חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחה:נועם אלימלך (חיבור)

2026-05-05T19:22:05Z

שלום עליכם:

== בוודאי שיש חשיבות ==

כפי שהוספתי כעת, יש גם שיחות של הרבי שמבוססת על הספר הקדוש הזה. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 22:22, י"ח באייר, ה'תשפ"ו 22:22, 5 במאי 2026 (IDT)

נועם אלימלך (חיבור)

2026-05-05T19:20:27Z

שלום עליכם: /* נועם אלימלך במסורת חסידות חב"ד */

{{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן=4.05.2026}}
{{עריכה|העתקה מויקיפדיה}}
חיבור '''נוֹעַם אֱלִימֶלֶךְ''' הוא מקבץ דברי תורה של הרבי רבי [[אלימלך מליז'נסק]] שהיה מראשוני מנהיגיה של החסידות (בנם של רבי אברהם אליעזר ליפא ומרים מירוש'ל ואחיו של [[משולם זושא מאניפולי|הרבי רבי זושא]]). הספר נדפס לראשונה בשנת ה'תקמ"ח (1787) בעיר למברג בשנה שלאחר פטירת מחברו, על ידי בנו רבי אלעזר. הנדפס מאז במהדורות רבות. הספר נחשב כנכס צאן ברזל בתנועת החסידות ורבים קובעים בו לימוד מדי שבת.

===נועם אלימלך במסורת חסידות חב"ד===
קיימת מסורה בקרב חסידי חב"ד, כי [[אדמו"ר הזקן]] אמר שבעוד שספרו הוא ספר של בינונים, הרי הספר נועם אלימלך הוא [[ספרן של צדיקים]]. ואכן, בספר מלבד עשרות הבחינות בהן מכונה הצדיק בספר, למדים ממנו ארחות צדיקים, מעלותיהן הק', דרכי הנהגתם, וצורת השפעתם שפע ברכה לישראל.{{הערה|1=אור יקרות עמ' רנ.}}

במהדורת הספר משנת תש"ב, כותב אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|במענה על מכתבו אודות הדפסת הספר הקדוש "נועם אלימלך", בוודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו בעה"י הקונים להיות להם למשמרת הצלחה ככל הספרים הקדושים מרבותינו הק' זי"ע, וראוי הדבר לעשות מבוא הדור כתוב תולדות הרה"ק המחבר, רבותיו בניו ותלמידיו הק' ואיזה ליקוט סיפורים וכדומה שהם עיטור ספרים.}}{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/הרבי-הרייצ-על-הנועם-אלימלך-בודאי-ירבו/ צילום המכתב]. אגרות קודש ח"ה עמ' רסו.}}.

מספר שיחות של [[הרבי]] מבוססות על יסודות מהספר נועם אלימלך{{הערה|1= [https://chabadlibrary.org/books/1400270118 ג' תמוז תשיז], [https://chabadlibrary.org/books/1400300126 קרח ג' תמוז תשחי]}},

הוא נפטר ב[[כ"א באדר]], ויום מצויין ברוב קהילות [[חסידים|החסידים]] באופן מיוחד מאוד. רבבות [[יהודים]] פוקדים את קברו בליז'נסק ב[[יום הילולא|יום ההילולא]] מדי [[שנה]].

==בתורת החסידות וסגולות הספר==
מספר רבנים הזכירו את הספר פעמים רבות בחיבוריהם, ביניהם רבי אברהם יהושע השיל מאפטא ורבי קלונימוס בעל ה"מאור ושמש".

רבי נחמן מברסלב אמר על מחבר הספר: "קדושת מעלת הרב הקדוש רבי אלימלך ז"ל נשגבה למעלה למעלה ממה שנראה ומובן מתוך ספרו". רבי מנדלי מרימנוב, אמר כי רק אחרי שהוא טובל במקווה בערב שבת הוא מסוגל להבין משהו ב"נועם אלימלך", וכך אמר גם האדמו"ר השפע חיים מצאנז{{הערה|בשם זקינו [[חיים הלברשטאם|הדברי חיים]]}}.

בהווי החסידי מייחסים לספר מספר סגולות. האדמו"ר רבי משה יהושע הגר, מויז'ניץ, אמר כי הלימוד בספר מסוגל לרפואה. יש שנהגו להניח את הספר 'נועם אלימלך' תחת מיטתם של חולים לשמירה ולהגנה, וכן תחת מיטתן של יולדות כסגולה ללידה קלה.

==הערות שוליים==

שיחה:יום צבאות השם

2026-04-21T21:57:49Z

שלום עליכם:

== חשיבות ==

לא חושב שיש חשיבות (כנ"ל גם לגבי [[מקהלת צבאות השם]]) ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) ט"ז בניסן ה'תשפ"ו 17:24, 3 באפריל 2026 (IDT)
:{{א|מ. רובין}} דעתך? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 05:14, ג' באייר, ה'תשפ"ו 05:14, 20 באפריל 2026 (IDT)
::{{א|ברכת הגאולה}} דעתך? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 00:57, ה' באייר, ה'תשפ"ו 00:57, 22 באפריל 2026 (IDT)

שאול אלתר

2026-04-20T15:44:49Z

שלום עליכם: הפעיל הגנה על הדף "שאול אלתר" ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))

[[קובץ:ש אלתר.jpg|ממוזער|הרב שאול אלתר נואם בישיבת חב"ד אור אלחנן שבלוס אנג'לס (תשפ"ב)]]
הרב '''שאול אלתר''' (נולד ב[[ז' בתמוז]] [[תשי"ז]], 6 ביולי 1957) מנהיג קהילת "פני מנחם" ב[[חסידות גור]] ובנו של [[פנחס מנחם אלתר|האדמו"ר השישי מגור]] בעל 'פני מנחם'.
[[קובץ:ר'_שאול_אלתר_חבד_אינפו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שאול אלתר נואם בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] (תשע"א)]]
[[קובץ:שאול אלתר.png|ממוזער|מכתב הרבי לרב שאול אלתר לרגל הולדת בנו]]

==תולדות חיים==
נולד ב[[ז' תמוז]] [[תשי"ז]] לאביו רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו"ר השישי לשושלת גור (משנת [[תשנ"ב]] עד לפטירתו ב[[תשנ"ו]]).

בשנת [[תשל"ז]] נשא לאישה את גב' נעמי, ביתו של ר' חיים דב רובינשטיין מחיפה, מבוגרי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ונכדו של החסיד ר' [[דובער משה שמוטקין]]. לאחר נישואיו מונה לראש ישיבת "אור שמחה" של חסידות גור. בשנת [[תשנ"ג]] מונה לראש ישיבת "שפת אמת" של חסידות [[גור]] בה שימש כראש הישיבה עד לסגירתה בשנת [[תשע"ו]].

חלק מחסידי גור רואים בו כמנהיגם הרוחני. בעקבות מחלוקת שהתפשטה בחסידות, פרש הרב אלתר בתחילת שנת [[תש"פ]] יחד עם קבוצה מחסידיו והקים מוסדות עצמאיים מ[[חסידות גור]], בשם "מוסדות פני מנחם". הרב אלתר אינו רואה עצמו כאדמו"ר{{הערה|כך למשל, באדר א' תשפ"ב, בסעודת היארצייט של אביו ה"פני מנחם", התבטא: "אני לא רבי ואני לא קורא לעצמי רבי, ובוודאי לא הרבי מגור, בשעה שיש את האדמו"ר מגור שליט"א. אני לא רבי" (כיכר השבת, 17.02.2022)}}.

==קשריו עם חב"ד==
בילדותו השתתף בקייטנת חב"ד שב[[כפר חב"ד]]. לקראתו [[חתונה|חתונתו]] שלח אביו ה[[פני מנחם]] שהיה בקשר הדוק עם [[הרבי]], מכתב לרבי בו הוא מבשר על החתונה ומציין את מעלותיו של החתן כ[[תלמיד חכם]] בעל כשרונות גדולים שגמר את ה[[ש"ס]] כמה פעמים. בתגובה שיגר הרבי לאביו מכתב ובו נוסח הברכה הקבוע לרגל החתונה הנושא את התאריך [[כ"ז אייר]] [[תשל"ז]].

במשך שבע שנים לאחר החתונה עד שנולד לו ולרעייתו בן הזכיר לברכה אצל הרבי כמה פעמים. כשנולד הבן הודיע זאת הרב אלתר לרבי כשבמענה משגר הרבי את מכתב הברכה השגרתי ללידת הבן. המכתב נושא את התאריך [[כ"א אייר]] [[תשד"מ]] ובשוליו חתימת יד קדשו של הרבי. תארו של הרב אלתר בראש המכתב הוא: "הרה"ח{{הערה|בטיוטת המכתב נכתב: "הוו"ח [הוותיק וחסיד] והרבי תיקן ל"הרה"ח"}} אי"א נו"נ וכו' מוה' שאול שי'"{{הערה|עפ"י צילום המכתב נדפס ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620e303ee52e3_1645097022.pdf ראיון עימו בשבועון כפר חב"ד במלאת עשרים שנה לפטירת אביו ה"פני מנחם"]}}.

הרב שאול אלתר הצטרף לאביו הפני מנחם במהלך ביקורו אצל [[הרבי]] בשנת [[תשל"ט]] (בקשר לחתונת אחיו), ואף נכנס עם אביו ל[[יחידות]]. בהזדמנות סיפר למזכירו של הרבי הרב [[בנימין קליין]] שהוא לא זוכר את דבריו של הרבי אז, כיוון שהיה עסוק כל הזמן לחקוק במחשבתו את דמותו של הרבי{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], מ[[ט' תמוז]] [[תשע"ט]].}}.

ב[[תשרי]] [[תשס"ח]] קיבל את הספר פלפול התמימים כרך כ"ב של מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|32763|ספר פלפול התמימים חולק לגדולי ישראל ||כ"ז תשרי תשס"ח}}}}.

השתתף באירועים חב"דים רבים{{הערה|[https://col.org.il/news/4305 אלפי משתתפים בחגיגת הבר/בת מצווה ברחבת הכותל] {{חב"ד און ליין}}, [https://col.org.il/news/14052 מעמד סיום הרמב"ם] {{חב"ד און ליין}}.}}. בשנת [[תשע"ז]] השתתף באירועי [[י"ט כסלו]] בבנייני האומה, ונאם על החשיבות ב[[לימוד חסידות]]{{הערה|[https://col.org.il/news/101902 כעת לצפיה: נאומו של הגאון רבי שאול אלתר שליט"א] {{חב"ד און ליין}}.}}. הרב אלתר עמד בקשרי ידידות עם הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] כתוצאה מכתבותיו ב[[שבועון כפר חב"ד]], לו הוא מנוי מאז התראיין אליו לפני שנים אחדות, ואף ביקרו ב[[בית רפואה]] כאשר חלה בשנת [[תש"פ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/122760 הרבי נמצא איתכם - השלוחים - גם כאן] {{חב"ד און ליין}}}}.

ב[[סיון]] תשפ"ב הגיע לביקור בישיבת חב"ד [[אור אלחנן - חב"ד]] ב[[לוס אנג'לס]] כשהוא מתקבל על ידי ראש הישיבה הרב [[עזרא שוחט]]{{הערה|[https://chabad.info/news/798043/ הרב שאול אלתר בישיבת חב"ד בלוס אנג'לס] באתר {{חב"ד אינפו}}}}. הוא התפלל בישיבה עם תלמידי התמימים את תפילת מנחה ואחר כך נשא דברי דרוש בפני התלמידים כשבסיום הדברים מציין את ייחודיותה של הישיבה בה לומדים את פנימיות התורה ופועלים בדרכה{{הערה|[https://col.org.il/news/139199 משאו בביקורו בישיבת 'אור אלחנן' חב"ד בלוס אנג'לס] {{חב"ד און ליין}}}}.

לרב אלתר חביבות בקריאת ספרי סיפורים על הרבי{{הערה|הוא העיד על כך כשקיבל לפגישה משלחת חסידי חב"ד שהעניקו לו את חלקו השני של הספר [[אבא (ספר)|אבא]], במהלך הפגישה העיד שקרא בשקיקה את חלקו השני של הספר. (מפי ר' לוי אורנשטיין שנכח בפגישה).}}.

==קישורים חיצוניים==
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/620e303ee52e3_1645097022.pdf הרב אלתר בשיחה לשבועון כפר חב"ד במלאות עשרים שנה להסתלקות אביו] {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://chabad.info/meoravut/682557 נחשף הקשר בין הגר"ש אלתר מגור לחב"ד]''' באתר {{אינפו}}.
*'''[https://col.org.il/news/146242 על מה דיברו ראש הישיבה מגור והמשפיע הרב ח"ש דייטש?]''' {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://www.torahanytime.com/lectures/308351 בתוך אבלי ציון וירושלים - מדברי הרבי מליובאוויטש ועוד - סדרת ניחום אבלים # 3]''', משלחת חב"דית ב[[ניחום אבלים]] אצל הרב אלתר. באתר Torah any time {{וידאו}} (יידיש)
*'''[batorah.com/video/61313 ביאור נפלא על דברי בעל התניא זי"ע באגרת באיסור מחשבה לא טובה על רעהו]''', מתוך שיעור של הרב אלתר. באתר בתורה {{צליל}} (יידיש)

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:חסידי גור]]
[[קטגוריה:משפחת אלתר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]
[[en:Shaul Alter]]

שאול אלתר

2026-04-20T15:34:15Z

שלום עליכם: שוחזר מעריכה של 109.253.242.19 (שיחה) לעריכה האחרונה של מ. רובין

שיחה:יום צבאות השם

2026-04-20T02:14:47Z

שלום עליכם:

חב"דפדיה:בקשות ממפעילים

2026-04-08T20:40:58Z

שלום עליכם: /* בקשות אחרות */ הדיון הסתיים

{{/פתיח}}

==בקשות מחיקה==
{{/מחיקה}}

==בקשות חסימה / הסרת חסימה==
{{/חסימה}}

==בקשות הגנה / הסרת הגנה==
{{/הגנה}}
* [[טוביה חבקין]], הארכת הגנה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:45, 31 במרץ 2026 (IDT)

:בוצע [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בניסן ה'תשפ"ו 00:49, 5 באפריל 2026 (IDT)

==בקשות מחיקת גרסאות מסוימות==
{{/גרסאות}}

https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9B%D7%95&oldid=839716

https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6)&oldid=839715 ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) י"ט בניסן ה'תשפ"ו

==ספאם==
{{/ספאם}}
hameishiv.org [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 19:32, י"ד בניסן, ה'תשפ"ו 19:32, 1 באפריל 2026 (IDT)

:{{בוצע}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:45, 2 באפריל 2026 (IDT)

בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 14:38, 5 באפריל 2026 (IDT)www.emess.co.il/radio/1851447

:אני חושב שעדיף לא לקשר לאתר הזה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 14:51, 5 באפריל 2026 (IDT)
::אפשר לקשר לhttps://chabad.info/crown_heights/1307429/ [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 14:53, 5 באפריל 2026 (IDT)
:::יש גם כאן https://col.org.il/news/175620 ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) י"ח בניסן ה'תשפ"ו 15:19, 5 באפריל 2026 (IDT)
::::כנראה שאינך מכיר את כללי האתר האתר, אם יש קישור לאינפו וקישור ל... שמים קישור לאינפו [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 15:32, 5 באפריל 2026 (IDT)
:::::למה? ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) י"ח בניסן ה'תשפ"ו 16:07, 5 באפריל 2026 (IDT)

==בקשות עריכת דף מוגן או הודעת מערכת==
{{/עריכת מוגנים}}

==בקשות העברת דף / העברת קובץ==
{{/העברה}}
*[[יוסף קארו]] להעביר ל'''[[יוסף קארו|רבי ]]'''[[יוסף קארו]]•[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 19:33, 16 בפברואר 2026 (IST)
*:לא נהוג בחב"דפדיה לציין תואר בשם הערך . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:59, כ"ט בשבט, ה'תשפ"ו) 23:59, 16 בפברואר 2026 (IST)
*::עובדה שלגבי שאר גדולי ישראל מזמנו כן נהוג כך. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 07:56, 17 בפברואר 2026 (IST)
*::[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף]], ע"פ דבריך [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)]] להעביר ל[[מנחם מענדל שניאורסון]] •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 10:34, 17 בפברואר 2026 (IST)
*:::וכן [[רבי שלמה לוריא]], [[רבי ישראל נג'ארה]] ו[[רבי משה איסרליש]] •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 10:43, 17 בפברואר 2026 (IST)
*::::ו[[רבי יעקב בן אשר]] ועוד רבים.
*::::ואם להשאיר את ה "רבי" אז להעביר גם את [[משה קורדובירו]] ל[[רבי משה קורדובירו]] •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 10:49, 17 בפברואר 2026 (IST)
*:::::מעניין, יש פה חוסר אחידות. בגדול לא כותבים תארים חוץ מאדמורי חב"ד . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:27, ל' בשבט, ה'תשפ"ו) 12:27, 17 בפברואר 2026 (IST)
*::::::למה? •[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 15:27, 18 בפברואר 2026 (IST)
*::::::באולם דיונים העלו את זה כבר פעם, בעיקרון המדיניות היא שלראשונים כן מוסיפים התואר. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 22:48, 18 בפברואר 2026 (IST)
*:::::::ולאחרונים? ראה [[תבנית:אחרונים]] להמחשה. •[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 13:12, 19 בפברואר 2026 (IST)
*::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] מה אומר? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:55, 9 במרץ 2026 (IST)

==בקשות אחרות==
{{/בקשות אחרות}}
*המשתמש איש מחובד מפזר הרבה ספאם לא אנצי', כדאי לעקוב אחרי זה (למנטרים - אם קיימים). בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 14:46, 18 בינואר 2026 (IST)

:אשמח לקישורים ספציפיים . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:38, ג' בשבט, ה'תשפ"ו) 23:38, 21 בינואר 2026 (IST)
::{{משתמש|איש מחובד}} - רוב תרומותיו. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 14:43, 22 בינואר 2026 (IST)

חב"דפדיה:בקשות ממפעילים

2026-04-08T20:39:55Z

שלום עליכם: /* בקשות העברת דף / העברת קובץ */ בוצע

שיחה:שמירת שבת כהלכתה

2026-03-30T21:57:21Z

שלום עליכם: /* חשיבות הערך */

==מהדורות==
האם יש הבדל בין קטע "מהדורות הספר" לקטע "מהדורות עיקריות"? כלומר האם זה לא כפילות? --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 18:37, י"ד באדר א', ה'תשפ"ב 18:37, 15 בפברואר 2022 (UTC)
:אכן כפילות, תוקן ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:51 • ט"ו באדר א' ה'תשפ"ב

==קרדיט==
הערך מבוסס על הערך בויקיפדיה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:57 • ט"ז באדר א' ה'תשפ"ב

== משוב ==

מה עניין שמיטה להר סיני? הספר שמירת שבת אינו של חב"ד ואינו לפי פסקי אדה"ז!{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/213.151.57.221|213.151.57.221]] 19:18, 6 בפברואר 2023 (UTC)

==ערך מיותר==

אין לספר זה שחובר ע"י מתנגד ומבוסס על פסקי הרב אויערבאך והחזון איש שום קשר לחב"ד [פה ושם הוא מצטט את שוע"ר אך לא יותר מכך. את הרבי בתשובות וביאורים בשו"ע הוא לא מביא אפילו פעם אחת, אך מצד שני הר' נויבערט מצטט מכל מיני ספרים של אחרוני אחרונים שחשיבותם מוטלת בספק]. ובחב"ד פוסקים לפי אדמו"ר הזקן ולא לפי הספר הזה. מה הקשר בין ספר זה לחבדפדיה??? {{אנונימי|}}
:ערך מצויין להמכלול. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 02:27, כ"ג בשבט, ה'תשפ"ג
:: גם לענ"ד הערך מיותר לחב"דפדיה --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 15:28, כ"ו באדר, ה'תשפ"ו 15:28, 15 במרץ 2026 (IST)

== חשיבות הערך ==

'''בעד להשאיר את הערך''' (ולנסות להוסיף בו הקשר חב"די). זהו ספר מאוד בסיסי שבחב"ד משתמשים בו רבות וסומכים עליו [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 02:37, ב' בניסן, ה'תשפ"ו 02:37, 20 במרץ 2026 (IST)

:@[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] האם לאחר שמשתמש בעל זכות הצבעה הביע עמדה בעד - אמורים להסיר את התבנית? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 02:40, ב' בניסן, ה'תשפ"ו 02:40, 20 במרץ 2026 (IST)
::א. לא, צריך לדון על חשיבות הערך
::ב. זה באמת ספר בסיסי שבחב"ד סומכים עליו, אבל זה לא מקנה לו חשיבות בחבדפדיה, אם תוסיף הקשר חבדי מספק זה בהחלט יכול להשאר, אבל אני לא רואה סיכוי כי אין כ"כ מה להוסיף [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 16:21, ב' בניסן, ה'תשפ"ו 16:21, 20 במרץ 2026 (IST)
::: העובדה שמשתמשים בו וסומכים עליו מזכה אותו בערך? אולי גם ייצרו ערכים על הספרים הליכות שלמה ושו"ת ציץ אליעזר? ועיין גם בדף שיחת משתמש:חב"פדי פעיל/פסקי תשובות. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 22:15, ב' בניסן, ה'תשפ"ו 22:15, 20 במרץ 2026 (IST)
::::אוקיי. אם אין שום הקשר חב"די להוסיף, אני חוזר בי [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:55, ג' בניסן, ה'תשפ"ו 20:55, 21 במרץ 2026 (IST)
:::::כבר זמן רב לא השתתפתי בדיוני חשיבות מכיון שרוב הדיונים הינם על ערכים בעלי חסרי חשיבות או חשיבות גבולית ולא משמעותיים. לגופו של עניין אני חושב שיש לערך זה חשיבות מרובה, עקב תפוצתו הרחבה, וההקשר החבד"י שיש לספר זה. מחבר הספר אינו [[מתנגד]], ואף משתתף לעיתים באירועים חבדיי"ם (ראה למשל בגליון בית משיח כ"ז סיוון ה'תשס"ו), ונותן מקום של כבוד למנהגי חב"ד (ככל שהדבר נוגע להלכה למעשה). [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 02:11, ח' בניסן, ה'תשפ"ו 02:11, 26 במרץ 2026 (IST)
::::::מה ההקשר החבדי? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 14:28, י"א בניסן, ה'תשפ"ו 14:28, 29 במרץ 2026 (IDT)
:::::::פסקים ומנהגים של חב"ד, שהוא מהבודדים שמביאים אותם (כמו למשל שכל בת תדליק נרות שבת), ועוד - ראה בגוף הערך. זה משמעותי מאוד. למשל, כשיש המערערים על המנהג הנ"ל, הוא מוכיח שמדובר בפסק הלכה לכל דבר. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 00:57, י"ג בניסן, ה'תשפ"ו 00:57, 31 במרץ 2026 (IDT)

חב"דפדיה:בקשות ממפעילים

2026-03-30T21:54:39Z

שלום עליכם: /* בקשות הגנה / הסרת הגנה */ טופלו על ידי מפעיל

{{/פתיח}}

==בקשות מחיקה==
{{/מחיקה}}

==בקשות חסימה / הסרת חסימה==
{{/חסימה}}
213.137.79.1 [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 07:49, י"א בניסן, ה'תשפ"ו 07:49, 29 במרץ 2026 (IDT)

:נראה שהכוונת ל־213.151.60.165 [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ. רובין|תרומות]]) 11:26, 29 במרץ 2026 (IDT)

==בקשות הגנה / הסרת הגנה==
{{/הגנה}}

==בקשות מחיקת גרסאות מסוימות==
{{/גרסאות}}

==ספאם==
{{/ספאם}}

==בקשות עריכת דף מוגן או הודעת מערכת==
{{/עריכת מוגנים}}

==בקשות העברת דף / העברת קובץ==
{{/העברה}}
*[[יוסף קארו]] להעביר ל'''[[יוסף קארו|רבי ]]'''[[יוסף קארו]]•[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 19:33, 16 בפברואר 2026 (IST)
*:לא נהוג בחב"דפדיה לציין תואר בשם הערך . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:59, כ"ט בשבט, ה'תשפ"ו) 23:59, 16 בפברואר 2026 (IST)
*::עובדה שלגבי שאר גדולי ישראל מזמנו כן נהוג כך. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 07:56, 17 בפברואר 2026 (IST)
*::[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף]], ע"פ דבריך [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)]] להעביר ל[[מנחם מענדל שניאורסון]] •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 10:34, 17 בפברואר 2026 (IST)
*:::וכן [[רבי שלמה לוריא]], [[רבי ישראל נג'ארה]] ו[[רבי משה איסרליש]] •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 10:43, 17 בפברואר 2026 (IST)
*::::ו[[רבי יעקב בן אשר]] ועוד רבים.
*::::ואם להשאיר את ה "רבי" אז להעביר גם את [[משה קורדובירו]] ל[[רבי משה קורדובירו]] •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 10:49, 17 בפברואר 2026 (IST)
*:::::מעניין, יש פה חוסר אחידות. בגדול לא כותבים תארים חוץ מאדמורי חב"ד . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:27, ל' בשבט, ה'תשפ"ו) 12:27, 17 בפברואר 2026 (IST)
*::::::למה? •[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 15:27, 18 בפברואר 2026 (IST)
*::::::באולם דיונים העלו את זה כבר פעם, בעיקרון המדיניות היא שלראשונים כן מוסיפים התואר. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 22:48, 18 בפברואר 2026 (IST)
*:::::::ולאחרונים? ראה [[תבנית:אחרונים]] להמחשה. •[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 13:12, 19 בפברואר 2026 (IST)
*::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] מה אומר? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:55, 9 במרץ 2026 (IST)

==בקשות אחרות==
{{/בקשות אחרות}}
*המשתמש איש מחובד מפזר הרבה ספאם לא אנצי', כדאי לעקוב אחרי זה (למנטרים - אם קיימים). בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 14:46, 18 בינואר 2026 (IST)

:אשמח לקישורים ספציפיים . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:38, ג' בשבט, ה'תשפ"ו) 23:38, 21 בינואר 2026 (IST)
::{{משתמש|איש מחובד}} - רוב תרומותיו. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 14:43, 22 בינואר 2026 (IST)

{{החלפת טקסט|זצוקללה"ה|}}
{{החלפת טקסט|נבג"מ|}}
{{החלפת טקסט|זי"ע|}}
{{החלפת טקסט|שי'|}}
{{החלפת טקסט|שיחי'|}}
{{החלפת טקסט|שליט"א|}}
{{החלפת טקסט|ז"ל|}}
{{החלפת טקסט|עליו השלום|}}
{{החלפת טקסט|ע"ה|}}
~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 20:33, 14 במרץ 2026 (IST)
[[קטגוריה:חב"דפדיה - קהילה]]

:זה בעייתי בקישורים •[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 01:03, 16 במרץ 2026 (IST)
::וגם בציטוטים ובשמות של תמונות ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ז באדר ה'תשפ"ו • 07:26, 16 במרץ 2026 (IST)
:::נראה ש[[שיחת מדיה ויקי:Gadget-Checkty|צ'קטי]] לא ממליץ להחליף את זה. כדאי להוסיף לו שימליץ. •[[משתמש:נעם|נעם]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 15:47, 16 במרץ 2026 (IST)
::::קיים: זצ"ל, זצוק"ל, זי"ע, הי"ד. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 22:54, 24 במרץ 2026 (IST)
:::::{{מפעילים}}? ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) י"א בניסן ה'תשפ"ו 13:00, 29 במרץ 2026 (IDT)
::::::נראה לי שענו לך, החלפה אוטומטית עלולה ליצור מלא טעויות ושבירות. תוכל לעבור ידנית על המקומות ולהחליף כפי הדרוש תיקון בכל מקום ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ב בניסן ה'תשפ"ו • 08:05, 30 במרץ 2026 (IDT)

יוסף יצחק בוטמן

2026-03-30T21:49:53Z

שלום עליכם: שוחזר מעריכה של 81.5.33.12 (שיחה) לעריכה האחרונה של מ. רובין

[[קובץ:הרב יוסף יצחק בוטמן.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק בוטמן]]
הרב '''יוסף יצחק בוטמן''' (יליד שנת [[תשי"ט]]) הינו [[משפיע]] ו[[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' תמוז]] [[תשי"ט]] ב[[ניו יורק]] לאביו הרב [[שלום בער בוטמן]] ולאימו מרת [[דבורה בוטמן]], בתו של ר' [[חיים שמריהו גוראריה]]. בהיותו בגיל תשע עברה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[תל אביב]]. קודם הנסיעה זכו בני המשפחה ל[[יחידות]] אצל הרבי.

בצעירתו למד בישיבה קטנה בש"א וש"ב ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|תורת אמת]], ובש"ג בישיבת תומכי תמימים ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]], ובישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]].

בחודש [[אלול]] [[תשל"ה]] נכנס ליחידות אצל הרבי ושאל באיזו ישיבה ללמוד, מכיוון שחברי כיתתו ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|תורת אמת]] הלכו ללמוד בישיבות אחרות והכיתה התפרקה. הרבי השיב לו להיוועץ באביו, שיעץ לו, לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], שם התחבב על המשגיח הרב [[חיים אשכנזי]] שאף הכניס אותו ברבות הימים לעבודה בישיבה.

בשנת [[תש"מ]] היה אמור הרב בוטמן לנסוע לשנת ה'[[קבוצה]]', אך בעקבות הוראה מהרבי{{הערה|ס' מגדל דוד חלק ח'}}, והחלטתו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]], נסע ל[[תומכי תמימים מגדל העמק|ישיבת חב"ד במגדל העמק]] שנפתחה שנה קודם, לשמש בה כשליח, יחד עם חבריו [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)|מנשה אלטהויז]] ועוד.

לקראת שנת [[תשמ"א]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-770.

לאחר נישואיו עם רעייתו למשפחת לנדסברג מ[[ירושלים]], ניהל את [[בית חב"ד]] בשכונת ג'סי כהן ב[[חולון]].
===פעילותו בישיבה===
ב[[חודש אלול]] [[תשמ"ב]] החל לשמש כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], באישורו של [[הרבי]]{{הערה|[[ימי תמימים]] חלק ח'}}. כאשר כתב לרבי שאולי עדיף שיעזוב את עבודתו, מתח הרבי קו על המילה 'לעזוב' וכתב תחת זאת 'להמשיך'.

בשנת [[תשנ"ו]] מונה למנהל רוחני ו[[משגיח]] ראשי בישיבה, ובשנת [[תשס"ב]] מועט תפקידו למשפיע ומשגיח בלבד - תחת המנהל רוחני הרב [[מנחם קעניג]]. בנוסף לכך הוא משמש כחבר ההנהלה החינוכית של התלמוד תורה בלוד וכפעיל ב[[בית חב"ד נמל התעופה]].

במהלך השנים החל לנהל את פעילות את"ה בישיבה, ומאז שנות הסמ"כים לקח על עצמו גם את מימון הפעילות בעקבות קשיים כלכליים אליהם נקלעה הישיבה (ובעקבות אי כיסוי העלויות מהתרומות לפעילות ומקופות הצדקה). כיום [[את"ה לוד]] בניהולו מפורסם בפעולותיו בכל רחבי המרכז.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] האמין ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי ]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]], ובאחד מהם גם חזר מאמר חסידות ברבים.

נכון להיום הרב בוטמן הינו משגיח ראשי, משפיע בשיעור ג', מנהל פעילויות [[את"ה]] ואחראי על הסדר ניגונים בישיבה.

==משפחתו==
לרב בוטמן 14 בנים ובנות.
*בנו, הרב [[בן ציון בוטמן]] - שליח הרבי בפנום-פאן, קמבודיה.
*בנו, הרב [[שניאור זלמן בוטמן (כרכור)|שניאור זלמן בוטמן]] - שליח הרבי ב[[כרכור]].
*בנו, הרב [[שמריהו בוטמן]] - מחנך בחיידר "אוהלי מנחם", מנהל סניף [[צבאות השם]] ב[[ביתר עילית]].
*בנו, הרב [[מנחם מענדל בוטמן]] - סופר סת"ם ושליח הרבי בחולון.
*בנו, הרב [[מאיר שלמה בוטמן]] - שליח הרבי בשכונת נווה יעקב ב[[ירושלים]] ובעטרות.
*בנו, הרב לוי בוטמן - סופר סת"ם ושליח הרבי באשדוד.
*בנו, הרב [[שמואל בוטמן (קרית גת)]] - מנהל פעילות בתי חב"ד קרית גת משלוחי הרבי בעיר ומשפיע בישיבת תו"ת המקומית.
*בנו, הרב ישראל אריה לייב בוטמן - כפר חב"ד.
*חתנו, הרב אליהו קעניג - שליח הרבי בנהריה ומחנך בת"ת חב"ד בקריות.
*חתנו, הרב דובער אליעזר הבלין - שליח הרבי בשכונת כרמי גת ב[[קרית גת]].
*חתנו, הרב מנחם מענדל קפלון - צפת, ר"מ בישיבת [[אהל מנחם מענדל צפת]].
*בנו ר' יהודה בוטמן - [[נוף הגליל]].

==לקריאה נוספת==
*'''אישור מהרבי למינוי''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 46

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/הרב-יוסף-יצחק-בוטמן/ הרב יוסף יצחק בוטמן באתר] {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf כך הוקמה ישיבת חב"ד במגדל העמק] {{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*[https://chabad.info/opinions/1217953/ "יחי אדוננו . . מלך המשיח" זה מרכז ההתקשרות • הרב בוטמן] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/171408 " הכל על השולחן: המשגיח הוותיק משוחח עם הרצל קוסאשוילי] {{COL}}
*[https://col.org.il/news/170198 לימוד מאמר "ואתה תצוה" עם המשפיע הרב בוטמן מלוד] {{COL}}
*[https://col.org.il/news/148047 המשפיע בישיבה בלוד סחף את תלמידי התמימים | גלריה] {{COL}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בוטמן יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:משגיחים בישיבות]]

שיחה:גיל העולם

2026-03-26T20:07:59Z

שלום עליכם: שוחזר מעריכה של 95.35.242.198 (שיחה) לעריכה האחרונה של בנימין770

== עריכה ==

כנ"ל [[שיחה:אבולוציה#עריכה]] --[[משתמש:בנימין770|בנימין770]] - [[שיחת משתמש:בנימין770|שיחה]], 15:56, ט' בסיוון, ה'תש"ף 15:56, 1 ביוני 2020 (IST)

שיחה:שמירת שבת כהלכתה

2026-03-26T00:11:27Z

שלום עליכם:

שמירת שבת כהלכתה

2026-03-26T00:08:27Z

שלום עליכם: /* מבנה הספר */

{{למ|עבר שבוע והסכמה בדף השיחה}}
{{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן=15.03.2026}}
[[קובץ:שמירת שבת כהלכתה.jpg|ממוזער|המהדורה החדשה של שמירת שבת כהלכתה]]
'''שמירת שבת כהלכתה''' הוא ספר [[הלכה]] העוסק בהלכות [[שבת]] ו[[יום טוב]], שכתב הרב יהושע ישעיה נויבירט, על פי פסקיו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. הספר הוא סיכום ממצה של כל הלכות שבת, שנכתב במטרה ללימוד הלכות שבת וזיכוי הרבים.

הספר יצא בשנת [[תשכ"ה]] בהוצאת פלדהיים ומשמש [[הלכה]] למעשה לבית היהודי.

==מבנה הספר==
פרקי הספר מסודרים לפי נושאים. חלקו הראשון של הספר עוסק בהלכות הקשורות בהכנת אוכל בשבת, רחיצה וסיכה, טיפול בבגדים, משחקים, איסור הוצאה ומוקצה, טיפול בצומח ובבעלי חיים, מלאכת נוכרי ודיני חולה ופיקוח נפש. החלק השני כולל את ההלכות הנוגעות למצוות החיוביות ב[[שבת]]: [[הדלקת נרות שבת]], קידוש והבדלה, סעודות שבת וכן דיני אבלות בשבת ודיני חול המועד. חלקו השלישי של הספר, שיצא בשנת [[תשנ"ג]], כולל "תיקונים ומילואים" מאת הרב שלמה זלמן אוירבך, מבוא להלכות שבת מאת הרב נויבירט ומפתחות נוספים. הספר עוסק גם בהלכות השייכות לעידן המודרני, כגון שימוש בטכנולוגיה, בחשמל וברפואה מודרנית בשבת.

בספרו (בשני החלקים) מצטט המחבר פעמים רבות משולחן ערוך אדמו"ר הזקן, וכן מספריו של הגר"ח נאה. בחלק ב' של ספרו, הוא מביא גם מנהגי חב"ד בכמה מקומות, למשל בענין מנהד הדלקת נר כל אשה ובת{{הערה|שמירת שבת כהלכתה פרק מ"ג ועיין שם הערה נ}}, מנהג חב"ד לברך "להדליק נר של שבת קודש"{{הערה|בשמירת שבת כהלכתה, חלק ב, עמ' מט, הערה קנב מביא מקובץ יגדיל תורה (ירושלים), שנה שלישית, גליון ב, קובץ העשור, ניסן תשל"ט, את מנהג חב"ד לברך "להדליק נר של שבת קודש" (מדובר במכתב מהרבי (מי"ט סיוון תשי"ב) שמופיע בקובץ הנ"ל בעמ' 74 בעניין זה.)}}. וכן בעניין ברכה על הנר במוצש"ק שחל ביו"ט {{הערה|שמירת שבת כהלכתה שם, עמ' רע"ה, הערה לב, מביא זאת ממנהגי חב"ד שנדפסו בסוף שו"ע אדמו"ר הזקן.}}

חסידי חב"ד נוהגים על פי פסקי אדמו"ר הזקן, ואילו ספר "שמירת שבת כהלכתה" נכתב לפי פסקים של פוסקים שונים כמו המשנה ברורה, הרב אויערבאך, ועוד, כך שלא כל מה שנכתב בספר - מתאים לשיטת אדמו"ר הזקן, אך ישנם מקומות שבהם הפסקים בספר זה מתאימים עם דעת אדמו"ר הזקן, ואותן פסיקות הועתקו גם בספרי הלכה שנכתבו על פי פסקי אדמו"ר הזקן, כמו "שמירת השבת" לרב גדסי, ועוד. גם בספר "שבת כהלכה" של הרב יקותיאל פרקש, הוא נושא ונותן בהלכות שבספר "שמירת שבת כהלכתה".

==קבלת הספר==
אחת הסיבות למרכזיותו של הספר היא עובדת היותו אחד מספרי ההלכה הראשונים שבסופו יש מפתח ערכים מפורט. כך הספר היה לשימושי, מהיר ומעשי ולא רק בתור ספר לימוד ועיון, בכך שהוא מאפשר את מציאת ההלכה במהירות לכל מקרה, ולא רק לפי נושא או סימן הלכתי. את המפתחות סידר העורך של כל שלוש המהדורות אשר וסרטיל, ודבר זה היה לדגם אב לספרי הלכה רבים שיצאו לאחר מכן. כיום, כמעט כל ספר פסקי הלכה כולל מפתח בסופו כדוגמת המתפתח שבשמירת שבת כהלכתה.

פסקים וספרי הלכה רבים בנושא שבת מצטטים מהספר או נסמכים על פסקיו. עם זאת, רבנים שונים חלקו על הספר בפסקים מסוימים. אחד מהם נוגע למעלית שבת, שבה פוסק הספר להקל. כמה פוסקים חרדים חשובים התנגדו לפסק זה, כדוגמת רבי יוסף שלום אלישיב ורבי שמואל ווזנר.

בשנת [[תשכ"ה]] הוענק להרב נויבירט 'פרס [[הרב קוק]]' על ספר זה.

==מהדורות הספר==
את שלוש המהדורות ערך ר' אשר וסרטיל שהכין גם את המפתחות שבסוף הספר. תבנית הספר וכן המפתח היוו דוגמה לספרי [[הלכה]] שיצאו לאחר מכן.
*שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת, יום טוב וחול המועד, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו. לדברי המערכת, הוא נמכר בכעשרת אלפים עותקים בשנה. הוצאת פלדהיים, ירושלים, תשכ"ה
*שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת ויום טוב, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א). בספר זה הוכנסו הדעות המחמירות יותר לגוף הטקסט כשהמקלות עברו להערות שוליים. נוספו לעריכתו הרבנים יעקב וייל ואשר זלצמן ויצא בירושלים בהוצאת מוריה, תשל"ט (חלק א') ותשמ"ט (חלק ב').
*שמירת שבת כהלכתה, מהדורה מחודשת בתוספת פרקי מבוא להלכות שבת: כולל דיני שמירת שבת ויום טוב בשים לב לשינויים הטכנולוגיים (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א) ובהוספת פסקי הרב [[יוסף שלום אלישיב]]. חלק א' ירושלים, פלדהיים, מכון לבירור הלכה נשמת אהרן ויעקב, תש"ע

===תרגומים וספרים נוספים===
הספר פוסק על פי דעת ה[[רמ"א]], כלומר לפי הנוהג האשכנזי. בשל הפופולריות של הספר והרצון להשמישו גם לספרדים, כתב עליו הרב יהודה לביא בן-דוד קונטרס הערות בשם "בדי השלחן", המביא את שיטות הפוסקים הספרדים.

שמירת שבת כהלכתה יצא לאור גם בתרגום ל[[יידיש]] ו[[אנגלית]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי הלכה ומנהג]]

שמירת שבת כהלכתה

2026-03-26T00:07:41Z

שלום עליכם: /* מבנה הספר */

{{למ|עבר שבוע והסכמה בדף השיחה}}
{{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן=15.03.2026}}
[[קובץ:שמירת שבת כהלכתה.jpg|ממוזער|המהדורה החדשה של שמירת שבת כהלכתה]]
'''שמירת שבת כהלכתה''' הוא ספר [[הלכה]] העוסק בהלכות [[שבת]] ו[[יום טוב]], שכתב הרב יהושע ישעיה נויבירט, על פי פסקיו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. הספר הוא סיכום ממצה של כל הלכות שבת, שנכתב במטרה ללימוד הלכות שבת וזיכוי הרבים.

הספר יצא בשנת [[תשכ"ה]] בהוצאת פלדהיים ומשמש [[הלכה]] למעשה לבית היהודי.

==מבנה הספר==
פרקי הספר מסודרים לפי נושאים. חלקו הראשון של הספר עוסק בהלכות הקשורות בהכנת אוכל בשבת, רחיצה וסיכה, טיפול בבגדים, משחקים, איסור הוצאה ומוקצה, טיפול בצומח ובבעלי חיים, מלאכת נוכרי ודיני חולה ופיקוח נפש. החלק השני כולל את ההלכות הנוגעות למצוות החיוביות ב[[שבת]]: [[הדלקת נרות שבת]], קידוש והבדלה, סעודות שבת וכן דיני אבלות בשבת ודיני חול המועד. חלקו השלישי של הספר, שיצא בשנת [[תשנ"ג]], כולל "תיקונים ומילואים" מאת הרב שלמה זלמן אוירבך, מבוא להלכות שבת מאת הרב נויבירט ומפתחות נוספים. הספר עוסק גם בהלכות השייכות לעידן המודרני, כגון שימוש בטכנולוגיה, בחשמל וברפואה מודרנית בשבת.

בספרו (בשני החלקים) מצטט המחבר פעמים רבות משולחן ערוך אדמו"ר הזקן, וכן מספריו של הגר"ח נאה. בחלק ב' של ספרו, הוא מביא גם מנהגי חב"ד בכמה מקומות, כמו למשל בענין הדלקת נר כל אשה ובת{{הערה|שמירת שבת כהלכתה פרק מ"ג ועיין שם הערה נ}}, מנהג חב"ד לברך "להדליק נר של שבת קודש"{{הערה|בשמירת שבת כהלכתה, חלק ב, עמ' מט, הערה קנב מביא מקובץ יגדיל תורה (ירושלים), שנה שלישית, גליון ב, קובץ העשור, ניסן תשל"ט, את מנהג חב"ד לברך "להדליק נר של שבת קודש" (מדובר במכתב מהרבי (מי"ט סיוון תשי"ב) שמופיע בקובץ הנ"ל בעמ' 74 בעניין זה.)}}. וכן בעניין ברכה במוצש"ק שנכנס ליו"ט על הנר מצטט {{הערה|שמירת שבת כהלכתה שם, עמ' רע"ה, הערה לב, מביא זאת ממנהגי חב"ד שנדפסו בסוף שו"ע אדמו"ר הזקן.}}

חסידי חב"ד נוהגים על פי פסקי אדמו"ר הזקן, ואילו ספר "שמירת שבת כהלכתה" נכתב לפי פסקים של פוסקים שונים כמו המשנה ברורה, הרב אויערבאך, ועוד, כך שלא כל מה שנכתב בספר - מתאים לשיטת אדמו"ר הזקן, אך ישנם מקומות שבהם הפסקים בספר זה מתאימים עם דעת אדמו"ר הזקן, ואותן פסיקות הועתקו גם בספרי הלכה שנכתבו על פי פסקי אדמו"ר הזקן, כמו "שמירת השבת" לרב גדסי, ועוד. גם בספר "שבת כהלכה" של הרב יקותיאל פרקש, הוא נושא ונותן בהלכות שבספר "שמירת שבת כהלכתה".

==קבלת הספר==
אחת הסיבות למרכזיותו של הספר היא עובדת היותו אחד מספרי ההלכה הראשונים שבסופו יש מפתח ערכים מפורט. כך הספר היה לשימושי, מהיר ומעשי ולא רק בתור ספר לימוד ועיון, בכך שהוא מאפשר את מציאת ההלכה במהירות לכל מקרה, ולא רק לפי נושא או סימן הלכתי. את המפתחות סידר העורך של כל שלוש המהדורות אשר וסרטיל, ודבר זה היה לדגם אב לספרי הלכה רבים שיצאו לאחר מכן. כיום, כמעט כל ספר פסקי הלכה כולל מפתח בסופו כדוגמת המתפתח שבשמירת שבת כהלכתה.

פסקים וספרי הלכה רבים בנושא שבת מצטטים מהספר או נסמכים על פסקיו. עם זאת, רבנים שונים חלקו על הספר בפסקים מסוימים. אחד מהם נוגע למעלית שבת, שבה פוסק הספר להקל. כמה פוסקים חרדים חשובים התנגדו לפסק זה, כדוגמת רבי יוסף שלום אלישיב ורבי שמואל ווזנר.

בשנת [[תשכ"ה]] הוענק להרב נויבירט 'פרס [[הרב קוק]]' על ספר זה.

==מהדורות הספר==
את שלוש המהדורות ערך ר' אשר וסרטיל שהכין גם את המפתחות שבסוף הספר. תבנית הספר וכן המפתח היוו דוגמה לספרי [[הלכה]] שיצאו לאחר מכן.
*שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת, יום טוב וחול המועד, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו. לדברי המערכת, הוא נמכר בכעשרת אלפים עותקים בשנה. הוצאת פלדהיים, ירושלים, תשכ"ה
*שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת ויום טוב, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א). בספר זה הוכנסו הדעות המחמירות יותר לגוף הטקסט כשהמקלות עברו להערות שוליים. נוספו לעריכתו הרבנים יעקב וייל ואשר זלצמן ויצא בירושלים בהוצאת מוריה, תשל"ט (חלק א') ותשמ"ט (חלק ב').
*שמירת שבת כהלכתה, מהדורה מחודשת בתוספת פרקי מבוא להלכות שבת: כולל דיני שמירת שבת ויום טוב בשים לב לשינויים הטכנולוגיים (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ"א) ובהוספת פסקי הרב [[יוסף שלום אלישיב]]. חלק א' ירושלים, פלדהיים, מכון לבירור הלכה נשמת אהרן ויעקב, תש"ע

===תרגומים וספרים נוספים===
הספר פוסק על פי דעת ה[[רמ"א]], כלומר לפי הנוהג האשכנזי. בשל הפופולריות של הספר והרצון להשמישו גם לספרדים, כתב עליו הרב יהודה לביא בן-דוד קונטרס הערות בשם "בדי השלחן", המביא את שיטות הפוסקים הספרדים.

שמירת שבת כהלכתה יצא לאור גם בתרגום ל[[יידיש]] ו[[אנגלית]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי הלכה ומנהג]]

מינא גוראריה

2026-03-23T01:08:55Z

שלום עליכם: הפניה לדף שלום דובער גוראריה

#הפניה [[שלום דובער גוראריה]]

משה יעקב שארף

2026-03-23T01:07:23Z

שלום עליכם: התבנית הונחה שלא לפי הכללים

{{אין תמונה}}
הרב '''משה יעקב שארף''' (נולד ב[[כ"ח באב]] [[תשל"ט]], 1979) הוא שליח לדוברי עברית ב[[מונטריאול]].

== תולדות חיים ==
נולד ב[[ירושלים]] לרב [[יהושע שארף]], [[משפיע]] [[בית הכנסת]] בשכונת התמר - היכלו של משיח, וראש כולל [[חסידות|לחסידות]] ל[[ביתר עילית]], ולחיה בת הרב [[אברהם הערש כהן]].

לקראת שנת [[תשנ"ט]], נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]] במסגרת שנת ה'קבוצה'.

בהגיעו לגיל הנישואין, נשא את בת הרב [[שלום יעקב חזן]].

יצא לשליחות ב[[מונטריאול]] תחת דודו הרב [[חיים שלמה כהן]].

== משפחתו ==
* אחיו, הרב מנחם מענדל שארף - [[רב]] [[בית כנסת]] חב"ד גילה
* אחיו, ר' שניאור זלמן שארף - [[נוף הגליל]]
* אחיו, ר' [[שמואל שארף]] - [[ביתר עילית]]
* אחיו, הרב שלום דובער שארף - משגיח ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]
* אחיו, ר' חיים שלמה שארף - מנהל גשמי ב[[ישיבת תומכי תמימים]] [[בית שמש]]
* אחיו, ר' אלחנן שארף - [[קראון הייטס]]
* אחיו, ר' לוי שארף - [[ביתר עילית]]
* אחיו, ר' יצחק אהרן שארף - [[נחלת הר חב"ד]]
* אחותו, מרת חנה אשת הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ביתר)|יחיאל מיכל דוברוסקין]] - ראש [[ישיבה קטנה תורת אמת]]
* אחותו, מרה לאה אשת הרב יי"צ סגל - [[משפיע]] בישיבת תות"ל [[נוף הגליל]]
* אחותו, מרת מושקא אשת הרב משה יוסף גורביץ
* אחותו, מרת הינדא רחל אשת ר' צבי וילהלם
* אחותו, מרת נחמה דינה שארף
* אחותו, מרת שטערנא שארף

{{מיון רגיל:שארף, משה יעקב}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ט]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ט]]
[[קטגוריה:שלוחים בקנדה]]
[[קטגוריה:אישים במונטריאול]]
[[קטגוריה:משפחת שארף]]
[[קטגוריה:משפחת חזן]]

אליהו שלוסברג

2026-03-22T12:38:13Z

שלום עליכם: שוחזר מעריכה של שנות חיים (שיחה) לעריכה האחרונה של 213.137.79.51

[[קובץ:הנגיד ר' אלי שלוסברג.jpeg|שמאל|ממוזער|הנגיד ר' אליהו שלוסברג עם הרב [[שלום דוכמן]]]]
ר' '''אליהו (אלי) שלוסברג''' (יליד שנת [[תשל"ה]], 6 בפברואר 1975) הוא גביר חסידי, מייסד ומנכ"ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרוייקטים של התחדשות עירונית, יוזם ומממן רשת הכוללים [[כולל תפארת אליהו|תפארת אליהו]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה שבט]] [[תשל"ה]] לר' אברהם יצחק שלוסברג ולרחל נעמי שלוסברג{{הערה|ילידי [[ארגנטינה]] דרום [[אמריקה]] משפחה מיוחסת וצאצאיו של הרב בעל '''פני האריה החי'''{{הבהרה|מה שמו?}}}} במשפחה שאינה חב"דית, במשך השנים התקרב לחסידות חב"ד ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי.

[[התחתן]] עם יונה נחמה בת מאטיל לאה וזאב קוטקס, וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]].

לאחר החתונה פתח בקריירה עסקית, בין השאר עוסק בתחום הנדל"ן והינו מייסד ומנכ"ל חברת 'קדמת היובל' המתמחה בפרויקטים של התחדשות עירונית.

בשנת [[תשפ"ב]] נכנס לשותפות עם חברת הנדל"ן הגדולה 'ריבוע כחול'.

ב[[אייר]] [[תשפ"ג]] ייסד את רשת הכוללים [[כולל תפארת אליהו|תפארת אליהו]].

הרב שלוסברג שותף בפרוייקטים רבים של הפעילות החב"דית, במתן עדיפות על סיוע במיזמים הקשורים ללימוד תורה, לחיילי [[צבאות השם]], ל[[תומכי תמימים|תלמידי התמימים]], ול[[הפצת המעיינות]] בין הארגונים שתורם להם באופן קבוע נמנים [[מעייני ישראל]]{{הערה|פטרון רשת הכוללים 'חיבת אליהו' ובתי המדרש היכלי אברהם יצחק שע"י מעייני ישראל.}}, [[כולל חב"ד]]{{הערה|בין השאר מסייע בחגיגה השנתית של [[בר מצוה ליתומי צה"ל]], והקים את קרן "איש ישראל" המסייעת בנופשונים מאורגנים למשפחות הזקוקות לכך.}} [[ניידות חב"ד ארץ הקודש]], [[צבאות השם ארץ הקודש]]{{הערה|בין השאר סייע בהדפסת ספרי הלימוד הצבעוניים 'הגאולה' (שני כרכים), ובהפקת [[יום צבאות השם]].}}, [[ארגון הפנסאים]], ו[[ועד תלמידי התמימים]]{{הערה|בין השאר סייע ברכישת מספר דירות אירוח הן בקראון הייטס והן בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ בקווינס, וכן מסייע מדי שנה בקיום רכישה מוזלת של ביגוד לחג הפסח.}}.

==חיים אישיים ומשפחה==
* בתו, שרה, רעיית הרב מנחם מענדל רבינוביץ (בנו של הרב [[שמעון רבינוביץ'|שמעון רבינוביץ')]], שלוחי הרבי בישוב [[לפיד]].
* בתו, צביה.
====אחיו====
* הרב שמואל שלוסברג, תושב [[ירושלים]] ב[[קרית בעלזא]], ראש כולל ליטאי, מקובל ו[[תלמיד חכם]]{{הערה|ממקורביו של זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]].}}, ראש כולל [[כתב סופר]] ב[[מעלה אדומים]].
* הרב ראובן שלוסברג, תושב [[ירושלים]] ב[[רמת שלמה]], ראש כולל.
* הרב חיים שלוסברג, אברך.
* הרב[בנימין שלוסברג, ראש כולל.

==קישורים חיצונים==
*'''[https://chabad.info/tag/אליהו-שלוסברג/ תגית: אליהו שלוסברג]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/136033 שלוחי הרבי לנוער התכנסו לשבת בכפר חב"ד ]''' {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://col.org.il/news/156710 משתה פורים בביתו של הנגיד הרב אליהו שלוסברג בירושלים ]''' {{חב"ד און ליין}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שלוסברג, אליהו}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]

שיחת משתמש:שנות חיים

2026-03-22T12:25:54Z

שלום עליכם: /* הערה והצעה */

{{בה}} ¤ '''[[משתמש:חבר|חבר]]''' ([[שיחת משתמש:חבר|שיחה]]) נכתב בשעה 21:37 - היום, [[י"ב בכסלו]] [[תשפ"א]] מגיע משיח.

== אזהרה ובקשה ==

אני לא רוצה להעניק לך את התבנית {{תב|אזהרה}}, ולכן אסתפק בלכתוב ללא התבנית: זוהי הפעם השניה בה הוספת לערך על רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] משפט לא אנצי', ומחקו לך אותו וחזרת וכתבת אותו, אתה מתבקש להפסיק מיד, ולא להכנס למלחמת עריכה מיותרת, שיכולה להגיע עד כדי חסימה! בברכה, ~ [[משתמש:חב"דניק|'''חב"דניק''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''בית חב"ד פתוח''']] ~ 12:49, כ"ד בכסלו, ה'תשפ"א

תודה [[משתמש:שנות חיים|שנות חיים]] - [[שיחת משתמש:שנות חיים|שיחה]], 14:27, ב' בניסן, ה'תשפ"ה 14:27, 31 במרץ 2025 (IDT)

==חזרת אלינו?==
בברכה. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 23:49, 26 במאי 2024 (IDT)

ברכה שלום וטובה [[משתמש:שנות חיים|שנות חיים]] - [[שיחת משתמש:שנות חיים|שיחה]], 14:27, ב' בניסן, ה'תשפ"ה 14:27, 31 במרץ 2025 (IDT)

==מה העניין==
{{א|שנות חיים}} לא הבנתי מה העניין ליצור ערכים על פיוטים על ל"ג בעומר, ובפרט שיש לך פחות ממאה עריכות (לעת עתה). במקום זה תכתוב עריכות, ורק אחרי הרבה זמן אני מציע לך לכתוב ערכים. בברכה [[משתמש:תמים של הרבי| תמים של הרבי]] - [[שיחת משתמש:תמים של הרבי|שיחה]] ~ [[יחי|יחי המלך]] 00:23, 28 במאי 2024 (IDT)

תודה רבה לך תמים של הרבי, אשריך ואשרי חלקך שזכית למידת התמימות הלוואי גם אני לעבוד את השם יתברך בתמימות ואהבה [[משתמש:שנות חיים|שנות חיים]] - [[שיחת משתמש:שנות חיים|שיחה]], 14:27, ב' בניסן, ה'תשפ"ה 14:27, 31 במרץ 2025 (IDT)

==קישורים לויקיפדיה==
לא נהוג לקשר לויקיפדיה ([https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99&curid=17925&diff=761455&oldid=745470&diffmode=source כעריכתך פה]). --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 13:43, כ"ו בניסן, ה'תשפ"ה 13:43, 24 באפריל 2025 (IDT)

== דפי פירושנים על שמות פרטיים וניקוד ==

לא נהוג ליצור דפי פירושנים על שמות פרטיים אלא על שמות משפחה. כמו כן לא נהוג לנקד את שם הערך בפתיח.--[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:50, א' בסיוון, ה'תשפ"ה 23:50, 28 במאי 2025 (IDT)
:אני מצטרף לדברי {{א|ברכת הגאולה}} ולדעתי דף הפירושונים שיצרת על השם [[חנן (פירושונים)|חנן]] ראוי למחיקה. ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ב' בסיוון]] [[ה'תשפ"ה]] ''(29 במאי למניינם)''

== עריכתך בערך [[ל"ג בעומר]] ==

{{אזהרה 1|ל"ג בעומר}}

== [[טהורים (פירושונים)]] ==

אין קשר לשים את הגביע של הרבי במיוחד שאין ערך כזה --[[משתמש:מוישי כהן|מוישי כהן]] - [[שיחת משתמש:מוישי כהן|שיחה]], 19:20, ג' בסיוון, ה'תשפ"ה 19:20, 30 במאי 2025 (IDT)

== דפי פירושונים ==

שלום לך שנות חיים וישר כח על רצונך הטוב לתרום לחב"דפדיה. דפי פירושונים נועדו לסייע למשתמשים במקרה בו עשוי להיות בלבול, או כאשר מונח עשוי להתפרש בשני אופנים. הם לא נועדו כדי לרכז מילים בעלי אותו שורש, לגבי אישים בדף המדיניות [[חב"דפדיה:פירושונים]] נכתב שיש להכניס ל'פירושונים' ערכים רק לפי שמות המשפחה (תאר לעצמך את הערכים 'יוסף' או 'שניאור' כדפי פירושונים), לטעמי גם שמות משפחה זה מיותר אבל צריך לפתוח על זה דיון. עוד דוגמה לדפי פירושונים בעייתים שיצרת: פיוט - ובו הפניה ל'פיוט בר יוחאי' ו'פיוטי שבת' אין שום סיבה לשים דף פירושנים שמרכז את כל הפיוטים. אם יהיה ערך על פיוטים, ניתן יהיה לקשר לדפי פירושים שונים. כמו"כ בשביל זה יש תיבת חיפוש באתר.
:שים לב שבכל דף פירושונים מופיעים באופן אוטומטי הקישורים הבאים: אם לא מצאתם ברשימת הפירושונים את הערך שהתכוונתם אליו, נסו: דפים ששמם מתחיל ב"פירושונים", דפים ששמם מכיל "פירושונים", חיפוש "פירושונים" בחב"דפדיה
:לצערי דפי הפירושנים הרבים שהוספת לאחרונה לא מוסיפים אלא משבשים את האתר. נאלצתי למחוק דפים רבים שיצרת. אנא שים לב לכך מכאן ולהבא ובמקום של ספק תתיעץ. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בסיוון ה'תשפ"ה
::תודה רבה, נא להשאיר את הערכים שערכתי, מכאן ואילך איני עורך יותר דפי פירושונים אלא בהתייעצות איתך שלא ימחקו, תודה [[משתמש:שנות חיים|שנות חיים]] - [[שיחת משתמש:שנות חיים|שיחה]], 04:23, ה' בסיוון, ה'תשפ"ה 04:23, 1 ביוני 2025 (IDT)
:::ערכים שאינם עומדים בכללים ימחקו, זה לא עניין אישי, זה אתר שפתוח לציבור ואנחנו עושים מאמצים רבים כדי שהוא יהיה ברור, קריא, עקבי ועומד בכללים. ראה אזהרתי גם בפסקה הבאה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בסיוון ה'תשפ"ה 16:13, 1 ביוני 2025 (IDT)

== הערך דגל שמחת תורה ==

שים לב שהערך דגל שמחת תורה שיצרת נמחק. א. לא היה בו הקשר חב"די. ב. היו בו שגיאות לשון ותחביר. (בנוסף למשפט 'המאה ה-17) כשאצלנו מקדימים תאריך עברי ללועזי. אנא הימנע מיצירת ערכים חדשים בלי ביקורת עמיתים לפני הכנסתם למרחב. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בסיוון ה'תשפ"ה 03:48, 1 ביוני 2025 (IDT)
:לכבוד רבי שיע נ"י פתרתי את הבעיה כמובן על הבאת מקורות [[משתמש:שנות חיים|שנות חיים]] - [[שיחת משתמש:שנות חיים|שיחה]], 04:10, ה' בסיוון, ה'תשפ"ה 04:10, 1 ביוני 2025 (IDT)
::שלום לך, אני מבין שאתה מגיע עם כוונות טובות, אבל אם תמשיך כך תחסם וחבל. כתבתי לך לא ליצור ערכים חדשים בלי ביקורת עמיתים ושוב יצרת את הערך דגל שמחה תורה, למרות שאין בו הקשר חב"די. ראיתי שהוספת שם משפט עם הקשר חב"די. אבל זה ממש לא תוכן אנציקלופדי, שהופך ערך לקשור לחב"ד. אני מבין שזה נובע מחוסר היכרות עם המערכת, ולכן עליך ליצור ערכים רק בטיוטה מרחב האישי, ולהתייעץ (לאו דווקא איתי אבל עם עורכים ותיקים) לפני העברתם למרחב הראשי. [[עזרה:דף משנה]]. אם משהו ממה שכתבתי עד כה לא ברור תשאל. המשך התעלמות מהערות ואזהרות גורם לבזבוז זמן מיותר שלך, שלי ושל אחרים. לא אאפשר זאת. בברכה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בסיוון ה'תשפ"ה 16:11, 1 ביוני 2025 (IDT)

== חסימה ==

שלום לך. אתה ממשיך ליצור פירושונים שגויים ומיותרים. נחסמת לשבוע ואם זה יקרה שוב תחסם לצמיתות. אם אתה לא מבין מה הייתה הבעיה עד כה, אני מסכים להסביר לך את זה טלפונית. תיצור קשר במספר שבראש דף המשתמש שלי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בסיוון ה'תשפ"ה 19:21, 4 ביוני 2025 (IDT)

== בקשה ==

נא לא להשתמש ב[[:תבנית:מפנה]] כדי להפנות לדף שלא קיים, כמו למשל [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F&diff=prev&oldid=772967 כאן]. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 15:19, כ"ב בתמוז, ה'תשפ"ה 15:19, 18 ביולי 2025 (IDT)

== הערך שבת נאך שבועות הועבר למרחב האישי שלך ==

{{הועבר לארגז חול|שבת נאך שבועות}}--~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] כ"ח בתמוז 12:58, 24 ביולי 2025 (IDT)

== בדף המשתמש שלך ==

מופיע שם ה' במלואו (ללא מקף). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 00:45, 17 באוגוסט 2025 (IDT)

== היסטוריית עריכות ודפי שיחה ==

שלום לך שנות חיים וישר כח על תרומותיך לחב"דפדיה.

בקשר לערך [[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%9A&action=history על קרליבך] בזבזת כמה דקות מזמנך להוסיף ר' וחצי דקה מזמני כדי להסיר אותם. להבא כאי ומומלץ להסתכל מה היו העריכות האחרונות לפניך, ובמקרה של ספק, להציץ בדף השיחה. מכיוון שכבר מתנהל שם דיון בנושא (הדיון האחרון בדף השיחה), אין לשנות את הדף מבלי להתייחס לדיון שכתוב שם.
הערה חשובה אחרת: אני שם לב שאתה ממעט להגיב לפניות אליך. כאן בדף השיחה רוב הפניות אליך נותרו ללא מענה. נא שים לב שהתרומה לחב"דפדיה מחייבת תקשורת ושיתוף פעולה כיון שזה מפעל שיתופי שבו כולנו יחד יוצרים את הפרוייקט המופלא הזה. לכן חשוב מאוד להגיב ולהתייחס כשמישהו משקיע מזמנו, לפנות אליך, להסביר לך, גם אם מדיבור בהערות ותיקונים שזה פחות נעים, אפשר להגיב. הבנתי. ראיתי וכיו"ב. כמובן שאפשר גם לחלוק או לבקש הסברים. אבל להתעלם באופן עקבי זה לא ממש מתאים לרוח האתר. בתקווה להבנה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד בשבט ה'תשפ"ו 19:56, 11 בפברואר 2026 (IST)

== מוח שליט על הלב ==

תוכל להגיהה ערך זה ולהוסיף מקורות ערכתי אותו מחדש עכשיו תודה רבה ממ"ש [[משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|מנחם מענדל רושקניקוב]] - [[שיחת משתמש:מנחם מענדל רושקניקוב|שיחה]], 22:51, כ' באדר, ה'תשפ"ו 22:51, 9 במרץ 2026 (IST)

== עריכה אנציקלופדית ==

לגבי [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%93%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=prev&oldid=833661 עריכותיך] בדף [[משה דייטש]], לשם מה נוגע הפירוט בפתיח? ומה פשר התארים יצ"ו? ראה בכללים שאין לכתוה תארים של שליט"א, זצ"ל וכדומה. [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 05:39, כ"ו באדר, ה'תשפ"ו 05:39, 15 במרץ 2026 (IST)

== חזרה על עריכה ==

{{תבנית:חזרה על עריכה|הגר (פירושונים)}} [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 15:46, כ"ו באדר, ה'תשפ"ו 15:46, 15 במרץ 2026 (IST)

== חזרה על עריכה 2 ==

{{תבנית:חזרה על עריכה|חיים שלום דייטש }} --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 21:22, ב' בניסן, ה'תשפ"ו 21:22, 20 במרץ 2026 (IST)

==הערה והצעה==
שינית במספר ערכים את הפסקה משפחתו ל'חיים אישיים ומשפחה', בשונה מהנהוג כאן. הוספת במספר ערכים לתאריך הלידה העברית תאריך לועזי עם סוגריים מרובעים אף שהערכים על השנים הם על השנים העבריות ולא על הלועזיות. אנא, חדל מכך. בהקשר לעצם הוספת תאריך לועזי, [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_33#%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA_%D7%AA%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%A2%D7%96%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D נכתב בעבר] שיש להוסיף, כדאי שתוסיף גם בערכים נוספים. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 06:47, ד' בניסן, ה'תשפ"ו 06:47, 22 במרץ 2026 (IST)
:מצטרף לבקשה. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 14:25, ד' בניסן, ה'תשפ"ו 14:25, 22 במרץ 2026 (IST)

מרדכי יואל שוורץ

2026-03-18T13:29:34Z

שלום עליכם: הפעיל הגנה על הדף "מרדכי יואל שוורץ" ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))

{{אין תמונה}}
הרב '''מרדכי יואל שוורץ''' (יליד שנת [[תשד"מ]], 1984) הוא חבר הנהלה וראש אגף הפעילות ב[[מרכז מעייני ישראל]] ביחד עם הרב [[אהרן גרוס]].

==תולדות חיים==
נולד בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] ב[[י"א אלול]] [[תשד"מ]] לאביו הרב שמחה גרשון שוורץ, הגבאי הותיק של בית המדרש 'דברי חיים' - טשאקווא בירושלים, ומאנשי קהילת דושינסקיא.

בסמוך לנישואיו התקרב לחסידות חב"ד, ובשנת [[תשס"ב]] מונה למנהל הכולל שהוקם על ידי הרב מרדכי לוסטיג ששילב בסדרי הלימוד את תורת חסידות חב"ד.

במשך השנים ליווה את פתיחת הסניפים השונים של הכוללים, והתרחבות ההנהגה הרוחנית שלו עם הצטרפותם של הרב מנחם מענדל פויגל, הרב חיים שלום דייטש, הרב יקותיאל פרקש, הרב זלמן גופין, ועוד, וכיום משמש כמנהל אגף הפעילות בארגון, הפועל להפצת חסידות חב"ד בקרב בני הציבור החסידי, ומהווה כיום ארגון גג לאלפי אברכים שהתקרבו לתורת חסידות חב"ד ורבים מהם מגובשים כקהילות חב"דיות עצמאיות אך נותרו עם הלבושים המקורים של החסידויות מהן באו.

במסגרת תפקידו דואג לפעילות הסדירה של הכוללים, פתיחת מוסדות וגיבוש קהילות, ארגון התוועדויות ותיאום עם משפיעים לקראת יומי דפגרא, וניהול שבתות מיוחדות למשפחות ואברכים המשתייכים לארגון.

הרב שוורץ מתגורר בירושלים.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[יעקב יהודה שוורץ]] - מנהל בית חב"ד בשכונת חפציבה ב[[בית שמש]]

{{מיון רגיל:שוורץ, מרדכי יואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשד"מ]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]
[[קטגוריה:מעייני ישראל]]

מרדכי יואל שוורץ

2026-03-18T13:29:24Z

שלום עליכם: שוחזר מעריכות של 83.229.22.25 (שיחה) לעריכה האחרונה של ברכת הגאולה

שיחת משתמש:מ. רובין

2026-03-08T19:37:07Z

שלום עליכם: /* תבניות */

{{/פתיח}}

==ערכים חדשים==
ערכתי 6 ערכים על מועצות אזוריות: [[מועצה אזורית לב השרון]], [[מועצה אזורית עמק חפר]], [[מועצה אזורית חוף השרון]], [[מועצה אזורית דרום השרון]], [[מועצה אזורית מטה יהודה]] ו[[מועצה אזורית חוף הכרמל]], אבל אף אחד מהם לא מופיע ב"ערכים חדשים" שבעמוד הראשי. פניתי ל[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7 שיע], והוא אמר לי לפנות אליך ([https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7#%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D הפניה לשיחה])

אשמח אם תוכל לטפל בזה. תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 21:58, כ"ב באלול, ה'תשפ"ה 21:58, 15 בספטמבר 2025 (IDT)

:[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] אשמח להתיחסותך. תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 07:17, כ"ד באלול, ה'תשפ"ה 07:17, 17 בספטמבר 2025 (IDT)

:נכון, [[תבנית:ערכים חדשים|התבנית]] לא מעודכנת מאז הערך [[שמואל סיראט]] נוצרו עוד '''עשרות''' ערכים שלא מופיעים בתבנית [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] - [[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] '''היום {{תאריך עברי}} [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!''' 22:07, 15 בספטמבר 2025 (IDT)
::עודכן. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:04, 17 בספטמבר 2025 (IDT)

== הקמת ערך פונקע ב' לתחי' ==

כמדומה שלא התבונן במה שכתבתי בסיבת המחיקה. ציינתי שהוא מיותר לחלוטין וכל תכנו הוכנס במלואו לאחיו התאום - פונקע א'. שעל כן לא זכיתי להבין מה ראה לשטות זו להקימו לתחי'.
כמו כן רציתי לדעת כיצד נכנסים ערכים לרשימה של ערכים חדשים - אוטומטית? או שעליי להכניס אותם - א"כ איך?
המאחל פתקא טבא לכל בית ישראל ובפרט לאנ"ש [[משתמש:לוח אור זרוע|לוח אור זרוע]] - [[שיחת משתמש:לוח אור זרוע|שיחה]], 22:26, י' בתשרי, ה'תשפ"ו 22:26, 2 באוקטובר 2025 (IDT)

:א. אתה לא יכול לרוקן סתם דפים בלי לשים {{תב|למ}} או לבצע הפניה לערך אחר. ב. יש בוט שעושה את זה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 22:31, 2 באוקטובר 2025 (IDT)

== מחיקת דף "משתמש:אנו רוצים משיח/ישיבה קטנה ליובאוויטש לונדון" ==

אנא מחק את הדף "משתמש:אנו רוצים משיח/ישיבה קטנה ליובאוויטש לונדון", זהו כפילות של הערך "ישיבה קטנה ליובאוויטש לונדון". יצרתי אותו כשלא ידעתי איך להשתמש באתר, ואני חושב שהוא נמחק, אבל הוא עדיין מופיע תחת שם המשתמש שלי.--[[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 18:19, כ"ד בתשרי, ה'תשפ"ו 18:19, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

:אין לי הרשאת מחיקת דפים, אבל אני יכול לבקש מהמפעילים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:00, 16 באוקטובר 2025 (IDT)

== תמונות ==
דיונים לגופו של ערך - יש לקיים בדף השיחה של הערך, הועבר ל[[שיחה:לחלוחית גאולתית#תמונות]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בחשוון ה'תשפ"ו 15:29, 26 באוקטובר 2025 (IST)

:פעם ראשונה שאני שומע כזה דבר. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 12:12, 30 באוקטובר 2025 (IST)

== בקשת הפעלת בוט עדכון ערכים חדשים ==

{{ש}}
תודה רבה!--[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 01:44, י"ח בחשוון, ה'תשפ"ו 01:44, 9 בנובמבר 2025 (IST)

:{{בוצע}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 07:35, 9 בנובמבר 2025 (IST)

== בקשת הפעלת בוט עדכון ערכים חדשים ==

תודה רבה!--• [[יחי המלך המשיח]]! • [[משתמש:מנחם מענדל.ק|מנחם מענדל.ק]], [[שיחת משתמש:מנחם מענדל.ק|שיחה]] 19:43, 23 בנובמבר 2025 (IST)

:{{בוצע}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:45, 23 בנובמבר 2025 (IST)

== מחיקת קטגוריה ==

אתה מוזמן לענות לטענות בדף השיחה שלי, שוב. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 15:30, ד' בכסלו, ה'תשפ"ו 15:30, 24 בנובמבר 2025 (IST)

== מחיקת תבניות ==

ומה עכשיו? אתה ממשיך את הטיפול? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 17:47, ו' בכסלו, ה'תשפ"ו 17:47, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:כן [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 17:47, 26 בנובמבר 2025 (IST)

== למחיקה - בקשת עזרה ==

ישנו דף ברשימת הדפים המועמדים למחיקה, שלא ברור למה הוא שם (לא רואה שם תבנית למחיקה). 20:55, 26 בנובמבר 2025 (IST) [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 20:55, ו' בכסלו, ה'תשפ"ו 20:55, 26 בנובמבר 2025 (IST)

:היה שם, מחקתי את התבנית. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 20:58, 26 בנובמבר 2025 (IST)

== אשמח לתגובתך ==

ביטלת מספר עריכות שעשיתי בטענה שצריכים לדון על כך בדף השיחה. אשמח לתגובתך על מה שכתבתי בדף השיחה שלי

תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 03:51, ח' בכסלו, ה'תשפ"ו 03:51, 28 בנובמבר 2025 (IST)

:איזה עריכה? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 17:22, 4 בדצמבר 2025 (IST)
::@[[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:33, 17 בדצמבר 2025 (IST)
:::לא משנה, זה כבר לא כ"כ רלוונטי
:::תודה בכל אופן [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 07:35, כ"ח בכסלו, ה'תשפ"ו 07:35, 18 בדצמבר 2025 (IST)
::::{{לייק}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:13, 18 בדצמבר 2025 (IST)

== מצטער ומבקש סליחה ==

אם פגעתי או שנפגעת ממני / מאחת מעריכותיי (אחרת אין לי הסבר הגיוני לפעולותייך האחרונות..). א פרעיילכן חנוכה! בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 20:49, 17 בדצמבר 2025 (IST)

== שאלה ==

האם ישנה אפשרות לראות רשימה של הערכים הנצפים ביותר (כמו בויקיפדיה) - יותר מאשר הרשימה של 10 הנצפים שב[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A1%D7%98%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA סטטיסטיקות]? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 15:38, א' בטבת, ה'תשפ"ו 15:38, 21 בדצמבר 2025 (IST)

:כן, [[מיוחד:PopularPages]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 15:40, 21 בדצמבר 2025 (IST)
::יישר כח [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 11:33, ג' בטבת, ה'תשפ"ו 11:33, 23 בדצמבר 2025 (IST)

== שאלה נוספת ==

האם יש אפשרות ל'ניתוח צפיות בדפים' ("דף" דינמי שניתן להציג בו מספר ערכים ולהשוות את נתוני הצפייה שלהם ונתונים נוספים) (כמו בויקיפדיה)? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 11:36, ג' בטבת, ה'תשפ"ו 11:36, 23 בדצמבר 2025 (IST)

:לא נראה לי, בשביל זה צריך מערכת יותר מתקדמת. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:34, 5 בינואר 2026 (IST)

== מדוע הסרת את ההפניה מר"ת לדף ר"ת (פירושונים)? ==

מדוע הסרת את ההפניה מר"ת לדף ר"ת (פירושונים)? מאת: [[משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|'''ב. שורה''']]}} {{*}} [[שיחת משתמש:ב. שורה|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=פרנקרויאל|לתגובות]]}} {{*}}
: בשביל מה ליצור הפניה לפירושונים אם אפשר שהערך ר"ת יהיה ערך פירושונים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:36, 5 בינואר 2026 (IST)

== בחירות למפעילי מערכת ==

האם צפויות בחירות למפעילי מערכת בזמן הקרוב / הרחוק? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:26, י"ז בטבת, ה'תשפ"ו 20:26, 6 בינואר 2026 (IST)

:אמור להיות השנה באב. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 20:27, 6 בינואר 2026 (IST)
::פעם בכמה זמן יש בחירות? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:34, י"ז בטבת, ה'תשפ"ו 20:34, 6 בינואר 2026 (IST)
:::שנתיים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 20:35, 6 בינואר 2026 (IST)
::::יישר כח [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:45, י"ז בטבת, ה'תשפ"ו 20:45, 6 בינואר 2026 (IST)

== אין מספיק די הזמן ודי המקום בוודאי לא יקפידו. וכפי שוודאי אתה יודע.... ==

מתוך דברי כ"ק אדמו"ר בכ' סיון ה'תשמ"ה ואכ"מ וד"ל וק"ל להרב סיראט

== הוספת תמונה ==

אשמח עם יש קישור להעלאת תמונות [[משתמש:חנוך רולניק|חנוך רולניק]] - [[שיחת משתמש:חנוך רולניק|שיחה]], 19:46, כ"ג בטבת, ה'תשפ"ו 19:46, 12 בינואר 2026 (IST)

:[[מיוחד:העלאה]] [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:24, 21 בינואר 2026 (IST)

== בקשת עזרה ==

אשמח אם תוכל לעזור לי - ב[[שיחת תבנית:עץ משפחת קעניג (ענף אלכסנדר)]] [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 21:24, כ"ג בטבת, ה'תשפ"ו 21:24, 12 בינואר 2026 (IST)

:אני רואה שכבר הסתדרת. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:32, 19 בפברואר 2026 (IST)

== {{א|מ. רובין}}, תודה! ==
'''על עריכתך בהגדרת התואר "חב"די" על האתרים חב"דטקסט וחב"דציטוט!'''

מאת המאחל ומייחל להפצת המעיינות: [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 18:00, כ"ה בטבת, ה'תשפ"ו 18:00, 14 בינואר 2026 (IST)

== בהקשר לעריכתך בערך ארגון הפנסאים ==

אשמח לקבל הסבר לעריכתך בערך ארגון הפנסאים תוך התעלמות ממה שכתבתי בתקציר עריכה. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 17:10, 22 בינואר 2026 (IST)

== אפשרות ציטוטים נוחה בתגובות בדפי שיחה ==

המערכת בעיקרון לא מאפשרת ליצור תבנית ציטוטים בתוך תגובות. וגם כשניסיתי להעתיק מתבנית ציטוט מדף אחר, ישנם כל מיני בעיות חזותיות ([https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA_%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90&direction=prev&oldid=825396#c-%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%96-20260212181600-%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94_%D7%A7%22%D7%9B ראה כאן מה יצא לי בהתחלה]) ניסיתי איכשהו לשלב אבל לא הצליח... האם תוכל 'לעשות שלום' בין התבניות?

[[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:33, כ"ה בשבט, ה'תשפ"ו 20:33, 12 בפברואר 2026 (IST)

:@[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]], מה אתה אומר? האם ניתן לשלב תבנית <nowiki>{{ציטוט}}</nowiki> בתוך תגובה בדף שיחה? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 22:28, כ"ה בשבט, ה'תשפ"ו 22:28, 12 בפברואר 2026 (IST)
::אני חושב שאפשר להשתמש עם {{תב|ציטוטון}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:30, 19 בפברואר 2026 (IST)
:::@[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]], אבל אני בדקתי וראיתי שאי אפשר...
:::זה לא משנה אם זה תבנית ציטוט או ציטוטון או סמיילי, <nowiki>המערכת לא נותנת לסמן תבנית - {{ ואומרת: </nowiki>
:::''נראה שיש כאן קוד ויקי - זהו עורך חזותי – [[Mediawikiwiki:Special:MyLanguage/Help:Formatting|קוד ויקי]] לא יעבוד כאן.''
:::וגם בעורך עוד מקור סימנתי תבנית ציטוטון והמערכת לא מאפשרת להעביר את זה לעורך חזותי ואומרת:
:::''מצטערים, מעבר למצב עריכה חזותית כבוי כי זוהה תחביר תבנית בתגובה שכתבת.''
:::'''בקיצור הבקשה היא: להוסיף אפשרות הוספת תבניות בתגובות.''' [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:01, ב' באדר, ה'תשפ"ו 19:01, 19 בפברואר 2026 (IST)
::::אתה מתכוון לזה {{ציטוטון|טקסט}} או ל{{תב|ציטוטון}}. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:02, 19 בפברואר 2026 (IST)
:::::זו תבנית ציטוט-צף:
:::::{{ציטוט-צף|התפתחות מפעל השליחות בצורה תסרת תקדים ברחבי העולם כולו מעוררת הערצה עצומה והצדעה עמוקה לשלוחים העומדים על משמרת השליחות בצורה מעוררת השתאות|יחיאל מלכיאלוביץ'|עיתון המכריז ***}}
:::::זו תבנית ציטוט:
:::::{{ציטוט|תוכן=הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות|מקור=פרקי אבות}}
:::::וזו תבנית ציטוטון:
:::::{{ציטוטון|הוא רוצה לבנות בית עבורי - ארמון!|יחידות הרבי לר' חיים רבקין}}
:::::[[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:02, ב' באדר, ה'תשפ"ו 20:02, 19 בפברואר 2026 (IST)
::::::עכשיו ראית איך זה נראה כאן, אני שולח לך קישור [[משתמש:המכריז/טיוטה3]] בו תוכל לראות איך התבניות הללו נראות כשהם לא נמצאות בדפי שיחה. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:03, ב' באדר, ה'תשפ"ו 20:03, 19 בפברואר 2026 (IST)
:::::::המערכת מאפשרת רק להעתיק מדף עריכה חזותי לתיבת תגובה, אבל לא להוסיף בצורה ישירה.
:::::::וגם בתבנית ציטוט יש הבדל במראה כמו שאתה יכול לראות. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:05, ב' באדר, ה'תשפ"ו 20:05, 19 בפברואר 2026 (IST)
::::::::ראית? [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 18:38, י"ב באדר, ה'תשפ"ו 18:38, 1 במרץ 2026 (IST)
:::::::::כן [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:39, 1 במרץ 2026 (IST)

== מרחב טיוטה ==

הבנתי שנפתח מרחב טיוטה. אשמח אם תוכל לומר לי איפה ניתן למצוא אותו וכיצד ניתן להעביר אליו דפים?

תודה רבה [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 21:06, ל' בשבט, ה'תשפ"ו 21:06, 17 בפברואר 2026 (IST)

:ראה מה שכתבתי באולם דיונים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:31, 19 בפברואר 2026 (IST)

== ערכים לא תקינים ובמיוחד AI ==

מ. רובין שלום וישר כח על פועלך הנרחב, ובתוך כך גם תשומת לבך לבעיות כמו הערך שהעברתי ל[[משתמש:לוי שטיינר:טומאה וטהרה]]. אני חושב, שבמקרה כגון הנ"ל יש להעביר את הערך למרחב המשתמש (או לטיוטה, לכשזה יטופל). אסור להיות סבלנים לערכים לא אפויים שמוכנסים למרחב הערכים, זה פוגע ברמה של המיזם, ויוצר סטנדרט נמוך. שלא לדבר על כך שמשתמש פלוני 'נהנה' מיצירת ערכים, ומשתמשים אחרים, נאלצים לבצע את העבודה הסיזיפית יותר, של שיפור הערך שלו... {{לא חתם|שיע.ק}}

== תבניות ==

מה הסיפור עם התבניות? אתה הולך להחליף 355 תבניות? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 15:57, ט"ז באדר, ה'תשפ"ו 15:57, 5 במרץ 2026 (IST)

:התבניות האלה מיותרת. ועדיף למחוק אותם. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 15:59, 5 במרץ 2026 (IST)
::אולי תסביר יותר מה עשית, ושאבין האם בהמשך צפויה כאן עבודה של מחיקת 355 תבניות? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 02:23, י"ז באדר, ה'תשפ"ו 02:23, 6 במרץ 2026 (IST)
:::אפשר לסכם על הסרת תבנית המחיקה והחזרת התבניות לשם הישן? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 21:37, י"ט באדר, ה'תשפ"ו 21:37, 8 במרץ 2026 (IST)

== הרב הירש ובית, אישיות מאד מוערכת בחב"ד ==

הוזכר בספרי הפוסקים של חב"ד ובכתבי רבותינו [[משתמש:שנות חיים|שנות חיים]] - [[שיחת משתמש:שנות חיים|שיחה]], 22:58, י"ח באדר, ה'תשפ"ו 22:58, 7 במרץ 2026 (IST)

אהרן גרוס

2026-03-08T18:20:38Z

שלום עליכם: /* מעייני ישראל */

{{אין תמונה|איש}}
הרב '''אהרן גרוס''' (נולד ב[[י' באלול]] [[תשל"ו]]) הוא חבר הנהלה וראש אגף פעילות [[מרכז מעייני ישראל]] בישראל.

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[י' באלול]] [[תשל"ו]] לרב צבי אריה גרוס מחשובי חסידי בלז.

בימי בחרותו בשנת [[תשנ"א]] נשלח על ידי סבו הצדיק הרב [[משה שוסטר]] ל[[בית חיינו]] לחודש [[תשרי]] אצל [[הרבי]] במהלך חגי תשרי זכה לעבור מספר פעמים ב[[חלוקת הדולרים]].

==מעייני ישראל==
לאחר נישואיו פגש את הרב [[פישל וינגרטן]] שלמד איתו את יסודות תורת החסידות במשך מספר שנים, כאשר לאחר מכן התחבר עם הרב [[מרדכי לוסטיג]] והקימו יחד רשת [[כולל]]ים ל[[לימוד החסידות]].

בהמשך לקח כשותפות את הרב [[מרדכי יואל שוורץ]] וביחד הקימו את אגף הפעילות ב[[מעייני ישראל]], יחד עם הרב [[מרדכי לוסטיג]].

כיום מתגורר הרב גרוס ב[[ירושלים]], והיינו ממנהלי הארגון.

{{קצרמר|אישים}}
{{מיון רגיל:גראס, אהרן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]
[[קטגוריה:מעייני ישראל]]

אהרן גרוס

2026-03-08T18:19:25Z

שלום עליכם:

{{אין תמונה|איש}}
הרב '''אהרן גרוס''' (נולד ב[[י' באלול]] [[תשל"ו]]) הוא חבר הנהלה וראש אגף פעילות [[מרכז מעייני ישראל]] בישראל.

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[י' באלול]] [[תשל"ו]] לרב צבי אריה גרוס מחשובי חסידי בלז.

בימי בחרותו בשנת [[תשנ"א]] נשלח על ידי סבו הצדיק הרב [[משה שוסטר]] ל[[בית חיינו]] לחודש [[תשרי]] אצל [[הרבי]] במהלך חגי תשרי זכה לעבור מספר פעמים ב[[חלוקת הדולרים]].

==מעייני ישראל==
לאחר נישואיו פגש את הרב [[פישל וינגרטן]] שלמד איתו את יסודות תורת החסידות במשך מספר שנים, כאשר לאחר מכן התחבר עם הרב [[מרדכי לוסטיג]] והקימו יחד רשת [[כולל]]ים ל[[לימוד החסידות]] בהמשך לקח כשותפות את הרב [[מרדכי יואל שוורץ]] וביחד הקימו את אגף הפעילות במעייני ישראל ובו הקימו רשת בתי מדרשות ב[[ארץ הקודש]] ובו נמסרים מאות שיעורי חסידות מדי שבוע פעילויות מגוונות כמו [[התוועדויות]] שיעורי נשים פעילות לילדים כוללים שבתות אחדות עד שכיום מהווה הארגון גג לאלפי אברכים שהתקרבו לתורת [[חסידות חב"ד]] ורבים מהם מגובשים כקהילות חב"דיות עצמאיות אך נותרו עם הלבושים המקורים של החסידויות מהן באו.

כיום מתגורר הרב גרוס ב[[ירושלים]].

{{קצרמר|אישים}}
{{מיון רגיל:גראס, אהרן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]
[[קטגוריה:מעייני ישראל]]

שיחת משתמש:מ. רובין

2026-03-06T00:23:16Z

שלום עליכם: /* תבניות */

שיחה:דנייפרו

2026-03-05T23:24:16Z

שלום עליכם: שלום עליכם העביר את הדף שיחה:דנייפרו לשם שיחה:דניפרו: שם ערך שאינו כתוב נכון

#הפניה [[שיחה:דניפרו]]

שיחה:דניפרו

2026-03-05T23:24:16Z

שלום עליכם: שלום עליכם העביר את הדף שיחה:דנייפרו לשם שיחה:דניפרו: שם ערך שאינו כתוב נכון

שמה של העיר לא צריך להיות [[דנייפרפטרובסק]]? [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
:כך ג"כ מאוית בכ"מ ערכים. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]
::דומני כי האיות הרוסי הוא דנייפרופטרובסק, ואילו האיות החב"די הוא דנייפרפטרובסק. כך, שיש לשנות את שם הערך להצעתך, ולעשות הפניה. [[משתמש:יואל|יואל]]
:::ברוסית אומרים דניפר, וכותבים דנייפרו [[משתמש:פיני|פיני]] 01:53, 1 יוני 2009 (EDT)

==ישיבה==
כעת פירסמו בא' מאתרי החדשות שבאלול הקרוב תפתח ישיבה בדנייפר...--[[משתמש:כתית למאור|מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל]] - [[שיחת משתמש:כתית למאור|שיחה]] 23:48, 30 במרץ 2013 (IDT)

דנייפרו

2026-03-05T23:24:16Z

שלום עליכם: שלום עליכם העביר את הדף דנייפרו לשם דניפרו: שם ערך שאינו כתוב נכון

#הפניה [[דניפרו]]

דניפרו

2026-03-05T23:24:15Z

שלום עליכם: שלום עליכם העביר את הדף דנייפרו לשם דניפרו: שם ערך שאינו כתוב נכון

[[קובץ:דנייפרופטרובסק.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת אוקראינה עם מחוז דנייפרופטרובסק]]
'''דניפרו''' היא העיר השלישית בגודלהּ ב[[אוקראינה]], ובירת מחוז דנייפרופטרובסק. העיר שוכנת על נהר הדנייפר, שהעניק להּ את שמהּ (ובצירוף שמו של מנהיג פועלים קומוניסטי בשם פטרובסק). עד שנת [[תרפ"ו]] (1926) נקראה העיר '''יקטרינוסלב'''. בשל העובדה שעיר זו נכללה ב[[תחום המושב]] והיתה מותרת למגורים עבור יהודים, הפכה במובנים רבים לעיר הבירה של המחוז, ועבור יהודים אף היתה עיר הבירה של אוקראינה כולה. כרבני העיר שימשו לאורך תקופה חסידי חב"ד, כאשר הידוע ביותר מביניהם היה רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] שהנהיג את הקהילה היהודית שימש ברבנות העיר בתוקף ובגאון במשך שלושים שנה.

כיום בעיר דניפרו יש קהילה חב"דית המונה כ-100 משפחות אנ"ש ולה מוסדות רבים שבראשם בית חב"ד הגדול בעולם [[מרכז מנורה]].

==היסטוריה==
העיר דנייפרופטרובסק שבאוקראינה, נוסדה בשנת תקל"ג על ידי הנסיך פוטיומקין, ממקורביה של המלכה יאקטרינה השניה, שעל שמה נקראה העיר בתחילה - יקטרינוסלב. שמה של העיר שונה בשנת [[תרפ"ו]] לדנייפרופטרובסק, על שמו של מר פטרובסקי, שהיה באותו זמן יו"ר הסובייט העליון של אוקראינה, וכן על שם "דנייפר" - הנהר החוצה את העיר.

לכתחילה הוקמה העיר במקום אחר ממיקומה הנוכחי, אולם חמש שנים לאחר יסודה, הועברה למיקומה הנוכחי, על שפתו המערבית של נהר הדנייפר.

כאשר הועברה למקום הנוכחי, חשבו לעשותה בירת האזור החדש שנכבש אז מידי הטורקים, ונקרא "נובורוסיה" - רוסיה החדשה. העיר תוכננה אפוא בקפדנות רבה, נסללו בה רחובות רחבים ונבנו בה ככרות מרשימים.
==יהודים מתיישבים בעיר==
גזירת "תחום המושב" הקשתה על חיי היהודים ב[[רוסיה]]. הגזירה אסרה על יהודים לגור בערים הגדולות, אלא ביישובים קטנים. אף על פי כן, יקטרינוסלב הייתה אחת הערים הבודדות בהן הותר ליהודים לגור. זו הסיבה שבמשך השנים התיישבו בה יהודים רבים.

[[קובץ:בית הכנסת שושנת הזהב 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת שושנת הזהב]] הממוקם בסמוך לביתו של [[רבי לוי יצחק]] לפני שיפוצו]]

היהודים הראשונים שבאו לגור בעיר, הגיעו אליה מאוקראינה המערבית. לאחר מכן הגיעו יהודים נוספים גם מ[[ליטא]] ומרוסיה הלבנה. רובם הגדול היו שומרי תורה ומצוות. שפת הדיבור בקהילה הייתה [[יידיש]] ואת ענייני הקהילה ניהל ה"קהל" עד לביטולו בשנת תר"ד. לאחר ביטול ה"קהל" ייצגו את הקהילה נציגי "החברה היהודית", שלמעשה היו רב העיר ונכבדים אחרים שעסקו בצרכי הקהילה. באותן שנים התנהלה הקהילה תחת שרביט רבנותו של הגאון החסיד הרב אלחנן, מחסידי אדמו"ר ה'[[צמח צדק]]'. הוא הנהיג את הקהילה היהודית בכלל והחב"דית בפרט, ביד רמה.

לפרנסתם עסקו היהודים בכמה תחומים, עליהם מסופר בספר "יקטרינוסלב-דנייפרופטרובסק": "פרנסת יהודי יקטרינוסלב הייתה על בתי מרזח, מסחר זעיר, אספקה לצבא ולמוסדות ממשלתיים שונים. אחדים עשו רכוש רב בפעילותם הכלכלית.

העיר יקטרינוסלב שימשה כתחנה אחרונה לרפסודות, כאשר העצים מגיעים באמצעות מימי הנהר. במסחר בעצים לקחו היהודים חלק רב, וכן בהקמת מינסרות עצים".

לאחר פטירתו של הרב אלחנן, מונו שני רבני עיר חדשים, האחד מטעם החסידים - הגה"ח הרב דב זאב - ר' [[דוב זאב קוזבניקוב|בערע וולף קאזווניקוב]], ומטעם ה"אשכנזים" - הרב בנימין זאב זקהיים. שניהם הנהיגו את הקהילה שמנתה כעשרת אלפים נפש.

הרב קאזווניקוב שהיה מחשובי חסידי [[חב"ד]], נחשב בעירו לאיש קדוש. הוא נהג לשבת מידי יום ב[[טלית]] וב[[תפילין]] בעודו עוסק ב[[תורה]] ו[[תפילה]] עד השעה ארבע אחר הצהרים. מלבד גדלותו בתורה ובחסידות, היה גם עוסק בגופו בעזרה לעניים וקשי-יום.

בשנים [[תרנ"א]]-[[תרנ"ג]] גדלה האוכלוסייה היהודית באופן משמעותי וזאת כתוצאה מ"גירוש מוסקבה". רבים מיהודי [[מוסקבה]] גורשו מהעיר ואלפים מהם הגיעו ליקטרינוסלב. עם גידולה של האוכלוסייה התרחבו גם המוסדות היהודיים. הוקמו "תלמודי תורה", נבנה בנין חדש עבור בית הרפואה, וכן הוקמו מוסדות חסד רבים עבור נזקקים. בימים ההם הטילה הממשלה על הנהלת [[בית הכנסת]] הגדול לטפל בכל המוסדות היהודיים בעיר.

במפקד שנערך בערי רוסיה בשנת [[תרנ"ז]], נפקדו ביקטרינוסלב 40,971 יהודים שהיוו שלושים ושבעה אחוזים מכלל תושבי העיר. קהילת יקטרינוסלב הייתה אפוא אחת הקהילות הגדולות ביותר ברוסיה.

בעיר התנוססו שנים-עשר בתי כנסת מהם כמה של חסידי חב"ד; בתלמודי התורה למדו כאלף וארבע מאות תלמידים ובנוסף לכך היו בעיר ישיבה ושישה-עשר בתי ספר יהודיים. רוב בתי המסחר בעיר היו שייכים ליהודים. באותה שנה אף נוסד בעיר בנק יהודי.

למרות הגידול באוכלוסייה והתבססותה של הקהילה היהודית, לא ידעו היהודים שלווה. ב[[חודש אלול]] תרס"ד התנפלו פורעים אנטישמיים על יהודי העיר, אך הם דוכאו מיד על ידי אנשי המשטרה.

אבל זו הייתה רק התחלה מבשרת רעות, שכן במהלך שנת [[תרס"ה]] ארעו פרעות נוספות והפעם בכל יהודי אוקראינה. הפרעות הגיעו ליקטרינוסלב בסוף אותה שנה. היהודים התגוננו בנשק והיו ביניהם כמה פצועים. גם הפעם, שלטונות העיר נקטו מיד באמצעים הדרושים והפרעות דוכאו באיבם. השקט חזר לשרור בעיר, אולם רק לזמן קצר.

בתחילת שנת [[תרס"ו]] נפגעה הקהילה מהפוגרומים ויותר ממאה יהודים נהרגו בעוד שרבים אחרים נפצעו. יותר משלוש מאות חנויות נשדדו ומספר רב של בתים נהרסו ונשרפו. הנזק לקהילה היהודית היה גדול. פחד ואימה נפלו על יהודי העיר ורבים עזבו את העיר.

בספר "יקטרינוסלב-דנייפרופטרובסק" מצויין עוד כי אין פרטים רבים על מה שאירע בפוגרום, שכן הצנזורה אסרה על העיתונים לפרסם פרטים נוספים על הידיעה כי אירע פוגרום בעיר יקטרינוסלב.

למרות המכה הקשה שספגה הקהילה, התאוששו היהודים במהירות והחלו בשיקום חיי הקהילה. אולם יחס השלטונות לא חזר להיות כבתחילה, נוסף על כך שלעיר נבחר ראש עירייה שהיה שונא ישראל מובהק. מזמן לזמן היו התנפלויות על יהודים בעוד שהשלטונות לא נקפו אצבע.

לאחר שנות פריחה רוחנית בעיר, חלה התדרדרות גדולה. היהודים הרגישו מושפלים וחסרי אונים. אם עד הפוגרומים הייתה ליהודי העיר גאווה גדולה, הרי שכעת היו שהסתירו את יהדותם, עד כדי כך שהיו צעירים שהמירו את דתם על מנת שיוכלו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, שם נאסר על יהודים ללמוד.

==רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] מכהן כרבה של העיר==
[[קובץ:לוי יצחק שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|225px|רבי לוי יצחק שניאורסון]]
באותה תקופה נפטר הרב קאזווניקוב, הרב החסידי של העיר. גם הרב ה"אשכנזי" כבר היה זקן ותשוש. בשל המצב שנוצר, מיהרו ראשי הקהילה לבחור ברבנים חדשים. ה[[מתנגדים]] לקחו להם לרב את הרב פנחס גלמן, ואילו לחסידים הציע [[אדמו"ר הרש"ב]] למנות עליהם לרב את הרה"ג הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]], שכיהן באותם ימים כרבה של העיר [[ניקולייב]], אף היא באוקראינה.

אחדים מראשי התנועה הציונית בעיר חששו מפניו, שכן באותן שנים יצא הרבי הרש"ב במאבק חריף כנגד התנועה הציונית, והם חששו שמומלצו של הרש"ב אף הוא נמנה על מחנהו. על כן פנה הרבי הרש"ב במכתב מיום ו' ב[[אדר]] ראשון [[תרס"ח]], אל הגביר הרב פייטיל פאליי, מנכבדי הקהילה ביקטרינוסלב, וביקשו לפעול למינויו של הרב לוי יצחק לרבה של העיר.

בתחילת המכתב, מביע הרבי הרש"ב צער על פטירתו של הרב קאזווניקוב ומבקש לדאוג לרעייתו שנותרה עם חובות אדירים שהשאיר אחריו בעלה הרב (עניים רבים היו משחרים לפתחו ואיש לא יצא מבלי לקבל עזרה הגונה. זוגתו הרבנית התאוננה תמיד שבעלה מפזר את כל משכורתו לצדקה, ואין לה במה להתפרנס. משום כך ראשי הקהילה העבירו את משכורתו היישר לרבנית. חסידים אמידים הביאו לו סכומים גדולים לצדקה, אך גם אלה לא הספיקו להוצאות ה[[צדקה]] שלו. כאשר נפטר לעולמו, נשאר בעל-חוב בסך ארבעת אלפים רובל, סכום עתק באותם הימים).

בהמשך מדבר המכתב על מינויו של הרב לוי יצחק:

וכאשר אתם עמם כעת שאר בשרי הרה"ג המפורסם מו"ה לוי יצחק שניאורסאהן נ"י, איש אשר רוח בו, וכאשר ידעתיו היטב, כתר הרבנות הולמתו בכל הפרטים הדרושים. הוא למדן גדול וירא אלוקים בתכלית, זך הרעיון ורך המזג, בעל מידות טובות ונעלות מאוד, ויודע פרק בהנהגה בדעת ובהשכל, ואין להם טוב יותר ממנו.

לאחר שמנה את מעלותיו וכשרונותיו, מוסיף הרבי לציין:

הנה על פי הניסיון אשר ראיתי בכמה עיירות אשר התחכמו לעשות כן, גרמו בזה אשר נשחתו עניני העיר בבלי אפשרות לתקן.

המפתח לקבלתו כרב, היה בידי שמריה, בנו של חסיד שהתחנך בחינוך חסידי אך לאחר חתונתו ירד מהדרך והחליף את שמו לסרגיי וולפוביץ'. הוא ניהל טחנת רוח גדולה ומנסרת עצים. בנוסף לכך היה מראשי התנועה הציונית בעיר.

למרות ריחוקו מעולם החסידות, נראה שבלבו נותרה פינה חמה לרבי ולחסידות, שכן, לאחר שהתקבל מכתבו של הרבי הרש"ב, הזמין את רבי לוי יצחק לביתו לשיחה שארכה שש שעות רצופות. השיחה הותירה עליו רושם עז ובסופה החליט להיאבק למען מינויו כרב העיר בקרב חבריו הציוניים.

מאבקו שנמשך כשנה נחל לבסוף הצלחה - והרב לוי יצחק מונה לרב העיר. על כך כתב לו הרבי הרש"ב מכתב תודה.

וכך, בהיותו כבן שלושים ואחת שנים בלבד, בסוף שנת [[תרס"ט]], הגיע הרב לוי יצחק לכהן כרב העיר, כהונה שנמשכה שלושים שנה, עד למעצרו בשנת [[תרצ"ט]].

במשך שלושים השנים בהן כיהן כרב העיר, פעל לביצור ענייני היהדות בכל דרך אפשרית. כבר עם הגיעו כינס את ראשי הקהילה ודן עמם כיצד לחזק את יהודי העיר למרות הקשיים בגשמיות וברוחניות. ביחד קיבלו שורה של החלטות על מנת לחזק את מוסדות התורה בעיר. כמו כן הוחלט על פעילות מוגברת בקרב הנוער והצעירים.

אחד מצעדיו הראשונים היה לטפל ב[[מקווה]] המקומי שכבר לא היה ראוי לשימוש. הוא כינס את ראשי הקהילה והעמידם על חומרת הדבר, אך ראשי הקהילה התחמקו בתואנה של מחסור כספים בקופת הקהל. הרב הצעיר לא התרשם. הוא עמד מלוא קומתו, פשט מעילו החדש שקנה לא מכבר לרגל היכנסו לתפקיד: "הרי לכם מעיל זה העולה סכום ניכר, ותמורתו יהיה קודש בתור התחלה לבניין מקווה".

דבריו של הרב לוי יצחק עשו רושם עז וראשי הקהילה התחילו לטפל בהקמת [[מקווה]] חדש.

==ה'חיידרים' של הרבי==

בתקופה זו כבר היו בעיר עשרים וארבעה בתי כנסת ועוד כעשרה מניינים קבועים. חלק מבתי הכנסת והמניינים היו בנוסח חב"ד. כמו כן היו בעיר תלמודי תורה חב"דיים, אחד מהם היה אצל ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] הרב [[שניאור זלמן וילנקין]], שלימד כמה מילדי החסידים בעיר ובהם בניו של הרב לוי יצחק.

סיפר ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]]:

"ה[[חיידר]] היה לא קטן ולא גדול, ומלמד אחד לימד בו. קבוצת הילדים חולקה לשניים. בכיתה הגבוהה למד סך-הכול תלמיד אחד, הרי הוא בנו בכורו של ר' לוי'ק - [[הרבי]], שהפרש של שלוש שנים הפריד בינו לבין אחיו השני לו, ובכיתה הנמוכה למדו שני בניו האחרים של ר' לוי'ק יחד עם עוד כמה ילדים, ואני בתוכם.

"וכך היה סדר הוראתו של המלמד, תחילה לימד שיעור את הרבי באחת מפינות החיידר, ובאותה שעה הייתה הכיתה הנמוכה חוזרת בעצמה על הגמרא, אחר כך היה מתפנה המלמד, ומלמד שיעור לכיתה הנמוכה".

כאשר בגרו ילדי החיידר, התמדתו הגדולה של הרבי, גרמה לכך שאביו רב העיר, כשהיה צריך ללכת לאירועים ציבוריים, לקח עמו כמלווה את ר' נחום גולדשמיד, שכן בנו בכורו אמנם סייע לו בענייני הכלל, אך הוא העדיף ללמוד תורה מאשר להשתתף באירועים ציבוריים שנמשכו שעות רבות.

==העיר עוברת מיד ליד==

מספר שנים חלפו, ובשנת [[תרע"ד]] פרצה מלחמת העולם הראשונה. סדרי החיים השתבשו לחלוטין. בתקופה זו הגיעו לעיר המוני פליטים יהודים. הקהילה החב"דית בראשות הרב לוי יצחק ורעייתו הרבנית חנה נחלצו חושים לעזרת הפליטים, הן בעזרה חומרית והן בעזרה רוחנית.

כמה מגדולי הרבנים הפליטים התארחו בבית הרב לוי יצחק ובהם הרב [[מנחם מענדל קמינר]], גיסו של האדמו"ר ה[[אמרי אמת]] מגור שגורש יחד עם יהודים רבים מעיר מגוריו ורשה (ב[[התוועדות]] [[שושן פורים]] [[תשל"ז]] סיפר הרבי כי אביו כיבד את הרב קמינר באופן מיוחד, הושיבו בראש השולחן ושוחח עמו בדברי תורה). באותם ימים הגיע לעיר גם הרב [[חיים עוזר גורודזי'נסקי]] מווילנה שפעל יחד עם הרב לוי יצחק למען הפליטים.

בעיצומה של המלחמה, בשנת [[תרע"ז]], החלה גם המהפכה הקומוניסטית. בתחילה קיבלו יהודי העיר את המהפכה באהדה ובשמחה, מתוך תקווה שכעת יבוא הקץ לפוגרומים שחזרו ותכפו.

באותם ימים הוקמו מפלגות יהודיות, ויהודים רבים נבחרו לחברי הנהלת העיר. אולם בשנת [[תרע"ח]] עבר השלטון העירוני לידי מועצת הפועלים ואנשי צבא. בעקבות זאת המצב הגשמי החל להתדרדר. בסוף שנת [[תרע"ח]] כבשו הגרמנים את האזור ומסרו את השלטון לידי אוקראינים מקומיים. המצב הכלכלי השתפר אמנם, אבל הצבא הגרמני ערך סריקות מפעם לפעם כאשר במשך הזמן נאסרו כמה יהודים.

עם כניסת ה"אדומים" - חיילי הצבא הקומוניסטי - ליקטרינוסלב, בתחילת שנת [[תרע"ט]], באה תקופה חדשה. כל פעולות המפלגות והארגונים הופסקו; בעלי הרכוש נדרשו להכניס לקופת העירייה סכומים ניכרים. היהודים החלו לסבול ביתר שאת והיו מהם שאף הושלכו לכלא.

==הפלוגה היהודית==

לאחר [[פסח]] [[תרע"ט]] כבשו הכוחות ה"לבנים" - הצבא של דניקין שהתנגד למהפיכה הקומוניסטית - את יקטרינוסלב. היהודים שמחו להתפטר מהקומוניסטים, אולם השמחה הייתה לזמן קצר בלבד. עם כניסתם לעיר החלו ה"לבנים" לבזוז חנויות ובתי עסק, ובלילות פרצו לבתי יהודים גזלו את כספם, ולעיתים גם רצחום נפש. במושבות היהודיות שבסביבות יקטרינוסלב נרצחו באותה תקופה אלפי יהודים ובהם גם הרב מנחם מענדל שניאורסאהן, בנו של האדמו"ר רבי שמריהו נח מבאברויסק.

כשהגיעו לעיר הידיעות על הפוגרומים שעורכים ה"לבנים", החליטו יהודי העיר להגן על עצמם. כעבור זמן קצר הוקמו גדודים להגנה שכונו: "פלוגת הקהילה היהודית". הקמת הפלוגה הייתה בהסכמת העירייה שנתנה גם את התקציב הדרוש. הפלוגה צוידה במאות רובים ואלפי כדורים. הפלוגה קיבלה גם בנין ברחוב הראשי של העיר ששימש כמפקדה וכמחסן נשק. הפלוגה הייתה מאורגנת כיחידה צבאית מובהקת וחבריה ערכו אימונים בנשק חם. הפלוגה התחלקה לשתי מחלקות, שכל אחת מנתה 110 איש. כל מחלקה עמדה על המשמר במשך 24 שעות, ולאחר מכן היה לה יום חופש, פרט למקרי חירום שאז כולם היו עומדים על המשמר.

מפקדת הפלוגה השתדלה בדרכים שונות להגדיל את כמות הנשק שבידה וזאת כדי להגדיל את מספר האנשים שיוכלו להילחם בפורעים ה"לבנים". גם הגויים העריכו את פעולתה של ההגנה היהודית, שכן חייליה שמרו גם עליהם מפני התנפלויות של הפורעים.

בספר "ערי ילדות" מסופר כי הרבי שהיה אז בן שבע עשרה בלבד, הוא שעמד מאחורי פעילות הפלוגה המיוחדת, על כך נודע לחסידים שנים רבות לאחר מכן.

הסופר דוד מרקיש, בנו של הסופר הידוע פרץ מרקיש סיפר לימים: "בשנת [[תשל"ה]] הייתה אשתי בארצות הברית, ואחד מידידי המשפחה סידר לה שתוכל להיכנס ל[[יחידות]] לרבי מליובאוויטש, בין יתר הדברים אמר לה הרבי: 'את חותנך הכרתי היטב; שירתנו יחד בכוחות ההגנה היהודית בעיר יקטרינוסלב בשנת 1919 כשה'לבנים' כבשו את עירנו'".

סיפר מר מרדכי גובר, מראשי הציונים ביקטרינוסלב:

"אני הייתי אחד מהמפקדים באותה הגנה. מאוד הופתעתי להיווכח שהמתכנן והאיש שעומד מאחורי כל הפעילות של ההגנה הוא נער בן שבע עשרה, בנו של רב העיר. הפעילות של ההגנה היהודית נחלה הצלחה רבה ופחדם נפל על ה'לבנים' שלא העזו עוד 'להשתולל' ביקטרינוסלב כמו בערים אחרות. הנער הזה הוא היום... הרבי מליובאוויטש!"

הפלוגה היהודית התקיימה כמחצית השנה, עד שהקומוניסטים שבו וכבשו את העיר והפסיקו את ההפקרות. בעקבות זאת התפרקה הפלוגה; חלק מהנשק נמסר לשלטונות וחלק אחר הוסתר. אחדים מאנשי הפלוגה שנתפסו עם נשקם, כמעט והוצאו להורג על ידי הסובייטים ורק בהתערבותו של הרב לוי יצחק שניאורסאהן ואחדים מראשי הקהילה, שוחררו לנפשם.

==ה"[[יבסקציה]]" רודפת==

כעת, עם עלייתם של הקומוניסטים לשלטון, החלו בדיכוי כללי, ובפרט את חיי ה[[יהדות]]. חיי הקהילה היהודית כמעט ופסקו לגמרי. מוסדות הקהילה: החיידרים בתי הספר היהודיים ובתי הכנסת נסגרו והמבנים נלקחו לצרכי השלטון הקומוניסטי. רק בתי כנסת בודדים נותרו לפליטה כשסביבם התרכזה כל הפעילות היהודית שעדיין הייתה מותרת.

היהודים האמידים שבעבר תמכו והחזיקו את המוסדות היהודים, נושלו מרכושם ומעמדם. רבים מהם ברחו מעיר.

ה"יבסקציה" הידועה לשמצה, החלה אף היא לפעול ודיכאה ביד קשה כל דבר שריח של יהדות נודף ממנו. היבסקים הסתובבו בבתי הכנסת וירדו לחייהם של בני קהילת חב"ד בראשותו של הרב לוי יצחק שניאורסאהן - שהקימו חיידרים במחתרת. במקום מוסדות החינוך שנסגרו, פתחו היבסקים בתי ספר עבור ילדי היהודים, בהם חונכו התלמידים בדרכי הקומוניזם.

בשנת [[תר"פ]], נפטר הרב פנחס גלמן, רב ה'מתנגדים' בעיר והרב לוי יצחק היה לרב העיר היחיד שנטל על כתפיו את כל הפעילות היהודית. רק הודות לתושייתו ומסירותו הבלתי מוגבלת, המשיכה הקהילה היהודית להחזיק בערכי היהדות.

השלטונות הבינו במהרה איפה מוקד הכוח, והם החלו לרדוף את הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]]. ליד ביתו הסתובבו תדיר אנשי [[המשטרה החשאית]] שרשמו כל מי שנכנס ויצא מביתו. לכל מקום שהלך ולאן שפנה, הם היו בעקבותיו. אך הוא לא נרתע ולא פחד. הוא המשיך להפעיל את החיים היהודים שהיו מותרים עדיין, כגון: שחיטה כשרה, אפיית מצות לפסח, ושיעורי תורה למבוגרים.

בשנת [[תרפ"ד]] סגרו אנשי ה"יבסקציה" את [[בית הכנסת]] הגדול, ומיתר בתי הכנסת החרימו דברי ערך, כמו כתרי תורה.

מי שעמד לימין הרב לוי-יצחק בעבודתו הכבירה למען חיזוק היהדות בעיר, היו בני קהילת חב"ד בכלל ובנו בכורו הלא הוא [[הרבי]] בפרט.

==ישיבה מחתרתית==
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים יקטרינוסלב]]}}
בשנת [[תרפ"ט]] נפתחה בעיר ישיבת '[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|תומכי תמימים]]' מחתרתית. היה זה לאחר שסניפי הישיבה ב[[תומכי תמימים נעוועל|נעוול]] ו[[תומכי תמימים חרקוב|בחרקוב]] נסגרו בגלל רדיפת השלטונות, או אז הוחלט לפתוח סניף בעיר דנייפרופטרובסק. כעשרים תלמידים הגיעו לישיבה שעמדה תחת השגחתו של ה[[משפיע]] הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]. חסידי חב"ד בעיר, דאגו לתלמידי הישיבה וראשיה.

הישיבה החזיקה מעמד כשנתיים, אך בעקבות המעקבים הבלתי-פוסקים, נאלצו התמימים לעזוב את המקום. גם לאחר סגירת הישיבה, נשאר במקום [[חיידר]] לתלמידים צעירים אותו ניהל ר' [[אברהם ראגולין]].

==גלותו של רב העיר==

באותן שנים הלכו הרדיפות והחריפו. השלטונות החרימו את בתי הכנסת, ביניהם גם את [[בית הכנסת]] של הרב לוי יצחק "מערנור שול". הם הותירו רק בית כנסת אחד לכל יהודי העיר, ברחוב יורדאנסקא (כיום קצובינסקי). הרב לוי יצחק עבר אפוא להתפלל בבית כנסת זה. סביב [[בית הכנסת]] התרכזו מעט יהודים קשישים שכבר לא היה להם ממה לחשוש. בית כנסת זה נותר פתוח כל השנים ופועל עד ימינו אנו.

כאמור, מעקבים קפדניים נערכו אחר הרב לוי יצחק, אולם הוא לא נעצר. דרשותיו בבית הכנסת, פעילותו הנמרצת לאפיית מצות מהודרות ועוד מעשים רבים למען חיזוק היהדות, "הפריעו" לקומוניסטים, אך הם הבליגו כל העת, כנראה מחשש לתגובת העולם על מעצר רב עיר חשוב. הרב לוי-יצחק מצדו המשיך לעודד את הקהילה החב"דית והרעיף רוח חיים ליהדות בעיר. הוא עשה זאת אף על פי שידע כי פעולותיו מתועדות.

היה זה בשנת תרצ"ט, כאשר נוכחו השלטונות כי הוא מפעיל פעילות מחתרתית בעיר ומחוצה לה, או-אז החליטו לעוצרו ובכך להכות את הפעילות היהודית באזור מכה אנושה. היה זה בליל ט' ב[[ניסן]] [[תרצ"ט]], כאשר נעצר בביתו שברחוב באריקאדנא 13 בשלוש לפנות בוקר. על דלת הבית נשמעו דפיקות גסות והרבנית פתחה את הדלת. מולה עמדו ארבעה אנשי [[נ.ק.וו.ד.]]

"היכן הרב שניאורסאהן?" שאלו ונכנסו אל הבית. לאחר חיפוש מדוקדק נלקח לבנין הנ.ק.וו. ד שבעיר, שם נחקר ימים ארוכים בחקירה קשה ומתישה. אחת החקירות נמשכה עשרים וארבע שעות ברציפות!

בתום החקירות הוכן כתב אשמה חמור במיוחד. בכתב אשמה מוזכרים הן בנו הרבי, והן מחותנו - הרבי [[הריי"צ]]. כמו כן הואשם בגין דרשותיו שנשא בבית הכנסת: "הזכות לדרשה השבועית בבית הכנסת, מנצל שניאורסאהן עבור הוצאת דיבה על השלטון הסובייטי ועל מנהיגיו".

בתום החקירות הועבר לקייב ומשם הוחזר לבית הסוהר בדנייפרופטרובסק, שם נכלא למספר חודשים עד שילוחו לגלות ל[[עיירה]] צ'אילי בקזחסטן.

הרב לוי יצחק, נפטר מתוך יסורים, בגלות קזחסטן ביום כ' ב[[מנחם אב]] [[תש"ד]].

כשנתיים המשיכה הקהילה היהודית והחסידית בעיר את חייה ללא מנהיג, עד שעלה עליה הכורת הנאצי ימ"ש.

==במהלך השואה==

לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] התגוררו בעיר כמאה אלף יהודים. אלה היוו כחמישית מהאוכלוסייה הכללית. בתחילת המלחמה טרם ידעו בעיר מה קורה בחזית, ומה מעוללים הנאצים ליהודי [[פולין]] ובאיזורי הכיבוש הנוספים. כאשר החל "מבצע ברברוסה" במהלכו פלש צבא גרמניה בפתאומיות לתוככי ברית המועצות, החל פינוי מהיר של מוסדות הממשל. בהמשך פונו גם בתי חרושת גדולים ומוסדות המפלגה הקומוניסטית.

עם המוסדות ובתי החרושת יצאו גם רבים מהעובדים, רבים מהם יהודים. הפינוי התנהל באי-סדר ובבהלה. הפינוי התרחב לאחר הפצצת העיר על ידי מטוסי חיל האוויר הגרמני בחודש [[תמוז]] [[תש"א]].

כשהחלו סוף סוף להגיע שמועות מאומתות על יחסם של הגרמנים ליהודים, החלה בריחת המונית של יהודים לכיוון אסיה התיכונה. לעומתם היו יהודים שזכרו את הגרמנים מימי מלחמת העולם הראשונה, כאשר יחסם ליהודים היה סביר יחסית ליחס המשפיל של הקומוניסטים, ואלה העדיפו להמתין בעיר ולראות כיצד יפול דבר.

כאשר הצבא הגרמני התקדם לעבר העיר, החלו תושבים אוקראינים להתגרות ביהודים באמרם כי עם בואם של הגרמנים לעיר הם יבואו חשבון עם היהודים. התחושה בעיר הייתה קשה ביותר. מספר היהודים שרצו לעזוב את העיר גדל במהירות. היציאה מהעיר הייתה באמצעות רכבות עמוסות לעייפה שיצאו לדרכן בשעות הלילה בגלל החשש מהפגזות; אחרים ברחו באמצעות עגלות רתומות לסוסים, אבל הם לא הספיקו להרחיק לכת. חלקם נשבו בידי הגרמנים וחלקם התייאשו ושבו לעיר.

בין הנמלטים היו גם חסידים רבים וביניהם: ר' [[יצחק גולדשמיד]] (בנו ר' נחום נסע לארץ הקודש כמה שנים לפני כן), ר' [[נח גוצינסקי]] ר' [[מנחם גנזבורג]] ועוד. זה האחרון נפטר בעת המלחמה כתוצאה מרעב ואפיסת כוחות.

לאחר שהעיר הופגזה מהאוויר, נכבשה על ידי הגרמנים בראש [[חודש מנחם אב]] תש"א. מיד עם כיבוש העיר החלו תושבי העיר האוקראינים להבליט את יחסם האנטישמי לשכניהם. הם ערכו התנפלויות על יהודים ואירעו אף מקרי רצח אכזריים. גם הגרמנים פרצו לבתי היהודים, שדדו ורצחו ללא הבחנה.

כעבור זמן קצר הוצא צו כי על היהודים לענוד [[מגן דוד]] על שרוולם. ביום י"ז [[תשרי]], יום ראשון של [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תש"ב]], נצטוו היהודים להכניס לקופת המפקדה הגרמנית סך גדול בשווי 25 או 30 מיליון רובל (אודות גובה הסכום יש גרסאות סותרות).

ב[[שבת]] חול המועד סוכות תש"ב נצטוו יהודי דנייפרפטרובסק להתרכז ביום [[שמיני עצרת]] בבנין הכלבו הגדול של העיר - ה"אוניברמג"' השוכן ברחוב הראשי של העיר, לשם "העברתם למקום אחר לבטחונם והגנתם".

היהודים הורשו לקחת עמם דברי ערך ומצרכי מזון. רבים מהיהודים האמינו להודעה והם הגיעו בהמוניהם לבנין הכלבו. כל חפציהם נלקחו מהם, והם התבקשו לצעוד רגלית בליווי שוטרים אוקראינים לדרום העיר, מאחורי בית הספר לתחבורה. הם צעדו בבטחון מבלי לדעת לאן מוליכים אותם. הם האמינו כי הם נלקחים למקום מבטחים, שם האוקראינים האנטישמיים לא יוכלו לפגוע בהם. כאשר גילו את מה שעומדים לעולל להם היה כבר מאוחר.

אלפי יהודים הועמדו על פתח הבור הגדול, ונורו במכונות יריה. ה'אקציה' נמשכה גם למחרת ביום [[שמחת תורה]]. בשעת ההוצאה להורג הביאו הגרמנים למקום תזמורות שניגנה ברקע הצווחות האחרונות של הנרצחים.

רבים מחסידי חב"ד הצליחו להימלט מהעיר בטרם נכבשה, אבל היו חסידים שנותרו בעיר וסביבותיה, ונרצחו על קידוש ה', ביניהם אחיו של הרבי, [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ר' דובער]], וסבתו של הרבי, הרבנית [[רחל ינובסקי]].

אחד מבני החבורה היה הרב יוסף ראובן דובקין ובני משפחתו. הוא למד בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש שבליובאוויטש, כיהן כרב ו[[שו"ב]] בכמה עיירות ובהם ניבודרובקה ואמור. הוא, רעייתו רבקה לבית גולדשמיד וכמה מילדיו נספו.

מלבדם יש עוד מאות רבות של חסידי חב"ד שנספו על קידוש ה'.

==55,432 נספים==

בימי השמחה - שמיני עצרת ו[[שמחת תורה]] - נורו ונהרגו עשרות אלפי יהודי דנייפרפטרובסק ובהם חסידי חב"ד רבים, כאשר רק בודדים הצליחו בנס להציל את נפשם מגיא ההריגה.

בדו"חות עוצבות-ביצוע של הנאצים בברית המועצות, המצויים ב"יד ושם" - נכתב: "בדנייפרפטרובסק 55,432 מומתים בתחילת אוקטובר 41".

רק יהודים מעטים נותרו בעיר לאחר הטבח הנורא ב[[שמחת תורה]] תש"ב, מהם שברחו לכפרים סמוכים ומהם שהסתתרו בבתי שכניהם.

כך נגדעה קהילת חב"ד בעיר שבראשה עמדו רבנים חב"דיים במשך כמאה שנים, ובה גדל הרבי.

==דנייפרו כיום==
{{להשלים}}
[[קובץ:מרכז מנורה בלילה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[מרכז מנורה]] - המרכז היהודי הגדול בעולם השוכן בעיר [[דנייפרופטרובסק]]]]
כיום, השליח ורבה של העיר הוא הרב [[שמואל קמינצקי]] יחד עם שלוחים נוספים. הוא ייסד את [[מרכז מנורה]] - מרכז חב"ד הגדול בעולם, ופתח את בית הספר היהודי "אור אבנר לוי יצחק", כמו כן יסד את ישיבת נחלת לוי בשנת [[תנש"א]] . ב[[תשנ"ז]] הוחזר לקהילה היהודית [[בית הכנסת]] "שושנת הזהב", שהוא [[בית הכנסת]] המרכזי בעיר.

תחתיו, פועל בעיר שליח הרבי הרב [[מאיר צבי סטמבלר]] המכהן גם כיו"ר איגוד הקהילות היהודיות באוקראינה, שפתח בעיר בעזרתו של ר' [[לוי לבייב]] מכללה להכשרה מקצועית להוראה בשם "בית חנה", לשם באות נערות יהודיות מכל רחבי אוקראינה על מנת לרכוש השכלה גבוהה.

== שוחטים בעיר ==
שימש כשוחט ובודק בזמן ר' לוי יצחק הרב [[יצחק גולדשמיד]] שרבי לוי יצחק אכל משחיטתו. עוד לפני שרבי לוי-יצחק הגיע לכהן ברבנות, בתקופת כהונתו של הרב החב"די ר' [[דוב זאב קוזבניקוב|בערע-וולף קז'בניקוב]], שנודע כחסיד בעל-מדרגה. ויצחק גולדשמיד, שהיה נוכח בשעה שהעבירו את גופתו של ר' בערע-וולף למקום אחר, כאשר התכוננו להרוס את [[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי הישן, וראה שהגופה הייתה בשלימותה - עשרים וכמה שנים לאחר פטירתו!

==ראו גם==
*[[רבי לוי יצחק]]
*[[בית הכנסת שושנת הזהב]]
*[[שמואל קמינצקי]]
*[[מרכז מנורה]]

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''', [[תשנ"ג]].
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]''', [[תשל"ז]].
*[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך]]''', [[תש"נ]] - [[תנש"א]] .
*[[אלקנה שמוטקין]] ו[[ברוך אוברלנדר]], '''[[שנים ראשונות]]''' חלק א' פרק ב'.
*'''ממלכת הרבי בדנייפרופטרובסק''', שבועון כפר חב"ד גליון 1931 עמוד 28
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], '''עיר הרבי חריבה''' - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/1/18/538.pdf גליון מס 538] עמודים 38 - 47

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.djc.com.ua אתר האינטרנט של בית חב"ד דנייפרפטרובסק]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2491]
* {{קישור חבד און ליין|89863|יהודים בחזית: הצצה נדירה לעיר האוליגרכים|יוסי אליטוב, עיתון 'משפחה'|כ"ה [[אייר]] תשע"ה}}
*'''[karovel.co.il/wp-content/uploads/2022/02/Karov-405-E.pdf מנהטן דקדושה]''', קרוב אליך י' אדר א' תשפ"ב
*[https://col.org.il/news/82270 מסע בתחנות חייו של רבי לוי-יצחק בדנייפרופטרובסק ● וידאו{{וידאו}}{{col}}]
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/868448/jewish/My-Passover-in-Dnepropetrovsk.htm הפסח שלי בדנייפרופטרובסק]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
{{עיירות באוקראינה}}
[[קטגוריה:אוקראינה]]

דניפרו

2026-03-05T23:23:38Z

שלום עליכם:

שיחת משתמש:חב''דפדיה

2026-03-05T18:51:32Z

שלום עליכם:

== ברוך הבא ==

{{בה חממה}}

~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] ({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]<nowiki>|</nowiki>[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] <nowiki>|</nowiki> [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}}) 20:48, 5 במרץ 2026 (IST)
==שם משתמש בעייתי==
שם המשתמש שלך הוא בעייתי, מכיון שיש בו משמעות כביכול החשבון נפתח על ידי הנהלת חב"דפדיה. אם הינך רוצה להמשיך בפעילות נוספת נא לפתוח שם משתמש חדש. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 20:51, ט"ז באדר, ה'תשפ"ו 20:51, 5 במרץ 2026 (IST)

שיחה:יצחק פייוויש גינזבורג

2026-03-05T18:49:42Z

שלום עליכם: /* פסקת ביקורת - 'הרב גינזבורג הוציא מכתב מחאה' */

{{תיבת ארכיון|[[שיחה:יצחק פייוויש גינזבורג/ארכיון 1|1]]}}

== פסקת "בקורת" ==

לא נכון בכלל לכתוב ששיטתו וסגנונו לא מקובלים אצל '''רובם ככולם''' של חסידי חב"ד. רבים-רבים מחסידי חב"ד לומדים את שיעוריו המופיעים ב[[עלון נפלאות]]. בנוסף, יש לו תלמידים רבים שהם-עצמם חסידי חב"ד מובהקים (חלקם נמנים על קהילת "תורת חיים" בירושלים (אחת מהקהילות החב"דיות של הרב גינזבורג)). [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 10:40, י"א בכסלו, ה'תשפ"ד 10:40, 24 בנובמבר 2023 (UTC)
:[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] הביקורת היא על פי החלטת הועדה הרוחנית של חב"דפדיה. זה מה יש!. ~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט"א}}]] ~ 13:47, 24 בנובמבר 2023 (UTC)
::מי בדיוק הועדה הרוחנית? מר @[[משתמש:קעניג|קעניג]]?
::ועדה רוחנית שמתעלמת מעובדות פשוטות ומוגמרות – דורשת פיטורין. מה זה הדבר הזה??? לא כך יאה לאתר שמנסה לכבד עצמו. ועדה רוחנית שכזאת עושה את עצמה ואת האתר שהיא עומדת בראשה ללעג וקלס. חבל שכך פני הדברים. בברכת שבוע טוב והמשך עבודה מועילה ופוריה עד ביאת משיח בב"א, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 20:42, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ד 20:42, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
:::[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] זה פני הדברים, הועדה הרוחנית שעומדת בראש חב"דפדיה עובדת מצוין ועם לא טוב לך פה תוכל לחפש אתרים אחרים שטובים בשבילך בברכת יחי המלך המשיח! ~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט"א}}]] ~ 21:03, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
::::ולמה אי אפשר לשנות את פני הדברים? למה חב"דפדיה צריכה להיות מוטה? [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 21:06, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ד 21:06, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
:::::ר׳ @[[משתמש:קעניג|קעניג]], במחילה ממע״כ, אבל אין מחלוקת במציאות... ועדת ביקורת, רוחנית וגבוהה ככל שתהיה, לא יכולה להכריע שבדף מידע ייכתב מידע שגוי... [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 21:12, י"ב בכסלו, ה'תשפ"ד 21:12, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
::::::[[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] היקר ו[[משתמש:נפלאות|נפלאות]] היקר, זה לא מידע שגוי, אלו פני הדברים כמו שאמרתי מקודם. ועם תרצו להמשיך להתווכח איתי על זה תוכלו לעשות את זה בדף שיחתי, בבקשה לא כאן. בברכה, --~ [[משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=כחול|גופן=נרקיסים|טקסט=קעניג}}]] ~ [[שיחת משתמש:קעניג|{{עיצוב גופן|גודל=2|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|טקסט=דף שיחתי}}]] ~ [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=ירוק|גופן=נרקיסים|טקסט=יחי המלך המשיח שליט"א}}]] ~ 21:44, 25 בנובמבר 2023 (UTC)
:::::::[[משתמש:קעניג|קעניג]] היקר, נשמח להתדיין אתך בנושא זה ובנושאים אחרים בדף השיחה שלך. כעת, אנו מנהלים את הדיון בדף הזה כדי שכל הציבור יראה את הטענות ויווכח באמת ש"הוועדה הרוחנית של חב"דפדיה" מנסה להכחיש. אם ראש הוועדה (המשתמש היקר [[משתמש:קעניג|קעניג]]) מתעקש להילחם – הוא מוזמן לעשות זאת, ואנו נאלץ 'להתקפל', ולו משום שאין לנו הרשאת עריכה בערך זה.
:::::::גוט יום טוב, לשנה טובה – בלמוד החסידות ובדרכי החסידות – נכתב ונחתם! [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 22:21, י"ז בכסלו, ה'תשפ"ד 22:21, 30 בנובמבר 2023 (UTC)
::::::::הנכתב בערך מדוייק בהחלט ומחוללי ה'נפלאות' הם שמנסים להזין פה מידע שגוי. אם אנחנו לא סופרים את כל מי שנחשף לתורת חב"ד ועולמה (תופעה אדירה בכל המגזרים) אלא מדברים אודות חסידי חב"ד 'במובן המצומצם' - כאלו המגדירים עצמם כך בלא פקפוק ותוספות לוואי, לבושים כך וכו' אז בוודאי שרובם ככולם מסתייגם מר' י.פ.ג. (ישלח לו השי"ת רפואה שלימה) מהרבה סיבות שלא כאן המקום לפרטם
:::::::::לחסיד היקר שחושש להזדהות אפילו בשם המשתמש שלו: אותם שאתה מכנה "מחוללי הנפלאות" נמנים על קהל חסידי חב"ד ויוצאים ונכנסים בין ריכוזי אנ"ש השונים ברחבי הארץ והעולם, ועדיין מחזיקים רבות מהרב יצחק גינזבורג שליט"א (מותר לכתוב את שמו...) ואף מזדהים כתלמידיו – וכמוהם עוד רבים. הטענה כי "הנכתב בערך '''מדוייק בהחלט'''" היא ההגדרה המילונית למושג "מחלוקת במציאות". אנו סבורים כי במידה וייערך סקר אמיתי בציבור אנ"ש '''על כל רבדיו''', התוצאות שתתקבלנה עלולות להפתיע אותך... עוד יש לשאול, וכי יש מקום יותר מתאים לדון בסיבות שבגינן – לדעת כת"ר שליט"א – "מסתייגים" אנ"ש מהרב גינזבורג, יותר מאשר דף השיחה על הערך שלו בחב"דפדיה?!
:::::::::גוט יום טוב. לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו. [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 20:41, י"ט בכסלו, ה'תשפ"ד 20:41, 2 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::גוט יום טוב. אני מסכים איתך, אכן רבים וטובים בציבור החב"די על כל רבדיו לא יסתייגו ממנו לא בגלל שמסכימים עם האישיות הדמות והתופעה, ובטח לא בגלל שמאמינים במה שתלמידים שונים סביבו מאמינים (מה שהוא עצמו ככל הנראה לא מאמין, לפחות אני רוצה לדון אותו לכף זכות ולחשוב שהוא לא מאמין בשטויות האלו בעצמו...), אלא סתם מחוסר ידיעה. אבל האמת שכל הדיון הזה הוא סתם דמגוגיה, כי האמת לא נקבעת לפי הרוב. לא כל מי שקורא בחוברות הנפלאות (ואני מעת לעת בתוכם, ומה בכך?!...) מסכים עמהם. רוב מוחלט של חסידי חב"ד, ובטח ובטח בין רבני ומשפיעי חב"ד - מוקיעים באופן מוחלט את כל הסגנון המוזר של "הקהילות החב"דיות של הרב גינזבורג", אם הוא חסיד - הוא צריך להיות בביטול מוחלט כלפי הרבי, והקהילות הם של הרבי ולא 'שלו', ואם היחס אליו מצד התלמידים הוא לצערנו כביכול ההשפעה עוברת דרכו, אזי רחמנא לישזבן מהאי דעתא. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 20:59, כ' בכסלו, ה'תשפ"ד 20:59, 3 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::מה שכתבת באופן כללי – יתכן וזכאי לדיון בפני עצמו. אך אחד הדברים שכתבת – בודאי לא נכון לגופו של דיון. הנאמר בתגובתך כי "אמת לא נקבעת לפי הרוב" – יתכן והוא נכון, אך הדיון בשיחה זו הוא על הרוב ולא על האמת. דווקא משום כך, ובפרט אחרי מה שכתבת – יש לשנות את מה שכתוב בפנים הערך. בברכת א פריילאכען חנוכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 15:39, כ"ח בכסלו, ה'תשפ"ד 15:39, 11 בדצמבר 2023 (UTC)
{{שבירה}}{{א|נפלאות}} היקר, '''א':''' חסידיו של הרב גינזבורג משווים אותו לנשיא הדור, ובטוחים שהם נמצאים בדור השמיני, ומשווים את ספריו לספרי רבותינו נשיאנו עפ"ל - זה עובדה, מציאות. ואת המציאות הזאת צריך לשקול להוסיף לביקורת בערך. '''ב':''' צר לי לאכזב אותך אבל אם נלך לפי הרוב - הביקורת בערך תהיה מהגדולות בחב"דפדיה, ולא ההפך. ניכר מדברך שאתה לא חי אתנו אבל אם תקשיב קצת ליחס של אנ"ש (אנ"ש = מקושרים לרבי, לא לרבנים למיניהם וסוגיהם) כלפי הרב גינזבורג תגלה במקרה הטוב אדישות כלפיו ובמקרה הפחות טוב ביקורת, ונוקבת, מאוד.. מצחיק שצריך לכתוב את זה. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 11:39, 12 בדצמבר 2023 (UTC)
: ר' [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] היקר, כפי שכבר נכתב קודם על ידי [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] – הדבר נתון במחלוקת במציאות. הדברים שכתבת מתעלמים לחלוטין ממה שכתב [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]]. כדאי לא לחזור על דברים בדיון מספר פעמים.
:ולגופו של ענין – הדברים שכתבת בסעיף ב' בדבריך – לא הובררו בשום צורה שהיא. בשביל לכתוב את הנכתב בפסקת "בקורת" צריך מקורות מהימנים, שכן כך עובדת אנציקלופדיה. להחליט דברים מסוימים, ואחר כך להשתמש באותה החלטה נטולת-סימוכין כטיעון בשיחת הערך – זהו דבר מופרך מיסודו. צריך לשנות את פני הדברים: או שכותבים דברים עם סימוכין ומקורות (עריכת סקר וכו' כפי שהציע [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] יכולה להיות אולי אופציה אם תתנהל עם חוקים מהוגנים), או שלא כותבים אותם. כפי שזה כעת – זה לא בסדר. בברכת א פריילעכן חנוכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 20:29, כ"ט בכסלו, ה'תשפ"ד 20:29, 12 בדצמבר 2023 (UTC)
::בהשגחה פרטית שוחחתי כעת על הרב עם כמה ידידים מאנ"ש ומסקנת הדברים הייתה שהיחס עליו בקרב המיינסטרים של חב"ד נע בין התעלמות לבין ויכוח עם הדעות שלו, אבל בשום אופן לא זלזול. [[מיוחד:תרומות/109.253.163.5|109.253.163.5]] 23:38, 12 בדצמבר 2023 (UTC)
:::כפי שכתבתי לעיל, כדאי להבדיל בין הרב גינזבורג עצמו, שרובם ככולם של חסידי חב"ד לא מזלזלים בו ולא מתנגדים אליו, לבין היחס לתופעה המופרכת שקמה סביבו, שממנה כל אשר בשם חסיד חב"ד יכונה - באם הוא אכן חסיד '''חב"ד''', ובתנאי שהוא אכן יודע את הדברים - מסתייג, חולק, מזלזל, וכל רגש וחניכה המתלווים להנ"ל... עצם זה שרבים מתלמידיו של גינזבורג מסתירים את דעותיהם במפגש עם חסידי חב"ד, יכול להוכיח מה הם עצמם חושבים על הצורה בה דעה זו נתפסת בעיני חסידי חב"ד... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:58, א' בטבת, ה'תשפ"ד 09:58, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
::::אכן כנראה לא הובנתי, לא כתבתי שמזלזלים בו, כתבתי שמבקרים את חסידיו, ואותו עצמו מבקרים על ההתעלמות מהתופעה ההזויה. ו{{א|נפלאות מתורתך}} האם אתה חולק עליי שחסידיו מאמינים בו שהוא ה"דור השמיני"? שספריו הם (ה"י!) שווי ערך ללקוטי שיחות מאמרים של הרבי? שהוא עצמו שווה ערך לכל רבותינו נשיאנו? [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 11:57, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::עורכים יקרים – אתם לא שמים לב על מה הדיון. הדיון הוא על מה שנכתב בערך כי "סגנונו ושיטתו לא מקובלים אצל '''רובם ככולם''' של חסידי חב"ד", ודבר זה הוא אכן מופרך מיסודו ומעיקרו, וכפי שרואים מהתגובות של כולם כאן. ובנוגע לתלמידיו – אכן יתכן כי שיטת רבים מהם לא מקובלת אצלכם, אך גם לא נכון ש'''כל''' חסיד חב"ד סולד ומזלזל בשיטתם. ובנוגע למה שכתב ר' [[משתמש:להתראות|להתראות]] שי' – עד מתי אתה הופך את כל אלו שפגשת ל"רבים מתלמידיו"?! רבים-רבים מתלמידיו של הרב גינזבורג (ואני משער שאף רובם) ישמחו לפרש לפניך שיחתם ושיגם, ואין פה שום דבר להסתיר. העובדות פשוטות וברורות, ותלמידי הרב גינזבורג לא מנסים להסתיר אותם. בברכת חנוכה שמח, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 15:58, א' בטבת, ה'תשפ"ד 15:58, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::{{א|נפלאות}} אשמח אם גם אתה תענה על שאלתי הקודמת. בדרך אגב אני מסכים {{א|נפלאות|אתך}} בנושא שתלמידיו (לפחות חלקם) לא מסתירים את הדעות שלהם, רק לציין שרמת ההתמצאות שלהם בקרב ההיסטוריה של חב"ד ותורתה שואפת למינוס כך שמצחיק שיש להם דעות בכלל בעניינים כאלה אבל זה כבר נושא לפורום ולא לחב"דפדיה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 16:44, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::בשמחה רבה אענה לשאלותיך, [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]: אכן רבים מחסידיו מגדירים את דורנו כ"דור השמיני", ויתכן שאף מחשיבים את כתביו (לא דברים שערכו מתורתו) ככתבי רבותינו נשיאנו.
:::::::::רק שאלה קטנה לי אליך: מאיפה הציון שלך ש"רמת ההתמצאות שלהם בקרב ההיסטוריה של חב"ד ותורתה שואפת למינוס"?! אלו דברים שאינם נכונים כלל וכלל, ומוכיחים שאתה בכלל לא מכיר את תלמידיו וחסידיו של הרב גינזבורג. במקרה הטוב אתה מכיר כמה מתלמידיו שלומדים בישיבותיו שביצהר או המשתייכים לקהילות הדתיות-לאומיות שלו. לרב גינזבורג תלמידים וחסידים '''רבים''' שהינם חסידי חב"ד ללא ספק, ובקיאים היטב בתורת חב"ד (וכן, גם בהיסטוריה הענפה שלה; ולא אחטא לאמת אם אציין שיש כמה מתוכם שאף בקיאים בפרטים רבים שרבים-רבים מחסידים חב"ד ה"אמיתיים" לא יודעים אותם...). בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 19:00, א' בטבת, ה'תשפ"ד 19:00, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::הצדק עמך, לא טרחתי לקרוא את הערך ואת כל ההתפלספות. יש לי דברים חשובים ומועילים יותר. תתפלא לשמוע, אבל אני מכיר רבים רבים מתלמידיו. מבחינתי כשמדברים על האדם ועל שיטתו, לא מתכוונים למה שהוא חושב מצד האמת בסתר ליבו, אלא לשיטה כפי שהיא מתנהלת בפועל וכפי שמתייחסים אליה בציבור. ולאמיתו של דבר, הלימוד זכות היחיד על הרב גינזבורג, שהוא לא חושב שזה יעזור למחות בתלמידיו, אך אבוי לכזה לימוד זכות... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 19:26, א' בטבת, ה'תשפ"ד 19:26, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::{{א|נפלאות}} אני מודה לך שהבהרת את העניין (המזעזע יש לציין) ואין צורך בהמשך. לאלה שלא מבינים מה נחיצות הביקורת - שיקראו את תגובתו.. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 22:36, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::ובנוגע לשאלך: מי שחושב שאדם - ולא משנה עד כמה הוא מיוחד (לדוגמה: הרב גינזבורג) הוא "רבי" (ראש בני ישראל, משה רבנו שבדור) לא רק שהוא לא בקי בתורת חב"ד, הוא לא מתחיל אפילו להבין מה זה בכלל המושג [[ראש בני ישראל]] שזה כל העניין של חב"ד. אז מתי שאני רואה חבורת אנשים שחושבים שמישהו מסוים הוא "רבי" וכתביו הם ככתבי רבותנו נשיאנו (ראה ערך [[גוף כתב יד קודש]]) התוצאה המיידית היא שהם בורים ועמי הארצות בכל העניינים של חב"ד והתקשרות. ואופק ידעתם מסתכם במינוס - לא אפס - כי מינוס זה אומר שהם חושבים שהם יודעים משהו אבל הם רק מתרחקים מהאפס כלפי מטה. זו תשובתי. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 22:46, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::::'''א.''' לאחר הדיון – מדוע מה שכתוב בביקורת נכון? להיפך: יצא שמה שכתוב הוא לא נכון, וכל המחלוקת היא רק על אוהדיו וחסידיו.
::::::::::::::'''ב.''' {{א|חסיד של הרבי}} מדוע אתה כותב בצורה כה לא עניינית?! "מתי שאני רואה חבורת אנשים שחושבים שמישהו מסוים הוא "רבי" וכתביו הם ככתבי רבותנו נשיאנו (ראה ערך [[גוף כתב יד קודש]]) התוצאה המיידית היא שהם בורים ועמי הארצות בכל העניינים של חב"ד והתקשרות" – מה הקשר בין הסתכלות שונה (או לא שונה) על המושג התקשרות, לבין בקיאות בתורת חב"ד ובהיסטוריה שלה?! אז נכון שיש כאלו שיש להם אובססיה בכל מה שקשור להתקשרות, ושמבחינתם כל מי שהוא לא מקושר כמוהם הוא בכלל מינוס – אבל זה לא צריך להשפריץ בדיון ענייני... בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 23:16, א' בטבת, ה'תשפ"ד 23:16, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::::{{ציטוטון|ידיעת המחלה - חצי תרופה}}. ניכר עליך שאתה בכלל לא מבין את הנקודה ועל כך רחמיי המרובים. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 23:23, 13 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::::::אכן צדקו דבריך. רבים מתלמידיו רואים עין בעין את המושג התקשרות כמו חסידי חב"ד, אך אינם מקושרים לאותו רבי שחסידי חב"ד מקושרים, אלא לאחד מחסידיו, ומשכך, אינם חסידי חב"ד, אלא חסידי גינזבורג. וברי לכל בר (חכמה בינה ו)דעת ששיטת גינזבורג אינה שיטת חב"ד בשום צורה שמסתכלים עליה, ובוודאי שלא ניתן חס ושלום להשוות אותו כ'דור שמיני' (כפי שהוא עצמו יאמר לכל מי שיהיה מוכן להקשיב...), ומה תלונותיך על כך שבאנציקלופדיה חב"דית מסרבים להסכים לקבל אותו בשוויון נפש כחב"ד? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 06:17, ב' בטבת, ה'תשפ"ד 06:17, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::::::::אכן צדקו דבריכם כי יתכן שרבים מחסידות חב"ד מתנגדים לאמירה כי אנו בדור השמיני. אמנם - שוב אתם כותבים דברים שאינם קשורים לדיון על הערך. הערך הוא על הרב גינזבורג בעצמו (לא על החסידים שלו) – ומה שכתוב בערך לא נכון כלל וכלל. רבים-רבים מחסידי חב"ד מעריכים ומוקירים את הרב גינזבורג ואת פועליו בהפצת המעיינות חוצה שאין חוצה הימנו. אי לכך ובהתאם לזאת, יש לשנות את מה שכתוב בפיסתק הביקורת בערך. בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 10:18, ב' בטבת, ה'תשפ"ד 10:18, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
:::::::::::::::::::לא רבים אלא '''כלל''' כמו שניסו להסביר לך אבל עזוב את זה עכשיו. בנוגע לביקורת: הביקורת היא על אופן (אי) תגובתו לתופעה, למרות שהוא טוען שתגובה מצדו רק תלהיט את חסידיו ואפשר בהחלט להוסיף את זה לביקורת. ובנוגע לדרכו - חשוב להדגיש שהיא אינה דרך חב"ד שאנשים לא יטעו, יש לו דרך ייחודית אך לאו דווקא של חב"ד. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 12:41, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
::::::::::::::::::::מנין האמירה כי "הוא טוען שתגובה מצדו רק תלהיט את חסידיו"? איפה טען כך? [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 14:53, ב' בטבת, ה'תשפ"ד 14:53, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
{{שבירה}}כך אומרת השמועה, ואי ואבוי אם זה לא כך, ואז בהחלט יש מקום לביקורת עליו ולא רק על חסידיו. [[משתמש:חסיד של הרבי|{{עיצוב גופן|גודל=3|צבע=חום|גופן=נרקיסים|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[עד מתי|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=שחור|גופן=נרקיסים|טקסט='''עד מתי?!'''}}]] [[מבצע תפילין|{{ציטוטון|וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, '''<big>ויראו ממך!</big>'''}}]] 15:34, 14 בדצמבר 2023 (UTC)
==פסקת ביקורת על תלמידיו==
מתוך הערה בערך - {{ציטוטון|ראה לדוגמה סרטון 'פרצוף השמחה - כתר וחכמה' (בתחילת הסרטון) בו נצפית בתו הקטנה של אחד מתלמידי הרב גינזבורג שואלת את אביה: "זה הרבי?" והוא משיב לה בחיוב (ה"י).}} - זו אמירה חמורה מאוד, אבל היא לא מפיו של הרב גינזבורג עצמו, אלא מפיו של אחד מתלמידיו, מה ממעורר אצלי תמיהה אם זה יכול לשמש כמקור (אם יוכרע שגם התבטאות של תלמיד יכולה לשמש מקור לדעת הרב, מן הראוי לתת לכל הפחות קישור לאותו סרטון). בברכה [[משתמש:שמיה רבה|שמיה רבה]] - [[שיחת משתמש:שמיה רבה|שיחה]], 00:11, י"ט בשבט, ה'תשפ"ד 00:11, 29 בינואר 2024 (UTC)

:א"א לתת קישור ליוטיוב, (אולי לשים את כתובת הסרטון ביוטיוב ללא קישור), בדיונים הקודמים פה בערך דיברו על זה אם ביקורת היא עליו או על תלמידיו - וכך ערכו את זה, המקור היא לתאוריות של תלמידיו - ולא כמו שהיה כתוב לפני כן שתלמידיו חושבים עליו שהוא נשיא הדור בלי מקור, (לענ"ד ברור שזו לא דעתו של הרב גינזבורג, והמקור הוא לדעות תלמידיו). --[[משתמש: ברכת הגאולה]] [[גאולה ומשיח|מרגיש מגושם? - תלמד גאומ"ש!]] 10:02, 29 בינואר 2024 (UTC)

::שלום וברכה, הערה בנוגע לנאמר המסוים כאן: יואילו נא המשתמשים היקרים להיכנס לסרטון המדובר ביוטיוב, להגביר את הסאונד עד המקסימום ולהיווכח כי התלמידה שואלת את אביה האם "זה *הרב*" ולא הרבי. מצפה מהוועדה העורכת שתסיר את ההערה המדוברת מהערך באשר היא פשוט שקרית! בברכה, [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] - [[שיחת משתמש:נפלאות מתורתך|שיחה]], 19:39, כ"ט באייר, ה'תשפ"ד 19:39, 6 ביוני 2024 (IDT)

::: [[משתמש:נפלאות מתורתך|נפלאות מתורתך]] שומעים במפורש שהיא אומרת הרבי, אינך שומע בקולה את סיומת ה'אי' הצמודה למילה הרב? --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:10, א' בסיוון, ה'תשפ"ד 00:10, 7 ביוני 2024 (IDT)

::::בעקבות דברי ברכת הגאולה כאן, נמנעתי מלכתוב את מה כתב לעיל נפלאות מתורתך. פשוט שהיא אומרת רב ולא רבי. מדובר שם באדם שאין שיחו ושיגו בענייני רבי (לכל הפחות כפי במציירים זאת היום בחב"ד); מה ההיגיון שהבת שלו בגיל כה צעיר תשתמש בביטוי זה?! אך שוב, שיוון שתשובת ברכת הגאולה הייתה צפויה מראש – נמנעתי מלכתוב זאת... [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 22:21, ז' בסיוון, ה'תשפ"ד 22:21, 13 ביוני 2024 (IDT)

::::: תשובתי לא היתה צפויה מראש מכיוון שאין לי אינטרס להשחיר יהודים מסויימים ובשביל זאת להכניס להם מילים לפה וכדומה, במקרה זה אחרי הפעלות מרובות של הסרטון אני בטוח שהיא אומרת את המילה 'הרבי'! אינני מכיר את אביה של הנ"ל ואת ידיעותיהם ברבי, ובכלל: הטענה על החב"דיות של האב אינה נוגעת לנשמע בהקלטה משום שלא צריך להיות משכיל גדול, מספיק שכמה תלמידים מחליטים שהרב גינזבורג הוא רבי ומחדירים זאת בילדיהם... לגופו של עניין אדרבה, שמתמשים נוספים ישמעו את הנאמר בסרטון ויכתבו פה את מה ששומעות אזניהם.

אני מכירה את המשפחה.. הילדה היא לא ביתו של התלמיד (והוריה לא תלמידים של הרב יצחק גינזבורג) כך שאין לו קשר לזה שהיא לא ידעה להבדיל בין הרבי לרב יצחק גינזבורג, היא הפריעה למהלך השיעור אז התלמיד רצה להשתיק אותה והוא שמע שהיא שואלת האם זה הרב אז הוא ענה לה בחיוב וכדי להקשיב לשיעור לא התעמק בשאלתה.. כיום הילדה וילדיו יודעים טוב שהרב יצחק הוא לא הרבי.. מותר לדון לכף זכות!

::::: מדאתינן להכי, בהשגחה פרטית מצאתי מקור אחר (בפתיחה אקראית, אינני מחפש בנרות לפסול יהודים כנ"ל): יש וידאו אחר של אחד מתלמידיו של הרב גינזבורג (הפעם מדובר באברך בעל חזות חב"דית כך שאין כל ניסיון לסנגר עליו שאינו מכיר ואינו חב"דניק), הוא מוסר שיעור בשיחה של הרבי ומתבטא לפני כן: {{ציטוטון|ניצלתי את ההזדמנות לתת איזה שיעור קצר באחד הדברים המענינים ביותר שקראתי אולי בשנה אחרונה מהרבי, '''והפלא הוא שכשלומדים את זה בלי ההסברים שהרב יצחק נתן במשך השנים באמת מרגישים שמשהו שם חסר'''...}}, אם אתם מעוניינים אתן פה את כתובת הסרטון ברשת.--[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:35, ז' בסיוון, ה'תשפ"ד 23:35, 13 ביוני 2024 (IDT)
::::::{{א|ברכת הגאולה}} אני מעוניין. [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[גאולה|די לשאננות, קדימה התגלות!]] 23:51, 13 ביוני 2024 (IDT)
:::::::א. מצטרף לבקשת {{א|חב"ד בדרך לגאולה}}. ב. מה כזה גרוע באמירה הנ"ל? קשה להבין שהסברים של משפיע מועילים להבנת דברי הרבי? אתמהה! [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 11:53, ח' בסיוון, ה'תשפ"ד 11:53, 14 ביוני 2024 (IDT)
::::::::לפני לנה לערך שאלו בחורות שלומדות במוסד של הרב דינזבורג שליט"א אם הוא עדין סובר שרבים שליט"א הוא מלך המשיח וחי וקיים וענה שכן!!!! [[מיוחד:תרומות/141.226.232.65|141.226.232.65]] 23:20, 6 בנובמבר 2025 (IST)
:::::::::מי סובר? מי מלך המשיח? רבין? לא הבנתי. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 23:29, 6 בנובמבר 2025 (IST)
== תיקון פסקת הביקורת ==

הביקורת בערך מסתובבת סביב זוטות במקום לגעת בדברים באמת מהותיים, אפרט;
* סגנונו ושיטתו אינם מקובלים - זו טענה חסרת מקור, והערך גם לא מסביר במה הוא שונה ולא מקובל, בלבוש? בנוסח התפילה?
* מבקריו טוענים כי תלמידיו מתקשרים אליו במקום לרבי - מקור? סרטון של ילד קטן ששואל את אבא שלו (יהודי שעם כל הכבוד הוא עדיין לא חב"די) לא יכול לשמש מקור לכזה רעיון, יש מספיק ביקורת עניינית על הרב ולא צריך להיזקק ל"בן חמש למקרא".
* "תליית תמונתו בסלון הבית, קריאת ילדיהם בשמו, הפצת תורתו ולימוד ניגוניו" - תמונה בסלון היא לא "התקשרות", אבוי לנו אם נסתפק בתליית תמונת הרבי ונחשוב שבזה אנו מקושרים... קריאה בשמו - זה פשוט לא נכון, ובמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר איניש, המשפט הזה מוריד את אמינות האתר כולו. הפצת תורתו ולימוד ניגוניו - נו שוין.
לדעתי ביקורת ענייינית היא משהו בסגנון אחר לגמרי;
* תלמידיו הולכים עם פאות ארוכות, שלא כדברי האריז"ל ([[פיאות הראש#אורך הפיאות]]), כמובן יש למצוא סימוכין לכך שתלמידיו נוהגים כך בעקבות הוראתו, אחרת הביקורת הזו נכונה, אבל לא לערך זה.
* שינוי נוסח חב"ד - הוא מורה לשיר זמירות שבת בנוסף למה שנדפס ע"י אדמוה"ז, ובהגדה של פסח שהדפיס ע"פ נוסח ההגדה של הרבי הדפיס בסוף פיוטים שמנהג חב"ד לא לאומרם (חד גדיא, אחד מי יודע, ויהי בחצי הלילה)
* לימוד ספרי אדמו"רי החסידות הכללית - בכל שנה הוא ותלמידיו נוהגים ללמוד ע"פ סדר הפרשיות ספר שהוא בדווקא לא ע"ד חב"ד (שנה שעברה קול שמחה, השנה אהבת שלום), כמו כן הוא מנגן בהתוועדויות שלו ניגונים של חסידויות אחרות, שלא כמנהג חסידים ללמוד רק בספרי רבותינו נשיאינו ולנגן רק ניגונים שחוברו ע"י רבותינו נשיאינו או חסידיהם.
יבואו היודעים ויוסיפו כאן דברים שהם עניניים ומהותיים ומגובים במקורות.
{{ש}}הוספות:{{ש}}
* ויכוחים מרומזים עם הרבי - כמה פעמים הוא ביאר דברים באופן קצת שונה מהרבי יש דוגמה משיעור שלו בפורים לפני כמה שנים ([pnimi.org.il/wp-content/uploads/2024/03/%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf קישור]) ראו עמ' 18 הערה מט.
* כמובן שלצד הביקורת השלילית יש להדגיש גם את העניינים המופלאים שיש בו לטובה, כמו היחס של הרבי אליו, והפצת המעיינות בהפלגה, וע"כ שמוסדותיו הם מהמוסדות היחידים שהרבי לא הסיר מהם את הנשיאות, ועל מסירותו לרבי (הוא כנראה מהחסידים היחידים בזמננו שישבו במאסר על דבוקתם ברבי...)
מתייג גם את {{א|נפלאות}}. בברכה [[משתמש:שמיה רבה|שמיה רבה]] - [[שיחת משתמש:שמיה רבה|שיחה]], 16:12, כ"א באייר, ה'תשפ"ד 16:12, 29 במאי 2024 (IDT)

:*פשיטא שהסגנון והשיטה שונים ואף מוזרים ביחס לשאר חסידי חב"ד (אם כי כדבריך זו לא הוכחה כי הם לא מקובלים ומושללים בקרב חסידי חב"ד), התופעה של תלמידים הרואים ברב גינזבורג כרבי הינה תופעה קיימת, (לא כל תלמידי הרב גינזבורג אלא '''חלק''', אך זו עובדה מספיקה כדי לקומם חסידי חב"ד מן המניין), הסרטון בהערה הינו דוגמה בלבד - כזו שתועדה בוידאו, מלבדה יש בשטח כאלו שטוענים זאת,

:הטענה כלפי הניסוח (לענ"ד) היא שהביקורת בפרט זה היא על התלמידים אך לא כלפי הרב,

:אפשר לשאול מדוע הרב גינזבורג אינו מוחה בתופעות שכאלו, הטעם להנהגתו לפי הבנתי הוא משום שהוא סובר שהם אומרים זאת רק מן השפה ולחוץ (ניתן ללמוד זאת מהסיפור הבא: בסעודת משיח (כמדומני) באחת מן השנים האחרונות הגישו תלמידים דרך אחד מנכדי הרב שני פתקים בהם היו כתובים השאלות הבאות: האם הרבי חי? האם אתה המשיח? הרב גינזבורג התייחס לפתקים בביטול ואמר לנכדו: "הם לא באמת מאמינים במה שהם אומרים"), ומשום טעם נוסף - אישיותו של הרב גינזבורג כאדם, שונה ומוזרה משאר האנשים ולא אכפת לו כלל מה אנשים אחרים אומרים עליו.

:כלפי הרב גינזבורג התגבשה קהילת תלמידים, דבר שמקומם חב"דניקים שהרי על התלמידים להפוך לחב"דניקים ולא להקהל סביבו, מה גם שנראה שהוא נותן לכך מקום (ואולי אף עידוד),

:יש להבהיר שהרב גינזבורג אומר בשיעוריו רבות שחייבים להתקשר לרבי, (אף כשלומד קטעים מספרי החסידות של רבותינו נשיאנו ושל החסידות הכללית הוא מלמד זאת בגישה חב"דית - (צריך להיות שוטה כדי לא להבין ממנו שהעיקר אצלו זה גישתה של חסידות חב"ד בעבודת ה'...))

:מקור אפשרי לביקורת הוא ממספר משפיעים (חלקם כבר לא בין החיים) (לכאורה לא כדאי לכתוב את שמותם ואת דבריהם במלואם פה...) הביעו הסתייגות מהרב גינזבורג, בזה גופא יש מקום לפרשנויות וייתכן שהם טענו זאת בשל סגנונו, ייתכן בשל הלימוד הכולל והחידושים שלו בלימוד, לענ"ד ההסתייגות היתה נקודתית למקרים מסויימים (כגון - המלצה של משפיע מסויים לא ללמוד עם/את שיעוריו של הרב גינזבורג, ולהתמקד בלימוד תורת הרבי), אך לא התנגדות עקרונית ופסילת הרב גינזבורג.

:אף לתלמידים הנורמלים שלא מחזיקים מהרב גינזבורג כאדמו"ר, הרי שהוא עצמו מתנהג בצורה המזכירה הנהגות אדמו"ריות, מאפשר שיכרכרו סביבו, בתמליל שיעוריו כתוב 'בלתי מוגה' או 'מוגה', מהשיעור עורכים חזרה, וכו' וכו'. אם כי ייתכן שהוא רואה בכך את קיום דברי הרבי 'נכון שיכתוב '''בצורת ספר''' השיעורים שלומד.

:חשוב גם להדגיש שהוא מצידו פועל על פי הוראות הרבי, הרבי הורה לו 'לפעול לא בשם חב"ד'{{הערה|[/galeinai.org.il/lessons/toc_7_10_75/toc_h1_0 שיעור הילולת אור החיים הקדוש ט"ו תמוז ע"ה, פסקה פעילות לא בשם חב " ד]}} שבל כך הוא פתח את עמותת גל עיני, (את השם לעמותה בחר הרבי), הרבי הורה לו לפעול בריש גלי, שכל מוסדותיו עומדים בנשיאות{{הערה|התוועדות מלוה מלכה למלמדים אור ל[[כ"ב כסלו]] [[תשע"ח]], בתמלול: [galeinai.org.il/lessons/toc_13_3_78/toc_h4_15] פסקה חיוב לימוד חסידות, בוידאו דקה: 28:26.}} , לא לחכות להוראות מפורשות (מצד הרבי), ביחידות בה אמר שהוא לומד לבד, אמר הרבי שבכלל הרי נאמר חרב אל הבדים, אך יש יוצא מן הכלל{{הערה|[/galeinai.org.il/lessons/toc_7_10_75/toc_h1_0 שיעור הילולת אור החיים הקדוש ט"ו תמוז ע"ה}} (הואל לומד מכך יסוד מעבר לשאלה על החברותא), על חינוך (מוסדותיו) התבטא הרבי 'צביון ומטרה', הוא לומד מזאת לפעול בדרכו שלו ולא כחיקוי למוסדות חב"דיים{{הערה|שיעור ג' אב תשע"ו - יום הערכות צות יעלת-חן פסקה צביון ומטרה (פסקה אחת לפני אחרונה) [galeinai.org.il/lessons/toc_1_12_76/toc_h1_0], וראו גם בשיעור כ"א טבת תשע"ב, ובר מצוה ז"ך כסלו תשע"ז}} ועוד ועוד.

:*בקשר לדברי משתמש שמיה רבא בפסקה ביקורת עניינית:

:'''זמירות שבת''' [[משתמש:שמיה רבה]] אתה בטוח שהרב גינזבורג מורה לשיר [[זמירות שבת]]? למיטב ידיעתי הוא עושה זאת לפני שיעור וכיו"ב (כדרכו לנגן לפני כל שיעור), ייתגן שדברי אדמו"ר הזקן שלא לשיר זמירות שבת מוסבים דווקא על שעת הסעודה ולא על זמנים אחרים בשבת.

:'''לימוד ספרי החסידות הכללית''' - לענ"ד אין בדברים האמורים טעם לפסול מצד הטיעון שהבאת שחסידים לא נוהגים כך , שאדרבה הרב גינזבורג אינו היחיד שהוגה ומלמד את ספריהם, בראש ובראשונה הצ"צ מצטט באור התורה פעמים רבות מספרי פולין, מבין משפיעי חב"ד ניתן למנות את הרב פיצ'ע אופן שמרבה להביא בקובצי הלימוד שלו מקדושת לוי ומספרים נוספים של חסידי פולין, על ר' [[בעריש רוזנברג]] מסופר שלמד בשבתות את הספרים נועם אלימלך ותפארת שלמה רדומסק, הרב מענדל וועכטער מצטט רבות בשיעוריו מספרו של הדברי חיים מצאנז ומספרים נוספים. אם כבר טעם לפגם בהנהגותיהם של '''כל''' הנ"ל (השאלה אינה רק על הרב גינזבורג (אם כי עליו ביקר משום שהוא מייחד שיעורים לספרי החסידות הכללית)) הוא משיחת הרבי ש"פ ויחי תש"נ [https://drive.google.com/file/d/1aJdjLaP21lwongZaczfobRjyi-6r3a_j/view תו"מ התוועדויות 140],[https://drive.google.com/file/d/1ZoaN6VBoMBWsAEHdg0ZHBFu6cpc9wOpg/view שיחו"ק], דברי משיח ח"ב עמ' 144, ממנה משמע שחסידים לומדים את דברי רבותינו נשיאנו ומסתפקים בלימוד כל התורה כולה על ידי הרמב"ם (אמנם יל"ע מלשונו הק' "שכל העניינים שבספר זה השייכים ל'''עבודתם''' היום יומית (או לעבודה בזמנים מיוחדים), וב[[דבר מלכות לך לך]] מובא שיש ללמוד לשם מוחין בעצם ומצד לימוד זה ייתכן שכן יש ללמוד את שאר הספרים, ותן לחכם ויחכם עוד),

:ועוד וג"ז עיקר: 1. ייתכן שהרב גינזבורג לומד בצורה זאת כדי לקרב את המזרוחניקעס, כשהם רואים גם לימוד בספרי החסידות הכללית הם פחות נרתעים. 2. אף שהוא מלמד את החסידות הכללית הוא לומד זאת בגישה חב"דית ולעיתים מדגיש את המעלה שבספרי חסידות חב", עיין לדוגמה בדברי הרב גינזבורג מתוך הספר מבחר שיעורי התבוננות: "המדרגה הגבוהה ביותר שכנגד ה"יחידה" נקראת "הפצת המעינות". כאשר לומד התורה רוצה להיות "טופח על להטפיח" ו"נחל נובע מקור חכמה", שזאת בחינת משיח – '''יעסוק בעיקר בספרי חסידות חב"ד דוקא''', שיש בהם כדי לבנות אצלו כלים מדוע. הדבר היחיד שיש בספרות חב"ד, מאדמו"ר הזקן והלאה – זאת המסוגלות לבנות אצלך כלים להיות "נחל נובע מקור חכמה" המגלה רזין דאוריתא. ושוב, '''זהו הלימוד היחיד שבאמת בונה כלים בנפש כדי לאפשר כל הזמן ללומד להיות מפיץ המעינות'''." וראו גם: "כמו הם הזכרנו, אפילו בין גדולי הצדיקים של החסידות ישנו הבדל בין כל הצדיקים על חב"ד. כל הצדיקים הגדולים אמרו תורה מן השמים, אמרו בדרך מעבר – צינור פתוח, האור עובר דרכם. והנה '''חב"ד, החל מאדמו"ר הזקן. , היא דרך התלבשות בשכל – התלבשות בשכל שלו, וכך לימד את הכל כתוב שהגאולה תלויה בהפצת רזי תורה – "לכשיפוצו מעינותיך חוצה"[קפז] – דווקא של "יתפרנסון מיניה"[קפח], שהדברים דווקא בדרך ההתלבשות נזכה כולם להיות נביאים וחוזים ולהתגייס את חזון הגאולה'''." שיעור "משה מפי עצמו", ז' אב תשע"ט.
:אם כבר צ"ע בנושא זה מהניגונים של חסידי פולין שהוא מנגן.

:נ.ב. משתמש:שמיה רבה, אל תשכח שהניסוח בערךך נקבע על ידי הבירוקרט, ייתכן שכל הדיון ובקשת מקורות לא תעזור במאומה... לי אישית הדברים גם צורמים (לזה כיוונתי בין היתר [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94#.D7.94.D7.91.D7.94.D7.A8.D7.94: בפסקה הבהרה בדף המשתמש שלי]). אשמח להתכתב איתך במייל. --[[משתמש:ברכת הגאולה]] 02:35, כ"ב באייר, ה'תשפ"ד 02:35, 30 במאי 2024 (IDT)

::אקדים כי שיחה זו מעט חסרת־סדר אך אשתדל לכתוב על ראשון – ראשון, ככל יכולתי.
::*'''סגנונו ושיטתו אינם מקובלים בקרב חסידי חב"ד.''' זהו ניסוח שכבר קבלתי עליו בעבר, ואף ערכתי בניסוח שהוסכם בשיחה למעלה – אך הניסוח הקודם חזר, ואין עם מי לדבר. כפי שכתב לי אחד מבחירי העורכים בדף השיחה, כאשר כתבתי לו שהאתר מחפש את מה שהקוראים מחפשים, ולא את מה שהעורכים מחפשים – "האינטואיציה שלי פועלת לפי חב"דפדיה".
::*'''ההתקשרות אליו.''' יתכן שזו ביקורת הראויה להיכנס לערך, שכן אכן יש המתקשרים אליו בריש גלי, אך בשביל כך יתכן וצריך מקור אמין ואיכותי.
::*'''סממני התקשרות.''' כפשוט, בדומה למה שכתב {{א|שמיה רבה}} אין שום משמעות לכך שתולים את תמונתו או מנגנים את נידונים בתור התקשרות. זו אינה ביקורת עניינית בשום צורה שהיא. קריאה בשמו – רחוקה מהמציאות (מלבד כך ששמו הראשון הוא '''יצחק''', שם שנפוץ מאוד בקרב חסידי חב"ד, ואף אחד לא טועה לחשוב שיש קשר כלשהו אליו...).
::*'''פאות ארוכות.''' לא מכיר שום הוראה מפורשת שלו ללכת עם פיאות ארוכות. הוא עצמו, כמובן, בעל חזות חב"דית מובהקת, ובעקבותיו הולכים כמובן רבים מתלמידיו (אל רבים מהם אף הורה לקצר את הפאות). אלו שלא – אין בכך כל הכרח שזה בגללו (הסבר שכלי מאוד מסתבר לכך הוא היותו בעל דעות פוליטיות המתדמות/מתקרבות לאלו של הציבור מתגורר־יו"ש, שם הנוהג אצל רבים הוא חזות חיצונית בעלת פאות).
::*'''נוסח חב"ד.''' זו אולי הביקורת העניינית הראשונה, והיא אכן יכולה להיות ביקורת מוכחת. הרב גינזבורג אכן מזמר את זמירות השבת בסעודות השבת, וגם אם את זה אין להוכיח כי אם בעזרת סיפורים – הרי שניתן לראות את התבטויותיו בנוגע לכך בכמה שיעורים (ראו שיעור ו' תשרי תש"פ ושבת בא תשפ"ג. בשיעור כ"ג אדר תש"ע (וכן בשיעור ב' מנחם־אב תשס"ז במקומות נוספים) אף התבטא [גם בהקשר של פיוטי ליל הסדר] כי הזמירות לא נכנסו לסידור משום שידעו אותם בעל פה).
::עוד בענין זה, בודאי שבנוסח חב"ד זמירות השבת לא 'נמחקו'. ישנם תיעודים על סעודות של רבותינו נשיאינו (עד כ"ק אדמו"ר) בהם ניגנו מזמירות השבת בפירוש. כמו כן, ובהקשר למה שכתב {{א|ברכת הגאולה}} יש לחני חב"ד על כמה מזמירות השבת (מנוחה ושמחה, צמאה נפשי לאלקים, אמר ה' ליעקב) – כך שבודאי שאין איסור לנגן במהלך השנה זמירות שבת...
::*'''החסידות הכללית.''' העובדות נכונות ונכוחות. אם יש מה לבקר אותו בזה – יתכן ויש מה להסתפק. על כל פנים, מה שכתב {{א|ברכת הגאולה}} בתחילת המשך דבריו בענין זה – אינו נכון כלל. הרב גינזבורג אינו עושה זאת כדי לקרב את המיזרוחניקעס בושם צורה שהיא. הוא לומד זאת לשמה, והוא רואה בכך תועלת גדולה. כך כתב באחד ממכתביו: "שנים רבות ההדרכה במוסדות שלנו היא שכדי לקבל נכון את האור והחיות שהנחיל לנו מורנו הבעל שם טוב, הלב החי של החסידות, יש לשלב באופן נכון בין הדרכים של כל תלמידיו... בזכות ההעמקה בחסידות חב"ד ניתן להבין לעומק את הכתוב בשאר ספרי הצדיקים, וגם אצל חסיד חב"ד האור המקיף שבספרים האלה מלהיב את הלב לעבוד את השי"ת בשמחה ובענוה".{{הערה|ממכתב ברכה שכתב לתלמידו הרב [[אפרים ארנברג]], ראש ישיבת תום ודעת, שכתב ספר הגות "חב"דית" על פרשיות השבוע בהשראת תורותיו של בעל "מי השלוח".}}
::*'''ויכוחים עם הרבי.''' לא מכיר כאלו. צריך מקורות. המקור אליו הפנה {{א|שמיה רבה}} לא אומר כלום, לענ"ד. להבנתי, המדובר שם הוא על טענה אודותיה התייחס הרבי בצורה שונה ממה שכתב שם הרב גינזבורג, אך כפי שכתב שם עורך מראי המקומות – '''אכמ"ל'''; שככל הנראה פירושו – צריך ליישב את הנאמר שם וכאן, אך אין המקום גרמא.
::*'''ביקורת חיובית.''' מסכים בנוגע למה שכתב בענין זה {{א|שמיה רבה}}. לא חסר דברים כאלו.
::בברכה, [[משתמש:נפלאות|נפלאות]] - [[שיחת משתמש:נפלאות|שיחה]], 00:32, כ"ו באייר, ה'תשפ"ד 00:32, 3 ביוני 2024 (IDT)

::: הערה כללית (ללא קשר לפסקה זו דווקא אלא לכללות הדיון בדף שיחה זה), [https://bshch.blogspot.com/2014/03/blog-post_13.html באדר תשע"ד] הוציא הרב גינזבורג מכתב הבהרה נגד התנהגות התלמידים המתייחסים אליו כרבי --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 01:16, א' בסיוון, ה'תשפ"ד 01:16, 7 ביוני 2024 (IDT)

{{הערות שוליים}}

לא נכון לכתוב:
"מבקריו טוענים כי תלמידיו מתקשרים אליו במקום אל הרבי"
אין אף אחד שמתקשר אליו במקום לרבי, אולי בנוסף אבל לא במקום

== ביקורת??? ==

האם "ביקורת ללא מקור היא כביקורת אישית של הכותב"? וע"כ בפסקאות ביקורת מוכרח להי' מקור. את זה אני מצטט מתוך הכללים של חב"דפדיה.--[[משתמש:מחק|מחק]] - [[שיחת משתמש:מחק|שיחה]], 18:02, י"ח באדר, ה'תשפ"ה 18:02, 18 במרץ 2025 (IST)
:{{א|מחק}} יש לזה מקור.[[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 18:06, 18 במרץ 2025 (IST)
::{{א|חב"ד בדרך לגאולה}} אשמח לקבל אותו. מדוע א"כ זה לא מצוין בגוף הערך?--[[משתמש:מחק|מחק]] - [[שיחת משתמש:מחק|שיחה]], 18:15, י"ח באדר, ה'תשפ"ה 18:15, 18 במרץ 2025 (IST)
:::יש בהערת השוליים שם מקור, אמנם ללא קישור כי איננו מקשרים ליוטיוב, אך חיפוש אחר שם הוידאו המצויין יוביל אל המקור. אגב עניין קריאת השמות ידוע לכל ואינו צריך ראיה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באדר ה'תשפ"ה 20:08, 19 במרץ 2025 (IST)
::::תודה רבה! מדוע המקור "מוחבא" כך שאפשר לטעות בדבר?--[[משתמש:מחק|מחק]] - [[שיחת משתמש:מחק|שיחה]], 16:46, כ' באדר, ה'תשפ"ה 16:46, 20 במרץ 2025 (IST)
:::::אפשר גם להוריד את הסרטון מהיוטיוב ולעלות אותו לכאן. בברכה, [[יחי המלך המשיח]]. [[משתמש:מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 17:02, 23 במרץ 2025 (IST)

== הערה אובייקטיבית על הערך ר' יצחק גינזבורג ==

הערה אובייקטיבית:

על הערה 13: ". . וידאו 'פרצוף השמחה - כתר וחכמה' בו נצפית (בתחילת הסרטון) בתו הקטנה של אחד מהתלמידים מצביעה לעבר הרב ושואלת את אביה: "זה הרבי?" והוא משיב לה בחיוב. צריך לתקן: והוא - אביה - משיב לה בחיוב.

אגב, זה מגוחך לראות בעובדה הזו הוכחה לאמונה כזו אצלם, כי בקרב אותם חוגים שאודותם אנו מדברים לא נהוגה השפה כמו אצלנו - חסידי חב"ד. ישנם קהילות בקרב ישראל שקוראים למלמד בחיידר או לרב מפורסם "רבי", המושג "רבי" כפי שהוא אצל חסידי חב"ד לא ממש קיים אצלם.{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/37.60.44.44|37.60.44.44]] 17:43, 21 באוגוסט 2025 (IDT)

:זה לא מדוייק, כי הבעייתיות פה היא לא רק זה שה'חסיד' אומר את זה לביתו, הבעיה היא גם שהדבר נאמר ליד יצחק גינזבורג ואין מחאה על האמירה הזו.
:(אני אישית מלמד זכות שהוא לא שמע מה הילדה אמרה, כי אם הוא שמע, ולא הגיב שום דבר על זה, זה דבר חמור מאד מצד חסיד של הרבי..
:אבל גם אם הוא לא שמע [כפי שאני נוטה לחשוב], הסרטון הזה '''מאד מפורסם''', והדיון שנעשה בעקבותיו מפורסם גם הוא, ורואים פה עוד מקום של אמירה מפורשת מצד משהו על יצחק שהוא 'רבי', וחוסר מחאה מצד נשוא האמירה על האמירה.
:ובמקום כזה, זה לא משנה מה אמר מי שאמר, זה משנה מה יכול להבין השומע, וכמו שהרבי תמיד הקפיד בלשונו ובלשונם של כל החסידים שתהיה מדוייקת, ובפרט במקום ובסיטואציה שכבר יש בעיה עם העניין, וגם יצחק עצמו מודע לבעיה, צריך להיות רגיש פי כמה, ואם נאמרת כזו אמירה, אין זה משנה מה התכוונה הילדה או אביה, אין שום סיבה נורמלית למה לא תבוא אמירה ברורה מצד יצחק, שפשוט יאמר דבר כל כך פשוט, אני לא הרבי, אני לא המשיח, אני לא נשיא הדור, אני לא ממשיך של הרבי.
:וכשאמירה כזו נאמרת, החסיד מהנהן, יצחק מחייך, הוידאו מתפרסם, מעורר סערה, וההכחשות של יצחק נשארות בינו לבין אנשים פרטיים ששאלוהו\מכתב שמתפרסם ללא חתימה של אף אחד ו'בשמו' של הרב יצחק, זה בעייתי, מאד. [[משתמש:חב''דפדיה|חב''דפדיה]] - [[שיחת משתמש:חב''דפדיה|שיחה]], 20:48, ט"ז באדר, ה'תשפ"ו 20:48, 5 במרץ 2026 (IST)

== משוב ==

תמונה הביקורת כלפיו.

האם העובדה שיש כאלה המתייחסים אליו באופן מסויים, שוללת את העובדה שהוא ממלא את השליחות שלו כפי שמבין מתוך הוראות הרבי אליו?

בפשטות, יש לו זכויות אדירות של להביא אלפי יהודים ולא יהודים לרבי. ולתורת החסידות כפי שלא הרבה זכו לו.

לבקר אותו כי אחרים אומרים עליו דברים מסויימים - אין לדבר סוף.

כשיש אדם עם השפעה אדירה שמרים את העולם לקבלת פני משיח באופן שקשה למצוא עוד שעושים את זה - למצוא מה לא בסדר (וזה אפילו לא הוא עצמו...) במקרה הטוב זו צרות עין. קנאות.
ואולי, עצלנות ובמקום להתעסק 'בעבודה' לפנות החוצה ולבקר את מי שמניע אלפי יהודים כן להתעסק בעבודה פנימית.{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/188.64.207.122|188.64.207.122]] 19:51, 3 בינואר 2026 (IST)

:כבר דנו על זה למעלה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:51, 6 בינואר 2026 (IST)

== פסקת ביקורת - 'הרב גינזבורג הוציא מכתב מחאה' ==

אני חושב שמאד משמעותי לתקן את הפיסקה, לא 'הרב גינזבורג' הוציא את המכתב, אלא תנועת 'גל עיני' (שאמנם עומדת בראשותו, אבל לא מדובר בו עצמו) הוציאה את המכתב '''בשמו''',

ההבדל משמעותי מאד.. ונותן פתח גדול לדיבור ורחישה בנושא מצד תלמידיו ובכלל.

כל עוד '''הוא עצמו''' לא מחה מחאה משמעותית, לא צריך להשמע משהו אחר מחב<nowiki>''דפדיה, וכרגע עכ''</nowiki>פ זה המצב.

מכתב מחסידים שלו, ללא חתימה בסיומו של איש מסויים, וכש<nowiki>''כ לא חתימה של הרב עצמו, לא נחשב בשום אופן כ'הרב גינזבורג הוציא מכתב מחאה'</nowiki>... [[משתמש:חב''דפדיה|חב''דפדיה]] - [[שיחת משתמש:חב''דפדיה|שיחה]], 20:44, ט"ז באדר, ה'תשפ"ו 20:44, 5 במרץ 2026 (IST)
:כך היא פרשנותך. הפרשנות הפשוטה היא שבכל מוסד שהוא כאשר המוסד מוציא מכתב רשמי בשם הרב, הרי הדברים ברורים, ואין חולק עליהם. המוסד לא היה מוציא מכתב משמו מבלי הוראה מפורשת שלו וביקורת על תוכן המכתב. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 20:49, ט"ז באדר, ה'תשפ"ו 20:49, 5 במרץ 2026 (IST)

שיחת משתמש:מ. רובין

2026-03-05T13:57:22Z

שלום עליכם: /* תבניות */ פסקה חדשה

ישעיה יוסף בק

2026-03-05T10:35:37Z

שלום עליכם: שוחזר מעריכה של 83.229.22.25 (שיחה) לעריכה האחרונה של מ. רובין

{{אין תמונה}}
הרב '''ישעיה יוסף הלוי בעק''' הוא רב ומשפיע קהילת [[מעייני ישראל]] ב[[בית שמש]], וראש כולל להוראה וחסידות 'תפארת שמשון' בירושלים, וחבר בוועד הרבנים של קהילות מעייני ישראל בארץ הקודש.

==תולדות חיים==
נולד לרב חיים יהודה בעק, האדמו"ר מטשערקאס, ולבת רבי יואל בעער האדמו"ר מראצפערט, נכדו של רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט, מבניו הצעירים של רבי [[חיים הלברשטאם]] מייסד [[חסידות צאנז]], וחתן גיסו [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|רבי מרדכי דוב טברסקי]] מ[[הורנסטייפל]], נינו של [[אדמו"ר האמצעי]].

בצעירותו התחנך במוסדות [[חסידות ויז'ניץ|חסידות ויז'ניץ-מונסי]], ובהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו ובת דודתו מרת פריידל, ביתו של הרב ישראל חיים הכהן קאהן, רב קהילת [[תולדות אהרן]] ב[[בית שמש]].

במשך השנים התקרב לחסידות חב"ד.

עם התגבשות קהילת [[מעייני ישראל]] בעיר, החל לשמש כמשפיע ורב הקהילה.

במקביל, משמש כראש כולל להוראה וחסידות "תפארת שמשון" בירושלים, וחבר בוועד הרבנים של קהילות מעייני ישראל בארץ הקודש.

{{קצרמר|אישים}}
{{מיון רגיל:בעק, ישעיה יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מעייני ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בבית שמש]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

זלמן גופין

2026-03-05T10:35:24Z

שלום עליכם: שוחזר מעריכה של 83.229.22.25 (שיחה) לעריכה האחרונה של א.י.ל.

{{דמות
|שם=הרב זלמן גופין
|תמונה=הרב זלמן גופין כסלו תשפ''ה.jpeg
|כינוי=ר' זלמן
|תיאור= הרב גופין, י"ט כסלו תשפ"ה
|תאריך לידה= [[כ"ב באלול]] [[תש"ה]]
|מקום לידה=[[סמרקנד]]
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות= [[כפר חב"ד]]
|תפקידים נוספים=משפיע בית הכנסת [[בית נחום יצחק]], יו"ר הוועדה הרוחנית של רשת מחנות [[גן ישראל ארץ הקודש]], ארגון [[הפנסאים]] ו[[בני היכלא (עיתון)]], משפיע ראשי של [[מעייני ישראל]].
|רבותיו=[[הרבי מליובאוויטש]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[ללמוד איך להתפלל]], [[ללמוד את המועדים]], [[לדעת את המידות]]
|השתייכות=[[חב"ד ליובאוויטש]]
|מקום מגורים=[[כפר חב"ד]]|מדינה=[[ארץ הקודש]]|השכלה=[[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים המרכזית]]|תפקיד=משפיע [[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]|בת זוג=רבקה בת הרב [[יוסף משה ברגמן]]|אב=הרב [[ישעיהו גופין]]|אם=מרת שרה רעלקא גופין|צאצאים=הרב [[שלום דובער גופין]], הרב [[שמעון גופין]]}}
[[קובץ:גופין 3.jpg||ממוזער|שמאל|250px|]]
[[קובץ:17-08-2022-02-47-46-D54A2675-768x512.jpg|ממוזער|הרב גופין (תשפ"ב)]]
[[קובץ:מאיר ברלב.jpeg|ממוזער|הרב זלמן גופין יחד עם הרב [[מאיר בר לב]] ([[תשפ"ה]])]]
הרב '''שניאור זלמן מנחם אברהם גופין''' ('''זלמן'''; יליד שנת [[תש"ה]]) הוא ה[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], משפיע בית הכנסת [[בית נחום יצחק (כפר חב"ד)|בית נחום יצחק]] ב[[כפר חב"ד]], יו"ר הוועדה הרוחנית של רשת מחנות הקיץ [[גן ישראל ארץ הקודש]] וארגון [[הפנסאים]] ב[[ארץ הקודש]], משפיע ראשי של ארגון [[מעייני ישראל]], חבר הנהלת [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], מרצה ומתוועד מבוקש בציבור החרדי.

==תולדות חיים==
נולד בב[[כ"ב אלול]] [[תש"ה]] לר' [[ישעיה גופין]] ושרה רעלקא ב[[סמרקנד]] מיד אחרי סיום [[מלחמת העולם השנייה]].

בשנת [[תש"ז]] עברה המשפחה מ[[רוסיה]] דרך גבול [[פולין]] למחנה פליטים ב[[צרפת]] ומשם עלתה בשנת [[תש"ט]] לישראל והתיישבה ב[[כפר חב"ד]] שנוסד באותו הזמן.

לאחר שלמד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], נסע ללמוד ב[[ניו יורק]] ב[[מרכז חב"ד העולמי]] במסגרת ה"[[קבוצה]]" אצל [[הרבי]], שם שהה בשנת [[תשכ"ו]].

מתחילת השנה היה חוזר ומניח באופן בלתי רשמי, עד שבחודש שבט בשנה זו קרא ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לו ולבחורים הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי|אברהם גרליצקי]], הרב [[שלום בער לויטין]] הרב [[שלמה זרחי]] והרב [[יהודה לייב שפירא]] ומינה אותם לסייע לרב [[יואל כהן]] בחזרות והנחות, אז הקימו את "[[ועד הנחות התמימים]]".

לאחר שובו לארץ בסיום שנת ה[[קבוצה]], פנו חברי הוועד להנהלת הישיבה בבקשה שתפעל על רשויות המדינה לאפשר לו לשוב ל[[770]] על מנת לסייע להם בעבודת החזרה. פעולות הנהלת הישיבה נשאו פרי והוא הצטרף גם לקבוצה בשנת [[תשכ"ח]] עד לחזרתו לארץ בסוף השנה{{הערה|"[[תחיינו]]" גליון מספר 9 עמוד 17}}.

לאחר חזרתו לישראל, נישא לרבקה, בת ר' [[יוסף משה ברגמן|יוסף משה]] וחנה יהודית ברגמן מירושלים, ולאחר שירות צבאי מקוצר וארבע שנות לימוד בכולל, מונה בשנת [[תשל"ו]] ל[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד]], לצד המשפיע הראשי, הרב [[מנחם מנדל פוטרפס]].

לאורך שנות כהונתו בתפקיד משפיע בישיבה דיווח לרבי כל הזמן על עניינים של בחורים ועוד ועם זאת שלא קיבל על דיווחים אלו תשובות נודע לו שהרבי קרא את מכתביו. פעם שאל את הרבי ביחידות על תוספת עבודה בישיבה והרבי ענה שבעיקרון עליו להוסיף עוד בעבודה בישיבה ושעל הפרטים יתייעץ עם ידידים מבינים. בתקופה מסויימת בשנות כהונתו כמשפיע אירעה פרשייה עם השלכות בתוך הישיבה כשהדבר העיק לו מאד. רעייתו כתבה לרבי, מבלי לספר לו, שיש לה מחשבה שהוא יעזוב את הישיבה. כעבור זמן קצר קיבל מהרבי [[מכתב כללי - פרטי]] עם הוספה בכתב יד קודש טרם החתימה {{ציטוטון|בברכה להצלחה בעבודת הקודש בישיבת כפר חב"ד}}{{הערה|ראיון למגזין תחיינו גל' 9 ע' 18}}.

בשנת [[תשנ"ג]] נהג ללכת עם המשפיע ר' [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] ולהחתים יהודים על [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]] של [[הרבי כמלך המשיח]], בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ה]] נסע לרבי עם כל ילדיו ובכך הביע בגאון את אמונת החסידים בדבר חשיבות המשך ה[[נסיעה לרבי]]{{הערה|מפי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג בוידאו 'התוועדות ה1000 הרב לוי"צ גינזבורג: ר' מענדל אמר על ראשי הישיבה "טרפה'דיק מתנגדים"' בערוץ היוטיוב משיח וגאולה דקה: 5:24.}}.

בשנים אלו הרב גופין עזר לרב [[ישבעם סגל]] בעריכת ספרו [[ערכים בחסידות]].

הרב גופין מתוועד עם תלמידי הישיבה כמעט מדי שבת, ומספר פעמים בשבוע מוסר שיעור לתלמידי שיעור ג' ב[[המשך תרס"ו]]. שיעור מיוחד מתקיים בביתו מדי שבוע לתלמידי שיעור ב' המעוניינים להעמיק ולהשביח את עבודת התפילה שלהם.

בשנת [[תש"ע]] התמנה ל[[משפיע]] ראשי של "מרכז [[מעייני ישראל]]" בארץ הקודש, שם הוא מוסר שיעורים בחסידות ומתוועד ביומי דפגרא בסניפים רחבי הארץ.

משמש גם כמשפיע ראשי של [[ארגון הפנסאים]] ושל [[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]].

הרב גופין מוסר שיעורים רבים בתורת החסידות בכל רחבי הארץ וקירב רבים לחסידות חב"ד.

הרב גופין נודע בידיעתו המעמיקה וכוח הסברתו בלימוד ה[[חסידות]].

== השקפה ==
הרב גופין שם דגש על [[עבודת התפילה]] ועל לימוד מאמרי רבותינו נשיאנו, כיום נחשב הרב גופין למוביל קו זה. בעוד שר' [[יואל כהן]] דגל בשיטה של לימוד תורתו של הרבי כעיקר וכדגש.

== מתלמידיו ==

* הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]
* הרב [[אליהו שוויכה]]
*הרב [[נועם הרפז]]
* הרב [[חיים יעקב לייבוביץ']]
* הרב [[מאיר ברלב]]
* הרב [[מנחם טל]]
* הרב [[חיים צבי וולף|חיים וולף]]
* ר' [[יוסי אליטוב]]

== ספריו ==
ספריו יוצאים לאור על ידי מערכת "שיעורים בחסידות", מעובדים משיעוריו בעריכת בנו הרב [[שמעון גופין]] ונדפסים תחת [[סניף קה"ת ארץ הקודש|קה"ת]]. מאמריו ושיעוריו בחסידות מתפרסמים בקובץ "[[מעיינותיך]]" ובקובצי [[הערות התמימים ואנ"ש]] של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

נכון לשנת [[תשפ"ב]] יצאו לאור 21 ספרים:
*'''המשך שבועות תרס"ה''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[חג השבועות]] [[תרס"ה]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ה]].
*'''שער היחוד והאמונה''' - ביאור על [[שער היחוד והאמונה]] מ[[ספר התניא]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]]. מהדורה חדשה ומורחבת בעלת 2 כרכים בשנת [[תשע"א]]
*'''ללמוד איך להתפלל''' - ביאורי [[תפילה]] על-פי [[תורת החסידות]]; חלק א' - ביאור התפילה מ[[ברכות השחר]] ועד [[קרבנות]]. יצא לאור בשנת [[תשס"ט]]. חלק ב' - ביאור ב[[תפילת שחרית]] מ"הודו" ועד "יהי כבוד". יצא לאור בשנת [[תש"ע]]. חלק ג מ"אשרי" עד [[קריאת שמע]] יצא לאור בשנת תשע"א. חלק ד' שמונה עשרה עד סוף התפילה יצא לאור בשנת [[תשע"ב]]. חלק ה' על תפילות ליל שבת על בשנת [[תשע"ה]]. חלק ו' על סעודות השבת בשנת [[תשע"ו]].
*'''איתא במדרש תילים עם ביאור''' יצא לאור בשנת [[תשע"א]].
*'''לדעת את המידות''' (עבודת תיקון המדות על פי תורת החסידות), יצא לאור בחודש [[מנחם אב]] בשנת [[תשע"ד]].
*'''א חסידישע בר מצווה''' ביאור במאמרי ה[[בר מצווה]] יצא לאור תשע"ד.
*'''וידעת היום''' - ביאור מושגים יסודיים החסידות יצא לאור תשע"ו.
*'''ללמוד את המועדים''' - סידרה הכוללת 4 כרכים על סדר השנה. תשע"ז- תשפ"ב. כרך א' אלול-תשרי. כרך ב' כסלו-שבט. כרך ג' אדר-ניסן. כרך ד' חודשי הקיץ.
*'''[[המשך תרס"ו]]''' - שני חלקים ביאור על ה[[המשך]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] משנת [[תרס"ו]]. הראשון על ששת המאמרים הראשונים בהמשך. השני על מאמרי 'החודש'.
* '''מאמרי הרבי - משיח וגאולה''', ביאורים על מאמרי הרבי בנושא משיח וגאולה
*'''התוועדות''' עם הרב שניאור זלמן גופין, [[ספריית מעיינותיך]], [[תשע"ט]]

== משפחתו ==
* בנו, הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומנהל מכון ה[[הוצאה לאור]] של שיעורי אביו 'שיעורים בחסידות'
* בנו, הרב [[שלום דובער גופין]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[קייב]]
* בנו, הרב שמואל גופין - שליח הרבי במיאמי [[פלורידה]]
* בנו, הרב יעקב נחום גופין - [[נחלת הר חב"ד]]
* בנו, הרב לוי יצחק גופין - [[שליח]] [[הרבי]] ברמת אפעל ובבית הרפואה שיבא - תל השומר
* בנו, הרב ישעיהו גופין - סמנכ"ל רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש ובעל מנגן.
* בנו, הרב אהרן גופין - מנהל תיכון 'בית חיה' [[חב"ד]] ב[[קריית שמואל]] ושליח בקרית ים
* חתנו, הרב ישראל בנימין שפלטר - [[שליח]] בווסטון פלורידה [[ארצות הברית]]
* חתנו, הרב [[כתריאל שם-טוב]] - מנהל [[מכון מעיינות]] ירושלים
* חתנו, הרב [[חיים זקס]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
* חתנו, הרב [[שלום דובער אדרי]] - משפיע ו[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4199237 לכל דבר יש זמן]''' בראיון לחברת המדיה החב"דית [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/1gpiWxjuxp2FpfIU_AaSNnNhCgWKtq3PB ראיון עם הרב גופין במגזין תחיינו] (ע' 10 ואילך)
*''' [https://sinun770.org/השפעה-מר-שלמה-חיים-קסלמן-עבודת-התפלה-ו/ השפעה מר' שלמה חיים קסלמן, עבודת התפלה ולימוד החסידות, הוראה ביחידות , ראיון הרב זלמן גופין תשפ"ה]''' בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{צליל}} (יידיש)
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50983 מהותו של "תמים" בתומכי תמימים]''' {{וידאו}} {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=45445 עניינו של חג הפורים בתורת חסידות]''' {{DOC}} {{COL}}
*'''[http://www.col.org.il/pics/inbox/5880396_0.50518.mp3 נשמה יתירה בשבת]''' {{צליל}} {{COL}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/822402829929.html הכנה לחג השבועות - מתן תורה וקבלת התורה]''' - באתר [[שבועון בית משיח]] {{וידאו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/02/blog-post_2.html האזינו: פאנל מרתק עם הרב זלמן גופין על 'עבודת התפילה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{צליל}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/11/blog-post_75.html וידאו מיוחד: הרב זלמן גופין מעורר על חשיבות 'עבודת התפילה' בדור השביעי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: גופין זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ו]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:משפחת ברגמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]]
[[קטגוריה:מעייני ישראל]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]
[[קטגוריה:חברי הוועדה הרוחנית של ארגון הפנסאים]]

מנחם מענדל פויגל

2026-03-05T10:34:01Z

שלום עליכם: שוחזר מעריכות של 83.229.22.25 (שיחה) לעריכה האחרונה של ברכת הגאולה

[[קובץ:הרב פויגל תשפ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פויגל (תשפ"ד)]]
[[קובץ:פויגל 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פויגל]]
הרב '''מנחם מענדל פויגל''' הינו [[משפיע]] ידוע, נואם ואיש [[חינוך]] מובהק.
==תולדות חיים==
הרב מענדל נולד למשפחה מגזע חסידי [[ויז'ניץ]], ובעל השפעה על חוגים רחבים בחסידות.

בשנת [[תשנ"ד]] נקרא לשליחות חינוכית בת כעשור בלאס אנג'לס, שב[[ארה"ב]]. שם זכה לקירבה מאת השד"ר הראשי הרב [[שמואל דוד הלוי רייטשיק]].

בשנת [[תשס"ה]] השתקע ב[[ארץ הקודש]], ויחד עם המשך פעילות ענפה ומגוונת בשדה החינוך נקרא לעמוד בראש [[כולל אברכים|כולל]] צדקת ישראל שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]].

עוסק גם בהדרכה חינוכית, ומשתתף קבוע בוועידת המחנכים השנתית של המרכז החינוכי החסידותי של [[צעירי אגודת חב"ד]].
בשנת [[תשס"ז]] היה אורח הכבוד של [[היכל מנחם]] בארא פארק בהתוועדות מלוה מלכה הנערכת מדי שנה לכבוד [[י"ט כסלו]].

שימש כ[[מנהל]] [[תלמוד תורה]] של [[חסידות קרלין]] ב[[שכונת רמות]] ב[[ירושלים]], וכראש מכינה לישיבה בתלמוד תורה 'קדושת התורה', שם היה ממנהליה.

{{מיון רגיל:פויגל, מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|פויגל מנחם מענדל]]
[[קטגוריה:חסידי ויז'ניץ]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]
[[קטגוריה:מעייני ישראל]]

חנה שניאורסון

2026-02-23T02:06:56Z

שלום עליכם: /* זכרונות ר' יוסף נימוטין [דרושה הבהרה: מה הקשר לכאן?] */ הקשר ברור

[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|הרבנית חנה]]
'''הרבנית חנה שניאורסאהן זצ"ל{{הערה|כך כותב הרבי לגבי אמו, אגרות קודש חלק כ"ח עמוד קה. פענוח ראשי התיבות כאן הוא: זֵכֶר צַדֶקֶת לברכה.}}''' ([[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] - [[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]]) הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רעייתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] - רבה של [[יקטרינוסלב]], ואימו של [[הרבי]].

לאורך עשרות שנות רבנותו ופעילותו הציבורית של בעלה, עמדה לצידו וגם בעת שנאסר והוגלה על ידי השלטון [[הקומוניסטי]] נסעה אחריו למקום גלותו. לאחר [[מלחמת העולם השניה]], יצאה מ[[רוסיה]] והגיעה ל[[פוקינג]] ב[[גרמניה]], משם נדדה ל[[פריז]]. הרבי הגיע לפריז והביאה ל[[ניו יורק]] ומאז גרה ב[[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרבנית חנה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|הרבנית חנה בצעירותה]]
הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום [[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] במושבה רומנובקה שב[[אוקראינה]], לאביה הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה לימים רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]].

סב אביה הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] היה רב העיר ניקולייב, סבה הרב [[ישראל לייב ינובסקי]] החליפו ברבנות העיר לאחר פטירתו, ולאחריו בנו, אביה.

הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה העיר ניקולייב משכן לקהילה תוססת של [[חסידי חב"ד]], כאשר היה מתקבל [[מאמר חסידות]] מ[[ליובאוויטש]], הייתה הרבנית חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים.

הרבנית חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו ירשה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה [[ניגוני חב"ד|ניגונים חב"דיים]] של [[דביקות]] הנפש.

===נישואין===
בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו"ר הרש"ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י"א בסיוון]] [[תר"ס]] (8 ביוני 1900).

לאחר החתונה שיגר אדמו"ר הרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.

הרב לוי יצחק והרבנית חנה גרו לאחר החתונה ב[[ניקולייב]].

לרב ולרבנית נולדו שלושה בנים: [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], דובער וישראל אריה לייב.

===הרבנית של דנייפרופטרובסק===
[[קובץ:כרטיס בקשה חנה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], יעד ההגירה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]]
בני הזוג התגוררו בניקולייב עד שנת תרס"ז (1907), אז קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר [[יקטרינוסלב]] (כיום דנייפרופטרובסק), שהייתה העיר המרכזית בנוגע לענייני היהדות באוקראינה (שהייתה באותם ימים מחוז ב[[ברית המועצות]]){{הערה|תורת מנחם התועדויות תש"נ ח"א, עמ' 62.}}.

הרב לוי יצחק קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר וכיהן בה כרב במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים.

בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הייתה מהעומדים בראש ה"וועדים" שהוקמו על מנת למצוא עזרה בכל המצטרך לכל פליטי המלחמה שהגיעו ל[[דנייפרופטרובסק]], ובהם [[שוחט]]ים, [[רב (תואר)|רב]]נים, [[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]], ועוד{{הערה|1=ע"פ עדות בנה [[הרבי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&st=&pgnum=146 התוועדויות תשמ"ה ח"א ע' 139 ואילך]}}.

הרבנית הייתה שותפה עם בעלה בגיוס כספים כדי לפדות אסורים והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות אף על פי שהדבר היה כרוך לעיתים בסיכון אישי{{הבהרה}}{{מקור}}

הרבי, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בנושא ההנהגה והדאגה לכלל ישראל.

בשנת [[תרפ"ט]], נערכה חתונת בנם הבכור, [[הרבי]] ב[[וורשה]] שב[[פולין]]. על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.

===גלות===
בשנת [[תרצ"ט]] (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל מלחמתו של רבי לוי יצחק על שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות.

לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שב[[קזחסטן]] הסובייטית. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו{{הערה|1=אודות פעולות הרבנית בגלות למען בעלה, ניתן לראות בדברי הרבי [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15820&st=&pgnum=82&hilite= בדברים שנשא ביום השנה ה-25 להסתלקותה] (סוף העמוד ואילך).}}.

על אף התנאים הקשים, כאשר במקום גלותם לא ניתן היה להשיג כלי כתיבה, הצליחה במסירות רבה לספק את הנדרש על מנת שרבי לוי יצחק יוכל להעלות את תורתו על הכתב, באמצעות הפקת דיו מעשבים. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה, ולבסוף הצליחה להבריח את כתבים הללו אל מחוץ לברית המועצות, שלאחר מכן הודפסו בסדרת ספרים בשם [[ליקוטי לוי יצחק]].

לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] (אלמטי) אך עקב קשיי המאסר והגלות, חלה שם במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר ב[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] (9 באוגוסט 1944) ושם נטמן.

===מרוסיה לארצות הברית===
====יציאה מרוסיה====
[[קובץ:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|ממוזער|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארצות הברית]]
בחורף [[תש"ו]] (1946) יצאה הרבנית מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארצות הברית]] ולא הסכימה להבריח את הגבול ב'[[עשאלונים]]' באמצעות דרכון פולני מזוייף.

לבסוף החליטה להבריח את הגבול ל[[פולין]], שם נדדה מעיר לעיר, מי שזכה ללוותה היו הנערות הדסה (פרמן) ויוכבד (זלמנוב) לבית גורליק, את משפחתם ואביהם הכירה עוד מאלמא אטא, והסיכמה לצאת למסע עם בנות אלו.

====באירופה====
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקור הרבי בפריז]]}}

מפולין הגיעה לגרמניה, שם השתכנה במחנה [[פוקינג]], וכמה מתוך משפחות החסידים שהכירוה, תמכו בה וסייעו לה בדרכים רבות.

אל מחנה הפליטים שוב הגיעה במיוחד הנערה יוכבד זלמנוב ללוות הרבנית עד צרפת בכדי להפגש עם בנה הרבי, כשבדרך היו קשיים והצליחו לשרוד גם מטח יריות. בסיום המסע הרבנית הודתה לה על כך שהגנה עליה בגופה, ואמרה לה שהצילה את חייה.

בצרפת, הגיעה הרבנית ל[[פריז]], שם פגש אותה בנה, [[הרבי]].

בסמיכות ל[[חג הפורים]] [[תש"ז]], הגיע הרבי ל[[פריז]] באמצעות מטוס, כשזו הייתה הפעם היחידה בה נסע הרבי במטוס{{הערה|על פי השמועה, הייתה זו הוראה מפורשת של אדמו"ר הריי"צ, שביקש כי הרבי יסע בדרכו חזרה לארצות הברית עם אמו הרבנית חנה באוניה דווקא.}}.

חסידי חב"ד בעיר רצו לחלוק כבוד לרבי ולהביאו משדה התעופה, אך תוך כדי ההמתנה לזמן המשוער בו הוא אמור לנחות, התקבל מברק מאדמו"ר הריי"צ בו נכתב "ברוך אתה בבואך" והחסידים הבינו כי הרבי כבר הגיע, ואכן כעבור מספר דקות הגיע הרבי אל הבית בו התאכסנה אמו באמצעות מונית.

כאשר הגיע הרבי, יצאה הרבנית לקניות{{הערה|בשל שמועה מוטעית שהמטוס מתעכב בשלוש שעות, הרבנית החלה לחשוש לשלום בנה, וכדי להפיג את הלחץ לקחה אותה מרת שניאורסון לקנות כובע.}} והרבי נכנס לבית הכנסת בקומה העליונה בביתו של הרב זלמן שניאורסון והתפלל, ולאחר מכן ירד לחדר בו שהתה אמו בקומה השניה, ונפגש עמה לראשונה לאחר פרידה של עשרים שנה והם נכנסו יחד לחדר צדדי, וכעבור זמן יצא להתוועד עם החסידים ובמהלך ההתוועדות דיבר על כך שיוסף לא ראה את אביו עשרים ושתים שנה, ותוך כדי הדברים בכה בכי רב.

על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הם הפליגו יחד באוניה (ולא טסו במטוס) והגיעו לחופי [[ארצות הברית]] ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"ז]] (1947).

הרבנית חיה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-[[770]] (ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], בבית מספר 1418 המחובר כיום עם [[1414 פרזידנט|פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]).

====בקראון הייטס====
3 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי"צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]], מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל.
[[קובץ:Pobrane (1).jpg|ממוזער]]
הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, [[רבי לוי יצחק]]. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-[[770]] ואת שמחות החסידים.

הרבנית חנה, שימשה כחברת נשיאות [[נשי ובנות חב"ד בארצות הברית]].

==הסתלקותה==
[[קובץ:הרבי בהלויה הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מזיל דמעה ב[[הלוויה|הלווית]] אמו]]
[[קובץ:ציון הרבנית חנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרבנית חנה]]
הרבנית נפטרה בעלות המנחה ביום ה[[שבת]] ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]] (12 בספטמבר 1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה ל[[האוהל|אוהל]] [[הרבי הריי"צ]] ברובע קווינס שב[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php? יומן הסתלקותה של הרבנית חנה] {{שטורעם}}.}}.

ביום הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב-770.

ב[[יום הכיפורים]] שחל בתוך ימי ה[[שבעה (אבלות)|שבעה]], ביקש הרבי מר' [[דובער יוניק]] שיארגן מניין לתפילת מנחה בדירתה{{הערה|עדות הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], כפר חב"ד גליון 1984 עמוד 45.}}.

===הנצחתה===
החל מ[[שבת בראשית]] [[תשכ"ה]] החל הרבי לבאר את פירושי [[רש"י]] על [[פרשת השבוע]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] השבת, מידי שבוע בשבוע. כמו כן הדפיס הרבי חוברת עם [[אגרת התשובה]] עם הקדשה לזכרה.

בשנת [[תשכ"ה]] הרבי התוועד מידי שבוע (בעוד שהרבי היה באותם שנים מתוועד רק ב[[שבת מברכים]]) ו[[מוגה|להגיה]] את ה[[הנחה]] המלאה מההתוועדות, ונוהג זה נפסק בשבת [[פרשת וישלח]]. אך בכל זאת בשנה זו התוועד הרבי בשבתות נוספות מהרגיל ואמר [[מאמר]]ים רבים.

החל משנת [[תשכ"ו]] ועד שנת [[תשמ"ח]] ערך הרבי [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ביום [[ו' תשרי]] - [[יום השנה]], ופעמים רבות סיפר על דמותה. גם בשנים [[תשמ"ט]] ו[[תש"נ]] אמר [[שיחה]]. פעמים רבות בהזדמנויות אלו מעורר הרבי על שלושת המצוות הקשורות לנשי ובנות ישראל הקשורים בשמה: [[הפרשת חלה|חלה]], [[נדה]], ו[[נש"ק|הדלקת הנר]].

בנות רבות נושאות את השם חנה, ונוסדו מוסדות רבים לזכרה.

בין אלו ניתן למנות את 'קרן חנה' המסייעת במימון לנערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים, רשת בתי הספר העל-יסודיים "בית חנה" לבנות{{הערה|נוסדו על ידי [[הרבי]] בשנת תשכ"ו (1966)}}, שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקריית מלאכי, נוסדה גם היא לזכותה{{הערה|נוסדה על ידי הרבי בשנת תשכ"ט (1969)}}, '[[מכון חנה]]' לבנות בעלות תשובה{{הערה|נוסד בשנת תשל"ב (1972)}}.

בשנת תשע"ב (2012) בועידה השנתית לעניני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב [[שלמה עמאר]], במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות{{הערה|{{קישור חבד און ליין|70401|הראשון לציון העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו||כ' אב תשע"ב}}}}.

==זכרונות הרבנית==

==== בכתב ====
בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות ב[[תשכ"ד]], בתוספת פרטים מראיונות שערך ניסן גורדון עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (על פי הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).

כ-15 שנה לאחר-מכן הרב [[אליהו אלתר פרידמאן]] מצפת ערך את הספר "[[אם בישראל]]" ותרגם זכרונות אלו ללשון הקודש, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר.
בשנת [[תשנ"ג]] כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות האמור, ותקתקו את הכל והודפס כסדרו ב"[[צדי"ק למלך]]" חוברת ד, ושם תוקתק על פי הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות){{הערה|בהוצאה זו חלו טעויות רבות}}.

בשנת [[תשע"ב]] הגיע לידי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]] המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות{{הערה|הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללשון הקודש, אנגלית, צרפתית ורוסית, והודפסו בחוברות שבועיות בשם "רשימת זכרונות". לקראת שבת פרשת תזריע-מצורע תשע"ב יצאה חוברת כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד שבת פרשת אחרי קדושים יצאה לאור חוברת כח שבה החלו להתפרסם הזכרונות מתוך המחברת השניה שלא נדפסה מעולם, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב"די אידישע היים" בשנת תשכ"ד.}}.

המחברות הועברו ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

==== בעל פה ====
הרב [[ניסן גורדון]] שוחח<ref>בערכו של ר"נ כתבו שהעתיק ממחברות הרבנית. ולכאו' אי' המחברות מהם העתיק, בשנדפסו אין זכר לכל סיפוריו. ומובן שהוא כבפנים.</ref> רבות עם הרבנית, שסיפרה לו סיפורים על הרבי בילדותו. הוא הדפיסם -תחת שם העט שלו, נ. בן [[יוחנן גורדון|יוחנן]]- בעתון הנשי החב"די [[די אידישע היים]], והרבי הגי' את הכתבות.

כמו כן זכרונות הרבנית על הסבא-רבא שלה, ר' [[אברהם דוד לאוואוט]], נדפסו על ידי הרבי לאחרי הקדמת ספרו של רא"ד [[קב נקי]], ובקונטרס [[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]].

=== זכרונות ר' יוסף נימוטין ===
ר' [[חיים יוסף דוד נימוטין |יוסף נימוטין]] בן החסיד הרב [[שמואל נימוטין]] בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] התגורר ב[[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] ועסק בהצלת נפשות. וזכה לשמש ולסעוד את המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי.
בעת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה מרוסיה]]' בשנת [[תש"ו]] הפקיד בידיו של הרב [[שמחה גורודצקי]] את השופר בו השתמש אביו של הרבי שהיה בידו [[ירושה]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], על מנת שיעביר אותו אל הרבי. הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת [[תשל"ט]], ושמר על ציונו הק' של ר' לוי יצחק, ודאג לניקיונו ולאחזקתו{{הערה|[https://col.org.il/news/122872 כך תיקנו את המצבה של ר' לוי יצחק על פי הוראות מהרבי] {{חב"ד און ליין}}.}}.
לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו.

זכרונותיו אודות הרב לוי יצחק והרבנית חנה ההורים של הרבי, פורסמו ב[https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/54_התמים_מוסף_בית_משיח_1431_סוכות_פה.pdf התמים גיליון נ"ד מוסף בית משיח סוכות תשפ"ה]

==משפחתה==
*'''אחיה''': ישראל אריה לייב ינובסקי - נולד בשנת תרמ"ו ונפטר בגיל חמש עשרה מ[[מגפה|מחלת הטיפוס]].
*'''אחותה''': הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]] אשת הרה"ג הרב שמואל שניאורסאהן.
*'''אחותה''': מרת עטיל אשת ר' זלמן מאריאשין. בשנת [[תש"ב]] היא נמלטה לעיר אופה שב[[רוסיה]] ושם נפטרה.
* '''בעלה''': הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].
*'''בניה''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].
* '''נכדתה''': גב' [[דליה רוטמן]].
* אחי בעלה, [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]], היה נשוי לאחותה של הרבנית חנה.
* אחי בעלה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]] היה נשוי לרבנית רחל בת הרב [[דוד צבי חן]], ובתם היא [[המשוררת זלדה|זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]].

==לקריאה נוספת==
* הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], '''אם בישראל''' הוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ג]].
* הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]''', כרך ג', בהוצאת קה"ת.
* '''אם המלכות''' בהוצאת הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], [[תשס"א]].
* [[מנחם הרמן]], הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי, [[תשע"ד]] (2014)
* ר' [[אליהו מטוסוב]], ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[היציאה מרוסיה (ספר)]], שער שני: במחנה פוקינג, פרק הרבנית חנה
{{בית|שניאור זלמן ברגר|[https://chabadpedia.co.il/images/4/42/הרבנית_חנה_במחנה_עקורים.pdf הרבנית חנה במחנה העקורים פוקינג]|1198|38 ואילך|תש"פ}}
*'''שלום אמי מורתי''', 'כתבי יד קודש מבית המלכות' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1842 עמוד 14
*'''ביקורי בני שליט"א''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1877 עמוד 19
*זכרונות מהרבנית חנה, אסתר שטרנברג, [[שבועון בית משיח]] 1429 ע' 42–44
*זכרונות מאם המלכות, שרה כצמן, עטרת חיה מוסף שבועון בית משיח 1429
*אלי וולף, '''אם המלכות''', שבועון כפר חב"ד גליון 2079 עמוד 64
*'''IN THE FOOTSTEPS OF REBBETZIN CHANA''', מגזין COLive גליון 24 תשרי ה'תשפ"ה עמוד 64

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2977537/jewish/page.htm זכרונות הרבנית חנה]''' באתר [[ועד הנחות בלה"ק]]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64244 ספר התהלים של רלוי"צ והרבנית חנה] - {{אינפו}}.
* [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/318990/jewish/Funeral-of-Rebbetzin-Chana.htm סרטון הלווית הרבנית]{{וידאו}} באתר [[jem]].
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28440 ל"ג בעומר בפריז] - {{אינפו}}.
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47729 זכרונות הגב' זלמנוב אודות הרבנית חנה] - {{אינפו}}.
* [http://www.shturem.net/images/news/45158_news_15092010_7304.pdf קובץ '''אם המלכות'''], [[ועד תלמידי התמימים]], [[תשע"א]]. {{PDF}}
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/77907_he_1.pdf אמנו המלכה]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע"ג]]
* '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84219_he_1.pdf אם המלך- 50 שנה להסתלקות הרבנית]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע"ה]]
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Junik%20-%20BM%20-%20Tishrei%2013%2C%205764.pdf הסתלקות הרבנית חנה]''' רשימה אודות הסתלקותה בתוך תשורה משמחת משפחת יוניק
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/13-01-2021-17-23-34-תשורה-ליברוב-ברוין.pdf לקט התייחסויות מהרבי לכ"ח טבת, יום הולדת אמו הרבנית]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות ליברוב-ברוין, טבת תשפ"א {{PDF}}{{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/133657 הראיון הנדיר של הרבנית חנה, שנתיים קודם פטירתה • מיוחד]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/141188 לרגל ו' תשרי: גלריית תמונות מרגשות של הרבנית חנה]''' {{COL}}
*[https://col.org.il/news/147816 בעקבות זיכרונות הרבנית על צ'יאלי - אלמא אטא | צפו{{וידאו}}{{col}}]

{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, חנה}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי|חנה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"מ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]

שיחת משתמש:י כ ר

2026-02-23T01:43:51Z

שלום עליכם:

{{בה חממה}}[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 01:44, 23 בינואר 2026 (IST)

== יצירת ערכים ==

{{ישר כוח}} על יצירת ערכים חדשים, רק שים לב כשאתה יוצר ערך אל תשכח להכניס אותו לקטגוריות. ([[חב"דפדיה:קטגוריה|למידע נוסף]]). [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 21:17, 19 בפברואר 2026 (IST)

:אני לא ידוע איך להכניסם לקטגוריות [[משתמש:י כ ר|י כ ר]] - [[שיחת משתמש:י כ ר|שיחה]], 21:54, ג' באדר, ה'תשפ"ו 21:54, 20 בפברואר 2026 (IST)
==תמונות נשים==
בחב"ד פדיה לא נהוג לפרסם תמונות נשים (מלבד הרבניות) [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 03:43, ו' באדר, ה'תשפ"ו 03:43, 23 בפברואר 2026 (IST)

מנוחה רחל גרונר

2026-02-23T01:42:47Z

שלום עליכם:

הרבנית (הצדקנית<ref>תואר שכתב עליה [[הרבי]] במכתב תחומין על פטירתה. ראו תשורה באטלער לעווינטאל [[אלול]] [[תשפ"ג]]</ref>) '''מנוחה רחל גרונר''' ([[כ"ו בשבט]] [[תרמ"ח]] - [[י"ט בסיוון]] [[תשל"ו]]) היתה מצאצאי [[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]] בתו של [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]. ומזקנות נשי חב"ד ב[[קראון הייטס]], היתה מקורבת ל[[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבנית חנה]], הייתה חברה בניהול אגודת הנשים של מרכז [[ישיבת תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]], אגודת הנשים של [[בראונזוויל|בראנזוויל]] ואיסט [[ניו יורק]], ומדי שנה הייתה מתקיימת בביתה סעודת [[מלוה מלכה]] לאיסוף כספי '[[מעמד (התקשרות)|מעמד]]'.

== תולדות חיים ==
נולדה ב[[חברון]] ב[[כ"ו בשבט]] [[תרמ"ח]] לרב [[אברהם זלמן קזרנובסקי-שניאורסון]], ולשיינא שפרה אסתר, נכדי הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]], ומצאצאי רבותינו נשיאינו [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]].

כשאימה הייתה בהריון איתה, סבתה הרבנית [[מנוחה רחל סלונים|מנוחה רחל]], אמרה לה שתלד בת, ושתקרא שמה מנוחה רחל על שמה. ואכן נולדה יומיים לאחרי פטירת הרבנית מנוחה רחל ונקרא שמה מנוחה רחל.

בשנת [[תרע"א]] נישאה להרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] ממשפחת חסידי קרלין-סטולין ומצאצאי [[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]].

בתחילה גרו ב[[ירושלים]] ובשנת [[תר"פ]] היגרו ל[[ארצות הברית]], שם הייתה חברה בניהול אגודת הנשים של מרכז ישיבות [[תומכי תמימים]], אגודת הנשים של ברנאזוויל ואיסט [[ניו יורק]], והייתה תופרת לחתנים בִטנה של משי ב[[טלית]], [[הרבי]] נהג להפנות אליה חתנים לצורך זה.

ביתה המה תמיד אורחים, ומידי שנה התקיימה בביתה סעודת [[מלוה מלכה]] לאיסוף כספי '[[מעמד (התקשרות)|מעמד]]', הרבי נהג להשתתף באסיפה זו בשליחת מספר מכתבים לא מפורסמים של [[אדמו"ר הריי"צ]] שהוקראו במיוחד בפני באי האסיפה. אף לאחר פטירת בעלה המשיכו האסיפות להתקיים בביתה, ובאחת ההזדמנויות הרבי אף ציווה לר' [[משה פנחס כ"ץ]] להכריז ב[[התוועדות של הרבי|התוועדות]] ש[[התוועדות]] המלוה מלכה תתקיים בבית הרבנית מנוחה רחל גרונר, "דעם מיטל'ן רבינ'ס א אייניקל" [נכדת אדמו"ר האמצעי].
[[קובץ:הרבנית חנה במסיבת נש”י חב"ד ב.jpg|ממוזער|הרבנית גראנער יושבת אצל הרבנית חנה במסיבת נש”י חב"ד אחרת]]
היתה בקשרי ידידות עם [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] וישבה לצידה בכל אסיפות נשי חב"ד.

ב[[יחידות]] לרגל חתונת אחד מנכדיה, היא אמרה לרבי שחלמה על [[אדמו"ר הזקן]] ועל שני דמויות נוספות שלא הכירה, הרבי הגיב שאלו היו [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], היא ענתה לרבי שהיא קרובה יותר לאדמו"ר הזקן מאשר קרבתו של הרבי לאדמו"ר הזקן (היא דור שישי ואילו הרבי דור שמיני) והרבי התבטא בתגובה: "איך ווייס דאס, רביצין גראנער, איך ווייס". [=אני יודע זאת, הרבנית גרונר, אני יודע].

בשנת [[תשל"ו]] סיפרה לנכדתה שהייתה בהיריון את סיפור לידתה וזה שנולדה רק יומיים לאחר פטירת סבתה הרבנית מנוחה רחל. ואמרה לנכדתה שגם היא תוד בת ושתקרא אותה על שמה, ואכן ב[[י"ז סיון]] בשנה ההיא נפטרה, ונולדה בת לנכדתה שני ימים לאחר מכן ונקרא שמה מנוחה רחל.

נפטרה ב[[י"ט בסיוון]] [[תשל"ו]] ונטמנה בהר הזיתים סמוך לבעלה.

במכתב תחומין למשפחתה כתב הרבי "הרבנית '''הצדקנית''' מצאצאי כ"ק אדמו"ר האמצעי - מרת מנוחה רחל ע"ה". כינוי נדיר בפי [[הרבי]].

== משפחתה ==
* בנה, הרב [[יצחק דוד גרונר]] - [[שליח הרבי]] במלבורן, אוסטרליה
* בנה, הרב [[יהודה לייב גרונר]] - מזכירו של [[הרבי]].
* בנה, הת' [[משה גרונר]] - [[קראון הייטס]].
* בנה, הת' שלמה גרונר - היה תלמיד [[ישיבת תומכי תמימים]], גוייס לצבא [[ארצות הברית]] ב[[מלחמת העולם השניה]], ונהרג ב[[כ"א אלול]] [[תש"ה]] {{הערה|במכתב של [[הרבי]] באנגלית מהתאריך [[כ"ד אלול]] [[תש"ג]] ביקש הרבי מאחראי הדת במחלקה שלו שיאפשר לו לשמור את מועדי חודש [[תשרי]] [[תש"ד]]. ראה [[Rebbe responsa]].}}
* בנה, ר' יעקב-שלום גרונר - [[ירושלים]] (נפטר ב[[י' אדר]] [[תשס"ז]]) (לא נמנה על חסידי חב"ד אלא על אנשי תנועת "המזרחי".)
* בתה, מרת שרה נחמה אשת הרב [[מנחם מענדל בוימגארטן]] - [[קראון הייטס]].
* בתה מרת אסתר, רעיית ר' [[משה טייטלבוים (קנדה)|משה טייטלבוים]] - [[קנדה]]
* בתה, מרת רעכיל פלדבוי (נפטרה בלי ילדים)

== לקריאה נוספת ==
* הרב [[שמואל אלעזר הלפרין|שמואל אליעזר הלפרין]], [[ספר הצאצאים]] עמודים 251 - 253

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרונה, מנוחה רחל}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת גרונר]]

חנה שניאורסון

2026-02-23T01:41:08Z

שלום עליכם: /* בעל פה */

[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|הרבנית חנה]]
'''הרבנית חנה שניאורסאהן זצ"ל{{הערה|כך כותב הרבי לגבי אמו, אגרות קודש חלק כ"ח עמוד קה. פענוח ראשי התיבות כאן הוא: זֵכֶר צַדֶקֶת לברכה.}}''' ([[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] - [[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]]) הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רעייתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] - רבה של [[יקטרינוסלב]], ואימו של [[הרבי]].

לאורך עשרות שנות רבנותו ופעילותו הציבורית של בעלה, עמדה לצידו וגם בעת שנאסר והוגלה על ידי השלטון [[הקומוניסטי]] נסעה אחריו למקום גלותו. לאחר [[מלחמת העולם השניה]], יצאה מ[[רוסיה]] והגיעה ל[[פוקינג]] ב[[גרמניה]], משם נדדה ל[[פריז]]. הרבי הגיע לפריז והביאה ל[[ניו יורק]] ומאז גרה ב[[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרבנית חנה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|הרבנית חנה בצעירותה]]
הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום [[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] במושבה רומנובקה שב[[אוקראינה]], לאביה הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה לימים רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]].

סב אביה הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] היה רב העיר ניקולייב, סבה הרב [[ישראל לייב ינובסקי]] החליפו ברבנות העיר לאחר פטירתו, ולאחריו בנו, אביה.

הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה העיר ניקולייב משכן לקהילה תוססת של [[חסידי חב"ד]], כאשר היה מתקבל [[מאמר חסידות]] מ[[ליובאוויטש]], הייתה הרבנית חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים.

הרבנית חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו ירשה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה [[ניגוני חב"ד|ניגונים חב"דיים]] של [[דביקות]] הנפש.

===נישואין===
בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו"ר הרש"ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י"א בסיוון]] [[תר"ס]] (8 ביוני 1900).

לאחר החתונה שיגר אדמו"ר הרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.

הרב לוי יצחק והרבנית חנה גרו לאחר החתונה ב[[ניקולייב]].

לרב ולרבנית נולדו שלושה בנים: [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], דובער וישראל אריה לייב.

===הרבנית של דנייפרופטרובסק===
[[קובץ:כרטיס בקשה חנה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], יעד ההגירה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]]
בני הזוג התגוררו בניקולייב עד שנת תרס"ז (1907), אז קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר [[יקטרינוסלב]] (כיום דנייפרופטרובסק), שהייתה העיר המרכזית בנוגע לענייני היהדות באוקראינה (שהייתה באותם ימים מחוז ב[[ברית המועצות]]){{הערה|תורת מנחם התועדויות תש"נ ח"א, עמ' 62.}}.

הרב לוי יצחק קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר וכיהן בה כרב במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים.

בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הייתה מהעומדים בראש ה"וועדים" שהוקמו על מנת למצוא עזרה בכל המצטרך לכל פליטי המלחמה שהגיעו ל[[דנייפרופטרובסק]], ובהם [[שוחט]]ים, [[רב (תואר)|רב]]נים, [[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]], ועוד{{הערה|1=ע"פ עדות בנה [[הרבי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&st=&pgnum=146 התוועדויות תשמ"ה ח"א ע' 139 ואילך]}}.

הרבנית הייתה שותפה עם בעלה בגיוס כספים כדי לפדות אסורים והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות אף על פי שהדבר היה כרוך לעיתים בסיכון אישי{{הבהרה}}{{מקור}}

הרבי, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בנושא ההנהגה והדאגה לכלל ישראל.

בשנת [[תרפ"ט]], נערכה חתונת בנם הבכור, [[הרבי]] ב[[וורשה]] שב[[פולין]]. על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.

===גלות===
בשנת [[תרצ"ט]] (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל מלחמתו של רבי לוי יצחק על שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות.

לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שב[[קזחסטן]] הסובייטית. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו{{הערה|1=אודות פעולות הרבנית בגלות למען בעלה, ניתן לראות בדברי הרבי [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15820&st=&pgnum=82&hilite= בדברים שנשא ביום השנה ה-25 להסתלקותה] (סוף העמוד ואילך).}}.

על אף התנאים הקשים, כאשר במקום גלותם לא ניתן היה להשיג כלי כתיבה, הצליחה במסירות רבה לספק את הנדרש על מנת שרבי לוי יצחק יוכל להעלות את תורתו על הכתב, באמצעות הפקת דיו מעשבים. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה, ולבסוף הצליחה להבריח את כתבים הללו אל מחוץ לברית המועצות, שלאחר מכן הודפסו בסדרת ספרים בשם [[ליקוטי לוי יצחק]].

לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] (אלמטי) אך עקב קשיי המאסר והגלות, חלה שם במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר ב[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] (9 באוגוסט 1944) ושם נטמן.

===מרוסיה לארצות הברית===
====יציאה מרוסיה====
[[קובץ:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|ממוזער|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארצות הברית]]
בחורף [[תש"ו]] (1946) יצאה הרבנית מ[[אלמא אטא]], בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע ל[[מוסקבה]]. הרבנית שהתה בביתו של ר' [[דובער ריקמן]], בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מ[[רוסיה]] באופן רשמי בטענה כי יש לה בן ב[[ארצות הברית]] ולא הסכימה להבריח את הגבול ב'[[עשאלונים]]' באמצעות דרכון פולני מזוייף.

לבסוף החליטה להבריח את הגבול ל[[פולין]], שם נדדה מעיר לעיר, מי שזכה ללוותה היו הנערות הדסה (פרמן) ויוכבד (זלמנוב) לבית גורליק, את משפחתם ואביהם הכירה עוד מאלמא אטא, והסיכמה לצאת למסע עם בנות אלו.

====באירופה====
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקור הרבי בפריז]]}}

מפולין הגיעה לגרמניה, שם השתכנה במחנה [[פוקינג]], וכמה מתוך משפחות החסידים שהכירוה, תמכו בה וסייעו לה בדרכים רבות.

אל מחנה הפליטים שוב הגיעה במיוחד הנערה יוכבד זלמנוב ללוות הרבנית עד צרפת בכדי להפגש עם בנה הרבי, כשבדרך היו קשיים והצליחו לשרוד גם מטח יריות. בסיום המסע הרבנית הודתה לה על כך שהגנה עליה בגופה, ואמרה לה שהצילה את חייה.

בצרפת, הגיעה הרבנית ל[[פריז]], שם פגש אותה בנה, [[הרבי]].

בסמיכות ל[[חג הפורים]] [[תש"ז]], הגיע הרבי ל[[פריז]] באמצעות מטוס, כשזו הייתה הפעם היחידה בה נסע הרבי במטוס{{הערה|על פי השמועה, הייתה זו הוראה מפורשת של אדמו"ר הריי"צ, שביקש כי הרבי יסע בדרכו חזרה לארצות הברית עם אמו הרבנית חנה באוניה דווקא.}}.

חסידי חב"ד בעיר רצו לחלוק כבוד לרבי ולהביאו משדה התעופה, אך תוך כדי ההמתנה לזמן המשוער בו הוא אמור לנחות, התקבל מברק מאדמו"ר הריי"צ בו נכתב "ברוך אתה בבואך" והחסידים הבינו כי הרבי כבר הגיע, ואכן כעבור מספר דקות הגיע הרבי אל הבית בו התאכסנה אמו באמצעות מונית.

כאשר הגיע הרבי, יצאה הרבנית לקניות{{הערה|בשל שמועה מוטעית שהמטוס מתעכב בשלוש שעות, הרבנית החלה לחשוש לשלום בנה, וכדי להפיג את הלחץ לקחה אותה מרת שניאורסון לקנות כובע.}} והרבי נכנס לבית הכנסת בקומה העליונה בביתו של הרב זלמן שניאורסון והתפלל, ולאחר מכן ירד לחדר בו שהתה אמו בקומה השניה, ונפגש עמה לראשונה לאחר פרידה של עשרים שנה והם נכנסו יחד לחדר צדדי, וכעבור זמן יצא להתוועד עם החסידים ובמהלך ההתוועדות דיבר על כך שיוסף לא ראה את אביו עשרים ושתים שנה, ותוך כדי הדברים בכה בכי רב.

על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הם הפליגו יחד באוניה (ולא טסו במטוס) והגיעו לחופי [[ארצות הברית]] ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"ז]] (1947).

הרבנית חיה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-[[770]] (ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], בבית מספר 1418 המחובר כיום עם [[1414 פרזידנט|פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]).

====בקראון הייטס====
3 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי"צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]], מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל.
[[קובץ:Pobrane (1).jpg|ממוזער]]
הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, [[רבי לוי יצחק]]. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-[[770]] ואת שמחות החסידים.

הרבנית חנה, שימשה כחברת נשיאות [[נשי ובנות חב"ד בארצות הברית]].

==הסתלקותה==
[[קובץ:הרבי בהלויה הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מזיל דמעה ב[[הלוויה|הלווית]] אמו]]
[[קובץ:ציון הרבנית חנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרבנית חנה]]
הרבנית נפטרה בעלות המנחה ביום ה[[שבת]] ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]] (12 בספטמבר 1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה ל[[האוהל|אוהל]] [[הרבי הריי"צ]] ברובע קווינס שב[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php? יומן הסתלקותה של הרבנית חנה] {{שטורעם}}.}}.

ביום הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב-770.

ב[[יום הכיפורים]] שחל בתוך ימי ה[[שבעה (אבלות)|שבעה]], ביקש הרבי מר' [[דובער יוניק]] שיארגן מניין לתפילת מנחה בדירתה{{הערה|עדות הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], כפר חב"ד גליון 1984 עמוד 45.}}.

===הנצחתה===
החל מ[[שבת בראשית]] [[תשכ"ה]] החל הרבי לבאר את פירושי [[רש"י]] על [[פרשת השבוע]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] השבת, מידי שבוע בשבוע. כמו כן הדפיס הרבי חוברת עם [[אגרת התשובה]] עם הקדשה לזכרה.

בשנת [[תשכ"ה]] הרבי התוועד מידי שבוע (בעוד שהרבי היה באותם שנים מתוועד רק ב[[שבת מברכים]]) ו[[מוגה|להגיה]] את ה[[הנחה]] המלאה מההתוועדות, ונוהג זה נפסק בשבת [[פרשת וישלח]]. אך בכל זאת בשנה זו התוועד הרבי בשבתות נוספות מהרגיל ואמר [[מאמר]]ים רבים.

החל משנת [[תשכ"ו]] ועד שנת [[תשמ"ח]] ערך הרבי [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ביום [[ו' תשרי]] - [[יום השנה]], ופעמים רבות סיפר על דמותה. גם בשנים [[תשמ"ט]] ו[[תש"נ]] אמר [[שיחה]]. פעמים רבות בהזדמנויות אלו מעורר הרבי על שלושת המצוות הקשורות לנשי ובנות ישראל הקשורים בשמה: [[הפרשת חלה|חלה]], [[נדה]], ו[[נש"ק|הדלקת הנר]].

בנות רבות נושאות את השם חנה, ונוסדו מוסדות רבים לזכרה.

בין אלו ניתן למנות את 'קרן חנה' המסייעת במימון לנערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים, רשת בתי הספר העל-יסודיים "בית חנה" לבנות{{הערה|נוסדו על ידי [[הרבי]] בשנת תשכ"ו (1966)}}, שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקריית מלאכי, נוסדה גם היא לזכותה{{הערה|נוסדה על ידי הרבי בשנת תשכ"ט (1969)}}, '[[מכון חנה]]' לבנות בעלות תשובה{{הערה|נוסד בשנת תשל"ב (1972)}}.

בשנת תשע"ב (2012) בועידה השנתית לעניני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב [[שלמה עמאר]], במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות{{הערה|{{קישור חבד און ליין|70401|הראשון לציון העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו||כ' אב תשע"ב}}}}.

==זכרונות הרבנית==

==== בכתב ====
בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות ב[[תשכ"ד]], בתוספת פרטים מראיונות שערך ניסן גורדון עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (על פי הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).

כ-15 שנה לאחר-מכן הרב [[אליהו אלתר פרידמאן]] מצפת ערך את הספר "[[אם בישראל]]" ותרגם זכרונות אלו ללשון הקודש, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר.
בשנת [[תשנ"ג]] כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות האמור, ותקתקו את הכל והודפס כסדרו ב"[[צדי"ק למלך]]" חוברת ד, ושם תוקתק על פי הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות){{הערה|בהוצאה זו חלו טעויות רבות}}.

בשנת [[תשע"ב]] הגיע לידי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]] המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות{{הערה|הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללשון הקודש, אנגלית, צרפתית ורוסית, והודפסו בחוברות שבועיות בשם "רשימת זכרונות". לקראת שבת פרשת תזריע-מצורע תשע"ב יצאה חוברת כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד שבת פרשת אחרי קדושים יצאה לאור חוברת כח שבה החלו להתפרסם הזכרונות מתוך המחברת השניה שלא נדפסה מעולם, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב"די אידישע היים" בשנת תשכ"ד.}}.

המחברות הועברו ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

==== בעל פה ====
הרב [[ניסן גורדון]] שוחח<ref>בערכו של ר"נ כתבו שהעתיק ממחברות הרבנית. ולכאו' אי' המחברות מהם העתיק, בשנדפסו אין זכר לכל סיפוריו. ומובן שהוא כבפנים.</ref> רבות עם הרבנית, שסיפרה לו סיפורים על הרבי בילדותו. הוא הדפיסם -תחת שם העט שלו, נ. בן [[יוחנן גורדון|יוחנן]]- בעתון הנשי החב"די [[די אידישע היים]], והרבי הגי' את הכתבות.

כמו כן זכרונות הרבנית על הסבא-רבא שלה, ר' [[אברהם דוד לאוואוט]], נדפסו על ידי הרבי לאחרי הקדמת ספרו של רא"ד [[קב נקי]], ובקונטרס [[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]].

=== זכרונות ר' יוסף נימוטין [דרושה הבהרה: מה הקשר לכאן?] ===
ר' [[חיים יוסף דוד נימוטין |יוסף נימוטין]] בן החסיד הרב [[שמואל נימוטין]] בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] התגורר ב[[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] ועסק בהצלת נפשות. וזכה לשמש ולסעוד את המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי.
בעת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה מרוסיה]]' בשנת [[תש"ו]] הפקיד בידיו של הרב [[שמחה גורודצקי]] את השופר בו השתמש אביו של הרבי שהיה בידו [[ירושה]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], על מנת שיעביר אותו אל הרבי. הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת [[תשל"ט]], ושמר על ציונו הק' של ר' לוי יצחק, ודאג לניקיונו ולאחזקתו{{הערה|[https://col.org.il/news/122872 כך תיקנו את המצבה של ר' לוי יצחק על פי הוראות מהרבי] {{חב"ד און ליין}}.}}.
לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו.

זכרונותיו אודות הרב לוי יצחק והרבנית חנה ההורים של הרבי, פורסמו ב[https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/54_התמים_מוסף_בית_משיח_1431_סוכות_פה.pdf התמים גיליון נ"ד מוסף בית משיח סוכות תשפ"ה]

==משפחתה==
*'''אחיה''': ישראל אריה לייב ינובסקי - נולד בשנת תרמ"ו ונפטר בגיל חמש עשרה מ[[מגפה|מחלת הטיפוס]].
*'''אחותה''': הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]] אשת הרה"ג הרב שמואל שניאורסאהן.
*'''אחותה''': מרת עטיל אשת ר' זלמן מאריאשין. בשנת [[תש"ב]] היא נמלטה לעיר אופה שב[[רוסיה]] ושם נפטרה.
* '''בעלה''': הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].
*'''בניה''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].
* '''נכדתה''': גב' [[דליה רוטמן]].
* אחי בעלה, [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]], היה נשוי לאחותה של הרבנית חנה.
* אחי בעלה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]] היה נשוי לרבנית רחל בת הרב [[דוד צבי חן]], ובתם היא [[המשוררת זלדה|זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]].

==לקריאה נוספת==
* הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], '''אם בישראל''' הוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ג]].
* הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]''', כרך ג', בהוצאת קה"ת.
* '''אם המלכות''' בהוצאת הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], [[תשס"א]].
* [[מנחם הרמן]], הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי, [[תשע"ד]] (2014)
* ר' [[אליהו מטוסוב]], ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[היציאה מרוסיה (ספר)]], שער שני: במחנה פוקינג, פרק הרבנית חנה
{{בית|שניאור זלמן ברגר|[https://chabadpedia.co.il/images/4/42/הרבנית_חנה_במחנה_עקורים.pdf הרבנית חנה במחנה העקורים פוקינג]|1198|38 ואילך|תש"פ}}
*'''שלום אמי מורתי''', 'כתבי יד קודש מבית המלכות' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1842 עמוד 14
*'''ביקורי בני שליט"א''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1877 עמוד 19
*זכרונות מהרבנית חנה, אסתר שטרנברג, [[שבועון בית משיח]] 1429 ע' 42–44
*זכרונות מאם המלכות, שרה כצמן, עטרת חיה מוסף שבועון בית משיח 1429
*אלי וולף, '''אם המלכות''', שבועון כפר חב"ד גליון 2079 עמוד 64
*'''IN THE FOOTSTEPS OF REBBETZIN CHANA''', מגזין COLive גליון 24 תשרי ה'תשפ"ה עמוד 64

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2977537/jewish/page.htm זכרונות הרבנית חנה]''' באתר [[ועד הנחות בלה"ק]]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64244 ספר התהלים של רלוי"צ והרבנית חנה] - {{אינפו}}.
* [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/318990/jewish/Funeral-of-Rebbetzin-Chana.htm סרטון הלווית הרבנית]{{וידאו}} באתר [[jem]].
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28440 ל"ג בעומר בפריז] - {{אינפו}}.
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47729 זכרונות הגב' זלמנוב אודות הרבנית חנה] - {{אינפו}}.
* [http://www.shturem.net/images/news/45158_news_15092010_7304.pdf קובץ '''אם המלכות'''], [[ועד תלמידי התמימים]], [[תשע"א]]. {{PDF}}
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/77907_he_1.pdf אמנו המלכה]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע"ג]]
* '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84219_he_1.pdf אם המלך- 50 שנה להסתלקות הרבנית]''' {{PDF}} {{אינפו}} [[ועד חיילי בית דוד]] [[חודש תשרי]] [[תשע"ה]]
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Junik%20-%20BM%20-%20Tishrei%2013%2C%205764.pdf הסתלקות הרבנית חנה]''' רשימה אודות הסתלקותה בתוך תשורה משמחת משפחת יוניק
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/13-01-2021-17-23-34-תשורה-ליברוב-ברוין.pdf לקט התייחסויות מהרבי לכ"ח טבת, יום הולדת אמו הרבנית]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות ליברוב-ברוין, טבת תשפ"א {{PDF}}{{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/133657 הראיון הנדיר של הרבנית חנה, שנתיים קודם פטירתה • מיוחד]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/141188 לרגל ו' תשרי: גלריית תמונות מרגשות של הרבנית חנה]''' {{COL}}
*[https://col.org.il/news/147816 בעקבות זיכרונות הרבנית על צ'יאלי - אלמא אטא | צפו{{וידאו}}{{col}}]

{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, חנה}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי|חנה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"מ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]

מנוחה רחל גרונר

2026-02-22T22:00:21Z

שלום עליכם:

שיחה:מנוחה רחל גרונר

2026-02-22T21:59:08Z

שלום עליכם: /* תמונה */

== תמונה ==

{{א|שלום עליכם}} [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F&diff=prev&oldid=778174 כתב] שמדיניות האתר נגד [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 04:34, ה' באדר, ה'תשפ"ו 04:34, 22 בפברואר 2026 (IST)
:אכן, לפי מדיניות האתר אין תמונות נשים. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 23:59, ה' באדר, ה'תשפ"ו 23:59, 22 בפברואר 2026 (IST)

שיחה:צבי הירש יוניק

2026-02-21T23:07:51Z

שלום עליכם: /* מוהל מוכר במיוחד */ פסקה חדשה

== מוהל מוכר במיוחד ==

האם הוא באמת כל כך מפורסם? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 01:07, ה' באדר, ה'תשפ"ו 01:07, 22 בפברואר 2026 (IST)

שיחת משתמש:ברכת הגאולה/איתמר זילברשטרום

2026-02-21T23:06:34Z

שלום עליכם:

{{א|ברכת הגאולה}} הערך הוא לא בר חשיבות, מפאת גילו של זילברשטרום, לכן הוא לא יוכל לצאת למרחב הערכים. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 17:15, 6 בספטמבר 2024 (IDT)
לדעתי כיוון שהערך הוא על משגיח ראשי בישיבה חב"דית ועם פועל רב בלי קשר הוא ראוי לצאת כבר למרחב הערכים. --[[משתמש:מוישי גורליק|מוישי גורליק]] - [[שיחת משתמש:מוישי גורליק|שיחה]], 14:27, ט' באב, ה'תשפ"ה 14:27, 3 באוגוסט 2025 (IDT)

:<nowiki>אינו ראוי לערך מכיוון שגילו מתחת לשלושים, ואין בישיבתו מעל שישים בחורים.~~~</nowiki> [[משתמש:מענדי 770 מענדי|מענדי]] - [[שיחת משתמש:מענדי 770 מענדי|שיחה]], 18:29, ד' בשבט, ה'תשפ"ו 18:29, 22 בינואר 2026 (IST)
::@[[משתמש:מענדי 770 מענדי|מענדי 770 מענדי]] צודק. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:46, 22 בינואר 2026 (IST)
::: ב[[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים]]: נשוא הערך הוא מעל גיל 30 (למעט מקרים יוצאי דופן). הכלל של 60 תלמידים הוא על משפיע ראשי ולא על משגיח ראשי. ודו"ק. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 06:19, כ"ח בשבט, ה'תשפ"ו 06:19, 15 בפברואר 2026 (IST)
:::::{{א|מ. רובין}} לכאורה הוא נכנס בגדר הכלל: מנהלי מוסדות (ישיבות, בתי ספר ועוד) זכאים לערך בצירוף פעילות נוספת ופרסום בעל משמעות. בפשטות יש כאן פעילות רבה וערך בעל תוכן. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 01:06, ה' באדר, ה'תשפ"ו 01:06, 22 בפברואר 2026 (IST)

איתמר זילברשטרום

2026-02-21T23:03:24Z

שלום עליכם: חייבים הצבעה

[[קובץ:איתמר זילברשטרום.jpg|ממוזער|הרב זילברשטרום (תשפ"ב)]]
הרב '''איתמר זילברשטרום''' (נולד ב[[כ' ניסן]] [[תש"ס]], 25 באפריל 2000) הוא משגיח כללי וממייסדי ישיבת [[בית מנחם מענדל צפת]].

==תולדות חיים==
נולד לרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] ולמרת סימה צירל (בת הרב [[שלום דובער וולף]]) ב[[נחלת הר חב"ד]].

בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

ב[[אדר]] [[תשע"ט]] הופץ תיעוד ויראלי שלו כשהוא מניח תפילין לחבר הכנסת בועז טופורבסקי מסיעת יש עתיד{{הערה|[https://bshch.blogspot.com/2019/03/blog-post_2565.html התמים איתמר זילברשטרום מניח תפילין לח״כ בועז טופורבסקי מסיעת ״יש עתיד״ בתל אביב] באתר בלוג בעולמם של חרדים, עדכוני חב״ד; התמים איתמר זילברשטרום מניח תפילין לח״כ בועז טופורבסקי מסיעת ״יש עתיד״ בתל אביב. ופעילי כחול לבן. ידיעה ברשת התקשורת עדכוני חב"ד.}}.

לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשנת [[תשפ"ב]] שימש כשליח בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]{{הערה|[https://chabad.info/news/727519/ תות"ל בני ברק: בואכם לשלום לקבוצת התלמידים השלוחים], [https://chabad.info/news/757925/ תות"ל בני ברק: 21 תמימים ישתתפו במסע לחצרות קודשנו] {{אינפו}}}}. בחופשת הקיץ נמנה על מנהלי ישיבת הקיץ [[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש|צעירי ליובאוויטש]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|140000|צעירי ליובאוויטש: הצוות בערב הכנה וגיבוש לקראת ישיבת הקיץ||ה' אב תשפ"ב}} {{קישור חבד און ליין|140385|"אין עצמאות בחב"ד!" • נחתמה ישיבת הקיץ 'צעירי ליובאוויטש'||כ"ג אב תשפ"ב}}}}.

לאחר מכן למד שנה נוספת ב-770.

בתקופת בחרותו היה דומיננטי ב[[בית אהל חב"ד ליובאוויטש]]. בנוסף לפעילות מבצעים הוא ערך התוועדויות ושיחות אישיות עם באי המקום.

לאחר נישואיו עם מרת חנה בת הרב [[שבתי פרידמן]] החל לשמש כמשפיע וכר"מ בסדרי גירסא בישיבת [[אהל מנחם מענדל צפת (קטנה)|אהל מנחם מענדל]].

עם הקמתה של ישיבת [[בית מנחם מענדל צפת]] פורסם כי ישמש בה כמשגיח כללי{{הערה|{{קישור חבד און ליין|167602|לראשונה מזה שנים: ישיבה גדולה חדשה בחב"ד. מי הצוות?||ה' שבט תשפ"ה}}}}.

בראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]] התבטא בהקשר לתפקידו כמשגיח:
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור={{כפר|חיים צבי כץ|כל תלמיד הוא תכלית הכוונה|2108|58|תשפ"ה}}
|תוכן="ה'זהיר טפי' בו אני מתכוון לנהוג בתפקידי כמשגיח, הוא השיח הפתוח עם הבחורים והתקשרות הטובה והפתוחה בינינו. בעיניי, זהו הכלי להצלחה בתפקידי כמשגיח. ערוץ התקשורת הפתוח עם הבחור, שירגיש חופשי לדבר בצורה מלאה ופתוחה - הוא ולא אחר שמבטיח את ההצלחה בתפקיד, ובמטרה שלשמה הוא נועד"}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:זילברשטרום, איתמר}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - הבהרת חשיבות]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ס]]
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשפ"א]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:משגיחים בישיבות]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהל מנחם מענדל]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת בית מנחם מענדל]]
[[קטגוריה:ר"מים]]
[[קטגוריה:משפחת לייכטר]]

חסיד

2026-02-19T00:44:06Z

שלום עליכם:

'''חסיד''' הוא שם תואר בו נקראים תלמידי וחסידי ה[[בעל שם טוב]] ותלמידי תלמידיו המשתייכים ל[[תנועת החסידות]].
==מקור התואר==
===רקע===
במסורת חב"ד שפורסמה על ידי הרבי הריי"צ סופר כי בשנים הראשונות של תנועת החסידות, קרא הבעש"ט לתלמידיו בשמות 'אהובים' 'ידידים' או 'חֶברה אהובים' ו'חֶברה ידידים' ולא בשם חסידים. רק בערוב ימיו של המגיד ממעזריטש נקבע שם זה בקרב ההולכים בדרך הבעל שם טוב{{הערה|את השם 'חסידים' אנו מוצאים לראשונה בדפוס בחרמותיהם של המתנגדים נגד החסידים - שנדפסו בערוב ימיו של המגיד ממעזריטש בשנת תקל"ב: "ובשם חסידים וקדושי עליון מכונים"; "ומכנים שמם חסידים". הכינוי הזה נדרש אצל המתנגדים לגנאי: "המכנים עצמם בשם חשודים או כת חשודים" כאשר הם עושים שימוש בחילוף האותיות ש"ין וסמ"ך אצל יהודי ליטא. פרט זה נתבאר במשנתו של הרבי הריי"צ כאשר הוא מתעכב על כך שמן הנכון היה שהמתנגדים יקראו לחסידים בשם 'מתנגדים', שהרי אי אפשר להתנגד לדבָר קודם היוולדו, והם לכאורה קדמו בזמן אלא שההשגחה העליונה זיכתה את המתנגדים וקראו לחסידים בשם הראוי להם. "נשיא וחסיד", עמ' 25–26. ראו שם עוד.}}

בסופו של דבר נקבע שם זה כשם שהתקבל בפי כל ישראל להולכים בדרך הבעל שם טוב{{הערה|הרבי אומר בשיחה: "השם "חסידים" – שם שבו נקראים בש"ס ומדרשי חז"ל סוג מיוחד מבני ישראל – נקבע בפי כל ישראל בלי הבדל מפלגה דוקא לתלמידי הבעש"ט, המגיד, אדמו"ר הזקן וכו'. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר {{הערה|אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ד, עמ' תקד. וראה ספר השיחות תש"א עמ' 32. - משיחת ש"פ לך לך, יו"ד מרחשון ה'תשי"א. תורת מנחם, חלק ב, עמ' 78.}}.}}, אף על פי שלכאורה, היו החסידים צריכים להיקרא בשם שבו נקראים המנגדים שלהם, והמתנגדים היו צריכים להיקרא בשם חסידים, שהרי החסידים הם אלה שבאו עם '''דברים חדשים''' (שאליהם היתה ההתנגדות), ובפועל, המנגדים עצמם קראו לחסידים בשם "חסידים" ולעצמם בשם "מתנגדים"! אלא, שכל דבר הוא בהשגחה פרטית, כך, שעם התגלות תורת החסידות, '''הודו כולם''' וקראו לה בשם "'''חסידות'''" ולהולכים בה בשם "'''חסידים'''", ו"כיון שהִגיד שוב אינו חוזר ומגיד" (כתובות יח:).
==משמעות הכינוי==

התואר 'חסיד' הבא לבטא אדם שמייחד את כל כוחותיו לעבודת ה' מופיע בדברי חז"ל{{הערה|עירובין יח ב}} כבר בנוגע לאדם הראשון, שעסק בעבודת התשובה במשך מאה ושלושים שנה. כמו כן משתמשים בו חז"ל לגבי 'חסידים הראשונים' שהשקיעו במיוחד בעבודת ה'.
לאחר התפשטות [[תורת החסידות]] בהנהגת הבעש"ט, דבק הכינוי הזה בכל המאמינים בתורת החסידות וההולכים בדרכיה.
אדמו"ר הזקן כותב (בדברי עדותו בעת המאסר הראשון בשנת תקנ"ט): "וכל המון עם קורין אותם בשם '''חסידים''' בכל מדינות רוסיה לבנה ופולין ורוב מדינת ליטא ככולה, והיינו על שם חסידים הראשונים שהיו מתפללים בכוונה כנ"ל, הגם כי של עכשיו אינם חסידים גדולים כראשונים" {{הערה|אג"ק כ"ק אדמו"ר הזקן, מהדורת תשע"ב, עמ' רטו. ראו גם ב"נשיא וחסיד" שבהערה 1.}}.

[[אדמו"ר הזקן]] הביע פעם רעיון לקרוא לחסידים בשם '[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]', כי עבודת ה' שלהם לפי שיטת החסידות מביאה אותם ל[[תשובה]] אמיתית, אולם נמלך מהרעיון הזה, שמא יאמרו שמי שאינו חסיד הרי הוא [[רשע]] ח"ו.

[[הרבי הריי"צ]] ענה לשאלתו של אינו יהודי על פשר הכינוי 'חסיד': "השמות חסיד וחסידים מורים על היתרון מכמו הרגיל, שהחסידות מורה על הסוג מדע שהוא למעלה יותר מכמו שהוא סוג המדע שבתורה הגלויה, ושם חסיד מורה על ה[[איש]] אשר בכל עניניו הוא מתנהג ביתרון על הרגיל, לומד מדע החסידות, [[תפילה|מתפלל]] ב[[התלהבות]], עושה [[צדקה]] ו[[גמילות חסדים|גומל חסד]] ביתרון".

ב[[לוח היום יום]] (כ"א אדר ראשון) כותב [[הרבי]]: "ב[[תורת חסידות חב"ד|חסידות חב"ד]] תואר חסיד הוא, מי שמכיר מהותו העצמי ומעמדו בידיעת התורה ולימוד ומצבו בקיום המצות. יודע הוא מה שחסר לו ונותן לב ודואג למלאות את החסר, ומרבה במשמעת בדרך קבלת עול".

==הנהגותיו של חסיד==
בהזדמנות מסויימת, פירט [[אדמו"ר מהר"ש]] כיצד מתנהג חסיד{{הערה|הרבי מהר"ש נהג לנסוע לעיר [[וויטבסק]] לצרכי רפואה. באחת מנסיעותיו, ביקשו אנשי המקום שיאמר בפניהם [[מאמר חסידות]]. הרבי ענה שהוא חלש מכדי לומר [[דא"ח]] (דברי אלוקים חיים, כינוי למאמר חסידות), אך הסכים לצאת אליהם לזמן קצר. [[יהודים]] רבים התקבצו בחצר הבית שבו התאכסן [[אדמו"ר מהר"ש]], ואז אמר - כבפנים}}: "מקובל להתבטא על אדם מסוים, 'לא מתאים לו להתנהג כך' או 'מתאים לו להבין את הענין'. כך, בכל [[יהודי]] ובפרט אצל [[חסידים]], צריך שיהיה ברור מה 'מתאים' ומה 'לא מתאים'".

א. לחסיד מתאים בכל יום ללמוד [[חסידות]]. לחסיד מתאים להיות שקוע הטובה למען הזולת. לחסיד מתאים להיות בשמחה, ואף להאיר פנים לזולת. לחסיד מתאים להכיר את החסרונות של עצמו ואת המעלות של זולתו.

ב. לחסיד מתאים להחשיב את היהודי הכי 'קטן' ו'פשוט', יותר מאשר עצמו. לחסיד מתאים ללמוד מכל אחד ואחד מידה והנהגה טובה. לחסיד מתאים לנהוג באהבה, אחוה, שלום ורעות.

ג. לחסיד 'לא מתאים', שלא לנהוג בכל פרט ופרט כפי שתיאר. הוא סיים את דבריו, ברך את הקהל וחזר לחדרו.

==אחוות החסידים==
[[אדמו"ר הצמח צדק]] פירש לבנו [[אדמו"ר מהר"ש]] במענה לשאלתו למה התכוון [[אדמו"ר הזקן]] בביטוי '[[דרכי החסידות]]':

[[דרכי החסידות]] הן שהחסידים כולם יהיו כמו משפחה אחת. כבר אצל [[אדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]], הוקדשה תשומת לב רבה מאוד לחינוכם של החסידים לנהוג ולחיות זה עם זה כמו אחים ממש. אדמו"ר הזקן הסביר זאת במשל לגוף האדם: לכל איבר יש תפקיד ואופי שונה, אך רק כשכל האיברים פועלים יחד עוזרים זה לזה, הגוף בריא ושלם.

כיוון שהחסידים קשורים כולם אל הרבי ול[[חסידות]], יש ביניהם תחושה של קרבה, של משפחה אחת גדולה (בנוסף למצוות אהבת ישראל כלפי כל יהודי). הדבר מתבטא גם בעניינים גשמיים - עוזרים אחד לשני במציאת פרנסה, בעצה טובה, וגם בעניינים רוחניים - לומדים ומתעלים יחד. חסידים איין משפחה - חסידים משפחה אחת.

אהבת חסידים אמיתית גדולה אפילו יותר מאהבה בין בני משפחה. החסיד ר' יקותיאל מדוקשיץ' כל כך התפעל מאהבה ששררה בין שני אחים שהכיר, עד שאמר: האהבה אצלם גדולה כמו אהבה אצל חסידים...

כאשר ד"ר וייס שאל את הרבי מהו חסיד? ענה לו הרבי שחסיד זה מי שיכול לומר ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] שהוא קצת יותר ממה שהוא היה בבוקר{{הערה|מפי הרב [[זושא וולף]]}}.

==ראו גם==
*[[זקני החסידים]]

==קישורים חיצוניים==
*יענקי טאובר, '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1238181 מהו חסיד?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/חסידים כתבות על מהותו של 'חסיד']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]
[[en:Chassid]]

חסיד

2026-02-19T00:41:13Z

שלום עליכם: /* הנהגותיו של חסיד */ המשך לעריכתי הקודמת מחוץ לחשבון

{{לעריכה}}

'''חסיד''' הוא שם תואר בו נקראים תלמידי וחסידי ה[[בעל שם טוב]] ותלמידי תלמידיו המשתייכים ל[[תנועת החסידות]].
==מקור התואר==
===רקע===
במסורת חב"ד שפורסמה על ידי הרבי הריי"צ סופר כי בשנים הראשונות של תנועת החסידות, קרא הבעש"ט לתלמידיו בשמות 'אהובים' 'ידידים' או 'חֶברה אהובים' ו'חֶברה ידידים' ולא בשם חסידים.{{הערה|את השם 'חסידים' אנו מוצאים לראשונה בדפוס בחרמותיהם של המתנגדים נגד החסידים - שנדפסו בערוב ימיו של המגיד ממעזריטש בשנת תקל"ב: "ובשם חסידים וקדושי עליון מכונים"; "ומכנים שמם חסידים". הכינוי הזה נדרש אצל המתנגדים לגנאי: "המכנים עצמם בשם חשודים או כת חשודים" כאשר הם עושים שימוש בחילוף האותיות ש"ין וסמ"ך אצל יהודי ליטא. פרט זה נתבאר במשנתו של הרבי הריי"צ כאשר הוא מתעכב על כך שמן הנכון היה שהמתנגדים יקראו לחסידים בשם 'מתנגדים', שהרי אי אפשר להתנגד לדבָר קודם היוולדו, והם לכאורה קדמו בזמן אלא שההשגחה העליונה זיכתה את המתנגדים וקראו לחסידים בשם הראוי להם. "נשיא וחסיד", עמ' 25–26. ראו שם עוד.}} אך בסופו של דבר נקבע שם זה כשם שהתקבל בפי כל ישראל להולכים בדרך הבעל שם טוב{{הערה|הרבי אומר בשיחה: "השם "חסידים" – שם שבו נקראים בש"ס ומדרשי חז"ל סוג מיוחד מבני ישראל – נקבע בפי כל ישראל בלי הבדל מפלגה דוקא לתלמידי הבעש"ט, המגיד, אדמו"ר הזקן וכו'. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר פעם {{הערה|אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ד, עמ' תקד. וראה ספר השיחות תש"א עמ' 32. - משיחת ש"פ לך לך, יו"ד מרחשון ה'תשי"א. תורת מנחם, חלק ב, עמ' 78.}}.}}, אף על פי שלכאורה, היו החסידים צריכים להיקרא בשם שבו נקראים המנגדים שלהם, והמתנגדים היו צריכים להיקרא בשם חסידים, שהרי החסידים הם אלה שבאו עם '''דברים חדשים''' (שאליהם היתה ההתנגדות), ובפועל, המנגדים עצמם קראו לחסידים בשם "חסידים" ולעצמם בשם "מתנגדים"! אלא, שכל דבר הוא בהשגחה פרטית, כך, שעם התגלות תורת החסידות, '''הודו כולם''' וקראו לה בשם "'''חסידות'''" ולהולכים בה בשם "'''חסידים'''", ו"כיון שהִגיד שוב אינו חוזר ומגיד" (כתובות יח:).
==משמעות הכינוי==

התואר 'חסיד' הבא לבטא אדם שמייחד את כל כוחותיו לעבודת ה' מופיע בדברי חז"ל{{הערה|עירובין יח ב}} כבר בנוגע לאדם הראשון, שעסק בעבודת התשובה במשך מאה ושלושים שנה. כמו כן משתמשים בו חז"ל לגבי 'חסידים הראשונים' שהשקיעו במיוחד בעבודת ה'.
לאחר התפשטות [[תורת החסידות]] בהנהגת הבעש"ט, דבק הכינוי הזה בכל המאמינים בתורת החסידות וההולכים בדרכיה.
אדמו"ר הזקן כותב (בדברי עדותו בעת המאסר הראשון בשנת תקנ"ט): "וכל המון עם קורין אותם בשם '''חסידים''' בכל מדינות רוסיה לבנה ופולין ורוב מדינת ליטא ככולה, והיינו על שם חסידים הראשונים שהיו מתפללים בכוונה כנ"ל, הגם כי של עכשיו אינם חסידים גדולים כראשונים" {{הערה|אג"ק כ"ק אדמו"ר הזקן, מהדורת תשע"ב, עמ' רטו. ראו גם ב"נשיא וחסיד" שבהערה 1.}}.

[[אדמו"ר הזקן]] הביע פעם רעיון לקרוא לחסידים בשם '[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]', כי עבודת ה' שלהם לפי שיטת החסידות מביאה אותם ל[[תשובה]] אמיתית, אולם נמלך מהרעיון הזה, שמא יאמרו שמי שאינו חסיד הרי הוא [[רשע]] ח"ו.

[[הרבי הריי"צ]] ענה לשאלתו של אינו יהודי על פשר הכינוי 'חסיד': "השמות חסיד וחסידים מורים על היתרון מכמו הרגיל, שהחסידות מורה על הסוג מדע שהוא למעלה יותר מכמו שהוא סוג המדע שבתורה הגלויה, ושם חסיד מורה על ה[[איש]] אשר בכל עניניו הוא מתנהג ביתרון על הרגיל, לומד מדע החסידות, [[תפילה|מתפלל]] ב[[התלהבות]], עושה [[צדקה]] ו[[גמילות חסדים|גומל חסד]] ביתרון".

ב[[לוח היום יום]] (כ"א אדר ראשון) כותב [[הרבי]]: "ב[[תורת חסידות חב"ד|חסידות חב"ד]] תואר חסיד הוא, מי שמכיר מהותו העצמי ומעמדו בידיעת התורה ולימוד ומצבו בקיום המצות. יודע הוא מה שחסר לו ונותן לב ודואג למלאות את החסר, ומרבה במשמעת בדרך קבלת עול".

==הנהגותיו של חסיד==
בהזדמנות מסויימת, פירט [[אדמו"ר מהר"ש]] כיצד מתנהג חסיד{{הערה|הרבי מהר"ש נהג לנסוע לעיר [[וויטבסק]] לצרכי רפואה. באחת מנסיעותיו, ביקשו אנשי המקום שיאמר בפניהם [[מאמר חסידות]]. הרבי ענה שהוא חלש מכדי לומר [[דא"ח]] (דברי אלוקים חיים, כינוי למאמר חסידות), אך הסכים לצאת אליהם לזמן קצר. [[יהודים]] רבים התקבצו בחצר הבית שבו התאכסן [[אדמו"ר מהר"ש]], ואז אמר - כבפנים}}: "מקובל להתבטא על אדם מסוים, 'לא מתאים לו להתנהג כך' או 'מתאים לו להבין את הענין'. כך, בכל [[יהודי]] ובפרט אצל [[חסידים]], צריך שיהיה ברור מה 'מתאים' ומה 'לא מתאים'".

א. לחסיד מתאים בכל יום ללמוד [[חסידות]]. לחסיד מתאים להיות שקוע הטובה למען הזולת. לחסיד מתאים להיות בשמחה, ואף להאיר פנים לזולת. לחסיד מתאים להכיר את החסרונות של עצמו ואת המעלות של זולתו.

ב. לחסיד מתאים להחשיב את היהודי הכי 'קטן' ו'פשוט', יותר מאשר עצמו. לחסיד מתאים ללמוד מכל אחד ואחד מידה והנהגה טובה. לחסיד מתאים לנהוג באהבה, אחוה, שלום ורעות.

ג. לחסיד 'לא מתאים', שלא לנהוג בכל פרט ופרט כפי שתיאר. הוא סיים את דבריו, ברך את הקהל וחזר לחדרו.

==אחוות החסידים==
[[אדמו"ר הצמח צדק]] פירש לבנו [[אדמו"ר מהר"ש]] במענה לשאלתו למה התכוון [[אדמו"ר הזקן]] בביטוי '[[דרכי החסידות]]':

[[דרכי החסידות]] הן שהחסידים כולם יהיו כמו משפחה אחת. כבר אצל [[אדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]], הוקדשה תשומת לב רבה מאוד לחינוכם של החסידים לנהוג ולחיות זה עם זה כמו אחים ממש. אדמו"ר הזקן הסביר זאת במשל לגוף האדם: לכל איבר יש תפקיד ואופי שונה, אך רק כשכל האיברים פועלים יחד עוזרים זה לזה, הגוף בריא ושלם.

כיוון שהחסידים קשורים כולם אל הרבי ול[[חסידות]], יש ביניהם תחושה של קרבה, של משפחה אחת גדולה (בנוסף למצוות אהבת ישראל כלפי כל יהודי). הדבר מתבטא גם בעניינים גשמיים - עוזרים אחד לשני במציאת פרנסה, בעצה טובה, וגם בעניינים רוחניים - לומדים ומתעלים יחד. חסידים איין משפחה - חסידים משפחה אחת.

אהבת חסידים אמיתית גדולה אפילו יותר מאהבה בין בני משפחה. החסיד ר' יקותיאל מדוקשיץ' כל כך התפעל מאהבה ששררה בין שני אחים שהכיר, עד שאמר: האהבה אצלם גדולה כמו אהבה אצל חסידים...

כאשר ד"ר וייס שאל את הרבי מהו חסיד? ענה לו הרבי שחסיד זה מי שיכול לומר ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] שהוא קצת יותר ממה שהוא היה בבוקר{{הערה|מפי הרב [[זושא וולף]]}}.

==ראו גם==
*[[זקני החסידים]]

==קישורים חיצוניים==
*יענקי טאובר, '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1238181 מהו חסיד?]''' {{בית חבד}}
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/חסידים כתבות על מהותו של 'חסיד']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]
[[en:Chassid]]

מעייני ישראל

2026-02-18T23:51:30Z

שלום עליכם: הפעיל הגנה על הדף "מעייני ישראל" ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))

[[קובץ:מעייני ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עלון היוצא על ידי הארגון]]
'''ארגון מעייני ישראל''' הוא ארגון כלל ארצי להפצת לימוד ה[[חסידות]], הארגון מיועד לאברכים חסידים ההוגים בתורת [[חסידות חב"ד]].

משפיעי הארגון הם הרבנים [[זלמן גופין]], [[חיים שלום דייטש]], ו[[יעקב משה וואלבערג]].

הארגון ממומן על ידי הנגידים החסידים ר' [[דוד פישר]] ר' [[אליהו שלוסברג]] ור' [[חיים יעקב לייבוביץ']], ונקרא על שמו של [[הבעל שם טוב]].

לארגון סניפים ב[[אשדוד]], [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש|בית שמש - קריה, בית שמש - רמה ד', בית שמש - רמת אברהם.]], [[אלעד]], [[חיפה|ביתר עילית]], [[חיפה]], [[מודיעין עילית]] [[קריית גת]] ו[[צפת]].

== ראשית הארגון ==
ראשיתו של הארגון היה ב[[ירושלים]], הרב [[מרדכי לוסטיג]] מנכ"ל מרכז מעייני ישראל הקים [[כולל אברכים]] , ללימוד תורת [[חסידות|החסידות]] וה[[נגלה]] בשם "צדקת ישראל". בהמשך אף הצטרף לפעילות הרב [[נפתלי צבי וויס]]. במסגרת הכולל התקרבו עשרות אברכים לתורת החסידות. על מקימי הארגון נמנה המשפיע הרב [[פישל וינגרטן]]. בהמשך השנים הוחלט לקרוא לארגון בשם מרכז '''מעייני ישראל''' .

ראש הכוללים: הרב [[מנחם מנדל פויגל]] (חסיד וויזניץ). ראש הכולל חיבת אליהו: הרב יהושע רוזנבוים. ראש [[כולל אברכים|כולל]] תפארת שמשון: בתחילה הרב [[ישעיה יוסף בעק]] ולאחר מכן הרב אורגל.

בחודש [[סיוון]] [[תש"ע]] הכולל עבר למשכנו הזמני בשכירות, ברחוב אהלי יוסף 14 ב[[ירושלים]], בבנין השייך לישיבת כף החיים בירושלים, ובי"ג תמוז התקיים מעמד [[חנוכת הבית]].

הארגון גם הקים בשנת [[תש"ע]] כולל ללימוד [[חסידות]] ברח' [[רש"י]] 26 ב[[בני ברק]], בראשות הרב [[יוסף יצחק בלינוב]]. בעבר כיהנו גם הרב אליעזר פרנקל, הרב פישל בידרמן, הרב דובער בלינוב, הרב יהושע גרינפלד, כיום הרב [[יואל פרידמן]] מכהן כראש הכולל.

בחורף [[תשע"ד]] הוקם בבית המדרש מעייני ישראל בירושלים ישיבת בוקר לבחורים מישיבות חסידיות ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] כהכנה לתפילת שחרית, בראשות הרב דוד שלאמע ובהשתתפות ה[[משפיע]] ר' יצחק וואלפין. הפעילות במסגרת 'איגוד בחורים לומדי חסידות' התרחבה וגדלה על ידי הרב ישראל וינשטוק (לשעבר חסיד בויאן), כשבוגריה פועלים בפתיחת סניפים נוספים ברחבי הארץ של קהילת מעייני ישראל.

באלול תשפ"ב עברו לבית מרכז מעייני ישראל בארה"ק, בית כנסת ובית מדרש לקהילת מעייני ישראל בירושלים ברחוב אלעזר המכבי 3.

==מפעולות הארגון==
[[קובץ:מעייני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדות בבית המדרש מעייני ישראל בירושלים (תש"ע)]]
הארגון מפעיל בית מדרש בירושלים, ובו מתקיימות תפילות בשבתות ובמועדים. לפני התפילה נמסרים שיעורים בתורת חסידות חב"ד על ידי [[משפיע]] בית המדרש הרב [[חיים שלום דייטש]] רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[יקותיאל פרקש]]. בבית הכנסת נערכות התוועדויות במועדים חסידיים כמו [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[י"ב תמוז]] וכו'. וכן ב[[שבת מברכים]] בהשתתפות המשפיע המקומי הרב דייטש ומשפיעים אורחים וכל שבת בהשתתפות משפיעים אורחים כגון הרב [[יעקב משה וולברג|יעקב משה וואלבערג]].

כמו כן הוקמו בתי מדרש בערים ביתר עילית, 3 בבית שמש, אשדוד, בני ברק, חיפה, קרית גת, אלעד, צפת, בתשפ"ב הוקמו עוד 2 סניפים בעיר בית שמש ברמת אברהם ורמה ד' בנוסף לקיים.

אנשי הארגון עורכים ישיבות בין הזמנים ל[[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]].

מנהל הארגון, יזם מערכת כנסי חגים ושיעורי חסידות לנשים מהציבור החרדי. בסיס השיעורים הן נשות האברכים המשתתפים בשיעורי חסידות של 'מעייני ישראל' וכן נשות אברכי הכוללים של 'מעייני ישראל'. מייסד השיעורים לנשים הוא הרב משה ארנפלד מחברי הכולל, ובסיוע מאסיבי של הגב' גיטל פישר ובתה הגב' נחמה בריקמאן שהחלו להרים את הפעילות המיוחדת{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35827 חב"ד אינפו]}}, וכן שיעורים שבועיים קבועים הנמסרים על ידי הרבנית זילברשטרום. היום פעילות נשי מעייני ישראל "מעיין רבקה" על שם בתו של הפוסק הרב [[יקותיאל פרקש]] ובתרומת בנו הנגיד ר' [[דודי פרקש]]

מידי שנה מארגן הארגון שבת אחדות לכלל האברכים המושפעים מפעילות הארגון. במהלך השבת מתקיימות התוועדויות עם משפיעי הארגון ועם משפיעים אורחים, כדוגמת הרב [[יוסף יצחק גוראריה (דטרויט)|יוסף יצחק גוראריה]], הרב [[לימא וילהלם]], ועוד. מספר המשתתפים מגיע קרוב לכ-1600 איש מכל רחבי הארץ. בכמה מהשנים השתתפו באירוע גם משפחות האברכים.

הארגון מוציא לאור מדי תקופה עלון המסקר את פעילות הארגון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35696 אינפו].}}.

=== התפתחות הארגון בשנים האחרונות ===
עם השנים התפתחה הארגון לפעילות מסועפת ועניפה הכולל בתוכו מעל חמש עשרה בתי כנסת ברחבי הארץ ומעל שלושים נקודות של כוללים ללימוד החסידות ברחבי הארץ, כמו כן הוחל פעילות רחבה בציבור הנשים החל משיעורים וימי גיבוש ועד שבתות אחדות. בתקופה האחרונה התחיל הארגון בפעילות רחבה בקרב הנוער והילדים.

בשנת [[תשפ"א]] חל התפתחות אדירה בארגון עם השלמת רכישת בניין הענק ב[[ירושלים]] שישמש כמרכז הארצי להפצת חסידות [[חב"ד]], וזאת לצד השלמת רכישת מבני קבע לסניפים בערים: [[ביתר]], [[בית שמש]], [[אשדוד]], [[חיפה]] ו[[בני ברק]]. בערב ראש השנה [[תשפ"ג]] חנכו את הבניין החדש.

ב [[ג' תמוז]] [[תשפ"ד]] הוחלט להרחיב הפצת המעיינות בפתיחת ישיבת 'המאור שבתורה' לצעירים מקרב הציבור החרדי, . בחזרת הקבוצה לארץ התחילו להתארגן בגיבוש הצוות ורישום התלמידים.

הישיבה זכתה עד מהרה בהצלחה נרחבת כאשר נרשמו עשרות רבות של בחורים לישיבה.

בראשות הישיבה עומדים הרב [[יהושע רוזנבוים]] והרב [[אהרן ברייער]] תחת הדרכתו של המשפיע ראשי הרב [[זלמן גופין]] והיא ממוקמת בבית מרכז מעייני ישראל ברחוב אלעזר המכבי 3 בירושלים.

==לקריאה נוספת==
{{בית|מנחם זיגלבוים|תחקיר: תופעת מעייני צוברת תאוצה|1431||תשפ"ה}}

==קישורים חיצוניים==
תגיות:
*[https://col.org.il/feed?keyword=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C מעייני ישראל] באתר COL.
*[https://sinun770.org/?s=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C#tab2 מעייני ישראל,] באתר סינון חב"ד.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים הקשורים לחב"ד]]
[[קטגוריה:מעייני ישראל]]

אהרן גרוס

2026-02-18T23:50:40Z

שלום עליכם: הפעיל הגנה על הדף "אהרן גרוס": דיונים בדף השיחה, לא במלחמות עריכה ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן))

{{אין תמונה|איש}}
הרב '''אהרן גרוס''' (נולד ב[[י' באלול]] [[תשל"ו]]) הוא חבר הנהלה וראש אגף פעילות [[מרכז מעייני ישראל]] בישראל.

==תולדות חיים==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[י' באלול]] [[תשל"ו]] לרב צבי אריה גרוס מחשובי חסידי בלז.

בימי בחרותו בשנת [[תשנ"א]] נשלח על ידי סבו הצדיק הרב [[משה שוסטר]] ל[[בית חיינו]] לחודש [[תשרי]] אצל [[הרבי]] במהלך חגי תשרי זכה לעבור מספר פעמים ב[[חלוקת הדולרים]].

מיני אז נדבקה נפשו בתורת ובדרכי חב"ד{{הבהרה}}.

==מעייני ישראל==
לאחר נישואיו החל לפעול להקמת ארגון שיקרב עוד אברכים ללימוד ודרכי החסידות
בתחילה נועד עם הרב [[פישל וינגרטן]] והתחילו ללמוד יחד חסידות, כאשר לאחר מכן התחבר עם הרב [[מרדכי לוסטיג]] והקימו יחד רשת [[כולל]]ים ל[[לימוד החסידות]] בהמשך לקח כשותפות את הרב [[מרדכי יואל שוורץ]] וביחד הקימו את אגף הפעילות במעייני ישראל ובו הקימו רשת בתי מדרשות ב[[ארץ הקודש]] ובו נמסרים מאות שיעורי חסידות מדי שבוע פעילויות מגוונות כמו [[התוועדויות]] שיעורי נשים פעילות לילדים כוללים שבתות אחדות עד שכיום מהווה הארגון גג לאלפי אברכים שהתקרבו לתורת [[חסידות חב"ד]] ורבים מהם מגובשים כקהילות חב"דיות עצמאיות אך נותרו עם הלבושים המקורים של החסידויות מהן באו.

כיום מתגורר הרב גרוס ב[[ירושלים]].

{{קצרמר|אישים}}
{{מיון רגיל:גראס, אהרן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]
[[קטגוריה:מעייני ישראל]]

חב"דפדיה:בקשות ממפעילים

2026-02-15T17:47:07Z

שלום עליכם: /* ספאם */ טופל {{א|ברכת הגאולה}}

{{/פתיח}}

==בקשות מחיקה==
{{/מחיקה}}

==בקשות חסימה / הסרת חסימה==
{{/חסימה}}

==בקשות הגנה / הסרת הגנה==
{{/הגנה}}

==בקשות מחיקת גרסאות מסוימות==
{{/גרסאות}}

==ספאם==
{{/ספאם}}
tora-forum.co.il/threads/המשפיע-הרב-אברהם-גד-ונקרט-שליט-א.88143{{רווח קשיח|8}}לערך על הרב [[גד ונקרט]].•[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 11:02, 10 בפברואר 2026 (IST)
:לא נראה לי רלוונטי להוסיף את הקישור. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (19:28, כ"ג בשבט, ה'תשפ"ו)
::למה? אחד מהדוברים שם חתן שלו•[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 12:17, 11 בפברואר 2026 (IST)
::מה שאני רוצה בעיקר זה הפוסט ↓להלן↓ שבו יש תמונות שלו בלי [[לבוש חסידי]]
::tora-forum.co.il/threads/המשפיע-הרב-אברהם-גד-ונקרט-שליט-א.88143/#post-1760779 •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 19:06, 15 בפברואר 2026 (IST)

*bnotchabad.co.il לערכים [[ארגון נוער חב"ד]] ו[[בת מלך]]{{אלמ|א.י.ל.}}

*www.panasaim5785.com לערך [[ארגון הפנסאים]]{{אלמ|א.י.ל.}}

*אני צריך שתוסיף בבקשה את הקישור הזה לאתר הזה <nowiki>http://www.periodismokosher.com.ar</nowiki>{{ש}}ולהסיר את זה מספאם; וצריך להשיג תמונות מכאן. הבעלים נותן לי; אני מכיר אותו. מ.ד.ח 18:03, 12 בפברואר 2026 (IST)
::[[משתמש:משה דוד ח'|<bdi>מ.ד.ח</bdi>]], המקום לבקשות על מסנן ספאם זה כאן. לידיעתך, בקוד מקור [[עזרה:חתימה|חותמים]] ע"י<nowiki>~~~~ </nowiki> •[[משתמש:נעם|נעם12]]•[[שיחת משתמש:נעם|💬]]•אינטרנט רימון [[כלומר, אני לא יכול לפתוח אתרי חדשות (ואתרים בכלל) מלבד כמה בודדים|הרמטית]]• 19:49, 12 בפברואר 2026 (IST)

==בקשות עריכת דף מוגן או הודעת מערכת==
{{/עריכת מוגנים}}

==בקשות העברת דף / העברת קובץ==
{{/העברה}}
* [[עזרה:קטגוריה]] להעביר ל[[חב"דפדיה:קטגוריה]]. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 19:25, 7 בפברואר 2026 (IST)

:למה? . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:24, כ' בשבט, ה'תשפ"ו) 20:24, 7 בפברואר 2026 (IST)
::ככה זה בויקיפדיה. ההבדל בין מרחב השם "חב"דפדיה" למרחב השם "עזרה" הוא האם זה מדיניות או הסבר איך עושים משהו.
::נראה לענ"ד שכאן (בניגוד לויקיפדיה) הדף משמש בעיקר להסבר איך, ולא למדיניות, ועל כן מומלץ להשאיר איך שעכשיו [[משתמש:נעם|נעם]] - [[שיחת משתמש:נעם|שיחה]], 09:58, כ"ג בשבט, ה'תשפ"ו 09:58, 10 בפברואר 2026 (IST)
:::ישר כח . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (13:33, כ"ג בשבט, ה'תשפ"ו) 13:33, 10 בפברואר 2026 (IST)

*בבקשה לשנות את השם של הערך "[[אהל מנחם מענדל צפת (קטנה)]]" לשם "אהל מנחם מענדל צפת" משום שאין ישיבה גדולה בצפת בשם "אהל מנחם מענדל", לישיבה גדולה של קפלן קוראים "[[בית מנחם מענדל צפת|'''בית''' מנחם מענדל צפת]]"{{אלמ|תנא קמא חחח}}
==בקשות אחרות==
{{/בקשות אחרות}}
*המשתמש איש מחובד מפזר הרבה ספאם לא אנצי', כדאי לעקוב אחרי זה (למנטרים - אם קיימים). בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 14:46, 18 בינואר 2026 (IST)

:אשמח לקישורים ספציפיים . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:38, ג' בשבט, ה'תשפ"ו) 23:38, 21 בינואר 2026 (IST)
::{{משתמש|איש מחובד}} - רוב תרומותיו. בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 14:43, 22 בינואר 2026 (IST)