ==שבחי הבעש&quot;ט==<br /> אין שבח שלא נשתבח בו הבעש&quot;ט. אין גבול ליכולתו ואין מעצור לכחו הרב בעליונים ובתחתונים. [[המגיד ממזריטש]] מעיד עליו ש&quot;ידע בכל חודש ניסן איזה ממונים ממונים על העולם בכדי לדעת איך להתנהג עמם ועל ידם&quot; ו&quot;הוא ידע שיחת עופות ושיחות דקלים&quot;{{דרוש מקור}}. <br /> <br /> העיד רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]], שהכיר את הבעש&quot;ט בימי ילדותו: &quot;היה היה דבר ה' בידי הבעל השם טוב ויגזור אומר ויקם. אחד היה, ומהקדמונים לא קם כמוהו - אחריו לעפר מי יקום&quot;. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר, שהבעש&quot;ט חיבב ביותר את היהודים הפשוטים. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אמר, שהבעל שם טוב היה מסודר מאוד. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר שאין לשער את האהבת ישראל של הבעל שם טוב.<br /> <br /> ==תורתו==<br /> תורתו של הבעש&quot;ט לא נרשמה על ידו. דברי התורה מובאים בשמו בספרי תלמידיו. אפילו צוואתו המפורסמת שנדפסה בשם [[צוואת הריב&quot;ש]]&quot; לא נכתבה על ידו, אלא על ידי תלמידו - רבי ישעיה מיאנוב. התוכן בספר זה אמיתי, אולם אין זו לשון הבעש&quot;ט. עיקר תורתו של הבעש&quot;ט ודעותיו הובאו בספרי תלמידו המובהק - רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, אולם גם בספרי תלמידיו האחרים ונכדיו. לאחר מכן, רוכזו התורות שבספרים אלה לספר אחד: &quot;[[כתר שם טוב]]&quot;. בדורות האחרונים כונסו התורות האלה ומוינו לפי נושאים בספר &quot;בעל שם טוב&quot; ב-2 כרכים גדולים.<br /> <br /> בדורות האחרונים התגלו כתבי &quot;[[הגניזה החרסונית]]&quot; ובה כתבי יד רבים של הבעל שם טוב.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> ===תיאור הסתלקותו===<br /> בספר [[שבחי הבעש&quot;ט]] מתואר: בימי הפסח של שנת [[תק&quot;כ]] חלה הבעש&quot;ט בקיבתו. הוא נעשה כחוש וקולו כמעט שלא נשמע.<br /> <br /> בליל חג השבועות התאספו כל בני החבורה. הבעש&quot;ט אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה&quot;חברא קדישא&quot; והורה להם כיצד יתעסקו בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה בביתו. לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי נחמן מהורודנקא, כדי לשפוך תפילה על שלום רבו. אמר הבעש&quot;ט: לחינם הוא מרעיש בתפילה. אם היה יכול להכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל. לאחר מכן שמעוהו מלחש: &quot;אני מוחל לך אותן שתי שעות. אל תענה אותי!&quot;. משבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים &quot;על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון&quot;. אחר נפרד מבני העיר באומרו: &quot;עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד&quot;.<br /> <br /> כוחותיו עזבוהו. הוא ציוה לתלמידיו לומר &quot;ויהי נועם&quot;. משראה את תלמידיו מצטערים, אמר: &quot;אין אני דואג לעצמי. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר&quot;. לאחר מכן שכב וישב כמה פעמים. אחר ציווה לכסותו בסדין וישכב פעם נוספת. הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת &quot;שמונה עשרה&quot; ואחר כך נח מעט. קולו לא נשמע עוד, רק שפתיו נשמעו מרחשות: אל תבואני רגל גאוה! אותה שעה נסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת. תלמידו רבי לייב קעסלער סיפר שראה את יציאת הנשמה &quot;כמו שלהבת מראה תכלת&quot; והעיד &quot;שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה&quot;נשמה היתירה&quot;. <br /> <br /> ב[[ו' סיון תק&quot;כ]] - יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש&quot;ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז'יבוז'.<br /> <br /> ===ביום הרביעי נטלו המאורות===<br /> ביום רביעי כ' בכסלו תקנ&quot;ט, אמר על כך [[אדמו&quot;ר הזקן]], שהיה נכדו הרוחני: &quot;ביום הרביעי נ'''ט'''לו המאורות&quot;, כלומר - שביום הרביעי נלקחו ונסתלקו המאורות.<br /> <br /> ===תאריך הסתלקותו===<br /> בדורות האחרונים התעורר פולמוס בנוגע ליום המדויק בו הסתלק הבעש&quot;ט - האם ביום הראשון של חג השבועות (ו' סיון) או ביום השני של חג השבועות (ז' סיון).<br /> <br /> בספר &quot;[[שמועות וסיפורים]]&quot; מובא הסיפור, כי בשנה אחת בחג השבועות התארח [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ודיברו ביניהם אודות הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר אודות הדעה כי הבעל שם טוב הסתלק בז' סיון.<br /> <br /> ויאמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בפסקנות, כי הבעש&quot;ט הסתלק בו' סיון, ודוד המלך הסתלק בז' סיון.<br /> <br /> וישאל ר' לוי יצחק, אם כן יום הקבורה של הבעש&quot;ט היה ביום טוב, ובקבורתו יכלו להתעסק רק הגויים! והאם אכן ראוי כי בקבורת גופו הקדוש יתעסקו אינם יהודים?!<br /> <br /> ויענהו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, כי גופו הקדוש של הבעש&quot;ט לא היה צריך התעסקות כלל וכלל...<br /> <br /> ואכן, בספר &quot;[[היום יום]]&quot; בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, נכתב: &quot;הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה&quot;ש תק&quot;ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש&quot;.<br /> <br /> ==צאצאיו==<br /> הבעש&quot;ט השאיר אחריו בן אחד - [[רבי צבי]] ואת בתו [[הרבנית אדל]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[תולדות הבעל שם טוב]] בעריכת הרב חנוך גליצנשטיין.<br /> * [[המאירים לארץ]] מאת הרב יצחק אלפסי<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91 תולדותיו בויקיפדיה]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב] מאתר היברובוקס<br /> *‫[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב&quot;ד]]<br /> *[http://www.jnul.huji.ac.il/dl/books/html/bk1268340.htm כתר שם טוב] הספריה הלאומית<br /> * [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.] הרב ד&quot;ר יצחק אלפסי. אתר דעת. <br /> *נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש&quot;ט?], פרק מהספר &quot;סוד הדעת&quot;<br /> * [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב] באתר &quot;BeitChabad&quot;<br /> <br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|1]]<br /> [[קטגוריה:חסידות הכללית]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%A2%D7%96&diff=40369 2009-11-21T23:39:26Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>הספר '''מגדל עז''' - '''ע'''זריאל '''ז'''עליג - יצא לאור על ידי &quot;[[מכון ליובאוויטש]]&quot; בשנת [[תש&quot;מ]], לזכרו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] ע&quot;ה.<br /> <br /> הספר כולל את תולדות חייו של הרב סלונים כפי שנערכו על ידי בנו הרב [[משה סלונים]] ע&quot;ה. חידושי [[תורה]] מרבותינו נשיאינו ותלמידיהם, מאמרי חסידות שלא פורסמו עד אז, סיפורים מהרבנים [[ישעיהו הורביץ]] ו[[עזריאל זעליג סלונים]], ליקוטים מספרי חסידות נדירים בנושאים שונים, כתבי יד ומאמרים בתולדות עם ישראל ומאמרים שנכתבו לעילוי נשמתו.<br /> <br /> לוקט ונערך על ידי הרב [[יהושע מונדשיין]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *הרב [[עזריאל זעליג סלונים]]<br /> *[[עבד מלך]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ביאורים בחסידות]] [[קטגוריה:ביאורים בהלכה]] [[קטגוריה:ביאורים בנגלה]] [[קטגוריה:תולדות חסידים]] [[קטגוריה:ספרים שונות]] [[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]] [[קטגוריה:ספרי סיפורים]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A1&diff=40367 2009-11-21T23:36:18Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>שלום וברכה.<br /> <br /> הצטרפתי לחב&quot;דפדיה באלול תשס&quot;ט.<br /> <br /> אני מתמקד בעיקר בעבודה על ערכים של [[פורטל:תורת החסידות|תורת החסידות]].<br /> <br /> סומכוס הוא לא השם האמיתי שלי, אלא כינוי חבדפדי בלבד.<br /> <br /> בברכה.<br /> <br /> <br /> ==מיזם השבחת ערכים==<br /> לאחר כמה חודשי פעילות ב[[חב&quot;דפדיה]], אני מרגיש כי יש צורך במיזם של השבחת ערכים בתורת החסידות. זהו מיזם אישי, ובו בעז&quot;ה אני מתכנן לקחת שמונה ערכים יסודיים ולהביא אותם לידי פיתוח מלא יותר, ולהתוות כיוון שבו צריך להיראות ערך יסודי ומלא. אני מקווה לבחור את ערכים אלו על ידי בחירת אחד מתוך כל קטגוריה ב[[פורטל:תורת החסידות]], ולנסות להשלים אותו על הצד הטוב ביותר. הערכים אותם אני בוחר הם (רשימה ראשונית ונתונה לשינויים):<br /> *מתוך [[:קטגוריה:עולמות]] - הערך [[עולמות אבי&quot;ע]]<br /> *מתוך [[:קטגוריה:ספירות]] - הערך [[ספירת הגבורה]]<br /> *מתוך [[:קטגוריה:מלאכים]] - הערך [[שרפים]]<br /> *מתוך [[:קטגוריה:נפש]] - הערך [[נפש האלוקית]]<br /> *מתוך [[:קטגוריה:אותיות]] - הערך [[אל&quot;ף]]<br /> *מתוך [[:קטגוריה:שמות ה']] - הערך [[שם צבאו&quot;ת]]<br /> *מתוך [[:קטגוריה:תורה]] - הערך [[תורה שבכתב]]<br /> *מתוך [[:קטגוריה:קליפות]] - הערך [[קליפת נוגה]].</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%9D&diff=40364 2009-11-21T23:31:18Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{מלאכים}}<br /> '''שרפים''' הוא שמם של ה[[מלאכים]] אשר מעמדם הוא ב[[עולם הבריאה]]. ומשום כך הם הגבוהים מבין המלאכים, שהשרפים מעמדם בעולם הבריאה, [[חיות הקודש]] מעמדם ב[[עולם היצירה]], וה[[אופנים]] ב[[עולם העשיה]].<br /> <br /> השגתם של השרפים היא לפי מעמדם בעולם הבריאה, ששם מאירות ספירות [[חב&quot;ד (ספירות)|חב&quot;ד]], ומשיגים איך שהוא יתברך קדוש ומובדל בבחינת [[אין ערוך]], ומקור המשכת החיות ממנו יתברך להיות [[ממלא כל עלמין]] הוא רק על ידי [[צמצום]] עצום בבחינת שערה.<br /> <br /> עבודתם של השרפים היא שמתלהבים ומתלהטים בתשוקה ורשפי אש לאסתכלא ביקרא דמלכא. ועליהם נאמר בפסוק &quot;שרפים עומדים ממעל לו&quot; - שעומדים מעל לכיסא.<br /> <br /> ==מקומם==<br /> השרפים הם הגבוהים מבין המלאכים, שמעמדם הוא בעולם הבריאה. שהשרפים עומדים בעולם הבריאה, [[חיות הקודש]] ב[[עולם היצירה]], וה[[אופנים]] ב[[עולם העשיה]]. ולכן דווקא ב[[מרכבה]] שראה [[ישעיה]] ראה את השרפים, שהשגת ישעיה היתה במרכבה של עולם הבריאה. וזהו שאמר ישעיה &quot;ואראה את אדנ&quot;י יושב על כסא רם ונשא&quot;, שראה את התלבשות של [[מלכות דאצילות]], הנקראת בשם [[אדנ&quot;י]], ב[[כסא]], שהוא כורסיא, [[עולם הבריאה]]. ולכן לאחר מכן ראה את &quot;שרפים עומדים ממעל לו&quot;.<br /> <br /> מקום השרפים הוא בעולם הבריאה, שם מאיר [[אור אין סוף]] בגילוי, והם משיגים אותו. ועל כן אומרים הם &quot;קדוש קדוש קדוש&quot;. זאת, לעומת ה[[חיות]] וה[[אופנים]] - שמקומם הוא בעולם היצירה, ואינם משיגים את האור, ולכן מתנשאים ברעש גדול, ואומרים: &quot;ברוך כבוד השם ממקומו&quot;.<br /> <br /> ==השגתם==<br /> השגתם של השרפים היא לפי מדרגתם ומעלתם בעולם הבריאה, שבעולם הבריאה שוכנת [[אמא עילאה]], שענינה הוא השגה. והשגת השרפים בעולם הבריאה היא לא רק בחיותם אלא גם בעילת ומקור חיותם. שאין השגתם רק בחיותם כמו שהיא ב[[עולם הבריאה]], אלא גם מקורו ב[[עולם האצילות]] שהוא בהבדלה מהם, שבאצילות [[איהו וחיוהי וגרמוהי חד]]. ואף שחיותם בבריאה היא בהבדלה מהם, ובפרט מקור חיותם שבאצילות הוא בהבדלה מהם, מכיוון היותם בעלי השגה, והשגה היא בפנימיות, גם האור והחיות שבהבדלה מאיר בהם.<br /> <br /> ==עבודת השרפים==<br /> עבודת השרפים היא באהבה ותשוקה גדולה לאלוקות, עד שנשרפים מגודל האהבה והתשוקה. ולכן נאמר עליהם &quot;שרפים עומדים ממעל לו&quot; (ממעל לשם אדנות), כיון שאהבתם ותשוקתם היא להיכלל בעצמות אור אין סוף שלמעלה משם אדנות.<br /> <br /> בניגוד לעבודת ה[[אופנים]] ו[[חיות הקודש]] שמתנשאים ברעש גדול, עבודתם של השרפים היא בלי רעש. שסיבת הרעש של האופנים היא מחמת הסתר אלוקות. שמעמד השרפים הוא בעולם הבריאה, ששם נאמר [[אמא עילאה מקננא בכורסיא]], ושם בחינת גילוי [[אור אין סוף]] להיות מושג. ומושג שם איך הוא יתברך קדוש ומובדל, ואין שום שינוי בעצמותו, לא קודם שנברא העולם ולא לאחר שנברא העולם, שמקור חיות כל העולמות הוא רק בהארה ממנו. ומשום כך עבודתם היא בבחינת [[ביטול]] ובלי רעש. מה שאין כן ב[[חיות הקודש]] וב[[אופנים]], שאין מעמדם בעולם הבריאה שהוא בבחינת כורסיא, ואין שם גילוי אלוקות בהשגה, ועבודת היא בבחינת צעקה בחילא יתיר.<br /> <br /> ==עומדים ממעל לו==<br /> על השרפים נאמר כי &quot;עומדים ממעל לו&quot;, שהשרפים עומדים למעלה משם [[אדנ&quot;י]], שהוא [[מלכות דאצילות]] היורדת להתלבש ב[[מרכבה]] בעולם הבריאה. וטעם הדבר לפי שתשוקתם היא להתבטל בבחינת [[סובב כל עלמין]] שגבוה יותר מן השכינה היורדת להתלבש ב[[בי&quot;ע]].<br /> <br /> [[קטגוריה:מלאכים]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_(%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=40363 2009-11-21T23:28:01Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר האמצעי}}ר' '''מנחם נחום''' (במקומות רבים נקרא גם '''ר' נחום''') היה בנו בכורו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. נולד בשנת תקנ&quot;ח-ט. נק' ע&quot;ש ר' [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] מכיון שנולד זמן מועט לאחר פטירתו. היה בעל מזג טוב וזכה לאריכות ימים (80 שנה) וגם לעת זקנתו היה נראה כצעיר.<br /> <br /> ==בצעירותו==<br /> ר' מנחם נחום היה קרוב מאד ל[[אדמו&quot;ר הזקן]]. בבואו לעונת השידוכים, אמר לו אדמו&quot;ר הזקן, שבאם בבגד המשי העליון במלבושי החתונה, יעשו לו תלאי על בגדו, ילמד עמו אדמו&quot;ר הזקן ויבטיח לו להיות 'אתי עמי במחיצתי', ר' מנחם נחום שאל את אדמו&quot;ר הזקן האם הוא צריך להסכים כלפי חוץ, או לרצות בכך, ענה לו אדמו&quot;ר הזקן צריך לרצות בכך ובאמת, עקב כך ר' נחום לא רצה, וכל ימיו היה מקונן על כך שלא הסכים. לפני החופה אדמו&quot;ר הזקן קרע חלק מעור הצוארון שהיה לבוש בו (כמנהג הגבירים) והבטיח לו עבור זה אריכות ימים.<br /> <br /> בשעת הבריחה מנפוליון ר' מנחם נחום היה יושב בעגלה הראשונה, כאשר אדמו&quot;ר הזקן היה בעגלה החמישית, הסדר בשעת הנסיעה היה שר' נחום היה מוביל את השיירה, ובכל צומת עצר ר' מנחם נחום ושאל את אדמו&quot;ר הזקן היכן לפנות, אדמו&quot;ר הזקן היה יורד מהעגלה, נשען על מקלו בדביקות משך זמן ולאחר מכן מורה היכן לפנות. באחד הצמתות שכח ר' מנחם נחום לשאול את אדמו&quot;ר הזקן היכן לפנות, ופנה לדרך מסוימת, כאשר שם לב לכך אדמו&quot;ר הזקן אמר &quot;טוב הוא כאשר הנכד הולך בדרך זקנו, וההיפך הוא כשהסבא נאלץ ללכת בדרך שהנכד מוביל&quot; ויצו לנסוע הלאה. הטעות בפרשת הדרכים גרמה לעיכוב בדרך ולהסתלקותו של אדמו&quot;ר הזקן בדרך בכפר פיענע. מאורע זה גרם לר' מנחם נחום להיות בצער גדול כל ימי חייו.<br /> <br /> ==ישיבתו בהדאיטש==<br /> בתחילה היה גר ב[[ליובאוויטש]] יחד במקום מגוריו של אביו אדמו&quot;ר האמצעי, לאחר מכן עבר לגור בעיר ניעז'ין, וכל שנה היה נוסע כחודשיים לשהות ב[[האדיטש]], לאחר הגיעו לגיל 70 נסע לעתים תכופות יותר, ובהגיעו לגיל 80 קבע את מקומו שם, הוא היה יושב בבית מדרש הסמוך לציון אדמו&quot;ר הזקן, ומידי פעם היה נמצא בעיירה, והיה מרגלא בפומיה &quot;אני אצל הסבא כאורח&quot;. בעת ישיבתו שם, חסידים רבים היו מגיעים לשמוע חסידות ממנו, ללמוד ממנו מדות טובות ולשמוע מאמרים קצרים. ברבות הימים סיפר לחסידים כי סיבת שהותו בהאדיטש הייתה כדי כדי לתקן הסיפור שהיה לו בשעת השידוכים שלא רצה לתפור בלאי בבגדו העליון.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ביתו חנה חיקע הייתה נשואה לר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ישראל נח מניעז'ין]] היה חתנו של ר' מנחם נחום. <br /> חתנו של ר' ישראל נח היה הרז&quot;א שהיה מקורב מאד לר' מנחם נחום.</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=40359 2009-11-21T23:13:20Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}[[תמונה:רבי_שניאור_זלמן.jpg|left|thumb|250px|ציור אדמו&quot;ר הזקן]]'''אדמו&quot;ר הזקן - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ''' - נולד ב[[ח&quot;י אלול קה&quot;ת]] לאביו [[ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|רבי ברוך]] ולאמו הרבנית רבקה בליאזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין.<br /> <br /> הסתלק בליל מוצאי שבת פרשת שמות [[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]] ומנוחתו כבוד בעיר האדיטש.<br /> <br /> ==לידתו==<br /> רבי ברוך והרבנית רבקה נישאו ביום שישי [[י&quot;ז אלול תק&quot;ג]]. בעצת ר' יצחק שאול נסעו יחד בחודש מנחם אב ה'תק&quot;ד אל [[הבעל שם טוב]], כיון שעדיין לא ניפקדו. הבעש&quot;ט שידע כי נשמה חדשה צריכה לרדת לעולם, ברכם והבטיח להם שבשנה הבאה יפקדו בבן זכר. <br /> <br /> בימים הבאים הרב ברוך והרבנית רבקה לא שבו לביתם, ובמהלך סעודת יום ההולדת של הבעש&quot;ט ב[[ח&quot;י אלול]], ברך הבעש&quot;ט את ר' ברוך: &quot;למועד הזה ממש אתם חובקים בן&quot;. <br /> <br /> בדיוק שנה לאחר מכן, ביום הרביעי [[ח&quot;י אלול קה&quot;ת]] ירדה לעולם נשמה חדשה, בעיירה קטנה ליד ליאזני – רבי שניאור זלמן, אשר האיר את העולם בשני אורות של התורה: הנגלית והחסידות.<br /> <br /> האדמו&quot;ר הזקן הוא נין נינו של רבי יהודה ליווא בן בצלאל ([[המהר&quot;ל מפראג]]).<br /> <br /> ==ילדותו== <br /> ביום הכיפורים שנת ה'תק&quot;ו נסע ר' ברוך אל הבעש&quot;ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. הבעש&quot;ט הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. <br /> <br /> בגיל שנה החל לדבר, בהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים. בהגיעו לגיל 3 ח&quot;י אלול ה'תק&quot;ח הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו), הרבנית דבורה לאה למז'יבוז' אל הבעש&quot;ט. מייד לאחר שהבעש&quot;ט חינך אותו בפאות הראש בירכו ברכת כוהנים, הזהיר את הוריו לחזור מיד לביתם מבלי לספר על מקום היותם ולשאלת הילד מי היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו &quot;סבא&quot;.<br /> <br /> ביום [[ט&quot;ו כסלו תק&quot;י]] בגיל 5 התקבל ר' שניאור זלמן כאחד מחברי החברה קדישא בעיירה ליאזני.<br /> <br /> מקטנותו היה מסודר בשמירת הזמן ובגיל 8 היה בקי בסידור &quot;שער השמים&quot; של השל&quot;ה, והתנהג לפי השל&quot;ה. כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של רש&quot;י, ראב&quot;ע ורמב&quot;ן אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש&quot;י, ראב&quot;ע ורמב&quot;ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש!<br /> <br /> בהיותו בן 11 החל בעסקנות כללית. בגיל בר המצווה בשנת ה'תקי&quot;ח הוכתר בתארים גאון, רב תנא הוא ופליג. בגיל 18 סיים ללמוד את התלמוד עם נושאי כליו, ואת ספרי הראשונים והאחרונים. <br /> <br /> לאחר נישואיו, עם [[הרבנית סטערנא]] שהתקיימו ביום שישי [[י&quot;ב מנחם אב תק&quot;כ]] היה סמוך על שולחן חותנו ב[[וויטבסק]].<br /> <br /> ==במזריטש==<br /> <br /> לאחר פסח שנת ה'תקכ&quot;ד החליט בהסכמת אשתו לנסוע למקום תורה ועבודה. בהתאם לידיעתו כי ב[[ווילנה]] יכולים להתלמד ללמוד ובמעזריטש להתלמד איך להתפלל, החליט כי ללמוד יודע קצת אבל להתפלל לא ידע כמעט כלום והגיע ל[[מעזריטש]] ללמוד תורה אצל [[המגיד ממזריטש]]. <br /> <br /> למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד). בגיל 25 החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: &quot;[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]&quot;. כשבא למעזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך אדמו&quot;ר הזקן סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במעזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש&quot;ט - שהוא נשמה חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי, עבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש&quot;ט באהבת ה' ואהבת ישראל ולגלות את דרך חסידות חב&quot;ד (חכמה –בינה – דעת), כי צריכים לאהוב יהודי מפני שהוא יהודי.<br /> <br /> יחד עם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] נסע בשנת ה'תקל&quot;ד לפגוש את הגר&quot;א מווילנה, אך הגר&quot;א לא קיבלם. <br /> <br /> ==בעל התניא והשולחן ערוך==<br /> <br /> בעקבות תפוצת ספריו של אדמו&quot;ר הזקן ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך (הרב)|שולחן ערוך]], &quot;נדבק&quot; לאדמו&quot;ר הזקן הכינוי &quot;בעל התניא והשולחן ערוך&quot;. [[הרבי מלך המשיח]]&lt;ref&gt;[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] ה'תש&quot;א מעמ' 142. [[ליקוטי שיחות]] כרך ל&quot;א עמ' 271, 284 ועוד&lt;/ref&gt;. מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסוימת הסביר את מהותו: &quot;בעל התניא&quot; - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו&quot;בעל השולחן ערוך&quot; - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה&quot;תניא&quot; הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].<br /> <br /> ==נשיא חסידות חב&quot;ד==<br /> רבינו הזקן, למרות היותו מורם מעם כבר בקטנותו, מנהיג ומוביל, לא קיבל את נזר המנהיגות באופן רשמי, אלא בתהליך הדרגתי שנמשך חמש עשרה שנים. <br /> <br /> בי”ח כסלו תקל”ג. המגיד ממזריטש מבקש מתלמידו אדמו&quot;ר הזקן לעשות ככל יכולתו כדי למנות את בנו רבי [[אברהם המלאך]] לממלא מקומו, ואם לא ירצה בכך, אזי ימנו את רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]].<br /> <br /> למחרת, [[י&quot;ט כסלו תקל&quot;ג]], הסתלק הרב המגיד לגנזי מרומים. אדמו”ר הזקן, כמו רבים מתלמידי המגיד, מסר כתב התקשרות לבנו רבי אברהם המלאך ימים ספורים לאחר ההסתלקות. <br /> <br /> לאחר הסתלקות הרב המגיד, התפזרו תלמידיו הגדולים כבירי הרוח בארצות שונות, שם הפיצו את תורת החסידות. בעוד שרבי אברהם “המלאך” התגורר במדינת וואהלין, הרי שרבי מענדל’י מויטבסק התגורר ברוסיה ושם הפיץ את תורת החסידות בסיוע תלמידיו הגדולים. <br /> <br /> באותם שנים בערה במלוא עוזה המלחמה הגדולה עם המתנגדים, ולשם כך היה דרוש איש אשר רוח בו שידע לעמוד מול המתנגדים. באסיפה שנערכה באותה תקופה בראשות רבי אברהם המלאך, הוחלט למנות וועד הנהגה בראשו יעמוד מסדר כללי, אשר לו יהיה הכח והרשות לתת פקודות לכל המרכזים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. לתפקיד ה’מסדר כללי’ נבחר אדמו”ר הזקן, שאכן מאז במשך שלוש שנים היה טרוד בנסיעותיו בין תלמידי המגיד לחזקם ולעודדם. <br /> <br /> בתום שלוש השנים נסע רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש עם שלוש מאות איש עמו. זמן קצר קודם לכן ייסד אדמו”ר הזקן מרכז תורה בליאזני, הלא הם [[חדרים (תקופת אדמו&quot;ר הזקן)|ה'חדרים']]. ל’חדרים’ אלה התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור, שישבו ושקדו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו”ר הזקן. <br /> <br /> שנה זו, [[תקל&quot;ו]] (1776), היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב&quot;די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והכל ידעו, כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש – הזרם ה[[חב&quot;ד]]י.<br /> <br /> זמן רב היה אדמו”ר הזקן נתון בהתלבטות אם להצטרף אל רבי מענדל’י מויטבסק בנסיעתו לארץ הקודש. בתחילה חשב שלא לנסוע, ואף נימק זאת במכתבו לרבי ישראל מפולוצק: “...הסיבה העיקרית היא כי על מי אוכל לעזוב את אנ”ש אחינו בני ישראל...”. בהמשך המכתב הוא מזכיר את דברי המגיד על כך ש[[הבעל שם טוב]] לא עלה בידו לעלות לארץ הקודש: “יש נשמות שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ” (אגרות קודש אדמוה”ז ח”א עמוד רב). <br /> <br /> רבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, בשעה שאדמו&quot;ר הזקן החליט בכל זאת להצטרף אליו. הוא לקח את תלמידיו ונסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל’י, והודיעו כי הוא מבקש להצטרף עמו לנסיעה. רבי מענדל’י וגדולי תלמידיו, חבריו של אדה”ז, שכנעו אותו נמרצות שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. <br /> <br /> לא קלה היתה החלטתו של אדמו”ר הזקן. אף מורו ורבו המגיד התגלה אליו בחלום והורה לו להישאר. שעות ארוכות מדי יום, במשך שבוע שלם, הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו. בתום אותו שבוע גורלי החליט אדמו”ר הזקן להישאר ברוסיה. <br /> <br /> רבינו הזקן נשאר במוהילוב, בעוד שאר אהוביו ממשיכים בדרכם לארץ הקודש. רק בתחילת חודש אלול של אותה שנה עזב אדמו”ר הזקן את מוהילוב בדרכו חזרה אל קהילת הקודש שבליאזנא, לאחר שראשי הקהילה, אנשים פשוטים אך יראי אלוקים ומחבבי בני תורה, קיבלו על עצמם להחזיק ולכלכל את אדמו”ר הזקן, שלושת אחיו ומשפחותיהם יחד עם כל האברכים ותלמידי החדרים. כמו כן קיבלו על עצמם לארח בסבר פנים יפות את החסידים האורחים שהגיעו מכל קצוי רוסיה וליטא מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו, להסתופף בצילא דמהימנותא. <br /> <br /> חודשים מספר ארכה הדרך חזרה לליאזנא, ובעיצומו של חודש שבט תקל”ח הגיע צלחה בחזרה לליאזנא. <br /> <br /> בתחילה הנהיג רבי מענדל’י מויטבסק את הנהגת החסידים מארץ הקודש על ידי מכתבים ושד”רים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. <br /> <br /> באותם ימים רבינו הזקן כבר היה מנהיג נכבד בעמיו, ואלפי חסידים הסתופפו בצילו. למרות כל זאת, השתוקקותם לדמות של ‘[[רבי]]’ שיהיה לידם בגשמיות, אשר יבוא ויצא לפניהם - הלכה והתעצמה. הם לא הסתירו שאיפה זו מרבי מענדל’י. הוא הורה להם כי למרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ”הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים . . שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים”, “גדולי העצה מפורסמים בתורה וביראת ה’ הנמצאים עמהם במקומות מושבותם”. <br /> <br /> צדיקים אלה עליהם התכוון רבי מענדל’י, היו רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד”ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, “וכבוד הרב מו”ה שניאור זלמן (אדמו&quot;ר הזקן) ד’ ישמרם ויה’ שמם לעולם. והחוט המשולש וכו’. אשר בע”ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת”. <br /> <br /> בכך נתן רבי מענדל’י הרשאה לאנ”ש ברייסין להשען על האילנות הגדולים והמפורסמים במדינת רייסין, לשאול בעצם ולהקשיב לדעתם. <br /> <br /> מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מענדל’י הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה’ ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. <br /> <br /> לימים חש רבי מנחם מענדל כי למרות התאמצותו ויגיעתו לנהל את עדת החסידים מרחוק על ידי המכתבים, הרי שיש מחסידיו שהחלו לשוטט במקומות אחרים כדי לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מפולין את ‘החוזה’ מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה. <br /> <br /> כשהבין רבי מענדל’י שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט לעשות מעשה. <br /> <br /> בשנת תקמ”ו הוא משגר אגרת מיוחדת לחברו-תלמידו אדמו&quot;ר הזקן, אותה הוא פותח בשבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: <br /> <br /> “אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה”ה כבוד אהובנו ידיד ה’ וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק”ש מוהר”ר שניאור זלמן נ”י”. <br /> <br /> באגרת זו מורה רבי מענדל’י לחברו-תלמידו הדגול, רבי שניאור זלמן, כי הגיע הזמן שיקבל על עצמו את עול הנהגת החסידים בחוץ לארץ כ’[[רבי]]’ ו’נשיא’ לכל דבר ועניין. בקשתו זו של רבי מענדל’י הגיעה בהפצרה ודרישה גם יחד: <br /> <br /> “ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה’ לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה’ אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה’ ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה’”. <br /> <br /> רבי מענדל’י מבקש במפגיע כי לא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו להיות רועה לעדת החסידים כי “רועה נתנו ה’”. הצדיק השוהה בטבריה אף מוסיף ומבטיחו נאמנה בברכת הצלחה “לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו’”. <br /> <br /> רבי מענדל’י אף מתווה לפניו דרכי הנהגה על פיהם ינהיג את עדת החסידים: <br /> <br /> “ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא היתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאד מטומאת הגוים”. <br /> <br /> באותם ימים רבינו הזקן כבר היה מנהיג נכבד בעמיו, כאשר אלפי חסידים הסתופפו בצילו, וב’חדרים’ שלו היו מאות תלמידים גאונים, קדושים ובעלי תריסין, שכל אחד מהם היווה ברכה בפני עצמה. <br /> <br /> למרות זאת רבינו הזקן לא שש לקבל על עצמו את התואר ‘רבי’ ו’נשיא’ עם כל העול הכרוך בזה. ביום ראשון “לסדר ‘ונחנו מה’ שנת תקמ”ח” משיב רבי שניאור זלמן במכתב שנכתב מעומק לבו הטהור: <br /> <br /> “ישא ברכה מאת ה’. העולה להר ה’ והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו”ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו’ וכו’ מורינו ורבינו הרב ר’ מנחם מענדיל שיחי’ נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו. <br /> <br /> “הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ”ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי. <br /> <br /> “אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה”ו ואיש על דגל”ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי”ם י”נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ואבה ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם”. <br /> <br /> מכתב זה נכתב כארבעה חדשים לפני הסתלקותו של רבי מענדל’י. <br /> <br /> רבינו הזקן חושש לקבל על עצמו את העול, אך למרות זאת הוא מסכים - לא לפני שהוא מבקש ומפציר בצדיק כי יעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות.<br /> <br /> רבי מענדל’י מצידו לא שקט על שמריו, ובמכתבים נוספים עודד את חסידיו ברוסיה לקבל על עצמם את עול הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ”ח, זמן קצר לפני הסתלקותו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר אל רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה: <br /> <br /> “..כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים .. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד’, ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד’ היקר בעיניו”. <br /> <br /> בעקבות זאת חסידי רוסיה קיבלו על עצמם את נשיאותו של רבינו הזקן שזה מכבר החל אורו להתפשט ולהאיר מליאזנא לכל היהודים ברוסיה “ואור החסידות התחיל להאיר במדינתנו ביתר שאת ויתר עז”. <br /> <br /> חמש-עשרה שנה לאחר הסתלקות הרב המגיד, קיבל אדמו”ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם של החסידים בכל המובנים. <br /> <br /> ==מאסריו==<br /> [[תמונה:מבצר מאסר אדמוהז.jpg|left|thumb|450px|המבצר בפטרבורג בו ישב אדמו&quot;ר הזקן במאסר]]<br /> :::'''לערך המלא: [[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן]]'''. <br /> [[חסידות חב&quot;ד]] הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של המתנגדים-מזה ושל המשכילים-מזה. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ&quot;ט]] (1799) אף נאסר על-ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של ה[[מתנגד]]ים והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר ב[[פטרבורג]], כאשר עונש מוות, המיועד למורדים במלכות, מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול, ב[[יום שלישי]] [[י&quot;ט כסלו תקנ&quot;ט]] לפנות ערב, כאשר קרא בתהילים את הפסוק &quot;פדה בשלום נפשי&quot;. יום צאתו לחירות, י&quot;ט בכסלו, הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב&quot;ד והקרובים אליהם.<br /> <br /> במאסר השני בשנת [[תקס&quot;א]] לא ישב במאסר כבד כבראשונה, אך המלשינות הייתה כבדה יותר ויצא לחירות בנר שלישי או חמישי של [[חנוכה]].<br /> <br /> ==ספרו העיקרי - התניא==<br /> :::'''לערך המלא: [[ספר התניא]]'''.<br /> במשך עשרים שנה משנת [[תקל&quot;ה]] (1775) כתב אדמו&quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב&quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ&quot;ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה. <br /> <br /> מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &quot;כפרני&quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו. <br /> <br /> בשנת [[תקנ&quot;ז]] (1797) שלח אדמו&quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר' [[זושא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&quot;ר הזקן ב-כ' כסלו [[תקנ&quot;ז]]. <br /> <br /> בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל. <br /> <br /> בספר זה מצויים יסודותיה של תורת חב&quot;ד ופנימיות התורה. הספר מבאר בהרחבה את מבנה נפש האדם ואת מערך הכוחות הפועל בקרבו; הוא חודר לעומקן של בעיות פילוסופיות מקיפות, כמו היחס בין הבורא לעולם, בריאת [[יש מאין]], [[אחדות ה']], מטרת התורה והמצוות וכדומה, והוא סולל לפני האדם דרך בטוחה וקלה להגיע לדרגות נעלות ולעבוד את ה' כראוי.<br /> <br /> ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש&quot;ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&quot;ה על עולמו. הבעש&quot;ט חידש שההשגחה של הקב&quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו&quot;ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעש&quot;ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל. <br /> <br /> השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&quot;א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין &quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&quot;. <br /> <br /> כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב&quot;ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&quot;ט &quot;[[יפוצו מעינותיך חוצה]]&quot;.<br /> <br /> ==בליאדי==<br /> בעיירה [[ליאדי]] התיישב אדמו&quot;ר הזקן ב[[י&quot;ד מנחם אב תקס&quot;א]].<br /> <br /> מאז בואו של אדמו&quot;ר הזקן לליאדי התווספו לעדת החסידים עשרות אלפי חסידים.<br /> <br /> לאחר מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן ביקשו השלטונות שאדמו&quot;ר הזקן יקבע את מקומו בעיר פטרבורג. הדבר גרם צער רב לחסידים. באותה עת היה בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי. כשראה את אדמו&quot;ר הזקן התפעל ממנו ורצה לפגוש אותו. אחד מהחסידים סיפר לנסיך את גדולת אדמו&quot;ר הזקן ואיך שרבבות אנשים מכבדים אותו, ובתוך כך סיפר לו על הצער הגדול שיש לחסידים מזה שהשלטונות רוצים שאדמו&quot;ר הזקן ישאר לגור בפטרבורג.<br /> <br /> כשפגש הנסיך את אדמו&quot;ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו&quot;ר הזקן הסכים והתיישב בעיירה ליאדי.<br /> <br /> הנסיך ציווה לבנות בית עבור אדמו&quot;ר הזקן וחסידיו, וב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, הגיע אדמו&quot;ר הזקן בלווית חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. <br /> <br /> כל ימי שבתו של אדמו&quot;ר הזקן בליאדי היו ימים של קורת רוח. עבודתו בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ואוקראינה. גם מה[[מתנגד|מתנגדים]] הונח לו ויכול היה לעבוד את עבדותו ללא הגבלה.<br /> <br /> ==מלחמת צרפת רוסיה==<br /> מיד בפרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה כ&quot;ק רבינו הזקן את דעתו בפני החסידים, שבמידה ונפוליאון יינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח&quot;ל. אשר על כן עשה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י&quot;ד תמוז שנת תקע&quot;ב (1812 למניינם) – שלח כ&quot;ק רבינו הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרה&quot;ח ר' [[משה מיזליש]]).<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. כ&quot;ק רבינו הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; &quot;ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא&quot;.<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה כ&quot;ק רבינו הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, כ&quot;ט מנחם-אב, ער&quot;ח אלול שנת תקע&quot;ב. כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ביחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהיתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.<br /> <br /> בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם כ&quot;ק רבינו הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, גם את מיטותיהם ושולחנותיהם. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים שני נעלי-בית בלויים, וכ&quot;ק רבינו הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.<br /> <br /> זמן קצר לאחר עזיבתו של כ&quot;ק רבינו הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו כשהוא מלווה באנשי חייל, הוא מיהר אל מקום ביתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של כ&quot;ק רבינו הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מכ&quot;ק רבינו הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.<br /> <br /> במשך מאה וארבעים יום היו כ&quot;ק רבינו הזקן וביחד עימו שלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך הקשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של כ&quot;ק רבינו הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון היחל לנחול מפלות, וכפי שכותב כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי, וזה לשונו: &quot;ובי&quot;ט כסלו שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר...&quot; <br /> <br /> כאשר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב&quot;ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי בנו וממשיך דרכו.<br /> <br /> == הסתלקותו ==<br /> ביום שישי י&quot;ב טבת הגיעו לכפר פייענא, אך מרוב חלישות ומצערו הרב על שעוללו חיילי נפוליון ליהודים, נפטר בליל מוצאי שבת פרשת שמות [[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]]. משם הובא לקבורה בעיר [[האדיטש]].<br /> <br /> על תפלת ערבית קודם פטירתו של אדמו&quot;ר הזקן סיפרו בניו שהייתה &quot;בדעה צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה&quot;. <br /> <br /> === דיבורים אחרונים ===<br /> ב'ספר השיחות תרצ&quot;ט' עמוד 338 נדפס סיפורו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], על דברים שאמר אדמו&quot;ר הזקן &quot;במוצאי שבת קודש האחרון לפני הסתלקותו:<br /> <br /> &quot;דער וואס וועט זיך האלטן אן מיין קליאמקע וועל איך אים טאן א טובה (=זה שיאחז ב&quot;ידית&quot; שלי אעשה לו טובה) בעלמא דין ובעלמא דאתי&quot;.<br /> ובהמשך מביא ש&quot;יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ומפורט פירוש אחד&quot;.<br /> <br /> ב[[התוועדות]] כ&quot;ד טבת [[תרנ&quot;ז]] הזכיר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] פתגם זה באומרו: &quot;דער וואס האלט זיך אן דעם רבי'נס קליאמקע היט אים דער רבי [=שומר עליו הרבי] אין גשמיות און אין רוחניות&quot; ('אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כרך ד ע' רמא). <br /> <br /> בספר 'לקוטי ספורים' מובא סיפור בשם ה[[משפיע]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]:<br /> ידוע שכ&quot;ק אדמוה&quot;ז . . נסתלק במוצשב&quot;ק (כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג) קודם הסתלקותו אמר לנכדו הרה&quot;ק הרמ&quot;מ בעל צ&quot;צ זצ&quot;ל בזה&quot;ל: מענדל פרעג! (=שאל!) והוא לא הרגיש מה היתה כוונתו מה שישאל ממנו. ואח&quot;כ אמר שכוונתו היתה שאצל בנו הרה&quot;ק ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק|ברוך שלום]] זצ&quot;ל חסרו לו פס ידו הימנית והאצבעות מלידה, והיתה אח&quot;כ שאלה גדולה לענין הנחת תפילין על איזה יד יניח (עי' שו&quot;ת צ&quot;צ חלק או&quot;ח סי' ה' ו' זיי&quot;ן), ואמר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצ&quot;צ שכוונתו היתה שישאל על זה.<br /> <br /> ברשימה אחרת של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, הוזכרו דברים שאמר אדמו&quot;ר הזקן לנכדו קודם הסתלקותו. דברים אלו שמע מאביו, אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב.<br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מספר שרבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק}|ברוך שלום]], בן אדמו&quot;ר הצמח צדק סיפר: . . ששמעתי מכ&quot;ק אאזמו&quot;ר הזקן במוצאי שבת האחרון בגופו הקדוש בעולם זה שאמר לכ&quot;ק דודי הר' נחום, ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללי', יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן הגוף הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות הנשמה בגוף, ומזה הוא התרגשותי.<br /> <br /> === הסתלקותו מיד לאחר הבדלה ===<br /> באגרת שכתב אדמו&quot;ר האמצעי אחר הסתלקות אביו, בחורף תקע&quot;ג, הוא כותב - לפי העתקה חלקית שנדפסה ב'אגרות-קודש' ע' רלד:<br /> הנה וודאי הגיע אליהם השמועה . . אוי לנו כי נפלה עטרת ראשינו . . רוח אפינו משיח ה' . . וביום הגיע השמועה הרעה הזאת אלי לכאן קרימענצוק, כי לא זכיתי להיות בשעת הסתלקותו, נפלתי לארץ . . וגם אחי ידידי ר' חיים אברהם לא הי' בשעת הסתלקותו כי הי' מוטל על ערש דוי באותו יום, כי נסתלק נר האלקי' ביום שב&quot;ק פ' שמות מיד אחר הבדלה ונקבר . . וע&quot;כ לא ידענו שום צואה מאיתו לא בדברים ולא בכתב.<br /> <br /> מכאן שאדמו&quot;ר הזקן הסתלק מיד אחר הבדלה.<br /> <br /> === חדר ההסתלקות ===<br /> ברשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה - מסופר בשמו של ה[[שד&quot;ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]:<br /> רבנו ציוה לפני הסתלקותו (בכפר פיענא) שהחדר בו תהיה הסתלקותו ישאר סגור, ורק החפץ להתפלל יורשה להכנס אליו, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים הקלים ביהדותם - שישתדל בעה&quot;ב להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעה&quot;ב (הגוי).<br /> <br /> יש לציין כי סגירת החדר מוזכרת במקור קדום יותר, בספר 'שבחי הרב', אך שם לא צויין שהיה זה בציוויו של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> === קבורתו ===<br /> [[תמונה:אוהל אדמוהז.jpg|left|thumb|250px|אוהל אדמו&quot;ר הזקן המשופץ בהאדיטש]]<br /> ארועי כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג לא תמו, עד למחרת, יום ראשון, שאז הובל רבינו הזקן לקבורה בעיר האדיטש. על-כך סיפר כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ - להלן בתרגום מהנדפס ב'ספר השיחות קיץ ה'ש&quot;ת' ע' 96:<br /> כ&quot;ק אאזמו&quot;ר הרה&quot;ק צמח צדק וכ&quot;ק הרה&quot;ח ר' [[נחום (בן אדמו&quot;ר האמצעי)]] היו בכפר פיענא עם אדמו&quot;ר הזקן אחרי הסתלקותו. <br /> <br /> ביום ראשון כ&quot;ד טבת הם נסעו אחרי העגלה בה הונח ארון הקודש של אדמו&quot;ר הזקן. עניני הפלא שארעו בעת נסיעת ארון הקודש רשומים אצלי מ&quot;רשימת נפלאות רבינו&quot;, אותה רשם הרבי הצמח-צדק במשך קרוב לשבעים שנה...&quot;<br /> <br /> אותם ארועים מפליאים לא נתפרשו ע&quot;י אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. הרב פרלוב מספר בספרו מה ששמע: ...והי' זה בימות החורף (כ&quot;ד טבת) ששם השלג אז הרבה ועמוק מאד, ולקחו אותו בעגלה שקורין שליטן שבעגלה עם אופנים (רעדער) אי-אפשר לנסוע אז, וליוו אותו כ&quot;ק הצ&quot;צ זצ&quot;ל וגיסו ר' נחום זצ&quot;ל בנו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי זצ&quot;ל ובדרך המה ראו פלאות עד אין שיעור, שכמה פעמים ראו איך שהשליטן מתהפך מחמת ההרים ממש של שלג קפוא אבל לא נתהפך אף פעם, ופעם א' עמד השליטן והמה ראו שהרבי זצ&quot;ל כמו הגביה את-עצמו ושוכב באויר, המה נתפחדו מאד והביטו תחת השליטן וראו שחזיר נכנס תחתיו וגירשו אותו ושכב רבינו זצ&quot;ל על מקומו כמקודם.<br /> <br /> === נוסח המצבה ===<br /> מסופר שאחר הקבורה קבע אדמו&quot;ר הצמח-צדק את דירתו בהאדיטש, ומסתבר להניח שהוא - ביחד עם חותנו אדמו&quot;ר האמצעי - היו אלו שקבעו את הנוסח הנחרת על מצבת רבנו: נוסח זה נעתק מן המצבה המקורית ע&quot;י מר יוסף ליב שניאורסאהן, ונדפס לראשונה בספר 'הרב מלאדי' ע' 165 (המצבות הקבועות כיום על קיר האהל הן מאוחרות, ונעשו לפי העתקה זו). <br /> <br /> בעניין זה יש לציין שלמרות שמופיע בכמה מקומות ('לקוטי שיחות' כרך טז ע' 4-33) שהתסלקות אדמו&quot;ר הזקן הייתה במוצאי שבת, הרי שבנוסח המצבה נרשם שהיתה: &quot;ביום ראשון בשבת&quot; - וכך גם בנוסח הנחרת על המצבה המחודשת של אדמו&quot;ר מהורש&quot;ב, שהיה למראה עיני כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ולא ב&quot;מוצאי שבת קודש&quot;.<br /> <br /> == ציור דמותו ==<br /> :::'''לערך המלא ראה: [[ציור אדמו&quot;ר הזקן]]'''<br /> [[ציור אדמו&quot;ר הזקן|ציור תואר אדמו&quot;ר הזקן]], צויר בעת מאסרו הראשון בשנת [[תקנ&quot;ט]]. בשנת תרכ&quot;ב סיפר [[חסיד]] כי שמע את [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] אומר לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] בזו הלשון: &quot;הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים&quot;. אותו חסיד גם העיד ש&quot;כעבור כשתי שנים או שלש&quot;, [[תרכ&quot;ד]]-[[תרכ&quot;ה]], כבר נשמע בין החסידים, אשר אחד האדונים הגבוהים ב[[פטרבורג]] צייר את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן בעת אשר ישב בבית האסורים&quot;.<br /> <br /> עדיין אינו ברור, האם התמונה המקורית צויירה בצבעים, או שמא בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים. <br /> <br /> הפריט הקדום ביותר הנשמר כיום מהציור המקורי הוא טופס מן ההדפסה הראשונית של התמונה, בפורמט גדול, שנעשתה ע&quot;י ר' שמריה שניאורסאהן. טופס כזה מוצג כעת לפני המבקרים בתערוכת [[ספריית ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> <br /> אדמו&quot;ר הזקן חיבר [[עשרת הניגונים|עשרה ניגונים]] והם:<br /> *[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]<br /> *[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]<br /> *[[ארבע בבות (ניגון)|ארבע בבות]]<br /> *[[בני היכלא (ניגון)|בני היכלא]]<br /> *[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]<br /> *[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]<br /> *[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]<br /> *[[ניגון דבקות שבת (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]<br /> *[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]<br /> *[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''אביו:''' [[ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|רבי ברוך]]<br /> '''אמו:''' [[רבקה (אם אדמו&quot;ר הזקן)| הרבנית רבקה]]<br /> '''רעייתו:''' [[הרבנית סטערנא]]<br /> <br /> '''בניו:''' <br /> *[[אדמו&quot;ר האמצעי|רבי דובער]].<br /> *[[חיים אברהם (בן אדמו&quot;ר הזקן)|רבי חיים אברהם]].<br /> *[[משה (בן אדמו&quot;ר הזקן)|רבי משה]].<br /> <br /> '''בנותיו:'''<br /> *[[פרידא (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית פרידא]].<br /> *[[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]].<br /> *[[רחל (בת אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית רחל]].<br /> <br /> '''אחיו:'''<br /> *[[יהודה לייב (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי יהודה לייב]]<br /> *[[מרדכי (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי מרדכי]]<br /> *[[משה (אח אדמו&quot;ר הזקן)|רבי משה]]<br /> <br /> '''אחותו:'''<br /> *[[שרה (אחות אדמו&quot;ר הזקן)|הרבנית שרה]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן|ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הזקן|ניגוני אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[בית רבי]]<br /> * [[תולדות אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> * במוסף [[התמים]] של [[שבועון בית משיח]], פורסמה סדרה אודות תלמידיו הגדולים.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> <br /> * [http://chabadlibrarybooks.com/16093 הספר באתר חב&quot;ד-לייבורי]<br /> <br /> ==מקורות==<br /> &lt;references/&gt;<br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=[[מגיד ממעזריטש]]|הבא=[[אדמו&quot;ר האמצעי]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|3]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=40358 2009-11-21T23:04:03Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>[[תמונה:בעל_שם_טוב.jpg|left|thumb|250px|מתפללים על ציון הבעל שם טוב]]<br /> [[תמונה:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|left|thumb|450px|בית הכנסת של הבעש&quot;ט במז'יבוז']]<br /> <br /> '''רבי ישראל בעל שם טוב''' נולד ב[[ח&quot;י אלול נח&quot;ת]] לאביו - רבי אליעזר ואמו שרה, בעיר אוקופ שליד קמיניץ הפודולית (עיר ששכנה על גבול פולין-תורכיה). הוא היה בן יחיד להוריו, שנפטרו עליו בילדותו.<br /> <br /> נודע בכינויו הבעש&quot;ט (=הבעל שם טוב) או ריב&quot;ש (=רבי ישראל בעל שם).<br /> <br /> ביום רביעי א' של [[חג השבועות]] [[תק&quot;כ]] נסתלק הבעש&quot;ט לבית עולמו. <br /> <br /> ==שנות ילדות==<br /> <br /> רבי ישראל בא בבריתו של אאע&quot;ה ב[[כ&quot;ה אלול]] [[נח&quot;ת]] הוא יום בריאת העולם - (עפ&quot;י רבי אליעזר בן הורקנוס מגדולי התנאים בתקופת חורבן [[בית המקדש]] השני). <br /> <br /> טרם הלך לעולמו אביו, רבי אליעזר, השאיר בידיו צוואה &quot;אל תפחד מאף אחד, רק מה' אחד&quot;.<br /> <br /> בשנות ילדותו הרבה הבעל שם טוב להתבודד ביערות, באמרו כי שם אין אנשים רעים וגאוותנים, ומורגשת הקדושה האלוקית האופפת את העצים ובעלי החיים.<br /> <br /> כנער, מצא הבעש&quot;ט את פרנסתו ממשרות שונות: תחילה שימש כעוזר למלמד הילדים. הוא היה מוליך ומביא את הילדים ל'חדר' ולבית המדרש. תלמידו, [[המגיד ממזריטש]] התבטא ואמר, כי הלואי שהיו מנשקים את ספר התורה באותה אהבה שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה&quot;חדר&quot; כשהיה עוזר למלמד.<br /> <br /> לאחר מכן נעשה לשומר בית המדרש, והיה עובד את עבודתו בשעה שהיו הכל ישנים.<br /> <br /> בהיותו בן י&quot;ד הובאו לידיו כתבים של המקובל הנודע [[רבי אדם בעל שם]]. כתוצאה מלימוד בכתבים אלה הפך הנער לבעל ידע רב בקבלה. הוא התקדש והיטהר על ידי טבילות, וקיים מצוות בדבקות. <br /> <br /> ב[[ח&quot;י אלול תפ&quot;ד]] בא הנביא אחיה השילוני והחל ללמדו תורה. לימים, כינה אותו הבעש&quot;ט בכינוי &quot;מורי ורבי הידוע&quot;.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> הבעל שם טוב עזב את אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד החדרים, ובעקבות שנפגש עם [[רבי אפרים מברודי]], מנכבדי העיר ואביו של הרב המפורסם רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] - נעשה לחתנו.<br /> <br /> אלא שרבי ישראל, ביקש להשאיר את ענין האירוסין בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעש&quot;ט לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו: לבוש היה כאיכר, עטוף בגדים גסים כ&quot;אחד הריקים&quot;. נסיונותיו של רבי אברהם גרשון להפטר מן ה&quot;איכר הגס&quot; עלו בתוהו והוא מיהר, לפחות, להרחיק אותו מסביבתו. <br /> <br /> הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו בהתבודדות עם קונו ביערות ובשדות. בהמשך עברו לאחד הכפרים. בשנת ת&quot;ץ עבר הבעש&quot;ט לטלוסט שבגליציה והיה שוב למלמד, וגם שם חי בדחקות רבה .<br /> <br /> ==התגלותו==<br /> ביום [[ח&quot;י אלול תצ&quot;ד]], בהיותו בן ל&quot;ו נצטוה הבעש&quot;ט על ידי אחיה השילוני להתגלות בעולם. הוא נתכנה בתואר &quot;בעל שם&quot; שהיה נפוץ בדורות אלה, ופרסומו הראשון היה בעיר טלוסט. <br /> <br /> עיקר פעילותו במסעות ונדודים בתחילת התגלותו היה בשלושה ענינים: פדיון שבויים, חיזוק התורה ויראת שמיים, התגלות פנימיות התורה.<br /> <br /> במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב ואחרות שבווהלין. נוהג היה בנסיעותיו לרפא חולים - גם על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. בראשית התגלותו היה לבעש&quot;ט סופר מיוחד - רבי אלכסנדר זיסקינד, שהיה כותב את קמיעותיו, אולם משרבו הבאים, נתקבל עוזר נוסף - רבי צבי סופר, שפרשיותיו היו ליקרות ערך ביותר. לאחר מכן נשאר רבי צבי לסופרו היחיד. <br /> <br /> משנתרבו הדבקים בו, עבר הריב&quot;ש, שנתפרסם כבר כ&quot;בעל שם טוב&quot;, לעיר [[מז'יבוז']]. כאן החלו להתרכז מסביבו אלפים ובתוכם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים.<br /> <br /> הבעש&quot;ט היה לומד עם תלמידיו שיעור בגמרא. אופן הלימוד היה מתוך חריפות וגאונות גדולה, ולמדו את הרמב&quot;ם, הרי&quot;ף הרא&quot;ש ושאר מפרשים מה&quot;ראשונים&quot; שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעש&quot;ט היה מתרגם את המילים ל[[אידיש]].<br /> <br /> בשנים אלה עמד הבעש&quot;ט לעלות לארץ ישראל, שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתו, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועל.<br /> <br /> ==עליית הנשמה==<br /> ב[[ראש השנה]] שנת [[תק&quot;ז]] עשה הבעל שם טוב עליית נשמה בה הוא פגש את [[מלך המשיח]]. לשאלו את המשיח &quot;אימתי קאתי מר&quot; (= מתי בא אדון?) ענה המשיח לבעל שם טוב: &quot;לכשיפוצו מעיינותיך חוצה&quot;, כשכוונתו על מעיינות תורת החסידות, אותה גילה הבעל שם טוב.<br /> <br /> ==שבחי הבעש&quot;ט==<br /> אין שבח שלא נשתבח בו הבעש&quot;ט. אין גבול ליכולתו ואין מעצור לכחו הרב בעליונים ובתחתונים. [[המגיד ממזריטש]] מעיד עליו ש&quot;ידע בכל חודש ניסן איזה ממונים ממונים על העולם בכדי לדעת איך להתנהג עמם ועל ידם&quot; ו&quot;הוא ידע שיחת עופות ושיחות דקלים&quot;{{דרוש מקור}}. <br /> <br /> העיד רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]], שהכיר את הבעש&quot;ט בימי ילדותו: &quot;היה היה דבר ה' בידי הבעל השם טוב ויגזור אומר ויקם. אחד היה, ומהקדמונים לא קם כמוהו - אחריו לעפר מי יקום&quot;. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר, שהבעש&quot;ט חיבב ביותר את היהודים הפשוטים. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אמר, שהבעל שם טוב היה מסודר מאוד. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר שאין לשער את האהבת ישראל של הבעל שם טוב.<br /> <br /> ==תורתו==<br /> תורתו של הבעש&quot;ט לא נרשמה על ידו. דברי התורה מובאים בשמו בספרי תלמידיו. אפילו צוואתו המפורסמת שנדפסה בשם [[צוואת הריב&quot;ש]]&quot; לא נכתבה על ידו, אלא על ידי תלמידו - רבי ישעיה מיאנוב. התוכן בספר זה אמיתי, אולם אין זו לשון הבעש&quot;ט. עיקר תורתו של הבעש&quot;ט ודעותיו הובאו בספרי תלמידו המובהק - רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, אולם גם בספרי תלמידיו האחרים ונכדיו. לאחר מכן, רוכזו התורות שבספרים אלה לספר אחד: &quot;[[כתר שם טוב]]&quot;. בדורות האחרונים כונסו התורות האלה ומוינו לפי נושאים בספר &quot;בעל שם טוב&quot; ב-2 כרכים גדולים.<br /> <br /> בדורות האחרונים התגלו כתבי &quot;[[הגניזה החרסונית]]&quot; ובה כתבי יד רבים של הבעל שם טוב.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> ===תיאור הסתלקותו===<br /> בספר [[שבחי הבעש&quot;ט]] מתואר: בימי הפסח של שנת [[תק&quot;כ]] חלה הבעש&quot;ט בקיבתו. הוא נעשה כחוש וקולו כמעט שלא נשמע.<br /> <br /> בליל חג השבועות התאספו כל בני החבורה. הבעש&quot;ט אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה&quot;חברא קדישא&quot; והורה להם כיצד יתעסקו בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה בביתו. לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי נחמן מהורודנקא, כדי לשפוך תפילה על שלום רבו. אמר הבעש&quot;ט: לחינם הוא מרעיש בתפילה. אם היה יכול להכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל. לאחר מכן שמעוהו מלחש: &quot;אני מוחל לך אותן שתי שעות. אל תענה אותי!&quot;. משבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים &quot;על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון&quot;. אחר נפרד מבני העיר באומרו: &quot;עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד&quot;.<br /> <br /> כוחותיו עזבוהו. הוא ציוה לתלמידיו לומר &quot;ויהי נועם&quot;. משראה את תלמידיו מצטערים, אמר: &quot;אין אני דואג לעצמי. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר&quot;. לאחר מכן שכב וישב כמה פעמים. אחר ציווה לכסותו בסדין וישכב פעם נוספת. הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת &quot;שמונה עשרה&quot; ואחר כך נח מעט. קולו לא נשמע עוד, רק שפתיו נשמעו מרחשות: אל תבואני רגל גאוה! אותה שעה נסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת. תלמידו רבי לייב קעסלער סיפר שראה את יציאת הנשמה &quot;כמו שלהבת מראה תכלת&quot; והעיד &quot;שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה&quot;נשמה היתירה&quot;. <br /> <br /> ב[[ו' סיון תק&quot;כ]] - יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש&quot;ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז'יבוז'.<br /> <br /> ===ביום הרביעי נטלו המאורות===<br /> ביום רביעי כ' בכסלו תקנ&quot;ט, אמר על כך [[אדמו&quot;ר הזקן]], שהיה נכדו הרוחני: &quot;ביום הרביעי נ'''ט'''לו המאורות&quot;, כלומר - שביום הרביעי נלקחו ונסתלקו המאורות.<br /> <br /> ===תאריך הסתלקותו===<br /> בדורות האחרונים התעורר פולמוס בנוגע ליום המדויק בו הסתלק הבעש&quot;ט - האם ביום הראשון של חג השבועות (ו' סיון) או ביום השני של חג השבועות (ז' סיון).<br /> <br /> בספר &quot;[[שמועות וסיפורים]]&quot; מובא הסיפור, כי בשנה אחת בחג השבועות התארח [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ודיברו ביניהם אודות הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר אודות הדעה כי הבעל שם טוב הסתלק בז' סיון.<br /> <br /> ויאמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בפסקנות, כי הבעש&quot;ט הסתלק בו' סיון, ודוד המלך הסתלק בז' סיון.<br /> <br /> וישאל ר' לוי יצחק, אם כן יום הקבורה של הבעש&quot;ט היה ביום טוב, ובקבורתו יכלו להתעסק רק הגויים! והאם אכן ראוי כי בקבורת גופו הקדוש יתעסקו אינם יהודים?!<br /> <br /> ויענהו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, כי גופו הקדוש של הבעש&quot;ט לא היה צריך התעסקות כלל וכלל...<br /> <br /> ואכן, בספר &quot;[[היום יום]]&quot; בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, נכתב: &quot;הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה&quot;ש תק&quot;ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש&quot;.<br /> <br /> ==צאצאיו==<br /> הבעש&quot;ט השאיר אחריו בן אחד - [[רבי צבי]] ואת בתו [[הרבנית אדל]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[תולדות הבעל שם טוב]] בעריכת הרב חנוך גליצנשטיין.<br /> * [[המאירים לארץ]] מאת הרב יצחק אלפסי<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91 תולדותיו בויקיפדיה]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב] מאתר היברובוקס<br /> *‫[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב&quot;ד]]<br /> *[http://www.jnul.huji.ac.il/dl/books/html/bk1268340.htm כתר שם טוב] הספריה הלאומית<br /> * [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.] הרב ד&quot;ר יצחק אלפסי. אתר דעת. <br /> *נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש&quot;ט?], פרק מהספר &quot;סוד הדעת&quot;<br /> * [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב] באתר &quot;BeitChabad&quot;<br /> <br /> <br /> <br /> {{סדרה|הקודם=-|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}}<br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|1]]<br /> [[קטגוריה:חסידות הכללית]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=40357 2009-11-21T22:20:33Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}[[תמונה:הרבי שליטא.jpg|left|thumb|400px|הרבי שליט&quot;א]]{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי מנחם מענדל שניאורסון - נשיא [[דור השביעי]] ו[[מלך המשיח]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}'''רבי מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון)''' המכונה בפי [[חסידי חב&quot;ד]] '''אדמו&quot;ר שליט&quot;א מלך המשיח''' (או '''הרבי מליובאוויטש''' בחוגים אחרים), הינו הנשיא השביעי של [[חסידות חב&quot;ד]] &lt;ref&gt;דור שישי בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שעל שמו הוא נקרא&lt;/ref&gt;. נולד ב[[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] - (18 באפריל 1902) בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולאייב]] לאביו הגאון, החסיד והמקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], ולאמו, [[הרבנית חנה]]. בא בבריתו של [[אברהם אבינו]] בחול המועד פסח ביום הולדתו של אביו ח&quot;י ניסן תרס&quot;ב. לומד בשקידה עצומה בהדרכת אביו המקובל ומצליח כבר בשחר נעוריו לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עומד לימין אביו בדנייפרופטרובסק בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]]. <br /> <br /> את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה השקפת עולמו והיתה למסכת סדורה וברורה. במכתב לנשיא יצחק בן צבי משנת [[תשט&quot;ז]] כותב הרבי &quot;מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות...&quot;.<br /> ==שנות צעירותו==<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ח]] עומד לימין אביו ומסייע לו בין השאר בהנהגת הקהילה, ובאירגון עזרה לפליטי פולין המגיעים בהמוניהם ל[[יקטרינוסלב]] עקב מלחמת העולם הראשונה.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] מבקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]. &lt;ref&gt;[[היום יום]] מהדורת [[תשס&quot;ט]]&lt;/ref&gt; בשנת [[תרפ&quot;ג]] נוסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ד]] - 1924 (למניינם) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של האדמו&quot;ר הקודם כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (רבי יוסף יצחק) נ&quot;ע. ממלא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ומוגדר כ&quot;שר ההשכלה&quot; של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. עומד לימינו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחמתו הקדושה והמפורסמת לתהילה, לשמירת קדשי ישראל ברוסיה הסובייטית, באותה תקופה מועיד אותו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא (ע&quot;פ הוראת אביו - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]).<br /> <br /> בחודש תשרי [[תרפ&quot;ה]] נוסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באותן שנים עד צאתו מרוסיה), ובאותה תקופה נפגש עם הגאון הרב יוסף ראזין מרוגאצ׳וב ומקבל ממנו סמיכה לרבנות, ומכאן ואילך באים הרבה בקשרי מכתבים.<br /> <br /> בחודש חשון [[תרפ&quot;ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אח&quot;כ שהה בלנינגרד.<br /> <br /> כשנאסר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (בסיוון [[תרפ&quot;ז]]), היה הרבי מראשי המתעסקים בפעילות ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> בחודש חשון תרפ&quot;ח עוזב הרבי את גבולות ברית המועצות, ומצטרף ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ששהה בריגא ומשמש כמזכירו האישי.<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ט]] - (1929 למניינם) מפנה אליו חותנו, כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], שואלים בענייני הלכה, קבלה וחסידות ומטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.<br /> <br /> ==נישואין==<br /> [[תמונה:הרבי ברלין.jpg|left|thumb|250px|הרבי, ברלין, מעט אחרי נישואיו]]<br /> <br /> ביום [[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] נשא הרבי לאשה את ביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - [[הרבנית חיה מושקא]]. שמחת החותנה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]].<br /> <br /> מסדר הקידושין בחתונת כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ היה הרבי הריי&quot;צ בעצמו וגם את השבע-ברכות אמר הוא בעצמו בקול רם ונעים במתיקות ודביקות עצומה נפלאה מאד, עד שנשתוממו והתפעלו כל השומעים, וכולם פה אחד אמרו שמיום היותם לא שמעו כזאת. <br /> <br /> כאשר אמר הרבי את הברכות, קרא לפתע אחד החסידים -שזכה לראות את פני כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע -בהתפעלות גדולה: אוי, הרבי (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) הרי מסדר קידושין! <br /> <br /> חסידים שנכחו בחתונה מספרים כי כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הלך משולחן לשולחן כשהוא נושא מגבת על כתיפו כמו מלצר וכך חילק את המשקה ובירך את המסובים. <br /> <br /> אחר הסעודה, בשעה שלוש וחצי לערך, עמדו הקהל והאדמו&quot;רים שהשתתפו בשמחת החתונה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין). <br /> כשישבו האדמו&quot;רים לנוח מעט, לקח הרבי הריי&quot;צ את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חב&quot;ד במהירות. האדמו&quot;רים נפרדו לשלום והלכו לביתם. <br /> <br /> על חתונתו של כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ מסופר, שלפני החופה שאל הרה&quot;ח ר' [[בערל משה שמוטקין]] את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והרבי השיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו...&quot;<br /> <br /> == בברלין ==<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ט]] הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]] התגוררו בברלין בירת גרמניה. באותה תקופה הרבי הריי&quot;צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד. <br /> <br /> בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש [[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]]. <br /> <br /> == בפאריז ==<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|left|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]].]]<br /> בפריז הרבי שקד על לימוד התורה בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון. <br /> <br /> מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;. <br /> <br /> כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|האגרות של הרבי הריי&quot;צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי הרבי הריי&quot;צ העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים. <br /> <br /> בתשרי [[תרצ&quot;ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], ומיד החל לבחון תלמידים, אלא שבגין היותו אזרח רוסיה, לא היו בידו אשרות מתאימות לשהייה בפולין, ומשום כך נאלץ לעזוב את המדינה, וביצוע התפקיד לא יצא לפועל. <br /> <br /> בשנים האחרונות שלפני השואה, רוב ההכנסות של הרבי הריי&quot;צ לעבודת הקודש שניהל, הגיעו מאגודת חב&quot;ד בארצות הברית. משלוחי הכספים עברו, על פי הוראת הריי&quot;צ, דרך הרבי בפריז; כך גם כספים שהועברו בכיוון ההפוך - מהרבי הריי&quot;צ לפעילות בארצות הברית - עברו דרך הרבי. <br /> <br /> מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של הרבי הריי&quot;צ. מאידך, הרבי הריי&quot;צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות הרבי הריי&quot;צ בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br /> <br /> == עזיבת אירופה ==<br /> [[תמונה:בצעירותו.jpg|left|thumb|250px|הרבי בצעירותו]]<br /> על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית. הצעדים המעשיים לכך החלו בחודש כסלו [[ת&quot;ש]], אז הוחלט לסדר מסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה. <br /> <br /> על שמו של יהודי בשם מאיר ב. הארטאן - בעצמו צאצא למשפחה חב&quot;דית שחש מחויבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת בית הרב -נשלח לרבי ולרבנית אישור המעיד על הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית (&quot;אפידייביט&quot;). באישור התמיכה הוזכרה גם העובדה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת החשמל, מקצוע שאמור להקל עליו את ההתבססות בארצות הברית. מצויידים באישור זה, הלכו הרבי והרבנית למשרד הקונסול האמריקאי בפריז והגישו בקשה לקבלת ויזה לארצות הברית. <br /> <br /> העסקנים השתדלו לפעול בכל האמצעים לזירוז האשרות, אולם בשל קשרי המלחמה הרעועים, הידיעות שהגיעו לארצות הברית מאירופה, היו מקוטעות ובלתי ברורות. העסקנים לא הצליחו לדעת האם הקונסול האמריקאי בפריז אישר לחתן הרבי ורעייתו את האשרות. <br /> <br /> ערב כניסת הנאצים לפריז, באביב [[ת&quot;ש]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br /> <br /> === בווישי === <br /> <br /> מספר ימים לפני [[חג השבועות]] ת&quot;ש (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת), הגיעו הרבי והרבנית לתחנת הרכבת בפריז על מנת לצאת מהעיר, אלא שהמונים צבאו על התחנה. רק בגין היות הרבי רשום בצבא, ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. <br /> <br /> הרבי והרבנית הצליחו להגיע לווישי תוך סיכון עצמי גדול. הם הגיעו העירה לפנות ערב של ליל חג השבועות. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר, והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון. <br /> <br /> בכל אותה תקופה עודד את הרבי את היהודים ואמר בפנים שיחות בעניני חסידות. וגם רשמם לעצמו.<br /> <br /> === בניס (ניצה) === <br /> <br /> בשלהי קיץ ת&quot;ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס שבדרום צרפת (במסמכים ומכתבים מהתקופה ההיא, נקראת העיר &quot;ניצה&quot;). <br /> <br /> בניצה התגוררו הרבי והרבנית שמונה (או תשעה) חודשים, עד תחילת קיץ תש&quot;א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם &quot;רושאנבי&quot; שהיה סמוך לתחנת רכבת. גם כאן, הסכנה הייתה גדולה ובאותה תקופה מיעטו לצאת לרחוב. היו ימים שהשלטונות הכריזו עוצר. ואכן, הרבי מיעט באותם ימים לצאת לרחוב מלבד בשבתות, כאשר הלך להתפלל בבית מדרש ששכן בתוך בית מלון גדול שהיה גדוש בפליטים יהודים. <br /> <br /> === קבלת הויזה לארה&quot;ב ===<br /> [[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ, מעט אחרי הגעת הרבי לארה&quot;ב, תש&quot;ב]]<br /> המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית.<br /> ההתעקבות הייתה עקב כך שתחילה הוגשו בקשות לויזה תחת התואר 'מנהיג רוחני', אולם בשל אי-תיאום הדוק, בתיק מסמכים שהוגש אל הקונסול האמריקני בניצה, נכתב על הרבי שהוא מהנדס ואף ידוע כעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים'). עד מהרה התברר כי המכשול הזה הוא אכן רציני, שכן הקונסול עמד על הסתירה והודיע כי מכיון שכך, הוא רואה את הטיפול בנושא כאשרה רגילה ולא כאשרה מיוחדת. מכאן הוא החל להערים קשיים חדשים, זאת למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן. <br /> <br /> בי&quot;ט כסלו תש&quot;א כתב הרבי הריי&quot;צ מברק לרבי כי אגודת חסידי חב&quot;ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות, מה שאמור היה להקל עליו את בקשת הויזה. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי&quot;צ והעסקנים. בקובץ &quot;כ&quot;ח סיון&quot; נכתב על אפשרות לפתרון החידה: &quot;התשובה לשאלה זו עדיין אינה ברורה. בעיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, מצטיירת דמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים&quot;. <br /> <br /> בכ&quot;ו אדר תש&quot;א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל הרבי הריי&quot;צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש&quot;א]] במרסיי. <br /> <br /> מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.<br /> <br /> ===ההפלגה לארצות הברית===<br /> <br /> לאחר קבלת הויזה לארצות הברית, החל הרבי לעסוק בנושא הנסיעה עצמה. התברר כי אפשר יהיה להפליג מהעיר ליסבון שבפורטוגל - מדינה שנותרה בנייטרליותה בכל שנות המלחמה. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה וויזות מעבר. גם בכך היה הרבי הריי&quot;צ מעורב, והוא שיגר מכתבים, לחץ בכמה מקומות, ולבסוף הרבי והרבנית קיבלו את כרטיסי ההפלגה לפורטוגל וכן את ויזות המעבר. <br /> <br /> לאחר שהרבי והרבנית הגיעו צלחה לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, שכן באותם ימים, מעטות היו הספינות האזרחיות שהפליגו לים הגדול. מי שבא לעזרתם היה ר' מרדכי ביסטריצקי ע&quot;ה ועמו חמיו הרה&quot;ח ר' לוי לאגאוויר הי&quot;ד. זה האחרון, וזוגתו רוחמה, היו מחסידי חב&quot;ד ששהו בצרפת וביקשו אף הם להפליג מפורטוגל. חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברה ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו. <br /> <br /> כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק. <br /> <br /> ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל הרבי הריי&quot;צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ&quot;לאגאוויר&quot; ל&quot;שניאורסאהן&quot;. הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מהרבי הריי&quot;צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה). <br /> <br /> ביום [[י&quot;ז סיון תש&quot;א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל. <br /> <br /> מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו הרבי הריי&quot;צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.<br /> <br /> ==הגעתם לארצות הברית==<br /> <br /> ב[[כ&quot;ח סיון תש&quot;א]], בשעת בוקר הטילה &quot;סורפא פינטא&quot; עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים.<br /> <br /> בשדה קיבלה אותם משלחת חסידים ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]].<br /> <br /> כמו כן הורה הרבי הריי&quot;צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו. <br /> <br /> ==שנים ראשונות בארצות הברית==<br /> <br /> מיד עם הגעתו של הרבי לארה&quot;ב נכנס בסוד הנהגתו הקדושה של האדמו&quot;ר הרי&quot;צ ומצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד [[תש&quot;י]] (1950) מתמנה ע&quot;י חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות. <br /> <br /> [[תש&quot;י]] - עוסק במלוא המרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שיסד האדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל רחבי תבל. מייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. לצד המוסדות הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות בקודש. מתחיל לפרסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] להתעוררות וחיזוק כל ישראל. רבים פונים אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו מתחילים לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים השותים בצמא את שיחותיו הקדושות ומעלים אותם על הכתב.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> [[תמונה:שנים_ראשונות.jpg PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתקופת קבלת הנשיאות]]<br /> <br /> מיד עם היוודע דבר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בכל ריכוזי חב”ד ברחבי תבל, החלו חלק מהחסידים לדבר על כך שצריך למנות את [[הרמ&quot;ש]] (הרבי מה”מ) כאדמו”ר ונשיא.<br /> <br /> בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] מכל רחבי העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו החסידים על כתב התקשרות כללי. אולם הרבי לא הסכים לקבל את עול הנשיאות. <br /> <br /> בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים. <br /> <br /> למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ&quot;נ|פ”נים]]. הרבי ראה בזה כשליחות להקריאם על ציון אדמו”ר הריי”צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], הרבי סירב, ולבסוף החל לקבל חסידים ליחידות. הראשון שקיבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]]. בתחילה אכן היו אלו חסידים בודדים, ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים מופלאים. <br /> ביו”ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד הישיש הרב [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו”ר הריי”צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא”ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: “זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת”. <br /> <br /> בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז’ ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה “[[הגהה|הוגה]] על ידי כ”ק שליט&quot;א”, הרבי תיקן זאת וכתב “ע”י הרמ”ש שליט”א”. <br /> <br /> בח”י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי ‘[[לעקח]]’ לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br /> <br /> בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם “יעמוד”, ובלחש “אדוננו מורנו ורבנו”, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק’. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה”מרשות לחתן” בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות “ועתה קום”, פרץ בבכי והכריז בקול רם “יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...” ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב. <br /> <br /> בחודשים כסלו וטבת, רמז הרבי בשיחותיו השונות כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מוחלט. <br /> <br /> בכ”ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב”ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו”ר הריי”צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ”ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי’ שבט תשי”א. <br /> <br /> כאשר נודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. <br /> <br /> שבוע לאחר מכן, ביום ג’ בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב”ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br /> <br /> במוצאי [[י' שבט תשי&quot;א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד הישיש הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא&quot;ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד”ה “[[באתי לגני]]”, בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' שבט]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר]], נאמר וכו’. <br /> <br /> לאחר י’ שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק’ של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו. <br /> <br /> חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: “חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ”ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה”.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תשי&quot;ב]] - [[תש&quot;כ]]==<br /> [[תמונה:5712.JPG|left|thumb|400px|אדמו&quot;ר שליט&quot;א ב[[התוועדות]], [[תשי&quot;ב]]. משמאלו הרב [[מאיר אשכנזי]], רב הקהילה היהודית בסין.]]<br /> '''[[תשי&quot;ב]]''' - 1952. <br /> <br /> *מייסד ארגון &quot;[[צעירי אגודת חב&quot;ד]]&quot; ואגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו. <br /> <br /> *מייסד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה. <br /> <br /> *מייסד אכסניית-נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד. <br /> <br /> *מעורר אודות הנחיצות שצעירים יכשירו את עצמם לקבלת &quot;סמיכה&quot; - לרבנות. <br /> <br /> * מייסד את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. <br /> <br /> * מעורר שתלמידי הישיבה ואברכים ינאמו בדברי חסידות בבתי הכנסת. <br /> <br /> * מכריז שחינוך &quot;תינוקות של בית רבן&quot; זו העצה היחידה לביטול כל הגזרות. <br /> <br /> * מעורר על ההכרח בלימוד ההלכות הצריכות בכל יום.<br /> <br /> <br /> '''[[תשי&quot;ג]]''' - 1953.<br /> <br /> * מיסד אגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.<br /> <br /> * מחדש את המנהג לעשות &quot;[[חלוקת הש&quot;ס]]&quot; בי&quot;ט כסלו.<br /> <br /> '''[[תשי&quot;ד]]''' - 1954.<br /> <br /> * מעורר אודות &quot;[[מבצע ארבעת המינים]]&quot; ב[[חג הסוכות]] - במסגרתו יוצאים חסידיו לזכות יהודים במצוות אלו המסמלים את אחדות ישראל. <br /> <br /> * מדפיס את מפתח הענינים ל[[ספר התניא]] שנערך על ידו.<br /> <br /> * מייסד בית-ספר תורני [[בית ספר למלאכה כפר חב&quot;ד|חקלאי בכפר-חב&quot;ד]]. <br /> <br /> * מייסד את קופת &quot;[[קרן השנה]]&quot;.<br /> <br /> * מעורר לזכות את הרבים ב&quot;[[מבצע מצה]]&quot; - שהמוני בית ישראל יזכו בחג הפסח במצות יד עגולות מהודרות.<br /> <br /> <br /> '''[[תשט&quot;ו]]''' - 1955.<br /> <br /> * מייסד ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]] ובקנדה. <br /> <br /> * מייסד בית ספר תורני למלאכה בכפר-חב&quot;ד. <br /> <br /> * מכריז אודות איסור נסיעה באוניות ישראליות בשבת. <br /> <br /> * יוצא בקריאה נגד לימוד חכמות חיצוניות בישיבות.<br /> <br /> * מייסד את [[קופת קרן תורה]].<br /> <br /> <br /> '''[[תשט&quot;ז]]''' - 1956. <br /> [[תמונה:תשטז.JPG|left|thumb|400px|הרבי, קעמפ [[גן ישראל]], [[תשט&quot;ז]].]]<br /> *מייסד ישיבת &quot;[[אהלי תורה]]&quot;. מייסד ארגון &quot;[[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה. <br /> <br /> מייסד מחנה קיץ תורני &quot;[[גן ישראל]]&quot; למען הנוער היהודי בארצות הברית. <br /> <br /> <br /> '''[[תשי&quot;ז]]''' - 1957. <br /> <br /> *מייסד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.<br /> <br /> <br /> '''[[תשי&quot;ח]]''' - 1958. <br /> <br /> *מעורר על כך שהפצת התורה והיהדות ומעיינות החסידות יעשו באופן של &quot;[[ופרצת]]&quot;. כתוצאה מכך מתגברות פעולות החינוך היהודי-התורני, והרבצת התורה והחסידות בכל רחבי תבל, מתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.<br /> <br /> <br /> '''[[תשי&quot;ט]]''' - 1959. <br /> <br /> *מייסד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה. <br /> <br /> *מייסד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. מייסד במילאנו-איטליה, סניף המרכז לענייני חינוך&quot; שבאצעותו הוקמו מוסדות חינוך לבנים וכן לבנות. ובמשך השנים הבאות מקים מרכזי חב&quot;ד גם ברומא, בולוניה ובלאדיספולי.<br /> <br /> <br /> '''[[תש&quot;כ]]''' - 1960. <br /> <br /> *מכריז על שנת ה-200 להסתלקות [[הבעל שם טוב]], להגברת הפצת מעיינות החסידות ובכל רחבי תבל התקיימו פעולות מרתקות בכיוון זה. <br /> <br /> *בארצות-הברית החלו לשדר ברדיו שיעורים ב[[ספר התניא]] אותם [[מוגה|הגיה]] הרבי בעצמו. <br /> <br /> *מייסד [[שיכון חב&quot;ד ירושלים]] ת&quot;ו.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תשכ&quot;א]] - [[תש&quot;ל]]==<br /> [[תמונה:תשכא.jpg|left|thumb|300px|הרבי עם הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], צאתכם לשלום, [[חשוון]] [[תשכ&quot;א]].]]<br /> '''[[תשכ&quot;א]]''' - 1961. <br /> *הושלמה הקמת &quot;[[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש]]&quot; הראשון בעולם - בלונדון, אנגליה. ממרכז זה קמו שלוחות נוספות המפוזרות בכל רחבי אנגליה והוא גם מהווה בסיס מרכזי לפעולות חב&quot;ד באירופה.<br /> <br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ב]]''' - 1962. <br /> *מייסד &quot;[[כולל לאברכים]]&quot;. <br /> *מייסד סניפי ה&quot;[[מרכז לענייני חינוך]]&quot; במיניסוטה ובפילדפיה (ארה&quot;ב). <br /> *מעורר לנצל את ימי החופש להוספה בלימוד התורה. <br /> *מייסד ישיבת &quot;[[הדר תורה]]&quot;, הישיבה הראשונה בעולם ל&quot;חוזרים בתשובה&quot;!<br /> <br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ג]]''' - 1963<br /> [[תמונה:תשכג.jpg|left|thumb|300px|הרבי בהתוועדות י' שבט תשכ&quot;ג]]<br /> *מסתיימת עריכת &quot;[[ספר חסידים]]&quot; בהוראת אדמו&quot;ר שליט&quot;א.<br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ד]]''' - 1964. <br /> <br /> *מכריז על שנת ה-150 להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] להגברת הפצת מעיינות תורתו וכתוצאה מכך מתקיימות בכל רחבי תבל פעולות נרחבות בכיוון זה. <br /> *עורך תעמולה לפדות את בני ובנות ישראל שמאחרי מסך הברזל. <br /> *מקים קרן מיוחדת לסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.<br /> <br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ה]]''' - 1965.<br /> *סולל דרך חדשה בהבנת דרכו של רש&quot;י בפרושו לתורה על פי &quot;פשוטו של מקרא&quot;, &quot;ויינה של תורה&quot; ומאז בכל [[שבת]]-קודש, ב[[התוועדות]] מבאר קטע מפרוש רש&quot;י לפרשת השבוע. <br /> *מייסד את [[שיכון חב&quot;ד לוד]].<br /> <br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ו]]''' - 1967 מייסד &quot;[[קרן חנה]]&quot; שמטרתה לסייע לבנות ישראל להמשיך בלימודי הקודש שלהן. <br /> *מייסד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות &quot;בית-חנה&quot; בארץ וברחבי העולם.<br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ז]]''' - 1967.<br /> *מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]. <br /> *מייסד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה. מכריז על &quot;[[מבצע-תפילין]]&quot; לזיכוי המוני בית ישראל במצוות תפילין להטלת פחד על אוייבינו <br /> *בימי המתח והחרדה שלפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]], קרא הרבי להגביר את &quot;מבצע-התפילין&quot; כסגולה לניצחון והצלחה במלחמה. מבטיח בצורה ברורה ומוחלטת כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה&quot;ל על אוייביהם, כפי שאכן התגשם באופן ניסי. <br /> *קורא לנצל את ההתעוררות שבעקבות ניסי מלחמת ששת הימים, לקרב לבבות המוני בני-ישראל לתורה ומצוות, על ידי &quot;מבצע תפילין&quot; וזיכוי בשאר מצוות וכן עידוד וחינוך ילדי ישראל לאמונה. מאז ולתמיד &quot;מבצע תפילין&quot; על יד הכותל המערבי ששוחרר בחסדי ה'. <br /> *פותח במאבק נגד [[שלימות הארץ|החזרת ה&quot;שטחים&quot;]] (ששוחררו והוחזרו לידי בני ישראל במלחמת ששת הימים).<br /> <br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ח]]''' - 1968. <br /> [[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|270px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח, תש&quot;ל]]<br /> *מקים ועד ציבורי להפעלת [[בית הכנסת צמח צדק - ירושלים|בית הכנסת ובית-המדרש &quot;צמח צדק&quot; בירושלים]] העתיקה ת&quot;ו לקיים בו מרכז לתורה, לחסידות ולהרבצת יהדות. <br /> *מעורר על דבר החיוב של יהודי ארצות הברית לנצל השפעת המדינה על כל העולם בענייני חינוך.<br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ט]]''' - 1969. <br /> *מעורר שכל כנס של רבים ישולב עם תורה וצדקה <br /> *מעורר אודות חיזוק שכונות שמתגוררים בהם יהודים. <br /> * מייסד [[נחלת הר חב&quot;ד|שכונה חב&quot;דית בקרית מלאכי]].<br /> <br /> <br /> '''[[תש&quot;ל]]''' - 1970. <br /> *מסיים את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד &quot;לקבלת פני משיח צדקנו&quot;]]. <br /> *מתחיל (גם בגלוי) את המאבק נגד הגזרה האיומה של &quot;[[מיהו יהודי]]&quot;.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תשל&quot;א]] - [[תשל&quot;ט]]==<br /> <br /> '''[[תשל&quot;א]]''' - 1971. <br /> <br /> *יוצא בקריאה &quot;לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה. <br /> <br /> *מייסד בדרום-אפריקה, סניף &quot;ה[[מרכז לענייני חינוך]]&quot; דבר שהביא להקמת רשת של מוסדות יהודיים לבנים וכן לבנות ברחבי דרום אפריקה.<br /> <br /> <br /> '''[[תשל&quot;ב]]''' - 1972. <br /> [[תמונה:תשלב.jpg|left|thumb|450px|הרבי עם הרבנים שכטר ויאלעס, [[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו]] [[תשל&quot;ב]].]]<br /> *מייסד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות תורה וצדקה וכך נוסדו &quot;[[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]]&quot; חדשים במדינות רבות בעולם בכלל וב[[ארצות הברית]] בפרט. <br /> <br /> *מעורר על דבר הסיוע לעולים ממדינות גרוזיה ובוכרה. <br /> <br /> *מעורר לזכות את עולי [[רוסיה]] במצוות [[פורים]]. <br /> <br /> *מעורר על חינוך ילדי עולי רוסיא וסיוע מיוחד לעולים החדשים מרוסיא. <br /> <br /> *יוצא בקריאה נגד גיוס נשי ובנות ישראל לצבא.<br /> <br /> <br /> '''[[תשל&quot;ג]]''' - 1973. <br /> <br /> *מעורר לייסד ספריות-קודש בכל רחבי-תבל. שכל בית יהודי יהיה &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot;. <br /> <br /> *מעורר לזכות יהודים הנמצאים בכל מקום שהם במצוות פורים. <br /> <br /> *בקיץ של אותה שנה יוצא בקריאה אודות השתדלות מיוחדת בחינוך תשב&quot;ר בקשר למה שנאמר &quot;מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אוייב ומתנקם&quot;. <br /> <br /> *מעורר לייסד קרנות גמילות חסדים רבים ככל האפשר. <br /> <br /> *מייסד את [[קרית חב&quot;ד צפת]].<br /> <br /> <br /> '''[[תשל&quot;ד]]''' - 1974. <br /> [[תמונה:הרבי שליטא1.jpg|left|thumb|100px|ר&quot;ח [[ניסן]] [[תשל&quot;ד]].]]<br /> <br /> *מייסד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה. <br /> <br /> *מכריז על הקמת מוסדות חדשים. פותח בתעמולה אודות המבצעים &quot;[[מבצע תורה|תורה]]&quot;, &quot;[[מבצע מזוזה|מזוזה]]&quot;, &quot;מבצע [[צדקה|צדקה]]&quot; &quot;[[מבצע בית מלא ספרים|בית-מלא ספרים]]&quot; - &quot;יבנה וחכמיה&quot; &quot;[[מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת קודש ויום טוב]]&quot;. <br /> <br /> *מעורר שלכל חייל יהודי יהיה סידור, תהלים וקופת צדקה. <br /> <br /> *מעורר על כינוס ילדים ב[[חנוכה]]. מעורר על אחדות בני המשפחה סביב שולחן שבת. <br /> <br /> *מתחיל עניין הפצת היהדות באמצעות ה&quot;[[טנק מבצעים|טנקים]]&quot;.<br /> <br /> [[תמונה:5735.JPG|left|thumb|450px|הרבי, תשל&quot;ה.]]<br /> '''[[תשל&quot;ה]]''' - 1975. <br /> <br /> *פותח בתעמולה אודות המבצעים: &quot;[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|כשרות האכילה והשתיה]]&quot;, &quot;[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]&quot;.<br /> <br /> <br /> '''[[תשל&quot;ו]]''' - 1977. <br /> <br /> *מעורר שוב אודות קבלת [[סמיכה לרבנות]]. מייסד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון. <br /> <br /> *שולח [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת. <br /> <br /> *מכריז על שנה זו &quot;כ[[שנת החינוך]]&quot;. <br /> <br /> *מייסד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט. <br /> <br /> *מעורר לזכות גם את האסורים היהודים ב&quot;[[מבצעים]]&quot;. <br /> <br /> *מבקש שכל ילד וילדה בישראל ישננו בעל-פה את ה&quot;[[י&quot;ב פסוקים]] ומאמרי חז&quot;ל&quot; שליקט. <br /> <br /> *מעורר ללמוד ענייני &quot;בית הבחירה&quot; בימי בין המצרים. <br /> <br /> *מכריז אודות [[מבצע אהבת ישראל]]. <br /> <br /> *מציע להנהיג בכל הבתי-כנסיות שיעורים בלימוד התורה, ולייסד קופות גמילות-חסדים.<br /> <br /> <br /> '''[[תשל&quot;ז]]''' - 1977. <br /> <br /> *מייסד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]] <br /> <br /> * מציע לערוך &quot;הקפות שניות&quot; בעיר הקודש [[חברון]] וב[[ירושלים]] העתיקה. <br /> <br /> *מעורר לחדש את עניין ה&quot;[[משפיע|משפיעים]]&quot; לאנשים ([[עשה לך רב]]) ו&quot;משפיעות&quot; לנשים, שמתפקידם לעורר את הלב והמוח לעבודת ה'.<br /> <br /> <br /> '''[[תשל&quot;ח]]''' - 1978. <br /> [[תמונה:הרבי ובגין.jpg|left|thumb|250px|הרבי ובגין, תשל&quot;ח]]<br /> *מעורר שבכל עיר ועיר יקימו מוסד הקשור עם תורה ותפילה וכן מקווה-טהרה. <br /> <br /> *מגביר את מאבקו נגד החזרת ה&quot;שטחים&quot; ונגד ההסכם האומלל של &quot;קמפ דיויד&quot;. <br /> <br /> *מייסד ישיבה גדולה &quot;[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]&quot;, קליפורניה. <br /> <br /> *שולח שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת. <br /> <br /> *הורה להדפיס את ה&quot;תניא&quot; בכל מדינות העולם.<br /> <br /> <br /> '''[[תשל&quot;ט]]''' - 1979. <br /> <br /> *מעורר לייסד חברת-נשים לעורר על דבר שמירת &quot;[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]&quot;. <br /> <br /> *עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה. <br /> <br /> *מייסד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תש&quot;מ]] - [[תשמ&quot;ד]]==<br /> <br /> '''[[תש&quot;מ]]''' - 1980. <br /> <br /> *מכריז אודות מבצע &quot;והשיב לב אבות על (ידי) בנים&quot;. <br /> <br /> *מייסד ישיבה גדולה בבואנוס-איירס - ארגנטינה. <br /> <br /> *מבקש לערוך [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות &quot;ל&quot;ג בעומר&quot;]] לאחדות ישראל בכל רחבי-תבל <br /> <br /> * מעורר להביא לבית הכנסת בחג השבועות את ילדי ישראל אפילו הטף, לשמוע את &quot;עשרת הדברות&quot; <br /> <br /> * יוצא בקריאה על דבר העניין של &quot;פרו ורבו&quot; - ריבוי הילודה בישראל, ונלחם נגד &quot;תיכנון המשפחה&quot; <br /> <br /> * יוצא בקריאה לייסד כוללים לזקנים ([[כולל תפארת זקנים]]) לנשים ([[תפארת חכמת נשים]]) ולצעירים ([[תפארת בחורים]]).<br /> <br /> <br /> '''[[תשמ&quot;א]]''' - 1981. <br /> [[תמונה:תשמא.jpg|left|thumb|450px|הרבי מחלק מטבעות ל[[צדקה]], כנס ילדים, [[תשמ&quot;א]].]]<br /> *מעורר שהשנה [[שנת הקהל]] – את האנשים והנשים והטף לעשות את כל דברי התורה הזאת. <br /> <br /> * פונה בקריאה לילדי/ילדות ישראל שלפני גיל [[בר מצוה|בר]]/[[בת מצוה]] להתאגד ב&quot;[[צבאות השם]]&quot; (בסיסמת: &quot;[[ווי וואנט משיח נאו]]&quot;). <br /> <br /> * מעורר אודות [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]]. <br /> <br /> * מעורר על דבר הדפסת מפתח עניינים לספרי [[דא&quot;ח]] כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> * מייסד [[תומכי תמימים קזבלנקה|ישיבה גדולה ב&quot;קזבלנקה&quot; מרוקו]]. <br /> <br /> * מייסד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול|כולל אברכים ב&quot;מונטריאול&quot;, קנדה]]. <br /> <br /> * מסדר &quot;סדר [[ברכת החמה]] – ע&quot;פ מנהג חב&quot;ד&quot;. <br /> <br /> * יוצא בקריאה שכל ילד/וילדה בישראל שלפני גיל בר/בת מצוה יתאחדו ע&quot;י (השתתפותם ב)[[ספר תורה לילדי ישראל|כתיבת ספר תורה מיוחדת]] שתכתב עבורם ב[[ירושלים]] עה&quot;ק. <br /> <br /> * מעורר על דבר השתדלות מיוחדה בזה בנוגע לילדים/ות הנמצאים מאחורי מסך הברזל. וכן בנוגע – להכניסם ב&quot;[[צבאות השם]]&quot; באופן האפשרי שם. וכיון שכבר נגמרה ועשו סיום (ע&quot;י כותל המערבי) דספר תורה הראשונה – להתחיל תיכף בכתיבת עוד ספר תורה. <br /> <br /> * מרעיש נגד אלו שרוצים להפסיק ר&quot;ל, כל עזר ליהודים הבאים ממדינות ש(הם) [[רוסיה|מאחורי מסך הברזל]] באם אינם עולים ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> <br /> '''[[תשמ&quot;ב]]''' - 1982. <br /> <br /> *ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת ביאת [[משיח]]. <br /> <br /> *יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו &quot;באחדות אמיתית ונצחית&quot; ע&quot;י קניית [[מבצע אות בספר התורה|אות בספר התורה]] כללית שתכתב לזכותם – וכאו&quot;א במנהגו (צורת האותיות דאשכנז, ספרד, תימן האריז&quot;ל וכו'). <br /> <br /> * מורה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]] להתחיל בכתיבת ספר תורה עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; ובני ביתם, וכן להנהלת &quot;[[בית רבקה]]&quot; כתיבת ס&quot;ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר &quot;בית רבקה&quot; ובני ביתן. מעורר אשר מצוה זו היא סיום תרי&quot;ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות. <br /> <br /> * מעורר על דבר השתדלות ובמדה יוצאה מן הכלל לגמרי ב&quot;[[הפצת המעינות חוצה]]&quot; וב[[מבצע חנוכה]]. ואשר בכמה ספרים שנת תשמ&quot;ב היא שנת הקץ. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר&quot;ת: תהיה שנת ביאת משיח. מציע שיכתבו [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל|ספר תורה כללית מיוחדת, שתאחד את כל אנשי &quot;צבא הגנה לישראל&quot;]] – אנשי חיל דאה&quot;ק. <br /> <br /> * הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה. <br /> <br /> * מעורר על דבר ההכרח לסיים את &quot;מבצע שלום הגליל&quot; (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.<br /> <br /> <br /> '''[[תשמ&quot;ג]]''' - 1983. <br /> [[תמונה:תשמג.jpg|left|thumb|300px|הרבי והאדמו&quot;ר מנדבורנא, י&quot;ד אייר תשמ&quot;ג.]]<br /> *ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח. <br /> <br /> * פותח השנה בהכרזה שהשנה היא מאה שנה מהסתלקות כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שענינו והנהגתו היתה &quot;[[לכתחילה אריבער]]&quot;, ולכן כל עניני השנה צריכים להיות חדורים באופן של &quot;לכתחילה אריבער&quot;. וכן שהשנה היא תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח. <br /> <br /> * יוצא בקריאה להשפיע על אומות העולם – בני נח, שיקיימו [[ז' מצוות בני נח|ז' מצות שלהם]]. <br /> <br /> * מכריז על &quot;[[רגע של שתיקה]]&quot; – &quot;עין רואה ואוזן שומעת&quot;, להנהיג זאת בכל בתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים. ובהמשך לזה מציע שיחתמו על &quot;עצומה&quot; לגדולי ומנהיגי האומה האמריקנית (ועל דרך זה לכל שאר האומות) אודות גודל הנחיצות שבזה, וכן אודות נחיצות עזרה כלכלית-ממשלתית לבתי ספר דתיים.<br /> <br /> <br /> '''[[תשד&quot;מ]]''' - 1984. <br /> <br /> * פותח את השנה בהכרזה שהשנה היא תהי' שנת דברי משיח. <br /> <br /> * מעורר – בקשר למצב העולם – על דבר הוספה בתפלה ובקשה, על ידיד זה שכל אחד ואחת (בלי הפרש באיזה נוסח הוא מתפלל) יאמר לפני התפלה (בשחרית) &quot;הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך&quot;, ולאחרי כל תפלה מהג' תפלות &quot;אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך&quot;.<br /> <br /> * מעורר שמן הראוי להשתדל שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות [[בעלי חיים טהורים]] ולא להיפך. וכן בנוגע להוצאה לאור של חוברת וכיוצא בזה שיש בהם ציורים ותמונות של בע&quot;ח – להשתדל שישתמשו בציורים של בע&quot;ח טהורים דוקא. <br /> <br /> * מייסד [[תומכי תמימים יוהנסבורג|ישיבה גדולה ב&quot;יוהנסבורג]]&quot; דרום אפריקה. <br /> <br /> * הורה להדפיס את [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים (שלא נדפס שם ע&quot;ע). <br /> <br /> * מעורר שכל אחד ואחת מבני ישראל בכחו ובחובתו לתבוע כביכול מהקב&quot;ה גאולה האמיתית והשלימה ע&quot;י [[משיח]] צדקנו תיכף ומיד. <br /> <br /> * הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה. <br /> <br /> * מציע שכל אחד [[תקנת הרמב&quot;ם|יקבע שיעור יומי בספר משנה תורה]] – יד החזקה – להרמב&quot;ם, שעל ידי זה מתאחדים כל בני ישראל בלימוד הכולל את התורה כולה.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תשמ&quot;ה]] - [[תשמ&quot;ט]]==<br /> <br /> '''[[תשמ&quot;ה]]''' - 1985. <br /> <br /> *מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת מלך המשיח. <br /> <br /> * מעורר שנשים ובנות הן מישראל והן (להבדיל) מאומות העולם יצאו בקריאה רמה שיונהג בהקדם הכי אפשרי &quot;[[רגע של שתיקה]]&quot;. <br /> <br /> * מכריז שהשנה הוא השנה תהא שנת מלך המשיח. <br /> <br /> * מעורר אשר יעשו חגיגות של &quot;סיום&quot; לרגלי [[תקנת הרמב&quot;ם|&quot;סיום&quot; לימוד הרמב&quot;ם]] (ג' פרקים בכל יום) ותיכף אחרי כן להתחיל לימוד דמחזור שני. <br /> <br /> * קורא את בית הכנסת שלו בשם &quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש&quot;. וכן מורה אשר בשם זה ינקב בנין &quot;כולל אברכים&quot; שע&quot;י ה[[מזכירות]] שלו. * מעורר שיבנו בארץ הקדש מוסד מיוחד על שם &quot;[[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב&quot;ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]&quot;. <br /> <br /> * מעורר על דבר צורך הרשמת הילדים/ות [[מחנה קיץ|במחנות קיץ]] הכשרים. ולאחרי חדשי הקיץ, לרושמם בבתי הפר הכשרים [ומעורר זה בכל שנה ושנה]. <br /> <br /> * מציע שבכל הזדמנות של אמירת תהלים ישלבו גם נתינת צדקה.<br /> <br /> <br /> '''[[תשמ&quot;ו]]''' - 1986. <br /> <br /> *מעורר לפרסם על דבר דברים האמורים בספרים אודות הקיווי והדרישה לביאת [[משיח]] צדקנו על ידי זה שכל אחד ישלח מכתב (שבו יצטט מהספרים) לעשרה מישראל ולהציע לו ולבקש ממנו לשלוח העתק כזה לעוד עשרה מישראל וכן הלאה. <br /> <br /> * מעורר אשר יגדילו מרץ בג' ענינים הכללים: 1) הפעולות עם זקני ישראל. 2) הפעולות עם ילדי/ות ישראל. 3) הפעולות עם שאר בני ישראל בגילים שבין הילדים והזקנים. לייסד &quot;[[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]]&quot; בכל מקום ומקום. ובמקומות שישנם כבר &quot;בתי חב&quot;ד&quot; – להרחיבם עוד יותר. להגביר חיל בהפצת המעינות חוצה – ע&quot;י הדפסת [[ספר התניא]] בכל המקומות שבהם לא נדפס עדיין. וכן בהנוגע להפצת כל כתבי החסידות כולל – הדפסת כתבים שעד עתה לא יצאו לאור בדפוס. <br /> <br /> * מעורר אשר ידפיסו כל הדוחו&quot;ת אודות הפעולות בג' ענינים הכלליים הנ&quot;ל. <br /> <br /> * מעורר אשר יערכו את &quot;חגיגות הסיום&quot; דמחזור שני [[תקנת הרמב&quot;ם|דלימוד הרמב&quot;ם]] באופן ד&quot;כפליים לתושיה&quot; לגבי חגיגות הסיום דמחזור ראשון. הרבי מציע שידפיסו את מאמרי הנואמים בדפוס. <br /> <br /> *ביום הבהיר [[י&quot;א ניסן תשמ&quot;ו]] מתחיל הרבי לחלק [[דולרים לצדקה]] לכל אחד ואחת, ומני אז מחלק דולרים בכל יום ראשון בשבוע.<br /> <br /> * מעורר אשר בכל מקום ומקום שבו ישנו ה&quot;[[צבאות השם]]&quot; ינצלו את ימי ההכנה לזמן מתן תורתינו ע&quot;י ההוספה בכל עניני תורה ומצותיה ובמיוחד – הוספה ב[[אהבת ישראל]] ואחדות ישראל. <br /> <br /> * מעורר אשר כל ישראל &quot;אנשים נשים וטף&quot; יתאספו ל[[התוועדות]] רעים – אנשים לחוד ונשים לחוד על מנת לאחד את כל ישראל מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל.<br /> <br /> * מעורר אשר בימי &quot;בין המצרים&quot; בכלל ובפרטי פרטיות החל מהשבת שלפני תשעה באב יש להוסיף ביתר שאת וביתר עז ב(ציון) במשפט (תפדה): היינו לימוד הלכות בתורה בכלל ובמיוחד הלכות בית הבחירה. (ושביה) בצדקה: הוספה בנתינת הצדקה יותר מכפי הרגילות. מציע: 1) בקשר לתלמידי הישיבות – מזמן לזמן יתקיימו &quot;[[בחינות]]&quot; לבחון את רמת הלימוד והידיעה שבתורה. 2) בקשר לבעלי עסקים – אשר כל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יקיימו את הוראת המשנה &quot;[[עשה לך רב]]&quot; ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל&quot;מבחן&quot; בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה'. <br /> <br /> * מעורר אשר בהתאם לשנה הבאה ([[תשמ&quot;ז]]) היא שנת השמיטה, מצוה לפרסם בכל מקום ומקום אודות התקנה דעשיית פרוזבול לפני ראש השנה של שביעית. מציע שטוב ונכון לעשות את הפורזבול מיד אחר התרת נדרים. <br /> <br /> * מעורר אשר ראוי ונכון שבכל מקום ומקום יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] &quot;בימי סגולה&quot; ([[ט&quot;ו אלול תרנ&quot;ז|ט&quot;ו אלול]]-[[ח&quot;י אלול קה&quot;ת|ח&quot;י אלול]]) עבור כל אחינו בני ישראל, והדגשה מיוחדת יהיה בנוגע לחיזוק האמונה בביאת ה[[משיח]]. ובמקומות אשר מסיבות לא יספיקו לערוך התוועדויות אלו לפני ח&quot;י אלול – ישלימו זאת לאחרי ח&quot;י אלול, בסמיכות הכי אפשרי ובאופן ד&quot;כפליים לתושי'&quot;.<br /> <br /> <br /> '''[[תשמ&quot;ז]]''' - 1987.<br /> <br /> * מכריז שהשנה היא תהא זו שנת משיח. <br /> <br /> * מעורר אודות הקמת [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] (והוא בית: תורה, תפלה וגמ&quot;ח) בכל מקום ומקום, ואשר הוא (בנקל יותר) על ידי ההקדמה דהקמת בית חב&quot;ד דכל אחד ואחת (הן אנשים הן נשים וטף) בביתו הפרטי. <br /> <br /> * פונה לכל ילד וילדה &quot;בבקשה כפולה אל כל אחד מכם, ילד וילדה, לעשות מן החדר שלכם, המטה, השולחן וכו' –&quot;בית&quot; של תורה, תפלה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום תורה, לומר תפלה להשם, לתת צדקה בקופת-צדקה (לבד מ[[שבת]] ו[[יום טוב]]), וכיוצא בזה. ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפלה) משלו, חומר (או ספר אחר של תתורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-צדקה משלו. [ולרשום – על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר – &quot;להשם הארץ ומלואה&quot; (או בראשי-תיבות: &quot;לה&quot;ו&quot;) ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר – גם על קופת-הצדקה]&quot;. <br /> <br /> * מעורר ע&quot;ד ההשתדלות ב[[הפצת המעינות חוצה]] על ידי ההשתדלות בענין החינוך לקטנים בשנים וקטנים בידיעה. והוא ע&quot;י הקמת (והרחבת) מוסדות חינוך. <br /> <br /> * מעורר אשר בכל מקום ומקום שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה, יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ובחדר הולד (או על המטה) &quot;שיר המעלות&quot; וכיו&quot;ב. <br /> <br /> * מעורר שיאמרו נוסח הפרוזבול גם בסיום שנה השביעית. <br /> <br /> * ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] פסק &quot;בית המשפט הפדרלי&quot;, כחלק מ[[משפט הספרים]] גלוי לעיני כל העמים שכלשון [[הרבנית חיה מושקא]] ע&quot;ה - &quot;[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]]&quot;.<br /> <br /> [[תמונה:הרבי 10.jpg|left|thumb|600px|הרבי, תשמ&quot;ח]]<br /> '''[[תשמ&quot;ח]]''' - 1988.<br /> <br /> * מכריז כי פרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת חרות משיח.<br /> <br /> * מעורר על הדבר שכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ישתתפו בפעולות &quot;[[שנת הקהל]]&quot; במשך שנה זו (שנת הקהל) ע&quot;י שכל אחד ואחת יאספו בני ובנות ישראל שבסביבתם ויעוררו אותם לתורה ויראת שמים. ופעם בחדש יודיע כל אחד ואחת (למקום מרכזי) פרטי פעולתם. <br /> <br /> * מעורר אשר בעת הכינוסים הכללים בהאו&quot;ם ינאם איש דתי בשם תורת ה' דברי בורא העולם אשר בתורתו. <br /> <br /> * מעורר בכל הלילות של [[חג הסוכות]] על דבר [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות ובשנה זו במיוחד גם הדגשת מצות הקהל. <br /> <br /> * מעורר על דבר הדגשת מצות הקהל ושמחה (שנת &quot;תשמח&quot;) שתהיינה כל השנה כולה. <br /> <br /> * מעורר אשר בהתאם שהשנה הוא מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים להולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] וכן ילדמו תורתו (של בעל יום ההולדת) במשך חלק של המעת לעת של יום הולדתו ([[כ' חשוון תרכ&quot;א]]). <br /> <br /> *במוצאי כ' חשוון, מחלק הרבי לכל אחד ואחת (כולל ילדים מבן י&quot;ב שנה וילדות מבת י&quot;א שנה ומעלה) מאמר &quot;החלצו רנ&quot;ט&quot;. <br /> <br /> *ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], נתאשר ([[משפט הספרים|אחרי הערעור]]) ה&quot;[[דידן נצח]]&quot; באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שב[[ספרית ליובאוויטש]] (ובסמיכות לזה (ביום [[כ&quot;ז חשוון תשמ&quot;ח]]) נתבשרו שהספרים יכולים לחזור למקומם) וביום [[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה להדפיס הספר &quot;[[דרך אמונה]]&quot; ומבאר קטע ממנו ב[[התוועדות]] של שבת קודש הסמוך. <br /> <br /> *ביום הבהיר [[ר&quot;ח כסלו תשל&quot;ח|ר&quot;ח כסלו]] מחלק הרבי מאמר שלו ד&quot;ה ושבתי בשלום אל בית אבי וגו' ה'תשל&quot;ח לכל אחד ואחת מה[[שלוחים]] והשלוחות, בצירוף שטר של דולר לצדקה. <br /> <br /> * מעורר שכל ילד/ה ידליק נרות חנוכה בפתח חדרו (&quot;בית מקדש&quot; פרטי) ושכל אחד ואחת יקיים מנהג נתינת &quot;דמי חנוכה&quot; בכל ימי חנוכה ובליל נר הרביעי או החמישי יתנו כפליים או ג' פעמים ככה. *בתור &quot;[[פרסומי ניסא]]&quot; נואם הרבי בכל הלילות של חנוכה על דבר פרשת קריאת היום – נשיא המקריב באותו היום. <br /> <br /> * מעורר שבכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית צבורי לתורה תפלה וצדקה וכיוצא בזה – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים יהיו עוד הרבה ספרים &quot;[[מבצע בית מלא ספרים|בית מלא ספרים]]&quot;, שבכל מקצועות התורה. <br /> <br /> * יוצא בקריאה שמבקשים מרבנים מחברי ספרים, והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק בתור שורה ל[[ספרית ליובאוויטש|ספריה הגדולה של אגודת חסידי חב&quot;ד]] וכן מבקשים מאספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים שאין זקוקים להם ללימוד – לתרמם לספריה הנ&quot;ל. ובזה הכוונה לכל סוגי ספרים אף שהם בניגוד לתורה. <br /> <br /> * מציע שראוי ונכון ביותר להנהיג בכל מקום ומקום – שכאשר יהודים נועדים יחדיו, ישתדלו גם בטובתו של יהודי נוסף החל ממצות צדקה על ידי זה שנותנים איש לרעהו שליחות מצוה לצדקה. <br /> <br /> * מעורר לנצל יום חמשה עשר בשבט להקהיל אנשים נשים וטף כדי להוסיף עוד יותר בכל עניני תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – הוספה ושלימות בהליכה בדרכיו ואורחותיו של בעל ההילולא ד[[י' שבט תש&quot;י|י' שבט]] – כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. * ביום רביעי, [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ&quot;ש]] על שמה. בנוסף הרבי מעורר על דבר הזריזות דהקמת מוסדות על שמה.<br /> <br /> * מעורר שמצות ניחום אבלים מתחלת כבר ביום א' דימי השבעה. <br /> <br /> * מורה שביום ז' אדר יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] חסידים בכל מקום שאפשרי. <br /> <br /> * מעורר שנשי ובנות ישראל תתאחדו אחדות אמיתית על מנת לחזק קיום התורה והמצות. <br /> <br /> * מורה לעשות התוועדות גדולה &quot;ברוב עם&quot; בימי ה[[פורים]]. *אחר ה&quot;שלשים&quot; להתסלקות הרבנית הצדקנית נ&quot;ע – מתחיל התוועדות בכל שבת קדש (והרבי [[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות מדי שבוע). <br /> <br /> * יוצא בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ב[[יום הולדת (מנהגים)|יום ההולדת]] יוסיפו בתורה תפלה צדקה והוספה – שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו. <br /> <br /> * מעורר שביום [[י&quot;ג ניסן תרכ&quot;ו|י&quot;ג ניסן]] (יום ההילולא של [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]]) יעשה כל אחד קביעות מיוחדת בלימוד תורתו של אדמו&quot;ר הצ&quot;צ ויוסיף בנתינת הצדקה. <br /> <br /> * מעורר לנצל יום י&quot;ד ניסן – יום הולדת הרמב&quot;ם – מתוך &quot;רעש&quot; דקדושה בכל מקום ומקום להוסיף עוד יותר בכל עניני יהדות תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – בנוגע ללימוד תורתו של הרמב&quot;ם ע&quot;י עריכת &quot;כינוסי הקהל&quot; בזמן האפשרי. <br /> <br /> * נואם בכל הלילות דחג הפסח בענינא דיומא ובסגנון מובן גם לקטנים וקטנות. מעורר שבחזרת [[דא&quot;ח]] (בבתי כנסיות) יוכלל (גם) אימרה דתורת [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> * מתחיל לבאר בכל התוועדות של שבת קודש, פירוש רש&quot;י הראשונה שבפרשת השבוע (ומשנה הראשונה בפרק דאבות דאותו השבת קודש, בשבתות בין [[חג הפסח]] ו[[ראש השנה]]), וכל השיעורים הקבועים בעת ההתוועדות על פי הוראת התורה &quot;והחי יתן אל לבו&quot;. <br /> <br /> * מעורר שבכל אחד ואחת צריך להיות: א) לימוד התורה באופן ד&quot;תורתו אומנתו&quot;. ב) בכל דרכיך דעהו. מציע שבימי הכנה לזמן מתן תורתנו ילמדו המאמר ד&quot;ה בחודש השלישי גו' (ב[[תורה אור]] פ' יתרו). <br /> <br /> * מעורר שהנשים תעשינה התוועדות בתור הכנה לזמן מתן תורתנו. * יוצא בקריאה שכל אחד ישתדל ויפעל כפי יכולתו שינתן חינוך תורני לכל אחד ואחת מילדי ישראל שיחיו. <br /> <br /> * מעורר על דבר הכנות מתאימות – בימים שלפני זה – ל[[ימי הגאולה יב י&quot;ג תמוז]].<br /> <br /> <br /> '''[[תשמ&quot;ט]]''' - 1989. <br /> [[תמונה:תשמט.jpg|left|thumb|350px|הרבי והרב [[מרדכי צמח אליהו]], י&quot;א אייר [[תשמ&quot;ט]] ב[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]].]]<br /> * מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת משיח טובה ו&quot;[[שנת הילד והילדה]]&quot;. וכמו כן מכריז ששם השנה היא &quot;השנה תהא שנת מעשים טובים&quot;. <br /> <br /> * מורה – בתור הוראת שעה – לבחור בבחירות שבארץ הקודש למפלגת &quot;אגודת ישראל&quot; (ג). <br /> <br /> * מציע שביום [[כ' חשוון תרכ&quot;א|כ' מרחשוון]] (יום הולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע) יכנס כל אחד ואחד לשעה קלה במוסד של ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת. <br /> <br /> * מעורר שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) יוסיפו בכל יום בלימוד תורת [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] והפצתם. <br /> <br /> * מעורר לארגן [[התוועדות|התוועדויות]] במועדים החסידיים דחודש כסלו (החל מ[[י' כסלו תקל&quot;ד|יו&quot;ד כסלו]]). <br /> <br /> * מעורר (ב[[י&quot;ט כסלו]]) ע&quot;ד לימוד [[לוח היום יום]] בכל יום ויום. <br /> <br /> * מעורר לערוך &quot;[[סיום הרמב&quot;ם|סיומי הרמב&quot;ם]]&quot; ביום ההילולא שלו (כ' טבת). <br /> <br /> * מכריז אשר השנה היא שנת הארבעים להסתלקות-הילולא של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואשר ביום ההילולא שלו מתגלה &quot;לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע&quot; ואז &quot;קאי איניש אדעתי' דרבי'&quot;. <br /> <br /> *בקשר ליום היארצייט-הילולא הראשון של [[הרבנית חיה מושקא]] הרבי מעורר שיהיה &quot;זרעה בחיים&quot; (שאז &quot;היא בחיים&quot;) ע&quot;י שקוראים לילדה בשמה, ומחנכים אותה ברוחה. <br /> <br /> * מציע שבלימוד פרשיות תרומה-תשא, כדאי ונכון שנוסף על הלימוד חלק מהפרשה, ילמדו גם מפירושי חז&quot;ל ב[[תורה שבעל פה]]. <br /> <br /> * מעורר לערוך סיום &quot;ברוב עם&quot; אחר כל ספר שבמשנה תורה להרמב&quot;ם.<br /> <br /> * נואם בענינא דיומא לפני צאת ה&quot;[[תהלוכה]]&quot; (ב[[חג הפסח]] ו[[חג השבועות]]) לשכונות אחרות לשמח את היהודים בשמחת החג. <br /> <br /> * מעורר שיערכו &quot;[[כינוס תורה|כינוסי תורה]], בכל מקום ב&quot;אסרו חג&quot;.<br /> <br /> * מורה להדפיס ספרי חסידות באותיות מרובעות (כולל גם אלו שנדפסו עד עתה באותיות אחרות) וכן מציע לכל מדפיסי הספרים. <br /> <br /> *בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר &quot;[[קיצורים והערות לתניא]]&quot; לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ&quot;ט אלול תקמ&quot;ט|יום ההולדת שלו]] – מחלק לאנשים נשים וטף (בצירוף שטר של דולר לצדקה).<br /> <br /> ==מפעולותיו משנת [[תש&quot;נ]]==<br /> <br /> '''[[תש&quot;נ]]''' - 1990. <br /> [[תמונה:תשנ.gif|left|thumb|600px|הרבי, [[פאראד]], [[תש&quot;נ]].]]<br /> * הרבי שליט&quot;א מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים.<br /> <br /> * ביום א' של [[ראש השנה]] (ש&quot;ק) [[התוועדות|מתוועד]] [[הרבי]] ומורה להדפיס הוצאה מיוחדת (בעטיפה צבעונית) של מאמר ד&quot;ה ושאבתם – ל[[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]], ומחלק לכל אחד ואחד מעטפה (שהכילה: מאמר ד&quot;ה ושאבתם – לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ, &quot;[[לעקאח]]&quot;, [[מכתב כללי]] דוא&quot;ו תשרי, ושטר של דולר לצדקה). <br /> <br /> * מעורר ל[[הקהלת קהילות|הקהיל קהילות]] ביום השבת וללמוד בפרשת השבוע, כולל גם בתורת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ([[אור התורה]]) על הפרשה. <br /> <br /> * מעורר להנהיג (על כל פנים – בערב [[שבת]] קודש) שמנהל כל מוסד חינוך יחלק &quot;שליחות מצוה לצדקה&quot; לכל תלמידי ועובדי המוסד ועל ידי זה יעורר את התלמידים/ות לתת צדקה. <br /> <br /> * מודיע שה-&quot;מהפכות&quot; קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]. <br /> <br /> * מורה להוציא לאור קובץ מיוחד של &quot;[[כינוס השלוחים העולמי]]&quot;. <br /> <br /> * מעורר לנצל זמן החופש בבתי-ספר ממלכתיים (באמצע השנה) להוספה בלימוד התורה וקיום המצוות. <br /> <br /> * ביום ה' של [[חנוכה]] ערך הרבי כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מה' מדינות: [[ארץ הקודש]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]. <br /> <br /> * ב[[יום שלישי]] &quot;שהוכפל בו כי טוב&quot;, [[י&quot;ט טבת תש&quot;נ]] – נגמר ה&quot;[[דידן נצח]]&quot; באופן גלוי לעיני כל העמים בבית המשפט הפדרלי – בנוגע לספרי וכתבי [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] שב[[ספריית ליובאוויטש]] שהתחיל ב[[ה' טבת תשמ&quot;ז]].<br /> <br /> * מתחיל הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד|הספריה של &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;]]. <br /> <br /> * מעורר שלרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; (משנת [[תש&quot;י]]) – יקימו מוסדות חדשים במספר &quot;ארבעים&quot; ומכריז שישתתף מ&quot;[[קופת רבינו]]&quot; למוסדות אלו וגם למוסודת הקיימים כבר – בסכום של &quot;ארבעים&quot;. <br /> <br /> * מורה שבקשר ל[[י' שבט תש&quot;י|יו&quot;ד שבט]] – ארבעים שנה, ישלימו הקמת &quot;אלף&quot; מוסדות חב&quot;ד ברחבי העולם. <br /> <br /> * מורה להדפיס הוצאה מיוחדת של &quot;[[ספר התניא]]&quot; (מוגדל) לרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; וביום יו&quot;ד שבט מחלקו לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה). <br /> <br /> *בקשר ליום היארצייט-הילולא של [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]], מעורר על דבר הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות, וכן נתינת צדקה כמנין שמה של הרבנית הצדקנית נ&quot;ע (470). *בקשר ל&quot;יובל&quot; שנים להעברת מרכז חסידות חב&quot;ד ל[[חצי כדור התחתון]] מעורר הרבי &quot;להוסיף ביתר שאת ויתר עוז בהפצת התורה בכלל ו[[הפצת המעינות]] חוצה בפרט בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל&quot;. <br /> <br /> * מעורר לערוך שלש [[התוועדות|התוועדויות]] בקשר לימי ה[[פורים]]. <br /> [[תמונה:תשנ.jpg|left|thumb|400px|הרבי, תש&quot;נ.]]<br /> * מורה להדפיס &quot;קונטרס י&quot;א ניסן&quot; בהוצאה מיוחד (בכריכה צבעונית), הכולל מאמר ד&quot;ה כי ישאלך בנך ה'תשל&quot;ח, ומחלקו ביום הבהיר [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב|י&quot;א ניסן]] לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה). <br /> <br /> * כדי להוסיף בברכתם ובשלוותם ובבטחונם של כל בני ישראל בכל מקום שהם שליט&quot;א, יוצא הרבי ב&quot;קול קורא&quot; שכל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יוסיפו בלימוד התורה; ב[[תפילה]] – באמירת ג' מזמורי תהילים כולל גם מזמור האחרון; בצדקה – ליתן מהוצאות של מזון (שתים או) שלש סעודות עבור החזקת לומדי או מוסדות תורה. <br /> <br /> * מעורר שכל אחד ואחד יעשה התלוי בו על ידי הכנות מתאימות שבכל מקום ומקום שנמצאים יהודים, שיחגגו את יום ה&quot;[[ל&quot;ג בעומר]]&quot; ב[[שמחה]] גדולה על ידי עריכת [[התוועדות]] או [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכה]] של ילדים ו&quot;ברוב עם הדרת מלך&quot;. <br /> <br /> * מעורר ע&quot;ד החיוב דנשים בתלמוד תורה, ובחינוך הילדים. ובהנוגע לימוד התורה דהנשים עצמן – להוסיף בשיעורי תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר כמו לימוד &quot;עין יעקב&quot; (אגדות שבתורה). <br /> <br /> * מצהיר שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם. <br /> <br /> * מורה להדפיס מטבעות מיוחדות מכסף בתור &quot;מזכרת&quot; מ&quot;תהלוכות ל&quot;ג בעומר – תש&quot;נ&quot;, ומחלקם בעת התהלוכה (ע&quot;י מדריכים וה[[טנקיסטים]]) לאנשים נשים וטף [על המטבע – מצד אחד: תמונת [[770|ביהכ&quot;נ וביהמ&quot;ד ליובאוויטש – 770]]. ומסביב המילים &quot;הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים&quot;. ומצד שני: תמונת מדורת ל&quot;ג בעומר, בציון התאריך &quot;ל&quot;ג בעומר ה'תש&quot;נ&quot; בלה&quot;ק ובאנגלית, ו&quot;יום הילולא דרשב&quot;י&quot;]. <br /> <br /> * יוצא ב&quot;קול קורא&quot; בענין שהוא צו ודרישת השעה – שבנוסף על שיעורי התורה שיש לכל אחד ואחד עד עתה – שכל אחד ואחד ישתדל גם לייסד שיעור בתורה ללמד אחרים ומה טוב ללמד לעשרה מישראל ועד ל&quot;תלמידים הרבה&quot;. ולהוסיף ולהדגיש – ששייך לכאו&quot;א מישראל וגם נשים וטף כל חד לפום שיעורא דילי'. <br /> <br /> * מעורר שכל אחד ואחד יהיה &quot;מגיד שיעור&quot; בלימוד התורה ברבים – בעשרה, בשלשה או בשנים. <br /> <br /> * מציע שבכל [[ראש חודש]] יתאספו יהודים יחד בכל מקום לעשות התוועדות, וכדאי לקשר זה עם נתינת הצדקה. *לרגל מלאות ק&quot;י שנה להולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נ&quot;ע ([[י&quot;ב תמוז תר&quot;מ]] – תש&quot;נ), ומלאות ס&quot;ג שנה לגאולתו ([[י&quot;ג תמוז תרפ&quot;ז]] – תש&quot;נ), מעורר הרבי להוסיף בנתינת הצדקה במספר של &quot;קי&quot;, ו&quot;סג&quot;. * מורה לפרסם הוראת חז&quot;ל דמט&quot;ו באב ואילך &quot;דמוסיף לילות על הימים בתורה יוסיף חיים על חייו&quot;. <br /> <br /> * מעורר להוסיף ב[[חודש אלול]] בלימוד התורה, ובפרט ע&quot;י הוספת שיעורי תורה ברבים ובנתינת הצדקה ולהוסיף בקביעות שיעורי לימוד תינוקות של בית רבן. *ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, ג' דסליחות, (כ&quot;ד אלול) נתבשרו על גמר ה&quot;[[דידן נצח]]&quot; בקשר לספרי וכתבי רבותינו נשיאנו שב[[ספריית ליובאוויטש]]. ובו ביום הגיעו הספרים האחרונים (והוחזרו להיכלו הק' של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע). ובקשר לזה הורה שיפתחו את היכלו ק' ע&quot;מ להתפלל בימי [[ראש השנה]]. <br /> <br /> * בשלהי השנה כאשר עמדו בני ישראל שבארץ-הקודש תחת איומי העריץ העיראקי מכריז הרבי שליט&quot;א מלך המשיח כי אין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ ומורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא! הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ [[תנש&quot;א]] - 1991 הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ <br /> <br /> * קורא לפרסם את המדרש &quot;שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' &quot;בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם&quot;! * וכן &quot;בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: &quot;ענווים, הגיע זמן גאולתכם&quot; וממשיך ומרגיע את האומה במשך כל &quot;מלחמת המפרץ&quot;.<br /> <br /> <br /> '''[[תנש&quot;א]]''' - 1991. <br /> <br /> *מכריז כי ראשי התבות של שנה זו הם: תהא שנת אראנו נפלאות. <br /> <br /> * מעורר על דבר תיקון הפירצה של נסיעת אשה ובת ישראל עם נהג גבר (במונית – &quot;טעקסי&quot;). <br /> <br /> *במוצאי [[כ' חשוון תרכ&quot;א|כ&quot;ף מרחשון]] מחלק הרבי &quot;[[קונטרס עץ החיים]]&quot; לכאו&quot;א בצירףו [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]]. <br /> <br /> *בליל כ&quot;ה מרחשון מחלק הרבי מאמר &quot;אנכי מגן לך – [[תרע&quot;ח]]&quot; לכאו&quot;א, בצירוף דולר לצדקה. <br /> <br /> *הרבי מורה להרגיל בני/ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום. *בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]], מציע הרבי להוציא לאור &quot;[[ספר השלוחים]]&quot; שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם שיחיו. <br /> <br /> *ב[[י&quot;ט כסלו]] מחלק הרבי הוצאה חדשה ומוגדלת של [[ספר התניא]] בצירוף דולר לצדקה. <br /> <br /> *בנר ג' דחנוכה מחלק הרבי לכאו&quot;א מטבע של דולר מיוחד בתור דמי [[חנוכה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס &quot;חנוכה ה'תנש&quot;א&quot;). <br /> <br /> * מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל – יום ה[[שבת]] קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב. <br /> <br /> *בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב&quot;ם, מעורר הרבי לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] חסידויות בכל מקום. <br /> <br /> *[[י' שבט תש&quot;י|ביו&quot;ד שבט]] מחלק הרבי מאמר &quot;ברוך שעשה ניסים – [[תרס&quot;ד]]&quot; בצירוף עם דולר לצדקה. <br /> <br /> * מעורר לערוך &quot;סדרי [[חג הפסח|פסח]]&quot; ציבוריים בב' הלילות של חג הפסח. <br /> <br /> * בליל [[כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א|כ&quot;ח ניסן]] מכריז שכל יהודי, אנשים נשים וטף יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את [[משיח]] צדקנו בפועל ממש. כדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד – על כאו&quot;א להוסיף בלימוד התורה בעניני [[פורטל:משיח וגאולה|משיח וגאולה]] – ומה טוב שהלימוד יהיה בעשרה. ועוד ועיקר –כפשוט – להוסיף בקיום המצוות בהידור ובמיוחד בההידור במצות ה[[צדקה]] שמקרבת את ה[[גאולה]]. וכל זה מתוך צפיה ותשוקה חזקה לגאולה. כהנ&quot;ל [אינו רק בתור &quot;סגולה&quot; למהר ולקרב ביאת המשיח, אלא] גם ובעיקר להתחיל &quot;[[לחיות עם הזמן]]&quot; בעניני משיח וגאולה. כך התפשט הדבר מיד, בכל תפוצות ישראל בעולם והחלו לקיים בכל יום ויום שיעורים בתורה שבכתב ובעל פה, ובפנימיות התורה בענייני הגאולה. <br /> <br /> * בט&quot;ו אייר (תענית &quot;בה&quot;ב&quot;) מחלק הרבי לכאו&quot;א (אחרי תפילת ערבית) &quot;[[דבר מלכות]]&quot; שנדפס בהוצא מיוחדת ומכיל בתוכו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב&quot;ם הל' מלכים (&quot;הלכות מלך המשיח&quot;) בנושא גאולה בצירףו שטר של דולר לצדקה. *ב[[ל&quot;ג בעומר]] מחלק הרבי מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר תקצ&quot;ד|ב' אייר]]) – עליו מודפס מצד אחד ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש&quot;א, ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב&quot;ד – 770]] ומצד השני &quot;יום הולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] נ&quot;ע ב' אייר תקצ&quot;ד [[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]]&quot;, ומסביב פתגמו המפורסם &quot;און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]&quot;, וכן &quot;שנת הצדי&quot;ק, שנת אראנו נפלאות&quot;. <br /> <br /> * מעורר לחזק את המנהג דאמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ וללמוד בעיון על כל פנים משנה אחת. <br /> <br /> * מעורר שכאו&quot;א השייך, יכתוב ויוציא לאור חידושי תורה להגדיל תורה ולהאדירה. <br /> <br /> *ביום הבהיר &quot;[[כ&quot;ח סיון תש&quot;א|כ&quot;ח סיון]]&quot; – יובל החמישים לבואו &quot;איש וביתו&quot; לארה&quot;ב – [[חצי כדור התחתון]], מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קובץ כ&quot;ח סיון – יובל שנים]]&quot; בצירוף דולר לצדקה. *בעמדנו קרוב לפני ה[[גאולה]], ועל פי פתגם [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]] &quot;[[מאך דא ארץ ישראל]]&quot; מעורר הרבי שכאו&quot;א יעשה מ&quot;חלקו&quot; בעולם (במובן הזמן והמקום) ל&quot;ארץ ישראל&quot;. <br /> <br /> * מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו&quot;א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד&quot;שופטייך&quot; ו&quot;יועצייך&quot; שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו. <br /> <br /> * מעורר לפרסם בכל מקום שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפלה וגמ&quot;ח צ&quot;ל כל בית מעין ודוגמת ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; ע&quot;י לימוד החסידות.<br /> <br /> <br /> '''[[תשנ&quot;ב]]''' - 1992.<br /> [[תמונה:כז אדר תשנב.jpg|left|thumb|500px|[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ביציאה מ[[770]] לכיוון [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]].]]<br /> <br /> *מכריז שראשי תבות השנה הם: תהא שנת נפלאות בכל.<br /> <br /> * לאור המצאת דברים חדשים במדע, מעורר [[הרבי]] שצו השעה הוא בעסק פענוחם ובירורם כפי שהם בהלכות שבתורה. <br /> <br /> * לאור ההכנה לביאת [[משיח]] צדקנו, מעורר הרבי על דבר הוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]] &quot;שהם עתידים להתחדש כמותה&quot; ושזה יוסיף בבריאות הגוף בפשטות &quot;ובקשו את . . דוד מלכם&quot;. <br /> <br /> * מורה שבתור הקדמה לכיבוש ארץ קיני קניזי וקדמוני [[לעתיד לבוא]] ב[[גשמיות]], כדאי שילמדו אודות ענינם ב[[רוחנית]] – עבודת [[ג' המוחין]] (= [[חב&quot;ד]]) – כמו שכתוב בדרושי חסידות. <br /> <br /> * מודיע שבימנו אלו כבר נתבטלו כל המניעות והעיכובים וכיון שכן ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש. <br /> <br /> * [[כ' חשוון תרכ&quot;א|בכ&quot;ף חשוון]] מחלק הרבי לכאו&quot;א מאמר שלו &quot;[[קונטרס – כ&quot;ף מ&quot;ח – תשנ&quot;ב]]&quot; בצירוף [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]]. <br /> <br /> * בכ&quot;ז מר חשוון – מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קונטרס סיום והכנסת ס&quot;ת]]&quot; בצירוף שתי דולר לצדקה ופרוסת &quot;[[לעקאח]]&quot; (בקשר לסיום ס&quot;ת לזכות ולע&quot;נ [[הרבנית חיה מושקא]] נ&quot;ע). <br /> <br /> * מכריז שעתה עומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים כדבעי, ואזי רואים שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]], ולכן העבודה דעתה הוא להביא ההתגלות בפועל בעולם. <br /> <br /> *בטו&quot;ב כסלו – מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קונטרס דרושי חתונה – תרפ&quot;ט]]&quot; (בקשר עם יום החתונה ב[[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]]), בצירוף שתי דולר לצדקה. <br /> <br /> * מורה שדבר נכון הוא לעסוק בענין &quot;[[פרסומי ניסא]]&quot; לפרסם אצל עצמו ואצל הזולת, ובכל מקום ומקום – את הניסים שהקב&quot;ה עושה עמנו מתוך ידיעה שבזה קשורה גאולה האמיתית והשלימה. <br /> <br /> * בזאת חנוכה והמשכו במוצאי זאת חנוכה – מחלק הרבי לכאו&quot;א מטבע מיוחדת של דולר בצירוף שטר של דולר בתור דמי חנוכה &quot;חנוכה געלט&quot; (בכיס מיוחד עליו מודפס &quot;חנוכה תשנ&quot;ב&quot;). <br /> <br /> * מעורר שהחל מיום [[שבת]] קודש מברכים ה[[חודש שבט]], יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] לעורר ולחזק איש את רעהו בכל הענינים, ובמיוחד בזירוז והבאת גאולה האמיתית והשלימה. <br /> <br /> * בקשר למצב הבריאות של שלילת הדבור של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מעורר הרבי ללמוד תורתו בדיבור בפה דוקא ושעל ידי זה יתמלא המניעה ועיכוב אצל [[נשיא דורנו]]. <br /> <br /> * ביו&quot;ד שבט – מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קובץ מאמרים – תרפ&quot;ב]]&quot; בצירוף דולר לצדקה. <br /> <br /> * מורה בכשר לענין ה[[תפילה]] שיהיה מתוך שירה. <br /> <br /> * מעורר לבטל לגמרי הקס&quot;ד והדיבור על דבר [[שלימות הארץ|מסירת שטחים]] ב[[ארץ ישראל]] שבידינו לאומות העולם, אף לא שעל אחד, אלא לשמור על שלימות הארץ. *ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח|כ&quot;ב שבט]] – מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קובץ כ&quot;ב שבט – תשנ&quot;ב]]&quot; בצירוף שטר של חמ&quot;ש דולר לצדקה ופרוסת &quot;[[לעקאח]]&quot;. <br /> [[תמונה:תשנג.jpg|left|thumb|500px|י' שבט תשנ&quot;ג]]<br /> * מודיע שבימינו אלו נתקיימה ה[[נבואה]] ד&quot;[[וכתתו חרבותם לאתים]]&quot;. <br /> <br /> * מעורר שכאו&quot;א יוסיף בכל עניני [[שמחה]] הן בהנוגע לעצמו והן בהנוגע להזולת, ולכל לראש – על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום המצוות, ועד גם בעניניו הגשמיים. *ב[[פורים קטן]] – מחלק הרבי לכאו&quot;א מאמר שלו &quot;[[קונטרס פורים קטן – תשנ&quot;ב]]&quot; בצירוף דולר לצדקה ופרוסת &quot;לעקאח&quot;. <br /> <br /> * מכריז שבימינו אלו מתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]. <br /> <br /> * מעורר על דבר [[אחדות ישראל]] ונתינת צדקה באופן ד&quot;כל אשר לאיש יתן בעד נפשו&quot;.<br /> <br /> *ב[[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב|ז&quot;ך אדר א' תשנ&quot;ב]] אירע אירוע למוחו הקדוש של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ב[[אוהל]] הקדוש של חותנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], והחלה התקופה שנאמרה על [[מלך המשיח]] &quot;אכן את חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם&quot;.<br /> <br /> '''[[תשנ&quot;ג]]''' - 1993.<br /> <br /> *ב[[שמחת תורה]] של שנה זו החל הרבי שליט&quot;א לעודד - לאחר התפילות אותן התפלל במחיצת הקהל - את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].<br /> <br /> *[[סאטלייט (י' שבט תשנ&quot;ג)|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' שבט תשנ&quot;ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.<br /> <br /> '''[[תשנ&quot;ד]]''' - 1994.<br /> <br /> *ב[[חשוון]] [[תשנ&quot;ד]] ייסד [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] את [[קופת רבינו]] ע&quot;י מזכירו הרבנים [[יהודה לייב גרונר]] ו[[שלום מענדל סימפסון]].<br /> <br /> * ביום [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], החלה תקופה בה כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א התכסה מעיננו. תקופה זו היא חלק מתהליך התגלותו השלימה של מלך המשיח, זאת על פי מה שאומר רש&quot;י בסוף ספר דניאל (יב. יב') על הפסוק &quot;אשרי המחכה ויגיע וגו'&quot; פירש רש&quot;י: &quot;...שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *אביו: הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]<br /> *אמו: [[הרבנית חנה]]<br /> *רעיתו: [[הרבנית חיה מושקא]]<br /> *אחיו: הרב [[ישראל אריה לייב]], הרב [[דובער]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> * [[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> * [[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> * [[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> * [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]]<br /> * [[חסידות חב&quot;ד]]<br /> * [[770]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]] - הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מ.מ.ש הוצאה לאור]], תשס&quot;ז.<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ו[[אוהד בר סלע]], '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * אברהם חנוך גלינצנשטיין, '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]] - משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[משבחי רבי]] - דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> '''וידאו'''<br /> * [http://www.770live.com/en770/770live.asp?lang=2 המגזין השבועי לראות את מלכנו] - מראות ושיחות של הרבי שליט&quot;א.<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאות קיטעי וידאו מהרבי שליט&quot;א]<br /> * [http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&amp;vid=33 משיח נאו] - נבואותיו המופלאות של הרבי מלך המשיח, שהתגשמו אחת לאחת בדייקנות.<br /> '''תמונות'''<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;cat=8 אלפי תמונות של הרבי שליט&quot;א ממוינות לפי נושאים]<br /> <br /> ==הערות ומקורות==<br /> <br /> &lt;references/&gt;<br /> <br /> <br /> {{סדרה הרבי|הקודם=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]}}<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=40356 2009-11-21T22:08:51Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}[[תמונה:הרבי שליטא.jpg|left|thumb|400px|הרבי שליט&quot;א]]{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי מנחם מענדל שניאורסון - נשיא [[דור השביעי]] ו[[מלך המשיח]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}'''רבי מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון)''' המכונה בפי [[חסידי חב&quot;ד]] '''אדמו&quot;ר שליט&quot;א מלך המשיח''' (או '''הרבי מליובאוויטש''' בחוגים אחרים), הינו הנשיא השביעי של [[חסידות חב&quot;ד]] &lt;ref&gt;דור שישי בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שעל שמו הוא נקרא&lt;/ref&gt;. נולד ב[[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] - (18 באפריל 1902) בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולאייב]] לאביו הגאון, החסיד והמקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], ולאמו, [[הרבנית חנה]]. בא בבריתו של [[אברהם אבינו]] ביום [[שבת קודש]] - ד' חול המועד [[פסח]]. לומד בשקידה עצומה בהדרכת אביו המקובל ומצליח כבר בשחר נעוריו לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עומד לימין אביו בדנייפרופטרובסק בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]]. <br /> <br /> את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה השקפת עולמו והיתה למסכת סדורה וברורה. במכתב לנשיא יצחק בן צבי משנת [[תשט&quot;ז]] כותב הרבי &quot;מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות...&quot;.<br /> ==שנות צעירותו==<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ח]] עומד לימין אביו ומסייע לו בין השאר בהנהגת הקהילה, ובאירגון עזרה לפליטי פולין המגיעים בהמוניהם ל[[יקטרינוסלב]] עקב מלחמת העולם הראשונה.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] מבקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]. &lt;ref&gt;[[היום יום]] מהדורת [[תשס&quot;ט]]&lt;/ref&gt; בשנת [[תרפ&quot;ג]] נוסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ד]] - 1924 (למניינם) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של האדמו&quot;ר הקודם כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (רבי יוסף יצחק) נ&quot;ע. ממלא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ומוגדר כ&quot;שר ההשכלה&quot; של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. עומד לימינו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחמתו הקדושה והמפורסמת לתהילה, לשמירת קדשי ישראל ברוסיה הסובייטית, באותה תקופה מועיד אותו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא (ע&quot;פ הוראת אביו - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]).<br /> <br /> בחודש תשרי [[תרפ&quot;ה]] נוסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באותן שנים עד צאתו מרוסיה), ובאותה תקופה נפגש עם הגאון הרב יוסף ראזין מרוגאצ׳וב ומקבל ממנו סמיכה לרבנות, ומכאן ואילך באים הרבה בקשרי מכתבים.<br /> <br /> בחודש חשון [[תרפ&quot;ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אח&quot;כ שהה בלנינגרד.<br /> <br /> כשנאסר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (בסיוון [[תרפ&quot;ז]]), היה הרבי מראשי המתעסקים בפעילות ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> בחודש חשון תרפ&quot;ח עוזב הרבי את גבולות ברית המועצות, ומצטרף ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ששהה בריגא ומשמש כמזכירו האישי.<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ט]] - (1929 למניינם) מפנה אליו חותנו, כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], שואלים בענייני הלכה, קבלה וחסידות ומטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.<br /> <br /> ==נישואין==<br /> [[תמונה:הרבי ברלין.jpg|left|thumb|250px|הרבי, ברלין, מעט אחרי נישואיו]]<br /> <br /> ביום [[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] נשא הרבי לאשה את ביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - [[הרבנית חיה מושקא]]. שמחת החותנה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]].<br /> <br /> מסדר הקידושין בחתונת כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ היה הרבי הריי&quot;צ בעצמו וגם את השבע-ברכות אמר הוא בעצמו בקול רם ונעים במתיקות ודביקות עצומה נפלאה מאד, עד שנשתוממו והתפעלו כל השומעים, וכולם פה אחד אמרו שמיום היותם לא שמעו כזאת. <br /> <br /> כאשר אמר הרבי את הברכות, קרא לפתע אחד החסידים -שזכה לראות את פני כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע -בהתפעלות גדולה: אוי, הרבי (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) הרי מסדר קידושין! <br /> <br /> חסידים שנכחו בחתונה מספרים כי כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הלך משולחן לשולחן כשהוא נושא מגבת על כתיפו כמו מלצר וכך חילק את המשקה ובירך את המסובים. <br /> <br /> אחר הסעודה, בשעה שלוש וחצי לערך, עמדו הקהל והאדמו&quot;רים שהשתתפו בשמחת החתונה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין). <br /> כשישבו האדמו&quot;רים לנוח מעט, לקח הרבי הריי&quot;צ את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חב&quot;ד במהירות. האדמו&quot;רים נפרדו לשלום והלכו לביתם. <br /> <br /> על חתונתו של כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ מסופר, שלפני החופה שאל הרה&quot;ח ר' [[בערל משה שמוטקין]] את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והרבי השיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו...&quot;<br /> <br /> == בברלין ==<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ט]] הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]] התגוררו בברלין בירת גרמניה. באותה תקופה הרבי הריי&quot;צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד. <br /> <br /> בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש [[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]]. <br /> <br /> == בפאריז ==<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|left|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]].]]<br /> בפריז הרבי שקד על לימוד התורה בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון. <br /> <br /> מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;. <br /> <br /> כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|האגרות של הרבי הריי&quot;צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי הרבי הריי&quot;צ העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים. <br /> <br /> בתשרי [[תרצ&quot;ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], ומיד החל לבחון תלמידים, אלא שבגין היותו אזרח רוסיה, לא היו בידו אשרות מתאימות לשהייה בפולין, ומשום כך נאלץ לעזוב את המדינה, וביצוע התפקיד לא יצא לפועל. <br /> <br /> בשנים האחרונות שלפני השואה, רוב ההכנסות של הרבי הריי&quot;צ לעבודת הקודש שניהל, הגיעו מאגודת חב&quot;ד בארצות הברית. משלוחי הכספים עברו, על פי הוראת הריי&quot;צ, דרך הרבי בפריז; כך גם כספים שהועברו בכיוון ההפוך - מהרבי הריי&quot;צ לפעילות בארצות הברית - עברו דרך הרבי. <br /> <br /> מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של הרבי הריי&quot;צ. מאידך, הרבי הריי&quot;צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות הרבי הריי&quot;צ בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br /> <br /> == עזיבת אירופה ==<br /> [[תמונה:בצעירותו.jpg|left|thumb|250px|הרבי בצעירותו]]<br /> על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית. הצעדים המעשיים לכך החלו בחודש כסלו [[ת&quot;ש]], אז הוחלט לסדר מסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה. <br /> <br /> על שמו של יהודי בשם מאיר ב. הארטאן - בעצמו צאצא למשפחה חב&quot;דית שחש מחויבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת בית הרב -נשלח לרבי ולרבנית אישור המעיד על הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית (&quot;אפידייביט&quot;). באישור התמיכה הוזכרה גם העובדה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת החשמל, מקצוע שאמור להקל עליו את ההתבססות בארצות הברית. מצויידים באישור זה, הלכו הרבי והרבנית למשרד הקונסול האמריקאי בפריז והגישו בקשה לקבלת ויזה לארצות הברית. <br /> <br /> העסקנים השתדלו לפעול בכל האמצעים לזירוז האשרות, אולם בשל קשרי המלחמה הרעועים, הידיעות שהגיעו לארצות הברית מאירופה, היו מקוטעות ובלתי ברורות. העסקנים לא הצליחו לדעת האם הקונסול האמריקאי בפריז אישר לחתן הרבי ורעייתו את האשרות. <br /> <br /> ערב כניסת הנאצים לפריז, באביב [[ת&quot;ש]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br /> <br /> === בווישי === <br /> <br /> מספר ימים לפני [[חג השבועות]] ת&quot;ש (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת), הגיעו הרבי והרבנית לתחנת הרכבת בפריז על מנת לצאת מהעיר, אלא שהמונים צבאו על התחנה. רק בגין היות הרבי רשום בצבא, ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. <br /> <br /> הרבי והרבנית הצליחו להגיע לווישי תוך סיכון עצמי גדול. הם הגיעו העירה לפנות ערב של ליל חג השבועות. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר, והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון. <br /> <br /> בכל אותה תקופה עודד את הרבי את היהודים ואמר בפנים שיחות בעניני חסידות. וגם רשמם לעצמו.<br /> <br /> === בניס (ניצה) === <br /> <br /> בשלהי קיץ ת&quot;ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס שבדרום צרפת (במסמכים ומכתבים מהתקופה ההיא, נקראת העיר &quot;ניצה&quot;). <br /> <br /> בניצה התגוררו הרבי והרבנית שמונה (או תשעה) חודשים, עד תחילת קיץ תש&quot;א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם &quot;רושאנבי&quot; שהיה סמוך לתחנת רכבת. גם כאן, הסכנה הייתה גדולה ובאותה תקופה מיעטו לצאת לרחוב. היו ימים שהשלטונות הכריזו עוצר. ואכן, הרבי מיעט באותם ימים לצאת לרחוב מלבד בשבתות, כאשר הלך להתפלל בבית מדרש ששכן בתוך בית מלון גדול שהיה גדוש בפליטים יהודים. <br /> <br /> === קבלת הויזה לארה&quot;ב ===<br /> [[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ, מעט אחרי הגעת הרבי לארה&quot;ב, תש&quot;ב]]<br /> המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית.<br /> ההתעקבות הייתה עקב כך שתחילה הוגשו בקשות לויזה תחת התואר 'מנהיג רוחני', אולם בשל אי-תיאום הדוק, בתיק מסמכים שהוגש אל הקונסול האמריקני בניצה, נכתב על הרבי שהוא מהנדס ואף ידוע כעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים'). עד מהרה התברר כי המכשול הזה הוא אכן רציני, שכן הקונסול עמד על הסתירה והודיע כי מכיון שכך, הוא רואה את הטיפול בנושא כאשרה רגילה ולא כאשרה מיוחדת. מכאן הוא החל להערים קשיים חדשים, זאת למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן. <br /> <br /> בי&quot;ט כסלו תש&quot;א כתב הרבי הריי&quot;צ מברק לרבי כי אגודת חסידי חב&quot;ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות, מה שאמור היה להקל עליו את בקשת הויזה. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי&quot;צ והעסקנים. בקובץ &quot;כ&quot;ח סיון&quot; נכתב על אפשרות לפתרון החידה: &quot;התשובה לשאלה זו עדיין אינה ברורה. בעיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, מצטיירת דמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים&quot;. <br /> <br /> בכ&quot;ו אדר תש&quot;א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל הרבי הריי&quot;צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש&quot;א]] במרסיי. <br /> <br /> מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.<br /> <br /> ===ההפלגה לארצות הברית===<br /> <br /> לאחר קבלת הויזה לארצות הברית, החל הרבי לעסוק בנושא הנסיעה עצמה. התברר כי אפשר יהיה להפליג מהעיר ליסבון שבפורטוגל - מדינה שנותרה בנייטרליותה בכל שנות המלחמה. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה וויזות מעבר. גם בכך היה הרבי הריי&quot;צ מעורב, והוא שיגר מכתבים, לחץ בכמה מקומות, ולבסוף הרבי והרבנית קיבלו את כרטיסי ההפלגה לפורטוגל וכן את ויזות המעבר. <br /> <br /> לאחר שהרבי והרבנית הגיעו צלחה לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, שכן באותם ימים, מעטות היו הספינות האזרחיות שהפליגו לים הגדול. מי שבא לעזרתם היה ר' מרדכי ביסטריצקי ע&quot;ה ועמו חמיו הרה&quot;ח ר' לוי לאגאוויר הי&quot;ד. זה האחרון, וזוגתו רוחמה, היו מחסידי חב&quot;ד ששהו בצרפת וביקשו אף הם להפליג מפורטוגל. חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברה ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו. <br /> <br /> כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק. <br /> <br /> ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל הרבי הריי&quot;צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ&quot;לאגאוויר&quot; ל&quot;שניאורסאהן&quot;. הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מהרבי הריי&quot;צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה). <br /> <br /> ביום [[י&quot;ז סיון תש&quot;א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל. <br /> <br /> מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו הרבי הריי&quot;צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.<br /> <br /> ==הגעתם לארצות הברית==<br /> <br /> ב[[כ&quot;ח סיון תש&quot;א]], בשעת בוקר הטילה &quot;סורפא פינטא&quot; עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים.<br /> <br /> בשדה קיבלה אותם משלחת חסידים ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]].<br /> <br /> כמו כן הורה הרבי הריי&quot;צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו. <br /> <br /> ==שנים ראשונות בארצות הברית==<br /> <br /> מיד עם הגעתו של הרבי לארה&quot;ב נכנס בסוד הנהגתו הקדושה של האדמו&quot;ר הרי&quot;צ ומצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד [[תש&quot;י]] (1950) מתמנה ע&quot;י חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות. <br /> <br /> [[תש&quot;י]] - עוסק במלוא המרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שיסד האדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל רחבי תבל. מייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. לצד המוסדות הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות בקודש. מתחיל לפרסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] להתעוררות וחיזוק כל ישראל. רבים פונים אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו מתחילים לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים השותים בצמא את שיחותיו הקדושות ומעלים אותם על הכתב.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> [[תמונה:שנים_ראשונות.jpg PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתקופת קבלת הנשיאות]]<br /> <br /> מיד עם היוודע דבר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בכל ריכוזי חב”ד ברחבי תבל, החלו חלק מהחסידים לדבר על כך שצריך למנות את [[הרמ&quot;ש]] (הרבי מה”מ) כאדמו”ר ונשיא.<br /> <br /> בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] מכל רחבי העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו החסידים על כתב התקשרות כללי. אולם הרבי לא הסכים לקבל את עול הנשיאות. <br /> <br /> בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים. <br /> <br /> למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ&quot;נ|פ”נים]]. הרבי ראה בזה כשליחות להקריאם על ציון אדמו”ר הריי”צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], הרבי סירב, ולבסוף החל לקבל חסידים ליחידות. הראשון שקיבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]]. בתחילה אכן היו אלו חסידים בודדים, ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים מופלאים. <br /> ביו”ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד הישיש הרב [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו”ר הריי”צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא”ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: “זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת”. <br /> <br /> בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז’ ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה “[[הגהה|הוגה]] על ידי כ”ק שליט&quot;א”, הרבי תיקן זאת וכתב “ע”י הרמ”ש שליט”א”. <br /> <br /> בח”י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי ‘[[לעקח]]’ לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br /> <br /> בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם “יעמוד”, ובלחש “אדוננו מורנו ורבנו”, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק’. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה”מרשות לחתן” בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות “ועתה קום”, פרץ בבכי והכריז בקול רם “יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...” ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב. <br /> <br /> בחודשים כסלו וטבת, רמז הרבי בשיחותיו השונות כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מוחלט. <br /> <br /> בכ”ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב”ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו”ר הריי”צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ”ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי’ שבט תשי”א. <br /> <br /> כאשר נודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. <br /> <br /> שבוע לאחר מכן, ביום ג’ בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב”ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br /> <br /> במוצאי [[י' שבט תשי&quot;א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד הישיש הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא&quot;ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד”ה “[[באתי לגני]]”, בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' שבט]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר]], נאמר וכו’. <br /> <br /> לאחר י’ שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק’ של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו. <br /> <br /> חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: “חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ”ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה”.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תשי&quot;ב]] - [[תש&quot;כ]]==<br /> [[תמונה:5712.JPG|left|thumb|400px|אדמו&quot;ר שליט&quot;א ב[[התוועדות]], [[תשי&quot;ב]]. משמאלו הרב [[מאיר אשכנזי]], רב הקהילה היהודית בסין.]]<br /> '''[[תשי&quot;ב]]''' - 1952. <br /> <br /> *מייסד ארגון &quot;[[צעירי אגודת חב&quot;ד]]&quot; ואגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו. <br /> <br /> *מייסד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה. <br /> <br /> *מייסד אכסניית-נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד. <br /> <br /> *מעורר אודות הנחיצות שצעירים יכשירו את עצמם לקבלת &quot;סמיכה&quot; - לרבנות. <br /> <br /> * מייסד את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. <br /> <br /> * מעורר שתלמידי הישיבה ואברכים ינאמו בדברי חסידות בבתי הכנסת. <br /> <br /> * מכריז שחינוך &quot;תינוקות של בית רבן&quot; זו העצה היחידה לביטול כל הגזרות. <br /> <br /> * מעורר על ההכרח בלימוד ההלכות הצריכות בכל יום.<br /> <br /> <br /> '''[[תשי&quot;ג]]''' - 1953.<br /> <br /> * מיסד אגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.<br /> <br /> * מחדש את המנהג לעשות &quot;[[חלוקת הש&quot;ס]]&quot; בי&quot;ט כסלו.<br /> <br /> '''[[תשי&quot;ד]]''' - 1954.<br /> <br /> * מעורר אודות &quot;[[מבצע ארבעת המינים]]&quot; ב[[חג הסוכות]] - במסגרתו יוצאים חסידיו לזכות יהודים במצוות אלו המסמלים את אחדות ישראל. <br /> <br /> * מדפיס את מפתח הענינים ל[[ספר התניא]] שנערך על ידו.<br /> <br /> * מייסד בית-ספר תורני [[בית ספר למלאכה כפר חב&quot;ד|חקלאי בכפר-חב&quot;ד]]. <br /> <br /> * מייסד את קופת &quot;[[קרן השנה]]&quot;.<br /> <br /> * מעורר לזכות את הרבים ב&quot;[[מבצע מצה]]&quot; - שהמוני בית ישראל יזכו בחג הפסח במצות יד עגולות מהודרות.<br /> <br /> <br /> '''[[תשט&quot;ו]]''' - 1955.<br /> <br /> * מייסד ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]] ובקנדה. <br /> <br /> * מייסד בית ספר תורני למלאכה בכפר-חב&quot;ד. <br /> <br /> * מכריז אודות איסור נסיעה באוניות ישראליות בשבת. <br /> <br /> * יוצא בקריאה נגד לימוד חכמות חיצוניות בישיבות.<br /> <br /> * מייסד את [[קופת קרן תורה]].<br /> <br /> <br /> '''[[תשט&quot;ז]]''' - 1956. <br /> [[תמונה:תשטז.JPG|left|thumb|400px|הרבי, קעמפ [[גן ישראל]], [[תשט&quot;ז]].]]<br /> *מייסד ישיבת &quot;[[אהלי תורה]]&quot;. מייסד ארגון &quot;[[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה. <br /> <br /> מייסד מחנה קיץ תורני &quot;[[גן ישראל]]&quot; למען הנוער היהודי בארצות הברית. <br /> <br /> <br /> '''[[תשי&quot;ז]]''' - 1957. <br /> <br /> *מייסד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.<br /> <br /> <br /> '''[[תשי&quot;ח]]''' - 1958. <br /> <br /> *מעורר על כך שהפצת התורה והיהדות ומעיינות החסידות יעשו באופן של &quot;[[ופרצת]]&quot;. כתוצאה מכך מתגברות פעולות החינוך היהודי-התורני, והרבצת התורה והחסידות בכל רחבי תבל, מתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.<br /> <br /> <br /> '''[[תשי&quot;ט]]''' - 1959. <br /> <br /> *מייסד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה. <br /> <br /> *מייסד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. מייסד במילאנו-איטליה, סניף המרכז לענייני חינוך&quot; שבאצעותו הוקמו מוסדות חינוך לבנים וכן לבנות. ובמשך השנים הבאות מקים מרכזי חב&quot;ד גם ברומא, בולוניה ובלאדיספולי.<br /> <br /> <br /> '''[[תש&quot;כ]]''' - 1960. <br /> <br /> *מכריז על שנת ה-200 להסתלקות [[הבעל שם טוב]], להגברת הפצת מעיינות החסידות ובכל רחבי תבל התקיימו פעולות מרתקות בכיוון זה. <br /> <br /> *בארצות-הברית החלו לשדר ברדיו שיעורים ב[[ספר התניא]] אותם [[מוגה|הגיה]] הרבי בעצמו. <br /> <br /> *מייסד [[שיכון חב&quot;ד ירושלים]] ת&quot;ו.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תשכ&quot;א]] - [[תש&quot;ל]]==<br /> [[תמונה:תשכא.jpg|left|thumb|300px|הרבי עם הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], צאתכם לשלום, [[חשוון]] [[תשכ&quot;א]].]]<br /> '''[[תשכ&quot;א]]''' - 1961. <br /> *הושלמה הקמת &quot;[[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש]]&quot; הראשון בעולם - בלונדון, אנגליה. ממרכז זה קמו שלוחות נוספות המפוזרות בכל רחבי אנגליה והוא גם מהווה בסיס מרכזי לפעולות חב&quot;ד באירופה.<br /> <br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ב]]''' - 1962. <br /> *מייסד &quot;[[כולל לאברכים]]&quot;. <br /> *מייסד סניפי ה&quot;[[מרכז לענייני חינוך]]&quot; במיניסוטה ובפילדפיה (ארה&quot;ב). <br /> *מעורר לנצל את ימי החופש להוספה בלימוד התורה. <br /> *מייסד ישיבת &quot;[[הדר תורה]]&quot;, הישיבה הראשונה בעולם ל&quot;חוזרים בתשובה&quot;!<br /> <br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ג]]''' - 1963<br /> [[תמונה:תשכג.jpg|left|thumb|300px|הרבי בהתוועדות י' שבט תשכ&quot;ג]]<br /> *מסתיימת עריכת &quot;[[ספר חסידים]]&quot; בהוראת אדמו&quot;ר שליט&quot;א.<br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ד]]''' - 1964. <br /> <br /> *מכריז על שנת ה-150 להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] להגברת הפצת מעיינות תורתו וכתוצאה מכך מתקיימות בכל רחבי תבל פעולות נרחבות בכיוון זה. <br /> *עורך תעמולה לפדות את בני ובנות ישראל שמאחרי מסך הברזל. <br /> *מקים קרן מיוחדת לסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.<br /> <br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ה]]''' - 1965.<br /> *סולל דרך חדשה בהבנת דרכו של רש&quot;י בפרושו לתורה על פי &quot;פשוטו של מקרא&quot;, &quot;ויינה של תורה&quot; ומאז בכל [[שבת]]-קודש, ב[[התוועדות]] מבאר קטע מפרוש רש&quot;י לפרשת השבוע. <br /> *מייסד את [[שיכון חב&quot;ד לוד]].<br /> <br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ו]]''' - 1967 מייסד &quot;[[קרן חנה]]&quot; שמטרתה לסייע לבנות ישראל להמשיך בלימודי הקודש שלהן. <br /> *מייסד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות &quot;בית-חנה&quot; בארץ וברחבי העולם.<br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ז]]''' - 1967.<br /> *מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]. <br /> *מייסד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה. מכריז על &quot;[[מבצע-תפילין]]&quot; לזיכוי המוני בית ישראל במצוות תפילין להטלת פחד על אוייבינו <br /> *בימי המתח והחרדה שלפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]], קרא הרבי להגביר את &quot;מבצע-התפילין&quot; כסגולה לניצחון והצלחה במלחמה. מבטיח בצורה ברורה ומוחלטת כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה&quot;ל על אוייביהם, כפי שאכן התגשם באופן ניסי. <br /> *קורא לנצל את ההתעוררות שבעקבות ניסי מלחמת ששת הימים, לקרב לבבות המוני בני-ישראל לתורה ומצוות, על ידי &quot;מבצע תפילין&quot; וזיכוי בשאר מצוות וכן עידוד וחינוך ילדי ישראל לאמונה. מאז ולתמיד &quot;מבצע תפילין&quot; על יד הכותל המערבי ששוחרר בחסדי ה'. <br /> *פותח במאבק נגד [[שלימות הארץ|החזרת ה&quot;שטחים&quot;]] (ששוחררו והוחזרו לידי בני ישראל במלחמת ששת הימים).<br /> <br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ח]]''' - 1968. <br /> [[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|270px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח, תש&quot;ל]]<br /> *מקים ועד ציבורי להפעלת [[בית הכנסת צמח צדק - ירושלים|בית הכנסת ובית-המדרש &quot;צמח צדק&quot; בירושלים]] העתיקה ת&quot;ו לקיים בו מרכז לתורה, לחסידות ולהרבצת יהדות. <br /> *מעורר על דבר החיוב של יהודי ארצות הברית לנצל השפעת המדינה על כל העולם בענייני חינוך.<br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ט]]''' - 1969. <br /> *מעורר שכל כנס של רבים ישולב עם תורה וצדקה <br /> *מעורר אודות חיזוק שכונות שמתגוררים בהם יהודים. <br /> * מייסד [[נחלת הר חב&quot;ד|שכונה חב&quot;דית בקרית מלאכי]].<br /> <br /> <br /> '''[[תש&quot;ל]]''' - 1970. <br /> *מסיים את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד &quot;לקבלת פני משיח צדקנו&quot;]]. <br /> *מתחיל (גם בגלוי) את המאבק נגד הגזרה האיומה של &quot;[[מיהו יהודי]]&quot;.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תשל&quot;א]] - [[תשל&quot;ט]]==<br /> <br /> '''[[תשל&quot;א]]''' - 1971. <br /> <br /> *יוצא בקריאה &quot;לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה. <br /> <br /> *מייסד בדרום-אפריקה, סניף &quot;ה[[מרכז לענייני חינוך]]&quot; דבר שהביא להקמת רשת של מוסדות יהודיים לבנים וכן לבנות ברחבי דרום אפריקה.<br /> <br /> <br /> '''[[תשל&quot;ב]]''' - 1972. <br /> [[תמונה:תשלב.jpg|left|thumb|450px|הרבי עם הרבנים שכטר ויאלעס, [[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו]] [[תשל&quot;ב]].]]<br /> *מייסד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות תורה וצדקה וכך נוסדו &quot;[[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]]&quot; חדשים במדינות רבות בעולם בכלל וב[[ארצות הברית]] בפרט. <br /> <br /> *מעורר על דבר הסיוע לעולים ממדינות גרוזיה ובוכרה. <br /> <br /> *מעורר לזכות את עולי [[רוסיה]] במצוות [[פורים]]. <br /> <br /> *מעורר על חינוך ילדי עולי רוסיא וסיוע מיוחד לעולים החדשים מרוסיא. <br /> <br /> *יוצא בקריאה נגד גיוס נשי ובנות ישראל לצבא.<br /> <br /> <br /> '''[[תשל&quot;ג]]''' - 1973. <br /> <br /> *מעורר לייסד ספריות-קודש בכל רחבי-תבל. שכל בית יהודי יהיה &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot;. <br /> <br /> *מעורר לזכות יהודים הנמצאים בכל מקום שהם במצוות פורים. <br /> <br /> *בקיץ של אותה שנה יוצא בקריאה אודות השתדלות מיוחדת בחינוך תשב&quot;ר בקשר למה שנאמר &quot;מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אוייב ומתנקם&quot;. <br /> <br /> *מעורר לייסד קרנות גמילות חסדים רבים ככל האפשר. <br /> <br /> *מייסד את [[קרית חב&quot;ד צפת]].<br /> <br /> <br /> '''[[תשל&quot;ד]]''' - 1974. <br /> [[תמונה:הרבי שליטא1.jpg|left|thumb|100px|ר&quot;ח [[ניסן]] [[תשל&quot;ד]].]]<br /> <br /> *מייסד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה. <br /> <br /> *מכריז על הקמת מוסדות חדשים. פותח בתעמולה אודות המבצעים &quot;[[מבצע תורה|תורה]]&quot;, &quot;[[מבצע מזוזה|מזוזה]]&quot;, &quot;מבצע [[צדקה|צדקה]]&quot; &quot;[[מבצע בית מלא ספרים|בית-מלא ספרים]]&quot; - &quot;יבנה וחכמיה&quot; &quot;[[מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת קודש ויום טוב]]&quot;. <br /> <br /> *מעורר שלכל חייל יהודי יהיה סידור, תהלים וקופת צדקה. <br /> <br /> *מעורר על כינוס ילדים ב[[חנוכה]]. מעורר על אחדות בני המשפחה סביב שולחן שבת. <br /> <br /> *מתחיל עניין הפצת היהדות באמצעות ה&quot;[[טנק מבצעים|טנקים]]&quot;.<br /> <br /> [[תמונה:5735.JPG|left|thumb|450px|הרבי, תשל&quot;ה.]]<br /> '''[[תשל&quot;ה]]''' - 1975. <br /> <br /> *פותח בתעמולה אודות המבצעים: &quot;[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|כשרות האכילה והשתיה]]&quot;, &quot;[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]&quot;.<br /> <br /> <br /> '''[[תשל&quot;ו]]''' - 1977. <br /> <br /> *מעורר שוב אודות קבלת [[סמיכה לרבנות]]. מייסד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון. <br /> <br /> *שולח [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת. <br /> <br /> *מכריז על שנה זו &quot;כ[[שנת החינוך]]&quot;. <br /> <br /> *מייסד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט. <br /> <br /> *מעורר לזכות גם את האסורים היהודים ב&quot;[[מבצעים]]&quot;. <br /> <br /> *מבקש שכל ילד וילדה בישראל ישננו בעל-פה את ה&quot;[[י&quot;ב פסוקים]] ומאמרי חז&quot;ל&quot; שליקט. <br /> <br /> *מעורר ללמוד ענייני &quot;בית הבחירה&quot; בימי בין המצרים. <br /> <br /> *מכריז אודות [[מבצע אהבת ישראל]]. <br /> <br /> *מציע להנהיג בכל הבתי-כנסיות שיעורים בלימוד התורה, ולייסד קופות גמילות-חסדים.<br /> <br /> <br /> '''[[תשל&quot;ז]]''' - 1977. <br /> <br /> *מייסד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]] <br /> <br /> * מציע לערוך &quot;הקפות שניות&quot; בעיר הקודש [[חברון]] וב[[ירושלים]] העתיקה. <br /> <br /> *מעורר לחדש את עניין ה&quot;[[משפיע|משפיעים]]&quot; לאנשים ([[עשה לך רב]]) ו&quot;משפיעות&quot; לנשים, שמתפקידם לעורר את הלב והמוח לעבודת ה'.<br /> <br /> <br /> '''[[תשל&quot;ח]]''' - 1978. <br /> [[תמונה:הרבי ובגין.jpg|left|thumb|250px|הרבי ובגין, תשל&quot;ח]]<br /> *מעורר שבכל עיר ועיר יקימו מוסד הקשור עם תורה ותפילה וכן מקווה-טהרה. <br /> <br /> *מגביר את מאבקו נגד החזרת ה&quot;שטחים&quot; ונגד ההסכם האומלל של &quot;קמפ דיויד&quot;. <br /> <br /> *מייסד ישיבה גדולה &quot;[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]&quot;, קליפורניה. <br /> <br /> *שולח שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת. <br /> <br /> *הורה להדפיס את ה&quot;תניא&quot; בכל מדינות העולם.<br /> <br /> <br /> '''[[תשל&quot;ט]]''' - 1979. <br /> <br /> *מעורר לייסד חברת-נשים לעורר על דבר שמירת &quot;[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]&quot;. <br /> <br /> *עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה. <br /> <br /> *מייסד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תש&quot;מ]] - [[תשמ&quot;ד]]==<br /> <br /> '''[[תש&quot;מ]]''' - 1980. <br /> <br /> *מכריז אודות מבצע &quot;והשיב לב אבות על (ידי) בנים&quot;. <br /> <br /> *מייסד ישיבה גדולה בבואנוס-איירס - ארגנטינה. <br /> <br /> *מבקש לערוך [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות &quot;ל&quot;ג בעומר&quot;]] לאחדות ישראל בכל רחבי-תבל <br /> <br /> * מעורר להביא לבית הכנסת בחג השבועות את ילדי ישראל אפילו הטף, לשמוע את &quot;עשרת הדברות&quot; <br /> <br /> * יוצא בקריאה על דבר העניין של &quot;פרו ורבו&quot; - ריבוי הילודה בישראל, ונלחם נגד &quot;תיכנון המשפחה&quot; <br /> <br /> * יוצא בקריאה לייסד כוללים לזקנים ([[כולל תפארת זקנים]]) לנשים ([[תפארת חכמת נשים]]) ולצעירים ([[תפארת בחורים]]).<br /> <br /> <br /> '''[[תשמ&quot;א]]''' - 1981. <br /> [[תמונה:תשמא.jpg|left|thumb|450px|הרבי מחלק מטבעות ל[[צדקה]], כנס ילדים, [[תשמ&quot;א]].]]<br /> *מעורר שהשנה [[שנת הקהל]] – את האנשים והנשים והטף לעשות את כל דברי התורה הזאת. <br /> <br /> * פונה בקריאה לילדי/ילדות ישראל שלפני גיל [[בר מצוה|בר]]/[[בת מצוה]] להתאגד ב&quot;[[צבאות השם]]&quot; (בסיסמת: &quot;[[ווי וואנט משיח נאו]]&quot;). <br /> <br /> * מעורר אודות [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]]. <br /> <br /> * מעורר על דבר הדפסת מפתח עניינים לספרי [[דא&quot;ח]] כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> * מייסד [[תומכי תמימים קזבלנקה|ישיבה גדולה ב&quot;קזבלנקה&quot; מרוקו]]. <br /> <br /> * מייסד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול|כולל אברכים ב&quot;מונטריאול&quot;, קנדה]]. <br /> <br /> * מסדר &quot;סדר [[ברכת החמה]] – ע&quot;פ מנהג חב&quot;ד&quot;. <br /> <br /> * יוצא בקריאה שכל ילד/וילדה בישראל שלפני גיל בר/בת מצוה יתאחדו ע&quot;י (השתתפותם ב)[[ספר תורה לילדי ישראל|כתיבת ספר תורה מיוחדת]] שתכתב עבורם ב[[ירושלים]] עה&quot;ק. <br /> <br /> * מעורר על דבר השתדלות מיוחדה בזה בנוגע לילדים/ות הנמצאים מאחורי מסך הברזל. וכן בנוגע – להכניסם ב&quot;[[צבאות השם]]&quot; באופן האפשרי שם. וכיון שכבר נגמרה ועשו סיום (ע&quot;י כותל המערבי) דספר תורה הראשונה – להתחיל תיכף בכתיבת עוד ספר תורה. <br /> <br /> * מרעיש נגד אלו שרוצים להפסיק ר&quot;ל, כל עזר ליהודים הבאים ממדינות ש(הם) [[רוסיה|מאחורי מסך הברזל]] באם אינם עולים ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> <br /> '''[[תשמ&quot;ב]]''' - 1982. <br /> <br /> *ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת ביאת [[משיח]]. <br /> <br /> *יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו &quot;באחדות אמיתית ונצחית&quot; ע&quot;י קניית [[מבצע אות בספר התורה|אות בספר התורה]] כללית שתכתב לזכותם – וכאו&quot;א במנהגו (צורת האותיות דאשכנז, ספרד, תימן האריז&quot;ל וכו'). <br /> <br /> * מורה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]] להתחיל בכתיבת ספר תורה עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; ובני ביתם, וכן להנהלת &quot;[[בית רבקה]]&quot; כתיבת ס&quot;ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר &quot;בית רבקה&quot; ובני ביתן. מעורר אשר מצוה זו היא סיום תרי&quot;ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות. <br /> <br /> * מעורר על דבר השתדלות ובמדה יוצאה מן הכלל לגמרי ב&quot;[[הפצת המעינות חוצה]]&quot; וב[[מבצע חנוכה]]. ואשר בכמה ספרים שנת תשמ&quot;ב היא שנת הקץ. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר&quot;ת: תהיה שנת ביאת משיח. מציע שיכתבו [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל|ספר תורה כללית מיוחדת, שתאחד את כל אנשי &quot;צבא הגנה לישראל&quot;]] – אנשי חיל דאה&quot;ק. <br /> <br /> * הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה. <br /> <br /> * מעורר על דבר ההכרח לסיים את &quot;מבצע שלום הגליל&quot; (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.<br /> <br /> <br /> '''[[תשמ&quot;ג]]''' - 1983. <br /> [[תמונה:תשמג.jpg|left|thumb|300px|הרבי והאדמו&quot;ר מנדבורנא, י&quot;ד אייר תשמ&quot;ג.]]<br /> *ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח. <br /> <br /> * פותח השנה בהכרזה שהשנה היא מאה שנה מהסתלקות כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שענינו והנהגתו היתה &quot;[[לכתחילה אריבער]]&quot;, ולכן כל עניני השנה צריכים להיות חדורים באופן של &quot;לכתחילה אריבער&quot;. וכן שהשנה היא תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח. <br /> <br /> * יוצא בקריאה להשפיע על אומות העולם – בני נח, שיקיימו [[ז' מצוות בני נח|ז' מצות שלהם]]. <br /> <br /> * מכריז על &quot;[[רגע של שתיקה]]&quot; – &quot;עין רואה ואוזן שומעת&quot;, להנהיג זאת בכל בתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים. ובהמשך לזה מציע שיחתמו על &quot;עצומה&quot; לגדולי ומנהיגי האומה האמריקנית (ועל דרך זה לכל שאר האומות) אודות גודל הנחיצות שבזה, וכן אודות נחיצות עזרה כלכלית-ממשלתית לבתי ספר דתיים.<br /> <br /> <br /> '''[[תשד&quot;מ]]''' - 1984. <br /> <br /> * פותח את השנה בהכרזה שהשנה היא תהי' שנת דברי משיח. <br /> <br /> * מעורר – בקשר למצב העולם – על דבר הוספה בתפלה ובקשה, על ידיד זה שכל אחד ואחת (בלי הפרש באיזה נוסח הוא מתפלל) יאמר לפני התפלה (בשחרית) &quot;הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך&quot;, ולאחרי כל תפלה מהג' תפלות &quot;אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך&quot;.<br /> <br /> * מעורר שמן הראוי להשתדל שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות [[בעלי חיים טהורים]] ולא להיפך. וכן בנוגע להוצאה לאור של חוברת וכיוצא בזה שיש בהם ציורים ותמונות של בע&quot;ח – להשתדל שישתמשו בציורים של בע&quot;ח טהורים דוקא. <br /> <br /> * מייסד [[תומכי תמימים יוהנסבורג|ישיבה גדולה ב&quot;יוהנסבורג]]&quot; דרום אפריקה. <br /> <br /> * הורה להדפיס את [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים (שלא נדפס שם ע&quot;ע). <br /> <br /> * מעורר שכל אחד ואחת מבני ישראל בכחו ובחובתו לתבוע כביכול מהקב&quot;ה גאולה האמיתית והשלימה ע&quot;י [[משיח]] צדקנו תיכף ומיד. <br /> <br /> * הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה. <br /> <br /> * מציע שכל אחד [[תקנת הרמב&quot;ם|יקבע שיעור יומי בספר משנה תורה]] – יד החזקה – להרמב&quot;ם, שעל ידי זה מתאחדים כל בני ישראל בלימוד הכולל את התורה כולה.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תשמ&quot;ה]] - [[תשמ&quot;ט]]==<br /> <br /> '''[[תשמ&quot;ה]]''' - 1985. <br /> <br /> *מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת מלך המשיח. <br /> <br /> * מעורר שנשים ובנות הן מישראל והן (להבדיל) מאומות העולם יצאו בקריאה רמה שיונהג בהקדם הכי אפשרי &quot;[[רגע של שתיקה]]&quot;. <br /> <br /> * מכריז שהשנה הוא השנה תהא שנת מלך המשיח. <br /> <br /> * מעורר אשר יעשו חגיגות של &quot;סיום&quot; לרגלי [[תקנת הרמב&quot;ם|&quot;סיום&quot; לימוד הרמב&quot;ם]] (ג' פרקים בכל יום) ותיכף אחרי כן להתחיל לימוד דמחזור שני. <br /> <br /> * קורא את בית הכנסת שלו בשם &quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש&quot;. וכן מורה אשר בשם זה ינקב בנין &quot;כולל אברכים&quot; שע&quot;י ה[[מזכירות]] שלו. * מעורר שיבנו בארץ הקדש מוסד מיוחד על שם &quot;[[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב&quot;ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]&quot;. <br /> <br /> * מעורר על דבר צורך הרשמת הילדים/ות [[מחנה קיץ|במחנות קיץ]] הכשרים. ולאחרי חדשי הקיץ, לרושמם בבתי הפר הכשרים [ומעורר זה בכל שנה ושנה]. <br /> <br /> * מציע שבכל הזדמנות של אמירת תהלים ישלבו גם נתינת צדקה.<br /> <br /> <br /> '''[[תשמ&quot;ו]]''' - 1986. <br /> <br /> *מעורר לפרסם על דבר דברים האמורים בספרים אודות הקיווי והדרישה לביאת [[משיח]] צדקנו על ידי זה שכל אחד ישלח מכתב (שבו יצטט מהספרים) לעשרה מישראל ולהציע לו ולבקש ממנו לשלוח העתק כזה לעוד עשרה מישראל וכן הלאה. <br /> <br /> * מעורר אשר יגדילו מרץ בג' ענינים הכללים: 1) הפעולות עם זקני ישראל. 2) הפעולות עם ילדי/ות ישראל. 3) הפעולות עם שאר בני ישראל בגילים שבין הילדים והזקנים. לייסד &quot;[[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]]&quot; בכל מקום ומקום. ובמקומות שישנם כבר &quot;בתי חב&quot;ד&quot; – להרחיבם עוד יותר. להגביר חיל בהפצת המעינות חוצה – ע&quot;י הדפסת [[ספר התניא]] בכל המקומות שבהם לא נדפס עדיין. וכן בהנוגע להפצת כל כתבי החסידות כולל – הדפסת כתבים שעד עתה לא יצאו לאור בדפוס. <br /> <br /> * מעורר אשר ידפיסו כל הדוחו&quot;ת אודות הפעולות בג' ענינים הכלליים הנ&quot;ל. <br /> <br /> * מעורר אשר יערכו את &quot;חגיגות הסיום&quot; דמחזור שני [[תקנת הרמב&quot;ם|דלימוד הרמב&quot;ם]] באופן ד&quot;כפליים לתושיה&quot; לגבי חגיגות הסיום דמחזור ראשון. הרבי מציע שידפיסו את מאמרי הנואמים בדפוס. <br /> <br /> *ביום הבהיר [[י&quot;א ניסן תשמ&quot;ו]] מתחיל הרבי לחלק [[דולרים לצדקה]] לכל אחד ואחת, ומני אז מחלק דולרים בכל יום ראשון בשבוע.<br /> <br /> * מעורר אשר בכל מקום ומקום שבו ישנו ה&quot;[[צבאות השם]]&quot; ינצלו את ימי ההכנה לזמן מתן תורתינו ע&quot;י ההוספה בכל עניני תורה ומצותיה ובמיוחד – הוספה ב[[אהבת ישראל]] ואחדות ישראל. <br /> <br /> * מעורר אשר כל ישראל &quot;אנשים נשים וטף&quot; יתאספו ל[[התוועדות]] רעים – אנשים לחוד ונשים לחוד על מנת לאחד את כל ישראל מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל.<br /> <br /> * מעורר אשר בימי &quot;בין המצרים&quot; בכלל ובפרטי פרטיות החל מהשבת שלפני תשעה באב יש להוסיף ביתר שאת וביתר עז ב(ציון) במשפט (תפדה): היינו לימוד הלכות בתורה בכלל ובמיוחד הלכות בית הבחירה. (ושביה) בצדקה: הוספה בנתינת הצדקה יותר מכפי הרגילות. מציע: 1) בקשר לתלמידי הישיבות – מזמן לזמן יתקיימו &quot;[[בחינות]]&quot; לבחון את רמת הלימוד והידיעה שבתורה. 2) בקשר לבעלי עסקים – אשר כל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יקיימו את הוראת המשנה &quot;[[עשה לך רב]]&quot; ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל&quot;מבחן&quot; בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה'. <br /> <br /> * מעורר אשר בהתאם לשנה הבאה ([[תשמ&quot;ז]]) היא שנת השמיטה, מצוה לפרסם בכל מקום ומקום אודות התקנה דעשיית פרוזבול לפני ראש השנה של שביעית. מציע שטוב ונכון לעשות את הפורזבול מיד אחר התרת נדרים. <br /> <br /> * מעורר אשר ראוי ונכון שבכל מקום ומקום יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] &quot;בימי סגולה&quot; ([[ט&quot;ו אלול תרנ&quot;ז|ט&quot;ו אלול]]-[[ח&quot;י אלול קה&quot;ת|ח&quot;י אלול]]) עבור כל אחינו בני ישראל, והדגשה מיוחדת יהיה בנוגע לחיזוק האמונה בביאת ה[[משיח]]. ובמקומות אשר מסיבות לא יספיקו לערוך התוועדויות אלו לפני ח&quot;י אלול – ישלימו זאת לאחרי ח&quot;י אלול, בסמיכות הכי אפשרי ובאופן ד&quot;כפליים לתושי'&quot;.<br /> <br /> <br /> '''[[תשמ&quot;ז]]''' - 1987.<br /> <br /> * מכריז שהשנה היא תהא זו שנת משיח. <br /> <br /> * מעורר אודות הקמת [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] (והוא בית: תורה, תפלה וגמ&quot;ח) בכל מקום ומקום, ואשר הוא (בנקל יותר) על ידי ההקדמה דהקמת בית חב&quot;ד דכל אחד ואחת (הן אנשים הן נשים וטף) בביתו הפרטי. <br /> <br /> * פונה לכל ילד וילדה &quot;בבקשה כפולה אל כל אחד מכם, ילד וילדה, לעשות מן החדר שלכם, המטה, השולחן וכו' –&quot;בית&quot; של תורה, תפלה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום תורה, לומר תפלה להשם, לתת צדקה בקופת-צדקה (לבד מ[[שבת]] ו[[יום טוב]]), וכיוצא בזה. ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפלה) משלו, חומר (או ספר אחר של תתורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-צדקה משלו. [ולרשום – על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר – &quot;להשם הארץ ומלואה&quot; (או בראשי-תיבות: &quot;לה&quot;ו&quot;) ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר – גם על קופת-הצדקה]&quot;. <br /> <br /> * מעורר ע&quot;ד ההשתדלות ב[[הפצת המעינות חוצה]] על ידי ההשתדלות בענין החינוך לקטנים בשנים וקטנים בידיעה. והוא ע&quot;י הקמת (והרחבת) מוסדות חינוך. <br /> <br /> * מעורר אשר בכל מקום ומקום שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה, יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ובחדר הולד (או על המטה) &quot;שיר המעלות&quot; וכיו&quot;ב. <br /> <br /> * מעורר שיאמרו נוסח הפרוזבול גם בסיום שנה השביעית. <br /> <br /> * ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] פסק &quot;בית המשפט הפדרלי&quot;, כחלק מ[[משפט הספרים]] גלוי לעיני כל העמים שכלשון [[הרבנית חיה מושקא]] ע&quot;ה - &quot;[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]]&quot;.<br /> <br /> [[תמונה:הרבי 10.jpg|left|thumb|600px|הרבי, תשמ&quot;ח]]<br /> '''[[תשמ&quot;ח]]''' - 1988.<br /> <br /> * מכריז כי פרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת חרות משיח.<br /> <br /> * מעורר על הדבר שכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ישתתפו בפעולות &quot;[[שנת הקהל]]&quot; במשך שנה זו (שנת הקהל) ע&quot;י שכל אחד ואחת יאספו בני ובנות ישראל שבסביבתם ויעוררו אותם לתורה ויראת שמים. ופעם בחדש יודיע כל אחד ואחת (למקום מרכזי) פרטי פעולתם. <br /> <br /> * מעורר אשר בעת הכינוסים הכללים בהאו&quot;ם ינאם איש דתי בשם תורת ה' דברי בורא העולם אשר בתורתו. <br /> <br /> * מעורר בכל הלילות של [[חג הסוכות]] על דבר [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות ובשנה זו במיוחד גם הדגשת מצות הקהל. <br /> <br /> * מעורר על דבר הדגשת מצות הקהל ושמחה (שנת &quot;תשמח&quot;) שתהיינה כל השנה כולה. <br /> <br /> * מעורר אשר בהתאם שהשנה הוא מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים להולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] וכן ילדמו תורתו (של בעל יום ההולדת) במשך חלק של המעת לעת של יום הולדתו ([[כ' חשוון תרכ&quot;א]]). <br /> <br /> *במוצאי כ' חשוון, מחלק הרבי לכל אחד ואחת (כולל ילדים מבן י&quot;ב שנה וילדות מבת י&quot;א שנה ומעלה) מאמר &quot;החלצו רנ&quot;ט&quot;. <br /> <br /> *ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], נתאשר ([[משפט הספרים|אחרי הערעור]]) ה&quot;[[דידן נצח]]&quot; באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שב[[ספרית ליובאוויטש]] (ובסמיכות לזה (ביום [[כ&quot;ז חשוון תשמ&quot;ח]]) נתבשרו שהספרים יכולים לחזור למקומם) וביום [[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה להדפיס הספר &quot;[[דרך אמונה]]&quot; ומבאר קטע ממנו ב[[התוועדות]] של שבת קודש הסמוך. <br /> <br /> *ביום הבהיר [[ר&quot;ח כסלו תשל&quot;ח|ר&quot;ח כסלו]] מחלק הרבי מאמר שלו ד&quot;ה ושבתי בשלום אל בית אבי וגו' ה'תשל&quot;ח לכל אחד ואחת מה[[שלוחים]] והשלוחות, בצירוף שטר של דולר לצדקה. <br /> <br /> * מעורר שכל ילד/ה ידליק נרות חנוכה בפתח חדרו (&quot;בית מקדש&quot; פרטי) ושכל אחד ואחת יקיים מנהג נתינת &quot;דמי חנוכה&quot; בכל ימי חנוכה ובליל נר הרביעי או החמישי יתנו כפליים או ג' פעמים ככה. *בתור &quot;[[פרסומי ניסא]]&quot; נואם הרבי בכל הלילות של חנוכה על דבר פרשת קריאת היום – נשיא המקריב באותו היום. <br /> <br /> * מעורר שבכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית צבורי לתורה תפלה וצדקה וכיוצא בזה – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים יהיו עוד הרבה ספרים &quot;[[מבצע בית מלא ספרים|בית מלא ספרים]]&quot;, שבכל מקצועות התורה. <br /> <br /> * יוצא בקריאה שמבקשים מרבנים מחברי ספרים, והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק בתור שורה ל[[ספרית ליובאוויטש|ספריה הגדולה של אגודת חסידי חב&quot;ד]] וכן מבקשים מאספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים שאין זקוקים להם ללימוד – לתרמם לספריה הנ&quot;ל. ובזה הכוונה לכל סוגי ספרים אף שהם בניגוד לתורה. <br /> <br /> * מציע שראוי ונכון ביותר להנהיג בכל מקום ומקום – שכאשר יהודים נועדים יחדיו, ישתדלו גם בטובתו של יהודי נוסף החל ממצות צדקה על ידי זה שנותנים איש לרעהו שליחות מצוה לצדקה. <br /> <br /> * מעורר לנצל יום חמשה עשר בשבט להקהיל אנשים נשים וטף כדי להוסיף עוד יותר בכל עניני תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – הוספה ושלימות בהליכה בדרכיו ואורחותיו של בעל ההילולא ד[[י' שבט תש&quot;י|י' שבט]] – כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. * ביום רביעי, [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ&quot;ש]] על שמה. בנוסף הרבי מעורר על דבר הזריזות דהקמת מוסדות על שמה.<br /> <br /> * מעורר שמצות ניחום אבלים מתחלת כבר ביום א' דימי השבעה. <br /> <br /> * מורה שביום ז' אדר יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] חסידים בכל מקום שאפשרי. <br /> <br /> * מעורר שנשי ובנות ישראל תתאחדו אחדות אמיתית על מנת לחזק קיום התורה והמצות. <br /> <br /> * מורה לעשות התוועדות גדולה &quot;ברוב עם&quot; בימי ה[[פורים]]. *אחר ה&quot;שלשים&quot; להתסלקות הרבנית הצדקנית נ&quot;ע – מתחיל התוועדות בכל שבת קדש (והרבי [[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות מדי שבוע). <br /> <br /> * יוצא בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ב[[יום הולדת (מנהגים)|יום ההולדת]] יוסיפו בתורה תפלה צדקה והוספה – שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו. <br /> <br /> * מעורר שביום [[י&quot;ג ניסן תרכ&quot;ו|י&quot;ג ניסן]] (יום ההילולא של [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]]) יעשה כל אחד קביעות מיוחדת בלימוד תורתו של אדמו&quot;ר הצ&quot;צ ויוסיף בנתינת הצדקה. <br /> <br /> * מעורר לנצל יום י&quot;ד ניסן – יום הולדת הרמב&quot;ם – מתוך &quot;רעש&quot; דקדושה בכל מקום ומקום להוסיף עוד יותר בכל עניני יהדות תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – בנוגע ללימוד תורתו של הרמב&quot;ם ע&quot;י עריכת &quot;כינוסי הקהל&quot; בזמן האפשרי. <br /> <br /> * נואם בכל הלילות דחג הפסח בענינא דיומא ובסגנון מובן גם לקטנים וקטנות. מעורר שבחזרת [[דא&quot;ח]] (בבתי כנסיות) יוכלל (גם) אימרה דתורת [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> * מתחיל לבאר בכל התוועדות של שבת קודש, פירוש רש&quot;י הראשונה שבפרשת השבוע (ומשנה הראשונה בפרק דאבות דאותו השבת קודש, בשבתות בין [[חג הפסח]] ו[[ראש השנה]]), וכל השיעורים הקבועים בעת ההתוועדות על פי הוראת התורה &quot;והחי יתן אל לבו&quot;. <br /> <br /> * מעורר שבכל אחד ואחת צריך להיות: א) לימוד התורה באופן ד&quot;תורתו אומנתו&quot;. ב) בכל דרכיך דעהו. מציע שבימי הכנה לזמן מתן תורתנו ילמדו המאמר ד&quot;ה בחודש השלישי גו' (ב[[תורה אור]] פ' יתרו). <br /> <br /> * מעורר שהנשים תעשינה התוועדות בתור הכנה לזמן מתן תורתנו. * יוצא בקריאה שכל אחד ישתדל ויפעל כפי יכולתו שינתן חינוך תורני לכל אחד ואחת מילדי ישראל שיחיו. <br /> <br /> * מעורר על דבר הכנות מתאימות – בימים שלפני זה – ל[[ימי הגאולה יב י&quot;ג תמוז]].<br /> <br /> <br /> '''[[תשמ&quot;ט]]''' - 1989. <br /> [[תמונה:תשמט.jpg|left|thumb|350px|הרבי והרב [[מרדכי צמח אליהו]], י&quot;א אייר [[תשמ&quot;ט]] ב[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]].]]<br /> * מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת משיח טובה ו&quot;[[שנת הילד והילדה]]&quot;. וכמו כן מכריז ששם השנה היא &quot;השנה תהא שנת מעשים טובים&quot;. <br /> <br /> * מורה – בתור הוראת שעה – לבחור בבחירות שבארץ הקודש למפלגת &quot;אגודת ישראל&quot; (ג). <br /> <br /> * מציע שביום [[כ' חשוון תרכ&quot;א|כ' מרחשוון]] (יום הולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע) יכנס כל אחד ואחד לשעה קלה במוסד של ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת. <br /> <br /> * מעורר שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) יוסיפו בכל יום בלימוד תורת [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] והפצתם. <br /> <br /> * מעורר לארגן [[התוועדות|התוועדויות]] במועדים החסידיים דחודש כסלו (החל מ[[י' כסלו תקל&quot;ד|יו&quot;ד כסלו]]). <br /> <br /> * מעורר (ב[[י&quot;ט כסלו]]) ע&quot;ד לימוד [[לוח היום יום]] בכל יום ויום. <br /> <br /> * מעורר לערוך &quot;[[סיום הרמב&quot;ם|סיומי הרמב&quot;ם]]&quot; ביום ההילולא שלו (כ' טבת). <br /> <br /> * מכריז אשר השנה היא שנת הארבעים להסתלקות-הילולא של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואשר ביום ההילולא שלו מתגלה &quot;לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע&quot; ואז &quot;קאי איניש אדעתי' דרבי'&quot;. <br /> <br /> *בקשר ליום היארצייט-הילולא הראשון של [[הרבנית חיה מושקא]] הרבי מעורר שיהיה &quot;זרעה בחיים&quot; (שאז &quot;היא בחיים&quot;) ע&quot;י שקוראים לילדה בשמה, ומחנכים אותה ברוחה. <br /> <br /> * מציע שבלימוד פרשיות תרומה-תשא, כדאי ונכון שנוסף על הלימוד חלק מהפרשה, ילמדו גם מפירושי חז&quot;ל ב[[תורה שבעל פה]]. <br /> <br /> * מעורר לערוך סיום &quot;ברוב עם&quot; אחר כל ספר שבמשנה תורה להרמב&quot;ם.<br /> <br /> * נואם בענינא דיומא לפני צאת ה&quot;[[תהלוכה]]&quot; (ב[[חג הפסח]] ו[[חג השבועות]]) לשכונות אחרות לשמח את היהודים בשמחת החג. <br /> <br /> * מעורר שיערכו &quot;[[כינוס תורה|כינוסי תורה]], בכל מקום ב&quot;אסרו חג&quot;.<br /> <br /> * מורה להדפיס ספרי חסידות באותיות מרובעות (כולל גם אלו שנדפסו עד עתה באותיות אחרות) וכן מציע לכל מדפיסי הספרים. <br /> <br /> *בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר &quot;[[קיצורים והערות לתניא]]&quot; לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ&quot;ט אלול תקמ&quot;ט|יום ההולדת שלו]] – מחלק לאנשים נשים וטף (בצירוף שטר של דולר לצדקה).<br /> <br /> ==מפעולותיו משנת [[תש&quot;נ]]==<br /> <br /> '''[[תש&quot;נ]]''' - 1990. <br /> [[תמונה:תשנ.gif|left|thumb|600px|הרבי, [[פאראד]], [[תש&quot;נ]].]]<br /> * הרבי שליט&quot;א מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים.<br /> <br /> * ביום א' של [[ראש השנה]] (ש&quot;ק) [[התוועדות|מתוועד]] [[הרבי]] ומורה להדפיס הוצאה מיוחדת (בעטיפה צבעונית) של מאמר ד&quot;ה ושאבתם – ל[[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]], ומחלק לכל אחד ואחד מעטפה (שהכילה: מאמר ד&quot;ה ושאבתם – לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ, &quot;[[לעקאח]]&quot;, [[מכתב כללי]] דוא&quot;ו תשרי, ושטר של דולר לצדקה). <br /> <br /> * מעורר ל[[הקהלת קהילות|הקהיל קהילות]] ביום השבת וללמוד בפרשת השבוע, כולל גם בתורת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ([[אור התורה]]) על הפרשה. <br /> <br /> * מעורר להנהיג (על כל פנים – בערב [[שבת]] קודש) שמנהל כל מוסד חינוך יחלק &quot;שליחות מצוה לצדקה&quot; לכל תלמידי ועובדי המוסד ועל ידי זה יעורר את התלמידים/ות לתת צדקה. <br /> <br /> * מודיע שה-&quot;מהפכות&quot; קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]. <br /> <br /> * מורה להוציא לאור קובץ מיוחד של &quot;[[כינוס השלוחים העולמי]]&quot;. <br /> <br /> * מעורר לנצל זמן החופש בבתי-ספר ממלכתיים (באמצע השנה) להוספה בלימוד התורה וקיום המצוות. <br /> <br /> * ביום ה' של [[חנוכה]] ערך הרבי כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מה' מדינות: [[ארץ הקודש]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]. <br /> <br /> * ב[[יום שלישי]] &quot;שהוכפל בו כי טוב&quot;, [[י&quot;ט טבת תש&quot;נ]] – נגמר ה&quot;[[דידן נצח]]&quot; באופן גלוי לעיני כל העמים בבית המשפט הפדרלי – בנוגע לספרי וכתבי [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] שב[[ספריית ליובאוויטש]] שהתחיל ב[[ה' טבת תשמ&quot;ז]].<br /> <br /> * מתחיל הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד|הספריה של &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;]]. <br /> <br /> * מעורר שלרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; (משנת [[תש&quot;י]]) – יקימו מוסדות חדשים במספר &quot;ארבעים&quot; ומכריז שישתתף מ&quot;[[קופת רבינו]]&quot; למוסדות אלו וגם למוסודת הקיימים כבר – בסכום של &quot;ארבעים&quot;. <br /> <br /> * מורה שבקשר ל[[י' שבט תש&quot;י|יו&quot;ד שבט]] – ארבעים שנה, ישלימו הקמת &quot;אלף&quot; מוסדות חב&quot;ד ברחבי העולם. <br /> <br /> * מורה להדפיס הוצאה מיוחדת של &quot;[[ספר התניא]]&quot; (מוגדל) לרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; וביום יו&quot;ד שבט מחלקו לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה). <br /> <br /> *בקשר ליום היארצייט-הילולא של [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]], מעורר על דבר הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות, וכן נתינת צדקה כמנין שמה של הרבנית הצדקנית נ&quot;ע (470). *בקשר ל&quot;יובל&quot; שנים להעברת מרכז חסידות חב&quot;ד ל[[חצי כדור התחתון]] מעורר הרבי &quot;להוסיף ביתר שאת ויתר עוז בהפצת התורה בכלל ו[[הפצת המעינות]] חוצה בפרט בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל&quot;. <br /> <br /> * מעורר לערוך שלש [[התוועדות|התוועדויות]] בקשר לימי ה[[פורים]]. <br /> [[תמונה:תשנ.jpg|left|thumb|400px|הרבי, תש&quot;נ.]]<br /> * מורה להדפיס &quot;קונטרס י&quot;א ניסן&quot; בהוצאה מיוחד (בכריכה צבעונית), הכולל מאמר ד&quot;ה כי ישאלך בנך ה'תשל&quot;ח, ומחלקו ביום הבהיר [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב|י&quot;א ניסן]] לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה). <br /> <br /> * כדי להוסיף בברכתם ובשלוותם ובבטחונם של כל בני ישראל בכל מקום שהם שליט&quot;א, יוצא הרבי ב&quot;קול קורא&quot; שכל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יוסיפו בלימוד התורה; ב[[תפילה]] – באמירת ג' מזמורי תהילים כולל גם מזמור האחרון; בצדקה – ליתן מהוצאות של מזון (שתים או) שלש סעודות עבור החזקת לומדי או מוסדות תורה. <br /> <br /> * מעורר שכל אחד ואחד יעשה התלוי בו על ידי הכנות מתאימות שבכל מקום ומקום שנמצאים יהודים, שיחגגו את יום ה&quot;[[ל&quot;ג בעומר]]&quot; ב[[שמחה]] גדולה על ידי עריכת [[התוועדות]] או [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכה]] של ילדים ו&quot;ברוב עם הדרת מלך&quot;. <br /> <br /> * מעורר ע&quot;ד החיוב דנשים בתלמוד תורה, ובחינוך הילדים. ובהנוגע לימוד התורה דהנשים עצמן – להוסיף בשיעורי תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר כמו לימוד &quot;עין יעקב&quot; (אגדות שבתורה). <br /> <br /> * מצהיר שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם. <br /> <br /> * מורה להדפיס מטבעות מיוחדות מכסף בתור &quot;מזכרת&quot; מ&quot;תהלוכות ל&quot;ג בעומר – תש&quot;נ&quot;, ומחלקם בעת התהלוכה (ע&quot;י מדריכים וה[[טנקיסטים]]) לאנשים נשים וטף [על המטבע – מצד אחד: תמונת [[770|ביהכ&quot;נ וביהמ&quot;ד ליובאוויטש – 770]]. ומסביב המילים &quot;הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים&quot;. ומצד שני: תמונת מדורת ל&quot;ג בעומר, בציון התאריך &quot;ל&quot;ג בעומר ה'תש&quot;נ&quot; בלה&quot;ק ובאנגלית, ו&quot;יום הילולא דרשב&quot;י&quot;]. <br /> <br /> * יוצא ב&quot;קול קורא&quot; בענין שהוא צו ודרישת השעה – שבנוסף על שיעורי התורה שיש לכל אחד ואחד עד עתה – שכל אחד ואחד ישתדל גם לייסד שיעור בתורה ללמד אחרים ומה טוב ללמד לעשרה מישראל ועד ל&quot;תלמידים הרבה&quot;. ולהוסיף ולהדגיש – ששייך לכאו&quot;א מישראל וגם נשים וטף כל חד לפום שיעורא דילי'. <br /> <br /> * מעורר שכל אחד ואחד יהיה &quot;מגיד שיעור&quot; בלימוד התורה ברבים – בעשרה, בשלשה או בשנים. <br /> <br /> * מציע שבכל [[ראש חודש]] יתאספו יהודים יחד בכל מקום לעשות התוועדות, וכדאי לקשר זה עם נתינת הצדקה. *לרגל מלאות ק&quot;י שנה להולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נ&quot;ע ([[י&quot;ב תמוז תר&quot;מ]] – תש&quot;נ), ומלאות ס&quot;ג שנה לגאולתו ([[י&quot;ג תמוז תרפ&quot;ז]] – תש&quot;נ), מעורר הרבי להוסיף בנתינת הצדקה במספר של &quot;קי&quot;, ו&quot;סג&quot;. * מורה לפרסם הוראת חז&quot;ל דמט&quot;ו באב ואילך &quot;דמוסיף לילות על הימים בתורה יוסיף חיים על חייו&quot;. <br /> <br /> * מעורר להוסיף ב[[חודש אלול]] בלימוד התורה, ובפרט ע&quot;י הוספת שיעורי תורה ברבים ובנתינת הצדקה ולהוסיף בקביעות שיעורי לימוד תינוקות של בית רבן. *ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, ג' דסליחות, (כ&quot;ד אלול) נתבשרו על גמר ה&quot;[[דידן נצח]]&quot; בקשר לספרי וכתבי רבותינו נשיאנו שב[[ספריית ליובאוויטש]]. ובו ביום הגיעו הספרים האחרונים (והוחזרו להיכלו הק' של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע). ובקשר לזה הורה שיפתחו את היכלו ק' ע&quot;מ להתפלל בימי [[ראש השנה]]. <br /> <br /> * בשלהי השנה כאשר עמדו בני ישראל שבארץ-הקודש תחת איומי העריץ העיראקי מכריז הרבי שליט&quot;א מלך המשיח כי אין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ ומורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא! הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ [[תנש&quot;א]] - 1991 הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ <br /> <br /> * קורא לפרסם את המדרש &quot;שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' &quot;בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם&quot;! * וכן &quot;בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: &quot;ענווים, הגיע זמן גאולתכם&quot; וממשיך ומרגיע את האומה במשך כל &quot;מלחמת המפרץ&quot;.<br /> <br /> <br /> '''[[תנש&quot;א]]''' - 1991. <br /> <br /> *מכריז כי ראשי התבות של שנה זו הם: תהא שנת אראנו נפלאות. <br /> <br /> * מעורר על דבר תיקון הפירצה של נסיעת אשה ובת ישראל עם נהג גבר (במונית – &quot;טעקסי&quot;). <br /> <br /> *במוצאי [[כ' חשוון תרכ&quot;א|כ&quot;ף מרחשון]] מחלק הרבי &quot;[[קונטרס עץ החיים]]&quot; לכאו&quot;א בצירףו [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]]. <br /> <br /> *בליל כ&quot;ה מרחשון מחלק הרבי מאמר &quot;אנכי מגן לך – [[תרע&quot;ח]]&quot; לכאו&quot;א, בצירוף דולר לצדקה. <br /> <br /> *הרבי מורה להרגיל בני/ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום. *בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]], מציע הרבי להוציא לאור &quot;[[ספר השלוחים]]&quot; שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם שיחיו. <br /> <br /> *ב[[י&quot;ט כסלו]] מחלק הרבי הוצאה חדשה ומוגדלת של [[ספר התניא]] בצירוף דולר לצדקה. <br /> <br /> *בנר ג' דחנוכה מחלק הרבי לכאו&quot;א מטבע של דולר מיוחד בתור דמי [[חנוכה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס &quot;חנוכה ה'תנש&quot;א&quot;). <br /> <br /> * מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל – יום ה[[שבת]] קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב. <br /> <br /> *בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב&quot;ם, מעורר הרבי לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] חסידויות בכל מקום. <br /> <br /> *[[י' שבט תש&quot;י|ביו&quot;ד שבט]] מחלק הרבי מאמר &quot;ברוך שעשה ניסים – [[תרס&quot;ד]]&quot; בצירוף עם דולר לצדקה. <br /> <br /> * מעורר לערוך &quot;סדרי [[חג הפסח|פסח]]&quot; ציבוריים בב' הלילות של חג הפסח. <br /> <br /> * בליל [[כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א|כ&quot;ח ניסן]] מכריז שכל יהודי, אנשים נשים וטף יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את [[משיח]] צדקנו בפועל ממש. כדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד – על כאו&quot;א להוסיף בלימוד התורה בעניני [[פורטל:משיח וגאולה|משיח וגאולה]] – ומה טוב שהלימוד יהיה בעשרה. ועוד ועיקר –כפשוט – להוסיף בקיום המצוות בהידור ובמיוחד בההידור במצות ה[[צדקה]] שמקרבת את ה[[גאולה]]. וכל זה מתוך צפיה ותשוקה חזקה לגאולה. כהנ&quot;ל [אינו רק בתור &quot;סגולה&quot; למהר ולקרב ביאת המשיח, אלא] גם ובעיקר להתחיל &quot;[[לחיות עם הזמן]]&quot; בעניני משיח וגאולה. כך התפשט הדבר מיד, בכל תפוצות ישראל בעולם והחלו לקיים בכל יום ויום שיעורים בתורה שבכתב ובעל פה, ובפנימיות התורה בענייני הגאולה. <br /> <br /> * בט&quot;ו אייר (תענית &quot;בה&quot;ב&quot;) מחלק הרבי לכאו&quot;א (אחרי תפילת ערבית) &quot;[[דבר מלכות]]&quot; שנדפס בהוצא מיוחדת ומכיל בתוכו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב&quot;ם הל' מלכים (&quot;הלכות מלך המשיח&quot;) בנושא גאולה בצירףו שטר של דולר לצדקה. *ב[[ל&quot;ג בעומר]] מחלק הרבי מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר תקצ&quot;ד|ב' אייר]]) – עליו מודפס מצד אחד ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש&quot;א, ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב&quot;ד – 770]] ומצד השני &quot;יום הולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] נ&quot;ע ב' אייר תקצ&quot;ד [[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]]&quot;, ומסביב פתגמו המפורסם &quot;און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]&quot;, וכן &quot;שנת הצדי&quot;ק, שנת אראנו נפלאות&quot;. <br /> <br /> * מעורר לחזק את המנהג דאמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ וללמוד בעיון על כל פנים משנה אחת. <br /> <br /> * מעורר שכאו&quot;א השייך, יכתוב ויוציא לאור חידושי תורה להגדיל תורה ולהאדירה. <br /> <br /> *ביום הבהיר &quot;[[כ&quot;ח סיון תש&quot;א|כ&quot;ח סיון]]&quot; – יובל החמישים לבואו &quot;איש וביתו&quot; לארה&quot;ב – [[חצי כדור התחתון]], מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קובץ כ&quot;ח סיון – יובל שנים]]&quot; בצירוף דולר לצדקה. *בעמדנו קרוב לפני ה[[גאולה]], ועל פי פתגם [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]] &quot;[[מאך דא ארץ ישראל]]&quot; מעורר הרבי שכאו&quot;א יעשה מ&quot;חלקו&quot; בעולם (במובן הזמן והמקום) ל&quot;ארץ ישראל&quot;. <br /> <br /> * מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו&quot;א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד&quot;שופטייך&quot; ו&quot;יועצייך&quot; שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו. <br /> <br /> * מעורר לפרסם בכל מקום שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפלה וגמ&quot;ח צ&quot;ל כל בית מעין ודוגמת ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; ע&quot;י לימוד החסידות.<br /> <br /> <br /> '''[[תשנ&quot;ב]]''' - 1992.<br /> [[תמונה:כז אדר תשנב.jpg|left|thumb|500px|[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ביציאה מ[[770]] לכיוון [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]].]]<br /> <br /> *מכריז שראשי תבות השנה הם: תהא שנת נפלאות בכל.<br /> <br /> * לאור המצאת דברים חדשים במדע, מעורר [[הרבי]] שצו השעה הוא בעסק פענוחם ובירורם כפי שהם בהלכות שבתורה. <br /> <br /> * לאור ההכנה לביאת [[משיח]] צדקנו, מעורר הרבי על דבר הוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]] &quot;שהם עתידים להתחדש כמותה&quot; ושזה יוסיף בבריאות הגוף בפשטות &quot;ובקשו את . . דוד מלכם&quot;. <br /> <br /> * מורה שבתור הקדמה לכיבוש ארץ קיני קניזי וקדמוני [[לעתיד לבוא]] ב[[גשמיות]], כדאי שילמדו אודות ענינם ב[[רוחנית]] – עבודת [[ג' המוחין]] (= [[חב&quot;ד]]) – כמו שכתוב בדרושי חסידות. <br /> <br /> * מודיע שבימנו אלו כבר נתבטלו כל המניעות והעיכובים וכיון שכן ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש. <br /> <br /> * [[כ' חשוון תרכ&quot;א|בכ&quot;ף חשוון]] מחלק הרבי לכאו&quot;א מאמר שלו &quot;[[קונטרס – כ&quot;ף מ&quot;ח – תשנ&quot;ב]]&quot; בצירוף [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]]. <br /> <br /> * בכ&quot;ז מר חשוון – מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קונטרס סיום והכנסת ס&quot;ת]]&quot; בצירוף שתי דולר לצדקה ופרוסת &quot;[[לעקאח]]&quot; (בקשר לסיום ס&quot;ת לזכות ולע&quot;נ [[הרבנית חיה מושקא]] נ&quot;ע). <br /> <br /> * מכריז שעתה עומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים כדבעי, ואזי רואים שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]], ולכן העבודה דעתה הוא להביא ההתגלות בפועל בעולם. <br /> <br /> *בטו&quot;ב כסלו – מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קונטרס דרושי חתונה – תרפ&quot;ט]]&quot; (בקשר עם יום החתונה ב[[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]]), בצירוף שתי דולר לצדקה. <br /> <br /> * מורה שדבר נכון הוא לעסוק בענין &quot;[[פרסומי ניסא]]&quot; לפרסם אצל עצמו ואצל הזולת, ובכל מקום ומקום – את הניסים שהקב&quot;ה עושה עמנו מתוך ידיעה שבזה קשורה גאולה האמיתית והשלימה. <br /> <br /> * בזאת חנוכה והמשכו במוצאי זאת חנוכה – מחלק הרבי לכאו&quot;א מטבע מיוחדת של דולר בצירוף שטר של דולר בתור דמי חנוכה &quot;חנוכה געלט&quot; (בכיס מיוחד עליו מודפס &quot;חנוכה תשנ&quot;ב&quot;). <br /> <br /> * מעורר שהחל מיום [[שבת]] קודש מברכים ה[[חודש שבט]], יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] לעורר ולחזק איש את רעהו בכל הענינים, ובמיוחד בזירוז והבאת גאולה האמיתית והשלימה. <br /> <br /> * בקשר למצב הבריאות של שלילת הדבור של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מעורר הרבי ללמוד תורתו בדיבור בפה דוקא ושעל ידי זה יתמלא המניעה ועיכוב אצל [[נשיא דורנו]]. <br /> <br /> * ביו&quot;ד שבט – מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קובץ מאמרים – תרפ&quot;ב]]&quot; בצירוף דולר לצדקה. <br /> <br /> * מורה בכשר לענין ה[[תפילה]] שיהיה מתוך שירה. <br /> <br /> * מעורר לבטל לגמרי הקס&quot;ד והדיבור על דבר [[שלימות הארץ|מסירת שטחים]] ב[[ארץ ישראל]] שבידינו לאומות העולם, אף לא שעל אחד, אלא לשמור על שלימות הארץ. *ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח|כ&quot;ב שבט]] – מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קובץ כ&quot;ב שבט – תשנ&quot;ב]]&quot; בצירוף שטר של חמ&quot;ש דולר לצדקה ופרוסת &quot;[[לעקאח]]&quot;. <br /> [[תמונה:תשנג.jpg|left|thumb|500px|י' שבט תשנ&quot;ג]]<br /> * מודיע שבימינו אלו נתקיימה ה[[נבואה]] ד&quot;[[וכתתו חרבותם לאתים]]&quot;. <br /> <br /> * מעורר שכאו&quot;א יוסיף בכל עניני [[שמחה]] הן בהנוגע לעצמו והן בהנוגע להזולת, ולכל לראש – על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום המצוות, ועד גם בעניניו הגשמיים. *ב[[פורים קטן]] – מחלק הרבי לכאו&quot;א מאמר שלו &quot;[[קונטרס פורים קטן – תשנ&quot;ב]]&quot; בצירוף דולר לצדקה ופרוסת &quot;לעקאח&quot;. <br /> <br /> * מכריז שבימינו אלו מתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]. <br /> <br /> * מעורר על דבר [[אחדות ישראל]] ונתינת צדקה באופן ד&quot;כל אשר לאיש יתן בעד נפשו&quot;.<br /> <br /> *ב[[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב|ז&quot;ך אדר א' תשנ&quot;ב]] אירע אירוע למוחו הקדוש של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ב[[אוהל]] הקדוש של חותנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], והחלה התקופה שנאמרה על [[מלך המשיח]] &quot;אכן את חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם&quot;.<br /> <br /> '''[[תשנ&quot;ג]]''' - 1993.<br /> <br /> *ב[[שמחת תורה]] של שנה זו החל הרבי שליט&quot;א לעודד - לאחר התפילות אותן התפלל במחיצת הקהל - את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].<br /> <br /> *[[סאטלייט (י' שבט תשנ&quot;ג)|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' שבט תשנ&quot;ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.<br /> <br /> '''[[תשנ&quot;ד]]''' - 1994.<br /> <br /> *ב[[חשוון]] [[תשנ&quot;ד]] ייסד [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] את [[קופת רבינו]] ע&quot;י מזכירו הרבנים [[יהודה לייב גרונר]] ו[[שלום מענדל סימפסון]].<br /> <br /> * ביום [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], החלה תקופה בה כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א התכסה מעיננו. תקופה זו היא חלק מתהליך התגלותו השלימה של מלך המשיח, זאת על פי מה שאומר רש&quot;י בסוף ספר דניאל (יב. יב') על הפסוק &quot;אשרי המחכה ויגיע וגו'&quot; פירש רש&quot;י: &quot;...שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *אביו: הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]<br /> *אמו: [[הרבנית חנה]]<br /> *רעיתו: [[הרבנית חיה מושקא]]<br /> *אחיו: הרב [[ישראל אריה לייב]], הרב [[דובער]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> * [[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> * [[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> * [[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> * [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]]<br /> * [[חסידות חב&quot;ד]]<br /> * [[770]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]] - הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מ.מ.ש הוצאה לאור]], תשס&quot;ז.<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ו[[אוהד בר סלע]], '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * אברהם חנוך גלינצנשטיין, '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]] - משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[משבחי רבי]] - דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> '''וידאו'''<br /> * [http://www.770live.com/en770/770live.asp?lang=2 המגזין השבועי לראות את מלכנו] - מראות ושיחות של הרבי שליט&quot;א.<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאות קיטעי וידאו מהרבי שליט&quot;א]<br /> * [http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&amp;vid=33 משיח נאו] - נבואותיו המופלאות של הרבי מלך המשיח, שהתגשמו אחת לאחת בדייקנות.<br /> '''תמונות'''<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;cat=8 אלפי תמונות של הרבי שליט&quot;א ממוינות לפי נושאים]<br /> <br /> ==הערות ומקורות==<br /> <br /> &lt;references/&gt;<br /> <br /> <br /> {{סדרה הרבי|הקודם=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]}}<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=40355 2009-11-21T22:00:53Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}[[תמונה:הרבי שליטא.jpg|left|thumb|400px|הרבי שליט&quot;א]]{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי מנחם מענדל שניאורסון - נשיא [[דור השביעי]] ו[[מלך המשיח]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}'''רבי מנחם מענדל שניאורסאהן (שניאורסון)''' המכונה בפי [[חסידי חב&quot;ד]] '''אדמו&quot;ר שליט&quot;א מלך המשיח''' (או '''הרבי מליובאוויטש''' בחוגים אחרים), הינו הנשיא השביעי של [[חסידות חב&quot;ד]] &lt;ref&gt;דור שישי בן אחר בן לבנו בכורו של הוד כבוד קדושת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שעל שמו הוא נקרא&lt;/ref&gt;. נולד ב[[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב]] - (18 באפריל 1902) בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולאייב]] לאביו הגאון, החסיד והמקובל [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], ולאמו, [[הרבנית חנה]]. בא בבריתו של [[אברהם אבינו]] ביום [[שבת קודש]] - ה' חול המועד [[פסח]]. לומד בשקידה עצומה בהדרכת אביו המקובל ומצליח כבר בשחר נעוריו לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, עומד לימין אביו בדנייפרופטרובסק בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]]. <br /> <br /> את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה השקפת עולמו והיתה למסכת סדורה וברורה. במכתב לנשיא יצחק בן צבי משנת [[תשט&quot;ז]] כותב הרבי &quot;מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות...&quot;.<br /> ==שנות צעירותו==<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ח]] עומד לימין אביו ומסייע לו בין השאר בהנהגת הקהילה, ובאירגון עזרה לפליטי פולין המגיעים בהמוניהם ל[[יקטרינוסלב]] עקב מלחמת העולם הראשונה.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] מבקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]. &lt;ref&gt;[[היום יום]] מהדורת [[תשס&quot;ט]]&lt;/ref&gt; בשנת [[תרפ&quot;ג]] נוסע לבקר ב[[רוסטוב]], שם נפגש לראשונה עם כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ד]] - 1924 (למניינם) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של האדמו&quot;ר הקודם כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (רבי יוסף יצחק) נ&quot;ע. ממלא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ומוגדר כ&quot;שר ההשכלה&quot; של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. עומד לימינו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ במלחמתו הקדושה והמפורסמת לתהילה, לשמירת קדשי ישראל ברוסיה הסובייטית, באותה תקופה מועיד אותו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כחתן לבתו הרבנית חיה מושקא (ע&quot;פ הוראת אביו - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]).<br /> <br /> בחודש תשרי [[תרפ&quot;ה]] נוסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באותן שנים עד צאתו מרוסיה), ובאותה תקופה נפגש עם הגאון הרב יוסף ראזין מרוגאצ׳וב ומקבל ממנו סמיכה לרבנות, ומכאן ואילך באים הרבה בקשרי מכתבים.<br /> <br /> בחודש חשון [[תרפ&quot;ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אח&quot;כ שהה בלנינגרד.<br /> <br /> כשנאסר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ (בסיוון [[תרפ&quot;ז]]), היה הרבי מראשי המתעסקים בפעילות ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> בחודש חשון תרפ&quot;ח עוזב הרבי את גבולות ברית המועצות, ומצטרף ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ששהה בריגא ומשמש כמזכירו האישי.<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ט]] - (1929 למניינם) מפנה אליו חותנו, כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], שואלים בענייני הלכה, קבלה וחסידות ומטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.<br /> <br /> ==נישואין==<br /> [[תמונה:הרבי ברלין.jpg|left|thumb|250px|הרבי, ברלין, מעט אחרי נישואיו]]<br /> <br /> ביום [[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]] נשא הרבי לאשה את ביתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ - [[הרבנית חיה מושקא]]. שמחת החותנה התקיימה בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]].<br /> <br /> מסדר הקידושין בחתונת כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ היה הרבי הריי&quot;צ בעצמו וגם את השבע-ברכות אמר הוא בעצמו בקול רם ונעים במתיקות ודביקות עצומה נפלאה מאד, עד שנשתוממו והתפעלו כל השומעים, וכולם פה אחד אמרו שמיום היותם לא שמעו כזאת. <br /> <br /> כאשר אמר הרבי את הברכות, קרא לפתע אחד החסידים -שזכה לראות את פני כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע -בהתפעלות גדולה: אוי, הרבי (אדמו&quot;ר הרש&quot;ב) הרי מסדר קידושין! <br /> <br /> חסידים שנכחו בחתונה מספרים כי כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הלך משולחן לשולחן כשהוא נושא מגבת על כתיפו כמו מלצר וכך חילק את המשקה ובירך את המסובים. <br /> <br /> אחר הסעודה, בשעה שלוש וחצי לערך, עמדו הקהל והאדמו&quot;רים שהשתתפו בשמחת החתונה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין). <br /> כשישבו האדמו&quot;רים לנוח מעט, לקח הרבי הריי&quot;צ את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חב&quot;ד במהירות. האדמו&quot;רים נפרדו לשלום והלכו לביתם. <br /> <br /> על חתונתו של כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ מסופר, שלפני החופה שאל הרה&quot;ח ר' [[בערל משה שמוטקין]] את כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מה טיבו של חתן זה, והרבי השיבו: &quot;את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו...&quot;<br /> <br /> == בברלין ==<br /> <br /> משנת [[תרפ&quot;ט]] הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]] התגוררו בברלין בירת גרמניה. באותה תקופה הרבי הריי&quot;צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד. <br /> <br /> בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש [[ניסן]] [[תרצ&quot;ג]]. <br /> <br /> == בפאריז ==<br /> [[תמונה:הרבי צרפת.jpg|left|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ&quot;ז]].]]<br /> בפריז הרבי שקד על לימוד התורה בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון. <br /> <br /> מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי&quot;צ שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br /> <br /> באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי אדמו&quot;ר הרש&quot;ב ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש&quot;המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'&quot;. <br /> <br /> כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|האגרות של הרבי הריי&quot;צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי הרבי הריי&quot;צ העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים. <br /> <br /> בתשרי [[תרצ&quot;ה]] מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], ומיד החל לבחון תלמידים, אלא שבגין היותו אזרח רוסיה, לא היו בידו אשרות מתאימות לשהייה בפולין, ומשום כך נאלץ לעזוב את המדינה, וביצוע התפקיד לא יצא לפועל. <br /> <br /> בשנים האחרונות שלפני השואה, רוב ההכנסות של הרבי הריי&quot;צ לעבודת הקודש שניהל, הגיעו מאגודת חב&quot;ד בארצות הברית. משלוחי הכספים עברו, על פי הוראת הריי&quot;צ, דרך הרבי בפריז; כך גם כספים שהועברו בכיוון ההפוך - מהרבי הריי&quot;צ לפעילות בארצות הברית - עברו דרך הרבי. <br /> <br /> מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה וב[[אוטווצק]], מקומות מגוריו של הרבי הריי&quot;צ. מאידך, הרבי הריי&quot;צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות הרבי הריי&quot;צ בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br /> <br /> == עזיבת אירופה ==<br /> [[תמונה:בצעירותו.jpg|left|thumb|250px|הרבי בצעירותו]]<br /> על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, החלה [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד בארה&quot;ב]] לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית. הצעדים המעשיים לכך החלו בחודש כסלו [[ת&quot;ש]], אז הוחלט לסדר מסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסה. <br /> <br /> על שמו של יהודי בשם מאיר ב. הארטאן - בעצמו צאצא למשפחה חב&quot;דית שחש מחויבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת בית הרב -נשלח לרבי ולרבנית אישור המעיד על הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית (&quot;אפידייביט&quot;). באישור התמיכה הוזכרה גם העובדה שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת החשמל, מקצוע שאמור להקל עליו את ההתבססות בארצות הברית. מצויידים באישור זה, הלכו הרבי והרבנית למשרד הקונסול האמריקאי בפריז והגישו בקשה לקבלת ויזה לארצות הברית. <br /> <br /> העסקנים השתדלו לפעול בכל האמצעים לזירוז האשרות, אולם בשל קשרי המלחמה הרעועים, הידיעות שהגיעו לארצות הברית מאירופה, היו מקוטעות ובלתי ברורות. העסקנים לא הצליחו לדעת האם הקונסול האמריקאי בפריז אישר לחתן הרבי ורעייתו את האשרות. <br /> <br /> ערב כניסת הנאצים לפריז, באביב [[ת&quot;ש]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br /> <br /> === בווישי === <br /> <br /> מספר ימים לפני [[חג השבועות]] ת&quot;ש (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת), הגיעו הרבי והרבנית לתחנת הרכבת בפריז על מנת לצאת מהעיר, אלא שהמונים צבאו על התחנה. רק בגין היות הרבי רשום בצבא, ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. <br /> <br /> הרבי והרבנית הצליחו להגיע לווישי תוך סיכון עצמי גדול. הם הגיעו העירה לפנות ערב של ליל חג השבועות. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר, והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון. <br /> <br /> בכל אותה תקופה עודד את הרבי את היהודים ואמר בפנים שיחות בעניני חסידות. וגם רשמם לעצמו.<br /> <br /> === בניס (ניצה) === <br /> <br /> בשלהי קיץ ת&quot;ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס שבדרום צרפת (במסמכים ומכתבים מהתקופה ההיא, נקראת העיר &quot;ניצה&quot;). <br /> <br /> בניצה התגוררו הרבי והרבנית שמונה (או תשעה) חודשים, עד תחילת קיץ תש&quot;א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם &quot;רושאנבי&quot; שהיה סמוך לתחנת רכבת. גם כאן, הסכנה הייתה גדולה ובאותה תקופה מיעטו לצאת לרחוב. היו ימים שהשלטונות הכריזו עוצר. ואכן, הרבי מיעט באותם ימים לצאת לרחוב מלבד בשבתות, כאשר הלך להתפלל בבית מדרש ששכן בתוך בית מלון גדול שהיה גדוש בפליטים יהודים. <br /> <br /> === קבלת הויזה לארה&quot;ב ===<br /> [[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ, מעט אחרי הגעת הרבי לארה&quot;ב, תש&quot;ב]]<br /> המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית.<br /> ההתעקבות הייתה עקב כך שתחילה הוגשו בקשות לויזה תחת התואר 'מנהיג רוחני', אולם בשל אי-תיאום הדוק, בתיק מסמכים שהוגש אל הקונסול האמריקני בניצה, נכתב על הרבי שהוא מהנדס ואף ידוע כעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים'). עד מהרה התברר כי המכשול הזה הוא אכן רציני, שכן הקונסול עמד על הסתירה והודיע כי מכיון שכך, הוא רואה את הטיפול בנושא כאשרה רגילה ולא כאשרה מיוחדת. מכאן הוא החל להערים קשיים חדשים, זאת למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן. <br /> <br /> בי&quot;ט כסלו תש&quot;א כתב הרבי הריי&quot;צ מברק לרבי כי אגודת חסידי חב&quot;ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות, מה שאמור היה להקל עליו את בקשת הויזה. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי&quot;צ והעסקנים. בקובץ &quot;כ&quot;ח סיון&quot; נכתב על אפשרות לפתרון החידה: &quot;התשובה לשאלה זו עדיין אינה ברורה. בעיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, מצטיירת דמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים&quot;. <br /> <br /> בכ&quot;ו אדר תש&quot;א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל הרבי הריי&quot;צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' ניסן תש&quot;א]] במרסיי. <br /> <br /> מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.<br /> <br /> ===ההפלגה לארצות הברית===<br /> <br /> לאחר קבלת הויזה לארצות הברית, החל הרבי לעסוק בנושא הנסיעה עצמה. התברר כי אפשר יהיה להפליג מהעיר ליסבון שבפורטוגל - מדינה שנותרה בנייטרליותה בכל שנות המלחמה. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה וויזות מעבר. גם בכך היה הרבי הריי&quot;צ מעורב, והוא שיגר מכתבים, לחץ בכמה מקומות, ולבסוף הרבי והרבנית קיבלו את כרטיסי ההפלגה לפורטוגל וכן את ויזות המעבר. <br /> <br /> לאחר שהרבי והרבנית הגיעו צלחה לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, שכן באותם ימים, מעטות היו הספינות האזרחיות שהפליגו לים הגדול. מי שבא לעזרתם היה ר' מרדכי ביסטריצקי ע&quot;ה ועמו חמיו הרה&quot;ח ר' לוי לאגאוויר הי&quot;ד. זה האחרון, וזוגתו רוחמה, היו מחסידי חב&quot;ד ששהו בצרפת וביקשו אף הם להפליג מפורטוגל. חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברה ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו. <br /> <br /> כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק. <br /> <br /> ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל הרבי הריי&quot;צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ&quot;לאגאוויר&quot; ל&quot;שניאורסאהן&quot;. הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מהרבי הריי&quot;צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה). <br /> <br /> ביום [[י&quot;ז סיון תש&quot;א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת &quot;סורפא פינטא&quot; שיצאה מפורטוגל. <br /> <br /> מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו הרבי הריי&quot;צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.<br /> <br /> ==הגעתם לארצות הברית==<br /> <br /> ב[[כ&quot;ח סיון תש&quot;א]], בשעת בוקר הטילה &quot;סורפא פינטא&quot; עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים.<br /> <br /> בשדה קיבלה אותם משלחת חסידים ששלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]].<br /> <br /> כמו כן הורה הרבי הריי&quot;צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו. <br /> <br /> ==שנים ראשונות בארצות הברית==<br /> <br /> מיד עם הגעתו של הרבי לארה&quot;ב נכנס בסוד הנהגתו הקדושה של האדמו&quot;ר הרי&quot;צ ומצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד [[תש&quot;י]] (1950) מתמנה ע&quot;י חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות. <br /> <br /> [[תש&quot;י]] - עוסק במלוא המרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שיסד האדמו&quot;ר הרי&quot;צ בכל רחבי תבל. מייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה ובכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. לצד המוסדות הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת&quot;ם ועוד משרות בקודש. מתחיל לפרסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] להתעוררות וחיזוק כל ישראל. רבים פונים אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו מתחילים לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים השותים בצמא את שיחותיו הקדושות ומעלים אותם על הכתב.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> [[תמונה:שנים_ראשונות.jpg PictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתקופת קבלת הנשיאות]]<br /> <br /> מיד עם היוודע דבר הסתלקות [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בכל ריכוזי חב”ד ברחבי תבל, החלו חלק מהחסידים לדבר על כך שצריך למנות את [[הרמ&quot;ש]] (הרבי מה”מ) כאדמו”ר ונשיא.<br /> <br /> בחודשים שלאחר ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] מכל רחבי העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-[[‏770]]. היו מכתבים שחסידים שלחו באופן פרטי והיו ערים בהם חתמו החסידים על כתב התקשרות כללי. אולם הרבי לא הסכים לקבל את עול הנשיאות. <br /> <br /> בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים. <br /> <br /> למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ&quot;נ|פ”נים]]. הרבי ראה בזה כשליחות להקריאם על ציון אדמו”ר הריי”צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], הרבי סירב, ולבסוף החל לקבל חסידים ליחידות. הראשון שקיבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]]. בתחילה אכן היו אלו חסידים בודדים, ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים מופלאים. <br /> ביו”ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד הישיש הרב [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו”ר הריי”צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא”ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: “זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת”. <br /> <br /> בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז’ ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה “[[הגהה|הוגה]] על ידי כ”ק שליט&quot;א”, הרבי תיקן זאת וכתב “ע”י הרמ”ש שליט”א”. <br /> <br /> בח”י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי ‘[[לעקח]]’ לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br /> <br /> בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם “יעמוד”, ובלחש “אדוננו מורנו ורבנו”, ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק’. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה”מרשות לחתן” בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות “ועתה קום”, פרץ בבכי והכריז בקול רם “יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב...” ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב. <br /> <br /> בחודשים כסלו וטבת, רמז הרבי בשיחותיו השונות כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן מוחלט. <br /> <br /> בכ”ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב”ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו”ר הריי”צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ”ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי’ שבט תשי”א. <br /> <br /> כאשר נודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. <br /> <br /> שבוע לאחר מכן, ביום ג’ בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב”ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br /> <br /> במוצאי [[י' שבט תשי&quot;א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד הישיש הרב [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא&quot;ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד”ה “[[באתי לגני]]”, בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' שבט]] על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר]], נאמר וכו’. <br /> <br /> לאחר י’ שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק’ של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו. <br /> <br /> חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: “חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]] נ”ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה”.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תשי&quot;ב]] - [[תש&quot;כ]]==<br /> [[תמונה:5712.JPG|left|thumb|400px|אדמו&quot;ר שליט&quot;א ב[[התוועדות]], [[תשי&quot;ב]]. משמאלו הרב [[מאיר אשכנזי]], רב הקהילה היהודית בסין.]]<br /> '''[[תשי&quot;ב]]''' - 1952. <br /> <br /> *מייסד ארגון &quot;[[צעירי אגודת חב&quot;ד]]&quot; ואגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]] ת&quot;ו. <br /> <br /> *מייסד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה. <br /> <br /> *מייסד אכסניית-נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד. <br /> <br /> *מעורר אודות הנחיצות שצעירים יכשירו את עצמם לקבלת &quot;סמיכה&quot; - לרבנות. <br /> <br /> * מייסד את ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]]. <br /> <br /> * מעורר שתלמידי הישיבה ואברכים ינאמו בדברי חסידות בבתי הכנסת. <br /> <br /> * מכריז שחינוך &quot;תינוקות של בית רבן&quot; זו העצה היחידה לביטול כל הגזרות. <br /> <br /> * מעורר על ההכרח בלימוד ההלכות הצריכות בכל יום.<br /> <br /> <br /> '''[[תשי&quot;ג]]''' - 1953.<br /> <br /> * מיסד אגודת [[נשי ובנות חב&quot;ד ארצות הברית]], באירופה ועוד.<br /> <br /> * מחדש את המנהג לעשות &quot;[[חלוקת הש&quot;ס]]&quot; בי&quot;ט כסלו.<br /> <br /> '''[[תשי&quot;ד]]''' - 1954.<br /> <br /> * מעורר אודות &quot;[[מבצע ארבעת המינים]]&quot; ב[[חג הסוכות]] - במסגרתו יוצאים חסידיו לזכות יהודים במצוות אלו המסמלים את אחדות ישראל. <br /> <br /> * מדפיס את מפתח הענינים ל[[ספר התניא]] שנערך על ידו.<br /> <br /> * מייסד בית-ספר תורני [[בית ספר למלאכה כפר חב&quot;ד|חקלאי בכפר-חב&quot;ד]]. <br /> <br /> * מייסד את קופת &quot;[[קרן השנה]]&quot;.<br /> <br /> * מעורר לזכות את הרבים ב&quot;[[מבצע מצה]]&quot; - שהמוני בית ישראל יזכו בחג הפסח במצות יד עגולות מהודרות.<br /> <br /> <br /> '''[[תשט&quot;ו]]''' - 1955.<br /> <br /> * מייסד ארגון [[צעירי אגודת חב&quot;ד ארצות הברית]] ובקנדה. <br /> <br /> * מייסד בית ספר תורני למלאכה בכפר-חב&quot;ד. <br /> <br /> * מכריז אודות איסור נסיעה באוניות ישראליות בשבת. <br /> <br /> * יוצא בקריאה נגד לימוד חכמות חיצוניות בישיבות.<br /> <br /> * מייסד את [[קופת קרן תורה]].<br /> <br /> <br /> '''[[תשט&quot;ז]]''' - 1956. <br /> [[תמונה:תשטז.JPG|left|thumb|400px|הרבי, קעמפ [[גן ישראל]], [[תשט&quot;ז]].]]<br /> *מייסד ישיבת &quot;[[אהלי תורה]]&quot;. מייסד ארגון &quot;[[בית רבקה אוסטרליה]] ובקנדה. <br /> <br /> מייסד מחנה קיץ תורני &quot;[[גן ישראל]]&quot; למען הנוער היהודי בארצות הברית. <br /> <br /> <br /> '''[[תשי&quot;ז]]''' - 1957. <br /> <br /> *מייסד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.<br /> <br /> <br /> '''[[תשי&quot;ח]]''' - 1958. <br /> <br /> *מעורר על כך שהפצת התורה והיהדות ומעיינות החסידות יעשו באופן של &quot;[[ופרצת]]&quot;. כתוצאה מכך מתגברות פעולות החינוך היהודי-התורני, והרבצת התורה והחסידות בכל רחבי תבל, מתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.<br /> <br /> <br /> '''[[תשי&quot;ט]]''' - 1959. <br /> <br /> *מייסד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה. <br /> <br /> *מייסד ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]]. מייסד במילאנו-איטליה, סניף המרכז לענייני חינוך&quot; שבאצעותו הוקמו מוסדות חינוך לבנים וכן לבנות. ובמשך השנים הבאות מקים מרכזי חב&quot;ד גם ברומא, בולוניה ובלאדיספולי.<br /> <br /> <br /> '''[[תש&quot;כ]]''' - 1960. <br /> <br /> *מכריז על שנת ה-200 להסתלקות [[הבעל שם טוב]], להגברת הפצת מעיינות החסידות ובכל רחבי תבל התקיימו פעולות מרתקות בכיוון זה. <br /> <br /> *בארצות-הברית החלו לשדר ברדיו שיעורים ב[[ספר התניא]] אותם [[מוגה|הגיה]] הרבי בעצמו. <br /> <br /> *מייסד [[שיכון חב&quot;ד ירושלים]] ת&quot;ו.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תשכ&quot;א]] - [[תש&quot;ל]]==<br /> [[תמונה:תשכא.jpg|left|thumb|300px|הרבי עם הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]], צאתכם לשלום, [[חשוון]] [[תשכ&quot;א]].]]<br /> '''[[תשכ&quot;א]]''' - 1961. <br /> *הושלמה הקמת &quot;[[בית ליובאוויטש לונדון|בית ליובאוויטש]]&quot; הראשון בעולם - בלונדון, אנגליה. ממרכז זה קמו שלוחות נוספות המפוזרות בכל רחבי אנגליה והוא גם מהווה בסיס מרכזי לפעולות חב&quot;ד באירופה.<br /> <br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ב]]''' - 1962. <br /> *מייסד &quot;[[כולל לאברכים]]&quot;. <br /> *מייסד סניפי ה&quot;[[מרכז לענייני חינוך]]&quot; במיניסוטה ובפילדפיה (ארה&quot;ב). <br /> *מעורר לנצל את ימי החופש להוספה בלימוד התורה. <br /> *מייסד ישיבת &quot;[[הדר תורה]]&quot;, הישיבה הראשונה בעולם ל&quot;חוזרים בתשובה&quot;!<br /> <br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ג]]''' - 1963<br /> [[תמונה:תשכג.jpg|left|thumb|300px|הרבי בהתוועדות י' שבט תשכ&quot;ג]]<br /> *מסתיימת עריכת &quot;[[ספר חסידים]]&quot; בהוראת אדמו&quot;ר שליט&quot;א.<br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ד]]''' - 1964. <br /> <br /> *מכריז על שנת ה-150 להסתלקות [[אדמו&quot;ר הזקן]] להגברת הפצת מעיינות תורתו וכתוצאה מכך מתקיימות בכל רחבי תבל פעולות נרחבות בכיוון זה. <br /> *עורך תעמולה לפדות את בני ובנות ישראל שמאחרי מסך הברזל. <br /> *מקים קרן מיוחדת לסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.<br /> <br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ה]]''' - 1965.<br /> *סולל דרך חדשה בהבנת דרכו של רש&quot;י בפרושו לתורה על פי &quot;פשוטו של מקרא&quot;, &quot;ויינה של תורה&quot; ומאז בכל [[שבת]]-קודש, ב[[התוועדות]] מבאר קטע מפרוש רש&quot;י לפרשת השבוע. <br /> *מייסד את [[שיכון חב&quot;ד לוד]].<br /> <br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ו]]''' - 1967 מייסד &quot;[[קרן חנה]]&quot; שמטרתה לסייע לבנות ישראל להמשיך בלימודי הקודש שלהן. <br /> *מייסד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות &quot;בית-חנה&quot; בארץ וברחבי העולם.<br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ז]]''' - 1967.<br /> *מכריז שהשנה היא [[שנת הקהל]]. <br /> *מייסד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה. מכריז על &quot;[[מבצע-תפילין]]&quot; לזיכוי המוני בית ישראל במצוות תפילין להטלת פחד על אוייבינו <br /> *בימי המתח והחרדה שלפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]], קרא הרבי להגביר את &quot;מבצע-התפילין&quot; כסגולה לניצחון והצלחה במלחמה. מבטיח בצורה ברורה ומוחלטת כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה&quot;ל על אוייביהם, כפי שאכן התגשם באופן ניסי. <br /> *קורא לנצל את ההתעוררות שבעקבות ניסי מלחמת ששת הימים, לקרב לבבות המוני בני-ישראל לתורה ומצוות, על ידי &quot;מבצע תפילין&quot; וזיכוי בשאר מצוות וכן עידוד וחינוך ילדי ישראל לאמונה. מאז ולתמיד &quot;מבצע תפילין&quot; על יד הכותל המערבי ששוחרר בחסדי ה'. <br /> *פותח במאבק נגד [[שלימות הארץ|החזרת ה&quot;שטחים&quot;]] (ששוחררו והוחזרו לידי בני ישראל במלחמת ששת הימים).<br /> <br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ח]]''' - 1968. <br /> [[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|270px|הרבי מניח את הכתר על הספר תורה של משיח, תש&quot;ל]]<br /> *מקים ועד ציבורי להפעלת [[בית הכנסת צמח צדק - ירושלים|בית הכנסת ובית-המדרש &quot;צמח צדק&quot; בירושלים]] העתיקה ת&quot;ו לקיים בו מרכז לתורה, לחסידות ולהרבצת יהדות. <br /> *מעורר על דבר החיוב של יהודי ארצות הברית לנצל השפעת המדינה על כל העולם בענייני חינוך.<br /> <br /> '''[[תשכ&quot;ט]]''' - 1969. <br /> *מעורר שכל כנס של רבים ישולב עם תורה וצדקה <br /> *מעורר אודות חיזוק שכונות שמתגוררים בהם יהודים. <br /> * מייסד [[נחלת הר חב&quot;ד|שכונה חב&quot;דית בקרית מלאכי]].<br /> <br /> <br /> '''[[תש&quot;ל]]''' - 1970. <br /> *מסיים את כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו|ספר התורה המיוחד &quot;לקבלת פני משיח צדקנו&quot;]]. <br /> *מתחיל (גם בגלוי) את המאבק נגד הגזרה האיומה של &quot;[[מיהו יהודי]]&quot;.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תשל&quot;א]] - [[תשל&quot;ט]]==<br /> <br /> '''[[תשל&quot;א]]''' - 1971. <br /> <br /> *יוצא בקריאה &quot;לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה. <br /> <br /> *מייסד בדרום-אפריקה, סניף &quot;ה[[מרכז לענייני חינוך]]&quot; דבר שהביא להקמת רשת של מוסדות יהודיים לבנים וכן לבנות ברחבי דרום אפריקה.<br /> <br /> <br /> '''[[תשל&quot;ב]]''' - 1972. <br /> [[תמונה:תשלב.jpg|left|thumb|450px|הרבי עם הרבנים שכטר ויאלעס, [[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו]] [[תשל&quot;ב]].]]<br /> *מייסד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות תורה וצדקה וכך נוסדו &quot;[[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]]&quot; חדשים במדינות רבות בעולם בכלל וב[[ארצות הברית]] בפרט. <br /> <br /> *מעורר על דבר הסיוע לעולים ממדינות גרוזיה ובוכרה. <br /> <br /> *מעורר לזכות את עולי [[רוסיה]] במצוות [[פורים]]. <br /> <br /> *מעורר על חינוך ילדי עולי רוסיא וסיוע מיוחד לעולים החדשים מרוסיא. <br /> <br /> *יוצא בקריאה נגד גיוס נשי ובנות ישראל לצבא.<br /> <br /> <br /> '''[[תשל&quot;ג]]''' - 1973. <br /> <br /> *מעורר לייסד ספריות-קודש בכל רחבי-תבל. שכל בית יהודי יהיה &quot;[[בית מלא ספרים]]&quot;. <br /> <br /> *מעורר לזכות יהודים הנמצאים בכל מקום שהם במצוות פורים. <br /> <br /> *בקיץ של אותה שנה יוצא בקריאה אודות השתדלות מיוחדת בחינוך תשב&quot;ר בקשר למה שנאמר &quot;מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אוייב ומתנקם&quot;. <br /> <br /> *מעורר לייסד קרנות גמילות חסדים רבים ככל האפשר. <br /> <br /> *מייסד את [[קרית חב&quot;ד צפת]].<br /> <br /> <br /> '''[[תשל&quot;ד]]''' - 1974. <br /> [[תמונה:הרבי שליטא1.jpg|left|thumb|100px|ר&quot;ח [[ניסן]] [[תשל&quot;ד]].]]<br /> <br /> *מייסד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה. <br /> <br /> *מכריז על הקמת מוסדות חדשים. פותח בתעמולה אודות המבצעים &quot;[[מבצע תורה|תורה]]&quot;, &quot;[[מבצע מזוזה|מזוזה]]&quot;, &quot;מבצע [[צדקה|צדקה]]&quot; &quot;[[מבצע בית מלא ספרים|בית-מלא ספרים]]&quot; - &quot;יבנה וחכמיה&quot; &quot;[[מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת קודש ויום טוב]]&quot;. <br /> <br /> *מעורר שלכל חייל יהודי יהיה סידור, תהלים וקופת צדקה. <br /> <br /> *מעורר על כינוס ילדים ב[[חנוכה]]. מעורר על אחדות בני המשפחה סביב שולחן שבת. <br /> <br /> *מתחיל עניין הפצת היהדות באמצעות ה&quot;[[טנק מבצעים|טנקים]]&quot;.<br /> <br /> [[תמונה:5735.JPG|left|thumb|450px|הרבי, תשל&quot;ה.]]<br /> '''[[תשל&quot;ה]]''' - 1975. <br /> <br /> *פותח בתעמולה אודות המבצעים: &quot;[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|כשרות האכילה והשתיה]]&quot;, &quot;[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]&quot;.<br /> <br /> <br /> '''[[תשל&quot;ו]]''' - 1977. <br /> <br /> *מעורר שוב אודות קבלת [[סמיכה לרבנות]]. מייסד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון. <br /> <br /> *שולח [[שליח|שליחים]] לערי הקודש ירושלים וצפת. <br /> <br /> *מכריז על שנה זו &quot;כ[[שנת החינוך]]&quot;. <br /> <br /> *מייסד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט. <br /> <br /> *מעורר לזכות גם את האסורים היהודים ב&quot;[[מבצעים]]&quot;. <br /> <br /> *מבקש שכל ילד וילדה בישראל ישננו בעל-פה את ה&quot;[[י&quot;ב פסוקים]] ומאמרי חז&quot;ל&quot; שליקט. <br /> <br /> *מעורר ללמוד ענייני &quot;בית הבחירה&quot; בימי בין המצרים. <br /> <br /> *מכריז אודות [[מבצע אהבת ישראל]]. <br /> <br /> *מציע להנהיג בכל הבתי-כנסיות שיעורים בלימוד התורה, ולייסד קופות גמילות-חסדים.<br /> <br /> <br /> '''[[תשל&quot;ז]]''' - 1977. <br /> <br /> *מייסד ישיבה גדולה [[תומכי תמימים קראקס|בקראקס - ונצואלה]] <br /> <br /> * מציע לערוך &quot;הקפות שניות&quot; בעיר הקודש [[חברון]] וב[[ירושלים]] העתיקה. <br /> <br /> *מעורר לחדש את עניין ה&quot;[[משפיע|משפיעים]]&quot; לאנשים ([[עשה לך רב]]) ו&quot;משפיעות&quot; לנשים, שמתפקידם לעורר את הלב והמוח לעבודת ה'.<br /> <br /> <br /> '''[[תשל&quot;ח]]''' - 1978. <br /> [[תמונה:הרבי ובגין.jpg|left|thumb|250px|הרבי ובגין, תשל&quot;ח]]<br /> *מעורר שבכל עיר ועיר יקימו מוסד הקשור עם תורה ותפילה וכן מקווה-טהרה. <br /> <br /> *מגביר את מאבקו נגד החזרת ה&quot;שטחים&quot; ונגד ההסכם האומלל של &quot;קמפ דיויד&quot;. <br /> <br /> *מייסד ישיבה גדולה &quot;[[אור אלחנן לוס אנג'לס]]&quot;, קליפורניה. <br /> <br /> *שולח שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת. <br /> <br /> *הורה להדפיס את ה&quot;תניא&quot; בכל מדינות העולם.<br /> <br /> <br /> '''[[תשל&quot;ט]]''' - 1979. <br /> <br /> *מעורר לייסד חברת-נשים לעורר על דבר שמירת &quot;[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]&quot;. <br /> <br /> *עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה. <br /> <br /> *מייסד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תש&quot;מ]] - [[תשמ&quot;ד]]==<br /> <br /> '''[[תש&quot;מ]]''' - 1980. <br /> <br /> *מכריז אודות מבצע &quot;והשיב לב אבות על (ידי) בנים&quot;. <br /> <br /> *מייסד ישיבה גדולה בבואנוס-איירס - ארגנטינה. <br /> <br /> *מבקש לערוך [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכות &quot;ל&quot;ג בעומר&quot;]] לאחדות ישראל בכל רחבי-תבל <br /> <br /> * מעורר להביא לבית הכנסת בחג השבועות את ילדי ישראל אפילו הטף, לשמוע את &quot;עשרת הדברות&quot; <br /> <br /> * יוצא בקריאה על דבר העניין של &quot;פרו ורבו&quot; - ריבוי הילודה בישראל, ונלחם נגד &quot;תיכנון המשפחה&quot; <br /> <br /> * יוצא בקריאה לייסד כוללים לזקנים ([[כולל תפארת זקנים]]) לנשים ([[תפארת חכמת נשים]]) ולצעירים ([[תפארת בחורים]]).<br /> <br /> <br /> '''[[תשמ&quot;א]]''' - 1981. <br /> [[תמונה:תשמא.jpg|left|thumb|450px|הרבי מחלק מטבעות ל[[צדקה]], כנס ילדים, [[תשמ&quot;א]].]]<br /> *מעורר שהשנה [[שנת הקהל]] – את האנשים והנשים והטף לעשות את כל דברי התורה הזאת. <br /> <br /> * פונה בקריאה לילדי/ילדות ישראל שלפני גיל [[בר מצוה|בר]]/[[בת מצוה]] להתאגד ב&quot;[[צבאות השם]]&quot; (בסיסמת: &quot;[[ווי וואנט משיח נאו]]&quot;). <br /> <br /> * מעורר אודות [[שמחת בית השואבה]] ב[[חג הסוכות]]. <br /> <br /> * מעורר על דבר הדפסת מפתח עניינים לספרי [[דא&quot;ח]] כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> * מייסד [[תומכי תמימים קזבלנקה|ישיבה גדולה ב&quot;קזבלנקה&quot; מרוקו]]. <br /> <br /> * מייסד [[כולל תפארת בחורים מונטריאול|כולל אברכים ב&quot;מונטריאול&quot;, קנדה]]. <br /> <br /> * מסדר &quot;סדר [[ברכת החמה]] – ע&quot;פ מנהג חב&quot;ד&quot;. <br /> <br /> * יוצא בקריאה שכל ילד/וילדה בישראל שלפני גיל בר/בת מצוה יתאחדו ע&quot;י (השתתפותם ב)[[ספר תורה לילדי ישראל|כתיבת ספר תורה מיוחדת]] שתכתב עבורם ב[[ירושלים]] עה&quot;ק. <br /> <br /> * מעורר על דבר השתדלות מיוחדה בזה בנוגע לילדים/ות הנמצאים מאחורי מסך הברזל. וכן בנוגע – להכניסם ב&quot;[[צבאות השם]]&quot; באופן האפשרי שם. וכיון שכבר נגמרה ועשו סיום (ע&quot;י כותל המערבי) דספר תורה הראשונה – להתחיל תיכף בכתיבת עוד ספר תורה. <br /> <br /> * מרעיש נגד אלו שרוצים להפסיק ר&quot;ל, כל עזר ליהודים הבאים ממדינות ש(הם) [[רוסיה|מאחורי מסך הברזל]] באם אינם עולים ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> <br /> '''[[תשמ&quot;ב]]''' - 1982. <br /> <br /> *ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת ביאת [[משיח]]. <br /> <br /> *יוצא בקריאה שכל בני ישראל אנשים ונשים יתאחדו &quot;באחדות אמיתית ונצחית&quot; ע&quot;י קניית [[מבצע אות בספר התורה|אות בספר התורה]] כללית שתכתב לזכותם – וכאו&quot;א במנהגו (צורת האותיות דאשכנז, ספרד, תימן האריז&quot;ל וכו'). <br /> <br /> * מורה להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים]] להתחיל בכתיבת ספר תורה עבור תלמידי (ותומכי) ישיבות &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; ובני ביתם, וכן להנהלת &quot;[[בית רבקה]]&quot; כתיבת ס&quot;ת עבור תלמידות (ותומכי) בתי ספר &quot;בית רבקה&quot; ובני ביתן. מעורר אשר מצוה זו היא סיום תרי&quot;ג מצות שבתורה ויש המקשרים זה עם סיום וקץ הגלות. <br /> <br /> * מעורר על דבר השתדלות ובמדה יוצאה מן הכלל לגמרי ב&quot;[[הפצת המעינות חוצה]]&quot; וב[[מבצע חנוכה]]. ואשר בכמה ספרים שנת תשמ&quot;ב היא שנת הקץ. ותא חזי עמא דבר אומר שהוא ר&quot;ת: תהיה שנת ביאת משיח. מציע שיכתבו [[ספר תורה לחיילי צה&quot;ל|ספר תורה כללית מיוחדת, שתאחד את כל אנשי &quot;צבא הגנה לישראל&quot;]] – אנשי חיל דאה&quot;ק. <br /> <br /> * הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של [[ספר התניא]] ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה. <br /> <br /> * מעורר על דבר ההכרח לסיים את &quot;מבצע שלום הגליל&quot; (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.<br /> <br /> <br /> '''[[תשמ&quot;ג]]''' - 1983. <br /> [[תמונה:תשמג.jpg|left|thumb|300px|הרבי והאדמו&quot;ר מנדבורנא, י&quot;ד אייר תשמ&quot;ג.]]<br /> *ראשי התיבות של שנה זו הינם: תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח. <br /> <br /> * פותח השנה בהכרזה שהשנה היא מאה שנה מהסתלקות כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] שענינו והנהגתו היתה &quot;[[לכתחילה אריבער]]&quot;, ולכן כל עניני השנה צריכים להיות חדורים באופן של &quot;לכתחילה אריבער&quot;. וכן שהשנה היא תהיה שנת גאולת (גילוי) משיח. <br /> <br /> * יוצא בקריאה להשפיע על אומות העולם – בני נח, שיקיימו [[ז' מצוות בני נח|ז' מצות שלהם]]. <br /> <br /> * מכריז על &quot;[[רגע של שתיקה]]&quot; – &quot;עין רואה ואוזן שומעת&quot;, להנהיג זאת בכל בתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים. ובהמשך לזה מציע שיחתמו על &quot;עצומה&quot; לגדולי ומנהיגי האומה האמריקנית (ועל דרך זה לכל שאר האומות) אודות גודל הנחיצות שבזה, וכן אודות נחיצות עזרה כלכלית-ממשלתית לבתי ספר דתיים.<br /> <br /> <br /> '''[[תשד&quot;מ]]''' - 1984. <br /> <br /> * פותח את השנה בהכרזה שהשנה היא תהי' שנת דברי משיח. <br /> <br /> * מעורר – בקשר למצב העולם – על דבר הוספה בתפלה ובקשה, על ידיד זה שכל אחד ואחת (בלי הפרש באיזה נוסח הוא מתפלל) יאמר לפני התפלה (בשחרית) &quot;הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך&quot;, ולאחרי כל תפלה מהג' תפלות &quot;אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך&quot;.<br /> <br /> * מעורר שמן הראוי להשתדל שילדי ישראל בגיל החינוך יבואו במגע רק עם צעצועים בדמות [[בעלי חיים טהורים]] ולא להיפך. וכן בנוגע להוצאה לאור של חוברת וכיוצא בזה שיש בהם ציורים ותמונות של בע&quot;ח – להשתדל שישתמשו בציורים של בע&quot;ח טהורים דוקא. <br /> <br /> * מייסד [[תומכי תמימים יוהנסבורג|ישיבה גדולה ב&quot;יוהנסבורג]]&quot; דרום אפריקה. <br /> <br /> * הורה להדפיס את [[ספר התניא]] בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים (שלא נדפס שם ע&quot;ע). <br /> <br /> * מעורר שכל אחד ואחת מבני ישראל בכחו ובחובתו לתבוע כביכול מהקב&quot;ה גאולה האמיתית והשלימה ע&quot;י [[משיח]] צדקנו תיכף ומיד. <br /> <br /> * הורה להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר התניא ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה. <br /> <br /> * מציע שכל אחד [[תקנת הרמב&quot;ם|יקבע שיעור יומי בספר משנה תורה]] – יד החזקה – להרמב&quot;ם, שעל ידי זה מתאחדים כל בני ישראל בלימוד הכולל את התורה כולה.<br /> <br /> ==מפעולותיו בין השנים: [[תשמ&quot;ה]] - [[תשמ&quot;ט]]==<br /> <br /> '''[[תשמ&quot;ה]]''' - 1985. <br /> <br /> *מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת מלך המשיח. <br /> <br /> * מעורר שנשים ובנות הן מישראל והן (להבדיל) מאומות העולם יצאו בקריאה רמה שיונהג בהקדם הכי אפשרי &quot;[[רגע של שתיקה]]&quot;. <br /> <br /> * מכריז שהשנה הוא השנה תהא שנת מלך המשיח. <br /> <br /> * מעורר אשר יעשו חגיגות של &quot;סיום&quot; לרגלי [[תקנת הרמב&quot;ם|&quot;סיום&quot; לימוד הרמב&quot;ם]] (ג' פרקים בכל יום) ותיכף אחרי כן להתחיל לימוד דמחזור שני. <br /> <br /> * קורא את בית הכנסת שלו בשם &quot;בית אגודת חסידי חב&quot;ד אהל יוסף יצחק ליובאוויטש&quot;. וכן מורה אשר בשם זה ינקב בנין &quot;כולל אברכים&quot; שע&quot;י ה[[מזכירות]] שלו. * מעורר שיבנו בארץ הקדש מוסד מיוחד על שם &quot;[[בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש (כפר חב&quot;ד)|בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש]]&quot;. <br /> <br /> * מעורר על דבר צורך הרשמת הילדים/ות [[מחנה קיץ|במחנות קיץ]] הכשרים. ולאחרי חדשי הקיץ, לרושמם בבתי הפר הכשרים [ומעורר זה בכל שנה ושנה]. <br /> <br /> * מציע שבכל הזדמנות של אמירת תהלים ישלבו גם נתינת צדקה.<br /> <br /> <br /> '''[[תשמ&quot;ו]]''' - 1986. <br /> <br /> *מעורר לפרסם על דבר דברים האמורים בספרים אודות הקיווי והדרישה לביאת [[משיח]] צדקנו על ידי זה שכל אחד ישלח מכתב (שבו יצטט מהספרים) לעשרה מישראל ולהציע לו ולבקש ממנו לשלוח העתק כזה לעוד עשרה מישראל וכן הלאה. <br /> <br /> * מעורר אשר יגדילו מרץ בג' ענינים הכללים: 1) הפעולות עם זקני ישראל. 2) הפעולות עם ילדי/ות ישראל. 3) הפעולות עם שאר בני ישראל בגילים שבין הילדים והזקנים. לייסד &quot;[[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]]&quot; בכל מקום ומקום. ובמקומות שישנם כבר &quot;בתי חב&quot;ד&quot; – להרחיבם עוד יותר. להגביר חיל בהפצת המעינות חוצה – ע&quot;י הדפסת [[ספר התניא]] בכל המקומות שבהם לא נדפס עדיין. וכן בהנוגע להפצת כל כתבי החסידות כולל – הדפסת כתבים שעד עתה לא יצאו לאור בדפוס. <br /> <br /> * מעורר אשר ידפיסו כל הדוחו&quot;ת אודות הפעולות בג' ענינים הכלליים הנ&quot;ל. <br /> <br /> * מעורר אשר יערכו את &quot;חגיגות הסיום&quot; דמחזור שני [[תקנת הרמב&quot;ם|דלימוד הרמב&quot;ם]] באופן ד&quot;כפליים לתושיה&quot; לגבי חגיגות הסיום דמחזור ראשון. הרבי מציע שידפיסו את מאמרי הנואמים בדפוס. <br /> <br /> *ביום הבהיר [[י&quot;א ניסן תשמ&quot;ו]] מתחיל הרבי לחלק [[דולרים לצדקה]] לכל אחד ואחת, ומני אז מחלק דולרים בכל יום ראשון בשבוע.<br /> <br /> * מעורר אשר בכל מקום ומקום שבו ישנו ה&quot;[[צבאות השם]]&quot; ינצלו את ימי ההכנה לזמן מתן תורתינו ע&quot;י ההוספה בכל עניני תורה ומצותיה ובמיוחד – הוספה ב[[אהבת ישראל]] ואחדות ישראל. <br /> <br /> * מעורר אשר כל ישראל &quot;אנשים נשים וטף&quot; יתאספו ל[[התוועדות]] רעים – אנשים לחוד ונשים לחוד על מנת לאחד את כל ישראל מתוך אהבת ישראל ואחדות ישראל.<br /> <br /> * מעורר אשר בימי &quot;בין המצרים&quot; בכלל ובפרטי פרטיות החל מהשבת שלפני תשעה באב יש להוסיף ביתר שאת וביתר עז ב(ציון) במשפט (תפדה): היינו לימוד הלכות בתורה בכלל ובמיוחד הלכות בית הבחירה. (ושביה) בצדקה: הוספה בנתינת הצדקה יותר מכפי הרגילות. מציע: 1) בקשר לתלמידי הישיבות – מזמן לזמן יתקיימו &quot;[[בחינות]]&quot; לבחון את רמת הלימוד והידיעה שבתורה. 2) בקשר לבעלי עסקים – אשר כל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יקיימו את הוראת המשנה &quot;[[עשה לך רב]]&quot; ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל&quot;מבחן&quot; בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה'. <br /> <br /> * מעורר אשר בהתאם לשנה הבאה ([[תשמ&quot;ז]]) היא שנת השמיטה, מצוה לפרסם בכל מקום ומקום אודות התקנה דעשיית פרוזבול לפני ראש השנה של שביעית. מציע שטוב ונכון לעשות את הפורזבול מיד אחר התרת נדרים. <br /> <br /> * מעורר אשר ראוי ונכון שבכל מקום ומקום יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] &quot;בימי סגולה&quot; ([[ט&quot;ו אלול תרנ&quot;ז|ט&quot;ו אלול]]-[[ח&quot;י אלול קה&quot;ת|ח&quot;י אלול]]) עבור כל אחינו בני ישראל, והדגשה מיוחדת יהיה בנוגע לחיזוק האמונה בביאת ה[[משיח]]. ובמקומות אשר מסיבות לא יספיקו לערוך התוועדויות אלו לפני ח&quot;י אלול – ישלימו זאת לאחרי ח&quot;י אלול, בסמיכות הכי אפשרי ובאופן ד&quot;כפליים לתושי'&quot;.<br /> <br /> <br /> '''[[תשמ&quot;ז]]''' - 1987.<br /> <br /> * מכריז שהשנה היא תהא זו שנת משיח. <br /> <br /> * מעורר אודות הקמת [[בית חב&quot;ד|בתי חב&quot;ד]] (והוא בית: תורה, תפלה וגמ&quot;ח) בכל מקום ומקום, ואשר הוא (בנקל יותר) על ידי ההקדמה דהקמת בית חב&quot;ד דכל אחד ואחת (הן אנשים הן נשים וטף) בביתו הפרטי. <br /> <br /> * פונה לכל ילד וילדה &quot;בבקשה כפולה אל כל אחד מכם, ילד וילדה, לעשות מן החדר שלכם, המטה, השולחן וכו' –&quot;בית&quot; של תורה, תפלה וגמילות חסדים: ללמוד בו כל יום תורה, לומר תפלה להשם, לתת צדקה בקופת-צדקה (לבד מ[[שבת]] ו[[יום טוב]]), וכיוצא בזה. ולכל אחד מכם יהיה סידור (תפלה) משלו, חומר (או ספר אחר של תתורה) משלו, וכן להבדיל, קופת-צדקה משלו. [ולרשום – על הדף שלפני התחלת הסידור או הספר – &quot;להשם הארץ ומלואה&quot; (או בראשי-תיבות: &quot;לה&quot;ו&quot;) ואת השם שלו, כמנהג ישראל. ואם אפשר – גם על קופת-הצדקה]&quot;. <br /> <br /> * מעורר ע&quot;ד ההשתדלות ב[[הפצת המעינות חוצה]] על ידי ההשתדלות בענין החינוך לקטנים בשנים וקטנים בידיעה. והוא ע&quot;י הקמת (והרחבת) מוסדות חינוך. <br /> <br /> * מעורר אשר בכל מקום ומקום שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה, יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ובחדר הולד (או על המטה) &quot;שיר המעלות&quot; וכיו&quot;ב. <br /> <br /> * מעורר שיאמרו נוסח הפרוזבול גם בסיום שנה השביעית. <br /> <br /> * ביום [[ה' טבת תשמ&quot;ז]] פסק &quot;בית המשפט הפדרלי&quot;, כחלק מ[[משפט הספרים]] גלוי לעיני כל העמים שכלשון [[הרבנית חיה מושקא]] ע&quot;ה - &quot;[[הרבי והספרים שייכים לחסידים]]&quot;.<br /> <br /> [[תמונה:הרבי 10.jpg|left|thumb|600px|הרבי, תשמ&quot;ח]]<br /> '''[[תשמ&quot;ח]]''' - 1988.<br /> <br /> * מכריז כי פרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת חרות משיח.<br /> <br /> * מעורר על הדבר שכל אחד ואחת אנשים נשים וטף ישתתפו בפעולות &quot;[[שנת הקהל]]&quot; במשך שנה זו (שנת הקהל) ע&quot;י שכל אחד ואחת יאספו בני ובנות ישראל שבסביבתם ויעוררו אותם לתורה ויראת שמים. ופעם בחדש יודיע כל אחד ואחת (למקום מרכזי) פרטי פעולתם. <br /> <br /> * מעורר אשר בעת הכינוסים הכללים בהאו&quot;ם ינאם איש דתי בשם תורת ה' דברי בורא העולם אשר בתורתו. <br /> <br /> * מעורר בכל הלילות של [[חג הסוכות]] על דבר [[שמחת בית השואבה]] בכל הלילות ובשנה זו במיוחד גם הדגשת מצות הקהל. <br /> <br /> * מעורר על דבר הדגשת מצות הקהל ושמחה (שנת &quot;תשמח&quot;) שתהיינה כל השנה כולה. <br /> <br /> * מעורר אשר בהתאם שהשנה הוא מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים להולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] וכן ילדמו תורתו (של בעל יום ההולדת) במשך חלק של המעת לעת של יום הולדתו ([[כ' חשוון תרכ&quot;א]]). <br /> <br /> *במוצאי כ' חשוון, מחלק הרבי לכל אחד ואחת (כולל ילדים מבן י&quot;ב שנה וילדות מבת י&quot;א שנה ומעלה) מאמר &quot;החלצו רנ&quot;ט&quot;. <br /> <br /> *ב[[כ&quot;ה חשוון תשמ&quot;ח]], נתאשר ([[משפט הספרים|אחרי הערעור]]) ה&quot;[[דידן נצח]]&quot; באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שב[[ספרית ליובאוויטש]] (ובסמיכות לזה (ביום [[כ&quot;ז חשוון תשמ&quot;ח]]) נתבשרו שהספרים יכולים לחזור למקומם) וביום [[ב' כסלו תשמ&quot;ח]] הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה להדפיס הספר &quot;[[דרך אמונה]]&quot; ומבאר קטע ממנו ב[[התוועדות]] של שבת קודש הסמוך. <br /> <br /> *ביום הבהיר [[ר&quot;ח כסלו תשל&quot;ח|ר&quot;ח כסלו]] מחלק הרבי מאמר שלו ד&quot;ה ושבתי בשלום אל בית אבי וגו' ה'תשל&quot;ח לכל אחד ואחת מה[[שלוחים]] והשלוחות, בצירוף שטר של דולר לצדקה. <br /> <br /> * מעורר שכל ילד/ה ידליק נרות חנוכה בפתח חדרו (&quot;בית מקדש&quot; פרטי) ושכל אחד ואחת יקיים מנהג נתינת &quot;דמי חנוכה&quot; בכל ימי חנוכה ובליל נר הרביעי או החמישי יתנו כפליים או ג' פעמים ככה. *בתור &quot;[[פרסומי ניסא]]&quot; נואם הרבי בכל הלילות של חנוכה על דבר פרשת קריאת היום – נשיא המקריב באותו היום. <br /> <br /> * מעורר שבכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית צבורי לתורה תפלה וצדקה וכיוצא בזה – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים יהיו עוד הרבה ספרים &quot;[[מבצע בית מלא ספרים|בית מלא ספרים]]&quot;, שבכל מקצועות התורה. <br /> <br /> * יוצא בקריאה שמבקשים מרבנים מחברי ספרים, והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק בתור שורה ל[[ספרית ליובאוויטש|ספריה הגדולה של אגודת חסידי חב&quot;ד]] וכן מבקשים מאספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים שאין זקוקים להם ללימוד – לתרמם לספריה הנ&quot;ל. ובזה הכוונה לכל סוגי ספרים אף שהם בניגוד לתורה. <br /> <br /> * מציע שראוי ונכון ביותר להנהיג בכל מקום ומקום – שכאשר יהודים נועדים יחדיו, ישתדלו גם בטובתו של יהודי נוסף החל ממצות צדקה על ידי זה שנותנים איש לרעהו שליחות מצוה לצדקה. <br /> <br /> * מעורר לנצל יום חמשה עשר בשבט להקהיל אנשים נשים וטף כדי להוסיף עוד יותר בכל עניני תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – הוספה ושלימות בהליכה בדרכיו ואורחותיו של בעל ההילולא ד[[י' שבט תש&quot;י|י' שבט]] – כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. * ביום רביעי, [[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]] (10 בפברואר 1988) נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]], לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את [[קרן חמ&quot;ש]] על שמה. בנוסף הרבי מעורר על דבר הזריזות דהקמת מוסדות על שמה.<br /> <br /> * מעורר שמצות ניחום אבלים מתחלת כבר ביום א' דימי השבעה. <br /> <br /> * מורה שביום ז' אדר יעשו [[התוועדות|התוועדויות]] חסידים בכל מקום שאפשרי. <br /> <br /> * מעורר שנשי ובנות ישראל תתאחדו אחדות אמיתית על מנת לחזק קיום התורה והמצות. <br /> <br /> * מורה לעשות התוועדות גדולה &quot;ברוב עם&quot; בימי ה[[פורים]]. *אחר ה&quot;שלשים&quot; להתסלקות הרבנית הצדקנית נ&quot;ע – מתחיל התוועדות בכל שבת קדש (והרבי [[מוגה|מגיה]] את השיחות של ההתוועדות מדי שבוע). <br /> <br /> * יוצא בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ב[[יום הולדת (מנהגים)|יום ההולדת]] יוסיפו בתורה תפלה צדקה והוספה – שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו. <br /> <br /> * מעורר שביום [[י&quot;ג ניסן תרכ&quot;ו|י&quot;ג ניסן]] (יום ההילולא של [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]]) יעשה כל אחד קביעות מיוחדת בלימוד תורתו של אדמו&quot;ר הצ&quot;צ ויוסיף בנתינת הצדקה. <br /> <br /> * מעורר לנצל יום י&quot;ד ניסן – יום הולדת הרמב&quot;ם – מתוך &quot;רעש&quot; דקדושה בכל מקום ומקום להוסיף עוד יותר בכל עניני יהדות תורה ומצותיה כולל ובמיוחד – בנוגע ללימוד תורתו של הרמב&quot;ם ע&quot;י עריכת &quot;כינוסי הקהל&quot; בזמן האפשרי. <br /> <br /> * נואם בכל הלילות דחג הפסח בענינא דיומא ובסגנון מובן גם לקטנים וקטנות. מעורר שבחזרת [[דא&quot;ח]] (בבתי כנסיות) יוכלל (גם) אימרה דתורת [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> * מתחיל לבאר בכל התוועדות של שבת קודש, פירוש רש&quot;י הראשונה שבפרשת השבוע (ומשנה הראשונה בפרק דאבות דאותו השבת קודש, בשבתות בין [[חג הפסח]] ו[[ראש השנה]]), וכל השיעורים הקבועים בעת ההתוועדות על פי הוראת התורה &quot;והחי יתן אל לבו&quot;. <br /> <br /> * מעורר שבכל אחד ואחת צריך להיות: א) לימוד התורה באופן ד&quot;תורתו אומנתו&quot;. ב) בכל דרכיך דעהו. מציע שבימי הכנה לזמן מתן תורתנו ילמדו המאמר ד&quot;ה בחודש השלישי גו' (ב[[תורה אור]] פ' יתרו). <br /> <br /> * מעורר שהנשים תעשינה התוועדות בתור הכנה לזמן מתן תורתנו. * יוצא בקריאה שכל אחד ישתדל ויפעל כפי יכולתו שינתן חינוך תורני לכל אחד ואחת מילדי ישראל שיחיו. <br /> <br /> * מעורר על דבר הכנות מתאימות – בימים שלפני זה – ל[[ימי הגאולה יב י&quot;ג תמוז]].<br /> <br /> <br /> '''[[תשמ&quot;ט]]''' - 1989. <br /> [[תמונה:תשמט.jpg|left|thumb|350px|הרבי והרב [[מרדכי צמח אליהו]], י&quot;א אייר [[תשמ&quot;ט]] ב[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]].]]<br /> * מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: תהא שנת משיח טובה ו&quot;[[שנת הילד והילדה]]&quot;. וכמו כן מכריז ששם השנה היא &quot;השנה תהא שנת מעשים טובים&quot;. <br /> <br /> * מורה – בתור הוראת שעה – לבחור בבחירות שבארץ הקודש למפלגת &quot;אגודת ישראל&quot; (ג). <br /> <br /> * מציע שביום [[כ' חשוון תרכ&quot;א|כ' מרחשוון]] (יום הולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נ&quot;ע) יכנס כל אחד ואחד לשעה קלה במוסד של ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת [[צדקה]] עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת. <br /> <br /> * מעורר שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) יוסיפו בכל יום בלימוד תורת [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] והפצתם. <br /> <br /> * מעורר לארגן [[התוועדות|התוועדויות]] במועדים החסידיים דחודש כסלו (החל מ[[י' כסלו תקל&quot;ד|יו&quot;ד כסלו]]). <br /> <br /> * מעורר (ב[[י&quot;ט כסלו]]) ע&quot;ד לימוד [[לוח היום יום]] בכל יום ויום. <br /> <br /> * מעורר לערוך &quot;[[סיום הרמב&quot;ם|סיומי הרמב&quot;ם]]&quot; ביום ההילולא שלו (כ' טבת). <br /> <br /> * מכריז אשר השנה היא שנת הארבעים להסתלקות-הילולא של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ואשר ביום ההילולא שלו מתגלה &quot;לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע&quot; ואז &quot;קאי איניש אדעתי' דרבי'&quot;. <br /> <br /> *בקשר ליום היארצייט-הילולא הראשון של [[הרבנית חיה מושקא]] הרבי מעורר שיהיה &quot;זרעה בחיים&quot; (שאז &quot;היא בחיים&quot;) ע&quot;י שקוראים לילדה בשמה, ומחנכים אותה ברוחה. <br /> <br /> * מציע שבלימוד פרשיות תרומה-תשא, כדאי ונכון שנוסף על הלימוד חלק מהפרשה, ילמדו גם מפירושי חז&quot;ל ב[[תורה שבעל פה]]. <br /> <br /> * מעורר לערוך סיום &quot;ברוב עם&quot; אחר כל ספר שבמשנה תורה להרמב&quot;ם.<br /> <br /> * נואם בענינא דיומא לפני צאת ה&quot;[[תהלוכה]]&quot; (ב[[חג הפסח]] ו[[חג השבועות]]) לשכונות אחרות לשמח את היהודים בשמחת החג. <br /> <br /> * מעורר שיערכו &quot;[[כינוס תורה|כינוסי תורה]], בכל מקום ב&quot;אסרו חג&quot;.<br /> <br /> * מורה להדפיס ספרי חסידות באותיות מרובעות (כולל גם אלו שנדפסו עד עתה באותיות אחרות) וכן מציע לכל מדפיסי הספרים. <br /> <br /> *בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר &quot;[[קיצורים והערות לתניא]]&quot; לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ, ובאור לערב [[ראש השנה]] – [[כ&quot;ט אלול תקמ&quot;ט|יום ההולדת שלו]] – מחלק לאנשים נשים וטף (בצירוף שטר של דולר לצדקה).<br /> <br /> ==מפעולותיו משנת [[תש&quot;נ]]==<br /> <br /> '''[[תש&quot;נ]]''' - 1990. <br /> [[תמונה:תשנ.gif|left|thumb|600px|הרבי, [[פאראד]], [[תש&quot;נ]].]]<br /> * הרבי שליט&quot;א מכריז שפרט השנה הוא ראשי תבות: השנה תהא שנת ניסים.<br /> <br /> * ביום א' של [[ראש השנה]] (ש&quot;ק) [[התוועדות|מתוועד]] [[הרבי]] ומורה להדפיס הוצאה מיוחדת (בעטיפה צבעונית) של מאמר ד&quot;ה ושאבתם – ל[[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]], ומחלק לכל אחד ואחד מעטפה (שהכילה: מאמר ד&quot;ה ושאבתם – לאדמו&quot;ר הצ&quot;צ, &quot;[[לעקאח]]&quot;, [[מכתב כללי]] דוא&quot;ו תשרי, ושטר של דולר לצדקה). <br /> <br /> * מעורר ל[[הקהלת קהילות|הקהיל קהילות]] ביום השבת וללמוד בפרשת השבוע, כולל גם בתורת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ([[אור התורה]]) על הפרשה. <br /> <br /> * מעורר להנהיג (על כל פנים – בערב [[שבת]] קודש) שמנהל כל מוסד חינוך יחלק &quot;שליחות מצוה לצדקה&quot; לכל תלמידי ועובדי המוסד ועל ידי זה יעורר את התלמידים/ות לתת צדקה. <br /> <br /> * מודיע שה-&quot;מהפכות&quot; קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של ה[[גלות]]. <br /> <br /> * מורה להוציא לאור קובץ מיוחד של &quot;[[כינוס השלוחים העולמי]]&quot;. <br /> <br /> * מעורר לנצל זמן החופש בבתי-ספר ממלכתיים (באמצע השנה) להוספה בלימוד התורה וקיום המצוות. <br /> <br /> * ביום ה' של [[חנוכה]] ערך הרבי כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מה' מדינות: [[ארץ הקודש]], [[רוסיה]], [[לונדון]], [[פאריז]] ו[[ארצות הברית]]. <br /> <br /> * ב[[יום שלישי]] &quot;שהוכפל בו כי טוב&quot;, [[י&quot;ט טבת תש&quot;נ]] – נגמר ה&quot;[[דידן נצח]]&quot; באופן גלוי לעיני כל העמים בבית המשפט הפדרלי – בנוגע לספרי וכתבי [[פורטל:בית רבי|רבותינו נשיאנו]] שב[[ספריית ליובאוויטש]] שהתחיל ב[[ה' טבת תשמ&quot;ז]].<br /> <br /> * מתחיל הרחבת בנין [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד|הספריה של &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד&quot;]]. <br /> <br /> * מעורר שלרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; (משנת [[תש&quot;י]]) – יקימו מוסדות חדשים במספר &quot;ארבעים&quot; ומכריז שישתתף מ&quot;[[קופת רבינו]]&quot; למוסדות אלו וגם למוסודת הקיימים כבר – בסכום של &quot;ארבעים&quot;. <br /> <br /> * מורה שבקשר ל[[י' שבט תש&quot;י|יו&quot;ד שבט]] – ארבעים שנה, ישלימו הקמת &quot;אלף&quot; מוסדות חב&quot;ד ברחבי העולם. <br /> <br /> * מורה להדפיס הוצאה מיוחדת של &quot;[[ספר התניא]]&quot; (מוגדל) לרגל מלאת &quot;ארבעים שנה&quot; וביום יו&quot;ד שבט מחלקו לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה). <br /> <br /> *בקשר ליום היארצייט-הילולא של [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח]], מעורר על דבר הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות, וכן נתינת צדקה כמנין שמה של הרבנית הצדקנית נ&quot;ע (470). *בקשר ל&quot;יובל&quot; שנים להעברת מרכז חסידות חב&quot;ד ל[[חצי כדור התחתון]] מעורר הרבי &quot;להוסיף ביתר שאת ויתר עוז בהפצת התורה בכלל ו[[הפצת המעינות]] חוצה בפרט בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל&quot;. <br /> <br /> * מעורר לערוך שלש [[התוועדות|התוועדויות]] בקשר לימי ה[[פורים]]. <br /> [[תמונה:תשנ.jpg|left|thumb|400px|הרבי, תש&quot;נ.]]<br /> * מורה להדפיס &quot;קונטרס י&quot;א ניסן&quot; בהוצאה מיוחד (בכריכה צבעונית), הכולל מאמר ד&quot;ה כי ישאלך בנך ה'תשל&quot;ח, ומחלקו ביום הבהיר [[י&quot;א ניסן תרס&quot;ב|י&quot;א ניסן]] לאנשים נשים וטף (בצירוף דולר לצדקה). <br /> <br /> * כדי להוסיף בברכתם ובשלוותם ובבטחונם של כל בני ישראל בכל מקום שהם שליט&quot;א, יוצא הרבי ב&quot;קול קורא&quot; שכל אחד ואחת מישראל אנשים נשים וטף יוסיפו בלימוד התורה; ב[[תפילה]] – באמירת ג' מזמורי תהילים כולל גם מזמור האחרון; בצדקה – ליתן מהוצאות של מזון (שתים או) שלש סעודות עבור החזקת לומדי או מוסדות תורה. <br /> <br /> * מעורר שכל אחד ואחד יעשה התלוי בו על ידי הכנות מתאימות שבכל מקום ומקום שנמצאים יהודים, שיחגגו את יום ה&quot;[[ל&quot;ג בעומר]]&quot; ב[[שמחה]] גדולה על ידי עריכת [[התוועדות]] או [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר|תהלוכה]] של ילדים ו&quot;ברוב עם הדרת מלך&quot;. <br /> <br /> * מעורר ע&quot;ד החיוב דנשים בתלמוד תורה, ובחינוך הילדים. ובהנוגע לימוד התורה דהנשים עצמן – להוסיף בשיעורי תורה ומתחיל מהענינים שהלימוד בהן הוא נקל יותר כמו לימוד &quot;עין יעקב&quot; (אגדות שבתורה). <br /> <br /> * מצהיר שבקיום מצות הצדקה ויושר בעולם ישקטו רעידות האדמה בעולם. <br /> <br /> * מורה להדפיס מטבעות מיוחדות מכסף בתור &quot;מזכרת&quot; מ&quot;תהלוכות ל&quot;ג בעומר – תש&quot;נ&quot;, ומחלקם בעת התהלוכה (ע&quot;י מדריכים וה[[טנקיסטים]]) לאנשים נשים וטף [על המטבע – מצד אחד: תמונת [[770|ביהכ&quot;נ וביהמ&quot;ד ליובאוויטש – 770]]. ומסביב המילים &quot;הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. שנת הארבעים. שנת נסים&quot;. ומצד שני: תמונת מדורת ל&quot;ג בעומר, בציון התאריך &quot;ל&quot;ג בעומר ה'תש&quot;נ&quot; בלה&quot;ק ובאנגלית, ו&quot;יום הילולא דרשב&quot;י&quot;]. <br /> <br /> * יוצא ב&quot;קול קורא&quot; בענין שהוא צו ודרישת השעה – שבנוסף על שיעורי התורה שיש לכל אחד ואחד עד עתה – שכל אחד ואחד ישתדל גם לייסד שיעור בתורה ללמד אחרים ומה טוב ללמד לעשרה מישראל ועד ל&quot;תלמידים הרבה&quot;. ולהוסיף ולהדגיש – ששייך לכאו&quot;א מישראל וגם נשים וטף כל חד לפום שיעורא דילי'. <br /> <br /> * מעורר שכל אחד ואחד יהיה &quot;מגיד שיעור&quot; בלימוד התורה ברבים – בעשרה, בשלשה או בשנים. <br /> <br /> * מציע שבכל [[ראש חודש]] יתאספו יהודים יחד בכל מקום לעשות התוועדות, וכדאי לקשר זה עם נתינת הצדקה. *לרגל מלאות ק&quot;י שנה להולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נ&quot;ע ([[י&quot;ב תמוז תר&quot;מ]] – תש&quot;נ), ומלאות ס&quot;ג שנה לגאולתו ([[י&quot;ג תמוז תרפ&quot;ז]] – תש&quot;נ), מעורר הרבי להוסיף בנתינת הצדקה במספר של &quot;קי&quot;, ו&quot;סג&quot;. * מורה לפרסם הוראת חז&quot;ל דמט&quot;ו באב ואילך &quot;דמוסיף לילות על הימים בתורה יוסיף חיים על חייו&quot;. <br /> <br /> * מעורר להוסיף ב[[חודש אלול]] בלימוד התורה, ובפרט ע&quot;י הוספת שיעורי תורה ברבים ובנתינת הצדקה ולהוסיף בקביעות שיעורי לימוד תינוקות של בית רבן. *ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, ג' דסליחות, (כ&quot;ד אלול) נתבשרו על גמר ה&quot;[[דידן נצח]]&quot; בקשר לספרי וכתבי רבותינו נשיאנו שב[[ספריית ליובאוויטש]]. ובו ביום הגיעו הספרים האחרונים (והוחזרו להיכלו הק' של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהוריי&quot;צ נ&quot;ע). ובקשר לזה הורה שיפתחו את היכלו ק' ע&quot;מ להתפלל בימי [[ראש השנה]]. <br /> <br /> * בשלהי השנה כאשר עמדו בני ישראל שבארץ-הקודש תחת איומי העריץ העיראקי מכריז הרבי שליט&quot;א מלך המשיח כי אין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ ומורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא! הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ [[תנש&quot;א]] - 1991 הרבי חוזר ומחזק ומעודד רוחם של בני-ישראל שאין ממה לחשוש ולהתפעל, למרות הבילבול והמבוכה שבעולם עקב מאורעות המפרץ <br /> <br /> * קורא לפרסם את המדרש &quot;שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' &quot;בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם&quot;! * וכן &quot;בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: &quot;ענווים, הגיע זמן גאולתכם&quot; וממשיך ומרגיע את האומה במשך כל &quot;מלחמת המפרץ&quot;.<br /> <br /> <br /> '''[[תנש&quot;א]]''' - 1991. <br /> <br /> *מכריז כי ראשי התבות של שנה זו הם: תהא שנת אראנו נפלאות. <br /> <br /> * מעורר על דבר תיקון הפירצה של נסיעת אשה ובת ישראל עם נהג גבר (במונית – &quot;טעקסי&quot;). <br /> <br /> *במוצאי [[כ' חשוון תרכ&quot;א|כ&quot;ף מרחשון]] מחלק הרבי &quot;[[קונטרס עץ החיים]]&quot; לכאו&quot;א בצירףו [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]]. <br /> <br /> *בליל כ&quot;ה מרחשון מחלק הרבי מאמר &quot;אנכי מגן לך – [[תרע&quot;ח]]&quot; לכאו&quot;א, בצירוף דולר לצדקה. <br /> <br /> *הרבי מורה להרגיל בני/ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום. *בקשר ל[[כינוס השלוחים העולמי]], מציע הרבי להוציא לאור &quot;[[ספר השלוחים]]&quot; שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם שיחיו. <br /> <br /> *ב[[י&quot;ט כסלו]] מחלק הרבי הוצאה חדשה ומוגדלת של [[ספר התניא]] בצירוף דולר לצדקה. <br /> <br /> *בנר ג' דחנוכה מחלק הרבי לכאו&quot;א מטבע של דולר מיוחד בתור דמי [[חנוכה]] (בכיס מיוחד, עליו מודפס &quot;חנוכה ה'תנש&quot;א&quot;). <br /> <br /> * מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל – יום ה[[שבת]] קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב. <br /> <br /> *בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב&quot;ם, מעורר הרבי לערוך [[התוועדות|התוועדויות]] חסידויות בכל מקום. <br /> <br /> *[[י' שבט תש&quot;י|ביו&quot;ד שבט]] מחלק הרבי מאמר &quot;ברוך שעשה ניסים – [[תרס&quot;ד]]&quot; בצירוף עם דולר לצדקה. <br /> <br /> * מעורר לערוך &quot;סדרי [[חג הפסח|פסח]]&quot; ציבוריים בב' הלילות של חג הפסח. <br /> <br /> * בליל [[כ&quot;ח ניסן תנש&quot;א|כ&quot;ח ניסן]] מכריז שכל יהודי, אנשים נשים וטף יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את [[משיח]] צדקנו בפועל ממש. כדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד – על כאו&quot;א להוסיף בלימוד התורה בעניני [[פורטל:משיח וגאולה|משיח וגאולה]] – ומה טוב שהלימוד יהיה בעשרה. ועוד ועיקר –כפשוט – להוסיף בקיום המצוות בהידור ובמיוחד בההידור במצות ה[[צדקה]] שמקרבת את ה[[גאולה]]. וכל זה מתוך צפיה ותשוקה חזקה לגאולה. כהנ&quot;ל [אינו רק בתור &quot;סגולה&quot; למהר ולקרב ביאת המשיח, אלא] גם ובעיקר להתחיל &quot;[[לחיות עם הזמן]]&quot; בעניני משיח וגאולה. כך התפשט הדבר מיד, בכל תפוצות ישראל בעולם והחלו לקיים בכל יום ויום שיעורים בתורה שבכתב ובעל פה, ובפנימיות התורה בענייני הגאולה. <br /> <br /> * בט&quot;ו אייר (תענית &quot;בה&quot;ב&quot;) מחלק הרבי לכאו&quot;א (אחרי תפילת ערבית) &quot;[[דבר מלכות]]&quot; שנדפס בהוצא מיוחדת ומכיל בתוכו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב&quot;ם הל' מלכים (&quot;הלכות מלך המשיח&quot;) בנושא גאולה בצירףו שטר של דולר לצדקה. *ב[[ל&quot;ג בעומר]] מחלק הרבי מטבע מיוחדת (בקשר ל[[ב' אייר תקצ&quot;ד|ב' אייר]]) – עליו מודפס מצד אחד ב' אייר, [[תפארת שבתפארת]] ה'תנש&quot;א, ותמונת [[770|בית אגודת חסידי חב&quot;ד – 770]] ומצד השני &quot;יום הולדת כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] נ&quot;ע ב' אייר תקצ&quot;ד [[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]]&quot;, ומסביב פתגמו המפורסם &quot;און איך זאג [[לכתחילה אריבער]]&quot;, וכן &quot;שנת הצדי&quot;ק, שנת אראנו נפלאות&quot;. <br /> <br /> * מעורר לחזק את המנהג דאמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ וללמוד בעיון על כל פנים משנה אחת. <br /> <br /> * מעורר שכאו&quot;א השייך, יכתוב ויוציא לאור חידושי תורה להגדיל תורה ולהאדירה. <br /> <br /> *ביום הבהיר &quot;[[כ&quot;ח סיון תש&quot;א|כ&quot;ח סיון]]&quot; – יובל החמישים לבואו &quot;איש וביתו&quot; לארה&quot;ב – [[חצי כדור התחתון]], מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קובץ כ&quot;ח סיון – יובל שנים]]&quot; בצירוף דולר לצדקה. *בעמדנו קרוב לפני ה[[גאולה]], ועל פי פתגם [[אדמו&quot;ר הצ&quot;צ]] &quot;[[מאך דא ארץ ישראל]]&quot; מעורר הרבי שכאו&quot;א יעשה מ&quot;חלקו&quot; בעולם (במובן הזמן והמקום) ל&quot;ארץ ישראל&quot;. <br /> <br /> * מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו&quot;א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד&quot;שופטייך&quot; ו&quot;יועצייך&quot; שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט [[נשיא דורנו]] – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו. <br /> <br /> * מעורר לפרסם בכל מקום שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפלה וגמ&quot;ח צ&quot;ל כל בית מעין ודוגמת ישיבת &quot;[[תומכי תמימים]]&quot; ע&quot;י לימוד החסידות.<br /> <br /> <br /> '''[[תשנ&quot;ב]]''' - 1992.<br /> [[תמונה:כז אדר תשנב.jpg|left|thumb|500px|[[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ביציאה מ[[770]] לכיוון [[אוהל אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], [[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב]].]]<br /> <br /> *מכריז שראשי תבות השנה הם: תהא שנת נפלאות בכל.<br /> <br /> * לאור המצאת דברים חדשים במדע, מעורר [[הרבי]] שצו השעה הוא בעסק פענוחם ובירורם כפי שהם בהלכות שבתורה. <br /> <br /> * לאור ההכנה לביאת [[משיח]] צדקנו, מעורר הרבי על דבר הוספה בזהירות והידור ב[[קידוש לבנה]] &quot;שהם עתידים להתחדש כמותה&quot; ושזה יוסיף בבריאות הגוף בפשטות &quot;ובקשו את . . דוד מלכם&quot;. <br /> <br /> * מורה שבתור הקדמה לכיבוש ארץ קיני קניזי וקדמוני [[לעתיד לבוא]] ב[[גשמיות]], כדאי שילמדו אודות ענינם ב[[רוחנית]] – עבודת [[ג' המוחין]] (= [[חב&quot;ד]]) – כמו שכתוב בדרושי חסידות. <br /> <br /> * מודיע שבימנו אלו כבר נתבטלו כל המניעות והעיכובים וכיון שכן ישנה לא רק המציאות דמשיח אלא גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש. <br /> <br /> * [[כ' חשוון תרכ&quot;א|בכ&quot;ף חשוון]] מחלק הרבי לכאו&quot;א מאמר שלו &quot;[[קונטרס – כ&quot;ף מ&quot;ח – תשנ&quot;ב]]&quot; בצירוף [[חלוקת דולרים|דולר לצדקה]]. <br /> <br /> * בכ&quot;ז מר חשוון – מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קונטרס סיום והכנסת ס&quot;ת]]&quot; בצירוף שתי דולר לצדקה ופרוסת &quot;[[לעקאח]]&quot; (בקשר לסיום ס&quot;ת לזכות ולע&quot;נ [[הרבנית חיה מושקא]] נ&quot;ע). <br /> <br /> * מכריז שעתה עומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים כדבעי, ואזי רואים שהכל כבר מוכן לה[[גאולה]], ולכן העבודה דעתה הוא להביא ההתגלות בפועל בעולם. <br /> <br /> *בטו&quot;ב כסלו – מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קונטרס דרושי חתונה – תרפ&quot;ט]]&quot; (בקשר עם יום החתונה ב[[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט]]), בצירוף שתי דולר לצדקה. <br /> <br /> * מורה שדבר נכון הוא לעסוק בענין &quot;[[פרסומי ניסא]]&quot; לפרסם אצל עצמו ואצל הזולת, ובכל מקום ומקום – את הניסים שהקב&quot;ה עושה עמנו מתוך ידיעה שבזה קשורה גאולה האמיתית והשלימה. <br /> <br /> * בזאת חנוכה והמשכו במוצאי זאת חנוכה – מחלק הרבי לכאו&quot;א מטבע מיוחדת של דולר בצירוף שטר של דולר בתור דמי חנוכה &quot;חנוכה געלט&quot; (בכיס מיוחד עליו מודפס &quot;חנוכה תשנ&quot;ב&quot;). <br /> <br /> * מעורר שהחל מיום [[שבת]] קודש מברכים ה[[חודש שבט]], יערכו [[התוועדות|התוועדויות]] לעורר ולחזק איש את רעהו בכל הענינים, ובמיוחד בזירוז והבאת גאולה האמיתית והשלימה. <br /> <br /> * בקשר למצב הבריאות של שלילת הדבור של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], מעורר הרבי ללמוד תורתו בדיבור בפה דוקא ושעל ידי זה יתמלא המניעה ועיכוב אצל [[נשיא דורנו]]. <br /> <br /> * ביו&quot;ד שבט – מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קובץ מאמרים – תרפ&quot;ב]]&quot; בצירוף דולר לצדקה. <br /> <br /> * מורה בכשר לענין ה[[תפילה]] שיהיה מתוך שירה. <br /> <br /> * מעורר לבטל לגמרי הקס&quot;ד והדיבור על דבר [[שלימות הארץ|מסירת שטחים]] ב[[ארץ ישראל]] שבידינו לאומות העולם, אף לא שעל אחד, אלא לשמור על שלימות הארץ. *ב[[כ&quot;ב שבט תשמ&quot;ח|כ&quot;ב שבט]] – מחלק הרבי לכאו&quot;א &quot;[[קובץ כ&quot;ב שבט – תשנ&quot;ב]]&quot; בצירוף שטר של חמ&quot;ש דולר לצדקה ופרוסת &quot;[[לעקאח]]&quot;. <br /> [[תמונה:תשנג.jpg|left|thumb|500px|י' שבט תשנ&quot;ג]]<br /> * מודיע שבימינו אלו נתקיימה ה[[נבואה]] ד&quot;[[וכתתו חרבותם לאתים]]&quot;. <br /> <br /> * מעורר שכאו&quot;א יוסיף בכל עניני [[שמחה]] הן בהנוגע לעצמו והן בהנוגע להזולת, ולכל לראש – על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום המצוות, ועד גם בעניניו הגשמיים. *ב[[פורים קטן]] – מחלק הרבי לכאו&quot;א מאמר שלו &quot;[[קונטרס פורים קטן – תשנ&quot;ב]]&quot; בצירוף דולר לצדקה ופרוסת &quot;לעקאח&quot;. <br /> <br /> * מכריז שבימינו אלו מתקיים [[קיבוץ גליות]], כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל [[ארץ הקודש]]. <br /> <br /> * מעורר על דבר [[אחדות ישראל]] ונתינת צדקה באופן ד&quot;כל אשר לאיש יתן בעד נפשו&quot;.<br /> <br /> *ב[[כ&quot;ז אדר תשנ&quot;ב|ז&quot;ך אדר א' תשנ&quot;ב]] אירע אירוע למוחו הקדוש של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] ב[[אוהל]] הקדוש של חותנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], והחלה התקופה שנאמרה על [[מלך המשיח]] &quot;אכן את חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם&quot;.<br /> <br /> '''[[תשנ&quot;ג]]''' - 1993.<br /> <br /> *ב[[שמחת תורה]] של שנה זו החל הרבי שליט&quot;א לעודד - לאחר התפילות אותן התפלל במחיצת הקהל - את שירת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]].<br /> <br /> *[[סאטלייט (י' שבט תשנ&quot;ג)|מעמד סאטיילט מיוחד]] ב[[י' שבט תשנ&quot;ג]], בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.<br /> <br /> '''[[תשנ&quot;ד]]''' - 1994.<br /> <br /> *ב[[חשוון]] [[תשנ&quot;ד]] ייסד [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] את [[קופת רבינו]] ע&quot;י מזכירו הרבנים [[יהודה לייב גרונר]] ו[[שלום מענדל סימפסון]].<br /> <br /> * ביום [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], החלה תקופה בה כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א התכסה מעיננו. תקופה זו היא חלק מתהליך התגלותו השלימה של מלך המשיח, זאת על פי מה שאומר רש&quot;י בסוף ספר דניאל (יב. יב') על הפסוק &quot;אשרי המחכה ויגיע וגו'&quot; פירש רש&quot;י: &quot;...שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *אביו: הרב [[לוי יצחק שניאורסון]]<br /> *אמו: [[הרבנית חנה]]<br /> *רעיתו: [[הרבנית חיה מושקא]]<br /> *אחיו: הרב [[ישראל אריה לייב]], הרב [[דובער]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> * [[:קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> * [[:קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ניגוני אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> * [[ניגונים על פרקי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> * [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]]<br /> * [[חסידות חב&quot;ד]]<br /> * [[770]]<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך]]''', [[כפר חב&quot;ד]] [[תשנ&quot;א]]. <br /> * פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]] - הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מ.מ.ש הוצאה לאור]], תשס&quot;ז.<br /> * הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב&quot;ד]], [[תשל&quot;ז]].<br /> * [[אסף חנוך פרומר]] ו[[אוהד בר סלע]], '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ&quot;ש|מ.מ.ש. הוצאה לאור]], [[תשס&quot;ט]].<br /> * אברהם חנוך גלינצנשטיין, '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש&quot;ל]] ו[[תשל&quot;ב]].<br /> * ד&quot;ר [[יצחק קראוס]], &quot;'''[[השביעי (ספר)|השביעי]] - משיחיות בדור השביעי של חב&quot;ד'''&quot;, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס&quot;ז]].<br /> * הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[משבחי רבי]] - דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב&quot;ד אשדוד, [[תש&quot;ס]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> '''וידאו'''<br /> * [http://www.770live.com/en770/770live.asp?lang=2 המגזין השבועי לראות את מלכנו] - מראות ושיחות של הרבי שליט&quot;א.<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&amp;mador=19&amp;page=1 מאות קיטעי וידאו מהרבי שליט&quot;א]<br /> * [http://chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&amp;vid=33 משיח נאו] - נבואותיו המופלאות של הרבי מלך המשיח, שהתגשמו אחת לאחת בדייקנות.<br /> '''תמונות'''<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&amp;cat=8 אלפי תמונות של הרבי שליט&quot;א ממוינות לפי נושאים]<br /> <br /> ==הערות ומקורות==<br /> <br /> &lt;references/&gt;<br /> <br /> <br /> {{סדרה הרבי|הקודם=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]}}<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|9]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|*]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&diff=40354 2009-11-21T21:24:36Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{תניא}}[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|ספר התניא]]'''ספר התניא''' נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים'''. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת [[חסידות חב&quot;ד]]. הודפס בשנת תקנ&quot;ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות חב&quot;ד, ה[[אדמו&quot;ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו 'בעל התניא'.<br /> <br /> == רקע היסטורי ==<br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] (1772) ייסד אדמו&quot;ר הזקן את חסידות חב&quot;ד. במשך עשרים שנה (משנת [[תקל&quot;ה]] - 1775) כתב אדמו&quot;ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב&quot;ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ&quot;ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.<br /> <br /> מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר &quot;כפרני&quot;. עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו&quot;ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו. <br /> <br /> בשנת תקנ&quot;ו (1797) שלח אדמו&quot;ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו&quot;ר הזקן ב-כ' כסלו תקנ&quot;ז.<br /> <br /> בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב&quot;ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.<br /> <br /> ==שמותיו== <br /> לספר מספר שמות:<br /> <br /> *'''לקוטי אמרים''' - כך מכנה אדמו&quot;ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו &quot;מלקט&quot; את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &quot;תניא&quot; הנפוץ יותר: &quot;לקוטי אמרים-תניא&quot;. <br /> <br /> *'''ספר של בינונים''' - כותב אדמו&quot;ר הזקן בדף השער: &quot;ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים&quot;; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה&quot;בינוני&quot;. כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו&quot;רי חב&quot;ד (למעט בספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א), ובראשי תיבות: סש&quot;ב. <br /> <br /> *'''תניא''' - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר (&quot;תניא בסוף פרק ג' דנדה&quot;), וכך הוא מכונה בספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א, ולעתים: &quot;תניא קדישא&quot; (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם &quot;לקוטי אמרים&quot; המקורי: &quot;לקוטי אמרים-תניא&quot;. <br /> <br /> *'''תורה שבכתב של החסידות''' - כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו&quot;ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב&quot;ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות. <br /> <br /> ==חלקיו==<br /> לספר חמישה חלקים:<br /> <br /> *'''לקוטי אמרים''' - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה', אליה כל אדם יכול להגיע - דרגת ה&quot;[[בינוני]]&quot;. מכיל הקדמה ונ&quot;ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ&quot;ז (1797).<br /> <br /> *'''שער היחוד והאמונה''' - נקרא גם 'לקוטי אמרים חלק שני'. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש&quot;ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי&quot;ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ&quot;ז (1797).<br /> <br /> *'''אגרת התשובה''' - ביאור נרחב במהותה של ה'תשובה' על פי החסידות. מכיל י&quot;ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ&quot;ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס&quot;ו (1806). נוספה על ידי אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> *'''[[אגרת הקודש]]''' - מכתבים ואגרות של אדמו&quot;ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת ה' וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל&quot;ב סימנים. הודפסה לראשונה: שקלוב תקע&quot;ד (1814). נוספה על ידי בניו.<br /> <br /> *'''קונטרס אחרון''' - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו&quot;ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע&quot;ד (1814). נוסף על ידי בניו.<br /> <br /> == תניא מהדורא קמא ==<br /> ::'''לערך מורחב [[תניא מהדורא קמא]]'''<br /> תניא מהדורה קמא הינו ליקוט הקונטרסים שהיו נפוצים בידי ה[[חסידים]] עד להדפסת התניא.<br /> בהוראת [[הרבי]] יצאו הקונטרסים לאור בשנת [[תשד&quot;מ]].<br /> <br /> ==מטרתו==<br /> ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב&quot;ד, הדוגלת ברעיון של '[[מוח שליט על הלב]]' כדרך למימוש [[אהבת ה']] [[יראת ה'|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, 'לקוטי אמרים'. ואילו חלקו השני, 'שער היחוד והאמונה', מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה']], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב&quot;ה.<br /> <br /> במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו&quot;ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה' התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: &quot;להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה&quot;.<br /> <br /> ==תוכנו ואופיו==<br /> החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות 'ווארט' חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ולשיטת חסידות חב&quot;ד, הדוגלת שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.<br /> <br /> בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורש אדמו&quot;ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב&quot;ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג&quot;ת]] [[נה&quot;י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.<br /> <br /> משום כך, מבאר אדמו&quot;ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת להגיע לאהבת ויראת ה' בלבו. <br /> <br /> בחלק השני, 'שער היחוד והאמונה', מבאר אדמו&quot;ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב&quot;ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.<br /> <br /> הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב&quot;ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב&quot;ה ומחיה את הנבראים אינה &quot;נפרדת&quot; ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.<br /> <br /> הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו&quot;ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.<br /> <br /> ==קדושתו ומעלתו== <br /> אדמו&quot;ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער... <br /> <br /> מאוחר יותר, התבטא ר' יהודה ליב הכהן, &quot;עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו&quot;. ואילו ר' זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.<br /> <br /> ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] לאחר שקרא את הספר הגיב, &quot;תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן&quot;.<br /> <br /> <br /> כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו&quot;ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה&quot;כו'&quot; בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו' - &quot;וכו'&quot;. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז... <br /> <br /> התניא נחשב לספר קדוש ונערץ בכל תפוצות ישראל ונלמד בחרדת קודש.<br /> <br /> ==סגולותיו==<br /> סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע&quot;י אדמו&quot;רי חב&quot;ד, אדמו&quot;רי פולין רבנים וחסידים. ביניהן ניתן למנות: [[אמונת ה'|אמונה בה']], מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה, אהבת ה' ויראתו, קטורת לכל המגפות הרוחניות, שפע ברכה והצלחה, ואף הצלה וישועה. <br /> <br /> לשינון התניא בעל פה, חשיבות רבה בחסידות חב&quot;ד, במיוחד י&quot;ב הפרקים הראשונים. החסידים נהגו לחזור עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב. מהמעלות שנמנו על כך הן: טהרת אוויר הרחוב, סגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה. [[משפיע|משפיעים]] רבים, כשנתבקשו לאשר נסיעת בחור מהישיבה לרבי, התנו את אישורם בשינון י&quot;ב פרקי תניא. <br /> <br /> אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. צדיקים רבים, כמו ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו להחזיקו כל העת ברשותם. אדמו&quot;רי חב&quot;ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה.<br /> <br /> גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות.<br /> <br /> ==השפעתו==<br /> ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש&quot;ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב&quot;ה על עולמו. הבעש&quot;ט חידש שההשגחה של הקב&quot;ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו&quot;ר הזקו, בביאורו את שיטת הבעש&quot;ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל. <br /> <br /> השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר&quot;א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין &quot;[[צמצום לא כפשוטו]]&quot;. <br /> <br /> כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב&quot;ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש&quot;ט &quot;יפוצו מעינותיך חוצה&quot;.<br /> <br /> ==פירושי התניא==<br /> בהיות ספר התניא ספר היסוד וה&quot;תורה שבכתב&quot; של חסידות חב&quot;ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.<br /> <br /> ===חיבורים ופירושים של אדמו&quot;רי חב&quot;ד===<br /> <br /> *'''[[הערות וציונים]]''' - מאת אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> *'''[[לוח התיקון]]''' - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> *'''הערות''' - מופיעות בספר '[[שיעורים בספר התניא]]'. מאת אדמו&quot;ר שליט&quot;א.<br /> <br /> *'''ביאורים באגרת התשובה''' - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של אדמו&quot;ר שליט&quot;א. נדפסו בחוברת בשנת תשכ&quot;ט ועם הוספות בלקוטי שיחות חלק טל. הביאור הינו 'בלתי מוגה'.<br /> <br /> *'''[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]''' - חיבור שנכתב ע&quot;י אדמו&quot;ר שליט&quot;א המכיל גם &quot;פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת&quot;י שלהם המפרשים דברי התניא&quot;, אך לבסוף לא ניתן להדפסה.<br /> <br /> ===פירושי חסידים===<br /> [[תמונה:ביאור תניא.jpg|left|thumb|400px|שער הספר &quot;ביאור תניא&quot;]]<br /> *'''שערי היחוד והאמונה''' - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].<br /> <br /> *'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר,מי שחיבר את הספר &quot;[[סיפורים נוראים]]&quot;.<br /> <br /> *'''ביאור הרש&quot;ג''' - ביאוריו של [[ר' שמואל גרונם]] אסתרמן על התניא כפי שנרשמו בידי תלמידיו.<br /> <br /> *'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] על התניא שנאמרו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], נדפסו בספר &quot;[[ניצוצי אור]]&quot;.<br /> <br /> *'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. אדמו&quot;ר שליט&quot;א ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי 'התוועדויות', ה'בלתי מוגה', ונלקטו ל'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק', כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט וטל.<br /> <br /> *'''שיעורים בספר התניא''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע&quot;י [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] שהוסיף את הערותיו.<br /> <br /> *'''[[ביאור הרנ&quot;ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].<br /> <br /> *'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].<br /> <br /> *'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].<br /> <br /> *'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קראף]].<br /> <br /> *'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].<br /> <br /> *'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].<br /> <br /> *'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל]].<br /> <br /> *'''[[חסידות מבוארת]]-[[תניא]]''' פירוש ענק שמלקט את כל הפירושים הקיימים. נערך על ידי הרבנים [[יעקב לייב אולטיין]] ו[[נחמן שפירא]].<br /> <br /> *'''[[תניא אור אין סוף]]''' - שיעורים בשפה פשוטה בנ&quot;ג הפרקים הראשונים, נערך על ידי הגב' ש. שמידע מ[[ירושלים]].<br /> <br /> *'''[[טללי תשובה]]''' ביאור ענק על [[אגרת התשובה]], מאת הרב [[יוסף יצחק כ&quot;ץ]].<br /> <br /> ==לימוד התניא==<br /> <br /> כשאדמו&quot;ר הריי&quot;צ הנהיג את לימוד ה[[חת&quot;ת]] (חומש תהילים תניא) היומי, חילק את הספר לשני מסלולי לימוד שנתיים; מסלול לימוד לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בשנה אחת, המתחילה ב-י&quot;ט כסלו, 'ראש השנה לחסידות', ומסתיימת ב-י&quot;ח כסלו שנה אחר כך, מסיימים ללמוד את ספר התניא מדף השער ועד האגרת האחרונה ב'קונטרס אחרון'. ה'מורה שיעור' נדפס בסוף התניא, ובמהדורות רבות - בשולי העמוד, כשהשיעור לשנה פשוטה בצדו הפנימי, ולשנה מעוברת - בחיצוני.<br /> <br /> בישיבות חב&quot;ד בעולם לומדים בעיון את כל החלק הראשון של התניא, 'לקוטי אמרים', עם פירושיו השונים, פעם אחת בישיבה קטנה ופעם נוספת בישיבה גדולה, כשמשפיעי הישיבה מוסרים שיעורים בחומר הנלמד. את 'אגרת התשובה' לומדים בחודש אלול כהכנה ל'ימים הנוראים'.<br /> <br /> סדר לימוד הספר למתחילים: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'. <br /> <br /> אדמו&quot;ר שליט&quot;א הורה ללמוד פרק תניא לפני תפילת שחרית, ואת תחילת פרק מא עד המילים &quot;כעומד לפני המלך&quot;. <br /> <br /> בפרויקט מיוחד שהושק בשנים האחרונות, נלמד החלק השני 'שער היחוד והאמונה' בבתי הספר היסודיים החב&quot;דיים, כחלק מתוכנית הלימודים. התכנים העמוקים עובדו בצורה קלילה בחוברות המותאמות לרמת התלמידים. <br /> <br /> ==דפוסי התניא==<br /> <br /> [[תמונה:תניא מהדורת האלף.gif|left|thumb|250px|מהדורת האלף]]<br /> ספר התניא נדפס באלפי מהדורות. המהדורות הראשונות נדפסו בעשרות אלפי עותקים עקב הביקוש הרב לספר, אשר במהרה תפש את מקומו המכובד כספר היסוד של החסידות. <br /> <br /> בשנת תר&quot;ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש, אשר בה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד ישנים, ותוקנו משגיאות ושיבושים שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס&quot;ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו. <br /> <br /> עם ייסוד הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב&quot;ד – [[קה&quot;ת]] – בשנת תש&quot;ב (1942) הועברה אליה זכות ההדפסה ע&quot;י מייסדה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ. <br /> <br /> בשנת תשל&quot;ח (1978) הורה אדמו&quot;ר שליט&quot;א לחסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים, על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם – ספר התניא – לכל מקום, ובכך לקיים את הוראת המשיח לבעש&quot;ט: &quot;יפוצו מעיינותיך חוצה&quot;.<br /> <br /> מאז נדפס הספר ביותר מחמשת אלפים מהדורות, כאשר כל מהדורה היא מאה עותקים לפחות. רוב המהדורות הודפסו באמצעות מכונות דפוס ניידות. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר בכל הזמנים.<br /> <br /> הספר נדפס בשבע היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא ע&quot;י חסידי חב&quot;ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בעתות מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד. <br /> <br /> ==תרגומיו==<br /> <br /> ספר התניא תורגם לשפות שונות ע&quot;י צוותים מיוחדים שהוקמו לשם כך. צוותים אלו כללו רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית. <br /> <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> <br /> *[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא]<br /> *[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף]<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא]<br /> *[http://shop.chabad.info/?url=prod&amp;prod_id=1876&amp;lang=he לקניית הספר בחב&quot;ד שופ]<br /> *[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא]<br /> <br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר הזקן]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=40353 2009-11-21T21:17:57Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> <br /> ה[[אדמו&quot;ר]] רבי '''מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין''' הינו האדמו&quot;ר הרביעי מ[[חסידות ראדזין]]. עמד בקשרים חמים עם [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> האדמו&quot;ר נולד ביום כ&quot;ז ב[[שבט]] [[תרל&quot;ג]] בעיירה איז'ביצה, לאביו, ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]], הידוע בשם &quot;בעל התכלת&quot; בשנת [[תרל&quot;ג]].<br /> <br /> בד' [[טבת]] [[תרנ&quot;א]] נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו&quot;ר בראדזין.<br /> <br /> אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת רעיון חידוש ה[[תכלת]] של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין ה[[תכלת]] בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ענה לו במכתב&lt;ref&gt;[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] חלק [[א']] עמ' שנ[[ראשי תיבות|&quot;]]א&lt;/ref&gt;, בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש אך &quot;עם עצם העניין אין לי להסכים...&quot; ומוכיח כי אין תכלת בימינו<br /> <br /> באסיפת רבנים שנערכה בשנים ההם, השתתפו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], רבי [[אברהם מרדכי אלטר מגור]] והאדמו&quot;ר מראדזין, הועלתה הצעה מסוימת בנוגע לרבנים. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב התנגד להצעה, באומרו &quot;מונח אצלי אחרת&quot;. האדמו&quot;ר מגור פנה אליו: &quot;הרבי מליובאוויטש, על זה אתם סומכים?&quot;. ענה לו הרבי &quot;הרגלתי את גופי שיתנהג ע&quot;פ השולחן ערוך, ומה שמונח אצלי שאין כן, הרי אין כן לפי השולחן ערוך&quot;. שאר הרבנים דרשו נימוק ענייני, אך האדמו&quot;ר מראדזין אמר: &quot;כיוון שאצל הרבי מליובאוויטש מונח כן, הרי שכן האמת&quot;.<br /> <br /> חתנו של האדמו&quot;ר היה הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], בנו של הרב [[נתן גוראריה]]. הרב גוראריה היה [[חסיד]] [[חב&quot;ד]], וכאשר הגיע לחצר ראדזין, ביקשו ממנו בני ביתו של האדמו&quot;ר להטיל [[תכלת]] ב[[ציצית]]. הרב גוראריה, שידע את דעת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] כי אין תכלת בימינו, סירב. הדבר הגיע לאוזני [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], שהורה לו להטיל תכלת בציצית מפני כבודו של האדמו&quot;ר כי &quot;אדם גדול הוא&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]], כאשר [[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז|שוחרר]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[ט&quot;ו סיון תרפ&quot;ז|ממאסרו]], שלח לו האדמו&quot;ר אגרת ברכה על הצלתו&lt;ref&gt;נחשפה על-ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ופורסמה ב[[שבועון בית משיח]]&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] [[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט|בעת חתונת]] [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], ה[[אדמו&quot;ר]] מראדזין היה האדמו&quot;ר היחיד שכובד בכיבוד בחתונה - קריאת הכתובה&lt;ref&gt;מסורת ראדזין מספרת כי האדמו&quot;ר כובד בסידור קידושין, אלא שלא אסתייע מילתא&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> ה[[אדמו&quot;ר]] [[הסתלקות|נסתלק]] ביום כ&quot;ו [[שבט]] [[תרפ&quot;ו]] בעיר [[ראדזין]], ושם מנוחתו כבוד. לאחר פטירתו שלח [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מכתב תנחומים לבני משפחתו&lt;ref&gt;[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] חלק ט&quot;ז&lt;/ref&gt;, בו הוא מכנהו בשם &quot;מחותני נשיא ישראל&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *בנו (מייסד ישיבת &quot;[[סוד ישרים]]&quot;) ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] [[הי&quot;ד]].<br /> <br /> *בתו מרת [[טויבע בינה (טאפצ'ע) גוראריה]] [[הי&quot;ד]].<br /> <br /> *חתנו הרב החסיד [[יחיאל צבי גוראריה]] [[הי&quot;ד]].<br /> <br /> *חתנו הרב [[יעקב גרומן]] [[הי&quot;ד]].<br /> <br /> *בתו שרה זלדה [[הי&quot;ד]].<br /> <br /> *בתו הדסה [[הי&quot;ד]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> *&quot;תפארת יוסף&quot; - דרשות ומאמרים על [[חודשי השנה]] ו[[פרשיות השבוע]].<br /> <br /> ==הערות==<br /> <br /> &lt;references/&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד|ליינר מרדכי יוסף אלעזר ראדזין]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%94&diff=40352 2009-11-21T21:07:42Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>[[תמונה:ברכת החמה.jpg|left|thumb|250px|הרבי והקהל במעמד ברכת החמה ב[[תשמ&quot;א]]]]<br /> [[ברכת החמה]] הינו מאורע המתרחש אחת לעשרים ושמונה שנה, כאשר השמש מגיעה בדיוק למקום בו היא היתה בזמן בריאת העולם. כך כותב הרמב&quot;ם בהלכות ברכות י, יח: &quot;הרואה את החמה ביום תקופת [[ניסן]] של תחילת המחזור של שמונה ועשרים שנה, שהתקופה בתחילת ליל רביעי, כשרואה אותה בבוקר, מברך 'ברוך עושה בראשית'&quot;.<br /> <br /> בפעם הקודמת אירע המאורע בד' ניסן ה'[[תשמ&quot;א]]. כ&quot;ק אדמו&quot;ר [[מלך המשיח]] יצא אז לשדרת [[איסטערן פארקווי]], ושם מעל גבי בימה, בנוכחות קהל ענק, בירך את הברכה ולאחר מכן נשא [[שיחה|שיחת קודש]] מיוחדת שנדפסה לאחר מכן בהוספות לחלק כ&quot;ב ב[[לקוטי שיחות]].<br /> <br /> [[הרבי]] עשה אז עניין גדול בעניין, הוא סידר &quot;סדר ברכת החמה על פי מנהג [[חב&quot;ד]]&quot;, התפלפל בשאלה האם יש לברך [[ברכת שהחיינו]], וגילה שהוא עצמו לבש [[סירטוק]] חדש כדי שיוכל לברך שהחיינו לפי כל הדעות.<br /> <br /> ברכת החמה הבאה תתקיים אי&quot;ה בכ&quot;ג [[ניסן]] ה'[[תשצ&quot;ז]]. <br /> <br /> ==התנאים לברכת החמה ==<br /> את ברכת החמה מברכים רק פעם בעשרים ושמונה שנה משום שלושה תנאים שצריכים בכדי לברך את ברכת החמה:<br /> <br /> === התנאי הראשון '''המקום''' ===<br /> החמה מקיפה את כדור הארץ. החמה משלימה סיבוב מלא במשך - 365 יום ורבע (=6 שעות)! מדי יום מתקדמת החמה כמעלה אחת במסלול סביב כדור הארץ. בסיום שנת החמה, משלימה את הקפתה ומגיעה למקום הקב&quot;ה ברא אותה בבריאת העולם.<br /> <br /> אם כן, מדוע אין מברכים את ברכת החמה כל שנה?<br /> <br /> === התנאי השני '''השעה''' ===<br /> הזמן שבו נקבעה השמש במקומה הוא - יום שלישי בשעה 6 בערב. היות ושנת חמה היא 365 יום ו-6 שעות, כל שנה תגיעה השמש למקומה 6 שעות אחרי השנה שעברה. בשנה הראשונה בשעה 6 בערב, בשנה השניה בשעה 12 בלילה, בשנה השלישית בשעה 6 בבוקר, בשנה הרביעית בשעה 12 אחה&quot;צ, כל 4 שנים מגיעה השמש לאותה שעה.<br /> <br /> === התנאי השלישי '''היום''' ===<br /> למרות זאת לא מברכים את ברכת החמה כל 4 שנים, מכיון שבשנת החמה יש 52 שבועות + יום ו-6 שעות, לכן החמה תגיע למקומה באותו יום רק אחרי עשרים ושמונה שנים.<br /> <br /> == ברכת החמה בשנת תשמ&quot;א ==<br /> ברכת החמה בשנת [[תשמ&quot;א]] התקיימה ברחבת הכניסה לבנין [[770]], יחד עם הרבי.<br /> <br /> ב-‏8:15 יצא הרבי למעמד כשבידו קונטרס &quot;[[סדר ברכת החמה]]&quot; ופסע במהירות לעבר מקומו (על הבימה של קריאת התורה שהוצאה במיוחד), כשהקהל (והתזמורת) מנגן &quot;[[ווי וואנט משיח נאו]]&quot;.<br /> <br /> הרבי עמד כשפניו כלפי השמש והורה לשיר את ניגון ה[[ארבע בבות]] ל[[אדמו&quot;ר הזקן]]. אחריו הורה לשיר את [[ניגון ההקפות לרבי לוי יצחק]].<br /> <br /> לקראת תחילת הברכה ביקש כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] שיעמידו חזן ועמו יאמרו הכל את נוסח הברכה, וכך נעשה. לפני ברכת &quot;שהחיינו&quot; הוציא כ&quot;ק אד&quot;ש מטפחת משי חדשה והניחה לפניו בהזדמנות מאוחרת יותר סיפר הרבי שהוא יצא עם &quot;[[סירטוק]]&quot; חדש לברכת החמה.<br /> <br /> עם סיום הברכה אמר הרבי [[שיחה]]. לאחר השיחה זו הורה לשיר את הניגון &quot;[[פרזות תשב ירושלים]]&quot;. לאחר מכן המשיך בשיחה.<br /> <br /> בסיום השיחה הורה לשיר ניגון שקשרו עם [[בית המקדש]] והציע את הניגון &quot;[[כי אלוקים יושיע ציון]]&quot;.<br /> <br /> לאחר מכן אמר שיחה פעם שלישית, לאחריה החל הרבי לשיר &quot;ווי וואנט משיח נאו&quot; ובמהלך הניגון הורה למזכירו להזמין ילדים לומר את [[12 הפסוקים]]. את ששת הפסוקים הראשונים אמרו ששה ילדים ואחריהם הורה הרבי להזמין גם ילדות לאמירת ששת הפסוקים האחרונים וכך נעשה.<br /> <br /> בסיום המעמד שרו שנית &quot;[[אל תירא]]&quot;, עוצו עצה ותופר גו', אך צדיקים וגו'&quot;. <br /> <br /> המעמד כולו ארך כ-‏50 דקות.<br /> <br /> == ברכת החמה בשנת תשס&quot;ט ==<br /> בשנת תשס&quot;ט התקיימו עשרות מעמדים בכל העולם של ברכת החמה.<br /> <br /> המעמד המרכזי התקיים ברחבת הכניסה לבנין [[770]].<br /> <br /> בשעה שמונה וארבע דקות החל המעמד כשהרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]] מנחה אותו. סדר ברכת החמה נעשה על פי הסדר שנקבע בשנת [[תשמ&quot;א]].<br /> <br /> בכל משך הזמן הזה מזג האוויר מעונן מאוד ואי אפשר היה לראות את החמה כלל. ברגע שהגיע הקהל לזמן בו צריכים להביט בחמה, נראה חור בין העננים והקהל יכול היה לראות את החמה לרגע. <br /> <br /> במעמד הושמעו ברקע [[שיחה|שיחות קודש]] אותם אמר [[הרבי]] בשנת [[תשמ&quot;א]] במעמד ברכת החמה.<br /> <br /> בסוף המעמד עשה ה[[מרא דאתרא]] של שכונת [[קראון הייטס]], הרב [[אברהם אזדאבא]], [[סיום מסכת]].<br /> <br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=45183 וידיאו מברכת החמה בשנת תשמ&quot;א]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44507 שיחת הרבי מברכת החמה בשנת תשמ&quot;א]<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=44736 עיתון 'המודיע' על ברכת החמה בשנת תשמ&quot;א]<br /> *[http://www.770live.com/En770/770live.asp?lang=2&amp;fset=7 ודיאו מברכת החמה בשנת תשס&quot;ט]<br /> <br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=40347 2009-11-21T20:40:22Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>קהילת חב&quot;ד ב'''צפת''', הינה אחת מן הקהילות הגדולות והותיקות יותר ב[[ארץ הקודש]]. הקהילה מונה כ-500 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]].<br /> <br /> ==ייסוד קהילת חב&quot;ד בצפת==<br /> <br /> בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב&quot;ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק. <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ד]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן]] לכ&quot;ק [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]], ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי&quot;ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[נחלת הר חב&quot;ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב שמואל גולדשטיין, הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ו]], הכריז כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א על [[השליחות לארץ הקודש תשל&quot;ו]], בה נשלחו לאה&quot;ק במשך שלוש שנים כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים, קיבלה הקהילה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת המוסדות בעיר.<br /> <br /> בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת ה'תשל&quot;ו נמנים: הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה, הרב [[יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.<br /> <br /> הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל&quot;ו -[[תשל&quot;ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.<br /> <br /> עם ייסוד הקהילה נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]] ע&quot;ה, (בהוראת הרבי) לרבה של הקהילה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ&quot;ג]]) התמנה כרב העיר.<br /> <br /> ==קרית חב&quot;ד צפת==<br /> <br /> כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל&quot;ו ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב&quot;ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל&quot;ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב&quot;ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב&quot;ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-70 יחידות דיור. לאחר כמה שנים התווסף שלב ב' של קרית חב&quot;ד המונה עוד כ-75 יחידות דיור. לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חבד - גבעת שושנה, בנית השיכון בגבעה הושלמה לאחר פטירת הרב קפלן על ידי בנו. בגבעה ישנם כ-50 יחידות דיור.<br /> <br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד בצפת==<br /> <br /> בצפת קיימים מוסדות חב&quot;ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי (בעיקר מבחינה כלכלית) על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.<br /> <br /> מוסדות החינוך - מעונות יום המונים כ-10 מעונות בהנהלת גב' קרומבי. גני חב&quot;ד צפת המונים כ-40 גנים (כמחצית מהגנים בצפת) בהנלת הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]]. בית ספר אור מנחם בנים (המונה כ-350 תלמידים) בהנהלת הרב יוסף יצחק לבקיבקר, ובית ספר אור מנחם בנות המונה כ-400 תלמידות בהנהלת גב' נבון, (שני הבתי ספר בהנהלת הרב זלמן אליהו הנדל. בית חנה (המונה כ-400 תלמידות) בהנהלת גב' נוטיק וסמינר (המונה כ-200 תלמידות) בהנהלת הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]. בית חנה והסמינר בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]]. [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]] (המונה כ-400 תלמידים) בהנהלת הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי. [[ישיבת חנוך לנער]] (המונה כ-50 תלמידים) בהנהלת הרב [[חיים אליעזר ווילשאנסקי]]. ישיבת צעירי השלוחים (המונה כ-50 בחורים) בהנהלת הרב שלום דבער הרצל. [[מכון אלטע]] בהנהלת הרב יוסף רוזנפלד.<br /> <br /> בעיר קיימים כעשרה בתי כנסת חב&quot;ד. מקוה גברים ומקוה נשים. בית חב&quot;ד בהנהלת הרב גבריאל מרזל ובהנהלת הרב יצחק ליפש, וכן כחמש בתי חב&quot;ד בשכונות שונות. [[מכון אסנט]] בהנהלת הרב שאול לייטר. בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי. ארגון נשי חב&quot;ד. ארגון איגוד אברכים. וכוללים לאברכים.<br /> <br /> אחד מבתי כנסת חב&quot;ד בעיר קרוי בית כנסת 'צמח צדק'. בית כנסת זה הנמצא בעיר עתיקה, קיים עוד מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק. הבית כנסת נחרב, אך שופץ מחדש בהוראת הרבי. <br /> <br /> ==קהילת חב&quot;ד כיום==<br /> <br /> קהילת חב&quot;ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב&quot;ד ב[[כפר חב&quot;ד]] וב[[נחלת הר חב&quot;ד]]) הקהילה מונה כ-500 משפחות (נכון לשנת [[תש&quot;ע]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת.<br /> <br /> חלק גדול מהקהילה מתגורר בקרית חב&quot;ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.<br /> <br /> רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.<br /> <br /> לאחר פטירת הרב לוי ביסטריצקי מונה בנו הרב [[מרדכי ביסטריצקי]] לרב הקהילה.<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A7%D7%95%D7%A7&diff=40345 2009-11-21T20:37:37Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>[[תמונה:הרב קוק.jpg|left|thumb|250px|הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]הרב '''אברהם יצחק הכהן קוק''', המכונה '''הראי&quot;ה קוק''', היה ידיד חב&quot;ד גדול למרות חילוקי דעות שהיו לו עם מנהיגי הציבור החרדי.<br /> <br /> ==תולדותיו==<br /> <br /> הרב קוק נולד בלטביה בשנת [[תרכ&quot;ה]] וכיהן ברבנות בערי לטביה. בשנת [[תרס&quot;ד]] עלה ל[[ארץ הקודש]] כיהן כרב ב[[יפו]], שם פישר בין הקהילת [[חב&quot;ד]] ל[[מתנגד]]ים.<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;פ]] הרב קוק הקים את ישיבת 'מרכז הרב' ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;א]] נבחר על ידי הציונים לרבה הראשי של ארץ ישראל.<br /> <br /> חיבר ספרי הלכה רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור לאחר פטירתו. <br /> <br /> נפטר בג' אלול [[תרצ&quot;ה]].<br /> <br /> ==הקשר לחב&quot;ד==<br /> <br /> הרב קוק הוא מגזע חסידי חב&quot;ד מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב&quot;ד ו[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> <br /> במהלך ביקור [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ארץ הקודש]], נפגש עם הרב קוק למרות מחאת ר' עמרם בלוי, מנהיג נטורי קרתא.<br /> <br /> סייע לכמה מחסידי חב&quot;ד לצאת מ[[ברית המועצות]].<br /> <br /> כאשר חלה הרב קוק, ביקשו רבני חב&quot;ד להתפלל עבורו, ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ שיגר אליו מכתב מיוחד בו הודיע כי תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]] שבפולין התפללו לרפואתו.<br /> <br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד|קוק אברהם יצחק הכהן]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> <br /> *[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> <br /> * [[מסע הרבי לארץ הקודש]]<br /> <br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד|קוק אברהם יצחק]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=40343 2009-11-21T20:33:59Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> <br /> ה[[אדמו&quot;ר]] רבי '''מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין''' הינו האדמו&quot;ר הרביעי מ[[חסידות ראדזין]]. עמד בקשרים חמים עם [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> האדמו&quot;ר נולד ביום כ&quot;ז ב[[שבט]] [[תרל&quot;ג]] בעיירה איז'ביצה, לאביו, ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]], הידוע בשם &quot;בעל התכלת&quot; בשנת [[תרל&quot;ג]].<br /> <br /> בד' [[טבת]] [[תרנ&quot;א]] נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו&quot;ר בראדזין.<br /> <br /> אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת מפעל ה[[תכלת]] של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין ה[[תכלת]] בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ענה לו במכתב&lt;ref&gt;[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] חלק [[א']] עמ' שנ[[ראשי תיבות|&quot;]]א&lt;/ref&gt;, בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש אך &quot;עם עצם העניין אין לי להסכים...&quot; ומוכיח כי אין תכלת בימינו<br /> <br /> באסיפת רבנים שנערכה בשנים ההם, השתתפו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], רבי [[אברהם מרדכי אלטר מגור]] והאדמו&quot;ר מראדזין, הועלתה הצעה מסוימת בנוגע לרבנים. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב התנגד להצעה, באומרו &quot;מונח אצלי אחרת&quot;. האדמו&quot;ר מגור פנה אליו: &quot;הרבי מליובאוויטש, על זה אתם סומכים?&quot;. ענה לו הרבי &quot;הרגלתי את גופי שיתנהג ע&quot;פ השולחן ערוך, ומה שמונח אצלי שאין כן, הרי אין כן לפי השולחן ערוך&quot;. שאר הרבנים דרשו נימוק ענייני, אך האדמו&quot;ר מראדזין אמר: &quot;כיוון שאצל הרבי מליובאוויטש מונח כן, הרי שכן האמת&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]], כאשר [[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז|שוחרר]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[ט&quot;ו סיון תרפ&quot;ז|ממאסרו]], שלח לו האדמו&quot;ר אגרת ברכה על הצלתו&lt;ref&gt;נחשפה על-ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ופורסמה ב[[שבועון בית משיח]]&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ט]] [[י&quot;ד כסלו תרפ&quot;ט|התחתן]] [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר מלך המשיח]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], וה[[אדמו&quot;ר]] מראדזין היה האדמו&quot;ר היחיד שכובד בכיבוד בחתונה - קריאת הכתובה&lt;ref&gt;מסורת ראדזין מספר כי האדמו&quot;ר כובד בסידור קידושין, אלא שלא אסתייע מילתא&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *בנו ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] [[הי&quot;ד]].<br /> <br /> *בתו מרת [[טויבע בינה (טאפצ'ע) גוראריה]] [[הי&quot;ד]].<br /> <br /> *חתנו הרב החסיד [[יחיאל צבי גוראריה]] [[הי&quot;ד]].<br /> <br /> *חתנו הרב [[יעקב גרומן]] [[הי&quot;ד]].<br /> <br /> *בתו שרה זלדה [[הי&quot;ד]].<br /> <br /> *בתו הדסה [[הי&quot;ד]].<br /> <br /> ==ספריו==<br /> <br /> *&quot;תפארת יוסף&quot; - דרשות ומאמארים על [[חודשי השנה]] ו[[פרשיות השבוע]].<br /> <br /> ==הערות==<br /> <br /> &lt;references/&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד|ליינר מרדכי יוסף אלעזר ראדזין]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=40341 2009-11-21T20:31:32Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בעריכה}}<br /> העיר חיפה הינה העיר השלישית בגודלה בארץ. בעיר קיימת קהילת [[חב&quot;ד]] המונה כ-120 משפחות, בעיר קיימת עניפה של בתי חב&quot;ד ומוסדות.<br /> <br /> ==ייסוד הקהילה==<br /> קהילת חב&quot;ד בחיפה הינה מהוותיקות בקהילת חב&quot;ד בארץ. לערך ב[[תש&quot;י]] התגוררו בשכונת הדר בחיפה, מספר משפחות של חסידי חב&quot;ד, אחד מהידועות בהם היא משפחת הר' יחיאל מיכל שי' דוברוסקין, <br /> <br /> ==פעילות חב&quot;ד בעיר==<br /> &quot;ובפרט שנמצא הוא בחיפה מקום אין ניכר שם אגודת חב&quot;ד, אף שנמצאים בה מתלמידי התמימים, וגם הוא והרב חן שי' בתוכם&quot;.<br /> בעיר '''חיפה''' ושכונותיה פועלים כיום עשרה [[בית חב&quot;ד|בתי חב”ד]], ישיבת חב&quot;ד, 4 גני ילדים, 2 מקואות טהרה חב&quot;ד, 4 בתי כנסת חב&quot;ד, ארגון נשי ובנות חב&quot;ד, בית תמחוי לנזקקים.<br /> <br /> באותה תקופה היתה מקוה בחיפה שדרשה תיקון. כפי הנראה מחילופי המכתבים, לא היה בידי הרב דוברוסקין האמצעים לתיקון ה[[מקוה]], והוא פנה לאגו&quot;ח בארה&quot;ק בבקשת עזרה.<br /> [חלק ו', אגרת א'תתנ] לאגו&quot;ח בארה&quot;ק בה כותב כ&quot;ק אד&quot;ש &quot;אם תיקון המקוה בחיפה הוא בערך ק'-ר' ל&quot;י על חשבונם אולי כדאי לעשות זה, אף שבכלל צ&quot;ע שבעיר כחיפה זקוקים לעזרתם?!...&quot;, כמו&quot;כ כתב בענין זה כ&quot;ק אד&quot;ש לאחר זמן [אג&quot;ק חלק ז', אגרת ב'כב] לרב דוברוסקין &quot;מ&quot;ש שיוכל לסדר מקוה טהרה מתאים להוראת כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב) נ&quot;ע, הנה אם בטוח הדבר שיבוא לפועל, הרי בטח תעזור בזה אגו&quot;ח ת&quot;ו בהסכום שמזכיר היינו לערך ק&quot;ן לא&quot;י&quot;. <br /> לאחמ&quot;כ כותב הרבי שליט&quot;א לאגו&quot;ח, &quot;נוסף ע&quot;ז ישנה מקוה שאודותה כתב אלי הרה&quot;ח דאברוסקין שי' מחיפה וכותב שפונה אלי בהצעתם, והתקון דורש סכום של ק&quot;ן לא&quot;י לפ&quot;ע, וא&quot;כ לדעתי גם זה נכון&quot;.<br /> <br /> באג&quot;ק חלק ט' אגרת ב'תשפט: להר' גרשון חן &quot;נבהלתי להשמועה אשר בכל עיר חיפה אין כי אם בית הכנסת אחת או שתים בה מתפללים נוסח אר&quot;י, ות&quot;ח אם יבשר טוב בזה&quot;.<br /> <br /> מכתב נוסף לרב דוברוסקין:<br /> לפני חג הפסח נתקבל מכתבו - בלי הוראת זמן הכתיבה - ונהניתי לקרות בו אשר הסתדר בביהכ&quot;נ של הרמ&quot;מ קופרשטוך ע&quot;ה און האט באווארענט כל הענינים הנוגעים למחות' הרב חן שי', ויה&quot;ר מהשי&quot;ת שיצליח בביהכ&quot;נ ובסביבתו בכלל להאדיר ולהפיץ שם נר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי תורת החסידות הדרכותי' והנהגותי'.<br /> <br /> ביטוי הרבי שליט&quot;א על העיר:<br /> ומובן ורואים גם במוחש אשר הנהגת נחשון היא לא רק הוראה לשביעי של פסח ולקרי&quot;ס כפשוטו, אלא לכל התחלה דענין אלקי במקום חדש, וק&quot;ל, ובפרט כשהמדובר בהפצת המעינות ובדרא דעקבתא דמשיחא ובאה&quot;ק אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה ובמקום כזה אשר הלעו&quot;ז יש לו בעוה&quot;ר תוקף מיוחד עד שנודע גם בחו&quot;ל בשם העיר האדומה<br /> <br /> וע&quot;פ הנ&quot;ל שיהי' כדרישת תקנת כ&quot;ק אדמו&quot;ר (מוהרש&quot;ב) נ&quot;ע.<br /> <br /> באותם שנים היתה ישיבת חב&quot;ד ברח' צפת בשכונת הדר בחיפה. לא יודע פרטים<br /> <br /> הרב ראובן דונין<br /> <br /> הרב לייבל שילדקרויט<br /> <br /> בחודש [[חשוון]] בשנת [[תשמ&quot;ח]] הגיעה משפחתו של ר' דב גינזבורג לחיפה. בתחילה פתחו את בית חב”ד במרכז ‘הדר’. באיזור זה מתגוררים הרבה שומרי מצוות, ובכללם חסידי חב”ד.<br /> לאחר חצי שנה עברו משפחת גינזבורג לגור בשכונת קרית שפרינצק, שם מכהן הרב גינזבורג כרב בית כנסת ‘היכל חנה’.<br /> <br /> מאז יצא ל[[שליחות]] פועל הרב גינזבורג בתפקיד מנהל בית חב”ד המרכזי הנמצא בשכונת ’הדר’, כאשר במקביל הוא פועל בקרית שפרינצק כרב בית הכנסת חב&quot;ד &quot;היכל חנה&quot;, במסירת שיעורי תורה רבים, ומארגן פעילות סביב לוח השנה לכל הגילאים. <br /> <br /> ברחבי העיר חיפה מוגשים כיום כשבעים שיעורי תורה על ידי בתי חב”ד. כמו כן קיימת ספריית השאלה לספרים וקלטות. בזכות הספרייה, רבים מתחזקים בשמירת מצוות, ויש גם שהקימו בתים חסידיים למופת בזכותה. <br /> <br /> הרב גינזבורג גם מפעיל בית התבשיל בעיר, כאשר ליד כל סועד מניחים ברכונים, ועלוני הסברה מחולקים לנצרכים. <br /> <br /> מלבד זאת ישנם ברחבי העיר גם שיעורי תורה בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]]. בהזדמנוית רבות יוצאים [[אנ&quot;ש]] [[תמים|והתמימים]] לנאום בעשרות בתי הכנסת בחיפה על אודות בשורת הגאולה - והתגובות חיוביות בהחלט. <br /> <br /> בעיר ישנה גם ישיבת [[תומכי תמימים חיפה]], בראשות הרב מנחם מענדל וילשאנסקי, בה לומדים זה לצד זה בחורים מישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש - [[בית לוי יצחק]] שבצפת עם [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] תושבי העיר.<br /> <br /> השלוחים:<br /> הרב שלמה גרוס - שכונת נוה יוסף<br /> הרב נתן לירנבוי - שכונת נוה דוד<br /> הרב שלמה חיים ליסון - שכונת כרמל מערבי<br /> הרב אברהם דב רוזנבלט - שכונת נוה שאנן<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד בארץ הקודש]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=40331 2009-11-21T20:13:39Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> <br /> ה[[אדמו&quot;ר]] רבי '''מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין''' הינו האדמו&quot;ר מ[[חסידות ראדזין]]. עמד בקשרים חמים עם [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> האדמו&quot;ר נולד ביום כ&quot;ז ב[[שבט]] [[תרל&quot;ג]] בעיירה איז'ביצה, לאביו, ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]], הידוע בשם &quot;בעל התכלת&quot; בשנת [[תרל&quot;ג]].<br /> <br /> בד' [[טבת]] [[תרנ&quot;א]] נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו&quot;ר בראדזין.<br /> <br /> אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת מפעל ה[[תכלת]] של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין ה[[תכלת]] בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ענה לו במכתב ([[אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] חלק [[א']] עמ' שנ[[ראשי תיבות|&quot;]]א), בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש אך &quot;עם עצם העניין אין לי להסכים...&quot; ומוכיח כי אין תכלת בימינו<br /> <br /> באסיפת רבנים שנערכה בשנים ההם, השתתפו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], רבי [[אברהם מרדכי אלטר מגור]] והאדמו&quot;ר מראדזין, הועלתה הצעה מסוימת בנוגע לרבנים. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב התנגד להצעה, באומרו &quot;מונח אצלי אחרת&quot;. האדמו&quot;ר מגור פנה אליו: &quot;הרבי מליובאוויטש, על זה אתם סומכים?&quot;. ענה לו הרבי &quot;הרגלתי את גופי שיתנהג ע&quot;פ השולחן ערוך, ומה שמונח אצלי שאין כן, הרי אין כן לפי השולחן ערוך&quot;. שאר הרבנים דרשו נימוק ענייני, אך האדמו&quot;ר מראדזין אמר: &quot;כיוון שאצל הרבי מליובאוויטש מונח כן, הרי שכן האמת&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]], כאשר [[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז|שוחרר]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[ט&quot;ו סיוון תרפ&quot;ז|ממאסרו]], שלח לו האדמו&quot;ר אגרת ברכה (נחשפה על-ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ופורסמה ב[[שבועון בית משיח]]).<br /> <br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד|ליינר מרדכי יוסף אלעזר ראדזין]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=40330 2009-11-21T20:12:14Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בעבודה}}<br /> <br /> ה[[אדמו&quot;ר]] רבי '''מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין''' הינו האדמו&quot;ר מ[[חסידות ראדזין]]. עמד בקשרים חמים עם [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> האדמו&quot;ר נולד ביום [[כ&quot;ז בשבט]] [[תרל&quot;ג]] בעיירה איז'ביצה, לאביו, ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]], הידוע בשם &quot;בעל התכלת&quot; בשנת [[תרל&quot;ג]].<br /> <br /> בד' [[טבת]] [[תרנ&quot;א]] נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו&quot;ר בראדזין.<br /> <br /> אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת מפעל ה[[תכלת]] של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין ה[[תכלת]] בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ענה לו במכתב ([[אגרות קודש אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] חלק [[א']] עמ' שנ[[ראשי תיבות|&quot;]]א), בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש אך &quot;עם עצם העניין אין לי להסכים...&quot; ומוכיח כי אין תכלת בימינו<br /> <br /> באסיפת רבנים שנערכה בשנים ההם, השתתפו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], רבי [[אברהם מרדכי אלטר מגור]] והאדמו&quot;ר מראדזין, הועלתה הצעה מסוימת בנוגע לרבנים. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב התנגד להצעה, באומרו &quot;מונח אצלי אחרת&quot;. האדמו&quot;ר מגור פנה אליו: &quot;הרבי מליובאוויטש, על זה אתם סומכים?&quot;. ענה לו הרבי &quot;הרגלתי את גופי שיתנהג ע&quot;פ השולחן ערוך, ומה שמונח אצלי שאין כן, הרי אין כן לפי השולחן ערוך&quot;. שאר הרבנים דרשו נימוק ענייני, אך האדמו&quot;ר מראדזין אמר: &quot;כיוון שאצל הרבי מליובאוויטש מונח כן, הרי שכן האמת&quot;.<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ז]], כאשר [[י&quot;ב תמוז תרפ&quot;ז|שוחרר]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] [[ט&quot;ו סיוון תרפ&quot;ז|ממאסרו]], שלח לו האדמו&quot;ר אגרת ברכה (נחשפה על-ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ופורסמה ב[[שבועון בית משיח]]).<br /> <br /> [[קטגוריה:ידידי חב&quot;ד|ליינר מרדכי יוסף אלעזר ראדזין]]</div>

רוני ה https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=40326 2009-11-21T20:06:20Z

<p>רוני ה: </p> <hr /> <div>{{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אחר= ר' לוי יצחק שניאורסון נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק|ראו=[[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] <br /> }}[[תמונה:לוי יצחק שניאורסון.jpg|left|thumb|225px|רבי לוי יצחק שניאורסון]]הרב הגאון המקובל האלוקי '''רבי לוי יצחק שניאורסון''' נולד ביום [[י&quot;ח ניסן תרל&quot;ח]] (1878 למניינם) בעיירה פודוברנקה הנמצאת ע&quot;י העיר הומיל [[ביילורוסיה]], להוריו הרה&quot;ג רבי [[ברוך שניאור שניאורסון (סב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|ברוך שניאור שניאורסון]] ולרבנית מרת [[זלדה רחל שניאורסון|זלדה רחל]]. רבי לוי יצחק נקרא על שם סבו הרה&quot;ג רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|לוי יצחק]], שהיה בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]], שנפטר בדמי ימיו. <br /> <br /> רבי לוי יצחק היה חסיד של 3 אדמו&quot;רים: כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב]] כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי [[זלמן חייקין]], שהיה ממקושרי כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצ&quot;צ כ&quot;ק אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. <br /> <br /> ב[[כ' מנחם אב תש&quot;ד]] (1944 למניינם), הסתלק הרב לוי יצחק בעיר [[אלמא אטא]], לאחר שנות סבל בגלות בכפר הנידח צ'יאלי.<br /> <br /> <br /> ==צעירותו==<br /> <br /> בצעירותו למד הגאון הרב לוי יצחק תורה אצל דודו זקנו הרב [[יואל חייקין]] שהיה הרב של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו הגאונית, וכמו שכותב עליו מחותנו כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]: &quot;כבר משחר ילדותו של הרב רלו&quot;י שניאורסאהן נתגלו אצלו כשרונות עילויים יוצאים מן הכלל&quot;. <br /> <br /> בצעירותו הוסמך רבי לוי יצחק להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב רבי חיים מבריסק והגאון רבי אליהו חיים מייזל מלודז'.<br /> <br /> ==נישואין==<br /> <br /> כשהגיע רבי לוי יצחק לעונת השידוכין הציע לו כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב את השידוך בינו לבין [[הרבנית חנה]] שהייתה בתו של הגאון החסיד רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שהיה רבה של העיר [[ניקולייב]], עיר הולדתו של [[הרבי]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לכ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הלה נתקל בסירובו של הרבי הרש&quot;ב אשר נתן את ברכתו שהכל יהיה על הצד היותר טוב, וכי אין ממה לחשוש. ואומנם אכן כך היה, החתונה התקיימה במועד שנקבע ביום חמישי [[י&quot;ג סיון תר&quot;ס]] (1900 למניינם).<br /> <br /> לאחר החתונה שיגר כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו. וזה לשונו: &quot;ב&quot;ה יום ג' ו' תמוז תר&quot;ס לפ&quot;ק כבוד נכד דודי ידידי עוז הרה&quot;ח המפורסם נכבד י&quot;א כו' מו&quot;ה ברוך שניאור שי'. מעומק ליבי אברכו בברכת מז&quot;ט בעד כלולות בנו רחומאי דנפשאי מר לוי יצחק שי'. ייתן ה' שזיווגם יעלה ליפה באריכות ימים ושנים טובים ונעימים ברוחניות וגשמיות ובהצלחה בכה&quot;פ בדור ישרים זרע ברך ה' כפי רצון כ&quot;ק אבותינו הק' זצוקללה&quot;ה נ&quot;ע זי&quot;ע, וכבודו יקבל מהם עונג ונחת די חפצו בכל פרט ופרט. מגודל טרדתי נתאחר המכ' עד כה, והטע&quot;ג בטח קבלו בזמנו. ויקבלו החיים והשלום והברכה מאדון השלום כאוות נפשו ובן דודו ידידו עוז דורש שלומו מלב ונפש חפיצה תמיד כל הימים&quot;. <br /> <br /> ==מאסרו==<br /> <br /> רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של [[ניקולייב]], במשך תקופה בת 10 שנים עד לשנת [[תרס&quot;ט]] (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה. לאחר מכן מונה לרבה של העיר [[יקטרינוסלב]]. <br /> <br /> 30 שנה מאוחר יותר בליל [[ט' ניסן תרצ&quot;ט]] (1939 למניינם) בשעה 3 לאחר חצות, נשמעו דפיקות על דלת ביתו של רבי לוי יצחק שהתגורר ברחוב בריגאדנע 13 בעיר דנייפרופטרובסק (יקטרינוסלב לשעבר). כאשר פתחה הרבנית חנה את הדלת, עמדו מולה 4 אנשי נ.ק.וו.ד. (המשטרה החשאית הרוסית המקבילה לגסטאפו ימ&quot;ש של אותה התקופה אותה משטרה חשאית נאצית הידועה לשימצה) - ושאלו היכן הרב שניאורסון? מייד בהיכנסם לבית, בעוד הרבנית חנה ניגשת להודיע לבעלה על ה&quot;אורחים&quot; הבלתי-קרואים, צעדו ארבעת סוכני המשטרה החשאית אחרייה, ונעמדו ליד כל דלת מדלתות הבית. אחד מאנשי המשטרה החשאית הנ.ק.וו.ד. הציג בפני רבי לוי יצחק צו חיפוש וצו מעצר. ארבעת סוכני המשטרה החשאית בדקו את כל הספרים אשר היו מסודרים בחמשת הארונות בביתו של רבי לוי יצחק, ביניהם ספרי קבלה, שו&quot;ת (שאלות ותשובות) בכתב-יד, קשרי מכתבים ומברקים מחו&quot;ל. את הכל ארזו בחבילות ולקחו עימם. ארבעת סוכני המשטרה החשאית עבדו עד לשעה 6 בבוקר ולאחר שבדקו את כל הבית הם פנו לרבי לוי יצחק וציוו עליו: &quot;רבי, התלבש ובוא איתנו!&quot;. <br /> <br /> מאחר ואותם הימים היו ימי ערב [[פסח]], ורבי לוי יצחק הבין כי לא יוכל לקיים את סדר הפסח בביתו, איפשרו לו סוכני המשטרה החשאית לקחת עימו חבילה קטנה של 2 ק&quot;ג [[מצה|מצות]]. כאשר באה הרבנית ביום המחרת למטה המשטרה החשאית להביא לבעלה את האוכל, היא נענתה כי בבית הסוהר מגישים אוכל לכלל האסירים וכי האוכל כשר לפי דיני ישראל. בנוסף נאמר לה כי בעלה איננו שם. כך ובדרך זו אנשי המשטרה החשאית התחמקו מהרבנית חנה בכל פעם שהייתה מביאה לבעלה אוכל. רק לאחר מספר ימים היא התבשרה שבעלה נמצא בבית הסוהר המקומי ושיש באפשרותה להעביר לבעלה אוכל וכסף. <br /> <br /> לאחר מספר ימים העבירו השילטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר ב[[קיוב]] שם שהו פושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השילטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ברוסיה. <br /> <br /> אנשי המשטרה החשאית שעצרו את רבי לוי יצחק ניסו בכל כוחם להוכיח כי הוא פועל כנגד השילטונות, ולכן הם הושיבו אותו בתנאי מאסר קשים ביותר, והיו מטרטרים אותו מבית סוהר אחד למשנהו. פעם אחת אף הכניסו אותו לצינוק למשך 32 יום, אך רבי לוי יצחק עמד כסלע איתן יצוק ולא הודה בשום אשמה אשר כביכול יוחסה לו. <br /> <br /> על מאסרו של רבי לוי יצחק כתב עד ראייה אשר ישב יחד עימו בבית הסוהר וזה לשונו: &quot;-... מי יכול לעמוד בניסיונות אלה. בין מועטים אלה נצרף בכור העוני הרב לוי יצחק שניאורסאהן זצ&quot;ל. לא הודה! לא חתם על האשמה! כגבור פלאי קיבל את מנת הייסורים שנפלה בחלקו ולא נכנע. קיבל באהבה דין שמיים ולא הודה למעניו. בכל מירוץ הדמים הנורא אשר מיליונים נלכדו בו, נשאר הרב מיקטרינוסלב היחידי ממש שלא שלטה בו אש הגיהנום ולא הכריעה אותו היד התקיפה! עובדה זו הייתה נמסרת מאחד לשני כאגדת פלאים. בבתי הסוהר דיברו הכל עליו כעל אדם עילאי...&quot;<br /> <br /> ==גלותו==<br /> <br /> בתום מספר ימי חקירה, בהיעדר הוכחות וראיות מוצקות מצד השילטונות על פעילותו של רבי לוי יצחק, אשר כל תכליתן היה להביא להרשעתו, הוחלט להרחיק את רבי לוי יצחק מכל יישוב יהודי, ודינו נגזר ל-‏5 שנות גלות במזרח אסיה. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב, עד אשר הגיעה הרכבת לתחנתה הסופית בעיר אלמא-אטא אשר במדינת קזחסטאן. <br /> <br /> המסע היה מפרך ביותר. הצפיפות והתנאים הבלתי אנושיים אשר שררו ברכבת לא הפריעו לרבי לוי יצחק. הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך 11 יום לא היה מים בכלל. גם מים לשתייה ניתן לאסירים במשורה, אשר לא הספיק כלל להרוות את צימאונם. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד. <br /> <br /> ביום [[ט&quot;ו שבט ת&quot;ש]] (1940 למניינם) הגיע המסע המפרך לסיומו, כאשר הרכבת הגיעה לבסוף לעיר אלמא-אטא בירת קזחסטאן. בתום 10 חודשים של אימה וחרדה בבתי הכלא השונים שבהם היה מוחזק, בהם מנסים השילטונות קרי המזג לאבד כל צלם אנוש מהאסירים, הרגיש רבי לוי יצחק לראשונה את עצמו כדמות אנוש. הנה הוא הולך לבדו מבלי שהצל של השומר מלווה אותו. <br /> <br /> החופש אשר ניתן לאסירים בהגיעם לאלמא-אטא היה מוגבל מאוד. מיד בהגיעם נשלחו האסירים כשהם הולכים בקבוצות קבוצות למקומות נידחים בקזחסטאן, שם נגזר עליהם ל&quot;בלות&quot; שנים אחדות בגלות. בשל העובדה שרבי לוי יצחק נחשב כביכול בעיני השילטונות לאסיר מסוכן ביותר, הוא נשלח למקום הנידח ביותר שהיה בקזחסטאן ששמו צ'יאלי. ב[[י&quot;ט שבט ת&quot;ש]] (1940 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק למקום גלותו בצ'יאלי במדינת קזחסטאן. <br /> <br /> צ'יאלי הייתה בית סוהר ענק פשוטו כמשמעו, מסוג בתי הסוהר אשר לא היה בו כלל צורך להחזיק מסביבו שומרים. לברוח מצ'יאלי הייתה משימה בלתי אפשרית. סביב בית הסוהר הענק הזה היו מאות קילומטרים של מדבר עם ביצות. האוויר שם היה מעופש, ויתושי הביצות היו רודפים את האדם להיכן שרק הלך. הבתים של צ'יאלי היו עשויים חימר, וקירות הבתים היו תמיד לחים ורטובים. בימות הקיץ השמש הייתה לוהטת מאוד ומעלה צחנה וריחות לא נעימים, אשר גרמו לפריצתן של מחלות מסוכנות, אשר היו מקצרות חיי אדם, שלא לדבר על ימות החורף שבהם היה הקור מקפיא מנשוא. למקום הזה בדיוק הגיע רבי לוי יצחק באישון לילה. מבול גשם עז קידם את פניו. נפש חי'ה לא נראתה בחוץ מלבדו, שהייתו בקור המקפיא הייתה מסוכנת ביותר. אבל רבי לוי יצחק ואסיר יהודי נוסף אשר היה עימו לא נשברו, וכיתתו את רגליהם כשאין להם לא כתובת ולא מכר שאליו אפשר להיכנס. <br /> <br /> לשניים נודע שבמקום מתגורר חייט יהודי שהוגלה לצ'יאלי לפני זמן רב ונשא אישה נוכרייה. רבי לוי יצחק וידידו היהודי נסחבו בגשם לביתו של אותו החייט היהודי בתקווה שהלה ייתן להם להיכנס לפחות עד אור הבוקר. כאשר ראה החייט היהודי מי עומד לפניו, טרק בפניהם את דלת ביתו ולא נתן להם להיכנס לביתו. כל בקשותיהם ותחנוניהם של רבי לוי יצחק וידידו היהודי להיכנס פנימה לא הועילו, ובאין כל ברירה הם המשיכו ללכת עד אשר הבחינו מרחוק באור קלוש הבוקע מחלון של אחד הבתים. <br /> <br /> בעל הבית שהיה גוי ריחם על השניים שנראו לו מוזרים, ואיפשר להם להיכנס לביתו. מצבו הפיזי של רבי לוי יצחק היה קשה והלך והתערער יותר, הוא היה בודד מאוד במקום הגלות אליו נשלח. מצבו הוקל כאשר הגיעה הרבנית חנה לבקרו בצ'יאלי.<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> <br /> בדרך לא דרך ומתוך מסירות נפש עצומה עשתה [[הרבנית חנה]] את דרכה למקום הנידח הזה. למעלה מ-‏4 שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו בצ'יאלי. לאחר חג הפסח שנת תש&quot;ד (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר אלמא-אטא בירת קזחסטאן. <br /> <br /> נראה היה באותו הרגע כי רבי לוי יצחק הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, אבל דווקא מנוחה זו היא אשר הביאה להתפרצותה המחודשת של המחלה הממארת אשר כירסמה בו מזה זמן רב, בעקבות הייסורים ממצבו הכללי והבלתי אנושי, במצור וברעב שעבר במקום גלותו בצ'יאלי, תנאים אשר מחד גרמו לשככת המחלה ולאי-התגלותה בתוקפה בתקופה מסויימת, ומאידך גיסא הביאו להתפרצותה בעת ובעונה אחת מאוחר יותר. <br /> <br /> ואכן למרבה הצער כך באמת היה - לאחר שהגיע רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] - אל המנוחה והנחלה - והסביבה הייתה נוחה לו, נתעוררה המחלה ביתר שאת ובמשנה מרץ רח&quot;ל, הרופאים אשר טיפלו ברבי לוי יצחק לא מצאו שום תרופה אשר תוכל להצילו, ומצבו הלך והיתדרדר מיום ליום. בימים האחרונים היה רבי לוי יצחק כבר חלש ביותר. &quot;הלוא תראה - הצביע על היד שלו כאשר שוחח עם אחד מהאנשים שהיו עימו -כי לא נשאר על גופי אלא עור ועצמות בלבד. טעמה של אכילה אינני חש כלל...&quot; אמר. <br /> <br /> על יומו האחרון של רבי לוי יצחק היטיב לספר עד ראייה וזה לשונו: - &quot;ביום שלישי בלילה זכיתי אני ועוד אחד לעמוד כל הלילה ליד מיטתו לשמשו. שפתותיו מילמלו ללא הרף, אך קולו לא יישמע. לפתע התעורר, פתח את עיניו, וביקש להביא לו מים לנטילת ידיים. כאשר הגישו לו את המים, אמר: &quot;מען דארף זיך אריבער כאפן אויף יענער זייט!&quot; (יש להתכונן לעבור לצד ההוא...) היו אלה דבריו האחרונים&quot;.<br /> <br /> למחרת, ביום רביעי, [[כ' מנחם אב תש&quot;ד|עשרים לחודש מנחם-אב שנת תש&quot;ד]] (1944 למניינם), מצבו של רבי לוי יצחק הורע, הוא סבל מכאבים נוראים. הוא לא הפסיק מלמלמל בשפתיו. אחד הנוכחים שהיטה את אוזנו לשמוע מה מרחשין שפתותיו, שמע מילים מקוטעות שיצאו ממנו באנחה: ועקבותייך לא נודעו... אי, עקבות משיחא... עקבות משיחא... לעת ערב כאשר מצבו היתדרדר הבהילו לביתו רופא אשר נתן לו מספר תרופות אך נשמתו הטהורה נפרדה מגופו הטהור ועלתה לשמי מרום... <br /> <br /> ההלווייה נערכה למחרת. לפני ההלווייה, לאחר שסיימו את מלאכת הטהרה קראו לרבנית חנה להתקרב למיטת בעלה, היא באה בבגדים לבנים. <br /> <br /> עד ראייה אחר תיאר את מסע ההלווייה וזה לשונו: &quot;...בקצה אסיה התיכונה בעיר אלמא-אטא, נערכה תהלוכת אבל עגומה, אשר כמתגנבים, מלאי פחד בלהות וצלמוות, השתתפו בה היהודים המעטים שנתגלגלו לשם. ליוו למנוחת עולמים את אחד האחרונים ממנהיגי היהדות השסועה והמוחנקת של רוסיה. הרחק מעירו ומעדתו טולטל ענק הרוח, בחזקת היד האכזרית של שילטון הרשע ונסתם הגולל על שריד עשוי לבלי חת של יהדות שלימה. דומם צעדו המלווים, כל אחד כאילו הולך לתומו, לעבודתו. כל אלה פקידים במוסדות הממשלה, עובדים וגולים. כל אחד מסתכל לצדדים אם אין מרגישים בו ובקלקלתו - כי אחרי הארון הוא הולך! עמוק בלב טמון הצער הנורא, עם הפחד והחרדה כי לא יוודע לאיש ולא יתנקמו בו. כי הרי הלווייה של רב יהודי יכולה להיות נידונה כהפגנה נגד &quot;המהפיכה&quot;, ומשתתפייה יכלו לשלם בעד &quot;חטא&quot; זה בשנות מאסר וגולה למקומות נידחים. כך הלך לעולמו אחד המיוחד, ואולי האחרון מיחידי הסגולה, הרב הנפלא שעמד בעקשנות כצור חלמיש בין מיצרי שאול ומצוקי שחת, הוא לא נכנע תחת היד הטמאה!&quot;<br /> <br /> על קברו, הוקם 'ציון', ובמשך השנים הוחלפה המציבה במבצע מיוחד.<br /> <br /> ==מספריו==<br /> <br /> * [[ליקוטי לוי יצחק]].<br /> <br /> * [[תורת לוי יצחק]].<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]</div>

רוני ה