חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

משתמש:חיים נהר

2011-04-29T05:15:58Z

רנ"ט:

[[קובץ:נר נשמה.gif|שמאל|200px|ממוזער|אש תמיד תוקד - לא תכבה!]]
==ברוכים הבאים!==
.'''[[חיים נהר]]''' הוא שם-המקלדת שלי. עוד מעט יחשפו את זהותי האמיתית ברבים, אם לא אחזור בי מדעותי הכפרניות ההזויות וההרסניות, וכן מתי שאפסיק לערב את דעתי והשקפתי הפוליטית בערכים הזועקים לאובייקטיביות.

הצטרפתי ל[[חב"דפדיה]] ביום בו עלה לרשת (כשהוא עדיין היה [[אינפופדיה]]) והתחלתי לתרום באופן מאסיבי. השאיפה שלי היא, שחב"דפדיה תהיה אנציקלופדיה [[איכות]]ית ומהימנה בכל הקשור לעולמה של ה[[חסידות]] בכלל ו[[חסידות חב"ד]] בפרט.

:'''ניתן לפנות אלי ב[[שיחת משתמש:חיים נהר|דף השיחה]] בכל נושא ועניין ואשמח לעזור. למעוניינים בדיסקרטיות ניתן לפנות באמצעות כתובת האימייל:'' chaimnahar@gmail.com‬'''''

== פרויקטים ==
#'''[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]''' - פתיחת ערכים כל הניגונים המופעים ב[[ספר הניגונים]]. הפרוייקט '''הושלם'''.
#'''[[:קטגוריה:ימי חב"ד|ימי השנה]]''' - פתיחת ערך על כל יום בלוח העברי. הפרוייקט בעיצומו (סיום משוער - [[סיון]] [[תשע"א]]).
#'''[[תבנית:פרשות השבוע|פרשות השבוע]]''' - פתיחת ערך על כל פרשת שבוע. הפרוייקט בעיצומו (סיום משוער - [[תמוז]] תשע"א).
#'''[[תורת החסידות]]''' - כתיבת ערכים עיונים בתורת הקבלה והחסידות.
#'''[[פורטל:אישי חב"ד|הרבי וגדולי ישראל]]''' - סיכום הכרות ופגישות הרבי עם גדולי ישראל.
{{מסגרת|
===נקודות ציון אישיות===
{{כתב קטן|
* '''[[תשס"ז]]''':
**'''כ"ד [[סיון]]''' (היום בו הועלה המיזם לרשת) - נרשמתי כחבר (מס' 35) ב[[חב"דפדיה]]
**'''ט"ז [[תמוז]]''' - נתמנתי ל[[מפעיל מערכת]]
**'''ה' [[אב]]''' - מלאו לי 1000 עריכות
**'''ח' [[אלול]]''' - סיימתי את [[פורטל:ניגוני חב"ד|פרוייקט הניגונים]] - שלב א'
**'''י"ד אלול''' - מלאו לי 2000 עריכות (מכאן ואילך מפסיק לעקוב..).

*'''[[תשס"ח]]''':
**'''חודש [[חשוון]]''' - עקב אילוצים, נבצר ממני להמשיך את פעילותי בחב"דפדיה (במשך כשנתיים).

*'''[[תשס"ט]]''':
**'''כ"א אלול''' - חזרתי, לשמחתי, לתרום בחב"דפדיה ותוך מספר ימים הכירו בסמכויותי הקדומות והתמנתי שוב למפעיל מערכת (תודות לבירוקרט [[משתמש:chabadnik|חב"דניק]]!).

*'''[[תש"ע]]''':
**'''ד' [[תשרי]]''' - השקתי את [[פורטל:ימי חב"ד| פורטל ימי חב"ד]]
**'''ה' תשרי''' - פרוייקט [[פורטל:ספרות חב"ד|פורטל ספרות חב"ד]] יצא לדרך.
**'''י"ב תשרי''' - השקתי את [[פורטל:ספרות חב"ד|פורטל ספרות חב"ד]] הראשוני.
**'''י"ט תשרי''' - השקתי את [[פורטל:נשיאי חב"ד|פורטל נשיאי חב"ד]]
**'''כ"ג תשרי''' - השקתי את [[פורטל:בית רבי|פורטל בית רבי]]
**'''כ"ד תשרי''' - השקתי את [[פורטל:אישי חב"ד|פורטל אישי חב"ד]]
**'''כ"ח תשרי''' - יצרתי את התבנית הראשונה - [[תבנית:ניגוני רבו"נ|תבנית ניווט]] לניגוני רבותינו נשיאינו (בהשראת [[משתמש:סומכוס]]). מכאן ואילך נפתחה הדרך לתבניות
**'''ג' [[טבת]]''' - סיימתי סופית את "פרוייקט [[ניגוני חב"ד]]"
**'''כ"ג [[שבט]]''' - מלאו לי 10,000 עריכות.
**'''כ"ה אלול''' - מלאו לי 20,000 עריכות (מכאן ואילך מפסיק לעקוב..)
** '''כ"ה ניסן''' - היום בו חשפו את זהותי האמיתית, בעקבות אי הסכמתי לחזור בי מדעותי הכפרניות ההזויות וההרסניות. [[חיים נהר|חשפו את זהותי]] כדי למנוע ואך ורק בשביל זה, למנוע חילול ה' גדול, כמו"כ בגלל עירוב דעותי האישיות והשקפתי הפוליטית בערכים, דבר הנוגד את כללי האובייקטיביות והדמוקרטיה. לימדו ממני כיצד להימנע מטעויות אלה שעולים ביוקר רב ובבושה רבה, אל תעשו את הטעות שאני עשיתי!}}}}

{| class="toccolours" style="solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]
|}

__ללא_עריכה__
__NOTOC__

משתמש:חיים נהר

2011-04-29T05:15:31Z

רנ"ט:

[[קובץ:נר נשמה.gif|שמאל|200px|ממוזער|אש תמיד תוקד - לא תכבה!]]
==ברוכים הבאים!==
'''חיים נהר''' הוא שם-המקלדת שלי. הצטרפתי ל[[חב"דפדיה]] ביום בו עלה לרשת (כשהוא עדיין היה [[אינפופדיה]]) והתחלתי לתרום באופן מאסיבי. השאיפה שלי היא, שחב"דפדיה תהיה אנציקלופדיה [[איכות]]ית ומהימנה בכל הקשור לעולמה של ה[[חסידות]] בכלל ו[[חסידות חב"ד]] בפרט.

:'''ניתן לפנות אלי ב[[שיחת משתמש:חיים נהר|דף השיחה]] בכל נושא ועניין ואשמח לעזור. למעוניינים בדיסקרטיות ניתן לפנות באמצעות כתובת האימייל:'' chaimnahar@gmail.com‬'''''

== פרויקטים ==
#'''[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]''' - פתיחת ערכים כל הניגונים המופעים ב[[ספר הניגונים]]. הפרוייקט '''הושלם'''.
#'''[[:קטגוריה:ימי חב"ד|ימי השנה]]''' - פתיחת ערך על כל יום בלוח העברי. הפרוייקט בעיצומו (סיום משוער - [[סיון]] [[תשע"א]]).
#'''[[תבנית:פרשות השבוע|פרשות השבוע]]''' - פתיחת ערך על כל פרשת שבוע. הפרוייקט בעיצומו (סיום משוער - [[תמוז]] תשע"א).
#'''[[תורת החסידות]]''' - כתיבת ערכים עיונים בתורת הקבלה והחסידות.
#'''[[פורטל:אישי חב"ד|הרבי וגדולי ישראל]]''' - סיכום הכרות ופגישות הרבי עם גדולי ישראל.
{{מסגרת|
===נקודות ציון אישיות===
{{כתב קטן|
* '''[[תשס"ז]]''':
**'''כ"ד [[סיון]]''' (היום בו הועלה המיזם לרשת) - נרשמתי כחבר (מס' 35) ב[[חב"דפדיה]]
**'''ט"ז [[תמוז]]''' - נתמנתי ל[[מפעיל מערכת]]
**'''ה' [[אב]]''' - מלאו לי 1000 עריכות
**'''ח' [[אלול]]''' - סיימתי את [[פורטל:ניגוני חב"ד|פרוייקט הניגונים]] - שלב א'
**'''י"ד אלול''' - מלאו לי 2000 עריכות (מכאן ואילך מפסיק לעקוב..).

*'''[[תשס"ח]]''':
**'''חודש [[חשוון]]''' - עקב אילוצים, נבצר ממני להמשיך את פעילותי בחב"דפדיה (במשך כשנתיים).

*'''[[תשס"ט]]''':
**'''כ"א אלול''' - חזרתי, לשמחתי, לתרום בחב"דפדיה ותוך מספר ימים הכירו בסמכויותי הקדומות והתמנתי שוב למפעיל מערכת (תודות לבירוקרט [[משתמש:chabadnik|חב"דניק]]!).

*'''[[תש"ע]]''':
**'''ד' [[תשרי]]''' - השקתי את [[פורטל:ימי חב"ד| פורטל ימי חב"ד]]
**'''ה' תשרי''' - פרוייקט [[פורטל:ספרות חב"ד|פורטל ספרות חב"ד]] יצא לדרך.
**'''י"ב תשרי''' - השקתי את [[פורטל:ספרות חב"ד|פורטל ספרות חב"ד]] הראשוני.
**'''י"ט תשרי''' - השקתי את [[פורטל:נשיאי חב"ד|פורטל נשיאי חב"ד]]
**'''כ"ג תשרי''' - השקתי את [[פורטל:בית רבי|פורטל בית רבי]]
**'''כ"ד תשרי''' - השקתי את [[פורטל:אישי חב"ד|פורטל אישי חב"ד]]
**'''כ"ח תשרי''' - יצרתי את התבנית הראשונה - [[תבנית:ניגוני רבו"נ|תבנית ניווט]] לניגוני רבותינו נשיאינו (בהשראת [[משתמש:סומכוס]]). מכאן ואילך נפתחה הדרך לתבניות
**'''ג' [[טבת]]''' - סיימתי סופית את "פרוייקט [[ניגוני חב"ד]]"
**'''כ"ג [[שבט]]''' - מלאו לי 10,000 עריכות.
**'''כ"ה אלול''' - מלאו לי 20,000 עריכות (מכאן ואילך מפסיק לעקוב..)
** '''כ"ה ניסן''' - היום בו חשפו את זהותי האמיתית, בעקבות אי הסכמתי לחזור בי מדעותי הכפרניות ההזויות וההרסניות. [[חיים נהר|חשפו את זהותי]] כדי למנוע ואך ורק בשביל זה, למנוע חילול ה' גדול, כמו"כ בגלל עירוב דעותי האישיות והשקפתי הפוליטית בערכים, דבר הנוגד את כללי האובייקטיביות והדמוקרטיה. לימדו ממני כיצד להימנע מטעויות אלה שעולים ביוקר רב ובבושה רבה, אל תעשו את הטעות שאני עשיתי!}}}}

{| class="toccolours" style="solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]
|}

__ללא_עריכה__
__NOTOC__

משתמש:חיים נהר

2011-04-29T05:14:25Z

רנ"ט:

משתמש:חיים נהר

2011-04-29T05:10:55Z

רנ"ט:

[[קובץ:נר נשמה.gif|שמאל|200px|ממוזער|אש תמיד תוקד - לא תכבה!]]
==ברוכים הבאים!==
'''[[חיים נהר]]''' הוא שם-המקלדת שלי. עוד מעט יחשפו את זהותי האמיתית ברבים, אם לא אחזור בי מדעותי הכפרניות ההזויות וההרסניות, וכן מתי שאפסיק לערב את דעתי והשקפתי הפוליטית בערכים הזועקים לאובייקטיביות.

הצטרפתי ל[[חב"דפדיה]] ביום בו עלה לרשת (כשהוא עדיין היה [[אינפופדיה]]) והתחלתי לתרום באופן מאסיבי. השאיפה שלי היא, שחב"דפדיה תהיה אנציקלופדיה [[איכות]]ית ומהימנה בכל הקשור לעולמה של ה[[חסידות]] בכלל ו[[חסידות חב"ד]] בפרט.

:'''ניתן לפנות אלי ב[[שיחת משתמש:חיים נהר|דף השיחה]] בכל נושא ועניין ואשמח לעזור. למעוניינים בדיסקרטיות ניתן לפנות באמצעות כתובת האימייל:'' chaimnahar@gmail.com‬'''''

== פרויקטים ==
#'''[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]''' - פתיחת ערכים כל הניגונים המופעים ב[[ספר הניגונים]]. הפרוייקט '''הושלם'''.
#'''[[:קטגוריה:ימי חב"ד|ימי השנה]]''' - פתיחת ערך על כל יום בלוח העברי. הפרוייקט בעיצומו (סיום משוער - [[סיון]] [[תשע"א]]).
#'''[[תבנית:פרשות השבוע|פרשות השבוע]]''' - פתיחת ערך על כל פרשת שבוע. הפרוייקט בעיצומו (סיום משוער - [[תמוז]] תשע"א).
#'''[[תורת החסידות]]''' - כתיבת ערכים עיונים בתורת הקבלה והחסידות.
#'''[[פורטל:אישי חב"ד|הרבי וגדולי ישראל]]''' - סיכום הכרות ופגישות הרבי עם גדולי ישראל.
{{מסגרת|
===נקודות ציון אישיות===
{{כתב קטן|
* '''[[תשס"ז]]''':
**'''כ"ד [[סיון]]''' (היום בו הועלה המיזם לרשת) - נרשמתי כחבר (מס' 35) ב[[חב"דפדיה]]
**'''ט"ז [[תמוז]]''' - נתמנתי ל[[מפעיל מערכת]]
**'''ה' [[אב]]''' - מלאו לי 1000 עריכות
**'''ח' [[אלול]]''' - סיימתי את [[פורטל:ניגוני חב"ד|פרוייקט הניגונים]] - שלב א'
**'''י"ד אלול''' - מלאו לי 2000 עריכות (מכאן ואילך מפסיק לעקוב..).

*'''[[תשס"ח]]''':
**'''חודש [[חשוון]]''' - עקב אילוצים, נבצר ממני להמשיך את פעילותי בחב"דפדיה (במשך כשנתיים).

*'''[[תשס"ט]]''':
**'''כ"א אלול''' - חזרתי, לשמחתי, לתרום בחב"דפדיה ותוך מספר ימים הכירו בסמכויותי הקדומות והתמנתי שוב למפעיל מערכת (תודות לבירוקרט [[משתמש:chabadnik|חב"דניק]]!).

*'''[[תש"ע]]''':
**'''ד' [[תשרי]]''' - השקתי את [[פורטל:ימי חב"ד| פורטל ימי חב"ד]]
**'''ה' תשרי''' - פרוייקט [[פורטל:ספרות חב"ד|פורטל ספרות חב"ד]] יצא לדרך.
**'''י"ב תשרי''' - השקתי את [[פורטל:ספרות חב"ד|פורטל ספרות חב"ד]] הראשוני.
**'''י"ט תשרי''' - השקתי את [[פורטל:נשיאי חב"ד|פורטל נשיאי חב"ד]]
**'''כ"ג תשרי''' - השקתי את [[פורטל:בית רבי|פורטל בית רבי]]
**'''כ"ד תשרי''' - השקתי את [[פורטל:אישי חב"ד|פורטל אישי חב"ד]]
**'''כ"ח תשרי''' - יצרתי את התבנית הראשונה - [[תבנית:ניגוני רבו"נ|תבנית ניווט]] לניגוני רבותינו נשיאינו (בהשראת [[משתמש:סומכוס]]). מכאן ואילך נפתחה הדרך לתבניות
**'''ג' [[טבת]]''' - סיימתי סופית את "פרוייקט [[ניגוני חב"ד]]"
**'''כ"ג [[שבט]]''' - מלאו לי 10,000 עריכות.
**'''כ"ה אלול''' - מלאו לי 20,000 עריכות (מכאן ואילך מפסיק לעקוב..).}}}}

{| class="toccolours" style="solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]
|}

__ללא_עריכה__
__NOTOC__

משתמש:חיים נהר

2011-04-29T05:10:07Z

רנ"ט:

[[קובץ:נר נשמה.gif|שמאל|200px|ממוזער|אש תמיד תוקד - לא תכבה!]]
==ברוכים הבאים!==
'''[[חיים נהר]]''' הוא שם-המקלדת שלי. עוד מעט יחשפו את זהותי האמיתית ברבים, אם לא אחזור בי מדעותי הכפרניות ההזויות וההרסניות.

הצטרפתי ל[[חב"דפדיה]] ביום בו עלה לרשת (כשהוא עדיין היה [[אינפופדיה]]) והתחלתי לתרום באופן מאסיבי. השאיפה שלי היא, שחב"דפדיה תהיה אנציקלופדיה [[איכות]]ית ומהימנה בכל הקשור לעולמה של ה[[חסידות]] בכלל ו[[חסידות חב"ד]] בפרט.

:'''ניתן לפנות אלי ב[[שיחת משתמש:חיים נהר|דף השיחה]] בכל נושא ועניין ואשמח לעזור. למעוניינים בדיסקרטיות ניתן לפנות באמצעות כתובת האימייל:'' chaimnahar@gmail.com‬'''''

== פרויקטים ==
#'''[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]''' - פתיחת ערכים כל הניגונים המופעים ב[[ספר הניגונים]]. הפרוייקט '''הושלם'''.
#'''[[:קטגוריה:ימי חב"ד|ימי השנה]]''' - פתיחת ערך על כל יום בלוח העברי. הפרוייקט בעיצומו (סיום משוער - [[סיון]] [[תשע"א]]).
#'''[[תבנית:פרשות השבוע|פרשות השבוע]]''' - פתיחת ערך על כל פרשת שבוע. הפרוייקט בעיצומו (סיום משוער - [[תמוז]] תשע"א).
#'''[[תורת החסידות]]''' - כתיבת ערכים עיונים בתורת הקבלה והחסידות.
#'''[[פורטל:אישי חב"ד|הרבי וגדולי ישראל]]''' - סיכום הכרות ופגישות הרבי עם גדולי ישראל.
{{מסגרת|
===נקודות ציון אישיות===
{{כתב קטן|
* '''[[תשס"ז]]''':
**'''כ"ד [[סיון]]''' (היום בו הועלה המיזם לרשת) - נרשמתי כחבר (מס' 35) ב[[חב"דפדיה]]
**'''ט"ז [[תמוז]]''' - נתמנתי ל[[מפעיל מערכת]]
**'''ה' [[אב]]''' - מלאו לי 1000 עריכות
**'''ח' [[אלול]]''' - סיימתי את [[פורטל:ניגוני חב"ד|פרוייקט הניגונים]] - שלב א'
**'''י"ד אלול''' - מלאו לי 2000 עריכות (מכאן ואילך מפסיק לעקוב..).

*'''[[תשס"ח]]''':
**'''חודש [[חשוון]]''' - עקב אילוצים, נבצר ממני להמשיך את פעילותי בחב"דפדיה (במשך כשנתיים).

*'''[[תשס"ט]]''':
**'''כ"א אלול''' - חזרתי, לשמחתי, לתרום בחב"דפדיה ותוך מספר ימים הכירו בסמכויותי הקדומות והתמנתי שוב למפעיל מערכת (תודות לבירוקרט [[משתמש:chabadnik|חב"דניק]]!).

*'''[[תש"ע]]''':
**'''ד' [[תשרי]]''' - השקתי את [[פורטל:ימי חב"ד| פורטל ימי חב"ד]]
**'''ה' תשרי''' - פרוייקט [[פורטל:ספרות חב"ד|פורטל ספרות חב"ד]] יצא לדרך.
**'''י"ב תשרי''' - השקתי את [[פורטל:ספרות חב"ד|פורטל ספרות חב"ד]] הראשוני.
**'''י"ט תשרי''' - השקתי את [[פורטל:נשיאי חב"ד|פורטל נשיאי חב"ד]]
**'''כ"ג תשרי''' - השקתי את [[פורטל:בית רבי|פורטל בית רבי]]
**'''כ"ד תשרי''' - השקתי את [[פורטל:אישי חב"ד|פורטל אישי חב"ד]]
**'''כ"ח תשרי''' - יצרתי את התבנית הראשונה - [[תבנית:ניגוני רבו"נ|תבנית ניווט]] לניגוני רבותינו נשיאינו (בהשראת [[משתמש:סומכוס]]). מכאן ואילך נפתחה הדרך לתבניות
**'''ג' [[טבת]]''' - סיימתי סופית את "פרוייקט [[ניגוני חב"ד]]"
**'''כ"ג [[שבט]]''' - מלאו לי 10,000 עריכות.
**'''כ"ה אלול''' - מלאו לי 20,000 עריכות (מכאן ואילך מפסיק לעקוב..).}}}}

{| class="toccolours" style="solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 80%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]
|}

__ללא_עריכה__
__NOTOC__

חב"ד באינטרנט

2011-04-29T05:03:56Z

רנ"ט:

{{לעריכה|עריכה כללית}}

אתרי '''חב"ד באינטרנט''' הינם אחד האמצעים של חסידי חב"ד להפצת [[תורת חב"ד]] לעולם כולו. בנוסף משמשים אתרי חב"ד להפצת מידע ותקשורת בין החסידים לבין עצמם. האתרים מהווים לעיתים צינור מידע ותקשורת מרכזי וחיוני עבור [[שליח|שלוחים]] המתגוררים במקומות מרוחקים.

בהוראת [[הרבי]], נעזרים [[חסידי חב"ד]] בכל האמצעים המתקדמים בכדי להביא את מסר היהדות והחסידות לעולם. עוד בתקופה בה החלו שידורי הרדיו, עודד הרבי מסירת שיעורי [[תניא]] ברדיו וכך התייחס לשידור הדלקת נרות החנוכה בלווין מ-[[770]] למוקדים ברחבי העולם בשנת [[תש"ן]].

[[קובץ:חבד בישראל.jpg|שמאל|ממוזער|400px|לוגו אתר [[חב"ד בישראל (אתר)| חב"ד בישראל]]]]
==אתרי מידע==
===חב"ד בישראל===
{{ערך מורחב|ערך=חב"ד בישראל (אתר)}}
'''חב"ד בישראל''' ('''chabad.co.il''') הינו אתר הבית של חב"ד בישראל. באתר מידע מגוון בנושאי [[יהדות]], [[חסידות]], [[פרשת השבוע]] וחגי ישראל, תוך מתן דגש מיוחד על הסברת עניני [[גאולה]] ו[[משיח]] ופרסום [[בשורת הגאולה]]. נוסד בשנת [[תש"ע]] על ידי חברי הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד בארץ ישראל]] והושק באופן רשמי ביום [[כ"א בסיוון]] [[תש"ע]].

*[http://www.chabad.co.il/ דף הבית של חב"ד בישראל]

===אתר צעירי חב"ד===
{{ערך מורחב|ערך=צעירי אגודת חב"ד (ישראל)}}
'''אתר צעירי חב"ד''' נוסד בשנת [[תשנ"ו]] במטרה להפיץ יהדות, תורה בפרט ותורת [[הרבי]] בכלל. כמו כן מדווח האתר על פעילות צעירי חב"ד ועוד פעולות חב"דיות. באתר מאמרים בנושאים רבים ביהדות ומגוון עלונים ובטאונים חב"דים. את תוכן האתר עורך הרב [[מנחם מענדל ברוד]].

*[http://www.chabad.org.il/ דף הבית של צעירי חב"ד]

==אתרי חדשות==
===חב"ד אינפו===
[[קובץ:חבד אינפו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו אתר חב"ד אינפו]]
{{ערך מורחב|ערך=חב"ד אינפו (אתר)}}
'''[http://www.col.org.il חב"ד אינפו]''' הינו אתר המשתייך [[הפלג המשיחיסטי|לפלג המשיחיסטי]] בחב"ד המונה קומץ הזוי מסוכן ומטורף של כמה אנשים ספורים, ככל הנראה חולי נפש, אשר רובם חזרו בתשובה לאחר הסתלקותו של כ"ק אדמו"ר זי"ע בג' תמוז ה'תשנ"ד.
*[http://www.col.org.il// דף הבית של חב"ד אינפו]

===חב"ד און ליין===
[[תמונה:חבד און ליין.png|left|thumb|250px|לוגו אתר COL]]
'''חב"ד און ליין''' ('''col.org.il''') הוא אתר חדשות חב"די שהוקם בשנת [[תש"ס]] על ידי ר' דוד זאב רוטנברג ור' פנחס גורליק. כעבור מספר שנים נרכש האתר ע"י ר' שמואל ריבקין וכיום הוא בניהולו של בנו ר' יוסף ריבקין. העורך הראשי הינו ר' שרון גושן מ[[ראשון לציון]]. בשנת [[תשס"ח]] השיק האתר מהדורה באנגלית בשם "COL LIVE" על ידי ר' יהודה לייב צייטלין מ[[קראון הייטס]], המשמש גם כעורכה הראשי.

ב[[חודש כסלו]] [[תשס"ט]] הוציא האתר מגזין שבועי שהכיל בין היתר את התכנים המיוחדים שפורסמו באותו שבוע באתר. ב[[חודש ניסן]] [[תשס"ט]] נסגר המגזין על פי הוראת [[בית דין רבני חב"ד]]{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46803 COL תובע בערכאות את בית דין רבני חב"ד] - [[חב"ד אינפו]]}}.

* [http://www.col.org.il// דף הבית של חב"ד און ליין]

===שטורעם===
[[קובץ:Logo block.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו אתר 'שטורעם']]
'''שטורעם''' ('''shturem.net''') הוא אתר חדשות חב"די שהוקם בשנת ה'[[תשס"ו]] ומשמש גם כבמה לכותבים חב"דיים, גלריות וקטעי וידיאו ואודיו על חב"ד, מדורי נוסטלגיה וזכרונות, מדור תורני ועוד. העורך הראשי הוא ר' [[יאיר בורוכוב]] מ[[רחובות]].

* [http://www.shturem.net// דף הבית של שטורעם]

==אתרי בתי חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=בתי חב"ד בישראל}}
*'''אבן יהודה''' - מנהל: הרב מנחם נוימן. [http://www.even-yehuda.org/hp17.htm/ לאתר חב"ד אבן יהודה]
*'''אופקים''' - מנהל: הרב ישראל הרשקוביץ. [http://www.ofakim.net/ לאתר חב"ד אופקים]
*'''איתמר''' - מנהל: הרב יחזקאל נואמה. [http://www.kedem770.com/ לאתר חב"ד איתמר]
*'''אלקנה''' - מנהל: הרב יצחק קעניג. [http://www.chabad-elkana.org/ לאתר חב"ד אלקנה]
*'''אפרת''' - מנהל: הרב ניסן נחשון. [http://www.chabadefrat.com/ לאתר חב"ד אפרת]
*'''אריאל''' - מנהל: הרב אהרון מושקוביץ. [http://www.myariel.org/ לאתר חב"ד אריאל]
*'''אשדוד''' - מנהל: הרב שניאור גודמן. [http://www.chabadashdod.co.il/ לאתר חב"ד אשדוד]
*'''אשקלון''' - מנהל: הרב מנחם מענדל ליברמן. [http://www.cashkelon.com/ לאתר חב"ד אשקלון]
*'''באר יעקב''' - מנהל: הרב שמואל בקרמן. [http://www.beeryakov.com/ לאתר חב"ד באר יעקב]
*'''באר שבע''' - מנהל: הרב זלמן גורליק. [http://www.beer7.org/ לאתר חב"ד באר שבע]
*'''ברקת''' - מנהל: הרב סעדיה מעטוף. [http://www.bareketsheli.com/ לאתר חב"ד ברקת]
*'''גבעת שמואל''' - מנהל: הרב שבתי פישר. [http://givatshmuel.org/ לאתר חב"ד גבעת שמואל]
*'''גבעתיים''' - מנהל: הרב יוסף יצחק בקרמן. [http://www.chabadgivataim.com/ לאתר חב"ד גבעתיים]
*'''גן נר''' - מנהל: הרב אבשלום קיל. [http://www.gan-ner.org/ לאתר חב"ד גן נר]
*'''גני תקווה''' - מנהל: הרב גרשון שנור. [http://www.ganei-tikva.com/ לאתר חב"ד גני תקווה]
*'''דימונה''' - מנהל: הרב ישראל גליס. [http://www.dimona.org.il/ לאתר חב"ד דימונה]
*'''הוד השרון''' - מנהל: הרב שמשון טל. [http://www.hodhasharon.org/ לאתר חב"ד הוד השרון]
*'''הרצליה''' - מנהל: הרב ישראל הלפרין. [http://www.chabadherzliya.com/ לאתר חב"ד הרצליה]
*'''זכרון יעקב''' - מנהל: הרב יוסף יצחק פריימן. [http://www.zichronyaakov.org/ לאתר חב"ד זכרון יעקב]
*'''חברון - קרית ארבע''' - המנהל בחברון: הרב דניאל כהן. [http://www.chabad-hebron.com/ לאתר חב"ד חברון - קרית ארבע]
*'''חולון''' - מנהל: הרב ירחמיאל גורליק. [http://www.holon.co.il/ לאתר חב"ד חולון]
*'''חיפה''' - מנהל: הרב דב גינזבורג. [http://www.chabadhaifa.com/ לאתר חב"ד חיפה]
**'''שכונת נווה דוד''' - מנהל: הרב נתן לירנובוי. [http://www.nevedavid.com/ לאתר חב"ד חיפה - נווה דוד]
**'''שכונת רמות/קמפוס''' - מנהל: הרב יוסי רוזנברג. [http://www.chabadoncampus.co.il/ לאתר חב"ד חיפה - רמות/קמפוס]
*'''חשמונאים''' - מנהל: הרב ברק כוכבי. [http://www.hashmonaim.org/ לאתר חב"ד חשמונאים]
*'''יבנה''' - מנהל: הרב יוסף יצחק לרר. [http://www.chabadyavne.com/ לאתר חב"ד יבנה]
*'''יהוד''' - מנהל: הרב שמעון וינר. [http://www.yehudim.org.il/ לאתר חב"ד יהוד]
*'''ים המלח - מצדה''' - מנהל: הרב שמעון אלהרר. [http://www.deadsea-chabad.com/ לאתר חב"ד ים המלח - מצדה]
*'''יקנעם''' - מנהל: הרב נעם דקל. [http://www.chabadyokneam.org/ לאתר חב"ד יקנעם]

==קישורים חיצונים==
===אתרי ארץ ישראל===
;אתרי מוסדות
* [http://m.chabad.co.il/ פורום מנהלי מוסדות חב"ד בארה"ק]
* [http://nes.reshet.org.il/home/?c=6/ נס ציונה - גני חב"ד]
* [http://habad.eilatinter.co.il/ בית ספר חב"ד - אור אבנר אילת]
* [http://www.orhasidut.co.il/ אור החסידות לאקדמיה]
* [http://www.beiteliezer.org/ חדרה - בית אליעזר - בית כנסת 'שערי מנחם']
* [http://www.yahad.org/ 'יחד' - הוצאה לאור עברית ורוסית]
* [http://www.rivka.org.il/ מכללת בית רבקה - כפר חב"ד]
* [http://he.naale-chabad.org/ נעל"ה חב"ד - תיכון בית רבקה - כפר חב"ד]
* [http://www.chabadevents.com/ המאגר לאירועי נשות חב"ד]
* [http://www.sos-israel.com/ המטה העולמי להצלת העם והארץ]
* [http://www.7for70.com/ 7 מצוות בני נח]
* [http://www.sefertora.org/index.html/ ספר תורה כללי לאחדות ישראל]
* [http://www.hitkashroot.com/ התקשרות]
* [http://www.daat.org.il// ישיבת דעת - רחובות]
* [http://www.chasdeilev.com// עמותת חסדי לב]
* [http://www.shalombeinenu.org/ עמותת שלום בינינו]
* [http://bul.770.org.il/hebrew.htm/ וועדת חב"ד להנפקת בול]
* [http://lahak.org/ ועד הנחות בלשון הקודש]
* [http://www.kinus.info/ כינוס השלוחים]
* [http://www.tanya.org.il/ אחדות ישראל בהפצת המעיינות]
* [http://www.reshet.org.il/chinuch/ רשת אהלי יוסף יצחק]
* [http://www.brit-mila.net/CMS/sites/82-BIRT-NET_HEBROW/Brit-mila-milah.aspx/ ברית יוסף יצחק]
* [http://www.olal.org.il/ עמותת עול"ל - עזרה ואהבה לילד ולהורה]
* [http://www.cow.org.il/ חב"ד שעל אתר]

;אתרי חדשות
* [http://www.ncl.org.il/ חדשות נשי חב"ד]
* [http://www.chabadi.022.co.il// לאתר חב"ד בית שמש]
* [http://www.hageula.com/ האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]
* [http://news.chabad.fm// חב"ד FM]
* [http://www.770tv.org// רדיו מבשר טוב]
* [http://chabad.info/bmnew/index.php/ בית משיח - שבועון]

;אתרי מידע
* [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99/ חב"דפדיה]
* [http://www.chabad.org.il// צעירי חב"ד]
* [http://www.tanya.co.il/ חכמת התניא]
* [http://hitbonenut.net/ מכון התבוננות]
* [http://www.portraitofaleader.org/ מכון אבנר - תמונות נדירות של הרבי]
* [http://jewish-education.info/ חינוך יהודי]
* [http://www.chasidut.net// חסידות.נט]
* [http://kolel.chasidut.net// כולל חסידות.נט]
* [http://www.tanyaor.com/ עמותת תניא]
* [http://maori.yerushalmi.co.il/Front/NewsNet/newspaper.asp/ מאור החסידות]
* [http://chabadlibrary.org// חב"ד לייבורי - ספריית אגו"ח]
* [http://www.he.chabad.org// בית חב"ד]
* [http://hebrewbooks.org// איברו בוקס]
* [http://chabadlibrarybooks.com// איברו בוקס חבד]
* [http://www.otzar.org/wotzar/otzar.asp/ אוצר החכמה]
* [http://www.otzar770.com// אוצר 770]
* [https://www.mikvahcalendar.com/login.php/ אתר לחישוב דיני טהרת המשפחה]
* [http://www.lubavitchnetworks.com// ליובאוויטש Network]
* [http://www.challah.co.il/ לקראת חלה]
* [http://www.yoffner.com/ אתר ציורים - יחיאל אופנר]
* [http://www.nernechoma.org/ אתר לע"נ הגב' נחמה רייזמן]
* [http://www.the-rabbi.com/ תמונת הרבי]
* [http://jem.co.il/ תורת חיים]
* [http://www.hitgaloot.co.il/ התגלות - חיים ששון]
* [http://www.yadut.com/ קול מבשר - מכון]
* [http://www.deadsea-hotelz.co.il/chabad/ בית חב"ד ים המלח]

;אתרי משיח וגאולה
* [http://770live.com/ 770 חי] (עברית,English)
* [http://www.mamesh.org// ממש הוצאה לאור]
* [http://www.igrot.com// אגרות קודש]
* [http://mashiach.org.il/ משיח - צעירי חב"ד]
* [http://www.yehudi.co.il// יהודי]
* [http://www.mnow.co.il// המשיח כבר כאן]
* [http://www.chabad.am// חב"ד AM]
* [http://www.psakdin.net// פסק דין]
* [http://www.yoman770.com/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99/ יומן 770]
* [http://www.chabad.fm// חבד FM]

;בתי חב"ד
* [http://www.chabadgilo.net/ ירושלים - גילה]
* [http://www.chabad-katamon.org.il/ ירושלים - קטמון]
* [http://www.chabadky.co.il/ ירושלים - קרית היובל]
* [http://www.ramot770.com/ ירושלים - רמות]
* [http://www.chabadtalpiot.com/ ירושלים - תלפיות]
* [http://www.chabadks.co.il/ כפר סבא]
* [http://www.karmiel.co.il/ כרמיאל]
* [http://he.shaareyaliya.org/ לוד - שערי עליה]
* [http://www.tovvahesed.com/ מגדל העמק - בית התבשיל]
* [http://www.maale-adumim.com/hp18.htm/ מעלה אדומים]
* [http://www.chabadmerchavim.com/ מרחבים]
* [http://www.m-chesed.net/index.asp/ נווה ים - רמת אליהו]
* [http://www.chabadgushkatif.com/ לאתר חב"ד ניצן - גוש קטיף]
* [http://www.ness-ziona.com/ נס ציונה]
* [http://www.chabadelit.com/ נצרת עילית]
* [http://www.chabad-netanya.org/hp16.htm/ נתניה]
* [http://www.chabadbinyamin.org/ עלי]
* [http://www.ness-ziona.com/ פרדסיה]
* [http://www.chabadpt.org/ פתח תקווה]
* [http://www.chabad-ks.org/ קריות - מרכז נפש חיה]
* [http://www.chabadka.org/ קרית אתא]
* [http://www.chabadrh.org.il/ ראש העין]
* [http://www.rishonlezion.org/ ראשון לציון - מזרח]
* [http://www.chabadrehovot.co.il/ רחובות]
* [http://k-moshe.reshet.org.il/home/?c=7/ רחובות - קרית משה - גני חב"ד]
* [http://www.lihiot-behavod.org.il/ רחובות - בית התבשיל 'לחיות בכבוד']
* [http://www.chabadmaromnave.com/ רמת גן - מרום נווה]
* [http://www.chabad-rh.co.il/ רמת השרון]
* [http://www.ramatyishay.com/hp34.htm/ רמת ישי]
* [http://www.chabadraanana.com/ רעננה]
* [http://www.chabadsderot.com/ שדרות]
* [http://www.chabadtlv.org/ תל אביב]
* [http://www.kshalom.com/ תל אביב - קרית שלום]
* [http://www.chabadaviv.com/hp33.htm/ תל אביב - רמת אביב]
* [http://www.chabadnorthtelaviv.org.il/ תל אביב - שכונות הצפון החדש]
* [http://avital.reshet.org.il/home/?c=9/ תענך - בית ספר חב"ד]

===אתרי חוץ לארץ===
;מוסדות
* [http://bulding.770florida.com/ בית משיח - פלורידה]
* [http://www.yeshivabrunoy.com/ תומכי תמימים ברינוא - צרפת]
* [http://hebrew.fjc.ru/ איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים]
* [http://www.chabad4u.org/ חב"ד מוסקבה]
* [http://www.chabad.md/ חב"ד מולדובה]
* [http://www.evreinn.ru/heb/ ניז'ני נובגורוד]
* [http://www.chabadmarrakech.com/ חב"ד מרוקו - מרקש]
* [http://www.chabad4g.org/ חב"ד גרוזיה]
* [http://www.shliachtefila.org/ חב"ד פולטבה]
* [http://www.chamah.org/ חמ"ה]
* [http://www.jewishcyprus.com/ חב"ד קפריסין]
* [http://www.cyijs.com/ קפריסין - בית ספר חב"ד]
* [http://www.chabadjapan.org/indexh.htm/ בית חב"ד יפן] (English)
* [http://www.rce.eu.com/index.asp?lang=hebrew/ מרכז רבני אירופה] (English)
* [http://www.chabadisraelsi.com/site/index-4.asp?depart_id=87331/ מרכז דוברי עברית - סטטן איילנד]
* [http://chabadindia.info/hp1.htm/ חב"ד הודו]
* [http://www.jewishnikolaev.org/ ניקולייב - הקהילה היהודית]
* [http://www.melch.co.il/ בית חב"ד למטייל - מלבורן]

;אתרים באנגלית (English)
* [http://chabadworld.net/ חב"ד בעולם] (English)
* [http://www.jewishvenice.org/ חב"ד ונציה] (English)
* [http://www.kishinev.org/ חב"ד מולדובה] (English
* [http://www.chabad.kz/ חב"ד קאזחסטן] (English)
* [http://www.collive.com// COLIVE המהדורה האנגלית](English)
* [http://www.kingmessiah.com/ Chabad.AM] (אנגלית)
* [http://www.shefayamim.com/ חברת שפע ימים] (English)
* [http://www.chabad.org// בית חב"ד] (English)
* [http://www.tzfat-kabbalah.org/ המרכז הבינלאומי לקבלה הצפתית] (English)
* [http://www.rcp.org.il/ קונגרס רבנים למען השלום] (English)
* [http://www.chabadtzfat.org/ אגודת קרית חב"ד - צפת] (English)
* [http://www.hatzalah.ch/index.html/ ארגון הצלה - קראון הייטס] (English)
* [http://www.chayol.com/ קעמפ - חיילי המלך] (English)
* [http://www.kolmenachem.com/ קול מנחם - חומשים] (English)
* [http://www.lubavitchkollel.org/the-rosh.html/ ביתר עילית - כולל תורה אור] (English)
* [http://home.jemedia.org/ תורת חיים] (English)
* [http://www.kishinev.org/ חב"ד מולדובה] (English)
* [http://www.ohelchabad.org/templates/articlecco_cdo/aid/78445/ בית חב"ד שע"י האוהל] (English)
* [http://www.ohrtmimim.org/ ישיבת אור תמימים] (English)
* [http://www.hadarhatorah.org/ ישיבת הדר התורה] (English)
* [http://www.sichosinenglish.com/ ועד שיחות](English)
* [http://www.machonalte.com/ מכון אלטע] (English)
* [http://www.myshliach.com/ מיי שליח] (English)
* [http://www.chabadoh.org/ חב"ד אוהיו] (English)
* [http://ascentofsafed.com/cgi-bin/ascent.cgi/ מכון אסנט] (English)
* [http://www.shamir.info/ שמיר] (English)
* [http://www.chamah.org/ חמ"ה] (English)
* [http://www.jcm.museum/ מוזיאון צבאות ה'] (English)
* [http://www.beismoshiach.org// בית משיח - שבועון] (English)

;שפות שונות
* [http://www.machiaharrive.com// משיח] (Français)
* [http://www.moshiach.ru// משיח] (Русский)
* [http://www.es.chabad.org// בית חב"ד] (Español)
* [http://www.de.chabad.org// בית חב"ד] (Deutsch)
* [http://www.fr.chabad.org// בית חב"ד] (Français)
* [http://www.ru.chabad.org// בית חב"ד] (Русский)
* [http://www.pt.chabad.org// בית חב"ד] (Português)
* [http://www.balebatim.com.ar// בית חב"ד - דרום אמריקה] (Español)
* [http://www.djc.com.ua/ בית חב"ד דנייפרפטרובסק] (Русский)
* [http://jewishpetersburg.ru/ חב"ד פטרבוג] (Русский)

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]

חב"ד אינפו

2011-04-29T05:02:39Z

רנ"ט:

'''[http://www.col.org.il חב"ד אינפו]''' הינו אתר המשתייך [[הפלג המשיחיסטי|לפלג המשיחיסטי]] בחב"ד המונה קומץ הזוי מסוכן ומטורף של כמה אנשים ספורים, ככל הנראה חולי נפש, אשר רובם חזרו בתשובה לאחר הסתלקותו של כ"ק אדמו"ר זי"ע בג' תמוז ה'תשנ"ד.

== אופי האתר ==

=== שופר אנשי הפלג המשיחיסטי ===

האתר אף נוהג באופן קבוע לעוות המציאות ע"י כתבות שקריות ומגמתיות אשר אין כל קשר בינם לבין המציאות. בנוסף לכך, האתר משמש בפועל כשופרם של אנשי [[הפלג המשיחיסטי]], וכמוהו אתר [[הגאולה]] של זימרוני ציק מבת ים, המוגדר מראשי ומנהגי הפלג. אנשי מערכת האתר אמנם מנסים בעקביות רבה להשליט את דעתם באופן דיקטטורי, דוחה, מגעיל, בוטה, נבזה ומעורר חמלה, אך לא מצליחים לכפות את דעתם על דעת הקהל החבדי ברחבי העולם.

האתר מהווה תחרות ישירה לאתרים חבדיים אחרים אשר קדמו להם, ובראש ובראשונה כנגד האתר הפופולארי [[חב"ד און ליין|COL]]. כך לדוגמא מושמט באופן קבוע תוארו של יו"ר אגו"ח בארה"ק הרב יוסף יצחק אהרונוב שליט"א, תואר אשר ניתן לו ע"י בית דין רבני חב"ד בארה"ק, בחול המועד פסח התשס"ד.

=== מזוהה עם בני משפחת מיידנצ'יק ===

גם בתקופה שלאחר פטירתו של הרב שלמה מיידנצ'יק ע"ה, יו"ר אגו"ח לשעבר, כאשר היו טענות מצד אינשי דלא מעלי ע"כ שאין לתת את תפקיד היו"ר לרב יוסף יצחק אהרונוב, האתר היה מזוהה ביותר עם בני משפחת מיידנצ'יק שטענה כי מגיעה להם תפקיד היו"ר, משל היה זה עסק משפחתי.

=== במשפט הגבאים והבעלות על 770 ===

במשפט הגבאים והבעלות על 770, האתר נקט עמדה שלא משתמעת לשתי פנים, וחברה יחד עם ר' מנדי הנדל מהמסוכנים ומהקיצוניים ביותר בקרב אנשי [[הפלג המשיחיסטי]], והשמיץ ללא הרף את יו"ר המרכז לענייני חינוך הרב חיים יהודה קרינסקי, ואת יו"ר אגו"ח העולמית הרב אברהם שם-טוב וכו'.

=== גניבות ללא רשות ===

בנוסף לחדשות והדיווחים המגמתיים שאמיתותם מוטלת בספק גדול, ישנם באתר עוד עשרות כלים ומיזמים, שהועתקו מהאתר הפופולארי ביותר בקרב קהל חסידי חב"ד בארץ ובתפוצות, אתר [[חב"ד און ליין]]. בין השאר הועתק המדור של "ספר הטלפונים" תחת השם "חב"ד בעולם" בו אלפי כתובות ומספרי טלפון של השלוחים ברחבי העולם, מדור אודיו - בו מאות [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]], שנגנבו מאמנים שונים ונוספו באתר ללא רשותם של היוצרים, מדור וידיאו עם עשרות קטעי וידיאו מ[[הרבי|כ"ק אדמו"ר זי"ע]] ומחסידות חב"ד, גם אלו נגנבו ללא בושה וללא מתן קרדיט, דבר האסור ע"פ התורה, ולהבדיל, ע"פ החוק הבינלאומי.

== הדואר האלקטרוני ==

בעבר, האתר נתן אפשרות לפתיחת דואר אלקטרוני, אך מכיוון שאנשי המערכת גילו שאין הוא פופולארי בקרב המשתמשים - המעטים בלאו הכי - הגולשים באתר המפוקפק, סגרה מערכת האתר את שירותי הדואר האלקטרוני, לאחר שנחלה כישלון חרוץ.

בתחילת ה'תשס"ח, כמה מבעלי תיבות הדואר האלקטרוני, רובם אנשי מערכת האתר, נאלצו לעבור לשרתי הדואר של Gmail.

== הפורום ==

הפורום, אשר נוסד בחודש תשרי ה'תשס"ז, הוא מקום אשר בו מרוכזים דברי הגועל וההשמצות על אנשים שלא מוצאים חן בעיני אנשי המערכת. הצנזורה פועלת בצורה חזקה ומחליאה, כל אימת שמאן דהוא כותב דברים אשר לא מוצאים חן בעיני אינטרסנטים אלו, מיד מוצא את מקומו בפחי האשפה הווירטואלים של הפורום.

הפורום מנוהל בקשיחות רבה, ע"י ר' עזריאל ברגר, הידוע גם הוא בהשתייכתו לאנשי הכת ההזויה - [[הפלג המשיחיסטי]].

== הנהלת האתר ==

=== הקמת האתר ===
האתר הוקם בשנת ה'תשס"ג על ידי ר' דניאל גורדון בשיתוף עם ר' שרגא קרומבי, המתיימר להיות [[שליח|משלוחי]] הרבי במדינת ניו ג'רסי. ר' שרגא קרומבי נוהג למחוק את כל מה שלא משרת את האינטרסים שלו ושל חבר מרעיו ההזוים המשתייכים [[הפלג המשיחיסטי|לפלג המשיחיסטי]]

=== כיום ===

כיום מנהל את האתר ר' שחר צייגר, אחיו של מנהל החבדפדיה ר' אלחנן צייגר.

== ראו גם ==

[[חב"ד און ליין]] - אתר החדשות המוביל והפופולארי ביותר בקרב חסידי חב"ד בארץ ובעולם

[[שטורעם.נט]] - אתר הידוע בשקריו ובדיווחיו המגמתיים והמעוותים.

== קישורים חיצוניים ==

[http://www.chabad.info חב"ד אינפו]

[[קטגוריה:אתרי אינטרנט]]

תומכי תמימים אילת

2011-04-29T04:59:26Z

רנ"ט:

ישיבת [[תומכי תמימים אילת]] הוקמה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב הראשי ו[[שליח]] הרבי ל[[אילת]], הרב [[יוסף העכט]].

בתחילה שכנה הישיבה בבניין [[בית חב"ד אילת]] ובשנת [[תשס"ח]] עברה ל"מרכז מור" שבאילת.

ראש הישיבה הוא הרב [[ארז בנדטוביץ']], בעל תשובה משמש כראש ישיבה באילת של כמה בעלי תשובה.

החומר הנלמד בישיבה הוא על עניין התשובה, מאחר ונמצאה התאמה בין החומר הנלמד להנהלת הישיבה ובפרט לעומד בראשה ואף לתלמידיה.

בישיבה מרבים ללמוד על עניין התשובה, כך למשל סדר נגלה הוא בגמרא מסכת יומא המדבר בעניין התשובה והנספח לה. סדר חסידות בוא בעיקר בספר התניא באגרת התשובה המדבר בחשיבות עניין התשובה. בגמר לימוד י"ב פרקי אגרת התשובה, מתחילים שם ללמוד פעם נוספת את אגרת התשובה. פעם בשבוע אף לומדים מאמרי חסידות שנושאם העקרי הוא תשובה, כדוגמת המאמר הידוע "שובה ישראל", ובכל פעם לומדים את אותו המאמר רק משנה אחרת, המוסיף מבט וויזואלי ושונה, מתמקד ומתעכב בעניין או בדיוק נוסף במאמר.

בנוסף בסדר שיחות המתקיים לאחר סדרי הישיבה הרשימיים, לומדים הבחורים שיחות של [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] בענייני תשובה, כך למשל רחשו להם ידע נרחב בשיחותיו של הרבי בענייני תשובה ושבת תשובה, ובפרט בשיחת ה"דבר מלכות" הידועה משבת תשובה ה'תשנ"ב.

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|אילת]]

תומכי תמימים אילת

2011-04-29T04:58:08Z

רנ"ט:

ישיבת [[תומכי תמימים אילת]] הוקמה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב הראשי ו[[שליח]] הרבי ל[[אילת]], הרב [[יוסף העכט]].

בתחילה שכנה הישיבה בבניין [[בית חב"ד אילת]] ובשנת [[תשס"ח]] עברה ל"מרכז מור" שבאילת.

ראש הישיבה הוא הרב [[ארז בנדטוביץ']], בעל תשובה משמש כראש ישיבה באילת של כמה בעלי תשובה.

החומר הנלמד בישיבה הוא על עניין התשובה, מאחר ונמצאה התאמה בין החומר הנלמד להנהלת הישיבה ובפרט לעומד בראשה ואף לתלמידיה.

בישיבה מרבים ללמוד על עניין התשובה, כך למשל סדר נגלה הוא בגמרא מסכת יומא המדבר בעניין התשובה והנספח לה. סדר חסידות בוא בעיקר בספר התניא באגרת התשובה המדבר בחשיבות עניין התשובה. בגמר לימוד י"ב פרקי אגרת התשובה, מתחילים שם ללמוד פעם נוספת את אגרת התשובה. פעם בשבוע אף לומדים מאמרי חסידות שנושאם העקרי הוא תשובה, כדוגמת המאמר הידוע "שובה ישראל", ובכל פעם לומדים את אותו המאמר רק משנה אחרת, המוסיף מבט וויזואלי ושונה, מתמקד ומתעכב בעניין או בדיוק נוסף במאמר.

בנוסף בסדר שיחות המתקיים לאחר סדרי הישיבה הרשימיים, לומדים הבחורים שיחות של [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] בענייני תשובה, כך למשל רחשו להם ידע נרחב בשיחותיו של הרבי בענייני תשובה ושבת תשובה.

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|אילת]]

תומכי תמימים אילת

2011-04-29T04:57:27Z

רנ"ט:

ישיבת [[תומכי תמימים אילת]] הוקמה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב הראשי ו[[שליח]] הרבי ל[[אילת]], הרב [[יוסף העכט]].

בתחילה שכנה הישיבה בבניין [[בית חב"ד אילת]] ובשנת [[תשס"ח]] עברה ל"מרכז מור" שבאילת.

ראש הישיבה הוא הרב [[ארז בנדטוביץ']], בעל תשובה משמש כראש ישיבה באילת של כמה בעלי תשובה.

החומר הנלמד בישיבה הוא על עניין התשובה, מאחר ונמצאה התאמה בין החומר הנלמד להנהלת הישיבה ובפרט לעומד בראשה ואף לתלמידיה.

בישיבה מרבים ללמוד על עניין התשובה, כך למשל סדר נגלה הוא בגמרא מסכת יומא המדברת על עניין כפרת החטא. סדר חסידות בוא בעיקר בספר התניא באגרת התשובה המדבר בחשיבות עניין התשובה. בגמר לימוד י"ב פרקי אגרת התשובה, מתחילים שם ללמוד פעם נוספת את אגרת התשובה. פעם בשבוע אף לומדים מאמרי חסידות שנושאם העקרי הוא תשובה, כדוגמת המאמר הידוע "שובה ישראל", ובכל פעם לומדים את אותו המאמר רק משנה אחרת, המוסיף מבט וויזואלי ושונה, מתמקד ומתעכב בעניין או בדיוק נוסף במאמר.

בנוסף בסדר שיחות המתקיים לאחר סדרי הישיבה הרשימיים, לומדים הבחורים שיחות של [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] בענייני תשובה, כך למשל רחשו להם ידע נרחב בשיחותיו של הרבי בענייני תשובה ושבת תשובה.

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|אילת]]

תומכי תמימים אילת

2011-04-29T04:49:02Z

רנ"ט:

שלמה זלמן לבקיבקר

2011-04-24T02:22:59Z

רנ"ט:

[[תמונה:שלמה זלמן לבקיבקר.jpg|left|thumb|250px|הרב שלמה זלמן לבקיבקר על קברו של ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]]. ([[צפת]], [[תשס"ט]])]]
[[הרב]] '''שלמה זלמן לבקיבקר''' הוא משלוחי [[הרבי]] לעיר [[צפת]]. מראשי ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]] ומשמש בה כ[[ר"מ]] ומשגיח. מורה צדק ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד בצפת וחבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש]].

הרב שלמה זלמן לבקיבקר נולד ביום [[ט"ו במנחם אב]] שנת [[תש"ט]] לר' אברהם וחנה לבקיבקר בפרדס חנה. בבחרותו למד בישיבת פונוביז' בבני ברק, בהמלצת דודו הגאון ר' [[זלמן לייב עסוטלין]]. בשלב מאוחר יותר למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]. לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ושהה שם עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בסיום שנת הקבוצה נשלח לשליחות לישיבת [[תורת אמת ירושלים]].

בשנת [[תשל"ג]] נמנה על קבוצת השלוחים שארגן הרב [[אריה לייב קפלן]] לעיר הקודש צפת. בשנת תשל"ז, היה מצוות המייסדים של ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]], יחד עם הרב [[אריה לייב קפלן]] והרב [[יוסף יצחק ווילשנסקי]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|לבקיבקר שלמה זלמן]] [[קטגוריה:חברי מטה משיח|לבקיבקר]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|לבקיבקר שלמה זלמן]]

משתמש:רנ"ט

2011-04-22T00:27:01Z

רנ"ט:

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - דובר אידיש}}
{{משתמש - אוהב חסידות}}
{{משתמש - מגלה ענין בכתי"קים}}
{{משתמש - כפר חב"ד}}
{{משתמש - לראות את הרבי}}
{{משתמש - נגד ציונות}}
{{משתמש - מצפה לגאולה}}
{{משתמש - אוהב תבניות}}
}}

== '''הבהרה: אינני רואה כל צורך בעריכת דף משתמש''' ==

אך בכל זאת, כמה מילים

סיבת שם המקלדת שלי היא בקיאותי ב[[המשך רנ"ט|המשך המאמרים רנ"ט]], זהו המשך מאמרים שאמרם כ"ק אדמו"ר הרש"ב בשנת ה'תרנ"ט

אני רואה את עיקר ענייני כאן בלפתוח ערכים חדשים, בשלל נושאים בשביל שאחרים יוסיפו עליהם עוד פרטים הידועים להם.
בשביל זה אני מוכרח לשיתוף פעולה. בתקווה להבנה

משתמש:רנ"ט

2011-04-22T00:20:24Z

רנ"ט:

{{תיבות משתמש|
{{משתמש - דובר אידיש}}
{{משתמש - נגלה}}
}}

== '''הבהרה: אינני רואה כל צורך בעריכת דף משתמש''' ==

אך בכל זאת, כמה מילים

סיבת שם המקלדת שלי היא בקיאותי ב[[המשך רנ"ט|המשך המאמרים רנ"ט]], זהו המשך מאמרים שאמרם כ"ק אדמו"ר הרש"ב בשנת ה'תרנ"ט

אני רואה את עיקר ענייני כאן בלפתוח ערכים חדשים, בשלל נושאים בשביל שאחרים יוסיפו עליהם עוד פרטים הידועים להם.
בשביל זה אני מוכרח לשיתוף פעולה. בתקווה להבנה

שיחת משתמש:רנ"ט

2011-04-22T00:18:58Z

רנ"ט:

{| style="float: left; width: 300px;"
|-
! class="usermessage" style="padding: 1em;" | {{מצב דף שיחה}}
|}

אשמח לעזור בכל המצטרך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"א 18:34, 13 באפריל 2011 (UTC)

תודה שאתה "עוזר" לי. אבל אני מבין בוויקיפדיה קצת יותר ממך, ובפרט שיש לי ידע רחב ומקיף יותר מאשר לך.
מתי הגעת לליובאוויטש? אני כבר דורות רבים, אני לא יודע כמה אתה. לפי השם שלך... נו...

:מה הידע שלך בויקיפדיה? יש לך ידע מקצועי? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בניסן ה'תשע"א, למניינם 01:52, 15 באפריל 2011 (UTC)

הרבה יותר מאשר לך. אגב אתה וההוא מעלי זה אותו אחד בעצם? וגם.. איך ענית לי כ"כ מהר?

:לא מדובר בשתי גופים שונים. ואם אתה שואל "איך ענית לי כ"כ מהר" סימן שאין לך כ"כ ידע בויקיפדיה, שכן לא שמעת על הדף ששמו "שינויים אחרונים". בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בניסן ה'תשע"א, למניינם 01:55, 15 באפריל 2011 (UTC)

האם כוונתך ל: "'''לא, מדובר ב..'''" דהיינו שהתשובה שלילית, או: "'''לא מדובר ב..'''" דהיינו שהתשובה היא חיובית, שאתה והוא זה שתי גופים!?!
(אגב ליתר דיוק, האם "גופים" כפשוטו? או לא)?

ולשאלתך הב', אני מעולם לא התיימרתי להיות מנהל שיש לו האפשרות לראות כל מה שזז ברחבי המיזם הזה, ברשמית קראת לזה: "שינויים אחרונים".

:לשאלתך הא', לא, מדובר בשני גופים. לשאלתך הב' - ראה [[מיוחד:שינויים אחרונים]], או לחילופין יש לנוחיותך קישור לדף זה, בתיבת הכלים שמצד הימין של המסך. אגב: {{חתימה}} --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בניסן ה'תשע"א, למניינם 02:31, 15 באפריל 2011 (UTC)
::רנ"ט, קצת מתינות לא תזיק ואם זה ממש קשה, כדאי שתלמד את [[המשך]] [[תרנ"ט]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. בהצלחה! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א בניסן ה'תשע"א 11:56, 15 באפריל 2011 (UTC)

== מספר הערות ==

מפני קדושת המועד!

לכבוד המשתמש הנכבד [[משתמש:רנ"ט|רנ"ט]], שלום וברכה!

א. אני עוקב בעניין אחר התנהלותך בחבדפדיה, התנהלות שאיננה מכבדת כל עיקר, לא אותך ולא את הבימה שעליה אתה נושא את דבריך.
אתה עולב על ימין ועל שמאל ב[[משתמש:חיים נהר|משתמשים ותיקים]] בעלי רקורד מפואר ותרומה מכרעת ביצירה החשובה שנקראת חבדפדיה.

כאדם שבילה שעות רבות במקום, שהאתר קרוב לליבו ומכבד ומעריך את משתמשיו הותיקים, אני מוחה על התנהגותך החצופה ודורש שתתנצל בפני אותם משתמשים חשובים.

כל טענה שאינה נוגעת בגוף הדיון, אינה ראויה להיכתב, ולכן הדיון אודות עבר משפחתו של חיים נהר, הוא דיון פסול לפי כל קנה מידה, הן הלכתי והן ויקפדי. הלזה יקרא כתיבה ויקפדית מכובדת? בוש והכלם!

ב. בדף המשתמש, הצהרת שאתה רואה מטרה בפתיחת כמה שיותר ערכים על מנת שאחרים ישלימו ויערכו אותם. בפי נחות שני שאלות כעת:

למה? למי זה טוב שיהיו בחבדפדיה 10000 ערכים חלולים מתוכן וחסרי מידע? מי ירויח מכך? (אם נוציא מתוך החשבון את המשתמש שפתחם שיוכל לטפוח על שכמו ולומר: אנוכי, אנוכי ולא אחר הוא זה שהוסיף כך וכך ערכים בחבדפדיה...).

והשאלה השניה: מי? מי הם אותם אחרים מהם אתה מצפה שישלימו את ערכיך? מלאכי שמים? שדי שאול? או שמא עבדיך הנרצעים? הן אמת, לא עליך המלאכה לגמור, אבל אין אתה בן-חורין להבטל הימנה.

החותם למען הכבוד והאמת,
[[משתמש:אדג|אדג]].

:למרות ההערכה המרובה שיש לי לידידינו מר אדג, אני נאלץ לסייג את הדברים. אני לא חושב שהדברים שנכתבו - נכתבו במטרה להעליב, אני מבין את ההרגשה של משתמש חדש שכותבים לו "בה" והוא רוצה להבהיר שהוא כבר מנוסה במקום. אני מסכים שחסרה מעט מחשבה אודות הנימוס וכללי המקום.

עם זאת, אני מסכים שידידינו רנ"ט וודאי לא שם לב לכך שיתכן שדבריו אינם במקומם, כל דיון אודות פרטים אישיים אודות משתמש אינם מתאימים, ובטוחני שרנ"ט יתנצל על כך, למרות שאין לי כל ספק שדבריו לא פגעו באיש, מפני שאין שום סיבה שיפגעו באיש.

אני קורא לרנ"ט, להמשיך בפעילותו הכל כך מבורכת בחב"דפדיה. המשך והצלח! בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ז בניסן ה'תשע"א, למניינם 02:08, 21 באפריל 2011 (UTC)

שיחה:ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)

2011-04-22T00:08:41Z

רנ"ט: דף חדש: חוצפה! באיזה רשות מחקתם את הערך רנ"ט שבו התכוננתי להוסיף פרטים רבים? האם אתם חושבים שאחרי זה תהיה לי המ…

חוצפה!
באיזה רשות מחקתם את הערך רנ"ט שבו התכוננתי להוסיף פרטים רבים?
האם אתם חושבים שאחרי זה תהיה לי המוטיבציה להמשיך?
אני מחוה ע"כ בכל תוקף! בושה וחרפה!
מפני קדושת המועד [[משתמש:רנ"ט|רנ"ט]] - [[שיחת משתמש:רנ"ט|שיחה]]

ניגון אימתי קאתי מר

2011-04-20T01:42:33Z

רנ"ט:

הניגון '''אימתי קאתי מר''' הינו ניגון המושר תכופות ובזמני שמחה.

ב[[ראש השנה]] שנת [[תק"ז]] עשה ה[[בעל שם טוב]] [[עליית נשמה]] בה הוא פגש את [[מלך המשיח]]. לשאלו את המשיח "אימתי קאתי מר" (= מתי בא אדון?) ענה המשיח לבעל שם טוב: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה" ומכאן מקור מילות הניגון.

מקור הניגון הוא מירושלים, כמו גם ניגוני חב"ד רבים אחרים שמקורם בירושלים, כמו [[ניגון עוצו עיצה]], ו[[ניגון שיבנה בית המקדש]] ועוד.

ניגון זה הינו ניגון שט"ז ב[[ספר הניגונים]].

[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=245 לשמיעת הניגון בקולו הק' של כ"ק מה"מ שליט"א]{{שמע}} {{אינפו}}
* [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/316.rm&gif=316 הניגון מפי ר' דוד הורביץ]{{שמע}} {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=19 הניגון מתוך "ניחח"]{{שמע}} {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60454 הניגון] מושר ב'טיש' פורים, של חסידות בעלז{{וידאו}} {{אינפו}}

שיחה:ניגון והריקותי לכם ברכה (ניגון ר"פ)

2011-04-19T21:01:25Z

רנ"ט:

ישנה גירסא שניה של הניגון והריקותי
א. האם זהו הלאמז'ער לכה דודי?
ב. הם יש בנמצא ניגון זה? זכור לי שהרבי ניגן אותו בהפארבריינגען'ס שלו {{שכח|רנ"ט}}
:נא לפרט קצת יותר אודות הגירסה השניה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"א 18:38, 13 באפריל 2011 (UTC)

תוכל למצוא אותו [http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=251 בלינק הזה] {{שכח|רנ"ט}}
:ידוע לך האם הניגון מופיע ב[[ספר הניגונים]]? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א בניסן ה'תשע"א 11:57, 15 באפריל 2011 (UTC)

א. לא ידוע לי אם ניגון זה אכן מופיע בספר הניגונים.

ב. עדיין לא ענית לי אם הוא הוא ניגון ה'לכה דודי' שנהגו לזמר בעיירה לאמז'ה. [[משתמש:רנ"ט|רנ"ט]] - [[שיחת משתמש:רנ"ט|שיחה]] 21:01, 19 באפריל 2011 (UTC)

שיחה:ניגון והריקותי לכם ברכה (ניגון ר"פ)

2011-04-19T21:00:48Z

רנ"ט:

ישנה גירסא שניה של הניגון והריקותי
א. האם זהו הלאמז'ער לכה דודי?
ב. הם יש בנמצא ניגון זה? זכור לי שהרבי ניגן אותו בהפארבריינגען'ס שלו {{שכח|רנ"ט}}
:נא לפרט קצת יותר אודות הגירסה השניה. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"א 18:38, 13 באפריל 2011 (UTC)

תוכל למצוא אותו [http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=251 בלינק הזה] {{שכח|רנ"ט}}
:ידוע לך האם הניגון מופיע ב[[ספר הניגונים]]? --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"א בניסן ה'תשע"א 11:57, 15 באפריל 2011 (UTC)

א. לא ידוע לי אם ניגון זה אכן מופיע בספר הניגונים.
ב. עדיין לא ענית לי אם הוא הוא ניגון ה'לכה דודי' שנהגו לזמר בעיירה לאמז'ה.

המשך רנ"ט

2011-04-19T20:56:43Z

רנ"ט:

המשך רנ"ט זהו סדרת מאמרים שנאמרו בעירייה ליובאוויטש ע"י כ"ק אדמו"ר הרש"ב, החל מראש השנה בשנת ה'[[תרנ"ט]].

ההמשך מדבר על עניינים עמוקים ונשגבים בחסידות. רבים ממאמרים אלו פותחים בשאלה מ'נגלה'.

[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]

שיחה:המשך רנ"ט

2011-04-19T20:56:12Z

רנ"ט: דף חדש: נא להוסיף עוד פרטים ~~~~

נא להוסיף עוד פרטים [[משתמש:רנ"ט|רנ"ט]] - [[שיחת משתמש:רנ"ט|שיחה]] 20:56, 19 באפריל 2011 (UTC)

המשך רנ"ט

2011-04-19T20:55:49Z

רנ"ט:

חסידות סאטמר

2011-04-17T22:32:29Z

רנ"ט:

{{בעריכה}}
[[קובץ:סאטמאר 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל הישמח משה באיהעל שבהונגרייא]]
[[קובץ:טיטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה טייטלבוים]]
'''חסידות סאטמר''' היא חסידות שהוקמה על ידי רבי [[יואל טייטלבום]], האדמו"ר מסאטמר, נינו של רבי משה מאוהל, בעל הישמח משה. הוא נודע במלחמתו החריפה נגד ה[[ציונות]]. גם אדמו"רי חב"ד השתתפו במלחמה זו, החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]], ובהמשך אף [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ששיטותיהם הק' בענין ה[[ציונות]], [[מדינת ישראל]] ו[[אתחלתא דגאולה]], היו שוות, אם כי דרך המלחמה היתה אחרת ושונה לגמרי.<REF> כמפורט בערך [[יואל טייטלבום]].</REF>.

לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי [[משה טייטלבום]] לממשיך הדרך. חלק ניכר בקרב חסידי סאטמר לא קיבלו את מרותו והקימו לעצמם רשת מוסדות בשם 'בני יואל'.

==יחסים מורכבים עם סאטמר וחב"ד==
הקשר של חסידות סאטמר עם חסידות חב"ד, החל עם רבי משה, שאף היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]]. ר' משה ביקש מהרבי להגן על חסידות סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. מאוחר יותר התבטא רבי משה, כי מכל הרבנים שביקר אצלם, הרבי היה היחיד שדעתו תאמה לדעתו במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. בהתוועדות שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]</REF>.

בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סאטמר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב ב'קרית יואל' שבעיירה 'מונרו'. לקראת סוף שנת [[תשנ"ו]] חלה האדמו"ר רבי משה, ובתחילת שנת [[תש"ס]] הכתיר את בנו רבי יקותיאל יהודה לרב הקהילה. בשנת [[תשס"ב]] כתב שני מכתבים לבנו רבי אהרן בהם מפטר אותו מרבנות הקהילה וממנה את בנו רבי יקותיאל יהודה (ידוע כ"זלמן לייב").

===הסלמה===
בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין חסידות חב"ד וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] של חסידי חב"ד. פעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר.

הרב [[אברהם מענדל וכטר]], שהיה בעבר מחשובי חסידי סאטמר ושימש כראש כולל למצויינים בוויליאמסבורג, היה נוהג למסור שם שיעורי תניא ובמשך הזמן אף נהיה לחסיד חב"ד. חבריו שלא ראו זאת בעין יפה, זרקו אותו מחוסר בגדים, לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. באותב תקופה קיצונית, נגזז זקנו של הרב [[פנחס קארף]] שמסר אף הוא שיעורי תניא, במעוז חסידי סאטמר. בין החסידים ישנו פולמוס וויכוח האם פעולות איבה אלו היו בגיבויו של האדמו"ר או שנעשו על ידי קומץ חסידים שולי.

===כיום===
כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסאטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד.

{{הערה|1=

[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחסידות חב"ד אצל האדמו"ר סאטמר{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}.

בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.<REF>בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.</REF>

==רבי אהרן טייטלבוים==
[[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרן טייטלבוים אצל ה[[שליח]] במרילנד, הרב לוי שמטוב ([[שבט]] [[תשע"א]])]]
רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר, נפגש ב[[חודש אייר]] בשנת [[תשס"ח]] עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא [[גאולה ומשיח]]{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38133 השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו"ר מסאטמר] - {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשס"ט]], בעקבות הפיגע בבית חב"ד בבומביי, דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא {{ציטוטון|בית חב"ד הוא מקום קדוש}}{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=42890 האדמו"ר מסאטמר: "בית חב"ד הוא מקום קדוש"] - {{אינפו}}.}} ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44254 רבי אהרן יחד עם האדמו"ר מפאפא בבית חב"ד בפלאם ספרינגרס]. [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59484 רבי אהרן טיילבוים בבית חב"ד במרילנד] וכן ב[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 בפאלם ספרינקס, קליפורניה] -{{אינפו}}.}}.

ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב"ד, בראשות המרא דאתרא וחבר הבד"צ בקראון הייטס, הרב [[אהרון יעקב שווי]] ומזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר לצד שלוחים ועסקנים שהתלוו לביקור המיוחד.{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 חב"ד אינפו].}}

==רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים==
[[קובץ:גרונר אצל סאטמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרונר בניחום אבלים אצל האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מסאטמר]]

האדמו"ר השתתף במספר התוועדויות של הרבי בשנים [[תשכ"ד]] [[תשכ"ה]].

גבאו של האדמו"ר מעיד כי האדמו"ר עוסק בקביעות בספרי חב"ד, ולומד [[תניא]], [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]].

בסיון [[תשס"ט]] ביקר האדמו"ר מסאטמר בעיירה ווטרבורי בקונטיקט. השליח במקום הרב [[יוסי אייזנבך]] ניצל את ההזדמנות והעניק לאדמו"ר ספר מאמרים מהאדמו"ר הזקן, וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו"ר מסאטמר דור אחרי דור עד לאדמו"ר הזקן.<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46612 חב"ד אינפו]</REF>

ב[[תמוז]] [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי [[משה טייטלבום]] מסאטמאר. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרביכ ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחם את האדמו"ר.{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 חב"ד אינפו].}}

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדה"ז]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=24543 האדמו"ר מסאטמר בביקור בביתו של הרב לנדא]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166 האדמו"ר מססמר בספר הצאצאים של האדמו"ר הזקן]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55681 מכתב עידוד לרובאשקין].

== ראו עוד ==
*[[יואל טייטלבום]]
*[[מונרו]]
*[[ויליאמסבורג]]

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חצרות]]

חסידות סאטמר

2011-04-17T22:30:29Z

רנ"ט:

{{בעריכה}}
[[קובץ:סאטמאר 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל הישמח משה באיהעל שבהונגרייא]]
[[קובץ:טיטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה טייטלבוים]]
'''חסידות סאטמר''' היא חסידות שהוקמה על ידי רבי [[יואל טייטלבום]], האדמו"ר מסאטמר, נינו של רבי משה מאוהל, בעל הישמח משה. הוא נודע במלחמתו החריפה נגד ה[[ציונות]]. גם אדמו"רי חב"ד השתתפו במלחמה זו, החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]], ובהמשך אף [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ששיטותיהם הק' בענין ה[[ציונות]], [[מדינת ישראל]] ו[[אתחלתא דגאולה]], היו שוות, אם כי דרך המלחמה היתה אחרת ושונה לגמרי.<REF> כמפורט בערך [[יואל טייטלבום]].</REF>.

לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי [[משה טייטלבום]] לממשיך הדרך. חלק ניכר בקרב חסידי סאטמר לא קיבלו את מרותו והקימו לעצמם רשת מוסדות בשם 'בני יואל'.

==יחסים מורכבים עם סאטמר וחב"ד==
הקשר של חסידות סאטמר עם חסידות חב"ד, החל עם רבי משה, שאף היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]]. ר' משה ביקש מהרבי להגן על חסידות סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. מאוחר יותר התבטא רבי משה, כי מכל הרבנים שביקר אצלם, הרבי היה היחיד שדעתו תאמה לדעתו במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. בהתוועדות שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]</REF>.

בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סאטמר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב ב'קרית יואל' שבעיירה 'מונרו'. לקראת סוף שנת [[תשנ"ו]] חלה האדמו"ר רבי משה, ובתחילת שנת [[תש"ס]] הכתיר את בנו רבי יקותיאל יהודה לרב הקהילה. בשנת [[תשס"ב]] כתב שני מכתבים לבנו רבי אהרן בהם מפטר אותו מרבנות הקהילה וממנה את בנו רבי יקותיאל יהודה (ידוע כ"זלמן לייב").

===הסלמה===
* בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין חסידות חב"ד וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] של חסידי חב"ד. פעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר.

הרב [[אברהם מענדל וכטר]], שהיה בעבר מחשובי חסידי סאטמר, וראש כולל למצויינים בוויליאמסבורג, היה נוהג למסור שם שיעורי תניא ובמשך הזמן אף נהיה לחסיד חב"ד. חבריו שלא ראו זאת בעין יפה, זרקו אותו מחוסר בגדים, לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. באותב תקופה קיצונית, נגזז זקנו של הרב [[פנחס קארף]] שמסר אף הוא שיעורי תניא, במעוז חסידי סאטמר. בין החסידים ישנו פולמוס וויכוח האם פעולות איבה אלו היו בגיבויו של האדמו"ר או שנעשו על ידי קומץ חסידים שולי.

===כיום===
כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסאטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד.

{{הערה|1=

[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחסידות חב"ד אצל האדמו"ר סאטמר{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}.

בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.<REF>בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.</REF>

==רבי אהרן טייטלבוים==
[[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרן טייטלבוים אצל ה[[שליח]] במרילנד, הרב לוי שמטוב ([[שבט]] [[תשע"א]])]]
רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר, נפגש ב[[חודש אייר]] בשנת [[תשס"ח]] עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא [[גאולה ומשיח]]{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38133 השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו"ר מסאטמר] - {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשס"ט]], בעקבות הפיגע בבית חב"ד בבומביי, דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא {{ציטוטון|בית חב"ד הוא מקום קדוש}}{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=42890 האדמו"ר מסאטמר: "בית חב"ד הוא מקום קדוש"] - {{אינפו}}.}} ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44254 רבי אהרן יחד עם האדמו"ר מפאפא בבית חב"ד בפלאם ספרינגרס]. [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59484 רבי אהרן טיילבוים בבית חב"ד במרילנד] וכן ב[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 בפאלם ספרינקס, קליפורניה] -{{אינפו}}.}}.

ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב"ד, בראשות המרא דאתרא וחבר הבד"צ בקראון הייטס, הרב [[אהרון יעקב שווי]] ומזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר לצד שלוחים ועסקנים שהתלוו לביקור המיוחד.{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 חב"ד אינפו].}}

==רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים==
[[קובץ:גרונר אצל סאטמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרונר בניחום אבלים אצל האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מסאטמר]]

האדמו"ר השתתף במספר התוועדויות של הרבי בשנים [[תשכ"ד]] [[תשכ"ה]].

גבאו של האדמו"ר מעיד כי האדמו"ר עוסק בקביעות בספרי חב"ד, ולומד [[תניא]], [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]].

בסיון [[תשס"ט]] ביקר האדמו"ר מסאטמר בעיירה ווטרבורי בקונטיקט. השליח במקום הרב [[יוסי אייזנבך]] ניצל את ההזדמנות והעניק לאדמו"ר ספר מאמרים מהאדמו"ר הזקן, וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו"ר מסאטמר דור אחרי דור עד לאדמו"ר הזקן.<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46612 חב"ד אינפו]</REF>

ב[[תמוז]] [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי [[משה טייטלבום]] מסאטמאר. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרביכ ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחם את האדמו"ר.{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 חב"ד אינפו].}}

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדה"ז]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=24543 האדמו"ר מסאטמר בביקור בביתו של הרב לנדא]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166 האדמו"ר מססמר בספר הצאצאים של האדמו"ר הזקן]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55681 מכתב עידוד לרובאשקין].

== ראו עוד ==
*[[יואל טייטלבום]]
*[[מונרו]]
*[[ויליאמסבורג]]

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חצרות]]

חסידות סאטמר

2011-04-17T20:28:34Z

רנ"ט:

{{בעריכה}}
[[קובץ:סאטמאר 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל הישמח משה באיהעל שבהונגרייא]]
[[קובץ:טיטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי משה טייטלבוים]]
'''חסידות סאטמר''' היא חסידות שהוקמה על ידי רבי [[יואל טייטלבום]], האדמו"ר מסאטמר, נינו של רבי משה מאוהל, בעל הישמח משה. הוא נודע במלחמתו החריפה נגד ה[[ציונות]]. גם אדמו"רי חב"ד השתתפו במלחמה זו, החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]], ובהמשך אף [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ששיטותיהם הק' בענין ה[[ציונות]], [[מדינת ישראל]] ו[[אתחלתא דגאולה]], היו שוות, אם כי דרך המלחמה היתה אחרת ושונה לגמרי.<REF> כמפורט בערך [[יואל טייטלבום]].</REF>.

לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי [[משה טייטלבום]] לממשיך הדרך. חלק ניכר בקרב חסידי סאטמר לא קיבלו את מרותו והקימו לעצמם רשת מוסדות בשם 'בני יואל'.

רבי משה היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. בהתוועדות שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]</REF>.

בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סאטמר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב ב'קרית יואל' שבעיירה 'מונרו'. לקראת סוף שנת [[תשנ"ו]] חלה האדמו"ר רבי משה, ובתחילת שנת [[תש"ס]] הכתיר את בנו רבי יקותיאל יהודה לרב הקהילה. בשנת [[תשס"ב]] כתב שני מכתבים לבנו רבי אהרן בהם מפטר אותו מרבנות הקהילה וממנה את בנו רבי יקותיאל יהודה (ידוע כ"זלמן לייב").

בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין חסידות חב"ד וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}. הרב [[אברהם מענדל וכטר]], שהיה חסיד סאטמר ונהיה חסיד חב"ד, נזרק על ידי חסידי סאטמר מחוסר בגדים, לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא, נגזז זקנו. בין חסידי סאטמר ישנו וויכוח האם פעולות איבה אלו היו בגיבוי האדמו"ר או שנעשו על ידי קומץ חסידים.

כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסאטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד.

{{הערה|1=

[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקים מחב"ד אצל אדמו"ר סאטמר{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}.

בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.<REF>בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.</REF>

==רבי אהרן טייטלבוים==
[[קובץ:אהרן טייטלבוים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אהרן טייטלבוים אצל ה[[שליח]] במרילנד, הרב לוי שמטוב ([[שבט]] [[תשע"א]])]]
רבי אהרן טייטלבוים, מאדמו"רי סאטמר, נפגש ב[[חודש אייר]] בשנת [[תשס"ח]] עם שני שלוחים של הרבי בביתו בקריית יואל במונרו. הפגישה נמשכה כחצי שעה והשלוחים העניקו לאדמו"ר ספר בנושא [[גאולה ומשיח]]{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=38133 השליח בפרינסטון, הרב דוד דובוב וראש מכון הסמיכה לרבנות במוריסטון, הרב חיים שפירא בפגישה עם האדמו"ר מסאטמר] - {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשס"ט]], בעקבות הפיגע בבית חב"ד בבומביי, דיבר על מעלת מפעל השליחות של הרבי כשהוא מתבטא {{ציטוטון|בית חב"ד הוא מקום קדוש}}{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=42890 האדמו"ר מסאטמר: "בית חב"ד הוא מקום קדוש"] - {{אינפו}}.}} ובעצמו גם ביקר במספר בתי חב"ד בעולם{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44254 רבי אהרן יחד עם האדמו"ר מפאפא בבית חב"ד בפלאם ספרינגרס]. [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59484 רבי אהרן טיילבוים בבית חב"ד במרילנד] וכן ב[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 בפאלם ספרינקס, קליפורניה] -{{אינפו}}.}}.

ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים, ומשלחת רבני ועסקני חב"ד, בראשות המרא דאתרא וחבר הבד"צ בקראון הייטס, הרב [[אהרון יעקב שווי]] ומזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר לצד שלוחים ועסקנים שהתלוו לביקור המיוחד.{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 חב"ד אינפו].}}

==רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים==
[[קובץ:גרונר אצל סאטמאר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרונר בניחום אבלים אצל האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה מסאטמר]]

האדמו"ר השתתף במספר התוועדויות של הרבי בשנים [[תשכ"ד]] [[תשכ"ה]].

גבאו של האדמו"ר מעיד כי האדמו"ר עוסק בקביעות בספרי חב"ד, ולומד [[תניא]], [[ליקוטי תורה]] ו[[תורה אור]].

בסיון [[תשס"ט]] ביקר האדמו"ר מסאטמר בעיירה ווטרבורי בקונטיקט. השליח במקום הרב [[יוסי אייזנבך]] ניצל את ההזדמנות והעניק לאדמו"ר ספר מאמרים מהאדמו"ר הזקן, וכן מגילת ייחוסין בה נראה ייחוסו של האדמו"ר מסאטמר דור אחרי דור עד לאדמו"ר הזקן.<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46612 חב"ד אינפו]</REF>

ב[[תמוז]] [[תש"ע]] נפטרה אמו של האדמו"ר, אשת אביו האדמו"ר רבי [[משה טייטלבום]] מסאטמאר. משלחת חבדי"ת בראשות הרב יהודה לייב גרונר מזכירו של הרביכ ומספר מעסקני חב"ד הגיעה לנחם את האדמו"ר.{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 חב"ד אינפו].}}

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59372 האדמו"ר מסאטמר מדבר על אדה"ז]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 האדמו"ר מסאטמר ביקר את הרב החב"די]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=24543 האדמו"ר מסאטמר בביקור בביתו של הרב לנדא]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166 האדמו"ר מססמר בספר הצאצאים של האדמו"ר הזקן]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55681 מכתב עידוד לרובאשקין].

== ראו עוד ==
*[[יואל טייטלבום]]
*[[מונרו]]
*[[ויליאמסבורג]]

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חצרות]]

זאב וולף קיצס

2011-04-17T18:59:16Z

רנ"ט: מספר תיקוני הגהה

רבי '''זאב וולף קִיצֶס''' היה מתלמידי הבעל שם טוב, בן לוויתו ומהאישים הבולטים ב[[תנועת החסידות]]. הוא נקרא כך על שם אמו קיצעס.{{הערת שוליים|במכתב נ"ד של הגניזה החרסונית הוא חותם עצמו בשם "זאב וולף בן קיצעס".}} יש אומרים כי שם אמו היה "קיצע", ועל שמה נקרא - "קיצע'ס".{{הערת שוליים|כך נראה יותר, וכך הוא חותם את עצמו במכתב צד - "זאב וואלף בן קיצע.}}

==קורות חייו==

ר' וולף היה רבה של [[קהילה|קהילת]] [[טולצ'ין]], ומאוחר יותר עבר ל[[מז'יבוז']] - שם עמד יחד עם רבי דוד פורקיס בראשות חבורת ה[[חסידים]] שקדמו לבעל שם טוב{{מקור}}. הגעת הבעש"ט למז'יבוז' עוררה בתחילה את התנגדותם של ראשי החסידים, אולם בשלב מאוחר יותר הם קיבלו על עצמם את הנהגתו של הבעש"ט.

הי' בן לוויה לבעל שם טוב וכאשר הגיע הבעש"ט להתגורר ב[[מזיבוז]] בשנת [[ת"ק]] הגיע עמו ר' וולף.

ר' וולף ייצג כמה פעמים את הבעש"ט ב[[פולמוס]]ים מול ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]] לחסידות. הבעש"ט אמר עליו: "אין ביני לבינך אלא כחוט השערה, אבל החוט הזה לא תוכל לעברו לעולם".‏‏{{הערת שוליים|הרב [[‏יעקב עמנואל שוחט]], '''[[כתר שם טוב השלם]]''', הוצאת [[קה"ת]], [[תשס"ד]], עמ' 483.‏}}

ר' זאב וולף ניסה [[עלייה לארץ ישראל|לעלות]] ל[[ארץ ישראל]], אך מסיבות שונות חזר בו. הוא נפטר בי"ב חשוון [[תק"ל]], ונקבר באוהל הבעש"ט אשר ב[[מז'יבוז']].

==חומרותיו==

רבי יצחק מיכלוביץ מראדויל כתב עליו שהיה מפורסם מאוד בצדקותו ובדקדוקיו בקיום המצוות, עד ש"היה טובל אפילו [[מחט]]".{{הערת שוליים|רבי יצחק מיכלוביץ, '''אור יצחק''', ירושלים תשכ"א, פר' עקב, ע' קפח.}} מסופר שרבי זאב החמיר על עצמו שלא לאכול בשר שלא הוכשר בנוכחותו, אפילו כאשר רבו הבעל שם טוב אכל מבשר זה.‏‏<ref>‏'''מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים''', אוצר החסידים 1981, עמ' 531 [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33086&hilite=4a88360e-9b68-4384-8e4b-f5f5f5bce776&st=וואלף+קיצעס].‏</ref>

מסופר עוד כי לא היה אוכל מבשר הבעל שם טוב, מכיון שהמליחה לא הוטבה בעיניו.<REF> ראה הנסמן בספר [[מגדל עז]] (כפ"ח, תש"מ) ע' שעה הערה 34.</REF>

[[אדמו"ר הזקן]]<REF> [[מאה שערים]] ע' 78. מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים ע' תקלא ואילך.</REF> מסביר כי [[המגיד ממזריטש]] העיד על הבעל שם טוב שאם היה בימי התנאים, היה פלאי ומהמיוחדים שבתנאים, כי "רוב תנאים בבריאה"<REF> ראה גם הנסמן שם ע' שסז-שסח.</REF> כי משנה ביצירה<REF> תקו"ז בהקדמה (יד, א). ע"ח שער ק"נ פ"ה. שער המצוות וטעמי המצוות פ' ואתחנן. פרי עץ חיים שער הנהגת הלימוד.</REF> והתנא שהוא "בעל המשנה" הוא מדרגה גבוהה יותר, מבריאה. ואילו נשמתו של הבעל שם טוב היתה מ[[עולם האצילות]], כמו המיוחדים שבתנאים.

זהו ההסבר. לפי שורש נשמתו הגבוהה של הבעל שם טוב, היה יכול לאכול גם בדרגה זו של כשרות, כי לפי דרגתו לא היה חושש מיניקת החיצונים, ולא צריך היה לגדר חמור כל כך כמו מי שבדרגה נמוכה יותר. אך רבי וולף קיצעס, לפי דרגתו הנמוכה יותר, צריך היה להחמיר עוד.

==הערות שוליים==
<references/>

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.cousinsconnection.com/genftre.htm מאגר צאצאי רבי זאב וולף קיצעס באנגלית]
*[http://www.judaicaplus.com/Tzadikim/kitzes.htm אודות הרב קיציס באנגלית]
*[http://www.nehora.com/Tzadikim/tz_viewer.cfm?id=108&page=kitzes.htm&t=Rabbi%20Ze'ev%20Wolf%20Kitzes תולדות הרב קיציס מאתר נהורא - באנגלית]

==קריאה נוספת==
*"עיר מבצר" תולדות העיר מזיבוז ורבניה.
*"קול מהיכל" תולדות הרה"ק ר' וואלף קיצעס.
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]

מלאך

2011-04-17T18:53:34Z

רנ"ט:

{{פירוש נוסף|נוכחי=מלאכים|אחר=קבוצה שהתפלגה מחב"ד|ראו=[[המלאכים (חסידות)]]}}

{{מלאכים}}
'''מלאכים''' הם כוחות אלוקיים המשמשים את הקב"ה ומקומם הוא ב[[עולמות בי"ע]]. תרגומה של המילה מלאך פירושו שליח{{הערת שוליים|ראה רש"י עה"פ "וישלח יעקב מלאכים" - שליחים.}}, והמלאכים הם המעבירים את השפע האלוקי בעולמות.

בניגוד לכוחות האלוקיים ב[[עולם האצילות]] ובעולמות שמעל עולם האצילות, אשר הנם מאוחדים עם הקב"ה, עד שלא נקראים בשם עולם, הרי שב[[עולמות בי"ע]] ישנו פירוד והתחלקות, ובעולמות אלו ישנם מלאכים. המלאכים נוצרו מן נפילת האורות ב[[שבירת הכלים]], שנפלו בבחינת חלקים נפרדים ושורשם מעולם התוהו.

עבודת המלאכים היא בבחינת [[רצוא ושוב]], יחד עם זאת נקראים המלאכים "עומדים"{{הערת שוליים|בתיווך הדברים נאמר כי המלאכים אמנם מתעלים במדריגות (שזהו ענין הרצוא ושוב), אך הם נותרים לעולם באופן עבודה יחיד, כגון [[מיכאל]] ב[[אהבה]] ו[[גבריאל]] ב[[גבורה]], ואינם יכולים להחליף את סוג עבודתם ולכן הם "עומדים" תמיד בדרגתם.}}.

==מלאכים ונשמות==
[[נשמה|נשמות]] ישראל נמשכו מ[[פנימיות]] העולמות, ומלאכים נמשכו מחיצוניות העולמות. שוני זה משפיע גם עניינו של כל אחד ועבודתו. המשכת המלאכים הוא מחיצוניות העולמות, שנמשכו מ[[זיווג נשיקין]], בשונה מנשמות ישראל שנמשכו מבחינת [[זיווג גופני]] שהוא מפנימיות העולמות. ולכן, הנשמות הם בבחינת [[אדם]] שעומדים בבחינת קומה שלימה, לעומת המלאכים שהם בבחינת [[בהמה]]. ולכן נחלקו המלאכים למחנות, פני [[אריה]] ופני [[שור]] וכו'. שענין פני אריה הוא מלאכים הנמשכים מ[[ספירת החסד]], ועבודתם היא באהבה, ופני שור עבודתם היא ביראה. וענין זה הוא רק במלאכים, שאדם הוא בבחינת קומה שלימה, וכלול מעשר ספירות.

==חילוקי דרגות==
המלאכים מתחלקים בכללות לשלושה סוגים:

===שרפים===
שרפים הוא שמם של המלאכים העומדים ב[[עולם הבריאה]] בו שורה [[ספירת הבינה]] של [[עולם האצילות]], כמאמר "[[אמא עילאה מקננת בתלת ספירן בכורסיא]]". עבודתם של השרפים היא בהבנה שכלית של האלוקות ועליהם נאמר "עומדים ממעל לו", שעומדים הם מעל בחינת הכסא.

השרפים הם בריה בפני עצמה בציור קומה שלם ושורשם מבחינת ה[[קו]]. כמו כן הם בבחינת מקבלים.

===חיות הקודש===
חיות הקודש הוא שמם של המלאכים העומדים ב[[עולם היצירה]] ועבודתם בבחינת [[אהבה]] ו[[יראה]] [[טבע]]יים שלא באה כתוצאה של ההתבוננות. חיות הקודש, יחד עם האופנים נושאים את הכיסא.

===אופנים===
אופנים הוא שמם של המלאכים העומדים ב[[עולם העשיה]] ועבודתם היא בבחינת הודאה (ביטול) מרחוק בלבד, שאין מרגישים הם את מקורם.

אופנים הם בבחינת משפיעים, שמשפיעים את ההשפעות למטה. ולכן אומרים הם "ברוך כבוד ה' ממקומו", שענינו המשכת האלוקות למטה.

==מחנות מלאכים==
המלאכים מתחלקים בכללות לארבע מחנות. כל מחנה כולל בתוכו שלושה פרקים, והוא [[י"ב בקר]] שהים עומד עליהם מלמעלה:

#מחנה מיכאל - מלאכים העובדים בבחינת אהבה ונמשכים הם מבחינת פני אריה שב[[מרכבה]].
#מחנה גבריאל - מלאכים העובדים בבחינת היראה ונמשכים הם מבחינת פני שור שבמרכבה.
#מחנה רפאל.
#מחנה אוריאל.

==מלאכים שונים==
===גבריאל המלאך===
גבריאל הוא שמו של המלאך העומד בראש מחנה גבריאל, שהם ה[[מלאכים]] העובדים בבחינת [[יראה]] ו[[פחד]]. מחנה גבריאל נמשך מ[[פני שור]] שבמרכבה, העומד לצד צפון, שהוא צד ה[[גבורה]].

===מט"ט===
'''מט"ט''' הוא הקיצור המקובל למטטרו"ן, שהוא שמו של [[מלאכים|מלאך]] אשר "שמו כשם רבו" ואין הוגים אותו. מקומו של מט"ט בימות השבוע הוא בו' קצוות ד[[יצירה]], ובמעמד זה הוא נקרא בשם "נער". בשבת, בזמן של [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]], עולה מט"ט מבחינת קטנות לבחינת גדלות ונקרא "עבדו זקן ביתו", ומקומו הוא בו' קצוות ד[[בריאה]].

מט"ט ו[[סנד"ל]] הם שני [[מלאכים]] אשר נתייחדו בשמותיהם, להיותם. מבואר כי מט"ט הוא [[ו' קצוות]] של [[עולם היצירה]], ו[[סנד"ל]] הוא [[ו' קצוות]] של [[עולם העשיה]]. וכן מבואר שענינם הוא ה[[כרובים]], שמשכן הכרובים הוא ב[[עולם הבריאה]], ומט"ט וסנד"ל הם [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]] של [[עולם הבריאה]].

השפעתו של מט"ט היא נמוכה ביחס להשפעות של עולם ה[[אצילות]], ומשום כך נקרא הוא בשם "נער". אולם השפעתו של מט"ט היא גבוהה מכל שאר ההשפעות, שכן שאר ההשפעות בעולם הוא מ[[ע' שרים]], מה שאין כן השפעת מט"ט שהיא ההשפעה לישראל וגבוהה מע' שרים. משום כך נקרא מט"ט "שרו של עולם" שהוא הכולל את כל השרים.

אמרו רז"ל כי מט"ט (או [[סנד"ל]]) קושר כתרים לקונו מתפלותיהם של [[ישראל]]. וביאור הענין כי כדי להיות כתרים לקונו מתפילותיהם של ישראל שהם גשמיים, הוא על ידי ה[[מלאכים]] שמזככים האותיות, כי הדיבור שלהם הוא בערך דקות המחשבה אצלינו, וגבוה מעל גבוה עד משכן מלאך מט"ט, שקושר כתרים לקונו מתפילותיהם של ישראל.

===מיכאל===
'''מיכאל''' הוא שמו של המלאך העומד בראש מחנה מיכאל, שהם ה[[מלאכים]] העובדים בבחינת ה[[אהבה]].

מיכאל הוא שר של מים, ו[[גבריאל]] הוא שר של אש. והעניין, שכמו שמים ענינם שהם מתפשטים ממקום גבוה לנמוך, כך מיכאל הוא בחינת התפשטות החסד, שמיכאל הוא בבחינת [[אהבה]] ו[[חסד]], בניגוד ל[[גבריאל]] שהוא בחינת [[יראה]] ו[[גבורה]].

מיכאל נקרא גם בשם [[כהן גדול]], שמקריב נשמות על גבי המזבח, שמקריבן בדביקות האהבה שמשפיע בהם. ובפרטיות יותר, ישנם שני בחינות [[כהן גדול]]: הראשון הוא מיכאל, שעניינו הוא [[אהבת עולם]] הנמשכת מבחינת חסד לאברהם, והשני הגבוה יותר הוא בחינת [[אהרון הכהן|אהרן]] [[כהן גדול]] שענינו הוא [[אהבה רבה]] הנמשכת מזקן אהרון שיורד על פי מידותיו.

אמרו חכמינו זכרונם לברכה: מיכאל באחת גבריאל בשתים, שמיכאל טס את העולם כולו בטיסה אחת. והעניין שהוא נקרא בשם [[כהן גדול]], ושורש כהן גדול הוא בבחינת [[רב חסד]] שבעצמיות המאציל שהוא למעלה מן החכמה, ולכן כאשר נמשך למטה אין מונע ומעכב בכלל רק נמשך מריש כל דרגין לסיפא בכל דרגין בשיטה אחת. מה שאין כן גבריאל שהוא [[חסד עולם]] שנמשך על פי קו המידה של [[ספירת החכמה]], שגבריאל בשתים, שתחילה יש דין האם יתגלה החסד ב[[עולם האצילות]], ואחר כך יש דין האם יתגלה ב[[עולמות בי"ע]].

====מחנה מיכאל====
מחנה מיכאל נמשך מבחינת [[פני אריה]] שב[[מרכבה]], שעומד הוא לצד דרום שהוא צד ה[[חסד]]. מחנה מיכאל כולל את כל המלאכים העובדים בבחינת [[חסד]] ו[[אהבה]] וזהו שאמרו: מיכאל מקריב נשמות על גבי המזבח, כלומר, מקריבן בדביקות האהבה שמשפיע עליהן.

===סנד"ל===
'''סנד"ל''' הוא הקיצור המקובל לסנדלפו"ן, שהוא [[מלאך]] אשר אין הוגים את שמו. מבואר ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] כי ענינו של [[סנד"ל]] הוא [[ו' קצוות]] של [[עולם העשיה]].

מט"ט וסנד"ל הם שני מלאכים אשר נתייחדו בשמותיהם. ענין [[מט"ט]] הוא [[ו' קצוות]] של [[עולם היצירה]], וסנד"ל הוא [[ו' קצוות]] של [[עולם העשיה]]. כן מבואר כי מט"ט וסנד"ל הם [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]] של [[עולם הבריאה]], ומבואר כי ענין ה[[כרובים]] הוא [[מט"ט וסנד"ל]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מלאכים]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]

המשך רנ"ט

2011-04-17T18:47:53Z

רנ"ט: דף חדש: המשך רנ"ט זהו סדרת מאמרים שנאמרו בעירייה ליובאוויטש ע"י כ"ק אדמו"ר הרש"ב, החל מראש השנה בשנת ה'תרנ"ט. ה…

משתמש:רנ"ט

2011-04-17T18:45:31Z

רנ"ט:

== '''הבהרה: אינני רואה כל צורך בעריכת דף משתמש''' ==

אך בכל זאת, כמה מילים

סיבת שם המקלדת שלי היא בקיאותי ב[[המשך רנ"ט|המשך המאמרים רנ"ט]], זהו המשך מאמרים שאמרם כ"ק אדמו"ר הרש"ב בשנת ה'תרנ"ט

אני רואה את עיקר ענייני כאן בלפתוח ערכים חדשים, בשלל נושאים בשביל שאחרים יוסיפו עליהם עוד פרטים הידועים להם.
בשביל זה אני מוכרח לשיתוף פעולה. בתקווה להבנה

משתמש:רנ"ט

2011-04-17T18:44:37Z

רנ"ט:

== '''הבהרה: אינני רואה כל צורך בעריכת דף משתמש''' ==

סיבת שם המקלדת שלי היא בקיאותי ב[[המשך רנ"ט|המשך המאמרים רנ"ט]], זהו המשך מאמרים שאמרם כ"ק אדמו"ר הרש"ב בשנת ה'תרנ"ט

אני רואה את עיקר ענייני כאן בלפתוח ערכים חדשים, בשלל נושאים בשביל שאחרים יפתחו אותם.
בשביל זה אני מוכרח לשיתוף פעולה. בתקווה להבנה

משתמש:רנ"ט

2011-04-17T18:44:05Z

רנ"ט:

== '''הבהרה: אינני רואה כל צורך בעריכת דף משתמש''' ==

סיבת שם המקלדת שלי היא בקיאותי בהמשך המאמרים רנ"ט, זהו המשך מאמרים שאמרם כ"ק אדמו"ר הרש"ב בשנת ה'תרנ"ט

אני רואה את עיקר ענייני כאן בלפתוח ערכים חדשים, בשלל נושאים בשביל שאחרים יפתחו אותם.
בשביל זה אני מוכרח לשיתוף פעולה. בתקווה להבנה

שיחה:מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד

2011-04-17T18:42:16Z

רנ"ט: דף חדש: נא ונא לשכתב ערך זה ולהוסיך עליו פרטים שיהיה מתאים לסגנון המקובל בחבדפדיה. ~~~~

נא ונא לשכתב ערך זה ולהוסיך עליו פרטים שיהיה מתאים לסגנון המקובל בחבדפדיה. [[משתמש:רנ"ט|רנ"ט]] - [[שיחת משתמש:רנ"ט|שיחה]] 18:42, 17 באפריל 2011 (UTC)

מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד

2011-04-17T18:41:36Z

רנ"ט: דף חדש: נהוג בישיבות תומכי תמימים בחב"ד ללמוד פעם בשמונה שנים מסכת שנבחרה ע"י רבותינו נשיאנו. המסכתות הם ע"פ ס…

נהוג בישיבות תומכי תמימים בחב"ד ללמוד פעם בשמונה שנים מסכת שנבחרה ע"י רבותינו נשיאנו.

המסכתות הם ע"פ סדר הלימוד: שבת, גיטין, בבא בתרא, כתובות, בבא קמא, פסחים, בבא מציעא, קידושין.

על סדר זה הקפיד מאוד הרבי.

{{חסר}}

מסכת פסחים

2011-04-17T18:38:59Z

רנ"ט:

[[תמונה:קרבן פסח.jpg|left|thumb|300px|שחיטת הפסח בעזרה]]
'''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=2&format=pdf מסכת פסחים]''' כוללת 10 פרקים, 120 דפים.

נושא המסכת הוא [[חג הפסח]]; [[ביעור חמץ]], דיני [[ערב פסח]], [[שחיטה|שחיטת]] [[קרבן פסח]] וצלייתו, [[מצוות מצה]], וסדר החג. מסכת פסחים היא אחת מ[[מחזור הלימוד בישיבות חב"ד|המסכתות הנלמדות בישיבות חב"ד]] במחזור של שמונה שנים.

== ביאורים במסכת ==
===עצתו של רבי יהודה ===
במסכת{{הערת שוליים|1=[[פסחים]] ג, ב.}} מסופר אודות גוי שאמר ל[[רבי יהודה בן בתירא]] שהוא עולה מדי שנה ל[[ירושלים]] ואוכל [[קרבן פסח]], ייעץ לו רבי יהודה שיבקש את חלק האליה מהבהמה. כאשר הגוי ביקש את הכזית בפעם הבאה שעלה לירושלים, הבינו היהודים כי זה הוא תכסיס של שולחו רבי יהודה בן בתירא, והרגו את הגוי. אחד מלימודים המחודשים הנלמדים מכך, הוא שגוי שאכל קרבן פסח חייב מיתה.

תוספות מקשה למה לא עלה רבי יהודה בן בתירא עצמו לירושלים, ומתרץ שלושה תירותים: א. שלא היה לו קרקע. תירוץ זה אינו מספיק, כי ישנה שאלה אם אכן מי שאין לו קרקע לא מחויב לעלות לרגל, ולכן תירץ תוספות שהיה זקן ולא היה יכול לעלות.

על שני תירוצים אלו קשה, אם כן למה לא היה יכול לומר ליהודי אחר מנציבין שעלה לארץ ישראל, שיעיד עליו שהוא גוי, ולמה היה צריך לעשות את כל התחבולהץ

ומסיבה זו עונה תוספות תירוץ נוסף, שנציבין היא חוץ לארץ, ולכן לא היו כל תושביה חייבים לעלות לרגל{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תש"ל]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4602&hilite=e1501822-d684-411c-a83a-0013c5eb421c&st=%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%90&pgnum=89 ח"ב].}}
===פסח שני===
ישנה מחלוקת במסכת האם פסח שני הינו חג לכשעצמו, או תשלומין של החג הראשון. לפי הדיעה הראשונה, כי [[פסח שני]] הוא למעשה חיוב נפרד על כל [[יהודי]] מלבד החיוב של הפסח הראשון, מסביר הרבי שפעולת עשיית קרבן פסח (ראשון) קיימת עד פסח שני. ולכן, אע"פ שפסח שני הוא חיוב בפני עצמו מפסח ראשון, מי שהקריב פסחו בראשון אינו מחוייב בפסח שני, כי קיימת אצלו פעולת הקרבן של פסח ראשון עד פסח שני.

דברים אלו מבוססים על פי שיטת [[הרוגוצ'ובי]], שפעולה נמשכת פוטרת את האדם מהמצווה, בתנאי שבשעת עשייתה היה האדם בר חיוב.{{הערת שוליים|1=[[שערי המועדים]] [[פסח]] חלק א' עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=248 רס].}}
=== ביאורי הרבי ===
*'''כא א.''' [[ביעור חמץ]], מחלוקת ר"מ וחכמים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=201&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות ח"ז עמ' 189 (עמ' 201)]

*'''כח א.''' חמץ לאחר הפסח, מחלוקת ר"מ ור"ש. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=168 שערי המועדים ח"א עמ' קעז (עמ' 168)]

*'''מד א.''' רש"י ד"ה היכי אמרינן "ותלינן לקולא בעוון מיתה". [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15944&st=%u05d0%u05d7%u05ea+%u05e9%u05dc לקוטי שיחות ח"ז עמ' 71 (עמ' 83)]

*'''נג ב.''' תוס' ד"ה ואין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=119 לקוטי שיחות עמ' 107 (עמ' 119)]

*'''נד ב.''' אין [[תענית ציבור]] בבבל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=29e40cda-048d-452d-b87d-65bdb8e5d8ea&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90 התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמ' 1154 (עמ' 470)]

*'''ס ב.''' נמנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=246 שערי המועדים פסח ח"א עמ' רנח (ע' 246)]

*'''סד א.''' רש"י ד"ה קראו את ה[[הלל]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=250 שערי המועדים פסח ח"א עמ' רסב (עמ' 250)][http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=268&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות ח"ז עמ' 256 (עמ' 268)]

*'''סד ב.''' נשחט בג' כתות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=116 לקוטי שיחות חי"ח עמ' 105 (עמ' 116)]

*'''סו א.''' והלא הרבה יותר ממאתים פסחים יש לנו בשנה שדוחין את השבת. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=113&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8 לקוטי שיחות חי"ח עמ' 104 (עמ' 113)]

*'''עו ב.''' לא בא מתחילתו אלא לאכילה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=115 לקוטי שיחות חי"ח עמ' 106 (עמ' 115)]

*'''פח א.''' לא כ[[אברהם]] שכתוב בו הר, ולא כ[[יצחק]] שכתוב בו שדה, אלא כ[[יעקב]] שקראו בית. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=83 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 70 (עמ' 83)]

*'''פט א.''' נמנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=246 שערי המועדים פסח ח"א עמ' רנח (ע' 246)]

*'''צה א.''' הראשון טעון [[הלל]] באכילתו והשני אינו טעון הלל באכילתו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=253 שערי המועדים פסח ח"א עמ' רסה (עמ' 253)]

*'''צה ב.''' אפשר ישראל שוחטין את פסחיהן ונוטלין את לולביהן וא"א הלל.[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=268&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות ח"ז עמ' 256 (עמ' 268)]

*'''קט א.''' חייב אדם [[שמחה|לשמח]] בניו ובני ביתו ברגל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=75 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 63 (עמ' 75)]

*'''קיז א.''' סתירה בדברי [[הרמב"ן]] ד"ה ותמה, ד"ה ועוד, ובר"ן. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=255 שערי המועדים פסח הערה 9 ח"א עמ' רסז (עמ' 255)]

*'''קיז א.''' אפשר ישראל שוחטין את פסחיהן ונוטלין את לולביהן וא״א הלל.[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=268&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות ח"ז עמ' 256 (עמ' 268)]

*'''קכא ב.''' פשיטא על [[פדיון הבן]]... אבי הבן מברך. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=25055&st=%u05de%u05e1%u05db%u05ea תורת מנחם חלק כ"ג עמ' 328 (עמ' 301)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14936&st=&pgnum=50&hilite= לקוטי שיחות חי"א עמ' 42 (עמ' 50)]

*'''ירושלמי פ"א ה"א.''' ניתן לישראל לבנות בית הבחירה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15853&st=&pgnum=259&hilite= שערי המועדים ספירת העומר עמ' רסח (עמ' 259)]

=== ביאורי נשיאי חב"ד ===

*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=53c9eac4-b02b-453f-8081-d3dcb661e069&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=136 צמח צדק עמ' 128 (עמ' 136)]

*ביאור על [[הצמח צדק]] (דף טז ע"ב) מאד"ש: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=194 שערי המועדים עמ' רה (עמ' 194)]
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]

חסידות סאטמר

2011-04-16T21:09:31Z

רנ"ט:

[[קובץ:סאטמאר 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל הישמח משה באיהעל שבהונגרייא]]
[[תמונה:טיטלבום.jpg|left|thumb|250px|רבי משה טייטלבום מסאטמר]]
'''חסידות סאטמר''', מסתעפת מהרה"ק רבי משה מאוהל, בעל הישמח משה זצ"ל. ממשיכי השושלת היו רבי יקותיאל יהודה בעל הייטב לב, ובנו בעל הקדושת יום טוב, רבי חנניא יום טוב ליפא טייטלבום.

החסידות ידועה בעיקר בשביל הגה"ק רבי [[יואל טייטלבום]], האדמו"ר מסאטמר, שנודע במלחמתו החריפה נגד ה[[ציונות]]. למרות שגם אדמו"רי חב"ד השתתפו במלחמה זו, החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]], ובהמשך אף [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ששיטותיהם הק' בענין ה[[ציונות]], [[מדינת ישראל]] ו[[אתחלתא דגאולה]], היו שוות, אם כי דרך המלחמה היתה אחרת ושונה לגמרי.<REF> כמפורט בערך [[יואל טייטלבום]].</REF>.

לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי [[משה טייטלבום]] לממשיך הדרך. חלק ניכר בקרב חסידי סאטמר לא קיבלו את מרותו והקימו לעצמם רשת מוסדות בשם 'בני יואל'.

רבי משה היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי אך ורק משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה. לעומת זאת, מאחורי הפרגוד הוא אף פועל ברק ראשי הציונות, וכן כנראה הבטיח ש'''בחג הגאולה '[[י"ב בתמוז]]''' יזכיר את העניין.<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]</REF>

בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סאטמר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב ב'קרית יואל' שבעיירה 'מונרו'. לקראת סוף שנת [[תשנ"ו]] חלה האדמו"ר רבי משה, ובתחילת שנת [[תש"ס]] הכתיר את בנו רבי יקותיאל יהודה לרב הקהילה. בשנת [[תשס"ב]] כתב שני מכתבים לבנו רבי אהרן בהם מפטר אותו מרבנות הקהילה וממנה את בנו רבי יקותיאל יהודה.

בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין חסידות חב"ד וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}. הרב [[אברהם מענדל וכטר]], שהיה חסיד סטמר ונהיה חסיד חב"ד, נזרק על ידי חסידי סטמר מחוסר בגדים, לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא, נגזז זקנו. בין חסידי סאטמר ישנו וויכוח האם פעולות איבה אלו היו בגיבוי האדמו"ר או שנעשו על ידי קומץ חסידים.

כיום התמעטו החיכוכים מעשיים בין חב"ד וסטמר. האדמו"רים החדשים של סטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], נחשבים לידידי חב"ד והאחרון אף ביקר בבית חב"ד.

בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.<REF>בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.</REF>

== קישורים חיצוניים ==
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 ידיעה רבנים חב"דיים מבקרים אצל אדמו"רי החסידות] - {{אינפו}}

== ראו עוד ==
*[[יואל טייטלבום]]
*[[אהרן טייטלבום]]
*[[יקותיאל יהודה טייטלבום]]
*[[מונרו]]
*[[ויליאמסבורג]]

{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חצרות]]

יוסף יצחק אהרונוב

2011-04-15T02:41:49Z

רנ"ט:

[[תמונה:אהרונוב.jpg|left|thumb|250px|ר' יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]].]]הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' הינו יושב ראש [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. לתפקיד זה מונה בשנת [[תשנ"ד]] לאחר שקודמו בתפקיד - הרב [[ישראל לייבוב]] - נפטר. הוא משמש גם כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], על פסק של בית דין רבני חב"ד מחול המועד פסח ה'תשס"ד. משמש אף כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]. וכיו"ר [[רשת אהלי יוסף יצחק]], שתפקידה באופן כללי, הוא לדאוג לחינוך הכשר בקרב אחב"י הספרדים.

הרב אהרונוב נולד לר' מענדל אהרונוב ב[[קנדה]]. מתגורר כיום ב[[כפר חב"ד]]. שימש בעבר כמנכ"ל [[בית הספר למלאכה]] ו[[שבועון כפר חב"ד]].

בשנת [[תשס"ד]], לאחר פטירתו של יו"ר אגו"ח הקודם ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], מינו אותו רובם ככולם של חברי [[בית דין רבני חב"ד]] ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים לא הסכימו לגמרי על מינוי זה והנושא אף נידון בבית המשפט.

{{ערך חסר}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אהרונוב יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אהרונוב יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים|אהרונוב יוסף יצחק]]

יוסף יצחק אהרונוב

2011-04-15T02:39:20Z

רנ"ט:

[[תמונה:אהרונוב.jpg|left|thumb|250px|ר' יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]].]]הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' הינו יושב ראש [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. לתפקיד זה מונה בשנת [[תשנ"ד]] לאחר שקודמו בתפקיד - הרב [[ישראל לייבוב]] - נפטר. הוא משמש גם כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], על פסק של בית דין רבני חב"ד מחול המועד פסח ה'תשס"ד. משמש אף כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]. וכיו"ר [[רשת אהלי יוסף יצחק]], שתפקידה באופן כללי, הוא לדאוג לחינוך הכשר בקרב אחב"י הספרדים.

הרב אהרונוב נולד לר' מענדל אהרונוב ב[[קנדה]]. מתגורר כיום ב[[כפר חב"ד]]. שימש בעבר כמנכ"ל [[בית הספר למלאכה]] ו[[שבועון כפר חב"ד]].

בה'[[תשס"ד]], לאחר פטירת ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] מינו אותו רובם ככולם של חברי [[בית דין רבני חב"ד]] ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על המינוי והנושא נידון בבית המשפט.

{{ערך חסר}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אהרונוב יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אהרונוב יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים|אהרונוב יוסף יצחק]]

יוסף יצחק אהרונוב

2011-04-15T02:38:46Z

רנ"ט:

[[תמונה:אהרונוב.jpg|left|thumb|250px|ר' יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]].]]הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' הינו יושב ראש [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. לתפקיד זה מונה בשנת [[תשנ"ד]] לאחר שקודמו בתפקיד - הרב [[ישראל לייבוב]] - נפטר. הוא משמש גם כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], על פסק של בית דין רבני חב"ד מחול המועד פסח ה'תשס"ה. משמש אף כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]. וכיו"ר [[רשת אהלי יוסף יצחק]], שתפקידה לדאוג לחינוך הכשר בקרב אחב"י הספרדים.

הרב אהרונוב נולד לר' מענדל אהרונוב ב[[קנדה]]. מתגורר כיום ב[[כפר חב"ד]]. שימש בעבר כמנכ"ל [[בית הספר למלאכה]] ו[[שבועון כפר חב"ד]].

בה'[[תשס"ד]], לאחר פטירת ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] מינו אותו רובם ככולם של חברי [[בית דין רבני חב"ד]] ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על המינוי והנושא נידון בבית המשפט.

{{ערך חסר}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אהרונוב יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אהרונוב יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים|אהרונוב יוסף יצחק]]

שיחה:יוסף יצחק אהרונוב

2011-04-15T02:35:36Z

רנ"ט:

אדג, כל עניין הלבנת הכספים נמצא עדיין בחקירה/משפטים, כך שעדיין לא התברר כמוטעה!
בכ"א לדעתי, לא כ"כ נחוץ להכניס פיסקה זו (לא מוחלט).--[[מיוחד:תרומות/212.76.121.180|212.76.121.180]] 10:59, 13 באפריל 2010 (UTC)
:אינני יודע מי אתה, אבל:

א. אין טעם למחוק את הדבר מחבדפדיה, המציאות לא תשתנה. אין טעם אמנם לפרסם סודות, אבל - זה לא סוד. העיתונות החבדי"ת עסקה ובהרחבה בעניין, כך שאין טעם לצנזר.

ב. למיטב ידיעתי, אם משחררים אדם, נותנים לו להמשיך לנהל את העמותה, יש להניח שהחקירה מעלה כיוונים חיוביים. אבל בהחלט אקבל ניסוח שונה, אך למחוק?!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 11:13, 13 באפריל 2010 (UTC)

אינני יודע כמה ניסיון יש לך בעניין (מקוה שאין לך בכלל), אבל:

א. לא כל תקופת החקירה הנאשם מוחזק במעצר!

ב. כל עוד שהעניין עדיין במשפטים (וק"ו אם החקירה עדיין לא הושלמה) לא מפרקים את העמותה וחבריה!
אבל בהחלט אקבל ניסוח שונה, אך דברים לא מדויקים?!--[[מיוחד:תרומות/212.76.121.180|212.76.121.180]] 12:47, 13 באפריל 2010 (UTC)

:השם יחזיר בתשובה שלימה את בריוני [[מדינת ישראל]] - שתבטל מיד בקרוב עם ביאת [[משיח]] צדקינו, על היסורים שהם גורמים ליהודים יקרים על לא עוול בכפם.

:הקמת המדינה היתה כרוכה באיסור לדחוק את הקץ, ועבירה על שלוש השבועות<REF>[[כתובות]] קי"א א ד"ה ושלא.</REF> שכל הפוסקים מסכימים לה וכן היא שיטת נשיאי חב"ד<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=ef75ab4e-0256-422f-884a-543668801f1d&st=%D7%A9%D7%9C%D7%A9+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA שיחות קודש תשל"ז ח"א עמ' י"ז (142), שם עמ' נח (201)]</REF>, ולכן "כל מאי דאמר רחמנא לא תעביד, אי עביד לא מהני! ואין לה כל דין של מדינה וכל הענין הוא חוכא וטלולא.--טראכט גוט וועט זיין גוט. [[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 16:44, 13 באפריל 2010 (UTC)
::העובדות הן שהוא נעצר בעקבות החשש להלבנה וכו' ואת זאת יש לציין בערך. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:00, 14 באפריל 2010 (UTC)
:::יש עוד מנהלי מוסדות שנחקרו במס הכנסה, וגם לגבי הלבנת הון. יש פרשיות ישנות וגם חדשות, אז לכתוב? [[משתמש:פיני|פיני]] · [[שיחת משתמש:פיני|(טובת הזולת)]] 12:12, 14 באפריל 2010 (UTC)
::::הכל אחר ההיגיון. לא כל ישיבה של סגן עוזר סמנכ"ל בחדר חקירות ראוי להיכתב. אירוע דרמתי שכזה, פורסם בכל כלי התקשרות, דמות ידועה ופרשייה של מליונים - מוכרחת להיכתב. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 12:16, 14 באפריל 2010 (UTC)

חיים נהר. אני א יודע מי אתה אבל בוודאי שמעת פעם על ציווי תורתינו הק' "מדבר שקר תרחק". לעניננו, הוא לא סגן הוא הרבה יותר מזה. יו"ר בצורה רשמית הוא בוודאי, השאלה היא אם גם בצורה שאינה רשמית היינו למעשה. {{שכח|זלמן}}

:השאלה היא, אם הוא סגן על פי דין תורה. לא ברור מי מינה אותו לתפקיד זה, וזה העיקר כמובן. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בניסן ה'תשע"א, למניינם 02:33, 15 באפריל 2011 (UTC)
{{הערות שוליים}}

חיים נהר. אני אינני מכירך אישית, אתה אבל בוודאי שמעת פעם על ציווי תורתינו הק' "מדבר שקר תרחק". (אם לא אז אתה לא שווה תגובה זו).
לעניננו, הרב ייי"צ שליט"א אהרונוב הוא לא סגן הוא הרבה יותר מזה. יו"ר בצורה רשמית הוא בוודאי, השאלה היא אם גם בצורה שאינה רשמית היינו למעשה.

למען הסק ספק: אינני עובד בצאח ואינני קשור אליהם בצורה זו או אחרת ואדרבא ההפך הוא הנכון. ואינני רוצה לפרט מחשש אאוטינג. מה שכן, שפסק דין של בית דין רבני חב"ד (עם כל כובד המשקל ועם כל ההתייחסות הראויה שצריכה להיות לזה, אתה מסתמא מבין), הם הם פסקו שהוא יו"ר אגו"ח. ואידך זיל גמור. (נראה לך שאני רוצה שהוא יהיה יו"ר? ממש לא אבל אכמ"ל)

המעשה הוא העיקר. אינציקלופדיה צריכה לנהוג באופו אובייקטיבי וכאן זה מוטה באופן ברור שלא ע"פ חוקי מיזם זה. לא הכדי נכתב עליכם בהרבה מקומות שחבדפדיה הוא מיזם של הפלג המשיחיסטי בחב"ד. כי אנשים רואים שזה מוטה בצורה ברורה בכל מיני ערכים שיכולים להשתרבב ולהסתעף בהם נושאים פוליטיים מגוונים מכל הנושאים ובשפע. [[משתמש:רנ"ט|רנ"ט]] - [[שיחת משתמש:רנ"ט|שיחה]] 02:35, 15 באפריל 2011 (UTC)

שיחה:יוסף יצחק אהרונוב

2011-04-15T02:29:37Z

רנ"ט:

יוסף יצחק אהרונוב

2011-04-15T02:27:59Z

רנ"ט:

[[תמונה:אהרונוב.jpg|left|thumb|250px|ר' יוסף יצחק אהרונוב (מימין) עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]].]]הרב '''יוסף יצחק אהרונוב''' הינו יושב ראש [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]. לתפקיד זה מונה בשנת [[תשנ"ד]] לאחר שקודמו בתפקיד - הרב [[ישראל לייבוב]] - נפטר. הוא משמש גם כ-(סגן{{מקור}})יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים]]. בהוראת הרבי, הוא אף משמש כיו"ר [[רשת אהלי יוסף יצחק]], שתפקידה לדאוג לחינוך הכשר בקרב אחב"י הספרדים.

הרב אהרונוב נולד לר' מענדל אהרונוב ב[[קנדה]]. מתגורר כיום ב[[כפר חב"ד]]. שימש בעבר כמנכ"ל [[בית הספר למלאכה]] ו[[שבועון כפר חב"ד]].

בה'[[תשס"ד]], לאחר פטירת ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] מינו אותו רובם ככולם של חברי [[בית דין רבני חב"ד]] ליו"ר אגו"ח. רבנים אחרים מחו על המינוי והנושא נידון בבית המשפט.

{{ערך חסר}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אהרונוב יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אהרונוב יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים|אהרונוב יוסף יצחק]]

ניגון והריקותי לכם ברכה (ניגון ר"פ)

2011-04-15T02:22:09Z

רנ"ט:

ה[[ניגון]] '''והריקותי לכם ברכה''' מושר ב[[התלהבות]] ו[[התעוררות]] והוא של אחד מה[[אחים חריטונוב]] מ[[ניקולייב]].

באחד משיחותיו אמר [[הרבי]] כי יתכן וניגון זה מקורו מה[[אדמו"ר הזקן]].{{מקור}}

מילות הניגון מבוססות על הגמרא בתענית, דף ט' א': "א"ר יהושע בן לוי... ת"ש ואומר ה' עמך גבור החיל הבאת מעשר דכתיב (מלאכי ג) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים '''והריקותי לכם ברכה עד בלי די''' מאי עד בלי די אמר רמי בר רב '''עד שיבלו שפתותיכם מלומר די'''".

הניגון נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]].

ניגון זה הוא ניגון ר"פ ב[[ספר הניגונים]].

== קישורים חיצונים ==
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=12 לשמיעת הניגון מקלטת ניחח]
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=920 לשמיעת הניגון מפי הרב אלטהויז]
[[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]

שיחה:ניגון והריקותי לכם ברכה (ניגון ר"פ)

2011-04-15T02:20:38Z

רנ"ט:

שיחה:ניגון והריקותי לכם ברכה (ניגון ר"פ)

2011-04-15T02:19:11Z

רנ"ט:

שיחת משתמש:רנ"ט

2011-04-15T02:07:35Z

רנ"ט:

{{בה}}

אשמח לעזור בכל המצטרך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ט' בניסן ה'תשע"א 18:34, 13 באפריל 2011 (UTC)

תודה שאתה "עוזר" לי. אבל אני מבין בוויקיפדיה קצת יותר ממך, ובפרט שיש לי ידע רחב ומקיף יותר מאשר לך.
מתי הגעת לליובאוויטש? אני כבר דורות רבים, אני לא יודע כמה אתה. לפי השם שלך... נו...

:מה הידע שלך בויקיפדיה? יש לך ידע מקצועי? --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בניסן ה'תשע"א, למניינם 01:52, 15 באפריל 2011 (UTC)

הרבה יותר מאשר לך. אגב אתה וההוא מעלי זה אותו אחד בעצם? וגם.. איך ענית לי כ"כ מהר?

:לא מדובר בשתי גופים שונים. ואם אתה שואל "איך ענית לי כ"כ מהר" סימן שאין לך כ"כ ידע בויקיפדיה, שכן לא שמעת על הדף ששמו "שינויים אחרונים". בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א בניסן ה'תשע"א, למניינם 01:55, 15 באפריל 2011 (UTC)

האם כוונתך ל: "'''לא, מדובר ב..'''" דהיינו שהתשובה שלילית, או: "'''לא מדובר ב..'''" דהיינו שהתשובה היא חיובית, שאתה והוא זה שתי גופים!?!
(אגב ליתר דיוק, האם "גופים" כפשוטו? או לא)?

ולשאלתך הב', אני מעולם לא התיימרתי להיות מנהל שיש לו האפשרות לראות כל מה שזז ברחבי המיזם הזה, ברשמית קראת לזה: "שינויים אחרונים".

שיחת משתמש:רנ"ט

2011-04-15T02:05:35Z

רנ"ט:

שיחת משתמש:רנ"ט

2011-04-15T01:53:48Z

רנ"ט:

שיחת משתמש:רנ"ט

2011-04-15T01:50:36Z

רנ"ט:

חסידות סאטמר

2011-04-15T01:48:32Z

רנ"ט:

{{לעריכה|ניסוח ומידע לא אנציקלופדיים}}
[[קובץ:סאטמאר 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל הישמח משה באיהעל שבהונגרייא]]
[[תמונה:טיטלבום.jpg|left|thumb|250px|רבי משה טייטלבום מסאטמר]]
'''חסידות סאטמאר''', מסתעפת מהרה"ק רבי משה מאוהל, בעל הישמח משה זצ"ל. ממשיכי השושלת היו רבי יקותיאל יהודה בעל הייטב לב זצ"ל, ובנו בעל הקדושת יוטם טוב, רבי חנניא יום טוב ליפא טייטלבום זצ"ל.

החסידות ידועה בעיקר בשביל הגה"ק רבי [[יואל טייטלבום]], האדמו"ר מסאטמאר, שנודע במלחמתו החריפה נגד ה[[ציונות]]. למרות שגם אדמו"רי חב"ד השתתפו במלחמה זו, החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]], והמשך ב[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ששיטותיהם בענין ה[[ציונות]], [[מדינת ישראל]] ו[[אתחלתא דגאולה]], היו שוות, אם כי דרך המלחמה היתה אחרת<REF> כמפורט בערך [[יואל טייטלבום]].</REF>.

==ה'ברך משה' ובניו==
לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי [[משה טייטלבום]] זצ"ל בעל הברך משה, ובנו של בעל העצי חיים, לממשיך הדרך, אם כי חלק גדול מהעדה לא קיבלו על עצמם את מרותו כל וכלל, ואף הקימו לעצמם רשת מוסדות בשם בני יואל. רבי משה היה אצל הרבי בשנת תשי"ח כדי לבקשו להגן על סאטמאר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים, ורבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שראה בו אח לדיעה במאה אחוז. הרבי אמר להם, שאינו יוצא לפומבי לא משום חשש אחר, אלא משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אלא שמאחורי הפרגוד הוא פועל, וכן כנראה הבטיח שבי"ב תמוז יזכיר את העניין.<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]</REF>

בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סאטמאר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב קרית יואל במונרו. החל מסוף שנת [[תשנ"ו]] החל לאבד את צלילות דעתו המליאה, עקב זקנותו המופלגת. בתחילת שנת [[תש"ס]] הכתיר את בנו רבי יקותיאל יהודה לרב הקהילה במעמד בבית המדרש סאטמאר תוך כדי קריאת הכתב שהכינו לו מבעוד מועד. בשנת [[תשס"ב]] כתב שני מכתבים לבנו רבי אהרן בהם מפטר אותו מרבנות הקהילה וממנה את בנו רבי יקותיאל יהודה. אם כי כל זאת, לטענת אנשי רבי אהרן, נעשה תחת איבוד זכרונו וצלילות דעתו, ותחת לחץ של אנשים ביתו, מקורבים של רבי יקותיאל יהודה. כיום שוררת שנאה עזה בין שני האחים כמיטב המסורת דחסידי סאטמר.

==יחסים מורכבים==

בין חב"ד וסאטמר יחסים מורכבים ביותר. למרות היחס החם שהיה בין החסידויות, מפעם לפעם התפרצו מחלוקות עזות שהגיעו לאלימות חד-צדדית, בה חסידי סאטמר לא בחלו בכל דרך בכדי לפגוע בחסידי ליובאוויטש.

בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים, כמו כן בחודש טבת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על טנק מבצעים. פעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל הק']].

===ביזוי כבוד רבותינו נשיאנו והחסידים===

פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל הק' ולבקש את מחילתו של הרבי הריי"צ. כי חייהם תלויים מנגד. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה ושב ורפא לו. והחסיד השני שסירב ללכת שוב, חלה לפתע ושבק חיים לכל חי.

לרבים מחסידי חב"ד זכורה מתקופה זו הפגיעה האלימה ברב [[אברהם מענדל וכטר]], שנזרק לכביש סואן, בלב גשר וויליאמסבורג, כשהוא בערום מלא וכולו רועד מקור לאחר שעינו אותו אנשי דלא מעלי. כן זכורה אף גזיזת זקנו של הרב [[פנחס קארף]] מחשובי המשפיעים בקראון הייטס מקדמא דנא.

בין חסידי סאטמר שורר וויכוח האם תמך ה[[אדמו"ר]] בפעולות אלו.

===כיום===
כיום התמעטו החיכוכים מעשיים בין חב"ד וסאטמאר, בעיקר בשביל ההפרדה שנוצרה - בה אין שום מוסד חבד"י במגורי חסידי סאטמאר בערים מונרו ו[[ויליאמסבורג]], וזאת בעקבות פסק הרבי שפסק כי על אף שבכל מקום הכלל תקף ללכת בדרך של אהבת ישראל וקירוב, שונה הדבר כאשר נוגע הדבר לחשש של פיקוח נפש, הדוחה את כל התורה כולה.

האדמו"רים החדשים, ובעיקר האדמו"ר רבי [[אהרן טייטלבום]] מנהיג את החסידות בדרך תורנית, ומתייחס לחב"ד בדרך של ידידות וכבוד. גם האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]] אינו נלחם בחב"ד, ואף מבקר בבתי חב"ד.

למרות זאת החיכוכים ממשיכים לעיתים רחוקות. בשנת [[תש"ע]] הותקפו תמימים על ידי אנשי סאטמאר.

בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.<REF>בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.</REF>

== קישורים חיצוניים ==
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 ידיעה] רבנים חב"דיים מבקרים אצל אדמו"רי החסידות

== ראו עוד ==

*[[יואל טייטלבום]]
*[[אהרן טייטלבום]]
*[[יקותיאל יהודה טייטלבום]]
*[[מונרו]]
*[[ויליאמסבורג]]
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חצרות]]

חסידות סאטמר

2011-04-15T01:45:52Z

רנ"ט:

{{לעריכה|ניסוח ומידע לא אנציקלופדיים}}
[[קובץ:סאטמאר 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל הישמח משה באיהעל שבהונגרייא]]
[[תמונה:טיטלבום.jpg|left|thumb|250px|רבי משה טייטלבום מסאטמר]]
'''חסידות סאטמאר''', מסתעפת מהרה"ק רבי משה מאוהל, בעל הישמח משה זצ"ל. ממשיכי השושלת היו רבי יקותיאל יהודה בעל הייטב לב זצ"ל, ובנו בעל הקדושת יוטם טוב, רבי חנניא יום טוב ליפא טייטלבום זצ"ל.

החסידות ידועה בעיקר בשביל הגה"ק רבי [[יואל טייטלבום]], האדמו"ר מסאטמאר, שנודע במלחמתו החריפה נגד ה[[ציונות]]. למרות שגם אדמו"רי חב"ד השתתפו במלחמה זו, החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]], והמשך ב[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ששיטותיהם בענין ה[[ציונות]], [[מדינת ישראל]] ו[[אתחלתא דגאולה]], היו שוות, אם כי דרך המלחמה היתה אחרת, כמפורט בערך [[יואל טייטלבום]].

==ה'ברך משה' ובניו==
לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי [[משה טייטלבום]] זצ"ל בעל הברך משה, ובנו של בעל העצי חיים, לממשיך הדרך, אם כי חלק גדול מהעדה לא קיבלו על עצמם את מרותו כל וכלל, ואף הקימו לעצמם רשת מוסדות בשם בני יואל. רבי משה היה אצל הרבי בשנת תשי"ח כדי לבקשו להגן על סאטמאר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים, ורבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שראה בו אח לדיעה במאה אחוז. הרבי אמר להם, שאינו יוצא לפומבי לא משום חשש אחר, אלא משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אלא שמאחורי הפרגוד הוא פועל, וכן כנראה הבטיח שבי"ב תמוז יזכיר את העניין.<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]</REF>

בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סאטמאר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב קרית יואל במונרו. החל מסוף שנת [[תשנ"ו]] החל לאבד את צלילות דעתו המליאה, עקב זקנותו המופלגת. בתחילת שנת [[תש"ס]] הכתיר את בנו רבי יקותיאל יהודה לרב הקהילה במעמד בבית המדרש סאטמאר תוך כדי קריאת הכתב שהכינו לו מבעוד מועד. בשנת [[תשס"ב]] כתב שני מכתבים לבנו רבי אהרן בהם מפטר אותו מרבנות הקהילה וממנה את בנו רבי יקותיאל יהודה. אם כי כל זאת, לטענת אנשי רבי אהרן, נעשה תחת איבוד זכרונו וצלילות דעתו, ותחת לחץ של אנשים ביתו, מקורבים של רבי יקותיאל יהודה. כיום שוררת שנאה עזה בין שני האחים כמיטב המסורת דחסידי סאטמר.

==יחסים מורכבים==

בין חב"ד וסאטמר יחסים מורכבים ביותר. למרות היחס החם שהיה בין החסידויות, מפעם לפעם התפרצו מחלוקות עזות שהגיעו לאלימות חד-צדדית, בה חסידי סאטמר לא בחלו בכל דרך בכדי לפגוע בחסידי ליובאוויטש.

בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים, כמו כן בחודש טבת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על טנק מבצעים. פעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל הק']].

===ביזוי כבוד רבותינו נשיאנו והחסידים===

פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל הק' ולבקש את מחילתו של הרבי הריי"צ. כי חייהם תלויים מנגד. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה ושב ורפא לו. והחסיד השני שסירב ללכת שוב, חלה לפתע ושבק חיים לכל חי.

לרבים מחסידי חב"ד זכורה מתקופה זו הפגיעה האלימה ברב [[אברהם מענדל וכטר]], שנזרק לכביש סואן, בלב גשר וויליאמסבורג, כשהוא בערום מלא וכולו רועד מקור לאחר שעינו אותו אנשי דלא מעלי. כן זכורה אף גזיזת זקנו של הרב [[פנחס קארף]] מחשובי המשפיעים בקראון הייטס מקדמא דנא.

בין חסידי סאטמר שורר וויכוח האם תמך ה[[אדמו"ר]] בפעולות אלו.

===כיום===
כיום התמעטו החיכוכים מעשיים בין חב"ד וסאטמאר, בעיקר בשביל ההפרדה שנוצרה - בה אין שום מוסד חבד"י במגורי חסידי סאטמאר בערים מונרו ו[[ויליאמסבורג]], וזאת בעקבות פסק הרבי שפסק כי על אף שבכל מקום הכלל תקף ללכת בדרך של אהבת ישראל וקירוב, שונה הדבר כאשר נוגע הדבר לחשש של פיקוח נפש, הדוחה את כל התורה כולה.

האדמו"רים החדשים, ובעיקר האדמו"ר רבי [[אהרן טייטלבום]] מנהיג את החסידות בדרך תורנית, ומתייחס לחב"ד בדרך של ידידות וכבוד. גם האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]] אינו נלחם בחב"ד, ואף מבקר בבתי חב"ד.

למרות זאת החיכוכים ממשיכים לעיתים רחוקות. בשנת [[תש"ע]] הותקפו תמימים על ידי אנשי סאטמאר.

בחודש [[אדר]] [[תש"ע]], הבהיר הרב [[ישראל יוסף הנדל]] רבה של קהילת חב"ד ב[[מגדל העמק]], כי הנוהג שהתקבל לא לאכול מהכשר של סאטמר ו[[בעלז]], בעינו עומד, כי איש לא שינה את הפסקי דין הקודמים.<REF>בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון י"ח אדר תש"ע.</REF>

== קישורים חיצוניים ==
[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 ידיעה] רבנים חב"דיים מבקרים אצל אדמו"רי החסידות

== ראו עוד ==

*[[יואל טייטלבום]]
*[[אהרן טייטלבום]]
*[[יקותיאל יהודה טייטלבום]]
*[[מונרו]]
*[[ויליאמסבורג]]
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חצרות]]