חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שלמה שניאור זלמן קייזן

2020-11-15T15:35:32Z

שמואליק: /* תולדות חיים */תיקון שגיאה

[[קובץ:שלמה שניאור זלמן קייזן 1.png|ממוזער|תמונת הרב שלמה שניאור זלמן קייזן ב[[כינוס השלוחים העולמי]]]]
הרב '''שלמה שניאור זלמן קייזן''' ([[ג' חשון]] [[תרע"ח]]-[[ח' תמוז]] [[תשע"א]]) היה מראשוני השלוחים שנבחרו על ידי הרבי לפעול להפצת יהדות, וזכה לעסוק במלאכת הקודש במשך קרוב לששים שנה כרב קהילת 'צמח צדק' ומנהל מוסדות חב"ד בקליבלנד, אוהיו.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ג' בחשוון]] [[תרע"ח]] ב[[עיירה]] גאגארין להוריו החסיד ר' [[מיכאל קצנלבויגן]] ולאמו מרת [[שרה קצנלבויגן|שרה]].

שנות ילדותו ובחרותו עברו עליו בצל המהפכה הקומוניסטית והוא נאלץ ללמוד יהדות במחתרת. בתחילה למד בחדר המחתרתי המקומי, ולאחר מכן נדד בין סניפי ישיבות תומכי תמימים הפזורות לאורכה ולרוחבה של רוסיה, כשהוא נמלט מצפרני ה[[ק.ג.ב.|משטרה החשאית]].

כשהגיע לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת שולה שפרה בתו של החסיד ר' [[יצחק אלחנן שגלוב]], כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] סומך ידיו על השידוך וכותב: "ההצעה נכונה ויתקרב לגמור בכי טוב, והשי"ת יצליחם בגו"ר".

עם סיום [[מלחמת העולם השניה]], נטלה על עצמה אמו ה'[[מומע שרה]]' את ניהול מבצע ההברחה שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ותוך סיכון נפשי עצום הצליחה להבריח אלפי חסידים מברית המועצות תחת זהות פולנית בדויה. עם התקדמות מבצע ההברחה, הפך השם 'קצנלבויגן' לשם מפליל שהנושא אותו יכול להישלח למאסר מבלי קשר למעשיו, ובשל כך החליף ר' שלמה זלמן את שם משפחתו ל'קייזן', כאשר אח אחר החליף את שם משפחתו ל'רסקין'.

===בשליחות הרבי===
הוא עצמו יחד עם זוגתו הצליחו לצאת את רוסיה במסגרת מבצע ההברחה שניהלה אמו, והם שהו בתחנות הביניים באירופה במשך מספר שנים, ובשנת [[תשי"ג]] הגיעו ל[[ארצות הברית]] ובהוראת הרבי נשלחו לפעול להפצת יהדות בקליבלנד שבאוהיו{{הערה|עם הגיעם לארה"ב נכנסו ליחידות, וכשאמרו לרבי שמחלקת ההגירה הפנתה אותם לקךיבלנד, אמר הרבי שזוהי 'עיר טובה' ועבור הילדים יש שם בית ספר טוב.}}..

זמן קצר לאחר שהגיעו למקום, הוצע לו לשמש כרב ו[[שליח ציבור]] בבית הכנסת 'צמח צדק' המקומי{{הערה|שנוסד על ידי צאצאי הצמח צדק אך לא היה בית כנסת חב"די.}}, ואף שההצעה עם השכר שבצידה הייתה משתלמת מאוד, נמנע מלהשיב באישור בשל גובה המחיצה בבית הכנסת שלא הייתה כשרה כהלכה. לאחר חליפת מכתבים עם הרבי ואף [[יחידות]] פרטית לה זכתה רעייתו, אביו של ה'פרזידנט' בבית הכנסת הגיע אליו ב[[חלום]] והזהיר אותו שיש לשמוע להוראתו של הרבי ולהגביה את המחיצה ולא רע ומר יהיה גורלו, ובעקבות [[חלום]] זה המחיצה תוקנה ור' שלמה זלמן החל לשמש כרב בית הכנסת.

בנוסף לשיעורים והפעילות שקיים עם באי [[בית הכנסת]] 'צמח צדק', החל לפעול רבות עם יוצאי רוסיה, כשבמקביל אשתו עוסקת בהקמת וניהול ארגון 'נשי ובנות חב"ד קליבלנד'.

במהלך שנות שליחותם, פעלו רבות בהקמת וביסוס מוסדות חב"ד המקומיים, וזכו להוראות מפורטות מהרבי ולעשרות אגרות ומענות עידוד על פעילותם ושליחותם.

ר' שלמה זלמן האריך ימים, והיה לאחד מזקני השלוחים. נפטר בגיל 92 ביום ראשון [[ח' תמוז]] [[תשע"א]] ונטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות ל{{ה|אוהל}} של [[אדמו"ר הריי"צ]].

==משפחתו==
*בנו, ר' יוסף יצחק קייזן{{הערה|נפטר ב[[י"ב כסלו]] [[תשנ"ט]].}}
*בתו מרת רבקה, רעייתו של הרב [[משה קוטלרסקי]] – מנהל משרד השלוחים שעל ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]]
*בתו מרת דבורה אלבסקי, אוהיו רעייתו של הרב יהודה לייב אלבסקי
*בתו מרת הניה ליין, ניו יורק
*בתו מרת בלומה ויינברג, קנזס
*בתו מרת רחל גולדמן, דרום אפריקה
*בתו מרת אסתר הלפרין, רעייתו של הרב [[שבתי אלפרין]] מנהל מוסדות חב'"ד ברזיל{{הערה|נפטרה ב[[ה' מנחם אב]] [[תשס"ב]]}}

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|50583|news|זקן השלוחים: הרב שניאור זלמן קייזן|מערכת שטורעם|ח' בתמוז תשע"א}}
*'''[https://anash.org/eldest-of-the-shluchim/ זקן השלוחים]'''{{אנש}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קייזן, שלמה שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:שלוחים בארצות הברית]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]

שיחת משתמש:שמואליק

2020-08-25T20:50:05Z

שמואליק: /* תפילין */

{{בה}}

אשמח לעזור בכל המצטרך. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בניסן ה'תשע"ב 14:34, 15 באפריל 2012 (IDT)

== ייש"כ גדול ==

תודה שמואליק על ההפניות בהיום יום. עבודה טובה. ראה הערות טכניות בדף שיחתי. עלה והצלח! --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ה' באייר ה'תשע"ב 14:00, 27 באפריל 2012 (IDT)

:תודה נוספת על סידור השמות של הערכים על החסידים, לפי אל"ף בי"ת. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ב' בסיוון ה'תשע"ב 20:12, 23 במאי 2012 (IDT)

{| class="toccolours" style="solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 95%;" align=" center;"
|-
|style="padding-cd=center:0px;background:#FFFFFF;" align="center"|[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]
|}

== תפילין ==
אולי רצית לסדר קצת שם אך מחקת תוכן חשוב ועיקרי לכן עריכתך שוחזרה--[[משתמש:יוסי מ.|'''יוסי מ. *יחי המלך המשיח*''']] - [[שיחת משתמש:יוסי מ.|שיחה]], 21:03, ג' באלול, ה'תש"ף 21:03, 23 באוגוסט 2020 (UTC)
:אכן עשיתי קצת סדר ותיקנתי גם טעויות קריטיות, בעניין התוכן שמחקתי זה מופיע בערך המורחב שהפניתי אליו ולא היה נראה לי שזה נחוץ גם כאן (מה גם שזה עצמו צריך עריכה אם משאירים אותו...). בכל אופן לא אחזור על עריכתי אך אם רצונך לשפר את הערך תבדוק מה שיניתי ותתקן לטעמך. בהצלחה!--[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום שלישי ה' אלול ה'תש"ף, 01:50:05pm.

מצות תפילין

2020-08-23T20:32:33Z

שמואליק: /* השיטות בסדר הפרשיות בתפילין */

[[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]]
'''תפילין''', מצווה מהתורה, בה נצטוינו להניח זוג תפילין, הם שני בתים של תפילין ובתוכם קלף ועליו כתוב פרשיות שמע, האחד מניחים על הראש, במקום שראשו של תינוק רופס מול המקום שבין העינים. והשני מניחים על היד, על חציו התחתון של המקום התופח שבזרוע, כנגד ה[[לב]].

==מקור המצווה==
מקור המצווה הוא בפרק ראשון ושני של [[קריאת שמע]] הנאמר בכל יום:

'''"וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך"''' {{הערה|דברים ו, פסוק ח}}

פרטי המצווה כמו צבע הבתים והרצועות וצרותם המרובעת וכו' עבר במסורת איש מפי איש ממשה רבינו.

== אופן ההנחה ==

אופן ההנחה הוא כך: תחילה יש להניח את התפילין על היד, ולאחר מכן יש להניח את התפילין על הראש. מנהגי הברכות חלוקים בין עדות המזרח לבין עדות האשכנזים. בעדות האשכנזים מברכים ברכת "להניח תפילין" על תפילין של יד ו"על מצוות תפילין" על תפילין של ראש, ובמקרה של הפסק בין הנחת התפילין של יד לתפילין של ראש מברכים שוב את שני הברכות על התפילין של ראש. אך בעדות המזרח מברכים רק את ברכת "להניח תפילין" על שני בתי התפילין, ורק במקרה של הפסק בין התפילין של יד לתפילין של ראש, כגון על ידי דיבור, אז מברכים את ברכת "על מצוות תפילין" על תפילין של ראש. {{הערה|1=שולחן ערוך אורח חיים סימן כ"ה.}}

העונש על אי קיום מצווה זו הוא חמור ביותר; הגמרא אומרת {{הערה|1=ראש השנה יז, א}} כי "פושעי ישראל בגופן, יורדין לגיהנום ונידונין בה י"ב חדש, לאחר י"ב חדש גופן כלה, ונשמתן נשרפת, ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי [[צדיק]]ים". בהמשך מפרשת הגמרא "פושעי ישראל בגופן מאי ניהו, אמר רב קרקפתא דלא מנח תפילין".

רוב הראשונים {{הערה|1=רמב"ם פ"ג מהלכות תשובה הלכה ה. ומשמע שכן היא גרסתו בגמרא. וכן הוא בר"ח וברי"ף שם. ובעיטור בשם תשובות הגאונים. ועיין עוד בשו"ת מן השמים שמסתפק בזה. וברא"ש שם. להרחבת ענין זה ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29390&hilite=dfe23c61-3f92-4aed-88c1-bdf00c62151a&st=%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A4%D7%AA%D7%90+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%9E%D7%A0%D7%97+%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F בקובץ הערות וביאורים י"ב - י"ג תמוז [[תשמ"ח]] עמ' ז (עמ' 7)]}} סוברים כי עונש חמור זה אינו אלא למי שלא הניח תפילין מעולם. זו היא אחת מהסיבות לכן תיקן [[הרבי]] את [[מבצע תפילין]], כדי לזכות יהודים רבים ככל האפשר במצוות תפילין לכל הפחות פעם אחת בחייהם, ולא יקבלו ח"ו את העונש החמור של "קרקפתא דלא מנח תפילין". {{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4597&hilite=1bd49ba0-7a98-4efe-abb8-de06283be26e&st=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D שיחות קודש [[תשכ"ח]] חלק א' עמ' כ"ז (עמ' 162)]}} בספריו מתבטא הרבי בחריפות כי רק [[עם הארץ]] יכול להקשות מה התועלת ב[[מבצע תפילין]], שהרי על ידי הנחת תפילין פעם אחת יוצאים מהגדר החמור של "קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם"!{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&hilite=cb72eaec-d448-454c-a0d8-9e17ccb057e3&st=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D התועדויות [[תשמ"ג]] חלק ג' עמ' 1210 (עמ' 35)]}}

== תוכן המצווה ==

תוכן המצווה הוא שני ענינים: א) מעשה המצווה עצמו, שהוא הנחת התפילין על הראש ועל הזרוע. ב) שעבוד הלב והמוח לקדוש ברוך הוא, שזו היא פעולה נמשכת. ולכן פעולת התפילין הנגרמת על ידי שעבוד הלב והמוח להשי"ת היא פעולה נמשכת כל היום, ואינה נפסקת בחליצת התפילין. {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14948&hilite=b8d916dd-7711-43a5-b2a9-52e2000a64df&st=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F&pgnum=147 לקוטי שיחות חכ"ה עמ' 134 (עמ' 147)]}}

== תחילת ההנחה ==
על פי מנהג חב"ד נוהגים להתחיל להניח תפילין שני חודשים לפני יום הבר מצווה, וכעבור מספר שבועות - בברכה.
על פי דעות אחרות חודש לפני ה[[בר מצווה]] ועם ברכה{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=101 עמ' פז].}}.
=== רבותינו נשיאנו ===
כשהיה [[אדמו"ר הריי"ץ]] בגיל 11 קרא לו אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ואמר לו שיתחיל להניח, בחשאי תפילין של [[רש"י]] וכן אמר שכך נהגו רבותינו נשיאנו להניח תפילין עוד בטרם הכנסם לגיל 11.

==השיטות בסדר הפרשיות בתפילין==

{{ערך מורחב|ארבעה זוגות תפילין}}

ישנם ארבעה שיטות בסידור הפרשיות בתפילין:

1. שיטת [[רש"י]] - סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע. בתפילין של ראש סדר זה הוא מימין לשמאל של הקורא(=האדם העומד ממול המניח תפילין). סוד תפילין אלו לפי האר"י ז"ל הוא "מוחין ד[[אמא]]".

2. [[תפילין רבינו תם|שיטת רבינו תם]] - סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע. בתפילין של ראש סדר זה הוא מימין לשמאל הקורא. סוד תפילין אלו לפי האר"י ז"ל הוא "מוחין ד[[אבא]]".

3. שיטת השימושא רבה - סדר הפרשיות הוא כשיטת רש"י, אלא שסידור הפרשיות בתפילין של ראש הוא מימין לשמאל של המניח. סוד תפילין אלו לפי האר"י הוא מוחין ד[[אבא ואמא]] יחדיו.

4. שיטת הראב"ד - סדר הפרשיות הוא כשיטת ר"ת, אך סידור הפרשיות בשל ראש הוא מימין לשמאל המניח.

==על פי תורת החסידות==

מבואר בשער התפילין לאדמו"ר הזקן, שהתפילין של ראש הם "חותם הבולט" ש[[הקב"ה]] חותם עצמו בנו בחותם הבולט שהוא השי"ן, והתפילין של יד שאין לו שי"ן עליו ענינו הוא בהיפך, שהתפילין של יד ענינם שהאדם חותם עצמו ב[[הקב"ה]] ונמצא היד עצמו קדוש, מה שאין כן התפילין של ראש ענינם לא המקום שבו מניחים בו התפילין אלא אדרבה להורות שהתפילין בתוך הראש עצמו.

התפילין נמשלו לכנפי [[יונה]], כמובא בגמרא שהמלכות גזרה שלא להניח תפילין, וכאשר תפסו צדיק בשם אלישע ותפילין בידו ענה אלישע שזה בעצם כנפי יונה, וכשפתח את ידו נראה לאויבים שמדובר אכן בכנפי יונה.

בזוהר הקדוש מוסבר כי שני הרצועות של [[תפילין של ראש]] נמשלות לשני כנפי יונה, משום שהתפילין של היד נרמזת לשכינה שעליה נאמר "יונתי תמתי", משום שכמו שהיונים הם זכר ונקבה, ומי שרוצה לתפוס את שניהם נוטל הוא את הנקבה וקושר עמו ומיד יבא היונה הזכר לקול דיבורה, כך כאשר ישראל רוצים להתקשר להקב"ה עליהם לקבל את מלכות הקב"ה במצוות שהם השכינה, דהיינו במצות תפילין ועל ידי כן יוכלו לקרוא להקב"ה דהיינו [[זעיר אנפין]] שהוא [[קו האמצעי]].

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יוֹנָה רְצוּעָה דְּיָד לְאַקַּשְׁרָא לָהּ וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְּמַר בָּהּ יוֹנָתִי. וּתְרֵין אִנּוּן יוֹנִים דְּכַר וְנוּקְבָא. מָאן דְּבָעֵי לְצַיְּדָא לֵהּ צֵדָה דְּתַרְוַיְהוּ, נָטִיל נוּקְבָא וְקָשִׁיר לָהּ עִמֵּהּ וּמִיָּד יְקָרֵי לְדִבּוּרָא וְיֵתֵי. וְהָכֵי צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְנַטְלָא יוֹנָה קַדִּישָׁא מִצְוָה שְׁכִינְתָּא, לְקַשְּׁרָה לָהּ בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִלִּין, וּמִיָּד יְקָרֵי לְבַעְלָהּ דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵלָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא|מקור=זוהר חדש ספרא תנינא}}

==מנהגי חב"ד בהנחת התפילין==
אצל חסידי חב"ד מקובלים הנהגות שונות ביחס להנחת התפילין, קשירתם, ואופן הכנתם:
*יש הנוהגים להניח ולברך את תפילין של יד כשהם יושבים, על פי קבלה{{הערה|ספר המנהגים.}}, אך לפועל מקובל אצל חסידי חב"ד לעשות את כל סדר ההנחה בעמידה{{הערה|רשימות חוברת קנו.}}.
*את הברכה על תפילין של יד מברכים לאחר שמניחים את התפילין על הקיבורת, לפני שמהדקים את הקשר, ויש לכוון לפטור גם את של ראש{{הערה|ספר המנהגים.}}.
*הקשר של חסידי חב"ד שונה מהקשר כפי שהוא מקובל בחוגים אחרים, והוא מתקנת אדמו"ר הזקן וזאת כדי שיהיה אפשר לקיים את הענין של 'וקשרתם', לעשות קשר חדש בכל יום{{הערה|בית רבי פרק י"ב תקנה רביעית.}}, אך הרבי ביאר שאין הכרח לפתוח ולקשור בכל יום מחדש{{הערה|ימי מלך חלק ג' עמוד 984.}}, ולא הכריע האם צריך לפתוח ולסגור את העניבה בכל יום{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4341356/jewish/-.htm מענה הרבי על גליון השאלה של המזכיר הרב גרונר, עמוד 15]: '''אין הוראה''' ממני לאיזה צד שיהיה.}}.
*לפי מה שלימד [[אדמו"ר המהר"ש]], כריכת הרצועות על היד נעשית בחלוקת של: כריכה והפסק, 2 כריכות והפסק, ארבע כריכות, ובסך הכל - 7 כריכות על היד{{הערה|ספר המנהגים.}}.
*יוצרים על היד מעין ד' הפוכה, ולאחר מכן כורכים ג' כריכות על האצבע האמצעית, אחת על הפרק התחתון של האצבע, אחת על הפרק האמצעי, ושוב כריכה אחת על הפרק התחתון.
*הרצועות של תפילין של ראש ארוכות, וצריכות להגיע עד הרגליים.

==מבצע תפילין==
{{ערך מורחב|מבצע תפילין}}
[[קובץ:Tfilin tashach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת תפילין על ידי פעילים חב"דים, עוד קודם ההכרזה על מבצע תפילין, [[ל"ג בעומר]] שנת [[תש"כ|ה'תש"כ]], [[מירון]]]]
[[תמונה:1010.jpg|left|thumb|250px|הנחת תפילין בחבר העמים]]

[[מבצע תפילין]] החל בשנת [[תשכ"ז]], אז יצא [[הרבי]] בקריאה לחסידי חב"ד לזכות כל יהודי במצות הנחת תפילין בכל יום. ב[[שבת]] פרשת במדבר, שהיתה גם [[שבת מברכים]] [[חודש סיון]] בשנת [[תשכ"ז]], ימים ספורים לפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עם ישראל היה נתון במתח רב ובמצב רוח קודר - נשא הרבי דברים ב[[התוועדות]] בצהרי יום השבת קודש, ופנה לחסידים בקריאה נרגשת לצאת ל"רחובה של עיר" ולזכות יהודים בהנחת תפילין, שהיא המצוה המיוחדת שהושוותה לכל התורה כולה, ולה סגולה מיוחדת לניצחון עם ישראל במלחמה.

על מצות תפילין מובא בגמרא, ציטט הרבי, ש"כל המניח תפילין מאריך ימיו". וכמו כן מובא בדברי חכמינו זכרונם לברכה שהפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך - ויראו ממך" - אלו תפילין שבראש. ואם כן, להנחת התפילין סגולה לאריכות ימים ולניצחון במלחמה על ידי הטלת הפחד על האוייבים, ומשום כך חובת השעה היא לזכות כל יהודי במצוה חשובה זו, ובמיוחד את החיילים שיוצאים לשדה הקרב.

באותם הימים, שקדמו למלחמה, שימשו דברים אלו של הרבי עידוד לעם ישראל כולו, באמרו כי כאשר [[הקדוש ברוך הוא]] מנהל מלחמה - מתבטל האויב לגמרי, ואז מתקיים הפסוק "לא נפקד ממנו איש" - כל עם ישראל נשאר בשלמות.

==בדיקת תפילין==
מכיון ששפע החיות הרוחניות והגשמית של כל יהודי בא לו על ידי התפילין, על כן כל בעיה המתעוררת, יש לדעת הרבי לבדוק את התפילין. באגרות קודש ניתן למצא אלפי תשובות של הרבי ליהודים המזכירים לפניו כל מיני בעיות, בזש"ק או בשידוך הגון וכל מיני בעיות והוא מורה בתשובה לבדוק את התפילין והמזוזות.

===בחודש אלול===
בספר "מטה אפרים" של רבי אפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול: {{ציטוטון|אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן תפילין ומזוזות שלהם}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38909&st=&pgnum=9 מטה אפרים סימן תקפא, סעיף י].}}.

על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת [[תשל"ד]] בהמשך ל[[מבצע מזוזה]] שכל אחד ישתדל לבדוק את התפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, אף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידור.

הרבי אף הוסיף {{ציטוטון|שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א}}{{הערה|משיחת ב' דר"ח [[אלול]] תשמ"ח.}}.

הרבי הבהיר{{הערה|1=ראו [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 לקט קטעי וידאו עם הוראות הרבי לבדיקת התפילין והמזוזות בחודש אלול].}}, שלמרות שמצד הדין הבדיקה צריכה להיעשות רק פעם בשלוש וחצי שנים, הרי {{ציטוטון|בשעה שיש איזה צורך בתוספת ברכה מלמעלה על דרך כב[[חודש אלול]] אזי נעשה מיד מנהג טוב לבדוק המזוזות והתפילין}}{{הערה|1=[http://www.sichos.com/5772/lahak/12-01.pdf שיחת כ"ף [[מנחם אב]] תשל"ד].}}, ובפרט, שבשונה מדורות עברו שהכל נעשה בכשרות ובהידור, היום ישנו חשש גדול יותר שהתפילין נעשו שלא בהידור, והם עלולות להיפסל.

==ראו גם==
*[[תפילין דרבינו תם]]
*[[תפילין של ימות המשיח]]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2600832 איך מניחים תפילין?]''' {{וידאו}} בהפקת [[יהדותון]]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1451 ממנהגי [[הרבי]] בנשיקת התפילין]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1414 מבצע תפילין בעומק לבנון]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2031 תהליך יצור תפילין (חלק א')], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2032 (חלק ב')], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2033 (חלק ג')]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%9f/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%99/ האם יש ענין ברצועות תפילין שחורות משני הצדדים?] {{וידאו}} {{אינפו}} שיעור קצר בוידאו מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], רבה של [[קראון הייטס]]
*'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9A-%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F/ כך מכינים תפילין]''' {{וידפו}} מתוך תכנית הראלי של [[צבאות השם בארץ הקודש]]
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3029504#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content למה התפילין שחורות?!...]''' {{בית חבד}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lubecky%20Levi%20-17%20Elul%205778.pdf כתבי יד מהרבי בקשר עם מצוות תפילין]'''
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 יש לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf מנהגי חב"ד לתפילין ובר מצווה עם פיענוחים]''' {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

{{אירועים יהודיים}}{{מצוות}}

[[קטגוריה:תפילין]]

מצות תפילין

2020-08-23T20:30:16Z

שמואליק: /* השיטות בסדר הפרשיות בתפילין */

[[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]]
'''תפילין''', מצווה מהתורה, בה נצטוינו להניח זוג תפילין, הם שני בתים של תפילין ובתוכם קלף ועליו כתוב פרשיות שמע, האחד מניחים על הראש, במקום שראשו של תינוק רופס מול המקום שבין העינים. והשני מניחים על היד, על חציו התחתון של המקום התופח שבזרוע, כנגד ה[[לב]].

==מקור המצווה==
מקור המצווה הוא בפרק ראשון ושני של [[קריאת שמע]] הנאמר בכל יום:

'''"וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך"''' {{הערה|דברים ו, פסוק ח}}

פרטי המצווה כמו צבע הבתים והרצועות וצרותם המרובעת וכו' עבר במסורת איש מפי איש ממשה רבינו.

== אופן ההנחה ==

אופן ההנחה הוא כך: תחילה יש להניח את התפילין על היד, ולאחר מכן יש להניח את התפילין על הראש. מנהגי הברכות חלוקים בין עדות המזרח לבין עדות האשכנזים. בעדות האשכנזים מברכים ברכת "להניח תפילין" על תפילין של יד ו"על מצוות תפילין" על תפילין של ראש, ובמקרה של הפסק בין הנחת התפילין של יד לתפילין של ראש מברכים שוב את שני הברכות על התפילין של ראש. אך בעדות המזרח מברכים רק את ברכת "להניח תפילין" על שני בתי התפילין, ורק במקרה של הפסק בין התפילין של יד לתפילין של ראש, כגון על ידי דיבור, אז מברכים את ברכת "על מצוות תפילין" על תפילין של ראש. {{הערה|1=שולחן ערוך אורח חיים סימן כ"ה.}}

העונש על אי קיום מצווה זו הוא חמור ביותר; הגמרא אומרת {{הערה|1=ראש השנה יז, א}} כי "פושעי ישראל בגופן, יורדין לגיהנום ונידונין בה י"ב חדש, לאחר י"ב חדש גופן כלה, ונשמתן נשרפת, ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי [[צדיק]]ים". בהמשך מפרשת הגמרא "פושעי ישראל בגופן מאי ניהו, אמר רב קרקפתא דלא מנח תפילין".

רוב הראשונים {{הערה|1=רמב"ם פ"ג מהלכות תשובה הלכה ה. ומשמע שכן היא גרסתו בגמרא. וכן הוא בר"ח וברי"ף שם. ובעיטור בשם תשובות הגאונים. ועיין עוד בשו"ת מן השמים שמסתפק בזה. וברא"ש שם. להרחבת ענין זה ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29390&hilite=dfe23c61-3f92-4aed-88c1-bdf00c62151a&st=%D7%A7%D7%A8%D7%A7%D7%A4%D7%AA%D7%90+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%9E%D7%A0%D7%97+%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F בקובץ הערות וביאורים י"ב - י"ג תמוז [[תשמ"ח]] עמ' ז (עמ' 7)]}} סוברים כי עונש חמור זה אינו אלא למי שלא הניח תפילין מעולם. זו היא אחת מהסיבות לכן תיקן [[הרבי]] את [[מבצע תפילין]], כדי לזכות יהודים רבים ככל האפשר במצוות תפילין לכל הפחות פעם אחת בחייהם, ולא יקבלו ח"ו את העונש החמור של "קרקפתא דלא מנח תפילין". {{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4597&hilite=1bd49ba0-7a98-4efe-abb8-de06283be26e&st=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D שיחות קודש [[תשכ"ח]] חלק א' עמ' כ"ז (עמ' 162)]}} בספריו מתבטא הרבי בחריפות כי רק [[עם הארץ]] יכול להקשות מה התועלת ב[[מבצע תפילין]], שהרי על ידי הנחת תפילין פעם אחת יוצאים מהגדר החמור של "קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם"!{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16013&hilite=cb72eaec-d448-454c-a0d8-9e17ccb057e3&st=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D התועדויות [[תשמ"ג]] חלק ג' עמ' 1210 (עמ' 35)]}}

== תוכן המצווה ==

תוכן המצווה הוא שני ענינים: א) מעשה המצווה עצמו, שהוא הנחת התפילין על הראש ועל הזרוע. ב) שעבוד הלב והמוח לקדוש ברוך הוא, שזו היא פעולה נמשכת. ולכן פעולת התפילין הנגרמת על ידי שעבוד הלב והמוח להשי"ת היא פעולה נמשכת כל היום, ואינה נפסקת בחליצת התפילין. {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14948&hilite=b8d916dd-7711-43a5-b2a9-52e2000a64df&st=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F&pgnum=147 לקוטי שיחות חכ"ה עמ' 134 (עמ' 147)]}}

== תחילת ההנחה ==
על פי מנהג חב"ד נוהגים להתחיל להניח תפילין שני חודשים לפני יום הבר מצווה, וכעבור מספר שבועות - בברכה.
על פי דעות אחרות חודש לפני ה[[בר מצווה]] ועם ברכה{{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15843&hilite=3d208dfa-3155-4816-a737-29769e477a40&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=101 עמ' פז].}}.
=== רבותינו נשיאנו ===
כשהיה [[אדמו"ר הריי"ץ]] בגיל 11 קרא לו אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ואמר לו שיתחיל להניח, בחשאי תפילין של [[רש"י]] וכן אמר שכך נהגו רבותינו נשיאנו להניח תפילין עוד בטרם הכנסם לגיל 11.

==השיטות בסדר הפרשיות בתפילין==

{{ערך מורחב|ארבעה זוגות תפילין}}

ישנם ארבעה שיטות בסידור הפרשיות בתפילין:

1. שיטת [[רש"י]] - סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע. בתפילין של ראש סדר זה הוא מימין לשמאל של הקורא(=האדם העומד ממול המניח תפילין). סוד תפילין אלו לפי האר"י ז"ל הוא "מוחין ד[[אמא]]".

2. [[תפילין דר"ת|שיטת רבינו תם]] - סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע. בתפילין של ראש סדר זה הוא מימין לשמאל הקורא. סוד תפילין אלו לפי האר"י ז"ל הוא "מוחין ד[[אבא]]".

3. שיטת השימושא רבה - סדר הפרשיות הוא כשיטת רש"י, אלא שסידור הפרשיות בתפילין של ראש הוא מימין לשמאל של המניח. סוד תפילין אלו לפי האר"י הוא מוחין ד[[אבא ואמא]] יחדיו.

4. שיטת הראב"ד - סדר הפרשיות הוא כשיטת ר"ת, אך סידור הפרשיות בשל ראש הוא מימין לשמאל המניח.

==על פי תורת החסידות==

מבואר בשער התפילין לאדמו"ר הזקן, שהתפילין של ראש הם "חותם הבולט" ש[[הקב"ה]] חותם עצמו בנו בחותם הבולט שהוא השי"ן, והתפילין של יד שאין לו שי"ן עליו ענינו הוא בהיפך, שהתפילין של יד ענינם שהאדם חותם עצמו ב[[הקב"ה]] ונמצא היד עצמו קדוש, מה שאין כן התפילין של ראש ענינם לא המקום שבו מניחים בו התפילין אלא אדרבה להורות שהתפילין בתוך הראש עצמו.

התפילין נמשלו לכנפי [[יונה]], כמובא בגמרא שהמלכות גזרה שלא להניח תפילין, וכאשר תפסו צדיק בשם אלישע ותפילין בידו ענה אלישע שזה בעצם כנפי יונה, וכשפתח את ידו נראה לאויבים שמדובר אכן בכנפי יונה.

בזוהר הקדוש מוסבר כי שני הרצועות של [[תפילין של ראש]] נמשלות לשני כנפי יונה, משום שהתפילין של היד נרמזת לשכינה שעליה נאמר "יונתי תמתי", משום שכמו שהיונים הם זכר ונקבה, ומי שרוצה לתפוס את שניהם נוטל הוא את הנקבה וקושר עמו ומיד יבא היונה הזכר לקול דיבורה, כך כאשר ישראל רוצים להתקשר להקב"ה עליהם לקבל את מלכות הקב"ה במצוות שהם השכינה, דהיינו במצות תפילין ועל ידי כן יוכלו לקרוא להקב"ה דהיינו [[זעיר אנפין]] שהוא [[קו האמצעי]].

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יוֹנָה רְצוּעָה דְּיָד לְאַקַּשְׁרָא לָהּ וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְּמַר בָּהּ יוֹנָתִי. וּתְרֵין אִנּוּן יוֹנִים דְּכַר וְנוּקְבָא. מָאן דְּבָעֵי לְצַיְּדָא לֵהּ צֵדָה דְּתַרְוַיְהוּ, נָטִיל נוּקְבָא וְקָשִׁיר לָהּ עִמֵּהּ וּמִיָּד יְקָרֵי לְדִבּוּרָא וְיֵתֵי. וְהָכֵי צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְנַטְלָא יוֹנָה קַדִּישָׁא מִצְוָה שְׁכִינְתָּא, לְקַשְּׁרָה לָהּ בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִלִּין, וּמִיָּד יְקָרֵי לְבַעְלָהּ דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵלָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא|מקור=זוהר חדש ספרא תנינא}}

==מנהגי חב"ד בהנחת התפילין==
אצל חסידי חב"ד מקובלים הנהגות שונות ביחס להנחת התפילין, קשירתם, ואופן הכנתם:
*יש הנוהגים להניח ולברך את תפילין של יד כשהם יושבים, על פי קבלה{{הערה|ספר המנהגים.}}, אך לפועל מקובל אצל חסידי חב"ד לעשות את כל סדר ההנחה בעמידה{{הערה|רשימות חוברת קנו.}}.
*את הברכה על תפילין של יד מברכים לאחר שמניחים את התפילין על הקיבורת, לפני שמהדקים את הקשר, ויש לכוון לפטור גם את של ראש{{הערה|ספר המנהגים.}}.
*הקשר של חסידי חב"ד שונה מהקשר כפי שהוא מקובל בחוגים אחרים, והוא מתקנת אדמו"ר הזקן וזאת כדי שיהיה אפשר לקיים את הענין של 'וקשרתם', לעשות קשר חדש בכל יום{{הערה|בית רבי פרק י"ב תקנה רביעית.}}, אך הרבי ביאר שאין הכרח לפתוח ולקשור בכל יום מחדש{{הערה|ימי מלך חלק ג' עמוד 984.}}, ולא הכריע האם צריך לפתוח ולסגור את העניבה בכל יום{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4341356/jewish/-.htm מענה הרבי על גליון השאלה של המזכיר הרב גרונר, עמוד 15]: '''אין הוראה''' ממני לאיזה צד שיהיה.}}.
*לפי מה שלימד [[אדמו"ר המהר"ש]], כריכת הרצועות על היד נעשית בחלוקת של: כריכה והפסק, 2 כריכות והפסק, ארבע כריכות, ובסך הכל - 7 כריכות על היד{{הערה|ספר המנהגים.}}.
*יוצרים על היד מעין ד' הפוכה, ולאחר מכן כורכים ג' כריכות על האצבע האמצעית, אחת על הפרק התחתון של האצבע, אחת על הפרק האמצעי, ושוב כריכה אחת על הפרק התחתון.
*הרצועות של תפילין של ראש ארוכות, וצריכות להגיע עד הרגליים.

==מבצע תפילין==
{{ערך מורחב|מבצע תפילין}}
[[קובץ:Tfilin tashach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת תפילין על ידי פעילים חב"דים, עוד קודם ההכרזה על מבצע תפילין, [[ל"ג בעומר]] שנת [[תש"כ|ה'תש"כ]], [[מירון]]]]
[[תמונה:1010.jpg|left|thumb|250px|הנחת תפילין בחבר העמים]]

[[מבצע תפילין]] החל בשנת [[תשכ"ז]], אז יצא [[הרבי]] בקריאה לחסידי חב"ד לזכות כל יהודי במצות הנחת תפילין בכל יום. ב[[שבת]] פרשת במדבר, שהיתה גם [[שבת מברכים]] [[חודש סיון]] בשנת [[תשכ"ז]], ימים ספורים לפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עם ישראל היה נתון במתח רב ובמצב רוח קודר - נשא הרבי דברים ב[[התוועדות]] בצהרי יום השבת קודש, ופנה לחסידים בקריאה נרגשת לצאת ל"רחובה של עיר" ולזכות יהודים בהנחת תפילין, שהיא המצוה המיוחדת שהושוותה לכל התורה כולה, ולה סגולה מיוחדת לניצחון עם ישראל במלחמה.

על מצות תפילין מובא בגמרא, ציטט הרבי, ש"כל המניח תפילין מאריך ימיו". וכמו כן מובא בדברי חכמינו זכרונם לברכה שהפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך - ויראו ממך" - אלו תפילין שבראש. ואם כן, להנחת התפילין סגולה לאריכות ימים ולניצחון במלחמה על ידי הטלת הפחד על האוייבים, ומשום כך חובת השעה היא לזכות כל יהודי במצוה חשובה זו, ובמיוחד את החיילים שיוצאים לשדה הקרב.

באותם הימים, שקדמו למלחמה, שימשו דברים אלו של הרבי עידוד לעם ישראל כולו, באמרו כי כאשר [[הקדוש ברוך הוא]] מנהל מלחמה - מתבטל האויב לגמרי, ואז מתקיים הפסוק "לא נפקד ממנו איש" - כל עם ישראל נשאר בשלמות.

==בדיקת תפילין==
מכיון ששפע החיות הרוחניות והגשמית של כל יהודי בא לו על ידי התפילין, על כן כל בעיה המתעוררת, יש לדעת הרבי לבדוק את התפילין. באגרות קודש ניתן למצא אלפי תשובות של הרבי ליהודים המזכירים לפניו כל מיני בעיות, בזש"ק או בשידוך הגון וכל מיני בעיות והוא מורה בתשובה לבדוק את התפילין והמזוזות.

===בחודש אלול===
בספר "מטה אפרים" של רבי אפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול: {{ציטוטון|אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן תפילין ומזוזות שלהם}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38909&st=&pgnum=9 מטה אפרים סימן תקפא, סעיף י].}}.

על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת [[תשל"ד]] בהמשך ל[[מבצע מזוזה]] שכל אחד ישתדל לבדוק את התפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, אף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידור.

הרבי אף הוסיף {{ציטוטון|שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א}}{{הערה|משיחת ב' דר"ח [[אלול]] תשמ"ח.}}.

הרבי הבהיר{{הערה|1=ראו [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 לקט קטעי וידאו עם הוראות הרבי לבדיקת התפילין והמזוזות בחודש אלול].}}, שלמרות שמצד הדין הבדיקה צריכה להיעשות רק פעם בשלוש וחצי שנים, הרי {{ציטוטון|בשעה שיש איזה צורך בתוספת ברכה מלמעלה על דרך כב[[חודש אלול]] אזי נעשה מיד מנהג טוב לבדוק המזוזות והתפילין}}{{הערה|1=[http://www.sichos.com/5772/lahak/12-01.pdf שיחת כ"ף [[מנחם אב]] תשל"ד].}}, ובפרט, שבשונה מדורות עברו שהכל נעשה בכשרות ובהידור, היום ישנו חשש גדול יותר שהתפילין נעשו שלא בהידור, והם עלולות להיפסל.

==ראו גם==
*[[תפילין דרבינו תם]]
*[[תפילין של ימות המשיח]]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2600832 איך מניחים תפילין?]''' {{וידאו}} בהפקת [[יהדותון]]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1451 ממנהגי [[הרבי]] בנשיקת התפילין]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1414 מבצע תפילין בעומק לבנון]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2031 תהליך יצור תפילין (חלק א')], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2032 (חלק ב')], [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2033 (חלק ג')]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%9f/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a0%d7%99/ האם יש ענין ברצועות תפילין שחורות משני הצדדים?] {{וידאו}} {{אינפו}} שיעור קצר בוידאו מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], רבה של [[קראון הייטס]]
*'''[http://chabad.info/video/kids/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9B%D7%9A-%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F/ כך מכינים תפילין]''' {{וידפו}} מתוך תכנית הראלי של [[צבאות השם בארץ הקודש]]
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3029504#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content למה התפילין שחורות?!...]''' {{בית חבד}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lubecky%20Levi%20-17%20Elul%205778.pdf כתבי יד מהרבי בקשר עם מצוות תפילין]'''
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 יש לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Kot%20Yaakov%20Duber-%202%20Kislev%205779.pdf מנהגי חב"ד לתפילין ובר מצווה עם פיענוחים]''' {{PDF}}

{{הערות שוליים}}

{{אירועים יהודיים}}{{מצוות}}

[[קטגוריה:תפילין]]

ארבעה זוגות תפילין

2020-08-20T20:58:23Z

שמואליק: /* הנחת ד' זוגות */

ישנן '''ארבע שיטות בסידור הפרשיות ב[[תפילין]] של ראש''' - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא.

==רקע==
===התפילין===
[[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]]
{{ערך מורחב|תפילין}}

כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. שם יג טז,. וראה גם דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:

"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך.."

"והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עינך.."

כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש (במקום שמצחו של תינוק רופס) '''מול''' העיניים), ומכאן למדו [[חז"ל]] את מצוות תפילין.

עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].

לתפילין יש בתים – מין קופסאות שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע{{הערה|דבר זה נלמד מכך שבפרשיות אלו התורה מדברת על מצוות התפילין}}. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי}}: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב בכתב [[סת"ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות.

בתפילין של יד הפרשיות כתובות על גבי רצועת קלף אחת, בשונה מהתפילין של ראש שבהם הפרשיות כתובות בארבע פרשיות שונות וממוקמות בארבעה בתים-חללים שונים בבית התפילין{{הערה|דבר זה לומדים חז"ל מכך שכתוב "לטוטפת 3 פעמים ופעם אחת כתוב בתוספת וא"ו – כלומר 4 פעמים. או ש'טת' ו'פת' זה שתיים בשפות זרות}} .

===מיקום הפרשיות===
בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות (בתפילין של יד – מיקומם על גבי הקלף. ובתפילין של ראש – במיקומם בבתים-חללים השונים), אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}.

המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות (של ראש – אך למדים גם לתפילין של יד) וממנו משתלשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}:

תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.

'''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהיינו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.

מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:

ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים: '''מן הפנים אל החוץ''' - כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר בצד ימין נסדר את הפרשיות לכיוון פנים, ובצד שמאל נסדר את הפרשיות לכיוון החוץ. או '''מן החוץ אל הפנים''' כלומר גם בצד ימין וגם בצד שמאל אופן סידור הפרשיות יהי' מכיוון החוץ אל כיוון הפנים. {{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".

==ד' השיטות==
[[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיכום ארבעת האופנים בסידור פרשיות התפילין.]]

ארבעת שיטות אלו הינם קדומות ביותר, אך שמם נקבע על שם מקורם הגלוי והעיקרי, יש לציין שבעלי השיטות המובאים להלן קיבלו את שיטותיהם בקבלה מרבותיהם – מהגאונים ומ[[רבנן סבוראי]]. מקובל אף שמשה רבינו הניח תפילין דרש"י ור"ת{{דרוש מקור}} כמו כן מובא בספר שו"ת מן השמים{{הערה|סימן ג}} שהמחלוקת האם "הוויות באמצע" או "כסדרן", היא מחלוקת גם בין הקב"ה לפמליא של מעלה.

===שיטת [[רש"י]]===
סדר הפרשיות בצד ימין הוא מן החוץ אל הפנים, ובצד שמאל הינו מן הפנים אל החוץ (ראה לעיל) – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח). לשיטת רש"י הפירוש "קדש לי והיה כי יביאך מימין שמע הי' אם שמוע משמאל", הכוונה שהם ממוקמים בחלק הימני והשמאלי של הבתים.

שיטת רש"י הינה השיטה המקובלת ביותר ולדעת רוב הפוסקים על מנת לצאת ידי חובת המצווה יש להניח אותם דווקא{{הערה|[[שולחן ערוך]] (סימן לד סעיף א):"ומנהג העולם כרש"י ורמב"ם", וב[[שולחן ערוך הרב]] (או"ח הלכות תפילין סימן לד סעיף ד):"והעיקר כרש"י וסיעתו וכן כתב הרמב"ם". ובמשמרת שלום (סימן ד' ע' י"א ד"ה והנה):"ודאי דאין להרהר כלל ח"ו דהלכה כרש"י ורמב"ם דכן הסכימו הפוסקים וכל העולם וכ"כ כמה ראיות מזה"ק דתפילין המסורות לנו לצאת ידי חובה דווקא כרש"י ורמב"ם"}}, וראה בספר אות חיים לגה"צ ממונקאטש סימן לד א}}.

לפי שיטת רש"י יש להקפיד ביותר שהתפילין יהיו באמצע הראש ממש, מכיוון שעל פי שיטתו ההבדל בין צד ימין לצד שמאל הוא קטן ביותר (החריץ בין הבית של פרשת "והי' כי יביאך", לבית של פרשת שמע){{הערה|הלכות תפילין שבסידור אדמו"ר הזקן (מופיע בהוספות לשולחן ערוך או"ח ע' 8 (312).}}.

אחד ההיכרים לתפילין דרש"י הוא מקום יציאת "שער עגל"{{הערה|הלכה למשה מסיני לכרוך את הפרשיות בשער עגל ובתפילין של ראש שיצאו מן התפילין וישנה מחלוקת האם צריכה לצאת מפרשת "והי' אם שמוע" או פרשת "קדש" ועל כן צריך לנהוג כבבפנים}}. מקום יציאת השער הוא מפרשת והי' אם שמוע לכיוון פרשת קדש, ובתפילין דרש"י זה יוצא שהם יוצאים בין הבית האחרון משמאל הקורא לזה שלפניו.

כשיטת רש"י סוברים גם{{הערה|כפי שמציינים ה[[בית יוסף]] (או"ח סימן לד סעיף ב'), מגדל עוז (על ספר הרמב"ם – הלכות תפילין פרק ג' הלכה ה'), [[שולחן ערוך הרב]] במראי מקומות (או"ח סימן לד, סעיף ב')}}: ר"י אלפס (לשיטת המגדל עוז), ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל{{הערה| שו"ת מהרי"ל תשובה קלז}} ועוד. הרמב"ם{{הערה|בתשובתו לחכמי לוניל שמובאת בכסף משנה הלכות תפילין פרק ג' הלכה ה'}} מביא אף שהתפילין של רב האי היו כרש"י. אמנם התוס' מביא ששיטת רב האי היא כר"ת, והראב"ד מביא ששיטת רב האי היא כשיטתו. יש שהסבירו לתיווך הסתירה שרב האי הניח תפילין ככל השיטות{{הערה|שו"ת רמ"ע מפאנו סימן קז, שלחן הטהור לאדמו"ר מקומרנא סי' ל"ד ע' מ' ד"ה ומעתה}}. כמו כן מכמה מקומות בזהר{{הערה|ראה תקו"ז תקונא עשרים ותרין דף סה ע' ב, הקדמת הזהר בראשית י"ג ב, רע"מ פנחס רנ"ב ב, רע"מ פנחס רנ"ח א, זהר ואתחנן רס"ט סע"א, הקדמת התקו"ז ט ב, תקו"ז חדש ק"כ רע"א}} משמע שהשיטה העיקרית היא שהפרשיות צריכים להיות "כסדרן", ולדעת המשמרת שלום{{הערה|סימן ד' ע' עט}} הכוונה היא "מימין המניח" כשיטת רש"י.

===שיטת [[רבינו תם]]===
סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, '''מימין הקורא.''' לשיטת ר"ת הפירוש "קדש והיה כי יביאך מימין", הוא שמסדרים את קדש ווהי' מימין לשמאל, "שמע והי' אם שמוע משמאל", הכוונה שמסדרים אותם משמאל לימין.

הסימן שמשתמשים בו פעמים רבות לסדר הפרשיות לשיטת רבינו תם (וראב"ד) הוא{{הערה|סימנים אלו קדומים ביותר ומופיעים לדוגמא בזהר (רע"מ פרשת פנחס רנ"ח א, הקדמה לתוק"ז דף ט' ע"א וע"ב, זהר חדש-תיקונים כרך ב' דף סט ע"ב) ובשו"ע אדמוה"ז (הלכות תפילין לד ג), בזהר מבואר גם העניין של "הוויות באמצע" בפנימיות העניינים שמורה על סדר נעלה באותיות שם הוי' עיין שם}} "הוויות באמצע" כלומר פרשיות "והיה אם שמוע", ו"והי' כי יביאך" הם באמצע. וכן יש סימן ב"שיני"ן" – שפרשיות '''ש'''מע וקד'''ש''' מופיעות בסמיכות ל"שיני"ם" שבולטים על גבי תפילין ששל ראש.

אחד הסימנים לשיטת ר"ת הוא מקום יציאת שער עגל – שלשיטת ר"ת הוא בדיוק באמצע – בין פרשת והי' לפרשת קדש.

כפי דעת ר"ת סוברים גם{{הערה| כפי שציין הב"ח}}: [[רב שרירא גאון]], רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]] (לפי הרמב"ם{{הערה|בתשובתו לחכמי לוניל הובאה ב[[כסף משנה]] לרמב"ם פ"ג ה"ה}}), הר"י ברצלוני, האשכול. (אך יש לציין שיתכן שחלקם יכולים להיות גם כראב"ד). כמו כן מוכח מכמה מקומות בזהר שיש להניח גם תפילין דר"ת, ויש אף חיוב בדבר (אם כי משמע שהתפילין העיקריות לפי הזהר הן תפילין דרש"י).

===שיטת השימושא רבא===
דעת{{הערה|בחיבור "שימושא רבא" המופיע ברא"ש במס' מנחות בסוף הלכות תפילין}} השמושא רבא<ref>מחברו עדיין לא ידוע לנו, אם כי רוב הראשונים מייחסים אותו לראשית תקופת הגאונים, כנראה לתקופת ר' שמעון קיירא, בעל הלכות גדולות. יש אומרים שהוא רב שר שלום גאון.</ref> היא שסדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע), אמנם ישנה מחלוקת האם שיטתו היא 'מימין הקורא' או 'מימין המניח'. התוס', הגהות מיימוניות, ספר התרומה, המרדכי , הבית יוסף ועוד למדו ששיטתו היא כרש"י לגמרי, אך בשו"ת רמ"ע מפאנו, מצת שמורים, משמרת שלום אות חיים כתבו ששיטתו היא 'מימין המניח', וכן היא שיטתו של הרבי{{הערה|ראה לדוגמא אג"ק חי"א ע' שסא, חי"ד ע' שפא}}, כמו כן נחלקו בשיטת האריז"ל: עולת תמיד, משנת חסידים, סידור האריז"ל (להר"ר שבתי) הרמ"ז (בלחמי תודה), אות חיים והבן איש חי סוברים שדעת האר"י היא ששמושא רבא הינו כרש"י ממש, לעומתם הרמ"ע מפאנו, מצת שמורים, לחמי תודה, משמרת שלום, הרמ"ז כפי שנלמד ע"י האות חיים, ואשכבתא דרבי סוברים שדעת האריז"ל בשמושא רבא היא "מימין המניח".

ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין – שלפי שיטתו מתייגים אותיות נוספות (אפילו מאותיות 'מלאכ"ת סופ"ר'), ומוסיפים תגין (יותר מ3 תגין לאותיות 'שעטנ"ז ג"ץ', ויותר מתג 1 לאותיות בד"ק חי"ה). ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ).
אחד ההיכרים לתפילין ד"שמושא רבא" הוא מקום יציאת "שער עגל. מקום יציאת השער הוא מפרשת והי' אם שמוע לכיוון פרשת קדש, ובתפילין דשמושא רבא זה יוצא שהם יוצאים בין הבית האחרון מימין הקורא לזה שלפניו.

התפילין של יד לשיטת השמו"ר הם כרש"י.

===שיטת [[הראב"ד]]===
סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. התפילין של יד לשיטת הראב"ד הם כר"ת.

==עניינם על פי חסידות וקבלה==
===ד' מוחין===
*'''תפילין דרש"י''' - [[מוחין דאמא]] - מוחין הנמשכים ל[[ז"א]] מספירת הבינה דאצילות.
*'''תפילין דר"ת''' - [[מוחין דאבא]] - מוחין הנמשכים ל[[ז"א]] מספירת החכמה דאצילות{{הערה|[[פרי עץ חיים]] שער התפילין פרק ט', דרך מצוותיך מצוות תפילין ע' י"ז}}.
*'''תפילין דשמו"ר''' - משמע משיחה של הרבי שדרגתם [[אריך אנפין]].
*תפילין דראב"ד - משמע משיחה של הרבי שדרגתם [[עתיק יומין]]{{הערה|בלקו"ש חלק ב' ע' 507 הרבי כותב ששמו"ר וראב"ד הם כתר. ומציין לעמק המלך (שער קרית ארבע פרק ס"ח) שכותב: "והתפילין השלישית הם תפילין של אריך שמשיג זעיר אנפין וזהו סברת בעל שמושא רבא". ומוסיף שם הרבי: "ואולי אפשר לומר:עתיק ואריך". ובפשטות הכוונה ששמו"ר הינם בחי' אריך, וראב"ד הינם בחי' עתיק}}.

===ארבעה אופני המשכת שם הוי'===
פרשיות התפילין מקבילות ל[[הוי']]: פרשת קדש לי כנגד אות י' דשם הוי', פרשת והי' כי יביאך כנגד אות ה' ראשונה דשם הוי', פרשת שמע כנגד אות ו' דשם הוי', ופרשת והיה אם שמוע כנגד אות ה' דשם הוי'{{הערה|זהר משפטים קי"ט ע"ב. וראה גם הקדמת הזהר בראשית י"ג ב. זהר פרשת פנחס רנב, ב}}. נמצא שעל ידי הנחת תפילין האדם ממשיך את שם הוי'דשם הוי'{{הערה|ראה סידור עם דא"ח שער התפילין (ע' 14) ועוד}}. אמנם בהמשכת שם הוי' ישנם כמה אופנים לפי אופן הצירוף של שם הוי', המתבטאים בארבעת זוגות התפילין:

'''תפילין דרש"י''' - צירוף שם הוי' באופן של י-ה-ו-ה. סדר הפרשיות בתפילין דרש"י הינם כסדרן בתורה ולכן גם המשכת שם הוי' בהם הוא בצירוף הרגיל בו אותיות שם הוי' הם כסדרן. סדר זה מבטא את הסדר הרגיל בכל השפעה אלוקית של צמצום, התפשטות, המשכה והתפשטות{{הערה|ראה המשך תרס"ו ע' ט}}. ומכיוון שזהו הסדר הרגיל בהשתלשלות השפע לעולם ההלכה היא כרש"י. זהו בפשטות הצירוף בתפילין דשמו"ר.

'''תפילין דר"ת''' - צירוף שם הוי' באופן של י-ה-ה-ו. כך הוא הצירוף בעולם הבא{{הערה|[[רעיא מהימנא]] כרך ג' (במדבר) פנחס רנח, א}}. זהו בפשטות הצירוף בתפילין דר"ת{{הערה|הרב זימרוני ציק בספרו "תפילין של ימות המשיח" (ע' 377 ואילך) הסביר שצירופי שם הוי' ברש"י ור"ת הם בשם הוי' דלתתא, ובשמו"ר וראב"ד הם בשם הוי' דלעילא.}}.

==הנחתם==
===הנחת תפילין דר"ת===
בשולחן ערוך בית יוסף כותב<ref>סימן לד סעיף ב.</ref>: "ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה שתי זוגות תפילין ויניח שניהם". וב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] כתוב: ש"כל ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגי [[תפילין]] ויניחם".

על פי פנימיות התורה, תפילין דר"ת דורשים קדושה יתירה של האדם המניחם, ולכן בקהילות רבות נהגו להתחיל להניחם רק לאחר החתונה.

[[חסידי חב"ד]] נהגו בעבר להתחיל להניח תפילין דר"ת רק על פי הוראה מיוחדת מהרבי, כאשר כל בחור (בסביבות גיל שמונה עשרה) שאל את הרבי על כך. לעיתים הורה הרבי להתייעץ עם ה[[משפיע]] על כך. ב[[פורים]] [[תשל"ו]] הורה הרבי שיתחילו להניחם החל מה[[בר מצוה]], ועוד קודם לכן - מהזמן שבו מתחילים להתרגל להניח תפילין, במיוחד כדי להתגבר על חושך ה[[גלות]] ולזרז את [[הגאולה]]. מאז נהוג בקהילות חב"ד להתחיל להניח תפילין דר"ת יחד עם תפילין דרש"י בזמן שקודם הבר מצוה.

===הנחת ד' זוגות===
הנחת ד' זוגות תפילין שייכת ליחידי סגולה, וכפי שאמר הרבי שבעצמו חשש להניחם{{הערה|לקו"ש ח"ב ע' 507}}, וכאשר כתב לאביו הרב לוי יצחק שניאורסון שהתחיל להניח, כתב לו רבי לוי יצחק שהלוואי שנשמור מהיסח דעת בתפילין של רש"י ור"ת.

[[רבותינו נשיאינו]] הניחו ד' זוגות{{הערה|המלך במסיבו ח"א עמ' קסט: "בשלחן ערוך מבואר שיש להניח ב' זוגות תפילין, וכל הנשיאים הניחו ד' זוגות".}}.

בלוח [[היום יום]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ט מנחם אב|פתגם ליום י"ט מנחם אב.]]}} מביא הרבי את סדר הנחת ארבעה זוגות תפילין{{הערה|בלקו"ש שבהערה הבאה הרבי מספר שבשעה שהדפיסו את היום יום הסכים [[הרבי הריי"צ]] לפרסם את סדר הנחת ד' זוגות תפילין}}.

בשיחת [[י"ד שבט]] [[תש"י]]{{הערה|לקו"ש ח"ב ע' 507}} הרבי סיפר שבני אדמו"ר [[הצמח צדק]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יצחק מתמיד]], ור' [[צבי הירש גוראריה]] הניחו ד' זוגות תפילין. באותה שיחה הרבי העיד על עצמו שבתחילה חשש להניחם, אך בסוף לאחר הוראה מפורשת מהרבי הריי"צ החל להניחם. הרבי הריי"צ הזמין עבור הרבי את התפילין דשמו"ר וראב"ד על מנת שהדבר ייעשה בחשאיות. ממכתבו של אביו של הרבי - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] מובן שהרבי החל להניחם בסביבות שנת [[תרצ"ט]]. אמנם, הרבי הריי"צ כתב לרבי מכתב על אופן ההנהגה בהנחת ד' זוגות לפני מוסף כבר ב[[ג' ניסן]] [[תרצ"ו]].

הרבי כתב לר' [[ברוך פריז]] שיכול להתחיל להניח ד' זוגות בגיל ארבעים{{הערה|אג"ק ח"ה ע' קכח}}

בשיחת ש"פ ואתחנן תשמ"ט אומר הרבי (בלתי מוגה): "ובפרט שגם בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם בשביל יהודי הוא בשביל ענייני תומ"צ . . כמו לקנות תפילין מהודרים, ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים (כידוע גודל העניין דהנחת ד' זוגות תפילין){{הערה|לפי הנוסח שבהשלמות לשיחה (התוועדויות תשמ"ט ח"ד ע' 147).}}".

לאחר שיחה זו שאל הרב [[זמרוני ציק]] את הרבי האם הוא יכול להתחיל להניח ארבעה זוגות תפילין והרבי ענה: "שייך להמשפיע שלו שיחי' בארה"ק". לאחר אישור המשפיע שלו (ר' [[מענדל פוטרפס]]){{הערה|הרב זמרוני הפציר בר' מענדל, שענה: "אם אתה רוצה תניח"{{מקור|להביא מקור כתוב - אולי יש בספר}}.}} החל הרב [[זמרוני ציק]] להניח ד' זוגות תפילין. וכמה שנים לאחר מכן החל בתעמולה לעורר אנשים על הנחת ד' זוגות תפילין (שכן לדבריו שאלתו לא הייתה פרטית, אלא התכוון לראות האם בדברי הרבי בשיחה הנ"ל, אכן יש שינוי 'קו', וזה הי' המענה), וכן החלו רבים להניח ד' זוגות תפילין, בין הבולטים בניהם ניתן למנות את הרבנים [[בועז קלי]], [[חיים ניסלביץ']], [[שניאור זלמן גפני]], [[שלמה יצחק פראנק]], [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], [[חיים ציק]], [[יוסף יצחק אופן]], [[טוביה דורון]], [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]], [[זלמן לנדא]], [[משה אנטיזדה]], [[יצחק ערד]], [[שמואל פרומר]], [[נועם ישראל הרפז]], [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[שלמה זלמן לבקיבקר]], [[יגאל פיזם]], [[שמשון פיזם]], ועוד. אם כי הנחתם לא נהפכה לנחלת הכלל ורוב הציבור החבד"י לא מניח ארבעה זוגות תפילין.

'''דמויות נוספות שהניחו ד' זוגות תפילין:'''

*[[הרז"א]]{{הערה|ספה"ש תש"ד בלה"ק ע' יד,ט}}, וכן רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|עדות ר' [[אלכסנדר בן נון]] - ראה תולדות לוי יצחק ע' 278}}.
*ר' [[דובער חן]]{{הערה|היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד}}.
*רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין – האדמו"ר מקומרנא, ובנו מהר"א.

==הספר תפילין של ימות המשיח==
{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.

נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

==ראו גם==

[[מצוות תפילין]]

[[תפילין ר"ת]]

==קישורים חיצוניים==
*[[איסר שפרינגר]] '''[https://drive.google.com/open?id=1h1QgEcWeTHa58G322G3gT5rcsXHRaoC- סדר הפרשיות בתפילין]''', בתוך מוסף שבועון בית משיח, 'התמים' גליון מ"ה
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/584896/ האם אפשר להניח ד' זוגות תפילין בכל יום?]''' - הרב [[יוסף ישעיה ברוין]].
*'''[http://halacha.co/%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%A8%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%91%D7%93/ הנחת תפילין דשימושא רבא והראב"ד]''' - הרב [[יהודה לייב נחמנסון]].
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילין]]

ארבעה זוגות תפילין

2020-08-20T20:32:40Z

שמואליק: /* הנחת ד' זוגות */

ישנן '''ארבע שיטות בסידור הפרשיות ב[[תפילין]] של ראש''' - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא.

==רקע==
===התפילין===
[[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]]
{{ערך מורחב|תפילין}}

כתוב בתורה בספר שמות{{הערה|פרשת בא, יג, ט. שם יג טז,. וראה גם דברים, ו, ח. דברים יא יח.}}:

"'''והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עינך למען תהיה תורת ה' בפיך.."

"והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עינך.."

כלומר יש חיוב מן התורה שדבריו של ה' יהיו על היד ובין העיניים (שהכוונה על הראש (במקום שמצחו של תינוק רופס) '''מול''' העיניים), ומכאן למדו [[חז"ל]] את מצוות תפילין.

עם זאת אין תיאור הלכתי מדויק, מה צריכים לקשור על היד, מה צריך לשים בין העיניים וכו'. רק בתורה שבעל פה נתפרשו כל פרטי [[מצוות תפילין]].

לתפילין יש בתים – מין קופסאות שבתוכם יש להכניס פרשיות מן התורה - פרשת קדש, פרשת והיה כי יביאך, [[שמע ישראל|פרשת שמע]], ופרשת והיה עם שמוע{{הערה|דבר זה נלמד מכך שבפרשיות אלו התורה מדברת על מצוות התפילין}}. את הפרשייות יש לכתוב כפי סדרם בתורה{{הערה|כפי דברי המכילתא בפרשת בא - פרשה י"ח ד"ה ויהי כי}}: "קדש", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה עם שמוע". את הפרשיות יש לכתוב בכתב [[סת"ם]]{{הערה|כתב מיוחד שבו כותבים [[ספר תורה|ספרי תורה]], [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]]}}. שאחד הדברים הבולטים בו הוא ה"תגים" מעל האותיות.

בתפילין של יד הפרשיות כתובות על גבי רצועת קלף אחת, בשונה מהתפילין של ראש שבהם הפרשיות כתובות בארבע פרשיות שונות וממוקמות בארבעה בתים-חללים שונים בבית התפילין{{הערה|דבר זה לומדים חז"ל מכך שכתוב "לטוטפת 3 פעמים ופעם אחת כתוב בתוספת וא"ו – כלומר 4 פעמים. או ש'טת' ו'פת' זה שתיים בשפות זרות}} .

===מיקום הפרשיות===
בעוד שלגבי סדר כתיבת הפרשיות יש חיוב לכתוב אותם כסדרם{{הערה|ראה הערה 2}} הרי שבנוגע למיקום הפרשיות (בתפילין של יד – מיקומם על גבי הקלף. ובתפילין של ראש – במיקומם בבתים-חללים השונים), אין סדר מחייב מן התורה, ורק אצל חז"ל הייתה מחלוקת לגבי סדר הפרשיות{{הערה|ראה משמרת שלום ס' ד', ע' 20 ד"ה והנה אם}}.

המקור הראשון הדן בגלוי בשאלת מיקום הפרשיות (של ראש – אך למדים גם לתפילין של יד) וממנו משתלשלות ד' השיטות הוא הגמרא במנחות{{הערה| לד, ב. לה, א'.}}:

תנו רבנן: כיצד סדרן? קדש לי והיה כי יביאך מימין. שמע והיה אם שמוע משמאל. והתניא איפכא?! אמר אביי לא קשיא! כאן לימין הקורא כאן לימין המניח, והקורא קורא כסדרן.

'''פירוש''': חכמים שאלו: כיצד סדר הנחת הפרשיות? והשיבו: הסדר הוא כך: "קדש, ו"והיה כי יביאך" מימין, ו"שמע" ו"והיה אם שמוע" משמאל. שואלת הגמרא: והרי למדנו בבריתא אחרת סדר אחר לפרשיות? מתרץ אביי: שתי הברייתות נכונות. השאלה היא רק מאיזה זווית הוגדרו הימין והשמאל. או מזווית ראייתו של הקורא - דהיינו זה העומד מול מניח התפילין ו"קורא" - מסתכל על על הפרשיות שעל ראשו של המניח, או מזווית ראיתו של האדם המניח את התפילין (של ראש). דהיינו הימין של המניח היא השמאל של האדם ה"קורא" - העומד מולו.

מדיון זה בגמרא עולה עיקרון חשוב בסדר הנחת הפרשיות בתפילין:

ארבעת פרשיות תפילין של ראש אינן מהוות סדרה אחת של ארבעה יחידות הבאות זו לאחר זו (א, ב, ג, ד) אלא הם נחלקות לשני אגפים ברורים: שתי פרשיות לימין (קדש, ווהיה כי יביאך) ושתי פרשיות לשמאל (שמע ווהיה אם שמוע). אך גם באגפים אלו אפשר לסדר את הפרשיות בשתי אופנים שונים: '''מן הפנים אל החוץ''' - כשהפנים הכוונה לקו האמצעי (קו דימיוני כמובן) המחלק בין ימין (פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך") ושמאל (פרשיות "שמע ישראל, ו"והיה אם שמוע), כלומר בצד ימין נסדר את הפרשיות לכיוון פנים, ובצד שמאל נסדר את הפרשיות לכיוון החוץ. או '''מן החוץ אל הפנים''' כלומר גם בצד ימין וגם בצד שמאל אופן סידור הפרשיות יהי' מכיוון החוץ אל כיוון הפנים. {{הערה|הגדרה זו של חוץ ופנים נזכרת בתוספות במנחות דף ל"ד ע' ב ד"ה והקורא קורא כסדרן.}} כמו כן גם ההגדרה "מימין" ו"משמאל" אינה הגדרה חד ערכית. מכיוון שזה תלוי מאיזו נקודת מבט קובעים את הצד. מנקודת מבטו של ה"מניח", או שמא מנקודת מבטו של ה"קורא".

==ד' השיטות==
[[קובץ:תרשים_ארבע_אופנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיכום ארבעת האופנים בסידור פרשיות התפילין.]]

ארבעת שיטות אלו הינם קדומות ביותר, אך שמם נקבע על שם מקורם הגלוי והעיקרי, יש לציין שבעלי השיטות המובאים להלן קיבלו את שיטותיהם בקבלה מרבותיהם – מהגאונים ומ[[רבנן סבוראי]]. מקובל אף שמשה רבינו הניח תפילין דרש"י ור"ת{{דרוש מקור}} כמו כן מובא בספר שו"ת מן השמים{{הערה|סימן ג}} שהמחלוקת האם "הוויות באמצע" או "כסדרן", היא מחלוקת גם בין הקב"ה לפמליא של מעלה.

===שיטת [[רש"י]]===
סדר הפרשיות בצד ימין הוא מן החוץ אל הפנים, ובצד שמאל הינו מן הפנים אל החוץ (ראה לעיל) – דהיינו כסדר כתיבתם בתורה (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע) מצד ימין '''של הקורא''' (אדם שנמצא מול המניח). לשיטת רש"י הפירוש "קדש לי והיה כי יביאך מימין שמע הי' אם שמוע משמאל", הכוונה שהם ממוקמים בחלק הימני והשמאלי של הבתים.

שיטת רש"י הינה השיטה המקובלת ביותר ולדעת רוב הפוסקים על מנת לצאת ידי חובת המצווה יש להניח אותם דווקא{{הערה|[[שולחן ערוך]] (סימן לד סעיף א):"ומנהג העולם כרש"י ורמב"ם", וב[[שולחן ערוך הרב]] (או"ח הלכות תפילין סימן לד סעיף ד):"והעיקר כרש"י וסיעתו וכן כתב הרמב"ם". ובמשמרת שלום (סימן ד' ע' י"א ד"ה והנה):"ודאי דאין להרהר כלל ח"ו דהלכה כרש"י ורמב"ם דכן הסכימו הפוסקים וכל העולם וכ"כ כמה ראיות מזה"ק דתפילין המסורות לנו לצאת ידי חובה דווקא כרש"י ורמב"ם"}}, וראה בספר אות חיים לגה"צ ממונקאטש סימן לד א}}.

לפי שיטת רש"י יש להקפיד ביותר שהתפילין יהיו באמצע הראש ממש, מכיוון שעל פי שיטתו ההבדל בין צד ימין לצד שמאל הוא קטן ביותר (החריץ בין הבית של פרשת "והי' כי יביאך", לבית של פרשת שמע){{הערה|הלכות תפילין שבסידור אדמו"ר הזקן (מופיע בהוספות לשולחן ערוך או"ח ע' 8 (312).}}.

אחד ההיכרים לתפילין דרש"י הוא מקום יציאת "שער עגל"{{הערה|הלכה למשה מסיני לכרוך את הפרשיות בשער עגל ובתפילין של ראש שיצאו מן התפילין וישנה מחלוקת האם צריכה לצאת מפרשת "והי' אם שמוע" או פרשת "קדש" ועל כן צריך לנהוג כבבפנים}}. מקום יציאת השער הוא מפרשת והי' אם שמוע לכיוון פרשת קדש, ובתפילין דרש"י זה יוצא שהם יוצאים בין הבית האחרון משמאל הקורא לזה שלפניו.

כשיטת רש"י סוברים גם{{הערה|כפי שמציינים ה[[בית יוסף]] (או"ח סימן לד סעיף ב'), מגדל עוז (על ספר הרמב"ם – הלכות תפילין פרק ג' הלכה ה'), [[שולחן ערוך הרב]] במראי מקומות (או"ח סימן לד, סעיף ב')}}: ר"י אלפס (לשיטת המגדל עוז), ר"י בן מיגאש, ר"י בן מיגאת, [[הרמב"ם]], ה[[רשב"א]], רבינו יונה, [[הרמב"ן]], [[הבית יוסף]], מגדל עוז, מהרי"ל{{הערה| שו"ת מהרי"ל תשובה קלז}} ועוד. הרמב"ם{{הערה|בתשובתו לחכמי לוניל שמובאת בכסף משנה הלכות תפילין פרק ג' הלכה ה'}} מביא אף שהתפילין של רב האי היו כרש"י. אמנם התוס' מביא ששיטת רב האי היא כר"ת, והראב"ד מביא ששיטת רב האי היא כשיטתו. יש שהסבירו לתיווך הסתירה שרב האי הניח תפילין ככל השיטות{{הערה|שו"ת רמ"ע מפאנו סימן קז, שלחן הטהור לאדמו"ר מקומרנא סי' ל"ד ע' מ' ד"ה ומעתה}}. כמו כן מכמה מקומות בזהר{{הערה|ראה תקו"ז תקונא עשרים ותרין דף סה ע' ב, הקדמת הזהר בראשית י"ג ב, רע"מ פנחס רנ"ב ב, רע"מ פנחס רנ"ח א, זהר ואתחנן רס"ט סע"א, הקדמת התקו"ז ט ב, תקו"ז חדש ק"כ רע"א}} משמע שהשיטה העיקרית היא שהפרשיות צריכים להיות "כסדרן", ולדעת המשמרת שלום{{הערה|סימן ד' ע' עט}} הכוונה היא "מימין המניח" כשיטת רש"י.

===שיטת [[רבינו תם]]===
סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, '''מימין הקורא.''' לשיטת ר"ת הפירוש "קדש והיה כי יביאך מימין", הוא שמסדרים את קדש ווהי' מימין לשמאל, "שמע והי' אם שמוע משמאל", הכוונה שמסדרים אותם משמאל לימין.

הסימן שמשתמשים בו פעמים רבות לסדר הפרשיות לשיטת רבינו תם (וראב"ד) הוא{{הערה|סימנים אלו קדומים ביותר ומופיעים לדוגמא בזהר (רע"מ פרשת פנחס רנ"ח א, הקדמה לתוק"ז דף ט' ע"א וע"ב, זהר חדש-תיקונים כרך ב' דף סט ע"ב) ובשו"ע אדמוה"ז (הלכות תפילין לד ג), בזהר מבואר גם העניין של "הוויות באמצע" בפנימיות העניינים שמורה על סדר נעלה באותיות שם הוי' עיין שם}} "הוויות באמצע" כלומר פרשיות "והיה אם שמוע", ו"והי' כי יביאך" הם באמצע. וכן יש סימן ב"שיני"ן" – שפרשיות '''ש'''מע וקד'''ש''' מופיעות בסמיכות ל"שיני"ם" שבולטים על גבי תפילין ששל ראש.

אחד הסימנים לשיטת ר"ת הוא מקום יציאת שער עגל – שלשיטת ר"ת הוא בדיוק באמצע – בין פרשת והי' לפרשת קדש.

כפי דעת ר"ת סוברים גם{{הערה| כפי שציין הב"ח}}: [[רב שרירא גאון]], רבינו חננאל, ר"י טוב עלם, [[הרי"ף]] (לפי הרמב"ם{{הערה|בתשובתו לחכמי לוניל הובאה ב[[כסף משנה]] לרמב"ם פ"ג ה"ה}}), הר"י ברצלוני, האשכול. (אך יש לציין שיתכן שחלקם יכולים להיות גם כראב"ד). כמו כן מוכח מכמה מקומות בזהר שיש להניח גם תפילין דר"ת, ויש אף חיוב בדבר (אם כי משמע שהתפילין העיקריות לפי הזהר הן תפילין דרש"י).

===שיטת השימושא רבא===
דעת{{הערה|בחיבור "שימושא רבא" המופיע ברא"ש במס' מנחות בסוף הלכות תפילין}} השמושא רבא<ref>מחברו עדיין לא ידוע לנו, אם כי רוב הראשונים מייחסים אותו לראשית תקופת הגאונים, כנראה לתקופת ר' שמעון קיירא, בעל הלכות גדולות. יש אומרים שהוא רב שר שלום גאון.</ref> היא שסדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה (הוא קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע), אמנם ישנה מחלוקת האם שיטתו היא 'מימין הקורא' או 'מימין המניח'. התוס', הגהות מיימוניות, ספר התרומה, המרדכי , הבית יוסף ועוד למדו ששיטתו היא כרש"י לגמרי, אך בשו"ת רמ"ע מפאנו, מצת שמורים, משמרת שלום אות חיים כתבו ששיטתו היא 'מימין המניח', וכן היא שיטתו של הרבי{{הערה|ראה לדוגמא אג"ק חי"א ע' שסא, חי"ד ע' שפא}}, כמו כן נחלקו בשיטת האריז"ל: עולת תמיד, משנת חסידים, סידור האריז"ל (להר"ר שבתי) הרמ"ז (בלחמי תודה), אות חיים והבן איש חי סוברים שדעת האר"י היא ששמושא רבא הינו כרש"י ממש, לעומתם הרמ"ע מפאנו, מצת שמורים, לחמי תודה, משמרת שלום, הרמ"ז כפי שנלמד ע"י האות חיים, ואשכבתא דרבי סוברים שדעת האריז"ל בשמושא רבא היא "מימין המניח".

ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין – שלפי שיטתו מתייגים אותיות נוספות (אפילו מאותיות 'מלאכ"ת סופ"ר'), ומוסיפים תגין (יותר מ3 תגין לאותיות 'שעטנ"ז ג"ץ', ויותר מתג 1 לאותיות בד"ק חי"ה). ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ).
אחד ההיכרים לתפילין ד"שמושא רבא" הוא מקום יציאת "שער עגל. מקום יציאת השער הוא מפרשת והי' אם שמוע לכיוון פרשת קדש, ובתפילין דשמושא רבא זה יוצא שהם יוצאים בין הבית האחרון מימין הקורא לזה שלפניו.

התפילין של יד לשיטת השמו"ר הם כרש"י.

===שיטת [[הראב"ד]]===
סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשייות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע, '''מימין המניח'''. התפילין של יד לשיטת הראב"ד הם כר"ת.

==עניינם על פי חסידות וקבלה==
===ד' מוחין===
*'''תפילין דרש"י''' - [[מוחין דאמא]] - מוחין הנמשכים ל[[ז"א]] מספירת הבינה דאצילות.
*'''תפילין דר"ת''' - [[מוחין דאבא]] - מוחין הנמשכים ל[[ז"א]] מספירת החכמה דאצילות{{הערה|[[פרי עץ חיים]] שער התפילין פרק ט', דרך מצוותיך מצוות תפילין ע' י"ז}}.
*'''תפילין דשמו"ר''' - משמע משיחה של הרבי שדרגתם [[אריך אנפין]].
*תפילין דראב"ד - משמע משיחה של הרבי שדרגתם [[עתיק יומין]]{{הערה|בלקו"ש חלק ב' ע' 507 הרבי כותב ששמו"ר וראב"ד הם כתר. ומציין לעמק המלך (שער קרית ארבע פרק ס"ח) שכותב: "והתפילין השלישית הם תפילין של אריך שמשיג זעיר אנפין וזהו סברת בעל שמושא רבא". ומוסיף שם הרבי: "ואולי אפשר לומר:עתיק ואריך". ובפשטות הכוונה ששמו"ר הינם בחי' אריך, וראב"ד הינם בחי' עתיק}}.

===ארבעה אופני המשכת שם הוי'===
פרשיות התפילין מקבילות ל[[הוי']]: פרשת קדש לי כנגד אות י' דשם הוי', פרשת והי' כי יביאך כנגד אות ה' ראשונה דשם הוי', פרשת שמע כנגד אות ו' דשם הוי', ופרשת והיה אם שמוע כנגד אות ה' דשם הוי'{{הערה|זהר משפטים קי"ט ע"ב. וראה גם הקדמת הזהר בראשית י"ג ב. זהר פרשת פנחס רנב, ב}}. נמצא שעל ידי הנחת תפילין האדם ממשיך את שם הוי'דשם הוי'{{הערה|ראה סידור עם דא"ח שער התפילין (ע' 14) ועוד}}. אמנם בהמשכת שם הוי' ישנם כמה אופנים לפי אופן הצירוף של שם הוי', המתבטאים בארבעת זוגות התפילין:

'''תפילין דרש"י''' - צירוף שם הוי' באופן של י-ה-ו-ה. סדר הפרשיות בתפילין דרש"י הינם כסדרן בתורה ולכן גם המשכת שם הוי' בהם הוא בצירוף הרגיל בו אותיות שם הוי' הם כסדרן. סדר זה מבטא את הסדר הרגיל בכל השפעה אלוקית של צמצום, התפשטות, המשכה והתפשטות{{הערה|ראה המשך תרס"ו ע' ט}}. ומכיוון שזהו הסדר הרגיל בהשתלשלות השפע לעולם ההלכה היא כרש"י. זהו בפשטות הצירוף בתפילין דשמו"ר.

'''תפילין דר"ת''' - צירוף שם הוי' באופן של י-ה-ה-ו. כך הוא הצירוף בעולם הבא{{הערה|[[רעיא מהימנא]] כרך ג' (במדבר) פנחס רנח, א}}. זהו בפשטות הצירוף בתפילין דר"ת{{הערה|הרב זימרוני ציק בספרו "תפילין של ימות המשיח" (ע' 377 ואילך) הסביר שצירופי שם הוי' ברש"י ור"ת הם בשם הוי' דלתתא, ובשמו"ר וראב"ד הם בשם הוי' דלעילא.}}.

==הנחתם==
===הנחת תפילין דר"ת===
בשולחן ערוך בית יוסף כותב<ref>סימן לד סעיף ב.</ref>: "ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה שתי זוגות תפילין ויניח שניהם". וב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] כתוב: ש"כל ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגי [[תפילין]] ויניחם".

על פי פנימיות התורה, תפילין דר"ת דורשים קדושה יתירה של האדם המניחם, ולכן בקהילות רבות נהגו להתחיל להניחם רק לאחר החתונה.

[[חסידי חב"ד]] נהגו בעבר להתחיל להניח תפילין דר"ת רק על פי הוראה מיוחדת מהרבי, כאשר כל בחור (בסביבות גיל שמונה עשרה) שאל את הרבי על כך. לעיתים הורה הרבי להתייעץ עם ה[[משפיע]] על כך. ב[[פורים]] [[תשל"ו]] הורה הרבי שיתחילו להניחם החל מה[[בר מצוה]], ועוד קודם לכן - מהזמן שבו מתחילים להתרגל להניח תפילין, במיוחד כדי להתגבר על חושך ה[[גלות]] ולזרז את [[הגאולה]]. מאז נהוג בקהילות חב"ד להתחיל להניח תפילין דר"ת יחד עם תפילין דרש"י בזמן שקודם הבר מצוה.

===הנחת ד' זוגות===
הנחת ד' זוגות תפילין שייכת ליחידי סגולה, וכפי שאמר הרבי שבעצמו חשש להניחם{{הערה|לקו"ש ח"ב ע' 507}}, וכאשר כתב לאביו הרב לוי יצחק שניאורסון שהתחיל להניח, כתב לו רבי לוי יצחק שהלוואי שנשמור מהיסח דעת בתפילין של רש"י ור"ת.

[[רבותינו נשיאינו]] הניחו ד' זוגות{{דרוש מקור}}.

בלוח [[היום יום]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ט מנחם אב|פתגם ליום י"ט מנחם אב.]]}} מביא הרבי את סדר הנחת ארבעה זוגות תפילין{{הערה|בלקו"ש שבהערה הבאה הרבי מספר שבשעה שהדפיסו את היום יום הסכים [[הרבי הריי"צ]] לפרסם את סדר הנחת ד' זוגות תפילין}}.

בשיחת [[י"ד שבט]] [[תש"י]]{{הערה|לקו"ש ח"ב ע' 507}} הרבי סיפר שבני אדמו"ר [[הצמח צדק]], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יצחק מתמיד]], ור' [[צבי הירש גוראריה]] הניחו ד' זוגות תפילין. באותה שיחה הרבי העיד על עצמו שבתחילה חשש להניחם, אך בסוף לאחר הוראה מפורשת מהרבי הריי"צ החל להניחם. הרבי הריי"צ הזמין עבור הרבי את התפילין דשמו"ר וראב"ד על מנת שהדבר ייעשה בחשאיות. ממכתבו של אביו של הרבי - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] מובן שהרבי החל להניחם בסביבות שנת [[תרצ"ט]]. אמנם, הרבי הריי"צ כתב לרבי מכתב על אופן ההנהגה בהנחת ד' זוגות לפני מוסף כבר ב[[ג' ניסן]] [[תרצ"ו]].

הרבי כתב לר' [[ברוך פריז]] שיכול להתחיל להניח ד' זוגות בגיל ארבעים{{הערה|אג"ק ח"ה ע' קכח}}

בשיחת ש"פ ואתחנן תשמ"ט אומר הרבי (בלתי מוגה): "ובפרט שגם בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם בשביל יהודי הוא בשביל ענייני תומ"צ . . כמו לקנות תפילין מהודרים, ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים (כידוע גודל העניין דהנחת ד' זוגות תפילין){{הערה|לפי הנוסח שבהשלמות לשיחה (התוועדויות תשמ"ט ח"ד ע' 147).}}".

לאחר שיחה זו שאל הרב [[זמרוני ציק]] את הרבי האם הוא יכול להתחיל להניח ארבעה זוגות תפילין והרבי ענה: "שייך להמשפיע שלו שיחי' בארה"ק". לאחר אישור המשפיע שלו (ר' [[מענדל פוטרפס]]){{הערה|הרב זמרוני הפציר בר' מענדל, שענה: "אם אתה רוצה תניח"{{מקור|להביא מקור כתוב - אולי יש בספר}}.}} החל הרב [[זמרוני ציק]] להניח ד' זוגות תפילין. וכמה שנים לאחר מכן החל בתעמולה לעורר אנשים על הנחת ד' זוגות תפילין (שכן לדבריו שאלתו לא הייתה פרטית, אלא התכוון לראות האם בדברי הרבי בשיחה הנ"ל, אכן יש שינוי 'קו', וזה הי' המענה), וכן החלו רבים להניח ד' זוגות תפילין, בין הבולטים בניהם ניתן למנות את הרבנים [[בועז קלי]], [[חיים ניסלביץ']], [[שניאור זלמן גפני]], [[שלמה יצחק פראנק]], [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], [[חיים ציק]], [[יוסף יצחק אופן]], [[טוביה דורון]], [[מנחם כהן (באר שבע)|מנחם כהן]], [[זלמן לנדא]], [[משה אנטיזדה]], [[יצחק ערד]], [[שמואל פרומר]], [[נועם ישראל הרפז]], [[ברוך בועז יורקוביץ']], [[שלמה זלמן לבקיבקר]], [[יגאל פיזם]], [[שמשון פיזם]], ועוד. אם כי הנחתם לא נהפכה לנחלת הכלל ורוב הציבור החבד"י לא מניח ארבעה זוגות תפילין.

'''דמויות נוספות שהניחו ד' זוגות תפילין:'''

*[[הרז"א]]{{הערה|ספה"ש תש"ד בלה"ק ע' יד,ט}}, וכן רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]{{הערה|עדות ר' [[אלכסנדר בן נון]] - ראה תולדות לוי יצחק ע' 278}}.
*ר' [[דובער חן]]{{הערה|היה מניח זוגות רבים. מלבד ד' זוגות היה מניח תפילין גסות ודקות, כתב האריז"ל ואדמוה"ז ועוד}}.
*רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין – האדמו"ר מקומרנא, ובנו מהר"א.

==הספר תפילין של ימות המשיח==
{{ערך מורחב|תפילין של ימות המשיח}}

הספר תפילין של ימות המשיח הינו ספר המסביר את עניינם של ה[[תפילין]] בכלל וד' זוגות [[תפילין]] בפרט.

נערך ע"י הרב [[זמרוני זליג ציק]], ויצא לאור ב[[חודש אלול]] [[תשע"ד]] ע"י [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].

הספר זכה לשבחים מכמה מרבני ומשפיעי חב"ד, כמו כן [[אליעזר שלמה שיק|הרב מוהרא"ש מברסלב]] שהיה מיודד בשנים האחרונות עם הרב ציק, התבטא על הספר בצורה מיוחדת ביותר, וכן אמר שיכתוב הסכמה לספר.

==ראו גם==

[[מצוות תפילין]]

[[תפילין ר"ת]]

==קישורים חיצוניים==
*[[איסר שפרינגר]] '''[https://drive.google.com/open?id=1h1QgEcWeTHa58G322G3gT5rcsXHRaoC- סדר הפרשיות בתפילין]''', בתוך מוסף שבועון בית משיח, 'התמים' גליון מ"ה
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/584896/ האם אפשר להניח ד' זוגות תפילין בכל יום?]''' - הרב [[יוסף ישעיה ברוין]].
*'''[http://halacha.co/%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%A8%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%91%D7%93/ הנחת תפילין דשימושא רבא והראב"ד]''' - הרב [[יהודה לייב נחמנסון]].
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילין]]

תש"פ

2020-08-17T21:39:44Z

שמואליק: /* נפטרו */

'''ה'תש"פ''' (5780) היא שנת החמשת אלפים שבע מאות ושמונים לבריאת העולם, והחמישית משבע שנות מחזור השמיטה.

קביעות שנה זו היא '''בש"ה'''{{הערה|אחד מתוך ארבעה עשר האפשרויות לסוגי קביעויות השנים.}}, היות והיא מתחילה ביום שני (ב), היא שלמה (ש) ועל כן יש בה 30 ימים בחשוון ו30 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו ביום חמישי (ה). שנה זו היא שנה פשוטה, אורכה 355 ימים שבהם 50 שבתות.

שנה זו היא השנה הרביעית ממחזור קטן ש"ה (מחזור של 19 שנים).
==מניין השנה==
*'''אופן כתיבת השנה''': לאור הדרכות הרבי בשנת [[תש"כ]], נהוג לציין את סימן השנה באות פשוטה דווקא - "תש"פ" ולא "תש"ף".
*'''ראשי תיבות''': ראשי התיבות שהוצעו על ידי חסידים לשנה זו הם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''דות", כדברי [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בברכות לשנה החדשה (לפי סדר האותיות): "שנת פדות - הקשורה עם הפדות מהגלות"{{הערה|בכל הברכות במשך השנים מלבד פעם א' שנת ''''פ'''לאות' ופעם א' (לפי א' ההנחות) שנת '''פ'''די', וי"ל שהסיבה לכך היא שזו המלה שנבחרה מן השמים בספר [[תהילים]] לגאולה באות [[פ']] "'''פ'''דות שלח לעמו" (תהלים קי"א, ט).}}; או לחילופין "'''פ'''דותינו", כדברי רבי [[זושא מאניפולי]] בסוף הסכמתו ל[[תניא]].{{הערה|שם הכוונה הייתה לכך ש[[תקנ"ו]] עולה בגימטרי' פדותינו}}

קביעות שנה זו היא באותה הקביעות שהיתה בשנים: תשי"ב, תשכ"ט, תשל"ב, תשל"ט.

==ציוני דרך==
*שבעים שנה להסתלקות [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]] והתחלת נשיאותו של [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]].
*שמונים שנה להגעת [[אדמו"ר הריי"צ]] לחצי הכדור התחתון - [[ארה"ב]] ב[[ט' אדר שני]] [[ת"ש]], וחנוכת הבית לבנין [[מרכז חב"ד העולמי - 770]] ב[[כ"א אלול ת"ש]].
*מאה שנה לפטירת [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ב' ניסן תר"פ]] ולנשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]].

==אירועים==
* חסידי חב"ד מאמינים ומצפים שבשנה זאת יתגלה [[הרבי מליובאוויטש]] [[משיח צדקנו]] בפועל ממש ב[[גאולה האמיתית והשלימה]].
===נפטרו===
*ב[[כ"ו בתשרי]] - הרב [[אלעזר ליפש]], מחסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]].
*ב[[כ"ט בתשרי]] - ר' [[אבי טאוב]], איש עסקים חב"די, משלוחי הרבי ל[[ברית המועצות]] לפני [[נפילת מסך הברזל]], מנהל [[שפע ימים]] ומקים בית הכנסת מרכז ממש ב[[נתניה]].
*ב[[ג' בכסלו]] - הרב [[מרדכי דב אלטיין]], זקן חסידי חב"ד, משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] במספר מקומות ב[[ארצות הברית]], חבר הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ויו"ר [[ועד רבני ליובאוויטש]].
*ב[[י"ג בשבט]] - הת' פינחס (פינטו) גרינברג, מהדמויות המוכרות ב-[[770]].
*ב[[ג' באדר]] - הרב [[אברהם יעקב הרשקוביץ]], מחנך ומנהל ב[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]].
*ב[[י"ז בניסן]] - הרב [[שמואל חפר]], סגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].
*ב[[כ' בניסן]] - הרב [[שלום חיים אשר כהנוב]], מחסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]].
*ב[[ל' בניסן]] - הרב [[בנימין וולף]], שליח הרבי בהנובר שבגרמניה.
*ב[[ז' במנחם אב]] - הרב [[מרדכי ענתי]], רב ושליח בעיר פורט לודרדייל, ב[[פלורידה]].
*ב[[ז' במנחם אב]] - הרב [[ישראל יוסף זלמנוב]], מזקני אנ"ש ב[[פתח תקוה]].
*ב[[י"ז במנחם אב]] - הרב [[עדין אבן ישראל-שטיינזלץ]], מחבר ביאור התלמוד - [[תלמוד שטיינזלץ]]

===נגיף הקורונה===
{{ערך מורחב|ערך=[[מגפה#מגפת הקורונה|נגיף ה"קורונה"]]}}
בחודש טבת החל להתפשט בעולם מגיפת הקורונה. ההתפשטות החלה מ[[סין]], וכאשר הגיעה לריכוזי אנ"ש, היו רבים שנפטרו כתוצאה ממנה. ביניהם:
*ב[[כ"ז באדר]] - נפטר הרב [[יהודה יעקב רפסון]], שליח הרבי בלידס, [[אנגליה]]
*ב[[כ"ח באדר]] - הת' אברהם סאקון, בעל קורא ומאנ"ש בצרפת
*ב[[כ"ט באדר]] - נפטר ר' חיים מרדכי אסולין, גבאי בית הכנסת חב"ד בסרסל, צרפת
*בכ"ט באדר - נפטר הרב חיים יהודה חן, [[מוריסטון]].
*ב[[ב' בניסן]] - נפטר הרב מנחם מרדכי ניסים, [[קראון הייטס]].
*בב' בניסן - נפטר ר' יוסף יצחק גרוסמן, [[בורו פארק]].
*ב[[ג' בניסן]] - נפטר הרב [[מרדכי גוראריה]], רב בית הכנסת 'חברה ש"ס' בקראון הייטס.
*ב[[ד' בניסן]] - נפטר ר' חיים צבי קוניקוב, מורה מקראון הייטס, שזכה להיות 'בעל קורא' עבור הרבי.
*בד' בניסן - נפטר ר' גרשון סייבול, מנהל ארגון 'ידי חסד' במונסי, ומראשי ארגון 'ילדי שלוחי הרבי'.
*בד' בניסן - נפטר ר' צבי דוב (הרשל) שיינר מקראון הייטס, [[שד"ר]] של ארגון [[צבאות השם העולמי]], ומגבאי בית הכנסת בזאל הקטן ב-770.
*ב[[ה' בניסן]] - נפטר הרב [[גדליה קארף]], בעליה של מאפיית המצות בקראון הייטס שסיפקה את המצות אותם אכל הרבי.
*ב[[ז' בניסן]] - נפטר הרב [[ישראל פרידמן]], ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] מקראון הייטס.
*בז' בניסן - נפטר הרב [[מרדכי חן]], משפיע מקראון הייטס.
*ב[[ח' בניסן]] - נפטר הרב [[אשר הבר]], מחנך מקראון הייטס.
*בח' בניסן - נפטר הרב זאב גרינוולד, מחנך מ[[ירושלים]].
*ב[[ט' בניסן]] - נפטר הרב [[אברהם אהרון רובשקין]], בורו פארק.
*ב[[י"ד בניסן]] - נפטר הרב [[יהודה לייב גרונר]], מזכירו האישי של הרבי.
*ב[[ט"ז בניסן]] - נפטר הרב [[שלום איידלמן]], שליח הרבי בקזבלנקה שבמרוקו.
*ב[[י"ח בניסן]] - נפטר ר' מרדכי קאופמן, בופלו.
*ב[[י"ט בניסן]] - נפרט ר' [[מענדל דרייזין]], איש חסד מקראון הייטס .
*בי"ט בניסן - נפטר ר' אהרן יעקב קארף, קראון הייטס.
*ב[[כ"א בניסן]] - נפטר ר' גדליה שמלברג, קראון הייטס.
*ב[[כ"ב בניסן]] בשעת [[סעודת משיח]] - נפטר הרב [[דן יואל ליווי]] מקראון הייטס, ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות העולמית OK]].
*ב[[ל' בניסן]] - נפטר הרב [[אהרן יעקב שוויי]], [[מרא דאתרא]] וחבר [[בד"ץ קראון הייטס]] .
*ב[[ה' באייר]] - נפטר הרב יהוסף הלוי דחוח, מאנ"ש בני ברק.
*ב[[י"ג מנחם אב]] - נפטר הרב [[יעקב ימיני]] מאנ"ש מ[[נחל'ה]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/120433 השנה החדשה: תש"פ או תש"ף? • איגרת מיוחדת של הרבי] {{COL}}
{{הערות שוליים}}
{{תנש"א}}
{{תנש"א משיח}}

תש"פ

2020-08-17T21:39:09Z

שמואליק: /* נגיף הקורונה */לא נפטר מקורונה

'''ה'תש"פ''' (5780) היא שנת החמשת אלפים שבע מאות ושמונים לבריאת העולם, והחמישית משבע שנות מחזור השמיטה.

קביעות שנה זו היא '''בש"ה'''{{הערה|אחד מתוך ארבעה עשר האפשרויות לסוגי קביעויות השנים.}}, היות והיא מתחילה ביום שני (ב), היא שלמה (ש) ועל כן יש בה 30 ימים בחשוון ו30 ימים בכסלו, וחג הפסח חל בשנה זו ביום חמישי (ה). שנה זו היא שנה פשוטה, אורכה 355 ימים שבהם 50 שבתות.

שנה זו היא השנה הרביעית ממחזור קטן ש"ה (מחזור של 19 שנים).
==מניין השנה==
*'''אופן כתיבת השנה''': לאור הדרכות הרבי בשנת [[תש"כ]], נהוג לציין את סימן השנה באות פשוטה דווקא - "תש"פ" ולא "תש"ף".
*'''ראשי תיבות''': ראשי התיבות שהוצעו על ידי חסידים לשנה זו הם "'''ת'''הא '''ש'''נת '''פ'''דות", כדברי [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בברכות לשנה החדשה (לפי סדר האותיות): "שנת פדות - הקשורה עם הפדות מהגלות"{{הערה|בכל הברכות במשך השנים מלבד פעם א' שנת ''''פ'''לאות' ופעם א' (לפי א' ההנחות) שנת '''פ'''די', וי"ל שהסיבה לכך היא שזו המלה שנבחרה מן השמים בספר [[תהילים]] לגאולה באות [[פ']] "'''פ'''דות שלח לעמו" (תהלים קי"א, ט).}}; או לחילופין "'''פ'''דותינו", כדברי רבי [[זושא מאניפולי]] בסוף הסכמתו ל[[תניא]].{{הערה|שם הכוונה הייתה לכך ש[[תקנ"ו]] עולה בגימטרי' פדותינו}}

קביעות שנה זו היא באותה הקביעות שהיתה בשנים: תשי"ב, תשכ"ט, תשל"ב, תשל"ט.

==ציוני דרך==
*שבעים שנה להסתלקות [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]] והתחלת נשיאותו של [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]].
*שמונים שנה להגעת [[אדמו"ר הריי"צ]] לחצי הכדור התחתון - [[ארה"ב]] ב[[ט' אדר שני]] [[ת"ש]], וחנוכת הבית לבנין [[מרכז חב"ד העולמי - 770]] ב[[כ"א אלול ת"ש]].
*מאה שנה לפטירת [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] ב[[ב' ניסן תר"פ]] ולנשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]].

==אירועים==
* חסידי חב"ד מאמינים ומצפים שבשנה זאת יתגלה [[הרבי מליובאוויטש]] [[משיח צדקנו]] בפועל ממש ב[[גאולה האמיתית והשלימה]].
===נפטרו===
*ב[[כ"ו בתשרי]] - הרב [[אלעזר ליפש]], מחסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]].
*ב[[כ"ט בתשרי]] - ר' [[אבי טאוב]], איש עסקים חב"די, משלוחי הרבי ל[[ברית המועצות]] לפני [[נפילת מסך הברזל]], מנהל [[שפע ימים]] ומקים בית הכנסת מרכז ממש ב[[נתניה]].
*ב[[ג' בכסלו]] - הרב [[מרדכי דב אלטיין]], זקן חסידי חב"ד, משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] במספר מקומות ב[[ארצות הברית]], חבר הנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ויו"ר [[ועד רבני ליובאוויטש]].
*ב[[י"ג בשבט]] - הת' פינחס (פינטו) גרינברג, מהדמויות המוכרות ב-[[770]].
*ב[[ג' באדר]] - הרב [[אברהם יעקב הרשקוביץ]], מחנך ומנהל ב[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]].
*ב[[י"ז בניסן]] - הרב [[שמואל חפר]], סגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] ומנהל [[בית רבקה כפר חב"ד]].
*ב[[כ' בניסן]] - הרב [[שלום חיים אשר כהנוב]], מחסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], וחבר הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]].
*ב[[ז' במנחם אב]] - הרב [[מרדכי ענתי]], רב ושליח בעיר פורט לודרדייל, ב[[פלורידה]].
*ב[[ז' במנחם אב]] - הרב [[ישראל יוסף זלמנוב]], מזקני אנ"ש ב[[פתח תקוה]].
*ב[[י"ז במנחם אב]] - הרב [[עדין אבן ישראל-שטיינזלץ]], מחבר ביאור התלמוד - [[תלמוד שטיינזלץ]]

===נגיף הקורונה===
{{ערך מורחב|ערך=[[מגפה#מגפת הקורונה|נגיף ה"קורונה"]]}}
בחודש טבת החל להתפשט בעולם מגיפת הקורונה. ההתפשטות החלה מ[[סין]], וכאשר הגיעה לריכוזי אנ"ש, היו רבים שנפטרו כתוצאה ממנה. ביניהם:
*ב[[כ"ז באדר]] - נפטר הרב [[יהודה יעקב רפסון]], שליח הרבי בלידס, [[אנגליה]]
*ב[[כ"ח באדר]] - הת' אברהם סאקון, בעל קורא ומאנ"ש בצרפת
*ב[[כ"ט באדר]] - נפטר ר' חיים מרדכי אסולין, גבאי בית הכנסת חב"ד בסרסל, צרפת
*בכ"ט באדר - נפטר הרב חיים יהודה חן, [[מוריסטון]].
*ב[[ב' בניסן]] - נפטר הרב מנחם מרדכי ניסים, [[קראון הייטס]].
*בב' בניסן - נפטר ר' יוסף יצחק גרוסמן, [[בורו פארק]].
*ב[[ג' בניסן]] - נפטר הרב [[מרדכי גוראריה]], רב בית הכנסת 'חברה ש"ס' בקראון הייטס.
*ב[[ד' בניסן]] - נפטר ר' חיים צבי קוניקוב, מורה מקראון הייטס, שזכה להיות 'בעל קורא' עבור הרבי.
*בד' בניסן - נפטר ר' גרשון סייבול, מנהל ארגון 'ידי חסד' במונסי, ומראשי ארגון 'ילדי שלוחי הרבי'.
*בד' בניסן - נפטר ר' צבי דוב (הרשל) שיינר מקראון הייטס, [[שד"ר]] של ארגון [[צבאות השם העולמי]], ומגבאי בית הכנסת בזאל הקטן ב-770.
*ב[[ה' בניסן]] - נפטר הרב [[גדליה קארף]], בעליה של מאפיית המצות בקראון הייטס שסיפקה את המצות אותם אכל הרבי.
*ב[[ז' בניסן]] - נפטר הרב [[ישראל פרידמן]], ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] מקראון הייטס.
*בז' בניסן - נפטר הרב [[מרדכי חן]], משפיע מקראון הייטס.
*ב[[ח' בניסן]] - נפטר הרב [[אשר הבר]], מחנך מקראון הייטס.
*בח' בניסן - נפטר הרב זאב גרינוולד, מחנך מ[[ירושלים]].
*ב[[ט' בניסן]] - נפטר הרב [[אברהם אהרון רובשקין]], בורו פארק.
*ב[[י"ד בניסן]] - נפטר הרב [[יהודה לייב גרונר]], מזכירו האישי של הרבי.
*ב[[ט"ז בניסן]] - נפטר הרב [[שלום איידלמן]], שליח הרבי בקזבלנקה שבמרוקו.
*ב[[י"ח בניסן]] - נפטר ר' מרדכי קאופמן, בופלו.
*ב[[י"ט בניסן]] - נפרט ר' [[מענדל דרייזין]], איש חסד מקראון הייטס .
*בי"ט בניסן - נפטר ר' אהרן יעקב קארף, קראון הייטס.
*ב[[כ"א בניסן]] - נפטר ר' גדליה שמלברג, קראון הייטס.
*ב[[כ"ב בניסן]] בשעת [[סעודת משיח]] - נפטר הרב [[דן יואל ליווי]] מקראון הייטס, ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות העולמית OK]].
*ב[[ל' בניסן]] - נפטר הרב [[אהרן יעקב שוויי]], [[מרא דאתרא]] וחבר [[בד"ץ קראון הייטס]] .
*ב[[ה' באייר]] - נפטר הרב יהוסף הלוי דחוח, מאנ"ש בני ברק.
*ב[[י"ג מנחם אב]] - נפטר הרב [[יעקב ימיני]] מאנ"ש מ[[נחל'ה]].

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/120433 השנה החדשה: תש"פ או תש"ף? • איגרת מיוחדת של הרבי] {{COL}}
{{הערות שוליים}}
{{תנש"א}}
{{תנש"א משיח}}

שיחה:חיים דוד נטע וויכנין

2019-07-29T17:26:12Z

שמואליק: /* תמונה */ פסקה חדשה

== תמונה ==

יש בחבד אינפו תמונה שלו. [[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום שני כ"ו תמוז ה'תשע"ט, 11:26:12am. 18:26, 29 ביולי 2019 (IST)

חיים דוד נטע וויכנין

2019-07-29T17:12:46Z

שמואליק: /* משפחתו */אכ"מ

הרב '''חיים דוד נטע וויכנין''' ([[כ"ח אב]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]-[[כ"ו תמוז]] [[תשנ"ה]]) היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] '[[תפארת בחורים - מוריסטון]]' שבניו ג'רזי, ורב קהילת חב"ד ב[[מונסי]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר [[בוברויסק]] ב[[כ"ח מנחם אב]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] לאביו הרב [[נחמן דב וויכנין]] ששימש כ[[שוחט]] ו[[שד"ר]] ונמנה על חסידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|נפטר ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשמ"ג]].}}, ולאמו מרת פייגא.

בהיותו ילד בגיל שנתיים בלבד, פתחו הוריו במסע הימלטות לעומק [[רוסיה]] בעקבות הכיבוש הנאצי, ובסיומו של המסע התיישבו ב[[סמרקנד]] שם התייתם מאמו ואחותו הינדה שמצאו את מותם עקב הרעב והמחלות הרבות שהיו בעיר.

עם סיום המלחמה נמלט יחד עם אביו בעשאלונים המפורסמים, והם הבריחו את הגבול הרוסי ל[[פולין]] בתוך אלפי חסידי חב"ד במבצע הבריחה הגדול שנודע לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. כשהגיעו ל[[צרפת]], נכנס הילד ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ונותר שם עד שנת [[תשי"א]], אז היגר יחד עם אביו ל[[מונטריאול]] שב[[קנדה]], ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים המקומית]].

לרגל ה[[בר מצווה]] שלו בשלהי שנת [[תשי"א]], זכה שאביו יקבל עבורו מכתב ברכה מיוחד, בנוסף על הנוסח הרגיל ששלח הרבי לכל חתן בר מצווה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1164 לקריאת המכתב].}}.

כשסיים את מסלול הלימודים הישיבתי, הוסמך להוראה (בשנת [[תשכ"ב]]) על ידי רבני ישיבת תומכי תמימים במונטריאול, ולאחר נישואיו עם רעייתו מאלע (בת ר' יואל) החל בשנת [[תשכ"ה]] לשמש כמחנך בתיכון 'בית רבקה' ב[[קראון הייטס]] ובשנת [[תשל"ב]] היגר לעיר ברוקליין שב[[מסצ'וסטס]] ושימש שם כמנהל רוחני בישיבת 'אחי תמימים' המקומית, ובשנת [[תשל"ז]] החל לשמש כ[[משפיע]] ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] '[[תפארת בחורים - מוריסטון]]' שבניו ג'רזי, ובהמשך מונה לשמש כרב קהילת חב"ד ורב [[בית הכנסת]] 'צמח צדק' ב[[מונסי]], והיה מראשוני הקהילה החב"דית המקומית.

הוא ניחון בחוש כתיבה, ופירסם מספר כתבות בעניני יהדות בעיתונים בעלי תפוצה רחבה, ואף זכה שהרבי יגיה את כתבותיו.

נפטר בדמי ימיו ב[[כ"ו תמוז]] [[תשנ"ה]] בגיל 57, ואת מקומו כרב הקהילה ממלא כיום הרב [[ברוך לשס]].

==חיבוריו==
*'''[www.chumashquestions.org/pdf/book.pdf The Chumash Questions] (שאלות החומש)''' - שאלות על פרשת השבוע לתלמידים, מבוסס על פירושו של [[רש"י]]
*'''זכרון לדוד''' - לקט פלפולי תורה וכתבות ב[[אנגלית]] פרי עטו שיצאו לאור לרגל ה'שלושים', ניו יורק תשנ"ה

==משפחתו==
*גיסו, הרב [[לימא מינקוביץ']] - חבר הנהלת [[בית רבקה]], [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב [[ישראל נח שניאור וויכנין]] - ראש ישיבת [[מכון מעיינות|'מעיינות']] לבעלי תשובה, [[ירושלים]]
*בנו, הרב נחמן דב וויכנין - יועץ חינוכי ב[[גן ישראל]] - ניו יורק

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|23217|מונסי: בית-כנסת חב"ד הוקדש למייסד הקהילה||כ' אלול תשס"ו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וויכנין, חיים דוד נטע}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]

חיים דוד נטע וויכנין

2019-07-29T16:58:43Z

שמואליק: /* משפחתו */לינקים אדומים

הרב '''חיים דוד נטע וויכנין''' ([[כ"ח אב]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]-[[כ"ו תמוז]] [[תשנ"ה]]) היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] '[[תפארת בחורים - מוריסטון]]' שבניו ג'רזי, ורב קהילת חב"ד ב[[מונסי]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר [[בוברויסק]] ב[[כ"ח מנחם אב]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] לאביו הרב [[נחמן דב וויכנין]] ששימש כ[[שוחט]] ו[[שד"ר]] ונמנה על חסידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|נפטר ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשמ"ג]].}}, ולאמו מרת פייגא.

בהיותו ילד בגיל שנתיים בלבד, פתחו הוריו במסע הימלטות לעומק [[רוסיה]] בעקבות הכיבוש הנאצי, ובסיומו של המסע התיישבו ב[[סמרקנד]] שם התייתם מאמו ואחותו הינדה שמצאו את מותם עקב הרעב והמחלות הרבות שהיו בעיר.

עם סיום המלחמה נמלט יחד עם אביו בעשאלונים המפורסמים, והם הבריחו את הגבול הרוסי ל[[פולין]] בתוך אלפי חסידי חב"ד במבצע הבריחה הגדול שנודע לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. כשהגיעו ל[[צרפת]], נכנס הילד ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ונותר שם עד שנת [[תשי"א]], אז היגר יחד עם אביו ל[[מונטריאול]] שב[[קנדה]], ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים המקומית]].

לרגל ה[[בר מצווה]] שלו בשלהי שנת [[תשי"א]], זכה שאביו יקבל עבורו מכתב ברכה מיוחד, בנוסף על הנוסח הרגיל ששלח הרבי לכל חתן בר מצווה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1164 לקריאת המכתב].}}.

כשסיים את מסלול הלימודים הישיבתי, הוסמך להוראה (בשנת [[תשכ"ב]]) על ידי רבני ישיבת תומכי תמימים במונטריאול, ולאחר נישואיו עם רעייתו מאלע (בת ר' יואל) החל בשנת [[תשכ"ה]] לשמש כמחנך בתיכון 'בית רבקה' ב[[קראון הייטס]] ובשנת [[תשל"ב]] היגר לעיר ברוקליין שב[[מסצ'וסטס]] ושימש שם כמנהל רוחני בישיבת 'אחי תמימים' המקומית, ובשנת [[תשל"ז]] החל לשמש כ[[משפיע]] ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] '[[תפארת בחורים - מוריסטון]]' שבניו ג'רזי, ובהמשך מונה לשמש כרב קהילת חב"ד ורב [[בית הכנסת]] 'צמח צדק' ב[[מונסי]], והיה מראשוני הקהילה החב"דית המקומית.

הוא ניחון בחוש כתיבה, ופירסם מספר כתבות בעניני יהדות בעיתונים בעלי תפוצה רחבה, ואף זכה שהרבי יגיה את כתבותיו.

נפטר בדמי ימיו ב[[כ"ו תמוז]] [[תשנ"ה]] בגיל 57, ואת מקומו כרב הקהילה ממלא כיום הרב [[ברוך לשס]].

==חיבוריו==
*'''[www.chumashquestions.org/pdf/book.pdf The Chumash Questions] (שאלות החומש)''' - שאלות על פרשת השבוע לתלמידים, מבוסס על פירושו של [[רש"י]]
*'''זכרון לדוד''' - לקט פלפולי תורה וכתבות ב[[אנגלית]] פרי עטו שיצאו לאור לרגל ה'שלושים', ניו יורק תשנ"ה

==משפחתו==
*גיסו, הרב [[לימא מינקוביץ']] - חבר הנהלת [[בית רבקה]], [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב [[ישראל נח שניאור וויכנין]], חתן הרב [[יצחק גולדברג]] מ[[מגדל העמק]] - ראש ישיבת [[מכון מעיינות|'מעיינות']] לבעלי תשובה, [[ירושלים]]
*בנו, הרב נחמן דב וויכנין - יועץ חינוכי ב[[גן ישראל]] - ניו יורק

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|23217|מונסי: בית-כנסת חב"ד הוקדש למייסד הקהילה||כ' אלול תשס"ו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וויכנין, חיים דוד נטע}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]

חיים דוד נטע וויכנין

2019-07-29T16:47:16Z

שמואליק: /* משפחתו */

הרב '''חיים דוד נטע וויכנין''' ([[כ"ח אב]] [[תרצ"ח|תרח"צ]]-[[כ"ו תמוז]] [[תשנ"ה]]) היה [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] '[[תפארת בחורים - מוריסטון]]' שבניו ג'רזי, ורב קהילת חב"ד ב[[מונסי]].

==תולדות חיים==
נולד בעיר [[בוברויסק]] ב[[כ"ח מנחם אב]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] לאביו הרב [[נחמן דב וויכנין]] ששימש כ[[שוחט]] ו[[שד"ר]] ונמנה על חסידי [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|נפטר ב[[י"ז מנחם אב]] [[תשמ"ג]].}}, ולאמו מרת פייגא.

בהיותו ילד בגיל שנתיים בלבד, פתחו הוריו במסע הימלטות לעומק [[רוסיה]] בעקבות הכיבוש הנאצי, ובסיומו של המסע התיישבו ב[[סמרקנד]] שם התייתם מאמו ואחותו הינדה שמצאו את מותם עקב הרעב והמחלות הרבות שהיו בעיר.

עם סיום המלחמה נמלט יחד עם אביו בעשאלונים המפורסמים, והם הבריחו את הגבול הרוסי ל[[פולין]] בתוך אלפי חסידי חב"ד במבצע הבריחה הגדול שנודע לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. כשהגיעו ל[[צרפת]], נכנס הילד ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ונותר שם עד שנת [[תשי"א]], אז היגר יחד עם אביו ל[[מונטריאול]] שב[[קנדה]], ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים המקומית]].

לרגל ה[[בר מצווה]] שלו בשלהי שנת [[תשי"א]], זכה שאביו יקבל עבורו מכתב ברכה מיוחד, בנוסף על הנוסח הרגיל ששלח הרבי לכל חתן בר מצווה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1164 לקריאת המכתב].}}.

כשסיים את מסלול הלימודים הישיבתי, הוסמך להוראה (בשנת [[תשכ"ב]]) על ידי רבני ישיבת תומכי תמימים במונטריאול, ולאחר נישואיו עם רעייתו מאלע (בת ר' יואל) החל בשנת [[תשכ"ה]] לשמש כמחנך בתיכון 'בית רבקה' ב[[קראון הייטס]] ובשנת [[תשל"ב]] היגר לעיר ברוקליין שב[[מסצ'וסטס]] ושימש שם כמנהל רוחני בישיבת 'אחי תמימים' המקומית, ובשנת [[תשל"ז]] החל לשמש כ[[משפיע]] ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] '[[תפארת בחורים - מוריסטון]]' שבניו ג'רזי, ובהמשך מונה לשמש כרב קהילת חב"ד ורב [[בית הכנסת]] 'צמח צדק' ב[[מונסי]], והיה מראשוני הקהילה החב"דית המקומית.

הוא ניחון בחוש כתיבה, ופירסם מספר כתבות בעניני יהדות בעיתונים בעלי תפוצה רחבה, ואף זכה שהרבי יגיה את כתבותיו.

נפטר בדמי ימיו ב[[כ"ו תמוז]] [[תשנ"ה]] בגיל 57, ואת מקומו כרב הקהילה ממלא כיום הרב [[ברוך לשס]].

==חיבוריו==
*'''[www.chumashquestions.org/pdf/book.pdf The Chumash Questions] (שאלות החומש)''' - שאלות על פרשת השבוע לתלמידים, מבוסס על פירושו של [[רש"י]]
*'''זכרון לדוד''' - לקט פלפולי תורה וכתבות ב[[אנגלית]] פרי עטו שיצאו לאור לרגל ה'שלושים', ניו יורק תשנ"ה

==משפחתו==
*גיסו, הרב [[לימא מינקוביץ']] - חבר הנהלת [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]], [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב [[ישראל נח שניאור וויכנין, חתן הרב יצחק גולדברג ממגדל העמק]] - ראש ישיבת [[מכון מעיינות|'מעיינות']] לבעלי תשובה, [[ירושלים]]
*בנו, הרב נחמן דב וויכנין - יועץ חינוכי ב[[גן ישראל - ניו יורק]]

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|23217|מונסי: בית-כנסת חב"ד הוקדש למייסד הקהילה||כ' אלול תשס"ו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וויכנין, חיים דוד נטע}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]

חיים לוי יצחק גינזבורג

2019-07-21T23:06:40Z

שמואליק: /* משפחתו */

[[תמונה:גינזבורג1.jpg|left|thumb|300px|הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]]
הרב '''חיים לוי יצחק גינזבורג''' ([[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] – [[ט"ז בתמוז]] [[תשע"ט]]) היה [[משפיע]] בישיבות [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]], חבר הנהלת [[מטה משיח]], [[מחבר]] סדרת [[פניני התניא]] וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב בניסן]] [[תשי"ח]] לרב [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] ולאמו מרת זהבה. בשעת ה[[ברית]] קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]{{הערה|כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב [[לוי יצחק נחשון]], הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי [[יהודה החסיד|צוואת רבי יהודה החסיד]].}}.

בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
[[תמונה:גינזבורג שיעור.jpg|left|thumb|250px|הרב גינזבורג מוסר שיעור לאורחים בחודש תשרי ב-770]]
בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] התחבב על ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.

בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד: [[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[אברהם משה]], [[יצחק גרוזמן]], [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[שמשון הלפרין]], [[חיים שלמה דיסקין]], ו[[שלמה זלמן לנדא]].

לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}.
במהלך הקבוצה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].

לאחר נישואיו עם רעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]], החל לשמש בהוראת הרבי כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ונשא בתפקיד כעשרים שנה עד שעבר לשמש כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]". כתב טור בשבועון [[כפר חב"ד]] במשך שנים רבות ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע -"[[התוועדות]] חסידית", כן משמש כחבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש]].

מידי יום שישי התייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]].

בעבר, עמד בראש "[[מטה הקהל]]" ו"[[מבצע יום הולדת]]" ב[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
[[תמונה:גינזבורג פניני.jpg|left|thumb|250px|מעיין באחד מספרי פניני התניא]]
בר"ח תמוז תשע"ט לקה באירוע מוחי ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שבת) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, ונטמן באחיעזר.

==ספריו==
*'''משיח עכשיו''' - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת [[חסידות חב"ד]] ושיטתה. בחלק ד' מתייחס הספר לאמונת ה[[חסידים]] לאחר [[ג' בתמוז]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ה]] והודפס בכמה מהדורות.
*'''פניני התניא''' - סדרה (שלושה עשר כרכים) המבארים בסגנון של [[התוועדות]] את [[ספר התניא]]. הכרך הראשון י"ל בשנת ה'תשנ"ב על ידי מערכת 'ופרצת'. והאחרון אשר התחיל לבאר את פרקי [[שער היחוד והאמונה]] י"ל ב[[דידן נצח]] [[תשע"ח]].
*'''בחירתו של הפיקח''' - ביאור על ארבעה מאמרים יסודיים של [[הרבי]]. יצא לאור על-ידי מערכת 'ופרצת'.
*'''אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה''' - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' [[מענדל פוטרפס]], שיחות של [[הרבי]] ומסרים והוראות ב[[עבודת ה']], תוך הדגשת הקשר ל[[גאולה ומשיח]]. המאמרים פורסמו בקביעות ב[[שבועון בית משיח]] וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת [[תשס"ו]].
*'''[[התוועדות]] חסידותית''' - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון 'בית משיח'.
*'''המשפיע''' - סיפוריו של ר' ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]], הוצאת 'ופרצת'.
{{גלריה חלויצ}}‏

==משפחתו==
*חתנו, הרב [[לוי יצחק נחשון]] - [[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל]] ומנהל [[צבאות השם ארץ הקודש]].
*אחיו, הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] - רב היישוב "עומר".
*אחיו, הרב [[משה דב גינזבורג]] - מנהל צעירי אגו"ח בחיפה ושליח לשכונת שפרינצק בחיפה.

==קישורים חיצונים==
*{{קישור VOD|ginz}}
*[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעוריו ב'דבר מלכות'] {{אודיו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2779 סדר ההשתלשלות] - {{וידפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/15/835651844819.html שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח]''' {{בית משיח}} כתבה לרגל השלמת סדרת 'פניני התניא', כסלו תשע"ז

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]

ירחמיאל חדש

2019-06-12T21:17:18Z

שמואליק: /* משפחתו */ הקישור היה לנכדו..

[[קובץ:ירחמיאל חדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ירחמיאל חדש בשנותיו האחרונות]]
הרב '''ירחמיאל חדש''' ([[תרל"ט]]?-[[תשכ"ט]]) היה מתלמידיה הראשונים של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ומנכבדי הקהילה החב"דית ב[[סמרקנד]] שזכה לאריכות ימים.

==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] סרקיישצענע בסביבות שנת [[תרל"ט]], וזכה להיות מהתלמידים הראשונים של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שהיוו את הגרעין הראשוני להקמתה.

בזמן לימודיו בישיבה נודע כגאון ובעל זכרון נדיר, שמלבד למדנותו ב[[תורת הנגלה]] השקיע שעות רבות בלימוד [[תורת החסידות]] עד שידע את כל ה[[לקוטי תורה]] בעל פה.

בהגיעו לפרקו נשא לאשה את בתו של ה[[משגיח]] הרב [[זאב לויטין]], ונשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] להתגורר בפטרוזבודסק הסמוכה ל[[פטרבורג]] על מנת להשפיע על תושבי המקום להתחזק בשמירת תורה ומצוות ולשמש כדמות רוחנית ב[[עיירה]].

לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] שימש במשרות תורניות שונות, תחילה התמנה כרב ב[[פאהאר]], ולאחר מכן כ[[שחיטה|שוחט ובודק]] ב[[נעוועל]] ובעיירות נוספות.

לאחר [[מלחמת העולם השניה]] התיישב ב[[סמרקנד]] שם נפטר בשיבה טובה בשנת [[תשכ"ט]].

==משפחתו==
*גיסו, הרב [[שמואל לויטין]] - מחשובי קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]] בשנותיה הראשונות
*בנו, הרב [[אלתר אלחנן בצלאל חדש]]
*בתו מרת ביילא, אשת הרב [[מנחם מענדל גורליק]]
*בתו מרת מלכה, רעייתו של הרב [[יוסף חיים שיף]] - מחסידי חב"ד ב[[סמרקנד]]
*חתנו, הר' סימון יעקובסון
*חתנו, הרב שמואל גורביץ

{{מיון רגיל:חדש, ירחמיאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]

ישראל נח דוכמן

2019-05-10T03:41:15Z

שמואליק: החלפת הדף בתוכן " הרב ישראל דוכמן"

[[קובץ:Duchman, Yisrael.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל דוכמן]]

שיחה:ישראל נח דוכמן

2019-05-10T03:31:07Z

שמואליק:

התמונה הזו לא נכונה. התמונה ששמתם היא של ישראל בן שניאור זלמן דוכמאן. {{אלמ}}
:למיטב ידיעתי, רוב הפרטים (כולל תאריך הפטירה) שמופיעים בערך זה הם של ישראל בן שנ"ז. נראה לי שצריך לעשות בדיוק הפוך, להחזיר את בני המשפחה שהוזכרו קודם, ולהשמיט את הפרטים שנוגעים לדוכמן השני. נכון? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 01:28, 7 במאי 2014 (UTC)

יש כאן בלבולי תמונות
:התמונה של ר' ישראל ב"ר שנ"ז שנפטר בו' אייר תשמ"ט. כל שאר הפרטים של ר' ישראל נח הלוי דוכמן.[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום חמישי ד' אייר ה'תשע"ט, 09:27:58pm.

ישראל נח דוכמן

2019-05-10T03:11:05Z

שמואליק: שם מלא (יש לשנות גם את שם הערך)

[[קובץ:Duchman, Yisrael.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל נח דוכמן]]
הרב '''ישראל נח הלוי דוכמן''', היה נכדו של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] שהיה מה'יושבים' אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], ובנו של הרב [[דוב בער מנחם מנדל דוכמן]].

ר' ישראל עלה ל[[ארץ הקודש]] בבחרותו לאחר שהצליח לברוח מ[[ברית המועצות]] בשנת [[תרפ"ט]].

=== היחידות אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ===

בעת ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר בארץ הקודש בשנת תרפ"ט, ר' ישראל נח נכנס ל[[יחידות]] כשכולו נרעש ונפחד, ולא היה יכול לפתוח את פיו ולהביא לפני הרבי בקשתו. הרבי, בראותו את התרגשותו המרובה, החל להראות פנים שוחקות ואותות של חיבה, עד אשר נרגע והתאושש.

בראשית דבריו הזכיר לפני הרבי את שני אחיו הנמצאים בגלות [[רוסיה]] מאחורי מסך הברזל, הם הרב שניאור זלמן והרב ברוך, וביקש את ברכתו הקדושה שיזכו לצאת משם בקרוב, הרבי ענה לו שאין הוא שוכח אותם כלל, וכי חושב הוא הרבה אודותם, כן נתן הוא את ברכתו שיזכו להשתחרר משם בקרוב.

בדברו על מצבו הפרטי, התאונן בפני הרבי על קשיי פרנסתו ועבודתו הקשה, המונעים ממנו לעמול בתורה, וביקש את ברכתו הקדושה להטבת מצבו ופרנסתו. הרבי עוררו על הצורך להתגבר על הקשיים ולהקפיד על קביעות עיתים בתורה בהקפדה יתירה, ואיחל לו ברכה והצלחה בכל.

=== קשריו עם [[הרבי הריי"צ]] ===

אחד החסידים אשר כתב אל הרבי על עניניו, כתב לו גם אודות ר' ישראל נח, ואשר למרות מצבו הקשה מקפיד הוא על קביעת עתים לתורה, אותה עת קיבל ר' ישראל נח תשובה מהירה מ[[המזכירות]], כי ידיעה זו גרמה לרבי נחת רוח מרובה, וברכו בפרנסה טובה וקלה והצלחה מרובה בכל. כעבור ימים מועטים מקבלת מכתב זה, ניגש אליו ברחוב איש אחד בלתי מוכר והציע לו לעבוד אצלו תמורות משכרות טובה, ר' ישראל נח שמח מאוד על ההצעה, ועזב את עבודתו הישנה בה קיבל שכר זעום, ועבר לעבוד אצלו. מני אז ראה ר' ישראל נח איך ברכת הרבי מתקימת במלואה.

===פטירתו===
נפטר [[כ"ו מר חשוון]] ה'[[תשל"ט]] ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]] בירושלים.

==משפחתו==
*חתנו, [[שמעון הכהן פרידמן]] (הצדיק) - ירושלים.

==לקריאה נוספת==
* [[לשמע אוזן]]

{{מיון רגיל:דוכמן ישראל נח}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]

מיכאל ליפסקר

2019-05-10T03:03:30Z

שמואליק: /* תולדות חיים */שגיאת כתיב

[[קובץ:מיכאל ליפסקר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל ליפסקר]]
הרב '''מיכאל ליפסקר''' (מכונה גם בשם '''ר' מייקל''', [[תרס"ז]]-[[ה' אייר]] [[תשמ"ה]]) הינו [[שליח]] שנשלח ל[[מרוקו]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] אך נשלח בפועל על ידי [[הרבי]]. הוא מונה כשליח למרוקו בכ' [[שבט]] [[תש"י]] וכיהן כמורם הרוחני של אלפי יהודים בקזבלנקה בפרט וב[[מרוקו]] בכלל. בשנותיו המאוחרות שימש כטבח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[פולטבה]] בשנת [[תרס"ז]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי ליפסקר]] ולאמו מרת בת שבע.

[[נישואין|נשא]] את רעייתו בת החסיד הרב [[אליהו פאר]], ובתקופות הקשות ב[[רוסיה]] היה מהדמויות הבולטות בין [[אנ"ש]] ב[[לנינגרד]], שפעלו בעסקנות הכלל, ובין שאר פעולותיו זכה יחד עם גיסו הרב [[ברוך שיפרין]] להביא אלפים לקבורה בקבר ישראל. כמו כן שימש כ[[משפיע]] ו[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]].

בשנת [[תש"ו]] ברח מרוסיה תחת זהות פולנית בדויה כחלק מתכנית בריחה מאורגנת של אלפי חסידים שנקראה בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]]. לאחר נדודים במחנות, התיישב ב[[פריז]], שם זכה לשהות לצד הרבי כאשר בא ללוות את אימו בדרכה לניו יורק.

במכתב [[הרבי שליט"א]] ב[[כ' בשבט]] [[תש"י]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/559.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקנט].}}, עשרה ימים לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט]], כתב הרבי לרב ליפסקר שלפני ההסתלקות דיבר [[הרבי הריי"צ]] עימו על הצורך לפעול לחיזוק היהדות והחינוך היהודי ב[[מרוקו]], וביקש לשלוח לשם את הרב ליפסקר. הרב ליפסקר קיבל את האגרת בסוף [[חודש שבט]] ואף שהופתע מההוראה לנסוע למדינה זרה לו לחלוטין, הסכים, ולאחר הודעתו לרבי על כך עמד איתו הרבי בקשר מכתבים בקשר להכנות לנסיעה.

הרב ליפסקר הגיע למקנס במרוקו בחודש אייר תש"י, ומיד החל בפעילות כאשר פתח שם ישיבה, בסיוע הרב [[רפאל ברוך טולידנו]].

הוא פעל במרוקו במשך קרוב לעשרים שנה עד שנת [[תשכ"ט]], וזכה להצלחה רבה בקירוב יהודים לשמירת תורה ומצוות ולדרכי החסידות, והצליח להשפיע על עשרות מהם להפוך לחסידי חב"ד נלהבים.

לאחר שחזר להתגורר ב[[קראון הייטס]], על אף שנחשב לא' מזקני החסידים ומחשובי השלוחים, רצה להתפרנס מיגיע כפיו ועבד לפרנסתו כטבח בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].

נפטר בגיל 78 ב[[ה' אייר]] [[תשמ"ה]] ונטמן בבית החיים ע"ש מונטיפיורי שבקווינס, בסמיכות ל[[האוהל|אוהל]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]. את מקומו במטבח הישיבה ממלא ר' [[יוסף יצחק וילימובסקי]].

==משפחתו==
*חתנו, הרב [[עזריאל חייקין]], רבה הראשי של [[אוקראינה]] לשעבר.
*גיסו, הרב [[ברוך שיפרין]].
*אחיו, הרב [[יעקב ליפסקר]].
*אחיו, הרב [[אריה זאב ליפסקר]].

==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כב, כד, נד.

==קישורים חיצוניים==
* {{קישור שטורעם|79918|news|"בבתיהם של 90% מיהודי מרוקו תלויה תמונת הרבי"|הרב [[משה מרינובסקי]]|ד' באייר תשע"ה}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Rosenberg%20-%20Sivan%2027,%205774.pdf תכתב זאת לדור אחרון]''' - תולדות חייו ב[[תשורה]] מנישואי נכדו, כ"ז [[סיוון]] תשע"ד
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/11/23/176199802380.html כך יצא השליח הראשון]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] כ"ד חשון תשע"ז

{{הערות שוליים|}}
{{מיון רגיל:ליפסקר, מיכאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים במרוקו]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]

שלום איידלמן

2017-07-10T17:42:09Z

שמואליק:

[[קובץ:הרב שלום איידלמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב שלום איידלמן [[[[התוועדות]] חסידית|מתוועד]]]]
הרב '''שלום איידלמן''' נולד בשנת [[תרצ"ו]] לרב [[אריה דוב איידלמן|אריה דוב]] וסלאווא איידלמן. בגיל 9 ברח עם הוריו מ[[רוסיה]] בבריחת אנ"ש דרך [[פולין]], אל [[פריז]].

למד ב[[תומכי תמימים]] בברינוא, ולמרות בקשתו מ[[הרבי]] להגיע וללמוד ב-[[770]] לא אישר הרבי את הדבר. במכתב מאותה התקופה כתב שעבודתו היא להישאר ולהשפיע על אחיינו בני ישראל הספרדים הלומדים ב'תומכי תמימים -ברינוא'.

בשנת [[תשט"ז]] בעקבות המקרה שקרה ב[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], שלח הרבי [[שלוחים]] מתלמידי התמימים על מנת שיצאו ויחזקו את הקהילה החבדי"ת הקטנה שהתגוררה בארץ ישראל. רוב התלמידים נשלחו מישיבת תומכי-תמימים המרכזית ב-770, אך הרב איידלמן נבחר למרות ששהה בצרפת.

בשנת [[תשי"ט]], עוד קודם חתונתו ייעד אותו הרבי לצאת לשליחות ב[[מרוקו]]. היציאה עצמה נעשתה ב[[זאת חנוכה]] - ימים ספורים בלבד אחר חתונתו לרעייתו לבית משפחת גורקוב - שהתקיימה בי"ט כסלו. החל מאז משמש ר' שלום כשליח הרבי בעיר קזבלנקה, ומצודתו פרושה על פני כל ערי מרוקו.

ב'כולל' שייסד, הוכשרו רוב הרבנים והשוחטים יוצאי מרוקו - כשהמפורסם שבהם, הוא תלמידו, [[הרבנות הראשית|הראשון לציון]] הגאון רבי [[שלמה משה עמאר]].

בניו משמשים כשלוחים וכמשפיעים בקהילות יהודיות ברחבי העולם.

==ספרים נדירים==
ביחד עם הרב [[הלל פבזנר]] בהכוונת ה[[רבי]] איתר ספרים ו[[כתבי יד]] עתיקים בכלל ו[[כתבי חסידות]]
בפרט כאשר התאפשר שלחם ל[[רבי]] ובמקרים אחרים שלחו צילומים([[המשפיע שלא חזר]])

==סיפורי ר [[אריה דוב איידלמן]]==
ב[[בית משיח]] גליון 715

==לקריאה נוספת ==
ערך [[מרוקו]]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38111 סקירה על השליחות]

* [http://www.shturem.net/index.php? מציין 50 שנות שליחות]

* [http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=35280 מתוועד]

* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=21508 מפגש בוגרי מרוקו]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=209 ראיון על מרוקו]
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69164 לבקשת המלך - התפללו על גשמים]

==איש של ה[[רבי]]...==
בפני מר [[שניאור זלמן שז"ר]] ה[[רבי]] כינה אותו האיש [נציג] שלנו ב[[מרוקו]]... [כנראה זה קרה בשנת [[תשלג]] כי בשנה זו הציג כמה [[שלוחים]] לפני [[מר שזר]] באמרו כאן זה [[האום]] האמיתי.הדברים נחתכים לא בחדר הזכוכית ב[[מנהטן]] אלא בחדר הזה...

==משפחתו==
;בניו
*[[שניאור זלמן איידלמן]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[וינה]], [[אוסטריה]].
*[[יואל איידלמן]] - מנהל [[רוחני]] ב[[ישיבה קטנה]] [[תומכי תמימים ברינוא]].
*[[יוסף יצחק איידלמן]] - עבד ב[[צא"ח ארץ הקודש]].
*[[מנחם מענדל איידלמן]] - [[מלמד]] ב[[אהלי תורה]] ב[[קראון הייטס]].
*[[אליעזר איידלמן]] - [[משפיע]] בישיבת ליובאוויטש מנטשסטר.
*[[שמואל איידלמן]] - [[קראון הייטס]]
* חתנו הרב ברוך גורביץ - שיקאגא, אילינוי

{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{מיון רגיל:איידלמן, שלום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:שלוחים באפריקה]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]

משה יהודה לייב לנדא

2017-07-04T16:28:18Z

שמואליק:

{{דמות
|שם=משה יהודא ליב לנדא
|תמונה=[[קובץ:משה יהודה לייב לנדא.jpg|left|250px|]]
|כינוי=הרב לנדא
|תיאור=אב [[בית דין|בית הדין]] ורב העיר [[בני ברק]]
|תאריך לידה=[[ט' תמוז]] [[תרצ"ה]]
|מקום לידה=רמתיים
|מקום פעילות=[[בני ברק]]
|תפקידים נוספים=ראש מערכת כשרות מהודרת.
|השתייכות=חסידות חב"ד.
}}

[[קובץ:הכשר לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חותמת הכשרות של הרב לנדא]]
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לנדא ב[[זאל]] ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] בתקופת כהונתו כ[[ר"מ]]]]
{{מפנה|הרב לנדא|לנדא (פירושונים)}}
הרב '''משה יהודא ליב לנדא''' (יליד שנת [[תרצ"ה]], 1935) הינו הרב הראשי של [[בני ברק]], ראש מערכת כשרות מהודרת במיוחד. בעבר, כיהן כר"מ ועד היום הינו חבר בהנהלה הרוחנית של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' תמוז]] [[תרצ"ה]] בעיר רמתיים{{הערת שוליים|אחת מארבע המושבות המרכיבות כיום את העיר הוד השרון.}}, לאביו הרב [[יעקב לנדא]] (ששנה לאחר מכן נבחר לכהן כרבה של [[בני ברק]], ונשא בתפקיד במשך יובל שנים) ונקרא על שם סבו - אבי אביו.

בצעירותו למד בישיבת פונוביז ותומכי תמימים לוד ב'פרדס' אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

לאחר נישואיו, התמנה כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], וכחבר לשכת [[עזרת תמימים]] שנוהלה על ידי אביו.

לאחר פטירת אביו ב[[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]] עזב את עבודתו כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], והתמנה למלא את מקומו כרב העיר בני ברק, בהשתדלות ובברכת [[הרבי]], שבתקופה זו התבטא במענה אליו: "כבר הוחלט בבית דין של מעלה שיהיה [[רב]] בעיר ואם בישראל, והוא מסתפק??..."

==פרשת המינוי לרבנות==
בצוואתו של הרב יעקב לנדא הוא ביקש שלאחר פטירתו ימונה בנו לממלא מקומו. בעת ההלויה הכריז ראש העיר דאז, ר' משה אירינשטיין - חסיד [[גור]]: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודה ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק", אך המתנגדים, בראשות ראש הישיבה הליטאית שהתנגד בענינים נוספים לרבי ולפעולותיו, לא היו מוכנים לקבל את מינויו של רב חב"די לעיר. הם התנגדו למינוי והודיעו שהם ממנים את הרב [[שמואל וואזנר|שמואל הלוי וואזנר]] לרב העיר. הרב וואזנר עצמו שהה באותם ימים בלונדון.

לקראת ה'שלושים' לרב הזקן חזר הרב וואזנר לארץ והגיע לאירוע השלושים, שם דיבר בפני הקהל והודיע כי הוא מקבל עליו את רבנותו של הרב לנדא. המתנגדים המאוכזבים נותרו ללא רב עיר מטעמם, ובמקום זאת הם הקימו מערכת כשרות מתחרה לזו הוותיקה של הרב לנדא (אותה ירש מאביו) בשם "שארית ישראל".

כל החצרות החסידיות תמכו ברב לנדא, וגם בד"ץ [[העדה החרדית]] קיבל על עצמו שלא לתת הכשר לבתי עסק ומפעלים בתחום רבנותו של הרב לנדא.

שאר רבני העיר הליטאים לא התערבו בנושא מפורשות באותה תקופה, אך תמכו בשקט במינויו של חתנו, הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], לרב מרכז העיר. ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] והרב ניסים קרליץ במכתב תמיכה לרב [[יוסף יצחק בלינוב]], בו הם מכנים את חותנו הרב לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}.

הרב לנדא מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש עומד בראש מערכת כשרות הנחשבת כמערכת הכשרות המהודרת ביותר בעולם. בשנת [[תשס"ו]] חתמו כל אדמו"רי [[בני ברק]] על פסק כי אין לערוך שמחות באולם שאינו עומד תחת השגחת הרב לנדא{{מקור}}.

==משפחתו==
;אחיו
*הרב [[חיים אברהם אליהו לנדא]] - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]].
;בניו
*הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] - ר"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרה"ח [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] בקהילת חב"ד בני ברק.
*הרב [[ישראל לנדא]] שליח הרבי בטורונטו.
* הרב יוסף לנדא. לונדון.
*הרב מנחם לנדא שליח הרבי בסאן פראנסיסקו, קליפורניה.
*הרב שניאור שמחה לנדא שליח הרבי בנתניה מטעם חב"ד בקמפוס.

*'''חתנו''': הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] - רב מרכז העיר [[בני ברק]].
*'''חתנו''': הרב נתן וינקלר.
*'''חתנו''': הרב אליהו וינברג.

== קישורים חיצונים==
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2395 ביקור הרב לנדא אצל הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}
* '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 מה זה מקוה חב"ד?]''', בתוך "פרד"ס חב"ד", קיץ [[תשס"ג]] (גיליון 11) {{שטורעם}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29317 על כבוד, רבנות והלכות חדשות]''' - מתוך אתר [[מרכז רבני אירופה]] {{אינפו}} כ [[סיוון]] התשס"ז (06.06.2007)

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לנדא משה יהודא לייב}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]

אמונה בה'

2017-06-05T03:02:32Z

שמואליק:

'''אמונה''' היא יסוד כל התורה, ובה שני חלקים עיקריים:

א. האמונה במציאות ה' - אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים.

ב. הכפירה והידיעה המוחלטת כי אין כל ישות מבלעדי ה' "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני".
==האמונה במציאות השם==

[[כנסת ישראל]] שהיא [[ספירת המלכות]] נקראת אמונה, מכיון ש "ישראל מאמינים בני מאמינים", דהיינו שנקבע בנפשם האלקית ענין התחדשות הבריאה מאין ליש, וכאילו רואים בעין השכל ממש האין השופע ומהוה שמים וארץ וכל הברואים ואיך שהם בטילים במציאות לגבי מקורם הוא חיות אלהות.

הטעם לשם זה "אמונה", היא מכיון שכח אמונה זו מוטבע בנפש משורש עם ישראל, שהם ה[[אבות]], הנקראים "אומנים" לכנסת ישראל, כמו האומן את היונק שמרגילו מעט מעט מקטנותו עד שנעשה כטבע בנפשו לכל אשר יחפוץ ללמדו, כן היא האמונה ב[[אחדות ה']] שהיא מכח [[האבות]] הנקרא אומנים, הם אשר המשיכו בכללות נשמות ישראל המסתעפים מהם מעט מעט כאומן את היונק, עד שהוטבע [[אחדות ה']] בכנס ישראל בבחינת טבעיות כאילו רואה בעין השכל ממש, לכך המקבלים שפע זו נקראים אמונה.

מעלת [[משה]] יתירה על [[האבות]] בכך שהוא הזן ומפרנס את אמונה זו על ידי הארה המגיעה מ[[עצמות ומהות]], והמשכה זו היא על ידי [[תורה]] עבודה ו[[גמילות חסדים]]{{הערה|דרך מצוותיך מצות מחצית השקל ע' סה א}}.
== בתורת החסידות ==

בתורת ה[[חסידות]] מודגשת נקודה נוספת: לא רק שאין כל נברא שלא נברא במאמר ה', אלא גם כיום, לאחר שנבראו מאין ליש, הינם תלויים כבריאתם הראשונה במאמר ה' שבראם, ובמאמר זה תלוי קיומם. ברגע בו יסתלק מאמר ה' מהנבראים - ישובו כל הנבראים ויהיו לאין.

מאמר זה הסביר [[הבעל שם טוב]], הוא פירוש המילים בתהילים:

'''לעולם, ה', דברך''' - הדיבור הראשון בו ברא ה' את השמים, '''נצב''' קיים ועומד '''בשמים''' להחיותם."

ישנה מחלוקת ראשונים מה היא מצוות האמונה. שהרי מצוות האמונה מתקבלת על האדם רק מכח המצַוֶה שהוא השם יתברך, ולכן תתכן רק אחרי האמונה.

יש המתרצים כי המצוה היא רק על כך שיש להאמין כי השם יתברך הינו מחויב המציאות, אך שאר כל הנבראים הינם מכח המצאותו, ולכן הוא יחיד ומיוחד. אם כי [[אדמו"ר הצמח צדק]] מסביר כי גם זה הינו דבר פשוט מכח האמונה שיש בורא, ולכן מובן שהוא עצמו אינו צריך לבריאה אלא הוא מחויב המציאות ואילו כל הנבראים הינם נבראים מכוחו.

ולכן מסביר [[אדמו"ר הצמח צדק]], כי האמונה היא להאמין כי הוא [[סובב כל עלמין]], כלומר - להאמין שהוא ית"ש למעלה למעלה מבחינת [[חכמה]] המחייה את הנבראים. אך האמונה כי הוא ממלא כל עלמין, - שהוא מחיה את כל העולם, לכך אין צריך כלל ל[[אמונה]], אלא הוא דבר מורגש. שהרי כשם שאדם מרגיש שיש לו רוח חיים המחיה את כולם, שהרי גופו של האדם ללא הרוח המחיה אותו היא כ[[בשר]] ועצמות המונחים בתבשיל, ולכן הגם שאינו רואה זאת היא מרגיש זאת ויודע זאת בידיעה ברורה כל כך שהיא [[דעת]] - הרגשה ממשית, כך גם העולם יש בו רוח חיים, שהרי הגלגלים מתנועעים והארץ מצמיחה וכו', ובהכרח שיש בורא המהווה ונותן חיות לעולם בכל עת.

==ראו גם==
*[[אחדות ה']]
*[[השגחה פרטית]]
*[[אני מאמין (ספר)]]

==לקריאה נוספת==
*אני מאמין - מכתבי הרבי בנושא אמונה. ליקוט ועריכה זאב ריטרמן. מכון תורה אור, תשס"ז.
*[[אמונה ומדע]].
{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:חסידות]]
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]

מוזיאון הילדים היהודי

2017-06-05T02:57:19Z

שמואליק:

[[קובץ:המוזיאון מרחוב קינגסטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החלק האחורי של המוזיאון כפי שהוא נראה מרחוב [[קינגסטון]]]]
[[קובץ:קיר הפסיפס מוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסיפס התמונות בקיר החיצוני. ניתן לראות את פרצופו של [[ארי הלברשטאם]] נוצר מתוך הפסיפס]]
[[קובץ:הסביבון במוזיאון מתוך האתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסביבון ברחבת הכניסה למוזיאון]]
[[קובץ:אחת הקומות במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:אולי קומה שניה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קומת הגלריה]]
[[קובץ:חנות צבאות השם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנות צבאות השם]]
'''מוזיאון הילדים היהודי''' (או בשמו הנפוץ: '''מוזיאון צבאות השם''') הינו מוזיאון ילדים יהודי ב[[ארצות הברית]] הוא הגדול ביותר בעולם בתחומו. המוזיאון הוקם בשנת [[תשס"ד]] (2004) על ידי ארגון [[צבאות השם]] והוא מיועד לילדים מכל הדתות והרקעים כדי לקבל נקודת מבט חיובית ומודעות למורשת היהודית, טיפוח סובלנות והבנה. המוזיאון נמצא ברחוב [[איסטרן פארקווי]] שבשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] [[ניו יורק]].

האוסף במוזיאון כולל מוצגים המעניקים ערכי יהדות בצורה חווייתית, משעשעת ומושכת. מוצגים רבים מופעלים באמצעות מערכות מולטימדיה אינראקטיבית. במגרש גולף מיניאטורי על הגג, למשל, כל חור מייצג שלב בחיים היהודים.

המוזיאון הוקם לעילוי נשמת [[תמים|הת']] [[ארי הלברשטאם]] שנרצח על ידי טרוריסט בגשר ברוקלין בהיותו בן 16 שנה. את המוזיאון מנהל ר' [[ירחמיאל בנימינסון]], מנהל ארגון [[צבאות השם ניו יורק]].

== מוזיאון הילדים היהודי הראשון ==
בחורף [[תשל"ז]] נערכה תערוכה עולמית לילדים יהודיים בניו יורק שם הוצגה ההיסטוריה היהודית, [[בריאת העולם]], הר סיני, [[בית המקדש]] ועד לעם ישראל היום. התערוכה התפרשה על 30,000 מטר רבוע, נמשכה ארבעה ימים, וביקרו בה 30,000 יהודים. בשנה אחר כך גדלה התערוכה בעוד 10,000 מטר רבוע ומספר המבקרים קפץ ל-75,000 איש. ההצלחה הביאה להכרה כי יש ביקוש למוזיאון ילדים יהודי.

== הקמת המוזיאון ==
בניית המוזיאון ארכה מספר שנים, במהלכו נערכו ארבעה דינרים לגיוס הכספים בהשתתפות סנטורים, רבנים, אישי ציבור ונדיבים. סך עלות המוזיאון הסתכם ב-40 מליון דולר. פינה ממוצעת ברחבי המוזיאון עלתה 50 אלף דולר.
הבניין כולל 6 קומות וקומת מרתף.

תוך שנה מאז פתיחת המוזיאון ביקרו בו מעל 170,000 איש, ביניהם [[שלוחים]], גבירים, מנהלי מוזיאונים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=3305 200 מנהלי מוזיאונים מרחבי העולם התארחו במוזיאון צ"ה]}} ואנשי ממשל{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=1n 170 אלף ביקרו במוזיאון]}}.

אירוע "[[חנוכת הבית]]" למוזיאון נערך ב[[חג החנוכה]] [[תשס"ה]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=8677 חנוכת המוזיאון בחג החנוכה]}} בהשתתפות מאות אנשי עסקים ופוליטיקה, ביניהם מנכ"ל בנק נורט פורק, נשיא רובע ברוקלין מרטי מרקוביץ', מנהיג מועצת ניו יורק (speaker of the city council) גיפורד מילר, ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודולף ג'וליאני, ראש עיריית ניו יורק מייקל בלומברג והסנטורית הילרי קלינטון.

== מבנה המוזיאון ==
רחבת הכניסה למוזיאון מרוצפת באריחי אספלט משושים, והנהלת המוזיאון מנציחה את התורמים העומדים לצד המוזיאון בתמיכה כספית על ידי קביעת אריחים צבעוניים ברצפת הרחבה עם שמם וציור ייחודי לכל אריח. המטרה הסופית של מנהלי המוזיאון היא החלפת כל אריחי האספלט באריחים ייחודים שיעניקו לרחבה מראה לא שגרתי.

בפינת הרחוב ישנו מוצג של [[סביבון]] ענק. על הקיר המחפה את חזית הבניין פרוסה תמונה המורכבת מפסיפס של מאות תמונות של ילדים. מאות התמונות יחד מייצרים תמונת ענק של ארי [[הלברשטאם]] שעל שמו נבנה המוזיאון. בהבטה מרחוק ניתן לראות רק את פני הילד ואילו מקרוב, מתגלה עולם שלם של תמונות ילדים מכל העדות והגילאיים.

המוצגים במוזיאון עצמו הותאמו במיוחד לעולמם של הילדים, הכולל סקרנות, רצון לגעת, לבדוק, ולפתוח כל דבר. כל המוצגים נועדו שהילדים יעלו עליהם, יגעו, ילחצו ויחושו. במוצגים משולבים משחקי מחשב וסרטי וידאו להעצמת החוויה.

את בניין המוזיאון תכנן הארכיטקט צ'רלס גאוטמיי.

=== קומת קרקע ===
בקומת קרקע לובי מפואר, עמדת קבלה, מסעדה בשרית (מענדי'ס) ומסעדה [[חלב]]ית (שוקולודה). בעבר פעלה גם חנות לממכר מוצרי צבאות השם.

בכניסה למוזיאון, לצד עמדת התשלום והמזכירות, ישנם מכונות אטרקציה מיוחדות, כשהילדים מכניסים מטבע סנט משלהם מצידה האחד של המכונה, והיא מוציאה את אותו מטבע מצידה השני של המכונה עם הטבעה של סמל המוזיאון או של סמל ארגון צבאות ה' העולמי.

=== קומה ראשונה ===
הצפיה במוצגי המוזיאון מתחילה בקומה הראשונה, שם יש תיאטרון ובו מוקרן סרט קצר על ההיסטוריה היהודית. החדר וצלילי המוזיקה מובנים בצורה שנותנים לצופה תחושה שהם בתוך חוויית המולטימדיה.

=== קומה שניה ===
בקומה השניה מוצגת תערוכת אמנות בגודל 5,000 מטר רבוע, בנוסף ישנו אולם קונצרטים ואולם אירועים מפואר. לובי רחב ידיים מעוצב עם פסיפס מקורי של האמן [[מיכאל מוצ'ניק]] וציור הגאולה של האמן [[מיכל שוורץ]]. מהקומה יוצאת מרפסת חיצונית המשקיפה על רחבת הכניסה למוזיאון.

=== קומה שלישית ===
בקומה השלישית מוצגים על ששת ימי הבריאה. התצוגה תלת מימדית ומשולבת באמצעים טכנולוגיים. חלק נוסף מציג את [[יום השבת]] והפריטים הקשורים.
חלק אחר מציג את החגים היהודיים, כשהילדים נוטלים חלק במוצג.

נושא נוסף המוקדש לקומה השלישית, הוא נושא ה[[כשרות]]. הילדים יכולים לערוך 'קניות' בסופרמרקט כשר, ובהעברת הברקוד בקופה נשאלים הילדים שאלות על כשרות המוצר. לאחר מכן הילדים עוברים למטבח, שם למדים על הכשרות במטבח.

בקומה מוקדש הנושא של מעשים טובים השייכים לבני כל הדתות, כמו "כיבוד הורים, [[אמונה בה'|אמונה]], צדקה, ביקור חולים ועוד.

=== קומה רביעית ===
בקומה הרביעית מוצגת ההיסטוריה של העם היהודי, מזמן [[האבות]] [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]], שניים עשר השבטים, [[יציאת מצרים]], [[מתן תורה]], [[בית המקדש]] ועד לימינו אנו.

בנוסף מוצגים [[חז"ל]] מהחכמים הראשונים ועד לנשיאי [[תורת החסידות]], [[ארץ ישראל]] וה[[מצוות]] התלויות בה, החיים היהודיים בעולם כיום, והאמונה ו[[מסירות נפש|מסירות הנפש]] בימי [[השואה]].

=== קומה חמישית ===
בקומה החמישית נמצא משחק המיני גולף, כאשר החורים מייצגים שלבים בחייו של היהודי, כמו [[ברית מילה]], [[בר מצווה]] ו[[חתונה]].

בחלק אחר של הקומה יש "גלריית המשחקים". המשחקים נמצאים כלוח אלקטרוני על הקירות, והילדים יכולים ליצור תמונות של אובייקטים יהודיים באמצעות אור, או לחשוף צורות נסתרות באמצעות מגע מיוחד עם הצפורניים.

=== קומה שישית ===
בקומה השישית נמצאים משרדי הנהלת המוזיאון, הנהלת [[צבאות השם ניו יורק|צבאות השם בניו יורק]], חדר ישיבות ושירותי תמיכה.

=== מפלס תחתון ===
במפלס התחתון קיים חדר אמנות ופעילות יצירה, המשלים את החוויה מאולמות התערוכה. בסדנת האמנות יוצרים הילדים מוצגים כפי שראו במוזיאון, כמו כיסוי לחלה, קליעת נר [[הבדלה]] ו[[קופת צדקה]].

בחלק אחר בקומה יש 'אולפן שעשועונים' ובו תחרות שעשועונים בשאלות על החיים היהודיים, מלווה בצלילים ואורות. בכל סיבוב יש שלושה משחקים מוצעים עם רמות שונות של קושי ורקע.

בחלק נוסף יש תיאטרון אורקולי בו מוצגים סרטים על החגים הקרבים לפי מעגל השנה, בחויית מולטימדיה מוחשית.

בקומה פועלת ספריה יהודית בנושאים רבים, כמו מידע על חגים יהודיים ושמירת [[מצוות]], [[מחשבה]] יהודית, היסטוריה ועוד.

במקום קיים [[בית כנסת]] הפעיל ב[[שבת]]ות ו[[חג]]ים. בשעות פעילות המוזיאון [[בית הכנסת]] מהווה בית מודל בו המבקרים יכולים לראות מקרוב את [[ספר התורה]] וחפצים אחרים.

== אירועים לאורך השנה ==

בשנת [[תשע"ג]] ערך המוזיאון דינר חגיגי בהשתתפות ראשי עיריית ניו-יורק, כשלצורך החגיגה נחסם [[רחוב קינגסטון]] והוקם לרוחב הכביש אוהל אירועים ענק שהשתרע לכל אורך הבלאק הסמוך לבניין המוזיאון.מידי שנה עורך המוזיאון יום כשרות שבמסגרתו נחסם קטע הכביש של קינגסטון בין שדרת [[איסטרן פארקווי]] לבין רחוב [[פרזידנט]] לצורך תצוגת דוכנים בנושא.

== שימושים נוספים ==
[[קובץ:אולם האירועים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מאולם האירועים שבמוזיאון]]
במבנה המוזיאון נמצאים משרדי [[ארגון צבאות השם]] ב[[ניו יורק]].
בעבר פעלה בקומת הכניסה חנות לממכר מוצרי [[צבאות ה']] ומוצרי יהדות לילדים. כיום פועלות שם מסעדה בשרית בשם 'מענדי'ס' ומסעדה [[חלב]]ית בשם 'שוקולדה'.

ב[[שבת]]ות ו[[חג]]ים פועל [[בית כנסת]] בקומת המרתף של המוזיאון. בקומה השניה נמצא אולם כנסים מפואר לאירועים קטנים כמו חגיגת [[בר מצווה]] ו[[ווארט]].

הרישום ל[[כינוס השלוחים]] ו[[כינוס השלוחות]] נערך מידי שנה בלובי המוזיאון. בחלק מהשנים אף הסדנאות המתקיימות לשלוחים נערכו במוזיאון. בקיץ לקראת עונת ה[[קעמפים]] נערכים במוזיאון סדנאות למנהלי הקעמפים ולצוות החינוכי בקעמפ בארגון [[צבאות השם העולמי]].

== פרסים ==
ב[[ג' באייר]] [[תשס"ו]] (2006) זכה המוזיאון בפרס הבניה הממשלתי לאומנות ותרבות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=22184 מוזיאון צבאות השם זכה בפרס לאומנות ותרבות] באתר [[חב"ד אינפו]]}}. באירוע הענקת הפרס נכחו קרוב ל-600 אנשי ציבור, ובהשתתפות נשיא לשכת המסחר מר קן אדמס.

בנימוק לנתינת הפרס כתבו חברי הוועדה כי המוזיאון הינו: "מאגר מולטי-מדיה של סיפורים תרבותיים ופריטי אומנות, כמו גם מרכז קהילתי עירוני שיעודד הבנה של ההיסטוריה והתרבות היהודית על ידי הוראה והידברות קולקטיבית"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=20458 מוזיאון הילדים זכה בתחרות לשכת המסחר]}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.jcm.museum/ אתר המוזיאון]
* [http://www.jcm.museum/page.asp?dept=1023 ערוץ הוידאו של המוזיאון]
* [http://www.jcm.museum/page.asp?Article=169&path=1005 סרט פרומו על המוזיאון]
* [http://www.jcm.museum/page.asp?dept=1005&Article=170 בנית המוזיאון בארבע דקות]
* [http://www.jcm.museum/ArticleFiles/2013-%20designed%20bt%20peretz.pdf עלון מידע תקופתי על פעילות המוזיאון]

;ידיעות על המוזיאון
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=20458 מוזיאון הילדים זכה בתחרות לשכת המסחר] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=19854 מוזיאון הילדים חוגג שנה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1237 וידאו המציג את שלבי ההקמה והבניה של המוזיאון] {{וידאו}} {{אינפו}}

;גלריות תמונות
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=78398 המוזיאון היהודי כפי שמעולם לא ראיתם] - גלריית תמונות מהמוצגים על אבות האומה היהודית {{בםך}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67236 [[הכותל המערבי]] הגיע לקראון הייטס] {{אינפו}} {{תמונה}} י"א אדר התשע"ב (05.03.2012)

;ביקורים של אנשי ממשל
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50324 דיוויד פטרסון מושל מדינת ניו יורק]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50009 נשיא הרפובליקה ליונל פרננדז]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=3305 200 מנהלי מוזיאונים מרחבי העולם התארחו במוזיאון צ"ה]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=6426 100 מנהלי בתי ספר מארה"ב ביקרו במוזיאון]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]

מוזיאון הילדים היהודי

2017-06-05T02:55:32Z

שמואליק:

[[קובץ:המוזיאון מרחוב קינגסטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החלק האחורי של המוזיאון כפי שהוא נראה מרחוב [[קינגסטון]]]]
[[קובץ:קיר הפסיפס מוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסיפס התמונות בקיר החיצוני. ניתן לראות את פרצופו של [[ארי הלברשטאם]] נוצר מתוך הפסיפס]]
[[קובץ:הסביבון במוזיאון מתוך האתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסביבון ברחבת הכניסה למוזיאון]]
[[קובץ:אחת הקומות במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:אולי קומה שניה במוזיאון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קומת הגלריה]]
[[קובץ:חנות צבאות השם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנות צבאות השם]]
'''מוזיאון הילדים היהודי''' (או בשמו הנפוץ: '''מוזיאון צבאות השם''') הינו מוזיאון ילדים יהודי ב[[ארצות הברית]] הוא הגדול ביותר בעולם בתחומו. המוזיאון הוקם בשנת [[תשס"ד]] (2004) על ידי ארגון [[צבאות השם]] והוא מיועד לילדים מכל הדתות והרקעים כדי לקבל נקודת מבט חיובית ומודעות למורשת היהודית, טיפוח סובלנות והבנה. המוזיאון נמצא ברחוב [[איסטרן פארקווי]] שבשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] [[ניו יורק]].

האוסף במוזיאון כולל מוצגים המעניקים ערכי יהדות בצורה חווייתית, משעשעת ומושכת. מוצגים רבים מופעלים באמצעות מערכות מולטימדיה אינראקטיבית. במגרש גולף מיניאטורי על הגג, למשל, כל חור מייצג שלב בחיים היהודים.

המוזיאון הוקם לעילוי נשמת [[תמים|הת']] [[ארי הלברשטאם]] שנרצח על ידי טרוריסט בגשר ברוקלין בהיותו בן 16 שנה. את המוזיאון מנהל ר' [[ירחמיאל בנימינסון]], מנהל ארגון [[צבאות השם ניו יורק]].

== מוזיאון הילדים היהודי הראשון ==
בחורף [[תשל"ז]] נערכה תערוכה עולמית לילדים יהודיים בניו יורק שם הוצגה ההיסטוריה היהודית, [[בריאת העולם]], הר סיני, [[בית המקדש]] ועד לעם ישראל היום. התערוכה התפרשה על 30,000 מטר רבוע, נמשכה ארבעה ימים, וביקרו בה 30,000 יהודים. בשנה אחר כך גדלה התערוכה בעוד 10,000 מטר רבוע ומספר המבקרים קפץ ל-75,000 איש. ההצלחה הביאה להכרה כי יש ביקוש למוזיאון ילדים יהודי.

== הקמת המוזיאון ==
בניית המוזיאון ארכה מספר שנים, במהלכו נערכו ארבעה דינרים לגיוס הכספים בהשתתפות סנטורים, רבנים, אישי ציבור ונדיבים. סך עלות המוזיאון הסתכם ב-40 מליון דולר. פינה ממוצעת ברחבי המוזיאון עלתה 50 אלף דולר.
הבניין כולל 6 קומות וקומת מרתף.

תוך שנה מאז פתיחת המוזיאון ביקרו בו מעל 170,000 איש, ביניהם [[שלוחים]], גבירים, מנהלי מוזיאונים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=3305 200 מנהלי מוזיאונים מרחבי העולם התארחו במוזיאון צ"ה]}} ואנשי ממשל{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=1n 170 אלף ביקרו במוזיאון]}}.

אירוע "[[חנוכת הבית]]" למוזיאון נערך ב[[חג החנוכה]] [[תשס"ה]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=8677 חנוכת המוזיאון בחג החנוכה]}} בהשתתפות מאות אנשי עסקים ופוליטיקה, ביניהם מנכ"ל בנק נורט פורק, נשיא רובע ברוקלין מרטי מרקוביץ', מנהיג מועצת ניו יורק (speaker of the city council) גיפורד מילר, ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודולף ג'וליאני, ראש עיריית ניו יורק מייקל בלומברג והסנטורית הילרי קלינטון.

== מבנה המוזיאון ==
רחבת הכניסה למוזיאון מרוצפת באריחי אספלט משושים, והנהלת המוזיאון מנציחה את התורמים העומדים לצד המוזיאון בתמיכה כספית על ידי קביעת אריחים צבעוניים ברצפת הרחבה עם שמם וציור ייחודי לכל אריח. המטרה הסופית של מנהלי המוזיאון היא החלפת כל אריחי האספלט באריחים ייחודים שיעניקו לרחבה מראה לא שגרתי.

בפינת הרחוב ישנו מוצג של [[סביבון]] ענק. על הקיר המחפה את חזית הבניין פרוסה תמונה המורכבת מפסיפס של מאות תמונות של ילדים. מאות התמונות יחד מייצרים תמונת ענק של ארי [[הלברשטאם]] שעל שמו נבנה המוזיאון. בהבטה מרחוק ניתן לראות רק את פני הילד ואילו מקרוב, מתגלה עולם שלם של תמונות ילדים מכל העדות והגילאיים.

המוצגים במוזיאון עצמו הותאמו במיוחד לעולמם של הילדים, הכולל סקרנות, רצון לגעת, לבדוק, ולפתוח כל דבר. כל המוצגים נועדו שהילדים יעלו עליהם, יגעו, ילחצו ויחושו. במוצגים משולבים משחקי מחשב וסרטי וידאו להעצמת החוויה.

את בניין המוזיאון תכנן הארכיטקט צ'רלס גאוטמיי.

=== קומת קרקע ===
בקומת קרקע לובי מפואר, עמדת קבלה, מסעדה בשרית (מענדי'ס) ומסעדה [[חלב]]ית (שוקולודה). בעבר פעלה גם חנות לממכר מוצרי צבאות השם.

בכניסה למוזיאון, לצד עמדת התשלום והמזכירות, ישנם מכונות אטרקציה מיוחדות, כשהילדים מכניסים מטבע סנט משלהם מצידה האחד של המכונה, והיא מוציאה את אותו מטבע מצידה השני של המכונה עם הטבעה של סמל המוזיאון או של סמל ארגון צבאות ה' העולמי.

=== קומה ראשונה ===
הצפיה במוצגי המוזיאון מתחילה בקומה הראשונה, שם יש תיאטרון ובו מוקרן סרט קצר על ההיסטוריה היהודית. החדר וצלילי המוזיקה מובנים בצורה שנותנים לצופה תחושה שהם בתוך חוויית המולטימדיה.

=== קומה שניה ===
בקומה השניה מוצגת תערוכת אמנות בגודל 5,000 מטר רבוע, בנוסף ישנו אולם קונצרטים ואולם אירועים מפואר. לובי רחב ידיים מעוצב עם פסיפס מקורי של האמן [[מיכאל מוצ'ניק]] וציור הגאולה של האמן [[מיכל שוורץ]]. מהקומה יוצאת מרפסת חיצונית המשקיפה על רחבת הכניסה למוזיאון.

=== קומה שלישית ===
בקומה השלישית מוצגים על ששת ימי הבריאה. התצוגה תלת מימדית ומשולבת באמצעים טכנולוגיים. חלק נוסף מציג את [[יום השבת]] והפריטים הקשורים.
חלק אחר מציג את החגים היהודיים, כשהילדים נוטלים חלק במוצג.

נושא נוסף המוקדש לקומה השלישית, הוא נושא ה[[כשרות]]. הילדים יכולים לערוך 'קניות' בסופרמרקט כשר, ובהעברת הברקוד בקופה נשאלים הילדים שאלות על כשרות המוצר. לאחר מכן הילדים עוברים למטבח, שם למדים על הכשרות במטבח.

בקומה מוקדש הנושא של מעשים טובים השייכים לבני כל הדתות, כמו "כיבוד הורים, [[אמונה בה'|אמונה]], צדקה, ביקור חולים ועוד.

=== קומה רביעית ===
בקומה הרביעית מוצגת ההיסטוריה של העם היהודי, מזמן [[האבות]] [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]], שניים עשר השבטים, [[יציאת מצרים]], [[מתן תורה]], [[בית המקדש]] ועד לימינו אנו.

בנוסף מוצגים [[חז"ל]] מהחכמים הראשונים ועד לנשיאי [[תורת החסידות]], [[ארץ ישראל]] וה[[מצוות]] התלויות בה, החיים היהודיים בעולם כיום, וה[[אמונה]] ו[[מסירות נפש|מסירות הנפש]] בימי [[השואה]].

=== קומה חמישית ===
בקומה החמישית נמצא משחק המיני גולף, כאשר החורים מייצגים שלבים בחייו של היהודי, כמו [[ברית מילה]], [[בר מצווה]] ו[[חתונה]].

בחלק אחר של הקומה יש "גלריית המשחקים". המשחקים נמצאים כלוח אלקטרוני על הקירות, והילדים יכולים ליצור תמונות של אובייקטים יהודיים באמצעות אור, או לחשוף צורות נסתרות באמצעות מגע מיוחד עם הצפורניים.

=== קומה שישית ===
בקומה השישית נמצאים משרדי הנהלת המוזיאון, הנהלת [[צבאות השם ניו יורק|צבאות השם בניו יורק]], חדר ישיבות ושירותי תמיכה.

=== מפלס תחתון ===
במפלס התחתון קיים חדר אמנות ופעילות יצירה, המשלים את החוויה מאולמות התערוכה. בסדנת האמנות יוצרים הילדים מוצגים כפי שראו במוזיאון, כמו כיסוי לחלה, קליעת נר [[הבדלה]] ו[[קופת צדקה]].

בחלק אחר בקומה יש 'אולפן שעשועונים' ובו תחרות שעשועונים בשאלות על החיים היהודיים, מלווה בצלילים ואורות. בכל סיבוב יש שלושה משחקים מוצעים עם רמות שונות של קושי ורקע.

בחלק נוסף יש תיאטרון אורקולי בו מוצגים סרטים על החגים הקרבים לפי מעגל השנה, בחויית מולטימדיה מוחשית.

בקומה פועלת ספריה יהודית בנושאים רבים, כמו מידע על חגים יהודיים ושמירת [[מצוות]], [[מחשבה]] יהודית, היסטוריה ועוד.

במקום קיים [[בית כנסת]] הפעיל ב[[שבת]]ות ו[[חג]]ים. בשעות פעילות המוזיאון [[בית הכנסת]] מהווה בית מודל בו המבקרים יכולים לראות מקרוב את [[ספר התורה]] וחפצים אחרים.

== אירועים לאורך השנה ==

בשנת [[תשע"ג]] ערך המוזיאון דינר חגיגי בהשתתפות ראשי עיריית ניו-יורק, כשלצורך החגיגה נחסם [[רחוב קינגסטון]] והוקם לרוחב הכביש אוהל אירועים ענק שהשתרע לכל אורך הבלאק הסמוך לבניין המוזיאון.מידי שנה עורך המוזיאון יום כשרות שבמסגרתו נחסם קטע הכביש של קינגסטון בין שדרת [[איסטרן פארקווי]] לבין רחוב [[פרזידנט]] לצורך תצוגת דוכנים בנושא.

== שימושים נוספים ==
[[קובץ:אולם האירועים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מאולם האירועים שבמוזיאון]]
במבנה המוזיאון נמצאים משרדי [[ארגון צבאות השם]] ב[[ניו יורק]].
בעבר פעלה בקומת הכניסה חנות לממכר מוצרי [[צבאות ה']] ומוצרי יהדות לילדים. כיום פועלות שם מסעדה בשרית בשם 'מענדי'ס' ומסעדה [[חלב]]ית בשם 'שוקולדה'.

ב[[שבת]]ות ו[[חג]]ים פועל [[בית כנסת]] בקומת המרתף של המוזיאון. בקומה השניה נמצא אולם כנסים מפואר לאירועים קטנים כמו חגיגת [[בר מצווה]] ו[[ווארט]].

הרישום ל[[כינוס השלוחים]] ו[[כינוס השלוחות]] נערך מידי שנה בלובי המוזיאון. בחלק מהשנים אף הסדנאות המתקיימות לשלוחים נערכו במוזיאון. בקיץ לקראת עונת ה[[קעמפים]] נערכים במוזיאון סדנאות למנהלי הקעמפים ולצוות החינוכי בקעמפ בארגון [[צבאות השם העולמי]].

== פרסים ==
ב[[ג' באייר]] [[תשס"ו]] (2006) זכה המוזיאון בפרס הבניה הממשלתי לאומנות ותרבות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=22184 מוזיאון צבאות השם זכה בפרס לאומנות ותרבות] באתר [[חב"ד אינפו]]}}. באירוע הענקת הפרס נכחו קרוב ל-600 אנשי ציבור, ובהשתתפות נשיא לשכת המסחר מר קן אדמס.

בנימוק לנתינת הפרס כתבו חברי הוועדה כי המוזיאון הינו: "מאגר מולטי-מדיה של סיפורים תרבותיים ופריטי אומנות, כמו גם מרכז קהילתי עירוני שיעודד הבנה של ההיסטוריה והתרבות היהודית על ידי הוראה והידברות קולקטיבית"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=20458 מוזיאון הילדים זכה בתחרות לשכת המסחר]}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.jcm.museum/ אתר המוזיאון]
* [http://www.jcm.museum/page.asp?dept=1023 ערוץ הוידאו של המוזיאון]
* [http://www.jcm.museum/page.asp?Article=169&path=1005 סרט פרומו על המוזיאון]
* [http://www.jcm.museum/page.asp?dept=1005&Article=170 בנית המוזיאון בארבע דקות]
* [http://www.jcm.museum/ArticleFiles/2013-%20designed%20bt%20peretz.pdf עלון מידע תקופתי על פעילות המוזיאון]

;ידיעות על המוזיאון
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=20458 מוזיאון הילדים זכה בתחרות לשכת המסחר] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=19854 מוזיאון הילדים חוגג שנה] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1237 וידאו המציג את שלבי ההקמה והבניה של המוזיאון] {{וידאו}} {{אינפו}}

;גלריות תמונות
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=78398 המוזיאון היהודי כפי שמעולם לא ראיתם] - גלריית תמונות מהמוצגים על אבות האומה היהודית {{בםך}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=67236 [[הכותל המערבי]] הגיע לקראון הייטס] {{אינפו}} {{תמונה}} י"א אדר התשע"ב (05.03.2012)

;ביקורים של אנשי ממשל
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50324 דיוויד פטרסון מושל מדינת ניו יורק]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=50009 נשיא הרפובליקה ליונל פרננדז]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=3305 200 מנהלי מוזיאונים מרחבי העולם התארחו במוזיאון צ"ה]
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=6426 100 מנהלי בתי ספר מארה"ב ביקרו במוזיאון]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארה"ב]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]
[[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]]

מידותיו של מלך המשיח

2017-06-05T02:52:48Z

שמואליק:

{{לעריכה}}
אותו המלך שיעמוד מזרע דוד, בעל [[חכמה]] יהיה יותר משלמה{{הערה|1=[[רמב"ם]] הלכות תשובה פ"ט הלכה ב'.}}.

"ונחה עליו רוח ה', רוח [[חכמה]] ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'"{{הערה|1=ישעיה י"א ב'.}}.

==בעל ענוה==

[[אדמו"ר הריי"צ]] אומר כי במיוחד יצטין ה[[מלך המשיח]] במידת ה[[ענווה]] שהיא המידה טובה מכל המידות טובות כלשון [[הרמב"ן]] באגרתו הידועה.

מעלת מלך המשיח היא ענוותנותו הגדולה. אף על פי שיהיה בתכלית הרוממות, וכמו שכתוב{{הערה|1=ישעיה י"א ב'.}} ונחה עליו רוח ה'. וילמד תורה עם [[האבות]] ועם משה רבינו, יהיה עניו ובטל בתכלית בעיני עצמו וילמד גם עם האנשים הפשוטים.

==בעל רחמים==

מלך המשיח לא יתאכזר לעמו ולא יתנשא עליהם, שנאמר: ו[[ענווה]] צדק… נוראות ימינך.

כאשר מלך המשיח יראה אביון, מתחנן לעני שיחזיר לו את הכסף שהלווהו, ולעני לא יהיה מקור לעזרה - ירחם עליו המשיח ויתן לו משלו, שנאמר{{הערה|1=תהלים ע"ב י"ד.}}: מתוך ומחמס יגאל נפשם ויקר דמם בעיניו.

==אוהב כל יהודי==

אומר [[הרבי]] כי מסופר במדרש שכאשר ראה משה רבינו עליו השלום, שכבשה אחת ברחה מן העדר, הניח את כל העדר, ורץ להחזיר אותה לעדר. מזה לומדים כמה חשובה למשה רבינו כל [[נפש]] מישראל, ואפילו כשמדובר בכבשה שברחה מן העדר, ומכיון שגואל ראשון הוא גואל אחרון{{הערה|1=ראה שמות רבה ב', ד'.}} גם לגבי משיח צדקנו יקר וחשוב כל יהודי באשר הוא שם ואפילו יברח מן העדר.

==בעל יסורים==

שלושה חלקים נחלקו הייסורים - אחד נטלו אבות העולם; אחד דורו של שמד, ואחד של מלך המשיח{{הערה|1=מדרש [[תהילים]] פר' ט"ז ד'.}}.

ומדוע סובל המלך המשיח כל כך? הדבר קשור ב[[אהבת ישראל]] שלו. משיח יסכים למסור את נפשו למען שליחות הגאולה{{הערה|1=כתבי ה[[רמב"ן]] חלק א' עק שכ"ד}}.

[[הקב"ה]] שואל את המשיח: הללו שגנוזים אצלך עוונותיהם, עתידים להכניסך בעול ברזל, ועושים אותך כעגל הזה שכהו עיניו ומשנקין את רוחך בעול, ובעוונותיהם של אלו עתיד לשונך להידבק בחיכך, רצונך בכך?… אמר משיח לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, בגילת לבי ובשמחת לבי אני מקבל עלי, על מנת שלא יאבד אחד מישראל {{הערה|1=ילקוט שמעוני.}}.

אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם
ואנחנו חשבנוהו נגוע, מוכה אלוקים ומעונה
והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעוונותינו
מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו כולנו כצאן תעינו, איש לדרכו פנינו, וה' הפגיע בו עוון כולנו{{הערה|1=ישעי' נ"ג ד-ו.}}.

==בעל גבורה==

מלך המשיח יהיה גיבור כמו יפתח הגלעדי - לשעת מלחמה. שנאמר{{הערה|1=תה' מ"ה ד'.}}: חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך" - שאף על פי שכל מלך אינו יכול להתהלל כשחוגר החרב; שנאמר{{הערה|1=מלכים א', כ' י"א.}}: אל יתהלל חוגר כמפתח - מלך המשיח בחגירת החרב יכול להתהלל כאילו כבר בא מן המלחמה, וכבר ניצח את אויביו.

הגבורה היא צורך חיוני למלך, שהרי זהו תפקידו [[ילחום מלחמות ה'|ללחום מלחמות ה']] ולנצח, אבל כדי לנצח את אויביו, לא יצטרך המלך המשיח להשתמש בגבורה, אלא בעצה, כלומר שתהיה למלך המשיח תושיה וחכמה מיוחדת, שעל פי זה יתן עצות לנצח את האויבים:

ואף על פי שמלכים צריכים שיהיו גיבורים כמו דוד, שנאמר בו{{הערה|1=ש"ב י"ז ח'}}: ואביך איש מלחמה - המלך המשיח לא יצטרך לגבורה, כי מתוך העצה תהי הגבורה, שנא'{{הערה|1=ישעיה י"א ב'.}}: "ונחה עליו… רוח עצה וגבורה".

כלי הנשק של הצדיקים וגבורתם היא החכמה, התפילה והבקשה, כמו שאומר יעקב אבינו: בחרבי ובקשתי (ויחי מח כב), ומפרש רש"י: היא חכמתי ותפילתי, ומתרגם אונקלוס: בצלותי ובבעותי. כלומר: בתפילתי ובבקשתי.

וכפי שאומרת המשנה בפרקי אבות: איזהו גבור? - הכובש את יצרו. ואכן זוהי גדולתו של המשיח, ומעלתו המיוחדת: הגבורה האמיתית היא לנצח את היצר, וזוהי מעלתו של משיח והודו והדרו שמנצח יצרו, וזהו שנא'{{הערה|1=תהל' מ"ה, ד'.}}: "חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך".

==בעל מעשים טובים==

המלך המשיח מתהדר בפעולות ומעשים טובים, שאינם רק מעשים טובים רגילים, שהרבה צדיקים מתנאים בהם, אלא מעשיו ופעולותיו נאים ויפים במיוחד, ונעלים שלא בערך ממעשים טובים של שאר בני אדם:

מעשיו של מלך המשיח יפים ממעשי שאר בני אדם, וכשמדבר את דבריו הן דברי חן, כאילו נשפך החן על שפתיו, שנא'{{הערה|1=תה' מ"ה ג'.}}: יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך (מצו"ד עה"פ).

==ירא ה'==

[[מחשבה|מחשבתו]], [[דיבור|דיבורו]] [[מעשה|ומעשיו]] של המלך המשיח יהיו ביראת ה', והרי [[יראת שמים]] קודמת לכל, שכן [[יראת שמים]] היא אוצרו, ואם אין יראה אין חכמה:

כל דיבוריו ומאמריו של מלך המשיח יהיו ביראת ה', שנא'{{הערה|1=ישע' י"א, ג'.}}: והריחו ביראת ה' - 'והריחו' מלשון דיבור.

וכפירוש [[רש"י]] לפסוק: כל דבר שיעשה מלך המשיח - לא יעשה לפי ראיה גשמית או שמיעה גשמית; אלא בחוש יראת ה' המיוחד שלו. שנא' (ישע' י"א, ג'): והריחו ביראת ה' - 'והריחו', הכוונה רוחו. דהיינו שרוחניותו תהיה יראת ה'.

==אוהב ה'==

כל מעשיו של המשיח יהיו לשם שמים, כי הוא אוהב ה', [[אהבה]] שמעל ל"[[אהבת עולם]]" ו"[[[[אהבה]] רבה]]", [[אהבה]] מתוך התבטלות מוחלטת.

אף על פי שדרך המלכים להרויח עצמם ולהתעדן בענינים הגשמיים במאכל ומשתה. מלך המשיח לא יהיה כן, אלא כל רווחתו ועידונו יהיו באהבת ה', בקיום התורה והמצוות ולא בהבלי העולם. שנא'{{הערה|1=ישע' י"א ג'}}: והריחו ביראת ה' - 'והריחו' מלשון 'ריוַח'.

==בעל [[אמונה בה'|אמונה]] ואיש צדק==

אמונת המשיח תגבר על הכל, אף על [[חכמה|חכמתו]]:
למשיח תהיה אמונה מאוד חזקה. ואף על פי שתהיה לו גם [[חכמה]] גדולה - תגבר האמונה על החכמה, וכך יגיע להשגות גדולות ביותר.

הצדק והאמונה שיהיו במלך המשיח, לא יהיו לו קנין חיצוני, אלא כאזור הדבוק אל המתנים, שהוא דבר השייך לגופו. והצדק, שהוא בין אדם לחברו - יהיה גלוי כאזור על המתנים, מבחוץ; והאמונה שהיא בין אדם למקום, דומה לאזור חלצים שאינו נראה אלא לאיש הלובשו שנא'{{הערה|1=ישע' י"א, ה'.}}: "והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו".

==בעל חוש [[ריח]] מיוחד - "[[והריחו ביראת ה']]"==

גדולתו של משיח יהיה חוש הריח שלו, דהיינו ש"יריח" כל אחד וידע את מידת ה[[יראת שמים]] שלו, עד כמה שיכול להגיע, ואפילו שירד בהתנהגותו. כמו בושם שמונח בכלי גם לאחר שמוציאים את הבושם, נשאר הריח בכלי, כך גם נשאר ב"כלי" - הגוף, את [[ריח]] מידת יראת השמים של אותו אדם. שנא'{{הערה|1=ישע' י"א, ב'.}}: והריחו ביראת ה'{{הערה|1=[[ביאורי החסידות לנ"ך]] עמ' קצ"ט.}}.

ומפרש הרבי, שהריח שורשו מפנימיות עתיק ונמשך גם בעניין הדין בשכל הגלוי, דוקא על ידי משיח צדקנו. פירושו של דבר, המשיח יראה את עצם האדם הנשפט ולא את חיצוניותו, ידע את הסיבות שהביאוהו למצבו ושבעצם הוא טוב.

==בעל [[רוח הקודש]]==

ונחה עליו… רוח דעת ויראת ה' {{הערה|1=ישע' י"א ג'.}} 'רוח דעת', זה רוח הקודש, כמו שנאמר בבצלאל{{הערה|1=שמות ל"א ג'.}}: ואמלא אותו רוח אלוקים בחכמה ובתבונה ובדעת. ויראת ה' - היא אוצרו, שאם אין יראה, אין חכמה, וכל שכן שאין רוח הקודש.

==נביא גדול==

משיח הוא [[נביא]] גדול מאוד וגדול מכל הנביאים קרוב ל[[משה רבינו]]{{הערה|1=אגרת תימן}}.

מיום הולדתו של משיח, תלך צדקתו ותגדל תמיד מרגע לרגע יותר ויותר, ובזכות מעשיו שיעשה בעולם הזה - יזכה לדרגות נשגבות של שלימות רוחנית.

ובתנחומא{{הערה|1=ס"פ תולדות.}} משמע שהוא נביא גדול ממשה: זה משיח בן דוד… שהוא גדול מן האבות, שנאמר, הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד {{הערה|1=ישעי' נב יג.}}. ירום מאברהם, ונשא מיצחק, וגבה מיעקב… ונשא ממשה.

הרבי מלך המשיח מסביר, שעל פי מדרש תנחומא משמע שהמלך המשיח יהיה גדול ממשה, ועל כן פירוש המילים בה[[רמב"ם]]: קרוב למשה הוא: למעלה ממשה.

[[האדמו"ר האמצעי]] מסביר את יתרונו של משה רבינו על שאר הנביאים, שהיה כלי לקבלת האור האלוקי גם בגופו ולא רק בנשמתו, ובכך יגבר המלך המשיח אף על משה רבינו:

בנבואת משה "פנים אל פנים אדבר בו" כו', שלא היה הבדל כלל בין גופו לנשמתו, כמו ש[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו כו', ואין צריך להכנת החומר, על כן לא נפל לארץ. וזה יהיה במשיח ביתר שאת… מאחר שיהיה כלי לקבל הכל בלי שיצטרך לעלות למעלה.

==רועה ונסיך אדם==

משיח הוא "נסיך אדם". שנא'{{הערה|1=מיכה ה', ד'}}: והקימונו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם{{הערה|1=[[סוכה]] נ"ב, ב'.}}. ואכן המלך המשיח הוא אחד מ[[שבעה רועים]] המפרנסים ומשפיעים אלוקותו יתברך בכנסת ישראל באופן פנימי. ואחד משמונה נסיכים שהם צדיקים תמימים, שגם מהם נמשך כוח ל[[נשמה|נשמות]] ישראל בעבודה באופן מקיף.

==שקול כנגד כל ישראל - היחידה הכללית==

על [[משה רבינו]] נאמר שהוא שקול כנגד כל ישראל, אך משה רבינו היה בבחינת [[נשמה כללית|הנשמה הכללית]] ואילו המשיח בבחינת היחידה הכללית. כמבואר בקבלה:

חמישה שמות נקראו לנשמה; [[נפש]], [[רוח (חלק הנפש)|רוח]], [[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]], [[חיה]], [[יחידה]]. דוד זכה לבחינת נפש. [[אליהו הנביא]] זכה לבחינת רוח. משה רבינו לנשמה, [[אדם הראשון]] לחיה ומלך המשיח - לבחינת יחידה. והיינו, היחידה הכללית של עם ישראל.

ולכן על ידי גילוי בחינת היחידה הפרטית, מעוררים את הגאולה לכלל ישראל.

==חי מעל הטבע==

מעלתו של המשיח היא שהוא שולט על החומר, מובדל ממנו, ומתנשא מעליו, וזהו שנאמר{{הערה|1=זכרי' ט', ט'.}}: "עני ורוכב על חמור"{{הערה|1=גבורות ה' פכ"ט.}}.

למשיח אין חלק כלל בעולם הזה הטבעי, והעולם אף מתנגד לו, משום שמעלותיו אינם מהטבע, ואף הוא עצמו אינו טבעי ואינו גשמי. ועל פי זה יובן מה שאמרו רז"ל{{הערה|1=[[סנהדרין]] צ"ח א'.}} שר' יהושע בן לוי שאל את משיח: אימתי קאתי מר? (מתי יבוא המשיח?) וענה לו המשיח: היום. כי משיח הוא למעלה מהזמן, שאצלו יום יכול להיות זמן רב. וזהו גם מה שכתוב בגמרא{{הערה|1=שם.}}: "יושב בין עניים", כי גם לעניים אין חלק בעולם הזה, ועולם הטבע מתנגד להם.

"ונחה עליו רוח ה'"{{הערה|1=ישעיה י"א, ב'.}} - ה' הוא - היה, הווה ויהיה כאחד, למעלה מן [[הטבע]], וגם משיח הוא למעלה מן הטבע.

==עניינו - אלוקות==

הנה ימים באים נאום ה', והקימותי לדוד צמח [[צדיק]] ומלך… וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו{{הערה|1=ירמי' כג ה-ו.}}.

משיח הוא יחוד של [[מ"ה]] ו[[ב"ן]] - איש אלוקים:

משיח הוא יחוד של מ"ה וב"ן. דהיינו, מצד אחד הינו בשר ודם בגשמיות כפשוטו (ב"ן) ומצד שני הינו שליחו של הקב"ה, וכמותו ממש (מ"ה).

הוא שכלי לגמרי ועניינו הוא אלוקות.

כל עניין המשיח הוא אלוקות לא גשמי, ואיך יהיה המשיח בעולם הזה שהוא עולם גשמי, אלא שאז ב[[ימות המשיח]] יהיה העולם מוכן… ויהיה העולם הזה אלוקי, ולא יהיה האדם רודף את הדברים הגשמיים רק דברים אלוקיים.

ועוד ועיקר שלדברי ה[[אדמו"ר האמצעי]], [[הקב"ה]] אומר:

אנא עתיד לאתגלאה במשיח. כי [[הקב"ה]] שהוא ה"[[בלי גבול]]" יכול להתגלות בתוך ה"גבול" - בסנה, בבית המקדש, במלאכים, בצדיקים הדומים לבוראם ובמיוחד במלך המשיח. שהרי נאמר במדרש הידוע: ורוח אלוקים מרחפת על פני המים - זה רוחו של משיח. דהיינו, רוחו של משיח היא רוח אלוקים.

וזוהי, לדבריו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] גדולתו של המשיח על כל אדם אף על משה רבינו. וזה לשון קדשו:

ולא היה משה נקרא מלכא אלא משה רבינו
והוא בהיותו מלמד תורה לישראל בבחינת הנגלה
כמו שכתוב: תורה צוה לנו משה כו'
אבל משיח יהיה בבחינת מלך דוקא בדוגמא דמלך מלכי המלכים
מפני שבו יגלה ממהותו ו[[עצמותו]] [[אור אין סוף]] ממש.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מלך המשיח]]

ניגון והיא שעמדה

2017-06-05T02:51:04Z

שמואליק:

'''והיא שעמדה''' הוא [[ניגון]] שלימד הרבי בשנת [[תשט"ו]], מילותיו לקוחות מנוסח ההגדה של [[פסח]]. חלקו הראשון של הלחן, מביע רגשי מרירות מלחץ ועוני ה[[גלות]] חלקו השני מביע [[שמחה]], אומץ וביטחון בניצחון על שונאי ישראל ומחרפי השם, ובקיום העם היהודי.

==מילות הניגון==
{{ציטוטון|וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ{{ש}} שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ{{ש}} אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ{{ש}} וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם}}.

==ההיסטוריה של הניגון==
ניגון זה נרשם כפי ש[[הרבי]] לימדו ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] שנת [[תשט"ו]]. אחר עריכת הסדר, ערך הרבי [[התוועדות]] - כבכל שנה{{הערה|בלילה השני של חג הפסח, (בערך בשעה 1:30 בלילה לאחרי עריכת סדר הפסח), נהג הרבי לצאת אל הקהל להתוועדות, וביאר מענייני ההגדה. כך נהג החל משנת [[תשי"א]] (ובשנת תשי"ב, גם בלילה הראשון), ומשנת [[תשי"ז]] ואילך נהג לומר גם מאמר דא"ח, שפתיחתו היתה באחת מפיסקאות ההגדה, סדר זה היה נהוג עד שנת תש"ל, כל עוד נערך ה'סדר' בדירת אדמו"ר הריי"צ. משנת [[תשל"א]] ואילך, ערך הרבי את ה'סדר' בביתו ובשנים מאוחרות יותר, בחדרו שב-770, מאז לא יצא לאחר הסדר אל הקהל.}} - ובעיצומה שאל מי מכיר את הניגון 'והיא שעמדה'{{הערה|"ווער קען דעם ניגון "והיא שעמדה"?"}}, כשהתברר שהקהל אינו מכיר את הניגון - ניגן אותו הרבי בעצמו. לאחר מכן כשראה שהקהל טרם למד את הניגון אמר הרבי: "ס'איז א פיינער ניגון" [=זהו ניגון יפה], ושר את הניגון שוב מספר פעמים כדי ללמדו את הקהל{{הערה|שיחות קודש [[תשט"ו]] ע' קצט, וכן עדותו של החזן [[משה טלישבסקי]] המובאת בקונטרס 'ניגוני הרבי' שחולק כמזכרת בכינוס הבוגרים של 'אהלי תורה אהלי מנחם' במוצש"ק וירא, כ"ף מרחשון ה'תשס"א}}.

הניגון הוא ניגון קצ בספר הניגונים.

נוסח דומה של הניגון מושר ב[[חסידות קרלין]] ומיוחס לרבי [[אהרן מקרלין]].

==משמעות הניגון==
מילות הניגון משקפות את ההיסטוריה היהודית ב[[גלות]]. מחד רדיפות נוראות וניסיונות להשמיד את העם היהודי, ומאידך המשך קיומו הפלאי. העם היהודי מול אויביו הרבים, הוא "ככבשה בין שבעים זאבים" ו[[הקדוש ברוך הוא]] מצילנו מידם.

"והיא שעמדה" - המילה "והיא" מתייחסת להבטחה שנתן [[השם]] ל[[אברהם אבינו]] ב[[ברית בין הבתרים]] אודות [[יציאת מצרים]] - "היא שעמדה לאבותינו ולנו"{{הערה|משמעות פשוטה זו, מובנת מתוכן הכתוב בהגדה קודם הפיוט: "בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו): וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. יד וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.}} - בגלות מצרים (ובזכותה ניצלנו מאותם ש"עמדו עלינו לכלותינו").

כמו כן, מתייחסת המילה "והיא" לכל ההבטחות שניתנו לעם ישראל במשך הדורות על ידי הנביאים - שבזכותם החזקנו מעמד גם בשאר הגלויות (שלאחרי יציאת מצרים) לאורך כל הדורות{{מקור|לכך שזה מתייחס לכל ההבטחות}}.

בספרי קבלה{{הערה|סידור האריז"ל (במקומו)}} מבואר ש"ו"'''היא'''" נסוב על [[ספירת המלכות]] - כח ה[[אמונה בה'|אמונה]] שעם ישראל הם "מאמינים בני מאמינים". בזכות האמונה והביטחון ב[[השם]], נגאלו אבותינו ממצרים וכך גם בכל דור ודור, האמונה היא שעמדה לנו, שעם-ישראל עמד בכל הניסיונות ונשארו שלמים, רק בזכות כוח האמונה והמסירות נפש{{הערה|שם=תשכ"א|1=[http://www.hebrewbooks.org//pdfpager.aspx?req=19847&st=&pgnum=628 משיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם - התוועדיות' [[תשכ"א]] חלק ב' (ל) עמוד 230-233]}}.

[[הרבי]] מקשר בין שני הפירושים {{מונחון|האמורים|א' ההבטחה האלוקית, ב' הביטחון של היהודים}} למילה והיא, מדת האמונה והביטחון שבישראל (פירוש ב') היא שמעוררת את ההבטחה מלמעלה (פירוש א'). כאשר יהודי, אפילו אם אינו ראוי, בוטח בביטחון גמור ש[[הקב"ה]] ייתן לו {{מונחון|בני חיי ומזוני|בנים, חיים (בריאות) ופרנסה (מזונות)}}, ביודעו ש"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד"{{הערה|כל מה שעושה הבורא, לטוב הוא עושה. ברכות ס, סע"ב. טושו"ע או"ח סוסר"ל. וראה תו"מ ח"ו ע' 126 ואילך. וש"נ.}} - אזי ביטחונו מעורר וממשיך את ההבטחה שמלמעלה.

כך היה במצרים וכן הוא בכל דור ודור, שהביטחון שלמטה מעורר את ההבטחה שמלמעלה, שמביאה את היציאה מהגלות, על-ידי משיח צדקנו{{הערה|שם=תשכ"א}}.

==קישורים חיצונים==
;שמע
* הניגון בקולו של הרבי, [http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=248 'ניגוני התוועדות' תקליט 1], [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=229 דיסק 3 - א'], [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=248 תקליט 3 - ב'] [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=296 תקליט 5] {{שמע}} {{אינפו}}
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=102 הניגון בתקליטי ניחח מספר 8] {{שמע}} {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=679 מתוך התקליט 'ניגונים שהרבי לימד'] {{שמע}} {{אינפו}}
;ביאורי הרבי על הניגון
* שיחת שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם - התוועדיות' [[תשכ"א]] חלק ב' (ל) עמוד 230-233: '''[http://www.hebrewbooks.org//pdfpager.aspx?req=19847&st=&pgnum=628 פורמט PDF]''' באתר [[היברו בוקס]] {{PDF}}, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1148&ArticleID=4830 פורמט טקסט]''' באתר [[צעירי חב"ד]]

{{הערות שוליים}}
{{ניגוני רבו"נ}}

[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ניגוני פסח]]
[[קטגוריה:ניגוני תלמידי המגיד ממזריטש]]

אברהם אבינו

2017-06-05T02:48:24Z

שמואליק:

[[קובץ:אברהם אבינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחית במערת המכפלה]]
'''אברהם אבינו''' הוא הראשון ב[[אבות]]. אברהם נולד לאביו [[תרח]].

חז"ל אומרים כי "עד אברהם היה העולם מתנהג באפילה, משבא אברהם התחיל להאיר". בתורת הקבלה{{הערה|שערי אורה ספירת המלכות}} מוסבר כי הראשון מבין שבעת הצדיקים שהחזירו והמשיכו את ה[[שכינה]] למטה, לאחר תקופה בת שבעה דורות של חטאים - החל מ[[חטא עץ הדעת]] ועד [[נמרוד]] שמרד והמריד את העולם נגד ה' - וסילקו בזה את גילוי ה[[שכינה]] מהעולם עד הרקיע השביעי, וכאמור, "היה העולם מתנהג באפילה". אך משבא אברהם התחיל להאיר, ופתח בזה תקופה חדשה - "ב' אלפים תורה" - אלפיים משנות העולם מתוך "שית אלפי שנין דקימא עלמא", שבהם ניתנה תורה.

בחסידות מבואר כי מאז שאמר [[הקב"ה]] לאברהם אבינו לך לך מארצך גו', וכתיב ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה, הותחל סוד [[בירור הניצוצות]].

==מעשה אבות סימן לבנים==

אברהם ידע מתוך פנימיות התורה, את כל גופי התורה הנגלית. ולכן יכול היה לקיים כל התורה קודם שניתנה.
וכפי שיהיה לעתיד לבוא, שמפנימיות התורה נוכל לדעת את הלכות התורה למעשה.
ואמנם המצוות שקיים אברהם היו בגדר "אינו מצווה ועושה", שלכן היו בבחינת "ריחות" בלבד, שלא היה בזה המשכת ה[[עצמות]] ל[[עולם הגשמי]], אלא [[הארה]] בלבד, ואף גם זאת, היתה המשכת ה[[שכינה]] בבחינת [[מקיף]] בלבד, והיינו שקרב את ה[[שכינה]] לעולם - מרקיע שביעי לרקיע ששי (כמבואר במדרש), שגם לאחר קירוב ה[[שכינה]] על ידי אברהם, נשארה ה[[שכינה]] בגדר "רקיע" (מקיף).

אך מכל מקום קיים גם מצוה אחת על-פי הציווי - בבחינת "מצווה ועושה", והיא מצוות מילה, ומאחר שהיא מצוה - בחינת רצון העליון, והוא ורצונו אחד, היה בזה גילוי [[עצמותו]] ית'.

וגילוי זה נמשך לתוך העולם הגשמי, מכיון שענינה של מצות המילה הנעשית בבשר הגשמי - להחדיר קדושה בגשמיות.

אלא שגילוי זה היה רק באברהם - שקיים מצות ה' אבל לא נמשך לעולם כולו, מכיון שהעולם לא היה כשיר עדיין לקבל את גילוי [[עצמותו]] יתברך, עד דורו של [[משה רבינו]] ב[[מתן תורה]].

אך מאחר שקיים אברהם מצוה אחת בדרך "מצווה ועושה", הרי "מעשה אבות סימן (ומתן כח) לבנים", שבכח זה מקיימים בניו את כל המצוות בבחינת "מצווה ועושה" - המשכת [[עצמותו]] יתברך לעולם הגשמי.

==מרכבה למדת החסד==

[[ספירת החסד]] של [[עולם האצילות]] האירה והתלבשה בגופו, ולכן היה אברהם ב[[ביטול]] כל-כך עד שנעשה מרכבה לקב"ה ו"אמרה מדת החסד לפני הקב"ה, רבונו של עולם מימי היות אברהם בארץ לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי שהרי אברהם עומד ומשמש במקומי".

ולכן גם עיקר עבודתו את ה' היתה במדת האהבה, כמו שכתב: "אברהם אהבי".

יתרה מזו, "אמרה מדת החסד" - היא קנאת מדת החסד במעשי החסד של אברהם אבינו, שיש בהם מעלה לגבי חסד דאצילות.

כי אברהם שהוא [[נשמה]] בגוף ועוסק בהכנסת אורחים לפרסם אלקותו יתברך בעולם הזה התחתון הוא למעלה במעלה ובמדריגה לגבי מדת החסד דאצילות.

==[[נסיונות]]==
{{ערך מורחב|ערך=[[עקידת יצחק]]}}
עשרה [[נסיונות]] נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם, ונחלקו המפרשים במהות ה[[נסיונות]], אך לדעת כולם [[נסיון]] העקידה הוא הגדול שבכולם.

אברהם פתח את צינור מסירות נפש על קידוש השם, ובכך סלל את הדרך ואיפשר לבאים אחריו לפעול כמוהו.

והגם שכח המסירות נפש הוא בעצם הנשמה, הנה זהו סתום ונעלם מאד, ולולא המסירות נפש של אברהם אבינו לא היה ענין המסירות נפש, זאת אומרת שלא היה נמשך ומתגלה כח מסירות הנפש בעולם.

עם-היות שאברהם היה זה שפתח את צינור מסירות הנפש למען [[אמונה בה'|אמונה]] ב[[אחדות ה']] והפצתה - "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם", מכל מקום, לא החשיב את עצם מסירות הנפש כערך בפני עצמו, אלא רק כ[[אמצעי]] בלבד להשגת המטרה - הפצת האמונה בא-ל אחד.

שלא כמו רבי עקיבא שרצה מאד למסור נפשו למען האמונה, וראה חשיבות בעצם פעולת מסירות הנפש.

אך נסיון העקידה - שנצטוה אברהם אבינו להעלות את [[יצחק אבינו|יצחק]] בנו לעולה - היה ה[[נסיון]] הגדול ביותר.

==ביטול במציאות==
בגודל הביטול שלו הגיע לדרגת ביטול של "אנכי עפר ואפר", היינו כערך ה[[אפר]] לעומת העץ הנחמד שהיה לפני שנישרף, כך העריך אברהם את [[מידת החסד]] שעסק בה בעולם הזה, לעומת [[מידת החסד]] שבאצילות.

בתפילה אנו מתפללים וחותמים בשמו של אברהם: "... א-לקי אברהם וכו', ברוך אתה ה' מגן אברהם".
ואף על פי שה' - אלקי כל הארץ יקרא, מכל מקום ייחד [[הקב"ה]] שמו על אברהם, לפי שהי' בטל ונכלל ביחוד [[אור אין סוף]] ב"ה.

==שלבים בעבודת אברהם==

שלש תקופות בחיי אברהם, שהן שלש דרגות ואופנים בעבודתו.

א) בחרן עד גיל שבעים וחמש. (אברם)

ב) בארץ כנען בטרם נימול. (עדיין אברם)

ג) בארץ לאחר שנימול. (אברהם)

===בחרן===

המדריגה הראשונה כשהיה באור כשדים קודם שאמר לו ה' לך לך כו' אף על פי שכבר קיים שם כל התורה והמצוות ברוחניות ויחד יחודים למעלה, ב[[אהבה]] רבה ו[[דביקות]] אמיתית, וגייר רבים מעמי הארץ לקיים [[שבע מצוות בני נח]], מכל מקום היחוד האלוקי נשאר בהעלם, בבחינת [[חכמה סתימאה]] שלמעלה מ[[עולם האצילות]]. ולכן נקרא אברם שהוא [[אב (חכמה)]] רם (למעלה מהגלוי).

===בארץ כנען===

המדריגה השניה כשנאמר לו לך לך מארצך, בהיותו בן שבעים וחמש, ויצא מאור כשדים ללכת [[ארץ הקודש|ארצה]] כנען, שנתעורר לבא מן ההעלם לגלוי באצילות על כל פנים, עד שבא לארץ ישראל - [[עלמא דאתגלייא]], והיינו שנמשך היחוד האלקי העליון מ[[עצמותו]] יתברך ונתגלה ב[[עשר ספירות]] של אצילות בלבד. וזה נמשך כ"ד שנה עד היותו בן צ"ט, והוא עדיין בבחינת אב-רם - למעלה מהגילוי בעולם התחתון.

===בארץ (לאחר שנימול)===

המדריגה השלישית היא כאשר נצטווה על המילה בהיותו בן צ"ט שנה, שהוא בשביל קשר וחיבור דקיום הרוחני של המצוות כפי שנעשה באצילות, לבא בגילוי למטה בעולמות [[בי"ע]], במצוות [[גשמיות]], להוריש לבניו. ואז נקרא אברהם (בתוספת ה"א) הרומז לחמש החסדים הראשונים שבעצמותו, שמהם היכולת המופלאה לגלות את היחוד האלקי הנעלה גם למטה בעולם התחתון.

ולכן ה[[ה"א]] שנתוספה לשמו היא הה"א תתאה של שם הוי', ועל ידי זה נעשה "אב המון גוים", שגם הניצוצות שבגוים יתבררו ויתכללו בקדושה כנר בפני האבוקה.

==הבדלה==
{{ערך מורחב|ערך=[[ברית מילה]]}}
רק לאחר המילה הובדלו זרע אברהם לבד לקדושה האלקית, אבל קודם המילה, מצד [[מידת החסד]] הגוברת באברהם, נמשכה השפעתו אף לישמעאל (ערביים) - למקום שאינו ראוי לקבל ההשפעה. ובזה נתחזק כוחם ומעמדם של רשעים אלו עד שהעמיד בסכנה את קיום הכונה האלקית בבריאת העולם.
כי תכלית הכונה בבריאת העולם היא ביאת ה[[משיח]] שאז יקויים הכתוב "ובלע המות לנצח" "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" שיבוער כל הרע מן העולם.

אבל אם תמשך ההשפעה באופן בלתי מבוקר גם לישמעאל - דבר העלול להיות ח"ו, וכמו שכתוב "לו ישמעאל יחיה לפניך", הרי זה עלול לחזק ולהנציח ח"ו את הרע בעולם, ולמנוע את מימוש הכונה האלקית ש"נתאוה [[הקב"ה]] להיות לו יתברך דירה בתחתונים".

וההסבר לזה נעוץ בעובדה שהאור האלקי הנמשך להוות ולהחיות את [[נברא|הנבראים]], גדול כוחו לרדת ולברוא נבראים ירודים ותחתונים לאין סוף. הנה, כאשר האור יורד ונמשך דרך המסכים השונים המעלימים ומסתירים את מהותו האלקית של האור, הנה, על ידי זה יכולים להתהוות ולהברא [[קליפה|קליפות]] ו[[סט"א]] המורדים בה', ומקבלים יניקת-חיות וחיזוק מהאור האלקי הנמשך באופן מוסתר דרך המסכים המכסים את האמת.

אבל בהסיר הערלה המעלימה והמכסה על האמת, לא יוכלו הקליפות והאומות המקבלים חיותם מהקליפות - לקבל חיות וקיום לטומאתם, ויתבטלו ממציאותם.

==מורשת ה[[אהבה]] והאמונה==

ה[[אהבה]] המסותרת בלב כל אחד מישראל, אשר באה לנו ב[[ירושה]] מאבותינו באה לנו בעיקר מאברהם אבינו "שהוא השרש הראשון ל[[נשמה|נשמות]] ישראל והוא הרועה הראשון".

אבינו הראשון אברהם בגלל עבודתו במסירות נפש לפרסם אלקותו יתברך - האמונה באל אחד - לכל בני העולם, זכה להנחיל לזרעו עד סוף כל הדורות את האמונה הטהורה בה' ובתורתו, ולפיכך כל איש ואשה בישראל יש להם הכח והעוז למסור נפשם על התורה הקדושה.
{{הערות שוליים|}}
{{סגל}}
[[קטגוריה:האבות]]

ז'לובין

2017-06-05T02:45:33Z

שמואליק:

'''ז'לובין''' היא [[עיירה]] [[יהודי]]ת-[[חסיד]]ית, שתושבי' נודעו ב[[יראת שמים]] שלהם. ז'לובין שוכנת בין הערים: [[הומיל]] למזרח, [[באברויסק]] למערב, [[רוגצ'וב]] לצפון, ומחוז וואלין כמו [[ברדיטשוב]], זיטאמיר, ווילעדניק, אוורוטש לדרום, וז'לובין באמצע.

חסידי ז'לובין היו ברובם [[בעלי בתים]] פשוטים, אך נודעו ב[[יראת שמים]] הגדולה שלהם. בסדרת [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] נדפסו כמה מכתבים ובהם תיאורים על [[יהודי]] ז'לובין שאמנם לא היו יודעי ספר אך היו בעלי [[יראת שמים]] ו[[אמונה בה'|אמונה]].

==החתונה הגדולה==

[[החתונה הגדולה]] של נכדת [[אדמו"ר הזקן]] ונכד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] התקיימה בז'לובין, בין היתר משום שז'לובין שוכנת על אם הדרך בין [[ליאדי]] ל[[ברדיטשוב]].

==בתי הכנסת==

בז'לובין היו תשע בתי כנסת:

*ביהכ"נ המרכזי - 'קראמער שול', בו כיהן ברבנות רב העיירה.

*די גרויסע שוהל.

*די קליין שטיבל.

*די [[מתנגד]]'ישע שוהל - בזמן מאורח יותר התפללו בבית הכנסת הזה [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[נוסח האר"י]], רק המבנה היה ללא [[חדר שני]].

כל ארבעת בתי הכנסת הנ"ל היו על ה'שוהל-הויף' (מגרש בתי-הכנסת).

* 'בארג-שוהל'.

*'טעמע'ס שוהל'.

* קארפילאוסקע שוהל (השכונה שמעבר השני של מסילת הברזל).

* די 'נייע פלאנען' שוהל (בנינים חדשים).

* ביהכ"נ שליד תחנת הרכבת.

==רבנים==

*הרב שלמה אפריים

*אחריו - הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]

*אחריו - הרב [[משה אקסלרוד]]

*אחריו - הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]

*אחריו - הרב [[שלום יהודה גריבוב]]

הרב גריבוב נפטר בשנות השלושים ב[[סיביר]] ואחריו לא נתמנה רב אחר.

==ישיבת תומכי תמימים ז'לובין==

בשנת [[תרפ"א]] נוסדה בעיר ז'לובין מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], על ידי רב העיר, הרה"ת [[משה אקסלרוד]], והתקיימה שם עד שנת [[תרפ"ב]].

בשנת [[תרפ"ט]] היא נפתחה מחדש על-ידי הרב [[יעקב גוראריה]].

==לקריאה נוספת==

*[[למען ידעו בנים יוולדו]] פרק ראשון.

{{ערך חסר}}

[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה הלבנה]]
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}

התקופה והגאולה (ספר)

2017-06-05T02:44:43Z

שמואליק:

[[קובץ:התקופה והגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר 'התקופה והגאולה']]

'''התקופה וה[[גאולה]]''' הינו ספר המסביר מה זה [[משיח]] ו[[גאולה]] בראייה של [[תורת החסידות]], מהו תפקידו של המשיח, מה תחולל הגאולה ואיך למעשה מגיע כל זה בימים אלו לתכליתו. הספר מחבר את שני המרכיבים של ה[[אמונה בביאת המשיח|אמונה]] וה[[מציאות]], בהסברה שכלית והגיונית. את הספר ערך הרב [[יוסף יצחק מייזליש]].

רוב הספר מורכב מציטוטי [[שיחות|שיחותיו]] של הרבי, לפי סדר הנושאים. הספר כתוב בסגנון כזה שמובן גם למי שאינו חסיד חב"ד, ומעוניין להעמיק בנושא הגאולה ומשיח. מטרת הספר היא לקחת את [[בשורת הגאולה]] של [[הרבי]], ולהלביש את זה בציור מוחשי, מעשי.

[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]

תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ו'

2017-06-05T02:09:00Z

שמואליק:

'''ו זורע [[צדקה]] שכר אמת''' (ב[[משלי]] י"א)'''.''' פירוש ששכר זריעת הצדקה היא מדת [[אמת]], וכתיב תתן אמת ליעקב ושבחא דקוב"ה מסדר נביא כו' כמו שאיתא ב[[זוהר הקדוש]] פירוש שהקב"ה הוא הנותן מדת אמת ליעקב. וצריך להבין וכי אין אמת ביעקב ח"ו עד שהקב"ה יתן לו מלמעלה.

'''אך''' הנה מודעת זאת דמדת יעקב היא מדת רחמנות ועבודת ה' במדת רחמנות היא הבאה מהתעוררות רחמים רבים בלב האדם על ניצוץ אלקות שבנפשו הרחוקה מאור פני ה' כאשר הולך בחשך הבלי עולם והתעוררות רחמנות זו היא באה מהתבונה ו[[הדעת]] בגדולת ה' איך שאפילו העולמות העליונים למעלה מעלה עד אין קץ כלא ממש חשיבי קמיה כי כל שפעם וחיותם אינו רק מזיו והארה מאות אחד משמו יתברך כמאמר ב[[יו"ד]] נברא עולם הבא כו'. והנה בזיו והארה זו שהוא התפשטות החיות משמו יתברך להחיות עליונים ותחתונים הוא שיש הבדל והפרש בין עליונים לתחתונים שעולם הזה נברא בה' וכו' וכן כל שינויי הפרטים שבכל עולם ועולם הוא לפי שינויי צירופי האותיות וכן שינויי הזמנים בעבר הוה ועתיד ושינויי כל הקורות בחילופי הזמנים הכל משינויי צירופי ה[[אותיות]] שהן הן המשכת החיות ממדותיו ית"ש (כמו שאיתא ב[[שער היחוד וה[[אמונה]] - פרק י"א|לק"א ח"ב פי"א]]) אבל לגבי מהותו ועצמותו יתברך כתיב אני ה' לא שניתי בין בבחינת שינויי ההשתלשלות מרום המעלות עד למטה מטה שכמו שהוא יתברך מצוי בעליונים כך הוא ממש בשוה בתחתונים (וכמו שכתבתי ב[[ליקוטי אמרים - פרק נ"א|לק"א ח"א פנ"א]]) ובין בבחינת שינויי ה[[זמן]] שכמו שהיה הוא לבדו הוא יחיד ומיוחד לפני ששת ימי בראשית כך הוא עתה אחר הבריאה והיינו משום שהכל כאין ואפס ממש לגבי מהותו ועצמותו וכמו אות אחד מדבורו של אדם או אפילו ממחשבתו לגבי כללות מהות הנפש השכלית ועצמותה על דרך משל לשכך את האזן, ובאמת אין ערוך אליך כתיב, וכמו שכתבתי במקום אחר (ב[[שער היחוד וה[[אמונה]] - פרק ט'|לק"א ח"ב פ"ט]]) עיין שם. וזהו שאומרים המלך המרומם לבדו מאז, פירוש כמו שמאז קודם הבריאה היה הוא לבדו הוא, כך עתה הוא מרומם כו', ומתנשא מימות עולם פירוש, שהוא רם ונשא למעלה מעלה מבחינת זמן הנקרא בשם ימות עולם, והיינו לפי שחיות כל ימות עולם הוא רק מבחינת המלך כו' וכמו שכתבתי במקום אחר. ואי לזאת הרחמנות גדולה מאד מאד על הניצוץ השוכן בגוף החשוך והאפל [[משכא דחויא]] העלול לקבל [[טומאה]] ולהתגאל בכל ה[[תאווה|תאוות]] רחמנא ליצלן, לולי ש[[הקב"ה]] מגן לו ונותן לו עוז ותעצומות ללחום עם הגוף ותאותיו ולנצחן, וזהו שאומרים אדון עוזנו כו' מגן ישענו כו'.

והנה מודעת זאת דיש ב' מיני [[דחילו]] ו[[רחימו]], הראשונות הן הנולדות מהתבונה ו[[הדעת]] בגדולת ה' ובדברים המביאין לידי [[אהבת ה']] ויראתו, והאחרונות הן הבאות אחר כך מלמעלה בבחינת מתנה וכמו שכתבתי במקום אחר על פסוק עבודת מתנה אתן את כהונתכם שהיא מדת [[אהבה]] וכן הוא גם כן ביראה. והנה ודאי אין ערוך כלל בין הראשונות שהן תולדות השכל הנברא לגבי האחרונות שהן מהבורא ית"ש. ולכן הן הן הנקראות בשם אמת כי חותמו של [[הקב"ה]] [[אמת]], שהוא אמת האמיתי וכל האמת שבנבראים כלא חשיבי קמיה אך איזה הדרך שיזכה האדם לאמת ה' הנה הוא על ידי שיעורר רחמים רבים לפני ה' על הניצוץ שבנפשו שהיא מדתו של יעקב מבריח מהקצה אל הקצה דהיינו מרום המעלות עד למטה מטה להמשיך אמת ה' לעולם השפל הזה החשוך וכמו שכתוב כי אשב בחשך ה' אור לי וזהו כי גבר עלינו חסדו כו'. אך התעוררות ר"ר לפני ה' צריך להיות גם כן באמת וגם כשהוא באמת שלו איך יוכל על ידי אמת שלו לעורר רחמים עליונים מאמת ה'. אך העצה לזה היא מדת הצדקה שהיא מדת הרחמים על מאן דלית ליה מגרמיה להחיות רוח שפלים כו' ובאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא ה' מעורר ישנים ומקיץ נרדמים, הם בחינת רחמים רבים וחסדים עליונים הנעלמים לצאת מההעלם אל הגילוי והארה רבה לאור באור החיים אמת ה' לעולם (וזה) [וזהו] לשון זריעה הנאמר בצדקה להצמיח אמת העליון אמת ה' ובפרט בצדקה וחסד של אמת שעושים עם [[ארץ הקודש]] תובב"א לקיים מה שכתוב אמת מארץ תצמח על ידי זריעת הצדקה בה וחסד ור"ר הנאספים ונלקטים לתוכה הם מעוררים גם כן חסדים עליונים הצפונים ונעלמים ({{כתב קטן|בנוסח אחר}} בה) כמו שאיתא אשר צפנת כו' לכוננה ולהקימה וזהו שכתוב בצדקה תכונני:
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude>

ליצנות

2017-06-05T02:06:11Z

שמואליק:

ה'''ליצנות''' היא השחוק הריקני הנובע מקלות דעת ופתיחות הנפש. יסודה ב[[יסוד הרוח]] שב[[נפש הבהמית]]. ושרשה, ב[[קליפות|קליפת]] [[פלשתים]] שיונקת מ[[מידת החסד]] דקדושה. בעבודת האדם פעמים שיונקת מעבודת ה[[אהבה]] והעצה לזה לעורר מידת ה[[יראה]] העומד כנגדה.
==מהותה==
הליצנות היא השחוק וה[[שמחה]] ללא טעם וסיבה - שאין השמחה ו[[עונג]] שבשחוק מורכבים מאיזה דבר מה. שאינה תוצאה מבשורה טובה או מרוב ההון ה[[עושר]] והכבוד או עונג ושמחת הנפש מהשגת דבר חכמה. אלא תענוגו ושמחתו הם מהשחוק והליצנות עצמם שבדברי הבל ושטות. ולכן אופן השמחה הוא ללא גבולות - בהוללות וליצנות ופיזור הנפש.{{הערה|שם=תו"ח תולדות}}

הליצנות היא אחת מנטיות [[נפש]] הבהמית ושרשה ביסוד הרוח שבה.{{הערה|תניא סוף פרק א.}} לפי שהליצנות נובעת מזה שנפשו ורוחו פתוחים ביותר ולבו ריקן מכל, לכן יתענג בדברי הבל ושטות. (בניגוד לשמחה מבשורה טובה אף כשנוגעת בעצם נפשו שאז השמחה היא גדולה ביותר שאינה דומה לליצנות הנובעת מריקנות ומתפרצת בפיזור הנפש).{{הערה|שם=תו"ח תולדות|תורת חיים [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/1/1/143c.htm פרשת תולדות קמג, ג].}}

הליצנות גרועה ביותר, אפילו מ[[תאווה|תאוות]] רעות. אדרבה היא השורש לכל התאוות וממנה יבוא ל[[פריקת עול]] לגמרי, שהיא השורש לכל החטאים. ולכן אומר הפסוק{{הערה|תהלים ה, ו.}}"לא יתייצבו הוללים לנגד עינך".

=== ליצנות מדברי תורה ===
לפעמים מוזכר איסור הליצנות בקשר לליצנות מדבר שבקדושה, כגון{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות תלמוד תורה ג, ו. מקורו משנה: אבות ג, ב.}}: "שנים יושבים יחד ואין ביניהם דברי תורה נקרא מושבם ביחד מושב לצים שנאמר בכתוב ובמושב לצים לא ישב כי אם בתורת ה' חפצו". והוא משום שהתורה אינו יקר וחשוב בעיניו כל כך לעסוק בו והרי זה כאלו מתלוצץ מדברי תורה.{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם, תוספות יו"ט אבות שם.}}

ליצנות זו גרועה יותר מאשר מלעיג על דברי תורה.{{הבהרה|מה ההבדל?}} לכן על מלעיגים נפסק "אל ייבוש מפני המלעיגים".{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סי' א בהגהת הרמ"א.}} אבל על ליצנים, כתוב "ובמושב לצים לא ישב" {{הערה|תהילים א, א.}}, שאסור כלל וכלל להיות בקרבתם.{{מקור|דיוק נפלא אבל היכן זה כתוב בפרט שלא ברור מה ההבדל בין מלעיג לליצן?}}

==שורש יניקתה==
===בעולמות===
שרשה בקליפות היא קליפת [[פלשתים]] כמו שאמרו חז"ל{{הערה|תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה יט, א.}}"פלשתים ליצנים היו" גם שמם פלשתים הוא מלשון 'מפולש' (על דרך 'נקב מפולש' שנוקב מעבר לעבר) שמורה על פתיחות ופיזור הנפש שהוא מפולש מכל צד.
הליצנות היא "לעומת זה" והמנגד (-כל התכונות שיש בקדושה עשה [[הקב"ה]] כנגדם בקליפה) של [[מידת החסד]] של קדושה. ושורש יניקתם הוא גם ממדת החסד דקדושה שבירידת המשכת החסד האלוקי מטה מטה הרי נותנת מקום ליניקה לקליפת פלשתים ולאחרי זה היא מנגדת ל[[מידת החסד]] האלוקי. ולכן הפלשתים סתמו את הבארות שחפר [[אברהם אבינו]] כמסופר בתורה{{הערה|בראשית כא, כה. כו, טו.}} משום שעניינו היה [[ספירת החסד]] וחפירת הבארות פעלה המשכת החסד האלוקי בעולם. ולאחרי שמת אברהם{{הערה|"ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם" (בראשית כו, יח).}} סתמו אותם פלשתים. כלומר, ינקו מהשפעה אלוקית זו והעבירו אותה לקליפה. אולם את אותם בארות חזר [[יצחק אבינו]] וחפר.{{הערה|בראשית כו, יח.}} מפני שיניקתם של פלשתים היא רק מ[[מידת החסד]] ואינם יכולים{{הערה|"כי אין ביכולת כל מידה שבלעומת זה להיות מנגד רק למידה שכנגדו בקדושה" (לקוטי תורה - דברים ה, א).}} על [[מידת הגבורה]] - מידתו של יצחק ולכן חזר יצחק וחפר אותם ואז כשהיתה כלולה ב[[מידת הגבורה]] של יצחק נהיה קיום גם למידת החסד.{{הערה|שם=תו"ח תולדות}}{{הערה|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=131 חלק טו עמוד 118 ואילך].}}

===בעבודת ה'===
גם בעבודת האדם יניקת מידת הליצנות היא מ[[מידת החסד]] של קדושה, שהוא השמחה והתענוג בעבודת ה'. שכאשר האדם עובד את ה' מתוך [[אהבה]] ושמחה, יתכן שלאחרי זה כחלוף זמן יפול לשחוק וליצנות. משום שתנועת נפשו היא התפשטות והתרחבות ולאחרי שחולף הרגש האור האלוקי{{הערה|שהרי פלשתים סתמו הבאר דווקא "אחרי מות אברהם" כאמור לעיל.}} שבעת התפילה וכדומה, ישנה האפשרות שמפתיחות הלב שבשמחה האלוקית יסתעף שמחה גשמית והוללות.(אמנם אצל צדיקים גמורים שעצם עבודתם בביטול מוחלט אין חשש זה.{{הערה|ראת תורת חיים שם סוף דף קמד, ד וספר המאמרים עת"ר ועוד.}}).

העצה למדת הליצנות היא לעורר מידתו של יצחק - [[יראת ה']] ובסיבת הדבר כמה טעמים{{הערה|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=133 חלק ט"ו עמוד 120 הערה 20].}}:
# היות ומידת היראה בניגוד ל[[אהבה]] היא לא בהתפשטות, לכן אינה כנגד מידת הליצנות ואין ביכולת מידת הליצנות לקבל יניקה ממנה.{{הערה|ספר המאמרים עת"ר עמוד קד (מהדורה ישנה עמוד עה).}}{{הערה|לקוטי תורה - דברים ה, א.}}
# היות ומידת ה[[אהבה]] והשמחה לאלוקות בא באופן 'מורגש' שנרגש אצל האדם העובד מציאותו - 'יש מי שאוהב', וחסר בה הרגש ה[[ביטול]]. לכן בהתעוררות מידת היראה והקבלת עול, שהיא "ראשית העבודה ועיקרה ושרשה"{{הערה|תניא פרק מ"א.}} שעניינם הוא הביטול וההעדר הרגשת עצמו. זה מסיר את היניקה שיש לקליפה ממידת האהבה.

==ראו גם==
* [[פלשתים]]
* [[גאוה]]
* [[קבלת עול]]

{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:מידות ורגשות]]

שלוש קליפות הטמאות

2017-06-05T02:04:41Z

שמואליק:

'''שלוש קליפות הטמאות''' - מושג יסוד בתורת החסידות, כינוי להתגלמות הרוע וה[[טומאה]] בעולם. נקרא בשם קליפות, כי דומה לקליפת הפרי אשר מכסה על הפרי אף שהוא בעצמו פסולת חסר חשיבות, כך הטומאה והרע ניכרים בעולם למרות שהם לא אמיתת המציאות כי אם כיסוי על המציאות האלוקית הקדושה.

עבודת האדם ביחס ל'קליפות' הוא התעלמות מוחלטת או שבירתם וביטולם לגמרי, לא ניתן 'לברר' ולזכך את הקליפות מכיון שהינם רעים מצד עצם מציאותם, רק בזמן ה[[גאולה]], הקליפות ישתנו ויהפכו לקדושה, כמו כן אדם שהגיע לדרגת [[צדיק]] יש בכחו להעלות את הקליפות לעולם הקדושה.

שמות וכינויים נוספים לשלוש קליפות הטמאות: '''סטרא אחרא''', '''החיצונים'''.

==שורש התהוותם==

==מהותם==
שלוש הקליפות מתוארות ב[[מרכבה]] שראה [[יחזקאל]], שם נאמר "רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב"{{הערה|יחזקאל א, ד.}}. מבואר כי "רוח סערה" "ענן גדול" ו"אש מתלקחת", הם שלוש קליפות הטמאות לגמרי, והם יונקות את חיותם מ[[קליפת נוגה]] שהיא [[ממוצע|ממוצעת]] בין הקדושה לטומאה.

הדברים בעולם הזה שנמשכים מג' קליפות הם:{{הערה|[[תניא]] סוף פרק ו'.}} נפשות אומות העולם (מלבד [[חסידי אומות העולם]]{{הערה|ר' [[הלל מפריטש]] בשם [[אדמו"ר הזקן]].}}) וכן החיות שממנה קיים גופו של הגוי (שהיא חיות נפרדת שהרי גם לאחרי שמת ממשיך גופו להתקיים), חיותם של בעלי-חיים הטמאים ואסורים באכילה וכן הכוח המקיים גופם של אותם בעלי חיים, הכוח המקיים את כל ה[[צומח]] האסור באכילה וכן החיות שמצמיח את אותם הצמחים, הכוח לעשיית עבירה במעשה, דיבור או [[מחשבה]] ותנועת הנפש הרעה שבעשיית העבירה (הרצון בעבירה{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצוות [[וידוי]] ותשובה.}}).

==יניקת החיצונים==
כל הברואים הקיימים בעולם מתקיימים ומתהווים בכל רגע מחדש, על ידי ה[[חיות]] ש[[הקב"ה]] מעניק להם, לולא חיות זה הם היו מתבטלים ונעלמים בין רגע. אך ישנו הבדל בין החיות האלוקית השורה בברואים הנמצאים תחת הקטגוריה של ה[[קדושה]], וכן תחת קטגוריית [[קליפת נוגה]] (הכולל את כל מה שאינו [[רע]] אך אינו גם [[טוב]]), ל לבין הברואים הנמצאים תחת קטגוריית "הקליפות".

יסוד ההבדל הוא, שכל מה שאינו קליפה ורע, [[הקב"ה]], מחיה אותו מרצונו האמיתי והפנימי, ומשל לכך מאדם הנותן מתנה לאהובו שנותן לו מאהבה, בסבר פנים ובשפע. אך את הקליפות מחיה הקב"ה, כביכול, בדרך אגב (בלשון [[החסידות]] "כמאן דשדי בתר כתפוי" - כמי שזורק מאחורי כתפיו), לא מתוך רצון פנימי ואמיתי, ונמשל למלך העושה סעודה לשריו ומקורביו, שגם עבדיו נהנים מסעודה זו, אך כמובן שהם לא מטרת ועיקר הסעודה אבל גם הם נהנים מאיסוף השאריות, ונתינה זו היא בזלזול ובכמות מועטת.

אך ישנם כמה אופנים יוצאי דופן בהם הקליפות מצליחות בכל זאת לקבל את אותו דרגת החיות המיועדת לקדושה, ונחלק בדרך כלל לשתי אופנים:
*אופן יניקה א' - "בריבוי [[צמצום|צמצומים]]" - מאחר וכל חיות אלוקית אשר יוצאת מ[[עצמות]]ו ממש, עוברת מסלול של [[צמצום]] והגבלה על מנת שתוכל להחיות ולהתלבש בנבראים גשמיים, פעמים והאור משפיל את עצמו ויורד כל כך עד שגם הקליפות מצליחות לקבל אור זה. אלא שיניקת חיות זו הינה חיות מצומצמת מאד.
*אופן יניקה ב' "הגבהה וחוצפה" - לפני שהאור - החיות, יורד ומצטמצם ממקורו הוא נמצא בעולם ה"סובב" המקיף על כל העולמות בשווה, בעולם זה אין עדיין הבדל בין אור לחושך, כי [[עולם הסובב]] הינו למעלה, מעלה מהעולמות התחתונים ולכן אין שם התייחסות לחושך וקליפות. ופעמים והקליפות מתעלים ב"חוצפתם" לדרגה זו ועוקפים את כל [[סדר ההשתלשלות]] ויונקים את חיותם משם. אופן זה נמשל ל[[נשר]], כי הנשר אף שאינו עליון במעלה מעופו הינו הגבוה מכל הנבראים.

===עם ישראל משפיעים על חיות הקליפות===
קצבת כמות השפע ודרגת השפע לקליפות תלוי ומושפע ישירות מהתנהגות [[עם ישראל]], ב[[חסידות]] מוסבר רבות שכל העולמות העליונים והתחתונים מושפעים ממעשיו של כל [[יהודי]], כאשר מקיימים את רצון ה' בקיום [[תורה]] ו[[מצוות]], השפע והחיות האלוקי מגיע ומושפע למקומו הנכון ומחזק ומגדיל את הקדושה. אך כאשר [[עם ישראל]], במצב שאינם מקיימים את רצון הבורא, ניתנת אפשרות לקליפות לקבל את החיות השמור לקדושה.

ובפרטיות לפי החלוקה הנ"ל:
*"דרך צמצום" - יניקה זו מתאפשרת לקליפות אך ורק כאשר ישנו ירידה רוחנית בעם ישראל - ירידה המתבטאת בהשפלה ונפילה ל[[תאווה|תאוות]] זרות עד שדומה ל[[בהמה]] ממש המחוסרת שכל, ופועלת על פי תאוות ליבה בלבד. ירידה רוחנית זו, גורמת לאור האלוקי גם, לרדת למטה מטה, עד למקום כל כך תחתון שהקליפות גם יונקות משם את החיות המצומצמת והמושפלת.
* "הגבהה וחוצפה" - יניקה זו מתאפשרת לקליפות כאשר ישנו ירידה רוחנית בעם ישראל - ירידה המתבטאת ב[[גסות הרוח]] וחוצפה שהאדם מתמלא [[גאווה]] ומרגיש את עצמו ל[[יש]]ות עליונה, ואת [[הקב"ה]] ל[[אין ואפס]]. ירידה זו גורמת לקליפות גם להתחצף ולהתרומם למקומות שאינם שייכים שם, ולקבל את חיותם ממקור האור והחיות{{הערה|ספר המאמרים תרל"ב עמ' נב לא מאמר דיבור המתחיל לא יצא האיש לא בסייף, ספר המאמרים [[תרנ"ט]], מאמר דיבור המתחיל ת"ר נר חנוכה, [[תניא]] ?, [[קונטרס ומעין]] עמ' 77}}.

==בעבודת האדם==
בניגוד לקליפת נוגה, ג' קליפות הטמאות שייכות אך ורק לצד של הטומאה, ומה שקשור אליהן לא ניתן להעלותו לקדושה.

למשל, דבר מאכל שהינו אסור באכילה על פי ההלכה היהודית, גם אם יהודי יברך עליו ויעבוד את ה' בכח האכילה ההיא, עדיין לא יהיה ניתן להוציא את [[ניצוצות הקדושה]] משייכותם עד אותה עת לג' קליפות הטמאות, ולהעלות אותן לקדושה (עד שיבא [[משיח]] צדקנו).

אולם, על ידי תשובה עילאה הרי גם החיות שמג' הקליפות עולה לקדושה{{הערה|בכל הנ"ל ראה [[תניא]] פרקים ז'-ח'.}}, כמו כן כאשר יהודי נמצא במצב שמותר לו לאכול דבר זה, כגון חולה בסכנה או שהאיסור מתבטל בשישים - אזי החיות האלוקית עולה לקדושה אם יעבוד בכח האכילה ההיא את ה'.

תקנתם של ג' הקליפות הטמאות - היא בשבירתם. שעל ידי שיהודי מתגבר על הקליפה ושוברה - הרי ניצוץ האלוקות שבה עולה לקדושה. יוצא מן הכלל בזה שהוא [[רבי]]. רבי יש בכוחו לברר גם דברים מג' [[קליפות]] הטמאות{{מקור}}.

בעת [[תפילת שמונה עשרה]] בברכת "ולמלשינים" - בין תיבות "תעקר תשבר ותמגר", לתיבת "ותכניע" נהוג לעשות הפסקה, כיון שג' התיבות הראשונות הם כנגד ג' הקליפות הטמאות, שצריכים עקירה לגמרי, מה שאין כן תיבת "ותכניע", שהיא כנגד קליפת נוגה.

==כינוים==
בנוסף לשמם "רוח סערה", "ענן גדול", "אש מתלקחת", כמו כן נקראות הקליפות בשם "נחש" "שרף" ו"עקרב".

==בגאולה==
==ראו גם==

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:קליפות]]

לקוטי דיבורים (ספר)

2017-06-05T01:56:00Z

שמואליק:

[[תמונה:לקוטי דבורים.jpg|left|thumb|250px|הספר]]
'''לקוטי דבורים''', הינה סדרת ספרים המכילה שיחות ורעיונות חסידיים מ[[אדמו"ר הריי"צ]], וכן סיפורים חסידיים המביעים רעיונות יסודיים ועמוקיים בתורת החסידות.

==תוכן הספר==
הספר מכיל חמישה חלקים.

תוכן שיחות הליקוטים מלא בתביעה ודרישה בנוגע להתעסקות ב[[עבודת ה']] בפועל, [[סיפורי חסידים]] מהעבר עם הוראות לעתיד, וביאורי עניינים עמוקים ב[[תורת החסידות]].

בסוף חלק ה' נדפסה [[רשימת המאסר]], ובה תיאור המאורעות שהתרחשו בעת [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|מאסר הרבי]] ב[[תרפ"ז]].

הליקוט הראשון המופיע בספר, שיחות [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] משנת [[תרצ"ג]], הינם למעשה השיחות הראשונות ש[[הרבי הריי"צ]] נתן רשות להדפיסן. יתכן שזה קרה בעקבות כך ש[[הרבי]] שהה בחודש זה במחיצתו ועסק בהעלאת הדברים על גבי הכתב בצורה מסודרת ואחראית.

==מהדורות הספר==
במקורו הודפס הספר חלקו ב[[אידיש]] וחלקו ב[[לשון הקודש]]. הספר הודפס בשני חלקים.

בשנת [[תש"נ]] יצאה מהדורה מתורגמת של הספר מ[[אידיש]] ללשון הקודש, על ידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]. במהדורה בלשון הקודש הודפס הספר בשלושה חלקים.

הספר תורגם גם לאנגלית.

==חשיבותו==
בשנת [[תש"א]] כאשר [[הרבי]] [[הצלת הרבי והרבנית|הגיע לאמריקה]], [[התוועדות|התוועד]] עם [[תלמידי התמימים]] ו[[אנ"ש]], ובאמצע ה[[התוועדות]] אמר "שמעתי שהבחורים האמריקאים בקיאים בליקוטי דיבורים" והתחיל לבחון אותם.

== קישורים חיצונים ==
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&pgnum=1 חלק ראשון] {{הב}}
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&pgnum=1 חלק שני] {{הב}}
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39167&st=&pgnum=1&hilite= חלק שלישי] {{הב}}
*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39164&st=&pgnum=1&hilite= חלק רביעי] {{הב}}
*[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39162&st=&pgnum=1&hilite= חלק חמישי] {{הב}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הריי"צ]]

שינוי המהות

2017-06-05T01:50:19Z

שמואליק:

'''שינוי המהות''' הוא מונח בחסידות המגדיר שינוי פנימי של הענין, שנעשה לענין אחר לגמרי (לעומת [[שינוי המציאות]] המגדיר שינוי חיצוני בלבד).

==בתורת החסידות==
באופן כללי, שינוי זה מגדיר כל ענין שנוצר באופן של [[יש מאין]], כאשר מציאות אחת נהפכת ונעשית למציאות חדשה, שאינה קשורה לחלוטין למציאות שלפניה. אחת הדוגמאות המובאות לכך בחסידות, הוא ניצוץ אש שיוצא מאבן, שניצוץ האש הוא מהות אחרת לגמרי מהמהות של האבן{{הערה|ליקוטי אמרים בצירוף מראי מקומות וליקוטי פירושים, שער היחוד והאמונה עמוד רא.}}.

ב[[סדר ההשתלשלות]] שינוי המהות בעיקרו הוא בהתהוות דרגת [[אדם קדמון]] (א"ק) מ[[עצמותו ומהותו]], כאשר כל דרגא אלוקית שמחוץ לעצמותו, רוחנית ועליונה ככל שתהיה, היא מהות חדשה ואחרת לגמרי מהמהות האלוקית של עצמותו ומהותו{{הערה|מאמר אדמו"ר האמצעי 'להבין ענין קריעת ים סוף' עמוד 13.}}, וכן בהתהוות [[עולם העשיה הגשמי]], שהוא יצירת יש גשמי מאין רוחני.

גם באדם עצמו, ישנו מעין הענין של שינוי המהות הן בהעמדת התולדות, כאשר תענוג רוחני יוצר מציאות גשמית המתפתחת ומתגדלת ברחם האשה עד שנעשית מציאות חדשה באופן של יש מאין, והן בכח המחשבה שלפני שעלתה המחשבה בראשו לא היתה לה מציאות כלל{{הערה|מאמר אדמו"ר האמצעי 'להבין ענין קריעת ים סוף' עמוד 13.}}.

==הארה דרך מסך ופרסה==
במקומות רבים בחסידות מובא שהארה המתגלה דרך [[פרסא|מסך ופרסה]] היא באופן של [[שינוי המציאות]] בלבד, אך בפרטיות יותר מובא במספר מקומות שגם בנוגע להארה באופן זה יתכן שיהיה שינוי המהות{{הערה|מאמרי אדמו"ר האמצעי שמות חלק א' עמוד קסג.}}.

==בעבודת השם==
בעבודת השם קשור שינוי המהות עם [[חזרה בתשובה|עבודת התשובה]] שבשונה מעבודת השם בסדר הרגיל שהוא באופן של הליכה ועליה מדרגה לדרגה, בעבודת התשובה האדם מתעלה באופן של דילוג אין ערוך{{הערה|התוועדות י"ב תמוז, שיחת שבת פרשת חוקת-בלק תשי"ב.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:חסידות]]

ליקוטי אמרים - הקדמת המלקט

2017-06-05T01:22:53Z

שמואליק:

{{תניא}}
"הקדמת המלקט" היא הקדמת [[אדמו"ר הזקן]] ל[[ספר התניא]], בה הוא מסביר על הסיבה שחיבר את הספר. הוא מסביר כי למרות שהלימוד בספרי מוסר אינו באותו דרגה של שמיעה מפי רבי, שונה בכך [[ספר התניא]] שחובר על ידו ליודעיו ומכיריו ומיועד אליהם בצורה אישית לאחר ששמע את בעיותיהם הרוחניות ומכירם אישית. מקובל מפי [[רבותינו נשיאינו]]{{מקור}}, כי כאשר כתב [[אדמו"ר הזקן]] את המילים "ביודעי ומכרי" כוונתו היתה על כל [[יהודי]] עד סוף כל הדורות שילמד את ספרו.

בתחילה, הספר היה בקונטרסים אותם כתב לאנ"ש, ואשר היוו כעין סיכום וליקוט מתשובותיו לשאלות השונות לאנ"ש. כאשר הקונטרסים הועתקו פעמים רבות על ידי סופרים שונים ונפלו בהם טעויות שונות, החליט [[אדמו"ר הזקן]] כי מהראוי להוציאם לאור בצורה מסודרת.

==הקדמה==

==טקסט==
{{קטע תניא|קטע=הקדמת המלקט|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/דף השער והקדמה - הקדמת המלקט|הקדמת המלקט}}}}

==סיכום==

==מושגים יסודיים==

{{סדרה|הקודם=[[ליקוטי אמרים - הסכמה ג'|הסכמה ג']]|הבא=[[ליקוטי אמרים - פרק א'|ליקוטי אמרים - פרק א']]}}
[[קטגוריה:דף השער וההקדמה - תניא]]

רפאל נחום כהן

2017-06-04T21:29:04Z

שמואליק:

[[קובץ:נחום כהן ולייבוב.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן באסיפה עם יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד (ארה"ב)|צעירי אגודת חב"ד המרכזית]] הרב [[דוד רסקין]] ויו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[ישראל לייבוב]]]]
[[קובץ:רפאל נחום כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בעת מעמד [[פדיון הבן]] של [[דליה רויטמן|אריאל רויטמן]], נכד אחיו של הרבי ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]] (תשל"ה)]]
הרב '''רפאל נחום כהן''' ([[כ"ב כסלו]] [[תש"ז]] - [[י"ג אייר]] [[תשע"ד]]) היה עסקן חב"די רב פעלים, יד ימינו של יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[ישראל לייבוב]] שהקים בשנת [[תשמ"ז]] את אגף הסניפים של הארגון, והיה אחראי לכינונם של רוב בתי חב"ד ברחבי הארץ.

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ב בכסלו]] [[תש"ז]] לאביו הרב החסיד [[אברהם צבי כהן]] ולאימו רבקה מאטיל (לבית וויספיש).

בילדותו למד ב[[חיידר]] הירושלמי הידוע עץ חיים, יחד עם הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועורך ספר 'המסורת' הרב חשין שהיו חברי כיתתו. בהמשך נכנס ללמוד ב[[ישיבה קטנה]] ב[[תומכי תמימים לוד]] כשעוד שכנה ב'פרדס', שם נקשר ל[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. עם מעבר הישיבה ל[[כפר חב"ד]] עלה ללמוד בישיבה המרכזית.

בשנת [[תשכ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', והיה בין הבחורים אשר דאגו לקבלת אישור רשמי מהצבא (בפעם הראשונה) וכן לארגון הוויזות והפרטים הנצרכים לשהיית התמימים במסגרת הקבוצה. בזמן שהותו בחצר הרבי, פעל להאריך את שהותו לחצי שעה נוספת בתיאום עם הגורמים המתאימים ב[[צה"ל]]. בשנת [[תשכ"ז]] חזר לישיבה בכפר חב"ד ובמקביל החל להתעסק בפעולות צא"ח ב[[תל אביב]].

===עסקנות ציבורית===
[[קובץ:מבצע מצה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן מלווה קבוצת ילדים ביריד חוויות הפסח ב[[כפר חב"ד]] במסגרת [[מבצע מצה]]]]
ב[[תשל"א]] התחתן עם זוגתו לאה רבקה (לבית יונגרייז) ועבר להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]]. בהוראת [[הרבי]] מייד לאחר חתונתו החל לעבוד באופן רישמי ב[[צא"ח]] ב[[תל אביב]] ועסק בעיקר בארגון הפעילות בשטח. בין נושאי העסקנות בשנותיו הראשונות למנות הפעילות עם יתומי ואלמנות [[צה"ל]], וארגון מסיבות [[בר מצווה]] לבני הגיבורים, (יחד עם הגברת שפרה מורזוב) [[מבצע מצה]], ארגון המבצעים ב[[סוכות]] ו[[חנוכה]] וכן היה אחראי על תיאום וחיבור שבין צה"ל וצא"ח.
בעיקר זכור לאנ"ש הארגון של [[מבצע תפילין]] שהיה כרוך בהבאת אנ"ש מרכוזי חב"ד בארה"ק למדבר סיני במטוסים מיוחדים לשם כך, בתיאום ובעזרת גורמי הצבא והביטחון.

בשנים הללו זכה להתמנות באישור הרבי כחבר הנהלת צא"ח, והיה הרוח החיה בהצלחה ובארגון הפעילויות והמבצעים.

בעקבות הוראת הרבי בשנת [[תשמ"א]] לארגן [[תהלוכות ל"ג בעומר]] בכל עיר ועיר, דאג לקיומם של תהלוכות רבות והיה הרוח החיה של המבצע ואף חיבר בקשר לכך את הסיסמה הידועה "יחד כל ילדי ישראל", וזכה שתתקבל על ידי הרבי.

בשנת [[תשמ"ה]] נכנס באופן מלא לצא"ח בתור אחראי אירגון המבצעים. בהוראת הרבי, הקים בשנת [[תשמ"ז]] את אגף הסניפים של צא"ח.

מסירותו לשלוחים לא ידעה גבול בגשם וברוח כאשר נסע מדרום לצפון וביקר בכל הבתי חב"ד לפחות אחת לחודש.
וזכה להקמת וביסוס עשרות סניפים של בתי חב"ד בארץ הקודש. הוא המשיך לעמוד בקשר עם שלוחי הרבי בכל ענייניהם גם בשנותיו האחרונות.

מלבד פעולותיו בארגון, התעסק בתחומים נוספים ובענייני 'כרם חב"ד' בארה"ק ובביסוס צא"ח המרכזי בכפר חב"ד.

===שליח הרבי ל'פדיון הבן'===
באחד מביקוריו בחצר הרבי ב[[חודש תשרי]] [[תשל"ו]], נשלח על ידי הרבי יחד עם ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ועוד כמניין בחורים ל[[וושינגטון]], על מנת להשתתף בטקס [[פדיון הבן]] שערכה אחייניתו של הרבי מרת [[דליה רויטמן]] לבנה הבכור אריאל.

לצורך הפדיון, הפקיד בידיהם הרבי חמש מטבעות מכסף טהור, כפי המנהג{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81735 הרב כהן בפדיון הבן לנכד אחיו של הרבי] {{אינפו}} י"ג [[אייר]] התשע"ד (13.05.2014)}}.

===פטירתו===
בעשור האחרון לחייו חלה במחלה קשה, ובעקבותיה עבר להתגורר ב[[ביתר עלית]] ליד בני משפחתו.

ביום שני בלילה, ליל [[י"ג אייר]] [[תשע"ד]] נפטר, והלוויתו התקיימה למחרת ונטמן בהר המנוחות שבירושלים.

==משפחתו==
אחיו
*הרב אשר לעמיל הכהן, מרא דאתרא קהילת חב"ד ביתר עילית
*הרב שמואל יחזקאל הכהן נחלת הר חב"ד
*הרב שלום דובער הכהן ראש ישיבת תות"ל בית הר"ם נחלת הר חב"ד
*הרב יוסף עקיבא הכהן ר"י חבד מנצ'סטר
*הרב חיים שלמה הכהן משלוחי הרבי למונטריאול
*גיסו הרב יהושע שארף ראש כולל ביתר עלית

זכה לדור ישרים מבורך
*בנו, ר' מאיר כהן, ביתר עילית
*בנו, ר' יוסף יצחק כהן, פתח תקווה
*בת, מרת חנה - אשת הרב נחום גולדשמיד, משלוחי הרבי ב[[נתניה]]
*בנו, ר' אלחנן כהן, אלעד
*בנו התמים מנחם אליעזר כהן, [[ירושלים]]
*בתו שרה יהודית כהן
*בנו הרב יהושע דוד כהן משלוחי הרבי באשדוד
*בנו הרב שניאור זלמן כהן משלוחי הרבי בהוד השרון
*בנו התמים שלום דובער כהן

{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[ישראל ברוד]]|רשימה=מנהל אגף הסניפים של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]|שנה=[[תשמ"ז]] (מייסד) - [[תשנ"ו]]}}

==קישורים חיצוניים==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://www.scribd.com/doc/225546547/927 הוגה סיסמת התהלוכות 'יחד כל ילדי ישראל']''' - זכרון להולכים, בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 927 עמוד 28

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כהן, רפאל נחום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ביתר עלית: אישים]]
[[קטגוריה:מנהלי אגף הסניפים בצא"ח]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]

שיחה:רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 2

2015-06-23T09:28:41Z

שמואליק: ביטול גרסה 199088 של 79.176.35.62 (שיחה), התבטאויות שאינם מתאימות.

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחה:מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)/ארכיון 1|1]]}}

== ההתוועדות בפורים והמעצר ==

ראיתי בסיפורו של חג(של מנחם זיגלבוים) שהוא נעצר בצרפת. [[משתמש:דוד שפירא|דוד מלך ישראל חי וקיים]] - [[שיחת משתמש:דוד שפירא|שיחה]]

== הרבי כמלך המשיח ==
כדאי להוסיף כותרת בסוף "ראה גם" ולתת קישור לקטגוריה "הרבי כמלך המשיח". --בברכה, [[משתמש:יצחק ב|יצחק]] ([[שיחת משתמש:יצחק ב|מטכסים עצה]]) 01:56, 8 במאי 2011 (UTC)
:למען האמת צריך להיות פיסקה שלמה בנושא. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ד' באייר ה'תשע"א 11:57, 8 במאי 2011 (UTC)
::אפשר להפנות לערך המורחב [[מלך המשיח]], שעוסק למעשה כל כולו בנושא זה. --בברכה, '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ד' באייר ה'תשע"א, למניינם 18:41, 8 במאי 2011 (UTC)
:::זו בעיה נוספת, שגם בה צריך לטפל.. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], ד' באייר ה'תשע"א 20:15, 8 במאי 2011 (UTC)

== שאלה בדבר שליט"א ==

:שאלה לגבי התואר 'שליט"א' הנכתב אחר הרבי או אדמו"ר, ונמשך כפי שהיה בחיי חיותו ממש.

:כידוע, '''דוד מלך ישראל חי וקים''' (סימן לקידוש החודש שמסר רבי לר' חייא (ר"ה) בפרק אם אינן מכירין - על המשנה מעשה שבאו שנים ואמרו "ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב").
:ובספר שושן סודות (על פי אייזנשטיין באוצר ישראל [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2032 נכתב בידי הרמ"ה] בן זמנו ומתנגדו של הרמב"ם) על ברכת שהחיינו לרואה חבירו לאחר ל' יום: ''וקיימנו - כענין דוד מלך ישראל חי וקיים''.
:ולמרות זאת בכל הספרים הקדושים רושמים '''דהע"ה''' או '''דוד המלך ע"ה''', או במפורש דוד המלך עליו השלום. ואין נשארים בביטוי שליט"א, או דומה לו.

:(ובתענית) פר' מאימתי מזכירין:
:א"ל רב נחמן לר' יצחק: לימא מר מילתא?
:א"ל: הכי א"ר יוחנן - אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט, ויבא לידי סכנה.
:בתר דסעוד א"ל: הכי א"ר יוחנן - '''יעקב אבינו לא מת'''
:א"ל: וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא?!
:א"ל: מקרא אני דורש שנאמר:
::ואתה - אל תירא עבדי יעקב נאם ה', ואל תחת ישראל -
::כי הנני '''מ'''ושיעך '''מ'''רחוק, ואת זרעך - '''מ'''ארץ '''שִ'''בְיָם... (''ירמיהו, פרשת עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע'')
:מקיש הוא לזרעו: מה זרעו - בחיים, אף הוא - בחיים!
:וגם כאן בכל הספרים הקדושים כולל מגיד דבריו ליעקב של אדומו"ר אדיר הארזים רבי דב בער זצוקלה"ה ממעזריטש
:רשום תמיד יעקב אבינו עליו השלום, או '''יעקב אבינו ע"ה''', או יעע"ה.
:וכך גם בעניין אליהו הנביא, אמנם כאן אין אומרים עליו השלום, אך אין שום תואר שליט"א, שיחי' וכדו'?
:אגב, שימו לב לראשי התיבות בפסוק הנ"ל: '''מ'''ושיעך '''מ'''רחוק, '''מ'''ארץ '''ש'''בים...
:כט"ס וחג שמח! [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] י"ב בתשרי ה'תשע"ב 23:26, 10 באוקטובר 2011 (UTC)

::שכחתי לשאול את רבני בית שמש (הרב ריפקין, הרב אלישע שפירא, ומו"ר הרב ויינר) הנוסעים מחר לכנס השליחים בתש"ע (770) ולציוּן,
::וכבר עבר כמעט חודש.
::זו לא שאלה קנטרנית אלא אמיתית. מישהו מכם יכול להתייחס? [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 14:20, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
:::שאלה בסיסית מכדי לשאולה כאן. רבות רבות נכתב על זה וצא (מהאינטרנט) ולמד. כפתיח לסוגיה מצו"ב קישור לקונטרס בשם "[http://www.shluchimcenter.org/kvatzim/yechi.pdf יחי המלך המשיח]" הסוקר את הנושא. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 14:36, 20 בנובמבר 2011 (UTC)

:תודה! קראתי מתחילתו ועד סופו (לא כולל החלק על הגורל - שאלמד בע"ה בקרוב). את הרוב הכרתי. ועדיין שאילתי ובקשתי במקומה עומדת. ואינה בסיסית כלל. היא מרכזית לשם הערך הכולל '(אדמו"ר שליט"א)' [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 15:36, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
::על הביטוי שליט"א לאחר הסתלקות ראה שיחת ר"ח סיון תש"י וש"נ. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 08:01, 21 בנובמבר 2011 (UTC)
:::וש"נ זה ראשי תיבות ''ושם נכתב''? יש לך קישור לשיחה זו? מצאתי רק [http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%22%D7%99_-_%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA#.D7.99.D7.95.D7.9D_.D7.90.27.2C_.D7.A8.22.D7.97_.D7.A0.D7.99.D7.A1.D7.9F_.D7.94.27.D7.AA.D7.A9.22.D7.99 את זה] ושם מופיע לגבי הרבי הריי"צ שנפטר בסמוך: הכ"מ (הריני כפרת משכבו) וכן נ"ע (נוחו עדן או נשמתו עדן) תודה. [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"ד בחשוון ה'תשע"ב 21:01, 21 בנובמבר 2011 (UTC)
::::ושם-נסמן. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ה בחשוון ה'תשע"ב 13:33, 22 בנובמבר 2011 (UTC)
:::אם כן, השאלה בעינה עומדת. היכן בשיחת ר"ח סיון יש התייחסות לתואר 'שליט"א'? תודה (וסליחה על האיחור בתגובתי) [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] כ"ג בשבט ה'תשע"ב 09:39, 16 בפברואר 2012 (UTC)
:::נו? פסח כשר ושמח [[משתמש:Pashute|'''מנחם משה פלאם (משתמש:פשוט)''']] [[שיחת משתמש:Pashute|'''שיחה''']] י"ד בניסן ה'תשע"ב 05:57, 6 באפריל 2012 (IDT)

== באם אפשר ==

לערוך את הפיסקא הראשונה בסופה [בנוגע לחילוקי הדעות] או למוחקה לגמרי משום שאינה שייכת לעניינה של הפיסקא. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 09:40, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
:כשכותבים על אדם ש"התכסה מעניניו" חייבים לציין משהו בהקשר לזה. ערכתי קצת. אם יש לך הערות והצעות טובות יותר - שתף אותנו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], כ"ג בחשוון ה'תשע"ב 14:24, 20 בנובמבר 2011 (UTC)
::המשפט "אך כולנו מאמינים..." מיותר עדיף לכתוב משהו על לעיני בשר ועל ריבוי הדעות בלא המשפט כולנו מאמינים. [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 17:21, 20 בנובמבר 2011 (UTC)

== המשפט שמחקתי ==

חיים. לא הבנתי את הסיבה לשחזור עריכתי. אכן ישנה חשיבות רבה לעניין אך האם זה שייך לפתיח???? [[משתמש:ר'ובן|ר'ובן]] - [[שיחת משתמש:ר'ובן|שיחה]] 14:06, 5 באפריל 2012 (IDT)
:אכן. סוגיית היחס לרבי לאחר ג' בתמוז, היא נושא מרכזי וראויה לאיזכור קצר בפתיח. יחד עם זאת, חסר התייחסות רחבה לנושא בערך עצמו. --[[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]], י"ט בניסן ה'תשע"ב 11:30, 11 באפריל 2012 (IDT)

:::והמשפט שאני מחקתי.. נכתב כי בתקופה בה שהה הרבי בצרפת, שימש כמזכיר אדמו"ר הריי"צ וזה מופרך וק"ל. 09:22, 22 ביוני 2012 (IDT)

== מענדל ==

קצת פלא שחרי ההדגשה של הרבי שליט"א כמ"פ 'מענדל בעי"ן' על שמו הק' הערך הרשמי כאן הוא 'מנדל'. האם דנו בזה אי פעם? ההייתה החלטה בנידון? ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:לא יודע אם היה דיון, אבל לכאורה הסיבה העיקרית לכך היא בשביל שזה יקפוץ ברשימת התוצאות של גוגל כאשר אשים מבחות מחפשים את שמו של הרבי. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • ט' בניסן ה'תשע"ג • 01:29, 20 במרץ 2013 (IST)
::זוננשיין, קלעת. דנו, וזה היה הנימוק להחלטה. בעבר השם היה עם ע'. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 17:32, 18 באפריל 2013 (IDT)

== השחתה! ==

ניתן לראות בהסטוריית הגרסאות, שנעשתה כאן השחתה (נוספו תארים שאינם מתאימים, ועוד בצורה גרועה וחובבנית שהצריכה אותי לעבור כמה שינויים אחרונים ולבטל). שיחזרתי את העריכות. אולי צריכים לנעול את הערך (ממילא לא נראה לי שבחדשים האחרונים הוסיפו עליו משהו רציני)?--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 18:07, 18 באוגוסט 2013 (UTC)

== עבודת הרבי בצבא האמריקאי ==

יש מספרים שהרבי עבד בצבא האמריקאי קודם הנשיאות, ואף אגדות נשזרו בזה, לדוגמא:

הטענה שהרבי הוא מי שהמציא את מטוס החמקן הראשון (התוכנית נקראה project yehudi), וזה התפרסם בעלון "הגאולה מענין ועכשווי", אך דא עקא שהמציאות אינה מתאימה לכך, כי ברשימת המשתתפים לא מופיע שמו של הרבי (dtic.mil/dtic/tr/fulltext/u2/221102.pdf) וגם השם של הפרוייקט הוא ע"ש "יהודי מנוחין" שהי' קרוב משפחתו של הרבי (ואולי משם נובעת הטעות).

הטענה שהרבי הוא מי שהמציא את הגשר המתנפח וצף, גם זה לא מתאים עם המציאות כי הדבר הומצא כמאה שנים קודם לכן, והטעות נובעת מכך שיש אומרים שהרבי הציע לשרון להשתמש בזה בהגנה על תעלת סואץ. {{אנונימי}}

== בקיאות בשפות ==

איפה והאם כדאי להכניס את בקיאותו של הרבי בשפות רבות? [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 16:44, 16 בפברואר 2014 (UTC)

== היחסים בין הרבי לרבי הריי"צ ==

"בשעת ה[[טהרת המת|טהרה]] ו[[הלויית המת|הלוויה]], לא ראו אצל [[הרבי]] שום התפעלות חיצונית, בשונה ממשך שנת האבלות, אז כמעט בכל מפטיר ובכל שיחה בכה הרבי ממושכות." נגזר מהערך על [[הרבי הריי"צ]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ט באדר א' ה'תשע"ד 10:12, 19 בפברואר 2014 (UTC)
*הרבי רשם את הנהגותיו במחברות מיוחדות
*אדמו"ר הריי"צ שלח שלוחים לקבל את פניו והתבטא עליו בביטויים מיוחדים
*אדמו"ר הריי"צ שלח לו אגרות רבות המבארות את תוכנה הפנימי של חסידות חב"ד, פורסמו ב'התמים' ווארשה
*כאשר זקני החסידים התלוננו על ההוספות של הרבי במאמרים התבטא בצורה חריפה ביותר
*ישנו כרך שלם של אגרות קודש אליו, עם ביטויים נפלאים.
*הרבי 'חיקה' אותו על צעד ושעל.
*אין שיחה/מאמר של הרבי שאדמו"ר הריי"צ לא מוזכר!
*גם אחרי הנשיאות הרבי ביקר בציון שלו בתדירות גבוהה מאוד, וזו הייתה היציאה היחידה שלו מגבולות קראון הייטס משנת תשי"ז ואילך.

יש עוד הרבה מה לכתוב. כתבתי רק מה שנזכרתי תוך כדי כתיבה. [[מיוחד:תרומות/173.3.196.1|173.3.196.1]] 12:30, 19 בפברואר 2014 (UTC)

::אפשר לראות הרבה גם בספר 'סודו של הרבי'. אך חס ושלום לא להעתיק משם מסקנות.. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ט באדר א' ה'תשע"ד 15:16, 19 בפברואר 2014 (UTC)

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

2014-11-24T05:21:51Z

שמואליק:

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}
{{דמות
|שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תמונה=[[תמונה:אדמו"ר שליט"א - תמונה קטנה.JPG|250px|]]
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם
|חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו"ר שליט"א#חיבוריו|בהמשך]])
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. מכונה '''אדמו"ר שליט"א''', '''הרבי מ[[לובביץ']]''', '''[[מלך המשיח]]''' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א בניסן]] שנת [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] וביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] התכסה מעינינו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים ש[[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי יתגלה כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.

==קורות חייו==
===הולדתו וצעירותו===
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון [[לוח היום יום]] עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום [[י"א בניסן]] נכתב: {{ציטוטון|ב[[יום הולדת|יום ההולדת]], על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ו[[תשובה]] ישוב ויתקנם}}, דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב"ד על יום הולדתו של הרבי}}, בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב. ביום [[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]].}}. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה - גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}

בתקופת מלחמת העולם הראשונה ([[תרע"ד]]-[[תרע"ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, בתקופת המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].

בקיץ [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].</ref>. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ"ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.

בשנת [[תרפ"ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] במשך זמן, לאחר מכן נסע עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע.

החל משנת [[תרפ"ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]], מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"שר ההשכלה" שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת [[תרפ"ו]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה ב[[לנינגרד]].

ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם [[אדמו"ר הריי"צ]].

ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ"ח]] ששה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חותנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ"ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].

===נישואיו===
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}
[[קובץ:המקום.jpg|ימין|ממוזער|250px|המקום בו נערכה החתונה בוורשא (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]
ביום [[ו' בכסלו]] [[תרפ"ט]] בא הרבי בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]] [[תרפ"ט]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די והאדמו"רים נפרדו לשלום.

על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]]‏ ‏‏‏<ref>‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206. </ref>‏
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}

אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].

לאחר חתונתו הטיל [[אדמו"ר הריי"צ]] על הרבי להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] וב[[ימי חב"ד]]. כמו כן, החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני [[הנהגת החסידים]] והכלל.

=== בברלין ופריז ===
[[תמונה:הרבי צרפת.jpg|ימין|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]][[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]
ב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עזב הרבי את לטביה ונסע לברלין בירת [[גרמניה]] שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. באותה תקופה ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ"ב]] יצא הרבי ל[[התוועדות|התוועד]] עם [[יהודי]]ם ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ריגא]] וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת [[שיינא הורנשטיין]], בעיר לנדורוב ב[[פולין]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר"צ]] שהה ב[[ריגא]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] וב[[שמחת בית השואבה]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] התוועד עם ה[[חסידים]] שם. בשנת [[תרצ"ב]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר את הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ובאותה שנה נפגש גם עם הרב [[ברוך בער לייבוביץ']]. בשנת [[תרצ"ג]] נפגש עם הרב [[חיים אלעזר שפירא]] (ממונקטש, בעל ה"מנחת אלעזר") והרב שמעון שקופ.

ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את [[גרמניה]] והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישב באותה עת ב[[פולין]].

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'"}}. לצורך עריכת אגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], נשלח על ידי אחד ממזכיריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים.

בחודש תשרי [[תרצ"ה]] נסע לחמיו שהיה ב[[וורשא]] ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח [[רוסיה]], לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה ב[[פולין]] ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה ב[[וורשא]].

בשלהי חודש [[חשון]] נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו"ר מגור הרב [[אברהם מרדכי אלתר]] - בעל ה"אמרי אמת".

בתקופת טרום [[השואה]], הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[אגודת חב"ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מ[[ארצות הברית]] ל[[פריז]] וההפך, נעשה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], דרך הרבי ששהה ב[[פריז]].

מספר פעמים ביקר הרבי ב[[וורשה]] וב[[אוטווצק]] ובפורכטולסדרוף (וינה), מקומות מגוריו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. מאידך, [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר מספר פעמים ב[[פריז]], בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות [[אדמו"ר הריי"צ]] בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.

בשנת [[תרצ"ו]] מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. בשנה זו נפגש עם הרב [[שבתאי הכהן רפופורט]] (בעל ה"שפתי כהנים") וביקר את האדמו"ר הקדוש ר' [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]].

בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה [[חב"ד]]ית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם ל[[ארצות הברית]] ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס ב[[ארצות הברית]]. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי ב[[פריז]]. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי ב[[פריז]] אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.

באביב [[ת"ש]], ערב כניסת הנאצים ל[[פריז]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

בשנת [[ת"ש]], מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו ל[[צרפת]] והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום [[צרפת]], איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל [[חג השבועות]], הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בסוף קיץ [[ת"ש]] הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום [[צרפת]], שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.

=== בדרך לארצות הברית ===
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי{{הערת שוליים|הכוונה לעבודתו בגיליון [[התמים]]}}, הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

ביום [[י"ט בכסלו]] [[תש"א]] כתב אדמו"ר הריי"צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים"{{הערת שוליים|קובץ "כ"ח סיון".}}. ב[[כ"ו באדר]] [[תש"א]] בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' בניסן]] [[תש"א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו"ר הריי"צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי"ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו"ר הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו"ר הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום [[י"ז בסיוון]] [[תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

===בארצות הברית===
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]
ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפה פינטו" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[‏770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]] התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על [[אדמו"ר הריי"צ]] ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].

ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ"ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.

==קבלת הנשיאות==
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]
כשנודע על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"{{הערת שוליים|או הרמ"מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.

על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים.

ביום טוב שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת".

בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א" ובהגהה השני' מחק גם את זאת.

בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.

בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. ב[[כ"ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרשמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[‏770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "[[באתי לגני]]", בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' בשבט]] על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.

לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]], שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}.

== פועלו והשפעתו ==
{{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]]}}
=== השפעתו בעולם היהודי ===
הרבי החל להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ"ח י"ד]]}}.

הרבי קרא לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.

יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב"ד: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל"ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.

הדגיש את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|[[אגרות קודש]] הרמ"מ]], חלק י"ח עמוד קע"ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}

פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: אהבת ישראל, חינוך יהודי, [[לימוד תורה]], הנחת [[תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] כשרות, מתן [[צדקה]], החזקת ספרי קודש בבית, [[כשרות]] המזון, בערב [[שבת]] וחג הדלקת נרות שבת ויום טוב ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37.}}.

בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני תפילין בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב"ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.

==== שלוחיו ברחבי העולם ====
{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד]]}}
חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. בתקופתו של [[הריי"צ]] היה היקף הפעילות מצומצם למדי, ובתקופת הנהגתו של הרבי גדל מאוד היקף השלוחים והגיע לאלפים ברחבי העולם.

מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ"ז טבת], ספריית חב"ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.
כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].

==== תקנת לימוד הרמב"ם היומי ====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}
בשנת [[תשמ"ד]] יזם הרבי את מפעל הרמב"ם היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב"ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל הי"ד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.

=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===
==== שבע מצוות בני נח ====
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]
בשנות ה-80 קרא לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו {{רמב"ם|שופטים|מלכים ומלחמות|ח|יג}}.}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן].}}

הרבי ראה את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]], שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה.

בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.

==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====
ב[[תשל"ח]] החליט הקונגרס של ארצות הברית להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז שנת 1978, "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית מוכרז לפי התאריך העברי בו חל יום הולדתו של הרבי. נוהג זה נמשך גם לאחר פטירתו.

בשנת [[תשס"ט]] הוסיף ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] ברק אובמה להכרזה: "מעטים בלבד הבינו וקידמו את הרעיונות הללו בצורה יותר מוצלחת מאשר הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, אשר הדגיש את חשיבותם של חינוך ואופי טוב. דרך ביסוס מוסדות החינוך והשירות הסוציאלי ברחבי המדינה והעולם, הרב שניאורסון ביקש להעצים צעירים ולהעניק השראה לאנשים בכל הגילאים. ביום הזה, אנו קוראים שוב את קריאתו"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60994 הנשיא אובמה הכריז על י"א ניסן כ'יום החינוך']}}.

==== רגע של שתיקה ====
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.

קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי טען מנגד שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוהים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הוא טען שבית הספר אינו צריך להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.

בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.

==תורתו ומשנתו==
===ספריו===
[[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}

מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.
רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו לעברית בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום הודפסו כ-80 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.

[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]
[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].

איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו כ-30 כרכים).

==הרבי כמלך המשיח==
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}
הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.

עם תחילת התגלות המשיח עליו הכריז הרבי בתשנ"א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: {{יחי}}, ביותר התחזקה קבלת מלכותו בשנים תשנ"ג - תשנ"ד, בהם יצא מידי יום ביומו לעודד את שירת החסידים.
בשנים ההם אף אישר הרבי את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד איצ'ה שפרינגער להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו הק' וההכרזה "יחי המלך המשיח", וכן ביו"ד שבט תשנ"ג אישר הרבי למטה להבאת המשיח בניו יורק לעשות שידור עולמי (סאטעלייט) בטעלעוויזיא שבו יראה איך מעודד הרבי את הכרזת הקודש "יחי אדוננו", ועוד רבות{{הערה|להרחבה, ראו בספר "והוא יגאלינו", ברוקלין תשנ"ד.}}.

==ניגוניו==
[[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]
במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.
#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.
#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" שחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].
#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט בחזרת הש"ץ של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ההתוועדות של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת [[תשל"ד]].

===דיסקוגרפיה===
{{להשלים}}
תקליטים המוקדשים לניגוני הרבי:
*'''תנועות הרבי מחב"ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי

== לקריאה נוספת ==
;ביוגרפיה
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"א]].
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס"ז.
* אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].
* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].

;אלבומים
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].
* [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].

;מחקרים
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].
;תורתו
*[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב"ם במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).
;שונות
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].
* יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.

== קישורים חיצוניים ==
;כללי
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - {{חב}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד]

;היסטוריה
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים"
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים"
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]

;וידאו
*[http://chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}

;תמונות
*[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=שליט"א}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=מ[[י"א בניסן]] - [[תרס"ב]]|הבא=-}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]

תבנית:הידעת?

2014-09-09T20:45:01Z

שמואליק:

[[תמונה:הידעת.jpg|left|60px|קישור=חב"דפדיה:הידעת?/ארכיון 1|לארכיון קטעי "הידעת?"]]

{{הידעת?/131}} <div style="text-align:left;">'''[[חב"דפדיה:הידעת?/ארכיון 2|לארכיון קטעי "הידעת?"]]'''</div>

<noinclude>[[קטגוריה:תבניות עמוד ראשי]]</noinclude>

תבנית:הידעת?/ח' בניסן

2014-09-09T20:42:27Z

שמואליק: יצירת דף עם התוכן "החסיד ר' אלחנן דב מרוזוב הי"ד שימש מס' שנים כמזכירו האישי של אדמו"ר הריי"ץ. פעם פנה א..."

ה[[חסיד]] ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] הי"ד שימש מס' שנים כמזכירו האישי של [[אדמו"ר הריי"ץ]]. פעם פנה אליו הרבי (הריי"ץ) ושאלו: איפה המכתבים? שאל ר' חונייע: איזה מכתבים? מ[[אצילות]]? השיב לו הרבי: די בריווען פון אצילות גייען ניט דורך דיר! [-המכתבים מאצילות אינם עוברים דרכך!].

תבנית:השבוע בימי חב"ד

2014-08-19T13:31:22Z

שמואליק: עדכון

[[תמונה:ימי חבד.jpg|left|60px|קישור=פורטל:ימי חב"ד]]<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">
השבוע [[פורטל:ימי חב"ד|בימי חב"ד]] - [[פרשת ראה]]</h3>
:([[כ"א מנחם אב|כ"א]] - [[כ"ז מנחם אב]])
*[[כ"ד במנחם אב]] [[תר"ט]] - ר' [[משה מייזליש]], חסיד של [[אדמו"ר הזקן]], נפטר.
*[[כ"ה במנחם אב]] [[תרנ"ט]] - מרת [[חנה גוראריה]], בתו הבכורה של [[אדמו"ר הריי"צ]], נולדה בעיירה [[ליובאוויטש]].
*[[כ"ו במנחם אב]] [[תר"ג]] - [[אדמו"ר הצמח צדק]] יצא מהעיר בו נערכה הוועדה של הממשלה הצארית, לאחר ניצחון על שמירת עיקרי הדת. במהלך הוועדה נעצר 22 פעמים.
<div style="text-align:left;">'''ל[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]''' - '''חודש [[מנחם אב]]'''

שיחת חב"דפדיה:פיתוח

2014-08-15T03:00:47Z

שמואליק:

__NEWSECTIONLINK__
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]
דף זה מרכז בעיות והצעות שונות לפיתוח התשתית הטכנולוגית של חב"דפדיה, כפי שעלו בדפי שיחה שונים. בבוא העת יועברו הצעות אלה למפתחי חב"דפדיה. הצעות שהועברו או טופלו ניתן למצוא בארכיונים.

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 1|1]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 2|2]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 3|3]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/השהיה|דיונים בהשהיה]]}}

== תבניות ניווט ==
'''תבניות ניווט''', שכל תבנית שאני יעתיק מויקיפדיה יעבוד בצורה מלאה כאן--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 03:23, 24 ביוני 2013 (UTC)
::איזו תבנית ניווט למשל לא הצלחת להפעיל כאן? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג 23:44, 24 ביוני 2013 (UTC)
:::תבנית יהדות--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 17:20, 25 ביוני 2013 (UTC)
::::בתהליך הלמידה שלי על אתרי הויקי, כנראה שאוכל למצוא פיתרון (באמצעות טבלאות ביצירה עצמית). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בתמוז ה'תשע"ג 05:16, 2 ביולי 2013 (UTC)
:::::האם העניין נפתר? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע"ד 14:41, 11 במרץ 2014 (UTC)
::::::אשתדל לבדוק בהקדם. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באדר ב' ה'תשע"ד 23:02, 11 במרץ 2014 (UTC)
:::::::נראה שעובד טוב. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א באדר ב' ה'תשע"ד 15:46, 13 במרץ 2014 (UTC)

== תג html '''חשוב''' שלא עובד כראוי ==
התג '''tr''' לא עובד אצלנו.

התג הזה בסיסי ביותר, ומהווה את התשתית לכל 'תחומי התוכן' המומלצים. נראה שהוא מקור הבעיה לכל עשרות ומאות הניסיונות שלא צלחו ב'תמונה מומלצת' ועוד.

למשל, תראו ב[[תבנית:תמונה מומלצת חודש]] והתבניות הדומות. הייתי שם את הבעיה הזו בעדיפות ראשונה, שכן פתרונה יהווה מנוף אדיר לשיפור מראה האתר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בשבט ה'תשע"ד 15:51, 6 בינואר 2014 (UTC)
:(אם מסובך או בלתי אפשרי - למרות שקשה לי להאמין - להכניס לפעילות את התג הזה, צריך למצוא תחליף. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בשבט ה'תשע"ד 15:51, 6 בינואר 2014 (UTC)

'''פעילות התג''' למי שלא בקי (או לא חיפש באינטרנט.. ;-)

בעזרת התג <tr> נגדיר שורה בתוך טבלת HTML.

• [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בשבט ה'תשע"ד 16:01, 6 בינואר 2014 (UTC)
::ראשית - בשם כל באי האתר, ברוך שובך למחוזותינו. שנית, לפי מידע סודי שקיבלתי. המתכנת אמור לחזור אלינו בקרוב, ובפשטות יטפל גם בזה אם שיע יבקש ממנו. אפשר לשלוח לשיע תזכורת במייל. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 22:43, 6 בינואר 2014 (UTC)
:::שנוזעל, בוצע כעת עדכון לכל תוכנת ה'מדיה ויקי' של האתר, תוכל לבדוק אם העניין הסתדר כבר? אם לא אפנה למתכנת. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע"ד 14:52, 11 במרץ 2014 (UTC)
::::גם זה אבדוק בלי נדר בהמשך. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באדר ב' ה'תשע"ד 23:04, 11 במרץ 2014 (UTC)
::::::לא נפתרה. הייתי ממקד אותו יותר, שיסתכל בדף [[תבנית:תמונה מומלצת חודש]] ויפתור את שלל הבעיות שם. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א באדר ב' ה'תשע"ד 15:47, 13 במרץ 2014 (UTC)

==אילוץ 'תצוגה מקדימה' לאנונימיים==
לקבוע שמשתמשים אנונימיים יהיו חייבים לעשות 'תצוגה מקדימה' קודם ה'שמירה'.
:ברשותכם, אתנגד. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 11:49, 16 בפברואר 2014 (UTC)
::ולא רק בגל שזה יקשה עלי באופן אישי. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 11:49, 16 בפברואר 2014 (UTC)
:::גם לי יש נטיה להתנגדות קלה, למרות הטוב שזה יכול להביא. חיוב התצוגה מקדימה מציק מאוד, ומונע מתרומות של אנונימיים (מניסיון אישי). הנזק לא כל כך חמור, לרוב האדם עצמו יתקן את המעוות, ויש לנו כמות נכבדה של מנטרים העוברים על כל פיפס. בנוסף לזה כדאי להתחשב בזמן והכסף שיגזל בגלל עבודת המתכנת. יש דברים חשובים יותר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז באדר א' ה'תשע"ד 13:30, 16 בפברואר 2014 (UTC)
::::אני עדיין חושב שזה מועיל, חשוב שאנונימיים יבדקו את תרומתם לפני שהם מאשרים אותה. אני מעריך שברוב מכריע של מקרי התרומה של אנונימיים, מחשבה נוספת תשפר את תרומתם. האם יש עוד מישהו שחושב כמוני? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע"ד 14:52, 11 במרץ 2014 (UTC)
:::::יכול להועיל מאוד, ובאותה מידה יכול להזיק מאוד. עדיף תרומות לא משופרות מאשר העדרם המוחלט. רוב האנשים שיתרמו, לא יבינו מה הולך כאן וינטשו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:00, 11 במרץ 2014 (UTC)
::::::אני חולק על 2 הטענות. א. בהחלט עדיף העדר תרומות, מתרומות משבשבות. הרבה יותר קל וכיף לרוב האנשים, לכתוב ערך או משפט חדש. מאשר לתקן טעויות של אחרים. לכן ערכים כה רבים באתר נמצאים במצב ירוד מאוד, הן מבחינת המידע המופיע או חסר בהם והן מבחינת הניסוח. ב. המנגון הזה מופעל בויקיפדיה, ועדיין יש רבים שתורמים שם כאנונימיים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע"ד 15:04, 11 במרץ 2014 (UTC)
:::::::לא אפסוק לשום צד (בלי קשר לזה שאני לא שופט..), בקשר לטענתו של שיע, חזקה על אנונימי שתורם שיבדוק את תרומתו וישפרה במידת הצורך. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באדר ב' ה'תשע"ד 23:08, 11 במרץ 2014 (UTC)

== מרחב שם לעמוד ראשי ==
לכאורה מדובר בפעולה שלוקחת פחות מדקה. כדי שלא יהיה את הערך המוזר בעולם '''[[עמוד ראשי]]'''. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 03:13, 18 בפברואר 2014 (UTC)
:לא הבנתי, בויקיפדיה אין מרחב שם שנקרא 'עמוד ראשי'! --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר א' ה'תשע"ד 10:22, 18 בפברואר 2014 (UTC)
::? {{שכח|שיע.ק}}
:::חסום לי כעת ויקיפדיה. תבדוק שם היטב איך הוא כן נקרא. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באדר ב' ה'תשע"ד 23:11, 11 במרץ 2014 (UTC)
::::בדקתי ואין שם כזה דבר. יש שם את מרחבי השם הבאים (הרשימה הבאה מועתקת משם):
מרחב הערכים שיחה
משתמש שיחת משתמש
ויקיפדיה שיחת ויקיפדיה
קובץ שיחת קובץ
מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי
תבנית שיחת תבנית
עזרה שיחת עזרה
קטגוריה שיחת קטגוריה
פורטל שיחת פורטל
ספר שיחת ספר
הוראה שיחת הוראה
יחידה שיחת יחידה.
::::--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באדר ב' ה'תשע"ד 19:17, 12 במרץ 2014 (UTC)

:::::אז איך זה כן נקרא שם? זה וודאי לא ממוספר כערך. [[מיוחד:תרומות/66.250.99.189|66.250.99.189]] 21:07, 12 במרץ 2014 (UTC)
::::::מסתבר שגם שם העמוד הראשי נספר כערך. ראו ב'מידע על הדף'. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א באדר ב' ה'תשע"ד 15:53, 13 במרץ 2014 (UTC)

== גלריית תמונות מוסתרות ==
:לאפשר גלריות תמונות מוסתרות, ותבניות טקסט מוסתרות.
:החזרה מ'לביצוע'. אני רואה שגלריות תמונות מוסתרות עובד. לא ידוע לי מה זה "תבנית טקסט מוסתר". --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט באדר א' ה'תשע"ד 21:40, 1 במרץ 2014 (UTC)
::מישהו יודע להסביר את הבעיה הבקשה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע"ד 14:58, 11 במרץ 2014 (UTC)
:::נראה שכרגע הדברים עובדים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א באדר ב' ה'תשע"ד 15:53, 13 במרץ 2014 (UTC)

== תודה רבה רבה ==

על שני השיפורים החדשים, ובמיוחד הבוט, הן לתורמים והן למערכת. ותודה בעיקר (זה בעצם רק) ליוצר הכל, (אם מותר לתלות בו את הכשלונות, הרי שעל אחת כמה וכמה חייבים לתלות בו הצלחות!) --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' באדר ב' ה'תשע"ד, למניינם 13:58, 9 במרץ 2014 (UTC)
:אכן "טוב להודות" {{תודה רבה}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע"ד 14:40, 11 במרץ 2014 (UTC)

== ImageMapEdit ==

להוסיף את הכלי הזה אלינו. כבר העליתי את הבקשה בעבר ומשום מה אני לא מוצא אותה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א באדר ב' ה'תשע"ד 16:08, 13 במרץ 2014 (UTC)

== שידרוג דף ההיסטוריה ==
;העתקה מדף המיזם

הוספת הקישור לסטיטיסטיקות הצפיה בדף ההיסטוריה של כל ערך. בויקיפדיה, כשנכנסים להיסטוריה מופיעה בתחילת הדף שורה של כלים חיצוניים שאין אצלנו '''כלים חיצוניים: סטטיסטיקת גרסאות קודמות · סטטיסטיקת צפייה · חיפוש לפי תוכן/תורמים · תורמים · מספר העוקבים · בדיקת קישורים חיצוניים'''. הכלי שאנחנו צריכים מביניהם הוא 'סטיטסטיקת צפיה'. אם ניתן להוסיף את הכלי הזה לכאן בעבודה של לא יותר משעה.
:סליחה שאני פותח כאן דיון. אם בכל מקרה צריך להיכנס לדף חדש - מה התועלת. אולי כדאי לבקש שזה יוצג במקום מסויים בלי שיצטרכו לפתוח דף נוסף. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:52, 12 במרץ 2014 (UTC)
::להתראות, כפי שמצוין בראש דף המיזם "למען הסדר הטוב, שינויים בדף זה, יערכו רק על ידי מפעיל מערכת, או המתכנת. דיונים והעלאת בעיות מקומם בדף השיחה של דף זה.". אין טעם להטריד את המתכנת בדיונים שלנו.
::לגופו של עניין, היות שמדובר בכלים חיצוניים, כלומר שנעזרים באתרים חיצוניים, לא ניתן להוסיף אותם בתוך דפי חב"דפדיה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בניסן ה'תשע"ד 15:08, 1 באפריל 2014 (UTC)

== מראה הקטגוריות ==

[[קובץ:צילום מסך קטגוריה חבד ויקי.PNG|שמאל|ממוזער|200px|צילום מסך ממראה הקטגוריות בויקיפדיה]]
בויקיפדיה שיפרו לאחרונה את מראה הקטגוריות, כך ש[[:קובץ:צילום מסך קטגוריה חבד ויקי.PNG|בקטגוריה הראשית אפשר לראות את כל קטגוריות המשנה]] מבלי להיכנס לדף עצמו, וכן את הדפים הכלולים בקטגוריה. זו אופציה מדהימה, יפה ונקיה - ובעיקר, תעזור ותקל מאוד בניית פורטלים. [[משתמש:פורטל|פורטל]] - [[שיחת משתמש:פורטל|שיחה]] 12:59, 4 באפריל 2014 (UTC)

אגב, אהבתי את הדף. זה עושה טוב בלב.. ;-) [[משתמש:פורטל|פורטל]] - [[שיחת משתמש:פורטל|שיחה]] 12:59, 4 באפריל 2014 (UTC)
:פורטל, האופציה הזו כבר קיימת אצלנו. תיכנס לקטגוריה עם קטגוריות משנה ותראה... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בניסן ה'תשע"ד 21:37, 19 באפריל 2014 (UTC)
::כנראה שלא הבנת את כוונתי. רואים אצלנו רק את הקטגוריות משנה, אך לא את הערכים הכלולים בטקוגרויות. תתבונן היטב בתצלום ותבחין בהבדלים. [[משתמש:פורטל|פורטל]] - [[שיחת משתמש:פורטל|שיחה]] 12:58, 26 במאי 2014 (UTC)

== כתיבת ערכים ==

בויקיפדיה שפרו מאוד את העמוד של כתיבת הערכים ונוחות הכתיבה, לעניות דעתי בחב"דפדיה צריך להיות פי כמה יותר טוב..--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 11:52, 17 באפריל 2014 (UTC).
:תסביר בבקשה לאיזה עמוד כוונתך, או שמה כוונתך לעורך החזותי שם? (ולעצם ההערה, ברור שאצלנו צריך להיות טוב יותר שהרי 'לי הכסף והזהב' הבעיה היא הדרך ליישם זאת... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בניסן ה'תשע"ד 21:38, 19 באפריל 2014 (UTC)
::אולי 'הכסף והזהב' היא הדרך... (וכידוע שאם הכסף זה הבעיה שלך ואין לך כסף - אז אין לך בעיות...). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:43, 20 באפריל 2014 (UTC)
:::התכוונתי לדף שבו כותבים את הערך, בוויקפדיה זה הרבה יותר נוח, סליחה על אי ההבנה--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 20:29, 21 באפריל 2014 (UTC)
::::בוא נראה אם הבנתי אותך. כוונתך לא לדף מסויים, אלא לממשק המשתמש המופיע כשלוחצים על 'עריכה' בכל דף בויקיפדיה. כלומר שיהיו אצלינו את אותם אייקונים, כפתורים ואפשריות שיש בויקיפדיה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בניסן ה'תשע"ד 15:39, 22 באפריל 2014 (UTC)
:::::אכן כן לזה התכוונתי, יחי המלך המשיח!--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 19:34, 22 באפריל 2014 (UTC)

::::::וכך נפסיק להרגיש כמהנדסי תוכנות... --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:48, 22 באפריל 2014 (UTC)
:::::::זה כבר מופיע מספר 9 בדף עצמו... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בניסן ה'תשע"ד 21:18, 26 באפריל 2014 (UTC)

== מעבר וגישה נוחה בדפי משנה ==

בויקיפדיה יש מעבר וגישה נוחה בין דפי משנה לדף הראשי. למשל, אם אמצא ב[[פורטל:קראון הייטס/תמונה נבחרת/גלריה]], יהיו קישורים פנימיים לחזור אחורה לדף הראשי או הדף משנה הקודם (ייראה כך: < [[פורטל:קראון הייטס]] | [[פורטל:קראון הייטס/תמונה נבחרת|תמונה נבחרת]]) . [[משתמש:פורטל|פורטל]] - [[שיחת משתמש:פורטל|שיחה]] 11:23, 27 באפריל 2014 (UTC)
:זה נחוץ מאוד. זה ממש מתסכל בלי זה, כשצריך כל פעם להקליד את השם הארוך בתבנית החיפוש במקום ללחוץ על כפתור אחד.. [[משתמש:פורטל|פורטל]] - [[שיחת משתמש:פורטל|שיחה]] 11:25, 27 באפריל 2014 (UTC)
::בסדר, אבל קח בינתיים עצה פשוטה למחוק משורת הכתובת חלק מהכתובת וכך תגיע יעדך בקלות דוגמא אם אתה ב<nowiki>http://chabadpedia.co.il/index.php?title=פורטל:קראון_הייטס/תמונה_נבחרת</nowiki> ורוצה להגיע לפורטל אתה פשוט מוחק את המילים 'תמונה נבחרת' כך שישאר <nowiki>http://chabadpedia.co.il/index.php?title=פורטל:קראון_הייטס</nowiki>. או לחילופין מעתיק את החצי הרצוי מהכותרת ומדביק בתיבת החיפוש. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באייר ה'תשע"ד 04:52, 5 במאי 2014 (UTC)
:::העניין בוצע, כנראה בעקבות שדרוג הגרסה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בתמוז ה'תשע"ד 16:32, 30 ביוני 2014 (UTC)

== תצוגת הדף ==

[[מיוחד:כל הדפים]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט באייר ה'תשע"ד 13:09, 29 במאי 2014 (UTC)

== האתר המותאם לניידים ==

#בצורה גאונית ומפליאה, במכשיר נייד '''אין קישורים אדומים''', וזה נפלא. אין לכם מושג איזו חווית משתמש זה מעניק. אני חושב שמומלץ מאוד להעתיק את ההצלחה לכל מי שלא רשום אצלנו כמשתמש פעיל. זה הרי לא נותן לו שום דבר, ורק מעיק עליו. לענ"ד פשוט חובה קדושה לכל מי שחב"דפדיה יקרה בעיניו (ובינינו - מי לא?!).
#יש שם בעיה קשה. '''לא ניתן לערוך''' מבלי להירשם. וזה חבל מאוד. כנ"ל, זה מבריח המון אנשים. מוכרחים לתקן גם את זה (גם כשעוברים לתצוגת מחשב הוא לא נותן אפשרות דרך המכשיר נייד. זה ממש חבל).
#כשגלשתי שם שמתי לב שתיבת המשוב אצלנו נעלמה. אני חושב שכדאי להחזיר עכ"פ במכשירים הניידים. מי שרגיל להשתמש במכשיר נייד רגיל להעברת מסרים בצורה מיידית, כל עיכוב הכי קטן מציק לו. הוא צריך שנזמין אותו לשלוח תגובה בצורה הכי קלה פשוטה ומהירה. בלי לדרוש ממנו שום דבר, אלא להזמין ביקורת בצורה הכי פתוחה וידידותית. ותאמינו לי שזה יעזור. הם רגילים לכתוב בלי מעצור בין המחשבה לאצבעות.
#{{כתב מחוק|רציתי לכתוב עוד נקודה אבל שכחתי בינתיים. קודם נטפל באלה...}}נזכרתי. יש סיבה שבגללה מעלימים שם את הקטגוריות? זה מוסיף המון (לענ"ד). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:43, 29 במאי 2014 (UTC)
:מועתק מדיון באולם דיונים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בסיוון ה'תשע"ד 19:43, 1 ביוני 2014 (UTC)
למה באתר לניידים אין בעמוד הראשי את היום יום, הידעת...[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום חמישי י"ח אב ה'תשע"ד, 07:50:28pm.

== קבצים תקולים ==

העברה מ'דף פיתוח התשתית:

:אני לא מבין. מישהו שם לא רואה את הגלרייה? והאם אי האפשרות לראות את הקבצים אינו קשור לכובד הקבצים? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בתמוז ה'תשע"ד, למניינם 23:35, 29 ביוני 2014 (UTC)

סוף העברה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בתמוז ה'תשע"ד 16:24, 30 ביוני 2014 (UTC)
:שלום זה לא קשור לכובד, ולמיטב ידיעתי אף אחד לא יכול לראות כרגע את הגלריה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בתמוז ה'תשע"ד 16:25, 30 ביוני 2014 (UTC)
::אני כן. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' בתמוז ה'תשע"ד, למניינם 16:51, 30 ביוני 2014 (UTC)

==דפיים שגויים==
לאתר התקלה בדפים הבאים:
;נראים כאילו קיימים במערכת, אך גלישה אליהם מניבה את התוצאה "כותרת שגויה". [[שיחה:פורטל:תורת החסידות]] |[[שיחה:פורטל:מבצעי המצוות]] | [[שיחה:פורטל:הקהל ←‏ שיחת פורטל:הקהל]] | [[שיחה:פורטל:ילחם מלחמות ה']] | [[שיחה:פורטל:הקהל]] | [[]] | [[]] | [[]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באב ה'תשע"ד 15:03, 6 באוגוסט 2014 (UTC)

שיחת חב"דפדיה:פיתוח

2014-08-15T02:50:30Z

שמואליק:

__NEWSECTIONLINK__
[[קטגוריה:חב"דפדיה תחזוקה]]
דף זה מרכז בעיות והצעות שונות לפיתוח התשתית הטכנולוגית של חב"דפדיה, כפי שעלו בדפי שיחה שונים. בבוא העת יועברו הצעות אלה למפתחי חב"דפדיה. הצעות שהועברו או טופלו ניתן למצוא בארכיונים.

{{ארכיון|מספר ארכיון= [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 1|1]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 2|2]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/ארכיון 3|3]] • [[שיחת חב"דפדיה:פיתוח התשתית/השהיה|דיונים בהשהיה]]}}

== תבניות ניווט ==
'''תבניות ניווט''', שכל תבנית שאני יעתיק מויקיפדיה יעבוד בצורה מלאה כאן--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 03:23, 24 ביוני 2013 (UTC)
::איזו תבנית ניווט למשל לא הצלחת להפעיל כאן? • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשע"ג 23:44, 24 ביוני 2013 (UTC)
:::תבנית יהדות--בברכה, '''[[משתמש:יצחק ב|יצחק]] - [[שיחת משתמש:יצחק ב|שיחת הגאולה]]''' 17:20, 25 ביוני 2013 (UTC)
::::בתהליך הלמידה שלי על אתרי הויקי, כנראה שאוכל למצוא פיתרון (באמצעות טבלאות ביצירה עצמית). • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ד בתמוז ה'תשע"ג 05:16, 2 ביולי 2013 (UTC)
:::::האם העניין נפתר? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע"ד 14:41, 11 במרץ 2014 (UTC)
::::::אשתדל לבדוק בהקדם. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באדר ב' ה'תשע"ד 23:02, 11 במרץ 2014 (UTC)
:::::::נראה שעובד טוב. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א באדר ב' ה'תשע"ד 15:46, 13 במרץ 2014 (UTC)

== תג html '''חשוב''' שלא עובד כראוי ==
התג '''tr''' לא עובד אצלנו.

התג הזה בסיסי ביותר, ומהווה את התשתית לכל 'תחומי התוכן' המומלצים. נראה שהוא מקור הבעיה לכל עשרות ומאות הניסיונות שלא צלחו ב'תמונה מומלצת' ועוד.

למשל, תראו ב[[תבנית:תמונה מומלצת חודש]] והתבניות הדומות. הייתי שם את הבעיה הזו בעדיפות ראשונה, שכן פתרונה יהווה מנוף אדיר לשיפור מראה האתר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בשבט ה'תשע"ד 15:51, 6 בינואר 2014 (UTC)
:(אם מסובך או בלתי אפשרי - למרות שקשה לי להאמין - להכניס לפעילות את התג הזה, צריך למצוא תחליף. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בשבט ה'תשע"ד 15:51, 6 בינואר 2014 (UTC)

'''פעילות התג''' למי שלא בקי (או לא חיפש באינטרנט.. ;-)

בעזרת התג <tr> נגדיר שורה בתוך טבלת HTML.

• [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ה' בשבט ה'תשע"ד 16:01, 6 בינואר 2014 (UTC)
::ראשית - בשם כל באי האתר, ברוך שובך למחוזותינו. שנית, לפי מידע סודי שקיבלתי. המתכנת אמור לחזור אלינו בקרוב, ובפשטות יטפל גם בזה אם שיע יבקש ממנו. אפשר לשלוח לשיע תזכורת במייל. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 22:43, 6 בינואר 2014 (UTC)
:::שנוזעל, בוצע כעת עדכון לכל תוכנת ה'מדיה ויקי' של האתר, תוכל לבדוק אם העניין הסתדר כבר? אם לא אפנה למתכנת. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע"ד 14:52, 11 במרץ 2014 (UTC)
::::גם זה אבדוק בלי נדר בהמשך. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באדר ב' ה'תשע"ד 23:04, 11 במרץ 2014 (UTC)
::::::לא נפתרה. הייתי ממקד אותו יותר, שיסתכל בדף [[תבנית:תמונה מומלצת חודש]] ויפתור את שלל הבעיות שם. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א באדר ב' ה'תשע"ד 15:47, 13 במרץ 2014 (UTC)

==אילוץ 'תצוגה מקדימה' לאנונימיים==
לקבוע שמשתמשים אנונימיים יהיו חייבים לעשות 'תצוגה מקדימה' קודם ה'שמירה'.
:ברשותכם, אתנגד. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 11:49, 16 בפברואר 2014 (UTC)
::ולא רק בגל שזה יקשה עלי באופן אישי. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 11:49, 16 בפברואר 2014 (UTC)
:::גם לי יש נטיה להתנגדות קלה, למרות הטוב שזה יכול להביא. חיוב התצוגה מקדימה מציק מאוד, ומונע מתרומות של אנונימיים (מניסיון אישי). הנזק לא כל כך חמור, לרוב האדם עצמו יתקן את המעוות, ויש לנו כמות נכבדה של מנטרים העוברים על כל פיפס. בנוסף לזה כדאי להתחשב בזמן והכסף שיגזל בגלל עבודת המתכנת. יש דברים חשובים יותר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט"ז באדר א' ה'תשע"ד 13:30, 16 בפברואר 2014 (UTC)
::::אני עדיין חושב שזה מועיל, חשוב שאנונימיים יבדקו את תרומתם לפני שהם מאשרים אותה. אני מעריך שברוב מכריע של מקרי התרומה של אנונימיים, מחשבה נוספת תשפר את תרומתם. האם יש עוד מישהו שחושב כמוני? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע"ד 14:52, 11 במרץ 2014 (UTC)
:::::יכול להועיל מאוד, ובאותה מידה יכול להזיק מאוד. עדיף תרומות לא משופרות מאשר העדרם המוחלט. רוב האנשים שיתרמו, לא יבינו מה הולך כאן וינטשו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 15:00, 11 במרץ 2014 (UTC)
::::::אני חולק על 2 הטענות. א. בהחלט עדיף העדר תרומות, מתרומות משבשבות. הרבה יותר קל וכיף לרוב האנשים, לכתוב ערך או משפט חדש. מאשר לתקן טעויות של אחרים. לכן ערכים כה רבים באתר נמצאים במצב ירוד מאוד, הן מבחינת המידע המופיע או חסר בהם והן מבחינת הניסוח. ב. המנגון הזה מופעל בויקיפדיה, ועדיין יש רבים שתורמים שם כאנונימיים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע"ד 15:04, 11 במרץ 2014 (UTC)
:::::::לא אפסוק לשום צד (בלי קשר לזה שאני לא שופט..), בקשר לטענתו של שיע, חזקה על אנונימי שתורם שיבדוק את תרומתו וישפרה במידת הצורך. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באדר ב' ה'תשע"ד 23:08, 11 במרץ 2014 (UTC)

== מרחב שם לעמוד ראשי ==
לכאורה מדובר בפעולה שלוקחת פחות מדקה. כדי שלא יהיה את הערך המוזר בעולם '''[[עמוד ראשי]]'''. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"ח באדר א' ה'תשע"ד 03:13, 18 בפברואר 2014 (UTC)
:לא הבנתי, בויקיפדיה אין מרחב שם שנקרא 'עמוד ראשי'! --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באדר א' ה'תשע"ד 10:22, 18 בפברואר 2014 (UTC)
::? {{שכח|שיע.ק}}
:::חסום לי כעת ויקיפדיה. תבדוק שם היטב איך הוא כן נקרא. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ט' באדר ב' ה'תשע"ד 23:11, 11 במרץ 2014 (UTC)
::::בדקתי ואין שם כזה דבר. יש שם את מרחבי השם הבאים (הרשימה הבאה מועתקת משם):
מרחב הערכים שיחה
משתמש שיחת משתמש
ויקיפדיה שיחת ויקיפדיה
קובץ שיחת קובץ
מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי
תבנית שיחת תבנית
עזרה שיחת עזרה
קטגוריה שיחת קטגוריה
פורטל שיחת פורטל
ספר שיחת ספר
הוראה שיחת הוראה
יחידה שיחת יחידה.
::::--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באדר ב' ה'תשע"ד 19:17, 12 במרץ 2014 (UTC)

:::::אז איך זה כן נקרא שם? זה וודאי לא ממוספר כערך. [[מיוחד:תרומות/66.250.99.189|66.250.99.189]] 21:07, 12 במרץ 2014 (UTC)
::::::מסתבר שגם שם העמוד הראשי נספר כערך. ראו ב'מידע על הדף'. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א באדר ב' ה'תשע"ד 15:53, 13 במרץ 2014 (UTC)

== גלריית תמונות מוסתרות ==
:לאפשר גלריות תמונות מוסתרות, ותבניות טקסט מוסתרות.
:החזרה מ'לביצוע'. אני רואה שגלריות תמונות מוסתרות עובד. לא ידוע לי מה זה "תבנית טקסט מוסתר". --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ט באדר א' ה'תשע"ד 21:40, 1 במרץ 2014 (UTC)
::מישהו יודע להסביר את הבעיה הבקשה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע"ד 14:58, 11 במרץ 2014 (UTC)
:::נראה שכרגע הדברים עובדים. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א באדר ב' ה'תשע"ד 15:53, 13 במרץ 2014 (UTC)

== תודה רבה רבה ==

על שני השיפורים החדשים, ובמיוחד הבוט, הן לתורמים והן למערכת. ותודה בעיקר (זה בעצם רק) ליוצר הכל, (אם מותר לתלות בו את הכשלונות, הרי שעל אחת כמה וכמה חייבים לתלות בו הצלחות!) --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ז' באדר ב' ה'תשע"ד, למניינם 13:58, 9 במרץ 2014 (UTC)
:אכן "טוב להודות" {{תודה רבה}} --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באדר ב' ה'תשע"ד 14:40, 11 במרץ 2014 (UTC)

== ImageMapEdit ==

להוסיף את הכלי הזה אלינו. כבר העליתי את הבקשה בעבר ומשום מה אני לא מוצא אותה. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • י"א באדר ב' ה'תשע"ד 16:08, 13 במרץ 2014 (UTC)

== שידרוג דף ההיסטוריה ==
;העתקה מדף המיזם

הוספת הקישור לסטיטיסטיקות הצפיה בדף ההיסטוריה של כל ערך. בויקיפדיה, כשנכנסים להיסטוריה מופיעה בתחילת הדף שורה של כלים חיצוניים שאין אצלנו '''כלים חיצוניים: סטטיסטיקת גרסאות קודמות · סטטיסטיקת צפייה · חיפוש לפי תוכן/תורמים · תורמים · מספר העוקבים · בדיקת קישורים חיצוניים'''. הכלי שאנחנו צריכים מביניהם הוא 'סטיטסטיקת צפיה'. אם ניתן להוסיף את הכלי הזה לכאן בעבודה של לא יותר משעה.
:סליחה שאני פותח כאן דיון. אם בכל מקרה צריך להיכנס לדף חדש - מה התועלת. אולי כדאי לבקש שזה יוצג במקום מסויים בלי שיצטרכו לפתוח דף נוסף. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:52, 12 במרץ 2014 (UTC)
::להתראות, כפי שמצוין בראש דף המיזם "למען הסדר הטוב, שינויים בדף זה, יערכו רק על ידי מפעיל מערכת, או המתכנת. דיונים והעלאת בעיות מקומם בדף השיחה של דף זה.". אין טעם להטריד את המתכנת בדיונים שלנו.
::לגופו של עניין, היות שמדובר בכלים חיצוניים, כלומר שנעזרים באתרים חיצוניים, לא ניתן להוסיף אותם בתוך דפי חב"דפדיה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] א' בניסן ה'תשע"ד 15:08, 1 באפריל 2014 (UTC)

== מראה הקטגוריות ==

[[קובץ:צילום מסך קטגוריה חבד ויקי.PNG|שמאל|ממוזער|200px|צילום מסך ממראה הקטגוריות בויקיפדיה]]
בויקיפדיה שיפרו לאחרונה את מראה הקטגוריות, כך ש[[:קובץ:צילום מסך קטגוריה חבד ויקי.PNG|בקטגוריה הראשית אפשר לראות את כל קטגוריות המשנה]] מבלי להיכנס לדף עצמו, וכן את הדפים הכלולים בקטגוריה. זו אופציה מדהימה, יפה ונקיה - ובעיקר, תעזור ותקל מאוד בניית פורטלים. [[משתמש:פורטל|פורטל]] - [[שיחת משתמש:פורטל|שיחה]] 12:59, 4 באפריל 2014 (UTC)

אגב, אהבתי את הדף. זה עושה טוב בלב.. ;-) [[משתמש:פורטל|פורטל]] - [[שיחת משתמש:פורטל|שיחה]] 12:59, 4 באפריל 2014 (UTC)
:פורטל, האופציה הזו כבר קיימת אצלנו. תיכנס לקטגוריה עם קטגוריות משנה ותראה... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בניסן ה'תשע"ד 21:37, 19 באפריל 2014 (UTC)
::כנראה שלא הבנת את כוונתי. רואים אצלנו רק את הקטגוריות משנה, אך לא את הערכים הכלולים בטקוגרויות. תתבונן היטב בתצלום ותבחין בהבדלים. [[משתמש:פורטל|פורטל]] - [[שיחת משתמש:פורטל|שיחה]] 12:58, 26 במאי 2014 (UTC)

== כתיבת ערכים ==

בויקיפדיה שפרו מאוד את העמוד של כתיבת הערכים ונוחות הכתיבה, לעניות דעתי בחב"דפדיה צריך להיות פי כמה יותר טוב..--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 11:52, 17 באפריל 2014 (UTC).
:תסביר בבקשה לאיזה עמוד כוונתך, או שמה כוונתך לעורך החזותי שם? (ולעצם ההערה, ברור שאצלנו צריך להיות טוב יותר שהרי 'לי הכסף והזהב' הבעיה היא הדרך ליישם זאת... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט בניסן ה'תשע"ד 21:38, 19 באפריל 2014 (UTC)
::אולי 'הכסף והזהב' היא הדרך... (וכידוע שאם הכסף זה הבעיה שלך ואין לך כסף - אז אין לך בעיות...). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 00:43, 20 באפריל 2014 (UTC)
:::התכוונתי לדף שבו כותבים את הערך, בוויקפדיה זה הרבה יותר נוח, סליחה על אי ההבנה--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 20:29, 21 באפריל 2014 (UTC)
::::בוא נראה אם הבנתי אותך. כוונתך לא לדף מסויים, אלא לממשק המשתמש המופיע כשלוחצים על 'עריכה' בכל דף בויקיפדיה. כלומר שיהיו אצלינו את אותם אייקונים, כפתורים ואפשריות שיש בויקיפדיה? --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ב בניסן ה'תשע"ד 15:39, 22 באפריל 2014 (UTC)
:::::אכן כן לזה התכוונתי, יחי המלך המשיח!--[[משתמש:די העכסטע צייט|די העכסטע צייט]] - [[שיחת משתמש:די העכסטע צייט|שיחה]] 19:34, 22 באפריל 2014 (UTC)

::::::וכך נפסיק להרגיש כמהנדסי תוכנות... --[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 19:48, 22 באפריל 2014 (UTC)
:::::::זה כבר מופיע מספר 9 בדף עצמו... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו בניסן ה'תשע"ד 21:18, 26 באפריל 2014 (UTC)

== מעבר וגישה נוחה בדפי משנה ==

בויקיפדיה יש מעבר וגישה נוחה בין דפי משנה לדף הראשי. למשל, אם אמצא ב[[פורטל:קראון הייטס/תמונה נבחרת/גלריה]], יהיו קישורים פנימיים לחזור אחורה לדף הראשי או הדף משנה הקודם (ייראה כך: < [[פורטל:קראון הייטס]] | [[פורטל:קראון הייטס/תמונה נבחרת|תמונה נבחרת]]) . [[משתמש:פורטל|פורטל]] - [[שיחת משתמש:פורטל|שיחה]] 11:23, 27 באפריל 2014 (UTC)
:זה נחוץ מאוד. זה ממש מתסכל בלי זה, כשצריך כל פעם להקליד את השם הארוך בתבנית החיפוש במקום ללחוץ על כפתור אחד.. [[משתמש:פורטל|פורטל]] - [[שיחת משתמש:פורטל|שיחה]] 11:25, 27 באפריל 2014 (UTC)
::בסדר, אבל קח בינתיים עצה פשוטה למחוק משורת הכתובת חלק מהכתובת וכך תגיע יעדך בקלות דוגמא אם אתה ב<nowiki>http://chabadpedia.co.il/index.php?title=פורטל:קראון_הייטס/תמונה_נבחרת</nowiki> ורוצה להגיע לפורטל אתה פשוט מוחק את המילים 'תמונה נבחרת' כך שישאר <nowiki>http://chabadpedia.co.il/index.php?title=פורטל:קראון_הייטס</nowiki>. או לחילופין מעתיק את החצי הרצוי מהכותרת ומדביק בתיבת החיפוש. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באייר ה'תשע"ד 04:52, 5 במאי 2014 (UTC)
:::העניין בוצע, כנראה בעקבות שדרוג הגרסה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בתמוז ה'תשע"ד 16:32, 30 ביוני 2014 (UTC)

== תצוגת הדף ==

[[מיוחד:כל הדפים]]. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • כ"ט באייר ה'תשע"ד 13:09, 29 במאי 2014 (UTC)

== האתר המותאם לניידים ==

#בצורה גאונית ומפליאה, במכשיר נייד '''אין קישורים אדומים''', וזה נפלא. אין לכם מושג איזו חווית משתמש זה מעניק. אני חושב שמומלץ מאוד להעתיק את ההצלחה לכל מי שלא רשום אצלנו כמשתמש פעיל. זה הרי לא נותן לו שום דבר, ורק מעיק עליו. לענ"ד פשוט חובה קדושה לכל מי שחב"דפדיה יקרה בעיניו (ובינינו - מי לא?!).
#יש שם בעיה קשה. '''לא ניתן לערוך''' מבלי להירשם. וזה חבל מאוד. כנ"ל, זה מבריח המון אנשים. מוכרחים לתקן גם את זה (גם כשעוברים לתצוגת מחשב הוא לא נותן אפשרות דרך המכשיר נייד. זה ממש חבל).
#כשגלשתי שם שמתי לב שתיבת המשוב אצלנו נעלמה. אני חושב שכדאי להחזיר עכ"פ במכשירים הניידים. מי שרגיל להשתמש במכשיר נייד רגיל להעברת מסרים בצורה מיידית, כל עיכוב הכי קטן מציק לו. הוא צריך שנזמין אותו לשלוח תגובה בצורה הכי קלה פשוטה ומהירה. בלי לדרוש ממנו שום דבר, אלא להזמין ביקורת בצורה הכי פתוחה וידידותית. ותאמינו לי שזה יעזור. הם רגילים לכתוב בלי מעצור בין המחשבה לאצבעות.
#{{כתב מחוק|רציתי לכתוב עוד נקודה אבל שכחתי בינתיים. קודם נטפל באלה...}}נזכרתי. יש סיבה שבגללה מעלימים שם את הקטגוריות? זה מוסיף המון (לענ"ד). [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 03:43, 29 במאי 2014 (UTC)
:מועתק מדיון באולם דיונים. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בסיוון ה'תשע"ד 19:43, 1 ביוני 2014 (UTC)
::למה באתר לניידים אין בעמוד הראשי את היום יום, הידעת...[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום חמישי י"ח אב ה'תשע"ד, 07:50:28pm.

== קבצים תקולים ==

העברה מ'דף פיתוח התשתית:

:אני לא מבין. מישהו שם לא רואה את הגלרייה? והאם אי האפשרות לראות את הקבצים אינו קשור לכובד הקבצים? --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' א' בתמוז ה'תשע"ד, למניינם 23:35, 29 ביוני 2014 (UTC)

סוף העברה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בתמוז ה'תשע"ד 16:24, 30 ביוני 2014 (UTC)
:שלום זה לא קשור לכובד, ולמיטב ידיעתי אף אחד לא יכול לראות כרגע את הגלריה. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בתמוז ה'תשע"ד 16:25, 30 ביוני 2014 (UTC)
::אני כן. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ב' בתמוז ה'תשע"ד, למניינם 16:51, 30 ביוני 2014 (UTC)

==דפיים שגויים==
לאתר התקלה בדפים הבאים:
;נראים כאילו קיימים במערכת, אך גלישה אליהם מניבה את התוצאה "כותרת שגויה". [[שיחה:פורטל:תורת החסידות]] |[[שיחה:פורטל:מבצעי המצוות]] | [[שיחה:פורטל:הקהל ←‏ שיחת פורטל:הקהל]] | [[שיחה:פורטל:ילחם מלחמות ה']] | [[שיחה:פורטל:הקהל]] | [[]] | [[]] | [[]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באב ה'תשע"ד 15:03, 6 באוגוסט 2014 (UTC)

מאיר שלום בליז'ינסקי

2014-08-14T15:07:58Z

שמואליק:

[[תמונה:מאיר בליז'ינסקי.jpg|left|thumb|250px|ר' מאיר בהתוועודת עם [[מענדל פוטערפאס|ר' מענדל]]]]

הרב '''מאיר בליז'ינסקי''' ([[תרס"ז]]-[[תש"נ]]), היה מנהל ישיבת חב"ד באוטבוצק, ו[[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] שקירב צעירים רבים לחסידות חב"ד באמצעות שיעורים שמסר ב[[ספר התניא]].

==קורות חיים==
נולד בשנת [[תרס"ז]] ב[[וורשה]] שב[[פולין]] לאביו הרב יעקב שלמה בלז'ינסקי.

כאשר למד בישיבה ב[[וורשה]], התוודע ל[[ספר התניא]] והחל ללמוד בו. ראשי הישיבה בה למד אסרו על הלימוד בספר התניא, ובעקבות כך, הוקמה עבור הבחורים שרצו בכל זאת ללמוד ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]].

לאחר נישואיו גר ב[[אוטווצק]], שם הקים ישיבה חב"דית שלא התקיימה זמן רב.

===מראשי חב"ד ברמת גן===
לאחר עלייתו ל[[ארץ ישראל]] התיישב בתחילה ב[[בני ברק]] ולאחר זמן קצר עבר ל[[רמת גן]]. שם היה לאחד מראשי חב"ד, [[משפיע]] בבית הכנסת החבד"י ב[[רמת יצחק]], מגיד שיעור לחסידות ומראשי המדברים ב[[התוועדות|התוועדויות]].

==פעולתו בקירוב צעירים לחסידות==
ר' מאיר התפרסם בגין שיעורי החסידות שמסר, שיעורים מליאים חיות והסברים מאלפים.

בכל יום במשך שנים רבות, מסר שיעורי חסידות לתלמידים רבים ברמות שונות. למדו אצלו אנשי רוח, סופרים, סטודנטים, עורכי דין, תלמידי ישיבות חב"דיות ולא חב"דיות. שיעוריו התבססו על לימוד התניא, אבל עד מהרה גלשו לפילוסופיה חסידית, שהוא בנה שלב אחר שלב במשך השנים, לפי ספרי החסידות.

הידע העצום שלו, הדיבור הישיר שלו, וההתמדה במסירת השיעורים, הביאה אותו להצלחה חסרת תקדים בהיקפה, כאשר מאות למדו אצלו חסידות, ומהם עשרות נהיו לחסידי חב"ד.

מטרה אחת היתה לו, להנחיל לרבים את תורת החסידות. במטרה זו דבק כל ימיו, כאשר מידי יום ביומו במשך עשרות בשנים, לימד חסידות רבים וטובים, שהתדפקו על דלת ביתו ללא הרף. הוא לימד חסידות סופרים מפורסמים, פרופסורים, עורכי דין, סטודנטים, וגם קבוצת תלמידות 'בית יעקב'. הוא היה הראשון שייסד שיעור תניא בישיבת 'בני עקיבא', וגם מסר הרצאות מיוחדות בפני חברי תנועות נוער שמאלניות ברמת גן. את כולם קיבל במאור פנים, ועם הידע האדיר שלו בכל תחומי החיים והאמונות, יחד עם הנהגה מקרבת ואוהבת, הצליח להחדיר חסידות, על פי משלים והסברים שבנה בכוחות עצמו על פי ספרי חסידות חב"ד.

בין המפורסמים שהתקרבו על ידו: הרב [[יאיר כלב]], [[זמרוני זעליג ציק]] הסופרים - [[יצחק דמיאל]] ו[[אביגדור המאירי]].

הרב בליז'ינסקי נפטר ב[[ל' שבט]] [[תש"נ]].

בשנת [[תש"ע]] יצא לאור הספר '[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]' הסוקר את פעולותיו ותולדות חייו, בעריכת הסופר החסידי [[שניאור זלמן ברגר]].

==האדם והבריאה==
האדם והבריאה הינו חיבור שהוציא הרב מאיר, הדן בנושאי [[אמונה]], [[מדע]], והיחס בין ה[[נברא]] ל[[בורא]] ול[[בריאה]]. הקונטרס הודפס בכמה מהדורות, מהדורת חוברת, מהדורת ספר ועוד ומובאת גם כהוספה בביוגרפיה שלו [[רבים השיב ליהדות וחסידות]]. את שיטתו בקונטרס פיתח בהרחבה הרב [[יחזקאל סופר]] בספר [[לדעת להאמין (ספר)|לדעת להאמין]].

== משפחתו ==
*זוגתו, מרת שרה בליז'ינסקי
בניו ובנותיו
*מרת ציפורה רעיית הרב [[ישראל צבי הבר]]
*מרת פנינה צור
*הרב שמואל בליז'ינסקי
*הרב יוסף בליז'ינסקי
*הרב מענדל בליז'ינסקי
*הרב שניאור זלמן בליז'נסקי

==לקריאה נוספת==
*'''רבים השיב ליהדות ולחסידות''', [[שניאור זלמן ברגר]], [[תש"ע]].
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב

{{מיון רגיל: בליז'ינסקי מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת גן: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד וורשה: אישים]]

תבנית:השבוע בימי חב"ד

2014-08-14T02:17:34Z

שמואליק: עדכון

[[תמונה:ימי חבד.jpg|left|60px|קישור=פורטל:ימי חב"ד]]<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">
השבוע [[פורטל:ימי חב"ד|בימי חב"ד]] - [[פרשת עקב]]</h3>
:([[י"ד מנחם אב|י"ד]] - [[כ' מנחם אב]])
*[[י"ד במנחם אב]] [[תקס"א]] - אדמו"ר הזקן קבע את מושבו בעיר [[ליאדי]].
*[[ט"ו במנחם אב]] [[תקפ"ו]] - מרת [[חיה שרה (בת אדמו"ר האמצעי)|חיה שרה]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], נישאה לרב [[אהרן אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו"ר האמצעי)|אהרן אלכסנדרוב משקלוב]].
*[[ט"ז במנחם אב]] [[תרפ"ט]] - אדמו"ר הריי"צ סיים את ביקורו ב[[ארץ הקודש]] ויצא ברכבת למצריים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]].
*[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], נפטר ומנוחתו כבוד בעיר [[אלמא אטא]].
<div style="text-align:left;">'''ל[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]''' - '''חודש [[מנחם אב]]'''

גרשון בער ג'יקובסון

2013-12-11T00:31:19Z

שמואליק: /* תולדות חייו */ לשוני

הרב '''גרשון בער ג'יקובסון''' ([[ט"ו סיון]] [[תרצ"ג]]-[[כ' אייר]] [[תשס"ה]]) היה [[חסיד חב"ד]] שייסד את עיתון ה'[[אלגעמיינער זשורנאל]]' (עיתון בשפת ה[[אידיש]]), ועורכו הראשי. במהלך השנים [[הרבי]] קרא לו פעמים רבות ל[[גן עדן העליון|חדרו]], והדריך אותו כיצד להביע את דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק.

==תולדות חייו==
נולד ב[[מוסקבה]] ב[[ט"ו סיון]] [[תרצ"ג]] לאביו הרב [[סימון יעקובשווילי]] ולאמו מרת פריידא. בילדותו נאסר אביו על ידי ה[[ק.ג.ב.]] והוגלה ל[[סיביר]], והוא גודל על ידי אמו בלבד, כשבלית ברירה הוא נשלח ללמוד בבית ספר הקומוניסטי העממי מחשש השלטונות. בשעות אחר הצהריים היה לומד עם מורה פרטי שהיה מגיע ללמד אותו במחתרת לימודי יהדות.

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]] ברח יחד עם אמו ל[[לנינגרד]] ומשם המשיכו ל[[סמרקנד]] דרך [[גרוזיה]], שם שהו עד לסיומה של המלחמה, אז השתתפו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], והבריחו את גבולות רוסיה דרך [[לבוב]] עד שהגיעו למחנה הפליטים [[פוקינג]].

מפוקינג המשיך ל[[צרפת]] יחד עם אמו, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ושם גם התאחדה המשפחה מחדש כשהאבא שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות רוסיה. ב[[תשי"ב]] המשיכה המשפחה יחד ל[[טורונטו]] שם התמנה האבא לרב, אך הוא לא האריך ימים ובעקבות הייסורים הקשים שעבר בסיביר נפטר כשנה וחצי לאחר שהתיישב בעיר, ובעקבותיו נפטרה גם אשתו, אמו של גרשון בער.

לאחר פטירת ההורים עברו גרשון בער ושני אחיו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], שם גילה את כשרון הכתיבה שבו, ועם סיום לימודיו פתח את הקריירה העיתונאית שלו והחל לכתוב בעיתונים [[יידים|אידיש]] מכובדים. בשנת [[תשט"ז]] נישא לרעייתו צביה, בתו של ה[[גבאי]] ב-[[770]] הרב [[יעקב ליפסקר]].

מלבד עיסוקו העיקרי ככתב בעיתון 'דער טאג מארגן זשורנאל', עסק מן הצד ככתב משנה בעיתונים שונים{{הערה|בין העיתונים שכתב בהם היה גם עיתון ידיעות אחרונות, שג'יקובסון היה נציגו בני יורק לאחר שהחליף בתפקיד את הסופר [[אלי ויזל]] ששימש עד אז כעיתונאי מטעמם. הידידות בינו לבין אלי ויזל התחזקה במהלך השנים כשפתח את עיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]], בו היה אלי ויזל אחד מהכתבים החשובים.}}, והיה העיתונאי היהודי הראשון שביקר ב[[מצרים]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]], דבר שהקנה לו פרסום רחב.

בשנת [[תשל"א]] נסגר העיתון 'דער טאג', ובאסיפה שהתקיימה ב[[ספריית ליובאוויטש|ספריית הרבי]] בנוכחות מספר עסקנים דוגמת הרב [[מענדל שם טוב]] הרב [[זלמן גוראריה]] והרב [[לייבל מוצ'קין]] הוחלט להקים עיתון חילופי שיהווה במה לפרסום דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק. העיתון הראשון יצא לאור ב[[י' אדר]] [[תשל"ב]], כשהגב הכלכלי ניתן על ידי העסקנים וניהול המערכת מופקד בידיו של הרב גרשון בער, שהיה גם העורך הראשי.

שמו של העיתון נבחר על ידי הרבי - "אלגעמיינער זשורנאל" (עיתון של כולם), מתוך מטרה שהעיתון לא ייצג רק את עמודתיה של תנועת [[חב"ד]], אלא יהיה במה אתה יזדהו כל הפלגים והזרמים ביהדות החרדית.

למרות שבכתיבת העיתון השתתפו כתבים שאינם שומרים תורה ומצוות, וחלקם בעלי דעות שמאלניות ההפוכות מדעת התורה, הצליח לנווט את העיתון כך שייצג את דעתה של היהדות, וילחם את מלחמותיו של הרבי בעניני הכלל.

כעורך ראשי באחד העיתונים החשובים ביותר של יהדות אמריקה, היה מוזמן לאסיפות רבות, וגם שם שימש כשליח נאמן של הרבי, וזכה לקבל הוראות מהרבי לאורך כל השנים הן לגבי הכתיבה בעיתון, והן לגבי אנשים שונים עמהם נפגש במהלך עבודתו.

נפטר ב[[כ' אייר]] [[תשס"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]], ברובע [[קווינס]] שב[[ניו-יורק]].

==משפחתו==
{{להשלים|פסקה=כן}}

==לקריאה נוספת==
*[[רפאל דינרי]], '''[http://www.scribd.com/doc/147686624/877 העיתונאי של הרבי]''', סקירת תולדות חייו ב[[שבועון בית משיח]], גליון 877 עמוד 54 ואילך.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ג'יקובסון, גרשון בער}}
[[קטגוריה:סופרים חב"דים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]

שיחה:שניאור זלמן קליין

2013-12-11T00:19:33Z

שמואליק: תקלה טכנית

יש כאן בעי' עם התמונה. --[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום שלישי ז' טבת ה'תשע"ד, 05:19:33pm.

תבנית:השבוע בימי חב"ד

2013-03-31T22:35:04Z

שמואליק: עדכון

[[תמונה:ימי חבד.jpg|left|60px|קישור=פורטל:ימי חב"ד]]<h3 style="border-bottom:1px solid #cfcfff;text-align:right;letter-spacing:3;padding-top:0.17em;padding-bottom:0.5em;">השבוע [[פורטל:ימי חב"ד|בימי חב"ד]] - [[פרשת שמיני]]</h3>
:(כ' - כ"ו [[ניסן]])
*[[כ' בניסן]] [[תש"א]] - [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|רעייתו]] קיבלו ויזה בקונסוליה האמריקאית שבמרסיי ב[[צרפת]], איתה עזבו את אירופה הבוערת ל[[ארצות הברית]].
*[[כ"ד בניסן]] [[תרכ"ו]] - הרב [[שניאור זלמן מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן מרדכי שניאורסון]], נכדו של אדמו"ר הצמח צדק, נפטר.

<div style="text-align:left;">'''ל[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]''' - '''[[חודש ניסן]]'''

שיחת תבנית:השבוע בימי חב"ד

2013-03-31T22:26:34Z

שמואליק: /* תיקון קטן */

__TOC__

רשת האינטרנט או '''האינ== טנרט ==?'''

== מה עם ר' מענדל? ==

מה עם החסיד המשפיע הנודע ר' מענדל פוטערפס שנפטר בד' תמוז ה'תשנ"ה בלונדון?

נא לכתוב זאת!!!

[[משתמש:שומרי אמונים|שומרי אמונים]] 11:09, 18 יוני 2007 (EDT)

== יש לעדכן תבנית זו ==

משיח נאו! [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]].

לעדכן ! [[משתמש:מתמיד|מתמיד]] 04:34, 26 אוגוסט 2009 (IDT)
== תיקון קטן ==

הברית התקיימ'''ה'''
:תודה :) --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 13:20, 20 דצמבר 2008 (EST)

הודיע'''ו''' לכ"ק אדמו"ר הריי"צ [[משתמש:מתמיד|מתמיד]] 15:57, 18 מאי 2009 (EDT)

המאמר הראשון שאמר אדמו"ר הריי"צ הוא '''"ראשית גויים עמלק"''' וכפי שמופיע בערך על התאריך. [[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום ראשון כ' ניסן ה'תשע"ג, 06:26pm.

== מה עם י' כסלו ==

אין זה מגוחך שאין את תאריך הגאולה של אדמה"צ - יו"ד כסלו תקפ"ז??? {{שכח|אנונימי}}
::צודק! היה זה תקלה טכנית. טופל. ייש"כ. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 08:22, 26 בנובמבר 2009 (UTC)

== ניסן? ==

הוכנסו משום-מה ימי חב"ד של ניסן. בברכה, '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:אוי, טעות. אתקן. תודה. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 20:25, 17 באפריל 2010 (UTC)

== הרבנית רחל ינובסקי ==

מפני מה נכתב שלא ידוע שנת הריגתה - לכאו' היא שנת [[תש"ב]]?--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] - [[שיחת משתמש:אדג|שיחה]] 01:29, 24 באוקטובר 2011 (UTC)

== פרדוכס ==

אמנם אנו עדיין בחודש אייר, אך התאריכים בתבנית כרגע כולם שייכים לחודש סיון :-) --[[שיחת משתמש:שמואליק | שמואליק]] -''' »[[יחי]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח | מלכנו!]]«''' - יום ראשון כ"ח אייר ה'תשע"ב, 01:55am.

מנחם מענדל לוקשין

2013-03-31T19:29:38Z

שמואליק: הפניה לדף מנחם מענדל לייב לוקשין

#REDIRECT [[מנחם מענדל לייב לוקשין]]

חב"דפדיה:קישורים חיצוניים

2013-03-31T19:28:17Z

שמואליק: הפניה לדף חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה#קישורים חיצונים

#הפניה [[חב"דפדיה:מדיניות וכללי כתיבה#קישורים חיצונים]]