https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A8%D7%9Dחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-15T04:09:47Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=228980היכונו לביאת המשיח2016-05-31T12:00:11Z<p>רם: </p>
<hr />
<div>{{עריכה}}<br />
[[קובץ:היכונו לביאת המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|300px|שלט הקמפיין שהופץ בכל הארץ]]<br />
[[קובץ:מדבקת היכונו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אדם מדביק על מכוניתו מדבקת היכונו]]<br />
<br />
בתשנ"א חסידי חב"ד בארץ ישראל יצאו בקמפיין '''היכונו לביאת המשיח''', קמפיין זה פרץ בעקבות שיחותיו הרבות של [[הרבי]] אודות כך ש[[משיח]] עומד להתגלות כל רגע וכל מה שנשאר הוא להתכונן לקבל את פני ה[[מלך המשיח]].<br />
<br />
==מהות ההכנה==<br />
כבר [[אדמו"ר הריי"צ]], בתקופתו הוציא "קול קורא" מיוחד בו קורא לעם ישראל להכין את עצמו לקראת ביאת משיח, וכי הזמן הוא הזמן האחרון שלפני ביאתו, וכל מה שנשאר הוא כמה דברים פעוטים ביותר, כמו [[צחצוח הכפתורים]], אך הרבי בשיחותיו החל משנות המ"מים, ובפרט משנת [[תשמ"ח]] החל לדבר ללא הרף על כך שכבר סיימו את כל העבודה כולה, כולל [[צחצוח הכפתורים]] - הדברים הכי קטנים.<br />
<br />
תכלית ומטרת בריאת העולם הוא לברר את הגשמיות ולהפכה לרוחניות על ידי עשיית המצוות ובכך לעשות להקב"ה דירה ומקום משכן שכינה, כאשר התוצאה לעבודה זו היא ה[[גאולה]] - דהיינו ביטול וסילוק הרוע מהעולם, ושליטה מוחלטת של הטוב, וסביב זה סובבים כל המצוות - לברר את העולם, אך [[הרבי]] הסביר שכעת עבודת בירור הרע מהעולם כבר הושלמה, ולכן זהו זמן הגאולה בפועל, וכל התעכבות מיותרת הינה בלתי מובנת, אך דורשת יותר '''התכוננות''' והפנמה, לכך שתיכף תבוא בפועל הגאולה.<br />
<br />
בכינוס השלוחים העולמי ב[[תשנ"ב]] בשיחה מיוחדת שנשא הרבי בפני צבא השלוחים, אמר הרבי{{הערה|שיחת חיי שרה תשנ"ב}} שהתכנסות זו היא הזמן המתאים לעורר את כולם בעבודה העכשווית, במה להתמקד עכשיו במקום שליחותם, והרבי המשיך והתווה את ה"עבודה החדשה" '''להכין את כל אנשי העיר לקבל את פני משיח'''.<br />
<br />
==הקמפיין==<br />
לאור דיבוריו של הרבי, יצאו [[צא"ח]] בקמפיין פירסומי, שנועד להגיע לקהל יעד רחב ביותר, ולהביא לתועדתם את בשורתו ודרישתו של [[הרבי]] להתכוננן לביאת משיח, את נוסח ועיצוב הקמפיין, הגיהה הרבי בעצמו{{הערה|התקשרות גליון רנח'}}.<br />
<br />
הקמפיין נחלק לשני שלבים, השלב הראשון היה בסוף תשנ"א, אז כתבו צא"ח לרבי את תכנית המבצע, והרבי החזיר מענה: "להצלחה בכל כיוצא בזה"{{הערה|ספר צעירי אגודת חב"ד עמ' 242}} שלב זה כלל שלטי חוצות, וסקירה תקשרותית עצומה ורחבה.<br />
<br />
השלב השני של הקמפיין היה בחורף [[תשנ"ב]] וכלל מוצרי פרסום מקוריים ושונים, כינוסים, שיעורים, עלוני הסברה והדפסת ספרים בנושא.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[פרסום גאולה ומשיח]]<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[https://drive.google.com/open?id=0B2k04CfIOmXwMUNEbzl5QWVEWTA תיעוד תיקשורתי מהתקופה אודות הקמפיין]<br />
[[קטגוריה: פרסום גאולה ומשיח]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>רםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%92%27%D7%9C&diff=218584יורם אברג'ל2016-04-24T09:23:57Z<p>רם: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:אברגיל.jpg|left|thumb|250px|הרב יורם אברג'ל]]<br />
המקובל [[הרב]] '''יורם מיכאל אברג'יל''', היה ראש מוסדות רב פעלים ב[[נתיבות]], המקורב לחסידות חב"ד ונחשב לידיד גדול של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ז סיון]] [[תשי"ז]] במושב ברוש. בילדותו למד בבית ספר חב"ד של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] במושב, והיה בקשר עם הרב [[ישבעם סגל]] מנהל הבי"ס ו[[שליח]] הרבי במקום.<br />
<br />
בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' ו'הנגב'. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר ב[[נתיבות]], שם התקרב לרב ישראל אבוחצירא ה'[[בבא סאלי]]'.<br />
<br />
לרב נולדו שישה ילדים, ביניהם הרב יוסף חיים אברג'ל, הנחשב ליד ימינו.<br />
<br />
בחודש [[אדר]] [[תשס"ו]] במהלך ביקור והתוועדות ב[[770]] - ניצל הרב את ההזדמנות וחתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]].<br />
<br />
לאחר מחלה קשה שהתפרצה בגופו של הרב נפטר בליל ש"ק פרשת בראשית -כ"ז בתשרי ה'תשע"ו, בן 58.<br />
בניו, הרב חיים יוסף דוד וישראל ממשיכים את דרכו בהחזקת אלפי האברכים ובהפצת התורה ברחבי הארץ.<br />
<br />
==פעילות ציבורית==<br />
ב[[תשמ"ב]] בהוראת [[הרבי]] החל הרב אברג'ל למסור שיעורים בהלכה וב[[חסידות]], ובשנת [[תשמ"ה]] הקים הרב אברג'ל ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם "קול רינה רב פעלים", שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך מסועפת של גנים ובתי-ספר, לצד [[כולל|כוללים]] לאברכים בני תורה ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים הרב אברג'ל את רשת החינוך "באר מים חיים", הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - "בניהו" בנתיבות ו"באר מים חיים" בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה" (על שם אמו), תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים". הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה(כוללי יום,כוללי חצות וכוללי נץ)בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד "ברכת יוסף ופעולת צדיק" המחלק מזון למשפחות נזקקות. <br />
<br />
בכל בוקר הרב מוסר שיעור ב[[ספר התניא]] בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור תניא זה מהווה שיעור תניא הקבוע הגדול ביותר בעולם. בנוסף לכך מוסר הרב בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.<br />
<br />
==ספריו==<br />
בשנת תשס"ז החל להדפיס את סדרת הספרים '''בצור ירום''' המבארים את '[[ספר התניא]]'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. נכון לשנת תשע"ו, הסדרה מונה אחת עשרה כרכים. בנוסף שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה יצאו לאור בסדרת הספרים "אמרי נעם".<br />
כחלק מהוצאתיו לאור הוציא הרב סידור תפילה בשם 'קול רינה' כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין הרב לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי.<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19721 ביקורו של הרב בבית חיינו]''' - {{אינפו}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79535 "כל מי שקם על חב"ד - קרס. רק הם נשארו!"]''' - הרב אברג'ל בשיחה מיוחדת לתלמידיו. כ"ג טבת תשע"ד {{אינפו}}<br />
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|אברג'ל]]</div>רםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90&diff=218583הגאון מווילנא2016-04-24T09:16:26Z<p>רם: </p>
<hr />
<div>{{דמות<br />
|שם=הגאון אליהו מוילנא<br />
|כינוי= הגאון מוילנא<br />
|תמונה=[[תמונה:הגאון מוילנא.jpg|200px]]<br />
|תיאור= ציור המיוחס כתואר פני הגר"א<br />
|תאריך לידה=[[ט"ו בניסן]] [[ת"פ]]<br />
|מקום לידה= <br />
|תאריך פטירה= [[י"ט בתשרי]] [[תקנ"ח]]<br />
|מקום פטירה= <br />
|מקום פעילות=[[ליטא]]<br />
|תפקידים נוספים= <br />
|רבותיו= <br />
|תלמידיו= רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי אברהם בן הגר"א, הרב דנציג בעל החיי אדם<br />
|חיבוריו= ביאור הגר"א על התורה ועל ה[[שו"ע]], הגהות הגר"א על הש"ס<br />
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]<br />
}}<br />
הגאון '''רבי אליהו בן שלמה זלמן מוילנא''' (נולד ב[[ט"ו בניסן]] [[ת"פ]] - נפטר [[י"ט בתשרי]] [[תקנ"ח]]), הידוע בכינויו '''הגר"א''', מגדולי הדור בליטא ומראשי ההתנגדות לחסידות.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הגר"א נולד בעיירה סעלץ שבליטא לאביו הרב שלמה זלמן קרמר, כבר בצעירותו נודע כעילוי ובגיל 6 דרש בבית המדרש דרשה בדרך הפלפול והפליא את השומעים. לאחר חתונתו יצא הגר"א ל[[גלות]] כמנהג באותם שנים, בה התהלך בעילום שמו על מנת שלא לקבל כבוד, מפני שכבר נודע בעולם כעילוי וגאון. לאחר שנים מספר התיישב בוילנא, שם היה לומד בבדידות רוב שעות היממה, ומאוחר יותר הנהיג את ה'קלויז' המפורסם. אף לאחר הפצרות חוזרות ונשנות מראשי ופרנסי קהילת ווילנא (שאחדים מהם היו מחסידיו המובהקים של כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] כדוגמת ר' מאיר רפאל'ס ובנו), ובכל זאת הוא סירב לקבל עליו את רבנות העיר.<br />
<br />
== ההתנגדות לחסידות ==<br />
עם התפשטות תורת החסידות, קמו לה מתנגדים בטענה אשר החסידות מביא חלישות ב[[יראת שמים]] ואף מעודדת ביטול [[מצוות]] כתיקונן. סיבת ההתנגדות שורשה, בפחד מפני משיח השקר [[שבתאי צבי]] ששאריות תלמידיו עדיין המשיכו לפעול באירופה. המתנגדים חששו שהחסידות היא המשך לשבתאות.<br />
<br />
מחרחרי ריב ב[[וילנא]] בעלי השפעה העידו בפני הגר"א עדות כשרה עם שני [[עדים]] כשרים על פי דין [[תורה]] הקדושה, שהם בעיניהם ראו את ה[[חסידים]] ורבם (כ"ק [[אדמו"ר הזקן]]) שביטלו את ה[[צומות]] אשר קבעו חז"ל ואף אוכלים בהם בפרהסיא בסעודה ומשתה [[יין]]. פרט אחד עיקרי הם השמיטו מהעדות, שהיה זה ב[[תשעה באב]] שחל ב[[שבת]], שאז לא רק שמותרים באכילה ושתיה והצום הוא נדחה, אלא שיש להרבות באכילה ושתיה לאפוקי הסלקא דעתך שאסור{{הערה|וראה בתחילת שיחת [[דברים]] נ"ב - "[[דבר מלכות]]"}}. <br />
<br />
עוד אותם עדים העידו אשר ראו אותם רוקדים במעורב, היה זה כאשר כ"ק אדמו"ר הזקן רקד עם בתו. ובנוסף העידו שהם אף כופרים ב[[אמונה]]. היה זה ככל הנראה בעקבות דברים שהבינו שלא כדת וכדין באשר נכתב ב[[צוואת הריב"ש]] שבעקבותם נכתב פרק ב[[ספר התניא]] המסביר את הנושא, ויצוין, כי אותו [[אביגדור]] ה'מוסר' הידוע רבה של פינסק אף כתב זאת במכתב הלשנתו לקיסר רוסיה דאז. <br />
<br />
לאור כל אלה, הגר"א שהיה יהודי ירא שמים והאמין לעדים הכשרים שהובאו לפניו, כנ"ל, לא היה מודע באופן אמין למתחולל בעולם, ולכן הוציא כמתבקש על פי דין תורה חרם כנגד החסידים בו הוא מגדירם כמינים וכופרים. בעקבות חרם זה החלו הרדיפות האיומות כנגד החסידות, עד שנאלצו כל גדולי החסידות באותה תקופה - תלמידי המגיד לברוח מבתיהם אל [[המגיד ממעזריטש]].<br />
[[קובץ:חרם חמור.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כיתוב תמונה]]<br />
בשנת ה'[[תקל"ד]], [[אדמו"ר הזקן]] בא יחד עם רבו רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] לגר"א לבקשו ולהסביר לו את דרך החסידות על מנת למנוע ולהפסיק את הרדיפות. אך מקורביו של הגר"א, מנעו בעדו מלהכנס לשם, ואף נעלו אותם במרתף סגור במשך יומיים. מאוחר יותר התבטא הר' חיים מוולוז'ין בעל "נפש החיים" כי לאחר מכן רצה הגר"א ללכת הוא לפגוש את כ"ק אדמו"ר הזקן אך אמו מנעה בעדו כשנשכבה בשעת מעשה על הכביש ולא נתנה להם בשום אופן להמשיך בדרכם. או אז נאלץ הגר"א לסגת אחור אף מצד כיבוד אם.<br />
<br />
לפי גרסא אחרת ופחות מקובלת{{הערה|1=הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]].}} כאשר ראה הגאון את פניו הקדושות של אדמו"ר הזקן, הוא קפץ מבעד לחלון, מכיון שחשש שלא יוכל לעמוד בפני קדושתו של אדמו"ר הזקן ויעזוב את דרכו.<br />
<br />
מסופר כי בהזדמנות מסוימת רצה הגר"א לנסוע ל[[המגיד ממזריטש]], וכאשר כל תחנוניהם של מקורביו לא עזרו, קראו הם לאמו של הגר"א, אשר נשכבה לפני גלגלי העגלה כדי שלא יוכל לנסוע למגיד. כך גם, לפי עדות רבי [[חיים מוולוז'ין]], אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]]. {{הערת שוליים|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 36.}}<br />
<br />
יש מהחוקרים הטוענים כי חתימת הגר"א על החרם מזויפת ומעורבותו בהתנכלויות תלויים בספק רב. ישנם אף סימוכין לזה דלטעמייהו של הטוענים כך הגר"א היה אז בגיל מבוגר מאוד ולא שלט באופן מלא על הנעשה סביבו וקל היה להציג בפניו את הדברים שלא כדין. או שאכן שלט בחושיו וכו' אלא שביודעם כי הוא יודע את האמת הרי פרסמו בשמו ושלא בידיעתו (כך מסתברא לומר) את החרם{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&hilite=b189386e-2ca0-4d97-a8fc-7a4adb507a91&st=%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9D&pgnum=153 כרם חב"ד].}}.<br />
<br />
סמוך לפטירתו בחוה"מ פסח ערכו החסידים התוועדות גדולה בחצר אחד החסידים בווילנא שם שתו לחיים ואמרו מי שברך בפרהסיא לרפואתו של הגר"א. באותו הזמן נכנס אחד ממחרחרי הריב והחל לצעוק כיצד זה עושים מסיבות הוללות בו בזמן שהגר"א גוסס והחל להתסיס את ההמונים לכיוון המקום שם.<br />
מיד לאחר פטירתו, בי"ט תשרי ה'תקנ"ח, ביקש כ"ק אדמו"ר הזקן כי יש לכבד אותו ואת תלמידיו ואף התבטא עליו במכתבו בתואר הגאון החסיד.<br />
<br />
לאחר פטירתו, התחדשו הרדיפות אחר החסידים ביתר שאת, שבעקבותיה נאסר אדמו"ר הזקן, במוצאי חג הסוכות תקנ"ט, דבר שהוביל ל[[י"ט כסלו]]. מכך יש המוכיחים, כי דווקא המצאותו של הגר"א מנעה מהמתנגדים להחריף את צעדיהם. וכן נראה.{{הערה|1=כרם חב"ד.}}<br />
<br />
תלמידו המובהק של הגר"א, רבי [[חיים מוולוז'ין]], היה ידידם של אדמו"ר הזקן ובנו [[אדמו"ר האמצעי]].<br />
<br />
== ההתנגדות בימינו ==<br />
<br />
עם השנים, ההתנגדות לחסידות בצורה קיצונית, הלכה ופחתה. המתנגדים לא החלו ללמוד חסידות, אבל היו בקשרים טובים עם החסידים. במשך כמאה שנים, לא היתה כל התנגדות, וכל צאצאי המתנגדים גדולי התורה היו בקשרים טובים עם גדולי החסידות בכלל ועם נשיאי חב"ד בפרט.{{הערה|1=[[הרבי]] בשיחה עם הרב [[צבי כהנא]].}} <br />
<br />
הרבי כתב במכתב, כי למעשה, ככל שאדם דבוק במידה רבה יותר ומעריץ יותר את הגאון מווילנה, שהיה המתנגד הראשי לחסידות באותם ימים, כך הוא ייעשה לחסיד גדול ונאמן יותר. <br />
<br />
הרבי הסביר גם, כי הסיבה לזה פשוטה: אותם מכתבים ציינו גם את הסיבות להתנגדות כלפי החסידים, דהיינו, החשש שהם עלולים להחליש את יסודות התורה והמצוות. ומובן מאליו עד כמה שגויים היו חששות אלו. עצור כל יהודי ברחוב, אפילו אחד שנמנה על התומכים הנאמנים ביותר של "המחנה האחר", ושאל אותו: "מהו [[חסיד]] ומהי דרך החיים שלו?". ללא היסוס הוא יענה משהו כמו זה: "חסיד הוא יהודי בעל זקן ופיאות ארוכות, שלבוש בסגנון עתיק, אדם שמניח שני זוגות [[תפילין]], מתפלל באריכות הרבה יותר מהאחרים, מחרים את הסרטים, נזהר לאכול רק [[מצה]] 'שמורה' ב[[פסח]], וכולי וכולי".{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2090 לקריאת כל המכתב.]}}<br />
<br />
בשנת [[תשכ"ז]] כאשר רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] האדמור מ[[רחמסטריווקא]] ביקר ב[[יחידות]] אצל הרבי, ובמהלכה דיבר עמו הרבי על הצורך להנהיג בישיבות סדר לימוד חסידות לפני התפילה ("לאו דווקא [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]], אלא גם [[מאור עינים]]), כדי לסייע לקיום ההלכה שאין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש ומתוך התבוננות בגדולת ה'. ציטט לו הרבי מפירוש [[הגר"א]] לספר [[משלי]] שמי שלא למד [[פנימיות התורה]], לא ייתכן שידע דין לאמיתו{{הערת שוליים|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59229 חב"ד אינפו].}}.<br />
<br />
==מצאצאיו==<br />
*בנו ר' אברהם. נפטר ב[[תקס"ט]].<br />
<br />
ע"פ השמועה, כ"ק אדמו"ר הזקן ברך את הגאון שמצאצאיו יצאו חסידים, ואף חסידי חב"ד, ואכן כיום ישנם רבים מחסידי חב"ד וגם מחסידויות אחרות שהינם מצאצאיו של הגאון. בין צאצאיו המפורסמים מחסידי חב"ד נמנים הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[יוסף קרמר]] (בן אחר בן), הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], הרב [[שלום דובער וולפא]] ועוד.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6781&CategoryID=1391 '''הרבי ותורת הגר"א'''], מגליון [[התקשרות (עלון)|התקשרות]], באתר צעירי חב"ד. <br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]</div>רםhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%9D_%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=201060חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)2015-07-27T10:57:45Z<p>רם: /* הסתלקותה */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבנית חנה]]'''הרבנית חנה שניאורסון''' ([[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]]), היא רעייתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], ואימו של [[הרבי]]. <br />
<br />
==הולדתה וצעירותה==<br />
הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום [[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] בעיר רומנובקה, לאביה ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]]. הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה העיירה ניקולייב משכן לקהילה תוססת של [[חסידי חב"ד]], כאשר היה מתקבל [[מאמר חסידות]] מ[[ליובאוויטש]], הייתה חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים כולם.<br />
<br />
חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו קיבלה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה [[ניגוני חב"ד|ניגונים חבדיי"ם]] של דביקות הנפש.<br />
<br />
==נישואין==<br />
[[קובץ:הרבנית חנה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חנה בצעירותה]]<br />
<br />
בגיל עשרים נישאה חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו"ר הרש"ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום חמישי [[י"ג בסיוון]] [[תר"ס]].<br />
<br />
לאחר החתונה שיגר [[אדמו"ר מוהרש"ב]] מכתב ברכה לאבי החתן רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.<br />
<br />
=="עזר כנגדו"==<br />
[[קובץ:כרטיס בקשה חנה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], יעד ההגירה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]]<br />
בשנת [[תרס"ז]] (1907 למנינם), קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר [[יקטרינוסלב]] (כיום דנייפרופטרובסק). הוא קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר, שם כיהן ברבנות במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים. בזמן מלחמת העולם הראשונה, הקימה הרבנית חנה ארגון שדאג לספק מקום לינה ומזון לפליטים.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]], נערכה חתונת בנם הבכור, [[הרבי]] בוורשה שב[[פולין]], על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.<br />
<br />
כאשר השלטונות הסובייטים החלו לרדוף את חיי הדת בברית המועצות, נלחם רבי לוי יצחק על שמירת המצוות. עקב פעילותו נאסר ונשלח לגלות לכפר צ'אילי בקזחסטן. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו. היא הפיקה דיו מעשבים כדי לאפשר לבעלה להעלות את חידושי התורה שלו על הכתב. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה. בסופו של דבר הוברחו כתבים אלו אל מחוץ לברית המועצות והודפסו בסדרת ספרים בשם [[ליקוטי לוי יצחק]].<br />
<br />
לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] אך שם חלה במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר ב[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] (1944).<br />
<br />
==בארצות הברית==<br />
[[תמונה:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|thumb|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארה"ב]]<br />
<br />
בחורף [[תש"ו]] יצאה מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארה"ב]] ולא הסכימה להבריח את הגבול באמצעות ה'[[עשאלונים]]'. לבסוף הסכימה והבריחה את הגבול ל[[פולין]], שם נדדה מעיר לעיר עד שהגיעה ל[[פריז]], [[צרפת]], שם פגש אותה בנה, [[הרבי]]. על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הם הפליגו יחד באוניה (ולא טסו במטוס) והגיעו לחופי ארצות הברית ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"ז]] (1947). הרבנית חיתה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-[[770]] (ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], בבית מספר 1418 המחובר כיום עם [[1414 פרזידנט|פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]).<br />
<br />
3 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי"צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]], מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל. <br />
<br />
הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, [[רבי לוי יצחק]]. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-[[770]] ואת שמחות החסידים. כמו כן, שימשה כחברת נשיאות [[נשי ובנות חב"ד בארצות הברית]].<br />
<br />
==זכרונות הרבנית== <br />
<br />
בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות בתשכ"ד, בתוספת פרטים מראיונות שערך [[ניסן גורדון]] עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (ע"פ הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).<br />
<br />
כ15 שנה לאחר-מכן הרב [[אליהו אלתר פרידמאן]] מצפת ערך את הספר [["אם בישראל"]] ותרגם זכרונות אלו ללה"ק, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר.<br />
בשנת תשנ"ג כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות הנ"ל, ותקתקו את הכל (מלא טעויות כרימון) והודפס כסדרו ב"צדי"ק למלך" חוברת ד, ושם תוקתק על פי הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות).<br />
<br />
בשנת ה'תשע"ב הגיע לידי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]] המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות. הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללה"ק, אנגלית, צרפתית ורוסית, ויוצא בחוברות שבועיות בשם "רשימת זכרונות". לקראת שבת פרשת תזריע-מצורע ה'תשע"ב יצאה חוברת מס' כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד שבת פרשת אחו"ק יצא חוברת מס' כח שבה המחברת השני' (שמעולם לא הודפסה, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב"די אידישע היים" בשנת תשכ"ד).<br />
<br />
המחברות הועברו ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].<br />
<br />
נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים.<br />
<br />
==הסתלקותה==<br />
[[תמונה:ציון הרבנית חנה.jpg|left|thumb|250px|ציון הרבנית חנה]]<br />
<br />
הרבנית נפטרה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php? יומן הסתלקותה של הרבנית חנה] {{שטורעם}}.}} בעלות המנחה ביום ה[[שבת]] ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]] (1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה ל[[האוהל|אוהל]] [[הרבי הריי"צ]] ברובע קווינס שב[[ניו יורק]]. <br />
<br />
ביום הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב770.<br />
<br />
בנות רבות נושאות את השם חנה ונוסדו מוסדות חינוך רבים לזכרה.<br />
<br />
לאחר פטירתה החל הרבי לבאר בהתוועדויות השבת פירושי רש"י על התורה. כמו"כ הדפיס הרבי חוברת עם [[אגרת התשובה]] עם הקדשה לזכרה.<br />
<br />
==משפחתה==<br />
* '''בעלה''': הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].<br />
*'''בניה''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].<br />
* '''נכדתה''': גב' [[דליה רויטמן]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
<br />
* '''אם בישראל''' בהוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ג]].<br />
<br />
* '''תולדות לוי יצחק''', כרך ג', בהוצאת [[קה"ת]].<br />
<br />
* קובץ '''אם המלכות''' בהוצאת הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx '''זכרונות הרבנית חנה'''] באתר [[ועד הנחות בלה"ק]]<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=64244 ספר התהלים של רלוי"צ והרבנית חנה] - {{אינפו}}.<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28440 ל"ג בעומר בפריז] - {{אינפו}}.<br />
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47729 זכרונות הגב' זלמנוב אודות הרבנית חנה] - {{אינפו}}.<br />
* [http://www.shturem.net/images/news/45158_news_15092010_7304.pdf קובץ '''אם המלכות'''], [[ועד תלמידי התמימים]], [[תשע"א]]. {{PDF}}<br />
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/77907_he_1.pdf אמנו המלכה]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] חודש תשרי [[תשע"ג]]<br />
* '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84219_he_1.pdf אם המלך- 50 שנה להסתלקות הרבנית]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] חודש תשרי [[תשע"ה]]<br />
<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:נשים|חנה]]</div>רם