https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D 2026-04-18T15:38:10Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%90&diff=306707 2018-03-06T08:48:53Z

<p>שלום: שוחזר מעריכות של 213.151.51.36 (שיחה) לעריכה האחרונה של 173.3.121.87</p> <hr /> <div>לדעתי עדיף לעשות תבניות קטנות של שושלת ביאלא, שושלת צ'רנוביל, וכו', והם יהיו רק בערכים של השושלת, ובשורה העליונה תהיה הפניה לכל השושלות האחרות, כמו שכתבתי ב[[שיחת משתמש:חיים נהר]]. --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת שלום]] 18:51, 26 בפברואר 2010 (UTC)<br /> :עם התבניות כבר נסתדר. בינתיים יישר כח גדול על העבודה המשובחת. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]] 21:54, 27 בפברואר 2010 (UTC)<br /> <br /> == האם ניתן לערב את חבדפדיה במחלוקות של חצרות אחרות חלילה? ==<br /> <br /> בחצר ביאלא ישנה מחלוקת ותיקה הפורצת לצערנו מפעם לפעם, בפעם האחרונה היה זה סביב ה&quot;אני מאמין&quot; וכו', לדעתי, ברור שאנו בחבדפדיה אמורים לעמוד מן הצד, ולא חלילה לרבות [[שנאה]] בכלל ישראל, אלא אדרבה ולהיפך..., בואו ונכבד את כולם ונרבה באחדות ישראל כרצונו של אדמו&quot;ר שליט&quot;א. [[משתמש:ענייני|ענייני]] 17:03, 19 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> :א. בין מי למי המחלוקת? מדובר בבעיה הלכתית, לא? ב. שחזרתי. יש לבצע דיון מסודר ורק אח&quot;כ למחוק לפי תוצאות הדיון. --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ט' באלול ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 18:15, 19 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> ::לפי הנכתב בערך יש מחלוקת בין הפלגים בענין &quot;אני מאמין&quot;, לא נראה לי שחבדפדיה אמורה להתערב בזה. [[משתמש:ענייני|ענייני]] 21:31, 19 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :::הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], [[י&quot;ג עיקרים|שיצא במכתב חריף נגד ההוספות]], שייך לאחד מהפלגים? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום ט' באלול ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 22:31, 19 באוגוסט 2010 (UTC) <br /> ===עריכה===<br /> ערכתי את הערך, '''מבלי שאני מכיר את הנושא'''. הסרתי את המיותר ותימצתתי את הדרוש. אני מבקש את הבקיאים בנושא, לחוות את דעתם '''כאן'''. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ב באלול ה'תש&quot;ע 16:36, 22 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :ישר כח! עכשיו זה נראה הרבה יותר טוב, אך לדעתי אנו לא צריכים כלל להתערב בנידון, לא כל פסקיו של הגאון החסיד הרב לנדא שליט&quot;א יש להם קשר לחב&quot;ד. ושוב ישר כח! יחי המלך! [[משתמש:ענייני|ענייני]] 08:33, 29 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ::האני מאמין קשור לבעש&quot;ט ולחסידות וגם הרב לנדא הוא חסיד חב&quot;ד, כך שנראה לי ששורה או שניים עבור הפולמוס הוא יחס מינימאלי. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], י&quot;ט באלול ה'תש&quot;ע 10:31, 29 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> == מרכזים ==<br /> <br /> עניני,האם יש לרב&quot;צ מרכזים בעולם? --אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ט באלול ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 07:43, 29 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> :כן. [[משתמש:ענייני|ענייני]] 08:07, 29 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> ::איפא? האם ניתן לבקר שם? יש כתובת? (אפשר לקבל את הכתובת בארה&quot;ב למשל)? אסאך הצלחה, און א פריילעכע טאג, היום י&quot;ט באלול ה'תש&quot;ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]] 18:16, 29 באוגוסט 2010 (UTC)<br /> <br /> המרכז העיקרי נמצא בירושלים. כן ישנם ריכוזים של חסידים בב''ב, ב''ש, וכן מעט בלוגאנא - מקום רבנותו של האדמו''ר שליט''א --[[משתמש:מנוח|מנוח]] 13:05, 27 בספטמבר 2010 (UTC)מנוח י''ט תשרי ה'תשע''א<br /> <br /> == מה לרב&quot;צ בחב&quot;דפדיה? ==<br /> כפי מה שראיתי בספרי רב&quot;צ מלוגאנו, הוא כותב דברים נוקבים נגד רעיונות חב&quot;דיים, גם היה קיצוני בהתנגדותו לקבל את הרבי בתור משיח, הן בשנים תש&quot;ן - תשנ&quot;ד וכך גם בהמשך השנים. {{שכח|אנונימי}}<br /> :אודה לך באם תמקד אותנו ותביא אף מקורות לדברי רב&quot;צ. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ח בשבט ה'תשע&quot;א 22:27, 2 בפברואר 2011 (UTC)<br /> ::אלו הם בבחינת מפורסמות שאינם צריכים כל ראיה. פלא שלא הבחין בכך אחר. תשאל כל שליח בשוויץ איזה מרורות הם אכלו ממנו!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]] 22:38, 2 בפברואר 2011 (UTC)<br /> :::אמרת &quot;שהוא כותב&quot;. אודה לך באם תמציא לנו את הכתבים או פוטוגרפיה מהם. --[[משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color: #004DFF;&quot;&gt;'''חיים נהר'''&lt;/span&gt;]]&lt;span style=&quot;color: Maroon;&quot;&gt; ¤ &lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חיים נהר|&lt;span style=&quot;color:#80BFFF;&quot;&gt;('''שׂיג ושׂיח''')&lt;/span&gt;]], כ&quot;ט בשבט ה'תשע&quot;א 01:58, 3 בפברואר 2011 (UTC)<br /> ::::התייצבותו לצד חב&quot;ד: בעת המחלוקת הידועה דתשמ&quot;ט, הוא הביע את דעתו שזו &quot;מחלוקת חסידים ומתנגדים&quot; והורה לחסידיו להצביע ג', ודחה נסיונות שכנוע שונים שנעשו לשנות את דעתו זאת.<br /> <br /> == הרב ברוך רבינוביץ ==<br /> <br /> הרב ברוך רבינוביץ הבן הגדול של האדמו&quot;ר מביאלא רמת אהרון פתח בית מדרש וקהילה בהר יונה בנצרת עילית בגליל והוא האדמו&quot;ר מביאלא מהר יונה. {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/173.3.121.87|173.3.121.87]] 23:04, 7 בנובמבר 2017 (UTC)<br /> <br /> == הרב ברוך רבינוביץ ==<br /> <br /> הרב ברוך רבינוביץ הבן הגדול של האדמו&quot;ר מביאלא רמת אהרון פתח בית מדרש וקהילה בהר יונה בנצרת עילית בגליל והוא האדמו&quot;ר מביאלא מהר יונה. {{משוב}} [[מיוחד:תרומות/173.3.121.87|173.3.121.87]] 23:04, 7 בנובמבר 2017 (UTC)</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%90&diff=306706 2018-03-06T08:41:17Z

<p>שלום: /* ביאלא רמת אהרן */</p> <hr /> <div>[[קובץ:פרצובא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי נתן דוד מפרצובא, בנו של רבי יעקב יצחק מביאלא]]<br /> [[קובץ:חלקת יהושע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יחיאל יהושע מביאלא]]<br /> [[קובץ:ביאלא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק]]<br /> [[תמונה:ביאלא 4.JPG|left|thumb|250px|רבי בן ציון מביאלא, עם הרב [[נפתלי רוט|רוט]] והרב [[יקותיאל פרקש|פרקש]]]]<br /> '''חסידות ביאלא''', היא חסידות-בת של [[שושלת פשיסחא]].<br /> <br /> ==השושלת==<br /> תחילתה של השושלת ב[[היהודי הקדוש]] מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של [[החוזה מלובלין]].<br /> <br /> לאחר פטירתו הלכו רוב ה[[חסיד]]ים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא, שבנו השלישי היה רבי יעקב יצחק מביאלא, מח&quot;ס דברי בינה וישרי לב, הוא היה האדמו&quot;ר הראשון שנקרא בשם '''ביאלא''' והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה לייב מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.<br /> <br /> ארבעה בנים ושתי בנות הותיר אחריו הרבי מביאלא, בנותיו: הראשונה נישאה להרה&quot;ק רבי אהרן מנחם מענדיל מראדזימין ולאחר שנים שלא זכו לזש&quot;ק התגרשו, והשניה היתה הרבנית חנה אשת האדמו&quot;ר רבי יוסף צבי מסקרנביץ רב ואב&quot;ד בני ברק.<br /> <br /> בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר חצי שנה בדיוק לאחר התמנותו לאדמו&quot;ר בז' חשון [[תרס&quot;ו]].<br /> <br /> == רבי יחיאל יהושע מביאלא ==<br /> <br /> שמונה עשרה שנים לאחמ&quot;כ בשנת [[תרפ&quot;ד]] נתמנה בנו רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו&quot;ר בשדליץ שבפולין, אחר פרוץ המלחמה ברח לרוסיה. במסגרת גלותו הקפיד על כל חומרותיו הקבועות, כמו טבילה ב[[מקווה]], ואף שבר גזיזי קרח כשהדבר נצרך. בהזדמנות מסוימת מסר את נפשו ונכנס למשרדי המפקדה כדי ליטול ביד רמה את הספר נועם אלימלך של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שנגזל ממנו ברשעות.<br /> <br /> לאחר שנות סבל ונדודים עלה רבי יחיאל יהושע מ[[רוסיה]] ל[[ארץ ישראל]], שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות [[שריפה]] באחד מבתי מדרשיו שכילתה כמה מספרי התורה, עלה לירושלים, ושם נשאר עד סוף ימיו.<br /> <br /> בנוסף הקים ישיבה בשם אור קדושים בבני ברק שפעלה עד ל[[הסתלקות]]ו בשנת [[תשמ&quot;ב]].<br /> <br /> רבי יחיאל יהושע היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, בעקבות שידולו של ידידו רבי [[ישראל אלתר]] מגור. הוא טען שההשפעה מבחוץ היא לא פחות מאשר ההשתתפות באגודת ישראל ובכנסת. הוא הוערך על ידי גדולי הדור, ביניהם אף ליטאים, כגון רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]].<br /> <br /> רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&amp;hilite=1644475a-3168-4312-8806-5f8caaad49ec&amp;st=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2+%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5 מכתב מהרבי לרבי יחיאל יהושע, אגרות קודש ח&quot;כ עמ' לה]}}.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.{{הערה|1= [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 129.}}<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ב]] חתם יחד עם אדמו&quot;רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלואות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: להרבי, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא&quot;.{{הערה|1=לתוכן כל המכתב וצילום הכתי&quot;ק ראה [[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 119.}}<br /> <br /> == החסידות כיום ==<br /> <br /> לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ&quot;א [[שבט]] [[תשמ&quot;ב]], מינו החסידים את בנו הצעיר רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך ולמלא את מקומו. במקביל הוא מכהן גם כרב ואב&quot;ד לוגאנו שבשוויץ. הוא התפרסם בעיקר בזכות ספריו וחיבוריו התורניים, ומרכזי החסידות שבהנהגתו, הפזורים בריכוזים החרדיים ב[[ארץ ישראל]].<br /> <br /> בסידורים שבהוצאת 'מכון מגמ&quot;ה' הוסיפו בנוסח ה&quot;אני מאמין&quot;, בשם האדמו&quot;ר רבי יחיאל יהושע מביאלא ש&quot;אני מאמין באמונה שלימה כי כל התורה המצויה עתה בידינו הן תורת ה[[רשב&quot;י]] ותלמידיו ותורת הבעל שם טוב ותלמידיו היא התורה הנתונה למשה רבינו עליו השלום&quot;. הוספה דומה יש גם ב&quot;אני מאמין שכל דברי נביאים אמת&quot;. נכדים אחרים מרבי יחיאל יהושע התנגדו להוספה מכיון שלטענתם ההוספה שנאמרה על ידו ביידיש ב[[שמחת תורה]] לא נאמרה כנוסח קבוע כלל וכלל. כמו כן הוציא הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] מכתב חריף השולל את ההוספה ולקריאתו הצטרפו [[שמואל וואזנר|הרב וואזנר]] ורבנים נוספים {{הערת שוליים|עיוני הלכות חלק ג', [[בני ברק]] [[תשס&quot;ט]].}}.<br /> <br /> === ביאלא בני ברק ===<br /> לאחר כחצי שנה מינו חלק מחסידי ביאלה גם את בנו, רבי [[דוד מתתיהו רבינוביץ]] מביאלא בני ברק (כ&quot;ד [[כסליו]] [[תרפ&quot;ט]] - כ&quot;ה [[תשרי]] [[תשנ&quot;ח]]). רבי דוד מתתיהו נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין נפלא בעל קול ערב.<br /> <br /> לאחר פטירתו הוכתר לאדמו&quot;ר בנו השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו&quot;ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כרב החסידות. רבי אברהם הוכתר כאדמו&quot;ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה &quot;אור קדושים&quot; בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], אח אחר הוכתר כאדמו&quot;ר מלענטשנא - ביאלא, והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו&quot;ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו&quot;ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, האדמו&quot;ר מסערט ויזניץ שליט&quot;א בנו של רבי אליעזר הגר זצ&quot;ל האדמו&quot;ר הקודם מסערט ויזניץ (נפטר כ' תמוז ה'תשע&quot;ה).<br /> <br /> === ביאלא רמת אהרן ===<br /> לאחר תקופה נוספת נתמנה גם בנו של רבי יחיאל יהושע, רבי [[יעקב יצחק רבינוביץ]] כאדמו&quot;ר מביאלא רמת אהרן (נפטר בערב [[ראש השנה]] [[תשע&quot;א]])<br /> <br /> רבי יעקב יצחק היה בקשר עם [[הרבי]].<br /> <br /> לאחר פטירתו הוכתר בנו רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ לאדמו&quot;ר מביאלא רמת אהרן, בן נוסף הוא רבי ברוך שלמה רבינוביץ האדמו&quot;ר מביאלא - הר יונה (מתגורר בבורו פארק).<br /> <br /> === ביאלא פשיסחא ===<br /> בן נוסף של רבי יחיאל יהושע, הוא רבי [[ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ]] שמונה כאדמו&quot;ר מביאלא פשיסחא (נפטר בו' ב[[טבת]] [[תשס&quot;ד]]).<br /> <br /> גם רבי ירחמיאל צבי יהודה היה בקשר עם הרבי.<br /> <br /> לאחר פטירתו הוכתר בנו רבי רבי אלימלך לאדמו&quot;ר מביאלא פשיסחא ופתח את בית מדרשו בעיר אשדוד. רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת [[תש&quot;נ]]. כמו כן, השתתף ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] בישיבת חב&quot;ד חיפה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43109 חב&quot;ד אינפו]}}. בנו השני רבי מנחם מנדל מכהן כאדמו&quot;ר מפשיסחא, בית מדרשו בעיר בני ברק. אחד מבניו, רבי שמחה ב&quot;צ, הוא מחבר הספר &quot;פסקי תשובות&quot; על משנה ברורה. צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף. הבן רבי ברוך מכהן כאדמו&quot;ר מביאלא - לונדון, חתנו הוא רבי ישראל חיים וייס האדמו&quot;ר מספינקא, בני ברק.<br /> <br /> ==גלריית תמונות==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> <br /> קובץ:ביאלא_בב.JPG|רבי דוד מתתיהו רבינוביץ' מביאלא בני ברק<br /> קובץ:יעקב מנחם מביאלא.JPG|רבי יעקב מנחם רבינוביץ' מביאלא בני ברק<br /> קובץ:שידלובצא.jpg|רבי זאב וולף קורנרייך משידלובצא<br /> קובץ:רבינוביץ'.JPG|רבי יעקב יצחק רבינוביץ' מביאלא רמת אהרן<br /> קובץ:ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'.JPG|רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ'<br /> קובץ:ירחמיאל צבי.jpg|ציונו של רבי ירחמיאל צבי<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=66389 האדמו&quot;ר מביאלא רמת אהרן אצל הרבי בחלוקת דולרים (כ&quot;ג חשון תנש&quot;א)]{{וידאו}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7&diff=306705 2018-03-06T08:39:45Z

<p>שלום: /* הסתרה */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{/פתיח}}<br /> &lt;!--ב&quot;ה. שלום וברוכים הבאים. אם ברצונכם לכתוב לי הודעה, נא כיתבו אותה מתחת לשורה זו--&gt;<br /> <br /> <br /> --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ח באדר ה'תשע&quot;ח 23:18, 5 במרץ 2018 (UTC)<br /> == בקשות קלות ==<br /> לאחר בקשת המחילה על ההטרדה באמצע ההכנות ליא&quot;נ וחגה&quot;פ:<br /> #האם תוכל לסכם את הדיון [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים#קרובי משפחה]] ולהעביר את מסקנותיו אל דפי המדיניות?<br /> #האם תוכל להעיף מבט לשאלתי - בנושא החשוב שישנה מהותית את חלון הראווה של חב&quot;דפדיה - [[שיחת תבנית:תמונה שבועית#לחדש את עידכון התמונה בקלות|בדיון זה]]. יישר כח! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:34, ב' בניסן ה'תשע&quot;ז<br /> :בשבוע הבא בעז&quot;ה. יחי --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בניסן ה'תשע&quot;ז 14:42, 30 במרץ 2017 (UTC)<br /> ::כנראה מפאת טרדות חה&quot;פ וכו' נשמט מזכרונך. לא רציתי להלחיץ וגם עכשיו לא, רק לוודא שלא יתקיים &quot;הואיל ונדחה ידחה&quot;, במיוחד בנושא התמונה הנבחרת (שאני היחיד שמעדכנה - וכשלא הייתי כאן נשארה זמן ארוך אותה תמונה). ייש&quot;כ. • [[משתמש:קעראוועלט]]קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:54, כ&quot;ד בניסן ה'תשע&quot;ז<br /> תודה על התזכורת. בעז&quot;ה יהיה בעדיפות כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ד בניסן ה'תשע&quot;ז 23:09, 20 באפריל 2017 (UTC)<br /> :::{{א|קרייזי אבאוט משיח|קרייזי}}, בהצתה מאוחרת אענה שהעברתי לאולם בקשה לסכם הדיון על קרובים, כי התקשיתי קצת להבין מה היה רוב הדעות בכל סעיף, ואשמח אם מישהו (אולי אתה) יסכם ואז אכניס למדיניות. עניין התמונה סודר ב&quot;ה.<br /> ::::#לא תוייגתי כי לא חתמת.<br /> ::::#הדף &quot;מדיניות וכללי כתיבה&quot; נעול אף למשתמשים ולכן אינני יכול לערוך שם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:09, י&quot;ט באדר ה'תשע&quot;ח<br /> ::::ביצעתי את בקשתך בדף [[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים#בני משפחה]]. אם אתה רוצה אתה יכול להעביר למקום אחר. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:19, י&quot;ט באדר ה'תשע&quot;ח<br /> <br /> == סוגריים ==<br /> <br /> על מנת להוסיף למדיניות את מסקנת [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים#סוגריים בשמות ערכים|הדיון על הסוגריים]], פתחתי את הדף [[חב&quot;דפדיה:מתן שם לערך]] והכנסתי שם את המסקנה. עכשיו צריך רק ליישם את המסקנה ולמחוק המון סוגריים מיותרים: כל הערכים שיש בהם סוגריים &quot;(בחסידות)&quot;, חצי מהערכים שיש בהם סוגריים &quot;(ספר)&quot;, ועוד ועוד. זו עבודה רצינית למפעילי המערכת... אבל בשביל זה פתחת את הדיון, לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, כ&quot;ז בסיוון ה'תשע&quot;ז<br /> :אני עושה זאת כל אימת שפוגש בערך כזה. אך כל משתמש ותיק יכול להעביר דף, או שאני טועה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בתמוז ה'תשע&quot;ז 13:29, 25 ביוני 2017 (UTC)<br /> ::משתמש ותיק יכול להעביר דף. אבל אם הדף כבר קיים (כמו העברה מ[[אור התורה (ספר)]] ל[[אור התורה]]), צריך למחוק קודם את הדף הקודם שאליו רוצים להעביר, ואת זה משתמש רגיל לא יכול לעשות.<br /> ::ברובם ככולם של ערכי הסוגריים הערך קיים בשתי השמות ווצריך למחוק, ולכן רק מפעיל יכול. ואם זה &quot;כל אימת שאתה פוגש&quot;, התרצה שאפגיש אותך עם כמה, או שאתה עסוק מידי?... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:50, ב' בתמוז ה'תשע&quot;ז<br /> :::אם כבר אני מדבר עם כבודו: מה לדעתך עלי לעשות כדי לטפל באמור [[שיחה:עמוד ראשי#מחטף?|כאן]]? הדיון הזה חשוב לי מכדי שאתן לו לשקוע כמו כל הדיונים כאן, ולאידך אין לי כח להכנס כל יום כדי לעקוב אחריו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, ב' בתמוז ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> == מספר הערות ==<br /> <br /> א.בהמשך לאתמול - יישר כוח עצום, ותוכל עכשיו להשוות בין הערך [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/תמונות וציורי רבותינו נשיאנו|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] ו[[הרש&quot;ג]] לפני ואחרי ולראות הבדל עצום. כך, לעניות דעתי, צריך להראות כל ערך ארוך - מה[[תניא]] ועד ערכים על רביים (אגב, כאן אולי המקום לציין שמתאים להעלות את [http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA/ תמונת התניא בערבית], ואולי למצוא גם תמונה מתאימה יותר לתמונה הראשית בערך ה[[תניא]]). ב. לגבי קובץ מפת ליובאוויטש (המופיע בערך על העיירה) - הנה לפני כמה שבועות התפרסמה בבית משיח התמונה בצבע (כבמקור), ואולי זה הזמן לפרוץ את החומות ולא להסתפק רק בתמונות מאינפו ופרוטל... ג. אך מזינים 'תקציר עריכה'? ד.בנוגע להכרעתך בשיחת [[אליהו בעל שם]] - הרי צריך למחוק את כל פסקת &quot;יצירת הגולם&quot; - שנעשתה ע&quot;י אליהו בעל שם מחלם... ה.מהו עניין הציפור המתעופפת בדף המשתמש שלך?... ו.אם תוכל להוסיף תמונת כתובת הרבי בכתב ידו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מ[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85029 כאן].--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 17:01, 25 בספטמבר 2017 (UTC)<br /> <br /> ==הודעה חשובה==<br /> בעברי על השינויים האחרונים ראיתי שהיו כמה וכמה עריכות בערכי משפחת זלמנוב ואבלסקי, אין לי אפשרות כרגע לבדוק אותם, אולם אני מקווה שמישהו בודק את העניין (לדעתי יש לחסום את הערכים ההם לאנונימים). למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ&quot;פ, לחיים!!! '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:19, 19 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> :{{א|שף ויתיב}}, יש מצב שאתה עושה רשימה של הערכים האלו? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ז באדר ה'תשע&quot;ח 05:55, 4 במרץ 2018 (UTC)<br /> <br /> == הסתרה ==<br /> <br /> האם אתה יודע איך מסתירים גרסאות מדף השינויים אחרונים ומהסטוריית הערכים בגרסא החדשה? --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י&quot;ט באדר ה'תשע&quot;ח, למניינם 08:39, 6 במרץ 2018 (UTC)</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%99%22%D7%94_(%D7%A9%D7%9D)&diff=306704 2018-03-06T08:36:46Z

<p>שלום: </p> <hr /> <div></div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F&diff=306619 2018-03-04T07:49:47Z

<p>שלום: /* כתובה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:מסדר קידושין2.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[הרבי]] מסדר קידושין בחופת אחד החסידים]]<br /> '''קידושין''' הוא קנין רוחני, בו האדם קונה את אשתו לקנין אישות ואוסרה על כל העולם. '''נישואין''' הם גמר קנין ה[[קידושין]], והיא חלק ממצוות [[פריה ורביה]].<br /> <br /> גם אדם שאשתו מתה עליו אחרי שכבר הוליד ילדים, מחויב על פי ההלכה{{הערת שוליים|[[יבמות]] סא, ב. [[שולחן ערוך]] אבן העזר.}} לישא אשה נוספת, מכיון ש&quot;לא טוב היות האדם לבדו&quot;, וממצוות &quot;לערב אל תנח ידיך&quot;. יש החוששים כי הדבר יביא לריחוק בינם לבין הילדים מהאשה הקודמת, אך הרבי לא קיבל חששות אלו, ואדרבה.{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] חלק י&quot;ז, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&amp;hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&amp;st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;pgnum=102 עמ' פח].}}<br /> [[קובץ:כתיק מזל טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כתי&quot;ק]] של הרבי עם ברכה לחתונה]]<br /> == שידוכים ==<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> בשידוכים יש לסמוך על הרגשת הלב של האדם עצמו, ולא על גורל{{הערת שוליים|1=[[הרבי]], [[אגרות קודש]] חלק י&quot;ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&amp;hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&amp;st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&amp;pgnum=98 עמ' פז.]}}.<br /> <br /> == חתונה ==<br /> === תאריך החתונה ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> ===קבלת פנים===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]]}}<br /> קודם החופה נהוג לעשות מסיבת קבלת פנים לחתן וכן לכלה, אומרים לחיים והחתן חוזר בעל פה [[מאמר]], נהוג לחזור מאמר דיבור המתחיל &quot;לכה דודי&quot; מ[[תשי&quot;ד]].<br /> <br /> מקובל לערוך את מסיבת הקבלת פנים דווקא בבנין ישיבת [[תומכי תמימים]].<br /> <br /> ===כתובה===<br /> כבר מבעוד יום כותבים את הכתובה, ומחתימים שני עדים בתחתית הטופס, ולאחר מכן בשעת החופה מכבדים רב לקרוא את הנוסח בקול.<br /> <br /> שטר הכתובה, כתוב בנוסח קבוע ומוכן בשפה הארמית, ומסכם את מחויבויות הבעל לאישה, על כל פרטי מחויבויותיו, ישנו מחלוקת [[תנאים]] רחבה ב[[מסכת כתובות]] האם מקור הכתובה הוא מ[[התורה]] או תקנה של [[חז&quot;ל]].<br /> <br /> עיקר הכתובה נועד עבור מקרה של [[גירושין]], שגם במקרה כזה על הבעל לזון ולפרנס את גרושתו כמסוכם בדיוק בכתובה.<br /> <br /> === סידור הקידושין ===<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> <br /> === חופה ===<br /> <br /> ==== טבעת ה[[נישואין]] ====<br /> <br /> מובא בספרים שטבעת [[נישואין]] צריכה להיות כמו סמ&quot;ך וכמו מ&quot;ם - עגולה (כסמ&quot;ך) מבפנים, ומרובעת (כמ&quot;ם) מבחוץ. ועל פי [[הקבלה]] יש לקדש בטבעת של כסף. אבל אף על פי כן, מנהג חב&quot;ד בפועל לקדש בטבעת עגולה (גם מבחוץ), ומ[[זהב]] דוקא.{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&amp;search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם]. וגם ספר המנהגים עמ' 76, וראה [[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' תכט, לא לקדש בטבעת כסף מוזהבת.}}<br /> === מנהגי יום החופה ===<br /> <br /> '''[[וידוי]]''' - בתפילת [[מנחה]] ביום החופה, אומרים החתן והכלה, את כל נוסח ה[[וידוי]] של [[יום כיפורים]] - על חטא, ואם החופה לפני זמן [[מנחה]] אומרים את ה[[וידוי]] בתפילת [[שחרית]], כמו כן ב[[שמונה עשרה]] אומרים את נוסח עננו של תעניות.<br /> <br /> נהוג להוסיף ב[[צדקה]] במשך היום לזכות החתן והכלה, וכן באמירת תהילים{{הערה|ספר המנהגים עמ' 75}}.<br /> <br /> '''צום''' - החתן והכלה צמים ביום חופתם, שלשה טעמים מובאים לכך: א) משום דהוי יום [[סליחה]] וכפרה כדוגמת [[יום הכיפורים]]{{הערת שוליים|מהר&quot;ם מינץ סימן קט' וראה ליקוטי שיחות חלק ה' עמ' 170.}}. ב) שלא ישתכרו{{הערת שוליים|מהר&quot;ם מינץ שם.}}. ג)מפני שמצווה חביבה עליהם, וכדרך שהיו עושים חסידים ראשונים, שהיו מתענין בעת שהיתה באה מצווה החביבה עליהם כעין סוכה ולולב{{הערת שוליים|רוקח סי' שנג.}}. לפי הטעם הראשון יש ענין של תענית דווקא, ואילו לפי שני הטעמים האחרים יש רק ענין של העדר אכילה.<br /> <br /> [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&amp;hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da&amp;st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&amp;pgnum=178 לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 165 (עמ' 178)].}} תולה זאת באותה מחלוקת אם [[יום הכיפורים]] אינו מכפר ללא תשובה אם כן הוא הדין ביום החופה, ולכן צריך תענית של תשובה. אך פוסקים אחרים סוברים שכפרת יום החופה אינו כדוגמת [[יום הכיפורים]] מכח התשובה, אלא חלות חדש מכח יום החופה, ולכן אינם סבורים כהטעם הראשון.<br /> <br /> כאשר יום החופה הינו בימי שמחה וחג אין מתענים, - [[ראש חודש]], [[חנוכה]], [[פורים]], [[איסרו חג]], [[ט&quot;ו אב]].<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נהג להתענות גם בעצמו ביום החתונה של בנותיו, והיה משלים את התענית עד לסיום היום. בחתונת בתו הצעירה התאחר מאד זמן החופה (בגלל התעכבותו של אחד המוזמנים שהמתינו לבואו), ולמרות זאת המשיך אדמור הריי&quot;צ לישב ב[[תענית]] עד לאחר החופה.{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/35/252&amp;search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 תורת מנחם].}}<br /> <br /> === חדר היחוד ===<br /> חסיד אחד{{הערת שוליים|הרב יהודה משה קלאפמאן}} נכנס לרבי קודם חתונתו, ושאל האם נכון לקיים המנהג המובא בספרים שהחתן ידרוך על רגל הכלה בשעת החופה.<br /> <br /> ענה הרבי: בשביל מה צריך בכלל סגולות?!{{הערת שוליים|לפי דברי הנ&quot;ל: וכמדומני שעשה גם תנועה של תמיהה.}}, והוסיף ואמר: אם אתה תהיה בעל-הבית כמו שאתה צריך להיות [=קרי: ההנהגה תהיה בהתאם ל[[שולחן ערוך]] ודרישות [[תורת החסידות]]] אז ממילא [=באופן טבעי] אתה תהיה בעל-הבית! [ועוד] שזהו - ההנהגה לדרוך כו' - עניין בלתי צנוע!!<br /> <br /> אדמו&quot;ר המשיך ואמר: &quot;אם בכל זאת אתה רוצה סגולה, אני אתן לך סגולה&quot; - להיכנס ל&quot;חדר ייחוד&quot; ראשון, ובאם ישכח להיכנס ראשון בחדר ייחוד, אזי כשיגיעו לדירה של הזוג - אחרי החתונה - שהחתן יכנס ראשון.{{הערת שוליים|1=גליון התקשרות, [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1117&amp;ArticleID=4589 גליון 704].}}<br /> <br /> ==== כף כסף בפתח החדר ====<br /> <br /> מנהג לשים כף כסף בפתח חדר הייחוד של חתן וכלה, ואמר לי כך:<br /> <br /> אחד הדרכים שהאישה מתקדשת בהם הוא קידושי כסף, ובדרך זו נוהגים למעשה לקדש את האישה. אמנם לפועל הקידושין נעשים בהרבה קהילות על ידי טבעת [[זהב]] שהיא שווה כסף אך איננה כסף ממש. ומאחר וכסף מסמל על [[אהבה]] מלשון &quot;נכסוף נכספתי&quot;, לכן כדי להשלים את העניין מבחינה רוחנית, ולהשלים את ה&quot;קידושין בכסף&quot;, מניחים כף כסף בפתח חדר הייחוד שלכמה דעות הוא השלמת הקידושין. כף מסמלת כלי קיבול, ובעניין זה כלי קיבול לאהבה{{הערת שוליים|הרב ברוך בליזינסקי, כפר חב&quot;ד.}}<br /> <br /> == שבע ברכות ==<br /> {{להשלים|פסקה=כן}}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> *[[הזמנה (חתונה)]]<br /> *[[שבת חתן]]<br /> *[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]]<br /> *[[חתונת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> *[[גיל הנישואין]]<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> [[תמונה:עצות.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר]]<br /> *'''עצות והדרכות לחיי [[נישואין]] שמחים''', ספר בשפה ה[[אנגלית]] הכולל בתוכו טיפים מעשיים, עצות והדרכות על מנת להגיע לשלווה ו[[שמחה]] בחיים ה[[נישואין]] היהודיים, מתוך [[שיחה|שיחותיו]] וכתביו של [[הרבי]]. הספר נכתב על ידי הסופר ר. ל. קרמניצר ומופץ על ידי [[ועד שיחות באנגלית]].<br /> *שלמה רסקין, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Raskin%20-Brod%20-%20Menachem%20Av%2022%2C%205777.pdf מסר קטן לאירוע גדול]''', לקט רעיונות והסברים לשלבים השונים בתהליך החתונה<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ulman-Friedman%20-%20Shevat%207%2C%205773.pdf לקט פתגמים בעניני חתונה]'''<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=39529 בדרך לבנק - הרבי התנדב ללוות חתן] - {{אינפו|}}<br /> * מנחם זיגלבוים, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63240 בוכות בכרמים] שיחה מרתקת ונוקבת על מצב השידוכים בחב&quot;ד - [[שבועון בית משיח]] (גילון 799) <br /> *[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62613 דעת הרבי בנוגע ל[[נישואין]] לשתי נשים] - אגרות קודש העוסקות בנושא - {{אינפו}}<br /> *'''[http://chabad.info/magazine/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A3-%D7%9B%D7%9A-%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA/ כך נראית חופה חב&quot;דית]''', ראיון עם הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] בתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} גליון ערב שבת פרשת וישלח, י&quot;ד כסלו תשע&quot;ח<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Leigh-Paley%20-%20Kislev%2014%205778%20-%2015th%20Anniversary.pdf מאמר 'לכה דודי' מאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ומנהגי חתונה עם הגהות הרבי]''' {{PDF}}<br /> <br /> {{אירועים יהודיים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מנהגי חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חתונה]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%94&diff=306616 2018-03-04T07:47:45Z

<p>שלום: </p> <hr /> <div>מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]], והיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]].<br /> <br /> ==מקורה==<br /> מקור המצווה היא מצווי הקב&quot;ה לאדם הראשון: {{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}<br /> <br /> == גדר המצווה ==<br /> <br /> ישנה במצווה זו שני חלקים; א. מצוות &quot;לשבת יצרה&quot; המוטלת על כל אדם, בתור [[בן נח]], גם הוא אינו יהודי. ב. מצווה &quot;פרו ורבו&quot; המוטלת על כל יהודי.<br /> <br /> חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת,{{הערה|1=יבמות סא, ב.}} אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה, משום שיש חשש אולי ימותו הבן או הבת ח&quot;ו, ואז לא קיים את מצוות פריה ורביה.{{הערה|1=יבמות סב, ב.}}<br /> <br /> הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזיד, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של ה[[תנא]] [[בן עזאי]] &quot;כאילו שופך דמים&quot;. למרות זאת בן עזאי עצמו לא נשא אשה מעולם מפני ש&quot;נפשו חשקה בתורה&quot;. [[אדמו&quot;ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערת שוליים|שו&quot;ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד זו&quot;נ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואמא, ובכלל מאתים מנה.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] הרעיש הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד &quot;תכנון המשפחה&quot;.<br /> <br /> == קירוב ה[[גאולה]] ==<br /> <br /> במצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף&quot;. [[רש&quot;י]] מפרש כי יש אוצר [[נשמה|נשמות]] הקרוי &quot;גוף&quot;.{{הערה|1=יבמות סב, א.}}<br /> <br /> מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם [[מיתה|מתו]] בניו ר&quot;ל, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני [[נשמה|נשמות]] לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדיעה השניה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם &quot;לשבת יצרה&quot;.{{הערה|1=שם.}}<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4599&amp;hilite=1b1107f9-00f5-4fbe-a25a-e5f8a8331694&amp;st=%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94+%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%94&amp;pgnum=346 שיחות קודש [[תשכ&quot;ט]] חלק א' (346)]<br /> * מוסף [http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf אושר ועושר], מוסף בנושא עידוד הילודה של מגזין &quot;דרך המלך&quot;, מבית [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע&quot;ה<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מצוות}}<br /> [[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:חתונה]]<br /> [[קטגוריה:חסידות]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%94&diff=306615 2018-03-04T07:47:14Z

<p>שלום: </p> <hr /> <div>מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]], והיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]].<br /> <br /> ==מקורה==<br /> מקור המצווה היא מצווי הקב&quot;ה לאדם הראשון: {{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}<br /> <br /> == גדר המצווה ==<br /> <br /> ישנה במצווה זו שני חלקים; א. מצוות &quot;לשבת יצרה&quot; המוטלת על כל אדם, בתור [[בן נח]], גם הוא אינו יהודי. ב. מצווה &quot;פרו ורבו&quot; המוטלת על כל יהודי.<br /> <br /> חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת,{{הערה|1=יבמות סא, ב.}} אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה, משום שיש חשש אולי ימותו הבן או הבת ח&quot;ו, ואז לא קיים את מצוות פריה ורביה.{{הערה|1=יבמות סב, ב.}}<br /> <br /> הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזיד, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של ה[[תנא]] [[בן עזאי]] &quot;כאילו שופך דמים&quot;. למרות זאת בן עזאי עצמו לא נשא אשה מעולם מפני ש&quot;נפשו חשקה בתורה&quot;. [[אדמו&quot;ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערת שוליים|שו&quot;ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד זו&quot;נ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואמא, ובכלל מאתים מנה.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;מ]] הרעיש הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד &quot;תכנון המשפחה&quot;.<br /> <br /> == קירוב ה[[גאולה]] ==<br /> <br /> במצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף&quot;. [[רש&quot;י]] מפרש כי יש אוצר [[נשמה|נשמות]] הקרוי &quot;גוף&quot;.{{הערה|1=יבמות סב, א.}}<br /> <br /> מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם [[מיתה|מתו]] בניו ר&quot;ל, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני [[נשמה|נשמות]] לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדיעה השניה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם &quot;לשבת יצרה&quot;.{{הערה|1=שם.}}<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> <br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4599&amp;hilite=1b1107f9-00f5-4fbe-a25a-e5f8a8331694&amp;st=%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94+%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%94&amp;pgnum=346 שיחות קודש [[תשכ&quot;ט]] חלק א' (346)]<br /> * מוסף [http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf אושר ועושר], מוסף בנושא עידוד הילודה של מגזין &quot;דרך המלך&quot;, מבית [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע&quot;ה<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מצוות}}<br /> [[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:קידושין ונישואין]]<br /> [[קטגוריה:חסידות]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%AA&diff=306614 2018-03-04T07:46:03Z

<p>שלום: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ירקות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ירקות]]<br /> '''ירקות''' הם גידולים היוצאים מן הארץ וצמיחתם הוא על ידי קור הלבנה{{הערה|[[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן]] [[תקע&quot;ב]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/maamarei/572/30/index.htm הנה להבין ענין הנ&quot;ל בתוס' ביאור, אות קמ&quot;ג]}}. מקור כינוי זה הוא מהמשנה, שם גם מחולקים ה[[פירות]] לפירות הארץ ופירות האדמה.<br /> ==ברכותיהם==<br /> [[ברכות הנהנין|ברכות]] הירקות הוא בורא פרי האדמה.<br /> <br /> אם נתבשלו הירקות במרק, ותכלית בישול המרק הוא בשביל לאכול הירקות, אזי ברכתו של המרק הוא בורא פרי האדמה כיון שהירק הוא עיקר, וגם אם דעתו של אדם מסויים הוא רק בשביל המרק ואת הירקות הוא משליך ואינו מייחס להם חשיבות, בטלה דעתו אצל כל אדם ומברכים על המרק בורא פרי האדמה.<br /> <br /> וכל זה רק אם לא היה במרק גם בשר, כי אם היה במרק גם בשר, אזי לרוב חשיבותו של הבשר הוא העיקר והירקות טפלים אליו, ולכן עיקר הטעם שבמרק הוא הבשר ומברכים עליו שהכל. כמו כן אם היה למרק טעם לפני הבישול (כגון שבישלוהו בחומץ) י&quot;א שאז אין המרק טפל לירקות ויש חולקים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/52/7.htm?q=%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%AA פסקי הסידור הלכות ברכות הנהנין פרק ז']}}.<br /> {{הערות שוליים|}}<br /> [[קטגוריה:צומח]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=306419 2018-02-24T17:45:12Z

<p>שלום: החלפת טקסט – &quot;אדמו&quot;ר שליט&quot;א&quot; ב־&quot;הרבי&quot;</p> <hr /> <div>[[קובץ:שערי לימוד החסידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר שערי לימוד החסידות]]<br /> הספר '''שערי לימוד החסידות''' הינו ליקוט מתורת [[הרבי]] ו[[רבותינו נשיאנו]] בדבר לימוד [[תורת החסידות]] והאופנים בזה.<br /> <br /> הספר נחלק לשלושה שערים:<br /> <br /> א. שער הסדר והדרכה - הוראות כלליות בדרך ואופן הלימוד.<br /> <br /> ב. שער מבנה הדרושים - ליקוטים כלליים במבנה הדרושים של תורת [[חסידות חב&quot;ד]], ועל הסגנון היחודי של כל אחד מרבותינו נשיאנו.<br /> <br /> ג. שער חיוב לימוד [[תורת החסידות]] - ליקוט של שיחות ואגרות בנושא.<br /> <br /> הספר נלקט ונערך על ידי הרב [[מיכאל חנוך גולומב]], יצא לאור בהוצאת [[קה&quot;ת]] ונדפס על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]] בחודש [[סיוון]] [[תשנ&quot;ד]].<br /> <br /> הספר נדפס בהסכמתו ובברכתו הקדושה של [[הרבי]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA&diff=306416 2018-02-24T17:44:57Z

<p>שלום: החלפת טקסט – &quot; אדמו&quot;ר שליט&quot;א &quot; ב־&quot; הרבי &quot;</p> <hr /> <div>[[קובץ:שערי לימוד החסידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר שערי לימוד החסידות]]<br /> הספר '''שערי לימוד החסידות''' הינו ליקוט מתורת [[הרבי]] ו[[רבותינו נשיאנו]] בדבר לימוד [[תורת החסידות]] והאופנים בזה.<br /> <br /> הספר נחלק לשלושה שערים:<br /> <br /> א. שער הסדר והדרכה - הוראות כלליות בדרך ואופן הלימוד.<br /> <br /> ב. שער מבנה הדרושים - ליקוטים כלליים במבנה הדרושים של תורת [[חסידות חב&quot;ד]], ועל הסגנון היחודי של כל אחד מרבותינו נשיאנו.<br /> <br /> ג. שער חיוב לימוד [[תורת החסידות]] - ליקוט של שיחות ואגרות בנושא.<br /> <br /> הספר נלקט ונערך על ידי הרב [[מיכאל חנוך גולומב]], יצא לאור בהוצאת [[קה&quot;ת]] ונדפס על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]] בחודש [[סיוון]] [[תשנ&quot;ד]].<br /> <br /> הספר נדפס בהסכמתו ובברכתו הקדושה של [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]].<br /> <br /> [[קטגוריה:ליקוטים מרבותינו נשיאנו]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:37.142.100.15&diff=306089 2018-01-25T08:35:37Z

<p>שלום: /* אזהרה */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>אני רוצה להזהיר אותך (שלא תחסם 'לפתע') שעריכותיך גובלות בהשחתה והפסק מיד!!<br /> <br /> == אזהרה ==<br /> <br /> {{אזהרה 2|}} --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ט' בשבט ה'תשע&quot;ח, למניינם 08:35, 25 בינואר 2018 (UTC)</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=306088 2018-01-25T08:34:21Z

<p>שלום: שוחזר מעריכות של 37.142.100.15 (שיחה) לעריכה האחרונה של קרייזי אבאוט משיח</p> <hr /> <div>[[קובץ:שיחת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מעלוני 'שיחת הגאולה']]<br /> '''שיחת ה[[גאולה]]''' הינו עלון שבועי צבעוני היוצא לאור על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] בעריכת הרב [[זמרוני זעליג ציק]].<br /> <br /> ==הוצאה לאור==<br /> שיחת הגאולה החל לצאת במתכונתו הנוכחית לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]], כשקודם לכן הוא יצא כהבטאון הדו-שבועי [[גליון הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה האמיתית והשלימה]].<br /> <br /> מבנה העלון לא השתנה כמעט במהלך השנים (על המבנה ראו להלן). העלון יוצא גם ברוסית ובצרפתית, עם תוכן שונה ועורכים אחרים. העלון מופץ בבתי כנסת על ידי מנויים ועל ידי בתי חב&quot;ד מקומיים. בנוסף לכך, העלון מחולק על ידי התמימים במבצע תפילין. כמו כן הוא מודפס גם בארצות הברית. העלון מופץ באלפי עותקים. רוב העותקים נרכשים על ידי בתי חב&quot;ד בארץ. <br /> <br /> ב[[חודש סיון]] [[תשע&quot;ד]] חגג העלון את הוצאתו לאור של גליון ה-1000.<br /> <br /> == מדורי העלון ==<br /> *'''מאמר מערכת (מאת העורך)''' - מופיע בעמוד הראשון והוא עוסק בנושאים אקטואלים תוך מתן דגש על [[שלימות הארץ]] ו[[משיח]] וגאולה.<br /> *'''רעיון שבועי מתורתו של משיח''' - [[שיחה]] מעובדת של [[הרבי]] על פרשת השבוע.<br /> *'''ניצוצות של גאולה''' - ליקוטי מדרשים מפרשת השבוע בנושא משיח וגאולה.<br /> *'''נפלאות עכשיו''' - סיפור מופת מהרבי, בדרך כלל מתשובות של אנשים באמצעות ה[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א|אגרות קודש]].<br /> *'''אור החיים''' - ראיון עם דמות ציבורית או כתבה על כינוס אקטואלי. <br /> *'''עצה והדרכה''' - ליקוט מכתבים של הרבי במגוון נושאים.<br /> <br /> לקראת [[י&quot;א ניסן]] וערבי חג יוצא העלון במתכונת מיוחדת.<br /> <br /> == הוצאות לאור ==<br /> '''נפלאות עכשיו''' - סדרת ספרים, שהם ליקוט סיפורי נפלאות שארעו באמצעות ה&quot;אגרות קודש&quot;, והתפרסמו במשך השנים ב&quot;שיחת הגאולה&quot;.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/sg-index.htm מאגר עלוני 'שיחת הגאולה']<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:גליונות ועלוני גאולה ומשיח]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99:Spam-blacklist&diff=306087 2018-01-25T08:32:45Z

<p>שלום: שיע - יש להזהר מאוד לא להשאיר את זה במצב כזה</p> <hr /> <div> # &lt;div style=&quot;direction: ltr;&quot;&gt;&lt;pre&gt;<br /> <br /> # External URLs matching this list will be blocked when added to a page.<br /> # This list affects only this wiki; refer also to the global blacklist.<br /> # For documentation see http://www.mediawiki.org/wiki/Extension:SpamBlacklist<br /> #<br /> # Syntax is as follows:<br /> # * Everything from a &quot;#&quot; character to the end of the line is a comment<br /> # * Every non-blank line is a regex fragment which will only match hosts inside URLs<br /> <br /> # ניתן לציין כאן כתובות אינטרנט שהן ספאם וכך למנוע את השימוש בהן.<br /> # יש להשתמש ב-/ לפני נקודה, ובתחילת וסוף הכתובת יש להציב /b<br /> <br /> # בחב&quot;דפדיה הכול חסום. מה שמותר נמצא ברשימה לבנה<br /> .*</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%92&diff=305222 2018-01-12T09:01:49Z

<p>שלום: /* התכללות מוחלטת של הדגים בים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:דגים2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אקווריום דגים]]<br /> '''דגים''' הם בעלי חיים ימיים, בעלי דם קר, המשמשים בתורה כמשל לברכה מפני שהם במקום מכוסה (המכונה בחסידות [[עלמא דאתכסיא]]) ומהוים דוגמא לכאלו שאין [[עין הרע]] שולטת בהם. בנוסף להיותם בעלי דם קר הם משמשים משל לפריה ורביה מבלי תאוה גשמית, וכן מהווים משל לצדיקים גמורים.<br /> ==פריה ורביה==<br /> הדגים משמשים בפסוק כמשל להתרבות גדולה (הדגים מטילים עשרות ביצים בהטלה אחת) כמו שכתוב &quot;וידגו לרוב בקרב הארץ&quot;, ובדברי חז&quot;ל מוסיפים על כך כי דגים אין הרע שולטת בהם.<br /> <br /> בחסידות מוסבר כי הסיבה שפריה ורביה נכונה נמשלת לדגים מפני שהדגים מצוננים ואין להם תאוה (התרבות הדגים נעשית על ידי הטלת זרע הזכר על ביצי הנקבה שבים), והתרבותם אינה בדרך תאוה, שהיא מורה על פריה ורביה לשם שמים ולא לשם תאוה.<br /> ==נוני ימא==<br /> {{ערך מורחב|נוני ימא}}<br /> ===עליית הדגים בטיסה אחת===<br /> נוני ימא הוא כינוי שמוזכר בזוהר הקדוש בריבוי מקומות כמשל לצדיקים בדרגה גבוהה ביותר כדוגמת [[רב המנונא סבא]], מזקני תנאי הזוהר. בנוגע לכך מבאר אדמו&quot;ר הזקן, כי הילוך הצדיקים הנק' נוני ימא היא נפלאה וגבוהה מאד, כ[[משל]] הדגים ששטים בים, כך הם שטים ובטיסה אחת מגיע למעלה מעלה. אחד מצדיקים אלו היה התנא האלוקי [[רבי שמעון בן יוחאי]]. ולכן לא קיים רשב&quot;י בהיותו במערה כמה מצות מעשיות כנ&quot;ל אלא הכל ברוחניות למעלה מבחינת שמחה בבשר כו'. וזהו ענין סנפיריו של הלויתן שבהם הוא שט מן הקצה האחד של הים לשני. <br /> ולכן העולם כולו עומד על לויתן שמקיף כל העולם כנודע בדברי רז&quot;ל{{הערה|שם=שמיני}}. <br /> ===התכללות מוחלטת של הדגים בים===<br /> ישנו הסבר נוסף בחסידות לענין הדגים, שהיא בחינת [[ה' אחד (קריאת שמע)|ה' אחד]], שהוא המשכת [[דעת עליון]] שענינה הוא [[יחודא עילאה]], שנקרא גם כן בשם [[ים]] - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן דגים אינם חוצצים ב[[מקוה]], ונמנים במנין הארבעים סאה.<br /> <br /> הסבר זה מובא כי לגבי זה שנשמת [[רב המנונא סבא]] היתה [[נשמה]] דאצילות מבחינת ה[[נשמה|נשמות]] דים העליון שבמלכות דאצילות, ולכו נקרא רב המנונא מלשון &quot;נוני ימא&quot;. [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] מסביר, שכמו הדגים שבים מובלעים במי הים והמים מתפשטים בתוך תוכם והרי הם כמו מהות המים עצמם, כך ה[[נשמה|נשמות]] דאצילות כמו נשמת רב המנונא סבא היא בבחינת הביטול לגמרי, עד שאי אפשר לה לפרוד אפילו שעה אחת כחלק מהמים עצמן (- במשל הדגים), וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה עובר ירך אמו הוא, כלומר: למרות שהוא עובר, שהרי הוא מציאות נרגש בפני עצמו, מכך מקום כל זמן העיבור הרי הוא כירך אמו ואינו נחשב לדבר בפני עצמו, וזאת מפני ביטולו המוחלט לאמו במשך זמן זה, שאוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה וכדומה, וכך גם ה[[נשמה|נשמות]] דאצילות בהיותם בעיבור בבטן המלכות הנקרא ים סוף, הם כירך אמם ובטלים לגמרי כעובר שהוא ירך אמו וכמו דגים שבים שהם מובלעים במי הים{{הערת שוליים|1=[[תורת שמואל|לקוטי תורה תורת שמואל]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15866&amp;hilite=a0d90b25-438d-4841-ba84-10f0fe8fae20&amp;st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&amp;pgnum=266 תרמ&quot;ה א'].}}<br /> <br /> ==[[סעודת שור הבר והלווייתן]]== <br /> <br /> לעתיד לבא הלויתן יעשה מלחמה עם שור הבר וישחטנו בסנפיריו. ביאור הענין הוא, כי הנה עבודת הצדיקים שבבחינה השנית נקראת שור הבר [[פני שור]] מה[[שמאל]] אלא שהוא בר וזך, כי הנה גם עבודתם במעשה גשמיות כמו ושמחת בחגך דיו&quot;ט ואין שמחה אלא בבשר כו' אינו כפשוטו שיאכל בשר השור למלאות בטנו ח&quot;ו וישיש בו, אלא בחינת העלאות כענין שלמי שמחה מבשר גשמי. שהיה בזמן [[בית המקדש]] שהיו ריח ניחוח ממש לה'. וזה נקרא &quot;שור הבר&quot;, מלשון בר לבב פירוש בשר זך ובר, דהיינו שמחה לה' הנולד מזה ברשפי אש והתלהבות. אלא שאף על פי כן דרגה זו שבא מדבר גשמי ובעל גבול קטנה יותר לגבי הילוך הנפלא של הצדיקים הנקראת לויתן, שההילוך שלהם שבטיסה אחת בקרירות ובנחת מגיעים למעלה מעלה שהיא גדולה יותר לאין קץ.<br /> <br /> ולכן הלויתן ישחוט את שור הבר. פי' שיעלה אותו על ידי הטיסה שלו וזהו בסנפיריו שבהם ועל ידם עיקר העליה שלו כו' שזהו למעלה מכחם עצמם של הצדיקים הנקראים שור הבר. אך באמת גם שור הבר יעלה את הלויתן כי בבחינה אחת עבודתם נעלית יותר אף שהיא בבחינת עבודה גשמית, הרי כן צריך להיות על פי התורה - &quot;ושמחת בחגך&quot; ואין שמחה אלא בבשר ויין, ומצד זה יעלה הוא אותו. וזה יראה הקב&quot;ה לעתיד לבא לצדיקים כללות עבודתם בהאי עלמא ששניהם כאחד טובים{{הערה|שם=שמיני|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/6/18d&amp;search=%D7%91%D7%9B%D7%97+%D7%A9%D7%95%D7%A8 לקוטי תורה שמיני יח, ב]}}.<br /> <br /> ==אכילת דגים==<br /> נהוג בכל תפוצות ישראל לאכול דגים בסעודות מצוה ובפרט בסעודות שבת, וטעמים שונים נאמרו בכך. אחת מהטעמים הידועים היא כי צדיקים ותלמידי חכמים שטעונים תיקון מתגלגלים בדגים שהוא הבעל חי שמשמש משל לעבודת הצדיקים, וכשאדם אוכל את הדגים שבהם יש נשמה של תלמיד חכם הוא עצמו זוכה גם כן לתיקון מלבד היותו מעלה את הנשמה הצריכה תיקון.<br /> <br /> מסופר שבמהלכה של סעודת שבת בחצר הווילעדנקית הגישו לפני הרבי מגש עם שני דגים גדולים, ומיד פתח הרבי וסיפר, יודעים אתם איך הגיעו דגים אלו לכאן?, שני דגים שטו בנהר הגדול, ודג אחד פנה לשני ושאלו להיכן אתה שט? ענהו הדג ל[[ליובאויטש]], ולהיכן אתה שאל הדג, לווילעדניק ענה הדג השני, אולי תבוא איתי גם לווילעדניק הציע הדג, ואכן הוא השתכנע וכך הגיעו שנהם לפה, ובדבריו רמז לחסיד חב&quot;ד שנכח בטיש{{הערה|סופר על ידי הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] ששמע מר' [[אברהם אליהו פלאטקין]] ששמע מאחד שהיה בעל המעשה}}.<br /> <br /> ===איסור אכילת דגים בחלב===<br /> במפרשי השולחן ערוך יורה דעה סימן פז מובא שיש ליזהר מלאכול דגים בחלב משום סכנה, ומכל מקום עם חמאה מותר. וכך נהגו חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> [[הרבי]]] ב[[רשימות]] כותב כי &quot;'''איסור אכילת דגים בחלב''' מפני הסכנה שנזכר בבית יוסף '''חושבין לפליטת הקולמוס, אבל בכל זאת''' נזהרין בזה, ולכן '''מערבין עוד מה (חמאה) - כל זה הוראה מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]'''&quot;.<br /> <br /> ובנוגע לדגים עם גבינה, מובא בפתחי תשובה שם בשם רבינו בחיי שגם בזה יש להחמיר, ובין רבני אנ&quot;ש יש מחמירים ויש מקילין.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:בעלי חיים]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D2.jpg&diff=305219 2018-01-12T07:03:18Z

<p>שלום: </p> <hr /> <div>איפה הדגים?<br /> :הקובץ הועלה לפני שנה. כנראה מאז הם כבר מתו. הרי עם כמות התורמים הפעילים כאן - אין מצב שמישהו זכר להאכיל אותם בחודשים האחרונים... (במכל-שכן ממיזם תמונה שבועית). --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 16:42, 11 בינואר 2018 (UTC)<br /> ::נמצאים חלק בצד הימיני ביותר של התמונה וחלק בצד השמאלי. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' כ&quot;ה בטבת ה'תשע&quot;ח, למניינם 07:03, 12 בינואר 2018 (UTC)</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:1234&diff=304825 2018-01-03T18:44:37Z

<p>שלום: </p> <hr /> <div>{{בה}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ז 23:21, 25 באפריל 2017 (UTC)<br /> ==תארי אישים==<br /> שים לב, שאצלנו כמו בכל אנציקלופדיה לא כותבים תארים כגון שליט&quot;א, ע&quot;ה וכיו&quot;ב על אישים. (לדוגמה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A3&amp;diff=prev&amp;oldid=292012 כאן]) --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ט בניסן ה'תשע&quot;ז 23:21, 25 באפריל 2017 (UTC)<br /> ==ערכים על שנים==<br /> *שלום ידידינו. בערכים על שנים אין להוסיף מידע פרטי על המתרחש בקהילה זו או אחרת. תודה רבה על תרומותיך. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ט&quot;ז בטבת ה'תשע&quot;ח, למניינם 18:44, 3 בינואר 2018 (UTC)</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A2%22%D7%97&diff=304824 2018-01-03T18:43:59Z

<p>שלום: שוחזר מעריכות של 1234 (שיחה) לעריכה האחרונה של שלום</p> <hr /> <div>'''תשע&quot;ח''' (5778) היא שנת החמשת אלפים שבע מאות שבעים ושבע לבריאת העולם, והשלישית משבע שנות מחזור השמיטה.<br /> <br /> קביעות שנה זו היא '''הכ&quot;ז'''{{הערה|אחד מתוך ארבעה עשר האפשרויות לסוגי קביעויות השנים.}}, היות והיא מתחילה ביום חמישי (ה), היא כסדרה (כ) ועל כן יש בה 29 ימים בחשוון ו30 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו בשבת (ז). שנה זו היא שנה פשוטה (ולא [[שנה מעוברת|מעוברת]]), אורכה 354 ימים שבהם 51 שבתות.<br /> <br /> <br /> ==ציוני דרך==<br /> *שנת ה-120 לייסוד ישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> <br /> == אירועים ==<br /> * [[בשורת הגאולה|בשנה זו]] [[צפייה לגאולה|בוטחים]] אנו שיתגלה הרבי שליט&quot;א [[מלך המשיח]] לעין כל ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש{{הערה|1=ראה גם בשו&quot;ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&amp;pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח].}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תנש&quot;א משיח}}<br /> {{תנש&quot;א}}</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%A2%22%D7%97&diff=304822 2018-01-03T18:41:12Z

<p>שלום: שוחזר מעריכות של 1234 (שיחה) לעריכה האחרונה של להתראות</p> <hr /> <div>'''תשע&quot;ח''' (5778) היא שנת החמשת אלפים שבע מאות שבעים ושבע לבריאת העולם, והשלישית משבע שנות מחזור השמיטה.<br /> <br /> קביעות שנה זו היא '''הכ&quot;ז'''{{הערה|אחד מתוך ארבעה עשר האפשרויות לסוגי קביעויות השנים.}}, היות והיא מתחילה ביום חמישי (ה), היא כסדרה (כ) ועל כן יש בה 29 ימים בחשוון ו30 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו בשבת (ז). שנה זו היא שנה פשוטה (ולא [[שנה מעוברת|מעוברת]]), אורכה 354 ימים שבהם 51 שבתות.<br /> <br /> <br /> ==ציוני דרך==<br /> *שנת ה-120 לייסוד ישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]<br /> <br /> == אירועים ==<br /> * [[בשורת הגאולה|בשנה זו]] [[צפייה לגאולה|בוטחים]] אנו שיתגלה הרבי שליט&quot;א [[מלך המשיח]] לעין כל ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש{{הערה|1=ראה גם בשו&quot;ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&amp;pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח].}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תנש&quot;א משיח}}<br /> {{תנש&quot;א}}</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=304819 2018-01-03T17:44:12Z

<p>שלום: /* שונות */ נחסם</p> <hr /> <div>{{בקשות ממפעיל}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה תחזוקה]]<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --&gt;<br /> <br /> {{בקשות ממפעיל מערכת/העברה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --&gt;<br /> <br /> ==שמות מוטעים==<br /> אם אפשר לשנות את שם הערך &quot;ישועה חדד&quot; ל&quot;ישועה חדאד&quot; <br /> תודה.<br /> <br /> ==מחיקה==<br /> {{בקשות ממפעיל/מחיקה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --&gt;<br /> <br /> == הגנה ==<br /> {{בקשות ממפעיל/הגנה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להגנה על ערך. --&gt;<br /> <br /> == ספאם ==<br /> {{בקשות ממפעיל/ספאם}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימת הלבנה של מסנן הספאם. --&gt;<br /> http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1205&amp;CategoryID=755 האתר האחרון ברשימה פה. משום מה לא מקשר, למרות שהוא תחת אתר צעירי אגודת חב&quot;ד - אפילו כשלא מוקף בסוגריים מרובעות.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 15:16, 23 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> :לא הבנתי איזה אתר? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בחשוון ה'תשע&quot;ח 18:39, 23 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> ::כתובת הקובץ האחרון שברשמה שבקישור הנ&quot;ל שייך לאתר צא&quot;ח - שפתוח אצלנו, אבל משום מה הוא חוסם אותו בעקבות הסיומת שלו - /_Uploads/files/rambam31takan.pdf. נסה לקשר אליו עם הקידומת של האתר ותראה שנחסם.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 13:38, 24 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> אם אפשר לאפשר את האתר parasha.ooil.co/ המכיל רק שיחות של הרבי על פרשת השבוע<br /> <br /> == בקשת הרשאות ==<br /> <br /> ==תקלות==<br /> <br /> ==החלפת טקסט==<br /> * החלפת &quot;שוטר&quot; ב&quot;&lt;nowiki&gt;[[שוטר]]&lt;/nowiki&gt;&quot;.<br /> :האזכור של שוטר בחב&quot;דפדיה לרוב אינו קשור לערך הנ&quot;ל. לכן ההתאמה אינה במקומה. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ט&quot;ז בטבת ה'תשע&quot;ח, למניינם 17:43, 3 בינואר 2018 (UTC)<br /> <br /> ==שונות==</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=304818 2018-01-03T17:43:52Z

<p>שלום: /* החלפת טקסט */</p> <hr /> <div>{{בקשות ממפעיל}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה תחזוקה]]<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --&gt;<br /> <br /> {{בקשות ממפעיל מערכת/העברה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --&gt;<br /> <br /> ==שמות מוטעים==<br /> אם אפשר לשנות את שם הערך &quot;ישועה חדד&quot; ל&quot;ישועה חדאד&quot; <br /> תודה.<br /> <br /> ==מחיקה==<br /> {{בקשות ממפעיל/מחיקה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --&gt;<br /> <br /> == הגנה ==<br /> {{בקשות ממפעיל/הגנה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להגנה על ערך. --&gt;<br /> <br /> == ספאם ==<br /> {{בקשות ממפעיל/ספאם}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימת הלבנה של מסנן הספאם. --&gt;<br /> http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1205&amp;CategoryID=755 האתר האחרון ברשימה פה. משום מה לא מקשר, למרות שהוא תחת אתר צעירי אגודת חב&quot;ד - אפילו כשלא מוקף בסוגריים מרובעות.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 15:16, 23 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> :לא הבנתי איזה אתר? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בחשוון ה'תשע&quot;ח 18:39, 23 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> ::כתובת הקובץ האחרון שברשמה שבקישור הנ&quot;ל שייך לאתר צא&quot;ח - שפתוח אצלנו, אבל משום מה הוא חוסם אותו בעקבות הסיומת שלו - /_Uploads/files/rambam31takan.pdf. נסה לקשר אליו עם הקידומת של האתר ותראה שנחסם.--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 13:38, 24 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> אם אפשר לאפשר את האתר parasha.ooil.co/ המכיל רק שיחות של הרבי על פרשת השבוע<br /> <br /> == בקשת הרשאות ==<br /> <br /> ==תקלות==<br /> <br /> ==החלפת טקסט==<br /> * החלפת &quot;שוטר&quot; ב&quot;&lt;nowiki&gt;[[שוטר]]&lt;/nowiki&gt;&quot;.<br /> :האזכור של שוטר בחב&quot;דפדיה לרוב אינו קשור לערך הנ&quot;ל. לכן ההתאמה אינה במקומה. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ט&quot;ז בטבת ה'תשע&quot;ח, למניינם 17:43, 3 בינואר 2018 (UTC)<br /> <br /> ==שונות==<br /> * אשמח אם ייחסם המשחית &quot;רבי שאלתיאל&quot;, הוא נכנס לערכים (הערך שאני ראיתי עכשיו היה [[הגאון מווילנא]]) וכותב ברכות יומולדת לכל מיני חברים שלו. [[מיוחד:תרומות/164.138.116.62|164.138.116.62]] 08:06, 4 בדצמבר 2017 (UTC)</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=302828 2017-10-31T07:08:58Z

<p>שלום: שוחזר מעריכות של שלום (שיחה) לעריכה האחרונה של 47.21.53.50</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> '''י&quot;ג עיקרי הדת''' הם יסודות באמונה היהודית שנקבעו על ידי ה[[רמב&quot;ם]] כעיקרי הדת ויסודותיה, אשר המאמין בהם מכל עם ישראל יחשב. העיקרים מופיעים בהקדמתו ל[[מסכת סנהדרין]]. י&quot;ג עיקרים אלו הם אלו הכוללים את כל התורה כולה, ומי שלא מאמין באחד מהם הוא אפיקורוס.<br /> <br /> כיום יש נוהגים לומר את הי&quot;ג עיקרים בנוסח לאחר סדר התפילה, ויש המקפידים לאמרו בכל יום. לא ידוע מי חיבר נוסח זה, אך הוא לא נתחבר על ידי [[הרמב&quot;ם]] (כפי שמדגיש הרבי).<br /> <br /> ==מקורה==<br /> הרמב&quot;ם מביא שישנם י&quot;ג עיקרים בתורה שהם יסודות שעליהם מיוסדת הדת היהודית, והחולק על זה יוצא הוא מגדר הדת{{הערה|ראה בסוף העיקרים.}}.<br /> יש שהביאו שורש לי&quot;ג העיקרים שהם מרומזים כבר בזמן התנאים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1839&amp;st=&amp;pgnum=293 שו&quot;ת חתם סופר יורה דעה סי' שנ&quot;ו.]}}.<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==אמירתם בכל יום==<br /> על יסוד שלשה עשר העיקרים ישנו נוסח המפרט בקצרה כל אחד מעיקרי הדת ומודפס בסידורים, ונהגו רבים מישראל לאומרו. נוסח זה לא חובר על ידי [[הרמב&quot;ם]] ואינו מופיע בספריו למרות שהוא מבוסס על דברי [[הרמב&quot;ם]] (בפירושו ל[[משניות]] סנהדרין){{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ב' עמוד רפח.}}.<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=נוסח ה'אני מאמין':<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים. וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹקינוּ. הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף. וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף. וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁנְּבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיְתָה אֲמִתִּית. וְשֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּבִיאִים. לַקּוֹדְמִים לְפָנָיו וְלַבָּאִים אַחֲרָיו:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַמְּצוּיָה עַתָּה בְיָדֵינוּ הִיא הַנְּתוּנָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְהֵא מֻחְלֶפֶת וְלֹא תְהֵא תוֹרָה אַחֶרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ יוֹדֵעַ כָּל מַעֲשֵׂה בְנֵי אָדָם וְכָל מַחְשְׁבוֹתָם. שֶׁנֶּאֱמַר הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֹתָיו:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ. עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים:}}<br /> <br /> בכמה הקלטות בהם נשמע הרבי מנגן את ה&quot;אני מאמין&quot;, לא מושרות המילים &quot;ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא&quot;{{הערה|1=לדוגמא: [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=202 אני מאמין] [[ניגוני התוועדות (סדרה)|ניגוני התוועדות]] 2.}}. עם זאת, בשיחותיו ומכתביו אין הרבי נמנע מהזכרת מילים אלו, המיוסדות על דברי הנביא &quot;אם יתמהמה חכה לו&quot;{{הערה|ראה לדוגמא סיום שיחת כ&quot;ה כסלו [[תשמ&quot;א]] (מוגה), סיום [[התוועדות]] י&quot;ב תמוז [[תשכ&quot;ד]] (שם גם נשמע הקהל שר מילים אלו).}}.<br /> <br /> ==אמירת י&quot;ג העיקרים בתפילה למנהג חב&quot;ד==<br /> למנהג חב&quot;ד אין אומרים את ה&quot;אני מאמין&quot; בנוסח התפילה, כיוון שלא הביא זאת [[אדה&quot;ז]] [[סידור תורה אור|בסידורו]].<br /> הרבי{{הערה|ב[[אגרות קודש]] כרך י&quot;ב עמ' י&quot;ח}} מסביר 'בדרך השערה' כמה טעמים לכך:<br /> #התפילה ענינה: א)שבח לה'. ב)בקשת צרכי האדם. ואני מאמין הוא לא אף אחד מסוגים אלו.<br /> #כל תוספת ולו הקטנה ביותר בתפילה צריכה ראיה ברורה ויסוד לכך (ראה שם אריכות בכך)<br /> #ולגבי י&quot;ג העיקרים עצמם לא הובאו בסידור האריזל ובכמה מסידורי התפילה הראשונים וצ&quot;ע מי תיקנו ראשון. ועוד זאת ידוע שכמה מגדולי ישראל לא היתה נוחה דעתם לקבוע שחלק מהמצוות נקראו עיקרים והשאר לא וכן במניינם לא הכל מסכימים שהם י&quot;ג וכו'...<br /> #מובא{{הערה|בס' משמרת שלום בשם הרה&quot;צ ר&quot;פ מקאריץ}} שסגולה לפרנסה לומר בכל יום [[פרשת המן]] וי&quot;ג העיקרים. ופשוט שעניני סגולה במקום וזמן אחד, אינם ענין לנוסח התפילה של כלל ישראל בכל המקומות ובכל הזמנים.<br /> <br /> עם זאת, יש לציין את דברי הרבי שאי אמירת ה&quot;אני מאמין&quot; בדיבור אינה גורעת מכך שאומרים זאת '''במחשבה'''.{{דרוש מקור}}<br /> <br /> ==העיקר השנים עשר - האמונה בביאת המשיח==<br /> {{ערך מורחב|האמונה בביאת המשיח}}<br /> האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה{{הערה|1=הפסוק הראשון שהביא [[הרמב&quot;ם]] בספרו בהלכות מלכים הוא: &quot;ושב ה' אלקיך את שבותך&quot;, ובהלכה הבאה מביא פסוק נוסף: &quot;ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'&quot;. הסיבה להבאת שני הפסוקים היא, כיון שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז&quot;ל), והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא. ומכאן, ששני פרטים באמונה: א. גאולה ב. מלך המשיח. - {{קישור אוצר 770|107|114|B|לקוטי שיחות כרך ל&quot;ד דברים עמוד 114}} וראה {{קישור אוצר 770|99|272|B|לקוטי שיחות כרך י&quot;ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17|שיחת הרבי}}.}}) היא חובה על כל אחד מישראל.<br /> <br /> אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע, כלומר - שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם כי אם גם לחכות לה בכל עת{{הערה|שם=רמ|רמב&quot;ם פרק י&quot;א מהלכות מלכים ומלחמותיהם.}}. וכפי שמבאר [[הרמב&quot;ם]] בפירושו על המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'.}}, שבנוסף לזה &quot;שיאמין ויאמת שיבוא&quot;, גם &quot;לא יחשוב שיתאחר&quot; - שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק{{הערה|בית אלקים למבי&quot;ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים].}}. ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך [[בטחון]] גמור בביאתו המידית{{הערה|1= שו&quot;ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&amp;pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}}{{הערה|1=בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב - ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&amp;st=&amp;pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ&quot;ח עמוד 163] (אף שלכאורה יקשה מה שייך &quot;עיקר&quot; ברגש הלב).}}. באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשל היעודים הרוחניים, לכן חז&quot;ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים, בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ&quot;ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.}}.<br /> ===מעיקרי הדת===<br /> הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה, ובכל הנביאים שהתנבאו בזה{{הערה|האם דינו רק כופר או גם אפיקורס, ראה {{קישור אוצר 770|99|274|B|לקוטי שיחות כרך י&quot;ח במדבר}}. וראה בלקוטי שיחות חלק ל&quot;ד שם, שבכל מקרה נחשב גם לאפיקורס, שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן. עיי&quot;ש.}}. הרמב&quot;ם{{הערה|שם=רמ}} מבאר שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת, והוא אחד מ[[י&quot;ג עיקרים]].<br /> <br /> הרבי מבאר שטעמו של [[הרמב&quot;ם]] הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה, שתוכל להתקיים בשלימות אך ורק כשיבוא המשיח. לכן אמונה זו היא פרט נוסף בעיקרי הדת - להאמין בנצחיות התורה{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/rambam/hakdamat-2.htm#6 הטקסט המלא של י&quot;ג העיקרים] באתר 'דעת'<br /> *[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1955&amp;CategoryID=150 נוסחת הרב קאפח] באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{תפילה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תפילה]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=302827 2017-10-31T07:08:45Z

<p>שלום: שוחזר מעריכות של 47.21.53.50 (שיחה) לעריכה האחרונה של הנחה</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> '''י&quot;ג עיקרי הדת''' הם יסודות באמונה היהודית שנקבעו על ידי ה[[רמב&quot;ם]] כעיקרי הדת ויסודותיה, אשר המאמין בהם מכל עם ישראל יחשב. העיקרים מופיעים בהקדמתו ל[[מסכת סנהדרין]]. י&quot;ג עיקרים אלו הם אלו הכוללים את כל התורה כולה, ומי שלא מאמין באחד מהם הוא אפיקורוס.<br /> <br /> כיום יש נוהגים לומר את הי&quot;ג עיקרים בנוסח לאחר סדר התפילה, ויש המקפידים לאמרו בכל יום. לא ידוע מי חיבר נוסח זה, אך הוא לא נתחבר על ידי [[הרמב&quot;ם]] (כפי שמדגיש הרבי).<br /> <br /> ==מקורה==<br /> הרמב&quot;ם מביא שישנם י&quot;ג עיקרים בתורה שהם יסודות שעליהם מיוסדת הדת היהודית, והחולק על זה יוצא הוא מגדר הדת{{הערה|ראה בסוף העיקרים.}}.<br /> יש שהביאו שורש לי&quot;ג העיקרים שהם מרומזים כבר בזמן התנאים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1839&amp;st=&amp;pgnum=293 שו&quot;ת חתם סופר יורה דעה סי' שנ&quot;ו.]}}.<br /> <br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==אמירתם בכל יום==<br /> על יסוד שלשה עשר העיקרים ישנו נוסח המפרט בקצרה כל אחד מעיקרי הדת ומודפס בסידורים, ונהגו רבים מישראל לאומרו. נוסח זה לא חובר על ידי [[הרמב&quot;ם]] ואינו מופיע בספריו למרות שהוא מבוסס על דברי [[הרמב&quot;ם]] (בפירושו ל[[משניות]] סנהדרין){{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ב' עמוד רפח.}}.<br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=נוסח ה'אני מאמין':<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים. וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹקינוּ. הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף. וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף. וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁנְּבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיְתָה אֲמִתִּית. וְשֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּבִיאִים. לַקּוֹדְמִים לְפָנָיו וְלַבָּאִים אַחֲרָיו:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַמְּצוּיָה עַתָּה בְיָדֵינוּ הִיא הַנְּתוּנָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְהֵא מֻחְלֶפֶת וְלֹא תְהֵא תוֹרָה אַחֶרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ יוֹדֵעַ כָּל מַעֲשֵׂה בְנֵי אָדָם וְכָל מַחְשְׁבוֹתָם. שֶׁנֶּאֱמַר הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֹתָיו:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ. עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא:<br /> #אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים:}}<br /> <br /> בכמה הקלטות בהם נשמע הרבי מנגן את ה&quot;אני מאמין&quot;, לא מושרות המילים &quot;ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא&quot;{{הערה|1=לדוגמא: [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=202 אני מאמין] [[ניגוני [[התוועדות]] (סדרה)|ניגוני התוועדות]] 2.}}. עם זאת, בשיחותיו ומכתביו אין הרבי נמנע מהזכרת מילים אלו, המיוסדות על דברי הנביא &quot;אם יתמהמה חכה לו&quot;{{הערה|ראה לדוגמא סיום שיחת כ&quot;ה כסלו [[תשמ&quot;א]] (מוגה), סיום [[התוועדות]] י&quot;ב תמוז [[תשכ&quot;ד]] (שם גם נשמע הקהל שר מילים אלו).}}.<br /> <br /> ==אמירת י&quot;ג העיקרים בתפילה למנהג חב&quot;ד==<br /> למנהג חב&quot;ד אין אומרים את ה&quot;אני מאמין&quot; בנוסח התפילה, כיוון שלא הביא זאת [[אדה&quot;ז]] [[סידור תורה אור|בסידורו]].<br /> הרבי{{הערה|ב[[אגרות קודש]] כרך י&quot;ב עמ' י&quot;ח}} מסביר 'בדרך השערה' כמה טעמים לכך:<br /> #התפילה ענינה: א)שבח לה'. ב)בקשת צרכי האדם. ואני מאמין הוא לא אף אחד מסוגים אלו.<br /> #כל תוספת ולו הקטנה ביותר בתפילה צריכה ראיה ברורה ויסוד לכך (ראה שם אריכות בכך)<br /> #ולגבי י&quot;ג העיקרים עצמם לא הובאו בסידור האריזל ובכמה מסידורי התפילה הראשונים וצ&quot;ע מי תיקנו ראשון. ועוד זאת ידוע שכמה מגדולי ישראל לא היתה נוחה דעתם לקבוע שחלק מהמצוות נקראו עיקרים והשאר לא וכן במניינם לא הכל מסכימים שהם י&quot;ג וכו'...<br /> #מובא{{הערה|בס' משמרת שלום בשם הרה&quot;צ ר&quot;פ מקאריץ}} שסגולה לפרנסה לומר בכל יום [[פרשת המן]] וי&quot;ג העיקרים. ופשוט שעניני סגולה במקום וזמן אחד, אינם ענין לנוסח התפילה של כלל ישראל בכל המקומות ובכל הזמנים.<br /> <br /> עם זאת, יש לציין את דברי הרבי שאי אמירת ה&quot;אני מאמין&quot; בדיבור אינה גורעת מכך שאומרים זאת '''במחשבה'''.{{דרוש מקור}}<br /> <br /> ==העיקר השנים עשר - האמונה בביאת המשיח==<br /> {{ערך מורחב|האמונה בביאת המשיח}}<br /> האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה{{הערה|1=הפסוק הראשון שהביא [[הרמב&quot;ם]] בספרו בהלכות מלכים הוא: &quot;ושב ה' אלקיך את שבותך&quot;, ובהלכה הבאה מביא פסוק נוסף: &quot;ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'&quot;. הסיבה להבאת שני הפסוקים היא, כיון שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז&quot;ל), והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא. ומכאן, ששני פרטים באמונה: א. גאולה ב. מלך המשיח. - {{קישור אוצר 770|107|114|B|לקוטי שיחות כרך ל&quot;ד דברים עמוד 114}} וראה {{קישור אוצר 770|99|272|B|לקוטי שיחות כרך י&quot;ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17|שיחת הרבי}}.}}) היא חובה על כל אחד מישראל.<br /> <br /> אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע, כלומר - שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם כי אם גם לחכות לה בכל עת{{הערה|שם=רמ|רמב&quot;ם פרק י&quot;א מהלכות מלכים ומלחמותיהם.}}. וכפי שמבאר [[הרמב&quot;ם]] בפירושו על המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'.}}, שבנוסף לזה &quot;שיאמין ויאמת שיבוא&quot;, גם &quot;לא יחשוב שיתאחר&quot; - שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק{{הערה|בית אלקים למבי&quot;ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים].}}. ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך [[בטחון]] גמור בביאתו המידית{{הערה|1= שו&quot;ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&amp;pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}}{{הערה|1=בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב - ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&amp;st=&amp;pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ&quot;ח עמוד 163] (אף שלכאורה יקשה מה שייך &quot;עיקר&quot; ברגש הלב).}}. באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשל היעודים הרוחניים, לכן חז&quot;ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים, בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ&quot;ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.}}.<br /> ===מעיקרי הדת===<br /> הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה, ובכל הנביאים שהתנבאו בזה{{הערה|האם דינו רק כופר או גם אפיקורס, ראה {{קישור אוצר 770|99|274|B|לקוטי שיחות כרך י&quot;ח במדבר}}. וראה בלקוטי שיחות חלק ל&quot;ד שם, שבכל מקרה נחשב גם לאפיקורס, שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן. עיי&quot;ש.}}. הרמב&quot;ם{{הערה|שם=רמ}} מבאר שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת, והוא אחד מ[[י&quot;ג עיקרים]].<br /> <br /> הרבי מבאר שטעמו של [[הרמב&quot;ם]] הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה, שתוכל להתקיים בשלימות אך ורק כשיבוא המשיח. לכן אמונה זו היא פרט נוסף בעיקרי הדת - להאמין בנצחיות התורה{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/rambam/hakdamat-2.htm#6 הטקסט המלא של י&quot;ג העיקרים] באתר 'דעת'<br /> *[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1955&amp;CategoryID=150 נוסחת הרב קאפח] באתר צעירי חב&quot;ד<br /> <br /> {{תפילה}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תפילה]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%A0%D7%95&diff=302771 2017-10-29T10:55:22Z

<p>שלום: לא מובן</p> <hr /> <div>ה[[ניגון]] על המילים '''אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה''' הינו אחד מ[[עשרת הניגונים]] המיוחסים ל[[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> עד היום נוהגים [[חסידים]] לנגן ניגון זה בכל פעם שתפילת אבינו מלכנו נאמרת ב[[ציבור]]. <br /> <br /> ניגון זה הוא ניגון ו' ב[[ספר הניגונים]].<br /> <br /> ==מילות הניגון==<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן='''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה'''|מקור=סידור, תפילת &quot;אבינו מלכנו&quot; הנאמרת בעיתות רצון}}<br /> <br /> כהקדמה לניגון מושרת נעימת כיסופים מיוחדת, אותה נוהגים לכפול פעמיים.<br /> <br /> ניגון זה מתייחד בכך שכופלים בו את המילים הראשונות, למרות שבחב&quot;ד נהוג להקפיד מאוד לא לכפול את מילות התפילה כמנהג החזנים.<br /> <br /> בבית מדרשו של הרבי ב-[[770]] נהוג לנגן את הניגון בתחילת כל תפילה במשך עשרת ימי תשובה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=185 הרבי מנגן את 'אבינו מלכנו']{{שמע}}<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=70769 ה[[שליח ציבור|חזן]] בן ציון מילר וילדיו שרים אבינו מלכנו של [[אדמו&quot;ר הזקן]] בפסטיבל לתרבות יהודית בקרקוב] {{וידאו}} {{אינפו}} ט&quot;ז אב ה'תשע&quot;ב (07.2012) <br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2508 אבינו מלכנו בביצוע אברהם פריד] {{וידפו|}}<br /> ;ביצועים ועיבודים שונים:<br /> * [http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3719 עמיר בניון] {{*}} [http://www.770live.com/en770/nigunim/nigunPlay.asp?nigunId=Dovid_Hurwitz/006.rm&amp;gif=006 דוד הורביץ] {{*}} [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=425 אלאור ולנר] {{*}} [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id אלבום &quot;[[התוועדות]] חסידית&quot;] {{*}} [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=731 אברהם פריד] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=71755 מיכאל טפלינסקי, באלבום &quot;תפילה לימים נוראים&quot;] {{שמע}}<br /> <br /> {{ניגוני רבו&quot;נ}}<br /> [[קטגוריה:ניגוני אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=302765 2017-10-29T08:30:58Z

<p>שלום: /* קישור לספרים בגוגל דרייו */</p> <hr /> <div>__NEWSECTIONLINK__<br /> {{אולם דיונים}}<br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה תחזוקה]]<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא את השורות שמעליה – בבקשה כתבו רק מתחת לשורה זו. --&gt;<br /> <br /> <br /> <br /> == מוסד הרב קוק ==<br /> <br /> מעניין, [4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/03/27-03-2017-09-45-17-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.pdf הרבי מבקש את ספרי הרב קוק] עמוד 49. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:29, 29 במרץ 2017 (UTC)<br /> :הרבה יותר מעניין לכאורה זה שהרבי מחפש את הספר של בני של הסטייפלער... אגב, לאחרונה פורסמה תמונה איך מראים לו את המכתב הזה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 08:04, 18 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> == חסדות חב&quot;ד הערך הזה צריך להיות הכי ארוך בחבדפדיה!!==<br /> חייבים מלערוך אותו<br /> מי שיש שליטה על הפורטלים ויכול להעתיק מכל אחד מהפורטלים את התקציר של כל פורטל מחבדפדיה זה יוסיף לערך של חסידװת חב&quot;ד המון.<br /> עוד מישהו שיכול להעתיק מוקיפדיה ששם הערך הרבה יותר ארוך. --[[משתמש:או או|או או]] - [[שיחת משתמש:או או|שיחה]] 06:20, 18 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> == ערכי נשים ==<br /> <br /> {{הועבר<br /> |מ=שיחה:רחל זמיר<br /> }}<br /> בעיקרון אני נגד ערכי נשים, אבל אם יום אחד יכתבו... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:12, 27 במרץ 2017 (UTC)<br /> <br /> :{{א|להתראות}}, באמת שאינני מצליח להבין אותך, כל צרוע וכל זב זכאי לערך מעצם עובדת קיומו, ונשים שעשו ופעלו רבות אינם זכאים?! '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 16:37, 27 במרץ 2017 (UTC)<br /> ::זכאית בהחלט. אבל לדעתי אין מקומם של ערכי נשים באנציקלופדיה חב&quot;דית. אתה חושב שאם אשכנזי היה מכניס ב'אוצר החסידים' את מומע שרה היתה דעת הרבי נוחה? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:22, 28 במרץ 2017 (UTC)<br /> <br /> :::ללא ספק, ולא כמו שאנשי ארץ ישראל (בהשפעת ...) מעוותים את רצון הרבי והקב&quot;ה. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 06:37, 28 במרץ 2017 (UTC)<br /> ::::כמובן שמה שכתבתי בטל ומבוטל אם תמצא ולו מקור אחד בדברי רבינו, ואפילו בדרך רמז שברמז, ואפילו לענין שהוא רק דומה. מעולם לא ראינו שהרבי נמנע לדבר על אשתו או על אמו, הפריערדיקער רבי כתב קונטרס דברי ימי הרבנית רבקה, ושנים מתוך החמש מגילות קרויות ע&quot;ש נשים. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע&quot;פ כללי הכתיב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 03:53, 29 במרץ 2017 (UTC)<br /> :::::{{א|שף ויתיב}}, נפלאתי כיצד הינך מוצא בכל דבר קשר לאנשי א&quot;י וכו', וכדברי מלכנו הקדושים - כאשר אדם שקוע בתוקף במשהו וכו'... וכי לא מוטב שבמקום זאת היית מחפש את הקשר למשיח?<br /> :::::ולגופו של ענין, כפשוט שאין כל מניעה לכתוב ערכים על נשים שעשו פי כמה וכמה מרף הפעילות המצדיק ערך אצל בני המין השני. ויתירה מזו, אם לדעת הכותב זה מוסיף ב'והחי יתן אל לבו' ניתן לשים תמונות שחור-לבן של נשים שנפטרו, כמבואר במענה אד&quot;ש הנמצא בערך [[איסור הסתכלות בנשים]]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:06, ב' בניסן ה'תשע&quot;ז<br /> ::::::לא אמרתי שזה אסור, רק שזה לא מתאים. בקשר לטענה של 'אנשי ארץ ישראל': לידיעתך, גם אנחנו חסידי חב&quot;ד חלק מבני ישראל, ואם ישנו גדר של דבר &quot;שהאומות גדרו את עצמם&quot;, אנחנו לא גרועים מהאומות. יש דברים שבעבר היו מותרים אבל נוספו על גדרים וסייגים שיהודים שומרי תורה ומצוות קיבלו על עצמם. טענתך, היא אותה טענה של הגרועים שבמזרח'ניקים המבקשים לבטל את כל התקנות שנתקנו במשך הדורות, בטענה שלא נמצא לכך מקור בחז&quot;ל, והיא הולכת, בדקות, בדרכם של הקראים שביקשו להיצמד למה שכתוב, ולא קיבלו על עצמם את מרותם של חכמי ישראל. לא אמרתי שכל צרוע וזב יש לו כח של 'חכמי ישראל' והם יכולים לגזור על כלל הציבור מה שהם רוצים, וגם לא אמרתי שהגזירות והתקנות שקיבלו על עצמם אנשי ארץ ישראל מחייבים את כלל קהילות הקודש די בכל אתר ואתר, וייתכן באמת שאין שום בעיה בנקודה הספציפית הזאת, אבל התכוונתי לעצם הטענה. בברכת ואת והב בסופה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 05:37, 29 במרץ 2017 (UTC)<br /> <br /> ::::::::{{א|קרייזי אבאוט משיח|קרייזי}}, נראה שלהתראות הבין היטב מה התכוונתי. אין לי כח להסביר, אולי כשאהי' מול מחשב. אם הינך מחפש קשר למשיח עיין רמ&quot;ח אותיות סי' קיז.‎<br /> ::::::::‎‏{{א|להתראות}}, כנ&quot;ל אין לי כח אז לא אתייחס לויכוח הכללי, אתייחס למה ששאלת אם נראה לי שהרבי היה מרוצה אם היו מכניסים את המומע שרה. כדרכם של יהודים אענה בשאלות משלי (אני מחכה למענה): א. האם לדעתך הרבי היה מרוצה לו היו מכניסים לספר השלוחים רק תמונות (צבעוניות!) של השלוחים ולא השלוחות? ב. לו לא היו מדפיסים את ספר השלוחים אז אלא כיום ובארץ הקודש, האם היו מכניסים את השלוחות? ג. התשובה לב' היא בהשפעת מי? ומי קרוב יותר ל'''רצון''' (ולא רק דברי) הרבי?‏<br /> ::::::::‏‎מייחל לתשובתך הכנה. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע&quot;פ כללי הכתיב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 09:08, 6 באפריל 2017 (UTC)‏<br /> :::::::::א. לא. ולפני שאמשיך להתייחס, אני חייב לציין שזו דוגמא לא מוצלחת. אני מדבר על אנציקלופדיה ואתה מדבר על אלבום. אני מדבר על חומר הפונה לקהל הרחב, ואתה מדבר על חומר הפונה לקהל יעד מאוד מצומצם.<br /> :::::::::ב-ג. תלוי מי היה מדפיס, ואני לא חושב שזה השתנה היום. אם טוביה בלוי היה ממונה על הדפסת אלבום השלוחים לפני ארבעים שנה - הוא היה מדפיס עם תמונות נשים? ונשאל הפוך על הפוך, אם היתה זו הפקה ישראלית והיכל מנחם ירושלים וכיו&quot;ב היה שם את זה בחלון הראווה של המכירות שלו - היתה לרבי נחת רוח? הכל לפי המקום והענין. זה לא אסור, אבל יש מקומות שזה מתאים ויש מקומות שלא. זה נושא רחב שנוגע בהמון סוגיות ולא כל מה שמתאים בבית חב&quot;ד בנאפל מתאים בבית יהודי, גם אם הוא מותר על פי שולחן ערוך 'יבש'.<br /> :::::::::ולסיכום, לעניות דעתי זה לא הרצון של הרבי להחמיר יתר על המידה, וגם לא להקל ראש מבלי להתחשב במקבל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 10:37, 6 באפריל 2017 (UTC)<br /> ::::::::::יש להפריד בין תמונות לבין ערכים. אבקש לדון קודם רק לגבי הערכים. לגבי ערכים, לדעתי לא רק אפשר אלא חובה לכתוב ערכים על נשים שפעלו ביהדות ובחסידות. הרבי עצמו העלה על נס פועלם של נשים, החל מהאמהות, המשך ברבניות, ועד לאישה חסידית כמרת פעשא שמסרה את נפשה ומוזכרת בדבר מלכות. והוא דבר הפשוט. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ז 15:43, 19 באפריל 2017 (UTC)<br /> :::::::::::אני סבור שיש להעביר את הדיון לאולם הדיונים. תחת הכותרת ערכים על נשים. וכשיסתיים אפשר יהיה לדון על תמונות נשים (שלדעתי אין להם מקום מלבד הרבניות). --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בניסן ה'תשע&quot;ז 15:44, 19 באפריל 2017 (UTC)<br /> ::::::::::::{{א|להתראות}}, דבר ראשון אדרבה, אם זה מיועד לקהל הרחב הרבה יותר מסתבר לשים ערכי (ותמונות) נשים מאשר אם זה מיועד לקהל פנים חב&quot;די. אולם אתה התחמקת מלוז הענין ולכן אשאל את השאלה שלי בצורה הפוכה, לו היו מדפיסים את ספר השלוחים '''כיום''' והיו מכניסים לשם תמונות נשים, האם לא היו מתלחששים במסדרונות הישיבה הגדולה בעולם &quot;תראו מה זה, לאנטים אין בעיה להכניס תמונות נשים...&quot; בעוד שגם לי וגם לך ברור שדעת הרבי כלל לא היתה נוחה אילו לא היו מכניסים לשם את התמונות האלה. זה בהשפעת מי? לדעתי זוהי השפעה של אלו שאתה מכנה &quot;האומות&quot;. החרדים הפרזיטים העושים את התורה קרדום לחפור בה (ואין כוונתי במישור הכספי) אינם מחייבים אותי כלל ועיקר, וגם אינני נהפך לקראי בשל כך.<br /> ::::::::::::בנוגע לעצם הענין, אם יש לך תקדים/דוגמה/ראיה ממשהו '''דומה''' מהרבי להדרת הנשים שאתה רוצה להשליט פה, אז כל דבריי בטלים ומבוטלים. אני יכול להביא לך '''עשרות''' מקרים הפוכים, וכל זמן שאין לך אפילו דוגמה אחת אז לבוא ולחלק מסברא ולומר זה לא דומה עליך מוטלת חובת ההוכחה.<br /> ::::::::::::לסיכום, לדעתי דעתו של הרבי שאין להקל כלל וכלל בשום ענין, אך גם אין להמציא הלכות שלא שערום אבותינו (ובפרט אם זה על חשבון רגשות של אחרים). הענין הזה אין בו משום &quot;קולא&quot; (וק&quot;ו אם אין תמונה) אלא רק common sense.<br /> ::::::::::::כבקשת {{א|שיע.ק|שיע}} נחכה עם הדיון על התמונות עד שייגמר הדיון הזה, והדיון על מענדל נמצא כמה פיסקאות מעלי. אני חושב שלמען הכבוד הראוי לשמו הק' של רבינו ראוי להחליף את זה, ואז אם אחרי שבוע נראה שירדנו ברשימת התוצאות תמיד יהיה אפשר להחזיר (אגב, לדעתי א. זה לא כ&quot;כ משנה איפה אנחנו בתוצאות באם איננו ראשונים, ב. אין למדוד לפי איפה אנחנו בתוצאות אלא לפי כמות כניסות, ג. רוב האנשים בכלל מחפשים &quot;הרבי מלובביץ'&quot; או משהו כזה ולא את השם, כך שזה לא כ&quot;כ משנה איך תכתוב את השם). בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע&quot;פ כללי הכתיב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:43, 20 באפריל 2017 (UTC)<br /> :::::::::::::נראה לי שכולם פה בעד ערכי נשים, ואפילו להתראות המתנגד ('''במלרע! רק במלרע!''') הרי הוא עצמו יזם ופתח את [[שיחה:רחל זמיר]]...<br /> :::::::::::::בכל אופן אני חולק על רעיון ההתנגדות, ובשתיים: (א) '''דעת הרבי'''. לא מצאנו ולא ראינו בשום מקום רמז דרמז בשלילה גורפת כזאת, ואדרבה. (ב) '''המציאות'''. לא נראה לי שאפילו קיצוני החרדים באה&quot;ק &quot;מחמירים&quot; עד כדי כך שאסור אפילו לכתוב על נשים. בכל עיתוני החרדים יכולה להיות כתבה על הרבנית הצדקנית מבעלז או מגור או מקנייבסקי וכו', ולאף אחד זה לא צורם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:29, כ&quot;ד בניסן ה'תשע&quot;ז<br /> {{שבירה}}<br /> {{קטן|ובתגובה אגבית שלא ממין הענין:}} {{א|שף ויתיב}}, אינני יודע מה היו מתלחששים בישיבה הגדולה בעולם במקרה היפותטי, אבל אני כן יודע שכאשר עסקן פלוני מכפ&quot;ח הוביל/מוביל מגמת התייפיפות שכללה הכנסת תמונות נשים לפרסומי צא&quot;ח - '''נדמה לי''' שאף לא בצניעות מלאה - יצאו נגדו (לא בישיבה הנ&quot;ל שבקושי ידעו מכך, אלא בעיקר) חבריו לארגון ועוד כל מיני, &quot;אנטים&quot; כמובן, אז כנראה שגם להם זה צורם. (ואגב דאגב: לדעתי אין שום טענות נגדו, שהרי ב[[ציונות דתית|חוג שאליו הוא משתייך]] זה מקובל ואף הרבה יותר מכך, הטענות הן רק נגד מי שמכניס אנשים מחוג הנ&quot;ל לנהל את ליובאוויטש רק בגלל שהתעטפו בסירטוק משי...) • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 21:35, כ&quot;ד בניסן ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> :א. הוא אשר אמרתי, אנשי ארץ ישראל (ללא קשר משיחיסטים או אנטים, הבאתי רק דוגמה שאני מכיר אישית). ב. אין לי מושג על איזה מקרה אתה מדבר, אולם פשוט שאם זה אינו צנוע אז לא רק שזה לא מתאים אלא אף אסור. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע&quot;פ כללי הכתיב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 22:02, 20 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> ::אני רק תזכורת: לאתרנו יש ועדה רוחנית. לכאורה זה בדיוק התפקיד שלה, לא? --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 07:46, 21 באפריל 2017 (UTC)<br /> :::אם כבר הערות אגב, באתי בזה למחות על שהצמידו לי את התואר 'מתנגד'... {{קריצה}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 08:17, 21 באפריל 2017 (UTC)<br /> ::::א. {{א|יוסי ג}}: לדעתי - מהסיבות הנ&quot;ל - מיותר אפילו לשאול את הוועדה בזה. אבל לא אתעקש אם בוער למישהו.<br /> ::::ב. {{א|להתראות}}: {{תוקן}} {{קריצה}} • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:14, כ&quot;ז בניסן ה'תשע&quot;ז<br /> :::::הרי רק השבוע למדו ש&quot;עיקם הכתוב&quot; כדי לא להוציא דבר מגונה מפיו... {{קריצה}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:07, 23 באפריל 2017 (UTC)<br /> אז אפשר לסכם שרוב קולות ברור בעד כתיבת ערכים גם על נשים? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ח בניסן ה'תשע&quot;ז 00:14, 24 באפריל 2017 (UTC)<br /> ::::::לענ&quot;ד כן (וכבר סיכמתי כך לעיל...) • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:25, כ&quot;ח בניסן ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> == תמונות נשים ==<br /> פותחין בדבר מלכות: [[גבריאל צינר#פרסום תמונת הרבנית]] דברי הרבי מצוטטים אצלנו כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ח בניסן ה'תשע&quot;ז 00:22, 24 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> לפני שנתחיל לדון בנושא אבקש מ{{א|שיע.ק|שיע}} שיסביר באופן שיובן לשכל האנושי המגושם שלי מהי סברת החילוק בין תמונת הרבנית לשאר נשים. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע&quot;פ כללי הכתיב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 16:52, 23 באפריל 2017 (UTC)<br /> :למה לפני, זה חלק מהדיון. הרבי מציין שלושה סיבות להתיר: 1. שאין 'הסתכלות' 2. שזה לא צבעוני. 3. שאינו מכירה. וממשיך שאין איסור אם אין אחד מהשלושה ובמיוחד כשאין את כל השלושה. אלא שהעובדה שאין איסור, עדיין לא הופך למנהג חב&quot;ד לפרסם תמונות נשים. הראיה לדעתי היא מסיום דברי הרבי, בתגובה לדברי הרב צינער ש'מידת חסידות להחמיר' כותב הרבי &quot;אלא שעל ידי זה יתמעט ב&quot;והחי יתן אל לבו&quot;, ניתן להבין זאת, הרבי לא שולל ש'מידת חסידות להחמיר', אך שולל זאת בהקשר זה. אין פה אמירה מפורשת שמידת חסידות להחמיר, אך רמז לפחות יש כאן.<br /> :לסיום, כמדומני שבעניין והחי יתן אל ליבו יש הבדל מהותי בין הרבניות לבין כל יהודיה מן השורה. אוסיף ואפרט, זה לא שאסור שיהיה תמונת נשים שנפטרו בשחור לבן, אלא שלדעתי יש לקבוע כללים מחמירים בדבר שלא לפרוץ גדר. אני גם סבור שאם בית משיח וחב&quot;ד אינפו מקפידים שלא לפרסם תמונות נשים, לא ראוי שאנו נפרוץ גדר. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ח בניסן ה'תשע&quot;ז 00:22, 24 באפריל 2017 (UTC)<br /> ::לענ&quot;ד באותו מענה יש ד' סיבות להיתר, היינו, נוסף על הג' טעמים דלעיל כמו&quot;כ יש את מה שהרבי כותב לפנ&quot;ז &quot;ושולל בנוגע לאחרנייתא&quot; היינו מכיון שאין היא בחיים יותר אין בעיה גם לולי ג' התנאים דלעיל.<br /> ::לא הבנתי מהי הסברא ש&quot;והחי יתן אל לבו&quot; לא שייך אצל המומע שרה למשל. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע&quot;פ כללי הכתיב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:37, 24 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> :::אגב, {{א|שיע.ק|שיע}}, כמדומני שסיום המענה שאותו הבאת כראיה לדבריך (שהרבי לא שולל את המידת חסידות להחמיר), לא רק שאינו ראיה לדבריך (מכיון שהרבי גם אינו כותב שמסכים עם זה, אלא שאפילו אם הדבר כן הוא כאן זה אחרת), אלא דלהיפך, הוא ראיה שבכל מקום שיכול להיתוסף ב&quot;והחי יתן אל לבו&quot; אין לחשוש ממידת חסידות (אפילו אם נהגו כן בבית משיח או באינפו). בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע&quot;פ כללי הכתיב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:50, 24 באפריל 2017 (UTC)<br /> ::::לענ&quot;ד - שלא כדעת {{א|שף ויתיב|ידידנו השף}} - מענה הרבי כן מקבל את הנחת היסוד של הרב צינער (שהרי אם כל האיסור שכתב אינו אלא מצוץ מהאצבע ולהד&quot;ם, הרבי אינו צריך לטרוח לחפש היתרים, אלא לכתוב במילה אחת להד&quot;ם). וממילא יש מקום לזהירות בנושא, ולא כל תמונה יכולה/צריכה להופיע.<br /> ::::אמנם כשצריכים לקבוע גדר מחמירה, לא הבנתי למה יש להחמיר יותר מהרבי. וממילא אם התמונה היא 1. שחור לבן 2. של אישה שנפטרה 3. יש בה כדי להוסיף ב'והחי יתן אל לבו' - למה לא? ו&quot;החי יתן&quot; כולל לדעתי גם את המומע שרה, וכל אישה חסידית אחרת שיש ללמוד ממעשיה - ש'''פשוט''' שהלימוד ממעשיה שייך הרבה יותר כשיודעים איך נראית (ובמכ&quot;ש וק&quot;ו מתמונת הרמב&quot;ם הבדויה שהרבי אומר שמוסיפה ביר&quot;ש). וממילא אם ישנן נשים שצריך לכתוב עליהן כאן בלי תמונה, הרי הדוגמא היחידה שצצה במוחי זה [[גניה שניאורסון]] ו[[דליה רויטמן]], אולי (יש תמונה כבר, אלא מה?).<br /> ::::בכל אופן בנושא זה חושבני שלא יזיק לשאול את הועדה הרוחנית. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 08:24, כ&quot;ח בניסן ה'תשע&quot;ז<br /> :::::{{א|קרייזי אבאוט משיח}}, בניגוד למה שאולי חשבת, הרי שמר {{א|שף ויתיב}} החביב כלל לא הביע דעתו לכאן או לכאן, הוא רק שאל שאלה על הנחת היסוד של מר {{א|שיע.ק|שיע}} הנכבד שיש הבדל בין תמונות הרבניות לתמונות שאר נשים.<br /> :::::אם יתבקש להביע דיעה, אזי מהיכרותי האישית עמו אני מאמין שיענה בערך כך: א. נשים שנפטרו, בודאי צריך לשים תמונה (צ&quot;ע אם צבעוני). ב. נשים חיות (כגון [[זיוה פש]]) - צ&quot;ע, עם נטיה ברורה כן לשים תמונה. ג. תמונה שאינה של אשה, אלא שרואים בה גם נשים (כגון זו שמחק שיע) בודאי שאין שום בעיה (אא&quot;כ זה נוגד לגדרי הצניעות). זה מה שנראה לי שהוא יגיד, לא שאלתיו (כנראה שבנוסף לזה הוא גם יבקש את החלפת מנדל במענדל).<br /> :::::בנוגע לדיוקים במענה לא אתווכח עכשיו, רק אבקש שבנוסף למענה הדיון יכלול גם דוגמאות בפועל (וכפי הדוגמה שהבאתי לעיל מספר השלוחים). בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע&quot;פ כללי הכתיב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 18:42, 24 באפריל 2017 (UTC)<br /> ::::::מקבל את הדעות שנכתבו לעיל. שניתן להציג תמונה כל עוד מדובר על תמונה שעונה על שלושת התנאים הנ&quot;ל, 1. שחור לבן, 2. נפטרה 3. יש עניין של והחי יתן. כמובן שצריך לשאול על זה את הוועדה הרוחנית. אם אכן תתקבל ההצעה הנ&quot;ל היא תיתווסף בינתיים לטיוטה, יחד אם שאר הכללים שיוגשו בעז&quot;ה לעיון הוועדה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ח בניסן ה'תשע&quot;ז 19:10, 24 באפריל 2017 (UTC)<br /> :::::::{{א|שיע.ק|שיע}}, אני מבין מדבריך שתמונות צבעוניות או של נשים חיות זה מופרך לחלוטין. אבקש שתנמק במה זה שונה מספר השלוחים, או איפה ראינו שהרבי נמנע בזה (אינני מביע דיעה לכאן או לכאן, רק מעלה שאלה). בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע&quot;פ כללי הכתיב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:33, 24 באפריל 2017 (UTC)<br /> ::::::::מופרך כל עוד אין סמכות שאישרה זאת. ברור ששב ואל תעשה עדיף כאן. שום נזק לא יגרם להפצת המעיינות ולשאר הפעולות הטובות של חב&quot;דפדיה אם יחסרו פה תמונות נשים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ח בניסן ה'תשע&quot;ז 20:00, 24 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> :::::::::א. מעשה רב לא עדיף מסמכות? ב. החי יתן אל לבו שייך רק במתים? ג. מה עם הדוגמא שהבאתי לעיל מתמונה שאינה של אשה אלא שרואים גם נשים? (יש להוסיף על זה, תמונה מכינוסי נשים וכד', שאפילו ל[[לראות את מלכנו]] אין בעיה עם זה). בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע&quot;פ כללי הכתיב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 20:06, 24 באפריל 2017 (UTC)<br /> {{שבירה}}<br /> מעיון נוסף, נראה שכבר [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 10#תמונות של נשים חיות|התקיים דיון בנושא]]. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע&quot;פ כללי הכתיב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 19:18, 25 באפריל 2017 (UTC)<br /> :מי דואג להעביר להכרעת הועדה הרוחנית?<br /> :וסתם להעיר, בזמן שאנחנו מידיינים פה, מפרסם '[[לראות את מלכנו]]' במסגרת הוידאו היומי וידאו בכותרת '[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%9C-%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95/ ספיישל עיתונאיות]'. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:28, א' באייר ה'תשע&quot;ז<br /> ::{{קטן|עוד הערה בקשר להנ&quot;ל:}} לענ&quot;ד בנוגע לנשים '''חיות''' - כדאי להתחשב במקובל במקומות אחרים, לא (רק?) מצד הלכה, אלא מצד מענטשקייט: כיון שלרוב לא מקובל לפרסם תמונות נשים חיות בפרסומים חב&quot;דיים כלליים, ממילא נשים אינן רגילות לפרסומים כאלה, ולכן זה עלול לפגוע בפרטיותן. ברור לי, למשל, שאמי שתליט&quot;א תקבל שוק אם תמונתה תתנוסס בחב&quot;דפדיה, משא&quot;כ אבי שליט&quot;א. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:31, א' באייר ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> ::::אם מצד מענטשליכקייט שאלתך, הרי נשים וגברים שוים בזה, היינו נשים שיסכימו שיהיה ערך עליהן לא איכפת להן שיהיה תמונה שלהן, וגברים שאין רוצים ערך עליהם לא ירצו תמונה שלהם ג&quot;כ. הדוגמה היחידה ששונה תמונה מערך הוא אם התמונה אינה על נשוא הערך אלא או כגון תמונת אילוסטרציה (שאז אמנם יש להימנע מצד מענטשליכקייט מלשים תמונות מאלו שאינם רוצים - גברים כנשים), או תמונה שאינה שלהם אלא שרואים גם אותם בתמונה (שאז אין בעיה של פרטיות וכו'). עכ&quot;פ זו רק דעתי. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע&quot;פ כללי הכתיב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 09:31, 27 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> סופי: מה הוחלט? אפשר לשים תמונות נשים? ותמונות שרואים את הצל שלהם?? השאלה מכוונת בעיקר למשתמש שיע, אך בעקבות הפולמוס - לכולם. --[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 10:36, 27 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> :מה שלא יוחלט, אין זה שייך לערכים על מגדל העמק וד&quot;ל, ולכן אין סיבה להפנות את השאלה לשיע. אגב קרייזי, רק לחדד את מה שאמרתי קודם, האם גברת כמו מומע שרה לו היתה חיה היתה חוטפת שוק אם תמונה שלה התפרסמה? לא נראה לי... בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע&quot;פ כללי הכתיב. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 17:41, 27 באפריל 2017 (UTC)<br /> == תמונות ==<br /> <br /> שלום אני חדש פה קצת מייאש אותי שאני רוצה לכתוב כל מיני ערכים ולא יכול להעלות תמונות יש דרך איכשהוא לעשות את זה לבד<br /> :אחרי 4 ימים אתה תקבל הרשאה להעלאה. ביינתים אתה יכול לשלוח לי תמונות למייל : [mailto:programmer.chabadpedia@gmail.com]--[[משתמש:Men770|מתכנת]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]] - לפניות בענינים טכניים: [[חב&quot;דפדיה:פיתוח התשתית/Men770|דף הפניות אלי]] 11:56, 24 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> == כח הצפיה של אינפו ==<br /> <br /> כשהעלו את הידיעה אתמול, מספר הצפיות בערך 'צה&quot;ל' היה 7306, ועכשיו זה קצת יותר מ-7600. יישר כח למי שהיה מעורב בהעלאת הידיעה-קישור. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:04, 2 במאי 2017 (UTC)<br /> <br /> == דפי פירושונים ==<br /> <br /> לדעתי יש לקצץ ברציניות את מספר דפי הפירושונים שיש באתרינו הנפלא, נדמה לי שזה קיים אך ורק בשביל לתת אשליה של 60000 ערכים וזה מאוד מפריע כשלוחצים &quot;ערך אקראי&quot; ויוצא לך [[מנחם מענדל (פירושונים)|מנחם מענדל]]... '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 00:21, 17 במאי 2017 (UTC)<br /> :בעד גדול. אגב, למיטב ידיעתי זה לא מוסיף למספר הערכים, ודפי פירושונים לא נספרים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;א בסיוון ה'תשע&quot;ז 13:43, 5 ביוני 2017 (UTC)<br /> <br /> == מאמרי דעה ==<br /> <br /> [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A8_%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91&amp;diff=293107&amp;oldid=293104 הסרתי מאמר דעה] מהקישורים חיצוניים בערך [[ציור פני הרב]] שלדעתי לא תרם מאומה להבנת הערך. לדעתי, זה הזדמנות לקבוע מדיניות בנושא בכלל (שכזכור לי יש עוד כל מיני יציאות כאלה) - למה צריכים לקשר למאמרי דעה בכלל? לדעתי יש לזה מקום רק במקרה: 1) של מאמר דעה של דמות, שמשקף אותה במיוחד, '''בערך על הדמות'''. 2) של מאמר דעה שעוסק בהגדרת הנושא בצורה יסודית על פי תורת הרבי, ולא הרגש פרטי, כמו מאמר שמגדיר את השליחות היחידה בערך [[השליחות היחידה]]. וגם זה - בדוחק.<br /> <br /> מה דעתכם? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:39, כ&quot;א באייר ה'תשע&quot;ז<br /> :עוררתי פעם על הענין ב[[חב&quot;דפדיה:בין עיקר לטפל|דף שרציתי שיעורר קצת יותר ענין]]. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 16:08, 17 במאי 2017 (UTC)<br /> <br /> ==[[יש מאין]]==<br /> לפלא עצום שאין כלום בערך בסיסי זה! [אף התפלאתי לגבי ערך [[אהבת ישראל]] שהיה בתחלה במצב ממש לא הגיוני, אמנם ב&quot;ה הוא עבר שיפוץ התחלתי ועוד חזון למועד. (אמנם התשובה הנפוצה בקרב העורכים פה זה &quot;נו, אדרבה, גש למלאכה&quot; אך בכ&quot;ז לענ&quot;ד באם הוא לא יכול מכל מני סיבות, זה לא אומר שכל האתר צריך ללקות בחסר)]--[[משתמש:פיצי|פיצי]] - [[שיחת משתמש:פיצי|שיחה]] 15:20, 25 במאי 2017 (UTC)<br /> :הרחבתי מעט, כולם מוזמנים להמשיך, כל אחד כפי יכולתו. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י&quot;א בסיוון ה'תשע&quot;ז, למניינם 18:27, 5 ביוני 2017 (UTC)<br /> <br /> == סוגריים בשמות ערכים ==<br /> <br /> מבקש בזאת להצביע בסוגיה הבאה. האם יש לשים סוגריים בשמות ערכים שבהם הסוגריים אינם מחוייבים. ובזאת ישנם שני דוגמאות מתי אפשר להימנע מסוגריים בערכים.<br /> <br /> 1. במקרים בהם יש שני ערכים ואחד מהם הוא העיקרי, לדוגמה בערכים השונים על [[מנחם מענדל שניאורסון]], [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]] [[מנחם מענדל שניאורסון (אח אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)]] ועוד ועוד, מן הראוי לדעתי שבערך שהוא פירושו העקרי (אדמו&quot;ר שליט&quot;א) יהיה [[מנחם מענדל שניאורסון]]. דוגמה נוספת: [[אורו של משיח]], [[אורו של משיח (מושג)]], [[אורו של משיח (ספר)]]. <br /> <br /> במקרה זה דומני שלא תהיה מחלוקת שיש להוריד את הסוגריים מהערך שהביטוי הוא פירושו העיקרי. ובמקרה של שאלה מה הפירוש העיקרי ניתן יהיה לדון בדפי השיחה הרלוונטיים. <br /> <br /> 2. במקרה של ערכים שהסוגריים מוסיפים הבהרה לשמם, אך גם השם ללא סוגריים יכול היה להתקבל, והוא לא תפוס על ידי משהו אחר. הבעיה נפוצה במיוחד בספרים, לדוגמה: [[חול המועד כהלכתו (ספר)]], או [[מאמרי אדמו&quot;ר הזקן (ספר)]]. כמובן שלא מדובר במקרים בהם שם הספר ראוי לערך בפני עצמו כגון [[ימות המשיח (ספר)]]. דוגמאות נוספות: [[פנימיות (בחסידות)]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;א בסיוון ה'תשע&quot;ז 13:35, 5 ביוני 2017 (UTC)<br /> <br /> :1. אכן העקרי ייכתב ללא סוגריים (כשהגדרת עקרי הוא לפי רוב המתעניינים בשם זה).<br /> :2. כל מקרה לגופו בספרים לרוב כן בערכים בתורה א. אם הנושא הוא רק בחסידות אין מקום לכתוב סוגריים (ממילא מובן שאין מקום ל[[פנימיות (בחסידות)]] שלפי מה שעולה בדעתי איני יודע אם יש ערך כזה בנגלה...) ב. אם יש מאותו הנושא גם בחסידות וגם בנגלה כמדומני יש להתחיל עם ערך ללא סוגריים ובתוכו ייכתב '''כל''' מה שיש להכתב בעניין [[נגלה]] [[הלכה]] [[מנהג]] ו[[חסידות]] וכו' ורק אם מרוב אריכות יוחלט לפצל ולקשר עם ערכים מורחבים יש להוסיף סוגריים (והדוגמא לזה:אילו יוחלט שהערך [[מתן תורה]] ארוך מידי ויש לפצלו לערך שעוסק בדברי חז&quot;ל ועוד ערך שעוסק במתן תורה על פי חסידות יש מקום לסוגריים וד&quot;ל)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:32, 5 ביוני 2017 (UTC)<br /> ::כמו קודמי, אני בעד הסוגריים (ספר) בשמות ספרים, מכיון שבמקרים אלו הערך אינו על המושג, למשל על המושג של &quot;חול המועד כהלכתו&quot; אלא על הספר הנושא את שם המושג. '''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' י&quot;א בסיוון ה'תשע&quot;ז, למניינם 18:28, 5 ביוני 2017 (UTC)<br /> :::ערך עיקרי ללא סוגרים. ערכי מושג - ללא סוגרים (כשיש כמה ערכים באותו שם הרי ע&quot;פ רוב המושג הוא הערך עיקרי ולכן ללא סוגרים). ערכי אישים - סוגרים כשיש כמה ערכים באותו השם או כשמוסיף להבנת הדמות ([[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)]]). ספרים/דסקים, אתרי אינטרנט, ניגון/שיר, ארגון וכדו' - עם סוגריים. גאוגרפיה, אירועים - כמדומני שנחשב כמושג וכנ&quot;ל בלי סוגריים.<br /> <br /> :::בנוסף, מכיון שרבים מהערכים כדוגמת ספרים, אתרים וכדו' חייבים להיות עם סוגריים (כשיש ערכים בשם זהה) מומלץ להימנע משם ללא סוגרים כדי ליצור אחידות. דוגמה: &quot;אִי ווָאדיֶע (ניגון)&quot; במקום &quot;[[ניגון אִי ווָאדיֶע]]&quot;. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 07:22, י&quot;ג בסיוון, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(7 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> עיקר תלונתי היא על מקרים בדוגמת נניח &quot;יוסף ישעיה ברוין (קראון הייטס)&quot;, &quot;פנחס רייזעס (שקלוב)&quot;, &quot;אלחנן דב מרוזוב (ליובאוויטש)&quot;; או תיאורים מיותרים כגון &quot;לייבל גרונר (מזכיר)&quot;, &quot;מענדל פוטרפס (משפיע)&quot; וכדומה; וישנם גם מקרים הזויים כמו הקישור שנמחק &quot;פישל שניאורסון (בן נין הצמח צדק)&quot; (בשביל מה צריך ערך? אפשר לכתוב הכל בשם הערך!). דעתי היא שסוגריים צריך רק במקום שיש יותר מפירוש אחד לשם (כמו הדוגמא לעיל &quot;ימות המשיח&quot; או אפילו אולי &quot;ימות המשיח בהלכה&quot;), כל השאר רק מסרבל, ובלי קשר לעובדה שהוא מסרבל מקומו בגוף הערך. '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 07:44, 7 ביוני 2017 (UTC)<br /> ::::לדעתי היטבת '''להגדיר''' זאת, שם תפקידו להבדיל ולייחד את נושא הערך מכל אחר כשיש חשש ממשי להתבלבל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:07, 7 ביוני 2017 (UTC)<br /> :::::לסיכום אם הבנתי נכון, הנחה ושף ויתיב (ואנוכי) מסכימים שבכל מקום שבו אין ערך או סיכוי לערך דומה עם שם זהה, אפשר למחוק את הסוגריים כולל שמות ספרים וכיו&quot;ב. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ד בסיוון ה'תשע&quot;ז 15:03, 8 ביוני 2017 (UTC)<br /> ::::::{{מצטרף}} למביעים התנגדות לכל סוגריים שאפשר להסתדר בלעדיהם. אני מצרף בזאת [http://chabadpedia.co.il/index.php?search=(%D7%91%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA)&amp;title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9&amp;fulltext=1 רשימת ערכים כזאת], שכדאי למחוק מכולם סוגריים. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:01, י&quot;ז בסיוון ה'תשע&quot;ז<br /> ::::::רק אוסיף עוד שלענ&quot;ד רבותינו נשיאנו הם מקרה חריג, שלמרות שאפשר בלי הסוגריים יש להשאירם (מפני שמלכתחילה עדיף היה שלא יהיו סוגריים והשם יהיה רק [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] - ואם משיקולי הפצת המעיינות כותבים שמותיהם הק', יש להשאיר לפחות סוגריים עם תאריהם. וגם בשיחות אד&quot;ש מה&quot;מ נתייחד הדיבור לפחות פעם אחת לקדושה שבתארים אלה). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 07:03, י&quot;ז בסיוון ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> == תבנית: ברוך הבא ==<br /> <br /> ב[[שיחת תבנית:בה]] קישרתי לתבנית חדשה אותה התחלתי לערוך. כשכוונתי שכל אחד יביע את דעתו להעלאת רמתו. (משום מה הוא נבלם בטענות ללא מטען..) וכך נשארה התבנית המיקרוסקופית (הכוונה למלל ולא לכללות התבנית שיחסית גדולה מידי) חברים השקיעו רגע קטן הכנסו הביעו דעתכם, ונוכל לקדם דבר פעוט זה, תודה.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 14:12, 7 ביוני 2017 (UTC)<br /> :בצבעים אני לא מבין כ&quot;כ, אבל הטקסט ארוך מידי, צריך ליצור משהו קצר בהרבה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ה באב ה'תשע&quot;ז 15:53, 17 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> <br /> == מה טעם פתח בקישורית אדומה? ==<br /> <br /> לא שממש משנה לי איך נראה בדיוק הדף הראשי, אבל מה הטעם להכניס שם קישורית אדומה לדף 'ערכים חב&quot;דים' כשאין דף כזה? סתם שיהיה קישור אדום קבוע ומכוער בדף הראשי? [[מיוחד:תרומות/91.135.102.188|91.135.102.188]] 19:54, 17 ביוני 2017 (UTC)<br /> :טיפלתי בעניין יחד עם עוד כמה שינויים--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] היום, [[כ&quot;ג בסיוון]] [[ה'תשע&quot;ז]] מגיע משיח. [[קובץ:שנת חיים.png|40px]]<br /> ::{{יישר כח}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 21:40, 17 ביוני 2017 (UTC)<br /> <br /> == עפעס כתבה על 70 מליון צפיות? ==<br /> <br /> יהיה נחמד אם אי מי ידאג לכתבה באינפו על 70 מליון צפיות. כמובן שאפשר כנהוג בכגון דא לבלבל את המוח על &quot;תנופה עוצמתית לרגל שנת העשור&quot;, והמון ערכים חדשים שנכתבים ועורכים שמצטרפים (אולי זאת תהיה נבואה שמגשימה את עצמה...). • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:15, א' בתמוז ה'תשע&quot;ז<br /> :חבל, זה כבר עבר... ואולי עוד אפשר • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:45, ב' בתמוז ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> == מיזם הדבר מלכות ==<br /> <br /> מה דעתכם?--[[משתמש:חסיד של הרעבע|יחי המלך!]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרעבע|שיחה]] 19:23, 29 ביוני 2017 (UTC)<br /> :דעתנו היא שאם יש לך זמן מיותר, ואתה מוכן להשקיע (לא יודע בדיוק במה..), אתה מוזמן לעשות אותו!!! • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 21:09, ה' בתמוז, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(29 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::מה הכוונה 'מיזם הדבר מלכות'? בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 05:47, ו' בתמוז, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(30 ביוני למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :::כוונתי למשהוא בסגנון של התניא- סיכום הדבר מלכות השבועי<br /> :::הרעיון אמור להיות די פשוט, כל מי שלומד את הדבר מלכות השבועי פשוט נכנס לדף המתאים וכותב סיכום קטן (אפשר לקחת הרבה חומר ורעיונות מה'ארכיון גאולה ומשיח') התבניות יהיו מוכנות מראש<br /> :::אם זה יצליח זה אומר להתקדם הרבה יותר מהר ממיזם התניא--[[משתמש:חסיד של הרעבע|יחי המלך!]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרעבע|שיחה]] 06:50, 30 ביוני 2017 (UTC)<br /> ::::א. לדעתי '''לא''' צריך לכתוב ערכים בסגנון הערכים על התניא (בשלב זה עכ&quot;פ). ב. לדעתי '''כן''' צריך לכתוב ערכים על השיחות המרכזיות בסגנון הערך [[השיחה הידועה]]. ג. אני {{צבע|אדום=99|ירוק=99|כחול=99|חלש מאוד}} בכתיבת ערכים, כך שלצערי לא יוכל להשתתף במיזם (לעבור ולעיר קצת כן, לא הרבה מעבר). ד. אני לא יודע אם תצליח לגייס משתמשים למיזם, אבל אם תחליט שאתה הולך על זה ואפי' לבד כנראה שימצאו כמה שיעזרו קצת. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 06:00, ח' בתמוז, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :::::איך פותחים מיזם? איך עושים תבנית? (אגב אני עדיין חושב שלא יהיה רע סיכום קצר על כל דבר מלכות [דבר שאגב יכול להופיע [אם יצליח] בדף הבית של חבדפדיה] אולי גם קצת רקע מהתקופה, יש זמן, מי שיודע כותב).<br /> ::::::הלו מישהוא?--[[משתמש:חסיד של הרעבע|יחי המלך!]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרעבע|שיחה]] 11:27, 18 ביולי 2017 (UTC)<br /> :::::::א. מיזם הוא היוזמה לעשות דבר מה. את המיזם פתחת כאן, לפתוח דף מיזם זה בדיוק כמו לפתוח כל דף אחר. תבחר שם לדף, ותפתח אותו (הסגנון המקובל:&lt;nowiki&gt;[[חב&quot;דפדיה:מיזמי חב&quot;דפדיה/שם המיזם]]&lt;/nowiki&gt;).<br /> :::::::תבנית, איזה אתה רוצה? פותחים דף תבנית &lt;nowiki&gt;[[תבנית:שם התבנית]]&lt;/nowiki&gt; וכותבים בו את תוכן התבנית. אם אתה לא יודע איך לכתוב את התבנית כך שתקבל את התוצאה הרצויה, אפשר לנסות להעתיק מתבניות אחרות שדומות, להעזר במי שיודע לבנות תבניות או לחפש דפי עזרה (בעיקר בויקיפדיה). לתבניות ניווט יש תבנית בסיס - [[תבנית:ניווט]], ודף עזרה [[תבנית:ניווט/הוראות שימוש]] השאלה אם שווה להשקיע בדף ובתבנית אם ככל הנראה לא יהיה מי שיצטרף לזה (מכיון שאף אחד לא הגיב עד עכשיו וגם לא ממש הצטרפו למיזמים שאחרים פתחו).<br /> :::::::אם תרצה לעבוד על זה לבד, ותרצה לעשות תבנית ניווט אני יכול לנסות לעזור לך. בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 04:49, כ&quot;ה בתמוז, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(19 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == 300,000 עריכות ==<br /> <br /> --[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] היום, [[ט' בתמוז]] [[ה'תשע&quot;ז]] מגיע משיח. [[קובץ:שנת חיים.png|40px]]<br /> <br /> ==תיקונים באתר==<br /> <br /> נא לתקן את הערך על רבי [[אליהו בעל שם]] כפי שנכתב ב[[שיחה:אליהו בעל שם]] שם.<br /> :השאלה היא האם לשנות את רבי אליהו כך שלא יהיה יותר שום אזכור לרבי אליהו לואנץ, זה אומר למחוק חצי מהערך ולהשאיר רק את מה שמקורו בספר הזכרונות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ה באב ה'תשע&quot;ז 15:26, 17 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> <br /> ==שאלה==<br /> <br /> האתר משיחיסטי, למה מפרסמים שם כל מיני דברים נגד רבנים חשובים כגון הרב[[חיים יהודה קרינסקי]] הרב [[אברהם שמטוב]] ועוד..<br /> אתר של טענות על כולם, אך יש כמה מעלות...<br /> <br /> == שינוי שם ל[[תבנית:למחיקה]] ==<br /> <br /> אפשר לשנות את השם של התבנית ל[[תבנית:מחיקה מהירה]] על מנת להקשות את הבלבול בינו לבין ה[[תבנית:למחוק]]?<br /> <br /> ואם כבר אז ננצל את הזמן גם לחדד: [[תבנית:חשיבות]] - הזמנה לקהילה לדון על מחיקת הערך. אחרי שהתקבלה ההחלטה למחוק צריך לשנות בכל הדפים המקושרים, להעביר את המידע לדפים מקבילים או לדף השיחה ע&quot;מ שלא נאבד את המידע. אח&quot;כ, '''ורק''' אח&quot;כ יש להציב [[תבנית:מחיקה]] כדי שאחד ממפעילי המערכת ימחק אותו. [[תבנית:מחיקה מהירה]] - נועד לבקש ממפעיל למחוק דף שאין צורך לדון על מחיקתו. (למשל: דף אישי של המשתמש, דף ניסוי שכבר לא צריך, משחית שפתח ערך הבל וכו'). {{כתב קטן|גילוי נאות: ההבדלים בין התבניות לקוחות מההגיון שלי. במקרה ואני גם צודק כדאי להעתיק לדפי המדיניות ולדפי התבנית}} בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 13:09, כ&quot;ג בתמוז, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(17 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :{{בוצע}}. שיניתי את התבנית בדפים בהם היא הייתה. לא הפעלתי - ברוב במקרים - שיקול דעת בהחלפה ויתכן שבחלקם הכוונה הייתה בכלל תבנית למחוק. בבקשה להבאה להקפיד על הכללים ולהבדיל בין תבנית:חשיבות, תבנית:למחוק ותבנית:למחיקה מהירה (גם מפעילי מערכת - בעיקר לא למחוק תבנית חשיבות). בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 08:15, א' באב, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(24 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == הלוגו בכרטיסיה ==<br /> <br /> כעת יש לוגו בכרטיסיה(אני כותב את זה כאן כי במקומות אחרים כנראה שלא יקראו את זה)--[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. משיח מגיע! 13:48, 2 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> :מזל טוב--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] היום, [[י&quot;א באב]] [[ה'תשע&quot;ז]] מגיע משיח. [[קובץ:שנת חיים.png|40px]]<br /> ::כל הכבוד! בברכת הגאולה השלמה -- [[משתמש:מחלק דולרים|חלוקת דולרים מאחדת את העם]] * [[שיחת משתמש:מחלק דולרים|פינת החי]] * 09:53, י&quot;א באב, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(3 באוג' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == שמות ערכים עם סוגריים ב' ==<br /> <br /> ערכים כגון [[ישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]] לדעתי יש לשנות ל[[ישיבה קטנה תו&quot;ת קרית גת]], או לכל היותר (למי שקצר עושה לו שחור בעיניים) ל[[ישיבה קטנה תומכי תמימים קרית גת]] מה דעתכם? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;א באב ה'תשע&quot;ז 23:39, 3 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> :{{בעד חזק}}''' מאוד'''--[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. '''כעת,י&quot;ב באב ה'תשע&quot;ז, 05:31 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br /> ::לא הבנתי מה ההבדל בין שתי ההצעות שציינת, מלבד העובדה שבאחת מהם הר&quot;ת פתוחה ובאחת סגורה (מה שבלי קשר יוביל להפניות אין סופיות... כי מ&quot;מ יהיה שם על שם שניהם). עכ&quot;פ אני הקטן סבור שאין צורך בערך נפרד לישיבה קטנה ולגדולה ואפשר להכליל את שניהם בערך אחד. למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ&quot;פ, לחיים!!! '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 09:10, 9 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> :::שמעתי פעם מהרב זושא פוזנר, שאצל בחורים ל&quot;ש העניין ד'לחיים' לאמיתתו, משום שלחיים אמיתי הופך את האדם למקבל, ואצל בחור הלחיים הופך אותו למשפיע. ודו&quot;ק.<br /> ::::שף ויתיב כוונתי העיקרית היא הסרת הסוגריים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ה באב ה'תשע&quot;ז 13:44, 17 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> <br /> == איחוד ==<br /> <br /> כדאי לעשות בלוח מודעות או איפה שהוא את כל הערכים שצריך לאחד<br /> *[[קין]] ו[[הבל]] הם כמעט אותו דבר<br /> :ממש לא. יש הרבה מה לכתוב על כל אחד מהם בנפרד. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ה באב ה'תשע&quot;ז 13:36, 17 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> <br /> == למחיקה ==<br /> <br /> איך מוחקים?<br /> <br /> מה תאריכים לועזיים עושים פה? [[2006]], [[2009]]? {{שכח לחתום|חסיד של הרעבע}}<br /> :ראה [[חב&quot;דפדיה:בקשות ממפעיל מערכת]] --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' כ&quot;ב באב ה'תשע&quot;ז, למניינם 09:40, 14 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> <br /> == '''[[תבנית:לשוניות]] עובדת!''' ==<br /> {{א|חבר}} {{א|שיע.ק}} {{א|קרייזי אבאוט משיח}} {{א|הנחה}} {{א|להתראות}}<br /> '''תבנית לשוניות כעת עובדת. התבנית נכתבה מחדש ועובדת.'''<br /> '''דוגמא לשימוש יש בדף [[משתמש:Men770/טיוטה]]'''<br /> '''ההוראות נכתבות כעת.'''{{ש}}<br /> --[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. '''כעת,כ&quot;ד באב ה'תשע&quot;ז, 11:15 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br /> :{{תודה רבה}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ה באב ה'תשע&quot;ז 12:50, 17 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> ::מצטרף להבעת התודה! וכן מצפה ומשתוקק להרחבת הדוגמא, עם הוראות וכו'. אך, אם כן, מדוע לא עובדים הדפים ב[[פורטל:קראון הייטס]] (רחובות, ורבנים)? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:05, כ&quot;ו באב ה'תשע&quot;ז<br /> :::ההסבר הורחב.--[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. '''כעת,כ&quot;ו באב ה'תשע&quot;ז, 09:56 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br /> :::: ישר כח להרב הצדיק המכונה {{א|Men770}} על התבנית. וכעת יש לעצב מחדש את כל הפורטלים בצורה נאה ומתוקנת.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 13:03, כ&quot;ו באב, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(18 באוג' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :::::למה לא עדיף לעבוד אם [[תבנית:תוכן נטען]]?--ועכשיו עבור לערך [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] והמלץ עליו..&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt;[[משתמש:הנחה|הנחה]]&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; 13:42, כ&quot;ו באב, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(18 באוג' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == שם משתמש בחתימה ==<br /> <br /> אני מעלה הצעת חוק: &quot;איסור השמטת שם המשתמש מהחתימה&quot;. כמה בעד כמה נגד.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:46, 16 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> :על מה ולמה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ה באב ה'תשע&quot;ז 12:50, 17 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> ::מה הבעיה?--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] היום, [[כ&quot;ה באב]] [[ה'תשע&quot;ז]] מגיע משיח. [[קובץ:שנת חיים.png|40px]]<br /> :::בתחילת הדיון כינה עצמו בשם המשתמש, אחרי זה הוא התוועד קצת והחליט שמעתה הוא מכנה את עצמו &quot;יחי המלך&quot;, אחרי זה הוא החליט שזה לא מספיק והוא קורה לעצמו &quot;פקיחת העיניים&quot; וכל הססימאות וכו הפכו להיות שמו וכדי להבין את הרצף (וגם אם אין רצךף לזהות את הדובר) צריך להכנס לקישורים (ואז להגיע לערכים שהוא קישר ..) וכו' וכו' אני לא נגד הצהרות והכרזות אבל יש חשיבות שלא לשנות את השם.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:30, 17 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> ::::אני לא חושב שנכון לקבוע חוק בעקבות מקרה פרטי בודד. יותר פשוט לפתור את המקרה. במקרה המדובר, הבעיה היא רק אם המשתמש מחליף שמות בתדירות, נניח כל חודש או פחות מכך. אם יש אכן מישהו כזה, ראשית אני מציע פניה אישית למשתמש והבהרה שזה מפריע לשאר המשתמשים, אם זה לא עוזר ניתן לפנות למפעיל מערכת כדי שיבהיר לו שחובה עליו לחדול מכך. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ט באב ה'תשע&quot;ז 21:09, 21 באוגוסט 2017 (UTC)<br /> :::::ב{{א|הנחה}} שמדובר ב{{א|רון}} אין בעיה שכן הוא בהתחלה רושם את שם המשתמש כמו [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|שיחה]] - [[יחי המלך]]!--[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. '''כעת,ל' באב ה'תשע&quot;ז, 08:51 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br /> <br /> == תבנית:תוכן נטען ==<br /> <br /> תבנית חשובה ומוצלחת חבל שלא תעבוד.--ועכשיו עבור לערך [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] והמלץ עליו..&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt;[[משתמש:הנחה|הנחה]]&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; 11:12, כ&quot;ו באב, ה'תשע&quot;ז ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(18 באוג' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :יש בה בעייה ולכן היא לא עובדת. לדעתי עדיף את תבנית:לשונית.--[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. '''כעת,כ&quot;ו באב ה'תשע&quot;ז, 18:17 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br /> <br /> == דיון קטגוריה ==<br /> <br /> לאן נכנס [[הגולם מפראג]]?--[[משתמש:חסיד של הרעבע|יחי המלך!]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרעבע|שיחה]] 07:44, 27 בספטמבר 2017 (UTC)<br /> <br /> == ''' מתקפת עריכת ערכים''' ==<br /> עקב המצב הנוכחי אני מכריז פתיחת דיון אודות 'מתקפת עריכת ערכים'. אני מתכוון למתקפת עריכת ערכים כוללת-שבה אין לאף אחד הרשאה ליצור ערכים חוץ מלאחראים עליה שהם כרגע: {{א|Men770|אני (Men770)}}. מי שחושב שיוכל להיות גם מוזמן לכתוב זאת כאן ותערך הצבעה לגביו. <br /> {{ש}} ולמי שלא שם לב: אנו כעת בתשע&quot;ח-'''ת'''הא '''ש'''נת '''ע'''שיה '''ח'''ב&quot;דפדית!--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י&quot;א בתשרי ה'תשע&quot;ח, 16:24 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br /> === מועמדים לאחראי מתקפה ===<br /> ===קריאות===<br /> {{א|שיע.ק}},{{א|קרייזי אבאוט משיח}},{{א|חבר}},{{א|כתית למאור}},{{א|הנחה}},{{א|מחלק דולרים}},{{א|קער אַ וועלט היינט!}},אם שכחתי תוסיפו קריאות.{{ש}}<br /> --'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י&quot;ג בתשרי ה'תשע&quot;ח, 06:57 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br /> === דיונים ===<br /> :אינני רואה טעם לאסור על מישהו להביא תרומה מועילה (יצירת ערך), אף שאני מסכים שהרבה פעמים יש תרומות חשובות יותר (עריכת הקיים). אינני יודע אם צריך להתחשב בדעתי מאחר שאיני פעיל כאן מספיק לאחרונה וכנראה כך יהיה גם הלאה.<br /> :{{א|Men770|הערה טכנית}}: לא קיבלתי הודעה ומסתמא גם שאר המשתמשים שקראת להם לא, כי לא חתמת בסוף ההודעה שבה כתבת את שמותיהם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:59, י&quot;א בתשרי ה'תשע&quot;ח<br /> {{תל|קרייזי אבאוט משיח}}, הבעייה היא שאם יהיה אפשר להמשיך וליצור ערכים אנשים ימשיכו ליצור ערכים וזו מתקפת '''עריכת''' ערכים, לא מתקפת '''יצירת ועריכת''' ערכים. לאחראים יש הרשאה ליצור ערכים ואפשר לבקש מהם שיצרו והבקשה תענה במקרה והערך הכרחי/ערך מורחב לפסקה בערך שעובדים עליו.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י&quot;א בתשרי ה'תשע&quot;ח, 16:24 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br /> ::במועמדים לאחראי אפשר גם להציע מישהו אחר לתפקיד?--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] היום, [[י&quot;א בתשרי]] [[ה'תשע&quot;ח]] מגיע משיח. [[קובץ:שנת חיים.png|40px]]<br /> :::{{תל|חבר}}, אפשר אם הוא מסכים.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י&quot;א בתשרי ה'תשע&quot;ח, 19:16 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br /> <br /> אני חושב שמדובר בטעות חמורה, צריך לפחות להשאיר אפשרות ליצור ערכים במרחב האישי. למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ&quot;פ, לחיים!!! '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 22:01, 1 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> :{{תל|שף ויתיב}}אני חושב שאוכל לעשות זאת.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י&quot;ב בתשרי ה'תשע&quot;ח, 07:01 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br /> ::גם אני מסכים עם שף ויתיב שבמרחב האישי כדאי להשאיר, במרחב הציבורי אכן יש מקום לרעיון.--&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; על [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר המלצת??&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt;[[משתמש:הנחה|הנחה]]&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; 13:17, י&quot;ב בתשרי, ה'תשע&quot;ח ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(2 באוק' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::{{מצטרף}} לשף ויתיב ולהנחה--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] - [[אידישעפדיה|בואו נתוועד!]] היום, [[י&quot;ב בתשרי]] [[ה'תשע&quot;ח]] מגיע משיח. [[קובץ:שנת חיים.png|40px]]<br /> :::זה יהיה ככה שרק במרחב הערכים אי אפשר ליצור. מצאתי את הדרך.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י&quot;ב בתשרי ה'תשע&quot;ח, 17:05 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!'''<br /> ::::מתנגד בתוקף. רעיון מוזר להכריח אנשים לתרום במקום שליבם אינו חפץ. כל אחד תורם לחב&quot;דפדיה במקום ובאפשרויות העומדות לרשותו. זה לא יועיל, ואדרבה וכו'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 07:23, 8 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> :::::ממש לא רעיון מוזר! אין כאן חסימה, יש כאן דרישה להוציב סף לערכים מכבדים, כך שתחילת העריכה תיעשה במרחב האישי, ורק אחרי שהערך יהיה מלא להעבירו למרחב הערכים. והרווח הוא במשתמשים אנונימיים או חדשים שתחילה בעיקר ישקיעו במרחב הציבורי הקיים, ואם עולה בדעתם להוסיף ערך ידעו שהוא יתקבל רק אם הוא רציני. בקיצור אני {{בעד חזק|}}.--&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; על [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר המלצת??&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt;[[משתמש:הנחה|הנחה]]&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; 09:49, י&quot;ח בתשרי, ה'תשע&quot;ח ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(8 באוק' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> ::::::אם כך, כל עוד שזה לא חוסם אלא רק יוזמה של התאגדות לצורך כל מטרה שלא תהיה - אין לי שום התנגדות לרעיון. אדרבה, שכל אחד יצטרף למיזם שליבו חפץ ויתרום היכן וכיצד שבא לו. רק שלפי זה צריך לשנות את הניסוח שעליו מתקיימת ההצבעה ולהשמיט את &quot;אין לאף אחד הרשאה ליצור ערכים&quot;. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:27, 8 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> :::::::יש כאן בהחלט חסימה, אלא שלצורך הניסוח נקרא לזה &quot;עיכוב&quot;. כלומר, כל ערך חדש חייב לעבור מסלול מסויים, והוא: עריכתו הראשונית במרחב האישי ולאחר מכן יועבר בהמלצת הציבור/מפעיל מערכת למרחב הציבורי (מסתבר שלערכים שייווצרו על ידי משתמש כמוך לא יהיו מתנגדים...{{חיוך}})--&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; על [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר המלצת??&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt;[[משתמש:הנחה|הנחה]]&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; 13:58, י&quot;ח בתשרי, ה'תשע&quot;ח ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(8 באוק' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :::::::::אין שום סיבה שמשתמש ותיק יצטרך לעבור מסלול שמכתיבים לו בלי הצדקה. גם אם תהיה תועלת בניווט התרומות, בסופו של יום זה יגרום למיעוט בתרומות ולא להוספה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:11, 8 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> ::::::::::משום מה לא סוכמה להלן דעתי. אני {{נגד}}, ואפילו {{נגד חזק}} לחסום משתמש מאיזו תרומה מועילה שהיא. אני כן {{בעד}} לעשות יוזמות שמי שרוצה ישתתף בהן, ומי שלא לא. נראה לי גם מוזר לומר ש{{א|שף ויתיב}} בעד. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:07, י&quot;ט בתשרי ה'תשע&quot;ח<br /> :::::::::::הבעיה היא כזאת: מי שעשוי להשתתף ברצינות במתקפת עריכת הערכים, זה בערך אותם אנשים שעשויים כן לקבל הרשאה להוסיף ערכים... במילים אחרות - אפשר לחסום משתמשים חדשים (או לא פעילים, כמוני...) מהוספת ערכים מחוץ למרחב המשתמש, ומהקבועים כבר עדיף לבקש יפה להתמקד בעריכה ולא בכתיבה. [[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 11:10, 9 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> ::::::::::::אמנם אני כבר זמן מה לא פעיל פה, ככה שאני לא יודע כמה דעתי תשפיע, אבל בכל זאת אומר שלדעתי זה לא רעיון טוב. כל אחד משקיע במה שהוא רואה לנכון, ולא צריך להגביל את זה לדברים מסוימים בדווקא. [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 11:17, 9 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> :::::::::::::בויקיפדיה למשל יש מערכת (עכ&quot;פ בתחום ערכים מסויימים) מאוד קפדנית ולכן גם ערכים פשוטים (שאינם מומלצים או מובחרים) יש להם רמה (ומיד יהיו שיקפצו שיש שם הרבה ערכים שטוטיים - אכן נחשב את האחוז שלהם ביחס למספר הערכים ונשווה.... זאת ועוד שבערכים יסודיים ויקיפדיה משמשת מקור מידע לרמה די גבוהה) אבל כאן ישנם ערכים בסיסיים שנערכו על ידי משתמשים קבועים ללא רמה בסיסית אפילו! והסיבה כי אין מספיק גיבוש בתחום הביקורת וכו'<br /> :::::::::::::ולכן לא מופרך לדעתי לדרוש שכל ערך חדש (איזה שיהיה) יעבור ביקורת '''לפני''' שהוא נכנס למרחב הערכים ולא אחרי. (ולא הבנתי למה המסלול מוכתב &quot;ללא הצדקה&quot;, אם יש לך נימוק אנא כתוב). בכל אופן אני מסתפק בהצלחת המהלך (אף שרואה צורך דחוף בפתרון הבעיה) ולכן אני לא היוזם שלה וכן איני מתעקש עליה.--&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; בערך [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר ביקרת??&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt;[[משתמש:הנחה|הנחה]]&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; 19:26, י&quot;ט בתשרי, ה'תשע&quot;ח ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(9 באוק' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> :::::::::::::::מאוד פשוט: מי שהוא עשיר, יכול לתת לעצמו פריבילגיות. ויקיפדיה עשירים בתרומות, ולכן הם יכולים לנתב אותם כפי שהם רוצים. לצערנו, חב&quot;דפדיה לעת עתה דלה וענייה בתרומות משתמשים, ולכן באם הגבלת משתמשים לא תגרום להם להשקיע באפיק הרצוי, וזה כנראה מה שיהיה אצל רוב התורמים - יהיה לזה רק נזק ללא תועלת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 23:30, 9 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> ::::::::::::::::דעתי היא שכל עוד יהיו לפחות שלושה משתמשים {{מונחון|'''פעילים'''|ושלא יהיה צורך לחכות שבועיים לקבלת תשובה שלילית...}} ותהיה אפשרות לפתיחת דף במרחב האישי, והחסימה באמת תנתב את העריכות לשיפוץ וייעול - אני {{בעד חזק}}--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:55, 15 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> <br /> === סיכום זמני ===<br /> '''הסיכום נערך על ידי(men770) בלבד ויש לכתוב בדיונים.'''<br /> *שף ויתיב {{בעד}}<br /> *הנחה {{בעד חזק}}<br /> *חבר {{בעד}}<br /> *להתראות {{נגד חזק|}}<br /> <br /> == מדע? ==<br /> <br /> אשמח אם תביעו את דעתכם:<br /> #ערך על תורה ומדע?<br /> #ערך על התפתחות המדע בראי החסידות? [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/10/19/721965857403.html בקשר עם כתבה זו]<br /> #איך צריכים לקרוא לערכים הנ&quot;ל?<br /> #יש מתגייסים?<br /> תודה מראש! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 09:32, 22 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> :#בעד חזק אלא שלא נראה לי שיש משהו מתאים לתפקיד (אסור שיהיו בו כל מיני גיבובים לא משכנעים...)<br /> :#אני דווקא חושב שזה יותר בקשר למאמרי אדה&quot;ז ע' ת&quot;פ לקו&quot;ש ט&quot;ו נח (ב) ועוד....<br /> :#{{?}}<br /> :#אני לביקורת בעת הפנאי.. (בכל אופן לענ&quot;ד עדיף לכתוב במרחב האישי, ורק אחרי שהוא ראוי לפרסם, ולא כפי שכבר נעשה בכמה וכמה מהערכים השייכים למרחב זה שאינם ראויים ונמצאים במרחב הציבורי).--&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; בערך [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר ביקרת??&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt;[[משתמש:הנחה|הנחה]]&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; 12:15, ב' בחשוון, ה'תשע&quot;ח ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(22 באוק' למניינם)&lt;/font&gt;'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br /> <br /> == קישור לספרים בגוגל דרייו ==<br /> <br /> באתר רבי דרייו העלו סריקות שונות של ספרי חסידים{{הערה|1=https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B_UwzYOTIwDTY1Y3aVJsaUJoeEU}}. האם לדעתכם נכון לקשר לשם, להוריד ולהעלות את זה כאן, או שאנחנו לא ספריית חב&quot;ד? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:52, 28 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> :לדעתי יש לקשר לשם. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ט' בחשוון ה'תשע&quot;ח, למניינם 08:30, 29 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> {{הערות שוליים}}</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=302764 2017-10-29T07:25:28Z

<p>שלום: </p> <hr /> <div>אמריקה זה ארצות הברית?? {{אנונימי}}<br /> <br /> :לא. היא הכינוי הנפוץ והמפורסם ביותר לUSA --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ג' בחשוון ה'תשע&quot;ח, למניינם 09:30, 23 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> <br /> :: אמריקה היא יבשת, אז למה זה מפנה לדף של ארצות הברית? {{אנונימי}}<br /> :::קיבלת כבר תשובה על שאלתך. כל כינוי לערך מסויים משמש כהפניה לפי כללי האתר. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ט' בחשוון ה'תשע&quot;ח, למניינם 07:25, 29 באוקטובר 2017 (UTC)</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%93%D7%A7%D7%9C.jpg&diff=302735 2017-10-27T07:17:59Z

<p>שלום: אישי</p> <hr /> <div>אישי</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A7%D7%9C&diff=302734 2017-10-27T07:14:43Z

<p>שלום: </p> <hr /> <div>[[קובץ:דקל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דקלים]]<br /> '''דקל''' הוא עץ שענפיו משמשים למצוות [[לולב]], ופרותיו הם [[תמר]]ים - מ[[שבעת המינים]]. בדקל יש שני מיני עצים, הנקראים זכר ונקבה, והם מצמיחים פירות רק כשמרכיבים אותם יחדיו.<br /> ==בתלמוד==<br /> *ה' דברים העושה אותם דמו בראשו מי שעובר על מים שפוכין והשותה מים שאולין הנפנה בין דקל לכותל והעובר בין שני דקלים ושנים שעוברים והדקל ביניהם וי&quot;א אף הישן בצל דקל יחידי<br /> ==בתורת החסידות==<br /> איתא במשנה{{הערה|סוכה כט ב}} ש&quot;ציני הר הברזל (ציני דקלים) כשרות&quot;, והיינו, דקלים שאין עושים פירות, ועכ&quot;פ עושים פירות רעים, ואעפ&quot;כ הם כשרים.<br /> <br /> וההוראה מזה – שגם כאשר יהודי נמצא במעמד ומצב שעדיין אין ביכלתו לעשות פירות, ואין ביכלתו לעשות פירות טובים ומשובחים, אין לו להמנע ח&quot;ו מלימוד התורה (ענינו של הלולב){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/9/82.htm?q=%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D תורת מנחם חול המועד סוכות תשיג]}}.<br /> {{הערות שוליים|}}<br /> [[קטגוריה:טבע הבריאה]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A7%D7%9C&diff=302733 2017-10-27T07:12:12Z

<p>שלום: </p> <hr /> <div>[[קובץ:דקל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דקלים]]<br /> '''דקל''' הוא עץ שענפיו משמשים למצוות [[לולב]], ופרותיו הם [[תמר]]ים - מ[[שבעת המינים]]. בדקל יש שני מיני עצים, הנקראים זכר ונקבה, והם מצמיחים פירות רק כשמרכיבים אותם יחדיו.<br /> ==בתורת החסידות==<br /> איתא במשנה{{הערה|סוכה כט ב}} ש&quot;ציני הר הברזל (ציני דקלים) כשרות&quot;, והיינו, דקלים שאין עושים פירות, ועכ&quot;פ עושים פירות רעים, ואעפ&quot;כ הם כשרים.<br /> <br /> וההוראה מזה – שגם כאשר יהודי נמצא במעמד ומצב שעדיין אין ביכלתו לעשות פירות, ואין ביכלתו לעשות פירות טובים ומשובחים, אין לו להמנע ח&quot;ו מלימוד התורה (ענינו של הלולב){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/9/82.htm?q=%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D תורת מנחם חול המועד סוכות תשיג]}}.<br /> {{הערות שוליים|}}<br /> [[קטגוריה:טבע הבריאה]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%A7%D7%9C&diff=302731 2017-10-27T07:09:05Z

<p>שלום: יצירת דף עם התוכן &quot;דקלים &#039;&#039;&#039;דקל&#039;&#039;&#039; הוא עץ שענפיו משמשים למצוות לולב, ופרותיו הם ...&quot;</p> <hr /> <div>[[קובץ:דקל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דקלים]]<br /> '''דקל''' הוא עץ שענפיו משמשים למצוות [[לולב]], ופרותיו הם [[תמר]]ים - מ[[שבעת המינים]]. בדקל יש שני מיני עצים, הנקראים זכר ונקבה, והם מצמיחים פירות רק כשמרכיבים אותם יחדיו.<br /> ==בתורת החסידות==<br /> איתא במשנה{{הערה|סוכה כט ב}} ש&quot;ציני הר הברזל (ציני דקלים) כשרות&quot;, והיינו, דקלים שאין עושים פירות, ועכ&quot;פ עושים פירות רעים, ואעפ&quot;כ הם כשרים.<br /> <br /> וההוראה מזה – שגם כאשר יהודי נמצא במעמד ומצב שעדיין אין ביכלתו לעשות פירות, ואין ביכלתו לעשות פירות טובים ומשובחים, אין לו להמנע ח&quot;ו מלימוד התורה (ענינו של הלולב){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/9/82.htm?q=%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D תורת מנחם חול המועד סוכות תשיג}}.<br /> {{הערות שוליים|}}<br /> [[קטגוריה:טבע הבריאה]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%AA.jpg&diff=302730 2017-10-27T07:04:58Z

<p>שלום: צילום אישי</p> <hr /> <div>צילום אישי</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%AA&diff=302729 2017-10-27T07:03:26Z

<p>שלום: יצירת דף עם התוכן &quot;ירקות &#039;&#039;&#039;ירקות&#039;&#039;&#039; הם גידולים היוצאים מן הארץ וצמיחתם הוא על ...&quot;</p> <hr /> <div>[[קובץ:ירקות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ירקות]]<br /> '''ירקות''' הם גידולים היוצאים מן הארץ וצמיחתם הוא על ידי קור הלבנה{{הערה| מאמרי אדה&quot;ז &gt; תקע&quot;ב &gt; הנה להבין ענין הנ&quot;ל בתוס' ביאור &gt; קמג}}.<br /> ==ברכותיהם==<br /> ברכות הירקות הוא בורא פרי האדמה.<br /> <br /> אם נתבשלו הירקות במרק, ותכלית בישול המרק הוא בשביל לאכול הירקות, אזי ברכתו של המרק הוא בורא פרי האדמה כיון שהירק הוא עיקר, וגם אם דעתו של אדם מסויים הוא רק בשביל המרק ואת הירקות הוא משליך ואינו מייחס להם חשיבות, בטלה דעתו אצל כל אדם ומברכים על המרק בורא פרי האדמה.<br /> <br /> וכל זה רק אם לא היה במרק גם בשר, כי אם היה במרק גם בשר, אזי לרוב חשיבותו של הבשר הוא העיקר והירקות טפלים אליו, ולכן עיקר הטעם שבמרק הוא הבשר ומברכים עליו שהכל. כמו כן אם היה למרק טעם לפני הבישול (כגון שבישלוהו בחומץ) י&quot;א שאז אין המרק טפל לירקות ויש חולקים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/52/7.htm?q=%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%AA פסקי הסידור הלכות ברכות הנהנין פרק ז']}}.<br /> {{הערות שוליים|}}<br /> [[קטגוריה:טבע הבריאה]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=302617 2017-10-23T09:30:49Z

<p>שלום: </p> <hr /> <div>אמריקה זה ארצות הברית?? {{אנונימי}}<br /> <br /> :לא. היא הכינוי הנפוץ והמפורסם ביותר לUSA --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ג' בחשוון ה'תשע&quot;ח, למניינם 09:30, 23 באוקטובר 2017 (UTC)</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7&diff=302549 2017-10-22T11:38:37Z

<p>שלום: /* החלפותיך */</p> <hr /> <div>{{/פתיח}}<br /> &lt;!--ב&quot;ה. שלום וברוכים הבאים. אם ברצונכם לכתוב לי הודעה, נא כיתבו אותה מתחת לשורה זו--&gt;<br /> <br /> <br /> == בקשות קלות ==<br /> לאחר בקשת המחילה על ההטרדה באמצע ההכנות ליא&quot;נ וחגה&quot;פ:<br /> #האם תוכל לסכם את הדיון [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים#קרובי משפחה]] ולהעביר את מסקנותיו אל דפי המדיניות?<br /> #האם תוכל להעיף מבט לשאלתי - בנושא החשוב שישנה מהותית את חלון הראווה של חב&quot;דפדיה - [[שיחת תבנית:תמונה שבועית#לחדש את עידכון התמונה בקלות|בדיון זה]]. יישר כח! • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:34, ב' בניסן ה'תשע&quot;ז<br /> :בשבוע הבא בעז&quot;ה. יחי --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בניסן ה'תשע&quot;ז 14:42, 30 במרץ 2017 (UTC)<br /> ::כנראה מפאת טרדות חה&quot;פ וכו' נשמט מזכרונך. לא רציתי להלחיץ וגם עכשיו לא, רק לוודא שלא יתקיים &quot;הואיל ונדחה ידחה&quot;, במיוחד בנושא התמונה הנבחרת (שאני היחיד שמעדכנה - וכשלא הייתי כאן נשארה זמן ארוך אותה תמונה). ייש&quot;כ. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 20:54, כ&quot;ד בניסן ה'תשע&quot;ז<br /> תודה על התזכורת. בעז&quot;ה יהיה בעדיפות כאן. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ד בניסן ה'תשע&quot;ז 23:09, 20 באפריל 2017 (UTC)<br /> <br /> ==תמונה מומלצת==<br /> שיע, יישר כח על תבניות התמונה מומלצת. האם זה מוכן? איך אפשר להשתמש בזה? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:48, ה' באייר ה'תשע&quot;ז<br /> :טרם. יש עוד הרבה עבודה. אעדכן בעז&quot;ה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' באייר ה'תשע&quot;ז 14:58, 3 במאי 2017 (UTC)<br /> ::{{א|קרייזי אבאוט משיח}}. הבסיס מוכן. 1. הכנתי אקסל עם קישורים (לינקים בלע&quot;ז) שבאמצעותו ניתן ליצור בהקלקה את כל הערכים לכל השנה. 2. באקסל נוסף התוכן הטכני השייך לכל ערכי השנה. אמנם יקח זמן עד שאתפנה לעשות הכל אבל אם תתנדב או מישהו אחר אשמח מאוד. 3. גם בלי ליצור את כל הערכים אפשר להתתחיל במלאכה, ואולי אפילו עדיף, כדי שנראה איך זה עובד לפני שעובדים ויוצרים את מאות הערכים לכל תאריכי השנה. הדרך היא פשוטה מאוד בכל ערך מקליקים על הקישור האדום משהו כמו [[תבנית:תמונה מומלצת י&quot;ג תשרי]], ובתוך התבנית ההיא מכניסים את התמונה הרלוונטית, כפי שעשיתי בערך [[תבנית:תמונה ג' תשרי]] ל[[תבנית:תמונה מומלצת ג' תשרי]]. 5. בימים שכבר עשיתי, יש לשנות בכל יום את הפרמטר &quot;| הפניה = &lt;nowiki&gt;{{שם הדף}}&lt;/nowiki&gt;&quot;, ובמקום &quot;&lt;nowiki&gt;{{שם הדף}}&lt;/nowiki&gt;&quot; לכתוב את שם הערך של התאריך של התבנית, כפי 'א' בתשרי' וכו'. כפי שאכן כבר שיניתי בתבניות של א' - ג' תשרי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ח באייר ה'תשע&quot;ז 15:53, 14 במאי 2017 (UTC)<br /> :::יישר כח!<br /> :::1-2. מהו האקסל הזה? איפה הוא נמצא, ואיך הוא עובד? (או שזה לשימושך האישי?)<br /> :::3. ניסיתי לשחק עם זה, תאמר לי אם עשיתי נכון ([[תבנית:תמונה א' תשרי]] עד ו')<br /> :::4. לא הבנתי למה צריך שתי תבניות ואי אפשר להכניס את התמונה בתוך הראשונה ([[תבנית:תמונה א' תשרי]]). זה די מסבך את העסק.<br /> :::5. עוד עניין, לדעתי כדאי להתחיל לא מתשרי אלא מסיוון נניח כדי שהעסק יתחיל לרוץ (כמו שהיה בנוגע ל&quot;השבוע בימי חב&quot;ד&quot;) ובינתיים יוסיפו עוד, אכי&quot;ר.<br /> :::6. צריך להחליט כמה ימים לשים כל תמונה, כדי שלא תשאר יותר מידי זמן, ומאידך, שלא יווצר מצב שהעמוד הראשי יהיה ריק. (אני חולם גם שבאיזשהו שלב תהיה תמונה יומית שתוצג חד פעמי ליום אחד ולעולם לא תחזור, כמו בויקיפדיה. אבל בינתיים זה לא אפשרי). ושוב יישר כח גדול • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 05:56, כ&quot;א באייר ה'תשע&quot;ז<br /> ::::אתה באמת חושב שתמונה שחוזרת פעם בשנה או שנשארת יומיים זה נותן טעם לפגם? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 06:44, 17 במאי 2017 (UTC)<br /> :::::אני באמת חושב שככל שתחלופת התמונות תהיה דינמית יותר, כך חב&quot;דפדיה תהיה מוקד משיכה גדול יותר. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 06:50, כ&quot;א באייר ה'תשע&quot;ז<br /> 1 את האקסל אוכל לשלוח לך במייל. <br /> 3 עשית יפה. (רק בלי קישורים אדומים בעמוד הראשי, זה אל ראוי). <br /> 4 התבנית הנוספת מאפשרת לנו בהמשך לייצור מחזורים שונים ולהחליף את סדרת התמונות בסדרה אחרת. כך זה בנוי בויקיפדיה והעתקתי את זה משם. זה לא כ&quot;כ מסבך. ראשית אתה יוצר את הערך ומוסיף את הקוד שהכנתי באקסל ואח&quot;כ. כשרוצים להוסיף את התמונה, לוחצים בערך עצמו על הקישור האדום ויוצרים את התבנית {{תמונה מומלצת -תאריך כלשהו-}} שבה שמים את התמונה עצמה.<br /> 5. רעיון טוב.<br /> 6. בשלב זה צריך להעריך כמה תמונות יש ולחלקם לימי השנה, אם יש תמונה שמתחלפת כל שבוע זה מעולה. אם בהמשך יתווספו תמונות נצופף השורות עד שתתחלף תמונה כל יום. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;א באייר ה'תשע&quot;ז 14:48, 17 במאי 2017 (UTC)<br /> :שלח, עם הסבר, בתודה מראש.<br /> :בינתיים יש 61 תמונות ועד סיום המיזם בטח יעלו עוד כך שכל תמונה צריכה לתפוס כ-5 ימים. לרוב התמונות יש קשר לתאריכים ספציפיים, לכן כדאי לדאוג שכל תמונה תהיה בתאריך הקשור אליה פחות או יותר.<br /> :הוספתי כמה דפים בנושא ואתה (בתוך שאר המשתמשים) מוזמן לעבור עליהם. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:37, כ&quot;ב באייר ה'תשע&quot;ז<br /> ::עכשיו אני קולט שצריך לעשות עוד 2 דברים, אשמח אם תתפנה לכך: 1. לדאוג שב[[חב&quot;דפדיה:תמונה מומלצת/גלריה]] יהיה אפשרות לסמן על תמונה שכבר משומשת לתאריך מסויים, שלא תהיה כפילות. 2. לדאוג שהדף [[חב&quot;דפדיה:תמונה מומלצת]] יעבוד כדי שיתאפשר לכל אחד לראות את התמונות של הימים הבאים ולהעיר, במקרה הצורך. תודה • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 02:41, כ&quot;ב באייר ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> == סוגריים ==<br /> <br /> על מנת להוסיף למדיניות את מסקנת [[חב&quot;דפדיה:אולם דיונים#סוגריים בשמות ערכים|הדיון על הסוגריים]], פתחתי את הדף [[חב&quot;דפדיה:מתן שם לערך]] והכנסתי שם את המסקנה. עכשיו צריך רק ליישם את המסקנה ולמחוק המון סוגריים מיותרים: כל הערכים שיש בהם סוגריים &quot;(בחסידות)&quot;, חצי מהערכים שיש בהם סוגריים &quot;(ספר)&quot;, ועוד ועוד. זו עבודה רצינית למפעילי המערכת... אבל בשביל זה פתחת את הדיון, לא? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, כ&quot;ז בסיוון ה'תשע&quot;ז<br /> :אני עושה זאת כל אימת שפוגש בערך כזה. אך כל משתמש ותיק יכול להעביר דף, או שאני טועה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בתמוז ה'תשע&quot;ז 13:29, 25 ביוני 2017 (UTC)<br /> ::משתמש ותיק יכול להעביר דף. אבל אם הדף כבר קיים (כמו העברה מ[[אור התורה (ספר)]] ל[[אור התורה]]), צריך למחוק קודם את הדף הקודם שאליו רוצים להעביר, ואת זה משתמש רגיל לא יכול לעשות.<br /> ::ברובם ככולם של ערכי הסוגריים הערך קיים בשתי השמות ווצריך למחוק, ולכן רק מפעיל יכול. ואם זה &quot;כל אימת שאתה פוגש&quot;, התרצה שאפגיש אותך עם כמה, או שאתה עסוק מידי?... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:50, ב' בתמוז ה'תשע&quot;ז<br /> :::אם כבר אני מדבר עם כבודו: מה לדעתך עלי לעשות כדי לטפל באמור [[שיחה:עמוד ראשי#מחטף?|כאן]]? הדיון הזה חשוב לי מכדי שאתן לו לשקוע כמו כל הדיונים כאן, ולאידך אין לי כח להכנס כל יום כדי לעקוב אחריו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 04:53, ב' בתמוז ה'תשע&quot;ז<br /> <br /> == מספר הערות ==<br /> <br /> א.בהמשך לאתמול - יישר כוח עצום, ותוכל עכשיו להשוות בין הערך [[משתמש:קער אַ וועלט היינט!/תמונות וציורי רבותינו נשיאנו|תמונות וציורי רבותינו נשיאנו]] ו[[הרש&quot;ג]] לפני ואחרי ולראות הבדל עצום. כך, לעניות דעתי, צריך להראות כל ערך ארוך - מה[[תניא]] ועד ערכים על רביים (אגב, כאן אולי המקום לציין שמתאים להעלות את [http://chabad.info/news/%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A6%D7%95-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA/ תמונת התניא בערבית], ואולי למצוא גם תמונה מתאימה יותר לתמונה הראשית בערך ה[[תניא]]). ב. לגבי קובץ מפת ליובאוויטש (המופיע בערך על העיירה) - הנה לפני כמה שבועות התפרסמה בבית משיח התמונה בצבע (כבמקור), ואולי זה הזמן לפרוץ את החומות ולא להסתפק רק בתמונות מאינפו ופרוטל... ג. אך מזינים 'תקציר עריכה'? ד.בנוגע להכרעתך בשיחת [[אליהו בעל שם]] - הרי צריך למחוק את כל פסקת &quot;יצירת הגולם&quot; - שנעשתה ע&quot;י אליהו בעל שם מחלם... ה.מהו עניין הציפור המתעופפת בדף המשתמש שלך?... ו.אם תוכל להוסיף תמונת כתובת הרבי בכתב ידו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מ[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=85029 כאן].--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 17:01, 25 בספטמבר 2017 (UTC)<br /> <br /> == דפים למחיקה מהירה ==<br /> <br /> חשבתי, שאולי במקרים של [[מנחם מענדל גדלי' הכהן רוזנפלד|ערכי שטות]] שנכתבים על ידי ליצנים למיניהם, במקום להמתין עד שמפעיל מערכת ישים לב לבקשת המחיקה (מה שלוקח לפעמים שבועות) אפשר לשנות את שם הדף (מה שקראו פעם העברה) לערך אחר שקיימת בו הפניה {{הערה|זה כי אי אפשר לשנות לשם ערך קיים אלא אם כן הוא רק הפניה, ולהמציא שם ערך חדש - לא הרווחנו בזה כלום}}, ואז להחזיר את המצב בערך ההפניה לקדמותו. <br /> <br /> זה סוג של עקיפת הנהלים, כי זה מאפשר גם למי שאינו מפעיל למחוק ערכים, אבל אולי אם לא כולם ידעו על זה, זה יהיה יעיל.<br /> <br /> לא בדקתי בפועל אם זה עובד, עד שתגיד לי האם זה מקובל. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 19:12, 26 בספטמבר 2017 (UTC)<br /> :זה לא רעיון נכון. יש היררכיה ויש דרך לעשות דברים. מה שחשוב זה שאנו המפעילים נהיה יותר זמינים, ואשתדל לשפר את זה. בכל אופן תמיד אפשר למחוק התוכן ולהציב תבנית למחיקה מהירה. כך שאין זה נזק גדול כ&quot;כ. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;א בתשרי ה'תשע&quot;ח 14:31, 1 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> <br /> == הערה ==<br /> שיניתי בדף הזה את הכיתוב של ה&quot;באם ברצונכם...&quot; מטקסט לבן להערה, אליה אי אפשר לגשת ממצב קריאה אלא מעריכה. אם זה לא מוצא חן בעיניך תשחזר.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,י&quot;א בתשרי ה'תשע&quot;ח, 15:34 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!''' 12:19, 1 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> :ככלל כדאי לשאול משתמש לפני שמשנים לו הדף. מבחינתי זה מצויין, וגם שמחי ללמוד על אפשרות שחדשה לי. הצלחה בכל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;א בתשרי ה'תשע&quot;ח 14:26, 1 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ==הודעה חשובה==<br /> בעברי על השינויים האחרונים ראיתי שהיו כמה וכמה עריכות בערכי משפחת זלמנוב ואבלסקי, אין לי אפשרות כרגע לבדוק אותם, אולם אני מקווה שמישהו בודק את העניין (לדעתי יש לחסום את הערכים ההם לאנונימים). למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים [[לחיים]]. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על [[פראסטע]] ולא על [[ריינע]]... עכ&quot;פ, לחיים!!! '''&lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]&lt;/span&gt;''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 01:19, 19 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> <br /> == פרסום משיח ==<br /> <br /> בקשר עם הערך [[אברהם אלאשוילי]], אני חושב שכן ראוי למחוק את הפיסקה שבה הוא מדבר על חוברת פרטית מסויימת, והיא מוצגת כאילו מבטאת את דעתו בכללות הנושא. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 09:02, 20 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> :צודק. וליתר דיוק, הוא כותב שהוא מתנגד לחוברות חד צדדיות ולא מתייחס כלל לגופו של עניין. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בחשוון ה'תשע&quot;ח 17:29, 21 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> <br /> == החלפותיך ==<br /> <br /> בהחלפותיך יש מספר בעיות:<br /> א. כיוון שלא עשית זאת מחשבון בוט זה ממלא את השינויים האחרונים.<br /> ב. בתקציר אי אפשר להכניס תבניות.<br /> ג. בתקציר קישרת לערך על האו&quot;ם בפסקה &quot;האו&quot;ם החסידי&quot; וזה נראה שהערך הוא האו&quot;ם החסידי.--'''[[משתמש:Men770|Men770]] - [[שיחת משתמש:Men770|שיחה]]. כעת,ב' בחשוון ה'תשע&quot;ח, 10:12 מגיע [[משיח]]! יחי המלך!''' 06:57, 22 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> :ובנוסף, הבעיה שאני הקטן שמתי לב אליה - שכתוב בכולם &quot;בהרחה&quot; במקום &quot;בהרחבה&quot;. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 11:26, ב' בחשוון ה'תשע&quot;ח<br /> ::זה לא טעות. הוא התכוין להגיד שחסיד יכול להריח מיד את רצון הרבי ולא צריך הרחבה בנושא. --'''[[משתמש:שלום|שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|עליכם]]''' ב' בחשוון ה'תשע&quot;ח, למניינם 11:38, 22 באוקטובר 2017 (UTC)</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98&diff=302283 2017-10-18T23:03:30Z

<p>שלום: </p> <hr /> <div>'''שופט''' בלשון התורה וחז&quot;ל הוא דיין שפוסק ומשליט למעשה את דיני התורה בעולם יחד עם ה[[שוטר]], ולעתיד לבוא יחד עם ה[[#היועץ|יועץ]]. לעתיד לבוא יתקיים הייעוד &quot;ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה{{הערה|ישעי' א, כו'}} שהינו אחד מיעודי הגאולה.<br /> <br /> ===הנבואה===<br /> בזמן הגלות אין דיינים סמוכים, וגם אם ישנם אין הם יכולים לדון בדיני קנסות ובדיני נפשות. לפיכך יעד [[הקב&quot;ה]] שלעתיד לבוא יחזרו השופטים, וכפי שכותב [[הרמב&quot;ם]] {{הערה|הלכות מלך המשיח פי&quot;א, ה&quot;א.}} ש&quot;המלך המשיח עתיד לעמוד... וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה&quot;. דהיינו חזרת כל דיני התורה.<br /> <br /> סמיכתם תיעשה על ידי שיסכימו כל החכמים שבארץ ישראל ובזה יוכלו לדון דיני קנסות{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב&quot;ם סנהדרין פרק א משנה ג.}}, אמנם הרמב&quot;ם{{מקור|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין??}} מסתפק בזה. ופירשו{{הערה|ראה ר&quot;ע מברטנורא סנהדרין פרק א משנה ג ובתוספות יום טוב שם}} את ספקו לפי שמכיוון שאליהו הנביא יבוא כדברי הפסוק: &quot;הנני אנכי שולח לכם את אליה הנביא&quot; והוא הרי סמוך עד משה רבינו{{הערה|ראה הקדמת [[הרמב&quot;ם]] לספר}} הוא יסמוך את השופטים בביאת המשיח.<br /> <br /> ===היועץ===<br /> היועצים הם אלו שיסייעו לבני ישראל לבצע את הפסק דין באמצעות עצה טובה, וכן לבאר ולהסביר את פסק הדין עד שיתקבל על דעת המחוייב בדין.<br /> <br /> == שוטר==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שוטר]]}}<br /> בחסידות {{הערה|ש&quot;פ שופטים, ז' [[אלול]] ה' תשנ&quot;א}} נתבאר כי ענין השוטר בזמן הזה הוא לסייע לשופט, שאם השופט פוסק דין, צריך את השוטר - בעלי מקל ורצועה שיכריחו את בעל הדין לקבל את הדין,<br /> <br /> ולכן בגאולה כאשר לא תיהיה מציאות של רע, לא יהיה צורך בשוטר מכיון שכל האנשים יקיימו מעצמם את ההוראות,<br /> ולכן כתוב בפסוק &quot;ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה&quot; ללא שוטרים מכיון שלא יהיה צורך בשוטרים.<br /> (מה שאין כן בזמן הגלות שכתוב &quot;שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך&quot;){{הערה|דברים ט&quot;ז, י&quot;ח}}.<br /> <br /> מכיון שכל עניני התורה הם נצחיים, לכן גם לעתיד לבא יהיו השוטרים, אבל הם יהיו רק למעליותא. תפקידם יהיה (למשל) להודיע לבני ישראל על מציאותו של השופט בכדי לסייע לבני ישראל, כגון יישור הדררכים לעדי ראיה דקידוש החודש{{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תנש&quot;א הערה מס' 23}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> <br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9A_%D7%9B%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%9A_%D7%9B%D7%91%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%94&diff=302282 2017-10-18T23:02:50Z

<p>שלום: הפניה לדף שופט</p> <hr /> <div>#הפניה [[שופט]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A8&diff=302281 2017-10-18T23:01:54Z

<p>שלום: /* בגאולה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שוטר.jpg|300px|thumb|left|רכב משטרה]]<br /> '''שוטר''' הוא אדם בעל מקל ורצועה אשר תפקידו לכפות את העם לקיים את דברי ה[[שופט]].<br /> <br /> איתא במדרש{{הערה|תנחומא שופטים ב.}} 'אם אין שוטר אין שופט'. הסיבה לכך היא כיוון שהשופט לא יכול לכפות על הנשפט לקיים את הפסק. וממילא כאשר אין שוטר שיוציא את הפסק לפועל, הפסק לא שווה כלום.<br /> {{הערה|שיחת פרשת [[שופטים]] תנש&quot;א}}<br /> <br /> ==בהלכה==<br /> ===מפני הצניעות===<br /> חייבים בית דין להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו מסבבין ומחפשין בגנות ופרדסים ועל הנהרות שלא יתקבצו שם אנשים ונשים לאכול ולשתות ויבואו לידי עבירה.{{הערה|[[שו&quot;ע אדמוה&quot;ז]] [[אורח חיים]] סי' תקכט סעיף יג.}}<br /> <br /> ==בעבודת השם==<br /> [[שופט]]- מרמז על [[אהבה]] ושוטר- על [[יראה]].{{הערה|[[אור תורה]] שופטים קעג.}} ומובא בריבוי מקומות כי יש להעמיד שופטים ושוטרים בכל שערי האדם. דהינו, ב' ה[[עינים]], ב' ה[[אוזניים]], ב' נחירי ה[[אף]] וה[[פה]].<br /> <br /> ==ב[[גאולה]]==<br /> [[הרבי]] מסביר{{הערה|שיחת פרשת [[שופטים]] תנש&quot;א.}} כי בגאולה לא יצטרכו את השוטרים כיוון שכל ישראל ירצו מעצמם לשמוע להוראות השופטים. זו הסיבה שביעוד הגאולה מוחלף השוטר ב[[יועץ]] כמאמר הכתוב &quot;ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה&quot;.{{הערה|[[ישעיה]] א, כו.}}<br /> <br /> בהמשך השיחה מחדש הרבי כי [[דור הגאולה|בדורינו]] לאחר הריבוי ב'מעשינו ועבודתינו' נשלמה כבר עבודת הבירורים ואין צורך בעבודת השוטרים, היות והחלה להתממש הנבואה של שיבת השופטים והיועצים.<br /> <br /> אך בכל זאת מכיוון שכל ענייני התורה נצחיים מסתבר לומר שכן יצטרכו בגאולה את השוטרים, והיינו, כי השוטרים יודיעו על קיום השופטים, וכן יסייעו בסידור הדרכים לעדים של [[קידוש החודש]]{{הערה|שיחת פרשת [[שופטים]] תנש&quot;א, הערה 23.}}.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=83582 שופטים ושוטרים בעבודת האדם]{{וידאו}} {{אינפו}}<br /> ==ראו גם==<br /> *[[ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה]]<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98&diff=302280 2017-10-18T23:01:24Z

<p>שלום: /* שוטר */</p> <hr /> <div>'''שופט''' בלשון התורה וחז&quot;ל הוא דיין שפוסק ומשליט למעשה את דיני התורה בעולם. לעתיד לבוא יתקיים הייעוד &quot;ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה{{הערה|ישעי' א, כו'}} שהינו אחד מיעודי הגאולה.<br /> <br /> ===הנבואה===<br /> בזמן הגלות אין דיינים סמוכים, וגם אם ישנם אין הם יכולים לדון בדיני קנסות ובדיני נפשות. לפיכך יעד [[הקב&quot;ה]] שלעתיד לבוא יחזרו השופטים, וכפי שכותב [[הרמב&quot;ם]] {{הערה|הלכות מלך המשיח פי&quot;א, ה&quot;א.}} ש&quot;המלך המשיח עתיד לעמוד... וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה&quot;. דהיינו חזרת כל דיני התורה.<br /> <br /> סמיכתם תיעשה על ידי שיסכימו כל החכמים שבארץ ישראל ובזה יוכלו לדון דיני קנסות{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב&quot;ם סנהדרין פרק א משנה ג.}}, אמנם הרמב&quot;ם{{מקור|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין??}} מסתפק בזה. ופירשו{{הערה|ראה ר&quot;ע מברטנורא סנהדרין פרק א משנה ג ובתוספות יום טוב שם}} את ספקו לפי שמכיוון שאליהו הנביא יבוא כדברי הפסוק: &quot;הנני אנכי שולח לכם את אליה הנביא&quot; והוא הרי סמוך עד משה רבינו{{הערה|ראה הקדמת [[הרמב&quot;ם]] לספר}} הוא יסמוך את השופטים בביאת המשיח.<br /> <br /> ===היועץ===<br /> היועצים הם אלו שיסייעו לבני ישראל לבצע את הפסק דין באמצעות עצה טובה, וכן לבאר ולהסביר את פסק הדין עד שיתקבל על דעת המחוייב בדין.<br /> <br /> == שוטר==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[שוטר]]}}<br /> בחסידות {{הערה|ש&quot;פ שופטים, ז' [[אלול]] ה' תשנ&quot;א}} נתבאר כי ענין השוטר בזמן הזה הוא לסייע לשופט, שאם השופט פוסק דין, צריך את השוטר - בעלי מקל ורצועה שיכריחו את בעל הדין לקבל את הדין,<br /> <br /> ולכן בגאולה כאשר לא תיהיה מציאות של רע, לא יהיה צורך בשוטר מכיון שכל האנשים יקיימו מעצמם את ההוראות,<br /> ולכן כתוב בפסוק &quot;ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה&quot; ללא שוטרים מכיון שלא יהיה צורך בשוטרים.<br /> (מה שאין כן בזמן הגלות שכתוב &quot;שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך&quot;){{הערה|דברים ט&quot;ז, י&quot;ח}}.<br /> <br /> מכיון שכל עניני התורה הם נצחיים, לכן גם לעתיד לבא יהיו השוטרים, אבל הם יהיו רק למעליותא. תפקידם יהיה (למשל) להודיע לבני ישראל על מציאותו של השופט בכדי לסייע לבני ישראל, כגון יישור הדררכים לעדי ראיה דקידוש החודש{{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תנש&quot;א הערה מס' 23}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> <br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98&diff=302279 2017-10-18T23:01:06Z

<p>שלום: </p> <hr /> <div>'''שופט''' בלשון התורה וחז&quot;ל הוא דיין שפוסק ומשליט למעשה את דיני התורה בעולם. לעתיד לבוא יתקיים הייעוד &quot;ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה{{הערה|ישעי' א, כו'}} שהינו אחד מיעודי הגאולה.<br /> <br /> ===הנבואה===<br /> בזמן הגלות אין דיינים סמוכים, וגם אם ישנם אין הם יכולים לדון בדיני קנסות ובדיני נפשות. לפיכך יעד [[הקב&quot;ה]] שלעתיד לבוא יחזרו השופטים, וכפי שכותב [[הרמב&quot;ם]] {{הערה|הלכות מלך המשיח פי&quot;א, ה&quot;א.}} ש&quot;המלך המשיח עתיד לעמוד... וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה&quot;. דהיינו חזרת כל דיני התורה.<br /> <br /> סמיכתם תיעשה על ידי שיסכימו כל החכמים שבארץ ישראל ובזה יוכלו לדון דיני קנסות{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב&quot;ם סנהדרין פרק א משנה ג.}}, אמנם הרמב&quot;ם{{מקור|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין??}} מסתפק בזה. ופירשו{{הערה|ראה ר&quot;ע מברטנורא סנהדרין פרק א משנה ג ובתוספות יום טוב שם}} את ספקו לפי שמכיוון שאליהו הנביא יבוא כדברי הפסוק: &quot;הנני אנכי שולח לכם את אליה הנביא&quot; והוא הרי סמוך עד משה רבינו{{הערה|ראה הקדמת [[הרמב&quot;ם]] לספר}} הוא יסמוך את השופטים בביאת המשיח.<br /> <br /> ===היועץ===<br /> היועצים הם אלו שיסייעו לבני ישראל לבצע את הפסק דין באמצעות עצה טובה, וכן לבאר ולהסביר את פסק הדין עד שיתקבל על דעת המחוייב בדין.<br /> <br /> == שוטר==<br /> {{ערך מורחב|ערך=שוטר}}<br /> בחסידות {{הערה|ש&quot;פ שופטים, ז' [[אלול]] ה' תשנ&quot;א}} נתבאר כי ענין השוטר בזמן הזה הוא לסייע לשופט, שאם השופט פוסק דין, צריך את השוטר - בעלי מקל ורצועה שיכריחו את בעל הדין לקבל את הדין,<br /> <br /> ולכן בגאולה כאשר לא תיהיה מציאות של רע, לא יהיה צורך בשוטר מכיון שכל האנשים יקיימו מעצמם את ההוראות,<br /> ולכן כתוב בפסוק &quot;ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה&quot; ללא שוטרים מכיון שלא יהיה צורך בשוטרים.<br /> (מה שאין כן בזמן הגלות שכתוב &quot;שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך&quot;){{הערה|דברים ט&quot;ז, י&quot;ח}}.<br /> <br /> *מכיון שכל עניני התורה הם נצחיים, לכן גם לעתיד לבא יהיו השוטרים, אבל הם יהיו רק למעליותא. תפקידם יהיה (למשל) להודיע לבני ישראל על מציאותו של השופט בכדי לסייע לבני ישראל, כגון יישור הדררכים לעדי ראיה דקידוש החודש{{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תנש&quot;א הערה מס' 23}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> <br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98&diff=302278 2017-10-18T23:00:47Z

<p>שלום: שלום העביר את הדף ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה ל־שופט בלי להשאיר הפניה: בהתאם לשינוי מבנה הערך</p> <hr /> <div>'''&quot;שופט''' בלשון התורה וחז&quot;ל הוא דיין שפוסק ומשליט למעשה את דיני התורה בעולם. לעתיד לבוא יתקיים הייעוד &quot;ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה{{הערה|ישעי' א, כו'}} שהינו אחד מיעודי הגאולה.<br /> <br /> ===הנבואה===<br /> בזמן הגלות אין דיינים סמוכים, וגם אם ישנם אין הם יכולים לדון בדיני קנסות ובדיני נפשות. לפיכך יעד [[הקב&quot;ה]] שלעתיד לבוא יחזרו השופטים, וכפי שכותב [[הרמב&quot;ם]] {{הערה|הלכות מלך המשיח פי&quot;א, ה&quot;א.}} ש&quot;המלך המשיח עתיד לעמוד... וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה&quot;. דהיינו חזרת כל דיני התורה.<br /> <br /> סמיכתם תיעשה על ידי שיסכימו כל החכמים שבארץ ישראל ובזה יוכלו לדון דיני קנסות{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב&quot;ם סנהדרין פרק א משנה ג.}}, אמנם הרמב&quot;ם{{מקור|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין??}} מסתפק בזה. ופירשו{{הערה|ראה ר&quot;ע מברטנורא סנהדרין פרק א משנה ג ובתוספות יום טוב שם}} את ספקו לפי שמכיוון שאליהו הנביא יבוא כדברי הפסוק: &quot;הנני אנכי שולח לכם את אליה הנביא&quot; והוא הרי סמוך עד משה רבינו{{הערה|ראה הקדמת [[הרמב&quot;ם]] לספר}} הוא יסמוך את השופטים בביאת המשיח.<br /> <br /> ===היועץ===<br /> היועצים הם אלו שיסייעו לבני ישראל לבצע את הפסק דין באמצעות עצה טובה, וכן לבאר ולהסביר את פסק הדין עד שיתקבל על דעת המחוייב בדין.<br /> <br /> == שוטר==<br /> {{ערך מורחב|ערך=שוטר}}<br /> בחסידות {{הערה|ש&quot;פ שופטים, ז' [[אלול]] ה' תשנ&quot;א}} נתבאר כי ענין השוטר בזמן הזה הוא לסייע לשופט, שאם השופט פוסק דין, צריך את השוטר - בעלי מקל ורצועה שיכריחו את בעל הדין לקבל את הדין,<br /> <br /> ולכן בגאולה כאשר לא תיהיה מציאות של רע, לא יהיה צורך בשוטר מכיון שכל האנשים יקיימו מעצמם את ההוראות,<br /> ולכן כתוב בפסוק &quot;ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה&quot; ללא שוטרים מכיון שלא יהיה צורך בשוטרים.<br /> (מה שאין כן בזמן הגלות שכתוב &quot;שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך&quot;){{הערה|דברים ט&quot;ז, י&quot;ח}}.<br /> <br /> *מכיון שכל עניני התורה הם נצחיים, לכן גם לעתיד לבא יהיו השוטרים, אבל הם יהיו רק למעליותא. תפקידם יהיה (למשל) להודיע לבני ישראל על מציאותו של השופט בכדי לסייע לבני ישראל, כגון יישור הדררכים לעדי ראיה דקידוש החודש{{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תנש&quot;א הערה מס' 23}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> <br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98&diff=302277 2017-10-18T23:00:27Z

<p>שלום: </p> <hr /> <div>'''&quot;שופט''' בלשון התורה וחז&quot;ל הוא דיין שפוסק ומשליט למעשה את דיני התורה בעולם. לעתיד לבוא יתקיים הייעוד &quot;ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה{{הערה|ישעי' א, כו'}} שהינו אחד מיעודי הגאולה.<br /> <br /> ===הנבואה===<br /> בזמן הגלות אין דיינים סמוכים, וגם אם ישנם אין הם יכולים לדון בדיני קנסות ובדיני נפשות. לפיכך יעד [[הקב&quot;ה]] שלעתיד לבוא יחזרו השופטים, וכפי שכותב [[הרמב&quot;ם]] {{הערה|הלכות מלך המשיח פי&quot;א, ה&quot;א.}} ש&quot;המלך המשיח עתיד לעמוד... וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה&quot;. דהיינו חזרת כל דיני התורה.<br /> <br /> סמיכתם תיעשה על ידי שיסכימו כל החכמים שבארץ ישראל ובזה יוכלו לדון דיני קנסות{{הערה|פירוש ה[[משניות]] לרמב&quot;ם סנהדרין פרק א משנה ג.}}, אמנם הרמב&quot;ם{{מקור|רמב&quot;ם הלכות סנהדרין??}} מסתפק בזה. ופירשו{{הערה|ראה ר&quot;ע מברטנורא סנהדרין פרק א משנה ג ובתוספות יום טוב שם}} את ספקו לפי שמכיוון שאליהו הנביא יבוא כדברי הפסוק: &quot;הנני אנכי שולח לכם את אליה הנביא&quot; והוא הרי סמוך עד משה רבינו{{הערה|ראה הקדמת [[הרמב&quot;ם]] לספר}} הוא יסמוך את השופטים בביאת המשיח.<br /> <br /> ===היועץ===<br /> היועצים הם אלו שיסייעו לבני ישראל לבצע את הפסק דין באמצעות עצה טובה, וכן לבאר ולהסביר את פסק הדין עד שיתקבל על דעת המחוייב בדין.<br /> <br /> == שוטר==<br /> {{ערך מורחב|ערך=שוטר}}<br /> בחסידות {{הערה|ש&quot;פ שופטים, ז' [[אלול]] ה' תשנ&quot;א}} נתבאר כי ענין השוטר בזמן הזה הוא לסייע לשופט, שאם השופט פוסק דין, צריך את השוטר - בעלי מקל ורצועה שיכריחו את בעל הדין לקבל את הדין,<br /> <br /> ולכן בגאולה כאשר לא תיהיה מציאות של רע, לא יהיה צורך בשוטר מכיון שכל האנשים יקיימו מעצמם את ההוראות,<br /> ולכן כתוב בפסוק &quot;ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה&quot; ללא שוטרים מכיון שלא יהיה צורך בשוטרים.<br /> (מה שאין כן בזמן הגלות שכתוב &quot;שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך&quot;){{הערה|דברים ט&quot;ז, י&quot;ח}}.<br /> <br /> *מכיון שכל עניני התורה הם נצחיים, לכן גם לעתיד לבא יהיו השוטרים, אבל הם יהיו רק למעליותא. תפקידם יהיה (למשל) להודיע לבני ישראל על מציאותו של השופט בכדי לסייע לבני ישראל, כגון יישור הדררכים לעדי ראיה דקידוש החודש{{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים תנש&quot;א הערה מס' 23}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:גאולה ומשיח}}<br /> <br /> [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%91%D7%A7%D7%94&diff=302276 2017-10-18T22:58:06Z

<p>שלום: החלפת טקסט – &quot;שוטר &quot; ב־&quot;שוטר &quot;</p> <hr /> <div>החסיד ר' '''פסח ממלסטובקה''', המכונה ר' פסח מאלאסטאווקער (ע&quot;ש עירו), היה מצעירי חסידיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]], ולימים חסידם של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. היה בנו של הרב יואל שהיה חתנו של הגאון המפורסם הרב לייב חריף אב&quot;ד דקהילת [[הומיל]]. <br /> <br /> ==תולדות חיו==<br /> ר' פסח היה ידוע כחסיד גדול עמקן נפלא בחסידות, '[[עובד]]' ובעל מידות תרומיות. הקו המיוחד שלו ב[[עבודת ה']] היה עניין '[[ביטול היש]]'. הוא ניגן תדיר ניגון המבטא ביטול היש, וגם על מושפעיו השפיע תמיד להיות בדרגת [[ביטול היש]]. <br /> <br /> החסיד ר' פסח ממלסטובקה היה חריף מתולדתו, בכל עניין שכלי היתה לו חריפות, כל סברא שחידש הופרכה מיד על ידו בגלל חידוש של סברא עמוקה יותר - כפי שסיפר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]. דיבורו בחסידות היה פה מפיק מרגליות. <br /> <br /> למרות היותו גאון וחריף, כאשר היה ב[[יחידות]] אמר לו אדמו&quot;ר הזקן: יש צורך להיות בר דעת. <br /> <br /> ביצאו מה[[יחידות]] התעמק שעות רבות בדברים ולא הצליח לרדת לכוונת אדמו&quot;ר הזקן, כיון שהוא היה למדן ועמקן נפלא ולא מצא פירוש למילים בר דעת. מכיון שכך, פנה אל [[אדמו&quot;ר האמצעי]] וסיפר לו על הדברים שנאמרו לו ביחידות. <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]] הסביר לו בהרחבה את כוונת אביו [[אדמו&quot;ר הזקן]] מהו בר דעת: בר דעת הוא מי שבתחילה עושה הכנה אמיתית כדי להבין את הענין השכלי שברצונו להבין. <br /> <br /> שאלותיו הרבות בחסידות היו מתיישבות עם היכנסו לרבי ליחידות.<br /> <br /> ==אדמו&quot;ר הזקן מצילו מכישוף==<br /> <br /> ה[[מתנגדים]] בעירו של ר' פסח קינאו בו על אשר מיטיב הוא להתפלל ופעלו בדרך הכישוף שיפלו במחשבתו מחשבות [[ניאוף]]. <br /> <br /> ר' פסח נכנס על כך ל[[יחידות]] לאדמו&quot;ר הזקן. אדמו&quot;ר הזקן הכיר מיד כי מחשבות אלו באות אליו מחמת [[כישוף]]. לקח [[אדמו&quot;ר הזקן]] [[תפוח]], הביט בו [[זמן]] מועט ואחר נתנו לר' פסח ואמר לו: &quot;אמור שאין אתה רוצה את ה[[תפוח]]&quot;. <br /> <br /> ויאמר ר' פסח: איך אומר שאיני רוצה, הלא רוצה אני? לקח אדמו&quot;ר הזקן שנית את ה[[תפוח]], שוב הביט עליו [[זמן]] מה ואמר לו שוב: אמור שאינך רוצה. שוב ענה ר' פסח: איך אומר שאיני רוצה בו בזמן שחפץ אני בו. לקח [[אדמו&quot;ר הזקן]] את ה[[תפוח]] בשלישית ויאמר לו: אמור שאינך רוצה. ויאמר ר' פסח: עכשיו באמת איני רוצה בו! <br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הזקן]] נתן לו את ה[[תפוח]], אכל ממנו וה[[כישוף]] סר ממנו.<br /> <br /> ==בעל מדרגה== <br /> <br /> ר' פסח היה בעל מדרגה הגובלת ברוח הקודש, כפי שאפשר ללמוד מכמה אפיזודות מיוחדות שסיפרו אודותיו. <br /> <br /> בכל ערב [[שבת]] לפני [[מנחה]] היו מגיעות אליו [[נשמה|נשמות]] מעולם האמת, כדי שיתקן אותן. והוא היה שולח את ה[[נשמה|נשמות]] לר' [[הלל מפאריטש]]. <br /> <br /> סיפר [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשם אביו [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]: <br /> <br /> החסיד ר' פסח מאלאסטאווקער היה מלמד [[חסידות]], ואת שומעיו לימד על &quot;[[ביטול היש]]&quot; עד שזה פעל עליהם ביותר. עד כדי כך שפעם לאחר [[התוועדות]] הלכו מושפעיו ברחוב ו[[שוטר]] שפגשם בדרך שאלם: מי הולך [=מי אתם]? והם ענו לו בטבעיות ובפשטות: [[ביטול]] הולך! <br /> <br /> [[תמונה:מים.jpg|left|thumb|180px|תווי הניגון של ר' פסח]]<br /> ==הניגון של ר' פסח ==<br /> <br /> הניגון אותו היה ר' פסח רגיל לנגן - ואף נקרא על שמו &quot;[[ניגון לר' פסח ממולוסטובקע|ניגונו של ר' פסח מאלסטווקר]]&quot; - מביע תנועה של ביטול היש.<br /> <br /> ==במחיצת אדמו&quot;ר הצמח צדק== <br /> <br /> ר' פסח היה בתחילה מלמד. [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] הטיל עליו את עול ההשפעה, וכנהוג בעת ההיא היה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שולח את האברכים שבאו אליו (כדי לשבת איזה זמן אחר חתונתם ב[[ליובאוויטש]] ולעסוק בתורה ועבודה), למקומות שונים להיות [[משפיע|משפיעים]]. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק, אמר לר' פסח כשהייתה לו חלישות ה[[מוחין]] שישתה [[תה]] חזק שמחזק את ה[[מוח]].<br /> <br /> ==פטירתו==<br /> נפטר בחצי הראשון של [[חודש כסלו]] [[תרל&quot;א]]{{הערה|מרשימות הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]], פורסם ב[[שבועון בית משיח]] גליון 213.}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון לר' פסח ממולוסטובקע]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&amp;status=goto_id&amp;id=34 ר' פסח מאלסטווקער] מתוך '[[התמים]]'<br /> *לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/3/23/380941335837.html ניגוניו של ר' פסח ממלסטובסקה]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון שבת פרשת ויקרא תשע&quot;ו<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%92%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=302275 2017-10-18T22:58:04Z

<p>שלום: החלפת טקסט – &quot;שוטר &quot; ב־&quot;שוטר &quot;</p> <hr /> <div>[[קובץ:אורנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אורנשטיין]]<br /> הרב '''יצחק אביגדור אורנשטין''' ([[תרנ&quot;ג]]-[[י&quot;ד אייר]] [[תש&quot;ח]]) היה מחשובי [[רבני חב&quot;ד]] והרב הראשון של [[הכותל המערבי]] שנהרג על ידי הירדנים ב[[מלחמת השחרור]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב אורנשטיין נולד בשנת [[תרנ&quot;ג]] ב[[ירושלים]], לאביו הרב [[משה יהודה לייב אורנשטיין]] ולאמו מרת רייזיל. הרב אורנשטין היה נצר למשפחה חב&quot;דית חשובה. במשך מאה שנים שימשו הוא ואבותיו, ארבעה דורות לאחור, כממונים ב[[כולל חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]]. היה צאצא של ר' משה ב&quot;ר מרדכי ואלאברינקי, מהעיר סלונים. בנו ר' [[אורי אורנשטיין]] ואלאברינקי, (מסלונים - צפת - ירושלים), היה הממונה הכולל הראשון בירושלים. כן, בנו ר' ישעיה אורנשטיין, נכדו ר' יעקב אורנשטיין, נינו ר' משה יהודה ליב אורנשטיין, ובן נינו ר' יצחק אביגדור אורנשטיין.{{הערת שוליים|1=[http://www.rivlinfamily.com/index.php?option=com_content&amp;task=category&amp;sectionid=18&amp;id=120&amp;Itemid=181 אתר הבית של המשפחה].}}<br /> <br /> ===שנות צעירותו===<br /> בצעירותו למד בישיבותיה של ירושלים, ובהיותו צעיר כבר נתפרסם כתלמיד חכם מובהק ובעל כשרונות מופלאים. בין השאר למד בישיבת &quot;אהל משה&quot;, והיה לאחד מהתלמידים המצויינים שם. <br /> <br /> לאחר ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]] לפני [[מלחמת העולם הראשונה]], עבר הרב אורנשטין ללמוד בה. למרות שלא למד קודם לכן את תורת החסידות, הצליח בזמן קצר לעלות במעלות החכמה של הלמודים העמוקים בתורת [[חסידות חב&quot;ד]]. הוא המשיך בלימודיו ב&quot;תורת אמת&quot; עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, אז נסגרה הישיבה. <br /> <br /> ===מלחמת העולם הראשונה===<br /> [[מלחמת העולם הראשונה]] פגעה קשות בתושבי ירושלים, והוציאה את הרב יצחק אביגדור מספסלי הישיבה. בימים הטרופים ההם נתגלה כעסקן ציבורי פעיל והיה שותף בכל פעולות ההצלה שנעשו בירושלים בימים ההם. בזכות הנתינות הספרדית שאבותיו רכשו בכסף מלא, יכול היה להתהלך חפשי מפחד ה[[שוטר]] והז'נדרם התורכי אשר ארבו לכל צעיר יהודי כדי לגייסו לעבודות צבאיות. כך יכול היה לעזור לכמה מחבריו להמלט מידי התורכים. <br /> <br /> כמו כן היה פעיל בעבודת ההצלה ל&quot;מזי הרעב&quot; שרבו אז בירושלים, ולנפגעים במגפות הדבר וטיפוס-הבהרות אשר פשטו בירושלים בשנות המלחמה..<br /> <br /> ===חבר בועד המנהל של כולל חב&quot;ד===<br /> במהלך ביקורו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ב[[ארץ הקודש]] בשנת [[תרפ&quot;ט]], ביקר גם במשרדי 'כולל חב&quot;ד' (בשכונת 'מאה שערים' בירושלים). הזדמנות זו נוצלה על ידי גבאי כולל חב&quot;ד להפציר ברבי כי יאות לקבל על עצמו את נשיאות ה'כולל'. הרבי התנה את נשיאותו בקבלת בעלות מוחלטת על הכולל, מינוי אנשים מצדו בהנהלה ובנוסף לכך דרש שכל חברי הכולל יתחייבו לעמוד בתקנות שהוא יתקן. הנהלת הכולל הסכימה לכל התנאים. בשלב ראשון מינה כבא כוחו את הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והשאיר את ההנהלה הקודמת על מכונה עד אשר ישלח את תקנות הכולל. <br /> <br /> לאחר קבלת הנשיאות מצד [[הרבי]], ערך מספר שינויים בהנהלת הכולל -ולצד בא כוחו הרב הרב אליעזרוב, הוסיף ומינה אישית גם את החסידים הרב [[דוד לבנון]] והרב אורנשטין כחברי ועד המנהל מטעמו. בכך החל למעשה למלאות למעשה את תפקידי אבותיו בכולל. <br /> <br /> הרב אורנשטין רתם את כל מרצו וכישוריו כדי לנהל ולכלכל בתבונה את צרכי הכולל הותיק הזה, שנמסר לידו. בשרותו בכולל היה אב למאות משפחות עניים של הישוב החב&quot;די, אלמנותיו ויתומיו.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]] היה שותף לייסד את אגודת חסידי חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] ושמרכזה יהיה ירושלים, נסיון זה לא עלה יפה. היה זה מספר חודשים לפני שייסד [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] את אגו&quot;ח באה&quot;ק. אך כאשר ייסד אדמו&quot;ר הריי&quot;צ את אגו&quot;ח, הצטרף הרב אורנשטיין לאגודה שהוקמה מחדש והיה חבר בה עד יומו האחרון.<br /> <br /> ===הכותל המערבי===<br /> מפנה חשוב ורב ערך חל בחיי הרב אורנשטין לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם כיבוש [[ירושלים]] בידי הבריטים. אז קמה התעוררות בקרב יהודי [[ירושלים]] לארגן את חייהם הציבוריים. רבים מיהודי העיר נחלצו ראשונים לעבודה זו. <br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ט]] החלה פרשת הכותל המערבי, אשר תפסה מקום חשוב בחייו של הרב אורנשטיין. באותם ימים התקיימה אסיפה במהלכה הוחלט להקים ועדה שתפקח מקרוב על ענייני [[הכותל המערבי]] לטובת היהודים שבאו לפוקדו, אך זכויותיהם נפגעו מיחס הערבים והשלטון הבריטי. שם הוועדה נקבע ל&quot;ועדת הכותל&quot;. בראש הוועדה מונה הרב אורנשטין. <br /> <br /> בפרוטוקול שנרשם אז, נרשמו התפקידים שהוטלו עליו ועל 'ועד הפועל' שפעל לימינו: <br /> א. בכל ימות הכנוס (כלומר, התפלות) וזמני הכנוס עליו להמצא שם. <br /> <br /> ב. במשך כל הזמן שהיהודים נמצאים שם, עליו להשגיח על הסדרים. <br /> <br /> ג. עליו להתבונן על עבודתם של השמשים ולהביא לפני הועדה בזמן הכי קרוב הצעה מעובדת לסדור עניני ההכנסות של הכותל, ועל יסוד ידיעות קודמות. <br /> <br /> ד. עליו לנהל פנקס ולרשום את כל המקרים בעלי ערך המתהווים על יד הכותל. <br /> <br /> ה. עליו לעמוד בקשר עם המשטרה הנמצאת סביב הכותל, ואם אפשר גם עם שכיני המקום. <br /> <br /> ו. במקרים מפריעים יוצאים מן הכלל עליו למסור לוועד הפועל של הועדה. <br /> <br /> כן הוטלו עליו תפקידים ספרותיים, היינו, לאסוף את כל החומר הנדפס והידוע בעל פה ביחס לכותל במשך דורות, וכן להיות גם המזכיר של ועדת הכותל. <br /> <br /> המשכורת שלו נקבעה ל-‏10 לא&quot;י לחודש. אולם, הועדה עצמה התפרקה מיד אחרי גמר תפקידה, אך האחריות המדינית והקשר המעשי הכרוכים בפקוח על הכותל, נשארו בידי הועד הלאומי ואגודת ישראל, אשר גם שילמו את משכורתו. <br /> <br /> תמורת סכום פעוט זה, &quot;משכורת רעב&quot;, הוא עבד בעבודה קשה ומפרכת, אך הוא ראה בתפקידו האחראי, כמשימת קודש. עבודתו בכותל הייתה קשה ואחראית, וגם מסוכנת במדה מסויימת. &quot;בימים ובמצבים היותר קשים לא החסרתי כמעט יום אחד מלבקר את הכותל, ולא פעם עמדתי בחזקת סכנת נפש, ולא היה דבר שמנע אותי מלמלאות את עבודתי בשלמות ובאמונה&quot;, כתב באחד ממכתביו לוועד העולמי. &quot;העבודה היא גם קשה במובן הגופני, בשבתות אני נמצא בכותל מן הבוקר עד הערב, קרוב לשתים עשרה שעות ביום. יום יום אני נמצא על יד הכותל שעות אחדות. לבד זה הרי היא עבודה אחראית מאד לשמור על הסדרים בכותל ועל היחסים עם השכנים הערבים הגרים בסביבת הכותל, ואני חושב כי שמרתי כל הזמן על עבודתי ותפקידי באמונה. <br /> <br /> &quot;אבל, מצבי החומרי הוא כיום קשה מאד, כי משכרתי היא קטנה ביחס לצרכי הבית והמשפחה, וזה הכריחני לפנות אליכם בבקשה כי תתחשבו עם כל הנ&quot;ל ותקציבו לי משכרת הגונה באופן שאוכל להתפרנס מזה&quot;. <br /> <br /> הרב אורנשטין היה נשאר מדי שבת וחג ליד הכותל במשך רוב שעות היום. היות וב[[שבת]] נאסרה הקריאה בתורה ליד הכותל על ידי שלטונות המנדט, היו המתפללים נכנסים לבית בסמוך לכותל, וקוראים שם בתורה וחוזרים לכותל לתפלת המוסף. לאחר התפלה היה הרב אורנשטין שוהה בכותל עד הצהרים. אחר הצהרים היה חוזר לכותל ושוהה שם עד הלילה, עד שאחרון המתפללים היה עוזב את רחבת הכותל. <br /> <br /> כרב מפקח, בא-כח הרבנות הראשית והמוסדות הלאומיים, היה הרב אורנשטין מקבל, בשם המוסדות, פני אישים חשובים ואורחים רשמיים שבאו לבקר ליד הכותל המערבי. <br /> <br /> ===בעיר העתיקה===<br /> הרב אורנשטין נכנס לגור בעיר העתיקה בשנת [[ת&quot;ש]].<br /> <br /> כשנכנס לגור בירושלים העתיקה, מצא במקום ישוב דל שהלך והצטמק, עד שהגיע בשנים האחרונות לאוכלוסיה דלה בת שלשת אלפי נפש. חלק גדול מהם היו עניים ודלים, וביניהם היה אחוז הזקנים גבוה. חלקם למדו בישיבות וחלקם הזדקקו למחלקה הסוציאלית של ועד הקהילה, ורק מיעוטם היו חנונים ופועלים שכירי יום, אשר מקום פרנסתם היה מחוץ לחומות. <br /> <br /> הרבה מרץ וזמן הקדיש הרב אורנשטין למשימה שנטל עליו למשוך כוחות צעירים לרובע, לחזק את האוכלוסייה היהודית ולפתח במקום מקורות פרנסה. ביזמתו הוקם ועד של אישים שונים מהצבור הירושלמי שהכין תכניות להקים בתי מלאכה ותעשיית בית, לבנות בנינים משותפים על המגרשים הריקים בדרום הרובע סמוך לחומה, ולרכוש את החצרות שהיו לערבים באזור היהודי בעיר העתיקה, ובייחוד ברחוב הקראיים. <br /> <br /> אולם, הקשיים היו גדולים, הכרת הנחיצות לפעולות אלה לא חדרה במידה מספקת להכרתם של המוסדות והצבור ולא נמצאו הכספים הדרושים, ומכל התכניות הגדולות לא יצא כמעט כלום. מובן מאליו כי אילו בוצעו התכניות לשיקום הרובע היהודי אפילו בחלקם, כי אז היה גורל הישוב היהודי בעיר העתיקה שונה לגמרי. <br /> <br /> הרב אורנשטין דאג לקבל כסף לתמיכה בעניי העיר העתיקה ממקורות שונים. הוא קבל כספים מיהודי [[עשירות|עשיר]] ששמר על עלום שמו, מאגודת &quot;אחווה&quot; שהוא היה אחד האחים המכובדים בתוכה, ומהמועצה הדתית של קהילת ירושלים. <br /> <br /> הוא היה מקבל בביתו את העניים ונתן לכל אחד ואחד מהם את המגיע לו מדי יום ביומו והיה עסוק בכך במשך כמה שעות. אם כי דבר זה הכביד עליו מפאת שהיה עסוק בלימודיו ובמחקריו התורניים, קבל זאת עליו באהבה. <br /> <br /> הרב אורנשטין פעל גם למען חיזוק המצב הרוחני של יהדות העיר העתיקה. לשם כך יסד ישיבה שנקראה &quot;[[מדרש שמואל]]&quot; על שם [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]], וטובי האברכים בעיר למדו בה בשעות הלילה. <br /> <br /> <br /> עינם של הבריטים הייתה צרה בפעולותיו הרבות לביצור החיים היהודיים ברובע היהודי, וכך, במחצית [[חודש טבת]] [[תש&quot;ח]] יצא הרב אורנשטין את העיר העתיקה לסדר את עניני &quot;כולל חב&quot;ד&quot;, ועניני חברת &quot;הכפר העברי&quot;. בבואו לוועד הקהילה כדי להצטרף לשיירה כדי לשוב לביתו בירושלים העתיקה, הופתע מרה משחסמו האנגלים לפניו את הדרך ולא נתנו לו לחזור לביתו, בטענה שתפקידו ליד [[הכותל המערבי]] הסתיים, ואין לו מה לעשות עוד בעיר. משטען ששם ביתו, הודיעו לו שיעבירו אליו את אשתו וילדיו. <br /> <br /> העובדה שלא יכול היה לחזור לירושלים העתיקה, ציערה אותו מאד, והוא עשה מאמצים כבירים לחזור לביתו. על אף עצת ידידיו הרבים ועל אף תחנוני אמו הזקנה לכולם היה אומר ועונה: &quot;שם מקומי, בין אחי לסבל, ולא פה. הלא חיים שם, ברוך השם יהודים רבים ועיר שלמה נלחמת ועומדת על נפשה&quot;. <br /> <br /> לאחר מאמצים רבים ובלתי פוסקים מצדו ומצד גורמים חשובים אחרים כמו [[הרב הרצוג]] ונשיא הועד הלאומי דאז מר יצחק בן-צבי, הורשה הרב אורנשטין לשוב לביתו.<br /> <br /> ===מלחמת העצמאות===<br /> בתחילת המצור הערבי על העיר העתיקה בימי [[מלחמת העצמאות]], הוזמן לירושלים החדשה בקשר לענייני ה&quot;כולל&quot; אך לא נעתר להפצרות ידידיו להישאר עימם, בייחוד לאחר שנודע לו שביתו פוצץ ובנו נפצע. אחרי מאמצים רבים מצדו ושתדלנותם של אישים דגולים, כמו יצחק בן-צבי והרב הרצוג, בפני השלטונות הבריטיים, הורשה לו לחזור לעיר העתיקה. לידידו בארצות-הברית, ששאל אותו למה דווקא התעקש לרדת למקום-הסכנה, ענה: &quot;אם נגזר על מאן-דהוא לעלות קרבן על קדושת [[ירושלים]] העתיקה ומקומותיה הקדושים הרי אני מחויב בכך מכל אדם אחר&quot;. ביתו, שעמד על הגבול בין הרובע היהודי ובין הרובע הערבי ושימש עמדה לאנשי-המגן, נחרב כולו ועלה באש על ספרייתו הגדולה וכתבי-היד החשובים שלו. <br /> <br /> הרב אורנשטין התייצב מיד בשורת ראשוני המגינים ונתמנה למנהל העניינים האדמיניסטרטיביים של תושבי הרובע. במשך שלושת החודשים שבהם כיהן בתפקיד זה, הראה את יכולתו בהסדרי עבודה, הגנה, ועידוד הרוחות בכלל, ולמעשה היה האחראי לכל שטחי-החיים. יומיים לפני נופלו, סייע בידיו ממש להביא לקבורה במגרש בתי-מחסה את מגיני הרובע שנפלו באותו שבוע, והוא, כאבי &quot;היישוב הישן&quot;, אמר את ה&quot;קדיש&quot; האחרון על קברם.<br /> <br /> בבוקרו של [[י&quot;ד אייר]] [[תש&quot;ח]] נפגע מירי פגז ירדני שפגע ישירות בביתו והרג אותו ואת אשתו.<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?146990&amp;BOOKS קובץ &quot;זכרון&quot; על הרב אורנשטיין]''' באתר אוצר החכמה<br /> *דב לבנון, '''[http://www.scribd.com/doc/225546547/927 רב הכותל הראשון]''', קווים לדמותו בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 327 עמוד 40<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אורנשטיין, אביגדור יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חברי כולל חב&quot;ד]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F_(%D7%A9%D7%9E%D7%99%22%D7%A8)&diff=302274 2017-10-18T22:58:04Z

<p>שלום: החלפת טקסט – &quot;שוטר &quot; ב־&quot;שוטר &quot;</p> <hr /> <div>[[קובץ:שלום דוב בער פרידמן (בן מרדכי אהרן).jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלום דובער פרידמן מקבל דולר מ[[הרבי]]]]<br /> הרב '''שלום בער פרידמן''' נולד בשנת [[תרפ&quot;א]] ב[[קרמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]], להוריו הרב [[מרדכי אהרן פרידמן|מרדכי אהרן]] ואסתר. אביו למד בצעירותו בישיבת '[[תומכי תמימים]]' ב[[ליובאוויטש]], שם נחשב היה מ'בעלי הנגלה'. במקביל היה מפעילי חברת '[[פדיון שבויים]]' שתפקידה היה לפעול למען שחרור ה[[תמימים]] משירות בצבא הצאר.<br /> <br /> ==ילדותו== <br /> <br /> בהיות שלום דובער כבן שלוש, עברה משפחתו להתגורר ב[[רוסטוב]]. אביו חינכו בדרכי התורה והחסידות, ובמקום להישלח ללמוד בבית ספר הממלכתי, הוא למד תורה בבית ולאחר מכן בישיבות מחתרתיות. <br /> <br /> אביו שהיה מחשובי חסידי חב&quot;ד ברוסטוב, נעצר על ידי המשטרה החשאית. היה זה בליל ראש-השנה [[תרצ&quot;ו]], בשיאו של אחד מגלי המעצרים שנערכו באותם ימים. בו בלילה נעצרו גם החסידים ר' [[דוד לאבאק]], גיסו, רב העיר הרב [[משה מדליה]], ר' [[שמואל מענדל הלפרין]], ועוד שניים. כמה מהעצורים נשלחו ל[[סיביר]], מהם שבו לביתם בתום גלותם, בעוד הרב מדליה לא שב עוד לעולם. עקבותיו נעלמו ורק כעבור זמן נודע כי הוצא להורג. <br /> <br /> ר' [[מרדכי אהרן פרידמן]] שוחרר מהכלא הסובייטי, לאחר שנתיים של סבל ותלאה. רק בשנת [[תשי&quot;ח]] קיבלה משפחתו מכתב ממפקד ה[[ק.ג.ב.]] ב[[רוסטוב]], בו הוא &quot;מטהר&quot; את ר' מרדכי אהרן. <br /> <br /> ==גלגוליו בישיבות תומכי תמימים== <br /> <br /> באותם ימים למדו שני האחים, ר' שלום דובער ור' [[אברהם יוסף פרידמן|אברהם יוסף]], בישיבה המחתרתית שהתקיימה בעיר [[ברדיטשוב]]. את הישיבה הקים הרב [[יעקב שץ]] ואף לימד בה את שיעורי ה'נגלה' כשלצדו ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. באסרו חג שבועות [[תרצ&quot;ה]] כתב ר' [[יעקב שץ]] אל [[הרבי הריי&quot;צ]]: <br /> <br /> &quot;לא מכבר באו עוד ב' פועלים [תלמידים] שיחיו, בני ה&quot;ר מרדכי אהרן [פרידמן] מרוסטוב&quot;. <br /> <br /> אנשי [[המשטרה החשאית]] תרו תדיר אחר תלמידי ישיבה. אלה עשו כל שביכולתם כדי להסתיר את מקום לימודם ומגוריהם. <br /> <br /> צרה נוספת העיקה על התלמידים בברדיטשוב - נערים צעירים מבני העיר התנכלו להם בקביעות. התמימים שחבשו קסקטים וזקן קטן עיטר פניהם של אחדים מהם, היו מטרה לקבוצות נערי רחוב שהתנכלו להם. התמימים החליטו להערים על הנערים הגויים, ומאז, כל אימת שהלכו ברחוב, צעדו בגאון ובעוז כמו חיילים כשעל פיהם מארש עם המילים &quot;אדון עולם...&quot; הנערים הגויים חשבו כי מדובר בצעירים שעומדים לפני גיוס וכי הם מתאמנים לקראת גיוסם, ומאז חששו להציק להם... <br /> <br /> לימים, כאשר נדדה הישיבה, נדד גם שלום דובער הצעיר יחד עם חבריו ועבר ללמוד בישיבה שנפתחה בעיר [[קורסק]]. <br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ו]] למד בישיבת 'תומכי תמימים' המחתרתית בעיר [[ז'יטומיר]]. בתחילה היו בישיבה רק ארבעה תלמידים: ר' שלום בער, ר' [[משה מרוזוב]], ר' [[ישעיה גופין]] ור' [[ניסן פינסון]]. המגיד שיעור היה ר' [[אליעזר פינסקי]] שלימד את התלמידים למרות הסכנה שבדבר. הלימודים התקיימו בבית כנסת ששכן בקצה העיר. לבית הכנסת היו כמה פתחים, מעלה ראשונה לעת חירום. <br /> <br /> יום אביבי אחד של שנת תרצ&quot;ו, הגיע לפתע [[שוטר]] ל'ביקור' פתע בבית כנסת. ארבעת התמימים, ובהם ר' שלום דובער, שקדו על לימודם בהתמדה רבה. ר' ניסן היה הראשון שראה את השוטר. הוא הספיק להודיע לכולם על הצרה המתרגשת ובאה. המגיד-שיעור ברח מיד ואחריו התלמידים. רק ר' ישעיה גופין לא הספיק להימלט והוא נלקח לתחנת המשטרה, שם נחקר ממושכות ולאחר מכן נצטווה לעזוב את העיר באופן מיידי. <br /> <br /> על מה שקרה לאחר הביקור הזה, סיפר אחד התלמידים, ר' [[משה מרוזוב]]: &quot;מאז החלפנו מקום לימודנו לחלק העיר הנקרא [[דעזיטענע]], שם למדנו בבית כנסת. נתקבצו אלינו עוד תלמידים: ה&quot;ר [[העניך רפופורט]], ה&quot;ר [[מונקע רפופורט]], ה&quot;ר [[שלום לויטין]], וה&quot;ר [[ברוך בראסלווער]]&quot;. <br /> <br /> בחודשי החורף [[תרצ&quot;ז]], הוחלט כי בז'יטומיר ילמדו תלמידי ה'זאל' - התלמידים המבוגרים, ואילו התלמידים הצעירים ובהם ר' שלום דובער פרידמן נשלחו לישיבות בערים אחרות. <br /> <br /> לאחר חג הפסח [[תרצ&quot;ז]] הגיע ר' שלום דובער ללמוד בישיבה שנפתחה בעיר [[קלינצי]], בה לימד הרב [[יוסף גולדברג]], שסיפר על קורות הישיבה: <br /> <br /> &quot;אחר פסח הגעתי לקלינצי, פתחתי שם מחלקה ולשם באו התלמידים ה&quot;ר [[שלום מענדל קלמנסון]] ה&quot;ר [[העניך רפופורט]] ה&quot;ר שלום בער פרידמן ה&quot;ר [[צבי הירש בראסלעווער]] ועוד... בקלינצי למדנו עד כ&quot;ד כסלו [[תרח&quot;צ]] שאז באו לאסרנו. לא הייתי באותה שעה בבית הכנסת וכך ניצלתי. וברחנו משם כולנו&quot;.<br /> <br /> ==קצין בצבא האדום== <br /> <br /> בימי מלחמת העולם השנייה הוכרז ב[[ברית המועצות]] על גיוס חירום. כל גבר בגיל גיוס, גויס בעל כורחו. כל ה'פטורים' למיניהם בוטלו, וכל צעיר שהסתובב ברחוב, נלקח מיד על ידי הצבא ונשלח היישר אל החזית העקובה מדם. היו שהצליחו להתחבא, או שהציגו עצמם כחולים מסוכנים, אבל רבים גויסו בעל כורחם. גם חסידי חב&quot;ד רבים גויסו בעל כורחם, ונקלעו לצרות, שכן מלבד הטרגדיות הקשות שהיו מנת חלקם של כלל החיילים במלחמה זו, הם סבלו מחוסר ב[[מזון]] כשר, אי-יכולת להניח [[תפילין]] והאפשרויות לשמירת מצוות היו קשות ומסוכנות. <br /> <br /> לא כך היה עם ר' שלום דובער ששירת בימי המלחמה בתנאים טובים יחסית, כמפקד סוללת טילי נ. מ.. לתפקיד זה הגיע בזכות כך שסיים את לימודיו בטרם המלחמה, ובזכות כישוריו המבורכים והידע שלו, נשלח מיד לקורס קציני נ. מ. ומשם לפיקוד על סוללת טילים. הוא מילא את משימותיו במסירות וביעילות, אלא שכמעט ולא סיפר על כך מעולם. לקראת סוף המלחמה נמנה על משחררי העיר [[ריגה]]. <br /> <br /> לאחר המלחמה [[נישואין|נשא לאישה]] את מרת הינדא (לבית פסבקוב, מגזע חסידי אלכסנדר), והשניים קבעו את ביתם בריגה. אל עיר זו הביא גם את הוריו, ר' מרדכי אהרן ומרת אסתר, כאשר במקביל המשיך את שירותו הצבאי בבסיס הסמוך לריגה. הוא מילא שורה של תפקידים סודיים ורגישים, כך שגם לאחר שחרורו, נקרא מידי פעם לשירות מילואים. <br /> <br /> בגין דרגתו הבכירה, יכול היה לשמור על כשרות ולהתפלל כדבעי גם בימי המלחמה הטרופים, כפי שסיפר בנו ה[[משפיע]] הרב [[יוסף יצחק פרידמן]]: <br /> <br /> &quot;את ה[[טלית]] והתפילין החביא אבא בדרך קבע בתנור שעמד במשרדו. מידי יום מצא את הזמן להסתגר במשרדו - משרד קצין בצבא האדום בתוככי מחנה סודי - התעטף בטלית, הניח [[תפילין]] והתעצם בתפילתו. גם כשרות ה[[מזון]] לא הייתה בעיה כה גדולה, שכן בהיותו קצין, יכול היה להיכנס בחופשיות למטבח ולקחת ירקות ופירות ומוצרים נוספים שאין בהם בעיות כשרות&quot;. <br /> <br /> ==לאחר השחרור==<br /> <br /> לאחר שחרורו התקבל לעבודה במפעל העוסק במערכות פסטור [[חלב]]. במסגרת תפקידו היה עליו לנסוע ברחבי לטביה ולתקן מערכות מסוג זה. את עבודתו עשה בקבלנות, כך יכול היה שלא לעבוד בשבת. בכל ימות השבוע קם השכם בבוקר וסיים את עבודתו רק בשעות המאוחרות, וזאת כדי שיוכל לסיים את התוכנית השבועית שהוטלה עליו עד ליום שישי. <br /> <br /> בשבתות היה מתפלל בבית כנסת חב&quot;ד של ריגה, בו התפללו כשני מניינים של חסידי חב&quot;ד שהתגוררו בעיר. בחגים ובימים הנוראים אורגנו מניינים בבתי החסידים, ולעיתים ר' שלום דובער אף אירח את המניין החב&quot;די בביתו. <br /> <br /> בין החסידים שהתגוררו בעיר באותן שנים, נמנו: הרב [[אברהם גודין]], הרב [[נחום יצחק לרמן]], הרב [[נחום בעסער]], הרב [[נתן נטע ברכהן|נות'קה ברכהן]], הרב [[זלמן לוין]], הרב [[שלמה פייגין]], הרב [[ישראל קונסון]] עליהם השלום. ויבלחט&quot;א: הרב [[שמואל לייב פרוס|מול'ע פרוס]] ובנו הרב [[זושא גרוס|זושא]] ועוד. <br /> <br /> ב[[התוועדות|התוועדויות]] שהתקיימו בבתי החסידים, היה ר' שלום בער הרוח החיה. את ההתוועדויות פתח בלימוד שיחה של הרבי מלך המשיח, שהגיעה לידיו בדרך לא דרך. לאחר מכן היה מחלק 'משקה' למשתתפים, כאשר בד בבד ניצח על הנגינה החסידית שהשתפכה בנעימות, לעתים גם אל תוך הלילה. <br /> <br /> ===נסיעה סודית לסמרקנד=== <br /> <br /> את ילדיו נאלץ לשלוח ללמוד ב&quot;[[שקולע]]&quot;, אולם במקביל שכר להם מלמדים שלימדום תורה. ביניהם היו הרב נחום יצחק לרמן והרב נחום בעסער, שניהם מחשובי חסידי חב&quot;ד בעיר. <br /> <br /> רעייתו מרת הינדא סיפרה כי לשכנים החטטנים, היו מספרים כי ה[[מלמד]] הוא מורה לאנגלית... <br /> <br /> הלימוד בשעות אחר הצהרים לא סיפק את החסיד שספג בעצמו חינוך חסידי אוטנטי. <br /> את בנו הבכור [[שניאור זלמן פרידמן|שניאור זלמן]] שלח ל[[סמרקנד]] בהיותו בגיל שבע עשרה, ל'השתלמות חסידית'. הוא למד שם מספר חודשים [[נגלה]] וחסידות, וכסיפור כיסוי - סיפרו כי הוא נסע לדוד שלו ב[[סאראטוב]] לנפוש על גדות נהר הוולגה. האווירה בבית הייתה כה סודית, עד שאפילו אחיו ואחותו הצעירה חשבו באמת ובתמים כי אחיהם נסע לנפוש בסאראטוב. ההורים אפילו דאגו שיגיעו לביתם מכתבים מהאח השוהה בסאראטוב. <br /> <br /> ר' שניאור זלמן סיפר שלא רק הם לא ידעו את האמת, גם התלמידים שלמדו איתו ב[[סמרקנד]] לא ידעו את האמת. כולם ידעו שהגיע מסאראטוב. <br /> <br /> ב[[סמרקנד]] התגורר ר' שניאור זלמן בביתו של ה[[משפיע]] הרב [[מיכאל מישולובין]]. הלימודים התקיימו בביתו מבוקר ועד ערב אצל מגידי השיעורים הרב [[משה ניסלביץ]] והרב [[יעקב נוטיק]]&quot;.<br /> <br /> ==שמונה שנות סירוב== <br /> <br /> הקשיים בקיום מצוות הביאו את משפחת פרידמן להחלטה נחושה - לעזוב את המדינה. הם הגישו פעם אחר פעם בקשות ל'[[אוביר]]', אך נדחו בתואנה שראש המשפחה שירת בצבא בתפקידים רגישים, והוא עלול לגלות סודות למדינות זרות. <br /> <br /> שוב ושוב ניסו לקבל אישור, עד שבשנת [[תשל&quot;א]], לאחר שמונה שנות סירוב, קיבלו את האישור הנכסף ועלו לארץ הקודש. <br /> <br /> ==בארץ הקודש==<br /> <br /> לאחר תקופת מגורים קצרה ב[[כפר חב&quot;ד]] ובמרכז קליטה ב[[שדרות]], השתקעה משפחת פרידמן בשכונת סנהדריה המורחבת ב[[ירושלים]], שכונה שרק הוקמה בימים ההם. <br /> <br /> לפרנסתו עבד ר' שלום דובער כחשמלאי בכיר ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] 'הדסה עין כרם'. כאשר הוצעה לו משרת חשמלאי בישיבה בירושלים, שיגר מיד מכתב ל[[רבי]] בו ביקש ברכה לעבור לעבוד בישיבה, כך קיווה לעבוד בסביבת לומדי תורה. אולם הרבי השיב להפך: חשוב עד מאוד שחסיד חב&quot;ד יישאר במשרה כה חשובה, ממנה יוכל להשפיע יהדות על עובדים רבים. <br /> <br /> תושבים ותיקים בשכונה זוכרים כי בימי ה'בראשית' של השכונה, סייע ר' שלום דובער לרבים בעבודות [[נורה חשמלית|חשמל]] בדירותיהם החדשות, למרות שמעבודתו ב'הדסה' התפרנס בכבוד ולא נזקק לזוטות שכאלו. <br /> <br /> ==ממייסדי ארגון שמי&quot;ר==<br /> <br /> ר' שלום דובער פרידמן נמנה גם על מייסדי ארגון [[שמי&quot;ר]], והיה מהפעילים הבולטים בו. במשך שנים רבות עבר את הארץ לאורכה ולרוחבה. הוא נסע להרצות בפני העולים החדשים שהגיעו לארץ בגל העלייה של שנות הלמ&quot;דים הראשונות והחדיר בהם אידישקייט וחסידות. <br /> <br /> כאשר ארגון שמי&quot;ר, הקים 'כולל' לעולים חדשים המתקרבים ליהדות, החל למסור שם שיעורי תורה, ובזכותו התקרבו רבים ליהדות ולחסידות. במקביל לעבודתו הרוחנית, ניהל במסירות את החשבונות הכספיים של ארגון שמי&quot;ר שפעל גדולות ונצורות בקרב יהודי חבר העמים בארץ הקודש. <br /> <br /> ==פטירתו==<br /> <br /> בעשור האחרון לחייו חלה וסבל ייסורים קשים. נפטר ב[[שבת]] [[פרשת ויחי]], [[י&quot;ד טבת]] [[תשס&quot;ו]], והלוויתו התקיימה למחרת ביום ראשון, כשרבים מחסידי חב&quot;ד באים להשתתף בלוויה.<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרידמן, שלום דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד סמרקנד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ריגה: אישים]]<br /> [[קטגוריה:שמי&quot;ר]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9C_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A4&diff=302273 2017-10-18T22:58:02Z

<p>שלום: החלפת טקסט – &quot;שוטר &quot; ב־&quot;שוטר &quot;</p> <hr /> <div>הרב '''זאוול איידלקופ''' ([[תרפ&quot;ז]]-[[כ&quot;ז אדר|כ&quot;ז אדר ראשון]] [[תשנ&quot;ד]]) היה חסיד חב&quot;ד שהחזיק וניהל בהוראת [[הרבי]] חנות בשר ברובע היהודי ב[[פריז]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[רוסטוב]] שברוסיה בשנת [[תרפ&quot;ז]] לאביו הרב [[יונה איידלקופ]], וזכה לחינוך יהודי בביתו, בעוד שבימי החול נאלץ ללכת לבתי הספר הממלכתיים ברוסיה.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;א]], גוייס בכפיה לצבא האדום ונלחם בשורותיו נגד הצבא הגרמני, ומשהסתיימה המלחמה הצטרף למשפחתו וניסה להבריח את הגבול הרוסי ל[[פולין]] ב'[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה]]'. בפעם הראשונה בה ניסה, התגלתה טעות בדרכון המזוייף שלו והוא נעצר על ידי שוטר, אך בדרך לתחנת המשטרה הצליח לחמוק מה[[שוטר]] שליווה אותו, השיג תעודה אחרת, והמשיך בבריחה בעקבות משפחתו, הוא התאחד עמם ב[[פולין]], ומשם המשיכו בני המשפחה למחנה המעבר [[פוקינג]], ור' זאוויל נכנס ללמוד בסניף [[תומכי תמימים]] המקומי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] יצא יחד עם קבוצת תמימים מפוקינג ל[[צרפת]] על מנת ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא|תומכי תמימים שהוקמה בברינואה]], והוא נכנס ללמוד בישיבה תחת השפעתו של ר' [[שלמה חיים קסלמן]] ר' [[ישראל נח בלניצקי]] וחסידים נוספים. לימודיו בישיבה נמשכו עד לחתונתו עם בתו של החסיד ר' [[ברוך שיפרין]], ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[פריז]], התעסק מעט בכשרות, וכעבור תקופה רכש חנות בשר ברובע היהודי בפריז ממנה התפרנס במשורה.<br /> <br /> כאשר רצה לעבור להתגורר ב[[ארצות הברית]] כדי להעניק לילדים חינוך יהודי איכותי, טס לרבי לחודש החגים ונכנס ל[[יחידות]] בה ביקש את ברכתו של הרבי למעבר, אך הרבי הורה לו להישאר בצרפת, והוא נותר בפריז עד לפטירתו לאחר מחלה קשה ממנה סבל כשלוש שנים, ב[[כ&quot;ז אדר ראשון]] [[תשנ&quot;ד]] בגיל 66, ונטמן בבית העלמין ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור זלמן ברגר, '''[[גזע חסידים (ספר)|גזע חסידים]]''', בהוצאת המשפחה, [[תשס&quot;ז]].<br /> <br /> {{מיון רגיל: איידלקופ יונה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד פריז: אישים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A8_%D7%95%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99&diff=302272 2017-10-18T22:58:02Z

<p>שלום: החלפת טקסט – &quot;שוטר &quot; ב־&quot;שוטר &quot;</p> <hr /> <div>{{לעריכה|}}<br /> '''חג הגאולה י' כסלו''' - הוא חג הנחוג ב[[י' כסלו]] בעקבות גאולתו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ממאסר בשנת [[תקפ&quot;ז]]. תחילת מאסרו היה ב[[כ&quot;ח בתשרי]] בעיר [[ויטבסק]]. המאסר נבע מהלשנה כי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שולח כספים ל[[ארץ ישראל]] ומסייע. [[אדמו&quot;ר האמצעי]] הוכיח לחוקרים כי כל ההלשנה בשקר יסודה. <br /> <br /> ==שנת המאסר והשחרור==<br /> במשך שנים לא היה ידוע באופן ברור מועד שנת השחרור. בספרי התיעוד השונים היו קיימות סתירות, כך בספר &quot;[[בד קודש]]&quot; נכתב: &quot;אשר תודה לא-ל יצא בשלום ברוב כבוד ופאר ביום א' וישלח יו&quot;ד כסלו שנת תקפ&quot;ז&quot;. לעומת זאת בספר [[בית רבי]] נכתב כי האירוע כולו התרחש בשנת תקפ&quot;ו{{מקור}}. ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בשיחותיו ציין לדעות השונות, אולם מציין שבכל אופן את חג הגאולה החלו לחגוג רק בשנת תקפ&quot;ח לאחר פטירתו של אדמו&quot;ר האמצעי{{הערת שוליים|&quot;וועגן דעם יום טוב יו&quot;ד כסלו זיינען פאראן חילוקי דעות אין וועלכן יאר דאס איז געווען. אין &quot;בית רבי&quot; שטייט, אז דאס איז געווען אין יאהר תקפ&quot;ו, און יש אומרים אז דער יום טוב האט זיך אנגעהויבן ערשט נאך דער הסתלקות, און אן אנדער דיעה איז דא אז די התחלת המסירה איז געווען אין יאהר תקפ&quot;ו און ס'האט זיך פארצויגן ביז תקפ&quot;ז און דער יום טוב האט זיך אנגעהובן אין יאהר תקפ&quot;ח&quot;. [[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|ספר השיחות]] תש&quot;א עמ' 50}}.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ח]] פרסם הרב [[שלום דובער לוין]] את תיק החקירה של אדמו&quot;ר האמצעי{{הערה|התיק פורסם בספר &quot;מאסר וגאולת אדמו&quot;ר האאמצעי&quot;, [[שלום דובער לוין]], [[תשנ&quot;ח]].}}, ממנו עולה שבגאולת הרבי היו שלושה שלבים כלליים כשתחילתה בקיץ תרפ&quot;ה מאסרו היה בתחילת תרפ&quot;ו ושוב שוחרר בי כסלו באותה השנה עם זאת חקירתו וחקירת החסידים נמשכה במשך השנה לאחריה עד יא כסלו תרפ&quot;ז כשהפסק דין הסופי התקבל בכלל אחרי ההסתלקות ב[[כ&quot;א כסלו]] [[תקפ&quot;ח]].<br /> <br /> ==השתלשלות האירוע==<br /> ===ההלשנה===<br /> <br /> בשלהי קיץ תקפ&quot;ה מסר יהודי בשם שמחה קיסין שלוש הלשנות על רבינו. מטרתו הייתה חיסול תנועת החסידות, באמצעות הטיעון כי המניע של התנועה הוא תאוות הממון. בכתב ההלשנה הוא מתאר את החסידות ככת המנסה לשבות את לב הצעירים על יד סיפורים ומעשיות, ובמטרה להגדיל את הונם. את הטענה הסמיך שמחה על מכתב של אדמו&quot;ר האמצעי בה הוא מתייחס למגביות כספים שונות, בעיקר למגבית שנעשתה להחזקה ושיקום של בית הרב אחרי חורבן ושריפת בית אדמו&quot;ר הזקן ב[[מלחמת נפוליון]]. בכתב ההלשנה נטען כי האדמו&quot;ר במגבית גבה סכום גדול פי ארבע יותר מהסכום אותה חילק למשפחה שהיה בסך של כ35000 רובל, כשאת כשהנותר לקח לעצמו.<br /> <br /> האשמה והחשד העיקרי היה בעבירה על &quot;חוקת היהודים&quot; שנחקקה בשנת [[תקס&quot;ה]], כי אין לרב יהודי להעשיר את עצמו על חשבון הקהילה. <br /> <br /> ===המאסר והחקירות===<br /> <br /> באסרו חג הסוכות [[תקפ&quot;ו]] נלקח רבינו לחקירות בוויטעבסק, מושבו של מושל פלכי [[וויטבסק]] ניקולי חאוואנסקי, ושם נחקר רבינו על ידי חוקריו של המושל.<br /> <br /> החקירה עצמה נסבה אודות פרטי הטיעונים שנכתבו בהלשנה, אדמו&quot;ר האמצעי מצידו ביקש להוכיח כי הטענה שנגבו יותר כספים מאשר חולקו שקרית, ונעוצה בזיוף של מכתביו שלו. במשך החקירה אף חקרו את מקורות הכספים ומימושם, טענת האדמו&quot;ר כי 11000 רובל מתוך השלשים וחמש אלף שימשו לבניית צרכי הקהילה בליובאוויטש נחקרו על ידי חוקר שנשלח לליובאוויטש. החוקרים אף חקרו חסידים רבים מכל האזור לווידוא טענת הרבי כי התרומות הם מרצונם הטוב ונדיבות לבם. <br /> <br /> במשך חודש מר-חשון תקפ&quot;ו נמשכו החקירות. בו' כסלו כתב רבינו כתב-בקשה למושל חאוואנסקי שישחררו.<br /> <br /> ===השחרור ופסק הדין===<br /> י' כסלו תקפ&quot;ו שוחרר לביתו.<br /> <br /> ב[[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] תקפ&quot;ו שלח המושל חאוונאסקי את התיק אל ממשל [[פלך מוהילוב]], שימסרו את התיק לבית המשפט המתאים, לדון בו ולהעניש את הנאשמים כפי הראוי.<br /> <br /> לפועל המשפט התנהל על ידי בית משפט השלום של מחוז באבינאוויטש.<br /> הוא לא הסתפק בחקירות של חאוונאסקי ושלח [[שוטר]] עם שאלות נוספות לחקור בהם את רבינו בליובאוויטש.<br /> לאחר מכן ניתנה הוראה לממשל בקאפוסט, בארשא, ב[[שקלאוו]] ובמוהילוב, לחקור בנושא את חסידי רבינו במקומותיהם. אחרי שהתקבלו כל החקירות לבית משפט בבאבינאוויטש, הוסיף לתיק את החלטתו בנושא, ושלחו לבדיקה חוזרת לבית המשפט העליון בפלך מוהילוב.<br /> <br /> י&quot;א כסלו תקפ&quot;ז החליט בית משפט העליון בפלך מוהילוב לזכות את רבינו מכל אשמה.<br /> התובע הכללי של פלך מוהילוב כתב את פסק הזיכוי של רבינו, ואחר כך שלח בית המשפט את פסק-דין הזיכוי אל המושל חאוואנסקי לאישור.<br /> <br /> אמנם המושל חאוואנסקי שלח אל הסינט בפטרבורג עירעור על פסק-דין הזיכוי של בית משפט העליון בפלך מוהילוב. לטענתו אם כי אדמו&quot;ר האמצעי לא עבר על תקנת היהודים יש במעשיו משום חשש לערור היציבות ויש לאסור את המעשים והעניש את השותפים בה.<br /> אולם הסנט לא קיבל את הערעור, וב[[כ&quot;א כסלו]] [[תקפ&quot;ח]] אישר הסינט בפטרבורג את פסק-דין הזיכוי של רבינו. אמנם זה היה כבר מספר ימים אחרי הסתלקות אדמו&quot;ר האמצעי, ב[[ט' כסלו תקפ&quot;ח]].<br /> <br /> ==חג הגאולה==<br /> {{להשלים}}<br /> <br /> ==עונשו של המלשין==<br /> <br /> המלשין מויטבסק היה מעשירי העיר, ולאחר פרשת ההלשנה ירד מנכסיו והפך לעני מרוד. בנוסף לכך נפל לשיכרות. הוא היה מחטט בפחי האשפה לחפש אוכל. בי' [[כסלו]], כשהחסידים היו חוגגים ושותים &quot;[[לחיים]]&quot; לרגל שמחת גאולתו של אדמו&quot;ר האמצעי, הוא היה מגיע ל[[התוועדות]] ואומר: &quot;הרי אני הבאתי לכם את השמחה הזו - אז בבקשה תנו לי את שכרי!&quot; והחסידים היו משקים אותו ביי&quot;ש עד שהיה נופל ונרדם.{{הערת שוליים|'[[בית רבי]]' חלק ב' עמ' יא}}<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * תולדות חב&quot;ד ב[[רוסיה]] הצארית עמ' קד את השתלשלות המארעות שלב אחרי שלב.<br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/adham.pdf מאסר וגאולת אדמו&quot;ר האמצעי], שלום דובער לווין, תשנ&quot;ח. {{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר האמצעי]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%92%D7%A2_%D7%A9%D7%9C_%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94&diff=302271 2017-10-18T22:58:02Z

<p>שלום: החלפת טקסט – &quot;שוטר &quot; ב־&quot;שוטר &quot;</p> <hr /> <div>בקיץ [[תשמ&quot;ג]] (1983) ביקש [[הרבי]] להנהיג '''רגע של שתיקה''' בכל מוסדות החינוך בעולם. הרבי ביקש שבתחילת כל יום לימודים יקדישו התלמידים 'רגע של שתיקה' - שישים שניות למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו.<br /> <br /> ההוראה, הוסיף הרבי, מיועדת גם למסדות חינוך דתיים{{הערה|&quot;נחוץ להדגיש שדבר זה (החדרת והעמקת תודעת האמונה בבורא העולם ומנהיגו) שייך גם לבתי-ספר ומוסדות חינוך דתיים...&quot; (משיחת אחרון-של-פסח תשמ&quot;ג) אם כי, ישנה הסתיגות לבתי ספר בהם מתפללים בתחילת היום וששמים בהם דגש על נושא האמונה, כפי שמזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] הגיב על כך: &quot;אין קא-סלקא-דעתך כזו, שבבתי-ספר שמתפללים בהם, יהיה העניין ד'רגע של שתיקה'&quot;.}}.<br /> <br /> ==קריאתו של הרבי==<br /> את הרקע להוראה זו הסביר הרבי:<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=במשך חמישים שנה האחרונות ירד פלאים מצבו הרוחני והמוסרי של הנוער האמריקאי. הסיבה היחידה לכך היא - העדר ההכרה בבורא עולם. שכן ללא אמונה ב'עין רואה ואוזן שומעת', בעובדה שיש בעל הבית לבירה זו שממנו אי אפשר להעלים דבר - לא מובטח קיום הציוויים &quot;לא תרצח&quot; ו&quot;לא תגנוב&quot;. ובלשון הכתוב (וירא כ, יא): &quot;אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני&quot;. האיום של ענישה אינו מרתיע את האדם מחטא, שהרי הוא מאמין שיוכל להערים על ה[[שוטר]] וכו', ואפילו אם יתפסו אותו - ביכלתו לתת שוחד וכיוצא בזה.<br /> <br /> מוכרח להנהיג בבתי הספר, החל מגן ילדים ועד לאוניברסיטה, בתחילת היום, מדי יום ביומו, &quot;רגע של שתיקה&quot; - שישים שניות ל[[התבוננות]] בבורא העולם&quot;{{הערה|משיחת י&quot;ב תמוז תשמ&quot;ג}}}}. <br /> <br /> בהמשך לקריאת הרבי, חתם נשיא [[ארה&quot;ב]] דאז רולנד רייגן על קריאה פתיחת יום הלימודים ב'רגע של שתיקה' למחשבה אודות בורא העולם ומנהיגו וקיום [[שבע מצוות בני נח]].<br /> <br /> הרבי עודד רבות צעד זה של הנשיא ואיחל שבעקבותיו ילכו כל חברי ה'סנאט' והקונגרס האמריקני{{הערה|&quot;נשיא [[ארצות הברית]] יצא בקריאה והכרזה שיש להשתדל בהפצת שבע מצוות בני נח, מיוסד על ההכרה בבורא העולם ומנהיגו, ואשר זוהי הדרך היחידה לקיום העולם באופן של &quot;לשבת יצרה&quot;. אין צורך להאריך בחשיבות הדבר, שנשיא מדינה שהיא &quot;מעצמת על&quot;, מדינה בעלת השפעה רבה בעולם כולו, יוצא בקריאה גלויה לכל באי העולם אודות הצורך וההכרח בשמירת שבע מצוות בני נח. עובדה זו מהווה &quot;פריצת דרך&quot; חשובה ומכרעת בכללות הפעולה של הפצת שבע מצוות בני נח - שכן, עד כמה שידוע, אין לעובדה זו אח ורע במשך כל הדורות! ויהי רצון שכולם יקיימו את דבריו של נשיא המדינה, שהרי אם בכל הענינים דינא דמלכותא דינא, על אחת כמה וכמה לגבי ציווי שנצטוו ישראל מפי הגבורה בעת מתן תורה. והתקווה חזקה, שגם חברי ה&quot;סענאט&quot; וה&quot;קונגרס&quot; ילכו בעקבותיו, ולא יתפעלו מפני המלעיגים, ומה גם בהתחשב עם העובדה שפתיחת היום ב&quot;סענאט&quot; וב&quot;קונגרס&quot; היא בתפילה לבורא העולם שינהיג אותם בדרך הנכונה...&quot; (משיחת אחרון של פסח תשמ&quot;ה)}}. בהמשך השנים התקבלה קריאתו של הנשיא במדינות רבות בארה&quot;ב.<br /> <br /> ==שאלות ותשובות==<br /> לאחר קריאתו של הרבי התעוררו כמה שאלות אודות היוזמה, והרבי השיב על השאלות במהלך [[התוועדות|התוועדויות]] בקיץ [[תשמ&quot;ג]] וב[[תשמ&quot;ד]]:<br /> <br /> '''מדוע 'רגע של שתיקה' ולא 'רגע של דיבור' אודות בורא העולם?'''<br /> <br /> א. כאשר מדובר אודות דיבור מתחיל מיד ויכוח בקשר להתערבות באמונתו של בן דת מסויימת, ואי אפשר לסמוך על הבטחותיהם של המנהל והמורה שלא יפעילו לחץ ולא יתערבו באמונה של השני, שכן זהו נסיון יום יומי עבורם, שלמרות שמדברים עם התלמידים אודות עניני אמונה יתאפקו שלא להזכיר שום דבר הקשור לאמונתם. לכן העצה לזה היא שיקבעו רגע של שתיקה בלבד, ללא דיבור כלל.<br /> <br /> ב. על ידי זה חוסכים וויכוחים בין התלמידים עצמם בנושאי אמונה ודת.<br /> <br /> ג. כיון שמדובר על רגע של שתיקה ומחשבה בתוכן שההורים מסבירים לילד, ולא על רגע שבו הילד מקבל הסבר בבית הספר, כך גם ההורים לוקחים חלק בדבר בהסבירם לילד שיש לנצל &quot;רגע&quot; זה למחשבה ו[[התבוננות]] אודות בורא העולם ומנהיגו, כך שביחד עם ה[[מזון]] הגשמי שנותנים לילד בלכתו לבית הספר, יתנו לו גם [[מזון]] רוחני, וזה יפעל אצלם שיתחילו להתעניין ולדאוג ל[[מזון]] רוחני זה.<br /> <br /> ד. לפעמים יש יתרון למחשבה על דיבור, שכן המחשבה עמוקה ופנימית יותר מאשר דיבור הנאמר ביחד עם כמה וכמה ילדים. במחשבה אין צורך לחקות את השני או לפחד ממנו, שכן אף אחד אינו יודע מה שהוא חושב, מלבד בורא העולם ומנהיגו, הבוחן כליות ולב.<br /> {{הערה|1=משיחת י&quot;א ניסן תשד&quot;מ}}<br /> <br /> '''הרי חוקת היסוד של [[ארצות הברית]] מחייבת הפרדת דת ממדינה, וכיצד ניתן להכניס עניני דת בתחומם של בתי ספר ממשלתיים?'''<br /> <br /> א. שאלה זו נובעת מתפיסה מילולית, תוך כדי התעלמות מהתוכן וה&quot;נשמה&quot; של הנושא. שכן מייסדי המדינה ברחו מאותן מדינות שבהם נשלל מהם חופש הדת, ובאו לכאן כדי לייסד מדינה שבה יוכל כל אחד לחיות מתוך חופש הדת. לכן קבעו בחוק שלממשלה אסור להפריע לתושבי המדינה להתנהג בהתאם לדתם, קרי: הפרדת דת ממדינה. עכשיו רוצים לנצל עיקרון זה, שנועד לאפשר את חופש הדת, כדי להגביל את חופש הדת מהורים שמעוניינים בחינוך לאמונה באלוקים, וכדי לחייב אותם בנטל כפול: מימון ההוצאות של בית ספר פרטי, ותשלום מיסים שנועדו להחזקת בתי ספר ממשלתיים.<br /> <br /> ב. בית הספר אינו צריך להתערב כלל בתוכן המחשבה ברגע של שתיקה. תוכן זה יימסר לכל ילד מהוריו, וכך אין בדבר שום סתירה לחוקת היסוד של המדינה.<br /> <br /> ג. אפילו אם חוקת היסוד היתה אוסרת הזכרת שם שמים בבתי ספר, יש לשנות את החוק. שכן חוקת היסוד נקבעה על ידי בני אדם למען בני אדם ((By The People For The People, וטובתה של האומה בהווה דורשת זאת, וכפי שמראה הסטטיסטיקה שאחוז הפשע אצל אלו שהתחנכו ללא חינוך אודות ההכרה בבורא העולם גבוה ביותר!{{הערה|1=משיחת [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] תשד&quot;מ}}.<br /> <br /> '''כיצד אפשר להכריח ילד שישמע אודות בורא העולם כאשר הוריו אינם מעוניינים בכך, בניגוד לעיקרון החופש והחירות?'''<br /> <br /> לא כופים על הילד תפילה בנוסח מסויים, שהרי מדובר ברגע של שתיקה בלבד, כשבית הספר אינו מתערב כלל בנושא אלא כל הורה יורה לילדו איך לנצל רגע זה.<br /> <br /> ואדרבה: הכפיה היא בזה שאוסרים להזכיר בבתי הספר אודות בורא העולם, שעל ידי זה שוללים מהילד את האפשרות לקבל ידיעה זו. ברחוב שומע הוא דברים אחרים, וגם בביתו לא מדברים איתו על דבר זה; ואם בבית הספר לא ישמע מאומה על כך - שוללים ממנו את האפשרות לדעת אודות קיומו של בורא עולם{{הערה|1=משיחת י' שבט ואחרון של פסח תשמ&quot;ג}}.<br /> <br /> ישנם הטוענים שהדבר עצמו הוא אמנם חיובי, אבל מקומו לא יכירנו בבית ספר אלא בבית כנסת.<br /> <br /> לא יתכן שבבית הספר יצבור הילד ריבוי ידיעות על הא ועל דא, על ענינים טפלים וטפלים שבטפלים, ובמקרה הטוב ביותר - ילמד להיות רופא ועורך דין, ואילו על העיקר, לחנכו להיות בן אדם, על ידי הנהגה אנושית, גם כאשר יש צורך לוותר על תאוה וכבוד, מכיון שיודעים שיש עין רואה ואוזן שומעת - על זה שוכחים לגמרי!<br /> <br /> מותר ללמד את הילד כל הענינים שבעולם, פרט לדבר אחד ויחידי - שישנו בורא עולם ומנהיגו! ולא רק שאסור ללמדו, אלא אסור לו אפילו לחשוב על כך...<br /> <br /> דוקא בבית הספר, במקום שבו מחנכים את הנוער, יש להנהיג רגע של שתיקה{{הערה|1=משיחת [[י&quot;ט כסלו - חג הגאולה|י&quot;ט כסליו]] [[תשמ&quot;ה]] - על פי רשימת השומעים בלבד}}.<br /> <br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2311 י&quot;א ניסן תשמ&quot;ד] [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2466 י&quot;ב תמוז תשמ&quot;ד] - וידאו משיחותיו של הרבי בנושא 'רגע של שתיקה'.<br /> * איזי קלמן, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/6/29/514386389392.html גאונותו של הרבי מליובאוויטש באמצעות רגע של שתיקה] - מתוך הבלוג &quot;פסיכולוגיה היום&quot;, פורסם ב[[שבועון בית משיח]], 2012/6/29 {{בית משיח}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9B%22%D7%92_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8&diff=302270 2017-10-18T22:58:02Z

<p>שלום: החלפת טקסט – &quot;שוטר &quot; ב־&quot;שוטר &quot;</p> <hr /> <div>{{חודש אייר}}<br /> '''כ&quot;ג באייר''' הוא היום העשרים ושלושה ב[[חודש אייר]].<br /> <br /> ==אירועים ביהדות==<br /> *ב'תמ&quot;ט - האספסוף התאוו ל[[בשר]] וקיבלו שליו לחודש ימים.<br /> <br /> ==ימי חב&quot;ד==<br /> ===אירועים===<br /> *[[תרס&quot;ב]] - הגיע [[שוטר]] לביתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] והביא הודעה כי הינו חף מכל פשע (מאשמתו מיום [[י&quot;ד באייר]] [[תרס&quot;ב]]).<br /> *[[תרפ&quot;ד]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עזב את [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[פטרבורג]].<br /> *[[תשמ&quot;ו]] - נערכו הבחירות הסופיות להרכב [[בית דין צדק קראון הייטס]] בהם נבחר הרב [[יוסף אברהם הלר]] לצד הרבנים [[יהודה קלמן מרלו]] והרב [[אברהם אזדבא]].<br /> <br /> ===נולדו===<br /> *שכ&quot;ד - רבי [[אליהו בעל שם]] - מייסד חבורת הנסתרים, ומסלולי הדרך להתגלות [[תורת החסידות]]. <br /> *[[תרנ&quot;ד]] - הרב [[יוחנן גורדון]] - יושב ראש [[חברת ביקור חולים]], מזכיר [[רייונדשל]], וחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב&quot;ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב&quot;ד]] ו[[ניחו&quot;ח]].<br /> *[[תש&quot;ט]] - הרב [[חיים אשכנזי]], רבה של קהילת חב&quot;ד ב[[תל אביב]], [[משגיח]] ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים|ישיבות חב&quot;ד]] [[תומכי תמימים לוד|לוד]] ו[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]] וחבר ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ===נפטרו===<br /> *[[תשכ&quot;ג]] - הרב [[שניאור זלמן וילנקין]], שזכה להיות ה&quot;מלמד&quot; של [[הרבי]] בצעירותו.<br /> *[[תשע&quot;ד]] - הרב [[משה מיכאלשווילי]], [[חסיד]] [[חב&quot;ד]] והרב הראשי ליוצאי [[גרוזיה]].<br /> <br /> {{להיום יום|כ&quot;ג|אייר}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|ח כג]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=302269 2017-10-18T22:58:02Z

<p>שלום: החלפת טקסט – &quot;שוטר &quot; ב־&quot;שוטר &quot;</p> <hr /> <div>[[תמונה:חשנז.jpg|left|thumb|280px|הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר]]<br /> הרב '''חיים שניאור זלמן קוזלינר''' (ידוע בראשי התיבות של שמו ששימש ככינוי המחתרתי שלו: '''חז&quot;ק''', [[תרס&quot;א]]-[[תשמ&quot;ו]]), היה מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ששימש בתפקידי מפתח בפעילות המחתרתית לשימור גחלת היהדות ברוסיה ונאסר פעמים על ידי ה[[ק.ג.ב]] בעוון הפצת יהדות. לאחר עלייתו לארץ התיישב ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] והיה אחד מדמויות ההוד של הקהילה עד לפטירתו.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרס&quot;א]] בעיר [[דיסנא]] שבביילורוסיה. אביו ר' ברוך יוסף היה מלמד דרדקי בדיסנא. היו אומרים עליו כי כשבגרו תלמידיו היו לתלמידים המצוינים בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש. <br /> <br /> בהיותו פעוט התגורר בבית הוריו ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בליניצקי]] וממנו ראה וספג מהי דמותו של חסיד והנהגה חסידית. <br /> <br /> בגיל תשע נסע הילד חיים זלמן עם אביו ל[[ליובאוויטש]], שם הוכנס ללמוד ב[[חיידר]] המקומי. כשבגר מעט, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]' תחת הנהגתו הישירה של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. יחד עמו למד גם אחיו אפרים. <br /> <br /> ===מזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> בשל מאורעות המלחמה והמהפכה ברוסיה בתרע&quot;ז נאלצה ישיבת תומכי תמימים [[ליובאוויטש]] לעקור ולנדוד בין ערים שונות. ר' חיים זלמן נדד יחד עם שאר תלמידי הישיבה. <br /> <br /> ב[[חודש תשרי]] [[תרפ&quot;ד]] שלח אדמו&quot;ר הריי&quot;צ להודיע כי הוא מבקש מתלמידי התמימים לחזור ממקומות לימודם לרוסטוב, שם הוקמה הישיבה מחדש. <br /> <br /> קירוב נדיר במיוחד זכה ר' חיים זלמן כאשר כבר בימי בחרותו שימש תקופה קצרה כמזכירו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ שעה שהתגורר בלנינגרד. תפקידו המרכזי היה אחריות על הכספים של ישיבות 'תומכי תמימים'. ר' חיים זלמן שהיה איש סוד במהותו, מעולם לא סיפר אודות הימים בהם עבד בחדר אחד עם אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.<br /> <br /> כשבאו לאסור את אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בט&quot;ו בסיון תרפ&quot;ז, לא היה ר' חיים זלמן באיזור, שכן ימים אחדים קודם לכן [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת ציפה, בת הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. החתונה התקיימה ב[[רוגצ'וב]], עיר מגורי הכלה, ור' חיים זלמן היה בעיצומם של ימי ה'שבע ברכות' כאשר ארע המאסר. <br /> <br /> חיש מהר נקרא ר' חיים זלמן על ידי חשובי החסידים לשוב מיידית ללנינגרד כדי לסייע בפעולות השחרור. ר' חיים זלמן לא השתהה, ולמרות שהיה בעיצומם של ימי השבע ברכות, חזר ללנינגרד.<br /> <br /> על פי הוראת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הופקד בידיו ה'פנקס השחור', כהגדרתו. בפנקס זה הייתה רשימת הרבנים, מגידי שיעורים, המשפיעים, המלמדים והבלניות בכל ערי ברית המועצות. <br /> <br /> למרות שר' חיים זלמן ידע כי [[המשטרה החשאית]] מתחקה אחר עקבותיו, המשיך לפעול למען המשך אחזקתם של ישיבות 'תומכי תמימים'. הוא עבר להתגורר ב[[נעוול]], שם הצטרף להנהלת הישיבה ובית מדרש לרבנים ושוחטים.<br /> <br /> הרדיפות אחרי ר' חיים זלמן הלכו ותכפו, ובפרט בהיותו אחד ממנהלי הישיבה. [[המשטרה החשאית]] הידקה את טבעת החנק סביבו. בדיוק באותם ימים נולד בנו בכורו [[מרדכי קוזלינר|מרדכי]], אחרון של פסח תרפ&quot;ט. זמן קצר לאחר מכן נאלץ האב ה'טרי' לברוח מהעיר. <br /> <br /> כאשר חלף חודש מהלידה, החלה רעייתו ציפה לדאוג, שכן כבר הגיע הזמן לערוך '[[פדיון הבן]]' אך בעלה, שעליו מוטלת המצווה, נעלם כלא היה. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מוצפן מבעלה בו כתב: &quot;מזל-טוב על הקנייה&quot;. או אז הבינה כי בעלה זכר את המצווה הנדירה המוטלת עליו, וממקום מסתורו ערך פדיון הבן כדת וכדין. <br /> <br /> זמן מה לאחר מכן שב ר' חיים זלמן לביתו, אבל הרדיפות והחיפושים אחריו נמשכו ביתר שאת. כל העת שררה בבית אווירה של מחתרת ובריחה, כך שגם מוטל בן השלוש כבר הבין בחושיו הבריאים כיצד יש להתנהג בעת צרה.<br /> <br /> ===מעצרו וגלותו===<br /> <br /> כמה שנים לאחר מכן עבר להתגורר בשולקובה, פרבר בפאתי מוסקבה. גם פה לא פגו החששות, ומדי פעם נערכו גלי מעצרים בקרב החסידים. ר' חיים זלמן ידע כי גם כאן הוא אינו בבית. <br /> <br /> ואכן, לילה אחד החשש התממש. דפיקות חזקות נשמעו בדלת הבית. אל הבית נכנסו אלמונים לבושים במעילים שחורים ששלפו את התעודות האדומות של הנ.קוו. ד. בו במקום הודיעו לר' חיים זלמן על מעצרו, והוציאוהו מהבית. <br /> <br /> לאחר חקירות ממושכות, סבל ועינויים במרתפי הנ.ק.וו.ד., נגזר דינו לגלות ב[[סיביר]]. לאחר נסיעה ארוכה ומתישה הגיע למחנה עבודה, שם שהה תקופה ארוכה יחד עם ידידו ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]]. <br /> <br /> ===ניסיון בריחה ===<br /> <br /> בשנת תש&quot;א, לאחר פלישת הנאצים לרוסיה, עזבה משפחת קוזלינר ויצאה ברכבת עם בני משפחה נוספים לכיוון אוזבקיסטן הרחוקה. <br /> <br /> בישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]], שמשו חשובי החסידים ובתוכם ר' חיים זלמן, לימדו את צעירי הצאן [[נגלה]] וחסידות. <br /> <br /> בשנות המלחמה גייסו השלטונות את כל הגברים לצבא. החיפושים אחר עריקים הוגברו, והמעצרים היו מעשה שבכל יום. ר' חיים זלמן עצמו אף הוא היה עריק. בכל פעם שבאו חיילים לביתו, הצליח לחמוק. פעם אחת דפקו החיילים על דלת ביתו. ר' חיים זלמן הבין שכבר מאוחר מלהימלט, ומי שהצילו אותו היו בנותיו. הן הורידו את המזרון מהמיטה והוא נשכב ומעליו הניחו מזרון ושמיכות נוספות. במהירות סידרו את המיטה בחזרה והחיילים שחיפשוהו שעה ארוכה, יצאו בידיים ריקות. <br /> <br /> כמו עוד חסידים רבים, ר' חיים זלמן ומשפחתו הגיעו אל העיר לבוב במטרה לנסות להבריח את הגבול ב&quot;[[עשאלונים]]&quot; באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. הוא, רעייתו וכמה מקרובי משפחתו עשו לילות כימים כדי לסייע לכמה שיותר חסידים לצאת את רוסיה (בריחה המונית שנקראה לימים &quot;[[יציאת רוסיה תש&quot;ו]]&quot;).<br /> <br /> בצהרי יום שישי כ&quot;ח במר-חשוון תש&quot;ז נעצרה אשתו מרת ציפא כשבידה החזיקה תיק קטן שהכיל עשרות פספורטים. כעבור זמן נגזר דינה של מרת ציפה - עשר שנות גלות. <br /> <br /> למחרת, ב[[שבת]] לפנות בוקר, ערכו אנשי [[המשטרה החשאית]] חיפושים נרחבים, פשטו על כמה מבתי החסידים וביצעו מעצרים. כאשר הגיעו לבית משפחת קוזלינר, פתח להם את הדלת הבן מוט'ל. הוא אמר לקלגסים כי אינו יודע היכן אביו שוהה. ר' חיים זלמן אכן נמלט מבעוד מועד. באופן מפתיע החליטו לעצור את מוט'ל בניסיון להוציא ממנו מידע שיפליל את הוריו. <br /> <br /> חקירתו של מוטל לא נמשכה זמן רב, וב[[שבת]] לפנות ערב השתחרר לביתו.<br /> <br /> ===מאסרו השני===<br /> <br /> לאחר שלוש שנים השתחררה מרת ציפא ממחנה העבודה בטרם עת. השמחה לא ארכה, שכן שבועות ספורים לאחר מכן הצליחו הרשעים להניח ידם על בעלה ר' חיים זלמן. הוא עצמו הרגיש כי הצרה ממשמשת ובאה, והתייעץ עם בני ביתו האם עדיף לו לברוח או להסגיר את עצמו ולהפיל על עצמו את כל האשמות כדי לפטור אחרים. <br /> <br /> לבסוף החליט לברוח. אנשי [[המשטרה החשאית]] לא הרפו ממנו ועקבו אחריו כל העת. הם לא אסרו אותו כיוון שרצו לראות עם מי הוא נפגש. <br /> <br /> יום אחד כשהלך ברחוב, ניגש אליו [[שוטר]] וביקש ממנו את הפספורט שלו. ר' חיים זלמן הציג בתמימות את הפספורט. ה[[שוטר]] עיין בו רגע קט ואחר הניחו בכיסו והחל ללכת לדרכו. המטרה הייתה &quot;לכבול&quot; אותו, שכן כאשר הפספורט שלו בידם, לא יוכל לברוח לשום מקום. <br /> <br /> הוא הבין את מזימתם ודאג לפספורט חדש. הזייפנים מקרב החסידים שאלוהו האם הוא מעדיף את פרטיו האמיתיים או מזוייפים, והוא ביקש שיכתוב את פרטיו האמיתיים. <br /> <br /> לא עבר זמן רב והוא נתפס בשנית והפעם בתעודותיו המזוייפות. כשהאשימו אותו באחזקת תעודות מזוייפות, השיב להם: &quot;לקחתם לי את הפספורט ומכיוון שלא יכולתי ללכת ללא פספורט, הייתי חייב לדאוג לאחר&quot;. <br /> <br /> ר' חיים זלמן לסיביר, שם הועבד בעבודות פרך. למרות המצב הקפיד לשמור מצוות ב[[מסירות נפש]] עילאית. <br /> <br /> ===שחרורו===<br /> בשנת [[תשי&quot;ג]] מת הרודן סטאלין והשלטונות הרפו מעט מהדיכוי הקשה. אסירים פוליטיים ודתיים רבים שוחררו לביתם בטרם זמנם, ובהם היה גם ר' חיים זלמן קוזלינר. <br /> <br /> לאחר שחרורו התגורר עם בני משפחתו בצ'רנוביץ. בביתם התגורר במשך זמן ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. כאשר נישאה בתו הצעירה וורה ועברה להתגורר בסמרקנד, סמוך להורי בעלה, שיכנע אותו ר' מענדל לעבור לגור ליד אחד מילדיו. ר' חיים זלמן נענה להפצרותיו ועבר להתגורר בבית בתו בסמרקנד. כעבור זמן קצר הגיע גם ר' מענדל לסמרקנד, ור' חיים זלמן, בתו וחתנו אירחו אותו בביתם במשך תקופה ארוכה. <br /> <br /> במשך כל השנים גידל ר' חיים זלמן זקן, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש. בתקופות בהן לא היה במחתרת, הירבה להתוועד עם החסידים ועודדם להמשיך לפעול על פי הוראות רבותינו נשיאינו למרות הקשיים האדירים הניצבים בדרך.<br /> <br /> ===שנותיו האחרונות בארץ ישראל=== <br /> בתחילת שנות הלמ&quot;דים הצליח לקבל היתר-יציאה, ועלה עם בני משפחתו לארץ הקודש והשתקע ב[[נחלת הר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בשנת תשל&quot;ז, כאשר [[הרבי]] עורר על מינוי משפיעים בכל קהילה, ביקשו תושבי נחלת הר חב&quot;ד למנותו כ[[משפיע]] הקהילה, אך הוא סירב. גם כאשר הלחצים עליו גברו, הוא עמד בסירובו בתוקף.<br /> <br /> ב[[י&quot;ג תשרי]] [[תשמ&quot;ו]], נפטר ר' חיים זלמן לבית עולמו. מפליא הדבר כי בתאריך זה נפטרו גם אביו ורעייתו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' [[אפרים כזרי (קוזלינר)]]<br /> *בנו, הרב [[מרדכי קוזלינר|מרדכי (מוט'ל) קוזלינר]] - מנהל ו[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים נחלת הר חב&quot;ד]], ממייסדי וחבר וועד [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בתו, מרת דבורה פייגא, אשת הרב [[שמואל משה בורושנסקי]]<br /> *בתו, מרת דרייזא, אשת הרב שלום דובער לוין<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור ברגר, '''[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/gorelik.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''', פרק שני {{PDF}} {{שטורעם}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:קוזלינר חיים שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו ברוסיה הסובייטית]]<br /> [[קטגוריה:מזכירי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד צ'רנוביץ': אישים]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד סמרקנד: אישים]]<br /> [[קטגוריה:נחלת הר חב&quot;ד: אישים]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%91&diff=302268 2017-10-18T22:58:00Z

<p>שלום: החלפת טקסט – &quot;שוטר &quot; ב־&quot;שוטר &quot;</p> <hr /> <div>[[קובץ:נחום וולוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב וולוסוב בתקופת מגוריו בארצות הברית]]<br /> הרב '''נחום וולוסוב''' ([[א' טבת]] [[תרע&quot;ד]] - [[ז' אדר]] [[תשס&quot;ב]]), היה חסיד חב&quot;ד תושב [[קראון הייטס]] שהיה אחד מראשי העוסקים בניהול רשת הישיבות המחתרתיות ב[[רוסיה]] מתוך מסירות נפש.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[א' טבת]] [[תרע&quot;ד]] ב[[קרמנצ'וג]] שבאוקראינה, לאביו הרב [[צבי הירש וולוסוב]] ולאמו מרת פרידא. היות והוריו נפטרו בהיותו בגיל צעיר, גדל במחיצת סבו הרב [[אברהם אבא וולוסוב]].<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ו]] בהיות בגיל 12 התחיל את מסלול לימודיו בישיבות תומכי תמימים, הוא החל את לימודיו ב[[תומכי תמימים נעוועל]], ולאחר מכן בעקבות רדיפות היבסקציה נדד לסניפים השונים של הישיבה ב[[תומכי תמימים ראמען|ראמען]], [[תומכי תמימים פולוצק|פולוצק]], [[תומכי תמימים הומיל|הומיל]], [[תומכי תמימים חרסון|חרסון]], [[תומכי תמימים קייב|קיוב]], ומשם לישיבה האחרונה בה למד ב[[תומכי תמימים זיטומיר|זיטומיר]] שהייתה מיועדת לתלמידים מבוגרים.<br /> <br /> באמצע תקופה זו, הוא נקרא לכהן כ[[משגיח]] בסניף הישיבה בפולטובה, אך הצבא הרוסי החל לרדוף אחריו והוא עבר למשך תקופה קצרה ל[[עיירה]] סטרי-רוסיה שם לימד את בניה של ה'מומע שרה', החסידה מרת [[שרה קצנלבויגן]] שבעלה נאסר על ידי הרוסים ולא היה מי שילמד את ילדיה. כאשר קיבל את תעודת הפטור מהצבא, [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שלח לו הודעת מזל טוב{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&amp;st=&amp;pgnum=306 אגרות קודש חלק יא אגרת ד'ע].}}, תוך תקופה קצרה הוא מצב את עצמו בישיבה בזיטומיר.<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> בשנת תרצ&quot;ז, בהיותו בגיל 23 התקיימה אסיפה דחופה לכל תלמידי הישיבה בזיטומיר עם החסיד ר' [[מרדכי אליעזר לאפאטאווסקי]], שם נאמר להם שהיות וחסידים רבים עונו והוגלו על ידי ה[[ק.ג.ב.]], אין להם ברירה והם מוכרחים לקחת על עצמם את תפקיד ניהול המחתרת היהודית ברחבי רוסיה ולסייע בהקמתם והחזקתם של סניפי ישיבות תומכי תמימים.<br /> <br /> מבין כל תלמידי הישיבה, נבחר ר' נחום לשמש כיד ימינו של מנהל המחתרת באותם שנים, ר' [[יונה כהן]] (פולטאבער), והוא החל להסתובב ברחבי רוסיה לגייס כספים, לאתר תלמידים ומלמדים, לקשור קצוות ולהעביר סיוע כספי לסניפים שלא הצליחו להחזיק את עצמם.<br /> <br /> באחד ממסעותיו נעצר בתחנת הרכבת ב[[יקטרינוסלב]], כשהוא נושא עליו סכום כסף גדול מאוד ועם זקן מלא שעורר את חשדם של אנשי המשטרה החשאית. הוא נכלא במשך הלילה בתא מעצר אפל, אך עם אור ראשון של בוקר נפתחה דלת חדרו ומבלי לומר לו מילה זירז אותו ה[[שוטר]] לצאת את שערי בית המעצר. ר' נחום היה בטוח כי מי שסייע לו מאחורי הקלעים להינצל באופן ניסי שכזה היה רבה של יקטרינוסלב, אביו של הרבי רבי [[לוי יצחק שניאורסון]].<br /> <br /> תוך כדי הפעילות המחתרתית, נישא בשנת [[ת&quot;ש]] לרעייתו שרה רעלקא, בתו של החסיד ר' [[זלמן מנדל קרסיק]], ותקופה קצרה לאחר מכן נדדו ל[[סמרקנד]] שם המשיך בפעילות להחייאת היהדות בכל מקום אליו הגיע, עד לסיומה של [[מלחמת העולם השניה]].<br /> <br /> ===היציאה מרוסיה ושנותיו האחרונות===<br /> בשנת [[תש&quot;ז]] יצא מרוסיה יחד עם אלפי חסידים ב'[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הגדולה]]', ומשם חצה את הגבול ל[[צרפת]] שם התמחה בשחיטה והפך אותה למקצוע מפרנס בו התעסק במשך השנים הבאות.<br /> <br /> במשך תקופה קצרה עבר להתגורר באירלנד יחד עם מספר שוחטים חב&quot;דיים, ובשנת [[תשי&quot;ג]] קיבל הוראה מהרבי ועבר להתגורר ב[[קראון הייטס]], ובהמשך קיבל הוראה נוספת לעסוק בליטוש יהלומים.<br /> <br /> תקופה קצרה לאחר שיצא לפנסיה, הקים הרבי בשנת [[תש&quot;מ]] את [[כולל תפארת זקנים]] והוא היה מעמודי התווך שלו ומסר בו שיעורים במשך קרוב לעשרים שנה.<br /> <br /> נפטר ב[[ז' אדר]] [[תשס&quot;ב]] ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי שבקווינס.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;בניו<br /> *הרב חיים צבי וולוסוב, שליח בשרון, מסצ'וסט{{הערה|בעבר כיהן כראש ישיבת תות&quot;ל בוסטון.}}<br /> *הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]], רב היישוב [[רמת ישי]]<br /> *הרב מנחם מענדל וולוסוב, ר&quot;מ בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], [[קראון הייטס]]<br /> <br /> ;בנותיו<br /> *מרים, אשת הרב אפרים רוזנבלום, משלוחי הרבי בפיטסבורג, ארה&quot;ב<br /> *ציפורה, אשת הרב אברהם סימפסון, קראון הייטס<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''תפנית מרתקת בחייו של בחור בן 23''', [[שבועון בית משיח]] גליון 360<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:וולוסוב, נחום}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]</div>

שלום https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8&diff=302267 2017-10-18T22:58:00Z

<p>שלום: החלפת טקסט – &quot;שוטר &quot; ב־&quot;שוטר &quot;</p> <hr /> <div>{{חודש אייר}}<br /> '''חודש אייר''' הינו החודש השמיני בחודשי השנה.<br /> <br /> בספרי הקודש מובא{{הערה|ראו חידושי חתם סופר למסכת שבת, קמז ב. להרחבה, ראה [[שיחה|שיחת הרבי]] [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/7/1/index.htm לקוטי שיחות חלק לב, עמ' 72 ואילך].}}, ש[[חודש אייר]] הינו ראשי תיבות של המילים &quot;אני ה' רופאך&quot;, והינו חודש המסוגל לרפואה. <br /> <br /> ב[[חסידות]] מובא רבות, ש[[אייר]] הינו ראשי תיבות של שמות שלושת [[האבות]] ורחל אמנו: [[אברהם]] [[יצחק]] [[יעקב]] ו[[רחל]], ומסמל את התבטלותם כ[[מרכבה]] לרוכב, שזהוי העבודה המיוחדת והדרושה בחודש אייר, עבודת ה[[אתהפכא]], [[ביטול היש]] ו[[ביטול הרע]].<br /> <br /> חודש [[אייר]] מכונה גם, בתנ&quot;ך 'חודש זיו' {{הערה|מלכים א,ו}} ו[[הרבי]] מבאר שזהו מכיוון שבחודש זה מאיר גילוי אור נעלה ביותר. <br /> <br /> בלוח [[היום יום]] מובא{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י&quot;ח אייר|היום יום ח&quot;י אייר]], ראו גם [[תורת מנחם]] חלק ג' [[תשי&quot;א]] עמ' 94.}}, שב[[ל&quot;ג בעומר]] (החל בחודש אייר) היה עת רצון אצל [[אדמו&quot;ר האמצעי]], ופעל מופתים רבים בעניני רפואה.<br /> <br /> ==[[פורטל:ימי חב&quot;ד|ימי חב&quot;ד]]==<br /> <br /> ===אירועים===<br /> *[[א' באייר]] [[תשנ&quot;א]] - רבני [[חב&quot;ד]] חתמו על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].<br /> *[[ב' באייר]] [[תש&quot;ב]] - החלה כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]], על פי הוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (שניתנה ב[[שמחת תורה]] [[תש&quot;ב]]).<br /> *[[ב' באייר]] [[תשט&quot;ז]] - מחבלים פרצו ל[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב&quot;ד]] ו[[רצח בבית ספר למלאכה|רצחו חמישה תלמידים]].<br /> *[[ו' באייר]] [[תשנ&quot;א]] - [[הרבי]] הכריז ב[[התוועדות]] ש&quot;הדרך הישרה&quot; להבאת ה[[גאולה]] היא על ידי לימוד עניני [[גאולה]] ו[[משיח]].<br /> *[[ט' באייר]] [[תקצ&quot;ד]] - [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] הוכנס ב[[ברית]]ו של אברהם אבינו.<br /> *[[י&quot;ד באייר]] [[תרס&quot;ב]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נאסר בשנית בעקבות הלשנה על בחורים מ[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] שמשתמטים מהצבא באמצעות שוחד.<br /> *[[ט&quot;ו באייר]] [[תנש&quot;א]] - [[הרבי]] חילק חוברות &quot;[[דבר מלכות]]&quot; שהכילו ארבע [[שיחה|שיחות]] בנושא [[גאולה]] ו[[משיח]] ב[[רמב&quot;ם]] ושטר של [[דולרים לצדקה|דולר לצדקה]] ועודד את שירת [[יחי]] לראשונה לעיני המצלמות.<br /> *[[י&quot;ח באייר]] [[תרצ&quot;ב]] - רבי [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|מנחם מענדל הורנשטיין]], חתנו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], בא בקשרי התנאים עם מרת [[שיינא (בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)|שיינא]].<br /> *[[כ&quot;א באייר]] [[תש&quot;ט]] - הוקם הישוב [[כפר חב&quot;ד]] בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בכדי לקלוט את [[חסידי חב&quot;ד]] שעלו מ[[רוסיה]].<br /> *[[כ&quot;ג באייר]] [[תרס&quot;ב]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התבשר על ידי [[שוטר]] שהגיע לביתו, שהוא חף מכל פשע (מאשמתו ביום [[י&quot;ד באייר]] [[תרס&quot;ב]]).<br /> *[[כ&quot;ג באייר]] [[תרפ&quot;ד]] - [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] עזב את [[רוסטוב]] ועבר לעיר [[פטרבורג]].<br /> <br /> ===[[יום הולדת|נולדו]]===<br /> *[[ב' באייר]] [[תקצ&quot;ד]] - [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] נולד ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]].<br /> *[[כ&quot;א באייר]] [[תרס&quot;ו]] - ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו הצעיר של [[הרבי]], נולד.<br /> <br /> ===[[הסתלקות|נסתלקו]]===<br /> *[[א' באייר]] [[תקמ&quot;ח]] - ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]], ממלא מקומו של [[המגיד ממזריטש]], נפטר. <br /> *[[ג' באייר]] [[תשנ&quot;ג]] - ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], מזכירו האישי של [[הרבי]] ומנהל ה[[מרכז לעניני חינוך]], נפטר.<br /> *[[י&quot;ג באייר]] [[תשי&quot;ב]] - ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], אחיו של הרבי, נפטר ומנוחתו כבוד ב[[צפת]].<br /> *[[כ' באייר]] [[תר&quot;ע]] - רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר האמצעי)|יצחק דובער שניאורסון]], נכדו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], נפטר.<br /> *[[כ&quot;ו באייר]] [[תרי&quot;ז]] - רבי [[יצחק אייזיק אפשטיין]] מהומיל, מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]], [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], נפטר.<br /> *[[כ&quot;ז באייר]] [[תר&quot;ס]] - רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו&quot;ר הצמח צדק)|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], נכדו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], נפטר ומנוחתו כבוד ב[[קפוסט]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{חודשי השנה}}<br /> [[קטגוריה:ימי חב&quot;ד|*]]<br /> [[קטגוריה:חודשי השנה]]</div>

שלום