https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A8%D7%9C%D7%99%27%D7%A7חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T13:48:58Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A8%D7%9C%D7%99%27%D7%A7&diff=147925משתמש:רלי'ק2013-07-30T21:18:55Z<p>רלי'ק: הסרת כל התוכן מדף זה</p>
<hr />
<div></div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%9B%D7%9E%D7%9C%D7%9A_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=147924הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח2013-07-30T21:15:15Z<p>רלי'ק: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|הרבי מלך המשיח|תולדות חייו של הרבי|הרבי מליובאוויטש}}<br />
[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת "דבר מלכות" ובו שיחותיו. חסידים רואים בכך הסכמה ברורה של הרבי על היותו "מלך"]]<br />
'''[[הרבי מליובאוויטש]]''' מוגדר '''כ[[מלך המשיח]]''' העתיד [[גאולה|לגאול]] את [[עם ישראל]]. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.<br />
<br />
החל מהשנים [[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]], כאשר החלה התקופה המוגדרת על ידי הרבי כ"התגלות המשיח" והתחלת [[פעולות משיח בזמן הגלות|פעולתו בעולם]], קיבלה האמונה ביטוי פומבי ובמקרים רבים אפשר הרבי אף לפרסמה.<br />
<br />
==זיהוי אדם כמשיח בהיסטוריה==<br />
{{ערך מורחב|משיח שבכל דור}}<br />
[[קובץ:חן כותב לרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החסיד ר' [[בערקע חן]] כותב לרבי בתואר 'מלך משיח'. ז' תמוז [[תשמ"ב]]]]<br />
בכל דור ישנו אדם הראוי להיות משיח ובאם הדור זכאי, יגאל הוא את עם ישראל מה[[גלות]] וכך כותב ה[[חתם סופר]]{{הערה|שו"ת [[חתם סופר]] חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: {{ציטוטון|מיום שחרב בית המקדש, מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו ה' יתברך וישלחו . . ובעוונותינו כי רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח גם כי הם ראוים לכך, אבל הדור לא היה ראוי, אולם כשיגיע אם ירצה ה' יגלה אליו ה׳ כמו למשה בסנה וישלחהו}}. <br />
<br />
על בסיס זה, בכל דור חיפשו מיהו המשיח שבדור. אין בזיהוי זה להבטיח שהוא יהיה המשיח אשר יגאל את ישראל בפועל, אלא רק לומר שבאותו זמן הוא המתאים ביותר לגאול את ישראל באם אכן יזכו{{הערה|וכפי שדייקו רב ורב נחמן בלשונם ואמרו (סנהדרין צח,ב.) "אי מן חייא הוא", ופירש [[רש"י]] "אם משיח מאותן שחיין עכשיו", כדבר המוטל בספק. כיון שביאת הגאולה תלויה בזכותם של ישראל, ואם חלילה לא יזכו ותתעכב הגאולה, לא יהי' משיח מאותן שחיין עכשיו, אלא מהדורות הבאים לאחר מכן}}. הגמרא ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|צח, ב.}} מספרת על כך שתלמידי ה[[תנאים]] מצאו רמזים לכך שרבם הוא המשיח: {{ציטוטון|מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי. ..אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא, שנאמר והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא. אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש}}.<br />
<br />
הרבי מדייק בלשונו של [[רש"י]] כי לא שהתלמידים דייקו כך, אלא שרבם דייק זאת לפניהם, באומרו אשר שמו של המשיח צריך להיות כך, וכך הוא שמו (לדוגמא; ר' ינאי אמר לתלמידיו כי משיח שמו 'ינאי' כי זה דומה ל'ינון'){{הערה|שולי הגליון הא' להערה 67 בשיחת ש"פ תזו"מ תנש"א.}}.<br />
<br />
על דרך זה לאורך הדורות ישנם ביטויים רבים בקשר לגדולי ישראל, שתלמידיהם ציפו לגאולה השלימה בימיהם ולהתגלותו של רבם כמלך המשיח{{הערה|דבריהם נלקטו בקונטרס '[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141550& משיח שבכל דור]' (קראון הייטס תנש"א). וראה בספר 'מאוצר המלך' חלק א' עמ' 185 בנוגע לרמב"ם בדורו.}}. כן יש ביטויים של גדולי ישראל על עצמם, כי שמם הוא כשמו של משיח{{הערה|לדוגמא: ר' שכנא רבו של הרמ"א כתב על גליון הגמרא בסוגיא זו - משיח שכנא שמו שנאמר לשכנו תדרשו. וכן האור החיים כתב שמשיח 'חיים' שמו. (הובא בקונטרס הנ"ל).}}.<br />
<br />
עם התגלות החסידות באה אמונה{{הערה|"כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - בדוגמת נשיא דורנו - הוא הוא המשיח" (משיחת הרבי בליל ה' דחג הסוכות תשמ"ז)}} זאת בביטוי על [[נשיאי חב"ד]]. גם את האדמו"ר הקודם בחב"ד, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], ראו כאדם הראוי להיות משיח{{הערה|1=[[נחום שמריהו ששונקין]], בספרו 'זכרונותי' פרק ל"א 'מלכות בית דוד'. נדפס גם בספר 'אוצר החסידים' - [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69608 כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח], והתבטאות מפיו של הרב [[ניסן נמנוב]] (נדפסה בסוף הספר 'ביאורי הרב ניסן על התניא'.}} וכך גם העיד הרבי על חותנו{{הערה|ראה כדוגמא שיחת שבת פרשת נשא תש"כ}}.<br />
<br />
בשונה מדורות קודמים, בהם האדם המזוהה כראוי להיות משיח, היה בספק האם דורו יהיה זכאי לכך, בדורנו, עם קבלת הנשיאות של הרבי ב[[י' שבט תשי"א]] נשא הרבי [[מאמר]] בו הודיע{{הערה|מאמר "באתי לגני" תשי"א}} כי בדורו תבוא הגאולה. במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: {{ציטוטון|דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה}}{{הערה|שיחות ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנ"א ה’תשמ"ח}}. ואף הודיע{{הערה|1=שיחת פרשת שמות תשנ"ב אות י"ד - [http://www.chabad.fm/63/5217.html השיחה בגרסת טקסט]}} שכבר ישנו מלך שהוא [[בחזקת משיח]]. בשנים מאוחרות יותר אף ציווה לפרסם זאת כנבואה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[שופטים]] תשנ"א}}. בהתבטאויות אלו, הגדיר הרבי את המשיח בדורנו כוודאי ולא רק כראוי.<br />
<br />
בשנת תשנ"ב, בשיחה ל[[שלוחים]] הסביר הרבי כי ה' כבר הורה לאותו משיח שבדור לצאת ולגאול את ישראל: {{ציטוטון|ע"פ הידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", "א' הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'", וע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה – הרי מובן, ש'''מתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח'''{{הערה|1=ביטוי אותו אמר ה' כשציווה את משה לצאת ולגאול את ישראל}}", השליחות של [[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]]}}{{הערה|שיחת [[פרשת חיי שרה]] ה'תשנ"ב, סעיף י"ג}}.<br />
<br />
==גדרו ההלכתי==<br />
===סימני הרמב"ם===<br />
{{ערך מורחב|בחזקת משיח}}<br />
[[תמונה:ספר תורה של משיח.jpg|left|thumb|250px|הרבי מלובאוויטש. מלך מבית דוד]]<br />
[[הרמב"ם]] הינו הפוסק היחיד שהגדיר [[הלכה|הלכתית]] את תהליך ה[[גאולה]] והתגלות ה[[משיח]]. הרמב"ם קבע כי [[מלך המשיח]] הוא בהכרח אדם בשר ודם, ילוד אישה{{הערה|כך כותב גם [[האריז"ל]], שער הגלגולים פרק י"ג: "בוודאי משיח יהיה אדם צדיק נולד מאיש ואשה ויגדל בצדקתו עד קץ הימין"}}, הצאצא ל[[דוד]] המלך{{הערה|כפי הנאמר במפורש בדברי הנביאים: "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה", ישעיהו י"א א}}.<br />
<br />
לשון הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים י"א א'}}: {{ציטוטון|ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד}}.<br />
<br />
בשונה מ[[משיח שבכל דור]], שהוא רק ראוי להיות משיח, הגדר של 'בחזקת משיח' הוא שיש לו כבר דין משיח וכך צריכים להתייחס אליו. כאשר המשיח פועל להבאת הגאולה עוד בזמן הגלות, טרם שהצליח בפעולותיו וטרם שנצח במלחמותיו, הוא מוגדר עדיין כ"חזקת שהוא משיח". רק כאשר המשיח הצליח בפעולותיו וניצח במלחמותיו עד שהביא למצב של גאולה בפועל ובשלימות על ידי שבנה את בית המקדש וקיבץ נדחי ישראל, רק אז "הרי זה משיח בודאי".<br />
<br />
סימניו של 'בחזקת משיח' נועדו, על מנת שעוד בזמן הגלות יוכל עם ישראל לזהות את מלך המשיח. הרבי על פי סימנים אלו, מגלם בדמותו, באישיותו ובפעולותיו את דמותו של המשיח המתואר ברמב"ם{{הערה|1=ד"ר יעקב גוטליב, [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46303 הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב"ם], ראיון בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}.<br />
<br />
כך גם אמר הרבי{{הערה|שיחת פרשת שמות תשנ"ב: "ישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה'" – שאז "בחזקת שהוא משיח""}}, שבדורנו כבר ישנו אדם שהוא ב'חזקת משיח'.<br />
<br />
====• [[יעמוד מלך מבית דוד]]:====<br />
התואר מלך אינו במשמעות המלאה של המושג. מלך המשיח אינו מלך פוליטי{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], תומת ישרים תנחם עמ' 86}} או מדיני{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], יחי המלך המשיח עמ' קמו}}. וכן אינו מלך משוח, שהרי בזמן הגלות אין סנהדרין שתמנה מלך{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361: על כרחך צריך לומר שאין הכוונה על פי בית דין של ע' ונביא, ועל דרך ראיית הרמב"ם "אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח" (ולא הי' שם נביא וכו') – כי אם על דרך שכותב על בן כוזיבא המלך". וראה גם שיחת פרשת מסעי [[תשכ"ז]], שלבר-כוכבא היו את סימני המשיח, אף על פי שלא היה מלך בהגדרתו ההלכתית.}} אלא, הכוונה למנהיג היהדות{{הערה|על דרך בן כוזיבא, שרבי עקיבא ראהו כמלך המשיח, שמלך רק בארץ ישראל, בעוד שרוב העם כבר היה באותה העת מפוזר בין העמים בבבל ורומי וכו'. אך הוא מצדו נטל על עצמו את האחריות לכלל האומה ויצא למשימה כלל ישראלית לגרש את האויבים מארץ ישראל ולבנות בחזרה את המקדש}} בעל כח הנהגה על רבים מבני ישראל, [[נשיא הדור]]{{הערה|כפי שמובן גם מדברי הגמרא שהדוגמאות למשיח שבדור הם [[רבינו הקדוש]], רבי יהודה מסדר ה[[משנה]], שהיה נשיא ה[[סנהדרין]], ורב נחמן שהיה מבית [[ראש הגולה]], וראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] תשנ"ב: "מסתבר לומר שהוא הנשיא שבדור, כמו רבי יהודה הנשיא"}}.<br />
<br />
על מלך זה להיות מזעו של דוד{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק א': "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם"}}, מכיון שמלכות דוד לא בטלה אפילו בזמן הגלות כפי שאומר הרמב"ם "לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם{{הערה|משנה תורה, הלכות מלכים פרק א'}}{{הערה|וכהבטחת התורה (ויחי מט, ו) שלעולם לא תפסק המלכות מזרע יהודה: "לא יסור שבט מיהודה . . עד כי יבוא שילה", "מלך המשיח שהמלוכה שלו". ודרשו חז"ל לשאלה במה מתבטאת מלכותו הנצחית של דוד בזמן הזה בה אין מלך בישראל, וביארו "אלו ראשי גליות שבבבל (ראה רמב"ם הל' סנהדרין, "ראשי גולה שבבבל במקום מלך הם עומדין") ונשיא שבארץ ישראל" הממשיכים את מלכות דוד גם בזמן הגלות.<br />
<br />
וכך ביאר ה[[של"ה]] (פרשת ויחי) ש"בכל דור ודור לא ימנע אנשים חשובים מיהודה ואם אינם במלכות זה הם במלכות אחר... וכלל העניין שלא תפסוק מיהודה ממשלה, יהיה ממשלה גדולה או קטנה, ודבר זה יהיה נוהג עד שיבא משיח, ואז עליו יקהתו כל העמים וימלוך בכיפה עולמי עד"}}".<br />
<br />
סימן זה אינו רק יחוסו של משיח אלא מהותו העיקרית "להחזיר מלכות בית דוד"{{הערה|"מפשטות לשון הרמב"ם משמע שענין זה ("מלך מבית דוד") הוא (לא רק מצד ההבטחה ש"לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם", אלא) הגדר דמשיח" (הדרן על הרמב"ם תשמ"ו)}}{{הערה|1=ראה בהרחבה:[http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות]{{PDF}}עמ' 74}}.<br />
<br />
[[הרבי הרש"ב]] העיד על שלשלת נשיאי חב"ד שהם ממשיכי מלכות דוד{{הערה|שיחת י"ט כסלו תער"ג}}: "חסידות תהי' עד משיח . . עלינו נאמר שלא יכבה נרו לעולם ועד".<br />
<br />
הרבי מיוחס לדוד המלך בן אחר בן וגם בן אחר בת{{הערה|1=הרב שלום דובער וולפא, [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת]}}. כפי שהעיד הרבי בעצמו{{הערה|שיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב סעיף י"ג}}: {{ציטוטון|[[רבותינו נשיאנו]], שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה}}.<br />
<br />
ב[[ט"ו אייר]] תשנ"א חילק הרבי קונטרס בשם "[[דבר מלכות]]" בו נדפסו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הלכות מלכים. חסידים ראו בכך רמז והסכמה לכך שהרבי עונה לתואר מלך.<br />
<br />
====• [[הוגה בתורה]]:====<br />
[[תמונה:הוגה בתורה.jpg|left|thumb|250px|תמונה נדירה. הרבי הוגה בתורה בחדרו ב-[[770]]]]<br />
מעלתו הראשונה של משיח היא 'הוגה בתורה', שכן המשיח הינו בעל דמות תורנית ובכוח זה גואל את ישראל{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א עמ' 8}}, בכח התורה גם מבטל את ידי עשו{{הערה|פרקי דרבי אליעזר סוף פרק ל"ב}}, על פי חז"ל דרגת ההוגה בתורה הנדרשת ממשיח הינה, שמחדש חידושים לאחר ש"גרסת התלמוד ופרושו שגורה לו בפיו{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה יט, א}}.<br />
<br />
כשהוכנס הספר [[היום יום]] להגהה אצל הרבי, הוסיף הרבי ברשימת הביוגרפיה שלו ביחס לילדותו: "לומד בשקידה עצומה ומצליח{{הערה|1=[[שלשלת היחס]], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27247& נדפס בספר היום יום, עמ' 21]}}".<br />
<br />
הרבי הוא אחד המורים והוגי הדעות הפוריים והמעמיקים ביותר בתולדות העם היהודי. ברבבות [[שיחה|שיחותיו]], באלפי [[מאמר|מאמריו]], באין ספור [[אגרות קודש|אגרותיו]] הוא מאיר את כל הנושאים הקשורים בעולמה של היהדות.<br />
<br />
היקף תורתו של הרבי חסר תקדים בספרות התורנית. משנתו משתרעת על כ-[[ספרי הרבי מילובאוויטש|300 ספרים]] שיצאו עד היום, המכילים: עיון ומחקר בכל תחומי הידע התורניים ב[[הלכה]], ב[[קבלה]], ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]], פרקי הגות ומחשבה ותשובות ועצות לשואלים וזאת בשילוב של כל חלקי התורה: פשט, רמז, דרוש וסוד. [[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי לפני קהל חסידיו היו נמשכות לעיתים עד שבע ושמונה שעות. כל אותו הזמן שפע הרבי דברי תורה, הגות והדרכה, שכללו מאות ציטוטים מן המקורות. מעולם לא נזקק במהלך אותן ההתוועדויות לספר פתוח או לרישום כלשהו של הדברים בראשי פרקים.<br />
<br />
ספריו של הרבי נמצאים כיום בכל בית יהודי. צוותים של תלמידי חכמים במכונים שונים ברחבי תבל עוסקים בריכוז חידושיו של הרבי, וכך יוצאים-לאור עשרות ספרים שמגישים את תפיסתו של הרבי בנושאים שונים ומגוונים.<br />
<br />
====• [[עוסק במצוות כדוד אביו]]:====<br />
הדגש בסימן זה הוא על כך שמשיח אינו רק מקיים את מצוות התורה בשלימות ובהידור, אלא אף עוסק בהם{{הערה|ר"ן, מסכת סוכה כה, א}}, בטרחה והשקעה. וזאת כפי דוד, שהקדים תשובה ומעשים טובים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}.<br />
<br />
====• [[יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה]]:====<br />
[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"יכוף כל ישראל באמצעות שלוחיו", תמונה קבוצתית של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ומנהלי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם במהלך [[כינוס השלוחים]]]]<br />
סימנו הנוסף של משיח, הוא בכך שיכפה את העם בקיום התורה והמצוות, כפיה זו אינה בכוח כי אם בדברים{{הערה|שגם נחשבת ככפיה. כתובות נג, א}}, בדרכי נועם{{הערה|הלכות ממרים ג: "בני אותן הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות וגדלו אותן עליו, הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו הגוים על דתם שהוא אנוס . . לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה, ולא ימהר אדם להרגן"}}, בהשפעה פנימית ויראה להם דרך האמת{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] תשח"י: "הפירוש במה שכתב הרמב״ם ״ויכוף כל ישראל כו'״ הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו ע״י תומ״צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר״ כביכול – אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר"}}. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו{{הערה|נתבאר ע"י הרבי ביחידות, ה' מנחם אב תשכ"ז - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]]}}.<br />
<br />
כפיית כל ישראל היא גם תיקון ל[[חורבן בית המקדש]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}, מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|מסכת שבת קיט, ב}}.<br />
<br />
מלשון הרמב"ם, מבאר הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}} שהשפעת המשיח היא אף על הצדיקים{{הערה|"לילך בה" - היא על צדיקים שלא חטאו, ו"לחזק בדקה" - לבעלי תשובה שעברו ופרצו}}. <br />
<br />
גם את סימן זה מגלם הרבי. מעולם לא נעמד מנהיג לישראל, אשר נעמד מול מצב של ירידה וחלישות ביהדות בעקבות ה[[שואה]], וביומו הראשון על כס הנשיאות הצהיר שמשימתו היא להפיץ יהדות בכל מקום ומקום, ומשימה זו היא הקו המרכזי של הנהגתו לאורך <br />
כל השנים, ונטל על עצמו את האחריות לדאוג לכל יהודי בכל קצוי תבל, באמצעות שלוחיו הקים את מפעל היהדות הגדול בעולם והגיע גם ליהודים הנידחים ועוררם לקיום תורה ומצוות, על ידי [[מבצעי המצוות]] אותם יזם. נוסף לכך, קיים הרבי את 'חיזוק בדקה', כאשר עורר והתריע רבות על עניינים הדורשים תיקון, כגון על שמירת [[שלימות העם]] במאבקו למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]],[[שלימות הארץ]] ו[[שלימות התורה]].<br />
<br />
====• [[ילחם מלחמות ה']]:====<br />
[[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארה"ב (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]]<br />
הסימן האחרון אותו מביא הרמב"ם, הוא המלחמות אותם יערוך המשיח עוד בתקופת הגלות{{הערה|כמוכח מכך שעדיין יש מנגדים שאיתם צריך להלחם (שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב)}}.<br />
<br />
מטרת המלחמות הם "להרים את דת האמת ולמלאות העולם צדק{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק ד' הלכה ד'}}{{הערה|מטרות אלו יושגו עוד בתקופת הגלות ואילו המטרה הנוספת "לשבור זרוע הרשעים" תעשה בגאולה (לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 263)}}". אין הכרח שמלחמות אלו יערכו דווקא בזרוע. בדברי הנביאים וב[[מדרש]]ים אנו מוצאים תיאורים על עריכת המלחמות בשלום, באמצעות דיבור{{הערה|ישעיה י"א, ד: "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". ראה בפירוש מהר"י קרא לפסוק: "אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! – אומר: יבוא גובאי ויאכלנה" (מתוך מדרש)}} וברוחניות{{הערה|כחזקיהו שניצח במלחמה על ידי תפלתו, מבלי שיצא למחמה גשמית. מלכים-ב', יט, טו}}{{הערה|1=ההיסטוריון אריה מורגנשטרן [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54973 מספר על שליחות שהטיל עליו הרבי, בו הוא רואה את אופן מלחמות ה' שמנהל הרבי] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
על דורנו העיד הרבי {{ציטוטון|שכבר רואים בפועל איך שנפעל ה"וילחום מלחמת ה'" וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום}}. כוונת הרבי היתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה{{הערה|עוד קודם לכן, בפורים תשי"ג הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/529103 הסיפור המלא]}}, שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם{{הערה|שיחת פרשת ויגש תשנ"ב}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ב]] חתמו רוסיה וארצות הברית על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר בניו יורק){{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"ב}}.<br />
<br />
===פסק דין===<br />
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]<br />
====הפסק הראשון====<br />
בכ"ח ניסן תשנ"א, נשא הרבי שיחה שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו"{{הערה|[http://torah4blind.org/hebrew/dm54.pdf שיחת ליל כ"ח בניסן ה'תנש"א – ספר-השיחות תנש"א כרך ב עמ' 474]{{PDF}}}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=867"מחזה מאוים, מבהיל ומפחיד"] וידאו ויומן - {{אינפו}}}}. הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. במוצאי שבת ל’ אייר התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה בכפר חב"ד. במהלך האסיפה הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מהרבנים שהרבי משיח. רעיון הפסק לא היה חדש, בעבר הרבי עצמו יזם{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב מרדכי אליהו שהגיע זמן הגאולה}} ופנה רבנים, מורי הוראה, שיפסקו שהגיע זמן הגאולה. ההצעה התקבלה ובאותו מעמד הכריז, מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[דוד חנזין]], בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח. <br />
<br />
באותו ערב, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של פסק הדין:<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=מוצאי שבת קודש [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל’ דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א’ ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תשנ"א|שנת נפלאות אראנו]] <br />
<br />
אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, <br />
<br />
בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של כ”ק אדמו”ר שליט”א במשך למעלה מארבעים שנה, <br />
<br />
מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק כ”ק אדמו”ר שליט”א בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,<br />
<br />
בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של כ”ק אדמו”ר שליט”א בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה כ”ק אדמו”ר שליט”א תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}<br />
<br />
באותו לילה, הרב [[דוד]] נחשון ו[[אבי טאוב]] טסו לניו יורק, לחצר הרבי, על מנת להגיש לרבי את הפסק דין. למחרת בוקר, ב' אייר, נוספו ארבע חתימות נוספות של חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]] הרב יוסף אברהם העלער, הרב [[גרשון מענדל גרליק]], רבה של מילאנו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]], והרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין בחיפה.<br />
<br />
הרב נחשון חיכה לרבי ליד המקווה{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה}} וכשהגיע הגיש לרבי את פסק הדין, הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]].<br />
<br />
לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס.<br />
<br />
====הפסק השני====<br />
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]<br />
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br />
במוצאי [[חג השבועות]], התקיימה אסיפה של רבני חב"ד בעולם שהגיעו לניו יורק לחג, שם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על החכות הרמב"ם וכך נכתב בין היתר: <br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=הרי ברור על פי דין תורת אמת שחל על כ”ק אדמו”ר שליט”א הלכה זו ד”בחזקת שהוא משיח”, שהרי נתקיימו בכ”ק אדמו”ר שליט”א כל התנאים המנויים ברמב”ם הנ”ל|מרכאות=כן}} <br />
<br />
הרבנים גם חתמו על כתב מינוי להרב נחשון ולטאוב שיסעו לקברי [[נשיאי חב"ד]] ברוסיה, להקריא את פסק הדין. ביום ראשון י”ג סיוון. במעמד [[חלוקת דולרים]] פנה הרבי מיוזמתו, לאבי טאוב, הגיש לו דולר נוסף ואמר: {{ציטוטון|ברכה והצלחה, זה עבור הנסיעה}} מיד למחרת ביום שני יצאה המשלחת למוסקבה משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על קברם של [[אדמו”ר הצמח צדק]] ו[[אדמו”ר המהר”ש]], במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו”ר האמצעי]] ב[[ניעז’ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|1=לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}} ביום רביעי חזרה המשלחת ל770{{הערה|מספר הרב נחשון: כשהרבי יצא מתפילת ערבית, עבר לידנו ועשה בידו הק’ תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומייד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו, כאומר "כבר הספקתם?", ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברנו.}}. <br />
<br />
ביום ההילולא של [[האריז”ל]], ב[[ה' מנחם אב]], עלו על קברו בצפת מנין חסידים והקריאו את נוסח פסק הדין, על דו"ח שהוכנס לרבי על כך, ענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו’ והזמן גרמא וכו’ אזכיר על הציון}} ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]].<br />
<br />
בחורף תשנ"ב, לאחר חתימת הסכם לצמצום כלי הנשק בין רוסיה לארצות הברית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68650 רוסיה וארה"ב: פירקנו את רוב הנשק הכימי והגרעיני]}}, בשיחה שנתן הרבי{{הערה|שבת [[פרשת משפטים]] תשנ"ב}}, ייחס את האירוע לכך שמשיח החל לפעול בעולם וזאת כתוצאה של פסק הדין שנתן לו את הכח:{{ציטוטון|רואים כבר (מעין ו) התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים... שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם בערב שבת פרשת משפטים על דבר מעמד ומצב ד"[[וכתתו חרבותם לאתים]]", היא כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא", ...הפסק דין של הרבנים ו[[מורה הוראה|מורי הוראה]] בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו'. בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" – פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם}}.<br />
<br />
לאחר כ"ז אדר תשנ"ב, ביקשו שוב הרבנים מהרב נחשון ומטאוב לנסוע קברי נשיאי חב"ד ברוסיה, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.<br />
<br />
====הפסק השלישי====<br />
<br />
הפסק השלישי נחתם על ידי חשובי הרבנים בראשות הרב [[פנחס הירשפרונג]] והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] ב[[י"א ניסן תשנ"ב]]. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].<br />
<br />
{{להשלים}}<br />
<br />
====הפסק הרביעי====<br />
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] התארגנו מספר רבנים ב[[ארץ הקודש]] וניסחו את פסק הדין מחדש ובו מופיע: {{ציטוטון|הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה – מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' – שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין נביא. ומפורש בשיחותיו הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא, ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'מלחמת ששת הימים' וב'מלחמת המפרץ' ועוד ועוד. ועל כן מחוייבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו, מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה – שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}.<br />
<br />
על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר|אדמו"רים]] רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים, בינהם: הרב [[אהרון יחיאל לייפער]], האדמו"ר מ[[נדבורנא]]. הרב [[אהרן הכהן רוזנפלד]], האדמו"ר מ[[פינסק קרלין]]. הרב [[אליהו שמואל שמרלר]], ראש ישיבות [[צאנז]] וחבר הנהלת 'מפעל הש"ס'. הרב [[יורם אברג'ל]], ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות. הרב [[יעקב יוסף]], רב גבעת משה וראש כולל חזון יעקב, בנו של הרב עובדיה יוסף. חכם [[רפאל אלאשוילי]], רב ראשי ליהודי יוצאי [[גרוזיה]]{{הערה|[http://www.chabad.info/files/pdf/psak.pdf רשימה מלאה של הרבנים]{{PDF}}}}.<br />
<br />
וגם רבני חב"ד מכל העולם, בינהם: הרב [[יצחק הענדל]], אב בית הדין ב[[מונטריאול]]. הרב [[יצחק גינזבורג]] וכן חתנו של ה[[בבא סאלי]], הרב [[ישר אדרעי]]. <br />
<br />
את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.<br />
<br />
==התייחסות הרבי==<br />
הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי. פעמיים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר ל[[יוסף יצחק שניאורסון|חותנו]] הרבי הקודם, כשכוונתו לומר זאת על עצמו{{הערה|1="כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש תשי"ב עמ' 137)}}.<br />
<br />
אולם בשיחותיו במשך השנים הביא לכך רמזים ברורים{{הערה|ד"ר יעקב גוטליב בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי' עמ' 174: "ואולם האמת צריכה להאימר: העיון בכתבי רמ"מ מוביל למסקנה כי רמ"מ ראה עצמו כמי שעליו הטילה ההשגחה העליונה להביא את הגאולה . . . התבטאויותיו ורמיזותיו הברורות בשנותיו האחרונות הן בבחינת "סופו מעיד על תחילתו"}}:<br />
<br />
*דוגמה אחת היא הערה בסוף [[שיחה]] שהוגהה על הרבי טרם פרסומה, ובה מופיעים [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|דובער]]}}{{הערה|1=הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, תשנ"ב חלק ב,[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=306&hilite= עמוד 282 הערה מספר 148]}}<br />
<br />
*בשיחות אחרות מתעכב הרבי על דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, ב. "יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו"}} שמשיח "מנחם שמו" (שמו הפרטי של הרבי הוא מנחם מענדל). ובכמה מקומות{{הערה|שיחת ש"פ תרומה תש"נ. וראה גם שיחת ש"פ האזינו תנש"א, "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם"}} מוסיף גם בנוגע לשמו השני מענדל, שהוא בגימטריא "צדק", ש"צדק" הוא שמו של משיח{{הערה|על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) "והיה צדק אזור מתניו"}}.<br />
<br />
*הרבי גם רמז בכך שאמר שביתו של הרבי, [[770]], הוא בגמטריא "בית משיח"{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] סעיף ז' הערה 92}} וכן אמר שההכרזה של משיח תבוא מחו"ל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה סעיף י"ב הערה 108}}, זאת על פי דברי חז"ל{{הערה|הגמרא (סנהדרין צח) מספרת שמשיח נמצא ברומי, ובדורנו "פתחה של רומי", דהיינו המדינה הגדולה בעולם (גבורות ה' פרק י"ח), הוא באמריקה, שם יושב המלך המשיח ומצפה לגאולה. וכן מובא בשם המלבי"ם (רב"ב מקמניץ, קכ"ד) "שמשיח בהכרח שיבוא מאמריקה", וכן אמר בעל ה"דברי חיים" מצאנז (ספר ארצות החיים מכתב ו') "משיח יתגלה באמריקה"}}.<br />
<br />
==פרסום זהותו של הרבי כמשיח==<br />
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שהרב פריז פרסם]]<br />
[[תמונה:ברוך הבא.jpg|left|thumb|250px|סטיקר הקמפיין ברוך הבא מלך המשיח]]<br />
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי{{הערה|שיחת פרשת שופטים תשנ"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהי' ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".}} לפרסם, חסדי חב"ד רואים חשיבות גדולה בפרסום זהותו של הגואל. על אף שהרבי לא הורה זאת מפורשות, חסידים ראו בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"]: "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה. . .צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!}} וחשיבות רבה בכדי שהעם יוכל לקבל את מלכותו{{הערה|כפי שביקש הרבי בשיחה משבת פר' משפטים תשנ"א "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה".}} ועל מנת לזרז את הגאולה{{הערה|כפי שאמר הרבי בשיחת ז"ך חשון תשמ"ט: "הזכרת שמו של משיח - "איש צמח שמו" - ממהרת ומזרזת עוד יותר את ביאת צמח, תיכף ומיד ממש".}}.<br />
<br />
כבר שנים רבות לפני שהחל הרבי לעסוק באופן מוגבר בפרסום משיח, חסידים רבים פנו אל הרבי במכתבים בתואר "מלך המשיח"{{הערה|1=כך לדוגמא כתב הרב [[שלום בער קסלמן]] (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיצא לאור בשנת [[תשע"ג]]), [[אברהם פריז]] (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם ב[http://www.beismoshiach.org/pdf/349/Mas349_B_1.pdf בית משיח גליון 349 עמוד 39]), ועוד.}}, הרבי קיבל מכתבים אלו ואף השיב אליהם.<br />
<br />
עם זאת, בשנים הראשונות התנגד הרבי לפרסום. יוזמת הפרסום הראשונה, היא משנת [[תשכ"ה]], אז הפיץ הרב [[אברהם פריז]] כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי והרבי לא השיב. לאחר פרסום הכרוז, מספר אנשים התלוננו בפני הרבי, אז ביקש הרבי להפסיק את החלוקה{{הערה|1=[[משה סלונים]], [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה], נדפס בספר [[והוא יגאלנו]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), בו הסביר באריכות מדוע [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]. הרבי דרש להפסיק את פרסום הקונטרס{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=127 איגרת לידיד" - הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ב], המענה נדפס גם ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ד]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את הספר [[יחי המלך (ספר)]], בו רמז ברורות כי הרבי הוא המלך המשיח. בקיץ של אותה שנה הורה הרבי בחריפות לעצור את הוצאת הספר. כמו כן, בשבת פרשת [[בראשית]] [[תשמ"ה]] דיבר הרבי בחריפות על כך שכתוצאה מפרסום זהות הגואל יכולים לבוא עניינים שליליים והרחקת יהודים מ[[לימוד החסידות]], ולכן אין לפרסם את זהות משיח.<br />
<br />
החל מ[[תשנ"א]] (1991) חסידים הבחינו בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח. את האישור הראשון קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב"ד בבת ים. לאחר שיחת הרבי בחורף תשנ"א, שאל הרב צ'יק את הרבי: {{ציטוטון|לאור דברי הרבי אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח.}}, על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר בהתוועדות בארוכה לפי ערך, אזכיר על ה[[ציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. מענה זה היה הפתח הראשון לסדרת מענות נוספות בהם אישר הרבי את הפרסום. <br />
<br />
בקיץ תשנ"א שאל הרב וולפא את הרבי האם אפשר שוב להדפיס את ספרו, הוראת הרבי הייתה אישור להדפסת הספר לאחר התייעצות עם ידידים מבינים, שימחקו קטעים העלולים להרחיק יהודים. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]]}}, בתאריך י"ז חשון תשנ"ב, ענה הרבי על הדפסת הספר: {{ציטוטון|נתקבל, תשואות חן, תשואות חן, מצורף בזה, שיוציא לאור, שיחליפו במכורך{{הערה|היינו שידפיסו עם כריכה.}} - ותשואות חן מראש. ויהא בהצלחה ולבשורות טובות, אזכיר על הציון לכל הנ"ל}}.<br />
<br />
בדומה לזאת גם קיבל הרב [[יונה אבצן]] אישור להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11267 הספר ש"יעורר מלחמה" מקבל אישור מהרבי] {{אינפו}}}}. <br />
<br />
התיחסותו של הרבי לפרסומים במהלך השנים [[תשנ"ב]] (1992))-[[תשנ"ד]] (1994) היו שונות, לרבים מה[[שלוחים]] אישר הרבי לפרסם את זהותו כמלך המשיח, אך התנה זאת בשיקול הדעת של "חב"ד של אתר" - הרבנים והשלוחים המקומיים{{הערה|מענות כעין אלו קיבלו הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה והרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[מרא דאתרא|רב קהילת חב"ד]] ב[[לוד]].}}.וכן לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום זהות הרבי ועידוד ל[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]], ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון מהפרסום. מאידך, ל[[שליח]] הרב דוד אליעזרי ענה הרבי בניד ראש כי אין עיקר עניינם של השלוחים כיום לפרסם כי הרבי הוא משיח{{הערה|הרב [[שניאור זלמן הרצל]] בספרו 'שליט"א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, בכיוון של 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, מי ששואל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ואלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן.}}.<br />
<br />
את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום בשנים האחרונות, הסביר [[חוזר|חוזרו]] של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת הקב"ה להתגלות כמלך המשיח, לבנות בית המקדש ולקבץ נדחי ישראל - בודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..."}}.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]] (1993) הוציא הרב וולפא את ספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]] כהמשך לספרו הקודם, בספר זה מוסבר כיצד סימני המשיח מתקיימים ברבי. הספר קיבל הסכמות מרבנים רבים, אף מחוץ לחב"ד, כגון: הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[מאיר מאזוז]]. הרבי אישר את תרגומם של פרקים מסויימים מתוך הספר לשפות אחרות, אך התנה זאת באישורם של הרבנים והשלוחים המקומיים.<br />
<br />
לקראת [[חנוכה]] תשנ"ג, יצאו [[ניידות חב"ד]] בקמפיין תחת הסלוגן "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" המלווה בתמונתו של הרבי. הקמפיין זכה לברכתו של [[הרבי]] {{מקור}} וכיוון שכך, גם לעידודם של רבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/397.pdf הרב אשכנזי תומך בשיירה]{{PDF}} עמ' 15}} וקיבל הד תקשורתי נרחב.<br />
<br />
באותה שנה לקראת חודש [[מנחם אב]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידיאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור}}. <br />
<br />
במשך השנים ממשיכים חסידי חב"ד לפרסם את [[בשורת הגאולה]] עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים [[האגודה למען הגאולה]], [[מטה משיח]], [[ממ"ש]] ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים.<br />
<br />
====פירסום בעיתונים====<br />
בחודש [[טבת]] [[תשנ"ג]] יצא הרב [[יצחק שפרינגר]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75455 הרב שפרינגר: הרבי אישר לי לפרסם זהות הגואל].}}, במבצע פרסום זהותו של משיח, בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון ה"ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות [[אנגלית]], [[יידיש]] ו[[לשון הקודש]].<br />
<br />
בעקבות מספר עסקנים שטענו כי פרסום בקנה מידה עולמי על ה[[אמונה]] כי הרבי הוא המשיח, עלול להיגרם נזק לתדמית של [[חב"ד]], ולאור כך ביקשו מהרב שפרינגר לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של [[שלוחים]] אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.<br />
<br />
לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' [[לייבל גרונר]] הקריא לפני הרבי את תוכן המודעות, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום.<br />
<br />
לשם הבהרת דעתו החיובית של הרבי על פרסום המודעות, ביקש ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שר' לייבל יכתוב על דף תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי. ר' לייבל אכן כתב תיאור על אישור הפרסום שעורר הדים בקרב חסידי חב"ד.<br />
{| align=center<br />
|<gallery widths="150px" heights="200px" perrow="3"><br />
תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]]<br />
תמונה:springer - 2.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות האמריקאית באישור [[הרבי]]<br />
תמונה:Maane_springer.jpeg|כתב ידו של [[לייבל גרונר]], המביא את תשובתו של [[הרבי]]<br />
</gallery><br />
|}<br />
<br />
==קבלת המלכות==<br />
[[קובץ:קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב קבלת המלכות שהוגש לרבי, עליו חתמו 250 איש, ד' אייר תשנ"א]]<br />
[[קובץ:קבלת המלכות - מענה הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי שנכתב על ידי המזכיר הרבי גרונר]]<br />
[[קובץ:דוכן קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן לקבלת המלכות, מירון, תשס"ט]]<br />
===הרקע===<br />
בסוף זמן הגלות כשעומדים על סף הגאולה, ישנו מצב של שינה במלך המשיח{{הערה|שיחת שבת פרשת וארא, סעיף ג'}} ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו{{הערה|אור התורה לנ"ך חלק א' עמ' תעא-ב}}, העם לא בוחר את המלך{{הערה|כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"}}, אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן ה[[גלות]] ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית ל[[אלקות]], מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים{{הערה|[[דרך מצוותיך]], מצות מינוי מלך}}. <br />
<br />
בתאריך ב' ניסן תשמ"ח נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטא בהכרזה "יחי המלך", שתוכנה היא ענין ההכתרה{{הערה|שיחת ב' ניסן תשמ"ח סעיפים ד'-ה'}}, הכרזה זו היתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם{{הערה|מלכים א', א' לד-לט}} והוסיף הרבי{{הערה|שיחה הנ"ל סעיף יב, וראה הושע ב,ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה}} שכשנסיים את הכרזה זו {{ציטוטון|בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב"ה...לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש}}. <br />
<br />
הקשר בין המלך לעם, נוסף על כך שהם מקבלים את חיותם מהמלך, מציאותו של המלך תלוי בעם: "אין מלך בלא עם"{{הערה|1=רבינו בחיי, פרשת וישב, לח, ל. שם ר"פ בלק. וראה עוד [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25048&hilite=a74fe300-d5e1-4371-b8ad-d6906161185a&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D תורת מנחם.]}} ולכך ביטול זה של העם המתבטא בהכרזה זו, לא רק פועלת את התגלות המלוכה, אלא מוסיפה חיים בחיי המלך כפשוטו{{הערה|שיחת ב' ניסן תשמ"ח סעיפים ד'-ה'}}.<br />
<br />
בשיחת ש"פ תולדות תשנ"ב, הסביר הרבי, שלאחר שה[[מציאות של משיח]] כבר ישנה, הכרזת "יחי המלך" מביאה לכך שיתגלה בפועל{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/57443_he_6.pdf השליחות היחידה]{{PDF}}עמ' 30}}: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם" . . שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל ע"י פעולותיו כו'}}.<br />
<br />
האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דר"ה תשל"ז}}{{ציטוטון|מלכיות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים יחי המלך וכיו"ב}}.<br />
<br />
בשנת [[תש"ל]] בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב [[בן ציון שם טוב]] הצעה לפיה ילמדו חסידי חב"ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר [[דרך מצותיך]] זאת מכיוון "שכולנו מצפים ומחכים לרגע שנוכל לקיים את מצות "מינוי מלך", בקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח, וכאשר נלמד זאת כולנו במיוחד ב[[י"א ניסן]], בוודאי יעורר הדבר למעלה ויגרום ויפעל שאכן נוכל לקיים זאת בפועל בהתגלות", הרבי הגיב בחריפות לההצעה {{ציטוטון|פשוט אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה}}. כשראה הרב שם טוב את התשובה, שמח מאוד ואמר: {{ציטוטון|קודם כל, הרבי כותב שעתה אין הזמן גרמא לזה, ומזה מוכח שבעתיד אכן תבוא העת שכן יהיה הזמן גרמא לזה!}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/74196_he_1.pdf הרב לוי יצחק גינזבורג] עמ' 6: ועוד הוסיף הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, "מלמעלה", אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו"חסידים זיינען דאך קלוג" (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים "לחטוף" כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל}}.<br />
<br />
===הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי===<br />
[[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|כסלו תשנ"ד. שלוחי הרבי בחזית 770 עם שלט ה'יחי']]<br />
המשפט [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], הפך בשנים האחרונות לסיסמת הדגל בחסידות חב"ד. נוהגים לכתוב זאת בכל פרסום ורבים אף חובשים כיפה עליה מצוין משפט זה. הכרזה זאת מבטאת את קבלת מלכות של הרבי על ידי מי שאומרה. ההכרזה נאמרה והושרה בפני הרבי פעמים רבות ואף קיבלה את עידודו.<br />
<br />
הפעם הראשונה בה הוכרזה בפני הרבי בנוסח המלא{{הערה|עד אז היו מכריזים בפני הרבי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" בלבד}}, היה בשבת פרשת [[תזריע-מצורע]], ו' אייר תשנ"א. לפני השבת הכניס הרב נחשון בקבוק [[משקה]] למזכירות הרבי, על מנת לקבלו מיד הרבי ב[[התוועדות]] בשבת עצמה. במהלך ההתוועדות בשבת, קרא הרבי להרב נחשון לקבל את הבקבוק. הרב נחשון קיבל מהרבי את הבקבוק והכריז: כיוון שלאחרונה היו פסקי דינים ע"י רבנים ובתי דין בישראל שהגיע עת הגאולה, ולאחרונה ממש ישנם פסקי דינים שהרבי הוא מלך המשיח והוא צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל, לכן אנחנו מקבלים עלינו בזאת את מלכותו של הרבי מלך המשיח, לעשות כל מה שיבקש מאיתנו במסירות נפש, ואנחנו כולנו מכריזים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! הקהל היה בהתרגשות עצומה מהמעמד ההיסטורי וענה אחריו: יחי, יחי, יחי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf יומן מהשבת]{{PDF}} עמ' 16}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57766 העדכון לשלוחים] הרב גדליה שמטוב מעדכן את השלוחים בעולם על אירועי השבת}}.<br />
<br />
במוצאי שבת לפני תפילת ערבית, הכריזו זאת שוב בפני הרבי, שהפעם הוצמד למילים [[ניגון יחי אדוננו 1|לחן של ניגון חבד"י ישן]], הרבי עודד את השירה.<br />
<br />
ביום שני ט"ו אייר [[תנש"א]] אחרי תפילת מנחה, הרבי חילק את הקונטרס [[דבר מלכות]], בסיום החלוקה החלו לשיר "יחי אדוננו" והרבי עודד בידו את השירה{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 ט"ו אייר תשנ"א, הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] - {{וידאו}}}}. גם אחרי תפילת ערבית באותו יום, כשיצא הרבי עודד את השיר הנ"ל בחוזק רב.<br />
<br />
בשנת תשנ"ג, יצא הרבי לעיתים להתראות עם חסידים דרך [[המרפסת]], בימים אלו שרו עשרות פעמים את השיר "יחי אדוננו" בפני הרבי ובכל פעם הרבי עודד את השירה{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F0%E6%EB%F8%E9%ED%20%E5%F0%F2%F9%E9%ED הרבי מעודד את שירת "יחי אדוננו בתשנ"ג]{{וידיאו}} - עשרות סרטי וידיאו של עידוד השירה בשנת תשנ"ג}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72586 יומן] ו[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 וידיאו] מכינוס השלוחים תשנ"ג בו יצא הרבי לבאנקעט סיום הכינוס ועודד את שירת היחי}}.<br />
<br />
===התייחסות הרבי להחתמות===<br />
בחודש אייר תשנ"א, בעקבות [[השיחה הידועה]] הוקם בקראון הייטס [[המטה העולמי להבאת המשיח]], עם יסודו של ארגון התקיימה אסיפה ב[[770]], במהלכה חתמו 250 מחסידי חב"ד על טופס בו הם מקבלים את מלכותו של הרבי: <br />
{{ציטוט|תוכן=כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, הננו החתומים מטה מקבלים עלינו את עול מלכותו, של הרבי מלך המשיח ולעשות כל מה שירצה מאיתנו בכל מה שיבקש מאיתנו ובכל הענינים, ולעשות את כל זה במסירות נפש|מרכאות=כן}}<br />
<br />
למחרת האסיפה, ערב שבת פרשת תזריע מצורע, ו’ אייר, הגיש הרב דוד נחשון את החתימות למזכיר הרב גרונר על מנת שיכניס אותם לרבי, לאחר זמן קצר יצאה התשובה:<br />
{{ציטוט|תוכן=נתקבל ותשואות חן, ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא, כנתינת כח דחכמינו זכרונם לברכה וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו דהקב"ה שתוספתו מרובה כו'. <br />
<br />
והזמן גרמא שבאים מחודש ניסן והשפעתו ונכנסים לחודש אייר (ר"ת האבות ורחל- רגל הד') כמפורש בכמה מקומות.<br />
<br />
בשנת ה(י’) ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות). אזכיר על ה[[האוהל|ציון]]".|מרכאות=כן}}<br />
<br />
* בח' אייר תנש"א כתב הרב דוד נחשון עם עוד כמה מחסידי חב"ד, שבאסיפה של למעלה מעשרה עסקנים ומשפיעים הוחלט להמשיך את החתמות 'קבלת המלכות'. על מכתב זה - שצורפו אליו עוד חתימות - השיב הרבי: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".<br />
<br />
* בחודש כסלו תשנ"ב, השיב הרבי לרב דוד נחשון, על דו"ח מהחתמת אנשים על טופסי 'קבלת המלכות' ועל הרצאה שמסר בנושא "הרבי כמשיח" בערב מיוחד בו נכחו גם אישי ציבור: "ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות וכו'. אזכיר על הציון".<br />
<br />
===פעילות הנשים===<br />
[[קובץ:נשים מגישות קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב' מר חשון תשנ"ב, נשי חב"ד מגישות לרבי קופסה ובה חתימות של נשים המקבלות את מלכותו של הרבי]]<br />
[[קובץ:תוף יחיPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px| גברת ח. כהן מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב "{{יחי}}"]]<br />
בשנת [[תשנ"ב]] בחלוקת ה[[לעקאח]] ב[[הושענא רבה]], עברה לפני הרבי קבוצה של עשר נשים מנשות חב"ד, שהגישו לרבי מעטפה המכילה חתימות של נשים המקבלות עליהן את מלכותו של הרבי. דוברת המשלחת אמרה: "אנחנו כאן, מניין נשים "עם קשה עורף" מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד". בתגובה, נתן הרבי דולר ואמר: {{ציטוטון|אמן, הצלחה רבה, בשורות טובות. בשביל המכתב, בשביל הפ"נ ובשביל השמות}}. בהמשך לכך, נערך בראש חודש [[מר חשוון]] כינוס מיוחד שמטרתו המוצהרת היא: לעורר את העם לקבלת מלכותו של הרבי, בפרט על ידי החתמות על ההצהרה לקבלת מלכותו. ההזמנה לאירוע, נשלחה לרבי שנתן את עידודו לכך {{הערה|על ההזמנה ענה הרבי: {{ציטוטון|"אביא את המצורף בזה בעזרת השם על הציון. והזמן גרמא"}} במכתב נוסף ששלחו, כתבו הנשים שהכינוס מתקיים בזכות ובעקבות העידוד שניתן מהרבי לכך בהושענא רבה. על מכתב זה, השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה רבה, והזמן גרמא והענינים, אזכיר על הציון}}}}. <br />
<br />
לאחר הכינוס, הכינו הנשים דו"ח מפורט, בו נכתבו הנושאים המרכזיים שנידונו במהלכו, ביניהם: הצורך לעורר את מידת המלכות של המלך על ידי קבלת המלכות, הכח המיוחד והחובה של נשי ישראל בהבאת הגאולה והחשיבות המיוחדת של המכתב והחתימות. על דו"ח זה השיב הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון עוד הפעם להמשך הצלחה רבה ונפלאה בכל מכל וכו'}}. למחרת הכינוס, ב[[חלוקת דולרים]], ניגשו קבוצת נשים והביאו לרבי קופסא ובתוכה טפסי חתימות קבלת המלכות{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 נשות חב"ד מגישות טפסי קבלת המלכות לרבי]{{וידיאו}}}}. דוברת הנציגות אמרה: "ברוך השם יש פעילות נפלאה במבצע 'ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם' – ומצאו, ומתפשט תחת נשי חב"ד, ובכל העולם כולו ולכל השלוחות, אנו מקבלות בזה, נשי ובנות חב"ד את פני משיח צדקנו, כ"ק אדמו"ר שליט"א, ויוליכנו קוממיות לארצנו" הרבי השיב: {{ציטוטון|אמן}} (התבונן בקופסא, ואמר:) {{ציטוטון|זה בשבילי? בשורות טובות}}, (שוב התבונן בקופסא ובחתימות, והוסיף:) {{ציטוטון|בשביל כל הענינים צריך לשלם לצדקה ותהיה הצלחה רבה, וללכת מחיל אל חיל עד שתלכו אל אלקים בציון בגאולה האמיתית והשלימה. ברכה והצלחה, הצלחה רבה}}.<br />
<br />
לקראת חודש [[טבת]], התקבלה ההחלטה בארגון [[נשי חב"ד]] ב[[קראון הייטס]] על עריכת כינוס לנשות השכונה והאיזור שיתקיים ב[[770]], תחת הכותרת "סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו", עם שלבי התכנון, דיווחו בארגון על כך לרבי, שהשיב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון והזמן גרמא והענינים ויהא בהצלחה רבה וכו'}}.<br />
<br />
מאוחר יותר התקבלה החלטה שלא להשאיר את האירוע במסגרת פנימית, אלא לפרסם אודותיו בעולם כולו. בעקבות כך הוחל בפרסום על כך הגיע מענה נוסף וברכה מיוחדת: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה}}.<br />
<br />
בעיצומו של הערב, פנו נציגות הנשים במכתב לרבי, בשם כל המשתתפות בכינוס ב-770 וכל המשתתפות באמצעות השידור – בכל רחבי העולם ובשם כל בית ישראל שמוכן ומצפה ברגע זה להתגלות המלך. בין השאר, נכתב שם: "הוד מלכותו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, נשי ישראל בכלל ונשי חב"ד בפרט, מוכנות לקבל את פני משיח צדקנו ולשמוע את דברי כבוד קדושתו באופן של "תורה חדשה מאתי תצא" בסעודה שערכו לכבודו, ומתפללות שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה עם ענני שמיא וכו' תיכף ומיד ממ"ש" על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|וכל המברך מתברך בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר, ובמיוחד ברכה מיוחדת בזמן מיוחד. אזכיר על הציון}}.<br />
<br />
במהלך הערב נעמדה הרבנית סימה אשכנזי מ[[כפר חב"ד]], והכריזה "{{יחי}}"{{הערה|לימים סיפרה שחששה שמא עשתה דבר שאינו לרצונו של הרבי. אך למחרת, כשעברה בחלוקת הדולרים וכן במענות שנתקבלו בימים שלאחרי, הסתבר שמעשה אמיץ זה, היה לרצון הרבי וסלל את הדרך לקבלת המלכות בשלימות}}.<br />
<br />
הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] מ[[מרכז שידורי חב"ד]] הכניס לרבי דו"ח על 129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו בשידור חי בסעודת ה'מלוה מלכה', על כך השיב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון}}{{הערה|1=צילום הדו"ח ומענה הרבי [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66313&search=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%94+%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&page=1 20 שנה: העובדות והמענות של כנס קבלת המלכות] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
לאחר זמן, נשי חב"ד בלונדון, שלחו דו"ח לרבי ובו פירוט מפעולותיהן בלימוד ענייני משיח, בתשובה הורה הרבי לפעול בקשר ובתיאום עם נשי חב"ד שב[[קראון הייטס]] כשהרבי מדגיש במיוחד על הפעולה האחרונה: {{ציטוטון|נתקבל והמצורף בזה ותשואות חן ויהא בהצלחה רבה ובטח עומדות בקשר עם נשי חב"ד תחיינה דכאן לדעת על דבר חגיגתן כאן לאחרונה. אזכיר על הציון}}{{הערה|1=ראה בהרחבה את כל השתלשלות האירועים בקובץ [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס]{{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]}}.<br />
<br />
===מעמד קבלת המלכות===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מעמד הסאטלייט]]}}<br />
[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|thumb|left|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'[[סאטלייט]]' (י' שב"ט תשנ"ג)]]<br />
לקראת [[י' שבט]] [[תשנ"ג]] התאספו כמה פעילים מ[[המטה העולמי להבאת המשיח]] ביניהם: הרב [[שמואל בוטמן]], הרב [[מנחם גערליצקי]], הרב [[יעקב שפריצער]], הרב [[משה רובשקין]], הרב יוסי פאריז והרב [[זושא זילברשטיין]] והחלו בארגון המעמד שבמרכזו קבל מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי'. יחד עם הכינוס תוכנן לשלב גם את חגיגת סיום ציור, על ימות המשיח, שעורך הצייר מר [[מיכאל שוורץ]]. הציור שצויר, על פי בקשת הרבי מהצייר בעבר{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 סיפורו של הציור]{{וידיאו}}}}, הסתיים כבר בי"א ניסן בשנה הקודמת (תשנ"ב) אך עקב המאורעות נדחה, לקראת הכינוס ביקש מר שוורץ מהרבי לסיים זאת בי' שבט, והרבי השיב בחיוב. במשך השבוע הקודם לאירוע, הכניסו המארגנים את תוכנית הכינוס ובקשת ברכה, והרבי נענה בראשו לאות חיוב.<br />
<br />
בעקבות הפרסום, גורמים שונים בחב"ד החלו להצר את צעדי המארגנים{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 הרב שמואל בוטמן בראיון ל"בית משיח"]}}, הרבנים שחששו מכך פרסמו אזהרה שלא לפרסם את האירוע בתקשורת, ביום חמישי ו' שבט, שלושה ימים לפני הכינוס שתוכנן ליום ראשון, הכניסו המארגנים, אל הרבי, את כל פרטי התוכנית, ביניהם: שידור ישיר מהמעמד לכל העולם באמצעות ה'לוין'. הרבי השיב ב'הסכמה וברכה' לתוכנית. בעקבות הסכמת הרבי לשידור המעמד, התכנסו הרבנים על מנת לבטל את הודעתם הקודמת, וכך כתבו: הבהרה- לאור הסכמה וברכה מפורשת מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א (ושנמסר ע"י המשב"ק הרב לייבל שי' גרונר) לעשות סאטעלייט (הוק-אפ) ביום ראשון ט' שבט בשעה 5:00 אחה"צ, הננו להודיע שאין לאחר דברי המלך כלום, (ובמילא הפתק שנמסר בשם ה[[בד"צ]] בנוגע להנ"ל בטל ומבוטל). על החתום בשם הבית דין: הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]], הרב [[יצחק הענדל]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].<br />
[[קובץ:תשנג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במעמד]]<br />
<br />
הכינוס עצמו נפתח בשעה 5:00. לאחר קריאת פרקו של הרבי בתהילים על ידי הרב [[משה טלישבסקי]], פתח המנחה, הרב שמואל בוטמן בהסבר על המעמד. נאמו בערב: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג בית בהדין של [[קראון הייטס]]. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית ע"י ה', אלא קבלת המלכות מצד העם. בנוסף דיברו הרבנים: [[יצחק הנדל]], אשר הקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. הרב [[יואל כהן]].<br />
<br />
תוך כדי המעמד יצא הרבי לבית הכנסת, שם נערך הכינוס, לתפילת ערבית, בסיום התפילה נכנס הרבי אל ה[[מרפסת]] ומשם צפה בסיום הציור על הצייר מר שוורץ. הרב גוראריה בירך את הרבי ואמר: "בזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כל הקהל הכריז יחד עמו שלוש פעמים 'יחי', ומיד החלו לנגן בשירת 'יחי'. הרבי הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכן סקר את בימת הצלמים. הניגון נמשך למעלה מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|1= [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 "מאות אלפים ראו ומליונים שמעו" ● יומן] {{אינפו}}}}.<br />
התקשורת בישראל ובעולם סיקרו את האירוע ועסקו בכך בימים שאחרי. בעת האירוע עצמו נכחו ב-770 למעלה מעשרים נציגים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם. ששידרו את האירוע בשידור חי וישיר. באותו ערב משחק ה"סופר-בול" השנתי נדחה בכמה שעות. ובינתיים שודר המעמד מ-770. כמות הצופים הגיעה לעשרות מליונים.<br />
{{תבנית:גלריה משיח}}<br />
<br />
==האמונה לאחר ג' במוז==<br />
גם כיום לאחר [[ג' בתמוז תשנ"ד]], אשר מאז לא רואים את הרבי, האמונה בהיותו המשיח לא נפסקה וחסידי חב"ד ממשיכים לפרסם זאת, את העלמות הרבי משייכים למובא בדברי חז"ל{{הערה|רש"י, דניאל י"ב, י"ב}} אשר מלך המשיח יתגלה בשלב הראשוני על מנת לבשר לעם את בוא הגאולה, ולאחר מכן [[נכסה וחוזר ונגלה]] והתגלות זו גואל בפועל את עם ישראל.<br />
<br />
הרב אהרן סולובייצ'יק פרסם לאחר ג' בתמוז מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב”ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז”ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"{{הערה|1=ראו לדוגמה [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] {{אינפו}}}}<br />
<br />
ביום ו' תמוז תשנ"ד, נערכה אסיפה דחופה של כל רבני חב"ד בישראל, בה הוחלט להמשיך עם פירסום זהותו של משיח וכן הורו ל[[עיתון כפר חב"ד]] להמשיך ולפרסם בשער העיתון את הכרזת 'יחי'{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/originalsize/1048/104774.jpg צילום מכתב הרב ירוסלבסקי לאהרון דב הלפרין, עורך העיתון]}}{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2975 הרב יורקוביץ' מספר על אסיפת הרבנים אחרי ג' תמוז]{{וידיאו}}}}{{הערה|הסיפור המלא נדפס בספר [[תומת ישרים תנחם]], של הרב [[שלום בער וולפא]].}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''יחי המלך המשיח''', הוצאת המחבר, תשנ"ב(1992)<br />
*הרב [[חיים ששון]], '''עתה ידעתי''', הוצאת המחבר, תש"ס(2000)<br />
*הרב [[יוסף יצחק מייזליש]], '''התקופה והגאולה''' - במשנתו של הרבי מילובאוויטש, בהוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], תשס"ה (2005).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.chabad.info/images/notimage/44706_he_1.pdf סוגיות בגאולה - מלך המשיח]{{PDF}}<br />
<br />
====גדרו ההלכתי====<br />
'''סימני הרמב"ם'''<br />
*[http://www.hageula.com/moshiach/person/3808.html סימני הרמב"ם על מלך המשיח]{{וידאו}} סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו ברבי - אתר הגאולה<br />
*[http://www.hageula.com/study/books/2357.html ביאור פסק הדין "בחזקת שהוא משיח"] - אתר הגאולה<br />
*הרב שלום דובער וולף, [http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות]{{PDF}} - סיכום וביאור שיטת הרבי בענין מלכות בית דוד והגאולה העתידה<br />
<br />
'''פסק דין'''<br />
*[http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק הדין] {{PDF}}<br />
*[http://psakdin.net 'אתר פסק דין']<br />
*[http://chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק']{{PDF}}, קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] המשפיע הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
<br />
====פרסום האמונה====<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21467&search=%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D+%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97+-+%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A8,+%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8,+%D7%90%D7%95+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94%3F&page=1 פירסום זהותו של משיח - אסור, מותר, או מצווה] - רב שיח עם רבנים ומשפיעים {{אינפו}}<br />
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2976 הרב חנזין: בשורת הגאולה והגואל לציבור]{{וידיאו}}<br />
<br />
====קבלת המלכות====<br />
'''שיחות הרבי'''<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ"ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה "יחי המלך". {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ"ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/images/notimage/67977_he_5.pdf 'יחי המלך']{{PDF}} קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] הסוקר את מהות ההכרזה<br />
<br />
'''יחי אדוננו בעידודו של הרבי'''<br />
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67796 הכרזת "יחי המלך" בפני הרבי]{{וידאו}} - [[ד' בניסן]] [[תשמ"ח]] - {{אינפו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] [[ט"ו אייר תנש"א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ"ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ"ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3121 ונענע לנו בראשו - 20 שנה לקבלת המלכות] {{וידאו}}<br />
<br />
'''פעולות הנשים'''<br />
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/images/notimage/72071_he_1.pdf קובץ העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}}, תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב"ד לקבלת המלכות - {{אינפו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 מגישים לרבי חתימות 'קבלת המלכות'] ב' מר חשון תשנ"ב{{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
<br />
'''מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג'''<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור משנת תשנ"ג] - {{אינפו}}<br />
* [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס]{{PDF}} - הסיפור המלא. בהוצאת "[[ועד חיילי בית דוד]]". <br />
* [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3307 הסאטלייט מי' שבט תשנ"ג • הוידאו המלא]{{וידאו}}<br />
<br />
'''שונות'''<br />
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27712 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]{{PDF}}- ליקוט מעניינם בתורה המבארים את תוכן הענין של קבלת מלכותו של מלך המשיח המתבטא בהכרזה "יחי המלך".<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75094 "פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!" ● סקירה] {{אינפו}}<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61251 המסמכים מוכיחים: הרבי אישר ועודד את "קבלת המלכות"]{{תמונה}} - {{אינפו}} <br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2338 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] חודש ניסן תשנ"ד{{וידאו}} - {{אינפו}} <br />
* [http://www.chabad.info/index2.php?url=article_he&id=60913 סגן רה"ע שיקאגו: מקבל את מלכותו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ"ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ"ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}}<br />
<br />
====האמונה לאחר ג' תמוז====<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55295 בשורת הגאולה לאחר ג' תמוז] - ראיון עם הרב שימי גולדשטיין<br />
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן]<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|*]]</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=146520שיחת תבנית:ראשי ממשלת ישראל2013-07-23T16:50:55Z<p>רלי'ק: /* שמות כפולים */</p>
<hr />
<div>== שמות כפולים ==<br />
<br />
שנוזל, באמת נראה לך שצריך שמות כפולים של ראשי הממשלות שכיהנו פעמיים? זה נראה לי ממש מיותר. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' באב ה'תשע"ג • 16:53, 15 ביולי 2013 (UTC)<br />
:וכן דעתי. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א באב ה'תשע"ג, למניינם 01:35, 18 ביולי 2013 (UTC)<br />
::השמות מצויינים לפי סדר כהונתם. מכיוון שיש כמה שחזרו על עצמם בכהונה, הם נמצאים כפול, לפי הסדר. והסיבה היא לטובת המסתכל, שיחפש, או יתעניין, בסדר הראשי ממשלות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א באב ה'תשע"ג 20:59, 18 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::ובכל זאת, נראה לי שזה מגוחך ולא לעניין. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז באב ה'תשע"ג • 16:42, 23 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::הסיבה היחידה שציין 'שנוזעל' היא: "טובת המסתכל, שיחפש, או יתעניין, בסדר הראשי ממשלות". לדעתי - ונראה שכולם יסכימו - לא זו מטרתנו. התבנית נועדה בכדי לעניין את הקורא בערכים הקרובים למושא הערך (עבור זה מספיקה פעם אחת!) ולחלוטין לא שירות לקורא המתעניין בסדר הכרונולוגי של ראשי ממשלה בישראל (שאז יש אולי מקום לדעתו של שנוזעל יקירנו). המחכה להכרעה מיידית! • '''[[משתמש:רלי'ק|רלי'ק]]''' 16:48, 23 ביולי 2013 (UTC)</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=146519שיחת תבנית:ראשי ממשלת ישראל2013-07-23T16:50:45Z<p>רלי'ק: /* שמות כפולים */</p>
<hr />
<div>== שמות כפולים ==<br />
<br />
שנוזל, באמת נראה לך שצריך שמות כפולים של ראשי הממשלות שכיהנו פעמיים? זה נראה לי ממש מיותר. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' באב ה'תשע"ג • 16:53, 15 ביולי 2013 (UTC)<br />
:וכן דעתי. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א באב ה'תשע"ג, למניינם 01:35, 18 ביולי 2013 (UTC)<br />
::השמות מצויינים לפי סדר כהונתם. מכיוון שיש כמה שחזרו על עצמם בכהונה, הם נמצאים כפול, לפי הסדר. והסיבה היא לטובת המסתכל, שיחפש, או יתעניין, בסדר הראשי ממשלות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א באב ה'תשע"ג 20:59, 18 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::ובכל זאת, נראה לי שזה מגוחך ולא לעניין. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז באב ה'תשע"ג • 16:42, 23 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::הסיבה היחידה שציין 'שנוזעל' היא: "טובת המסתכל, שיחפש, או יתעניין, בסדר הראשי ממשלות". לדעתי - ונראה שכולם יסכימו - לא זו מטרתנו. התבנית נועדה בכדי לעניין את הקורא בערכים הקרובים למושא הערך (עבור זה מספיקה פעם אחת!) ולחלוטין לא שירות לקורא המתעניין בסדר הכרונולוגי של ראשי ממשלה בישראל (שאז יש אולי מקום לדעתו של שנוזעל יקירנו). <br />
המחכה להכרעה מיידית! • '''[[משתמש:רלי'ק|רלי'ק]]''' 16:48, 23 ביולי 2013 (UTC)</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=146518שיחת תבנית:ראשי ממשלת ישראל2013-07-23T16:50:34Z<p>רלי'ק: /* שמות כפולים */</p>
<hr />
<div>== שמות כפולים ==<br />
<br />
שנוזל, באמת נראה לך שצריך שמות כפולים של ראשי הממשלות שכיהנו פעמיים? זה נראה לי ממש מיותר. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' באב ה'תשע"ג • 16:53, 15 ביולי 2013 (UTC)<br />
:וכן דעתי. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א באב ה'תשע"ג, למניינם 01:35, 18 ביולי 2013 (UTC)<br />
::השמות מצויינים לפי סדר כהונתם. מכיוון שיש כמה שחזרו על עצמם בכהונה, הם נמצאים כפול, לפי הסדר. והסיבה היא לטובת המסתכל, שיחפש, או יתעניין, בסדר הראשי ממשלות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א באב ה'תשע"ג 20:59, 18 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::ובכל זאת, נראה לי שזה מגוחך ולא לעניין. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז באב ה'תשע"ג • 16:42, 23 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::הסיבה היחידה שציין 'שנוזעל' היא: "טובת המסתכל, שיחפש, או יתעניין, בסדר הראשי ממשלות". לדעתי - ונראה שכולם יסכימו - לא זו מטרתנו. התבנית נועדה בכדי לעניין את הקורא בערכים הקרובים למושא הערך (עבור זה מספיקה פעם אחת!) ולחלוטין לא שירות לקורא המתעניין בסדר הכרונולוגי של ראשי ממשלה בישראל (שאז יש אולי מקום לדעתו של שנוזעל יקירנו). <br />
<br />
המחכה להכרעה מיידית! • '''[[משתמש:רלי'ק|רלי'ק]]''' 16:48, 23 ביולי 2013 (UTC)</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99_%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=146517שיחת תבנית:ראשי ממשלת ישראל2013-07-23T16:48:26Z<p>רלי'ק: </p>
<hr />
<div>== שמות כפולים ==<br />
<br />
שנוזל, באמת נראה לך שצריך שמות כפולים של ראשי הממשלות שכיהנו פעמיים? זה נראה לי ממש מיותר. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ח' באב ה'תשע"ג • 16:53, 15 ביולי 2013 (UTC)<br />
:וכן דעתי. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א באב ה'תשע"ג, למניינם 01:35, 18 ביולי 2013 (UTC)<br />
::השמות מצויינים לפי סדר כהונתם. מכיוון שיש כמה שחזרו על עצמם בכהונה, הם נמצאים כפול, לפי הסדר. והסיבה היא לטובת המסתכל, שיחפש, או יתעניין, בסדר הראשי ממשלות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א באב ה'תשע"ג 20:59, 18 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::ובכל זאת, נראה לי שזה מגוחך ולא לעניין. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז באב ה'תשע"ג • 16:42, 23 ביולי 2013 (UTC)<br />
:::הסיבה היחידה שציין 'שנוזעל' היא "לטובת המסתכל, שיחפש, או יתעניין, בסדר הראשי ממשלות". ולדעתי, ונראה שכולם יסכימו - זה פשוט לא המקום. מטרת התבנית לעניין את הקורה בערכים נוספים הקרובים למושא הערך. המטרה היא לחלוטין לא שירות לקורא המתעניין בסדר הכרונולוגי של ראשי ממשלה בישראל. המחכה להכרעה מיידית! • '''[[משתמש:רלי'ק|רלי'ק]]''' 16:48, 23 ביולי 2013 (UTC)</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4)&diff=144063אורו של משיח (קעמפ)2013-07-10T22:54:49Z<p>רלי'ק: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=קעמפ אורו של משיח|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[אורו של משיח (פירושונים)]]}}[[קובץ:אורו של משיח.jpg|left|thumb|350px|תמונה קבוצתית של 'קעמפ אורו של משיח' (קייץ [[תש"ע]])]]<br />
<br />
[[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|150px|לוגו קעמפ 'אורו של משיח']]<br />
<br />
'''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו [[קעמפ|מחנה קיץ]] לילדי [[אנ"ש|חסידי חב"ד]] וקהילות בתי חב"ד, המתקיים ב[[ימי החופש]] ב[[ארץ הקודש]]. 'אורו של משיח' הוא המחנה החב"די הראשון מסוגו בארץ ישראל. נוסד בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב פרץ פרידמן.<br />
<br />
==רקע==<br />
קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית לילדים בימי החופש, הכולל גם ארוחות יומיות ושינה במתחם הקעמפ. מידי שנה שוכר הקעמפ מתחם בו הוא יתנהל, לרוב מדובר בקמפוסים של ישיבות שיש להם גם פנימיה.<br />
<br />
הקעמפ בנוי במתכונת צבאית, כאשר הדמות המרכזית היא "הגנרל". תחתיו יש מספר "מרכזים" ואנשי משמעת, שאחראים על ה"מפקדים". כל קבוצה של 10-12 ילדים, חיילי [[צבאות ה']], יש לה שני מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. בדך כלל מתחלקים התפקידים בין המפקדים, אחד מהם אחראי יותר על התחום הרוחני והלימודי והמפקד השני הוא האחראי האדמיניסטרטיבי של הקבוצה.<br />
<br />
אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור מתח, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; רבי, [[התקשרות]], [[ימות המשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. בנוסף לכך, מושם דגש על ניצול הזמן כדי להספיק כמה שיותר תכנים חסידיים. לכן, גם בזמני הארוחות והנסיעות, משננים החניכים משניות ו[[תניא]] בעל-פה.<br />
<br />
נכון לשנת [[תש"ע]] מנה הקעמפ כשש מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.<br />
<br />
צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת|יום הולדתו]]. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם וכן בשבתות הקיץ מארגן הקעמפ "שבת עם הקעמפ" באחת מקהילות אנ"ש ובמשך השנה נפגש צוות המדריכים עם כל חניכי הקעמפ.<br />
<br />
בקייץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה, חברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע] - {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==מושגים בקעמפ ==<br />
[[תמונה:ממשיכים_להלחם.jpg|left|thumb|250px|שער אחד העלונים]]<br />
*'''שעון קעמפ''' - שעה אחת קדימה, בכך הקעמפ "מתנתק" מהעולם ומהמתרחש סביבו.<br />
*'''מסדר''' - בפתיחת ובסוף כל יום, נעמד הקעמפ למסדר הצדעה ל[[רבי]], בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]] ומכריזים {{יחי}}.<br />
*'''מתיחה''' - תוכנית דימיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על ההשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכזרה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת".<br />
*'''מלחמת ופרצת''' - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותה על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמא: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון.<br />
<br />
===לקסיקון===<br />
*גנרל - רכז הקעמפ.<br />
*מח"ט - מפקד החטיבה (בקעמפ שתי חטיבות).<br />
*מג"ד - מפקד גדוד (בקעמפ חמישה גדודים).<br />
*מפקד - מדריך.<br />
*חייל - חניך.<br />
*[[770]] - בית הכנסת.<br />
*[[1414]] - חדר האוכל.<br />
*749 - פנימיה.<br />
*גנרליה - חדר הגנרלים.<br />
*מפקדה - משכן המדריכים.<br />
*סיירת - קבוצת חיילים.<br />
*מכסה יומית - שינון יומי של ארבע שורות תניא.<br />
<br />
==הפקות==<br />
[[קובץ:מקהלת אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'אורו של משיח']]<br />
[[קובץ:רגע ההתגלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'רגע ההתגלות']]<br />
<br />
=== מקהלת "אורו של משיח"===<br />
הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: חיים אליעזר ווילשאנסקי, דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דיקשטיין.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ז]] ו[[תשס"ד]] הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת [[תשס"ז]] יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.<br />
<br />
===עלון "ממשיכים להלחם" ===<br />
העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; [[התקשרות]] ל[[רבי]], [[משיח]] ו[[גאולה]], כתבות התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי [[צבאות ה']], ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ '[[גן ישראל]]' וחדשות מהפעילות במשך השנה.<br />
<br />
===סרט "קוד קב"ע"===<br />
סרט שבו מתחקים חברי סיירת מובחרת של חיילים ב[[צבאות השם]], אחרי דרכי הפעולה של האויב. במהלך מבצע סודי, יוצאים החיילים לשטח, עורכים מארבים ומרדפים, ומתצפתים על האויב. המפקד מורה כי סוד הניצחון טמון בקוד צבאי צפון: קוד קב"ע. הסרט באורך של 45 דקות.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
*שנת [[תשנ"ו]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שמעון ברגמן וחיים אליעזר וילשאנסקי.<br />
*שנת [[תשנ"ז]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: חיים אליעזר ווילשאנסקי ואבי חדד.<br />
*שנת [[תשנ"ח]], קמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]]. גנרלים: שלום בער מרזל וחיים אליעזר ווילשאנסקי.<br />
*שנת [[תשנ"ט]], קמפוס ישיבת "מגדלור" ב[[מגדל העמק]]. גנרלים: שלום בער מרזל ומנחם מענדל פרידמן.<br />
*שנת [[תש"ס]], קמפוס ישיבת שבי שמרון. גנרלים: חיים אליעזר וילשאנסקי ואבי חדד.<br />
*שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: יחיאל קופצ'יק.<br />
*שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרלים: לוי נחשון וישי קלי.<br />
*שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם פרידמן וינון ששון.<br />
*שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]]. גנרלים: מנחם פרידמן ולוי נחשון.<br />
*שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.<br />
*שנת [[תשס"ו]], לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.<br />
*שנת [[תשס"ז]], ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.<br />
*שנת [[תשס"ח]], מדרשיית נועם ב[[פרדס חנה]]. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.<br />
*שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך ל[[מירון]]. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.<br />
*שנת [[תש"ע]] , ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר.<br />
*שנת [[תשע"א]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61134 הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב"די הגדול]{{תמונה}}}}. גנרלים: אפרים זלמנוב ושניאור הראל.<br />
*שנת [[תשע"ב]], קמפוס ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה על יד [[נתניה]]. גנרלים: ממ"ר איבערט ולוי זלמנוב.<br />
*שנת [[תשע"ג]], כפר הנוער 'סילבר'. גנרלים: שד"ב ערד ואביחי קופצ'יק.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61206/ הרשמה לקעמפ ה'תשע"א]<br />
*[http://chabad.info/?url=songs_he לשמיעת שירי מקהלת 'אורו של משיח' (מקהלות צבאות השם/אורו של משיח)]<br />
*[http://www.chabad.info/?string=%EE%EE%F9%E9%EB%E9%ED+%EC%E4%EC%E7%ED&url=newsnew_he תמונות מהקעמפים במשך השנים ועלוני "ממשיכים להלחם"]<br />
<br />
;וידאו<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63214 הסרט 'קוד קב"ע' בהפקת 'אורו של משיח' (צפיה ישירה)]{{וידאו}}<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62986 הסרט ניסיון בארמון - הופק על ידי הקעמפ כחלק מתכנית הלימודים בשנת תש"ע]{{וידאו}}<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63606 קעמפ קיץ תשע"א - וידאו מסכם]{{וידאו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2507 קליפ של פלוגה בקעמפ (תשע"א)]{{וידאו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מחנות קיץ|אורו של משיח]]</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4)&diff=144059אורו של משיח (קעמפ)2013-07-10T22:52:15Z<p>רלי'ק: /* היסטוריית הקעמפ */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=קעמפ אורו של משיח|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[אורו של משיח (פירושונים)]]}}[[קובץ:אורו של משיח.jpg|left|thumb|350px|תמונה קבוצתית של 'קעמפ אורו של משיח' (קייץ [[תש"ע]])]]<br />
<br />
[[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|150px|לוגו קעמפ 'אורו של משיח']]<br />
<br />
'''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו [[קעמפ]] לילדי [[אנ"ש]] המתקיים ב[[ימי החופש]] ב[[ארץ הקודש]], הראשון מסוגו בארץ ישראל. נוסד בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב פרץ פרידמן.<br />
<br />
==רקע==<br />
קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית לילדים בימי החופש, הכולל גם ארוחות יומיות ושינה במתחם הקעמפ. מידי שנה שוכר הקעמפ מתחם בו הוא יתנהל, לרוב מדובר בקמפוסים של ישיבות שיש להם גם פנימיה.<br />
<br />
הקעמפ בנוי במתכונת צבאית, כאשר הדמות המרכזית היא "הגנרל". תחתיו יש מספר "מרכזים" ואנשי משמעת, שאחראים על ה"מפקדים". כל קבוצה של 10-12 ילדים, חיילי [[צבאות ה']], יש לה שני מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. בדך כלל מתחלקים התפקידים בין המפקדים, אחד מהם אחראי יותר על התחום הרוחני והלימודי והמפקד השני הוא האחראי האדמיניסטרטיבי של הקבוצה.<br />
<br />
אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור מתח, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; רבי, [[התקשרות]], [[ימות המשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. בנוסף לכך, מושם דגש על ניצול הזמן כדי להספיק כמה שיותר תכנים חסידיים. לכן, גם בזמני הארוחות והנסיעות, משננים החניכים משניות ו[[תניא]] בעל-פה.<br />
<br />
נכון לשנת [[תש"ע]] מנה הקעמפ כשש מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.<br />
<br />
צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת|יום הולדתו]]. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם וכן בשבתות הקיץ מארגן הקעמפ "שבת עם הקעמפ" באחת מקהילות אנ"ש ובמשך השנה נפגש צוות המדריכים עם כל חניכי הקעמפ.<br />
<br />
בקייץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה, חברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע] - {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==מושגים בקעמפ ==<br />
[[תמונה:ממשיכים_להלחם.jpg|left|thumb|250px|שער אחד העלונים]]<br />
*'''שעון קעמפ''' - שעה אחת קדימה, בכך הקעמפ "מתנתק" מהעולם ומהמתרחש סביבו.<br />
*'''מסדר''' - בפתיחת ובסוף כל יום, נעמד הקעמפ למסדר הצדעה ל[[רבי]], בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]] ומכריזים {{יחי}}.<br />
*'''מתיחה''' - תוכנית דימיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על ההשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכזרה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת".<br />
*'''מלחמת ופרצת''' - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותה על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמא: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון.<br />
<br />
===לקסיקון===<br />
*גנרל - רכז הקעמפ.<br />
*מח"ט - מפקד החטיבה (בקעמפ שתי חטיבות).<br />
*מג"ד - מפקד גדוד (בקעמפ חמישה גדודים).<br />
*מפקד - מדריך.<br />
*חייל - חניך.<br />
*[[770]] - בית הכנסת.<br />
*[[1414]] - חדר האוכל.<br />
*749 - פנימיה.<br />
*גנרליה - חדר הגנרלים.<br />
*מפקדה - משכן המדריכים.<br />
*סיירת - קבוצת חיילים.<br />
*מכסה יומית - שינון יומי של ארבע שורות תניא.<br />
<br />
==הפקות==<br />
[[קובץ:מקהלת אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'אורו של משיח']]<br />
[[קובץ:רגע ההתגלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'רגע ההתגלות']]<br />
<br />
=== מקהלת "אורו של משיח"===<br />
הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: חיים אליעזר ווילשאנסקי, דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דיקשטיין.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ז]] ו[[תשס"ד]] הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת [[תשס"ז]] יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.<br />
<br />
===עלון "ממשיכים להלחם" ===<br />
העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; [[התקשרות]] ל[[רבי]], [[משיח]] ו[[גאולה]], כתבות התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי [[צבאות ה']], ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ '[[גן ישראל]]' וחדשות מהפעילות במשך השנה.<br />
<br />
===סרט "קוד קב"ע"===<br />
סרט שבו מתחקים חברי סיירת מובחרת של חיילים ב[[צבאות השם]], אחרי דרכי הפעולה של האויב. במהלך מבצע סודי, יוצאים החיילים לשטח, עורכים מארבים ומרדפים, ומתצפתים על האויב. המפקד מורה כי סוד הניצחון טמון בקוד צבאי צפון: קוד קב"ע. הסרט באורך של 45 דקות.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
*שנת [[תשנ"ו]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שמעון ברגמן וחיים אליעזר וילשאנסקי.<br />
*שנת [[תשנ"ז]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: חיים אליעזר ווילשאנסקי ואבי חדד.<br />
*שנת [[תשנ"ח]], קמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]]. גנרלים: שלום בער מרזל וחיים אליעזר ווילשאנסקי.<br />
*שנת [[תשנ"ט]], קמפוס ישיבת "מגדלור" ב[[מגדל העמק]]. גנרלים: שלום בער מרזל ומנחם מענדל פרידמן.<br />
*שנת [[תש"ס]], קמפוס ישיבת שבי שמרון. גנרלים: חיים אליעזר וילשאנסקי ואבי חדד.<br />
*שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: יחיאל קופצ'יק.<br />
*שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרלים: לוי נחשון וישי קלי.<br />
*שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם פרידמן וינון ששון.<br />
*שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]]. גנרלים: מנחם פרידמן ולוי נחשון.<br />
*שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.<br />
*שנת [[תשס"ו]], לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.<br />
*שנת [[תשס"ז]], ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.<br />
*שנת [[תשס"ח]], מדרשיית נועם ב[[פרדס חנה]]. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.<br />
*שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך ל[[מירון]]. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.<br />
*שנת [[תש"ע]] , ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר.<br />
*שנת [[תשע"א]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61134 הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב"די הגדול]{{תמונה}}}}. גנרלים: אפרים זלמנוב ושניאור הראל.<br />
*שנת [[תשע"ב]], קמפוס ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה על יד [[נתניה]]. גנרלים: ממ"ר איבערט ולוי זלמנוב.<br />
*שנת [[תשע"ג]], כפר הנוער 'סילבר'. גנרלים: שד"ב ערד ואביחי קופצ'יק.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61206/ הרשמה לקעמפ ה'תשע"א]<br />
*[http://chabad.info/?url=songs_he לשמיעת שירי מקהלת 'אורו של משיח' (מקהלות צבאות השם/אורו של משיח)]<br />
*[http://www.chabad.info/?string=%EE%EE%F9%E9%EB%E9%ED+%EC%E4%EC%E7%ED&url=newsnew_he תמונות מהקעמפים במשך השנים ועלוני "ממשיכים להלחם"]<br />
<br />
;וידאו<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63214 הסרט 'קוד קב"ע' בהפקת 'אורו של משיח' (צפיה ישירה)]{{וידאו}}<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62986 הסרט ניסיון בארמון - הופק על ידי הקעמפ כחלק מתכנית הלימודים בשנת תש"ע]{{וידאו}}<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63606 קעמפ קיץ תשע"א - וידאו מסכם]{{וידאו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2507 קליפ של פלוגה בקעמפ (תשע"א)]{{וידאו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מחנות קיץ|אורו של משיח]]</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A6%D7%94%22%D7%9C&diff=144057שיחה:צה"ל2013-07-10T22:49:24Z<p>רלי'ק: /* שאלה חשובה */</p>
<hr />
<div><br />
<br />
=== אור לחייל ===<br />
אור לחייל לא צריך להיות תחת 'פעילות חב"ד עם חיילי צה"ל'? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • ט' באייר ה'תשע"ג 21:33, 19 באפריל 2013 (IDT)<br />
:צריך גם צריך. סתם טעות. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' באייר ה'תשע"ג • 22:13, 19 באפריל 2013 (IDT)<br />
<br />
=== קדימה ערך ===<br />
<br />
מדוע המידע שכבר יש כאן עוד לא נכנס כערך?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:49, 26 באפריל 2013 (IDT)<br />
:ככה זה ממש מגוחך. זה אמור להיות ערך מכובד עם המון פרטים, אחרי שאגיע לחצי הערך, יהיה אפשר לפרסם אותו. כרגע הוא סתם מצחיק כשרוב הסעיפים בו לא כתוב בהם כלום. אשמח אם תעזור לי להתקדם, אני באמת שכחתי בכלל מהפרוייקט הזה (וזו המעלה של ארגז חול, כי יש פרוייקטים אחרים שהתחלתי בהם ושכחתי לגמרי, ואני אפילו לא יודע על איזה מהזכרונות הניידים שמרתי אותם). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז באייר ה'תשע"ג • 06:32, 26 באפריל 2013 (IDT)<br />
<br />
==תמונות הקשורות לערך==<br />
[http://www.chabad.info/n/image_gen/cache/62e9d4a6b03fe7bff4244d928137be60.jpg תמונת משפחת גרוזמן]<br />
[http://www.chabad.info/index.php#!g=1&url=article&id=74864 סיירת מקווה באינפו] יש שם גם לפחות אחד מע"א...<br />
יוסי ה.<br />
:מישהו יכול להעלות את התמונות בקיצורים המ צורפים ותמונות נוספות של חסידי חב"ד על מדים, להעלות אותם ולצרף לערך? זה אחד הערכים שאמורים להיות הכי מבוקשים... - נצרכם עבודה משותפת של כלל המשתתפים. נא להצטרף! ('''ולערוך רק פסקאות בודדות!!!''' למניעת התנגשויות עריכה). בתודה מראש • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' בתמוז ה'תשע"ג • 01:40, 10 ביוני 2013 (UTC)<br />
עוד תמונות שלדעתי יועילו, כל הקודם ומעלה, זוכה... <br />
* '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65956 הרבי עם מצוייני צה"ל ● תמונה מיוחדת]'''<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64141 מצוייני צה''ל]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76465 התוועדות בבסיס]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74886 פעילות פורים בצהל]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73573 פעילות חנוכה, אופן עם אלופים]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72955 פעילות במבצע עמוד ענן]<br />
--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בתמוז ה'תשע"ג 20:54, 15 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
==רשימת תמונות שצריך להשיג על מנת להוסיף לערך==<br />
*משפחת גרוזמן ראשל"צ על מדים.<br />
*אלופי צה"ל אצל הרבי.<br />
*אברכים מקבוצה תש"ע בצה"ל.<br />
*פעילות חב"ד במחנות הצבא.<br />
*תמונה איכותית ומרשימה של אופן עם קבוצה ענקית של חיילים.<br />
<br />
<br />
== הערות שוליים == <br />
הערות השוליים לא יהיו בטורים בגלל התמונות שמפריעות לחלוקה. צריך לראות איך אפשר לסדר את התמונות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' בתמוז ה'תשע"ג 21:00, 11 ביוני 2013 (UTC)<br />
:א. הערך עדיין לא גמור. יש עוד חומר להוסיף אליו. ב. התמונות עדיין לא נאספו. לענ"ד ברגע שיהיו מספיק תמונות איכותיות ומבטאות, יהיה אפשר למחוק (לפחות אחד מ)קטעי העיתונות. ג. בתצוגה של תשעים אחוז אצלי הוא כן ממציג את ההערות בטורים. ד. יפה שאתה יורד עד לפרטים הקטנים... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ג' בתמוז ה'תשע"ג • 22:05, 11 ביוני 2013 (UTC)<br />
::סלח לי, אבל אני לא מכיר עוד מישהו שנהנה לקרוא בתצוגה של 90%. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ד' בתמוז ה'תשע"ג 01:54, 12 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::גיליתי שזה תלוי גם ברוחב המסך. במחשב הפנימי (אצלי) זה עובד! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ד' בתמוז ה'תשע"ג • 05:08, 12 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== מצוייני צה"ל ==<br />
יש הרבה תמונות בcol מפעילות איתם בשנה האחרונה. תמונות מאוד יפות וטובות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בתמוז ה'תשע"ג 01:13, 13 ביוני 2013 (UTC)<br />
:אבל (עדין) אסור לנו להשתמש בתמונות שהם מעלים. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ה' בתמוז ה'תשע"ג • 14:10, 13 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
<br />
== שם הערך ==<br />
לעניות דעתי, שם הערך אמור להיות "צבא ההגנה לישראל". 'צה"ל' זהו אמנם כינויו של הצבא בישראל אך לא שמו המלא. בדף 'פירושונים' אפשר יהיה להפנות מהשם 'צה"ל' לערך 'צבא ההגנה לישראל'. מקובל? קדימה לשינויים... •[[משתמש:רלי&#39;ק|רלי&#39;ק]] - [[שיחת משתמש:רלי&#39;ק|שיחה]] 00:06, 24 ביוני 2013 (UTC)<br />
:השאלה המרכזית היא איך אנשים יגיעו יותר מהר לערך (בחיפוש גוגל וכיו"ב). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג • 01:08, 24 ביוני 2013 (UTC)<br />
::להעיר, בויקי שם הערך הוא כמו הצעת רליק. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג 23:34, 24 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::ושוב אביע את דעתי, שבענינים הקשורים להגיון ויקיפדיה לא מהווה ראיה לשום דבר. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ז בתמוז ה'תשע"ג • 00:06, 25 ביוני 2013 (UTC)<br />
::::זה לא תיקני. מה שייך היגיון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ז בתמוז ה'תשע"ג 00:10, 25 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::::מה לא תיקני? שם ערך בראשי תיבות? אני לא חושב כמוך. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ז בתמוז ה'תשע"ג • 00:16, 25 ביוני 2013 (UTC)<br />
לסיכום: הדעה הגורסת השארת שם הערך בראשי תיבות, היא דעת מיעוט!! 12 שעות לשינוי המיוחל!... • '''[[משתמש:רלי'ק|רלי'ק]]''' 22:48, 10 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== שאלה חשובה ==<br />
בערכים מהסוג הזה (ארגונים ומוסדות ציבוריים והקשרם החב"די), ההקשר החב"די לא אמור להיות מודגש כבר בפתיח או עכ"פ בשאר הערך לכל אורכו?<br />
<br />
דוגמא למתקשים: בכותר "היסטוריה", מובא סיפור הקמתו של צבא ההגנה לישראל" במשפטים בודדים (ענין בעייתי כשלעצמו..), אך לכאורה אמורה להיות שם התייחסות מיידית להקשר החב"די - השירות בצה"ל, ההתייחסות של הרבי הריי"צ אליו (תתפלאו אבל יש!), ועוד...<br />
<br />
אני צודק? -- • '''[[משתמש:רלי'ק|רלי'ק]]''' 22:47, 10 ביולי 2013 (UTC)</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A6%D7%94%22%D7%9C&diff=144056שיחה:צה"ל2013-07-10T22:48:39Z<p>רלי'ק: /* שם הערך */</p>
<hr />
<div><br />
<br />
=== אור לחייל ===<br />
אור לחייל לא צריך להיות תחת 'פעילות חב"ד עם חיילי צה"ל'? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • ט' באייר ה'תשע"ג 21:33, 19 באפריל 2013 (IDT)<br />
:צריך גם צריך. סתם טעות. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' באייר ה'תשע"ג • 22:13, 19 באפריל 2013 (IDT)<br />
<br />
=== קדימה ערך ===<br />
<br />
מדוע המידע שכבר יש כאן עוד לא נכנס כערך?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:49, 26 באפריל 2013 (IDT)<br />
:ככה זה ממש מגוחך. זה אמור להיות ערך מכובד עם המון פרטים, אחרי שאגיע לחצי הערך, יהיה אפשר לפרסם אותו. כרגע הוא סתם מצחיק כשרוב הסעיפים בו לא כתוב בהם כלום. אשמח אם תעזור לי להתקדם, אני באמת שכחתי בכלל מהפרוייקט הזה (וזו המעלה של ארגז חול, כי יש פרוייקטים אחרים שהתחלתי בהם ושכחתי לגמרי, ואני אפילו לא יודע על איזה מהזכרונות הניידים שמרתי אותם). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז באייר ה'תשע"ג • 06:32, 26 באפריל 2013 (IDT)<br />
<br />
==תמונות הקשורות לערך==<br />
[http://www.chabad.info/n/image_gen/cache/62e9d4a6b03fe7bff4244d928137be60.jpg תמונת משפחת גרוזמן]<br />
[http://www.chabad.info/index.php#!g=1&url=article&id=74864 סיירת מקווה באינפו] יש שם גם לפחות אחד מע"א...<br />
יוסי ה.<br />
:מישהו יכול להעלות את התמונות בקיצורים המ צורפים ותמונות נוספות של חסידי חב"ד על מדים, להעלות אותם ולצרף לערך? זה אחד הערכים שאמורים להיות הכי מבוקשים... - נצרכם עבודה משותפת של כלל המשתתפים. נא להצטרף! ('''ולערוך רק פסקאות בודדות!!!''' למניעת התנגשויות עריכה). בתודה מראש • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' בתמוז ה'תשע"ג • 01:40, 10 ביוני 2013 (UTC)<br />
עוד תמונות שלדעתי יועילו, כל הקודם ומעלה, זוכה... <br />
* '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65956 הרבי עם מצוייני צה"ל ● תמונה מיוחדת]'''<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64141 מצוייני צה''ל]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76465 התוועדות בבסיס]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74886 פעילות פורים בצהל]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73573 פעילות חנוכה, אופן עם אלופים]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72955 פעילות במבצע עמוד ענן]<br />
--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בתמוז ה'תשע"ג 20:54, 15 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
==רשימת תמונות שצריך להשיג על מנת להוסיף לערך==<br />
*משפחת גרוזמן ראשל"צ על מדים.<br />
*אלופי צה"ל אצל הרבי.<br />
*אברכים מקבוצה תש"ע בצה"ל.<br />
*פעילות חב"ד במחנות הצבא.<br />
*תמונה איכותית ומרשימה של אופן עם קבוצה ענקית של חיילים.<br />
<br />
<br />
== הערות שוליים == <br />
הערות השוליים לא יהיו בטורים בגלל התמונות שמפריעות לחלוקה. צריך לראות איך אפשר לסדר את התמונות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' בתמוז ה'תשע"ג 21:00, 11 ביוני 2013 (UTC)<br />
:א. הערך עדיין לא גמור. יש עוד חומר להוסיף אליו. ב. התמונות עדיין לא נאספו. לענ"ד ברגע שיהיו מספיק תמונות איכותיות ומבטאות, יהיה אפשר למחוק (לפחות אחד מ)קטעי העיתונות. ג. בתצוגה של תשעים אחוז אצלי הוא כן ממציג את ההערות בטורים. ד. יפה שאתה יורד עד לפרטים הקטנים... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ג' בתמוז ה'תשע"ג • 22:05, 11 ביוני 2013 (UTC)<br />
::סלח לי, אבל אני לא מכיר עוד מישהו שנהנה לקרוא בתצוגה של 90%. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ד' בתמוז ה'תשע"ג 01:54, 12 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::גיליתי שזה תלוי גם ברוחב המסך. במחשב הפנימי (אצלי) זה עובד! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ד' בתמוז ה'תשע"ג • 05:08, 12 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== מצוייני צה"ל ==<br />
יש הרבה תמונות בcol מפעילות איתם בשנה האחרונה. תמונות מאוד יפות וטובות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בתמוז ה'תשע"ג 01:13, 13 ביוני 2013 (UTC)<br />
:אבל (עדין) אסור לנו להשתמש בתמונות שהם מעלים. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ה' בתמוז ה'תשע"ג • 14:10, 13 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
<br />
== שם הערך ==<br />
לעניות דעתי, שם הערך אמור להיות "צבא ההגנה לישראל". 'צה"ל' זהו אמנם כינויו של הצבא בישראל אך לא שמו המלא. בדף 'פירושונים' אפשר יהיה להפנות מהשם 'צה"ל' לערך 'צבא ההגנה לישראל'. מקובל? קדימה לשינויים... •[[משתמש:רלי&#39;ק|רלי&#39;ק]] - [[שיחת משתמש:רלי&#39;ק|שיחה]] 00:06, 24 ביוני 2013 (UTC)<br />
:השאלה המרכזית היא איך אנשים יגיעו יותר מהר לערך (בחיפוש גוגל וכיו"ב). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג • 01:08, 24 ביוני 2013 (UTC)<br />
::להעיר, בויקי שם הערך הוא כמו הצעת רליק. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג 23:34, 24 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::ושוב אביע את דעתי, שבענינים הקשורים להגיון ויקיפדיה לא מהווה ראיה לשום דבר. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ז בתמוז ה'תשע"ג • 00:06, 25 ביוני 2013 (UTC)<br />
::::זה לא תיקני. מה שייך היגיון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ז בתמוז ה'תשע"ג 00:10, 25 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::::מה לא תיקני? שם ערך בראשי תיבות? אני לא חושב כמוך. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ז בתמוז ה'תשע"ג • 00:16, 25 ביוני 2013 (UTC)<br />
לסיכום: הדעה הגורסת השארת שם הערך בראשי תיבות, היא דעת מיעוט!! 12 שעות לשינוי המיוחל!... • '''[[משתמש:רלי'ק|רלי'ק]]''' 22:48, 10 ביולי 2013 (UTC)<br />
<br />
== שאלה חשובה ==<br />
בערכים מהסוג הזה (ארגונים ומוסדות ציבוריים והקשרם החב"די), ההקשר החב"די לא אמור להיות מודגש כבר בפתיח או עכ"פ בשאר הערך לכל אורכו?<br />
דוגמא למתקשים: בכותר "היסטוריה", מובא סיפור הקמתו של צבא ההגנה לישראל" במשפטים בודדים (ענין בעייתי כשלעצמו..), אך לכאורה אמורה להיות שם התייחסות מיידית להקשר החב"די - השירות בצה"ל, ההתייחסות של הרבי הריי"צ אליו (תתפלאו אבל יש!), ועוד...<br />
אני צודק? -- • '''[[משתמש:רלי'ק|רלי'ק]]''' 22:47, 10 ביולי 2013 (UTC)</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A6%D7%94%22%D7%9C&diff=144055שיחה:צה"ל2013-07-10T22:47:14Z<p>רלי'ק: /* שאלה חשובה */</p>
<hr />
<div><br />
<br />
=== אור לחייל ===<br />
אור לחייל לא צריך להיות תחת 'פעילות חב"ד עם חיילי צה"ל'? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • ט' באייר ה'תשע"ג 21:33, 19 באפריל 2013 (IDT)<br />
:צריך גם צריך. סתם טעות. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' באייר ה'תשע"ג • 22:13, 19 באפריל 2013 (IDT)<br />
<br />
=== קדימה ערך ===<br />
<br />
מדוע המידע שכבר יש כאן עוד לא נכנס כערך?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:49, 26 באפריל 2013 (IDT)<br />
:ככה זה ממש מגוחך. זה אמור להיות ערך מכובד עם המון פרטים, אחרי שאגיע לחצי הערך, יהיה אפשר לפרסם אותו. כרגע הוא סתם מצחיק כשרוב הסעיפים בו לא כתוב בהם כלום. אשמח אם תעזור לי להתקדם, אני באמת שכחתי בכלל מהפרוייקט הזה (וזו המעלה של ארגז חול, כי יש פרוייקטים אחרים שהתחלתי בהם ושכחתי לגמרי, ואני אפילו לא יודע על איזה מהזכרונות הניידים שמרתי אותם). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז באייר ה'תשע"ג • 06:32, 26 באפריל 2013 (IDT)<br />
<br />
==תמונות הקשורות לערך==<br />
[http://www.chabad.info/n/image_gen/cache/62e9d4a6b03fe7bff4244d928137be60.jpg תמונת משפחת גרוזמן]<br />
[http://www.chabad.info/index.php#!g=1&url=article&id=74864 סיירת מקווה באינפו] יש שם גם לפחות אחד מע"א...<br />
יוסי ה.<br />
:מישהו יכול להעלות את התמונות בקיצורים המ צורפים ותמונות נוספות של חסידי חב"ד על מדים, להעלות אותם ולצרף לערך? זה אחד הערכים שאמורים להיות הכי מבוקשים... - נצרכם עבודה משותפת של כלל המשתתפים. נא להצטרף! ('''ולערוך רק פסקאות בודדות!!!''' למניעת התנגשויות עריכה). בתודה מראש • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' בתמוז ה'תשע"ג • 01:40, 10 ביוני 2013 (UTC)<br />
עוד תמונות שלדעתי יועילו, כל הקודם ומעלה, זוכה... <br />
* '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65956 הרבי עם מצוייני צה"ל ● תמונה מיוחדת]'''<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64141 מצוייני צה''ל]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76465 התוועדות בבסיס]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74886 פעילות פורים בצהל]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73573 פעילות חנוכה, אופן עם אלופים]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72955 פעילות במבצע עמוד ענן]<br />
--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בתמוז ה'תשע"ג 20:54, 15 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
==רשימת תמונות שצריך להשיג על מנת להוסיף לערך==<br />
*משפחת גרוזמן ראשל"צ על מדים.<br />
*אלופי צה"ל אצל הרבי.<br />
*אברכים מקבוצה תש"ע בצה"ל.<br />
*פעילות חב"ד במחנות הצבא.<br />
*תמונה איכותית ומרשימה של אופן עם קבוצה ענקית של חיילים.<br />
<br />
<br />
== הערות שוליים == <br />
הערות השוליים לא יהיו בטורים בגלל התמונות שמפריעות לחלוקה. צריך לראות איך אפשר לסדר את התמונות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' בתמוז ה'תשע"ג 21:00, 11 ביוני 2013 (UTC)<br />
:א. הערך עדיין לא גמור. יש עוד חומר להוסיף אליו. ב. התמונות עדיין לא נאספו. לענ"ד ברגע שיהיו מספיק תמונות איכותיות ומבטאות, יהיה אפשר למחוק (לפחות אחד מ)קטעי העיתונות. ג. בתצוגה של תשעים אחוז אצלי הוא כן ממציג את ההערות בטורים. ד. יפה שאתה יורד עד לפרטים הקטנים... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ג' בתמוז ה'תשע"ג • 22:05, 11 ביוני 2013 (UTC)<br />
::סלח לי, אבל אני לא מכיר עוד מישהו שנהנה לקרוא בתצוגה של 90%. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ד' בתמוז ה'תשע"ג 01:54, 12 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::גיליתי שזה תלוי גם ברוחב המסך. במחשב הפנימי (אצלי) זה עובד! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ד' בתמוז ה'תשע"ג • 05:08, 12 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== מצוייני צה"ל ==<br />
יש הרבה תמונות בcol מפעילות איתם בשנה האחרונה. תמונות מאוד יפות וטובות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בתמוז ה'תשע"ג 01:13, 13 ביוני 2013 (UTC)<br />
:אבל (עדין) אסור לנו להשתמש בתמונות שהם מעלים. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ה' בתמוז ה'תשע"ג • 14:10, 13 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
<br />
== שם הערך ==<br />
לעניות דעתי, שם הערך אמור להיות "צבא ההגנה לישראל". 'צה"ל' זהו אמנם כינויו של הצבא בישראל אך לא שמו המלא. בדף 'פירושונים' אפשר יהיה להפנות מהשם 'צה"ל' לערך 'צבא ההגנה לישראל'. מקובל? קדימה לשינויים... •[[משתמש:רלי&#39;ק|רלי&#39;ק]] - [[שיחת משתמש:רלי&#39;ק|שיחה]] 00:06, 24 ביוני 2013 (UTC)<br />
:השאלה המרכזית היא איך אנשים יגיעו יותר מהר לערך (בחיפוש גוגל וכיו"ב). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג • 01:08, 24 ביוני 2013 (UTC)<br />
::להעיר, בויקי שם הערך הוא כמו הצעת רליק. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג 23:34, 24 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::ושוב אביע את דעתי, שבענינים הקשורים להגיון ויקיפדיה לא מהווה ראיה לשום דבר. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ז בתמוז ה'תשע"ג • 00:06, 25 ביוני 2013 (UTC)<br />
::::זה לא תיקני. מה שייך היגיון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ז בתמוז ה'תשע"ג 00:10, 25 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::::מה לא תיקני? שם ערך בראשי תיבות? אני לא חושב כמוך. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ז בתמוז ה'תשע"ג • 00:16, 25 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
<br />
== שאלה חשובה ==<br />
בערכים מהסוג הזה (ארגונים ומוסדות ציבוריים והקשרם החב"די), ההקשר החב"די לא אמור להיות מודגש כבר בפתיח או עכ"פ בשאר הערך לכל אורכו?<br />
דוגמא למתקשים: בכותר "היסטוריה", מובא סיפור הקמתו של צבא ההגנה לישראל" במשפטים בודדים (ענין בעייתי כשלעצמו..), אך לכאורה אמורה להיות שם התייחסות מיידית להקשר החב"די - השירות בצה"ל, ההתייחסות של הרבי הריי"צ אליו (תתפלאו אבל יש!), ועוד...<br />
אני צודק? -- • '''[[משתמש:רלי'ק|רלי'ק]]''' 22:47, 10 ביולי 2013 (UTC)</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A6%D7%94%22%D7%9C&diff=144054שיחה:צה"ל2013-07-10T22:47:00Z<p>רלי'ק: </p>
<hr />
<div><br />
<br />
=== אור לחייל ===<br />
אור לחייל לא צריך להיות תחת 'פעילות חב"ד עם חיילי צה"ל'? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • ט' באייר ה'תשע"ג 21:33, 19 באפריל 2013 (IDT)<br />
:צריך גם צריך. סתם טעות. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' באייר ה'תשע"ג • 22:13, 19 באפריל 2013 (IDT)<br />
<br />
=== קדימה ערך ===<br />
<br />
מדוע המידע שכבר יש כאן עוד לא נכנס כערך?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:49, 26 באפריל 2013 (IDT)<br />
:ככה זה ממש מגוחך. זה אמור להיות ערך מכובד עם המון פרטים, אחרי שאגיע לחצי הערך, יהיה אפשר לפרסם אותו. כרגע הוא סתם מצחיק כשרוב הסעיפים בו לא כתוב בהם כלום. אשמח אם תעזור לי להתקדם, אני באמת שכחתי בכלל מהפרוייקט הזה (וזו המעלה של ארגז חול, כי יש פרוייקטים אחרים שהתחלתי בהם ושכחתי לגמרי, ואני אפילו לא יודע על איזה מהזכרונות הניידים שמרתי אותם). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז באייר ה'תשע"ג • 06:32, 26 באפריל 2013 (IDT)<br />
<br />
==תמונות הקשורות לערך==<br />
[http://www.chabad.info/n/image_gen/cache/62e9d4a6b03fe7bff4244d928137be60.jpg תמונת משפחת גרוזמן]<br />
[http://www.chabad.info/index.php#!g=1&url=article&id=74864 סיירת מקווה באינפו] יש שם גם לפחות אחד מע"א...<br />
יוסי ה.<br />
:מישהו יכול להעלות את התמונות בקיצורים המ צורפים ותמונות נוספות של חסידי חב"ד על מדים, להעלות אותם ולצרף לערך? זה אחד הערכים שאמורים להיות הכי מבוקשים... - נצרכם עבודה משותפת של כלל המשתתפים. נא להצטרף! ('''ולערוך רק פסקאות בודדות!!!''' למניעת התנגשויות עריכה). בתודה מראש • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' בתמוז ה'תשע"ג • 01:40, 10 ביוני 2013 (UTC)<br />
עוד תמונות שלדעתי יועילו, כל הקודם ומעלה, זוכה... <br />
* '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65956 הרבי עם מצוייני צה"ל ● תמונה מיוחדת]'''<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64141 מצוייני צה''ל]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76465 התוועדות בבסיס]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74886 פעילות פורים בצהל]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73573 פעילות חנוכה, אופן עם אלופים]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72955 פעילות במבצע עמוד ענן]<br />
--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בתמוז ה'תשע"ג 20:54, 15 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
==רשימת תמונות שצריך להשיג על מנת להוסיף לערך==<br />
*משפחת גרוזמן ראשל"צ על מדים.<br />
*אלופי צה"ל אצל הרבי.<br />
*אברכים מקבוצה תש"ע בצה"ל.<br />
*פעילות חב"ד במחנות הצבא.<br />
*תמונה איכותית ומרשימה של אופן עם קבוצה ענקית של חיילים.<br />
<br />
<br />
== הערות שוליים == <br />
הערות השוליים לא יהיו בטורים בגלל התמונות שמפריעות לחלוקה. צריך לראות איך אפשר לסדר את התמונות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' בתמוז ה'תשע"ג 21:00, 11 ביוני 2013 (UTC)<br />
:א. הערך עדיין לא גמור. יש עוד חומר להוסיף אליו. ב. התמונות עדיין לא נאספו. לענ"ד ברגע שיהיו מספיק תמונות איכותיות ומבטאות, יהיה אפשר למחוק (לפחות אחד מ)קטעי העיתונות. ג. בתצוגה של תשעים אחוז אצלי הוא כן ממציג את ההערות בטורים. ד. יפה שאתה יורד עד לפרטים הקטנים... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ג' בתמוז ה'תשע"ג • 22:05, 11 ביוני 2013 (UTC)<br />
::סלח לי, אבל אני לא מכיר עוד מישהו שנהנה לקרוא בתצוגה של 90%. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ד' בתמוז ה'תשע"ג 01:54, 12 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::גיליתי שזה תלוי גם ברוחב המסך. במחשב הפנימי (אצלי) זה עובד! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ד' בתמוז ה'תשע"ג • 05:08, 12 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== מצוייני צה"ל ==<br />
יש הרבה תמונות בcol מפעילות איתם בשנה האחרונה. תמונות מאוד יפות וטובות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בתמוז ה'תשע"ג 01:13, 13 ביוני 2013 (UTC)<br />
:אבל (עדין) אסור לנו להשתמש בתמונות שהם מעלים. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ה' בתמוז ה'תשע"ג • 14:10, 13 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
<br />
== שם הערך ==<br />
לעניות דעתי, שם הערך אמור להיות "צבא ההגנה לישראל". 'צה"ל' זהו אמנם כינויו של הצבא בישראל אך לא שמו המלא. בדף 'פירושונים' אפשר יהיה להפנות מהשם 'צה"ל' לערך 'צבא ההגנה לישראל'. מקובל? קדימה לשינויים... •[[משתמש:רלי&#39;ק|רלי&#39;ק]] - [[שיחת משתמש:רלי&#39;ק|שיחה]] 00:06, 24 ביוני 2013 (UTC)<br />
:השאלה המרכזית היא איך אנשים יגיעו יותר מהר לערך (בחיפוש גוגל וכיו"ב). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג • 01:08, 24 ביוני 2013 (UTC)<br />
::להעיר, בויקי שם הערך הוא כמו הצעת רליק. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג 23:34, 24 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::ושוב אביע את דעתי, שבענינים הקשורים להגיון ויקיפדיה לא מהווה ראיה לשום דבר. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ז בתמוז ה'תשע"ג • 00:06, 25 ביוני 2013 (UTC)<br />
::::זה לא תיקני. מה שייך היגיון. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ז בתמוז ה'תשע"ג 00:10, 25 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::::מה לא תיקני? שם ערך בראשי תיבות? אני לא חושב כמוך. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • י"ז בתמוז ה'תשע"ג • 00:16, 25 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
<br />
== שאלה חשובה ==<br />
בערכים מהסוג הזה (ארגונים ומוסדות ציבוריים והקשרם החב"די), ההקשר החב"די לא אמור להיות מודגש כבר בפתיח או עכ"פ בשאר הערך לכל אורכו?<br />
דוגמא למתקשים: בכותר "היסטוריה", מובא סיפור הקמתו של צבא ההגנה לישראל" במשפטים בודדים (ענין בעייתי כשלעצמו..), אך לכאורה אמורה להיות שם התייחסות מיידית להקשר החב"די - השירות בצה"ל, ההתייחסות של הרבי הריי"צ אליו (תתפלאו אבל יש!), ועוד...<br />
אני צודק?</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%94%22%D7%9C&diff=144052צה"ל2013-07-10T22:35:51Z<p>רלי'ק: /* היסטוריית צה"ל */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אור לחייל 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פעילות חב"דית עם חיילי צה"ל במסגרת ארגון 'אור לחייל']]<br />
[[קובץ:צה''ל בכפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילי צה"ל מתכנסים באוהל האירועים ב[[כפר חב"ד]] במסגרת סיור חוויתי לרגל חג הפסח]]<br />
'''צבא הגנה לישראל''' (הידוע בעיקר ב[[ראשי תיבות]]: '''צה"ל'''), הוא הזרוע הצבאית המרכזית של [[מדינת ישראל]], המופקד על שמירת ביטחונה וריבונותה.<br />
<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
עד להקמתה של מדינת ישראל בשנת [[תש"ח]] פעלו בארץ שלושה ארגוני לוחמים יהודיים: ההגנה, האצ"ל (ארגון צבאי לאומי) והלח"י (לוחמי חירות ישראל). עם סיום השלטון הבריטי והכרזת העצמאות פרצו תושביה הערביים של הארץ בסיוע המדינות השכנות במלחמה (שנודעה לימים בשם "מלחמת השחרור" או "מלחמת העצמאות") אל מול התושבים היהודים. <br />
<br />
במהלך המלחמה, חתם ראש הממשלה הזמנית [[דוד בן גוריון]] על "פקודת צבא הגנה לישראל". הצבא שהוקם, הורכב על בסיס התשתית הארגונית של ארגון 'ההגנה' ומיזג לתוכו את לוחמי מחתרות האצ"ל והלח"י.<br />
<br />
==התייחסות הרבי לפעולות צה"ל==<br />
ב[[שיחה|שיחותיו]], עסק הרבי פעמים רבות בנושא [[שלימות הארץ]], וכחלק מכך התייחס לעיתים קרובות לפעולות השונות שנעשו על ידי הזרוע המבצעית של צה"ל, כשעל פי רוב הוא מגבה את פעולותיהם, וקורא למנהיגים הפוליטיים של מדינת ישראל שלא לערב פוליטיקה בענינים צבאיים, הנוגעים לשמירה על בטחונה ועל ריבונותה של מדינת ישראל ושלום תושביה.<br />
<br />
===מלחמת סיני (מבצע קדש)===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת סיני]]}}<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
<br />
===מלחמת ששת הימים===<br />
[[קובץ:משה נ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[משה ניסלביץ]] פועל עם חיילי צה"ל בחולות סיני]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת ששת הימים]]}}<br />
בתחילת הקיץ של שנת [[תשכ"ז]] צבאות ערב התכוננו למלחמה כולל על מדינת ישראל, מתוך מטרה לתקוף במספר חזיתות בו זמנית, ובכך למוטט את הצבא ולהביא להשמדתה וביטול ריבונותה של מדינת ישראל.<br />
<br />
למרות ההערכות והתחזיות של מומחי הצבא בתקופה המתוחה של טרום המלחמה, וחשש קולקטיבי מתוצאות הרות אסון, הרבי ניבא בצורה ברורה שהקב"ה יוציא את עם ישראל מהמצב הקשה בנצחון גדול, והורה לנאשים ששאלו אותו שלא לעזוב את גבולות הארץ{{הערה|1=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/24/9317&search=%D7%A9%D7%A9%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D חלק כד] אגרת ט'שיז.}}. <br />
<br />
המלחמה שפרצה ב[[כ"ו אייר]], נמשכה ששה ימים בלבד, וכפי שהרבי צפה מראש - חרף כל תחזיות המומחים - צה"ל ניצח בכל החזיתות, ואף נחל הישגים נוספים דוגמת כיבוש שטח הכותל המערבי, רמת הגולן, עזה, מדבר סיני, חברון, קבר רחל, ומקומות נוספים.<br />
<br />
הרבי ניצל את ההתרגשות הגדולה של תושבי הארץ מהנצחון המזהיר, ודרש מהחסידים לעשות השתדלות גדולה, שההתעוררות הכללית תנוצל לקיום מצוות, ושלח את חסידי חב"ד להתפרס בכל רחבי הארץ ולזכות עוברים ושבים בהנחת תפילין.<br />
<br />
במקביל לפעילות הרוחנית שדרש מהחסידים, החל הרבי בפעילות נמרצת ליישב את השטחים ששוחררו במלחמה זו, ונלחם נגד הכוונה למסור אותם חזרה למדינות הערביות. הרבי הבהיר, שבאם לא יגרשו את הערבית מגבולותיה המורחבים של הארץ ויתנו להם אזרחות ישראלית, הם ישנו את פני המפה הדמוגרפית של ישראל, והדבר עלול להשפיע על תוצאות הבחירות.<br />
<br />
===מלחמת יום הכיפורים===<br />
[[קובץ:מבצעים טנק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מ[[עפולה]] מצטלמים על רקע טנק צה"ל בהוראת הרבי ([[תשל"ג]])]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת יום הכיפורים]]}}<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
<br />
===מבצע יונתן (אנטבה)===<br />
בחודש [[סיון]] של שנת [[תשל"ו]] נחטף מטוס 'אייר פראנס' לאנטבה שבאוגנדה על ידי חוליית טרוריסטים, אשר החזיקו ביושבי המטוס כבני ערובה עד לשחרורם של חמישים ושלושה מחבלים, כשהם מציבים אולטימטום למילוי בקשתם ומעמידים בסכנה קיומית את חייהם של נוסעי המטוס.<br />
<br />
ב[[ו' תמוז]] החל צה"ל במבצע הצלה מסובך ומורכב בפיקודו של יוני נתניהו{{הערה|שעל שמו נקרא מבצע החילוץ בשם 'מבצע יונתן'.}}, ולאחר מאמצים רבים וניסים גלויים הצליחו לוחמי סיירת מטכ"ל לחלץ את הנוסעים החטופים, לשחרר אותם מהשבי, ולהחזירם לגבולות ישראל.<br />
<br />
בשונה מחוגים אחרים שראו במבצע ההצלה 'מעשה שטן', היות שהלוחמים שעסקו בהצלת הנוסעים היו אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, הרבי ראה בכך הצלה ניסית{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63899 הרבי - "נס והצלה למעלה מדרך הטבע"] {{וידאו}} - אתר שטורעם.}}, וקרא להתעוררות רוחנית בעקבות הנס הגדול שנעשה, תוך שהוא דוחה את טענותיו של רבי [[יואל טייטלבוים]], האדמו"ר מסטמאר.<br />
<br />
===מלחמת לבנון הראשונה===<br />
בשנת [[תשמ"ב]] פרצה מלחמת לבנון הראשונה{{הערה|נקראה גם בשם 'מבצע שלום הגליל', או בראשי תיבות - של"ג.}}, בה נלחמו חיילות צה"ל עם צבא סוריה וארגוני הטרור הפלסטיניים שפעלו נגד ישראל משטח לבנון, וגרמה לכך שצה"ל ייכנס עם כוחות קרקעיים אל תוך גבולות לבנון, על מנת למגר את קיני הטרור הפלסטיניים.<br />
<br />
לאחר שבוע של לחימה קרקעית בה הגיע צה"ל לעליונות צבאית בכיתורה של ביירות, בעקבות לחץ פוליטי עולמי, הפוליטיקאים הישראלים הורו להימנע מכיבוש ביירות בכח, דבר שגרם למלחמה מתישה שגרר את מותם של מאות חיילי צה"ל, ומנע את השמדתם הסופית של קיני הטרור בלבנון.<br />
<br />
בתקופת ההמתנה בגבולות ביירות, זעק הרבי פעמים רבות על כך שהפוליטקאים לא נותנים למומחי הצבא לבצע את הנדרש מהם על פי הידע הצבאי והבטחוני שלהם, ובכך מסכנים את חייהם של החיילים{{הערה|1=הקלטות ותרגום מילולי מהשיחות שנאמרו בימי החול: [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=77 שיחת כ"ב סיון תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=78 שיחת ליל ג' תמוז תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=79 שיחת ז' תמוז תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=80 שיחת י"ג תמוז תשמ"ב] {{אודיו}}}}.<br />
<br />
בנוסף לכך הרבי הזהיר, שבאם לא יסיימו כעת את המלאכה, יצטרכו אחרי מספר שנים לחזור ולהילחם בשטח לבנון בתנאים קשים יותר, וללא עליונות צבאית, דבר שיגבה קרבנות נוספים הן מצד הערבים והן מצד היהודים. נבואה זו התבררה ברבות השנים כאמת מוחלטת, כשפרצה בשנת תשס"ו מלחמת לבנון השניה, במהלכה נהרגו מעל מאה וחמישים אזרחים וחיילי צה"ל{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/prophesy/38.html האלוף יהושע שגיא ראש אגף המודיעין בזמן מלחמת לבנון: הרבי צדק בכל דבריו!] - אתר הגאולה.}}.<br />
<br />
==בכירי צה"ל והרבי==<br />
[[קובץ:משה לוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרמטכ"ל משה לוי ב'[[יחידות]]' בחדרו של [[הרבי]]]]<br />
בכ' אדר א' תשמ"ד ביקר הרב הראשי לצה"ל הרב גד נבון אצל הרבי. במהלך הביקור הוזכר [[ספר התניא]] שהודפס בבית דפוס צבאי בארץ, בו הופיע סמל צה"ל לצד סמל [[קה"ת]]. הרב נבון יצא בהתרשמות עמוקה מהרבי, והורה לאנשים בסביבתו לעזור לאנשי חב"ד ככל הניתן{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=60447 הרב גד נבון הורה לי: תעזור לחב"ד ככל שתוכל].}}.<br />
<br />
כמו הרב נבון, ביקרו אצל הרבי בכירים נוספים דוגמת מאיר עמית (בעת כהונתו כראש המוסד), רחבעם זאבי (בעת כהונתו כאלוף בצה"ל), הרמטכ"ל משה לוי, האלוף רפי פרץ{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=58350 האלוף רפי פרץ בראיון בלעדי ל-col].}}, תת אלוף רן פקר, תת-אלוף מנחם עיני{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/395252 ראיון עם תת אלוף מנחם עיני, ראש פרוייקט ה'לביא'] באתר בית חב"ד.}}, האלוף יוסי בן חנן, ובכירים נוספים רבים{{הערה|זאת מלבד חלופות המכתבים הרבות שהתקיימו בין הרבי לבכירי צה"ל.}}, כולם העידו שהתרשמו עמוקות מידיעתו המפורטת של הרבי וראייתו הצבאית הרחבה, והתפעלו מהאכפתיות וההתעניינות שגילה הרבה כלפי כל פרט מהתנהלות המערכת הצבאית והיחס החיובי שהפגין כלפיה.<br />
<br />
רבים מהמפגשים תועדו על ידי חברת המדיה החב"דית [[jem]] בסדרת ראיונות עם אלופי צה"ל ובכירים נוספים, ויצאו לאור בהפקת וידאו 'אמונה ובטחון - צבא ומודיעין'{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39429 יצאה לאור ההפקה החדשה מבית jem: 'אמונה ובטחון צבא ומודיעין']. אתר שטורעם.נט.}}.<br />
<br />
==מצוייני צה"ל==<br />
[[תמונה:מצויני צהל.jpg|left|thumb|250px|הרבי עם מצוייני צה"ל]]<br />
[[קובץ:מצוייני צה''ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות בישראל מדווחת בעקבות המפגש עם הרבי]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מצויני צה"ל]]}}<br />
ב[[כ"ג אב]] [[תשל"ו]] הגיעה קבוצה של מצוייני צה"ל לביקור בארצות הברית, ובמהלך הטיול הגיעו ל-[[770]] להיפגש עם הרבי.<br />
<br />
הרבי קיבל את הקבוצה בחביבות מיוחדת, נשא בפניהם דברים מעודדים, וחילק לכל אחד מהם דולר לצדקה ולברכה.<br />
<br />
בתוך הדברים שאמר בפניהם הרבי, הסביר, שלדעתו הם לא צריכים להיקרא בשם 'נכי צה"ל', היות ששם זה נותן משמעות לוואי של אדם נחות וירוד, אלא הם צריכים להיקרא בשם "מצוייני צה"ל", דבר המורה על הכוחות המיוחדים שיש להם, ועל המסירות העצומה שהם הקריבו למען הגנתם של בני ישראל{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=1080&ArticleID=1850 שיחת יום כ"ג אב תשל"ו לקבוצה של "מצוייני צה"ל] באתר צעירי חב"ד.}}.<br />
<br />
==השירות בצה"ל==<br />
הרבי מתייחס באהדה רבה לכל אחד ואחד מהחיילים העוסקים בהגנת גבולות הארץ ובשמירה על תושביה. במכתבים רבים מציין הרבי עובדה זו, ומעורר את החיילים על הזכות הגדולה שיש להם, ועל האחריות הגדולה ש[[הקב"ה]] הפקיד בידם, שצריכה לזרז אותם בקיום תורה ומצוות בכדי שתהיה להם הצלחה במילוי תפקידם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9722.htm מכתב ט"ו באב תשכ"ט], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9736.htm ז' אלול תשכ"ט], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9950.htm ט"ו באב תש"ל], ועוד.}}.<br />
<br />
לאורך ההיסטוריה של צה"ל, שירתו במסגרת הצבאית רבים מחסידי חב"ד, שאף השתתפו במלחמות ישראל וסייעו במאמץ המלחמתי להגנת גבולות הארץ, כשבהוראת הרבי הם מנצלים את הזמנים הפנויים להשפעה על חבריהם להתקרב ליהדות.<br />
<br />
=== גיוס בני ישיבות ===<br />
[[תמונה:חיילים חב''דיים בצה''ל.jpg|left|thumb|250px|חיילים חב"דיים באחד מבסיסי צה"ל]]<br />
[[תמונה:משפחת_גרוזמן.jpg|left|thumb|250px|בניו של הרב [[יצחק גרוזמן]], [[שליח]] ראשי של [[הרבי]] ב[[ראשון לציון]] המשרתים בצבא בתמונה משפחתית]]<br />
במספר הזדמנויות התייחס [[הרבי]] לסוגיית ה'שיווין בנטל' וגיוסם של [[תמימים|בני הישיבות]]. הרבי הדגיש שלימודם של תלמידי הישיבות מגן על תושבי הארץ אף יותר מהחייל שעל הגבול{{הערה|1=[https://chabad.info/?url=article_he&id=76250 מכתב מר"ח אלול תשכ"א]}}. לצד זאת הדגיש [[הרבי]] את מעלתם העצומה של חיילי צה"ל [[מסירות נפש|המוסרים נפשם]] בפועל ומגנים בגופם על תושבי הארץ. <br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]], בעקבות פולמוס מחודש שהתעורר סביב גיוסם של בני הישיבות, יצאו רבני חב"ד בקריאה - על פי דברי הרבי - המורה לתלמידי הישיבות להתמיד בלימודם ולא להתגייס בשום אופן לשירות צבאי{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=76272 מכתב רבני חב"ד] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===גיוס נשים===<br />
הרבי הביע דעתו פעמים רבות נגד גיוס נשים לצבא, והתבטא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5569.htm אגרות קודש חלק טו, עמוד רנב].}} שהדבר מזיק לצבא לא רק מבחינה דתית ומוסרית, אלא גם מבחינה טכנית ומבצעית, היות שהימצאותם של נשים בצבא גורם להתערבות של מתחים רגשיים בפעולות הצבאיות, ומפחית את כושר ההתרכזות של החיילים במשימה המבצעית שהוטלה עליהם.<br />
<br />
הרבי פסק{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8731.htm אגרות קודש חלק כג עמוד סא].}}, כי החומרה של גיוס נשים לצבא מבחינה הלכתית הינו בגדר של 'אביזרייהו דגילוי עריות', ולדעת חלק מהפוסקים יש למסור על כך את הנפש, עד רמה של 'יהרג ואל יעבור'.<br />
<br />
בנוסף לזה, הרבי מדגיש שהדבר נוגע במיוחד לצבא יהודי, בו נדרש הסיוע האלוקי, המותנה בשמירה על קדושת מחנות הצבא, כפי שמפורש בתורה שבכתב: "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך, להצילך ולתת אויביך לפניך, והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך"{{הערה|דברים כג, טו.}}. <br />
<br />
===הסכמים בקשר לנסיעה ל'[[קבוצה]]'===<br />
מסלול הלימודים החב"די השתנה בשנותיה הראשונות של קהילת חב"ד בארץ הקודש, ועוצב במהלך השנים עד שהגיע למתכונות הנוכחים, בהם לאחר הלימוד בבית הספר היסודי (ה'[[תלמוד תורה]]' בעגה החרדית), עובר הבחור ללמוד שלוש שנים ב[[ישיבה קטנה]], ולאחר מכן שלוש שנים נוספות ב[[ישיבה גדולה]]. עם סיום המסלול, נוסעים הבחורים לשנה שלימה של לימודים בחצר [[הרבי]], ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
מסלול לימודים זה, יצר מצב בעייתי, בו הבחורים הצעירים שעדיין לא שירתו בצבא צריכים לקבל אישורי יציאה סדירים, ובכך לקבל אישור חריג המסדיר יציאת מחזור שלם של בחורים מישיבות חב"ד מידי שנה ללימודים בחצר הרבי.<br />
<br />
לצורך כך, הפעיל הרבי מערכת שלמה של קשרים עם בכירי הממשל בארץ, וכתב מכתבים אישיים לאישים הנוגעים בדבר{{הערה|דברי הרבי למר [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז"ר) שכיהן באותם שנים כ[[פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]], התפרסמו בספר [[נשיא וחסיד]] של החוקר [[נפתלי קראוס]] (עמוד 238).}}{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63049 מכתב הרבי למנחם בגין] {{אינפו}}}}, על מנת לשכנע אותם להנפיק את האישור המיוחד לבחורי הישיבות החב"דיים.<br />
<br />
בסופו של תהליך, הושג הסכם בין צה"ל לעסקנים החב"דיים, שבחור שיחתום על התחייבות לחזור לארץ בסיום השנה, יקבל אישור יציאה, ובחזרתו לארץ יהיה זכאי להיכנס שוב למסגרת הכללית של בחורי הישיבות 'תורתו אומנותו'.<br />
<br />
הסכם זה התקיים משנות הכ"פים, ועד לשנת תשנ"ד. בשנת [[תשע"א]], הושג הסכם חילופי{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62991 בלעדי: הצבא יאפשר נסיעת בחורים לשנת 'הקבוצה'] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=64207 הסכם חדש מאפשר את נסיעת התלמידים ל'קבוצה' - כל הפרטים] באתר col.}}, שיצר מהומות רבות{{הערה|1=[http://www.shop.chabad.info/index.php/images/he_new2/includes/favicon.ico?url=article_he&id=65436 שערוריה:עשרות בחורים חב"דים ישבו בכלא בגלל יריבות אישית] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69986 שערוריה: מגעים עם צה"ל לגיוס תלמידי ישיבות חב"ד] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==מי שברך לחיילי צה"ל==<br />
למרות החשיבות הרבה המיוחסת לחיילי צה"ל העוסקים בהגנת העם והארץ, כשהם מעמדים את עצמם במצב של סכנת חיים יום יומית, וראויים לברכה, לפי מנהג חב"ד אין נוהגים לומר את הנוסח הקבוע שנוסח על ידי [[הרבנות הראשית]]{{הערה|הניסוח הראשוני של התפילה נערך על ידי הרב הראשי הרב [[שלמה גורן]], להבדיל מנוסח ה'תפילה לשלום המדינה' שנוסח על ידי הרב הראשי [[יצחק אייזיק הרצוג]].}}.<br />
<br />
הסיבה לכך היא מכיון שנוסח התפילה של חסידי חב"ד נתקן על ידי [[אדמו"ר הזקן]], וישנה הקפדה רבה לא לשנות מנוסח התפילה, גם לא לצורך גדול{{הערה|מסיבה זו חסידי חב"ד אינם אומרים 'מי שברך' באופן קבוע גם לרבי, למרות שהוא יקר ואהוב על ידם.}}.<br />
<br />
==פעילות חב"ד עם חיילי צה"ל==<br />
[[קובץ:דמי חנוכה מהרבי לחיילים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עיתון במחנה על חלוקת דמי חנוכה מהרבי לחיילים, חנוכה תשל"ז]]<br />
כבר בשנותיו הראשונות של צה"ל, היו מגיעים חסידי חב"ד למחנות הצבא, ופועלים עם החיילים במסגרות השונות במסירת שיעורי תורה, וחלוקת סופגניות, דמי חנוכה, משלוחי מנות, וחומר קריאה יהודי.<br />
<br />
לקראת החגים, ובזמני מלחמה, הפעילות החב"דית במחנות צה"ל היתה מתוגברת בפעילים רבים נוספים, שהיו מתגייסים בהמוניהם כדי להצליח להגיע אל כל חיילי צה"ל ולהביא להם את שמחת החג ואת אור היהדות, ולחזק אותם על עמידתם במסירות נפש להגנת תושבי ארץ ישראל.<br />
<br />
מכיון ותנועת חב"ד הסתמנה בציבור כגוף המרוחק מפוליטיקה, ושמרה על קשרים טובים עם אנשי השלטון וצמרת הממשל מכל גווני הקשת הציבורית, יכלו פעילי חב"ד להיכנס למחנות צה"ל ללא קשיים, ושערי המחנות היו נפתחים בפניהם, דבר שלא התאפשר לפעילים של תנועות אחרות.<br />
<br />
הרבי עצמו הורה לחסידים בחלק מהפעילויות להשתדל להשיג אישור להסתובב במחנות עם מדי צה"ל{{הערה|1=[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=22360 תלבשו מדי צה"ל כשתגיעו לבסיסים] - אתר col.}}.<br />
<br />
===קשיים לאחר ההתערבות בבחירות===<br />
לאחר [[בחירות תשמ"ט|מערכת הבחירות של שנת תשמ"ט]] בה הורה הרבי לחסידים להצביע בקלפי עבור מפלגת יהדות התורה, החלו תנועות שונות לדרוש במפגיע מצה"ל לאסור את כניסתם של פעילי חב"ד למחנות צה"ל לאור התערבותם בפוליטיקה, כחלק מהחוק הצבאי האוסר את כניסתם של פעילים פוליטיים לבסיסי צה"ל.<br />
<br />
למרות המכשולים השונים שהתעוררו, חסידי חב"ד ממשיכים עד היום להיכנס למחנות צה"ל באישור הדרג הצבאי העליון, כשפעילותם מותנית התלוות של אנשי הרבנות הראשית, האמורים לפקח שהפעילות לא תחרוג מהכללים שנקבעו על ידי המטכ"ל הצבאי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=233 מה אתם רוצים מחב"ד?! - פרוטוקולים מישיבות הכנסות הדנות בפעילות חב"ד במחנות צה"ל] - אתר שטורעם.}}. <br />
<br />
===הדפסת תניא בבסיסי צה"ל===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
<br />
<br />
===מטה לגיבורי צה"ל===<br />
[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]] בישראל, מפעילים מטה מיוחד למען אלמנות צה"ל{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.asp?37897 כך החלה הפעילות של חב"ד עם אלמנות צה"ל] {{אודיו}} - אתר col.}} וילדי החיילים שנהרגו במלחמות ישראל{{הערה|בשנים האחרונות הורחבה פעילות הסיוע גם עבור נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם.}}, המנוהל על ידי הרב [[מנחם קוטנר]].<br />
<br />
המטה פועל בסיוע כלכלי לבני המשפחות השכולות, ביקור אנשים שנפצעו בפעולות טרור לקראת חגי ומועדי ישראל, ודאגה לשבתות אירוח מיוחדות{{הערה|1=[http://mendy.shturem.net/index.php?section=news&id=10653 שבת אירוח לנפגעי הטרור בארגון צעירי אגודת חב"ד] - אתר שטורעם.}}, ארגון קייטנות וימי כיף לילדי המשפחות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13156 יתומי השכול ופעולות האיבה בקייטנות חב"ד] - אתר col.}}, ועוד.<br />
<br />
===אור לחייל===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[אור לחייל]]}}<br />
ארגון אור לחייל המנוהל על ידי הרב [[מנחם אופן]], הינו ארגון ללא מטרות רווח, שהוקם על ידי הרב אופן בשנת [[תשס"ו]] בעקבות הצלתו באופן ניסי מירי פלסטינים בדרכו ל[[מבצעים]] בעיר האבות [[חברון]].<br />
<br />
הארגון פועל מטעם 'האגודה למען החייל', ומארגן פעילויות חברתיות לחיילי צה"ל ברוח היהדות, מפיק עלונים חודשיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70190 'אור לחייל' - מנת יהדות לחיילי צה"ל] תצלום העלון {{אינפו}}}}, מחלק תפילין לחיילים המתחייבים להניחם מידי יום חול{{הערה|1=[http://www1.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62710 ארגון אור לחייל מחלק מאה זוגות תפילין מידי חודש] {{אינפו}}}}, ופעולות הווי נוספות{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/video/ArmeSecrete.wmv כתב הערוץ הראשון איתי רפפורט על פעילות ארגון 'אור לחייל'] {{וידאו}} אתר שטורעם}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=498490d9b גיוס בחורי הישיבות פוגע ביכולות הצבאיות של צה"ל] {{וידאו}} - אתר הגאולה<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76371 תגובת הרבי לאמירה: ישנם בעלי בתים שלא מרוצים מכך שישנם תלמידים שלא הולכים לצבא] החל מהדקה ה-3:45 {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7050&CategoryID=1422 דעת הרבי בנוגע לגיוס נשים לצה"ל]. באתר צעירי חב"ד.<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=70174 חב"ד הולכים לצבא. האומנם?!] שניאור חביב {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65268 חיילים במסדר בשירת "אני מאמין"] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%94%22%D7%9C&diff=144046צה"ל2013-07-10T22:29:44Z<p>רלי'ק: /* גיוס בני ישיבות */ עריכה מחודשת</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אור לחייל 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פעילות חב"דית עם חיילי צה"ל במסגרת ארגון 'אור לחייל']]<br />
[[קובץ:צה''ל בכפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילי צה"ל מתכנסים באוהל האירועים ב[[כפר חב"ד]] במסגרת סיור חוויתי לרגל חג הפסח]]<br />
'''צבא הגנה לישראל''' (הידוע בעיקר ב[[ראשי תיבות]]: '''צה"ל'''), הוא הזרוע הצבאית המרכזית של [[מדינת ישראל]], המופקד על שמירת ביטחונה וריבונותה.<br />
<br />
<br />
==היסטוריית צה"ל==<br />
עד להקמתה של מדינת ישראל בשנת [[תש"ח]] פעלו בארץ שלושה ארגוני לוחמים יהודיים. האצ"ל (ארגון צבאי לאומי), ההגנה, והלח"י (לוחמי חירות ישראל).<br />
<br />
עם הכרזת [[האו"ם]] על עצמאותה של מדינת ישראל, פרצה מלחמה בין תושביה הערביים של הארץ, לבין תושבי המדינה היהודית שהוקמה, שהסתיימה בניצחון היהודים, והשלטת הריבונות היהודית בכל שטחי מדינת ישראל.<br />
<br />
במהלך המלחמה, כשבועיים לאחר הכרזת האו"ם, חתם ראש הממשלה הזמנית [[דוד בן גוריון]] על "פקודת צבא הגנה לישראל".<br />
<br />
הצבא הוקם על התשתית הארגונית של ארגון 'ההגנה', ומיזג לתוכו את לוחמי ארגוני המחתרת האצ"ל והלח"י.<br />
<br />
<br />
==התייחסות הרבי לפעולות צה"ל==<br />
ב[[שיחה|שיחותיו]], עסק הרבי פעמים רבות בנושא [[שלימות הארץ]], וכחלק מכך התייחס לעיתים קרובות לפעולות השונות שנעשו על ידי הזרוע המבצעית של צה"ל, כשעל פי רוב הוא מגבה את פעולותיהם, וקורא למנהיגים הפוליטיים של מדינת ישראל שלא לערב פוליטיקה בענינים צבאיים, הנוגעים לשמירה על בטחונה ועל ריבונותה של מדינת ישראל ושלום תושביה.<br />
<br />
===מלחמת סיני (מבצע קדש)===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת סיני]]}}<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
<br />
===מלחמת ששת הימים===<br />
[[קובץ:משה נ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[משה ניסלביץ]] פועל עם חיילי צה"ל בחולות סיני]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת ששת הימים]]}}<br />
בתחילת הקיץ של שנת [[תשכ"ז]] צבאות ערב התכוננו למלחמה כולל על מדינת ישראל, מתוך מטרה לתקוף במספר חזיתות בו זמנית, ובכך למוטט את הצבא ולהביא להשמדתה וביטול ריבונותה של מדינת ישראל.<br />
<br />
למרות ההערכות והתחזיות של מומחי הצבא בתקופה המתוחה של טרום המלחמה, וחשש קולקטיבי מתוצאות הרות אסון, הרבי ניבא בצורה ברורה שהקב"ה יוציא את עם ישראל מהמצב הקשה בנצחון גדול, והורה לנאשים ששאלו אותו שלא לעזוב את גבולות הארץ{{הערה|1=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/24/9317&search=%D7%A9%D7%A9%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D חלק כד] אגרת ט'שיז.}}. <br />
<br />
המלחמה שפרצה ב[[כ"ו אייר]], נמשכה ששה ימים בלבד, וכפי שהרבי צפה מראש - חרף כל תחזיות המומחים - צה"ל ניצח בכל החזיתות, ואף נחל הישגים נוספים דוגמת כיבוש שטח הכותל המערבי, רמת הגולן, עזה, מדבר סיני, חברון, קבר רחל, ומקומות נוספים.<br />
<br />
הרבי ניצל את ההתרגשות הגדולה של תושבי הארץ מהנצחון המזהיר, ודרש מהחסידים לעשות השתדלות גדולה, שההתעוררות הכללית תנוצל לקיום מצוות, ושלח את חסידי חב"ד להתפרס בכל רחבי הארץ ולזכות עוברים ושבים בהנחת תפילין.<br />
<br />
במקביל לפעילות הרוחנית שדרש מהחסידים, החל הרבי בפעילות נמרצת ליישב את השטחים ששוחררו במלחמה זו, ונלחם נגד הכוונה למסור אותם חזרה למדינות הערביות. הרבי הבהיר, שבאם לא יגרשו את הערבית מגבולותיה המורחבים של הארץ ויתנו להם אזרחות ישראלית, הם ישנו את פני המפה הדמוגרפית של ישראל, והדבר עלול להשפיע על תוצאות הבחירות.<br />
<br />
===מלחמת יום הכיפורים===<br />
[[קובץ:מבצעים טנק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מ[[עפולה]] מצטלמים על רקע טנק צה"ל בהוראת הרבי ([[תשל"ג]])]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת יום הכיפורים]]}}<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
<br />
===מבצע יונתן (אנטבה)===<br />
בחודש [[סיון]] של שנת [[תשל"ו]] נחטף מטוס 'אייר פראנס' לאנטבה שבאוגנדה על ידי חוליית טרוריסטים, אשר החזיקו ביושבי המטוס כבני ערובה עד לשחרורם של חמישים ושלושה מחבלים, כשהם מציבים אולטימטום למילוי בקשתם ומעמידים בסכנה קיומית את חייהם של נוסעי המטוס.<br />
<br />
ב[[ו' תמוז]] החל צה"ל במבצע הצלה מסובך ומורכב בפיקודו של יוני נתניהו{{הערה|שעל שמו נקרא מבצע החילוץ בשם 'מבצע יונתן'.}}, ולאחר מאמצים רבים וניסים גלויים הצליחו לוחמי סיירת מטכ"ל לחלץ את הנוסעים החטופים, לשחרר אותם מהשבי, ולהחזירם לגבולות ישראל.<br />
<br />
בשונה מחוגים אחרים שראו במבצע ההצלה 'מעשה שטן', היות שהלוחמים שעסקו בהצלת הנוסעים היו אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, הרבי ראה בכך הצלה ניסית{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63899 הרבי - "נס והצלה למעלה מדרך הטבע"] {{וידאו}} - אתר שטורעם.}}, וקרא להתעוררות רוחנית בעקבות הנס הגדול שנעשה, תוך שהוא דוחה את טענותיו של רבי [[יואל טייטלבוים]], האדמו"ר מסטמאר.<br />
<br />
===מלחמת לבנון הראשונה===<br />
בשנת [[תשמ"ב]] פרצה מלחמת לבנון הראשונה{{הערה|נקראה גם בשם 'מבצע שלום הגליל', או בראשי תיבות - של"ג.}}, בה נלחמו חיילות צה"ל עם צבא סוריה וארגוני הטרור הפלסטיניים שפעלו נגד ישראל משטח לבנון, וגרמה לכך שצה"ל ייכנס עם כוחות קרקעיים אל תוך גבולות לבנון, על מנת למגר את קיני הטרור הפלסטיניים.<br />
<br />
לאחר שבוע של לחימה קרקעית בה הגיע צה"ל לעליונות צבאית בכיתורה של ביירות, בעקבות לחץ פוליטי עולמי, הפוליטיקאים הישראלים הורו להימנע מכיבוש ביירות בכח, דבר שגרם למלחמה מתישה שגרר את מותם של מאות חיילי צה"ל, ומנע את השמדתם הסופית של קיני הטרור בלבנון.<br />
<br />
בתקופת ההמתנה בגבולות ביירות, זעק הרבי פעמים רבות על כך שהפוליטקאים לא נותנים למומחי הצבא לבצע את הנדרש מהם על פי הידע הצבאי והבטחוני שלהם, ובכך מסכנים את חייהם של החיילים{{הערה|1=הקלטות ותרגום מילולי מהשיחות שנאמרו בימי החול: [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=77 שיחת כ"ב סיון תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=78 שיחת ליל ג' תמוז תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=79 שיחת ז' תמוז תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=80 שיחת י"ג תמוז תשמ"ב] {{אודיו}}}}.<br />
<br />
בנוסף לכך הרבי הזהיר, שבאם לא יסיימו כעת את המלאכה, יצטרכו אחרי מספר שנים לחזור ולהילחם בשטח לבנון בתנאים קשים יותר, וללא עליונות צבאית, דבר שיגבה קרבנות נוספים הן מצד הערבים והן מצד היהודים. נבואה זו התבררה ברבות השנים כאמת מוחלטת, כשפרצה בשנת תשס"ו מלחמת לבנון השניה, במהלכה נהרגו מעל מאה וחמישים אזרחים וחיילי צה"ל{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/prophesy/38.html האלוף יהושע שגיא ראש אגף המודיעין בזמן מלחמת לבנון: הרבי צדק בכל דבריו!] - אתר הגאולה.}}.<br />
<br />
==בכירי צה"ל והרבי==<br />
[[קובץ:משה לוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרמטכ"ל משה לוי ב'[[יחידות]]' בחדרו של [[הרבי]]]]<br />
בכ' אדר א' תשמ"ד ביקר הרב הראשי לצה"ל הרב גד נבון אצל הרבי. במהלך הביקור הוזכר [[ספר התניא]] שהודפס בבית דפוס צבאי בארץ, בו הופיע סמל צה"ל לצד סמל [[קה"ת]]. הרב נבון יצא בהתרשמות עמוקה מהרבי, והורה לאנשים בסביבתו לעזור לאנשי חב"ד ככל הניתן{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=60447 הרב גד נבון הורה לי: תעזור לחב"ד ככל שתוכל].}}.<br />
<br />
כמו הרב נבון, ביקרו אצל הרבי בכירים נוספים דוגמת מאיר עמית (בעת כהונתו כראש המוסד), רחבעם זאבי (בעת כהונתו כאלוף בצה"ל), הרמטכ"ל משה לוי, האלוף רפי פרץ{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=58350 האלוף רפי פרץ בראיון בלעדי ל-col].}}, תת אלוף רן פקר, תת-אלוף מנחם עיני{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/395252 ראיון עם תת אלוף מנחם עיני, ראש פרוייקט ה'לביא'] באתר בית חב"ד.}}, האלוף יוסי בן חנן, ובכירים נוספים רבים{{הערה|זאת מלבד חלופות המכתבים הרבות שהתקיימו בין הרבי לבכירי צה"ל.}}, כולם העידו שהתרשמו עמוקות מידיעתו המפורטת של הרבי וראייתו הצבאית הרחבה, והתפעלו מהאכפתיות וההתעניינות שגילה הרבה כלפי כל פרט מהתנהלות המערכת הצבאית והיחס החיובי שהפגין כלפיה.<br />
<br />
רבים מהמפגשים תועדו על ידי חברת המדיה החב"דית [[jem]] בסדרת ראיונות עם אלופי צה"ל ובכירים נוספים, ויצאו לאור בהפקת וידאו 'אמונה ובטחון - צבא ומודיעין'{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39429 יצאה לאור ההפקה החדשה מבית jem: 'אמונה ובטחון צבא ומודיעין']. אתר שטורעם.נט.}}.<br />
<br />
==מצוייני צה"ל==<br />
[[תמונה:מצויני צהל.jpg|left|thumb|250px|הרבי עם מצוייני צה"ל]]<br />
[[קובץ:מצוייני צה''ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות בישראל מדווחת בעקבות המפגש עם הרבי]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מצויני צה"ל]]}}<br />
ב[[כ"ג אב]] [[תשל"ו]] הגיעה קבוצה של מצוייני צה"ל לביקור בארצות הברית, ובמהלך הטיול הגיעו ל-[[770]] להיפגש עם הרבי.<br />
<br />
הרבי קיבל את הקבוצה בחביבות מיוחדת, נשא בפניהם דברים מעודדים, וחילק לכל אחד מהם דולר לצדקה ולברכה.<br />
<br />
בתוך הדברים שאמר בפניהם הרבי, הסביר, שלדעתו הם לא צריכים להיקרא בשם 'נכי צה"ל', היות ששם זה נותן משמעות לוואי של אדם נחות וירוד, אלא הם צריכים להיקרא בשם "מצוייני צה"ל", דבר המורה על הכוחות המיוחדים שיש להם, ועל המסירות העצומה שהם הקריבו למען הגנתם של בני ישראל{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=1080&ArticleID=1850 שיחת יום כ"ג אב תשל"ו לקבוצה של "מצוייני צה"ל] באתר צעירי חב"ד.}}.<br />
<br />
==השירות בצה"ל==<br />
הרבי מתייחס באהדה רבה לכל אחד ואחד מהחיילים העוסקים בהגנת גבולות הארץ ובשמירה על תושביה. במכתבים רבים מציין הרבי עובדה זו, ומעורר את החיילים על הזכות הגדולה שיש להם, ועל האחריות הגדולה ש[[הקב"ה]] הפקיד בידם, שצריכה לזרז אותם בקיום תורה ומצוות בכדי שתהיה להם הצלחה במילוי תפקידם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9722.htm מכתב ט"ו באב תשכ"ט], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9736.htm ז' אלול תשכ"ט], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9950.htm ט"ו באב תש"ל], ועוד.}}.<br />
<br />
לאורך ההיסטוריה של צה"ל, שירתו במסגרת הצבאית רבים מחסידי חב"ד, שאף השתתפו במלחמות ישראל וסייעו במאמץ המלחמתי להגנת גבולות הארץ, כשבהוראת הרבי הם מנצלים את הזמנים הפנויים להשפעה על חבריהם להתקרב ליהדות.<br />
<br />
=== גיוס בני ישיבות ===<br />
[[תמונה:חיילים חב''דיים בצה''ל.jpg|left|thumb|250px|חיילים חב"דיים באחד מבסיסי צה"ל]]<br />
[[תמונה:משפחת_גרוזמן.jpg|left|thumb|250px|בניו של הרב [[יצחק גרוזמן]], [[שליח]] ראשי של [[הרבי]] ב[[ראשון לציון]] המשרתים בצבא בתמונה משפחתית]]<br />
במספר הזדמנויות התייחס [[הרבי]] לסוגיית ה'שיווין בנטל' וגיוסם של [[תמימים|בני הישיבות]]. הרבי הדגיש שלימודם של תלמידי הישיבות מגן על תושבי הארץ אף יותר מהחייל שעל הגבול{{הערה|1=[https://chabad.info/?url=article_he&id=76250 מכתב מר"ח אלול תשכ"א]}}. לצד זאת הדגיש [[הרבי]] את מעלתם העצומה של חיילי צה"ל [[מסירות נפש|המוסרים נפשם]] בפועל ומגנים בגופם על תושבי הארץ. <br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]], בעקבות פולמוס מחודש שהתעורר סביב גיוסם של בני הישיבות, יצאו רבני חב"ד בקריאה - על פי דברי הרבי - המורה לתלמידי הישיבות להתמיד בלימודם ולא להתגייס בשום אופן לשירות צבאי{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=76272 מכתב רבני חב"ד] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===גיוס נשים===<br />
הרבי הביע דעתו פעמים רבות נגד גיוס נשים לצבא, והתבטא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5569.htm אגרות קודש חלק טו, עמוד רנב].}} שהדבר מזיק לצבא לא רק מבחינה דתית ומוסרית, אלא גם מבחינה טכנית ומבצעית, היות שהימצאותם של נשים בצבא גורם להתערבות של מתחים רגשיים בפעולות הצבאיות, ומפחית את כושר ההתרכזות של החיילים במשימה המבצעית שהוטלה עליהם.<br />
<br />
הרבי פסק{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8731.htm אגרות קודש חלק כג עמוד סא].}}, כי החומרה של גיוס נשים לצבא מבחינה הלכתית הינו בגדר של 'אביזרייהו דגילוי עריות', ולדעת חלק מהפוסקים יש למסור על כך את הנפש, עד רמה של 'יהרג ואל יעבור'.<br />
<br />
בנוסף לזה, הרבי מדגיש שהדבר נוגע במיוחד לצבא יהודי, בו נדרש הסיוע האלוקי, המותנה בשמירה על קדושת מחנות הצבא, כפי שמפורש בתורה שבכתב: "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך, להצילך ולתת אויביך לפניך, והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך"{{הערה|דברים כג, טו.}}. <br />
<br />
===הסכמים בקשר לנסיעה ל'[[קבוצה]]'===<br />
מסלול הלימודים החב"די השתנה בשנותיה הראשונות של קהילת חב"ד בארץ הקודש, ועוצב במהלך השנים עד שהגיע למתכונות הנוכחים, בהם לאחר הלימוד בבית הספר היסודי (ה'[[תלמוד תורה]]' בעגה החרדית), עובר הבחור ללמוד שלוש שנים ב[[ישיבה קטנה]], ולאחר מכן שלוש שנים נוספות ב[[ישיבה גדולה]]. עם סיום המסלול, נוסעים הבחורים לשנה שלימה של לימודים בחצר [[הרבי]], ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
מסלול לימודים זה, יצר מצב בעייתי, בו הבחורים הצעירים שעדיין לא שירתו בצבא צריכים לקבל אישורי יציאה סדירים, ובכך לקבל אישור חריג המסדיר יציאת מחזור שלם של בחורים מישיבות חב"ד מידי שנה ללימודים בחצר הרבי.<br />
<br />
לצורך כך, הפעיל הרבי מערכת שלמה של קשרים עם בכירי הממשל בארץ, וכתב מכתבים אישיים לאישים הנוגעים בדבר{{הערה|דברי הרבי למר [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז"ר) שכיהן באותם שנים כ[[פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]], התפרסמו בספר [[נשיא וחסיד]] של החוקר [[נפתלי קראוס]] (עמוד 238).}}{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63049 מכתב הרבי למנחם בגין] {{אינפו}}}}, על מנת לשכנע אותם להנפיק את האישור המיוחד לבחורי הישיבות החב"דיים.<br />
<br />
בסופו של תהליך, הושג הסכם בין צה"ל לעסקנים החב"דיים, שבחור שיחתום על התחייבות לחזור לארץ בסיום השנה, יקבל אישור יציאה, ובחזרתו לארץ יהיה זכאי להיכנס שוב למסגרת הכללית של בחורי הישיבות 'תורתו אומנותו'.<br />
<br />
הסכם זה התקיים משנות הכ"פים, ועד לשנת תשנ"ד. בשנת [[תשע"א]], הושג הסכם חילופי{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62991 בלעדי: הצבא יאפשר נסיעת בחורים לשנת 'הקבוצה'] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=64207 הסכם חדש מאפשר את נסיעת התלמידים ל'קבוצה' - כל הפרטים] באתר col.}}, שיצר מהומות רבות{{הערה|1=[http://www.shop.chabad.info/index.php/images/he_new2/includes/favicon.ico?url=article_he&id=65436 שערוריה:עשרות בחורים חב"דים ישבו בכלא בגלל יריבות אישית] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69986 שערוריה: מגעים עם צה"ל לגיוס תלמידי ישיבות חב"ד] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==מי שברך לחיילי צה"ל==<br />
למרות החשיבות הרבה המיוחסת לחיילי צה"ל העוסקים בהגנת העם והארץ, כשהם מעמדים את עצמם במצב של סכנת חיים יום יומית, וראויים לברכה, לפי מנהג חב"ד אין נוהגים לומר את הנוסח הקבוע שנוסח על ידי [[הרבנות הראשית]]{{הערה|הניסוח הראשוני של התפילה נערך על ידי הרב הראשי הרב [[שלמה גורן]], להבדיל מנוסח ה'תפילה לשלום המדינה' שנוסח על ידי הרב הראשי [[יצחק אייזיק הרצוג]].}}.<br />
<br />
הסיבה לכך היא מכיון שנוסח התפילה של חסידי חב"ד נתקן על ידי [[אדמו"ר הזקן]], וישנה הקפדה רבה לא לשנות מנוסח התפילה, גם לא לצורך גדול{{הערה|מסיבה זו חסידי חב"ד אינם אומרים 'מי שברך' באופן קבוע גם לרבי, למרות שהוא יקר ואהוב על ידם.}}.<br />
<br />
==פעילות חב"ד עם חיילי צה"ל==<br />
[[קובץ:דמי חנוכה מהרבי לחיילים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עיתון במחנה על חלוקת דמי חנוכה מהרבי לחיילים, חנוכה תשל"ז]]<br />
כבר בשנותיו הראשונות של צה"ל, היו מגיעים חסידי חב"ד למחנות הצבא, ופועלים עם החיילים במסגרות השונות במסירת שיעורי תורה, וחלוקת סופגניות, דמי חנוכה, משלוחי מנות, וחומר קריאה יהודי.<br />
<br />
לקראת החגים, ובזמני מלחמה, הפעילות החב"דית במחנות צה"ל היתה מתוגברת בפעילים רבים נוספים, שהיו מתגייסים בהמוניהם כדי להצליח להגיע אל כל חיילי צה"ל ולהביא להם את שמחת החג ואת אור היהדות, ולחזק אותם על עמידתם במסירות נפש להגנת תושבי ארץ ישראל.<br />
<br />
מכיון ותנועת חב"ד הסתמנה בציבור כגוף המרוחק מפוליטיקה, ושמרה על קשרים טובים עם אנשי השלטון וצמרת הממשל מכל גווני הקשת הציבורית, יכלו פעילי חב"ד להיכנס למחנות צה"ל ללא קשיים, ושערי המחנות היו נפתחים בפניהם, דבר שלא התאפשר לפעילים של תנועות אחרות.<br />
<br />
הרבי עצמו הורה לחסידים בחלק מהפעילויות להשתדל להשיג אישור להסתובב במחנות עם מדי צה"ל{{הערה|1=[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=22360 תלבשו מדי צה"ל כשתגיעו לבסיסים] - אתר col.}}.<br />
<br />
===קשיים לאחר ההתערבות בבחירות===<br />
לאחר [[בחירות תשמ"ט|מערכת הבחירות של שנת תשמ"ט]] בה הורה הרבי לחסידים להצביע בקלפי עבור מפלגת יהדות התורה, החלו תנועות שונות לדרוש במפגיע מצה"ל לאסור את כניסתם של פעילי חב"ד למחנות צה"ל לאור התערבותם בפוליטיקה, כחלק מהחוק הצבאי האוסר את כניסתם של פעילים פוליטיים לבסיסי צה"ל.<br />
<br />
למרות המכשולים השונים שהתעוררו, חסידי חב"ד ממשיכים עד היום להיכנס למחנות צה"ל באישור הדרג הצבאי העליון, כשפעילותם מותנית התלוות של אנשי הרבנות הראשית, האמורים לפקח שהפעילות לא תחרוג מהכללים שנקבעו על ידי המטכ"ל הצבאי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=233 מה אתם רוצים מחב"ד?! - פרוטוקולים מישיבות הכנסות הדנות בפעילות חב"ד במחנות צה"ל] - אתר שטורעם.}}. <br />
<br />
===הדפסת תניא בבסיסי צה"ל===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
<br />
<br />
===מטה לגיבורי צה"ל===<br />
[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]] בישראל, מפעילים מטה מיוחד למען אלמנות צה"ל{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.asp?37897 כך החלה הפעילות של חב"ד עם אלמנות צה"ל] {{אודיו}} - אתר col.}} וילדי החיילים שנהרגו במלחמות ישראל{{הערה|בשנים האחרונות הורחבה פעילות הסיוע גם עבור נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם.}}, המנוהל על ידי הרב [[מנחם קוטנר]].<br />
<br />
המטה פועל בסיוע כלכלי לבני המשפחות השכולות, ביקור אנשים שנפצעו בפעולות טרור לקראת חגי ומועדי ישראל, ודאגה לשבתות אירוח מיוחדות{{הערה|1=[http://mendy.shturem.net/index.php?section=news&id=10653 שבת אירוח לנפגעי הטרור בארגון צעירי אגודת חב"ד] - אתר שטורעם.}}, ארגון קייטנות וימי כיף לילדי המשפחות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13156 יתומי השכול ופעולות האיבה בקייטנות חב"ד] - אתר col.}}, ועוד.<br />
<br />
===אור לחייל===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[אור לחייל]]}}<br />
ארגון אור לחייל המנוהל על ידי הרב [[מנחם אופן]], הינו ארגון ללא מטרות רווח, שהוקם על ידי הרב אופן בשנת [[תשס"ו]] בעקבות הצלתו באופן ניסי מירי פלסטינים בדרכו ל[[מבצעים]] בעיר האבות [[חברון]].<br />
<br />
הארגון פועל מטעם 'האגודה למען החייל', ומארגן פעילויות חברתיות לחיילי צה"ל ברוח היהדות, מפיק עלונים חודשיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70190 'אור לחייל' - מנת יהדות לחיילי צה"ל] תצלום העלון {{אינפו}}}}, מחלק תפילין לחיילים המתחייבים להניחם מידי יום חול{{הערה|1=[http://www1.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62710 ארגון אור לחייל מחלק מאה זוגות תפילין מידי חודש] {{אינפו}}}}, ופעולות הווי נוספות{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/video/ArmeSecrete.wmv כתב הערוץ הראשון איתי רפפורט על פעילות ארגון 'אור לחייל'] {{וידאו}} אתר שטורעם}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=498490d9b גיוס בחורי הישיבות פוגע ביכולות הצבאיות של צה"ל] {{וידאו}} - אתר הגאולה<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76371 תגובת הרבי לאמירה: ישנם בעלי בתים שלא מרוצים מכך שישנם תלמידים שלא הולכים לצבא] החל מהדקה ה-3:45 {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7050&CategoryID=1422 דעת הרבי בנוגע לגיוס נשים לצה"ל]. באתר צעירי חב"ד.<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=70174 חב"ד הולכים לצבא. האומנם?!] שניאור חביב {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65268 חיילים במסדר בשירת "אני מאמין"] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A8%D7%9C%D7%99%27%D7%A7&diff=142384משתמש:רלי'ק2013-07-04T20:18:45Z<p>רלי'ק: </p>
<hr />
<div><br />
<br />
<div style="float:left;border:1px solid #808080;margin:1px"><br />
{| cellspacing="0" style="width:240px;background:#F0E68C"<br />
| style="width: 45px; height: 45px; background: #9999FF; text-align: center; font-size: 14pt; color: black;" | [[קובץ:צפתי.jpg|60px|קישור=חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]<br />
<br />
| style="font-size: 9pt; padding: 4pt; line-height: 1.25em; color: #000000;" | בוגר הישיבה הגדולה ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]!<br />
|}</div><noinclude>[[קטגוריה:תיבות משתמש|צפתי גאה]]</noinclude></div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A8%D7%9C%D7%99%27%D7%A7&diff=142383משתמש:רלי'ק2013-07-04T20:18:27Z<p>רלי'ק: </p>
<hr />
<div><br />
<br />
<div style="float:left;border:1px solid #808080;margin:1px"><br />
{| cellspacing="0" style="width:240px;background:#F0E68C"<br />
| style="width: 45px; height: 45px; background: #9999FF; text-align: center; font-size: 14pt; color: black;" | [[קובץ:צפתי.jpg|60px|קישור=חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]<br />
<br />
| style="font-size: 9pt; padding: 4pt; line-height: 1.25em; color: #000000;" | בוגר הישיבה הגדולה ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]!<br />
|}</div><noinclude>[[קטגוריה:תיבות משתמש|צפתי גאה]]</noinclude><br />
<br />
-- • '''[[משתמש:רלי'ק|רלי'ק]]''' 20:18, 4 ביולי 2013 (UTC)</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A8%D7%9C%D7%99%27%D7%A7&diff=142382שיחת משתמש:רלי'ק2013-07-04T20:16:35Z<p>רלי'ק: </p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
אשמח לעזור בכל עת {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג • 01:04, 24 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== עריכת חתימה ==<br />
<br />
ראיתי שערכת את החתימה שלך. במקום שתתאמץ בכל פעם לערוך את החתימה שלך, תיכנס לפרטי ההעדפות שלך בצד השמאלי העליון של המסך, ותערוך שם את החתימה ככל אשר תחפוץ. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג • 01:06, 24 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== עריכת דפי שיחה ==<br />
<br />
כמו כן, כאשר פותחים נושא חדש בדף שיחה, אפשר ללחוץ על סמן הפלוס שבלשוניות למעלה, או להוסיף אותו כמו שעשית אבל '''בתחתית''' הדף. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג • 01:07, 24 ביוני 2013 (UTC)</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A8%D7%9C%D7%99%27%D7%A7&diff=142381שיחת משתמש:רלי'ק2013-07-04T20:15:03Z<p>רלי'ק: נסיון</p>
<hr />
<div>{{בה}}<br />
אשמח לעזור בכל עת {{קריצה}} • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג • 01:04, 24 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== עריכת חתימה ==<br />
<br />
ראיתי שערכת את החתימה שלך. במקום שתתאמץ בכל פעם לערוך את החתימה שלך, תיכנס לפרטי ההעדפות שלך בצד השמאלי העליון של המסך, ותערוך שם את החתימה ככל אשר תחפוץ. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג • 01:06, 24 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== עריכת דפי שיחה ==<br />
<br />
כמו כן, כאשר פותחים נושא חדש בדף שיחה, אפשר ללחוץ על סמן הפלוס שבלשוניות למעלה, או להוסיף אותו כמו שעשית אבל '''בתחתית''' הדף. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג • 01:07, 24 ביוני 2013 (UTC)<br />
[[משתמש:רלי&#39;ק|&#39;&#39;&#39;רלי&#39;ק&#39;&#39;&#39;]] - [[שיחת משתמש:רלי&#39;ק|שיחה]] 20:15, 4 ביולי 2013 (UTC)</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A8%D7%9C%D7%99%27%D7%A7&diff=142372משתמש:רלי'ק2013-07-04T20:10:34Z<p>רלי'ק: יצירת דף עם התוכן " <div style="float:left;border:1px solid #808080;margin:1px"> {| cellspacing="0" style="width:240px;background:#F0E68C" | style="width: 45px; height: 45px; back..."</p>
<hr />
<div><br />
<br />
<div style="float:left;border:1px solid #808080;margin:1px"><br />
{| cellspacing="0" style="width:240px;background:#F0E68C"<br />
| style="width: 45px; height: 45px; background: #9999FF; text-align: center; font-size: 14pt; color: black;" | [[קובץ:צפתי.jpg|60px|קישור=חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]<br />
<br />
| style="font-size: 9pt; padding: 4pt; line-height: 1.25em; color: #000000;" | בוגר הישיבה הגדולה ב[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|צפת]]!<br />
|}</div><noinclude>[[קטגוריה:תיבות משתמש|צפתי גאה]]</noinclude></div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=142362הרבנות הראשית לישראל2013-07-04T20:01:45Z<p>רלי'ק: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:מרדכי אליהו.jpg|שמאל|thumb|250px|הרב מרדכי אליהו בביקור אצל [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשנ"ב]])]]<br />
[[קובץ:רבנים עם מרדכי אליהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבני ועסקני חב"ד בפגישה עם הרבנים הראשיים לישראל בהוראת [[הרבי]] ([[חשוון]] [[תשמ"ו]]). בתמונה (מימין לשמאל): הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[אברהם שפירא]], הרב יוסף גליקסברג רבה של [[גבעתיים]]. מאחור עומד (ימין) הרב [[ברק'ה וולף]].]]<br />
<br />
מוסד '''הרבנות הראשית לישראל''' הוא הגוף הממשלתי העליון ב[[מדינת ישראל]], האחראי על עניני ה[[יהדות]] מטעם המדינה, ומוסמך למנות רבני ערים רבני שכונות ורבני יישובים, להסמיך [[רב]]נים ו[[דיין|דיינים]], ואחראי כללי על מערכת ה[[כשרות]] הארצית. הרבנים הראשיים לישראל העומדים בראש המוסד נבחרים אחת לעשר שנים, כאשר הרב האשכנזי עומד בראש מועצת הרבנות הראשית והרב הספרדי בראש [[בית הדין הרבני הגדול]].<br />
<br />
==תולדות הרבנות הראשית==<br />
בזמן השלטון העות'מאני ב[[ארץ ישראל]] רוב תושבי הארץ היו יוצאי עדות המזרח, ובתפקיד המנהיג הרוחני עמד "הראשון לציון", שקיבל סמכויות מיוחדות מטעם הסולטן למנות ולפטר רבנים, ושימש כנציג היהודים במסדרונות השלטון, וריכז תחתיו את גביית המסים. יוצאי קהילות אשכנז שעלו לארץ לא היו נתונים תחת מרותו של הראשון לציון, אלא התארגנו בקופות מאוחדות שנקראו בשם 'כוללים', הקימו מוסדות חינוך ושירותים קהילתיים עצמאיים, ונהנו מחסותם של הקונסולים האירופאים.<br />
<br />
בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] כבשו הבריטים את [[ארץ ישראל]] מהעות'מאנים, ובשנת [[תר"פ]] הנציב הבריטי החליט להגדיר מחדש את מעמדה של ההתיישבות היהודים בארץ ואת סמכויות הרבנים, ולאחר הקמת מספר ועדות חקירה החליט להקים גוף מעורב שימונה על בחירת הרבנים הראשיים. בשנת [[תרפ"א]] התכנסו לראשונה אנשי הגוף הבוחר שהיה מורכבת משני שליש רבנים ומשליש אישי ציבור שונים, ובחר בשני רבנים ראשיים. כרב הראשי האשכנזי נבחר הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]], וכרב הראשי הספרדי נבחר הרב [[יעקב מאיר]].<br />
<br />
==יחס רבותינו נשיאינו לרבנות הראשית==<br />
כמו רבים מגדולי ישראל דוגמת הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], התנגדו רבותינו נשיאינו להקמתה של הרבנות הראשית, מחשש שהממסד הכללי יכפה את דעתו על הרבנות הראשית, ויכריח אותם להטות את דעתם בניגוד לדעת התורה, באופן כזה שיתערבו שיקולים חיצוניים בפסקי הדין שלהם ויוציאו מכשול מתחת ידם, כאשר הממסד הכללי משתמש ברבנות הראשית משתמש בממסד הרבנות כדי להכשיר את מעשיו.<br />
<br />
הרבי הבהיר את דעתו, שהתנגדותו אינה לאנשים שנבחרו לעמוד בראש המוסד, היות וכוונתם רצויה והם עוסקים בתפקיד מתוך רצון לשפר את התייחסות לדת ולקרב את כלל הציבור לערכי התורה והמצוות, אך עצם קיומו של הממסד הוא דבר שלילי, ולכן ברמת העיקרון באם הדבר היה אפשרי - רצונו של הרבי הוא שיבטלו מוסד זה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm מכתבו של הרבי לרב ניסן טעלושקין, כ' חשון תשכ"א].}}.<br />
<br />
===בחירות לרבנות הראשית===<br />
עד לכהונתם של הרבנים הראשיים הראשון לציון הרב [[יצחק ניסים]] והרב [[איסר יהודה אונטרמן]], כהונת הרב הראשי היתה משרת עולם, שהיתה נמשכת עד לפטירתו של הרב הנבחר{{הערה|חוק זה נשאר עד היום בישראל לגבי משרת רבני ערים.}}. בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב [[עובדיה יוסף]] ומקורביו לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם.<br />
<br />
הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה, והתבטא: {{ציטוטון|לא היתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו}}{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}.<br />
<br />
למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|עובדה זו היתה אחת הסיבות לכך שהרב עובדיה יוסף לא התקבל ליחידות ב[[ספריית ליובאוויטש|בניין הספריה]] כמו רבנים ראשיים אחרים, היות שבעקבות רצונו להיבחר כרב ראשי רמס את כבוד הרבנות.}}.<br />
<br />
===מועצת הרבנות הראשית===<br />
כמו היחס הכללי של הרבי לרבנות הראשית, כך היה גם היחס השלילי של הרבי למועצת הרבנות הראשית. כאשר הרב [[שלמה יוסף זווין]] נבחר כחבר במועצת הרבנות, שיגר לו הרבי איגרת בה ציין מצד אחד את הנאתו מכך שהוא מוערך על ידי הגוף הבוחר, אך מצד שני הביע את דעתו שאין לברך על בחירה זו 'מזל טוב', היות וזהו תפקיד מלא בקשיים ובנסיונות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8799.htm אגרות קודש חלק כג, מכתב מתאריך י"א ניסן תשכ"ד (אגרת ח'תשצט)].}}.<br />
<br />
בכ"ט חשוון תשכ"ט, לאחר שכבר כיהן כחבר המועצה שנים רבות, הוסיף לו הרבי: {{ציטוטון|לפי מהלך העניינים בעבר ובהוה, בודאי שיוכרח בא-כוח הרבנות הראשית או העומד בראשה, להיות נוכח ולהשתתף בכמה וכמה של ענייני טקס וכו'. שגם עליהם מדובר באותם סימנים בשו"ע (עניינים שהיפך ההלכה). והלואי שימצא מי שיעמוד בנסיון בזה שלא להבחר, כי לכאורה תקוה קלושה ביותר, שלאחר שיבחר יעמוד בנסיון, ובתוקף עד כדי כך שלא להשתתף בטקס}}.<br />
<br />
===ביקור הרבנים הראשיים===<br />
על אף שהרבי התנגד לממסד הרבנות, הרבי הוקיר את פועלם של הרבנים הראשיים, ובמהלך כהונתם של הרב [[מרדכי אליהו]] ו[[אברהם אלקנה שפירא|הרב שפירא]] התקיימו מספר ביקורים רשמיים של הרבנים אצל [[הרבי]] ב[[יחידות]], במהלך העלו הרבנים שאלות שונות ודיונים הלכתיים בפני הרבי, ושוחחו יחד בעניני הלכה ומנהג.<br />
<br />
בפעמים אלו, לאחר שהסתיים הביקור הרשמי במהלכה נכחו גם שאר חברי המשלחת, חברי מזכירות הרבי, צלמים, ואישים נוספים, נשארו הרבנים לדבר עם הרבי באופן פרטי, ודיברו על ענינים הנוגעים לכלל ישראל.<br />
<br />
הפעם האחרונה בה זכו הרבנים הראשיים להתקבל ל[[יחידות]] אצל הרבי, היה ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]], ובמהלכו דיבר הרבי רבות בנושא ה[[גאולה]] הקרובה{{הערה|בהקשר לזה הועלו הנושאים הבאים: "לעת"ל משה ואהרון עמהם". פס"ד כבית שמאי לעת"ל. חיוב קרבנות לעת"ל על עבירות של זמן הגלות. אם גר שנתגייר עתה צריך להביא קרבן לכשיבנה ביהמ"ק. הצורך בפסק דין של רבנים שמשיח חייב לבוא מיד. עם ישראל טוען "השיבנו ה' אליך" והקב"ה מבקש "שובו אלי" בתחילה, אבל "אחרי רבים להטות".}}(שיחתם הודפסה בקונטרס מיוחד{{הערה|הודפסה כהוספה ל[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשנ"ב.}}). בין הדברים אמר הרבי: {{ציטוטון|הגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל, שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56085 בהמשך גם תיאר הרבי את אדמו"ר הריי"צ כ"שליט"א"]{{וידאו}}}}}} לקראת סיום הפגישה אמר הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שבקרוב ממש תהיה הגאולה, אזי אבקר את כבודו בהיכל קדשו בארץ הקודש}}. הרב אליהו ענה: {{ציטוטון|ברוך הבא! אני אגיד בשמחה רבה: ברוך הבא בשם ה'!}}". את התפעלותו של הרב אליהו מהפגישות עם הרבי, ציין בכינוס של [[כולל חב"ד]] שנערך באותו שבוע ב[[ניו יורק]], כשהוא מציג את העובדה ש[[הרבי]] היה בשעת הפגישה אחרי שעות רבות של [[חלוקת דולרים]] לאלפי איש, ולא היה נראה עייף או חלש והיה ב"צלילות המחשבה ובהירות הרעיון, בצורה מדהימה שאין לה כל אחיזה בדרך הטבע . . אמרתי, לית דין בר נש, אלא מלאך קדוש עומד לפנינו!".<br />
<br />
==מועצת הרבנות הראשית==<br />
[[קובץ:הכתרת רבנים ראשיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[אליעזר פרלשטיין]] מנחה את טקס הכתרת הרבנים הראשיים לישראל, הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]], בבית ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] הרצוג]]<br />
תחת נשיאותם של הרבנים הראשיים, פועלת מועצת הרבנות הראשית שתפקידיה כוללים מתו מענה הלכתי לציבור, פיקוח על גופי ה[[כשרות]] הממשלתיים, הסמכת נבחנים לרבנות ולדיינות, והענקת תקנים לרבני ערים ורבני שכונות ויישובים. כחברי המועצה מכהנים ארבעה רבני הערים הגדולות בארץ{{הערה|הרבנים האשכנזים והספרדים של הערים מכהנים ברוטציה.}}, ולצידם עשרה רבנים נבחרים, מחציתם אשכנזים ומחציתם ספרדים.<br />
<br />
נכון לשנת [[תשע"ג]], חברי מועצת הרבנות הראשית הם שני הרבנים הראשיים לישראל ([[יונה יחיאל מצגר|הרב מצגר]] ו[[שלמה משה עמאר|הרב עמאר]]), הרב [[ישראל מאיר לאו]] רבה של העיר [[תל אביב]], הרב [[שלמה שלוש]] רב העיר [[חיפה]], והרב [[יהודה דרעי]] רב העיר [[באר שבע]]{{הערה|היות ולירושלים אין רב עיר מכהן, ישנם רק שלושה רבני ערים במועצת הרבנות.}} והרב הצבאי הראשי הרב רפי פרץ.<br />
<br />
הרבנים הנבחרים למועצת הרבנות:<br />
הרבנים האשכנזים:<br />
# הרב [[יעקב אלעזר כהנא שפירא]] (ראש ישיבת מרכז הרב)<br />
# הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] (רב העיר [[מגדל העמק]])<br />
# הרב [[יוסף גליקסברג]] (רב העיר [[גבעתיים]])<br />
# הרב [[יעקב רוז'ה]] (נציג הרבנות הראשית במכון הלאומי לרפואה משפטית)<br />
# הרב [[יצחק רלב"ג]] (יו"ר המועצה הדתית בירושלים לשעבר)<br />
<br />
הרבנים הספרדים:<br />
# הרב [[שמעון אליטוב]] (רב המועצה האזורית מטה בנימין)<br />
# הרב [[אברהם יוסף]] (רבה העיר [[חולון]])<br />
# הרב [[רצון ערוסי]] (רב העיר [[קריית אונו]])<br />
# הרב [[שמואל אליהו]] (רב העיר [[צפת]])<br />
# הרב [[יצחק חיים פרץ]] (רב העיר [[רעננה]])<br />
<br />
==היסטוריית הרבנים הראשיים ==<br />
הרבנים האשכנזים:<br />
# הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] - [[ט"ז אדר]] [[תרפ"א]] - [[ג' אלול]] [[תרצ"ה]].<br />
# הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] - [[י"ז כסלו]] [[תרצ"ז]] - [[י"ט תמוז]] [[תשי"ט]].<br />
# הרב [[איסר יהודה אונטרמן]] - [[ד' ניסן]] [[תשכ"ד]] - [[ז' חשוון]] [[תשל"ג]].<br />
# הרב [[שלמה גורן]] - [[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]] (כיהן לצד הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]]).<br />
# הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשנ"ג]] (כיהן לצד הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]]).<br />
# הרב [[ישראל מאיר לאו]] - [[א' ניסן]] [[תשנ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשס"ג]] (כיהן לצד הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]]).<br />
# הרב [[יונה יחיאל מצגר]] - החל את כהונתו ב[[י"ב ניסן]] [[תשס"ג]] (מכהן לצד הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]]).<br />
<br />
הרבנים הספרדים:<br />
# הראשון לציון הרב [[יעקב מאיר]] - [[ט"ז אדר]] [[תרפ"א]] - [[ט' סיוון]] [[תרצ"ט]].<br />
# הראשון לציון הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]] - [[י' תמוז]] [[תרצ"ט]] - [[כ"ד אלול]] [[תשי"ג]].<br />
# הראשון לציון הרב [[יצחק ניסים]] - [[כ"ט שבט]] [[תשט"ו]] - [[ז' חשוון]] [[תשל"ג]].<br />
# הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]] - [[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]] (כיהן לצד הרב הראשי הרב [[שלמה גורן]]).<br />
# הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשנ"ג]] (כיהן לצד הרב הראשי הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]).<br />
# הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]] - [[א' ניסן]] [[תשנ"ג]] - [[כ"ט אדר]] [[תשס"ג]] (כיהן לצד הרב הראשי הרב [[ישראל מאיר לאו]]).<br />
# הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]] - החל את כהונתו ב[[י"ב ניסן]] [[תשס"ג]] (מכהן לצד הרב הראשי הרב [[יונה יחיאל מצגר]]).<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ועידה לחיזוק מסורת חכמי המזרח ומורשת תורת החסידות]]<br />
*[[פרשת הממזרים]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62224 הרבי דרש: הרבנים הראשיים יכהנו כל חייהם] - לקט ממכתבי הרב בנושא {{אינפו}}<br />
{{הערות שוליים}}</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90&diff=141725אברהם חיים אליהו לנדא2013-07-02T19:16:33Z<p>רלי'ק: </p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
הרב '''חיים אברהם אליהו לנדא''' (מכונה בשם 'אלי לנדא') הינו בנו של הרב [[יעקב לנדא]], ומכהן כאחד מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
הרב אליהו לנדא, נולד ב[[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ח]] ב[[בני ברק]], לאביו רב העיר הרב [[יעקב לנדא]] ולאמו מרת חיה מינא.<br />
<br />
בצעירותו התחנך במוסדות הלימוד המקומיים בבני ברק, ולאחר מכן נכנס ללמוד בישיבת פונוביז' הליטאית, שם עסק בקירוב התלמידים לחסידות חב"ד{{הערה|על תוצאות פעולותיו באותם שנים, נמנה הרב [[אברהם דונין]].}}, ובפעילות הצלה בקרב העולים במבצע 'מרבד הקסמים' - במסגרת ה'פעילים'{{הערה|כיום - '[[יד לאחים]]'.}}.<br />
<br />
בעודו בחור התמנה כ[[ר"מ]] בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולאחר פטירת אביו, עזר לאחיו בניהול מערכת הכשרות.<br />
<br />
בגיל מבוגר נישא לרעייתו מרת לאה, ועזב בהדרגתיות את עיסוקו בניהול מערכת הכשרות{{הערה|אחת לשבע שנים, בשנת השמיטה, חוזר לניהול מערכת הכשרות, ומנהל את עניני הכשרות הקשורים בהלכות ה[[שמיטה]].}}, והפך לאחד מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד.<br />
<br />
הרב לנדא נחשב לאחד מגדולי הלמדנים החב"דיים, והינו בעל שמועה גדול{{הערה|ביום ב' ד[[ראש השנה]] [[תשכ"א]] ביקר בחצרות קודשנו, והרבי בירר אצלו בנוגע למנהגי אביו ב[[תקיעת שופר]].}}. בתקופת הקיץ מידי שנה נוסע להשתתף במעמד '[[ירחי כלה]]' העולמי, ומוסר שיעורים הלכתיים בכל רחבי הארץ.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
===אחיו===<br />
*'''הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]''' - רב העיר [[בני ברק]].<br />
<br />
===ילדיו===<br />
ברכה גיטל.<br />
חיה מינה.<br />
יעקב.<br />
ישראל.<br />
בנימין צבי.<br />
שולמית.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1874 מהו מקוה חב"ד?]''' - שיעור וידאו עם הרב לנדא. {{אינפו}}.<br />
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65739 הרב לנדא התוועד באנטוורפן]''' - אתר COL.<br />
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=28239 הרב לנדא חוגג את יום הולדתו השבעים]''' - אתר שטורעם.נט.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|לנדא אליהו]]</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4)&diff=140370אורו של משיח (קעמפ)2013-06-26T02:34:50Z<p>רלי'ק: /* לקסיקון */</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=קעמפ אורו של משיח|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[אורו של משיח (פירושונים)]]}}[[קובץ:אורו של משיח.jpg|left|thumb|350px|תמונה קבוצתית של 'קעמפ אורו של משיח' (קייץ [[תש"ע]])]]<br />
<br />
[[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|150px|לוגו קעמפ 'אורו של משיח']]<br />
<br />
'''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו [[קעמפ]] לילדי [[אנ"ש]] המתקיים ב[[ימי החופש]] ב[[ארץ הקודש]], הראשון מסוגו בארץ ישראל. נוסד בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב פרץ פרידמן.<br />
<br />
==רקע==<br />
קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית לילדים בימי החופש, הכולל גם ארוחות יומיות ושינה במתחם הקעמפ. מידי שנה שוכר הקעמפ מתחם בו הוא יתנהל, לרוב מדובר בקמפוסים של ישיבות שיש להם גם פנימיה.<br />
<br />
הקעמפ בנוי במתכונת צבאית, כאשר הדמות המרכזית היא "הגנרל". תחתיו יש מספר "מרכזים" ואנשי משמעת, שאחראים על ה"מפקדים". כל קבוצה של 10-12 ילדים, חיילי [[צבאות ה']], יש לה שני מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. בדך כלל מתחלקים התפקידים בין המפקדים, אחד מהם אחראי יותר על התחום הרוחני והלימודי והמפקד השני הוא האחראי האדמיניסטרטיבי של הקבוצה.<br />
<br />
אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור מתח, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; רבי, [[התקשרות]], [[ימות המשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. בנוסף לכך, מושם דגש על ניצול הזמן כדי להספיק כמה שיותר תכנים חסידיים. לכן, גם בזמני הארוחות והנסיעות, משננים החניכים משניות ו[[תניא]] בעל-פה.<br />
<br />
נכון לשנת [[תש"ע]] מנה הקעמפ כשש מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.<br />
<br />
צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת|יום הולדתו]]. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם וכן בשבתות הקיץ מארגן הקעמפ "שבת עם הקעמפ" באחת מקהילות אנ"ש ובמשך השנה נפגש צוות המדריכים עם כל חניכי הקעמפ.<br />
<br />
בקייץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה, חברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע] - {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==מושגים בקעמפ ==<br />
[[תמונה:ממשיכים_להלחם.jpg|left|thumb|250px|שער אחד העלונים]]<br />
*'''שעון קעמפ''' - שעה אחת קדימה, בכך הקעמפ "מתנתק" מהעולם ומהמתרחש סביבו.<br />
*'''מסדר''' - בפתיחת ובסוף כל יום, נעמד הקעמפ למסדר הצדעה ל[[רבי]], בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]] ומכריזים {{יחי}}.<br />
*'''מתיחה''' - תוכנית דימיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על ההשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכזרה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת".<br />
*'''מלחמת ופרצת''' - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותה על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמא: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון.<br />
<br />
===לקסיקון===<br />
*גנרל - רכז הקעמפ.<br />
*מח"ט - מפקד החטיבה (בקעמפ שתי חטיבות).<br />
*מג"ד - מפקד גדוד (בקעמפ חמישה גדודים).<br />
*מפקד - מדריך.<br />
*חייל - חניך.<br />
*[[770]] - בית הכנסת.<br />
*[[1414]] - חדר האוכל.<br />
*749 - פנימיה.<br />
*גנרליה - חדר הגנרלים.<br />
*מפקדה - משכן המדריכים.<br />
*סיירת - קבוצת חיילים.<br />
*מכסה יומית - שינון יומי של ארבע שורות תניא.<br />
<br />
==הפקות==<br />
[[קובץ:מקהלת אורו של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'אורו של משיח']]<br />
[[קובץ:רגע ההתגלות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עטיפת הדיסק 'רגע ההתגלות']]<br />
<br />
=== מקהלת "אורו של משיח"===<br />
הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: חיים אליעזר ווילשאנסקי, דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דיקשטיין.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ז]] ו[[תשס"ד]] הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת [[תשס"ז]] יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.<br />
<br />
===עלון "ממשיכים להלחם" ===<br />
העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; [[התקשרות]] ל[[רבי]], [[משיח]] ו[[גאולה]], כתבות התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי [[צבאות ה']], ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ '[[גן ישראל]]' וחדשות מהפעילות במשך השנה.<br />
<br />
===סרט "קוד קב"ע"===<br />
סרט שבו מתחקים חברי סיירת מובחרת של חיילים ב[[צבאות השם]], אחרי דרכי הפעולה של האויב. במהלך מבצע סודי, יוצאים החיילים לשטח, עורכים מארבים ומרדפים, ומתצפתים על האויב. המפקד מורה כי סוד הניצחון טמון בקוד צבאי צפון: קוד קב"ע. הסרט באורך של 45 דקות.<br />
<br />
==היסטוריית הקעמפ ==<br />
*שנת [[תשנ"ו]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שמעון ברגמן וחיים אליעזר וילשאנסקי.<br />
*שנת [[תשנ"ז]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: חיים אליעזר ווילשאנסקי ואבי חדד.<br />
*שנת [[תשנ"ח]], קמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]]. גנרלים: שלום בער מרזל וחיים אליעזר ווילשאנסקי.<br />
*שנת [[תשנ"ט]], קמפוס ישיבת "מגדלור" ב[[מגדל העמק]]. גנרלים: שלום בער מרזל ומנחם מענדל פרידמן.<br />
*שנת [[תש"ס]], קמפוס ישיבת שבי שמרון. גנרלים: חיים אליעזר וילשאנסקי ואבי חדד.<br />
*שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: יחיאל קופצ'יק.<br />
*שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרלים: לוי נחשון וישי קלי.<br />
*שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם פרידמן וינון ששון.<br />
*שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת [[כפר סיטרין]]. גנרלים: מנחם פרידמן ולוי נחשון.<br />
*שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.<br />
*שנת [[תשס"ו]], לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.<br />
*שנת [[תשס"ז]], ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.<br />
*שנת [[תשס"ח]], מדרשיית נועם ב[[פרדס חנה]]. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.<br />
*שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך ל[[מירון]]. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.<br />
*שנת [[תש"ע]] , ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר.<br />
*שנת [[תשע"א]], קמפוס אולפנת בהר"ן, [[גדרה]]{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61134 הצצה: כך יראה השנה הקעמפ החב"די הגדול]{{תמונה}}}}. גנרלים: אפרים זלמנוב ושניאור הראל.<br />
*שנת [[תשע"ב]], קמפוס ישיבת בני עקיבא כפר הרוא"ה על יד [[נתניה]]. גנרלים: ממ"ר איבערט ולוי זלמנוב.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61206/ הרשמה לקעמפ ה'תשע"א]<br />
*[http://chabad.info/?url=songs_he לשמיעת שירי מקהלת 'אורו של משיח' (מקהלות צבאות השם/אורו של משיח)]<br />
*[http://www.chabad.info/?string=%EE%EE%F9%E9%EB%E9%ED+%EC%E4%EC%E7%ED&url=newsnew_he תמונות מהקעמפים במשך השנים ועלוני "ממשיכים להלחם"]<br />
<br />
;וידאו<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63214 הסרט 'קוד קב"ע' בהפקת 'אורו של משיח' (צפיה ישירה)]{{וידאו}}<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62986 הסרט ניסיון בארמון - הופק על ידי הקעמפ כחלק מתכנית הלימודים בשנת תש"ע]{{וידאו}}<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63606 קעמפ קיץ תשע"א - וידאו מסכם]{{וידאו}}<br />
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2507 קליפ של פלוגה בקעמפ (תשע"א)]{{וידאו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מחנות קיץ|אורו של משיח]]</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_(%D7%A7%D7%A2%D7%9E%D7%A4)&diff=140368שיחה:אורו של משיח (קעמפ)2013-06-26T02:31:54Z<p>רלי'ק: /* משהו פה חייב שינוי יסודי... */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>== קישור לחדשות הקעמפ ==<br />
<br />
ניסתי לעשות קישור (תחת הכותרת לידיעות וחדשות אורו של משיח מתוך האתר חב"ד אינפו), שיתן את התוצאות של החיפוש 'קעמפ אורו של משיח' בחב"ד אינפו. לא הצלחתי. יש אפשרות לעשות כזה דבר?<br />
:אין בזה צורך. באם יש ידיעה ספציפית שראוי לקשר אליה, ניתן לקשר. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שוחח עימי''')</span>]] 13:31, 17 בינואר 2010 (UTC)<br />
<br />
== השינוי האחרון ==<br />
<br />
אני חושב שאני כתבתי בעברית תקנית, תבדוק אותי בבקשה.<br />
מונה ולא מנתה.<br />
--[[משתמש:ll|לל]] ([[שיחת משתמש:Ll|מדברים]]) 22:26, 8 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
:נדמה שאתה צודק. קעמפ זה ל' זכר ולא נקבה. אני מבטל את עריכתו של [[משתמש:חיים נהר|המתקן]]. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום כ"ו בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 23:00, 8 ביוני 2010 (UTC)<br />
::מהות השינוי היה שהקעמפ לא מונה כיום, אלא בעבר, כלומר בזמן "בין הזמנים". --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 10:35, 10 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
== משהו פה חייב שינוי יסודי... ==<br />
<br />
מה עם קעמפ הבנות וקעמפ הבוגרות? מאיפה מגיע משפט כמו "התפקידים מתחלקים בין המדריכים", והרי זה שטות בריבוע? מה עם 'קרן החינוך'? ועוד ועוד... היש את נפשכם ליטול חלק במשימה? [[משתמש:רלי&#39;ק|רלי&#39;ק]] - [[שיחת משתמש:רלי&#39;ק|שיחה]] 02:31, 26 ביוני 2013 (UTC)</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%A6%D7%95%D7%A8&diff=140347שיחה:אורן צור2013-06-26T00:08:42Z<p>רלי'ק: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:אורן צור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]<br />
ייתכן ואני טועה, ובתמונה רואים את נדב בכר. מישהו מתמצא? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ז בתמוז ה'תשע"ג 23:31, 25 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
בתמונה אכן רואים את נדב בכר. לאורן צור יש זקן קצוץ (לפחות ממבט ראשון) [[משתמש:רלי&#39;ק|רלי&#39;ק]] - [[שיחת משתמש:רלי&#39;ק|שיחה]] 00:08, 26 ביוני 2013 (UTC)</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A6%D7%94%22%D7%9C&diff=139820שיחה:צה"ל2013-06-24T00:08:21Z<p>רלי'ק: </p>
<hr />
<div><br />
== שם הערך ==<br />
לעניות דעתי, שם הערך אמור להיות "צבא ההגנה לישראל". 'צה"ל' זהו אמנם כינויו של הצבא בישראל אך לא שמו המלא. בדף 'פירושונים' אפשר יהיה להפנות מהשם 'צה"ל' לערך 'צבא ההגנה לישראל'. מקובל? קדימה לשינויים... •[[משתמש:רלי&#39;ק|רלי&#39;ק]] - [[שיחת משתמש:רלי&#39;ק|שיחה]] 00:06, 24 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
----<br />
<br />
=== אור לחייל ===<br />
אור לחייל לא צריך להיות תחת 'פעילות חב"ד עם חיילי צה"ל'? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • ט' באייר ה'תשע"ג 21:33, 19 באפריל 2013 (IDT)<br />
:צריך גם צריך. סתם טעות. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' באייר ה'תשע"ג • 22:13, 19 באפריל 2013 (IDT)<br />
<br />
=== קדימה ערך ===<br />
<br />
מדוע המידע שכבר יש כאן עוד לא נכנס כערך?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:49, 26 באפריל 2013 (IDT)<br />
:ככה זה ממש מגוחך. זה אמור להיות ערך מכובד עם המון פרטים, אחרי שאגיע לחצי הערך, יהיה אפשר לפרסם אותו. כרגע הוא סתם מצחיק כשרוב הסעיפים בו לא כתוב בהם כלום. אשמח אם תעזור לי להתקדם, אני באמת שכחתי בכלל מהפרוייקט הזה (וזו המעלה של ארגז חול, כי יש פרוייקטים אחרים שהתחלתי בהם ושכחתי לגמרי, ואני אפילו לא יודע על איזה מהזכרונות הניידים שמרתי אותם). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז באייר ה'תשע"ג • 06:32, 26 באפריל 2013 (IDT)<br />
<br />
==תמונות הקשורות לערך==<br />
[http://www.chabad.info/n/image_gen/cache/62e9d4a6b03fe7bff4244d928137be60.jpg תמונת משפחת גרוזמן]<br />
[http://www.chabad.info/index.php#!g=1&url=article&id=74864 סיירת מקווה באינפו] יש שם גם לפחות אחד מע"א...<br />
יוסי ה.<br />
:מישהו יכול להעלות את התמונות בקיצורים המ צורפים ותמונות נוספות של חסידי חב"ד על מדים, להעלות אותם ולצרף לערך? זה אחד הערכים שאמורים להיות הכי מבוקשים... - נצרכם עבודה משותפת של כלל המשתתפים. נא להצטרף! ('''ולערוך רק פסקאות בודדות!!!''' למניעת התנגשויות עריכה). בתודה מראש • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' בתמוז ה'תשע"ג • 01:40, 10 ביוני 2013 (UTC)<br />
עוד תמונות שלדעתי יועילו, כל הקודם ומעלה, זוכה... <br />
* '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65956 הרבי עם מצוייני צה"ל ● תמונה מיוחדת]'''<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64141 מצוייני צה''ל]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76465 התוועדות בבסיס]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74886 פעילות פורים בצהל]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73573 פעילות חנוכה, אופן עם אלופים]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72955 פעילות במבצע עמוד ענן]<br />
--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בתמוז ה'תשע"ג 20:54, 15 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
==רשימת תמונות שצריך להשיג על מנת להוסיף לערך==<br />
*משפחת גרוזמן ראשל"צ על מדים.<br />
*אלופי צה"ל אצל הרבי.<br />
*אברכים מקבוצה תש"ע בצה"ל.<br />
*פעילות חב"ד במחנות הצבא.<br />
*תמונה איכותית ומרשימה של אופן עם קבוצה ענקית של חיילים.<br />
<br />
<br />
== הערות שוליים == <br />
הערות השוליים לא יהיו בטורים בגלל התמונות שמפריעות לחלוקה. צריך לראות איך אפשר לסדר את התמונות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' בתמוז ה'תשע"ג 21:00, 11 ביוני 2013 (UTC)<br />
:א. הערך עדיין לא גמור. יש עוד חומר להוסיף אליו. ב. התמונות עדיין לא נאספו. לענ"ד ברגע שיהיו מספיק תמונות איכותיות ומבטאות, יהיה אפשר למחוק (לפחות אחד מ)קטעי העיתונות. ג. בתצוגה של תשעים אחוז אצלי הוא כן ממציג את ההערות בטורים. ד. יפה שאתה יורד עד לפרטים הקטנים... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ג' בתמוז ה'תשע"ג • 22:05, 11 ביוני 2013 (UTC)<br />
::סלח לי, אבל אני לא מכיר עוד מישהו שנהנה לקרוא בתצוגה של 90%. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ד' בתמוז ה'תשע"ג 01:54, 12 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::גיליתי שזה תלוי גם ברוחב המסך. במחשב הפנימי (אצלי) זה עובד! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ד' בתמוז ה'תשע"ג • 05:08, 12 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== מצוייני צה"ל ==<br />
יש הרבה תמונות בcol מפעילות איתם בשנה האחרונה. תמונות מאוד יפות וטובות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בתמוז ה'תשע"ג 01:13, 13 ביוני 2013 (UTC)<br />
:אבל (עדין) אסור לנו להשתמש בתמונות שהם מעלים. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ה' בתמוז ה'תשע"ג • 14:10, 13 ביוני 2013 (UTC)</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A6%D7%94%22%D7%9C&diff=139819שיחה:צה"ל2013-06-24T00:06:54Z<p>רלי'ק: </p>
<hr />
<div><br />
== שם הערך ==<br />
לעניות דעתי, שם הערך אמור להיות "צבא ההגנה לישראל". 'צה"ל' זהו אמנם כינויו של הצבא בישראל אך לא שמו המלא. בדף 'פירושונים' אפשר יהיה להפנות מהשם 'צה"ל' לערך 'צבא ההגנה לישראל'. מקובל? קדימה לשינויים... --[[משתמש:רלי&#39;ק|רלי&#39;ק]] - [[שיחת משתמש:רלי&#39;ק|שיחה]] 00:06, 24 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
=== אור לחייל ===<br />
אור לחייל לא צריך להיות תחת 'פעילות חב"ד עם חיילי צה"ל'? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|?!]] • ט' באייר ה'תשע"ג 21:33, 19 באפריל 2013 (IDT)<br />
:צריך גם צריך. סתם טעות. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' באייר ה'תשע"ג • 22:13, 19 באפריל 2013 (IDT)<br />
<br />
=== קדימה ערך ===<br />
<br />
מדוע המידע שכבר יש כאן עוד לא נכנס כערך?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 02:49, 26 באפריל 2013 (IDT)<br />
:ככה זה ממש מגוחך. זה אמור להיות ערך מכובד עם המון פרטים, אחרי שאגיע לחצי הערך, יהיה אפשר לפרסם אותו. כרגע הוא סתם מצחיק כשרוב הסעיפים בו לא כתוב בהם כלום. אשמח אם תעזור לי להתקדם, אני באמת שכחתי בכלל מהפרוייקט הזה (וזו המעלה של ארגז חול, כי יש פרוייקטים אחרים שהתחלתי בהם ושכחתי לגמרי, ואני אפילו לא יודע על איזה מהזכרונות הניידים שמרתי אותם). • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט"ז באייר ה'תשע"ג • 06:32, 26 באפריל 2013 (IDT)<br />
<br />
==תמונות הקשורות לערך==<br />
[http://www.chabad.info/n/image_gen/cache/62e9d4a6b03fe7bff4244d928137be60.jpg תמונת משפחת גרוזמן]<br />
[http://www.chabad.info/index.php#!g=1&url=article&id=74864 סיירת מקווה באינפו] יש שם גם לפחות אחד מע"א...<br />
יוסי ה.<br />
:מישהו יכול להעלות את התמונות בקיצורים המ צורפים ותמונות נוספות של חסידי חב"ד על מדים, להעלות אותם ולצרף לערך? זה אחד הערכים שאמורים להיות הכי מבוקשים... - נצרכם עבודה משותפת של כלל המשתתפים. נא להצטרף! ('''ולערוך רק פסקאות בודדות!!!''' למניעת התנגשויות עריכה). בתודה מראש • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ב' בתמוז ה'תשע"ג • 01:40, 10 ביוני 2013 (UTC)<br />
עוד תמונות שלדעתי יועילו, כל הקודם ומעלה, זוכה... <br />
* '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65956 הרבי עם מצוייני צה"ל ● תמונה מיוחדת]'''<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64141 מצוייני צה''ל]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76465 התוועדות בבסיס]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74886 פעילות פורים בצהל]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73573 פעילות חנוכה, אופן עם אלופים]<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72955 פעילות במבצע עמוד ענן]<br />
--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בתמוז ה'תשע"ג 20:54, 15 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
==רשימת תמונות שצריך להשיג על מנת להוסיף לערך==<br />
*משפחת גרוזמן ראשל"צ על מדים.<br />
*אלופי צה"ל אצל הרבי.<br />
*אברכים מקבוצה תש"ע בצה"ל.<br />
*פעילות חב"ד במחנות הצבא.<br />
*תמונה איכותית ומרשימה של אופן עם קבוצה ענקית של חיילים.<br />
<br />
<br />
== הערות שוליים == <br />
הערות השוליים לא יהיו בטורים בגלל התמונות שמפריעות לחלוקה. צריך לראות איך אפשר לסדר את התמונות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ג' בתמוז ה'תשע"ג 21:00, 11 ביוני 2013 (UTC)<br />
:א. הערך עדיין לא גמור. יש עוד חומר להוסיף אליו. ב. התמונות עדיין לא נאספו. לענ"ד ברגע שיהיו מספיק תמונות איכותיות ומבטאות, יהיה אפשר למחוק (לפחות אחד מ)קטעי העיתונות. ג. בתצוגה של תשעים אחוז אצלי הוא כן ממציג את ההערות בטורים. ד. יפה שאתה יורד עד לפרטים הקטנים... • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ג' בתמוז ה'תשע"ג • 22:05, 11 ביוני 2013 (UTC)<br />
::סלח לי, אבל אני לא מכיר עוד מישהו שנהנה לקרוא בתצוגה של 90%. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ד' בתמוז ה'תשע"ג 01:54, 12 ביוני 2013 (UTC)<br />
:::גיליתי שזה תלוי גם ברוחב המסך. במחשב הפנימי (אצלי) זה עובד! • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ד' בתמוז ה'תשע"ג • 05:08, 12 ביוני 2013 (UTC)<br />
<br />
== מצוייני צה"ל ==<br />
יש הרבה תמונות בcol מפעילות איתם בשנה האחרונה. תמונות מאוד יפות וטובות. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בתמוז ה'תשע"ג 01:13, 13 ביוני 2013 (UTC)<br />
:אבל (עדין) אסור לנו להשתמש בתמונות שהם מעלים. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ה' בתמוז ה'תשע"ג • 14:10, 13 ביוני 2013 (UTC)</div>רלי'קhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%94%22%D7%9C&diff=139818צה"ל2013-06-23T22:11:53Z<p>רלי'ק: /* מבצע אנטבה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:אור לחייל 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פעילות חב"דית עם חיילי צה"ל במסגרת ארגון 'אור לחייל']]<br />
[[קובץ:צה''ל בכפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילי צה"ל מתכנסים באוהל האירועים ב[[כפר חב"ד]] במסגרת סיור חוויתי לרגל חג הפסח]]<br />
'''צבא הגנה לישראל''' (הידוע בעיקר ב[[ראשי תיבות]]: '''צה"ל'''), הוא הזרוע הצבאית המרכזית של [[מדינת ישראל]], המופקד על שמירת ביטחונה וריבונותה.<br />
<br />
<br />
==היסטוריית צה"ל==<br />
עד להקמתה של מדינת ישראל בשנת [[תש"ח]] פעלו בארץ שלושה ארגוני לוחמים יהודיים. האצ"ל (ארגון צבאי לאומי), ההגנה, והלח"י (לוחמי חירות ישראל).<br />
<br />
עם הכרזת [[האו"ם]] על עצמאותה של מדינת ישראל, פרצה מלחמה בין תושביה הערביים של הארץ, לבין תושבי המדינה היהודית שהוקמה, שהסתיימה בניצחון היהודים, והשלטת הריבונות היהודית בכל שטחי מדינת ישראל.<br />
<br />
במהלך המלחמה, כשבועיים לאחר הכרזת האו"ם, חתם ראש הממשלה הזמנית [[דוד בן גוריון]] על "פקודת צבא הגנה לישראל".<br />
<br />
הצבא הוקם על התשתית הארגונית של ארגון 'ההגנה', ומיזג לתוכו את לוחמי ארגוני המחתרת האצ"ל והלח"י.<br />
<br />
<br />
==התייחסות הרבי לפעולות צה"ל==<br />
ב[[שיחה|שיחותיו]], עסק הרבי פעמים רבות בנושא [[שלימות הארץ]], וכחלק מכך התייחס לעיתים קרובות לפעולות השונות שנעשו על ידי הזרוע המבצעית של צה"ל, כשעל פי רוב הוא מגבה את פעולותיהם, וקורא למנהיגים הפוליטיים של מדינת ישראל שלא לערב פוליטיקה בענינים צבאיים, הנוגעים לשמירה על בטחונה ועל ריבונותה של מדינת ישראל ושלום תושביה.<br />
<br />
===מלחמת סיני (מבצע קדש)===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת סיני]]}}<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
<br />
===מלחמת ששת הימים===<br />
[[קובץ:משה נ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[משה ניסלביץ]] פועל עם חיילי צה"ל בחולות סיני]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת ששת הימים]]}}<br />
בתחילת הקיץ של שנת [[תשכ"ז]] צבאות ערב התכוננו למלחמה כולל על מדינת ישראל, מתוך מטרה לתקוף במספר חזיתות בו זמנית, ובכך למוטט את הצבא ולהביא להשמדתה וביטול ריבונותה של מדינת ישראל.<br />
<br />
למרות ההערכות והתחזיות של מומחי הצבא בתקופה המתוחה של טרום המלחמה, וחשש קולקטיבי מתוצאות הרות אסון, הרבי ניבא בצורה ברורה שהקב"ה יוציא את עם ישראל מהמצב הקשה בנצחון גדול, והורה לנאשים ששאלו אותו שלא לעזוב את גבולות הארץ{{הערה|1=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/24/9317&search=%D7%A9%D7%A9%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D חלק כד] אגרת ט'שיז.}}. <br />
<br />
המלחמה שפרצה ב[[כ"ו אייר]], נמשכה ששה ימים בלבד, וכפי שהרבי צפה מראש - חרף כל תחזיות המומחים - צה"ל ניצח בכל החזיתות, ואף נחל הישגים נוספים דוגמת כיבוש שטח הכותל המערבי, רמת הגולן, עזה, מדבר סיני, חברון, קבר רחל, ומקומות נוספים.<br />
<br />
הרבי ניצל את ההתרגשות הגדולה של תושבי הארץ מהנצחון המזהיר, ודרש מהחסידים לעשות השתדלות גדולה, שההתעוררות הכללית תנוצל לקיום מצוות, ושלח את חסידי חב"ד להתפרס בכל רחבי הארץ ולזכות עוברים ושבים בהנחת תפילין.<br />
<br />
במקביל לפעילות הרוחנית שדרש מהחסידים, החל הרבי בפעילות נמרצת ליישב את השטחים ששוחררו במלחמה זו, ונלחם נגד הכוונה למסור אותם חזרה למדינות הערביות. הרבי הבהיר, שבאם לא יגרשו את הערבית מגבולותיה המורחבים של הארץ ויתנו להם אזרחות ישראלית, הם ישנו את פני המפה הדמוגרפית של ישראל, והדבר עלול להשפיע על תוצאות הבחירות.<br />
<br />
===מלחמת יום הכיפורים===<br />
[[קובץ:מבצעים טנק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד מ[[עפולה]] מצטלמים על רקע טנק צה"ל בהוראת הרבי ([[תשל"ג]])]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת יום הכיפורים]]}}<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
<br />
===מבצע יונתן (אנטבה)===<br />
בחודש [[סיון]] של שנת [[תשל"ו]] נחטף מטוס 'אייר פראנס' לאנטבה שבאוגנדה על ידי חוליית טרוריסטים, אשר החזיקו ביושבי המטוס כבני ערובה עד לשחרורם של חמישים ושלושה מחבלים, כשהם מציבים אולטימטום למילוי בקשתם ומעמידים בסכנה קיומית את חייהם של נוסעי המטוס.<br />
<br />
ב[[ו' תמוז]] החל צה"ל במבצע הצלה מסובך ומורכב בפיקודו של יוני נתניהו{{הערה|שעל שמו נקרא מבצע החילוץ בשם 'מבצע יונתן'.}}, ולאחר מאמצים רבים וניסים גלויים הצליחו לוחמי סיירת מטכ"ל לחלץ את הנוסעים החטופים, לשחרר אותם מהשבי, ולהחזירם לגבולות ישראל.<br />
<br />
בשונה מחוגים אחרים שראו במבצע ההצלה 'מעשה שטן', היות שהלוחמים שעסקו בהצלת הנוסעים היו אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, הרבי ראה בכך הצלה ניסית{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63899 הרבי - "נס והצלה למעלה מדרך הטבע"] {{וידאו}} - אתר שטורעם.}}, וקרא להתעוררות רוחנית בעקבות הנס הגדול שנעשה, תוך שהוא דוחה את טענותיו של רבי [[יואל טייטלבוים]], האדמו"ר מסטמאר.<br />
<br />
===מלחמת לבנון הראשונה===<br />
בשנת [[תשמ"ב]] פרצה מלחמת לבנון הראשונה{{הערה|נקראה גם בשם 'מבצע שלום הגליל', או בראשי תיבות - של"ג.}}, בה נלחמו חיילות צה"ל עם צבא סוריה וארגוני הטרור הפלסטיניים שפעלו נגד ישראל משטח לבנון, וגרמה לכך שצה"ל ייכנס עם כוחות קרקעיים אל תוך גבולות לבנון, על מנת למגר את קיני הטרור הפלסטיניים.<br />
<br />
לאחר שבוע של לחימה קרקעית בה הגיע צה"ל לעליונות צבאית בכיתורה של ביירות, בעקבות לחץ פוליטי עולמי, הפוליטיקאים הישראלים הורו להימנע מכיבוש ביירות בכח, דבר שגרם למלחמה מתישה שגרר את מותם של מאות חיילי צה"ל, ומנע את השמדתם הסופית של קיני הטרור בלבנון.<br />
<br />
בתקופת ההמתנה בגבולות ביירות, זעק הרבי פעמים רבות על כך שהפוליטקאים לא נותנים למומחי הצבא לבצע את הנדרש מהם על פי הידע הצבאי והבטחוני שלהם, ובכך מסכנים את חייהם של החיילים{{הערה|1=הקלטות ותרגום מילולי מהשיחות שנאמרו בימי החול: [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=77 שיחת כ"ב סיון תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=78 שיחת ליל ג' תמוז תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=79 שיחת ז' תמוז תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=80 שיחת י"ג תמוז תשמ"ב] {{אודיו}}}}.<br />
<br />
בנוסף לכך הרבי הזהיר, שבאם לא יסיימו כעת את המלאכה, יצטרכו אחרי מספר שנים לחזור ולהילחם בשטח לבנון בתנאים קשים יותר, וללא עליונות צבאית, דבר שיגבה קרבנות נוספים הן מצד הערבים והן מצד היהודים. נבואה זו התבררה ברבות השנים כאמת מוחלטת, כשפרצה בשנת תשס"ו מלחמת לבנון השניה, במהלכה נהרגו מעל מאה וחמישים אזרחים וחיילי צה"ל{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/prophesy/38.html האלוף יהושע שגיא ראש אגף המודיעין בזמן מלחמת לבנון: הרבי צדק בכל דבריו!] - אתר הגאולה.}}.<br />
<br />
==בכירי צה"ל והרבי==<br />
[[קובץ:משה לוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרמטכ"ל משה לוי ב'[[יחידות]]' בחדרו של [[הרבי]]]]<br />
בכ' אדר א' תשמ"ד ביקר הרב הראשי לצה"ל הרב גד נבון אצל הרבי. במהלך הביקור הוזכר [[ספר התניא]] שהודפס בבית דפוס צבאי בארץ, בו הופיע סמל צה"ל לצד סמל [[קה"ת]]. הרב נבון יצא בהתרשמות עמוקה מהרבי, והורה לאנשים בסביבתו לעזור לאנשי חב"ד ככל הניתן{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=60447 הרב גד נבון הורה לי: תעזור לחב"ד ככל שתוכל].}}.<br />
<br />
כמו הרב נבון, ביקרו אצל הרבי בכירים נוספים דוגמת מאיר עמית (בעת כהונתו כראש המוסד), רחבעם זאבי (בעת כהונתו כאלוף בצה"ל), הרמטכ"ל משה לוי, האלוף רפי פרץ{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=58350 האלוף רפי פרץ בראיון בלעדי ל-col].}}, תת אלוף רן פקר, תת-אלוף מנחם עיני{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/395252 ראיון עם תת אלוף מנחם עיני, ראש פרוייקט ה'לביא'] באתר בית חב"ד.}}, האלוף יוסי בן חנן, ובכירים נוספים רבים{{הערה|זאת מלבד חלופות המכתבים הרבות שהתקיימו בין הרבי לבכירי צה"ל.}}, כולם העידו שהתרשמו עמוקות מידיעתו המפורטת של הרבי וראייתו הצבאית הרחבה, והתפעלו מהאכפתיות וההתעניינות שגילה הרבה כלפי כל פרט מהתנהלות המערכת הצבאית והיחס החיובי שהפגין כלפיה.<br />
<br />
רבים מהמפגשים תועדו על ידי חברת המדיה החב"דית [[jem]] בסדרת ראיונות עם אלופי צה"ל ובכירים נוספים, ויצאו לאור בהפקת וידאו 'אמונה ובטחון - צבא ומודיעין'{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39429 יצאה לאור ההפקה החדשה מבית jem: 'אמונה ובטחון צבא ומודיעין']. אתר שטורעם.נט.}}.<br />
<br />
==מצוייני צה"ל==<br />
[[תמונה:מצויני צהל.jpg|left|thumb|250px|הרבי עם מצוייני צה"ל]]<br />
[[קובץ:מצוייני צה''ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות בישראל מדווחת בעקבות המפגש עם הרבי]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מצויני צה"ל]]}}<br />
ב[[כ"ג אב]] [[תשל"ו]] הגיעה קבוצה של מצוייני צה"ל לביקור בארצות הברית, ובמהלך הטיול הגיעו ל-[[770]] להיפגש עם הרבי.<br />
<br />
הרבי קיבל את הקבוצה בחביבות מיוחדת, נשא בפניהם דברים מעודדים, וחילק לכל אחד מהם דולר לצדקה ולברכה.<br />
<br />
בתוך הדברים שאמר בפניהם הרבי, הסביר, שלדעתו הם לא צריכים להיקרא בשם 'נכי צה"ל', היות ששם זה נותן משמעות לוואי של אדם נחות וירוד, אלא הם צריכים להיקרא בשם "מצוייני צה"ל", דבר המורה על הכוחות המיוחדים שיש להם, ועל המסירות העצומה שהם הקריבו למען הגנתם של בני ישראל{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=1080&ArticleID=1850 שיחת יום כ"ג אב תשל"ו לקבוצה של "מצוייני צה"ל] באתר צעירי חב"ד.}}.<br />
<br />
==השירות בצה"ל==<br />
הרבי מתייחס באהדה רבה לכל אחד ואחד מהחיילים העוסקים בהגנת גבולות הארץ ובשמירה על תושביה. במכתבים רבים מציין הרבי עובדה זו, ומעורר את החיילים על הזכות הגדולה שיש להם, ועל האחריות הגדולה ש[[הקב"ה]] הפקיד בידם, שצריכה לזרז אותם בקיום תורה ומצוות בכדי שתהיה להם הצלחה במילוי תפקידם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9722.htm מכתב ט"ו באב תשכ"ט], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9736.htm ז' אלול תשכ"ט], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9950.htm ט"ו באב תש"ל], ועוד.}}.<br />
<br />
לאורך ההיסטוריה של צה"ל, שירתו במסגרת הצבאית רבים מחסידי חב"ד, שאף השתתפו במלחמות ישראל וסייעו במאמץ המלחמתי להגנת גבולות הארץ, כשבהוראת הרבי הם מנצלים את הזמנים הפנויים להשפעה על חבריהם להתקרב ליהדות.<br />
<br />
=== גיוס בני ישיבות ===<br />
[[תמונה:חיילים חב''דיים בצה''ל.jpg|left|thumb|250px|חיילים חב"דיים באחד מבסיסי צה"ל]]<br />
[[תמונה:משפחת_גרוזמן.jpg|left|thumb|250px|בניו של הרב [[יצחק גרוזמן]], [[שליח]] ראשי של [[הרבי]] ב[[ראשון לציון]] המשרתים בצבא בתמונה משפחתית]]<br />
[[הרבי]] התייחס מספר פעמים לנושא של גיוס [[תמימים|בני ישיבות]], והורה ברורות שאין לגייס בחורי ישיבה. מלבד חשיבות העיסוק ב[[תורה]], [[לימוד תורה|לימוד התורה]] של תלמידי הישיבות שומר על יושבי [[ארץ הקודש]] לא פחות מהחיילים בחזית{{הערה|1=[https://chabad.info/?url=article_he&id=76250 מכתב מר"ח אלול תשכ"א]}}.<br />
<br />
בשנת [[תשע"ג]] התעורר פולמוס מחודש סביב גיוסם של בני הישיבות, ורבני חב"ד יצאו בקריאה ברורה על על פי דברי הרבי, שאסור לתלמידי הישיבות בשום פנים ואופן להתגייס לצה"ל{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=76272 מכתב רבני חב"ד] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
===גיוס נשים===<br />
הרבי הביע דעתו פעמים רבות נגד גיוס נשים לצבא, והתבטא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5569.htm אגרות קודש חלק טו, עמוד רנב].}} שהדבר מזיק לצבא לא רק מבחינה דתית ומוסרית, אלא גם מבחינה טכנית ומבצעית, היות שהימצאותם של נשים בצבא גורם להתערבות של מתחים רגשיים בפעולות הצבאיות, ומפחית את כושר ההתרכזות של החיילים במשימה המבצעית שהוטלה עליהם.<br />
<br />
הרבי פסק{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8731.htm אגרות קודש חלק כג עמוד סא].}}, כי החומרה של גיוס נשים לצבא מבחינה הלכתית הינו בגדר של 'אביזרייהו דגילוי עריות', ולדעת חלק מהפוסקים יש למסור על כך את הנפש, עד רמה של 'יהרג ואל יעבור'.<br />
<br />
בנוסף לזה, הרבי מדגיש שהדבר נוגע במיוחד לצבא יהודי, בו נדרש הסיוע האלוקי, המותנה בשמירה על קדושת מחנות הצבא, כפי שמפורש בתורה שבכתב: "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך, להצילך ולתת אויביך לפניך, והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך"{{הערה|דברים כג, טו.}}. <br />
<br />
===הסכמים בקשר לנסיעה ל'[[קבוצה]]'===<br />
מסלול הלימודים החב"די השתנה בשנותיה הראשונות של קהילת חב"ד בארץ הקודש, ועוצב במהלך השנים עד שהגיע למתכונות הנוכחים, בהם לאחר הלימוד בבית הספר היסודי (ה'[[תלמוד תורה]]' בעגה החרדית), עובר הבחור ללמוד שלוש שנים ב[[ישיבה קטנה]], ולאחר מכן שלוש שנים נוספות ב[[ישיבה גדולה]]. עם סיום המסלול, נוסעים הבחורים לשנה שלימה של לימודים בחצר [[הרבי]], ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
מסלול לימודים זה, יצר מצב בעייתי, בו הבחורים הצעירים שעדיין לא שירתו בצבא צריכים לקבל אישורי יציאה סדירים, ובכך לקבל אישור חריג המסדיר יציאת מחזור שלם של בחורים מישיבות חב"ד מידי שנה ללימודים בחצר הרבי.<br />
<br />
לצורך כך, הפעיל הרבי מערכת שלמה של קשרים עם בכירי הממשל בארץ, וכתב מכתבים אישיים לאישים הנוגעים בדבר{{הערה|דברי הרבי למר [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז"ר) שכיהן באותם שנים כ[[פרזידנט]] של [[מדינת ישראל]], התפרסמו בספר [[נשיא וחסיד]] של החוקר [[נפתלי קראוס]] (עמוד 238).}}{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63049 מכתב הרבי למנחם בגין] {{אינפו}}}}, על מנת לשכנע אותם להנפיק את האישור המיוחד לבחורי הישיבות החב"דיים.<br />
<br />
בסופו של תהליך, הושג הסכם בין צה"ל לעסקנים החב"דיים, שבחור שיחתום על התחייבות לחזור לארץ בסיום השנה, יקבל אישור יציאה, ובחזרתו לארץ יהיה זכאי להיכנס שוב למסגרת הכללית של בחורי הישיבות 'תורתו אומנותו'.<br />
<br />
הסכם זה התקיים משנות הכ"פים, ועד לשנת תשנ"ד. בשנת [[תשע"א]], הושג הסכם חילופי{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=62991 בלעדי: הצבא יאפשר נסיעת בחורים לשנת 'הקבוצה'] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=64207 הסכם חדש מאפשר את נסיעת התלמידים ל'קבוצה' - כל הפרטים] באתר col.}}, שיצר מהומות רבות{{הערה|1=[http://www.shop.chabad.info/index.php/images/he_new2/includes/favicon.ico?url=article_he&id=65436 שערוריה:עשרות בחורים חב"דים ישבו בכלא בגלל יריבות אישית] {{אינפו}}}}{{הערה|1=[http://new.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69986 שערוריה: מגעים עם צה"ל לגיוס תלמידי ישיבות חב"ד] {{אינפו}}}}.<br />
<br />
==מי שברך לחיילי צה"ל==<br />
למרות החשיבות הרבה המיוחסת לחיילי צה"ל העוסקים בהגנת העם והארץ, כשהם מעמדים את עצמם במצב של סכנת חיים יום יומית, וראויים לברכה, לפי מנהג חב"ד אין נוהגים לומר את הנוסח הקבוע שנוסח על ידי [[הרבנות הראשית]]{{הערה|הניסוח הראשוני של התפילה נערך על ידי הרב הראשי הרב [[שלמה גורן]], להבדיל מנוסח ה'תפילה לשלום המדינה' שנוסח על ידי הרב הראשי [[יצחק אייזיק הרצוג]].}}.<br />
<br />
הסיבה לכך היא מכיון שנוסח התפילה של חסידי חב"ד נתקן על ידי [[אדמו"ר הזקן]], וישנה הקפדה רבה לא לשנות מנוסח התפילה, גם לא לצורך גדול{{הערה|מסיבה זו חסידי חב"ד אינם אומרים 'מי שברך' באופן קבוע גם לרבי, למרות שהוא יקר ואהוב על ידם.}}.<br />
<br />
==פעילות חב"ד עם חיילי צה"ל==<br />
[[קובץ:דמי חנוכה מהרבי לחיילים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עיתון במחנה על חלוקת דמי חנוכה מהרבי לחיילים, חנוכה תשל"ז]]<br />
כבר בשנותיו הראשונות של צה"ל, היו מגיעים חסידי חב"ד למחנות הצבא, ופועלים עם החיילים במסגרות השונות במסירת שיעורי תורה, וחלוקת סופגניות, דמי חנוכה, משלוחי מנות, וחומר קריאה יהודי.<br />
<br />
לקראת החגים, ובזמני מלחמה, הפעילות החב"דית במחנות צה"ל היתה מתוגברת בפעילים רבים נוספים, שהיו מתגייסים בהמוניהם כדי להצליח להגיע אל כל חיילי צה"ל ולהביא להם את שמחת החג ואת אור היהדות, ולחזק אותם על עמידתם במסירות נפש להגנת תושבי ארץ ישראל.<br />
<br />
מכיון ותנועת חב"ד הסתמנה בציבור כגוף המרוחק מפוליטיקה, ושמרה על קשרים טובים עם אנשי השלטון וצמרת הממשל מכל גווני הקשת הציבורית, יכלו פעילי חב"ד להיכנס למחנות צה"ל ללא קשיים, ושערי המחנות היו נפתחים בפניהם, דבר שלא התאפשר לפעילים של תנועות אחרות.<br />
<br />
הרבי עצמו הורה לחסידים בחלק מהפעילויות להשתדל להשיג אישור להסתובב במחנות עם מדי צה"ל{{הערה|1=[http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=22360 תלבשו מדי צה"ל כשתגיעו לבסיסים] - אתר col.}}.<br />
<br />
===קשיים לאחר ההתערבות בבחירות===<br />
לאחר [[בחירות תשמ"ט|מערכת הבחירות של שנת תשמ"ט]] בה הורה הרבי לחסידים להצביע בקלפי עבור מפלגת יהדות התורה, החלו תנועות שונות לדרוש במפגיע מצה"ל לאסור את כניסתם של פעילי חב"ד למחנות צה"ל לאור התערבותם בפוליטיקה, כחלק מהחוק הצבאי האוסר את כניסתם של פעילים פוליטיים לבסיסי צה"ל.<br />
<br />
למרות המכשולים השונים שהתעוררו, חסידי חב"ד ממשיכים עד היום להיכנס למחנות צה"ל באישור הדרג הצבאי העליון, כשפעילותם מותנית התלוות של אנשי הרבנות הראשית, האמורים לפקח שהפעילות לא תחרוג מהכללים שנקבעו על ידי המטכ"ל הצבאי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=233 מה אתם רוצים מחב"ד?! - פרוטוקולים מישיבות הכנסות הדנות בפעילות חב"ד במחנות צה"ל] - אתר שטורעם.}}. <br />
<br />
===הדפסת תניא בבסיסי צה"ל===<br />
{{להשלים|פסקה=כן}}<br />
<br />
<br />
===מטה לגיבורי צה"ל===<br />
[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]] בישראל, מפעילים מטה מיוחד למען אלמנות צה"ל{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.asp?37897 כך החלה הפעילות של חב"ד עם אלמנות צה"ל] {{אודיו}} - אתר col.}} וילדי החיילים שנהרגו במלחמות ישראל{{הערה|בשנים האחרונות הורחבה פעילות הסיוע גם עבור נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם.}}, המנוהל על ידי הרב [[מנחם קוטנר]].<br />
<br />
המטה פועל בסיוע כלכלי לבני המשפחות השכולות, ביקור אנשים שנפצעו בפעולות טרור לקראת חגי ומועדי ישראל, ודאגה לשבתות אירוח מיוחדות{{הערה|1=[http://mendy.shturem.net/index.php?section=news&id=10653 שבת אירוח לנפגעי הטרור בארגון צעירי אגודת חב"ד] - אתר שטורעם.}}, ארגון קייטנות וימי כיף לילדי המשפחות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13156 יתומי השכול ופעולות האיבה בקייטנות חב"ד] - אתר col.}}, ועוד.<br />
<br />
===אור לחייל===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[אור לחייל]]}}<br />
ארגון אור לחייל המנוהל על ידי הרב [[מנחם אופן]], הינו ארגון ללא מטרות רווח, שהוקם על ידי הרב אופן בשנת [[תשס"ו]] בעקבות הצלתו באופן ניסי מירי פלסטינים בדרכו ל[[מבצעים]] בעיר האבות [[חברון]].<br />
<br />
הארגון פועל מטעם 'האגודה למען החייל', ומארגן פעילויות חברתיות לחיילי צה"ל ברוח היהדות, מפיק עלונים חודשיים{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70190 'אור לחייל' - מנת יהדות לחיילי צה"ל] תצלום העלון {{אינפו}}}}, מחלק תפילין לחיילים המתחייבים להניחם מידי יום חול{{הערה|1=[http://www1.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62710 ארגון אור לחייל מחלק מאה זוגות תפילין מידי חודש] {{אינפו}}}}, ופעולות הווי נוספות{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/video/ArmeSecrete.wmv כתב הערוץ הראשון איתי רפפורט על פעילות ארגון 'אור לחייל'] {{וידאו}} אתר שטורעם}}.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=498490d9b גיוס בחורי הישיבות פוגע ביכולות הצבאיות של צה"ל] {{וידאו}} - אתר הגאולה<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76371 תגובת הרבי לאמירה: ישנם בעלי בתים שלא מרוצים מכך שישנם תלמידים שלא הולכים לצבא] החל מהדקה ה-3:45 {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
* [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7050&CategoryID=1422 דעת הרבי בנוגע לגיוס נשים לצה"ל]. באתר צעירי חב"ד.<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=70174 חב"ד הולכים לצבא. האומנם?!] שניאור חביב {{אינפו}}<br />
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65268 חיילים במסדר בשירת "אני מאמין"] {{וידאו}} {{אינפו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]</div>רלי'ק