https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A8%D7%A9%D7%91%D7%90חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-18T17:44:45Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%91%D7%96%D7%A0%D7%A8&diff=785926מרדכי חיים פבזנר2025-07-18T16:47:38Z<p>רשבא: נשא את בת ר ברוך צדוק בת דודו ולכ' לא בת דודתו</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה}}<br />
ר' '''מרדכי חיים פבזנר''' (פויזנער - פעווזנער) (? - [[כ"ד אייר]] [[תרע"ג]]) היה מאנשי הקהילה החב"דית בעיירה [[קלימוביץ']], [[שד"ר]] של [[ישיבת תומכי תמימים]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לרב [[שניאור זלמן פבזנר]] למשפחה שיוחסה עד לרבי [[מרדכי פוזנר]]{{הערה|אביו ר' [[שניאור זלמן פוזנר]], זקנו בן ר' [[משה דוב בער פוזנר]], אב זקנו הרב [[מרדכי פוזנר]] אח אדמו"ר הזקן.}}, אחיו של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
התגורר בעיירה החסידית [[קלימוביץ']], ונמנה על חסידי [[הרבי מהר"ש]] ו[[הרבי הרש"ב]].<br />
<br />
נשא את בת דודו מרת מאשא מאלה{{הערה|בת הרב ברוך צדוק בן הרב [[משה בער פוזנר]] וריישא.}}, שהייתה מפורסמת בצדקותה.<br />
<br />
נודע כ'בעל מנגן' כמה מניגוניו המכונים "ניגוני קלימוביץ" נשמרו ומנוגנים עד היום.<br />
<br />
שימש כ[[שד"ר]] עבור ישיבת תומכי תמימים.<br />
<br />
באחת השנים כיבד אותו אדמו"ר הרש"ב, לומר כמה מלים בהתוועדות בפורים בליובאוויטש, הוא דיבר כמגיד מהמתנגדים, דבר שגרם לרבי הרש"ב הנאה רבה.<br />
<br />
נפטר ב[[כ"ד אייר]] [[תרע"ג]], ונטמן בבית העלמין היהודי בקלימוביץ'.<br />
על מצבתו נכתב:<br />
[[קובץ:מצבת מרדכי חיים פבזנר בקלימוביץ.jpg|ממוזער]]<br />
:'''פ"נ'''<br />
:'''איש תם'''<br />
:'''וישר י"א ר''''<br />
:'''מרדכי ב"ר''' <br />
:'''שניאור זלמן'''<br />
:'''פעווזנער'''<br />
:'''נפטר כד'''<br />
:'''אייר שנת''' <br />
:'''תרע"ג לפ"ק'''<br />
:'''תנצ"ה'''<br />
<br />
==בעל מנגן==<br />
ישנם שני ניגונים מיוחסים אליו, לא ברור אם הוא חיבר אותם או שהוא חיבב אותם<br />
*ניגון התוועדות לר' מרדכי פויזנער מקלימאוויטש{{הערה|[https://www.chassidus.com/audio/nigun/#:~:text=(02%3A41)-,ניגון%20התוועדות%20לר'%20מרדכי%20פויזנער%20מקלימאוויטש,-Niggun%20Hisvaadus%20-%20Rabbi לשמיעת הניגון], ב[[היכל הנגינה]].}}<br />
*ניגון התוועדות שמח לר' מרדכי פויזנער מקלימאוויטש{{הערה|[https://www.chassidus.com/audio/nigun/#:~:text=ניגון%20התוועדות%20שמח%20לר'%20מרדכי%20פויזנער%20מקלימאוויטש לשמיעת הניגון], בהיכל הנגינה.}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו ר' [[שמואל פבזנר]] <br />
*<br />
*<br />
*<br />
<br />
*בתו אסתר הדסה, אשת ר' [[שלמה חיים פלדמן (הזקן)|שלמה חיים פלדמן]]<br />
*בתו, שיינע באשע{{הערה|ב[[ספר החסידים]], כתב בנה ר' זלמן רבקין ששמה היתה "שינא '''דוושא'''"}} - אשת ר' [[יהושע זעליג ריבקין]] <br />
*בתו, חנה מיכלא אשת ר' [[ישראל לוין]] המכונה ר' ישראל נעוולער<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Pewsner-Ruderman%20-%20Shevat%2026%2C%205777.pdf תשורה עם סקירה על תולדות משפחת פבזנר]'''<br />
<br />
{{ניווט<br />
|הסתרה=כן<br />
|מוסתר=לא<br />
|כותרת=עץ משפחת פבזנר<br />
|יישור טקסט=ימין<br />
|תוכן={{עץ משפחת פבזנר}}<br />
}}<br />
{{מיון רגיל:פבזנר, מרדכי חיים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פבזנר]]<br />
<br />
[[קטגוריה:אישים בקלימוביץ']]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A4%D7%91%D7%96%D7%A0%D7%A8&diff=785925שניאור זלמן פבזנר2025-07-18T16:44:28Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div>הרב '''שניאור זלמן פבזנר''' (פויזנער) היה בנו של ר' [[משה בער פוזנר]] ונכדו של ר' [[מרדכי פויזנר]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
התגורר בעירה [[חסלביץ]]{{מקור}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*שניאור זלמן רודרמן, '''ר' בער'ל - חסיד ומחנך''', על הרב [[יששכר דב גורביץ']], בו מסופר על תולדות משפחת פבזנר.<br />
<br />
==משפחתו ==<br />
*אחיו, ר' ברוך צדוק.<br />
*בנו, ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר]].<br />
*בנו, ר' [[ברוך יעקב ריזברג-פבזנר]] (שם משפתו שונה בכדי שיהיה בן יחיד לקרוב משפחתו, וכך יפטר מהגיוס לצבא הרוסי{{הערה|בתנאי שישא את בתו.}}) - מלמד בעיירה [[חסלביץ|חאסלאוויטש]] (לימד בילדותו את הרב [[יוסף דב סולובייצ'יק]]), זכה לקירוב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] כשביקר אצלו ב[[לנינגרד]]. <br />
*בתו, מרת בתי'ה.<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}}<br />
{{עץ משפחת פבזנר}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פבזנר, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פבזנר]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A4%D7%91%D7%96%D7%A0%D7%A8&diff=785924שניאור זלמן פבזנר2025-07-18T16:41:28Z<p>רשבא: אולי אינו האח אלא הגיס</p>
<hr />
<div>הרב '''שניאור זלמן פבזנר''' (פויזנער) היה בנו של ר' [[משה בער פוזנר]] ונכדו של ר' [[מרדכי פויזנר]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
התגורר בעירה [[חסלביץ]]{{מקור}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*שניאור זלמן רודרמן, '''ר' בער'ל - חסיד ומחנך''', על הרב [[יששכר דב גורביץ']], בו מסופר על תולדות משפחת פבזנר.<br />
<br />
==משפחתו ==<br />
*בנו, ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר]].<br />
*בנו, ר' [[ברוך יעקב ריזברג-פבזנר]] (שם משפתו שונה בכדי שיהיה בן יחיד לקרוב משפחתו, וכך יפטר מהגיוס לצבא הרוסי{{הערה|בתנאי שישא את בתו.}}) - מלמד בעיירה [[חסלביץ|חאסלאוויטש]] (לימד בילדותו את הרב [[יוסף דב סולובייצ'יק]]), זכה לקירוב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] כשביקר אצלו ב[[לנינגרד]]. <br />
*בתו, מרת בתי'ה.<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}}<br />
{{עץ משפחת פבזנר}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פבזנר, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פבזנר]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A4%D7%91%D7%96%D7%A0%D7%A8&diff=785923שניאור זלמן פבזנר2025-07-18T16:30:34Z<p>רשבא: הוספתי אח</p>
<hr />
<div>הרב '''שניאור זלמן פבזנר''' (פויזנער) היה בנו של ר' [[משה בער פוזנר]] ונכדו של ר' [[מרדכי פויזנר]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
התגורר בעירה [[חסלביץ]]{{מקור}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*שניאור זלמן רודרמן, '''ר' בער'ל - חסיד ומחנך''', על הרב [[יששכר דב גורביץ']], בו מסופר על תולדות משפחת פבזנר.<br />
<br />
==משפחתו ==<br />
*אחיו, ר' ברוך צדוק.<br />
*בנו, ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר]].<br />
*בנו, ר' [[ברוך יעקב ריזברג-פבזנר]] (שם משפתו שונה בכדי שיהיה בן יחיד לקרוב משפחתו, וכך יפטר מהגיוס לצבא הרוסי{{הערה|בתנאי שישא את בתו.}}) - מלמד בעיירה [[חסלביץ|חאסלאוויטש]] (לימד בילדותו את הרב [[יוסף דב סולובייצ'יק]]), זכה לקירוב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] כשביקר אצלו ב[[לנינגרד]]. <br />
*בתו, מרת בתי'ה.<br />
<br />
{{קצרמר|אישים}}<br />
{{עץ משפחת פבזנר}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:פבזנר, שניאור זלמן}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פבזנר]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F_(%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%A1)&diff=698186הענדל ליברמן (פוטרפס)2024-06-30T21:06:41Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (4).jpg|ממוזער|250px|הרב ליברמן]]<br />
[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (3).jpg|ממוזער|250px|הרב ליברמן מצייר]]<br />
[[קובץ:הענדל ליברמן.jpg|ממוזער|250px|הענדל ליברמן. איור: שולם פייגין]]<br />
[[קובץ:הנדל_ליברמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת אריזת מצות לחיילים בצבא [[ארצות הברית]] שנשלחו לחזית בזמן מלחמת וויטנאם]]<br />
<br />
ר' '''חנוך הענדל פוטרפס''' (מכונה בשם '''הענדל ליברמן'''), ([[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] - [[י"ג באדר ב']] [[תשל"ו]]) היה צייר חסידי, שזכה להיות מקורב למשפחת נשיאי חב"ד. ציוריו עוסקים בעיקר בתיעוד החיים החסידיים ב[[עיירה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] בעיירה [[פלעשניץ]] לאביו ר' מנחם מענדל פוטרפס. אחיו הינו ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]]. ר' הענדל הינו גם נכד אחיניתו של ר' חנוך הענדל קוגל, מקורב בית רבותינו נשיאינו ומשפיע לתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש. יש לשער אשר ר' הענדל נקרא על שם ר' הענדל קוגל שנפטר שנה אחת לפני לידתו. <br />
<br />
בין השנים [[תרע"ג]] - [[תרע"ו]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. עם סיום לימודיו בישיבה נסחף מעט אחר זרם ההשכלה הכללי שנפוץ אז ב[[רוסיה]] ונכנס לאוניברסיטה ללמוד ציור. מאוחר יותר נטש את האוניברסיטה, ועל פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] המשיך לעסוק בציור על טהרת הקודש.<br />
<br />
בעת [[מלחמת העולם השנייה]] איבד את אשתו ושתי בנותיו ובשנת [[תש"ו]] החליף את שם משפחתו ל"ליברמן", שם זה דבק בו.<br />
<br />
בשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]] והפך לבן בית אצל [[בית רבי]] - [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]] ו[[הרבנית נחמה דינה]].<br />
<br />
זכה לקירובים רבים מהרבי, שאף נתן לו הוראות שונות בקשר לציורים{{הערה|1=כגון בקשתו של הרבי לצייר ציור המתאר את עבודת 'ופרצת', כשהרבי מבאר לו פרטים שונים בנוגע לזה. ראו ב[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%98_51401.html כתבה באתר חב"ד COL].}}.<br />
<br />
ציוריו האומנותיים קנו להם שם בכל רחבי העולם, והוא השתתף בתצוגות בין לאומיות שזכו לחשיפה רחבה{{הערה|1=בין השאר, השתתף בתערוכה שנערכה בשנת [[תשכ"ח]] ב[[דיטרויט]] שבמישיגן. התערוכה סוקרה בכלי התקשורת, והרבי שלח את ברכתו לתערוכה על ידי המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי|קרינסקי]]. פרטים אודות תערוכה זו פורסמו ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Stazakovsky%20-%20Sivan%2028,%205773.pdf תשורה מחתונת משפחת קרינסקי, כ"ח [[סיוון]] תשע"ג] עמודים 24-26.}}, והביאו לקידוש השם גדול.<br />
<br />
נפטר ב[[י"ג באדר ב']] שנת [[תשל"ו]].<br />
<br />
==ציור מפת העיירה ליובאוויטש==<br />
בשנת [[תשמ"ג]] יצא לאור הספר [[ליובאוויטש וחייליה]] של הרב [[רפאל נחמן כהן]], שתיעד את תולדות הישיבה בליובאוויטש, את סדרי הלימודים שהיו נהוגים בה, ואת שמות התלמידים שלמדו בה מאז הקמתה ועד ל[[מלחמת העולם השנייה]].<br />
<br />
על מנת להגיש לקורא מוצר מושלם, הוא ביקש מליברמן לצייר לו מפה של העיירה ומבני הישיבה וחצר אדמו"ר הרש"ב, ולצורך הציור הוא הפגיש בינו לבין רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], על מנת שיסייע לו במלאכתו{{הערה|המוציא לאור לא סמך על זכרונו של הצייר בלבד, מכיוון שתקופת שהותו בליובאוויטש הייתה בגיל צעיר יחסית.}}.<br />
<br />
מפת העיירה פורסמה בספר{{הערה|1=בעמוד 15, נדפסה שוב ב[http://beismoshiach.org/pdf/316/Mas316_c.bira.pdf שבועון בית משיח גליון 316].}}, אך לאחר מכן פורסמו מפות אחרות (ביניהם, של הרב [[יהודה חיטריק]]) שהיו שונות בכמה פרטים. בין החוקרים נתון ויכוח אילו מהמפות מדוייקות יותר.<br />
==אצל הרבי==<br />
על{{הערה|דלהלן על פי סיפורי נכד אחיו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]].}} פי בקשת הרבי והרבנית כל ציור שעשה - הראה לרבי ולרבנית.<br />
<br />
באחד מציוריו צייר את הרבי עם שטריימל. כאשר הראה לרבי את הציור, הרבי אמר לו אבל אני הולך עם כובע כזה (בהצביעו על כובעו), ענה הענדל, אבל אני רוצה שהרבי שלי ילך עם כובע כזה (בהצביעו על הציור).<br />
<br />
היה עומד מאחורי הרבי בהתוועדויות ומסמן בתנועות ידיים, לפי קצב הניגון. <br />
<br />
באחד מיחידויותיו אמר לו הרבי (באידיש): אתה מ[[זקני החסידים]] שלנו. הרב הענדל הביע תמיהה: אני? ענה לו הרבי: יש כאן פנים יפות ממך?.<br />
<br />
לאחר פטירתו קרא הרבי לאחיו הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר (באידיש): עשה לי "טובה אישית"{{הערה|ביטוי נדיר מאת הרבי, המראה את גודל חיבת הרבי אליו ואל ציוריו.}} תדפיס את הציורים של אחיך, שיראו איך החיים של יהודים היו נראים פעם.<br />
<br />
==קשריו עם הרבנית==<br />
הרב ליברמן שהיה בן גילה של [[הרבנית חיה מושקא]] (שניהם ילידי [[תרס"א]]) כשהגיע בגיל 3 או 4 לתשרי לרבי הרש"ב הכיר את הרבנית לראשונה , וגם לאחר שנים בהגיעו לארצות הברית נשאר הקשר עם הרבנית.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ד]] כשהגיע הרב יוסף יצחק ליבעראוו (שהיה קרוב משפחתו) לבקרו בדירתו שבבנין 1414 פרזידנט (באותם שנים מיד לאחר שהישיבה רכשה את הבניין נותרו מספר דיירים שם) מצאו שוכב ורועד מקור . כבחור צעיר חסר אונים התקשר הרב ליבעראוו ל770 ולטלפון ענה הרב [[לייבל ביסטריצקי]] שהיה מייסד ארגון הצלה בשכונה והגיע תוך 5 דקות עם חמצן וכו' וייצב את מצבו.<br />
<br />
הרב [[לייבל ביסטריצקי]] שהיה מקורב לרבנית סיפר לה על מצבו של הרב ליברמן והציע שהיא תבקש ברכה עבורו מהרבי. תוך זמן קצר התקשרה חזרה ללייבל ומסרה לו שהרבי נתן ברכה וביקש שלא ישן לבד בדירה ורצה לדעת מי ישן שם. הרב ליבעראוו נענה בחיוב לישון בדירתו.<br />
למחרת בשעה 7 בבוקר צלצל הטלפון וכשהרים בעייפות הרב ליבעראוו (לאחר לילה שבו לא ישן היטב , בדאגתו לרב הנדל) את השפורפרת שמע קול אשה שואלת: "מען קען אפשר וויסן ואס מאכט מיסטער ליבערמאן?".<br />
ניגש הרב ליבעראוו לברר ואז התעורר הרב הנדל ושאל מי התקשר כששמע ששאלו בשלומו ענה "קצת יותר טוב" וביקש מהרב ליבעראוו לברר מי השואל , כששאל זאת נענה: "שניאורסון פון פרזידנט סטריט"... {{הערה| הרב ליבעראוו מספר בהתוועדות בזום. מובא בספר "ומלאה הארץ פארבריינגן" עמוד 339}}<br />
{{גלריה הענדל ליברמן}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - מוסף חג הפסח תשפ"ג, עורך: [[מנחם זיגלבוים]]. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' הענדל ליברמן, ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' [[ברוך נחשון]], ר' [[יעקב אגם]], ר' [[זלמן קליימן]], ר' [[מיכאל מוצ'ניק]], [[רפאל נוריאל]], ר' [[חיים שרף]] ר' אליעזר טיפנברון ועוד.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ה[[משפיע]] החסידי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]<br />
*גיסו הרב [[בנציון שמטוב]]<br />
*גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]<br />
*אשתו וילדיו הי"ד נספו בשנות מלחמת העולם השנייה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ליברמן, הענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ציירים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F_(%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%A1)&diff=697983הענדל ליברמן (פוטרפס)2024-06-30T13:26:16Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (4).jpg|ממוזער|250px|הרב ליברמן]]<br />
[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (3).jpg|ממוזער|250px|הרב ליברמן מצייר]]<br />
[[קובץ:הענדל ליברמן.jpg|ממוזער|250px|הענדל ליברמן. איור: שולם פייגין]]<br />
[[קובץ:הנדל_ליברמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת אריזת מצות לחיילים בצבא [[ארצות הברית]] שנשלחו לחזית בזמן מלחמת וויטנאם]]<br />
<br />
ר' '''חנוך הענדל פוטרפס''' (מכונה בשם '''הענדל ליברמן'''), ([[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] - [[י"ג באדר ב']] [[תשל"ו]]) היה צייר חסידי, שזכה להיות מקורב למשפחת נשיאי חב"ד. ציוריו עוסקים בעיקר בתיעוד החיים החסידיים ב[[עיירה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] בעיירה [[פלעשניץ]] לאביו ר' מנחם מענדל פוטרפס. אחיו הינו ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]]. ר' הענדל הינו גם נכד אחיניתו של ר' חנוך הענדל קוגל, מקורב בית רבותינו נשיאינו ומשפיע לתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש. יש לשער אשר ר' הענדל ליברמן נקרא על שם ר' הענדל זה שנפטר שנה אחת לפני לידתו. <br />
<br />
בין השנים [[תרע"ג]] - [[תרע"ו]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. עם סיום לימודיו בישיבה נסחף מעט אחר זרם ההשכלה הכללי שנפוץ אז ב[[רוסיה]] ונכנס לאוניברסיטה ללמוד ציור. מאוחר יותר נטש את האוניברסיטה, ועל פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] המשיך לעסוק בציור על טהרת הקודש.<br />
<br />
בעת [[מלחמת העולם השנייה]] איבד את אשתו ושתי בנותיו ובשנת [[תש"ו]] החליף את שם משפחתו ל"ליברמן", שם זה דבק בו.<br />
<br />
בשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]] והפך לבן בית אצל [[בית רבי]] - [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]] ו[[הרבנית נחמה דינה]].<br />
<br />
זכה לקירובים רבים מהרבי, שאף נתן לו הוראות שונות בקשר לציורים{{הערה|1=כגון בקשתו של הרבי לצייר ציור המתאר את עבודת 'ופרצת', כשהרבי מבאר לו פרטים שונים בנוגע לזה. ראו ב[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%98_51401.html כתבה באתר חב"ד COL].}}.<br />
<br />
ציוריו האומנותיים קנו להם שם בכל רחבי העולם, והוא השתתף בתצוגות בין לאומיות שזכו לחשיפה רחבה{{הערה|1=בין השאר, השתתף בתערוכה שנערכה בשנת [[תשכ"ח]] ב[[דיטרויט]] שבמישיגן. התערוכה סוקרה בכלי התקשורת, והרבי שלח את ברכתו לתערוכה על ידי המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי|קרינסקי]]. פרטים אודות תערוכה זו פורסמו ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Stazakovsky%20-%20Sivan%2028,%205773.pdf תשורה מחתונת משפחת קרינסקי, כ"ח [[סיוון]] תשע"ג] עמודים 24-26.}}, והביאו לקידוש השם גדול.<br />
<br />
נפטר ב[[י"ג באדר ב']] שנת [[תשל"ו]].<br />
<br />
==ציור מפת העיירה ליובאוויטש==<br />
בשנת [[תשמ"ג]] יצא לאור הספר [[ליובאוויטש וחייליה]] של הרב [[רפאל נחמן כהן]], שתיעד את תולדות הישיבה בליובאוויטש, את סדרי הלימודים שהיו נהוגים בה, ואת שמות התלמידים שלמדו בה מאז הקמתה ועד ל[[מלחמת העולם השנייה]].<br />
<br />
על מנת להגיש לקורא מוצר מושלם, הוא ביקש מליברמן לצייר לו מפה של העיירה ומבני הישיבה וחצר אדמו"ר הרש"ב, ולצורך הציור הוא הפגיש בינו לבין רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], על מנת שיסייע לו במלאכתו{{הערה|המוציא לאור לא סמך על זכרונו של הצייר בלבד, מכיוון שתקופת שהותו בליובאוויטש הייתה בגיל צעיר יחסית.}}.<br />
<br />
מפת העיירה פורסמה בספר{{הערה|1=בעמוד 15, נדפסה שוב ב[http://beismoshiach.org/pdf/316/Mas316_c.bira.pdf שבועון בית משיח גליון 316].}}, אך לאחר מכן פורסמו מפות אחרות (ביניהם, של הרב [[יהודה חיטריק]]) שהיו שונות בכמה פרטים. בין החוקרים נתון ויכוח אילו מהמפות מדוייקות יותר.<br />
==אצל הרבי==<br />
על{{הערה|דלהלן על פי סיפורי נכד אחיו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]].}} פי בקשת הרבי והרבנית כל ציור שעשה - הראה לרבי ולרבנית.<br />
<br />
באחד מציוריו צייר את הרבי עם שטריימל. כאשר הראה לרבי את הציור, הרבי אמר לו אבל אני הולך עם כובע כזה (בהצביעו על כובעו), ענה הענדל, אבל אני רוצה שהרבי שלי ילך עם כובע כזה (בהצביעו על הציור).<br />
<br />
היה עומד מאחורי הרבי בהתוועדויות ומסמן בתנועות ידיים, לפי קצב הניגון. <br />
<br />
באחד מיחידויותיו אמר לו הרבי (באידיש): אתה מ[[זקני החסידים]] שלנו. הרב הענדל הביע תמיהה: אני? ענה לו הרבי: יש כאן פנים יפות ממך?.<br />
<br />
לאחר פטירתו קרא הרבי לאחיו הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר (באידיש): עשה לי "טובה אישית"{{הערה|ביטוי נדיר מאת הרבי, המראה את גודל חיבת הרבי אליו ואל ציוריו.}} תדפיס את הציורים של אחיך, שיראו איך החיים של יהודים היו נראים פעם.<br />
<br />
==קשריו עם הרבנית==<br />
הרב ליברמן שהיה בן גילה של [[הרבנית חיה מושקא]] (שניהם ילידי [[תרס"א]]) כשהגיע בגיל 3 או 4 לתשרי לרבי הרש"ב הכיר את הרבנית לראשונה , וגם לאחר שנים בהגיעו לארצות הברית נשאר הקשר עם הרבנית.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ד]] כשהגיע הרב יוסף יצחק ליבעראוו (שהיה קרוב משפחתו) לבקרו בדירתו שבבנין 1414 פרזידנט (באותם שנים מיד לאחר שהישיבה רכשה את הבניין נותרו מספר דיירים שם) מצאו שוכב ורועד מקור . כבחור צעיר חסר אונים התקשר הרב ליבעראוו ל770 ולטלפון ענה הרב [[לייבל ביסטריצקי]] שהיה מייסד ארגון הצלה בשכונה והגיע תוך 5 דקות עם חמצן וכו' וייצב את מצבו.<br />
<br />
הרב [[לייבל ביסטריצקי]] שהיה מקורב לרבנית סיפר לה על מצבו של הרב ליברמן והציע שהיא תבקש ברכה עבורו מהרבי. תוך זמן קצר התקשרה חזרה ללייבל ומסרה לו שהרבי נתן ברכה וביקש שלא ישן לבד בדירה ורצה לדעת מי ישן שם. הרב ליבעראוו נענה בחיוב לישון בדירתו.<br />
למחרת בשעה 7 בבוקר צלצל הטלפון וכשהרים בעייפות הרב ליבעראוו (לאחר לילה שבו לא ישן היטב , בדאגתו לרב הנדל) את השפורפרת שמע קול אשה שואלת: "מען קען אפשר וויסן ואס מאכט מיסטער ליבערמאן?".<br />
ניגש הרב ליבעראוו לברר ואז התעורר הרב הנדל ושאל מי התקשר כששמע ששאלו בשלומו ענה "קצת יותר טוב" וביקש מהרב ליבעראוו לברר מי השואל , כששאל זאת נענה: "שניאורסון פון פרזידנט סטריט"... {{הערה| הרב ליבעראוו מספר בהתוועדות בזום. מובא בספר "ומלאה הארץ פארבריינגן" עמוד 339}}<br />
{{גלריה הענדל ליברמן}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - מוסף חג הפסח תשפ"ג, עורך: [[מנחם זיגלבוים]]. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' הענדל ליברמן, ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' [[ברוך נחשון]], ר' [[יעקב אגם]], ר' [[זלמן קליימן]], ר' [[מיכאל מוצ'ניק]], [[רפאל נוריאל]], ר' [[חיים שרף]] ר' אליעזר טיפנברון ועוד.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ה[[משפיע]] החסידי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]<br />
*גיסו הרב [[בנציון שמטוב]]<br />
*גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]<br />
*אשתו וילדיו הי"ד נספו בשנות מלחמת העולם השנייה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ליברמן, הענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ציירים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F_(%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%A1)&diff=697982הענדל ליברמן (פוטרפס)2024-06-30T13:23:07Z<p>רשבא: קשר משפחתי עם הענדצ קוגל</p>
<hr />
<div>[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (4).jpg|ממוזער|250px|הרב ליברמן]]<br />
[[קובץ:ליברמן (פוטרפס), הענדל (3).jpg|ממוזער|250px|הרב ליברמן מצייר]]<br />
[[קובץ:הענדל ליברמן.jpg|ממוזער|250px|הענדל ליברמן. איור: שולם פייגין]]<br />
[[קובץ:הנדל_ליברמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת אריזת מצות לחיילים בצבא [[ארצות הברית]] שנשלחו לחזית בזמן מלחמת וויטנאם]]<br />
<br />
ר' '''חנוך הענדל פוטרפס''' (מכונה בשם '''הענדל ליברמן'''), ([[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] - [[י"ג באדר ב']] [[תשל"ו]]) היה צייר חסידי, שזכה להיות מקורב למשפחת נשיאי חב"ד. ציוריו עוסקים בעיקר בתיעוד החיים החסידיים ב[[עיירה]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[י"ג ניסן]] [[תרס"א]] בעיירה [[פלעשניץ]] לאביו ר' מנחם מענדל פוטרפס. אחיו הינו ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]]. ר' הענדל הינו גם נכד אחיניתו של ר' חנוך הענדל קוגל, מקורב בית רבותינו נשיאינו ומשפיע לתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש. יש לשער אשר ר' הענדל ליברמן נקרא על שם ר' הענדל זה שנפטר שנה אחת לפני הולדתו. <br />
<br />
בין השנים [[תרע"ג]] - [[תרע"ו]] למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. עם סיום לימודיו בישיבה נסחף מעט אחר זרם ההשכלה הכללי שנפוץ אז ב[[רוסיה]] ונכנס לאוניברסיטה ללמוד ציור. מאוחר יותר נטש את האוניברסיטה, ועל פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] המשיך לעסוק בציור על טהרת הקודש.<br />
<br />
בעת [[מלחמת העולם השנייה]] איבד את אשתו ושתי בנותיו ובשנת [[תש"ו]] החליף את שם משפחתו ל"ליברמן", שם זה דבק בו.<br />
<br />
בשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]] והפך לבן בית אצל [[בית רבי]] - [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]] ו[[הרבנית נחמה דינה]].<br />
<br />
זכה לקירובים רבים מהרבי, שאף נתן לו הוראות שונות בקשר לציורים{{הערה|1=כגון בקשתו של הרבי לצייר ציור המתאר את עבודת 'ופרצת', כשהרבי מבאר לו פרטים שונים בנוגע לזה. ראו ב[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A7%D7%98_51401.html כתבה באתר חב"ד COL].}}.<br />
<br />
ציוריו האומנותיים קנו להם שם בכל רחבי העולם, והוא השתתף בתצוגות בין לאומיות שזכו לחשיפה רחבה{{הערה|1=בין השאר, השתתף בתערוכה שנערכה בשנת [[תשכ"ח]] ב[[דיטרויט]] שבמישיגן. התערוכה סוקרה בכלי התקשורת, והרבי שלח את ברכתו לתערוכה על ידי המזכיר [[חיים יהודה קרינסקי|קרינסקי]]. פרטים אודות תערוכה זו פורסמו ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Krinsky-Stazakovsky%20-%20Sivan%2028,%205773.pdf תשורה מחתונת משפחת קרינסקי, כ"ח [[סיוון]] תשע"ג] עמודים 24-26.}}, והביאו לקידוש השם גדול.<br />
<br />
נפטר ב[[י"ג באדר ב']] שנת [[תשל"ו]].<br />
<br />
==ציור מפת העיירה ליובאוויטש==<br />
בשנת [[תשמ"ג]] יצא לאור הספר [[ליובאוויטש וחייליה]] של הרב [[רפאל נחמן כהן]], שתיעד את תולדות הישיבה בליובאוויטש, את סדרי הלימודים שהיו נהוגים בה, ואת שמות התלמידים שלמדו בה מאז הקמתה ועד ל[[מלחמת העולם השנייה]].<br />
<br />
על מנת להגיש לקורא מוצר מושלם, הוא ביקש מליברמן לצייר לו מפה של העיירה ומבני הישיבה וחצר אדמו"ר הרש"ב, ולצורך הציור הוא הפגיש בינו לבין רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], על מנת שיסייע לו במלאכתו{{הערה|המוציא לאור לא סמך על זכרונו של הצייר בלבד, מכיוון שתקופת שהותו בליובאוויטש הייתה בגיל צעיר יחסית.}}.<br />
<br />
מפת העיירה פורסמה בספר{{הערה|1=בעמוד 15, נדפסה שוב ב[http://beismoshiach.org/pdf/316/Mas316_c.bira.pdf שבועון בית משיח גליון 316].}}, אך לאחר מכן פורסמו מפות אחרות (ביניהם, של הרב [[יהודה חיטריק]]) שהיו שונות בכמה פרטים. בין החוקרים נתון ויכוח אילו מהמפות מדוייקות יותר.<br />
==אצל הרבי==<br />
על{{הערה|דלהלן על פי סיפורי נכד אחיו הרב [[יוסף יצחק ליברוב]].}} פי בקשת הרבי והרבנית כל ציור שעשה - הראה לרבי ולרבנית.<br />
<br />
באחד מציוריו צייר את הרבי עם שטריימל. כאשר הראה לרבי את הציור, הרבי אמר לו אבל אני הולך עם כובע כזה (בהצביעו על כובעו), ענה הענדל, אבל אני רוצה שהרבי שלי ילך עם כובע כזה (בהצביעו על הציור).<br />
<br />
היה עומד מאחורי הרבי בהתוועדויות ומסמן בתנועות ידיים, לפי קצב הניגון. <br />
<br />
באחד מיחידויותיו אמר לו הרבי (באידיש): אתה מ[[זקני החסידים]] שלנו. הרב הענדל הביע תמיהה: אני? ענה לו הרבי: יש כאן פנים יפות ממך?.<br />
<br />
לאחר פטירתו קרא הרבי לאחיו הרב [[מענדל פוטרפס]] ואמר (באידיש): עשה לי "טובה אישית"{{הערה|ביטוי נדיר מאת הרבי, המראה את גודל חיבת הרבי אליו ואל ציוריו.}} תדפיס את הציורים של אחיך, שיראו איך החיים של יהודים היו נראים פעם.<br />
<br />
==קשריו עם הרבנית==<br />
הרב ליברמן שהיה בן גילה של [[הרבנית חיה מושקא]] (שניהם ילידי [[תרס"א]]) כשהגיע בגיל 3 או 4 לתשרי לרבי הרש"ב הכיר את הרבנית לראשונה , וגם לאחר שנים בהגיעו לארצות הברית נשאר הקשר עם הרבנית.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ד]] כשהגיע הרב יוסף יצחק ליבעראוו (שהיה קרוב משפחתו) לבקרו בדירתו שבבנין 1414 פרזידנט (באותם שנים מיד לאחר שהישיבה רכשה את הבניין נותרו מספר דיירים שם) מצאו שוכב ורועד מקור . כבחור צעיר חסר אונים התקשר הרב ליבעראוו ל770 ולטלפון ענה הרב [[לייבל ביסטריצקי]] שהיה מייסד ארגון הצלה בשכונה והגיע תוך 5 דקות עם חמצן וכו' וייצב את מצבו.<br />
<br />
הרב [[לייבל ביסטריצקי]] שהיה מקורב לרבנית סיפר לה על מצבו של הרב ליברמן והציע שהיא תבקש ברכה עבורו מהרבי. תוך זמן קצר התקשרה חזרה ללייבל ומסרה לו שהרבי נתן ברכה וביקש שלא ישן לבד בדירה ורצה לדעת מי ישן שם. הרב ליבעראוו נענה בחיוב לישון בדירתו.<br />
למחרת בשעה 7 בבוקר צלצל הטלפון וכשהרים בעייפות הרב ליבעראוו (לאחר לילה שבו לא ישן היטב , בדאגתו לרב הנדל) את השפורפרת שמע קול אשה שואלת: "מען קען אפשר וויסן ואס מאכט מיסטער ליבערמאן?".<br />
ניגש הרב ליבעראוו לברר ואז התעורר הרב הנדל ושאל מי התקשר כששמע ששאלו בשלומו ענה "קצת יותר טוב" וביקש מהרב ליבעראוו לברר מי השואל , כששאל זאת נענה: "שניאורסון פון פרזידנט סטריט"... {{הערה| הרב ליבעראוו מספר בהתוועדות בזום. מובא בספר "ומלאה הארץ פארבריינגן" עמוד 339}}<br />
{{גלריה הענדל ליברמן}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*'''אמנות יהודית בדור השביעי''' - מוסף חג הפסח תשפ"ג, עורך: [[מנחם זיגלבוים]]. מסכת הקשרים של הרבי עם האמנים הפופולריים: ר' הענדל ליברמן, ז'אק ליפשיץ, מיכל שוורץ, ר' [[ברוך נחשון]], ר' [[יעקב אגם]], ר' [[זלמן קליימן]], ר' [[מיכאל מוצ'ניק]], [[רפאל נוריאל]], ר' [[חיים שרף]] ר' אליעזר טיפנברון ועוד.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ה[[משפיע]] החסידי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]<br />
*גיסו הרב [[בנציון שמטוב]]<br />
*גיסו הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]]<br />
*אשתו וילדיו הי"ד נספו בשנות מלחמת העולם השנייה<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:ליברמן, הענדל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:ציירים]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת פוטרפס]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=661448שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)2024-02-18T18:07:46Z<p>רשבא: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|שלום דובער קיבמן|האחיין, שמש בית הכנסת 770|שלום דובער קיבמן (קראון הייטס)}}<br />
{{אין תמונה}}<br />
הרב '''שלום דובער קיבמן''' ([[ג' חשון]] [[תרפ"א]]-[[כ' ניסן]] [[תשס"ז]]) היה [[בעל שמועה]] ו[[בעל קורא]] מראשוני המתיישבים ומנכבדי [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' חשון]] [[תרפ"א]] בעיירה [[ויעטקא]] לאביו החסיד ר' [[דוד קיובמן]] (הורודוקער) ולאמו מרת בת שבע רייזא. בשעת הברית היה מהראשונים שנקראו על שם [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
כילד, נדדה משפחתו ועברה להתגורר ב[[הומיל]], ועל אף גילו הצעיר, כבר בגיל 12 הסתפח לישיבת תומכי תמימים שפעלה בעיר{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד חצר.}}.<br />
<br />
בגיל 14 למד בישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]{{הערה|החל מתענית אסתר תרצ"ה.}}, ולאחר מכן למד בישיבה בהאדיטש שייסד ר' [[יוסף גנזבורג]] שומר האוהל, לצידו שימש כמשגיח אחיו ר' [[אברהם זעליג גנזבורג]], לאחר פסח תרצ"ו חזר לברידטשוב, ובהמשך למד בישיבות תומכי תמימים בוורוניז', ז'יטומיר, כותאיס וקולאשי. בחודש אב ת"ש חזרו לקורוסק, ובזמן [[מלחמת העולם השניה]] נמלטה משפחתו מהבית ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
אביו העיד עליו "מילאתי אותו כל כך בחסידות, עד שאם הוא היה שק - היה נקרע מזמן".<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין שידך אותו הגביר ר' [[מענדל דייטש]] עם רעייתו מרת דבורה בת האדמו"ר משעדליץ רבי יהושע אשר רויטבלט ומרת אלטע בתיה, ועם סיום [[מלחמת העולם השניה]], כיון שרעייתו היתה ילידת פולין, יכל לצאת את גבולות רוסיה באופן רישמי, ולאחר תקופת מעבר ב[[פוקינג]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם שימש כעוזר מלמד, בעוד רעייתו החזיקה לפרנסת המשפחה חנות למיני סדקית במרכז כפר חב"ד.<br />
<br />
נודע כ[[בעל שמועה]] וסיפורי חסידים רבים השתמרו מפיו כשהוא היה מספר כל סיפור עם דיוק מופלג, וכן היה [[בעל קורא]] שדייק בקריאתו. הרבה בסיגופים ותעניות, עד שפעם הרבי כתב לו באחד המכתבים שיזהר מסיגופים. בפי חסידים מקובל בשם ר' [[מענדל פוטרפס]] שהיה 'נסתר', שהסתיר בחשאי את כל הנהגותיו וידיעותיו, אולם על אף זאת המשפיע ר' [[זלמן גופין]] שסעד אותו בימי חוליו באחרית ימיו, מעיד שהוא התגלה כמבין וידען גדול בנגלה ובחסידות, עם זיכרון והבנה מצויינים.<br />
<br />
רעייתו מרת דבורה נפטרה על פניו ב[[ד' ניסן]] [[תשנ"ט]] ונטמנה בהר הזיתים, והוא נפטר שמונה שנים אחריה, בשעת בוקר מוקדמת בעיצומו של חול המועד פסח, [[כ' ניסן]] (ערב שביעי של פסח) [[תשס"ז]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]], בסמיכות לאוהלי אדמו"ר בית זוועהיל.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*אחיו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*רעייתו הרבנית דבורה בת האדמו"ר רבי יהושע אשר זצ"ל רויטבלאט משעדליץ<br />
*בתו מרת אלטע בתיה, רעיית ר' [[יצחק רודרמן]]<br />
*בתו בת שבע - נפטרה בגיל 6 ממחלה פתאומית</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=661447שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)2024-02-18T18:07:21Z<p>רשבא: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>{{מפנה|שלום דובער קיבמן|האחיין, שמש בית הכנסת 770|שלום דובער קיבמן (קראון הייטס)}}<br />
{{אין תמונה}}<br />
הרב '''שלום דובער קיבמן''' ([[ג' חשון]] [[תרפ"א]]-[[כ' ניסן]] [[תשס"ז]]) היה [[בעל שמועה]] ו[[בעל קורא]] מראשוני המתיישבים ומנכבדי [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' חשון]] [[תרפ"א]] בעיירה [[ויעטקא]] לאביו החסיד ר' [[דוד קיובמן]] (הורודוקער) ולאמו מרת בת שבע רייזא. בשעת הברית היה מהראשונים שנקראו על שם [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
כילד, נדדה משפחתו ועברה להתגורר ב[[הומיל]], ועל אף גילו הצעיר, כבר בגיל 12 הסתפח לישיבת תומכי תמימים שפעלה בעיר{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד חצר.}}.<br />
<br />
בגיל 14 למד בישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]{{הערה|החל מתענית אסתר תרצ"ה.}}, ולאחר מכן למד בישיבה בהאדיטש שייסד ר' [[יוסף גנזבורג]] שומר האוהל, לצידו שימש כמשגיח אחיו ר' [[אברהם זעליג גנזבורג]], לאחר פסח תרצ"ו חזר לברידטשוב, ובהמשך למד בישיבות תומכי תמימים בוורוניז', ז'יטומיר, כותאיס וקולאשי. בחודש אב ת"ש חזרו לקורוסק, ובזמן [[מלחמת העולם השניה]] נמלטה משפחתו מהבית ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
אביו העיד עליו "מילאתי אותו כל כך בחסידות, עד שאם הוא היה שק - היה נקרע מזמן".<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין שידך אותו הגביר ר' [[מענדל דייטש]] עם רעייתו מרת דבורה בת האדמו"ר משעדליץ רבי יהושע אשר רויטבלט ומרת אלטע בתיה, ועם סיום [[מלחמת העולם השניה]], כיון שרעייתו היתה ילידת פולין, יכל לצאת את גבולות רוסיה באופן רישמי, ולאחר תקופת מעבר ב[[פוקינג]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם שימש כעוזר מלמד, בעוד רעייתו החזיקה לפרנסת המשפחה חנות למיני סדקית במרכז כפר חב"ד.<br />
<br />
נודע כ[[בעל שמועה]] וסיפורי חסידים רבים השתמרו מפיו כשהוא היה מספר כל סיפור עם דיוק מופלג, וכן היה [[בעל קורא]] שדייק בקריאתו. הרבה בסיגופים ותעניות, עד שפעם הרבי כתב לו באחד המכתבים שיזהר מסיגופים. בפי חסידים מקובל בשם ר' [[מענדל פוטרפס]] שהיה 'נסתר', שהסתיר בחשאי את כל הנהגותיו וידיעותיו, אולם על אף זאת המשפיע ר' [[זלמן גופין]] שסעד אותו בימי חוליו באחרית ימיו, מעיד שהוא התגלה כמבין וידען גדול בנגלה ובחסידות, עם זיכרון והבנה מצויינים.<br />
<br />
רעייתו מרת דבורה נפטרה על פניו ב[[ד' ניסן]] [[תשנ"ט]] ונטמנה בהר הזיתים, והוא נפטר שמונה שנים אחריה, בשעת בוקר מוקדמת בעיצומו של חול המועד פסח, [[כ' ניסן]] (ערב שביעי של פסח) [[תשס"ז]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]], בסמיכות לאוהלי אדמו"ר בית זוועהיל.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*אחיו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*רעייתו הרבנית דבורה בת האדמו"ר רבי יהושע אשר רויטבלאט זצ"ל משעדליץ<br />
*בתו מרת אלטע בתיה, רעיית ר' [[יצחק רודרמן]]<br />
*בתו בת שבע - נפטרה בגיל 6 ממחלה פתאומית</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=661446שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)2024-02-18T18:06:49Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|שלום דובער קיבמן|האחיין, שמש בית הכנסת 770|שלום דובער קיבמן (קראון הייטס)}}<br />
{{אין תמונה}}<br />
הרב '''שלום דובער קיבמן''' ([[ג' חשון]] [[תרפ"א]]-[[כ' ניסן]] [[תשס"ז]]) היה [[בעל שמועה]] ו[[בעל קורא]] מראשוני המתיישבים ומנכבדי [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' חשון]] [[תרפ"א]] בעיירה [[ויעטקא]] לאביו החסיד ר' [[דוד קיובמן]] (הורודוקער) ולאמו מרת בת שבע רייזא. בשעת הברית היה מהראשונים שנקראו על שם [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
כילד, נדדה משפחתו ועברה להתגורר ב[[הומיל]], ועל אף גילו הצעיר, כבר בגיל 12 הסתפח לישיבת תומכי תמימים שפעלה בעיר{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד חצר.}}.<br />
<br />
בגיל 14 למד בישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]{{הערה|החל מתענית אסתר תרצ"ה.}}, ולאחר מכן למד בישיבה בהאדיטש שייסד ר' [[יוסף גנזבורג]] שומר האוהל, לצידו שימש כמשגיח אחיו ר' [[אברהם זעליג גנזבורג]], לאחר פסח תרצ"ו חזר לברידטשוב, ובהמשך למד בישיבות תומכי תמימים בוורוניז', ז'יטומיר, כותאיס וקולאשי. בחודש אב ת"ש חזרו לקורוסק, ובזמן [[מלחמת העולם השניה]] נמלטה משפחתו מהבית ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
אביו העיד עליו "מילאתי אותו כל כך בחסידות, עד שאם הוא היה שק - היה נקרע מזמן".<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין שידך אותו הגביר ר' [[מענדל דייטש]] עם רעייתו מרת דבורה בת האדמו"ר משעדליץ רבי יהושע אשר רויטבלט ומרת אלטע בתיה, ועם סיום [[מלחמת העולם השניה]], כיון שרעייתו היתה ילידת פולין, יכל לצאת את גבולות רוסיה באופן רישמי, ולאחר תקופת מעבר ב[[פוקינג]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם שימש כעוזר מלמד, בעוד רעייתו החזיקה לפרנסת המשפחה חנות למיני סדקית במרכז כפר חב"ד.<br />
<br />
נודע כ[[בעל שמועה]] וסיפורי חסידים רבים השתמרו מפיו כשהוא היה מספר כל סיפור עם דיוק מופלג, וכן היה [[בעל קורא]] שדייק בקריאתו. הרבה בסיגופים ותעניות, עד שפעם הרבי כתב לו באחד המכתבים שיזהר מסיגופים. בפי חסידים מקובל בשם ר' [[מענדל פוטרפס]] שהיה 'נסתר', שהסתיר בחשאי את כל הנהגותיו וידיעותיו, אולם על אף זאת המשפיע ר' [[זלמן גופין]] שסעד אותו בימי חוליו באחרית ימיו, מעיד שהוא התגלה כמבין וידען גדול בנגלה ובחסידות, עם זיכרון והבנה מצויינים.<br />
<br />
רעייתו מרת דבורה נפטרה על פניו ב[[ד' ניסן]] [[תשנ"ט]] ונטמנה בהר הזיתים, והוא נפטר שמונה שנים אחריה, בשעת בוקר מוקדמת בעיצומו של חול המועד פסח, [[כ' ניסן]] (ערב שביעי של פסח) [[תשס"ז]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]], בסמיכות לאוהלי אדמו"ר בית זוועהיל.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*אחיו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*רעייתו הרבנית דבורה בת האדמו"ר רבי יהושע אשר רויטבלאט משעדליץ זצ"ל<br />
*בתו מרת אלטע בתיה, רעיית ר' [[יצחק רודרמן]]<br />
*בתו בת שבע - נפטרה בגיל 6 ממחלה פתאומית</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=661444שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)2024-02-18T18:06:23Z<p>רשבא: שמירת זכויות יוצרים</p>
<hr />
<div>{{מפנה|שלום דובער קיבמן|האחיין, שמש בית הכנסת 770|שלום דובער קיבמן (קראון הייטס)}}<br />
{{אין תמונה}}<br />
הרב '''שלום דובער קיבמן''' ([[ג' חשון]] [[תרפ"א]]-[[כ' ניסן]] [[תשס"ז]]) היה [[בעל שמועה]] ו[[בעל קורא]] מראשוני המתיישבים ומנכבדי [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' חשון]] [[תרפ"א]] בעיירה [[ויעטקא]] לאביו החסיד ר' [[דוד קיובמן]] (הורודוקער) ולאמו מרת בת שבע רייזא. בשעת הברית היה מהראשונים שנקראו על שם [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
כילד, נדדה משפחתו ועברה להתגורר ב[[הומיל]], ועל אף גילו הצעיר, כבר בגיל 12 הסתפח לישיבת תומכי תמימים שפעלה בעיר{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד חצר.}}.<br />
<br />
בגיל 14 למד בישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]{{הערה|החל מתענית אסתר תרצ"ה.}}, ולאחר מכן למד בישיבה בהאדיטש שייסד ר' [[יוסף גנזבורג]] שומר האוהל, לצידו שימש כמשגיח אחיו ר' [[אברהם זעליג גנזבורג]], לאחר פסח תרצ"ו חזר לברידטשוב, ובהמשך למד בישיבות תומכי תמימים בוורוניז', ז'יטומיר, כותאיס וקולאשי. בחודש אב ת"ש חזרו לקורוסק, ובזמן [[מלחמת העולם השניה]] נמלטה משפחתו מהבית ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
אביו העיד עליו "מילאתי אותו כל כך בחסידות, עד שאם הוא היה שק - היה נקרע מזמן".<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין שידך אותו הגביר ר' [[מענדל דייטש]] עם רעייתו מרת דבורה בת האדמו"ר משעדליץ רבי יהושע אשר רויטבלט ומרת אלטע בתיה, ועם סיום [[מלחמת העולם השניה]], כיון שרעייתו היתה ילידת פולין, יכל לצאת את גבולות רוסיה באופן רישמי, ולאחר תקופת מעבר ב[[פוקינג]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם שימש כעוזר מלמד, בעוד רעייתו החזיקה לפרנסת המשפחה חנות למיני סדקית במרכז כפר חב"ד.<br />
<br />
נודע כ[[בעל שמועה]] וסיפורי חסידים רבים השתמרו מפיו כשהוא היה מספר כל סיפור עם דיוק מופלג, וכן היה [[בעל קורא]] שדייק בקריאתו. הרבה בסיגופים ותעניות, עד שפעם הרבי כתב לו באחד המכתבים שיזהר מסיגופים. בפי חסידים מקובל בשם ר' [[מענדל פוטרפס]] שהיה 'נסתר', שהסתיר בחשאי את כל הנהגותיו וידיעותיו, אולם על אף זאת המשפיע ר' [[זלמן גופין]] שסעד אותו בימי חוליו באחרית ימיו, מעיד שהוא התגלה כמבין וידען גדול בנגלה ובחסידות, עם זיכרון והבנה מצויינים.<br />
<br />
רעייתו מרת דבורה נפטרה על פניו ב[[ד' ניסן]] [[תשנ"ט]] ונטמנה בהר הזיתים, והוא נפטר שמונה שנים אחריה, בשעת בוקר מוקדמת בעיצומו של חול המועד פסח, [[כ' ניסן]] (ערב שביעי של פסח) [[תשס"ז]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]], בסמיכות לאוהלי אדמו"ר בית זוועהיל.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*אחיו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*רעייתו הרבנית דבורה בת האדמו"ר רבי יהושע אשר רויטבלאט משעדליץ<br />
*בתו מרת אלטע בתיה, רעיית ר' [[יצחק רודרמן]]<br />
*בתו בת שבע - נפטרה בגיל 6 ממחלה פתאומית</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=661440שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)2024-02-18T18:05:08Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|שלום דובער קיבמן|האחיין, שמש בית הכנסת 770|שלום דובער קיבמן (קראון הייטס)}}<br />
{{אין תמונה}}<br />
הרב '''שלום דובער קיבמן''' ([[ג' חשון]] [[תרפ"א]]-[[כ' ניסן]] [[תשס"ז]]) היה [[בעל שמועה]] ו[[בעל קורא]] מראשוני המתיישבים ומנכבדי [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' חשון]] [[תרפ"א]] בעיירה [[ויעטקא]] לאביו החסיד ר' [[דוד קיובמן]] (הורודוקער) ולאמו מרת בת שבע רייזא. בשעת הברית היה מהראשונים שנקראו על שם [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
כילד, נדדה משפחתו ועברה להתגורר ב[[הומיל]], ועל אף גילו הצעיר, כבר בגיל 12 הסתפח לישיבת תומכי תמימים שפעלה בעיר{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד חצר.}}.<br />
<br />
בגיל 14 למד בישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]{{הערה|החל מתענית אסתר תרצ"ה.}}, ולאחר מכן למד בישיבה בהאדיטש שייסד ר' [[יוסף גנזבורג]] שומר האוהל, לצידו שימש כמשגיח אחיו ר' [[אברהם זעליג גנזבורג]], לאחר פסח תרצ"ו חזר לברידטשוב, ובהמשך למד בישיבות תומכי תמימים בוורוניז', ז'יטומיר, כותאיס וקולאשי. בחודש אב ת"ש חזרו לקורוסק, ובזמן [[מלחמת העולם השניה]] נמלטה משפחתו מהבית ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
אביו העיד עליו "מילאתי אותו כל כך בחסידות, עד שאם הוא היה שק - היה נקרע מזמן".<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין שידך אותו הגביר ר' [[מענדל דייטש]] עם רעייתו מרת דבורה בת האדמו"ר משעדליץ רבי יהושע אשר רויטבלט ומרת אלטע בתיה, ועם סיום [[מלחמת העולם השניה]], כיון שרעייתו היתה ילידת פולין, יכל לצאת את גבולות רוסיה באופן רישמי, ולאחר תקופת מעבר ב[[פוקינג]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם שימש כעוזר מלמד, בעוד רעייתו החזיקה לפרנסת המשפחה חנות למיני סדקית במרכז כפר חב"ד.<br />
<br />
נודע כ[[בעל שמועה]] וסיפורי חסידים רבים השתמרו מפיו כשהוא היה מספר כל סיפור עם דיוק מופלג, וכן היה [[בעל קורא]] שדייק בקריאתו. הרבה בסיגופים ותעניות, עד שפעם הרבי כתב לו באחד המכתבים שיזהר מסיגופים. בפי חסידים מקובל בשם ר' [[מענדל פוטרפס]] שהיה 'נסתר', שהסתיר בחשאי את כל הנהגותיו וידיעותיו, אולם על אף זאת המשפיע ר' [[זלמן גופין]] שסעד אותו בימי חוליו באחרית ימיו, מעיד שהוא התגלה כמבין וידען גדול בנגלה ובחסידות, עם זיכרון והבנה מצויינים.<br />
<br />
רעייתו מרת דבורה נפטרה על פניו ב[[ד' ניסן]] [[תשנ"ט]] ונטמנה בהר הזיתים, והוא נפטר שמונה שנים אחריה, בשעת בוקר מוקדמת בעיצומו של חול המועד פסח, [[כ' ניסן]] (ערב שביעי של פסח) [[תשס"ז]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]], בסמיכות לאוהלי אדמו"ר בית זוועהיל.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*אחיו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*רעייתו הרבנית דבורה בת האדמו"ר רבי יהושע אשר רויטבלאט משעדליץ<br />
*בתו מרת אלטע בתיה, רעיית ר' [[יצחק רודרמן]]<br />
*בתו בת שבע - נפטרה בגיל 6 ממחלה פתאומית<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d7/%D7%A9%D7%93%D7%91_%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%9F_%D7%9B%D7%A4%D7%97.pdf ר' שלום דובער קיובמאן]''', תולדות חייו כהוספה לספר אודות אביו, 'בינוני' תשפ"ג, פרק כ'<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קיובמן, שלום דובער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קיבמן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=661436שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)2024-02-18T18:03:12Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|שלום דובער קיבמן|האחיין, שמש בית הכנסת 770|שלום דובער קיבמן (קראון הייטס)}}<br />
{{אין תמונה}}<br />
הרב '''שלום דובער קיבמן''' ([[ג' חשון]] [[תרפ"א]]-[[כ' ניסן]] [[תשס"ז]]) היה [[בעל שמועה]] ו[[בעל קורא]] מראשוני המתיישבים ומנכבדי [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' חשון]] [[תרפ"א]] בעיירה [[ויעטקא]] לאביו החסיד ר' [[דוד קיובמן]] (הורודוקער) ולאמו מרת בת שבע רייזא. בשעת הברית היה מהראשונים שנקראו על שם [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
כילד, נדדה משפחתו ועברה להתגורר ב[[הומיל]], ועל אף גילו הצעיר, כבר בגיל 12 הסתפח לישיבת תומכי תמימים שפעלה בעיר{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד חצר.}}.<br />
<br />
בגיל 14 למד בישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]{{הערה|החל מתענית אסתר תרצ"ה.}}, ולאחר מכן למד בישיבה בהאדיטש שייסד ר' [[יוסף גנזבורג]] שומר האוהל, לצידו שימש כמשגיח אחיו ר' [[אברהם זעליג גנזבורג]], לאחר פסח תרצ"ו חזר לברידטשוב, ובהמשך למד בישיבות תומכי תמימים בוורוניז', ז'יטומיר, כותאיס וקולאשי. בחודש אב ת"ש חזרו לקורוסק, ובזמן [[מלחמת העולם השניה]] נמלטה משפחתו מהבית ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
אביו העיד עליו "מילאתי אותו כל כך בחסידות, עד שאם הוא היה שק - היה נקרע מזמן".<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין שידך אותו הגביר ר' [[מענדל דייטש]] עם רעייתו מרת דבורה בת האדמו"ר משעדליץ רבי יהושע אשר רויטבלט ומרת אלטע בתיה, ועם סיום [[מלחמת העולם השניה]], כיון שרעייתו היתה ילידת פולין, יכל לצאת את גבולות רוסיה באופן רישמי, ולאחר תקופת מעבר ב[[פוקינג]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם שימש כעוזר מלמד, בעוד רעייתו החזיקה לפרנסת המשפחה חנות למיני סדקית במרכז כפר חב"ד.<br />
<br />
נודע כ[[בעל שמועה]] וסיפורי חסידים רבים השתמרו מפיו כשהוא היה מספר כל סיפור עם דיוק מופלג, וכן היה [[בעל קורא]] שדייק בקריאתו. הרבה בסיגופים ותעניות, עד שפעם הרבי כתב לו באחד המכתבים שיזהר מסיגופים. בפי חסידים מקובל בשם ר' [[מענדל פוטרפס]] שהיה 'נסתר', שהסתיר בחשאי את כל הנהגותיו וידיעותיו, אולם על אף זאת המשפיע ר' [[זלמן גופין]] שסעד אותו בימי חוליו באחרית ימיו, מעיד שהוא התגלה כמבין וידען גדול בנגלה ובחסידות, עם זיכרון והבנה מצויינים.<br />
<br />
רעייתו מרת דבורה נפטרה על פניו ב[[ד' ניסן]] [[תשנ"ט]] ונטמנה בהר הזיתים, והוא נפטר שמונה שנים אחריה, בשעת בוקר מוקדמת בעיצומו של חול המועד פסח, [[כ' ניסן]] (ערב שביעי של פסח) [[תשס"ז]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]], בסמיכות לאוהלי אדמו"ר בית זוועהיל.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*אחיו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*רעייתו הרבנית דבורה רויטבלאט בת האדמו"ר משעדליץ<br />
*בתו מרת אלטע בתיה, רעיית ר' [[יצחק רודרמן]]<br />
*בתו בת שבע - נפטרה בגיל 6 ממחלה פתאומית<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d7/%D7%A9%D7%93%D7%91_%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%9F_%D7%9B%D7%A4%D7%97.pdf ר' שלום דובער קיובמאן]''', תולדות חייו כהוספה לספר אודות אביו, 'בינוני' תשפ"ג, פרק כ'<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קיובמן, שלום דובער}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:משפחת קיבמן]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=661434שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)2024-02-18T18:02:04Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|שלום דובער קיבמן|האחיין, שמש בית הכנסת 770|שלום דובער קיבמן (קראון הייטס)}}<br />
{{אין תמונה}}<br />
הרב '''שלום דובער קיבמן''' ([[ג' חשון]] [[תרפ"א]]-[[כ' ניסן]] [[תשס"ז]]) היה [[בעל שמועה]] ו[[בעל קורא]] מראשוני המתיישבים ומנכבדי [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' חשון]] [[תרפ"א]] בעיירה [[ויעטקא]] לאביו החסיד ר' [[דוד קיובמן]] (הורודוקער) ולאמו מרת בת שבע רייזא. בשעת הברית היה מהראשונים שנקראו על שם [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
כילד, נדדה משפחתו ועברה להתגורר ב[[הומיל]], ועל אף גילו הצעיר, כבר בגיל 12 הסתפח לישיבת תומכי תמימים שפעלה בעיר{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד חצר.}}.<br />
<br />
בגיל 14 למד בישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]{{הערה|החל מתענית אסתר תרצ"ה.}}, ולאחר מכן למד בישיבה בהאדיטש שייסד ר' [[יוסף גנזבורג]] שומר האוהל, לצידו שימש כמשגיח אחיו ר' [[אברהם זעליג גנזבורג]], לאחר פסח תרצ"ו חזר לברידטשוב, ובהמשך למד בישיבות תומכי תמימים בוורוניז', ז'יטומיר, כותאיס וקולאשי. בחודש אב ת"ש חזרו לקורוסק, ובזמן [[מלחמת העולם השניה]] נמלטה משפחתו מהבית ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
אביו העיד עליו "מילאתי אותו כל כך בחסידות, עד שאם הוא היה שק - היה נקרע מזמן".<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין שידך אותו הגביר ר' [[מענדל דייטש]] עם רעייתו מרת דבורה בת האדמו"ר משעדליץ רבי יהושע אשר רויטבלט ומרת אלטע בתיה, ועם סיום [[מלחמת העולם השניה]], כיון שרעייתו היתה ילידת פולין, יכל לצאת את גבולות רוסיה באופן רישמי, ולאחר תקופת מעבר ב[[פוקינג]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם שימש כעוזר מלמד, בעוד רעייתו החזיקה לפרנסת המשפחה חנות למיני סדקית במרכז כפר חב"ד.<br />
<br />
נודע כ[[בעל שמועה]] וסיפורי חסידים רבים השתמרו מפיו כשהוא היה מספר כל סיפור עם דיוק מופלג, וכן היה [[בעל קורא]] שדייק בקריאתו. הרבה בסיגופים ותעניות, עד שפעם הרבי כתב לו באחד המכתבים שיזהר מסיגופים. בפי חסידים מקובל בשם ר' [[מענדל פוטרפס]] שהיה 'נסתר', שהסתיר בחשאי את כל הנהגותיו וידיעותיו, אולם על אף זאת המשפיע ר' [[זלמן גופין]] שסעד אותו בימי חוליו באחרית ימיו, מעיד שהוא התגלה כמבין וידען גדול בנגלה ובחסידות, עם זיכרון והבנה מצויינים.<br />
<br />
רעייתו מרת דבורה נפטרה על פניו ב[[ד' ניסן]] [[תשנ"ט]] ונטמנה בהר הזיתים, והוא נפטר שמונה שנים אחריה, בשעת בוקר מוקדמת בעיצומו של חול המועד פסח, [[כ' ניסן]] (ערב שביעי של פסח) [[תשס"ז]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]], בסמיכות לאוהלי אדמו"ר בית זוועהיל.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*אחיו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*זוגתו הרבנית דבורה רויטבלאט בת האדמו"ר משעדליץ<br />
*בתו מרת אלטע בתיה, רעיית ר' [[יצחק רודרמן]]<br />
*בתו בת שבע - נפטרה בגיל 6 ממחלה פתאומית</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F_(%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%22%D7%93)&diff=661430שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)2024-02-18T17:59:33Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div>{{מפנה|שלום דובער קיבמן|האחיין, שמש בית הכנסת 770|שלום דובער קיבמן (קראון הייטס)}}<br />
{{אין תמונה}}<br />
הרב '''שלום דובער קיבמן''' ([[ג' חשון]] [[תרפ"א]]-[[כ' ניסן]] [[תשס"ז]]) היה [[בעל שמועה]] ו[[בעל קורא]] מראשוני המתיישבים ומנכבדי [[כפר חב"ד]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ג' חשון]] [[תרפ"א]] בעיירה [[ויעטקא]] לאביו החסיד ר' [[דוד קיובמן]] (הורודוקער) ולאמו מרת בת שבע רייזא. בשעת הברית היה מהראשונים שנקראו על שם [[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
כילד, נדדה משפחתו ועברה להתגורר ב[[הומיל]], ועל אף גילו הצעיר, כבר בגיל 12 הסתפח לישיבת תומכי תמימים שפעלה בעיר{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד חצר.}}.<br />
<br />
בגיל 14 למד בישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]{{הערה|החל מתענית אסתר תרצ"ה.}}, ולאחר מכן למד בישיבה בהאדיטש שייסד ר' [[יוסף גנזבורג]] שומר האוהל, לצידו שימש כמשגיח אחיו ר' [[אברהם זעליג גנזבורג]], לאחר פסח תרצ"ו חזר לברידטשוב, ובהמשך למד בישיבות תומכי תמימים בוורוניז', ז'יטומיר, כותאיס וקולאשי. בחודש אב ת"ש חזרו לקורוסק, ובזמן [[מלחמת העולם השניה]] נמלטה משפחתו מהבית ל[[סמרקנד]].<br />
<br />
אביו העיד עליו "מילאתי אותו כל כך בחסידות, עד שאם הוא היה שק - היה נקרע מזמן".<br />
<br />
בהגיעו לגיל נישואין שידך אותו הגביר ר' [[מענדל דייטש]] עם רעייתו מרת דבורה בת האדמו"ר משעדליץ רבי יהושע אשר רויטבלט ומרת אלטע בתיה, ועם סיום [[מלחמת העולם השניה]], כיון שרעייתו היתה ילידת פולין, יכל לצאת את גבולות רוסיה באופן רישמי, ולאחר תקופת מעבר ב[[פוקינג]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם שימש כעוזר מלמד, בעוד רעייתו החזיקה לפרנסת המשפחה חנות למיני סדקית במרכז כפר חב"ד.<br />
<br />
נודע כ[[בעל שמועה]] וסיפורי חסידים רבים השתמרו מפיו כשהוא היה מספר כל סיפור עם דיוק מופלג, וכן היה [[בעל קורא]] שדייק בקריאתו. הרבה בסיגופים ותעניות, עד שפעם הרבי כתב לו באחד המכתבים שיזהר מסיגופים. בפי חסידים מקובל בשם ר' [[מענדל פוטרפס]] שהיה 'נסתר', שהסתיר בחשאי את כל הנהגותיו וידיעותיו, אולם על אף זאת המשפיע ר' [[זלמן גופין]] שסעד אותו בימי חוליו באחרית ימיו, מעיד שהוא התגלה כמבין וידען גדול בנגלה ובחסידות, עם זיכרון והבנה מצויינים.<br />
<br />
רעייתו מרת דבורה נפטרה על פניו ב[[ד' ניסן]] [[תשנ"ט]] ונטמנה בהר הזיתים, והוא נפטר שמונה שנים אחריה, בשעת בוקר מוקדמת בעיצומו של חול המועד פסח, [[כ' ניסן]] (ערב שביעי של פסח) [[תשס"ז]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]], בסמיכות לאוהלי אדמו"ר בית זוועהיל.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*אחיו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בתו מרת אלטע בתיה, רעיית ר' [[יצחק רודרמן]]<br />
*בתו בת שבע - נפטרה בגיל 6 ממחלה פתאומית</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=624951דוד קיבמן2023-08-16T01:13:34Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודוקער]]<br />
הרב '''מנחם מענדל דוד{{הערה|או: '''דוד מנחם מענדל'''. ראה: '''בינוני''', ע' 20 ובהע' 22.}} קיובמן''' (בכתיב אידי: '''קיעוומאן''') '''מהורודוק''' הידוע בשם ר' '''דוד הורודוקער''' (לערך [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויעטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==הורודוק==<br />
נולד לערך בשנת [[תרמ"ד]] בהורודוק{{הערה|'''בטאון חב"ד''', גל' 34–35, ע' 34; '''בינוני''', ע' 20.}}, לר' [יעקב] יחיאל מיכל, זגג או חייט חסיד חב"ד, ושרה סאסיא. היה השלישי מתוך חמישה בנים. במשפחתם מקובל שאחד מאבותיו היה רב בהורודוק, וכונה "דער האראדאקער רב"{{הערה|'''בינוני''', ע' 20-21.}}. עד גיל 12 למד עם אחיו גפ"ת אצל מלמד בהורודוק, שהזהיר אותם מלהתחבר עם החסידים. לאחר מכן למד שלוש שנים בבית הכנסת המקומי, והתפרסם בהתמדתו. בגיל 15 או 16 קיבל היתר הוראה בכל חלקי השולחן ערוך על ידי רבני האזור{{הערה|'''בינוני''', ע' 22-23.}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים==<br />
בשלהי שנת [[תרנ"ט]] נסע ל[[ליובאוויטש]], ובתחילת שנת [[תר"ס]] התקבל ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים בעיירה]]{{הערה|'''בינוני''', ע' 31 הע' 38. ב'''בטאון חב"ד''' שם: תרנ"ט או תר"ס.}}. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות – חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות{{הערה|'''בטאון חב"ד''' שם; '''בינוני''', ע' 36.}}. תקופה מסוימת למד גם ב[[תומכי תמימים הורודישץ|סניף הישיבה בהורודישץ]]{{הערה|'''בינוני''', ע' 39-40.}}.<br />
<br />
==עובד ה' מופלא==<br />
ר' דוד היה ידוע כבר בתומכי תמימים בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו.<br />
מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
==בינוני של תניא==<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==רבה של וויעטקא==<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויעטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]].<br />
<br />
בעיר וויעטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו חסידים רבים - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
תולדותיו מסופרים בספר "בינוני", שיצא לאור ב[[חודש אדר]] [[תשפ"ג]]. הספר חובר על ידי ר' יהושע אשר פוגלמן, מצאצאי ר' דוד, ונערך על ידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. הספר קיבל את המלצתו של ה[[משפיע]] הרב [[זלמן גופין]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' [[שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)|שלום בער (בערל) קיובמן]] - כפר חב"ד<br />
*נכדו ר' [[יוסף קיובמן |יוסף]] בן ר' אברהם קיובמן<br />
*נכדו ר' [[שלום דובער קיובמן |שלום דובער]] (קראון הייטס) שי' בן ר' אברהם קיובמן - שמש ב-770<br />
*נכדו ר' [[ברוך קיובמן |ברוך]] בן ר' אברהם קיובמן<br />
*נכדתו גב' אלטע בתי' רעיית ר' [[יצחק רודרמן]]<br />
*נכדתו גב' רוזא רעיית ר' [[צבי בורלא]]<br />
*נכדתו גב' מרים רעיית ר' [[בצלאל שיף]]<br />
*נינתו חנה רחל רעיית ר' [[שמואל אלעזר קוזלינר]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]], בהוצאת [[חזק]]<br />
*[[לוי יצחק הולצמן]], [[כי קרוב (גליון)]], [[בהעלותך]] [[תשפ"ג]], [https://chabadpedia.co.il/images/4/4e/בינוני_כי_קרוב.pdf שביבים מתולדות הרב דוד הורודוקער מתוך הספר 'בינוני']<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/144549 ספר חדש על המדף: בינוני] {{Col}}<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/בינוני/בינוני תיאור הספר ותדפיס]'''<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_96.html תיאור אותנטי מרתק: כך התפלל ר' דוד הורודוקער בליובאוויטש]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קיבמן, דוד}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=624950דוד קיבמן2023-08-16T01:13:08Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודוקער]]<br />
הרב '''מנחם מענדל דוד{{הערה|או: '''דוד מנחם מענדל'''. ראה: '''בינוני''', ע' 20 ובהע' 22.}} קיובמן''' (בכתיב אידי: '''קיעוומאן''') '''מהורודוק''' הידוע בשם ר' '''דוד האָראָדאָקער''' (לערך [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויעטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==הורודוק==<br />
נולד לערך בשנת [[תרמ"ד]] בהורודוק{{הערה|'''בטאון חב"ד''', גל' 34–35, ע' 34; '''בינוני''', ע' 20.}}, לר' [יעקב] יחיאל מיכל, זגג או חייט חסיד חב"ד, ושרה סאסיא. היה השלישי מתוך חמישה בנים. במשפחתם מקובל שאחד מאבותיו היה רב בהורודוק, וכונה "דער האראדאקער רב"{{הערה|'''בינוני''', ע' 20-21.}}. עד גיל 12 למד עם אחיו גפ"ת אצל מלמד בהורודוק, שהזהיר אותם מלהתחבר עם החסידים. לאחר מכן למד שלוש שנים בבית הכנסת המקומי, והתפרסם בהתמדתו. בגיל 15 או 16 קיבל היתר הוראה בכל חלקי השולחן ערוך על ידי רבני האזור{{הערה|'''בינוני''', ע' 22-23.}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים==<br />
בשלהי שנת [[תרנ"ט]] נסע ל[[ליובאוויטש]], ובתחילת שנת [[תר"ס]] התקבל ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים בעיירה]]{{הערה|'''בינוני''', ע' 31 הע' 38. ב'''בטאון חב"ד''' שם: תרנ"ט או תר"ס.}}. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות – חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות{{הערה|'''בטאון חב"ד''' שם; '''בינוני''', ע' 36.}}. תקופה מסוימת למד גם ב[[תומכי תמימים הורודישץ|סניף הישיבה בהורודישץ]]{{הערה|'''בינוני''', ע' 39-40.}}.<br />
<br />
==עובד ה' מופלא==<br />
ר' דוד היה ידוע כבר בתומכי תמימים בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו.<br />
מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
==בינוני של תניא==<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==רבה של וויעטקא==<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויעטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]].<br />
<br />
בעיר וויעטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו חסידים רבים - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
תולדותיו מסופרים בספר "בינוני", שיצא לאור ב[[חודש אדר]] [[תשפ"ג]]. הספר חובר על ידי ר' יהושע אשר פוגלמן, מצאצאי ר' דוד, ונערך על ידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. הספר קיבל את המלצתו של ה[[משפיע]] הרב [[זלמן גופין]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' [[שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)|שלום בער (בערל) קיובמן]] - כפר חב"ד<br />
*נכדו ר' [[יוסף קיובמן |יוסף]] בן ר' אברהם קיובמן<br />
*נכדו ר' [[שלום דובער קיובמן |שלום דובער]] (קראון הייטס) שי' בן ר' אברהם קיובמן - שמש ב-770<br />
*נכדו ר' [[ברוך קיובמן |ברוך]] בן ר' אברהם קיובמן<br />
*נכדתו גב' אלטע בתי' רעיית ר' [[יצחק רודרמן]]<br />
*נכדתו גב' רוזא רעיית ר' [[צבי בורלא]]<br />
*נכדתו גב' מרים רעיית ר' [[בצלאל שיף]]<br />
*נינתו חנה רחל רעיית ר' [[שמואל אלעזר קוזלינר]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]], בהוצאת [[חזק]]<br />
*[[לוי יצחק הולצמן]], [[כי קרוב (גליון)]], [[בהעלותך]] [[תשפ"ג]], [https://chabadpedia.co.il/images/4/4e/בינוני_כי_קרוב.pdf שביבים מתולדות הרב דוד הורודוקער מתוך הספר 'בינוני']<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/144549 ספר חדש על המדף: בינוני] {{Col}}<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/בינוני/בינוני תיאור הספר ותדפיס]'''<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_96.html תיאור אותנטי מרתק: כך התפלל ר' דוד הורודוקער בליובאוויטש]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קיבמן, דוד}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=624764תומכי תמימים ליובאוויטש2023-08-15T19:50:33Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה בעיירה [[ליובאוויטש]]|אחר=רשת [[ישיבה|ישיבות]] תומכי תמימים ליובאוויטש|ראו=ישיבת תומכי תמימים}}<br />
{{ישיבה|<br />
|שם= תומכי תמימים ליובאוויטש<br />
|תמונה=אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|250px<br />
|כתובית= [[אדמו"ר הרש"ב]] מייסד הישיבה<br />
|אפיון=<br />
|תאריך יסוד= [[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]]<br />
|תאריך סגירה= [[תרע"ח]]<br />
|מיקום= [[ליובאוויטש]]<br />
|מייסד= [[אדמו"ר הרש"ב]]<br />
|ראש הישיבה=<br />
|משגיח ראשי=<br />
|משפיע ראשי=<br />
|מנהל גשמי=<br />
|מספר תלמידים=<br />
|ספר פלפולים=<br />
|קובץ הערות=<br />
|אתר אינטרנט=<br />
|מפה=<br />
}}<br />
<br />
[[קובץ:אדמו"ר הריי"צ בצעירותו בצעירותו.jpg|250px|ממוזער|אדמו"ר הריי"צ המנהל פועל של הישיבה]]<br />
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש''' נוסדה ב[[יום ראשון]] ט"ו לחודש [[אלול]] [[תרנ"ז]], בעיירה [[ליובאוויטש]], עיר בירת [[חסידות חב"ד]] ואם ישיבות [[תומכי תמימים]] על כל מחלוקתיהם וסניפיהם. נשיא הישיבה ומייסדה הוא [[אדמו"ר הרש"ב]], ומנהלה בפועל, החל עם תחילת ההתייסדות בליובאוויטש הוא בנו [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
הישיבה הייתה הראשונה שנהיגה לימוד חסידות במסגרת הישיבה. סדרי הלימוד המיוחדים שבישיבה זו, היו נהוגים גם בשאר סניפי ומחלקות הישיבה, אלא שעדיין קנתה לה הישיבה שבליובאוויטש שם מיוחד.<br />
<br />
בשנת [[תרע"ח]] בשל [[מלחמת עולם הראשונה]], עברה הישיבה מליובאוויטש ל[[רוסטוב]], שם התנהלה מספר שנים עד שנסגרה על ידי השלטון ה[[קומוניסטים|קומוניסטי]].<br />
<br />
==תולדות הישיבה==<br />
{{להשלים}}<br />
הישיבה נוסדה ב[[שבע ברכות]] של חתונת [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]], במהלך אסיפה הכללה רבנים ועסקנים רבים. במהלך האסיפה נשא [[אדמו"ר הרש"ב]] נאום בו נימק את הסיבה להקמת הישיבה:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מטרת הצעתי אינה להעמיד ישיבה נוספת על הישיבות הנמצאות מכבר לא ישיבות חסרות לעם קדשנו תודות לא ל עליון עשיר עמנו בישיבות ובתי לחמוד, אך החסר לנו הוא החינוך, בזה נראה דלות עמנו בעת האחרונה ירוממהו ד' ויחייהו מהעת אשר התחילו התערובות ההרכבות והזיופים בדרכי החינוך, החינוך הישן הברור והנכון אשר נתנו לנו גדולי חכמינו ז"ל ואשר כלנו בו התחנכנו העזב, ותמורתו בא חנוך חדש אשר לא שערוהו אבותינו וחכמינו מעת היינו לעם סגולה|מקור={{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 12|עמוד=14}}}}<br />
הלימודים בישיבה התחילו ב[[י"ח אלול]]. במקביל לישיבה בליובאוויטש נפתח גם ב[[ז'עבין]] סניף נוסף שנודע לבחורים בעלי כישרון{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], חלק ב', אגרת שצ"ו.}}, אותה ניהל ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], חלק א', אגרת ש"ב.}}. ב[[כ"ד אלול]] [[תרנ"ח]], בעקבות בקשותיהם של רבים מ[[אנ"ש]] שבראשם ר' [[אשר גרוסמן]] מ[[ניקולייב]], מונה בתרנ"ה (בהיותו בן 15) [[אדמו"ר הריי"צ]] למנהלה הראשי של הישיבה בליובאוויטש({{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 14|עמוד=16}}.}}.<br />
<br />
כבר ב[[ג' תשרי]] [[תרנ"ט]] כינס אדמו"ר הריי"צ אסיפה בה קרא לחסידים לתרום לישיבה, תוך זמן קצר נאסף סכום של 1,400 רובל. לאחר [[חג הסוכות]] של אותה שנה, נוסדה אגודה שנועדה להתרים כסף לישיבה. בעקבות פנייה אישית של אדמו"ר הרש"ב, הסכימו הגבירים [[ישעיהו ברלין]] ו[[יעקב הורביץ]], לתרום סכום נכבד של כמה מאות רובלים, באופן קבוע מדי שנה בשנה{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 15 - 17|עמוד=17}}.}}.<br />
<br />
אדמו"ר הריי"צ היה מתעניין באופן אישי, אודות הנהגותיהם של הבחורים, ולפעמים אף היה קורא לבחור בשיחה אישית, ומעורר אותו לתקן את מידותיו{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 19|עמוד=21}}.}}. גם אדמו"ר הרש"ב היה קורא לפעמים לבחורים לשיחה אישית, וכן היה משיב להם על שאלותיהם ב[[עבודת ה']]{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 21|עמוד=23}}.}}. ב[[חשוון]] [[תר"ס]] פרסם אדמו"ר הרש"ב את [[קונטרס התפילה]], הקונטרס הופץ באלפי עותקים, והשאיר רושם עז על התלמידים. במשך השנים השנים הוציא אדמו"ר הרש"ב עוד מספר קונטרסים:[[קונטרס עץ החיים]], [[קונטרס העבודה]] ו[[קונטרס ומעין מבית ה']].<br />
<br />
ב[[טבת]] תר"ס, נפטר ה[[משפיע]] הראשי של הישיבה ר' [[חנוך הענדל קוגל]], במקומו מונה כמשפיע ו[[משגיח]] ר' [[לייב ציטעס]], לאחר זמן פוטר מתפקידו, מכיוון שלא היו לו את הכישורים לתפקיד{{הערה|פרלוב, ליקוטי סיפורים, עמ' קצ"ו.}}. לאחר שר' לייב ציטעס פוטר מונה רבי [[שמואל בצלאל שעפטיל]], למשפיע במקומו.<br />
<br />
בקיץ תר"ס בעקבות [[שריפה]] שפרצה ב[[ז'עבין]], עבר הסניף שם ל[[תומכי תמימים קובליץ|קובליץ]]. באותה שנה פורסם באחד ה[[עיתון|עיתונים]] מאמר מאחד מה[[משכילים]] נגד הישיבה, המאמר גרר אחריו גל תגובות שגינה את המאמר{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 35|עמוד=37}}.}}. בשנת [[תרס"א]] בעקבות הוראה של אדמו"ר הריי"צ התאחדה הישיבה עם הסניף בליובאוויטש.<br />
<br />
ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס"ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]].<br />
<br />
במשך השנים נפתחו עוד סניפים של הישיבה, בערים:[[תומכי תמימים הורודישץ|הורודישץ]], [[תומכי תמימים נעוועל|נעוועל]], [[תומכי תמימים דוקשיץ|דוקשיץ]], [[תומכי תמימים ראקשיק|ראקשיק]], [[תומכי תמימים בבינוביטש|בינוביטש]], ו[[תומכי תמימים שצעדרין]]. <br />
<br />
בתחילה התקבלו לישיבה רק בחורים שידעו ללמוד, החל משנת [[תרס"ד]] ביוזמת אדמו"ר הריי"צ התקבלו גם לישיבה בחורים שזקוקים למלמדים{{הערה|פולע כהן, ליובאוויטש וחייליה, עמ' 72.}}.<br />
<br />
בשנת [[תר"ע]] נוסדה "[[אגודת התמימים ברוסיה|אגודת התמימים]]" שנועדה לדאוג לבוגרי ישיבות תומכי תמימים, הן בגשמיות והן ברוחניות{{הערה|{{אוצר החכמה|יהושע מונדשיין|"אגודת התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 213 - 232|עמוד=215}}.}}. בשנת [[תרע"א]] יצא מטעם הישיבה גיליון [[האח (גליון)|האח]], בעריכתו של ר' [[משה רוזנבלום]].<br />
<br />
בשנת [[תרע"ו]], בשל [[מלחמת עולם הראשונה]] שהתחוללה, עזב [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[ליובאוויטש]]. הבחורים בישיבה בליובאוויטש המשיכו ללמוד עוד שנתיים, ובשנת [[תרע"ח]] עברה הישיבה ל[[אורל]] שם [[תומכי תמימים אורל|התקיימה]] מספר חודשים. לאחר מכן עברה הישיבה ל[[קרמנצ'וג]] שם ניהלה הרב [[ישראל נח בליניצקי]]. בשנת [[תר"פ]] עברה ה[[תומכי תמימים רוסטוב|ישיבה]] ל[[רוסטוב]], בשנת [[תרפ"א]] נסגרה הישחבה על ידי השלטונות. בשנת [[תרפ"ד]] נפתחה שנית, איך נסגרה שוב סופית באותה שנה על ידי השלטונות.<br />
<br />
==מחלקות הישיבה==<br />
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"<br />
|-<br />
| [[קובץ:Bliner, Michoel (Der Alter).jpg|מרכז|ממוזער|160px|ר' מיכאל בלינר המשפיע הראשי של הישיבה]]<br />
| [[קובץ:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|מרכז|ממוזער|150px|ר' אלחנן דוב מרוזוב המשגיח הראשי לתקופה קצרה]]<br />
|}<br />
הישיבה כללה שלושה מחלקות:<br />
*החדרים{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 59 - 60|עמוד=61}}.}} - לנערים בגיל [[בר מצווה]]. המחלקה נוסדה בשנת [[תרס"ג]]/[[תרס"ד]], בקיץ שלפני זה שלח אדמו"ר הרש"ב את אחיו ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] להשיג רישיון לפתיחת החיידר, בצורה כזאת שלא יהיה עליו פיקוח והשגחה{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]], חלק ב', אגרת תשצ"ב - תשצ"ה.}}. בחדרים היו ארבע כיתות עם ארבע מלמדים{{הערה|מרשימות הר"ש הבר.}}. המשגיח של החדרים היה ר' [[ברוך פרידלנדר]]. בתחילה החדרים היו באחת החצרות בליובאוויטש, אולם לאחר מכן הם הועברו לחצר רבותינו נשיאנו{{הערה|אגרת אדמו"ר הרש"ב מ[[י"ג שבט]] [[תרע"ב]].}}.<br />
*השיעורים - לבחורים צעירים. המחלקה כללה ארבע כיתות ושני מלמדים:הרב יהושע ארש היה בכיתות א' וב', והרב שמואל ניסנביטש היה בכיתות ג' וד'.<br />
המשגיח הכללי ל"החדרים" וה"שיעורים" היה ר' [[יחזקאל הימלשטיין]]. הבוחן של הישיבה היה ר' [[יחיאל קמיסר]].<br />
*הזאל - לבחורים הבוגרים. הלימודים התקיימו באולם ("הזאל") הלימודים בחצר רבותינו נשיאנו. המשפיעים הראשיים היו הרב [[חנוך הענדל קוגל]], הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] ("הרשב"ץ"), הרב [[מיכאל בלינר]], הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]].<br />
<br />
==סדרי הלימוד בישיבה==<br />
עוד לפני ה[[תפילה]], התקיים בישיבה "סדר חסידות" במשך שעתיים, החל מהשעה שבע וחצי עד תשע וחצי. בשעה עשר החלה התפילה. לאחר מכן ארוחת צהריים, ובשעה שתיים עשרה התחילו ללמוד [[נגלה]] עד לשעה שבע, ואז [[תפילת מנחה]] ו[[מעריב]]{{הערה|בחורף תפילת מנחה הייתה לפעמים באמצע לימוד נגלה, ובקיץ תפילת מעריב הייתה מתאחרת לשעה 11.}} ולאחר מכן ארוחת ערב. בשעה שמונה מסר המשפיע ר' גרונם אסתרמן שיעור ב[[תניא]], ולאחר מכן התקיים "סדר חסידות" נוסף מהשעה תשע עד לאחד עשרה. בקיץ נתנו בערב לטבול במשך חצי שעה ב[[נהר]]. הלימוד בחסידות נעשה בקבוצות של כחמש - שש בחורים או ב[[חברותא]]. חלק אחר מהישיבה למדו עם המשפיעים. בדרך כלל למדו [[דרך מצוותיך]]. בנגלה למדו ברוב הפעמים [[גמרא]]{{הערה|[[קונטרס עץ החיים]], פרק כ"ה, ליובאוויטש וחייליה, עמ' 80 - 81.}}.<br />
<br />
==מבנה הישיבה==<br />
[[קובץ:חצר רבותינו נשיאינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חצר רבותינו נשיאינו]]<br />
בתחילה שכנה הישיבה במקומות שונים בעיירה ליובאוויטש, בשנת [[תרס"א]] הוחלט לשפץ את ה"זאל" הגדול שבחצר. את הכסף לשיפוץ נתן הגביר ר' [[ישעיה ברלין]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]], אגרות תרצ"ג, תש"כ, תשמ"ח, תשנ"ז.}}. בקיץ של אותה שנה הושלם השיפוץ, וב[[ח' תמוז]] נערך [[חנוכת הבית]]{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 49|עמוד=51}}.}}, ואז החלו הלימודים במקום. באולם היו שמונה עשרה [[שולחן|שולחנות]] עליהם למדו בתלמידים, ובקרן מערבית צפונית ומערבית דרומית של האולם היו מעין שני בימות, עליהם ישבו ה[[משגיח]]ים. במזרח האולם היה חדר שני בו לימדו ה[[משפיע]]ים את הבחורים הצעירים{{הערה|[[יהודה חיטריק]], רשימות דברים, [[תשס"ט]], עמ' 332.}}.<br />
<br />
לאחר סיום שיפוץ האולם, החלה הבנייה של "חדר אוכל" בחצר, וב[[טבת]] [[תרס"ב]] הושלמה הבנייה{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 57|עמוד=59}}.}}. בשנת [[תרס"ו]] החלה בנייה של "בית אבנים" גדול בשם "בית אברהם ורחל", בו ילמדו תלמידי החרדים, ובנוסף ישמש כחדר אוכל{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]], אגרת תתקכ"ה.}}. בשל עיכובים רבים, הבנייה הושלמה רק בשנת [[תרע"א]]{{הערה|[[האח (גליון)|האח]], [[ב' חשוון]] [[תרע"ב]].}}.<br />
<br />
בשנים מאוחרות יותר נבנו עוד שני בתים בחלק המזרחי של החצר, אחד אולם לימודים לתלמידי השיעורים, והשני שימש לחדר אוכל ל[[חג הפסח]] ולפינת תה לתלמידי הישיבה{{הערה|[[פולע כהן]], ליובאוויטש וחייליה, עמ' 22, ישראל איסר גוטין, כור עוני, עמ' 152.}}.<br />
<br />
==מטרת הישיבה==<br />
את מטרת יסוד הישיבה הסביר מיסדה [[אדמו"ר הרש"ב]], באותו תקופה לא היו חסרים ישיבות גדולות וחשובות שגידלו למדנים וגדולי דורות, אך מטרת הקמת ישיבה זו הייתה להתמקד בלימודי [[תורת החסידות]] כמו תורת ה[[נגלה]], ובנוסף ללימוד התלמידים גם לחנכם על פי [[דרכי החסידות]] להיות יראי שמים ועובדי ה'{{הערה|[[קונטרס עץ החיים]], פרק כ"ב.}}.<br />
<br />
בשיחה מ[[שמחת תורה]] [[תרס"א]], במלאות שלוש שנים להתייסדות "תומכי תמימים", דימה אדמו"ר הרש"ב את התמימים ל"חיילי בית דוד", ועל בסיס מאמר [[חז"ל]]:"כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו", הסביר אדמו"ר הרש"ב שעל התמימים כחיילים, ל"כתוב גט כריתות לאשתו" - להיבדל מענייני העולם. אדמו"ר הרש"ב ציין שעל התמימים להילחם ב"אשר חרפו אויביך השם" - ה[[משכילים]], ולאחר מכן ב"אשר חרפו עקבות משיחך" - אנשים שנראים בחזותם החיצונית, כיראי אלוקים, אך בפועל יהרסו את האמונה ב[[ביאת משיח]]{{הערה|שיחת שמחת תורה תרס"א (סה"ש תש"ב מתורגם ללה"ק, ע' קכט; ע' קלד).}}.<br />
<br />
באותה שיחה פנה אדמו"ר הרש"ב לבחורים ואמר להם:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אני כורת ברית עמכם, עם תלמידי ישיבת "תומכי תמימים" הלומדים כיום בכל "מערכות" (מחלקות) הישיבה ועם כל התלמידים אשר ילמדו בה במשך הזמן הזה והזמנים הבאים. את אשר ישנו פה ואת איננו פה אני כורת ברית השתתפות לעבודה במסירת נפש לתורה ביראת שמים ועבודה שבלב, ללא ויתורים ופשרות, ייקוב הדין את ההר. . .}}<br />
<br />
השם '''תומכי תמימים''' הוא על שם התלמידים הלומדים בה המכונים "[[תמימים]]" - '''[[תמים]]''' שפירושו מלשון '''שלימות''', דהיינו שלימות בתורה, על כל חלקיה, [[נגלה]] ונסתר, ושלימות במעשה, שאיפה ועבודה להגיע למצב כמה שיותר שלם.<br />
<br />
==צוות הישיבה==<br />
צוות הישיבה ב[[ליובאוויטש]] נבחר על ידי הרבי הרש"ב בעצמו{{מקור}}.<br />
<br />
{{טורים|תוכן=<br />
===המשפיעים===<br />
<br />
*הרב [[חנוך הענדל קוגל]].<br />
*הרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] ("הרשב"ץ").<br />
*הרב [[מיכאל בלינר]].<br />
*הרב [[משה רוזנבלט]].<br />
*הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]].<br />
*הרב [[אברהם דוד פוזנר]].<br />
<br />
===המשגיחים===<br />
*הרב [[זאב וואלף לויטין]].<br />
*הרב [[יחזקאל הימלשטיין]].<br />
*הרב לייב ציטעס (בודנעוויץ).<br />
*הרב [[שלמה ריסין]].<br />
*הרב יוסף פרידמן.<br />
*הרב [[משולם ידידיה קוראטין]] ("[[ר' שילם]]").<br />
*הרב [[יעקב ברוך קרסיק]].<br />
*הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]].<br />
*הרב [[חיים אליעזר גורביץ]].<br />
<br />
===הר"מים, מגידי-שיעורים ומלמדים===<br />
*הרב שמואל ניסנביטש (המכונה שמואל בריסובר).<br />
*הרב [[יחיאל קומיסר]].<br />
*הרב [[יהושע ארש]].<br />
*הרב יהודה לייב אהרונוב.<br />
*הרב צבי גוטליב.<br />
*הרב מאיר זייציק.<br />
*הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]].<br />
*הרב [[מנחם מענדל דיסקין]].<br />
*הרב ליד באבין.<br />
*הרב מאיר לאבאק.<br />
*הרב יוסף קוידנווער.<br />
*הרב יוסף דוד מפאהאר.<br />
*הרב משה בנימין.}}<br />
<br />
<br />
לאחר פטירתו של הרב [[חנוך הענדל קוגל]], התמנה ר' [[שמואל גרונם]] להיות המשפיע הראשי ב[[ליובאוויטש]] {{הערה|עד אז היה משפיע בסניף הישיבה ב[[זעמבין]]}} והמשפיע ר' [[מיכאל בלינער]] מנעוול {{הערה|עפ"י הספר [[ליובאוויטש וחייליה]]}}.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש|בוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* '''דברי ימי התמימים,''' הרב משה רוזנבלום. הוצאה חדשה עם הוספות ועדויות על הישיבה, [[יהושע מונדשיין]], כרמים, [[תשע"ז]].<br />
* '''[[ליובאוויטש וחייליה]]''' - חלק ראשון - זכרונות על הישיבה. חלק שני - רשימה ארוכה של כל ה'תמימים' - הבחורים שלמדו בישיבה בכל שנותיה, [[רפאל נחמן הכהן]].<br />
*[[עבד אברהם אנכי]] במבוא לספר, זכרונות הרב [[אליעזר קרסיק]].<br />
*התמים הראשון, תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], תיעודים אודות הרב גרליק כאחד התמימים הראשונים בישיבה<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{היברובוקס|הרב [[יהושע מונדשיין]]|כרם חב"ד גליון שלישי|23672||1}}. נדפס מחדש בספר [[דברי ימי התמימים]].<br />
* '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/7/2.htm ישיבת תומכי תמימים]''', מתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]], באתר {{ספרייה|}}.<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 '''זכרונות מהעיירה - ליובאוויטש'''] - זכרונותיו של מרדכי לזר, הביא לדפוס '''[[שניאור זלמן ברגר]]''', בתוך '''[[בית משיח]]'''.<br />
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabad.info/magazine/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%96%D7%91%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ כשהתמימים עזבו את העיירה ליובאוויטש]''', [[שבועון בית משיח]], י"ג באלול ה'תשע"ז<br />
<br />
{{תבנית:תומכי תמימים}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תומכי תמימים ליובאוויטש|*]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ל]]<br />
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|ל]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=624756דוד קיבמן2023-08-15T19:33:18Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''מנחם מענדל דוד{{הערה|או: '''דוד מנחם מענדל'''. ראה: '''בינוני''', ע' 20 ובהע' 22.}} קיובמן''' (בכתיב אידי: '''קיעוומאן''') '''מהורודוק''' הידוע בשם ר' '''דוד האָראָדאָקער''' (לערך [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויעטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==הורודוק==<br />
נולד לערך בשנת [[תרמ"ד]] בהורודוק{{הערה|'''בטאון חב"ד''', גל' 34–35, ע' 34; '''בינוני''', ע' 20.}}, לר' [יעקב] יחיאל מיכל, זגג או חייט חסיד חב"ד, ושרה סאסיא. היה השלישי מתוך חמישה בנים. במשפחתם מקובל שאחד מאבותיו היה רב בהורודוק, וכונה "דער האראדאקער רב"{{הערה|'''בינוני''', ע' 20-21.}}. עד גיל 12 למד עם אחיו גפ"ת אצל מלמד בהורודוק, שהזהיר אותם מלהתחבר עם החסידים. לאחר מכן למד שלוש שנים בבית הכנסת המקומי, והתפרסם בהתמדתו. בגיל 15 או 16 קיבל היתר הוראה בכל חלקי השולחן ערוך על ידי רבני האזור{{הערה|'''בינוני''', ע' 22-23.}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים==<br />
בשלהי שנת [[תרנ"ט]] נסע ל[[ליובאוויטש]], ובתחילת שנת [[תר"ס]] התקבל ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים בעיירה]]{{הערה|'''בינוני''', ע' 31 הע' 38. ב'''בטאון חב"ד''' שם: תרנ"ט או תר"ס.}}. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות – חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות{{הערה|'''בטאון חב"ד''' שם; '''בינוני''', ע' 36.}}. תקופה מסוימת למד גם ב[[תומכי תמימים הורודישץ|סניף הישיבה בהורודישץ]]{{הערה|'''בינוני''', ע' 39-40.}}.<br />
<br />
==עובד ה' מופלא==<br />
ר' דוד היה ידוע כבר בתומכי תמימים בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו.<br />
מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
==בינוני של תניא==<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==רבה של וויעטקא==<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויעטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]].<br />
<br />
בעיר וויעטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו חסידים רבים - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
תולדותיו מסופרים בספר "בינוני", שיצא לאור ב[[חודש אדר]] [[תשפ"ג]]. הספר חובר על ידי ר' יהושע אשר פוגלמן, מצאצאי ר' דוד, ונערך על ידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. הספר קיבל את המלצתו של ה[[משפיע]] הרב [[זלמן גופין]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' [[שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)|שלום בער (בערל) קיובמן]] - כפר חב"ד<br />
*נכדו ר' [[יוסף קיובמן |יוסף]] בן ר' אברהם קיובמן<br />
*נכדו ר' [[שלום דובער קיובמן |שלום דובער]] (קראון הייטס) שי' בן ר' אברהם קיובמן - שמש ב-770<br />
*נכדו ר' [[ברוך קיובמן |ברוך]] בן ר' אברהם קיובמן<br />
*נכדתו גב' אלטע בתי' רעיית ר' [[יצחק רודרמן]]<br />
*נכדתו גב' רוזא רעיית ר' [[צבי בורלא]]<br />
*נכדתו גב' מרים רעיית ר' [[בצלאל שיף]]<br />
*נינתו חנה רחל רעיית ר' [[שמואל אלעזר קוזלינר]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]], בהוצאת [[חזק]]<br />
*[[לוי יצחק הולצמן]], [[כי קרוב (גליון)]], [[בהעלותך]] [[תשפ"ג]], [https://chabadpedia.co.il/images/4/4e/בינוני_כי_קרוב.pdf שביבים מתולדות הרב דוד הורודוקער מתוך הספר 'בינוני']<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/144549 ספר חדש על המדף: בינוני] {{Col}}<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/בינוני/בינוני תיאור הספר ותדפיס]'''<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_96.html תיאור אותנטי מרתק: כך התפלל ר' דוד הורודוקער בליובאוויטש]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קיבמן, דוד}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=624755דוד קיבמן2023-08-15T19:32:57Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''מנחם מענדל דוד{{הערה|או: '''דוד מנחם מענדל'''. ראה: '''בינוני''', ע' 20 ובהע' 22.}} קיובמן''' (בכתיב אידי: '''קיעוומאן''') '''מהורודוק''' הידוע בשם ר' '''דוד האָראָדאָקער''' (לערך [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויעטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==הורודוק==<br />
נולד לערך בשנת [[תרמ"ד]] בהורודוק{{הערה|'''בטאון חב"ד''', גל' 34–35, ע' 34; '''בינוני''', ע' 20.}}, לר' [יעקב] יחיאל מיכל, זגג או חייט חסיד חב"ד, ושרה סאסיא. היה השלישי מתוך חמישה בנים. במשפחתם מקובל שאחד מאבותיו היה רב בהורודוק, וכונה "דער האראדאקער רב"{{הערה|'''בינוני''', ע' 20-21.}}. עד גיל 12 למד עם אחיו גפ"ת אצל מלמד בהורודוק, שהזהיר אותם מלהתחבר עם החסידים. לאחר מכן למד שלוש שנים בבית הכנסת המקומי, והתפרסם בהתמדתו. בגיל 15 או 16 קיבל היתר הוראה בכל חלקי השולחן ערוך על ידי רבני האזור{{הערה|'''בינוני''', ע' 22-23.}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים==<br />
בשלהי שנת [[תרנ"ט]] נסע ל[[ליובאוויטש]], ובתחילת שנת [[תר"ס]] התקבל ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים בעיירה]]{{הערה|'''בינוני''', ע' 31 הע' 38. ב'''בטאון חב"ד''' שם: תרנ"ט או תר"ס.}}. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות – חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות{{הערה|'''בטאון חב"ד''' שם; '''בינוני''', ע' 36.}}. תקופה מסוימת למד גם ב[[תומכי תמימים הורודישץ|סניף הישיבה בהורודישץ]]{{הערה|'''בינוני''', ע' 39-40.}}.<br />
<br />
==עובד ה' מופלא==<br />
ר' דוד היה ידוע כבר בתומכי תמימים בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו.<br />
מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
==בינוני של תניא==<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==רבה של וויעטקא==<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויעטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]].<br />
<br />
בעיר וויעטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו חסידים רבים - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
תולדותיו מסופרים בספר "בינוני", שיצא לאור ב[[חודש אדר]] [[תשפ"ג]]. הספר חובר על ידי ר' יהושע אשר פוגלמן, מצאצאי ר' דוד, ונערך על ידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. הספר קיבל את המלצתו של ה[[משפיע]] הרב [[זלמן גופין]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' [[שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)|שלום בער (בערל) קיובמן]] - כפר חב"ד<br />
*נכדו ר' [[יוסף קיובמן |יוסף]] בן ר' אברהם קיובמן<br />
*נכדו ר' [[שלום דובער קיובמן |שלום דובער]] (קראון הייטס) שי' בן ר' אברהם קיובמן - שמש ב-770<br />
*נכדו ר' [[ברוך קיובמן |ברוך]] בן ר' אברהם קיובמן<br />
*נכדתו גב' אלטע בתי' רעיית ר' [[יצחק רודרמן]]<br />
*נכדתו גב' רוזא רעיית ר' [[צבי בורלא]]<br />
*נכדתו גב' מרים רעיית ר' [[בצלאל שיף]]<br />
*נינתו חנה רחל רעיית ר' [[שמואל אלעזר קוזלינר]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]], בהוצאת [[חזק]]<br />
[[קובץ:ב.jpg|ממוזער|שמאל|בינוני]]<br />
*[[לוי יצחק הולצמן]], [[כי קרוב (גליון)]], [[בהעלותך]] [[תשפ"ג]], [https://chabadpedia.co.il/images/4/4e/בינוני_כי_קרוב.pdf שביבים מתולדות הרב דוד הורודוקער מתוך הספר 'בינוני']<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/144549 ספר חדש על המדף: בינוני] {{Col}}<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/בינוני/בינוני תיאור הספר ותדפיס]'''<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_96.html תיאור אותנטי מרתק: כך התפלל ר' דוד הורודוקער בליובאוויטש]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קיבמן, דוד}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=624742דוד קיבמן2023-08-15T19:23:44Z<p>רשבא: ביטול גרסה 624738 של רשבא (שיחה)</p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''מנחם מענדל דוד{{הערה|או: '''דוד מנחם מענדל'''. ראה: '''בינוני''', ע' 20 ובהע' 22.}} קיובמן''' (בכתיב אידי: '''קיעוומאן''') '''מהורודוק''' הידוע בשם ר' '''דוד האָראָדאָקער''' (לערך [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויעטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==הורודוק==<br />
נולד לערך בשנת [[תרמ"ד]] בהורודוק{{הערה|'''בטאון חב"ד''', גל' 34–35, ע' 34; '''בינוני''', ע' 20.}}, לר' [יעקב] יחיאל מיכל, זגג או חייט חסיד חב"ד, ושרה סאסיא. היה השלישי מתוך חמישה בנים. במשפחתם מקובל שאחד מאבותיו היה רב בהורודוק, וכונה "דער האראדאקער רב"{{הערה|'''בינוני''', ע' 20-21.}}. עד גיל 12 למד עם אחיו גפ"ת אצל מלמד בהורודוק, שהזהיר אותם מלהתחבר עם החסידים. לאחר מכן למד שלוש שנים בבית הכנסת המקומי, והתפרסם בהתמדתו. בגיל 15 או 16 קיבל היתר הוראה בכל חלקי השולחן ערוך על ידי רבני האזור{{הערה|'''בינוני''', ע' 22-23.}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים==<br />
בשלהי שנת [[תרנ"ט]] נסע ל[[ליובאוויטש]], ובתחילת שנת [[תר"ס]] התקבל ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים בעיירה]]{{הערה|'''בינוני''', ע' 31 הע' 38. ב'''בטאון חב"ד''' שם: תרנ"ט או תר"ס.}}. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות – חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות{{הערה|'''בטאון חב"ד''' שם; '''בינוני''', ע' 36.}}. תקופה מסוימת למד גם ב[[תומכי תמימים הורודישץ|סניף הישיבה בהורודישץ]]{{הערה|'''בינוני''', ע' 39-40.}}.<br />
<br />
==עובד ה' מופלא==<br />
ר' דוד היה ידוע כבר בתומכי תמימים בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו.<br />
מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
==בינוני של תניא==<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==רבה של וויעטקא==<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויעטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]].<br />
<br />
בעיר וויעטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו חסידים רבים - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
תולדותיו מסופרים בספר "בינוני", שיצא לאור ב[[חודש אדר]] [[תשפ"ג]]. הספר חובר על ידי ר' יהושע אשר פוגלמן, מצאצאי ר' דוד, ונערך על ידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. הספר קיבל את המלצתו של ה[[משפיע]] הרב [[זלמן גופין]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' [[שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)|שלום בער (בערל) קיובמן]] - כפר חב"ד<br />
*נכדו ר' [[יוסף קיובמן |יוסף]] בן ר' אברהם קיובמן<br />
*נכדו ר' [[שלום דובער קיובמן |שלום דובער]] (קראון הייטס) שי' בן ר' אברהם קיובמן - שמש ב-770<br />
*נכדו ר' [[ברוך קיובמן |ברוך]] בן ר' אברהם קיובמן<br />
*נכדתו גב' אלטע בתי' רעיית ר' [[יצחק רודרמן]]<br />
*נכדתו גב' רוזא רעיית ר' [[צבי בורלא]]<br />
*נכדתו גב' מרים רעיית ר' [[בצלאל שיף]]<br />
*נינתו חנה רחל רעיית ר' [[שמואל אלעזר קוזלינר]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]], בהוצאת [[חזק]]<br />
*[[לוי יצחק הולצמן]], [[כי קרוב (גליון)]], [[בהעלותך]] [[תשפ"ג]], [https://chabadpedia.co.il/images/4/4e/בינוני_כי_קרוב.pdf שביבים מתולדות הרב דוד הורודוקער מתוך הספר 'בינוני']<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/144549 ספר חדש על המדף: בינוני] {{Col}}<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/בינוני/בינוני תיאור הספר ותדפיס]'''<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_96.html תיאור אותנטי מרתק: כך התפלל ר' דוד הורודוקער בליובאוויטש]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קיבמן, דוד}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=624738דוד קיבמן2023-08-15T19:20:14Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div>הרב '''מנחם מענדל דוד{{הערה|או: '''דוד מנחם מענדל'''. ראה: '''בינוני''', ע' 20 ובהע' 22.}} קיובמן''' (בכתיב אידי: '''קיעוומאן''') '''מהורודוק''' הידוע בשם ר' '''דוד האָראָדאָקער''' (לערך [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויעטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==הורודוק==<br />
נולד לערך בשנת [[תרמ"ד]] בהורודוק{{הערה|'''בטאון חב"ד''', גל' 34–35, ע' 34; '''בינוני''', ע' 20.}}, לר' [יעקב] יחיאל מיכל, זגג או חייט חסיד חב"ד, ושרה סאסיא. היה השלישי מתוך חמישה בנים. במשפחתם מקובל שאחד מאבותיו היה רב בהורודוק, וכונה "דער האראדאקער רב"{{הערה|'''בינוני''', ע' 20-21.}}. עד גיל 12 למד עם אחיו גפ"ת אצל מלמד בהורודוק, שהזהיר אותם מלהתחבר עם החסידים. לאחר מכן למד שלוש שנים בבית הכנסת המקומי, והתפרסם בהתמדתו. בגיל 15 או 16 קיבל היתר הוראה בכל חלקי השולחן ערוך על ידי רבני האזור{{הערה|'''בינוני''', ע' 22-23.}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים==<br />
בשלהי שנת [[תרנ"ט]] נסע ל[[ליובאוויטש]], ובתחילת שנת [[תר"ס]] התקבל ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים בעיירה]]{{הערה|'''בינוני''', ע' 31 הע' 38. ב'''בטאון חב"ד''' שם: תרנ"ט או תר"ס.}}. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות – חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות{{הערה|'''בטאון חב"ד''' שם; '''בינוני''', ע' 36.}}. תקופה מסוימת למד גם ב[[תומכי תמימים הורודישץ|סניף הישיבה בהורודישץ]]{{הערה|'''בינוני''', ע' 39-40.}}.<br />
<br />
==עובד ה' מופלא==<br />
ר' דוד היה ידוע כבר בתומכי תמימים בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו.<br />
מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
==בינוני של תניא==<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==רבה של וויעטקא==<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויעטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]].<br />
<br />
בעיר וויעטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו חסידים רבים - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
תולדותיו מסופרים בספר "בינוני", שיצא לאור ב[[חודש אדר]] [[תשפ"ג]]. הספר חובר על ידי ר' יהושע אשר פוגלמן, מצאצאי ר' דוד, ונערך על ידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. הספר קיבל את המלצתו של ה[[משפיע]] הרב [[זלמן גופין]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' [[שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)|שלום בער (בערל) קיובמן]] - כפר חב"ד<br />
*נכדו ר' [[יוסף קיובמן |יוסף]] בן ר' אברהם קיובמן<br />
*נכדו ר' [[שלום דובער קיובמן |שלום דובער]] (קראון הייטס) שי' בן ר' אברהם קיובמן - שמש ב-770<br />
*נכדו ר' [[ברוך קיובמן |ברוך]] בן ר' אברהם קיובמן<br />
*נכדתו גב' אלטע בתי' רעיית ר' [[יצחק רודרמן]]<br />
*נכדתו גב' רוזא רעיית ר' [[צבי בורלא]]<br />
*נכדתו גב' מרים רעיית ר' [[בצלאל שיף]]<br />
*נינתו חנה רחל רעיית ר' [[שמואל אלעזר קוזלינר]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]], בהוצאת [[חזק]]<br />
*[[לוי יצחק הולצמן]], [[כי קרוב (גליון)]], [[בהעלותך]] [[תשפ"ג]], [https://chabadpedia.co.il/images/4/4e/בינוני_כי_קרוב.pdf שביבים מתולדות הרב דוד הורודוקער מתוך הספר 'בינוני']<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/144549 ספר חדש על המדף: בינוני] {{Col}}<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/בינוני/בינוני תיאור הספר ותדפיס]'''<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_96.html תיאור אותנטי מרתק: כך התפלל ר' דוד הורודוקער בליובאוויטש]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קיבמן, דוד}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=624731דוד קיבמן2023-08-15T19:03:55Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''מנחם מענדל דוד{{הערה|או: '''דוד מנחם מענדל'''. ראה: '''בינוני''', ע' 20 ובהע' 22.}} קיובמן''' (בכתיב אידי: '''קיעוומאן''') '''מהורודוק''' הידוע בשם ר' '''דוד האָראָדאָקער''' (לערך [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויעטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==הורודוק==<br />
נולד לערך בשנת [[תרמ"ד]] בהורודוק{{הערה|'''בטאון חב"ד''', גל' 34–35, ע' 34; '''בינוני''', ע' 20.}}, לר' [יעקב] יחיאל מיכל, זגג או חייט חסיד חב"ד, ושרה סאסיא. היה השלישי מתוך חמישה בנים. במשפחתם מקובל שאחד מאבותיו היה רב בהורודוק, וכונה "דער האראדאקער רב"{{הערה|'''בינוני''', ע' 20-21.}}. עד גיל 12 למד עם אחיו גפ"ת אצל מלמד בהורודוק, שהזהיר אותם מלהתחבר עם החסידים. לאחר מכן למד שלוש שנים בבית הכנסת המקומי, והתפרסם בהתמדתו. בגיל 15 או 16 קיבל היתר הוראה בכל חלקי השולחן ערוך על ידי רבני האזור{{הערה|'''בינוני''', ע' 22-23.}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים==<br />
בשלהי שנת [[תרנ"ט]] נסע ל[[ליובאוויטש]], ובתחילת שנת [[תר"ס]] התקבל ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים בעיירה]]{{הערה|'''בינוני''', ע' 31 הע' 38. ב'''בטאון חב"ד''' שם: תרנ"ט או תר"ס.}}. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות – חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות{{הערה|'''בטאון חב"ד''' שם; '''בינוני''', ע' 36.}}. תקופה מסוימת למד גם ב[[תומכי תמימים הורודישץ|סניף הישיבה בהורודישץ]]{{הערה|'''בינוני''', ע' 39-40.}}.<br />
<br />
==עובד ה' מופלא==<br />
ר' דוד היה ידוע כבר בתומכי תמימים בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו.<br />
מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
==בינוני של תניא==<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==רבה של וויעטקא==<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויעטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]].<br />
<br />
בעיר וויעטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו חסידים רבים - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
תולדותיו מסופרים בספר "בינוני", שיצא לאור ב[[חודש אדר]] [[תשפ"ג]]. הספר חובר על ידי ר' יהושע אשר פוגלמן, מצאצאי ר' דוד, ונערך על ידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. הספר קיבל את המלצתו של ה[[משפיע]] הרב [[זלמן גופין]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' [[שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)|שלום בער (בערל) קיובמן]] - כפר חב"ד<br />
*נכדו ר' [[יוסף קיובמן |יוסף]] בן ר' אברהם קיובמן<br />
*נכדו ר' [[שלום דובער קיובמן |שלום דובער]] (קראון הייטס) שי' בן ר' אברהם קיובמן - שמש ב-770<br />
*נכדו ר' [[ברוך קיובמן |ברוך]] בן ר' אברהם קיובמן<br />
*נכדתו גב' אלטע בתי' רעיית ר' [[יצחק רודרמן]]<br />
*נכדתו גב' רוזא רעיית ר' [[צבי בורלא]]<br />
*נכדתו גב' מרים רעיית ר' [[בצלאל שיף]]<br />
*נינתו חנה רחל רעיית ר' [[שמואל אלעזר קוזלינר]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]], בהוצאת [[חזק]]<br />
*[[לוי יצחק הולצמן]], [[כי קרוב (גליון)]], [[בהעלותך]] [[תשפ"ג]], [https://chabadpedia.co.il/images/4/4e/בינוני_כי_קרוב.pdf שביבים מתולדות הרב דוד הורודוקער מתוך הספר 'בינוני']<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/144549 ספר חדש על המדף: בינוני] {{Col}}<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/בינוני/בינוני תיאור הספר ותדפיס]'''<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_96.html תיאור אותנטי מרתק: כך התפלל ר' דוד הורודוקער בליובאוויטש]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קיבמן, דוד}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%9F&diff=624708דוד קיבמן2023-08-15T18:46:10Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:דוד האראדאקער.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד קיבמן - הורודקער]]<br />
הרב '''מנחם מענדל דוד{{הערה|או: '''דוד מנחם מענדל'''. ראה: '''בינוני''', ע' 20 ובהע' 22.}} קִייֶבְמַן''' (בכתיב אידי: '''קיעוומאן''') '''מהורודוק''' הידוע בשם ר' '''דוד האָראָדאָקער''' (לערך [[תרמ"ד]] – [[ט' ניסן]] [[תש"ג]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], רב בוויעטקא ו[[משפיע]] בכמה קהילות ב[[ברית המועצות]] ו[[עובד ה']] מופלא.<br />
<br />
==הורודוק==<br />
נולד לערך בשנת [[תרמ"ד]] בהורודוק{{הערה|'''בטאון חב"ד''', גל' 34-35, ע' 34; '''בינוני''', ע' 20.}}, לר' [יעקב] יחיאל מיכל, זגג או חייט חסיד חב"ד, ושרה סאסיא. היה השלישי מתוך חמישה בנים. במשפחתם מקובל שאחד מאבותיו היה רב בהורודוק, וכונה "דער האראדאקער רב"{{הערה|'''בינוני''', ע' 20-21.}}. עד גיל 12 למד עם אחיו גפ"ת אצל מלמד בהורודוק, שהזהיר אותם מלהתחבר עם החסידים. לאחר מכן למד שלוש שנים בבית הכנסת המקומי, והתפרסם בהתמדתו. בגיל 15 או 16 קיבל היתר הוראה בכל חלקי השולחן ערוך על ידי רבני האזור{{הערה|'''בינוני''', ע' 22-23.}}.<br />
<br />
==תומכי תמימים==<br />
בשלהי שנת [[תרנ"ט]] נסע ל[[ליובאוויטש]], ובתחילת שנת [[תר"ס]] התקבל ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים בעיירה]]{{הערה|'''בינוני''', ע' 31 הע' 38. ב'''בטאון חב"ד''' שם: תרנ"ט או תר"ס.}}. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות – חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות{{הערה|'''בטאון חב"ד''' שם; '''בינוני''', ע' 36.}}. תקופה מסוימת למד גם ב[[תומכי תמימים הורודישץ|סניף הישיבה בהורודישץ]]{{הערה|'''בינוני''', ע' 39-40.}}.<br />
<br />
==עובד ה' מופלא==<br />
ר' דוד היה ידוע כבר בתומכי תמימים בתור [[עובד ה']] מופלא. היו לו [[הידור מצווה|הידורים]] רבים בקיום ה[[מצוות]]. [[תפילה|תפילתו]] הייתה באריכות ובהתבוננות, בעיניים פקוחות וללא תנועות חיצוניות, והוא היה שקוע בה כל כך עד שלא שם לב לנעשה סביבו. <br />
מספרים שכשלמד בליובאוויטש, קרה ו[[הרבי הרש"ב]] נכנס לחדר בו התפלל - כדי לומר "יושב בסתר" בסיום [[הלוויה]] - והתיישב לידו, אך ר' דוד לא הרגיש בכך.<br />
<br />
==בינוני של תניא==<br />
הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...<br />
<br />
היה חברו הטוב של ר' [[יצחק הורוויץ]].<br />
<br />
==רבה של וויעטקא==<br />
בשנת [[עת"ר]] התחתן עם ביתו של ר' [[יצחק גרשון איטסון]], ומשנת [[תרע"א]] כיהן כרב בוויעטקא בהוראת הרבי הרש"ב. ברבנות הקהילה שימש 18 שנה עד שנת [[תרפ"ט]].<br />
<br />
בעיר וויעטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.<br />
<br />
נחשב למומחה בעניני [[איסור והיתר]]. למרות זאת אירע פעם שהפנה שאלה לרב מורה הוראה אחר. לאחר מכן הסביר, שלפני יציאתו לכהן כרב שאל את הרבי הרש"ב אחרי מי מהפוסקים ללכת בהוראה, והרבי ענה לו: "אחרי [[הרמ"א]]". וכיון שבשאלה זו הרמ"א מחמיר ושאר הפוסקים מקלים, הפנה אותה לרב אחר.<br />
<br />
למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] עזב את העיר בעקבות רדיפות ה[[יבסקציה]] נגד רבנים. בשנת [[תר"צ]] הגיע ל[[הומיל]], שם שהה עד שנת [[תרצ"ז]], אז עבר ל[[קורסק]].<br />
<br />
ב[[מלחמת העולם השנייה]] נמלט - כמו חסידים רבים - ל[[סמרקנד]], שם נפטר ב[[ט' ניסן]] [[תש"ג]], בעיצומה של [[אפיית מצות]] ל[[פסח]].<br />
<br />
תולדותיו מסופרים בספר "בינוני", שיצא לאור ב[[חודש אדר]] [[תשפ"ג]]. הספר חובר על ידי ר' יהושע אשר פוגלמן, מצאצאי ר' דוד, ונערך על ידי ר' [[שניאור זלמן ברגר]]. הספר קיבל את המלצתו של ה[[משפיע]] הרב [[זלמן גופין]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן<br />
*בנו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]<br />
*בנו, ר' [[שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)|שלום בער (בערל) קיובמן]] - כפר חב"ד<br />
*נכדו ר' [[יוסף קיובמן |יוסף]] בן ר' אברהם קיובמן<br />
*נכדו ר' [[שלום דובער קיובמן |שלום דובער]] (קראון הייטס) שי' בן ר' אברהם קיובמן - שמש ב-770<br />
*נכדו ר' [[ברוך קיובמן |ברוך]] בן ר' אברהם קיובמן<br />
*נכדתו גב' אלטע בתי' רעיית ר' [[יצחק רודרמן]]<br />
*נכדתו גב' רוזא רעיית ר' [[צבי בורלא]]<br />
*נכדתו גב' מרים רעיית ר' [[בצלאל שיף]]<br />
*נינתו חנה רחל רעיית ר' [[שמואל אלעזר קוזלינר]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בינוני - תולדות הרה"ח והרה"ג ר' דוד הורודוקער. ר' יהושע אשר פוגלמן, ר' [[שניאור זלמן ברגר]], בהוצאת [[חזק]]<br />
*[[לוי יצחק הולצמן]], [[כי קרוב (גליון)]], [[בהעלותך]] [[תשפ"ג]], [https://chabadpedia.co.il/images/4/4e/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91.pdf שביבים מתולדות הרב דוד הורודוקער מתוך הספר 'בינוני']<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25955&st=&pgnum=35 בטאון חב"ד אב תשל"א, עמוד 34].<br />
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*'''[https://col.org.il/news/144549 ספר חדש על המדף: בינוני] {{Col}}<br />
*'''[https://chazak.co.il/product/%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a0%d7%99/בינוני תיאור הספר ותדפיס]'''<br />
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_96.html תיאור אותנטי מרתק: כך התפלל ר' דוד הורודוקער בליובאוויטש]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:קיבמן, דוד}}<br />
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]<br />
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ד]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%97%D7%99_%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A9%22%D7%98&diff=364937שבחי הבעש"ט2020-07-23T00:44:38Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div><br />
[[קובץ:שבחי הבעשט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "שבחי הבעש"ט", מהדורה ראשונה, קאפוסט התקע"ה]]<br />
'''שבחי הבעל שם טוב''' (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט) הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מייסד תנועת החסידות הכללית, רבי ישראל בן אליעזר, [[הבעל שם טוב]].<br />
<br />
חיבור זה, שהוא הראשון מבין קבצי הסיפור החסידית שנדפס (בשנת ה'[[תקע"ה]], 1814–1815), אינו בגדר תיעוד היסטורי מסודר או יצירת ביוגרפיה, כי אם סיפור על קדושתו וגדולותו של הבעש"ט. <br />
<br />
== זהות המחבר ומקורות הסיפורים ==<br />
<br />
זהותו של כותב סיפורי הקובץ ידועה משער המהדורה השנייה, מהדורת [[ברדיטשוב]], שבו מצוין כי {{ציטוטון|כל אלו הסיפורי' נחקקו ונאמר' באמת מאחד קדוש מדבר ה"ה המופל' ומופלג בתור' ובירא' החסיד המפורסם מוהר"ר דוב בער במו"ה שמואל [[שוחט]] דק' לינץ שהי' מקדם חתן המנוח המפורסם נודע בשערים מוה' אלכסנדר [[שוחט]] נבג"מ}}. המחבר, ר' דב בער ב"ר שמואל, ה[[שו"ב]] (שוחט ובודק) מ[[ליניץ]], היה חתנו של ר' אלכסנדר שוחט, ששימש סופרו{{הערה|כלומר: כותב קמעות ועוזרו האישי}} הראשון של הבעש"ט במשך שמונה שנים, ואשר מהווה מקור לסיפורים רבים בקובץ. ל[[עיירה]] ליניץ, מקום ישיבתו של ר' דב בער, נודעת חשיבות לסמכותו של הספר, שכן בהּ שימש כרב [[גדליה מליניץ]] בעל "תשואות חן", מתלמידיו הקרובים של [[הבעל שם טוב]], שהוא מקור למסורות רבות בספר ("מפי הרב דקהילתנו").<br />
<br />
בראשיתם של רוב הסיפורים מצוין מקורם ("שמעתי"); נמצאים מקורות שונים לכל סיפור, ויש סיפורים שמקורם בשרשרת מסירה בעל-פה. מתוך כמאתיים וחמישים סיפורים הכלולים בקובץ, כמאה מהם מקורם ברבני קהילות; שלושה-עשר מהם מקורם במגידי מישרים של קהילות; ארבעה נשמעו מפי מנהיגים חסידיים; וגם מקורם של רבים מהסיפורים הנותרים באנשי ההנהגה הרוחנית ובכלי-קודש כגון שוחטים ומלמדים. יש סיפורים אחדים שמקורם בעדות מכלי ראשון, וסיפורים רבים נוספים שהם עדות מכלי שני או שלישי.<br />
<br />
על פי מסורת חסידי חב"ד{{מקור}}, שמע מחבר הספר את רוב הסיפורים מ[[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
== תוכן כללי ומבנה ==<br />
קובץ השבחים כולל כמאתיים וחמישים סיפורי שבח, המגוללים סיפורים על אודות דמותו של הבעש"ט, ובהם מאורעות חשובים בחייו לצד אנקדוטות המעידות על תכונותיו, וכן קבצים העוסקים בדמויות משנה מחייו. הקובץ מסודר פחות או יותר בסדר כרונולוגי, מלידתו ועד מותו של הבעש"ט.<br />
<br />
ניתן לזהות בספר שתי חטיבות: החטיבה הראשונה היא 'סדר השתלשלות' מסודר ומעוצב על פי המסורת החב"דית. חטיבה זו מכילה שבעה-עשר סיפורים, שנושאיהם כדלהלן: אביו של הבעש"ט; לידת הבעש"ט והתפתחותו; ר' [[אדם בעל שם]]; העברת הכתבים שמסר ר' אדם לבעש"ט על ידי בנו של ר' אדם ומערכת היחסים בינו ובין הבעש"ט; הבעש"ט וגיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]; הבעש"ט והגזלנים; הבעש"ט והצפרדע; והתגלותו של הבעש"ט בפני שני רבנים ודרכו לכת החסידים בקוטוב. היא מסתיימת בהצהרת המדפיס "ע"כ שמעתי בשם האדמו"ר נבג"מ סדר ההשתלשלות".<br />
<br />
החטיבה השנייה - כתביו של ר' דב בער - מכילה למעלה ממאתיים סיפורים נוספים.<br />
<br />
== מטרת החיבור ==<br />
<br />
בהקדמה לספר פורט המחבר את מניעיו בהעלאת סיפורי המעשה על הכתב, לתועלת בית ישראל. הוא מעיד כי מטרת חייו היא לאסוף את סיפורי המעשה על הבעש"ט ועל בני חוגו ולהעלותם על הכתב: "שני חיי שאני חי שנים הללו בחולשתי הוא הכל כדי שאכתוב לזיכרון סיפורים הללו". בשער המהדורה הראשונה (מהדורת [[קאפוסט]]) מוצהר כי מטרת הספר היא "ספורי נפלאות ונוראות מכבוד אור ישראל וקדושו [...] הרב האלקי מ' ישראל בעש"ט זיע"א [...] ורבוי התועליות הנמשכים מזה להלהיב לבות ב"א לעבודתו ית'." שער מהדורת ברדיטשוב מוסיף:<br />
<br />
ורבוי התועליות הנמשכים מספורים אלו מבואר בהקדמה באריכות. יתעוררו הרעיונים ויתלהטו הלבבות עם כי ישימו עיניהם ולבם להבין להשכיל על כל פרטי הדברים והיו עמם וקראו בם כל ימי חייהם למען ילמדו ליראה את ה' אלהיהם ולעבוד בלב שלם את מלכיהם... <br />
<br />
בהקדמתו מספר המחבר כי רצה להוסיף בסוף כל סיפור מוסר השכל היוצא ממנו, אך ויתר על כך. בתוספת ל"הקדמת הכותב" מספר בנו, ר' יהודה ליב, כי אביו הטיל עליו את מלאכת העתקת כתב-היד, והורה כי לצד תיקונים לשוניים, יוסיף בסוף כל סיפור דבר תורה או דבר מדברי חז"ל (הוראה שבסופו של דבר לא נתמלאה). מכל מקום, בפעמים האחדות שכן מופיע מוסר ההשכל בסוף סיפור בקובץ, אין יודעים אם נכתב בידי המחבר או בידי בנו.<br />
<br />
==תולדות הספר ומהדורותיו==<br />
<br />
כתב-היד של ר' דב בער מליניץ הועתק מספר פעמים, עד שנדפס לראשונה בשנת ה'[[תקע"ה]], כנראה במחצית הראשונה של השנה העברית (בין אמצע חשוון לאמצע ניסן; בשלהי שנת 1814 או בראשית שנת 1815) בקאפוסט שב[[רוסיה]] הלבנה (בבלארוסית וברוסית: Копысь; כיום במחוז ויטבסק שבבלארוס) על ידי המדפיס החב"די ר' [[ישראל יפה]], אשר הדפיס את המהדורה לפי אחד מהעתקי הקובץ, ולא לפי כתב-היד.<br />
<br />
על אף שבהסכמת רבהּ של קאפוסט להדפסת הספר נאסר על הדפסתו במשך שש השנים העוקבות, הרי שכבר באותה שנה, ה'[[תקע"ה]], יצאו לאור שתי מהדורות נוספות: בברדיטשוב (ברדיצ'ב) ובלאשצ'וב (בפולנית: Łaszczów), מה שמעיד על הביקוש הרב שלו זכה הספר. בהסכמות המובאות בראשית מהדורות אלה מסבירים הרבנים את הצורך להדפיסן (ולעבור על האיסור מן המהדורה הראשונה). בהסכמה למהדורת ברדיטשוב, שנדפסה בידי המו"ל והמדפיס ר' שמואל סג"ל, טוען ר' מאיר, המגיד מזעלווא, כי במהדורה הראשונה הובאו דברים העלולים לפגוע ביראת השמיים של קוראים שאין ביכולתם לרדת לעומקם, ושמוטב היה שלא נדפסו. ואכן, במהדורה זו הושמטו קטעים משני סיפורים ממקור אנונימי שנדפסו בדף האחרון, ובמקומם הובא סיפור קצר אחר. כן נכללים במהדורה מספר שינויי נוסח, שעל פי רוב (אם כי לא תמיד) אכן מתקנים נוסח שגוי או טעות דפוס מן המהדורה הראשונה. בהמשך נדפס הספר עוד במהדורות רבות.<br />
<br />
כבר בשנת ההדפסה הראשונה של הקובץ, נדפס באוסטרהא תרגום שלו ל[[יידיש]]. ההבדלים בין התרגום ליידיש לבין הספר העברי עוררו בקרב החוקרים מחלוקת בשאלה אם זוהי גרסה יידית המבוססת על הנוסח העברי שנדפס, או שמא מדובר בתרגום הנסמך על נוסח עברי אחר (ואולי קדום יותר). לדעת חנא שמרוק, אברהם יערי ואברהם רובינשטיין, קיימים הבדלים ניכרים בין שני הנוסחים, מה שמצביע על כך שאלו שתי גרסאות נבדלות. לדעת [[יהושע מונדשיין]] ועמנואל אטקס אחריו, ההבדלים בנוסח נובעים מכך שמדובר בתרגום לפשוטי העם (שכן קהל היעד לחיבור ביידיש שונה מקהל היעד של המקור העבר - בעיקר נשים ועמי ארצות), המיועד להיות 'קל יותר לעיכול'.<br />
<br />
בנוסח הנדפס שרדו שיבושים שנבעו מטעויות העתק, השמטות של משפטים שלמים ואף תיקוני נוסח (שלא תמיד הם בחינת 'תיקון') שעשו המדפיס ואולי גם הסדר. בכתב היד של הספר, שהוציא מונדשיין לאור בשנת [[תשמ"ב]], יש כדי להבהיר מקומות לא ברורים בנוסח שנדפס.<br />
<br />
==יחס אדמו"רי חב"ד לספר==<br />
<br />
חלק מהסיפורים שמע המחבר מאדמו"ר הזקן, חלק שמע מחסידים ששמעו מאדמו"ר הזקן ומהספר מובן שאדמו"ר הזקן ביאר גם את התוכן בסיפורים, על כן [[רבותינו נשיאנו]] התייחסו אל הספר בכללותו כאמין.<br />
<br />
על אחד הסיפורים כתב [[אדמו"ר הצמח צדק]]: "כמדומה הוא לשון זקני בדיוק", והרבי הזכיר מספר פעמים נוסח זה של הצמח צדק.<br />
<br />
כאשר חלתה אחת מכלות הצמח צדק, הורה לה הצמח צדק שיקראו לפניה מתוך הספר "שבחי הבעש"ט" והבריאה.<br />
<br />
בשם ר"מ מזעמבין: מקובל מכ"ק אדמו"ר בעל צ"צ זצוקללה"ה נ"ע, כי מה שנמצא בס' "שבחי בעש"ט" הוא אמת.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
*'''שבחי הבעש"ט מכתב יד'''. כתב יד קדום של שבחי הבעש"ט מתוך [[ספריית ליובאוויטש]]. בעריכת [[יהושע מונדשיין]], הוצאת הנחל, [[ירושלים]] [[תשמ"ב]].<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3861&pgnum=1 הספר באתר היברו בוקס]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרים שונות]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=197899מיכאל בלינר2015-05-18T00:28:31Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:Bliner, Michoel (Der Alter).jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב מיכאל בלינר]]<br />
הרב '''מיכאל בלינער''', כונה "ר' מיכאל דער אלטער" - שפירושו "הזקן", שכן הוא זכה להאריך ימים ונפטר בשיבה טובה. כינוי נוסף שדבק בו אצל הזקנים: "ר' מיכאל נעוולער" - על שם עיר מגוריו - [[נעוועל]]. <br />
<br />
אביו היה ר' שמעון בלינר, מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ר' מיכאל עצמו היה [[הליכה ברגל לרבי|מההולכים רגלי]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. <br />
<br />
ר' מיכאל שימש שנים רבות כ[[משפיע]] קהל עדת החסידים ב[[נעוול]], תוך שלפרנסתו עבד כבונה תנורים, עד שכ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]], ביקש ממנו לעבור ל[[ליובאוויטש]] ולשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. אנשי נעוול לא רצו לוותר עליו, וכתבו יחד מכתב להרבי הרש"ב בבקשה להשאירו בעירם. ואולם כ"ק אדמו"ר הרש"ב ענה כי עבודתו בתומכי תמימים נחוצה יותר.<br />
<br />
ב[[תומכי תמימים]] מסר שיעורים ב[[תניא]] ו[[התוועדות|התוועד]] עם תלמידי התמימים. עליו העידו תלמידיו כי הוא החדיר את יסודות החסידות וה[[עבודה]] בבחורים כך שניכרו בהם גם שנים רבות לאחר מכן. בד בבד, היה מסור לטובתם הגשמית של ה[[תמימים]] ודאג להם לצרכיהם הגשמיים, למאכל וללבוש מתאים, ואף טיפל בענייני שחרורם מהצבא.<br />
<br />
לעת זקנתו הפסיק למסור שיעורים ולהתוועד עם הבחורים. מנהל הישיבה ר' [[אליעזר קפלן]] שאל את [[אדמו"ר הרש"ב]] האם להמשיך לשלם לו את משכורתו (שעמדה על ט"ו רובל בחודש), וענה אדמו"ר הרש"ב: {{ציטוטון|"מיכאל איז ווערט די געלט, אז ער גייט דורך איבערן הויף"}}.<br />
<br />
ר' מיכאל לא היה מונח בענייני העולם הזה, כך למשל, לא היה לו מושג איך וכיצד יש להתלבש בצורה מכובדת. הרבי סיפר פעם, כי גם בהליכתו ברחובות [[פטרבורג]], לא היו כפתוריו רכוסים כסדרם. לעומת זאת, היה ר' מיכאל מונח לחלוטין ב[[חסידות]]. בסוף ימיו העיד על עצמו, כי בתקופות מסוימות בחייו היה מונח אצלו כי אם יעבור עליו יום בלא לימוד [[לקוטי תורה]], לא תהיה לו סיבה להמשיך לחיות...<br />
<br />
נפטר במוצאי שבת קודש כ"ח [[חשוון]] [[תרע"ב]]. בהלווייתו שהתקיימה למחרת, השתתף [[אדמו"ר הרש"ב]], בעוד [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מנושאי המיטה עד [[בית עלמין|בית העלמין]] של [[ליובאוויטש]], שם נטמן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו ר' הלל בלינער. (אביו של ר' [[שמעון בלינר]] הי"ד מ[[ריגא]] חתן נחום וילנסקי שו"ב בפאטשעפ וגיס מאיר גרשון וגדלי' פאטשאפער)<br />
<br />
*בנו ר' שמואל בלינער. (אביו של ר' משה חיים בלינער פקיד במשרד ישיבת תות"ל) (חותן שלמה בן פסח בעל עגלה דליובאוויטש)<br />
<br />
*בתו מוסקא מוריסון - [[ארצות הברית]] (אם שמעון ומיכאל).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=55763 הרבי מספר על ר' מיכאל] - [[חב"ד און ליין]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:בלינר, מיכאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=197898מיכאל בלינר2015-05-18T00:24:44Z<p>רשבא: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Bliner, Michoel (Der Alter).jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב מיכאל בלינר]]<br />
הרב '''מיכאל בלינער''', כונה "ר' מיכאל דער אלטער" - שפירושו "הזקן", שכן הוא זכה להאריך ימים ונפטר בשיבה טובה. כינוי נוסף שדבק בו: "ר' מיכאל נעוולער" - על שם עיר מגוריו - [[נעוועל]]. <br />
<br />
אביו היה ר' שמעון בלינר, מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ר' מיכאל עצמו היה [[הליכה ברגל לרבי|מההולכים רגלי]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. <br />
<br />
ר' מיכאל שימש שנים רבות כ[[משפיע]] קהל עדת החסידים ב[[נעוול]], תוך שלפרנסתו עבד כבונה תנורים, עד שכ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]], ביקש ממנו לעבור ל[[ליובאוויטש]] ולשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. אנשי נעוול לא רצו לוותר עליו, וכתבו יחד מכתב להרבי הרש"ב בבקשה להשאירו בעירם. ואולם כ"ק אדמו"ר הרש"ב ענה כי עבודתו בתומכי תמימים נחוצה יותר.<br />
<br />
ב[[תומכי תמימים]] מסר שיעורים ב[[תניא]] ו[[התוועדות|התוועד]] עם תלמידי התמימים. עליו העידו תלמידיו כי הוא החדיר את יסודות החסידות וה[[עבודה]] בבחורים כך שניכרו בהם גם שנים רבות לאחר מכן. בד בבד, היה מסור לטובתם הגשמית של ה[[תמימים]] ודאג להם לצרכיהם הגשמיים, למאכל וללבוש מתאים, ואף טיפל בענייני שחרורם מהצבא.<br />
<br />
לעת זקנתו הפסיק למסור שיעורים ולהתוועד עם הבחורים. מנהל הישיבה ר' [[אליעזר קפלן]] שאל את [[אדמו"ר הרש"ב]] האם להמשיך לשלם לו את משכורתו (שעמדה על ט"ו רובל בחודש), וענה אדמו"ר הרש"ב: {{ציטוטון|"מיכאל איז ווערט די געלט, אז ער גייט דורך איבערן הויף"}}.<br />
<br />
ר' מיכאל לא היה מונח בענייני העולם הזה, כך למשל, לא היה לו מושג איך וכיצד יש להתלבש בצורה מכובדת. הרבי סיפר פעם, כי גם בהליכתו ברחובות [[פטרבורג]], לא היו כפתוריו רכוסים כסדרם. לעומת זאת, היה ר' מיכאל מונח לחלוטין ב[[חסידות]]. בסוף ימיו העיד על עצמו, כי בתקופות מסוימות בחייו היה מונח אצלו כי אם יעבור עליו יום בלא לימוד [[לקוטי תורה]], לא תהיה לו סיבה להמשיך לחיות...<br />
<br />
נפטר במוצאי שבת קודש כ"ח [[חשוון]] [[תרע"ב]]. בהלווייתו שהתקיימה למחרת, השתתף [[אדמו"ר הרש"ב]], בעוד [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מנושאי המיטה עד [[בית עלמין|בית העלמין]] של [[ליובאוויטש]], שם נטמן.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו ר' הלל בלינער. (אביו של ר' [[שמעון בלינר]] הי"ד מ[[ריגא]] חתן נחום וילנסקי שו"ב בפאטשעפ וגיס מאיר גרשון וגדלי' פאטשאפער)<br />
<br />
*בנו ר' שמואל בלינער. (אביו של ר' משה חיים בלינער פקיד במשרד ישיבת תות"ל) (חותן שלמה בן פסח בעל עגלה דליובאוויטש)<br />
<br />
*בתו מוסקא מוריסון - [[ארצות הברית]] (אם שמעון ומיכאל).<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=55763 הרבי מספר על ר' מיכאל] - [[חב"ד און ליין]].<br />
<br />
{{מיון רגיל:בלינר, מיכאל}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]<br />
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%91_(%D7%97%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=193776אהרן אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו"ר האמצעי)2015-03-05T12:08:39Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div>הגאון והחסיד המפורסם רבי '''אהרן אלכסנדרוב''' (ב[[אידיש]]: '''אלכסנדראוו''') מ[[שקלוב]], היה חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]] בעלה של בתו [[חנה חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית חנה חיה שרה]] בזיווג ראשון.<REF>ספר השיחות תש"א עמ' 42, ובספר השיחות תרצ"ו [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/1&search=חתן+אדמו עמ' 147.] היהודי, נ. י. [[טבת]] [[תרצ"ו]] עמ' 73.</REF>.<br />
<br />
נולד בשנת [[תקס"ט]]. <br />
<br />
ב[[ט"ו מנחם אב]] [[תקפ"ו]] נשא את [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית חיה שרה]]. <br />
<br />
נפטר בדמי ימיו (בהיותו בן כ"ח שנים) בכ"ד או ב[[כ"ה אייר]] [[תקצ"ז]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו ר' שניאור זלמן.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/1&search=חתן+אדמו"ר[[ספר השיחות]] תרפ"ו בהערות שם.]</REF> <br />
*בתו מרת שטערנא<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/12&search=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8+%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99 ראה רשימות אדמו"ר הריי"צ] שם מביא: ראה "אגרת יוחסין למשפחת אלכסנדראוו" - אודיסה, תרנ"ב - סימן ה. ולהעיר שבאגרות קודש חלק ב' ע' כו אינה נזכרת בין בנות הרה"ק ר' אהרן אלכסנדראוו והרבנית מרת חי' שרה.</REF> בעלה: ר' דובער פראדקין מטשעריי.<REF>ראה שם.</REF> <br />
*בתו מרת ברכה צבי' גיטל. בעלה: ר' זאב וואלף לעמפערט (נפטר בצעירותו).<br />
*בתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)]] <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%91_(%D7%97%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=193774אהרן אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו"ר האמצעי)2015-03-05T10:28:02Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div>הגאון והחסיד המפורסם רבי '''אהרן אלכסנדרוב''' (ב[[אידיש]]: '''אלכסנדראוו''') מ[[שקלוב]], היה חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]] בעלה של בתו [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית חיה שרה]] בזיווג ראשון.<REF>ספר השיחות תש"א עמ' 42, ובספר השיחות תרצ"ו [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/1&search=חתן+אדמו עמ' 147.] היהודי, נ. י. [[טבת]] [[תרצ"ו]] עמ' 73.</REF>.<br />
<br />
נולד בשנת [[תקס"ט]]. <br />
<br />
ב[[ט"ו מנחם אב]] [[תקפ"ו]] נשא את [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית חיה שרה]]. <br />
<br />
נפטר בדמי ימיו (בהיותו בן כ"ח שנים) בכ"ד או ב[[כ"ה אייר]] [[תקצ"ז]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו ר' שניאור זלמן.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/1&search=חתן+אדמו"ר[[ספר השיחות]] תרפ"ו בהערות שם.]</REF> <br />
*בתו מרת שטערנא<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/12&search=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8+%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99 ראה רשימות אדמו"ר הריי"צ] שם מביא: ראה "אגרת יוחסין למשפחת אלכסנדראוו" - אודיסה, תרנ"ב - סימן ה. ולהעיר שבאגרות קודש חלק ב' ע' כו אינה נזכרת בין בנות הרה"ק ר' אהרן אלכסנדראוו והרבנית מרת חי' שרה.</REF> בעלה: ר' דובער פראדקין מטשעריי.<REF>ראה שם.</REF> <br />
*בתו מרת ברכה צבי' גיטל. בעלה: ר' זאב וואלף לעמפערט.<br />
*בתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)]] <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%91_(%D7%97%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=193773אהרן אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו"ר האמצעי)2015-03-05T10:27:22Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div>הגאון והחסיד המפורסם רבי '''אהרן אלכסנדרוב''' (ב[[אידיש]]: '''אלכסנדראוו''') מ[[שקלוב]], היה חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]] בעלה של בתו [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית חיה שרה]] בזיווג ראשון.<REF>ספר השיחות תש"א עמ' 42, ובספר השיחות תרצ"ו [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/1&search=חתן+אדמו עמ' 147.] היהודי, נ. י. [[טבת]] [[תרצ"ו]] עמ' 73.</REF>.<br />
<br />
נולד בשנת [[תקס"ט]]. <br />
<br />
ב[[ט"ו מנחם אב]] [[תקפ"ו]] נשא את [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית חיה שרה]]. <br />
<br />
נפטר בדמי ימיו (בהיותו בן כ"ח שנים) בכ"ד או ב[[כ"ה אייר]] [[תקצ"ז]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו ר' שניאור זלמן.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/1&search=חתן+אדמו"ר[[ספר השיחות]] תרפ"ו בהערות שם.]</REF> <br />
*בתו מרת שטערנא<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/12&search=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8+%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99 ראה רשימות אדמו"ר הריי"צ] שם מביא: ראה "אגרת יוחסין למשפחת אלכסנדראוו" - אודיסה, תרנ"ב - סימן ה. ולהעיר שבאגרות קודש חלק ב' ע' כו אינה נזכרת בין בנות הרה"ק ר' אהרן אלכסנדראוו והרבנית מרת חי' שרה.</REF> בעלה: ר' דובער פראדקין מטשעריי.<REF>ראה שם.</REF> <br />
*בתו מרת ברכה צבי' גיטל. בעלה: זאב וואלף לעמפערט.<br />
*בתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)]] <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]</div>רשבאhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%91_(%D7%97%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=193772אהרן אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו"ר האמצעי)2015-03-05T10:24:53Z<p>רשבא: </p>
<hr />
<div>הגאון והחסיד המפורסם רבי '''אהרן אלכסנדרוב''' (ב[[אידיש]]: '''אלכסנדראוו''') מ[[שקלוב]], היה חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]] בעלה של בתו [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית חיה שרה]] בזיווג ראשון.<REF>ספר השיחות תש"א עמ' 42, ובספר השיחות תרצ"ו [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/1&search=חתן+אדמו עמ' 147.] היהודי, נ. י. [[טבת]] [[תרצ"ו]] עמ' 73.</REF>.<br />
<br />
נולד בשנת [[תקס"ט]]. <br />
<br />
ב[[ט"ו מנחם אב]] [[תקפ"ו]] נשא את [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית חיה שרה]]. <br />
<br />
נפטר בדמי ימיו (בהיותו בן כ"ח שנים) בכ"ד או ב[[כ"ה אייר]] [[תקצ"ז]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
*בנו ר' שניאור זלמן.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/1&search=חתן+אדמו"ר[[ספר השיחות]] תרפ"ו בהערות שם.]</REF> <br />
*בתו מרת שטערנא<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/12&search=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8+%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99 ראה רשימות אדמו"ר הריי"צ] שם מביא: ראה "אגרת יוחסין למשפחת אלכסנדראוו" - אודיסה, תרנ"ב - סימן ה. ולהעיר שבאגרות קודש חלק ב' ע' כו אינה נזכרת בין בנות הרה"ק ר' אהרן אלכסנדראוו והרבנית מרת חי' שרה.</REF> בעלה: ר' דובער פראדקין מטשעריי.<REF>ראה שם.</REF> <br />
*בתו ברכה צבי' גיטל. בעלה: זאב וואלף לעמפערט.<br />
*בתו [[הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש)]] <br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]</div>רשבא